ישיבת מליאה בתאריך 10/12/2025 בשעה 11:00

היו"ר יעקב מרגי:

חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי כ' בכסלו התשפ"ו, 10 בדצמבר 2025. הנושא הראשון על סדר-היום – שאילתות דחופות ורגילות לשר הכלכלה והתעשייה. אני מזמין את שר הכלכלה והתעשייה חבר הכנסת ניר ברקת לדוכן. כבוד השר, חברי הכנסת, אני מבקש לציין כי גם השבוע הצמדנו לשאילתה הדחופה שתי שאילתות רגילות. תשובה על אחת מהן נשמע כאן במליאה, ותשובה על השאילתה השנייה תועבר בכתב, בהסכמת חבר הכנסת השואל. אדוני השר, תשומת ליבך לכך שגם אחרי מתן התשובות על השאילתות היום, עדיין ישנן 17 שאילתות שלא קיבלו מענה בזמן ונמצאות בטיפול משרדך.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

אוקיי. נטפל בזה.

היו"ר יעקב מרגי:

השאילתה הראשונה היא שאילתה דחופה של חברת הכנסת שלי טל מירון, בנושא: אין עבודה – מצב המגזר העסקי בצפון הארץ לקראת סוף 2025. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה.

שלי טל מירון (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-בראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, שאילתה בנושא: אין עבודה – מצב המגזר העסקי בצפון הארץ לקראת סוף שנת 2025. אנו עדים לירידה בפעילות העסקית ביישובי קו העימות, ובפרט בעסקים קטנים ובינוניים. לראיה, למעלה מ-22% מהמפונים סגרו את עסקיהם במלחמה. רצוני לשאול: 1. מהו היקף הפעילות בעסקים הקטנים והבינוניים ביישובי קו העימות ביחס לתקופה המקבילה בשנת 2024 ו-2023? 2. כמה עסקים נפתחו וכמה נסגרו? תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

בבקשה, אדוני השר.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, חברות וחברי הכנסת, משרד הכלכלה והתעשייה - - -

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, לא נותנים גב לדובר. ואפשר לדבר, אבל בלחש.

יונתן מישרקי (ש"ס):

אני מתנצל.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, אתה צודק. אתה נשיא המדינה היום, אז אני מתנהג יפה.

היו"ר יעקב מרגי:

תתאמנו בלחישות. בבקשה, אדוני.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

תודה רבה. משרד הכלכלה והתעשייה עוקב באופן רציף אחר הפעילות העסקית ביישובי קו העימות, ובפרט אחרי מצבם של העסקים הקטנים והבינוניים. כמובן, כל זה סביב הרקע של מלחמת התקומה והאתגרים הביטחוניים, שעדיין מתמשכים ברמה כזו או אחרת, ושל השפעתה על הכלכלה המקומית. המשרד ביוזמתי הוביל וקידם את החלטת הממשלה 3265 - - -

היו"ר יעקב מרגי:

אני מבקש, ללחוש. גם כאן בעמדה זה מפריע לשר.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

אני אחזור על הדברים. המשרד ביוזמתי הוביל וקידם את החלטת הממשלה 3265, שעניינה תוכנית להאצת הכלכלה והשבת הפעילות העסקית ביישובי קו העימות בצפון. ההחלטה הקצתה מאות מיליוני שקלים לטובת שיקום, סיוע וכמובן פיתוח הכלכלה. ההחלטה כוללת תקציבים משמעותיים לפיתוח אזורי תעשייה, סיוע וחיזוק התעשייה, הקמת תשתיות קלאסטרים, מסלול סיוע עבור השקעות לשיקום ושימור הפעילות העסקית, הכשרות מקצועיות, תוכנית האצה וצמיחה של עסקים ויצירת משרות בשכר גבוה ועוד. כמו כן, במסגרת ההחלטה הקצינו תקציבים ייעודיים לטובת קידום העסקים הקטנים והבינוניים בהיקף של 46 מיליון שקלים בפירוט הבא: 20 מיליון שקל עבור מענקים לעסקים לעידוד חזרה לפעילות עסקית ביישובים שפונו; 15 מיליון שקל לרשויות לטובת פעילות שתבוצע על ידי הרשויות לקידום העסקים הקטנים והבינוניים בתחומן; 6 מיליון שקל לסייע לעסקים במיצוי זכויות, כי לא כולם יודעים מה מגיע להם. בנוסף הוקצו עוד 5 מיליון שקלים לקידום עסקים. בנוסף, עוד בתחילת המלחמה הקציתי מתקציב המשרד למעלה מ-11 מיליון שקל לרשויות בצפון עבור פעילות, שיסייעו להן להחזיר ולהחיות את הפעילות העסקית בתחומן. חשוב להדגיש כי כלל התקציבים של ההחלטה מחזקים את העסקים בכלל ואת העסקים הקטנים בפרט. יש קשר בין מכלול העסקים לעסקים הקטנים, אנחנו בוודאי מבינים את הקשר ביניהם. ככל שהפעילות העסקית והכלכלית ביישובי העימות בצפון תגדל, כך הדבר יסייע לעסקים הקטנים. עוד פעם, אותה קורלציה. עכשיו לשאלתך לגבי הנתונים בגבול הצפון. אני מדבר על הרצועה של עד 9 קילומטרים מהגבול. הנתונים שבידינו אומרים ככה: בשנת 2023 – היא כמובן התאפיינה בפגיעה משמעותית בפעילות העסקית בגלל המלחמה – 1,148 עסקים נפתחו, ו-2,100 נסגרו.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

ב-2023?

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

ב-2023, בתקופת המלחמה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אבל 7 באוקטובר 2023 זה סוף השנה.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

בסדר, אלה הנתונים שיש לי. בשנת 2024 ניכרה התאוששות: נפתחו 1,200 עסקים ונסגרו 914. כמות פתיחות העסקים הייתה גבוהה ב-36% יותר מהסגירות, כלומר עברנו למאזן חיובי.

שלי טל מירון (יש עתיד):

איך זה יכול להיות?

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

בשנת 2025 נמשכה מגמת השיקום, עם 1,329 פתיחות מול 974 עסקים שנסגרו – שיעור דומה לשנה קודמת. בנוסף, על פי נתוני הלמ"ס, נכון למחצית שנת 2025 מדד הפדיון של העסקים באזורים הללו חזר לרמת הפדיון של לפני המשבר, למרות הפגיעה החריפה בתחילת המלחמה. לסיכום, מהנתונים הכלליים עולה כמובן שבשנת 2023 הייתה ירידה חדה, אך כבר ב-2024 החלה התאוששות רחבה ומשמעותית, שהתבססה והמשיכה גם ב-2025. הנתונים הללו מעידים על חוסן, על התאוששות ועל יכולת חזרה מהירה לפעילות עסקית. אבל המשאבים שאנחנו שמנו – רובם עוד לפנינו, רובם עוד יושקעו במעלה הדרך השנה ובתחילת שנה הבאה – אלה תקציבים מאוד משמעותיים, שאני מעריך שייתנו מענה אמיתי לא רק לחזור לפעילות שהייתה לפני, אלא הרבה מעבר לכך. אני גם יכול להגיד שאני הכנסתי – כיוון שהייתי ראש עיר בירושלים – שדרגנו את הקשר בין העסקים לראשי הרשויות, כך שחלק מהמשאבים יהיו מתואמים ברתימת ראשי הרשויות. אני מעריך שנשיג הישגים משמעותיים. אני באופן אישי ומשרד הכלכלה והתעשייה כולו ממשיכים לעקוב אחר המגמות בשטח ולפעול ליצירת התנאים והמשאבים שיאפשרו לעסקים בקו העימות להתאושש, לצמוח ולשוב להיות מנוע צמיחה מרכזי בחוסן החברתי והכלכלי של האזור.

היו"ר יעקב מרגי:

שאלת המשך – מוותרת. חברי הכנסת ביקשו לשאול שאילתות נוספות, הראשונה שבהן – מטי צרפתי הרכבי. בבקשה, גברתי.

טלי גוטליב (הליכוד):

זו הייתה תשובה מלאה.

שלי טל מירון (יש עתיד):

לא, זו לא שאלת המשך.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

זו שאלה. שלום, אדוני השר.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

שלום, שלום.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

מדינת ישראל עכשיו חווה את סופת ביירון, ומייד כשהתחילה הסופה הנייד שלי התחיל להתמלא בפניות על חנק מקמינים שמוסקים בעץ. אני כבר כמעט שלוש שנים מקדמת חוק לאיסור על הקמת קמינים חדשים מוסקים בעץ. אחרי שלוש שנים גם זה מוסכם על המשרד להגנת הסביבה. אחרי שלוש שנים, רק ביוני האחרון, בוועדת השרים, המשרד שלך גילה התנגדות באמירה שמה שטוב לאירופה טוב לישראל. אנחנו פנינו שוב ושוב למשרד ושלחנו ניירות עמדה. אנחנו מחכים לתשובה, לא קיבלנו תשובה. ממש ברגעים אלה אנשים נחנקים.

היו"ר יעקב מרגי:

מה השאלה?

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

רגע. "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" זו לא אמירה מוחלטת. אנחנו מדינה חמה – אירופה פחות. בישראל מתים 5,500 אנשים מזיהום אוויר, כולל מקמינים, שהם אחד המזהמים והמסרטנים - - -

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, שאלה. שאלה, כשמה כן היא.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

רגע. אז אני אומרת, אנחנו לא אירופה, כי באירופה ממסים דלק פוסילי – אצלנו מסבסדים דלק פוסילי; אנחנו לא צפופים כמו אירופה, אנחנו צפופים פי כמה מאירופה - - -

היו"ר יעקב מרגי:

זו לא הצעה לסדר-יום, מטי. אנחנו – לדורות הבאים.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

בלונדון יש איסור על בניית קמינים - - -

היו"ר יעקב מרגי:

אני יכול לבוא לקראתך הפעם, אבל לדורות הבאים. זה מוסד של שאילתה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אז אדוני, אני מבקשת לשאול: למה המשרד שלך מתנגד להצעת חוק שמוסכמת על המשרד להגנת הסביבה? אנשים ברגעים אלה ממש נחנקים, ואתה מכיר את סוגיית השרפות במדינת ישראל. אנחנו לא אירופה – אנחנו חמים, אנחנו סובלים מזיהום אוויר, אנחנו מסבסדים דלק פוסילי, ואין שום סיבה שהמשרד שלך, אחרי שלוש שנים שעובדים על הצעת חוק, פתאום יתנגד. זה חוק שיעשה טוב לאזרחים והוא לא ישנה את כלכלת מדינת ישראל.

היו"ר יעקב מרגי:

ארבע דקות ושאלה לא נשאלה. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה שאלת את השר? השר נתן תשובה מלאה - - -

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

היו"ר יעקב מרגי:

טלי, תודה על העזרה. רק לפני כן – ברשותך, אדוני, ברשותך, אני רוצה לקדם בברכה את תלמידות אולפנת אבן שמואל, שכנותיי מהדרום הלא-רחוק: ברוכות הבאות לכנסת, ותיהנו מהחוויה הדמוקרטית. ובהמשך נקדם גם כן את תלמידי כיתה ז' מבית הספר פארק המדע על שם אילן רמון מנס ציונה – ברוכים הבאים וברוכות הבאות.

קריאה:

היו"ר יעקב מרגי:

בבקשה, חבר הכנסת אלון שוסטר.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

יישר כוח. כבוד השר, ענפי המטעים – תפוחים, אגסים ושקדים – הם רכיב משמעותי בכלכלת הצפון. הממשלה בהובלת משרד הכלכלה חתמה עם ארצות הברית על הסכם הורדת מכסים רחב על תוצרת חקלאית מארצות הברית, כולל הפירות הללו, ללא תוכנית הגנה על הייצור המקומי – אגב, בניגוד להנחיה של ראש הממשלה מלפני כמה חודשים. האם תצטרף למשרד החקלאות בדרישה ממשרד האוצר לגבש תוכנית תמיכה לחקלאים שייפגעו מהורדת המכסים, כפי שמקובל בעולם הנאור לעשות כאשר פותחים יבוא? תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

בבקשה, אדוני השר.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

תודה רבה. קודם כול, חברת הכנסת צרפתי, אני שיתפתי אותך בתפיסת עולם שאומרת שככל שמדינת ישראל לא ממציאה פטנטים וככל שאנחנו מאמצים סטנדרטים בין-לאומיים, מצבנו טוב יותר. אנחנו עכשיו לא רק שאימצנו את "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", שזה בעצם לקבל את שיטת ניהול הסיכונים האירופית – אנחנו עכשיו גם מוסיפים את "מה שטוב לארצות הברית טוב לישראל", כיוון שאנחנו רוצים לאמץ סטנדרטים בין-לאומיים. עכשיו אני אומר לך, זה חוזר על עצמו פעם אחר פעם: כל פעם בא חבר כנסת או בא מישהו, ורוצה – מסביר לנו למה אצלנו זה שונה מאירופה, למה אצלנו זה שונה מארצות הברית, למה אנחנו צריכים ללכת ולאמץ רגולציה אחרת, וככה זה מתחיל. ובמהלך השנים הרגולציה הישראלית, בזכות הרצון לעשות טוב יותר – אני מאמין שאת רוצה באמת לעשות טוב יותר, אבל אני אומר לך שמה שקורה בפועל זה שאנחנו מתרחקים כל הזמן מהסטנדרטים הבין-לאומיים, וזה לא טוב. בסוף - - -

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אין מצב שזה יכול להיות שונה? הכול במאה אחוז הרבה יותר טוב לאירופה?

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

זו המהות. ההתנגדות היא לא פוליטית, היא התנגדות עניינית ומהותית, שבאה ואומרת – צריך ללכת באמת לקצה ולהסביר למה זה מאוד שונה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

לא, זה ברור. לא יקרה.

טלי גוטליב (הליכוד):

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

אחרת, אני בעד לאמץ סטנדרטים בין-לאומיים. אגב, זו גם שיטת עבודה, כמו שעובדים האירופים והאמריקאים. כשאנחנו נתרגל לעבוד על פי הסטנדרטים הבין-לאומיים יהיה לנו יותר קל לייבא ולהוריד יוקר מחיה, יהיה לנו יותר קל לייצא, כי אנחנו עובדים לפי סטנדרטים ביו-לאומיים. זאת תפיסת עולמנו. לגבי חברי אלון שוסטר. קודם כול, זאת דרישה אמריקאית, וראש הממשלה, כשהיה בוושינגטון, התחייב לקבל את הבקשה האמריקאית. אנחנו ביוני, יולי, כבר השנה, ישבנו אצל ראש הממשלה – השר דיכטר, אנוכי ושר האוצר – והבאנו בפניו שתי תפיסות עולם: אחת של החקלאות, שאני תומך בה, והשנייה של משרד האוצר: לכשאתה מוריד מכסים ומאפשר לייבא עוד מוצרים, הדבר הזה בהחלט תורם ליוקר מחיה, אבל לצידו חייבת לבוא חבילת הגנה על החקלאים. ואכן – אגב, אני הצעתי, בניגוד לעמדת האוצר, שב-50 המוצרים הרגישים מתוך כ-350 מוצרים, ש-300 פתחנו מלא ועוד 50 פרסנו על עשור בשנים – זו בקשה שלי בתיאום עם משרד החקלאות לפרוס אותם על עשר שנים, לתת לחקלאות זמן להתאושש, או זמן להתארגן על המהלך הזה, והאמריקאים הסכימו, אחרי שהם קיבלו לכאורה את כל החבילה במכה אחת. באותה ישיבה אצל ראש הממשלה, הסיכום היה שאנחנו מאשרים ומקבלים את הדרישה האמריקאית כלפי האמריקאים. עכשיו, פנימית, בואו נעשה עבודת מטה ונראה איפה יש ענפים שזקוקים לסיוע. החלק הזה עוד לא בוצע בפועל, אני מסכים איתך. עמדתי כעמדת שר החקלאות, אוקיי?

היו"ר יעקב מרגי:

תודה, כבוד השר. אני מבקש מכבוד שר הכלכלה והתעשייה להישאר על הדוכן, כי אנחנו עם שאילתות נוספות. אך בטרם אזמין את השואלת הבאה, אני רוצה להזכיר את מאהל הלומי הקרב. נפגשתי איתם הבוקר, הם מבקשים שחברי הכנסת יזכרו אותם ולא יניחו לנושא לרדת מסדר-היום.

היו"ר יעקב מרגי:

השאילתה הבאה היא שאילתה רגילה של חברת הכנסת לימור סון הר מלך בנושא: העדפת המועמדים הערבים במסלול תעסוקה 4.20 ללא התניה בשירות צבאי – והיעדר העדפה למשרתי מילואים. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

אדוני השר, בהוראת מנכ"ל 4.20 נאמר כי משרדך מקצה תקציב ייעודי לשילוב ערבים בתעשייה עתירת ידע מבלי להתנות אותו בשירות צבאי. ברצוני לשאול: מדוע משרדך מעדיף להפנות את התמריץ לערבים במקום להפנות אותו למשרתי מילואים, דווקא בתקופה שבה הם נושאים בנטל הכבד ביותר? תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה. בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אסור היה לתת להם אפליה מתקנת.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

שוב, אדוני היושב-ראש, אתם תהיו – אני חושב שאתם תקבלו את התשובה שלי - - -

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

אנחנו רוצים לשמוע. טלי, טלי, אנחנו רוצים לשמוע. אדוני השר, בבקשה.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

בשמחה, בבקשה. אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חברות וחברי הכנסת, לימור היקרה, ראשית אני מבקש להדגיש שמשרתי המילואים הם עמוד התווך של מדינת ישראל, במיוחד בתקופה הזו. והם נושאים בנטל אדיר, ועלינו כממשלה – ועל המשרד שלי כמובן – לוודא שהם זוכים לכל סיוע, לכל הקלה ולכל תגמול שמגיע להם, ומגיע להם יותר ממה שאנחנו יכולים לתת. מאז פרוץ מלחמת התקומה הממשלה אישרה ארבע החלטות ממשלה מרכזיות לטובת המילואימניקים, בהיקפים של מיליארדי שקלים. זה כולל בין היתר מענקים אישיים ממוגדלים, החזרים למשפחות, פיצויים לבני ולבנות הזוג, סיוע לעסקים, נקודות זיכוי במס הכנסה, שיפוי למעסיקים, הכשרות מקצועיות מועדפות, סיוע בשכר לימוד ועוד. במסגרת אותן החלטות של הממשלה הוקצה למשרד הכלכלה תקציב, שניתן בעיקר לסיוע לעסקים הקטנים והבינוניים ולפיתוח מערכת one stop shop למיצוי זכויות – זה אחד הדברים שמאוד מאוד משמעותיים, אנחנו מפתחים את זה עדיין – וזאת בהתאם לצרכים שנבחנו - -

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

אין ויכוח על זה.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

- - זוהו, ותועדפו בשיתוף עם משרדי הביטחון והאוצר. כעת ביחס למסלול 4.20 – חשוב להבהיר, מדובר על מסלול שאיננו תולדה של מדיניות של המשרד בראשותי, אלא הוא מופעל מכוח החלטת ממשלה משנת 2012, בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג. תכליתו הייתה לטפל בכשל שוק ממוקד – חוסר היכולת של בוגרי מקצועות טכנולוגיים מהחברה הערבית להשיג הזדמנות ראשונה בתעשיית ההייטק. המסלול מעניק תמריץ לחברות לקלוט מתמחים בעבודתם הראשונה בלבד. בשנת 2022-2021 התקציב עמד על 17.5 מיליוני שקלים לשנה. לאור שינוי סדרי העדיפויות בעקבות המלחמה צמצמנו את היקף התקציב, כך שבשנתיים האחרונות הוא פחות מ-5 מיליוני שקלים. כמו כן, החל משנת 2025 החלק הגדול מהתקציב מיועד לאוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית, לאור היותה אוכלוסייה משרתת ומכוח החלטות ממשלה ייעודיות שהתקבלו בחודש מרץ 2025. כמו כן, אני מבקש לציין שמשרד הכלכלה והתעשייה, במזל טוב, השיק אתמול פומבית מערכת חדשה שנקראת מערכת בול. אני מציע לכולם לעקוב אחריה, אני דיברתי עליה כמה פעמים במליאה. מדובר על מערכת – תשתית דיגיטלית חדשה, שמנתחת כישורים ויכולות של מחפשי עבודה. כל מי שמחפש עבודה – ובוודאי אנחנו נעודד את המילואימניקים לעשות את זה – נכנס לאזור האישי של gov.il, נכנס לאפליקציית בול, עושה אבחון ברמה מאוד מאוד גבוהה, ואנחנו מחברים אותו לעבודות שהכי מתאימות לו. אנחנו גם יודעים, באמצעות כלי הסיוע שיש במשרד, אני מדבר על OJTs – On the Job training, לראות שאם מדובר על הכשרה נוספת שצריך לתת למילואימניק או למי שלא עושה את זה, אנחנו יודעים לתמרץ ולהתאים פרטנית, אחד-אחד, לכל מחפש עבודה את העבודה האופטימלית. ושם אנחנו באמת מתכוונים לתת תיעדוף מלא למילואימניקים, כך שלא יהיה מילואימניק אחד שייכנס לתוך המערכת שלא נעשה עבודה פרטנית בשבילו וניתן לו את המסלול הטוב ביותר עבורו, והעדפה בכל אופציה שיש במערכת בול. לאור חשיבותה של המערכת – היא מערכת שהשקענו בה עשרות מיליוני שקלים, עבדנו עליה שנים ארוכות; אני מעריך שהיא תשנה את כל הנוף של התעסוקה בישראל, בוודאי שמבחינת היצע וביקוש לעובדים. אנחנו באופן אישי – אני אוודא שמילואימניקים מקבלים העדפה בכל קריטריון, בכל תמריץ שלא יהיה במשרד שלנו. לגבי העתיד של מסלול 4.20 לאור השקת מערכת בול, אנחנו נראה איך לשלב את הדרוזים ואת הצ'רקסים, ונבחן בכלל איך אנחנו מתמודדים עם הסוגיה הזאת. לשנה הבאה טרם התקבלה החלטה, אבל אני חושב שיש לנו חלופות טובות יותר ממה שהיה בעבר. זהו, עד כאן. האם יש לך עוד שאלת המשך?

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

רק לומר תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה לכבוד השר. יש שאלת המשך?

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

רק לומר תודה רבה ולומר שבאמת, לי זה נותן באופן אישי תקווה שבאמת הדברים נעשים עם חשיבה מעמיקה, עם באמת תיעדוף נכון וראוי. ובאמת תודה רבה על התשובה הזאת - -

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

תודה על השאלה.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

- - אני חושבת שזה הפחית הרבה שאלות ותהיות אצל הרבה מאוד אנשים. תודה רבה.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

תודה רבה. תודה לשואלת.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה לשר הכלכלה והתעשייה.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום, הצעת חוק בדיון מוקדם. הראשונה שבהם, ההצעה הראשונה היא: הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – איסור הפסקת לימודים בשל שירות מילואים), התשפ"ו–2025, של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, סגן יושב-ראש הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון להציג את הצעת החוק. לרשותך עשר דקות, אדוני. נצל אותן בצורה איכותית למען הדמוקרטיה הישראלית.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, ראשית, אני רוצה לברך אותך, שבמבנה הדמוקרטי המיוחד שלנו, כאשר נשיא המדינה טס לחוץ לארץ, ויושב-ראש הכנסת משרת אותנו נאמנה בוושינגטון, ופגש שם את יושב-ראש הקונגרס ויזם עצומה בין-לאומית של חברי קונגרס מכל העולם להעניק לטראמפ פרס נובל לשלום, על המעשים שלו למעננו פה – בהשבת החטופים ומעשים גדולים אחרים – והקדוש ברוך הוא בירך אותך מתוך אותם שמונה-תשעה סגנים, להיות זה שהיום הוא נשיא המדינה שלנו. ממלא מקום היושב-ראש הוא נשיא המדינה.

היו"ר יעקב מרגי:

לכבוד ייחשב לנו.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אתה האיש הראוי ביותר. והרוח הטובה שלך, שהיא תמיד פה שורה על כולנו, מרגיעה ומחברת את עם ישראל.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אז הזכות הזאת גדולה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. ברשותך, רק תרשה לי לברך. יש כאן, ביציע האורחים שלנו, גמלאים ממשרד ראש הממשלה, שמבקרים אותנו היום בכנסת. ברוכים הבאים. אתם מוזמנים לעקוב אחרינו. היו גאים בדור ההמשך. בבקשה, אדוני.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אני לא רואה גמלאים, אני רואה נערים ונערות שיצאו לטיול בהרי ירושלים.

היו"ר יעקב מרגי:

אשריך שזו הראייה.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

השם ישמור אתכם, ותמשיכו ללמוד ולהעמיק. הדבר השני שציינת, אדוני היושב-ראש, הוא הסוגיה של הלומי הקרב ונכי צה"ל, שכל הזמן מכה בנו מחדש. המאהל הזה נמצא שם, והגשם יורד, והקור, והסופה מחכה. אנחנו כל הזמן משתדלים לעשות מעשים למען הלומי הקרב ונכי צה"ל; נאבקים בנחישות על חוק הגבלת שכר טרחה לנכי צה"ל. הוא מתקדם. יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה מיכל וולדיגר, מקדמת אותו בנחישות אדירה. אני רוצה להכריע אותו. אתה, כמי שהיה שר הרווחה, יודע ולא יכולים לסבול את המציאות שנכי תאונות עבודה מוגנים בהגבלת שכר טרחה, נכים של תאונות דרכים מוגנים בהגבלת שכר טרחה - - -

היו"ר יעקב מרגי:

אני יכול לומר לך שאני יודע מידיעה אישית שהרבה אנשים נמנעים מלמצות את זכויותיהם בגלל חוסר המגבלה.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

נכון. וגם ניצול. הלכו למיטות של נכי צה"ל עכשיו, שהוא קטוע הרגל, הוא יקבל הכול, בלי עורך דין, והחתימו אותו על חוזה ייצוג, ולוקחים לו 50,000 ו-100,000 שקל על כלום. אתה רואה חזירות וניצול של נכי צה"ל. האחרונים שמוגנים בחוק הם ניצולי שואה. היחידים בישראל שהם נכים, שלא מוגנים בחוק הגבלת שכר טרחה הם נכי צה"ל. אני מברך את יושבת-ראש הוועדה וולדיגר, על הנחישות. כל הלוביסטים מתעוררים, כי הם רואים שהחוק מתקדם. זה חוק פרטי שלי, שנוסף אליו חוק ממשלתי. שר המשפטים גיבה אותנו. שש שנים אני נאבק על החוק. לפני שנתיים שר המשפטים נתן גיבוי. מיזגנו את החוק הממשלתי והפרטי, ואני ממש רוצה שנביא אותו. זה המעשה שנעשה לנכי צה"ל ולהלומי קרב. אבל היום, היושב-ראש, גם במסגרת זה שראינו פה ילדים, פנתה אליי אימא, אישה של נכה צה"ל, הלום קרב, ואומרת לי: מיכאל, אני באה לבית הספר, ואני אומרת: הילד שלי הוא בן של הלום קרב, צעקות בלילה, קשיים נפשיים, אבא לא בבית, ואני רואה שמערכת החינוך לא ערוכה. עכשיו, נוספו 22,000 נכי צה"ל, ולא מטפלים. פתאום מצאנו איזה חור שחור, וגם חברת הכנסת קטי שטרית טיפלה בזה.

היו"ר יעקב מרגי:

פנינה. גם פנינה.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

גם פנינה, כולנו. אבל היום עשינו דיון, ואנחנו מקווים לקבל ממשרד הביטחון וממשרד החינוך תוכנית עבודה לליווי ברגעים הקשים של נכי צה"ל. עכשיו, מה קורה במדינה? לא עלינו, וגם כאח שכול, אם יש הלוויה, כולם יודעים, העירייה, בית הספר, כולם מתגייסים. אבל הלם קרב, פצוע שהוא שנה בבית חולים ולא בא הביתה. אז המידע צריך לזלוג. התחילו לדבר על סודיות. אמרתי: אל תגידו סודיות. אם מישהו מת, אין סודיות? נכי צה"ל – אין סודיות. משרד הביטחון יבוא לעירייה ולמנהל אגף חינוך יבוא למי שיודע לשמור סודיות, למנהל אגף רווחה, ויגידו: זה, אביו נפצע, שימו אליו לב – ייעוץ חינוכי, פסיכולוג. הדבר שלשמו עליתי לדוכן הוא חוק שאני מאוד גאה שהתקבל ברוב של מעל 84 חברי כנסת, ולדעתי, גם הצעת החוק הזאת שלי, התיקון, קיבל אולי פטור מההנחה – אם אני לא מתבלבל, מבחינת זמנים. אני רוצה להודות ליושב-ראש הקואליציה אופיר כץ, שהביא את החוק הזה לאישור בוועדת השרים בהסכמה, בתמיכה ממשלתית.

היו"ר יעקב מרגי:

הוא יודע במי להשקיע כנראה.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אני רוצה להודות לו על קידום החוק הזה והפטור מההנחה. איך נולד החוק הזה? אם היה צריך לקרוא לחוק הזה בשם, צריך לקרוא לחוק הזה חוק חגי. מעל 80 חברי כנסת – כל חבר כנסת שיושב כאן היום חתום על החוק הראשון: להגן על סטודנטים במילואים. עברתי פה אחד-אחד. לא יכולתי להחתים 30 שרים. כל הכנסת חתמה. כל הכנסת חתמה: להגן על אנשי מילואים סטודנטים. כי ראינו שאוניברסיטה אחת נדיבה ואחרת מקשה, ואיזה מרצה שלא אכפת לו ואומר: לא מעניין אותי הצבא. בנינו להם סטנדרט טיפולי. אבל מה לא מצאנו? פתאום בא אליי חגי – הסטודנט הזה במכללה בירושלים. אני לא רוצה להוציא דיבתה, כי הנשיאה שם פעלה לתקן וקראה לו אישית, אחרי שעשינו פה דיון בכנסת – חגי, מאות ימי מילואים, עובד סוציאלי, התקבל על תנאי לשם. אמרו לו: תוציא ציון 80. הוא בא עם ציון 79.5, והמרצה הדיחה אותו ממסלול עבודה סוציאלית. ראיתי שבחוק שלנו יש פרצה: החוק שלנו לא עסק בזכות של איש מילואים להישאר במסלול הלימודי שלו. הוא עסק בהקלות לימודיות, בסיוע, בהארכת זמן, בחלף מבחנים. קטי שטרית, את לא היית פה. אבל אני פרגנתי לך על הדיון החשוב שעשית על נכי צה"ל ועל הלומי קרב היום, ועל הדרישה ממשרד החינוך וממשרד הביטחון להביא לנו תוכנית עבודה ללוות אותם אישית. אז אני מחזק את ידייך על הדבר הזה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

תודה רבה.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אני חוזר לנושא שלנו. פתאום גיליתי שיש לקונה בחוק. אגב, כשהבאנו את החוק הזה עם טייב, אהוב ליבי, עם יושב-ראש ועדת חינוך, שאני כבר מתפלל שהוועדה הזאת תבוא, כי יש שם חוק מוסכם להוקרת נכי צה"ל.

משה טור פז (יש עתיד):

מיכאל, תבוא לוועדה האלטרנטיבית בינתיים.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אני לא רוצה אלטרנטיבית, אני רוצה ביצועיסטית, אבל אני מאחל לך מזל טוב לגיוס הבן ולנשיקה שנתת לו על הראש. זה היה היום?

משה טור פז (יש עתיד):

ברכת כוהנים. שלשום.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

זה היה שלשום. שיצא בשלום וישוב בשלום, "ומעשה אבות סימן לבנים".

משה טור פז (יש עתיד):

אמן.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

וינון אזולאי, אל תפריע, כי יש חוק שאתה צריך לקדם איתי עוד רגע.

ינון אזולאי (ש"ס):

לא מפריע לך. אבל בכל פעם שאני נכנס, אתה או פה או פה.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

ינון אזולאי, יש לך חוק שלי ושלך שאתה לא יודע עליו. לך לכיסא שלי, בבקשה.

ינון אזולאי (ש"ס):

אין בעיה.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

החוק הזה שאנחנו מציעים היום מוסיף תיקון לחוק שמגן על חיילי מילואים סטודנטים, ואומר: לא תוכלו להדיח אותם בלי סיבה. עכשיו ביקשו ממני מות"ת-מל"ג, יש שם אישה נפלאה, ד"ר לוגסי – דיאלנה, מהנגב – אתה מכיר אותה?

היו"ר יעקב מרגי:

היא נשארה דיאלנה?

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

היא דיאלנה חבל על הזמן.

היו"ר יעקב מרגי:

אני שמח.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

והיא תעשה דברים טובים לשוויון הזדמנויות במל"ג-ות"ת. החוק הזה אומר שהמל"ג-ות"ת יוסמכו לקבוע כללים לאוניברסיטאות שלא פוגעים במסלול של חייל מילואים, ויציגו לנו את הכללים השוויוניים; שלא ידיחו, כמו את חגי – שפגעו בעתיד שלו. אני רוצה רק לסיים, מזה בדרך כלל אני מתחיל - -

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, נא לשמור על השקט

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

- - שאנחנו גאים ושמחים, גם בממשלת ישראל, גם בצה"ל, שהחזרנו את רוב החטופים. לצערי איבדנו חלק מהם – את החיים שלהם – אבל לפחות זכינו להביא את רובם ככולם לקבר ישראל. נשאר לנו רן גואילי, שהוא על ליבי, עם החולצה, ואנחנו נמשיך לשים אותו על ליבנו, כאן בכנסת ואת המשפחה שלו, עד שהוא ישוב הביתה לקבר ישראל. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

אמן. תודה רבה לחבר הכנסת מיכאל ביטון. יש שר משיב? השר אלי כהן, אתה אמור להשיב על הצעת החוק. בבקשה כבוד השר, עד עשר דקות עומדות לרשותך.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברי חבר הכנסת מיכאל ביטון, כמובן שהממשלה ושר החינוך – בתשובתם כאן, כפי שאקריא אותה – תומכים בהצעת החוק. כאמור, מטרת החוק היא להגן על סטודנט שנעדר מלימודיו עקב שירות מילואים מפני הפסקת לימודים, תוך כדי הכנסת התיקונים הבאים: קביעת זכות לדחות קורס או לחזור עליו, במקרה שסטודנט נעדר בשל מילואים; שתהיה ועדה שתבחן את מצבו של הסטודנט המתעכב באופן חריג, בשל היעדרות בשל שירות מילואים, ותמליץ על הדרכים להשלמת חובות הסטודנט; איסור הפסקת לימודי סטודנט בשל אי-השלמת קורסי יסוד בשל היעדרות בשל שירות מילואים, חייב להיות, ומטופל. עוד מציין שר החינוך שחשוב לציין כי במסגרת תיקון מס' 8 לחוק זכויות הסטודנט תוקן סעיף 19, שבו נקבע כי המוסד יקבע התאמות נוספות לסטודנטים המשרתים למעלה מ-30 ימי מילואים להשלמה או לדחיית קורס. שר החינוך, שהוא גם מתוקף תפקידו יושב-ראש המועצה להשכלה גבוהה רואה חשיבות במטרה שבבסיס הצעת החוק שלך, אך עם זאת, חשוב לשמור על מדיניות אחידה, כולל המסגרת המתאימה לעריכת השינויים. ועדת השרים שהתקיימה בנובמבר החליטה לתמוך בהצעה בקריאה טרומית, בכפוף להתניות שציינו, ובהן הסכמת משרד החינוך להמשך החקיקה – ושם הם מפרטים שהם תומכים, כאמור. חבר הכנסת מיכאל ביטון, אני רוצה לברך אותך על הצעת החוק, שהיא הצעת חוק חשובה. אני חושב שכולנו היינו עדים להתגייסות חסרת התקדים של חיילי המילואים שלנו. אגב, אחד הדברים שאני לא אשכח - - -

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

מעל 80,000 סטודנטים מתוך מאות אלפים. 80,000 סטודנטים חיילי מילואים.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

מהם גם הסטודנטים. רק לספר על העוצמה של עם ישראל, ב-7 באוקטובר, כשפרצה המלחמה, כשכיהנתי כשר החוץ. יש במשרד החוץ חמ"ל פניות ציבור, שאם מישהו איבד דרכון, אומרים לו מה לעשות. באותו מועד של 7 באוקטובר החמ"ל שלנו קרס. הוא קרס מפניות של אלפי ישראלים, ובהם סטודנטים שנמצאים בחו"ל, שנמצאים בחופשה, ורוצים רק דבר אחד: לבדוק מתי הטיסה הראשונה על מנת לחזור לארץ, לעלות על מדים ולצאת להילחם. זאת המדינה היחידה בעולם שכשיש בה מלחמה כולם רוצים לחזור.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

נלחמים לחזור הביתה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

כשיש מלחמה – נלחמים לחזור הביתה להילחם. ועל זה אנחנו צריכים להחזיר להם. אגב, גם צריך לומר: אני בניגוד עניינים, אחת הבנות שלי היא קצינה במילואים. אז גם היא תיהנה.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

השם ישמור אותה. אתה לא בניגוד עניינים, אתה אב גאה. גאה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אתה יודע, שלא יגידו ניגוד עניינים.

היו"ר יעקב מרגי:

גילוי נאות. גילוי נאות.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

הינה, היושב-ראש מתקן אותי.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אין שום ניגוד, אין שום ניגוד.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

היא גם קצינה במילואים וגם סטודנטית, אז גם היא בהחלט תיהנה מהדבר הזה. אנחנו צריכים לחבק, להוקיר ולהצדיע לכל חיילי המילואים. ולך – יישר כוח, חבר הכנסת ביטון. אני רוצה גם לומר בהחלט יישר כוח לשר חינוך. אני עוקב מקרוב אחרי כל ההצעות שהוא מעלה בממשלה לטובת חיילי המילואים, על מנת לסייע לאלה שנתנו למדינה, ואנחנו כאן בשביל להחזיר להם. אז יישר כוח גם לשר קיש. אנחנו, הממשלה, תומכים בהצעה. יישר כוח.

היו"ר יעקב מרגי:

אתה מקבל את ההתניות?

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

כן. רק דקה אני רוצה.

היו"ר יעקב מרגי:

לא מהדוכן. לא, לא.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

מהצד? אין להשיב לשר משהו?

היו"ר יעקב מרגי:

לא, אין, אין. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – איסור הפסקת לימודים בשל שירות מילואים), התשפ"ו–2025. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – איסור הפסקת לימודים בשל שירות מילואים), התשפ"ו–2025, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, בעד הצעת החוק הצביעו 12 חברי הכנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – איסור הפסקת לימודים בשל שירות מילואים), התשפ"ו–2025, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. אני מוסיף את חברת הכנסת מירב בן ארי לפרוטוקול ואת חברת הכנסת פנינה תמנו לפרוטוקול, ואת אבי מעוז לפרוטוקול, כמובן. אוי ואבוי אם לא.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

היו"ר יעקב מרגי:

רק מי שהיה. הנוהג הזה להצטרף לפרוטוקול – רק מי שהיה. אבל אמרת את זה. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק קבלת ילד של משרת מילואים למעון יום והשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת משה טור פז. אני מזמין את חבר הכנסת משה טור פז להציג את הצעת החוק. מצטרף לברכות לבן, בהצלחה בשירות. לרשותך עד עשר דקות, אדוני. ובאותה נשימה: אני מקדם בברכה את ילדי בני המצווה מכפר מונש. ברוכים הבאים לכנסת.

משה טור פז (יש עתיד):

נתת לי 15 דקות. זה בסדר, אדוני היושב-ראש, אבל - - -

היו"ר יעקב מרגי:

לא, אל תדאג, זה יתוקן, מייד.

משה טור פז (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, הצעת החוק הזו עוסקת בקדימות במעונות יום למשרתי מילואים. לפני שניכנס ואסביר למה אני חושב שההצעה הזאת צריכה להיות בקונצנזוס של כל חלקי הבית. אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, שאתמול בלילה, בשעה 23:10, ממש בסיום הדיון בוועדת החוץ והביטחון, נפל דבר בישראל – ולא דבר טוב, לצערי הרב. אנחנו, כידוע, עסוקים, באופן מוצדק – ובעניין הזה אני לא עושה פערים בין קואליציה ואופוזיציה – בנושא של שירות בני הציבור החרדי בצה"ל וברצון להרחיב את השורות. יש לנו ויכוח על איך לעשות את זה ולמה לעשות את זה. אבל יש דבר אחד שאסור להתווכח עליו: אסור להתווכח על נתונים. אנחנו צריכים לדעת את המספרים: מי הוא חרדי, וכמה חרדים מתגייסים לצה"ל. ידוע שההגדרה בחוק קובעת – שמי הוא חרדי נכון להיום? זה מי שלמד שנתיים במוסד חינוך חרדי. זאת ההגדרה. אני חושב שצריך לשפר את ההגדרה הזו, כי יש לנו נשירה, כידוע לך, של נערים חרדים ממערכת החינוך החרדית, באמצע כיתה י', בסוף כיתה י', והם עדיין נספרים. זה דבר שצריך לטפל בו. שוב, זה לא במהויות. זה בעובדות. אלא מה? לפני כמה ימים הגיע לוועדת החוץ והביטחון בחור נחמד, ואמר את הדבר הבא: אני בוגר החינוך הדתי בפתח תקווה, והמוסד שלי רשום כמוסד חרדי, אז מסיבות ביורוקרטיות אני רשום כחרדי. זה מקשה עליי לשרת, כשאני בא לדחות את השירות אומרים לי: לא, לא, אתה במסלול תורתו אומנותו. ביורוקרטיה. אבל היא מונעת מילד לשרת. לאור היכרותי עם הנושא הזה מימיי במערכת החינוך, פניתי לנציגי צה"ל וביקשתי לדעת נתון פשוט: כמה בני הציונות הדתית, מסיבות ביורוקרטיות, נמנים כשייכים לחינוך החרדי, ובעקבות זאת נספרים כמשרתים בצה"ל למרות שאינם חרדים? והפלא ופלא, לפני כמה שבועות, לראשונה – לראשונה, זה די מדהים שזה לראשונה – משרד החינוך שיתף את צה"ל בנתונים שלו. נעשה עיבוד, ואתמול ב-23:10 בלילה – יש שיגידו בכוונת מכוון – נמסר הנתון הזה לוועדת החוץ והביטחון, רגע לפני שנסגר הדיון. ועכשיו תקשיב טוב לנתון: 275. זה לא הרבה. אבל בוא תחשוב כמה זה עצוב. בתוך שנה, שבסך הכול אנחנו מונים לכאורה עלייה בכמות המשרתים החרדים בצה"ל – שזה מבורך, ועומד לפי דיווחי צה"ל בשנת הגיוס 2024, שהסתיימה ביוני 2025, לא מזמן, על 2,940 – 275 מתוכם הם בעצם דתיים; מהציונות הדתית. < יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ברשותך, מדי פעם אני מתעסק בסטטיסטיקה, ובאותה נשימה חלקם הגדול באותו סטטוס מקבלים דחייה למסגרות תורניות שלא מתגייסות, וגם הן מגדילות את מספר הלא-מתגייסים.

משה טור פז (יש עתיד):

אז כמו שפתחתי ואמרתי, קודם כול, בנתונים צריך לדייק – כי עם הנתונים אסור להתווכח. שנית, אותם 275 בני ציונות דתית שנמנים כחרדים, אני קורא כאן ועכשיו לצה"ל להסיר אותם. אמר את זה המשנה ליועץ המשפטי. אין דרך אחרת, צריך להסיר אותם מרשימת המתגייסים.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, לא שומעים את הדובר. חבר הכנסת ינון אזולאי, יו"ר סיעת ש"ס. לעזור לי שם. טלי, בבקשה, אדוני.

משה טור פז (יש עתיד):

אני חוזר, יש להסיר את 275 הרשומים במניין המתגייסים החרדים שבאים מהציונות הדתית מהרשימות, כמו שקבע המשנה ליועץ המשפטי, על מנת שהעובדות תהיינה ברורות. דרך אגב, צריך להבין, אדוני היושב-ראש, שאם 275 כאלה מנויים בשנים עברו, זה לא 9% מהמחזור כמו השנה – שהוא מחזור גדול – זה אולי 20%. כלומר, יש לנו מצב מעוות שבטעות, בגלל טעות ביורוקרטית במשרד החינוך, נרשמו 275 בני הציונות הדתית כמתגייסים חרדים. את העובדות צריך לברר בלי קשר לאג'נדה. אני קורא לעשות את זה בהקדם האפשרי. עכשיו להצעת החוק שלי. הצעת החוק קובעת דבר שצריך להיות מובן מאליו: אנחנו צריכים לשים עטרה לראשם של האנשים הנכונים; לא אלה שצועקים הכי חזק, אלא אלה שנושאים את המדינה על הגב. אנחנו יודעים היום שכשאדם יוצא למילואים – הזכרת, אדוני היושב-ראש, שהבן שלי התגייס – השנה? השבוע. הבן שלי בן 20, וכמו שאר ילדיי הוא לא אב לילדים ובעזרת ה' יקים בבוא הזמן משפחה. אבל איש מילואים שיוצא למילואים, משלם כל כך הרבה מחירים במשכורת, בשגרה, בבריאות הנפש ובעיקר במשהו שאנחנו לא יודעים להחזיר לו: זמן. זמן יקר עם המשפחה שלו, עם הילדים שלו. עד היום מדינת ישראל לא נתנה לזה מענה, כאילו זו בעיה פרטית שלו. עכשיו מילה של פרשת שבוע, אדוני היושב-ראש. השבת נקרא את פרשת וישב. "ביקש יעקב לישב בשלוה" – אומרים חז"ל: "קפץ עליו רוגזו של יוסף". כשאנחנו מגיעים לאיש המילואים, כל מה שהוא רוצה כשהוא חוזר משדה הקרב זו קצת שלווה, בלי רוגז, בלי ביורוקרטיה, בלי לריב עם האחים שלו. במקרה הזה מה שאנחנו מציעים הוא שיהיה לו שקט נפשי שהילד שלו נמצא במעון. החוק שאנחנו מביאים היום אומר דבר פשוט: בואו נפסיק להעניש את המילואימניקים שתורמים להגנת הארץ; בואו נתחיל להוקיר אותם. בואו נפסיק לקחת את התרומה האדירה שלהם כמובנת מאליה; בואו ניתן להם עדיפות במעונות היום, כמו שצריך במדינה נורמלית. לא רק שימי המילואים לא יפגעו בזכאות, אלא להפך: מגיע למילואימניק העדפה על זה שהוא עשה מילואים. אדוני היושב-ראש, אתה יכול לחשוב על חוק יותר צודק מזה? יותר מזה, החוק הזה גם לא עולה כסף.

היו"ר יעקב מרגי:

מנכ"ל משרד האוצר, אל תנהל לנו את הכנסת. העוזר של השר, בבקשה, לא כאן.

משה טור פז (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב-ראש. מי שמגן על המדינה, המדינה לא יכולה להתעלם ממנו. המדינה לא יכולה לזרוק את המילואימניק לסוף התור כמו כולם. המדינה יכולה לתעדף את אנשי המילואים גם בכסף, אבל גם בזכויות – ומעון זו זכות שלא כולם זכאים לה, כי אין לנו מספיק מעונות יום במדינת ישראל. רק כאחד לארבעה ילדים בגיל הרך, לידה עד שלוש, נמצא במעון יום מסובסד. אז השאלה למי המדינה נותנת עדיפות בסבסוד ובקבלה היא שאלה חברתית ממדרגה ראשונה. בואו נדבר על השוואה, שאולי לא תנעם לחלק מחבריי פה, בקואליציה. כשאנחנו נלחמים פה על קריטריונים, על שקיפות, על נגישות למערכת החינוך שתעבוד בשביל כולם, ומבקשים לתת עדיפות למי שבאמת מגיע, יש פה אנשים שלא נלחמים על כלום, כי הפוליטיקאים שלהם דואגים להם. אין מה לומר, יש כאלה שדואגים למצביעים שלהם בקבלה למעונות היום, בסבסוד למעונות היום, ובזה שיהיו להם מעונות יום בתקציב. למי לא דואגים? לאלה שנותנים לכולם. שמעתי שיש איזו התארגנות פוליטית, אדוני היושב-ראש, של מפלגת מילואימניקים. אז אני אומר כאן חד וחלק: לא צריך מפלגת מילואימניקים, צריך שהבית הזה יהיה כולו מפלגת מילואימניקים. אז אם אתם רוצים שאנשי המילואים – 400,000 אנשים, 400,000 משפחות – יהיו מיוצגים פה בכנסת, תנו להם תיעדוף בכול. חבריי פה בליכוד, בציונות הדתית, שהמצביעים שלכם ושלנו ביחד בשדה הקרב, ביחד בשוחות, כן, עם המצביעים של ישראל ביתנו, של יש עתיד, של הדמוקרטים, החברה הציונית בישראל צריכה לתעדף את המשרתים גם, אולי בעיקר, בזכויות כמו מעונות היום. העילית של החברה הציונית בישראל לא מקבלת מספיק. חבריי בליכוד, תנו להם פעם אחת – אפילו לא ביקשתי מכם שקל – תיעדוף בקבלה למעון. זה מה שמציעה הצעת החוק הזאת, מי שיצביע נגדה ובאותה יד ייתן סבסודים למגזרים אחרים למעונות היום, פוגע באנשי המילואים, לא משנה ההסברים שלו, פוגע באוכלוסייה המשרתת, פוגע באלה שסוחבים פה את האלונקה הכבדה של מדינת ישראל לכולם. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה לחבר הכנסת משה טור פז.

היו"ר יעקב מרגי:

להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק קבלת ילד של משרת מילואים למעון יום בהשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אלון שוסטר. אני מזמין את חבר הכנסת אלון שוסטר להציג את הצעת החוק. עד שיגיע חבר הכנסת, תרשו לי לברך. בקהל נמצאים איתנו משלחת של הקהילה היהודית בקנדה, משלחת של יזמים. ברוכים הבאים. כמו כן, נמצא איתנו בקהל החלק השני של האורחים שלנו, מאולפנת אבן שמואל. ברוכות הבאות. אני מקווה שיהיה חלק שלישי ורביעי של האולפנה. בבקשה, אדוני, לרשותך עד שלוש דקות.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, אורחים ואורחות נכבדים, חברות וחברי הכנסת, השר, אנחנו בעיצומם של ימים של מסע ארוך, קשה, שמאמץ את כולנו. כולנו שותפים למאמץ המלחמתי הלאומי הזה, אבל יש ששווים יותר, שמשקיעים יותר. יש שמחרפים את נפשם, פוגעים בגופם, נפגעים ברוחם ובנפשם. אותם אנשים, אותם משרתי מילואים, עוזבים את הבית, מזעזעים לעיתים את אמות הסיפים של ביתם, של משפחתם; פוגעים בעסקים שלהם; מתקשים לקיים ולהגיע לקידום מתאים ליכולותיהם בעבודה, משום שהם נחלצו לטובתנו. המשימה שלנו, כפי שהזכיר חברי, היא לתת להם את כל מה שאנחנו יכולים לתת, למשל בתיעדוף בהשמת ילד במעונות היום. זאת הזדמנות לומר, שחברה שמכבדת את עצמה וכלכלה שתשרת נכון את החברה שלה, הייתה צריכה להכפיל, לשלש ולרבע את מספר המקומות במעונות היום, אבל נכון לעכשיו זה לא קיים. הצעת החוק הזאת אומרת למשרת, לבן זוגו ולבת זוגו: אנחנו איתכם. אנחנו רוצים שתרגישו שאנחנו איתכם, אנחנו רוצים שתהיה לכם אפשרות ללכת, לצאת לעבוד, להתקדם. אנחנו מודעים לכך שהתמיכות הללו, רשתות הביטחון הללו, שאנחנו מעניקים לכם, לא פותרים את העימותים והקשיים שיש לכולנו בבית, שיש לכם בבית; לא פותרים את הבעיות שיש במקומות העבודה, אבל אנחנו מעודדים בכך את היציאה לעבודה, אנחנו מעודדים בכך את המציאות הכלכלית של הבית. הצעת החוק הזאת אומרת גם שאם בגלל חישובים של זכאויות כספיות כתוצאה מהיציאה למילואים, משתנה הדירוג של המשפחה, של בני הזוג, העובד משרת המילואים לא ייפגע – לא ייפגע כתוצאה מזה שהוא במילואים ואולי הוא קיבל איזושהי הכנסה, איזשהו תגמול שמגיע לו בדין, אבל זה היה עלול לדרדר את המיקום שלו, את התיעדוף שלו או את הזכות שלו לקבל את הסיוע. אני מבקש את תמיכת כל הבית. איך אמרנו? כולנו מפלגת המילואים. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה לחבר הכנסת אלון שוסטר. אני מזמין את שר המשפטים, השר יריב לוין, להשיב להצעות החוק. בבקשה, אדוני. אני מבין שאלו שוב מאולפנת בן שמואל, השארתם מישהו שם? השארתם שם את השומר, אני מבין. ברוכות הבאות. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות.

שר המשפטים יריב לוין:

תודה רבה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת. חבר הכנסת טור פז, קודם כול אני רוצה לומר שהצעת החוק בעיקרון היא בהחלט דבר ראוי, המחשבה מאחוריה היא בוודאי דבר שכולנו שותפים לו. אני חושב שמשרתי המילואים – אגב, גם משפחות אנשי הקבע, צריך לומר, חבר הכנסת טור פז, גם משפחות אנשי הקבע, שנושאים באמת בנטל עצום – ראויים לקדימות, להערכה, לסיוע. צריך לומר שהדבר הזה, שהוא כל כך מובן מאליו, לא קרה ולא נעשה במשך שנים ארוכות, ולא במקרה, חבר הכנסת טור פז. לצערי נזקקנו למלחמה נוראה שהחלה ב-7 באוקטובר כדי להתחיל ולשנות את המצב הזה. אני יכול לומר לך, חבר הכנסת טור פז, בשנת 2009, לפני 16 שנה, כאשר נכנסתי לכנסת בפעם הראשונה, הצעת החוק השנייה שהגשתי – השנייה שהגשתי כחבר כנסת – הייתה הצעת חוק זכויות התורמים למדינה. ההצעה הזו קבעה את מה שבעיניי הוא מובן מאליו: שמי שתורם למדינה צריך לקבל ממנה ראש וראשון. ההצעה הזו קבעה אז, שמי שמשרת יקבל קדימות בכול, חבר הכנסת טור פז, לא רק במעונות. אני אפילו אגיד לך משהו: אני חושב שדווקא מעונות זה דבר יותר בעייתי ויותר מורכב מהרבה דברים אחרים. אני רוצה לתת לך דוגמה. קח למשל – אקח דוגמה דווקא מהעולם שקרוב אליך, מעולם החינוך – את סוגיית מעונות הסטודנטים. תראה איזה אבסורד; איזה אבסורד זועק לשמיים ואני מדבר עכשיו אפילו לא מבחינה ערכית ולא כשאני שם על המשקל את החיילים הקרביים וסיכון החיים והרבה דברים, אני מסתכל כלכלית נטו. לשיטת אלה שדוגלים באיזה מין שוויון כזה – שבעיניי לא יכול להתקיים כשיש מי שמסכן את חייו ומי שתורם שנים מזמנו ומי שלא עושה את זה. הרי מה קורה? מגיע למעונות הסטודנטים אדם בגיל 18 שאיננו משרת, והוא – בגלל שהקריטריונים הם מצב כלכלי, מצב סוציו-אקונומי ומרחק מהבית – מקבל את המעון על חשבון מי ששירת, והגיע לאוניברסיטה בגיל 22 אחרי שסיים את השירות הצבאי. אז נוצר המצב האבסורדי שמי שלא שירת, התחיל ללמוד בגיל 18 והשלים תואר עד גיל 21 או 22, הוא מקבל מעונות לפני מי שעשה בכל הזמן הזה שירות, ונדרש להגיע למעונות הסטודנטים רק אחרי שהוא השלים את השירות, בגיל 22 ורק אז להתחיל תואר ראשון. עכשיו, רק מבחינה כלכלית גרידא, אם תסתכל על זה, הרי זה ברור שמי ששירת לא יכול היה להרוויח שום סכום, אפילו שכר מינימום. לעומת זאת, מי שלא שירת, לו היו אומרים לו: אדוני, תשמע, לך לשלוש או ארבע שנים, תעבוד, תרוויח 6,000 שקל לחודש, היה צובר הכנסה כזאת שהייתה מאפשרת לו אחר כך לשכור דירה. אז אני אגיד לך מה קרה, במשך כל השנים האלה ניסיתי להעביר את הצעת החוק הזו – קודם שש שנים כחבר כנסת ואחר כך כשהתמניתי לשר, נתתי את ההצעה הזו לחברת הכנסת ענת ברקו, שניסתה גם היא במשך השנים שהיא הייתה כאן בכנסת. ניסיתי פעם אחר פעם אחר פעם, כולל בקדנציה הקודמת, כשהייתה ממשלה שלכם אתה יודע למה זה לא קרה? כי באה המערכת המשפטית, הייעוץ המשפטי לממשלה, ואמר: זה לא שוויוני. זה לא שוויוני? זה הכי שוויוני שיכול להיות.

משה טור פז (יש עתיד):

אז למה - - -

שר המשפטים יריב לוין:

אז אני אומר לך משהו, השאלה שלך היא טובה. לכן כאשר קרה מה שקרה ב-7 באוקטובר ופתאום נפקחו עיניים, ביקשתי מחבר הכנסת ואטורי להגיש את הצעת החוק הזו פעם נוספת, והעברתי אותה בוועדת השרים לחקיקה, אחרי שבפעם הראשונה אחרי כל השנים האלה, נציג היועץ המשפטי לממשלה לא חזר עוד בוועדה על הטיעון הזה. אבל אתה יודע מה קרה? כשהתחיל דיון בהצעה בכנסת, נציגי היועץ המשפטי לממשלה חזרו והעלו את הטיעון מחדש. איזה דבר מקומם. לכן אני אומר לך, קודם כול ברמה העקרונית, אני חושב שצריך לתת כאן פתרון שלם. הפתרון הזה אומר: העדפה בקבלה לעבודה בשירות המדינה, לפני כל דבר אחר – בוא ניגע בדברים האמיתיים, הכואבים באמת; העדפה חד-משמעית בקבלה למעונות סטודנטים; העדפה בקבלה ללימודים באוניברסיטאות.

היו"ר יעקב מרגי:

אדוני השר, רגע. חברי הכנסת, השר קרעי, דוד ביטן, לא מפנים גב לדובר, נא לשבת ולהשתדל ללחוש, לא להרים.

שר המשפטים יריב לוין:

ההצעה הזאת נמצאת פה בכנסת. אני אומר: בואו תתגייסו, תקדמו אותה. עכשיו אני אומר לך מה הבעיה.

היו"ר יעקב מרגי:

יו"ר האופוזיציה, הרעש מגיע גם מעמדותיכם.

משה טור פז (יש עתיד):

אתה הממשלה. אתה - - - בקואליציה.

שר המשפטים יריב לוין:

אני אומר לך מה כן. אני חושב שיש גם המון דברים שכן נעשו. יש התקדמות גדולה מאוד מאוד בעולם הזה, אני חושב שהממשלה הזו השקיעה ומשקיעה תקציבים, בסכומי עתק של מיליארדים, מוצדקים ביותר שמעולם לא קרו. היא נותנת לאנשי המילואים הרבה הרבה יותר ממה שהיה, ועדיין צריך לתת עוד, אני מסכים. היא עושה את זה כל הזמן אל מול חסמים משפטיים, אל מול התנגדות משפטית כמעט לכל דבר, בטענות הסרק האלה, שיש מין שוויון אבסולוטי כזה, שלא קיים.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, הדובר מתקשה לשמוע את עצמו. עליזה בראשי. עליזה בראשי, תעזרי לי לעשות שם שקט.

שר המשפטים יריב לוין:

אני מצפה שקודם כול תהיה התגייסות בדרישה מהמערכת המשפטית להפסיק עם הסיסמה הפיקטיבית הזאת על שוויון שקרי, שבו מי שמשרת, השירות שלו ומה שהוא הקריב לא נחשב, ואת זה צריך לתקן מהשורש. עכשיו תראה, הצרכים עצומים וההצעה הזו, למרות שהיא נראית ואמרת כאן לא תקציבית, היא הצעה תקציבית ועוד איך, משום שהמשמעות שלה היא שאם לא תרחיב את המעגל, הדבר הזה יבוא על חשבון אוכלוסיות חלשות, עידוד עבודה, עידוד יציאה לעבודה ועידוד תעסוקת נשים, והרבה מאוד דברים אחרים של אוכלוסיות רבות. אני חושב שזה צריך להיעשות. זה אכן נעשה ואנחנו הולכים ומרחיבים את זה. אנחנו נמצאים עכשיו בדיונים של תקציב המדינה. אני מעריך שנראה גם בתקציב הקרוב תוספות משמעותיות לאנשי המילואים בכלל, וגם לתחום החשוב הזה בפרט. לכן אני ביקשתי והצעתי לדחות את הדיון בנושא הזה בארבעה חודשים, כדי שהדבר הזה יידון בתוך מסגרת התקציב, כי אי-אפשר לדון בו באופן נפרד, מכיוון שיש לו השלכות תקציביות עצומות. ואני חוזר על הצעה הזאת: אני חושב שצריך ללכת בכיוון הזה, צריך לדאוג שלאנשי מילואים יהיו מעונות. אנחנו פועלים להגיע לשם. הדברים האלה הולכים ומקבלים נפח תקציבי יותר גדול. מטבע הדברים, לתקן את כל מה שלא קרה שנים בגלל ההפרעות האלה של המערכת המשפטית, מאוד קשה לעשות ברגע, אי-אפשר את הכול במכה. התקציבים הם לא בלתי מוגבלים, אבל אנחנו מתקדמים. אנחנו מחויבים לעניין הזה, אנחנו עושים. ואני רוצה להציע לך: בוא נחכה לתקציב, נראה מה בדיוק יובא לכאן. אני חושב שגם בעניין הזה תהיינה וישנן בשורות חשובות מאוד. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה לשר המשפטים. אני מזמין את יו"ר האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד להשיב, כמובן, במקומו של חבר הכנסת משה טור פז. בבקשה, אדוני. עד שלוש דקות לרשותך.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אדוני שר המשפטים, ברשותך, יריב, משהו אחר לגמרי מהיום-יום שלנו.

היו"ר יעקב מרגי:

סדרנים – רגע, אדוני. סדרנים, אתם לא צריכים קריאה שלי. תתחילו להושיב את חברי הכנסת ולהשתיק אותם. אל תתביישו. ואם מישהי תצעק עליכם, אני כאן בשבילכם. נא לשבת, לשמור על השקט. מה זה? בתקופתי כאן אני אדאג שיצמצמו את היועצים ולא יאפשרו לעלות את המדרגה השלישית. מה זה? מה ההפקרות הזאת? בבקשה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אדוני שר המשפטים, ברשותך, אני אחכה לתשומת ליבך.

היו"ר יעקב מרגי:

הוא מקשיב.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אני רוצה לדבר איתך על משהו אחר מהיום-יום המקובל עלינו. ביום שני, כשהיינו פה בירושלים, באיזה רחוב בירושלים עבד עובד ניקיון ערבי, בחור עם שתי ילדות קטנות, בחור מבוגר. עברו שני צעירים עם אופניים, הם צולמו, בגלל זה אנחנו מכירים את זה. ראו אותו, אמרו: הינה ערבי, ירדו מהאופניים, הכו אותו, הפילו אותו על הרצפה, ואז עמדו ובעטו בו, ובעטו בו ובעטו בו, שברו לו שתי צלעות ואת כל השיניים. שמו ח'ליל אל-ראשק. אחר כך המשטרה מצאה אותם. מתברר שלפני זה הם ראו נהג אוטובוס ערבי, אז הם ניגשו ושברו לו את היד, כי הוא ערבי. איך שראיתי את הווידיאו, הרמתי לו טלפון – אנחנו כולנו משתדלים להיות בני אדם בדבר הזה – ואמרתי לו: תשמע, אני רק מצלצל להגיד לך שאפילו כבן של ניצול שואה אני מתבייש כשקורה כזה דבר.

יעקב אשר (יהדות התורה):

בחור חרדי?

יאיר לפיד (יש עתיד):

בחור ערבי.

יעקב אשר (יהדות התורה):

חשבתי חרדי.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אני גם נגד זה שיכו ערבים. והוא אמר לי: אני לא מבין, אני לא מבין, אני לא מבין למה הם הרביצו לי. אני לא מבין. אמרתי: תראה, גם אני לא מבין, אבל זה חמור וזה קשה, ואני מאחל לך שתחלים מהר ותחזור לעבודה. הוא אמר לי: אבל אני נורא מפחד. אני מפחד לחזור לעבודה בניקוי רחובות. הטבע האנושי הוא כזה שהכאב הראשוני שלנו הוא על אנשים שלנו, על חיילי צה"ל, על פצועים, על הרוגים, אבל אתה ואני לא רוצים לחיות במדינה שבה מכים ושוברים צלעות ושיניים לעובד ניקיון רק בגלל הדת שלו או הגזע שלו, וחשבתי שאפשר לעשות פה רגע שבו אתה, בשם מפלגת הקואליציה הגדולה, אני בשם האופוזיציה, שולחים לו מפה איחול החלמה מהירה ואומרים לו שאנחנו חושבים שזה לא בסדר. היושב-ראש, אני מניח שש"ס מרגישה אותו דבר. שאנחנו שולחים לו מפה, לח'ליל אל-ראשק, החלמה מהירה. אנחנו חושבים שזה לא בסדר שמישהו מכה אותו רק בגלל שהוא ערבי, ומאחלים לו לחזור לעבודתו כשהוא מרגיש בטוח ושבמדינה הזו לא מתנהלים דברים כאלה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אז אני שמח, ואני מודה לך שאתה מאשר לי שכל כנסת ישראל שולחת לו איחולי החלמה. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

חבר הכנסת אלון שוסטר, אתה רוצה להשיב? עד שלוש דקות לרשותך.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אני מבקש להעיר לכבוד השר: אתה נתת נאום חשוב, טוב ומפורט, מדוע הצעת החוק שהגשנו היא הצעה ראויה, ואחר כך הסברת שצריך לעשות עוד דברים חשובים. ואכן כך, יש לנו במדינה שלנו הרבה לקונות והרבה צורך לשפר, אבל אני מוצא שזאת דוגמה להצעה שאפשר להתאחד סביבה, לומר: זה הכיוון הראוי. ממילא לוקח זמן לקריאה ראשונה ושנייה שלישית, ואנחנו נוכל לדייק ביחד את הפרטים של אותה הצעה. וכל מה שמצאתי כאן זה בעצם הסבר יפה שאומר: הצעה מצוינת, אני הגשתי אותה או מי מטעמי בעבר, אני חושב שראוי לחוקק אותה, אבל לא ניתן לכם את העונג הזה להוביל ביחד, במשותף, כל הבית, כפי שראוי; את הזכות לתמוך במשרתים, לתמוך בפני משפחתם, לתמוך בקידום בעבודה שלהם, להראות לכולנו מהו סדר העדיפויות שלנו. אני מאוד מצטער שזו הבחירה שלך. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

סדרנים, לטפל בעמדות היועצים, בבקשה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק קבלת ילד של משרת מילואים למעון יום והשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת משה טור פז. אני עובר להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 37 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 55 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק קבלת ילד של משרת מילואים למעון יום והשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, התשפ"ה–2025, לא נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

בעד הצעת החוק הצביעו 37 חברי הכנסת, נגדה – 55 חברי כנסת. אני קובע כי הצעת חוק קבלת ילד של משרת מילואים למעון יום והשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת משה טור פז, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק קבלת ילד של משרת מילואים למעון יום והשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אלון שוסטר. אני עובר להצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 37 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 55 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק קבלת ילד של משרת מילואים למעון יום והשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, התשפ"ה–2025, לא נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

בעד הצעת החוק הצביעו 37 חברי כנסת, נגדה – 55 חברי כנסת. אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק קבלת ילד של משרת מילואים למעון יום והשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אלון שוסטר לא אושרה, ותוסר מסדר-היום.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – שעת הורות בעבודה לאלמן או לאלמנה בשנת האבל הראשונה), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת פנינה תמנו וקבוצת חברי הכנסת. הצעת החוק נומקה ביום 22 באוקטובר. אני מזמין את השר אלי כהן. מי מציג את העמדה של הממשלה? בבקשה, אדוני. אני מזמין את השר אלי כהן להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. עד עשר דקות לרשותך.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אדוני היושב-ראש, בהקשר להצעת החוק שעולה כאן היום של חברת הכנסת פנינה תמנו שטה וקבוצת חברי כנסת נוספים, שמציעים לתקן את חוק משפחות חיילים, כך שתיקבע זכאותם של אלמנות וחללי צה"ל, בדומה לאלמנות של מי שנפטר כתוצאה מפעולות איבה, לשעת הורות במקום העבודה, כלומר, אפשרות לסיים את העבודה בשעה מוקדמת יותר – הצעת החוק עלתה לוועדת שרים ב-7 בדצמבר, ובמסגרתה הוחלט לדחות את ההצעה למועד אחר. מכיוון שהנושא לא נדון לגופו ולא עלה להצבעה, ומכיוון שטרם התגבשה עמדה סדורה של הממשלה, לא ניתן בשלב הזה לתמוך בהצעה עד אשר ייעשה דיון מעמיק בה. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

חברת הכנסת פנינה, בבקשה. חברי כנסת שרוצים להגיב לעמדת השר צריכים לבקש. עליזה בראשי, זה מפריע לדיון. בבקשה, שלוש דקות לרשותך.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אחד מיסודות החמלה ומהערכים ביהדות ובתורה הוא לדעת שלא לפגוע בזכויות אלמנות ויתומים. כנאמר, "כל אלמנה ויתום לא תענון". כשעליתי בפעם הקודמת והסברתי את החוק, דיברתי על השעה הזאת בשנת האבל של האלמנות, שרבות מהן, רבות מדי, מאות מהן, הצטרפו למעגל משפחות השכול והן צריכות את השעה הזאת, בטח כשאנחנו מדברים על מאות ואלפי יתומים של חרבות ברזל. מצער אותי שהממשלה בחרה להפקיר את הזכות הבסיסית הזאת. רק כדי לסבר לכם את האוזן, היום שעת הורות מוקנית על פי חוק לנשות המילואים ולאנשי המילואים. אין שום סיבה – אם למילואימניקים אנחנו מאפשרים את זה, איך אנחנו לא יכולים לאפשר את זה לאלמנות שיש להן ילדים קטנים? מה ביקשנו? שאלמנה שהיא לבדה, מתרוצצת, מצד אחד מתמודדת עם החורבן – יש פה המון רעש.

היו"ר יעקב מרגי:

סדרנים, להושיב ולהשתיק. חברת הכנסת לימור סון הר מלך.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

ממש כואב לי. אני אגיד לכם למה זה כואב לי.

היו"ר יעקב מרגי:

חברת הכנסת לימור סון הר מלך. חברי הכנסת, נא לשבת ולשוחח בלחש, זה אפשרי. קצת כבוד לבית הזה ולדיון.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

הוא יוסיף לי, אני מכירה את ההוגנות של סגן היו"ר. אובדן השכל הישר זה מה שהכי כואב. כשאני אומרת לכם שיש שעת הורות למשפחות של המילואימניקים, לא יכול להיות שלאלמנות – אנחנו מדברים על מאות אלמנות, מאות אלמנות ואלפי יתומים, והאימהות ביקשו – אני לא כתבתי את החוק, הן כתבו את זה. הן כתבו את זה בדם, יזע ודמעות. הן ביקשו שניתן להן את השעה לארגן את הילדים. אז אני קוראת לכם – תנו לשכל הישר לנצח, כי כשעליתי עם החוק הזה בפעם הקודמת, חבר הכנסת אופיר כץ, אתה אמרת לי: קחי שבועיים, ואנחנו נגיע להסכמה על הדבר הזה. אם היום זה קיים לנשות המילואים ולאנשי המילואים, אני לא מצליחה להבין איך דוחים חוק כל כך משמעותי לאלמנות. "כל אלמנה ויתום לא תענון". אני לא מצליחה להבין. לא ביקשתי משהו שהוא מופרז; שעה אחת ביום לאלמנות, כי הן לבד מגדלות את היתומים. הן, והילדים האלה, הקריבו את החיים ואת היקר להם מכול בשביל ביטחון ישראל ובשביל הביטחון של כל אחד ואחת מאיתנו, בזמן שלנו, ברוך השם, יש את הזכות לגדל את הילדים שלנו בבטחה. המחיר הוא מאוד מאוד כבד. מה המסר שיוצא מכנסת ישראל? מה המסר שאנחנו מוציאים ביום הזה?

היו"ר יעקב מרגי:

יו"ר ועדת החוקה, תנוח לפחות במליאה, תן לנו שקט קצת.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

מה המסר שיוצא? אדוני היושב-ראש, מה המסר שיוצא מהבית הזה לאלמנות ולאותם ילדים יקרים? לכן אתם צריכים לתת לערכים היהודיים שלנו, לערכים הבסיסיים שלנו כבני אדם ולמוסר ולשכל הישר לנצח. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. תודה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – שעת הורות בעבודה לאלמן או לאלמנה בשנת האבל הראשונה), התשפ"ה–2025. אני מפעיל הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 36 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 53 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – שעת הורות בעבודה לאלמן או לאלמנה בשנת האבל הראשונה), התשפ"ה–2025, לא נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 36 חברי כנסת, נגד – 53 חברי כנסת, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – שעת הורות בעבודה לאלמן או לאלמנה בשנת האבל הראשונה), התשפ"ה–2025, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – מניעת ניגודי עניינים בחקירת היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת שמחה רוטמן. הנמקה מהמקום.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, כשידידי ורעי חבר הכנסת צבי סוכות – שרק בשל נסיבות מאוד מצערות שמו כרגע רשמית לא מופיע על החוק, אבל זה יתוקן מהר מאוד במהלך הדיונים – הציע את החוק הזה ונתן לי את הכבוד להיות המציע השני, זה היה לפני כשנה. איש לא חשב ואיש לא דמיין עד כמה החוק הזה יהיה אקטואלי וריאלי. היועצת המשפטית לממשלה – נחשף בכתבתו של אבישי גרינצייג אתמול – הייתה מעורבת באופן ישיר בכל צעד חקירה בחקירת הפצ"רית וההדלפה, והיא חייבת להיחקר ולהיבדק. היא העמידה את עצמה בניגוד עניינים בנושא הזה. היא התערבה בחקירה בניגוד עניינים, דבר שעליו היא שלחה את חוקרי מח"ש לחקור ניצב במשטרה, על מעורבות בחקירה בניגוד עניינים. אין היום מענה לבעיה הזאת. השר יריב לוין מנסה פעם אחר פעם להביא לבית המשפט העליון מועמדים, ונמצא בסד בלתי אפשרי, שכפו עליו גם החוק, אבל מצד שני והרבה יותר גרוע – שופטי בג"ץ בחוסר סמכות ובניגוד עניינים. החוק הזה ייתן לכך מענה. אני מבקש מכם לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. אני מזמין את שר המשפטים, השר יריב לוין, להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק.

שר המשפטים יריב לוין:

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. השרים, חברות וחברי הכנסת, היושב-ראש, זה יהיה נאום מאוד מאוד קצר, מטעם פשוט, אני חושב שזה כל כך ברור למה צריך את הצעת החוק הזו, שאין צורך - - -

היו"ר יעקב מרגי:

זה בלתי נסבל, חברים.

שר המשפטים יריב לוין:

אין צורך לא בהסברים ולא בפירוטים. אני מברך את המציעים וקורא לכנסת לתמוך בהצעה החשובה הזו. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

להצעת החוק הוגשה התנגדות של חבר הכנסת גלעד קריב. אני מזמין את חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה, אדוני. בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי שר המשפטים, קודם כול, אני רוצה לשבח את הקואליציה על זריזות הידיים שלכם. איך אתם יודעים לדחוף מהר-מהר הצעת חוק לסדר-היום כשהיא מעניינת אתכם. הצעת החוק להגבלת שכר הטרחה של עורכי הדין שעושקים את נפגעי הטרור, זה לא מעניין אתכם.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

- - - למה לא - - -

גלעד קריב (העבודה):

אני אומר לך למה, מיכל וולדיגר. קיימת על זה דיון, רק שהצעת החוק הממשלתית מחכה מפברואר 2024. אז כשמדובר על העושק של המשפחות השכולות ושל הנפגעים ושל הלומי הקרב, לזה יש לכם זמן, מפברואר 2024. אבל כשצריך לשמן את גלגלי המתקפה האכזרית שלכם על הדמוקרטיה הישראלית, זה משתחרר אל סדר-היום בתוך שלושה ימים. הדברים באמת לא דורשים הסבר ארוך, שר המשפטים. בית המשפט העליון אפשר לך – אפשר לך – למנות אדם שילווה את החקירה. באופן חריג אפשר בית המשפט העליון, לדעתי בטעות, לך, דרג פוליטי מובהק שמצוי בניגוד עניינים – כי אתה לא מכיר ביועצת המשפטית לממשלה, כי אתה לא מכיר בנשיא בית המשפט העליון, אתה, יריב לוין, אתה מצוי בניגוד עניינים; למרות זאת, בג"ץ אפשר לך למנות מלווה לחקירת הפצ"רית עם השלכות על היועצת המשפטית לממשלה, שאתה מבקש לפטר. אתה לא בניגוד עניינים. הוא אפשר לך, אבל אתה – אתה כמו חתול ליד השמנת, אתה לא מסוגל להתאפק. בכל פעם שיש לך הזדמנות לדחוף אצבע בעין של מערכת המשפט, בעין של בית המשפט העליון, אתה לא מסוגל להתאפק.

משה סעדה (הליכוד):

היו"ר יעקב מרגי:

נא לשבת. נא לשבת. אתה לא יכול להתקרב לדוכן, חבר הכנסת סעדה.

גלעד קריב (העבודה):

ולכן צריך לומר – החוק הזה הוא חלק מהחזרה המופרעת והמסוכנת שלכם למהפכה המשטרית - -

היו"ר יעקב מרגי:

לא מתקרבים. לא מתקרבים.

גלעד קריב (העבודה):

- - אם כדי לעזור לנתניהו לקבל חנינה מושחתת, ואם כדי שהציבור כולו ישכח את האחריות שלכם ל-7 באוקטובר ולכל מה שקדם לו. אז תדע לך, יריב לוין, תעשה איזה תרגילים שתעשה, הציבור לא ישכח, הציבור לא ישכח את החלק שלך בפירוק החברה הישראלית לגורמיה לפני 7 באוקטובר.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה, נא לסיים.

גלעד קריב (העבודה):

אתה, יותר מכולם, מצוי בניגוד עניינים.

היו"ר יעקב מרגי:

נא להקשיב ליושב-ראש, תודה. חברי הכנסת, בטרם נעבור להצבעה אני מקדם בברכה ומברך את תלמידי כיתה י"א מבית הספר לקציני ים בעכו, ברוכים הבאים. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – מניעת ניגודי עניינים בחקירת היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה), התשפ"ה–2024. על פי בקשת האופוזיציה, תתקיים הצבעה שמית. מזכיר הכנסת, בבקשה, אדוני. הצבעה שמית

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר יעקב מרגי:

מזכיר הכנסת, אני מבקש לקרוא בשנית בשמות חברי הכנסת שלא השתתפו בהצבעה קודם.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

קריאה:

היו"ר יעקב מרגי:

טענתך נשמעה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, האם ישנם חברי כנסת שנמצאים באולם המליאה ולא השתתפו בהצבעה? חבר הכנסת טסלר הצביע בעד, ושוב, למען הסר ספק, מודיע שהוא מצביע בעד והוא נמצא במליאה. אנא לספור ולהציג לי את תוצאות ההצבעה. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה על הצעת חוק סדר הדין הפלילי, כפי שהוגשו לי על ידי מזכירות הכנסת: בעד הצביעו 56 חברי כנסת, נגד – 44 חברי כנסת, אין נמנעים. אי לכך, אני קובע כי הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – מניעת ניגודי עניינים בחקירת היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה טרומית, ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. בטרם נזמין את הדובר הבא, אני מקדם בברכה את החלק השני של תלמידי י"א מבית הספר לקציני ים בעכו. ברוכים הבאים.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק-יסוד: שכר נושאי משרה ברשויות השלטון (תיקוני חקיקה), של חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון. הצעת החוק נומקה, ונשמעה בעניינה תשובת הממשלה ביום 11 ביוני 2025. לכן אנו עוברים כעת להצבעה על הצעת חוק שכר נושאי משרה ברשויות השלטון (תיקוני חקיקה). חברי הכנסת, על פי בקשת האופוזיציה, הוגשה בקשה להצבעה שמית. לכן אנחנו נעבור להצבעה. אדוני מזכיר הכנסת, בבקשה. הצבעה שמית

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר יעקב מרגי:

גזל שינה. מה אתם רוצים?

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר יעקב מרגי:

אדוני המזכיר, אבקש לקרוא שנית בשמות חברי כנסת שלא השתתפו בהצבעה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, האם ישנם חברי כנסת שנמצאים באולם ואל השתתפו בהצבעה? בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר יעקב מרגי:

תמה ההצבעה. נא להגיש לי תוצאות. חברי הכנסת, תוצאות ההצבעה על הצעת חוק-יסוד: שכר נושאי המשרה ברשויות שלטון (תיקוני חקיקה): בעד הצעת החוק – 56 חברי כנסת, הצביעו נגד 41 חברי כנסת. אי לכך, אני קובע כי הצעת חוק-יסוד: שכר נושאי משרה ברשויות השלטון (תיקוני חקיקה), אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון – לכאורה זה היה אמור להיות בוועדת הכספים. יש בקשה - - -

אופיר כץ (הליכוד):

ועדת הכנסת.

היו"ר יעקב מרגי:

לוועדת הכנסת, לצורך קביעת הוועדה שתדון בהצעת החוק לקראת הקריאה הראשונה.

היו"ר יעקב מרגי:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הצגת משך הזמן שנותר לאותות ברמזורים), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת חמד עמאר וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת חמד עמאר להציג את הצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות, אדוני.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד שר הביטחון – שאני אפנה אליו יותר מאוחר, אבל אני קודם כול רוצה להציג את הצעת החוק שלי. אני בכלל לא הופתעתי שוועדת השרים דחתה את הצעת החוק, כי משרד התחבורה לא עשה שום עבודת מחקר לפני שהביע את העמדה שלו והתנגד להצעת החוק. דווקא להפך, אני קראתי הרבה מחקרים על הנושא וראיתי כמה הנושא הזה פשוט, לשים זמן על החלפת הרמזור, כמה זה חוסך למדינת ישראל וכמה עוזר בלהוריד את העומס בכבישים ובפקקים. כי אתה יודע, אדוני היושב-ראש – אנחנו נהגים, כולנו נהגים וכולנו יושבים על ההגה – וכשאתה עומד ראשון ברמזור, באיזה לחץ אתה נמצא ואתה מחכה שיתחלף, וברגע שמתחלף אתה רוצה לצאת. ואתה יודע, אם יש זמן יציאה של האוטו, לפחות בשתי שניות פחות זמן ייקח לו, פחות זמן לצאת, וככה עוד שתי מכוניות יכולות לצאת ברמזור. אבל משרד התחבורה לא עשה שום עבודת מחקר. יגיד לך שזו עלות תקציבית, יגיד לך "מבחינה טכנולוגית", אבל לך תסתובב בעולם, אפילו בעולם במדינות עולם שלישי, שם כבר יש את הנושא הזה. כמעט בכל מדינות העולם, לגבי הולכי רגל, הנושא של הזמן נמצא שם, זה לא דבר חדש. מבחינה טכנולוגית זה דבר מאוד מאוד קל. אז טכנולוגית זה קל לעשות; עלות מול תועלת – זה יותר טוב למדינת ישראל וחוסך לנו בפקקים וחוסך לנו בכסף וחוסך לנו בזמן. אני לא יודע למה משרד התחבורה מתנגד, אבל אנחנו יודעים שמשרד התחבורה הפקיר את כל נושא הבטיחות בדרכים, החזיר אותנו לשנות התשעים במספר ההרוגים – אז, כשהמכוניות היו פחות חכמות והייתה פחות טכנולוגיה – אנחנו מגיעים ועברנו את ה-400 הרוגים כבר השנה. אני לא רואה שום תוכנית של משרד התחבורה. הביאו איזושהי תוכנית ואמרו שיאשרו אותה, אבל בדקתי תקציבית אם היא הוטמעה בתוך התקציב – היא לא בתוך התקציב, היא לא נמצאת בתוך התקציב. לכן, החוק הזה, מאוד חשוב להעביר אותו, ואני מוכן גם עם הממשלה – נעביר אותו בטרומית ואחרי זה נשב ונדון על הנושא. אם ישכנעו אותי שהנושא הזה פוגע בבטיחות בדרכים בישראל, אני מוריד את החוק הזה ולא מתקדם. אני רוצה לנצל גם את הזמן ששר הביטחון נמצא כאן. שר הביטחון נמצא כאן איתנו, אני רוצה לנצל את הזמן הזה, כי שר הביטחון וראש הממשלה הכריזו לפני המאורעות בהר הדרוזים וכל המאורעות נגד הדרוזים בסוריה, יצאו בהכרזה: אנחנו לא ניתן לפגוע בדרוזים בסוריה. יצאו בהכרזה. לא היה הרוג אחד בסוריה לפני האמירה שלהם וההכרזה שלהם, גם של ראש הממשלה, גם של שר הביטחון. שניהם אמרו את זה בסיום קורס קצינים. אבל אתם יודעים, חבריי חברי הכנסת, כמה נהרגו ונרצחו ונשחטו מאז האמירה שלהם? קרוב ל-5,000 אזרחים דרוזים סורים נרצחו. אף אחד לא ביקש מהם לצאת בהצהרה הזאת. ההצהרה הזאת הביאה אסון לדרוזים בסוריה. אתם יודעים שהיום, יותר מ-150,000 דרוזים לא נמצאים בתוך הבתים שלהם? הם פליטים בתוך א-סווידא, ישנים בבתי ספר, ישנים ברחובות. 38 יישובים עדיין כבושים על ידי הטרוריסטים של א-שרע, שאנחנו ישבנו איתו, שר בממשלת ישראל ישב עם האנשים שלו, עם שר החוץ שלו. אתם יודעים שדרוזי אחד לא יכול לצאת מהר הדרוזים? כי יש מצור חזק מאוד נגדם – לא מים, לא חשמל, לא אוכל, לא - - - לא תרופות – והממשלה הזאת טובה רק בהצהרות. לא ניתן לפגוע בדרוזי אחד בסוריה. אתם לא רק עזרתם שיהיו הרוגים שם בסוריה, אתם נתתם את הדחיפה לאותם טרוריסטים לצאת נגד הדרוזים בסוריה, כי אם לא הייתה ההכרזה שלכם, אנחנו אולי היינו במקום אחר. מי שמצהיר הצהרה ואומר שלא ייתן לפגוע בדרוזים, צריך לעמוד בהצהרה שלו. כי אני אומר לכם, אם מטוס אחד היה יוצא לפני שהיו מגיעים הטנקים של הטרוריסט מדמשק להר הדרוזים, לא היה לנו את הטבח שהיה שם, לא היה לנו את האונס של הנשים שהיה שם. אבל אתם הצהרתם והתחבאתם מאחורי ההצהרה שלכם. חיכיתם 72 שעות עד שהתחלתם להתערב. ומתי התערבתם? אחרי שיש את כל השרפות וההריגות והאסון שהיה שם – אז נזכרתם להתערב. והתערבתם, או שתכננתם את זה מראש, שהדרוזים יתחילו להתחנן אליכם, בואו תצילו אותנו. הבאתם אותם למקום הכי גרוע שיש. אל תעשו לי שום קמפיין היום בעדה הדרוזית שהצלתם את העדה הדרוזית בסוריה. אני רואה את הקמפיין שלכם. אתם הבאתם את האסון, ראש הממשלה ושר הביטחון. אתם הבאתם את האסון, לא הצלתם אותם. אני יודע שאני מתעסק עם טרוריסטים שם, עם דאע"ש; אבל אותו דאע"ש, מדינת ישראל טיפלה בו, 5,000 איש משם טופלו במדינת ישראל. אפילו הדרוזים – לא הגענו ל-200 דרוזים שטופלו כאן במדינת ישראל, ואומרים להם עכשיו שאין תקציב להמשיך ולטפל בדרוזים שם. אז אל תגידו לי שהצלתם את הדרוזים. ולנושא השני, הנושא של התקציב והידיעות של ראש הממשלה שעומד עם יושב-ראש פורום ראשי הרשויות, עם חברי כנסת, ומצהיר: התוכנית הכי טובה שנעשתה לעדה הדרוזית. אני בדקתי את התוכנית הזאת. מה לעשות, היה לי קצת ניסיון במשרד האוצר, ועם השר אביגדור ליברמן הכנו תוכנית לעדה הדרוזית לשנתיים, ואני השוויתי בין התוכנית שהכין ראש הממשלה עם הממשלה שלו לעדה הדרוזית. אתם יודעים, תקציב הפיתוח ליישובים הדרוזיים, כמה כסף בשנה, כשאני מדבר על 20 יישובים מרמת הגולן עד דאליה ועספיא? בשנה, 18 מיליון שקל. אם נחלק את זה ליישובים ונחלק לפי מספר תושבים, אפס תקציב זה 18 מיליון שקל; כי אנחנו תקצבנו יותר מ-48 מיליון שקל לשנה, והורדתם את זה ל-18 מיליון שקל לשנה. ישבתי עם ראש המועצה המקומית כסרא-סמיע, שהוא יושב-ראש הפורום, והוא עדיין לא קיבל את הכסף – רק יצא קול קורא – אבל הקצו לו 600,000 שקל ליישוב שיש בו קרוב ל-7,000 תושבים. מה הוא יכול לפתח? איזה כביש הוא יכול לעשות שם? איזו חומה? לבנות חומה שם הוא לא יכול, שום דבר הוא לא יכול לעשות. תקציב להקמת מתקני ספורט – 13.5 מיליון בשנה. אתם יודעים שאין מגרש כדורגל תקני בכל היישובים הדרוזיים? להקים מגרש כדורגל תקני ביישוב אחד – כמה עולה להקים מגרש כדורגל תקני? מעל 30 מיליון שקל. אז לכל היישובים הדרוזיים ביחד, עם התוכנית הכי טובה שיש, הקצו 13.5 מיליון שקל לשנה. וגם עוד לא יצא קול קורא לנושא. עדיין לא חולק שקל אחד לשנת 2025, אבל הקצו 13.5 מיליון שקל, שזה כלום, מגרש אחד לא יכולים לעשות עם כל התקציב לחמש שנים. אני לא רוצה להמשיך ולדבר על כל הנושאים, אבל על נושא מאוד חשוב: בניית כיתות לימוד בבתי ספר. כאן זו הפתעה אחת גדולה. כמה הקצה משרד האוצר להקמת כיתות לימוד ביישובים הדרוזיים לחמש שנים? אפס תקציב, אפס תקציב להקמת כיתות לימוד ביישובים הדרוזיים לחמש שנים. אז אל תגידו לי: התוכנית הטובה, התוכנית הגרועה. זו הממשלה הכי גרועה לעדה הדרוזית, והיא לא קידמה כלום ביישובים הדרוזים. תתביישו לכם.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה לחבר הכנסת חמד עמאר. אני מזמין את השר אלי כהן להציג את עמדת הממשלה. עד שיגיע השר, אני מקדם בברכה את הקבוצה השלישית מבית הספר לקציני ים בעכו. ברוכים הבאים, אתם נמצאים בהליך של חקיקה פרטית בכנסת, ביום רביעי. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק שלפנינו, של חבר הכנסת חמד עמאר, מבקשת להסדיר את התקנה וההפעלה של צגי זמן מוארים ברמזורים, אשר יציגו לנהגים את מספר השניות שנותרו עד להחלפת מופע אור אדום לירוק. ההצעה נשענת על הנחות שאינן מתיישבות עם אופן תכנון הרמזורים בישראל, ועלולה לגרום לפגיעה ממשית בבטיחות – בעיקר של הולכי רגל בעת חציית כביש. עוד מגיבים ממשרד התחבורה, שבהנחיות העדכניות לתכנון רמזורים נקבעו מנגנוני זמן פינוי, שנועדו להבטיח חצייה בטוחה גם לאחר סיום האור הירוק. מוני הזמן אינם משקפים מנגנון זה ועלולים להטעות הולכי רגל וליצור התנהגות מסוכנת בצומת. בנוסף, הוספת מוני זמן מגבירה עומס מידע, גורמת לנהגים להאיץ, כדי להספיק את הרמזור ומעלה בפועל את רמת הסיכון. על פי בחינה מקצועית של הרלב"ד וגורמי מקצוע נוספים, הוספת מוני זמן אינה בטיחותית, ועשויה להגביר את מספר תאונות הדרכים. לפיכך, עמדת הממשלה להתנגד. חמד, אני חושב שההצעה שלך הגיעה ממקום שהוא מקום ענייני וטוב, אבל העמדה הזאת היא העמדה של גורמי המקצוע שאומרים שאופן היישום יכול לגרום דווקא לתקלות, לתאונות דרכים וכן הלאה. לכן ההתנגדות כאן היא - - -

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

- - - יש סכנה באירופה? כי בכל מדינות אירופה - - -

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

חבר הכנסת סובה, אנחנו צריכים - - -

היו"ר יעקב מרגי:

עומדת הזכות לחבר הכנסת להשיב לעמדה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

מה שטוב לאירופה טוב לישראל מבחינת השגרה של הבטיחות, אז למה ברמזורים הכול שונה?

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אני אומר לך שאנחנו לא חייבים לאמץ כל מה שיש בעולם. העמדה שהוצגה כאן זו לא עמדה ספציפית של השרה, זאת עמדת גורמי המקצוע. ולכן, חבר הכנסת עמאר, אני הייתי מציע לך דווקא לא להעלות את זה להצבעה, אלא להיפגש עם אותם גורמי מקצוע, לשבת. הוויכוח הוא ויכוח מקצועי, זה לא ויכוח פוליטי או אידאולוגי או משהו אחר. אם תשכנע אותם – ואני בטוח שאתה רוצה לחסוך בחיי אדם, אתה רוצה לשמור על חיי אדם, לא לצורך העניין שאנשים ייפגעו, אני הייתי מציע לך למשוך את ההצעה, ולשבת לדבר עם גורמי המקצוע. אם תשכנע אותם והצעת החוק הזאת תוביל לכך שכמות התאונות תקטן, אז אני מניח שגם יתמכו בה. לכן, הדבר הזה הוא שיקול שלך. אם תחשוב שאתה רוצה להצביע, למרות העמדה המקצועית שקובעת בצורה מפורשת שהדבר הזה הוא פחות טוב לטובת נושא הבטיחות בדרכים, אז הדבר הזה הוא כאן. חבר הכנסת עמאר, אני גם מנצל את ההזדמנות - - -

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

מה אתה אומר? תענה, בבקשה. אני גם רוצה לנצל את ההזדמנות שאתה תדע - - -

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

- - - לא רוצה הצבעה - - -

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

מה הוא אומר? היושב-ראש, אני לא שומע.

היו"ר יעקב מרגי:

זה אומר לך הפוך. לא הצבעה. הוא רוצה לדבר.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אתה רוצה שתהיה הצבעה או להשאיר אותה?

היו"ר אליהו רביבו:

לא, הוא לא רוצה. עדיף - - -

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

לא, לא להצביע.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

מסיר? יושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ, הוא מבקש למשוך את ההצבעה. הוא ישב עם גורמי המקצוע, זה הדבר הכי נכון.

קריאות:

הצבעה במועד אחר.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

כשנהג נוסע, הוא לא מסתכל על הרמזור של הולך הרגל.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

חבר הכנסת סובה, אני בטוח שהוא מגיע מכוונה טובה. כל המטרה שלו כאן זה להקטין את כמות התאונות. אני חושב שההצעה שעולה כאן, שבה מציע חבר הכנסת עמאר שתהיה הצבעה במועד אחר – ישב עם גורמי המקצוע, ישכנע אותם שזה הדבר הטוב ביותר שיוריד תאונות? מצוין. חבר הכנסת כץ, יושב-ראש הקואליציה, מקובל? תן לו שישב איתם. זה הדבר הכי נכון. מקבל?

אופיר כץ (הליכוד):

כן, חודש.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

תודה רבה.

היו"ר אליהו רביבו:

שלוש דקות למציע, בבקשה.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

אני מקבל את ההצעה של השר, שנדחה את זה בחודש ימים ואני אשב עם גורמי מקצוע. אני אגיד לך, השר, אני לא הייתי מביא את הצעת החוק אם לא הייתי קורא הרבה מחקרים. אני קראתי הרבה מחקרים בנושא, ונכון, מה שטוב לאירופה, טוב לישראל, אני אומר לכם, בכל אירופה זה נמצא, בכל העולם זה נמצא, בארצות הברית זה נמצא, אין מדינה בעולם שהסתובבתי בה, שהנושא הזה לא נמצא שם. לא יכול להיות שגורמי המקצוע שלנו יגידו אחרת. אם לא הייתי קורא מחקרים בנושא, וכמה זה יכול לחסוך בפקקים במדינת ישראל, וכמה זה יכול להביא תועלת וחיסכון בחיי אדם, לא הייתי מביא את הצעת החוק. אני מקבל את ההצעה של השר, ונדחה את ההצבעה בחודש ימים, עד שנשב עם גורמי המקצוע.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה, לאור ההסכמה בין הצדדים כי ההצבעה תתקיים במועד מאוחר יותר, נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום: הצעת חוק עיון במרשמי המקרקעין ביהודה והשומרון, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי כנסת. אני מזמין את חבר הכנסת המציע לשאת את דבריו. לרשותך עשר דקות, בבקשה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, רבותיי השרים, אני דווקא שמח ששר הביטחון נמצא באולם, הייתי שמח גם אם הוא זה שישיב לי להצעה, מהסיבה הפשוטה – אדוני היושב-ראש, אני לא יודע אם אתה יודע, אבל במדינת ישראל קיימים אזרחים סוג א' ואזרחים סוג ב'. מסתבר שמה שאני יכול לעשות לגבי קרקעות בפתח תקווה או בלוד, ברחובות או בתל אביב, וזה ללכת ללשכת רשם המקרקעין, לטאבו, ולהוציא נסח, ולראות מי בעל הקרקע - - -

היו"ר אליהו רביבו:

אנא שמרו על שקט, בבקשה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

עליזה, תקשיבי, אולי את תחליטי שאתם תומכים בחוק הזה סוף-סוף. פעם אחת תתמכו בחוק ימני, פעם אחת, לא קרה כלום עכשיו. בעצם אני רוצה לעיין במסמכי המקרקעין, ולדעת של מי החלקה הזו – אני רוצה לרכוש אותה – אז בכל מקום בארץ אני יכול לעשות את זה, אין שום בעיה: אני ניגש ללשכת רשם המקרקעין, מוציא נסח טאבו, רואה מי הבעלים, פונה אליו ואומר לו: אתה רוצה למכור? אתה לא רוצה למכור? אם זה ביהודה ושומרון, זה כבר אסור. חס וחלילה שלא יבוא מישהו ויגיד, אני רוצה לרכוש קרקע ביהודה ושומרון. אתה שומע, חבר הכנסת סוכות? חס וחלילה, אם אתה תרצה לקנות קרקע ביהודה ושומרון, תגיד, אני רוצה לעיין במסמכים, לראות של מי הקרקע הזאת, אני רוצה לקנות אותה. אתה תחליט שאתה רוצה להקים בית – אתה לא יכול. אין שקיפות. חס וחלילה, שלא ידעו. כאמור, יש צו בדבר מקרקעין, עיון במרשמים, מס' 1737, המגביל את קבלת המידע, כאמור, רק לבעל המקרקעין. זאת אומרת רק מי שהוא הבעלים של הקרקע יכול לקבל מידע. ובעצם, בטענה שמשרד הביטחון רוצה לצמצם את העיון במרשם באופן דרסטי, הוא פוגע באפשרות למסחר שוויוני, גלוי והוגן ביהודה ושומרון. את מי זה משרת, שר הביטחון? את הרשות הפלסטינית. זה משרת את אבו מאזן. זה משרת את מי שגוזר גזר דין מוות למי שחס וחלילה ימכור קרקע ליהודי. אני לא מצליח להבין את ההיגיון שלכם, לדחות את הצעת החוק הזאת, שהמשמעות שלה הוא הדבר הכי בסיסי – שקיפות. לא ביקשנו מעבר לזה. אני לא מבין את מי אתם משרתים כשאתם מציבים חסמים לרכישת קרקע ביהודה ושומרון. אני יודע שיש גורמים בתוך הקואליציה שרוצים לאשר את החוק הזה. הם אומרים שהחוק הזה הוא חוק טוב, הוא הדבר הבסיסי שצריך לעשות. תחכה עוד חודש, תחכה עוד שבועיים, תחכה עוד שלושה – אני את הפרקטיקה הזאת כבר מכיר. את הפרקטיקה הזאת אני כבר מכיר, הפרקטיקה שבה אומרים לי, בוא נדחה – ואז מורחים אותנו לסיבוב הבא. אפשר להעביר את החוק הזה בקריאה טרומית. הרי גם ככה אתם לא מקדמים חוקים שעוברים בקריאה טרומית, שקשורים ליהודה ושומרון. ממשלת העאלק ימין מלא מלא. אדוני יושב-ראש הקואליציה, מתי עבר פה החוק להחלת הריבונות על יהודה ושומרון?

אופיר כץ (הליכוד):

לא יעבור - - -

עודד פורר (ישראל ביתנו):

מתי עבר פה החוק להחלת הריבונות על מעלה אדומים? מאז ועדת החוץ והביטחון לא מתכנסת כדי לדון בחוק הזה. אתם לא מכנסים את ועדת החוץ והביטחון כדי לדון בהחלת ריבונות על יהודה ושומרון. על מה כן מתכנסת ועדת החוץ והביטחון? כשצריך להעביר חוק השתמטות ולפטור עשרות אלפים משירות בצה"ל בזמן מלחמה – בשביל זה מכנסים את ועדת החוץ והביטחון. לא סתם מכנסים אותה – מסביב לשעון היא מתכנסת. זאת אומרת הממשלה, שקוראת לעצמה ממשלת ימין ימין מלא מלא, היא בעצם לא ממשלת ריבונות, היא ממשלת השתמטות. פעם אחר פעם אתם בוחרים בהשתמטות על פני הריבונות – גם בחוק הזה. ואני אומר לכם, אדוני השר, אדוני שר הביטחון, אני מכיר את העמדות בתוך המשרד שלך, שחס וחלילה יבוא איזה יהודי ויעיין במרשם ועוד אולי אפילו ירכוש את הקרקע ביהודה ושומרון. צריך למנוע את זה. אז הינה אני אומר לך, יש לך הזדמנות פה, תעלה ותקבל את העמדה ותגיד: אנחנו מעבירים את החוק הזה בטרומית. אנחנו נטייב אותו, אם יש לכם הערות כאלה או אחרות, אבל אנחנו קובעים שיש שקיפות, אנחנו קובעים שדין יהודה ושומרון כדין תל אביב. אנחנו לא מוכנים ליצור מצב שבו יהודי שרוצה לרכוש קרקע ביהודה ושומרון לא יוכל לראות מי בעל הקרקע, כי אנחנו משרתים את אבו מאזן ואת הרשות הפלסטינית. לכן אני מבקש, אדוני השר, תתמכו בחקיקה הזאת. נעביר אותה כמה שיותר מהר, ואל תעכבו אותה כמו שאתם מעכבים את החקיקה להחלת הריבונות על חבלי ארץ ישראל, שכבר עברה בטרומית.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה. מתכבד לעלות ולהשיב בשם עמדת הממשלה, שר המשפטים, מר יריב לוין. לרשותך עשר דקות אדוני, בבקשה.

שר המשפטים יריב לוין:

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, קודם כול, חבר הכנסת פורר, הנושא הוא באמת נושא חשוב, ואני מסכים איתו. פחות התרשמתי מפרץ הימניות של הסיעה, שהייתה שותפה עם סיעת רע"מ ומרצ לקואליציה הקודמת, ונשארה בה עד היום האחרון, עד שלא אנחנו הפלנו אתכם, וחשבתם שיש איזה - -

היו"ר אליהו רביבו:

אנא שמרו על שקט, תאפשרו לשר להשיב.

שר המשפטים יריב לוין:

- - קושי כזה קטן להיקרא מפלגת ימין, אבל לנהל מדיניות שמאל תחת מרצ ורע"מ, שלזכותן ייאמר, הצליחו להכתיב את המדיניות של הממשלה הקודמת בצורה מאוד נחושה ועקבית. אז אני באמת מציע שלא נעשה כאן תחרות בתחום הזה, כי התוצאות ידועות מראש. אני אגיד לך רק דבר אחד לגופו של עניין: הנושא הוא באמת באמת חשוב, הוא באמת נושא שצריך להסדיר אותו. הצעת החוק הזאת לא תפתור את הבעיה בשום דרך, מכיוון שהבעיה היסודית שם היא העובדה שכל המרשם נמצא בכל מיני ניירות ובכל מיני דברים כאלה, ואין שום יכולת לקבל את המידע בדרכים שהדבר הזה נעשה במרשמי הטאבו הרגילים. אני יכול לומר לך שגם השר בצלאל סמוטריץ' וגם אני עוסקים בנושא הזה תקופה ארוכה מאוד, מטפלים בו, מקדמים אותו, ואני מקווה שנוכל גם להציג ולבשר על שינויים אמיתיים שיאפשרו גישה ויפתרו את הבעיה הזאת. כפי שאמרתי – ואת זה אני אומר בהחלט לזכותך – הבעיה היא בעיה אמיתית, והנושא טעון טיפול. ברגע שניתן את הפתרונות הטכניים – שם יושבת הבעיה – והנגישות תהיה אחרת לחלוטין, אם נצטרך לעשות איזשהן התאמות בצווי אלוף או בדרך אחרת, אנחנו נעשה אותן. אני מציע להתאזר בעוד קצת סבלנות, ואני מעריך שגם אתה תברך על התוצאה ועל השינוי והשיפור שאנחנו עמלים עליו בתחום הזה. עד כאן ביחס להצעת החוק – לכן הצעתי לך לדחות אותה בחודש, כי אני חושב שנוכל להציג את התוצאות של המהלכים שאנחנו עושים - - -

עודד פורר (ישראל ביתנו):

שר המשפטים יריב לוין:

אני חושב שנוכל להציג את התוצאות של המהלכים שאנחנו עושים בתוך פרק זמן של שבועות ספורים. לא מדובר במשהו ערטילאי, אלא כפי שאמרתי, משהו שעבדנו עליו תקופה ארוכה ואנחנו מתקדמים איתו. ולכן אם באמת העניין הוא ענייני לחלוטין, אני מציע לדחות את זה בחודש. יכול להיות שאז תבוא על סיפוקך ותוכל לראות שבאמת הבעיה לפחות בחלק הארי שלה נמצאת במקום הרבה יותר טוב. אם תתעקש לקיים הצבעה, מאחר והדבר הזה לא נותן מענה למה שצריך לקרות ויכול אפילו לעכב ולפגוע במהלך האמיתי שאנחנו עושים בעניין הזה – לא תהיה ברירה, ואנחנו נתנגד להצעה. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לנצל את הבמה ואת ההזדמנות הזאת – יש לפעמים רגעים שאתה אומר, תשמע, יש איזה רגע מזוקק כזה של אמת, ורגע מזוקק כזה היה לי כאשר קראתי את המאמר של עו"ד גיא בוסי, שפורסם ב-28 בנובמבר 2025 במעריב. אדוני היושב-ראש, ברשותך אני מבקש להקריא אותו. זה לא מאמר ארוך, אבל אלה דברים נוקבים וכל כך מדויקים: "בתהליך זוחל, הנמשך זה למעלה מיובל שנים, ששיאו בימים אלו, הפכה ישראל ממדינה שבה הייתה נהוגה שיטת משטר דמוקרטית – למדינה שבה קיימת שיטת משטר משפחתית מלוכנית, ובשפה פשוטה – משפחת מלוכה. בנאומו האחרון הגדיר זאת בעדינות יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת אמיר אוחנה, כשטען כי פתקו של הבוחר בקלפי הולך ונשחק. "מאמר זה ינסה לטעון כי הפתק כבר איננו נחשב כלל, וכי חלק הארי של הקושיות הפוליטיות בישראל כבר לא מתקבלות בכנסת. זו הפכה הלכה למעשה להתכנסות מיותרת של 120 נבחרי ציבור, שאינם יכולים לעשות דבר בלי אישור מראש או בדיעבד ממשפחת המלוכה, קרי, שופטי בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ. "הסיבות להפיכתו של בג"ץ לפוסק האחרון לכל דבר ועניין במקומותינו הן רבות ומגוונות, ואין זה המקום לעסוק בהן, אך חובה לציין שתיים השלובות זו בזו כזמורה על בד: חולשתם של נבחרי הציבור והתבטלותם הבלתי-מוסברת בפני שופטי בג"ץ, שכרסמו פעם אחר פעם שוב בסמכותם; ואלו הראשונים נאלמו דום כמי שכפאם שד, אם ממוראם של השופטים ואם ממוראה של הפרקליטות, שהפכה ל'כוח חמוש', שתפקידו 'ליישר' כל נבחר ציבור שהעז להעלות על דל שפתותיו אבק ביקורת כלפי החברים במשפחת המלוכה. "העובדות הן חד-משמעיות – אט-אט הפך בג"צ למושל בכיפה, המכריע היחיד בכל הסוגיות הפוליטיות במדינת ישראל".

היו"ר אליהו רביבו:

סדרנים. סדרנים.

שר המשפטים יריב לוין:

"אין הכוונה רק לדברי חקיקה של הכנסת או החלטות או מינויים של הרשות המבצעת, העוברים תדיר תחת שבט ביקורתו. בעשורים האחרונים הפכה דלתו של בג"ץ פתוחה לרווחה לכל עותר בכל נושא ובכל זמן. "לעת הזאת נניח בצד את התערבותם הבוטה של שופטי בג"ץ בניהול מלחמת חרבות ברזל ובכלל זה דאגה לזכויות יתר של מחבלי הנוח'בה המתועבים, אלא שכאשר בג"צ מכריע מי יתגייס – אין ספור עתירות שפסלו כל חקיקה של הכנסת בקשר לחוק הגיוס; מי ייסע – תחבורה ציבורית בשבת; מה ייפתח בשבת – חוק המרכולים; מי יהיה שר – הלכת דרעי-פנחסי, המנוגדת לחוק-יסוד: הממשלה; מהי מדיניות ההגירה – ביטול שלוש פעמים של הסדר מתקן חולות לקליטת מסתננים; איך ייראו פרסומות על האוטובוס; איך צה"ל יילחם על הגדר – התערבות בפרימטר והוראות הפתיחה באש; ואפילו מי נחשב יהודי, כרסום תמידי בחוק השבות – מדובר בהתערבות ישירה בהחלטות פוליטיות מובהקות. "מכאן המסקנה האפשרית היחידה: בג"ץ הפך למערכת המעצבת את ערכי המדינה במקום ליישם את ערכי המדינה, שנקבעו על ידי הציבור הרחב באמצעות נציגיו בכנסת, שהיא המקום היחיד הראוי לכך". כל זה טוב ויפה, אלא מאי – היעדר הייצוגיות בבג"ץ והעובדה שבשאלות פוליטיות עמדתם של כל השופטים ידועה מראש, לבטח של מי שיכול 'להנדס' הרכבים – כבוד השופט יצחק עמית – מייצרים סל ערכים צר שמנחיל לציבור תחושה שהמערכת כולה פועלת מתוך נקודת מבט אחידה, מנותקת ומנוכרת, או בשפה ברורה יותר – היעדר הייצוגיות מוביל לאכיפה בררנית. "חז"ל כבר ידעו להזהיר מפני מצב כזה – התורה קובעת את אחד מעמודי התווך של מערכת המשפט, 'לא תכיר פנים במשפט'. זה הציווי העתיק ביותר נגד אכיפה בררנית – והמציאות הישראלית, או ליתר דיוק התנהלותם של שופטי בג"ץ, מוכיחה עד כמה הוא חיוני. "לא ייתכן שלפי זהותו של אדם, אמונתו, עמדתו הפוליטית או מוצאו – יחול עליו דין אחר. אסור שהמשפט יראה פנים שונות לאנשים שונים. יפים ומתאימים לעניין זה דבריו החדים כתער של השופט אהרֹן ברק, שחייבים לשמש תמרור הזהרה לשופטי בג"ץ: 'אין לך גורם הרסני יותר לחברה מאשר תחושת בניה ובנותיה כי נוהגים בהם איפה ואיפה. תחושת חוסר השוויון היא מהקשה שבתחושות – היא פוגעת בכוחות המאחדים את החברה, והיא פוגעת בזהותו העצמית של האדם'". אדוני היושב-ראש, בנאום הבא אקריא את ההמשך, את סוף המאמר המוחץ, החד הזה – דברים כדרבונות של עו"ד גיא בוסי, שכדאי שכולנו ניקח לתשומת ליבנו. תודה רבה.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה לך. אני חותם על כל מילה. חבר הכנסת עודד פורר מבקש לנצל את זכותו. שלוש דקות לרשותך.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אני חייב לומר משהו, אדוני השר – גם שר הביטחון פה – אתם כל פעם מגיעים לפה ובאותות ובמופתים מסבירים לנו למה אתם בדיוק עובדים על משהו שאף פעם לא קורה. אתם נמצאים עוד מעט כבר שלוש שנים בשלטון, ממשלה, אין לכם שום מגבלה מבחינת השותפות הקואליציוניות שלכם לעשות מה שאתם רוצים, מה שאתם רוצים. בסוף אותה ממשלה, ממשלת סמוטריץ' ונתניהו, מוכיחה שהיא בכלל ממשלת ביבי וטיבי. אתם תשבו פה שוב, אחמד טיבי מתנגד לחוק הזה כי החוק הזה פוגע ביכולת של הרשות הפלסטינית למנוע רכש קרקעות, ואתם עוזרים לו. אתם הולכים בעניין הזה יד ביד – טיבי וביבי – כדי שחס וחלילה לא תהיה שקיפות ביהודה ושומרון. אתם מוכיחים לנו באותות ובמופתים איך ממשלה שאומרת שהיא ימין ימין, מצליחה לקדם מדיניות של שמאל קיצוני. זה חוק פשוט, חוק של שקיפות, שאומר שנפתח את המרשמים ביהודה ושומרון לציבור, ממש כמו הטאבו. אתם לא רוצים שקיפות, אתם לא רוצים ריבונות, כי גם בחוק הריבונות שעבר – יושב פה יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון חבר הכנסת ביסמוט; פניתי אליך, אפילו לא טרחת להשיב. למה עד עכשיו לא קבעת דיון אחד על החוק שעבר, על הריבונות במעלה אדומים? למה לא קבעת דיון אחד על החוק שעבר על הריבונות ביהודה ושומרון? אבל בהשתמטות אתה תדון מסביב לשעון. חס וחלילה, שוועדת החוץ והביטחון לא תדון בריבונות – אבל בהשתמטות היא תדון כל הזמן. חברי הקואליציה, עכשיו, בהצבעה הזאת, אתם הולכים לשרת את אבו מאזן, את הרשות הפלסטינית, לעמוד לימינם ולמנוע את האפשרות מיהודי שרוצה לרכוש קרקע ביהודה ושומרון לראות את מרשם הקרקעות. אני לא מצליח להבין את ההיגיון הזה, ואני מכיר את הפטנטים של "בואו נדחה בשבועיים ובשלושה". תעבירו את זה בטרומית. הרי ההצעה לא תקודם בוועדה בלי ההסכמה שלכם. הרי אתם שולטים בוועדת הכנסת, בוועדת החוקה ובוועדת החוץ והביטחון. כמו שאתם לא מקבלים ריבונות, לא תקבלו גם את זה. אז ריבונו של עולם, מה הבעיה להצביע בעד? פעם אחת תצביעו בעד ארץ ישראל; פעם אחת תעמדו לימינם של אלה שרוצים לרכוש קרקע ביהודה ושומרון. חס וחלילה, שלא תאפשרו למישהו לרכוש קרקע, לעיין במרשם בפומבי בלי פחד. אני אגיד לכם מה, כנראה מי שמפחד זה אתם. אתם מפחדים מריבונות, לכן אתם לא מקדמים את החוק שעבר בוועדת החוץ והביטחון. אתם מפחדים מריבונות, לכן אתם מצביעים נגד החוק הזה, ואתם מפחדים מהשקיפות הזאת, כי אתם יודעים שהיא זאת שתוביל דה פקטו לריבונות ביהודה ושומרון – ואתם אלה שתמנעו אותה. תעזרו לביבי יחד עם טיבי כדי לעזור לאבו מאזן.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק עיון במרשמי המקרקעין ביהודה והשומרון, התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 61 נמנעים – 1 ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק עיון במרשמי המקרקעין ביהודה והשומרון, התשפ"ה–2025, לא נתקבלה.

היו"ר אליהו רביבו:

שמונה בעד, 61 נגד, נמנע אחד. אני קובע כי הצעת החוק לא עברה, ולכן תוסר מסדר-יומה של הכנסת.

היו"ר אליהו רביבו:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – התאמות בהשכלה גבוהה לסטודנטים עקב מחלה קשה), התשפ"ה–2025. אני מזמין את חבר הכנסת יוסף טייב לשאת את דברו. לרשותך דקה אחת מהמיקרופון, אדוני.

יוסף טייב (ש"ס):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק זכויות הסטודנט (התאמות בהשכלה גבוהה לסטודנטים עקב מחלה קשה) – לצערנו, בכל יום כעשרה צעירים מאובחנים עם מחלת הסרטן. נתון קשה זה עלה בפגישה עם עמותת חולי סרטן שהניעה את החוק כדי לענות על מצוקה אמיתית מהשטח. כאשר הדר דרורי, סטודנטית להנדסת חשמל, נזקקה להתאמות כמו בחינה בחדר נפרד כדי לא להיחשף לווירוסים, היא גילתה שהיא תלויה בחסדיו הטובים של המרצה או הפקולטה. סטודנטים חולי סרטן מתמודדים עם טיפולים קשים, אך בוחרים בכל זאת להמשיך בלימודיהם כדי לשמור על שגרה ותקווה לעתיד. עלינו לאפשר להם לסיים את לימודיהם בכבוד. הצעת החוק מבקשת לקבוע מתווה אחיד ומחייב לכל מוסדות האקדמיה בדומה להתאמות שקידמנו בוועדת החינוך למשרתי המילואים. החוק דורש מינוי רכז התאמות, שיאפשר גמישות בבחינות ואישור חיסורים. חוק זה הוא תיקון חברתי-מוסרי, שמבטיח שכל סטודנט לא ייאלץ לבחור בין השלמה ללימודים לבריאותו. אנו מחזקים את השוויון ומאפשרים לכל אדם למצות את זכותו להשכלה. תודה רבה.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה. אני מבקש להזמין את השר אלי כהן להשיב בשם הממשלה. עשר דקות לרשותך אדוני, בבקשה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

תודה, אדוני היושב-ראש. אני חושב שחבר הכנסת טייב היטיב לתאר את הנושא ואת הדברים בנושא של תיקון חוק זכויות הסטודנט, ולהוסיף גם את הנושא של מחלה קשה, גם את הנושא של דיאליזה וגם כלל הנושאים הנוספים שיקבע שר החינוך, ואת החובה על מוסדות להשכלה גבוהה לעשות את ההתאמות הנדרשות. לכן, לאור הדברים שנאמרו, הממשלה מצטרפת ותומכת בהצעה. תודה.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה. אנו נעבור להצבעה על הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – התאמות בהשכלה גבוהה לסטודנטים עקב מחלה קשה), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 67 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – התאמות בהשכלה גבוהה לסטודנטים עקב מחלה קשה), התשפ"ה–2025, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.

היו"ר אליהו רביבו:

67 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק זכויות הסטודנט - - -

מירב כהן (יש עתיד):

גם אני מצביעה בעד, לא הספקתי.

היו"ר אליהו רביבו:

אוקיי, תוסיפו את זה לפרוטוקול, זה לא ישנה את משמעות ההצבעה. ביקשה חברת הכנסת מירב כהן, ביקשה חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי - - -

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

- - - לפרוטוקול, אני תומכת.

היו"ר אליהו רביבו:

אוקיי, חברת הכנסת תמנו שטה לא הייתה במליאה, לכן ניתן להוסיף למליאה. ביקש חבר הכנסת גלעד קריב להצטרף להצבעה בעד. בכל מקרה זה לא משנה את תוצאות ההצבעה, אבל הם ביקשו, ולכן אומרים את זה לפרוטוקול. אני קובע כי הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – התאמות בהשכלה גבוהה לסטודנטים עקב מחלה קשה), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת יוסף טייב עברה, ותמשיך בוועדת החינוך, התרבות והספורט לצורך הכנתה לקריאה ראשונה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אין ועדה כזאת, אין, לא קיימת. אין ועדת חינוך, איך אתה מעביר לשם?

קריאה:

ועדת הכלכלה.

גלעד קריב (העבודה):

העלייה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

הלוואי והייתה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

צמצום פערים בפריפריה.

היו"ר אליהו רביבו:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק שמירה על גבולות המדינה (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת עמית הלוי. הצעת החוק נומקה, ונשמעה בעניינה תשובת הממשלה ביום 11 ביוני 2025. להצעת החוק הוצמדה הצעת החוק למאבק בהברחות הנשק (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת מירב כהן. אני מזמין את חברת הכנסת מירב כהן להציג את הצעת החוק. לרשותך עד שלוש דקות, גברתי.

קריאות:

היו"ר אליהו רביבו:

זה שלוש דקות, ולא מהמקום. זה לא מהמקום, זה שלוש דקות.

מאיר כהן (יש עתיד):

עליזה, תני ליושב-ראש להתבטא.

קריאה:

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

תן לה את הכבוד שלך, אדוני היושב-ראש.

היו"ר אליהו רביבו:

זה לא מהמקום. יש לך שלוש דקות. עליזה, השמעת את טענותייך ויש החלטה, תודה. בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

מה זה לשמוע טענותיה?

מירב כהן (יש עתיד):

תודה. כנסת נכבדה, לא מזמן שמענו ששב"כ סיכל כוונה של חוליית חמאס לחסל את השר בן גביר באמצעות רחפני נפץ. טוב מאוד שסיכלו את זה, כך ראוי שיהיה. אבל אני רוצה לשאול: לבן גביר יש את השב"כ – אבל תגידו לי, מי בדיוק שומר על אזרחי הנגב מפני אותה תופעה בדיוק? להם אין חיפוי של יחידות עילית ומודיעין. הם מופקרים לבדם מול רחפנים רבים שמבריחים אמצעי לחימה, ירי חי שהפך להיות עניין שבשגרה בנגב, ושר שמצטלם על רקע כל הכותרות ונעלם כשצריך באמת ניהול וסמכויות כדי לפתור את האירוע. ושוב, כמו בטפטופים שקדמו לצערנו ל-7 באוקטובר, כולם רואים שהמציאות מידרדרת, ושומעים את האזהרות, אבל המדינה כאילו מחכה לאסון הבא במקום למנוע אותו. נפח ההברחות באמצעות רחפנים מבהיל, זו תופעה מבהילה. לפי רכזי ביטחון של היישובים באזור, מדובר על כ-20 רחפנים ביום. שימו לב לציטוט: רק כשייפול מטען על גן ילדים או על בסיס צבאי, רק אז כולם ייזכרו? תהה אחד הרכזים, והוסיף – היינו שמחים שגם השר לביטחון לאומי יגיע לכאן, ילמד את הנושא ויקצה יחידת משטרה לפעול כאן. אז אני שואלת, איפה בדיוק המשילות? זו משילות? זו המשילות שהבטחתם לנו? תוהו ובוהו. הפשע והטרור נפגשים באותן הברחות של נשק בלתי חוקי ממצרים, מירדן, מיהודה ושומרון. מדובר במטענים שמתפוצצים לנו פה בכבישים ראשיים, ברובים שעבריינים יורים בהם במרכזי ערים באור יום, באקדחים שרוצחים נשים בבתים שלהן, ברחובות. הנשק הבלתי-חוקי נמצא בכל מקום בישראל, ואין מנוס מלהתייחס אליו כאל סכנה ביטחונית מיידית. הצעת החוק שלי באה לעשות בדיוק את זה – היא מגדירה בחוק העונשין את עבירת הברחת הנשק הבלתי-חוקי על כל חלקיו כעבירה שמהותה פגיעה בביטחון המדינה. על כן היא מחמירה את הענישה על הברחה כזו ל-20 שנות מאסר. ההצעה שלי גם מגדירה את העבירה כעבירת טרור חמורה לפי החוק של המאבק בטרור, וכך יהיה ניתן להתמודד עם התופעה הזו של ההברחות בכלי אכיפה מיוחדים שנועדו למלחמה בטרור. הנשק הבלתי-חוקי הוא סכנה ממשית לביטחון המדינה, וכך צריך להתייחס אליו. תודה.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה. אני מזמין את כבוד השר אלי כהן – מוותרים? הייתה תשובה, אבל על המציע הראשי – אוקיי, בסדר. ניתן לעבור להצבעות. חבריי חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק שמירת גבולות המדינה (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת עמית הלוי, הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 51 נגד – 30 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שמירת גבולות המדינה (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

יש לי תקלה, אני לא מצליחה להצביע.

היו"ר אליהו רביבו:

51 בעד, 30 נגד. אני קובע בזאת כי הצעת החוק לשמירה על גבולות המדינה (תיקוני חקיקה), תשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הטרומית, ותעבור לדיון בוועדת חוץ וביטחון לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. מה אתה מבקש?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

ועדת כלכלה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כן, ועדת כלכלה.

היו"ר אליהו רביבו:

מה ביקשת, כלכלה? צעקת ועדת כלכלה?

קריאה:

היו"ר אליהו רביבו:

אני קובע בזאת כי הצעת החוק תעבור לוועדת הכנסת לצורך קביעת ועדה קבועה לקידום הצעת החוק שהצבענו בגינה.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - עכשיו החוק שלך ייפול, מירב, ולא - - - כל הכבוד על הטמטום.

מיקי לוי (יש עתיד):

תירגעי, טעינו, תירגעי.

היו"ר אליהו רביבו:

למרות שאין לכך השפעה על תוצאות הבחירה, חבר הכנסת כסיף מבקש להודיע לפרוטוקול שהוא מתנגד, וביקש להצביע נגד. כאמור, זה לא משנה את תוצאות ההצבעה. אנחנו נעבור להצבעה על הצעת החוק למאבק בהברחות נשק (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת מירב כהן. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 26 נגד – 52 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק למאבק בהברחות נשק (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, לא נתקבלה.

היו"ר אליהו רביבו:

בעד – 26, נגד – 52, ארבעה נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק למאבק בהברחות נשק (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת מירב כהן, לא עברה, ולכן תוסר מסדר-יומה של הכנסת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

טלי גוטליב (הליכוד):

תקשיב, זה היה שיא-השיאים, גם להציע חוק ובסוף להצביע נגד. זה מעורר - - -

היו"ר אליהו רביבו:

שקט. בסדר, רוצים להתקדם הלאה, חברת הכנסת גוטליב.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא להאמין.

היו"ר אליהו רביבו:

חברי הכנסת, אנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק המאבק בארגוני פשיעה (תיקון – הכרזה על ארגון פשיעה כארגון טרור), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת צביקה פוגל. חבר הכנסת פוגל מוזמן לשאת את דבריו.

קריאה:

מהצד, מהצד.

היו"ר אליהו רביבו:

אני מבקש לאפשר למציע את רשות הדיבור. בבקשה, חבר הכנסת פוגל, מהמקום הנמקה, דקה.

צביקה פוגל (עוצמה יהודית):

תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר או השרים, אזרחי ישראל, אנחנו ניצבים היום מול מציאות שאינה מאפשרת עוד להמשיך לחשוב על הפשיעה, חמורה ככל שהיא תהיה, כעל עניין פלילי בלבד. המציאות, מכובדיי, מוכיחה יום אחר יום, אירוע אחר אירוע, כי ארגוני הפשיעה במדינת ישראל אינם עוד קבוצת עבריינים הפועלת בשוליים. חלקם הפכו לגורמי כוח מאורגנים, חמושים, הפועלים בשיטה, בביטחון עצמי, ולעיתים אף בתחושת חסינות. בדיון בוועדת שרים למאבק בפשיעה בחברה הערבית שהתקיים ב-29 במאי 2025 בהשתתפות נציגי שב"כ, משטרת ישראל, המל"ל, משרד ראש הממשלה והיועצת המשפטית לממשלה, הוצגו נתונים חמורים שמחייבים פעולה – נתונים שאי-אפשר להקל בהם ראש. הפעולה היחידה הנדרשת היא להכיר בארגוני הפשיעה כארגוני טרור. תודה, אדוני.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה. להצעת החוק הוגשו התנגדויות, אבל לפני כן, יעלה להשיב בשם הממשלה השר עמיחי אליהו, אני מבין. השר עמיחי אליהו, בבקשה. כבוד השר, עד עשר דקות לרשותך, תחליט כמה מהן אתה רוצה לממש.

שר המורשת עמיחי אליהו:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעה חשובה זו מגיעה אחרי תקופה ארוכה מאוד שהשר לביטחון לאומי, יחד עם חבר הכנסת צביקה פוגל, חבריי לסיעה, עושים מלאכת קודש במאבק בארגוני הפשיעה, שפועלים כמו ארגוני טרור. במשך שלוש השנים האחרונות ניסינו - -

נאור שירי (יש עתיד):

תגיד לי, אתה חי פה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

איזה מאבק? איפה אתה חי?

נאור שירי (יש עתיד):

איפה אתה חי, תגיד? שלוש שנים - - -

שר המורשת עמיחי אליהו:

- - לקדם את המהלכים האלה, בניגוד - -

היו"ר אליהו רביבו:

חברת הכנסת בן ארי. הוא רוצה לעשות את זה קצר, חבל, אתם מאריכים את זה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

עכשיו מישהי נרצחה באוטו שלה.

היו"ר אליהו רביבו:

חבר הכנסת שירי. בסדר, סיימת עם קריאות הביניים להצעה הזאת.

נאור שירי (יש עתיד):

- - - תגיד לו, בבקשה.

היו"ר אליהו רביבו:

טוב, תודה רבה.

שר המורשת עמיחי אליהו:

- - בניגוד לעמדת היועצת המשפטית המפוטרת לממשלה, שפעלה כדי לטרפד - -

קריאה:

גועל נפש.

שר המורשת עמיחי אליהו:

- - גם את החקיקה הממשלתית שניסה השר לקדם בנושא, וגם מקלות בגלגלים בחקיקה שקידם חברי, חבר הכנסת צביקה פוגל, שעושה מלאכתו נאמנה. חבריי, הממשלה תומכת בהצעת החוק המצוינת הזו, ואנחנו מקווים שאנחנו נוכל להביא למדינת ישראל שקט ושלווה. ואין – ושוב, אני חוזר על עמדתי גם בפעם הקודמת, שהחברה הערבית חייבת להשקיע לא רק בהרתעה אלא גם בחינוך וערכיות בנושא הזה. תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה, מכובדי השר. ישנם מתנגדים להצעת החוק.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

למה אתה לא - - - גזען.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

גזען, גזען.

קריאה:

היו"ר אליהו רביבו:

ישנם מתנגדים, אבל חבר הכנסת יואב סגלוביץ' מקבל את רשות הדיבור.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

- - - לך מפה, גזען.

היו"ר אליהו רביבו:

ששש, חבר הכנסת טיבי. חבר הכנסת ווליד טאהא.

מירב בן ארי (יש עתיד):

את לא תצעקי מפה - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

קריאה:

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה את באה לפה? לכי, בבקשה, אל הצד שלך - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

שקט, שקט.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש - - -

היו"ר אליהו רביבו:

תאפשרו בבקשה לחברכם להתנגד באופן הלגיטימי. חברת הכנסת בן ארי, חברת הכנסת גוטליב. חברת הכנסת גוטליב, תחזרי בבקשה למקומך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

היא לא תצעק כאן. לכי מפה, לכי תצעקי משם.

היו"ר אליהו רביבו:

חברת הכנסת גוטליב. סדרנים, סדרנים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לכי מפה, זה לא מתאים, לכי תצעקי משם.

היו"ר אליהו רביבו:

חבר'ה, לא הבנתי, למה אתם מחכים, מה, יש פה התייעצות? סדרנים. אני מבקש ממך, אני מבקש ממך.

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה אומר לי איפה להיות? לא, היא לא תגיד לי איפה להיות. לא רוצה, אין לך זכות להגיד לי ללכת למקום.

היו"ר אליהו רביבו:

אני מבקש ממך לחזור למקומך, מכיוון שהשהות כאן מלבה את היצרים.

טלי גוטליב (הליכוד):

תגיד לי, אתה עובד אצלה? מה את עושה?

היו"ר אליהו רביבו:

אל תחליטי בשבילי איפה אני עובד, אני יודע היטב איפה אני עובד.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה אתה עושה? מה אתה עושה? אני לא רוצה ללכת, אני עומדת פה. אין לך זכות להגיד לי ללכת.

היו"ר אליהו רביבו:

את – את תחזרי, בבקשה, למקומך.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא רוצה. לא, אין לך זכות להגיד לי לחזור למקום.

היו"ר אליהו רביבו:

אנחנו לא בגנון.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא. אני אהיה איפה שאני רוצה.

היו"ר אליהו רביבו:

אנחנו לא בגנון.

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה יכול רק לקרוא אותי בקריאות.

היו"ר אליהו רביבו:

אז אני מבקש ממך.

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה רק יכול לקרוא לי בקריאות.

היו"ר אליהו רביבו:

אני לא קראתי, אני לא קראתי בקריאות.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני פה. אני פה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

למה לבקש, תיקחו אותה. תיקחו אותה.

היו"ר אליהו רביבו:

חברת הכנסת גוטליב, את מפריעה לניהולה התקין של המליאה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אז תקרא אותי בקריאה ראשונה. תקרא אותי לסדר.

היו"ר אליהו רביבו:

אני לא רוצה לקרוא אותך לסדר.

טלי גוטליב (הליכוד):

תקרא אותי לסדר.

קריאות:

היו"ר אליהו רביבו:

בואי, תשמעי, הרי את כמות הלייקים היומית תקבלי גם אם אני לא אקרא אותך לסדר.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

טלי גוטליב (הליכוד):

תקרא אותי לסדר.

היו"ר אליהו רביבו:

אני מבקש ממך לחזור למקום.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

היו"ר אליהו רביבו:

זה סתם מלבה - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

לא רוצה.

קריאות:

טלי גוטליב (הליכוד):

לא רוצה. לא.

היו"ר אליהו רביבו:

טוב. תשמרו, בבקשה, על השקט. תשמרו, בבקשה, על השקט.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא, מה הוא אלוקים?

אופיר כץ (הליכוד):

אבל בסדר, בינתיים את פה.

היו"ר אליהו רביבו:

מה יצא? מה יצא? שהמתנגד עכשיו מקבל איפוס זמן, זה מה – עד כדי כך היית חרדה לזה? קיבלת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

אף אחד לא יכול להגיד לי - - -

היו"ר אליהו רביבו:

טוב, חברת הכנסת בן ארי. חברת הכנסת בן ארי. חברת הכנסת בן ארי, פעם חמישית - -

אופיר כץ (הליכוד):

די, די.

היו"ר אליהו רביבו:

- - תקשיבי, תקשיבי: ביקשתם, הבקשה לא התקבלה, אבל מצד שני, מי שהיא פנתה אליו הוא לא הביע את הסתייגותו מהשיח איתה, אז צריך לכבד אנשים מבוגרים להחליט.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מה זה? היא צועקת עלינו מפה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה אתה מפחד לקרוא אותה לסדר? למה - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

להפך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מילא משם, מותר לה, אבל את באה לפה?

היו"ר אליהו רביבו:

את מתבקשת לכבד את החלטת מנהל הדיון.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

ביזיון. ביזיון.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה? שתלך לצד שלה.

היו"ר אליהו רביבו:

חברת הכנסת בן ארי, חברת הכנסת בן ארי. היא לא באה לריב, היא ניהלה שיח עם יושב- ראש האופוזיציה.

אופיר כץ (הליכוד):

מה אכפת שהיא עומדת פה? היא לא צועקת, היא עומדת - - - לשמוע אותה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

היא לא תצעק מפה - - -

היו"ר אליהו רביבו:

בסדר? ניסיתי - - -

נאור שירי (יש עתיד):

אופיר, אל תגזים עם "רוצים לשמוע".

היו"ר אליהו רביבו:

אני מבקש לחזור לסדר-היום. מירב בן ארי, חברת הכנסת בן ארי, אני עומד על כך בתוקף.

קריאה:

מירב בן ארי (יש עתיד):

שמה?

היו"ר אליהו רביבו:

אני עומד על כך בתוקף שתחדלי מקריאות הביניים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שאני אחדל?

היו"ר אליהו רביבו:

כן, כן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

וזה נראה לך הגיוני?

היו"ר אליהו רביבו:

היא לא באה אלייך. ניסיתי - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני לא מבינה, אתם מפחדים?

היו"ר אליהו רביבו:

- - ניסיתי לשכנע אותה, לטובת ניהול תקין של הדיון, שהיא תחזור למקומה. הואיל ומי שהיא פנתה אליו לא הביע התנגדות לנהל איתה שיח, את מתבקשת להפסיק פה את השיח. חבר הכנסת סגלוביץ', בבקשה. אני לא אאפס את השעון, אתם אוכלים את הזמן שהוא קיבל לדבר.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שמעתי שסוף-סוף הממשלה ישבה וראתה שהמצב הוא קשה. אני רוצה לעדכן אתכם בנתונים, אפרופו החברה הערבית: ב-2022 היו 106 נרצחים; 2023, כשמונה בן גביר – 244; שנה קודמת – 237, והשנה אנחנו היום – 238. הממשלה ישבה והחליטה – אתם חבורה של אנשים חסרי כישורים לחלוטין, עם שר בלתי כשיר, מה תעשו מחר? פעם קודמת, שבוע קודם, באתם עם חבל תלייה; השבוע – מה, תבואו עם גולגולת? החוק הזה הוא חוק מופרך, שמובל על ידי אנשים גזענים ומסוכנים, שלא מבינים שום דבר באכיפה. מה שכתוב פה זה הבל. אולי ישבה הממשלה – אני אומר לכם, זה הבל. לא סתם יש התנגדות לעניין הזה. אתם מבינים מה המשמעות בכלל? מה, צריך את החוק הזה לטפל בפגיעה בסדרי שלטון ומשפט? יושב פה אבי דיכטר, הוא היה ראש השב"כ. מה, אתם נורמליים? מחר בבוקר אפשר לעשות את זה. היום בלילה משטרת ישראל עצרה את בכרי, ראש ארגון פשיעה בנצרת, מה, היא הייתה צריכה את החוק הזה? תתחילו לעבוד, חבורת גזענים חסרי כישורים. זה הסיפור. עוד ועוד כוח בלי יכולת. זה הסיפור. אתם לא עושים שום דבר באמצע. אז אומרים ובאים לחברה הערבית: אנחנו רוצים לעזור לכם; הכנסת לא נותנת לנו. אוי אוי אוי, איזה מסכנים אתם. אתם חסרי יכולת. הנתונים הם שמציגים את חוסר היכולת שלכם. אתם יושבים ולא מקשיבים. אתם מביאים פה חוק מסוכן מבחינה דמוקרטית. רוצים לטפל בפשיעה בחברה הערבית? תחליטו שאתם רוצים, שראש ממשלה יגיד: רוצה אני. שיקרא לשר לביטחון פנים ויגיד לו: איך אלה הנתונים כשאתה שר שקיבלת כל כך הרבה תקציבים. שיקרא למאי גולן, שיקרא לשרה הזאת. איך אתם בשבוע שעבר הולכים לצמצם את תוכנית 550 באמירות גזעניות, מופרעות ומופרכות פה על הדוכן? 238 נרצחים, ואני לא סופר את הפיצוץ שהיה עכשיו בצומת נהלל. אם אתם רוצים לטפל, אפשר לטפל. אי-אפשר עם שר בלי כישורים, עם גזענים מסוכנים, שעומדים ודואגים לביטחון הלאומי של כולנו. זה החוק שאתם מביאים? להגיד לכולם הבאנו? הצלחנו? עונש מוות למחבלים בזמן שיש את הטרור הכי גדול שהיה אי-פעם במשמרת שלכם; פשיעה הכי גבוהה בכל מקום – יהודים, ערבים, נוצרים. זה לא סיפור של פשיעה ערבית, זה סיפור של ממשלה פושעת שמביאה חוקים פופוליסטיים בלי יכולת ביצוע, כי שמתם שר עבריין על הכיסא וראש ממשלה ששותק. שמעתי כבר: היועצת אשמה. אני אומר לכם, הבעיה שלכם היא חוסר יכולת ביצוע. אתם פשוט אפסים – מביאים חוקים. וזה גם חרוז.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה. חבר הכנסת צביקה פוגל, שמורה לך הזכות להגיב.

צביקה פוגל (עוצמה יהודית):

מוותר.

היו"ר אליהו רביבו:

אוקיי. אתה מוותר. אנו נעבור להצבעה על הצעת חוק המאבק בארגוני פשיעה (תיקון – הכרזה על ארגון פשיעה כארגון טרור), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת צביקה פוגל. אנו נעבור להצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 54 נגד – 41 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק המאבק בארגוני פשיעה (תיקון – הכרזה על ארגון פשיעה כארגון טרור), התשפ"ה–2025, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה.

היו"ר אליהו רביבו:

בעד – 54, נגד – 41. אני קובע בזאת כי הצעת החוק עברה, ותעבור לוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. חברי הכנסת, לפני שנעבור לנושא הבא על סדר-היום, לאחר ההצבעה על הצעת החוק של חבר הכנסת טייב לעניין זכויות הסטודנט, תיקון ההתאמות, תוך כדי הכרזתו של חבר הכנסת דוידסון שאין ועדת חינוך וספורט, צעק חבר הכנסת שירי שהוא מציע שהוועדה שתדון בזה היא ועדת הכלכלה. קיבלנו את הערת הייעוץ המשפטי לכנסת ועמדתו. אשר על כן, אנו קובעים בזאת שההצעה תעבור לבחינה בוועדת הכנסת לצורך קביעת ועדה קבועה להמשך קידומה.

היו"ר אליהו רביבו:

חבריי חברי הכנסת, אנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ משכנתאות, התשפ"ה–2024, של חברי הכנסת יעקב אשר וולדימיר בליאק. ברשותך, חבר הכנסת אשר, עד דקה מהמיקרופון בצד. אין לך קרוב שם?

יעקב אשר (יהדות התורה):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק הסדרת העיסוק במשכנתאות הוא צורך חשוב, דחוף. יוקר המחיה הגדול ביותר שקיים למשפחות היא המשכנתה שהולכת כל חודש. העיסוק בתחום הזה צריך להיות מוסדר, וצריך להיות מקצועי – כל משפחה ומשפחה וכל יועץ ויועץ. בעניין הזה אנחנו הולכים להסדרה. כמו שמאים, כמו בהסדרת מתווכים, גם בדבר הגדול הזה, שהוא הוצאה מרכזית של כל משפחה. בעניין הזה אנחנו נקדם את זה, בעזרת ה', עד לאישורו הסופי. אני רוצה להודות לשר המשפטים ולמנכ"ל משרדו על שיתוף הפעולה, וללשכת יועצי המשכנתאות. אנחנו, בעזרת השם, נעשה פה עוד תיקון חשוב לאזרח הרגיל שמשלם כל חודש משכנתאות. וחוץ מהריבית, הוא גם עלול ליפול לאדם לא מקצועי או לאדם לא הגון. ההסדרה הזאת חשובה מאוד. תודה רבה.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה, חבר הכנסת יעקב אשר. מתכבד לעלות ולהשיב, בשם הממשלה, שר המשפטים יריב לוין, בבקשה, אדוני. לרשותך, עד עשר דקות. קשב רב.

שר המשפטים יריב לוין:

תודה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר אליהו רביבו:

אתה יכול - - -

שר המשפטים יריב לוין:

כן, לא בנאום זה. עוד תהיה הזדמנות. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, אני רוצה להודות לחבר הכנסת יעקב אשר על נחישות גדולה בדחיפת היוזמה החשובה הזו. להודות לנופר יעקב, יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות, ולשרית אלמלם, סגניתה לעניין קשרי ממשל, על העבודה החשובה שהן עשו. אני מצטרף לדברי ההסבר, כפי שהציג אותם חבר הכנסת יעקב אשר. ולנוכח הדברים, ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בקריאה הטרומית בהצעת החוק, בכפוף לתנאים הבאים – חבר הכנסת אשר, רק שתשמע את - - -

היו"ר אליהו רביבו:

חבר הכנסת אשר, פונים אליך.

שר המשפטים יריב לוין:

חבר הכנסת אשר.

היו"ר אליהו רביבו:

חבר הכנסת אשר. יעקב אשר, פונים אליך.

שר המשפטים יריב לוין:

רק תאשר את ההסכמה לתנאים שסוכמו להעברת הצעת החוק, היא לא תובא. סעיף א' למעשה כבר בוצע, מיותר. סעיף ב', הצעת החוק תקודם בהסכמת משרדי המשפטים, האוצר, הכלכלה והתעשייה – תקודם בקריאה הראשונה לאחר הסדרת ההיבט התקציבי והתקנים. על הבסיס הזה, אני קורא לכנסת לתמוך בהצעת החוק. ושוב, יישר כוח ותודה רבה.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה, אדוני שר המשפטים. אני מבין שישנה מתנגדת?

טלי גוטליב (הליכוד):

כן.

היו"ר אליהו רביבו:

טוב, לרשותך עד שלוש דקות. לרשותך עד שלוש דקות, גברתי, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני פונה פה, באמת, ומבהירה למה אני מתנגדת לחוק הזה. רבותיי, אנחנו בסך הכול חברי הכנסת, בסך הכול פרלמנט. מתי אנחנו צריכים להתערב בשוק החופשי? אנחנו צריכים להתערב בשוק החופשי, מקום שבו הניצול הוא בלתי נתפס ויש חשש לעושק, שיש צורך במקצועיות יתר. יועץ השקעות מהו? יועץ משכנתאות מהו? הוא מגיע עם האזרח לבנק, או אומר לו כמה בערך הריביות, אילו טפסים צריכים, מה צריך לעשות, איך רושמים ולמה – מה צריך, מה הבנק יבקש ממנו. הוא גובה על זה סכום מסוים, כמה אלפי שקלים, כמה מאות שקלים, לא אחוז מהקנייה, ולא אחוז מהרכישה. כן, כתוב בדברי ההסבר, נכון – כוחות השוק נכנסים בדבר הזה. כי בדרך כלל כשאדם לוקח משכנתה, הוא פשוט הולך לבנק. ובבנק יש מי שנותן לו את הייעוץ כמה הוא יכול לקבל מערך הדירה, מהמקום הזה או מהמקום האחר. לכן אני אומרת לכם פה, אתם לוקחים מקצוע שלא מוסדר בחקיקה. נכון, לא כל דבר צריך להיות מוסדר בחקיקה, לא דורש BA ולא MA, אבל יש אנשים שיש להם מומחיות טכנית במה צריך לעשות ואיזה טפסים. הם מקילים על האזרח, כמו כל דבר. בפעם הבאה אתם תרצו גם לעשות רישיון למפיקי אירועים, כי גם מהם יש כאלה שלוקחים סכומים מאוד מאוד גדולים – או סכומים מאוד קטנים – אבל יש להם מקצועיות. אני אומרת לכם פה, צריך להפעיל את הראש. אנחנו הולכים לעשות הסדרה למקצוע שעד היום אפילו לא דרש BA. ואני אומרת לכם פה, צריך להזהיר את עצמנו מפני התערבות באסדרה של יועץ משכנתאות. מי נותן לכם את המשכנתה? הבנק. הבנק נותן משכנתה, לא גוף כזה או אחר. ולכן זו ההצעה של בליאק, יחד עם הקואליציה, לא כל החוכמה בידיים שלי. אבל בכל הכבוד, בכל הכבוד, להפוך את זה למקצוע מוסדר? גמרתם, לא יהיה את המקצוע הזה. אף אחד לא ילך להיות יועץ משכנתאות, וילמד את זה, ויצטרך לעבור תעודה בשביל זה, ותהיה מועצה שתהיה צריכה להסדיר את זה, וכללי בחינות. על מה? על זה שאתה אומר לי איזה טפסים להביא, ואתה קצת עוזר לי ומסייע לי טכנית? בכל הכבוד, אנחנו בסך הכול כנסת.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה.

מיקי לוי (יש עתיד):

את טועה. את טועה.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא מסכימה.

היו"ר אליהו רביבו:

חבר הכנסת יעקב אשר רשאי להגיב על ההתנגדות.

מיקי לוי (יש עתיד):

יעקב אשר, אני רוצה להגיב לה. היא טועה לחלוטין.

יעקב אשר (יהדות התורה):

אל תעזרו לי.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני לא מצביעה.

מיקי לוי (יש עתיד):

את טועה. רוב הציבור שעושה את המהלך הגדול ביותר בחיים שלו, לא מבין.

יעקב אשר (יהדות התורה):

למה אתה עוזר לי, מיקי?

מיקי לוי (יש עתיד):

סליחה.

היו"ר אליהו רביבו:

בבקשה.

יעקב אשר (יהדות התורה):

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. חברת הכנסת גוטליב, אני שתקתי כשדיברת, אז אני מבקש שתעשי אותו דבר גם הפוך. את טועה ומטעה. טועה ומטעה.

טלי גוטליב (הליכוד):

זו הצעת חוק שלך, בסדר.

יעקב אשר (יהדות התורה):

אני מציע לך לבדוק את הנושא הזה, ללמוד אותו. אני מוכן להציע לך חברותא בלימוד הזה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אין צורך. חוק שלך, שיעבור.

יעקב אשר (יהדות התורה):

אבל אמרתי שלא תפריעי לי, נכון?

טלי גוטליב (הליכוד):

אל תפנה אליי אישית.

יעקב אשר (יהדות התורה):

אבל ביקשתי שלא תפריעי לי. תכבדי את זה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אל תפנה אליי אישית. אני לא אענה לך.

יעקב אשר (יהדות התורה):

אבל ביקשתי שלא תפריעי לי.

טלי גוטליב (הליכוד):

אל תפנה אליי באופן אישי, אז אני לא אפריע לך.

היו"ר אליהו רביבו:

זכותו המלאה. תודה רבה. חברת הכנסת גוטליב.

יעקב אשר (יהדות התורה):

אז לא אישי. זאת שדיברה לפניי טועה ומטעה. אבל אני רוצה לומר דבר אחד: המשכנתאות – זה דבר שכל משק בית יכול לדמם איתו אם אין להם את הייעוץ הנכון ואת הדרך הנכונה לעשות את זה. זה לא הבנק. הבנק – יש לו אינטרס. יועץ משכנתאות – האינטרס שלו צריך להיות הלקוח שלו, ולצורך זה הוא צריך להתמקצע. עשינו את זה, אני בדקתי עם הרבה מאוד יועצי משכנתאות, המאוגדים והלא-מאוגדים, שרוצים את זה מאוד. דבר נוסף, גבירתי, הבנקים. כל עוד הדבר הזה לא מוגדר, בכל פעם שיועץ משכנתאות צריך להביא דברים עבור הלקוח, הוא צריך להביא ייפוי כוח מחדש מהלקוח, כי הבנק אומר: אני לא יודע, אתה יועץ, אבל אני לא יודע מה אתה, אין לך הסדרה. והדבר הזה יהיה נכון, והוא טוב. אני בטוח, בהכירי אותך, שאחרי שתלמדי את זה ותראי שזה טוב, את תעלי לפה ותבקשי לתמוך בחוק בקריאה שנייה ושלישית.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה.

מיקי לוי (יש עתיד):

את הדבר החשוב לא אמרת: שלושה מסלולים – הציבור לא מבין.

היו"ר אליהו רביבו:

חבריי חברי הכנסת, אנו נעבור להצבעה על הצעת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ משכנתאות, התשפ"ה–2024. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 54 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ משכנתאות, התשפ"ה–2024, לוועדת הכלכלה נתקבלה.

היו"ר אליהו רביבו:

בעד – 54, נגד – אחד. חברת הכנסת צגה מלקו מבקשת להודיע שבטעות לחצה על נגד, אך היא תומכת. חבר הכנסת טיבי, אומנם רק לפרוטוקול, אבל מבקש גם כן להצטרף בתמיכה, בעד, לפרוטוקול. עוד מישהו הכריז זאת? חבר הכנסת בנימין גנץ גם כן מבקש להודיע, חרף העובדה שלא היה במליאה. מבקש להכניס לפרוטוקול הודעה כי הוא תומך גם כן בהצעת החוק. אני קובע כי הצעת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ משכנתאות, התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.

היו"ר אליהו רביבו:

נעבור לנושא הבא על סדר היום: הצעת חוק לשיקום מהיר של מבנים שניזוקו במלחמת עם כלביא (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת יעקב אשר. בבקשה, אדוני חבר הכנסת יעקב אשר, עד דקה, מהמקום, לרשותך.

יעקב אשר (יהדות התורה):

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק שיקום מהיר של מבנים שניזוקו בעם כלביא. אנחנו כולנו יודעים מהם אותם מקומות שניזוקו, והכלים בחוק התכנון והבנייה שקיימים לגבי פינוי-בינוי, התחדשות עירונית וכדומה, לא מתייחסים לסוג כזה של בינוי ושיקום לאחר אירוע מהסוג הזה. ולכן, עוד כשהאבק היתמר מעל הבניינים שנהרסו אני כבר הגשתי את הצעת החוק הזאת, בעזרה גדולה מאוד של היועץ המשפטי של הוועדה עו"ד תומר רוזנר. ההצעה הזאת תמוזג עם הצעת החוק הממשלתית שעברה כאן בשבוע שעבר. אנחנו כבר בשבוע הבא, בשבוע לאחר חנוכה, נתחיל לקדם את ההצעה הזאת, שבעצם נותנת כלים, שוברת ביורוקרטיות, מקצרת תהליכים, נותנת עזרה וסיוע בהורדה של מיסים שונים, כדי שהשכונות האלו בבת ים, תל אביב, רמת גן, רחובות וכו', יוכלו לחזור לעצמן בצורה הטובה, ולשמור על זכויותיהם של התושבים שאיבדו את בתיהם. תודה רבה.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה. יעלה וישיב כבוד השר עמיחי אליהו בשם הממשלה.

שר המורשת עמיחי אליהו:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשם הממשלה, אנחנו תומכים בהצעת החוק ומבקשים שתצביעו בעד. תודה רבה.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, אנא התיישבו במקומותיכם, אנו נעבור להצבעה על הצעת חוק לשיקום מהיר של מבנים שניזוקו במלחמת עם כלביא (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 49 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לשיקום מהיר של מבנים שניזוקו במלחמת עם כלביא (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.

היו"ר אליהו רביבו:

49 בעד, נוכח אחד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אשר על כן, אני קובע כי הצעת חוק לשיקום מהיר של מבנים שניזוקו במלחמת עם כלביא (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת יעקב אשר, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדת הפנים והסביבה לצורך הכנתה לקריאה ראשונה.

נאור שירי (יש עתיד):

והגנת הסביבה.

היו"ר אליהו רביבו:

והגנת הסביבה, נכון.

היו"ר אליהו רביבו:

חבריי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק מניעת חרמות במערכת החינוך, התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת דבי ביטון. בבקשה, גברתי חברת הכנסת. לפני הכול, יישר כוח עצום על היוזמה והרגישות לקידום הנושא הכל-כך חשוב הזה.

דבי ביטון (יש עתיד):

תודה רבה, כבוד היושב-ראש. כבוד היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה והכי חשוב – ליאל, ליאל אחת, בת 17.5. אומנם קיבלתי מכתב מליאל. אך עוד לפני כן ליאל נפגשה עם יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד, ששמע בכאב את סיפורה האישי והעמוק. לאחר ששמע את אשר עברה הוא הפנה אותה אליי, וכך נוצר הקשר בינינו. הפנייה של ליאל אינה עוד מכתב רשמי. היא צעקה של נערה אמיצה שמבקשת מאיתנו, נבחרי הציבור, לראות את הכאב של ילדים וילדות בישראל, ולפעול כדי שחרם לא יהפוך להיות מציאות. הרשו לי להכיר לכם את ליאל. ליאל הייתה ילדה, ילדה שהמדינה שלמה הייתה אמורה לשמור עליה. ארבע שנים וחצי של חרם בבית הספר היסודי, שנה נוספת בחטיבה. שנים של התעלמות, לעג, דחייה, השפלות, מכות, הפלות במדרגות, נעילה בשירותים, שפיכת מים, לקיחת אוכל – קריאת מכתבים מאימה ליאת. שנים שבהן ילדה בת 10, 11, 12 הייתה חוזרת הביתה שותקת, כי האמינה: אני אצליח לתקן לבד. שנים שבהן היא כמעט הפסיקה לאכול, כמעט הפסיקה לנשום, כמעט הפסיקה לחיות. ליאל הגיעה למשקל של 21 קילו בלבד. הרופאים אמרו להורים שלה: יש לכם חודש וחצי להיפרד ממנה. ואז קרה נס, תרופה ניסיונית מבוסטון הצילה את חייה, נס רפואי. אבל לא היה צריך נס, היה צריך מבוגר אחראי אחד; היה צריך מדינה שתאמר: ילדה לא מתמוטטת אצלנו בשקט; ילד לא מתפרק כשאנחנו מסתכלים הצידה. כבוד היושב-ראש, הסיפור של ליאל הוא לא סיפור, הוא כתב אישום. זה כתב אישום נגד מערכת שלא הייתה מצוידת בכלים; נגד המדינה, שלא קבעה תקנים, לא קבעה מנגנוני פיקוח, לא נתנה להורים ולמורים הכשרה מתאימה, לא יצרה קשר בין ילדים פוגעים לנפגעים, לא זיהתה סימנים, לא עצרה בזמן. אנחנו עומדים כאן, במליאת הכנסת כדי לתקן את המציאות הזאת, כי אחרי ליאל אין לנו את הפריבילגיה להתעלם. למה הם מרעישים, הם לא מבינים שזה חשוב? באמת.

היו"ר אליהו רביבו:

אני רוצה לומר לך שזו אחת ההזדמנויות הנדירות שיש שקט באופן יחסי. בכל זאת, אני מבקש מכל מי שלוחש בקול רם – עליזה, עליזה.

דבי ביטון (יש עתיד):

אני מגישה היום את הצעת חוק מניעת חרמות במערכת החינוך, התשפ"ה–2025, הצעת חוק שמטרתה אחת: למנוע את מקרה החרם הבא, להציל את הילד הבא, להציל את הילדה הבאה מליפול לתהום שאיש לא אליה שם לב. החוק קובע שבבית הספר יהיה תקנון ברור למניעת חרם. לא המלצה, חובה שבכל בית הספר יוקם צוות ייעודי: יועצים, פסיכולוגים, מורים ונציגים של תלמידים, שמטפל בחרם בזמן אמת; שהמורים והמנהלים יעברו הכשרה מחייבת בזיהוי, טיפול ומניעת חרם, כולל ברשתות החברתיות; שהילדים שנפגעו יקבלו סיוע פסיכולוגי חינם, כפי שמגיע להם מעצם היותם ילדים במדינת ישראל. בנוסף, משרד החינוך יהיה מחויב לדווח לכנסת מדי שנה ולהציג נתונים, כי מה שלא נמדד לא קיים. החוק הזה לא נולד בחדר ישיבות, הוא נולד מבכי של ילדה מתחת לשמיכה; הוא נולד מהורים שאיבדו אימון במערכת; הוא נולד מעשרות מקרי התאבדות וכמעט התאבדות של בני נוער. בחודשים האחרונים הוא נולד ממציאות, לא מהפוליטיקה. חבריי חברי הכנסת, אנחנו אוהבים לדבר על דור העתיד, אבל דור העתיד שלנו קורס. ילדים במדינה שלנו לומדים בגיל 8 מהי בדידות, בגיל 10 מהי השפלה, בגיל 13 מה זה לחשוב שאין טעם לחיות. זה לא עוד מקרה וזה לא עוד כתבה, זו מגפה חברתית שמחייבת התערבות לאומית. המגמה הזאת לא מבחינה בין מרכז לפריפריה, בין יהודים לערבים, בין חילונים לדתיים. חרם הוא רעל שקיים בכל כיתה, בכל בית ספר, בכל עיר. כנסת ישראל, תפקידנו לעצור את זה. היום ליאל היא שגרירה של עמותת כנפי דרור, שמטרתה הנעת קהילות ולקיחת אחריות נגד חרמות והדרה חברתית, לשינוי השיח והצלת חיים. ליאל עומדת מול תלמידים בהרצאות, שבהן היא אומרת: הנוכחות שלי חשובה ואני לא אתן לאף אחד לקחת ממני את זה שוב. עלינו להבין שזהו לא תפקידה של ליאל. ליאל לא צריכה להציל ילדים של המדינה, זו המדינה שצריכה להציל את הילדים שלה. אני פונה מכאן לחברי הכנסת, מהקואליציה ומהאופוזיציה: תתגברו על הפוליטיקה. זה לא חוק של ימין ושמאל, זה חוק של לב אדם - -

אופיר כץ (הליכוד):

החוק לא מעודכן.

דבי ביטון (יש עתיד):

- - זה חוק של לב אדם, זה חוק של חינוך, זה חוק של נשמה. ילד שחוזר הביתה אחרי חרם, לא בודק מי הצביע בעד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כולם מצביעים בעד, אין לך מה לדאוג.

דבי ביטון (יש עתיד):

אני אקצר. אני פונה אליכם: היום אנחנו יכולים לומר: אנחנו כאן ואנחנו עושים את הדבר הנכון. ליאל היקרה, הסיפור שלך לא יישאר פוסט, לא יישאר הרצאה ולא יישאר מכתב. הסיפור שלך יהפוך היום לחוק. הסיפור שלך יציל חיים, לא בדרך של נס, אלא בדרך של חברה מתוקנת. תודה, כבוד היושב-ראש.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה. ישיב בשם הממשלה כבוד השר אלי כהן. שמחתי להתעדכן בעדכון האחרון בעניין. זה הקל עליי. בבקשה, אדוני.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

תודה, אדוני היושב-ראש. חברת הכנסת ביטון, אני חושב שהנושא שאת מדברת עליו נוגע בהחלט לכל אחד. זה רחוק מלהיות נושא של קואליציה ואופוזיציה, ימין ושמאל. אני חושב בהחלט שהנושא של ילדים – כשאנחנו עדים לעיתים למקרים של חרמות, אין מישהו שזה לא צובט לו בלב. אני חושב שסביב נושא כמו זה נכון שהבית הזה, שידוע בלא מעט מחלוקות, יתאחד ויפעל על מנת לצמצם את התופעה עד כמה שאפשר ולסייע באותם מקרים שלצערנו זה קורה. לכן זו בהחלט הצעה חשובה שתקודם. הממשלה תומכת, וזה יוצמד גם להצעת חוק ממשלתית, בהתאם לסיכום שהיה איתך. לכן, שאי ברכה על ההצעה החשובה הזאת. אדוני היושב-ראש, חייב לציין שאני רואה אותך כאן במסגרת התורנות בכנסת ואת ניהול הוועדה ברמה גבוהה. אגב, זה ממשיך את העבודה המצוינת שעשית כיושב-ראש הוועדה לעובדים זרים.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אני יכול להעיד – כשכיהנתי כשר החוץ ראיתי עד כמה הייתה חשובה וחיונית התרומה שלך. אני חושב שאנחנו רואים עכשיו את הצמיחה בכלכלה הישראלית ובמשק הישראלי, וזה הרבה בזכות העבודה החשובה והברוכה שאתה עשית. הכניסה של אותם עובדים באה לידי ביטוי, בין היתר, בקידום תשתיות, בבנייה של מגורים, ואני יודע כמה השקעת וכמה מילאת את אותו ואקום. אני חושב שלא מספיק מדברים על התרומה החשובה שלך, גם בניהול הוועדה, אבל גם בתוצאות החשובות. יש לך תרומה אדירה גם למדינת ישראל וגם לכלכלה, יישר כוח.

היו"ר אליהו רביבו:

מה עוד אני יכול להוסיף על זה? אדוני השר, תודה רבה. רק בשביל זה היה שווה להיות תורן היום.

קריאה:

היו"ר אליהו רביבו:

בסוף אני אתרגל לזה. כל דבר במינון הנכון. תודה רבה. חברת הכנסת דבי, את לא יכולה לעלות להגיב, מכיוון שיש תמיכה. סליחה?

קריאה:

- - - שאת תיצמדי - - -

היו"ר אליהו רביבו:

אין בעיה. חברי הכנסת, לאור הסכמות בין הקואליציה והאופוזיציה, שאני מברך עליהן באופן אישי, ההצבעה תידחה למועד מאוחר יותר.

גלעד קריב (העבודה):

זה הצמדה לעתיד. יצמידו בוועדה.

אופיר כץ (הליכוד):

התנאי הוא שזה יוצמד לממשלתית.

היו"ר אליהו רביבו:

אוקיי, אוקיי. אז אנחנו גם נצביע וגם ההצעה תוצמד להצעה הממשלתית, ובא לציון גואל. ההצעה תמוזג עם התזכיר הממשלתי. אנחנו עוברים להצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 25 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מניעת חרמות במערכת החינוך, התשפ"ה–2025, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.

היו"ר אליהו רביבו:

25 בעד. מביך שהצעה כזאת – אומנם זוכה בתמיכה מלאה – אבל רק של 25 חברים. פה אחד. כן.

ירון לוי (יש עתיד):

לא נלחץ לי.

היו"ר אליהו רביבו:

חבר הכנסת ירון לוי מודיע שלא נלחץ לו והוא תומך בהצעה. יש עוד מישהו שלא נלחץ לו ומבקש להצטרף?

קארין אלהרר (יש עתיד):

רביבו, אני לא הספקתי להגיע. אני לא שמעתי הכרזה שעוברים להצבעה.

היו"ר אליהו רביבו:

חברת הכנסת קארין אלהרר.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

הוא אמר.

קארין אלהרר (יש עתיד):

אני בעד, תכתוב בפרוטוקול בעד.

היו"ר אליהו רביבו:

אני אמרתי, כנראה שמישהו הסיט את תשומת ליבך, אבל היות שהיית במליאה את יכולה להוסיף לפרוטוקול שאת בעד, גם את תומכת בהצעה. יישר כוח. אני קובע בזאת כי ההצעה עברה בקריאה הטרומית ועד למיזוג שלה עם התזכיר הממשלתי, היא תעבור לקידום ההכנה לקריאה ראשונה בוועדת החינוך, התרבות והספורט.

דבי ביטון (יש עתיד):

אין שום ועדה.

נאור שירי (יש עתיד):

אין ועדה.

דבי ביטון (יש עתיד):

אופיר, מה עם ועדת חינוך?

אופיר כץ (הליכוד):

תשאירי, תשאירי שם. עד שהממשלתית תעבור תשאירי שם.

נאור שירי (יש עתיד):

מעמד האישה.

היו"ר אליהו רביבו:

זה עובר לוועדת חינוך.

גלעד קריב (העבודה):

זכויות הילד.

היו"ר אליהו רביבו:

חבר הכנסת שירי, בוא, יש פה הסכמה. חבל.

נאור שירי (יש עתיד):

אבל אין לך ועדת חינוך.

היו"ר אליהו רביבו:

טוב, אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום, ברשותכם.

היו"ר אליהו רביבו:

הנושא הבא על סדר-היום היא הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת עיתונאים), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת גלעד קריב. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך.

גלעד קריב (העבודה):

מי השר, ידידי ואדוני?

היו"ר אליהו רביבו:

שר המשפטים יענה. נמצא פה שר הביטחון.

שר המשפטים יריב לוין:

אני פה, הכול בסדר.

היו"ר אליהו רביבו:

בסדר?

גלעד קריב (העבודה):

חשוב לי שהשר ישמע את דבריי. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי שר המשפטים. חבל תלייה. חבל תלייה מתאים גם לבוגדים מבפנים. אתה, ערד ניר, סחבה חולנית ומשול בעיניי לגיס חמישי, או בלשון לא מכובסת לבוגד. יומכם יבוא. בציוץ הופך הבטן הזה נתקלתי הבוקר בדרכי אל משכן הכנסת. כאשר לוקחים את סיכות חבלי התלייה, שבהן מתהדרים יורשיו של כהנא בבית הזה, בצד ההבטחה של שר האוצר שחוק עונש מוות יחול גם על בוגדים מתוכנו, אין על מה להתפלא שזו התגובה שמפורסמת ברשתות החברתיות לציוץ של העיתונאי הבכיר ערד ניר. זוהי רק דוגמה אחת מתוך אלפי דוגמאות לאיומים שסופגים אנשי תקשורת על בסיס יום-יומי. חלק מהאיומים הללו מיתרגמים גם לכדי אלימות פיזית של ממש, וניסיון פיזי לשבש את עבודתם של העיתונאים ולהלך עליהם אימים. לפי דוח של ארגון העיתונאים, בשנת 2023 נרשמו 61 אירועים של תקיפת עיתונאים. בשנת 2024 הנתונים דומים ובשנת 2025 שטרם הסתיימה, ישנה מגמה של עלייה והחרפה. בחלק לא מבוטל מן המקרים מדובר בתקיפה על ידי המון מוסת. אשר על כן הצעת החוק שלפני הבית הזה, שמבקשת לעגן בחוק כי תקיפת עיתונאים תהווה עבירה פלילית שוות ערך לתקיפה של עובדי ציבור. הצעת החוק, שהוכנה בעזרת מכון המחקר זולת, נחוצה מאי-פעם, והיא הייתה צריכה להתקבל בבית הזה מזמן. כפי שאנחנו רואים בימים אלו, רבים בבית הזה שכחו את האמת הדמוקרטית הבסיסית: עיתונאות חופשית היא אבן יסוד בדמוקרטיה והיכולת של עיתונאים למלא את תפקידם ללא חשש ומורא מפני השלטון ומפני המון שמוסת על ידי השלטון. היכולת הזו היא חיונית ויסודית לקיומה של חברה חופשית. למרבה הבושה, בישראל של היום מתנהל מסע להתרת דמם של עיתונאים, לא פחות מזה, ולמרבה הזעזוע, בחלק מן המקרים המסע הזה מתחיל כאן, בבית הזה ממש. כאשר מרדכי דוד, עבריין בזוי, שמהלך אימים על אנשי תקשורת, על חברי כנסת מהאופוזיציה ועל מפגינים, במיוחד כאשר הם אזרחים ותיקים, הופך להיות גיבור תרבות של הקואליציה, מוזמן כאורח כבוד של יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, לדיון שיזמו חברי אופוזיציה על תקיפה של עיתונאים, חברי כנסת ומפגינים, זוכה לחיבוקים ולהערצה על ידי יושב-ראש הוועדה ועל ידי חברי הוועדה מהקואליציה – המסר ברור. דמם של עיתונאים, דמם של אנשי ציבור שמתנגדים לממשלה, דמם של מפגינים מותר. כאשר יושבת-ראש ועדת התקשורת הטרייה, חברת הכנסת דיסטל אטבריאן, מקטלגת רק אתמול אנשי תקשורת מובילים באופן מקרתיסטי על פי העמדות הפוליטיות שלהם, כביכול – מי לשמאל, מי לימין, מי טרם עבר את מכונת החקירה של יושבת-ראש הוועדה. והכול על בסיס ציוץ של איזשהו איש שוליים קיצוני, אז המסר, אדוני היושב-ראש, ברור לחלוטין. כאשר משטרת בן גביר מעכבת מאבטח שנשכר על ידי חברת החדשות של ערוץ 12 כדי להגן על העיתונאי גיא פלג, אבל סוגרת את כל התלונות שהוא מגיש בגין איומים, אז מבינים שדמם של עיתונאים הפך להיות מותר. הכתובת על הקיר ואם לא נדאג למחוק את הכתובת הזו, דם של עיתונאים יזרום ברחובות. כאשר ראש הממשלה הופך את סירובו לענות לשאלות עיתונאים למנהג של קבע במשך שנים, כאשר ראש הממשלה הופך להיות מקור להסתה נגד עיתונאים, אז ברור שמסע הציד מתחיל בראש. ראש ממשלה טוען שהתקשורת רודפת אותו, אבל הוא הראשון למסיתים נגד עיתונאים שעושים את עבודתם נאמנה.

אופיר כץ (הליכוד):

היא לא רודפת אותו התקשורת, בכלל לא. זו המצאה. זו המצאה שלו.

גלעד קריב (העבודה):

הצעת החוק הזאת – שלא יהיה מושחת, ראש הממשלה שלך, אז לא ירדפו אותו. שלא יקבל כספי שוחד, שלא יקבל מתנות.

אופיר כץ (הליכוד):

גם השופטים אמרו שלא. גם השופטים אמרו שהוא לא מושחת.

גלעד קריב (העבודה):

שיפסיק לשקר.

אופיר כץ (הליכוד):

גם השופטים אמרו שהוא לא מושחת ואין שום שוחד.

היו"ר אליהו רביבו:

חבר הכנסת קריב, אתה קובע פה - - -

אופיר כץ (הליכוד):

גם השופטים אמרו שאין שוחד, והוא לא מושחת.

גלעד קריב (העבודה):

הכול לכאורה.

אופיר כץ (הליכוד):

אבל זה רק מציג את הטענה שלך: התקשורת כן רודפת את ראש הממשלה בלי הפסקה.

היו"ר אליהו רביבו:

חבר הכנסת גלעד קריב, אתה מוציא פה פעם אחר פעם דברי בלע. אני לא יכול לאפשר לך לעשות זאת.

גלעד קריב (העבודה):

על מה מהם?

היו"ר אליהו רביבו:

אתה קובע קביעות משוללות יסוד, ואפילו יותר מזה, יש הבהרה מצד השופטים. אז אני מבקש שתחזור בך.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני, אני חוזר בי. אני אנסח מחדש.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה. תודה, מעריך את זה.

גלעד קריב (העבודה):

כאשר ראש הממשלה שלך - -

היו"ר אליהו רביבו:

הוא ראש הממשלה גם שלך.

גלעד קריב (העבודה):

- - לא יגיע למצב שהוא נאשם בשוחד ובהפרת אמונים - -

היו"ר אליהו רביבו:

הוא ראש הממשלה גם שלך.

גלעד קריב (העבודה):

- - אז הוא גם לא יירדף על ידי התקשורת.

אופיר כץ (הליכוד):

עם הרדיפה, זה הולך ביחד.

גלעד קריב (העבודה):

כאשר ראש הממשלה שלך לא יהיה גס בערך היהודי והדמוקרטי של מראית עין וצניעות דרך מצד מנהיגי ציבור התקשורת לא תבקר אותו.

אופיר כץ (הליכוד):

- - - בצורה דמוקרטית - - - אתם רוצים להזיז אותו בצורה לא דמוקרטית. אתם רוצים להזיז אותו בצורה לא דמוקרטית. אתם מפחדים מהדמוקרטיה. אתם מפחדים מהדמוקרטיה.

גלעד קריב (העבודה):

כשראש הממשלה שלנו לא יהיה עסוק כל הקריירה שלו בהסתה נגד האנשים שמתנגדים לדרכו, מהמרפסת בכיכר ציון ועד לנאומים שלו כאן – התקשורת לא תרדוף אותו, אבל אנחנו - - -

אופיר כץ (הליכוד):

אתמול היה מיצג אומנותי שהראש שלו ערוף. אתמול היה מיצג שהראש שלו ערוף - - -

גלעד קריב (העבודה):

אנחנו לא נוותר על הזכות שלנו לומר: ראש הממשלה מסית נגד עיתונאים, נגד התקשורת החופשית. ראש הממשלה הוא זה שהצית את האש שבסופו של דבר מרדכי דוד מבקש להצית במדינת ישראל. מרדכי דוד העבריין הוא ידם הארוכה של איתמר בן גביר ושל בנימין נתניהו. ואם כבר, אדוני - - -

אופיר כץ (הליכוד):

הוא כן עונה לשאלות של עיתונאים. הוא עונה לערוץ 14, זה מספיק.

גלעד קריב (העבודה):

ואם כבר, אדוני, דיברנו על הברית הבזויה בין נתניהו לאיתמר בן גביר, אז אני אומר לך, אדוני יושב-ראש הקואליציה: בושה לקואליציה שחברים בכירים בה מסתובבים בבית הזה עם חבל תלייה, שכל מטרתו היא לבצע פרובוקציה על חשבון הסמל של המאבק - -

אופיר כץ (הליכוד):

עם הבוז לנתניהו - - -

היו"ר אליהו רביבו:

- - למען השבת החטופים. בצד האחד סיכת הסרט הצהוב, סמל למאבק להצלת נפשות, סמל של יהדות שבוחרת בקדושת החיים, ובצד השני סיכת הכהניסטים, שגם אם בנימין נתניהו לא שם על דש בגדו, הוא זה שהכשיר את השרץ – את שרץ הכהניזם, שהפך להיות נחלת הקואליציה; בצד השני סיכת חבל התלייה של בנימין נתניהו ושל איתמר בן גביר. סיכת החטופים כנגד סיכת חבל התלייה – קדושת החיים כנגד קידוש המוות והנקמה; ערכי היהדות והציונות אל מול ערכי הכהניזם המעוות, שמסכן את מדינת ישראל. אדוני יושב-ראש הקואליציה, ראש ממשלה שמהווה דוגמה אישית באורח חייו לא יירדף אחרי התקשורת; ראש ממשלה מסית ומדיח, שליבו גס בכל נורמה ציבורית ואתית, יירדף על ידי תקשורת חופשית במדינה דמוקרטית.

היו"ר אליהו רביבו:

חבר הכנסת קריב, זמן הדיבור שלך הסתיים.

אופיר כץ (הליכוד):

לא שמעתי גיבוי שלך כששמו את הראש שלו ערוף אתמול. לא שמעתי אותך מגנה את זה.

היו"ר אליהו רביבו:

אני מבקש להודות לך, חבר הכנסת קריב, על הצדק הפואטי - -

אופיר כץ (הליכוד):

אין מישהו שמסיתים יותר נגדו - - - נתניהו.

היו"ר אליהו רביבו:

- - סוף-כל-סוף אתה מודה שישנה רדיפה של התקשורת כלפי ראש הממשלה. הייתי מצפה ממך שתפעל עם אותה תכונה חריגה אצלך, ושתבטא גם את הרדיפה ואת ההכשלות של עיתונאים מהצד הימני של המפה. תודה רבה. אני מבקש לתת את רשות הדיבור לכבוד שר המשפטים, השר יריב לוין, להשיב בשם הממשלה את עמדתה. בבקשה, אדוני.

שר המשפטים יריב לוין:

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, חבר הכנסת קריב, איזה זעקות שבר, מי שישמע, כאילו ששכחנו - - -

נעמה לזימי (העבודה):

מי שישמע - - - מי שישמע מה קרה במשמרתכם. מי שישמע באמת.

שר המשפטים יריב לוין:

כאילו ששכחנו – אדוני - - -

היו"ר אליהו רביבו:

חברת הכנסת לזימי, סיימת את הקצאת קריאות הביניים שלך.

שר המשפטים יריב לוין:

אני מקווה שלפחות בתוך המשכן חברת הכנסת לזימי לא מתכוונת לנהוג כמו שהיא נוהגת מחוצה לו.

היו"ר אליהו רביבו:

אנחנו פה בשביל לוודא.

שר המשפטים יריב לוין:

אני רוצה לומר לך, חברת הכנסת לזימי, שההגנה שאת נהנית ממנה, מטעם מי שאמורים לדאוג לאכיפה שוויונית של החוק, גם היא תיגמר, ואנחנו בדרך לשם.

נעמה לזימי (העבודה):

אתה מאיים עליי? לא הבנתי. איימת עליי עכשיו? על מה בדיוק איימת עליי?

שר המשפטים יריב לוין:

אני לא מאיים, אני מודיע לך. אני מודיע לך. נגמרו הימים – חברת הכנסת לזימי, נגמרו הימים שיש כאן אזרחים סוג ב' - - -

נעמה לזימי (העבודה):

אתה מאיים עליי, אתה מאיים על הדמוקרטיה. אתה מאיים עליי עכשיו - - - אתה לא תאיים עליי. שמעת?

שר המשפטים יריב לוין:

נגמרו הימים שיש כאן אזרחים סוג ב'. תהיה כאן אכיפה שוויונית של החוק, ואת לא תצעקי - - -

היו"ר אליהו רביבו:

חברת הכנסת לזימי, אפשרתי לך – חברת הכנסת לזימי, אפשרתי לך.

נעמה לזימי (העבודה):

השר שהרים את ההפיכה. אתה מאפשר לו לאיים עליי? אתה מאפשר לו לאיים עליי?

היו"ר אליהו רביבו:

לאור העובדה – חברת הכנסת לזימי - - -

שר המשפטים יריב לוין:

חברת הכנסת לזימי, לפני שאת - - -

היו"ר אליהו רביבו:

חברת הכנסת לזימי, לאור העובדה שהנואם פנה אלייך, אפשרתי לך בכל זאת להעיר. בזה זה הסתיים. אגב, מובהר שהוא לא איים עלייך.

נעמה לזימי (העבודה):

הוא איים עליי. הוא איים עליי עכשיו.

היו"ר אליהו רביבו:

אז אני אומר לך שהוא לא איים עלייך. ואת ההסתייגות שלך, את ההסתייגות שלך ממה ששמעת, הבעת היטב. תודה.

נעמה לזימי (העבודה):

אתה אומר לי? בתור מה? לא. אני - - -

שר המשפטים יריב לוין:

היושב-ראש, אני מודה לך.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה.

שר המשפטים יריב לוין:

אני מודה לך. זו לא הפעם הראשונה שחברת הכנסת לזימי לא כל כך מסתדרת עם לראות את המציאות הפשוטה כמו שהיא. אמירה פשוטה שאומרת שכל אזרחי ישראל יהיו שווים, ואת לא תהיי מעל החוק כמו שאולי התרגלת להיות – אנחנו נדאג שכך יקרה, ובזה אין שום איום. בזה יש הבטחה שאני חושב שכל אזרח שומר חוק צריך לרצות בה, שיהיה שוויון לפי החוק לכולם.

קריאות:

עדי עזוז (יש עתיד):

גם ראש ממשלה שומר חוק - - -

שר המשפטים יריב לוין:

עכשיו אני אומר לך, חבר הכנסת קריב, אתה כל כך מזועזע ממרדכי דוד. תגיד, למה הוא מעצבן אותך כל כך, אתה יודע למה?

גלעד קריב (העבודה):

מי?

שר המשפטים יריב לוין:

מרדכי דוד. אתה יודע למה? בגלל שהוא שם לך מראה מול הפרצוף לאיך שאתם התנהגתם במשך תקופה ארוכה מאוד, כאילו המדינה הזאת היא רק שלכם – באלימות, בבריונות, בדרך - -

אפרת רייטן מרום (העבודה):

אתם לא מבינים - - -

שר המשפטים יריב לוין:

- - שהיא הפוך מכל שיח דמוקרטי אמיתי ורציני ותקין. רק שאתם, כמו שאמרתי קודם לחברת הכנסת לזימי, הייתם מעל החוק. איך אמרה זאת שאמורה הייתה לאכוף את החוק? אין מחאה בלי הפרעה לסדר הציבורי.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

- - - אפקטיבית - - -

שר המשפטים יריב לוין:

אני אגיד לך משהו, חבר הכנסת קריב: אם חס וחלילה יישפך כאן דם, לך תהיה אחריות לא מבוטלת לזה.

גלעד קריב (העבודה):

לי?

שר המשפטים יריב לוין:

כי אני אזכיר לך רק אמירה אחת שלך: כאשר התרחש מה שאתה קראת לו "הפגנה", כאשר הגיעו ליד ביתי, שרפו צמיגים, חסמו את הרחוב, התנפלו על הרכב שלי - -

אופיר כץ (הליכוד):

זרקו פח על הרכב.

שר המשפטים יריב לוין:

- - זרקו עליו פח אשפה תוך ניסיון להפוך את הרכב – אנשים שקפצו עליו מכל הכיוונים – אתה אמרת את הדברים הבאים – לא רק שלא גינית, אלא אמרת את הדברים הבאים: לוין מזועזע מההפגנה מול ביתו. בוקר טוב, קוראים לזה דמוקרטיה. טוב שהוא קיבל שיעור באזרחות. כן, לפעמים הפגנות הן סוערות. אז אני אומר לך: מרדכי דוד שמע אותך, מה אתה רוצה ממנו? הוא עושה מה שהצעת לעשות, והאמת – בצורה הרבה יותר עדינה, ייאמר לזכותו. בוא תסביר לי, למה לך מותר ולמרדכי דוד אסור? למה לחברת הכנסת לזימי מותר ולאחרים אסור? בוא תסביר לי איך זה יכול להיות.

נעמה לזימי (העבודה):

- - - מאפיונר.

היו"ר אליהו רביבו:

חברת הכנסת לזימי, בעצם העובדה שבאופן חריג אפשרתי לך לעלות ולמסור הודעה, ויתרת לגמרי על זכותך לקריאות ביניים בנושא. תודה.

שר המשפטים יריב לוין:

למה לפורעי חוק מהשמאל מותר, ולאנשים אחרים אסור אפילו למחות? לא הבנתי. מה זה? יש לכם איזה דם כחול? אני אגיד לך מאיפה זה נובע – זה נובע לא רק מתפיסה אדנותית ואנטי-דמוקרטית, זה נובע גם מהעובדה שאתם התרגלתם שיש במסדרונות אכיפת החוק מבית המשפט העליון מי שאת העתירה של חברנו, השר וסרלאוף, שפירט את האכיפה בררנית בצורה הכי מובהקת וקשה שיכול להיות – התעלם מהעתירה הזאת וזרק אותה מכל המדרגות, כאילו שאנחנו לא רואים מה קורה כאן. הרי גם אתה יודע שהעוול הזה הוא נורא. ואיך אני יודע את זה? כי נמצאת כאן חברת הכנסת מלקו. כשהיא הביאה את הצעת החוק לבטל את הרישומים הפליליים של יוצאי אתיופיה, שהוגשו נגדם מאות כתבי אישום על הפרות סדר ציבורי – בו בזמן שמול כל הפורעים נגד הרפורמה המשפטית לא הגענו אפילו ל-20 כתבי אישום כאלה – התאחדה כל הכנסת ותמכה בחוק שלה, והעברנו אותו בשלוש קריאות. אז למה זה קרה?

מיקי לוי (יש עתיד):

מה הקשר? מה הקשר?

עדי עזוז (יש עתיד):

שר המשפטים יריב לוין:

כי כולם יודעים, חברת הכנסת עזוז, כולם יודעים שיש כאן אכיפה בררנית נוראה, שמונהגת על ידי עו"ד בהרב-מיארה, זאת שנמצאת בניגוד עניינים, לפי מה שפסקו שופטי בג"ץ, שאתה מאדיר כל הזמן. היא נמצאת בניגוד עניינים. לגביה יש פסיקה כזו, חד-משמעית. ואתה, במקום לנהוג בהגינות ולומר לה: יועץ משפטי לממשלה, שיש נגדו פסיקה של בית משפט עליון שהוא בניגוד עניינים – אני כבר לא מדבר על מה שמתגלה רק עכשיו, לפני זמן קצר – איך הוא יושב עוד יום אחד, מעז לחשוב שהוא יכול לשבת בתפקידו? מה, אתם חושבים שאנשים לא רואים את זה? מה אתה חושב, שאפשר לעמוד כאן ולומר כל מיני דברים ואנשים לא זוכרים? לא רואים את המוסר הכפול? אני אומר לך יותר מזה. אני אומר לך יותר מזה, חבר הכנסת קריב, אנחנו עדים להסתות נוראיות, לאירועים אלימים בלתי פוסקים כלפי - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

המיצג של ראש הממשלה אתמול, ראש כרות. ראש כרות של ראש הממשלה. זה נשמע נורמלי? אף אחד לא גינה.

שר המשפטים יריב לוין:

עוד לפני. - - כל כך הרבה בעלי מקצועות – מרופאים ועד עובדים סוציאליים – והרשימה היא, לצערי, ארוכה – ועובדי רשויות מקומיות, ומאבטחים בבתי משפט, ויש כאן רשימה ארוכה-ארוכה של מקרים כאלה ושל גורמים כאלה. למה רק העיתונאים מטרידים אותך? לא הבנתי, למה דווקא הם? מה, גם להם יש איזה דם כחול, שהם צריכים לקבל משהו שאין לאחרים? עכשיו, זה חמור במיוחד משום שאתה הרי יודע שהחוק כבר היום והנחיות היועץ המשפטי לממשלה כבר היום קובעות שבמקרים רבים מאוד שנוגעים לתקיפת עיתונאים, ההתייחסות היא התייחסות מחמירה במיוחד. לכן אתה לוקח את אלה שכבר עכשיו – ואני בעד לתת להם הגנה, צריך לתת להם, מקבלים הגנה – ואתה אומר אני אשים בצד את אלה שאין להם הגנה בכלל, ואני אדאג רק לאלה שגם ככה יש להם כבר הגנה מוגברת. איך תסתכל בעיניים לכל האחרים? לכן, אני אומר לך, חבר הכנסת קריב: אין מקום להצעת החוק הזו. אין מקום לאיפה ואיפה שאתם התרגלתם אליה, ואני נחוש – אני נחוש – לשים לזה סוף. במאבק שאני מנהל הדברים הולכים ונחשפים, האמת יוצאת לאור, הציבור בהמוניו דורש את השינוי, והשינוי הזה קורה וימשיך לקרות.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מה עם ועדת חקירה ממלכתית כדי שהאמת תצא לאור? מה עם ועדת חקירה ממלכתית כדי שהאמת תצא לאור?

שר המשפטים יריב לוין:

אתם תקבלו את אותו יחס שאנחנו מקבלים – לא יותר ולא פחות – מכל רשויות אכיפת החוק ומבית המשפט, וזה יקרה. אני אגיד לך גם יותר מזה, זה יקרה משום שאנחנו נחליף את כל אלה שנוהגים אחרת. תודה.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה, מכובדי, שר המשפטים. חבר הכנסת המציע מבקש לממש את זכותו להגיב על דברי השר. בבקשה, שלוש דקות לרשותך.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי השר, אם היה אכפת לך בקצה הזרת שלך מעובדי הציבור, היית אומר בוא נאשר את הצעת החוק, אבל לקראת הקריאה הראשונה נוסיף את כל העובדים שלטענתך יש לקונה בהגנתם. אבל אותך מעניינים מאבטחי בתי המשפט? על מי אתה מנסה לעבוד? פעם אחת שמענו אותך אומר משהו על המוגנות של עובדי ציבור? די עם הצביעות שלך. אתה מדבר על אכיפה בררנית? תאמר לי, השר לוין, כשעשו פוגרום בליל יום הזיכרון בבית הכנסת הרפורמי ברעננה, אמרת שם משהו? להפך, הלכת לחזק את ידיה של יושבת-ראש סניף הליכוד ברעננה, שהסיתה לפוגרום.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

הפוגרום היה בכפר סבא - - -

גלעד קריב (העבודה):

אתה מדבר על צביעות, על גינוי של אלימות? תאמר לי, שמענו אותך אומר מילה על הפריצה של נערי הגבעות לבסיס בבית ליד, שהיכו קצינים וחיילים? על מי אתה עובד? אתה מדבר על צביעות? בחודשים האחרונים יש גריסה ושחיקה של החסינות הפרלמנטרית של חברי האופוזיציה. אתה תמיד התגאית בכך שהיית יושב-ראש כנסת ממלכתי. איפה אתה? מאיים על חברת הכנסת לזימי. מאיים. מאיים על חברת הכנסת לזימי, כי דבר אחד ברור: שלטון שלבו גס במוגנות של עיתונאים, לעולם לא יגן באמת על חברי האופוזיציה. תלמידו של בגין, מי שבברית המילה שלו ישב על ברכיו של בגין, מה לך ולערכיו הממלכתיים של בגין ושל תנועת החירות המקורית? ועכשיו אני אומר לך, מר לוין, אני אומר לך, מר לוין, ספר לי רגע איך יכול להיות שמי שירו זיקוק תאורה נחקרו במרתפי השב"כ וישבו במעצר חודש, אבל אנשים שמציתים בשטחים בתים של פלסטינים על יושביהם מלווים על ידי המשטרה בחזרה לבתיהם? זה לא מעניין אותך, שר המשפטים. אתה מעז עוד לדבר על אכיפה בררנית. טול קורה מבין עיניך.

אושר שקלים (הליכוד):

כן, כן, כן, יש אכיפה בררנית, כן.

גלעד קריב (העבודה):

דבר אחד אני מבטיח לך: לא אתה תחליף אחרים. אנחנו והעם בקרוב מאוד נחליף אותך, אחרי שאתה הובלת אותנו אל התהום של 7 באוקטובר.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, אנא התיישבו במקומותיכם. אנו מבקשים לעבור להצבעה על הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת עיתונאים), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת גלעד קריב. הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 37 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 51 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת עיתונאים), התשפ"ה–2024, לא נתקבלה.

היו"ר אליהו רביבו:

37 בעד. 51 נגד. אשר על כן אני קובע בזאת כי הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת עיתונאים), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת קריב לא אושרה, ותוסר מסדר-יומה של הכנסת.

היו"ר אליהו רביבו:

לפני שנעבור לנושא הבא שעל סדר-היום, חברת הכנסת נעמה לזימי ביקשה להתייחס בהודעה אישית.

קריאה:

למה? למה עכשיו?

היו"ר אליהו רביבו:

ככה. ככה. סליחה. חברת הכנסת לזימי. חברת הכנסת לזימי, לפני שאת משתמשת בזכותך, האישור הזה הוא וולונטרי לחלוטין, לא היה בו הכרח. אני מבקש ממך שתכבדי את זה על ידי נשיאת דברים שתואמים את הכבוד שמגיע למשכן הזה. תגיבי באופן ענייני. בבקשה.

נעמה לזימי (העבודה):

שר המשפטים, יריב לוין, שר ההפיכה המשטרית, שר ההפיכה המשטרית איים עליי הרגע, כי זה מה שאתם רוצים כאן: אופוזיציה מוכנעת לחלוטין; אפס מתנגדי שלטון ברודנות שאתה בונה כאן. אתה רק ההמשך לכל מה שהממשלה הזאת עושה, אבל אתה בהחלט אבן הראשה של ההפיכה המשטרית. שר משפטים שמתרועע עם עבריינים. רק אתמול משה סעדה איים על המשנה ליועמ"שית איומים מאפיוזיים לידינו. אבל כמובן, רוח המפקד, רוח המפקד. אתם הבאתם אותנו לטבח.

משה סעדה (הליכוד):

אמרתי את האמת, תתביישי לך.

נעמה לזימי (העבודה):

אתם החלשתם את המדינה הזאת. החלשתם את המדינה כדי לחולל פה הפיכה משטרית.

משה סעדה (הליכוד):

תתביישי לך, אמרתי את האמת - - - מי את מגינה בכלל? את מגינה על היועמ"שית? בושה וחרפה.

נעמה לזימי (העבודה):

שר המשפטים ניצח על ההפיכה. 4 בינואר ייזכר לדיראון עולם כתאריך שבו הצבת את חורבן המדינה בעבור כיסא ובעבור שררה. אנחנו קמנו ונלחמנו בך. נלחמנו בכם, ונמשיך להילחם בכם, כי הדמוקרטיה הישראלית תנצח. אתה לא מאיים עליי, יריב לוין; אתה לא מפחיד אותי. תקשיב טוב, אני אומרת לך, ההתנהגות המאפיוזית שלך לא תהלך עלינו אימים; אנחנו מבינים עוד יותר עם מי יש לנו עסק. אנחנו מבינים עוד יותר למה צריך להיאבק בכם. אתה החלטת לרסק את מערכת המשפט והדמוקרטיה הישראלית בחסות השחיתות של נתניהו וחבריו.

היו"ר אליהו רביבו:

לא, לא.

נעמה לזימי (העבודה):

בחסות הרצון לסיפוח.

היו"ר אליהו רביבו:

חברת הכנסת לזימי, חברת הכנסת לזימי.

נעמה לזימי (העבודה):

בחסות הצורך בהשתמטות.

היו"ר אליהו רביבו:

חברת הכנסת לזימי, אם אני אפנה אלייך עוד פעם, את יודעת מה אני עושה אם את לא מגיבה.

נעמה לזימי (העבודה):

סך הכול מתאים שארגון פשע - -

היו"ר אליהו רביבו:

חברת הכנסת לזימי, את לא עונה. תורידו אותה, בבקשה.

נעמה לזימי (העבודה):

- - שנקרא הליכוד מתנהל במאפיוזיות.

היו"ר אליהו רביבו:

מייד, מייד, לא רגע ולא נעליים, תורידו אותה.

נעמה לזימי (העבודה):

איימתם עליי.

היו"ר אליהו רביבו:

ותסגרו לה את המיקרופון. תורידו אותה, בבקשה. סיימנו. סיימנו. אנחנו נימנע מזה, אנחנו רוצים להתקדם. תודה רבה. חברת הכנסת לזימי, תזכרי רגע משהו ממני: בפעם הבאה, כשנהיה באותה הסיטואציה ואני יושב בדיון – תקשיבי – אל תגישי בקשה, כי התשובה כבר ידועה מראש.

היו"ר אליהו רביבו:

אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום: הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – ביטול פעולה מכוח הרשאה לחיוב בשל היעדר יתרה מספקת בחשבון והגבלת עמלות בשל הרשאה לחיוב), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת ינון אזולאי. בבקשה, אדוני, דקה מהמקום.

ינון אזולאי (ש"ס):

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. השר יריב לוין, מי מפריע לו שם? עמיחי. יריב לוין, אני רק אומר לך דבר אחד: אנחנו, הם צועקים ואנחנו ממשיכים. הם יצעקו, אנחנו נעביר את חוק הגיוס; הם יצעקו, אנחנו נעביר את התקציב; הם יצעקו, ונטפל גם במערכת המשפט. הגיע הזמן שהיועמ"שית, עם כל השחיתות שלה, היא כבר תלך הביתה. מספיק, כל פעם תאיימו ותהלכו אלינו אימים. שכחתם מה עשיתם לכתבים בערוץ 14 ובשאר הערוצים.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

ינון אזולאי (ש"ס):

מספיק, די. תודה, תודה רבה לך. אדוני היושב-ראש, אני מתכבד, אני מתכבד - - -

היו"ר אליהו רביבו:

תודה, חברת הכנסת פרידמן. חברת הכנסת פרידמן, אמרת – כיבדתי. בבקשה.

ינון אזולאי (ש"ס):

אני מתכבד להציג את הצעת החוק, חוק הבנקאות. בעצם זו הצעת חוק – לפני מספר שנים, בשנת 2023, עברה הצעת חוק של צ'קים חוזרים, שהבנק לא יוכל להחזיר צ'ק ללקוח אלא אם כן הוא הודיע לו בטרם סיום יום העסקים. כרגע הוראות הקבע לא נמצאות בחוק. ניסיתי להגיע להבנות, לצערי, לא הצלחתי. לצערי, בנק ישראל גם לא כפה כנראה את עמדתו בעניין הזה. לכן הגשתי את הצעת החוק, שגם הוראת קבע שחוזרת – יצטרכו להודיע לו קודם לכן. דבר נוסף בהצעת החוק הזאת: יש כיום אנשים שיש להם הוראת קבע, הוראת קבע שיכולה להיות גם של 18 שקלים, של 26 שקלים, אבל כשחוזרת הוראת הקבע – היא חוזרת, משלמים עליה עמלה של 39 שקלים, 49, תלוי באיזה בנק אתה נמצא. לפעמים ההחזרה של הוראות קבע יותר גדולה ממה שאותו אחד רצה לתרום גם. ולכן הצעת החוק הזאת באה להגביל ולומר: עד 10 שקלים או 5% מערך ההוראה, הנמוך מבניהם. זה חלק מהטיפול שלי בבנקים, באהבה אני עושה את זה להם, כי אני למען האזרח, ובעזרת השם ככה נצליח. תודה.

היו"ר אליהו רביבו:

יישר כוח גדול. לגישתי אתה מקל איתם כאן. יעלה וישיב השר זאב אלקין בשם הממשלה.

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

אדוני היושב-ראש, חבריי השרים וחברי הכנסת, הממשלה תומכת בהצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח), שהציג כאן חבר הכנסת ינון אזולאי, ואני קורא לכל חברי הכנסת להצביע בעד הצעת החוק.

היו"ר אליהו רביבו:

באופן יעיל, תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, אנא, התיישבו במקומותיכם. אנו נעבור להצבעה על הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – ביטול פעולה מכוח הרשאה לחיוב בשל היעדר יתרה מספקת בחשבון והגבלת עמלות בשל הרשאה לחיוב), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 54 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – ביטול פעולה מכוח הרשאה לחיוב בשל היעדר יתרה מספקת בחשבון והגבלת עמלות בשל הרשאה לחיוב), התשפ"ה–2025, לוועדת הכלכלה נתקבלה.

היו"ר אליהו רביבו:

54 בעד, אין מתנגדים. אשר על כן, אני קובע כי הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – ביטול פעולה מכוח הרשאה לחיוב בשל היעדר יתרה מספקת בחשבון והגבלת עמלות בשל הרשאה לחיוב), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הטרומית, ותעבור להמשך קידומה לקריאה הראשונה בוועדת הכלכלה.

היו"ר אליהו רביבו:

חבריי חברי הכנסת, אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (חשבונות ללא תנועה), התשפ"ה–2024. אנחנו נעבור להצבעה. הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 45 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (חשבונות ללא תנועה), התשפ"ה–2024 לוועדת הכלכלה, נתקבלה.

היו"ר אליהו רביבו:

45 בעד, אין מתנגדים, אשר על כן אני קובע כי הצעת החוק לתיקון פקודת הבנקאות (חשבונות ללא תנועה), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור להמשך טיפולה והכנתה לקריאה הראשונה לוועדת הכלכלה, גם כן. תודה רבה.

היו"ר אליהו רביבו:

חבריי חברי הכנסת, אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום: הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון – הקצאת מקרקעין לרשויות מקומיות לטובת הקמת מתקני אנרגיה מתחדשת), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת משה סעדה. לרשותך, אדוני, דקה מהמקום, בבקשה.

משה סעדה (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מטרת החוק להקצות 1,000 דונם לכל מועצה או רשות מקומית בפריפריה – בית שאן, מגדל העמק, ירוחם, מצפה רמון; בכל רחבי הארץ, יהודה ושומרון כמובן, מעלה אדומים – לטובת סולאריים, מתקנים סולאריים. זה אומר שכל יישוב מקבל 15 מיליון שקל בשנה הכנסה. בנוסף, זו עצמאות אנרגטית. הראשון שאמר את זה – זה היה לפני 70 שנה – דוד בן-גוריון. הוא אומר: ניקח את השמש, נייצר אנרגיה ונפריח את השממה. 50 שנה לא ידענו לעשות את זה טכנולוגית. אחרי 50 שנה ידענו לעשות ולא עשינו את זה, 20 שנה המדינה לא עשתה. עכשיו, בניגוד לנפט וגז – אם לא לקחת שנה, תיקח בשנה הבאה – בדבר הזה, מה שלא תעשה, לא תיקח. לכן המטרה של החוק להעניק לכל הרשויות, בפריפריה, בדרום, בצפון, ירוחם, מצפה רמון, ערד, בית שאן, מגדל העמק – בכל שנה 15 מיליון, לגרום לתיקון של עוול ולאפשר להם עוד כסף לחוסן ולחינוך, לעשות פה ממש מעשה של צדק. אני רוצה להודות מהמקום הזה לאליה וינטר, ראש מועצת מצפה רמון, שהוביל איתי את החוק הזה. אני חושב שבחוק הזה כל הקואליציה, האופוזיציה, צריכים להצביע בעד, כי זה לטובת הפריפריה, ואני מודה לכם על כך.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה, חבר הכנסת סעדה. יעלה ויעדכן את עמדת הממשלה, השר זאב אלקין, בבקשה.

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

אדוני היושב-ראש, חבריי השרים וחברי הכנסת, הממשלה קיבלה החלטה לתמוך בהצעת חוק רשות מקרקעי ישראל של חברי הכנסת משה סעדה וששון גואטה, עם התניה אחת, חבר הכנסת סעדה – שהצעת החוק תחזור לוועדת שרים לקריאה ראשונה. אני מקווה שאתה מקבל את ההתניה. איפה חבר הכנסת סעדה? איפה?

היו"ר אליהו רביבו:

חבר הכנסת סעדה, פונים אליך כמציע.

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

אני פה רק שליח, זה מה שנמסר לי – התנאי של ועדת השרים לחקיקה. בסדר, מקבל? מעולה. ומבחינתי, באופן אישי, אני רוצה להודות לחבר הכנסת סעדה על היוזמה שלו ולברך אותו. אני חושב שזאת הצעת חוק מאוד מאוד חשובה, שתעזור מאוד לרשויות באזורי הפריפריה, כולל כאלה שאני מטפל בהם עכשיו במסגרת תפקידי. לכן יישר כוח גדול על קידום הצעת החוק, ואני קורא לכל חברי הכנסת להצטרף ולתמוך בהצעת החוק הזאת, תודה רבה.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה, מכובדי השר. עד שתשבו במקומותיכם אני מבקש לקבל בברכה ולקדם את הגעתם של משלחת הצוערים של משרד החוץ. אתם דור העתיד של הדיפלומטיה הישראלית בישראל ובתפוצות. ברוכים וברוכות הבאים. חבריי חברי הכנסת, אנו נעבור להצבעה על הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון – הקצאת מקרקעין לרשויות מקומיות לטובת הקמת מתקני אנרגיה מתחדשת), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת משה סעדה. הצבעה. הצבעה מס' 16 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 42 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון – הקצאת מקרקעין לרשויות מקומיות לטובת הקמת מתקני אנרגיה מתחדשת), התשפ"ה–2025, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.

היו"ר אליהו רביבו:

42 תומכים, נוכח אחד, נמנע אחד. אשר על כן אני קובע כי הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון – הקצאת מקרקעין לרשויות מקומיות לטובת הקמת מתקני אנרגיה מתחדשת), התשפ"ה–2025, אושרה, ותעבור להכנתה לקריאה הראשונה בוועדת הפנים והגנת הסביבה.

היו"ר אליהו רביבו:

חבריי חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצעה הבאה על סדר-היום.

קריאה:

עכשיו זה רק הצבעה.

היו"ר אליהו רביבו:

כן, זה נומק. אני תכף אסביר את זה. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי לידה לעצמאיות – מתן זכות לעבודה חלקית), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אושר שקלים. ההצעה נומקה. אשר על כן, נעבור ישר להצבעה.

קריאה:

לא, יש הצמדה.

היו"ר אליהו רביבו:

טוב. אז מכיוון שההצעה הבאה מוצמדת, אנחנו נאלצים לא לצאת כרגע להצבעה. אנחנו מאפשרים שלוש דקות דיבור למצמיד, ווליד טאהא, בשם - - -

קריאה:

הוא ויתר.

קריאה:

הוא חייב.

היו"ר אליהו רביבו:

למה? הוא לא חייב.

קריאה:

לא, הוא חייב לנמק.

היו"ר אליהו רביבו:

טוב.

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

מספיק משפט.

היו"ר אליהו רביבו:

אתה יכול לקפל את הדף, חבר הכנסת ווליד טאהא, ופשוט להודות ולברך את חברת הכנסת ח'טיב על היוזמה שלה, ונעבור להצבעה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אז אני אומר, מכובדי היושב-ראש: אכן, אני מציג את הצעת החוק בשמה של חברתי חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, ומטרת הצעת החוק הינה תיקון נקודתי וצודק בחוק הביטוח הלאומי, תיקון המאפשר לנשים עצמאיות ליהנות מדמי לידה באופן הוגן, גם כאשר הן ממשיכות בעבודה חלקית או מינימלית בתקופת הלידה. לפי החוק הקיים, אם אישה עצמאית מכניסה כסף במהלך התקופה שבעדה משולמים לה דמי לידה, הדבר עלול להוביל לשלילת זכאותה לדמי לידה. במטרה לסייע לאותן נשים עצמאיות בעולם העסקים, ועל מנת למנוע מצב שבו נפגעת זכאותה לדמי הלידה, מוצע לאפשר לה להמשיך לעבוד בכפוף לתנאים הבאים: 1. העיסוק הוא בהיקף שאינו עלה על 40 שעות; 2. היא עבדה כעצמאית תקופה של 12 חודשים; 3. העסק שבבעלותה הוא עסק קטן או זעיר. תיקון זה מאפשר הגדלה של שיעור הנשים העצמאיות – מעודד את יציאתן לשוק העבודה העצמאי ללא חשש לגורל העסק. תודה רבה.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה, חבר הכנסת ווליד טאהא. אנחנו עכשיו עוברים להצבעה. השר מוותר על זכותו להשיב? לא, אי-אפשר לעצור את סדר הדיון, סליחה.

אושר שקלים (הליכוד):

הוא רוצה לדחות - - -

היו"ר אליהו רביבו:

אי-אפשר, הצמדה היא הצמדה אבסולוטית. אין שאלה בכלל. ברור, ברור, אחרת זאת לא הצמדה. חבריי חברי הכנסת, אנא תפסו את מקומותיכם.

אופיר כץ (הליכוד):

היו"ר אליהו רביבו:

אופיר, אתם הודעתם שהשר מוותר על זכותו להשיב והכרזתי על כך. הוא ויתר על זכותו והכרזתי על הצבעה. אז מה, עכשיו אני אבטל את - - -

אופיר כץ (הליכוד):

היו"ר אליהו רביבו:

בכל מקרה, חבר'ה, אני מצטער. סליחה, לא, לא, זה לא מקובל. לא מקובל. ככה לא מנהלים את הדיון, סליחה.

קריאה:

היו"ר אליהו רביבו:

אי-אפשר, אבל זאת לא הצמדה.

קריאה:

היו"ר אליהו רביבו:

היא מוצמדת לאושר. חבר'ה, אני ממש מצטער. אופיר, אני חייב להצביע. חבריי חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי לידה לעצמאיות – מתן זכות לעבודה חלקית), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אושר שקלים. הצבעה. הצבעה מס' 17 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 34 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי לידה לעצמאיות – מתן זכות לעבודה חלקית), התשפ"ה–2025, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה.

היו"ר אליהו רביבו:

בעד – 34, אין מתנגדים, אין נמנעים. אשר על כן, אני קובע כי הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי לידה לעצמאיות – מתן זכות לעבודה חלקית), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אושר שקלים, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקראת הקריאה הראשונה. לפני שנעבור להצבעה הנוספת, אני מבקש לקדם בברכה את מכובדינו הגמלאים מכלל רחבי הארץ, שהטריחו את עצמם והגיעו לראות את התנהלות הפעילות במשכן. ברוכות וברוכים הבאים. אנחנו חייבים לכם את חיינו, בזכותכם אנחנו יושבים כאן. אורך ימים ושנות חיים. בריאות איתנה. חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי לידה לעצמאיות – מתן זכות לעבודה חלקית), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין וקבוצת חברי הכנסת. הצבעה. הצבעה מס' 18 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8 נגד – 27 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי לידה לעצמאיות – מתן זכות לעבודה חלקית), התשפ"ג–2023, לא נתקבלה.

היו"ר אליהו רביבו:

בעד – שמונה, נגד – 27. אשר על כן אני קובע בזאת כי הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי לידה לעצמאיות – מתן זכות לעבודה חלקית), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת ח'טיב יאסין וקבוצת חברי הכנסת לא אושרה, ולכן תוסר מסדר-יומה של הכנסת.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

היו"ר אליהו רביבו:

מה אתה מבקש? אתה בעד. חבר הכנסת אחמד טיבי לא הספיק להצביע, ומבקש להודיע לפרוטוקול כי הוא בעד בהצבעה. זה לא משנה את המשמעויות. נכנס לפרוטוקול. תודה רבה.

היו"ר אליהו רביבו:

הצעת חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית) (תיקון – חקירה והעדה מותאמת למתמודדי נפש), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר. בבקשה, לרשותך דקה מהמקום.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

מדובר בחוק חשוב. אני רוצה להגיד תודה רבה גם לחבר הכנסת שמחה רוטמן, גם לאופיר כץ, יושב-ראש הקואליציה, וכמובן לשר. בכוונתי להצמיד את הצעת החוק הזו להצעת החוק הממשלתית. אומנם הצעת החוק שלי רחבה יותר, גם מדברת על חוקר מיוחד וגם על נוכחות סניגור בחקירה לאנשים עם התמודדות וקשיים נפשיים – הצעה שבעיניי באמת תחסוך את עוגמת הנפש, את הידרדרות המצב הנפשי של מתמודדי הנפש בחקירות לא להם, בוודאי בהודאות שווא, וכמובן, תחסוך כוח וזמן למשטרה, שתוכל באמת להתפנות לדברים האמיתיים שלה. אז אני מברכת על הצעת החוק הזו, מבקשת מכולם להצביע בעד, ושכבר נצליח להעביר אותה בקריאה שנייה ושלישית ממש בקרוב. תודה רבה.

היו"ר אליהו רביבו:

בבקשה. תודה רבה לך. השר שישיב בשם הממשלה הוא שר המשפטים יריב לוין. עשר דקות לרשותך, אדוני, ברוך הבא.

שר המשפטים יריב לוין:

היו"ר אליהו רביבו:

התקדם, אדוני השר, אנחנו נבדוק את זה.

שר המשפטים יריב לוין:

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, הצעת החוק הממשלתית בעניין נוכחות עורך דין בחקירת אוכלוסיות שונות (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה), התשפ"ה–2025, נדונה בימים אלה בוועדת חוקה, למעשה נמצאת ממש ממש בישורת האחרונה. אני הסכמתי וועדת השרים מסכימה להעביר בקריאה הטרומית את הצעת החוק הזו של חברת הכנסת וולדיגר, שבאמת עוסקת גם היא בנושא החשוב הזה, ולתמוך בה בכפוף לכך שהיא תמוזג להצעה הממשלתית, ושבתהליך המיזוג לא יהיה שום עיכוב להשלמת ההצבעות על ההצעה הממשלתית. בהנחה שכך המצב, אני קורא לכנסת לתמוך בהצעת החוק, ומודה לך על התרומה שלך והעיסוק החשוב שלך בנושא הכל-כך כואב וחשוב הזה. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חברת הכנסת פנינה תמנו ביקשה להתנגד. שלוש דקות, בבקשה.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, חברת הכנסת מיכל וולדיגר, אני עולה לכאן כדי להגיד לך תודה בשם עשרות אם לא מאות אלפים של מתמודדי נפש ומתמודדות, שאת הפכת להיות הקול שלהם כאן בכנסת, ומי שפועלת כל העת למענם. זה בכלל לא מובן מאליו, בטח בהליכים של חקירה וברגעים הכי קשים, כאשר אנחנו יודעים שלא אחת בשל המצב הבריאותי הם נקלעים בעל כורחם לסיטואציות כל כך קשות. תמיד אנחנו מדברים על זה שיש להם יחסי ציבור גרועים, אבל אני כן רוצה לומר לך שהעלית את הרף כאן בכנסת לגבי יחסי הציבור, נקרא לזה – אז בזמנו כתב את זה מבקר המדינה: לכל אדם יש את הזכות, לכל אישה יש את הזכות לחיות בביטחון פיזי ונפשי. ככל שאנחנו עוסקים בדיוק באנשים החלשים האלה, אני חושבת שאנחנו מכניסים כבוד לבית הזה, ואומנם לא הייתה לי דרך אחרת אלא לעלות לפה כביכול ולהתנגד, אבל אני עליתי לכאן כי היה חשוב לי לומר לך מילה טובה. אני אגיד לך כמי שהקימה בפעם הראשונה - -

קריאה:

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה. - - את השדולה למען מתמודדי הנפש כאן בכנסת, לא הצלחתי לעשות ולו עשירית ממה שאת מצליחה לעשות כאן, ושתדעי לך שיש לך כאן שותפים. תראי בי שותפה בכל מה שצריך למענם. תודה רבה לך.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית) (תיקון – חקירה והעדה מותאמת למתמודדי נפש), התשפ"ה–2025, הצבעה. הצבעה מס' 19 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 27 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית) (תיקון – חקירה והעדה מותאמת למתמודדי נפש), התשפ"ה–2025, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.

היו"ר ניסים ואטורי:

27 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית) (תיקון – חקירה והעדה מותאמת למתמודדי נפש), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הטרומית, ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה ראשונה.

היו"ר ניסים ואטורי:

הודעה למזכירות הכנסת.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – מסקנות ועדת הכלכלה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת ינון אזולאי, מאיר כהן, יאסר חוג'יראת, עאידה תומא סלימאן ויצחק קרויזר בנושא: פערי תעריפים בביטוחי הרכב והוראת רשות שוק ההון להוזלת המחירים; הודעת שר החינוך על מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת אושר שקלים, אברהם בצלאל ולימור סון הר מלך בנושא: החרמת תפילין מתלמיד בבית הספר – פגיעה חמורה בזהות היהודית. עוד אבקש להודיעכם כי בהתאם לסעיף 96 לתקנון הכנסת, הודיע חבר הכנסת יוראי להב הרצנו כי הוא חוזר בו מהצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – פטור מהיטל השבחה למוסד ללא כוונות רווח), התשפ"ו–2025, שמספרה פ/6304/25. תודה.

היו"ר ניסים ואטורי:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעות רגילות ודחופות לסדר-היום. ההצעה הראשונה היא הצעה רגילה לסדר-היום בנושא: הקרב ששכחו – הדחיפות הבהולה בתקצוב פעילות ההסברה האזרחית בישראל. את ההצעה הגישה חברת הכנסת שלי טל מירון. בבקשה, לרשותך עד עשר דקות.

שלי טל מירון (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב בראש. יש פה שר? מי השר? יש?

היו"ר ניסים ואטורי:

יש את אלמוג.

קריאה:

אלקין פה.

היו"ר ניסים ואטורי:

אלקין פה.

שלי טל מירון (יש עתיד):

לדעתי הוא עדיין לא שר, אולי בהמשך.

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

שר - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

אלקין שר.

שלי טל מירון (יש עתיד):

לא, הכול בסדר, רק שאלתי. הכול טוב, אפשר להיות רגועים. קודם כול ולפני הכול, אחרי שנתיים, יותר משנתיים מאז 7 באוקטובר – אתם יודעים, כשהבטנו על היציע וראינו את תמונות החטופים, זה מראה מצד אחד כמובן שאנחנו מאוד שמחים שכמעט ואין תמונות של חטופים ביציע, אבל אני מסתכלת ורואה את תמונתו של רני מולנו ככה במרכז – רק להגיד שאנחנו לא שוכחים אותו, ושאנחנו צריכים לעשות הכול כדי שהוא ישוב אלינו. אנחנו שולחים חיזוקים למשפחה שלו, שעוברים רגעים לא פשוטים, אני בטוחה, וכל עם ישראל מתפלל ורוצה בהשבתו לקבורה ראויה על אדמתו. אז ההצעה הזו לסדר-היום שהגשתי, מדברת בעצם על נושא ההסברה. אני שונאת את המילה הסברה, אני לא אוהבת אותה, אני מעדיפה לקרוא לזה דיפלומטיה ציבורית. בזמן המלחמה הזאת הייתה לי הזכות לעסוק הרבה מאוד בדיפלומטיה ציבורית גם פה בתוך ישראל אבל בעיקר מחוץ לישראל. זה התחיל מזה שממש מ-8 באוקטובר התחלתי לעשות ראיונות בתקשורת הזרה כדי להסביר מה קרה לנו ב-7 באוקטובר, וזה התגלגל מאוד מאוד מהר לכך שהזמינו אותי להרבה מאוד פרלמנטים באירופה לדבר על 7 באוקטובר, על החטופים, על האלימות המינית של החמאס. לאט- לאט ככה צברתי ניסיון, רקורד וידע, ונפגשתי בשנתיים האחרונות לדעתי עם מעל 1,000 נבחרי ציבור מהעולם – ראשי מדינות, שרים, ראשי ועדות, נבחרי ציבור – כמובן, עיתונאים, קהילות יהודיות, חוקרים ועוד ועוד – אבל הרבה מאוד פגישות פוליטיות עם מנהיגים מרחבי העולם, ולמדתי הרבה מאוד בדרך הזאת שעשיתי. בעיקר למדתי על המקומות שבהם אנחנו צריכים להשתפר. ואני חייבת להגיד, הייתי בדיון בוועדת המשנה של חוץ וביטחון בנושא הסברה וכו', מנכ"ל משרד החוץ היה שם, והיה בינינו שיח מאוד מעניין. חלק מהדברים שנעשו במשרד החוץ הם דברים חשובים וטובים, אבל יש לנו עוד דרך ארוכה לעשות. אני רוצה גם לעשות הפרדה בין השגרירים שלנו והצוותים שלהם, שעושים עבודה מאוד מאוד טובה במדינות שונות בעולם, בתנאים מאוד קשים. באמת, אני ביקרתי בהרבה מדינות וראיתי במו עיניי, הם קודם כול תחת חזית של התקפה מאוד מאוד קשה, עם תקציבים ממש ממש דלים ועם כוח אדם דל – ועושים עבודה טובה מאוד. יחד עם זה, מדינת ישראל כמדינה חייבת להשתפר בכל מה שקשור לאיך אנחנו מוציאים את האמת שלנו החוצה בעולם, ואיך אנחנו עושים הסברה אזרחית טובה יותר. אז הדבר הראשון שאני רוצה להגיד זה שאין לנו אסטרטגיה לאומית מסודרת לנושא הזה, וזה אומר שיש תחושה קצת של בלגן. אם אפשר קצת שקט, כי אי-אפשר ככה. באמת, זה ממש קשה. אין אסטרטגיה לאומית מסודרת, יש יותר מדי גורמים מדיניים שעובדים במקביל: יש את משרד החוץ, היה את דובר צה"ל, היה משרד ההסברה, היה משרד התפוצות, אחר כך העבירו סמכויות. היו המון המון גורמים. אם אני לא טועה, לא מינו מנכ"ל לרשות ההסברה הלאומית. היו המון גורמים, והייתה תחושה של איזשהו כאוס וחוסר התאמה בין הגורמים. בלי שיש מסר אחיד ויעדים ותוכנית ברורה עם מפקד אחד לאירוע, קשה מאוד מאוד להגיע להישגים. הדבר השני שאני רוצה לגעת בו, הוא שמצאתי את עצמי הרבה מאוד פעמים במפגשים כאלה, בפגישות כאלה, צריכה להסביר אמירות חסרות אחריות של פוליטיקאים שלנו. זה אומר, בעיקר שרים בממשלה שיש להם את הבמה, ושעוקבים אחרי מה שהם אומרים. אז הרבה פעמים שרים פה צייצו כל מיני דברים – גם אם זה בעברית – וחשבו שרק פה בישראל רואים את זה, אבל למעשה זה הודהד בכל העולם. נעשה שימוש נרחב בדברים האלה, ונשאלתי על זה שוב ושוב ושוב ושוב. אני יושבת-ראש ארגון הידידות הפרלמנטרי ישראל-בריטניה, וזימנו אותי לתת עדות לוועדת החוץ הבריטית. נתתי שם עדות של שעה. ונשאלתי הרבה מאוד שאלות, ורבות מהשאלות היו על התבטאויות של חברים בממשלה שלנו. צריך להבין שיש אחריות מאחורי המילים שאנחנו מדברים, וזה מהדהד החוצה. אחר כך אנחנו צריכים להסביר את האמירות שהן חסרות אחריות. אני גם חושבת שיש יותר מדי שימוש בפוליטיקאים כדוברים, אפילו שאני בעצמי עשיתי זאת, אבל אני הגנתי על מדינת ישראל בפני העולם. בהקשר הזה אין שום קשר, אופוזיציה, קואליציה, אני שליחה של מדינת ישראל. לכל מדינה שנשלחתי אליה הגנתי על מדינת ישראל בחירוף נפש, גם בתקשורת הבין-לאומית. אחד הנושאים החשובים זה היעדר תגובה מהירה. בזמן שהעולם מתמלא מהר מאוד בנרטיבים כוזבים, התגובה הישראלית מגיעה מאוחר מדי, לאט מדי, ולא מספיק מהר עם חומרים. אפילו ב-7 באוקטובר, בגלל שהייתי דוברת חיל אוויר ואני מכירה את התהליכים ויודעת איך זה עובד גם בתקשורת וגם בצבא, ידעתי שהנרטיב יעבור להיות מהר מאוד עזה ולא 7 באוקטובר. בראש שלי כבר התכוננתי לזה, אבל אני חושבת שלמערכות פה לקח זמן להתאפס ולהבין את זה. נושא חשוב מאוד הוא ההתעלמות מהרשתות החברתיות כמוקד זירה מרכזי. אני חושבת שזירת התקשורת בכלל, והרשתות החברתיות בפרט, זו זירה ממש לא פחות חשובה מהזירות שנלחמנו בהן במלחמה הזאת. ראינו את זה בקמפיינים מטורפים של החמאס, שלצערי הרב מאוד, במקרים מסוימים הצליחו מאוד, וסחפו את כל העולם אחריהם – בין אם זה קמפיין ההרעבה. ושאלתי את עצמי איך מדינת ישראל, מדינה כל כך חזקה, מוצלחת, הסטארט-אפ ניישן עם מוחות מבריקים ויחידות מופלאות וחברות טכנולוגיות אדירות, איך בסוף חמאס מנצח אותנו ברשתות החברתיות בקמפיינים שקריים לחלוטין? ובזה מדינת ישראל חייבת להשתפר. אנחנו יודעים שהיו פה עשרות שנים של קטאר ושל גורמים אחרים שהשקיעו בדבר הזה ברחבי העולם, גם באירופה, גם בארצות הברית, גם בקמפוסים, וממש חדרו לכל מקום, והכינו תשתית מטורפת, וב-7 באוקטובר פשוט לחצו על הכפתור והפעילו את הזירה הזאת, והצליחו לייצר רעש תקשורתי בכל העולם. מטורף לחלוטין, ובזה אנחנו נכשלנו. עכשיו, נוצר פה מצב שאנחנו נגררים, אנחנו לא מובילים. הם מייצרים איזשהו נרטיב, ואנחנו צריכים להגן, אנחנו צריכים להתגונן, אנחנו צריכים להסביר למה זה לא נכון, במקום שאנחנו נוביל את הנרטיב. ובזה מדינת ישראל חייבת, חייבת להשתפר. חסרים לנו דוברים רהוטים בשפות זרות, בטח בשפה האנגלית. לא פוליטיקאים, אלא חבר'ה מוכשרים צעירים, שגם משתמשים ברשתות החברתיות, ויש להם המון עוקבים, והם משפיענים, להשתמש בהם כדי לעשות את ההסברה של מדינת ישראל. זה חסר מאוד מאוד. אין מספיק עבודה עם הקהילות היהודיות בעולם; אין שת"פ מספיק צפוף, כדי להיעזר בהם להעביר את הדבר הזה. אין מספיק עבודה מול האקדמיה העולמית, ואני חייבת להגיד שיש הרבה מאוד אקדמאים ישראלים, שעובדים באקדמיה בחוץ לארץ, והם ממש נרדפים, ממש נרדפים, באוניברסיטאות, ואנחנו לא עושים מספיק בעניין הזה. חדר המצב, מה שנקרא, זה לא מספיק. אנחנו צריכים שיהיו מספיק אנשים שעוקבים אחרי הרשתות הגדולות בטח, שזה CNN ו-BBC. עשיתי הרבה ראיונות ב-BBC, תאמינו לי, אין קשה מזה, באמת חזית קשה מאוד. אבל דווקא שם אנחנו צריכים להתעקש. דווקא שם, כשעולה ידיעה שקרית, אנחנו צריכים להעלות מיידית דובר שיסתור את הדבר ויגיד את האמת. אנחנו לא מספיק עושים את זה. אין מספיק נוכחות באולפנים בחו"ל. לא מספיק נוכחות בהרבה מדינות שאנחנו זונחים לחלוטין ולא עושים את זה שם. אני יודעת שבשנה הקודמת הייתה העברה תקציבית, לדעתי של חצי מיליארד שקלים, למשרד החוץ לטובת הסברה. אני יודעת שנעשתה עבודה. ישבתי מול המנכ"ל, והוא סיפר לי על הפרויקטים, אבל אני חייבת להגיד: זו טיפה בים. זה לא מספיק. מדינת ישראל, בגלל 7 באוקטובר חייבת להבין שמעכשיו והלאה – לא במלחמה, לא חס ושלום במלחמה הבאה, עכשיו – חייבת להשקיע בתשתית; חייבת לייצר תוכנית אסטרטגית איך אנחנו בונים את עצמנו קדימה; איך אנחנו משקמים את המצב; איך אנחנו מספרים את הסיפור הישראלי היפה, האחר; זה שהעולם פחות מכיר. את ישראל הדמוקרטית, הליברלית, עם הטכנולוגיה המופלאה, עם ההייטק המדהים, עם הרבה מאוד דברים מופלאים שקורים פה ולא יוצאים החוצה. אנחנו צריכים לייצר את הנרטיב, וזה לא קורה מספיק. אני יודעת שיש עכשיו תוספת תקציבית גדולה מאוד שהולכת לתחום הזה, בתקציב החדש – זה מה שהבנתי. אני מקווה מאוד שישתמשו בתקציב הזה כדי לבנות תשתית אמיתית ותוכנית אסטרטגית לטפל בנושא הזה, מיידית. לא לחכות לשעת החירום הבאה, אלא לעשות את זה עכשיו ולהגיע מוכנים. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. אני מזמין את השר – סגן השר – אלמוג כהן. פעמיים טעיתי, בפעם השלישית אתה תהיה שר.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, כנסת נכבדה. בנוגע לסוגיה שהעלית, שלי, כפי שציינת בסוף דברייך, לאחרונה אושרו חצי מיליארד שקלים בנושא ההסברה. החלטת ממשלה נוספת, שלמעשה תקים אגף הסברה מחודש, עם אותן משפיענים שאת דיברת עליהם, כולל יכולות מאוד מאוד מתקדמות בתחום ה-AI, ניטור שיח, השפעה על שיח.

שלי טל מירון (יש עתיד):

ברשתות החברתיות?

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

כן, ברשתות. אבל אני רוצה – הסוגיה שהעלית היא מאוד מאוד חשובה. אני גם רוצה לומר שקשה להילחם כשהיריב מולך נתפס כאנדרדוג. קשה מאוד. ההסברה נעשית מאוד מאוד מורכבת. אנחנו בכל מקרה על האירוע הזה מלא מלא. הייתה החלטת ממשלה נוספת לפני כמה שבועות שתקים את אותו מערך מחדש פלוס החצי מיליארד, אבל צריך להשקיע יותר, ואנחנו גם על זה. שר החוץ סער עובד המון בנושא הזה, כולל התייעצות עם גורמים שאת חלקם ציינת.

שלי טל מירון (יש עתיד):

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

סליחה. חלק מהגורמים שאת ציינת. עם חלק מהם השר גדעון סער משוחח בנושא הזה. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לדבר בבקשה על ליקוי מאורות שכרגע מתקיים במדינת ישראל באותה חקירה של הפצ"רית והיועמ"שית. אני מאמין, חושב שאת החקירה הזו מי שצריך להוביל זה שירות הביטחון הכללי, בעקבות ניגודי עניינים מובנים שקיימים במשטרת ישראל – אצל ראש אח"מ ומטה. אני חושב שמי שחשף את הפרשה הזו, שזה שירות הביטחון הכללי, הוא זה שאמור לחקור אותה. אני גם חושב שכעת כשהימים חולפים, מתברר לנו שזה רק קצה הקרחון בכל הנוגע לאותה חונטה משפטית שמתנהלת בצורה, שמע, כמעט מאפיונרית, אם זה תצהיר כוזב לבג"ץ; אם אלו הנחיות לחקירה, כאשר היועמ"שית יודעת שהחקירה לא מנוהלת; אם זה על ידי העוזרים שלה, אותו חגי הרוש וכו' וכו'. אני ממשיך לעבוד מאוד מאוד קשה כדי שהחקירה הזו תגיע למיצוי, לצדק אמיתי, גם אם הוא כואב מאוד מאוד. החקירה הזו מסתעפת לכיוונים – הרבה אמרו שאנחנו הוזים ואנחנו מסיתים כנגד אנשים כאלה ואחרים. אבל לאט-לאט כשאור השמש חושף את הפרשה – שבעיניי, מהחמורות ביותר שהיו במדינת ישראל מיום הקמתה – אני חושב ששירות הביטחון הכללי חייב, פשוט חייב, לקחת את החקירה הזו אליו. החקירה הזו מזוהמת מראשיתה. אני רוצה להבהיר לאדוני היו"ר, כל אדם שנעצר או מעוכב בתחנת המשטרה, יש נוהל מאוד מסודר שנעשה. הנוהל נועד לצמצם את היכולת של אותו חשוד או מעוכב לשבש הליכי חקירה – חיפוש על הגוף, ואז תופסים את המכשיר הנייד. כאן הפצ"רית הסתובבה כמה שבועות עם הטלפון שלה, כאשר היא יכולה להשמיד ראיות ולהמשיך לשבש חקירה. אני רוצה לדבר כאן לחבריי במחנה היריב: הגיע הזמן להשמיע את קולכם בחקירה שפגעה במדינת ישראל בצורה האנושה והקשה ביותר שיכולה להיות, תוך התרת דמם של חיילי צה"ל, שהם גם ילדיכם. אני מצפה כאן לשמוע מחבריי לאופוזיציה קול מאוד ברור וחד, שאומר שחייבים להגיע לחקר האמת, גם אם צריך לנגוע בפרות קדושות. אין מה לעשות, האמת חייבת להיאמר ולהיעשות.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

סליחה?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

על מה אתה מדבר?

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

חקירת פצ"רית ויועמ"שית – לא שומעים אתכם; לשמוע את הקול שלכם, לשמוע את הקול שלכם יותר - - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

- - - מי אתה?

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

אני אלמוג, אני אזרח מדינת ישראל.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אתה סגן שר בממשלה. מה אתה רוצה?

מיקי לוי (יש עתיד):

תעשו, תעשו.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

אני רוצה לשמוע - - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

יש לך עבודה?

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

אתה יכול להקשיב לי רגע ולא להתפרץ, ולדימיר? אני רוצה לדבר כאן על הערכים, לא לדבר על מי בממשלה ומי באופוזיציה. הערכים שלכם כציונים פטריוטים - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

- - כציונים פטריוטים, הערכים שלכם אמורים לגרום לכם לצאת חוצץ כנגד התנהלות החקירה הזו, ולדימיר. אין מה לעשות. מה, אני אומר פה משהו רע? הרי בסוף הילדים שלך, גם אותם אתה שולח לצבא.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אני לא מבין מה אתה עושה.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

אני לא שומע את הקול שלכם.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

למה אתה סגן שר?

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

אני לא שומע את הקול שלכם, ואני רוצה לשמוע את הקול שלכם.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אני לא עובד אצלך.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

אתם לא עובדים אצלי, אתם עובדים אצל אזרחי מדינת ישראל ואצל חיילי צה"ל.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

נכון, אתה עובד אצל האזרחים. אבל אתה לא עובד. זאת הבעיה.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

חיילי צה"ל מאוד מאוכזבים. השתיקה הרועמת הזו - - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

למה אתה סגן שר?

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

אני אסביר. השתיקה הרועמת הזו שחיילי צה"ל שומעים מכם היא שתיקה שמשמשת כאלף עדים על כך שאולי המחנה שלכם למעשה איבד את דרכו המוסרית.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

למה מדינת ישראל שילמה לך מיליון ו-800,000 שקל על התפקיד המיותר שלך. למה? בשביל מה? במקום להיות חבר כנסת - - -

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

האם המחנה שלכם שמצדד, לדוגמה, באדם שנקרא רונן בר – רונן בר היה לשעבר ראש השב"כ.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

1.8 מיליון לקחת מהציבור, למה? למה?

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

רונן בר אתמול באחד הכנסים שאליו הוא הוזמן – אני לא יודע איך הוא בכלל לא מתבייש להוציא את ראשו ככה מהבית; הוא הוזמן והוא אומר שהוא צריך ועדת חקירה ממלכתית. עכשיו, מה זה אמור להדליק לנו? איזו נורה זה אמור להדליק לנו, כשרונן בר, בעצמו, מבקש ועדת חקירה ממלכתית? אבל לא רק הוא. יש גם את אהרון חליוה שהשבוע ראינו תמונה שלו יושב עם כפכפים ושורטס, משחק שש-בש, כאחד האדם. והוא מבקש ועדת חקירה ממלכתית. למאי נפקא מינה? כאשר רונן בר וחליוה, וחברינו פה לאופוזיציה, מבקשים ועדת חקירה ממלכתית, למאי נפקא מינה? שהדבר הכי חמור שניתן לעשות זה להקים ועדת חקירה ממלכתית, שתוציא את כל מי שמעורב באירוע הזה "נקי כפיים ובר-לבב"; שרונן בר יוכל להמשיך בחייו כאדם מן המניין, שאהרון חליוה יוכל להמשיך לשחק שש-בש באמצע היום עם בוקסר וכפכפים. תשמעו, זה אירוע הזוי. אתם יודעים מה, אני עוד פעם אומר את זה, כי אני מתגעגע לשמאל הציוני של פעם; אני מתגעגע אליו; אני מתגעגע לאותם אנשים, כשהייתי רואה איתם עין בעין לא מעט מהדברים. כאן אתם כאילו בשם אותה פוזיציה של מחנה רק לא ביבי, ולמעשה פשטתם מעליכם את כל הערכים הציוניים האפשריים שיש. אם זה בנושא ועדת החקירה הממלכתית הזאת – אתם אמורים לומר, חברים, אם רונן בר והרצי הלוי וחליוה רוצים ועדת חקירה - - -

מיקי לוי (יש עתיד):

היו"ר ניסים ואטורי:

היית יושב-ראש הכנסת. אתה אמור להבין שזה ללא הגבלת זמן.

מיקי לוי (יש עתיד):

הוא מסכם?

היו"ר ניסים ואטורי:

מה מפריע לך? זה לפי התקנון של הכנסת. בבקשה, תמשיך, אדוני סגן השר.

מיקי לוי (יש עתיד):

הוא מדבר על דברים אחרים.

היו"ר ניסים ואטורי:

סימנת לי שעון. ראיתי.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

יו"ר הכנסת לשעבר מיקי לוי, אין הגבלת זמן, לידיעתך.

מיקי לוי (יש עתיד):

אני יודע, אני יודע.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

סימנת לו על שעון - - -

מיקי לוי (יש עתיד):

מכיוון שדיברת על דברים אחרים, חשבתי שעלית להגיב - - -

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

חלק מהדמוקרטיה זה גם שאני מביע את דעותיי בנושאים אחרים. התייחסתי לדבריה החשובים של חברת הכנסת שלי טל מירון, ואז לדברים אחרים שנמצאים על סדר-היום, שהם כואבים לי. שוב לשמוע את השתיקה הרועמת שלכם ואת היכולת שלכם להתכנס לתוך אותו מחנה רק לא ביבי, רק לא ביבי, רק לא ביבי. זה כבר מאוד משעמם. זה משעמם גם בעיקר את הבוחר, כפי שאתם רואים, ולכן המפלגה שלכם כיום שווה בערך ארבעה מנדטים. אני מקווה שתואילו בטובכם לחזור לדרך המלך, הדרך שבה אתם מייצגים שמאל ציוני ערכי, פטריוטי, שהקהל וגם הציבור מזדהה איתו, אבל היום אין להם בית ללכת אליו. אין מישהו שנמצא באזור החיוג הזה. ולכן, אם אתם תואילו בטובכם לחזור לאותה דרך אמת, יושרה, ערכית, ציונית, פטריוטית, אני גם חושב שזה יבוא לידי ביטוי בסקרים. הציבור בעצם ייתן בכם את אמונו. בכך תמו דבריי, מיקי לוי הנכבד. תודה רבה לכם. שיהיה יום טוב. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

חברת הכנסת שלי טל מירון, מסתפקים בתשובת סגן השר?

שלי טל מירון (יש עתיד):

קריאה:

אם מסתפקים, לא מצביעים.

היו"ר ניסים ואטורי:

לא מצביעים.

קריאות:

היו"ר ניסים ואטורי:

כולם טועים בזה.

היו"ר ניסים ואטורי:

אז אוקיי, את רוצה להעביר לוועדה?

שלי טל מירון (יש עתיד):

ועדת החוץ והביטחון.

היו"ר ניסים ואטורי:

אנחנו מצביעים על העברת הדיון לוועדת החוץ והביטחון. הצבעה. הצבעה מס' 20 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.

היו"ר ניסים ואטורי:

ארבעה בעד, אין מתנגדים. אני מודיע כי הדיון יעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון.

היו"ר ניסים ואטורי:

ההצעה הבאה היא הצעה רגילה לסדר-היום בנושא: איחור שיטתי בהגשת תקציב המדינה בניגוד לחוק. את ההצעה הגיש חבר הכנסת ולדימיר בליאק. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר – יש פה שר? יש פה שר. אני גם שמח שחבר הכנסת מיקי לוי נמצא כאן, כי הוא היה סגן שר האוצר, ובתקופתו הממשלה הייתה מגישה את תקציב המדינה בזמן. נכון?

מיקי לוי (יש עתיד):

נכון. הגשנו בזמן.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

נכון, היו זמנים. אדוני היושב-ראש, בשבוע שעבר אישרה ממשלת ישראל את תקציב המדינה לשנת 2026, אישרה אותו ב-4 בדצמבר, כן? בערך שלושה שבועות לפני תום שנת הכספים. בשלב הזה באמת קצת קשה להיות מופתעים מהזלזול השיטתי של הממשלה הזאת בניהול התקין באזרחים, ועדיין, סעיף 3ב לחוק-יסוד: משק המדינה, קובע כי על הממשלה להניח את הצעת התקציב על שולחן הכנסת לא יאוחר מ-60 ימים לפני תחילת שנת הכספים. אנחנו היום ב-10 בדצמבר, כלומר, הממשלה מאחרת כבר למעלה מחודש, אפילו חודש וחצי, בהגשת התקציב לכנסת. כנראה זה גם לא יקרה עד סוף השנה, ושוב היא מפירה את חוק-היסוד. אך הפרת החוק כבר הפכה לנורמה בעבור הממשלה הזאת. שנה אחרי שנה תקציב המדינה מוגש לכנסת באיחור, באיחור משמעותי, ולצערי אף אחד כבר לא מופתע. בעבור שר האוצר ובעצם בעבור הממשלה כולה, החוק הוא בגדר ההמלצה לא מחייבת, והם כבר לא מסתירים את זה, וראינו את זה היום בדברים של שר המשפטים כאן. המשמעות היא ברורה: פגיעה קשה במעמדה של הכנסת כרשות מחוקקת וכגורם מפקח על עבודת הממשלה. הממשלה הזאת לא מעוניינת ברשות מחוקקת עצמאית וחזקה, בדיוק כמו שהיא פועלת גם לריסוק מערכת המשפט. ואני שואל, עד מתי הכנסת תאפשר לממשלה להפוך אותה לחותמת גומי בעניין תקציב המדינה וגם בעניינים נוספים? האיחור השיטתי בהגשת התקציב מסוכן לא רק מבחינה פרוצדורלית, אבל גם מבחינה פרוצדורלית. כידוע, אם התקציב לא יאושר בכנסת עד 31 במרץ, הכנסת מתפזרת והולכים לבחירות, שזה דווקא לא רע; ועדיין, כתוצאה מהגשה מאוחרת, לוחות הזמנים לאישור התקציב הופכים לקצרים יותר וקצרים במיוחד. הכנסת מוגבלת ביכולת שלה לקדם רפורמות משמעותיות במסגרת חוק ההסדרים שמקודם במקביל לתקציב. רפורמות חשובות לא מתקדמות והאזרח הוא זה שנפגע. הממשלה, בהובלת שר האוצר הנוכחי, מנסה למנוע מהכנסת את היכולת לבצע פיקוח פרלמנטרי יסודי על התקציב. בגלל לוחות הזמנים, הדיונים בוועדת הכספים מתקצרים – ואני יודע את זה כי אני יושב שם בדרך כלל, בתקציב המדינה, לילות כימים. זה יהיה התקציב העשירי שלי בחמש השנים האחרונות. התקציב העשירי בחמש השנים האחרונות – מטורף. אני חושב שרק חבר הכנסת גפני עולה עליי בהקשר הזה. כמות השאלות שאנחנו חברי הכנסת, כחברי ועדת הכספים, נוכל לשאול, גם היא מוגבלת. מאות מיליוני שקלים של כספי ציבור מחולקים מבלי שנדע לאן הכסף הולך. הממשלה הזאת לא רוצה בשקיפות או בהליך דמוקרטי תקין ומקובל. תוצאה נוספת מהגשה מאוחרת של התקציב היא ככל הנראה תקציב המשכי. תקציב המשכי שיופעל מ-1 בינואר – 1:12 ביחס ל-2025 – לפחות בחודשים הראשונים של השנה, עד לאישור התקציב בקריאה השנייה והשלישית, כאן במליאת הכנסת. תקציב המשכי – אולי רבים לא יודעים את זה – מונע תכנון ארוך טווח וקידום של מדיניות חדשה במשרדי הממשלה, משום שבעצם פועלים תחת התקציב המצומצם והזמני של השנה שעברה. זו פגיעה ממשית ברציפות ובאיכות השירות הציבורי, שבעצם נשחק שנה אחרי שנה, ואנחנו סובלים את זה, האזרחים סובלים, את זה בכל שנות כהונת הממשלה הזאת. התקציב ההמשכי יוצר אי-ודאות כלכלית במשק, מה שפוגע במעמד הכלכלי שלנו בעולם, במוניטין כלכלת ישראל וגם בדירוג האשראי. סתם לשם הדוגמה, בדירוג האשראי, לפחות של מודי'ס, חזרנו, ב-2024, לרמה של 1993, השנה נשלם 64.5 מיליארד שקל רק על החזר ריבית. 64.5 מיליארד שקל, שזה 22 מיליארד שקלים יותר ממה ששילמנו רק לפני שלוש שנים.

מיקי לוי (יש עתיד):

ב-2026?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

כן, ב-2026, 64.5 מיליארד שקל. זה נוסף לקרן, 155 מיליארד שקלים. זאת אומרת, ביחד, החזר חובות של 220 מיליארד שקל. 220 מיליארד שקל, שזה שליש מתקציב המדינה שהוגש – לפחות שאושר בממשלה. וסתם לשם ההשוואה, 22 מיליארד שקל, בכסף הזה אפשר להוריד את המע"מ מ-18% ל-15%, ב-3%. כולנו מבינים איזה השפעה יש לזה על תקציב המדינה. אילו הממשלה הייתה מתחילה לעבוד בזמן על תקציב המדינה ומגישה אותו לכנסת במסגרת הזמנים המוגדרים בחוק-יסוד, ניתן היה למנוע את הפעלת התקציב ההמשכי. בסוף אוקטובר היה פרסום שבמשרד האוצר עוד לא התחילו בכלל לעבוד על התקציב. היה אפילו ספק אם הממשלה בכלל מתכוונת להעביר את התקציב. הסיבה לאיחור ידועה לכולנו וברורה: הממשלה רצתה, בעצם ראש הממשלה, רצה לחכות ולראות מה ייקרה עם חוק ההשתמטות. היום, גם תקציב המדינה הופך לבן ערובה של הדיל בין הקואליציה לבין המפלגות החרדיות, וראש הממשלה מחכה עם דיוני התקציב עד לרגע האחרון, כי גם הוא יודע, אם חוק ההשתמטות לא יתקדם, הוא יצטרך לקנות את המפלגות החרדיות בסכומי עתק, כדי שיתמכו בתקציב. אנחנו כבר רואים את זה בהרבה מאוד סעיפים והיבטים, וכל זה כדי למנוע את התפרקות הקואליציה על חשבון עתיד כלכלת ישראל. תקציב המדינה יוגש לכנסת, גם השנה, באיחור משמעותי, בגלל אינטרסים פוליטיים צרים וזרים. זה תקציב כדי לשרוד, על חשבון שלטון החוק, על חשבון מעמד הביניים, על חשבון הציבור העובד והמשרת. בניגוד לטענות של שר האוצר, בתקציב הזה אין הורדת מיסים. אין הורדת מיסים. מע"מ שעלה, לא יורד; ביטוח לאומי, לא יורד; מס בריאות, לא יורד. 15 משרדים מיותרים. כ-7 מיליארד שקלים של הכספים הקואליציוניים, ובעיקר, הרבה מאוד כסף להמשך ההשתמטות הנוחה של הגברים החרדים. שימו לב, זה עולה לנו 60 מיליארד שקל בשנה. 60 מיליארד שקל. אבל זה ממש, כך אני מתרשם, לא מזיז לשרי הממשלה שפשוט מרסקים את מעמד הביניים הישראלי. כל משפחה עובדת בישראל, משלמת היום עד 26,000 שקלים מיסים חדשים, בעקבות הגזירות שהוטלו. אני לא יודע מי השר המשיב, אבל בפעם שעברה שהעליתי הצעה לסדר-היום שהיא כלכלית, עלה לפה, חבר הכנסת שירי, השר לוין. הוא דיבר עליי, הוא דיבר על מערכת המשפט, הוא דיבר על היועצת המשפטית לממשלה, רק בעניין עצמו לא הייתה לו תשובה. אני מניח שאם הוא היה עולה עכשיו, גם בעניין הפרת החוק על ידי הממשלה, לא היה לו מה לומר, כי אין לו את הפיצ'ר הזה של לקיחת האחריות. האמת, אין לי ציפיות. השר לוין הוא זה שלקח חלק פעיל בפירוק החברה הישראלית, בפירוק שלטון החוק, בפירוק הדמוקרטיה הישראלית. השר שהוריד את ועדת השרים לענייני חקיקה לרמה המקצועית הכי נמוכה בהיסטוריה, עם אישור סדרתי של הצעות חוק הזויות ומופרכות. חלק מהצעות החוק אישרנו, לצערי – הקואליציה אישרה – רק היום. וכמובן, אותו שר משפטים, נותן יד להפרה בוטה של חוק-יסוד: משק המדינה. הגיע הזמן שאנחנו נדון ברצינות בנושא הזה, כי מעבר לפגיעה בכלכלה ומעבר לפגיעה באזרחים, יש כאן פגיעה חמורה במעמד הכנסת ואני חושב שמעמד הכנסת חייב להיות האינטרס המשותף של כל חברי הכנסת, מהקואליציה ומהאופוזיציה. תודה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. תשיב השרה אורית מלכה סטרוק.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי מציע ההצעה, חבר הכנסת בליאק, אני דווקא אתייחס רק לנושא שהצעת ולא אדבר על שום דבר אחר.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אני שמח.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אני גם אומרת, שאני מחזיקה בידי את התשובה של שר האוצר, שלא יכול להגיע לכאן, אבל ביקש ממני, ממש מעכשיו לעכשיו, לבוא ולהקריא את התשובה שלו, בשמו. אז אני פשוט אקריא אותה.

נאור שירי (יש עתיד):

מי היה אמור להשיב?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

שר האוצר. זה הנושא, נכון?

נאור שירי (יש עתיד):

אתמול הייתה התייעצות ארוכה, עד אמצע הלילה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

מה זה קשור? אני מנסה לענות עניינית לחבר הכנסת בליאק, אז תכבד.

נאור שירי (יש עתיד):

אני לא אפריע לעניין.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אז כך: תקציב 2026 שאושר בסוף השבוע שעבר בממשלה הוא תקציב שנועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות פיסקאלית, לאחר שלוש שנות תקציבי המלחמה. תקרת הגירעון בשנת 2026 תיקבע על 3.9% מהתוצר. במסגרת התקציב, יעובו תקציבי הגופים הביטחוניים באופן משמעותי, על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי ישראל ויכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים לעתיד המדינה. בנוסף, התקציב מקצה תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם תוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה; קידום יחסי החוץ וההסברה; ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות, להאצת הצמיחה במשק. לצד אישור התקציב, אושרה גם התוכנית הכלכלית. בין הרפורמות הנכללות במסגרת התוכנית הכלכלית, תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי. חבילת מיסוי הכוללת ריווח מדרגות מס הכנסה כנגד החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות; רפורמה בענף החלב, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרויקטי תשתית לאומיים. להלן פירוט על צעדי הדגל של התוכנית הכלכלית שאושרה בממשלה: 1. חבילת צעדים פיננסיים – א. קידום התחרות בשוק הבנקאות. עידוד הקמת בנקים חדשים. קיימת בעיית תחרות בענף הבנקאות, כאשר משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים משלמים את המחיר הכבד ביותר על היעדר תחרות. אחד החסמים המרכזיים להתפתחות של תחרות מחוץ למערכת הבנקאית נוגע לעליונות הבנקים – בעלות מקורותיהם. במטרה לקדם את התחרות בשוק הבנקאות ובהתאם להמלצות הצוות הבין-משרדי להגברת התחרות בשוק הבנקאות הקמעונאית, מוצע לקדם תיקוני חקיקה אשר יאפשרו רגולציה מותאמת לבנקים קטנים, אשר תהיה מותאמת לרמת הסיכון המערכתי שבנקים אלה מייצרים ולמאפיינים התחרותיים שלהם. בנוסף, מוצע לתקן את חוק הבנקאות (רישוי), כך שחברת אחזקות פיננסיות אשר בבעלותה – סליחה, אני פשוט קוראת את זה בפעם הראשונה, חבר הכנסת בליאק, אז יכול להיות שיהיו לי פה ושם - - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אין בעיה, גברתי השרה. אני באמת מאוד מעריך את התשובה, אני רק מסב את תשומת ליבך לנושא של ההצעה: איחור שיטתי בהגשת התקציב, לא התקציב עצמו.

נאור שירי (יש עתיד):

שהוא דיווח - - - לא בתקציב עצמו.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

רגע, אז חבר הכנסת בליאק, אתה מעדיף שלא נדבר על התקציב? רק על האיחור?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לא, אין בעיה. אני מאוד מעריך את זה, אני רק אומר שהתשובה הזאת לא עונה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אתה רוצה שניגע גם בנושא האיחור.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

בוודאי.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

בסדר. אז אשתדל כמיטב יכולתי. היינו בשלב שמדבר על חבילת הצעדים הפיננסיים, כאשר הצעד הראשון – אני קוראת לך כאן מן הדף – הוא קידום התחרות בשוק הבנקאות ועידוד הקמת בנקים חדשים. דיברנו על זה שהאזרח הקטן משלם את העלות הנוראה של צמצום במספר הבנקים וכל החבירה ביניהם וכו', וכעת מוצע – זה כמובן גם יבוא לכנסת, אגב, כל הנושא הזה יבוא לכנסת לדיונים, לכן אין צורך גם בדיון נוסף – לקדם תיקוני חקיקה אשר יאפשרו רגולציה מותאמת לבנקים קטנים, שתהיה מותאמת לרמת הסיכון המערכתי שבנקים אלה מייצרים ולמאפיינים התחרותיים שלהם. בנוסף, מוצע לתקן את חוק הבנקאות (רישוי), כך שחברת החזקות פיננסית אשר בבעלותה גוף מוסדי תוכל לשלוט בבנק קטן. 2. הנושא השני בחבילת הצעדים הפיננסיים: רפורמה בשוק האשראי לעסקים קטנים ובינוניים וטיוב מאגר נתוני אשראי. במטרה לקדם את התחרות בשוק האשראי לעסקים קטנים ובינוניים ולמשקי הבית ולשפר את נגישותם לאשראי, מוצע לתקן את חוק נתוני אשראי כך שמקורות המידע ידווחו למאגר גם על נתונים אודות עסקים בישראל, ולא רק נתונים אודות אנשים פרטיים. במקביל לתיקון זה, מוצע לקדם גם תיקוני חקיקה לחוק הצרכני הקיים, לאור לקחים רבים שעלו במסגרת הפעלת המאגר בשנים האחרונות. שוב, גם זה יובא לכנסת, יתקיימו דיונים, בסדר? זה הכיוון ההתחלתי אבל יהיה לזה המשך. ג. צמצום הארביטראז' בכללי ההשקעה ומיסוי של קופות גמל. במטרה לייצר ודאות מיסויית בכל הנוגע להשקעות בקופות גמל, מוצע לצמצם את הפער הקיים כיום בין פקודת מס הכנסה לבין הוראות רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון בדבר השקעות מותרות. בלב ההצעה – תיקון של סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה, כך שככלל יוכלו בקופות הגמל לקבל פטור ממס, אם היא משקיעה בחבר בני אדם העוסק בעסק בהתאם לכללים הקבועים בהוראות הפיקוח הקיימות, בלא שהדבר יפגע בעקרונות המיסוייים. כלומר, מוצע לקבוע בתיקון החקיקה שככל שההשקעה לפי הוראות הפיקוח היא החזקה מותרת, היא לא תהווה שליטה או החזקה מהותית גם מבחינת הפקודה, ותאפשר פטור ממס. עכשיו אנחנו מגיעים לחלק השני. עד עכשיו דיברנו על חבילת הצעדים הפיננסיים, וכעת אנחנו מגיעים לריווח מדרגות מס הכנסה. מדרגות המס הקיימות בישראל יוצרות עלייה תלולה יחסית בשיעורי המס, כך שבעלי הכנסה ברמות הביניים מגיעים במהירות למס שולי גבוה בהשוואה לממוצע במדינות ה-OECD. מנגד, ברמות הכנסה נמוכות שיעור המס השולי נמוך, ובצירוף הטבות מס שונות חלק ניכר מהעובדים בשכר נמוך אינם משלמים מס כלל. במטרה להפחית את נטל המס על שכבות הביניים ולחזק את מעמד הביניים במשק, מוצע לבצע ריווח של מדרגות המס כך שהטווחים החייבים במס בשיעורים של 20% ו-31% יורחבו. צעד זה יפחית את חבות המס, בעיקר עבור בעלי הכנסה בינונית – אם אני לא טועה - - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

עשירונים 8 ו-9.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

כך אתה אומר. אוקיי. מצוין. והוא ייטיב גם עם בעלי הכנסות גבוהות יותר במידה מתונה. הרפורמה תיושם במסגרת חבילת מיסוי מאוזנת שתתאפשר בין היתר באמצעות הטלת מס רכוש וצעדים נלווים נוספים. 3. קביעת שיעורי מס רכוש לתשלום ותיקונים בחוק מס רכוש וקרן פיצויים; בתום עבודה מקצועית של ועדה בין-משרדית בראשות הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שהוקמה בהחלטת ממשלה מס' 1383 מיום 4 בפברואר 2024 – בהחלט אעיר לשר האוצר על זה שאין כאן תאריך עברי – מוצע לתקן את חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961, כך שיוטל מס על מקרקעין פנויים. המס שיוטל, בשיעור של עד 1.5% משווי הקרקע, יגוון וישלים את מערכת מיסי הנדל"ן בישראל וימסה קרקעות פנויות בייעוד שאינו חקלאי. צעד זה יהווה צעד משלים למדיניות הפיסקלית שאותה מובילה הממשלה בשנתיים האחרונות, כך שיגדיל ויגוון את הכנסות המדינה מחד גיסא, ויאפשר להקל במיסים אחרים שמוטלים על הכנסה מיגיעה אישית ופגיעתם בפעילות הכלכלית חמורה יותר. בכך יוקל נטל המס על האדם העובד – כי שמעתי, חבר הכנסת בליאק, שהתייחסת לזה שאין הקלות במיסים, אז כאן יש התייחסות לטענה הזו.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אפשר הערה?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

בוודאי.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

כשאת מדברת על ריווח מדרגות מס, שימי לב, אפילו שר האוצר כותב שזה מותנה בהטלת מס על הקרקעות. זה בעצם המקור.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

נכון, הוא אומר לך בעצם שהוא עושה - - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אני אומר לך שזה כנראה לא יעבור, ולכן לא יהיה מקור לריווח מדרגות מס. את יכולה לבדוק את זה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אז את זה אנחנו נראה. אתה יודע, חבר הכנסת בליאק, אחד הדברים היפים שיש במדינה שלנו זה שהיא מדינה דמוקרטית, ודמוקרטיה פרלמנטרית היא ששום חוק שמגיע לכנסת לא יוצא כמו שהוא נכנס. הרשות בידי חברי הכנסת - - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אז לכן הטענה שלי היא שלא תהיה הורדת מיסים, מכיוון שלא יהיה מס על קרקעות.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אבל בוא נראה. ההצעה פה מדברת על משהו אחר. כן, אתה צודק. למיטב הבנתי – אני לא מומחית גדולה כמוך כמובן – מדובר בזה שכמובן לא רוצים להפחית מהכנסות המדינה, אבל לוקחים מכיס שפחות יעיק על האזרח העובד.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אבל מצד שני שמעתי שקיבלת עוד 49 מיליון שקלים למשרד שלך בהחלטת הממשלה האחרונה. אולי זה יכול להיות המקור.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

לא, אני לא כל כך חושבת. אם תרצה, אני מוכנה, בהזדמנות אחרת, כשאני אכין את זה כמו שצריך, לספר לך. למרות שאני חושבת שאתה שומע מאוד יפה, כי אתה מקפיד לשאול שוב ושוב ושוב ושוב לאן הולך כל שקל מהמשרד שלי, ואתה מקבל - - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אני מתמיד.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

ואתה מתמיד בזה, ייאמר לשבחך – מאוד מתמיד בזה, ואתה מקבל תשובות על הכול. על הכול. יכול להיות שלא את כל הדברים אתה אוהב, בגלל זה אתה באופוזיציה ואנחנו בקואליציה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

את יודעת, זה גלגל, לפעמים זה מתהפך.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

יש נושאים שאנחנו מוציאים עליהם – לדוגמה, עכשיו אנחנו משקיעים הרבה מאוד תקציב בהצמחה דמוגרפית של היישובים בגבול הצפון. רק אתמול הייתי שם ושוחחתי עם התושבים ועם ועדי היישובים. אנחנו משקיעים המון כסף ביישובים ש-30 שנה לא הושקע בהם - - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

מתי היית בקריית שמונה בפעם האחרונה?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

לפני משהו כמו חודש וחצי.

סימון דוידסון (יש עתיד):

וראית שהעיר שם היא עיר רפאים?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

חבר הכנסת דוידסון, אני אגיד לך משהו לגבי יישובי הצפון בכלל, ובכללם גם קריית שמונה, שמצבה קשה במיוחד. אתה רוצה שאגיד לך משהו? יש סיפור מפורסם על אדם שהיה מאוד מצונן – אני גם. אתה שומע את הקול שלי? לא משהו – וזה שיגע אותו, הצינון הזה. אז הוא הלך לרופא וביקש ממנו תרופה לצינון; אומר לו הרופא: אין. אין דבר כזה תרופה לצינון; אומר לו: אבל אני משתגע מהצינון הזה, אני משתגע, כואב לי הגרון, נוזל לי האף, אני כל הזמן משתעל – תן לי משהו. אין תרופה לצינון, אין. בסוף הרופא כל כך ריחם עליו, ואמר לו: תקשיב, אני אתן לך עצה טובה מה לעשות – תיכנס למקלחת במים הכי קרים שאתה יכול, אל תתנגב, תצא החוצה, תעמוד בחוץ ברוח פרצים. אומר לו: ואז אתרפא מהצינון? הוא אומר: לא. אז תחטוף דלקת ריאות – לזה כבר יש לי תרופה. עכשיו, מה קרה לנו בכל יישובי הצפון? במשך עשרות רבות בשנים הם הוזנחו בצורה איומה. התושבים שנשארו שם, תאמין לי, זה להצדיע לכל אחד ואחד מהם. אתה בטח יודע את זה כמוני. להצדיע לכל מי שדבק במקום הזה, למרות שממשלות ישראל לדורותיהן הזניחו. עכשיו, כשהייתה המלחמה, עם כל מה שכללה המלחמה, כולל העקירה של התושבים – גלות מבית, מה שנקרא, וכל הנזקים שקרו ליישובים וכן הלאה, והעזובה – עכשיו אנחנו עם דלקת ריאות, עכשיו מטפלים. אתה שואל אותי אם זה בסדר? לא בסדר - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

אני מסכים איתך במאה אחוז. יש לי שאלה רק - - -

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

- - אבל אתה שואל אותי אם צריך לעשות את זה? צריך. אז אני רק אומרת – אמרתי לחבר הכנסת בליאק, כי הוא מאוד מאוד צמוד, ככה, לתקציבים של המשרד שלי - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אני רוצה לתקן את עצמי, גברתי השרה, אני יכול לתקן את עצמי?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

- - שזה אחד הנושאים שעליו אנחנו, באמת אני אומרת לך - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

אבל בהמשך למה שאמרת על קריית שמונה, הסיפור מאוד יפה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

- - שעליו אנחנו משקיעים הכי הרבה תקציב היום בדיוק בשביל הדברים האלה. לכן - - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

כן, אבל מה שקיבלת זה לא 49 מיליון, זה 66 מיליון שקלים, מתוכם 36 מיליון לגרעינים משימתיים ו-25 מיליון לחיזוק הזהות היהודית.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אז אני רק אומרת לך – תקשיב רגע, חבר הכנסת – נכון. אז אני אגיד לך גם על זה, אבל אני אגיד בקצרה – אני אגיד לך, חבר הכנסת בליאק - - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לא יודע אם זה קשור לחיזוק היישובים בצפון.

סימון דוידסון (יש עתיד):

רגע, גברתי השרה, לגבי קריית שמונה, יש לי שאלה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

לא, זה כל דבר לחוד, ברוך השם.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אז זה לא קשור. זה כמו שפעם אמרת לי שזה הולך למכינות, ומסתבר שרק 6% הולך למכינות מהתקציב של המשרד.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

לא, חבר הכנסת בליאק, אתה – חבר הכנסת בליאק, אנחנו מעבירים תקציב גם למכינות וגם ליישובים - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אני יודע, רק שהוא 6% מתקציב המשרד.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

- - וגם לשירות הלאומי, וגם אנחנו מעבירים תקציבים לזהות יהודית.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אבל בעיקר, גברתי, הכספים האלה לצרכים פוליטיים של המפלגה שלך.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

נכון, חבר הכנסת בליאק, כי יש צימאון אדיר, אדיר בציבור לזהות יהודית – אדיר, ותפקידנו כממשלה לספק גם את זה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

הצימאון שלכם לא נגמר אף פעם. בסדר גמור.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אנחנו עושים גם את זה בשמחה, אבל יכול להיות שזה פחות מוצא חן בעיניך.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לא, אני רק אומר שכשאת מספרת על חיזוק יישובי הצפון, הכסף הולך לדברים אחרים לגמרי.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

לא, נתתי לך דוגמה, כי אתמול הייתי שם. לא התכוונתי שרק על זה אני עושה - - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

היית שם, אבל הכסף הולך למקום אחר.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

לא, אתה טועה. הרבה כסף הולך לשם וגם הרבה כסף הולך לשם וגם לגבול המזרחי וגם לגבול המערבי וגם ליישובים בנגב - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

הרבה כסף, יש לך הרבה כסף במשרד שלך, אחת הבעיות.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

- - וגם ברוך השם, לתרבות יהודית וגם למכינות וגם לגרעינים המשימתיים – דרך אגב, אתה יודע מה הם עושים, הגרעינים המשימתיים?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

את יכולה להסביר לי למה כסף לתרבות יהודית עובר דרך המשרד שלך? מה זה קשור?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

כי שם נמצאת היחידה הזאת.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אין משרד התרבות?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

זה לא קשור. זה שני דברים שונים.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לא קשור, אוקיי. לא קשור.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אבל תקשיב, חבר הכנסת בליאק, אתה תקבל את התשובות. למה אני יודעת שתקבל אותן? כי אתה שואל את השאלות האלו על הכספים קבוע, ומקבל את כל התשובות.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

זה התפקיד שלי, גברתי.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

נכון מאוד, אתה עושה את תפקידך מצוין. אחר כך הכנסת מצביעה על זה, ואתה רואה שברוך השם, יש כאן רוב. אמרתי קודם שהדבר היפה במדינה שלנו – שאנחנו בדמוקרטיה. יש לך את כל הזכות והאפשרות לשאול.

סימון דוידסון (יש עתיד):

זה - - -

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אחר כך, אחרי השאלות והקושיות שאתה מקשה, יש - - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

ולכן עוד מעט יהיו בחירות, ואנחנו נחכה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אבל מה אני לא מבין?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אחרי כל השאלות והקושיות שאתה מקשה יש הצבעה – אם ההצבעה עוברת למורת רוחך, זה מה שיש, נכון? ברוך השם.

סימון דוידסון (יש עתיד):

השרה, יש לי שאלה. נתת לי הסבר - - -

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

עכשיו אנחנו נתקדם רגע עם הטקסט, כי הוא ארוך ארוך. אז בוא נתקדם.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אורית, נתת לי הסבר מאוד טוב על הנושא של קריית שמונה. אמרת שממשלות לדורותיהן - - -

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

כן. הוא לא טוב, דרך אגב. הוא לא טוב, כי המציאות היא לא טובה - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

אבל השאלה שלי - - -

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

- - אבל אנחנו עכשיו מתקנים את המציאות הזאת.

סימון דוידסון (יש עתיד):

שאלת ההמשך שלי – איך יכול להיות ש-40 שנה מזלזלים, מזניחים, עם המצב הקשה הזה, ובסוף יש בחירות ומצביעים ליכוד? איך זה יכול להיות? הם 40 שנה בשלטון – איך? איך?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אני יכולה רק להגיד לך מהמקום - - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

הם לא מרגישים טוב, מה, תרופה לא נכונה? מישהו – איך זה קורה, איך?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

חבר הכנסת דוידסון, אני יכולה רק להגיד לך שכשאנחנו נכנסנו לממשלה, נכנסנו לקואליציה, אחד התנאים שלנו – וזה כתוב גם כסעיף בהסכם הקואליציוני שלנו – היה לייצר צמיחה דמוגרפית ושיקום באותם יישובים, וזה היה לפני המלחמה. כי זה היה צריך לקרות לפני המלחמה ובלי קשר למלחמה. אבל הייתה מלחמה, אז עכשיו אנחנו מביאים - - -

נאור שירי (יש עתיד):

עשיתם עבודה נהדרת.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אז אין לך הסבר.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אני לא הייתי שרת ההתיישבות ולא הייתי שרה בכלל בכל התקופה שאתה מדבר עליה. אני כן יכולה לומר - - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

כי נגיד אצלכם בציונות הדתית אתם משקיעים בציבור בסקטור והם מצביעים לכם, וזה סבבה, כי אתם מטפלים בהם. אבל הם מזניחים אותם 40 שנה – ומצביעים להם. איך זה יכול להיות? זה כמו אישה מוכה. כמו אישה מוכה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

תקשיב רגע, חבר הכנסת דוידסון, אני רגע אגיד – כן, כן. אז אני - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

רגע, אני חייב להגיד משהו לפני שיגנבו לי את זה: ברוכים הבאים, תלמידי פלך בנים ירושלים במסלול ליזמות נוער.

נאור שירי (יש עתיד):

מי יגנוב לך? רק אתה יודע את זה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

ברוכים הבאים.

היו"ר ניסים ואטורי:

התעכבתי שעה, אז נתנו לה פתק, נראה לי שזה קשור, לא?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

חבר הכנסת דוידסון וחבר הכנסת בליאק, אני מקריאה לכם רגע את הפתק שקיבלתי, אני מניחה שהוא יעניין גם אתכם. כתבו כך: יש סופה בפתח ונסיעה ארוכה לח"כים, תקצרי בבקשה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אין סופה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

רגע, אבל אני - - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

יש לנו זמן, הכול בסדר, אנחנו לא ממהרים.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

את תגיעי לתשובה להצעה לסדר-היום? על האיחוד - - -

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אני אגיע לכול. אני קודם כול עם התשובה – בוא ניתן העדפה - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

מה זאת אומרת אין סופה? אני נוסע לעין הסופה. רמת הגולן.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אתה – כן.

נאור שירי (יש עתיד):

אתה נוסע הפוך מהסופה.

היו"ר ניסים ואטורי:

כן?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

טוב, רגע, אבל תקשיבו, למרות הסופה - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

אני מקווה שהבאת בגד ים ומשקפת.

נאור שירי (יש עתיד):

עד המוות.

היו"ר ניסים ואטורי:

אני הולך לנאור, לישון אצלו.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

- - ולמרות הטקסט הארוך שאני עוד צריכה להקריא, אני לא יכולה שלא לשבח את חברת הכנסת וולדיגר, שנכנסה זה עתה למליאה ועוד שנייה יוצאת. אני רק רוצה להגיד לך, מיכל, שאני ואני בטוחה שגם כל מי שיושב פה, בלי הבדל מפלגה, סיעה, קואליציה, אופוזיציה – כולנו מצדיעים לך על פועלך למען מתמודדי הנפש.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

היה שווה להיכנס.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

נכון שכולם מסכימים איתי בעניין הזה? כולם. תודה רבה, מיכל. גם פנינה אמרה את זה קודם מעל הדוכן, נכון? אמרת.

היו"ר ניסים ואטורי:

כן.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

עלית לדוכן במיוחד כדי לשבח את מיכל.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

חד-משמעית.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

זהו. בעניין הזה אין קואליציה, אין אופוזיציה, אין סיעות, אין מפלגות – אין כלום. יש מיכל. כולנו מריעים למיכל.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אין, מה שנעשה בעניין הזה זה פשוט - - -

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

אנחנו נעשה ביחד. זה לא מיכל – זה כולנו ביחד.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

כולנו איתך, מאחורייך, מצדדייך – כולנו איתך.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

ברוך השם.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

טוב. ברשותכם אני ממשיכה לפי הטקסט, ושאר הדברים יהיו בוועדת כספים.

נאור שירי (יש עתיד):

אה, יש עוד טקסט?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אני סומכת עליך שהם יקרו שם, סומכת עליך, בסדר? כולל שאתה תגיד שאורית סטרוק זה מגנט של כסף וכל זה – סומכת עליך - - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

נכון. אבל גברתי השרה, עם עובדות אי-אפשר להתווכח.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אני, ברוך השם, שמחה בכל שקל שאני מקבלת, כי כל שקל מושקע בכיוונים הנכונים והטובים שלשמם נבחרתי. עכשיו אנחנו נתקדם.

נאור שירי (יש עתיד):

אנחנו אומרים משהו לא נכון? את צריכה לגמרי לגייס כסף לעולם היהודי בעולם.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

משהו לא נכון?

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

עכשיו נמשיך. רגע, איפה היינו? שנייה, תנו לי לראות. למה הגענו?

טלי גוטליב (הליכוד):

לא נגיע לסוף.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

לא, לא, אני לא יכולה להגיע לסוף, אני הבטחתי לקרוא את כל הטקסט, רגע.

היו"ר ניסים ואטורי:

למה אתם מפריעים לה לענות?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

במטרה להפחית את נטל המס על שכבות הביניים ולחזק את מעמד הביניים במשק, מוצע לבצע ריווח של מדרגות המס, כך שהטווחים – לא, את זה כבר קראנו. אני אדלג.

נאור שירי (יש עתיד):

הקראת את זה כבר.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

נכון, אתה רואה? שמתי לב, לכן אמרתי שאני אדלג. תודה על ההערה.

היו"ר ניסים ואטורי:

התשובה מספקת אתכם?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

לא, לא. בכך יוקל נטל המס על האדם העובד, וזאת בפרט נוכח השלכות מלחמת חרבות ברזל והשפעותיה על המשק. במסגרת הפקת הלקחים ממנגנון מס רכוש, שהיה בתוקף עד שנת 2000, רשות המיסים תאפשר הגשת שומה עצמית על ידי בעלי הקרקעות באופן מקוון, דבר שיסייע בצמצום החיכוך בין הרשות לנישומים.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

הם כתבו לך את כל חוק ההסדרים?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

4: רפורמה בענף החלב – מטרתה של הרפורמה במשק היא להוזיל את יוקר המחיה בישראל - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

הקואליציה עושה פיליבסטר לעצמה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אבל אני לא הפרעתי לך כשדיברת.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

סליחה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

- - באמצעות טיפול שורשי במחירי מוצרי החלב והבטחת רציפות האספקה לשווקים, וזאת נוכח המחירים הגבוהים בעשרות אחוזים ממדינות ה-OECD ומקרים תכופים של מחסור במוצרים בסיסיים. ההצעה מגשימה מטרה זו באמצעות התערבות ממוקדת בשני גורמי הכשל המרכזיים בענף: הריכוזיות במקטע המחלבות וחוסר היעילות של חלק ניכר מהרפתות, המובילים ישירות לרמות מחירים גבוהות ולליקויי אספקה. לשם כך כוללת הרפורמה חבילת צעדים מקיפה ובהם ביטול מגבלת הייצור במקטע הרפתות והסרת פיקוח המחירים על חלב גולמי תוך מעבר למודל של רשת ביטחון המבטיחה לרפתנים שימשיכו לייצר רמת מחיר וכמות מוגנת. לצד זאת, מציעה ההחלטה תוכנית פדיון מכסות משמעותית לרפתות שיבקשו לפרוש מן הענף, במטרה לייעל את מבנה הייצור, וכן ביטול מקיף של כלל המכסים בענף החלב לשם הגברת התחרות במקטע המחלבות והרחבת מגוון המוצרים לצרכן. באמצעות צעדים משולבים אלה ההצעה מטפלת בדרישות העלות לאורך כל שרשרת הערך, מגבירה את התחרות, מצמצמת ריכוזיות ומחזקת את אמינות האספקה. 5: האצת פרויקטי תשתית לאומיים – תוכנית העבודה נועדה להסיר חסמים רגולטוריים, לייעל הליכי תכנון וביצוע ולאפשר גמישות בקידום תוכניות, במטרה להבטיח קידום מהיר של פרויקטי תשתית החיוניים לצמיחת המשק ולחיזוק החוסן הכלכלי. במסגרת התוכנית נקבעו בין היתר מנגנונים לקיצור הליכים תכנוניים וביצועיים לרבות שיפור הגמישות בשינוי תוכניות וייעול הליכי הסדרי תנועה. צעדים אלה נועדו ליצור סביבת עבודה רגולטורית יעילה, שתאפשר קידום מואץ של תשתיות לאומיות. עד כאן התשובה הכתובה. עכשיו, לשאלה שלך, למה יש איחור שיטתי בהגשת תקציב המדינה בניגוד לחוק.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

זה חוק-יסוד.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

כן. אז אני אגיד לך, חבר הכנסת בליאק, אני לא ממש יודעת להגיד לך למה, אבל אני יכולה להגיד לך שאני מסתובבת בכנסת המון שנים, יותר מ-30 שנה – לא כחברת כנסת, זה היה בעיקר כפעילה חוץ-פרלמנטרית – למיטב זיכרוני, ברוב הגדול של המקרים היה איחור, ברוב הגדול של המקרים. אני לא חושבת שיש פה חריגה. אפילו אתה כתבת: איחור שיטתי ואתה צודק.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

כי פעם אחת לא הגשתם.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

נכון, של הממשלה הזאת. אבל יש גם בהרבה ממשלות אחרות. אתה יודע מה? אני מציעה לעשות בדיקה. מן הסתם זה מתועד בכל מיני מקומות. אפשר לבדוק ולראות. אני אומרת מהזיכרון שלי. שוב, לא מסמכתי את זה, ולא תיעדתי.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אגב, אני חשבתי שהממשלה הייתה פה עם התשובה. עכשיו את שולחת אותי לבדוק.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

לא. אתה יודע מה? אם אתה רוצה, אני מוכנה לבדוק, אם זה כל כך חשוב לך. אין לי תשובה על זה. אבל למיטב זיכרוני, תמיד יש איזשהו איחור. אנחנו עדיין בדצמבר ועוד לא הגיע חג החנוכה – בשבוע הבא, בעזרת ה'. ואני בטוחה שבעזרת ה' עד התאריך האחרון, שלפיו על פי החוק יכול לעבור התקציב, התקציב יעבור, בעזרת ה'. וכמו שאומר ראש הממשלה, הממשלה הזו תמצה את ימיה ותאריך את ימיה בטוב, למען מדינת ישראל. תודה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. אתה מסתפק?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

מכיוון שלא ניתנה תשובה, אז אני ארצה להעביר את זה לוועדת הכספים.

היו"ר ניסים ואטורי:

ועדת הכספים? אנחנו נצביע על העברת הדיון לוועדת הכספים. הצבעה. הצבעה מס' 21 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועד הכספים נתקבלה.

היו"ר ניסים ואטורי:

שישה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי ההצעה תעבור להמשך דיון בוועדת הכספים.

היו"ר ניסים ואטורי:

הצעה הבאה היא הצעה רגילה לסדר-היום בנושא: שני מקרים נוספים של מאבק בתלמידי תיכון שחפצים להניח תפילין. את הצעה הגיש חבר הכנסת יוסף טייב. עשר דקות לרשותך, בבקשה.

יוסף טייב (ש"ס):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אומנם נכון שההצעה לסדר-היום הייתה כלפי שני מקרים ספציפיים, שעליהם אנחנו שמענו בתקופה האחרונה, אבל, לצערי, אני חש שפתאום במדינת ישראל, במדינת ישראל של 2025, דוכן תפילין הופך להיות דבר שמאיים על מישהו. בסוף, תפילין, מדובר בזהות היהודית של העם היהודי ושל מדינת ישראל. אני חושב שהתפילין הן לא רק בשביל הציבור הדתי והציבור החרדי – הן בשביל עם ישראל כולו. לא ייתכן שתלמיד שחפץ בכך, שבא ורוצה להניח תפילין – בפרט באחד המקרים לפחות, ממה שאנחנו הבנו, מדובר בתלמיד שהקים בפינה צדדית בתוך ספרייה, איזשהו דוכן צנוע שנתן את האפשרות לכל ילד שחפץ בכך. אף אחד לא כופה אותו, אף אחד לא מחייב אותו, אלא נותן לו את האפשרות, אם הוא רוצה בכך, לבוא ולהניח. הסיבה לא משנה: התעוררות פנימית, לא הספיק להניח בביתו. לצערי, אנחנו מגיעים פעם אחר פעם, והנושא הזה הופך להיות דבר שבשגרה, שבתי ספר, מנהלי בתי ספר, חוסמים את התלמידים שלהם לבוא ולשים בפינה צדדית בתוך בית הספר עמדה להנחת תפילין. אז אני כן, אני שומע שבסוף – היו לי שיחות עם חבריי מהאופוזיציה, עם חלקם, שאמרו לי: מה אתה רוצה? זה בית ספר ממלכתי. יתכבד אותו תלמיד שרוצה את זה לעבור לבית ספר דתי. חברים, אני גדלתי בתפוצות. ושם לא היה בית ספר דתי ובית ספר חילוני. היה בית ספר יהודי. בבית הספר היהודי סדר-היום היה מתחיל – אתה שומע, סימון?

סימון דוידסון (יש עתיד):

כן.

יוסף טייב (ש"ס):

סדר-היום היה מתחיל ב-08:00 בתפילת שחרית, בהנחת תפילין, בשיעור תנ"ך. ואחרי זה ממשיכים את הלימודים. ללא קשר לדת, ללא קשר לזה שאנחנו הופכים להיות מדינה, שאנחנו רוצים להיות מדינת הלכה וכל מה שממנו אנחנו מפחדים. חשוכים. אין לזה קשר. התפילין הן משהו זהותי ששייך לעם היהודי מדורי דורות. איך, ריבון העולמים, הגענו למצב שיש לנו מישהו שרואה בהנחת התפילין איום כלשהו? זה לא צריך להיות איום. זה דבר שצריך לחבב. אתה לא הופך להיות דתי כי אתה מניח תפילין; זה דבר שמקשר אותך. התפילין הן לא משהו שצריך להיות רק על הזרוע, אלא הוא הלב הפועם של העם היהודי. אסור לנו לתת יד – ולא משנה מה הסיבה – לא לאפשר לתלמיד להניח תפילין, לא משנה אם זה במסגרת בית ספר ממלכתי, לא ממלכתי. אפשר לנהל שיח באיזו צורה זה יהיה. שלא יהפוך את הבית ספר לבית ספר דתי. אני לא רואה בהנחת תפילין איזשהו אקט דתי. אני רואה משהו רוחני שעם ישראל מתחבר אליו. אני מכיר המון מכם שמניחים תפילין בכל יום. זה הופך אותם לאנשים לא טובים? זה הופך אותם לדתיים? זה הופך אותם לחשוכים? לא. לכן, אדוני היושב-ראש, אני באמת ארצה לקבל את התשובות של משרד החינוך. אבל אנחנו גם צריכים להבין באמת, שכפי שהחילוניות מבקשת שאנחנו נחנך לסובלנות, אני חושב שאנחנו, כאן בבית הזה, צריכים לא פחות לדאוג לחנך את ילדינו לגאווה יהודית; כשם שהחילוניות מבקשת לחנך את ילדינו לבחירה, אנחנו לא פחות צריכים לחנך את ילדינו להכרה בשורשים שלהם; כשם שהחילוניות מבקשת לחנך לפלורליזם, הפלורליזם ודאי לא יכול להיות מחיקה של זהותה היהודית של מדינת ישראל. אז אני מסכים, יש דרך לעשות את זה. בכל זאת, בסוף הורים שולחים את ילדיהם לבית ספר שהוא בית ספר ממלכתי. אבל בהינף יד לקחת עמדה של תפילין, שהייתה בפינה קטנה של ספרייה, שלא הפריעה לאף אחד? יותר מכך, אותה עמדה הייתה באישור סגנית מנהלת בית הספר בשנה הקודמת. אותו תלמיד ביקש שהעמדה הזאת תעמוד שם לעילוי נשמת אימא שלו, בתקופת האבל שלו. לבוא בהינף יד, ללא שום חמלה, ללא שום אכפתיות, לבוא ואחד לפגוע בילד. עזבו עכשיו דת. עזבו הכול. המעשה החינוכי כלפי אותו ילד שנמצא באבל, והוא רואה בעמדה הזאת איזשהו משהו רוחני גדול לעילוי נשמת אימא שלו? די בכך. אם זה לא מספיק, מדינה יהודית היא לא רק מדינה של היהודים, מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, ואנחנו לא יכולים להתנער מדברים כל כך גדולים. האקט של הנחת תפילין זה לא אקט של פולקלור, זה הנשמה הפועמת של העם היהודי. אני באמת מקווה שמשרד החינוך, ששר החינוך, הגורמים המקצועיים ייקחו את זה לתשומת ליבם. בשיח מכבד ואוהב, אנחנו נצליח להגיע להבנות גם כלפי מנהלי בתי הספר – שנכון שחלק או רוב תלמידיהם או הורי תלמידיהם שלחו אותם לבית ספר ממלכתי. זו לא סיבה בשביל למחוק את החשיבות של הנחת התפילין – שוב, לא כאקט דתי, אלא כחיבור לעם היהודי. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. ישיב, השר עמיחי אליהו.

שר המורשת עמיחי אליהו:

אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת טייב, אני אשתדל לענות לך גם את התשובה של שר החינוך, אבל גם מהזווית האישית שלי. חבריי חברי הכנסת, הסוגיה הזו של תפילין גם באה לפתחי בשיחה שהייתה לי עם יהודי יקר בשם מני אסייג. לא יודע אם הרבה מכירים פה, הוא היה שחקן, שמחלק היום תפילין. וגם עם בחור - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

עושה קידוש השם מדהים. מדהים.

שר המורשת עמיחי אליהו:

עושה קידוש השם, קידוש השם מדהים. זה בא לפתחי כשחילקנו תפילין בתחילת המלחמה לפני שנתיים. הסתובבנו בקרב החיילים וחילקנו תפילין בקרב החיילים שנכנסו להילחם בעזה. גם בחור בשם אוראל מליק הושעה מבית ספר ברמת גן, בעקבות דוכן תפילין שהוא פתח. ואני רוצה להציע פה, עוד לפני התשובה של משרד החינוך, הצעה לפתרון הבעיה, שנעוצה גם בחוזר מנכ"ל שקיים במשרד החינוך, ובהתעלמות הממוסדת של מדינת ישראל מהציבור המסורתי במדינת ישראל: יש בישראל חלוקה, שהיא חלוקה פשטנית, שבודקת חילוני, דתי, חרדי, דברים כאלה. אבל היא מתעלמת, כמעט באופן מופגן, מהציבור המסורתי במדינת ישראל. ציבור שבעברו בוודאי עשה קידוש, גם אם הוא אחר כך נסע לים או לשחק כדורגל. ציבור שיש לו כבוד גדול למסורת ולרבנים. למרבה הצער, תנועת המפד"ל, זיכרונה לברכה, קידמה חוזר מנכ"ל במשרד החינוך שמגדיר את לימודי היהדות בבתי הספר הממלכתיים כלימודי יהדות, נקרא לזה תחת הרוח הרפורמית או הקונסרבטיבית. הפער בין הרפורמים לבין הציבור המסורתי הוא עצום. אין שום קשר בין שני הדברים. וברגע שבמערכת החינוך שלנו, הממלכתית, התעלמו מהצרכים הקיומיים של הציבור המסורתי – שנמצאים באשדוד, שנמצאים בשלומי, שנמצאים באילת, שנמצאים גם ביישוב שבו שאני גר – וניסו להדביק עליהם או להלביש עליהם תפיסה של יהדות רפורמית או קונסרבטיבית, או יהדות שהיא לא קשורה לבית האבא שלהם. אנחנו רואים את האנומליה הזו. האנומליה הזו בולטת גם בסקר שעשו במכון הישראלי לדמוקרטיה, אני מקווה שאני מדייק: 73% מבני הנוער קרובים ליהדות וקרובים לערכי הימין וללאומיות. 73% מבני הנוער במדינת ישראל. זה מספר מטורף. אם תעשו את הסקר הזה בקרב אנשי ההוראה, אתם תמצאו מציאות הפוכה. אני מדבר על החינוך הממלכתי. בחינוך הממלכתי אנשים שרואים ביהדות ערך, שרואים ביהדות מקור השראה, שרואים את החזון שביהדות, שמחפשים את השורשיות שביהדות – מספר אנשי ההוראה שמאמינים בדרך הזו קטן מאוד. זה כמעט הפוך, אולי תמונת ראי לחיפוש של התלמידים אחר זהות, אחר שורשיות, אחר ערכים, אחר מורשת ומסורת. לכן, כל עוד במערכת החינוך יחלקו חומשים – על הממלכתית אני מדבר – ריקים ויגידו לתלמידים: לכו תכתבו לכם את החומש שלכם מההתחלה; במקום לעשות מסיבת חומש, במקום לגדל על ברכי האבות ועל ברכי האימהות, אנחנו נגלה בורות, אנחנו נגלה קיטוב הולך ומחריף בינם לבין התלמידים. כשהתלמידים מגיעים מבתים מסורתיים, יש להם כבוד לבבא סאלי, יש להם כבוד לדוד המלך, יש להם כבוד לדוד בן-גוריון, ויש להם כבוד לארז גרשטיין, אבל המורים שלהם ברוב הפעמים עסוקים בהנתקה. לא מעט פעמים אתם תגלו שהמורים במערכת החינוך עסוקים בלהרחיק אותם מההיסטוריה המפוארת של העם היהודי; במקום לייקר את ההיסטוריה, להטיל ספק; במקום לכבד את המורשת, לקעקע את המורשת. הדבר הזה חייב לקבל ביטוי, ופה יש לי גם קריאה ברמה האישית, מכיוון שהנושא הזה מאוד מאוד קרוב לליבי – זה הזמן להגיד לך תודה, חבר הכנסת יוסף טייב על העלאת הסוגיה הזו – חייבים לעשות רפורמה עמוקה בתוך המערכת הזו, לפתוח את מערכת החינוך ולא לתת לאותם אנשים שאחר כך מגיעים לבתי המשפט העליון ומגיעים לכל מיני מקומות עם תפיסות עולם אחרות מהתפיסה של העם היהודי, להכתיב את הערכים לתלמידים. לשחרר. התפיסה של השוק החופשי היא תפיסה נכונה. לכן צריך כמה שיותר לפתוח את בתי הספר, לאפשר להורים להעביר את התלמידים שלהם מבתי ספר לבתי ספר. יש בזה הרבה שיטות, מדברים על זה במדינות נוספות בעולם – לאפשר להורים לבחור את החינוך של הילדים שלהם ולא לתת לתפיסות עולם פרוגרסיביות להכתיב לילדי ישראל את הערכים. ועכשיו לתשובת שר החינוך. אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אני מודה לחברי חבר הכנסת יוסף טייב על העלאת הנושא החשוב הזה על סדר-היום במליאת הכנסת. מערכת החינוך שבראשותי – כותב השר קיש – מאפשרת ביטוי של מסורת וזהות יהודית בבתי הספר לרבות הנחת תפילין. מדובר בפעילות שהיא חלק מהמרחב החברתי והערכי בבתי הספר. היא מתקיימת בהתאם למדיניותי, תוך הקפדה על מרחב מכבד. כפי שהבהרתי במקרים קודמים, כל עוד אני שר החינוך, זכותו של כל תלמיד להניח תפילין בבית הספר תישמר. לגבי שני המקרים שאותם תיאר חבר הכנסת טייב. מבדיקה שערכתי מול הפיקוח במחוז תל אביב, עלה כי בתיכון אחד העם בפתח תקווה אין איסור להנחת תפילין, וכל תלמיד יכול בזמן ההפסקה להביא ולהניח תפילין באופן אישי בהתאם לרצונו. באשר לאירוע המתואר, חשוב להדגיש שמדובר באירוע נקודתי, בבוגר שאינו לומד עוד בבית הספר, שביקש להפעיל עמדה אישית להנחת תפילין בבית הספר, לאחר שכבר סיים את חוק לימודיו במערכת החינוך – כנראה שהוא מדבר על אוראל מליק. מדובר במקרה רגיש, שטופל על ידי הנהלת בית הספר שקיימה שיח עם בוגר בית הספר ועם התלמידים בבית הספר, מתוך חשיבות הנושא והרצון להגיע להסדרים המקובלים על כולם. במקרה דנן, לא מדובר בהפרת זכויות התלמיד. זו תשובתו של שר החינוך. בבדיקה נוספת שערכתי מול הפיקוח במינהל לחינוך ההתיישבותי, עלה כי הוקמה עמדת תפילין על ידי פעילי חב"ד בתחנת אוטובוס בסמוך לשטח בית הספר בבאר טוביה. מדובר בבגירים שאינם חלק מבית הספר ואינם רשאים לשהות בתחומו והימצאותם בשטח בית הספר מובילה למגע יום-יומי שלהם עם הקטינים. בהמשך לשיח עם המועצה ועם הנהגת ההורים הדגיש מנהל בית הספר בפני אנשי חב"ד כי השהייה במתחם בית הספר מותרת רק לבגירים הנמנים עם הצוות בית הספר, ללא קשר לזהות הפעילים. מעניין אם זה גם עולה בדברים נוספים, חוץ מהדוכנים האלה. לתלמידים הוסבר כי הם יכולים להניח תפילין כל אחד על פי רצונו, בהתאם לנוהלי בית הספר, ללא פגיעה בשגרה והפרעה לזולת. גם כאן לא מצאנו פגיעה בזכויות התלמיד. לצד מקרים אלה, חשוב להזכיר כי בתי הספר בישראל מקנים ידע, ערכים וחינוך לתלמידי ישראל, ותלמידי ישראל יכולים להביע בהם את זהותם היהודית בגאווה גדולה – אני מקווה שזה נכון. מערכת החינוך מעודדת את בתי הספר לחנך לאורח חיים המחזק את הקשר של התלמידים עם המורשת היהודית והציונית. דבר זה בא לידי ביטוי בתוכנית שורשים, שאותה אני מוביל, כותב שר החינוך, במערכת החינוך כמדיניות שר החל משנת הלימודים הנוכחית. זוהי תוכנית חשובה, שיש בה ארבע חטיבות מרכזיות: התנ"ך הוגדר כמקצוע הליבה, שבילי מורשת אשר עוסק בזהות ציונית, הוגדר כמקצוע חדש. כמו כן, הוגדרו 4% חובה בגפ"ן לתוכניות העשרה של זהות יהודית ציונית בכלל בתי הספר, והנושא השנתי שנבחר: "שורש עמ"י", עוסק גם כן בחיזוק הזהות היהודית הציונית של התלמידים. תוכנית זו מצמצמת את הפערים בחינוך לזהות ולמורשת בחינוך הממלכתי שנוצרו בשנים האחרונות ומביאה איתה בשורה חדשה לבתי הספר. עמדתי בנושא הזהות היהודית במערכת החינוך ברורה: הזהות היהודית היא אבן יסוד בחינוך בישראל, ואני מחויב להמשיך ולחזק אותה במערכת החינוך. והינה, במסמך היערכות לפתיחת שנת הלימודים תשפ"ו, שנשלח למנהלי בתי הספר, חידדנו כי יש לאפשר מרחבים הנותנים ביטוי לצרכים השונים של תלמידים, תוך הקצאת מרחבים שבהם יוכלו התלמידים להביא לידי ביטוי את העדפותיהם, צורכיהם וכישרונותיהם, בזמנים שהוגדרו לכך, כדוגמת מרחב שקט, מרחב אומניות, מרחב תפילה, מרחב לפעילות חברתית, גופנית וחינוכית. בהזדמנות זו אני מבקש להדגיש את החשיבות בניהול שיח מכבד בין התלמידים, הורים ואנשי חינוך בבתי הספר. גם כשיש מחלוקת, יש למצוא את הדרכים המקובלות כדי לפתור אותה. מנהלי בתי הספר וצוותי ההוראה, שעושים לילות כימים, בתקופת מלחמה וגם בחזרה לשגרה, נוהגים ברגישות ובכבוד כלפי תלמידים המבקשים לשמור על זהותם היהודית בכל מוסד חינוכי. כך צריך להיות. אני יודע כי מקרים בודדים אלה אינם משקפים כלל את הנהוג במערכת החינוך. בברכה, יואב קיש, שר החינוך. אני חוזר ואומר, כל עוד המורים לא ישנו גישה, והיהדות שתילמד בבתי הספר, גם השעות האלה לא יילמדו מתוך כבוד למורשת ולמסורת של העם היהודי, אלא מתוך ביקורתיות מזלזלת, ולא פעם השנאה והנתקה, אז התלמידים לא ירצו להיכנס לשיעורים האלה. יש לעשות פה את הרפורמה המקיפה, כדי לאפשר לימודים שיוצרים זהות ושייכות, ולא רק תחושה של בוז וריחוק. תודה רבה אדוני היושב-ראש, תודה חברי הכנסת.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר מהצד, דקה אחת.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

תודה אדוני, תודה אדוני השר. ראשית, חבר הכנסת טייב, אני רוצה להודות לך שהעלית את הנושא הזה. אני חושב שהוא באמת חשוב, אבל צריך ללמוד ממנו לקח אחד ברור מאוד. אני אומר לך את זה בתור מישהו – אני אגלה לך סוד – שנוהג להניח תפילין מדי בוקר. אני חושב שהדבר הזה הוא בהחלט חלק מהמורשת שלנו, חלק בלתי נפרד מהמורשת שלנו. אבל התופעה הזאת שמתחילה להיות, של איזושהי מלחמה, כאילו יש איזושהי מלחמת דת ברחובות, מתחילה בבניין הזה, מהסיבה הפשוטה – ופה אני כן רוצה להתחבר למה שאמר השר, שדיבר על חופש הבחירה: אם אתם חושבים שבאמצעות אינפלציה של חוקים של כפייה דתית אתם תהפכו את הציבור בישראל למאמין יותר, התגובה תהיה בדיוק הפוכה. שים לב, יש צניחה בעשור האחרון, לפי נתונים של המשרד לשירותי דת, צניחה של 20% באנשים שרוצים להתחתן דרך הרבנות, מהסיבה הפשוטה, שיש שם כפייה. אין כפייה על משפחות יהודיות למול את ילדיהם. 97% מהמשפחות, מבני זוג יהודים, עושים ברית מילה לבן שלהם. אין חוק שמחייב את זה. ככל שתביאו לפה חוקים שייצרו תחושה של כפייה דתית – תכריחו לשים את זה, ותכריחו לשים את זה, תאסרו להכניס את זה, ותאסרו לשים את זה – ככל שיהיו חוקים של כפייה דתית פה, אתם תראו בצד השני מלחמות דת. לכן, דת היא בן אדם לאלוהיו, וצריך באמת להשאיר את העניין הזה לאמונה – איש באמונתו יחיה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חבר הכנסת טייב, מקבל את תשובת השר? מעביר לוועדה? מעביר למליאה, לדיון?

עודד פורר (ישראל ביתנו):

הוא היה רוצה להעביר לוועדת חינוך, אבל אין.

יוסף טייב (ש"ס):

הוועדה לזכויות הילד.

היו"ר ניסים ואטורי:

אנחנו נצביע להעברת הנושא לדיון בוועדה לזכויות הילד. הצבעה. הצבעה מס' 22 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לזכויות הילד נתקבלה.

היו"ר ניסים ואטורי:

שישה בעד, מתנגד אחד, אני קובע כי הנושא יעבור להמשך דיון בוועדה לזכויות הילד.

היו"ר ניסים ואטורי:

ההצעה הבאה היא הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: סגירת גני ילדים לסירוגין בשל מחסור חמור בכוח אדם בגיל הרך. את ההצעה הגישו חברי הכנסת סימון דוידסון, מיכאל מרדכי ביטון, נעמה לזימי, יצחק קרויזר וואליד אלהואשלה. ראשון המנמקים – חבר הכנסת סימון דוידסון. שלוש דקות לרשותך.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני לא יודע אם שמעתם, אבל כל יום הקואליציה עוסקת ביועצת המשפטית, בחנינה, בהצעת חוק של ההשתמטות – אבל יש דבר אחד שנשאר מאחור, שההורים בישראל פוגשים כל יום מחדש: הם מתעוררים בבוקר ומגלים שהגן סגור. הם לא יודעים אם הם יכולים ללכת לעבודה, אם הילד שלהם יוכל ללכת לגן או לא. המשבר במערכת החינוך עולה מדרגה כבר זמן רב. הבעיה לא רק של מערכת החינוך, זה עניין של כל המשפחה. כל יום של סגירת גן מביא איתו הורים מיואשים, ילדים שנפגעים ורשויות חסרות אונים. הסיבה לכך פשוטה מאוד: אין מספיק כוח אדם. נתונים של עיריית תל אביב מראים כי 88 גנים נסגרו רק בחודש נובמבר. נאור, 88 גנים נסגרו בנובמבר רק בתל אביב – רק בתל אביב. 117 גננות חסרות ברחבי הארץ. מרגישים שזה הרבה יותר, אבל הנתון הבא הוא המפתיע: 3,000 סייעות חסרות במערכת – 3,000. עם כל הכבוד לשר החינוך, שטוען שאין מחסור בגננות, שאין מחסור בסייעות – העובדות בשטח מדברות בפני עצמן. הייתי שותף יחד עם חברי יוסי טייב, יושב-ראש ועדת החינוך, לעשרות דיונים בנושא הזה. התרענו, הזהרנו, והכתובת הייתה על הקיר. שום דבר לא נעשה. אפילו עכשיו, כשאין ועדת חינוך במדינת ישראל, כבר אי-אפשר לעשות כלום. התקציב הקרוב לא כולל מענה למחסור בכוח אדם, כאילו זה לא חשוב, כאילו זה לא קיים. כל פעם ניסינו להצביע על הבעיה, אבל שום דבר לא מתקדם. ההורים לא יודעים אם יוכלו לעבוד, וכל יום של אי-ודאות הוא עוד יום שבו הם לא יכולים לתפקד. הילדים במיוחד בחינוך המיוחד לא יכולים להתמודד עם חוסר היציבות בצוותים. הצוותים מתחלפים בתדירות גבוהה וגורמים לפגיעות רגשיות ולעיכובים בתהליכי הלמידה. השילוב בין שכר נמוך, שחיקה גבוהה, עומסים כבדים והקושי לגייס כוח אדם מקצועי יוצרים פגיעה ישירה בילדים וביכולת שלהם לקבל מסגרת יציבה ובטוחה. המשבר בחינוך המיוחד חריף במיוחד, כאשר סגירה של גן אפילו לכמה ימים מובילה לפגיעה רגשית והתנהגותית בילדים, הזקוקים לסדר-יום קבוע ויציב. הממשלה לא פותרת את הבעיה העמוקה של המחסור במורים ובגננות. לא מדובר בפתרון של מה בכך; זה מחייב תוכנית ארוכת טווח, הגדלת תקנים, שיפור תנאי שכר והכשרות. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל ביטון – אינו נוכח. נעמה לזימי.

נעמה לזימי (העבודה):

כנסת נכבדה, ענף הגיל הרך לא במשבר – הוא בקריסה. בחסות המלחמה והכאוס הלאומי וכל מה שקורה, אנחנו לא רואים נכוחה את קריסת השירותים החברתיים ובפרט את הגיל הרך. תראו, בגלל מצוקת כוח האדם כ-40,000 ילדים עלולים להישאר ללא מעונות. הדבר הזה לא נתפס. האם נדמה למישהו שאפשר לקיים משק נורמטיבי, אפקטיבי, בלי מעונות, בלי ענף גיל רך מפותח? האם נדמה למישהו שדור העתיד יקבל את מלוא ההזדמנות אם בגיל הכי חשוב להתפתחות לא נשקיע? לא נשקיע בענף עצמו? בכל מי שעובדות בו – במטפלות, בגננות, בסייעות שמרוויחות גרושים בעבודה קשה, קשה וסיזיפית, ובגלל זה הן לא שורדות – בכיתות צפופות, קטנות מכדי להכיל, בגיל הכי חשוב להתפתחות. במקום להשקיע בחיים שלנו אנחנו מקצצים. בשנה שעברה, סימון, אפילו יותר משנה, נאבקנו שלא יקצצו את ה-200 מיליון שקלים להכשרות הפדגוגיות עבור תחום הגיל הרך. יחד עם יוסי טייב קיימנו כנס ענק לגיל הרך. הגיע שר החינוך, הבטיח שלא יהיה קיצוץ של 200 מיליון שקלים – אבל היה קיצוץ, כי יש קומבינות, ויש מקורבים וכספים קואליציוניים שצריכים להגדיל, ומלא דברים מיותרים על פני סדרי עדיפויות לאומיים. אבל מהגיל הרך קיצצו, כי מה זה החיים עצמם? והסייעות והגננות והמטפלות קורסות ולא נשארות. בטוח שאין פה אחד שלא קיבל פניית ציבור מאימא או אבא: סוגרים לי את המעון עכשיו באמצע שנה, מה אני עושה? ואין אחד שלא דיבר עם ראש עיר שאומר: אני במצוקת מעונות, אני לא יודע מה לעשות.

סימון דוידסון (יש עתיד):

במרכז במיוחד.

נעמה לזימי (העבודה):

במרכז. אני רוצה להגיד לך, גם בחיפה, כשגרתי שם, היה אותו דבר. זה בכל הארץ, זה כבר לא שונה. מדינה שרוצה חוסן לאומי צריכה להשקיע בשירותים החברתיים, צריכה להשקיע בהן – בעובדות הגיל הרך, בתנאים, בשכר, בסביבת העבודה. היא צריכה להשקיע בילדים שלנו, שיקבלו את הטוב ביותר כדי שיוכלו להיות הטובים ביותר. זה עלינו לעשות את זה – חובה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה. חבר הכנסת יצחק קרויזר – אינו נוכח. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, שלוש דקות, בבקשה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תודה. מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים כאן בהצעה לסדר-יום על הנושא של מחסור בגני ילדים, אבל רבותיי, אני רוצה להגיד לכם שבנגב אין לנו את הפריבילגיה הזאת לדבר על מחסור, אלא על היעדר גני ילדים בכפרים הלא-מוכרים וגם בחלק מיישובי המועצות האזוריות, נווה מדבר ואל-קסום – כ-5,000 ילדים ללא שום מסגרת. אני רוצה להגיד לכם שכבר שנים רבות אנחנו דורשים את התיקון הזה להקמת עוד כיתות על מנת לסגור את החלל הזה, לסגור את המחסור הזה, עד עכשיו במשרד החינוך עד עכשיו לא התעשתו, ולא קיבלו החלטה להחזיר את הילדים האלה ולהכניס אותם למסגרת חינוכית. אדוני היושב-ראש, בנגב יש מעל עשרה בתי ספר, מעל עשרה בתי ספר שהתשתיות שלהם רעועות לגמרי, והם משנות השישים, משנות השבעים. התכולה בהם מעל 1,000 תלמידים, ומצריכה בנייה מחדש. אנחנו פנינו גם למשרד החינוך וגם למחוז וגם לרשויות האחראיות על הנושא הזה על מנת להסדיר את הנושא ולטפל בו. בגדול, אנחנו בנגב מדברים על היעדר כיתות – ולא על מחסור. ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתייחס לאירוע שהתפרסם אתמול על צעירים שהותקפו על ידי שוטרים בכניסה לתל שבע. אירוע חמור מאוד, לא ככה אנחנו מצפים מהשוטרים, שאמורים להגן על האזרחים, שאמורים לשמור קודם כול על החוק ואחר כך לדאוג לכך שיהיה ביטחון לתושבים. אתמול תקפו שני אזרחים בדואים בכניסה לתל שבע. אנחנו כמובן אמרנו ונמשיך לומר שאנחנו בעד סדר וחוק, אבל אנחנו מסרבים בתוקף שהשוטרים ייקחו את החוק לידיים. זה לא מקובל, זה לא תקין, ואנחנו מתכוונים להתקדם בנושא הזה ולהעביר אותו הלאה. תודה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. ישיב להצעה השר עמיחי אליהו. בבקשה, דקה לרשותך.

שר המורשת עמיחי אליהו:

דקה?

היו"ר ניסים ואטורי:

זה נוהל של הקואליציה. סתם, תמשיך.

שר המורשת עמיחי אליהו:

אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה לבוא ולומר שגם נושא זה חשוב כמו קודמו. יחד עם זה, אני רוצה להשיב לחבר הכנסת פורר על סוף דבריו. אני חייב לומר שכשאני גדלתי בבית של סבא, שהיה הראשון לציון, הרב מרדכי אליהו, ובבית של אבא שלי, הרב שמואל אליהו, מעולם לא חונכנו לזהות יהודית בכפייה. מעולם לא כפו עלינו, לא לקום לתפילות ולא להניח תפילין ולא לשמור שבת. היהדות והזהות לא הוטמעו בתוכנו בדרך של שוטר רע, אלא בדרך של אהבה ואחווה. אני חושב שבסוגיה הזו בתוך מערכת החינוך ובכלל פה בחקיקה של ממשלת ישראל – לא של ממשלת ישראל, של כנסת ישראל – אנחנו צריכים לשים לב באמת - - -

נאור שירי (יש עתיד):

לא טעית.

שר המורשת עמיחי אליהו:

טעיתי.

נאור שירי (יש עתיד):

לא טעית.

שר המורשת עמיחי אליהו:

הממשלה לא מחוקקת.

נאור שירי (יש עתיד):

הממשלה שולטת בכנסת.

שר המורשת עמיחי אליהו:

אבל הכנסת מחוקקת.

נאור שירי (יש עתיד):

מה זה, הכנסת מחוקקת.

שר המורשת עמיחי אליהו:

בסוגיה הזו אני חושב שבאמת בכל מקום - - -

עודד פורר (ישראל ביתנו):

היא מחוקקת מה שהממשלה רוצה.

נאור שירי (יש עתיד):

אם אתה בטעות יו"ר ועדה שלא רוצה לחוקק מה שהממשלה אמרה לחוקק, אתה מועף מהוועדה. דמוקרטיה.

שר המורשת עמיחי אליהו:

בכל מקום שבו הדברים יהיו בגישה של כפייה, אני חושב שצריך מה שנקרא מסגרת של כוס, גבולות מאוד רכים, כדי שיהיה אפשר להכיל בהם את כל האור והטוב שיש ביהדות, ויש ביהדות הרבה טוב והרבה אור שאפשר להגיע אליהם לא רק באמצעות כפייה. להפך – בהרבה מאוד מהמקרים כפייה פוגעת. לגבי ההצעה האחרונה לסדר-היום, אני רוצה לבוא ולומר שפנו אליי גם בסוגיה הזו לא מעט אנשים, שהמצוקה בכוח אדם גורמת הרבה פעמים לגננות ומחנכים שלא מתאימים. לצורך העניין, סיפרו לי שבחלק מהגנים יש אנשים שלא מותאמים לדרך החינוכית. ילדים חוזרים הרבה פעמים בשונה לגמרי ממה שההורים שלהם רצו שהם ייכנסו לשם, וזה חלק מההצעה לסדר-היום. אני קורא את התשובה של שר החינוך: אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אני מודה לחברי הכנסת על העלאת הנושא לסדר-היום. כשר החינוך נושא זה נמצא על סדר-יומי, ואתגרי כוח האדם בגני הילדים מטופלים באופן שוטף מול הרשויות המקומיות במיקוד, שבהן מזוהה פער איוש. חשוב לציין ששנת הלימודים תשפ"ו נפתחה כמעט ללא משרות לא מאוישות, כאשר חלק מהצרכים נוצרו במהלך השנה ונבעו מאילוצים שונים. במהלך שנת הלימודים תשפ"ו הקצינו במשרד החינוך מאות תקנים לחיזוק מערך הגננות, כאשר המשרד ממשיך לאייש משרות בהתאם לצורכי השטח. בנוסף, יצרנו תפקיד של גננת הצוות, שמטרתו לספק מענה מוסדר להיעדרויות, ולחזק את היציבות התפעולית בגנים. באשר למצב הגננות בעיר תל אביב-יפו, לאחרונה התקיימה פגישה אצל מנכ"ל המשרד יחד עם גורמי המקצוע במשרד ועם מנכ"ל עיריית תל אביב-יפו ונציגיו לדון באתגרי גיוס כוח האדם והקושי לגייס עובדי הוראה בדגש על גננות לצורך מילוי מקום לעיר, בין השאר בשל יוקר המחיה, העומסים בשעות הבוקר בכניסה לעיר ומציאת חניה. משום כך העיר הוגדרה במיקוד ייעודי של המשרד, כאשר המשרד פועל יחד עם העירייה לגיבוש מענים שיאפשרו לגשר על הפערים הנוכחיים או לחזק את הרצף החינוכי בגנים. בכל הקשור לנתוני היעדרות הגננות, על פי הנתונים שבידינו, ממוצע ההיעדרויות של הגננות בכל הארץ עומד היום על 3.1% מאז תחילת שנת הלימודים, כאשר מחוז תל אביב במיקוד המשרד, ואנחנו עושים ככל שניתן לצמצום הפערים. בנושא הסייעות, תומכות החינוך בגנים, משרד החינוך מתקצב כנדרש את הרשויות המקומיות בנושא הזה, שמגייסות, מכשירות ומפעילות את תומכות החינוך. אנו בקשר ישיר עם השלטון המקומי במטרה לייצב את המצב הקיים ולמנוע ככל שאפשר סגירה של גני הילדים. המשרד ממשיך לבחון את האפשרויות הנוספות בכל מקום שבו עולה הצורך. בברכה, יואב קיש, שר החינוך. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה. דקה מהצד, חבר הכנסת עודד פורר.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

לתשומת לב מגישי ההצעה הדחופה לסדר-היום, שימו לב לזילות הכנסת, שכבר חוצה לדעתי את הגבולות בקדנציה הזו. יש כאן הצעה דחופה לסדר-יום, שהוגשה בעניין משרד החינוך. אנחנו כחברי הכנסת לא צריכים שיבוא לכאן שר כלשהו כדי לבוא ולהקריא לי את התשובה של משרד החינוך. המטרה של הצעה דחופה לסדר-יום היא שיבוא השר הרלוונטי, יעמוד על הדוכן, אפשר יהיה לנהל איתו את הדיון הזה, וזה יהיה דיון אמיתי. אני חושב – הינה אני אומר את זה גם למי שצופה אולי בערוץ 99, אולי גם היושב-ראש מתישהו יבין את האירוע הזה: הכנסת לא יכולה למלא את תפקידה כשהממשלה מתייחסת לבניין הזה כאילו זה איזשהו משהו שטוב, צריך להעביר את הזמן פה, נשלח מישהו שיקריא את התשובה. בכל הכבוד לשר אליהו, הוא לא השר הממונה על הנושא הזה. נושא סגירת גני ילדים בשל מחסור חמור בגיל הרך חשוב מספיק, חברי כנסת הגישו הצעה דחופה לסדר-יום – יתכבד שר החינוך, יופיע בכנסת ויענה על הצעות דחופות לסדר-יום. זה נכון גם לגבי ההצעות הקודמות שהוגשו, ומבחינתי זאת האמירה הכי חשובה שצריכים כל חברי הכנסת לומר לממשלה וליושב-ראש הכנסת.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. לשאול אם אתם מקבלים את תשובת השר, או שנעבור לוועדה?

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אני לא מקבל את תשובת השר.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אני מבקש להעביר את זה לוועדה לזכויות הילד.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אני דווקא מבקש להעביר את זה לוועדת כספים.

סימון דוידסון (יש עתיד):

לא יהיה להם זמן.

נאור שירי (יש עתיד):

- - - תקציב.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אם הייתה ועדת חינוך, זה היה כמובן חינוך, אבל אין ועדת חינוך בכנסת ישראל, שזה בכלל דבר פסיכי.

היו"ר ניסים ואטורי:

אז עכשיו הצבעה על להעביר את הדיון לוועדה לזכויות הילד. הצבעה. הצבעה מס' 23 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לזכויות הילד נתקבלה.

היו"ר ניסים ואטורי:

שישה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הנושא יעבור להמשך דיון בוועדה לזכויות הילד.

היו"ר ניסים ואטורי:

הודעה למזכירות הכנסת.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון מס' 44), התשפ"ו–2025, שהחזירה ועדת הכנסת. עוד אבקש להודיעכם כי בהתאם לסעיף 96 לתקנון הכנסת, הודיע חבר הכנסת ולדימיר בליאק כי הוא חוזר בו מהצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – פטור מהיטל השבחה למוסד ללא כוונות רווח), התשפ"ו–2025, שמספרה פ/6304/25. תודה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

ההצעה הבאה היא הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: הגדרת תהליך מחייב ואבני דרך לשינוי סטטוס מוניציפלי של יישובים, לצד בחינה כלכלית מקיפה. את ההצעה הגישו חברי הכנסת נאור שירי, סמיר בן סעיד וקטי קטרין שטרית. ראשון המנמקים – חבר הכנסת נאור שירי. שלוש דקות לרשותך.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני מאוד מתחבר למה שפורר אמר. נושא הדיון הוא משמעותי בעיניי, הוא מדבר על חוסן יישובי, איך מתקבלות החלטות במדינת ישראל לגבי הקמת עיר או הקמת מועצה מקומית או שינוי במנגנון של – רגע.

היו"ר ניסים ואטורי:

אתה יכול להמשיך.

נאור שירי (יש עתיד):

לא, לא, מעניין אותי דווקא. בקיצור – נעמה, תישארי דקה. בדרך כלל מוציאים אותך, אני דווקא אומר "תישארי". אז זה דיון מהותי, חשוב. יש יישובים במדינת ישראל שעכשיו הולכים לגרוע אותם ממערכת מוניציפלית כזאת או אחרת, בדרך כלל מועצות אזוריות שהופכות להיות מועצות, ואז צריך לדאוג להן לחוסן כלכלי, ואז מגיעים אלינו בוועדת הכספים ומעבירים עוד כספים אליהם, וידה, ידה, ידה. אבל מה זה משנה? הרי אתה קיבלת עכשיו תשובה. אני אגיד לך את האמת: אתה מוזמן אפילו לא לענות לי על זה. לא, חס וחלילה, מזלזול – אני חושב שלכנסת אין כבר משמעות. וזה בדיוק כמו שאמר חבר הכנסת פורר. אין משמעות בחקיקה, בטח אין משמעות, כבר מזמן, בפיקוח, אין משמעות ביצירת סדר-יום, אין ועדת חינוך, אין ועדת בריאות, אין מענה על שאילתות. בקיצור, הבנתם את האירוע, ולכן זה פשוט לא משנה. אני רוצה בכל זאת לנצל את הדקה וחצי שנותרו לי כדי לומר לכם כזה דבר: יש בינינו הרבה חילוקי דעות. יש בינינו חילוקי דעות בתוך האופוזיציה. אפילו בסיעה שלנו יש חילוקי דעות, בטח ובטח בקואליציה. אבל מה שקורה בכנסת ביום-יומיים, השבוע האחרון, זה פשוט עובר את כל הגבולות, ואף אחד מכם לא עוצר. יש ועדה אחת שמתחילים לסמן בה אנשי תקשורת. לסמן. עוד שנייה ישימו להם מדבקה שחורה, כדי להילחם ביוקר המחיה, שזה פטנט נחמד. ובוועדה אחת מאיימים חברי כנסת על המשנה ליועצת המשפטית של הממשלה – מאיימים עליו דה פקטו, ועוד רצים אליו ומאיימים עליו. ואז גם בכנסת. עומדת נעמה. בסדר, נעמה, אנחנו לא מסכימים על הכול. זה ממש news flash. לא מסכימים על הכול. אבל אין אפשרות לדבר. איך שהיא עולה על הבמה, אתם מתחילים לצרוח. יושב היושב-ראש, עם כל הכבוד, ומגדיר לה מה היא יכולה להגיד ומה לא – מגדיר לה את גבולות השיח, לחברת כנסת. צועקים, רצים לפה, בלגן, תוהו ובוהו, ואז עולה שר המשפטים של מדינת ישראל, שרוצה לפצל את תפקיד היועמ"ש ולמנות את התובע הכללי, ואת מח"ש, ואת מי לא, ומאיים עליה: חכי, תראי מה יהיה לך. כשאני אגיע ואקיים את החוק, אני אדאג שאת תשבי בכלא – פחות או יותר. מה זה האיומים האלה? ואז היא אומרת: זה איומים כמו של מאפיה. ואללה, כן. שר משפטים שמאיים על חבר כנסת. ומה היא אמרה? מה היא אמרה? היא מתארת בקושי את המציאות, בקושי את המציאות. משפט אחרון – גם ככה שלושה מהמציעים לא הגיעו: אין פה גבול. אין גבול לכלום. אין פה שום גבול.

היו"ר ניסים ואטורי:

תענה לו.

נאור שירי (יש עתיד):

תענה אפילו בקצרה. אתה יודע מה, אני פוטר אותך ממענה, תתייחס רק למה שאמרתי. אני לא מסכים איתך כמעט על שום דבר, ועדיין אתה עולה לפה ואומר, מדבר. אני יכול להתווכח איתך, ניסים היושב-ראש יוציא אותי החוצה - - -

שר המורשת עמיחי אליהו:

הוא לא יוציא אותך אם תעשה את זה בצורה מכובדת.

נאור שירי (יש עתיד):

בסדר. אני מקבל גם את זה שיוציא אותי, הכול בסדר. אתם לא יכולים להוריד את חברי הכנסת מפה. אתם לא יכולים, לפני שמישהו מאיתנו עולה, להגיד לנו מה מותר להגיד, מה לא. ואתם גם ממציאים חוקים. והכי גרוע, בעיניי, אתם נוהגים בחוסר איזון פשוט ברוטלי. זה כבר לא יצא מאיזון – זה חוסר איזון ברוטלי. כי עומדת פה חברת כנסת, היא יכולה להגיד על בכירי השב"כ "בגידה", "בגידה מבפנים", "איפה היו הטייסים". היא מאשימה בבגידה, בבגידה, וזה בסדר, אף אחד לא מוריד אותה מהבמה; אבל נעמה מגיבה לשר משפטים שמאיים עליה להיות בכלא, בגלל שחס וחלילה היא חושבת אחרת?

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה, נאור.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה לך.

היו"ר ניסים ואטורי:

בהתאם לתקנון, דיברת שש דקות.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה. סליחה.

היו"ר ניסים ואטורי:

הכול בסדר. אתה רואה, אנחנו גמישים.

נאור שירי (יש עתיד):

הינה, אני פוטר את השר מלהשיב.

היו"ר ניסים ואטורי:

אתה רואה שאני גמיש. לא קיללת אף אחד, אז אתה ממשיך לדבר, הכול בסדר.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

זה עדיין שתי דקות פחות מכל נאום ממוצע של טלי.

נאור שירי (יש עתיד):

אתה פטור מלהשיב.

היו"ר ניסים ואטורי:

טלי מדייקת. אנחנו מדייקים איתה, שלא יגידו שיש חוסר איזון. אני מברך את הנציגים של איגוד הטייסים העולמי, הם נמצאים פה ביציע, כאן בכנסת. ברוכים הבאים.

נאור שירי (יש עתיד):

העולמי?

היו"ר ניסים ואטורי:

העולמי.

נאור שירי (יש עתיד):

אז Welcome, נראה לי.

היו"ר ניסים ואטורי:

סמיר בן סעיד.

היו"ר ניסים ואטורי:

שאלתי באיזה שפה לברך, הוא אמר לי שבעברית. נכון? מבינים עברית? Do you understand Hebrew? OK. He will tell you what I said.

נאור שירי (יש עתיד):

Welcome to the Knesset.

היו"ר ניסים ואטורי:

Welcome to the Knesset, exactly what he said. סמיר בן סעיד – אינו נוכח; קטי שטרית – אינה נוכחת. תשובת השר.

נאור שירי (יש עתיד):

שר הפנים שלא קיים.

שר המורשת עמיחי אליהו:

יש כמה דברים. אני רוצה לומר דווקא דבר שבו אני מסכים איתך.

היו"ר ניסים ואטורי:

תענה לשירי, אני נוהג לענות לו בדיוק על מה שהוא שאל, אז תעשה את זה כמו שצריך. מה זה? זה הרבה דפים. אני מציע שתבחר דף ותקרא אותו.

שר המורשת עמיחי אליהו:

אדוני היושב בראש, אני כן אענה על נקודה אחת, כי חבר הכנסת שירי לא רוצה את התשובה שאני אקרא, את התשובה שניתנה.

נאור שירי (יש עתיד):

לא - - -

שר המורשת עמיחי אליהו:

אתה צודק. אני דווקא רוצה להסכים איתך. אני רוצה להסכים איתך, ואני חושב שהמוסד הזה צריך לקבל את הכבוד שלו. דווקא כמי שיושב בממשלה - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

טלי. טלי, תחליפי אותי דקה? אני אתן לך את העניבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני לא סגן יו"ר הכנסת. אני לא יכולה. זה לא ממלכתי. אין לי מזג.

שר המורשת עמיחי אליהו:

דווקא כמי שיושב בממשלה ומי שהיה גם שר נורבגי וכמעט לא הגיע לפה לכנסת, אני חושב שהמוסד הזה חשוב, וצריך לקבל את היכולת שלו לפקח על מדינת ישראל בצורה הרבה יותר עצמאית, עצמאית גם ביחס לבית המשפט, ועצמאית גם ביחס לממשלה. ולכן גם הוועדות של הכנסת, צריך להתייחס אליהן בכבוד גדול. וכאשר מישהו מקבל זימון לוועדה בכנסת, הוא חייב להגיד וחייב להופיע, וצריכות להיות סנקציות. ועדות הכנסת צריכות לפקח על עבודת הממשלה. הפרדת הרשויות של מונטסקיה חייבת להיות פה ברורה יותר ויותר, וזה אומר גם צמצום, לדעתי, של ההשפעה של בג"ץ על החקיקה בכנסת, וגם צמצום ההשפעה הישירה של הממשלה. אני בעד לעשות פה סדר בנושא, ולחזק את המוסד החשוב הזה, שלדעתי לא רבים בכלל מבינים את המשמעות שלו. אגב, היום הייתי בשידור, אמרתי להם ששר לא יכול לחוקק, אז הם שאלו אותי אז מה אנחנו עושים פה בכנסת, מה אנחנו עושים בכנסת אם אנחנו לא יכולים לחוקק חוק פרטי. אם אנחנו לא יכולים לקדם חקיקה, חקיקה, לצורך העניין, אישית, אז למה אנחנו לא נמצאים כאן ומצביעים על חוקים?

נאור שירי (יש עתיד):

אתה שאלת, או שהם שאלו אותך?

שר המורשת עמיחי אליהו:

הם שאלו אותי. הם לא ידעו את זה.

נאור שירי (יש עתיד):

שמה?

שר המורשת עמיחי אליהו:

ששר לא יכול לחוקק חוק פרטי. הציבור בישראל לא מבין את החלוקה הזאת. ואני חושב שנכון, הדרישה שלך צודקת, וצריכים להחזיר את הכבוד למוסד הזה ואת היכולת שלו להשפיע על מדינת ישראל במקום שלשמו הוא קיים. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

אני מבין שאתה מסופק. נאור, אתה חייב להגיד משהו. או שקיבלת את התשובה שלו, או שאתה רוצה ועדה, או שאתה רוצה לקיים דיון במליאה.

נאור שירי (יש עתיד):

באתי מסופק מהבית.

היו"ר ניסים ואטורי:

סגור?

נאור שירי (יש עתיד):

ועדת הפנים.

היו"ר ניסים ואטורי:

חברי הכנסת, נצביע על העברת הדיון לוועדת הפנים. בבקשה. הצבעה מס' 24 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 3 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.

היו"ר ניסים ואטורי:

שלושה בעד. אין מתנגדים. אני קובע כי הנושא יעבור להמשך דיון בוועדת הפנים.

היו"ר ניסים ואטורי:

ההצעה הבאה היא הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: אלימות משטרתית כלפי נכה צה"ל והלום קרב, בן הקהילה יוצאת אתיופיה, בעיר אשדוד. את ההצעה הגישו חברות הכנסת צגה מלקו ופנינה תמנו. ראשונת המנמקים – חברת הכנסת פנינה תמנו, בבקשה.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

את רוצה להיות ראשונה? אין בעיה, בואי.

צגה מלקו (הליכוד):

כן.

היו"ר ניסים ואטורי:

קדימה, אין בעיה. שלוש דקות, בבקשה.

צגה מלקו (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אני עומדת כאן היום בכאב עמוק, בזעזוע מוסרי, בעקבות התיעוד המזעזע באשדוד שכל מדינת ישראל צפתה בו: נכה צה"ל בן הקהילה של יוצאי אתיופיה, צעיר שנותן מעצמו למען המדינה, מוטל על הקרקע אזוק, מנוטרל, חסר אונים. ובכל זאת, אלימות קשה מופעלת כלפיו בידי מי שאמורים לשמור על שלומו. אירוע זה הוא חציית קו אדום מוסרי בכל מובנה של המילה. זו מציאות קשה ומוכרת; מציאות של אלימות ואכיפה בררנית כלפי יוצאי אתיופיה. בני העדה יוצאי אתיופיה שנים רבות מתלוננים על זה ורואים את זה, מה זו אכיפה בררנית. חבריי, ראינו בהפגנות האחרונות מהי אכיפה בררנית – בהפגנה של יוצאי אתיופיה – מהי אכיפה בררנית: הדור הצעיר שיוצא להפגין – ראינו באיזו אלימות הוא נתקל. אבל היום כואב יותר המקרה של הבחור הצעיר, נכה צה"ל באשדוד, איך הוא הותקף. התרומה של בני הקהילה לביטחון המדינה היא עצומה, ודווקא משום כך הזעקה קשה יותר. זו נקודה שאסור למדינת ישראל להתעלם ממנה. צעירי וצעירות יוצאי אתיופיה נושאים בנטל הביטחון מעבר לכל פרופורציה לגודלנו באוכלוסייה. סליחה, יושבי-הראש - -

היו"ר יבגני סובה:

שלום.

צגה מלקו (הליכוד):

- - זה מפריע. במלחמת חרבות ברזל לבדה נפלו מספר עצום של לוחמים מבני הקהילה, שיעור גבוה פי-ארבעה מחלקנו באוכלוסייה. אלפים משרתים בחזיתות הקשות ביותר, בחטיבות החי"ר, השריון, בצנחנים, בגולני וכו'. הם חירפו את נפשם למען המדינה בלי שאלות ובלי תנאים; הם עשו זאת מתוך שליחות ואהבה גדולה למדינת ישראל. כנראה שהצעירים שלנו טובים מספיק כדי למות בעד ארצנו, אבל כדי להיות בה אזרחים חופשיים שווים בני שווים – בזה המדינה נכשלה. האירוע באשדוד הוא לא מקרה יחיד, אלא דפוס התנהגות אלימה כלפי צעירים, שמערער את האמון במוסדות המדינה. האמת שזה לא רק עכשיו; לאורך השנים גזענות ממוסדת זאת הבעיה של קהילה שלמה. המקרה באשדוד אינו מקרה בודד, אלא חלק מתופעה של שימוש בכוח מופרז, פרופיילינג, יחס מזלזל, ולעיתים התנהגות אלימה, שפוגעת באזרחים שהם חלק בלתי נפרד מעמוד השדרה של החברה הישראלית. חבריי חברי הכנסת, דרישתי, במיוחד מהשר בן גביר, השר לביטחון לאומי, היא פתיחה בחקירה מיידית נגד השוטרים האלימים, השעיית כל השוטרים המעורבים עד לסיום החקירה, פרסום כל חומרי התיעוד עם שקיפות מלאה, וגם קביעת נהלים.

היו"ר יבגני סובה:

לסיום, בבקשה.

צגה מלקו (הליכוד):

האמת היא שב-2016, בדוח של מדינת ישראל למיגור גזענות יוצאי אתיופיה המלצנו כמה המלצות. לצערנו הרב, עדיין לא יישמו אותן. חבריי חברי הכנסת, אלימות משטרתית או אכיפה בררנית היא לא רק כלפי יוצאי אתיופיה, היא מגיעה גם לאחרים. רואים שכולם סובלים, אבל אנו יוצאי אתיופיה סובלים בגלל צבע עורנו. אין שום סיבה אחרת. אין לנו גנים עבריינים, אבל מה? עשו פרופיילינג. לפי הדוח, ראינו שאנחנו סובלים פי כמה משיטור יתר. אלימות משטרתית כלפי יוצאי אתיופיה יותר מ-30 שנה. כל אימא יוצאת אתיופיה אומרת לבן שלה: כשאתה רואה שוטר, במקום שתהיה בטוח, עבור לצד השני של המדרכה.

נאור שירי (יש עתיד):

לא רק יוצאי אתיופיה.

היו"ר יבגני סובה:

תודה.

צגה מלקו (הליכוד):

אמרתי, זה לא רק יוצאי אתיופיה. לפי המחקר, לפי הנתונים, חברי חבר הכנסת נאור שירי - -

היו"ר יבגני סובה:

צגה, לסיכום. זה משפט אחרון.

צגה מלקו (הליכוד):

- - אצל יוצאי אתיופיה – ואתה יכול לבדוק את זה – פי כמה.

היו"ר יבגני סובה:

תודה רבה לחברת הכנסת צגה מלקו. הדוברת הבאה, חברת הכנסת פנינה תמנו, בבקשה. בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה, אדוני היושב בראש. צר לי שהמליאה ריקה, אבל הנושא הזה יעלה שוב ושוב על סדר-יומה של כנסת ישראל, מכיוון שאני חושבת שאין לאדם או לאישה בכלל בקיום האנושי אלא להגן מטבע הדברים על הגורים שלנו, על הילדים שלנו. אני רוצה לומר לכם, אומנם אנחנו שמים את הזרקור כרגע על יהודי אתיופיה, ובהם בחור צעיר, בן 25, נכה צה"ל הלום קרב, שמצא את עצמו לא בקרב בשדה הקרב, אלא בקרב על חייו מול שוטרי משטרת ישראל. אני אומרת לכם, השבוע יצאנו להפגנה מול תחנת משטרת אשדוד, וגיליתי, כבוד השר, שהקהילה שלנו שם מונה קרוב ל-5% – אפילו פחות. אתה יודע כמה מתיקי המגע עם שוטרים – זה תקיפת שוטר? – 30% מהתיקים על מגע עם שוטרים נפתחים ליהודי אתיופיה. זו מציאות שאי-אפשר לחיות בה. זו מציאות שאימהות, הורים, יגידו לילדים שלהם: שבו בבית, אל תצאו. אני אספר לכם על שיח שהיה לי עם חברותיי – כמו שאומרים: מיטב חברותיי הלבנות – שאני סיפרתי להן שאני מדברת עם הבן שלי, אורי היקר והמתוקי, כשהוא הולך בחורף עם קפוצ'ון, אני אומרת לו, נאור: תוריד את הקפוצ'ון, אתה לא מסתובב עם קפוצ'ון – זה כל הזמן באיזו דריכות; אם שוטרים מדברים איתך, אתה מתקשר מייד לאימא; אם פקחים – עכשיו זה גם פקחים, כי הכנסת הגדילה את הסמכויות של השיטור העירוני והפקחים. לא מזמן ילד בן הקהילה הלך עם חברים שלו, שאינם יוצאי אתיופיה. בא אליו פקח, קרא לו "אתיופי מסריח", הדביק אותו לכביש, פירק אותו מכות. זה מצולם, זה היה גם בחדשות. עכשיו, אני מספרת להן את המציאות הזו, שאני אומרת לילד שלי את הדברים האלה, ואמרתי להן: תגידו, זה נורמלי? נגעה בזה גם חברת הכנסת צגה, מה מרגישות אימהות יוצאות אתיופיה. והן אומרות לי: לא, זה לא נורמלי. הנורמלי שלכם זה לא נורמלי. ולא, אנחנו לא ניתן שאף אחד, אף אחד ימשיך - - -

צגה מלקו (הליכוד):

מי שלא עובר את זה, לא מבין.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

מי שלא עובר את זה, לא מבין. ומי שלא מבין שאם המורה של הילד שלי באה ואומרת לו: אתה אתיופי ולכן אתה צריך להוכיח את עצמך יותר, ולא מבינה מה הבעיה, רק אחרי שאני מדברת איתה, או כל מיני אמירות הזויות, והילדים הצעירים שאנחנו רואים שבורי לב, ואיך צעירים שהיום הם בני 20 ו-30 מספרים לנו מה הם עברו בחיים, איך היו מכניסים ילד בן 13 שלא רץ מהר לחדר חקירות, אומרים לו תשתה מים, ואחרי זה דופקים לו מכות. אז שואלים אותי מה השתנה? חברי חבר הכנסת סובה, 30,000 תיקים מ-2019 בשש השנים האחרונות, ל-70,000 צעירים. זה מטורף. מה השתנה? שהיום חשבתי שהם יותר מפחדים להרביץ לנו. הם פותחים תיקים, אבל חשבתי שהם כבר לא מרביצים במחשכים. אבל הינה, חזרנו לתקופה שבה הרביצו לעוד בחור בירושלים – אני תכף מסיימת, פשוט הנושא חשוב לי, ברשותך. עוד מעט. בירושלים הרביצו לבחור שבא לפיצרייה. גם אם אתם חושדים שיש עבירה, יש כוח סביר. צריך להפעיל כוח סביר על פי חוק. אבל האתיופים הם לא רק החשודים המיידיים, הם שק האגרוף המיידי של שוטרים. צריך אומץ לב כדי לעשות תיקון. צריך אומץ לב כדי לעשות תיקון בעם ישראל, אחרת זה חטא של כל עם ישראל. העבירה הזאת יושבת כעננה על כל עם ישראל. אני יכולה להביא לכם דוגמאות: את אברה מנגיסטו עשר שנים אף אחד לא הוציא אותו מהשבי. לא הוציאו אותו.

היו"ר יבגני סובה:

לסיכום, בבקשה, משפט אחרון.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אם לא 7 באוקטובר, הוא לא היה חוזר הביתה. הילדה היימנוט קסאו – אנחנו מגלים שהמשטרה שיקרה כל הדרך. תדע לך שהשב"כ בתמונה, והוא לא בתמונה. אני יכולה להביא לכם אין-ספור מקרים שכשזה מגיע ליוצאי אתיופיה – היום התפרסם: בחורה שנדקרה, בגיל 15, כאן, בירושלים. היא נדקרה על ידי בחור ערבי, פלסטיני, לא יודעת, כי המשטרה בכלל לא בדקה. כל המערכות נטשו אותה. היום היא בת 23, ורק עכשיו מתפרסם האירוע, כי ההורים שלה עולים חדשים. לא היה מי שידרוש, לא עשו חקירה כמו שצריך, והיא יושבת כשחייה נעצרו בבית.

היו"ר יבגני סובה:

תודה רבה.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אז אני אומרת לך, לסיכום, אנחנו לא נוותר על המאבק הזה. עם ישראל ישמע על הנתונים, והמאבק הזה לא צריך להיות שלי, של צגה, או של כל אחד אחר. זה חייב להיות שלכל הבית הזה יהיה אכפת כדי לתקן את האפליה בתוך עם ישראל. תודה.

היו"ר יבגני סובה:

תודה לחברת הכנסת פנינה תמנו. מי שישיב להצעה, השר אליהו. אתה? בבקשה. אתה שר משיב, אז נפלה עליך המשימה הזאת, בבקשה.

שר המורשת עמיחי אליהו:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גם צגה וגם פנינה היקרות, אני מקווה שברור לכן ואתן יודעות כמה חשובה לי הקהילה של יוצאי אתיופיה, היהודים עולי אתיופיה. ועוד לפני שאני אומר, מציג את תשובתו של השר בן גביר, שאני יודע שגם לו הקהילה מאוד מאוד חשובה, אני כן אומר לכן שברור שיש דברים שצריכים לתקן, וברור שיש דברים שצריכים לשים אליהם לב, ואנחנו, אני חושב שכמעט כל העליות – לא שומעים, אפשר להגביר? אז אני רק אגיד שוב את המשפטים החשובים: אתם יודעים כמה הקהילה של היהודים עולי אתיופיה חשובה לי באופן אישי. את מכירה אותי, פנינה, את מכירה אותי, צגה, כמה השקעתי בנושא הזה. בלוויות לקחתי חלק, בניחומי האבלים לקחתי חלק בכל השנתיים האחרונות, הדבר הזה קרוב מאוד לליבי. יש בי אהבה גדולה לקהילה, ואני חושב שלפני שאני קורא את התשובה של השר, השר בן גביר, ואני יודע שגם הוא חש כמוני כלפי בני הקהילה – ברור שצריך לעשות תיקון. תיקון בכל הרבדים, בכל הרבדים. אני חושב שהנושא הזה הוא נושא שצריך לתת עליו את הדעת, והוא לא יכול להיות בתשובה האחרונה בסדר-היום. וכמו שאמרתן בצדק, זה לא נושא שלכן, זה נושא שלנו. זה לא נושא של בני הקהילה, זה נושא שלנו כאומה, שלנו כעם, שלנו כממשלה, שלנו ככנסת, שלנו כחברה, לתת ולהאיר פנים כלפי בני הקהילה. אני רק רוצה לציין שהשבוע ציינו את יום עליית יהודי תימן באירוע מאוד מרשים שעשינו בשיתוף פעולה יחד עם חבר הכנסת יונתן מישרקי. ב-1881 עלו יהודי תימן לפה לארץ, 300 אנשים – כשבדרך נהרגו 600 איש – והגיעו לירושלים עיר הקודש. אז, ב-1881, מה שמכונה עליית אעלה בתמר – גם אז, למרבה הצער, לא קיבלו אותם, לא הספרדים ולא האשכנזים, והם היו צריכים בשלב הראשון אפילו לגור בתוך מערות, בתוך מערות, מה שהפך אחר כך בכפר השילוח לכפר התימנים, בשלב מאוחר יותר. אני חושב שאנחנו כחברה צריכים יותר לכבד את מי שעולה, מי שמגיע לפה לארץ, ואת זה אני אומר גם ביושבי כמשרד המורשת, שרוצה לספר את הסיפור של יהודי אתיופיה, של יהודי ברית המועצות. זה נושא שאנחנו עסוקים בו רבות. בכלל, אנחנו פזורות שהתקבצו לפה וכל פזורה היא חלק בפאזל השלם שמרכיב את עם ישראל. ולתשובה של השר לביטחון לאומי, שאני יודע שהנושאים האלה מאוד קרובים לליבו: נתחיל במובן מאליו, שגם חשוב שייאמר. קהילת יהדות יוצאי אתיופיה היא קהילה יקרה מאוד לליבנו – אומר השר – ויש לה חלק אדיר בצמיחתה של מדינת ישראל בעשורים האחרונים. כולנו ראינו את המחיר הכבד ששילמו יוצאי אתיופיה במלחמת התקומה, פי שניים משיעורם הכללי באוכלוסייה – זה, זה מדהים, פי שניים ויותר. עוד ייאמר כי הקהילה היקרה הזו סבלה לאורך השנים מאכיפת יתר של כלל גופי האכיפה ומיחס מפלה, אלא שבמשמרת של הממשלה הנוכחית ושל שר הביטחון הלאומי, השר וחבר הכנסת איתמר בן גביר בפרט, הובלנו מהלכים מערכתיים, חלקם פנים-ארגוניים וחלקם חקיקתיים, לשינוי מציאות זו, וברוך השם, המציאות היום הרבה יותר טובה, מבלי להמעיט, חלילה, בכל מקרה ומקרה שבו גופי האכיפה חרגו מתפקידם ופגעו באזרח. כך, לדוגמה, תחת השר בן גביר חל שיפור ניכר באכיפת החוק כלפיי צעירים מהקהילה האתיופית: פחות מעצרים, פחות תיקים ופחות כתבי אישום. מניתוח הנתונים עולה כי בשנים 2022 ו-2023 בטווח הגילאים 12–15 וכן 16–17 ניכרת מגמת ירידה בשיעור המעצרים של קהילת יוצאי אתיופיה. בטווח הגילים של 12–15, כ-8% מהמעצרים הם של בני העדה האתיופית לעומת האוכלוסייה הכללית, לעומת 14% בשנת 2020 ו-10% בשנת 2021. בשנת 2021, בטווח הגילים 16–17, כ-15% מהמעצרים היו של בני העדה האתיופית, ואילו בשנים 2022–2023 מעצרם של בני העדה האתיופית מהווה כ-7% מכלל המעצרים. בבחינת המגמות לעניין נתוני מעצרים ניתן לשער כי הירידה בכמות המעצרים בקרב גילאי 12–17 נעוצה בהליכים ובתוכניות המובלות במשטרת ישראל אל מול קהילת הנוער יוצאי הקהילה, לרבות תהליכים בוני אמון, קיום שיח, תוכניות מניעה והסברה. בנוסף, יש לציין את כברת הדרך שנעשית במשטרת ישראל לעניין הכשרה מותאמת וצמצום הטיות בקרב שוטרים ומפקדים בתפקידים ובדרגות השונות.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

כשאומרים 8% מכלל האוכלוסייה ואנחנו אוכלוסייה של קרוב ל-10 מיליון, אם אנחנו קהילה של 170,000 אז ההשוואה היא לא מול האוכלוסייה הכללית אלא כמה זה בתוך הקהילה. אם בסוף זה כל נער שני, זה שתשווה 170,000 - - - הבעיה היא - - -

שר המורשת עמיחי אליהו:

זה ברור שאת צודקת. הבדיקה היא מול מה שהיה בשנים קודמות. אם אנחנו רוצים לבדוק מגמת שיפור אז אני לא בודק אותה ביחס לאוכלוסייה. אני אומר, אם בשנה הקודמת מספר הנעצרים עמד על 15% ועכשיו ירדנו ל-8%, אם פעם זה היה כל נער אחד וחצי, ועכשיו מדובר רק אחד משניים, אז עדיין צריך תיקון, אבל אנחנו במגמה של ירידה.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אבל לא רוצים להציג שמדינת ישראל ב-2024 - - -

שר המורשת עמיחי אליהו:

כן הצגתי ועכשיו אני אקריא. תיקים: בתיקים בטווח הגילים שבין 12–15 וכן 16–17 ניכרת מגמת ירידה, בסדר? ירידה מתונה בשיעור התיקים שנפתחו לאורך השנים. בבחינת המגמות בעניין נתוני התיקים ניתן לשער כי הירידה בכמות התיקים מקרב גילאי 12–17 עולה בקנה אחד עם כמות המעצרים בגילאים האמורים. כתבי אישום: מניתוח הנתונים עולה כי חלה ירידה – פה זה אפילו לא מתונה – בשיעור כתבי האישום בטווח הגילים של 12–15 וכן בטווח של 16–17. שיעור כתבי האישום שהוגשו כנגד נאשמים בני העדה האתיופית בגיל 12–15 וכן בגיל 16–17 עמד על 14% מכלל התיקים בשנת 2021, לעומת 7% ו-6% עבור טווחי הגיל 12–15 ו-16–17, בהתאמה, בשנת 2023.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

- - - הפרקליטות, אבל זה גם יכול להעיד שהמעצרים לא תקינים, ובסוף זה לא נגמר בכתב אישום. אם יש פער בין כתבי האישום למעצרים, זה אומר שהמעצרים הם מעצרי שווא.

שר המורשת עמיחי אליהו:

ועדיין המעצרים ברמה של ירידה. בבחינת המגמות לעניין כתבי אישום ניתן לשער כי הירידה בכמות כתבי האישום בקרב גילאי 12–17 עולה בקנה אחד עם ירידה בכמות המעצרים. בנוסף ניתן לציין כי מגמה זו מעידה על מעצרים המתבססים על ראיות אובייקטיביות ולא נסיבתיות. תיקים שנסגרו: ירידה מתונה בשיעור התיקים שנסגרו לאורך השנים עבור טווח הגילאים 12–15. תיקי מגע שנסגרו: במהלך שנת 2022 שיעור התיקים שנסגרו עבור בני העדה האתיופית לעומת האוכלוסייה הכללית בעבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות עמד על 17%, ובשנת 2023 הוא עמד על 5% מהתיקים. ישנה מגמת ירידה בשיעור התיקים שנסגרו בעילה זו.

צגה מלקו (הליכוד):

אדוני השר - - -

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

ירידה או - - - יש מגמה של ירידה או עלייה?

שר המורשת עמיחי אליהו:

לא, יש פחות תיקים, האמת היא שהניסוח פה צריך הבהרה.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אז זהו, אתה רק מקריא, אז אנחנו רוצים לשמוע את הכתוב.

שר המורשת עמיחי אליהו:

הנושא הזה צריך הבהרה, נכון. יש פה משפט שדורש הבהרה. כתוב: בשנת 2022 – "ישנה מגמת ירידה בשיעור התיקים שנסגרו בעילה זו".

צגה מלקו (הליכוד):

זה נכון למשהו שהוא פלילי - - -

שר המורשת עמיחי אליהו:

חברים, אתם שואלים אותי שאלות - - -

היו"ר יבגני סובה:

שנייה, רגע, הצעה דחופה לסדר-היום, על פי התקנון, מחייבת את נוכחות השר. אני מניח ששאלו אתכם אם אתם מוכנים להחלפתו של השר.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

לא.

היו"ר יבגני סובה:

אז אלו הדברים, בדרך כלל הצעה דחופה מחייבת תשובה של השר שאליו מופנית ההצעה הדחופה.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

היו"ר יבגני סובה:

חברת הכנסת תמנו, שנייה. עכשיו, מאחר שזה לא פעם ראשונה שזה קורה, צריך להסב את תשומת ליבה של מזכירות הממשלה לדבר. זה לא מכבד את הכנסת. בהצעה רגילה איכשהו אפשר להבין את ההחלפה. כאשר מדובר על הצעה דחופה, יוזמי ההצעה יכולים להתעקש על כך שהשר שאליו מופנית ההצעה הדחופה יתייצב בפני הכנסת ויסביר. ככה זה לפי התקנון.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

למה שישאל אותנו? אנחנו אתיופים. למה?

היו"ר יבגני סובה:

אז תעשו עם זה מה שאתם רוצים. אני רק מסביר. כי כאשר השר עמיחי אליהו משיב לכם ואומר: אני רק מקריא, זו בדיוק הדוגמה לכך שבהצעה דחופה לסדר-היום השר שאחראי על ההצעה הוא שיכול לתת תשובה מוסמכת ולא השר שכרגע מייצג את הממשלה. אבל כנראה זה היחס של הממשלה כלפי הכנסת, ומי שממונה על זה צריך להסיק מסקנות, אם זה מזכיר הממשלה, אם זה מישהו מטעם הממשלה. אבל זה ההבדל בין הצעה רגילה להצעה דחופה, זה לא רק הזמנים של הטיפול בה, אלא גם בזה שהשר מחויב להתייצב בפני חברי הכנסת היוזמים ולהשיב לשאלות המקצועיות, ולא לשלוח שר אחר עם תשובה, אבל בסדר.

שר התקשורת שלמה קרעי:

לפי איזה סעיף?

היו"ר יבגני סובה:

אתה יכול לבדוק בייעוץ המשפטי, אתה תקבל תשובה.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

- - - חבר הכנסת פוגל, שהוא יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי.

היו"ר יבגני סובה:

כן, אבל הוא לא משיב מטעם הממשלה. חבר הכנסת פוגל הוא יושב-ראש הוועדה שאמור לפקח על עבודת הממשלה. אני רק עוזר לשר אליהו מול השאלות שלכם.

שר המורשת עמיחי אליהו:

אני אשמח שתשאלו שאלות דחופות לסדר-היום בנושא המורשת, אני אוכל לענות פה בכבודי ובעצמי.

היו"ר יבגני סובה:

אבל זו הצעה אחרת. אני מקווה שאתה לא רוצה שהמורשת של הדבר הזה תירשם במשרד שלך, שלא תצטרך להשיב גם - - -

צגה מלקו (הליכוד):

שר המורשת עמיחי אליהו:

יקיריי, רוב התשובה פה היא מובנת. יש פה איזה משפט אחד שדורש הבהרה, שאני לא יכול לענות עליו כי אין לי מושג מהם הנתונים. אני אמשיך, ברשותכם.

צגה מלקו (הליכוד):

זה נושא מאוד מאוד חשוב. אני רוצה לקבל תשובה.

שר המורשת עמיחי אליהו:

אני יודע שהוא חשוב. את מכירה את המורים האלה שצועקים על תלמידים שמגיעים בזמן: למה תמיד מאחרים? אז אני לא מהתלמידים האלה שהגיעו בזמן, ואני אף פעם לא שמעתי את זה, אבל בכל מקרה, זה לא רלוונטי אליי, נכון? אני ממשיך את התשובה, ואנחנו ניתן לזה תשומת לב. אני אדבר עם השר, ואני יודע כמה הנושא הזה חשוב לו. תהליכים פנים-ארגוניים: הדרכות לשוטרים במכללה, בדגש על אותן 25 תחנות ליבה בנושא צמצום הטיות חשיבה, בדגש לשוטרי הסיור הבאים במגע עם האוכלוסייה. מחלקת קהילה אף בודקת נתונים של בדיקת אזרחים יוצאי אתיופיה, בדיקה שגרתית שלא הובילה לפתיחת חקירה אך יש בה כדי להצביע על בדיקה מוטה בלא צידוק ענייני. בעקבות ממצאי הבדיקה נעשים הדרכות, עכשיו, ושיעורים שבועיים ליחידות אלה. זאת אומרת, יש פה תהליך בתוך הארגון עצמו.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אין תהליכים ארגוניים.

שר המורשת עמיחי אליהו:

כמו כן, אחת לרבעון מתכנסת ועדה ארגונית בהובלת אק"מ ובהשתתפות סגני ראשי אגפים. במסגרת הוועדה כל אגף מציג בתחומו את התוכנית שלו כלפי קהילת יוצאי אתיופיה. במסגרת זאת אגף משאבי אנוש מציג נתוני גיוס וקידום שוטרים וקצינים יוצאי אתיופיה, אגף חקירות ומודיעין מציג נתוני אכיפה, לרבות בקרה איכותנית על פתיחת תיקי החקירה. כך גם חטיבת התביעות, שמשרתים בה כיום 18 תובעים יוצאי אתיופיה. תהליכים חוץ-ארגוניים – שהם חשובים: הקמה ומיסוד צוות מייעץ לראש האגף, צוות המורכב מאזרחים, שמטרתו לייעץ לראש אגף בדיוק התוכנית – כחלק מהתפיסה המאמינה שהקהילה היא חלק חשוב ומשמעותי – בדיוק וטיוב השירותים, וזה חלק משמעותי בהתמודדות עם אתגרים העולים מהשטח. הקמה ומיסוד צוות מייעץ למפקד תחנה שבה קיים ריכוז גבוה של יוצאי אתיופיה, וזאת לצד מש"ק קהילתי שמבין את הצרכים והאתגרים בשכונות אלה. הצוות מקיים פגישות סדורות, שבהן עולים סוגיות ונושאים שמצריכים מענה משטרתי מותאם. אגב, פה אני חוזר ואומר, שהסוגיות לא יכולות להתכנס רק לנושא האכיפה, אלא חייבות לשבת בתוך משרד החינוך. בנוסף, השר לביטחון לאומי הוביל, יחד עם חברי כנסת, חקיקת חוק מחיקת רישומים פליליים ומשטרתיים של יוצאי אתיופיה, התשפ"ד–2024. אין צורך להכביר מילים על חשיבותו של החוק למחיקת רישומים פליליים ומשטרתיים של יוצאי אתיופיה, שעבר ביום 16 ביולי 2024 בקריאה שלישית של מליאת הכנסת. החוק קובע כי רישומים בגין עבירות של הפרות סדר ציבורי של יוצאי אתיופיה שבוצעו עד ל-31 בדצמבר 2020 יימחקו באופן אוטומטי מהמרשם הפלילי והמשטרתי. החוק הוביל לכך שבוטלו רישומים פליליים ליוצאי אתיופיה שנעצרו ונפתחו להם תיקים במשטרה בגין הפרת הסדר הציבורי. הרישומים הפליליים נמחקו בלי שהאזרחים יצטרכו לפנות בעצמם, שימו לב לדברים, כדי לקדם מחיקת הרישום הפלילי. בנוגע לאירוע המתואר, ממשטרת ישראל נמסר כי האירוע התקיים לפני כשבוע, אשר במהלכו התקבל מספר רב של קריאות למוקד 100 אודות אדם שמסתובב עם גרזן ומניפו לעבר עוברים ושבים. השוטרים איתרו את הבחור עם הגרזן, אך לא הצליחו לתקשר עמו, וניכר שהיה תחת השפעת התקף, ולכן נאלצו לעשות שימוש בכוח כדי לעוצרו. מבלי להיכנס לפרטים, מדובר בבחור יקר, מתמודד נפש, אשר מערכת אכיפת החוק נאלצה להגיש כנגדו כתב אישום - - -

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

איך יקר? אתה יודע איפה הוא עכשיו? אם היה יקר לשר – שנייה, אני מצטערת. הבחור הלום קרב. הוא נמצא עכשיו בכלא. בכלא. השוטרים אמרו שהוא תקף אותם. ואתה יודע מה הכניסו בכתב האישום? מילה לא על תקיפת שוטרים – היום התפרסם. אבל זה קל כשמדובר ביהודי בן הקהילה. הם כיבו את המצלמות.

שר המורשת עמיחי אליהו:

אתה יודעת כמה עושים את זה גם - - -

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אבל תקשיב מה אני אומרת לך: כיבו. הוציאו הודעה פושעת למשטרה על בחור שהוא הלום קרב. הכו אותו. אתה ראית את הסרטון? אני אראה לך. סרטון קשה ביותר. והוא בכלא. שישחררו אותו ושיבטלו את כתב האישום ההזוי הזה.

היו"ר יבגני סובה:

חברת הכנסת תמנו, ההצעה הזאת כנראה, על פי הבקשה שלכם, תועבר לאיזושהי ועדה.

צגה מלקו (הליכוד):

שר המורשת עמיחי אליהו:

בסיכומו של דבר, משטרת ישראל בתקופת כהונת השר לביטחון לאומי - -

היו"ר יבגני סובה:

בסדר, השר עוד לא סיים. שנייה. כשיסיים אז אני אשאל אתכן.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

השר נשמה. הוא בסך הכול עונה - - -

שר המורשת עמיחי אליהו:

- - מציגה שיפור ניכר ביחס לקהילה היקרה הזו, אך נמשיך, גם על הדברים שאתם מדברים עכשיו, לעקוב ולוודא שהקהילה היקרה הזו תזכה ליחס שווה. אני, ברשותכם, מציע, אם זה אפשרי, ואם חבר הכנסת פוגל יסכים, שזה ישב - - -

היו"ר יבגני סובה:

לא, זה לא עניין של הסכמה, זה עניין של מה שהם רוצים והצבעה בכנסת. זו לא הסכמה של יושב-ראש הוועדה, זו היוזמה של המציעים, ואז הכנסת מצביעה על הדבר הזה. אתה סיימת, אדוני השר?

שר המורשת עמיחי אליהו:

כן.

היו"ר יבגני סובה:

אוקיי, תודה רבה לשר אליהו. מה היוזמים של ההצעה רוצים?

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אני רוצה, וגם מירב ואופיר פה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה אני?

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

לא, תקשיבי, כמרכזת האופוזיציה.

היו"ר יבגני סובה:

רגע, אל תדברו ביחד. בבקשה.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

חברת הכנסת צגה, אני רוצה להעביר את זה לחבר הכנסת פוגל.

נאור שירי (יש עתיד):

שם לא יהיה כלום.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

הבעיה שכבר אושרה לי מהנשיאות הצעה לדיון דחוף - - -

היו"ר יבגני סובה:

אין קשר. אין קשר.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

הוא אומר שאין לו זמן.

היו"ר יבגני סובה:

בואי אני אסביר. יש שתי אפשרויות. אפשרות אחת, אתם מסתפקים בתשובת השר ובזה נגמר הסיפור. אם לא - - -

קריאה:

היו"ר יבגני סובה:

אני מסביר. תנו להשלים, חברים. האפשרות השנייה היא שהיוזמים של ההצעה מבקשים להעביר את זה לוועדה המתאימה בכנסת להמשך דיון. לאיזה ועדה אתם רוצים להעביר?

נאור שירי (יש עתיד):

ועדת הביקורת.

קריאה:

היו"ר יבגני סובה:

הוועדה לביטחון לאומי.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

ביטחון לאומי.

נאור שירי (יש עתיד):

אבל אין שמה דיונים. אין דיונים.

היו"ר יבגני סובה:

חבר הכנסת שירי, הן הציגו.

נאור שירי (יש עתיד):

אני מדבר איתן. בסדר.

היו"ר יבגני סובה:

אוקיי. אז אנחנו נצביע כרגע על העברת ההצעה הדחופה לסדר-היום בנושא: דיון דחוף בנושא אלימות משטרתית כלפי נכה צה"ל והלום קרב, בן הקהילה יוצאת אתיופיה, בעיר אשדוד, לוועדה לביטחון לאומי. הצבעה. הצבעה מס' 25 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 7 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה.

היו"ר יבגני סובה:

בעד – שבעה, נגד – אחד. אני קובע כי ההצעה הזו תועבר לוועדה לביטחון לאומי להמשך דיון.

היו"ר יבגני סובה:

חברי הכנסת, אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון מס' 5) (תיקון) (תחולה למפרע), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת צביקה פוגל, מירב בן ארי, אושר שקלים ואופיר כץ, לקריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת צביקה פוגל, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, להציג את הצעת החוק, בבקשה.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

- - - תיתן התייחסות קצרה.

היו"ר יבגני סובה:

אדוני, לרשותך עשר דקות, ואחר כך חבר הכנסת אופיר כץ, עוד חמש דקות. עשר וחמש. עשר דקות לרשותך, בבקשה.

צביקה פוגל (עוצמה יהודית):

אנחנו נסתפק בהרבה פחות. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אזרחי ישראל, לפני כשנה יזמתי בכנסת, בשיתוף פעולה עם השר לביטחון לאומי, צעד תקדימי ומוסרי, צעד שאני גאה לומר שהובלתי לראשונה בתולדות מדינת ישראל – הוכר מעמדם של לוחמי האש כחללים הזכאים להנצחה ולהכרה ממלכתית. חקיקה זו נולדה מתוך הרגע המכונן והכואב של אסון הבור בדיר אל-אסד, שבו נפלו שני לוחמי אש אמיצים, דקל מרציאנו ועדנאן אסעד, אשר מסרו את נפשם כדי להציל חיים. אבל לצד ההישג הגדול של החוק ההוא, התיקון העיקרי נעלם מעינינו, אדוני היושב-ראש. החוק הוחל רק מיום פרסומו, וכך אותם גיבורים שבזכותם יזמנו את החקיקה, נותרו מחוץ לחוק. זו הסיבה שאנו, חברי הכנסת אופיר כץ, אושר שקלים ומירב בן ארי, מביאים היום יחד איתי את התיקון הנוכחי. אדוני היושב-ראש, הנוסח החדש מחיל את החוק למפרע החל מיום האסון, כ"ו באב תשפ"ג. בכך, אין לי ספק, אנחנו מתקנים פער ערכי ומשיבים את הצדק למשפחות. אני רוצה כאן להודות למשפחותיהם של דקל ועדנאן, שלא ויתרו, לא נרגעו ולא שתקו, הן לא הסכימו להישאר בצד. הן עמדו מולנו בדרישה צודקת, אנושית ומוסרית, ורק בזכות ההתעקשות הזו, האומץ והכאב שלהן, אנחנו מקדמים את הצעת החוק. אני רוצה להודות גם לשותפינו החשובים ממשרד הביטחון ולאגף משפחות הנצחה ומורשת, אריה מועלם, סמנכ"ל וראש אגף משפחות הנצחה ומורשת; הרצל שמואל, ראש היחידה להנצחת החייל וסגן ראש אגף משפחות הנצחה ומורשת; וכמובן, לשלמה מור יוסף, יושב-ראש המועצה הציבורית להנצחת החייל. אי-אפשר לשכוח את עורך דין נוגה שילדהוז, היועצת המשפטית לאגף המשפחות, ולכל מי שסייע בקידום ההסדרה המקצועית והערכית. במאמץ משותף הובלנו תיקון במועצה להנצחת החייל ומייד לאחר מכן כאן בכנסת. לבסוף, אני רוצה להודות לשותפיי בכנסת – ליושב-ראש הקואליציה, חבר הכנסת אופיר כץ, לחברת הכנסת מירב בן ארי, לחבר הכנסת אושר שקלים, שנרתמו, דחפו, כל אחד על פי שיקול דעתו, לקיום האירוע הזה. לכן, לאור הרוב הגדול והמחויבות של כל סיעות הבית, אני מאמין שנוכל ואכן נעביר את הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית במלואה כבר בשבועות הקרובים. זהו רגע של תיקון, של חוסן ושל מנהיגות; זהו רגע שבו אנחנו אומרים לחללי הכבאות, לוחמי האש, למשפחות שלהם ולכל עם ישראל: המדינה עומדת מאחוריכם – גם בחייכם וגם במותכם. תודה רבה.

היו"ר יבגני סובה:

תודה לחבר הכנסת פוגל. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה.

אופיר כץ (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, החוק שאנחנו מביאים היום הוא תיקון עוול חשוב. לפני כמה חודשים חוקקנו פה את הסדרת מעמדם של לוחמי האש, הנצחתם והכרתם, גיבורים אמיתיים שמסכנים את חייהם יום-יום למען הגנה על אזרחי ישראל. החוק שעבר, חל רק מיום חקיקתו, מה שיצר עוול למשפחות של לוחמי אש שנספו באסון הבור בדיר אל-אסד – רב סמל דקל מרציאנו וסמל עדנאן אסעד, שקיפחו חייהם בניסיון לחלץ אזרח שנפל לבור. ההצעה שאנחנו מביאים היום מבטאת את המחויבות שלנו להקרבה ולגבורה האמיתית שלהם. אני מקווה שבקרוב מאוד נהיה פה בקריאה השנייה והשלישית, ונעביר את הצעת החוק במהירות האפשרית. אני רוצה להודות כמובן ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת צביקה פוגל, על הנושא הזה שלקחת על עצמך בפעם השנייה, ואני סומך עליך שזה יהיה כמה שיותר מהר; לחברת הכנסת מירב בן ארי ולחבר הכנסת אושר שקלים וחבר הכנסת ינון אזולאי.

ינון אזולאי (ש"ס):

עוד פעם תבוא - - - שתהיה בריא אתה.

אופיר כץ (הליכוד):

עכשיו לנושא נוסף שרציתי לדבר עליו – לאחרונה גיליתי שיש מי שחושב שהמשמעות של המילה דמוקרטיה משתנה לפי שעות, הפירוש שלה משתנה כל פעם. כמה פעמים יצא לכם לשמוע את יאיר לפיד אומר: תמה הדמוקרטיה, ישראל לא תהיה יותר דמוקרטיה, דורסים את הדמוקרטיה?

אושר שקלים (הליכוד):

- - - נתניהו.

אופיר כץ (הליכוד):

אני אגיד לכם – יותר מזה, כשאני העליתי בזמנו את החוק למנוע מתומכי טרור להתמודד לכנסת, הוא זעק. הוא עמד פה ואמר את הדבר הבא: זה חוק שאומר שנוריד מהמגרש הפוליטי 20% מאזרחי מדינת ישראל. אתם רוצים להילחם ברעיון שיהיו פה בחירות דמוקרטיות, ואתם תפסידו. זה הוא אמר, ציטטתי אותו. הדאגה שלו באמת באמת נוגעת ללב, ואולי כמעט הייתה אמינה אם הוא לא היה מעלה הצעת חוק שמבטלת את זכות ההצבעה של הציבור החרדי, או לטענתו, הציבור שלא מתגייס. אה, רגע, בעצם זה לא חל על הציבור שלא מתגייס. למה לא? כי הוא אמר: לא, לא, לא, זה לא חל על ערבים, זה חל רק על מצביעי הקואליציה. קטע, ההפרדה הזאת שלו. אבל לפני רגע הוא אמר שאסור לפגוע בזכות ההצבעה של חלק מאזרחי ישראל, לא? אז רגע, יש לנו עדכון מהלפיד והיפוכו. איך הוא הסביר את החוק הזה? אז ככה הוא אמר: אני לא יודע מי המציא את המשפט הזה שזכות ההצבעה היא זכות מקודשת, היא לא זכות מקודשת. יפה, מעניין, שימו לב למזג האוויר, איך הדמוקרטיה וזכות ההצבעה משתנות לפי האינטרס שלו. כשזה קולות האופוזיציה, אז זה בסדר, כולם צריכים לקבל את הזכות; כשזה מהקואליציה, זו כבר לא זכות כזו מקודשת.

נאור שירי (יש עתיד):

לא הבנתי.

אופיר כץ (הליכוד):

אני שמח שאתה מקשיב לי בקשב רב, באמת.

נאור שירי (יש עתיד):

רק הגעתי למשפט האחרון.

אופיר כץ (הליכוד):

אתה מסתכל עליי ככה, נראה לי שגם אותך הוא בלבל עם - - -

נאור שירי (יש עתיד):

לא, אני לא מבין מה הבעיה. מה לא מסתדר לך?

אופיר כץ (הליכוד):

תראה, אם אתה מעלה חוק - - -

נאור שירי (יש עתיד):

אני אוהב שאתה נותן לנו הרצאה. אתה אשכרה רוצה להעיף מפה חברי כנסת.

אופיר כץ (הליכוד):

אם אתה אומר שזכות ההצבעה היא זכות חשובה, היא זכות חשובה, אתה לא יכול להגיד שהיא חשובה רק כשזה נוגע לערבים, והיא לא חשובה כשזה נוגע לחרדים. או שזה דמוקרטיה - - -

נאור שירי (יש עתיד):

אין בעיה. אתה מכבד את זכות ההצבעה? אתה מכבד את זכות ההצבעה? הוא לא אמר חרדים.

אופיר כץ (הליכוד):

הוא כן אמר. הוא אמר.

נאור שירי (יש עתיד):

לא, לא, משתמטים.

אופיר כץ (הליכוד):

הוא אמר: אני לא מתכוון לערבים, אני מתכוון לחרדים. וזכות ההצבעה היא לא זכות מקודשת.

נאור שירי (יש עתיד):

כי הם לא חייבי גיוס. כי הם לא חייבי גיוס. תשנה את זה.

אופיר כץ (הליכוד):

הוא עשה את ההפרדה בין קואליציה לבין אופוזיציה. זה התירוץ - - -

נאור שירי (יש עתיד):

אגב, בג"ץ יחייב אתכם לשנות את זה.

נאור שירי (יש עתיד):

כשאתה פוסל נבחרי ציבור - - -

אופיר כץ (הליכוד):

זה התירוץ, שהם לא חייבי גיוס, זה התירוץ. זה התירוץ.

נאור שירי (יש עתיד):

אתה רוצה להקשיב? כשאתה פוסל נבחרי ציבור, אתה פוסל את ההצבעה - - -

אופיר כץ (הליכוד):

אני לא פוסל נבחרי ציבור, אני פוסל תומכי טרור - -

טלי גוטליב (הליכוד):

תומכי טרור.

אופיר כץ (הליכוד):

- - לא נבחרי ציבור. מי שלא תומך טרור ערבי, יכול להיבחר, צריך לייצג את האזרחים שלו. זה בסדר גמור.

קריאות:

נאור שירי (יש עתיד):

ההמלצה שלכם לדמוקרטיה זה משהו שאני ממש אוהב. מי שלא מתגייס, לא יכול - - - נקודה.

קריאות:

אופיר כץ (הליכוד):

בוא נעבור לפרק הבא.

טלי גוטליב (הליכוד):

אחמד טיבי - - -

אושר שקלים (הליכוד):

אופיר כץ (הליכוד):

עכשיו אנחנו עוברים לחלק ב' של הדמוקרטיה בסגנון יש עתיד, ואנחנו מדברים על אירועי החנינה.

נאור שירי (יש עתיד):

השותף שלך הוא פרוש, זה בדיוק אותו דבר.

אופיר כץ (הליכוד):

האם זה דמוקרטי לצווח שאדם לא יוכל להתמודד לראשות הממשלה? הרי כל מה שמעניין אותו בעניין החנינה זה אם להוריד את ביבי מלהתמודד או לא. לא מעניין אותו משפט, לא מעניין אותו שום דבר. האם ביבי יוכל להתמודד או לא? כשכמובן, החלום שלו הוא שלא, כי הוא לא מסוגל לנצח אותו. אז ההסבר לזה - - -

נאור שירי (יש עתיד):

הוא ניצח בעבר, הוא ינצח גם בעתיד.

אופיר כץ (הליכוד):

ההסבר לצווחות של לפיד על זה שביבי לא יוכל להתמודד, כנראה נמצא בדברים שלו עצמו: אתם רוצים להילחם ברעיון שיהיו פה בחירות דמוקרטיות, ואתם תפסידו. מצד אחד הוא אומר את זה, מצד שני, מנסה הכול כדי שביבי לא יהיה פה ויתמודד בבחירות דמוקרטיות. מאוד מעניין האיש הזה. אז אזרחי ישראל היקרים, גם לא מהמחנה שלי, אני ממליץ לכם לא ליפול מהכיסא כל פעם שיאיר לפיד צועק שהדמוקרטיה נשרפת ונגמרה, כי הוא בעצם מתכוון רק לדמוקרטיה שנוחה לו – כמו שאמרתי, דמוקרטיה שבה הוא מנסה להוציא בצורה לא דמוקרטית מועמד שהוא פשוט לא מסוגל לנצח, והוא לא ינצח אותו בחיים, כי העם בוחר בנתניהו.

נאור שירי (יש עתיד):

למה לא, לא הבנתי - - -

היו"ר יבגני סובה:

תודה לחבר הכנסת כץ. יש פה רשימה. חברים, אנחנו נעבור לדיון אישי. אני כן אקרא שמות על מנת שאחר כך לא יבואו בטענות, ולפי הרשימה נראה, מי שבאולם ידבר. חברת הכנסת בן ארי, שלוש דקות, בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, החוק הזה הוא תיקון לחוק שאושר כאן במרץ 2024 עבור לוחמי האש, להכיר בגבורה שלהם. נחשפתי לראשונה כשביקרתי אצל משפחתו של דקל מרציאנו, זיכרונו לברכה, לוחם אש אמיץ שחירף נפשו, הוא ועדנאן, בעצם נהרגו בעת מילוי תפקידם. פגשתי את אלמנתו, את משפחתו, והם נכנסו לי ללב. במשך שנים, לפחות עד שהגעת, ניסינו לעשות את הצדק ההיסטורי הזה. אני חושבת שעוד בחוק אז הם כבר ישבו וחששו, כי בסוף איך זה יחול עליהם, וצריך לזכור גם את ארבעת לוחמי האש שנהרגו ב-7 באוקטובר, גם עליהם לא חל החוק שחוקק אז, שחוקקנו אותו יחד, ולכן התיקון הזה הוא תיקון טוב, הוא תיקון מתבקש, והוא תיקון עבור לוחמי האש. אני חושבת – ואני אומרת לך את זה כבר שלוש שנים – שלוחמי האש צריכים להיות גוף ביטחוני. עמיחי, כבר אין לך כוח לשמוע אותי. אני חושבת שבעבודת מטה אמיתית של המשרד לביטחון הפנים חייבים להפוך אותם לגוף ביטחוני, כמו משטרה ושב"ס. מעניין שבדיוק אתמול פגשתי כמה לוחמי אש, ואמרתי להם שכשהיה את הדיון על השירות הלאומי-אזרחי, אז אנשי השירות הלאומי דיברו על משטרה ושב"ס, ואני אמרתי להם: האמת שהלוחמים היחידים בשירות הלאומי, אצל החרדים, הם מי שהולך לעשות בכיבוי אש, כי שם הם באמת. במשטרה יש הרבה תפקידים, אבל בסוף רוב השירות הלאומי במשרדים, וכך גם בשב"ס. אבל אותם אנשים שהם ממש fire fighters – אגב, בארצות הברית זה נורא מוכר, זה fire fighter, אז אמרתי שדווקא אלה שהולכים לשירות לאומי בכב"א הם באמת לוחמי אש, ודווקא הם סובלים. בעיניי זה סבל שמדינת ישראל לא מכירה בהם, ואני חושבת שזה מאוד חשוב. היה לי עוד סיפור מאוד מעניין. פגשתי לוחמי אש שאמרו לי שמבית יד לבנים בעיר שלהם אפילו לא התקשרו להזמין אותם לטקס של יום הזיכרון. את הדבר הבסיסי, הפשוט הזה, של לכבד אותם ואת המשפחה, והם מאוד נעלבו. כי בסוף זה, אתה יודע, עיר קטנה, יישוב קטן, לוחם האש נפל, וגם את זה אפילו, את ההכרה הבסיסית הזאת, לא נתנו. ולכן אני חושבת שזה חוק חשוב. אני מודה לך, חבר הכנסת צביקה פוגל, וכמובן לאופיר כץ ולאושר שקלים, לכל מי שהיה שותף לדרך. יום אחד, יום אחד זה יקרה, ולוחמי האש יהיו גוף ביטחוני במדינת ישראל, וכולנו לא נצטרך חקיקה מיוחדת בשבילם, אלא פשוט נכבד אותם על התפקיד שהם עושים למען ביטחון מדינת ישראל. תודה.

היו"ר יבגני סובה:

תודה לחברת הכנסת בן ארי. חבר כנסת מיקי לוי – אינו נוכח. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אתם שומעים סירנות? רבותיי, שומעים סירנות? ווי - - - מישהו שומע פה סירנות שאמורות לנסוע, לעצור את מיארה לחקירה? גם אני לא שומעת. אה, ברור. למה שיהיו סירנות? ולמה שיובילו אותה לחקירה כשהיא אזוקה בידיים וברגליים? האישה הזו, מסתבר היום שהיא פושעת מסוכנת. העומדת בראש התביעה הפלילית בישראל, מיארה - -

נאור שירי (יש עתיד):

מה, הרשעת אותה כבר?

טלי גוטליב (הליכוד):

- - מתגלה היום מה שאני אומרת לכם פה כבר שנה וחמישה חודשים. אני אומרת את זה פה שנה וחמישה חודשים. תראו מה קורה פה: הגברת מיארה התעקשה לחקור את הדלפת הסרטון של הפצ"רית. התעקשה לחקור. אין לה ניגוד עניינים, חס וחלילה, ידיה טהורות. הינה אנחנו מגלים, אחרי שנחקר גל עשהאל, סגן הפצ"רית, שהגיע לוועדת חוץ וביטחון, ואני חקרתי אותו, אומר לי: אנחנו עושים בדיקה.

נאור שירי (יש עתיד):

לא חקרת אותו. שאלת אותו שאלות.

טלי גוטליב (הליכוד):

חקרתי אותו – ואנחנו עושים בדיקה.

נאור שירי (יש עתיד):

הוא לא על דוכן הנאשמים.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אין לך זכויות חקירה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני אמרתי לו שהוא משקר. ואמרתי לך, גל עשהאל: אל תעבוד עליי. אמרתי לך, גל עשהאל, אתה לא חוקר את הפצ"רית כשאתה עושה בדיקה, ואתה לא אוסף צווים, ואתה לא בודק את הפלאפון ולא את המחשבים. אמרתי לו את זה. הינה, מאשר את זה חברי עמית הלוי, שהיה איתי שם. הוא עומד מולי עם פנים ספינקס. אני מספרת את זה כאן פה במליאה, אומרים לי: זאת, מאיפה היא מביאה את זה? אנחנו אומרים, כשהדבר מתפוצץ, ומתי זה מתפוצץ? כי אנחנו, הקואליציה, התעקשנו שזיני, האלוף זיני, לא מהשב"כ, יהיה ראש השב"כ. כי כשנודע לו בבדיקה פוליגרף של החברה הטובה של הפצ"רית, שהפצ"רית – אלוהים, זה לא נתפס – הדליפה את הסרטון לגיא פלג, את הסרטון הערוך והוציאה את דיבת לוחמינו, אני אומרת לכם פה, אני אמרתי כל הזמן: יש מערך יחסי שוחד בין הפצ"רית ליועמ"שית. היועמ"שית היא זו שעומדת מעל כל הדבר הזה. הפצ"רית כבר הודתה, לא מעניין אותי. אמרתי: למה לא מזמינים את מיארה לתחקיר? לשאלון? למשהו? היא אומרת לבית המשפט, מגישה תצהיר שקרי – אני אומרת את זה. את כל זה אמרתי לכם פה, באמת – שאין עוד פעולות חקירה לביצוע. ואת זה היא עושה כשלא בוצעה אפילו פעולת חקירה אחת. אף אחד לא חקר אותה. למה שיחקרו אותה? היא בונה צוות חקירה עם החברים שלה. בועז בלט, רינת סבן. אבל תראו מה קורה, בסוף, בסוף האמת ניצחת, עם ישראל. הפצ"רית שוחררה מאשפוז, ביצעו פעולות חקירה, גל עשהאל מספר: מה אתם רוצים ממני? זה הכול היועמ"שית; הלשכה שלה הייתה מעורבת בבדיקה שעשיתי; הם נתנו לי הוראות. תגידו לי, מה הולך פה? מה הולך פה? הם נתנו לי הוראות, וגם אמרו לי תשבחות על שלא עשיתי כלום. נתנו לי תשבחות. כשאנחנו מגיעים למצב שרוצים לבדוק מי מלווה את החקירה, היועמ"שת מיארה מסתירה – מסתירה – מהיועצת המשפטית של משרד המשפטים את העובדה, שעורך הדין חגי הרוש - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

טלי, תראי מה קורה ביציע, אנשים נשברים והולכים. הקהל עזב.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - יד ימינה של מיארה, ואלון אלטמן המשנה לפרקליט המדינה, הכריזו על עצמם בעלי ניגוד עניינים, כי הם היו מעורבים בחקירה בזמן אמת. זה פשוט מדהים מה הולך פה. היא לא מספרת על זה לאף אחד. היועצת המשפטית של משרד המשפטים הולכת באיזה מין פתלתלות כזו, כדי לומר לה: יש לך ניגוד עניינים לפחות למראית עין. זה לא מראית עין, זה ניגוד עניינים שזועק לשמיים. היום אנחנו מגלים את זה, ואני לא שומעת סירנות; ואני לא שומעת קול של צ'קלקות, שהולכים לעצור את מיארה.

נאור שירי (יש עתיד):

צ'קלקה זה אור.

טלי גוטליב (הליכוד):

שהולכים לעצור את מיארה לחקירה בתנאי מעצר. האישה הזו פשעה בכם, בנו, בכולנו. היא חיללה – חיללה – את הדבר הזה שנקרא ראש מערך התביעה הפלילית. ואתמול גיל לימון בוועדת החוקה אומר לנו: היא שומרת סף.

היו"ר יבגני סובה:

תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

עם ישראל, אנחנו, ורק אנחנו, שומרי הסף.

היו"ר יבגני סובה:

חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חברת הכנסת לימור סון הר מלך – אינה נוכחת. חבר הכנסת ולדימיר בליאק.

טלי גוטליב (הליכוד):

תראו בפרסומים, שנה וחצי אני אומרת פה - - -

שר התקשורת שלמה קרעי:

צודקת מאה אחוז.

טלי גוטליב (הליכוד):

הזיה - - -

היו"ר יבגני סובה:

שלוש דקות, בבקשה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, נו.

היו"ר יבגני סובה:

בסדר, אני אוסיף לך.

טלי גוטליב (הליכוד):

אה, סליחה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. אופיר, אני דווקא אוהב את המופעים שלכם נגד לפיד ונגד יש עתיד, כי בסוף בסתר ליבכם אתם יודעים היטב מי היריב האמיתי שלכם; ואתם גם זוכרים היטב מי שלח אתכם לאופוזיציה לפני ארבע שנים וחצי, וגם יעשה את זה שוב. אבל אני רוצה לדבר על משהו אחר. חבר הכנסת אזולאי, היום הייתי בוועדת התקשורת, גם שלמה קרעי היה, השר שלמה קרעי, ושמענו שוב את הבכי והנהי של גלית דיסטל נגד התאגיד. זה הזכיר לי גם את הוונדטה של משה סעדה נגד מח"ש, ונזכרתי, חברת הכנסת גוטליב, שלפני 23 שנים פיטרו אותי מבנק לאומי. פעם אחת, פעם אחת בחיים פיטרו אותי.

טלי גוטליב (הליכוד):

נכשלתי פעמים רבות.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

פיטרו אותי מבנק לאומי. אגב, בדיעבד עשו לי רק טוב, אבל הפצע נשאר. ואתה זוכר, ינון, מה הייתי בקדנציה הקודמת?

טלי גוטליב (הליכוד):

מכה קלה בכנף. ולדי, מכה קלה בכנף.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

הייתי מרכז הקואליציה בוועדת הכספים, ותראה מה זה, לא עלה בדעתי לפרק את בנק לאומי. לא חשבתי לפרק את בנק לאומי. לא חשבתי להטיל קנסות על בנק לאומי.

ינון אזולאי (ש"ס):

כי הלכת בגדול.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לא חשבתי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא? למה לא?

ינון אזולאי (ש"ס):

ולדימיר, בגלל שהלכת על כל הקופה, הלכת על כל הבנקים, לא רק על אחד.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אתה יודע, אולי בגלל שאני אדם בוגר, ואולי אני זוכר שאנחנו נבחרי ציבור, ואנחנו צריכים להתעלות מעל העלבונות האישיים שלנו, ולשקף את האינטרס הציבורי הרחב. אבל, חברים, היום כאן במליאה קרה דבר חמור, עמד כאן שר המשפטים ואיים על חברת הכנסת לזימי, ממש איים על חברת הכנסת לזימי. ואני חושב ששר המשפטים פה התבלבל.

שר התקשורת שלמה קרעי:

הוא לא איים, הוא רק ציין עובדות.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

איים על חברת הכנסת מהאופוזיציה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

שהמדליפים שלה, העבריינים – למה אתה עולה להגן עליה?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

איים על חברת הכנסת מהאופוזיציה, ושר המשפטים, השר קרעי התבלבל, אולי גם אתה התבלבלת, כי נפלתם על האופוזיציה הלא-נכונה - -

שר התקשורת שלמה קרעי:

באמת לא נכונה - - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

- - כי אנחנו לא מפחדים מכם, ואנחנו לא נרתעים, ואנחנו נמשיך במאבק שלנו, כי אנחנו מייצגים ציבור ענק, את הרוב המוחלט של אזרחי מדינת ישראל. אנחנו לא נירתע עד שנעשה – ואני חוזר לתחילת הנאום שלי – את מה שעשינו לפני ארבע שנים וחצי. הנאום של שר המשפטים בעיקר משדר את הפחד שלו, כי אתם בדרך לאופוזיציה, וישראל בדרך לשינוי. תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אתם רוב.

שר התקשורת שלמה קרעי:

שיעשו מה שעשה הרשל'ה. תעשו מה שעשה הרשל'ה. לכו לישון רעבים.

היו"ר יבגני סובה:

מה, מה. תודה לחבר הכנסת בליאק. אגב, אתה יודע, אתה היית צריך לבדוק אם הבנק הפסיד או הרוויח אחרי הפיטורים שלך. זו הייתה הוכחה למהלך. יכול להיות שבאותה שנה היה הפסד, אז היה אפשר גם להוסיף שהבנק הפסיד או הרוויח.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לא מעניין אותי. אם הייתי משה סעדה הייתי משתולל פה, נכון, ינון?

היו"ר יבגני סובה:

כן, אבל זה סיפור יפה. חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חברת הכנסת עדי עזוז – אינה נוכחת; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח. חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח; חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה, שלוש דקות לרשותך.

עמית הלוי (הליכוד):

תודה, אדוני היושב-ראש.

נאור שירי (יש עתיד):

סירנה שומעים צ'קלקה שומעים.

טלי גוטליב (הליכוד):

בסדר, אמרת - - -

היו"ר יבגני סובה:

חברים, תם הוויכוח. בואו לא נפריע לחבר הכנסת הלוי. תודה.

עמית הלוי (הליכוד):

תודה, אדוני היושב-ראש. חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, אני שמח ששר התקשורת נמצא כאן, וגם יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, כי הדברים מופנים אליכם ואל כולנו. אנחנו לקראת סיבוב שני בנושא חוק אל-ג'זירה בכנסת. ראיתי את הנוסח שפורסם. לא קל לי לומר את הדברים שאני אומר כאן, אבל אני מחויב לומר אותם כאן, כי אני לא האמנתי שנגיע למצב הזה עם קואליציה כמו שלנו. הנוסח שפורסם מדבר בעד עצמו, אני אשתדל לתמצת, אבל גם הרקע הוא הכרחי. אל-ג'זירה היא לא כלי תקשורת, אל-ג'זירה היא כלי טרור. היא שותפה לרצח יהודים, היא שותפה לרצח אזרחים. אני ממליץ לכולם לראות את הדוח המפורט של אם תרצו. היא מנחה איך לשים מטענים בטנקים; היא מנחה איך לעשות דאבל RPG, כדי לפגוע במערכות ההגנה שלנו; היא שותפה לרצח של אזרחים ישראלים בירושלים. זאת אל-ג'זירה. זה מוסכם על כולם, וזה הוביל אותנו – את הממשלה – לקדם לפני שנה וחצי חקיקה למניעת שידורים של הערוץ הזה ושל ערוץ זר בכלל, כאלו שגופי הביטחון קבעו שיש בפעולתם פגיעה ממשית לביטחון המדינה. אנחנו ראינו את החוק – ואני שמח שגם אתה כאן, יושב-ראש הקואליציה אופיר כץ. רצת אז לוועדה, עשית את עבודתך שאתה עושה פה מעולה כמנהל הקואליציה, ואני מצדיע לך, כידוע, כל יום – הגשנו הסתייגויות, כי אנחנו ראינו יותר חורים מחוקים בחוק ההוא. ראינו חוק שמתייחס רק ל-yes והוט – אף ערבי, בקושי יש אנשים שמסתכלים בכלל ב-yes והוט. הכול זה שידורי לוויין, כמו שאמר מימון שמילה – הבכיר הכי חשוב אולי בהקשר הזה במשרד התקשורת, שעושה את עבודתו זו גם במילואים – ראינו שזה לא מתייחס ללוויין, אז מה עשינו? ראינו שזה לא מתייחס ליהודה ושומרון בחוק, שאחרי זה צריך צווי אלוף. גם את זה אנחנו מכירים. ראינו שנכנס שופט, בקואליציה שלנו, ימין מלא מלא, נכנס שופט ברגע הראשון.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה הבעיה?

עמית הלוי (הליכוד):

הבעיה היא כזאת - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה הבעיה?

עמית הלוי (הליכוד):

הינה, אני עונה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כל פעם הלכו עם שר התקשורת. להפך, הם הלכו איתו. לא כל השופטים נגד.

עמית הלוי (הליכוד):

אני עונה, מירב. אני עונה לך. השופטים – זאת מדיניות הקואליציה שלנו, זה מה שהשרים שלנו אומרים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל מה זה קשור? מה, אתה לא חף מטעויות?

עמית הלוי (הליכוד):

רגע, אני מסביר. רגע, רגע. השופט, אין לו שום הבנה בביטחון, שום מנדט - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה, לך יש הבנה?

עמית הלוי (הליכוד):

לא. בחוק קבענו שגופי הביטחון, האמונים על הביטחון - -

נאור שירי (יש עתיד):

ממליצים לו. נו, מה אתה רוצה?

עמית הלוי (הליכוד):

- - מוציאים ארבע חוות דעת. עכשיו, מה את אומרת? אם אני מבין אותך נכון, את אומרת: בסדר, באה הממשלה ועושה סנקציה מינהלית, ובכל זאת, כיוון שהיא שוללת, לא אחרי משפט ואחרי זה, היא שוללת זכויות מסוימות. את אומרת: אני רוצה עין שיפוטית על הדבר הזה. אז אני אומר בסדר, יש שוטר שמרחיק אדם במגרש, על אלימות בספורט, 60 יום בלי שופט, בלי שופט.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה משווה את זה לכלי תקשורת? זה כלי תקשורת, זה חופש ביטוי.

עמית הלוי (הליכוד):

אני לא יכול להשוות את זה בכלל, כי זה אנשים שרצחו. אני לא יכול להעלות על דעתי שאת משווה את זה, כיוון שזה גוף שרצח חיילים, היה שותף לרצח, וההוא היה אלים בפרשת ספורט.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה קשור? אבל השופט הלך איתכם - - -

עמית הלוי (הליכוד):

יש סנקציה, יש סנקציה – רגע, רגע, מירב, את אומרת השוואה – אין מקום להשוואה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

החוק עבר מצוין.

היו"ר יבגני סובה:

תודה, חברת הכנסת מירב.

עמית הלוי (הליכוד):

אין מקום להשוואה בכלל. זה גוף שרצח יהודים, רצח אזרחים ורצח חיילים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה קשור?

עמית הלוי (הליכוד):

אנחנו נותנים למערכת המשפט להיכנס ביום הראשון: סנקציה מינהלית של 60 יום אלימות בספורט.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל מה זה משנה לך? הם תמכו בכל בקשה שהגיעה.

עמית הלוי (הליכוד):

יש אדם שעבר לרישוי עסקים, אופיר כץ, עבר לרישוי עסקים - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

תראה לאיזה מצב אני מגיעה, שבו אני מגינה על שר התקשורת.

עמית הלוי (הליכוד):

בא ראש עיר, הוא לא שופט, לא היה שופט, לא למד משפטים, נותן סנקציה 30 יום. אין שופט 30 יום. פה נכנס השופט. אותה מערכת משפטית שאנחנו אומרים שהיא לא תקבע את ועדת החקירה הממלכתית? למה היא לא תקבע? כי היא תסמן מראש את העניין והמנדט שלה והאג'נדה שלה ידועה. דבר נוסף, הפלטפורמות, לא רק לוויין. אנחנו הוספנו לוויין, צביקה. אבל למה רק לוויין? יש סטרימינג אחר, יהיו דברים אחרים.

היו"ר יבגני סובה:

חבר הכנסת עמית הלוי, משפט לסיכום כי נגמר הזמן. משפט לסיכום, ובזה תסיים, וגם השר ביקש להשיב, אז אני מניח שאתה תשמע גם את תשובת השר.

עמית הלוי (הליכוד):

בוודאי שאני אשמע, ואני מקווה שהתשובה תהיה שינוי נוסח החוק.

היו"ר יבגני סובה:

תודה.

עמית הלוי (הליכוד):

אנחנו נעמוד על זה. אני אומר לך כבר, יושב-ראש הקואליציה. אנחנו נעמוד על זה, נעמוד על ההסתייגויות. אנחנו מייצגים ציבור רחב שאת זה הוא חושב, שאל-ג'זירה לא צריכה לשדר בשום פלטפורמה. הדבר הטרגי הוא שנמצאים בוועדה כל המשפטנים – מה שמכונה אצלנו דיפ סטייט, וזה לא דיפ, זה עומק הדיפ.

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר יבגני סובה:

אני יודע שנגמר הזמן, אבל את הפרעת לו, לכן אני הוספתי לו - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל נתת לו - - -

היו"ר יבגני סובה:

הכול בסדר. חברים, לא צריך לעזור לי לנהל.

אופיר כץ (הליכוד):

אין לך רוב לזה - - -

עמית הלוי (הליכוד):

בטח שיהיה רוב.

אופיר כץ (הליכוד):

עמית הלוי (הליכוד):

למה שלא יהיה רוב?

היו"ר יבגני סובה:

חבר הכנסת הלוי, תודה, תודה. עמית, תודה, תודה רבה.

אופיר כץ (הליכוד):

כי צביקה פוגל - - - שמאלני, עם כל הכבוד.

עמית הלוי (הליכוד):

לא אמרתי, לא אמרתי.

אופיר כץ (הליכוד):

לא, אבל זה מה שאתה עושה עכשיו, עמית.

עמית הלוי (הליכוד):

להפך, להפך. אני אמרתי את זה פעם קודמת.

היו"ר יבגני סובה:

חבר הכנסת הלוי.

אופיר כץ (הליכוד):

תמשוך את החוק - - -

היו"ר יבגני סובה:

חבר הכנסת כץ, שנייה רגע. מה זה?

עמית הלוי (הליכוד):

למה? אני אלחם, אני אשכנע אותך, אני מקווה שתסכים לזה, וזה לא עניין של שמאל וימין.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא הצלחת. אז די.

היו"ר יבגני סובה:

אי-אפשר. לא, לא. אתה לא מקשיב. נגמר הזמן. זהו, תודה רבה. השר ביקש להשיב. חמש דקות לרשותך, בבקשה.

קריאות:

היו"ר יבגני סובה:

הוא יכול לדבר. הוא יכול לדבר. השר רשאי. הוא יכול.

קריאה:

כן, אני יודע שהוא יכול - - -

היו"ר יבגני סובה:

חמש דקות לרשות השר, בבקשה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני רק רוצה להעמיד דברים על דיוקם, ברשותכם. קודם כול, בוא לא נשכח שמי שיזם והביא את החוק הזה בתקנות לשעת חירום, זה שר התקשורת. בתחילת המלחמה יזמתי את סגירת אל-ג'זירה. אף אחד אחר לא עשה את זה קודם, ואכן אל-ג'זירה נסגרו; החרמנו להם את הציוד במשרדים; אין כתבי אל-ג'זירה שמסתובבים; הורדנו אותם מהפלטפורמות; חסמנו את אתרי האינטרנט שלהם. זה קרה בשנתיים האחרונות, בשיתוף הכנסת – צביקה פוגל, עמית הלוי, יושב-ראש הקואליציה, קלנר, גם הצעת חוק ממשלתית, גם פרטיות. גם האופוזיציה, גם מירב בן ארי וחבריה – רובם תמכו, גם אם היו כמה הסתייגויות, כי כולם כאן בעד שמירה על ביטחון המדינה. מהצעת חוק להצעת חוק, שיפרנו את ההצעה. הנוסח שהתפרסם היום על ידי יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת פוגל, משפר דרמטית את כל התיקונים המהותיים שביקשנו לעשות. גם בנושא הלוויין – של חסימה לוויינית – נכנס לתוך הנוסח על ידי הממשלה בהוראה לשר הביטחון; גם הנושא של סגירת יוטיוב ושידור חי ברשתות החברתיות נכנס; גם הגדלנו את זה מ-60 יום ל-90 יום כדי להקל. אז נכון, המנגנון עדיין נשאר לא מספיק משובח לטעמנו, גם אני התנגדתי ואני עדיין מתנגד לעניין זה ששופט נמצא, ושצריך – לא צריך את האישור שלו, האמת, זה לא אישור שופט. זה בא לביקורת שיפוטית, הצווים נכנסים לתוקף לפני שזה מגיע לבית המשפט – אבל, אבל זה לא המקום. כרגע אנחנו נמצאים בלי חוק. תבינו, בלי חוק כבר חודש. אני תופס בשיניים את הציוד של אל-ג'זירה ואת הצווים שעדיין מוחלים בפועל, בגלל שאנחנו בדיונים האלה בוועדה, והחוק עומד לעבור בקריאה שנייה ושלישית. אז אפשר להיות צודקים, ולהמשיך לריב. היה סיכום שזה יעבור בקריאה ראשונה רק עם הסכמה של נציגי הציבור החרדי, שהתנו את זה בהסכמה של הייעוץ המשפטי, ויש כאן בעיה משפטית אחרת בכלל - -

קריאה:

שר התקשורת שלמה קרעי:

רגע, רגע. - - כי החוק הזה הוא גם תיקון הוראת שעה שפג תוקפה, ואי-אפשר – לטעם הייעוץ המשפטי לכנסת, יש בעיות, לא אי-אפשר, לא חיוו את דעתם להפוך את זה מהוראת שעה להוראת קבע, כשהוראת השעה פג תוקפה. גם פה יש סיפור. אז את הדברים המהותיים הכנסנו. את כולם – לא נשאר דבר מהותי אחד מחוץ לחוק. אז המנגנון הזה כן יבוא לשופט עוד פעם, או לא יבוא לשופט. בוא נעביר את החוק בהסכמה רחבה, כולם מסכימים עליו, גם האופוזיציה, כמעט כל האופוזיציה. תגישו הצעת חוק נוספת. אנחנו מאריכים עכשיו לשנתיים. עד עכשיו עשינו את זה בהוראה לכמה חודשים בכל פעם, לחצי שנה מקסימום. עכשיו יש הסכמה לשנתיים. תגישו הצעת חוק ונתגלגל עם תיקונים נוספים. זה לא הזמן. ביטחון המדינה עכשיו מונח על הפרק. יש כאן את אל-ג'זירה, כמו שאתה אומר, מסכנים, פוגעים ומסיתים, ואם לא יעבור חוק בימים הקרובים, הציוד של אל-ג'זירה יחזור אליהם, וכתבי אל-ג'זירה יתחילו להסתובב כאן, כי אין תוקף לעצור אותם. אז בואו נהיה חכמים ולא נהיה צודקים. נעביר את החוק הטוב הזה, ויישר כוח לפוגל, יושב-ראש הוועדה, שהצליח יחד עם הייעוץ המשפטי של הכנסת, להביא את כל הנושאים המהותיים שרצינו: לוויין, רשתות חברתיות - - -

עמית הלוי (הליכוד):

- - - לא היה לוויין - - -

שר התקשורת שלמה קרעי:

יש עכשיו. אמרתי, הצלחנו להביא - - -

עמית הלוי (הליכוד):

אם כבר, יישר כוח - - -

שר התקשורת שלמה קרעי:

נכון, יישר כוח. אני אומר, יישר כוח לזה שבהצעה המתוקנת שפורסמה עכשיו יש את כל הדברים המהותיים. הדבר היחיד שנשאר זה המנגנון, ועם המנגנון אנחנו מסתדרים בינתיים. נתקן גם אותו אחר כך. תודה רבה.

היו"ר יבגני סובה:

תודה לשר קרעי. נמשיך בדיון האישי: חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח. חבר הכנסת ינון אזולאי, אתה רוצה לדבר? שלוש דקות לרשותך, בבקשה.

ינון אזולאי (ש"ס):

תודה רבה לך. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אני אדבר על בנק לאומי, אולי? שהרווחים שלהם עלו מאז שעזבת אותם.

נאור שירי (יש עתיד):

הם עלו בגלל הקמפיין של ינון מגל, איך שהוא התחיל ללכת להם על הראש, רק עלו.

ינון אזולאי (ש"ס):

לא, לדעתי הם ראו - - -

נאור שירי (יש עתיד):

מה לא, רק עלו.

ינון אזולאי (ש"ס):

מהמשכורת של חבר הכנסת, הם התחילו להעלות את הרווחים.

היו"ר יבגני סובה:

תזמין מחקר בממ"מ, יכול להיות שיבדקו את התאריך של הפיטורים.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אתה יודע מה היה השכר שלי שם? 3,400 שקל.

היו"ר יבגני סובה:

באיזה שנה זה היה?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

2003.

היו"ר יבגני סובה:

2003. 3,400 זה לא הרבה. מה זה, חצי משרה? משרת סטודנט?

נאור שירי (יש עתיד):

היום על החניון אתה משלם 3,000 שקל.

ינון אזולאי (ש"ס):

כן, על כל דקה.

נאור שירי (יש עתיד):

סמוטריץ' הזה עם החוקים שלו.

ינון אזולאי (ש"ס):

חבריי חברי הכנסת, אופיר, זה חוק שלך? האמת, מה לא שלך? אתה צודק.

נאור שירי (יש עתיד):

של פוגל.

ינון אזולאי (ש"ס):

לא, לא, זו הצעת חוק של אופיר כץ. יופי, ברוך השם. עוד חוק, אופיר, רק תתחשב בחברים. האמת, אני רוצה לדבר על דבר רציני. מזה חודשיים אנחנו רואים את הלומי הקרב שנמצאים פה. הם נמצאים בוועדות, רואים אותם באים ומתפרצים, כואב להם. היום קטי שטרית, יושבת-ראש הוועדה לזכויות הילד, קיימה דיון קורע לב. לראות את הילדים, כמה שהם סובלים, ועדיין אין מענה. אנחנו רואים אותם, ועדיין אין מענה. אתמול נותק להם החשמל פה במאהל, אמרו לי. אז קודם כול, צריך לדאוג להם, שלא ינותק, שיהיה להם חם יותר, במיוחד ביום כזה של סערה, אני לא יודע מה הולך להיות. אבל האנשים האלה באים וזועקים את הזעקה ואת הכאב, ואנחנו חייבים להרגיש אותם, אנחנו חייבים להבין אותם. הם עשו את הדבר, הם מסרו את הנשמה ואת הנפש שלהם לכל החיים, הנפש שלהם נפצעה, זהו, בשבילנו. לכן אני אומר, אנחנו כממשלה, חברי הכנסת, קואליציה, אופוזיציה – בוודאי שהממשלה צריכה להרים את הכפפה ולדאוג לאותם הלומי קרב. אין שום סיבה שהלומי הקרב יהיו נזקקים וכמקבצי נדבות בשביל לקבל את הדבר הבסיסי ביותר המגיע להם. לא יכול להיות שיצטרכו לשלוח אותם, ובשעה מסוימת, בשעה 1:00 הוא מתפרץ – ואז מה, אין לו למי לפנות? אין עם מי לדבר? אנחנו צריכים לפתוח להם קו, לפתוח להם מוקד, לעזור, שהממשלה תעשה את זה. ואם היא לא עושה את זה, אנחנו, חברי הכנסת, צריכים להרים את הכפפה ולפעמים להשתמש בכוח שיש לנו על מנת שאותם הלומי קרב יוכלו להמשיך ולחיות בכבוד, לפחות עם מה שיש להם, וגם הפציעה הנפשית שלהם, להפוך אותה, אומנם היא בדרך החיים, אבל לפחות עם ריפוי. זה תפקידנו, תודה רבה.

היו"ר יבגני סובה:

תודה לחבר הכנסת אזולאי. חבר הכנסת אושר שקלים, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת נאור שירי, אחרון הדוברים. שלוש דקות, בבקשה.

אושר שקלים (הליכוד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, לפני למעלה משנה הצטרפתי לביקור של הוועדה לביטחון לאומי, בראשותו של חברי צביקה פוגל, בבית הספר לכבאות והצלה בראשון לציון. מן הסתם, יש לי הרבה מאוד חברים שהם כבאים ואני מכיר את פועלם מקרוב. בשיחה שהייתה לי עם נציב הכבאות, איל כספי, נתתי לו מילה, שבהזדמנות הראשונה שתהיה לי, אדאג לקדם חוק שיטיב, שתתקבל איזושהי הכרה בזכותם של הכבאים, לוחמי האש הגיבורים שלנו. כאשר התוודעתי לעוול הזה שנעשה למשפחתם של עדנאן ושל דקל מרציאנו, מייד הצטרפתי ליוזמה. ועל כך אני מודה ליוזמי החוק, למירב, לאופיר, לצביקה, כמובן. אני חושב שאנחנו מתקנים פה עוול נוראי, ובעזרת השם, צביקה, אני מאמין שאנחנו נוכל לקדם את החוק הזה עד סוף המושב, כך שבעזרת השם, ביום הזיכרון הקרוב, ביום הלאומי הזה, גם משפחותיהם של דקל ושל עדנאן יזכו סוף-סוף לאיזושהי מנוחה מסוימת, איזשהו סיפוק מסוים. עמדתי כאן והצגתי את החוק – וקשה לי לשכוח את אביו - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא בכה.

אושר שקלים (הליכוד):

בדיוק. אלברט, אביו של דקל מרציאנו, שישב פה עם אשתו, עם שני, הוא בוכה שם ואני בוכה כאן על הדוכן. כשאני נזכר בזה, כמעט יורדות לי שוב דמעות. אז אמרנו שננסה להעביר את זה כמה שיותר מהר. שוב, מבחינתי זו זכות אדירה להיות חלק מהחוק הזה. תודה רבה לכל העוסקים במלאכה. תודה למירב, תודה לאופיר, תודה רבה לצביקה, יישר כוח. אלה הרגעים שבאמת שווה להיות נבחר ציבור.

היו"ר יבגני סובה:

תודה לחבר הכנסת שקלים. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, תודה רבה, MBA – אני עוד אטמיע את זה. אני רוצה לדבר על סיעת הציונות הדתית, והאמת שאני מתבאס שאין אף אחד פה מבין חברי הכנסת. אני לא יודע אם שמתם לב, בערב, אתמול בלילה, ב-02:00, כולנו מקבלים הודעה דרמטית, אחרי עבודת הסמינריון המאוד-מעמיקה בחוק הגיוס, שלקח להם כל כך הרבה זמן לקרוא את העמודים. חלק יסכימו, חלק לא; ינון, תוך כמה זמן למדת את חוק הגיוס? ארבע וחצי דקות, תלמיד חכם שכמותך, הוא הבין את הרציונל. יסכים, לא יסכים, הכול בסדר, אני לא מדבר על זה. אבל הם, 02:00, לפנות בוקר, כולנו מקבלים הודעה דרמטית על סיעת הציונות הדתית, שהיא התכנסה והיא תתמוך בחוק. למה? לא כי היא תומכת, כי הם מבינים שאין עולם בחוץ. יש מנדטים והמנדטים גוברים על המילואימניקים. עם ינון – אני יכול להבין – יש לי מחלוקת אידיאולוגית; שם אין אידיאולוגיה, יש מנדטים. המנדטים גברו על המילואימניקים. והיום אני רואה, עכשיו, עוד הודעה. כולנו זוכרים את ההודעות של וולדיגר וסולומון, אתם זוכרים? אנחנו לא נתמוך בחוק הגיוס. מעניין. זה היה יחסית מהיר. אבל עכשיו, אחרי כל העבודה המרתקת, הסמינריון שהם עשו סביב חוק הגיוס, עכשיו, ב-17:00 – רגע, שנייה: אתמול אמרנו שהחלטנו, אחרי שאמרנו שהתנגדנו, אבל היום אנחנו רוצים שנייה פוס משחק. בואו נבחן מחדש. אז אני אעשה לכם את זה קל. הצבא רוצה לוחמים. בחוק הזה – אין. הצבא צריך 12,000 חיילים, בחוק הזה, בשנתיים הראשונות בטח, וגם אחרי – אין, נקודה.

ינון אזולאי (ש"ס):

אתה לא למדת את החוק.

מירב בן ארי (יש עתיד):

האמת שהוא למד.

נאור שירי (יש עתיד):

אין.

ינון אזולאי (ש"ס):

אם ככה, אתה לא למדת את החוק.

נאור שירי (יש עתיד):

למדתי את החוק.

ינון אזולאי (ש"ס):

לא.

נאור שירי (יש עתיד):

למדתי את החוק ואת המכסות, 12,000 לוחמים, 12,000 חיילים – אין. 7,000 לוחמים – אין. אפשר להגיד הרבה מאוד דברים, מי יהיה בכב"א, מי יהיה בשב"כ, מי יהיה במוסד, שחרר, אני לא נכנס עכשיו לרזולוציות. אני רק רוצה לומר לך, ינון, שאתמול התגעגעתי אליך בכספים, ולכן ישבתי וראיתי את הדיון. כשאני אגיע לדיון בוועחו"ב, אתה לא תעשה לי מה שעשית לשרן השכל, "את לא היית פה בבוקר" – כי אני ישבתי וראיתי את הדיון. ורח"ט תומכ"א בא ואומר לך: אני צריך את הלוחמים, אני צריך את החיילים, אתם בוחרים שלא. בסדר גמור. אבל הסמינריון והביזיון שנקרא הציונות הדתית, מה שהם עשו פה זה גזל של שם וציבור עצום ויקר בחברה הישראלית. הם העדיפו את המנדטים במקום המילואימניקים. ככה זה. לפחות תהיו ישרים. בדיוק כמו השאר. יש כאלה שאומרים: אנחנו רוצים סרבנות ולהמשיך ללמוד. אחלה. תגידו, נתווכח, הציבור ישפוט. לפחות אתם, אל תעשו לנו מה שנקרא גנבה ממעביד. תודה רבה.

היו"ר יבגני סובה:

תודה לחבר הכנסת נאור שירי. חבר הכנסת פוגל, אתה רוצה לסכם, או שנעבור להצבעה? טוב, אז אנחנו נעבור להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון מס' 5) (תיקון) (תחולה למפרע), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 26 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק בתי קבורות צבאיים (תיקון מס' 5) (תיקון – תחולה למפרע), התשפ"ה–2025, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה.

היו"ר יבגני סובה:

בעד – תשעה, אפס מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה, ותחזור לדיון בוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית.

היו"ר יבגני סובה:

חברי כנסת, אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 139), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת משה פסל לקריאה שנייה ושלישית. אני מזמין את חבר הכנסת פסל להציג את הצעת החוק בשם יושב-ראש ועדת הכלכלה. בבקשה, אדוני.

משה פסל (בשם ועדת הכלכלה):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מציג לקריאה השלישית את הצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 139), התשפ"ה–2025. הצעת החוק הזאת נולדה במקור בשביל לאפשר כמובן לאמבולנסים, שרוצים להציל בני אדם ולוקחים חלק בעניין הזה של הרפואה, לנסוע בנתיב תחבורה ציבורית בלי לקבל בעצם דוח ואז לבטל אותו. כמו שאתם יודעים, בארגוני ההצלה יש מחלקות שלמות שעוסקות בביטול של דוחות נתיבי תחבורה ציבורית, למרות שהם נוסעים להציל אנשים. לכן לא הגיוני שאמבולנסים לא ייסעו בנתיב תחבורה ציבורית. בן אדם שנוסע במונית, לא יודע מה, לראות סרט או למסעדה עם אשתו, ייסע חופשי – והאמבולנס יצטרך לחשב אם זה כן אירוע שהוא צריך להפעיל סירנה או לא. לצערי הרב, דיברו איתי נהגי אמבולנסים, אמרו לי: תשמע, לפעמים אנחנו מקבלים קריאה של זקנה שהיא עם סחרחורת או משהו כזה, אנחנו לא מפעילים סירנה. אבל אנחנו מגיעים, אנחנו רואים שזה אירוע. זה פעם אחת. פעם שנייה הם נוסעים, מפעילים סירנה, נוסעים על נת"צ, מקבלים דוח, אחר כך מבטלים אותו. אבל כשהם חוזרים מאירוע החירום לכוננות, הם שעתיים-שלוש בפקקים, וחסר כונן במקום שממנו הם יצאו. לכן את העיוות הזה בהצעת החוק אנחנו בעצם מתקנים. גם רכבי ביטחון יוכלו לנסוע בנתיב תחבורה ציבורית. חבריי חברי הכנסת, אלה שנותרו פה, אני מבקש את תמיכתכם בהצעת החוק, כמובן. תודה רבה.

היו"ר יבגני סובה:

תודה לחבר הכנסת משה פסל. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצת יש עתיד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אנחנו מסירים את ההסתייגויות.

היו"ר יבגני סובה:

אוקיי. כן, אז מאחר שכל ההסתייגויות הוסרו, אין עוד. חוץ מיש עתיד, אין לי פשוט את הדף הזה, מה שיש לך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כן. זהו. אפשר לעבור להצבעה.

היו"ר יבגני סובה:

אז מאחר שההסתייגויות הוסרו – בקשות לרשות דיבור – אני לא רואה שישנם חברי כנסת שמופיעים כאן, שרוצים לדבר. אז רבותיי, נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת החוק. הצבעה. הצבעה מס' 27 בעד סעיפים 1–3 – 6 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–3 נתקבלו.

היו"ר יבגני סובה:

בעד – שישה, אפס מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה. כעת נעבור להצבעה בקריאה שלישית על הצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 139), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 28 בעד החוק – 6 נגד – אין נמנעים – אין החוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 139), התשפ"ה–2025, נתקבל.

היו"ר יבגני סובה:

בעד – שישה, אפס מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 139), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה שנייה ושלישית, ותיכנס לספר החוקים. ברכות לחבר כנסת פסל.

היו"ר יבגני סובה:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק דיווח לכנסת על הטרדות מיניות בכוחות הביטחון והטיפול בהן (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת מירב בן ארי, לקריאה שנייה ושלישית. אני מזמין את חבר הכנסת צביקה פוגל, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, להציג את הצעת החוק. בבקשה.

צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, אזרחי ישראל, אני מתכבד להציג בפני הכנסת את הצעת חוק דיווח לכנסת על הטרדות מיניות בכוחות הביטחון והטיפול בהן, שיזמה ודחפה חברת הכנסת מירב בן ארי. מכובדיי, הטרדות מיניות הן תופעה חמורה. אני מניח שאין לנו ויכוח על זה. היא משפילה ומבזה את המוטרדים, בעיקר נשים, אך לא רק – היא פוגעת בכבודם, בחירותם ובפרטיותם. אדוני היושב-ראש, בעשורים האחרונים יש מודעות גבוהה מאוד לנושא, וננקטים צעדים משמעותיים יותר למיגור ההטרדות. אך למרבה הצער, התופעה עודנה קיימת. מטבע הדברים התופעה לא פסחה גם על גופי הביטחון. בשנים האחרונות אירעו מקרים רבים וחמורים של הטרדות מיניות, בין היתר הטרדות בידי קצינים בכירים במשטרת ישראל ופרשת הסרסור בסוהרות בכלא גלבוע. לצד זאת, ניכר כי בארגונים אלה יש מודעות גדלה והולכת לתופעה, ובדוח מבקר המדינה שפורסם במאי 2020 אף צוינה לחיוב הפעילות שנעשתה בהם לשינוי התרבות הארגונית. גם בדיוני הוועדה שמענו על הפעילות המבורכת שנעשתה ונעשית בגופים האלה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נוכח מאפייני השירות הייחודיים בארגונים הביטחוניים, יש חשיבות רבה לכך שהכנסת תקבל דיווחים סדירים על הפעולות שננקטו למניעת הטרדה מינית ועל האופן שבו טיפלו בתלונות על הטרדה מינית. כך יוכלו ועדות הכנסת לפקח על הטיפול בתלונות, לרדת לעומק הבעיות ולזמן מוקדם בשעת הצורך את המפקדים כדי לוודא שאירועים יטופלו בצורה מיטבית. הסדר דומה בעניין מוסדות להשכלה גבוהה נקבע בשנת 2014 בתקנות למניעת הטרדה מינית, ומאז קביעתו ניכרים שיפור וייעול בטיפול בתלונות על הטרדות מיניות ובפעולות הסברה למניעת הטרדות מיניות במוסדות אלה. בהצעת החוק, שיזמה חברת הכנסת מירב בן ארי, אם כן, מוצע לקבוע כי המפקח הכללי של משטרת ישראל ונציב בתי הסוהר יגישו לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת אחת לשנה דין וחשבון שבו פירוט הפעולות שננקטו למניעת הטרדה מינית בגוף שהם עומדים בראשו, מספר התלונות שהוגשו לממונה על הטיפול בהטרדות, ואופן הטיפול בהן. יודגש כי מאחר שמטרת הדיווח היא בחינת המדיניות, וכדי שלא לפגוע בפרטיותם של השוטרים ולוחמי הכליאה המעורבים, בדין החשבון האמור לא ייכללו פרטי מידע שיאפשרו את זיהוי המתלונן, הנילון ואנשים אחרים המעורבים בתלונה. הצעת החוק שאושרה בקריאה ראשונה כללה התייחסות רק למשטרת ישראל ולשירות בתי הסוהר. ואולם, במהלך דיוני הוועדה סברנו גם מירב וגם אני כי ראוי לקבוע הסדר דומה לגבי צה"ל. מלבד היותו של צה"ל הגוף הביטחוני הגדול במדינה, הרי שבניגוד למשטרת ישראל ולשירות בתי הסוהר, שירותם של רוב המשרתים בו אינו מקום עבודה, אלא הוא שירות חובה מכוח שירות הביטחון, מאחר שהכנסת היא זו ששלחה את בנינו ובנותינו לצה"ל, אך כדאי לוודא שניתנת להם ההגנה הראויה. משכך, כללנו בחוק גם את חובת הדיווח לגבי צה"ל. דיווח זה יהיה לוועדת חוץ וביטחון. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, אך הוגשו בקשות דיבור. אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. חלה עליי החובה האישית להודות לצוות הייעוץ המשפטי בהובלת עורך הדין עידו בן יצחק ולצוות ההנהלה בראשות לאה גופר על העבודה המסורה שהם עושים. הם אלה שגורמים לחוקים האלה להגיע לכאן בסופו של דבר. תודה.

היו"ר יבגני סובה:

תודה רבה לחבר הכנסת פוגל. אכן להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, אך הוגשו בקשות רשות דיבור. אני לא רואה כאן מישהו שנמצא שהוא רשום. לכן נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק דיווח לכנסת על הטרדות מיניות בכוחות הביטחון והטיפול בהן (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 29 בעד סעיפים 1–3 – 5 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–3 נתקבלו.

היו"ר יבגני סובה:

בעד – חמישה, אפס מתנגדים, אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. כעת נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק דיווח לכנסת על הטרדות מיניות בכוחות הביטחון והטיפול בהן (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 30 בעד החוק – 5 נגד – אין נמנעים – אין חוק דיווח לכנסת על הטרדות מיניות בכוחות הביטחון והטיפול בהן (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, נתקבל.

היו"ר יבגני סובה:

בעד – חמישה, אפס מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה ושלישית ותיכנס לספר החוקים. אני מזמין את חברת הכנסת מירב בן ארי, יוזמת ההצעה, לברך. בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני אדבר קצר, כי זה כבר הסוף של השבוע והסוף של היום. אבל בכל זאת, זה אירוע מרגש בשבילי, על החוק הזה אני עובדת קרוב לשנתיים. החוק הזה מחייב את צה"ל, משטרת ישראל ושב"ס לדווח לוועדה לביטחון הפנים; צה"ל יחויב לדווח לוועדת החוץ והביטחון על מספר ההטרדות המיניות וגם על הטיפול בהן, וכמובן מה הם עושים כדי למנוע. אני, לפחות כל חיי הפרלמנטריים, עוסקת בנושא של הטרדות מיניות. אני חושבת שהעובדה שאנחנו נותנים את הבמה בכנסת לאותן נשים – וגם גברים – שהוטרדו ומאפשרים לשמוע את הסיפור שלהם, זה כבר – אני לא יודעת אם נוכל להציל או לטפל, אבל עצם העובדה שאנחנו שומעים אותם, זה מדהים בעיניי. לפני שנה הייתי צריכה לבקש מיולי: בבקשה, תעשה דיון. הגיעו נציגי צה"ל לדיון והיה דיון מדהים. אגב, הגיעו גם הנפגעות, הגיע גם הצבא. ופתאום, כל המדינה – לפחות מי שעוקב – יכול לראות מה צה"ל עושה. אז הגיעה המשטרה וסקרה בפנינו – באופן וולונטרי, כי אתה הזמנת אותם, פוגל – וסקרה את כל מה שהיא עושה. ואז הגיע שב"ס, שבאמת, צריך לומר, עבר התקפה גדולה מאוד בגלל הסיפור בכלא גלבוע. ופתאום מגיעה נציגה מדהימה, ומספרת על איך הם מטפלים בסוהרים, גם סגל מול סגל, מול סוהרים וסוהרות, וגם כמובן מול אסירים – ואסירות צריך לומר. פתאום, כשישבתי ושמעתי את כולם, אמרתי לעצמי כמה זה חשוב שאנחנו, אבל שגם הציבור ישמע, ושניתן במה. אני חייבת להגיד לך משהו. אמרת לי בצדק: מירב, גם צה"ל צריך להיכנס. אני שמחה שהתעקשת על זה. אני רוצה להגיד לך שהייתה לי פגישה מעולה בקריה עם היוהל"ם הקודמת, תת-אלוף אלה שדו. כשישבתי שם בקריה, היא הראתה לי איזו עבודה מדהימה. אמרתי לה: תקשיבי, למה רק את ואני? בואי לכנסת, שחברי הכנסת שזה מעניין אותם יידעו, שהציבור יידע. אם אתה זוכר, לקח לנו זמן לפצח את ההתנגדות שלהם. רק כשהגעתי לשם וראיתי את זה, פתאום היא אמרה לי: את יודעת מה? את צודקת. אמרתי לה: אם אתם מטפלים עם משטרה, עם שב"ס, תעזבו את הרעשים התקשורתיים ותבואו. אל תפחדו לדווח ואל תפחדו לומר; הציבור צמא לכנסת שבאה ועוזרת ומשקפת. הרבה פעמים רואים את הכנסת שלנו, אתם יודעים, במריבות, וכאן יש הזדמנות להראות איך אנחנו נותנים במה לא לפורצי תקרת זכוכית, אלא לפעמים לאותן נשים וגברים שתקועים עמוק ברצפת הבטון, ואף אחד לא שומע אותם. אז אני מודה לך מאוד על כל העזרה, ותודה רבה למי שנשאר להצביע. תודה, תודה.

היו"ר יבגני סובה:

תודה לחברת הכנסת בן ארי.

היו"ר יבגני סובה:

יושב-ראש הקואליציה, אתה רצית הודעה, בבקשה.

אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):

אדוני היושב-ראש, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי הוועדה לביטחון לאומי תדון בהצעת חוק איסור אלימות בספורט (תיקון – החמרת ענישה על יידוי אמצעי פירוטכני באירוע ספורט), התשפ"ה–2025, פ/5460/25, של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי וקבוצת חברי כנסת.

היו"ר יבגני סובה:

תודה רבה לחבר הכנסת אופיר כץ. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני כ"ה בכסלו התשפ"ו, 15 בדצמבר 2025, בשעה 9:00. הישיבה הזו נעולה.