ישיבת מליאה בתאריך 22/03/2023 בשעה 11:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת היום, כ"ט באדר התשפ"ג, 22 במרץ 2023. הנושא הראשון על סדר-היום הוא שאילתות דחופות ורגילות לממלא מקום שר הבריאות, שלפי מה שאני מבין נמצא כרגע בפתח של הכנסת. נמתין דקה קלה עד להגעתו. שלום גם לחבר הכנסת אלי דלל.

אלי דלל (הליכוד):

שלום וברכה, אדוני היושב-ראש – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

שלום לשר בן צור. אנא, עלה לדוכן. כבוד השר, אני מצטער שאני צריך לעשות זאת, אבל זו לא הפעם הראשונה, ואנחנו מכבדים את הכנסת כנציגת הריבון. חלק מהכלים הפרלמנטריים הם שאילתות לשרים, ואני מצפה מכל שרי הממשלה שיעמדו בחובותיהם הפרלמנטריות, אחרת אנחנו מוצאים את עצמנו בעצם מדברים עם עצמנו. אני חושב שהקשר בין הממשלה לכנסת הוא חשוב מאוד, וכך אני מצפה שיהיה בהמשך.

שר העבודה יואב בן צור:

אני מקווה, אדוני. לקחתי ריזיקה של שעה וחצי, ושעה אני עומד בכניסה לעיר, יותר משעה אני עומד בכניסה לעיר. הדרך עד שם הייתה בסדר – שעה בכניסה לעיר. מצטער, לא חשבתי שעד כדי כך. שעה שלמה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מודה לך, אדוני, שהגעת בכל זאת, ואני מזמין את חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן לשאול את השאילתה הדחופה הראשונה, בנושא: איסור משרד הבריאות למכור ציוד לנכים. בבקשה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

תודה, כבוד היושב-ראש. כבוד השר, לאחרונה הודיע משרד הבריאות כי הוא אוסר על בתי מלאכה למכור ציוד נלווה לפרוטזות לנכים, וכל מי שבכוונתו לרכוש אפילו גרביים יצטרך להופיע פיזית בפני ועדת חריגים ברמת גן. ברצוני לשאול: 1. מה ההיגיון מאחורי ההחלטה הזו? 2. האם ישנן חלופות למצב החדש הזה?

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, השר.

שר העבודה יואב בן צור:

אדוני היושב-ראש, אני שוב מתנצל, גם בפני גברתי, שבשבוע שעבר לא הספקתי לענות על שאלתך.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

היום נעשה את זה.

שר העבודה יואב בן צור:

נענה היום גם על זה. על פי נוהלי משרד הבריאות חל איסור על בתי המלאכה המאושרים על ידי משרד הבריאות לבניית סדים ותותבות למכור באופן פרטי לנכים ציוד אשר מופיע בהזמנה המאושרת על ידי המשרד, לרבות רכיבים מתכלים. כל בתי המלאכה אשר קשורים עם משרד הבריאות נדרשו לחתום על כתב התחייבות אשר הסדיר זאת כבר בשנת 2014 ומתבסס על נוהל 13/2009. הוראה זו לא השתנתה עד כה. תפקיד ועדת החריגים בנושא הזכאים למכשירי הליכה, תותבות גפיים וציוד נלווה קבוע בחוזר מינהל הרפואה, ועיקרו הוא לאשר פריטי ציוד שונים אשר חורגים מהנקבע בנוהלי המשרד, ולא חלו שינויים בשנים האחרונות בתפקיד הוועדה. בהתאם לכך, מטופלים מקבלים אביזרים ומכשירים אלה במימון משרד הבריאות על פי התדירות שנקבעה בנוהלי המשרד באופן שוטף וללא כל מעורבות של ועדת חריגים. רק במידה שנדרשת החלפה של ציוד מתכלה בתדירות גבוהה מזו שמוגדרת בנהלים, מופנית הבקשה לבחינה בוועדת החריגים טרם אישורה, אך כאמור לא מדובר בהנחיה חדשה. היות שמדובר בציוד רפואי אשר יש להתאימו לזכאי, יש צורך בבדיקה רפואית של הזכאי על מנת לבצע התאמה של הציוד ולקבוע כי קיים צורך בהחלפה. בהעברת הנושא לוועדת החריגים ניתנת למעשה הגנה לזכאים מפני חיובם ברכישת ציוד שלא נדרש להם מבחינה מקצועית או שהיו זכאים לקבל במימון משרד הבריאות בהתאם לנהלים, שלא יצטרכו לשלם עליו. בעקבות כמה מקרים שבהם נכים שילמו מכספם עבור ציוד אשר היו יכולים לקבלו במימון משרד הבריאות דרך פנייה לוועדת חריגים, נשלחה הבהרה מטעם המשרד לספקים על אופן ההתנהלות הנדרש בהתאם להנחיות המשרד. משרד הבריאות בוחן בימים אלה אם ניתן לייעל את התהליכים על מנת להקל על הזכאים במגבלות האפשר, בלי לפגוע ביכולת המשרד לפקח על כך שהזכאים מקבלים את הציוד הנדרש לצורכיהם וכי אין פגיעה בזכויותיהם, תחת העיקרון שהזכאים יממשו את הזכויות המגיעות להם על פי דין.

היו"ר אמיר אוחנה:

שאלת המשך לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אני הסתמכתי בשאילתה הזאת על פרסום בעיתונות שאמר שזה נוהל חדש וזאת פרוצדורה חדשה שהופצה לאחרונה. כבוד השר אומר לי ששום דבר לא השתנה במצב הקיים – זה מה שהיה וזה מה שקיים. כלומר, לפי הפרסום שהתקיים והבדיקה שעשיתי עם מי שפרסם, כל אדם שרוצה לרכוש כלים, אפילו מתכלים, צריך להגיע לוועדת חריגים. הפרוצדורה בוועדת חריגים היא גם להגיע פיזית לרמת גן. בעיניי זאת פרוצדורה הזויה. אני שואלת: האם יש דרך להקל? קודם כול, לחזור למצב הקודם, שהם יכולים לקנות ורק במקרה של קנייה מרובה, כפי שאמר השר, להגיש בקשה. אלה אנשים שהניידות שלהם לא פשוטה – להגיש בקשה, וועדת החריגים תדון בה בלי להכריח אותם להגיע.

היו"ר אמיר אוחנה:

בטרם השר ימשיך, יש שאלת המשך גם לחבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מכובדי השר, מכובדי היושב-ראש, כבוד השר, אני שוחחתי איתך – אומנם זה לא נושא ישיר, אבל בתחום סמכותך. אתה יודע, לפני עשרה חודשים הכנסת חוקקה ביוזמה שלי ושל חברתי עאידה תומא סלימאן וח"כים אחרים חוק המשווה בין דמי ביטוח לאומי לסטודנטים הלומדים בחו"ל וסטודנטים הלומדים כאן. השר צריך לחתום על התקנות. עד לרגע זה, התקנות – לא חתמו עליהן, השר. אני יודע שיש מגעים עם משרד החינוך, אבל חשוב שאדוני יתייחס לנושא. עכשיו נפגשתי עם מנכ"ל משרד החינוך בוועדת החינוך – עדיין לא עדכנו אותו, אבל חשוב לשמוע את המצב העדכני מבחינתך כשר האחראי, אדוני.

היו"ר אמיר אוחנה:

יש גם שאלת המשך נוספת לחבר הכנסת ואליד אלהואשלה, אלא אם כן היא כבר נשאלה על ידי חבר הכנסת טיבי. לא? לא. בבקשה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני רוצה לשאול לגבי שירותי הרפואה ביישוב א-סייד בנגב. מתחילת השנה יש בעיה של קופת חולים כללית ביישוב. אנשים לא מצליחים לקבל את שירותי הרפואה מכיוון שיש בעיות בחשמל, יש גם בעיות בחיבורים לאינטרנט שם, והמרפאה מפנה את התושבים למרפאות אחרות. האם ייתכן שב-2023 ביישוב שמונה מעל 6,000 אנשים, האנשים שם לא מצליחים לקבל שירותים?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. בבקשה, השר.

שר העבודה יואב בן צור:

אני אענה קודם על שאלת ההמשך של עאידה תומא סלימאן. אני רוצה לומר לך, גברתי, שכמו שאמרתי – אגב, לא השתנה שום נוהל – אנחנו מנסים לייעל את התהליכים בגלל שהיו מציאויות כאלה שנכים הלכו וקנו ציוד לא מתאים לפעמים. אנחנו אמונים על טיב הציוד הזה. זה ציוד רפואי, זה לא נעליים שקונים בחנות. זה ציוד רפואי שצריך להיות מותאם לאותם נכים. משרד הבריאות לא יכול לעשות איזשהו שחרור הליכים ולומר: תלכו, תקנו מה שאתם רוצים ואיפה שאתם רוצים. הם לא צריכים לשלם על זה – משרד הבריאות משלם על זה, ומי שהולך באופן פרטי, לעיתים קורה שהוא משלם בעצמו – הוא לא הצליח להגיע, הוא לא הצליח לסדר. אנחנו מנסים לייעל את הנוהל כדי שתהיה אפשרות לקבל במהירות את התשובות, וועדות החריגים יעבדו באופן מוגבר. אני עוקב אחרי זה באופן אישי כדי שזה יקרה, וכמה שיותר מהר. אני מאוד מודה לך על השאילתה ששאלת. זה יעזור לנו גם לטייב את הדברים הללו ולעשות אותם מהר יותר.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אולי אפשר – – – של הגעה פיזית לוועדת חריגים?

שר העבודה יואב בן צור:

אני לא יודע אם לבטל. אנחנו נדון בכל הנוהל ונראה מה נעשה בסופו של הליך. אנחנו נעדכן. חבר הכנסת אחמד טיבי, דיברת איתי, ואני רוצה לומר לך שמנכ"לית ביטוח לאומי אמורה לשבת בימים הקרובים עם מנכ"ל משרד החינוך כדי לדעת אילו אוניברסיטאות מוכרות על ידי משרד החינוך לצורך הפעילות שביקשת, השוואת דמי ביטוח לאומי לאנשים שלומדים באוניברסיטאות בחו"ל. אני מקווה שזה יקרה כמה שיותר מהר. כשזה יקרה ויונח על שולחני, תאמין לי שאפילו לרגע אחד לא נתעכב עם החתימה, ואני אחתום על התקנות במהירות. חבר הכנסת אלהואשלה, ממש לא ברור לי מה שאתה אומר. זה נשמע לי אבסורד. אני לא יודע מה התשתיות ביישוב שלכם – אני לא מכיר את היישוב, אולי יש בעיה בתשתיות שם, אבל בהחלט אני אבדוק – – –

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

גם יש שם חילופים כל הזמן.

שר העבודה יואב בן צור:

התחלפות רופאים זה לא משהו שבשליטה שלנו. כשרופא רוצה לעזוב זה לא משהו שבשליטה. אבל בגדול אני אומר שתשתיות לא אמורות להיות הפרעה, תשתיות צריכות להיות טובות, מסודרות. פלא בעיניי – קופת חולים כללית היא בדרך כלל קופה מסודרת.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני אעביר לך פנייה בצורה מסודרת.

שר העבודה יואב בן צור:

אין בעיה. תן לי פנייה בצורה מסודרת בכתב ותקבל גם תשובה בצורה מסודרת.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. השאילתה הדחופה הבאה גם היא של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בנושא: עומסים חריגים ויוצאי דופן במרכז הרפואי לגליל. בבקשה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, אם מותר לי להגיד, השאילתה הזאת התייחסה למצב שהיה לפני שבועיים, ולמרות זאת אני יודעת שהעומסים עדיין קיימים בבית החולים. במרכז הרפואי לגליל נרשמו השבוע עומסים חריגים ויוצאי דופן. אחוזי התפוסה הגיעו ל-200% במיון, 150% במחלקות הפנימיות. חולים רבים נאלצו להתאשפז ליד מטבחונים וחדרי שירותים, וכמובן, המראות של הזקנה בפרוזדור. ברצוני לשאול: 1. מה בכוונת המשרד לעשות בטווח המיידי או בטווח הקרוב לטיפול בקריסה זו? 2. האם יש תוכנית סדורה של המשרד באופן כללי לנושא?

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה.

שר העבודה יואב בן צור:

המרכז הרפואי לגליל זה מרכז רפואי גדול שמשרת ונותן טיפול רפואי למעל מ-650,000 תושבים במרחב הגליל. לאחרונה עקב עומסים גבוהים, שמשרד הבריאות הבחין בהם כבר מנובמבר 2022, בעיקר פניות רבות למיון, תוגבר המרכז הרפואי לגליל ב-33 מיטות נוספות אשר ניתנו לו בארבעת החודשים האחרונים. נוסף על כך, נפתחו על פי בקשת המרכז הרפואי היחידה לאי-ספיקת לב ויחידה לכירורגיית שד. בסוגיית האשפוז סמוך למסדרון חידד מנהל המרכז הרפואי פרופ' מסעד ברהום כי גם בעת המתנה למקום אשפוז, אשר לעיתים אורכת כמה שעות, לא ישהה מטופל במסדרון בקרבת שטחים מינהלתיים, אלא במתחם טיפולי ייעודי או במחלקת המיון או במחלקה הקולטת. עוד נציין כי לאור העומסים החריגים תוגברו במרכז הרפואי צוותי השינוע והניוד בין המחלקות, זאת על מנת לצמצם את טווח ההמתנה למינימום האפשרי. היערכות משרד הבריאות לטווח הארוך יותר: משרד הבריאות שם לו כיעד מרכזי לשנה זו גיבוש תוכנית לאומית רב-שנתית לתוספת מיטות אשפוז לכלל מערכת הבריאות, וזאת במטרה לתת מענים לחוסרים הקיימים במיטות אשפוז. הנושא נמצא בימים אלה בדיונים של משרד הבריאות ומשרד האוצר בדבר היקף התוכנית. מעבר לכך המשרד פועל להרחבת המענים בקהילה בכמה דרכים: הרחבת שעות הפעילות של המרפאות, על מנת לצמצם הגעה של מקרים שאין חובה שיגיעו לבתי החולים; פיתוח מערך אשפוז בית, שימנע צורך בחלק מהאשפוזים בבתי החולים; הפעלת מודל של מרמ"דיקים בקהילה, שייתנו מענה לחולים בבתיהם כדי להפחית הגעה של מקרים לא דחופים למרכזי המיון השונים.

היו"ר אמיר אוחנה:

שאלת המשך.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

כבוד השר, האמת, אני תושבת עכו, כך שבית החולים הכי קרוב לבית שלי הוא בית החולים נהריה, ובהרבה מקרים אני מבקרת שם ונמצאת שם. לצערי הרב, אני אומרת שהמראות שדיברו עליהם, אנחנו רואים אותם. קודם כול, אנשים שוהים הרבה שעות במיון, ועומס אדיר לכל האזור. אני לא רואה איך, אם לא תהיה תוכנית מאוד סדורה – הבטחות אפשר להבטיח, אבל בלי תוכנית אמיתית מיידית שתפתור את הבעיה נמשיך לראות את זה. מצד שני, קראתי שיש למשרד תוכנית מאוד גדולה בעניין הבריאות, שכוללת הקמת בתי חולים חדשים בשנים הבאות – אם אני לא טועה תשעה בתי חולים חדשים. אף אחד מהם לא ביישוב ערבי, אף מרכז רפואי חדש בתוכנית הלאומית הגדולה הזו הוא לא ביישוב ערבי. איך יכול להיות דבר כזה? ואיך נפתור את הבעיות אם לא ננגיש את השירות יותר?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. ביקשה שאלת המשך גם חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. בבקשה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד השר, מאתמול בלילה רצה הודעה בין הסטודנטים לרפואה שאמורים לגשת למבחן הרישוי ביולי הקרוב שהמבחן נדחה לאוקטובר. ממה שהבנתי עדיין אין הודעה רשמית, אבל בינתיים רצה גם עצומה להחתמה שהסטודנטים רוצים שהמבחן יתקיים בזמן. אני שואלת את כבודך: האם יש בסיס לידיעה הזאת? מה הרציונל מאחוריה? כמובן שהם לא רוצים לשנות את המועד.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, השר.

שר העבודה יואב בן צור:

לשאלתה של חברת הכנסת סלימאן, אני רוצה לומר שאמרתי בתשובתי שיש תוכנית מיידית. התוכנית המיידית נעשתה בתוספת שאמרנו ובארגון מחדש של פרופ' ברהום, שהוא באמת מנהל בית חולים מהטובים, שעשה תוכנית מסודרת כדי לשנע אנשים במהירות יתר גם לכיוון המחלקות, כדי שלא ישהו בפרוזדורים או ליד חדרים מינהלתיים, שזה לא ראוי. ואני מקווה שהתוכנית הזאת עובדת. כיום העומס קצת ירד. ככל שאנחנו עוזבים את חודשי החורף, אז העומס קצת יורד. אבל ברור שבחודשים של החורף המחלקות הפנימיות והמיונים פקוקים. אנחנו משתדלים לגרום לכך שהתוכנית של תוספת מיטות אשפוז משמעותית תצא לפועל ובמהירות. בנושא של מיקום בתי החולים – זה מערכה שלמה איך ממקמים והיכן ממקמים בתי חולים. אני מוכן לבדוק את ההיתכנות, אם ישנה, להקמת בית חולים ביישוב ערבי. אבל אני אומר שוב: בתי החולים בצפון ובנצרת – יש בתי חולים – כולם מונגשים לציבור הזה. אני לא חושב שיש איזשהו – אולי יש איזו נקודה או מקום להקים בית חולים באחד מהיישובים. אני מוכן לבדוק במשרד הבריאות את הנושא. לשאלתה של חברת הכנסת ח'טיב יאסין, אני רוצה לומר שאני לא מודע לזה. אני אבדוק במשרד הבריאות ואתן לך תשובה ישירות.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לשר.

היו"ר אמיר אוחנה:

השאילתה הבאה היא שאילתה רגילה של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין בנושא: זינוק במספר האשפוזים בבתי חולים ועומסים בחדרי המיון. בבקשה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בימים האחרונים היו דיווחים על עומסים כבדים בבתי החולים במדינה, לא רק בנהריה, בשל עונת החורף והמחלות שמתלוות אליה. בנוסף, דווח שחדרי מיון בחלק מבתי החולים נסגרו לקבלת מטופלים. רצוני לשאול: 1. מה הצעדים שהמשרד מתכוון לנקוט על מנת להתמודד עם העומסים בתקופת החורף? והחורף עוד לא נגמר. 2. האם קיימת תוכנית עתידית לטיפול במחסור בצוותים הרפואיים ובמיטות בבתי החולים?

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה.

שר העבודה יואב בן צור:

כמדי חורף אנחנו צופים בעלייה בתחלואה בכלל ובתחלואת דרכי הנשימה בפרט. תחלואה זו גורמת לעומסים במחלקות לרפואה דחופה ובמחלקות האשפוז בבתי החולים. בהתאם לכך כמדי חורף משרד הבריאות מפרסם למוסדות הרפואה חוזר חטיבת רפואה שעניינו היערכות מערכת הבריאות לחורף, ובו הנחיות היערכות לעומס לכלל המערכת, ובכללן למערכת האשפוז והמלר"דים, המחלקות לרפואה דחופה, שאנחנו קוראים להם חדרי מיון. הנחיות אלה כוללות גם תוספות כוח אדם כדי לטפל בעומסים הצפויים. משרד הבריאות פועל בכמה מישורים על מנת לתת מענים לצורכי האשפוז במדינת ישראל. המשרד פעל לאישור תוכנית מתאר ארצית למוסדות בריאות, ובמסגרתה יועדו שטחים רבים למוסדות בריאות באשפוז ובקהילה. המשרד מגבש תוכנית לתוספת מיטות למערכת הבריאות, אשר צפויה להיות מאושרת במסגרת העברת התקציב לשנים 2023 עד 2024. בנוסף, המשרד מקדם את הקמתם של שני בתי חולים חדשים בבאר שבע ובקריית אתא. המשרד גם פועל להרחבת מצבת כוח האדם הרפואי במערכת הבריאות. בהתאם לכך משרד הבריאות מקדם תוכנית מקיפה להוספת כוח אדם רפואי והיערכות מיטבית לאתגרי הטיפול הנוכחי והעתידי. התוכנית כוללת הוספת רופאים, אחיות, בעלי מקצועות נוספים, וכן הסדרת מקצועות נוספים דוגמת עוזרי רופא, לטובת חיזוק התשתית האנושית כולה של מערכת הבריאות. כמו כן, הרחבת המענים בקהילה, שיפחיתו את הצורך בפניות למיון, וכן הרחבת מערך אשפוזי הבית לחולים שיכול להינתן להם מענה אשפוזי, בהתאם למצבם הרפואי, כמובן, במעטפת הביתית התומכת שלהם.

היו"ר אמיר אוחנה:

האם יש שאלת המשך? יש. בבקשה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בהמשך לתשובתך, כבוד השר, ברצוני לשאול: בתוכנית של הרחבת המיטות בבתי החולים אני רוצה לציין – איפה בית החולים נצרת נמצא בסוגיה הזאת? יש מחסור של לפחות עשר מיטות בפסיכיאטריה, בפנימית – 15 מיטות, ובטיפול נמרץ – 12 מיטות. חשוב לי להדגיש שמבחינת מיקום פיזי זה קיים, וגם לחלק מהם ניתן אישור להכין את זה, אבל עדיין זה לא מתוקצב. אז איפה זה בתוכנית שהקראת עכשיו? תודה מראש.

היו"ר אמיר אוחנה:

יש לך להשיב? בבקשה.

שר העבודה יואב בן צור:

המיטות שמתוכננות להינתן לבתי החולים – כמובן, זה יהיה בצורה מסודרת ובאופן יחסי לגודלם של בתי החולים ולציבור המטופלים שלהם. כל בתי החולים במדינת ישראל יקבלו תוספת מיטות. ואני אומר שוב: יש יחסיות. אני לא יודע להגיד עכשיו בפירוט. אני לא יודע להגיד – – –

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

שר העבודה יואב בן צור:

סליחה, גברתי. אני לא יודע להגיד כרגע בפירוט מספרים של מיטות לכל מקום, כמה התקבלו. כל מנהלי בתי החולים יודעים לפנות למשרד הבריאות ולהגיש את הבקשות שלהם. משרד הבריאות בוחן את הבקשות, וכמובן אף אחד לא לוקח מיטות הביתה. המיטות יחולקו לבתי החולים. יש שיתוף פעולה פורה בין משרד הבריאות לכלל בתי החולים במדינת ישראל, גם עם אלה שבנצרת וגם עם אלה שבמקומות אחרים. כולם בנינו, כולם בטיפולנו, ובכולם אנחנו נוסיף תוספת מיטות משמעותית.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מודה מאוד לממלא מקום שר הבריאות.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעות חוק פרטיות לקריאה הטרומית. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות (תיקון – השוואת ההטבות בתעשייה להטבות בחקלאות), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת רם בן ברק ומטי צרפתי הרכבי. חברת הכנסת הרכבי, עשר דקות לרשותך. בבקשה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, עמיתיי, אני מודה שבנאום הזה, הספציפי, אני קצת מתרגשת. זה החוק הראשון שאני בין יוזמיו שעולה לקריאה טרומית במליאה. מבחינתי זה שינוי מרענן לעמוד פה ולדבר על משהו מעשי שכולנו, או לפחות רבים מאיתנו, נוכל להסכים עליו, ושבאמת יוכל להיטיב עם אזרחי המדינה. זאת תזכורת חשובה לסיבה שבגללה כולנו, אבל כולנו, נמצאים כאן. אבל ראשית אפתח בתודות. אני מבקשת, כמובן, להודות לחבר הכנסת רם בן ברק, מי שיזם את החוק הזה, ובנדיבות שאופיינית לו כל כך הופך אותי לשותפה, שותפה מלאה בחוק, ואף מאפשר לי להציגו כאן בפניכם. אני גם מבקשת להודות לכל החברים בשדולה החקלאית, ובמיוחד לידידי אלון שוסטר, שר החקלאות לשעבר, שמגיש הצעה דומה, וכמובן לשר החקלאות אבי דיכטר, שבזכות תמיכתו בחוק אנו מוצאים את עצמנו עומדים פה היום. אומרים שההייטק הוא מנוע הצמיחה של המשק הישראלי, וזה נכון, אבל אל לנו לשכוח שלא על ההייטק לבדו עומדים המשק הישראלי והחברה הישראלית, ושהחקלאות הייתה ועודנה ענף חשוב לקיומה של המדינה, לביטחון המזון של אזרחי המדינה ולשמירה על גבולותינו, ולא פחות מכך. החקלאות היא חלק משמעותי בזהות הציונית שלנו. לחקלאות בישראל חשיבות לאומית, וכמו בכל מדינה מפותחת, חשוב לתמוך במגזר החקלאי ולהבטיח את חוסנם של החקלאים על מנת שחלילה החקלאות לא תדעך, המגזר החקלאי לא ייחלש, הקרקעות לא יינטשו, פרנסתם של החקלאים תיפגע והאדמה תינטש. אוי לנו אם תבנית נוף מולדתנו – אפשר אולי קצת שקט?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, שיחות הצד – אנא, זה מפריע.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אוי לנו אם תבנית נוף מולדתנו תלבש רק שלמת בטון ומלט, ולא "על אדמת שדותייך הנגאלת הדגן ירנין פעמונים". ההתיישבות החקלאית הייתה ועודנה בעלת חשיבות להגשמת יעדים לאומיים, החל מייצור מזון בר-השגה לכל האזרחים, מטרה בעלת חשיבות עליונה במדינה – למעשה ישראל היא מדינה עם אלמנטים של מדינת אי – דרך חיזוק ההתיישבות באזורי עדיפות לאומית, פיזור ההתיישבות בחלקי הארץ ותמיכה בתעסוקה וכלכלת הפריפריה. החקלאות משמשת אבן שואבת לתעסוקה במעגלי תעסוקה ישירים בעבודת החקלאות וגם בתעסוקה במעגלי השירותים התומכים, כגון חומרי הגלם, טכנולוגיות, מיכון, שינוע – ממש קשה לי.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת. סדרנים, תעזרו לנו לעשות שקט, בשני הצדדים, גם בצד הזה. תודה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

החקלאות משמשת אבן שואבת לתעסוקה במעגלי תעסוקה ישירים, שהיא עבודת החקלאות, וגם תעסוקה במעגלי שירותים תומכים, כגון חומרי גלם, טכנולוגיות, מיכון, שינוע, אריזה, דשנים, הדברה וכדומה. בשנים האחרונות מתרחבת הפעילות גם בתיירות חקלאית ותיירות במרחב הכפרי. היא גם מבססת את תיירות הפנים, ומאפשרת מקורות תעסוקה שלא היו מתקיימים ללא חקלאות פעילה ואטרקטיבית. לבסוף, יש חשיבות עצומה לחקלאות בשמירה על השטחים הפתוחים ועל הסביבה במציאות של התחממות גלובלית ואיום על משברים אקולוגיים, שמירה על משק המים, אם בקליטת מי הנגר ואם במענים לשימוש במים מושבים. כלומר, כל איום על החקלאות יפגע במשק הישראלי ויפגע בערכים המוספים של החקלאות לחברה, לציונות ולביטחון המדינה. אם חפצי חיים אנחנו, אנחנו מחויבים להבטיח שהחקלאות תישאר כלכלית עבור החקלאים. לשם כך עלינו להגיע לאיזון בין צורכי הפיתוח לצורכי החקלאות במשק הישראלי ולנקוט אמצעים לשימור, הגנה, עידוד ופיתוח של העיסוק בחקלאות. אחת הדרכים להשגת מטרות אלה היא מתן מענקים והטבות מס, וזו בעצם מהותו של החוק שאנו מעלים היום כאן להצבעה בקריאה טרומית. החוק לעידוד השקעות הון בחקלאות נחקק לראשונה ב-1980. החוק נועד לעודד השקעות הון בחקלאות לשם שיפור מאזן התשלומים של המדינה, הגברת היעילות במגזר החקלאי ועידוד המגזר החקלאי כגורם חלוצי, ביטחוני וחברתי. החוק קבע מנגנון לאישור תוכניות להקמה, לפיתוח או להרחבה של מפעלים חקלאיים בידי מינהל השקעות בחקלאות, שהוקם לצורך זה ממש, ובעל מפעל חקלאי שתוכניתו אושרה, זכאי למענק לפי הוראות החוק. בנוסף, החוק מגדיר מסלול לקבלת הטבות מס, שלהן זכאי בעל מפעל חקלאי מאושר בחוק. חוק אחר העוסק בהשקעות הון הוא החוק לעידוד השקעות הון בתעשייה. החוק הזה קובע מנגנון למתן מענקים והטבות מס למפעלי תעשייה. בעוד במנגנונים הקבועים בחוק זה בוצעו עדכונים רבים לאורך השנים, הרי שחוק עידוד להשקעות הון בחקלאות כמעט שלא תוקן בהיבטים הללו. למשל, לפי מתווה המענקים שבחוק עידוד ההשקעות בתעשייה, מפעל בנגב ומפעל בצפון באשכול פריפריאלי העומדים בתנאים לפי אותו חוק זכאים למענק בשיעור של עד 30%, בעוד על פי חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, המענק שניתן לתת כיום לחקלאים עומד על שיעור של עד 20% לכל היותר. לנוכח המצב המתואר, התעוררו בשנים האחרונות קשיים משפטיים מהותיים לגבי אופן יישומו של החוק בידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר ומשרד האוצר. כדי לתת מענה לקשיים אלה, מוצע לערוך רפורמה מקיפה בחוק וליצור הקבלה בין ההטבות הניתנות כיום למגזר התעשייתי – כאמור, מכוח חוק לעידוד השקעות הון בתעשייה – ובין אלה הניתנות למגזר החקלאי. הרפורמה המוצעת בחוק זה, יש בה כדי לעודד את הפיכת החקלאות בישראל לחקלאות בת-קיימא, שערכיה הציבוריים והסביבתיים נשמרים לאורך השנים. במסגרת התיקון המוצע, מוצע לעדכן את שיעורי המענקים שניתן לקבל מכוח החוק, להשוות את שיעורי המס המופחתים לשיעורי המס הקבועים בחוק לעידוד השקעות הון בתעשייה, וכן לאפשר את קבלת הטבות המס והמענקים בתנאים נוחים יותר, בדומה להסדר הקבוע בעניין זה בחוק לעידוד השקעות הון בתעשייה. בתוך כך מוצעים תיקונים שונים, בין השאר בהוראות הנוגעות למטרות החוק, מבנה הפעילות של המינהלה, לרבות הרכב המינהלה ודרך ההשגה על החלטותיה וסמכות שר החקלאות ופיתוח הכפר לקבוע נהלים לתמיכה בהשקעות הון בחקלאות. כמו כן, מוצע לעדכן את מתווה הטבות המס הקבוע בחוק. בין השאר, מוצע לנתק את הקשר הקיים כיום בין הטבות המס לפי החוק לבין הזכאות לקבלת מענק לפיו. אני מאמינה בזכות להתפרנס בכבוד מעבודת האדמה ומחקלאות ובצורך להגן על הסביבה והמרחב הכפרי. זה ציווי אישי שרק התחזק אצלי עם השנים, ואותו אני מיישמת גם הלכה למעשה במשק חקלאי פעיל שבו אני גרה ואוחזת, במושב סגולה. הקרקע והשטחים הפתוחים במדינת ישראל הינם משאב מוגבל, שאנו מצווים לשמור עליו מכל משמר לדורות הבאים. החקלאות היא זו שמגדירה את גבולות המדינה ומעגנת את הקיום שלנו בה, שנאמר: אם חקלאות כאן – מולדת כאן. תודה רבה לכם, חברי הבית, על תמיכתכם בחוק זה. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש.

היו"ר אמיר אוחנה:

שתזכו ליבול נאה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת אלון שוסטר הגיש גם הוא הצעת חוק בנושא דומה, ואני מזמין אותו לנמק את הצעתו. לאחר מכן ישיב במשולב סגן שר החקלאות משה אבוטבול. בבקשה, אדוני.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

תודה, אדוני היושב-ראש. אני שמח, קודם כול על הגעת ההצעה, וגם על התיאום המוקדם שנעשה. יושב איתנו כאן חבר הכנסת גפני, שהוביל את המהלך, נדמה לי בכנסת העשרים, לפני שנים. לצערי, מתוקף האירועים הסובבים אותנו – הפוליטיים – לא יכולנו לקדם את הנושא הזה. אני מבקש להודות לשר החקלאות ולסגנו, שנמצא איתנו, על התיאום, על האמון ועל כך שאכן הכול יהיה בתיאום ונתקדם בתיאום, כפי שראוי. תודה גם לשר האוצר שאישר את המהלך הזה. מדובר ברכיב, כפי שאמרה חברת הכנסת הרכבי לפניי, שהוא חשוב, אבל הוא רכיב אחד בתוך המכלול של חיזוק החקלאות. אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי, לצערי הרב, לצערנו הרב, חילוקי הדעות, לאו דווקא הפוליטיים, אבל חילוקי הדעות – הייתי אומר המקצועיים, אולי האידאולוגיים – דווקא בממשלה הקודמת שהיינו חברים בה לא אפשרו להגיע להסכמות באשר לרפורמות. יש רפורמות בכל מיני ענפים, אז גם בענפי החקלאות – במקרה הזה בצומח – לא הצלחנו להגיע להבנות. אנחנו עדיין בתוך זה. היום יש פגישה של יושב-ראש ועדת הכלכלה עם אנשי האוצר והחקלאות והחקלאים בהשתתפותי ועם חבר הכנסת דנינו. אנחנו מנסים לעודד את הצדדים להגיע להסכמות כבר בשבועות הקרובים, בוודאי לא אחרי קבלת התקציב. ובכן, חלק מההסכמות הרחבות בנושא החקלאות זה לא רק הורדת נכסים, לא רק תמיכות – הכול חשוב – לא רק עלויות העובדים הזרים, לא רק עלויות המים, אלא גם החקיקות הרלוונטיות, והנושא הזה הוא הנושא הראשון שמתקדם. אנחנו רוצים לעשות דבר פשוט: בעצם להצמיד את היתרונות שיש בחוק עידוד השקעות הון לתעשייה למה שמתרחש בחקלאות. ועל כך שמענו ועוד נדבר בין הקריאות. נקודה נוספת, חשובה ביותר – הרכיב הזה הוא רכיב משמעותי ביצירת יציבות, ביצירת אופק לחקלאים הקיימים, הנוכחיים, ולדור העתיד, למי שרוצה להתקדם בעניין. יש לי את הכיף שאחד הבנים שלי השתחרר מצה"ל והלך ללמוד בפקולטה לחקלאות, ואני כל כך שמח וכל כך גאה.

היו"ר אמיר אוחנה:

בהצלחה.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

תודה. וכך גם אחרים – אנחנו רוצים לייצר להם אופק, בין היתר על ידי ההיבט הכספי. הוא חשוב ברמה האישית כדי שאנשים יחליטו לבסס את המשך הפרנסה שלהם על התחום החקלאי, ובדרך כלל הדברים משולבים עם חיים בכפר, כמובן, אבל מכיוון שעיקר הכפר הוא בפריפריה ובספר כך יהיה גם בנושא הזה. הנושא השני שאני רוצה להביא לתשומת ליבכם ולחשיבות שיש למהלך הזה זה העובדה שהנושא החשוב הזה מגיע בקונסנזוס. אני חושב שמגיע לנו דווקא בימים ובשבועות של עימותים חריפים ונוקשים להצליח לשחרר זמן, ואני מברך על כך מאוד, גם כדי להתקדם בנושא הזה וגם לייצר לעצמנו את התשתית, הייתי אומר הכמעט-מנטלית, ודאי אינטלקטואלית, להוכיח שאפשר לעבוד במשותף. אני מקווה שכך נעשה גם בהמשך. אני רוצה לקוות שתהיה הסכמה מקיר לקיר למהלך. אני מזכיר שאנחנו נקדם את הצעת החוק הזו רק בתיאום, ומקווה ומבקש ממשרד החקלאות והמשרדים האחרים לתאם ביניהם את ההצעה שהם מביאים, ואנחנו נתמזג לתוך ההצעה הממשלתית. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מודה לחבר הכנסת שוסטר, ומזמין את סגן שר החקלאות חבר הכנסת משה אבוטבול למסור את תגובת הממשלה. בבקשה, אדוני.

סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול:

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, השרים הנכבדים שנמצאים כאן – לפני שאני אגיב לגבי הצעת החוק החשובה הזו, שהיא גם בתמיכה ממשלתית, וזו הצעת חוק שבאמת תעזור לנו, חייבים לדעת ולהסביר ולהביא גם כן לידי ביטוי את מדיניות משרד החקלאות ופיתוח הכפר בראשות השר היקר – עומד בראשו השר אבי דיכטר, אני שמח שאני משמש כסגנו, ואנחנו יחד פועלים כדי לעודד את כל נושא החקלאות. נושא החקלאות נמצא בכל מיני קשיים כאלה ואחרים, שחייבים לתת להם תמרוץ. מספיק אם נאמר את הנושא של הפשיעה החקלאית, שסובלים ממנה בצורה מאוד מאוד קשה – צעירים שפעלו וניסו להיכנס לענף, לקחו משכנתאות מאוד גדולות כדי לקנות ציוד, ובלילה אחד נכנסו בני עוולה, לקחו להם את הציוד, גנבו אותו, העבירו אותו למקומות שאפילו לצה"ל ולמשטרה אין רשות להיכנס לשם, בתוך אזורים שאין לנו שליטה עליהם. ואז אותו צעיר שבאמת רוצה לדבוק בדרך אבותיו ולהיות גם כן חקלאי, להיות דור ההמשך, מנתק כל קשר עם הנושא הזה ובורח להייטק ולעוד כל מיני דברים, כי בעצם אין מי שיושיע אותו מאותו מעשה נפשע של פשיעה חקלאית. אבל זה לא נגמר בזה. גם שודדים להם את אותו צאן, את אותו בקר. לאחר מכן גם שרפה של כל מיני אסמים שישנם. נמצא פה גם כן רם בן ברק היקר, שגם הוא סבל באופן משמעותי מהנושא הזה. מדובר פה במיליונים, מיליונים רבים של הפסדים שאותם צעירים או אותם חקלאים חווים פה, ולא תמיד חברות הביטוח מוכנות לבטח דברים מהסוג הזה. אנחנו חייבים לבוא לקראת החקלאי בכל מה שרק אפשר, אם זה בנושא של סיוע במים – שיש לנו מגמה, לי ולשר דיכטר, להביא את זה אפילו לידי פטור; פטור לחקלאים ממים, דבר שייתן צמיחה תרתי משמע גם לחקלאות וגם לחקלאים. אנחנו צריכים לגרום לכך שמהענף הזה לא יברחו אותם בנים ממשיכים להייטק, אלא בעצם ימשיכו את דרכי אבותם. נעשה את הכול גם בתחום הנושא הזה של לחזק ולהגדיל את מספר העובדים הזרים, אבל בתנאים נורמליים ולא במה שקיים היום, וסובלים אותם חקלאים בנושא של עובדים זרים, שלאחר שהם מסיימים פה את עבודתם הם עוקצים אותם בסכומים מאוד מאוד אגדיים. יש כל כך הרבה קשיים, ואנחנו חייבים לעזור לחקלאים, אם רוצים שהענף הזה ימשיך וישגשג, ולא נראה חלילה מפלות, וראינו את המפלה בנושא של ענף השום, שממש ירד פלאים. לכן הצעת החוק הזו היא הצעת חוק מצוינת, היא נותנת אופק ותקווה לחקלאים, לחקלאות, וצריכים לדעת שבלי חקלאות אין חקלאים וגם בלי חקלאים אין חקלאות, הא בהא תליא. הלוגו שלנו – לתת לחקלאים להתפרנס בכבוד. אנחנו לא מחפשים לא תמיכות ולא כל מיני דברים – לתת להם להתפרנס בכבוד. ושנבין, מי שחושב שהחקלאות או החקלאים הם הבעיה הוא טועה. החקלאים והחקלאות הם הפתרון, וזה יביא במישרין וגם בעקיפין להורדת יוקר המחיה. ככל שאנחנו ניתן כתף לאותם חקלאים, אנחנו נראה את ההצלחה הזאת שתבוא לידי ביטוי. אני ודאי תכף אקריא גם את תגובתנו הרשמית בנושא הזה, אבל אני קורא לכולם להתאחד סביב הנושא הזה. אני דווקא חייב לציין חברים טובים בלובי שלנו, שלמרות שהם לא נמצאים באותה קואליציה הם מדברים חקלאות, מתכתבים איתנו באותה שפה. די אם נזכיר את מיכאל ביטון, שבכל מקום ובכל הזדמנות מחזק את החקלאים ואת החקלאות, את ידידי אלון, שגם היה שר במשרד, ועוד חברים שנמצאים גם כן באופוזיציה אבל מבינים שעושים הפרדה בין הנושא הזה לבין זה שחייבים לשמר את המשק ואת ביטחון המזון שלנו, של מדינת ישראל. אני רוצה, לפני שאני גם אקריא את זה, להודות ולאחל ברכת חג שמח לכל אותם אלפי חקלאים וחקלאיות וכל אלה שעוסקים בענף החקלאות – לאחל להם פסח כשר ושמח, ושיצאו מעבדות, תרתי משמע, לחירות, להצלחה. בנושא הזה אני רוצה לאחל זאת גם לעובדי המשרד שלנו, עובדי משרד החקלאות, שעושים יום ולילה את עבודתם, גם בתנאים לא תנאים, גם בשמש גם בגשם, בכל מיני מחלקות שהם נמצאים שם; לכל העובדים היקרים שלנו, וכמובן לצוות השר, לשר עצמו ולכולם. אני אקריא את תגובתנו לגבי הצעות החוק הנכבדות הללו: לעיסוק בחקלאות תועלת ומשמעויות החורגות מהייעוד המסורתי של אספקת תוצרת חקלאית. התועלת הציבורית של החקלאות נובעת מתרומתה בתחומי ההתיישבות, החברה, התרבות, התיירות, האקולוגיה והסביבה. תועלת זו כוללת גם תועלת כלכלית: ערך הייצור החקלאי; הערך של נדל"ן הצמוד לנוף החקלאי, ערכי התיירות, פנאי ונופש; תועלות מערכתיות ושימור השטחים הפתוחים; התועלות גם למשק המים, חלחול מי הגשמים וקליטה של מי נגר; התועלת של הסביבה כוללת גם תועלת אקולוגית וגם תועלת חברתית ותרבותית. במדינות המפותחות ננקטים באופן מסורתי ועקבי צעדים מדיניים שמטרתם לתמוך במגזר החקלאי ולחזק אותו. צעדים אלה נובעים מההכרה בחשיבותה הלאומית של החקלאות, מהרצון למנוע הידרדרות של המגזר הכפרי, זניחת קרקעות, אובדן תעסוקה והשתנות של הנוף החקלאי. החקלאות מהווה מנוף לקידום יעדים של חיזוק ההתיישבות באזורי עדיפות לאומית, פיזור אוכלוסייה וקידום כלכלי של הפריפריה, בדגש על הפן התעסוקתי. באזורי הפריפריה החקלאית יש מקור תעסוקה ופרנסה מרכזי, שמסייע גם כן לגיוון ההיצע התעסוקתי בעבור התושבים. התועלת הציבורית המגוונת של החקלאות, כפי שתיארנו את זה, דורשת איזון בין צורכי הפיתוח לצורכי החקלאות במשק הישראלי ונקיטת אמצעים לשימור ולהגנה, לעידוד ולפיתוח של העיסוק בחקלאות. אחת הדרכים להשגת המטרות הללו היא בעצם הצעת חוק מתן מענקים והטבות מס. החוק המקורי לעידוד השקעות הון בחקלאות נחקק כבר ב-1980, והוא נועד לעודד ההשקעות הון בחקלאות. בין מטרותיו – להביא לשיפור מאזן התשלומים של המדינה, הגברת היעילות במגזר החקלאי ועידוד המגזר החקלאי כגורם חלוצי, ביטחוני וחברתי. בחוק נקבע מנגנון לאישור התוכניות להקמה, לפיתוח או להרחבה של מפעלים חקלאים. החוק לעידוד השקעות הון בחקלאות כמעט שלא תוקן בהיבטים של עדכון מנגנון המענקים והטבות המס; לעומתו, החוק לעידוד השקעות הון, אשר קבע מנגנון למתן מענקים והטבות מס למפעלי תעשייה, עודכן פעמים רבות לאורך השנים, ויש פה עוולה מסוימת. שתי הצעות החוק הפרטיות שלפנינו מבוססות על הצעת החוק הממשלתית אשר מקודמת בימים אלו על ידי הממשלה, לכן הצעות החוק אושרו בכפוף להצמדתן להצעת החוק הממשלתית בהתאמה לנוסח שלה. במסגרת הצעת החוק הממשלתית מוצע לתקן את החוק כך ששיעורי המענקים ושיעורי המס המופחתים שניתן לקבל מכוח החוק יושוו לאלה הקבועים בחוק לעידוד השקעות הון בתעשייה, ולאפשר את קבלת הטבות המס והמענקים בתנאים נוחים יותר, בדומה להסדר הקבוע בעניין הזה בחוק לעידוד השקעות הון בתעשייה. הצעת החוק הממשלתית פורסמה בעבר ביום 5 בנובמבר 2018, ואושרה כבר בקריאה הראשונה בכנסת העשרים. מאחר שהליכי חקיקתה לא הושלמו באותה כנסת, כמו גם בכנסת העשרים-ואחת, לא ניתן היה להחיל על הצעת החוק דין רציפות, והיא התפרסמה שנית בהצעת חוק מ/1565 מיום 27 ביוני 2022, אולם חקיקה זו לא קודמה. בכוונת שר החקלאות להביא את הצעת החוק הממשלתית בנושא לאישור ועדת השרים לחקיקה כבר במהלך השבוע הקרוב, שמתקרב. לאור האמור, הממשלה קבעה כי הצעות החוק הפרטיות יקודמו בכפוף להצמדתן להצעת החוק הממשלתית ובהתאמה לנוסח שלה, תוך שכמה נושאים שבהצעת החוק יתואמו מול משרדי הממשלה השונים בשלבי החקיקה הבאים. לכן, חברים יקרים, אני קורא לכולם – אופוזיציה, קואליציה – לשים הכול בצד. החקלאות מעל הכול. מבחינתנו, כמו שאמרו פעם "אשכוליות או לא להיות", זה "חקלאות או לא להיות". אם אנחנו רוצים שבעזרת השם נוכל להביא את אותם חקלאים למצב שתהיה להם פרנסה בבית, כולם צריכים לתמוך בהצעת החוק. משפט לסיום. אני תמיד אומר לחקלאים היקרים: אתם, תפקידכם לעשות את החלק הראשון בפסוק בתהילים, "הזרעים בדמעה". תפקידנו – אני, השר וכל אנשי המשרד – להביא את החלק השני, של "ברנה יקצרו". "הזרעים בדמעה ברנה יקצרו". אבל זה תלוי הרבה באלה שנמצאים פה סביבנו שיתמכו בנושא של החקלאות, כי בסופו של דבר אנחנו פתחנו את המשרד לכל החקלאים, ואיך שאמרתי, משרד החקלאות הוא בית פתוח לשדה. תודה רבה לכולם. נא לתמוך בהצעה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מודה לסגן השר. האם חברי הכנסת המציעים מסכימים לתנאי של ההצמדה להצעה הממשלתית? מסכימים. אם כך, נעבור להצבעה. ההצבעה תהיה אלקטרונית. חברי הכנסת, אנא תפסו את מקומותיכם. ההצבעה הראשונה תהיה על הצעת החוק לעידוד השקעות הון בחקלאות של חברי הכנסת רם בן ברק ומטי צרפתי הרכבי. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 34 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות (תיקון – השוואת ההטבות בתעשייה להטבות בחקלאות), התשפ"ג–2023, לוועדת הכספים נתקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

34 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק עברה, ותעבור – לאיזו ועדה?

קריאה:

מעמד האישה.

היו"ר אמיר אוחנה:

ועדת הכספים. לא, ברצינות. לוועדת הכספים? מאה אחוז, לוועדת הכספים – להמשך טיפול. נצביע כעת על הצעת החוק השנייה, הצעתו של חבר הכנסת שוסטר, באותו נושא. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 31 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות (תיקון – השוואת ההטבות בתעשייה להטבות בחקלאות), התשפ"ג–2023, לוועדת הכספים נתקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

31 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. נוסיף לפרוטוקול את הצבעתו של חבר הכנסת אלי דלל, בעד. גם הצעה הזו התקבלה ותועבר לוועדת הכספים להמשך טיפול. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, נעבור להצעת החוק הבאה – הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית. חבר הכנסת משה גפני ינמק מהצד. דקה לרשותך, אדוני. בבקשה.

משה גפני (יהדות התורה):

אדוני היושב-ראש, ראשית, אני רוצה לברך את מציעי החוקים הללו בחקלאות, את רם בן ברק, את מטי צרפתי, את אלון שוסטר; גם אני חתום איתו על הצעת החוק הזאת. אני שמח שהממשלה, אדוני סגן שר החקלאות, בעניין. זה יום חשוב, ההצעה הזאת. אני מתכבד להגיש בפני הכנסת את הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית, הקצאת סכום לרשויות המקומיות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון. לפי החוק הקיים, שהיה עד היום, היו שש רשויות סמוכות לנמל התעופה בן-גוריון שהיו זכאיות בחוק לקבלת אותו סכום מענק, והייתה קבוצה שנייה שהייתה מקבלת על פי קריטריונים. הפסיקו את התקציב הזה, מכיוון שטענו שזה לא שוויוני, ועל כן הגשתי את הצעת החוק, שחתומים עליה מרוב סיעות הבית. אנחנו מבקשים שיקבלו את התקציב הזה. הן זכאיות לכך, זה ייקבע בקריטריון שיאושר על ידינו, ובקריטריון הזה הרשויות, כל אלה שסובבות את נמל התעופה בן-גוריון, בהתאם לכללים שייקבעו וניישר אותם, אכן יקבלו את התקציב הזה, מכיוון שהיום לא מקבלת אותו אף אחת. אני מבקש את תמיכת הכנסת בהצעת החוק הזאת. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת גפני. תשיב סגנית שר האוצר חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר. בבקשה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

גפני. החמץ לא יותר חשוב?

משה גפני (יהדות התורה):

כל הזמן – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

עשר דקות לרשותך, גברתי. בבקשה.

סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר:

יהיה קצר הרבה יותר. כבוד היושב-ראש, כבוד השר או השרה – לא יודעת מי נמצא פה.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר לוין כאן.

סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר:

השר לוין פה. כבוד השר, חברי כנסת נכבדים, אז כמו שאמר חבר הכנסת חברי הרב גפני, אכן סעיף 25א לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2018-2017) קבע בכל שנה כי יוקצה תקציב לרשויות המקומיות הסמוכות לנתב"ג, כולן או חלקן, בהתאם לכללי חלוקה שיקבע שר הפנים בהסכמת שר האוצר, וזאת בהתאם לעקרונות חלוקה שקשורים בגודל האוכלוסייה ברשות המקומית, במצבה הפיננסי של הרשות המקומית ועוד. סעיף 25א(ב) לחוק האמור קבע כי 35% מהתקציב האמור, שנאמד ב-100 מיליון ש"ח, יוקצה עבור רשימת רשויות מקומיות ספציפיות. מדובר בעצם, באותו סעיף 25א(ב), בהוראה שהיא מיותרת ומסורבלת, שבעצם גרמה לכך שהרשויות לא קיבלו את הכסף. אין צורך לתת לרשויות ספציפיות דין שונה, די בסעיף 25א, שבו נקבעה הוראה מרכזית ופורטו התבחינים לחלוקת הכסף. ולכן בהתאם למה שאמר חברי, ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בהצעת החוק. לפיכך, אני קוראת לכולם להצביע בעדה, כמובן, בכפוף לכך שבהמשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמת משרד האוצר ומשרד הפנים. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לסגנית השר וולדיגר. אם כן, נעבור להצבעה. חברי הכנסת המעוניינים להצביע, אנא, התיישבו במקומותיכם. בבקשה, הצבעה על הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית, של חבר הכנסת משה גפני. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017–2018) (תיקון – הקצאת סכום לרשויות המקומיות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון), התשפ"ג–2022, לוועדת הכספים נתקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

17 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כן, הצעת החוק התקבלה ותועבר לוועדת הכספים להמשך טיפול.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, הצעת החוק הבאה היא הצעת חוק להקפאת קצבאות שמשולמות לפעיל טרור ומשפחתו מקופת המדינה, התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת אריאל קלנר, ואני מזמין אותו לנמק את הצעתו. עד עשר דקות לרשותך, אדוני, בבקשה.

אריאל קלנר (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ביום שישי י"ט בשבט תשפ"ג, 10 בפברואר 2023, בשעה 13:27, יצא חוסיין קראקע בן ה-31 מביתו שבשכונת עיסאוויה שבירושלים, וכשהגיע לתחנת אוטובוס בשדרות גולדה מאיר פינת בנימין מינץ בשכונת רמות, האיץ את רכבו לעבר אנשים, נשים וטף שעמדו בתחנה, רק כי זיהה אותם כיהודים. יעקב ישראל פאלי, בן חמש, ואלתר שלמה לדרמן בן 20, נרצחו במקום. חמישה נפצעו. סמוך לכניסת השבת נקבע מותו של מנחם אשר פאלי בן השבע, אחיו של יעקב ישראל פאלי, השם ייקום דמם. בליל שבת ה' השבט תשפ"ג – כמה שבועות לפני כן – ינואר 2023, הגיע עלקם חיירי בן ה-21, תושב שכונת א-טור, בשעה 20:13 במכונית לשכונת נווה יעקב שבירושלים וחנה ברחוב טבנקין, סמוך לבית הכנסת עטרת אברהם. חיירי יצא ממכוניתו אל עבר הרחוב הראשי, שדרות נווה יעקב, ופתח בירי לעבר אנשים, נשים וטף רק כי זיהה אותם כיהודים. מהירי נרצחו שבעה אנשים, שלושה פצועים פונו לבתי החולים. הנרצחים בפיגוע: שאול חי, בן 68; רפאל בן אליהו, בן 55, שבנו בן ה-21 נפצע באורח קשה; בני הזוג אליהו מזרחי, בן 48, ונטלי זיסקין-מזרחי, בת 45; איליה סוסנסקי, בן 26; אשר נתן מורלי, בן 14.5; אירינה קורולובה, בת 59, עובדת סיעודית מאוקראינה. אלה מקרים רק מהתקופה האחרונה. "עד מתי רשעים ה', עד מתי רשעים יעלזו". אדוני היושב-ראש, זה שיר של יום רביעי, של תהילים, שאנחנו קוראים בשחרית כל יום רביעי. היום יום רביעי, קראנו את זה, וזה ממש התחבר לדברים האלה. אבל במקום להגיד "עד מתי", אפשר לתקן עוול; לתקן עיוות חמור מול רשעים ארורים, רשעים שצומחים מתוך חברת רשע, חברה שבה מחלקים סוכריות כאשר ילד יהודי נרצח. חבריי חברי הכנסת, אזרחי ישראל, ראוי שתדעו שהמרצחים האלה ובני משפחותיהם נתמכים בידי רשות הרצח הפלסטינית. אולם לא פחות חשוב מזה – ראוי שתדעו שמרצחים אלה ובני משפחותיהם זכאים לקבל גם קצבת ביטוח לאומי. הם ובני משפחותיהם נהנים מכל העולמות. עכשיו, בואו נראה כמה המצב מעוות: יושב תושב ערבי קיצוני במזרח ירושלים שמשפחתו נקלעה לקשיים כלכליים, והוא עושה חשבון: גם לרצוח יהודים – זה מה שהוא חונך לו מינקות, שזה אולי הדבר הנעלה ביותר שיכול להיות; גם לקבל תגמול משמעותי מרשות הרצח הפלסטינית; גם להמשיך לקבל את קצבת הביטוח הלאומי על חשבון משלם המיסים הישראלי שהוא מבקש לרצוח. מה עוד אפשר לבקש? יש עיוות גדול מזה? זה "הרצחת וגם ירשת" על סטרואידים. חבריי חברי הכנסת, הגיעה העת לשים קץ לעיוות הזה; הגיעה העת לשים קץ למצב ההזוי שבו מחבלים ארורים ובני משפחותיהם נהנים מכל טוב מדינת ישראל בעת שהם מכריזים מלחמת חורמה נגד אזרחיה וחייליה ומבקשים לרצוח אנשים, נשים וטף רק כי הם יהודים. כאן לא צריך להיות הבדל בין קואליציה לאופוזיציה; בעיני מרצחינו כולנו עם אחד: דתיים, חרדים וחילונים, ימין ושמאל, תומכי הרפורמה במערכת המשפט ומתנגדיה. האם יש איזשהו היגיון בכך שמי שהוא ומשפחתו מקבלים תגמול על רצח יהודים באשר הם יהודים, ייהנה מכספי משלם המיסים של אותם אלה שהוא מבקש לרצוח? חבריי חברי הכנסת, אני מזכיר פה, חשוב שנזכור ונדע: רשות הרצח הפלסטינית משלמת תשלום חודשי לכל מחבל אזרח ישראל או הרשות הפלסטינית שהורשע בביצוע פיגוע כלפי יהודים ישראלים או כלפי גופי השלטון או אחד מגופי השלטון במדינת ישראל. גובה המשכורת הוגדר בסעיף 12 בהחלטת ממשלת רשות הרצח הפלסטינית מס' 23 בשנת 2010. על פי ההחלטה, הסכום נקבע לפי מספר השנים שמרצה המחבל בכלא. על פי הפרסומים, בשלוש השנים הראשונות בכלא גובה המשכורת הוא כ-1,400 שקל לחודש; בשנה הרביעית גובה המשכורת עולה ל-2,000 שקלים, וכן הלאה. מהשנה ה-31 הוא כבר מקבל 12,000 ש"ח לחודש. אגב, התשלומים ממשיכים גם לאחר שהוא משתחרר, ועשויים להגיע למיליוני שקלים במצטבר. התשלומים גם מוענקים למשפחות המחבלים שנהרגו. הצעת החוק שאני מניח לפניכם, מטרתה לקבוע שלא תשולם כל קצבה או זכאות להטבה או לסיוע, שמשולמות מקופת המדינה למשפחה של פעיל טרור חי או מת שהוא אזרח ישראלי או בעל רישיון לישיבת קבע בישראל, בין אם הוא יושב בכלא ובין אם לאו, ואשר הוא או משפחתו מקבלים שכר מהרשות הפלסטינית כתגמול על ביצוע מעשה הטרור. מי שיהיה אחראי לשלילת הקצבה יהיה שר הרווחה והביטחון החברתי, ותהיה לו הסמכות להורות על הקפאת כל קצבה או זכאות להטבה או לסיוע שמשולמים מקופת המדינה לפעיל הטרור או לבן משפחתו. היה פעיל הטרור נשוי, תוקפא כל קצבה המשולמת לבן זוגו; היה פעיל הטרור הורה לילד קטין, תוקפא כל קצבה המשולמת עבור הילד או לזכותו; היה פעיל הטרור רווק, תוקפא כל קצבה המשולמת להוריו. החוק הזה ישים סוף לעיוות; החוק הזה יסיר את התמריץ הכלכלי לטרור. אנחנו לכל הפחות מחויבים לדאוג לכך שפיגוע לא יהפוך לדרך להתעשר; אנחנו לכל הפחות מחויבים לדאוג לכך שכל יהודי במדינת היהודים ידע שעשינו הכול על מנת שפשע נתעב ואכזרי שכזה לא ישתלם, לא למחבל עצמו ולא לבני משפחתו; אנחנו לכל הפחות מחויבים למנוע מחלק מהרשעים לעלוז. עם זאת, חבריי, החוק הזה אינו סוף. זה כבר מתקשר לאירוע הגדול של הרפורמה במערכת המשפט. וכאן סיפור אישי רק מהימים האחרונים: ביום ראשון קיבלתי הודעת תמיכה בחוק הזה ממישהו שהוא נגד הרפורמה במערכת המשפט ואיתו אני בקשר – אנחנו מתכתבים ומדברים – ואז הוא עודד אותי ואמר לי, הצעות כאלה זה מצוין, זה החיים עצמם, זה ביטחון. במקום להתעסק בוועדת חוקה, ברפורמה, תביא עוד יוזמות כאלה. ואז הסברתי לו את מה שאני מנסה לומר מרגע שהתחלנו עם הרפורמה – הצעות כאלה ואחרות לא ישנו, כי גם אחרי שהן יעברו בשלוש קריאות, הן יגיעו לקריאה הרביעית אצל מועצת החכמים והנאורים בבג"ץ. ושם, לצערי, במצב הנוכחי התוצאה ידועה מראש – בלי רפורמה במערכת המשפט, ללא שינוי בהומוגניות בהרכב המועדון הסגור של מועצת החכמים בבג"ץ, בג"ץ פשוט יפסול אותו. איך אני יודע, אדוני היושב-ראש? כי דבר דומה כבר קרה: בשנת 2015 נחקק חוק המאפשר לשלול באופן גורף קצבאות מהורי קטין שמרצה עונש מאסר בגין ביצוע עבירות ביטחוניות; ב-8 ביולי 2021 פסל בג"ץ את החוק בעקבות עתירה של עדאלה ברוב של חמישה נגד ארבעה. ודווקא עכשיו, על רקע הרפורמה שאנחנו מקדמים במערכת המשפט, גם החוק הזה יקבל משמעות אמיתית ויהיה אפקטיבי. החוק הזה יחד עם מדיניות תקיפה ואמונה בצדקת הדרך יביאונו, בעזרת השם, לניצחון אויבינו ולביטחון בארצנו. אני רוצה להודות לשר מיקי זוהר, שהניח את ההצעה הזאת בעבר, ובמקורה היא הוצעה על ידי השר אבי דיכטר. אני קורא לכולכם להצביע בעד החוק. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחבר הכנסת אריאל קלנר. ישיב שר העבודה, השר יואב בן צור, בבקשה.

שר העבודה יואב בן צור:

אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק שבנדון מבקשת לקבוע כי זכויות לגמלאות מסוימות מכוח חוק הביטוח הלאומי וחוק הבטחת הכנסה וככל הנראה אף הזכות לשירותי בריאות יישללו מאזרח ישראלי או תושב אשר הורשע במעשה טרור ומקבל שכר או תגמול מהרשות הפלסטינית על ביצוע מעשה הטרור; וכן לקבוע שמי שהורשע בעבירת ביטחון חמורה מתוך מניע לאומני ונגזרו עליו חמש שנות מאסר, לא יהיה זכאי לגמלאות מסוימות מכוח חוק הביטוח הלאומי. בהצעה צוין כי השר הממונה על ביצוע הוראות החוק הינו שר העבודה. יצוין כי במצב החוקי הנוהג ישנה סמכות בהוראות חוק הביטוח הלאומי לשלול קצבאות במקרים ובתנאים הקבועים בו, אולם ללא קשר הכרחי לתשלום המבוצע מאת הרשות בעד ביצוע מעשה הטרור. כך, בסעיף 326 לחוק הביטוח הלאומי על פי נוסחו היום, ישנה סמכות כללית למוסד לשלול קצבאות בשל ביצוע פשע או בשל ביצוע עבירות ביטחון או מעשה טרור. לשם השלמת התמונה יוער כי במקרים המתאימים שבהם מתקבל מידע מהרשויות השונות על תשלום משכורות למשפחות מחבלים, מובאת הכנסה זו בחשבון לעניין מבחני הכנסות לעניין קצבת הבטחת הכנסה, והיא מופחתת מזכאותם לקצבה. כמו כן, לאחרונה נכנס לתוקף חוק לביטול אזרחותו או תושבתו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה טרור, המקנה לשר הפנים סמכות לבטל אזרחות או רישיון לישיבת קבע של מי שהורשע בעבירת טרור תוך הרחקתו ממדינת ישראל. באשר לשר הממונה על הוראות החוק, יצוין כי כאמור בהצעה מבוקש כי שר העבודה יהא ממונה על ביצוע הוראות החוק. בהקשר לזה יש לציין כי לאור השינויים וחלוקת התפקידים בין משרדי העבודה לרווחה והביטחון החברתי, הרי שנכון – זה לא כמו שכתוב, שר העבודה, הרווחה והביטחון החברתי, אלא השר הממונה על ביצוע הוראות אלו יהיה שר העבודה. כמו כן, ההצעה עשויה לעורר קשיים, וזאת לאור פסק הדין בבג"ץ 3390/19 עדאלה ואחרים נ' הכנסת, שבמסגרתו הורה בית המשפט העליון כי סעיף 532(ב) לחוק הביטוח הלאומי – הורה על בטלותו של סעיף זה, שלילת זכאות להטבות בעד קטין שהורשע בעבירת ביטחון. מכל מקום, נדמה כי עניין זה, המערב שאלות של מדיניות, ככל שייעשה, ייעשה בתחומה של הצעת חוק ממשלתית. אני קורא לכם לתמוך בהצעה הטרומית ולאחר מכן יהיה תיאום עם משרדי המשפטים והאוצר להמשך חקיקת חוק זה. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חבר הכנסת קלנר, אין מה להשיב? הכול בסדר? אם כך, אנחנו נעבור להצבעה, חברי הכנסת, על הצעת חוק להקפאת קצבאות שמשולמות לפעיל טרור ומשפחתו מקופת המדינה, התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת אריאל קלנר. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 28 נגד – 9 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת החוק להקפאת קצבאות שמשולמות לפעיל טרור ומשפחתו מקופת המדינה, התשפ"ג–2022, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.

היו"ר אוריאל בוסו:

אם כך, רבותיי חברי הכנסת, 28 בעד, תשעה מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק להקפאת קצבאות שמשולמות לפעיל טרור ומשפחתו מקופת המדינה, התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת אריאל קלנר, התקבלה בקריאה הטרומית ותעבור להכנתה לקריאה ראשונה בוועדת החוץ והביטחון.

היו"ר אוריאל בוסו:

אם כך, נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – שלוחה טלפונית ייעודית לביטול עסקה), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת חוה אתי עטייה. בבקשה. עשר דקות לרשותך, בבקשה.

חוה אתי עטייה (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין, מכובדיי כולם, אפתח את דבריי בסיפור: בשעת בין ערביים יושב לו זוג מבוגר, די דומים להורינו ולסבינו. כל חפצם הוא לבטל שירות של חברת תעופה כשבטעות או במכוון רכשו כרטיסים לטיסה. עכשיו מתחיל המסע לנציג. אחרי דקות ארוכות ומעיקות הנציג עונה או בוחר להעביר אותך. לפעמים השיחה תתנתק ב"טעות", והזוג ייאלץ לחזור על התהליך המייגע מחדש. הזוג המבוגר שלנו בילה את זמנו בינתיים בחוסר נוחות ובכעס. אני שואלת אתכם עכשיו, חברי כנסת נכבדים: איך אנחנו יכולים לעמוד מהצד ולהניח לדבר כזה להתרחש? בראש ובראשונה חובתנו היא להגן על הצרכן מפני אינטרסים וצרכים עסקיים של חברות התעופה, אינטרסים וצרכים שלאו דווקא שמים את רווחת הציבור בראש סדר העדיפויות. הצעת החוק הזאת עברה בקריאה טרומית בכנסת הקודמת והוכנה בוועדת הכלכלה לקריאה ראשונה, אך הכנסת פוזרה. משום כך הליך החקיקה מתחיל מחדש. לפי הצעת החוק, חברות תעופה בעלות מערכת אוטומטית יחויבו מעתה להקים שלוחה מיוחדת לביטול עסקה. הצעת החוק באה להיטיב עם העם. משך ההמתנה לקבלת מענה בשלוחה לא יעלה על שש דקות, והשירות היחיד שיינתן בשלוחה הוא ביטול העסקה בהתאם לרצונות של הצרכן. המהלך יעגן את זכויותיהם בעת ביטול עסקה. הצעת החוק תמנע מהצרכנים חסרון כיס בייחוד בתקופה הזאת, שבה יוקר המחיה עולה. הורדת יוקר המחיה צריכה לבוא לידי ביטוי גם בהוזלה של שירותים וגם במהלכים כאלה, שמאפשרים לצרכן פלואידיות צרכנית. לא מן הנמנע שצעד זה יגביר גם את התחרות: מאחר שהמעבר ביניהן יהיה פשוט, חברות ייאלצו לעבוד קשה יותר כדי לוודא שציבור הצרכנים שלהן יהיה מרוצה מן השירות ומן המחיר. לא רק הזוג המבוגר הנ"ל יכול להיקלע למצב כזה, אלא גם אנשים מכלל הציבור. כבוד יושב-ראש הכנסת, גם אם אתה מבין בטכנולוגיה, אתה עלול להיקלע למצב כזה, ומניסיונך זה מצב לא נעים, ומאתגר אפילו אותך. הצעת החוק הזאת עשויה להוביל להגברת אמון הציבור בחברות התעופה. אודה על תמיכתכם בהצעת החוק החשובה הזאת. אני מודה לשר הכלכלה חבר הכנסת ניר ברקת, לשר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין ולשר החינוך חבר הכנסת יואב קיש, שקידמו את הצעת החוק ואישרו אותה. תודה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחברת הכנסת חוה אתי עטייה.

שר החינוך יואב קיש:

הממשלה מבקשת תשובה והצבעה במועד אחר. יש לנו בעיה עם – – –

חוה אתי עטייה (הליכוד):

לא, לא. אני רוצה הצבעה.

שר החינוך יואב קיש:

אני מבין שאת רוצה הצבעה, אבל תקשיבי – – – יש שמית. אתי, יש הצבעה שמית.

היו"ר אוריאל בוסו:

ישיב שר הכלכלה חבר הכנסת ניר ברקת. בבקשה.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שלום רב, בהמשך לסיכום עם המציעה – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

אופיר, יש לו עשר דקות.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

בהמשך לסיכום עם המציעה ובהתאם להחלטת ועדת השרים לענייני חקיקה, הוסכם כי הצעת החוק תאושר בקריאה טרומית, ובהכנה לקריאה ראשונה היא תשונה כך שההסדר על חובת מענה טלפוני בתוך שש דקות שקיים בחוק הגנת הצרכן יחול גם על חברות התעופה. אני רוצה לשתף את החברים: לי יש כלל, כשאנחנו מדברים על ניהול – תור הוא כשל ניהולי. ולכן, גברתי חברת הכנסת חוה עטייה, את צודקת בזה שאת רוצה לבטל את התורים, שיהיו מסוגלים לתת מענים מהירים. זה אלף-בית בניהול בכלל, וכשאת רגישה ואכפת לך מהשירות שניתן לך – – –

חוה אתי עטייה (הליכוד):

בכנסת הקודמת – – – חברות התעופה – – – הם הסכימו.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

חד-משמעית. הגישה היא לגיטימית ונכונה וקיימת בחוק להגנת הצרכן בתחומים אחרים, כשהרעיון מחייב את האנשים שנותנים שירות, שלוקחים כסף מתושבי מדינת ישראל – הרעיון הוא שהם צריכים לתת שירות ברמה גבוהה, ולהציב רף כזה הוא דבר נכון לעשות.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת הלוי.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

העובדה היא שכשמנתחים את מערך פניות הציבור ברשות להגנת הצרכן, עולה כי מרבית העסקאות בתחום התיירות נקלטות במכר מרחוק. זאת אומרת אנשים עושים עסקה, ואחר כך, כשבאים לבקש שינוי כזה או אחר – שם התור כאורך הגלות. לקבל כסף זה קל, לנהל שירותים לתושבים שאכפת להם לוקח הרבה יותר זמן. אחוז תלונות הצרכנים שהגיעו בתחום עמד על 10.6% מכלל התלונות בשנת 2022, ומרביתן עוסקות בהטעיה ובקושי בביטול העסקה. אני זוכר שכשהייתי ראש עיר, מאוד עניין אותי לדעת מה אחוז המענים, כמה מהר 106 שלנו עונה לציבורים השונים, וגיליתי שהתור הוא לעיתים ארוך. באתי למנהלים בעירייה, ואמרתי להם: תור הוא כשל ניהולי, בואו ננסה להבין באיזה ימים, באיזה "פיקים", מתי יש איזה "פיק" שלילי, וחייבתי אותם להראות לי איך אנחנו נערכים לתת מענה. אני באתי בהנחיה כזאת, אבל אנחנו כמדינה וממשלה וכנסת צריכים לבוא ולהנחות את האנשים שהם חייבים לתת מענים, ופניות הציבור הן נייר הלקמוס מבחינתנו לדעת מתי מישהו לא עושה את עבודתו. אני משוכנע, חוה, שחקיקה שכזאת תעשה לנו מאוד מאוד טוב. אני יכול להרחיב ולומר שפילוח תלונות הצרכנים בתחום התיירות מעלה כי תלונות בנושאי שירותי תעופה מהוות 52.4% מסך התלונות בתחום התיירות, כאשר מעל מחציתן עוסקות באי-מענה מצד חברות התעופה לאחר ביצוע עסקה ובקושי ליצור קשר עם החברות. אני רוצה לומר לכם שהדבר הזה משפיע גם על החוויה של התייר; אנחנו רוצים ואנחנו יודעים שתיירים שמגיעים לישראל, שעוברים חוויה חיובית, הופכים לשגרירים שלנו. הם נוסעים לחו"ל, חזרה הביתה, ומדברים בטובתה של מדינת ישראל. לעיתים אנחנו רואים שהתופעות הללו פוגעות גם במיצוב של מדינת ישראל, ביכולת שלנו להעביר מסר חיובי על הקלות להגיע לישראל. ההתנהלות, התחושה שלעיתים הם מרגישים שהם לא מקבלים מענים, והמדינה לא מטפלת בהם – הם לא תמיד יודעים לעשות הבחנה בין העסק שנותן או לא נותן להם שירות, לבין מה באחריות המדינה. החשיבה שלנו, להתעסק עם הנושא הזה, היא חשיבה מאוד מאוד נכונה. לכן, בשל אופי העסקאות בתחום שירותי התעופה, אופי התלונות והקשיים הרבים שבהם נתקלים הצרכנים, מצאתי לנכון לאפשר להחיל את הוראות המענה הטלפוני שקבוע בחוק הגנת הצרכן, גם על חברות התעופה. אני מניח שאת מסכימה שאחרי הטרומית – – –

חוה אתי עטייה (הליכוד):

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

נכון. ברשותך, חוה, באותה הזדמנות אני רוצה גם לדבר על תהליך שעברנו אתמול בכנסת, בוועדת הבריאות. כבוד היושב-ראש היה יושב-ראש הוועדה, ואני רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש, על ניהול הוועדה, שבה אנחנו עושים מאמץ מאוד מאוד גדול בנושא יוקר מוצרי צריכה, לאמץ מודלים אירופיים – מה שטוב באירופה טוב בישראל. הרעיון הוא שחברות כמו קארפור וחברות גדולות אחרות שמוכרות בהיקפים פי ארבעה מכל ישראל – בישראל מוצרי צריכה נמכרים ב-100 מיליארד שקל בשנה בכל הרשתות ביחד, וקארפור לבד עושה כמעט פי ארבעה, למעלה מ-300 מיליארד שקל, לבד, רשת אחת – עבורם זה סיוט להביא מוצרים לישראל היום. אנחנו רוצים, אם הם מוכרים מוצרים באירופה על פי התקן האירופי, ועל כך הם מתחייבים, ולצד זאת יודעים להראות לנו שזה גם בתקן האירופי בפעם הראשונה, וגם הם מוכרים את אותם מוצרים ברשתות שלהם, שזו ערבות מבחינתנו שאפשר לאפשר להם להיכנס לישראל. התנאי השלישי שביקשנו מהם הוא להתחייב למכור במחיר דומה את מרכולתם בישראל. האתגר שלנו הוא לאפשר לדבר הזה לקרות לצד התקן הישראלי. כלומר תקנים ורגולציות ודירקטיבות הם הצורה שבה האיחוד האירופי מנהל סיכונים – איזה סיכונים יש במכירת המוצרים, בייצור המוצרים ושיווקם – וברגע שהרשתות והמוצרים האירופיים עומדים בדירקטיבה, הם מתחייבים כלפי המדינה שהמוצר שלהם בטוח על פי ההנחיות של המדינה, על פי ההנחיות של האיחוד האירופי, ומאפשרים להם למכור. לא עושים להם רגולציה בתהליך אלא בסוף בודקים אותם באופן אקראי על המדף. זו הדרך הנכונה שבה אנחנו צריכים לפעול. אתמול הדיון היה על תמרוקים – סדרה של תמרוקים שאנחנו רוצים להביא בצורה חופשית לישראל, אלה תמרוקים שנמכרים בהיקפים גדולים באירופה. אני מניח שאתמול הייתה בוועדה רשת אוסטרלית – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

הוא עלה בזום אתמול בוועדה.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

נכון – שאמר שאם הרגולציה הישראלית מחייבת אותו – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

הוא דיבר גם על היבוא המקביל. אבל תסיים, אני אענה – – –

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

בבקשה, אדוני.

היו"ר אוריאל בוסו:

אתמול היה דיון מצוין, ואני חושב שמשרד הבריאות עשה כברת דרך ארוכה מאוד.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

חד-משמעית.

היו"ר אוריאל בוסו:

אתמול היה תיאום כמעט מצוין בין משרד הכלכלה למשרד הבריאות, נשארו אולי שניים- שלושה פערים, וכנראה ביום ראשון כבר – – –

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

בעזרת השם. אני באמת רוצה לכבד ולברך את חברינו במשרד הבריאות גם על עצם קיום הדיון וגם על ההקשבה שלהם, על שיתוף הפעולה איתם. זה היה מרענן שכולנו מסתנכרנים על אותו סדר-יום – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

זו פעולה אמיתית להורדת יוקר המחיה.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

בעזרת השם. אני חושב שהפער הוא לא מאוד מאוד גדול.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, סוף-סוף יש רפורמות נוספות – גם רפורמה בחינוך, גם רפורמה בתמרוקים – –

מירב כהן (יש עתיד):

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

– – הם תקועים ברפורמה המשפטית, אבל אתם מתקדמים וממשיכים לרפורמות נוספות – יישר כוח.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

תודה רבה, קטי. אכן, אולי הציבור לא יודע, אבל משרדי הממשלה עובדים. אנחנו בסך הכול קצת למעלה מחודשיים במשרדים, ויצרנו וייצבנו את ההנהלה. אצלי במשרד, תודה לאל, יש לנו מנהלים מצוינים, מסתנכרנים על סדר-יום, מתחילים להביא הצעות חוק אחת אחרי השנייה עם סדר-יום כלכלי מאוד מאוד ברור. שם, לשמחתי הרבה, אני גם רואה שהרפורמות שאנחנו שמים על השולחן – ותודה, קטי, על פועלך אתמול בוועדה, את וחברים אחרים בוועדת הבריאות. אני רואה שאנחנו יותר ויותר מתגבשים על סדר-יום שבאמת מעניין את הציבור: פיתוח עסקי, פיתוח כלכלי, יוקר מחיה. אלה נושאים שבאמת מעניינים את הציבור.

מיקי לוי (יש עתיד):

איזה יוקר מחיה – עלה ב-25%. איזה יוקר מחיה. אני רוצה לראות את הסרטון של ש"ס מהפעם הקודמת – הכול עלה ב-25%. על איזה יוקר מחיה אתה מדבר?

היו"ר אוריאל בוסו:

אני אישאר פה ממלכתי כיושב-ראש, אבל יש לנו תשובות.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

תודה שאתה שואל. היעד שלנו הוא לאפשר לרשתות גדולות להביא את מרכולתן בזול – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

– – – אני אצביע בעד, אבל מה שקורה פה – – –

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

יש דברים שתלויים בנו ואנחנו פועלים ועושים את זה. לשמחתי הרבה הינה, אפילו אתה תומך, ואני מודה לך על התמיכה. אנחנו בממשלה פועלים, דוחפים.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

במחילה, רק דבר אחרון, וזה להגיד לחוה עטייה ולכל חבריי וחברותיי בכנסת שאני מבקש לתמוך בחוק. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לשר הכלכלה חבר הכנסת ניר ברקת. ביקש להתנגד חבר הכנסת עודד פורר, ולאחר מכן, אם היא תרצה, היא תשיב.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אדוני שר הכלכלה, אני ממש שמח שאתם באמת עסוקים בנושא הזה של שלוחה טלפונית ייעודית לביטול עסקה בזמן שהמשק כולו בקריסה כלכלית מוחלטת, בקריסה ביטחונית מוחלטת ובהתקפלות מושלמת של ממשלת ישראל. המדהים הוא – והוא לא נמצא פה, השר בן גביר – איך מצליחים לעקוץ אותו ולעבוד עליו בכזאת קלות. אז כמובן שכולם יודעים על ה-9 מיליארד, שעבדו עליו ואמרו לו יש לך 9 מיליארד, אבל אין לו לא 9 מיליארד וגם לא מיליארד. אני רוצה לשאול אותו: מה, איתמר, 9 מיליארד זה לא כסף? ככה אתה מוותר על זה? ככה אתה נותן להם לעשות ממך צחוק? אז בכסף הם עושים ממך צחוק, אבל בביטחון הם עושים צחוק מכל מדינת ישראל. התקבלה החלטה משמעותית של ממשלת ישראל לקראת הרמדאן, אולי יהיו פה חברי כנסת שיברכו עליה. מאפשרים – אתה שומע, חבר הכנסת לוי – לפלסטינים מעזה לעלות להר הבית. אתם יודעים מתי הייתה הפעם האחרונה שאפשרו דבר כזה? ב-2014. מ-2014 חיכו שאיתמר בן גביר יגיע למשרד לביטחון פנים ונתניהו יחזור לראשות הממשלה כדי שיאפשרו לעזתים לעלות להר הבית. ומה התגובה של העזתים הבוקר? כטב"ם, כלי טיס בלתי מאויש. מפילים. מה תהיה התגובה של ממשלת ישראל הזאת? מה תהיה התגובה שלכם, של הרופסים והכנועים האלה? שום דבר. התגובה היא רק לתת להם עוד. רק עוד.

מיקי לוי (יש עתיד):

31 שיגורים עד היום.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

31 שיגורים לאחרונה על ערי הדרום, ואין תגובה של הממשלה הכנועה והמושפלת הזאת. ואז, מה עוד אנחנו מגלים? יושב פה שר האוצר לשעבר ליברמן, שסירב להעביר לאבו מאזן, שתוקף אותנו בכל מוסד בין-לאומי, 200 מיליון שקל. אבו מאזן חיכה, הוא המתין עד שתקום ממשלת נתניהו-בן גביר והיא זו שתעביר לו את 200 המיליון. אתם מסבסדים אותם, אתם משלמים להם, אתם נכנעים להם, אתם מתרפסים בפניהם ואתם מקבלים בתמורה ירי ופיגועי טרור, עד כדי כך שגם על פיגוע שיצא מאדמת לבנון ממשלת ישראל הכנועה והרופסת הזאת מסרבת להגיב. אני אומר לכם את מה שנאמר כבר אלף פעם: אתם מחפשים לברוח מהמלחמה ובוחרים בחרפה, ואתם תביאו עלינו גם חרפה וגם מלחמה. אחרי שתרסקו פה את הכלכלה ואת החברה הישראלית, גם תביאו אותנו למשבר הביטחוני הכי גדול שידענו, רק בגלל המדיניות הכנועה, המתקפלת והרופסת של ממשלת בן גביר ונתניהו.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחבר הכנסת עודד פורר. האם חברת הכנסת – חוה אתי עטייה לא רוצה לעלות. אם כך, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – שלוחה טלפונית ייעודית לביטול עסקה), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת חוה אתי עטייה. תהיה הצבעה שמית. הוגשו 20 חתימות, לפי בקשת האופוזיציה. מזכיר הכנסת יקרא בשמות חברי הכנסת.

חוה אתי עטייה (הליכוד):

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אוריאל בוסו:

מזכיר הכנסת יקרא שוב בשמות חברי הכנסת שלא נכחו בהקראה הראשונה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. האם יש מישהו באולם שמעוניין להצביע וטרם קראו בשמו? חבר הכנסת עבאס?

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בעד.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אוריאל בוסו:

אם כך, תמה ההצבעה. נא לספור. רבותיי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 47 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. פה אחד. אני קובע שהצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – שלוחה טלפונית ייעודית לביטול עסקה), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת חוה אתי עטייה התקבלה בקריאה הטרומית ותעבור להכנה לקריאה הראשונה בוועדת הכלכלה.

היו"ר אוריאל בוסו:

נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק התמודדות עם תופעת נטילת דמי חסות, של חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, יבגני סובה ושרון ניר. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי תעלה ותציג, בבקשה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

שלום, צוהריים טובים. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השרים – מה זה דמי חסות? זה, בשפה מוכרת, פרוטקשן. זו שיטה לסחיטת כסף המופעלת לרוב על ידי אנשי פשע מאורגן. השיטה מתבססת על הסכם בין בית עסק ובין הפושעים, ולפי זה הם מגינים עליך ואתה משלם להם כסף, אבל בפועל זה סחיטה באיומים; כי אם לא תשלם, העסק שלך יעלה באש או יקרה לך משהו גרוע. התופעה התגברה בשנים האחרונות והפכה למכת מדינה. נטילת דמי חסות קורית בכמה תחומים: בחקלאות, בנדל"ן וגם בתקשורת. בחקלאות – רק אתמול פורסמו נתונים של ארגון השומר החדש שכ-73% מהחקלאים חוו ניסיון לסחוט מהם דמי חסות, 40% מהם הודו שהם נאלצו לשלם בפועל. בתחום הנדל"ן – לפי הנתונים של התאחדות הקבלנים בוני הארץ, למעלה מ-90% מהקבלנים נדרשו לשלם דמי חסות לארגוני פשע. בין היתר, הסתבר שהתופעה היא כל כך חמורה, מכיוון שמשפחות פשע כבר נכנסות ומתערבות במכרזי התשתיות והבנייה שיוצאים על ידי משרד הביטחון, רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון. אתם קולטים? זה כבר בתוך מכרזי המדינה, זה כבר לא עסק פרטי של אף אחד. בהקשר זה, כולנו שמענו על המפגש של חברי כנסת מהליכוד עם משפחת קדושים, משפחת פשע מהרצליה. ככה אתם עושים פריימריז בליכוד? אני רק תוהה ושואלת, מהאנשים האלה אתם מבקשים שיתמכו בכם? חבר הכנסת השר יריב, קיש. מי היו עוד בתמונות? ואחר כך שואלים איך משפחות פשע חודרות למכרזי המדינה. לא מזיז, אה? ואחר כך אתם מדברים איתנו על הפריימריז בליכוד, עד כמה שזה דמוקרטי. אל תספרו לנו סיפורים. פרוטקשן קורה גם בתחום התקשורת, בענף המכשירים הסלולריים. חברי כנסת מש"ס, יהדות התורה, אגודה, תחשבו על זה. על ועדת הרבנים לענייני תקשורת כבר שמעתם? מוכר לכם? יודעים מה זה? מדובר בגוף שלא מוכר בשום צורה רשמית, שמעז לקחת לו סמכויות שלא מגיעות לו. שר התקשורת, בזה אתה צריך להתעסק, שלמה קרעי, ולא באיך להרוס את התקשורת. זה בתחום האחריות שלך. ואותה ועדת רבנים לענייני תקשורת מתנהגת כמו ארגון פשע לכל דבר ועניין, מאפיה של ממש. וכולנו ראינו את התמונות. בעל עסק לטלפונים סלולריים שלא מיישר קו – מה קורה לו? אם הוא לא משלם כסף כי אין שם כשרות ואין שם צדקה, אין שם כלום חוץ מכסף והרבה מאוד כסף, מה קורה עם אותה חנות? היא נשרפת. שולחים בריונים. כולנו ראינו את התמונות. זה לא מזיז לשר לביטחון פנים. ההפגנות מפריעות לו. התמונות משכונת גאולה לא מעניינות אותו? ארגון פשע לכל דבר ועניין. אני בעצמי חוויתי את זה. הינה אני אספר משהו לחבריי מהסיעה שהם לא יודעים. היה לי ביקור מתוכנן בשכונת גאולה בחנות הסלולרית. פנה אליי מפקד מחוז ירושלים וביקש: גברת, אל תבואי לשם כי עלול להיות שם אירוע; ישרפו לא רק את גאולה – את חצי ירושלים. קצין הכנסת פנה אליי וביקש – למרות שהם היו מוכנים לספק לי את כל ההגנה האפשרית – לא לעשות את זה. והקשבתי, כי אני לא רוצה לשרוף את ירושלים, אני רוצה להגן על ירושלים. אגב, זו שכונה יהודית פה בירושלים – זה לא הכניסה לרמאללה. זה פה ממש, חמש דקות. מה קורה עם משילות, או שזה לא מעניין? ומה חשב פעם השר לביטחון לאומי שלנו איתמר בן גביר על הנושא? אתה, איתמר, אמרת על החוק נגד פרוטקשן כמה דברים: חוק חשוב מאוד. זה הבטחת בחירות שלנו – שלך, איתמר, הכנסת את זה להסכמים הקואליציוניים שלך עם סיעת הליכוד, למרות שכולנו יודעים מה השווי של אותם הסכמים. הגדרת את זה כחלק ממערכה לאומית כוללת להשבת הביטחון האישי ברחבי המדינה, ואמרת אפילו דברים נחרצים יותר: מלחמה בפרוטקשן זה צורך לאומי דחוף. איתמר בן גביר, סיעת עוצמה יהודית – מה השתנה? מה קרה עם העוצמה, או שזה ירד עם הכיסאות? ועוד אמרת כי מי שלוקח פרוטקשן, צריך לכסח אותו, בשפה לא פרלמנטרית – איתמר בן גביר של פעם. אבל עכשיו, כשאנחנו מביאים היום את החוק הזה, פתאום אתם לא תומכים. פתאום אין פרוטקשן, אין צורך לאומי, זה לא חשוב. מה שחשוב זה לכסח כנראה את המפגינים שאומרים לכם שלא ייתנו לכם להשתלט על המדינה. אבל הפרוטקשן פתאום לא מעניין. ואני יודעת מה תגידו, שאתם היום מביאים חוק אחר, קטן, של קרויזר, אבל אין בינו ובין פרוטקשן שום דבר, רק סעיפים בודדים שמתעסקים בענישה. ואחר כך, כהרגלכם, אתם תצאו לתקשורת ותצעקו: אנחנו העברנו חוק פרוטקשן. לא, חברים. איתמר מבלף פה. זה לא זה. מה שאנחנו, ישראל ביתנו, מביאים זה כולל – זה בצורה כוללת, בצורה רחבה, שתיתן מענה לכל התופעה בכל ההיבטים. מה שאתם תביאו היום לסדר-יום זה פלסטר קטן, עלוב, שלא יסדר שום דבר. וטוב שיושב פה שר המשפטים. איך אתה יכול להסתכל על זה שמשפחות פשע משתלטות על מכרזי המדינה בתחומי הבנייה, כשאתה בעצמך נפגש איתן בפריימריז, אתה יושב פה, פריימריז בזכות קולות של משפחות פשע, לתפארת מדינת ישראל. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. יעלה וישיב השר לביטחון לאומי חבר הכנסת איתמר בן גביר, בבקשה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת – תתחילו להביא אותם, כי זה קצר מאוד. יוליה יקרה, את הרי יודעת שמה שעשית עכשיו זה סתם קמפיין פוליטי שהוא פייק.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

מה אתה אומר – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

הוא פייק, כי בעוד שעה אנחנו מעלים את חוק הפרוטקשן, ובעוד שעה כנסת ישראל תאשר את הפרוטקשן ואת החוק, ובעוד שעה אנחנו מעבירים הצעת חוק היסטורית.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

זה לא נכון. זה שקר. אתה משקר עכשיו – – –

גלעד קריב (העבודה):

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

ולכן – אתם עושים קמפיין, זה בסדר גמור. ואתם יכולים להמשיך לעשות קמפיין. את יודעת שכשהצעת, יוליה, הצעה, לדוגמה, על הפשיעה הלאומנית, אנחנו הצבענו בעד. אבל מה לעשות שההצעה שלנו יותר טובה משלך? ואני אסביר גם למה. ההצעה שלנו נותנת מענה גם מבחינת החוזקה הנפשית, גם מבחינת העונש, עונשי מינימום. היועצת המשפטית נגד עונשי מינימום – אנחנו בעד עונשי מינימום.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

– – – חוק אחר, איתמר.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אתם לא עושים כלום. לא מזה ולא – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת מלינובסקי, אפשר קריאות ביניים בישיבה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אבל תקראי את מה שהיועצת המשפטית קבעה. אני אומר לכם, חבריי חברי הכנסת, שבעוד כשעה אנחנו נביא לכנסת ישראל הצעה שתעבור כאן ברוב גדול – אגב, אני מקווה שאתם תצביעו עבורה – שבאמת נלחמת בתופעה הזו של הפרוטקשן.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

זה רק עניין של אגו. זה מה שאתה אומר.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

– – – אתה תצביע נגד פרוטקשן?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

ואני אומר שאני רואה את אלה מהמשותפת – כבר לא משותפת, כן? את אלה ששונאים את מדינת ישראל, את אלה שבאים לכאן כביכול לייצג את הציבור הערבי. אבל הם לא מייצגים את הציבור הערבי, הם מייצגים חבורות-חבורות של עבריינים, של גובי פרוטקשן, של אנשים שבסופו של דבר רוצים למרר את החיים של תושבי ישראל.

קריאות:

אז תצביע בעד. תצביע בעד – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אנחנו לא ניתן שימררו את החיים של תושבי הנגב. לא ניתן – – –

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אז תצביע בעד החוק.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני לא מצביע בעד חוקים לא טובים. אני מצביע בעד חוקים טובים. יש לנו חוק, ואנחנו בעזרת השם נעביר אותו היום. נעביר את הפרוטקשן, את החוק הזה, שהוא כל כך חשוב, עם תופעת נטילת דמי החסות.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה קורה עם האיזוק האלקטרוני? מחיל דין רציפות?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

עכשיו אני רוצה להגיד עוד משהו. מצחיק אותי לשמוע כל מיני סגני שרים שהיו, שרים כושלים, הכי כושלים במדינת ישראל. הם כאילו מספרים לנו: אנחנו אנשים יסודיים. עבדנו. אני רוצה לספר לכם: אני הגעתי למשרד לביטחון לאומי – חור שחור, חור שחור. האנשים האלה השאירו שם חור שחור. פיגועים, טרור, פרוטקשן – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – – מה קורה עם הכסף של המשטרה? למה אתה לא אומר כלום?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – אלימות, ונדליזם; תוהו ובוהו במגזר הערבי, תוהו ובוהו במגזר היהודי, הפקרות של אנשי הנגב.

מירב בן ארי (יש עתיד):

איזה תוהו ובוהו? אתה בכלל לא מתקרב למגזר הערבי. מתי ביקרת בכלל במגזר הערבי?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אל תברח, אל תברח, סגן השר לשעבר. למה אתה בורח? למה אתה בורח? אתה לא יודע להתמודד עם האמת? אתה לא יודע להתמודד עם האמת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

בורח? הבן אדם היחידי שעשה. מתי היית במגזר הערבי? מתי היית עם המנהיגים שלהם? לא מעניין – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

חבורה של אנשים כושלים, חבורה של אנשים שרק החריבו את הביטחון של מדינת ישראל, ואנחנו באים לתקן את מה שאתם החרבתם.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

עשיתם מספיק נזק.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה עם – – – בנגב? מה קורה בנגב? מאז שאתה חבר כנסת כלום לא קורה כאן. מה עם – – – למשטרה?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

וחברת הכנסת מלינובסקי, אני – רק שאלה אלייך. בואי, אולי תשיבי אחר כך כאן. כל כך הרבה זמן הייתם בממשלה, למה לא הבאתם את זה אז? למה לא הבאתם את זה אז? אנחנו היום מביאים חוק להתמודדות עם תופעת הפרוטקשן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

על איזה חוק אתה מדבר? אין לך פה שום חוק של פרוטקשן.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

תקראי את סדר-היום. את לא בקיאה בסדר-היום, מירב. אני מתפלא. אני מתפלא. אני בהלם ממך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אם יש מישהו שמכיר את סדר-היום, זה אני.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

תעברי על סדר-היום ותראי הצעה של חבר הכנסת קרויזר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה לא – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

כי זה לא הצעה טובה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – – למה אתה עושה את זה?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

ואני אומר, אנחנו היום נעביר את ההצעה הטובה. עשר שנים, עשר שנים למי שגובה פרוטקשן ושלוש שנים מאסר מינימום, מינימום, למי שגובה פרוטקשן. אנחנו נעביר את זה, בעזרת השם, כי הממשלה הזו היא ממשלת ימין.

מירב בן ארי (יש עתיד):

איזה ימין? איזה ימין?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

נכון, אנחנו בסך הכול חודשיים. נכון, צריך לתקן הרבה מאוד ממה שקלקלתם, ממה שהרסתם וממה שהחרבתם.

היו"ר אוריאל בוסו:

השר מדבר על הצעת החוק הטרומית של חבר הכנסת קרויזר – חוק העונשין.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

הם לא מכירים. הם לא מכירים. אני בהלם. אני בהלם שהם לא מכירים מה קורה בסדר-היום אפילו. מינימום של יסודיות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז למה – – – ולמזג בוועדה? למה? מי לא מכיר? תגיד לי, אתה צוחק עליי.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אתם באים לעבודה, תסתכלו. תעברו על הרשימה.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

למה טרומית? לך על ממשלתית – – – אתה שר או חבר כנסת?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

והינה סגן השר, שכביכול משחק אותה כמה הוא מומחה, כמה הוא מבין – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

משחק אותה? הלוואי ותעשה 10% ממה שהוא עשה בשנה האחרונה. איזה 10%? 5%.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – אבל בשנתיים האחרונות הם החריבו את מדינת ישראל. איך אמר לי אחד הקצינים? בן גביר, אתה עושה היום מה ששנים רבות לא עשו, ומה שבשנתיים האחרונות קיבלנו מהם זה רק אור אדום, אור אדום, אור אדום, אור אדום, כי זה מה שהם עשו במשרד. אור אדום – זה מה שהם עשו במשרד.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אתה הורס כל חלקה טובה – – – עבריין צעצוע. מסית ומדיח. חבר קבינט. אין קבינט בגלל שאתה שם. נתניהו לא מכנס את הקבינט – – – מתי יש קבינט? ביבי לא מזמין אותך לישיבות. למה לא מזמין אותך? אין קבינט.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני רואה, ברוך השם, שאנחנו מוחקים את החיוך של אלה שלוקחים פרוטקשן. מוחקים את החיוך של אלה שממשיכים גם היום לנסות לפגוע, לרצוח; שמנסים גם היום בכל נפשם, בכל מאודם, לפגוע במדינת ישראל.

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – – כסף של השוטרים.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

לא יעזור להם. לא יעזור. יש להם כמה נציגים כאן, בכנסת. לא יעזור לנציגים האלה. אנחנו, בעזרת השם, נביא בשורה גדולה.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

גם אלוהים לא יעזור לכם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – – בעזרת השם. גם הכלכלה שלכם בעזרת השם.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

וההצעה הזו של חבר הכנסת קרויזר מעוצמה יהודית, שנראה אתכם, נראה אתכם אם אתם מצביעים. כן, אתם פתאום – פרוטקשן? בואו נראה אתכם מצביעים לטובת ההצעה של יצחק קרויזר. ההצעה הזו היא ההצעה הנכונה. היא נותנת את המענה. היא נותנת את התשובה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

מה אתה אומר?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

יוליה, תצביעי בעד קרויזר. והיום מתחילים לטפל בפרוטקשן. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה לשר לביטחון לאומי חבר הכנסת איתמר בן גביר. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, מציעת ההצעה, בבקשה. האם יש הבנות? הצבעה במועד אחר או – אוקיי. בבקשה. שלוש דקות לרשותך.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אדוני השר איתמר בן גביר, יש לך כמה אופציות: או שאתה מיישר קו ותהיה גבר, ואנחנו נסכים שההצעה שלי היא טובה. אתם פשוט כנראה פספסתם את המועד להגשת של החוק שלכם. או שאתה תפיל את זה, ובדפי ההיסטוריה יהיה כתוב: איתמר בן גביר הצביע נגד חוק הפרוטקשן יחד עם עוצמה יהודית והציונות הדתית, ועם כולם ביחד. ההשוואה היא מאוד פשוטה, כי התחלת לשחק פוליטיקה. החוק שלנו הוא חוק כולל, הוא חוק שנותן מענה, הוא חוק שבדיוק נוסח לפי העקרונות שלך. פה הסכמתי איתך. הלכתי לפי העקרונות שלך. אמרתי, ואללה, סוף-סוף יש משהו חכם מאיתמר בן גביר, מצוין, ניישר קו, נהיה ביחד. אתה עכשיו משחק פה פוליטיקה. אתה משחק פוליטיקה, ובסוף, כפי שהצבעת נגד הריבונות על בקעת הירדן, כפי שאתה מצביע על הרבה דברים אחרים שחשבתי שאתה מסכים איתם, עכשיו אתה תצביע נגד חוק הפרוטקשן. מה שאתה מעלה בעוד כמה דקות, החוק של קרויזר, זה כזה, אתה יודע, חצי קלאץ'. הוא לא נותן מענה – הוא מטפל רק בענישה; זה כזה חצי פלסטר. גם אין שם הגדרה מה זה דמי חסות. איך אתה מתקדם עם זה? לא עשית עבודה רצינית – הגשתם משהו חצי מוכן. אני יודעת על מה אני מדברת.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

תאמין לי, איתמר, אפשר להגיד עליי המון דברים, אבל להגיד עליי שאני טיפשה? לא, אני מקווה מאוד, כולי תקווה. אז אתה יודע – משחק פוליטיקה מלוכלכת, ואני יודעת מה יקרה. אחר כך אתה תרוץ עם הטלפון ותספר לכולם: הינה, העברנו דמי פרוטקשן. אז לא, החוק שלכם, שהולך לעבור פה בעוד כמה דקות, לא נוסח טוב. אין שם הגדרות, אין שם מענה כולל, זה סתם. אתה יודע מה? זה חרטא בפיתה. כמו שאתה עושה דברים רק בשביל התקשורת, בשביל הרשתות. כן, זה מה שקורה. ציפיתי ממך להרבה יותר. בוא, ציפיתי שאני אראה פה איש רציני, אדם עם עקרונות, עם עמוד שדרה, עם שכל ישר, ואני רואה פה פוליטיקאי קטן שמשחק בשטויות. אתה תביך בסוף את עצמך. אז אני מציעה לך לחשוב דקה, שנייה – אתה יודע, לא הכול פוליטיקה, לא הכול קואליציה–אופוזיציה – ולאשר את זה. ואחר כך אנחנו ביחד נוכל לעשות – איתמר, איתמר, איתמר, אני מציעה לך לאשר את זה, ואחר כך, בוועדה בראשות חבר הכנסת פוגל, לקדם ביחד, להתקדם ביחד, כפי שאנחנו עושים בחוקים אחרים.

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לסיים, נא לסיים.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אני נותנת לך יד, אני מושיטה לך יד, ההחלטה היא שלך. הבושה בסוף תהיה גם שלך.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחברת הכנסת יוליה מלינובסקי. אם כן, רבותיי חברי הכנסת, נעבור להצבעה. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית – הצעת חוק התמודדות עם תופעת נטילת דמי חסות, של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. הצבעה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

שמית.

היו"ר אוריאל בוסו:

הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 29 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 51 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק התמודדות עם תופעת נטילת דמי חסות, התשפ"ג–2022, לא נתקבלה.

היו"ר אוריאל בוסו:

אם כן, רבותיי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 29 בעד, 51 נגד. אני קובע שההצעה נדחתה. נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (מניעת אלימות כלכלית) (הוראת שעה), של חברת הכנסת מירב כהן וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה.

היו"ר אוריאל בוסו:

סליחה, אני מתנצל. לפני כן התחייבתי – הודעה אישית. סליחה, חברת הכנסת מירב. הודעה אישית של חבר הכנסת אחמד טיבי, להשיב על דבריו של השר לביטחון לאומי. אני מתנצל.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מכובדי היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, חברת הכנסת מלינובסקי הציגה הצעת חוק טובה למאבק בדמי חסות, פרוטקשן. אנחנו, לאורך כל השנים, וגם בכנסת הנוראה וההזויה הזאת, כל חוק שיש בו מאבק אמיתי בפשיעה ובאלימות – מצביעים בעדו, ואנחנו מתעלמים מזהות המציע. עולה כאן שר לביטחון לאומי, קוראים לזה, ומתנגד, מסיבות של פוזיציה, פוליטיקה, מפלגות, להצעת חוק טובה. לא רק שהוא מתנגד להצעת החוק, אלא הוא מנצל את העובדה כדי לרדת על המשותפת, על חברי הכנסת הערבים, כהרגלו. שר הפיתות מנצל כל הזדמנות. הדבר החמור ביותר הוא שתחת שלטונו, חוק איזוק אלקטרוני – הוא מתנגד לו, מתנגד לו בוועדת שרים; עומד עם הרגליים האחוריות אל הקיר. יתרה מזאת, אני לא בטוח שהוא זוכר את השם ביאן עבאס, זיכרונה לברכה, אישה ערבייה שנרצחה מיריות בכפר כנא. הוא לא מכיר את השם הזה. אבל לא רק שמות של נשים ערביות הוא לא מכיר. יש אירועים ורציחות של יהודים ויהודיות שהוא לא מגיע אליהם, לשטח, כי אין בהם פן לאומי או לאומני. ולכן מדובר בארטיסט, שר טיקטוק, פיתות, השר לשום דבר, השר לכישלון. אנחנו מוכיחים בעקביות את הרצון שלנו להיאבק בפשיעה הזאת, עד כדי כך שאנחנו מצביעים עבור הצעות חוק שהמתנגדים האידיאולוגיים שלנו מביאים. כמובן שלא נצביע עבור הצעות הזויות, שיש בהן פגיעה בזכויות הפרט באופן גורף, אבל הכישלון של השר הזה בנושא פשיעה הוא כישלון יזום. הוא רוצה להיכשל; זה לא מעניין אותו, עד כדי כך שהוא מבטל תוכנית בג'וינט של מאבק באלימות, כי הוא כינה את הג'וינט ארגון שמאלני; אגב, עובדתית זה לא נכון, אבל זה השר לביטחון לאומי, שאחראי למשטרה? למאבק בפשיעה? ולכן לא פלא שהוא וכל חברי סיעתו הצביעו נגד ההצעה של חברת הכנסת מלינובסקי. מה זה מעניין אותו אם הפרוטקשן ממשיך או לא ממשיך? כמו שאמרו קצינים לשעבר בערוץ 12, ערבים יורים בערבים. ולכן זה נמשך. לזכותו ולחובתו של האיש הזה, שגם בממשלות קודמות, במשך כל תקופת שלטונו של נתניהו, התנהגו באופן דומה – חצר אחורית, שערבים יורים בערבים. אם יש כישלון שמהלך על ארבע זה האיש שדיבר לפניי, אבל – תראו, גם הוא וגם סמוטריץ' מתחרים אחד בשני מי יהיה הזוי יותר, מי יתנהג כמו פיל בחנות חרסינה. העולם מתחיל להתעורר קצת, קצת, אבל לא ממש. תראו את ההצעה של החוק לביטול ההתנתקות; חוק על הסכם בין-לאומי, שמבטל הסכם בין לאומי באבחת הצבעה, עד כדי כך שהממשל האמריקני מזמן את שגריר ישראל. אגב, זה הסכם שהיה תחת חסותו של הנשיא ג'ורג' בוש, נדמה לי. עד כמה אפשר? ובסופו של דבר, אדוני היושב ראש, מגיע עוזר של חברת כנסת הזויה – הוא הזוי עוד יותר ממנה – וקורא למחוק את חווארה. אחר כך מוציא סרטון למה צריך למחוק את חווארה, והוא עדיין עם אישור כניסה לבניין הכנסת. הוא עדיין עם אישור כניסה. לפחות חמישה-שישה, חברי כנסת פנו גם ליושב-ראש, גם ליועצת המשפטית של הממשלה, של הכנסת, כדי לשלול ממנו את הזכות להיכנס לכנסת, והוא ממשיך להיכנס לכנסת ומפיץ סרטונים למה צריך למחוק את חווארה.

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לסיים.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

את הטיפוסים הגזעניים האלה והגזענות שלהם צריך למחוק מהבית הזה. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת מירב כהן, הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – מניעת אלימות כלכלית) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, בבקשה. אני שוב מתנצל. חברי הכנסת, קצת שקט במליאה, שהיא תוכל להציג. עשר דקות לרשותך.

מירב כהן (יש עתיד):

תודה, כבוד היושב-ראש. "זה קרה לאט-לאט, שליטה כלכלית שהחלה בהערות על ההוצאות שלי, בקשות 'לשים לב' למה שאני מבזבזת, עד שבשלב מסוים הוא בנה דוח הוצאות יומי וביקש שאמלא אותו מדי יום. נאלצתי להקליד את כל החשבוניות ולפרט כמה הוצאתי על כל דבר, עד רמת הארטיקים שקניתי לילדים, אם לא מילאתי, הוא קיבל התראה לנייד. הוא לקח את השליטה על הכסף, וזה היה פשוט יחסית, כי הוא היה זה שהביא את הכסף. כשאת מתחתנת עם מישהו שיש לו הרבה כסף, את לא במצב של להעביר ביקורת או לשאול שאלות. הוא היה קובע מה עושים עם הכסף, מה קונים, לאן יוצאים, לאן נוסעים. בשלב מסוים הוא ביקש ממני להפסיק לעבוד כדי להיות עם הילדים, ואז השליטה שלו עליי נהפכה למוחלטת. הייתי תלויה בו ב-100% מבחינה כלכלית. לא יכולתי לקנות כלום ללא אישורו". אלו המילים של נגה, שם בדוי, שחוותה אלימות כלכלית, שהתפתחה לאלימות פיזית ולאשפוז בבית חולים עקב פציעות. האלימות הובילה למאבק גירושים שארך שש שנים ארוכות, כשבסופו נותרה נגה כמעט חסרת כול. מאז היא התקשתה למצוא משרה שמתאימה להשכלה ולמקצוע, מכיוון שבמשך 12 שנים היא לא עבדה. הילה, שם בדוי, נפגעת נוספת של אלימות כלכלית, מספרת, ראוי שתקשיבו לזה: "ידעתי שלהתנגד לו לא יועיל לי כי עם השנים נשארתי לבד, ללא רשת ביטחון חברתית או משפחתית, כלכלית ומקצועית. לא עבדתי, נחסמתי מבחינה מקצועית ואיבדתי את הכישורים והביטחון העצמי שהיו לי – – – האלימות גאתה, עד שיום אחד אירע אירוע שאילץ אותי, בשכנוע שכניי, להתפנות לבית החולים. רעדתי מפחד – – – עבורי אלימות כלכלית היא ממש לא מסע קניות. עבורי מדובר בהטלת אימה ופחד תוך כדי כליאת מוחו של האחד לצורך כפיית רצונו של האחר. במצב הזה אני זקוקה לחוק שיגן עליי ויאפשר לי לתבוע בחזרה כספים ונכסים ששייכים לי ונגזלו ממני רק בגלל שהייתי נשואה לאדם שעשק ורימה אותי". אלימות כלכלית במשפחה היא לרוב שקופה. קשה לזהות מישהי שנמצאת בזוגיות כזו, כי מה לעשות, אין את סימני האלימות הפיזית, אבל היא מאפילה על חייהן של נשים רבות שחיות בתוך זוגיות רעילה ומסוכנת. שימו לב לנתונים של דוח האו"ם, שבחן את ההתפתחות של מניעת האלימות הכלכלית בשש מדינות כולל ישראל. לא מזמן הם עשו את הבדיקה, בשנת 2021 ו-2022. מהדוח עולה תמונה חד-משמעית, מתוך 800,000 נפגעות אלימות בישראל 100% של מי שחוו אלימות פיזית במשפחה חוו לפני כן גם אלימות כלכלית. כלומר, היה ניתן לנבא ואף למנוע את הפגיעה בהן. לכן זה חוק שהוא מציל חיים. 70% מנפגעות האלימות נמצאות בחובות, וכ-50% מהן חוזרות לבן הזוג האלים מסיבות כלכליות. תבינו, הן חוזרות למי שמכה אותן כי אין להן ברירה מבחינה כלכלית, הן גם דואגות לילדים. האלימות הזו מתקיימת בכל שכבות האוכלוסייה ובכל מעמד סוציו-אקונומי, היא קשורה אך ורק בדבר אחד – ברצון לשליטה של צד אחד על הצד השני. לפי אמנת איסטנבול – שזו אמנה בין-לאומית שהיה ראוי שנצטרף אליה מזמן – הגדרת השליטה הכלכלית ומניעת העצמאות הכלכלית של האישה על ידי בן הזוג שלה כאלימות כלכלית, להגדיר את זה כאלימות, היא השלב הראשון בהתמודדות עם התופעה הקשה הזו. הצעת החוק שאנחנו מצביעים עליה היום נולדה לפני מספר שנים בשיתוף עם עמותת רוח נשית, ואני מבקשת להודות להם מכאן. ההצעה הזו בעצם מבקשת לתת מענה לכל הנשים שמרגישות שקופות ושלא רואים אותן. אנחנו רואות אתכן, אנחנו איתכן במאבק למען חיים בטוחים לכולן. ההצעה הזו גם נוסחה באחריות, היא מוגדרת כהוראת שעה לארבע שנים, מתוך הבנה שאלימות כלכלית היא תופעה שקשה לפקח עליה. לכן אנחנו מציעים להתחיל, ובחלוף ארבע שנים – לבדוק איך אפשר לשכלל את זה. לפי ההצעה, אלימות כלכלית תוגדר כדבר מתמשך. אני יודעת שאנשים מנסים להגדיר את זה כאילו: לא נתתי לאשתי לקנות שמלה בקניון. לא, אל תהיו פופוליסטיים, זה חיים של נשים. פגיעה של אלימות כלכלית היא משהו מתמשך כלפי בת הזוג או בן הזוג, כשמטילים אימה, כשמפעילים כפייה, כשרוצים לשלוט בחיים של אדם אחר. זה יעזור לא רק לנשים אלא גם לבני משפחה אחרים. אני מטפלת גם בהרבה זקנים שבני המשפחה שלהם מנצלים אותם לרעה, גם להם זה יעזור. הצעת החוק הזאת תאפשר לבית המשפט לתת לנשים שנפגעות מאלימות כלכלית מענה מיידי. הן יוכלו לקבל צו למניעת האלימות הזו במיידי. זה יאפשר לאותן נשים לקבל מידע מבנקים ומחברות אשראי כי בן הזוג מסתיר מהן מידע על הכסף שלהן, וזה גם יגדיר את האלימות הכלכלית כעוולה אזרחית שאפשר לתבוע בגינה תביעה נזיקית, והן יקבלו פיצוי על הנזק הכלכלי והנפשי שנגרם להן. הדברים האלה ייתנו מעטפת הגנה ראשונית לנשים שנפגעו, ואני מקווה מאוד ומאמינה שזה יסייע למיגור התופעה וזה ישפר פשוט את ההגנה על נשים. לפני זה שנתיים וחצי הצלחתי להביא את ההצעה הזו. עברנו קריאה ראשונה, הגענו לדיונים בוועדת החוקה. הטיעונים שהושמעו בוועדת החוקה נגד הצעת החוק הזו היו פשוט הזויים. הדברים שאמרו חברי כנסת מהליכוד ומהציונות הדתית, לצערי האנשים שהיום גם יושבים בממשלה כשרים – זה היה פשוט מביש. הם ניסו לטעון שמה שקורה בתוך המשפחה, לא צריך לפקח עליו, אפילו אם זה עלול להיגמר ברצח של אישה. מה יש לכם, תתעוררו. הטיעונים אז היו דומים מאוד לדף המסרים של הפורום למען המשפחה. אתם בטח לא תופתעו לשמוע שהארגון שעומד מאחורי הפורום למען המשפחה – – –

גלעד קריב (העבודה):

תני לי רגע לנחש, מתחיל באות ק'?

מירב כהן (יש עתיד):

קהלת, יפה מאוד.

גלעד קריב (העבודה):

איך ידעתי?

מירב כהן (יש עתיד):

לא מפתיע, הם השתלטו על חיינו מכל כיוון אפשרי. שש נשים נרצחו רק מתחילת השנה, שש נשים שהחיים שלהן אולי היו יכולים להינצל אם חוק האיזוק האלקטרוני והחוק הזה למניעת אלימות כלכלית היו מקודמים; שש נשים שנפלו קורבן לאלימות מזעזעת של בני זוגן. ואיפה כל זה קרה? בבית שלהן, במקום שהיה אמור להיות הכי בטוח. משפחות וילדים שפשוט נכנסים למעגל השכול, ואפשר למנוע את זה. אני מבקשת לתמוך ולחזק מכאן את כל הנשים שחוות אלימות מכל סוג, שלא יכולות לחיות באופן חופשי ועצמאי כמו שהיו רוצות וכמו שמגיע לכל בן אדם במדינת ישראל. אני מקווה שהצעת החוק הזו תסייע ולו במעט כדי לזהות ולהתמודד עם האלימות בשלבים יותר מוקדמים שלה, ובכך למנוע עוד ועוד קורבנות. אם בן הזוג חוסם את הגישה של האישה לכרטיס האשראי ומעניק לה, לצורך העניין, קצבה חודשית – זה טרור כלכלי. אם בן הזוג רושם על האישה חובות ואת המשכורת הוא מכניס לחשבון הבנק שלו בנפרד – זה טרור כלכלי. אם בן הזוג מאיים: אם תעזי להיפרד ממני אני אקבור אותך תחת כל כך הרבה חובות – זה טרור כלכלי; אם בן הזוג מונע מאישה לצאת לעבוד, להתפרנס ולהיות עצמאית כלכלית כדי שהיא תהיה תלויה בו – זה טרור כלכלי. בדיוק את התופעות הקשות האלה הצעת החוק הזו באה למגר. לצערי ההצעה החשובה הזו, מצילת החיים, לא עברה בוועדת השרים לחקיקה. זה כנראה לא היה מספיק חשוב לשרים בממשלה הזו, אבל היא יכולה לעבור כאן במליאה, זה תלוי אך ורק בקואליציה. בימים שבהם החדשות נפתחות בדיווחים כואבים, מחרידים, על רצח של נשים, אני שוב שואלת את עצמי איך שכחתם מכל הסוגיות הכי כואבות וקשות בחברה הישראלית. איך שכחתם? למה אתם מתבייתים אך ורק על דבר אחד, על מערכת המשפט, כאילו זה חזות הכול? זה עוול גדול. אני פונה מכאן לחברות הכנסת מהקואליציה: טלי גוטליב, מאי גולן, גילה גמליאל, מיכל וולדיגר, צגה מלקו, לימור סון הר מלך, אורית סטרוק, אתי עטייה, קטי שטרית. אתן אומנם לא רבות בקואליציה הזו, שאין בה הרבה נשים, אבל יש לכן כוח להשפיע. אני קוראת לכן מכאן להצביע בעד החוק. להצביע בעד הנשים. תודה רבה.

דבי ביטון (יש עתיד):

אף אחת מהן לא כאן.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. ישיב שר המשפטים וסגן ראש הממשלה חבר הכנסת יריב לוין, בבקשה.

שר המשפטים יריב לוין:

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, ראשית, אני בהחלט רוצה לברך אותך, חברת הכנסת מירב כהן. אני חושב שאין חולק שהנושא חשוב. ההצעה, יש בה בהחלט מרכיבים נכונים וטובים. החוק הזה מבקש בעצם לתת בפעם הראשונה הכרה בחקיקה בכל הסוגיה הבאמת-מורכבת, צריך לומר – זו סוגיה מאוד מורכבת, זו סוגיה קשה – של מה שמכונה אלימות כלכלית בין בני זוג ובני משפחה אחרים, ולתת איזשהו סעד, שיש בו תכלית כפולה – גם לתת הגנה וגם לייצר איזשהו מנגנון שירתיע, או לפחות ייתן, אם אפשר לקרוא לזה כך, עידוד שלילי להשתמש בכלי הזה על ידי עיקור והחלשה של היכולת שלו. התיקון מגדיר קודם כול מהי בכלל אלימות כלכלית. אני חושב שזו הגדרה מורכבת ומסובכת ולא כל כך פשוטה. הוא מאפשר לאדם שסובל מאלימות כזאת בתוך המבנה המשפחתי לבקש מבית המשפט מה שמכונה בהצעת החוק "צו למניעת אלימות כלכלית", שבו יורה לאדם להימנע מלעשות מעשה או להפסיק את אותה התנהגות, למסור מידע בקשר לנכס שיש למי שננקטה כלפיו האלימות זכות בו וכן להורות על סוג המידע שעליו למסור. הצעת החוק שאת מביאה לכאן גם מציעה לאפשר לבית המשפט להורות לתאגיד בנקאי או לנותן שירותי תשלום למסור מידע בנוגע לנכס לצורך בחינת הבקשה או בתום הדיון בה, והיא גם כוללת תיקון לחוק למניעת אלימות במשפחה – הוספה של סעיף 7א, שיגדיר מהי אלימות כלכלית. על פי המוצע, אלימות כלכלית היא התנהגות מתמשכת כלפי בן משפחה תוך הטלת אימה, הפעלת כפייה או הפעלת שליטה עליו, שמתבטאת באחת מאלה: התנהגות המונעת או מקשה על מימוש התנהלות כלכלית עצמאית של בן הזוג, לרבות יציאה לעבודה, פתיחה של חשבון בנק; התנהלות שמונעת או מקשה על שימוש בנכס שיש לבן זוג זכות או גישה אליו, כולל מניעת החזקת כרטיס אשראי, הסתרת קיום נכסים, מניעת גישה למידע על הנכס או מניעת גישה למידע על פעולות שנוגעות אליו; התנהלות כלכלית שמונעת ניהול סביר ותקין של חיים בין בני זוג, ובכלל זה בדרך שליטה על ההתנהלות הכלכלית של בן הזוג בחיי היום-יום. מה שמוצע הוא שבמקרה שמתרחשים מי מהאירועים האלה, אפשר יהיה לקבל צו למניעת אלימות כלכלית, תחילה בדרך של הגשת בקשה ליישוב סכסוך לפי הסדר ההתדיינות בסכסוכי משפחה – אגב, הצעת חוק שהעברנו בשעתו חברת הכנסת מיכאלי ואני – ובמקרים דחופים ניתן לבקש קיצור של תקופת עיכוב ההליכים, כך שהבקשה תידון בערכאה השיפוטית. כמו כן ההתנהגות תוכר כעוולה נזיקית שתקים עילת תביעה נזיקית, והיא יכולה אפילו לאפשר הקדמה של חלוקת הרכוש במקרים מסוימים. בית המשפט כמובן יהיה רשאי לבקש תסקיר עובד סוציאלי. אם בית המשפט סבר שיש מקום לתת צו כזה, הוא רשאי לכלול בתוכו דרישה לערובה וכן להורות למחויב על פי צו למניעת אלימות כלכלית למסור התחייבות שיקבל טיפול מגורם שיקבע בית המשפט. תוקפו של הצו, לפי ההצעה, לא יעלה על שישה חודשים. ניתן להאריכו לתקופה של עד שנה, ובנימוקים מיוחדים – עד שנתיים. יש כאן הוראות לכך שהצו יינתן במעמד שני הצדדים. בית המשפט רשאי למסור הודעה על הצו למשטרת ישראל. צו כזה לא יכיל הוראה על עניין מזונות או חלוקת רכוש בין הצדדים, ועוד כהנה וכהנה הוראות. חברת הכנסת כהן, קודם כול, עברתי וסקרתי, בקצרה מאוד, צריך לומר, את ההוראות העיקריות שיש בהצעת החוק על מנת להבהיר שמדובר באמת בדבר מורכב, בהצעת חוק מורכבת, לא באיזה משהו שהוא טריוויאלי, פשוט, איזה חוק של שורה שאפשר לתקן באופן יחסי בקלות. ההצעה הזו היא בעצם העתק, לדעתי כמעט מדויק לגמרי – – –

מירב כהן (יש עתיד):

שהגשתי?

שר המשפטים יריב לוין:

כן, כן, זו הצעת חוק ממשלתית שהגשת כשרה וגם עברה קריאה ראשונה בכנסת העשרים-ושלוש, ולצערי הרב – אני חייב לומר – בקדנציה הקודמת, כאשר את גם כיהנת כשרה בממשלה, משום מה היא לא קודמה.

מירב כהן (יש עתיד):

לא הספקנו.

שר המשפטים יריב לוין:

לא יודע מה לא הספקתם. היא הייתה למעלה משנה. מה זה לא הספקתם? את כבר הבאת את זה – – –

מירב כהן (יש עתיד):

הנהלת בתי המשפט ביקשה תקציב. השגנו תקציב – אני כבר לא זוכרת.

שר המשפטים יריב לוין:

יופי. אוקיי, אז לכן אני אומר, לא בכדי לא השלמתם את החקיקה בקדנציה הקודמת, למרות שהחוק, אמרתי, כבר עבר בקריאה ראשונה בכנסת העשרים-ושלוש, כי כמו שתיארת, ויש עוד לא מעט הערות ובעיות מהסוג הזה, באו גורמי המקצוע, גם בהנהלת בתי המשפט וגם – – –

מירב כהן (יש עתיד):

היו"ר אוריאל בוסו:

שר המשפטים יריב לוין:

כן, כן, אני אגיע לשם. אדוני היושב-ראש, אני חושב שאתה צודק, אבל אני רוצה פשוט להסביר איפה הדברים עומדים, כי בסך הכול אנחנו שותפים לרצון לראות את החוק הזה מסתיים ולהבנה שהוא חוק חשוב וגם להבנה שהוא מורכב וצריך לעשות אותו בצורה נכונה ומדויקת. לכן, אתם לא קידמתם. את אומרת שלא הספקתם – לקח למעלה משנה לסיים את הטיפול בעניין הזה והוא לא הסתיים בקדנציה הקודמת. אני אזכיר יותר מזה – עבודת המטה על הצעת החוק הזאת התחילה עוד בשנת 2016, ואז נעשו כל מיני בחינות וכל מיני תיקונים וכל מיני שינויים, והיו כל מיני הערות של הרבה מאוד גופים לעניין הזה, כי הוא מחייב איזון מאוד עדין. זה באמת באמת דבר מורכב מאוד. כל אחד מבין את המשמעות של החקיקה כאן כאשר הדברים הם לא באמת מדויקים עד הסוף.

היו"ר אוריאל בוסו:

סיעות – צד שמאל של המליאה.

שר המשפטים יריב לוין:

יש כאן גם ממשקים מול כל העולמות של מתן צו הגנה ודברים שנוגעים לאיסור להיכנס לנכס שהוא לכאורה – לא לכאורה, שבאופן מעשי הוא נכס שאותו בן זוג שמונעים ממנו את הכניסה לנכס הוא עדיין שותף בנכס. זאת אומרת, יש כאן מארג שלם של איזונים. אני לא רוצה להיכנס לכל פרטי הפרטים.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

בשביל זה יש דיונים בוועדות.

שר המשפטים יריב לוין:

אבל חברת הכנסת פרידמן, החוק הזה, אולי לא שמעת אותי קודם, עבר בכנסת העשרים-ושלוש בקריאה ראשונה, ובכל הקדנציה הקודמת, שבה את, נדמה לי, היית פה חלק מאיתנו, חלק מהכנסת, לא קודם על ידי הממשלה שלכם במשך למעלה משנה, ואני אומר לך מייד – לא בגלל רשלנות, לא כי זה לא חשוב אלא, כפי שאמרה בצדק ובהגינות השרה לשעבר כהן, כי המערכת המקצועית מבקשת לעשות פה איזושהי עבודה שהיא מורכבת, מסובכת, והיא נמצאת בתהליך ולא הסתיימה. זאת האמת. צריך גם לומר יותר מזה – ההצעה הזאת היא גם הצעה תקציבית, היא מטילה עלויות גם על משרד הרווחה, גם על הנהלת בתי המשפט, גם על משרד המשפטים עצמו. ולכן – – –

מירב כהן (יש עתיד):

שר המשפטים יריב לוין:

חברת הכנסת כהן, אני אומר לך, הדבר הזה הגיע לוועדת שרים לחקיקה, מטבע הדברים, בהתראה של כמה ימים. ככה העסק הזה מתנהל. אני חושב שהנושא הזה הוא מאוד מאוד חשוב. אני גם מתכוון להיכנס אליו ולנסות לטפל בו ולנסות גם לכנס את כל המערכות כדי שהפעם זה לא ייקח עוד שנה ועוד שנה ועוד שנה אלא שנצליח לקדם את העניין יחסית בזמן סביר. עוד פעם, את יודעת את זה מהניסיון שלך בצד השני: אין אפשרות להעביר את ההצעה בצורה הזאת בלי שאנחנו השלמנו את התהליך הפנימי בין משרדי הממשלה הרלוונטיים – אני אומר את זה חד-משמעית – לרבות בתוך משרד המשפטים, בפרט מול הנהלת בתי המשפט. ולכן אני רוצה להציע שבמקום שנביא את זה עכשיו ונצביע נגד – ואני אומר באופן אמיתי, גם אם החוק ייפול, אני אמשיך לטפל בו ואני אעשה כל מאמץ להביא אותו לכאן במהירות האפשרית הטובה ביותר. אני חושב שלא נכון ולא כדאי – – –

מירב כהן (יש עתיד):

תוך כמה זמן להערכתך אפשר להביא?

שר המשפטים יריב לוין:

תראי, אני לא רוצה להגיד סתם דברים באוויר, כי ניסיון העבר מלמד שמ-2016 עד היום הדבר הזה לא נגמר.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

תוך חודש יש ממשלתית.

שר המשפטים יריב לוין:

אומר לי השר בן גביר שהוא מאמין שתוך חודש תהיה הצעה ממשלתית. אני נוטה לסמוך על הדברים שלו, אבל אני אומר – אלה הדברים שלו. כי אני אומר לך, השרה כהן, באופן אמיתי: מהמעט שהספקתי לבדוק אני חושב שהבשלות בתוך המשרד שלי להשלמת התהליך הזה אצל הגורמים המקצועיים – – –

מירב כהן (יש עתיד):

האם תוכל להביא את זה תוך סדר גודל של חודשיים?

שר המשפטים יריב לוין:

אני הייתי מציע, בואי ניתן שלושה חודשים לעניין הזה, נעשה עבודה יסודית עד הסוף. שלושה חודשים נופל בתוך המושב הבא.

היו"ר אוריאל בוסו:

אם תבוא הממשלתית לפני כן, יצמידו.

שר המשפטים יריב לוין:

ונשתדל, כמובן, לעשות את זה יותר מהר. אני חושב שזה יותר נכון. אין סיבה – – –

מירב כהן (יש עתיד):

אני מאוד רוצה שזה יעבור – – –

שר המשפטים יריב לוין:

אני גם אומר באופן אמיתי, מגיע לך להיות שותפה לקרדיט כמי שיזמה את ההצעה הזאת מתחילת הדרך עוד בכהונה שלך כשרה בממשלה.

מירב כהן (יש עתיד):

אני אעשה כל דבר שיכול לתמרץ ולקדם את זה.

שר המשפטים יריב לוין:

ולכן אני מציע, בואו נדחה את העניין הזה. את יודעת מה, אני אפילו מוכן להגיד, בואי נדחה בחודשיים. אם נראה שבתום החודשיים חסרים לנו שבוע לפה, שבוע לשם, הרי לא תהיה לנו בעיה עם העניין הזה. ואני באופן אישי אעשה מאמץ לכנס את המערכת לנסות להשלים את העבודה על העניין הזה ולקדם אותו.

מירב כהן (יש עתיד):

בסדר גמור.

שר המשפטים יריב לוין:

תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. את משיבה או חבר הכנסת סגלוביץ', חברת הכנסת מירב?

מירב כהן (יש עתיד):

סגלוביץ' ישיב.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת סגלוביץ' ישיב בשם מציעי ההצעה. ההצבעה במועד אחר? ההצבעה תהיה במועד אחר בהסכמת המציעה. זה נדחה לחודשיים בהסכמה, לפי בקשת השר. בכל זאת, חבר הכנסת סגלוביץ', שלוש דקות לרשותך.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

א. אני מאוד שמח לברך את השרה לשעבר מירב כהן. ואני מאוד שמח שראש הממשלה בנימין נתניהו נמצא פה בגלל החוק החשוב הזה של אלימות כלכלית. אני חושב שגם דחיפה שלך יכולה לעזור. אני פונה לשר יריב לוין בהקשר הזה – אדוני השר יריב לוין, ברשותך, אני אתייחס לחוק הזה. זה חוק שהתגלגל. הוא התחיל מהצעות חוק פרטיות, והממשלות – גם בממשלת החילופין הראשונה, הממשלה שאתה היית בה וגם השרה מירב כהן הייתה בה, וגם בממשלה שאנחנו היינו חלק ממנה – זה דבר שהגיע לרמה של בשלות. אני רוצה להגיד שני דברים לאדוני השר, מאחר שיש פה כוונה אמיתית בניגוד – בוא נגיד, אין שמח ממני לעלות לדוכן הזה פעם אחת ולהגיד "אני איתך" אחרי חודשיים ימים שאנחנו מתקוטטים על דברים אחרים. אני לא מתקוטט על כל דבר, אבל אני כן רוצה לומר לשר לוין איפה אנחנו עומדים בהקשר הזה למיטב הבנתי ושיפוטי. על החוק הזה אני עוד "חלמתי", אם אפשר לחלום על חוקים, כשעדיין הייתי בשירות במשטרה, ואמרתי: לא הכול רק דרך הטיפול הפלילי. הוא הגיע אחרי הצעות חוק פרטיות, אחרי שמירב כהן עשתה עבודה עם משרד העבודה והרווחה בכל הגלגולים, לרמה של בשלות, והגענו לקריאה הראשונה. ואני רוצה להגיד לך גם מה האתגרים שלדעתי יעמדו לפניך ולפני הקואליציה. בסוף צריך רוב, ואני מבטיח לך שהאופוזיציה תתמוך – לא יודע אם בשם כולם, בשם האנשים שאני נמצא איתם – תתמוך בהצעת החוק הזאת. הבעיה הגדולה הייתה בקואליציה בשתי הנסיבות. הייתה התנגדות קשה ועזה. אני הייתי בקריאה הראשונה בדיונים שהתחילו בוועדת החוקה, חוק ומשפט בגלגולים הקודמים, וחברי הכנסת סמוטריץ' וכמה אנשים נוספים מסיעתו הלכו על הסיפור הזה – לא יקום ולא יהיה. ישבנו שם אני, חבר אופוזיציה, קרן ברק, חברת קואליציה דאז, מירב כהן כשרה, ואנשים רבים ניסו לנהל את המאבק הזה. אני קורא לך, בכוחך זה, כמו שאתה מכופף את הקואליציה בהקשר הזה, תכופף אותה פעם אחת על דבר טוב ותגרום לזה שהחוק הזה יעבור. אני מבטיח לך שבתחום הזה לא יהיו קואליציה ואופוזיציה כמו שעשתה לנו כנסת קודמת. אבל אני אומר לך איפה הבעיה שלך; הבעיה שלך תהיה עם הציונות הדתית – אולי, אני לא יודע – אולי במקומות אחרים, אבל מאחר שיש משטר קואליציוני, תצטרכו לעשות עבודה בתוך הקואליציה להתגבר על זה, על מנת ששמחה רוטמן לא יתנגד לחוק הזה. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. אם היית שומע את התשובה של השר לוין, אולי חלק מהדברים – – –

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

הקשבתי לו היטב, אני נתתי לו מורה נבוכים לחודשיים הקרובים. יש לו עבודה בקואליציה, לא באופוזיציה.

היו"ר אוריאל בוסו:

אבל השר איתמר בן גביר אמר שהוא מקדם את זה, וזה יתקדם. תודה רבה לחבר הכנסת יואב סגלוביץ'.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא. למעשה מדובר רק בתשובה והצבעה. יעלה שר הקליטה, השר אופיר סופר. הצעת חוק לחילוט תקבולי עבירה בשווי בעבירת גנבה חקלאית ובעבירות הגורמות נזק לרכוש חקלאי, של חבר הכנסת רם בן ברק. ישיב שר הקליטה והעלייה, השר חבר הכנסת אופיר סופר, בבקשה. זה בתמיכת הממשלה. בבקשה.

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מדובר בהצעת חוק לחילוט תקבולי עבירה בשווי בעבירת גנבה חקלאית ובעבירות הגורמות נזק לרכוש חקלאי, של חברי חבר הכנסת רם בן ברק. ההצעה מבקשת להרחיב את סמכויות החילוט בכל הנוגע לעבירות שונות הנוגעות לפשיעה חקלאית. על פי ההצעה, ניתן יהיה לחלט לא רק את תקבולי העבירה עצמם אלא גם רכוש אחר בשווי תקבולי העבירה. כמו כן, מסדירה הצעת החוק את הסמכות להעביר רכוש שחולט לטובת נפגע העבירה בתנאים מסוימים. על פי דברי ההסבר להצעה, מטרת ההצעה היא להרחיב את הכלים העומדים לרשות מערכת אכיפת החוק בהתמודדות עם תופעת הפשיעה החקלאית, אשר הפכה למכת מדינה – ואחר כך אני ארחיב על זה בכמה מילים בעל פה – וגורמת נזקים רבים לחקלאות ולחקלאים. הכוונה של שר המשפטים – ובהקשר הזה אני מברך על שיתוף הפעולה – היא להעביר את החוק בהצעה טרומית, ושהמשרד יקדם במקביל הצעת חוק ממשלתית הכוללת הסדרה רוחבית של חילוט תקבולי עבירה. הצעת החוק הממשלתית תסדיר בהרחבה, וככה יתקדם כל התהליך, ולכן עמדת הממשלה בעניין הזה היא לתמוך, אדוני היושב-ראש. עכשיו אני אגיד שאת הצעת החוק הזאת כתבתי ביחד עם משרד המשפטים בקדנציה הקודמת. ואני גם אגיד שרצה הגורל, ונשרף המתבן של חבר הכנסת רם בן ברק לפני כשבוע, ונשרף מתבן נוסף השבוע במושב הולדתי, במושב עלמה. ואני לא אחת חושב על הנס הגדול של מדינת ישראל: בעצם אנחנו מגיעים מעשרות תפוצות, מעשרות תרבויות שונות, והקמנו את המדינה הזאת. ואני חייב לומר שבימים אלו, כמו רבים אני מניח – לא מניח – כמו רבים במדינה אני מאוד מאוד מוטרד ממה שמתרחש. הכוונה שלי – אני בעיקר מוטרד מסוגיה אחת מרכזית שכנראה לא מטרידה את כולם, אבל אותי היא מאוד מטרידה, ואני מדבר על זה שגבולות המחאה השתמשו בכלים שאינם לגיטימיים; אני מדבר על כך שהמחאה, או חלק נכבד מהמחאה – או חלק מסוים, אבל חלק שהפך להיות דומיננטי – בחר להשתמש בצה"ל, בסרבנות, ככלי להביע את המחאה. עכשיו, האבסורד בעניין הוא שמדובר על עשרות טייסים שכנראה כולם מפקדים, כי בחיל האוויר כולם מפקדים, והמחאה הזאת גם מקבלת רוח גבית ממפקדים בכירים שנדמה להם שהם סיימו את מה שנקרא "ערך הדוגמה האישית", ואולי בשמו הם קוראים לסרבנות. אני מוטרד. גם אם ישכנעו אותי מפקדי חיל האוויר לדורותיהם שלא הייתה ולא תהיה סרבנות בחיל האוויר – ואני מאמין לזה – וגם אם ישכנעו אותי שבשמאל לא תהיה אף סרבנות מהיום לעולם – ואני מאוד רוצה להאמין לזה – אני אומר שהמסגור של הסרבנות, המסגור התקשורתי, זה שהתקשורת אפילו לא מעמתת את הקוראים לסרבנות בצורה אמיתית, הוא האירוע החמור פה. בפעם הבאה יכולה להיות סרבנות מימין, בפעם הבאה יכולה להיות סרבנות משמאל – ושמעתי אותך מדבר על כך, ידידי חבר הכנסת כהנא. כל מי שטיפה חי את המציאות הזאת, חי את ההוויה הזאת, מה שנקרא – האמת היא שכל אזרח בישראל צריך להיות מוטרד מזה מאוד, בלי קשר עכשיו, ולא לחזק ולא להשתמש בכלי הזה להעצמת המחאה כנגד הרפורמה. זה לא האירוע, או שזה אירוע גדול, מטורף, אחר, נפרד. האירוע המשמעותי בעיניי הוא ההתפרקות של צה"ל בגיבוי של רמטכ"לים לשעבר, של מפקדי חיל האוויר לשעבר, וזה שאין פה מפקדים שקמים יום-יום, 24 שעות ביממה, ואומרים: הכלי הזה מחוץ לעסק, הכלי הזה מחוץ למערכת, הכלי הזה לא – – –

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

אנחנו אומרים את זה כל הזמן.

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

על זה צריך לעלות ולדבר, כי התקשורת לא עושה את זה – –

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

אנחנו אומרים את זה.

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

– – ואף אחד לא יעשה את זה. סיפר לי היום אחד מחברי הכנסת שהייתה מחאה שהצטרפו אליה גבי אשכנזי ושאול מופז ועוד הרבה אלופים. אמרתי לו, אני צורך תקשורת, לא שמעתי על זה כלום. למה לא שמעתי על זה כלום? כי בתקשורת יושבים אנשים חסרי אחריות שביטחון ישראל כנראה לא מעניין אותם, כי כשהם מראיינים מישהו, הם לא מעמתים אותו עם הסוגיה הזאת, הם מלטפים אותו על הסרבנות, הם מלטפים אותו על הפירוק של צה"ל. ביום הזיכרון הזה אני אמור – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

– – – אלה אמירות קשות מאוד.

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

שנייה, אל תפריע לי, בבקשה.

מיקי לוי (יש עתיד):

קשות מאוד.

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

ביום הזיכרון הזה אני אמור להיות בבית העלמין בזיכרון יעקב, אני אמור להיות ליד קברו של חברי, שמשיחות יומיים לפני שהוא נפטר אני יודע שהוא חושב אחרת כמוני ביחס להסכמי אוסלו. ואני יודע איך התפוצצו לשנינו בפנים הסכמי אוסלו ב-1996, אבל אנשים ישתמשו בכול, בכול, כדי לעודד את הסרבנות, כדי לפרק את הכלים הכי חשובים. תעשו הכול, באמת תעשו הכול – אל תשתמשו בסרבנות. לא רק אל תשתמשו – תגנו אותה, תגנו אותה 24 שעות ביממה, כי זה לא מישהו שיושב על איזו גבעה באיתמר שהחליט שצריך לעודד את הסרבנות, זה אפילו לא רב עם מעמד בינוני או אפילו גבוה שהחליט לעשות את זה; אנחנו מדברים על מפקדי צה"ל חשובים לדורותיהם, עד לא מזמן, שזה מה שהם עושים, וזה החמור בעיניי.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

יש לך אחריות על מה שהם מרגישים – – –

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

יש לי אחריות.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

קצת, קצת אחריות – – –

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

יש לי אחריות, ואני אומר: כן, היו פה שגיאות. יש לי אחריות.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

מה האחריות? 40 שנה הם היו כפופים – –

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

תקשיבי, תני לי לענות. תני לי לענות.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

– – לכל הממשלות, זה היה בסדר.

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

תני לי לענות. שאלת שאלה, גברתי, נכון?

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

תענה. לא בטוח שיש לך תשובה.

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

שאלת שאלה, תני לי לענות. יש לי אחריות, אני לא חושב לפטור את עצמי ממנה, אני מודע לכוחי הפוליטי, מודע לכול, וגם מודע לזה שנעשו פה טעויות בחודשיים האחרונים, אני מודע לכל זה.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אתה יכול לתקן אותן. אתה שר בממשלה.

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

שנייה. אבל מפה ועד לעשות שימוש ציני כמו יושב-ראש המפלגה שלך, מר עולם – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אה, הוא הבעיה. הוא הבעיה, לא אתם – –

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

– – יושב-ראש המפלגה שלך. אני לא רציתי לקחת את זה לפה.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

– – לא ההתנהלות שלכם, לא העובדה שאנשי מילואים לא סומכים עליכם – –

מיקי לוי (יש עתיד):

זאת חוצפה להגיד את זה בכלל, כי הוא לא קרא לכם – – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

– – לא סומכים עליכם – – – אותם – – –

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

על מי סומכים?

מיקי לוי (יש עתיד):

חוצפה להגיד את זה, על סמך מה אתה אומר את זה?

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

לא סומכים על זה שמערכת המשפט תגן עליהם. אתה שולח אותם למשימה, אז כשאתה שולח אותם למשימה הם רוצים להסתכל למעלה ולדעת שזה נעשה על פי החוק ושהם לא חשופים בצריח, כי אתם מובילים רפורמה כזאת שהורסת את הצבא, הורסת הכול. אז אנחנו אשמים. חוסר המודעות, חוסר ההבנה של הנזק שאתם גורמים – ואתה שר בממשלה, אתה לא עוד חבר כנסת מהאופוזיציה, שר בממשלה שבא אלינו בטענות, על מה? על זה שטייסים בוכים ואומרים לי: אנחנו לא מסוגלים, לא כי אנחנו לא רוצים לבצע את המשימה, כי אנחנו כבר לא יודעים – –

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

אורנה, הבנתי, שמעתי.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

– – את ההבחנה בין מערכת משפט, בין הגנה, בין פקודות – –

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

אני יכול לקבל את הדקות שלי בחזרה עכשיו?

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

– – בין הוראות פתיחה באש. כלום – הרגתם הכול.

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

שמעתי.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אתה עוד בא אלינו בטענות.

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

כן, אני בא בטענות.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

בסדר.

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

כי כשעמד יושב-ראש מפלגה ואמר שהוא לא מסוגל – כשעמד נפתלי בנט בריאיון אצל ניסים משעל ואמר שהוא לא מסוגל, הציבור לא קיבל את זה ודחה את זה מכל וכול, ובצדק רב. באופן דומה צריכים לעמוד פה הרמטכ"ל גדי איזנקוט והרמטכ"ל בני גנץ והאלופים – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

כולם מגנים סרבנות.

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

– – והמפקד שלי בבה"ד 1 אלעזר שטרן, ולהגיד – –

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אתה תגיד לגלית דיסטל שתהיה בשקט – – –

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

– – יואב סגלוביץ': אנחנו נגד סרבנות.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

שהיא תקרא להם "נפולת של נמושות" – – –

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

בלי אבל. אפס לגיטימציה לסרבנות.

קריאות:

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

אפס לגיטימציה לסרבנות. זה מה שאתם צריכים לעשות.

קריאות:

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

אני אקשיב לכם, דברו.

מיקי לוי (יש עתיד):

שתגיד לחברים שלך לא לשלוח את הטייסים לעזאזל. אתם שלחתם אותם לעזאזל – – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

– – – קורא לחיילים שילכו לעזאזל. תתבייש לך.

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

דברו אחד-אחד, אני רוצה לענות.

קריאות:

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

דברו אחד-אחד, אני רוצה לענות.

מיקי לוי (יש עתיד):

שלחתם את הטייסים לעזאזל – – –

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

לך תגיד לגלית דיסטל, לך תגיד לשלמה קרעי, שאומר לאנשים שילכו לעזאזל – – –

קריאות:

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

דברו אחד-אחד, אני לא יכול לענות.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת.

מיקי לוי (יש עתיד):

– – – אתם בזים להם – – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

– – – את החיילים, תתביישו לכם.

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

אין לי למי לענות.

היו"ר אוריאל בוסו:

להנמיך ווליום, אחד-אחד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה לא אשם. אתה היית בצבא – – –

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

– – – אין לך אחריות? תבוא, תשב בלילה, תקשיב, תשמע מה אומרים על הסיכון הבין-לאומי של חיילי צה"ל. תבוא לוועדה הזאת, תבוא ותקשיב, אל תבלבל את המוח – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת סגלוביץ'.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

בא בטענות – – – אתם מסכנים את הצבא – – –

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת סגלוביץ', אפשר לשבת.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת יוראי להב.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

– – – לא אמר כלום על השב"כ ועל המוסד ועל כוחות הביטחון שבוכים, אומרים לנו: פירקו לנו את הביטחון.

מיקי לוי (יש עתיד):

– – – לא עמד שר אחד – – – לא עמד שר אחד שאמר לגלית דיסטל – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

ואיפה ביבי?

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

תנו לו להשיב בנחת, והוא צריך לסיים. משפט לסיום.

מיקי לוי (יש עתיד):

– – שהיא בזה לטייסים, ולקרעי, שהוא שלח אותם לעזאזל. לא שמענו מכם מילה אחת, רק "שמאלנים בוגדים" – – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

איפה ביבי? ראש ממשלה, הוא יודע מה המשמעות – – –

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

גם את ראש הממשלה לא שמענו – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

– – – נפולת של נמושות – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה לא אשם, אתה נקלעת לסיטואציה – – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אשם – – –

קריאות:

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

מירב, תנו לי לענות, אל תגידי "אתה לא אשם". אל תגידו לי "אתה לא אשם".

מירב בן ארי (יש עתיד):

החברים שלך מטנפים על חיילי צה"ל – – –

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

מירב, לא, שום דבר, שום דבר – – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אתה בא אלינו בטענות – – –

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

שום דבר. לא, שום דבר – – –

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת.

גלעד קריב (העבודה):

– – – על מה אתה מדבר – – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אנחנו טרוריסטים, אנשי המילואים טרוריסטים – – –

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת. חברת הכנסת אורנה ברביבאי, נא לשבת. נא לשבת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אף אחד מכם לא אמר ששלמה קרעי אמר "לכו לעזאזל" – – –

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

בישיבת סיעה תגיד לאנשים שלך שהם גזענים, תגיד להם את המילים האלה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תנו לשר להשיב.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

תתבייש. אתה מטיל את זה עלינו, במקום לקחת אחריות על מה שאתם עושים. מפרקים כל מערכת, אחת-אחת.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – – סרבנות – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

אתם אומרים מצד אחד, הוא משיב מצד שני – זכותו.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

– – – אדוני השר, איך אתה מעביר את הסרבנות לאחריותנו – – –

קריאות:

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

אני רוצה חמש דקות לפחות לענות.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

לך תגיד לדיכטר, שיושב בקבינט עם בן גביר, היעד שלו. היעד של דיכטר יושב איתו בקבינט.

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

אדוני – – –

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

אין דבר כזה. אני עונה על זה חמש דקות, אחרת אני לא מצביע איתכם – אין. אני עונה חמש דקות.

מרב מיכאלי (העבודה):

תגיד, אתה יכול לנהל את המליאה? סליחה, אפשר להצביע על החוק – – –

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

לא נותנים לי לדבר.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אה, עכשיו נהיה קשה לדבר – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

עצרתי את זה, כי צריך לתת לו לדבר.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

תגיד את זה לנתניהו – – –

קריאות:

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

– – – שרים בממשלה, ואנחנו אשמים? טיפה של כנות.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

– – – לא תאשים אותנו – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת, אני מבקש לתת לו להשלים את הדברים.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

– – – חודשיים-שלושה אתם בשלטון, פירקתם את המערכות.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת אורנה ברביבאי, אני לא רוצה לקרוא אותך לסדר בפעם הראשונה.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

מערכת הביטחון, המשטרה – את הכול פירקתם. מה שנבנה פה ב-75 שנה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת אורנה ברביבאי.

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

אני רוצה לענות בדקה, ואני רוצה שתשמעי אותי.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

ואתה מאשים אותנו בסרבנות.

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

כן, התשובה היא כן.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אדוני השר, תקשיב למחאת המילואימניקים – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר, תודה רבה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

מה הם אומרים? הם אומרים שהם לא – – – שכשהם יעברו את גיל הפטור, הם כבר לא יתנדבו – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

קריאות:

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

– – – גם בריסוק – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת, תודה רבה לכל המעירים. הסתיימו קריאות הביניים. תודה רבה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

– – – תקשיב להם, 22,000 איש – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר, נא לשבת. קודם כול אפשר לשבת.

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

זה מספיק חשוב, אני רוצה לדבר.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

– – – אתה אמור להבין אותם.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אתה אמור להבין אותם.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. אני לא רוצה לקרוא אתכם לסדר קריאות ראשונות. אמרתם את שלכם.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

זה פשוט לא בסדר. לקרוא להם סרבנים – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

אמרתם את שלכם. תודה רבה. עכשיו נא לתת לשר להשלים את הדברים, גם אם זה לא נוח לאוזניים שלכם.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

לא קשור לנוח או לא נוח.

היו"ר אוריאל בוסו:

אבל גם אם זה לא נוח, צריך להקשיב לשר, כמו שהוא הקשיב לכם בקשב רב. צעקות לא יתקבלו, אין בזה טעם. בבקשה.

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

אני רוצה לומר דבר כזה: אני לא מגנה כל אמירה של חבר כנסת מהקואליציה או חבר כנסת מהאופוזיציה.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

למה לא?

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

שנייה.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

למה?

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת אורנה ברביבאי, לא, את לא יכולה בכל רגע משפט.

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

אורנה, די, נו, תני לי. אורנה, אני הקשבתי לך, השתדלתי להקשיב לך חמש דקות.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

ממש הקשבת.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אלה שרים בכירים בממשלה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

זה תקשורת, שרת התעמולה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

יש לך הזדמנות לפנות למילואימניקים ולדבר איתם.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת שרון ניר, קריאה ראשונה.

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

אדוני, חבר הכנסת בני גנץ, חשוב לי שגם אתה תשמע: אני לא מגנה כל אמירה של שר או חבר כנסת. לא מסכים, בטח עם חלק מהאמירות שהזכרתם כאן. לא מסכים. למה? ככה, זוהי דרכי הפוליטית. אני יודע מה אני יכול לומר, מה אני לא יכול לומר – – –

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אתה לא מגנה – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה, חבר הכנסת סגלוביץ', אני קורא אותך לסדר קריאה ראשונה.

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

יואב, תן לי לענות.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

– – – אתה לא מגיב.

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

תן לי לענות. אני בדרך כלל בוחר בדרך הזאת, בסדר? אפשר לאהוב, אפשר לא לאהוב. אני אומר אמירות עקרוניות, משתדל גם לא לדבר לגופו של אדם. אני חושב שבעניין הזה של סירוב הפקודה – ולא אמרתי שחברי כנסת פה קראו – אני חושב שאנחנו חצינו כל גבול.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

למה לא אמרת את זה על "מוגלה"? למה לא עמדת כאן ואמרת על "מוגלה"?

קריאות:

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אתה שר בממשלה. למה כשקראו להם "מוגלה", לא אמרת את זה כאן?

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

על מה?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

על "מוגלה".

מיקי לוי (יש עתיד):

לטייסים קראו "מוגלה".

קריאה:

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת, אמרתם את שלכם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה אתה הולך – – – עמדה שרה, אמרה "נפולת של נמושות הטייסים" – טייסים – ואף אחד מכם – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

ואתה מאשים אותנו.

מיקי לוי (יש עתיד):

טייסים – – – כל שבוע. בכל שבוע – – – את כל ההפצצות בסוריה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת, הוא צריך להשיב משפט, דקה, ולסיים. זה לא ייגמר, הסמול טוק הזה.

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

אני חוזר עוד פעם: חבר הכנסת שטרן, מפקדי בבה"ד 1, אני לא אגיב על כל דבר שאומר כל שר או כל חבר כנסת.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

שמעתי, תן לי לענות רגע. שאלת – אתה לא חייב להסכים – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

אתה לא חייב להסכים – אני מבקש שתקשיב. בסדר? מותר?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

אז אני לא אגיב על כל אמירה שנאמרת. אני חושב שמי שלא מטרידה אותו היום תופעת הסרבנות – גם אם יגידו לי שאף אחד מהטייסים לא התכוון לסרב, המסגור של זה הוא מסגור של סרבנות. בפעם הבאה זה יכול להיות מימין – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

לא מטריד אותך שסקטור שלם שיושב איתך מסרב לשרת?

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת פרידמן, תודה רבה.

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

– – בפעם הבאה זה יכול להיות משמאל – זה מסגור חמור.

שלי טל מירון (יש עתיד):

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה, חברת הכנסת שלי טל מירון.

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

להשתמש בסרבנות ככלי פוליטי הוא מסגור חמור. אני חושב שכל מי שביטחון ישראל חשוב לו, צריך לצאת נגד זה חוצץ. זהו, הדבר הכי פשוט.

שלי טל מירון (יש עתיד):

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת מירון, תודה רבה.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אבל מי יצר את הבעיה?

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת ברביבאי, תודה רבה.

שלי טל מירון (יש עתיד):

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

זה הכי פשוט. זה מה שאני חושב. אני חשבתי שנכון להתעקש לעמוד כאן ולהגיד את זה דקות ארוכות, וזה מה שאני עושה, כי כרגע המחאה הזאת שברה את כל הכלים.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אבל מי יצר את הבעיה? מי יצר? הממשלה שלך לא לוקחת אחריות.

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

את הכלי הכי דרמטי, הכי משמעותי – – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אמירה יכולה להסתיים ברצח. תעצרו את החקיקה המטורפת הזאת.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

– – – את זה אתה לא מגנה.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

תעצרו את החקיקה – המחאה תסתיים ברגע. הם זועקים, הם בוכים: תצילו אותנו – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לשר אופיר סופר. ביקש להתנגד להצעה חבר הכנסת גלעד קריב.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

– – זה מה שהם אומרים לכם. אז אתם ממשיכים עם זה. ואז אתה בא בטענות כאילו אנחנו קוראים להם לסרבנות. לא כאילו אתה בממשלה המקולקלת הזאת. אתה לא מתבייש?

רם בן ברק (יש עתיד):

היו"ר אוריאל בוסו:

לא, אתה כבר הצגת בפעם שעברה. אתה יכול לעלות אחרי המתנגד.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

רוב החברים של השולחן הזה לא שירתו בצה"ל.

קריאות:

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

גם אתם רוצים לפטור את החרדים – – – צניעות, גם אתם קוראים למי שמתנדב למילואים "נפולת של נמושות", וגם אנחנו אשמים.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

– – – תוך שנייה אתה גומר את הבעיה. עכשיו תודיעו שאתם עוצרים את החקיקה – לא סרבנות ולא כלום.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת, סיימנו. חברת הכנסת אורנה ברביבאי, את יכולה לנהל שיח עם השר בצד, אבל לא לצעוק.

גלעד קריב (העבודה):

לא, לא, מן הראוי שהשר ישמע. השר סופר, די מוזר שאתה עולה לכאן לבמה ומלין על – – –

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

אני יכול להשיב, נכון?

גלעד קריב (העבודה):

לא, אתה לא יכול. רק אם אני אומר פרט – לא יודע, יאמר המזכיר. אתה יודע, יש דבר די מוזר בזה שאתה עולה לכאן ומלין על כך שהאירוע שבו אנחנו נמצאים ממוסגר כסרבנות. מי ממסגר את זה כסרבנות? הרי הכול הסתה שיוצאת מממשלת ישראל נגד המוחים. אתם ממתגים את קריאת ההשכמה של מאות אלפי אזרחים כסרבנות, ואז אתה עולה לכאן ומגנה את המוחים. אולי תגנה את חבריך לממשלה? ואני רוצה להזכיר לך, השר סופר, שאתה אומר שאתה לא מגנה דברים של כל שר או כל דבר שאומר שר – בוא אני אחדש לך, השר סופר: במדינת ישראל יש עיקרון של אחריות קולקטיבית של הממשלה. אתה כשר אחראי גם לדברים שחבריך לשולחן הממשלה אומרים, אם הם אומרים אותם כשרים. וכשעומדת כאן שרת ההסברה והתעמולה ואומרת שכסף איראני מתדלק את המחאה, ואתה אומר: אני לא אגנה את דבריה – אתה בעצם מסכים איתה. כך זה עובד תחת העיקרון של אחריות ממשלתית. אז אתם תוציאו את דיבתם של המוחים כאילו הם סרבנים, ואז אתה תעלה לכאן במנהג שמאפיין פה את כל השרים, ובמתק שפתיים תדבר על אחדות, תדבר על שלמותו של צה"ל, בשעה שמי שמפורר את צה"ל, מי שמפורר את רוח ההתנדבות של חיילי המילואים, הוא הממשלה שבה אתה חבר. הרי יש גבול לצביעות. תעזוב את העובדה שמה שאתם קוראים לו סרבנות הוא אמירה של חיילי מילואים שמתנדבים שהם לא יכולים להתנדב בשעה שהממשלה דורסת את הדמוקרטיה – ואתם קוראים לזה סרבנות – אבל הרי מה שאתם עושים במסגרת המהפכה המשטרית הזאת לרוח ההתנדבות וללכידות הלאומית סביב צה"ל, עשיתם מהרגע שקמתם; הרי עצם העובדה שסמוטריץ' הוא שר נוסף במשרד הביטחון שבא לעשות סיפוח דה פקטו מתוך משרד הביטחון, מה זה? לא לפגוע בצה"ל? זה שאיתמר בן גביר רוצה להשתלט על כוחות מג"ב ביהודה ושומרון – –

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לסיים. תודה.

גלעד קריב (העבודה):

– – זה לא לפורר את צה"ל? הממשלה שלכם מפוררת את צה"ל ופוגעת בביטחון הלאומי, ואנחנו לא נקבל מכם הטפות מוסר על עתידו של צה"ל. אתם מחריבים את הקונסנזוס הישראלי סביב צה"ל. טול קורה מבין עיניך.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. ביקש להשיב המציע חבר הכנסת רם בן ברק.

רם בן ברק (יש עתיד):

ראשית, אני חושב שהחוק הוא חשוב, ואני שמח שהגענו להבנות, ושיתמכו בו גם קואליציה וגם אופוזיציה, ויכול להיות שזה יקטין את הפשיעה החקלאית שכולנו סובלים ממנה כל כך. אבל אני רוצה להשיב לך, השר סופר. אתה יודע, אני שירתי במוסד 34 שנים. בשירות שלי עשיתי דברים מאוד לא נעימים. עם חלקם לא היה לי קל; עם חלקם היה לי ממש קשה מבחינה מוסרית ומבחינת מי שפגעתי בו. אני עשיתי את זה בשם הממלכה, אני עשיתי את זה כי ידעתי שיש ביקורת שיפוטית על ההחלטות האלה, ושמי ששולח אותי לקח הכול בחשבון. אני אומר לך שלו אני הייתי היום במוסד, אני בהחלט לא בטוח שהייתי עושה את זה. אם הייתי יודע שמאחורי החלטות שאני מקבל עומדים אנשים שאין מעליהם ביקורת שיפוטית, שבה בודקים אם זה נכון או לא נכון – ספק אם הייתי עושה את זה. אותם אנשים שאתה יוצא נגדם עכשיו, אותם אנשים שמתנגדים למילואים – הם רוצים לדעת שמי ששולח אותם, שולח אותם לדברים הנכונים ולא לדברים לא נכונים. אני אגיד לך עוד משהו: כשלי קורית תקלה – וקרו לי לא מעט תקלות בשירות שלי – מעבר לתקלה עצמה בדקתי מה גרם לתקלה. ומה שגרם לתקלה הזאת שאנחנו מתמודדים איתה היום עם אנשי המילואים הוא ממשלת ישראל. הם גרמו לתקלה, האחריות אצלם. הם צריכים לחזור בהם מהמעשים שהם עושים כדי שהתקלה הזאת לא תתפשט ותגיע גם למקומות אחרים שהיום היא לא נמצאת בהם. תודה רבה.

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

אפשר שאלה?

רם בן ברק (יש עתיד):

אפשר שאלה.

שר האנרגיה והתשתיות ישראל כץ:

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

לא, תן לי רגע לשאול, זה חשוב לי. אני שואל את השאלה הפשוטה: שמעתי את מה שאמרת, ואני מכבד כל מילה שאמרת. האם אתה מגנה את השימוש בכלי של הסרבנות? זה מה שאני רוצה לדעת.

רם בן ברק (יש עתיד):

אני מעודד את כל המחאה שיוצאת נגד ההפיכה המשפטית – –

היו"ר אוריאל בוסו:

אז הוא לא מגנה.

רם בן ברק (יש עתיד):

– – בכל האמצעים. ואם אנשים שמתנדבים למילואים חושבים שהגיע הזמן להפסיק להתנדב, וזאת המחאה שלהם, ואני בהחלט תומך בהם.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אתה מעודד סרבנות, זה מה שאתה אומר.

היו"ר אוריאל בוסו:

טוב, חמור מאוד. תודה רבה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אתה תומך בסרבנות – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

לא, הוא דיבר על מתנדבים, לא על סרבנות. הוא דיבר על מתנדבים לשירות מילואים.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

– – – אין לכם בושה.

בועז ביסמוט (הליכוד):

היו"ר אוריאל בוסו:

הצעת חוק לחילוט תקבולי עבירה בשווי בעבירת גנבה חקלאית ובעבירות הגורמות נזק לרכוש חקלאי.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

נפלתם על הראש לגמרי, איבדתם את זה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת דב מלביצקי, אנחנו בהצבעה.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

איבדתם את זה לגמרי.

היו"ר אוריאל בוסו:

ההצבעה תהיה אלקטרונית. הצבעה.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

BDS על מלא.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

אחרי שקרעת את העם ואתה הורס הארץ, לא הייתי מעיזה להוציא כאלה משפטים מהפה שלי.

היו"ר אוריאל בוסו:

הצבעה. חברי הכנסת, אנחנו בהצבעה. בלי קריאות ביניים. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 46 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לחילוט תקבולי עבירה בשווי בעבירת גנבה חקלאית ובעבירות הגורמות נזק לרכוש חקלאי, התשפ"ג–2023, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת אורית פרקש הכהן הצביעה נגד – לפרוטוקול אנחנו רק נרשום, אי-אפשר לשנות, לפרוטוקול אנחנו נרשום שאת היית בעד. אם כך, להלן תוצאות ההצבעה.

קריאה:

אני יכול לצרף את שמי – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

בתוספת לפרוטוקול. 46 בעד, מתנגד אחד. לפרוטוקול – תוספת קולם של חברת הכנסת אורית פרקש הכהן וחבר הכנסת גלעד קריב. אם כך, ההצעה התקבלה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדה לביטחון לאומי להכנתה לקריאה ראשונה.

היו"ר אוריאל בוסו:

נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק משק החשמל (תיקון – איסור ניתוק חשמל לצרכן ביתי), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. בבקשה.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו המון עם "ציון במשפט תיפדה", אבל "שביה בצדקה" – לא מספיק בחודשים האחרונים. יש לנו להזדמנות לתקן כמה עוולות בחברה הישראלית. הדבר שאני מניח לפניכם הוא מקביל לחוק שנעשה באספקת מים. שם הוגדרו כללים מחמירים ביותר של איסור ניתוק מים לאזרחים, כי זה עורק חיים וזה קיום יסוד בכבוד. אנחנו מדברים על הצעת חוק משק החשמל, שהגשתי גם בכנסת הקודמת ועכשיו אני מחדש אותה, ועוסקת בדבר הבא: אספקת חשמל סדירה בעידן המודרני היא זכות יסוד בסיסית, שאמורה להינתן לכל אזרח בלא תלות ביכולתו לשלם. מערכות חיוניות רבות לחיים תקינים תלויות באספקת חשמל תקינה, וניתוקן עלול להביא לנזק חמור ברמה האישית, הבריאותית, החברתית והכלכלית. למרות זאת, עשרות אלפי משפחות בישראל מנותקות מדי שנה מאספקת חשמל עקב אי-תשלום תקין לספק. התיקון לחוק החשמל שבוצע בשנת 2017 הסדיר במקצת את תהליך הניתוק אך לא התמודד עם שורש הבעיה ובעצם לא פתר אותה למשפחות שחיות מתחת לקו העוני וחוות את הניתוקים האלה. חברי הכנסת, תארו לעצמכם את תחושתה של אם במשפחה מרובת ילדים שניגשת למקרר להוציא מזון לבנה הקטן והיא מגלה שמוצרי החלב וסירי האוכל התקלקלו כי המקרר נותק באמצע הלילה. תארו לעצמכם אדם מבוגר שנכנס למקלחת ומגלה שאין לו מים חמים כי הדוד לא עובד. השימוש במונה תשלום מראש במתכונתו הנוכחית לא מהווה פתרון לאוכלוסייה זו הן בשל האחוז הגבוה מהטעינה המיועד לצורך כיסוי החוב, כ-20%, והן בשל העובדה כי משפחות החיות מתחת לקו העוני אינן בעלות אשראי מספיק אשר יאפשר להן להטעין את המכשיר כדי צורכן באופן קבוע. בתקופת משבר הקורונה עברו רבים מאזרחי ישראל ללמוד ולעבוד מהבית ולמדו את חשיבות רציפות האינטרנט והמכשור החשמלי כדי להישאר מעודכנים ולהיות מסוגלים להתחבר לחברה במהלך התקופה האמורה. אדם שמנותק מחשמל הוא אדם שמנותק מהחברה. נשללת ממנו זכות בסיסית בצורך הכי בסיסי שיכול להיות – הזכות החוקתית לכבוד האדם. במקרים שבהם מנותק החשמל למשפחה נגזר על ילדי המשפחה ניתוק מהרצף הלימודי, המתבצע פעמים רבות באופן מקוון, כל שכן אחרי הקורונה. ניתוק החשמל למשפחות מביא גם לביטול בפועל של האפשרות של ההורים לעבוד או לחפש עבודה באופן מקוון. בנושא זה ראוי לציין כי בחוק ההוצאה לפועל, 1967, נקבעה רשימת מיטלטלין שאין לעקל. בתוך הרשימה הזאת יש ציוד רפואי וציוד חשמלי וציוד קירור. אז המחוקק אמר שאסור לעקל את המכשירים האלה, אבל הוא לא השאיר כלל שאסור לנתק להם את החשמל. ניתן להבין כי ניתוק החשמל מהווה פגיעה חמורה במיטלטלין שאין לעקל, ואין לראות בניתוק פעולה השונה מעיקול המכשירים עצמם. זאת ועוד, בינואר 2022 פסק בג"ץ כי רשות החשמל תידרש לתקן את הכללים לניתוק חשמל כך שצרכנים לא ינותקו מאספקת חשמל סדירה לביתם אם יוכיחו שהם נתונים במצב של עוני קשה או במצב של קשיים כלכליים המשתלבים עם מצב רפואי שאינו תקין. על פי הכללים הקיימים, רק ניצולי שואה ומי שהוגדרו כצרכנים שאספקת חשמל חיונית להם מטעמי בריאות מוגנים מניתוק חשמל. בפסק הדין נכתב כי אספקת חשמל בסיסית נחשבת כיום צורך חיוני, שלא ניתן לנהל אורח חיים שגרתי בלעדיו. לכן ההגנה על הזכות לאספקת חשמל קשורה בהגנה על הזכות החוקתית לכבוד האדם. לכן מוצע לעגן את איסור ניתוק אספקת החשמל לצרכן הביתי בחוק ולהעביר את ניהול הגבייה מולו לאמצעים אזרחיים. במקרים שבהם יש רצון של חברת החשמל לנתקו, יגיע עניינו של צרכן ביתי שיצבור חוב לוועדה מייעצת, שתבחן את נסיבות האי-תשלום ואת מצבו הכלכלי של החייב, וכך תמליץ כיצד לנהוג בו. בנוסף, ההצעה מונה כמה קהלים אשר להם אין לנתק את החשמל בשום מקרה עקב נסיבות סוציאליות ייחודיות. צרכן אשר יוחלט לנתק לו את החשמל לאחר התהליך אינו משתייך לאחד מן הקהלים המוגבלים, ולאחר דיון של הוועדה יחובר למונה תשלום מראש – מה שנקרא מת"מ – שיחברו לחשמל לאחר תשלום מראש. בתשלום זה ניתן יהיה לגבות רק שיעור מקסימלי של 5% על מנת לכסות את החוב שצבר, ולא 20% כמו היום. חברי הקואליציה פינדרוס ואייכלר. פינדרוס ואייכלר – לא הספקת להקשיב לכל מה שאמרתי, אבל זה עוסק בניתוק חשמל לעניים. יש איסור ניתוק – – –

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

– – – בהצבעה ונוכל לעשות משהו עם – – – אמיתי, אני מסכים איתך. חוק טוב. אבל גם חוקים שלי דחו בוועדת שרים עד שאני אדבר עם המשרדים. אני אומר לך, החוק טוב – – –

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אז מה עושים?

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

אני חושב שהחוק טוב ונכון.

סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר:

אבל הם לא יודעים לדבר, הם לא מדברים אלא אם כן – – –

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

בדיוק. אמיתי. אני אומר, לי יש שני חוקים, הייתי צריך – – –

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

זה לא נכון, מיכל.

סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר:

לא צריך לעצור, צריך – – –

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

– – – שבועיים בדיוק. לך תדבר במשרדים. אני ראיתי את זה – – – באחריות, חוק טוב.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אז בואו נעביר אותו בקריאה ראשונה. בואו נעביר אותו בקריאה הראשונה ונמשיך לטפל בו.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

טרומית, טרומית.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

– – – גם חוקים שלי אמרתי – – – אמרו לי: לא תיאמת עם המשרדים. אני אומר לך, החוק הוא טוב, אני מוכן לעזור לך – – –

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אופיר, אנחנו יכולים לקדם את החוק הזה בהסכמה?

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

הוא חוק טוב.

אופיר כץ (הליכוד):

מה הוצע – – –

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

איסור ניתוק חשמל, כמו איסור ניתוק מים. בוא נקדם אותו.

קריאה:

– – – עכשיו – – – תשובה.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

מה אתה אומר?

אופיר כץ (הליכוד):

– – – בוא נדחה את ההצבעה. דיברת איתם?

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

נצא להצבעה.

אופיר כץ (הליכוד):

דיברת איתם בממשלה?

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אנחנו הצגנו אותו לממשלה, אבל הם לא תמכו בו.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

עזוב, יש להציג ויש להציג, אתה לא טירון. היית פעם בוועדת שרים.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

תקשיב, אני תיאמתי עם הממשלה את החוק שלי על קנסות על איסור נשק ואמרנו שנביא ביחד את החוק, והם רצו קדימה, הביאו חוק אחר.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

– – – ועדת שרים.

אופיר כץ (הליכוד):

בואו נעשה – – – תשובה והצבעה במועד אחר. בינתיים תדבר עם המציעים.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

אני מציע לך, כחבר קואליציה – – –

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

תשובה והצבעה במועד אחר?

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

כן.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

מוסכם. יאללה, קדימה.

היו"ר אוריאל בוסו:

אבל זו לא החלטת הממשלה. אוקיי, אם זו תשובה – – –

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

לא, הוא מהקואליציה, הוא יכול להגיד את זה.

היו"ר אוריאל בוסו:

אוקיי.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

תודה רבה. תשובה והסכמה במועד אחר.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

אבל אז – – – מיכאל – – – לתת לי – – –

אופיר כץ (הליכוד):

מה? לא הסכמה. לא "הסכמה" אמרתי, "הצבעה".

היו"ר אוריאל בוסו:

הוא ידאג להתנהל מול הממשלה בינתיים.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

מה אמרת?

היו"ר אוריאל בוסו:

לא הסכמה, תשובה והצבעה.

אופיר כץ (הליכוד):

תשובה והצבעה.

קריאה:

במועד אחר.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אה, לא הסכמה?

היו"ר אוריאל בוסו:

לא תשובה והסכמה – תשובה והצבעה.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אתה יודע מה? אתם לא רוצים לקדם את זה? אז תצביעו נגד איסור ניתוק חשמל.

אופיר כץ (הליכוד):

אני לא יודע לענות לך. אני לא משרד ממשלתי.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

בואו נביא את זה להצבעה ונראה מי מצביע.

היו"ר אוריאל בוסו:

אוקיי, תודה רבה. ישיב שר האנרגיה חבר הכנסת ישראל כץ, בבקשה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אתה מביא להצבעה?

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

כן.

שר האנרגיה והתשתיות ישראל כץ:

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת – מה?

קריאה:

שר האנרגיה והתשתיות ישראל כץ:

תמיד אפשר לדבר, אבל כרגע עמדת הממשלה היא נגד.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת ביטון, השר לא התעמק בזה לפני כן. לא ניהלת איתו שיח, תנסה לקחת ממנו אפשרות להתנהל מולו. השר כץ פתוח לדברים האלה. הינה, אומר לך גם יושב-ראש הקואליציה. כולם מבינים שזה משהו טוב וחברתי.

שר האנרגיה והתשתיות ישראל כץ:

אם יסכמו תשובה והצבעה במועד אחר, אני אמתין. למען אחדות השורות אנחנו מאפשרים את ההידברות תוך כדי.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת ביטון, לא דיברת עם השר, הוא לא מכיר את הנושא לעומק, והוא צריך להכין את זה בצורה – – –

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אני מקבל את הצעת יושב-ראש הקואליציה – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

אוקיי. אם כך, תשובה והצבעה במועד אחר.

שר האנרגיה והתשתיות ישראל כץ:

אדוני יושב-ראש הקואליציה, מה סוכם? תשובה והצבעה במועד אחר? אוקיי. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תשובה והצבעה במועד אחר. תודה רבה לחבר הכנסת מיכאל ביטון ולשר האנרגיה חבר הכנסת ישראל כץ.

היו"ר אוריאל בוסו:

נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק סייעות במוסדות חינוך, התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא. תעלה ותציג חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. חבר הכנסת ביטון והשר כץ, שבו מאחור, תגיעו להסכמות. עשר דקות לרשותך, בבקשה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק זו נועדה להסדיר את תנאי הכשירות וההכשרה הנדרשים במקצוע סייעת, ולהגדיר את תפקידיה של הסייעת. זאת, מאחר שכל מי שפועל בסביבה החינוכית של התלמידים, ובכלל זה סייעות – מה הרעש הזה? אי-אפשר לדבר.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי כנסת וסיעות, זה מאוד מאוד מפריע, בפרט למי שעומד כאן על הדוכן. חבר הכנסת רביבו, חברי הכנסת, הרעש כאן מאוד מפריע. ברשותכם, אפשר לצאת החוצה. אתם ליד הדלת.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

זאת, מאחר שכל מי שפועל בסביבה החינוכית של תלמידים, ובכלל זה סייעות, נדרש להיות בעל ידע וכישורים מתאימים. כ-35,000 סייעות מועסקות במערכת החינוך. חלקן עובדות בגני ילדים בצמוד לגננות, חלקן עובדות בבתי ספר לחינוך מיוחד בצמוד למורה וחלקן משלבות ילדים עם צרכים מיוחדים ורפואיים בחינוך הרגיל. תפקידן במערכת החינוך הוא חיוני ובעל השפעה ישירה ועמוקה על התלמידים, ולמרות כוחן המספרי הרב, מקצוע הסייעות עדיין אינו מוסדר. העובדה שאין מתייחסים לתפקיד הסייעת כמקצוע גורמת אף לניצולן של הסייעות. לא פעם התקבלו פניות בנושא פגיעה בתנאי העסקתן, המתבטאת באי-תשלום סדיר של שכרן ובהחלפתן בתדירות גבוהה. מצב זה הביא גם לכך שתנאי שכרן של הסייעות נשחקו לאורך השנים. במשך השנים סבל תפקיד הסייעת מסטטוס תעסוקתי נמוך, ולעיתים הועסק בו כוח אדם ללא הכשרה מקצועית מתאימה. בעבר הוגדרה הסייעת כעוזרת לגננת, היות שעיקר עבודתה הוא כוח עזר לעבודה פיזית בלבד. במהלך השנים תפקידיה של הסייעת השתנו, וכיום ההגדרה הרווחת היא "סייעת לגננת", אך תנאי העסקתן ותפקידן לא הוגדרו באופן מתאים. לאור השינוי בתחומי האחריות של הסייעת, אשר נכללים בהם כיום גם תפקידים פדגוגיים, הסייעת היא שותפה מלאה לפעילות היום-יומית, ועל כן יש מקום לעגן את תנאי הכשירות וההכשרה ואת תפקידי הסייעת בחוק. אחרי שהקראתי את ההסבר והתוכן להצעת חוק זו, אני רוצה לפנות לכל הח"כים, במיוחד לאלה שאכפת להם ממערכת החינוך ומחינוך ילדינו; אני רוצה לפנות לח"כים החרדים שיושבים עכשיו בתוך האולם וגם לאלה שנמצאים מחוץ לאולם, ולהדגיש שתפקיד הסייעת והסייעות הם חלק בלתי נפרד מהסביבה החינוכית ומהצוות החינוכי. עברו הימים שלסייעת לא היה קשר ישיר לילדים; עכשיו היא בקשר ישיר איתם, לפעמים היא יודעת אפילו יותר מהמורה בכיתה מה קורה עם אותו ילד או ילדה. לכן חשוב מאוד שאנחנו נדע בידי מי אנחנו מפקידים את הילדים שלנו, ושנסדיר את תנאי ההכשרה שלהן וגם את תנאי ההעסקה שלהן. יש לי ציפייה – אני יודעת שהיא לא כל כך ריאלית, אבל עדיין אני מצפה מכל חבר או חברת כנסת שיש להם נגיעה לתחום החינוך ולחשיבות החינוך של ילדינו, להצביע בעד הצעה זו. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. ישיב השר יואב קיש, שר החינוך והשר המקשר, בבקשה.

קריאה:

יש הצעה ממשלתית. אולי נדחה את ההצבעה ונצמיד אותה אחר כך – – –

שר החינוך יואב קיש:

אני מוכן, אבל זה אומר – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

שזה יורד. תשובה והצבעה במועד אחר.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

תתחיל לדבר בכללי.

שר החינוך יואב קיש:

לא, אבל אם אני נותן תשובה, אני לא יכול – – – זה יכול לעצור את התשובה.

היו"ר אוריאל בוסו:

אם זה תשובה והצבעה במועד אחר, זה משהו אחר. אם הוא אומר תשובה, זה משהו אחר.

שר החינוך יואב קיש:

אני אגיד רגע, לפני שאני נותן את התשובה, ברשותך, היושב-ראש.

היו"ר אוריאל בוסו:

אוקיי.

שר החינוך יואב קיש:

זה לפני התשובה. ברור לנו שתפקיד הסייעות במוסדות החינוך הוא תפקיד משמעותי, חשוב וקריטי. כמו שאתם יודעים, היינו במשא ומתן ארוך איתם והגענו להבשלה של תנאים רבים בעניין. אבל אימאן, אנחנו יכולים – גם במסגרת חקיקה של מעונות יום, יכול להיות שנוכל להתייחס לזה, וגם במסגרת של חקיקה ממשלתית שאנחנו רוצים להביא נתייחס לדברים שאת מעלה, שהם דברים חשובים. היום אני לא יכול לתת אישור להצעת חוק כזאת, אבל אם את רוצה לחכות להצעה ממשלתית, ואנחנו ניתן את התשובה במועד אחר, יכול להיות שזה יהיה אפשרי. את מסכימה?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

שר החינוך יואב קיש:

אז אנחנו דוחים בינתיים את התשובה וההצבעה למועד אחר.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. תשובה והצבעה במועד אחר. תודה לשר החינוך.

היו"ר אוריאל בוסו:

נעבור לנושא הבא בסדר-היום, חברי הכנסת, הצעות חוק שכבר נומקו. יש כאן ארבע הצעות חוק, שתיים שכבר הוצגו. ההצעה השלישית, הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (פיקוח טכנולוגי להבטחת קיומו של צו הגנה, והערכת מסוכנות – הוראת שעה), של חברת הכנסת נעמה לזימי, שלוש דקות הנמקה. חברת הכנסת לזימי – לא נמצאת; נעמה לזימי לא מנמקת; מרב מיכאלי גם לא; מירב – נימקה. אז אולי השר ישיב במשולב על כל ההצעות ולאחר מכן תתקיים הצבעה. שר המשפטים יריב לוין, בבקשה – לא נמצא. יואב קיש, אתה צריך להשיב תשובה. נעמה לזימי, את רוצה לנמק שלוש דקות?

שר החינוך יואב קיש:

לא, לא, היה כבר. אני רק צריך לתת תשובה.

היו"ר אוריאל בוסו:

כבר קראנו לשר.

סימון דוידסון (יש עתיד):

לא, לא, הם שינו את סדר-היום.

נעמה לזימי (העבודה):

אני פה.

היו"ר אוריאל בוסו:

לא, קראנו לך כמה וכמה פעמים, חברת הכנסת לזימי. תשאלי פה אם קראתי. השר, תשיב. חברת הכנסת לזימי, בכל מקרה את משיבה אחריו וגם ככה יש לך שלוש דקות ולא עשר, אז תעשי את זה אחר כך. בבקשה, השר.

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

היושב-ראש, אני מבקש להשיב.

היו"ר אוריאל בוסו:

בסדר, אחר כך, בתור מציע.

שר החינוך יואב קיש:

היושב-ראש, אני לא יודע אם ראית, אבל היה לי שיח קצר עם יוזם הצעת החוק, המציע, חבר הכנסת גדעון סער. בעצם מה שהשתנה בשבוע שעבר זה שהמשרד לביטחון לאומי התחייב לצמצם את מה שהוא הגדיר כשישה חודשים לחודש. למעשה הכוונה תהיה להחיל דין רציפות על ההצעה הממשלתית הקיימת ולבצע בה כמה התאמות. מכיוון שכרגע הממשלה והמשרד – – –

אופיר כץ (הליכוד):

שר החינוך יואב קיש:

אופיר, אני לא הולך להאריך, אז תקרא לכולם לבוא. מקסימום תעשה שמית. אני לא הולך להאריך, כי האירוע פה בסך הכול פשוט. אני אומר שוב למציע – האמת, אני גם אומר לציבור בבית, כי הממשלה באופן עקרוני תוביל את החקיקה, כך נאמר בצורה ברורה, ויש כוונה גם להחיל דין רציפות ולעשות התאמות לחוק. מדובר בכלי טכנולוגי רגיש שיש בו משמעויות בכך שאדם לא מתקרב לאזור מסוים בזמן אמת ועם הרבה היבטי פרטיות וחדשנות, הסדר חדש שלמעשה מורכב מדי בשביל לקדמו בהצעת חוק פרטית. לכן הממשלה סוברת – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה לא הצעת חוק פרטית, יש ממשלתית, תחילו דין רציפות.

שר החינוך יואב קיש:

חבל שנכנסת הרגע בלי לשמוע.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל למה אתה מקדים את סדר-היום?

שר החינוך יואב קיש:

את רוצה לשמוע? אבל חבל שלא שמעת את דבריי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה הקדמת את הצעת החוק? למה אתה מקדים את סדר-היום? איזה מין דבר זה?

שר החינוך יואב קיש:

מירב, אני אחזור על דבריי, חבל שלא שמעת. למה את לא שומעת את דבריי?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני שומעת.

שר החינוך יואב קיש:

אמרתי, ואני אומר את זה בצורה הכי ברורה: מה שהשתנה משבוע שעבר לשבוע זה הוא שהמשרד לביטחון לאומי צמצם את פרק הזמן שבו הוא הולך לתת תשובה משישה חודשים לחודש. אנחנו מתכוונים להחיל דין רציפות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שר החינוך יואב קיש:

תקשיבי, מירב, אז לא צריך להתפעל כל כך. בכוונת הממשלה לבחון ולהחיל דין רציפות על החוק הקודם ולבצע בו התאמות. האירוע הזה צומצם לחודש, משישה חודשים. מדובר בכלי טכנולוגי רגיש וחדש שנועד לפקח שאדם לא מתקרב לאזור מסוים בזמן אמת, עם היבטי פרטיות הנלווים לכך וחדשנות בהסדר, וזה נושא מורכב ורגיש מכדי לקיימו בהצעת חוק פרטית. מה הצעתי הרגע לחבר הכנסת גדעון סער? אמרתי לו שמכיוון שאנחנו בסך הכול בעד ההצעה ומתכוונים לקדם אותה, במקום שניאלץ להתנגד עכשיו, שיחכה לשבוע הראשון של המליאה, עד אז יהיה דין רציפות ונוכל להתקדם. הוא לא רצה את התשובה הזאת, ולפיכך אנחנו ניאלץ להתנגד. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

שאלה טכנית: כל מי שמוצמד אליו יכול – – –

שר החינוך יואב קיש:

אני לא יודע, את זה תשאל אותה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת גדעון סער, בבקשה.

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי שר החינוך, אתה אמרת לי בשבוע שעבר שהמגמה היא לדחות את זה בשבוע כדי להעביר את זה, ולא לדחות את זה בשבוע כדי לדחות את זה בעוד חודש, כאשר ממילא בעוד חודש הכנסת עדיין תהיה במהלך פגרת הפסח. אין פה שום היגיון בגישה שלכם. קודם כול, אנחנו מוכנים לחכות אחרי הקריאה הטרומית. אתם שולטים לחלוטין בניווט הצעת החוק, בקביעת הוועדות, אי-אפשר לקדם את זה בתוך הוועדות, אי-אפשר להצביע על זה בתוך הוועדות ללא תמיכה של הקואליציה. לכן הדבר היחיד שנשאר והדבר היחיד שקובע הוא איזה מסר אנחנו שולחים בנושא הזה של אלימות נגד נשים, בנושא הזה של אלימות רצחנית נגד נשים. בנושא הזה, אני פירטתי בדבריי פה בשבוע שעבר, נעשתה עבודה ארוכה, שתחילתה בהחלטה של ממשלה – אגב, ממשלת נתניהו הרביעית, ב-2017, שאימצה את המודל הזה של האיזוק האלקטרוני – והדברים הבשילו אחרי עבודת מטה רצינית בשנה שעברה, ואתם טרפדתם לצערי את העניין הזה, את השלמתו בוועדת ההסכמות. עוד בקיץ של שנה שעברה החוק הזה יכול היה לעבור. ואני מדגיש את זה משום שלגופו של עניין, כאשר הדברים באו להצבעה בכנסת, גם בהצעת חוק פרטית וגם בהצעת החוק הממשלתית, לא היה חבר כנסת אחד שהצביע נגד, גם באופוזיציה דאז. ואני רוצה להזכיר, אדוני היושב-ראש, שגם אתה הצבעת ב-4 ביולי, יחד עם יוסף טייב ומשה ארבל וינון אזולאי, בעד הצעת החוק הזאת, ב-4 ביולי בשנה שעברה. ועל הצעות החוק הפרטיות הצביעו בעד חברי הכנסת דאז מאי גולן, גלית דיסטל, אלי כהן, ישראל כץ, עידית סילמן, אתי עטייה וקטי שטרית. מה הסיבה להתנגדות להצביע בעד הדבר הזה כאשר אתם שולטים ממילא בכל המנגנון הפרלמנטרי, בכל הוועדות, בוועדת הכנסת? איזה שיח צריך להיות אחרי עבודת מטה שנמשכה שנים, וכל המשרדים הרלוונטיים – ביטחון הפנים והמשפטים והרווחה – גיבשו את זה, כשהמשאב הזה קיים, ומחר בבוקר, מחר בבוקר אפשר להציל חיים באמצעות המשאב הזה כי במשרד לביטחון הפנים כבר גיבשו את הכלי הזה? זה כבר היה בקיץ שעבר.

היו"ר אוריאל בוסו:

משפט לסיום.

שר החינוך יואב קיש:

ולכן, אין שום סיבה לדחייה נוספת. זה מצביע על אטימות מצידכם לחיי אדם. ממילא זו תחילת הדרך, ואתם פשוט מצביעים על כך, אם אתם מתנגדים להצעה, שזה בעיניכם נושא שנמצא בתחתית סדר העדיפויות. אני אומר עוד פעם: אנחנו מוכנים לקיים התניה שתמיד הייתה קיימת בבית הזה – להמתין עם הצעות החוק הפרטיות עד שתובא הצעת החוק הממשלתית, לא לקדם אותה בזמן הזה. מה יקרה שכנסת ישראל תאמר את דברה, שנשים שניתן – – –

שר החינוך יואב קיש:

הצעתי לא להצביע ולחכות.

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

אני מוכן להצביע בקריאה טרומית ולהמתין אחר כך להצעה הממשלתית.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מה הבעיה להצביע בטרומית? אני לא מבין את זה.

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

אני אומר עוד פעם, אני רוצה להסביר במה מדובר. מבלבלים את המוח לחברי כנסת. לפי הצעת החוק, מדובר במקרה של מסוכנות ברמה הגבוהה ביותר, ואני אתן רק דוגמה אחת. אדוני היושב-ראש, אני אתן רק דוגמה אחת שחשוב לחברי הכנסת להבין.

היו"ר אוריאל בוסו:

משפט לסיום, כי יש עוד חברי כנסת.

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

אסיר משוחרר שהורשע וישב על עבירות של אלימות במשפחה ויש לו מסוכנות גם בשחרור שלו, עדיין רמת המסוכנות גבוהה, מה יקרה אם הוא ילך עם דבר כזה שהוא כמו צמיד? למה לסכן חיים כשאפשר באמצעי טכנולוגי פשוט למנוע את הרצח הזה?

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחבר הכנסת גדעון סער.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

הינה השר לביטחון לאומי – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת מירב בן ארי.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

למה אתה מצביע נגד נשים? למה אתה לא מונע את הרצח הבא? בוא תסביר, השר, למה אתה לא מונע את הרצח הבא.

סימון דוידסון (יש עתיד):

איך אתה לא מתבייש? איך אתה לא מתבייש? מה הבעיה להצביע בעד?

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת מיכל שיר.

סימון דוידסון (יש עתיד):

בושה, בושה.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

ביזיון. ביזיון – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת מיכל שיר, לשבת. חברת הכנסת מיכל שיר.

סימון דוידסון (יש עתיד):

– – – תצביע נגד נשים – – –

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

הרצח הבא הוא על הידיים שלכם, בגלל שאתם מצביעים נגד.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת מיכל שיר, בבקשה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מצביע נגד – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת סימון דוידסון. בבקשה, חברת הכנסת מירב בן ארי. שלוש דקות.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

השר לביזיון לאומי, זה מה שאתה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת מיכל שיר, את בקריאה ראשונה. למה את כל הזמן צועקת?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, השרים, כנסת נכבדה, אני רוצה להגיד לכם משהו בתור אחת שישבה בקואליציה ארבע שנים והרבה פעמים בחרה במצפון לפני המשמעת. כשהיו כאן הצבעות נגד הקהילה הגאה – אני הייתי אז אצל כחלון, אתם זוכרים – אני הלכתי, או הצבעתי, עם האופוזיציה. אני עשיתי את זה כי זה האבא של הבת שלי. בגלל האבא של הבת שלי – זו המשפחה שבחרתי להקים. יצאתי בהצבעות או הצבעתי. לפני שבועיים – שימו לב, כל הנשים, מיכל, אתי, קטי – ישב כאן אמיר אוחנה, ובהצבעה של יוראי להב הרצנו הוא הצביע איתנו. זה אולי חמק לכם, אבל הוא הצביע עם הקואליציה בעד הקהילה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת, מה זה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

תעשי לעצמך טובה ואל תלכי עם הצלקת הזאת כל החיים. תצאי החוצה. אל תישארי פה. את חושבת שלמישהי מהנשים אכפת שבן גביר חושב שעוד חודש הוא יביא, באמצע הפגרה – למי אכפת? הנשים שיושבות בבית יסתכלו, ואת תסחבי את העלבון הזה כל החיים. אל תעשי שקר בנפשך, קטי שטרית. תצאי מהאולם.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

תצאי מהאולם ואל תעשי לעצמך פדיחות. טיפה יושרה, טיפה עמוד שדרה. אני ישבתי פה, הייתי בשורה האחרונה ויצאתי החוצה. יש לכם רוב.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

יש לכם רוב. תתביישי. שבי, שבי, שלא נשמע אותך. תתביישי. וגם הגברים. איפה אלי דלל?

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

איזו הצגה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אלי נלחם איתנו. גם הגברים – אתם רוצים את זה לנשים שלכם, לאחיות שלכם?

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

עדיף שתהיי בשקט, שלא נשמע את זה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אל תגידי לי – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

וגם הגברים, מה אתם עושים, למען השם? תנו לטרומית לעבור. אנחנו נחכה לממשלתית. תנו לטרומית, אמר גדעון פה, ואנחנו מסכימות, וגם לזימי. נחכה לממשלתית, שכבר מחכה שנה. מה אתן עושות, להצביע נגד איזוק אלקטרוני? את החרפה הזאת, אתי, את תסחבי כל החיים.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. תודה רבה לחברת הכנסת מירב בן ארי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

וגם צגה, וגם כל אישה, וגם כל גבר, וגם משה ארבל. כל אחד מכם. תתביישו.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. תודה רבה לחברת הכנסת מירב בן ארי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תצאו מהאולם. תשאלו את נאוה בוקר, שלא באה להצבעה. בלי שאני אגיד לכם איפה היא הייתה. הכול אני זוכרת. תלכו, תלכו החוצה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. נא לסיים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה, אדוני.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. למעשה, את מנמקת את הצעת החוק שלך, כי את אפילו לא נימקת אותה קודם. שלוש דקות, ולעמוד בזמנים.

נעמה לזימי (העבודה):

לנשים שלנו יש ערך סגולי, אמרו לנו. לא צריך אפשר שיהיו הרבה מהן. אפשר שתהיה פה ממשלה בלי נשים, בלי מנכ"ליות, בלי שרות. אנחנו נדאג לנשים, עלק. השר לביטחון לאומי – איפה שר הפיתות? בואו נגיד לו. ואלה שמות הנשים שנרצחו עם צו הגנה בשנה אחרונה: פולינה וייסמן, בת 41, נרצחה באמצעות פטיש; ביאן עבאס, בת 29, נורתה בידי רעול פנים בפתח ביתה; דריה לייטל, בת 31, נרצחה בידי בני זוגה, שיש לו כתב אישום עקב איומים קודמים כלפיה; פלונית בת 27 נרצחה, לפי החשד בידי אחיה; סיגל ברכה אטיאס, בת 53, נרצחה על פי החשד על ידי בן זוגה; לידר סוויסה, בת 33, נרצחה בידי שכן לאחר שהתלוננה עליו למשטרה. ובשנה שעברה יעל מלניק, זכרה לברכה, נרצחה למרות שהיה לה צו הגנה; מריה טל נרצחה על ידי הפרוד שלה, למרות שהיה צו הגנה; חברים, אביטל רוקח, זיכרונה לברכה, נרצחה למרות שהיה צו הרחקה; ליאנה סבנוק נרצחה למרות שהיה צו הרחקה. ממשלת דם נשים הוא הפקר; דם נשים הפקר. אבל אני אקריא לכם עדות של אישה חרדית שאמרה לי שהנציגים שלה שכחו אותה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

לא שומעים. תחכי שהיה שקט.

נעמה לזימי (העבודה):

אוריאל, שיהיה שקט.

היו"ר אוריאל בוסו:

כן, אבל לא שומעים אותך טוב. חברי הכנסת, מאוד מפריע הרעש.

נעמה לזימי (העבודה):

כשהנשים החרדיות פונות אלינו ואומרות לנו: הנציגים שלנו לא מדברים איתנו, אז אני אקריא את העדות שלה פה, ואני אתן לה קול, ואתן לה פה, ואשמיע אותה פה. למרות שהיא ביקשה להיות בעילום שם, כי היא עדיין מאוימת, את יודעת מי את, ואנחנו איתך: אני גרתי עם בעל אלים בבית. כל מי שחי מסביבי ידע שהוא פושע ואף אחד לא עשה כלום. הוא היה שורף מכוניות בשביל לקבל עליהן דמי ביטוח. תמיד חשבתי לעצמי: למה שהוא לא ישרוף גם אותי? הוא היה עובר על צווים של בית המשפט פעם אחר פעם, והם היו אומרים לי: אין לנו מה לעשות – וההוא רוצה לעשות שתי הרשעות. הוא שם אותי בכלא ל-23 שנים – שלום לממשלה שמרחיבה את סמכויות בתי הדין הרבניים. אני ישבתי בכלא וחשבתי שזה לטובת הילדים שלי בזמן שהוא הסתובב חופשי. כיום ילדיי חיים עם מחבל בבית. אף אחד לא רואה את האלימות שהם עוברים. כי זה מגן גם על הילדים.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

נעמה לזימי (העבודה):

אוריאל, אוריאל, החוק הזה מציל חיים. הינה שר הפיתות הגיע, הינה שר הפיתות הגיע. תתבייש. תתבייש. נפגש עם הגברים. נפגש עם הגברים לפני הנשים.

קריאות:

בושה, בושה, בושה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת. חברי הכנסת.

נעמה לזימי (העבודה):

השורדות מתחננות לפגישה, אבל את ארגוני הגברים הוא צריך לראות.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת, אני לא ארשה פה צעקות "בושה".

נעמה לזימי (העבודה):

זה הסוף שלכם. עלק תדאגו לנו. עלק תדאגו לנו. את ארגוני הגברים היה חשוב לך לראות, את אשתך אתה שולח לאולפנים, ומה איתן? את אשתך אתה שולח לאולפנים לחפות עליך?

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחברת הכנסת נעמה לזימי. נא לרדת.

נעמה לזימי (העבודה):

תתבייש. תתבייש.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת לזימי, נא לרדת. תודה רבה.

נעמה לזימי (העבודה):

מה איתנו? מה עם האחיות שלנו?

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת נעמה לזימי, נא לרדת. נא לרדת.

נעמה לזימי (העבודה):

מה עם האחיות שלנו?

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לרדת. סיימת.

נעמה לזימי (העבודה):

תתבייש.

היו"ר אוריאל בוסו:

סיימת. תודה רבה. חברי הכנסת, הצעקות הללו לא מובילות לשום מקום. רגע, השר. עוד לא.

שר החינוך יואב קיש:

אני אודיע – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

אחר כך, אחר כך. יש עוד אחת שצריכה להשיב. חברת הכנסת מרב מיכאלי. מה הוחלט? מה הוחלט, אופיר? היא עולה. חברי הכנסת, חברי הכנסת. בבקשה, שלוש דקות.

מרב מיכאלי (העבודה):

אני באמת לא מצליחה להבין, חבריי בממשלה. לחכות? אתם יודעים כמה זמן אנחנו מחכות? מ-2014, תשע שנים. הממשלה של נתניהו קיבלה החלטה להקים ועדה בין-משרדית למאבק באלימות כלפי נשים ב-2014. אתם יודעים כמה שנים זה, אחרי שאנחנו כבר נלחמות בשביל שתבינו שיש מה לעשות כדי להיאבק באלימות כלפי נשים, ושצריך להציל חיים? אז ב-2017 – –

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת, יש רעש במליאה, זה מפריע מאוד.

מרב מיכאלי (העבודה):

– – קיבלתם החלטה להקים את הוועדה, וב-2016 היא הגישה את ההמלצות שלה, ולקראת סוף 2017 הואלתם לקבל את ההמלצות שלה וקיבלתם החלטת ממשלה ליישם אותן. אנחנו ב-2023 – כמה שנים הייתם בשלטון מאז? והאיזוק האלקטרוני, שהיה חלק מהמסקנות שלה, עוד מחכה. בואו נספור כמה נשים נרצחו מאז בהקשר הזה – 20 נשים בשנה בממוצע. כל הכבוד לכם, בזמן הזה, בקדנציה הנוכחית שלכם, נרצחו כמעט פי שלושה מהממוצע לתקופה המקבילה הזאת בשנים רגילות. אבל אנחנו נמשיך לחכות. לחכות, אני לא יודעת, שאולי תתפנו מההפיכה המשטרית שמעוניינת להפוך נשים לשפחות עם עוד פחות זכויות, עם עוד פחות ביטחון אישי, עם עוד פחות זכויות על הגוף שלהן. באמת נמשיך לחכות. אז אני אומרת, להעביר, כפי שפירט פה חברי חבר הכנסת גדעון סער: הרי התקדמות הצעת החוק נמצאת בידכם לחלוטין; הוועדות בידיים שלכם, סדר-היום של הכנסת בידיים שלכם. כל מה שנדרש הוא להעביר את זה בקריאה טרומית, כדי שכל הנשים שם בחוץ שלובשות אדום, ואלה שלא לובשות אדום ונאבקות על החיים שלהן – מאות אלפים חיות תחת טרור של אלימות, והילדות והילדים שלהן חיים תחת טרור של אלימות – כל מה שנדרש הוא שהן ידעו שבכל זאת אנחנו עושים בשבילן משהו. ולכן חבריי, אנא מכם, התעשתו. אני מבינה שזה מאוד חשוב לפגוש את ארגוני הגברים ולוודא שלא נגרם לארגוני הגברים עוול, אבל במציאות יש נשים שהחיים שלהן בסכנה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת לזימי, מה זה?

מרב מיכאלי (העבודה):

אז אני מציעה שנעביר את הצעת החוק בטרומית, ואז נחכה חודש, ואינשאללה – לא יותר מזה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. טרם נעבור להצבעה, השר איתמר בן גביר.

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

הוא לא יכול לעלות עכשיו.

היו"ר אוריאל בוסו:

אפשר שר נוסף.

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

לא, הוא לא יכול לעלות עכשיו, באמצע המליאה.

מיקי לוי (יש עתיד):

לא, לא.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – –

קריאה:

אין דבר כזה.

קריאות:

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – אתם מנצלים רצח נשים. אתם מנצלים רצח של אישה.

קריאות:

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אתם פופוליסטיים. אתם מנצלים רצח של אישה. רצח של אישה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת.

קריאות:

בושה, בושה, בושה, בושה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת, השר ישיב לאחר ההצבעה.

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

השר איתמר בן גביר, אתה תשיב לאחר ההצבעה. נעבור להצבעה. הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה – השר ישיב לאחר ההצבעה.

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת, מה קרה היום? מה מזג האוויר הזה? חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, מה קרה? נא תפסו את מקומותיכם, ההצבעה תהיה אלקטרונית.

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

הצבעה שמית. רגע, רגע, מה קרה? חברת הכנסת מירב בן ארי, הוגשה הצבעה שמית אחת שלך, אז חשבתי שההצבעה השנייה – כי ההצבעה הראשונה הייתה של גדעון סער.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שמית – – – אני הגשתי בשם גדעון ובשם האופוזיציה.

היו"ר אוריאל בוסו:

אבל את הגשת על שלך שמית. אוקיי. הוגשה בקשה אחת על שמך. אם כך, תהיה הצבעה שמית. נא לשמור על השקט כדי שסגנית מזכיר הכנסת תוכל לקרוא בשמות. בינתיים אנחנו נאמר שתלמידי הישיבה התיכונית חיספין הגיעו לכאן לבקר אותנו. ברוכים הבאים. תודה רבה. סגנית מזכיר הכנסת, נא לקרוא בשמות. תודה רבה. הצבעה שמית

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

היו"ר אוריאל בוסו:

סגנית המזכיר, רגע. חברי הכנסת, אני רואה אתכם בהיכון לצעוק "בושה" על כל שם ושם. אני לא אאפשר, אני אוציא אתכם, ואני אקרא לכולכם בסוף להצביע. חבר הכנסת רון כץ.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

כולם שם עומדים. תושיב אותם – – –

רון כץ (יש עתיד):

אף אחד לא צועק, תשמע אותם.

היו"ר אוריאל בוסו:

אתם תשמעו אותם, ומי שיצעק – אני מוציא בלי קריאה ראשונה, שנייה ושלישית. התרעתי. לא יהיו פרובוקציות במליאה. לא יהיו פרובוקציות במליאה.

רון כץ (יש עתיד):

אף אחד לא יצעק.

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

השר קרעי, זה בסדר. מי שיצעק באמצע ההצבעות, יצא בלי התראות של קריאה ראשונה, שנייה ושלישית. בבקשה להמשיך.

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

היו"ר אוריאל בוסו:

השרה גמליאל נוכחת.

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

אנחנו נחזור. אמרו "אינה נוכחת", אז תיקנו. היא עברה לרשימות הבאות. היא תהיה אחר כך.

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

סימון דוידסון (יש עתיד):

איך את יכולה להצביע נגד החוק?

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת דוידסון, אין קריאות ביניים באמצע הצבעה.

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

סימון דוידסון (יש עתיד):

איך אישה יכולה להצביע נגד – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת דוידסון, קריאה ראשונה.

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

קריאות:

איפה הוא? בושה, בושה, בושה – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת, אמרתי שמי שיצעק יצא החוצה בלי התראות.

קריאות:

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

קריאות:

נגד, בושה. ראש ממשלה – – – בושה, הינה הוא – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת קריב, באמצע הצבעה לא צועקים. לשבת.

גלעד קריב (העבודה):

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת קריב, קריאה שנייה.

קריאות:

– – – בושה, בושה, בושה – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת שיר סגמן, קריאה שנייה. חברת הכנסת מירון, קריאה שנייה.

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לצאת. חברת הכנסת שיר סגמן, נא לצאת. קריאה שלישית. חברת הכנסת מירון, קריאה שלישית, נא לצאת. חבר הכנסת עידן רול, נא לצאת. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, נא לצאת. חבר הכנסת דוידסון, נא לצאת.

קריאה:

יש לו זכות – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת נאור שירי, יוראי להב הרצנו ודוידסון – לצאת. גם טל מירון – לצאת. שיר סגמן, נא לצאת.

קריאה:

בושה וחרפה.

קריאות:

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

בוסו – – – לא שלוש פעמים – – – רק שנייה. שתי פעמים – – – תתביישו – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

אמרתי שבאמצע הצבעות – חבר הכנסת רביבו, תודה, אני מסתדר. באמצע הצבעות לא צועקים.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

היו"ר אוריאל בוסו:

לא צועקים באמצע הצבעות.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

אותנו מוציאים – אותו צריך להוציא.

קריאות:

– – – תתביישו לכם – – – מה קרה – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת ביטון, קריאה ראשונה.

דבי ביטון (יש עתיד):

מה קרה – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת מיקי לוי, קריאה ראשונה.

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת מיקי לוי, קריאה שנייה. חבר הכנסת דוידסון, קריאה שלישית, נא לצאת.

סימון דוידסון (יש עתיד):

– – – לא לדבר.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת דוידסון, נא לצאת.

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

השר קרעי, אני מסתדר. חבר הכנסת סגלוביץ', קריאה ראשונה.

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת סגלוביץ', קריאה שנייה. חבר הכנסת סגלוביץ', קריאה שלישית. נא לצאת.

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

היו"ר אוריאל בוסו:

אפשר לקרוא לחברת הכנסת מיכל שיר סגמן.

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לצאת. נא לצאת, מיכל. לקרוא גם לחבר הכנסת נאור שירי. חברת הכנסת שיר סגמן, את יכולה להישאר, אבל לא לעשות פרובוקציות. תודה. חברות הכנסת, לשבת במקומות. אי-אפשר להישאר ככה במליאה באמצע הצבעות.

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

היו"ר אוריאל בוסו:

תעצרי את ההצבעה, בבקשה.

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

זה לא קשור לראש הממשלה, לא עומדים ככה באמצע המליאה. מה זה פה, הצגה? לשבת במקומות. אנחנו באמצע הצבעה, לשבת במקומות.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

שגם הקואליציה ישבו – – –

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

אני תמיד מבקש לשבת, ללא קשר. כולם לשבת במקומות. חברת הכנסת פנינה תמנו, לשבת במקומות.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

או שתושיב את כל חברי הכנסת – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

גם השרים. השר וסרלאוף, השר סופר, חבר הכנסת ואטורי, לשבת במקומות. מה זה, באמצע המליאה?

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

היו"ר אוריאל בוסו:

לשבת במקומות. חברת הכנסת מירב בן ארי. אי-אפשר להתנהל ככה. חברי הכנסת, לשבת. חברות וחברי הכנסת, לשבת במקומות. אני אתחיל לקרוא אתכם קריאות ליציאה. לשבת במקומות. חברות הכנסת וחברי הכנסת, לשבת במקומות. אני אתחיל לקרוא לכם קריאות ליציאה. לשבת במקומות. לא באמצע ההצבעות, לא מסתובבים. אי-אפשר ככה, זה לא שוק. לא שומעים אותי אפילו בהקראה. חבר הכנסת עמית הלוי. חבר הכנסת הלוי, לשבת. חברת הכנסת מלינובסקי. חברי הכנסת, באמצע ההצבעה כולם מטיילים. לשבת. בבקשה להמשיך.

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת מירב בן ארי, לשבת. חברת הכנסת רייטן מרום. נא לקרוא פעם נוספת בשמות חברי הכנסת.

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת, האם יש מישהו שנוכח באולם, טרם קראו בשמו והוא מעוניין להצביע? האם יש מישהו באולם שמעוניין להצביע וטרם קראו בשמו? חבר הכנסת רוטמן, אתה לא מצביע? הוא הצביע? היא קראה בשמו. תודה. יש עוד מישהו באולם שמעוניין להצביע? אם כך, תמה ההצבעה, נא לספור. חברות הכנסת, תימנעו מפרובוקציה מיותרת במליאה, שלא אצטרך להוציא את כולן ואפילו אולי לקבל – הרחקה לשאר היום. זה באפשרות היושב-ראש. מירב.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה התוצאה? אנחנו במתח.

היו"ר אוריאל בוסו:

כשתהיה תוצאה. אבל אפשר לשבת במקומות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, אני במתח. אני לא יכולה לשבת.

היו"ר אוריאל בוסו:

ההצבעות לאחר מכן יהיו אלקטרוניות. שבו במקומותיכן, תוכלו להצביע. לא תספיקו להגיע למקומות אפילו.

קריאה:

אנחנו מחכים לתוצאות.

שר התקשורת שלמה קרעי:

– – – צבועות – – –

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת, חברי הכנסת. חברות הכנסת.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברות הכנסת, ביקשתי לשבת ולמרות זאת אתן שם. חברת הכנסת סגמן, למעשה הוצאתי אותך מהמליאה ואפשרתי לך להיכנס אחרי ההצבעה ולהישאר, אז אל תאלצי אותי להוציא אותך שוב. את לא מרגישה אפילו שאת צועקת.

קריאות:

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – – רוקדות על הדם, רוקדות על הדם.

היו"ר אוריאל בוסו:

אתם במתח? רבותיי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 53 בעד, 54 נגד. אני קובע שהצעת החוק נדחתה.

קריאות:

בושה, בושה, בושה, בושה.

היו"ר אוריאל בוסו:

נעבור להצעה – להצבעה הבאה, של חברת הכנסת מירב בן ארי.

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. הצבעה. חברות הכנסת, אני אוציא אתכן.

קריאות:

בושה, בושה, בושה, בושה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברות הכנסת, אני קורא לכן. חברת הכנסת שיר סגמן, שלי טל מירון, נא לצאת.

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לצאת מהמליאה. נא לצאת מהמליאה. נא לצאת מהמליאה, תודה רבה. סיימתן? אנחנו עוברים להצבעה. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית, הצבעה על הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (פיקוח טכנולוגי), של חברת הכנסת מירב בן ארי.

קריאות:

רון כץ (יש עתיד):

על קול אחד, על קול אחד. בושה, בושה.

קריאות:

דם נשים אינו הפקר, דם נשים אינו הפקר.

היו"ר אוריאל בוסו:

הצבעה. הצבעה. אנחנו בהצבעה, חברי הכנסת.

קריאה:

לא, זה לא חוקי.

היו"ר אוריאל בוסו:

זה חוקי. אני אמרתי כמה פעמים "הצבעה". תודה רבה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 53 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (פיקוח טכנולוגי להבטחת קיומו של צו הגנה, והערכת מסוכנות – הוראת שעה), התשפ"ג–2022, לא נתקבלה.

היו"ר אוריאל בוסו:

אם כן, תשעה בעד, 53 נגד.

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת, אני אמרתי כמה פעמים. אתם לא תגידו מה חוקי. אני אמרתי כמה פעמים. אמרתי להם: נא לשבת במקומות. תשעה בעד, 53 נגד. אני קובע שההצעה נדחתה.

קריאה:

לא, אין דבר כזה.

היו"ר אוריאל בוסו:

נעבור להצעה הבאה. חברות הכנסת, אני עובר להצבעה השלישית, הצבעה על הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (פיקוח טכנולוגי להבטחת קיומו של צו הגנה), של חברת הכנסת נעמה לזימי. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. חבר הכנסת פורר, אנחנו באמצע ההצבעה. הצבעה.

קריאות:

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

הדם על הידיים שלכם.

היו"ר אוריאל בוסו:

הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 47 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 55 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (פיקוח טכנולוגי להבטחת קיומו של צו הגנה, והערכת מסוכנות – הוראת שעה), התשפ"ג–2022, לא נתקבלה.

היו"ר אוריאל בוסו:

47 בעד, 55 נגד. אף הצעה זאת נדחתה. הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (פיקוח טכנולוגי להבטחת קיומו של צו הגנה והערכת מסוכנות – הוראת שעה), של חברת הכנסת מרב מיכאלי. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 46 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 55 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (פיקוח טכנולוגי להבטחת קיומו של צו הגנה, והערכת מסוכנות – הוראת שעה), התשפ"ג–2022, לא נתקבלה.

קריאה:

– – – לא יכול להיות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

איך אתה מוציא אנשים? מה זה שהאנשים בחוץ בזמן ההצבעות? מה זה?

היו"ר אוריאל בוסו:

46 בעד, 55 נגד. אני קובע שגם הצעה זו נדחתה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה, אנשים היו בחוץ בזמן ההצבעה. איזו חוצפה זאת.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת, נעבור להצעה הבאה, הצעה חוק זכויות הסטודנט (תיקון – הרחבת זכויות הסטודנט), של חבר הכנסת יונתן מישרקי. זאת למעשה הנמקה מהצד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תתביישו לכם. חבורה של ממשלה עלובה – – – בושה, בושה.

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

לפני כן, אני רוצה לאפשר לשר איתמר בן גביר. חברת הכנסת מרב מיכאלי, נא לצאת.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אתם היום ניצלתם רצח של אישה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת שיר סגמן. חברת הכנסת – – – נא לצאת.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

מנצלים רצח של אישה.

קריאות:

כישלון. כישלון.

היו"ר אוריאל בוסו:

– – – חבר הכנסת יוראי להב, נא לצאת. נא לצאת כולם. חבר הכנסת – – – לצאת.

קריאות:

מירב בן ארי (יש עתיד):

תתבייש.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

קריאות:

כישלון, כישלון, כישלון.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת אורנה ברביבאי, נא לצאת. זה לא שוק פה, תתביישו לכם. חברת הכנסת שלי טל מירון, נא לצאת. חברת הכנסת – – – נא לצאת. חברת הכנסת – – – נא לצאת.

נעמה לזימי (העבודה):

תתבייש. תתבייש. נשים נרצחות.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת – – – נא לצאת.

נעמה לזימי (העבודה):

אין לך אלוהים, אין לך אלוהים.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת שלי טל מירון, נא לצאת. חברת הכנסת מירב, נא לצאת. לצאת. לצאת מהאולם, לצאת מהאולם. תודה רבה.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת שיר סגמן, פעם אחרונה שאני נותן לך לחזור, ואני לא מאמין להבטחות שלך. נא לצאת. תודה רבה.

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לצאת, תודה רבה. חברת הכנסת מירב, נא לשבת. חברת הכנסת, נא לשבת. תן להם לצאת, להירגע, ישתו קפה בחוץ.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

הדם על הידיים שלכם.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת נאור, לשבת.

נאור שירי (יש עתיד):

אני יוצא, אבל אני אומר לך – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

אז תצא בחוץ, אם אתה רוצה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת פורר, אני אגיד לך משהו – – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אתה לא תמנע ממני להצביע. אתה לא תמנע ממני להצביע. אתה חושב שאתה מנהל את הישיבה. אתה לא תמנע מחבר כנסת להצביע, אדוני.

היו"ר אוריאל בוסו:

תירגע בחוץ.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אני לא צריך להירגע. אני רגוע. אני רגוע.

היו"ר אוריאל בוסו:

קראתי כמה וכמה פעמים, כולם כאן ראו, ואמרתי להם, אפילו אלה שמפריעים לי להצביע, אמרתי להם – – –

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

נתת הוראה לסדרנים להוציא אנשים מהאולם בזמן הצבעה בשתי הצבעות אלקטרוניות. מה לא, מה אתה אומר "לא" – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

לא. יש לך טעות. השארתי אותם והם לא הלכו להצביע.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

– – – אתה תעצור ותשמע לייעוץ המשפטי.

היו"ר אוריאל בוסו:

זה בדיוק העניין. בגלל שזה הצבעה, אמרתי להם: תישארו, אבל קראתי כמה וכמה פעמים. דקה אני מחכה ללכת להצבעות, ועובדה שאחרי זה הלכו להצבעות.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

עשית טעות, תודה בטעות שלך. אוריאל, עשית טעות. לא נורא להודות בטעות. עשית טעות, תגיד שעשית טעות.

היו"ר אוריאל בוסו:

גם חבר'ה מהקואליציה לא הספיקו לבוא להצביע.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

לא משנה. עשית טעות. תגיד שעשית טעות.

היו"ר אוריאל בוסו:

קראתי והתרעתי. אתם לא יכולים להמשיך לצעוק עד מחר ולעצור את המליאה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

עמדתי ליד המקום שלי, לא יכולתי לגשת.

היו"ר אוריאל בוסו:

קראתי כמה פעמים.

קריאה:

אתה פשוט לא הבנת נכון.

היו"ר אוריאל בוסו:

אמרתי לך כמה פעמים שאתה יכול להצביע.

קריאה:

לא נכון.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

– – – ואז להתחיל את ההצבעה. אתה לא יכול להתחיל הצבעה כשהאולם לא מסודר, עם כל הכבוד.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה. השר לביטחון לאומי, בבקשה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אדוני היושב-ראש, האופוזיציה הזאת צריכה להתבייש.

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת נאור שירי, השארתי אותך לא בשביל להפריע.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

הם היום רקדו, רקדו על הדם של דריה.

קריאות:

עודד פורר (ישראל ביתנו):

– – – בתקנון. אתה מנעת ממני להצביע. על פי איזה סעיף מנעת ממני להצביע? תראה לי על פי איזה סעיף אתה מנעת ממני להצביע?

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת פורר, קריאה ראשונה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

ניצלתם ניצול ציני, ניצול פוליטי.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

תראה לי על פי איזה סעיף מנעת ממני להצביע.

היו"ר אוריאל בוסו:

קריאה שנייה, קריאה שלישית – נא לצאת.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

תגיד למה מנעת ממני את הזכות שלי להצביע. על מה אתה מדבר? על מה אתה מדבר? אני לא יוצא. אני לא יוצא.

קריאות:

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אתם יודעים שבעוד חודש אנחנו הולכים להביא הצעה ממשלתית טובה פי כמה. שנתיים הייתם בשלטון, לא הבאתם. שנתיים הייתם בשלטון – לא הבאתם את ההצעה הזאת.

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לצאת מהאולם.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

שנתיים הייתם בשלטון – לא הבאתם את ההצעה הזאת. אנחנו הולכים להביא הצעה – –

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת עודד פורר, נא לצאת.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – פי כמה יותר טובה, אבל אתם רוקדים על הדם. בואו נגיד את האמת – –

אפרת רייטן מרום (העבודה):

אתה כלום ושום דבר. אתה כלום ושום דבר. אתה כלום ושום דבר.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת רייטן מרום, את מפריעה. נא לשבת.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – זכויות נשים לא מעניינות אתכם. מעניין אתכם להפיל את הממשלה.

קריאות:

אפרת רייטן מרום (העבודה):

סתם בן אדם נפוח בלי כלום. סתם בן אדם עם פוזה. אין לך כלום. אתה בן אדם שאין לו כלום.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

ולכן מה שאתם עושים ברחובות, אתם עושים כאן.

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת גלעד קריב, קריאה ראשונה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

ביטחון נשים לא מעניין אתכם.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, קריאה ראשונה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

מעניין אתכם להפיל את הממשלה. שנה וחצי לא העברתם את החוק הזה, לא דיברתם עליו.

קריאות:

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

פתאום אכפת לכם מנשים. אבירי זכויות הנשים, פתאום. שנה וחצי לא עניין אתכם החוק הזה.

קריאות:

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני ישבתי היום בעוד ישיבה עם משרד הרווחה והסנגוריה הציבורית, ישבתי עם ארגוני נשים וארגוני גברים, כי בניגוד אליכם אנחנו באנו לכאן לעשות עבודה, עבודה יסודית, אבל אתם, מה שמעניין אתכם זה פוליטיקה.

קריאות:

סימון דוידסון (יש עתיד):

אתה הורס את מדינת ישראל.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת דוידסון, נא לצאת.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

זה פוליטיקה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אתה הורס את מדינת ישראל.

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לצאת. נא לצאת. לא הרשיתי לך לחזור.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אתה הורס את מדינת ישראל.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

על חשבון הנשים.

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לצאת. לא הרשיתי לך לחזור. נא לצאת.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אתה הורס את מדינת ישראל.

קריאות:

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

במקום שתכבדו – –

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, נא לשבת.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – את ההצעה הממשלתית – –

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לצאת. נא לצאת.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – מה שהבאנו, אתם רק מנסים לנצל כל דבר לפוליטיקה. לא הכול פוליטיקה, מר אלקין.

נאור שירי (יש עתיד):

תסתכל איך צוחקים עליך.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

לא הכול פוליטיקה, נאור שירי.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת מלינובסקי, נא לשבת.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

יש כאן דמוקרטיה ותקבלו את תוצאות הבחירות.

נאור שירי (יש עתיד):

תסתכל איך הם צוחקים עליך. תסתכל.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אנחנו מבינים – – –

נאור שירי (יש עתיד):

אם עכשיו אני מעלה להצבעה, כולם בעד.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת נאור שירי.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

מבינים לגמרי שאתם מתוסכלים שאתם נמצאים איפה שאתם נמצאים.

קריאות:

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אבל מה שמדהים, שאותם האנשים האלה – –

נאור שירי (יש עתיד):

מה עשית בחיים שלך בכלל?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – ששנה וחצי לא העבירו שום דבר, מטיפים לנו. אדוני היושב-ראש, אני מעדכן כאן שבעוד חודש אנחנו מביאים את ההצעה הממשלתית.

נאור שירי (יש עתיד):

כמו שעדכנת את תקציב המשטרה. אין לך מושג – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

כמובן יש פגרה, אבל אחרי הפגרה אנחנו נביא את זה.

נאור שירי (יש עתיד):

נראה אותך. נראה אותך.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

והאופוזיציה כאן, שניצלה היום ניצול ציני של דם, ניצלה היום ניצול ציני של רצח, אני מקווה שהיא תהיה מספיק אחראית כדי להצביע בעד חוק האיזוק האלקטרוני שאנחנו נביא.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

עוד חודש לא תהיה מדינת ישראל.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

והוא יהיה חוק הרבה יותר רציני.

קריאות:

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

שמעתי היום ממשרד הרווחה על כל כך הרבה חורים בחוק הזה. אנחנו הולכים להביא חוק רציני, יסודי, שיגן על נשים – מה שאתם לא עשיתם במשך השנתיים האחרונות. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לשר איתמר בין גביר.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, נגמר השוק. נגמר השוק.

נאור שירי (יש עתיד):

גזגז, גזגז – – – מאמין לך – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

היו"ר אוריאל בוסו:

לא, לא. לא הרשיתי לך להיכנס.

קריאות:

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

ממתי מעבירים – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

לא הרשיתי לך להיכנס. נא לצאת. חברת הכנסת שיר סגמן, נא לצאת.

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת, מה שראינו כאן במליאה – – –

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

יאללה, הביתה. יאללה, החוצה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת אלמוג כהן, אני לא צריך עזרה. תודה רבה.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת שיר סגמן, לא הרשיתי לך להיכנס. לא הרשיתי לך להיכנס בחזרה.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

הדיקטטורה כבר התחילה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. תודה רבה.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

אני לא בקריאה.

היו"ר אוריאל בוסו:

הוצאתי אותך באמצע, בצעקות שלך.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

הוצאת אותי בחוק הקודם, סגרנו.

היו"ר אוריאל בוסו:

את אפילו לא שמה לב לקריאות מרוב שאת צועקת.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

היו"ר אוריאל בוסו:

לא. לא הרשיתי לך עד ההצבעה הבאה להיכנס. תודה רבה.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

הוצאת אותי בחוק הקודם – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת, מה שראינו כאן במליאה – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת מיקי לוי, בסמכות היושב-ראש להרחיק אותם להצבעה אחת או לשתיים או לשלוש או לשעה או לחצי שעה או להצבעות להיכנס. אל תגיד מה הסמכות שלנו. חברי הכנסת, מה שראינו כאן במליאה – התנהגות בוטה, זולה, שמבזה את הבית. זה בדיוק מה שקורה גם ברחובות. יש כאן דמוקרטיה, יש הצבעות. יש לכם הצבעות – תצביעו בעד, תצביעו נגד, תקבלו את ההחלטה. אפילו לאפשר לאחרים להצביע אתם לא נותנים, וצועקים כאן בצורה מבזה. יש לכם בדיוק את הכלים הפרלמנטריים. אפשר לעשות הצבעה שמית – הצבעה שמית; הצבעה אלקטרונית – אלקטרונית. אפשר למשוך עוד שלוש דקות, אבל לא לאפשר שוק כאן במליאה. הורדתם את הבית הזה לרמה הכי נמוכה. תודה רבה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת יונתן מישרקי, הצעת חוק זכויות הסטודנט – הנמקה מהצד למשך דקה. תודה רבה.

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת מיקי לוי, קריאה ראשונה. חבר הכנסת לוי, קריאה שנייה. חבר הכנסת לוי, קריאה שלישית. נא לצאת.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

– – – אתה לא שם לב לצעקות פה. כבוד היושב-ראש – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, נא לשבת. לשבת. לשבת.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, קריאה ראשונה, קריאה שנייה, קריאה שלישית – נא לצאת.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אתה ממש מבזה את הכנסת.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. אתם לא יודעים להירגע. תודה רבה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

בושה, מה שאתה עושה. הדחליל הזה יושב וצועק ואתה שותק.

היו"ר אוריאל בוסו:

צריך להמשיך לנהל את המליאה.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

הדחליל? הדחליל?

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. אני לא צריך עזרה, חבר הכנסת מר כהן.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

דחליל. הדחליל. דחליל היא קוראת לי. מה זה?

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת אלמוג כהן, תודה רבה.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

אני נעלב מזה. מה זה דחליל? אני בן אדם.

יונתן מישרקי (ש"ס):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ננסה לחזור למסלול. 342,000 סטודנטים וסטודנטיות לומדים בשנת הלימודים התשפ"ג במוסדות להשכלה גבוהה. זה גידול של 1.6% לעומת שנת הלימודים התשפ"ב. מאחורי המספרים הללו אנשים מכל המגזרים – יהודים, ערבים, חרדים, חילונים ודתיים. האנשים הללו יגעים לילות כימים כדי להגיע להצלחה מקסימלית. בעם היהודי ערך לימוד התורה הוא ראשון במעלה, ויש להוקיר את לומדי התורה. ישנם סטודנטים חרדים רבים שלאחר התייעצות עם רבותיהם החליטו לרכוש מקצוע, ובהם אפשר למצוא גם אלפי סטודנטים וסטודנטיות חרדים בגילים יותר מאוחרים, ולעיתים גם אבות לילדים. למרות מרוץ החיים הם מגיעים לקו הגמר בגדול. הם ראויים לשבח. ההשקעה שלנו בצעירים היא הכרח. לצערנו, עדיין קיימים פערים בנגישות להשכלה גבוהה בין המרכז לפריפריה. על כולנו לדעת: בפריפריה יש מאגר אנושי נפלא, רק תנו לו צ'אנס. סיעת ש"ס מחויבת לחלשים, לשקופים, לפריפריה. אני רואה בהצעת חוק זו חלק מחובתנו לציבורים הללו. הצעת חוק זו באה להרחיב את זכויות הסטודנט בנושאים שונים, וביניהם גם שינוי שיטת בדיקת הערעורים. אני מבקש להודות לשר החינוך, ליושב-ראש המל"ג יואב קיש, על דאגתו לציבור הסטודנטים בכלל ועל תמיכתו בהצעת חוק זו בפרט. סטודנטים יקרים, אתם בידיים טובות. תודה גם ליושב-ראש התאחדות הסטודנטים הארצית אלחנן פלהיימר על הליווי והתמיכה הצמודה שאותם הוא מעניק לציבור הסטודנטים ועל סיועו בקידום הצעת חוק זו. תודה רבה גם ליועצי המסור אסף רעני, שהציף וליווה את הצעת החוק הזאת. מילה לציבור הסטודנטים בישראל: הצלחתכם – הצלחתנו. חברי הכנסת, חשיבות הנושא אינה מוטלת בספק, ולכן אני מבקש את תמיכתם בהצעת חוק חשובה זו. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. ישיב שר החינוך יואב קיש, השר המקשר.

שר החינוך יואב קיש:

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת מישרקי, קודם כול, אני רוצה – – –

קריאה:

היו"ר ישראל אייכלר:

אף אחד מאלה שהוצאו לא נכנס. רק להצבעות.

שר החינוך יואב קיש:

אני רוצה לומר לך ששמחתי לראות את החשיבות שאתה רואה בזכויות הסטודנטים. זוהי בהחלט, מה שנקרא, דאגה משותפת לך, לי, הזכרת את יושב-ראש התאגדות הסטודנטים, אלחנן. ואנחנו בהחלט – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

נא ללמוד את תקנון הכנסת ולצאת. כל אלה שהוצאו לא חוזרים, רק להצבעות.

דבי ביטון (יש עתיד):

אתה בכלל לא היית כאן, אז לא ראית.

היו"ר ישראל אייכלר:

אני הייתי וקיבלתי את ההוראה מהיושב-ראש הקודם, ואני ממשיך את הוראתו.

דבי ביטון (יש עתיד):

היושב-ראש הרשה לנו להיכנס.

שלי טל מירון (יש עתיד):

היו"ר ישראל אייכלר:

נא להוציא את כל אלה שהוצאו. שלא ייכנסו. רק להצבעות, נקודה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

– – – עשו לנו את זה ככה. עשיתם לנו את זה בעבר.

קריאות:

היו"ר ישראל אייכלר:

אנחנו מכירים את התקנון בדיוק, ואל תלמדי אותנו את התקנון.

דבי ביטון (יש עתיד):

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

הוציאו אותנו – – – מיקי – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

לא, לא. מי שניסה לבצע מרד במליאת הכנסת כמו ברחובות בתל אביב, מסכן את הדמוקרטיה, את המקום האחרון שיש עדיין לאזרחי ישראל לקבל את הזכויות שלהם מכל העדות והעמים. ולכן, מי שפגע בכנסת בעצם ניסה לחולל הפיכה. אם מה שהיה פה היום היה קורה באוקראינה או באפריקה, זה היה בכותרות בכל העולם. לכן, אנחנו לא נאפשר דבר כזה. הכנסת זה המקום האחרון שבו לכל אזרח יש מקום, ולא ניכנע עדיין לטרור התקשורתי והרחובי. ולכן, אנחנו נגן על הכנסת עד שהסדר יוחזר על כנו, ואז – אנחנו ננהל לפי תקנון הכנסת בדיוק. תודה. תמשיך, השר.

שר החינוך יואב קיש:

תודה, היושב-ראש. אני אומר לגבי זכויות הסטודנט – נושא מאוד חשוב. בעצם העלית מספר נושאים, חבר הכנסת מישרקי, ואנחנו נבחן אותם. אבל הכוונה, ההסכמה שלנו לתמוך היא בכפוף לכך שאנחנו מקיימים שיח. ואתה תמתין עם הצעת החוק עד שנקדם הצעת חוק ממשלתית בנושא. בהחלט נושא חיזוק זכויות הסטודנט, שהעלית, הוא ראוי לציון. יש נושאים נוספים שלא עלו, וכמובן צריך לבחון אותם. אנחנו נקיים שיח פורה ונגיע להחלטות. אני מברך אותך על המהלך הזה, מחזק אותך, וביחד נוביל לשינוי. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. לפני ההצבעה יש מתנגד לחוק. חבר הכנסת אחמד טיבי, שלוש דקות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – – תיתנו לאנשים לבוא להצביע. נגמר – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

לא להיכנס לפני ההצבעה. אני אודיע מתי ההצבעה, ואני אאפשר לכולם להיכנס להצבעה. לא עכשיו. עכשיו כולם בחוץ.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה הבושה הזו? זה חוק חדש. מה יש לכם? את כל הכללים שברתם בבית הזה? זה חוק חדש. מה זה הדבר הזה?

היו"ר ישראל אייכלר:

עוד שלוש דקות בדיוק מצביעים. תוכלו להיכנס להצבעה. אנחנו נשמור ונגן על זכות ההצבעה שלכם. לא עכשיו. כשהוא יגמור לדבר. בבקשה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מכובדי היושב-ראש, אני עליתי כי – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה חוק חדש. מה קורה פה? תגיד, מה קורה כאן?

היו"ר ישראל אייכלר:

אתם לא תעשו מרד במליאת הכנסת. אתם לא תעשו מרד במליאת הכנסת. דבר. בבקשה. יש תקנון.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה לא תגיד לי מה לעשות. מי שואל אותך בכלל? אתה תלמד אותי את הכללים פה?

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

רבותיי חברי הכנסת, לפני כעשר דקות נעשה כאן דבר שלא נעשה קודם אף פעם. אני עמדתי כאן. אני אמור לגשת לכיסא שלי כדי להצביע. לא יכולנו – לא אני, לא עודד פורר, לא איימן, לא אחרים – לגשת פיזית לכיסא שלנו כדי להצביע. מה התפקיד של סדרנים בכנסת? לאפשר לנו להצביע, לא לגנוב הצבעה. מה שנעשה כאן זה שכאשר עמדו חברי כנסת, לא יכלו לגשת לכיסאות שלהם, היה צריך להמתין. חבר הכנסת בוסו, אתה יודע שאני מכבד אותך מאוד. מאוד. אבל גזלת ממני את האפשרות להצביע.

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת טיבי, אני מוחה. הוא היה ליברלי מעל ומעבר. הוא אפשר פה – מקסימום סבלנות שיש בעולם. אז אל תתקוף אותו.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

לא, לא. היחסים ביני לבינו זה ביני לבינו.

היו"ר ישראל אייכלר:

לא, זה – – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אני עמדתי שם. לא הצלחתי טכנית, טכנית, להגיע לכיסא שלי.

אליהו רביבו (הליכוד):

– – – על ההצבעה השמית?

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

לא. השנייה. השנייה.

אליהו רביבו (הליכוד):

החברים שלך עמדו לחסום אותך כדי שתעלה להתלונן?

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

לא.

אוריאל בוסו (ש"ס):

– – – ביקשתם מהם לעמוד – – – לך את המקום, אז אל תתלונן, אחמד.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

סליחה? אתה עכשיו מסביר למה איינתם את הזכות שלי להצביע? אבל זה לא רק שלי. לפחות שישה-שבעה חברי כנסת.

היו"ר ישראל אייכלר:

סליחה, חבר הכנסת טיבי. שנייה. אני רוצה להודיע לסדרנים שהיות שאני רוצה שהם יוכלו להצביע כשהוא יסיים, תאפשרו לכולם להיכנס להצביע עכשיו. בבקשה, תמשיך.

קריאה:

היו"ר ישראל אייכלר:

זכות תגובה?

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אני אדבר בשמך.

היו"ר ישראל אייכלר:

אני מציע לך לרוץ לכנסת. אתה תיבחר, תאמין לי.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מה הכוונה? שכל עוד חבר כנסת לא מצליח להגיע, ולא חשובה הסיבה הטכנית כאן – –

אליהו רביבו (הליכוד):

אם הסיבה – – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

– – היושב-ראש מחכה. מחכה, ולא מצביע מהר כדי ליצור מציאות שהיא לא מציאות דמוקרטית. עמדו כאן חברי כנסת. נכון, היו חברות כנסת שתפסו את המקום שלנו. אז מה, אתה מעניש אותנו? אני מגלה הבנה אליהן – נכון. אבל לא יכולתי טכנית להצביע. אתה צריך – גם המזכיר, גם הסדרנים, גם יושב-ראש הישיבה – ליצור אווירה וסביבה שמאפשרות לכלל חברי הכנסת, מי שבעד ומי שנגד, להביע את דעתו באמצעות תהליך ההצבעה – והוא אוין, נגזל מאיתנו, ועל זה אני מוחה. אני מבקש לחזור ולהצביע על הצבעה האלקטרונית ההיא שכשלה, ולא הייתה הצבעה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. סדרנים, אפשר להזמין את כל חברי הכנסת שהוצאו. מי שרוצה יכול להיכנס להצביע. אני רוצה להקריא הודעה של היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק. נא להקשיב: הוצאה בקריאה שלישית לפי התקנון היא לכל הישיבה – זאת אומרת, עד סוף הישיבה. עם זאת – להכניס אותם לכל הצבעה, ולהקפיד על כך שתהיה להם הזכות להצביע. צריך להוסיף את חבר הכנסת פורר לשתי ההצבעות האלקטרוניות. לגבי חבר הכנסת אחמד טיבי, שטוען שהוא לא יכול היה להצביע, הייעוץ המשפטי יצפה בווידיאו, יחליטו אחר כך ויעדכנו אותנו.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

שיוסיפו אותנו לפרוטוקול. תתבייש.

היו"ר ישראל אייכלר:

זאת הודעה של היועצת המשפטית של הכנסת, ואני מקווה שלפחות ליועצת המשפטית יש לכם כבוד.

קריאות:

היו"ר ישראל אייכלר:

אנחנו ניגשים להצבעה. מי שלא רוצה, לא צריך.

מיקי לוי (יש עתיד):

זו ענישה קולקטיבית. היה נהוג עשר דקות, זהו. ענישה קולקטיבית. מה זה? ענישה קולקטיבית? אתם לא מתביישים? אתם לא נורמליים?

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

מה זה? ביביסטאן כבר כאן.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתם לא רוצים שנהיה כאן – – – לצאת ולא לחזור. זו הדיקטטורה החדשה של ישראל. אין חברי אופוזיציה. הם בחוץ. הם לא רשאים לחזור.

היו"ר ישראל אייכלר:

האם הסדרנים אפשרו לכולם להיכנס, למי שרצה?

קריאות:

לא.

היו"ר ישראל אייכלר:

אז תאפשרו למי שרוצה להיכנס.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

איך אנחנו אמורים לדעת שיש הצבעות? איך אנחנו אמורים לדעת שיש הצבעות? בטלוויזיה? אנחנו חברי כנסת. אנחנו צריכים להיות בדיונים. הרחקה מכל הדיונים היא לא – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

אני הקראתי את ההודעה של היועצת המשפטית. ככה אנחנו פועלים. לפי התקנון. יש לך זכות להצביע ואין לך זכות להפריע.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

יש לי זכות להשתתף בדיונים. אני נציג ציבור.

היו"ר ישראל אייכלר:

אין לך זכות להפריע, כי אני אוציא אותך עוד פעם.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

תוציא אותי כמה שאתה רוצה.

היו"ר ישראל אייכלר:

ותקפוץ דרך הכיסאות והספסלים, כמו שעשית בוועדת חוקה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אני מייצג ציבור כאן, ואתה לא תסתום לי את הפה.

היו"ר ישראל אייכלר:

אני ניגש להצבעה – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

ענישה קולקטיבית – – – הדמוקרטיה הישראלית. אין אופוזיציה.

היו"ר ישראל אייכלר:

אני ניגש להצבעה על הצעת חוק זכויות הסטודנט (הרחבת זכויות הסטודנט), של חבר כנסת יונתן מישרקי. מי שרוצה להצביע, חופשי להצביע, ומי שלא רוצה להצביע, לא חייב. הצבעה, בבקשה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 34 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – הרחבת זכויות הסטודנט), התשפ"ג–2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.

היו"ר ישראל אייכלר:

34 בעד, אפס מתנגדים. ההצעה אושרה פה אחד ותעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט להכנה לקריאה ראשונה. ועדת החינוך והספורט.

גלעד קריב (העבודה):

ועדת החוקה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

ועדת החוקה.

היו"ר ישראל אייכלר:

אז ועדת הכנסת תכריע.

היו"ר ישראל אייכלר:

הצעת חוק העונשין, של חבר הכנסת יצחק קרויזר. מנמק חבר הכנסת יצחק קרויזר, בבקשה. לפני ההצבעה אנחנו נכניס את אלה שהוצאו.

שר החינוך יואב קיש:

הוא נתן לכם להיכנס. הוא אמר – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

תודה רבה באמת. תודה רבה, יואב. הגזמתם – – – כל גבול.

מיקי לוי (יש עתיד):

ענישה קולקטיבית.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

– – – הגזמתם – כל גבול.

היו"ר ישראל אייכלר:

בבקשה, חבר הכנסת קרויזר. עשר דקות.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

אדוני היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, הצעת חוק העונשין (תיקון – הגדרת איום), התשפ"ג–2023. עבד אבו גאנם הורשע במסגרת הסדר טיעון בגביית דמי חסות באזור רמלה-לוד. הוא הודה כי הקים חברת שמירה ללא רישיון ואיים על קבלנים שאם לא ישכרו את שירותיו עלולים להיגרם להם נזקים כלכליים. לפי האישומים, עבד פעל למצוא אנשי עסקים וקבלנים שאחסנו אצלו ציוד יקר וביצעו פעולות בשטח. עבד הציע לקבלנים לשכור את שירותיו כדי שהציוד שלהם לא ייפגע. הוא הבהיר לקבלנים שזהו האזור שלו, ואם לא ישכרו את שירותיו הם עלולים להיפגע ולא יהיה מי שישמור להם על הציוד. סיפור זה, חברים, איננו סיפור בודד. למעשה, אדוני היושב-ראש, זה הסיפור היום-יומי של בעלי עסקים באזורים רבים, ועל אף ההבדלים המסוימים הקיימים בין אזורים בארץ, אין אזור שלא נפוצה בו תופעת גביית דמי חסות. את רובם של הסיפורים, חבריי חברי הכנסת, אתם כנראה בכלל לא מכירים, מכיוון שהם לא מעניינים כל כך את התקשורת. הם לא אירועים חדשותיים. אלה אירועים יום-יומיים – זה הסיפור של הקבלנים, של החקלאים, של בעלי חניונים, בעלי עסקים ועוד; זה הסיפור של גביית דמי חסות על ידי גורמים עברייניים; זה הסיפור של אנשים רבים אשר יוצאים מדי יום לעבוד ועמל יומם נגזל באלימות וברגל גסה; זה הסיפור של תופעת הפרוטקשן; זה הסיפור שאותו באה הצעת החוק הזו לתקן. רק כדי לסבר את האוזן, חברים, כמה נתונים. במרכז הארץ שכיחות התופעה היא נמוכה יותר – 63% בירושלים ו-72% בגוש דן נתקלו באופן אישי בגביית דמי חסות; ואילו באזורים רחוקים יותר, הפריפריה, השכיחות עולה – 90% בהר הנגב ו-93% בגליל המזרחי וברמת הגולן. סחיטת דמי חסות, פרוטקשן, היא תופעת פשיעה מהחמורות המתרחשות במדינת ישראל. מגוון ענפים נפגעים ממנה במשק, ובהם ענף החקלאות, המסחר, התעשייה, הבינוי והתשתיות. בשל היקפה הנרחב של התופעה ונזקיה המרובים, נדרש כאן מענה עמוק ונרחב למיגורה. הבעיה שבה נתקלו עד כה הגורמים השונים אשר באו לטפל בנושא היא שמאופייה העבירה קשה לאיתור ולהגדרה, וממילא קשה גם לאמוד אותה בכמויות. בעבר הוצאו מספר הצעות חוק בנושא, אולם הן לא נתנו מענה לבעיה. מאבק רשויות החוק בעבירות של סחיטה ואיומים וגביית דמי חסות, שמתבצעות על ידי גורמים עברייניים ומשפחות פשע שמהלכות אימים על בעלי עסקים אשר עמל יומם נגזל, נעשה עד כה בקול ענות חלושה בהיעדר כלים אפקטיביים למיגור התופעה. אותם גורמים הינם מנוסים, ולכן האיום והסחיטה לא תמיד נעשים בצורה מפורשת וגלויה אלא באופן מרומז. כאשר אותו גורם מאוים הוא יודע בדיוק ובוודאות מי אותם הגורמים המאיימים עליו ומהו רצונם. לרוב מדובר בגורמים המוכרים היטב לכל בעלי העסקים באזור, וגם, לצערי הרב, לרשויות החוק והאכיפה, אולם לא היו בידן אמצעים יעילים למגר את התופעה – כך שבמקרים רבים, אדוני היושב-ראש, בעלי העסקים אשר חששו לשלומם ולשלום העסק שלהם ידעו שהתלונה לא תביא להם את הישועה, אלא רק להפך, תחמיר את מצבם ברוב המקרים. לכן הם נאלצו, לצערם, להיכנע לאותם גורמים עברייניים. בנוסף, המשטרה נתקלת במצבים שבהם ארגוני הפשע מתחזים לחברות שמירה וגובים מבעלי העסקים כסף עבור שירות שמירה לכאורה, כאשר בפועל לא מסופק שום שירות. הצעת חוק זו באה לתת כלים אפקטיביים ומעשיים בידי המשטרה. למעשה הצעת חוק זו מבקשת בראש ובראשונה להגדיר מהו האיום: הגדרת העבירה נותנת ממד נפשי להגדרת המושג איום – תחושה רגשית של המאוים. לרוב, גורמי האיום כידוע אינם מאיימים אלא מציעים. איום הוא לא רק בהתנהגות מפורשת כלפי אותו בעל עסק, אלא גם בדרך של העברת מסרים גלויים וסמויים בנושא. ידוע כי ארגוני פשיעה חולשים על שטחים נרחבים, ודי בכך שהם מהווים גורם מאיים כלפי מספר בעלי עסק באותו אזור. לעיתים די להזכיר את שמו של אותו גורם פשע מוכר, כדי לדעת מה המתחם, מה הטריטוריה שלו, וכדי ליצור גם ממד נפשי שמאיים על אותו בעל עסק.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אני לא רואה שיש שר במליאה.

היו"ר ישראל אייכלר:

לא להפריע, לא להפריע.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

הצעת החוק באה להחמיר את הענישה על עבירה זו לעשר שנות מאסר, ולבסוף הצעת החוק באה לתת כלי אפקטיבי ייחודי מתוך חוק הלבנת ההון, ומדברת לאותם גורמים בשפה שאותה הם מכירים, כסף. הצעת חוק זו מאפשרת לחלט כספים, כולל כספי מקור. לסיכום, חברים, תופעת הפרוטקשן ברחבי הארץ, בנגב ובגליל, הינה תופעה רחבת היקף שצריך לטפל בה טיפול עומק רחב. היא איננה עומדת בפני עצמה, אלא באה בתוך סל שלם של חוקים, והצעת חוק זו הינה אחת מתוכם. בנוסף, יש להגדיל ולתמרץ את גורמי הביטחון והאכיפה, שבשילוב ידיים יפעלו יחד למיגור התופעה בפרט ומיגור האלימות בחברה הישראלית. אני מודה לשר לביטחון לאומי, השר איתמר בן גביר, על התמיכה הרחבה שלו ושל המשרד בהעברת הצעת חוק זו ונוספות לטובת אזרחי מדינת ישראל. אני מבקש מכולכם להצביע בעד הצעת חוק זו בקריאה טרומית. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. ישיב על ההצעה השר יצחק וסרלאוף, בבקשה.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

מענה להצעת חוק העונשין: "בחוק העונשין, התשל"ז–1977, בסעיף 428, האמור בו יסומן '(א)' ובמקום 'מאסר שבע שנים', יבוא 'מאסר שמונה שנים'; במקום 'מאסר תשע שנים', יבוא 'מאסר עשר שנים'. בסופו יבוא: 'לעניין סעיף זה, איום או הטלת אימה – לרבות ביצירת מצג הנובע ממעמדו של המאיים או של האדם בשמו פועל המאיים או במסרים המועברים לאדם אליו מכוון האיום או לאחר בנסיבות דומות ולרבות בדרך של כפיית תשלום או רכישת שירות; (ב) אדם המקבל כסף או טובת הנאה מבעל עסק, באופן שאינו חד-פעמי, ללא הספקת שירות או תמורה הולמים ומבלי שסיפק הסבר מניח את הדעת, יראו אותו כמי שאיים על המשלם. (ג) הורשע אדם לפי סעיף קטן (א), לא יפחת עונשו ממאסר שלוש שנים'". בימים האחרונים פורסם דוח פשיעה של השומר החדש, העוסק בין היתר בסחיטת דמי חסות, מה שנקרא פרוטקשן. על פי הדוח, 73 מהעסקים מעידים שחוו ניסיון פרוטקשן. מבין אלו שהעידו על כך, 40% סיפרו כי העסק שלהם ניזוק עקב סירוב שלהם לשלם את דמי החסות; 39% הודו כי נאלצו לבסוף לשלם את דמי החסות. כדי להבין את הממדים הבלתי-נתפסים של התופעה, אזכיר מקצת מהמקרים שהתרחשו בחודש האחרון בלבד: רעולי פנים פרצו לסניף ארומה בעין עבדת שבנגב, תועדו כשהם זורעים הרס רב במקום. במשטרה מעריכים שמדובר באיומי פרוטקשן. לפני כשבועיים גילה חקלאי מהצפון כי חוות פאנלים לייצור חשמל באדמותיו מנותצת. שבועיים קודם לכן קיבל שיחת טלפון מאדם לא מוכר, שהציע לו שירותי שמירה על המתקנים הסולריים. החקלאי סירב, ומה קרה בתגובה? הוא ספג נזקים של לפחות עשרות אלפי שקלים. החקלאי האמיץ ממשיך להצהיר כי לא יהיה מוכן לשלם פרוטקשן כדי להגן על רכושו. קבלן בדרום מספר כך: חסם אותי רכב מחוץ לעבודה, יצאו ממנו שני רעולי פנים, פה בישראל, איימו עליי, הצמידו לי אקדח ודרשו ממני להתפטר ואם לא הם ירצחו אותי, כדי שהם יוכלו לעבוד במקומי במתחם. כאמור, זה רק בחודש האחרון, ורק חלק מהמקרים שפורסמו – מה שתיארתי עכשיו, טירוף מוחלט. עוד עולה מהדוח כי בשנת 2022 הייתה ירידה בדיווח למשטרה בכל הנוגע לעבירות אלה, וכ-41% מהחקלאים לא מדווחים על אירועי הפשיעה החקלאית למשטרה. בין הסיבות – היעדר טיפול אכיפתי יעיל, הן על ידי המשטרה והן על ידי בתי המשפט. רוב החקלאים שהגישו תלונה במשטרה לא זכו לטיפול אפקטיבי בתלונתם, מיעוטם בשל חוסר ראיות, וברוב המקרים התיק פשוט נסגר. רק בכנסת הזו בלבד הוגשו עשרות הצעות חוק בנושא, כי חברי הכנסת כמעט מכל סיעות הבית מבינים היטב שמדובר במכת מדינה. אלא שמרבית הצעות החוק אינן פותרות את הבעיה העיקרית שאיתה מתמודדות רשויות אכיפת החוק: היעדר אלמנט האיום. מרוב שהתופעה כל כך נפוצה, במרבית המקרים כבר אין צורך לאיים באופן ישיר או עקיף על הנסחט; די בכן שהשכן מהעסק הסמוך ירמוז לך שכדאי לך לשלם דמי חסות, אחרת – מה יקרה? ישרפו לך את העסק. לעיתים אף אין צורך גם בכך; בעלי עסקים מחפשים מיוזמתם את הסוחט פן יבולע להם. במובן זה הצעת החוק של ידידי ורעי חבר הכנס יצחק קרויזר מסיעתי, סיעת עוצמה יהודית, היא בשורה של ממש. ראשית, הצעת החוק הזו קובעת חזקה עובדתית שלפיה "אדם המקבל כסף או טובת הנאה מבעל עסק, באופן שאינו חד-פעמי, ללא הספקת שירות או תמורה הולמים ומבלי שסיפק הסבר מניח את הדעת, יראו אותו כמי שאיים על המשלם". כלומר, הצעת החוק שמה את הפוקוס על הסוחט ולא על הנסחט – שמטבע הדברים חושש מאוד מאוד להגיש תלונה – ודורשת מהחשוד בסחיטה, שלא סיפק שירות אמיתי, להסביר מדוע ועבור מה קיבל את הכסף. אם לא יצליח לספק הסבר, הרי שמדובר בפרוטקשן. שנית, הצעת החוק מחמירה את עונשי המקסימום. שלישית, הצעת החוק קובעת עונש מינימום של שלוש שנים. אין יותר עונשים קלים עד כדי מגוחכים. סחטת פרוטקשן – תשב בכלא. רביעית, הצעת החוק מבקשת לתקן את החוק כך שיובהר כי איום או הטלת אימה כפי שקבועים בחוק עשויים להתבצע לא רק באיום או בהתנהגות מפורשים כלפי קורבן פרטני אלא גם בדרך של יצירת מצג ובאמצעות מסרים שהועברו לאנשים אחרים המצויים בנסיבות דומות ובאותו מצב של הקורבן. ארגוני פשיעה חולשים על שטחים נרחבים, ודי בכך שהם מהווים גורם מאיים כלפי כמה בעלי עסק באותו תא שטח על מנת ששאר בעלי העסקים באותו אזור יחושו מאוימים. לכן מוצע לקבוע כי המצג לקיומו של איום לא יהיה חייב להיות רק כלפי אותו בעל עסק אלא גם לגבי אחרים באותו עניין, וכן המצג לא חייב להיות בהתנהגות אלא גם תוך ניצול מעמדו של המאיים ככל שנראה שהוא מוכר בעיני הקורבנות כחבר ארגון פשיעה, או בהעברת מסרים סמויים כשברור שעסק של מי שאינו משלם לאותו אדם ייפגע.

היו"ר ישראל אייכלר:

יש לי שאלה, אדוני השר.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

כן.

היו"ר ישראל אייכלר:

האם אנשים שמאיימים על חברי כנסת, על שרים, על ראשי ממשלה ועל סתם אזרחים בהפגנות – זה גם נכלל בחוק הזה?

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

שאלה טובה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

– – – בתקשורת, למשל.

היו"ר ישראל אייכלר:

או בתקשורת.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

זו שאלה שהיא מאוד אקטואלית.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

או מישהו ששילם 100,000 דולר על הראש של מישהו, למשל.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

מי ששורף חנויות.

היו"ר ישראל אייכלר:

אתה אומר שהתשובה היא כן? החוק הזה כולל את הדברים האלה?

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

החוק הזה נועד למנוע פרוטקשן נגד בעלי עסקים.

היו"ר ישראל אייכלר:

אה, רק כספים, בסדר.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אז ועדת עררים בפנים, מצוין.

היו"ר ישראל אייכלר:

הינה, את עולה תכף להתנגד, מה את רוצה?

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

זהו צו השעה. מה, את מתנגדת?

היו"ר ישראל אייכלר:

כן, היא רוצה להתנגד, וזו זכותה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

את רוצה להתנגד?

היו"ר ישראל אייכלר:

זכותה, זכותה.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

את בעד פרוטקשן, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי?

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אני תכף אסביר לך בעד מה אני. אתה היית נגד החוק שלי.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אני אצטרך ללכת, אז תני לי תקציר אחר כך. זהו צו השעה. מכת מדינה – – –

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אבל תקשיבי, חברת הכנסת. מכת מדינה דורשת לעיתים צעדים מרחיקי לכת עד למיגור התופעה. חשוב לי להגיד שהצעת החוק היא חלק מכמה הצעות חוק חשובות שמטרתן לרסק את הפשיעה בחברה הערבית. הצעת חוק כלי הנשק הבלתי-חוקיים, שעברה היום בוועדה לביטחון לאומי של ידידי חבר הכנסת צביקה פוגל, עתידה לעבור בשבוע הבא במליאה בקריאה שנייה ושלישית. הצעת החוק, שמקודמת בזריזות, תאפשר למשטרת ישראל, בהוראת שעה, לחפש נשק בלתי חוקי בבתים כאשר יש חשד שמצוי שם נשק ויש צורך מיידי. וכך, הצעת חוק יוצרת הבחנה בין חלקי נשק, ומחמירה את הענישה גם על החזקת חלקי נשק מהותיים ולא מהותיים. בנוסף, הצעת החוק תאפשר סוף-סוף לחלט רכוש של סוחרי בנק בלתי חוקיים ותפגע בהם במקום שהכי כואב להם. הצעת החוק של איירסופט – רובה אוויר – תסדיר אחת ולתמיד את כלי הנשק הללו, שמוסבים לכלי נשק קטלניים והביאו לשפיכות דמים של רבים, כולל באירועי טרור נפשעים. הצעת החוק עברה ועדת שרים לענייני חקיקה, ועתידה לעלות בקרוב מאוד למליאה; יש הצעת חוק שתעסוק בפשיעה החקלאית, שעליה עובד המשרד לביטחון לאומי בראשות איתמר בן גביר בימים אלו ועוד. עמדת הממשלה – כמובן, לאור האמור, הממשלה תומכת בהצעת החוק לקריאה הטרומית, והיא תחזור לוועדת השרים לפני קריאה ראשונה. אני מברך את ידידי חבר הכנסת יצחק קרויזר על הצעת החוק. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה לשר וסרלאוף על התשובה לגבי תיקון הגדרת איום בחוק העונשין. מתנגדת להצעה – חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. אני כבר מאפשר לכל מי שלא נמצא פה להיכנס, כדי להיות בהצבעה, ואחרי ההצבעה – לחוק היתומים, אז שיישארו כבר, מי שירצה. אנחנו נקפיד מאוד שאף אחד לא יעז לאיים או לעשות טרור והפחדה בתוך מליאת הכנסת. הערות ביניים זו זכות בסיסיות, גם קריאות ביניים, אבל הגבול ברור לכל אחד. תודה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, לפני בערך חצי שעה-שעה אני עמדתי פה ודיברתי בדיוק על זה, על הצעת חוק שלי, הצעת חוק התמודדות עם תופעת נטילת דמי חסות, ועכשיו אתה הקראת תגובה של המשרד לביטחון לאומי. אלה בדיוק אותם דברים שאני אמרתי. מה היה ההבדל היחיד? שזו הייתה הצעת חוק שלנו ולא שלכם. הן זהות, הן תואמות, קיבלתי אישור מהייעוץ המשפטי להצמדה, ולזה התנגדתם ופה אתם תומכים. תקשיבו, מה עובר לכם בראש? ירדתם מהפסים? אני מבינה פוליטיקה, אני מבינה את כל התהליכים, אבל מה קרה לכם פה? אתם יודעים מה – בטעות שמתם את הצעת החוק של קרויזר אחריי, טעיתם. אם הייתם מעלים אותה ראשונה ואת שלנו שנייה, הייתם מעבירים את זה. זה אותו דבר, איתמר. איפה השכל? אל תספרו לי עכשיו. אתם לפני שעה הצבעתם נגד דמי פרוטקשן. היה אישור להצמדה, טעיתם בסדר-היום. רציתם שקרויזר יהיה ראשון אבל טעיתם, קורה. למה הצבעתם נגד? עכשיו תצאו לתקשורת ותספרו איזה גיבורים אתם. אני אגיד לכם יותר מזה – הצעת החוק שלנו הייתה הרבה יותר עם חוכמה.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

במה היא יותר טובה?

מיקי לוי (יש עתיד):

ההצעה שלה ותיקה יותר.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אבל בטעות זה היה לפניכם. איבדתם את הבושה. אתם חושבים שכולם מטומטמים. אתם חושבים שאף אחד לא רואה, שאף אחד לא שומע, שאפשר לעבוד על כולם. בכנסת הייתה מסורת, היו דברים. הפרתם הכול. היו דברים שהיו בהסכמה. אגב, יושב-ראש הקואליציה ניסה לעשות את זה, הוא בא אחר כך לחבר הכנסת איתמר בן גביר ואמר לו: בוא נעשה משהו, כי זה דבילי. יצאתם קטנים, עלובים, נקמנים, צבועים. זו מפלגה שכנראה פעם אחרונה שהיא בכנסת.

היו"ר ישראל אייכלר:

הסדרנים יכולים להודיע בחוץ שמי שרוצה יכול להיכנס.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

יום טוב.

היו"ר ישראל אייכלר:

אנחנו ניגשים – הודעתם לכולם שהם יכולים להיכנס? עכשיו? אמרתי קודם. בסדר, אני אחכה לכם. תודיעו לכולם, כל מי שרוצה יכול להיכנס ולהצביע, וגם להישאר בהמשך להצבעות הבאות. קרויזר, אתה רוצה להשיב על ההתנגדות? לא. אז אנחנו נחכה עוד כדי שיוכלו להיכנס, מי שרוצה, וניגש להצבעה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

בושה מהלכת אתם.

היו"ר ישראל אייכלר:

אנחנו ניגשים להצבעה על הצעת חוק העונשין (תיקון – הגדרת איום), של חבר הכנסת יצחק קרויזר.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

בושה מהלכת אתם.

היו"ר ישראל אייכלר:

אני מבקש שקט בהצבעה. אנחנו מצביעים על הצעת החוק של קרויזר. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון – הגדרת איום), התשפ"ג–2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.

היו"ר ישראל אייכלר:

16 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק התקבלה בקריאה טרומית, והיא תעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט להמשך החקיקה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

ככה הייתם צריכים להצביע על האיזוק האלקטרוני, אבל אין לכם אופי. ככה הייתם צריכים להצביע על האיזוק האלקטרוני, אבל אין לכם אופי.

היו"ר ישראל אייכלר:

הוועדה לביטחון לאומי? ואין התנגדות? קריאה: לא, לא.

היו"ר ישראל אייכלר:

אז ילך לוועדת הכנסת. טוב. אז ועדת הכנסת תכריע לאין זה ילך.

היו"ר ישראל אייכלר:

עכשיו אנחנו עוברים להצעת חוק יום משפחות היתומים בישראל, של חבר הכנסת יוסף טייב וקבוצת חברי הכנסת. ינמק חבר הכנסת יוסף טייב. בבקשה.

יוסף טייב (ש"ס):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת מכל סיעות הבית ששותפים להצעת חוק הזו, כבוד האלמנות ואלמנים, יתומות ויתומים, מנהלי ארגונים ועמותות, מכובדיי כולם, אני רוצה לדבר על הסיוע ליתומים שאחד מהוריהם נפטר. לאנשים מקצוות שונים ברחבי הארץ – יוסי מירושלים, שירה מבת ים, רותי מבני ברק וליאת מחולון – יש מכנה משותף: לכל אחד מהם נפטר הורה והותיר אותם יתומים. אצל יוסי אימו היא שנפטרה, בחופש הגדול, רגע לפני הכניסה שלו לכיתה א'; שירה איבדה את אביה כשהייתה בת 11; רותי מבני ברק לא יכולה לזכור את אבא שלה, כי היא הייתה בת חמישה חודשים כשאביה נפטר; ליאת מחולון, אביה נפטר בתאונת דרכים באמצע יום שגרתי כשהייתה בגן. גם יוסי, גם שירה וגם רותי כולם חוו תקופות ממושכות של התמודדות של ההורים עם מחלה קשה טרם הפכו ליתומים. שלושתם טיפחו תקווה, חוו אכזבות, ולבסוף חזרו למציאות העגומה, שבה נותרו יתומים. לעומתם, ליאת ללא כל התראה מוקדמת או הכנה הפכה ליתומה באמצע שעת ריכוז בגן. והם לא היחידים; יש ילדים רבים, לצערנו, שאחד ההורים שלהם נפטר עקב מחלה, תאונת דרכים, קורונה, אסון מירון, פעולות איבה, מלחמות ישראל, ולצערנו עוד סיבות רבות. חלקם התייתמו בהפתעה, שלעיתים מקשה שבעתיים. הילדים היתומים הם נשמות יקרות וכך גם משפחותיהם, וחשוב לשמור עליהם וחובה לעזור ולתמוך בהם. מדינת ישראל ועמותות רבות עוטפים את היתומים באהבה ועושים מאמץ רב כדי לסייע להם. חובתנו היא לעזור לא רק ליתומים אלא גם למשפחותיהם. ישנן עמותות וארגונים רבים, ובראשם ארגון אמיצים, זה לזה, חסדי נעמי, קופת העיר, ועד הרבנים, קופות הקהל בערים, שמטפלים במשפחות וביתומים ועושים עבודת קודש. מות אחד ההורים מותיר חלל ריק בכל גיל, אבל אצל ילדים זה קשה במיוחד. אבא או אימא, שתמיד היה ברור כי הם פה, לצידנו, פתאום אינם, והילדים נאלצים להתמודד עם תחושת האובדן בכל פעם שהם מגיעים לשלב חדש בחייהם – בכניסה לכיתה א', בימי הולדת, בבר-מצווה, בת-מצווה, לפני גיוס, בכל שלב בחייהם המהווה ציון דרך בחיי אותו ילד. אבא או אימא הם האנשים שתמיד קיבלו את הילד בשמחה, בחיוך, ללא טענות וכמעט בלי ביקורת. לא חשוב באיזה גיל נמצאים הילדים, אפילו כשהם כבר מזמן סיימו את גן הילדים, בכל ילד גדול מסתתר ילד קטן שתמיד מחכה שאבא ואימא יבואו לקחת אותו מהגן. לכן חשוב שמעבר לפעילות המבורכת של העמותות, שעושות עבודת קודש של ממש – עבודה שהמדינה מנסה לעזור להן בה ברמה הכלכלית, לא תמיד מספיק – קודם כול חובה עלינו לציין יום לכבודם, כדי להכניס את הנושא הזה למודעות של החברה הישראלית. בהצעת החוק הזו מוצע לקבוע יום ציון שנתי ממלכתי, שיהיה ביום ראשון של חג החנוכה. חנוכה הוא החג שבו אנו מציינים, בתקופה החשוכה ביותר בשנה, את רצוננו להביא את האור לכל בית ובית, "נר איש וביתו", ולתת לבית ולמשפחה את הכוחות ואת היכולת והעוצמות להאיר מפתח ביתה החוצה. ביום זה תצוין האחריות הציבורית של כולנו למשפחות היתומים במדינת ישראל כחלק מחוסנה הקהילתי, החברתי והלאומי של המדינה. זהו היום המתאים ביותר על פי המסורת היהודית להביא את האור לאלו שחשך עליהם עולמם, ויש חשש כבד שכך יימשך ושנשכח אותם. כמו כן, מוצע לקבוע כי יום הציון השנתי יצוין בין היתר בדיון מיוחד במליאת הכנסת שישודר לכלל הציבור, במערכות החינוך, הביטחון, הבריאות, התרבות והספורט על ידי קיום פעילויות חינוכיות ומקצועיות להטמעת האחריות החברתית למשפחות היתומים, וכן באמצעות פעולות מגוונות להעלאת המודעות ברשויות המקומיות ובקיום ימי עיון ומופעי תרבות. בנוסף, מוצע להסמיך את הממשלה לקבוע פעולות נוספות לציון יום זה. עד היום לצערנו כנסת ישראל לא השכילה מעולם לקיים דיון מהותי ומשמעותי על מעמדן של משפחות היתומים בחברה, ובוודאי לא עסקה בהקדשת יום לכבודם. התורה מצווה אותנו לעזור ולסייע לאלמנות וליתומים, שהם בניו הקרובים ביותר של הקדוש ברוך הוא. תנועת ש"ס חרתה על דגלה את העזרה לחלש בצוואתו של מרן הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק וקדוש לברכה, שציווה אותנו, נציגיו, לפעול למענם ולדאוג למחסורם. אני רוצה להודות למי שדחפו אותי למקום הזה, הדס ויהודה גליק, ולארגון אמיצים, משפחות היתומים מישראל מכלל המגזרים ללא הבדלי דת, גזע ומין. זו התרגשות גדולה בשביל כולנו, אבל אני רוצה לומר לכם, זו רק תחילת הדרך. כיושב-ראש של שדולת משפחות היתומים בישראל אני חושב שהכנסת המודעות היא אבן דרך, אבל זה לא מספיק. נצטרך יחד להוביל שינויים וחקיקות נוספות כדי לדאוג למחסורם של משפחות היתומים בישראל. "יתום ואלמנה יעודד". ברצוני גם להודות לשר יואב קיש ולשר מיקי זוהר, ולצוות היועצים הפרלמנטריים שלי, ובראשם עו"ד אברהם עמרם. נדאג יחד לתקן את המעוות למען עתיד טוב לחברה בישראל. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. אנחנו נשמע את עמדת הממשלה – ממי? סגן השר הרב יעקב טסלר ישיב על ההצעה, סגן שר החינוך והתרבות והספורט.

סגן שר התרבות והספורט יעקב טסלר:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק שבנדון, שמספרה פ/287/25, הוגשה על ידי חבר הכנסת יוסף טייב ואחרים. מטרתו של חוק זה לקבוע יום ציון שנתי לחיזוק והעצמת המעמד של משפחות יתומים בישראל ולבטא את מחויבות החברה בישראל לזכויותיהם, המושתתות על ערכיה של מדינה יהודית ודמוקרטית. לצורך זה מוצע לקבוע שאחת לשנה ביום כ"ה בכסלו, נר ראשון של חנוכה, יצוין יום לאומי לכבודן של משפחות היתומים בישראל, בין היתר כך: בדיון מיוחד במליאת הכנסת שישודר לכלל הציבור, במערכות החינוך, הביטחון, הבריאות, התרבות והספורט – קיום פעילויות חינוכיות ומקצועיות להטמעת האחריות החברתית למשפחות היתומים וחשיבותה, וכן באמצעות פעולות מגוונות להעלאת המודעות ברשויות המקומיות ובקיום ימי עיון ומופעי תרבות. בנוסף, מוצע להסמיך את הממשלה לקבוע פעולות נוספות לציון יום זה. הצעת החוק מעלה על נס עניין אנושי חברתי חשוב וראוי, שנוגע באזרחים רבים, אך בה בעת, לאור הנושא שבו היא עוסקת וריבוי תחומי הפעילות המצויים בה, שחלקם אינם תחומי הביצוע שעליהם אמון המשרד – יש למשל חינוך, רווחה, רשויות מקומיות – יש מקום לבחון את קידומה במסגרת החלטת ממשלה שתיתן ביטוי למדיניות הממשלה בראייה ממלכתית רחבה. לאור זאת, עמדת המשרד לגבי הצעת חוק זו כפי שנמסרה בוועדת השרים לחקיקה היא לאשר את הצעת החוק לשלב הקריאה הטרומית בלבד, בכפוף להתניית המשך הליך החקיקה בהסכמת המשרד, לרבות זהות השר שיהיה אמון על ביצוע החוק. עמדת הוועדה קבעה תמיכה בקריאה טרומית בלבד, בכפוף להמשך הליך החקיקה בהסכמת משרד התרבות ומשרד החינוך והחזרת הצעת החוק לדיון בוועדת השרים לחקיקה לפני הקריאה הראשונה. תודה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה לכבוד סגן השר התרבות והספורט רבי יעקב טסלר. היות שאין התנגדות, אנחנו ניגש מייד להצבעה. מי בעד הצעת חוק יום משפחות היתומים בישראל של חבר הכנסת יוסף טייב? הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק יום משפחות היתומים בישראל, התשפ"ג–2022, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.

היו"ר ישראל אייכלר:

15 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע – – –

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

– – – לא הספקתי.

היו"ר ישראל אייכלר:

לא הספקת. אז אתה רוצה?

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני הצבעתי בדקה התשעים.

היו"ר ישראל אייכלר:

אז אני מוסיף לפרוטוקול שגם מנסור עבאס רצה להצביע בעד. ההצעה תעבור לוועדת החינוך, התרבות והספורט להכנה לקריאה ראשונה.

היו"ר ישראל אייכלר:

הודעה לסגנית מזכיר הכנסת.

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית – הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 12), שהחזירה הוועדה המיוחדת לתיקונים לחוק-יסוד: הממשלה; הצעת חוק לתיקון פקודת הרופאים (מס' 15), התשפ"ג–2023, שהחזירה ועדת הבריאות. תודה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. אנחנו עוברים להצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – רכישת דירה על ידי ילד יתום), התשפ"ג–2022, של חברי הכנסת יעקב אשר ומשה גפני. ינמק חבר הכנסת יעקב אשר. בבקשה.

יעקב אשר (יהדות התורה):

ידידי ומכובדי יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת, השרה, לחוקים אין לב, גם לחוקים הכי צודקים שיש. הם יבשים – קריטריונים, לקונות, הוראות, תקנות, נהלים, פרוצדורות. ולפעמים יש עיוותים, גם עיוותים קשים, דברים שלא נלקחו בחשבון שגורמים עוול, כמו במקרה שלנו. הצעת חוק מיסוי מקרקעין, שיזמתי ביחד עם חברי הרב משה גפני וסגן השר אורי מקלב בהיותו חבר כנסת, מבקשת למנוע מצב של העלמת מס. זה חוק – לא, סליחה. חוק המיסוי בא למנוע העלמת מס. חוק המיסוי שאנחנו מתקנים עכשיו בא – בלי לגרום חלילה להעלמת מס, למנוע דבר אחר ומתבקש. בסיטואציה שלנו קורה כך: רוכשים דירה לילד יתום. ילד התייתם, האימא או האבא יכול להיות שאחר כך מתחתנים ופותחים חיים חדשים, ורוצים לדאוג לילד היתום לדירה כדי שיהיה לו עתיד. ואז המשפחה, או מכספי ירושה או התארגנות של הקהילה ואנשי חסד – ורבים מהם בעניין הזה – רוצים להבטיח את עתידו. זה מצב אחר, כי החוק היום מכיר בהורה וילד עד גיל 18 כתא משפחתי אחד לחישוב מיסי מקרקעין ותשלום מע"מ, והרציונל הוא שילד עד גיל 18 מצוי בחזקת הוריו, ואם רוכשים דירה על שמו, יכול להיות שאנשים יתחילו לרכוש דירות על שמות ילדיהם כדי להגדיל את נכסיהם ולא בשביל הילד עצמו, ושם צריך לשלם מס רכישה. אבל במקרים של רכישת דירה על ידי ילד יתום מאחד מהוריו או על ידי אנשים שרוצים לעזור, קרנות למיניהן וכו', היא נעשית מכספי הירושה של ההורה הנפטר, ובהרבה מקרים המשפחה המורחבת או הקהילה תומכת ומתגייסת למען הבטחת עתידו ומעוניינת לרכוש עבורו דירה. המועד המתאים לגיוס הכספים עבור מטרה זו הוא סמוך ככל האפשר למועד הפטירה, שאז מה שנקרא הרגש עובד, הדם עוד רותח, זה הזמן. ומטרת הרכישה היא להבטיח את עתידו הכלכלי של הילד. בהצעת חוק זו מוצע לקבוע כי ברכישת דירה עבור ילד יתום מאחד מהוריו יוחרג התא המשפחתי הקיים של הורה וילד כפי שהוחרג ילד נשוי. יצוין כי כל מקרה של רכישת דירה על שם ילד מתחת לגיל 18 יחייב את אישור בית המשפט, שדורש התייחסות לאישור האפוטרופוס הכללי, כך שאין חשש שזכות זו תנוצל על ידי מאן דהוא להטבת מס עבורו. אז נכון, לחוקים אין לב, הם לא יודעים להרגיש צער וסבל, אבל לנו, למחוקקים, צריך שיהיה לב, ואנחנו חייבים להפעיל רגישות יתר ולזהות מצוקות, להבין איפה יש כשל ולתת מענה הולם ומהיר. זה מה שאנחנו עושים היום וזה מה שאתם תעשו, ידידי חברי הכנסת, כשתצביעו בעד החוק הזה. אני אסיים בדברי הגמרא. הגמרא אומרת: "רבן גמליאל ובית דינו אביהם של יתומים", כלומר מי שאין לו אבא או אימא, ההנהגה הציבורית היא האבא והאימא שלו. הם שצריכים לשאת באחריות לעתידו של אותו יתום. לנו, חברי הכנסת, נציגי הציבור, יש אחריות כלפיהם יותר מכל אחד אחר, ואנחנו מחויבים להם. ידידיי חברי הכנסת, חוק זה הוא חוק של לב. אני מבקש מכם, תנו את הלב שלכם והצביעו בעד היתומים. ואני חושב, אדוני היושב-ראש, שמשמיים הצעת החוק הזאת באה אחרי הצעת החוק הקודמת, של ידידי חבר הכנסת טייב, שדיבר באמת על לציין את היום הזה, לעשות רגע איזה הפסקה בחיים ולחשוב על אותן משפחות ועל אותם ילדים שאיבדו את אביהם או את אימם. הדבר הזה בהחלט מתחיל לצקת תוכן גם לעניין עצמו. אני רוצה להודות לחברי ועדת השרים לענייני חקיקה, לשר האוצר ולצוות שלו, לאנשי האוצר. אני רוצה להודות לאנשי לשכתי, ובראשם עו"ד יהודה כהן, על הכנת הצעת החוק הזאת. אני חושב שזו זכות של כולנו, ואנחנו מתחלקים בזכויות האלה ביחד, ובעזרת השם, שלא נשמע ולא יישמע עוד שוד ושבר באף אחת מהמשפחות בעם ישראל, ושלא יהיו, חלילה, לא אלמנות, לא יתומים, לא אלמנים ולא יתומות.

מיקי לוי (יש עתיד):

חבר הכנסת אשר, תסביר את השבח. מס רכישה ברור לי לחלוטין, אבל אם הוא רוכש, לא חלה עליו – מס שבח רק במכירה.

יעקב אשר (יהדות התורה):

לא. על מס רכישה אני מדבר, לא שבח.

מיקי לוי (יש עתיד):

זה שבח ורכישה.

יעקב אשר (יהדות התורה):

לא, זה החוק.

היו"ר ישראל אייכלר:

זה החוק. שם החוק.

סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר:

שבח ורכישה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אין פטור משבח.

יעקב אשר (יהדות התורה):

לא, זה לא קשור.

מיקי לוי (יש עתיד):

אין שבח על דירה בקנייה.

יעקב אשר (יהדות התורה):

חד-משמעית. אז רבותיי, בשם השם נעשה ונצליח. תודה רבה לכולם, והלוואי שנוכל להמשיך הלאה בקונסנזוסים כאלה גם בדברים אחרים. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה לחבר הכנסת הרב יעקב אשר. תשיב על ההצעה סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר.

מיקי לוי (יש עתיד):

זה באישור הממשלה?

יעקב אשר (יהדות התורה):

מגלגלין זכות על ידי זכאי.

מיקי לוי (יש עתיד):

אני צריך לעלות. אני לא אתנגד, אבל אני צריך לעלות.

סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר:

כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי כנסת נכבדים, בעת ניסוח חזקת התא המשפחתי במיסוי מקרקעין ביקש המחוקק למנוע ניצול לרעה של פטורים, קרי שההורים ירכשו דירות על שם ילדיהם כדי למקסם את הפטורים, למקסם רווחים ולברוח מתשלום מיסים. אי לכך, קבע המחוקק שהתא המשפחתי כולל בעצם את ההורים ואת כל ילדיהם עד גיל 18 שגרים איתם, וכך בעצם כל תא משפחתי זכאי לדירה יחידה אחת ולא יותר מכך, ובהתאם לכך נקבעות מדרגות מס הרכישה. יחד עם זאת, זו לא חזקה חלוטה, היא ניתנת לסתירה, והראיה – בסעיף 9 לחוק הכיר המחוקק באפשרות לחרוג מהחזקה הזאת, לדוגמה במקרים של ילד שגילו פחות מ-18 אבל הוא נשוי, ולכן זה לא אותו תא משפחתי והוא יוכל לרכוש דירה כך שהדירה תהיה בעצם רק שלו, עם מדרגות של מס רכישה מופחתות כדירה יחידה. גם במקרה הנוכחי, תיקון החוק של כבוד חבר הכנסת יעקב אשר, גם במקרה של יתום, ברור שרכישת דירה על שמו איננה בעצם מקור לבריחה, איננה בעצם תכנון מס לא לגיטימי אלא באמת כדי לייצב את חייו של אותו יתום, ולכן גם במקרה הזה ראוי לסתור את החזקה של התא המשפחתי ולאפשר גם במקרה כזה מדרגות מס מופחתות של מס רכישה כדירה יחידה. ולכן, בהחלט, ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בקריאה טרומית בהצעת החוק. כמובן שהמשך ההליכים יהיו בכפוף להסכמת משרד האוצר ובתיאום עם משרד המשפטים, ולכן אני קוראת לכל חבריי להצביע בעד הצעת החוק בקריאה טרומית. תודה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. אז היות שיש תמיכת ממשלה, ביקש חבר הכנסת מיקי לוי להתנגד. שלוש דקות, בבקשה.

יוסף טייב (ש"ס):

מיקי, אני מקווה שאתה לא באמת מתנגד.

היו"ר ישראל אייכלר:

לא, אבל לפי התקנון, אסור לו לתמוך. הוא יכול להימנע או להתנגד.

ינון אזולאי (ש"ס):

לא, אם משכנעים אותו אחר כך הוא יכול לתמוך.

היו"ר ישראל אייכלר:

אם הוא מציע התנגדות, אז הוא לא יכול לתמוך.

יוסף טייב (ש"ס):

אנחנו נשכנע אותו – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

לא, לא שייך.

מיקי לוי (יש עתיד):

אדוני היושב בראש, החוק הזה הוא חוק טוב. בפרקטיקה כזו או אחרת כמובן שהייתי תומך בו, אבל אני מנצל את הזכות הזו לעלות, וכמובן שאני אימנע בהצבעה ולא אצביע נגד. אבל עליתי כאן לדבר – גברתי סגנית שר האוצר, כדאי שתשמעי מה אני אומר לך.

קריאה:

היא הלכה.

מיקי לוי (יש עתיד):

חבל, היא הלכה, כל ענייני זה שיחה כלכלית. אתמול נחשפנו לשר, שר האוצר – שאני אומר לכם, אני מעריך אותו, הוא אדם חכם, אבל הוא כשל כשל מוחלט, מוחלט, בשבוע האחרון; כשל שמתעלם מהמצב הכלכלי של מדינת ישראל. לא מעניין את שר האוצר כלום חוץ מיהודה ושומרון. אתמול התגלו המספרים. ניתן להגיד בשתי מילים – קטסטרופה כלכלית, קטסטרופה כלכלית. אנשי המקצוע באוצר סוף-סוף גילו עצמאות ואומץ, והינה הממצאים: ירידה בצמיחה של 4% בממוצע, אובדן תוצר לאורך עשר שנים של כ-200 מיליארד שקל בממוצע. זה אומר אובדן תוצר של כ-20 מיליארד שקל לשנה. סכומים אסטרונומיים. והכול בגלל ההפיכה המשטרית, שלא יהיו אי-הבנות. אנשי המקצוע באוצר מציינים כי לא מן הנמנע שבשלב מסוים דירוג האשראי של מדינת ישראל ירד. כבר קיבלנו הערות אזהרה של חברות דירוג האשראי. דירוג האשראי של מדינת ישראל ירד – זה יגרום לאובדן תוצר של עד 100 מיליארד שקלים. קטסטרופה. קטסטרופה.

עמית הלוי (הליכוד):

מיקי לוי (יש עתיד):

שר האוצר יוצא מדיון מקצועי ומסלף ומשקר, מוציא פוסט שכולל נושאים ודברים שלא נדונו כלל בישיבה. מה הוא אומר? יש סיכויים בכל המהפכה המשטרית. המילה הזו לא נאמרה, זה שקר מוחלט. הנזק הכלכלי המצרפי – כטריליון שקלים. מי שלא מבין מה זה טריליון שקלים – 999 מיליארד ועוד מיליארד. כולם מזהירים – בנק ישראל, מאות כלכלנים – –

עמית הלוי (הליכוד):

מיקי לוי (יש עתיד):

– – נגידי בנק ישראל בעבר, בכירי כלכלנים בעולם – כולם, אבל כולם מזהירים מפני הקטסטרופה שמצפה לנו. אזרחי ישראל, זה יפגע בכל אחד ואחד מכם, זה כבר פוגע. יוקר המחיה הוא כבר כאן, יש עלייה של 25%, ראו מה קורה עם המחירים בסופר.

עמית הלוי (הליכוד):

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

מיקי לוי (יש עתיד):

משפט אחרון, אדוני, ברשותך. יש פגיעה בקופות הגמל של כל אחד מכם, פגיעה בפנסיות, פגיעה בקרנות ההשתלמות. השקל איבד 6% מערכו. מה אגיד לכם, אזרחי מדינת ישראל? מצבכם עם הממשלה הזו דבש.

עמית הלוי (הליכוד):

מיקי לוי (יש עתיד):

מי רצה להתווכח איתי על המספרים? מוזמן.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. אנחנו ניגש להצבעה על הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – רכישת דירה על ידי ילד יתום), של חברי הכנסת יעקב אשר והרב משה גפני. הצבעה.

מיקי לוי (יש עתיד):

עמית הלוי, אתה רוצה להתווכח על המספרים?

עמית הלוי (הליכוד):

אמרתי שהקרדיט שלכם. אתם יזמתם את התבהלה – – – חברת האשראי. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – רכישת דירה על ידי ילד יתום), התשפ"ג–2022, לוועדת הכספים נתקבלה.

היו"ר ישראל אייכלר:

16 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק אושרה בקריאה טרומית, וההצעה תעבור לוועדת הכספים להכנה לקריאה ראשונה.

היו"ר ישראל אייכלר:

אנחנו עוברים לסעיף הבא – הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה החרדית במוסדות התכנון), של חבר הכנסת יעקב אשר. הנמקה מהמקום, בבקשה. יש לך ארבעה מיקרופונים, אתה תבחר.

יעקב אשר (יהדות התורה):

אדוני היושב-ראש, אנחנו כולנו יודעים שסוף מעשה במחשבה תחילה, ובכל מה שקשור לתכנון ודאי שכל מעשה צריך להתחיל במחשבה תחילה, כי תכנון זאת ההתחלה של כל יחידת דיור בכל בנייה וכל בינוי בכל רחבי הארץ. החוק הזה בא בעצם לגרום לכך שבמוסדות התכנון, שהם משמעותיים מאוד – בכל מוסדות התכנון תהיה נוכחות של אדם מהמגזר החרדי, איש מקצוע, כמובן, כדי לתת את המבט הנכון על בנייה שיש לה אפיונים שונים. אגב, זה גם מתאים לאוכלוסיות נוספות, אני גם אשמח לצרף את זה אחר כך בהמשך החקיקה. והדבר הזה חשוב, אדוני היושב-ראש, כי ההסתכלות – מה שקורה זה שיושבים בוועדות התכנון, מקבלים החלטות, אנשים שלא מכירים לא את אופי האוכלוסייה, לא את החשיבות של תכנון – איך מתכננים שכונות לחרדים, איך מתכננים שכונה מעורבת. כל ההסתכלות הזאת היא חשובה. לכן הצעת החוק הזאת מבקשת לייעל את התכנון, למנוע אפליה על ידי חובת ייצוג הולם במוסדות התכנון. אגב, מקובל בנציגות כזו או אחרת שקיימת – יש נציגות נשים ונציגות הנוער וכו' הדבר הזה הוא חשוב, הוא חשוב מקצועית, הוא דבר נכון. ואני מבקש מחברי הכנסת להצביע בעד. ואני מודה לחברי ועדת השרים לענייני חקיקה ולעוזריי. תודה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. ישיב השר הרב מיכאל מלכיאלי, ממלא מקום שר הפנים.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אם תוכל להסביר באילו מוסדות. על איזה מוסדות מדובר?

מיקי לוי (יש עתיד):

ולמה זה חשוב? מה הבעיה להכניס חרדים?

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אני מבטיח להסביר הכול.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תודה, שר הפנים.

היו"ר ישראל אייכלר:

ממלא מקום.

ינון אזולאי (ש"ס):

– – – אמרתי, אמרתי – – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

אני יושב פה כדי להבין.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק מצוינת מבית מדרשו של יושב-ראש ועדת הפנים הרב יעקב אשר; הצעת חוק טובה, מקצועית מאוד. אני קודם כול אקרא את התשובה הרשמית ואחרי זה אסביר, אחרי זה פירוש רש"י. מטרתה של הצעת החוק לקבוע חובת ייצוג הולם לאוכלוסייה החרדית בהרכב של כל מוסדות התכנון. סימון, שאלת שאלה. קיבלת תשובה?

סימון דוידסון (יש עתיד):

לא.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

כי לא הקשבת. אני חוזר עוד פעם: מטרתה של הצעת החוק היא לקבוע חובת ייצוג הולם לאוכלוסייה החרדית בהרכבם של כל מוסדות התכנון, למעט בוועדה המקומית; וכי עד להשגת ייצוג הולם, חברי מוסדות התכנון שהם נציגי שרים או מתמנים על ידי שרים, יהיו ככל הניתן מקרב בני האוכלוסייה החרדית. כמו כן מוצע להקנות לשר הפנים סמכות לקבוע הוראות ליישום הייצוג ההולם.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אבל אני לא מבין – – – השאלה אם יש חוק נגד הייצוג הזה.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אני אסביר הכול.

היו"ר ישראל אייכלר:

יש מציאות נגד הייצוג.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

כשמדברים על ייצוג הולם בנציבות שירות המדינה, במוסדות המדינה – עזוב את מוסדות התכנון – בשילוב אוכלוסייה ערבית, חרדית, אתיופית, אנשים עם מוגבלויות, לא משנה מה, יש לזה משמעות. אתה יודע מה המשמעות? כשישב סמנכ"ל או סמנכ"לית מבני העדה האתיופית במשאבי אנוש במשרד כזה או אחר, סיכוי לא רע שכשהיא תראה מולה אדם מבני העדה האתיופית היא תרגיש חיבור איתו.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מסכים איתך.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

יפה. זאת סיבה אחת.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אבל תסכים איתי – – –

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

שנייה, רגע – – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

רגע, בוא נעשה דיון. אם אני מסכים איתך, אתה מסכים איתי שאם יש נשים במוסדות האלה או בכנסת או בממשלה גם כן יש ייצוג לנשים? זה אותו דבר, זה היינו הך.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אני אענה לך. נכון, שנייה. עכשיו, יבוא אדם ערבי – אגב, אנחנו הצבענו בעד החוק גם לאוכלוסייה הערבית – – –

יעקב אשר (יהדות התורה):

– – – היא לא רוצה, היא לא רוצה.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

סימון, אחרי זה לא תבין. חברי הכנסת הערבים הגישו הצעת חוק שבתוך נציבות שירות המדינה יהיה אחוז גבוה של ערבים, והיו דיונים על זה בוועדת הכנסת. למה אנחנו חשבנו שהצעת החוק הזאת נכונה? כי בסוף, אם אתה רוצה שנשלב את כולם, אם ישב ערבי או חרדי או אתיופי כמקבל החלטות הוא יראה אדם מולו לא כנטע זר. לא לחינם במשך שנים הציבור החרדי הודר מהרבה מקומות. כי מי שישב מולו בא עם דעות קדומות מהבית. עכשיו, תשמע. נושא התכנון, כאדם שבא – אני הייתי כמה שנים חבר בוועדת תכנון ובנייה. יש משמעות אמיתית לאיפה שאתה מגיע. כשבאים לעצב עיר, כשבאים לבנות עיר, שכונה, בניין, האני מאמין שלך זה לא סתם לבנות בניין. אמר לי פעם מהנדס העיר בירושלים שאבן זה מורכב מאבא ובן. אתה יודע למה? כי יש קשר בין הבנייה לבין בני האדם, לאנשים.

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

לא, ודאי, ודאי. רגע, אני אענה, אני אענה. אנחנו נבקש גם ספרדים, רגע, לאט, לאט.

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

שיבוא עם ההשכלה המתאימה.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

עכשיו, מה שאני אומר הוא שבמשך שנים תכננו שכונות בלי שום הסתכלות מיהו החרדי שצריך לגור שם. אני אתן לך דוגמה: יום אחד היה איתי בדיון מהנדס עיר באיזה מקום – אני אענה, נשמה. נאור, המורה שלי בכיתה ד' אמר לי: אם אתה נכנס באמצע שיעור אל תשאל מה המורה אמר בתחילת השיעור.

נאור שירי (יש עתיד):

ראיתי אותך בערוץ הכנסת – – – תירגע, הכול בסדר. אני יודע מה זה ועדת תכנון ובנייה.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

יפה. תקשיב, יושב מולי מהנדס עיר בכיר מאוד ואומר, תגיד לי, מה אתם מדברים על מרפסת סוכה וסוכה? השארנו לכם ככה מקום לסוכה. אני אומר לו, תראה, אני משפחה עם שבעה ילדים, בלי עין הרע – בעזרת השם נהיה עוד – איך כל אלה ישבו במטר על מטר? אתה יודע למה אתה צוחק? כי אתה לא מכיר את העובדה – – –

נאור שירי (יש עתיד):

אני מכיר את העובדה.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

שנייה, אתה לא שומע מה אמרתי. מעולם לא השתתפת, אני אומר לך, בסעודה בליל סוכות במשפחה חרדית עם 15 ילדים. היית פעם?

נאור שירי (יש עתיד):

ברור שהייתי.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

מתי היית? לא יפה. יש משפחה, עשרה ילדים, שצריכה לשבת בסוכה ולהצטמצם?

סימון דוידסון (יש עתיד):

אדוני השר, יש לו משפחה חרדית.

נאור שירי (יש עתיד):

בחג סוכות ב-1994 הייתי. מה תגיד, מה זה?

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

רגע, נאור, אומר לי חבר הכנסת סימון – – –

נאור שירי (יש עתיד):

ברור.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אבל המשפחה שלו גרה בסביון.

נאור שירי (יש עתיד):

ממש.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אה, לנו אין משפחה בסביון. עכשיו, כשישב בוועדה המחוזית, בוותמ"ל, אדם חרדי שייתן את ההיבט – – –

נאור שירי (יש עתיד):

אבל ועדה מחוזית או ותמ"ל?

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

גם וגם.

נאור שירי (יש עתיד):

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אמרתי, לא מקומית. הוא ייתן את ההיבט של בתי הכנסת. בוא לשכונות שנקראות מתחרדות, שבנו אותן לציבור חילוני וחרדים באו לגור שם.

נאור שירי (יש עתיד):

– – – זה עבר ועדה מקומית – – –

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

איזה עבר?

נאור שירי (יש עתיד):

בעיר שעכשיו הם יושבים בוועדת תכנון ובנייה שרוב האוכלוסייה שלה היא חרדית, תסכים איתי שוועדת תכנון מקומית – – –

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

למה מקומית, אני אומר מחוזית?

נאור שירי (יש עתיד):

לא, בסדר – – –

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אמרנו למעט מקומית. לא שמעת, נאור. מי שהיה כאן בתחילת השיעור, וחבר הכנסת סימון היה פה, יודע שאני הדגשתי: למעט מקומית. רק אתה לא היית פה. למעט מקומית. אתה לא שומע.

נאור שירי (יש עתיד):

אז למה רק חרדים?

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

רגע, שנייה – – – אני אענה גם על זה.

נאור שירי (יש עתיד):

אני עוזר לו להעביר את הזמן.

היו"ר ישראל אייכלר:

הוא כבר הסביר את זה שלכל האוכלוסיות האחרות כבר יש ייצוג.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

האם שכנעתי שם? אני אענה לך עוד.

סימון דוידסון (יש עתיד):

לא, הוא לא אמר שלכולם יש ייצוג.

היו"ר ישראל אייכלר:

השר, יש שאלה. השאלה שלו הייתה למה רק חרדים. יש לאחרים?

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

יש תשובות. אני כבר אענה גם על זה. אני אתן לך דוגמה נוספת: בקואליציה הקודמת, בממשלה הקודמת, השר לשעבר אלקין והשרה שקד ביטלו החלטה של השר אריה דרעי להקמת עיר חרדית ליד קריית גת. הנימוק היה שם שלא צריך מעכשיו לייעד עיר לחרדים. תן לכוחות השוק לעשות את שלהם. במענה לשאלה אם זה עוד אוכלוסיות, אז כמו שאמר חבר הכנסת אשר, בוועדות של הכנסת – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

אנחנו – – –

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

– – ידונו על כולן, ואני קורא לכולם לתמוך בהצעת החוק.

קריאה

מה, לא הסברת – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. יש מתנגדים. חבר הכנסת יוסף עטאונה ביקש להתנגד. שלוש דקות.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה – –

היו"ר ישראל אייכלר:

נא לא להפריע לחבר הכנסת עטאונה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

– – אין ספק שהנושא של תכנון בוועדות התכנון הוא מאוד חשוב, מאוד מכריע, ויש לו השלכות רבות מאוד, במיוחד לנו כמיעוט. ולכן הייצוג בוועדות התכנון לקבוצות מיעוט הוא מאוד חשוב. ואני חושב שהצעת החוק שמובאת כאן, לייצוג לחברה החרדית – מן הראוי שיהיה ייצוג גם למיעוט הערבי בוועדות התכנון, כי אנחנו מהווים 20% מהאוכלוסייה. במיוחד בנגב, לוועדה המחוזית ולוועדה הארצית ולהחלטות שלהן יש השפעה רבה על חיי היום-יום ועל התפתחות היישובים שלנו, ולכן ראוי שיהיה ייצוג לאוכלוסייה הערבית. בוועדה המחוזית בדרום, בנגב, בבאר שבע – הערבים הבדואים בנגב הם 36% מכלל האוכלוסייה בנגב, והייצוג שלהם בוועדה כמעט ולא קיים. יש רק נציג אחד בתוך הוועדה. ואם יש אזור שצריך תכנון וייצוג ותכנון מותאם – הוא בנגב, ולכן מן הראוי שהצעת החוק תכלול ייצוג לערבים. בוועדת התכנון במחוז דרום, המועצה המחוזית, היה דיון לפני כחודש לגבי היישוב נווה גוריון. הדיון בתוך הוועדה – גם בגלל היעדר ייצוג של האוכלוסייה הערבית בנגב, ייצוג הולם שהולם גם את האחוז שלה בתוך האוכלוסייה, היה דיון על נווה גוריון, ומי שהגישה את ההצעה היא מועצה אזורית תמר. השטח של מועצה אזורית תמר הוא 4 מיליון ויש בתוכה רק 7,000 תושבים, והם באים לגרוע מהשטח של ביר הדאג' 1,200 דונם, כשהשטח של ביר הדאג' הוא רק 6,000. אין ספק שמוסדות התכנון שימשו לאורך שנים, במיוחד בנגב, כלי לנישול והשתלטות על הקרקע בנגב. אם רוצים לפתח את הנגב, אם רוצים לתכנן גם לערבים וגם ליהודים, צריך להיות ייצוג הולם בתוך הוועדות המחוזיות וגם בוועדה הארצית לאוכלוסייה הערבית, כי הגיע הזמן לתכנן בנגב תכנון מותאם לאוכלוסייה הבדואית. הגיע הזמן להכיר בכפרים הלא-מוכרים. היום בבוקר היה דיון, כבוד היושב-ראש.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

רק דקה. היה דיון על משרד ההתיישבות והתוכניות שלו. לצערי הרב לא היה כמעט שום אזכור למה שקורה בנגב ולתכנון בנגב, ולכן אנחנו לא נתמוך בהצעה. אנחנו מבקשים שהצעת החוק תורחב, ושהיא תכלול גם אוכלוסייה ערבית. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. להצעת החוק הזאת התקבלה בקשה להצבעה שמית. הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה החרדית במוסדות התכנון), של חבר הכנסת יעקב אשר. אבקש מסגנית מזכיר הכנסת להקריא את השמות ולהצביע. הצבעה שמית

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

היו"ר ישראל אייכלר:

אבקש לקרוא בשמות האנשים שלא הצביעו בפעם הקודמת.

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

היו"ר ישראל אייכלר:

יש מישהו במליאה שעוד לא הצביע ורוצה להצביע?

אמיר אוחנה:

כן, בעד.

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

היו"ר ישראל אייכלר:

יש עוד מישהו שלא הצביע? תמה ההצבעה, נא למנות את הקולות. תוצאות ההצבעה על הצעת חוק ייצוג הולם לאוכלוסייה החרדית במוסדות התכנון, של חבר הכנסת יעקב אשר: בעד הצביעו 50, נגד – 38, לכן אני קובע שההצעה עברה, והיא תועבר לוועדת הפנים והגנת הסביבה להמשך חקיקה, להכנה לקריאה – – –

קריאה:

לוועדת הכנסת.

היו"ר ישראל אייכלר:

לוועדת הכנסת? אז ועדת הכנסת תכריע על הוועדה שתכין אותה לקריאה ראשונה.

היו"ר ישראל אייכלר:

אנחנו עוברים לסעיף הבא – הצעת חוק להנצחת זכרו של הרב חיים דרוקמן, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת משה סולומון. ינמק חבר הכנסת סולומון. בבקשה, עשר דקות.

משה סולומון (הציונות הדתית):

אדוני היושב-ראש, שרים, חברי הכנסת, בנר שמיני של חנוכה, זאת חנוכה, עלה לגנזי מרומים מורי ורבי הרב חיים דרוקמן.

היו"ר ישראל אייכלר:

אבקש לדבר בשקט כדי לא להפריע לנואם. בבקשה, תמשיך.

משה סולומון (הציונות הדתית):

בנר שמיני של חנוכה, זאת חנוכה, עלה לגנזי מרומים מורי ורבי הרב חיים דרוקמן, זכר צדיק לברכה. זאת חנוכה, היום של האור הגדול והחזק ביותר כפי דעת בית הלל – מוסיף והולך – כך היה גם הרב חיים דרוקמן זצ"ל. ידועה תופעה של דעיכה בסוף הימים. קושי פיזי, לעיתים גם קושי שכלי, צורכי הגוף עולים ובאים על חשבון צורכי הנפש. אך הרב דרוקמן לא היה כזה. עד ימיו האחרונים למד ולימד תורה בישיבה. עד ימיו האחרונים קיים פגישות בביתו בשעות הלילה והבוקר המוקדמות, נתן עצות, ליווה, תמך ועוד דברים רבים. הרב היה מוסיף והולך. עם השנים פעילותו הענפה רק גדלה וגדלה. הרב דרוקמן נולד בשנת תרצ"ג, 1932. הוא ניצל עם משפחתו בשואה בזכות מחבוא מתחת לבית שבו שהו.

היו"ר ישראל אייכלר:

אני מבקש שקט באולם. מי שרוצה לדבר בקול יכול לצאת החוצה. ומי שרוצה לדבר בשקט יכול להישאר פה.

משה סולומון (הציונות הדתית):

הרב ומשפחתו היו אמורים לעלות לארץ באונייה, אך ברגע האחרון איחרו ועלו על ספינה אחרת שנקראת ספינת עתלית. כך ניצלו חייהם מגורל הספינה שטובעה על ידי צוללת. חייו ניצלו פעם נוספת בפיגוע הירי על מכוניתו בשנת 1993. נהגו אפי איובי, זיכרונו לברכה, נרצח. את הרב רבים פה בכנסת מכירים. הרב, שהיה בעצמו חבר בבית הזה, גידל דורות של תלמידים, שחלקם הגיעו לעמדות השפעה בבית הזה, וביניהם שר האנרגיה ישראל כץ, השר המיועד דודי אמסלם, חבר הכנסת בני גנץ ועוד רבים. הרב דרוקמן מוכר לרוב הציבור כאן מפעולותיו הרבות בשנים האחרונות לחיזוק עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל. ובנוסף, גם מחיזוק עולם הישיבות הציוניות בארץ. אבל הרב לא ראה בפעולותיו מעשים גדולים. הוא נרתם לכל משימה קטנה כגדולה פשוט כי היה צריך לעשות. כך היה כשייסד עם חבריו את ישיבת כרם ביבנה, פשוט כי הגיע הזמן לישיבה – ויאמר: הינני. כך היה כשיצא לשליחות בארצות הברית לסייע ליהודים שם. צריך עזרה בגולה – ויאמר: הינני. כך היה כשירד עם משפחתו להתגורר בסיני, על אף הקשיים. יש התיישבות יהודית שצריכה חיזוק – ויאמר: הינני. כך היה כשנשלח על ידי רבו, הרב צבי יהודה, להקים את ישיבת אור עציון. יש להקים ישיבה גבוהה לציונות הדתית – כמובן, ויאמר: הינני. הינני – איזה כוח יש במילה אחת. כשנקראת הקריאה, כשצריך מתנדב, היכן אנחנו נמצאים? האם אנו מסתכלים לצדדים בחיפוש אחר מתנדב אחר, או שמא אומרים הינני, כמו הרב? הינני היא לא קריאה רק למשימות הלאומיות. הינני זו קריאה גם לעזרה לשכן, לאח, לאימא, לקרוב, לכל אדם בסביבה. הינני זו קריאה גם בשעת שיא וגם בשעת משבר. הרב לא חשב על ההשפעה שתהיה לכל מעשה שהוא התנדב אליו. הוא אמר הינני, ועשה, כי צריך לעשות. הרב זכה לאורך השנים בהכרה על פעילותו. שיאה של ההכרה הוא בפרס ישראל שבו זכה ביום העצמאות בשנת 2012. בנימוקי השופטים נאמר כך: "בכל שנות פעילותו תרם הרב דרוקמן תרומה ניכרת וחשובה לקירוב בין חלקי העם מתוך אהבת ישראל אמיתית, ובעצם בכל מסגרות העשייה הרבות המגוונות שלו היה לאבן שואבת וחינך את תלמידיו לשילוב של תורה ארץ ישראלית, שמביאה לידי מעשה בחיי היום-היום ובהתערות בחברה הישראלית על כל חלקיה. הרב מעורב בפתרון סכסוכים עמוקים, העומדים בלב החברה הישראלית, בתחומי הדת והמדינה, החינוך ומערכת היחסים בין חלקי החברה השונים, ומהווה אוזן קשבת וכתובת לעצה, לסיוע ולתושייה". כך זה נאמר בנימוקי ועדת הפרס. הצעת החוק שאני מעלה כאן נועדה לא רק לכבד את זכרו של הרב, לתת לו את ההכרה הראויה בציבוריות הישראלית – היא נועדה גם ובעיקר לחנך, לחשוף, להכיר לציבור הישראלי את פועלו של הרב. אני רוצה שהציבור הישראלי, תלמידי בתי הספר, ואפילו תיירים, יגיעו למרכז וילמדו על אודות הרב. הרב דרוקמן כתב באחד מספריו: אחדות ישראל היא ערך ראשון במעלה. הדרך להתמודד עם נפילות רוחניות בעם איננה באמצעות קריעת העם ופיצולו לשבטים. אכן, צריך למצוא את הדרך להתמודד עם הבעיות שקיימות, אך יחד עם זאת, חובה לדאוג גם לשמירת האחדות בעם. זה אכן מסובך ומורכב, אך אין אפשרות אחרת. כך הוא כתב. כולנו שטים כביכול בספינה אחת, כולנו גוף אחד. כל תזוזה בספינה הישראלית משפיעה באופן ישיר על כל אחד ואחת מאיתנו, גם אם לא תמיד ההשפעה מוחשית וגלויה. אין רגע נכון יותר מהמצב היום לקדם את השיח הזה, את השפה הזאת, שהרב הנחיל לנו, והסתלק מאיתנו. וראוי ונכון שכולנו כאן נצביע בעד החוק הזה. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה לחבר הכנסת משה סולומון. ישיב שר הדתות – אה, שרת ההתיישבות חברת הכנסת אורית סטרוק. מה?

קריאה:

היו"ר ישראל אייכלר:

שר הדתות כיבד את שרת ההתיישבות להשיב.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

תודה רבה, מכובדי היושב-ראש. תודה רבה לחברי השר לשירותי דת, השר מלכיאלי, שכיבדני להשיב על ההצעה החשובה הזו. תודה לחברי חבר הכנסת משה סולומון על הגשת הצעת החוק החשובה הזו. חבריי היקרים, חברי הכנסת והשרים, הרב דרוקמן היה דמות מופת בעם ישראל. שר החינוך, השר יואב קיש, כשהוא התבקש לדבר בכנס ה-30 לזכרו של הרב דרוקמן, אמר משפט מפתח. כך הוא אמר: איך ייתכן שהרב דרוקמן היה כל-כולו עקרונות, רעיונות גבוהים, ויחד עם זה הייתה לו היכולת לתת תשומת לב לכל פרט ופרט, לכל אדם ואדם שפנה אליו? והתשובה שאמר השר קיש – והיא תשובה נכונה ומדויקת – הוא אמר: זה משום שהרב דרוקמן היה בראש ובראשונה מחנך. כזאת היא דמותו של המחנך. יש לו עקרונות גדולים ויפים, רעיונות מגובשים, אבל הוא יודע גם לתת את תשומת הלב האישית יותר. אפילו יותר מכך, מחנך אמיתי לא יודע לא לתת תשומת לב אישית לכל אדם ואדם. אכן כזה היה הרב דרוקמן, זכר צדיק לברכה. על המצבה שלו נכתב: כל חייו היו קודש לתורה, לעם ולארץ. ואני רוצה להתמקד במילים האלה, כדי שנבין נכון יותר מה מבקש כאן ידידנו חבר הכנסת משה סולומון בהצעת החוק החשובה שלו. כל חייו היו קודש לתורה, לעם ולארץ. אז קודם כול, כל חייו היו קודש. מה הכוונה קודש? נכון, הרב דרוקמן היה בראש ובראשונה מחובר כל כולו לקודש. הוא, בכל מעשה שהוא עשה, בכל דיבור שהוא אמר, יכולנו להרגיש איך הרב מחובר, מחובר לקדוש ברוך הוא וחי את נוכחות הקדוש ברוך הוא בכל צעד ושעל. היה לו חיבור מיוחד, חיבור של קודש, בכל מעשה שהוא עשה, בכל מהלך שהוא הוביל. אבל מעבר לכך, כשאומרים שכל חייו היו קודש – הכוונה היא שהוא הקדיש את עצמו, שהוא הקדיש את עצמו לתורה, שהוא הקדיש את עצמו לעם, שהוא הקדיש את עצמו לארץ. ולכן הרעיון המכונן שבחרו מנציחי זכרו של הרב דרוקמן היה הרעיון שמתמצה במילה "הינני". הינני – הכוונה: אני מקדיש את עצמי, אני נותן את עצמי, אני מוסר את עצמי לכל דבר. אני מוסר את עצמי למען התורה. אכן, הרב דרוקמן מסר את עצמו למען התורה וגידל דורות על גבי דורות של לומדי תורה – אני מקדיש את עצמי למען העם. ואכן, הרב דרוקמן עשה כל שביכולתו. בכל מצב הוא אמר הינני, לכל צורך של העם, בין שזה בגיור, בין שזה בחסד, בין שזה בחיבור של רחוקים ותשומת לב לכל אדם שהתדפק על דלתו – ודווקא לאנשים שהגורל המר להם יותר, הרב דרוקמן היה איתם עוד יותר. וגם: הריני מקדיש את עצמי לארץ. הרב דרוקמן אמר הינני לכל דרישה של ארץ ישראל. הוא תמיד היה ראשון לכל משימה. אני אספר סיפור שאני זוכרת מעצמי. בתחילת הדרך שלי אני, כידוע, זכיתי לגדול בביתו של הרב דרוקמן ולקבל הרבה לא רק מהתורה שהוא לימד אלא מתורת החיים שלו, מהחיים עצמם. יום אחד ביקשתי מהרב להתייעץ איתו באיזה עניין, והרב אמר: בסדר גמור, כשייגמרו כל השיעורים וייגמרו ההתייעצויות עם אישי ציבור כאלה ואחרים, אז אני אדבר איתך, זה יהיה בערך ב-01:30, בלילה. ישבתי והמתנתי. אני ממתינה והרב נותן שיעור ועוד שיעור ועוד שיעור, וכשהסתיימו השיעורים מתחילים להגיע כל מיני אנשים מכובדים לדיון כזה, לסוגיה כזו, ונגמרת התייעצות רחבה אחת ומתחילה התייעצות רחבה אחרת. ואחרי שכל זה נגמר, השעה 01:30, מגיע התור שלי. והרב זוכר אותי כל הזמן ואומר לי: הינה, עכשיו התור שלך. ורגע לפני שאני צריכה להיכנס לרב להתייעץ איתו בנושא הפרטי שלי, אני מדברת על 01:30 – הרב יקום לתפילה ב-06:00 כרגיל, אבל הוא עכשיו יושב איתי – פתאום מודיעים לרב, מתקשרים בטלפון ומודיעים לרב שהוא חייב לנסוע דחוף לעפרה, יש איזה דיון חשוב בין החברים בעפרה, 01:30, והם לא יכולים להכריע בלי נוכחות הרב ומבקשים שהרב יגיע. ואז הרב – הוא הבטיח לי את הזמן הזה. מה הוא עושה? הוא אומר לי: אין בעיה, את תבואי איתי ברכב, בדרך אנחנו נדבר על הנושא שרצית להתייעץ, וככה גם תזכי להכיר את עפרה. עפרה הייתה אז בחיתולי-חיתוליה. ככה הגעתי אני, פעם ראשונה בחיי, ילדה שגדלה בעולם שמאלני, אפילו שמאלני מאוד, פעם ראשונה הגעתי להתנחלות, כי הייתי צריכה את שיחת ההתייעצות שלי עם הרב לעשות בדרך בנסיעה לעפרה. אני מגיעה, ובאמת כולם ישבו וחיכו. העניין הזה שהרב דרוקמן לימד את כולנו לומר "הינני" לכל משימה לאומית ולכל אדם פרטי שמתדפק על דלתו, זה באמת דבר שחובה עלינו להנחיל לציבור רחב ככל האפשר. ולכן טוב עושה חבר הכנסת משה סולומון שהוא מעלה הצעת חוק כזו, שתנציח את מורשתו ואת פועלו של הרב דרוקמן – מכון לחקר פועלו. אגב, אני לא יודעת איך אפשר, זה יהיה מכון רחב מים כי פועלו הוא בלתי נגמר, ארכיון ומוזיאון שיציג לציבור את מורשתו. אין לי ספק שזה יהיה מקום שרבים רבים מעם ישראל יוכלו לקבל ממנו רוח גדולה, תעצומות נפש, כיוונים נכונים להוביל את עצמם, כל אחד בכיוון שהוא בחר להשקיע טוב בעם ישראל, ולכן אין לי אלא להודות לך, חברי חבר הכנסת משה סולומון, על ההצעה הברוכה הזאת. ובשם הממשלה אנחנו רוצים כמובן לקרוא לכולם לתמוך בהצעת החוק החשובה הזאת. אני אגיד עוד נקודה אחת שחשוב לי לציין בהקשר הזה. אני לא יודעת, לא ברור לי מה בדיוק התכוונת, ומן הסתם זה גם יידון בוועדה בהמשך החקיקה, אבל אני מאוד מציעה וממליצה, ככל שהדבר יתאפשר, שהמרכז הזה להנצחת מורשתו של הרב דרוקמן, אם זה רק יתאפשר, יהיה בבית של הרב דרוקמן ממש. ולמה חשוב שזה יהיה בבית שלו – לדעתי כמובן, והכול ברשות המשפחה והכול – למה זה חשוב? כי כל התורה שהרב דרוקמן כתב וכל התורה שהוא לימד וכל הרעיונות הגדולים, בסוף בסוף הכול מתמצה בחיים עצמם. להיות בבית של הרב דרוקמן, בית הומה אורחים לאורך כל הזמן – אורחים חשובים ואורחים שאף אחד לא מוכן להסתכל עליהם בדרך כלל – זה לא תורה, זה חיי תורה. זה להבין – אני הייתי אומרת שהבית של הרב דרוקמן היה ממש כמו אוהלו של אברהם אבינו, עליו השלום. בית שפתוח לכל דכפין, לכל אדם שחפץ בכך. הקירות של הבית הזה ראו כל כך הרבה תורה וכל כך הרבה חסד וכל כך הרבה שמחה של תורה ושמחה של אהבת ישראל, וראו כל כך הרבה דיבוק חברים וראו כל כך הרבה מסירות נפש; הקירות של הבית הזה מספרים יותר מכל דבר אחר, יותר מכל ספר שהרב כתב, יותר מכל שיעור שהוא העביר, יותר מכל קלטת שהוא הופיע בה – הקירות עצמם מספרים את סיפורו של הרב דרוקמן, את סיפרה של המשפחה שלו. אגב, גם אשתו – אני מציעה גם לשים דגש על דמותה המיוחדת של הרבנית, שהלכה איתו בכל המפעלים המדהימים שהרב דרוקמן הוביל, ובעיקר במפעל הזה של הכנסת האורחים. הקירות של הבית הזה ספוגים במילה "הינני", ספוגים במילה "הינני". ולכן, אם אתה תיאות, חברי חבר הכנסת סולומון, גם לכוון שהמרכז הזה יהיה בבית של הרב דרוקמן, אני חושבת שטוב תעשה וכולנו רק נרוויח מכך. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. ביקש להתנגד חבר הכנסת אחמד טיבי.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

חבר הכנסת פינדרוס, אתה פה? מכובדי היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, איפה מיקי? לפני יומיים דיברתי כאן על תשלום פרוטקשן שעיריית ביתר עילית גובה מפועלים פלסטינים – 20 שקל בכניסה לכל פועל. 2,000 פועלים – 40,000 שקל במזומן כל יום בבוקר בבודקה בכניסה להתנחלות. מעבר לעמדה שלי על התנחלויות ועבודה בהתנחלויות, מדובר בעושק, בדמי חסות עירוניים, בגנבה בצוהרי היום. ומה מתברר? מה מתברר? שכבר ב-2013 מישהו פנה לבית המשפט בשם העובדים הפלסטינים, עו"ד חביליו. הוא פנה לבית המשפט, ובית המשפט בצורה ברורה היה נגד חוק העזר ההוא של עיריית ביתר עילית. היום קיבלתי סרטונים מהמקום. שוב גובים את תשלום הפרוטקשן הזה מהפועלים הפלסטינים. חבר הכנסת פינדרוס, אתה היית – פינדרוס, תקשיב טוב, תתייחס בכבוד, אני פונה אליך. אתה היית ראש עירייה של המקום הזה. השאלה אם תוך כדי שהיית ראש עירייה היה חוק עזר כזה? האם גביתם כסף, פרוטקשן, מפועלים פלסטינים אז? ולמה השוד הזה, שוד הפועלים הפלסטינים, באמצעות גביית מה שקרוי דמי ביטחון? מתברר, אפילו הצבא התנער מהתשלום הזה – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

בדין תורה זה גזל.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

בדין תורה זה גזל, אומר יושב-ראש הכנסת לשעבר חבר הכנסת מיקי לוי, אני מסכים איתו. זה גזל בדין תורה, זה גזל באסלאם, זה גזל בנצרות, זה גזל בהומניות. אבל אני רוצה לומר: אני לא מתפלא שהתנחלות גונבת כסף מפלסטינים, כי התנחלות, by definition, היא גנבה ושוד של קרקעות.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. אני רוצה רק להזכיר לך, חבר הכנסת טיבי, שלא תוכל להצביע בעד החוק הזה בגלל – – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אתה לא צודק. אני, אחמד טיבי, אני מכיר את התקנון פי עשרה ממך, אני אצביע נגד ההצעה.

היו"ר ישראל אייכלר:

אתה לא שמעת מה אמרתי. אני חוזר ואומר: אתה לא תוכל להצביע בעד החוק הזה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מיקי לוי (יש עתיד):

הוא יכול. אתה צודק.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אני נגד. אם הייתי אומר – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

מתי שהייתי עולה – – – תשמע, אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה אבל תוכל או להימנע או להתנגד. אתה לא יכול להצביע בעד.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

לא, לא, הוא טעה.

היו"ר ישראל אייכלר:

אז אני אשאל עוד פעם את ריבלין. חבר הכנסת סולומון, אתה רוצה לעלות להגיב, או שניגשים להצבעה? אז אנחנו ניגשים להצבעה – מי בעד הצעת חוק להנצחת זכרו של הרב חיים דרוקמן? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 34 נגד – 12 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק להנצחת זכרו של הרב חיים דרוקמן, התשפ"ג–2023, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.

היו"ר ישראל אייכלר:

34 בעד, 12 מתנגדים, אני קובע שהצעת החוק של משה סולומון להנצחת זכרו של הרב חיים דרוקמן עברה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת החינוך, התרבות והספורט להכנה לקריאה ראשונה.

היו"ר ישראל אייכלר:

נעבור לסעיף הבא. הסעיף הבא הוא הצעת חוק לתיקון פקודת המועצות המקומיות (בחירות לוועד מקומי במועצה אזורית), של חבר הכנסת ניסים ואטורי. ינמק חבר הכנסת ניסים ואטורי, בבקשה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אני רוצה להשיב לחבר הכנסת שהיה כאן קודם, שהוא ועדת יחיד לבחירת שופטים לעליון, הוא כבר מינה אותי לעליון. להגיד את השם שלו, או שאחרי זה הוא גם יעלה להשיב לי?

היו"ר ישראל אייכלר:

אם אתה מזכיר את שמו, הוא יכול לעלות.

ניסים ואטורי (הליכוד):

בקיצור, חבר הכנסת היחיד פה שממנה שופטים לעליון – זה החלום של האופוזיציה – אני רוצה להגיד לך שאני לא בעד או נגד דמי הביטחון שאתה מדבר עליהם, אני יודע מאיפה זה נולד. בעבר היינו בונים בית – גרתי בבקעה לפני שעברתי לגולן – וכשרצינו לבנות בית, היישוב חייב אותנו להביא שומר. למה? כי הפועלים שהיו נכנסים, הפלסטינים, כמו שאתה אומר, היו מגיעים ודוקרים אישה, ילדים, הכול, בלי הבחנה. אז אמרו לנו: אתם רוצים לבנות בית? רוצים להביא פועלים מפה? תביאו שומר על חשבונכם. אז כנראה אמרו: טוב, אתם רוצים לעבוד כאן, החברים שלכם דוקרים, הורגים, רוצחים – בואו תשלמו 20 שקל לביטחון. אני לא אומר שאני מסכים או בעד זה, או שזה חוקי או לא חוקי, אני לא דן בזה בכלל.

מיקי לוי (יש עתיד):

זה לא חוקי, יש פסק דין.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אתה אומר, אני אומר לך שאני לא יודע.

מיקי לוי (יש עתיד):

– – – אני שולח לך את פסק הדין.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אני רק אומר מאיפה זה בא. עכשיו לעניין החוק. החוק שאני מעלה כאן – גם חברת הכנסת שרן השכל הגישה אותו בעבר, ועכשיו היא הצמידה אותו אליי – מדבר על בחירות לוועד מקומי במועצה אזורית. מה שקורה היום הוא שללא אחוז החסימה שיש היום במועצות אתה יכול לקבל – סתם דוגמה אחת מני רבות: רשימה אחת קיבלה 230 קולות, רשימה שנייה קיבלה 250 קולות, הגיע מישהו, וקרא לעצמו "שס". חשבתי שזאת מפלגת ש"ס, ואמרתי שדרעי בחיים לא יסכים שאריץ את החוק הזה. מסתבר שאלה ראשי תיבות של אדם שהחליט להתמודד; הוא קרא לעצמו "שס", כי אלה ראשי תיבות של השם שלו. הוא קיבל 60 קולות ונבחר לוועד. עזבו את העניין שהצביעו לו ש"סניקים, כי חשבו שזאת רשימת ש"ס. הרשימה שזכתה בסוף – – –

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

ש"ס זה מותג.

ניסים ואטורי (הליכוד):

כן, ש"ס זה מותג, בעיקר באותו יישוב שהוא התמודד בו.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

זה לא נכון, ואטורי. אני הייתי ראש מועצה אזורית, זה לא נכון. אתה צריך בכפולות של המודד, אתה לא יכול בפחות ממודד.

ניסים ואטורי (הליכוד):

בכפולות של המודד, בסדר.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אתה לא יכול בפחות מהמודד. גם במועצות האזוריות, זה פשוט לא נכון. אתה לא יכול להיבחר אם אתה פחות ממודד אחד שלם, ואחר כך עושים את החלוקה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

נכון. בחלוקה השנייה יש נציג אחד מה-230, ואז מתחילים עם המודד הזה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

– – – ראש מועצה – – –

ניסים ואטורי (הליכוד):

שנייה, רגע. יש לי כאן את הדוגמאות.

היו"ר ישראל אייכלר:

טוב, את הוויכוח על מה החוק אומר תוכלו לעשות אחר כך. תראי לו את זה בכתב וזהו.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

בוועדה – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

בוועדה היא תראה לך את זה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

הדוגמה לפניי היא 350 קולות, 120 קולות – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

מותר לי לספר? אני אוסיף לך דקה. השר מלכיאלי אומר שש"ס היא מותג. אתה יודע איך זה נהיה מותג? אני רוצה לספר לך את ההיסטוריה. כשש"ס רצה בירושלים בפעם הראשונה, הם רצו ש"ת – שומרי תורה. מישהו בוועדת הבחירות לא פרגן להם, ועשה ש"ס. ש"ס זה הש"ס, הוא לא ידע שזה בדיוק מה שהם רצו. מאז זה נהיה ש"ס והפך למותג היסטורי.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

שומרי תורה ספרדים.

היו"ר ישראל אייכלר:

הם רצו שומרי תורה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

מה שקורה הוא שמי שמופלה לרעה – זה שקיבל 350 ו-230 קולות מופלה לרעה, והנציגים שלו לא שווי ערך, לא מבטאים את הקולות שהוא קיבל בקלפי. לכן אנחנו רוצים שיהיה אחוז חסימה מסוים. דיברנו על 75%, אני מאמין שעוד נדון בזה. יש טענות לכאן ולכאן, ואנחנו נדון על האחוז הזה. אני לא חושב שאפשר לעלות לכאן לפודיום ולא לדבר על ענייני דיומא. אתם יודעים, הגיעו טייסים, בטח גם לחדרים שלכם. והם דווקא מצאו את התמצית של אלה שמתנגדים לרפורמה. אני אמרתי שיביאו גם כאלה. אנחנו רוצים לעשות הידברות, אנחנו רוצים שלום בין אחים – תביאו נציגים מכל הגוונים, ואז נוכל לדון בצורה שווה, ולא לבוא ולהתלונן. דווקא אלה ששובתים באים ומדברים איתנו על זה. הסברתי להם סיטואציה. אני הייתי בחילוץ בחיל האוויר על המסלול, והייתי מחלץ טייסים במצוקה. נראה לי שגם עכשיו יש חלק שהם קצת במצוקה, רגשית אולי. אמרתי להם: דמיינו לכם מצב כזה שבו אני לא מחלץ טייס במצב מצוקה כי אני לא מסכים עם הממשלה או עם איזה פעולה פוליטית שהם עושים; לא הייתי מחלץ אותו, נותן לו להתרסק לקיר, נותן לו להיכנס לתוך הרשת, או שכשהוא מגיע לכיוון הרשת וצועק, "רשת, רשת, רשת" או צועק "הצילו", אנחנו מורידים לו את הרשת למטה כי אנחנו לא מסכימים עם הממשלה המכהנת בישראל. צריך להוציא את הפוליטיקה מהצבא. כרגע אנחנו צריכים להידבר. לא באנו להרוס שום מערכת משפט. כל הצ'יזבטים שמספרים למוחים ברחובות – אני לא מאשים את המתונים שביניהם; באנרכיסטים אני לא מתעסק. אם נמשיך כך, המדינה תתפרק, ולא בגלל הקואליציה. אנחנו באנו לעשות רפורמה שרבים באופוזיציה מסכימים איתה, אבל כדי להפיל את הממשלה – ומישהו פה צמא מאוד להיות ראש ממשלה; הוא טעם קצת, היו לו כמה חודשים בודדים, וזה מאוד חסר, הוא רוצה להיות ראש ממשלה, לכן כל ההטרלה הזאת. אם מדינת ישראל באמת חשובה לכם – חבר הכנסת מיקי לוי, אם מדינת ישראל מאוד חשובה לכם, והיא באמת חשובה לי ולכולנו בבית הזה; אני מאמין שאתם אולי עושים דברים מתוך אמונה פוליטית ואתם לפעמים שוגים, לפעמים גם אנחנו. חשוב מאוד לשמור על מדינת ישראל. אם אתם תריבו איתנו, לפיד לא יהיה ראש ממשלה גם אם הוא ייבחר. אתה יודע למה? כי לא תהיה מדינת ישראל.

מיקי לוי (יש עתיד):

אין מעורבות פוליטית בהפגנות.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אין בהפגנות, אבל המילים שיוצאות מפה ומהוועדות – לא אלו פני הדברים. הינה, יש לכם חודש הפסקה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אתם עושים הפוך.

ניסים ואטורי (הליכוד):

תדברו, תגידו מה אתם רוצים. נכנסתי לדקה אחת לוועדת החוקה וראיתי אנשים קופצים על השולחנות, חשבתי שהם – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

תעצור. תעצור, אני מבטיח לך – – –

ניסים ואטורי (הליכוד):

הינה, יש חודש חופש. אתה מוזמן לגולן. תשאל את ביטן, יש לי קבבים חבל על הזמן. אמרתי לו, תשמע – אפילו בעד שלום הוא לא מוכן לוותר – אמרתי "קבבים", זה כבר נשמע יותר טוב.

מיקי לוי (יש עתיד):

רק תעצור. תאמין לי, לונדון לא מחכה לך, לראש הממשלה – – –

ניסים ואטורי (הליכוד):

אנחנו עשינו הצבעה בליכוד שהייתה ממש קשה לנו. אני אומר לך, התהפכה לנו הבטן, ועכשיו אנחנו מקבלים את ההתקפות מימין, לא משמאל. אבל אתם תעריכו את זה, תבואו, תתקרבו.

מיקי לוי (יש עתיד):

תעצור לחודש.

ניסים ואטורי (הליכוד):

מה חודש? הינה, עצרנו לחודש.

מיקי לוי (יש עתיד):

לא, זאת פגרה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אה, זה לא נחשב? למה, אין לך זמן לדבר בפגרה? לחברי כנסת מותר. אתה יודע מה, תנסו דבר אחד – לנו בליכוד יש פריימריז. יש לנו פריימריז, אנחנו עובדים כל הזמן, גם בפגרה עובדים. אתה יכול לא להגיע לחבר מרכז, חבר הכנסת אופיר כץ?

אופיר כץ (הליכוד):

ניסים ואטורי (הליכוד):

אתה יכול לא להגיע לאירועים עם ציבור? תקשיב, כדי להיבחר אתה צריך לפגוש קהל, לדבר איתו, לפגוש את התומכים שלך.

מיקי לוי (יש עתיד):

אתה יודע למה – – –

ניסים ואטורי (הליכוד):

תקשיב, גם בפגרה תיקח יום אחד, תבוא לגולן, שב איתי. תבוא. אבל אני אגיד לך מה אני חושב – אתם לא רוצים לדבר. זה העניין.

מיקי לוי (יש עתיד):

אתה מכיר את תל סאקי?

ניסים ואטורי (הליכוד):

תל סאקי, כן. נו? קרוב לבית.

מיקי לוי (יש עתיד):

אני הייתי חלק מהכוח שחילץ, לא שישב שם. אבא של טלי, גיבור גדול, היה הקמב"ץ של הגדוד. היא לא פה, חבל. גיבור גדול.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אבא של מי?

מיקי לוי (יש עתיד):

של טלי גוטליב. בצנחנים, היה קמב"ץ בגדוד איתי.

ניסים ואטורי (הליכוד):

סתמו לה את הפה, הוציאו אותה מהמליאה. עכשיו אתה מתגעגע אליה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אני לא אשם בזה. אם הייתם רציניים, הייתם אומרים שממילא יש לנו חודש, בואו נעצור. תושיטו יד.

ניסים ואטורי (הליכוד):

טוב, אנחנו עושים הפסקה. אני מודיע לך, ב-2 באפריל החלטנו על הפסקה של חודש. אתם מוזמנים להגיד מה אתם רוצים. צריך שלום בין אחים. לא משנה כמה ויכוח יהיה, שלום בתוך עם ישראל, אחרת – אנחנו למדנו, גם אתה יודע, למדת קצת – פעמיים חרב בית המקדש, הדבר הכי קדוש לעם ישראל, בגלל שנאת חינם. הגיע הזמן לשלום בין אחים. הרפורמה היא טובה, אתם יודעים את זה.

מיקי לוי (יש עתיד):

היא לא טובה. אנחנו לא אומרים שלא צריך לעשות. חבר הכנסת ואטורי, אנחנו לא אומרים – – –

ניסים ואטורי (הליכוד):

יש לי דקה לסיים, ואני אומר דבר אחד: הידברות, כן. רפורמה היא מאוד חשובה כדי לשמור על הדמוקרטיה, ולא להפך. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. הייתי מוסיף לך על הדקה שבה הפרעתי לך, אבל אם כבר סיימת, אז סיימת.

ניסים ואטורי (הליכוד):

לא. אני משתדל לעמוד בזמנים.

היו"ר ישראל אייכלר:

להצעה הזאת הוצמדה הצעה של שרן מרים השכל. בבקשה, שלוש דקות.

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

שלום, חבריי חברי הכנסת. אני אנסה אולי לקצר, כי נראה לי שעברנו מספיק ביום הזה, במליאה הזאת, מבחינת הצעות החוק. אני רוצה לברך את חבר הכנסת ואטורי. למעשה, כתבתי את הצעת החוק הזאת בכנסת הקודמת, והגשתי אותה מחדש בכנסת הנוכחית. אני שמחה שחבר הכנסת ואטורי הרים את הכפפה ומקדם את החוק הזה. ישבנו לשוחח וכיוונו לעשות שיתוף פעולה פורה בעניין הצעת החוק הזאת. צריך להבין, זה סוג של לקונה. עכשיו אנחנו מגיעים בעצם לבחירות המקומיות, בחירות מוניציפליות, וזה באמת תיקון טכני אבל חשוב, שיבהיר את ההליך הדמוקרטי במועצות המקומיות, הרשויות המקומיות. למעשה, תנסו לחשוב – כשאתה מתמודד לוועד המקומי, יש מצב שבו אדם שנלחם על קולות וקיבל, נניח, מנדט וחצי, מקבל ייצוג של אדם אחד בוועד. ואז מגיעה ועדת הבחירות ונותנת גם לאדם עם חצי מנדט מקום בוועד. המשמעות הדמוקרטית של זה היא שאדם עם מנדט וחצי מקבל את אותו ייצוג כמו של אדם עם חצי מנדט, שאפילו לא עבר את אותו אחוז חסימה. לכן התיקון הזה הוא תיקון טכני שבא בעצם לתקן את העיוות הזה בחוק. קודם כול, הוא באמת קובע סוג של אחוז חסימה, והוא קובע שמי שמקבל פחות מ-75% מאותו מנדט, בשום מצב לא יוכל לקבל את המושב. דבר שני, הוא למעשה קובע שאם אכן נשאר מקום נוסף לחבר ועד, מי שקיבל מעל אותו מנדט את מספר הקולות המרבי יקבל את אותו מושב נוסף. במידה שיש תיקו או שוויון בין שתי מפלגות או שתי רשימות, יערכו הגרלה, וכך יקבעו מי יקבל את אותו מושב. אני חושבת שזה תיקון ראוי, תיקון דמוקרטי. הרבה מהרשויות המקומיות ייהנו מאותו תיקון. כמובן, אני קוראת לכל חבריי להצביע בעד. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. שר הדתות כבוד הרב מלכיאלי ישיב על שתי ההצעות במשולב.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לומר שני דברים: קודם כול, אדבר על הצעת החוק עצמה של חבר הכנסת ואטורי, סגן יושב-ראש הכנסת, וחברת הכנסת שרן השכל, שקיבלה את תמיכתם של משרד הפנים והממשלה. ההצעה שבנדון מבקשת לתקן את פקודת המועצות המקומיות ולקבוע שבמסגרתה אחוז החסימה בבחירות לוועד מקומי – וכו'. בקיצור, הצעת חוק טובה מאוד מאוד. אדוני היושב-ראש, ברשותך, אני רוצה לנצל את הדקות שיש לי. שירי, אתה השתכנעת?

נאור שירי (יש עתיד):

באתי להקשיב לך מתחילת – – –

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אז הינה, תתחיל עכשיו. אדוני היושב-ראש, ברשותך, אני רוצה לנצל את הבמה המכובדת הזאת כדי לציין לשבח מסמך של משרד המשפטים שראיתי. אני אגיד לך את האמת, התרגשתי ממנו. נאור, תקשיב, תאמין לי, לא תתחרט.

נאור שירי (יש עתיד):

מקשיב.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

הוא מפלח לראשונה – אני לא יודע אם לראשונה – את הציונים של התלמידים רואי החשבון בארץ במכללות, באוניברסיטאות. וראה זה פלא, באיגוד הסמינרים בית יעקב, שגם בו לומדים ראיית חשבון – 96% עוברים את המבחנים. עודד, איגוד הסמינרים של בית יעקב, אלה שנוהגים להשמיץ אותם פה מדי פעם.

נאור שירי (יש עתיד):

אף אחד לא משמיץ אותם.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

כבר אני אגיד לך מי. זה המקום שקיבל את המקסימום, יותר מכל האוניברסיטאות, במעבר המבחנים לראיית חשבון. נאור, אתה שאלת מי משמיץ.

נאור שירי (יש עתיד):

אבל אף אחד לא משמיץ.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

בוא, אתה חדש כאן בבניין, גם אני. אבל בדיונים שבהם אני הייתי ואתה לא, עוד לפני שנכנסת, היו דיונים עם לשכת רואי החשבון על סמינרים של בית יעקב. קם קול צעקה, בעיקר מהחברים שנמצאים כאן, שאמר: לבנות החרדיות מורידים את הרמה של המבחנים, נותנים להן מבחנים קלים יותר. אתה לא יודע. לך לארכיון הכנסת, אתה תוציא את זה, ואתה תגלה את זה. וראה זה פלא, לאחר שעברו את המבחנים, אתה מגלה שהבנות החרדיות בסמינרים החרדיים, אותן נשים שלא הולכות לאקדמיה, מוציאות את הציונים הטובים ביותר שיש.

נאור שירי (יש עתיד):

לא הבנתי, הן למדו ראיית חשבון? אז מה זה שלא הולכים לאקדמיה?

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

לא, לא. זה לא תואר אקדמי. נאור, אתה לא יודע. אני פה כדי להסביר.

נאור שירי (יש עתיד):

אתה הפכת להיות שר החינוך?

מיקי לוי (יש עתיד):

בראיית חשבון אין בעיה.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

בראיית חשבון, כמו שאומר לך חבר הכנסת מיקי לוי – יפה. באו, ומה לא אמרו על אותן נשים חרדיות? ובסוף אתה רואה, כשהן באו והוציאו את המבחנים אחרי ההקלות שהציעו להן בזמנו, קיבלו את הציונים הגבוהים ביותר.

נאור שירי (יש עתיד):

מעולה.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

את ה"מעולה" הזה לא אמרו חבריך כשבאו לדיונים. ה"מעולה" הזה הגיע עכשיו. במה דברים אמורים?

נאור שירי (יש עתיד):

אין שום סיכוי שהם אמרו את זה. אין דבר כזה.

מיקי לוי (יש עתיד):

בראיית חשבון? אני אגיד לך למה התנגדנו. אנחנו התנגדנו להכשרה – – –

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

פארה-רפואי, לא, לא.

מיקי לוי (יש עתיד):

– – – פארה-רפואי.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

זאת עוד סוגיה. מיקי, זאת עוד סוגיה.

נאור שירי (יש עתיד):

אבל לזה התנגדו.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

קדמת לי בבניין הזה.

מיקי לוי (יש עתיד):

מי שרואה חשבון הוא אדם ברמה גבוהה – אין ויכוח.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אבל זה מה שאתה אומר. לא אמרו את זה אנשים ממפלגתך כשהיו דיונים על אותם מבחנים של סמינרים. אני מסכים עם דבריך, רק שחבריך למפלגה אמרו שלסמינרים עושים כל מיני הקלות במבחנים ובלימודים. אמרו, אמרו.

מיקי לוי (יש עתיד):

אבל הבחינה היא חיצונית. אני מכיר את זה.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

זה מה שאנחנו אמרנו. את מה שאתה אומר אנחנו אמרנו.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

גם בפארה-רפואי רוצים שיהיה חיצוני.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

בדיוק כך בפארה-רפואי. לאן אני חותר להגיע? בפארה-רפואי – כשאנחנו באים עכשיו לאפשר לבנות החרדיות, שיוצאות עם תעודה – – –

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

האוצר מתנגד גם לראיית חשבון.

מיקי לוי (יש עתיד):

זה טמטום.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

נכון טמטום?

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

זה מה שאני אמרתי.

מיקי לוי (יש עתיד):

מי שעושה את הבחינות החיצוניות – – –

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

יפה. אז אני שמח, חבר הכנסת מיקי לוי.

מיקי לוי (יש עתיד):

זה תיכונים. אל תספרו לנו סיפורים.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

לא תיכונים, לא.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

יש לנו פה סקופ: אומר חבר הכנסת מיקי לוי מיש עתיד שכשתגיע ההצעה של הפארה-רפואי, היות שהמבחנים מאושרים על ידי האיגודים החיצוניים, הוא יצביע בעד, זה יפה מאוד. גילוי נאות, יש הצעת חוק של חבר הכנסת יוסי טייב. יש עליהום גדול מאוד נגד זה – יבוא מיקי לוי ויתמוך, אני מאוד מודה לך על זה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אני לא מכיר את הנושא. אני מכיר את הנושא של ראיית חשבון.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אני מכיר את הנושא, וכמו בראיית חשבון כך בפארה-רפואי.

מיקי לוי (יש עתיד):

אני אלמד את זה.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

תלמד. אני אשמח מאוד שתלמד בעיון, כמו שאתה יודע לעשות, ותבוא לתמוך בהצעה הזאת. אני קורא לכולם לתמוך בהצעת החוק של חברי הכנסת ניסים ואטורי ושרן השכל.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. ביקש להתנגד להצעת החוק חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה, שלוש דקות.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, אדוני השר, אני שמח שהכנסת עוסקת עכשיו בחוק הבחירות למועצות האזוריות והוועדים המקומיים. זה בהחלט נושא ראוי. אבל אם כבר מתקנים בוועדים המקומיים, חבר הכנסת ואטורי, אני לא יודע עד כמה אתה מודע ומכיר את מה שקורה שם. ראשית, אני חושב שהצעת החוק, יסודה בטעות. אם אני אקח מושב שמגיעים לו חמישה חברים, אתה צריך לקבל לפחות 20% מהקולות כדי לקבל חבר. אם אין לך את ה-100% היום, אתה לא מקבל אפילו חבר אחד, ואז נזרקת החוצה. אבל הבעיה הרבה יותר חמורה, ואם כבר רוצים לטפל בחקיקה הזאת, בזה צריך לטפל. החקיקה הזאת היא פתח לשחיתות יוצאת דופן וחסרת תקדים בחסות החוק. הוועד המקומי נהנה מסמכויות שהן סמכויות של המועצה. הוא עושה פעולות בשם המועצה. מי שחי במרחב העירוני מכיר את זה – העיר עושה כל מיני פעולות, את חלקן עושה בעצם הוועד המקומי, ולכן הוא יכול לחייב את התושבים לשלם לו תשלומים. אממה, כמו שאומרים, יש המצאה שאני לא יודע אם אתה מכיר, שנקראת אגש"ח. האגודה השיתופית החקלאית. האגודה השיתופית החקלאית או האגודה השיתופית המקומית רשאית לקבל מהוועד המקומי – היא בעצם מקבלת את סמכויותיו ואת תקציבו. והיא לא כפופה לאף דין; לא חוק חובת מכרזים, לא מינויים. אף אחד לא יודע מה קורה שם. ופתאום אתה מגלה שאם אתה מתגורר בהרחבה שבקיבוץ, מעבר לזה שאתה אזרח סוג ב' כי אתה חי רק בהרחבה, אתה לא בקיבוץ, אין לך החלטות, האצבע שלך היא אצבע סוג ב' – כמו שניסו לעשות לי פה היום באחת ההצבעות. האצבע שלך היא סוג ב' – זה פעם אחת בפעם השנייה – אתה לא יכול לדעת מה קורה עם הכסף שלך. אתה משלם דמי חבר לוועד המקומי, הם עוברים בצינור ישר לאגש"ח, לאגודה השיתופית החקלאית, והאגודה השיתופית החקלאית בוחרת מי יהיו הספקים שלה בלי מכרז. היא גם לא חייבת דין וחשבון, לא לך ולא לאף אחד אחר. אתה לא תדע מי הספק, ואיך בחרו, וכמה משלמים לו, ולמה משלמים לו, ואם הם עושים את העבודה או לא עושים את העבודה. אז אם רוצים לטפל בסיפור הזה של המועצות האזוריות והוועדים המקומיים, זו אחת הרעות החולות הכי קשות – חייבים לטפל בה, ולסגור את הפרצה הזו, שיצרה אזרחים סוג א' ואזרחים סוג ב' במרחב הכפרי מצד אחד, ומהצד השני היא יצרה יותר מזה – מקור ופתח לזרימת כספים ציבוריים לגופים פרטיים בלי שאף עין יכולה לפקח עליהם.

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת ואטורי, אתה לא חייב, אבל אם אתה רוצה, יש לך זכות תגובה של שלוש דקות.

ניסים ואטורי (הליכוד):

קודם כול, לגבי אגש"ח – אני מכיר את הנושא של אגש"ח. אני גר ביישוב שהוא מושב ברמת הגולן, יש בו אגש"ח. אבל אתה גם מקים אגודה קהילתית. זאת אומרת אתה לא חי על ידי האגש"ח. אלה אגודות נפרדות. אתה מצרף אנשים כמוני – אני לא חבר אגודה שיתופית, אבל אני כן חבר באגודה הקהילתית, שהיא ישות נפרדת, דרך אגב, וזה חד-צדדי; האגש"ח עוזר לקהילתית, ולא להפך.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

– – – ואם אני בוועד – – – ממך, אני אספר לך מה קורה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

לגבי ה-75% – נכון, אתה צודק, על ה-20% – כן, זה רק מודד כרגע. דבר שני, לגבי האחוזים – פנו אליי כמה אנשים, גם ראש המועצות האזוריות שי חג'ג, והחלטנו שאנחנו נשב על זה בכל מקרה בוועדה עצמה, ושם נדון איזה אחוז ראוי לעשות. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. אם כך, ניגש להצבעה. ההצבעה היא אלקטרונית. מי בעד הצעת החוק לתיקון פקודת המועצות המקומיות (בחירות לוועד המקומי במועצה האזורית)? מי נגד? אני נותן לכולם להגיע. אל תרוץ, אתה תגיע. ההצעה של ואטורי קודם כול – כן. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 נגד – 3 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת החוק לתיקון פקודת המועצות המקומיות (בחירות לוועד המקומי במועצה האזורית), התשפ"ג–2023, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.

היו"ר ישראל אייכלר:

15 בעד, שלושה מתנגדים. אני קובע שההצעה אושרה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת הפנים והגנת הסביבה. נעבור להצבעה על החוק המצורף לחוק הזה, של חברת הכנסת שרן מרים השכל. מי בעד? מי נגד? ומי נמנע? הצבעה מס' 16 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת החוק לתיקון פקודת המועצות המקומיות (בחירות לוועד המקומי במועצה האזורית), התשפ"ג–2022, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.

היו"ר ישראל אייכלר:

13 בעד, מתנגד אחד. לכן אני קובע שההצעה הטרומית של שרן מרים השכל גם אושרה. שתי ההצעות יעברו לוועדת הפנים והגנת הסביבה להכנה לקריאה ראשונה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

– – – אנחנו נגד.

היו"ר ישראל אייכלר:

לפרוטוקול: חבר הכנסת אחמד טיבי ואיימן עודה ויוסף עטאונה היו רוצים להצביע נגד.

היו"ר ישראל אייכלר:

אנחנו עוברים עכשיו להצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת תשלום דמי חניה במוסד רפואי), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת ינון אזולאי. להצעה הזו הוצמדו כמה וכמה חוקים. אנחנו נקרא בשמו של כל אחד. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. כתוב פה "הנמקה מהמקום". רגע, והצמודים גם מהמקום?

ינון אזולאי (ש"ס):

מה פתאום? למה מהמקום? הינה, בבקשה. הם מסכימים לזה, הם מה – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

כתוב פה "הנמקה מהמקום". אבל אם יושב-ראש הסיעה רוצה לקבל את עשר הדקות המלאות על חשבון המכסה, זה בסדר גמור.

ינון אזולאי (ש"ס):

תודה, אדוני היושב-ראש. כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, אני חושב שזו הצעה חשובה מאוד, שתנומק מפה בצורה המכובדת והראויה לכך. כל הצעה היא ראויה ובאמת מנומקת. אבל חבריי חברי הכנסת, לפני שאני מתחיל לדבר, אני לא יכול שלא להתייחס לוועדת האתיקה, שעושה עבודה נפלאה בימים אלו. החברים שבה – אני פחות מסתכל עליי. ועדת האתיקה נועדה באמת קצת למתן את כולנו, חברי הכנסת, על מנת לעשות קצת סדר. לפעמים כולנו טועים. וכל חברי ועדת האתיקה כולם אנשים שבאים בלב נקי, בנפש חפצה, על מנת לעשות טוב. אין לאף אחד חשבון אישי, ולא מנצלים חשבון אישי כזה או אחר – לחסל חשבונות אישיים. אין דבר כזה. בכל מה שאנחנו עושים, אנחנו יכולים להסתכל לכל חבר כנסת בעיניים ולומר לו: עשינו זאת בלב כבד, וניסינו ועשינו הכול, כי הרצון שלנו הוא שיהיה פה סדר. ילדי כיתה ה' מבית שמש כבר כתבו מכתב לחבר הכנסת ביטון, הוא כבר עלה לפה והקריא אותו. פוגשים אותנו ילדים ונערים שמגיעים לפה ומתלוננים ושואלים אותנו, ואנחנו מתביישים בזה. לכן אני אומר לכם, ופונה לאותם ילדים: חברי הכנסת הם אנשים מדהימים, שבאים ועושים את העבודה למען עם ישראל 24/7. גם בשבת פוגשים אותנו, מבקשים מאיתנו, ויש שאלות. בכל תלונה שמגיעה – אנחנו משתדלים לעשות זאת. גם החוק שמובא לפנינו הוא חוק שהגיע לכולנו, או מניסיון אישי או מפניית ציבור. לכן אני פונה אליכם, חברי הכנסת: אנחנו נשמח שלא יגיעו לוועדה; אבל מי שכבר הגיע או יגיע לוועדה, תקבלו זאת בהבנה וגם באהבה. אתם יכולים לכעוס, אבל תבינו שהרצון שלנו הוא שיהיה טוב לכולנו ושיהיה כבוד לכולנו במקום הזה. לפעמים שואלים אותי מאיפה אנחנו יודעים את הכללים גם בכנסת וגם בזה. אני רוצה להגיד לכם שיש פתרון קל; חוץ מתקנון הכנסת יש עוד פתרון – תקנון שנעשה על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת בראשות היועצת המשפטית שגית אפיק, שחילקה לכל חברי הכנסת. לדוגמה, היא חילקה, יש פה גם את כללי האתיקה. כשבן אדם רוצה לדעת מהם כללי האתיקה – בן אדם אומר: תשמע, יש כלל אתיקה. אני רוצה לדעת מה מותר לי, מה אסור לי. מה זה נזיפה, מה זה הערה, מה זה אזהרה, שלא נגיע לשם. הוא פותח, ובשפה קלה הוא יכול לדעת. אני אישית חיפשתי איך אני מקבל דין רציפות. הסבירו לי כמה פעמים – סליחה שאני אומר את זה, לא בטוח שהבנתי את זה. אבל כשלקחתי והקראתי מתוך הדף, מתוך החומר המצורף הזה, מהאוגדן המדהים הזה, קיבלתי והבנתי בדקה וחצי איך עושים את זה. שם יש את כל הכללים הרלוונטיים של הכנסת שאנחנו משתמשים בהם יום-יום. זה מונח על השולחן של כל חבר כנסת, וזה דבר טוב, זה דבר נפלא. אני מציע לכולם להשתמש בזה, זה דבר קליט ונעים. אני לא רואה שכולם יודעים שזה בכלל קיים. אז מי שעדיין לא קיבל, יכול גם לקבל את זה. אני אישית חמש שנים פה. כיום אני קורא, לומד מתוך זה, וגם נהנה מזה. אני מציע לכולם. ואני שומע שזה עוד יגיע כנראה באיזושהי אפליקציה. זה עוד יותר טוב למי שנמצא באפליקציות – לי זה פחות טוב. לי יותר טוב לקרוא את זה. אז זו ההצעה האישית שלי אליכם. אני חושב שזו מתנה שקיבלנו בכנסת. לגופו של חוק, הצעת החוק המונחת לפנינו. הכניסה לבתי החולים היום כרוכה בעלויות גבוהות מאוד. הרב ליצמן בזמנו, ב-2017, חוקק חוק שזה יהיה עד 20 שקלים בבתי החולים הממשלתיים, אם אני לא טועה. אבל יש בתי חולים שהיום יש להם חניונים פרטיים בתוך בתי החולים, וכאשר אנחנו נכנסים, אנחנו אולי מתחילים ב-20 שקל, ואם אנחנו יוצאים ונכנסים מספר פעמים ביום, אנחנו יכולים להגיע גם ל-100 שקל. אני מבקר רבות בבתי החולים, מבקר חולים, וכשאני נכנס לשם, ולפעמים אני יוצא וחוזר באותו יום, החשבון יכול להגיע ל-40, ל-60 ול-80. אני אספר לכם שכשאבא שלי היה מאושפז, הגעתי יום אחד, אני לא אשכח את זה, ל-162 שקל. נכנסתי ויצאתי, נכנסתי ויצאתי, במשמרות כאלה. זה לא מפעיל את זה ל-24 שעות, אלא כל פעם שאתה נכנס. כשאתה נכנס ל-24 שעות רצופות אתה מקבל איזושהי הנחה, יש מקומות שזה יכול להגיע להרבה כסף. אני נכנסתי ויצאתי והגעתי ל-162 שקל. כשנכנסתי לכנסת, החלטתי שהחוק הזה חייב לעבור. לא יכול להיות שבתוך בית החולים יהיה חניון פרטי. אדם שהגיע לבית החולים לא הגיע לבלות. גם אם יש שם איזה מרכז קניות, הוא לא בא למרכז הקניות, הוא בא לסעוד את החולה, או יכול להיות שלבדיקה לעצמו. אז מה, גם כשהוא מגיע למקום הזה אנחנו לוקחים לו את מעט הכסף הזה, רוצים לקחת לו את זה?

סימון דוידסון (יש עתיד):

שאלה לי: מה קורה במקומות שעושים את זה BOT?

ינון אזולאי (ש"ס):

אנחנו רוצים להגיע להסדר גם בחוק, שבית החולים לא יפסיד, ועל זה ההידברות שלנו עם משרד הבריאות. משרד הבריאות דואג להם, ואלה גם חלק מההסכמות שהיו להביא את החוק הזה, אבל החוק הזה חייב לעבור. לא יכול להיות שאתה נכנס לבקר בבית חולים, וב-24 שעות זה פתאום מחיר של 48 שעות. אדם שבא לטיפול, אותו אדם שמתאשפז – צריך לתת שבוע ראשון חינם לקרוב משפחה ראשון.

נאור שירי (יש עתיד):

לא לכולם.

ינון אזולאי (ש"ס):

אמרתי, לקרוב משפחה ראשון.

נאור שירי (יש עתיד):

יש אבא, אימא, אח, אחות.

ינון אזולאי (ש"ס):

אז אמרנו, קרוב משפחה ראשון שסועד אותו. שסועד.

היו"ר ישראל אייכלר:

בדרגה ראשונה.

ינון אזולאי (ש"ס):

בדרגה ראשונה.

נאור שירי (יש עתיד):

ינון אזולאי (ש"ס):

לא, אמרתי מה צריך. אמרתי מה צריך. החוק הזה בא לעשות תיקון עוולה. אני חושב שכולנו קיבלנו תלונות. רק תדעו לכם, הצעות חוק מוצמדות – כמעט אין כמות כזאת של הצעות חוק מוצמדות, 11 נצמדו בהצעת חוק הזאת. רק אגיד לכם שבפעם שעברה, בקדנציה הקודמת, היו חברי כנסת שהתנגדו. חבר הכנסת אחמד טיבי, אתה זוכר? אתה באת איתי יחד, הבאנו את הצעת החוק הזאת, והיא נפלה, נראה לי שאפילו על חודו של קול, על חודו של קול.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

בהתחלה היא עברה.

ינון אזולאי (ש"ס):

בהתחלה עברה, ואחר כך נפלה על חודו של קול. ואני שמח, אתה יודע על מה אני שמח? לראות את אלה היום שאומרים: שמע, טעינו, אפילו אנחנו מצמידים. בסדר, אתה יודע מה, אחמד? אין לי בעיה שמעתיקים מאיתנו. זה דבר טוב, שייקח קרדיט כל מי שרוצה, אין לנו בעיה עם זה. הובלנו את זה אז ביחד, ואני שמח שכל מי שנצמד – אופיר כץ, את כל נושא החולים בפריפריה אתה לוקח, ואתה יודע מה זה, אופיר, ידידי היקר, יושב-ראש הקואליציה, ואני שמח שגם אתה נצמדת, כי אנחנו נוכל לעבוד ביחד. זאת הצעה שנראה לי בה שיש מכל סיעות הבית. נוכל לעבוד ביחד ולהביא את הבשורה הזאת כמה שיותר מהר לאותם אנשים מסכנים, אותן משפחות ומלווים שגם ככה יש להם סבל, סבל גדול. לכן אני אומר, חבריי חברי הכנסת, אני אפילו לא צריך לקרוא לכם להצביע בעד, כי אני לא מאמין שיש מישהו שיצביע נגד החולים האלה, נגד המשפחות האלה. אני רק רוצה להודות, כמובן, למשרד הבריאות, לשר הבריאות, למשרד האוצר, לשר התחבורה, לרב אורי מקלב, שגם מציג פה – – –

נאור שירי (יש עתיד):

מי שר הבריאות?

ינון אזולאי (ש"ס):

ממלא מקום שר הבריאות הרב יואב בן צור, איש ש"ס. כשאתם שואלים מה הבאתם, אז אנחנו הבאנו את רשות העוני, הבאנו דמי מחלה, הבאנו לפגים, הבאנו היום לסטודנטים. הרשימה של ש"ס ארוכה. עובדים, אין לנו זמן – – –

נאור שירי (יש עתיד):

לא ראיתי, אתם 20 שנה בקואליציה.

ינון אזולאי (ש"ס):

אתה האחרון שיכול להגיד עלינו שלא הבאנו דברים.

נאור שירי (יש עתיד):

20 שנה בקואליציה, העוני רק גדל – העוני רק גדל.

ינון אזולאי (ש"ס):

ידידי היקר, תנועת ש"ס הביאה בשורה לעם ישראל, מביאה בשורה לעם ישראל – –

נאור שירי (יש עתיד):

הפספוס הגדול זה ש"ס.

ינון אזולאי (ש"ס):

– – ותביא בשורה לעם ישראל, ועובדה היא שכולם נצמדים אלי. אני עושה זאת בשמחה, כי כולנו אחים. גם מירב יודעת את זה, וגם למירב בן ארי יש פה הצעת חוק דומה לזו, כי גם היא יודעת את החשיבות של זה, אנחנו כולנו ביחד. אין קרדיט בדבר הזה, כולנו ביחד נעשה את הכול למען עם ישראל, והחוק הזה יעבור כמה שיותר מהר. בעזרת השם נברך את כולם ברפואה שלמה, שהחוק הזה יחול רק בלידות, בעזרת השם. תודה רבה לכולם.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

להצעה הזאת הוצמדו כמה וכמה חוקים, אני לא צריך להגיד עכשיו כמה, אבל נלך לפי הרשימה. הראשון ברשימה, חבר הכנסת אחמד טיבי – הצעת חוק הגבלת דמי חניה בחניוני בתי החולים, בבקשה. כל אחד מהמוצמדים – שלוש דקות.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מכובדי היושב-ראש, עמיתי חבר הכנסת ינון אזולאי, הצענו את הצעת החוק שאתה הובלת בכנסת הקודמת, והתוצאה הייתה 50:49. היא עברה, אחר כך הייתה פה מהומה, והיא נפלה על חודו של קול.

ינון אזולאי (ש"ס):

אחמד, על חודו של שקל.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

ועכשיו ח"כים רבים מגישים. זה מראה לך שהחוק הוא חשוב, הוא חברתי וגם כלכלי, כי מגיעים לבית חולים לבקר חולה, בן משפחה, ואז כמה חברי משפחה נאלצים לשלם עד 100, 120, 160 שקל. 160 שקלים זה המון כסף, ולכן צריך להגביל. מה אומרת הצעת החוק הזאת? הגבלת התשלום בחניון של בית חולים, של כל בתי החולים בארץ. (אומר בערבית: קביעת הסכום המשולם עבור חניית הרכב בחניון בית החולים.)

נאור שירי (יש עתיד):

תלוי איזה סייארה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

למשפחתו של מבקר, לא כל אחד. מי שבן משפחתו מאושפז שם, יוגבל עבורו התשלום של החניון. מדובר בהצעת חוק חברתית ממדרגה ראשונה. דווקא היום, בתקופה של יוקר מחיה, עליית מחירים, יש נחיצות בהצעת החוק הזאת. אנחנו יזמנו הצעה זו יחד איתך בכנסת הקודמת והצבענו בעדה, ואנחנו עקביים, מר אזולאי, עקביים – נצביע בעד גם בכנסת הזאת.

ינון אזולאי (ש"ס):

אני מקווה שאנחנו לא מחכים גם לכנסת הבאה. בעזרת השם, אנחנו מעבירים אותה כמה שיותר מוקדם.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אפשר להעביר את זה בכמה שבועות בשנייה ושלישית.

נאור שירי (יש עתיד):

אם אתה רוצה כמה שבועות, ישר לחוקה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מכובדי היושב-ראש, צריך להוריד את מחירי אגרות החניונים בבתי החולים למחיר אחיד לבני משפחה. הקהל לא צריך להיות שבוי של מחירי החניונים המוגזמים בתקופה הזאת, ולכן אני מבקש מחברי הכנסת להצביע בעד הצעה חברתית חשובה זו. תודה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

הצעת חוק דומה, הגבלת דמי חניה בחניוני בתי חולים, של חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב בראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, הצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת דמי חניה) – הבאתי אותה כבר בכנסת העשרים, לדעתי לפני שבע שנים, יחד עם אחמד טיבי, נכון? זוכר את זה? כבר בכנסת העשרים הבאנו את החוק. הייתה לזה התנגדות, אני זוכרת שהיו לי הרבה שיחות על זה, גם עם שר האוצר אז, ואני מאוד שמחה שהפעם הממשלה באמת תומכת בחוק. רק נקווה – איפה ינון? ינון, אני חייבת להגיד לך משהו, וגם אחמד יכול להעיד על זה.

היו"ר ישראל אייכלר:

ינון.

מירב בן ארי (יש עתיד):

החוק הזה גם עבר בטרומית בכנסת העשרים, לדעתי, ופשוט נתקע. עכשיו, אנחנו יודעים שאתה אדם רציני, ולכן אני אומרת שהחוק פה עובר בטרומית, אבל כדי לא, אתה יודע, לפזר עשן, מאוד חשוב לקדם אותו. תראו כמה ח"כים הצטרפו, כמעט עשרה, לא, אדוני היושב-ראש? 11. לכן כל כך חשוב שנשלב ידיים בעניין הזה ונילחם, כי בכנסת העשרים זה עבר בטרומית ולא התגלגל לשום מקום. כן, גם אז היינו. חייבים, חייבים. קצרה היריעה מלתאר את מה שקורה בבתי החולים, אבל מה שהכי גרוע זה שזה קהל שבוי, אין לך מה לעשות. עכשיו את מלווה את חברה שלך לטיפולי פוריות, עכשיו אתה מלווה את אבא שלך, את סבא שלך – אין איפה לחנות. קחו בעיקר את בתי החולים במרכז הארץ. אני גרה לא רחוק מאיכילוב – אין איפה לחנות. באמת, גם אנשים שהם לא קשי יום, גם כאלה שיש להם, זה מאוד מאוד מאוד יקר. אני חושבת שהשיתוף פה בין קואליציה לאופוזיציה הוא משמעותי, ואנחנו חייבים לתת למאושפזים ולמשפחות שלהם את היכולת להגיע ולשלם מחיר הוגן. ברור לי שהממשלה תצטרך להכניס יד לכיס, כי מן הסתם אי-אפשר להשית הכול על בתי החולים, אבל הממשלה צריכה ויכולה להתערב, וכבר עושה את זה. אגב, אם כבר, לפחות שייקחו את הדוגמה של איך עיריית תל אביב מעורבת בחניונים של אחוזות חוף, נגיד. אתה יודע שתושב תל אביב יכול לשלם בתל אביב פחות 75%, כי גם הוא קהל שבוי; הרי מי שגר בתל אביב אין לו חניה, הוא קהל שבוי, ומראש הוא לא יכול לחנות. לכן גם כאן, אותו רעיון – ברגע שאתה קהל שבוי, נכנסת לבית חולים, אין לך ברירה. המדינה צריכה להתערב. אני חושבת שהדוגמה היא של עיריית תל אביב, אולי זה גם בהוד השרון, אני לא יודעת, נאור.

נאור שירי (יש עתיד):

שם אין עדיין בית חולים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, אני אומרת, כשאתה חונה כתושב בעיר, האם יש לך הנחה, מעניין. תל אביב היא דוגמה מעולה, אפשר לחנות וכמובן לשלם מחיר נמוך. אני וינון, וכל חברי הכנסת, גם טטיאנה מהמפלגה שלי נמצאת – אני חושבת שכדאי, לדעתי, לוועדת הבריאות, כי זה נושא של בריאות. זה גם מה שינון – אני מקווה שכולנו יחד לא נעכב את זה בוועדת הכנסת. אני חושבת שהכול מוסדות בריאות וציבור, איפה שיש קהל שבוי צריך לבוא, לדעתי הוועדה היא ועדת הבריאות.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה, אנחנו – – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

בריאות, בריאות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

יפה, בואו נחתור לשם, כדי שזה לא יתעכב שוב. תודה.

היו"ר ישראל אייכלר:

הצעת חוק דומה – הגבלת דמי חניה בחניוני בתי חולים, של חבר הכנסת אופיר כץ, יושב-ראש הקואליציה, בבקשה. אופיר כץ עוסק בבתי חולים הרבה, מה-MRI וכל זה, זה לא מהיום.

אופיר כץ (הליכוד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להגיד לחבר הכנסת חברי ינון אזולאי שאני לא זוכר הצעת חוק שכל כך הרבה הצטרפו אליה, כי האמת שכל כך הרבה חברי כנסת, גם אני ביניהם, מנסים להעביר האת החוק הזה. גם אלה שהצטרפו, אני מכיר את זה שהם הגישו את זה בכנסות קודמות. כל הכבוד לך, אתה תמיד רואה את החלש ומחפש את הצדק, וזו עוד דוגמה לכך, וכל הכבוד שאתה מוביל את הנושא שחשוב לכל כך הרבה אזרחים שמיוצגים פה על ידי חברי כנסת; שנעביר את זה ביחד איתך ובהובלתך. האמת שכן, אתה מגיע לבית חולים ואתה נכנס לשעתיים בדיקה, ואז אתה שם את כרטיס החניה, ואתה אומר: אולי זו טעות, הייתי פה רק שעתיים, למה אני צריך לשלם 40 ומשהו שקלים על שעתיים, מה, באתי לקניון מפואר ועכשיו יש לי עודף כסף? אנשים מגיעים לשם, הם חייבים, אין להם הרבה ברירות. זה לא מותרות, זה או בדיקה או אשפוז, שלא לדבר על אלו שמגיעים לאשפוז והבעל או האישה או האבא או האימא נשארים עם הילד, והם נכנסים עם הרכב. כל אשפוז כזה זה מתחלף להם ל-24 שעות, והם מגיעים למאות שקלים. על מה, על לקבל טיפול רפואי? הרי משלמים פה, כל אזרח מחויב לשלם ביטוח בריאות, זה סוג של אקסטרה לביטוח הבריאות. בן אדם שצריך לעבור אשפוז או בדיקה צריך להוציא מאות שקלים, וזה לא הוגן וזה לא פייר. יש אנשים שהסכומים האלה מאוד מאוד קשים עבורם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

בבית חולים בגליל – 20 שקל ליום, זה אפשרי.

אופיר כץ (הליכוד):

אוקיי, נהריה? יפה מאוד, יפה מאוד, ככה צריך. למה זה צריך להיות יותר מ-15–20 שקלים, למה? למה מאות שקלים?

ינון אזולאי (ש"ס):

– – – של חולים אחרים – – –

אופיר כץ (הליכוד):

כן. אתה יודע, אני רואה אצלי בבית החולים העמק. אני רואה, ינון, איפה אנשים מחנים את הרכב כדי להימנע מהחניה. אתה לא מבין כמה הם הולכים, אתה לא מבין כמה הם צריכים ללכת, קילומטרים, באמת, בשביל לחסוך את ה-25–30 שקלים האלה. יש כאלה שיותר, כן. בעמק זה לא לשעה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

יומי.

אופיר כץ (הליכוד):

יומי. זה מטורף, זה מטורף. מה עם בן אדם שקשה לו, אין לו נגישות, לא יכול בתחבורה ציבורית? אני חושב שבאמת הגיע הזמן לשים לזה סוף. אדם שבסך הכול הולך לטיפול רפואי לא צריך את התשלום הזה. וכמו שאמרת, ינון, צריך גם לראות איך אנחנו עוזרים לבתי החולים, שחלק מהתקציב הזה הוא חשוב להם, איך בעצם אנחנו עוזרים לכסות על הפער הזה כשאנחנו הולכים לשנות. הגיע הזמן שיהיה מחיר סביר, נורמלי, ושלא יעלה מאות שקלים ביקור בבית חולים. תודה.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

תודה רבה, חבר הכנסת אופיר כץ.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. בבקשה, גברתי.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

תודה, גברתי היושבת בראש. האמת, אני מתחילה בזה שאני מנמקת את הצעת החוק הזו בעיקר בשמו של היוזם של החוק, חבר הכנסת חברי איימן עודה, ואני הצטרפתי כאחת היוזמות. לצערי חבר הכנסת בענישה מוועדת אתיקה, והוא לא יכול לנמק את הצעת החוק שלו, שהיא הצעת חוק טובה מאוד. כבר דיברו שאר המציעים על חשיבות ההצעה הזו וכמה היא מקילה על אנשים שצריכים לטפל באותה עת בעניינים רפואיים הקשורים אליהם או לבני המשפחה. אני חייבת להזכיר שאנשים שמאושפזים, בדרך כלל יש בני משפחה שמגיעים כל יום, ולפעמים, בגלל שהם לא יכולים להישאר כל היום בגלל העבודה, הם מגיעים בבוקר – אני בעצמי עברתי את החוויה המצערת הזו: הייתי מגיעה בבוקר ואחר כך חייבת לצאת לעבודה – – –

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

אני מבקשת שקט שם.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

הייתי חייבת לצאת לסידורים ולחזור אחרי הצוהריים, וכל פעם זה לשלם סכומים. מילא אנחנו, אבל אנשים, באמת, כמו שאמר חבר הכנסת אופיר כץ, אנשים חונים במרחקים כדי לא לשלם את החניה כי אין להם איך לעמוד בזה. יש אנשים שיש להם בני משפחה שמאושפזים חודש שלם, והם צריכים להגיע כל יום לפקוד אותם, אם זה אם או אב או בן זוג, וזה סכומי עתק. בלתי מתקבל על הדעת. אני חושבת שהגיע הזמן לעשות סדר בעניין הזה. אני מנצלת את הדקה שנשארה לי כדי להגיד, לצערי הרב, שהיושב-ראש הקודם, חבר הכנסת בוסו, אמר שהמליאה היום חוותה מראה מזלזל בכנסת; מי שזלזל בחיי נשים זו הקואליציה. אנחנו, אם קוראים לזה זלזול, אז בעיניי זו הפקרות. הפקירו את דמן של הנשים. היה אפשר לעלות, להגיד: תעבירו את החוק בטרומית. היה אפשר, ועדיין אפשרי. ואני קוראת לראש הממשלה להתערב באירוע הזה, ובמקום להביא את הנבצרות-התבצרות שלו, שיביא את חוק החלת דין רציפות על החוק שעבר בקריאה ראשונה, שהיה חוק ממשלתי שעבדו עליו רבות – להחיל את זה על חוק האזיקון האלקטרוני. בואו נראה אתכם פעם עושים משהו לטובת הציבור.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

תודה רבה.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. בבקשה, גברתי.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היושבת בראש, כנסת נכבדה, אני מודה על ההזדמנות שהפעם הצלחתי להצמיד את החוק הזה ולהביא אותו כאן, ושתהיה עליו הסכמה משני הצדדים. ההצעה הזאת הייתה כבר מהקדנציה הקודמת, ולא יכולתי לעשות זאת, למרות האמונה השלמה שלי שתפקידנו כאן כחברי כנסת, כשליחי ציבור – – –

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

אני מבקשת קצת יותר שקט בתאים. עליזה יקרה, קצת יותר בשקט. כולם שם, תנמיכו. בבקשה, גם אוסיף לך את הזמן שלך.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מה שהתחלתי להגיד – תפקידנו העיקרי כשליחות ושליחי ציבור במקום הזה הוא באמת להקל על חייהם של האנשים, במיוחד אנשים מוחלשים, במיוחד אנשים שנמצאים בתקופה מסוימת במצוקה בחיים שלהם. וכן, אין ספק שהסוגיה הזאת של מחירים מופקעים של דמי חניה בבתי חולים, אני חושבת – אומנם זה יכול להוות במקום מסוים הכנסה שיכולה לרומם קצת את מצבו של בית החולים, במיוחד אם אנחנו נדבר על בתי חולים שאין להם תמיכה ותקציב ממשלתי, תמיכה קבועה בתקציב המדינה. עם זאת, אני חושבת, שמן הראוי באמת לקדם את ההצעה הזאת ולתת יד שהיא תגיע עד לקריאה השלישית ותאושר, ולא לתקופה מסוימת אלא שתהיה לעד, כי מי שחולה ונמצא בבית החולים לא צריך להכביד עליו, ממילא יש לו הרבה הוצאות. הבוקר היינו בדיון בוועדת הכספים על הפחתת מע"מ על מחירי תרופות לחולי סרטן, והתרופות האלה לא נמצאות בסל התרופות, זאת אומרת, החולה צריך לשלם עבור התרופה במלואה. הבקשה – רק להוריד את המע"מ. אז תתארו לעצמכם חולה קשה שנמצא לפעמים חודשים ממושכים בבית החולים וכל המשפחה מסביבו והקרובים צריכים לבוא ולבקר אותו, וכל הזמן צריך לשלם על כל כניסה ויציאה סכומים כל כך גדולים. אז אכן הצעה צודקת, אנושית, הוגנת. שירבו כמוה. תודה.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

תודה רבה לך.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה, שלוש דקות לרשותך.

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, לפני שאציג את הצעת החוק אשתף אתכם שטרם נרגעתי ממה שהיה כאן לפני מספר שעות. אני לא מאמינה שאנשים שיודעים להגיש הצעות כאלה אנושיות ומתחשבות ומרחמות – איך אפשר להצביע נגד האיזוק האלקטרוני, שאמור להגן על נשים שסובלות מאלימות? אני לא מבינה, אבל טוב שיש גם אנשים שדואגים לציבור. אני עוברת להצעת החוק, לנושא של חוק הגבלת דמי חניה בבתי החולים. אני עוסקת בנושא בריאות הציבור כבר שנים רבות. במסגרת תפקידי וגם בחיים הפרטיים הייתי בקשר עם המון משפחות אשר יקיריהן היו מאושפזים בבתי חולים. לא פעם האשפוז היה לתקופות ממושכות. לפעמים המשפחות התגוררו במקומות שאין בהם תחבורה ציבורית, והן נאלצו להגיע לבית החולים ברכב פרטי. משפחות אלה סעדו את יקיריהן המאושפזים בבתי חולים והיו לידם במשך שעות רבות ולפעמים במשך יום שלם, יום ועוד יום, ועלות החניה שהן נאלצו לשלם בבית החולים הייתה כבדה ויקרה. הסכומים יכולים להגיע עד אלפי שקלים בחודש כאשר מדובר באשפוז ממושך, ומאות שקלים לימים ספורים. זהו נטל כספי לא צפוי ולא פשוט. אחד הדברים ששמתי לנגד עיניי כנבחרת ציבור זה טיפול בהורדת מחירי חניונים בבתי חולים. לא ייתכן שמצב מצוקה של אזרחים יהיה בסיס לניצול ועשיית רווחים לא הוגנים עבור חניונים. במצב של ביקור חולים או ביקור במרפאות חוץ בבתי חולים חייב להיות תעריף מתחשב עם חיוב מקסימום הוגן פר יום. אני חושבת שלמשפחתו של החולה מגיע בכלל תעריף ייחודי זול במיוחד, מול אישור, כדי לאפשר להם להיות לצידו כמה שצריך ללא מועקה. המחיר הגבוה מעיק על הכיס במצב כה רגיש. לכן הגשתי את הצעת החוק הזו, כדי לקבוע את המחיר המקסימלי לשעת החניה בסך 15 שקלים, ו-40 ש"ח עבור יום שלם. אני מבקשת שחברי כנסת וחברות הכנסת יתעלו מעל השיוך המפלגתי שלהם, מעל עניינים של קואליציה או אופוזיציה ויפרגנו לתושבי המדינה בתמיכה בחוק כל כך מובן מאליו. אני לא הראשונה ולא היחידה שמגישה הצעת חוק כזאת. אני יודעת שחברתי מירב בן ארי הגישה עוד בכנסת העשרים את הצעת החוק הזאת. כולנו עומדים מדי פעם במצב שבן או בת משפחה נמצא בבתי חולים – לעיתים בנסיבות משמחות ולעיתים בנסיבות מדאיגות. זה מצב המשותף של כולנו, ולא שייך לא למוצא, לא לדעה, לא למגדר. לכן אני מבקשת להצביע בעד הצעת החוק הזאת.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

תודה רבה.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אזרחים בעת מצוקה כמו מחלה לא צריכים להיות יעד ומטרה לניצול או שליטה. להפך, צריך לבוא לקראתם, להקל עליהם את החיים ולמנוע ניצול או פגיעה בהם. ובכלל ניצול או פגיעה בחלש בעת מצוקה זה מעשה שלא ייעשה, ויש לנו את החובה המוסרית והמקצועית למנוע זאת. הדברים נכונים גם לבני המשפחה שבאים לעזרה ותמיכה בחולה. בתי חולים לא צריכים להיות מפעל ליצירת כסף בדרכים שונות ומשונות. יש להם את החובה האנושית לא להקשות על חיי החולה או משפחתו. גביית דמי חניה מופקעים במקרים אלו לא מתקבלת על הדעת, ובכל מקרה לדעתי עלות החניה בבתי החולים צריכה להיות סמלית עד מאוד. נוסף על כך, יש תופעה של פגיעה ברכבים ורכוש בחניוני בתי חולים, והתופעה הזאת קיימת בבתי חולים. בתי חולים לא מספקים שירותי אבטחה בחניונים, ויש גם תופעה שיש יחידות – פורצים לרכבים של החולים או של המשפחות, מנפצים את השמשות שלהם. המקרים האלה צריכים להיות מטופלים ותחת פיקוח של בתי החולים. המצב הוא שהחולים ובאי בתי החולים גם משלמים חניה וגם לא מקבלים שירותי אבטחה בסיסיים על מנת לשמור על רכושם. לסיכום, החוק הזה מאוזן, מגדיר מחיר סביר לחניה במקרים הנדונים, כולל אפשרות לכניסה חוזרת חופשית באותו יום, ומאפשר להקל ולו במעט את יוקר המחיה שאנו חווים (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: בני ובנות החברה שלנו, אני לא מגזים כשאני אומר שעלויות החניה למבקרים בבתי החולים לצורך ביצוע בדיקות הן עלויות המכבידות על כל המשפחות, בייחוד בצל הקשיים הכלכליים שכולם סובלים מהם, ובעיקר לבני החברה הערבית שלנו. לא ייתכן שנוסיף נטל על החולה ומשפחתו של תשלום מחירים מופקעים רק לצורך חניית רכבו. אני מציג את חוק איחוד תשלומי חניה של כלי רכב בחניוני בתי החולים, עם חברים נוספים בכנסת, וחיוב במחיר סמלי קבוע בכל בתי החולים בארץ. זו חובה מוסרית והומנית, ואני לא חושב שיש מי שמתנגד לכך. תודה.) תודה.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

תודה רבה לך.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

חברת הכנסת חוה אתי עטייה, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, גברתי.

חוה אתי עטייה (הליכוד):

גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אדוני שר השיכון, סגן השר, מכובדיי כולם, חודש טוב. הצעת החוק המובאת לאישורכם תביא בשורה אמיתית לחיי היום-יום של אזרחי ישראל. הביקור במוסד רפואי רצוף בדאגות ובחששות. היינו מעדיפים לבקר במקום אחר ולא ללוות את יקירינו דווקא לשם. מכובדיי, החקיקה היא מהחיים עצמם. אני בטוחה שחוויתם חוויה דומה לחוויה שלי. סעדתי את הוריי כאשר אושפזו בבתי החולים. בסוף היום, לאחר שהייה של שעות רבות לידם, נאלצתי לשלם עבור החניה סכום לא מבוטל. זה היה עושק ממש – שילמתי בחניון של בית החולים 25 שקלים ליום. אם נכפיל את הסכום הזה בשבועיים, קיבלנו הוצאה של 300 שקלים. יש בתי חולים שגובים ליום חניה גם 32 שקלים ואף יותר. מדובר בהוצאה שמכבידה עד מאוד. חבריי לקואליציה חבר הכנסת ינון אזולאי, חבר הכנסת אופיר כץ וחברי כנסת נוספים ואני, מביאים לאישורכם הצעה להגביל את מחיר החניה. על פי מסמך של הממ"מ, מרכז המידע והמחקר של הכנסת, ישנו הבדל בתשלום בין בתי החולים הממשלתיים של קופות חולים וגם פרטיים. לפי ההצעה שלי ייקבעו שלושה תעריפים – סביר להניח שההצעות דומות: 15 שקלים ליום אם לבעל הרכב יינתן אישור מהמוסד הרפואי שלפיו הוא ביקר במוסד והחנה את רכבו; 10 שקלים ליום אם לבעל הרכב יינתן אישור מהמוסד הרפואי שלפיו הוא ביקר קרוב משפחה המאושפז במוסד במשך יותר משלושה ימים; 7 שקלים ליום אם לבעל הרכב יינתן אישור מהמוסד הרפואי שלפיו הוא ביקר קרוב משפחה המאושפז במוסד במשך יותר מעשרה ימים. כל זה יחול על כלי רכב אחד עבור כל מאושפז. כשתובא בעזרת השם ההצעה לדיון בוועדה לקראת הכנתה לקריאה ראשונה, סביר להניח שיחולו בה תיקונים שיהיו מקובלים על יו"ר הוועדה, על חברי הוועדה ועל המציעים. מובן שנישא וניתן עם בעלי החניונים, ונשתדל להגיע איתם לתמימות דעים ולהסכמות. בדרך זו תהיה הנאה לשני הצדדים, הן לבעלי החניונים והן למבקרים במוסדות. מטרות הצעת החוק הזאת היא לתקן עוולות, להיטיב עם העם כולו, בעיקר עם השכבות החלשות בחברה ולעשות צדק. אודה על תמיכתכם בהצעת החוק החשובה. אני מודה לשר הבריאות חבר הכנסת בן צור, לשר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין, לשר החינוך יואב קיש, לנציגי האוצר ולכל מי שסייע בקידום הצעת החוק. תודה.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

תודה רבה לך.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה.

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, החוק הזה להגבלת דמי חניה במוסד רפואי – אני ראיתי, ספרתי, יש עשר הצעות חוק שהוגשו, וזה רק מעיד על זה שיש בכך חשיבות. יש הרבה חברי כנסת מכל סיעות הבית שחשוב להם מבחינה חברתית לסייע לאנשים חלשים, מוחלשים. אני בטוח שבעצם רוב האנשים שמגיעים לבית החולים ומבקרים בבתי חולים לא מגיעים מרצון. הם באים או לאשפוז או לבקר בני משפחה בתוך בתי החולים, ולכן השימוש בחניה צריך להית מונגש, נגיש במחיר סביר. בשנים האחרונות מחירי החניה בבתי החולים יכולים להגיע ל-60–70 שקל ליום ופחות מזה. מדובר במשאב ציבורי שאמור להיות נגיש במחיר סביר לכל האנשים, לכולם. מה שנאמר כאן, שבבית חולים מסוים משלמים 20 שקל ליום, זאת אומרת שיש אפשרות שבכל בתי החולים יהיה מחיר אחיד – אם לבית חולים אחד משתלם לגבות 20 שקל ליום, אז אני בטוח שבכל בתי החולים זה יכול להיות מחיר סביר. לכן חשוב שיהיה מחיר אחיד בכל בתי החולים. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: הצגת חוק לקביעת מחיר אחיד לחניה בחניונים בבתי החולים – אין ספק שזה חוק שבא לסייע לאנשים שמצבם הכלכלי קשה, ורוב בני החברה הערבית, או כ-50% מהם, הם מתחת לקו העוני. לכן, חוק כמו החוק הזה, אין ספק שהוא מסייע מעט, זאת אומרת, הוא לא יציל את המשפחות מהאימה ומההוצאות הקיימות, אולם אין ספק שהוא מאפשר סיוע קל לבני החברה הערבית שלנו. תודה.) תודה.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

תודה רבה לך. ישיב במשולב אורי מקלב, סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים. בבקשה.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

תודה רבה, גברתי היושבת בראש. מכובדי השר גולדקנופ, חבריי חברי הכנסת, אני אפתח בדברי ברכה למציעים הרבים – לחבר הכנסת ינון אזולאי, שמוביל את החוק, ועוד תשעה או עשרה מוצמדים. אני כבר קצת ותיק בכנסת, 15 שנה בטח, ואני לא זוכר הצעת חוק עם כל כך הרבה הצמדות כמו שיש להצעת החוק הזו. זה לבד סימן שהיא הצעת חוק ראויה. מעבר לכך, גם כל חלקי הבית שותפים להצעת החוק הזאת, אז זה לבד אומר שמהות החוק והצעת החוק הן דבר נצרך, דבר ראוי ודבר חשוב ונכון. בכלל באופן אמיתי, אם נגיד איזה דבר נצמד להצעת החוק בדברי התשובה והממשלה תומכת בקריאה טרומית – חשוב להגיד שהצעת חוק שמאחדת בימים האלה את הבית הזה זה באמת דבר ראוי כשלעצמו, וצריך למנף ולהמשיך באחדות שיש בין חלקי הבית. ואת האמת אנחנו יודעים: באופן אמיתי – לא כמו שנראה בתקשורת ומה שנראה אולי בחוץ – רוב עבודת הכנסת היא בעבודה משותפת. רוב הדיונים ברוב החוקים שהיו עד היום, ודאי במסגרת הפעילות המשותפת של כל הוועדות, ולא דווקא הוועדות שהיום מתוקשרות, הם בעבודות שיש בהן הסכמה נדירה. נדיר הוא המצב שיש חילוקי דעות מהותיים בין קואליציה לאופוזיציה, ולכן טוב שהציבור ידע והאזרחים ידעו שבכנסת נעשית הרבה הרבה עבודה משותפת בין הקואליציה לאופוזיציה ובין כל חלקי הבית, בין כל חברי הכנסת, ואנחנו מקווים שבאמת ימשיכו באווירה הזאת. הצעת החוק הזו מדברת על מחיר מקסימום לחניה עם כל מיני דברים, כמה שלבים שיש בהצעת החוק הזו, ותכף נתייחס לזה. אבל לפני זה אני רוצה להגיד שהכנסת – ואני מצמיד את זה למה שאמרתי קודם – כבר לפני 13 שנה, ב-2010, בוועדה לפניות הציבור, שאז עמדתי בראשה, הכנסת התחילה לדון ודנה במחירים של חניות בבתי חולים. הלכנו על מהלך ארוך מאוד, מהלך שהיה בשיתוף פעולה בין הממשלה לבין הכנסת בכך שהממשלה עצמה, משרד הבריאות עצמו, בהוראה שלו, בנוהל שלו, הנחה את בתי החולים הממשלתיים בהגבלת מחיר החניה, ואם אינני טועה זה 20 שקלים – לא רק מחיר מקסימלי אלא גם מתן פטור ממחיר ההנחה – ואני חושב שכדאי לצרף גם את זה בהצעת החוק, אני לא ראיתי שמישהו צירף את זה – לכאלה שמאושפזים תקופות ארוכות. אפשר להחליט מה זה תקופות ארוכות, האם זה שבועיים, האם זה עשרה ימים. זה נכון שהיום ימי האשפוז מתקצרים, אבל אחרי הכול – אני מביא דוגמה של פגים, הורים שצריכים ללוות פג; כמה נסיעות הם צריכים, והם צריכים גם לשמר את העבודה, ככל שהם יכולים, ואם יש ילדים אחרים בבית – גם לטפל בהם. נושא החניה הוא אקוטי, הוא נצרך. לא תמיד זה רכב אחד, לפעמים זה שני רכבים, ואם צריכים לשלם את מלוא המחיר על שני הרכבים, יכולים להגיע למחירים מאוד גבוהים, וזה יום-יום, גברתי היושבת בראש, וזה יכול להיות חודש ואף יותר. לכן בבתי חולים הממשלתיים יש נוהל, ואני מקווה שגם מיישמים אותו, של פטור באשפוז של מעל כך וכך ימים, עם האישורים המתאימים מתוך המחלקות. לא רק זה, אנחנו קבענו אז, ויש את זה בפרוטוקולים של הוועדה לפניות הציבור, חובה ליידע את המאושפז, את ההורים של המאושפזים, את המאושפזים בעצמם, על מתן האפשרות של חניה ארוכת טווח. ונכון, ואמרו הדוברים בצדק, חניה בבית חולים זה לא אקסטרה, זה לא נסיעה לקניון, זה לא נסיעה לאצטדיון, זה לא קניות או שירותים שבית החולים מוכר. שירותים נוספים – בתי חולים גובים כספים על חנות הצעצועים או חנות המתנות, יכול להיות שגם על המסעדות, וגם מעבר לזה, חנות שמאפשרת קניות ומצרכים. כשאלה דברים נלווים, אדם יכול להביא מהבית; את החניה הוא לא יכול להביא מהבית. חניה זה משהו מובנה בתוך האשפוז. לא רק זה, גם על הקפה הייתה כאן בכנסת פעילות והייתה אולי אפילו הצעת חוק להגביל את המחיר של הקפה. מדוע? אמרו שקפה זה דבר נצרך, לא יכולים להביא מהבית. אנשים נמצאים ימים ארוכים, נמצאים בניתוחים, גם בקפה יש הפקעות מחירים, זו פגיעה. זו פגיעה – יוקר המחיה – זו פגיעה בצרכנים, זו פגיעה באנשים מוחלשים שצריכים את הקפה. אבל לשאר הדברים אין דומה חניון, שזה חלק נצרך ומובנה בתוך מתן השירותים. נדמיין לעצמנו שמחר יבקשו עבור האוכל של החולה, או דברים שהם בסיסיים? נכון, מנגד יש בתי חולים, במיוחד הציבוריים והפרטיים, שרואים את זה כאפיק הכנסה. המצב של בתי החולים הוא מצב קשה, והם צריכים הכנסות, אבל אפיק ההכנסה הזה הוא אפיק על חשבון הציבור, ובמערכת האיזונים הנכונה זה צריך להיכנס בתוך ההתחשבנות של מחיר יום האשפוז, צריך להכניס את זה במחיר. יום האשפוז בנוי מכמה וכמה פרמטרים, ואחד הפרמטרים צריך להיות שבית החולים צריך להעמיד זאת לרשות המבקרים, המלווים או המטופלים בעצמם. חלק מהחולים הם אנשים שבאים לטיפולים, באים למרפאות, באים לאשפוזי יום. צריך גם לציין, גברתי היושבת-ראש, שהתחבורה הציבורית בהרבה הרבה בתי חולים היא לא נגישה – היא נגמרת בשעות מוקדמות, היא לעיתים רחוקות. לא צריך הרבה להרחיב כאן את הדיבור על הקושי שעוברים המלווים את החולים והחולים עצמם, המאושפזים – בשעות, בימים, באפשרויות. הם גם לא מגיעים להרבה מקומות, הם גם מגיעים הרבה פעמים מוחלשים למקומות האלה, עייפים, או שצריך להגיע מוקדם בבוקר, עוד לפני התחבורה הציבורית, כדי להחליף את זה שהיה בלילה. אנחנו מדברים על המגוון של רוב החונים בבתי חולים והשימושים שלהם. הם לא רק קהל שבוי, הם נצרכים, ואין להם אלטרנטיבה אחרת, אין להם אפשרות אחרת, וזה חלק מהאשפוז. אני לא רוצה להרחיב הרבה מעבר לכך. הרי אנחנו יודעים שלא בתי החולים עצמם, חבר הכנסת ינון אזולאי, מפעילים את החניונים האלה. יש זכיינים. הוא זכיין, הוא נותן לזכיין, חברה כזו או אחרת שזוכה במכרז, והיא גובה, לא מעט פעולות. אמרה כאן חברת הכנסת – אני כבר לא זוכר, תומא סלימאן אני חושב, ואולי גם אתה ציינת – שרואים אנשים שהולכים קילומטרים כדי לחסוך. אין להם את הכסף, רואים כמה המצוקה שלהם גדולה. אבל החברות האלה, יש להן אינטרס גם להרחיב את איסורי החניה. אתה פתאום רואה סביב בתי חולים את האדום-לבן חוגג. הכול מסביב, במרחקים שאנחנו לא רואים בהרבה מקומות. שם יש למישהו אינטרס שגורם לכך – להקשות על החניה כדי שתצטרך לקחת את החניה. זה, ועוד דברים שאנחנו מפרטים פה עכשיו, ודאי מביא אותנו לכך שהחוק הזה הוא חוק חשוב וראוי, והוא גם מאוזן במחיר שלו – וגם אולי שימוש שלא כדין או שלא לצורך. יחד עם זאת, אני חושב שצריך להרחיב – אני מציע למחוקקים, לחבר הכנסת אחמד טיבי, חבר הכנסת ינון אזולאי ולכל המחוקקים האחרים לתת את הפטור לאלה שמאושפזים תקופות ארוכות על ידי ממשק. הם צריכים להיות פטורים מחניה בכלל, גם לא 20 שקלים, ודאי כשנכנסים ויוצאים. והינה, העובדה היא שהוועדה לפניות הציבור – כשאני אז טיפלתי בזה, זה הגיע מפניות הציבור. ונכון ציינתם, זו הצעת חוק שבאה בעקבות פניות הציבור, וגם אולי מניסיון אישי של הרבה כסף. ולכן הממד כאן – אני יודע שבדיונים אחרים, ואני הייתי בוועדת השרים לחקיקה, לא כולם הסכימו; במשרדי הממשלה לא כולם הסכימו לכך וציינו את הדברים האלה, ואני בטוח שזה יבוא גם היום. אבל במשרד הבריאות היום, ואני חושב שגם בעבר היה רצון. צריך לאזן, צריך לשפות את בתי החולים הפרטיים על ההוצאה הגדולה שיש להם או היעדר הכנסה או הפסד הכנסה שיהיו להם בגלל המחיר, כשיהיה מחיר מוגבל ותחת פיקוח, של חניה, מחיר מקסימלי של חניה בבתי חולים. אני מרגיש וחש, וגם מביע זאת בפניכם, זכות לענות היום בשם הממשלה. הממשלה תומכת, ודאי בתיאום. אני מבין שכל המציעים מסכימים לכך שיהיה תיאום עם המשרדים השונים שקשורים לחוק הזה, והבנתי שכל המציעים גם מסכימים שזה יהיה בוועדת הבריאות.

חוה אתי עטייה (הליכוד):

ועדת הבריאות.

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

ועדת הבריאות.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

בוועדת הבריאות. אז יש הסכמה כוללת, גם זה טוב. תראו כמה הסכמות יש סביב החוק הזה.

אוריאל בוסו (ש"ס):

גם על החוק וגם על הוועדה.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

היושב-ראש, ודאי. ולכן, אין לי ספק שנקבל את האינפוט ואת הטיפול המקצועי של ועדת הבריאות בחוק הזה. בימים האלה של יוקר מחיה, ובכלל זמנים קשים לאנשים, זה גם תואם את המדיניות של המציעים וגם של הממשלה. הממשלה תומכת. כן, בבקשה.

אוריאל בוסו (ש"ס):

אני אסביר את הרציונל של ועדת הבריאות, כי הרי בסוף כמו שאמרת, בתי חולים ציבוריים מתלוננים לגבי התקציב שהם בונים על זה. בסוף, גם כן תקצוב בתי חולים – – –

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

אז הינה, יושב-ראש ועדת הבריאות, שיודע גם לאזן, יודע שבאמת להגביל את מחיר החניה זה דבר טוב ונצרך, אבל יש גם את בתי החולים, שלא נמצאים היום במצב שהם יכולים לוותר על – – –

אוריאל בוסו (ש"ס):

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

אבל זה גם אומר כמה אנשים משלמים. כשזה אפיק הכנסה לבית חולים זה גם אומר כמה אנשים מוציאים מכיסם. זה מראה את שני הצדדים, וצריך לאזן את זה. צריכים לקחת את זה על עצמנו. דבר כזה צריך לקחת על עצמנו, לשפות אותם, לתת להם את הפיצוי על זה, אבל שאזרחי מדינת ישראל יוכלו לחנות, יוכלו לבוא בימים הקשים שהם נמצאים בבתי חולים – לא מקומות שהם באים לבלות בהם – כדי שלא יצטרכו לשלם. יש עוד מספיק הוצאות היום מסביב להוצאה הרפואית כשאנשים לא מרגישים טוב או חולים. תודה רבה.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

תודה רבה לך, סגן השרה אורי מקלב. מבקש להתנגד חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת יבגני סובה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.

מיקי לוי (יש עתיד):

תודה רבה, גברתי היושבת בראש. כמובן שזה חוק טוב. אני מנצל את זכותי לעלות על הדוכן ולהגיד את אשר על ליבי. אין יום, אין יום שעובר מבלי שחברי הממשלה הזו יבצעו פיגוע. כן, פיגוע מדיני. שר האוצר סמוטריץ' – צריך למחוק את חווארה. האמירה הזו גרמה לכך שאף אישיות מדינית לא נפגשה איתו בנסיעתו לארצות הברית, והוא נאלץ לחזור לישראל עם זנב בין הרגליים, כשהוא מקצר את השהייה שלו בארצות הברית. המשיך שר האוצר בפיגועים המדיניים בנאומו בצרפת בפני יהודים שהשתתפו באירוע של קרן קיימת, ונאם כאשר על דוכן הנאומים מפת מדינת ישראל הכוללת את ממלכת ירדן. כמה טיפשי. הבוקר קיבלנו תזכורת מהפרלמנט הירדני, אשר הצביע בעד גירושו של השגריר הישראלי. עבודה של שנים יורדת לטמיון, בטיפשותו של השר. הבוקר, אם לא די בכך, הניחו מפה של ישראל השלמה כאשר דגל מכסה את שטחה של מדינת ישראל על דוכן הנואמים בפרלמנט הישראלי – סליחה, הירדני. בראבו. הצעת חוק פרטית של חבר כנסת יולי אדלשטיין, הצעת חוק יישוב צפון השומרון, שעברה תוך שלושה שבועות, גורמת לאמריקאים לזמן בפעם הראשונה זה שני עשורים את השגריר שלנו בארצות הברית מייק הרצוג לשיחת נזיפה. מגדילה לעשות השרה סטרוק בחוצפה רבה ומציעה לאמריקאים להירגע ולבדוק מי לא קיים הסכמים. עוד אומרת השרה: הצעד הראשון לחזרה לעזה. שרה משיחית, מסוכנת; חוסר הבנה מוחלט, חוסר ניסיון. אני אומר לשרה סטרוק: בלי ארצות הברית יקשה על מדינת ישראל להתקיים; בלי תמיכת האמריקאים באו"ם מדינת ישראל תהפוך לשק אגרוף של העולם. את, השרה סטרוק, ומפלגתך – מפלגה משיחית שתביא עלינו אסון. כן, ראש הממשלה וישראל הולכים להתרסק גם עם האוונגליסטים – 70 מיליון אמריקאים אוונגליסטים שתומכים בישראל ללא סייג ותורמים כסף. נכון, ישראל היא מדינה יהודית ועדיין דמוקרטית. עדיין. האוונגליסטים מבקשים להכניס ספרי קודש עבור הקהילות הנוצריות – –

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

אנא לסכם.

מיקי לוי (יש עתיד):

– – ויש – – –

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

כן, יש המון, המון, אני יודעת.

מיקי לוי (יש עתיד):

ויש כוונה לחוקק חוק להגביל את הכנסת הספרים – רק את הנושא הזה. מה תגידו אם יחוקקו חוק המגביל כניסת ספרי קודש יהודיים לארצות הברית, או את הדת היהודית, חלילה? מסתכסכים עם כל העולם. ראש הממשלה, תתעורר כי אתה מתרסק.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

תודה רבה, חבר הכנסת מיקי לוי. יעלה חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה, שלוש דקות, לרשותך.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

גברתי היושבת בראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, היום או מחר יונח לכנסת תקציב המדינה לשנים 2023 ו-2024. המסמך הכלכלי הכי חשוב, מדינה שלמה מתפקדת לפי המסמך הזה. אנחנו, כמובן, בכנסת פה נתמודד וגם ניאבק ונתנגד לכל הדברים ההזויים שהממשלה מכניסה לתקציב. אבל אני רוצה להחזיר את כל מכובדיי לסוף דצמבר, כאשר הממשלה קמה. היא קמה אחרי כמעט חודשיים של דיונים של השותפים הטבעיים שהלכו לבחירות יחד, ובסוף לקח לכם חודשיים – אני מדבר על אנשי הקואליציה – להקים ממשלה, וכמעט שלושה חודשים אחרי הקמת הממשלה אין לכם שום דבר להציג לציבור כהישג בחמישה חודשים מאז הבחירות. נהוג לתת לממשלה 100 ימי חסד. זה לא רק בישראל, זו לא המצאה ישראלית, זו המצאה בכל העולם. אמרנו, לא ניתן לכם 100 ימי חסד, משום שאנחנו כבר אז ידענו מהי הדרך שבחרתם ללכת בה. יש פה רעש, חברים. אני מדבר על דברים חשובים ואתם עושים רעש.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

חבריי חברי הכנסת, אני מבקשת קצת יותר בשקט. תודה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אפשר לזלזל, אפשר להפיץ שקרים, אבל אני לא מזלזל ביכולת שלכם להבין במספרים. חבר הכנסת אזולאי, אתה מן הח"כים הבולטים ביותר בוועדת הכספים. אתה יודע שאני מעריך אותך באופן אישי. אתה יודע שהיכולות שלך מדהימות בוועדת הכספים. תגיד לי, אתה לא מבין את המספרים שאומרים עכשיו? איזה נזק יכול להיגרם כתוצאה מהרפורמה הזאת. הרי אתה מבין בכלכלה, אתה יושב ומקדם דברים גם באופוזיציה, גם בקואליציה, וכשאני מסתכל – גם שר השיכון, אתה מבין בכלכלה ואתה מבין במספרים גדולים בכלכלה, נכון? אתה יודע מה זה מאות מיליונים. תגיד לי, כשאתה שומע אזהרה, לא של הפקידים במשרד האוצר, לא של הדרג הכלכלי – אזהרה של כלכלנים בכירים, אזהרה של קרן המטבע העולמי, אזהרה שלS&P ומודי'ס – תגיד לי, אתה לא מודאג? באמת, אתה לא מודאג? הרי מישהו צריך לקום ולהגיד: חברים, תירגעו. הרי בסופו של דבר אם הכלכלה נפגעת, אתה תיפגע, אני איפגע, אזולאי ייפגע, הילדים שלכם ייפגעו. לאן אתם דוהרים? באמת, ניסיתי להבין, עזוב את העניין המדיני, עזוב את כל הראיונות שנותנים עכשיו אנשי שב"כ, מוסד, אנרגיה אטומית. יש אנשים – אני לא ישבתי בקבינט. אני שנתיים בוועדת חוץ וביטחון. בשנתיים האלה, ממה שאני שומע ורואה אני מאוד מודאג. אני מודאג כי רוב השרים – אני לא יודע אם רוב, אבל חלק מהשרים לא היו אפילו יום אחד ח"כים – –

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

אנא לסכם.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אני כבר מסכם, גברתי. – – הם לא היו אפילו ח"כים והם מדברים בזלזול כזה על מדיניות החוץ של מדינת ישראל. חברים, זו סכנה לביטחון, זו סכנה לכלכלה. והאחריות היא עליכם, אתם הממשלה, האחריות היא עליכם. אז אני חושב, תקומו ותעצרו את הדהירה המטופשת והמסוכנת לתהום הכלכלית שבסופו של דבר תפגע בכולנו. תודה רבה.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

תודה רבה, חבר הכנסת יבגני סובה. חבר הכנסת ינון אזולאי מבקש להשיב למתנגדים, בבקשה.

ינון אזולאי (ש"ס):

גברתי היושבת בראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, האמת – יבגני, קודם כול, תודה על המחמאות, הסמקתי מאוד.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

תסיק מסקנות – – –

ינון אזולאי (ש"ס):

בוודאי. אחת המסקנות שהסקתי – אולי אתם לא שמעתם, אני שמעתי גם צדדים אחרים, שממש לא אומרים שזה פוגע, והאווירה שאתם משרים ברחובות היא לא נכונה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

– – – דבר על כלכלה.

ינון אזולאי (ש"ס):

אני דיברתי עם אנשים, כלכלנים. איך אמרת? אני יושב בוועדת כספים, אני מדבר עם כלכלנים. פשוט בתקשורת לא רוצים להשמיע אותם. אני אגיד לך יותר מזה, אחד מהכלכלנים הבכירים, מכירים אותו פה והוא גם מופיע בוועדת כספים. אני לא אגיד את השם שלו, אני לא אחשוף אותו.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

ינון אזולאי (ש"ס):

תקשיב מה שהוא אמר ואז תבין. הוא מגבה את הרפורמה הזאת. לא רק שהוא מגבה את הרפורמה הזאת, הוא גם אמר: תמשיכו – גם על היועמ"שים – תמשיכו הכול.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

תראה לי בן אדם שאומר לך שיהיה לנו פה גן עדן.

ינון אזולאי (ש"ס):

תדעו לכם, אני לא אגיד את השם. אתה יודע למה? ואז, כשהוא עלה ודיבר משהו – אז תקשיב, הוא עולה ומדבר משהו אחר במקום אחר. שאלתי אותו: מה קרה? אז הוא אמר לי: אתה מבין את המצב, אתה מבין את המצב, מה אני עובר?

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

ינון אזולאי (ש"ס):

אתה מבין את המצב, מה אני עובר? אתם עוברים בצורה כזאת, כנראה, לא, אני לא יודע, אתה או לא אתה – מובילי המחאה מובילים איזשהו פחד, מפחידים, הסתה. תפסיקו, לא מכובד. חברים, די, די.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

ינון אזולאי (ש"ס):

ואני רוצה להגיד עוד דבר – – –

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

עניין של השקעה: אומרים לך גורמים בכירים במשרד האוצר שאם הרפורמה הזאת תושלם כנראה לא יהיו השקעות. אז מה, אתה רוצה להגיד לי שכל העולם אשם עכשיו?

ינון אזולאי (ש"ס):

לצערי, אין הרבה זמן לנהל איתך את הדיון, אבל כשאומרים שהייתה ישיבה סגורה והכול מודלף אז אתה מבין בדיוק מה זה משרד האוצר.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

זה לא הודלף.

ינון אזולאי (ש"ס):

לא, לא, הודלף, הודלף.

מיקי לוי (יש עתיד):

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

זה לא הודלף.

ינון אזולאי (ש"ס):

לגבי מי שהיה פה ולפני זה התנגד. הוא היה בעבר יושב-ראש כנסת, כולם מכירים אותו. בהיותך יושב-ראש כנסת, כשאנחנו היינו עולים, עושים דבר כזה, היית אומר, סליחה, היית משתולל עלינו, חבר'ה, זה לא יכול להיות, אתם אומרים שאתם מתנגדים ובסוף תומכים בזה, והיית מביא, מה פתאום, היית נלחם איתנו על הדבר הזה.

מיקי לוי (יש עתיד):

לא נכון. פשוט לא נכון.

ינון אזולאי (ש"ס):

הצביעות הזאת לא מתאימה. לא מכבדת אותך.

מיקי לוי (יש עתיד):

כל מי שרצה – – –

ינון אזולאי (ש"ס):

אבל מהר חזרת לסורך. תראה, היום כבר הוציאו אותך בקריאה שלישית. זה לא מכבד אותך. אני מכבד אותך ואני אומר לך, מיקי, אני מכבד אותך, אבל לא יפה להשתמש – עכשיו, אין לי בעיה, אגב. אני אומר שהכלי הזה הוא טוב. אני גם אז אמרתי וגם עכשיו אני אומר שזה כלי אופוזיציוני טוב מאוד. כל עוד לא אמרת – אני מתנגד – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

– – – שיצביע מישהו.

ינון אזולאי (ש"ס):

הינה, אני מצביע, אני הראשון.

מיקי לוי (יש עתיד):

– – – פרלמנטרים.

ינון אזולאי (ש"ס):

אני הראשון. משה ארבל היה איתך השני, בבקשה. אתה אמרת לנו, כשאנחנו עלינו להתנגד ואמרנו שאנחנו מדברים על – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

לא נכון.

ינון אזולאי (ש"ס):

כן. ואפילו היה לך ויכוח איתנו אם אנחנו מצביעים או לא.

מיקי לוי (יש עתיד):

לא, לא, לא. לא – – –

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

תודה רבה.

ינון אזולאי (ש"ס):

מיקי, תגיד "טעיתי" והכול בסדר.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

– – – תמיד לקחו את זכות הדיבור.

ינון אזולאי (ש"ס):

לא, לא, אני אמרתי שזה בסדר אבל הוא היה אומר שזה לא ראוי. אז עכשיו זה כן ראוי? לכן אני אומר, מיקי, עזוב, הגלגל מתהפך. כשעושים משהו חושבים. אני מכבד אותך. זה כלי אופוזיציוני, ואתה יודע מה זה אופוזיציה אפילו יותר טוב ממני, כי היית שנים באופוזיציה. אני יודע את זה ולמדנו דברים. לכן אני אומר, צריך לכבד.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

תודה רבה, חבר הכנסת ינון אזולאי.

מיקי לוי (יש עתיד):

לא היה אחד – – – כמוני. לא היה אחד.

ינון אזולאי (ש"ס):

תודה רבה. אני שמח שכולכם תומכים בחוק. גם אלה שאמרו שהם עולים להתנגד, אבל זה חוק חשוב.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

דיברתי איתך על מספרים.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

תודה רבה. חברים, אנחנו נעבור להצבעה. נצביע על הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת תשלום דמי חניה במוסד רפואי), התשפ"ג–2022. אנחנו נתחיל עם הצעת החוק של ינון אזולאי. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 17 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 29 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת תשלום דמי חניה במוסד רפואי), התשפ"ג–2022, לוועדת הבריאות נתקבלה.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

בעד – 29, נגד – אפס, אין נמנעים.

קריאה:

לא, זה 30.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

תוסיפו בבקשה לפרוטוקול, זה לא משנה את תוצאות ההצבעה. חבר הכנסת איימן עודה וחבר הכנסת יאסר חוג'יראת.

קריאות:

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

חברים. חבר הכנסת מיקי לוי, אחר כך, על כוס קפה.

מיקי לוי (יש עתיד):

לא נתתי לך לעלות. אמרת: הוא הזכיר את שמי. אמרתי: אבל הוא לא העליב אותך, הוא לא אמר כלום.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

חבר הכנסת מיקי לוי. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק של חבר הכנסת אחמד טיבי. הצעת החוק של חבר הכנסת אחמד טיבי – הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 18 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 31 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת דמי חניה בחניוני בתי חולים), התשפ"ג–2022, לוועדת הבריאות נתקבלה.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

31 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אנחנו עוברים להצעת החוק של חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. הצבעה מס' 19 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 32 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת דמי חניה בחניוני בתי חולים), התשפ"ג–2022, לוועדת הבריאות נתקבלה.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

בעד – 32, נגד – אפס, אין נמנעים. אנחנו עוברים – אני אגיד בסוף על כל ההצעות. אנחנו עוברים להצעת החוק של חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. הצבעה מס' 20 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 30 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת דמי חניה בחניוני בתי חולים), התשפ"ג–2022, לוועדת הבריאות נתקבלה.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

בעד – 30, נגד – אפס, אין נמנעים. אנחנו עוברים להצעת החוק של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 21 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 29 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת דמי חניה בחניוני בתי חולים), התשפ"ג–2022, לוועדת הבריאות נתקבלה.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

בעד – 29, נגד – אפס, אין נמנעים. אנחנו עוברים להצעת החוק של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. הצבעה מס' 22 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 30 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת דמי חניה בחניוני בתי חולים), התשפ"ג–2023, לוועדת הבריאות נתקבלה.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

30 בעד, נגד – אפס, אין נמנעים. אנחנו עוברים להצעת החוק של חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. הצבעה מס' 23 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 31 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת דמי חניה בחניוני בתי חולים), התשפ"ג–2023, לוועדת הבריאות נתקבלה.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

31 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אנחנו עוברים להצעת החוק של חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה. הצבעה מס' 24 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 30 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת תשלום דמי חניה במוסד רפואי), התשפ"ג–2023, לוועדת הבריאות נתקבלה.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

בעד – 30, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אנחנו עוברים להצעת החוק של חברת הכנסת חוה אתי עטייה, בבקשה. הצבעה מס' 25 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 29 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת תשלום בעד חניה במוסד רפואי), התשפ"ג–2023, לוועדת הבריאות נתקבלה.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

29 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אנחנו עוברים להצעת החוק של חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה. הצבעה מס' 26 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 31 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת דמי חניה במוסד רפואי), התשפ"ג–2023, לוועדת הבריאות נתקבלה.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

31 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובעת כי כל הצעות החוק לתיקון פקודת התעבורה – הגבלת דמי חניה בחניוני בתי החולים, התשפ"ג–2023, עברו בקריאה טרומית ויועברו לאחר ההסכמה לוועדת הבריאות, מקובל על כל המציעים. הכנה לקריאה ראשונה, כמובן.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון – הארכת תוקף), התשפ"ג–2022, של חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. חברת הכנסת מירב בן ארי, חברים, קצת יותר שקט במליאה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אנחנו מדברות על החוק.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

לא, אין בעיה. רק קצת יותר בשקט, שהם יוכלו להתנהל. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה.

נעמה לזימי (העבודה):

תודה. כבוד יו"ר הישיבה, כנסת נכבדה, איפה מיכאל? ביטון, החוק שלנו. קודם כול, אני אגיד שהייתי בטוחה שהיום הזה וההצעה החשובה הזו לא יביאו בשורה, אבל לאחר הנאום והנאום של מיכאל גם השר יעלה ויספר על הסיכום. לכן אני אנאם כדי להסביר את החוק וכמה הוא חשוב, ואני מאוד מקווה שההצבעה שלו תהיה עם בשורות טובות. קודם כול, אני אספר סיפור אישי. אני הייתי – – –

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

חברים, קצת יותר שקט במליאה, בבקשה.

נעמה לזימי (העבודה):

זה ממש קשה. אי-אפשר לדבר ככה.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

חברים, קצת יותר שקט במליאה, גם שם בתאים. חברת הכנסת דבי ביטון, תאמרי להם שם, בבקשה, קצת יותר שקט. בסדר? תודה רבה. בבקשה.

נעמה לזימי (העבודה):

זה חשוב, ולכן אני רוצה כאן גם את הקשב. אני אספר שעוד לפני שהגעתי לכנסת הייתי חברה בדירקטוריון של דיור ציבורי שקמונה, ומעבר לחיבור האידיאולוגי שלי לנושא הזה מפעילות חברתית, למדתי את הדיור הציבורי לאורכו ולרוחבו, על כל התחלואות שמתקיימות בו, על ההזנחה הממשלתית ארוכת השנים, וידעתי שכשאני אגיע לכנסת זה גם הזמן לעשות מעשה עבור אותם אנשים שאם אנחנו פה לא נהיה עבורם הפה, הקול, האוזן והקשב, אף אחד, אף אחד לא יראה אותם. מיכאל ואני גם עצרנו תקציב בשנה שעברה על הפינויים של הדיור הציבורי, ואני חושבת שזה מה שהמקום הזה – – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

ספרי לי על זה.

נעמה לזימי (העבודה):

כן. היית שם איתי כשבכיתי על הפינויים. אני חושבת שהמקום הזה צריך להיות מגדלור של צדק וחמלה ומוסר ואהבת אדם, וככה צריך לראות את זה. לפני הדברים אני אגיד תודה. לאורך כל התהליך עם החוק הזה, חידוש חוק זכויות הרכישה של דיירי הדיור הציבורי, שמוכר כחוק רן כהן – תודה לפורום הדיור הציבורי, לכל הפעילים והפעילות שחרב עליהם עולמם עם ביטול החוק כשפג תוקפו, על הפעילות שהם עושים. עכשיו אני אספר שיום לפני ההשבעה שלי בכנסת, כבוד השר, אני לא יודעת, כנראה עם השגחה אלוהית, נתקלתי ברן כהן פה, באתי לסידורים. אמרתי לו, אתה רן כהן? הוא לא יודע מי אני, ואמר לי, כן. הוא היה מקסים. ואמרתי לו, תדע לך שאני מתרגשת לפגוש אותך דווקא היום. מחר אני מושבעת לכנסת, ואתה סמל עבורי סמל לחקיקה חברתית, אנושית, ערכית. אני שמחה שאני פוגשת אותך פה כי אני רואה במה שאתה עשית את השליחות שאני צריכה לעשות. רצה הגורל, ואנחנו עומדים פה היום ואני מרגישה שיש לי כבוד וזכות להמשיך את המורשת שלו. מורשת חשובה, שאומרת: לא רק נכיר בזכות לקורת גג אלא נהיה גם פונקציה מתקנת, כי בשיחה שלנו דיברתי על זה שהחוק הזה הוא מה שמאפשר את הניתוק של העוני הרב-דורי. לא רק זכויות הרכישה של ילדי דיירי הדיור הציבורי, אלא להגיד לילדים האלה: אם ההורים שלכם היו נתמכים, דיירי דיור ציבורי, אתם יכולים להיות משהו גדול יותר מזה. זאת אמירה מדהימה של מדינה ושל אומה, באמת אמירה מדהימה, אלא שמה שקרה בדרך זה שהדיור הציבורי – ואתה בטח יודע כי פגשת את המשרד הזה – נחבט ויובש ורוקן והתפורר. במקום לשסות אוכלוסייה מוחלשת באחרת, את הדיירים עם הממתינים, אנחנו צריכים לעשות מעשה ולזכור שהמדינה הזאת, שהיא באמת – תמיד אגיד את זה – נס גדול, ידעה שקורת גג היא זכות אוניברסלית. המדינה הזאת קלטה עלייה מכל הארצות, מכספי תרומות כמדינה ענייה, אבל בנתה דירות לכולם. יגידו "טורי רכבת", יגידו "לא מספיק" – הכול נכון, אבל העיקרון הזה עמד, עמד כבסיס. המדינה הזו – מיכאל, כמה היו בה? 400,000 דירות של דיור ציבורי?

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

200,000–300,000 בהתחלה.

נעמה לזימי (העבודה):

בהתחלה. היום מה? 60,000?

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

50,000–53,000.

מיקי לוי (יש עתיד):

לא, 53,000 דירות.

נעמה לזימי (העבודה):

היום, 53,000. אתם יודעים? אני, בזמנו, הגשתי תלונה אפילו על אותו שר שספסר בדירות. אבל כמה עצוב זה שהמדינה לא השכילה לטפח את הדיור הציבורי לאורך שנים כדי שלא נגיע לריקבון הזה, שלא נהפוך את זה, את הדירות האלה, למשכנות עוני פשוט, במצב קשה. כשאני פוגשת בעולם פרויקטים של דיור ציבורי, כי זה נושא שמרתק אותי, אני מקנאה. הדיור הציבורי בעולם, כשהוא רווח ומפותח ומושקע, הוא מכבד ומשמש סטודנטים וזוגות צעירים, כשיש ממנו הרבה. לא חייבים לתת רק לאלה שבעוני, אלא אפשר להשתמש בו לצרכים ממשלתיים חשובים וטובים. איזה נפלא זה. תדמיינו לכם, אם כל 2 מיליארד השקלים שמושקעים כל שנה בשכירות שלא התעדכנה כמעט 20 שנה בסיוע לשכר דירה היו מושקעים ברכישת דירות או בנייה – לא היו ממתינים. מיקי, לא היו ממתינים. אם היו עושים את זה כל 20 השנה האלה, את ההשקעה הזו, לא היו ממתינים.

מיקי לוי (יש עתיד):

אבל לא עשו.

נעמה לזימי (העבודה):

לא טיפלו בדוחות המבקר של עמידר, ואתה יודע את זה, כי גם אתה מטפל בזה. לא עשו את הדברים, והיום אנחנו לא יכולים להפיל את האשמה ולכבול את ידיהם של מי שאנחנו צריכים לראות. אני אומרת, זה לא או-או – זה גם וגם. לא יעזור. יש סוגיות בישראל שמחייבות שינוי גישה, שינוי תפיסה והשקעה ממשלתית שרואה אחרת. דווקא בזמנו של גלנט, אני אגיד לטובה, הוא החליט שבפרויקטים ממשלתיים יש 7% דיור ציבורי. אלא שלא עשו את זה. גם אז, אם כל מחיר למשתכן היה ממלא את תפקידו, את מה שרצו, גם, היום היינו במקום אחר. אני רוצה להגיד משהו נוסף, וחשוב לי להגיד את זה. המאבק הזה הוא מאבק מעמדי אוניברסלי, אבל גם מאבק מזרחי, כי זאת האמת. אני, שטיפלתי בכ-60 פניות ציבור שקשורות לדיירי דיור ציבורי בכל הספקטרום, יודעת מי פונים אליי. אני רואה את זה בשמות המשפחה. אקריא חלק משמות המשפחה של הדיירים שפונים אליי: אביקזר, מזרחי, אפריאט, בן שמעון, בשארי, שושן, חבושה, נמני, מוסא, בן זנו, גלמידי, בוסקילה, חסון. ואלה שמות של מי שהמדינה שכחה לראות והשאירה מאחור. אנחנו יכולים להיות המתקנים, המרפאים, שעושים את הגשר הזה בין החברה לבין מי שנשארו מאחור. זה התפקיד שלנו, ואין תפקיד ראוי יותר וחשוב יותר. כבוד השר, אני אמרתי לך, עוד כששאלנו את השאילתה שעופר כסיף הגיש וגם בהצעה לסדר-היום של מיכאל ביטון בזמנו, על עמידר, שבעיניי זה נפלא שנפלה בחלקך הזכות להיות השר שמחדש את החוק הזה. אני לא אומרת את זה סתם. אני רואה בזה את המצווה הכי גדולה שיכולה להיות. אם יש משהו שהוא לשם שמיים זה שיקום הדיור הציבורי על כל הרבדים. נכון, אלה לא רק זכויות הרכישה, ואתה צודק שחסרות דירות ושיש ממתינים ויש המון בעיות, אבל זה לא או-או. תהיה מי שעושה גם וגם. תהיה מי שבונה ומתקן את מה שהשמידו. אני אמרתי לך גם אז ואני אגיד את זה גם כאן: לא תמיד העצות שנותנים מי שייבשו, פירקו וגמרו, הן העצות הטובות. בוא נשנה גישה ונגיד: אנחנו ממשיכים מכאן את מה שעשו האבות המייסדים, שהבינו. גם הרבה דברים לא טובים עשו, אבל אני יודעת שזה הדבר הכי נכון שאומה יכולה לעשות. לא יכול להיות שנהיה עם פחות מ-2% דיור ציבורי וממוצע ה-OECD – 14%, כבוד השר. האשמה היא לא על הדיירים, האשמה היא עלינו, התיקון הוא עלינו. זו החובה שלנו. אני גם יודעת שבבית הזה, אנחנו, אופוזיציה וקואליציה, יכולים, יכולות, לעשות מהפכה. אני מאמינה בזה שאלה מקומות החיבור שלנו. אלה המקומות שאנחנו יכולים ליצור ביחד. אז אני רק רוצה להגיד תודה לח"כים. ינון, קודם כול, לך. אני מאוד מעריכה אותך תמיד, אבל בעת הזאת – – –

משה ארבל (ש"ס):

– – – מה איתי?

נעמה לזימי (העבודה):

משה, חכה, חכה. אתם ביחד אצלי.

ינון אזולאי (ש"ס):

– – – תגידי לו אותו דבר.

נעמה לזימי (העבודה):

אבל, ינון, התקופה האחרונה, השיחות והכול – אני מעריכה מאוד. אני מוקירה את האכפתיות שלך. בקואליציה לפעמים פועלים מאחורי הקלעים, אנחנו יותר קדימה וזה בסדר, וזו גם חלוקת תפקידים, אבל אני יודעת שזה חשוב לך, אמיתי, ולא מהיום. אז אני רוצה להגיד לך פה תודה. אני רוצה להגיד תודה למיכאל ביטון, שותפי עוד מהכנסת הקודמת. לא פשוט להגיד: אנחנו עוצרים תקציב מדינה כדי ללכת לפינוי של משפחה. זה היה דבר שלא האמנתי שאני אעשה, אבל תודה גם לך. תודה לקטי שטרית, שלא פה, שהיא הרבה איתי על הדבר הזה בטלפון. תודה לאליהו רביבו שפה, שהחתים את כל סיעת הליכוד על החוק ומתכוון לעבוד על זה חזק. אני חושבת שיש פה קואליציה יוצאת דופן. קואליציה מרוקאית חייבת להצליח. ברית מרוקאית.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

בהובלת גולדקנופ.

נעמה לזימי (העבודה):

בהובלת גולדקנופ, שזה נחמד. אני רוצה להגיד לכם תודה ושנעשה ונצליח. תודה. תודה לדיירים.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

תודה רבה, חברת הכנסת נעמה לזימי.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

להצעת החוק הזו מוצמדת הצעתו של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. בבקשה.

אליהו רביבו (הליכוד):

תודה לך.

נעמה לזימי (העבודה):

ותודה לך.

אליהו רביבו (הליכוד):

יישר כוח – – – מדגיש כנות – – –

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

שלוש דקות לרשותך, בבקשה.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

גבירתי היושבת בראש, שר השיכון, חברי הכנסת, בבית הזה יש חברי כנסת שגדלו בדיור הציבורי או לפחות סבא וסבתא שלהם היו בדיור ציבורי. מיקי, רביבו, מי מהנוכחים הסבא והסבתא שלו היו בדיור ציבורי? נכון? אופיר כץ, ההורים שלך או סבא שלך היו בדיור ציבורי?

אליהו רביבו (הליכוד):

אני – שני דורות.

משה ארבל (ש"ס):

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

עסוק. עשרות חברי כנסת מהבית הזה היו בדיור הציבורי. הדיור הציבורי נתן הזדמנות לעולים החדשים להגיע לקורת גג בפשטות ובצניעות. גם אם הבתים היו קטנים, ידענו שהמדינה תגבה אותנו. מדינה ענייה בנתה מעל 200,000 בתים, ומדינה עשירה השאירה לעצמה 50,000 בתים. משהו אבד בערכים שלנו, הערכים היהודיים, שלעניים מרודים תביא בית, והמדינה הזניחה את הנושא הזה. הדיור הציבורי הוא במצב קטסטרופלי, השר גולדקנופ, ואתה לא אחראי לחטאים של העבר, אבל האם בידך לייצר שינוי? האם תוכל להיות זה שייצר שינוי בדיור הציבורי? מה שאנחנו מביאים כאן היום זה רק בסיס קטן, תיקון קטן, שאומר: אדם שכר דירה 30–40 שנה ויכול לקנות אותה ולהבטיח לדורות הבאים שלו קורת גג ולצאת ממעגל העוני. 40% מהם יוצאים מתלות ברווחה לאחר שהם רוכשים את הדירה הזאת. אז זה צדק. המדינה נדיבה במחיר מופחת, במחיר מטרה, במחיר למשתכן, אנחנו מעניקים לאנשים הטבה על חשבון שווי הקרקע של המדינה, לפעמים בין 400,000 ל-500,000 וגם 700,000 שקלים בהנחות שקיבלו על בתים במרכז הארץ. כל ההטבה הזאת היא באזור 200,000–300,000 שקל, כשנותנים לאדם לקנות את הדירה שלו אחרי כל התשלומים שהוא שילם עשרות שנים. אני קורא לך, השר, לאמץ את הדבר הזה, להביא בשורה, לחדש את חוק המכר ולשמור על המסורת של הבית הזה, שאנשים יוכלו לרכוש קורת גג. אבל אומר לך שתמצא בנו שותפים לשנות את פני הדיור הציבורי. אסור שהדיור הציבורי יישאר רק לאם חד-הורית עם שלושה ילדים עם הכנסה של 6,000 שקל או לנכים. למה דיור ציבורי לא יהיה לסטודנטים, לזוגות צעירים? למה שלטון מקומי לא יקבל אדמה מהמדינה בחינם, כמו שהוא מקבל אדמות למבני ציבור, וירים בתים?

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

אנא לסכם.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

ירים בתים וישכיר לזוגות צעירים בעיר ולסטודנטים. ולתחזק את זה טוב יותר: חברת עמיגור, יש לנו מילים טובות להגיד עליה; חברת עמידר צריכה שידוד מערכות מהיסוד. חברת עמיגור לוקחת את הכסף, הבזבוז של סיוע בשכר דירה, והולכת ועושה דיור מוגן איכותי, מגדלים. המדינה, במקום להוציא את ה-2 מיליארד – – –

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

חבר הכנסת ביטון, אנא לסכם. אני יודעת שזה בנפשך.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

תני לי עוד דקה-שתיים.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

דקה-שתיים זה להכפיל את הזמן, בוא תסכם.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אני אשב איתך, השר. היום, עם הכסף הזה של סיוע בשכר דירה – איך הלכו, למשל תראה את האבסורד – אני אגיד את זה, את חייבת להבין את זה. שמו 1.7 מיליארד שקל לרכוש בתים, אנחנו שמנו, בתקציבים הקודמים; רכשו 200–300. איפה רכשו אותם? בשוק הפרטי. באותן שנים עשו מחיר מופחת ומחיר מטרה. קחו את הכסף שיש לכם ותקנו בהסכמים של מחיר מופחת ומחיר מטרה, ולא תלכו לשוק הפרטי ותבזבזו עוד חצי מיליון שקל על כל בית. אתה רואה דברים שאתה לא מאמין.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

תודה רבה.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

ואני אומר לך שאפשר לתקן את העוול הזה. אני רוצה להודות לנעמה, לכל מי שעסק בדבר, לדני גיגי מהפורום ולכל הצוות. תודה רבה.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

תודה רבה, חבר הכנסת מיכאל ביטון, אני יודעת שזה בנפשך ויכולת לדבר פה עוד המון המון, אבל אנחנו צריכים להתכנס ללוחות הזמנים.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

נשלים את זה.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

תודה רבה. ישיב במשולב שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ. עשר דקות לרשותך, בבקשה.

שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ:

כבוד היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית כול אני רוצה להודיע לכם מעל במה ציבורית זו שלי בכנסת: הופעתי היום במוזיאון ישראל בכנס ארצי שנתי של מינהל מקרקעי ישראל. הפגינו נגדי בחוץ, ואלה שהצליחו להיכנס פנימה, שניים-שלושה, צעקו עליי שאני לא מייצג אותם. אני רוצה להודיע היום שאני מייצג את כולם. דבר שני – את שומעת, גב' לזימי, כן?

נעמה לזימי (העבודה):

שומעת.

שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ:

אני מייצג את כולם. דבר שני, אני רוצה להבטיח לכם, יש הבטחה שניתנה מאת הקדוש ברוך הוא שארץ ישראל תהיה הכי טובה בעולם, היא ארץ זבת חלב ודבש. היא ארץ אשר עיני אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה. ארץ אשר כל בה, ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצוב נחושת – לא חסר שום דבר. ואני מבטיח לכם שאם אנחנו נהיה יהודים נאמנים, כמו שהציגה לפניי הדוברת חברת הכנסת לזימי, ויהיה איחוד ויהיה שלום וכל אחד יראה בטובת חברו – אנחנו נגיע לכול, וארץ ישראל לא תיפגע כהוא זה בכלכלה, ולא משנה באיזה מצב. כרגע ניגש קצת למספרי הדיור – נתנו לי עשר דקות, גם את זה אני לא אנצל. ראשית כול אני רוצה להודיע לך: דיברת על יחידות דיור חדשות, ואנחנו, בעזרת השם, הצבנו לעצמנו בשנה התקציבית שבאה עלינו לטובה לרכוש, להתחיל ב-2,400 יחידות דיור חדשות. אנחנו הקצבנו לשיפוצים של הדירות בעמידר 600 מיליון שקל, חלקם הגדול לשיפוצי עומק עד היסוד, וחלקם – אני לא יודע אם נספיק, כמה שנוכל. יחד עם זה תהיה חברה מפקחת, היא תפקח יחד עם עמידר, לראות שהעבודה תיעשה על הצד הטוב ביותר. אני מקווה שזה ייתן תשובה לאלה שגרים היום בדירות של עמידר. וכאן אני רוצה לומר, לגבי הבקשה של החברים שמדברים הרבה מאוד על הדיור הציבורי: משרד השיכון, אנחנו נמצאים שם 50 וכמה ימים; אני חושב שכבר עשינו מהפכה. אנחנו כבר סופרים את ה-100,000 השני של הדירות שאנחנו מתכננים בשנה הקרובה, להביא אותן לשיווק. אנחנו לא יכולים לבנות ביום אחד אבל אנחנו גם ננסה לראות איך להאיץ את הבנייה שתהיה מהירה, בכל מיני דרכים נביא לבנייה מהירה. כעת אגש לדברים שהציגה קודם חברת הכנסת נעמה לזימי. אני אקריא את מה שסיכמנו ביחד. לאחר שהגענו להסכמה עם מציעי חוק הדיור הציבורי – חברי הכנסת נעמה לזימי, מיכאל ביטון, אליהו רביבו, קטי שטרית, ינון אזולאי ועוד: אני מבקש לדחות את תשובתי ואת ההצבעה עד לקבלת חוק ממשלתי שאני מכין בנדון. האם מקובל על המציעים? נלך הלאה.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

מקובל.

שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ:

תודה רבה.

נעמה לזימי (העבודה):

שבועיים – – – המועד תוך שבועיים?

שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ:

אני מקריא את מה שאתם כתבתם. אני מקריא מה שכתבתם, אל תכניסו אותי לדברים שאני לא יודע אם נוכל לעמוד בהם. יכול להיות שכן, יכול להיות לפני.

שלום דנינו (הליכוד):

אדוני השר, סיכמנו שאנחנו, שבוע אחרי פסח, תוך כדי הפגרה, יושבים ביחד עם כבוד השר ואנשי לשכתו. השאיפה היא שנספיק לגבש הבנה ולהתקדם איתה לכיוון הצעת חוק ממשלתית עד שבועיים אחרי הפגרה. כמובן שאין אצבע עם תאריך ספציפי. זאת השאיפה. כשמגיעים בידיים נקיות – – –

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

אתם רוצים שאנחנו נגדיר או שפשוט הצבעה במועד אחר?

שר החינוך יואב קיש:

הצבעה במועד אחר.

שלום דנינו (הליכוד):

בדיוק.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

תודה רבה.

שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ:

תודה רבה. פסח כשר ושמח. ואני גם קורא לכולם לאחדות העם, להבנת העם. לא קרה שום דבר, פעם אחת גם הימין זוכה, מה אפשר לעשות?

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

תודה רבה, אדוני השר. אגב פסח, תשאירו לנו זמן להתארגן לחג הקדוש הזה. אתה יודע, יש הרבה מאוד הכנות, ולא נראה לי שפה – – –

שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ:

אני לא חבר כנסת.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

אני רק אומרת, אתה יודע, אתה בקואליציה. אוקיי, הוסכם עם המציעים שתהיה הצבעה במועד אחר.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

אנחנו נעבור להצעה הבאה על סדר-היום: הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת מקצועות הרנטגנאות והדימות), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. להצעת החוק הזו הוצמדה הצעת החוק של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, שתעלה מייד לאחר מכן. עשר דקות לרשותך, אדוני, בבקשה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

גברתי היושבת-ראש, רבותיי חברי הכנסת, ב-2008, אחרי שנים של עבודה מאומצת, הצלחתי להעביר חוק חשוב, הסדרת העיסוק במקצועות פארה-רפואיים. הצענו בהתחלה יותר מ-20 מקצועות. בנגלה הראשונה הצלחתי להכניס ארבעה מקצועות: פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת, תזונאי וריפוי בעיסוק. ומאז ועד היום הצטרפו לחוק הזה והשתמשו בו חברי כנסת רבים.

משה ארבל (ש"ס):

חבר הכנסת טיבי, אתה מתכוון לטרמפיסטים.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אני לא רוצה להגיד "טרמפיסטים". התבססו על החוק והצטרפו אליו.

משה ארבל (ש"ס):

הם עשו copy-paste.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

זאת תופעה מוכרת בכנסת. החוק הזה עזר לבעלי מקצועות פארה-רפואיים להיכנס לעבוד במקומות רשמיים, כלומר קופות, בתי חולים. קודם הייתה לקונה. עם זמן הוכנסו מקצועות נוספים.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

חבר הכנסת רביבו, חבר הכנסת רביבו וחברת הכנסת לזימי, אנא, קצת יותר בשקט. תודה. בבקשה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

הוכנסו מקצועות נוספים, והיום אני שב ומעלה הצעת חוק לגבי דימות ורנטגן. הכותרת היא דימות, כי דימות כולל את הרנטגן, שגם העברנו בכנסת הקודמת בטרומית. ואגב, חבר הכנסת קיש, השר, יש הצעה ממשלתית בראשונה שתועבר בדין רציפות, ואנחנו נצטרף להצעה הממשלתית בהמשך. מה זה דימות? לא כולם יודעים מה זה כולל. זה MRI, CT, PET-CT, זה חלק מהמכשירים האלה. ולמה זה חשוב? הינה, אחד זה רנטגן, x-ray, זה שיקוף קונבנציונלי, CT, אולטרסאונד לסוגיו, רפואה גרעינית, רדיולוגיה פולשנית, IR לסוגיה, דימות השד, BI לסוגיו, למעט דימות השד באמצעות מכשיר אולטרסאונד, רדיו-תרפיה, טיפול RO והקרנות לסוגיו, MRI, תהודה מגנטית וסוגיו – או לסוגיו. חשוב לציין שרבים מהסטודנטים במקצועות האלה נופלים בין הכיסאות, כי עדיין המקצוע לא הוסדר. מטרתי היא להמשיך ברפורמה שהצעתי. זו רפורמה שהיא חיובית – הסדרת העיסוק בכל המקצועות הפארה-רפואיים שיש בהם אחריות וטיפול בבני אדם, באנשים. אנחנו רוצים את הטובים ביותר שיטפלו בבני אדם, בחולים או במטופלים. הייתה הצלחה בהסדרת העיסוק במקצועות הראשונים שהסדרתי, ועכשיו אנחנו באים למקצוע הרנטגן. כמובן, יש את הבעיה המוכרת של סטודנטים בוגרי ג'נין במקצוע הרנטגן. אנחנו קיימנו לפחות שש-שבע פגישות במשרד הבריאות בנושא הזה, ואנחנו נחושים להמשיך לטפל בבעיה הזאת כדי שיוכלו לעבוד במקומות ציבוריים, ממלכתיים, ואם מישהו עובד, שלא ייפגע – שלא יגידו: אתה עובד בג'נין, אתה לא תוכל להמשיך או לא תוכל להתקבל. יש שנת 2019, שהיא שנת מעבר. אני בקשר עם משרד הבריאות, בקשר גם עם מישל, האחראי למחלקה הזאת במשרד הבריאות. יש כעת עשרות סטודנטים, עשרות בוגרים, טכנאי רנטגן, שעוברים השלמה והכשרה במכון ששייך למשרד הבריאות בשיבא; הוא עצמאי – של משרד הבריאות, אבל הוא ממוקם בשיבא. חשוב לבוא לקראת הבוגרים האלה בג'נין, כי הם עושים עבודה טובה בבתי החולים. התקשר אליי פרופסור לרנטגן ואמר לי: אני זקוק לאנשים האלה ואסור לפגוע בעבודה שלהם. זו מטרת החוק של הסדרת העיסוק במקצועות פארה-רפואיים – דימות. יש תמיכה של משרד הבריאות בהצעה הזאת, ולכן אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך. אני אגיד כמה מילים בערבית, אתמצת את מה שאמרתי. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: בשנת 2008 הצלחתי בהעברת חוק להסדרת מקצועות פארה-רפואיים. בהתחלה היו כמה נושאים, כמו רפואה טבעית, קלינאי תקשורת, ריפוי בעיסוק ותזונה. אין ספק שבזמנו החוק הזה סייע בביטול פער שהיה קיים אז, ואפשר את קבלת הבוגרים שלמדו את המקצועות הללו בכל המוסדות הרשמיים בבתי החולים ובקופות החולים. אנחנו עוקבים אחר בוגרי לימודי הרנטגן והעובדים בתחום הדימות בכל הנושאים שהזכרתי, כמו רנטגן, טומוגרפיה, אולטרסאונד, MRI, CT, כל הנושאים האלה, ועוקבים אחר בוגרי מקצוע הרנטגן והדימות מאוניברסיטת ג'נין. אנחנו עוקבים אחר מצב בני החברה שלנו במשרד הבריאות. אנחנו בקשר עם הבוגרים, אשר עובדים בכמה בתי חולים, ועם חלק מהבוגרים אשר נתקלו בבעיות משום שמשרד הבריאות הציב מכשולים אחרי שנת 2019. מטרת החוק היא הסדרת מקצוע הרנטגן והדימות בכל המחלקות והנושאים אשר הזכרתי, בתקווה שההצלחה שלנו בעבר בהסדרת המקצועות האלה תסייע לבוגרים ולעובדים בנושא הרנטגן והדימות. אנחנו נמשיך לעקוב אחר החוקים האלה בנושא המקצועות הפארה-רפואיים, לצד נושא הרפואה, מעצם חשיבות העניין, משום שאנחנו רוצים את הטוב ביותר, את המקצועי ביותר. אנחנו מדברים על בריאות הציבור ועל סיוע לבוגרים אשר השקיעו שנים בלימודים בחריצות ובמרץ. אני מבקש להצביע בעד החוק הזה, חוק שהתחלנו בו בשנת 2008 והצגנו אותו בקדנציה הקודמת, ועכשיו הוא יעבור בעזרת האל בקריאה טרומית.)

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

תודה רבה, חבר הכנסת אחמד טיבי.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

כאמור, להצעת החוק הזו הוצמדה הצעת חוק של חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא. תנמק חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. בבקשה, גברתי.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היושבת-ראש, כנסת נכבדה, הסדרת מקצוע הרנטגן והדימות בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, כמו במקצועות פארה-רפואיים אחרים – האמת היא שאני מגיעה ומגישה את הצעת החוק הזו גם ממקום אישי. בדיוק היום לפני 28 שנים, ביום הראשון של הרמדאן, לאבא שלי, זיכרונו לברכה, קרתה תאונת דרכים. הובילו אותו לבית חולים לבד. הוא היה בדרכו לשדות. לקחו אותו אנשים, ואנחנו הגענו אחרי שעות, כשנודע לנו. הגענו, ואבא שלי היה נראה במצב טוב – מדבר, צוחק, מחייך. וכשביררנו מה עשו מבחינת הבדיקות, אמרו לנו שעשו הכול ועשו גם צילומים. אנחנו לא סמכנו על מה שנעשה וביקשנו להביא פרופסור על חשבוננו לבית החולים שיבדוק אותו. יום למוחרת מכניסים אותו ל-CT, ומתברר שעשו לו רק x-ray, ומתברר שיש לו דימום פנימי, ואז במהירות מכניסים לחדר ניתוח, שבועיים בטיפול נמרץ, וב-15 לרמדאן הוא נפטר. רשלנות רפואית, חוסר ידע, חוסר מקצועיות, אבל כן, אנחנו מאמינים שהחיים הם בידי אלוהים. אבל כן, אני רואה בהצעה הזאת חשיבות רבה, כי אנחנו מדברים על הצלת חיים; מדברים על הסדרת מקצוע שמתעסק בדיני נפשות, על אנשים שאמורים לעסוק ולעבוד ולהיות ברמה המספיקה כדי לעשות את העבודה שלהם בצורה מקצועית וראויה. ולכן, אני חושבת שההצעה הזאת לא רק מבורכת, היא גם נדרשת, וכולי תקווה שכל המקצועות שבהם מתעסקים בחיי אדם, כמו גם ההצעה הקודמת שלי, של הסדרת מעמד הסייעות, באמת יבואו לסוף תהליך ויבשילו להיות כתובות בספר החוקים. תודה רבה.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

תודה רבה לך, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. ביקשו להתנגד חבר הכנסת רון כץ ואחריו – – –

שר החינוך יואב קיש:

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

סליחה. בבקשה, ישיב השר יואב קיש. עשר דקות לרשותך, בבקשה.

שר החינוך יואב קיש:

כבוד היושבת-ראש, כנסת נכבדה, ההצעה מבקשת להסדיר את הרנטגנאים בחוק הסדרת מקצועות הבריאות. למעשה, כפי שאמרנו, יש הצעת חוק ממשלתית, הצעת חוק רופא ודימותנים, שעברה בקריאה ראשונה ומחילים עליה דין רציפות, שמסדירה את מקצוע הרנטגנאים בחוק. למעשה, הסכים המציע להצמיד את הצעתו להצעה הממשלתית – – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

שר החינוך יואב קיש:

חבר הכנסת אחמד טיבי, המציע, הסכים להצמיד את הצעתו לחקיקה הממשלתית. לפיכך, גורמי מקצוע והממשלה תומכים בהצעה, בכפוף לכך. הצעת החוק הממשלתית מקודמת יחד עם עוזרי רופא ומתועדפת בראש סדר העדיפויות של המשרד. תודה.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

תודה רבה לשר יואב קיש. ביקשו להתנגד חבר הכנסת רון כץ וחבר הכנסת מיכאל ביטון. בבקשה, חבר הכנסת רון כץ, שלוש דקות לרשותך. בבקשה.

רון כץ (יש עתיד):

תודה רבה, גברתי. לזה אולי כדאי שגם השר קיש יקשיב. יש פה שר?

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

אל תצפה.

השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר:

יש, יש.

רון כץ (יש עתיד):

אה, שר החוץ. תודה רבה, גברתי. כנסת נכבדה, ידוע שתהום עמוקה ניצבת ביני לבין חבר הכנסת דוד אמסלם, אבל ההגינות מחייבת אותי לעלות לפה היום ולקרוא דווקא לקואליציה להתעורר, כי מה שאתם עושים פה היום זה רוע לב בדרגה הגבוהה ביותר. לא יכול להיות ששר האוצר, הזרוע הארוכה של פורום קהלת הקפיטליסטים, יטיל וטו על חוק שיציל חיים – על חוק שיוריד את המע"מ מתרופות לחולים אונקולוגיים. שימו לב מה קורה פה היום: שר האוצר סמוטריץ' שלח חבר כנסת ממפלגתו להתנגד בוועדה לחוק הזה בזמן שמעבירים פה מיליארדים, ואנחנו יודעים שהמהפכה המשפטית הזאת הולכת לעלות לכלכלת ישראל סכומים דמיוניים שאנחנו לא יכולים לעמוד בהם. מה הם בוחרים להפיל היום? את החוק שיכול להציל חיים. אז אני רוצה לומר מפה לשר האוצר, לראש הממשלה, לראש הממשלה האמיתי, לשר החוץ, לכל בעלי התפקידים האלה שאני לא יודע מה הם עושים פה כבר יותר מדי זמן: תתעוררו. לא יכול להיות שאנשים יצטרכו לקחת הלוואות, למשכן את הבתים שלהם, לגייס תרומות, לחיות בעוני בשביל לשלם על תרופות מצילות חיים, ואתם בצד השני תשרפו מיליארדים על גחמות, על שדרוג למטוס 777, על 60 חדרים שאף אחד לא השתמש בהם כי דוחים את הטיסה, על הוצאות על מעון נוסף, על איפור. תרופות אונקולוגיות – זה מה שתטילו עליו וטו? בשביל מה, בשביל כמה עשרות, כמה מאות מיליונים? זה מה שאתם תעשו?

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

זה עשרות – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

רון כץ (יש עתיד):

עשרות מיליונים. אתם צריכים להתבייש בעצמכם. חבל שהשר המקשר, שאחראי פה לכנסת, ברח בדיוק ברגע הזה, אבל אתה צריך להתבייש בעצמך. וכל מי שיושב פה, כל מי שיושב פה צריך להתבייש בעצמו. ואני רוצה לקרוא לשר הבריאות – מישהו יודע מי זה שר הבריאות?

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

אנא לסיים.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

בן צור. שר הבריאות, אני מפה קורא לך: תגלה תעוזה, תעלו את זה. ואני רוצה לומר פה גם לחבר הכנסת אמסלם: תעלה את החוק. אני תומך בזה, זה יעבור. תעלה אותו.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

תודה רבה, חבר הכנסת רון כץ. יעלה חבר הכנסת מיכאל ביטון, בבקשה.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

גברתי היושבת-ראש, אני רוצה להצטרף לחבר הכנסת רון כץ. שמענו פה את חבר הכנסת דודי אמסלם, שיש לנו איתו מחלוקת גדולה. הוא יכול להגיד דברים נוקבים וקשים, דברים שאתה לא רוצה לשמוע בכלל, אבל ראינו אותו עומד כאן ומספר מה הביא אותו לחוקק את החוק שפוטר ממע"מ משפחות שמתמודדות עם מחלת סרטן וצריכות לרכוש באופן פרטי תרופה מצילת חיים, והוא חוזר לבית שלו ולרעייתו ולזה שהוא סעד אותה ולזה שהוא רצה להציל את חייה וראה מה המשמעות של לקנות תרופה שלא כלולה בסל הבריאות. עכשיו, ממה נפשך? בעולם תקין כל תרופה כזאת הייתה נכנסת לסל הבריאות, גם אם היא נדירה מאוד. מרגע שלא נכנסה, בא אמסלם עם רעיון פשוט: לפחות נקל עליהם, שלא ישלמו מע"מ, שיוכלו לרכוש את זה טיפה יותר בזול, שלא ירוויחו על זה רווחים עצומים. הוא עשה הליך עם האוצר – לא בכנסת הזאת, כבר בכנסות קודמות, כבר עם שרי אוצר אחרים. נאמר לו: דודי, אל תדאג, אנחנו נביא את הדבר הזה, נביא את הפטור ממע"מ על תרופות מצילות חיים. והוא בנחישות רוצה להביא את החוק הזה, והחוק הזה טוב לעם ישראל וטוב להצלת חיים, והאוצר בולם. ואנחנו באים ואומרים: יש רגעים באופוזיציה–קואליציה של אנושיות, כשאדם עולה לדוכן ומביא את הסיפור האישי שלו. זה חוק שנולד מתוך כאב, מתוך סיפור חיים, מתוך אובדן, ונמרח ונבלם. אנחנו נפעל, אני ורון כץ, כדי שהאופוזיציה תתמוך בחוק הזה ושהוא יבוא. מספיק שיהיו 10–15 אמיצים בקואליציה, החוק הזה יעבור. אנחנו נגבה אותו, כי החוק הזה טוב לאזרחים, והמוטיבציה להביא אותו היא מוטיבציה נקייה, טהורה, מתוך סיפור וכאב אישי. תודה רבה.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

המציעים מבקשים לעלות להשיב למתנגדים או שאפשר לעבור להצבעה? אז אנחנו עוברים, ברשותכם, להצבעה. תחילה אנחנו נצביע על הצעת חוק להסדרת עיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת מקצועות הרנטגנאות והדימות), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת אחמד טיבי. אנא הצביעו. הצבעה מס' 27 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק להסדרת עיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת מקצועות הרנטגנאות והדימות), התשפ"ג–2022, לוועדת הבריאות נתקבלה.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

בעד – 17, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה אושרה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת הבריאות. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין וחברי כנסת נוספים שמוצמדת להצעה זו. אנא הצביעו. הצבעה מס' 28 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק להסדרת עיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת מקצועות הרנטגנאות והדימות), התשפ"ג–2022, לוועדת הבריאות נתקבלה.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

בעד – 16, נגד – אפס, אין נמנעים. גם הצעת החוק הזאת עברה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת הבריאות להכנה לקריאה ראשונה.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

אנחנו עוברים, חברים, להצעת החוק הבאה – הצעת חוק יום האחדות, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת חילי טרופר. בבקשה. להצעת החוק הזאת הוצמדה גם הצעת החוק של חבר הכנסת אברהם בצלאל.

מיקי לוי (יש עתיד):

בתמיכת הממשלה?

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

בתמיכת הממשלה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אז אני מבקש להתנגד.

חילי טרופר (המחנה הממלכתי):

אתה מתנגד אוטומטית, מיקי?

מיקי לוי (יש עתיד):

לא – – –

חילי טרופר (המחנה הממלכתי):

כבוד היושבת-ראש, חברי הכנסת, אלה זמנים מהקשים שידענו. לכאורה אני צריך להסביר מה לאחדות בימים כאלה, אבל להפך – בעיניי מי שצריך להסביר את עצמו זה מי שמונע אחדות. מדינת ישראל ידעה משברים פנימיים עמוקים; אלה בוודאי מהקשים שהיו בהם. הקרע הפנימי איום, השבר עמוק ורוחות מלחמה בתוכנו מנשבות ומדאיגות. יש מי שמזכירים תמיד את חורבן בית ראשון וחורבן בית שני, שעל פי המסורת היהודית נבעו משנאת חינם. זו אכן תזכורת מהדהדת למחיר השנאה. אבל ברוב תקופות ההיסטוריה העם היהודי דווקא היווה מופת של שותפות, אחדות וערבות הדדית. גם בהיסטוריה הקרובה ידענו אחווה ואחדות. אחת התקופות המאוחרות והמאוחדות ביותר שחווינו היו 18 הימים שמחטיפתם של שלושת הנערים בגוש עציון, איל יפרח, נפתלי פרנקל וגיל-עד שער, זכרם לברכה, ועד מציאת גופותיהם. באותם ימים קשים חיבק העם כולו, בלי קשר לעמדה פוליטית או זהות אישית, את שלוש המשפחות האציליות, שהתגלו בגדולתן. מול אויבים מבחוץ תמיד ידענו לעמוד ביחד, גם כשזה גבה מאיתנו מחירים איומים. כאיש אחד עמדו חברי כנסת ושרים מכל סיעות הבית, מנהיגים והציבור הרחב, בתפילה, בחיפושים ובאהבת איש את רעהו. היו אלה 18 ימים מלאי כאב וחרדה, אך גם 18 ימים שבהם המשפט "אנשים אחים אנחנו" הורגש כאמת פשוטה. כאמור, ימי התפילה והחיפושים נסתיימו במציאת גופות הנערים והמחיר היה נורא, קודם כול למשפחות, כמובן, יפרח, שער ופרנקל. אבל המשפחות בחרו מתוך היגון והאובדן לנסות ולהמשיך את רוח האחדות. הן מובילות מאז מגוון פעילויות בנושא, ובראשן את יום האחדות, שמצוין מדי שנה ביום הזיכרון לבניהן שנרצחו. היום אנו מבקשים לתת תוקף של חוק ויום רשמי ליוזמה חשובה זו. אני מבקש להודות קודם כול למשפחות שער, פרנקל ויפרח על היוזמה והדחיפה, לחברת הכנסת מירב בן ארי ולשר ניר ברקת, שיזמו חוק זה בעבר, ולכלל חברי הכנסת, קואליציה ואופוזיציה, שתומכים בחוק זה. נדמה כי דווקא בימים עכורים ושבורים אלה, מה שנדרש מאיתנו הם עוד כמה רגעים שיזכירו לנו על מה אנחנו חולמים ועל מה אנחנו נלחמים ביחד. זו בעצם הצעה לכל הישראלים שמעדיפים אהבה על שנאה ותקווה על ייאוש. תודה רבה.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

תודה רבה לחבר הכנסת חילי טרופר.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

חבר הכנסת אברהם בצלאל, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.

אברהם בצלאל (ש"ס):

גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, בהמשך לדברים של ידידי חבר הכנסת חילי טרופר, אני חושב שהצעה זו היא נקודת אור. לעיתים, בלהט המחלוקת בין קבוצות האוכלוסייה השונות, אנו שוכחים כי רב המאחד על המפריד. הצעת החוק באה להדגיש את ערך האחדות על ידי ציון יום מיוחד, יום ט"ו בסיוון. דבר ראשון, נפתח בתודה ליוזם הצעת החוק שר הכלכלה ניר ברקת ולחברת הכנסת מירב בן ארי, וכמובן לכל חברי הכנסת, ולסגנית השר מיכל וולדיגר. שר הכלכלה ניר ברקת יזם את יום האחדות בשנת 2014 בשיתוף עם משפחות שלושת הנערים, איל יפרח, גיל-עד שער ונפתלי פרנקל, השם ייקום דמם. אין מי שלא זוכר את הימים שבהם היינו כולנו אחים; כולם התפללו, דאגו, בכו עם שלוש המשפחות. כבר אז הרהרנו בינינו לבין עצמנו למה רק בשעות קשות אנחנו מתאחדים. צריך להזכיר שגם בתקופה האחרונה אנחנו רואים – – –