ישיבת מליאה בתאריך 04/06/2025 בשעה 11:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, שלום. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי ח' בסיוון התשפ"ה, 4 ביוני 2025. זהו היום ה-607 למלחמה שעודנה נמשכת, וזהו גם מניין הימים ש-58 מאחינו ואחיותינו, שתמונותיהם מביטות עלינו כאן ממעל, עודם נמצאים בשבי, ואנו כולנו מתפללים לשובם המהיר למשפחותיהם. הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא שאילתות דחופות ורגילות. אני מבקש לציין שאנחנו ממשיכים גם השבוע להצמיד לשאילתות הדחופות שאילתות רגילות וישירות שלא קיבלו מענה במסגרת הזמן הקבועה בתקנון הכנסת. אני רואה שנמצאת פה סגנית שר החוץ, אבל אני לא רואה את השר. השר נמצא? שר תורן – השר אלקין? איפה השר אלקין, מישהו יודע להגיד לי? השר נכנס. שלום לשר. אני מזמין את סגנית שר החוץ אל הדוכן כדי להשיב על השאילתה. השאילתה הראשונה היא שאילתה דחופה של חבר הכנסת אבי מעוז לשר החוץ בנושא: היערכות לצונאמי המדיני. חבר הכנסת מעוז, בבקשה.

אבי מעוז (נעם):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, גברתי סגנית שר החוץ, השאילתה הוגשה לפני שבועיים: השבוע פורסם על חששות מפני צונאמי מדיני וכלכלי ממדינות באיחוד האירופי כלפי מדינת ישראל בעקבות הלחימה בעזה. 1. כיצד משרדכם נערך מבחינה דיפלומטית למהלך? 2. האם תקציב ההסברה שניתן למשרדכם מנוצל להתמודדות עם הנ"ל? 3. כיצד משרדכם נערך להתגברות האנטישמיות בעקבות הנ"ל?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. בבקשה.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

תודה רבה על השאלה הזאת. אני אקרא את תשובת המשרד, ואני רוצה לפרט קצת יותר אחרי זה, משום שהעבודה שאנחנו עושים מבוקר עד לילה, כולל בלילה, היא פשוט בלתי פוסקת. אנו נמצאים בעיצומו של לחץ בין-לאומי חסר תקדים אשר נועד בסוף להגביל את חופש הפעולה של ישראל ולפגוע בזכותה להגן על עצמה. לחצים אלו הולכים ומתגברים. הם באים לידי ביטוי הן במישור היחסים הבילטרליים והן ביחסים המולטי-לטרליים. בהובלת שר החוץ ובהנחייתו, נציגויות ישראל בעולם פועלות במטרה להדוף יוזמות אלו ולהרחיב את מעגל התמיכה במדינת ישראל, כמו גם למנוע נזק לישראל. שר החוץ מנהל מערכה בין-לאומית של מסרים ישירים ועקיפים לבני שיח שונים – שרי חוץ כמו גם בעלי השפעה. נציגי ישראל עומדים בקשר ישיר עם מקבלי ההחלטות, מכפילי כוח, קהילות יהודיות ומעצבי דעת קהל כדי להשמיע את קולה של מדינת ישראל ולהבהיר כי לא נירתע ולא ניכנע ללחצים בין-לאומיים. בעקבות דרישת שר החוץ הוקצה למשרד תקציב ייעודי לשנת 2025 להעצמת ההסברה של ישראל ומדיניותה בעולם – פעילות במרחב הדיגיטלי באמצעות יצירת תשתית טכנולוגית אנושית ומשאבית ופיתוח יכולות מקצועיות להעצמת המסרים הישראליים החיוביים; עריכת כנסים ואירועים בישראל ובעולם; הקמת מערך להבאת משלחות מובילי דעת קהל לישראל; רכישת מדיה והצגת תכנים במרחב הציבורי והתקשורתי; שיתוף פעולה עם ארגונים פרו-ישראליים; פעילות באמצעות כלי העוצמה הרכה, שהם מש"ב, כלכלה, תרבות ועוד. משרד החוץ פועל בתוכנית ניטור תכנים אנטישמיים עם חברות מחקר וסקרים של דעת קהל עולמית – כיצד הקהל מגיב לקמפיינים השונים, הפקת לקחים מהירה ויישום הלקחים כבר לקמפיין הבא. בנוסף, המשרד מבצע שיתופי פעולה רבים עם חברות אזרחיות וגופים אזרחיים לצורך הסברה, גם מקצועית וגם בסיוע ומימון. היום, כל משלחת שמגיעה למדינת ישראל, מכל סוג, נחשפת לארבעה תחומים עיקריים: זוועות 7 באוקטובר; האתגרים הביטחוניים של מדינת ישראל; עם ששורשיו פה, כלומר הקשר ההיסטורי והתרבותי של היהודים לארץ ישראל; נורמליות – החיים, היצירה, התרבות הישראלית, המזון. משרד החוץ פועל באמצעות 108 נציגויות ישראל בעולם לקידום המאבק באנטישמיות. לצד קידום ושימור של אינטרסים של מדינת ישראל, עבודת נציגינו בעולם לוקחת בחשבון את הצרכים של הקהילות היהודיות במדינה. הפעילות מתקיימת מול מקבלי החלטות, מחוקקים, ראשי רשויות אזוריות ומקומיות, גופים ציבוריים, אוניברסיטאות, מוסדות תרבות ועוד. במסגרת זו מתקיימות פגישות שוטפות להעלאת המודעות וקידום פעולות אקטיביות לטיפול בתופעה. משרד החוץ, באמצעות דיפלומטים בעולם, מקדם את אימוץ הגדרת האנטישמיות של הברית הבין-לאומית לזיכרון השואה,IHRA , על מנת שתשמש ככלי הנוהג במדינה. במקביל, תוגברה האבטחה סביב נציגויות ישראל בחו"ל, ונעשות פעולות נוספות מול ממשלות בעולם כדי להבטיח את שלומן של הקהילות היהודיות באשר הן. כמו כן, שר החוץ עומד בראש צוות שרים מיוחד, שמגבש בימים אלו הצעת החלטה שתבוא לקבינט בנושא שמירה על הקהילות היהודיות בתפוצות ועל ישראלים בחו"ל. בנוסף, במסגרת שנת הנשיאות של ישראל ב-IHRA, שר החוץ אירח ממש בשבוע שעבר כנס שרים מהמדינות החברות והמשקיפות ב-IHRA, במטרה להקים קואליציה בין-לאומית למאבק באנטישמיות. בכנס השתתפו גם עשרות שליחים מיוחדים למאבק באנטישמיות וכ-50 ראשי קהילות וארגונים יהודיים מרחבי העולם. מבחינת קמפיינים בדיגיטל ומבחינת הסברה, עשינו כמה קמפיינים ממש בשבועות האחרונים, למשל קמפיין הרעב בעזה – הצגת חגיגות הרמדאן והסעודות העשירות ברצועת עזה, הסברנו לעולם שהרעבים היחידים בעזה הם החטופים של מדינת ישראל, הסברנו מדוע חיוני להכניס את הסיוע ההומניטרי בצורה אחרת ולא דרך חמאס, בשבוע האחרון אנו מתארים את אופן הפעולה של שיטת הסיוע ההומניטרי ברשתות החברתיות, מראים כיצד חמאס יורה על אותם אלו שמגיעים כדי לקבל את הסיוע ההומניטרי; קמפיין נגד מדינה פלסטינית, כאשר צרפת ממש דוחפת בכל הכוח את ההכרה הזאת מבחינה בין-לאומית ומפעילה לחצים אדירים על המדינות השונות; קמפיין הצרצרים – הצבענו על צביעות העולם כאשר תוקפים אותנו אך לא מדברים על רצח נוצרים, עלאווים, מוסלמים ודרוזים בסוריה של אל-ג'ולאני. זאת התשובה. ואני רוצה דווקא להיכנס לכמה מספרים. רק בשבועיים האחרונים, אתה צריך להבין, נציגי משרד החוץ בעולם קיימו למעלה מ-150 ראיונות לכלי התקשורת ברחבי העולם ולמעלה מ-70 תדרוכים של נציגי משרד החוץ לכלי התקשורת ברחבי העולם. מתחילת 2025 בוצעו במטה במשרד החוץ בירושלים למעלה מ-25 תדרוכים ומסיבות עיתונאים לתקשורת הזרה, ובכל שבוע מתקיימת לפחות מסיבת עיתונאים אחת לאמצעי התקשורת המובילים בעולם. לפעמים מתקיימות כמה מסיבות עיתונאים בשבוע אחד. מעולם לא התקיים מספר כה רב של מסיבות עיתונאים במשרד החוץ. לשם השוואה, ב-2024 התקיימו ארבע מסיבות עיתונאים, וב-2023 לא התקיימה אפילו מסיבת עיתונאים אחת, כולל בתקופת המלחמה. מתחילת 2025 הושקו כ-20 קמפיינים והופקו יותר מ-300 סרטונים שהביאו למעלה מ-500 מיליון צפיות וחשיפות. המשרד צפוי להביא לישראל בחודשים הקרובים מאות משלחות ובהן אלפי מובילי דעת קהל, מנהיגים ומשפיענים. מעולם משרד החוץ לא עבד בהיקפים כאלה, והיום אנחנו מציגים לעולם בכל הזדמנות את האמת של מדינת ישראל. אני רוצה לגעת בכמה דברים, כי ספציפית בשבוע האחרון גם אני וגם חברי כנסת נוספים שמתראיינים בתקשורת הזרה, אנחנו נכנסים לקרבות אגרופים אמיתיים. ואתה יודע מול מי אנחנו נלחמים? אתה יודע מה הטיעונים העיקריים? אמר את זה שר החוץ גדעון סער כאן אתמול מעל הבמה. יאיר גולן, שמוציא דיבתם של חיילי צה"ל ואומר שאנחנו, התחביב שלנו בעצם הרג ילדים; אהוד אולמרט, ראש ממשלה לשעבר – הוא ישב בכלא, הוא שילם מחיר באמת על בגידה בציבור הישראלי, מעילה בכספים, והוא זה מליץ היושר שמדבר בעד הפלסטינים? אתה יודע איזו התמודדות מטורפת? עכשיו, ההתגברות של האנטישמיות היא מגיעה מכמה מקומות, אבל אנחנו – הדמוניזציה – – –

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

מי מרעיב ילדים?

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

אף אחד לא מרעיב ילדים בכוונה. האחריות היא על חמאס בלבד. הדרישה שלנו – – –

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

– – – אמרו: צריך לזרוק פצצת אטום – – – שרים בממשלה. חמאס טרוריסטים, אמרו שרים בממשלה הזאת.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

הדרישה שלנו, חברת הכנסת מטי צרפתי, היא לעקוף את חמאס ולחלק סיוע הומניטרי שהוא לא דרך חמאס. דברים כאלה – – –

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

שרים בממשלה הזאת מתבטאים באופן שמבזה את מדינת ישראל.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

האם האמרות, ולא משנה מה הן יהיו, מייצגות את מדיניותה של מדינת ישראל?

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

ממש לא.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, אפשרתי פעם אחת, פעמיים, שלוש. מספיק.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

לא את המדיניות הרשמית של מדינת ישראל. ואנחנו נכנסנו לשם כדי לנסות לאזן את הכול ולעשות את המעשה האחראי. אבל כשיש אמרות שמוציאות דיבתה של מדינת ישראל, של חיילי צה"ל במלחמת הגנה, לא צריך את האויבים. לא צריך שהחמאסניקים יעלו מולי בראיונות ב-Sky News וב-BBC. מספיק להעמיד את אהוד אולמרט ואהוד ברק ואת אמרותיהם. פשוט ביזיון, בושה, בלתי נתפס, בטח בתקופת מלחמה. עכשיו, הדבר הזה מלבה דמוניזציה של מדינת ישראל. את אף אחד לא מעניין המאבקים הפנימיים. ברגע שהם מוציאים את דיבתה של מדינת ישראל, זה משמש ככלי נשק נגדנו במלחמת ההגנה עצמית, ולכן צריך להבין: הדמוניזציה הזו על ידי התקשורת הבין-לאומית מלבה את השנאה כלפי ישראל ואת השנאה כלפי היהודים בכל העולם. אבל זה לא משנה מלחמה, לא מלחמה, צריך להבין את התהליכים שקורים בעולם. אני לא מדברת על טקטיקה ברורה של האחים המוסלמים, של איראן, של כניסה של חמאס לתוך האוניברסיטאות – ממש ליבוי קהל, ממש דמוניזציה וחינוך לאנטישמיות באופן אסטרטגי, כלומר זו תוכנית אסטרטגית. יש היום תהליך הגירה מטורף מהעולם המוסלמי לתוך מדינות אירופה. הם גדלים על ברכי האנטישמיות בתוך מערכת החינוך. הדבר הזה נפגש עם ניאו-נאציזם שמלובה גם כן. עכשיו, הקהילות היהודיות – זה משהו מטורף, מה שקורה שם. אני, כמישהי שמשפחתה קרובה מיידית, כמי שחוותה את זה על בשרה – סבתא שלי לפני כמה חודשים הותקפה באלימות, בת 88, ברחובות פריז, בשכונה שלה, שכונה יהודית, על ידי בריונים ערבים. מה הם מחפשים שם אצל היהודים? הרצח בוושינגטון, בקבוקי התבערה, ששרפו אנשים בבולדר בקולורדו – כל זה זה חלק באמת מתנועה של שנאת יהודים עולמית שמלובה גם על ידי התקשורת הבין-לאומית וגם על ידי מנהיגים בין-לאומיים שלא יודעים לשים קו אדום. בצרפת אף אחד כבר לא מחפש את האשמים, לא מעמידים אותם לדין, אין אכיפה. הדבר הזה הוא משהו בלתי נתפס. ואני חייבת להגיד, יש לנו ב-108 נציגויות בכל העולם נציגים שיוצאים לקרב כל בוקר, אם זה מול התקשורת הזרה, אם זה אל מול הנהגה פוליטית, כדי להיאבק להגנה על הקהילות היהודיות ועל ישראל עצמה. הם עושים את זה כמו לוחמים בקו החזית כאשר יש מטרה מסומנת על גבם. לפעמים הם עושים את זה גם תחת אש, ולפעמים גם משלמים מחירים יקרים, וזו הזדמנות בשבילי לומר להם תודה כאן, מבימת הכנסת, בשם הכנסת. תודה על העבודה החשובה שהם עושים תוך סיכון אישי במחירים לא פשוטים.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. שאלת המשך לחבר הכנסת מעוז. לאחר מכן שאלות נוספות לחברי הכנסת שירי ולחברת הכנסת ניר, וסגנית השר תשיב במרוכז. כן, חבר הכנסת מעוז.

אבי מעוז (נעם):

תודה, גברתי סגנית השר, על התשובה הנרחבת, ויישר כוח על שזיהיתם שזה תהליך מכוון נגדנו ועל התשובות שאתם נותנים. במסגרת ההסכם הקואליציוני התפרסם שנוסף למשרד החוץ תקציב של למעלה מ-0.5 מיליארד שקל לצורך ההסברה ולצורך הקמפיין שאתם עסוקים בו בימים, ואני רוצה לשאול אם יש איזשהם עיכובים בשחרור הכסף. האם יש איזשהן תקלות בדרך? כי בסך הכול נגד מכונת האנטישמיות וההסתה כנגד מדינת ישראל אנחנו צריכים להעמיד מכונה משומנת היטב, שעובדת בשיתוף פעולה של כל משרדי הממשלה, ורציתי לשאול אם התקציב הזה מנוצל באופן שוטף ובלי בעיות בדרך.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שירי – שאלה נוספת.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אמשיך את חברי חבר הכנסת מעוז. זה לא למעלה מ-0.5 מיליארד שקל, זה 524 מיליון שקלים בכספים קואליציוניים שהוקצו למשרד החוץ. הבעיה העיקרית היא שמשרד ראש הממשלה אחראי למימוש שלהם, ורק בפררוגטיבה שלו יכולים לממש את זה, אבל זה מתחבר לעוד בעיה: כבר למעלה מחצי שנה אתם במשרד החוץ, וכל נושא ההסברה מרוכז על ידי חמישה אגפים שונים בארבעה משרדי ממשלה שונים, וזה ככה כבר למעלה מעשור, עשור וחצי. אם אנחנו רוצים להתחיל לטפל בבעיה, אנחנו צריכים לשים אותה במקום אחד, עם סמכות אחת, שירכזו את כל המשאבים בצורה אפקטיבית, וזה לא קורה. במקום זה הוספתם את הכספים הקואליציוניים, שלא ברור איך בכלל ימצאו אותם, כי אמונים עליהם שני אנשים – גם שר החוץ וגם ראש הממשלה במרכז ההסברה, שהוא לא קשור בכלל למרכז ההסברה במשרד החוץ, לאגף ההסברה במשרד החוץ. יחד עם זה, עצם התשובה שלך בנוגע לתדרוכים ומסיבות עיתונאים ו-500 מיליון צפיות – זה אולי נשמע הרבה לקהל הסביר, אבל זה כלום, זה טיפה בים אל מול כל סרטון מעזה שמגיע, שעולה על למעלה ממיליארד, 1.5 מיליארד בחשיפה. אנחנו לא באירוע, ואם אנחנו מנסים לתדרך עיתונאים ואנחנו חושבים שזו פעילות הסברה ונותנים את זה כדוגמה, אנחנו פשוט לא באירוע. הגיע הזמן שתסגרו את האגפים השונים, שימו הכול במשרד החוץ ותתחילו לנהל פעילות הסברתית אפקטיבית. ואם אני צריך לנסח את זה בשאלה: עד מתי נמשיך להתנהל כמו איזו חבורה של חובבנים אל מול מכונה משומנת שפועלת נגדנו?

היו"ר אמיר אוחנה:

אפשר גם להגיד: האם אני צודק? זה גם סיום לשאלה. חברת הכנסת שרון ניר.

נאור שירי (יש עתיד):

תסכימי איתי על כל מילה?

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

חכה. אל תדאג, אני אענה לך.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, גברתי סגנית השר, אנחנו חוזרים מכנס בין-לאומי של נאט"ו, חבר הכנסת בועז ביסמוט ואנוכי, ובכנס הזה היו הרבה מאוד שותפות – אגב, ידידות אמת של מדינת ישראל, שרואות חשיבות באמת במיגור שלטון חמאס והוצאתו מעזה. אבל אחד הדברים המרכזיים, שעובר כחוט השני בכל שיחות הצד שהיו לנו, זה שההסברה של מדינת ישראל בזירה הבין-לאומית לא קיימת עד כדי נעדרת מהשטח בזמן ש-BBC ו-CNN ורשתות חברתיות משדרים נרטיבים שקריים של חמאס. אנחנו, אתם – אתם כממשלת ישראל – לא קיימים, לא משרד החוץ, לא משרד התפוצות, ולא המשרד לעניינים אסטרטגיים. אין הסברה ברמה הלאומית, לא באיכות ולא בקצב הנדרשים. ואני רוצה לומר, מלחמה היא לא רק מעשה צבאי. מלחמה היא מעשה מדיני ומעשה בין-לאומי. ואנחנו לקחנו סיטואציה שמ-7 באוקטובר ה-Don't של ביידן הפך להיות Don't של מדינת ישראל. איפה אתם? במה אתם עסוקים?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. גברתי סגנית השר, בבקשה.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

תודה רבה, ותודה על השאלות. זו הזדמנות מצוינת גם לדבר קצת על מה שאנחנו עושים במשרד החוץ. אתחיל קודם כול עם חבר הכנסת אבי מעוז – בעניין התקציב, מכשולים, עיכובים. אני חייבת להגיד – ואולי אשלב את זה קצת עם התשובה שלי לחבר הכנסת נאור שירי – מבחינת הסמכויות, תראו, אנחנו לא נכנסנו בהקמת הממשלה, ולכן גם שינויים מבניים לא היו בכוחנו. אבל מרגע שהבנו שאנחנו נכנסים לתוך משרד החוץ, גדעון הבין שאחד האירועים הקשים ביותר שאנחנו צריכים לו לתת תגבורת במאמץ המלחמתי הוא עניין ההסברה. זאת תהיה חזית מלחמתית לכל דבר. להתחיל לשנות עכשיו את המבנים של מה שקורה, אם במשרד הזה ואם בזה, לא הייתה לנו היכולת, אבל לגבש תקציב לתוכנית פעולה אסטרטגית אמיתית בתחום ההסברה, יכולנו. אנחנו לוקחים את מה שאנחנו יכולים. כמו שהחיילים נותנים בשדה הקרב כרגע בעזה ובצפון את ה-100% שלהם, אנחנו נותנים את ה-100% שלנו. מבחינת משרד האוצר – התקציב כן מגיע אלינו. אין איזשהו מכשול אל מול האוצר, אלא על פי מה שסוכם מבחינתם. נכון, יש משרדים שונים עם סמכויות שונות. משרד הכלכלה, יש לו המון פרויקטים שיתופיים, נציגויות כלכליות בחו"ל שאיתן אנחנו עושים שיתופי פעולה כלכליים, מבחינת עסקים או פרויקטים בטכנולוגיה. זה המנדט שניתן להם עם השר ניר ברקת, זה קבוע ככה לאורך שנים רבות. התקציב לא יכול להגיע לפעילות שלמעשה משרד אחר אחראי לה או מנהל אותה. כמו למשל משרדו של השר שיקלי, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות – בקהילות היהודיות – אנחנו לא יכולים לקיים פעילויות שלנו בתחומים שלהם. אבל מה כן עושים? אנחנו עושים שיתופי פעולה. למשל המרכז הדיגיטלי בשדרות, שעושה עבודה מדהימה – אני חייבת לומר, יושבים שם חבר'ה צעירים, משתלטים שם על הרשתות החברתיות, עונים בשיח. זה אחד מתוך מנעד של כלים. אז יש תקציב שבשיתוף פעולה עם משרד התפוצות – משרד התפוצות אחראי, אבל אנחנו עושים אותו ביחד, אוקיי? שיתופי פעולה כלכליים עם אפריקה, עם מדינות שעומדות אל מול לחץ בין-לאומי מטורף, ולמרות הלחץ הזה, מצביעות יחד איתנו באו"ם ועובדות יחד איתנו. אז יש פרויקטים כלכליים, פרויקטים הומניטריים שאנחנו עושים, אנחנו עושים בשיתוף פעולה יחד איתם. אנחנו מבינים שזה סוג של דיפלומטיה רכה. האם היו לנו קשיים? לא יותר מאותם קשיים ביורוקרטיים רגילים של העברות מכרזים והזמן שזה לוקח וכו'. אבל בסך הכול יש לנו צוות במשרד החוץ שבאמת עושה עבודה מדהימה, עובד יום ולילה ומניע את המכונה הזו. שירי, אתה יודע, אפשר לזרוק הרבה דברים, אבל בסוף יש לנו תוכנית פעולה אסטרטגית רצינית. אני גם פירטתי אותה. אולי זה נשמע כמו איזה נאום, אבל בסוף המשלחות – אנחנו מביאים מאות של משלחות אל מול עשרות משלחות שהביאו לפני כן. אנחנו לא סתם שמים איזה אצבע ברוח ואומרים: טוב, זה דבר טוב. עשינו מחקרים, אנחנו עובדים עם סקרים כדי להבין מה אפקטיבי, כדי לא לזרוק את הכסף הזה לפח ולהשקיע אותו במשהו באמת אפקטיבי ומשפיע על דעת הקהל. ואחד מהדברים שגילינו זה שמשלחות הן הדבר האפקטיבי ביותר. ולכן מנהיגי דת, פוליטיקאים ממדינות שונות, משפיענים – אנחנו מביאים אותם לכאן לארץ, על פי ארבע הנקודות שקבענו מבחינה אסטרטגית – קראתי אותן לפני כן; אני יכולה להקריא אותן שוב – שאנחנו מבינים שהן האפקטיביות ביותר בלצייד אותם באמת במידע, כמו למשל זוועות 7 באוקטובר, אז הם נוסעים לדרום כדי לראות את זה. עם ששורשיו נטועים פה כדי להילחם אל מול התעמולה השקרית שמדינת ישראל היא קולוניאליזם וכל התעמולה הזו – אנחנו נלחמים בזה בדרכים האלה. זה לא רק משלחות, זה קמפיינים שאנחנו עושים ביחד עם חברה אזרחית ועם חברה פרטית. יש לנו כאן עמותות מטורפות שב-7 באוקטובר קמו ועזבו הכול, עזבו את העבודה, והתחילו לעבוד בהסברה. הם הקימו החל מטכנולוגיות AI עד למשלחות שלהם של הסברה. אנחנו סוף כל סוף משתפים איתם פעולה, מסייעים להם גם תקציבית כדי להגדיל את הנפח, את ההדהוד של אותם מסרים. גם זה משמעותי. מחקר וסקרים, כדי לא לזרוק את הכסף, להבין מה אפקטיבי ומה לא, תוכנת AI שמנטרת את התקשורת העולמית, שמנטרת את הרשתות החברתיות – אלה כלים שלא היו לפני כן. אתה יכול להרים ידיים, אבל שירי, אלו כלים שלא היו לפני כן. ובאמצעות תוכנית סדורה, כדי להבין מה המטרות, לרכז את הפוקוס – בוא, מדינת ישראל זה לא ארצות הברית, זה לא קטר, זה לא מיליארדים שיכולים להישפך. גם תקציב של 0.5 מיליארד, שהוא גדול, הוא עדיין מוגבל לעומת תקציבי עתק שמושקעים על ידי אויבים שלנו. ולכן אנחנו ממקדים את הפוקוס הזה בתוכנית מאוד ברורה. ואני חייבת לומר: יש הצעות? בואו, שתפו איתנו פעולה. תגידו מה. תגידו מה אתם חושבים שעובד, מה לא עובד.

נאור שירי (יש עתיד):

תפרקו את ארבעת המשרדים השונים, כמו שעם אלקין הקמתם משרד חדש עם קונסטרוקציה פוליטית. מה הבעיה?

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

כן, זה קל. יש משהו בתוך הסברה שאתה חושב שאנחנו צריכים לעשות?

נאור שירי (יש עתיד):

למה משרד התפוצות צריך לעשות הסברה?

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

יש מקום שבו אתה חושב שאנחנו צריכים להשקיע כסף?

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

צריכים להשקיע יותר בתקשורת בין-לאומית.

נאור שירי (יש עתיד):

רגע, אבל למה את אומרת – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, חברי הכנסת.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

חברת הכנסת מטי צרפתי וחבר הכנסת נאור שירי, אתם אומרים: תקשורת זרה – – –

נאור שירי (יש עתיד):

לא אמרתי תקשורת זרה, אמרתי לך מה צריך לעשות.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

מטי צרפתי אמרה. תקשיב, היא אומרת לי ללכת לתקשורת הזרה. אני שמחה לעדכן אותך – וציינו את זה כמה פעמים: שכרנו חברות יח"צ שמכניסה משפיענים ודוברים לתוך התקשורת הזרה כדי לוודא שהקול שלנו לא נשכח. הכנסנו תוכנת AI יקרה כדי לנטר את הרשתות. חברת הכנסת שרון ניר, שאמרה אין הסברה – יש פה תוכנית סדורה. אתן לך דוגמה מני המון דוגמאות שאני יכולה לשבת פה גם חצי שעה ולתאר לכם: היה סרט של ה-BBC שמבוסס על שלושה ילדים, שניים מהם הם ילדים של סגן שר בחמאס, פעיל טרור של חמאס, סרט תעמולה של חמאס שהשקיעו בו איזה 400,000 פאונד, כסף שהגיע לתוך חמאס. אנחנו, עוד לפני שהוא יצא, יצאנו במתקפה. כמה שעות הוא היה והוא ירד מהאוויר. זה משהו שאם תעמולת החמאס הייתה מתפרסמת, זה עוד כלי נשק נגד מדינת ישראל. באמצעות הניטור שאנחנו מבצעים כרגע, אנחנו יודעים לפקס את המטרה, להבין מה הולך להיות או מה קורה ברגע הזה ולהתמודד עם זה. אנחנו לא כול-יכולים, אני אומרת לך. רמת האנטישמיות והדמוניזציה בעולם היא בלתי נתפסת. אנחנו מדברים על שיתופי פעולה עם נאט"ו. יש שם מדינה שחוסמת אותנו לחלוטין, טורקיה, כאילו מגויסת לתוך הדבר הזה. לא רק אנחנו משלמים מחיר, מדינות אירופיות משלמות מחיר. אבל העניין הזה של להגיד: לא קיים – את יודעת איזה קרבות אגרופים הנציגים שלנו במשרד החוץ, עובדי המשרד, עוברים בתקשורת הזרה בשבוע האחרון? אני ברמה האישית. אשלח לך, זה גם מפורסם ברשתות החברתיות, את יכולה פשוט לפתוח ולראות. ההתמודדות הזו היא לא פשוטה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

כל אחד שנמצא בזה – פותח את ה-BBC, פותח את CNN – מרגיש שמדינת ישראל לא משמיעה את קולה.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

את צריכה להבין, קודם כול – – –

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אפשר להבין – – – בסוף יש את מבחן התוצאה, גברתי. הוא בעייתי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה לא עובד, כאילו. זה לא עובד, משהו לא עובד.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

שרון, מירב.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני, יש לי שטרסבורג עוד שבועיים. פעם ראשונה – הוא יודע – אני חוששת לנסוע. אז תגידי לי את מה אני אעשה. אני ראש המשלחת למועצת אירופה, נוסעת באדיקות מתחילת המלחמה. פעם ראשונה שאמרתי לבועז שאני חוששת לנסוע. אז תגידי לי, מה לא עובד אצלכם? משהו לא עובד.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, אני חושב שהרעיון ברור.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

זה מאוד מאוד קל לזרוק את זה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, לא לזרוק. אמיתי.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

קודם כול, יש הצעה קונקרטית? תבואו, נעבוד בשיתוף פעולה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא הצעה, זה תפקיד שלכם, לא שלי.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

אבל לומר שעכשיו ה-BBC, שמשדר באופן ישיר כל הודעה שחמאס מוציא בלי לאמת את זה, בלי כלום, הערוץ הערבי – 80 טעויות בכמה חודשים. הם מתנצלים אחרי שבוע, אחרי שאנחנו מעמתים אותם עם העובדות, אבל מה זה עזר כששבוע שלם הם מפרסמים פייק ניוז?

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה אתם לא מוציאים ישר תגובה?

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

אנחנו מוציאים תגובה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז למה אף אחד לא רואה את זה?

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

בואי אני אראה לך תגובה ישירה שלי. הם מתעלמים מזה. האם אני יכולה לשלוט ב-BBC? לא. אבל לעשות מאמרי דעה על להסיר מהם את המימון כדי להכניס אותם ללחץ אנחנו עושים. לעלות אליהם לשידור אל מול השדרנים הכי עוינים, הכי עוינים שאתם מסוגלים לתאר – אנחנו לא מפקירים את הזירה הזו, אנחנו עולים ועדיין אומרים את האמת. האם הם נותנים לנו את הבמה? לא. הם גם מעדיפים שלא נעלה לשידור, למרות קרבות האגרופים האלה. הכתבים שלהם מגויסים. מה שהם עושים שם הוא שידור חי של תעמולה של חמאס. עכשיו, יש לכם רעיון להתמודדות עם איך אנחנו עוצרים את ה-BBC מלשדר הודעות ישירות של חמאס? נשמח לשמוע. יש לנו צוותי פעולה במשרד החוץ שכל היום וכל הלילה עוסקים בזה. בואו, תגידו, קחו חלק. יותר מזה, אנחנו שמחים לארגן מסיבות עיתונאים, שזה לא היה לפני כן: מזמינים את כל התקשורת הזרה שנמצאת פה בארץ למשרד החוץ כל שבוע, לפעמים פעמיים בשבוע, לבוא לשמוע את ההצהרות שלנו ולענות להם על כל השאלות. מי שאומר שהוא לא מצליח לתפוס גורם ממשלתי כזה או אחר או את משרד החוץ, משקר. יש לו הזמנה פתוחה בכל יום שלישי בשעה 11:00 למשרד החוץ לתדרוך ולשאלת שאלות. אז בבקשה, יש לכם עוד רעיונות? תבואו, תעבדו ביחד בזמן מלחמה, קחו חלק במאמץ המלחמתי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אולי שדובר צה"ל יחזור לדבר.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

הוא דיבר אתמול.

מירב בן ארי (יש עתיד):

וואו, אחרי כמעט שבועיים. איפה הוא? איפה דובר צה"ל? את, כסגנית שר החוץ – היה את האירוע הזה. תביאי אותו, איפה הוא נעלם?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. תודה לחברות וחברי הכנסת.

נאור שירי (יש עתיד):

30 שעות אמרו שטבחנו בפלסטינים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כשדניאל הגרי היה לא היה את זה.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

תקשיבי, אנחנו מדברים על משרד החוץ. יש את משרד הביטחון. אני חייבת לומר, גם להגנתם: אומנם אני לא נמצאת במשרד הביטחון, אנחנו עובדים איתם בקשר ישיר, אבל להגנתם אתמול הוא עלה ונתן גם הצהרה לתקשורת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל איפה דובר צה"ל? איפה הבן אדם הזה? אני אומרת לך את זה בתסכול. אנחנו מתוסכלים.

נאור שירי (יש עתיד):

איפה הייתם 30 שעות ביום שבת?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, נשמעתם היטב.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

חבר הכנסת נאור שירי, ביום ראשון בשעה 10:00 אני כבר התראיינתי ל-Sky News בבריטניה.

נאור שירי (יש עתיד):

היו לך בערך חמישה, שישה לייקים. עברתי על זה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, תודה רבה.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

תגיד לי, אתה רציני? אתה באמת יורד כל כך נמוך?

נאור שירי (יש עתיד):

אני אומר לך את האמת. אני לא יורד נמוך במובן – – –

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

נאור שירי, אז אני אראה לך מה הייתה התהודה של זה, ואני דורשת ממך אחר כך לעלות לכאן לבמה ולהתנצל, בסדר? אבל תמשיך לרדת נמוך.

נאור שירי (יש עתיד):

מה, נעלבת כי אמרתי על הלייקים שלך?

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

עזוב. רד, רד נמוך.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לסגנית השר. אני מזמין אותך להישאר גם לשאילתה הבאה. השאילתה הבאה, אף היא שאילתה דחופה, של חבר הכנסת אברהם בצלאל. בבקשה, אדוני. לא, אני מזמין אותך להישאר, גברתי, גם השאילתה הזו היא למשרד החוץ.

אברהם בצלאל (ש"ס):

עד יוני ניתן היה להגיש מסמכים לאימות אופסטיל.

היו"ר אמיר אוחנה:

אפוסטיל.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

בינתיים תפתח את הטוויטר על Sky News, בבקשה.

אברהם בצלאל (ש"ס):

אפוסטיל. לא משנה המילה, השאלה זו הכוונה, הרעיון.

נאור שירי (יש עתיד):

אני דיברתי על יום ראשון. בשעה 17:00 היה לך – – –

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

בבקשה, יום ראשון, 11:00.

אברהם בצלאל (ש"ס):

נאור, אתה יכול להפסיק?

היו"ר אמיר אוחנה:

תמשיכו את זה אחר כך, בבקשה.

אברהם בצלאל (ש"ס):

מה קורה פה, נאור? תכבד את הבן אדם האחר שעומד פה. מה זה? מילא בוועדת הכספים. גם פה? לא מתאים.

היו"ר אמיר אוחנה:

אבל תמשיכו את זה אחר כך. רשות הדיבור לחבר הכנסת בצלאל. בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

רוצה סוכריית טופי להירגע?

אברהם בצלאל (ש"ס):

איזו התנהגות זאת? מי לימד אותך את זה?

נאור שירי (יש עתיד):

אתה.

אברהם בצלאל (ש"ס):

גברתי השרה, עד יוני ניתן היה להגיש מסמכים לאימות אפוסטיל – כבר למדתי לקרוא את זה – דרך שליחים. ביטול האפשרות מחייב הגעה אישית לירושלים בשעות מצומצמות, מה שמכביד ומייקר את העלויות. ברצוני לשאול, גברתי סגנית השר: 1. מדוע משרד החוץ ביטל את האפשרות להגיש מסמכים לאימות אפוסטיל באמצעות שליחים, וכיצד בכוונתו להקל על האזרחים שנפגעו מהשינוי? 2. מדוע שעות קבלת הקהל מצומצמות מאוד?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

אני אקרא את התשובה של משרד החוץ, ואני אוסיף כמה מילים לאחר מכן. אחד האתגרים הגדולים ביותר בשנים 2020 עד 2024 שעימם נאלץ משרד החוץ להתמודד במתן שירות אפוסטיל לקהל הרחב היה תפיסת תורים ממוחשבת באופן נרחב על ידי שליחים. הצורה הזו בעצם חסמה את היכולת של אזרחים פרטיים לקבוע תור. בפועל נוצר מצב שעבור שירות שהיום עולה 40 שקלים נדרשו אזרחים רבים לשלם סכומים גבוהים לצורך קבלת שירות אימות מסמכים, לעיתים מעל ל-1,000 שקל. בשנה שעברה, לאחר כמה דיונים בראשות מנכ"ל המשרד, הוחלט לבטל את התורים הממוחשבים ולאפשר לכל אזרח להגיע ולקבל שירות ללא תור; זאת, למרות ניסיונות של כמה גורמים למנוע את זה. משכך החליט משרד החוץ על מתן שירותי אימות מסמכים נרחב יחסית, כמה פעמים בשבוע, על מנת להיטיב ולאפשר לכל מי שמבקש לקבל שירות אפוסטיל להגיע ללא קביעת תור לקבלת השירות בזמן קבלת הקהל. ההחלטה הזו הייתה החלטה אמיצה. היא התקבלה למרות שלא ניתן היה להעריך את מספר מבקשי השירות, תוך גיוס כלל עובדי האגף לטובת מחלקת האפוסטיל גם על חשבון שירותים אחרים שאותם מעניק האגף לאזרחים בחו"ל. נכון להיום ניתן לקבל שירותי אפוסטיל במתכונת הבאה: קבלת קהל בימים שני, שלישי וחמישי בין השעות 09:00 ו-12:30, וביום רביעי – בין השעות 09:00 ו-11:30; הגשת מסמכים לאימות באמצעות עורכי דין – גם הם יכולים לעשות את זה – ושירות אימות מסמכים באמצעות שליחים, אם זה מה שהם רוצים, פעיל מאז חודש אוקטובר 2024 באופן רציף. הם מפקידים את המסמכים על ידי שליחים לטובת אימות אפוסטיל, וזה מתקיים בכל יום רביעי בין השעות 14:00 ו-16:00. עכשיו, בממוצע מגיעים כ-55 שליחים בימים האלה. בנוסף, שליחים, עורכי דין, חברות ואזרחים פרטיים מהארץ ומחו"ל יכולים לקבל ומקבלים בפועל שירות אימות מסמכים באמצעות הדואר לכל סוגיו. מרבית פעולות האימות מבוצעות במסמכים המגיעים בדואר מכל הסוגים. סך כל הפעולות שהיו בשנת 2024 – כ-330,000 פעולות. חשוב לציין כי קיימות מגבלות אובייקטיביות שאליהן אנו נאלצים להתכנס, כגון מגבלת כוח אדם, שעליה התגברנו, ועדיין נמצאים בשלבי גיוס נוספים, כמו גם גודל אולם הקבלה, המגביל את מספר הנוכחים בחדר בשל מגבלות בטיחות. נאלצנו ואנו עדיין נאלצים להתמודד עם מחסור בכוח אדם לאבטחה, שחודשים רבים סבל ממחסור בכוח אדם בשל גיוס מילואים שאליו הם נדרשו. חשוב לציין כי אנו נמצאים בעידן שבו אתרי משרד החוץ והקונסוליות ממוחשבים, ולעיתים קרובות אנו מקפידים על עדכון האתרים בהתאמה, במיוחד בכל הקשור לזימון תורים, ובכלל זה פרטים המתייחסים למועדי הפתיחה והסגירה לקבלת קהל. אני גאה על המהלך הזה של ביטול תורים ועל התוצאה שהצלחנו להשיג בעמל רב ובאומץ ניהולי במשרד החוץ. כפי שנתבקשנו על ידי הוועדה המיוחדת לפניות הציבור בכנסת, עמדנו במשימה של הנגשת השירות לכל האזרחים הנדרשים לאימות מסמכים, ומנענו בכך קיפוח וגביית יתר כל עוד תלוי הדבר בזימון תורים. אנחנו במשרד החוץ נמשיך לבחון ולתקן את הטעון שיפור ולהיטיב את שירות האפוסטיל על מנת להעניק שירות מיטבי לכלל האזרחים. עכשיו, אני רוצה שנייה גם להסביר לך. אתה יכול לשאול את חבר הכנסת פינדרוס, שהיה בוועדה וזימן את הסמנכ"ל הקונסולרי שלנו אלי יפרח לדיון בוועדת הכנסת, משום שלא היו תורים בכלל. מה היה קורה? אתה אומר: למה לא ניתן בעצם להגיע עם השליחים – אותם שליחים תפסו את כל התורים, את כולם, ואזרחים היו צריכים להמתין בתור במשך חודשים. הם גבו כמה אלפי שקלים מאותם אזרחים על שירות שעלה 40 שקלים. אלו היו מאכערים, ממש ככה. ברגע שהצלחנו לבטל את התורים האלה, לא היה להם מקום לתפוס אותם. אמרנו רק שיגיעו, שיגיעו כל האזרחים. ואתה יודע מה קרה? תשאל את פינדרוס. אלי יפרח עשה שם מהפכה בשירות הקונסולרי. ממצב שבו נקבעו 35 תורים ביום, היום הוא מקבל בממוצע 200 איש ביום – את כולם. לפעמים נדרשים להמתין קצת יותר זמן, אבל את כולם הוא מקבל. זה שירות מטורף. רוצים את השליחים? נהדר. יש יום בשבוע – שיגיעו. אתה יודע כמה מגיעים עם כל שליח? לפעמים מגיעות מאות, מאות של בקשות במכה אחת. אתה יודע כמה הם גובים מאזרחים? אני אשאיר לך לשאול אותם בעצמם, או תעשה גוגל, תעשה "שירות אפוסטיל על ידי עורך דין ושליח", תראה. בשיטה הקודמת הם גבו 1,000 וגם 3,000 שקלים על שירות של 40 ש"ח.

אברהם בצלאל (ש"ס):

עורך דין עולה הרבה. עורך דין עולה הרבה, לא שליח.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

סליחה, אני לא שומעת.

אברהם בצלאל (ש"ס):

אני אומר שעורכי דין לוקחים הרבה, אבל השליחים לא לוקחים כל כך הרבה.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

גם עורכי הדין. אבל הם משתמשים בשליחים בעצמם, הרי הם לא מגיעים לשם. השליחים רוצים? נהדר, פתוח להם ביום רביעי במיוחד בשבילם, שיניחו את החבילות. הם מגיעים עם חבילות של מאות, ואנחנו שולחים אותם חזרה. אבל אם אזרחים רוצים להגיע בעצמם, לעשות את זה במחיר שווה לכל כיס, ב-40 שקלים, חייבים לאפשר את זה. אז זה מהלך אמיץ, ואתה מצליח ביותר מפי חמישה ממספר האנשים שהיית מקבל באופן רגיל.

היו"ר אמיר אוחנה:

האם יש שאלת המשך לחבר הכנסת בצלאל? בבקשה.

אברהם בצלאל (ש"ס):

יש לי רק שאלת המשך אחת. מה שידוע לי – שהשליחים לקחו 40 שקלים, ועורכי הדין, למרות שאת אומרת שהשליחים מגיעים ונשלחים מטעם עורכי הדין, אבל בסוף עורך הדין לוקח המון המון כסף. אז יכול להיות שהם היו צריכים לייעל את זה, כי באמת זה תפס את כל התורים. אבל בסוף היום, כיום אנשים גם מחכים הרבה זמן, גם משלמים המון המון כסף לעורכי דין, והשעתיים בשבוע לשליחים – אני חושב שזה לא מספיק, כי במציאות מחכים הרבה זמן. אז אני אומר, אולי היה נכון לעשות את התיקון, אבל צריכים לבדוק, להרחיב את הזמן של השליחים, כדי שאנשים לא יצטרכו לחכות הרבה זמן, וישלמו מחיר לשליח – 40 שקל, ולא אלפי שקלים לעורכי דין שמגיעים היום ומייצגים אותם.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

אז קודם כול, יש להם את האפשרות לעשות את זה ביום רביעי, כבר אמרתי. דבר שני, תקשיב, אני חושבת שמזינים אותך במידע קצת לא מדויק. אני מציעה לך, בוא אליי למשרד החוץ, אני אפגיש אותך עם אלי יפרח, סמנכ"ל קונסולרי שעשה שם מהפכה. בוא תראה בעיניים שלך מה היה שם. אני גם אומרת לך, יש לנו צילומים, דברים שקרו.

אברהם בצלאל (ש"ס):

אבל אני מביא את ברוכי איתי, בסדר?

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

ברוכי תמיד מוזמן, כמובן. אני גם מציעה לך לדבר עם חבר הכנסת פינדרוס, שקיים על זה כבר כמה דיונים וראה את השיפור בשירות ואת הוזלת העלויות לאזרח. אני אשמח, נקבע זמן. אגב, כל חברי הכנסת מוזמנים לבוא לראות את האזור הקונסולרי, להיפגש יחד עם הסמנכ"ל שלנו. הוא ישמח באופן מאוד פתוח ושקוף לארח אתכם ולהזין אתכם בכל הנתונים המדויקים.

אברהם בצלאל (ש"ס):

– – – ניקח איתנו. שלושתנו נבוא, בעזרת השם.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מודה לסגנית שר החוץ על תשובותיה, ואני מודה לחברי הכנסת השואלים על שאלותיהם. נציין שישנן עוד שתי שאילתות לשר החוץ שהוצמדו לדיון היום, אך בסיכום עם חברי הכנסת השואלים התשובה כבר הועברה אליהם בכתב. אני מודה למשרד החוץ על המענה הזה. אני מתכבד להזמין את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר אל הדוכן לשאילתה הבאה, שהיא שאילתה דחופה של חבר הכנסת אליהו ברוכי, בבקשה. שלום לשר.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אדוני היושב-ראש, מה שלומך?

היו"ר אמיר אוחנה:

ברוך השם, תודה. חבר הכנסת ברוכי, בבקשה.

אליהו ברוכי (יהדות התורה):

שלום, כבוד השר, בוקר טוב. שאילתה על נסיעת רכבי ביטחון שאינם בתפקיד על תשתיות הרכבת הקלה. בירושלים רכבי הביטחון שאינם בתפקיד נוסעים באופן שגרתי על תשתיות הרכבת הקלה ומסכנים את הולכי הרגל ומשתמשי הרכבת. רצוני לשאול כמה שאלות: 1. האם ישנם רכבים המורשים לנסוע בציר? מי הם? מה הקריטריונים? מי המוסמך לאשר זאת? 2. כמה קנסות הוטלו על רכבי חירום שנסעו ללא היתר? 3. כמה תאונות או בלימות חירום של הרכבת התרחשו בעקבותיהם? בבקשה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. בבקשה, השר.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

חבר הכנסת ברוכי, קודם כול, רוב תודות על השאלה, היא חשובה מאוד. להלן מענה בהתאם לתשובות הגורמים המוסמכים במחוז ירושלים. כל רכב ביטחון בתפקיד רשאי לנסוע בציר מעצם הגדרתו כרכב ביטחון. זה קבוע בתקנות התעבורה. רכב של משטרת ישראל מוגדר כרכב ביטחון, ומפקד מחוז ירושלים הנחה כי תותר נסיעה בתוואי הרכבת לצרכים מבצעיים. צריך להבין שירושלים היא פקוקה – אתה נוסע בירושלים, אני נוסע בירושלים, כבוד היושב-ראש נוסע בירושלים. כדי שמשטרה תגיע, לדוגמה, לדיווח על פריצה בגאולה, אז יש לה שתי אופציות: אופציה אחת היא ללכת בדרך מה שנקרא עם הפקקים ולהגיע אחרי שעתיים, אחרי שהפורצים כבר יהיו במקום אחר; האופציה השנייה היא לנסוע בתוואי הרכבת הקלה. צריך לומר את הדברים האלה. ומאחר שהמשטרה – והנסיעות המבצעיות כמובן כמובן כמובן הן לצורך מבצעי, לא נותנים קנסות לאותם שוטרים. אין לנו נתונים בקשר לבלימת חירום, אבל אני כן העברתי את המסר שאני יודע שאתה בעצם רוצה להעביר. כי בסופו של דבר נסיעה מבצעית זה דבר אחד, ולהפוך את זה לטיילת זה דבר שני. וגם כשנוסעים בנסיעה מבצעית יש אנשים על הציר, וצריך לשים עין ולב כדי שלא ייפגעו. אז המסר עבר. מבחינתי אני מעביר את המסר הזה כל הזמן. אבל על עצם הנסיעה, עצם זה ששוטר נוסע בציר מבצעי, זה מתחייב, וטוב מאוד שזה כך, צריך לומר את האמת.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לשר. שאלת המשך, אם יש. לאחר מכן – שאלות נוספות לשניים הראשונים שביקשו, חברת הכנסת מירב בן ארי וחבר הכנסת אלון שוסטר, והשר ישיב במרוכז. בבקשה, חבר הכנסת ברוכי.

אליהו ברוכי (יהדות התורה):

אם אפשר שאלת המשך לגבי הנסיעה של רכבי משטרה בנתיבים של תחבורה ציבורית. לא נעים לומר, כל בוקר אני עומד בפקקים בכביש ירושלים–תל אביב, ועל ידי שועטות ניידות או רכבים פרטיים של אנשים בתפקיד, בלי אורות, רק עם לוחית רישוי אדומה, אבל הם – יש להם את הדרך שלהם פתוחה. איפה אנחנו בסיפור הזה? בבקשה, כבוד השר.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. חברת הכנסת מירב בן ארי נמצאת איתנו?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני פה, אפילו במקום שלי.

היו"ר אמיר אוחנה:

סליחה, לא ראיתי. בבקשה. לאחר מכן, חבר הכנסת שוסטר – נמצא איתנו? נא לקרוא לחבר הכנסת שוסטר, הוא ביקש שאלה נוספת. תראו, אולי הוא בפרסה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. באמצע חודש מאי פורסמה כתבה שמציגה נתונים על אודות משבר כוח האדם במשטרת ישראל. מתחילת השנה התפטרו 343 שוטרים, ובתוכם אנשי מקצוע ותיקים ובכירים, לצד קושי חמור בגיוס כוח אדם איכותי. כמובן, נתוני הפתיחה לגיוס למשטרה גם הם ירדו. מה אתה מתכוון לעשות? 1. האם אתה מתכוון להעלות את השכר? 2. האם להעלות את רף הכניסה? 3. מה תעשה כדי למנוע התפטרות שוטרים?

היו"ר אמיר אוחנה:

אם חבר הכנסת שוסטר איתנו, אאפשר לו. אם לא, אאפשר לחברת הכנסת מלינובסקי. שוסטר לא נמצא? אז חברת הכנסת מלינובסקי. אה, הינה חבר הכנסת שוסטר. בבקשה, רצית שאלה נוספת, זה הזמן.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

אדוני השר, אני רוצה לשאול: האם במסגרת ההתבוננות שלך על החברה הערבית, על האדם הפשוט, האם אתה מכניס את עצמך למקום של האימא שצריכה לקחת את הילד, את הילדה, לגן, לבית הספר, וצריכה למצוא את הנתיב הפחות-מסוכן? האם אתה חש את זה? האם אתה מרגיש שזה חלק מתפקידך? האם אתה חושב שהשאלה הזאת חשובה?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. בבקשה, השר.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

טוב, נשיב ראשון – ראשון. קודם כול, חבר כנסת ברוכי, לעניין הנסיעות בנת"צ. עוד פעם, אני משער לעצמי שהתשובה היא – לא בדקתי אותה, אבל אני מניח שזו התשובה שאני אקבל – היא אותה התשובה כמו לגבי דבר הרכבת הקלה. תראה, אם זאת נסיעה של שוטר שממהר להגיע לעבודה ויצא מאוחר – אני איתך במאה אחוז.

אליהו ברוכי (יהדות התורה):

השאלה היא מה עושים עם זה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אבל אם זו נסיעה שהיא נסיעה מבצעית, צריך להגן על מישהו שם – שייסעו כמה שיותר על נת"צים ועל רכבת קלה, כמה שיותר מהר להגיע למקום. כולנו מסכימים, פיקוח נפש דוחה את הכול. אני אבדוק את זה. הרכבת הקלה – כן הערתי את הערותיי, כן אמרתי את האמירות שלי. לגבי הנת"צ – הערה מאוד מאוד חשובה, אני אעיר אותה. חברת הכנסת בן ארי, שאלת לגבי משבר כוח האדם, התפטרויות שוטרים וכהנה וכהנה. אני קצת מתפלא עלייך. את היית יושבת-ראש הוועדה לביטחון לאומי, את מכירה את הנתונים לא פחות ממני. את יודעת מצוין שבמשמרת שלי בשנה שעברה גייסנו מספר של 3,500 שוטרים. אני חוזר שוב: 3,500 שוטרים. זה מספר שיא, הרבה פחות ממה שבאתי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

השאלה היא כמה התפטרו. תגיד לי כמה התפטרו.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני באתי – << דובר_המשך >> אני אגיד לך בדיוק. אני קיבלתי משטרה עם מינוס, 800 מתפטרים, והמפכ"ל בזמנו ובכל האמ"ש אמרו לי: רק עוזבים אותנו. את יודעת מצוין שמאז שנכנסתי, המשטרה – אפשר להגיד עליי הרבה דברים, אבל בשינוי עצום. העלינו פעימה ראשונה, פעימה שנייה, פעימה שלישית. כשבאתי, שוטר הרוויח – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה אמרו לך אתמול בתל אביב? מה אמרו לך אתמול בתל אביב?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

כשבאתי, שוטר הרוויח 6,500 שקלים ברוטו, שוטר מתחיל – אדוני היושב-ראש, עובד בשבתות, עובד בחגים, עובד בבוקר, עובד בלילה, 6,500. את יודעת כמה העלינו את המשכורות?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני יודעת, האמת.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני באתי ואמרתי: נעלה משכורות, ואחרי שנתיים וחצי אני גאה להגיד, העלינו משכורות, ואת יודעת מה? זה עובד, מצטרפים עוד יותר ועוד יותר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה אמרו לך אתמול בתל אביב?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי, השר משיב.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין בעיה. אם הוא אומר כמה הצטרפו, שיגיד – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

אבל שאלתך נשמעה גם בפעם הראשונה וגם בפעם השנייה והשלישית. זה מספיק, עד כאן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין בעיה. אז שיגיד כמה התפטרו.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אז אני אומר.

היו"ר אמיר אוחנה:

גברתי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא אומר לפרוטוקול, שיגיד כמה התפטרו.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני, אין לי מספר מדויק, כי הרי שאלת כאן שאלת המשך, אבל אני אגיד לך את האמת, הרבה פחות ממה שהיה בתקופה שלכם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

האמת שלא, אתה אפילו לא יודע.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

בתקופה שלכם – לא, אם אני לא יכול לדבר אז זה משהו אחד, אבל תיתני לי לדבר. שאלת, אני אשיב. בתקופה שלכם חצי מהמשטרה רצתה לפרוש – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

די עם "שלכם".

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – אלפים פרשו, אלפים התפטרו – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל שאלתי עליך.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – וכשאני באתי בהתחלה לתחנות המשטרה, אמרו לי: הם הפקירו אותנו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הפקירו.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

הם הפקירו אותנו. איך יכול להיות ששוטר – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני שאלתי על התקופה שלך.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי, די.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה? שאלתי על התקופה שלו.

היו"ר אמיר אוחנה:

די. קריאה ראשונה לחברת הכנסת בן ארי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, שיענה על השאלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

קריאה ראשונה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

האמת לא נוחה לה. את יודעת מצוין שגייסנו בשנה שעברה מה שאתם בעשר שנים לא הייתם מגייסים. הרי תיקחי את הנתון שלכם ב-2021–2022 – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

שאלתי עליך.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – עשר פעמים 2021–2022 לא מגיעים לגיוס שאני גייסתי בשנה אחת. אז בואו, במקום להגיד: נלמד ממך, אנחנו מבינים שאנחנו לא יודעים לגייס שוטרים – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה יש ללמוד ממך? מה יש ללמוד ממך? אתה כישלון – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – אנחנו מבינים שההתנהלות שלך אחרת, אז את עוד מקטרת? קוטרית, ממש קוטרית.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה קוטרית? אני שואלת שאלה – תענה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

עכשיו חבר הכנסת שוסטר.

סימון דוידסון (יש עתיד):

למה אתה מדבר ככה? מה זה? באמת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תענה על השאלה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

חבר הכנסת שוסטר.

קריאות:

מירב בן ארי (יש עתיד):

כמה התפטרו?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת.

סימון דוידסון (יש עתיד):

הוא לא יכול לדבר – – –

קריאה:

מירב בן ארי (יש עתיד):

סליחה, מה הוא ענה, מה שהיה אצלנו? אני יודעת מה היה אצלנו.

היו"ר אמיר אוחנה:

זה לא חורג מהביטויים הפרלמנטריים, גם אם אלה לא מילים שאני הייתי אומר.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אבל קצת כבוד לכנסת – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

חבר הכנסת שוסטר, שאלתך – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

תגיד כמה התפטרו מהמשטרה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

שאלתך מאוד מאוד חשובה בעיניי, ואתה יודע, היום, כשאנחנו אוכפים, מה שלא עשו שנים רבות – ואני לא מאשים רק את הממשלה שלכם, בסדר? לא רק אתם אשמים, אבל בואו נגיד את האמת, שנים רבות לא הייתה אכיפת חוק מסודרת. היום, כשאנחנו הורסים 1,000 בתים – 1,000 בתים הרסנו. אני, אגב, יש לי שולחן עגול כל שבוע, באים כל צוותי האכיפה, אני רוצה דין וחשבון. כשאנחנו נכנסים בפעם הראשונה אחרי הרבה שנים לחתונות והמשטרה עוצרת חתונה – כשיורים בחתונה, המשטרה עוצרת בחתונה, עוצרת את החתן, לוקחת אותו לבית מעצר; כשאנחנו מקימים משמר לאומי; כשאני מוסיף שוטרים – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה לא מוסיף שוטרים – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – כשאני מביא עוד ועוד מחלקים – מחלק פרוטקשן ומחלקים שלא היו קיימים – אז אני רוצה להגיד לך שאני בדיוק חושב על הילדה הזאת או הילד הזה שאתה מדבר עליהם. הם חשובים בעיניי. הם חשובים בעיניי כמו גם הילדים במיתר ובכרמית ובבאר שבע, ואני עושה הכול כדי לשנות את המצב. ואני חייב להגיד לך שבמשמרת שלי, סוף-סוף – אומרים לי את זה בכל מקום, אגב, גם אנשי שמאל אומרים לי את זה – אנחנו מרגישים שינוי; עדיין לא מאה אחוז ויש עוד מה לשפר ויש למשטרה עוד הרבה הרבה אתגרים, אבל בוא נהיה כנים. משמר לאומי הבטחתי – קיימתי; מחלקי פרוטקשן הבטחתי – קיימתי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

חוק פרוטקשן – העברנו; חוק חיפוש בבית בלי צו – העברנו.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

אתה צודק, הכול נהדר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

נהדר – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

שורת חקיקה נוספת – העברנו.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

הכול טוב.

מירב בן ארי (יש עתיד):

עשר פה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

11 נרצחים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי, את כבר בקריאה ראשונה. רשות הדיבור לשר בן גביר ולו – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל למה הוא לא ענה לי על השאלה?

היו"ר אמיר אוחנה:

– – ולו בלבד. ככה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ככה?

היו"ר אמיר אוחנה:

אלה החיים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

והוא עוד קרא לי "קוטרית"?

היו"ר אמיר אוחנה:

קריאה שנייה לחברת הכנסת בן ארי. די.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אל תדאג, אני אצא. אל תגיע לשלישית, אני אצא.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

עליית משכורות במשטרה – שוב, עוד פעם, אני לא מאשים רק אתכם, אבל שנים רבות המשכורות לא עלו. לא עלו. מתקופת טרנר המשטרה לא העלתה משכורות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – – אין מה לשמוע את השקרים שלו.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

והיום אנחנו במצב של 10,000, 10,500 שקל ברוטו לשוטר מתחיל. אגב, שוסטר, זה עדיין לא מספיק. זה עדיין לא מספיק. אתם זוכרים כמה נלחמתי כאן ורבתי גם עם חברים בקואליציה. היה לי דין ודברים לא מעט עם שר האוצר, כי חשבתי שצריך להעלות עוד יותר ועוד יותר ועוד יותר, אבל אני גאה לומר, אחרי שנתיים וחצי, שזה עולם אחר לגמרי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה עולם אחר.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

וכן, שאלתך חשובה, ואל תאמין לאמירות שלא אכפת לי מחיי אדם במגזר הערבי. אכפת לי – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

11 נרצחים.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – הם חשובים לי, ואני גם פועל למענם.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

מספר הנרצחים – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני יוצאת. אין לי מה להישאר כשהשקרן הזה מדבר. כל מה שאתה אומר שקרים.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

הנתונים הם לא נתונים טובים.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני לא שומע אותך, חבר הכנסת שוסטר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ועוד קורא לי "קוטרית" – – –

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

מספר הנרצחים זה נתון חשוב מאוד בתחושת הביטחון.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אתה צודק. הנתונים לא טובים. אגב, יש נתונים טובים. במגזר היהודי יש ירידה. היה לנו רמדאן, אם נהיה הגונים, הכי שקט, הכי שקט בעשרות שנים האחרונות. יש ירידה בעבירות של פע"ה, יש ירידה בכל מיני עבירות של התפרצויות – –

נאור שירי (יש עתיד):

אין ירידה בעבירות.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – אבל אני מסכים איתך, יש גם נתונים שצריכים להשתפר, ואני מצפה מהמשטרה – אני מיניתי מפכ"ל, מיניתי מפקדי מחוזות, מיניתי ראש אגף חקירות, מיניתי ראש להב, מיניתי המון המון המון מינויים, ואני מצפה מהם להחזיר את המשילות במלואה; לא חלקה, לא 60%, לא 80%, אלא 100% משילות, גם במגזר הערבי.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מודה לשר ולחברי הכנסת השואלים – –

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

הנרצחת של השבוע מודה לך מעומק הלב.

היו"ר אמיר אוחנה:

– – ומזמין את השר להישאר גם לשאילתה הבאה, שאילתה רגילה של חבר הכנסת נאור שירי.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

סליחה, סליחה. אני ביקשתי שאלה נוספת.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא. שתי שאלות נוספות, זהו. השניים הראשונים קיבלו, מסיעות שונות.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אבל גם בשאילתה הבאה יש.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, זו שאילתה רגילה. בשאילתה רגילה אין שאלות נוספות.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

רגע, איתמר, אתה סגרת את זה מראש שאני לא אשאל אותך שאלה?

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, יוליה. יש פה רשימה של ארבעה שואלים מסיעות שונות, והשניים הראשונים קיבלו, מה לעשות.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני חייב להגיד לך – חייב להגיד לך שאני מאוד אוהב לשוחח עם היושב-ראש. היום ואתמול לא שוחחנו – –

היו"ר אמיר אוחנה:

לא שוחחנו, נכון.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – לצערי, לצערי, ואולי זו פשלה שלי. אני צריך להתקשר אליו יותר, אני מסכים.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני בטוח שאם היית מתקשר, לא היית מבקש ממני לא לאפשר לחברת הכנסת מלינובסקי לשאול שאלה נוספת.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

יש לנו יושב-ראש הכי ליברל שיש. אני זוכר ימים שהיו כאן יושבי-ראש אחרים – לא נתנו לי להכניס משפט. משפט.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אולי בכלל נבקש שאני אשאל שאלה?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

הבן אדם ליברל. הבן אדם ליברל.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני בטוח שחבר הכנסת שירי, כדרכו, ישאל שאלה מלטפת, נעימה, מחבקת.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

לא, אבל – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא. חברת הכנסת מלינובסקי, תודה רבה. רשות הדיבור לחבר הכנסת שירי בחזרה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

כששירי שואל, אני יודע שזה כמה דקות של גן עדן.

נאור שירי (יש עתיד):

שים קסדה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

היית רוצה.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. רק שאלה בנוגע לפרוצדורה. אדוני היושב-ראש, יש לי שאלה נוספת אחרי זה, בגלל שזו – –

היו"ר אמיר אוחנה:

שאלת המשך זה נקרא. יש לך, אבל אין שאלות נוספות לאחרים.

נאור שירי (יש עתיד):

– – שאלת המשך. כן, כן, רק על הפרוצדורה. אז אני נצמד לנוסח ואחרי זה אני אשאל את השאלה הנוספת שאני מניח שתהיה לי. השנה אנו עדים לעלייה גבוהה במספר הנרצחים בחברה הערבית. רצוני לשאול: 1. מה הצעדים הננקטים למלחמה באלימות ובפשיעה בחברה הערבית? 2. אילו תוכניות והחלטות ממשלה מיושמות? תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אגב, רק רגע, למען הייעול. גם השאילתה הבאה היא שאילתה רגילה, של חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בנושא: אחוז פיענוח תיקי רצח בחברה הערבית. השר ירצה להשיב עליהן בנפרד או – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אפשר גם ביחד.

היו"ר אמיר אוחנה:

זה דומה, נכון?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

זה דומה, למרות שיש לי תשובות ארוכות, האמת.

היו"ר אמיר אוחנה:

אז אתה מעדיף בנפרד? בנפרד. בבקשה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהכול נהיה בדברו.

היו"ר אמיר אוחנה:

אמן.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

חבר הכנסת שירי, בימים האחרונים פורסם ששב"כ מזהיר כי הפשיעה בחברה הערבית היא סכנה לביטחון המדינה, והאמת היא שעל זה אני אומר: עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא. אתם יודעים כמה אני דרשתי להכניס את שירות הביטחון הכללי לתוך העניין הזה. עוד בהסכם הקואליציוני דרשתי את הכנסת שב"כ למלחמה בפשיעה המאורגנת בחברה הערבית. דרשתי, וסיכמנו על הקמת חטיבה מיוחדת, יחידה מיוחדת בשב"כ לנושא, ובהמשך גם – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

שנייה. חברת הכנסת מיכל שיר, לא מצלמים וידיאו במליאה. תודה.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

אני יוצאת.

היו"ר אמיר אוחנה:

– – – צלמי בחוץ. בבקשה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

ובהמשך אתם גם יודעים שדרשתי מעצרים מינהליים נגד ארגוני הפשע, ולצערי, את זה מנעו היועצת המשפטית לממשלה וראש השב"כ היוצא. בתקופה האחרונה אנחנו שומעים זמירות אחרות משירות הביטחון הכללי. אני מברך על כך. עשינו צעדים שלא נעשו במשך שנים רבות. הוספנו אלפי שוטרים – אמרתי, השנה שעברה הייתה שנת שיא, 3,500 שוטרים, זה משהו של כמה שנות עבודה. הגדלנו משכורות, אחרי עבודה מאוד מאוד קשה ומלחמה מאוד מאוד קשה. הקמנו את המשמר הלאומי, הובלנו חקיקה דרמטית שלא נחקקה שנים, בין היתר חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני הפשיעה, חוק הפרוטקשן, חוק המאבק בכלי נשק בלתי חוקיים. חוק נוסף חשוב הוא הרוגלות, שלצערי לא חוקק עד עכשיו כי היועצת המשפטית לממשלה מתעקשת שצריך להחיל את החוק גם על נבחרי ציבור בעבירות של שחיתות שלטונית. אני טוען שאין מכת מדינה בשחיתות שלטונית. בכל מקרה, מבחינתה – וזה מצער מאוד – ארגוני פשיעה שאחראים למאות נרצחים, גם ילדים – איפה חבר הכנסת שוסטר ששאל אותי – הם שווי ערך לנבחרי ציבור. אני לא מבין את ההשוואה הזאת בין משפחות פשע ורוצחים לנבחרי ציבור. המשמעות היא שראשי ארגוני הפשע – והאמת היא שכל ארגוני הפשע עובדים בהרבה יותר חופשיות; אני לא אפרט כאן, יש כאן, מה שנקרא, דברים שיכולים להגיע לכל מקום, אז די לחכימא ברמיזא. אנחנו עושים מבצע אכיפה בערים, ביצוע פעילות אכיפה משולבת במחוזות צפון, חוף, מרכז, דרום. אני עצמי הייתי בנצרת, הייתי ברהט, ראיתי איך הדברים עובדים. המבצעים האלה משלבים הרבה מאוד משרדים ממשלתיים, הרבה מאוד רגולטורים דוגמת רשות המיסים, ביטוח לאומי, ואנחנו פועלים שם נגד הצ'יינג'ים, נגד החשבוניות הפיקטיביות, נגד חברות קבלניות וכן הלאה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אדוני השר, 87% מהקבלנים אומרים שהם לא יכולים לעבוד. יש פרוטקשן לכל הקבלנים במדינת ישראל.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

לראשונה בישראל חוקקנו חוק פרוטקשן.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אבל הוא לא נותן כלום.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

זה לא נכון. הוא נותן, ויש לי כבר 14 כתבי אישום מהחוק הזה. למה אתה אומר שהוא לא נותן כלום?

סימון דוידסון (יש עתיד):

אני מדבר איתך על עשרות אלפים.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

סליחה, שאלת – אני רוצה להשיב לך. תן לי להשיב. הקמנו לראשונה מחלקים, מחלק פרוטקשן – לא היה דבר כזה, לא היה דבר כזה. הקמנו מחלק פרוטקשן בדרום, הקמנו מחלק פרוטקשן בצפון. יש לנו קצינת אח"מ להב, לילית טאובר, קצינה מצוינת, שמנו אותה על הנושא הזה, ולאט-לאט אנחנו רואים דברים. אנחנו רואים עוד חשיפה ועוד חשיפה בעבירת פרוטקשן. עכשיו, תשמע, זה לא רק זה. במסגרת מבצע הבלימה מחודש ספטמבר 2024 – שמע את הנתונים – 12,765 חיפושים, נעצרו 19,845, נתפסו – – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

20,000 נעצרו?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

19,000 נעצרו. נתפסו 981 אקדחים, 342 רובים, 513 רימונים, 152 רובי קרלו, 645 נשקי איירסופט, 303 מטעני חבלה; נתפסו 1,468 כלי רכב, וחילטנו יותר מ-400 מיליון שקלים. מבצע – – – הינו מיקוד הפשיעה במגזר הערבי, עובד ופועל. בנוסף, משטרת ישראל פועלת רבות בסיכולי אירועי הרצח. בשנת 2024 סוכלו 79 אירועי רצח, מתוכם 61 במגזר הערבי. בכל הנוגע לאמל"ח, אשר מציף את הרחוב הערבי – ואגב, אנחנו יודעים הרי מה קורה, הגבול המזרחי פרוץ, נכנסים יותר ויותר, ממצרים גם נכנסים, מיהודה ושומרון גם מכניסים. לצערנו – אני אומר את זה בכאב רב – זו הזנחה של עשרות שנים. אבל בכל הנוגע לאמל"ח, בשנת 2025 עלינו ב-8% תפיסות של אמל"ח. במהלך שנת 2024 סוכלו 29 הברחות אמל"ח מהגבול המזרחי והדרומי של מדינת ישראל. אכיפה כלכלית – אמרתי, סך הכול תפיסות לחילוט עתידי בשנת 2024 – היום יש לנו 400 מיליון בחצי השנה האחרונה. לפני זה – הרבה מאוד כספים, מאות מיליונים; מאבק נגד הפשיעה והאלימות בחברה הערבית – תפסנו מיליונים על גבי מיליונים. סך הכול תפיסות – אנחנו אמרנו, 400 מיליון שקלים זה המון המון כסף. סיכומו של דבר, הדירקטיבה שלי, המדיניות שלי והמדיניות של המפכ"ל והדירקטיבה שלו זה לפעול ולעשות. אמרתי בתחילת הדרך: אנחנו עושים היום מה שלא עשו שנים. המשטרה מעולם לא חשבה להיכנס לחתונה ולעצור אותה; היום היא עושה את זה. לצערי, בהרבה מאוד מקרים, כשיש יריות, המשטרה הסתכלה מהצד. היום אין דבר כזה. יש משטרה, מעלה מסוק, מעלה רחפנים. יש לנו יחידות מיוחדות, הן עובדות שם. אני מסכים שגם למשטרה יש עוד הרבה עבודה. אני גם מסכים לדבר אחד שאני אומר כל הזמן: אם היועצת המשפטית לא הייתה חוסמת אותנו ומאפשרת לי מעצרים מינהליים – אני הבאתי לה 100 שמות של משפחות פשע. כל האנשים האלה היו צריכים להיות בכלא, אבל לצערי, מעצרים מינהליים שמורים לנערי גבעות. אני חושב שזו טעות גדולה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אתמול הייתי בדיון.

היו"ר אמיר אוחנה:

סליחה, חבר הכנסת דוידסון, זה לא עובד ככה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

כמה מעצרים היו לנערי גבעות?

היו"ר אמיר אוחנה:

שאלת המשך לחבר הכנסת שירי, בבקשה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

זו טעות גדולה, אבל אני עדיין חושב שהמשטרה עושה, ועושה מה שלא עשתה שנים, ובעזרת השם גם תמשיך לעשות.

סימון דוידסון (יש עתיד):

איך מגינים על מי שמתלונן?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

יש לנו רשות להגנת עדים. היא לא מספיק חזקה, אבל יש רשות.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת דוידסון, רשות הדיבור ניתנה לחבר הכנסת שירי.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

יש רשות להגנת עדים, דוידסון.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אבל זה לא עובד.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה על התשובה המפורטת. בעיניי, הבעיה היחידה בתשובה שלך היא המציאות. מאז תחילת הכהונה שלך כ-830 נרצחים – ואני מוציא לגמרי את אירועי 7 באוקטובר – ויש לך חלק ואחריות גם אם אתה מכחיש וגם אם לא, וגם אם תגיד "אמרתי" וגם אם תגיד "לא הקשבתי". לא משנה כמה פעמים תגיד "תפסנו", "חילקתי", "חילקתי נשק", "כיתות כוננות", כל הדברים האלה – המציאות היא הבעיה. במציאות אתה קבעת, תחת כהונתך, גם שלך אישית וגם הממשלה – קבעתם שיאים בלתי אפשריים ובלתי ניתנים לדמיון בכלל בכמות נרצחים; אני שונא את המונח "כמות נרצחים בחברה הערבית" – אלא כמות נרצחים במדינת ישראל. לפי דעתי, לפי הדגלים, אנחנו עדיין במדינת ישראל. זה דבר אחד. אני הייתי שמח שתגיד לי מה נעשה גם עם מסלול ירוק וכל הדברים שציינתי בשאילתה. זה דבר אחד. דבר שני, אני רוצה להודות ליושב-ראש הכנסת, שגורם לך לענות על שאילתות. השאילתות שאני הגשתי – ואדוני יושב-ראש הכנסת, אתה ער לכך – 123 שאילתות שאתה עוד לא ענית לי. השאילתה הראשונה שהגשתי לך הייתה ב-13 בפברואר 2023. שנתיים ושלושה חודשים לא ענית לי על שאילתות. יש לי את כולן פה. אני חושב שאתה שברת שיאים לא רק בכמות הנרצחים אלא בכמות הזלזול שלך במוסד הזה. אני חבר כנסת באופוזיציה, אתה יכול לא לשים עליי, אבל אני חושב שזה משהו שחשוב מאוד שתעשה. על 123 שאילתות אתה לא ענית, ואני רוצה לתת לך טיפ – לא רק לי אתה לא עונה. אני חושב שזו בושה לכנסת, ותודה ליושב-ראש הכנסת, שעוד איכשהו גורם לך להגיע לפה ולענות על שאילתות.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

טוב, אז נענה לך על ראשון ראשון. קודם כול, דיברת על האחריות ב-7 באוקטובר – בהחלט בהחלט יש לי אחריות עצומה בזה שמשטרת ישראל הצילה את המצב. אתם זלזלתם במשטרה, הכפשתם אותם, הכפשתם את המשטרה.

נאור שירי (יש עתיד):

עוד פעם "אתם זלזלתם במשטרה"? מי זלזל? אני מזלזל בך, לא במשטרה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

ירדתם על המשטרה, אמרתם – – –

נאור שירי (יש עתיד):

אני יורד עליך, לא על המשטרה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שירי – – –

נאור שירי (יש עתיד):

לא, אני לא אתן שיגידו שאני זלזלתי במשטרה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אבל זו לא זכותך לתת או לא לתת. זו זכותו של השר להגיד את אשר על ליבו ורשות הדיבור שלו בלבד.

נאור שירי (יש עתיד):

אני אגיד כמה שאני רוצה. אני מבהיר למשטרה: אני לא מזלזל במשטרה, אלא בך.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שירי, אתה שאלת שאלה. אני לא רוצה לקרוא אותך קריאות לסדר. בבקשה, השר.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

המשטרה עשתה את העבודה הכי טובה ב-7 באוקטובר. כן, אותה "משטרת בן גביר", כמו שאתם מכנים אותה, היא זו שהצילה את המצב. אלפי שוטרים שלנו רצו, חלקם רק עם אקדחים – – –

נאור שירי (יש עתיד):

המשטרה לא שלכם. אף אחד לא דיבר על המשטרה. לא דיברתי על השוטרים.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

הוא לא יעצור אותי.

נאור שירי (יש עתיד):

אל תגיד לי – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שירי וגם חברת הכנסת גוטליב, אין צורך לעזור.

טלי גוטליב (הליכוד):

זה נכון מה שהוא אומר.

נאור שירי (יש עתיד):

אני אמרתי מילה על השוטרים?

טלי גוטליב (הליכוד):

לא, השוטרים הצילו את המדינה ב-7 באוקטובר, כן, בגופם ממש.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב, אין צורך לעזור. זה גם לא עוזר. בבקשה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

חלקם רק עם אקדחים. נרצחו לנו הרבה שוטרים, נפצעו מאות, והם היו גיבורים. הם הפעילו פקודות, חסמו את צירי הגישה למרכז הארץ, מנעו את הגעת האויב לאשקלון, לאשדוד וגם לתל אביב, מנעו טבח, מנעו רצח. אני חושב שכשאתה מדבר על 7 באוקטובר, משטרת ישראל – ואני הממונה עליה, כן, אני הממונה עליה; לא נוח לכם לשמוע את זה, אבל אני הממונה עליה – היא הייתה שם סיפור של הישגים גדולים והצלחה גדולה גדולה. עכשיו לגבי העניין של הרצח. אתה יודע מצוין שהורדנו את הרצח במגזר היהודי; אתה יודע מצוין שתקופת הרמדאן שלי הייתה הכי שקטה מאי פעם. הוא יגיד לך למה.

נאור שירי (יש עתיד):

שברת שיא ברצח – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

הוא יגיד לך למה, חבר הכנסת אלהואשלה יגיד לך למה.

נאור שירי (יש עתיד):

הבעיה שלך היא המציאות. אתה שובר את השיאים של עצמך – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אנחנו רואים מה קורה בבתי הסוהר. הם מפחדים להיכנס לבתי הסוהר. אתה יודע למה? כי לקחתי להם את הכול. אין טלוויזיה – – –

נאור שירי (יש עתיד):

אני דיברתי על שב"ס?

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת נאור שירי, שמת לב שאני עכשיו יושב?

נאור שירי (יש עתיד):

אה, אז אני אהיה בשקט.

היו"ר ארז מלול:

כן, בדיוק.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אין טלוויזיה, אין רדיו – – –

נאור שירי (יש עתיד):

שאלתי על טלוויזיות?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אין לימודים, אין טיפולים אסתטיים – נתתם להם טיפולים אסתטיים. מחבל רצח יהודי – נתת לו טיפול אסתטי? אני לא מבין את זה. אין מרמלדה, אין שוקולדה. אתה יודע, הם אומרים: אנחנו לא רוצים להיכנס לכלא של בן גביר, הוא מג'נון. ככה הם אומרים. שאלת על מסלול ירוק. חבל שלא היית קשוב קודם, כי אם היית קשוב היית שומע את התשובות הרבות שלי ואת ההסברים ואת הנתונים ועל כל תפיסות האמל"ח. אני לא אחזור על זה עוד פעם, אבל חבל, בפעם הבאה תהיה קשוב. אבל אתה יודע מה, לא רציתי לפגוע בך. לא נעים לי, אבל אני אעשה את זה כי אתה שואל. שאלת למה אני לא עונה על השאילתות שלך. קודם כול, תלמד את החוק, תלמד את תקנון הכנסת. ברגע שהתפטרתי מלהיות שר, הכול מתאפס. אבל אתה יודע מה, אני חייב להגיד לך משהו.

נאור שירי (יש עתיד):

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת נאור.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

חבר הכנסת שירי שואל – אמיתי, אמיתי.

סימון דוידסון (יש עתיד):

למה אתה לא עונה על שלי? שלחתי לך עשרות מכתבים. למה אתה לא עונה?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

תשלח שאילתות – אני עונה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אני לא – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

עובדה שאני כאן עונה. חבר הכנסת שירי – – –

היו"ר ארז מלול:

טוב. אמרת, זהו. זכותו להגיד או לא להגיד.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

חבר הכנסת שירי שואל. שאלה לשר לביטחון לאומי – חברים, טלי, את חייבת לשמוע את זה: למה מינית את יעקב פרי לממלא מקום נציב שב"ס. למה מינית לממלא מקום – אמיתי, שאילתה של חבר הכנסת שירי – את יעקב פרי. אז בוא אני אסביר לך משהו, חבר הכנסת שירי – – –

היו"ר ארז מלול:

מי זה יעקב פרי?

נאור שירי (יש עתיד):

באיזה תאריך?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

בוא אני אסביר לך משהו, חבר הכנסת שירי – – –

היו"ר ארז מלול:

מי? ראש השב"כ לשעבר?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

בוא אני אסביר לך משהו. קודם כול, לממלא מקום נציב שב"ס, שבינתיים הפך להיות נציב שב"ס – תזכור את השם, שירי, זה חשוב – קוראים קובי יעקובי. קובי יעקובי. זה דבר ראשון. דבר שני, יעקב פרי היה ראש שב"כ לשעבר, ואחרי זה הוא היה במפלגת יש עתיד, ואני לא הייתי ממנה אותו – – –

נאור שירי (יש עתיד):

123 שאילתות – – – יאללה, בסדר, תרוויח. ליצן היית, ליצן תישאר – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

שירי, לא רציתי להעליב, אבל אתה התחלת. אתה התחלת, אז הייתי צריך לספר מה אתה שואל. בחייך, למה לא מיניתי את יעקב פרי. על זה אני צריך – למה מיניתי את יעקב פרי – – –

נאור שירי (יש עתיד):

– – – למה אתה לא עונה על שאילתות, יא פחדן? למה? למה?

היו"ר ארז מלול:

הי, נאור. לא מכובד. לא מכובד. לא מכובד. נאור, תכבד את עצמך, לא אותנו. תכבד את עצמך.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, מה שלא מכובד זה שיש שר שלא מגיב לחברי כנסת. התפקיד שלנו הוא לבקר את הממשלה; התפקיד שלו הוא לענות – – –

היו"ר ארז מלול:

בסדר, אבל לא להגיד "פחדן".

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

השר אלקין, אני בדיוק מספר על שאילתה שהם שאלו אותי: למה מינית את יעקב פרי לנציב שב"ס, לממלא מקום נציב שב"ס? יעקב פרי. אתה זוכר את יעקב פרי? הוא היה שר כאן.

סימון דוידסון (יש עתיד):

למה וסרלאוף עונה? למה אתה לא עונה?

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

מה אתה רוצה? הוא עונה, מה אתה רוצה?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

וסרלאוף מותק. וסרלאוף מותק. אין על וסרלאוף.

היו"ר ארז מלול:

וסרלאוף, למה אתה עונה? למה אתה עונה?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

טוב. סיימנו?

היו"ר ארז מלול:

יש עוד שאילתה. רגע. יש עוד שאילתה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה מוזמן לשאול את השר – ולהיצמד לטקסט, בבקשה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אדוני היושב-ראש, השר בן גביר, פיענוח תיקי רצח בחברה הערבית, לפי מקורות ופרסומים שונים, הוא נמוך בהשוואה לכלל תיקי הרצח. ברצוני לשאול: 1. מה אחוז פיענוח תיקי הרצח בחברה הערבית? 2. מה אחוז פיענוח תיקי הרצח בכלל האוכלוסייה?

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

קודם כול, יש פיענוחים. מתוך סך כתבי האישום, יש 74 כתבי אישום, שהם 28% ממקרי הרצח. זה היה ב-2024. כאן עדיין אין לנו את הנתונים המלאים, אבל גם פחות או יותר אנחנו הולכים באחוזים האלה. מהנתונים עולה כי מרבית אירועי הרצח במדינת ישראל מתרחשים במגזר הערבי. אתה יודע את זה יותר טוב ממני, שיש לפעמים חוסר שיתוף פעולה במגזר הערבי, אם זה בעדים שפתאום נעלמים, אם זה במצלמות, ב-DVR, שלוקחים אותם, ואם זה בתפיסה שלא צריך לשתף פעולה עם המשטרה, וחבל מאוד מאוד על התפיסה הזאת. מרגע כניסתו לתפקיד הציב מפכ"ל המשטרה – שאני, אגב, מאוד גאה במינוי שלו – בראש סדר העדיפות הארגוני את המאבק בפשיעה בחברה הערבית, וזאת בעקבות המדיניות שלי על משילות ברחוב הערבי. המפכ"ל הורה על קיום כמה מבצעים ממוקדים, מבצעי בלימה, במטרה לעצור את מחוללי הפשיעה. מבצעים אלה מתקיימים באופן שוטף. אתה יודע שלא מזמן היינו ברהט, אתה מכיר את האירוע. אגב, אתם טוענים נגדי, חלק – הרבה בדואים אומרים לי: כל הכבוד. חלק מהבדואים טוענים נגדי שאני הורס בתים לא חוקיים – – –

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

רגע, שנייה, אני אגיד לך. אחרי זה תשאל עוד כמה שאלות.

היו"ר ארז מלול:

יש לך שאלות המשך.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני רוצה להגיד לך, ואליד, שאני אמשיך לאכוף ואני אמשיך, המדיניות שלי תמשיך לומר שחוק זה חוק. וטוב מאוד שרמ"י ורא"ם והסיירת הירוקה – אגב, כל שבוע הם מתייצבים אצלי, ואני מבקש מהם דין וחשבון, והם עושים עבודה נפלאה, והמשטרה עושה עבודה נפלאה ביחידת יואב. טוב מאוד שהורסים בתים לא חוקיים. אתה יודע בשביל מה זה טוב? זה טוב גם בשבילך.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

גם במגזר היהודי?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

גם במגזר היהודי. במגזר היהודי אין בעיה של אכיפה. אתה יודע למה זה טוב?

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

ואליד, שנייה. ואליד.

היו"ר ארז מלול:

לא, לא, לא.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

ואליד, אתה הפגנת. אני ראיתי אותך מפגין בעניין הזה של הבנייה הלא-חוקית. אז תן לי להגיד לך מילים מהלב. בסוף כשאנחנו הורסים בית לא חוקי, זה בית שמתחתיו, בשטח שהוא בנה, היה צריך להיות גן ילדים, לא בשביל הילדים שלי – בשביל הילדים שלך. הייתה צריכה להיות שם טיילת לא בשביל הילדים שלי – בשביל הילדים שלך. לכן אתם – וזו האכזבה הגדולה שלי מכם – הייתם צריכים להיות הראשונים שיגידו: תודה, בן גביר. תודה שאחרי עשרות שנים שאף אחד לא בא ולא הרס לנו, תודה שאתה בא עם הדחפורים, ותודה שהמדינה מקיימת את החובה שלה, זה לא איתמר בן גביר. אגב, זה לא שאני שולח לבית כזה או לבית אחר. יש רשויות. אני רק אמרתי דבר אחד: אני רוצה שהחוק יתקיים, והחוק מתקיים. ואני חושב שאתה צריך לשמוח על זה. עכשיו, דקה. אני רוצה להגיד לך שגם בנושא של החתונות היה לכם הרבה מרמור על למה אנחנו מפוצצים חתונות, למה המשטרה מפוצצת חתונות. אני אומר לך שאני גם גאה בזה, כי בסוף, ואליד, כשיורים בחתונה – תחשוב, אתה מביא את הילד שלך, את הילדה שלך. יש לך ילדים, נכון? כמה ילדים יש לך? תענה לי. נו מה, אתה לא יודע לענות לי?

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

חמישה.

היו"ר ארז מלול:

חמסה, חמסה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

שיהיו בריאים. שיהיו בריאים. אני רוצה שהילדים האלה יחיו בלי שיהיה – מא"גים כבר יש בסביבה שלהם – בלי ירי, ירי, ירי כל הלילה. מגיע לילדים, לחמישה האלה שלך, מגיע לחיות בלי שיהיו לידם נשקים.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היו"ר ארז מלול:

לא, לא. שאלת המשך. קודם כול שהשר יסיים.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

שנייה – – –

היו"ר ארז מלול:

אל תגיד לי "שנייה", טוב?

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני רוצה להגיד לך, גם – – –

היו"ר ארז מלול:

לא. חבר הכנסת ואליד, תן לשר לסיים. אני לא אתן לך לדבר. תן לשר לסיים, ואחרי זה, אם אתה רוצה, שאלת המשך.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני אענה לך על כל שאלה. אני רק אומר לך, ואליד, דבר כזה. אני ציפיתי – תראה, הם דיברו, היו ממשלה בדיבורים. הם לא באמת דאגו לכם. אני, כן אכפת לי מהילדים שלך ומהילדים בכרמית ובמיטב ובבאר שבע ובעומר ובלהבים, ואני אומר לך, ואליד, שבסופו של דבר אתם עוד תודו לי על מה שאני עושה היום. אתה יודע ש-30 שנה לא עשו את הדברים האלה בנגב, וסוף-סוף יש משמר לאומי, נכנסים לבתים. הלילה, הלילה. אני יכול לספר על נתונים שיש – אחלה נתונים: נכנסים לבתים, תופסים אנשים, שולפים אנשים, עוצרים אנשים. ככה זה צריך להיות.

סימון דוידסון (יש עתיד):

למה לא עושים כלום לאוהדי לה פמיליה שעושים לינץ' לנהג? זה גם החוק, נכון?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

מה קשור עכשיו לה פמיליה?

סימון דוידסון (יש עתיד):

אוהדי לה פמיליה – – –

היו"ר ארז מלול:

לא, לא. חבר הכנסת – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

מה קשור עכשיו לה פמיליה?

סימון דוידסון (יש עתיד):

מה זה מה קשור? זה החוק. אתה המשטרה – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

עזוב את לה פמיליה. אתמול היה לנו דיווח, ואליד – אני מדבר עם ואליד. ואליד, אני מדבר איתך. היה הדיווח בעומר. נכנס מסוק, הוקפץ כוח של שמונה לוחמים מיחידת סער, 12 מהמשמר הלאומי, שתי ניידות סיור, שתי ניידות בילוש, קצין בילוש. עצרנו שלושה חשודים. המשטרה עצרה שלושה חשודים; נתפסה תחמושת. תשמע, המשטרה עושה היום דברים – איפה, מתי העלו מסוק בפעם האחרונה על דברים כאלה, לפני בואי? אחרי בואי מעלים כל הזמן. אנחנו יודעים שיש היום משהו אחר. זה לא מה שהיה בזמנו. אגב, אני לא מאשים את הממשלה הזאת. הרבה שנים, בהרבה מאוד מקרים הזניחו. אצלי זו רוח אחרת. איך אמר הסטיקר שלי לפני הבחירות הקודמות? הגיע זמן בן גביר. זה משהו אחר. זה משהו אחר.

סימון דוידסון (יש עתיד):

יש למדינת ישראל איזה – – – לה פמיליה?

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

יש לו שאלת המשך.

היו"ר ארז מלול:

רגע, רגע. יש שאלת המשך.

סימון דוידסון (יש עתיד):

– – – לה פמיליה?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

מה הקשר של לה פמיליה? אני מדבר על – – –

קריאות:

היו"ר ארז מלול:

לא להפריע. חבר הכנסת דוידסון.

סימון דוידסון (יש עתיד):

– – – אוהדי לה פמיליה – – – במדינת ישראל.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

לה פמיליה יורה במגזר הערבי? הוא שואל אותי – – –

היו"ר ארז מלול:

אתה יכול להגיש שאילתה על לה פמיליה. עכשיו זה לא הנושא, זה לא הנושא. תגיש שאילתה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

כתבתי לו 100 מכתבים. אני כותב לו יותר מאשר לאשתי. כתבתי לו יותר מכתבים מאשר לאשתי. הוא לא עונה לי.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

לא יפה. אני ראיתי מכתב אחד או שניים שלך, זהו.

סימון דוידסון (יש עתיד):

בנושא ההימורים בספורט, בנושא – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

תפסיקו, תנו לוואליד לדבר, תנו לוואליד לדבר. נו, די עם זה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

קודם כול, אני רוצה להגיד לכולם שהבדואים בנגב, החברה הערבית בנגב, בעד חוק וסדר.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

נכון. אתה לא יודע כמה אומרים לי – ואליד, ואליד, אני אגיד לך משהו. הוא לא טוב בשבילך, אבל אני אגיד לך את זה.

היו"ר ארז מלול:

רגע, השר ייתן לו.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אבל בעניין של ההריסות בנגב, הממשלה הזאת הורסת בלי לתת שום פתרון לאנשים. אני רוצה להגיד לכם עכשיו, חבריי חברי הכנסת, יש 1,000 אנשים בלי קורת גג בנגב, והם עכשיו שוכנים בבתי הספר שגב שלום וגם במרכז הקהילתי. זה בעניין התייחסות השר לגבי ההריסות בנגב. אין צדק בנגב לגבי הבדואים. מה שאנחנו דורשים הוא הכרה בכפרים הלא-מוכרים והפסקת ההריסות ושיח עם האנשים. זה מה שאנחנו רוצים. לפני שלושה שבועות, השר הגיע לעיריית רהט ולא הרים טלפון לראש העיר. איך זה יכול להיות? זה לא מתקבל על הדעת. אנחנו לא צריכים להתעסק כל הזמן במדיה ותקשורת, אבל שיח בין אנשים זה מה שאנחנו רוצים. השאלה השנייה שלי – יכול להיות שהשר לא יודע שאתמול ביקרו במסגד אל-אקצא תלמידי בית הספר אלרסאלה מתל שבע במסגרת תוכנית של משרד החינוך, וכמה שוטרים תקפו ילדים בני 10 ו-11, וחלקם הגיעו לבית החולים. אני רוצה לשאול: האם השר מודע לתקרית הזאת? ואם הוא לא מודע, אנחנו רוצים שהמשטרה תעשה בדיקה, איך שוטרים תוקפים ילדים בכיתה ה' ושולחים אותם לבתי חולים.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

קודם כול, ואליד, אני רוצה להגיד לך משהו. דע לך שהרבה מאוד בדואים בנגב מתקשרים אליי ואומרים לי: כל הכבוד על מה שאתה עושה. כל הכבוד. אגב, חלקם, לא נעים לי להגיד לך את זה – אולי תתכוננו, אם יהיו בחירות, למרות שאני מקווה שלא יהיו בחירות, כי צריך להשאיר את הממשלה הזאת עד הסוף – חלקם אומרים: אנחנו לא בוחרים בוואליד, אנחנו בוחרים בבן גביר, כי אתה בא לעשות סדר. ואני הייתי מצפה – אתה יודע מה הם מצפים ממך? שתגיד כל הכבוד ושתתמוך במה שאנחנו עושים. מה אתה אומר לי, 1,000 בתים נהרסו? טוב מאוד ש-1,000 בתים נהרסו. זה לא חוקי. לא חוקי.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

זה חוקי, איך לא חוקי? הכפר בנוי לפני באר שבע.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אם מישהו בעומר – אתה יודע מה, אם חבר הכנסת מלול, מלול, יבנה, או טלי גוטליב, או קרויזר, או פוגל, או יוליה, יבנו בבית שלהם – – –

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

כמה הריסות היו בחברה היהודית?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

הינה, אני רואה שם את נבו, של ראש הממשלה. תגיד לי אתה, אם אתה תקים מרפסת בבית שלך, תוך כמה זמן יבואו להרוס לך? לא יעזור לו, לא יעזור לו כלום.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

תוך כמה זמן, כמה הרסתם בחברה היהודית?

סימון דוידסון (יש עתיד):

מעכשיו אני שולח לך – הוא לא עונה לי. למה לא עצרו את האנשים של לה פמיליה, שכמעט רצחו?

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת דוידסון, אתה מפריע.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אם עליזה בראשי תבנה בבית שלה רבע מרפסת – –

היו"ר ארז מלול:

כבוד השר, לא צריך להזכיר פה את כולם.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – יום למוחרת יבואו, ייתנו לה קנס. אז אני מודה, אצלי נגמרו המשחקים, נגמרה הקייטנה. גם אצלכם ייתנו קנס, וטוב מאוד שנותנים קנס, וטוב מאוד שהורסים, וטוב מאוד שאוכפים את החוק. עכשיו לגבי הר הבית. קודם כול, בהר הבית, ואתה יודע את זה, אני נתתי חופש תפילה. גם יהודים וגם ערבים מתפללים בהר הבית, אבל גם יהודים. אני גאה בזה. היום יהודים מתפללים בהר הבית, משתחווים בהר הבית. אני שמח שאחרי עשרות שנים אני הצלחתי לעשות את זה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני שאלתי אותך על התלמידים, לא שאלתי אותך – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

דקה. אני לא מכיר את האירוע. אני כן יכול להגיד לך מה המדיניות של המשטרה בהר הבית. מי שמשתולל, עוצרים אותו. אבל אני אבדוק את הנושא. אני לא מכיר, לא הכרתי. אני אבדוק מה שאתה טוען, אני אברר את הנושא הזה. בכל מקרה, ואליד, תדע לך דבר אחד – יגיד לך כאן גם שר הנגב והגליל, השר וסרלאוף: יש דברים שקורים היום בנגב שלא היו שנים רבות, ואני שמח שאנחנו מובילים את זה. והציבור לא מטומטם. אני מציע לכם להגיד לנו כל הכבוד על מה שאנחנו עושים ולשתף פעולה עם זה, כי חוק זה חוק.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה, כבוד השר.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אבל אני רציתי לשאול שאלה, למה לא עוצרים את האוהדים של – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

מה הקשר הנשק במגזר הערבי ללה פמיליה?

סימון דוידסון (יש עתיד):

זה נהגים ערבים, אזרחי מדינת ישראל, בן גביר.

היו"ר ארז מלול:

השר לא חייב לענות בנושא שהוא לא נשאל עליו, שלא הוגש אליו לפי התקנון. תודה רבה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מה, אתה לא מטפל בזה? שני נהגים. יש חוק ללה פמיליה וחוק למדינת ישראל. זה לא נורמלי.

היו"ר ארז מלול:

שמענו כבר, עשר פעמים תחזור על זה. די, די. לה פמיליה, לה פמיליה. די.

סימון דוידסון (יש עתיד):

בפעם הבאה יהיה רצח. הרצח יהיה על הידיים שלך.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת דוידסון, זה מפריע לי.

סימון דוידסון (יש עתיד):

הוא מקל על רוצחים.

היו"ר ארז מלול:

השאילתה הבאה, של חברת הכנסת נעמה לזימי, נשלחה במקור – – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

זה שעשו לינץ' בנהגים – הוא לא צריך לעצור אותם? לא צריך לעצור אותם?

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת דוידסון, אתה בקריאה ראשונה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

למה, כי הם ערבים? הם נהגים, הם עובדים, הם עושים הכול למדינה.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת דוידסון, אתה בקריאה שנייה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

איזה מין שר זה, איזה מין שר זה. כמעט הרגו אותם. כמעט הרגו אותם.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת דוידסון, אתה בקריאה שנייה, חבל. טוב, השאילתה הבאה, של חברת הכנסת נעמה לזימי, נשלחה במקור לשר הרווחה, וזה היה אמור להיות לשרה מאי גולן, השרה לשוויון חברתי, והועברה על ידי המזכירות לשרה מאי גולן. השרה לא יכולה הייתה להגיע, לכן השאילתה תעלה בשבוע הבא. נעביר אותה לשבוע הבא.

היו"ר ארז מלול:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעות חוק לדיון מוקדם. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים (תיקון – הרחבת והבניית שיקול הדעת), התשפ"ה–2024, של חברת הכנסת פנינה תמנו וחבר הכנסת מתן כהנא. אני מזמין את חברת הכנסת פנינה תמנו להציג את הצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, השר אלקין, חברי וחברות הכנסת, תחילה אני רוצה לומר שאני שמחה שוועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את החוק שלי, כי החוק שאני מביאה לכאן היום, תיקון לחוק גירוש משפחות מחבלים (הרחבת והבניית שיקול הדעת), התשפ"ה–2024, הוא תיקון מאוד משמעותי. בנובמבר האחרון העברנו את חוק גירוש משפחות מחבלים, ולפני שהחוק עבר כאן היו דיונים לא מעטים בוועדת הכנסת. אני חברה שם, והעליתי כמה וכמה טיעונים. החוק הזה, בעיניי – גם בתקופתו אמרתי שלא ייתכן שאנחנו נגדיר את מי שידע, והיו לו ידיעות מוחשיות וממשיות, ולא פנה כדי למנוע את הטרור – הוא יהיה מוגדר רק כמי שהוא בן משפחה, שיהיה ניתן לגרשו. החוק הזה בא ואומר דבר פשוט: גם אם אתה שותף לדירה, גם אם אתה חבר קרוב וגם אם אתה שכן, וידעת, ידעת ושתקת, שיש מחבל שהולך לרצוח חפים מפשע, נשים ותינוקות, בלי הבחנה, טרוריסטים בני עוולה, אתה תגורש מישראל. ולכן אני חושבת שהתיקון הזה הוא תיקון שקיבל את התמיכה של ועדת השרים. בזמנו התרעמתי על כך שהביאו את החוקים בלי התיקונים הנוספים שביקשתי ודרשתי במהלך הדיונים. תיקון נוסף הוא הסתמכות על חוות דעת של גורמים ביטחוניים, ובמיוחד השב"כ. בלי שהשב"כ נותן את חוות הדעת – הרי מה הציפייה שלנו? הציפייה שלנו היא שאולי פוליטיקאי כזה או אחר ידע את מי לגרש או את מי לא לגרש? אנחנו מדינה מתוקנת. אז מחד גיסא, זה לא רלוונטי אם אתה קרוב משפחה אם אתה בן או בת זוג או אם אתה הורה. כפי שאמרתי, מספיק שאתה חבר קרוב או אדם, אזרח או תושב שידע שעומד להתבצע רצח קשה ולא מנעת אותו. הרי פעם אחר פעם, אנחנו, אזרחי ישראל, מוצאים את עצמנו מול רוע רצחני וטרור בלתי נתפסים, טרור שפוגע באכזריות בחפים מפשע. קשה שלא לחשוב על צאלה גז, זכרה לברכה, אימא שבסך הכול עשתה את דרכה לבית החולים כדי ללדת את בנה.

היו"ר ארז מלול:

השם ייקום דמה.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

השם ייקום דמה. היא נרצחה במכוניתה כשבבטנה עובר, התינוק רביד חיים גז, זכרו לברכה. אי-אפשר שלא לחשוב גם על יהלי גור בת ה-17, שנרצחה בדם קר. וכמה פעמים כל אחד ואחת מאיתנו עם יד על הדופק, עם דאגה בלב, שהילדים שלנו יוצאים מהבית וחוזרים בשלום. אבל אנחנו כמדינה צריכים לפעול בנחישות מול מי שקמים עלינו בניסיון להפחידנו, לכלותנו, על אדמתנו, בארצנו. לכן גם אני וגם חבר הכנסת מתן כהנא ישבנו ועשינו מחשבה מעמיקה. אומנם בנובמבר לא הסכמנו להצביע בעד החוק, כי שוב, כפי שאמרתי, לא ייתכן שיתעלמו מהדברים שלנו בתוך הוועדה, שזה לא רלוונטי. לא רלוונטי אם יש לך קשר דם. אם אתה תומך, סייען, וידעת, בין שאתה שותף לדירה, בין אם אתה חבר קרוב, בין שאת בת זוג בלי נישואים – זה לא רלוונטי. אם ידעתם שאותו מחבל מצטייד בסכינים, בחומרי פיגוע, בחומרי נפץ, ולא עצרתם את זה, אתם שותפים. אתם תגורשו. יהיו לנו את הכלים. לצד זאת, אני אחדד שוב: שר הפנים לבדו לא יכול להכריע בדבר הזה, ומתוך החוק שעבר הסירו את הסיפור של חוות דעת של שב"כ וגורמים ביטחוניים, והדבר הזה נחוץ בהחלט. שני הדברים ביחד עם התיקון הזה ייתנו לנו את היד הנחושה להיאבק בטרור בלי חשש, בלי פחד, תוך הבנה שאנחנו צריכים להציל את החיים הבאים. אני גם חייבת לומר בנימה אישית: אני מאוד שמחה, השר אלקין, שתמכתם בחוק. אבל הפופוליסטיות שאחרי החוק ההוא, בזמן שהיו דיונים רבים, כפי שאמרתי, ונכחתי בוועדה – ואז הלכו וציירו ועשו קמפיין על הראש שלנו שאנחנו בעד טרור, שאנחנו נגד גירוש משפחות מחבלים. הרי אתה מכיר אותי – ביד נחושה ניאבק בטרור. לכן התיקון הזה – והממשלה תומכת בתיקונים האלה – חבל שזה לא קרה בנובמבר כי יכולנו כולנו להצביע אז, יכולנו להצביע אז בעד. אבל טוב שזה קורה עכשיו. בעזרת השם, שלא נצטרך, אדוני היושב-ראש, לעמוד מול חיים שנגדעו, מול נשים שנרצחות, ילדים וגברים, כי עם ישראל חי, ולא נפחד בארצנו ובביתנו. כל אזרח חפץ חיים ומאמין בחיים צריך להצביע בעד החוק הזה. אין מקום לאזרחות לאף אדם שמעודד טרור. לפעמים אומרים: מפגע בודד; אין דבר כזה. יש קרקע. אין ואקום. יש קרקע שמאפשרת את זה. יש סביבה שלעיתים מאפשרת את זה. יש מי שידעו ועצמו עיניים. יש מי שידעו ואטמו אוזניים ולא דיווחו. הייתי רוצה לומר: אל תעמוד על דם רעך, אבל לצערנו, רבים מהם לא רואים אותנו כרעים. לכן החוק הזה הוא כל כך משמעותי. בכל זאת, תרשה לי, אדוני היושב-ראש, מעבר לקריאה הברורה שלי, לומר לכל חברי הבית הזה להצביע בעד החוק הזה ולהעביר מסר ברור שאין מקום בישראל לאנשים תומכי טרור, לסייענים ולמי שידעו באופן ממשי ושתקו; לסכם ולמסור תנחומים למשפחות הנופלים ביומיים האחרונים – למשפחתו של רס"ר במילואים אלון פרקס, בן 27, מקיבוץ כברי, שנפל אמש בקרב בשג'אעיה שבצפון רצועת עזה. אני שולחת תנחומים למשפחות של סמ"ר ליאור שטיינברג, בן 20, מפתח תקווה, עירי; לסמ"ר אופק ברהנה, בן 20, מיבנה, בן קהילתי; למשפחת סמ"ר עומר ואן גלדר, בן 22, ממעלה אדומים. הם נפלו שלושתם בקרב בעזה כשרכבם עלה על מטען. הלב עם משפחות השכולות והלב עם משפחות החטופים. אנחנו צריכים לזכור שהיום זה 607 ימים מאז ש-58 חטופים וחטופות נמצאים בעזה, במנהרות, בבתי מסתור, בידי טרוריסטים רצחניים. אנחנו שומעים את העדויות. אתמול בוועדה לקידום מעמד האישה גם היה מיצג של משפחת מתן אנגרסט, והגיעו גם חגי אביו ואופיר, האח הקטן, שעומד להתגייס בעוד כשנה, יחד עם החברים והמשפחה. הם זועקים, הם זועקים שנחזיר את כולם. אני יודעת כמה אתה מדבר על פדיון שבויים, אדוני היושב-ראש. כולנו צריכים לעשות הכול, הכול, כדי להחזיר אותם הביתה. בעזרת השם, עכשיו, תכף אנחנו נצא לבחירות. זה לא רלוונטי. יש דבר אחד שצריך להמשיך במלוא העוצמה: לעשות הכול להחזיר אותם. יותר מדי זמן, 607 ימים, שהם נמצאים בשבי. חברי וחברות הכנסת, אודה על תמיכתכם בחוק החשוב הזה, חוק גירוש משפחות מחבלים – הרחבה: לא לגרש רק את קרובי המשפחה, אלא גם את מי שידע שהמחבל הולך לבצע את זממו, ועיגון החובה תסתמך על חוות דעת של השב"כ. בעזרת השם, נעשה ונצליח ונפעל נגד המחבלים והטרוריסטים.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה לחברת הכנסת פנינה. אני מזמין את השר זאב אלקין להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. עשר דקות לרשותך.

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, וכמובן בראשם חברי הכנסת המציעים של הצעת החוק, חברת הכנסת פנינה תמנו שטה וחבר הכנסת מתן כהנא, אני שמח לעמוד כאן בשם ועדת שרים לחקיקה ובשם הממשלה, שהחליטו לתמוך בחוק הזה. כידוע, ופנינה ציינה את זה בדבריה, לפני כחצי שנה חוקק חוק גירוש משפחות מחבלים, אשר הקנה לשר הפנים את האפשרות להורות על גירוש בן משפחה מדרגה ראשונה של מחבל, אם ידע על תוכניתו ולא עשה את כל המאמצים כדי למנוע את ביצוע הפיגוע, או אם הביע תמיכה או הזדהות עם מעשי טרור. הצעת החוק שלפנינו באה להרחיב את הכלים להתמודדות עם מעורבות ותמיכה במעשי טרור לא רק כלפי בני משפחותיהם של המחבלים אלא גם כלפי אחרים שנטלו חלק, עודדו או הסיתו. בצד זאת, הצעת החוק מבקשת לקבוע כמה מנגנונים כתנאי להפעלת הסמכות. כך, כל הליך גירוש ייעשה רק לאחר התייעצות עם שר הביטחון, קבלת חוות דעת מהשב"כ ומהייעוץ המשפטי לממשלה, ורק באישור של בית המשפט לעניינים מינהליים. אין צורך להרחיב בדבר חשיבות הרחבת הכלים החוקיים שבהתמודדות עם הטרור, ודאי מאז אירועי 7 באוקטובר ופרוץ המלחמה. מטעמים אלו, ועדת השרים לחקיקה החליטה לתמוך בהצעה, בכפוף לתנאים הבאים – אני מניח שהמציעים מכירים את התנאים והסכימו להם, אבל אני אקריא אותם כאן ליתר ביטחון: הראשון הוא בעניין בן משפחה. הוראות החוק יישארו כפי שנוהגים בחוק הקיים, בהתאם לתיקון שנעשה לפני חצי שנה; לא יהיה שינוי בסעיף הרלוונטי לגבי בן משפחה; השני – המשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמת משרדי הביטחון, המשפטים, ראש הממשלה – הכוונה היא למל"ל – משרד הפנים והמשרד לביטחון הלאומי. כפוף להסכמה לתנאים האלה, הממשלה תומכת בהצעה, ואבקש גם מחברי הכנסת להצביע בעדה.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

נתווכח על זה בוועדה. אנחנו מאמינים בהרחבה. אתה לא מאמין בהרחבה?

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

דווקא עמדת הממשלה תומכת בהרחבה לאלה שהם לא בני משפחה. רק המנגנון – אתם מציעים הרי מנגנון מסוים – המנגנון שאתם מציעים יחול על מי שהוא לא בן משפחה. המנגנון על בני משפחה יישאר כמו שהיה בחוק ההוא. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

בסדר גמור. תודה רבה לכבוד השר. להצעת חוק יתנגד חבר הכנסת יוסף עטאונה. שלוש דקות לרשותך.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו אכן מתנגדים מהותית לרעיון של גירוש כגירוש, מה עוד שבמדינת ישראל כמדינת חוק, איך שהיא מגדירה את עצמה, יש חוק למאבק לטרור, ומי שעובר על החוק הזה, מי שמסית לטרור, יכול לעמוד לדין לפי חוק קיים. אבל מה לעשות? יש תחרות בכנסת הזו בין הצד הזה לצד הזה מי פופוליסט יותר בדברים שהם לא מהותיים. בכל זאת, אני רוצה לדבר על גירוש שמתבצע ברגעים אלה בנגב. בבוקר הייתי אצל משפחת אל-מיסכ, 15 בתים. באו הדחפורים של רמ"י והמשטרה של בן הגביר – הרסו לאנשים את כל הבתים, שיטחו את כל המתחם והשאירו 15 משפחות ללא קורת גג. המראה הזה, כבוד היושב-ראש, חוזר על עצמו כמעט על בסיס יומי בנגב: באים, הורסים את הבתים, משטחים אותם ומשאירים את האנשים ללא קורת גג. בשבוע שעבר זה היה בכפר א-סיר, ליד היישוב שגב שלום, למשפחת אלחרומי; שבוע לפני – אצל משפחת אל-ולידי. יותר מ-50 המשפחות האלה – אין להן שום פתרון. כבוד היושב-ראש, הפתרון היחידי מבחינת האנשים הוא שהאנשים גורשו – לאן? לבתי ספר בשגב שלום. המראות שם, של הנשים, של הילדים, של אזרחים של מדינה – אתם לא צריכים חוק של גירוש, אתם מגרשים. זו ממשלת הגירוש שקיימת היום, שמגרשת אזרחים. הגירוש בנגב נמשך. אמרתי מעל דוכן זה שמדיניות הטיהור האתני מתבצעת בנגב. כשבאים לכפר בדואי ערבי בנגב, הורסים אותו, משטחים אותו, מגרשים את האנשים, ובמקומם מיישבים יהודים, זה טיהור אתני. המדיניות הזו לא יכולה להימשך. אני רוצה לפנות לאוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב בשפה הערבית. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)

היו"ר ארז מלול:

תודה. חבר הכנסת מתן כהנא רוצה להשיב על ההתנגדות, יוזם החוק. אבל בעברית, חבר הכנסת מתן, לא בערבית.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, החוק הזה שחברתי פנינה תמנו שטה ואנוכי מביאים היום למליאה, הוא חוק מובן מאליו. החוק הזה הוא חוק בסיסי, שאומר שכל מי שידע על פיגוע טרור ולא מנע אותו, יגורש מהארץ. אין דבר יותר צודק מזה. אין דבר יותר בסיסי מזה. החוק הזה בעצם מרחיב את מה שהיה קודם – אם עד עכשיו רק בן משפחה היה נכנס לתוך גדר החוק הקיים, מעכשיו גם אם אתה שותף לדירה או חבר וידעת שעומד להיות פיגוע ולא מנעת אותו, תגורש מהארץ. הכי בסיסי, הכי הגיוני, הכי נדרש כדי להילחם בטרור. תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים (תיקון – הרחבת והבניית שיקול הדעת), התשפ"ה–2024. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 28 נגד – 3 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים (תיקון – הרחבת והבניית שיקול הדעת), התשפ"ה–2024, לוועדת הפנים והגנת הסביבה התקבלה.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 28 בעד, שלושה מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים (תיקון – הרחבת והבניית שיקול הדעת), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. לפרוטוקול, אני מוסיף את חבר הכנסת יאיר לפיד – בעד, וחבר הכנסת יוסף עטאונה – נגד. זה לא משנה את תוצאות ההצבעה.

קריאות:

היו"ר ארז מלול:

סיימתם? חבר הכנסת עופר כסיף, חבר הכנסת עופר כסיף.

רון כץ (יש עתיד):

ארז, נא לא להפריע בקמפיין, הם כולם התחילו.

היו"ר ארז מלול:

אני אעצור, אני אהרוס קמפיינים.

היו"ר ארז מלול:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הארכת הזכאות לדמי אבטלה למשרת מילואים), התשפ"ה–2024, של חברת הכנסת נעמה לזימי. אני מזמין את חברת הכנסת נעמה לזימי להציג את הצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה.

נעמה לזימי (העבודה):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, החוק הזה בא גם לתת הצעה לקואליציה. במקום לשחד אנשים מובילי דעת קהל להגיד שמסייעים למילואימניקים למרות שמקצצים להם, אני מציעה אשכרה לעזור להם. נראה לי שזה מה שצריך לעשות פה, בבית הזה – לעזור לחיילי המילואים שקורסים תחת הנטל, השחוקים, שאתם בלי בושה מזמינים שוב ושוב לעוד צו 8 ועוד צו 8, תוך כדי חוק השתמטות שגם מאיים להפיל את הממשלה. זה דבר לא נתפס – חוק השתמטות בזמן מלחמה, וכולם עושים מה שהם יכולים כדי לשמור על הכיסא של מכשירי ההשתמטות הגדולים של ישראל. אבל בואו נדבר רגע על החוק החשוב הזה. אתחיל ואומר שאת שירותי הצבאי עשיתי כקצינת קישור. אוכלוסיית המילואים היא אוכלוסייה שיקרה מאוד מאוד לליבי, היא מה שעשיתי בצבא. גם במילואים הייתי שלישה גדודית. אני יודעת כמה זאת אוכלוסייה יוצאת דופן, וזו הגדולה והרוח הישראלית – אנשים שעוזבים הכול – – –

נאור שירי (יש עתיד):

בן גביר היה קצין קישור.

נעמה לזימי (העבודה):

מקשר בין דברים לא טובים. אבל רגע ברצינות: אוכלוסיית המילואים היא הרוח הישראלית, היא האנשים שאשכרה עוזבים הכול עבור המדינה בכל סיטואציה – עם ילדים קטנים, עם עסקים, עם קריירה, עם הכול – ויודעים שכשקוראים להם, הם מתייצבים. אבל מנגד המדינה לא מתייצבת עבורם, וזה מה שעצוב פה. מעבר לגזרות הבלתי-נתפסות על האדם העובד והמשרת, שכמובן משליכות על חיילי המילואים, גם הטבות ממשיות – לא איזה גרוש במענק או איזו הטבה בחופשה אלא הטבות אמיתיות – לא נותנים להם. החוק הזה בעצם מבקש להאריך את הזכאות לדמי אבטלה למשרתי המילואים. מוצע לקבוע כי המוסד לביטוח לאומי ימשיך לשלם למשרת מילואים דמי אבטלה מעבר לתקופה המרבית, כמספר הימים שבהם היה בשירות מילואים, ובלבד ששירת במילואים 30 ימים לפחות ב-11 החודשים שקדמו למועד שבו הפך למובטל. דבר נוסף שהחוק הזה מבקש לקבוע זה לבטל את המגבלה שמפחיתה את מי שמתחת לגיל 28. משרת מילואים הוא משרת מילואים. למה לייצר מגבלת גיל? זה לא הוגן, זה קמצני, זה חסכוני על גבם על מי שמשרתים. אין היגיון בסעיף הזה, בטח לא היום. אני באמת אומרת, זאת הצעת חוק שהיא לא הטרלה. היא הצעת חוק אמיתית, חשובה, שהיינו כבר צריכים לחוקק. אגב, החברים פה, אני אספר לכם – רון כץ ונאור שירי וסימון ושלי, אתם חתומים על הצעת החוק החשובה הזאת, אנחנו בעצם יוזמים שותפים. אני חושבת שזה ממש בסיסי. יכולתי להעלות לפה איזה משהו מטריל או משהו בלתי אפשרי או גרנדיוזי; העליתי לפה משהו הכי הגיוני שיש, באמת תיקון מציאות, בתוך חובה מוסרית לאומית ישראלית עבור משרתי המילואים. אני אתן פה גם כמה נתונים, רק שנבין. מכמה מחקרים שהתפרסמו ב-ynet, כלכליסט, ערוץ 7, 75% מהמילואימניקים דיווחו על פגיעה כלכלית בעקבות שירות המילואים, ו-48% ציינו כי מדובר בפגיעה כלכלית משמעותית; 41% מהמילואימניקים דיווחו כי פוטרו או נאלצו לעזוב את עבודתם לאחר שירות המילואים; 60% מהמשיבים דיווחו שחשו חוסר ודאות תעסוקתית במהלך המלחמה; 78% ממשפחות המילואימניקים דיווחו על הרעה במצב הכלכלי, ו-21% ציינו שמדובר בהרעה חמורה; 31% מבנות הזוג של חיילי המילואים צמצמו את שעות העבודה או לא עבדו כלל; שיעור האבטלה בקרב בנות הזוג של חיילי המילואים עמד על כ-3.4%, לעומת 2.2% בקבוצות הביקורת; 7% מבנות הזוג אינן משתתפות בכוח העבודה, לעומת – פחות בקבוצת הביקורת. במהלך השנה התקבלו כ-1,300 פניות, מתוכן 1,224 פניות מצד מעסיקים ו-78 מצד משרתי המילואים, שדיווחו על פגיעה בזכויותיהם. כמו כן, בסקר שערך ארגון העוגן למשפחות המילואים בקרב 3,000 מתוך 20,000 משפחות מילואים המקבלות סיוע מהארגון, נחשף כי 78% מהמילואימניקים דיווחו על הרעה במצבם הכלכלי בשנת המלחמה האחרונה, ומתוכם 21% דיווחו על הרעה במידה רבה, 36% דיווחו כי מצבם הורע במידה בינונית ו-21% דיווחו על הרעה במידה מועטה. תשמעו, אלה הגיבורים שלנו. אלה מי שאתם באמת מתגאים בהם במילות רהב. זה האנשים. אני רוצה להגיד: מילים ונאומים ותוכן ממומן של שר האוצר זה לא מספיק. צריך מעשים. ופה, בחוק הזה, אנחנו מבקשים לתקן שתי עוולות: עוולה אחת קשורה להוספת דמי אבטלה, ועוולה שנייה מתייחסת לחסם הגיל שמשנה, הקריטריון – מגיל 28 ומתחת לגיל 28. אלו דברים שביטוח לאומי לא יכול ללא המחוקק, הוא חייב את המחוקק כדי לתקן ולאפשר את הדבר הזה כדי שהכסף יגיע ליעדו. אני רוצה לשמוע: יש יותר חשוב משיפור מצבם של חיילי המילואים שנמצאים מובטלים, שהורע מצבם, שפוטרו, שללא עבודה, ששירתו 300 ימים במילואים?

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת טלי גוטליב, זהו.

נעמה לזימי (העבודה):

אני רוצה להגיד את זה כאזרחית במדינה, כקצינת קישור לשעבר, כמחוקקת בישראל, כמי שנמצאת כאן ושומעת. בבקשה, בואו נעשה דבר שחשוב לעשות אותו. אני קוראת לשר האוצר: אל תתקמצן על טובי בנינו, אל תתקמצן על המילואימניקים. במקום לשלם למובילי דעת קהל שיחרטטו על הטבות למילואים, תחוקק, תשים יד בכיס המדינה – לא שלך הפרטי – ותעשה מעשה אמיתי עבור חיילי וחיילות המילואים. זה הדבר הנכון. אל תקצץ בשירותים החברתיים כדי להעביר למקורבים. אל תשית גזרות על האדם העובד והמשרת כדי לממן קומבינות. אל תהיה שר המלחמה וההתיישבות בעזה במקום שר האוצר, שאמור לדאוג לקופה התקציבית, לכלכלה הישראלית, לציבור העובד והמשרת. אני אומרת את זה לא כי יש לי ציפייה מסמוטריץ'; ברור לי שהוא לא שם. אני אומרת את זה כי יש ציפייה מהמקום הזה, מהערכים של המקום הזה, מהנורמות, ממה שאנחנו צריכים לייצר כאן. הפקרתם את חיילי המילואים. כל התוכן הממומן של סמוטריץ' ומובילי דעת קהל שהוא משלם להם כדי שישקרו ומשחד אותם, לא יחפו על האמת, על הנתונים שהקראתי כאן. 78% מהמילואימניקים דיווחו על הרעה במצבם הכלכלי בשנת המלחמה. זאת המציאות. היא לא ממומנת. היא לא מהונדסת. היא המציאות האמיתית. אני קוראת לכם לתמוך בהצעת החוק הזאת. דמי אבטלה מוגדלים לחיילי המילואים, ביטול המגבלה הגילאית – זה הדבר הנכון.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. אני מזמין את השר לשירותי דת, השר מלכיאלי, להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק.

נעמה לזימי (העבודה):

השר לשירותי דת משיב לי על הצעת חוק למילואימניקים?

היו"ר ארז מלול:

כן.

נעמה לזימי (העבודה):

שר שמקדם השתמטות?

נאור שירי (יש עתיד):

קצין מילואים ראשי.

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת נעמה לזימי.

נעמה לזימי (העבודה):

זה הגיוני? אתם עושים צחוק?

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת נעמה לזימי. בבקשה.

נעמה לזימי (העבודה):

אתה לא מתבייש להשיב על זה? תגיד לי.

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת נעמה לזימי.

נעמה לזימי (העבודה):

לא, זה לא אמיתי. השר לשירותי דת משיב לי על מילואימניקים?

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת נעמה לזימי, את בקריאה ראשונה.

נאור שירי (יש עתיד):

הוא קצין מילואים ראשי.

נעמה לזימי (העבודה):

זה לא אמיתי.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אמרו חז"ל: דברי חכמים בנחת נשמעים.

קריאות:

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

דברי חכמים בנחת נשמעים. דברי חכמים בנחת נשמעים.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

די, קצת כבוד.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת אלעזר שטרן.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

ואמרה המשנה: וחילופיהן בגולם.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

איך אתה לא מתבייש? איך אתה לא מתבייש? תתבייש. תתבייש.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת אלעזר שטרן. חבר הכנסת אלעזר שטרן.

קריאות:

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת נעמה לזימי, את בקריאה ראשונה. חבר הכנסת אלעזר שטרן, אתה בקריאה ראשונה.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

על משנה אחרת אמרה המשנה: וחילופיהן בגולם.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תתבייש. הוא מדבר אליי, מה אתה רוצה?

היו"ר ארז מלול:

לא משנה. מה לא טוב – – –

קריאות:

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

דברי חכמים בנחת נשמעים.

היו"ר ארז מלול:

אני קובע מי ידבר, חבר הכנסת אלעזר שטרן.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

המשנה אמרה על משנה אחרת: וחילופיהן בגולם.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אין לו בושה?

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת אלעזר שטרן.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

הוא עונה על השתמטות, על מילואימניקים?

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

דברי חכמים בנחת נשמעים. אתה משמש דוגמה, כחבר הכנסת, דוגמה שלילית.

נעמה לזימי (העבודה):

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת נעמה לזימי, את בקריאה שנייה, להזכירך.

גלעד קריב (העבודה):

מלכיאלי, אתה מגהץ את מדי ב' או אתה הולך – – –

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת גלעד קריב.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

מר קריב, הקדמנו פה, לא היית כאן: דברי חכמים בנחת נשמעים.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אין לכם, מכל ערמת השרים – – –

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת אלעזר שטרן, אתה בקריאה שנייה. אתה בקריאה שנייה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

הוא לא יכול לענות.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אלעזר, דברי חכמים בנחת נשמעים. ויש משנה נוספת: וחילופיהן בגולם. אני מבקש, אף אחד לא צריך להראות, אפשר לצאת החוצה. מי שיש לו בעיה – או יוצא או מוציאים אותו.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

בא לי להקיא. אני יוצא. בא לי להקיא. בא לי להקיא.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

או יוצא או מוציאים. תבחר באופציה לצאת. אגב – טוב לך, טוב לכולם. אגב, אני מתפעל שהבנת את זה מהר. אני מתפעל מאוד. כשמגיעה לו מילת תודה, מגיעה לו. הבין את זה לבד, הוא צריך לצאת החוצה.

היו"ר ארז מלול:

חסך ממני.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

חסך מאיתנו.

היו"ר ארז מלול:

מהיושב-ראש.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

כן, מהיושב-ראש. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני עונה כאן בשם שר העבודה על הצעת חוק הביטוח הלאומי. ראשית, אני חייב לפתוח בחובה הערכית והמוסרית שיש לכולנו כלפי כלל משרתי המילואים שמסכנים את חייהם למען ביטחונה של המדינה. החובה הזו היא לא רק במילים של כבוד והערכה אלא גם במעשים. לאחרונה עברה החלטת ממשלה המעניקה הטבות חסרות תקדים של מיליארדי שקלים לטובת חיילי המילואים, מתוך הכרה בתרומה הכבירה של אותם חיילים למדינה ולביטחונה. לצד זאת, הצעת החוק שבנדון בחלקה מיותרת ובחלקה האחר נעדרת תכלית. בהתאם לפסיקת בית הדין לעבודה, הביטוח הלאומי פועל כבר כיום בנושא תשלומי דמי אבטלה למשרתי מילואים כדלהלן: 1. אם נשארו למשרת המילואים ימי אבטלה ולא הסתיימה שנת האבטלה, יחזור משרת המילואים לקבל דמי אבטלה בסיום השירות; 2. אם נשארו למשרת המילואים ימי אבטלה והסתיימה שנת האבטלה, יכול משרת המילואים להגיש בקשה חדשה לדמי אבטלה וזכאותו תוארך בהתאם לימי האבטלה שנותרו משנת האבטלה שחלפה. ימי אבטלה שלא נוצלו – ישולמו. משמעות הדבר הינה כי שירות מילואים אינו פוגע בזכאותו של המובטל למימוש דמי אבטלה, ככל שהוא זכאי להם, גם אם חל עיכוב בניצולם בשל שירות המילואים. אשר לבקשה להאריך את מספר ימי המילואים במספר ימי המילואים שבהם שירת – זו הצעה שחוטאת לתכליתם של דמי האבטלה ועשויה להוביל לנזק בל יתואר לחיילי המילואים עצמם. תארו לכם שמי ששירת שנה ואף למעלה מכך, לפי החוק המוצע יהיה לכאורה זכאי לשנה של דמי אבטלה, וזאת ללא קשר לתנאי החוק באשר למציאת עבודה חלופית וזמינות לעבודה אחרת. הצעה כזאת מחטיאה את מטרתם של דמי האבטלה – להיות גשר לתעסוקה חדשה. חמור מכך, היא תוכל לגרום לחיילי המילואים להיפלט משוק העבודה. אשר על כן, ואף על פי שאני סבור כי יש לעשות כל שניתן על מנת לסייע כלכלית ולפצות את משרתי המילואים שסיכנו חייהם לטובת המדינה, המוצע בהצעת החוק מיותר ואף עלול להזיק לחיילי המילואים עצמם. לכן, אומר שר העבודה, אני קורא לחבריי חברי הכנסת להתנגד להצעת החוק. עכשיו, עד כאן הבאתי את – שלום, כבוד שר הנגב והגליל.

מאיר כהן (יש עתיד):

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

למה? שיבואו. בקיצור, אני באמת מתפלא מאוד על המציעה, שקודם כול – "בוזזים" "משתמטים", "לא מתביישים". בסדר, אם התפקיד שלי פה הוא לפרנס את הטוויטר, בסדר, אני מוכן.

נעמה לזימי (העבודה):

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

לא, קודם דיברנו על כך שדברי חכמים בנחת נשמעים. זה נכון גם כלפי דברים שכותבים, אבל בסדר. צר לי שלא הקשבתם לתשובה של השר הרלוונטי לדבר, שאמר שהעניין הזה יכול חלילה להזיק. עכשיו, בטוחני במאה אחוז שבהצעת החוק הזאת, שנכתבה על ידך, כוונתך לטובה, על מנת לעשות טוב למשרתי המילואים. אין לי אפילו צל-צילו של ספק. אבל, להבדיל, כמו שאצל בלעם נאמר: בא לקלל ויצא מברך. פעמים, כבוד היושב-ראש, פעמים יוצא שבא לברך – –

היו"ר ארז מלול:

הבנתי, הבנתי.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

– – ויצא מקלל. ולכן, מה שבעצם אומר שר העבודה – – –

היו"ר ארז מלול:

השר, נזכרתי שאתה משפחה שכולה, לא? בהר הזיתים.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

עזוב, עדיף לא להיכנס לזה.

היו"ר ארז מלול:

לא, רק נזכרתי.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

בקיצור, מה שאני אומר זה ששר העבודה מסביר לנו שהצעת החוק יכולה להוביל לנזק גדול מאוד לחיילי המילואים, ולא זו הכוונה. בגלל שלא זו הכוונה, אז מסביר שר העבודה שההצעה יכולה רק להזיק לחיילי המילואים, וחבל. ולכן, הצעתי שתבואו בשיח אמיתי יחד עם משרד העבודה בשביל שבסופו של דבר נביא את ההצעה הטובה ביותר לכנסת. אבל בגלל שאני יודע שלא תקבלו את הצעתי, אז הממשלה נאלצת להתנגד להצעת החוק, אף שכוונת המציעה הייתה לטובה. בקיצור, אני רוצה לסיים את דבריי בכמה דברים מאוד מאוד חשובים. הממשלה אישרה לא מעט פיצויים – – –

היו"ר ארז מלול:

7 מיליארד.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

7 מיליארד, אני חושב יותר, שבתוכנית חומש זה הרבה יותר דברים שהציעו. הממשלה מודה שזה לא מושלם ותמיד אפשר יותר, ומחובתנו – וגם צריך יותר. אז קיבלנו הוראה להפסיק. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת אלעזר שטרן יענה על תשובת הממשלה במקום המציעה חברת הכנסת נעמה לזימי. שלוש דקות לרשותך.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תודה. חברת הכנסת לזימי, אני מודה שמההרצאות ששמעת כשהיית צוערת בבה"ד 1 ומזה ששירַתְּ באכ"א תחתיי יצאו דברים טובים. אני רוצה לפנות פה לצד הזה, לקואליציה. תגידו, אין לכם גבולות? אתם לא מתביישים? יש פה ערמה של שרים, חלק מהם יודעים מה זה צבא – שירתו, הילדים שלהם שירתו. אתם מעלים לפה את שר הדתות, משתמט עם תעודות, שהוא יענה למה מילואימניקים שנמצאים עכשיו בעזה, אי-אפשר לתת להם הקלות בביטוח הלאומי. לא מצאתם כלום, רק באמת איזה שר דתות שמדקלם פה בלי להתבלבל תשובה על מילואימניקים, שהוא לא מבין מה זה? דרך אגב, אני גם לא בטוח שהוא יודע מה זה ביטוח לאומי למי שעובד. אני גם לא בטוח שהוא עבד בחיים שלו חוץ מבמקומות שבהם אתה לוקח כספים קואליציוניים ואתה מסודר בחיים. מלכיאלי צריך לענות על ביטוח לאומי של מילואימניקים. אתם מטורפים? כמה שנאה אתם עוד יכולים ליצור בעם הזה?

יוסף טייב (ש"ס):

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אתם יודעים, מילואימניקים שרואים שהממשלה, ששולחת אותם עכשיו לעזה – מי שעונה למה הם בעזה ויש להם מגבלות על שירות לאומי, על ביטוח לאומי, זה מי שבחיים לא שירת יום אחד, לא ביהודה ושומרון, לא בעזה – –

קריאות:

אלעזר שטרן (יש עתיד):

– – אתם מבינים מה זה עושה למוטיבציה של הלוחמים שלנו? מה זה עושה למתגייסים בבקו"ם – –

אברהם בצלאל (ש"ס):

– – – אתה תלמד אותנו יהדות? אתה?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

– – שממשלת ישראל בוחרת משתמט? משתמט. כשיש למעלה מ-30, 40 שרים, דווקא אותו מצאתם? דווקא אותו? הוא מבין מה זה עזה, חוץ מזה שהילדים שלנו שם? הוא מבין מה זה ביטוח לאומי למי שנקרא למילואים ל-100 או 200 ימים? עוד משתמט – – –

אברהם בצלאל (ש"ס):

אלעזר שטרן (יש עתיד):

בצלאל, יותר טוב שתשתוק. תתבייש, תוריד את הראש. אני לא מדבר אליכם, אני מדבר לשרים שיודעים מה זה מילואים, לחברי הקואליציה שהילדים שלהם בעזה עכשיו, ויש פה בקואליציה. איך אתם לא מתביישים לתת לשר משתמט להסביר למה צריך להגביל את זכויות המילואימניקים שלנו? תתביישו לכם.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הארכת זכאות לדמי אבטלה למשרתי מילואים), התשפ"ה–2024. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 37 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 53 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הארכת הזכאות לדמי אבטלה למשרת מילואים), התשפ"ה–2024, לא נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

יש בעיה במחשב. 53 נגד, 37 בעד. אני קובע כי הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הארכת הזכאות לדמי אבטלה למשרתי מילואים), התשפ"ה–2024, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. לפרוטוקול, חברת הכנסת לימור סון הר מלך נגד.

היו"ר ארז מלול:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שלילת קצבת ילדים ממשפחות פוליגמיות), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת עודד פורר להציג את הצעת החוק. עד עשר דקות לרשותך.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, יש תופעה בחברה הישראלית, שנחזית כתופעת שוליים, אבל מסתבר שהתופעה הזאת לצערי באזורים מסוימים הולכת ומתרחבת – תופעה של דיכוי, של שליטה, של פגיעה בנשים ובילדים, ומעל הכול, חברי הכנסת, התופעה הזו מסכנת את ביטחון מדינת ישראל, לא פחות. התופעה הזאת קורית בדיוק באזורים מסוימים וגם ממניעים מסוימים – תופעת הפוליגמיה, שהיא תופעה אסורה בחוק הישראלי, מתחת לרדאר הופכת להיות לתופעה הולכת ומתרחבת. למערכת אין כלים לאכוף אותה, המערכת לא מצליחה לאכוף אותה, ואחרי כמה דוחות שהיו בעניין – גם דוח ממשלתי, גם דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת – רואים איך התופעה הזאת הולכת ומתרחבת. אדוני היושב-ראש, זו תופעה שהופכת את הילודה לעסק – לא משפחות שעכשיו מביאות ילדים מתוך רצון לבנות בית ומשפחה באהבה, אלא מתוך רצון ליהנות אך ורק מהקצבאות, תוך שאב המשפחה, שמשתמש בפוליגמיה הזאת, בריבוי הנשים, מייצר לעצמו שבט הולך וגדל. לצערי התופעה הזאת גם מובילה לפגיעה בביטחון המדינה, ופעמים רבות הנשים האלה שמגיעות ומתחתנות מגיעות בכלל מבחוץ, ומדובר הרבה פעמים גם בנשים שמגיעות ממדינות אויב.

היו"ר ארז מלול:

זו עבירה? אני יכול להפריע?

עודד פורר (ישראל ביתנו):

זאת עבירה על החוק.

היו"ר ארז מלול:

זה פלילי, אבל הביטוח הלאומי זה בשביל הילד. מה עשה הילד? אתה מבין?

עודד פורר (ישראל ביתנו):

זאת עבירה על החוק, אבל הם לא מצליחים להתגבר עליה. והניצול הוא שהכסף הזה מגיע לא לילד – הכסף מגיע לאבא.

היו"ר ארז מלול:

לאימא. לאימא, לא לאבא. הביטוח הלאומי מעביר לאימא.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

הילד בכל מקרה לא נהנה מהכסף. האב שולט באימא, והכסף בכל מקרה לא מגיע לילד, ולכן אין ברירה כרגע, בסיטואציה שבה אנחנו נמצאים. זו תופעה שגם עם שיעור הנישואים הזה קשה לאמוד אותה, כי זה כבר לא נישואים רשמיים, הם לא מתועדים, כי הרי אם זה מתועד, זאת עבירה שקל לאכוף אותה, אבל היא לא מתועדת. מייצרים מצב של ריבוי נשים בצורה לא מתועדת, ובעצם הפוליגמיה הזאת הופכת להיות פוליגמיה לא רשמית, שבה גבר נשוי לכמה נשים ומקיים מסגרת של חיי משפחה במקביל. בעצם הצעת החוק הזו באה להילחם בתופעה דרך הכיס. שלילת קצבאות הילדים ממשפחות פוליגמיות תוביל קודם כול לכך שהתופעה הזאת לא תהיה משתלמת. היום התופעה הזאת הפכה להיות תופעה של ייצור הכנסה. אני מציע בפשטות: לא צריך לרדוף אחריהם, לא צריך לרוץ אחריהם, לא צריך לשלוח משטרה לשם, לא צריך לשלוח שוטרים – לשלול את קצבאות הילדים ממשפחות שמנהלות אורח חיים פוליגמי שמנוגד לחוק ומנוגד לתקנת הציבור באשר לריבוי נישואים. בעניין הזה, אדוני היושב-ראש, אני מצפה מהקואליציה לתמוך. היא מבינה. אני בטוח ששר המשפטים מבין את חשיבות הצעת החוק, את היכולת לאכוף אותה, ואת הסיוע שהיא גם נותנת לכך שלא ניתן לאכוף את החקיקה בגין איסור פוליגמיה הקיימת היום. לכן אני מצפה שהקואליציה גם תתמוך בחקיקה הזאת ונוכל להעביר אותה. תודה, אדוני.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. אני מזמין את השר – איזה שר ישיב? מי השר?

קריאה:

מלכיאלי.

היו"ר ארז מלול:

איפה השר מלכיאלי?

מירב בן ארי (יש עתיד):

38 שרים, אחד אי-אפשר שיעלה לנמק. 38 שרים. מה אתם עושים? חבורה של מובטלים. אחד, אחד שיעלה להשיב לחברי כנסת. אין ממשלה כזאת גרועה בעולם. בעולם. אחד שיקשיב לחבר הכנסת, שיקשיב, שיענה לו. לא.

גלעד קריב (העבודה):

מלכיאלי, עשית – – – לפני הנאום?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אחד שיקשיב לחבר הכנסת, שיקשיב, שיענה לו. לא.

גלעד קריב (העבודה):

מה יש לו להקשיב?

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא מעניין אתכם. עוד לא ראיתי חבורה כזאת בחיים שלי.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אמרו חכמים: דברי חכמים בנחת נשמעים.

גלעד קריב (העבודה):

אבל אדוני, אתה טעית בציטוט בפעם שעברה.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

לא טעיתי. ראיתי ששמת לב.

גלעד קריב (העבודה):

כן. המשפט הזה לא קשור ב"שבעה דברים וחכם, ושבעה בגולם", ואני מצפה שהשר לענייני דתות יצטט מדויק.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

יפה. בשביל זה יש ערוץ הכנסת, ואתה תשמע מה שאמרתי ואתה תחזור בך.

גלעד קריב (העבודה):

אז אני מתנצל. אני לא צריך ערוץ לכנסת.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אז תיגש לערוץ הכנסת ותדייק בדבריי.

גלעד קריב (העבודה):

אמרת – – – בגולם.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אבל הוספתי "במשנה אחרת", כי ידעתי שזה יתפוס אותי פה.

גלעד קריב (העבודה):

זה במשלי, במשלי, "דברי חכמים בנחת נשמעים".

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

לא, במשנה.

גלעד קריב (העבודה):

"דברי חכמים בנחת נשמעים" זה משלי; "חכם וגולם" זה מסכת אבות.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

נכון. אמרתי "במשנה אחרת", במקום אחר. יפה. ידעתי שיתפסו אותי פה, לכן דייקתי בדבריי.

גלעד קריב (העבודה):

מודה ועוזב ירוחם.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

עודד, נא לא להיכנס לפרטים. טוב. אגב, אני מבין שיש כמה שקשה להם שאני עונה. אני לא מבין למה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא לא לא.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

לא קשה. טוב.

מירב בן ארי (יש עתיד):

על מה החוק?

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

הינה, עכשיו תשמעי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אל תדאג, אני יודעת מה המשמעות של פוליגמיה. אתה יודע?

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

לא. אנחנו לא בתחרות עכשיו מי מבין את המשמעות. לא, זה לא יפה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

על הקטע של קטיעת האיברים עשית לי תחרות.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

לא. שנייה, שנייה. אדם מגיע לענות תשובה, ואת ככה מביכה אותו ליד כולם: מה אתה יודע? זה לא נעים. זה לבייש את הבן אדם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

עשית לי את זה עם קטיעת האיברים במשפט העברי.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

זה עשית לעצמך, לא אני.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא נכון. טוב, תענה על השאלה, כמו שאומרים.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

טוב. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק – קטיעת איברים זה לא אני. קוראים לזה ריתחא דאורייתא, זה היה תוך כדי פולמוס הלכתי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

עזוב, אני אחרי זה, מלכיאלי.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת עודד פורר במתח מה עמדת הממשלה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

מלכיאלי, אתה רוצה להתנצל? מלכיאלי, תתנצל – – – לא שמת לב – – –

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אם צריך על משהו להתנצל, אני אעשה את זה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

– – – תתנצל? אני אגיד לך על מה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אנחנו מעדיפים שאתה תיתן תשובה של הממשלה. אם כבר עדיף שהוא יעלה.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

הינה, אתה רואה. הינה, מרכזת האופוזיציה חברת הכנסת מירב בן ארי ממליצה לממשלה שאני זה – למה אתה לא מקבל את דעתה? קצת כבוד הדדי לחברים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ברור. אתה רוצה שאני אגיד לך מה היה כאן בשבוע שעבר? תצילנה אוזניי – – – עדיף שאתה תענה.

היו"ר ארז מלול:

אתה יודע מה, אלעזר שטרן, הוא ניהל את כל מערכת שורה. אחרי 7 באוקטובר כל שורה היה תחתיו, והיה שם באמת קידוש השם. אלעזר, בוא, אני לא רוצה לפתוח. נו, עזוב.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

עזוב, עזוב – – –

היו"ר ארז מלול:

אתה יודע בדיוק מה היה בשורה. אני הייתי שם.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

הצעת החוק – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

בוא, בוא, אני אגיד לך מה – – –

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

לא, לא, לא צריך, לא צריך. הצעת החוק מעוררת כמה קשיים: ראשית, קצבת הילדים אומנם משתלמת לידי הורה, אך היא משולמת בעד הקטין והוא הזכאי לה. משכך הצעה זו טומנת בחובה עונשין להורה הקטין בדרך של הפחתת הזכויות הסוציאליות המוענקות באמצעות המוסד לביטוח הלאומי, אך יש בה כדי לפגוע בקטין עצמו. שנית, אין חולק כי יש למגר את תופעת הפוליגמיה, שהינה עבירה פלילית, ולהעניש בחומרה את הבוחרים בריבוי נישואין. אולם נזכיר כי הרציונל העומד מאחורי הענישה בדין הפלילי שונה מהמטרות שלשמן ניתנות זכויות הביטוח הסוציאלי לפי חוק הביטוח לאומי. שלישית, חוק הביטוח הלאומי הוא חוק שנועד להגשים בראש ובראשונה תכליות סוציאליות, והטלת עיצומים כספיים או אמצעי ענישה אחרים אמורה להיעשות במסגרת מנגנוני החקיקה העונשית. על אף האמור, חשוב לי לציין שבימים אלה יושבת על המדוכה ועדה בין-משרדית. חבר הכנסת פורר, האם ידעת את העובדה הזאת? ידעת את העובדה הזאת?

עודד פורר (ישראל ביתנו):

שמה?

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

יש כאן בשורה – חשוב לציין, אומר השר, שבימים אלה יושבת על המדוכה ועדה בין-משרדית.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אוה, אז בטח יהיו תוצאות.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אז שיושיבו ועדה בין-משרדית על חוק הגיוס – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין על ועדה בין-משרדית, זה הפתרון לכל הבעיות – – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

שישבו על חוק הגיוס. בינתיים תתגייסו, מה קרה?

היו"ר ארז מלול:

יש ועדת חוקה. מה זה קשור?

עודד פורר (ישראל ביתנו):

נקים ועדה בין-משרדית בינתיים. מה דעתך על ההצעה?

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

תשמע, האמת, עודד, תמיד היית יצירתי, הפעם – – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

לא מוצא חן בעיניך, השר, אתם מעדיפים לא להתגייס.

היו"ר ארז מלול:

הוא יציע את זה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אף אחד לא הציע את זה, זה זמן קריטי. לפני שהממשלה נופלת, תקפוץ על ההצעה שלו.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

זה לא זמן ליצירתיות. אגב, בנושא חוק החשמל אתה כבר סגור או עדיין לא?

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

רציתי לשאול אותך אם לקחת כדור הרגעה – – –

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

על אף האמור, חשוב לי לציין – אומר שר העבודה – – –

היו"ר ארז מלול:

הוא יודע משהו שאנחנו לא יודעים.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

למה שר העבודה לא בא?

היו"ר ארז מלול:

הוא בחו"ל.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אני משוכנע שיש לך את המספר שלו, משוכנע שאם תתקשר, הוא גם יענה, ואני גם משוכנע שכשהוא יענה, גם תקבל תשובה.

היו"ר ארז מלול:

הלך להביא עובדים זרים, אה? הוא בעצמו הלך לסגור הסכמים – עודד, אל תזלזל באינטליגנציה שלך.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

היו"ר ארז מלול:

הלך לסגור הסכמים. כן, סוגרים הסכמים. עושים דברים כאלה.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אמרתי לך, ג' שלבים: אני משוכנע שיש לך את הטלפון שלו, אני משוכנע שהוא יענה לך, ואני משוכנע שתשתכנע מהתשובה. אני חוזר: על אף האמור, חשוב לי לציין שבימים אלה יושבת על המדוכה ועדה בין-משרדית שעוסקת בבחינת הצורך בהתאמת ההסדרים בחוק הביטוח הלאומי להתמודדות עם תופעת הפוליגמיה. על כן, מוצע להמתין להמלצותיה של הוועדה, שבוחנת, כאמור, את מכלול האמצעים להתמודדות עם התופעה. רק לאחר מכן יהיה נכון לגבש עמדה באשר להצעת החוק. בנסיבות אלה – אומר שר העבודה – אני מבקש מחבריי חברי הכנסת להתנגד.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

מיכאל, אתה מרשים אותנו במהירות של ההקראה.

נאור שירי (יש עתיד):

איך נתניהו אמר? אתה משעמם אותי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

באמת, אבל, אותנו אתה לא משעמם.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

כשאתה מתחיל לצטט את נתניהו, זה כבר יפה. זה מראה קודם כול שאתה ערני.

נאור שירי (יש עתיד):

אין משהו – – – סיימת להתנגד?

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אני בסך הכול בהקדמה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין עליך, אין.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

– – – התורה דיברה משהו על לוחמים?

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

בכמה מקורות בתורה. אתה באמת רוצה לשמוע מקורות בתורה?

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אני רוצה.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

באמת את רוצה לשמוע?

שרון ניר (ישראל ביתנו):

כן.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אני מסופק אם זה המקום, מהפודיום, לומר את זה, אני רק אמליץ לך המלצה טובה: אם את באמת רוצה לשמוע, יש גוגל בכל טלפון. תיכנסי למדרשי חז"ל על הפסוק בספר תהילים: "עֹמדות היו רגלינו בשעָרַיִךְ ירושלים" – אני ממליץ. תקראי את דברי חז"ל, תאמיני לי, את גם תיהני מזה. הינה, מיכל גם תוכל לעזור לך בזה, היא הייתה – – –

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

כן כן כן. תראה, חבר הכנסת סובה, חז"ל הם אותו חז"ל.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אז איך זה שהם – – – ואתם לא?

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

קודם כול, אתה מעלה פולמוס מעניין שאפשר לפתוח, כדאי לפתוח אותו, אבל לא תמיד המקום הזה הוא מקום מתאים לדיונים אמיתיים, הוא – דיונים. אני ממשיך: שנית, אין חולק שיש למגר את התופעה, שהינה עבירה פלילית, ולהעניש בחומרה את הבוחרים בריבוי נישואים. אני חושב שהיה ראוי למשוך את הצעת החוק הזאת עד למסקנותיה של אותה ועדה בין-משרדית.

היו"ר ארז מלול:

אין צפי של זמן? השר לא ציין?

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אני יכול לבקש מהשר שינחה לזרז את התוצאות – – –

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת עודד פורר, שמעת מה שהוא אמר?

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

הייתי מציע לך שאנחנו נמשוך את הצעת החוק, נזרז את ההחלטות של אותה ועדה בין-משרדית ואז אנחנו נטמיע את ההמלצות בתוך החוק.

היו"ר ארז מלול:

ואז זה ייכנס לחוק עצמו. ההמלצות ייכנסו לחוק עצמו, כיוון שהחוק כבר מונח. למה זה מצחיק?

עודד פורר (ישראל ביתנו):

כי אתה לא מאמין – – –

היו"ר ארז מלול:

אני מאמין. לא, עשינו את זה. אנחנו לא פה יום. עשינו את זה.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אנחנו אנשים מאמינים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

יאללה, אז בעזרת השם הכנסת תתפזר.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

יאללה, בעזרת השם. את רואה, הכול בעזרת השם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – – מה תעשה בכנסת הבאה?

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

טוב, אני ממשיך עד שנקבל הנחיות. אין חולק – – –

היו"ר ארז מלול:

צריך לתת שלוש דקות לעודד פורר.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

לא הבאתי את ההמלצה של הממשלה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

לא, זהו זה – – –

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת עודד פורר רוצה להשיב. שלוש דקות לרשותו.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני חייב לומר שבשבועות האחרונים אני זוכה בזכותכם להרבה רגעים מרגשים כאן בכנסת. פעם אחר פעם אתם עולים לכאן ומסבירים לנו למה אתם צריכים להפיל הצעות חוק שטובות לביטחון מדינת ישראל יחד עם אחמד טיבי ווליד טאהא. אני לא מצליח להבין, חברת הכנסת גוטליב, איך שוב תבואי ותצביעי יחד עם ווליד טאהא כדי להפיל את הצעת החוק הזאת. אני רוצה להבין, חבר הכנסת מלביצקי, מה לכם ולהם? מה הדיל הזה? מה הדיל הזה, הכל-כך הדוק, שפעם אחר פעם אנחנו באים לכאן, מציעים הצעת חוק, אתם עולים על הדוכן, אומרים לנו שהיא טובה, יורדים ומצביעים נגד ומפילים אותה יחד עם חד"ש-תע"ל ועם הרשימה המשותפת? אני לא מצליח להבין את היכולת הזאת שלכם לייצר את האחדות הזאת. עכשיו, באמת, שניגע בעניין, השר מלכיאלי. את הוועדות האלה אני מכיר, את הסיפורים האלה אני מכיר, חבל על הזמן.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

עודד פורר (ישראל ביתנו):

לא תמרחו אותי בוועדות ולא תמרחו אותי בסיפורים. גם אתם יודעים, גם שר המשפטים יודע, שהצעת החוק הזאת טובה. אתם יודעים שזו הדרך היחידה להילחם בתופעה הזאת, התופעה של הפוליגמיה, שמנצלים אותה נגד מדינת ישראל. במקום לבוא לכאן ולהגיד: יש כאן הצעת חוק טובה, נעביר אותה, נתקן אותה בין הטרומית לראשונה, נטייב אותה בין הראשונה לשנייה והשלישית, ובא לציון גואל – לא לא לא, הרבה יותר חשוב לכם לקדש את הברית ההיסטורית הזאת שיש לכם איתם. אני אומר לכם בצורה הברורה ביותר: מבחינתנו הדברים האלה פשוטים, הם לא מורכבים, לא צריך להמתין לתנאים המדיניים שיבשילו. אני רואה את השרה סטרוק – הממשלה שלכם מכהנת כמעט שלוש שנים, השרה סטרוק. פעמיים עלית על הדוכן כאן כשהבאנו את הצעת החוק להחיל את הריבונות על בקעת הירדן, והסברת לנו שעדיין לא בשלו התנאים המדיניים. מתי הם יבשילו? מתי יבשילו התנאים המדיניים כדי שאפשר יהיה להחיל את הריבונות הישראלית על בקעת הירדן ועל מעלה אדומים? מתי, מתי שתסתיים הוועדה הזאת, שדנה באיך לפתור את בעיית הפוליגמיה, שהולכת ומתרחבת שוב ושוב? עוד פעם דחייה על דחייה על דחייה. מאוד פשוט – תצביעו בעד, ואני מתחייב: אם בחודש הקרוב תגיע הצעת חוק ממשלתית בעניין, אני איצמד אליה. תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, אנא תפסו את מקומותיכם. אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שלילת קצבת ילדים ממשפחות פוליגמיות), התשפ"ג–2023. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 55 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שלילת קצבת ילדים ממשפחות פוליגמיות), התשפ"ג–2023, לא נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 55 נגד, עשרה בעד. אני קובע כי הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שלילת קצבת ילדים ממשפחות פוליגמיות), התשפ"ג–2023, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום.

היו"ר ארז מלול:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – קביעת זכאויות נוספות לנכים), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. הצעת החוק ותשובת הממשלה ניתנו בדיון שהתקיים ב-4 בדצמבר 2024, לכן אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הנכים, התשפ"ד–2024. לבקשת האופוזיציה, ההצבעה תהיה שמית. מירב, הצבעה שמית? הצבעה שמית. כבוד המזכיר, אנא התחל בהצבעה. הצבעה שמית

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר משה סולומון:

אדוני, אנא קרא שוב בשמות הח"כים שלא הצביעו.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר משה סולומון:

תודה. האם ישנם חברי כנסת שלא הצביעו והם נוכחים באולם? חברת הכנסת דבי ביטון?

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר משה סולומון:

עוד חברי כנסת שלא הצביעו? מיכאל, הצבעת?

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

כן, לא, רציתי להגיד משהו.

היו"ר משה סולומון:

אם כן, אדוני המזכיר, תמה ההצבעה.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

היושב-ראש, אני יכול להגיד דקה מילה?

היו"ר משה סולומון:

ההצעה הבאה היא שלך, אבל כבר נימקת בפעם הקודמת, אז תכף נראה מה האפשרויות, תכף נראה מה הפרוטוקול אומר.

מרב מיכאלי (העבודה):

– – – אנשים שלא קראו בשמם – – –

היו"ר משה סולומון:

כבר תמה ההצבעה. היינו כאן, אמרתי – – –

מרב מיכאלי (העבודה):

תראו מה זה כל הדיבורים האלה.

היו"ר משה סולומון:

אני קראתי שלוש פעמים אם מישהו נמצא, לא ראיתי אותה. מייד אחרי הכרזת התוצאות אני אוסיף. להלן תוצאות ההצבעה: 35 בעד, 55 נגד. אני קובע כי הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – קביעת זכאויות נוספות לנכים), התשפ"ד–2024, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. לפני כן התבקשתי על ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי להכניס לפרוטוקול שאת בעד. זה לא משנה את תוצאות ההצבעה.

היו"ר משה סולומון:

הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הישיבה, אבקש להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה הראשונה, מטעם הכנסת, הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 73) (החזר דמי נסיעה באמבולנס עבור מטופל בתחום בריאות הנפש), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת מיכל מרים וולדיגר, אימאן ח'טיב יאסין וקבוצת חברי הכנסת. תודה.

היו"ר משה סולומון:

חברי הכנסת, נא לשמור על השקט במליאה. חברי הכנסת, אבקש לשמור על השקט במליאה, קשה מאוד לדבר כאן. חבר הכנסת רוטמן, מפריע, כן, כן.

היו"ר משה סולומון:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הרשות הלאומית לתרבות ולשפה המרוקאית יהודית, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. הצעת החוק נומקה ביום 29 בינואר 2025, על כן נזמין את השר זאב אלקין להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

– – – רוב למרוקאים – – – תצביעו נגד המורשת שלכם. יש חוק ליידיש ויש חוק ללדינו, רק לא למרוקאית, אז תצביעו נגד עכשיו, כל המרוקאים בקואליציה, נגד המורשת של עצמכם. ליידיש עשיתם חוק, ללדינו עשיתם חוק – לשלושה מיליון מרוקאים אין לכם חוק.

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת מיכאל ביטון, אתה תוכל – – –

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

עלק מורשת מרוקו.

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת מיכאל ביטון, תוכל לעלות אחרי השר לשלוש דקות. אני מבקש כרגע שקט, שהשר יוכל להשיב.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

– – – יש חוק ליידיש – – – המורשת של המרוקאים – – – עשיתם חוק ליידיש – – –

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת מיכאל ביטון, אני לא רוצה לקרוא אותך לסדר, זה מפריע כרגע. תודה רבה. בבקשה, אדוני השר.

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי השרים וחברי הכנסת, התבקשתי להקריא תשובה בשם שר התרבות והספורט על הצעת החוק של חבר הכנסת מיכאל ביטון.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

היו"ר משה סולומון:

חברי הכנסת, זה מפריע מאוד. חבר הכנסת מיכאל ביטון, אתה מפריע מאוד. אני לא רוצה להוציא אותך, כי אתה מציע החוק.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אל תשכח – – –

היו"ר משה סולומון:

אני לא שוכח, אבל אתה מפריע לאדוני השר להשיב. בבקשה.

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

מורשת השפה המרוקאית היהודית, אוצרות התרבות העממית שבעל פה והתרבות הכתובה של השפה המרוקאית היהודית הן נכס לאומי הראוי לשימור ולהעמקת ההיכרות עימו. שר התרבות והספורט ישמח לתמוך בהצעת החוק החשובה בתנאי שיימצא לה מקור תקציבי שיעוגן בה. למרות ניסיונות ההידברות שערך משרד התרבות והספורט עם המציע, חבר הכנסת מיכאל ביטון בחר שלא להמשיך בהידברות. אני רק אציין, אדוני היושב-ראש וחבריי השרים וחברי הכנסת, שוועדת השרים לחקיקה החליטה בתאריך 3 ביוני 2025 דווקא לא להפיל את החוק, אלא ביקשה לדחות את ההחלטה בחודש כדי למצות את תהליך ההידברות בין המציע לבין שר התרבות. בהינתן שיימצא מקור תקציבי, המשרד, כמובן, והממשלה ישמחו לתמוך בהצעת החוק. מתוך ראיית חשיבות הנושא, בכוונת שר התרבות והספורט לבקש מגורמי המקצוע במשרדו לבחון מחדש את חוק יד יצחק בן-צבי משנת 1969, שבין תפקידיו לקדם את חקר תולדות קהילות ישראל בארצות המזרח. השר מזמין את המציע, את חבר הכנסת ביטון, לשוב ולהידבר עם גורמי המקצוע במשרד התרבות והספורט ולבחון את המענה למטרות של הצעת החוק במסגרת החקיקה הקיימת. בנוסף, משרד התרבות והספורט תומך במשך השנים, באמצעות מבחני תמיכה שונים, במוסדות ציבור העוסקים בשימור התרבות. אשר לתמיכה במורשת, בהחלטה מס' 90 של הממשלה משנת 2023 הועבר תחום מורשת עדות ישראל למשרד המורשת. בכל מקרה קיומם של מבחני תמיכה במורשת עדות ישראל מצביע על אפשרות לפעול להעמקת עידוד החקר בנושא ללא צורך בקידום חקיקה ראשית ובאמצעות כלים קיימים, מתוך ראייה שוויונית של כלל מורשות ישראל השונות. אם חבר הכנסת ביטון יחליט להעלות את הצעת החוק להצבעה בלי לסיים את ההידברות עם משרד התרבות והספורט, כמובן שאנחנו מבקשים מהכנסת להצביע נגד. תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה, אדוני השר. אני מזמין את חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. בבקשה. המציע שוקל כרגע אם להעלות את זה להצבעה או לא?

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

לא שוקל את זה, אנחנו מביאים להצבעה. אנשי הליכוד וש"ס יוצאי מרוקו, הידעתם שיש חוק ליידיש בישראל? הידעתם שיש חוק ללדינו בישראל? אז מה כואב לכם להעביר חוק לשפה היהודית מרוקאית? למה אתם לא בעד החוק הזה? זה לא עולה לכם כלום, רק כבוד לאבות ולאימהות ולסבים ולסבתות שלכם. יש חוק ליידיש, גואטה, ואין חוק ליהודית מרוקאית.

ששון ששי גואטה (הליכוד):

מה עם הטריפוליטאים? למה אתה מפלה אותם?

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אני מוכן גם לכם להביא חוק, אבל באמת. אם יש חוק ליידיש ויש חוק ללדינו, אין איזה שלושה מיליון יוצאי מרוקו שמגיע להם חוק לשפה המרוקאית? עד שהגעתם לשלטון, הש"סניקים והליכודניקים, לא העברתם חוק לשפה המרוקאית. מה, למדת גמרא ביידיש, אז אתה לא יודע מרוקאית? איך איבדת את מורשת אבותיך? איך? מה אנחנו בעצם מבקשים לעשות? אנחנו עושים תיקון של צדק חלוקתי וקניין רוחני וזהות במדינת ישראל. אם יש חוק ליידיש, זה יפה, נשמור על היידיש. יש תיאטרון יידיש, יש עיתון יידיש, יש שלום עליכם, יש מנדלי מוכר ספרים. אבל למה לא נלמד את השפה היהודית-מרוקאית, שנכתבו בה הצגות ונכתבו בה שירים? שלושה מיליון יהודים עלו ממרוקו וצאצאיהם פה.

צגה מלקו (הליכוד):

לא רציתם. היה – – – לא רציתם להקשיב.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

ואין להם כבוד לשפה היהודית מרוקאית.

קריאה:

מיכאל, בוא נחכה להם עוד אלף שנים.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אתה יודע מה? אני לא אתעצבן עליכם. אני מבקש מהש"סניקים ומהליכודניקים להצביע בעד החוק.

קריאה:

מה עם הגרוזינים?

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

הגרוזינים, מגיע גם להם, גם להם מגיע. זה צדק חלוקתי. לא הגיע הזמן, אחרי 70 שנה שיש חוק ליידיש וללדינו, שיהיה חוק ליהודית-מרוקאית? קטי, איך את מרשה להם להצביע נגד החוק הזה?

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אני עושה אירוע ב-16 ביוני.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אירוע בלי שפה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

תהיה שפה.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אבל למה לא שומרים על השפה? למה יידיש, יש לה חוק? למה למרוקאית אין חוק?

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

– – – לא הגיע הזמן – – – טריפוליטאים, תימנים – – –

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אני אומר, תצביעו בעד. אני אומר, תפרו את הכללים. תצביעו בעד שימור מורשת יהדות מרוקו, תצביעו בעד השפה הזאת, שפת אבותיכם ואימותיכם שעלו.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

מיכאל, קודם כול התימנים, הטריפוליטאים, ואז המרוקאים.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אלה היו פה לפני 100 שנה, התארגנו טוב. מספיק התימנים.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

התימנים – – –

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

תצביעו בעד מורשת יהדות מרוקו.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הרשות הלאומית והתרבות ולשפה המרוקאית יהודית, התשפ"ג–2023. אנא תפסו מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 29 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 50 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את חוק הרשות הלאומית לתרבות ולשפה המרוקאית יהודית, התשפ"ג–2023, לא נתקבלה.

היו"ר משה סולומון:

29 בעד, 50 נגד. אני קובע כי הצעת חוק הרשות הלאומית לתרבות ולשפה המרוקאית יהודית, התשפ"ג–2023, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום.

גלעד קריב (העבודה):

יש לי הרבה קללות ביידיש לתת לכם על ההצבעה שלכם.

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת ניר שרון מבקשת להוסיף אותה, לפרוטוקול בלבד. זה לא משנה את תוצאות ההצבעה. היא הצביעה בעד, נכון, ניר? בעד? תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

אם כן, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הקמת יישוב עירוני חדש לאוכלוסייה הדרוזית, התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת חמד עמאר וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת חמד עמאר להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני המציע.

קריאות:

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

קצת שקט, היושב-ראש.

היו"ר משה סולומון:

חברי הכנסת, אני מבקש שקט במליאה. חבר הכנסת חמד עמאר רוצה להציג את הצעת החוק שלו. בבקשה, לרשותך עשר דקות.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השרים – אני לא שומע את עצמי. אני לא מוכן.

קריאות:

היו"ר משה סולומון:

חברי הכנסת, זה מפריע מאוד. חבר הכנסת מיכאל ביטון, זה מפריע מאוד. הקול שלך נעים, ואנחנו מבינים שהצעת החוק לא עברה, אבל זה מפריע כרגע במליאה. השר עמיחי אליהו. תודה.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

אני לא יכול לשמוע את עצמי. אתה שומע את הרעש?

היו"ר משה סולומון:

כן, כן.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

אני לא יכול לדבר ברעש כזה. תשתיק אותם.

היו"ר משה סולומון:

התחלתי לך את הזמן מחדש. בבקשה.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

תראה איך הם מתאספים שם. תשתיק אותם.

היו"ר משה סולומון:

אדוני חבר הכנסת, בבקשה. תן לי לנהל את הדברים, אתה תדבר.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – –

קריאות:

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

קשה לי לדבר ככה. קשה. אני לא יכול. קצת שקט. אתה רואה את המליאה?

היו"ר משה סולומון:

נראה לי שאתה רק רואה, אבל אין רעש. אתה יכול לדבר. אני אומר לך, אני נמצא פה שעות על גבי שעות.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

אתה נמצא שעות על גבי שעות. אני לא?

נאור שירי (יש עתיד):

לא שומעים אותך, לא שומעים.

קריאות:

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

בטוח שאני נמצא ממך יותר שעות. כבוד היושב-ראש.

היו"ר משה סולומון:

חברי הכנסת, זה מפריע מאוד. מי שרוצה לדבר, שיצא לפרסה, יותר קל. המציע רוצה לשמוע את עצמו.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

לא שומעים, לא שומעים.

היו"ר משה סולומון:

אנחנו נתחיל לו את הזמן מהתחלה. הכול בסדר. חכה, אנחנו נעשה שקט. אין בעיה.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

תעשה שקט.

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת קטי שטרית, חברת הכנסת קטי שטרית, מפריע.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

מה מפריע?

היו"ר משה סולומון:

הדיבורים.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אין דיבורים, אנחנו ממלמלים.

היו"ר משה סולומון:

אז לא למלמל. כנראה שזה מפריע. בבקשה, אנחנו מתחילים לך את הזמן מחדש, בסדר?

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

יאללה, תשים זמן מחדש, נתחיל עם הצעת החוק. כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השרים, אני מביא הצעת חוק להקמת יישוב דרוזי חדש. הנושא הזה עלה מאות פעמים על ידי כל מיני פוליטיקאים ומנהיגים במדינת ישראל, אבל אני רוצה לתת לכם קצת נתונים. ב-1948, בהקמת המדינה, היו במדינת ישראל 14,500 דרוזים, והיו 16 יישובים, 320,000 דונם בטאבו בשליטה של היישובים הדרוזיים. היום אנחנו ב-2025, 170,000 דרוזים במדינת ישראל, 16 יישובים דרוזיים – לא השתנה שום דבר – ו-120,000 דונם. מ-320,000 ל-120,000 דונם. זה דבר ראשון. דבר שני שאני רוצה להגיד לכם, שהממשלה הזאת, שלא הייתה ממשלה שהפקירה יותר את העדה הדרוזית מהממשלה הזאת, תוקעת את נושא החלקות לחיילים משוחררים דרוזים. אין חלוקת חלקות לחיילים דרוזים ביישובים הדרוזיים כי שר האוצר לא מוכן לחתום על בני מקום, לעומת הנהלת רשות מקרקעי ישראל, שאישרה את זה ואפשרה שהחלוקה תהיה לבני מקום. ואני לא מדבר על חודש, חודשיים; לא חולק מגרש אחד לאותם חיילי מילואים. כולם מדברים כאן, כולם רוצים לעזור להם, כולם רוצים לקדם להם חוקים – שנה וחצי לא חולק מגרש אחד בעדה הדרוזית, בשום יישוב. אותם חיילים משוחררים שצריכים לבנות את הבית שלהם ביישוב שלהם, אין להם האפשרות הזאת. שנית, כל נושא התכנון והבנייה תקוע. אין התקדמות בכלל. מאז שקמה הממשלה הזאת – אפס תקציב היא העבירה לנושא תכנון ובנייה. לא התקדמו צעד אחד בתכנון ובנייה. כשהיינו בממשלה העברנו 140 מיליון שקל לתכנון ובנייה; עד עכשיו לא הועבר שקל אחד לתכנון ובנייה, יותר משנתיים וחצי. מה שאושר ב-2022 על ידי הממשלה הקודמת, הועבר, אבל ב-2023, ב-2024 ועכשיו בחצי 2025 – אפס תקציב בתכנון ובנייה. איך אזרח במדינת ישראל שרוצה לבנות את הבית שלו, להתפרנס ולעבוד בתוך המדינה שלו, יכול להתקדם, כאשר ממשלה כזאת תוקעת לו את כל נושא התכנון והבנייה? אין תכנון ובנייה ביישובים הדרוזיים. ודבר שלישי, לפני קרוב לחצי שנה הבאתי הצעת חוק כאן להקמת ועדה ייחודית לתכנון ובנייה ביישובים הדרוזיים. הקואליציה הזאת והממשלה הזאת הצביעו נגד. עלה לענות לי שר הפנים ואמר בצורה ברורה שהוא יקים ועדה ייחודית בסמכות של ועדה מחוזית ליישובים הדרוזיים תוך שלושה חודשים מאישור התוכנית. עברו שלושה חודשים. ועדת היגוי שתקום תתכנס אולי בעוד חודש וחצי. אז אין ועדה שתדון בכל הנושא של התכנון ביישובים הדרוזיים. לכן, אדוני היושב-ראש, אני לא מצפה מהממשלה ומהקואליציה הזאת לשום דבר – ממשלה שהפקירה את העדה הדרוזית בצורה בלתי רגילה. חבל שיושב-ראש הקואליציה לא נמצא כאן. כשהוא הביא את חוק החשמל אני עליתי לכאן ואמרתי לו: החוק הזה לא יקודם, כי לא יאפשרו לך לקדם את החוק הזה. הוא אמר לי: נחיה ונראה. עברו שנה וחצי, ואנחנו עדיין חיים ורואים שלא התקדם שום דבר בחוק הזה ולא מוכנים להביא אותו להצבעה. אז אתם מתארים לעצמכם ביישובים דרוזיים יותר מ-6,000 בתים שלא מחוברים לרשת החשמל? יותר מ-6,000 בתים לא מחוברים לרשת החשמל. לכן, אדוני היושב-ראש, אני הבאתי את הצעת החוק הזאת, ושתבינו, ממשלה בראשותו של ביבי נתניהו ב-2016 אישרה הקמת יישוב דרוזי חדש. אישרה, אישרה הקמת יישוב דרוזי חדש. אני לא מביא משהו שביבי נתניהו התנגד אליו. הוא הצביע בעד והביא את זה לממשלה ואישר את זה, וועדת תכנון ארצית אישרה הקמת יישוב דרוזי חדש. לכן אני לא מצליח להבין את הקואליציה ואת ועדת השרים לענייני חקיקה. למה היא מתנגדת להצעת החוק? בואו, תשבו, נדבר, נקדם את החוק בטרומית ונדון בנושא הזה. לא יכול להיות שמאושרת על ידי הוועדה הארצית לתכנון ובנייה הקמת יישוב – אני הייתי שם, זומנתי להגיד את הדברים שלי בתור חבר כנסת, באנו לוועדה הארצית ודיברתי ואמרתי כמה חשוב להקים יישוב דרוזי, וועדת תכנון ארצית אישרה הקמת יישוב דרוזי, אחרי שממשלת ישראל בראשותו של ראש ממשלת 7 באוקטובר אישרה את זה, אבל עכשיו הממשלה וועדת שרים החליטו להתנגד להצעת החוק. אני מצפה מחברי הקואליציה להבין את חשיבות הדבר, להבין שהגידול הטבעי של בני העדה הדרוזית במדינת ישראל הוא הכי נמוך היום כי אין להם את האפשרות לבנות את הבית שלהם, אין להם את האפשרות להתחתן, והקמת יישוב תעזור להם, תאפשר להם לבנות את הבית שלהם. אני פונה לכל חברי הכנסת שנמצאים בכנסת עכשיו להגיע ולהצביע בעד הצעת החוק הזאת, הצעת חוק חשובה מאוד. תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. השר מלכיאלי, תמסור את עמדת הממשלה? בבקשה, אדוני.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

תודה. אדוני היושב-ראש, אדוני שר הנגב והגליל, חבריי חברי הכנסת, שלום. הצעת חוק הקמת יישוב עירוני חדש לאוכלוסייה הדרוזית של חבר הכנסת חמד עמאר – קודם כול, לפני שאני קורא, אני אומר לך, אתה צודק. צריך להקים עוד ערים במדינת ישראל לכל האוכלוסיות. אם הדרוזים צריכים, הם צריכים. גם הציבור החרדי צריך, הציבור הכללי צריך – כולם צריכים. לצערנו הרב, אני אומר את זה, אין – היום דירה הכי קטנה שיש, בדרום הכי רחוק שיש, בצפון – איזה מחירים. קשה, אני מסכים איתך. לא יודע אם הצעת החוק היא הפתרון. אני לא חושב שצריך; אולי כן. אני לא יודע אם הבעיה שאתה אומר – אין עליה ויכוח כעת. ודאי לא אני חולק על זה. האוכלוסייה צריכה עיר חדשה עם תשתיות, עם הכול, לא לגור בפחונים. תראה גם הציבור החרדי, תראה איפה אנחנו גרים – במרתפים, בדירות מחולקות. איזה מין צורה יש לזה? לכן אני מסכים איתך. לא יודע אם זה חוק, לא יודע, אבל אתה צודק. כל דרך שיש, פרלמנטרית, צריך לעשות. בפתח הדברים – הינה, אתה רואה? אני גם מכוון לדעתו של שר הפנים, לדעתי. בפתח הדברים חשוב להבהיר שהצעת החוק שלפנינו נוגעת בנושא חשוב וראוי – במצוקת הדיור ובצורך בפיתוח יישובים מודרניים לאוכלוסייה הדרוזית. לא יכולה להיות מחלוקת בנוגע לנחיצות שבקידום הנושא לטובת האוכלוסייה הדרוזית בישראל, שהיא שותפה מלאה בחברה הישראלית, בביטחון ובקיום מרקם החיים המשותף. בלי ציניות, זה אמיתי. זה לא קואליציה–אופוזיציה, זה אמת. ואכן, רק בעת האחרונה התקבלה החלטת ממשלה שכוללת תוכנית להעצמה ולפיתוח חברתי-כלכלי ביישובים הדרוזיים והצ'רקסיים בגליל ובכרמל. ההחלטה מתייחסת בין היתר לקביעת תוכנית להעצמה ולפיתוח כלכלי-חברתי ביישובים הדרוזיים, בדגש על האצת התכנון המפורט, להעצמת הרשויות המקומיות ולקידום החינוך וההשכלה. זה נכון, הממשלה קיבלה החלטה. עכשיו, מה תגיד לי? איפה ההחלטה נמצאת? מי מקדם אותה? לא יודע. צריך לבדוק איפה היא נמצאת, אבל גם הממשלה לא חלילה לא מכירה בערך של הצעת החוק, כי היא קיבלה החלטה. צריך לעשות לדעתי דיון באחת הוועדות, לזמן את המשרדים הרלוונטיים, דיון מעקב, למצוא את יושב-ראש ועדת הפנים, מי שמתעסק בעניין, פעם בשבועיים, שלושה לזמן את הממשלה, איפה הדברים עומדים. צודק. אני רוצה לספר לך סיפור, חמד. אתה יודע, להקים בית עלמין, אתה יודע כמה זמן לוקח? זה יכול להגיע לשנתיים ושלוש, ועדה מחוזית והמלצה והתאגדויות. סיפורים. היה סיפור עכשיו, חייל שנפטר, והמשרד עמד מול כל הגורמים. בפחות מיממה, פחות מיממה, הוקם בית עלמין, ומייד אחרי 7 באוקטובר גם הקמנו בית עלמין חדש, גם בפחות מיממה. זה לא רק המשרד – עם כל הגורמים הרלוונטיים. אמרתי ביום שישי לאחד מראשי הערים: תראה כמה זה עצוב, תראה איזה טרגדיה שצריך להגיע לסיפור כל כך איום ונורא, שאנחנו נמצאים לפני לוויה, אתה יודע, כשהדם מבעבע ואתה כל כך כועס ומבכה, בשביל שנצליח להתגבר על הביורוקרטיה הארורה הזאת. הוא אומר לי: נכון, אבל יש משהו, יש כשל בתכנון שלוקח המון זמן. ואני אומר לך, אני מכיר היום את מי שאחראים לתכנון – אנשים מאוד רציניים, אנשים שאכפת להם, אנשים מסורים מאוד, אם זה אלנתן, אלמליח, אנשים באמת רציניים, שבאמת עובדים במסירות גדולה להאיץ את כל הליך התכנון, אבל זה מערכת שלמה. זה רמ"י, מינהל. יש כל כך הרבה גופים, כל אחד בטוח שהוא – עשרת הדיברות. טוב, אני חוזר. ואכן, רק בעת האחרונה התקבלה החלטת הממשלה שכוללת תוכנית להעצמה, לפיתוח חברתי-כלכלי ביישובים הדרוזיים והצ'רקסיים בגליל ובכרמל. ההחלטה מתייחסת בין היתר לקביעת תוכנית להעצמה ולפיתוח כלכלי-חברתי ביישובים הדרוזיים בדגש על האצת התכנון המפורט, להעצמת הרשויות המקומיות לקידום החינוך וההשכלה. לא מספיק לבנות בתים – בתי ספר, מתנ"סים, כל הנלווה. כמו כן, במסגרת אותה החלטה, ולנוכח הצורך בבחינה מעודכנת של המיקום המיטבי להקמת יישוב דרוזי חדש בצפון, משרד הבינוי והשיכון הנחה לקדם עבודת מטה לבחינת הקמת יישוב דרוזי חדש. כלומר, חבר הכנסת חמד עמאר, ההצעה שלך כבר נמצאת בתוך עבודת המטה של משרד השיכון. אומרים אצלנו: ברוך שכיוונתי לדעת גדולים. בזכותך משרד השיכון כבר נמצא בעניין. בנסיבות אלו, כשהדברים נבחנים על ידי משרדי הממשלה הרלוונטיים, ועדת השרים לחקיקה קבעה כי יש לדחות את הדיון בהצעה זו בארבעה חודשים. אגב, לך אני אומר, אני חושב שכל משרדי הממשלה הרלוונטיים יתנו יד להקמת העיר. אני אומר לך בשם משרד הדתות, אם ירצו להקים שם מועצה דתית, אנחנו נתמוך בזה. חמד, הבנת מה אמרתי? אמרתי שאני בטוח שכל משרדי הממשלה הרלוונטיים ישמחו לתת עזרה למשרד השיכון, ואפילו משרד הדתות, אם צריך להקים שמה מועצה דתית, אני שם. בסדר? כפי שנאמר, החלטה זו מגיעה דווקא מתוך הכרה בחשיבות הנושא ובצורך לקדמו בהליכים המקובלים על ידי הגורמים הרלוונטיים. לכן אני קורא לחברי הכנסת להצביע נגד הצעת החוק, מתוך מחויבות להליך מסודר שיבטיח את בחינת הנושא באופן מיטבי. כלומר מה שבעצם אומר השר הוא שהוא לא היה רוצה להתנגד, רק הוא אומר שיש דרך לקידום הצעת חוק מהסוג הזה, ולכן ראוי שזה לא יגיע לחקיקה על ראשם של משרדי הממשלה, אלא בהצעה מסודרת, בתיאום עם המשרדים הרלוונטיים – משרד השיכון, משרד הפנים, כמובן, וכל המשרדים. לכן השר בעצם אומר כאן, מדבר ומרחיב את החשיבות בהצעת החוק, וטוב שאתה מעלה את זה. רק אתן לך הצעה פשוטה: צריך לזמן את כל משרדי הממשלה לוועדת הפנים של הכנסת. אני חושב שהרב יעקב אשר, כיושב-ראש ועדת הפנים, ישתף איתך פעולה; לזמן את כל משרדי הממשלה – איפה החלטת הממשלה בנושא של הדרוזים תקועה. הרי יש החלטת ממשלה על יישוב דרוזי. אתה צריך לכנס ועדה – איפה זה תקוע. אמרתי, מועצה דתית אנחנו נקים שם, אבל את שאר הנושאים צריך לקדם.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

גם מקווה?

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

מה שצריך. אנחנו לא נהווה בעיה. אני חוזר להקריא: כפי שנאמר, החלטה זו מגיעה דווקא מתוך הכרה בחשיבות הנושא ובצורך לקדמו בהליכים המקובלים. אתה שומע, היושב-ראש? אגב, בעבר גם הדרוזים והמוסלמים היו בתוך משרד הדתות. כשפירקו את המשרד, אז לקחו אותו למקום אחר – למשרד הפנים, ועד אז זה נשאר שם. אם רוצים לחזור – – –

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אתה אומר שאתה מקבל את כולם.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

"הוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות". רק שיביאו את הכסף ממשרד האוצר, אין לנו – – –

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

ברור.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אם צריך, אנחנו פה, לשירותם של כולם.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אם יש לכם כסף וצריך, אנחנו פה.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אין שום דבר. תביאו איתכם. לא לוקח תקורה. מה שיש – פיקס יעבור. אין תקורה אצלי, אין ממה לקחת. כפי שנאמר, החלטה זו מגיעה דווקא מתוך הכרה בחשיבות הנושא ובצורך לקדמו בהליכים המקובלים על ידי הגורמים הרלוונטיים. לכן אני קורא לחברי הכנסת להצביע נגד הצעת החוק, מתוך מחויבות להליך מסודר. כלומר, אנחנו לא מצביעים נגד החוק אלא נגד הצעת החוק. החוק הוא טוב, אבל לא בהליך הזה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

הרעיון טוב.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

הרעיון הוא טוב.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

נאום – – – דברי חכמים בנחת נשמעים. על זה נאמר.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

את רואה שאני מדבר בשקט, לכן אני בנחת.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

על זה נאמר.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

דברי חכמים בנחת נשמעים. לא, הוא שואל מה ההבדל בין להתנגד לחוק להצעת החוק. אסביר לך: יש מושג כזה בכנסת, מתנגדים למציע החוק. זה לא הדיון פה. לכן קיבלתי הוראה לרדת והציבור נקרא להתנגד.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אנחנו נעבור – – –

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

לא לא לא, אני – – –

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אתה רוצה להשיב, חבר הכנסת עמאר? בבקשה.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

שמעתי בקשב רב את השר, שהצדיק את כל מה שאמרתי, ואמר שיש להקים יישוב דרוזי. שמעתי את התגובה של שר הפנים שהוא הכתיב, כי שר הדתות הקריא מה ששר הפנים הכתיב, ושר הפנים אמר שיש צורך ויש מחסור. שמעתי גם את השר אומר שיש עוד עבודת מטה במשרד השיכון להקמת יישוב דרוזי. אז בוא, השר שענה, אעדכן אותך ואעדכן את חברי הכנסת של הליכוד ושל הקואליציה ושל ממשלת 7 באוקטובר: הממשלה אישרה ב-2016; עמד בראשה אז, ב-2016, נתניהו. היא אישרה הקמת יישוב. ועדת תכנון ארצית אישרה את המקום ואישרה את הכול, אז לא צריך להקים ועדה שתאשר. ואני אומר לכם, בואו נצביע על ההצעה הזאת בטרומית ונבדוק ביחד איך אנחנו מקדמים את זה. אני מבטיח לא להתקדם בכלל בנושא. נצביע על ההצעה בטרומית. מה זה יכול להפריע לכם? הרי הממשלה שנתניהו עמד בראשה אישרה הקמת יישובים.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – בהחלטות ממשלה.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

תבינו, התחלנו לקדם יישוב דרוזי כבר בשנת 2001, כשאביגדור ליברמן היה שר התשתיות. אנחנו מדברים על יותר מ-20 שנה. 25 שנים אנחנו עובדים על הקמת יישוב דרוזי ועוד לא התקדם שום דבר. ואני רוצה לפנות לבני העדה הדרוזית ולהגיד לכם: המטרה שלי בהקמת יישוב זה לפתור את הבעיה גם לאנשים שאין להם קרקעות ביישובים. אפילו אם תהיה הרחבה ביישוב, זה לא יעזור להם. המטרה שלי היא לתת למאות משפחות דרוזיות שעכשיו לא חיות ביישובים הדרוזיים כי אין להם מקום לבנות את הבית שלהם ואין להם מקום לשכור בית. לכן, חברי הכנסת, חשוב להצביע בעד. לא להצדיק אותי, אני לא רוצה שתצדיקו אותי, אני רוצה שתצביעו בעד.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תצטרף לממשלה, חמד. זה יהיה קל מאוד. נעבור להצבעה על הצעת חוק להקמת יישוב עירוני חדש לאוכלוסייה הדרוזית, התשפ"ה–2024. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 33 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 52 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הקמת יישוב עירוני חדש לאוכלוסייה הדרוזית, התשפ"ה–2024, לא נתקבלה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

33 בעד, 52 נגד, אני קובע כי הצעת החוק לא עברה, ולכן תוסר מסדר-היום.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

הודעה אישית לחבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה.

אופיר כץ (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, תודה רבה. אני רואה פה שבוע אחרי שבוע שחברי ישראל ביתנו עולים ותוקפים אותנו, את הליכוד. עכשיו הגדיל ועשה את זה חבר הכנסת חמד עמאר. אני רוצה להזכיר לישראל ביתנו קצת עובדות לפני שהם תוקפים אותנו על כל מיני שת"פים עם המפלגות הערביות. אתם זוכרים, לפני משהו כמו שלושה שבועות, העברנו את החוק לשלילת קצבאות ביטוח לאומי ממחבלים. נכון, מהיום העברנו חוק שמחבלים יותר לא מקבלים קצבאות ביטוח לאומי, הם ובני משפחותיהם בכלא, משתחררים מהכלא. אז ישראל ביתנו, שתוקפים אותנו על שיתוף פעולה עם המפלגות הערביות, אז להזכיר לכם שגם בממשלת השינוי שלכם החוק הזה עלה. אם אני לא טועה, גם יושב פה השר מיקי זוהר, והוא זה שהעלה אותו – שלילת קצבאות למחבלים. ומה היה גורלו של החוק הזה? שישראל ביתנו, ביחד עם אחמד טיבי ובווטו של מנסור עבאס, הפילו את החוק הזה ולא הביאו אותו. החוק הזה נקבר. אנחנו, אלה שאתם טוענים שאנחנו עם המפלגות הערביות, העברנו את החוק הזה, ויותר מחבלים לא מקבלים כסף מביטוח לאומי. הלאה. בשבוע שעבר הודענו, אני ביחד עם שר הביטחון ושר הפנים, על שלילת אזרחות וגירוש מחבלים, חוק שהעברנו שסוף-סוף יוצא לפועל. כבר יש ארבעה מחבלים ששר הפנים הודיע להם במכתב שהוא הולך לשלול להם את האזרחות. אז ישראל ביתנו, שמעבירה ביקורת על הליכוד שמשתפים פעולה עם המפלגות הערביות – אז בממשלת השינוי גם החוק הזה עלה, אנחנו העלינו אותו. ולא רק זה, הגדילו לעשות – זאת הייתה אילת שקד ועוד שרים במפלגה: אנחנו נעביר את שלילת האזרחות למחבלים. מה היה כשהעלינו את החוק? ישראל ביתנו, יחד עם הממשלה, עם אחמד טיבי ובווטו של מנסור עבאס, הפילו את חוק שלילת אזרחות למחבלים. ואנחנו, הם טוענים, אלו שמשתפים איתם פעולה. הם כמובן לא הביאו את זה. הם הבטיחו את זה למשפחות השכולות, ולא הביאו את זה, וקברו את החוק הזה. אנחנו העברנו אותו, והחוק הזה כבר מיושם. הלאה. זוכרים את חוק ממדים ללימודים? זוכרים את הבלגן שהיה פה? כן. זה חוק שהם רצו להעלות אותו עם משהו כמו 60% לחיילים שלנו, כי המפלגות הערביות לא הרשו להם יותר מזה. למה עשינו בלגן? כי רצינו לתת 100% ללוחמים שלנו. מה הייתה הפשרה שהם הציעו, כדי להיות נחמדים גם עם המפלגות הערביות? שזה יהיה רק 75% ללוחמים, וזה מה שהם העבירו להם. אנחנו, אלה שהם טוענים שמשתפים פעולה עם המפלגות הערביות – החוק הראשון שהעברתי היה 100% תואר ראשון חינם ללוחמים שלנו. את זה הם לא היו מסוגלים לעשות, כי הם היו כבולים עם מנסור עבאס. ואחרון חביב אני רוצה – לחבר הכנסת חמד עמאר, שעולה פה כל הזמן ומתאר ומספר בפתוס כמה הוא רוצה לעזור לאוכלוסייה הדרוזית. אז אני לא זוכר, כל הדברים שהוא מדבר – הוא הביא היום חוק להקמת יישוב חדש למגזר הדרוזי. היית שר בכיר בממשלה, בממשלת השינוי, ושנה וחצי לא דיברת על זה בכלל, לא הבאת את זה – לא ממשלתית, לא טרומית. לא עשית בשבילם שום דבר. אגב, חוק ממדים ללימודים שהעברתי גם אומר שכל חייל לא יהודי, גם אם הוא לא לוחם, מקבל 100%, זאת אומרת שאנחנו הבאנו לחיילים הדרוזים 100% מימון. מה שהם הצליחו להביא זה רק 75%. זה חמד עמאר. הוא מדבר על תוכנית החומש – אנחנו העברנו תוכנית חומש, אנחנו עשינו את זה להם. כשהיו להם בעיות במלחמה עם תקציב לעסקים שלהם שנפגעו, הם באו אלינו – אנחנו עזרנו להם. כל הדברים שהוא מעלה פה – חוק החשמל, הוא מדבר הרבה על חוק החשמל – למה לא הבאת את חוק החשמל? היית שר שנה וחצי. איפה היית? נזכרת שחסר בכסרא-סמיע ובירכא חשמל רק כשירדת לאופוזיציה? כשהיית שר היה חשמל כמו שצריך בכל היישובים הדרוזיים? עכשיו נזכרת שלא עוזרים לדרוזים. הכול צביעות. אנחנו עזרנו פי אלף לדרוזים היקרים שלנו מאשר מה שאתה עשית. בעצם זו לא חוכמה, כי לא עשיתם בממשלה שלכם שום דבר לאוכלוסייה הדרוזית. ואת אותן טענות שלהם, של השת"פ שלנו עם המפלגות הערביות – הוכחתי כאן מה זה ממשלת ימין שמעבירה את החוקים האלה כשלא תלויים בתומכי טרור. תודה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי הוצאות כיבוד לפגישה מחוץ למקום העיסוק), של חבר הכנסת ולדימיר בליאק. בבקשה, אדוני.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, יש כאן, לדעתי, לא מעט חברי כנסת מכהנים שהיו בעבר עצמאיים, נכון? ולכן אתם מכירים היטב את הסוגיה שהחוק הזה בא לפתור: הוצאות כיבוד מחוץ לבית העסק. מכירים את ההתלבטויות והוויכוחים עם רואה החשבון, וגם עם פקידי שומה בהמשך, אם הוצאות כיבוד בארוחות הן כן הוצאות מוכרות או לא הוצאות מוכרות? הם בית קפה זה כן מוכר, לא מוכר? מסעדה? אתם מכירים. פקודת מס הכנסה – אפשר רק שקט?

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חברת הכנסת שיר סגמן, אנא, טיפה ווליום נמוך יותר, זה מפריע לחבר הכנסת בליאק. הוא ביקש ממני.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה. פקודת מס הכנסה בעניין הזה היא די ברורה. סעיף 32 לפקודה – ניכויים שאין להתירם – קובע כי אין להכיר בהוצאות שהוצאו בשל ארוחות של היחיד, בין במקום של העסק ובין למקום של העסק, למעט הוצאות בשל ארוחת בוקר הכלולה במחיר לינה. זה המצב החוקי היום. דומני כי המצב החוקי, כמו בהרבה נושאים אחרים בפקודת מס הכנסה, מ-1961, לדעתי, לגמרי לא משקף את המציאות הכלכלית והעסקית. ההתפתחות הטכנולוגית והשינויים גם במשק וגם בכלכלה גרמו בשנים האחרונות לשינוי קיצוני במנהגים לגבי האופן שבו בעלי עסקים מתקשרים זה עם זה, ובעיקר עם לקוחות וספקים. בהקשר הזה, אגב, אין ספק כי נגיף הקורונה האיץ חלק מהתהליכים, בעיקר בניהול מקוון של עסקים, אבל לא רק. כך, יותר ויותר בעלי עסקים היום עברו לעבוד ולייצר הכנסה הן מהבית והן ממקומות מזדמנים, למשל בתי קפה, ולכן הדין הקיים היום לא מתאים לפרדיגמות העבודה; אולי היו קיימות בעבר. לצד סעיף 32 לפקודה, יש לציין כי תקנות מס הכנסה – גם כן, לא מהיום, מ-1972 – מתירות לניכוי 80% מההוצאות שהוצאו על כיבוד קל רק במקום העיסוק של הנישום. על פי התקנה, כיבוד קל מוגדר כשתייה קרה או חמה, עוגיות וכיוצא בזה. חבריי חברי הכנסת, הגיע הזמן להתאים את הדין הקיים לאופן ייצור ההכנסה בישראל בשנת 2025. זאת הסיבה שבחוק הזה אני מציע לאפשר ניכוי של 80% מההוצאות על כיבוד קל גם מחוץ למקום העיסוק של הנישום. לצד זה מוצע להגביל את גובה הניכוי המותר בשנה עד 4% ממחזור העסקאות, ולא יותר מ-12,000 שקלים חדשים בשנה. משמע, מדובר בצעד נכון, מתבקש ומידתי מאוד. אומנם הצעת החוק מטפלת בהוצאות כיבוד קל בלבד, וזה נשמע אולי משהו אזוטרי וקטן, אבל אני רוצה שתסתכלו על תמונה הרבה יותר רחבה: בעלי העסקים הקטנים הם בין מנועי הצמיחה העיקריים של המשק, וגם, אגב, המעסיק הכי גדול בכלכלת ישראל. הם ספגו מכות רבות בשנים האחרונות, גם בקורונה וגם במלחמה, ואיך אני אגיד את זה בלשון המעטה – לא תמיד המדינה הייתה שם עבורם. הגיע הזמן לשנות את זה, ולשנות את זה בהרבה מאוד היבטים: מיסוי, רגולציה, זכויות סוציאליות, וגם במנגנון של הכרה בהוצאות. הכרחי לטפל, לקדם את כל הנושאים הללו. בואו נתחיל היום מצעד שהוא יחסית לא גדול אבל מתבקש. ועדת השרים לענייני חקיקה בחרה לצערי לדחות את ההצעה, גם מסיבות של זהות המציג כנראה, וגם כמובן יספרו לכם על השלכות רוחב ועלות תקציבית של עשרות מיליוני שקלים, אולי אפילו מאות מיליוני שקלים. אנחנו מכירים את זה היטב מהעבודה השוטפת שלנו בכנסת. אבל אני רוצה להחזיר אתכם שנייה 12 שנים אחורה, לכנסת התשע-עשרה. שר האוצר אז, שקראו לו יאיר לפיד, מציע לבטל את חישוב המס המאוחד לבני זוג העובדים יחד באותו עסק. אלה שהם ותיקים בבית הזה – ואני לא – ודאי זוכרים את זעקות השבר של פקידי האוצר: התקציב יקרוס, הכלכלה תתפרק. אבל לפיד אז לא ויתר, עשה את הדבר הנכון והמתבקש, ותראו זה פלא: המשק לא קרס והגירעון אז אפילו הצטמצם, והיום משפחות רבות מאוד של עצמאים חוסכות כל שנה עשרות אלפי שקלים בתשלומי מס הכנסה. אני חושב שזה היה הצעד הכי גדול שנעשה למען העצמאים ב-20 השנים האחרונות במדינת ישראל. עכשיו, בנוסף, בהצעת החוק הזאת יש עוד היבט: ענף המסעדנות ובתי הקפה נפגע מאוד קשה בשנתיים האחרונות וכמעט לא קיבל פיצויים; אולי קצת בדרום ובצפון. לצערי, מסעדות רבות ברחבי הארץ נסגרו. גם למסעדנים ההצעה הזאת יכולה לסייע לשרוד ואז לצאת מהמשבר. מדובר, אגב, בענף שהוא מאוד חיוני לכלכלה שלנו, שמעסיק 150,000 ישראלים. חבריי חברי הכנסת, בשנתיים האחרונות הממשלה הזאת הביאה את כלכלת ישראל לשוקת שבורה – חמש הורדות דירוג האשראי, גירעון שמאיים על היציבות הפיננסית של המשק, צמיחה שלילית לנפש, יוקר מחיה שמשתולל יום אחרי יום, וכתוצאה מכך ירידה חדה ברמת החיים. רק בשבוע שעבר התבשרנו שאחרי בנק ישראל ואחרי קרן המטבע הבין-לאומית גם משרד האוצר חתך את תחזית הצמיחה לשנת 2025 – מ-4.3% ל-3.6% בלבד. תחת הנהגתם הכושלת של ראש הממשלה ושר האוצר הנוכחי אנחנו בדרך הבטוחה לצמיחה שלילית לנפש גם ב-2025. חובתנו לעצור ולכלכל את צעדינו הביטחוניים, הכלכליים והחברתיים גם יחד – לסיים את המלחמה, להחזיר את החטופים, לייצב את המצב התקציבי המידרדר, להתחיל לשקם את הכלכלה, וקודם כול, כמובן, לעודד את מנועי הצמיחה; לסייע למילואימניקים, למעמד הביניים הישראלי, לאותם אנשים שמחזיקים את המדינה הזאת בחיים. רבים מהם הם עצמאים בעלי עסקים קטנים, אנשים שקמים כל בוקר, כל בוקר, כדי להתפרנס, לשלם מיסים ולתת שירות לאזרחים. זה לא פוליטיקה, אלה החיים עצמם. זה העתיד הכלכלי של המדינה הזאת, של הילדים שלנו. זה הניצחון שלנו. אתם מרבים בקואליציה לדבר על משרתי מילואים, על מעמד הביניים, כמה הם חשובים לכם. חשובים לכם? באמת חשובים לכם? בואו נוכיח את זה ביחד. תתעלו מעל השיקול הפוליטי, מעל המשמעת הקואליציונית היבשה, ותצביעו בעד מעמד הביניים הישראלי העובד והמשרת. אני קורא לכל חברי הבית הזה להצביע בעד הצעת החוק. תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. ישיב כבוד השר מיקי זוהר. תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

האמת שזה רעיון, אבל רשות המיסים מתנגדת. יש רואי חשבון שמנכים את זה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

נו, מה, יוראי, עזוב אותך מהדברים האלה, נו.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא, חבר הכנסת בליאק, יש רואי חשבון שמנכים את זה, אבל אז הוא חוזר לפקידות שומה. זה רעיון מאוד חשוב, כי אין היגיון – מה שאתה אומר הגיוני בלי חוק.

קריאה:

אז תצביעי – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

פקידי השומה מקשים עלינו, אין היגיון להוריד את כל זה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה. תודה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

זה כבר הרבה שנים – – –

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה.

אופיר כץ (הליכוד):

שכחת את התפקיד הקודם שלך?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

זוכר את זה. הזכרת לי. חבריי חברי הכנסת, נתחיל בתשובה עניינית לחוק, ואחר כך נעבור לענייני דיומא. כבוד ממלא מקום יושב-ראש הכנסת – או סגן יושב-ראש הכנסת – חבריי חברי הכנסת הנכבדים, ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה להתנגד להצעת החוק. אגף התקציבים במשרד האוצר ורשות המיסים מתנגדים להצעת החוק מהטעמים הבאים: 1. עבודה של נישום בבית קפה היא תופעה מוכרת בדיני מס, וזוכה להתייחסות בפקודת מס הכנסה בסעיף 17 ובסעיף 32(1) לחוק כאחת ההוצאות הפרטיות שאינן מותרות בניכוי מהכנסתו החייבת של כל אדם, שכיר או עצמאי. במקביל להגדרה זו, ריווחו את מדרגות המס של ההכנסה מיגיעה אישית, המקטינות בכך את נטל ההוצאה. 2. התרת ניכוי הוצאה כאמור תוביל לכך שהנישום, הזוכה ממילא לניכוי הוצאות כיבוד במקום העיסוק מכוח תקנה 2(1) לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות), תשל"ב–1972, יזכה לניכוי נוסף אשר יעודד אותו לקיים פגישות נוספות אשר ייכללו בהוצאות הכיבוד מחוץ למקום העיסוק. למען הסר ספק, אני קורא, אני לא בהכרח בקי בפרטים.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אני לא מסכים עם אף מילה.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אני לא בקי בפרטים, ואני אומר בכנות רבה, יכול להיות מאוד שהצעת החוק הזאת טובה, אבל נתבקשתי.

טלי גוטליב (הליכוד):

רק הייתי מציעה לחברי, סליחה, אדוני השר הנכבד – – –

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חברת הכנסת גוטליב, לא באמצע שהוא מדבר, אחר כך.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא, אולי זה ייתר את – – –

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חברת הכנסת גוטליב, אנא.

טלי גוטליב (הליכוד):

צריך לדבר על שינוי תקנה. בסדר.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אנא.

טלי גוטליב (הליכוד):

שינוי תקנה.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

3. אף אם יותר ניכוי ההוצאה כאמור, יתקשה הנישום להוכיח שההוצאה האמורה היא הוצאה רק לשם פגישה עסקית מחוץ למיקום העיסוק, שכן לא ניתן יהיה להפריד בין המרכיבים העסקיים שמוצע להתיר בניכוי לבין המרכיבים הפרטיים. 4. לעניין הכדאיות הכלכלית המוזכרת בדברי ההסבר להצעה, יציין כי ככל שנישום אינו זוכה לניכוי הוצאות כיבוד משום שאין לו מקום עיסוק כהגדרתו בתקנות, כך אין הוא נושא בנטל ההוצאות הדרושות לשם החזקתו של מקום העיסוק כאמור. בהתאם לכך אני מבקש מחברי הכנסת להסיר את הצעת החוק מסדר-היום, ואם נתבקש להצביע בגינה, אנחנו קוראים לכנסת להתנגד להצעה. עכשיו אני ממשיך בענייני דיומא. הזדמנות טובה לדבר על האירועים האחרונים בעניין חוק הגיוס.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

ששש.

טלי גוטליב (הליכוד):

סליחה, מיקי. סליחה שאני מפריעה לך.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

הכול בסדר.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

מיקי, למה לך?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אני אומר את דבריי. אני סבור שצריך להעביר את חוק הגיוס, וצריך להעביר אותו בפשרה, פשרה כואבת מצד כולם. הסיבה שצריך להעביר את חוק הגיוס בפשרה כואבת, לעניות דעתי, היא מניעת הקרע בעם ישראל.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כבר קרוע.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אז בואו נאחה את זה. בואו נאחה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כבר. תגייס את המשתמטים – אחלה איחוי יהיה לך. תגייס.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

מירב, אני חושב שהדבר הנכון הוא לאחות את הקרע, לא להעמיק אותו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הקרע יתאחה. אתה יודע שהבחור שנפל היום מקיבוץ כברי עשה 350 ימי מילואים, חמישה סבבים? כמה אתם עוד רוצים להפיל עליהם? תגייס את המשתמטים.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

את רואה, זה מה שקורה למשל כשנכנסים למליאה רק באמצע הנאום ולא בתחילת הנאום.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני ישבתי פה, נשמה, הקשבתי לכל מילה.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

התחלתי במילה מאוד ברורה. במילים מאוד ברורות: פשרה, פשרה כואבת לכולם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל ישבתי כאן, מיקי. למה? כמה אפשר?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

למה? אני אסביר למה. אני אסביר למה.

רם בן ברק (יש עתיד):

למה פשרה? אני רוצה להבין – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

תגייס אותם כמו שאנחנו מתגייסים.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אני אסביר למה. אני אסביר למה. נכון להיום, נכון להיום – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה יודע – תקשיב טוב, סיפור, סיפור.

רם בן ברק (יש עתיד):

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אני אגיד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

סיפור אמיתי.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חברת הכנסת בן ארי. חברת הכנסת בן ארי, תני לו לדבר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

בבקשה. אין לו אל מי לדבר.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

נכון להיום, העובדות הן שחוק הגיוס ומשבר הגיוס – – –

רם בן ברק (יש עתיד):

יש חוק גיוס.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

משבר הגיוס יוצר מחלוקת עמוקה בתוך עם ישראל.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה, אתה יודע?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

למה? כי הטענות הן טובות מאוד ונכונות מאוד, שצריך לגייס חרדים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

נו?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

וזה יוצר מחלוקת קשה. אבל מצד שני, יש ציבור חרדי אמוני שיש לו דרך שהוא מאמין בה, ואנחנו צריכים לגשר על הפערים, לא להעמיק את הקרע.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל יש גם הרבה שלא מתגייסים.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

לא להסתכל על זה באופן חד-צדדי.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

מה אתה מציע?

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה אתה מציע?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

רגע, שנייה. רק אני רוצה להגיד קודם כול למה חשוב בעיניי לפתור את סוגיית הגיוס – משום שהיא יוצרת קרע אמיתי בתוך עם ישראל. למה היא יוצרת קרע אמיתי בתוך עם ישראל? כי רבים מאיתנו ששולחים את ילדינו לצבא – אני שולח את הבן שלי לצבא בעוד חודשיים – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

שיהיה בשעה טובה.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

בעזרת השם.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

מי מאיתנו לא שולחים? לא רבים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לאן הוא הולך?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אמרתי, רבים מאיתנו.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

לא רבים.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

לא כולנו. אילו אמרתי "כולנו" זה מונח אחד; "רבים מאיתנו" זה יותר מ-50%.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תמשיך עם ה"רבים".

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

80%, לפי הערכות צה"ל; 20% בערך זה ציבור חרדי, 80% ציבור חילוני ומסורתי-דתי. ואם את שואלת אותי, גם מתוך ה-20% של החרדים יש חלק מזה שמתגייסים. עכשיו, תראו, אני אומר שאם אנחנו נעמיק את הקרע הזה בתוכנו בנושא הזה, שהוא נושא כואב, הסיפור הזה של פילוג בתוך העם רק ילך ויחריף. ואת זה אני חושב שצריך לתקן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אם תגייס.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

לא, לא, בוא נגיד כך, לא רק הגיוס יפתור את הקרע בהם, יש עוד דברים. אז אני אומר, פשרה כואבת. מה זה פשרה כואבת? יש היום חוק, החוק הזה הוא כבר די עשוי ומוגמר; יש סעיפי מחלוקת לגביו. סעיפי המחלוקת לגביו הן הסנקציות – האם יהיו סנקציות כאלה ואחרות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה מסכים איתי שצריכות להיות סנקציות?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אז אמרתי, ניתן יהיה לעשות פשרה שיהיו חלק מהסנקציות אך לא כולן.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

מיקי – – – פשרות.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

שיהיה משהו שיניח את דעתנו, ציבור המתגייסים, ונאמר לציבור החרדי: כן, אתם צריכים להתגייס יותר, נוכח המלחמה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ואם לא יתגייסו, מה?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

יהיו סנקציות מסוימות, אבל לא הסנקציות, נניח, בוא נגיד, המוגזמות ביותר שכרגע רוצים חלק מהאנשים, ונגיע לפשרה בסוגיה הזאת.

רם בן ברק (יש עתיד):

מה האמת שלך? מה הבעיה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

איזה סנקציה? איזה סנקציה מקובלת עליך?

רם בן ברק (יש עתיד):

בוא נעשה הפוך. הרבה יותר קל, השר מיקי זוהר – בוא נקבע כמה חרדים לומדים. לא כמה מתגייסים – כמה לומדים. בוא נדבר על זה.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אז אני אומר דבר אחד פשוט וברור: חרדי שאינו לומד תורה יתגייס.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ואם לא יתגייס?

רם בן ברק (יש עתיד):

כולם לומדים. כולם לומדים.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

לא, לא כולם. יש רבים שלא לומדים.

מיקי לוי (יש עתיד):

אדוני השר, ילך לישיבה – – – שעה הוא לומד תודה?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

יש רבים שלא לומדים. ואני אומר, חרדי שרוצה ללמוד תורה, יוכל ללמוד תורה. אגב, זה מקום המדינה, לא כדאי לנו לשנות את זה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תגיד לי, אבל אם הוא לא לומד?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

לא כדאי לנו לשנות את זה.

מיקי לוי (יש עתיד):

לא לא לא, זה לא מקום המדינה, אדוני.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

מקום המדינה.

מיקי לוי (יש עתיד):

לא.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

בן-גוריון, עליו השלום, הוא הביא את המכסות הראשונות.

מיקי לוי (יש עתיד):

בן-גוריון, 1,600.

רם בן ברק (יש עתיד):

לא, 400 – – –

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

חבר'ה, צריך גם לקחת בחשבון שהציבור החרדי גדל מאז, ולאנשים יש צורך ללמוד תורה.

רם בן ברק (יש עתיד):

לא. לא.

מיקי לוי (יש עתיד):

אדרבה. אדוני השר, תקשיבו.

רם בן ברק (יש עתיד):

אדוני השר, זה הלך על מכסות. היה 400, אחרי זה עבר ל-700 כי הם גדלו, וכשבגין הגיע לשלטון, אמר: כולם.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אז אני אומר כך, אני אומר כך – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

אדוני השר – – –

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אוקיי, אני צריך לסיים. אני אשתדל לעלות לסיבוב נוסף.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה.

מיקי לוי (יש עתיד):

הם, ברוך השם, גדלים כל הזמן. מה יהיה בעוד 30 שנה? לא תהיה מדינה.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אני רק אסיים ואומר את הדברים הבאים: אני אומר לכם שאם לא נפתור את משבר הגיוס, זה תפוח אדמה לוהט שיתגלגל גם לממשלות עתידיות. אם מחר בבוקר תשבו בממשלה, תפוח האדמה הלוהט הזה יגיע גם אליכם. ואם הדבר הזה לא ייפתר בפשרה, הקרע בעם יגיע למצב בלתי נסבל.

מירב בן ארי (יש עתיד):

איזה? איזה? אתה לא הסכמת לסנקציה אחת – – –

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

קחו את זה בחשבון. המצב קשה – יהיה קשה שבעתיים. תודה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. חבר הכנסת בליאק, אתה רוצה להשיב? בבקשה, אדוני.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אין לנו חיילים – – –

קריאות:

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

קודם כול, אני מודה לשר מיקי זוהר על המענה. אפרופו הפשרה הכואבת, תסתכל על רשימת החללים. אני חושב שזה מספיק כואב, ולכן כולם צריכים להתגייס, וכולם צריכים לעבוד, וכולם צריכים לשלם מיסים. מאוד פשוט. אתה קראת את המענה של משרד האוצר, ואני הרגשתי שאתה לא מאמין, כאחד שמבין בעסקים, שאתה לא מאמין לאף מילה. המענה הזה כאילו לקוח מ-1961, מהשנה שחוקקו כאן את פקודת מס הכנסה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אתה יודע מה חוקקו ב-1961? חוק לשכת עורכי הדין.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

נכון, גם. מה לעשות שהמציאות השתנתה, נכון? המציאות השתנתה גם בהקשר של לשכת עורכי הדין וגם בהקשר של אופן שעצמאים מנהלים עסקים היום. כן, יש פגישות בבתי קפה ובמסעדות, וכן, זו הוצאה מוכרת מהסיבה הפשוטה שזו הוצאה לייצור הכנסה, והחוק הזה בא לסייע למעמד הביניים, לאותם מילואימניקים שמנהלים עסקים, לכל אותם אנשים שמחזיקים את המדינה הזאת בחיים, שאתם אמורים לעזור להם, אבל לצערי אתם לא עושים את זה, וחבל.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה. אנחנו מצביעים על הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי הוצאות כיבוד לפגישה מחוץ למקום העיסוק), התשפ"ג–2022. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 30 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 54 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי הוצאות כיבוד לפגישה מחוץ למקום העיסוק), התשפ"ג–2022, לא נתקבלה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

30 בעד, 54 נגד. ההצעה לא אושרה, ותוסר מסדר-היום.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשפ"ד–2023, של חבר הכנסת יוראי להב הרצנו וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, אדוני.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה יכול לעשות קצת שקט?

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חברי הכנסת, אנא, כולנו רוצים להתקדם עם סדר-היום. בשביל זה צריך שקט. תודה רבה. בבקשה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הוא כתב לי בהודעת ווטסאפ שהוא לא מוכן להשכיר לי את הדירה כי אנשים מהסוג שלי יסריחו לו את כל הבית. אתן אחיות? המתווך שאל אותי ואת אשתי. כשענינו שאנחנו בנות זוג, הפנים שלו מייד החווירו והוא אמר שהוא מצטער, הוא לא יכול לקבל אותנו לדירה בגלל הסכם לא כתוב של דיירי הבניין בנוגע לדיירים הומואים ולסביות. כשבעלת הדירה ראתה את שם המשפחה שלי בצ'קים, היא אמרה שהיא לא מוכנה להשכיר את הדירה למחבלים. בעלי הדירה מחפשים מישהי קצת יותר חילונית. הוא כתב לי בווטסאפ: אתה וחבר שלך תשכבו במקום אחר, לא בדירה שלי. כל העדויות שקראתי עכשיו קרו במציאות בישראל, שבה הפלו אנשים בלשכור דירה או בלקנות אותה בגלל מי שהם – בגלל צבע העור שלהם, בגלל מוצאם האתני, נטיית הלב שלהם או הזהות המגדרית שלהם. זאת המציאות, ולבושתנו הרבה, היא חוקית. אני רוצה לשאול את חברי הכנסת: נראה לכם הגיוני שזה קורה בישראל של 2025, שבן אדם מגיע עם מדים לדירה שהוא רוצה לשכור במרכז הארץ, ואומרים לו שבגלל שהוא אתיופי, ידוע שהוא יסריח את הדירה ולכן הוא לא מסוגל לקבל אותו? בעיניי זו מציאות בלתי נסבלת, בלתי נסלחת, ולא צריכה להתקיים היום בישראל. אפליה בדיור קורית, וזו צריכה להיות עבירה על החוק. לא יכול להיות שאנשים יופלו בלגור במקום מסוים רק בגלל מי שהם. אפליה בכניסה למקומות ציבוריים או בקנייה של מוצרים היא משפילה, היא מבזה, היא פוגעת בגרעין של כבוד האדם. חמור מכך, אפליה במקום המגורים – בהרבה מאוד מקרים מקום המגורים מגדיר מי אנחנו. רון כץ, לדוגמה, הוא פתח תקוואי גאה.

רון כץ (יש עתיד):

זה נכון.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מקום המגורים שלנו פותח לנו יכולות תעסוקה, חינוך טוב לילדים, הוא מרכיב מאוד מאוד משמעותי בחיים של בן אדם, ולכן אפליה נגד אנשים במובן הזה פוגעת בצורה יסודית. בניגוד להצעות חוק שיש שיאמרו שהן פופוליסטיות, זאת לא שליפה מהמותן; זאת הצעת חוק שאני עובד עליה כבר חודשים ארוכים, שנים עבדתי עליה עם גורמי המקצוע במשרד המשפטים, והסכימו מקצועית להצעה הזאת. ישבתי בממשלת השינוי ותיאמתי את ההצעה עם שר השיכון בזמנו, עם זאב אלקין, עם אנשי משרדו. זאת הצעת חוק מאוזנת, ראויה, נכונה, ששומרת מצד אחד על זכות הקניין הפרטי של אדם, ודאי זכות הקניין על המקרקעין, שהיא חזקה במיוחד, ומהצד השני שומרת על הזכות לשוויון וכבוד האדם, שאדם לא ירגיש שבגלל מי שהוא, נמנעת זכותו לגור במקום מסוים. אני רוצה להגיד שמעבר לעבודה עם גורמי המקצוע במשרדי הממשלה ישבתי עם המשרד – עם אנשי המשרד הפדרלי שאחראים ליישום החוק של ה-Fair Housing Act האמריקאי, שנחקק ב-1968 באמריקה ונועד להבטיח שאנשים שם לא יופלו בדיור בגלל שהם אפרו-אמריקאים או בגלל שהם יהודים. אני רוצה להגיד לכם, חברות וחברי הכנסת, העם שלנו, העם היהודי, סבל וסובל דורות בשנים מהאפליה המכוערת הזאת, שאומרים ליהודים: אתם לא תגורו כאן, אתם תגורו בגטאות שלכם, אתם לא רצויים כאן. לא יכול להיות, לא יכול להיות שבמדינת ישראל, מדינת העם היהודי, אנחנו נמשיך לקיים את האפליה הזאת כאן. קטי שטרית, חברת הכנסת מהליכוד, קטי – – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

מה, מאמי?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

נראה לך הגיוני שבן אדם יגיע לדירה ויגידו לו שבגלל שידוע שיוצאי אתיופיה מסריחים את הדירה, הוא לא יתקבל לגור שם?

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

ברור שלא – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

ברור שלא. זה חוקי היום. זה קורה במדינה, וזה חוקי. יש לנו הזדמנות היום – אני יודע שהנושא הזה נוגע לך, נוגע לצגה, נוגע לפנינה, נוגע לכל חברות וחברי הכנסת – – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

בפעם האחרונה שהחמאתי לדוידסון, כל העולם עלה וגעש. אני מחמיאה לך – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

לא, אני לא צריך את המחמאה – – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

– – אני אגיד לך למה: אתה נוגע בשכבות החלשות, המאוד-מאוד – – – ואתה דואג להן, ואתה עושה את זה יפה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

תודה רבה. יש לנו אפשרות – – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

לא צריך בשביל זה – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

זאת המציאות בישראל. חוקי היום לומר לבן אדם: בגלל מי שאתה, אתה לא תשכור את הדירה שלי – בגלל צבע העור שלך, בגלל ההורים שלך, בגלל המוצא האתני שלך. זה המצב בישראל, ולבושתנו הרבה, הוא חוקי. היום יש לנו אפשרות להוציא את האפליה האסורה הזאת מחוץ לחוק.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אבל תבוא בדין ודברים – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

באתי. גורמי המקצוע במשרד המשפטים אישרו את זה, גורמי המקצוע במשרד השיכון אישרו את זה. זה מקובל, והגיע הזמן שנתקדם למצב שקיים במדינות העולם המערבי, בארצות הברית ובאירופה, ונגיד: אפליה בדיור אסורה בחוק.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

בואו נשמע את השר, נראה מה הוא יגיד.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חבר הכנסת לפיד, בבקשה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשבוע הבא יש עתיד תעלה למליאה הצעת חוק לפיזור הכנסת. הכנסת הזו סיימה, אין לה לאן ללכת. כל מה שהיא הביאה לעם ישראל זה כאב ואסונות ושכול ומשברים. החטופים שלנו במנהרות בעזה. שום דבר לא מתפקד. אתם לא יכולים להמשיך להוביל אותנו מאסון לאסון. אתם לא תעבירו חוק השתמטות כשכל יום יש פה "הותר לפרסום" וכל יום ילדים ישראלים נהדרים נהרגים על הגנת המולדת, ואתם לא יכולים להמשיך לרסק את הציבור היצרני והעובד במיסים והתייקרויות ותקציבים מושחתים. הגיע הזמן שתהיה פה קואליציה של תקווה, שתוריד מיסים, תבטל משרדי ממשלה מיותרים ותרפא את הפצעים של העם הנהדר הזה. תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה. תשובת שר המשפטים, בבקשה, אדוני.

שר המשפטים יריב לוין:

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, הצעת החוק של חבר הכנסת להב הרצנו מבקשת לתקן את חוק איסור הפליה במוצרים ושירותים בכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, ואני חייב לומר, חבר הכנסת להב הרצנו, שבעיניי לפחות, מה שאתה מציע פה קיים. אני לא רואה שהוא לא קיים. אני חושב שהאפליה היא אסורה, והיא אסורה גם היום. אני לא מעלה בדעתי שמישהו יכול להפלות אדם בכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, כך וכך, בדרך כזאת ובדרך אחרת, ובוודאי שהוא גם לא יכול לאפשר מצב של אפליה בעסקה בנושא דיור. אם מישהו בא ואומר דבר כזה: אני לא מוכן להשכיר ל-x או ל-y בגלל כל סיבה שהיא שהיא לא סיבה עניינית – לטעמי, המצב כבר היום הוא כזה שהדבר הזה איננו אפשרי. צריך גם לומר שההצעה היא מורכבת מאוד, חבר הכנסת להב הרצנו, משום שכל עולם הדיור מעורר שאלות עמוקות שהן מעבר לעניין של אפליה פרטית. ואני אתן דוגמה: תראה, אני אדם שאורחות חייו לא תואמים בהכרח את אורחות החיים המקובלים למשל ביישוב מודיעין עילית, ולמען האמת גם לא באום אל-פחם. האם זה נכון לומר שאני יכול לכפות על מישהו באחד משני המקומות האלה להשכיר לי דירה, ואפשר לחייב אותי להיות שם?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

יש החרגה בחוק לעניין הזה.

שר המשפטים יריב לוין:

יפה. ולכן גם אתה מבין שבסוף יש כאן אוטונומיה מסוימת בשני היבטים: גם האוטונומיה של הפרט שמשכיר דירה, ובוודאי בוודאי – וזה בעיניי יותר חשוב – הרצון של קהילות ושל אוכלוסיות לשמר חיים קהילתיים מסוימים. אני גם אמר לך בגילוי לב שלא פעם הרצון הטבעי הזה לייצר שוויון במקום שהוא דרוש יוצר מצבים לא טובים, שבהם הדבר הזה מנוצל כדי לעשות דברים שלא לשמם החוק נועד, ואני חושב שהחוק במתכונת הנוכחית שלו מאזן את הדברים בצורה נכונה, הוא מביא, בעיניי לפחות, את הדברים לנקודת איזון מתאימה. ואגב – חבר הכנסת להב הרצנו, אני עונה לך – זה לא פלא שבעיות מהסוג הזה שאתה מתאר כמעט שלא קיימות, וטוב שכך, ובמקום שהן קורות אני חושב שלאנשים יש בהחלט סעדים משפטיים כדי לקבל אותם. אני הצעתי, ואני חוזר על הצעתי, חבר הכנסת להב הרצנו – אם אתה בכל זאת חושב שהבעיה היא באמת עמוקה והיא באמת כפי שאתה מתאר אותה, ההחלטה של ועדת שרים לענייני חקיקה לא הייתה להתנגד לחוק שלך; היא הייתה לדחות את הדיון כדי לאפשר עבודת מטה ובחינה מסודרת של הדברים. אני חייב להגיד לך עוד דבר. אתה יודע, אני כמה שנים פה בכנסת, ונהוג בכנסת שכשמביאים הצעת חוק, פונים מראש לשר שרלוונטי לעניין. אומרים לו: שמע, יש לי הצעה כזאת וכזאת, זה ההיגיון שלה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

פניתי.

שר המשפטים יריב לוין:

לא פנית אליי. אני לא זוכר שדיברת איתי.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אישית לא, אבל פניתי.

שר המשפטים יריב לוין:

ואני נמצא פה, כפי שאתה יודע, כל יום שני וכל יום רביעי, ואני מציע לך, אם באמת המטרה היא לטפל בבעיה ויש באמת בעיה, בוא נדחה את הדיון, תביא לי את הנתונים בצורה מסודרת. אני מבטיח לך שתיעשה עבודת מטה מהירה עד כמה שניתן כדי לבדוק אם אכן יש בזה צורך. נמצא את האיזונים הנכונים, ואם יש תופעה שצריך לתת לה מענה – חבר הכנסת להב הרצנו, אתה רואה, אני מתייחס לעניין בשיא הרצינות. יכולתי להגיד לך: תשמע, ולדבר פה בכלל על משהו אחר. אני מתייחס לעניין בצורה רצינית, ואני חושב שכך צריך להיות. אם אכן יתברר שיש לך נתונים ויש בעיה אמיתית והאיזונים שקבועים בחוק – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה אתם מפריעים לו לדבר?

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חברת הכנסת בן ארי לשם שינוי צודקת. דניאל, תעשו שם שקט, בבקשה. זה מטורף, מה שהולך שם.

שר המשפטים יריב לוין:

חבר הכנסת להב הרצנו, אם באמת יש בעיה ויש באמת נתונים שמעידים על בעיה אמיתית, ואם באמת מה שקבוע בחוק לא פותר את העניין, ואם יש לנו דרך למצוא את האיזונים המתאימים – אני בעד. אני לא נגד הרעיון כרעיון. לכן אני מציע לך, אם הכוונה היא כוונה רצינית ואמיתית, והמטרה אחר כך היא לא רק להוציא פוסט ששוב הקואליציה הפילה הצעה וכו' – אם המטרה היא לנסות לפתור את העניין באופן אמיתי, אפשר לדחות את הדיון. תביא לי את הנתונים, אני מבטיח לך שתיעשה בעניין הזה עבודת מטה מסודרת ונבחן את הדברים לעומק, כפי שאני עושה בכל הצעה – יושב לידך חבר הכנסת בליאק, הוא יודע שאפילו בהצעות שהן לא תמיד בתחום משרדי אני משתדל שתיעשה עבודה יסודית – ואם יש סיבה להתנגד להצעה, היא תהיה סיבה עניינית. כך אני מציע, ואם לא תסכים, אני אבקש מהכנסת להסיר את ההצעה מסדר-היום. תודה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. אתה רוצה להשיב, חבר הכנסת הרצנו?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אדוני שר המשפטים, אם אתה צריך נתונים או עדות על התופעה הזאת, אני מציע שתפנה לחברת הכנסת צגה מלקו, שתספר לך איך יוצאי אתיופיה נתקלים בגזענות מכוערת בכניסה לבתים.

צגה מלקו (הליכוד):

אבל יש חוק.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

המצב החוקי בישראל, אדוני השר, מאפשר לבעלי הדירות לומר לשוכרים פוטנציאליים: אתם לא רצויים פה בגלל צבע העור שלכם; אתם לא רצויים פה בגלל נטיית הלב שלכם; אתם לא רצוי פה בגלל הזהות המגדרית שלכם; אתם לא רצויים פה בגלל ההורים שלכם או בגלל מאיפה שבאתם. זה המצב החוקי, ולבושתנו, ההתנהגות הגזענית וההומופובית המבחילה הזאת חוקית במדינת ישראל, ולראיה – המקרים שבהם שוכרים צעירים נתקלו בתשובה הזאת, בגלל מי שאתם אתם לא רצויים פה, קיימים. ושוב, אני מפנה אותך גם לחברת הכנסת צגה מלקו, שמשום מה יצאה מהמליאה, גם לחבר הכנסת משה סולומון, גם לחברי הכנסת החרדים, שהציבור שלהם סובל מהאפליה המכוערת הזאת. אדוני, זה מפתיע אותי. אנשי משרדך, באישורך, ישבו אצלי במשרד כדי לדון על פרטי הצעת החוק הזאת לא פעם אחת, לא פעמיים, ישבו איתי, והגענו לנוסח מוסכם שהוא על דעת גורמי המקצוע, ולכן התשובה שלך, שאתה לא מכיר את התופעה, שאתה לא מכיר את הבעיה החוקית, מפתיעה אותי, כי בדרך כלל אתה אדם יסודי.

שר המשפטים יריב לוין:

אני לא מכיר את זה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

ולכן אני אומר, עצם העובדה שאתה עומד פה ואומר: 1. אין בעיה; 2. אין בעיה חוקית – מתעלמת מהמציאות שבה אפליה בדיור קיימת בישראל ולבושתנו, היא חוקית. שר המשפטים, אני חושב שבשנת 2025 אסור לקבל את האירוע הזה פה בישראל. לכן אני מציע לחברי הכנסת, לכל אלה שיושבים בצד הזה – כי בצד הזה כבר מבינים את האירוע – לכל חברי הקואליציה שלא מוכנים שיפלו בני אדם בגלל מי שהם לא רק בכניסה למקומות בידור, לא רק בכניסה למקומות ציבוריים, לא רק באספקת מוצרים, אלא גם בדיור, ביכולת של אדם לגור במקום מסוים, לאפשר לילדים שלו חינוך יותר טוב, לעצמו ולבת הזוג או בן הזוג אפשרויות תעסוקה טובות יותר – איך אנחנו יכולים לסבול שאת הכולרה הזו, את האפליה המקוממת הזאת, אנחנו חווים שנים על גבי שנים וממשיכים לחוות בכל רחבי העולם, ואנחנו מאפשרים לה להתקיים פה במדינת ישראל? לכן, אני מבקש מחברי וחברות הכנסת להצביע בעד הצעת החוק הזאת, שתעשה סוף לאפליה המכוערת בדיור. תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. נעבור להצבעה על הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – איסור הפליה בדיור), התשפ"ד–2023. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 33 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 53 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – איסור הפליה בדיור), התשפ"ד–2023, לא נתקבלה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

33 בעד, 53 נגד. אני קובע שהצעת החוק לא התקבלה, ולכן היא תוסר מסדר-היום.

צגה מלקו (הליכוד):

– – – הודעה אישית.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

זה שהוא מזכיר את השם, לא אומר שיש זכות תגובה. זכות תגובה ניתנת אם נאמר איזשהו משהו באמת מטורף או מכפיש עלייך – מה שלא היה במקרה הזה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני היום – – –

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

לא לא לא.

מירב בן ארי (יש עתיד):

עמד היום השר וקרא לי "קוטרית" – – –

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

נו? זה, דרך אגב, לא בגללך, מירב. חברת הכנסת בן ארי, זה לא בגללך, זה בגלל ההנחיה שקיבלנו היום מהיושב-ראש שלמעט מקרים סופר-חריגים, לא לאפשר את הדברים האלה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – הפחתה בדמי ביטוח בריאות לתושבי העוטף וקו העימות) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת רון כץ. בבקשה, אדוני.

רון כץ (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק הזו כל כך פשוטה, שאני אפילו לא אאריך במילים בשביל להסביר אותה. יושב פה גם שר הבריאות. חבל שלא יושב פה שר האוצר. באופן כללי הבית הזה לא ראה אותו בחודשים האחרונים. אני בטוח שהוא עושה נפשות למען עם ישראל. אנחנו רואים את ההצלחה האדירה שלו במאבק ביוקר המחיה, את ההצלחה הכבירה שלו במשרד הביטחון, ובאופן כללי את היכולת המרשימה שלו להיכשל בכל תחום שהוא לקח על עצמו. לא מובן מאליו שאחרי שלוש שנים קדנציה אין הישג אחד שהוא יכול להגיד שהוא הביא. אבל אני רגע אחזור להצעה עצמה. ההצעה הזו בעצם מדברת על לפטור מאגרת בריאות את מי שהכי צריך את זה: את מי שפינו אותו מהבית שלו, את מי שהיה קו ראשון בחזית במלחמה, את מי שהכי צריך את עזרת המדינה. בזמן שמעבירים פה מאות מיליונים ומיליארדים למגזרים, לחגיגות, לטיסות, למה לא – למי לא מעבירים את הכסף? לא מעבירים אותו למי שנפגעו והופקרו בממשלה הזו, למי שעד היום לא אמרו להם סליחה. אז במקום להגיד להם סליחה, תגבו את זה במעשים – תגידו: המדינה מתגייסת עבור אותם אנשים שהיו קו ראשון לחזית. המדינה מדברת במעשים ופוטרת אתכם מאגרת בריאות. סך הכול אגרת בריאות. זה כסף כל כך קטן, אבל המשמעות עבור האנשים האלה היא אדירה – עבור אנשים שמשתקמים, עבור אנשים שאיבדו הכול, עבור אנשים שבשנה וחצי האחרונות מתעסקים רק באיך לגמור את היום; לא את החודש – את היום. אז לאנשים האלה אתם עכשיו מתגייסים להפיל את הצעת החוק? ועדת שרים לחקיקה ביקשה זמן בשביל לדבר על זה, ומצד שני האוצר אומר: אין תקציב. איך אתם לא מתביישים? איך אתם לא מתביישים, חברי הליכוד? תכף תחגגו בפריימריז גם בדרום וגם בצפון, וישאלו אתכם המתפקדים שלכם: למה לא הצבעתם עבור זכויות עבורנו, עבור האנשים שהופקרו במשמרת שלכם, עבור האנשים שהיו פה בתופת, עבור האנשים שרוצים להשתקם? ומה תענו להם? מה תענו למצביעים שלכם, וכל שאר המפלגות שמתיימרות לייצג את החלשים שבחברה? מה תגידו למצביעים שלכם? עזבו את זה שאתם לא רואים את שאר הציבור, עזבו את זה שאתם הממשלה הכי סקטוריאלית שאי פעם דרכה בכנסת ישראל. אני אומר לכם, מה תגידו לציבור שלכם? הרי אתם עסוקים עכשיו רק בפריימריז. זה ברור שהממשלה הזאת סיימה את ימיה, זה ברור שהכנסת הזאת לקראת פיזור. זה יקרה היום, זה יקרה בשבוע הבא, זה יקרה בעוד חודש – מה זה משנה? סיימתם. אז לפני שאתם מסיימים, אתם לא רוצים לעשות קצת טוב לעם ישראל? לבוא למצביעים שלכם ולומר להם: פטרנו אתכם מאגרת הבריאות, כי אנחנו יודעים כמה קשה לכם, כי אנחנו מבינים מה עשינו, כי אנחנו לוקחים טיפה של אחריות? אבל לא יהיה. במקום זה יעלה לפה יו"ר הקואליציה ויטיח באופוזיציה מה אנחנו לא עשינו לפני שלוש שנים. אז אני רוצה לומר לכם, קואליציה יקרה: רק היום, היום – לא לפני שלוש שנים, היום – אתם הפלתם את החוק שייתן זכאות לדמי אבטלה למשרתי מילואים; שלילת קצבאות ילדים ממשפחות פוליגמיות; הצעת חוק הנכים – קביעת זכאות נוספת לנכים; הצעת חוק הרשות הלאומית לתרבות ולשפה המרוקאית – הפלתם את החוק של מיכאל ביטון שנותן כסף להנציח את השפה המרוקאית. איך תסבירו את זה, ריבונו של עולם? וזה לא נגמר פה. זה נמשך: הפלתם את החוק של הקמת יישוב עירוני חדש לעדה הדרוזית; הפלתם את החוק של איסור אפליה במוצרים ושירותים; הפלתם את חוק הפחתה בדמי ביטוח בריאות לתושבי העוטף וקו העימות. את זה עשיתם היום, ממשלת נתניהו, היום; לא לפני שלוש שנים, לא לפני 200 שנה – היום. אתם כבר לא עובדים עבור הציבור; אתם עובדים אך ורק עבור עצמכם ולראות איך אתם יכולים לשמר את הממשלה הזאת לעוד טיפה, לעוד רגע, לשבת על הכיסא הזה לעוד חודש, לעוד חודשיים. השאיפה הגדולה של נתניהו עכשיו היא להגיע לפגרה בשביל שיהיו לו חמישה חודשים לנסות לעשות קמפיין. אז אני רוצה לומר לכם משהו: אזרחי ישראל כבר מזמן לא קונים את הבולשיט הזה. אזרחי ישראל פקחו עיניים. אזרחי ישראל שעדיין חיים פה – כי כל כך הרבה כבר עזבו בגללכם – בסופו של דבר משלמים פה חשבונות שעלו בעשרות אחוזים, נכנסים לסופר שעלה בעשרות אחוזים, הולכים לתדלק את הרכב במחיר שעלה בעשרות אחוזים, לא מצליחים לקנות דירה, כי זה עלה בעשרות אחוזים, בקושי מצליחים לשלם שכירות במדינת ישראל. בכל פרמטר שהממשלה הזאת נגעה – אני יכול לעבור על שולחן הממשלה המאוד-גדול שלכם, 38 שרים – בכל פרמטר אין פה שר אחד שיכול להגיד: אני הצלחתי במשהו. אחד. אז המינימום של המינימום – אל תנסו לדחות את הקץ, אל תנסו לתפוס את אזרחי מדינת ישראל כבני ערובה שלכם. נכשלתם. תודו בזה, צאו לבחירות ותנו לציבור לומר את שלו, כי אנחנו לא נאפשר לכם להעביר פה חוק השתמטות. זה הדבר היחיד שהבית הזה מתעסק בו – איך אפשר לפטור צעירים בריאים משירות צבאי. אז אני רוצה לומר לכם משהו, ואני מקווה שלפחות יש טיפה הגינות גם בסיעות החרדיות. אתם יודעים, אני יודע, גדולי הדור יודעים: אין דרך להעביר פה חוק השתמטות. מספיק, אל תיקחו את הציבור הישראלי כבני ערובה. שחררו אותנו. תנו לנו לצאת לבחירות ותנו לעם לומר את שלו. תודה רבה, אדוני.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. מי השר המשיב, שר הבריאות? בבקשה, אדוני.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – חבר הכנסת רון כץ, אני משיב על ההצעה שלך, הפחתה בדמי ביטוח בריאות לתושבי העוטף וקו העימות (הוראת שעה – חרבות ברזל). אז קודם כול, אני עולה כאן לדוכן היום לראשונה, אז אני רוצה להשתתף מעומק הלב בצערה של משפחת חלל צה"ל אלון פרקס, השם ייקום דמו. התבשרנו הבוקר שנפל בקרבות ברצועת עזה – דברים שלצערנו כל יום מטלטלים מחדש. ההצעה שלך מבקשת לקבוע כי יינתן כהוראת שעה פטור מדמי ביטוח בריאות לתושבי יישובים בטווח של 0–7 ק"מ מרצועת עזה ו-0–5 ק"מ מגבול לבנון. שים לב לשני הנימוקים שאתה כותב: הראשון – קיומם של פערים בנגישות לשירותי בריאות בין יישובי פריפריה ליישובי מרכז; השני – כי ראוי שמדינת ישראל תעניק שירותי בריאות חינם לתושבים שעברו את התופת וממשיכים לחיות כפליטים בארצם. קודם כול, אין ספק שמדינת ישראל חבה חוב מוסרי עצום לתושביה הגיבורים שעברו את זוועות 7 באוקטובר, ואי-אפשר לתאר במילים גם את החוב המוסרי. בהקשר הזה צריך לציין שמדינת ישראל פועלת רבות עבור תושבי חבל התקומה. זה נמצא במבחני תמיכה נוספים, גם במבחני תמיכה של תקומה ותנופה בשני הצדדים וגם מבחינת משרד הבריאות, שנמצאים בפנים במיליארדים של מבחני תמיכה שמגבירים את שירותי הבריאות, מנגישים ונותנים את מה שצריך לתת לאותם תושבים. בשנת 2025 הרחבנו בחבל התקומה בעשרות מיליוני שקלים במסגרת מבחני התמיכה לקופות החולים, לפתוח עוד מרפאות, את נושא השיקום, שבא לידי ביטוי בחוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו, שעבר לאחרונה, ב-2025. הצעת החוק הזאת, שאתה מבקש להיטיב עם תושבי העימות, לא פוסעת בנתיב המתאים לכך, ועשויה דווקא לגרום לפגיעה בשירותי הבריאות. אני רק אציין בשתי מילים – אתה יודע שתשלום הבריאות הוא אומנם דיפרנציאלי מבחינת ההכנסות, אבל מבחינה גיאוגרפית מעולם לא עשינו את זה, ואני חושב שלא ראוי לעשות את זה. אנחנו עושים המון במשרד והמדינה עושה. לגבי מתן שירותי בריאות בפריפריה, המשרד עושה. ביום חמישי אני חונך בית חולים אסותא בבאר שבע. כרגע מקימים את שיבא נגב בבאר שבע, בית חולים נוסף שייתן מענה ליישובים, בעלויות של מיליארדים, ועוד מבחני תמיכה שאנחנו נותנים אך ורק לפריפריה, זאת אומרת, מתגברים את השירותים. יש פערים, אני לא טומן את הראש בחול, ועדיין – אם תגיד לתושבי העימות, יבואו יישובים מסוימים שיש להם שירותי בריאות פחותים מתושבי העימות, בגלל שהם נמצאים במקום שאין מרפאה או שאין מספיק מבוטחים – – –

רון כץ (יש עתיד):

זה הוראת שעה, זה לא מדבר על כל החיים.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

ועדיין, עדיין. אני חושב שהחלוקה הזאת לתת שינוי במס בריאות לפי אזור גיאוגרפי או לפי בעיה מסוימת, חוץ מזה שצריך לזה מקור תקציבי עצום, כי בסוף סל הבריאות נבנה לפי סל שירותי אזרחי מדינת ישראל, אבל לתת שירותים לפריפריה, ובביטחון שאנחנו נותנים במבחני תמיכה, מגבירים דווקא באותם מקומות – אז אם נוריד כסף מסל הבריאות לאותם תושבים, זה ירד מאותו סל לאותם מבחנים שנצטרך לתת להם. לכן, לפי החלטת ועדת השרים, אני קורא לחבריי להוריד – –

רון כץ (יש עתיד):

אני אגיד לך מה אני אוהב אצלך – זו תשובה של האוצר – – –

שר הבריאות אוריאל בוסו:

– – להוריד הצעה זו מסדר-היום, כי כך צריך לנהוג בחלוקה של שירותי בריאות. תודה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. אתם מעוניינים להשיב, הבנתי? חברת הכנסת כהן, בבקשה.

מירב כהן (יש עתיד):

כנסת נכבדה, אני רואה שכל אתרי החדשות מלאים בזה שראש הממשלה מחפש את הרב לנדו והוא לא עונה לו. אני רואה פה דיווח בכלי התקשורת – שימו לב: הסיבה שהרב לנדו לא מוכן לשוחח עם נתניהו לא קשורה לגיוס הפעם. הרב לנדו לא מוכן לדבר עם סמלי שלטון ישראליים כמדיניות ותיקה בשל השקפתו הלא-ציונית. תראו איזה עולם הפוך: במקום שהממשלה תטיל סנקציות על המשתמטים, המשתמטים מטילים סנקציות על הממשלה.

אברהם בצלאל (ש"ס):

מירב כהן (יש עתיד):

עוד דבר מעניין. חבר הכנסת בצלאל, עוד דבר מעניין, שהרב לנדו לא מכיר במדינה הציונית, אבל דווקא הכסף של משלמי המיסים הציונים – דווקא בכסף הזה הוא מכיר יופי. חברת הכנסת שטרית, שמעתי שיש לך איזושהי הערה. מה יש לך להגיד על זה?

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

את פשוט צועקת, דברי בשקט.

מירב כהן (יש עתיד):

אתם רודפים אחרי רב שלא מכיר במדינה הציונית כי אתם מתחננים לתת לו חוק השתמטות תוך כדי לחימה. יש איזושהי תחתית שלא תגיעו אליה?

אברהם בצלאל (ש"ס):

יש תחתית שאתם לא תגיעו אליה?

מירב כהן (יש עתיד):

האמת היא שנתניהו מאוד נוח לחברי הכנסת החרדים, כי הוא באמת מוכן לתת להם הכול כדי לשרוד. אני אומרת לכם, לכו תתגייסו, כי מאיתנו לא תקבלו יותר מזה. אנחנו לא נמכור את המדינה. הוא מוכן לתת להם גם במלחמה, מוכן לשפוך עליהם מיליארדים. מה, אמרתי משהו שמעצבן, משהו שמציק?

אברהם בצלאל (ש"ס):

לא, לא.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

את מציקה.

מירב כהן (יש עתיד):

אולי הרב לנדו יסכים בטובו לחזור, כי ראש הממשלה מחכה לו. לראש הממשלה לא אכפת שהוא לא מכיר במדינה הציונית, זה בסדר. אגב, בפעם הקודמת שהחברים לחצו, נתניהו החליט להחליף שר ביטחון תוך כדי מלחמה, כי החרדים לחצו. אחר כך הם לחצו עוד פעם, אז הוא העביר להם רכבת של מיליארדים. כל תקציב פה – עוד מיליארדים, עוד מיליארדים, עוד מיליארדים. לא נורא. אתם משתמטים. בג"ץ אמר שאסור לתת לכם כסף – בכל זאת הוא נותן. עכשיו נשאלת השאלה: מה הוא יעשה עם יולי אדלשטיין? מה הוא יעשה? או שיולי אדלשטיין יתכופף, או שיולי אדלשטיין יוחלף. אתם מנסים להחליף אותו? בדקתם אם יש רוב בחוץ וביטחון להחליף את יולי אדלשטיין? כי כל פעם שיש בעיה בדרך להשתמטות תוך כדי מלחמה, אתם מזיזים את מי שמפריע לכם.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

תסתמי את הפה שלך. מי את שתדברי בכלל?

מירב כהן (יש עתיד):

תגידו, אין לכם בושה? אין לכם בושה? בואו אני אזכיר לכם: 607 ימים של לחימה, 25,000 פצועים, מאות חללים וחיילי צה"ל – –

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. נא לסיים.

מירב כהן (יש עתיד):

– – אבל הרב לנדו – הרב לנדו לא חוזר, לא חוזר.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. הזמן עבר, גברת. גברת, הזמן עבר. נא לסיים.

מירב כהן (יש עתיד):

תתביישו.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. חברים, אנחנו נעבור להצבעה. אנחנו מצביעים על הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – הפחתה בדמי ביטוח בריאות לתושבי העוטף וקו העימות) (הוראת שעה – חרבות ברזל). הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 33 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 51 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – הפחתה בדמי ביטוח בריאות לתושבי העוטף וקו העימות) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה–2024, לא נתקבלה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

33 בעד, 51 נגד. הצעת החוק לא עברה, והיא תוסר מסדר-היום.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

הודעה למזכירות הכנסת.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק ניוד מידע רפואי (תיקון מס' 2), התשפ"ה–2025, שהחזירה ועדת הבריאות. תודה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת רגילות ודחופות. ההצעה הראשונה היא הצעה רגילה לסדר-היום בנושא: הדברת כלבים באמצעות היתר שימוש ברעל מסוכן. את ההצעה הגישה חברת הכנסת יסמין פרידמן. בבקשה, גברתי.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב בראש. אני מבקשת להעלות הצעה לסדר-יום, ואני מאוד שמחה שהשר הרלוונטי נמצא כאן להקשיב באמת לדברים. אדוני השר, אני באמת רוצה שתקשיב למה שאני אומרת, כי אתה מסרב להקשיב לי כבר שנתיים. נושא הכלבים המשוטטים לא התחיל היום ולא התחיל אתמול. למעשה, אני מגיעה לכנסת עוד מהתקופה שאורי אריאל היה שר החקלאות. יחד עם כל הארגונים, יחד עם כל הפעילים, אנחנו מבקשים, מתחננים, שיטפלו בנושא הכלבים המשוטטים. במדינת ישראל מאז ומתמיד היו עשרות אלפי כלבים משוטטים, במיוחד בנגב ובצפון. משרד החקלאות שנים על גבי שנים לא מטפל בסוגיה. הוא השתמש בירי חי – זה לא עבד, זה גם לא יעבוד, ירי חי לא עובד על כלבים; הוא השתמש בחיצי רעל – זה לא עבד; בלכידות ובהמתות בהסגרים – זה לא עבד. הוצעו למשרד החקלאות במשך השנים פתרונות על גבי פתרונות שנהוגים במדינות אחרות. קוראים לפתרונות האלה "עקר, סרס, החזר". תוחלת החיים של כלבי רחוב היא שלוש שנים; זה אומר שאם היינו מתחילים לפני ארבע שנים, כשהגעתי לכנסת, היום היינו במקום אחר לגמרי. הפתרון לכלבים משוטטים נגזר מ"עקר, סרס, החזר", מהגבלה של מכירה של כלבים גזעיים – כי מה לעשות ש-76% מהכלבים שנרשמו השנה היו גזעיים ועל-גזעיים – והוא מורכב מעידוד אימוץ ומהשקעה בתקציבים. כמובן ששר החקלאות לא מקשיב, הוא יודע הכול. משרד החקלאות סירב לשקול כל פתרון, שם רגליים, סירב לקדם חקיקות בנושא, והוא ממשיך לתקוע חקיקות בנושא שיכולות לעזור למגר את התופעה הזאת, שכואבת לכולם. למעשה, אדוני שר החקלאות – מעצבן אותי שהוא לא מקשיב. אדוני שר החקלאות – אין, התעלמות מוחלטת, עוד לא ראיתי דבר כזה. אולי, שר החקלאות – מה?

רון כץ (יש עתיד):

עושה פריימריז עם החות'ים.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

כן. לא, אני לא בטוחה שהוא יודע – – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אתם נבחרים על ידי אדם אחד; אנחנו, המפלגה, 40,000 איש. זו הדמוקרטיה במהותה, למי שלועג.

רון כץ (יש עתיד):

– – – דמוקרטית, קטי.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

למי שלועג – זו הדמוקרטיה.

רון כץ (יש עתיד):

אני רואה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

יש כאלה שמשתמשים בשם דמוקרטיה ויש כאלה הלכה למעשה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה. תודה רבה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אדוני שר החקלאות, האם אתה יודע שכל השנה בבסיס התקציב קיימים 4.5 מיליון ש"ח לטובת טיפול בכלבים משוטטים? אנחנו בחודש יוני – לא יצא עדיין הקול הקורא של ה-4.5 מיליון, שהיה אמור לצאת בינואר. עדיין לא יצא. האם יש לך תשובות על זה? אני מניחה שלא. למעשה, הקול הקורא על החתולים יצא רק לפני כמה שבועות. אבל קחו את הזמן. הרי לא ממיתים פה אלפי כלבים כל שנה. משרד החקלאות מנצל את המלחמה – השר יצא בכלל מהאולם. חבל, כי כרגע צופים בנו מאות פעילי בעלי חיים שקיבלו לינק, שיודעים שאני עולה לדבר. אז רק לטובת כל פעילי בעלי החיים שיושבים כרגע בבית, שר החקלאות יצא מהמליאה, לא מקשיב למילה שאני מדברת. כבוד גדול. והוא אמור להיות אחראי לטיפול בבעלי חיים. אין לתאר. פשוט אין לתאר. בזמן המלחמה נפרצו גבולות הדרום, נכנסו עוד אלפי כלבים מכיוון עזה, מה שנתן את ה-cue למשרד החקלאות להתחיל בהמתה ההמונית. בכוח רב הצלחנו למנוע המתה בחיצי רעל והמתה בשטח של כלבים. לאחר מכן הם העבירו תזכיר חוק שבו הם ילכדו כלבים וימיתו אותם בהסגרים בתוך יום. הצלחנו למנוע – שייתנו לכלבים האומללים האלה שלושה ימים, כדי שאולי, אולי יתמזל מזלם והעמותות יגיעו וייקחו אותם, או פעילים. הכול נופל על הפעילים: הנטל הכספי, הנטל הנפשי, זמן, ימי עבודה. אנחנו אלה שנכנסים ומצילים, יחד עם עמותות ופעילים. משרד החקלאות לא נוקף אצבע. למעשה, השנה, עד שהעלו איזה קמפיין שמעודד אימוץ של כלבים לא גזעיים מכלביות, הם הסירו אותו ועידנו אותו כל כך מהר בגלל איומים של ארגוני המגדלים. החקיקה של איסור מכירת כלבים עומדת לפני קריאה שלישית, והיא יכולה להיות איזשהו טריגר מאוד חשוב שנוכל לעודד אימוץ כלבים לא גזעיים. אני מקווה שמשרד החקלאות ייתן לנו באמת לקדם אותו. בסופו של כל יום יעלה לכאן השר, ואני אגיד לכם בדיוק מה הוא יגיד: הוא יגיד שיש התפרצות של כלבת – יש שלושה מקרים, הם בצפון, הם לא בדרום בכלל; הוא יגיד שיש אלפי כלבים משוטטים שמאיימים על אנשים – אין לך מספר אחד. מעולם משרד החקלאות לא הגיע עם נתונים לדיון. הנתונים היחידים הם נתונים שאני הבאתי בעזרת פעילים בשטח. אין למשרד החקלאות נתון אחד. הם לא יכולים להגיד לי אפילו קרוב לכמה כלבים משוטטים יש היום בעוטף עזה או במקומות אחרים. הדבר השלישי – אם הבעיה היא באזורי הלחימה, מדוע אישרתם כרגע לפזר פיתיונות רעל אכזריים בכל הארץ? נכון, זה נתון לשיקולם של וטרינרים; חלקם לא ששים לעשות את זה, אבל חלקם, אדוני, יעשו את זה ועוד איך. הם יפזרו פיתיונות, וכלבים יורעלו וימותו ויגססו בייסורים. והנזק המשני הוא שהרעל הזה רעיל לכל הכלביים – זאת אומרת שועלים, זה אומר זאבים, זה אומר הרבה בעלי חיים, חיות בר. זו שרשרת של הרעלה המונית. הפתרון של פיתיונות רעל הוא פתרון קל. אף אחד לא משקיע מחשבה. המחלקה שתחת אחריותך, מחלקת רווחת בעלי חיים, לא נקפה אצבע למען בעלי החיים – שום בעלי חיים. למעשה, אני כל הזמן צריכה להיאבק ולהילחם בשביל פיפס, פיפס, למען בעלי החיים. התקציבים שהקציתם, 8.1 מיליון כביכול יכול לעזור לכלבים המשוטטים, כמו שאמרתי, הופנו להמתות המוניות. והתחקיר בכלביית שדרות, שאני מניחה שאפילו לא צפית בו, הראה בדיוק איזה רוע והרעבה והתעללות חסרת רחמים בבעלי החיים. אז אדוני שר החקלאות, כשאתה עולה לפה פשוט תן מספרים ותן סיבה אחת, אחת, שבגינה אנחנו משקיעים כספים בהמתה ולא בהצלה. תודה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. מי ישיב? אתה, אדוני? בבקשה, שר החקלאות.

שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, רק הערה אחת למען הטעם הטוב: במשרד החקלאות, נדמה לי שחברת הכנסת יסמין פרידמן היא המובילה בהיקף התשובות שהיא קיבלה על שאלות, בעיקר מסגן השר שמופקד במשרד על הדבר זה. כלבים מתפרעים הם תופעה שמאפיינת את הפריפריה של מדינת ישראל זה שנים. מאז פרוץ המלחמה באוקטובר 2023 אנחנו עדים לחדירה של להקות כלבים עקב המלחמה דרך הגבולות גם בדרום וגם בצפון. פשוט מחפשים אחרי מזון. לצערנו, מרבית הכלבים לא ניתנים ללכידה, מסכנים את ביטחון הציבור, וכמובן – את בריאות הציבור. הכלבים הללו עלולים בסופו של דבר להפיץ מחלות, בדגש על כלבת, וחשופים בעצמם לפגעי מזג אוויר, רעב, צמא, מחלות ומצבים הפוגעים ברווחתם. כך היינו עדים למקרה קשה – עוד לפני המלחמה, בשנת 2019 – שבו ננשכה למוות פעוטה בביר הדאג' על ידי כלבים מתפרעים. כך גם בסוף שנת 2024 מת אדם שננשך על ידי כלב נגוע בכלבת בנצרת. הסיכונים אינם תיאורטיים אלא ממשיים. רק בחודש האחרון נמצאו חמישה בעלי חיים נגועים בכלבת. אלו מקרים שממחישים את חשיבות הנוהל במתן מענה מהיר למצבים מסכני חיים תוך שמירה קפדנית על בריאות הציבור ועל הנהלים הקיימים. מאז שנת 2018 מקצה מדי שנה משרד החקלאות וביטחון המזון תקציב לתמיכה ברשויות המקומיות לצורך טיפול בבעיית הכלבת ובבעיית הכלבים המשוטטים בתחום הרשויות האלה, כל זאת בעיקר לטובת פתרונות של לכידה, עיקור, סירוס, ימי אימון וטיפול רפואי בכלבים. תכליתה של הוראת השעה בחוק אינה להתמודד עם בעיית הכלבים המשוטטים בישראל כבשגרה, אלא עם הבעיה שנוצרה בעקבות המלחמה גם בצפון וגם בדרום. לכן אושר השימוש ברעל PAPP – אוסטרלי, אגב – שלקח הרבה מאוד זמן להחליט שהוא האמצעי האחרון. העדפנו אותו והמתנו זמן ארוך מאוד עד שהוא הגיע. הוא כאמור האמצעי האחרון, רק לאחר שעלו בתוהו ניסיונות לכידה של בעלי חיים ושל טיפול בהם בעודם בכלבייה. השימוש ברעל אושר בהתאם לנוהל קפדני, והוא מאושר לרופא הווטרינר העירוני בלבד בכפוף, להצהרת נתונים על אודות פעילות לכידת כלבים בתקופה הקודמת לבקשה על ידי הרשות המקומית והעובד הווטרינר, כמובן. חלופות שונות נשקלו ונבחנו לפני אישור הנוהל, והדגש המרכזי הוא שמירה על שלום ובריאות הציבור לצד צמצום הפגיעה האפשרית בבעלי חיים אחרים. פיתיונות הרעל יוגשו תוך השגחה לכלבים מתפרעים ויאספו אם לא ייאכלו על ידם בשטח. הפיתיונות מכילים רעל שהוא החלופה הפוגעת בצורה הפחותה ביותר מבחינת צער בעלי חיים בהשוואה לאמצעים ממיתים אחרים. רעל זה מתפרק בגופם של בעלי החיים, ולכן אינו גורם להרעלות משנה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

שנייה, אדוני השר. חברת הכנסת פרידמן, אם את רוצה – גם ככה את רואה שהוא נאבק בקול – יש אפשרות להתייחס מהצד אחר כך, אתן לך. אבל ככה – – –

שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:

כמובן שהרעילות הגבוהה ביותר היא לכלביים – כלבים, תנים, זאבים – ופחות מכך לחתולים ומינים אחרים. קיים כמובן גם antidote שבו ניתן לטפל בבעל חיים אם חס וחלילה הורעל בשוגג. תכונות אלה לא קיימות בחלופות האחרות המאושרות להמתה, כמו ירי ודברים אחרים. המשרד פועל רבות ובמגוון צעדים, בין היתר באמצעות תוכנית מקיפה לטיפול בתופעת הכלבים המתפרעים, ואף הקצה לנושא תקציבים תוספתיים רבים. בהתאמה, המשרד ימשיך לפעול כדי לטפל בתופעה הזו ולהדביר אותה. תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה, אדוני. חברת הכנסת פרידמן, את מעוניינת להתייחס מהצד?

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אדוני השר, אנחנו בחודש יוני; התקציב של ה-4.5 מיליון טרם יצא. הקול הקורא היה אמור לצאת בינואר; אין שום סיבה שהוא לא יצא עד יוני. דבר שני שאני מבקשת לשאול: האם אחרי כמעט שנתיים של מלחמה יש לך נתון כמה כלבים משוטטים יש היום בעוטף עזה, בזמן שאישרתם פתרון קיצוני כזה?

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

בסדר, זו התייחסות. אתה מעוניין להשיב, אדוני השר, או שלא? בסדר, נעבור להצבעה, אני מניח. חברת הכנסת פרידמן, את רוצה להצביע?

יסמין פרידמן (יש עתיד):

כן. אני מבקשת שהדיון יעבור לוועדה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

איזו ועדה?

יסמין פרידמן (יש עתיד):

הכלכלה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

לוועדת הכלכלה? אנחנו נצביע על העברת הדיון לוועדת הכלכלה. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

ארבעה בעד, אין מתנגדים. הדיון יעבור ויוכנס לסדר-היום של ועדת הכלכלה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

ההצעה הבאה היא הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: הקטל בדרכים עולה, וכמה זה עולה לנו? את ההצעה הגישו חברי הכנסת בליאק, אורית פרקש הכהן ואחמד טיבי. בבקשה, חבר הכנסת בליאק.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אדוני סגן השר, לא רק שר החקלאות נאבק בקול היום, גם אני, אני מתנצל מראש. חשבתי ששרת התחבורה תהיה כאן לשם שינוי, אבל היא בטח לא בארץ. זה אירוע משונה מאוד שאולי צריך להקדיש לו הצעה ייחודית לסדר-היום, באמת כבר אי-אפשר להסביר את זה. אבל לפחות סגן שר התחבורה כאן. בינתיים, כששרת התחבורה מטיילת ברחבי העולם, שנת 2024 הייתה השנה הקטלנית ביותר בכבישי ישראל מזה 18 שנה, עם 439 הרוגים; זו עלייה של כמעט 20%. אגב, חבר הכנסת טיבי, בחברה הערבית – עלייה של 62% בשנת 2024. בשנת 2025 אנחנו סופרים כבר 180 הרוגים; זו עלייה של 11% לעומת שנת 2024. אם אני מסתכל על הנתונים של השנים האחרונות, דווקא בשנת 2022 הייתה ירידה, ואז, עם תחילת כהונת הממשלה הזאת, הייתה עלייה גם בשנת 2023, גם בשנת 2024, וכאמור, גם בשנת 2025. עד עכשיו הקצב לא לטובת הציבור, לצערי. יש הרבה מאוד סיבות לתופעה הזאת. חבר הכנסת שירי, אני זוכר איך הגדירו את הרלב"ד באחת הישיבות של ועדת הכספים כגוף לא אפקטיבי, אם אני זוכר נכון. גם מדברים על זה שהאכיפה של משטרת ישראל, המשטרה שהשר בן גביר אחראי לה, לא מספקת, בלשון המעטה. מעבר לאובדן בלתי נתפס של חיי אדם אנחנו מדברים גם על נזק כלכלי. תקשיבו, חבריי חברי הכנסת, העלות המשקית של תאונות הדרכים בשנת 2024 מוערכת כמעט ב-20 מיליארד שקלים; גם זו עלייה לעומת שנת 2023. המספר הזה מהווה 1% מכלל התוצר המקומי הגולמי. תחשבו על המספרים האלה – 20 מיליארד שקלים. באמת הייתי שמח מאוד לשמוע מה משרד התחבורה – קודם כול, איך משרד התחבורה מסביר את המצב העגום הזה, איך הגענו למצב הזה, ומה משרד התחבורה מתכוון לעשות, א. כדי להציל חיי אדם, שזה הכי חשוב; ב. להקטין את העלות המשקית, שבמצב הכלכלי של היום היא מאוד מאוד מכבידה על המשק הישראלי. תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. חברת הכנסת פרקש הכהן – איננה. חבר הכנסת טיבי.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, שנת 2024 הייתה השנה הקטלנית ביותר בכבישי ישראל זה 18 שנים. באותה שנה חלה עלייה של 19.8% במספר התאונות הקטלניות. שנת 2025 כבר חצתה את רף 180 ההרוגים נכון לחודש מאי. מדובר לא רק בטרגדיה אנושית מן המעלה הראשונה, אלא גם בנטל כבד, גם אנושי וגם כלכלי. על פי נתוני הרלב"ד, בשנת 2024 העלות המשקית של תאונות הדרכים בישראל עמדה על כ-17 מיליארד שקל בשנה – מעל 1% מהתוצר הלאומי באותה שנה. מעבר לפגיעה בבני אדם, בני אנוש, מדובר בפגיעה קשה בפריון העבודה, בעלויות רפואיות אדירות, בהוצאות של מערכת חירום ושיקום ובנזק ישיר לתשתיות. בשנת 2024 הייתה עלייה של 62% במספר הקורבנות בתאונות דרכים גם בחברה הערבית, כך שאצלנו בחברה הערבית יש את הפשיעה וקורבנות הרצח והפשיעה – 103 מתחילת השנה – תאונות הדרכים ותאונות עבודה. הטריאדה הזאת היא דבר נורא. קורבנות – היה אפשר לחסוך בחיי אדם. חוסר המעש או הכישלון של הממשלה בטיפול בנושאים האלה מביאים לתוצאות הטרגיות האלה. אפשר למשל לחזק את האכיפה. אפשר להקים – וצריך להקים – תוכנית ארצית רב-שנתית למניעת תאונות דרכים, שיפור תשתיות ועוד – במיוחד בנושא שיפור תשתיות, ואני מדבר גם על כבישים תוך-עירוניים וגם על כבישים בין-עירוניים. הדבר אולי יוריד את מספר תאונות הדרכים. משרד התחבורה לא עושה מספיק בנושא הזה, והתוצאות העגומות מדברות בעד עצמן. תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. ישיב סגן שר התחבורה חבר הכנסת מקלב. בבקשה, אדוני.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

תודה רבה. מכובדי היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד לענות על ההצעה לסדר-היום בנושא תאונות הדרכים. קודם כול, אני רוצה להודות לכם, חבר הכנסת בליאק, חבר הכנסת טיבי, שאתם מעלים את הנושא הזה. זה נושא חשוב מאוד. לא כולם יודעים שיש לכם בסך הכול מכסה, וצריך לבחור בנושא הזה כדי שהוא יעלה לסדר-היום של הכנסת וכדי לשכנע את נשיאות הכנסת שהנושא דחוף. ובאמת, חוץ מהנושא הביטחוני, הנושא הזה של תאונות דרכים הוא ראשון במעלה מבחינתי. הנושא כאוב מאוד לכולנו. מאחורי כל מספר זה משפחה, זה הרוג, זה כאב גדול מאוד של המשפחות, ואין ספק שחובה עלינו לפעול ללא לאות בנושא. כפי שאמרתם, מתחילת השנה ועד היום – 195 הרוגים יחסית לתקופה המקבילה, וזה מביא אותנו לעלייה של 1% ביחס לשנה שעברה. אתם צודקים שביחס ללפני שנתיים העלייה יותר גדולה. אין ספק שהיום בפרספקטיבה מאוחרת רואים שהמלחמה הגבירה את ההרוגים, ואולי תכף נגיע לזה. אין לי מידע מדויק. אבל בכל אופן, אני ישבתי בישיבות, ישבו בישיבות עם שרים, גם עם שר המשפטים וגם עם השר לביטחון לאומי וגם שרת התחבורה, שיזמה את הפגישה הזאת, עם רלב"ד, עם הרבה גופים. כולנו מודים שבנושא תאונות דרכים אפשר לחלק את זה לשלוש קטגוריות: נושא התשתיות, כפי שאמרתם, זה נושא אחד; הנושא השני הוא חינוך, תרבות, הרגלי נהיגה; הנושא השלישי הוא האכיפה ושפיטה. בתקופה הזאת יותר בולט, מאוד בולט, שהנושא הזה של הגורם האנושי ונושא האכיפה הוא דומיננטי במספר ההרוגים. גם אי-אפשר להתעלם מכך שאנחנו רואים יותר ויותר כבישים יותר רחבים, הרבה מהתשתיות שופרו, הגם שיש הרבה הרבה מה לעשות. אני גם מציין את חבר הכנסת טופורובסקי שמגיע – גם אתה שותף. ציינתי את חברי הכנסת שעושים כל שבוע מתוך כאב, מתוך השקעה גדולה מאוד, בדבר המאוד-מאוד כואב. חלק מהדברים כבר אמרתם. ברשותכם, יש לי כאן הרחבה על הפעילות – שאלתם מה משרד התחבורה עושה כדי למנוע; הדברים המרכזיים נעשים כמובן דרך הרלב"ד – צירי הפעולה המרכזיים. יש קידום בטיחות במרחב העירוני. יש לנו תוכנית עבודה, ומנסים לעמוד ביישום של זה. יש נושא של נהגים צעירים – שיפור תהליך ליווי של נהגים צעירים, ידע להורים וידע לילדים. יש הסברה להתנהגויות סיכון – מהירות, היסח דעת, חציה. יש הסברה בנושא הזה. יש נושא של הטיפול בדרכים בין-עירוניות, בתיעדוף, המלצות, שיפור הכשרת הנהג; בנייה של תוכנית לימודים מיוחדת לאופנועים; בחינת הכשרת נהג הרכב הפרטי; ריענון לרוכבי אופנוע, וכמובן, לנהגי רכב כבד – שמו על זה דגש, קידום הכשרה לנהגי רכב כבד, הכשרה מקצועית, הדרכות, הסעות תלמידים; תקצוב ובקרה של ניידות בטיחות לבדיקת תקינות כלי הרכב – מפעם לפעם אנחנו עוברים בכביש ורואים את זה. מילה מיוחדת על החברה הערבית. כפי שהוסבר פה, בחברה הערבית יש השיעור הכי גבוה של תאונות דרכים. התחומים שאנחנו מדברים – הסברה ממוקדת להורים, קמפיינים ייעודיים, סדנאות לנהגים צעירים וכו' – נעשה באופן ממוקד לחברה הערבית. חשוב לציין את זה – לא דווקא בתשתיות; גם תשתיות צריך לעשות, אבל התאונות, כשאנחנו סופרים את מספר ההרוגים בחברה הערבית, אנחנו לא סופרים אותם לפי איפה שהם גרים או מה הלאום שלהם. את הלאום אנחנו סופרים, אבל התאונות שלהם קורות גם בכביש 1 וגם בכביש 4 וגם בכבישים אחרים, כך ששמים יותר דגש על התרבות ועל הידע ועל המסוכנות מאשר דווקא על המקומות, בגלל שהמיפוי והמספרים מחודדים מתוך מי ששייך לחברה הערבית, גם אם תאונות נעשות בדברים אחרים. אבל ברשותכם אני רוצה להתעכב על הנושא של ועדת השרים לבטיחות בדרכים או למניעת תאונות דרכים. ביוזמת השרה, לפני כחודש ישבה בחדר הממשלה ועדת השרים שנוגעת למניעת תאונות דרכים, והשתתפו שר הבריאות, שר המשפטים, השר לביטחון לאומי, שר החינוך, וכמובן שרת התחבורה. גם אני השתתפתי בדיון הזה. אני ארצה לשקף לכם בקצרה מה עלה שם. אחרי דברי הפתיחה של השרה ביקשו מהרלב"ד שיציג את משנתו כגוף מתכלל ומייעץ ולא מעבר לזה; אנחנו חושבים שהוא צריך להיות הרבה יותר – הוא צריך להיות גוף ביצועי יותר למניעה, לתת לו יותר כלים, והוא באמת דן בכך. כמובן שהנושא התקציבי הוא נושא שעומד בראש כל פעילות שיש. כמובן, כמה שיותר תקציב – הפעילות יותר גדולה. אבל הרלב"ד לא ציין רק את הנושא התקציבי, הרלב"ד ציין בעיקר את הכלים שיהיו לו לפעול. מתברר, עוד פעם מתברר, שאין לו אפילו את המידע הבסיסי על מספר התאונות, מיקומן של התאונות, סיבת התאונות, מספר הפצועים – אין לו את המידע, הוא לא יכול לקבל את המידע. הוא נאבק לקבל נתונים. מתוך הנתונים אפשר לעבד, בוודאי בטכנולוגיה של היום – ואני יכול להרחיב בעניין הזה, כמה שטכנולוגיה ואפילו בינה מלאכותית יכולות לתת מענים, אם יש תאונה שחוזרת במקום מסוים, בשעה מסוימת ועוד. בהיותי סגן ראש עיריית ירושלים הייתה פנייה אליי על שכונה בירושלים. פנה שכן ואמר: יש במקום הזה תאונות דרכים שחוזרות על עצמן פעמיים בשנה בין התאריכים האלה באוגוסט בשעת בוקר, בין 07:00 ל-07:10. ואז מתברר שבאמת זווית השמש מסנוורת באותו זמן, והיא גורמת לאנשים להיכנס בתוך עמוד ההכוונה שם, כי הוא לא רואה לכמה שניות את הכביש. הדבר הזה מביא אותנו לכך שאם יש לך מידע ואתה באמת מעבד את המידע הזה, אתה יכול להגיע לפתרונות. אביא לכם דוגמה שאני העליתי אותה. למשל, אני חושב שחברת הביטוח, מעבר לרשויות המקומיות, קופת חולים, בתי החולים, מגן דוד אדום, הצלה – כל אלה, יש להם הרבה הרבה מידע. כשאני הגשתי, כמוכם, הצעה לסדר-היום על צמתים מסוימים, ביקשתי את הנתונים ולא קיבלתי, ידעתי שההיקפים הרבה יותר גדולים. כשביררתי, אמרו לי – הלכתי במקרה הזה לגופי ההצלה ומשם קיבלתי בצומת הזה הרבה הרבה יותר תמונות, עם תאריכים, עם נפגעים, מאשר קיבלתי מהרלב"ד, כי לא הייתה להם את העובדה הזאת. אני יכול להגיד לכם שכולם יודעים שחברות הביטוח, הן ייתנו את הנתונים, יהיו חייבות לתת את הנתונים. חברות הביטוח יודעות על 95% או 90% מתאונות הדרכים, כולל אופי התאונה, מיקום התאונה, מספר הנפגעים בתאונה. אז ברשותכם, אני אמנה את המסקנות של אותה ועדת שרים שהתכנסה – – –

נאור שירי (יש עתיד):

יש ועדת שרים?

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

ועדת השרים לענייני תאונות הדרכים, ועדת שרים שהתכנסה, אם אני לא טועה, ב-4 במאי או ב-5 באפריל. לפני כחודש התכנסה.

נאור שירי (יש עתיד):

לפני חודש. ניצלתם את זה שהשרה – – – הייתה בארץ. כמו ליקוי חמה. יש ועדת שרים, אולי זה – – –

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

כנראה. אם היית מקשיב לי קודם, אמרתי שהיא השתתפה. אז אתה רואה שהיא הייתה. ברשותך, חבר הכנסת נאור, אני חושב שזה חשוב לשמוע. אני חושב שזה השינוי המרכזי שיש בנושא הזה, והנושא הראשון ששיקפו שם ודיברו עליו זה הנושא של מידע שיש, והמידע הזה יתקבל בחקיקה שאנחנו נעשה לרלב"ד. עוד דבר – מתברר שלמשטרה, למשל, אין מאגר פסולים. יש 350 – אולי אני טועה אבל זה בערך המספר – פסולי נהיגה שנמצאים על הכביש, חלקם הגדול, ואין מי שיכול לאכוף. קשה מאוד – – –

נאור שירי (יש עתיד):

אין מאגר של פסולים?

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

מאגר של פסולי נהיגה, מאגר של פסולים, אנשים שלא עברו קורסים של נהיגה מונעת או פסילה – – –

נאור שירי (יש עתיד):

אז הרישיון שלהם נפסל ואף אחד לא יודע?

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

אין סנכרון מדויק של המשטרה עם משרד התחבורה. כדי שמשטרת התנועה תדע על מאגר הפסולים ותוכל לאכוף בזמן הנכון ובאופן הנכון, צריך לעשות איזה סוג של פעילות.

נאור שירי (יש עתיד):

השם יציל אותנו.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

עד הישיבה הבאה תוצג עמדה מגובשת של אגף התנועה ומנכ"ל משרד התחבורה. שר הכלכלה לקח על עצמו להוביל גיבוש של הצעה לבניית ענן מידע מסודר ועם פיתוח לשימושם של כלל הגורמים. צוות חקיקה – יוקם צוות בין-משרדי לקידום תיקוני חקיקה בשיתוף משטרת ישראל, ייעוץ וחקיקה של משרד המשפטים והרלב"ד. הרלב"ד תרכז את הנושא. רשימת עבירות לאכיפה – זה נושא שחשוב לדעת. על סמך מה המשטרה אוכפת היום? היא שמה לב שאופנועים, אוטובוסים – קשה להם, כי גם משטרת התנועה היא לא גוף חוקר, היא לא גוף שיודע לחקור את כל הסיבות בצורה מדעית, בצורה מקצועית. אני אתן לכם דוגמה שהבאתי בדיון הזה. לא מזמן משטרת ישראל, משטרת התנועה, שמה לעצמה יעדים בהיבטים של תגבור האכיפה בשני נושאים: היסח הדעת והנושא של נסיעה בנתיב השמאלי. למשל, נסיעה בנתיב השמאלי היא התפקיד של משטרת התנועה, אבל זה כדי שהתנועה תזרום ולא בגלל מניעת תאונות דרכים, ואנחנו רוצים למקד אותה. אנחנו גם נעשה בדיקה מיוחדת של מהירות הנסיעה לשני הצדדים – אני מסיים – מהירות הנסיעה לטוב ולמוטב. יש מקומות שאולי צריכים להקטין, ובמקום שצריך הפוך, צריך לתת יותר מהירות וששם האכיפה לא תתמקד, במקומות שבהם שאולי זה פחות הנושא שגורם לתאונות דרכים, אלא לפעמים זה כי אתה לא רוצה להחליף במקטעי כביש בין מהירות יותר גבוהה – בכביש אחד יש מקטע נסיעה שיכול להיות של 50 ק"מ או אפילו 40 ק"מ, שאתה יכול להחליף שם את מהירות הנסיעה. זה לא אומר שאם במקטע אחד אתה מגביל את הנסיעה – שאתה חייב בכל המקטעים. בשביל זה צריך לעשות תוכנית מסודרת. הדבר האחרון – מערכת השיפוט. אין ספק שמערכת השיפוט היא לא גורם מרתיע. הנתונים על בתי משפט – הם דנים בעבירות תנועה אחרי כמה שנים. אז שפיטה מאוד מהירה, ותחושה שהחלק הזה של אכיפה ושפיטה צריך לקבל תגבור. אלה היעדים של ועדת השרים לחקיקה. אני אתייחס בכל אופן גם למה שדיברתם עליו, לעלות המשקית. זה נכון מאוד. יש כאן רואה חשבון, ולא צריך להיות רואה חשבון מדופלם כדי להבין שזו עלות גבוהה. אבל אתם צודקים, אני גם חושב שצריך להשקיע הרבה יותר. באופן כללי, אני עוקב אחרי הדיונים בוועדת הכספים או אחרי הדיונים בוועדת הכנסת, ואני לא פעם שומע בשיח שלנו, שאם אנחנו היינו בתחום הבריאות משקיעים יותר במניעה – היה הרבה הרבה יותר זול למשרד הבריאות אם הוא היה יכול להשקיע את הדברים במניעה מאשר אחרי זה בטיפול. היום האשפוז והניתוחים והטיפולים, הם הרבה הרבה יותר יקרים, כשהיית יכול לעשות את זה בתחום ההסברה. זה נכון גם בתחום הנושא של פשיעה, מניעה בפשיעה, וזה גם נכון לגבי דברים של רווחה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

20 מיליארד שקל בשנה.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

אין ספק, באמת צריך להביא השקעה יותר גדולה במניעה. אנחנו חושבים שיש אפקטיביות.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

במי זה תלוי?

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

תלוי בתקציבים. ככל שהאוצר ייתן יותר, אנחנו מוציאים. עכשיו, חלק מהמסקנות – תהיה פגישה עוד פעם, יחד עם שר האוצר, שישתתף בישיבה, ויחד עם שרת התחבורה. הרי יש תקציב היום – להגדיל את התקציב באופן ייעודי. אני שוב מודה לכם על הדברים האלה. אין ספק שעצם זה שאנחנו מודעים לכך שהמלחמה בתאונות הדרכים מביאה את מספר החללים הרב ביותר, ואני חושב שזו לא גזרה בידי שמיים – –

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

– – אנחנו נעשה מספיק, את האמצעים, ונעשה את ההשתדלות המרבית. תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

מצוין. אתם רוצים להצביע? על ועדה? מליאה? מה אתם רוצים?

נאור שירי (יש עתיד):

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

ועדת כלכלה, בליאק? אז אנחנו נצביע על העברת הנושא לדיון בוועדת הכלכלה. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה התקבלה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

שישה בעד, אין מתנגדים. הנושא יעבור להמשך דיון בוועדת הכלכלה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

ההצעה הבאה גם היא הצעה דחופה לסדר-היום, בנושא: הכרזה על שנת בצורת והענקת סיוע כלכלי מיידי לחקלאים. את ההצעה הגישו חברי הכנסת קרויזר ושוסטר. חבר הכנסת קרויזר, אתה ראשון? בבקשה, אדוני.

נאור שירי (יש עתיד):

קרויזר, שמעתי שאתם שמים קרטון ליד הלשכה של יולי.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

של יולי? למה?

נאור שירי (יש עתיד):

שיעביר את הדברים.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

יא אללה. אתה יודע, הממשלה שלכם הייתה לא מזמן, אני לא זוכר שהחרדים נהרו לבקו"ם. מה, הוא הולך לעזוב?

קריאות:

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, סגן השר, סגן השרה הנכבד, ישראל מתייבשת, והחקלאות שלנו משוועת לעזרה. השנה האחרונה התאפיינה ביובש קיצוני, במיעוט משקעים חריג. מציאות זו הותירה שדות צחיחים, מטעים מתייבשים וחקלאים שנלחמים לשרוד. מדובר במשבר לאומי של ממש, עם השפעות ישירות על ביטחון המזון, על ההתיישבות ועל הפריפריה. נכון, בסיוע של חברי ובהובלתו של חבר הכנסת שוסטר, שר החקלאות, השדולה החקלאית, אושר חוק המים, חוק שהוא משמעותי וחשוב, וזה הכיוון, זה הצעד. הוא נועד להפחית את תעריפי המים לחקלאות, כולל המחיר על מי קולחין, וליעל את המערכת הממשלתית לניהול משק המים. אבל התיקון הזה, חשוב ככל שיהיה, ייכנס לתוקף לקראת 2026, והחקלאים – הם לא יכולים לחכות. המשבר כאן ועכשיו. הם זקוקים לפיצויים; הם זקוקים להזרמת מים מיידית, לא להבטחות; הם זקוקים לתוכנית חירום שתבטיח את המשך קיומם. במקביל, בלי להבין את עומק הפגיעה, הוחלט על מהלך שאנחנו עוד נאבקים כדי לעצור אותו – ביטול כלל המכסים על יבוא מוצאי חקלאות מארצות הברית, החלטה שעל פניו נראית כצעד להורדת מחירים, אך בפועל, עלולה לחסל את החקלאות. החקלאי הישראלי, שמתמודד ממילא עם יוקר תשומות, רגולציה נוקשה, מזג אוויר משתנה ופערי תיווך, לא יוכל לעמוד גם מול תוצרת מסובסדת מארצות הברית. ביטול המכסים בעת הזו הוא לא פתרון, הוא גזר דין. ההחלטה הזו, חברים, תלויה במעבר בוועדת הכספים, ושם אנחנו כמובן נתנגד להחלטה הזאת ולא ניתן לה לעבור. משבר המים והיבוא הפרוע חייבים להיות בסדר העדיפויות הלאומי. אנו דורשים משר האוצר כי לצד ההכרזה הברוכה על שנת בצורת, יופעלו מסלולי פיצוי מיידיים וישירים לחקלאים, במיוחד באזורים המרוחקים. במקביל, יש לעצור את ביטול המכסים עד לקיום בחינה מקצועית ומעמיקה של השלכות המהלך. זה לא הזמן לניסויים, זה הזמן להחלטות שקולות, אחראיות, שמבינות את הקשר הישיר שבין חקלאות לחוסן לאומי. חבריי וחברותיי, אם אנחנו רוצים לשמור על עתיד החקלאות הישראלית, אם אנחנו רוצים ביטחון מזון אמיתי ולא תלות ביבוא, עלינו להמשיך לפעול, עלינו להמשיך ולהוביל למען החקלאות, למען החקלאים, למען התוצרת המקומית, למען ההתיישבות, למען מדינה חזקה, עצמאית ובטוחה. תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. חבר הכנסת שוסטר.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מודה לחבר הכנסת קרויזר על היוזמה. אני מצטרף לדברים החד-משמעיים לגבי הנושא של ביטול ההיטלים או המיסוי, שעלול לפגוע אנושות בכמה ענפים חיוניים ביותר, בעיקר לפריפריות שלנו. אני מציע שנשקיע מאמץ כדי למצוא פתרון מול ממשלת ארצות הברית. יש לנו מה להציע להם גם בתחום החקלאי, כדי לשפר את מאזן הסחר איתם מבחינתם. אנחנו דורשים משר האוצר להכריז מייד על שנת בצורת – שנה קשה ביותר, אולי הקשה ביותר שנספרה. הבעיות הן בעיקר בפריפריות של מדינת ישראל – גליל עליון, גולן, דרום, ערבה. החקלאים שלנו צריכים ודאות, ואנחנו עושים את זה בחלקים מסוימים מהאג'נדה, אבל בהקשר הזה אנחנו צריכים לפעול מהר. יש בעיה קונקרטית שנצטרך לוודא שרשות המים ומשרד החקלאות מוצאים לה פתרון, וזו העובדה שכתוצאה ממחסור במים החקלאים צרכו יותר, ולכן יש גם עלויות שמוטלות עליהם כשהם חורגים, ואת זה צריך לפתור. כמובן, את כל מה שקשור בתוכנית השיקום בפריפריות, אותו חוק מים שחברי הזכיר, צריך לבצע. אנחנו מניחים שאתם מבינים שהכרזה של שר האוצר, בהמלצה של שר החקלאות שכבר קיימת, להכריז על שנת בצורת, היא לא רק סמלית. זה כמובן מניע מערך של פיצויים וסיוע לחקלאים שנפגעו ברגעים הלא-פשוטים, ואני מבין שאנחנו מבקשים להעביר בהקדם את הנושא למעקב. הוא היה בדיון למעקב, כי עדיין לא הוכרזה הכרזת הבצורת ועדיין אין את התשובה מהרשויות הרלוונטיות על מתן פיצויים, מתן מחירים מתאימים והשקת תוכניות הפיתוח המתאימות. אנחנו מבקשים להעביר את זה לוועדת הכלכלה. תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. מי ישיב? אדוני שר התרבות והספורט, בשמו של שר החקלאות וביטחון המזון.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, להלן מענה שר החקלאות בנושא: מדינת ישראל נמצאת במשבר מים לאומי. זו עובדה. שנת 2025 היא השנה הקשה ביותר מקום המדינה בנושא הזה. בהיבטי המים השנה, רשות המים הקצתה 300 מיליון קוב מים שפירים לחקלאות במערכת הארצית, שהינה מערכת שמחברת את העולם החקלאי למוביל הארצי ואל מתקני ההתפלה. לצד זאת, 151 מיליון קוב מי שפד"ן מסופקים לחקלאות, וכן מאות מיליוני קוב מי קולחין. קיים אתגר אדיר בתשתיות כאשר אזורים נרחבים אינם מחוברים למערכת הארצית, הם מנותקים בעצם ואינם יכולים להשתמש במי קולחין, והם בעצם נעדרי חלופת קולחין. במקומות אלו נמצאים המים בימים כתיקונם במשורה, ובעיתות משבר – במחסור של ממש, הפוגע בחקלאות ובביטחון המזון. השנה יכולה רשות המים לספק את דרישות המים במערכת ארצית, אולם חקלאים רבים צפויים להיות בחריגה לעומת ההקצאה שניתנה להם, בשל היעדר הגשמים, שהוריד את מלאי המים בקרקע, החום וגם ההתאדות המרובה, שדורשים בעצם השקיית יתר. מדובר בירידה דה פקטו של כ-30% לעומת שנים קודמות, וזו פגיעה שבעצם עשויה להוביל לייבוש של 38,000 דונם גד"ש ופגיעה ב-55,000 דונם מטעים. הנזק הישיר לחקלאים עשוי לעמוד על כ-1.5 מיליארד שקל לטווח הבינוני בעקבות חיסול גד"שים ועקירת עצים. אז חייבים לציין ששר החקלאות אכן פנה לשר האוצר בנושא, הציג לו כמה הצעות לייעול כדי לפתור את המשבר, והוא גם ניהל שיח מקצועי מול אגף התקציבים. השר מאמין שצריך להשקיע בתשתיות מים שפירים, מי שפד"ן ומי קולחין ולחבר את כל האזורים למערכת הארצית. בהתאם לצורכי המשק, יש להגביר את רכישת המים המותפלים ולפעול להקדמת השמשה של מתקני התפלה נוספים, ואף לבנות מתקן התפלה בצפון. עלינו לבצע השקעות תקציביות משמעותיות לצורך כך, ובנוסף, על המדינה להשכיל באופן מיידי להשקיע בתשתיות מים שפירים באזורים המנותקים כדי לחבר אותם למערכת הארצית ולמזער את הנזק. שר האנרגיה והתשתיות, שעימו שר החקלאות נפגש כבר בשבוע שעבר, תומך במדיניות הזו ובצורך לתמוך בחקלאות ובחקלאים שעה שמשק המים מתמודד עם אתגרים אלו. הנושא בדבר ההכרזה על שנת בצורת מצוי על שולחנו של שר האוצר, כמו גם הדרישה למציאת מקור תקציבי. תודה רבה.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

ועדת הכלכלה.

היו"ר ניסים ואטורי:

אוקיי. לפי בקשת המציעים, אנחנו נצביע על העברת הנושא לוועדת הכלכלה להמשך דיון. אתה במקום, קרויזר? הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה.

היו"ר ניסים ואטורי:

שישה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי ההצעה תעבור לוועדת הכלכלה להמשך דיון.

היו"ר ניסים ואטורי:

ההצעה הבאה גם היא הצעה דחופה לסדר-היום, בנושא: גל האלימות השוטף את המדינה. את ההצעה הגישו חברי הכנסת רון כץ, עידן רול וינון אזולאי. ראשון המנמקים, חבר הכנסת רון כץ, בבקשה.

רון כץ (יש עתיד):

אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, את ההצעה הזו הנחתי מייד עם צאת חג השבועות, כי אי-אפשר יותר להתעלם מהכישלון המהדהד של בן גביר כשר לביטחון לאומי, או איך שהוא לא קורא לעצמו. בסופו של דבר צריך לבחון כל שר וכל אדם במעשים ובתוצאות. התוצאות במקרה הזה הן רציחות על גבי רציחות, ואנחנו מדברים על מספרים שהם באמת בלתי נתפסים במדינת ישראל – על שבעה אזרחים שנרצחו במהלך החג רק בתוך 48 שעות. 14 נשים נרצחו, רובן על רקע מגדרי ואלימות במשפחה, שלא לדבר על תחום שלא מעניין אותו בכלל – 103 אזרחים שנרצחו בחברה הערבית. אני שואל את עצמי: איפה הוא? איפה בן גביר? איפה המשטרה? היום הוא היה על הדוכן, ממש לפניי, ואמר: מהיום שמוניתי לשר רק טוב קרה פה. ואני מאתגר אותו ואת כל עם ישראל: מה טוב? מה קרה פה? העלית את שכר השוטרים? מה עשית כדי למגר את הפשיעה בחברה הערבית, שזולגת אלינו? זה מגיע לכל אחד. תשמעו את שיחות הפרוטקשן – שאתה, אדוני היו"ר, מכיר טוב – תשמעו את שיחות הפרוטקשן שיש בצפון ובדרום וגם במרכז הארץ. אין אזרח במדינת ישראל שלא חושש באמת להיפגע מאיזשהו מעשה אלימות. יושב פה שר הספורט – תראו מה קרה במשחק האחרון של גביע המדינה. תראו מה קורה בכל המשחקים. אין הרתעה. אין הרתעה כי אין מי שייתן את המדיניות להרתעה. לא מספיק להגיע להריסת בית ולעשות סרטון טיקטוק. זה נותן מחיאות כפיים, זה נותן לייקים, אבל זה לא נותן ביטחון במדינת ישראל. בחרו אותך בשביל להראות מי בעל הבית. אז התשובה העצובה היא שאין בעל בית. אין בעל בית במדינת ישראל בכל מה שקשור לאכיפת החוק. כל אזרח במדינת ישראל יודע שהוא עלול להיקלע למקרה אלימות. האדם – איש הישר בעיניו יעשה. אין היום למי לפנות. אתה מתקשר היום למשטרה – אני מקבל פניות של אנשים שמדווחים על פשע ואחרי 20 דקות מקבלים מענה. אז מה אתה עושה במשרד שלוש שנים? מה אתה עושה במשרד שלוש שנים? שלא לדבר גם על הכבאות שקורסת ועל שירות בתי הסוהר. בסופו של דבר, אזרחי מדינת ישראל רוצים לראות תוצאות, לא משנה ממי. רוצים לראות תוצאות. אז אנחנו מבינים שהטראפיק בטיקטוק ירד ולא מעלים סרטונים וכמעט שלא הולכים להתראיין, כי אין לו מה להגיד. בסופו של דבר, אחרי כל החרטות שהוא מוכר לציבור הישראלי, הוא לא מסוגל לענות על שאלה אחת: איך אתה מסביר את העלייה הדרמטית במקרי הפשיעה במדינת ישראל? מפה אני דורש תוכנית לאומית למיגור הפשיעה, ושתהיה שקופה לציבור ושנבין מה הולך לקרות בעתיד של מדינת ישראל. אני לא מוכן לעמוד מנגד על ההפקרה והמינוי ההזוי הזה, שנתנו לאדם לא כשיר לנהל את הגוף החשוב ביותר במדינת ישראל, שאמור לדאוג לביטחון שלנו. תודה, אדוני, על הסבלנות.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח. ישיב על ההצעה השר מיקי זוהר.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, הממשלה הזאת עשתה צעדים שלא נעשו שנים ארוכות, ויש שיאמרו שלא נעשו מעולם, על מנת לחזק את משטרת ישראל ואת ביטחון הפנים שבמדינה – –

רון כץ (יש עתיד):

מיקי, זו התשובה של בן גביר?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אני קורא את התשובה של בן גביר. – – והכול תוך כדי מלחמה שמדינת ישראל לא ידעה כמותה. בתחום החקיקה: חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה – חוק הפרוטקשן, או בשמו הרשמי, חוק העונשין (תיקון מס' 146 והוראת שעה), התשפ"ג–2023; חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי-חוקיים; חוק הגנה על בסיסי צה"ל. יש תקציב וכוח אדם במספרים חסרי תקדים. לראשונה זה עשרות שנים ניתנה תוספת של אלפי שקלים למשכורות השוטרים והסוהרים, והצטרפו אלפי שוטרים חדשים למשטרת ישראל. הוקמו יחידות חדשות לטיפול בפרוטקשן והחל לקום המשמר הלאומי, שייעודו בין היתר טיפול בפשיעה החמורה. כפי שפורסם בשבועות האחרונים, קולות שונים בשב"כ הכריזו כי ארגוני הפשיעה בחברה הערבית הפכו לסכנה ביטחונית למדינת ישראל, תוך שציינו שהפשיעה בחברה הערבית היא סכנה לביטחון המדינה ואף הזהירו משומר חומות 2 בהיקפים גדולים בעשרות מונים. ללא מעורבות השב"כ והכלים המיוחדים שיש לו, לא ניתן יהיה להכניע את ארגוני הפשיעה, שהפכו למיליציות טרור חמושות, עם אמל"ח שלא מבייש גדודים שלמים של לוחמים – אמל"ח שנגנב כתוצאה מהמלחמה המתמשכת והיעדר אכיפה מצד צה"ל. צעד נוסף שהוכרז עליו על ידי ראש הממשלה בוועדת שרים לענייני הפשיעה בחברה הערבית, שהתכנסה בשבוע שעבר, הוא להכריז על ארגוני הפשיעה כארגוני טרור, על כל המשמעויות הנלוות לכך. הייעוץ המשפטי לממשלה ביקש שהות של כמה ימים על מנת לבדוק אם יש מניעה משפטית לכך. צריך לקוות שהשכל הישר יגבר על כל מיני מניעות וקשיים שקיימים רק פה במדינת ישראל.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. המציע, מסופק מהתשובה?

רון כץ (יש עתיד):

לא. להעביר את זה לוועדה. כלכלה.

היו"ר ניסים ואטורי:

ביטחון לאומי, לא?

רון כץ (יש עתיד):

כלכלה.

אופיר כץ (הליכוד):

מה קשורה אלימות לכלכלה?

רון כץ (יש עתיד):

אני לא רוצה להפריע, לעשות להם סכסוך בתוך הסיעה. אתה רוצה אצלך? אין לי בעיה. ועדת הכנסת.

היו"ר ניסים ואטורי:

הוא כנראה חושב שזו בעיה של תקציב.

אופיר כץ (הליכוד):

למה, יש יותר ישר מפוגל?

רון כץ (יש עתיד):

לא, אין לי בעיה, אני לא רוצה שיהיה – – –

היו"ר ניסים ואטורי:

למה שיהיה לו?

קריאה:

ביטחון לאומי.

רון כץ (יש עתיד):

אין בעיה.

היו"ר ניסים ואטורי:

ביטחון לאומי. אנחנו נצביע – – –

קריאה:

היו"ר ניסים ואטורי:

רגע. סליחה, בואו תשבו פה. הצבעה על העברת הנושא לדיון בוועדת הכלכלה.

רון כץ (יש עתיד):

לא, ביטחון לאומי.

היו"ר ניסים ואטורי:

ביטחון לאומי, סליחה. חזרתי בי. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 3 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה.

היו"ר ניסים ואטורי:

שלושה בעד, אין מתנגדים. ההצעה תעבור להמשך דיון בוועדה לביטחון לאומי.

היו"ר ניסים ואטורי:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 22) (הרחבת הזכות להסתלקות), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת שמחה רוטמן, לקריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת שמחה רוטמן.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני הבטחתי למנהלות הסיעות שאני אדבר לא פחות משעתיים, ואני הולך לעמוד באתגר הזה, אני מקווה. לא פחות משעתיים, זה היה הסיכום שלי עם דניאל. לא, בכל זאת אני אדבר בקצרה, ברשותך, אדוני היו"ר, כי הצעת החוק הזאת היא מאוד פשוטה. הצעת החוק הזאת מדברת על כך – יש מושג שנקרא "הסתלקות מירושה"; כאשר יש כמה יורשים, יכולים להסתלק חלק מהיורשים לטובת אחד מהיורשים האחרים. הזכות הזאת להסתלקות מוגבלת מכל מיני סיבות היסטוריות. מה שקרה זה שבמסגרת התיקונים לחוק הירושה שבאו מייד לאחר תחילת מבצע חרבות ברזל, גילינו שהמגבלה הזאת מייצרת ביורוקרטיה מאוד מאוד קשה במקרה שמשפחה – בוודאי בעידן של המשפחות המורכבות של ימינו – לפעמים יש מצב שאנשים מגדלים את הילדים של בני הזוג מנישואים קודמים. חווינו את זה בצורה מאוד מאוד קשה בסיטואציה של חרבות ברזל, ולזה עשינו הוראת שעה ספציפית. נחשפנו למציאות הזאת בוועדת החוקה, והגשתי הצעת חוק שמאפשרת הסתלקות גם למעגלים יותר רחבים, לא רק למעגלים המצומצמים שהיו קודם לכן. קודם לכן היה רק "ילדו" – הוספנו "בן זוגו לשעבר, ילדו או צאצאו", או מי שהמוריש ראה אותו כילדו או צאצאו של אדם כאמור – "הורהו, אחיו או צאצאו". לעניין צוואה, זוכה – לפעמים יש מקרים שבהם אדם כולל בצוואתו אנשים בקרבת משפחה קצת יותר רחוקה, בני דודים וכדומה – כל מי שמופיע בצוואה של האדם או שהוא יורש על פי דין מהמעגלים המדוברים, ניתן להסתלק לטובתו. החלופה להסתלקות, הרבה מאוד פעמים יש לה ביורוקרטיה מאוד קשה, בייחוד כשמדובר בנכסי מקרקעין. כשאתה לא יכול להסתלק, אתה צריך קודם לבצע העברה פעם אחת, לקבל את זה לרשותך, לרשום את זה על שמך, ואז להעביר את זה בעסקת מכר או בעסקת מתנה לאדם שאתה רוצה. כשמדובר בדירת מגורים, למשל, זה דבר שיכול להיות מאוד מאוד קשה. לפעמים מדובר בקטינים שהם יורשים חלק מהאירוע, ואז אתה צריך לכל עסקה במקרקעין שלהם גם עוד אישור בית משפט ועוד אפוטרופסות. מדובר בנטל גם ביורוקרטי וגם מהותי שאותו אנחנו רוצים לבטל. לכן מוצע לתקן את חוק הירושה בהתאם. אני מבקש מחבריי לתמוך בהצעת החוק בקריאה הראשונה. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. נרשמו כמה דוברים, רובם לא נמצאים פה. האם מישהו רוצה לדבר?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני רוצה לדבר.

היו"ר ניסים ואטורי:

חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. אחר כך – עמית הלוי. הרשימה סגורה, דרך אגב.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב בראש. אני אדבר קצר. אני רוצה להשתתף בצער של המשפחה של אלון פרקס. אלון, בן 27, מכברי, לוחם בגדוד הסיור 6646 מעוצבת שועלי מרום, נפל אמש ברצועת עזה. אני רוצה לספר לכם שאלון היה בסבב רביעי של מילואים. לצידו נפצע חברו הטוב, נפצע קשה. אנחנו הרבה פעמים מדברים על ההרוגים, אבל הפצועים, לפחות מי שהיה בשיבא – רובם בעיקר עם פציעה שתימשך ותילקח איתם כל החיים. אלון התחיל את המילואים שלו אחרי 7 באוקטובר בג'נין, משם עבר לחאן יונס, משם לצפון, ועכשיו בעצם סיים את חייו בסבב נוסף בעזה. אלון עשה 350 ימי מילואים. עכשיו, אני רוצה להגיד לך משהו, מיקי לוי, מכיוון שאמרת שהבן שלך מתגייס.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

מיקי זוהר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מיקי זוהר, סליחה. מיקי לוי זה בצד השני. אי-אפשר מצד אחד להשתתף בצער, ללכת לנחם, ללכת, להבדיל, לשיבא לראות את הפצועים, ולהגיד: צריך לבוא בפשרה ובנועם. מה שהיה ב-7 באוקטובר – אי-אפשר יותר. אי-אפשר להכיל את זה יותר. אי-אפשר שאחיין שלי משתחרר לפני שבועיים, אחרי שלוש שנים ביחס"ר הבדואי בכרם שלום, ומקבל אחרי שבוע צו 8, וכשאני שואלת אותו: עד מתי התאריך? אין תאריך. אי-אפשר. עכשיו, אתה כבר שר בכיר, אתה חבר כנסת שנים – די, מספיק. מספיק. אין יותר פשרות, אין יותר נחמדות. צריך לבוא ולתת סנקציות. אתה עמדת כאן במליאה, ואני אמרתי לך בנועם ודיברתי אליך יפה, לא צעקתי, חלילה לא השתלחתי. להפך, באתי וסיפרתי לך את הסיפור האישי שלי מהבית עם אחיין שלי שקיבל צו 8 לתאריך שאין – אין תאריך. תבוא ותגיד: למה הוא צריך לשאת בנטל, אחרי שלוש שנים להמשיך, ואחד אחר לא? עכשיו, אתה אומר "לומדי תורה", אבל אתה לא מסוגל לבוא ולהגיד כאן שמי שלא לומד תורה, ואם כן – תבוא לפה ותתקן, כי זה מה ששאלתי אותך בנועם.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אמרתי את זה. אמרתי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא. לא אמרת שיהיו להם סנקציות.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אמרתי דבר פשוט.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז תבוא לפה ותגיד. תגיד: צריך לא לתת להם רישיון. כי בינתיים היחיד שאומר את זה זה יולי.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

את עם המיקרופון. זה לא פייר, את עם המיקרופון ואני לא.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, אתה יכול לעלות מתי שאתה רוצה.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

לא, אני לא מצליח לחדד את הדברים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה יכול, נו. אתה כבר מכיר אותי.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

לא אמרתי שלא יהיו סנקציות. אמרתי שצריך לעשות איזושהי הסכמה לגבי הסנקציות. זה – 1; 2., אמרתי, מי שלא לומד תורה צריך ללכת לצבא, אמרתי; 3. אמרתי שהפשרה עדיפה מרוח הקרב הזאת, כי רוח הקרב הזאת מפלגת את העם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז למה אתה לא מגבה את יולי אדלשטיין?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

היא מפלגת את העם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה אתה לא מגבה אותו? תראה את הסנקציות שיולי אמר: רישיון נהיגה, אי-אפשר לטוס לחו"ל – למה? למה אתם לא מגבים אותו? תשמע, הוא לא מהמפלגה שלי.

טלי גוטליב (הליכוד):

נראה אם תרצי להטיל סנקציות כאלה לדוגמה על ערבים. סתם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אגב, אין לי בעיה, אבל מה לעשות שיש כאלה שמקבלים צו ויש כאלה שלא? אני אסכם, כי נתתי לך לדבר. תן לי רק עוד דקה.

היו"ר ניסים ואטורי:

למה? שתיים, שלוש, חופשי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה. אני רוצה להגיד לך משהו. גם ככה אין הרבה דוברים. את מה שהיה, אי-אפשר יותר לספוג. סיימנו. אם לא תביאו סנקציות ברורות כמו שהציע חבר כנסת מהמפלגה שלכם, גם הבן שלך, ולא רק האחיין שלי שעכשיו השתחרר, יסיים את שלוש השנים ויקבל צו 8 עד אין-סוף. זה לא עובד ככה, לא עובד, כי כשאני השתחררתי מהצבא אחרי חמש שנים – השתחררתי מהצבא. עשיתי מילואים שנה וזהו. ואין סיבה שאף אחד מאיתנו לא יבין שכדי לעזור להם – אני מסיימת – צריך יותר חיילים. לא קופון – – –

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אין מחלוקת. אין מחלוקת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז תבוא ותגיד שמי שלא יתגייס, יקבל סנקציות.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אין מחלוקת שצריך עוד חיילים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא נתת לי את זה, מיקי, בוא. אנחנו מכירים לא מהיום. תודה, אדוני.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אין מחלוקת שצריך עוד חיילים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב בראש.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי.

עמית הלוי (הליכוד):

אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אזרחי ישראל, האורחים שנמצאים כאן, אני לפני הרבה שנים קיבלתי על עצמי כלל, ומשעה שנבחרתי לכנסת קיבלתי אותו ביתר אדיקות, וזה לעולם לוותר בדברים הטפלים ולהתעקש על הדברים החשובים; להילחם על העקרונות ולהתפשר על הזוטות. ההבחנה הזאת, אני חושב, בפרט בשדה הפוליטי – היא נכונה בכל תחום, ההבחנה בין עיקר לטפל, אבל במערכת הפוליטית בפרט, כיוון שהיא סופחת אל תוכה כל מיני מתחים ומאבקים אישיים הרבה פעמים, אז אפשר להיגרר אל הדברים הטפלים, הפחות-חשובים, ולתת לדברים הקטנים של החיים להשתלט עלינו. לכן צריך להקפיד על הדבר הזה, להילחם על העקרונות ולוותר על הדברים הטפלים. יש עוד משהו. גם בדברים החשובים צריך לעשות סדר עדיפויות. יש חשובים יותר ויש חשובים פחות, ואני אומר את זה כי היום יש דבר אחד שנמצא בראש סדר העדיפויות הלאומי, שצריך להיות בראש סדר העדיפויות של כל אחת ואחד כאן בבית הזה, וזה ניצחון. ניצחון מלא, ניצחון מוחלט. לא בערך, לא כאילו – ניצחון. כל שאר הדברים טפלים לדבר הזה. כל שאר הדברים – חוקים, חשובים ככל שיהיו, גם אם הם חשובים, הם חשובים פחות מניצחון במלחמה. לכן אני אומר כאן לחבריי בקואליציה על כל מרכיביה: אבוי, אבוי אם בשעת מלחמה אנחנו נפיל את הקואליציה, אם בשעת מלחמה אנחנו נפיל את הממשלה. בשעת מלחמה מרחיבים ממשלה. האנשים פה מיש עתיד, חברת הכנסת בן ארי ואחרים, היו צריכים להצטרף לממשלה. לא מפילים ממשלה בזמן מלחמה, לא בשעה שכוחותינו בכל הזירות צריכים להילחם, צריכים לנצח.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מתי תסתיים המלחמה הזאת? מתי? אתה בעצמך אומר שהמלחמה הזאת לא מובילה לכלום.

עמית הלוי (הליכוד):

צריכים לנצח.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה אמרת את זה.

עמית הלוי (הליכוד):

צריך לעשות את המלחמה אחרת, נכון. צריך לעשות את המלחמה אחרת, אבל צריך להילחם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה הדיחו אותך מחוץ וביטחון?

עמית הלוי (הליכוד):

צריך לעשות את המלחמה אחרת, אבל צריך להילחם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שמעתי שמחזירים אותך לחוץ וביטחון.

עמית הלוי (הליכוד):

צריך לעשות את המלחמה אחרת, אבל צריך להילחם ולנצח.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל כמה זמן? כמה זמן?

עמית הלוי (הליכוד):

מה שיקרה אם יהיו כאן בחירות, מירב – איזה כאוס, איזו פלגנות פנימית. איזה מתחים בחזית, חיילים שישבו בחזית – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה, אתה חושב שאין מתח?

עמית הלוי (הליכוד):

– – במקום להתרכז באויב העיקרי, וזה האויב הניאו-נאצי שבעזה. לכן אני אומר כאן ליו"ר – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

עוד כמה זמן תסתיים המלחמה הזאת? כמה?

עמית הלוי (הליכוד):

ברגע – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

שמה?

עמית הלוי (הליכוד):

ברגע שהרמטכ"ל יציג תוכנית עם – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

די, שנה וחצי, כמה אתם רוצים להילחם?

עמית הלוי (הליכוד):

ברגע שהרמטכ"ל יציג תוכנית של מלחמה, המלחמה תסתיים תוך חודשיים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

די עם הרמטכ"ל, כבר התחלף רמטכ"ל ואנחנו עדיין במלחמה הזאת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תוך חודשיים. בשביל זה צריך שינוי, ועל זה אני באמת עומד. לכן אני אומר כאן – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה בעצמך אומר את זה.

עמית הלוי (הליכוד):

– – גם לחבריי בש"ס וחבריי ביהדות התורה ולכל שאר מרכיבי הקואליציה: תגלו אחריות לאומית, אל תחצו את הקו האדום הזה של הפלת ממשלה בעת מלחמה. תודה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חברת הכנסת קטי שטרית.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה, מחזירים אותך לחוץ וביטחון?

עמית הלוי (הליכוד):

כממלא מקום.

מירב בן ארי (יש עתיד):

בסדר, זו רגל בדלת, חביבי. תשמע לי.

היו"ר ניסים ואטורי:

מי כמוך יודעת, מירב.

מירב בן ארי (יש עתיד):

נכון, אני ממלאת מקום בסך הכול. אגב, היו לי ארבע שנים עם יולי כשהיה יו"ר ועדת חוץ וביטחון והיה לי אחלה. הספיק לי.

היו"ר ניסים ואטורי:

מתי זה היה עם יולי?

מירב בן ארי (יש עתיד):

מ-2015 עד 2019, הוא היה יו"ר הוועדה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

חברים, אני חושבת שכדאי שתשמעו את מה שאני אומרת, כי זה סיפור מאוד עצוב. מירב, זה קשור גם למה שאמרת. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מכהנת גם כיושבת-ראש –אפשר שקט שם? אפשר שקט שם, חברים? אתה יכול להתחיל לי מחדש?

היו"ר ניסים ואטורי:

חברים. לא, נראה לי שאת עושה את זה יפה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

לא, נשמה, אבל אני מורה, אז אני עושה את זה. אבל עכשיו תתחיל מהתחלה.

טלי גוטליב (הליכוד):

מנהלת בית ספר.

היו"ר ניסים ואטורי:

מי שלא רוצה לעמוד בפינה – נא לא להפריע.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

קטי, זאת הסגולה של המקום הזה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אני שמה אותך בפינה.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

קטי, זאת הסגולה של מי שעומד פה, לדבר ולהפריע, פשוט.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

לא נכון. זאת הוצאת דיבה עכשיו.

היו"ר ניסים ואטורי:

זה הספסל האחורי של האוטובוס.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אפשר מהתחלה, אדוני היושב-ראש? תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מכהנת גם כיושבת-ראש השדולה לבריאות הנפש ומניעת אובדנות בכנסת, ומאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל אני נחשפת למגמות מאוד מאוד מדאיגות ולעלייה בהתקפי הפוסט-טראומה בקרב חיילי צה"ל. הם יוצאים משם, הם יוצאים אנשים אחרים לגמרי, עם פוסט-טראומה. אני רוצה לספר על מקרה טרגי מאוד שאירע לאחרונה בעיר עפולה. חייל ששירת במילואים יותר מ-300 יום – אני מקווה שאני אומרת את שמו נכון, אלכסנדר אוסטיוז'נין; פשוט שמו פורסם, לכן אני מרשה לעצמי לפרסם את זה ברבים – ירה בשכנה שלו, ככל הנראה מתוך התקף של פוסט-טראומה. לאחר שיצאה מכלל סכנה, אתם יודעים מה היא אמרה? בשוכבה בבית חולים, היא אמרה ברוב אצילותה שהיא לא כועסת עליו; שהמקום שלו הוא לא בכלא אלא בבית חולים, שהוא צריך להיות מטופל. המקרה הטרגי הזה של אלכסנדר ממחיש יותר מכול את הבהילות שאנחנו זקוקים לה בהתמודדות עם הנושא הזה. והקריאה שלי מצטרפת לקריאה של מאות לוחמים שנפגעו נפשית לאורך השנים, ובכלל, בגלל אורך המלחמה הארוכה, הם יוצאים משם אחרי סבב ראשון, שני, שלישי, עם בעיות נפש מאוד קשות שצריכות לקבל מענה טיפולי, והם לא מקבלים את המענה הטיפולי. שניים, שלושה, ארבעה טיפולים זה לא מספיק, זה לא פותר את הבעיה. עומדת לנו באמת החובה לזעוק את הזעקה הזאת שלהם, של המשפחות שנלחמות. המשפחה של אלכסנדר הפסיקה לתפקד, היא סביבו. הוא עצור כבר למעלה משלושה שבועות. בן אדם שזקוק לטיפול נפשי עצור. במקום להיות מטופל בבית חולים לחולי נפש הוא עצור. והשופטת, לצערי הרב, שלא מבינה את החומרה של המצב, ובמקום לשחרר אותו לקבל טיפול נפשי, היא עוצרת אותו עד לתום ההליכים. אז אני ממש מבקשת – זה המקום לבקש מכל מי שיכול לסייע לחייל הזה, לאלכסנדר היקר, שזו החובה המוסרית והבסיסית שלנו לעמוד לצידם, כי הם עמדו לצידנו על המשמר ועל ההגנה על הבית. אז אדוני היושב-ראש, הנושא הזה הוא מאוד חשוב. הוא שולי, הוא נמצא בשוליים של העיתונות, יש דברים יותר חשובים כנראה לטפל בהם, אבל מי יכול לטפל בנפש הפגועה של אותם חיילים שראו מראות של החברים הכי טובים שלהם נהרגים, נפצעים פציעות קשות? לא כל אחד יכול להכיל את זה, לא כל אחד יכול להתגבר על זה; מעט מאוד אנשים יכולים להתגבר על זה. ולכן אנחנו כאן כדי לסייע להם, ויפה שעה אחת קודם. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

יפה. תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב. שלוש דקות, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

טוב, תקשיבו, עד שחשבתי שראיתי הכול, גיליתי את הדבר הבא: אתם יודעים מי פנה היום לבג"ץ? מי הגיש היום בג"ץ? הסנגוריה הצבאית הגישה בג"ץ נגד מבקר המדינה. אין לתאר. נציגים, עובדים, קצינים בצה"ל, מגישים בג"ץ נגד החלטת המבקר, או התנהלות המבקר, לחקור – בהתאם למוסכם גם בבג"ץ – את התנהלות הצבא עובר לאירועי תופת אוקטובר. עכשיו, תקשיבו למה זה כל כך מחריד והזוי. ראשית, אני רוצה להבין, אדוני הרמטכ"ל, מי אישר לסנגוריה הצבאית להגיש את הבג"ץ הזה? שנית, מי אישר לסנגוריה הצבאית לשכור בכסף – על חשבון מי – את עו"ד קלגסבלד לייצג את הסנגוריה הצבאית? הרי הסנגוריה הצבאית זה גוף שיש בו עורכי דין. מה פתאום הם שוכרים?

מיקי לוי (יש עתיד):

טלי, הוא במילואים.

היו"ר ניסים ואטורי:

כן, גייסו מילואים במיוחד כדי להגיש בג"ץ.

טלי גוטליב (הליכוד):

יש כאלה – לא גייסו אותו למילואים. יש להם כאלה שמגייסים למילואים. ראיתי שהם גייסו גם את עו"ד יוסי בנקל, זה ששמר על הבן של הפצ"רית בתיק בגנבת האפוד. שים בצד. לא, קלגסבלד כתוב כמי שמייצג ומי שחתום על העתירה הזאת, ובעתירה לסנגוריה הצבאית יש את הטענות הבאות: הם אכן מזכירים בחצי משפט שתנועת אומ"ץ עתרה כנגד מבקר המדינה באשר לחקירה שלו לפי חוק המבקר – זה היה בוועדה שלנו, מיקי, בוועדת ביקורת – כנגד החקירות שלו והבדיקות שלו בהתאם לסמכותו. היה צו על תנאי, ובסופו של דבר הגיעו להסכמה שהמבקר אכן יוכל לבדוק ולחקור. הגענו לוועדת ביקורת בהקשר הזה. אני חייבת לומר שהגיעה הסנגורית הצבאית הראשית ואמרה שהמבקר חורג מתפקידו למרות מה שקבע בג"ץ, והינה, היום מוגש בג"ץ כנגד המדינה על ידי רשות של המדינה. הרי מה זה בג"ץ? תבינו, בית דין גבוה לצדק, שאמור לתת סעד לאזרח. הסנגוריה הצבאית – אין לה שום זכות וסמכות, לא בפקודות מטכ"ל ולא בחוק, ראשית, לא לתת ייעוץ לפני חקירה ולפני תחקירים, לא להכין קצינים לפני תחקירים. אני יודעת שהסנגוריה הצבאית גייסה סנגורים מהשוק החופשי, ממשרד שיבולת וכל מיני כאלה, חברים-של, יד רוחצת יד, אין לי מושג, אבל מכוח איזו סמכות יש לגייס אותם? הרי הסנגוריה הצבאית אמונה על מתן ייצוג משפטי לחיילים עצורים, שיש כתבי אישם נגדם, לא להכנה לתחקירים, ממש ממש לא. ופה אני אומרת לכם שזה בג"ץ שצריך להידחות על הסף. ואם בג"ץ לא מבין את השערורייה של הדבר הזה, כי הרי בג"ץ כבר דן בעתירה של תנועת אומץ על העניין הזה ונקבעו הסכמות על עבודת המבקר: המבקר יחקור את אירועי תופת אוקטובר ויבדוק רוחבית כל מה שהוא יכול לחקור בהתאם לסמכות שלו. הגיעו בזה להסכמות מוחלטות. הסנגוריה הצבאית, כגוף של הצבא, זרוע של הצבא – זאת יחידה בצבא. שערו בנפשכם שאיזה גדוד יעתור לבג"ץ – זאת הזיה שאין לתאר. זה סעד מהצדק. איזה סעד מהצדק כשבג"ץ כבר דן בזה והחליט שהמבקר יבדוק גם יבדוק? ובסוגריים אני שואלת: ממה יש לך, סנגורית צבאית, לפחד? תגידי, ממה את מפחדת, גברתי?

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

על מי את מגינה? אילו סודות את לא רוצה שייחשפו?

מיקי לוי (יש עתיד):

חובתה להגן על הקצינים.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה קרה, אדוני מיקי?

מיקי לוי (יש עתיד):

היא רוצה להגן על הקצינים.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

רגע, רגע, רגע, אני רוצה להבהיר לך משהו, רגע.

מיקי לוי (יש עתיד):

בוודאי.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אין פה הליכים פליליים, אני רוצה להבהיר לך, מיקי, דווקא אחרי ששמענו אותה בוועדה. כולנו מגינים – – –

היו"ר ניסים ואטורי:

מיקי מדליק אותה בדיוק בשנייה האחרונה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אבל העדות יכולה להוביל לחקירה פלילית.

טלי גוטליב (הליכוד):

גם בדיקה בוועדת חקירה עלולה להוביל.

היו"ר ניסים ואטורי:

טלי.

טלי גוטליב (הליכוד):

זה מוגן באותו אופן. אני רוצה להבין, מי פוחד פה? הרי התחקירים של צה"ל פורסמו, לא שמעתי שהוגש בג"ץ נגד התחקירים של צה"ל, כי צה"ל ידע לבוא חשבון עם הלוחמים שלנו שהגיעו ב-7 באוקטובר למגע עם מחבלים. אני רוצה לדעת מה היה לפני 7 באוקטובר, ואת זה בודק המבקר, מה היה ביום 6 באוקטובר.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

מי הוריד את הפקודות לא להתקרב לבורמה? מי הוריד את הפקודות להתעלם מהסימים? מי עשה את ההתעלמות מדוחות אמ"ן?

היו"ר ניסים ואטורי:

טלי, ראיתי שבאת לסיים. איך מיקי הדליק אותך ככה?

טלי גוטליב (הליכוד):

מי הקפיץ טקילה? באמת, זה מה שאני רוצה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

טלי גוטליב (הליכוד):

הסנגוריה הצבאית הם הזיה.

היו"ר ניסים ואטורי:

לך הייתה דקה יותר תוספת, וביקשת עוד דקה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אין הזיה מלהגיש בג"ץ בהקשר הזה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר ניסים ואטורי:

דיברת איתו 20 שניות – דיברת עוד שתי דקות. תודה רבה. הסתיימה רשימת הדוברים.

אופיר כץ (הליכוד):

לא צריך, שמחה. לא צריך.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

בחייאת אביך.

היו"ר ניסים ואטורי:

סיכום? אני מזמין את חבר הכנסת שמחה רוטמן לסכם את הדיון, בבקשה.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

תן לי משפט. שתקתי, לא – – –

אופיר כץ (הליכוד):

די כבר, די, פטור אותנו מעונשו.

היו"ר ניסים ואטורי:

דקה אחת לרשותך, בבקשה.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

תראה, אני לא צריך יותר מדקה , אדוני היושב-ראש.

היו"ר ניסים ואטורי:

לא, דבר כמה שאתה רוצה.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אני לא צריך יותר מדקה, ובכל זאת אני אקח 20 דקות. סתם.

היו"ר ניסים ואטורי:

אחרי שקבעת לי דיון בחוק שלי, אתה יכול לדבר כמה שאתה רוצה.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אין שום בעיה. אדוני היושב-ראש, אני דיברתי – בהצגת הצעת החוק דיברתי על הצעת החוק, ואני נוטה לחשוב שעדיף לא לערבב שמחה בששון, ולא צריך – בזמן הדיבור שנועד להצגת החוק עדיף, גם לטובת הדיוק ההיסטורי, להתמקד בהצגת הצעת החוק. לכן, בדברי הסיכום שלי אני רוצה לא לדבר דווקא על הצגת החוק, ואני רוצה לומר שאנחנו, לצערנו – ואין ספק שסוגיה שמונחת לפתחה של הכנסת ולפתחה של הקואליציה – ואני קורא מכאן לחבריי בקואליציה להקשיב לדבריי, כי אני יודע שהנושא הוא חשוב. אנחנו שמענו בהזדמנויות רבות וטרגיות בשנה וחצי, כמעט שנתיים האחרונות, פסוקים מתוך קינת דוד על שאול ועל יהונתן. שמענו את זה. זה טקסט ששומעים אותו בהזדמנויות לא נעימות. והנושא הזה הוא כואב, והנושא הזה נוגע בכל אחד ואחד מאיתנו, אבל אני חושב שבשבוע שבו ציינו את חג השבועות, שהוא יום פטירתו של דוד המלך, חשוב שנקשיב לדברי דוד המלך. הביטוי הוא "ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר". אנחנו יודעים שהנושא הזה נוגע, כמו שאמרתי, בכל אחד ואחד מאיתנו, ויש חשיבות ללמד בני יהודה קשת, גם למלחמתה של תורה, וגם למלחמתה של האומה הישראלית כולה. הדבר הזה הוא מאוד מאוד חשוב, ללמד בני יהודה קשת; אבל ההחלטות שאנחנו מקבלים בדרך לעשות את הפעולה החשובה הזאת, שלדעתי כולנו שותפים לה, איש-איש בדרכו, וכולם רוצים לייצר פה פתרון הגון – אנחנו צריכים להמשיך לתוך אותה קינת דוד. כאשר מקבלים החלטה, צריך לשאול מי האנשים שישמחו מההחלטה שמקבלים. שני פסוקים לאחר אותו פסוק, "ללמד בני יהודה קשת", אומר אל דוד המלך: "אל תגידו בגת אל תבשרו בחוצת אשקלון פן תשמחנה בנות פלשתים פן תעלזנה בנות הערלים". אני חושב, ואני קורא לכל חבריי מכל קצוות הקואליציה – האמת שגם האופוזיציה, כי אני חושב שזה אינטרס לאומי, אבל לצערי, אנחנו כבר לא מצפים כל כך שם, וזה חבל, כי אנחנו צריכים לצפות. אני שואל את כל הנוכחים כאן בבית: אם חס ושלום תתקבל ההחלטה להפיל ממשלה באמצע מלחמה, איפה יחגגו את חגיגות הניצחון? ואני אומר לכם, זה יהיה בגת, זה יהיה באשקלון, אלה יהיה בנות פלישתים, אלו יהיו בנות הערלים, אלו יהיו האנשים שיבינו שחרב דוד הוסרה מעל צווארם – חרב דוד ומרכבות גדעון. אני מבקש מכל חבריי: קחו אחריות, תיכנסו לחדר עד שיצא עשן לבן – זה ממסורת אחרת, אבל אפשר ללמוד גם מאחרים – ולפתור את הבעיה הזאת, כדי שלא נגיע למציאות שתשמחנה בנות פלישתים, תעלוזנה בנות הערלים בגת, באשקלון, בעזה, בכל המקומות שבהם אויבינו יושבים. אנחנו צריכים לדאוג ששמחה לא תהיה להם אלא רק לבני ישראל הלוחמים. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר ניסים ואטורי:

אמן. תודה רבה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה הראשונה על הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 22) (הרחבת הזכות להסתלקות), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת שמחה רוטמן. הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 22) (הרחבת הזכות להסתלקות), התשפ"ה–2025, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.

היו"ר ניסים ואטורי:

בעד – 13, אין מתנגדים, נמנע אחד, שני נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 22) (הרחבת הזכות להסתלקות), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת שמחה רוטמן, אושרה בקריאה הראשונה, ותחזור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית.

היו"ר ניסים ואטורי:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 26), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת צביקה פוגל, לימור סון הר מלך, מירב בן ארי ופנינה תמנו, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת צביקה פוגל, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, להציג את הצעת החוק.

צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי):

אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, בתחילת דבריי אני רוצה, ברשותך, אדוני היושב-ראש, להתחבר לדבריו של חברי שמחה רוטמן בסוף ההצגה הקודמת. חבריי חברי הכנסת, רבים בינינו פה, בבית הזה, מנצלים את הבמה הזו שאני עומד עליה פה היום להשתלחות פנימית, כשהאויב שלנו מבחוץ אורב לנו בכל פינה. אני חייב לומר שאני יודע שהוא מחכך את ידיו בהנאה. ככל שאנחנו מכים בעצמנו יותר, הוא מרוצה הרבה יותר. אני מבקש מכולנו לא לשכוח שיש לנו מטרה משותפת גם בקואליציה, גם באופוזיציה, בכל חלקי הבית – לשמור על ארץ ישראל – והיא מעל הכול. היומיים האחרונים היו קשים. ארבעה מטובי בנינו נפלו במערכה ברצועת עזה, השם ייקום דמם. למעלה מ-400 לוחמים נהרגו מאז שהתחיל המערך הקרקעי. נדמה לי שהם כולם עדות לכך שארץ ישראל היא באמת מעל הכול. אז אולי בואו נפסיק להכות פה אחד בשני. אבל התכנסתי כאן לבמה הזאת כדי להציג בפני הכנסת את הצעת החוק שהוכנה ביוזמתי ובשיתוף חברותיי חברות הכנסת לימור סון הר מלך, מירב בן ארי ופנינה תמנו. אפתח, חבריי חברי הכנסת, ואציין את הרחבת מעגל נושאי הנשק שאושרו בוועדה בראשותי, הרחבה אשר תרמה במובהק להגברת הביטחון האישי. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כיום אנשים נושאי נשק שהוכשרו לכך, מצילים חיים. אם בעבר זאת הייתה תיאוריה לא מבוססת, הרי שכיום אנו עדים לכך בפועל, כאשר אזרחים אמיצים מצליחים לנטרל מחבלים עוד לפני שכוחות הביטחון מגיעים לזירה. בכל יום מחדש אני גאה לעמוד בראש הוועדה שאישרה יחד עם חברים רבים פעמיים את הרחבת תנאי הסף לרישוי כלי הירייה שיזם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. עם זאת, בכל דיון, בכל נושא, הדגשתי את אחריותי לכך שלא ניתן רישיון לכלי נשק פרטי לידיים לא ראויות. עמלתי יחד עם חבריי לוועדה הן בוועדה והן מאחורי הקלעים כדי להדק עוד יותר את תנאי הסף ולמנוע אסון. לצערי, אדוני היושב-ראש, חוק כלי הירייה במתכונתו הנוכחית מחייב עובד סוציאלי להודיע למנהל משרד הרווחה והביטחון החברתי רק על מטופל שנודע לו שהוא מחזיק בכלי ירייה ולדעתו יש בכך משום סכנה למטופל או לציבור. עוד קובע החוק הישן כי על מנהל משרד הרווחה והביטחון החברתי להעביר ידיעה זו לפקיד הרישוי, ולפי שיקול דעתו, רשאי גם להעביר לצבא ההגנה לישראל. כפי שציינתי, הצעת החוק המונחת בפניכם, שגובשה על ידי ועל ידי חברותיי לימור, מירב ופנינה, מציעה כמה שינויים בהסדר הקיים: ראשית, ההצעה מחייבת – לא מאשרת ולא מאפשרת – מחייבת את העובד הסוציאלי לדווח למנהל משרד הרווחה והביטחון החברתי לא רק לגבי המטופל עצמו אלא גם לגבי בן משפחה של מטופל כאשר הוא עלול לסכן את עצמו, את בן המשפחה או את הציבור; שנית, חבריי חברי הכנסת, ההצעה מחייבת – שוב – מחייבת את העובד הסוציאלי לדווח למנהל משרד הרווחה והביטחון החברתי, והיא תורחב גם למקרים שבהם נודע לו שהמטופל או בן משפחתו רק הגיש בקשה להחזקת כלי ירייה, ובכלל זה אף בקשות לרישיון מיוחד או לתעודת הרשאה. תיקון נוסף שהכנסנו בהצעת החוק מדגיש את חובתו של מנכ"ל משרד הרווחה לדווח גם לגופי הביטחון שהם רשויות רישוי עצמאיות – לצה"ל, למשטרת ישראל, לשירות בתי הסוהר ולמשמר הכנסת – על אותו אדם שהגיש בקשה. חבריי חברי הכנסת, הוועדה בראשותי קיימה כמה דיונים בהצעת החוק תוך שמיעת גורמי מקצוע ונציגי החברה האזרחית במטרה להבטיח שאנחנו אכן מקיימים פיקוח יעיל על מחזיקי כלי הירייה ומבקשי הרישיון. לצד היתרונות שבכלי ירייה בהגנה על הציבור, במיוחד במציאות הביטחונית הנוכחית, עלינו לוודא כי לא יגיעו לידיים העלולות לסכן את עצמן או את הסובבים אותן. במהלך הדיונים בחנו גם הקמת ממשק ממוחשב בין משרד הרווחה לאגף הרישוי לכלי ירייה, בדומה לממשק הקיים כיום עם צה"ל. לצערי, הדבר לא התאפשר במסגרת הצעה זו, כיוון שמשרד הרווחה – עם הרבה רצון טוב – טרם השלים את עבודת המטה בנושא זה. עם זאת, מנכ"ל המשרד, שהשתתף בדיוני הוועדה, התחייב כי העבודה תושלם בהקדם. אדוני היושב-ראש וחבריי חברי הכנסת, הוועדה תמשיך לעקוב מקרוב ולא תניח לנושא עד להקמת הממשק. הצעת החוק הזאת מהווה צעד משמעותי קדימה בשילוב גורמי הרווחה בתהליך הרישוי, והיא תורמת יותר מכול להגברת הביטחון האישי בציבור. בהזדמנות זו אני רוצה להודות להנהלת הוועדה בראשות הגב' לאה גופר ולייעוץ המשפטי בראשות עו"ד מירי פרנקל שור, שבכל פעם מחדש מאפשר להביא בשורת חקיקה לעם ישראל, ובחקיקה זו ספציפית – לעו"ד עידו בן יצחק, שהוביל את הייעוץ המשפטי. כמו כן, תודה לשר הרווחה ולמנכ"ל משרדו על שיתוף הפעולה בהכנת ההצעה לקריאה השנייה והשלישית. אדוני היושב-ראש, להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אבקש מחברותיי ומחבריי לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית. תודה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. להצעת החוק הוגשו כמה הסתייגויות של סיעת העבודה. הם לא נמצאים במליאה, לכן ההסתייגויות נדחות. יש בקשות רשות דיבור של חברת הכנסת מירב בן ארי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, החוק שמאושר היום בקריאה שנייה ושלישית, תיקון מס' 26, הוא חוק חשוב מאוד. אני עובדת על החוק הזה ביחד עם יו"ר הוועדה כבר כמעט שנה וחצי. בדצמבר 2023, חודשיים מתחילת המלחמה, הגשתי דיון מהיר תחת הכותרת: חלוקת הנשק ללא שותפות של משרד הרווחה עלולה לפגוע בנשים וילדים. התכנסה הוועדה לביטחון לאומי לפני שנה וחצי, וגילינו ש-250,000 בקשות חדשות הוגשו, ורק ארבע מהן נדחו בעקבות חוות דעת בשל סכנה הנשקפת ממבקש הרישיון. ארבע בקשות נדחו מול 250,000. בדצמבר 2023 זה לא היה פופולרי, הייתי די לבד, אבל לא ויתרתי והמשכתי, בדצמבר 2023 לא היה פופולרי לדבר על חלוקת נשק כי כולם רצו נשק, אבל לא הייתי נגד חלוקת נשק – הייתי נגד חלוקת נשק לידיים לא מתאימות, אז המשכתי. וביוני 2024 קיימנו דיון בוועדה לקידום מעמד האישה. גם שם התרעתי על נושא האלימות במשפחה. שם התחילו להקשיב – חכה, יש לזה המשך אצלך – התחילו להקשיב, ואמרו: אוקיי, זה דבר שצריך לבדוק. בדצמבר 2024 חזרתי לוועדה לביטחון לאומי וקיימנו עוד דיון. אקריא לך את השם שלו, אתה בטח זוכר: חשש לחיי נשים בעקבות ההקלות בנשיאת נשק. תראה מה זה אובססיה שלי. אבל שנה וחצי – בדיון השלישי והאחרון החלטנו שצריך חוק, וכאן משרד הרווחה ביחד עם הוועדה לביטחון לאומי הבינו את הצורך האמיתי, שגם נשק יכול לפעמים להגיע לידיים הלא-נכונות, והאחריות שלנו כחברי כנסת היא לבלום את זה. אני רוצה להגיד משהו על נשק ומשהו על אלימות במשפחה. לא כל אלימות במשפחה מסתיימת ברצח. לפעמים יש בתים שיש בהם דינמיקה של אלימות. היא יכולה להיות אלימות מינית, היא יכולה להיות אלימות כלכלית, היא יכולה להיות גם אלימות מילולית. הנוכחות של הנשק בבית תמיד תגרום לאישה לחשוב פעמיים – אולי הוא יוציא את האקדח. ולכן, כשאותו אדם מגיש את הבקשה לנשק, צריך לבדוק אם הוא לא מסוכן. בהתחלה כשבאתי, אמרו לי: את מתנגדת. לא, אני לא מתנגדת. אני גם חושבת שטוב שנשים מתחמשות וטוב שגברים מתחמשים, אבל בבית אלים, אם נכנס נשק, אנחנו הופכים את הבית לחבית חומר נפץ. לכן, החוק הזה הוא רגל בדלת – חשוב מאוד. הוא מאפשר – שתבין, אם עד היום תסקיר הסעד ניתן רק למי שכבר יש לו נשק, היום תסקיר הסעד יינתן למי שמבקש את הנשק. אני אסיים ואני אומר קודם כול תודה – תודה רבה לוועדה לביטחון לאומי, תודה לך, שראית את הנושא לנגד עיניך, תודה לשותפות; תודה למנכ"ל משרד הרווחה ינון, שידע לבוא ולגייס. זה לא היה פשוט, כי כל הזמן נפנפו אותנו שצריך ממשק וצריך אקסלים, ואנחנו בסך הכול ביקשנו בקשה אחת, ושנה וחצי, מדצמבר 2023 – הגענו ליום הזה. יש עוד מה לעשות. הקשבתי לך. יש עוד ממשק אמיתי שחייב להתקיים. אין סיבה שכל המדינה דיגיטלית, ובדבר כזה חשוב, כשהוא מבקש את הרישיון לנשק, משרד הרווחה לא יכול להסתכל ופשוט להגיד: מוכר או לא מוכר – במדינה כל כך דיגיטלית. לכן יש עוד מה לעשות, אבל החוק הזה חשוב מאוד, הוא מאפשר את תהליך העברת המידע, ואנחנו עושים כאן צעד חשוב. אני רוצה גם להודות לארגוני הנשים, שמלווים – מלוות את הוועדה לאורך כל הדרך, והיו שם גם כשזה לא היה פופולרי. אני רוצה להודות לנשים בתקשורת, שנמצאות ושמות את מה שנקרא – אם פה זה אצבע על ההדק, אז הן שמו את האצבע על הנושא הזה, היו איתנו ושותפות לזה. אני רוצה להגיד משפט אחרון – מקווה שהודיתי לכולם, גם אני כמובן מצטרפת לכל התודות לצוות הוועדה, הייעוץ המשפטי, ודאי. אני רוצה להגיד לכם משפט שאני לוקחת איתי במשך שנים.

היו"ר ניסים ואטורי:

לסיכום.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני ממש מסכמת. בוא, גם יש לי – אני ממש מסכמת. חברה מתוקנת היא חברה שנלחמת לא רק לנשים שיפרצו תקרת זכוכית אלא גם לנשים שתקועות עמוק ברצפת הבטון. אני מודה לך, ואני בטוחה שזו תחילת דרך. אני מודה לכל השותפים. אני כמובן קוראת לכם להצביע בעד החוק החשוב הזה. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר. אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 26), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 14 בעד סעיפים 1–2 – 13 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו.

היו"ר ניסים ואטורי:

בעד – 13, אין מתנגדים, שלושה נוכחים. אני קובע כי הצעת החוק עברה בקריאה השנייה. נעבור להצבעה על החוק בקריאה השלישית, הצעת חוק כלי הירייה, כמובן, תיקון מס' 26. הצבעה. הצבעה מס' 15 בעד החוק – 12 נגד – אין נמנעים – אין חוק כלי הירייה (תיקון מס' 26), התשפ"ה–2025, נתקבל.

היו"ר ניסים ואטורי:

בעד – 12, שלושה נוכחים, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 26), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.

היו"ר ניסים ואטורי:

הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת.

אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):

תודה. אדוני היושב-ראש, אבקש להודיע כי חבר הכנסת עמית הלוי יכהן כממלא מקום קבוע בוועדת החוץ והביטחון מטעם סיעת הימין הממלכתי. כמו כן, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי ההצעות הבאות יועברו לדיון בוועדות כמפורט להלן: הוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול תדון בהצעת חוק הסדרת השימוש בקנביס למטרות רפואיות, התשפ"ג–2022, פ/755/25, של חבר הכנסת משה פסל; ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון בהצעת חוק כליאתם והעמדתם לדין של המשתתפים באירועי 7 באוקטובר, התשפ"ה–2024, פ/5020/25, של חברי הכנסת שמחה רוטמן ויוליה מלינובסקי; ועדת המדע והטכנולוגיה תדון בהצעה לסדר-היום בנושא: מוכנות ישראל לעידן הבינה המלאכותית, של חבר הכנסת נאור שירי.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

נעבור לשאילתות. השאילתה הראשונה היא שאילתה רגילה של חברת הכנסת שלי טל מירון לשר התקשורת בנושא שיקום רשתות תקשורת בעוטף עזה ובקו העימות. אני מזמין את חברת הכנסת. אני קורא לשר התקשורת חבר הכנסת שלמה קרעי, בבקשה. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה – מהצד, כמובן.

שלי טל מירון (יש עתיד):

תודה. נכון למאי 2025, כשנתיים לאחר פרוץ המלחמה, עבודות שיקום התשתיות בעוטף עזה ובקו העימות עדיין נמצאות בעיצומן, ובין התשתיות שנפגעו ישנן גם תשתיות תקשורת, סלולר, אינטרנט, טלפונים וכיוצא בזה. ברצוני לשאול: 1. האם ישנם יישובים שבהם עדיין לא מתקיימת תקשורת מכל סוג? 2. מהו סד הזמנים שהקצבתם לשיקום ולטיפול מלא ברשתות התקשורת המדוברות? תודה.

היו"ר ניסים ואטורי:

בבקשה, אדוני השר.

שר התקשורת שלמה קרעי:

טוב, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשאילתה הזאת יש סתירה מניה וביה.

טלי גוטליב (הליכוד):

רגע, "מניה וביה" זו מילה שלי.

שר התקשורת שלמה קרעי:

לא, לא, זו לא מילה שלך. היא קודם כול מתחילה בהנחה שגויה, שקרית, שעדיין, נכון למאי 2025, מבוצעות עבודות תשתית לשיקום נזקי המלחמה מבחינת תשתיות תקשורת, ולאחר מכן יש גם שאלה – אם יש יישובים מנותקים או שיש בהם תקלות תקשורת. אז השאלה בעצם סותרת את ההנחה הבסיסית שיש בשאילתה הזאת. ועכשיו אענה בהרחבה. מאז פרוץ המלחמה פועל משרד התקשורת באופן עקבי לטיפול מהיר ומלא בפגיעות בתשתיות התקשורת, תוך מתן עדיפות לאזורי החזית והעוטף. כרגע לא ידוע לנו – ומזה תקופה ארוכה – על יישובים שבהם לא מתקיימת תקשורת ניידת או נייחת עקב נזקים שנגרמו בשל המלחמה. בהקשר זה נציין כי החברות פועלות על מנת להקל על תושבי הצפון עם חזרתם ליישובים ולבתיהם באמצעות מהלכים שונים, כגון הגברת כוננות צוותי השטח, הקמת מינהלת לתכנון, סנכרון הפעילויות ועוד. אציין כי מתחילת המלחמה משרד התקשורת דאג לתגבר באופן קבוע אמצעי תקשורת לחירום מעבר לתשתיות התקשורת הרגילות. כמו שאמרתי, באופן שוטף ותוך כדי המלחמה צוותים נכנסו תוך סיכון חיים באזורים מסוכנים לתקן תשתיות ניידות ונייחות, כולל בשרפה הגדולה שהייתה בצפון וכדומה. משרד התקשורת דאג לתגבר באופן קבוע אמצעי תקשורת לחירום כגון אינטרנט במקלטים, חלוקת טלפונים לווייניים באזורי העימות, עיבוי אנרגטי משמעותי בעלות תקציבית של 40 מיליון שקלים לאתרי הסלולר בצפון ובדרום, כך שאם יש הפסקת חשמל, אתרי הסלולר ימשיכו לפעול עוד בין 12 ל-24 שעות – הרבה הרבה מעבר למה שקורה ביתר היישובים ברחבי הארץ. בנוסף, המשרד פועל מול מינהלות תקומה ותנופה על מנת להשתתף בשיקום חבל התקומה ויישובי הצפון ולנצל את ההזדמנות להקים שם תשתיות תקשורת מתקדמות שיקפיצו את האזורים האלה באיכות החיים, הביטחון והמוכנות לחירום, הנגישות התקשורתית ועוד. כאמור, כיום אין תקלות או פגיעות בתשתית שטרם תוקנו, מלבד דברים שמטופלים בשוטף. משרד התקשורת נמצא בקשר רציף מול החברות לצורך וידוא תיקון של כל התקלות ברשתות התקשורת הניידות והנייחות באופן מיידי, לרבות האצת החלפת רשת הנחושת ברשת מתקדמת, מבוססת סיבים, ביישובים שטרם נפרסה בהם רשת מתקדמת על ידי חברת בזק וחברות התמרוץ האחרות. ברוב יישובי העוטף ובקו העימות כבר נפרסה רשת מתקדמת מבוססת סיבים אופטיים למעט קיבוצים שבהם קיים פתרון לרשת התקשורת הפנימית המנוהל על ידי הקיבוץ עצמו. כל אתרי הסלולר שנפגעו כתוצאה מירי טילים בזמן המלחמה, הן בדרום והן בצפון, תוקנו ושבו לפעילות מלאה. זה קרה באופן מיידי, בטווח של ימים בודדים מאז שקרתה בהם תקלה. המשרד פועל בשיתוף פעולה מלא עם הרשויות בצפון ובדרום יחד עם חברות התקשורת, ומספק מענה מהיר ויעיל ככל שניתן לצורכי התושבים באזורים הללו. עד כאן.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. שאלה מהצד, תוספת הבהרה.

שלי טל מירון (יש עתיד):

תודה רבה. אם כבר אדוני השר נמצא כאן, ראינו זה עתה ממש שהצעת לראש הממשלה להתפטר מתפקידך ולהתמנות ליו"ר ועדת חוץ וביטחון. אולי תרצה לשתף את עם ישראל: האם ראש הממשלה קיבל את הצעתך? למה אתה רוצה להתפטר? האם זה משום שאתה נכשל במשרדך ולא מצליח לקדם כלום, או מאיזה סיבה אחרת תרצה להתפטר וללכת להיות יו"ר ועדת חוץ וביטחון? תודה רבה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

מכיוון שהשאילתה הזו עוסקת בנושא תקשורת, אתייחס רק לסוגיה של משרד התקשורת. אני יכול להבטיח לאזרחי ישראל שלא משנה, בכל תרחיש שלא יהיה, בכל תרחיש שאגויס או לא אגויס לטובת משימות משמעותיות וחשובות של מדינת ישראל – משרד התקשורת עדיין יישאר תחת אחריותי, עדיין דברים יקודמו כמו שצריך לטובת אזרחי ישראל. חוק השידורים יגיע לקריאה ראשונה בכנסת, ונפקח על התהליך כדי שאזרחי ישראל יקבלו שוק תקשורת חופשי, תחרותי, עם מגוון דעות. הכוח יחזור לצרכן גם בתודעה, גם בבחירה שלו וגם במחיר שהוא יצטרך לשלם.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אתם יכולים להיות רגועים, אזרחי ישראל, אתם בידיים טובות. לעולם לא נפקיר אתכם בידיים של החבורה הזאת.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. לא היית חייב לענות, אבל נתתי לך, ככה, וזרמתי, כי היא חייבת לשאול שאלת המשך לתשובה שלך מתוך הדברים שלך. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

הודעה למזכירות הכנסת.

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי בהתאם לסעיף 96 לתקנון הכנסת הודיע חבר הכנסת אוהד טל כי הוא חוזר בו מהצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון – מתווך במתן שירות רכב ומוסכי הסדר), התשפ"ה–2025, שמספרה פ/5877/25. תודה.

היו"ר ניסים ואטורי:

חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני י"ג בסיוון התשפ"ה, 9 ביוני 2025, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.