טוען נתונים רשמיים
חזרה לרשימת הח״כיםנתונים רשמיים בלבד · הכנסת וועדת הבחירות המרכזית
טוען נתונים רשמיים
חזרה לרשימת הח״כיםהאתר משתמש בכלי אנליטיקה (Microsoft Clarity) כדי להבין איך גולשים משתמשים בו — מפות חום וניתוח דפוסי גלישה, בלי מידע מזהה. הכלי נטען רק אם תאשרו. פרטים נוספים
רשומה רשמית מהמאגר. נוסח הקבצים מחולץ מהמסמך הרשמי. זה לא תקציר ולא פרשנות — המקור המחייב הוא הקובץ.
מחלץ את נוסח הישיבה מהקובץ הרשמי
הצעת חוק
הצעת חוק
הצהרת אמונים של חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות
פריטי מליאה · דיון
הצעת חוק · דיון
הצעת חוק · דיון
חילופים בוועדות
פריטי מליאה · דיון
דבי ביטון (יש עתיד):
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
אבי מעוז (נעם):
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
סימון דוידסון (יש עתיד):
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
טלי גוטליב (הליכוד):
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
ירון לוי (יש עתיד):
שלי טל מירון (יש עתיד):
אושר שקלים (הליכוד):
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
אופיר כץ (הליכוד):
מאיר כהן (יש עתיד):
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:
הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 27) (שינוי ברירת המחדל לעניין הרשאה לשאת ולהחזיק כלי ירייה המשמש לשירותי שמירה), התשפ"ה–
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
מירב בן ארי (יש עתיד):
אלעזר שטרן (יש עתיד):
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
משה טור פז (יש עתיד):
מירב כהן (יש עתיד):
נאור שירי (יש עתיד):
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
מיקי לוי (יש עתיד):
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
סימון דוידסון (יש עתיד):
יסמין פרידמן (יש עתיד):
טלי גוטליב (הליכוד):
אושר שקלים (הליכוד):
אריאל קלנר (הליכוד):
שלי טל מירון (יש עתיד):
עמית הלוי (הליכוד):
הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 133 – הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–
שר המשפטים יריב לוין:
מירב בן ארי (יש עתיד):
רון כץ (יש עתיד):
נאור שירי (יש עתיד):
יסמין פרידמן (יש עתיד):
גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
טלי גוטליב (הליכוד):
הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 47) (תקופת ההתמחות), התשפ"ה–
שר המשפטים יריב לוין:
מירב בן ארי (יש עתיד):
צגה מלקו (הליכוד):
עמית הלוי (הליכוד):
רון כץ (יש עתיד):
הצעת חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (תיקון מס' 5), התשפ"ה–
שר הפנים משה ארבל:
חילופים בוועדת הכנסת
אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
היו"ר אמיר אוחנה:
חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשר. היום יום שני ז' באייר התשפ"ה, 5 במאי 2025, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת וגם את כנס הקיץ של המושב השלישי. זהו היום ה-577 למלחמה, שעודנה נמשכת, וזהו גם מניין הימים ש-59 מאחינו ואחיותינו, שתמונותיהם מביטות עלינו כאן ממעל, עודם נמצאים בשבי, ואנו כולנו מתפללים לשובם המהיר למשפחותיהם. הודעה למזכיר הכנסת.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/5745/25 וכלה בהצעת חוק פ/5783/25: הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת כהונת ראש הממשלה לשתי תקופות כהונה רצופות), מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק טיפול בכתות פוגעניות, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית) (תיקון – חקירה והעדה מותאמת למתמודדי נפש), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק ביטול הזכאות לנסיעה חינם בתחבורה ציבורית לחברי הכנסת ולחברי הכנסת לשעבר (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אבי מעוז; הצעת חוק איסור צריכת זנות, התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון – המרת עונש מאסר עולם), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת משה סעדה ודבי ביטון; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (דחיית הגשת דיווח שנתי לעסק שהוקם ברבעון האחרון של השנה), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (גרימת נזק למצלמה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יבגני סובה; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – שינוי יעד של משלוח טובין), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק שירות התעסוקה (תיקון – חיזוק הפיקוח הפרלמנטרי על שירות התעסוקה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון – קביעת מועד למתן חוות דעת פסיכיאטרית), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק להגבלת השיווק של גז קצפות לצרכן, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת ולדימיר בליאק, סימון דוידסון, מיקי לוי, מטי צרפתי הרכבי, נאור שירי, גלעד קריב ושלי טל מירון; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – לחצן מצוקה לקשיש), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי ולחטופים ששוחררו (תיקון – העלאת דרגת הנכות ל-100% לחטופים ששוחררו), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק החלת הריבונות של מדינת ישראל בחבלי יהודה והשומרון, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אבי מעוז; הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (תיקון – הודעה לגבי ביטול טיסה או שינוי במועד טיסה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת משה סולומון; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הצמדת קצבת נכות מעבודה לשכר הממוצע במשק), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק קביעת יום לציון הטבעת הספינה אלטלנה, התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק העונשין (תיקון – עבירת המרדה וקריאה לסרבנות), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק מדיניות שווה באכיפת החוק כלפי מפגינים, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת משה רוט; הצעת חוק עידוד עזיבה מרצון של תושבי חבל עזה, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אבי מעוז; הצעת חוק המרכז להנצחת מורשתו של הנשיא יצחק נבון, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק איסור קבלת תמורה וחובת דיווח על קשרים עם מדינה זרה, התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, אביגדור ליברמן, עודד פורר וחמד עמאר; הצעת חוק אוויר נקי (תיקון – איסור שימוש בתנורים המוסקים בדלק מוצק), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת משה סולומון; הצעת חוק המקרקעין (תיקון – בנייה או הרחבת מרחב מוגן לאדם עם מוגבלות), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת משה רוט; הצעת חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (תיקון – ליווי פיננסי על ידי נותני שירותי תשלום בעלי חשיבות יציבותית), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אוהד טל; הצעת חוק שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה, התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (הצבת מערכת צילום ביומטרית לצורך מניעת אלימות במגרשי הספורט) (הוראת שעה), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק היער והאילנות, התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת חנוך דב מלביצקי וינון אזולאי; הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (שפות העלון לצרכן), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת מירב כהן וטטיאנה מזרסקי; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – ניוד זכויות), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – תקופת ההתמחות), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק חובת שליחת בקשת תשלום טרם עיקול ותפיסה של נכסים המוחזקים בידי צד שלישי (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון – הוספת עברת סחר לא חוקי בערכי טבע מוגנים), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת יסמין פרידמן ויוראי להב הרצנו; הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מינימום וקנס על החזקת נשק בלתי חוקי), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – הענקת תארים שלישיים בכלל המוסדות המוכרים), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת ששון ששי גואטה; הצעת חוק עצמאות היועץ המשפטי של משרד ממשלתי, מעמדו וסמכויותיו, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק נציב תלונות הציבור על שופטים (תיקון – מינוי הנציב), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת שמחה רוטמן. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק איסור צריכת זנות, התשפ"ה–2025; הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 30) (סיוע לאזרחים ותיקים שנפגעו מעוקץ או ניצול כלכלי), התשפ"ה–2025; הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תיקון מס' 66 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 163 – הוראת שעה) (הרחבת הסמכות של ועדות מקומיות), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אריאל קלנר; הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 22) (הרחבת הזכות להסתלקות), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת שמחה רוטמן; הצעת חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (תיקון) (ניכוי כספים בשל נזקי טרור), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 18 והוראת שעה) (תיקון) (דחיית ביטול התכנון בענף ההטלה), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת ששון ששי גואטה. כמו כן, הונח על שולחן הכנסת נוסח מתוקן להצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון מס' 10), התשפ"ה–2025, שמספרה כ/1115. בהצעת החוק נשמטה פסקה (2)(ב) לסעיף 2. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
אני מודה למזכיר הכנסת.
היו"ר אמיר אוחנה:
נעבור לנושא הראשון שעל סדר-היום, והוא הצעות להביע אי-אמון בממשלה. אני מתכבד להזמין את חברת הכנסת מירב בן ארי לנמק את ההצעה מטעם סיעת יש עתיד. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני פותחת את כנס הקיץ הזה, ואני מקווה שזה יהיה גם הכנס האחרון של הממשלה הזו, כנס שכנראה יעסוק בעיקר בחוקי אובססיית היועמ"שית, כמו שאנחנו רואים ביום רביעי הקרוב; כנס שכנראה לא יתעסק בחטופים, כי כמו שראינו את בצלאל, שהוא ראש הממשלה בפועל, החטופים לא מעניינים אותו; וכנס שכנראה יתעסק בהשתמטות. וכמובן, איך לא, טרפוד ועדת חקירה ממלכתית, כי הרי אין זמן עכשיו לוועדת חקירה. צריך להמשיך בעוד מלחמה ועוד מלחמה, ועוד מלחמה, שנה וחצי של מלחמה שלא מסתיימת. אפשר בצפון, בלבנון, עם ארגון הרבה הרבה יותר חזק, כמו חיזבאללה, לעשות הסכם. אבל בדרום, עם חמאס, אי-אפשר, כי אם ייעשה הסכם, אין בן גביר ואין סמוטריץ', אין ממשלה, הולכים לבחירות. הרבה יותר חשוב עכשיו ממשלת שלום נתניהו. יש הרבה דברים שמטרידים אותי בהתנהלות של הממשלה הזאת. אבל מה שהיה בשבוע שעבר עם השרפה באמת הטריף אותי ברמה שפשוט ישבתי, צפיתי, ולא האמנתי. אתה יודע, נאור, כמה שאנחנו מדברים על בן גביר, על איזה כישלון מהדהד זה. קודם כול, צריך להזכיר שמי שמינה אותו זה ביבי. ומי שהביא אלינו את האסון המהדהד הזה, זה ביבי. והעובדה היא שהמדינה נשרפת, אנשים משאירים את המכוניות בכביש 1 – שגם זה טירוף, מי משאיר מכוניות בכביש 1? העובדה היא ששוטרים וכבאים יוצאים גיבורי ישראל, והעובדה היא שכל הכתובות היו על הקיר ולאף אחד לא אכפת. כמובן, מיותר להגיד, אין לי זמן לבזבז על השר – עזבו, לא משנה. אני לא רוצה להוציא מילים, בכל זאת, התחלנו את הכנס. אבל באמת, יושב השר הכושל בהיסטוריה של מדינת ישראל, שזה איתמר בן גביר, יושב בדיון רגע לפני שהוא ממונה לשר, אחרי שמהממשלה שלנו, ממשלת השינוי, אישרה קנייה של ארבעה מסוקים, ואומר את המילים האלה: אפסיק את חגיגת הבזבוזים של המשטרה, המשטרה מזמינה מסוקים ב-50 מיליון דולר, 50 מיליון דולר לשימוש המפכ"ל. במקרה איתרע מזלו, וישב בדיון מנכ"ל משרד בט"פ הקודם, שגם היה איש עבודה. בניגוד לכל המקורבים וכל הג'ובים וכל האנשים חסרי ניסיון ומקצוע, בממשלת השינוי ישבו מנכ"לים שגם ידעו לעבוד – והוא אמר לו: תקשיב, לא הכנת שיעורי בית, בסוף קנינו את מסוקי הכיבוי, אחרי עבודת מטה, ואחרי הבנה שהם יהיו ה-first responder, הם יהיו הראשונים באוויר אם מדינת ישראל תישרף. אבל לא, בן גביר מתעלם וממשיך לנאום על תקציב המשטרה. זה בכלל לא מסוקים של המשטרה, זה מסוקים לכיבוי אש, אבל הרי מדובר באדם שלא יודע קרוא וכתוב. ולכן, לא משנה מה אמרו לו, הוא טרפד את קניית המסוקים למשטרה. אז גם כשגיא לוי, דובר הליכוד, דובר ראש הממשלה, בא ודיבר על הצלחה – ראית מה הוא כתב? הצלחה מטורפת של כל הגורמים. למה הצלחה? כי אף אחד לא מת. כל הכבוד שאף אחד לא מת, אבל כמעט 20,000 דונם נשרפו, עם בעלי חיים, עם בתים, עם יערות, ואת השרפה הזאת אפשר היה למנוע. אבל השר הכושל הזה בלם בעצמו את הקנייה של המסוקים. ואני רוצה להגיד לך, אני רואה את המראות האלה ואני פשוט לא מאמינה. ומי שלא פחות אשם זה ביבי, כי הוא הביא אלינו את האיש הכושל הזה, שבמקום למנות איש מקצוע כמו תומר לוטן, מינה את חברך, או איך שהוא נקרא, החנמאל הזה, שיש לו אפס ניסיון מקצועי, אפס ניסיון בעבודת מטה. בתקציב הזה של 2025, 217 מיליון שקל נלקחו מתקציב כבאות והצלה. ולא יעזור לבצלאל שבא ואומר: לא לקחתי. לקחת. ו-217 מיליון שקל נגרעו מכיבוי אש. ובמקום זה, הוא נתן לכל החברים שלו. ולמרות שממשלת השינוי עשתה והובילה חד-משמעית את רכישת מסוקי הכיבוי, בהבל פה, ממש הבל פה, של רדידות, של חובבנות, של רשלנות, של זחיחות, הוא ביטל את הרכש של המסוקים. ואתם יודעים, היום אין תשלום על רשלנות. אין תשלום על רשלנות, אין. אנשים מתים, מקומות נשרפים, אף אחד לא משלם. אין קנס על השקרים, אין מחיר לשחיתות, אין. אפשר להיות מושחתים, אפשר לגנוב. חברי כנסת שמוגש נגדם כתב אישום – הם אומרים שהם לא יתייצבו לחקירה. הכול מותר בממשלה הזאת. הכול, הכול מותר. וצריך גם להזכיר עוד מישהו. צריך להזכיר את פורום האקלים של דב חנין, חבר כנסת מצוין שהיה כאן, שהלך והתריע בפני ראש הממשלה, ושלח לו מכתב דחוף – אני מקריאה: עקב נתוני הבצורת, הקיץ הקרוב עלול להיות קשה מקודמיו, עם גלי חום קשים, שרפות ענק, אי-עמידה בעומסי הביקוש. את כל זה כתבו לו, משכו בדש מעילו של ביבי. האם הוא הזמין את פורום האקלים לדיון? לא. מה זה, אקלים זה פרוגרסיבי. איך ערוץ 14 – אקלים זה שטויות, אין בעיות אקלים, הכול עשר. ברור, אין בעיות, זה הכול של הפרוגרסיביים, בעיות האקלים. אז שום דבר לא קרה. שלא לדבר על הדיון שיזמו פה עם נאור; מינואר, מינואר חתמנו על מכתב שליש. אתם יודעים למתי הוא קבע דיון? למחר ב-09:00. תודה רבה. באמת, אנחנו מעריכים את זה מאוד. הם לא כאן כדי לנהל את המדינה. הם צריכים להעלות אותה באש, זו המטרה, צריך להגיד במפורש. אין מה להיות ערוכים. איך אמר? הביאו לחפ"ק – אתה רוצה שאספר לך משהו? את זה בכלל אתם חייבים לשמוע – מסתבר שאת החפ"ק הקימו באיקאה, מי שמכיר, איקאה אשתאול. סיפור חי מהשטח, מה שנקרא. הוא הלך, בן גביר, הקים חפ"ק במקום אחר. אמרו לו כל אנשי השטח שהחפ"ק צריך להיות באיקאה, מרוחק, כי מה לעשות, החפ"ק שהקמת תכף נשרף. עד שהתקשורת לא הגיעה, עד שביבי לא הגיע לחפ"ק באיקאה אשתאול, הוא לא עזב את החפ"ק. אני צוחקת אבל זה לא נעים. החפ"ק שהוא הקים כמעט נשרף. אמרו לו גורמי המקצוע: תרד לאיקאה של אשתאול. הוא לא הלך. ואז התקשרו, אמרו לו: התקשורת פה. אז הוא עזב את החפ"ק ובא. ביבי, אגב, בא ישר לאשתאול עם, כמובן, השרה "הייתי טובה", גב' קואליציוש, שאין לה שום קשר להגנת הסביבה. היא לא מבינה כלום באקלים, היא בחיים לא הייתה בכנס של אקלים, כן? כי כל פעם שהיא באה לכנסים של אקלים, זורקים אותה משם. היא הגיעה לחפ"ק. היא, נתניהו, השר הפתטי, כמו שאמרתי, שעצר את המסוקים, וכמובן, מפכ"ל המשטרה, זה הפורום שצריך להציל את מדינת ישראל שלא תעלה באש. הפורום הזה, לא הייתי נותנת לו – עזבו, לא רציתי להעליב מקומות, את נותנת להם מקומות, נגיד, לסדר סחורה בסופר, אז אחרי זה אנשים אומרים: אבל למה את מעליבה את הסופרים. צודקים. לא הייתי נותנת להם לנהל כלום, לפורום הזה. והינה אני אומרת לכם, לא סתם מוציאים אחרי זה הודעה: כל הכבוד שהצלחנו למנוע פגיעה בחפים מפשע. לא, לא. והחוצפה עוד לבוא ולהגיד: מציתים. בטח, אם על הדרך אפשר להסית נגד החברה הערבית, למה לא? ברור. מה זה מסיתים? 18 עצורים, אמר ההוא שלא יודע איך קוראים לבן שלו. ואללה, תאמין לי, לא משנה באיזו שעה תעיר אותי, נראה לך שאשכח את השם של הבת שלי? יש לי בת אחת, קוראים לה אריאל. מה זה, איך אתה לא זוכר את השמות ילדים שלך? ואז אתה גם אומר שיש 18 עצורים. 18? מה, אתה גם מסית נגד החברה הערבית על הדרך? לא. לא היו 18 עצורים. היה אחד, בלחץ. עשו עליו סיבוב בערוץ 14. ואתה יודע מה, גם אם מישהו הצית – ויש מציתים ויש הצתות, והינה, אני אומרת לכם שזה פיגוע טרור לכל דבר – תרימו מסוקים ותכבו את השרפה. ועוד, השיא זה שהם קוראים מכל העולם: קפריסין, יוון, ספרד. למה צריך לעזור לך? מה, אתה כולה מטה יהודה, לא קליפורניה עכשיו, קילומטרים. מטה יהודה. תעלה את המסוקים שלך, תכבה את השרפה. לא. מכל העולם: קפריסין, יוון, קרואטיה. למה? מה אתה? מה, אתה מדינת עולם שלישי? אתה המדינה, הווילה בג'ונגל, המדינה הדמוקרטית. תדאג לכבות את השרפות שיצרת בעצמך ותפסיק להאשים את החברה הערבית. לא, הם לא אשמים. ואם קורה משהו כזה, תדאג לכבות. אבל אין. זו ממשלה שעסוקה כל היום בלשרוף. היום נשלחו אלפי צווים לאנשי מילואים. אחיין שלי השתחרר ביום ראשון, הוא קיבל צו 8 לשבוע הבא. למה? למה אתה לא מביא עוד לוחמים? למה הוא צריך עוד פעם ללכת לצו 8? עכשיו הוא סיים שלוש שנים. תביאו לוחמים. תביאו לוחמים, תגייסו אותם, תפסיקו – אני מסיימת – רק לשרוף.
היו"ר אמיר אוחנה:
ולכן, גברתי מציעה?
מירב בן ארי (יש עתיד):
אני מסיימת. אני מציעה שתתחילו לגייס עוד לוחמים ואז יוקל העומס. אתה יודע שיש כאן מישהי אצלכם – אני מסיימת – שהבן שלה היום קיבל צו חמישי. מה קורה? למה אי-אפשר להביא אחרים? למה העומס נופל תמיד על אותם אנשים? למה? צריך להפסיק לשרוף וצריך יותר, לא יודעת מה, לשמור על האזרחים של המדינה הזאת ולהגן עליה. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לך, גברתי. כעת אני מתכבד להזמין את חברת הכנסת אפרת רייטן מרום לנמק את ההצעה מטעם סיעות העבודה, ישראל ביתנו והמחנה הממלכתי. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
אדוני היו"ר, כנסת נכבדה, לא רק אני עומדת כאן היום ומביעה אי-אמון בממשלה האיומה הזו; זה ציבור עצום שזועק נגד השחיתות, נגד חוסר האחריות, הכישלון הבלתי-נתפס של הממשלה. זה 70% מהציבור שבעד הקמת ועדת חקירה, זה 70% מהציבור שבעד הקדמת הבחירות, זה מעל 84% מהציבור היהודי שבעד גיוס מלא, זה קרוב ל-70% מהציבור שבעד הסכם להשבת החטופים לפני מיטוט החמאס. זה ציבור שקורא נגד הממשלה שכל תכליתה הוא ניתוק, ניתוק וכוח; ממשלה שהיא חסרת מצפון ומוסר, שמעדיפה מלחמת נצח ושרידות פוליטית על פני קדושת החיים, הערך עליון של כל יהודי וכל ישראלי וכל אדם באשר הוא. הנלחם במפלצות ייזהר פן יהפוך הוא עצמו למפלצת. מכירים את המשפט הזה של ניטשה? הנלחם במפלצות ייזהר פן יהפוך הוא עצמו למפלצת. האם הממשלה שומעת את האזהרה הזו או שהיא גם איבדה את היכולת לשמוע? האם היא זוכרת את יעודה של מדינת היהודים להיות מגדלור של צדק מוסרי? האם היא זוכרת את המשפטים האלמותיים מתוך מגילת העצמאות, שהבטיחה חירות, צדק, שלום לאור חזון הנביאים? איפה? איפה החזון של מייסדי המדינה? איפה? ממשלה ששולטת רק בגלל כוח ואנרכיזם. הצחקתם אותם כשאתם מדברים על מוסר ואנושיות כאשר יקירינו החטופים מוחזקים כבר 19 חודשים, זועקים מתוך המנהרות. אבל הממשלה אטומה, לא רוצה לשמוע, לא רוצה לדעת. לא שומעת, לא אותם ולא את המשפחות. לא שומעת את הציבור, ומשקרת, משקרת במשך כל כך הרבה חודשים. הם אומרים: אנחנו נעשה הכול. אבל הם לא עושים הכול. הינה עובדה, אתם שומעים בימים האחרונים את השרים הבכירים, שמעתם את סמוטריץ' רק היום אומר שכל שטח שייכבש בעזה לא יוחזר, גם לא בתמורה לחטופים. אז אתם מזדעזעים היום מאימא של מתן צנגאוקר, עינב, שמגיעה לכנסת להתחנן על חיי בנה? שנלחמת כמו לביאה 19 חודשים על החיים של הבן שלה, שמעונה במנהרות החמאס? שמתריעה מפני הרחבת המלחמה? אתם מזועזעים מהמוסר שלה? זה מה שמזעזע אתכם, ולא ראשי הקואליציה שלכם שמוכנים להקריב 59 חטופים בשביל שרידות פוליטית? בשביל תפיסה משיחית הזויה וכיבוש הרצועה? המוסר של האימהות האלה, זה מה שמזעזע אתכם ולא ראשי המפלגות שקוראים לזרוק לאסלה את צווי הגיוס, להפקיר את החיים של הבנים שלנו והבנות שלנו שנלחמים 19 חודשים? זה המוסר שלכם? במלחמה מול המפלצות, האם הפכתם למפלצות בעצמכם? זה לא מדינת ישראל, זה לא יהודית, זה לא דמוקרטית, זה לא "תדע כל אם עברייה", זה לא ערך הרעות, זה לא "לעולם לא נשאיר פצועים בשטח", זה לא ואהבת לרעך כמוך. אם הייתם אוהבים אותם כמו שאתם אוהבים את עצמכם, הייתם מחזירים אותם. הייתם דואגים, הייתם דואגים לכל אחד ואחת מאיתנו, לביטחון שלנו, לעתיד שלנו. את הכיסא אתם אוהבים, את הכבוד, מנעמי השלטון. וכל יום שעובר הפצע נשאר פתוח, הכתם על מצפוננו הלאומי. מה ההצלחות שלכם? מה ההצלחה? לפורר את הסולידריות מהמעט שעוד נשאר? בוועדות הכנסת, בחסות שעת החירום הלאומית, להכשיר חקיקה דורסנית, אנטי-דמוקרטית, גזענית, פשיסטית; מעלים חקיקה קונטרוברסלית, להעמיק את הפילוג, את האיבה בין חלקי העם. לא שאלתם את עצמכם – מלחמה, איום קיומי, נכון, איום קיומי, שבע חזיתות, איראן, איום קיומי – אז איך לעזאזל אתם לא מצליחים לאחד את העם? איך? זה אמור להיות של כולנו. כולנו אמורים להיות כאחד. לא שאלתם את עצמכם?
מירב בן ארי (יש עתיד):
לא מעניין אותם.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
איפה לאחות? איפה לגשר, לחבר? איפה? באיזה שיח? קיצוני, מתריס, גזעני? ממה אכפת לכם? בואו דברו ברצינות, באמת. זה, זה הימין על מלא? ככה זה נראה? רק שנדע. זה הימין על מלא, מלא, מלא? זה שיח כהניסטי, גזעני, משיחי. זאת הפקרה. זה חוסר אחריות. מי מרגיש פה ביטחון במדינה, לאומי, אישי? תראו את הנתונים, הם מדברים בעד עצמם – רציחות, פשיעה, חוסר ביטחון. על מה אתם מבססים את התפיסה שלכם שהכול בסדר? כפיים. זו בגידה בערכי הציונות. זו בגידה לבוא ולדבר על שנאה ועל נקמה ולא על בנייה ועל תקווה ועל ציונות. לא משנה כמה קשה עובדת מכונת התעמולה, וכמה חזק יצעקו השופרות. תסתכלו על הציבור. למה אתם לא עוברים בסקרים? למה? כי הציבור לא טיפש. הוא מאבד את האמון בגלל המציאות. הוא חי במציאות. זו המציאות של כולנו. קשה לקנות במכולת. קשה לשלם משכנתה. קשה כשהמשפחות נהרסות. קשה ללכת לעוד הלוויה, ולעוד הלוויה, ולעוד הלוויה. קשה עם ה"הותר לפרסום". ממשלה ששחיתות פשתה בה, ריקבון, שחשדות כבדים מרחפים מעל שרים ובכירים, זאת לא ממשלה ציונית – זאת ממשלה מושחתת. כמו ממשלות לפניה, גם היא תיפול, גם בגלל הריקבון מבפנים. היא תיפול כי העם רואה, והריקבון והסכסוכים הפנימיים יאכלו אותה מבפנים. בשם החטופים בעזה, ובשם המוסר, ובשם הזרות, ובשם הייאוש שחלק מאזרחי ישראל מרגישים, ובשם עתידנו המשותף כאן, חייבים לפתוח דף חדש. לפתוח מההתחלה, ריסטרט, מנהיגות אחרת, גם אידיאולוגית, גם לא מתנצלת; כזאת שיודעת לעמוד זקוף; כזאת שמחזירה את המוסר למרכז; שפועלת בנחישות בלי להתבלבל, בלי להתנצל, בלי לגמגם, להשיב את החטופים, את כולם, עד החלל האחרון. לא להשאיר שם חללים. מנהיגות שתדע לאחד את העם, שתעבוד בזה יום וליל, שתעבוד בזה, כי היא מבינה שמדובר בחוסן הלאומי של מדינת ישראל. כדי שיהיה כאן עתיד טוב יותר, כזה שהעם יקר לו ועובד בשביל כל העם, לא רק בשביל הבייס. זאת המטרה שלנו, וכולם, כל מי שיושב כאן בכנסת הזאת, חייב, מתוך תחושת שליחות ציבורית, להבין, להפנים ולעשות כל שביכולתו כדי לקרב את היום הזה, לקרב את קצה של הממשלה ולפתוח כאן עתיד חדש ואחר, עתיד בטוח למדינת ישראל. תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לחברת הכנסת רייטן מרום. אני מתכבד כעת להזמין את חבר הכנסת יוסף עטאונה לנמק את ההצעה מטעם סיעות חדש-תע"ל ורע"מ. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו מציעים אי-אמון בממשלה, בממשלת הדמים הזו, כי אנחנו מסרבים למלחמת הברירה הפוליטית של נתניהו ושל בן גביר. אנחנו, שהגשנו את ההצעה שלנו לאי-אמון לפני חודש וחצי, לפני היציאה לפגרה, ידענו בצורה ברורה שזה הכיוון של נתניהו ושל שותפיו, להביא לעוד הסלמה ולעוד טבח והרג, ולעוד מלחמה שתימשך, שהיא מלחמת הברירה שלו. בעסקה הראשונה, בשלב ב' שלה, קמו שותפיו של נתניהו ואמרו בצורה חד-משמעית שלא יהיה שלב ב' ולא תהיה עסקה של החזרת החטופים. סמוטריץ' אמר בצורה חד-משמעית שאם אין מלחמה, אין ממשלה. לכן הממשלה הזו היום מקבלת החלטה – אתמול – פה אחד בקבינט ללכת ולהרחיב את המלחמה על עזה ועל העם הפלסטיני שם. המלחמה הזו התחילה כתגובה, הפכה למלחמת נקמה, ועם הזמן היא הפכה גם למלחמת השמדה של העם הפלסטיני בעזה. בהחלטת הקבינט אתמול מתגלה הפרצוף האמיתי של הממשלה הזו, של נתניהו, של בן גביר, של סמוטריץ', שאין הבדל ביניהם. הוא רוצה להרחיב את המלחמה בעזה והוא רוצה לכבוש את רצועת עזה. זו התוכנית האמיתית של הימין הקיצוני מהרגע הראשון. לכן מההתחלה, בשונה מאחרים, הייתה לנו עמדה מאוד ברורה נגד המלחמה הזו. העמדה שלנו היא עמדה ערכית-מוסרית. אנחנו אמרנו מעל דוכן זה בכל הזדמנות, מהיום הראשון, שהדבר הטוב ביותר במלחמה הוא לסיים אותה, כי המחיר של המלחמה הוא מחיר קשה. אמרנו גם שבמלחמה אין מנצחים. מי ששמע את ראש הממשלה אתמול, שבמשך שנה וחצי הוא מבלף את אזרחי מדינת ישראל, וגם מציג מצג שווא לאזרחי מדינת ישראל, מדבר על ניצחון מלא, על ניצחון מוחלט – הוא משקר לאזרחי מדינת ישראל. הגיע הזמן שאזרחי מדינת ישראל יתעוררו. לא יכולים להמשיך במצב שראש ממשלה, אך ורק כדי לשמור על הכיסא שלו, מוביל וגורר מדינה שלמה למלחמה מיותרת, מלחמת הברירה שלו – הוא ושותפיו. כי הוא יודע שברגע שתהיה עסקה של החזרת חטופים ואסירים, עסקה של כולם תמורת כולם, כמו שאמרנו מהרגע הראשון, הסוף שלו יגיע. הוא בורח. הוא בורח מוועדת חקירה שתגלה את האחריות ואת המחדלים שלו. זה ראש ממשלה שממשיך לשקר בכל הזדמנות. הוא מוליך שולל עוד פעם את אזרחי המדינה למלחמה מיותרת אך ורק בשביל דבר אחד – כדי לשמור על הכיסא, על הממשלה שלו. כבוד ראש הממשלה, בינתיים, כבוד השר אמסלם, הכיסאות שלכם, הממשלה שלכם, זה הדם שלנו, הדם של אזרחי מדינת ישראל. זה הדם של הפלסטינים. זה הדם של האזרחים הערבים, אזרחי המדינה, שנרצחים יום-יום כתוצאה מהפשיעה הגואה בחברה הערבית. ולכן הממשלה שלכם, הכיסאות שלכם – זה הדם שלנו. הדבר הזה צריך להיפסק והגיע הזמן שתסתלקו ותלכו הביתה. הממשלה הזו נלחמת ועושה השמדה בעזה וגם בשטחים הכבושים בגדה המערבית – אנחנו רואים את הפוגרומים יום-יום; אנחנו רואים את ההתנכלויות לעם הפלסטיני הכבוש על ידי עברייני המתנחלים ששורפים. וכשראש הממשלה משקר ומדבר על עצורים בשרפות – מי ששורף בינתיים, וזה מוכח יום-יום לפי כל הדוחות, זה נוער הגבעות שעושה את מה שבא לנו בשטחים הכבושים. הוא שורף מסגדים, הוא שורף בתים, הוא שורף מטעים, הוא שורף עצים, הוא שורף את הכול. וראש הממשלה בא ומאמץ ומסית, כי בלהסית הוא אלוף. המלחמה שלו לא נגמרת רק בעזה, ולא בגדה המערבית. כבוד היושב-ראש, אני רוצה לדבר על מלחמה שבצל המלחמה בעזה, בצל המלחמה בלבנון, בצל המלחמה בחזיתות שנתניהו ממציא. השר אמסלם, יש מלחמה ויש חזית כלפי האזרחים הערבים הבדואים בנגב שהממשלה, שראש הממשלה והשותפים שלו, מובילים בנגב. אנחנו רואים יום-יום את צווי ההריסות; אנחנו רואים את הטיהור האתני בנגב, כשהורסים יישובים שלמים ומגרשים את האנשים ובמקומם מקימים יישובים יהודיים. כבוד היושב-ראש, רק היום בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בבאר שבע מדברים על הקמת חמישה יישובים יהודיים חדשים על כביש 25. המטרה של היישובים האלה היא להפריד את הרצף הטריטוריאלי של היישובים הערביים הבדואיים בכביש 25. המטרה של התוכנית – על מה הם מדברים? הם מדברים על פירוז, על פירוז האוכלוסייה בנגב. כל השנים שיגעו אותנו כשדיברו על פזורה בדואית, ופתאום – תוכנית להקמת חמישה יישובים יהודיים לפיזור אוכלוסייה. מצד אחד רוצים פיזור לאוכלוסייה היהודית, ומהצד השני רוצים לרכז את האוכלוסייה הבדואית. רוצים להרוס יישובים שלמים ובמקומם להקים יישובים יהודיים. התוכנית מדברת על הקמת חמישה יישובים. ברמה העקרונית, בנגב יש מקום לכולם, גם לערבים וגם ליהודים. אבל המדיניות שאתם מובילים זה לתכנן רק ליהודים, להקים ליהודים ולהרוס לערבים הבדואים. המלחמה בנגב היא לא רק בהריסת בתים. מי שראה בסוף השבוע את החתונה בכפר לקיה – איך כוחות משטרה גדולים מאוד כאילו נכנסים לכבוש כפר או יישוב, על חתונה. ריבונו של עולם, אנשים באים לשמוח, חתונה – אין יריות, השר משקר, המשטרה משקרת. לא היו שום יריות שם, והם נכנסו לחתונה בכפר, בלקיה, וזרקו רימונים על חוגגים בחתונה. הם זרקו רימונים, הם ירו באוויר, הם הפחידו נשים וילדים. ככה לא מתנהגת משטרה שצריכה לספק ביטחון. המלחמה הזו בנגב על האוכלוסייה הבדואית והתנהגות המשטרה, אפשר גם למצוא לה סימוכין בדבריו של מפקד המחוז בנגב לפני שבוע, כשהוא אמר שיש לו חשבון פתוח עם אנשי לקיה, תל שבע ואום בטין. לכן ראינו את המראות בלקיה. ככה לא צריך לדבר מפקד משטרה, ככה מדבר אחרון העבריינים וככה המפקד הזה – ברוח המפקד העבריין שיושב בממשלה. הילדים שלנו, היישובים שלנו – אנחנו משלמים את המחיר. לכן אנחנו חושבים ומאמינים שהזמן של הממשלה הזו – לטובת כל אזרחי המדינה, גם יהודים וגם ערבים, הגיע הזמן שהממשלה הזו תסיים את דרכה, נלך לבוחר ושהעם יבחר.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה. כעת אני מתכבד להזמין את השר המקשר בין הממשלה לכנסת, כבוד השר דוד אמסלם, להשיב במשולב על ההצעות להביע אי-אמון בממשלה. בבקשה.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול, אנחנו בפתחו של מושב קיץ, אז אני רוצה - - -
היו"ר אמיר אוחנה:
כנס, כנס קיץ.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
כנס קיץ. אני מאחל לחברי הכנסת ולעובדי הכנסת שיהיה לנו כנס מוצלח. יש לי רק איזו הערה קטנה לפני שאתייחס לגופם של דברים. היום, אדוני היושב-ראש, סיכמנו עם התעשייה האווירית שהם מעבירים דיבידנד של 1.6 מיליארד שקלים לקופת המדינה. בסך הכול, אנחנו מתכוונים שכלל החברות יעשו מאמץ מעבר למה שהן צריכות בהחלטות הדיבידנד הרגילות, בגלל שמדינת ישראל נמצאת במצב לא פשוט. אני שמח שרובן הבינו את העניין וגם נכנסות מתחת לאלונקה. אני מקווה שהשנה הן יעבירו לקופת המדינה למעלה מ-5 מיליארד שקלים. זה היעד שאנחנו מסמנים בעצם. ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתייחס בקצרה לדברים שהתייחסה אליהם חברת הכנסת רייטן, ואחרי זה אעבור לחבר הכנסת עטאונה. קודם כול, אני רוצה לברך את לוחמי האש והכיבוי וההצלה. הם באמת עשו עבודת קודש, הם נלחמו בצורה בלתי רגילה. באמת כל עם ישראל מודה לכם על כך. חברת הכנסת רייטן, שמעתי אותך עולה כאן ובעיקר, באמת, מדברת על בואו נעשה שלום ואיחוד ורק מדברת דברים חמורים מאוד על הממשלה ועל העומד בראשה. יש לכם סיסמאות נבובות שאין בינן לבין המציאות דבר וחצי דבר. אתם כבר עושים את זה - - -
אפרת רייטן מרום (העבודה):
- - -
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
רק שנייה, אני לא הפרעתי לך. אתם עושים את זה, דרך אגב, למעלה משנתיים וחצי, בכספים עצומים שאתם מגייסים מחוץ לארץ. גם באמצעות מדינות, גם באמצעות מדינות עוינות.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
קטר.
מירב בן ארי (יש עתיד):
קטר, קטר.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
דרך אגב, אני משוכנע שההפגנות שלכם ממומנות גם על ידי כספים איראניים.
מירב בן ארי (יש עתיד):
קטר מימנה.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
בינתיים מי שבחקירות זה לשכת ראש הממשלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברות וחברי הכנסת.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אנחנו אמרנו - - -
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
טוב שיש לך חסינות.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברות וחברי הכנסת, רק רגע.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אני פעם נימקתי. אולי זה קשה לכם.
מירב בן ארי (יש עתיד):
איך אתה אומר דבר כזה? איך? אתה שר בממשלה.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אני אסביר.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
בוא, תסיר את החסינות, נראה אותך.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברות וחברי הכנסת.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אני אסביר, אני אסביר.
מירב בן ארי (יש עתיד):
איראנים.
היו"ר אמיר אוחנה:
השר, השר, שנייה אחת.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תגיד לי, זה נראה לך הגיוני? מפגינים ציונים, פטריוטים.
היו"ר אמיר אוחנה:
רק רגע. אפשר לא להסכים, אבל השר שמע דברים שאני בטוח שהוא לא הסכים איתם ולא הפריע.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אני אמרתי שאיראן מממנת אותך?
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
לא אמרתי.
היו"ר אמיר אוחנה:
נא לאפשר לשר.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אמרתי שאני חושב שחלק מהמימון של ההפגנות וכל מה שקורה במדינה - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
אני בחיים לא אמרתי, נגיד, על מצביע ימין שהוא מקבל כסף מאיראן. מה זה הדבר בזה?
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אני אסביר, אני אסביר. ואני משוכנע שזה מגיע - - -
נאור שירי (יש עתיד):
זו האשמה בבגידה.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
בוודאי, זו המחשבה שלי.
נאור שירי (יש עתיד):
אתה מאשים אותנו בבגידה?
מירב בן ארי (יש עתיד):
כן.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
תקשיב עד הסוף, אל תקפוץ לי עכשיו. דרך אגב, אני רוצה להזכיר לכם, לפני כמה חודשים, אדוני היושב-ראש, השב"כ עצר כמה אזרחים ישראלים שקיבלו מימון איראני כדי לכתוב סיסמאות נגד המדינה. אני הבנתי שהם מעורבים ברמה של סיסמאות נגד הממשלה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
זה מפגינים?
אפרת רייטן מרום (העבודה):
תבדוק למי הם הצביעו.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
עכשיו נראה לי יותר הגיוני, נראה לי מאוד הגיוני, שבמקום שהם יגייסו איש ישראלי בתוך מדינת ישראל - - -
אפרת רייטן מרום (העבודה):
הוא אומר שהם הצביעו לביבי.
היו"ר אמיר אוחנה:
נו, אבל מה אני צריך, לעבור לקריאה? תאפשרו לשר.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
למה? אני מספר לך מה היה.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
אז בעצם האיראנים מממנים מצביעים של נתניהו.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
לכן נראה לי מאוד הגיוני שהאיראנים – דרך צד שני, צד שלישי, צד רביעי, כל מיני עמותות כאלה ואחרות בחוץ לארץ - - -
אפרת רייטן מרום (העבודה):
אבל אתה סתם אומר. זה השערות.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
בוודאי, אני אומר, זאת השערה שלי.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
אבל יש עכשיו חקירות אמיתיות של 433 והשב"כ נגד לשכת ראש הממשלה, על קטר. אבל אתה סתם - - -
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אני דיברתי על זה בעבר, ואני אומר גם פה, אני משוכנע לחלוטין שבכל המימון של כל ההפגנות שאתם עושים במדינת ישראל כבר שנתיים וחצי מעורב כסף איראני גדול מאוד.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
תוכיח את זה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תגיד לי, איך אתה אומר דבר כזה?
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אמרתי שאני משוכנע. ימים יגידו.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
אי-אפשר להגיד סתם דברים, אלה דברים חמורים.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אני הסברתי גם מה הרציונל.
מירב בן ארי (יש עתיד):
מה הרציונל?
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אדוני היושב-ראש.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
אלה דברים מאוד חמורים. אלה דברים מאוד חמורים, כי אין להם בסיס. זה חמור מאוד.
היו"ר אמיר אוחנה:
אני מתחיל בקריאות. סליחה, אני מצטער. אני מבקש.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
הרי בסופו של דבר מגיעים לכאן כספים, מכל מיני מדינות, כל מיני ארגונים בין-לאומיים, שכל היעד זה לפגוע בלגיטימיות של הממשלה. זה לא מתחיל במלחמה, זה מתחיל לפני.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
קטר, קטר.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
דקה. גם. ולכן אני אומר, היות שאני, בסברה שלי, חושב שאם נתפסו כאן על ידי השב"כ, הלכה למעשה, אזרחים ישראלים שקיבלו מימון כדי לכתוב דברי הסתה נגד הממשלה, אז למה לגייס אזרח ישראלי, שזה הרבה יותר מורכב, במקום להעביר לאיזה גוף נורבגי שיבוא ויתמוך, בשם זכויות האדם, נגד הממשלה?
אפרת רייטן מרום (העבודה):
דודי, אתה יודע שאתה היית הראשון שצועק.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת רייטן מרום, קריאה ראשונה.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אז לכן ימים יגידו, וההיסטוריה, אני מניח - - -
אפרת רייטן מרום (העבודה):
אתה היית צועק הראשון.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
תני לי רק שנייה.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
ואני מאמינה לך שאם זה היה הפוך, היית צועק על לשכת ראש הממשלה, אם זה היה הפוך.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת רייטן מרום, את בקריאה ראשונה. חברת הכנסת רייטן מרום, זה לא דו-שיח, אני מצטער. זה לא דוח-שיח.
מירב בן ארי (יש עתיד):
- - -
היו"ר אמיר אוחנה:
לא, הוא משיב.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
את שאלת אותי מה ההיגיון שלי, זה ההיגיון.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
היית משתגע.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
רק שיתייחס לפרשת קטר.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת שרון ניר.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
רק שיתייחס לפרשת קטר, אם הוא כל כך חושש - - -
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
דקה, אני אתייחס. אני אגיד משהו לגבי מה ששאלת. תראי, הסיפור כרגע, שכולי עלמא לא פליגי, גם לא בית המשפט, שמדובר בפגיעה בביטחון מדינת ישראל. זאת לא האשמה, ולכן הם שוחררו לביתם. ולכן, דרך אגב, זה בחקירה. פרשת המימד החמישי, אחת הפרשיות הכי חמורות שקרו במדינה, לדעתי - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
מה זה חמורות.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
- - שכוללת גם שוחד, גם פגיעה במדינה. דרך אגב, ישנן כבר הוכחות לזה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אין.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
למי נתנו לחקור את זה? לרשות התחרות, אלה שבודקים את מחירי הקפה והתה. להערכתי, אחת הפרשיות הכי חמורות שקרו במדינת ישראל. ואתם מדברים איתי על עוזרי ראש הממשלה. פה יושב מי שהיה שר הביטחון לשעבר, רמטכ"ל, איש מוסד. דרך אגב, רוב האנשים שעושים עסקים עם הקטרים, חלק גדול מהם זה אנשים שיצאו ממערכות הביטחון, עד היום, עד היום. מישהו בדק אותם? מישהו שואל עליהם? כלום. כלום. דרך אגב, אני לא התחלתי עם הנושא של המימד החמישי – מבקר המדינה. אז הם נאלצו אחרי שנה, שנה וחצי, שנתיים, לפנות לרשות התחרות. טוב שלא הלכו לאיזה שופט כדורגל להגיד לו: בוא תחקור. לדעתי הוא יעשה את זה יותר טוב. את מבינה את הצביעות? לכן אני טוען, חבר'ה, על זה אף פעם אל תדברו. דרך אגב, האנשים שיוצאים מכם הם עושים את העסקים הכי גדולים עם קטר, הם מרוויחים מקטר הכי הרבה כסף.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
אבל בינתיים היועצים של נתניהו בחקירות.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
- - -
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת רייטן מרום.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
ולרוב – תחשבו מה קטר רוצה. בסוף בסוף, למה הם הולכים לקטר? הם הולכים לייעץ להם בעיקר בנושאים ביטחוניים, ברכש ובדברים מהסוג הזה. זאת הסברה שלי. דרך אגב, רובם ידועים לשב"כ, הרי זרימת כסף היום אי-אפשר להעלים. אבל אף אחד לא יקרא להם אף פעם, לעולם. למה? הם מהמיליה, הם שלנו. מה פתאום שנקרא לאהוד ברק? איך אמר עליו אהוד אולמרט – כשסח לפי תומו עם שולה זקן, הוא לא ידע שמקליטים – שהוא גוזר מכל עסקה קופון. כשהוא היה שר הביטחון, כשעשו לו ערב כשר הביטחון, הוא עשה לעצמו, הזמין אנשים, אשתו מחלקת כרטיסי ביקור שהיא מייצגת אותו. הרי אם אני אעשה רבע מזה – אני, יש לי כבוד עצמי ויש לי כבוד למדינה שלי. אלה אנשים בלי כבוד, עגל הזהב שלהם זה הכסף. אתם מדברים עלינו? עלינו? ובכסף ענק. דרך אגב, הוא מסתובב לי באולפנים. זה בן אדם שאבטחו אותו 20 שנה. הוא עלה 45 מיליון שקל, הנסיעות שלו, למי? למה? להיפגש עם אפשטיין, חברו הטוב. איך אמרתי פעם? הם קראו תהילים. הרי אתם יודעים, אם ראש הממשלה נתניהו היה נוסע ונכנס לבית של אפשטיין עם כובע גרב, מה הייתם עושים כל היום.
מירב בן ארי (יש עתיד):
הוא מת, הוא מת.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
הרי אתם יודעים למה הוא הלך לשם. בוודאי לא לקרוא תהילים. אבל אתכם זה לא מעניין. הבן אדם הזה קרא במדינת ישראל, בטלוויזיה, שהוא רוצה לראות גופות של יהודים צפות בירקון. איך הוא אמר? לא של עובדים זרים. תבינו עם מי יש לנו עסק. זה בן אדם שמסית ומדיח יום-יום. איך הוא לא בבית סוהר עד היום, אין לי מושג. הוא ואהרן ברק ועוד סריה של אנשים שהם חושבים שהם מעל החוק ובעצם הם החוק. אז לכן אני מציע לכם לא להטיף לנו מוסר בעניין שחיתות. אתם טבועים בשחיתות, נולדתם, דרך אגב, בתוך השחיתות. המצאתם אותה, הבריכה היא שלכם, ואתם מדברים עלינו? אתם לא מתביישים?
אפרת רייטן מרום (העבודה):
לא, אנחנו לא מתביישים.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אין לכם בושה וכלימה?
אפרת רייטן מרום (העבודה):
תראה כמה נחקרים, כמה מואשמים, כמה הורשעו. תראה כמה.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
תסתכלו רק על הסביבה שלכם. תראו על הסביבה שלכם, איך אתם נוהגים.
היו"ר אמיר אוחנה:
אפרת, אפרת.
מירב בן ארי (יש עתיד):
כל הסביבה שלך עבריינים.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת בן ארי, קריאה ראשונה.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
עבריינים, הואשמו, היו בכלא.
מירב בן ארי (יש עתיד):
מה זה הפתק? מה קיבלת בפתק?
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אתם מבינים כמה אתם באמת מגוחכים, כמה אתם לא רואים את המציאות ואת האמת, כמה אתם כל הזמן רק מדברים בסיסמאות נבובות. אתם מדברים על גיוס של אנשים? היושב-ראש שלך לא שירת בצה"ל באופן מעשי.
מירב בן ארי (יש עתיד):
התגייס. השותפים שלך לא - - -
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
היה הולך ב-10:00, חוזר ב-11:00. דרך אגב, בן אדם שהוא היום עוד חבר כנסת.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
הוא הלך לצבא או לא הלך לצבא?
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת בן ארי.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
פעם אמרתי – אצלי בשכונה, דרך אגב, הוא לא היה יכול להיכנס.
מירב בן ארי (יש עתיד):
למה?
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
למה? בגלל שאצלי בשכונה מי ששירת כמו שהוא שירת, בערך שעה ביום, והלך עם סנדלים וחזר – זה לא שירות, את יודעת. אנחנו מדברים על לוחמים. הגאווה שלנו הייתה מי ילך ליחידה יותר מובחרת. על זה חונכנו.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תגיד לי - - -
אפרת רייטן מרום (העבודה):
כל מי שהתגייס טוב מאוד, מה זה משנה באיזה תפקיד?
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת רייטן מרום. חברת הכנסת רייטן, קריאה שנייה.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
לא, לא, על זה חונכנו. אנחנו עשינו תחרות. אני הייתי בפנימייה, אני זוכר, היינו עושים אימונים כבר בי"א-י"ב, אימוני כושר, לאיזה יחידות אנחנו רוצים. מה הוא עשה, מר לפיד?
מירב בן ארי (יש עתיד):
מה אכפת לך?
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
הלך, התאמן עם העט, כדי שהאצבע לא תתקלף לו.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
הוא התגייס או לא התגייס?
מירב בן ארי (יש עתיד):
כל השותפים שלך משתמטים.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
את מבינה את החוצפה?
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת בן ארי.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
זה נקרא נבל ברשות התורה. הבנת?
מירב בן ארי (יש עתיד):
שישחרר מזה קצת.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
הבן אדם גם לא שירת בצה"ל באופן מעשי, אבל הוא ברוב חוצפתו עוד עולה לכאן לדבר על אחרים.
מירב בן ארי (יש עתיד):
הוא לא דיבר, אני דיברתי. ואללה, לא אמר מילה.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אז אמרתי לו: לפחות אתה תשתוק. תן לאחרים. אתה בוודאי תשתוק.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
- - - שיממש את זכותו ואת חובתו.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אז לכן אני אומר לכם, אתם באים בפורמליסטיקה. הרי אנחנו רוצים צבא כדי שיילחם ויגן עלינו. בוודאי ובוודאי לא מישהו שהיה ראש ממשלה כמה חודשים, לא שירת בצה"ל באופן מעשי - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
שירת.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת מירב בן ארי, קריאה שנייה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אני מקבלת את הקריאה השנייה, אין לי בעיה – אז תפסיק לשקר, מה זה הדבר הזה? כל היום משקרים.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אמרתי. ועיתון "במחנה", בשבילי – לא הקימו את צה"ל בשביל עיתון "במחנה". הבנת? ואם כבר הלכת לשם, התנדבת.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
כל מי שמתגייס – כל הכבוד, ולא משנה לאיזה תפקיד. למה אתה לא יורד על הנהגים, על הטבחים, על השומרים? כל אחד שיעשה את מה שהוא צריך בצבא.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת רייטן, את בקריאה שנייה.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אני אסביר לך. אצלי בגדוד היו טבחים, אצלי בגדוד היו נהגים, אבל לא היה אף אחד ששירת אצלי בגדוד ב"במחנה".
אפרת רייטן מרום (העבודה):
צה"ל – היה לו עיתון "במחנה". תגיד לצה"ל שיסגור את העיתון.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת רייטן, אני באמת לא רוצה להוציא אותך. לא רוצה להוציא אותך.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אז אני אספר לך. כדי להתקבל ל"במחנה" וללהקה צבאית היית צריך להיות סופר מקומבן. למה שייקחו אותך לשם?
אפרת רייטן מרום (העבודה):
אני הייתי בלהקה צבאית ואף אחד לא הכיר אותי לפני זה. אבא שלי היה אלוף משנה בחיל הים. זה היה הקשר היחיד שלי. למה? למה להוציא דיבתם של אנשים?
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת רייטן, קריאה שלישית. נא לצאת.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
חברת הכנסת רייטן, את עלית לכאן, במשך עשר דקות גידפת וניסית להשפיל אותנו כמעט בכל מילה, והכול שקר.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
- - - שיתגייס.
(חברת הכנסת אפרת רייטן יוצאת מאולם המליאה.)
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אז לכן אני אומר, קודם כול, טלו קורה מבין עיניכם. זה המנהיג שלכם. על זה נאמר: פני הדור כפני הכלב. כשאתה רואה מנהיג כזה, אתה מבין לאיזה מפלגה, לאן הולכים.
סימון דוידסון (יש עתיד):
כמה רעל אתה יכול להוציא? כמה רעל?
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת סימון דוידסון, קריאה ראשונה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
כמה רעל?
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אמרתי לכם, יש לכם רעל רדיואקטיבי. אתם שופכים אותו פה, ואחרי שאני עולה להשיב להם, אז הם אומרים לי: "כמה רעל".
דבי ביטון (יש עתיד):
- - -
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת דבי ביטון.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
חבר הכנסת סימון, אני לא עליתי לפה סתם לדבר. אני רשמתי כל מילה, ואני מתייחס לכל מילה. כשאתה אומר לי: "כמה רעל" – אני מתייחס לרעל שאתם זרקתם פה עכשיו.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
- - -
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת שרון ניר, אנא.
סימון דוידסון (יש עתיד):
אני שמעתי את חברת הכנסת בן ארי מדברת על דברים מקצועיים.
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת דוידסון, אתה כבר בקריאה ראשונה. אני לא רוצה להמשיך.
סימון דוידסון (יש עתיד):
אבל הוא פנה אליי.
היו"ר אמיר אוחנה:
בכל זאת, זכותו.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
עכשיו אני רוצה לומר משהו לגבי ועדת החקירה. היום התקיים דיון בממשלה, אדוני היושב-ראש. בג"ץ גם החליט שהממשלה תקיים דיון. אתה מבין? כאילו שאנחנו מאלצים את בג"ץ איזה דיונים לעשות. הוא נכנס לעוד נישה, גם אומר לממשלה איזה דיונים לעשות. אנחנו אכן קיימנו דיון, ואני אומר לכם מה עמדתי. אנחנו בוודאי נקים ועדת חקירה שתבדוק. זה האינטרס של עם ישראל, לא של הליכוד – של מדינת ישראל, עם ישראל, וגם לעתידה של מדינת ישראל. אנחנו נבדוק כל דבר ודבר. אבל אנחנו לא מאמינים באותו אחד שהחליט למנות את עצמו לנשיא בית המשפט העליון, לקח לעצמו את התפקיד, החליט, הוא וכמה חבר'ה. דרך אגב, אנחנו רואים לאן אותו בית משפט הביא את מדינת ישראל בשנתיים וחצי האחרונות, בניצוחה של היועמ"שית. ודרך אגב, אני רוצה להגיד לכם משהו. אני נדהמתי מתצהירו של ראש השב"כ. חבר הכנסת איזנקוט, הוא אמר שם משפט אחד שהדהים אותי. הוא אמר שהוא בא כבר ביולי 2023 ונתן לראש הממשלה התרעה על מלחמה. מדוע? לא בגלל שהוא ראה מה קורה כרגע באיראן, אלא בגלל שהוא הבין שחמאס מתרגם את מה שקורה בקפלן כהתפוררות, והם בעצם קראו לסרבנות. אז אני שאלתי את עצמי: אתה ראש השב"כ, אתה אמור לדאוג לביטחון מדינת ישראל, איך לא עצרת את אותם אנשים שקראו לסרבנות? הרי אתה טוען שהם הביאו לידי כך שנפתחה המלחמה. הרי אתה שמת התרעה, אתה אומר. אז איך לא עצרת אותם? אתה יודע למה הוא לא עצר אותם? בגלל שזאת אותה קבוצה. זאת אותה קבוצה. זאת היא התשובה לכל דבר. זאת אותה קבוצה ששומרת אחד על השני. ולכן, אדוני היושב-ראש, אנחנו נקים, בעזרת השם, ועדת חקירה עממית, שכוללת את האמון של רוב העם.
מירב בן ארי (יש עתיד):
עממית? מה זה, בית ספר עממי?
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
עממית.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת מירב בן ארי, את בקריאה שנייה. אני באמת לא רוצה להוציא אותך. אבל אם תאלצי אותי, נעשה את זה.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
שתבוא מהעם, אנשים טובים, מקצועיים. דרך אגב, אצלכם, "עממית" זאת מילה לא טובה. למה? מדובר כאילו בשוק, בשוק.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אני מזרחית כמוך. "אצלכם".
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אנחנו מתכוונים ב"עממית" – של העם, מייצגת את העם באמת. אתם מעולם לא ייצגתם את העם. אתם מייצגים כמה אנשים פה שמורים לכם מה לומר. אנחנו, בעזרת השם, נקים ועדת חקירה רצינית מאוד, עממית, שתקבל את אמון רוב הציבור במדינת ישראל, ושתפקידה יהיה - -
שרון ניר (ישראל ביתנו):
אתם בורחים מאחריות - - -
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת שרון ניר, קריאה ראשונה.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
- - לחקור לעומק את מה שקרה כאן. דרך אגב, מה שקרה כאן ב-7 באוקטובר הוא לא רק עניין של הממשלה. זה עניין של כל העם היהודי בארץ ישראל ובעולם בכלל. אנחנו חייבים לחקור את מה שהיה גם שנים לפני, וגם ביום הזה, על מנת שלא יקרה לנו שוב מקרה כפי שקרה לנו בשמחת תורה. אני שומע אתכם, ואני כל פעם צובט את עצמי להאמין שזה אמיתי. אתם עולים לכאן ומסיתים את הציבור – חלק מהציבור, דרך אגב, רוב הציבור די מסכים איתנו, הוא בעמדה שלנו – שהממשלה מפקירה את החטופים. מאיפה הבאתם את זה? מאיפה המוח החולני הזה שיש לכם? אנחנו נפקיר יהודים? למה שנפקיר יהודים? חובתה של מדינת ישראל להציל כל יהודי ויהודי, לא רק בארץ, גם בעולם. זה חלק מהאתוס היהודי. אבל אנחנו החלטנו שאנחנו לא נאפשר למרצחים האלה לחיות יותר לידנו. ולכן צבא ההגנה לישראל, עם הגיבורים שלנו, יצא ונלחם כבר למעלה משנה וחצי על מנת להשמיד את חמאס ולהביא אותו ליד כניעה. אתם תמיד אמרתם: אי-אפשר לנצח, מה פתאום. דרך אגב, אני טוען שאין מציאות שמדינת ישראל מפסיקה את המלחמה וחמאס עדיין על כנו. לא ייקח הרבה ימים והוא ישתקם יותר מאשר הוא היה לפני 7 באוקטובר, בגלל שמדובר במפלצות שמונעים מתפיסה אסלאמיסטית קיצונית ביותר, עמוקה. ולכן אנחנו נחושים. זה או הם או אנחנו. ולכן אנחנו נחושים להשמיד את חמאס. הברירות שיישארו לו זה להיכנע ולהחזיר את חטופינו, ואז אנחנו נסלק אותם כמו שסילקנו אז בהסכם, בלבנון, את כל הפת"ח. אני ציפיתי שאחרי 7 באוקטובר כל הציבור הישראלי יבין את זה. דרך אגב, בהתחלה הבנתם את זה. אתם לא יצאתם נגד המלחמה. אבל אחרי כמה חודשים עברתם לסיסמה אחרת: אנחנו בעד החטופים. כאילו שאנחנו לא בעד. יצרתם אתם ואנחנו. אני חושב שזו בושה וכלימה. אני חושב שאין יהודי, לא במדינת ישראל ולא בעולם, שלא קם, מתפלל ובוכה כל יום שהחטופים יחזרו במהרה לביתם שלמים בגופם, מי שחי, ובוודאי, מי שלצערנו הרב חלל, שיעבור לקבר ישראל בצורה מכובדת. אין שאלה כזאת בכלל. אני חושב שזה מצער את כל העם. אבל איך הצלחתם, ומאיפה בא לכם האומץ לכתוב סיסמאות שהדם על הידיים של ראש הממשלה והממשלה? מאיפה הבאתם את זה? מאיפה עזות המצח? אתם משקיעים בזה, אמרתי, מיליארדי שקלים. מאיפה הכסף, דרך אגב? אתם אפילו לא שקופים ברמת הכסף. חסרים דברים להשקיע בהם במדינת ישראל? חסרים עניים? חסרים מוסדות חמלה? חסרים מוסדות חסד שאפשר להשקיע בהם את כל הכספים? לא, אתם משקיעים את הכול – מה שמעניין אתכם זה ראש הממשלה והממשלה. זה הסיפור האמיתי. חבר הכנסת עטאונה, עכשיו אני רוצה להגיד לך משהו. כל פעם אני שומע גם את הערבים מציינים את יום הנכבה, לכאורה יום אסון שקרה להם ב-1948 – תבין טוב, חבר הכנסת עטאונה, הרי מה היה בכל המלחמות? כשהערבים תקפו את מדינת ישראל זה היה או נכבה שלנו או נכבה שלכם, או שאנחנו מתים או שאתם חיים, רק במציאות אחרת. ואתם, כאזרחים ישראלים, מדברים על הנכבה? יענו, מה אתם מדברים, מה אתם אומרים? שאם הערבים היו מנצחים, זה היה המצב האידיאלי. היהודים לא היו פה, היו כולם שחוטים. זה אזרח מדינת ישראל, ככה הוא מציין את הסיפור של הנכבה. הרי זה מאזניים: אם הערבים מציינים את הכישלון, היהודים מנצחים - - -
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
- - - של אבא שלי - - -
השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:
רק שנייה, דקה. הרי אם אתם מציינים את הכישלון, היהודים מציינים לא את ההצלחה – את זה שלמעשה הם הצילו את חייהם. הרי אין אופציה אחרת. איך אמרה גולדה מאיר?
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
- - - הנכבה בנגב - - -
השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:
גולדה מאיר אמרה לקיסינג'ר - - -
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
מה שקורה בנגב זה המשך של הנכבה של 48'. מה שקורה באום אל-חיראן זה עוד נכבה.
השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:
אני אעבור לנגב. אני אעבור לנגב. אני אעבור לנגב.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
מה שקורה בראס ג'ראבה זה עוד נכבה.
השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:
אני אגיע לנגב. הרי מה קורה כאן? איך אמרה גולדה מאיר לקיסינג'ר? היא אמרה לו: תקשיב, למה אנחנו חייבים לנצח במלחמות? בגלל שאין לנו ברירה. אם אנחנו נפסיד פעם אחת, כולנו נהיה שחוטים בים. כל הערבים יבואו ולא יהיה אפילו אחד, כמו בעזה, חסיד אומות העולם – איך שאל טראמפ את החטופים? אולי היה אחד שהגיש לכם איזה כוס מים? אמרו לו: לא. אחד. עם ישראל מבין את זה. היהודים מבינים את הסיטואציה, מבינים את האזור שאנחנו חיים בו. אם אנחנו לא נגן על עצמנו, מה שקרה ב-7 באוקטובר יקרה לכולנו. זו המציאות שקרתה בעיניים.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
למה אתה לא מדבר על - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
מה הם אוכלים? תגיד, מה הם אוכלים - - -
השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:
ואתם מציינים עכשיו מה קרה, אחרי שביום אחד, טבחו ביום אחד, שחטו, טבחו ביום אחד ב-1,200 אזרחים - -
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
- - - בנגב מה שאתה עכשיו - - -
קריאות:
- - -
השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:
- - נשים, ילדים וטף.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
- - - טיהור אתני, ואתה רוצה לדבר - - - אוכלוסייה, אזרחי המדינה.
השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:
דקה. אני ציפיתי קודם כול - - -
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
אתה הורס - - - אתה מקים יישוב יהודי על יישוב בדואי.
השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:
עטאונה, תן לי לדבר. שמעתי אתכם.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
תתייחס.
השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:
אני אתייחס. אחרי ששחטו 1,200 נשים, ילדים וטף בחג שמחת תורה שלנו, ציפיתי שאתם תשנו פאזה בראש, תבינו שמדובר במפלצות. לא, אתם עוד מגינים עליהם. דרך אגב, אלפי עזתים לא מהחמאס, עשרות, נכנסו פנימה. אזרחים, עלק. חלקם גם שחטו ילדים על הדרך, חטפו, גנבו אופניים מפה, לקחו כלב משם. ואתה מדבר על כך שאנחנו ממשלת דמים? אני אגיד לך משהו, חבר הכנסת עטאונה - -
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
20,000 ילדים בעזה. 20,000 ילדים בעזה.
השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:
- - כל מי שיש לו כבוד יהודי ומי שעיניו בראשו - - -
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
20,000 ילדים, 12,000 נשים. זה לא ממשלת דמים?
היו"ר מאיר כהן:
עטאונה.
השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:
תקשיב, אנחנו צריכים להרוג – גם אם יש שם 200,000 חמאסניקים, נהרוג את כולם.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
550 נרצחים בחברה הערבית, זה לא ממשלת דמים - - - 550 - - - במשמרת שלכם.
השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:
תקשיב, גם אמרתי, אנחנו נהרוג את כל החמאסניקים בעזה, ולא רק בעזה, בגלל שזה הצו שאנחנו חייבים לבצע אותו. הם קמו עלינו להורגנו ושחטו בפועל 1,200 איש בפחות מ-24 שעות.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
בינתיים אתה הורג ילדים ונשים. שנה וחצי דיברתם על ניצחון מוחלט - - -
השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:
פה השקר הגדול. אני אסביר.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
בינתיים הניצחון - - -
השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:
דרך אגב, צה"ל מודיע שכדי להילחם עם החיות האלה, שמסתתרים תחת הילדים, הרי זה בדיוק – הם מצפים שאתה תגיד את הדבר הזה.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
תתייחס למה שקורה בנגב. תתייחס לטיהור האתני שיש בנגב.
השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:
הרי הם לא גברים, הם עכברים, הם פחדנים, הם חיות אדם.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
תתייחס להתנהגות המשטרה שהייתה ביום שישי.
השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:
רק שנייה. דרך אגב, אתם לא קמים – אני מצפה שתעלה לכאן וכל יום תגנה את החמאס ותבקש להחזיר את החטופים במהרה הביתה. אתה לא שם.
רם בן ברק (יש עתיד):
איך תחזיר אותם?
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
אתה רוצה להחזיר את החטופים? אתם ממשלה שמפקירה את החטופים. אתם מפקירים את החטופים. אתה לא רוצה להחזיר אותם - - - שלא תהיה עסקה - - - אתם לא מעוניינים.
מירב בן ארי (יש עתיד):
- - - למה אתם שנה וחצי - - -
היו"ר מאיר כהן:
מירב, תנו לסיים את הדברים וזהו. תיתנו לשר.
השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:
חבר הכנסת רם בן ברק שאל עכשיו איך נחזיר אותם.
נאור שירי (יש עתיד):
איך אתה אוהב את רם בן ברק, יא אללה.
השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:
עד היום חזרו כמעט 200 חטופים.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
ראש הממשלה - - -
השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:
הם לא חזרו במילים שלכם, הם חזרו באמצעות הלחימה של צה"ל. דרך אגב, לצה"ל יש - - -
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
אתה יודע שאם הם חוזרים, אין ממשלה. אתה מפקיר אותם.
השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:
עטאונה, אני אומר לך - - -
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
אתה מפקיר אותם.
השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:
אני אגיד לך משהו, עטאונה. בסוגיה הזאת ממשלה לא מעניינת אותי. זה לא האירוע בכלל. עם ישראל מעבר לכול. זה לא חשוב. אנחנו עושים פה מלחמת קיום בשבע חזיתות. תראה מי לא קם להורגנו מסביב. לכן אנחנו נשענים על הקדוש ברוך הוא ועל חיילי צה"ל הגיבורים. כשהוא שואל אותי: איך אתה רוצה להחזיר אותם? כמו שהחזרנו אותם עד היום.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
הדם של כולם - - -
השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:
דרך אגב, לשיטתו לא היה צריך בכלל להיכנס לעזה.
רם בן ברק (יש עתיד):
מי שהחזיר את החטופים זה המחאה.
השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:
הרי לשיטתו של רם בן ברק - - -
רם בן ברק (יש עתיד):
עומד רוטמן - - - החטופים לא מעניינים אותך, רוטמן מעניין אותך. בן אדם עומד על הדוכן ואומר "המימד החמישי" - - -
השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:
תראה את החוצפה שלו - -
רם בן ברק (יש עתיד):
תגיד, אתה הזוי. ב-7 באוקטובר, המימד החמישי? איפה אתה, תגיד לי? איפה אתה? אתה חי במדינת ישראל?
השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:
- - גם המימד החמישי ניסו למכור לאויבינו תוכנות - - -
רם בן ברק (יש עתיד):
המימד החמישי?
מירב בן ארי (יש עתיד):
- - -
רם בן ברק (יש עתיד):
אתה בכלל יודע מה הפרשה הזאת - - -
השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:
דברים שפורסמו.
רם בן ברק (יש עתיד):
חוץ מלהגיד את המשפט "המימד החמישי", אתה יודע להגיד עוד משהו?
השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:
אתה יודע, עשו עסקה במיליארד דולר עם גנרל אמריקאי. פורסם באמריקה.
רם בן ברק (יש עתיד):
היחידי - - - אתם קיבלתם כסף.
היו"ר מאיר כהן:
רם.
השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:
ועוד יושב בכנסת, אתה מבין? במקום לשבת בחדרי החקירות, הוא עוד יושב פה. אבל הגדיל לעשות – דרך אגב, לשיטתו לא היה צריך להיכנס לעזה. חבל, למה להרוג אנשים? בואו מהיום הראשון נגיד להם: חבר'ה, עזבו, הסכם, תחזירו לנו את החטופים שלנו ובזה נגמור עניין. כמובן שאנחנו נשחרר את כל המחבלים. דרך אגב, עם ישראל כבר לא – אנחנו נמצאים עם חופשי בארצנו. אנחנו לא נסמכים על הגויים - -
יסמין פרידמן (יש עתיד):
למה אתה לא מגיש הצהרת הון, אמסלם?
רם בן ברק (יש עתיד):
אתה לא עם ישראל, אתה לא מייצג אותם.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
חמש שנים לא מגיש הצהרת הון. מה יש לך להסתיר, אמסלם?
השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:
רק אתה, אתה צודק.
רם בן ברק (יש עתיד):
- - - עם ישראל - - -
השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:
אתה צודק. אני אמרתי לך, אתה צודק. אתה, בתפיסת העולם שלך, רם בן ברק - -
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אמסלם - - - הצהרת הון, כמו שמתבקש בחוק. אתה שר.
השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:
- - אתם הלבנים, אנחנו השחורים. כמו שאמרת פעם.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
תגיד, למה אתה לא מגיש הצהרת הון?
יסמין פרידמן (יש עתיד):
הצהרת הון.
השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:
אתה והמימד החמישי, הנשיא או אני לא יודע מי, הלכתם לשווק את התוכנה לקטר.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
- - - קיבלת כסף מקטר - - -
יסמין פרידמן (יש עתיד):
תגיש הצהרת הון.
השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:
כל מה שאני קורא - - -
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
מה עם אוריך?
יסמין פרידמן (יש עתיד):
מתי הוא יגיש?
השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:
אתה מבין, הרי אתה שיבשת חקירה. אתה הלכת לבית של אשכנזי - - -
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
- - - שעון אחד מלחיץ אותך.
השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:
הינה, 17:07. זו בדיוק הצביעות שלכם. אתם האנשים העבריינים הכי גדולים ומטיפים לנו?
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
אתה הגשת הצהרת הון?
השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:
אני אגיד לך למה אתם עבריינים, בגלל שאתם חושבים שהמדינה שלכם ולכם מותר הכול. דרך אגב, אני חושב שאתם לא יודעים שאתם עבריינים, בגלל שככה התרגלתם. כל מה שאתם עושים זה המדינה זה אתם.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
- - -
רם בן ברק (יש עתיד):
אתם מזמן לא עם ישראל.
השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:
לכן אתה תשבש חקירות כמה שאתה רוצה. אתה תמכור לכל אויבי ישראל בלי אישור של משרד הביטחון מה שאתם רוצים.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
- - -
השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:
גנץ, כשהוא יבוא, יהיה שר הביטחון, ינסה לשנות את התקנון, שתוכלו למכור.
רם בן ברק (יש עתיד):
מי משלם לאוריך את המשכורת? מי משלם לאוריך את המשכורת?
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
איפה איינהורן? אתה משלם לו?
השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:
דקה, דקה. אמרתי, זה הסיפור - -
רם בן ברק (יש עתיד):
אצל ביבי יושבים - - -
השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:
- - אנחנו כבר יודעים מזמן. הם לא אדוני הארץ. הם לא שייכים לאדוני הארץ.
קריאות:
- - -
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
איינהורן, למי שייך?
השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:
לא לאדוני הארץ. אתה אדוני הארץ.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
אבל איפה איינהורן?
השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:
מזמן אתה היית צריך להיות בחקירות, וגם אתה.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
איינהורן שובי הביתה. איינהורן שובי הביתה - - -
השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:
אתה בכלל, אתה מבין? אבל מה, אתם ממשיכים כרגיל.
רם בן ברק (יש עתיד):
- - - ממשלת ישראל - - -
השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:
לכם מותר לעבור על החוק, לפגוע במדינת ישראל, בביטחונה, לקרוא לסרבנות, לפגוע בצה"ל - -
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
מה עם אוריך? מה עם אוריך?
השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:
- - גם בשעת מלחמה, בגלל שלכם מותר הכול.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
תגיד, הגשת הצהרת הון? הגשת הצהרת הון?
השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:
לכם מותר הכול. למה אני צריך לדבר איתך עכשיו?
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
הגשת הצהרת הון?
השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:
עזוב, הכול הוגש. אל תדאג, הכול הוגש.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
אולי יש שם כסף מקטר?
השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:
עזוב, הכול הוגש.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
אולי בגלל זה אתה לא מגיש, מה דעתך?
השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:
יכול להיות שאתה - - -
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
נראה לי מאוד הגיוני - - - אולי יש שם כסף מקטר, ובגלל זה אתה לא מגיש הצהרת הון?
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
שמעתי אותך ברדיו, הספיק לי.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
כדי שלא נראה הפרשים.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
בוא נעבור. עזוב, ולדימיר.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
למה אתה לא מגיש הצהרת הון? אתה חייב להגיש הצהרת הון. מתי תגיש?
היו"ר מאיר כהן:
ולד. ולד.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
ולדימיר בליאק, כשאני אצטרך לתת לך חשבון ואעבוד אצלך, תשאל אותי שאלות.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
מה דעתך? מה דעתך? בטח יהיו שם הפרשים. אולי קיבלת כסף? אולי, נראה לי הגיוני. מה דעתך?
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
סיימת? סיימת? סיימת?
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
לא, אבל תענה לי.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אני לא עונה לך.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
לא לי, אבל תענה לציבור.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אני עונה לאנשים רציניים, לא לך.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
למה אתה, בניגוד לחוק, בניגוד לתקנון הכנסת, לא מגיש הצהרת הון?
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
בסדר, בסדר. לכן אני מודיע לך - - -
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
תגיש הצהרת הון ואנחנו נראה אם קיבלת כסף מקטר או לא קיבלת. זה נראה לי מאוד הגיוני.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אתה מוזמן לפנות, דרך אגב, אני בן אדם שקוף. אתה מוזמן לפנות למבקר המדינה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
אני אפנה, אל תדאג. אני אפנה למבקר המדינה. אני אפנה למבקר המדינה.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אני, כל שקל אצלי שקוף. אני יכול להגיד לך יותר מזה - - -
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
לא הגשת הצהרת הון. היית חייב להגיש הצהרת הון, כמו כל חברי הכנסת. לא הגשת הצהרת הון. אולי יש לך מה להסתיר.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
תפנה אליו.
היו"ר מאיר כהן:
ולד, ולד, ולד, ולד, ולד.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
יש לי - - -
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
כנראה יש לך מה להסתיר.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
יש לי מה להסתיר, בסדר.
היו"ר מאיר כהן:
ולדימיר, אנחנו יכולים להמשיך עד השעה 20:00 עם השיח הזה, תעזבו את זה. תנו לשר לסיים ונמשיך את היום.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
הוא עוד מטיף לי מוסר. עכשיו, לכן אני אומר - - -
היו"ר מאיר כהן:
בבקשה. אדוני השר, רק אם יהיה אפשר - - -
קריאה:
נראה לי אפשר לסכם.
היו"ר מאיר כהן:
לסכם. אפשר לסכם.
נאור שירי (יש עתיד):
המימד החמישי, רם בן ברק, ואנחנו - - -
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
לכן אני אומר, תראו, אנחנו נמצאים במלחמה. ואני רוצה להגיד לך, חבר הכנסת עטאונה, בוא אני אגלה לך סוד, ואני מדבר לתושבי עזה: תודיעו ותלחצו על חמאס – אם הם לא ישחררו את החטופים שלנו במהרה בתקופה הקרובה, אתם תחושו את נחת זרועו של צה"ל בצורה קשה שלא חשתם אותה עד היום. אתה כמובן תעלה לכאן ותצרח, אבל זה מה שאנחנו מתכננים לעשות. אם אתם לא תשחררו את חטופינו, אנחנו נכה בחמאס שוק על ירך ככה שאתם כבר לא תוכלו לסבול את זה. הינה, ראו הוזהרתם.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
מה שאתה אומר זה שאתה צריך לשמור על הממשלה שלך. זו מלחמת ברירה, זו מלחמה פוליטית שלך.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
זה לא רק אחריות של חמאס, יש שם תושבים שצריכים לקום ולעשות הפיכה נגד חמאס.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
זו מלחמה פוליטית שלך.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אני כבר לא מדבר על חמאס, אלה לא אנשים, זה חיות אדם. אבל אני מדבר על תושבי עזה. אם אתם לא תיקחו את גורלכם בידיכם – ודרך אגב, יש מחירים למלחמה. יש מחירים להפיכה כזאת. כשאתה רוצה להעיף את חמאס, דיקטטור אכזרי – גם לדעתם של אנשי עזה שבחרו בו – יש מחיר. לכן אני אומר לכם, כל תושבי עזה, אנחנו בתקופה הקרובה מתכננים להיכנס לעזה בעוצמות שאתם לא מכירים.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
מה לא עשיתם שם? איזה פצצות לא הטלתם? מה לא ניסית שם? מה לא ניסית?
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
עד שאחרון חטופינו יחזור וחמאס לא ישלוט בעזה ויסתלק מעזה, אנחנו לא נפסיק עם זה.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
יש דרך אחרת. יש דרך השלום. יש דרך השלום.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
זה הציווי. והבדיחות - - -
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
יש דרך. במלחמה אין מנצחים, במלחמה אין מנצחים. אין מנצחים במלחמה.
היו"ר מאיר כהן:
עטאונה, בבקשה.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
חבר הכנסת עטאונה, אני מציע לך, את הבדיחות של השלום - - -
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
אבל זה נכשל.
היו"ר מאיר כהן:
עטאונה, בבקשה.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
אבל זה נכשל. מה שלא הולך בכוח, לא ילך ביותר כוח.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
את הבדיחות של השלום תמשיך לספר ליאיר לפיד - -
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
מה שלא הולך בכוח, לא ילך ביותר כוח.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
- - ותדבר עם חברת הכנסת רייטן שדיברה על זה, ותדבר עם מירב בן ארי.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
תפנימו, תפנימו.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אתם תמשיכו עם החרטבונה שאתם מוכרים לעם ישראל כבר עשרות שנים. אנחנו כבר לא שם, רוב עם ישראל כבר לא שם. תודה רבה.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
תפסיקו לפלג את העם.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. זהו, עטאונה. זהו. תודה, אדוני. אנחנו עוברים לדיון האישי. חבר הכנסת יאיר לפיד, בבקשה, אדוני. דיון סיעתי, סליחה.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
בסוף לא התייחסת במילה אחת לנגב.
יאיר לפיד (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ממשלת ישראל צריכה לעשות את הדבר שהיא הכי שונאת בעולם: היא צריכה להחליט. היא צריכה להחליט מה היא הולכת לעשות: האם היא הולכת לגייס עשרות ומאות אלפי חיילי מילואים ולשלוח אותם לעזה, או שהיא הולכת להמשיך לקדם את חוק ההשתמטות? כי שניהם ביחד אי-אפשר. אתה לא יכול לשלוח צווי 8 ואחר כך צו 12 לאלפי אנשים ולהגיד להם שהם צריכים להתגייס, ואז להגיד: באותו זמן אני אעסוק באופן אינטנסיבי בקידום השתמטות של עשרות אלפי צעירים בריאים בחברה הישראלית. זה לא הולך ביחד. אתם מאבדים את אמון המילואימניקים. המילואימניקים, כמו כל עם ישראל, כשהחלה המלחמה, אחרי 7 באוקטובר, אמרו: אנחנו שם. אנחנו נתגייס, אנחנו נבוא, אנחנו נגן על עם ישראל מפני אויביו, אנחנו נעשה הכול כדי שהחטופים יחזרו ומפלצות חמאס יובסו. אבל אז ממשלת ישראל מתכנסת פעם אחר פעם ואומרת: כן, ובמקביל נעודד השתמטות. והדרך שלנו לעודד השתמטות היא לשלם לאנשים כדי שהם לא יתגייסו לצה"ל. בוועדת החוץ והביטחון ישבו נציגי האוצר – אני מזכיר, שר האוצר הוא בצלאל סמוטריץ' – ושאלו אותם כמה עולה למדינת ישראל תלמיד ישיבה שלא מתגייס. התשובה היא מיליון וחצי שקל. זה הכסף שאתם משלמים – מעונות, הטבות, קצבאות, תקציבים – משלמים לקבוצה אחת בחברה הישראלית כדי שהיא לא תתגייס, ובאותו הזמן, ביד השנייה, שולחים צווי גיוס. אנשים שעשו שלוש שנים סדיר השתחררו ובאותו יום קיבלו צו 8 לעוד ארבעה חודשים. ישבתי עם בחור מקסים, עולה מארצות הברית שהתגייס לסיירת גולני – יש משהו בעולים, אבא שלי תמיד אמר לי: מהגרים תמיד יהיו יותר מחויבים למדינה, כי הם בחרו בה. והוא הלך, התגייס, היה בגולני. יושב פה גדי איזנקוט, גולנצ'יק.
מירב בן ארי (יש עתיד):
היי.
יאיר לפיד (יש עתיד):
סליחה, מירב בן ארי היא גולנצ'יקית. הוא אמר: תקשיב, יש לי שלושה ילדים, הקטנה שלי בת ארבע. רבע מהחיים שלה הייתי במילואים. רבע מהחיים של הבת שלי הייתי במילואים. אמרתי לו, אוקיי, ומה קורה אם אתה מקבל עוד צו? הוא אמר: קודם כול, מה זה מה קורה? כבר הודיעו לי שיהיה עוד צו. אבל הוא אומר: אני והחבר'ה שלי מדברים רק על דבר אחד: איך זה שקוראים לנו, וביד השנייה הממשלה הזו מעודדת השתמטות? באיזה אופן, איך הם יכולים להצדיק את זה בפני עצמם? כשהקבינט מתכנס – זה חדר שהייתי בו הרבה פעמים והרבה שעות והרבה ימים והרבה שבועות והרבה חודשים, חדר הקבינט, סוגרים את הדלת ובדרך כלל הדיון פתוח – בממשלה הזאת נהוג להדליף הכול, בדרך כלל הדיון פתוח – מה הם אומרים לעצמם?
היו"ר מאיר כהן:
תודה.
יאיר לפיד (יש עתיד):
מה הם אומרים לעצמם כשהם יודעים שבאותו יום הם ישבו בישיבה ואמרו: נעשה את התרגיל הזה, ונעשה שם, ונלחץ פה, ונעשה פה, ונבטיח לחרדים איזה כסף מתחת לשולחן, העיקר שההשתמטות תימשך. רגע, שנייה, חבר'ה, הצבעה: האם אנחנו רוצים להיכנס לעזה? האם אנחנו רוצים לשלוח חיילים אל מותם? אני מזכיר, הנושא הזה של להתגייס לצבא בזמן מלחמה הוא לא רק ימי העסקים שאתה מפסיד, זה לא רק הפגיעה בביזנס שלך, זה לא רק הפגיעה הכלכלית שלך.
היו"ר מאיר כהן:
זאת סכנה.
יאיר לפיד (יש עתיד):
זו גם האפשרות שתחזור בשק של גופות. מה הם אומרים לעצמם כשביד אחת הם שולחים צווי מילואים וביד השנייה דוחפים קדימה את השתמטות החרדים?
היו"ר מאיר כהן:
תודה, אדוני. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, בבקשה. אחריה – ווליד טאהא – חמד עמאר, סליחה. תודה על התיקון, חמד, אתה אחריה. טוב, אני רואה שאתם נעניתם לקריאתו של קריב לחזק את האופוזיציה. בבקשה, גברתי.
גלעד קריב (העבודה):
איחוד כוחות.
היו"ר מאיר כהן:
אבל קריב, מספיק להגיד את זה פעם אחת, לא צריך כל יום, קריב. כן, בבקשה, גברתי. חמודים, אנשי יש עתיד, אתם אנשים טובים. בבקשה.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו כאן בדיון בנושא ממשלה שמפלגת ומקטבת את הציבור הישראלי. ואני רוצה לנצל את הדקות שיש לי כדי להקריא מדברים שנמצאו בטלפון הנייד של גיבור ישראל סרן יוגב פזי ז"ל, שהוא כתב בטלפון שלו ביום ה-150 למלחמה. מפקד מחלקה בגדוד נחשון, חטיבת כפיר, שנלחם בעזה, נפל ב-17 בנובמבר 2024 בקרב בצפון הרצועה, בן 22 בנופלו. בן אהוב להוריו חיותא וגיל. השאיר שלושה אחים. אלה הדברים שהוא כתב בטלפון שלו – ואימא שלו, חיותא, מצאה – ביום ה-150 למלחמה. שם הפתק הוא: פריקה, כי אני לא יכול להתבטא פוליטית. ואני מצטטת: "בן גביר, ראיתי את נאום העיזים שלך" – זה הנאום של השר כשהוא התנגד לעסקת חטופים. "האגואיסטיות שלך", הוא אומר, "כבר הגיעה לי לגרון", כל שנשאר לי זה להקיא. "פעם האמנתי לך. כמעט וגם הצבעתי לך בעבר. אבל היום? איום בפירוק ממשלה בגלל עסקה. אני לא יודע באיזה עולם הזוי אתה חושב שזה הגיוני להתעסק בפוליטיקות הדוחות האלה. כמעט 150 ימים שהחטופים והחטופות בעזה. אתה חושב שאתה מבין את המשפחות החטופות השכולות?" הוא שואל. "אין לך ולו טיפת מושג מה זה אומר. לא נלחמת עם נשק. לא עמדת בקור ונצמדת לחבר שלך כל כך עד כדי שאתה מבדיל בין ריח הגרביים שלו לבין ריח החולצה המזיעה שלו. פשוט אין לך מושג. לא איבדת אדם קרוב אליך. לא הגנת בגופך על המדינה. בן דוד שלי כן" – הוא כמובן מדבר על בן דודו גל איזנקוט, זיכרונו לברכה. "הוא הקריב את חייו למענה. אבא שלו היום יושב שם בקבינט. הזוי איך שהוא, אב שכול, רמטכ"ל - - -"
היו"ר מאיר כהן:
חברת הכנסת גוטליב. חברת הכנסת גוטליב, טלי, היא מקריאה משהו מדבריו של נופל.
מירב בן ארי (יש עתיד):
שנפל בקרב. אז אם אתם רוצים לדבר, דברו בחוץ.
היו"ר מאיר כהן:
בבקשה, גברתי. ששש. זה בסדר.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):
"אתה לא איבדת אדם קרוב אליך. לא הגנת בגופך על המדינה. בן דוד שלי כן. הוא הקריב את חייו למענה". צריך להזכיר שיוגב פזי בעצם נכנס לעזה ממש אחרי הלוויה של בן דוד שלו, להילחם שם, ואת הדברים האלה הוא כותב כשהוא בקורס קצינים. "אבא שלו היום יושב שם בקבינט. הזוי איך שהוא, אב שכול, רמטכ"ל לשעבר, שנתן 41 שנה למדינה, יושב עם מישהו כמוך. הוא לא עומד ומקשקש ונואם שטויות ורק מתלונן. הוא מבין את הסיטואציה. הוא מבין שחייבים להציל אותם בכל מחיר. הפקרנו אותם בעבר, ואנחנו מפקירים אותם עכשיו. ואתה עסוק בלנאום ולהראות כמה אתה גבר. בלתי נתפס. למי אכפת מהממשלה שלך? למי אכפת ממך? למי אכפת ממני? למי אכפת מהדברים הקטנים והשוליים האלה? אם תפסיק להסתכל על עצמך, תבין שעסקת חטופים, מחורבנת ככל שתהיה, חייבת לקרות. חייבים להציל אותם ולהחזיר אותם חיים, את מי שנשאר חי, כי בנפש הם מתים מזמן. אנוסים ומוכים, אולי יש אפילו נשים בהיריון שעברו כבר מספר הפלות. צא מהבועה שאתה חי בה. תבין שאת הטרור נוכל לנצח, וננצח, אבל בעזרת מעשים ולא דיבורים. הדבר הזה קרה במשמרת שלך. כמו כולם, גם אתה הפקרת את הדרום. עזוב את זה שעד לפני מספר חודשים קראת ליותר ממחצית התושבים שם בוגדים, שלא נדבר על חיילי המילואים. אתה מנותק ובור. אין בך ולו טיפה של ערכיות ורצון אמיתי לחולל שינוי. תפסיק להתבכיין, כי אתה והממשלה שלך לא מעניינים אף אחד. רק החטופים והחיילים מעניינים. וכן, אחרי שנחזיר את החטופים שכלואים מידי הנאצים שמסתתרים מתחת האדמה, נחסל אותם אחד-אחד. לא דקה לפני שנחזיר אותם הביתה, כי כל דקה שעוברת זה 150 ימים מאוחר מדי. הלוואי שיכולתי שזה יגיע אליך," הוא אומר. "כרגע זה נשאר פה, כי אני משרת משהו הרבה יותר גדול ממני. משהו שלא הבנת ולא תבין לעולם". אלה הדברים, אדוני היושב-ראש, של גיבור ישראל, יוגב, זיכרונו לברכה, שנכנס לעזה לשלושה שבועות, שאיבד בן דוד אהוב. הוא כתב את זה כשהוא בקורס קצינים. זה בחור שבגילו הצעיר שאיפת חייו הייתה להקים יישוב בנגב. הוא כותב את זה בפתק בנייד, כי הוא מבין שהוא חייל בצבא, שיש דברים שהוא לא יכול להתבטא עליהם פוליטית, אבל הנפש שלו סערה, וזה מה שהוא אמר. ואנחנו היום ביום ה-577 למלחמה, והממשלה הזו החזירה אותנו אחורה; מפלגת אותנו בנושא החטופים, הופכים את הורי החטופים לבעיה, הופכים את השבים מהשבי לאנשים שנויים במחלוקת, מפוררים את הסולידריות בשם חיילינו כשהחיילים שלנו נלחמים. אני חושבת שהביטוי "שנהיה ראויים להם" – שנהיה ראויים ליוגב, זיכרונו לברכה, שנהיה ראויים לגל ולכל כך הרבה נופלים גיבורים שלנו – אלה מילים שצריך לקחת לתשומת הלב של השרים שלנו, שאולי אם היו קצת לומדים מהבחור הצעיר הזה, שידע בתקופה כזאת מה מותר לו לומר ומה אסור לו לומר כחייל, גם יבינו שיש דברים שכמנהיגים אסור להם לעשות. תודה רבה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה. אני אפשרתי לה לחרוג מהשלוש דקות. תודה רבה לך. חמד עמאר, אדוני, בבקשה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מה שקורה בסוריה עכשיו עם הדרוזים זה טיהור אתני, זה רצח עם, זה ניסיון למחוק עדה שלמה. ניסו לעשות את זה עם העלאווים והצליחו, והעולם ישב בחיבוק ידיים, ואף אחד לא התערב. מה שקרה באזור בסחנאיה, באשרפייה, באזור ג'ראמנה – אלה יישובים קטנים, חוץ מג'ראמנה.
היו"ר מאיר כהן:
זה מעורב, ג'ראמנה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
נכנסו לתוך הבית של הדרוזים, רצחו כל מי שמצאו שם, לא השאירו אחד חי, ומי שתפסו אותו ורצו להשפיל אותו לפני שרוצחים אותו, גילחו לו את השפם, ואם יש לו זקן, גילחו גם את הזקן. אבל אני רוצה להגיד משפט בערבית. (אומר בערבית ומתרגם:) אנחנו לעולם לא תוקפים אף אחד, אבל לעולם לא נסכים שיתקפו אותנו וידרכו עלינו. אנחנו מדברים על שלטון של דאעש, אל-קאעידה, שמאמין בדבר אחד: כל מי שהוא לא סלפי קיצוני, צריך להרוג. הם ינסו עם הדרוזים – ואני אומר לכם, הם לא יצליחו, כי הדרוזים לא יוותרו – ימשיכו לעלאווים ויחזרו לעלאווים, ילכו לנוצרים, לכורדים, לסונים, אפילו, שלא קיצוניים ולא מוכנים לקבל את השלטון שלהם. ואני רוצה שתבינו, ראש ממשלת ישראל ב-23 בפברואר יצא בהכרזה בסיום קורס טיס, ואמר בצורה ברורה: לא נאפשר את כניסת דאעש והשלטון לדרום סוריה, והוא הזכיר את א-סווידא, היישוב הדרוזי הגדול שנמצא בהר הדרוזים בדרום סוריה. לא נאפשר את כניסת השלטון ולא דאעש לשם, והזכיר גם: אנחנו נגן על הדרוזים. אני רוצה, ראש הממשלה, שתעמוד במילה שלך, ואתה יכול, ואנחנו יכולים.
היו"ר מאיר כהן:
תודה, תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת איימן עודה.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אדוני היושב-ראש, עובדתית הרוב המוחלט של החטופים שחזרו למשפחות שלהם בישראל, חזרו באמצעות חתימה על עסקה. בעסקה האחרונה, ממשלת סמוטריץ'-בן גביר את נתניהו – אנחנו לא צריכים להתבלבל ולהתחיל עם נתניהו; הסדר הוא אחר. ממשלת סמוטריץ'-בן גביר את נתניהו בכוונה לא רצתה לסיים את הסוגיה באמצעות הסכם להחזרת כל החטופים תמורת הפסקת המלחמה. התנאי של סמוטריץ' היה שהקואליציה הזאת תמשיך לתפקד בתנאי שמדינת ישראל תחזור להילחם. הקטע הוא שסמוטריץ' מצליח לשקר למדינה שלמה ולעבוד על מפלגת הליכוד ועל כל הקואליציה באמירה שבאמצעות המלחמה הם יחזירו את החטופים. הרי כשלתם לעשות זאת שנה ושמונה חודשים. כל החטופים שחזרו, חזרו באמצעות עסקה. אז מה השתנה עכשיו, ולמה לשקר ולומר שחידשתם את המלחמה כדי להחזיר את החטופים? למה צריך לרמות את האזרחים? למה צריך לרמות את האנשים שרוצים כבר לסיים את הדבר הזה? כמה אלפי ילדים עוד צריך להרוג? כמה אלפי נשים עוד צריך להרוג? כמה משאבות מים עוד נותרו שלא השמדתם? למלחמה הזאת אין שום תכלית צבאית. התכלית היחידה שלה היא הישרדות הקואליציה של ממשלת סמוטריץ'-בן גביר את נתניהו. שום דבר אחר לא. שום תכלית צבאית אין למלחמה הארורה הזאת. צריך לסיים את המלחמה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה. איימן עודה, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת גלעד קריב.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת – אני מחפש את השר אמסלם. טוב, אני אענה לך כך – דיברת על איך צריך להתייחס לעם הפלסטיני, ואני רוצה לשאול בכנות ולפנות לכל אזרח במדינה, האם הכוח לבדו הוא הדרך?
טלי גוטליב (הליכוד):
אל תפנה לאזרח במדינה, תפנה ישר - - -
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
האם הכוח לבדו הוא הדרך?
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
האם באמת יש ביטחון ללא צדק?
היו"ר מאיר כהן:
טלי, בבקשה.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
זה לא יכול להיות. זה לא יכול להיות.
היו"ר מאיר כהן:
טלי, צאי, בבקשה.
טלי גוטליב (הליכוד):
זה אדם - - -
היו"ר מאיר כהן:
אוקיי, אז תני לו לדבר.
טלי גוטליב (הליכוד):
סכנה למדינת ישראל.
היו"ר מאיר כהן:
טלי.
טלי גוטליב (הליכוד):
איימן עודה, אתה סכנה למדינת ישראל.
היו"ר מאיר כהן:
טלי, תודה.
טלי גוטליב (הליכוד):
סכנה. חרפה שאתה עומד פה.
היו"ר מאיר כהן:
טלי, תודה רבה. טלי, תודה.
טלי גוטליב (הליכוד):
תמשיך - - - בוא נשמע מה יש לך להגיד. בוא, תדבר, בבקשה.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
את הזמן שלי, בבקשה, כבוד היושב-ראש.
היו"ר מאיר כהן:
אדוני. תמשיך.
טלי גוטליב (הליכוד):
שבו בשקט כולכם - - - תומך טרור - - -
היו"ר מאיר כהן:
טלי, זה הזמן שלו. אני מצטער. אני לא נוהג לקרוא בקריאות שונות. אני מבקש, בבקשה.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
ואני שואל, האם אפשר ביטחון ללא צדק? השנה וחצי האחרונות היו, אני משער, הקשות ביותר לכל בן אדם בהיותו בן אדם. ככה אני משער. אם אתה בן אדם, אלה הן השנים הקשות ביותר. לפי ראש הממשלה, מה שקרה ב-7 באוקטובר הוא האירוע הקשה ביותר מאז השואה. ואין ספק שהעם הפלסטיני סבל בשנה וחצי האחרונות הכי קשה מאז הנכבה. אבל יום אחד, יום אחד אחרי המלחמה הזאת - -
טלי גוטליב (הליכוד):
של נעליך, תהיה בשקט. מה זה?
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
- - אנחנו נראה שבין הים לנהר יש שבעה וחצי מיליון יהודים ושבעה וחצי מיליון פלסטינים.
טלי גוטליב (הליכוד):
מה הוא משווה - - -
היו"ר מאיר כהן:
טלי, טלי.
טלי גוטליב (הליכוד):
מה הוא משווה את זה?
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
מה נעשה עם העובדה הזאת?
היו"ר מאיר כהן:
טלי, זאת הזכות שלו. אני לא מסכים עם שום מילה, אבל יש לו שלוש דקות לדבר, והוא אומר את זה.
טלי גוטליב (הליכוד):
תתקוממו, בשביל מה אתם כאן?
היו"ר מאיר כהן:
זהו, תודה. בבקשה, אדוני.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
חשוב לי להגיד מילה מוסרית, שאמרנו אותה מהיום הראשון של 7 באוקטובר: כל הכיבוש לא מצדיק כהוא זה פגיעה בילד יהודי אחד. אין דבר כזה. זאת עמדה ערכית ללא כל קשר לפוליטיקה.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
היו"ר מאיר כהן:
טלי, אבל את לא מקשיבה למה שהוא אומר.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - והחבר שלו - - -
היו"ר מאיר כהן:
טוב, אני נאלץ. קריאה ראשונה. טלי, קריאה ראשונה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אני אצא החוצה, אדוני היו"ר, רק בגלל כבודך. תשמרו על כבוד החיילים שלנו, על כבוד המדינה שלנו כשאני לא פה.
היו"ר מאיר כהן:
טלי, תודה רבה.
טלי גוטליב (הליכוד):
בושה, בושה.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
כל הכיבוש לא מצדיק כהוא זה פגיעה בילד יהודי אחד. אין דבר כזה. אני אומר את זה מהמקום הכי מוסרי, ללא כל קשר לפוליטיקה. אני אומר את זה בערבית, בעברית, לילדים שלי, בבית שלי. כל מה שקרה ב-7 באוקטובר לא מצדיק כהוא זה פגיעה בילד פלסטיני אחד בעזה. אני רוצה לשמוע את האמירה המוסרית הזאת מכל חברי הכנסת, ואני לא שומע אותה. אני אומר, בואו נחשוב בהיגיון. אם אחרי כל המלחמה הזאת יש פה שני עמים, מה נעשה עם העובדה הזאת? האם מה שלא עבר, לא צלח ב-100 השנים האחרונות, יצליח אחרי המלחמה? אני לא מאמין. אני מבין בן אדם שידבר איתי על ביטחון. אני מבין את זה. יגיד: יש לנו תנאים, יש לנו דרישות, אנחנו חוששים, אנחנו רוצים להבטיח ביטחון אמת עמוק ואסטרטגי. אבל כל זה לא צריך להיות על חשבון הצדק, כי לא יהיה ביטחון בלי צדק. ככה אנחנו צריכים לחשוב. אחרי 48' היה עם שמח ועם שעבר נכבה; אחרי 67' היה עם שמח ועם שהובס. אני מתבונן במציאות של היום, ואני לא רואה עם אחד שמח. לפי מחקר שפורסם בעיתון הארץ לפני שבוע, 52% מהצעירים הישראלים בדיכאון. גם הישראלים בדיכאון וגם הפלסטינים בדיכאון.
היו"ר מאיר כהן:
תסיים, בבקשה, איימן.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
יש כיוון אחד – לכבד את העובדה שיש שני עמים, ומגיע לשניהם זכויות לאומיות ולחיות בשלום וביטחון. אין דרך אחרת.
היו"ר מאיר כהן:
תודה, אדוני. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה, ויסכם שר החינוך.
גלעד קריב (העבודה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, השר קיש – השר קיש, לפני שאתה יוצא, אם אפשר רגע, שר החינוך, יש לי שאלה אליך. לא, לא, אני צריך רגע עזרה. כנראה בפגרה השתבש לי הזיכרון. אתה יכול להזכיר לי מי ראש ממשלת ישראל? השר קיש, אתה יכול להזכיר לנו מי ראש ממשלת ישראל? אולי עליזה תעזור לנו. מי ראש הממשלה? כי היום, למי שלא שם לב, השר סמוטריץ', בכנס ירושלים, דיבר כראש הממשלה האמיתי של מדינת ישראל.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
הוא קובע.
גלעד קריב (העבודה):
הוא הודיע לאזרחי מדינת ישראל, הוא הודיע למילואימניקים, הוא הודיע למשפחות השכולות וגם למשפחות החטופים – סוף-סוף הוא הודיע מה התוכנית האסטרטגית של מדינת ישראל. כך הוא אמר: אנחנו כובשים את עזה כדי להישאר. אין יותר כניסה ויציאה. זאת מלחמה על הניצחון. לא יהיו יותר נסיגות, גם לא על מנת להחזיר את החטופים. זאת ההודעה של סמוטריץ'. כל תושבי הרצועה יפונו דרומה, לא באופן זמני – באופן קבוע. אז כנראה אחרי 18 חודשי מלחמה סוף-סוף מתברר מי ראש הממשלה האמיתי של מדינת ישראל – סמוטריץ', ונתניהו במקרה הטוב הוא נושא כליו. עכשיו, אחת משתיים: או שסמוטריץ' צודק וזאת כוונת הממשלה, אבל נתניהו משיקולים פוליטיים ממשיך לשקר לציבור הישראלי, או שלנתניהו אין מושג קלוש לאן הוא מוביל אותנו. והתוצאה – שבוואקום הזה סמוטריץ' ובן גביר וחבורת הכהניסטים מהליכוד הם בעצם אלה שקובעים את הטון. אבל כך או כך, השר קיש, השר ביטון, לא מגיע לאזרחי מדינת ישראל להבין לאן אתם לוקחים אותנו אחרי 18 חודשים? לא מגיע למשפחות החטופים לקבל תשובה ברורה? הצעות האי-אמון ככל הנראה לא יאושרו, כי אלה כללי המשחק בבית הזה. אבל דבר אחד ברור: לרוב ברור וגדול מקרב אזרחי ישראל אין שום אמון בממשלה הכושלת הזו; אין שום אמון בראש הממשלה השקרן והפחדן, שמוביל את מדינת ישראל אל תוך דשדוש דמים בבוץ העזתי, מקריב את חיי החטופים, מותיר את החיים למותם ומותיר את המתים להיעלם תחת חורבות עזה. אתם ממשלת דמים שמובילה את ישראל אל עבר אסון ואין לציבור הישראלי בדל אמון בכם.
היו"ר מאיר כהן:
תודה, אדוני. השר יואב קיש יסכם את הדיון הסיעתי. בבקשה.
גלעד קריב (העבודה):
תוכל רק לומר לנו אם מה שסמוטריץ' אמר זו עמדת הממשלה? מגיע לנו לדעת? רק תאמר. מגיע למילואימניקים, לפני שהם מתייצבים, לדעת מה - - -
היו"ר מאיר כהן:
יש עדיין שביתה, נכון?
גלעד קריב (העבודה):
18 חודשי מלחמה - - -
שר החינוך יואב קיש:
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה – אני לא יכול כשהוא צורח ככה.
גלעד קריב (העבודה):
18 חודשי מלחמה, מה עמדת הממשלה?
היו"ר מאיר כהן:
זהו, גלעד. תודה.
שר החינוך יואב קיש:
היושב-ראש, אני עליתי בדיוק בשביל לענות על השאלה שלך. אין שביתה, יש הסכם עם המורים, עם יפה בן דוד אתמול נחתם הסכם. אנחנו אחרי האירוע של העיצומים והשביתה. ולמעשה, אני רוצה להגיד מפה, לפנות קודם כול באמת לעובדי ההוראה, שעושים ועשו מעל ומעבר. במלחמה הזו - - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
למה קיצצת להם בשכר?
שר החינוך יואב קיש:
במלחמה הזו הם נכנסו מתחת לאלונקה, והיו דוגמה לכל אחד ואחת איך - - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אז למה קיצצת להם בשכר?
שלי טל מירון (יש עתיד):
זו שאלה - - -
שר החינוך יואב קיש:
הם לא רוצים לשמוע.
היו"ר מאיר כהן:
תאפשרו לשר לדבר.
קארין אלהרר (יש עתיד):
למה?
היו"ר מאיר כהן:
אתם יודעים, אפשר קריאת ביניים, אבל לא מאה.
שר החינוך יואב קיש:
אחרי שאתמול ההסכם עם הסתדרות המורים הוריד את הקיצוץ מ-3.3% ל-0.95%, ושני ימי חופשה בל"ג בעומר בתשפ"ה ותשפ"ו, מחר יש לנו מבחן באנגלית לכיתות ו', מבחן תנופה. סוף-סוף חוזרים למבחנים.
גלעד קריב (העבודה):
סמוטריץ' נבחן?
שר החינוך יואב קיש:
אני רוצה לומר עוד דבר. המורים וכל עובדי ההוראה תומכים ומחזקים את הילדים בתקופה הזאת – את הילדים, שצריכים את החיבוק הזה, את החוסן הזה, את האתגר הזה שקיים במערכת - -
נאור שירי (יש עתיד):
אחמ"ש במקדונלד מקבל יותר כסף ממורה.
שר החינוך יואב קיש:
- - ולצערי גורמים שמתסיסים – אני רוצה לתת לכם נתונים. אנחנו מעל 95% התייצבות היום במחוז דרום, מחוז צפון, מחוז חיפה, במרכז - - -
נאור שירי (יש עתיד):
כמה במרכז?
שלי טל מירון (יש עתיד):
40,000 מורים לא באו היום לעבודה.
שר החינוך יואב קיש:
אני לא מבין, הם רוצים לשמוע או שהם רוצים להפריע?
נאור שירי (יש עתיד):
אני רוצה לדעת כמה בהוד השרון - - -
שר החינוך יואב קיש:
במרכז ובמחוז תל אביב – 75% התייצבות.
נאור שירי (יש עתיד):
זאת אומרת – 25% לא.
שר החינוך יואב קיש:
הבעיה היא אך ורק במחוזות האלה. התססה מיותרת, שקודם כול פוגעת בילדים ובהורים ובמורים עצמם. כי מורה – הִתחלות של מוסד, שמגיעה בסיטואציה כזו, החוק קובע – אחרי שיש שפיטה, זו גריעה על התייצבות שלא כדין, ולמעשה לא יקבלו שכר. אין משא ומתן, המשא ומתן נגמר, התוחלת של כל האירוע הזה מיותרת. אני פונה למורים, אל תקשיבו לאלה שמתסיסים, חבל שאתם נופלים לפח הזה. יש לכם ארגון מייצג של הסתדרות המורים עם יפה בן דוד, יש בית משפט, יש חוק, יש צווים - -
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
פתאום יש בית משפט, יש חוק.
שלי טל מירון (יש עתיד):
- - -
שר החינוך יואב קיש:
- - אל תתחלו ותפעלו בניגוד לחוק בצורה פלילית. אני מאמין וסומך על המורים ועובדי ההוראה, שהם דוגמה ומופת לאיך צריך לפעול במגזר הציבורי בתקופה הקשה הזאת, שלא ייפלו בפח של אותם מתסיסים שיושבים פה בשורות האחוריות.
נעמה לזימי (העבודה):
- - -
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
למה אתם לא דוגמה ומופת לפני שאתם מקצצים למורים. בושה - - - תקצץ את המשכורת שלך.
היו"ר מאיר כהן:
יסמין, תודה רבה. תודה, גברתי.
היו"ר מאיר כהן:
חברי הכנסת, לפני שאנחנו נפנה להצבעה, חבר הכנסת צבי סוכות, אנא, בבקשה עמוד במקומך. אני מתכבד להודיע לכנסת שעל פי סעיף 43 לחוק-יסוד: הכנסת, עם הפסקת חברותו בכנסת של חבר הכנסת אלמוג כהן, שנכנסה לתוקפה ביום ראשון ח' בניסן התשפ"ה, 6 באפריל 2025, בא במקומו חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות. בהתאם לסעיף 15 לחוק-יסוד: הכנסת ולסעיף 2 לחוק הכנסת, התשנ"ד–1994, נקיים עתה את הצהרת האמונים. חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות, אקרא בפניך את הצהרת האמונים של חבר הכנסת, ואתה תעמוד במקומך ותשיב: "מתחייב אני". וזה נוסח ההצהרה: אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת.
נאור שירי (יש עתיד):
ולהתגייס לצבא.
צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):
מתחייב אני.
היו"ר מאיר כהן:
אדוני, לא שמענו אותך.
צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):
מתחייב אני.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה. חבר הכנסת, שב, בבקשה.
היו"ר מאיר כהן:
אנחנו עוברים להצבעה. אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת יש עתיד. בבקשה, מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה – 39 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.
היו"ר מאיר כהן:
39 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובע שההצעה לא התקבלה, מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. אנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות העבודה, ישראל ביתנו והמחנה הממלכתי. הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעות העבודה, ישראל ביתנו והמחנה הממלכתי להביע אי-אמון בממשלה – 42 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעות העבודה, ישראל ביתנו והמחנה הממלכתי להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.
היו"ר מאיר כהן:
42 בעד, אפס מתנגדים ואפס נמנעים. אני קובע שההצעה לא התקבלה, מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. אנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות רע"מ וחד"ש-תע"ל. בבקשה, מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 3 בעד הצעת סיעות רע"מ וחד"ש-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה – 23 נגד – אין נמנעים – אין נוכח – 1 הצעת סיעות רע"מ וחד"ש-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.
היו"ר מאיר כהן:
23 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים, נוכח אחד. אני קובע שההצעה לא התקבלה, מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש.
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1850).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר מאיר כהן:
נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק שירות מידע פיננסי (תיקון מס' 3 והוראת שעה), התשפ"ה–2025, לקריאה ראשונה. אני מזמין את השר חיים ביטון. בבקשה, אדוני. לאחר הצגת הצעת החוק נעבור לדיון אישי. בבקשה, אדוני, לרשותך עשר דקות.
השר במשרד החינוך חיים ביטון:
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מציג פה את חוק שירות מידע פיננסי (תיקון מס' 3 והוראת שעה), התשפ"ה–2025. החוק שמונח לפניכם הוא צעד נוסף להגברת התחרות במערכת הפיננסית, ומהווה תיקון של רפורמת הבנקאות הפתוחה. מדובר ברפורמה משמעותית מאוד לקידום התחרות במערכת הפיננסית, שהיא חלק מצעדים נוספים שנעשו בשנים האחרונות להגברת התחרות, כמו ניוד חשבון בנק בקליק, רפורמה בשירותי תשלום שתכניס תחרות לשוק התשלומים, הפרדת חברת כרטיסי האשראי כאל מדיסקונט, חיוב הבנקים לשלוח סמ"ס חודשי שמפרט את העמלות והריביות שהם גובים מאיתנו ועוד. אחד החסמים המשמעותיים להגברת התחרות במערכת הבנקאית בפרט והפיננסית בכלל הוא המונופול שבו מחזיקים הגופים הפיננסיים על המידע של לקוחותיהם. חוק שירות מידע פיננסי מחייב גופים פיננסיים שונים להעביר מידע של לקוחות לגופים טכנולוגיים חדשניים, הנקראים פינטק, בהסכמה של הלקוחות. הפינטקים יכולים להציג ללקוחות כמה הם בדיוק משלמים על השירותים הפיננסיים שהם צורכים, להציע הצעות משתלמות יותר, לסייע בניהול פיננסי, לספק מידע לחיתום הלוואות ועוד. החוק מאפשר הנגשה של נתונים גם ללקוחות פרטיים וגם לתאגידים, כאשר בתאגידים עולים קשיים ביישום של הרפורמה. הקשיים העיקריים הם קושי בהסמכת מורשה חתימה ייעודי שיכול לתת הסכמה למשיכת המידע, ופערים במידע שניתן למשוך דרך המערכות שהוגדרו בבנקים. טרם חקיקת החוק היו חברות שנתנו שירות מידע פיננסי לתאגידים דרך כניסה לאזור האישי של הלקוחות באמצעות שם המשתמש והסיסמה שלהם ושימוש בטכנולוגיית screen scraping. החוק קבע מעבר מהטכנולוגיה הזו לטכנולוגיה יעילה ובטוחה יותר שנקבעה בחוק. לצורך כך, נקבעה תקופת מעבר שבה יהיה מותר להמשיך לתת שירות דרך פרטי הלקוח, עד שהחוק ייכנס לתוקף לעניין תאגידים ויהיה ניתן לתת שירות מידע פיננסי באמצעות הטכנולוגיה החדשה. תקופת המעבר הזו מסתיימת באפריל הקרוב, ובינתיים יש קשיים משמעותיים לעבור לטכנולוגיה החדשה. לכן התיקון לחוק נועד לעשות שני דברים: 1. לקבוע שמורשה החתימה הבכיר בתאגיד יהיה מוסמך לתת הסכמה למשיכת המידע הפיננסי של התאגיד, כך שתאגיד לא יצטרך להסמיך מורשה חתימה מיוחד מול הבנקים על מנת לתת הסכמה למשיכת המידע שלו; 2. להאריך את תקופת המעבר שבה מותר לגשת לטכנולוגיה הקודמת עד שיהיה אפשר לתת שירות טוב באמצעות הטכנולוגיה החדשה, על מנת לאפשר לעשרות אלפי עסקים קטנים ובינוניים להמשיך לקבל שירות ומידע פיננסי. תודה רבה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה, אדוני. אם כן, אנו עוברים לדיון האישי. חברת הכנסת בן ארי, שלוש דקות, בבקשה, ואחריה – גלעד קריב.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב בראש. אני עוד לא סיימתי להתייחס לכל אירוע השרפה, כי בנאום שלי אפילו עשר דקות לא הספיקו לי לכסות את השערורייה שהייתה שם. אבל אני רוצה להתייחס לעוד משהו שקרה. מה שנקרא, ככל שהאש התפשטה, הגולה במיאמי, הבן, ההוא שהוא די זוכר את השם שלו, הפיץ תיאוריית קונספירציה. שימו לב שמי שבעצם אשם בשרפה – זה לא כמובן על ההצתות והערבים, שגם זה לא היה נכון; תוך כדי שאנחנו מתכנסים ביום הזיכרון, החליט הבן הגולה להאשים את המפגינים מקפלן. אגב, גם השר המקשר, שבעיקר מקשר בינו לבין עצמו, מי שפספס, האשים את המפגינים שהם מקבלים כסף איראני. אבל אני אשים את ההזיות שלו בצד. אפשטיין, אהוד ברק – את כל הג'אז הזה שמענו כבר בכנס הקודם. אני רוצה דווקא להתייחס לתיאוריית הקונספירציה שהפיץ הבן הגולה. אחרי שהוא כמובן האשים את הערבים המציתים, הוא עבר לקפלניסטים. כמובן שהאשים גם את חיל האוויר, כמובן שהאשים את שב"כ, ואפילו על בג"ץ הוא דיבר. באמת צריך להיות טיפוס מאוד מאוד נאלח כדי להאשים בערב של יום הזיכרון – סליחה, ביום הזיכרון, כששמות הנופלים עוד באוויר – את המפגינים מקפלן, שהם ניסו לשרוף את המדינה. תשמעו, זה רעל שהרבה זמן לא ראיתי, וזו רמה נמוכה ביותר. תראו, אמרתי את זה. בסוף תיאוריית הקונספירציות האלה מחלחלות. ובסוף, לבוא ולהאשים מפגינים שהם שורפים, כשהפצע הזה של יום הזיכרון עוד פתוח, לבוא ולדבר על זה שכל המטרה של המפגינים מקפלן היא לשרוף את המדינה כדי לא לחגוג את יום העצמאות, תבינו לאיזה שפל של הסתה – באמת, אני חושבת שזה אפילו טמטום ושיסוי – הגיע הבן הגולה. כמובן, יום למוחרת, בחידון התנ"ך, אמר ראש הממשלה - -
נאור שירי (יש עתיד):
אבא של אברהם.
מירב בן ארי (יש עתיד):
הבן אברהם – נכון. - - ש-18 חשודים בהצתות נעצרו. מסתבר שיש שלושה, שבעצם זה היה אחד. כלומר, הוא גם לא זוכר את השם של הבן שלו והוא גם כמובן מאשים את הערבים. כי אם יש הצתות זה תמיד טרור. לא משנה שגם אם יש הצתה, אפשר לכבות אותה. אבל איך ציפית שנכבה שריפה כשמינית פירומן כאחראי לכב"ה? מה ציפית שיקרה, אם שמת אדם שמראש המומחיות שלו בללבות שרפות היא להאשים את המפגינים בקפלן שהם אלה ששורפים את המדינה?
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
כתובת האש במקרה הזה הייתה על הקיר. במקום שיכבו את השרפה, הממשלה הזאת רק מלבה שרפות. תודה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת גלעד קריב, ואחריו – ואליד אלהואשלה.
גלעד קריב (העבודה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדיי השרים, בערב יום הזיכרון האחרון התחולל פוגרום. פוגרום של ממש. הפוגרום הזה התחולל בליבה של מדינת ישראל, בעיר מרכזית בשרון, ברעננה, כאשר עדר מוסת של כהניסטים תקף אנשים שהתקבצו לטקס זיכרון שלא היה לרוחם, טקס זיכרון ששודר לצפייה בבית הכנסת הרפורמי ברעננה. העדר המוסת היה של כהניסטים, אבל הגורמים המסיתים ממש לא הגיעו רק ממפלגתו של איתמר בן גביר. הגורמים המסיתים הגיעו מלב מפלגת השלטון, מפלגת הליכוד. יושבת-ראש סניף הליכוד ברעננה הסיתה את אותו עדר אלים, ולאחר מעשה האלימות עוד התגאתה בכך והודיעה שזוהי רק יריית הפתיחה. אפשר להתווכח על טיבו של טקס הזיכרון המשותף למשפחות שכולות ישראליות ולמשפחות פלסטיניות. אפשר לאחוז בעמדה שהטקס הזה לא צריך להתקיים דווקא ביום הזיכרון – אני את יום הזיכרון ציינתי יחד עם חבריי ועם משפחתו של חבר נעוריי שנפל ברצועת הביטחון – אבל על דבר אחד אי-אפשר להתווכח, והוא שהאלימות, שקריאות מוות לערבים ו"שיישרף לכם הכפר", שהרצח בעיניים של אותם מפגינים, האש הנוראה הזו מאיימת לשרוף את כולנו. ציוץ לא נשמע מהצד הזה של המליאה. אף חבר כנסת בקואליציה לא מצא לנכון לומר מילה אחת על סלעים שמושלכים אל עבר חלונות בית כנסת. בית כנסת שהוקם, אגב, על ידי רב שאיבד את בנו ברצועת הביטחון בלבנון. בית כנסת של נערים שעלו בו לתורה בבר-המצווה, ונפלו כעבור כמה שנים בשדות הקרב. אף חבר כנסת מהקואליציה. וכן, גם התגובות מגורמים נוספים בחברה הישראלית איחרו לבוא.
היו"ר מאיר כהן:
תודה.
גלעד קריב (העבודה):
ואני מודיע לכם, אנשי הקואליציה, שאנחנו לא נאפשר לכם להחריב את הבית השלישי בשנאה העזה שלכם לכל מי שמנסה להציג חזון אחר לכיוון ולדרך של החברה הישראלית. לא ניתן לכם להצית את אסמיה של מדינת ישראל.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה. תודה, אדוני. אלהואשלה, אני מבקש להקפיד על שלוש דקות. אני אפסיק אחרי שלוש דקות. בבקשה, אדוני.
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מאז כינון הממשלה הזאת אנחנו פונים גם לראש הממשלה וגם לשר לביטחון לאומי על מנת לטפל בנושאים הקרדינליים בחברה הערבית. נושא הפשיעה בחברה הערבית מתחילת השנה – אנחנו היום עומדים על 90 נרצחים בחברה הערבית. ראש הממשלה לא עושה כלום בנושא הזה. למרות הדרישות שלנו ולמרות הפניות שלנו, עד עכשיו כלום לא נעשה, שום ישיבה – לא של הדרג המדיני ולא של הדרג המקצועי, שום דבר. רק סיסמאות מחלק ראש הממשלה, בניגוד למה שהיה בממשלה הקודמת, כאשר מספר הנרצחים בחברה הערבית ירד ב-15%. אבל ראש הממשלה ממשיך ורוצה לדרדר את המצב בתוך המדינה, וכל פעם מנסה לגרור את החברה הערבית לתוך משהו שהוא נכשל בו. גם בעניין השרפה. מה הוא אומר? ש-18 אנשים נעצרו בגל השרפות האחרון. אבל מה עם הפושעים שמסתובבים בחברה הערבית? למה אתה לא עוצר אותם? למה אתה לא מנחה את השר הליצן לעצור אותם? מה אתם עושים על מנת לטפל במה שקורה בחברה הערבית? הוא והבן שלו משתלחים באזרחים הערבים במדינה, מתעקשים לגרור אותם לעימות. ואנחנו אומרים לכם: אנחנו לא רוצים את זה. מחפשים יציבות, והם מחפשים עימות. כנ"ל גם בנגב. במקום להפסיק את ההריסות בנגב ולהכיר בכפרים הלא-מוכרים, היום מתקיים דיון בהנחיית השר בן גביר וסמוטריץ' – להקים עוד חמישה יישובים על קרקעות הבדואים על ציר 25, משגב שלום מזרחה עד ערערה. מה, חסרות אדמות בנגב – על מנת לנשל את קרקעות אבו תלול? תפסיקו עם המדיניות הזו. אנחנו אומרים לכם: תפסיקו עם המדיניות הזו. רוצים שיח עם אנשים. לא דרך כוח, לא דרך דחפורים. אנחנו רוצים שהממשלה תנהל משא ומתן עם האזרחים הבדואים. הגיע הזמן להסתכל אחרת, לחשב מסלול מחדש עם האזרחים הבדואים בנגב. ומה עושה המשטרה? מגיעה ליישוב לקיה, פעמיים בחודש האחרון הורסת את אוהלי השמחות ביישוב. במקום לדבר עם ראש המועצה שריף אלאסד או לדבר עם חברי המועצה או עם המנהיגות הבדואית בנגב, בוחרת בדרך הקשה, בדרך הלא-מקובלת, להרוס את המסורת הבדואית ולהרוס את אוהלי השמחות. למה עושים את זה?
היו"ר מאיר כהן:
תודה אדוני. חבר הכנסת חמד עמאר – לא נמצא; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – לא נמצא. חבר הכנסת אלעזר שטרן. אני עברתי לסוף.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, רבות עוד ידובר וידובר ונדבר על נושא המלחמה, שאף פעם לא די לה, היא עכשיו במקום אחר. אבל היא בעיקר במקום אחר בגלל שאנחנו לא יודעים מה הסוף שלה, מה המטרות שלה, חוץ מזה שהיא תתחזק את קואליציות החורבן. שמענו שהיום הודיעו לבית המשפט, דרך היועצת המשפטית, שלא תהיה ועדת חקירה עד שתסתיים המלחמה, כאילו ראש הממשלה המסית ביותר שקם לנו אי פעם צריך סיבות בשביל להמשיך את המלחמה, אז עכשיו יש לו עוד סיבה: למה צריך להמשיך את המלחמה? כדי שלא תקום ועדת חקירה, אחרי שהוא אמר שהיא לא תקום עד שתסתיים המלחמה. אבל צריך להגיד את האמת. גם לנוכח תחקירים שמתפרסמים אנחנו יודעים שוועדת חקירה, שכבר הייתה צריכה לקום, הייתה חוסכת בחיי אדם. דווקא במלחמה שמתמשכת, חייבים להקים ועדת חקירה – בוודאי אחרי שכבר שנה היא בועטת בכולנו – כדי לדעת מה נכון ומה לא נכון, מה ניתן לשפר, כדי שבמלחמה שאין לה סוף, תוך כדי המלחמה הארוכה הזו, נוכל להפיק לקחים שיחסכו בחיי אדם. אבל מה אומר ראש הממשלה? שנחכה שתסתיים המלחמה, כאילו כולנו טיפשים, כאילו אנחנו צריכים לחכות לאישור ממיאמי ביץ', כן? כדי שהציוני האמיתי יגיד לנו מה הקשר בין ועדת חקירה לחיי אדם, שיסביר לנו למה גם כשמלחמה מתמשכת, והיו כשלים, וכנראה שגם יהיו, היו דברים שהיה אפשר לשפר, וכנראה שיש דברים שניתן לשפר – אבל חס וחלילה שלא תהיה ועדת חקירה. ואני רוצה לסיים, אדוני היושב-ראש. אני לא יודע ממה הוא מפחד. הרי יש לו ניסיון באיך לא להתייחס לוועדות חקירה. כולנו יודעים מי הייתה ממשלת החורבן, השמות מפוזרים פה. אבל את הלקחים אנחנו עוד לא יודעים, והוא כנראה גם לא רוצה, וגם לא אכפת לו, שבינתיים לא באמת נפיק לקחים. תודה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
תודה, כבוד היושב-ראש. חברי וחברות כנסת נכבדים, הממשלה הימנית הזו, והעומד בראשה – ממשלת הדמים, כבר לא מסתירה, כבר לא מתביישת להגיד את המטרות האמיתיות שלה במלחמה הזו. היא כבר השמיטה את שחרור החטופים מראש סדר העדיפויות שלה. ראש הממשלה שינה את סדר המטרות שלו במלחמה הזו, והחטופים כבר לא נמצאים למעלה. והטענה הזו שהוא רוצה והחליט על גל חדש במלחמה – כאילו המלחמה הפסיקה בתקופה האחרונה. עכשיו הוא רוצה לחדש אותה ולעשות אותה יותר עוצמתית. כנראה הפתגם הזה שאומרים: מה שלא בכוח, בא ביותר כוח – הוא באמת מאמין בו. כבר שנה ושבעה חודשים ששני העמים, ובעיקר גם הפלסטינים, שותתים דם, חיים במצב של מלחמה מתמדת. היום בבוקר שמעתי ריאיון עם עיתונאית מעזה שאומרת שאנשים בעזה בימים אלה הולכים ברחוב ומתמוטטים ומתים במקום בגלל הרעב. כן, זו המציאות. לאנשים אין מה לאכול, ואין להם מה לקנות, ואין להם במה לקנות, ואחר כך מתווכחים אם זו הרעבה או לא. מעל ל-53,000 הרוגים, 120,000 פצועים, ואנשים שמתים מרעב, תינוקות שמתים מרעב, ועדיין חושבים שיש עוד כוח שאפשר להפעיל, ועדיין חושבים שהדרך הזו היא הדרך הנכונה. עד מתי? עד מתי גם הפלסטינים וגם אזרחי מדינת ישראל ישלמו את המחיר על החלטות של ממשלה, שאומרת בצורה הכי ברורה – היום אמר סמוטריץ', שר האוצר: אנחנו נכבוש ואנחנו נישאר. הוא רוצה להישאר בעזה. כלומר, הקולות שנשמעו מאוד הזויים בתחילת המלחמה, על התנחלות בעזה, הופכים ליותר ויותר מקובלים.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
אני חושבת שהגיע הזמן שכולנו נתעורר, כי הרבה פשעים נעשים בשמנו.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה. בבקשה, מירב כהן, גברתי. אחריה – נאור שירי.
מירב כהן (יש עתיד):
כנסת נכבדה, כששום דבר לא נראה יציב – לא הביטחון, לא הכלכלה שלנו, לא המרקם החברתי – אתם, המורות והמורים, הגננות והיועצות, אנשי ונשות הצוותים החינוכיים, אתם הדבר הקבוע. יש ילדים שקמים בבוקר בבית מבוהל או אפילו מפורק, אחרי לילה של אזעקות, או חרדה כלכלית. יש ילדים שחיים עם הורה אחד כי השני נמצא כל הזמן במילואים, ויש מי שמתמודדים עם אובדן אמיתי של בני משפחה ועם פחד משתק שממלא את כל הבית. ואתן אלה שפוגשות אותם כל בוקר, אתן העוגן. בתור אימא אני רוצה לנצל את הזכות שיש לי לדבר כאן במליאה כדי להגיד תודה. תודה מכל הלב, תודה למורה שמחכה בכניסה לבית הספר עם חיוך גם כשהיא עצמה לא ישנה כל הלילה מרוב דאגה. תודה לגננת שממשיכה לשיר שירים עם הילדים גם כשברקע יש חדשות קשות עם עוד "הותר לפרסום". תודה ליועצת החינוכית שמבחינה מי יושב ככה בשקט, עצוב מדי, שקט מדי, ונותנת לו את המקום לנשום. תודה למחנך שחזר אחרי 200 ימי מילואים, שחזר מהגיהינום ישר אל הכיתה. אני לא יודעת איך לאנשים האלה יש את הכוח, את תעצומות הנפש להחליף ככה בין הנשק לספר. תודה לכם שיש לכם את הכוחות לעשות את זה. אנחנו מפקידים בידיים הטובות והאחראיות שלכן את היקר לנו מכול כי אין ראויות וטובות מכן כדי להבהיר לילדים שלנו שגם בימים קשים כאלו, גם כשהאופק מעורפל, יש בבתי הספר מי שרואה אותם, מי שמקשיב להם, מי שמאמין להם ובהם. זו לא רק הוראה, זו שליחות. חינוך הוא מלאכת קודש של ממש. בשקט, בצניעות, באהבה, בתנאי שכר לא מתגמלים, לא אטרקטיביים, צוותי החינוך הם ממש עמוד התווך של החוסן הישראלי, של החוסן הלאומי. אתם מחזיקים את החברה הישראלית בימים הכי קשים שלנו, בימים שחורים שעוברים על מדינת ישראל. מגיע לכם לא רק לקבל תודה, מגיע לכם גם לקבל שכר הוגן וגב, גיבוי ממדינה שלמה. מי שנמצאות שם בשביל הילדים שלנו בימים הקשים האלו – אנחנו חייבים, חובתנו גם להיות - -
היו"ר מאיר כהן:
תודה.
מירב כהן (יש עתיד):
- - שם עבורן, תודה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, גברתי. כל מילה בסלע. נאור שירי, בבקשה. אחריו – רם בן ברק.
נאור שירי (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, גם אני רוצה להתייחס לכל נושא עולם החינוך. יש נטייה במדינת ישראל להתעסק תמיד בשרפות – ואז: למה לא כיבו, ולהיזכר שיש התחממות גלובלית, ושרפות וטמפרטורה. זה בדיוק אותו דבר כמו המשבר בחינוך עכשיו. בסוף במדינת ישראל, מורה או גננת שאמורות לחנך את דור העתיד – הדבר הכי יקר, נכון? הילדים שלנו, שאנחנו שמים אותם בגנים, שמים אותם בבתי ספר – מקבלות משכורת כמו אחמ"ש במקדונלד או כמו שליח ממוצע בוולט. ממש כך, מורה שבמשך 18 שנים – הוא לומד, יש לו 18 שנים ותק, תואר, מלמד, מקבל בסוף – מביא הביתה 9,700 שקל.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
ברוטו.
נאור שירי (יש עתיד):
לא, זה הנטו במקרה, שזה בערך – בסוף, היום כשאתה עובד במקדונלד, עושה שליחות בוולט, אתה מקבל יותר כסף. ועכשיו עולה שר החינוך – ובכלל, יש הברקות של השרים האלו. איך אתמול אמר השר אליהו? אני באמת לא מבין מי עולה במוחו לקצץ בשכר של מורים. אולי אתה? אתם אלו שהצבעתם על הקיצוצים האלה, אתם אלו שהורדתם 60 מיליון שקלים בקיצוץ לגיל הרך, 113 מיליון שקלים בהשכלה הגבוהה. אבל נראה שזה לא מעניין אף אחד. יש היום שביתה. שר החינוך איבד שליטה על האירוע, וגם אבא של אברהם, גם הוא איבד שליטה על האירוע. אתם מכירים את אבא של אברהם? הוא לא קשור. יש שביתה, אנשים לא הולכים לעבודה, תלמידים לא לומדים. אבל הכול בסדר, הוא עושה סרטים וראיונות עומק עם המראיין זוכה פרס פוליצר טופז לוק. זה נהיה עכשיו קטע חדש, כי הוא לא מסוגל להתמודד עם ריאיון אמיתי. או בערוץ הפינוק 14, או בערוץ טופז לוק – כי אין את אוריך, שהוא עכשיו במעצר בית. 80 מיליון שקל, השר המבולבל שלא ידע בכלל וחשב שלא מקצצים למורים ומי יקצץ למורים, שר המסורת. 80 מיליון שקל בזבוז הכסף הזה עולה. 45 מיליון שקלים עולה השר שמת על רם בן ברק, השר לשיתוף פעולה אזורי אמסלם, שאני רוצה לומר לכם, אם בשנתיים האחרונות היה משהו בשיתוף פעולה אזורי – שיהיה לו בהצלחה. 3.4 מיליון שקלים הלשכה של סגן השר החדש אלמוג כהן, סגן השר לענייני כלום ושום דבר. אולי הוא נותן פייט לטסלר, גם בזה אני לא בטוח. מיליארד שקלים, 1.3 מיליארד שקלים הולכים לחינוך החרדי, כי לזה יש כסף. 60 מיליון שקל לסבסוד ישיבות מחו"ל; 50 מיליון שקל לאבי מעוז – לזה יש כסף. אבל למורֶה או המורָה או הגננת שיושבים עכשיו ובוכים על 3.3% אחוז קיצוץ בשכר שלהם, מ-9,000 שקל – כמו אחמ"ש במקדונלד – לזה אין כסף.
היו"ר מאיר כהן:
תודה.
נאור שירי (יש עתיד):
הם מוציאים צווים למורים במקום שיוציאו צווים למשתמטים.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה. רם בן ברק, בבקשה. אחריו – ולדימיר בליאק.
רם בן ברק (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, תענוג להגיד: אדוני היושב-ראש, כשאתה היושב בראש, אדוני.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה.
רם בן ברק (יש עתיד):
אתה יודע, אדוני, אני באמת מאוד מעריך את חברי הכנסת והשרים של ש"ס, הם עושים עבודה טובה. השר ארבל, השר בוסו, ינון בוועדת הכספים, באמת, חברי כנסת לעילא ולעילא. באים, עובדים, חרוצים.
היו"ר מאיר כהן:
ששש, עליזה.
רם בן ברק (יש עתיד):
אולי היחידים בממשלה הזאת שבאמת עובדים.
היו"ר מאיר כהן:
מרגי, השר מרגי.
רם בן ברק (יש עתיד):
השר מרגי, כמובן. כל חברי הכנסת של ש"ס. באמת, אחד-אחד, עובדים, חרוצים, נותנים עבודה. אבל אני מאוד מאוכזב מהם. אתה יודע למה, אדוני היושב-ראש? כי הם, אני יודע, תומכים בעסקה להחזרת החטופים. הם אומרים את זה, הרב דרעי אומר את זה. הם בעד עסקה להחזרת החטופים. אז למה הם לא אומרים את זה בממשלה? למה הם לא מאיימים, כמו סמוטריץ' ובן גביר, בפירוק הממשלה, אם הם מאמינים בזה? אותו דבר אני אגיד לך גם לגבי השר גפני. חבר הכנסת גפני, יושב-ראש ועדת הכספים, אמר אתמול או שלשום: המשימה להחזרת החטופים היא משימה קדושה וצריך לעשות את זה דבר ראשון. אז למה הוא לא אומר את זה בממשלה? למה הסיעה שלו לא מאיימת בפירוק הקואליציה? אל תדאג, הקואליציה לא תתפרק על זה. למה הם מאיימים בפירוק הקואליציה כשזה נוגע לחוק הגיוס, כשזה נוגע לתקציבים? אז הם מאיימים בפירוק הקואליציה, אבל כשזה נוגע לחטופים, כשזה נוגע לאחים ולאחיות שלנו, אנשים שנמקים – בזמן שאני מדבר כאן – במנהרות, בחושך, לבד, רעבים, צמאים. אני לא רוצה אפילו לדמיין את המצב שלהם, אבל אני לא מצליח לא לדמיין את זה. אולי הם כבר איבדו את התקווה, אולי הם כבר מיואשים; המשפחות שלהם, כבר שנה וחצי אין להן חיים. זה פחות חשוב מתקציב כזה או תקציב אחר? זה לא מספיק חשוב בשביל לאיים בפירוק הממשלה? היא לא תתפרק, הממשלה, פשוט ילכו לעסקה. למה אתם לא עושים את זה? למה אתם לא עושים את זה? יש לכם את הכוח הפוליטי לעשות את זה. אתם מאמינים בזה. אתם אומרים שזה הדבר הנכון לעשות, אז למה אתם משאירים את הבמה לבצלאל סמוטריץ' ולעמיחי אליהו ולבן גביר, שמאיימים בפירוק, ובגלל האיום שלהם יוצאים עכשיו למבצע כיבוש הרצועה בלי לדעת לאן הולכים? למה? זה בידיים שלכם, אתם יכולים להחזיר את החטופים. תעשו את זה. תודה רבה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת יסמין פרידמן, גברתי.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
תודה, אדוני היושב בראש. האמת היא שרציתי לבוא לכאן ולדבר באמת על דברים מהותיים, אבל אני אעשה את זה אחר כך, כי אי-אפשר לעלות לכאן ולא להתייחס למה שנאמר פה על ידי שרים שעלו לכאן לפני כן. עולה לכאן שר החינוך, וכולנו יודעים מה קורה בחינוך, מאשים את המורות: הסתה, המורות, במרכז הם יותר תוססים, עושים. אני לא מצליחה להבין את זה – הוא מאשים את המורות בקיצוץ שנעשה להן, שאיננו צודק, אבל בוא, הן אשמות, כן. כאילו באמת, טיפהcommon sense. ואני באמת לא יכולה שלא להתייחס לדברים של אמסלם, שכל פעם עולה לכאן, ורק דברי רעל יוצאים מפיו. אבל יש כל מיני דברים שבאמת אני חייבת לשים עליהם דגש. הוא כל הזמן דיבר: אתם ואתם ואתם, אנחנו חונכנו, אנחנו חונכנו. אין לי מושג מי זה "אנחנו חונכנו" שהוא מדבר עליו. לטענתו החינוך שלו הוא החינוך הראוי. אבל הוא שבר לי את הלב כשאני נכנסתי לפה יום אחד, למקום הבאמת-באמת מכובד הזה, והבחנתי בו מפצח גרעינים בשולחן שלו פה במליאה. וזו הזדמנות שתגידו גם לחברת הכנסת שמסתובבת פה עם נעלי בית ורודות בשביל תשומת לב, שגם זה לא מכובד. תכבדו את המקום שאתם נמצאים בו, זה דבר ראשון. אחר כך הוא מדבר על אהוד ברק. אלוהים, כאילו אהוד ברק בכלל בכנסת או בממשלה. 25 שנה הוא לא ראש ממשלה. מה אכפת לי מה אהוד ברק עושה כרגע? אני לא מבינה איך אתה מחבר בין הדברים. אהרן ברק, לדעתו, צריך לשבת בכלא. הוא צריך לשבת בכלא, אלוהים יודע על מה, לפני שיש פה כתבי אישום שיכולים לספק תעסוקה ללשכת עורכי דין שלמה. הוא ישב בכלא. פעם אחת, פעם אחת אני מבקשת מהשר אמסלם שיעלה לכאן ויספר משהו אחד טוב שקרה באותו חודש במשרד שלו – משהו שהוא קידם, משהו שהוא נלחם עבורו, משהו שהוא עשה. אני בחיים שלי לא שמעתי על העבודה שלו. לא נראה לו שהוא צריך לעלות לכאן ולתת לנו דין וחשבון על מה שהוא עושה. פשוט לא.
מיקי לוי (יש עתיד):
גידור פארק התעשייה - - - הירדן.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אוקיי, גם זה משהו קטן. האם זה מצדיק להיות שר בשביל זה? לא, כי כל חבר מועצה שלא מקבל משכורת יודע לעשות את זה טוב מאוד. ודבר אחרון, בשניות האחרונות – היועצת שלי אופיר קיבלה צו 8 היום. ביום ראשון היא חוזרת למילואים. אני רוצה רק להזכיר שאופיר כבר עשתה מעל לשנה מילואים. ושאלתי בסיעה שלנו: חבר'ה, את מי עוד הקפיצו? אני לא רוצה להגיד לכם כמה ידיים הורמו. חצי מהיועצים של סיעת יש עתיד, וכנראה של סיעות נוספות, הוקפצו חזרה בצו 8. תודה רבה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת דב מלביצקי – לא נמצא; יבגני סובה – לא נמצא. משה טור פז, בבקשה.
משה טור פז (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול קראתי ציוץ, וכך היה כתוב בו: "מאבק המורים והגננות מוצדק לחלוטין!" – לחלוטין – "פקידי האוצר התבלבלו. לא ייתכן שהמורים והגננות, שעבודתם היא עבודת קודש, יופלו לרעה ביחס לכלל עובדי המשק בישראל. אני עושה ואעשה הכול על מנת לסייע להם במאבק הזה". מיקי לוי, זה אתה צייצת? לא. חיפשתי חבר באופוזיציה – אף אחד לא צייץ את זה. מי צייץ את זה? שר החינוך. שר החינוך במדינת ישראל מצייץ. וזו הדגמה נהדרת, אדוני היושב-ראש, איך אנשים חסרי כישורים במדינת ישראל מצייצים במקום לעבוד, במקום לנהל. במקום לעבוד, במקום לקחת אחריות, הם עסוקים להאשים את משהו אחר. עם כל הטלטלה והאירועים שהיו ביממה האחרונה, אדוני היושב-ראש, זה פשוט ממחיש את המצב. זו לא טעות, זו מדיניות של ממשלה שאיבדה את הבושה, איבדה את הכיוון. זה כמו Waze בצפון – אין, לא רואים. הרי קיש לא הופתע. הוא גם לא נאבק – הוא הצביע בעד הקיצוץ. כן, יואב קיש, המצייץ הגדול, מצביע בעד קיצוץ בתקציב המורים, ואז מצייץ נגד. הוא ראה את התקציב, הוא ידע את המשמעות, הוא שמע את הקריאות, אבל הוא בחר להתעלם, ואז כשנוח ומתחיל מאבק ציבורי, פתאום הוא נלחם, פתאום הוא נזכר. לקחת אחריות? ביקשת סליחה? אמרת שטעית? כמובן שלא. הפקידים אשמים, כי זו השיטה של הממשלה הבכיינית הזו – נאשים את הפקידים, נאשים את הדיפ סטייט. תמיד מישהו אחר. נזרוק מישהו מתחת לגלגלים. בכיינות כשיטת עבודה. אין אחריות, אין עשייה. יש טוויטר, הטוויטר כמדיניות. זו דרכה של ממשלה, מערכת יחסי ציבור כושלת שעסוקה בלשרוד עוד יום. הרי שר החינוך קיש אחראי לחינוך הילדים שלנו. אבל מה הוא עושה? מצייץ. הישגים? משהו השתפר בתחום החינוך? העיקר לטנף על חצי עם. והוא הרי לא המציא את השיטה הזו. אבל רגע, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לשבח מישהו. לא כולם עצלנים ובכיינים בממשלה הזו. יש מי שעובד בממשלה הזו – נכון, רק עבור הציבור שלו – אבל אלה השרים החרדים. איזה יופי. כי מה קורה? אם אתה דואג למורים של מוסדות הפטור כי אתה יו"ר ועדת העבודה, ואתה דואג להחריג אותם, אז אתה עובד בשבילם. ואללה, יש שרים, יש חברי כנסת שעובדים, לא בשביל המדינה, חלילה, רק בשביל הציבור שלהם. אז אני שמח שהושג פתרון למורים ולגננות, אבל בואו נבקש שיהיו לנו שרים וחברי כנסת, נדרוש שידאגו לכלל הציבור. ואיפה הכי חשוב שזה יקרה? במפלגת השלטון, הליכוד. תודה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה. חבר הכנסת דן אילוז – לא נמצא. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. אחריו – מיקי לוי, אדוני.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
כבוד היושב-ראש, אני רוצה שוב לדבר על השרפות. כמה ימים לפני שהשרפה פרצה הייתה התרעה ואזהרה של השירות המטאורולוגי, שהזהירו מפני השרפות - -
טלי גוטליב (הליכוד):
"פרצה". פרצה ככה סתם, בכמה מוקדים. פיגוע. פיגוע. פיגועים, לא הצתה, ולא במקרה. פיגוע הצתות.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
- - ודרשו מוכנות מפני שרפות שעלולות להתרחש בגלל שינויי אקלים, בגלל מזג האוויר. זה קרה גם בקפריסין, אגב.
טלי גוטליב (הליכוד):
תסתכלו בטלגרם של אויבינו. הבטחתם הצתות וקיימתם.
היו"ר מאיר כהן:
טלי, בבקשה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
עכשיו, פתאום פרצה השרפה, ומה התגובה הפבלובית הראשונה של השקרן בנימין נתניהו? השקרן, המסית: 18 נעצרו. (אומר בערבית: איפה ה-18?) אין 18. נעצרו שלושה, נשאר אחד. אני בטוח, לא יודע, שאו שהוא שוחרר או שישתחרר. ואז פורסם סרטון שהורכב משני סרטונים בתאריכים שונים. בתאריכים שונים.
טלי גוטליב (הליכוד):
כמו כוח 100. אתה מתבלבל. אתה מתבלבל עם כוח 100 בשדה תימן.
אושר שקלים (הליכוד):
זה הסרטון של שדה תימן. זה הסרטון. כנראה הוא רואה סרטים מצוירים.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אז מגיח עיתונאי אחד רציני – אחד מכל העיתונאים – שבדק את השטח, הגיע לשטח, ניר חסון מהארץ הגיע למקום שבו צולם, ולא מצא שום עדות להצתה. שום עדות להצתה.
טלי גוטליב (הליכוד):
בטח, הוא גאון. הוא גם בזה, זה התחום שלו.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
ולאחר מכן פורסם מפי מקורות משטרתיים שקרוב לוודאי שמדובר ברשלנות של מטיילים.
טלי גוטליב (הליכוד):
בטח, ברור.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
זה מה שאמרה המשטרה, מקורות בכירים במשטרה. עכשיו, איך תשכנע את חבורת הנלוזים, הגזענים, האנטי-ערבים, שמדובר ברשלנות? אגב, כשאומרים רשלנות זה יהודים.
טלי גוטליב (הליכוד):
אף אחד פה לא אנטי-ערבים, אנחנו אנטי-טרוריסטים ותומכי טרור כמוך.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
הם אומרים, כשזה ערבי – זה הופך להיות טרור.
היו"ר מאיר כהן:
טלי.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
רשלנות זה יהודים.
טלי גוטליב (הליכוד):
די כבר, די.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
הצתה זה ערבים, זה טרור. אני שואל – זה מה שקרה גם בשרפות הכרמל. בהתחלה אמרו אותו דבר, אף אחד לא נעצר, עצרו שניים מעוספיא על נרגילה, לא נרגילה, ושוחררו.
טלי גוטליב (הליכוד):
כל הטלגרם קורא לערבים להצית. סתם כתוב. סתם.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
שום כתב אישום לא הוגש. שום כתב אישום לא הוגש. מה זאת המחלה הזאת, שתמיד מחפשים את הקורבן הזמין ביותר, החלש ביותר, המיעוט, כדי להרכיב עליו אסון נורא? מה עוד שאנחנו אוהבים עצי זית. מי ששורף לאחרונה עצי זית זה מתנחלים בגדה המערבית. מי ששורף למשל אוהלים זה מי שמפציץ את האוהלים.
אושר שקלים (הליכוד):
רק ברשתות שלכם יצאה קריאה לשרוף את ישראל.
טלי גוטליב (הליכוד):
באותם השבועות.
אושר שקלים (הליכוד):
- - - על מה אתה מדבר? שקרן.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
מי ששורף זה לא הערבים, לא הפלסטינים. עכשיו, אין ספק שלגבי - - -
היו"ר מאיר כהן:
תודה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
ובזה אני אסיים. היה ברד בדרום. אני ציפיתי שראש הממשלה יוציא הודעה שמדובר בברד שהוא טרור אטמוספרי. לא יכול להיות שברד יורד סתם ככה בלי שהערבים יורידו אותו כמעשה טרור. נראה לכם שברד יורד בדרום, יורד על יהודים בדימונה, הברד יורד על יהודים בדימונה – סתם ככה יורד ברד?
היו"ר מאיר כהן:
אילו רק היית יודע איזה נזק זה גם לבדואים בפחונים.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
לא, לא, אבל הגזענים, בטח יש להם הסבר שזה טרור אטמוספרי.
היו"ר מאיר כהן:
תודה, אדוני.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אגב, ממשלה כושלת, לא התכוננה לשינויי אקלים – לא ראש הממשלה, לא השר המוקיון של הטיקטוק ולא השרה האנטי-איכות סביבה. תודה רבה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. מיקי לוי, בבקשה, ואחריו – יואב סגלוביץ'. טיבי, איך אומרים ברד בערבית?
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
בארד.
היו"ר מאיר כהן:
בארד. אייווה. אתה יודע איך אומרים במרוקאית? טיברורית. כן, בבקשה.
מיקי לוי (יש עתיד):
אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, יצא המרצע מן השק. הממשלה, ראה זה פלא: לא נקים ועדת חקירה ממלכתית, כעת לא הזמן. מתי הזמן? כעת מלחמה. מה הקשקוש הזה? מלחמה עקובה מדם, שבה נרצחו אזרחי מדינת ישראל, נטבחו ונאנסו, ואתם, אין לכם אומץ להקים ועדת חקירה? אם הייתה אומרת הממשלה: נקים ועדת חקירה ממלכתית, נכין את הקונסטרוקציה, בתום הלחימה נתחיל – אבל לא, הפחד אוכל אתכם, כי במשמרת שלכם, ממשלת החורבן, אירע האסון הגדול ביותר מאז קום המדינה. חבורה של פחדנים. ממשלה וחברי הכנסת של מחלקת הדגים הקפואים בסופר. אין אמיץ אחד שיעמוד, יסתכל על עצמו ויגיד: זה אסון שצריך להיבדק, להיחקר לעתיד לבוא, כדי שנלמד. לא. ראש הממשלה, שיודע שהוא אשם, כי הוא 17 שנים בשלטון והוא האיש שהתיר את הכנסת הכסף המזומן לעזה ואפשר לחמאס להתעצם – אתה, אדוני ראש הממשלה, נושא באחריות. איזו תעוזה יש לך ולממשלה שלך: לא נקים ועדת חקירה ממלכתית. כל תרגיל בזוי של חוק למנות ועדת חקירה כלשהי – לא נשתף איתה פעולה. ממשלה פחדנית שלא לוקחת אחריות. ראש ממשלה שלא מסוגל להגיד: אני מקבל אחריות, תוקם ועדת חקירה ממלכתית לטבח ולאסון הקשה ביותר מאז קום המדינה. אין לכם אלוהים, אין לכם עצמאות, אין לכם שום דבר. אתם ממשלת החורבן. אתם, במשמרת שלכם זה קרה, הטבח הנורא ביותר בתולדות מדינת ישראל, שני לשואה. אות קין על מצחכם. ההיסטוריה תשפוט את כולנו, את כל ה-120, ובעיקר אתכם, מי לא הרים ידו לוועדת חקירה ממלכתית. תתביישו.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה, ואחריו – יוסף עטאונה.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, הפטריוטיות היא מפלטו האחרון של הנבל. במקרה של נתניהו היא מפלטו הראשון. האיש המסית והמדיח, שבנו שיושב שם במיאמי משקץ ומנאץ, ואתם שותקים – כן, כן, הפטריוטיות המזויפת היא מפלטו הראשון של הנבל, והיא מפלטכם הראשון בכל מה שאתם עושים ובכל מה שאתם אומרים. השיסוי, הביזוי, זה מה שאתם עושים. 577 ימים למלחמה, 59 חטופים עדיין בשבי החמאס, ואתם מספרים סיפורים. הקבינט החליט לגייס עשרות אלפי אנשי מילואים. קבינט שחלק משריו לא שירתו מעולם – הם שולחים אנשים אחרים לקרב. ספרו לנו, איפה שירת בן גביר הגיבור? איפה שירת סמוטריץ' עטור התהילה? האנשים האלה, שלא מהססים לדבר גבוהה-גבוהה על ניצחון, מעולם לא עשו דבר, לפחות לא בתחום הזה שהם מדברים עליו. הם עשו במקומות אחרים: אחד הפך עגלות בחברון, צבר לעצמו כמה תיקים, שלא יהיה לנו שר לביטחון פנים בלי הרשעות קודמות; השני היה עצור שב"כ, כבול באזיקים, שר האוצר, השר במשרד הביטחון. כן, כן, מפלטו האחרון של הנבל הוא הפטריוטיות, במקרה שלכם המזויפת. זו לא מלחמה להצלת חטופים, אתם הממשלה שהפקירה אותם. זו לא מלחמה להצלת חטופים, זו מלחמה להצלת הממשלה. זו מלחמת נתניהו, זה שמה. לא תקומה – מלחמת נתניהו. ואתם מגבים את העניין הזה, ותלכו לוועדת החוץ והביטחון ותשבו למעלה ותצביעו. כן, כן, אנחנו פטריוטים גיבורים, אבל אנחנו נגבה את ההשתמטות, וניתן כסף וניקח אותו מהמשרתים ונעביר אותו למשתמטים, ונפגע במעמד הביניים ונעלה את יוקר המחיה לאזרחים שמשלמים מיסים. ואחר כך ניתן נאומים חוצבי להבות, אולי בסופו של דבר, גם על זה הפרזיט ממיאמי. אתם מילה לא אומרים עליו, מילה לא אומרים על בנו של ראש הממשלה, וגם לא על רעייתו – שגם היום הייתה בבית משפט בענייניה, ולכן היא לא הצליחה לטפל כפסיכולוגית ילדים – אתם ממשיכים לשתוק. בושה לכם. לכו לוועדה לביטחון פנים, לכו ותראו.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה.
אושר שקלים (הליכוד):
למה לקחת את זה לשם?
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
לקחת את זה לשם? כי לשם אתם מובילים אותנו.
היו"ר מאיר כהן:
תודה, אדוני. חבר הכנסת עטאונה, בבקשה.
אושר שקלים (הליכוד):
למה לקחת אישי ולא ענייני - - - למה כל הזמן ללכת לעניין האישי?
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
מה לעשות שהיא מורשעת בעבירות פליליות.
אושר שקלים (הליכוד):
- - -
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
אשת ראש ממשלה הייתה מורשעת בעבירה פלילית, זה הכול.
אושר שקלים (הליכוד):
אבל למה כל הזמן - - - במשפחה? מה זה קשור למדיניות שלו?
היו"ר מאיר כהן:
בבקשה. אחרי יוסף עטאונה – נעמה לזימי. נעמה, את אחריו. בבקשה.
אושר שקלים (הליכוד):
מה היום, עטאונה?
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת אושר שקלים, אני רוצה לספר לך היום מה הממשלה שלך עושה כלפי החברה הערבית הבדואית בנגב. מזל שיש לנו יושב-ראש שגם הוא מהדרום ומדימונה. היום, בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה הביאו לאישור הקמת – שנייה, תן לי.
אושר שקלים (הליכוד):
במהלך הפגרה הייתי בסיור ביישובי הבדואים בנגב וראיתי שם גם הרבה דברים שצריך לטפל בהם – גם הרבה בנייה לא חוקית, גם עניינים פיראטיים, תחנות דלק פיראטיות, המון, גם תשתיות פיראטיות - -
היו"ר מאיר כהן:
אושר, תאפשר לו לדבר. בבקשה.
אושר שקלים (הליכוד):
- - וצריך לטפל בזה, אבל שהכול יהיה חוקי. תמשיך, בבקשה.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
אז היום הביאו לאישור הצעה להקמת חמישה יישובים קהילתיים כפריים ליהודים בין באר שבע לדימונה. כבוד היושב-ראש, כשאתה חוזר הביתה לדימונה, מצד ימין יש לך את אבו תלול, יש לך את אבו קרינאת וקסר א-סיר. אלה יישובים שהמדינה הכירה בהם לפני 15, 16, 17 שנים. ואתה עובר משם ומסתכל: חוץ ממוסדות ציבור, בעיקר בתי ספר, אין כלום – לא תשתית, לא רחובות, לא מים, אין חשמל, אין כלום, ובאה המדינה היום ובמקביל רוצה להקים חמישה יישובים. אושר, אני כל הזמן אמרתי שאין לי שום התנגדות להקמת יישובים בנגב. הקמה צריכה להיות גם לערבים וגם ליהודים, אבל לא נקבל מצב שהקמת יישובים, תכנון יישובים, הוא בעיקר ליהודים, ובמקום ערבים.
אושר שקלים (הליכוד):
אבל יש תוכנית - - -
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
שנייה, תשמע, אני אסביר לך, אושר.
היו"ר מאיר כהן:
שקלים, שנייה.
אושר שקלים (הליכוד):
אתה שואל אותי, אני גם יודע לענות.
היו"ר מאיר כהן:
לא. בבקשה.
אושר שקלים (הליכוד):
יש תוכנית מוסדרת - - -
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
אני אומר לך, לא יכול להיות מצב שמקימים רק ליהודים, ועל חשבון הערבים. בימים אלה ממש מחלקים הרבה צווי הריסה ומשתמשים בהרבה ברוטליות, כוח וקנסות כלפי אנשים. תאר לעצמך אנשים שבנו בית מחוסר ברירה – אין שום אפשרות לקבל היתר בגלל שאין סטטוס מוניציפלי ליישוב – מביאים את הבן אדם לבית משפט, מאיימים עליו בקנסות ומאלצים את הבן אדם להרוס את הבית שלו בידיים שלו. תסתכל על מציאות כזאת של ילדים של החברה הערבית הבדואית בנגב שהורסים להם את הבתים ומאלצים אותם להרוס אותם.
אושר שקלים (הליכוד):
אני ראיתי בחורה הרבה וילות נטושות שבנו, ולא רוצים לגור שם בכוונה כדי שיהיו להם זכויות יתר. על זה אתה לא אומר מילה.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
מעניין, מעניין - - -
היו"ר מאיר כהן:
אדוני, זה הזמן שלך, אז בבקשה.
אושר שקלים (הליכוד):
על זה אתה לא אומר מילה. למה אתה לא מדבר על זה? אני הייתי בשטח, אני ראיתי מה הולך שם.
היו"ר מאיר כהן:
אתה מנהל איתו שיח, זה הזמן שלך. סליחה.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
מעניין מי המדריך בסיור שלך. כנראה שלמדריך שלך יש ראייה סלקטיבית.
אושר שקלים (הליכוד):
בוא נעשה ביחד. בוא נלך ביחד - - -
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
למדריך שלך יש ראייה סלקטיבית. אושר, אני מזמין אותך לסיור - -
אושר שקלים (הליכוד):
באהבה.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
- - שתראה את החורבן – ואדי אל-חליל ואום אל-חיראן, שהרסו, גירשו, ומתכננים להקים יישובים.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
אני מזמין אותך לבקר ולראות יחד את המציאות.
אושר שקלים (הליכוד):
מוכן לאתגר.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה. נעמה, בבקשה. עד שתגיע למקומך אני רוצה להגיד שהעניין הרבה יותר מורכב, חבר הכנסת עטאונה, הרבה יותר מורכב. וגם כשאני רציתי להקים חמישה יישובים לבדואים, הראשונים שהתנגדו לצערי היו הבדואים. אתה צריך - - -
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
לא, זה לא מדויק.
היו"ר מאיר כהן:
אתה אומר לי? אני הייתי השר האחראי. אתה אומר לי שזה לא מדויק?
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
הם התנגדו - - -
היו"ר מאיר כהן:
לא, ממש לא.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
לא, לא - - -
היו"ר מאיר כהן:
זהו, אני לא מתווכח, סליחה. אני לא מתווכח.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
אילת שקד שמה תנאים שם - - -
היו"ר מאיר כהן:
אילת שקד לא שמה שום תנאים.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
לא לא לא. אילת שקד. בסוף, הניסיון להכרה ביישובים לפי הכללים של אילת שקד – לא נקבל אותם.
היו"ר מאיר כהן:
בבקשה, חברת הכנסת. סליחה שפתחתי את זה, אבל הרגשתי צורך להגיד את זה, כי התמונה היא לא חד-צדדית.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
אילת שקד רוצה לרכז את הבדואים. אתה יודע שחמשת היישובים, המטרה בתוכנית הייתה פיזור האוכלוסייה היהודית בנגב.
אושר שקלים (הליכוד):
אתה לא מדבר על זה שיש הרבה וילות נטושות. יש שם הרבה וילות נטושות. בכוונת מכוון לא הולכים לגור שם.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
מצד אחד מדברים על החברה הבדואית, והם רוצים לעשות פיזור לאוכלוסייה - - -
היו"ר מאיר כהן:
אושר שקלים, זהו.
קריאות:
- - -
היו"ר מאיר כהן:
אושר, זהו. נעמה לזימי, שלוש דקות. בבקשה, גברתי.
נעמה לזימי (העבודה):
שיח ער מאוד על יוקר המחיה והקיצוצים במשכורות של נותני השירות הציבורי, ובכלל לכולנו, מתנהל עכשיו. אני רוצה לומר משהו, ולומר בבירור: מי שנדמה לו שמי שמקריב חטופים, אזרחים, אחים שלנו, לעינויי תופת בשבי החמאס, ידאג ליוקר המחיה, הוזה. הם עכשיו, ממש עכשיו, דואגים להעלאת שכר לעצמם. זה היום הראשון לכנס הקיץ. אני רואה שיש פה אורחים. אתמול בוועדת שרים לחקיקה מעלים חוק להעלאת שכר עכשיו לשרים ולח"כים. לא נשמע כדבר הזה. אחים שלנו מעונים שם במקום להחזיר אותם, המורות שובתות, הגננות שובתות; הבת שלי היום הייתה בבית – בצדק, אגב, בצדק – והם חושבים על להעלות את המשכורת לעצמם עכשיו? חרפת עולם.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - זה להוריד את המשכורות - - -
נעמה לזימי (העבודה):
ואני רוצה לומר, היום זה המורים והגננות, מחר זה הסייעות, העו"סיות, האחיות, נהגי התחבורה הציבורית, הרופאות. כן, שר הבריאות בוסו, היום עשינו דיון על המחסור ברופאים בפריפריה. איך נמלא את המחסור כשהשכר שלהם נשחק ב-20% ב-15 השנים האחרונות? לאן נלך? מישהו פה יכול לדמיין את המדינה שלנו, את ישראל האהובה שלנו, מתפקדת בלי רופאים, בלי אחיות, בלי מורות, בלי גננות? הרי אין דבר כזה. למה אנחנו מקבלים את זה שחסרים אלפים מהם? זה החיים שלנו, זה החיים עצמם. אני רוצה לומר, אתם הפכתם את הציבור העובד והמשרת לחמורו של משיח. אפילו את האחים שלנו אתם מקריבים בדרך לחזון המטורלל שלכם. ואני רוצה לומר, ישראל של החיים, של התקומה, היא ישראל של ערבות הדדית, של שיקום, של הושטת יד, של תקצוב ראוי, של שכר ראוי. ואני אסיים ואומר – הרמטכ"ל אמר לאחרונה: חובתנו המוסרית הלאומית הראשונה במעלה היא השבתם של החטופים והחטופות הביתה. אלוף פיקוד צפון אורי גורדין, בטקס נעילה של יום הזיכרון לשואה – הייתי שם, שמעתי אותו – אמר: ניצחוננו לא יהיה שלם בלי חזרתם של כלל החטופים. עוד הוסיף הרמטכ"ל ואמר בדיונים הביטחוניים בקבינט בתקופה האחרונה כי הרחבת הלחימה ברצועה מסכנת את החטופים. כך הוא אמר: קחו בחשבון, במסגרת תמרון רחב אנחנו יכולים לאבד חטופים. עוד דווח שהוא אמר: הכרעת חמאס והשבת החטופים בעייתיות כששמים אותן אחת מול השנייה. הרי מישהו פה חולק שעם חמאס יש לנו חשבון ארוך? אבל האחים שלנו עכשיו מעונים שם. איך שמתם אותם במשוואה?
היו"ר מאיר כהן:
תודה.
נעמה לזימי (העבודה):
איזו מין אומה מפקירה את אחיה לעינויי תופת? זאת לא ישראל. ישראל היא כל ישראל ערבים זה לזה, היא פדיון שבויים, היא קדושת החיים. זה הכוח שלנו, זאת הגאווה הלאומית שלנו, זה גם הביטחון שלנו. עד שיחזרו כולם, ואתם חרפה שלא תימחה. קלון עליכם.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה. יאסר חוג'יראת, אדוני.
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
כבוד יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר היום על הכפר טובא-זנגרייה, זה יישוב בדואי שנמצא בצפון, מול ראש פינה, ומונה כ-7,000 תושבים. פנו אליי כמה תושבים שלא מפנים אצלם אשפה כבר כמה שבועות, ואז התושבים נאלצים לטפל בזה ולשרוף את הפסולת במקומות, בשביל לפנות את זה. היו ביישוב לפני שבועיים בערך גם הריסות בתים. יש חוסר תקצוב. יישוב שנמצא בסולם סוציו-אקונומי בדרגה 3, שזה אומר יישוב עני; ראש המועצה נבחר לפני שנה, הוא לא מצליח לטפל בכלום. הריסות בתים מצד אחד, ולא נותנים לו לטפל בזה; פינוי פסולת, כי לא משלמים לקבלן לאיסוף הפסולת, ועוד, ועוד ועוד, ואין מענה. זו רק דוגמה אחת ליישוב - - -
היו"ר מאיר כהן:
אדוני, סליחה שאני מפריע, אבל מדברים על הריסת בתים. בטובא-זנגרייה הבית שנהרס הוא בית שנבנה על שטח לא חוקי שהמועצה ביקשה את הריסתו. צריך לדייק, כי זה נראה כאילו אנחנו הולכים והורסים בכל מקום. לא.
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אני הייתי שם. לפי הנתונים זה בית בתוך היישוב.
היו"ר מאיר כהן:
נכון, אבל זה על שטח חקלאי. תבדוק את זה.
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
זה לא בית שנמצא בהיקף של היישוב. זה בתוך היישוב, בין הבתים. היה אפשר לתת לראש המועצה, יחד עם רמ"י, להגיע להסדר עם התושבים בלי להרוס בתים. הריסת בתים צריכה להיות הפתרון האחרון. אבל נוסף לכול, זה יישוב שלא מצליח להתקיים, כי בסך הכול, כמה ארנונה של בתים יכולים לגבות?
היו"ר מאיר כהן:
זה משהו אחר.
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
מולם יש את ראש פינה, שיש לה אזורי תעשייה, שיכולים גם לגבות שם, ויש להם הכנסות. אבל ביישוב טובא-זנגרייה אין להם אזור תעשייה. הוא היישוב הערבי היחיד שנמצא שם. במקום שיהיו שיתופי פעולה של יישובים באזורי תעשייה משותפים, שיכולים לייעל ולהעלות את הרמה של היישוב וההכנסות בשביל לטפל בתושבים כמו שצריך – זה לא קיים. ולכן אני אומר, כל הקיצוצים שנעשים בשלטון המקומי פוגעים בעיקר ביישובים שמדורגים בסוציו-אקונומי נמוך, ובעיקר ובמיוחד היישובים הערביים והבדואיים בצפון. אני פונה לשר הפנים משה ארבל, ומבקש ולקחת את הנושא, לטפל בנושא הזה של טובא-זנגרייה, ולתת פתרון פעם אחת ולתמיד. תודה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה. מי השר שנמצא כאן? אוקיי, מאה אחוז. דבי ביטון, בבקשה, גברתי, ואחריה – קארין אלהרר.
דבי ביטון (יש עתיד):
כבוד היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, 576 ימים שהחטופים שלנו נמצאים במנהרות התופת של חמאס, 576 ימים של מלחמה. ובתוך כל זה ממשלת ישראל ממשיכה לגייס אנשי מילואים, שוב ושוב את אותם אזרחים, אבל במקביל היא מעודדת בפועל השתמטות, היא לא דורשת שוויון בנטל, ובכך היא מקבעת מציאות עמוקה של אזרחים סוג א' וסוג ב'. במדינת ישראל של 2025 אסור להשלים עם זה. אנחנו במלחמה, כולנו במלחמה, ולכן כולם צריכים להיות שותפים. לא ייתכן שמי שאינו משרת, ויהי מאיזה מגזר שיהיה, ימשיך לקבל הטבות, תקציבים וייצוג בלי לתת את חלקו. ולצד זאת, המציאות האזרחית החונקת, יוקר המחיה הבלתי-נסבל, שביתות מתגלגלות – והציבור מרגיש לבד. כמעט שנה וחצי חלפה, ואין ועדת חקירה על 7 באוקטובר – שלא נאמר שגם לא רואים אותה באופק, מה שבטוח שזה לא יקרה בממשלה שלנו – אין תיקון, אין הפקת לקחים ואין מנהיגות. הציבור מצפה מהנהגה שתהיה אחראית, שתחוש את האזרחים לפני הפוליטיקה, שלא תתנהל מיום ליום אלא תוביל, תכריע ותתקן. לפני כשבועיים צעדתי במצעד החיים בפולין. עמדתי באושוויץ, בלב המקום האפל ביותר בהיסטוריה שלנו, וראיתי את המזוודות, את הנעליים, את השמות שנמחקו. ושם בתוך כל הדממה ראיתי גם את 7 באוקטובר. אותה שנאה, אותו רוע, אותה תחושת בדידות. אבל כמו אז וגם היום, אנחנו נקום, ולקום, פירושו לדרוש, לא להתפשר, לשחרר את החטופים עכשיו ולהשיב את הביטחון, ולבנות כאן מדינה שבה כולם, כולם נושאים בנטל. תודה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת בליאק, בבקשה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, היום התקיים דיון משותף של ועדת הכספים וועדת הכלכלה בנושא שהקואליציה מעדיפה לא לדבר עליו ולא לטפל בו – בנושא יוקר המחיה. אתם זוכרים שלפני הבחירות נתניהו פרסם סרטון, ובסרטון הזה הוא עומד בסופר, מנופף בקרטון של חלב ומבטיח להוריד מחירים? אז מתחילת הכהונה של הממשלה הזאת, מחיר קרטון החלב, אדוני היושב-ראש, כבר עלה ב-15%. במאי 2023, כשהמחיר עלה בקרוב ל-10%, אני שאלתי את שר האוצר בוועדת הכספים מה הוא עושה כדי לעצור את העלייה. אז הוא סיפר לי שהוא מטפל בארנונה, בחשמל ובמים. מה משעשע? שמחירי הארנונה, החשמל והמים כבר עלו לפחות פעמיים בשנתיים האחרונות.
היו"ר מאיר כהן:
טיפל?
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
טיפל הפוך. כל מה שהוא עושה הפוך, אז גם זה. מדוע המחירים עולים? מדוע מחיר החלב המפוקח עולה החודש? הקואליציה מדברת – הממשלה מדברת על הטייס האוטומטי. הכול אצלם זה הטייס האוטומטי. חלב זה טייס אוטומטי, ארנונה זה הטייס האוטומטי. כל דבר שקשור למחוללי יוקר המחיה זה טייס אוטומטי. אגב, אחד ממחוללי יוקר המחיה הכי משמעותיים היום במשק זה מערך הכשרות של הרבנות הראשית. אני מאוד מקווה שלפחות כאן לא תשוו את משגיחי הכשרות לטייס אוטומטי, כי אין באמת קשר בין הטייסים לבין המשגיחים. ואל תספרו לשר קרעי על הטייס האוטומטי, כי גם את הטייס האוטומטי הוא עלול לשלוח לעזאזל. על כל פנים, אין כאן שום דבר אוטומטי. זו ממשלה כושלת שנכשלה בביטחון, נכשלה בביטחון הפנים, ונכשלת בניהול התקציב וגם ביוקר המחיה, פעם אחר פעם. שום דבר לא חדש. לכו הביתה. תנו לנו לשקם את ההריסות שהשארתם כאן. תודה רבה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת שרון ניר – לא נמצאת; אימאן ח'טיב יאסין – לא נמצאת; אורית פרקש הכהן – לא נמצאת. חבר הכנסת אבי מעוז, מוותר? אתה רוצה לדבר? בבקשה.
אבי מעוז (נעם):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בעזרת השם, שנתבשר בשורות טובות.
סימון דוידסון (יש עתיד):
אבי, אתה קואליציה או אופוזיציה עכשיו?
אבי מעוז (נעם):
אני לא בקואליציה. אני רוצה לדבר על החוק שיגיע ביום רביעי, הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת מישל בוסקילה על פיצול - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
לא עולה. גם אני נגד.
אבי מעוז (נעם):
לא עולה? ודאי נגד.
טלי גוטליב (הליכוד):
הוא לא יעלה.
היו"ר מאיר כהן:
לא יעלה ביום רביעי?
טלי גוטליב (הליכוד):
אני לא מתחייבת. ולמיטב הבנתי, כמו שהבנתי, הוא לא עולה.
אבי מעוז (נעם):
בכל אופן, אני רוצה להביע את עמדתי.
היו"ר מאיר כהן:
תדבר, בבקשה.
אבי מעוז (נעם):
אני לא מצליח להבין - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
היו"ר מאיר כהן:
אם הוא יעלה.
אבי מעוז (נעם):
חברת הכנסת גוטליב, תודה רבה על ההבהרה.
אבי מעוז (נעם):
בהנחה שהחוק יעלה – חברת הכנסת גוטליב, תודה רבה על ההבהרה. בהנחה שהחוק יעלה, הבעיה היא שאנחנו הולכים לקחת אישיות – לא האישיות עצמה, אלא תפקיד בכיר במערכת הפקידות שיש לו הרבה עוצמה בידיים, ואנחנו הולכים לפצל את התפקיד הזה כדי לתת מעכשיו לא תפקיד אחד, אלא שני תפקידים בעלי עוצמה: גם התובע הכללי, שיהיה בעל עוצמה כמו היועצת המשפטית, וגם היועצת המשפטית לממשלה, שתישאר באותה עוצמה שיש לה. הדבר הזה, במצב שאנחנו נמצאים בו – שהממשלה לא מצליחה למשול ושלטון הפקידים הוא חזק כל כך – אני חושב שזו טעות. שמעתי במו אוזניי את שר המשפטים מתנגד לחוק הזה בדיוק מהסיבה הזאת, ולכן אני מאוד מתפלא שהממשלה פתאום החליטה להעלות את הצעת החוק הזאת, ואני אשמח שהממשלה תוריד את הצעת החוק הזאת. תודה רבה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה, אדוני. חבר הכנסת מנסור עבאס – לא נמצא; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – לא נמצאת. חברת הכנסת מטי צרפתי, גברתי, בבקשה עלי נא.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מה אגיד לכם, אם זה לא היה עצוב זה אולי היה מצחיק. היום 577 ימים למלחמה, 59 אחים ואחיות שלנו עדיין נמקים במרתפי חמאס, 577 ימים של מחדל וכישלון ושל ממשלה שמגינה על עצמה במקום על אזרחיה. נגמר לחטופים הזמן. חייבים להחזיר את כולם עכשיו. ומה עם גיוס כללי ואחריות משותפת ושוויון בנטל? על כל אלה ממשלת ישראל לא שמעה, פשוט מוותרת. השבוע נשלחו שוב עשרות אלפי צווי 8. עוד ועוד חיילי מילואים נדרשים לעזוב עבודה, משפחה, חיים, ולשוב לשדה הקרב. רבים מהם בסבב שלישי, רביעי, חמישי – שגרה מטורפת של למעלה משנה וחצי. החיילים המילואימניקים לא שואלים שאלות, הם פשוט מתייצבים, והם עושים זאת בזמן שהממשלה עצמה מקדמת חוק שמעניק פטור קולקטיבי למגזר שלם, למגזר של "נמות ולא נתגייס", מגזר שממשיך להשתמט באופן שיטתי מגיוס. פשוט סרבנות בברכת ממשלת ישראל, והכול לשם האינטרסים הפוליטיים. זה לא שוויון, זו לא ערבות הדדית, זה בוודאי לא ערכי היהדות. מבחינת הקואליציה, האחריות היא לא משותפת, רק הקרבה חד-צדדית. אוכלוסיות שלמות קורסות תחת הנטל: הנטל הכלכלי, הנפשי, הפיזי. אנשים נשחקים, משפחות נשברות, משלמות את המחיר הכבד מכול: חיי אדם, שכול. אבל זה לא הכול. הבוקר, באותו קול ציני וקר, הממשלה מודיעה: לא תקום ועדת חקירה ממלכתית למחדלי 7 באוקטובר כל עוד נמשכת המלחמה. ואיך הם מבטיחים שהמלחמה תימשך? מרחיבים את התמרון בעזה. אז הינה הנוסחה החדשה של ממשלת ישראל: עשרות אלפי צווי גיוס פלוס חוק השתמטות פלוס אי-מינוי ועדת חקירה, הכול במחיר אחד. בלי צדק אין אחריות. וכל עוד הם ימשיכו, החברה הישראלית תמשיך להתפורר מבפנים. המאבק לשוויון בנטל הוא לא רק מוסרי, הוא תנאי בסיסי לקיומנו כאן כחברה, חברה יהודית ודמוקרטית. אנחנו לא נוותר, לא ניכנע, נתנגד להמשך ההשתמטות ההמונית. ממשלת ישראל, אתם לא מקדמים פטור מגיוס, אתם מקדמים פטור משכול.
היו"ר ארז מלול:
תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון, עמיתי סגן יושב-ראש הכנסת.
סימון דוידסון (יש עתיד):
מה נשמע?
היו"ר ארז מלול:
ברוך השם.
סימון דוידסון (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אחד הדברים הכי חשובים לנו כאזרחים והורים – לא אחד החשובים, החשוב ביותר – זה הילדים. נולדים לנו ילדים, חלק בדרך קלה, חלק בדרך יותר קשה, והדבר הכי חשוב לנו הוא שלילדים שלנו יהיה טוב, שיקבלו חינוך, שיהיו בטוחים, שיחזרו הביתה עם חיוך מהמסגרות שהם נמצאים בהן. וזה לא עובד ככה בהרבה מאוד מקומות. אני רוצה מפה, בשתי הדקות וחצי שנותרו לי, לספר לבר שלג שהדקות הספורות האלו נוגעות לה. בר שלג היא הדוברת שלי, שילדה לפני כמה חודשים ילד. לפני כשלושה שבועות פתאום התחילה לבכות וסיפרה לי על מקרה של אלימות בגן בנתניה, של הבת של החברה שלה – שכשהמשטרה הוציאה את המצלמות, ראו את הסייעת מכה את הילדה, ילדה בת כמה חודשים, אלימות שלא חשבתי שאני אוכל באמת לראות בשנת 2025. ולאחר מכן שפכו על אותה ילדה נוזל לניקוי שמשות. והגן עובד, ואותה מטפלת שהייתה בגן הזה אומנם במעצר בית כלשהו, אבל הגן עובד. חפרתי בנושא, והיום בוועדת החינוך עשינו דיון בנושא הזה. הגיעו הורים שאתה לא יכול לראות הכאב שלהם, הורים שהילדים שלהם ספגו אלימות במסגרת כזו או אחרת. יושב שם משרד החינוך, ושואלים את משרד החינוך איפה הפיקוח, איך אין פיקוח על הגן הספציפי הזה שדיברנו עליו או על גן אחר. אומרת לנו הנציגה של משרד החינוך: מה אתם רוצים ממני? יש לי רק 60 פקחים ל-10,000 גנים. הם בכלל לא יכולים להגיע לגנים, אבל גם כשהם מגיעים לגנים, הפיקוח הוא לא פיקוח. ואז אני שואל באותו דיון: האם מטפלת שהולכת לעבוד בגן עם הילדים שלנו, עם הנכדים שלנו, האם היא עוברת איזושהי למידה, איזושהי הכשרה? אז היא אומרת: כן, בשנתיים הראשונות שלה היא תעבור הכשרה. אני אומר לכם אחרי בדיקה: לקבל היום מטפלת למסגרת כזאת או אחרת – מספיק שיהיה לאותה מטפלת דופק. לא בודקים שום דבר, היא לא צריכה לעבור שום הכשרה, גם לא עזרה ראשונה. שום דבר. כי יש מחסור כל כך גדול, שלוקחים כל אחד. זה הפחד הכי גדול שלנו, אבל אם אנחנו כמערכת לא נדע לעצור את הדברים האלו, הם רק ימשיכו ויחריפו. אז אני פונה מפה לבר שלג, ואני אומר לה: הדיון שהיה היום – יוראי נכנס עכשיו, אבא לילדה צעירה; אמרתי, יוראי, שהפחד הכי גדול שלנו זה שהבת שלך, חס וחלילה, תגיע למסגרת ושתהיה אלימות באותה מסגרת. אנחנו צריכים לפקח על זה ולדאוג שלא יקרו מקרים כאלו במדינת ישראל. זה התפקיד שלנו. תודה.
היו"ר ארז מלול:
תודה רבה. חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת; חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – מוותר? פעם ויתרת?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
לא נראה לי.
היו"ר ארז מלול:
גם לי לא נראה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. מי השר? אדוני השר בן צור, מה שלומך? תקשיב, זה קצת מביך כי אני באמת קראתי את הציוץ של השר עמיחי אליהו כמה פעמים כדי להבין אם הוא רציני. על אמת.
היו"ר ארז מלול:
על איזה ציוץ, הוא שואל.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אני אסביר.
היו"ר ארז מלול:
על איזה ציוץ אתה מדבר? הוא לא קורא ציוצים.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
עמיחי אליהו כתב אתמול: בכנות, אין לי מושג מה עובר בראשו של אדם המעוניין לקצץ למורים בשכרם. השר אליהו, אתה לא יודע מה עובר בראש שלך? אתה קיצצת. אתה חבר בממשלה, בכנסת, שהצביעה בעד הקיצוץ. אתה קיצצת. אתה ושר החינוך וראש הממשלה והיושב-ראש ארז מלול קיצצתם למורים בשכרם. אני צריך להגיד לך מה עובר לך בראש? אתה הצבעת בעד הקיצוץ, אתה. אתה הרמת את היד, ומאות שקלים מחשבונות הבנק של המורים שלנו והגננות הלכו. אתה. את האמת, אני לא יודע מה עבר לך בראש. מורות ומורי ישראל, הגננות, אלו שמטפלים ביקר לנו ביותר, מרוויחים שכר מביך, עובדים בתנאים בלתי אפשריים עם ילדים, עם הורים, במערכת על סף קריסה. להם בחרתם לקחת. באמת אני לא יודע מה עבר לך בראש. אבל אם אתה מבולבל ואתה לא זוכר על מה הצבעת, אז בוא נעבור על עוד כמה דברים שהצבעת עליהם, שאתה אחראי להם, אדון שר המורשת עמיחי אליהו. אתה הצבעת נגד עסקת החטופים. אם זה היה תלוי בך, החטופות והחטופים היו נשארים בעזה. אתה גוזר עליהם גזר דין מוות כשאתה לא מחלץ אותם משם, ואתה עוד גאה בזה. אתה גאה בכך שאתה משתמש בכוח הפוליטי שלך בשביל להשאיר את החטופות והחטופים שנחטפו במשמרת שלך במנהרות בעזה. אתה חבר בממשלה – אם אתה לא סגור, כן? – אתה חבר בממשלה שמשלמת, מתמרצת כלכלית בחורים צעירים וכשירים לא להתגייס לצה"ל. הממשלה שאתה חבר בה, עמיחי אליהו, משלמת כסף לצעירים חרדים בריאים וכשירים כדי שהם לא יתגייסו לצה"ל, ובאותה נשימה שולחת עשרות אלפי צווים, צווי 8, לאנשים שכבר עשו 200–300 ימי מילואים, שהמשפחות שלהם קורסות. תגיד, מי יעסיק אנשי מילואים שעושים מאות ימים בשנה? מי? אבל מעל הכול, עמיחי אליהו, אתה אומר שאתה לא יודע מה עובר בראש למי שמוריד למורים בשכרם. אני לא מבין מה עובר לך בראש. השכר שלך, של המשרד המיותר שלך בשלוש השנים האחרונות הוא מעל 220 מיליון שקל. במקום לקיים משרד מיותר, תסגור אותו, תעביר את 220 מיליון השקלים למורי ישראל, לגננות, לתלמידי ישראל, למערכת החינוך שעל סף קריסה.
היו"ר ארז מלול:
תודה רבה. תודה רבה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אבל לא. לך יותר חשוב לשמש שר בממשלה של המשתמטים - -
היו"ר ארז מלול:
בבקשה לסיים.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
- - בראש משרד מיותר, אחד מ-14 משרדי ממשלה מיותרים, בלי בושה - -
היו"ר ארז מלול:
תודה. תודה רבה. זהו, זמנך תם.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
- - בלי בושה. אדם מבולבל, שלא מבין מה תפקידו.
היו"ר ארז מלול:
תודה רבה. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה.
אופיר כץ (הליכוד):
דיברת חזק, כאילו הוא ממש נמצא פה. כל הכבוד.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
תקשיב, זה מחרפן אותי.
היו"ר ארז מלול:
בסרטונים הוא עושה אחרי זה - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
מה, אתם לא מאמינים שהבן אדם מדבר מהלב?
היו"ר ארז מלול:
לא, הוא דיבר כאילו הוא נמצא. הוא לא נמצא. הוא לא נמצא, מה לעשות?
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
וזה המקום שבו השם שלו. מדבר אל השם.
היו"ר ארז מלול:
לכיסא שלו הוא מדבר.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
לכיסא. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום הוא היום ה-577 לטבח 7 באוקטובר. 577 ימים מאז המחדל הנורא שהחריב אלפי משפחות בישראל. ברגע זה ממש מוחזקים ברצועת עזה 59 חטופים ישראלים בשבי החמאס. שום דבר לא חשוב יותר מלהחזיר אותם כמה שיותר מהר. יש הרבה נושאים שמדאיגים אותנו, ואנחנו מדברים ודנים בוועדות, אבל החזרת החטופים היא הדבר הראשון שאמור להדאיג אותנו. במקום להציב את השבת החטופים בראש סדר העדיפויות, ממשלת 7 באוקטובר הזו רצה לעוד סבב של לחימה. במקום להילחם על חייהם של החטופים, הממשלה נלחמת על הכיסאות שלה. איזה עוד סימנים אתם צריכים כדי להבין שאתם נוהגים בחוסר אחריות משווע? הרמטכ"ל אמר אמש באופן מפורש: אם נצא עכשיו ללחימה רחבה, נאבד את החטופים. וזו לא פרשנות. זאת עובדה שהוצגה ישירות לראש הממשלה ולשרים. בכל זאת, הם בחרו להמר על חייהם של החטופים. הם בחרו להפוך אנשים חיים לכלי משחק פוליטי. זה לא מגיע להם, וזה לא מגיע למשפחות המדהימות שנלחמות על יקיריהן כבר למעלה משנה וחצי. לפני כל דיבור על מטרות, לפני כל דגל שתניפו, יש 59 אנשים שצריכים להיות כאן איתנו. אלי שרעבי, שהוא עצמו היה חטוף, אמר משפט אחד שמסכם את הכול: להחזיר חטופים זה לא ימין ולא שמאל – זה ישר.
היו"ר ארז מלול:
נכון.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
ואני אומרת מכאן: מה שנעשה פה, בבית הנבחרים ובממשלה, זה עקום. זה ממש ההפך מהישר. כי מי שבוחר להפקיר את החטופים בשביל עוד כותרת פוליטית ועוד הישרדות שלטונית, יש לו דם על הידיים. ומי שיודע שהחיים של החטופים תלויים בכל רגע ובכל זאת מתעקש להסלים את המלחמה, למעשה חוטא לערכים שעליהם הוקמה וקמה מדינת ישראל. החובה הראשונה של הממשלה כלפי האזרחים היא להגן על חייהם. לא להפקיר אותם. לא להקריב אותם. אבל זה מה שאתם עושים. אני קוראת לחברי הקואליציה: אל תהיו שותפים למופע האימים הזה. יש לכם תמיכה מלאה מהציבור. העם דורש: תחזירו את החטופים עכשיו. תודה.
היו"ר ארז מלול:
תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אדוני היו"ר, עם ישראל הנכבד, אני הולכת לספר לכם סיפור, והוא ממש לא צ'יזבט. גב' מיארה, היועצת המשפטית לממשלה, שאתם כל כך נאבקים עליה, על שומרת הסף הזו, מנהלת יחסים של משולש ברמודה עם רונן בר, ראש השב"כ, לא פחות ולא יותר, ועם גב' פצ"רית. קבלו. אם אני לא הייתי חושפת את זה ולא הייתי משתמשת בחסינות שלי, אף אחד לא היה יודע. אני שומעת שיש פרשייה ביטחונית שנחקרת, סכנה לפגיעה בביטחון מדינת ישראל. אני הולכת לבקש להסיר את צו איסור הפרסום. השופט מנחם מזרחי, נשיא בית המשפט, חותם על הבקשה על איסור פרסום שכוללת איסור פרסום על עצם הגשת הבקשה, בסדר? ואגב, בהקשר הזה, ברגע שאני מבינה שיש פה בקשה על עצם הגשת הבקשה, ומדליפים לנו פתאום שזו סכנה לביטחון המדינה, מנסים להשחיר את סביבת ראש הממשלה – לקחתי על עצמי לבדוק את הדבר הזה. אני מגלה, ואני אומרת וכותבת בטוויטר שאם אני אגלה במה מדובר, אני חושפת את זה, משתמשת בחסינות שלי. לא ראיתי חבר כנסת או שר שעשה את זה. אבל קבלו את האמת לפנים, כי במעשים שלנו אנחנו יכולים להציל נפשות ולגרום לשחרור אנשים ממעצר. אז אני מגלה את הפלצות הבאה: רונן בר, ראש השב"כ, מחסל חשבונות, מחסל חשבונות עם מי שהעז להדליף מסמך חשוב מאוד לעיתונאי עמית סגל. עמית סגל, עיתונאי, כפי חובתו, מספר לנו – במסמך, חושף אותו – שיש רדיפה וחקירה בהוראה של רונן בר, הוא מורה לחקור את הדרג המדיני. איך המסמך הזה נחשף? כי זה נמסר גם לשר בממשלה. מגיעים לישיבת הממשלה, השר בן גביר אומר שיש חקירה אודותיו. רונן בר אומר שאין חקירה. נשלף המסמך הזה. רונן בר נתפס בשקריו, והוא מודה שאכן כן. אז רונן בר פונה לחברה הטובה שלו, מיארה, כן? שיש ביניהם קשרים ידידותיים, והיא אמרה שזה לא ניגוד עניינים, ומבקש להורות לקרן בר מנחם, ראשת מח"ש, לחקור מי מדליף. עכשיו, תקשיבו טוב לחיסול החשבונות. הם מוציאים צו איסור פרסום. באים לשופט – ארז, אם אתה היית שופט, ובאים ואומרים לך שיש חשד אמיתי לפגיעה בביטחון המדינה, לא היית חותם? חותם גם חותם. אתה מאמין להם. זו פשוט הזיה. אז אני חושפת את הדבר הבא: לא פגיעה בביטחון המדינה ולא נעליים – חיסול חשבונות מחפיר ושימוש בכוח השררה כדי לשמור על שמו של ראש השב"כ רונן בר. מה היה לנו כאן, רבותיי? אני משתמשת בחסינות שלי, ופתחתי את צו איסור הפרסום. יום למוחרת, הפרקליטות, מח"ש, פונה לבית משפט – רמסתי ברגל גסה. פתאום זה בסדר לפרסם. אז אנחנו מגלים שעצור איש שב"כ בדרגה של סגן-אלוף, מלח, מלח הארץ – היה עצור במתקני כליאה של שב"כ. כל זה כי הוא היה נחשון בן עמינדב שחשף את העובדה שהשב"כ – צמרת השב"כ – ממש במסגרת הפיכה צבאית, מקיים חקירות על הדרג המדיני. אין הזיה גדולה מזו. זו אותה יועמ"שית שהם קוראים לה שומרת סף, וזה ראש מערך ביון שהם קוראים לו שומר סף. אנחנו, נבחרי הציבור, אנחנו ורק אנחנו שומרי הסף. אנחנו כאן בשם העם, לשמור על הערכים שלנו, על ההגדרות שלנו ועל החוק.
היו"ר ארז מלול:
תודה רבה. חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה. למה אתה צוחק?
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
הזמן נגמר לה מזמן.
היו"ר ארז מלול:
לא מזמן, ויוראי קיבל הרבה יותר.
טלי גוטליב (הליכוד):
מה קרה? מה קרה? קיבלתי עשר שניות. אוי אוי אוי.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
וגם בא לי לשאול אם גם אני נמנה עם אלה שהם שומרי הסף או לא.
טלי גוטליב (הליכוד):
חשבתי שתשמח מזה שאני חושפת איך צמרת השב"כ התנהגה ואיך משתמשים בחסינות כדי להוביל לשחרור של אדם.
היו"ר ארז מלול:
בזה, נראה לי, אתם מזדהים.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא, לא, אין צורך להזדהות ביחד. אני לא שמעתי שאף אחד הזדהה עם המעשה הזה שלו.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
מכובדי היושב-ראש, בכל פעם שאש עולה ביערות, בשמורות, בשטחי טבע, אני באופן אישי – ואני מאמין שרוב מוחלט של אזרחי המדינה, מרגישים שהאש הזו שורפת בלב. כי מה לעשות, אנחנו חלק מהטבע, אנחנו חלק מהאדמה. כואב לנו על הטבע הזה, כואב לנו על השמורות, כואב לנו על היערות, כואב לנו על החיים הנוספים שנמצאים בתוך השמורות והיערות האלה. אבל מה אנחנו פוגשים אחרי זה? מהקואליציה המטורללת הנוכחית יוצא המסית והמצית, השר לביזיון לאומי כדי להפנות אשמה לחברה שלמה, כאילו היא אשמה בשרפות המשתוללות ביערות או בשטחי טבע אחרים. איפה היה כזה דבר? איפה היה שיגעון כזה? איזו מין מממשלה זו? במקום להיערך כדי שזה לא יקרה – אני יודע שקבוצת חברי כנסת, וביניהם החבר שלי לסיעה ואליד אלהואשלה, פנו בבקשה לקיים דיון מהיר בוועדה לביטחון לאומי כדי לבדוק את היערכות המדינה לשרפות בעקבות השרפות שהיו בארצות הברית לפני כמה חודשים. הקואליציה לא מצאה זמן לכנס את הוועדה כדי לדון בהיערכות המדינה לאפשרויות של שרפות, אבל יש לנו שר מסית ומצית שיצא כדי לשרוף את מרקם היחסים בין החברה הערבית לבין שאר אזרחי המדינה ובכלל עם המדינה. כל אזרח שיש לו דעה שקולה ועוקב אחרי הדברים איננו יכול אלא לצאת מתוסכל מהמציאות הנוראית שאליה הגענו עם פרחחים חסרי אחריות שמכהנים בתפקידים בכירים, שרים בכירים במדינת ישראל. אני רוצה לקוות, היושב-ראש, שהקואליציה שלך תלך לעולמה מהר ככל האפשר.
היו"ר ארז מלול:
חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח. חבר הכנסת ירון לוי, בבקשה.
ירון לוי (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה - - -
אופיר כץ (הליכוד):
אבל למה צריך את זה? תאפשר לו.
ירון לוי (יש עתיד):
אופיר, סידור לילדים יש?
היו"ר ארז מלול:
לא, אבל הוא - - -
ירון לוי (יש עתיד):
אושר, סידור לילדים יש, או שהם כבר גדולים?
היו"ר ארז מלול:
על מה אתה מדבר? לא הבנתי.
אושר שקלים (הליכוד):
יש את משחק העונה, ואני מפסיד אותו, של הבן שלי.
ירון לוי (יש עתיד):
הבנתי. הרבה דברים אנחנו מפסידים בימים האלה.
אושר שקלים (הליכוד):
אין מה לעשות.
ירון לוי (יש עתיד):
לפני מספר דקות עמד כאן - - -
היו"ר ארז מלול:
לא הבנתי, הוא לא היה פה - - -
ירון לוי (יש עתיד):
ארז, אתם רוצים לסיים? תסגרו את זה, זה בסדר.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
ארז, הוא מהקואליציה, זה בסדר.
היו"ר ארז מלול:
לא מה זה קשור? אתה יודע שאצלי אין – יש תקנון.
ירון לוי (יש עתיד):
לפני כמה דקות עמד כאן שר החינוך ופנה למורים ואמר להם: אל תקשיבו למתסיסים. אתם פוגעים בילדים שלנו. יש בית משפט, הוא קיבל החלטה, תכבדו את החלטת בית המשפט. אני רוצה לפנות לאותם מורים ומורות, גננות, עובדי הוראה: אתם לא פוגעים בילדים שלנו – הממשלה הזאת פוגעת בילדים שלנו. כי הקיצוץ הזה יכול להיות על חשבון דברים אחרים, אבל בחרו שזה ירד מכם. בסך הכול 3%, מה זה, 300, 400 שקלים? 900 שקלים בחודש? בקטנה, מהשכר העצום שעובדי ההוראה מקבלים. יש עוד אמירה של שר האוצר: דווקא מי שמחנך את הילדים שלנו יפגע במאמץ המלחמתי. מי שנוכח כאן מהקואליציה, אושר שקלים, אתה מזדהה עם האמירה הזאת?
אושר שקלים (הליכוד):
לא עקבתי אחרי מה שאמרת, סליחה.
ירון לוי (יש עתיד):
דווקא מי שמחנך את ילידנו יפגע במאמץ המלחמתי. המורים שלנו, שר האוצר מאשים אותם שהם פוגעים במאמץ המלחמתי.
אושר שקלים (הליכוד):
אני לא יכול להתייחס לזה, אני צריך את כל ההקשר.
ירון לוי (יש עתיד):
אתה לא יכול להתייחס לזה, אתה חלק מהחבר'ה שלהם.
אושר שקלים (הליכוד):
זה לא הוגן.
ירון לוי (יש עתיד):
לא הוגן. הרבה דברים לא הוגנים יש כאן. עכשיו תראו, אם הייתה כאן דוגמה אמיתית עכשיו, כבוד היושב-ראש. אם מ-7 באוקטובר הממשלה הזאת הייתה מצמצמת את מספר השרים, סוגרת את משרדי הממשלה, מקזזת קצת מהכספים הקואליציוניים, משמשת דוגמה לציבור, אז היה אפשר לבוא בטענות למורים ולמורות ולהגיד להם שהם באמת עושים סיבוב על חשבון הילדים שלנו. אבל הממשלה הזאת לא בוחלת בשום אמצעי, והיא רואה רק את עצמה.
אושר שקלים (הליכוד):
מגיעה למורים תוספת שכר.
ירון לוי (יש עתיד):
ככל שהמלחמה מתקדמת, מספר השרים וסגני השרים עולה כאן. מיליוני שקלים אתם מוציאים על סתם, על שרים – אתה יכול להגיד לי איזה סגן שר אלמוג כהן? סגן למה? מינוי חדש.
אושר שקלים (הליכוד):
ירון, אני רק מזכיר לך - - -
ירון לוי (יש עתיד):
מינוי חדש של סגן שר, כשאף אחד לא יודע איזה סגן הוא, סגן של מי.
אושר שקלים (הליכוד):
רגע, שאלת אותי. אצלכם, בממשלה של 60 מנדטים, הייתם 38 שרים וסגני שרים.
ירון לוי (יש עתיד):
אושר, אתה חייב להבין, אי-אפשר לצאת על המורים. המורים עושים כאן מאבק צודק בשביל עתיד הילדים שלנו, כדי שמורים טובים יצליחו להרוויח כסף ולהישאר במערכת החינוך. גם להוריד את זה ל-0.9% במקום 3%, או להוריד להם שני ימי חופשה, שגם ככה זה יוצא שישי-שבת, וכל החרטות האלה – תשחררו. בדברים החשובים לכולנו אין כאן קואליציה ואופוזיציה, ימין ושמאל. אלה המורים של הילדים שלנו, שיגדלו כאן דורות קדימה. בואו נסתכל על הדברים, בואו נפסיק לדבר מסביב ושטויות. תודה.
היו"ר ארז מלול:
תודה רבה. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה.
אושר שקלים (הליכוד):
- - -
היו"ר ארז מלול:
עוד לא החלטתי, אושר. עוד לא החלטתי.
שלי טל מירון (יש עתיד):
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, שלום, ערב טוב. תשמעו, הרבה מאוד אנשים במדינת ישראל, עשרות אלפי מילואימניקים, מקבלים עכשיו, או קיבלו, צו נוסף לסבב מילואים. סבב רביעי, סבב חמישי, סבב שישי, סבב שביעי. אתם יודעים שמתוך המילואימניקים שאני מדברת עליהם, 75% מדווחים על פגיעה כלכלית כתוצאה משירות המילואים? אנחנו יכולים להבין את זה, כמובן, ובטח ובטח כשמדובר בעצמאים, שזה די חיסל להם את העסקים; 60% מדווחים על חוסר ודאות תעסוקתי. רק היום שמעתי אימא של חמישה לוחמים, חלקם מילואימניקים, חלקם סדירים, שמדברת על זה שאחד הבנים שלה הוא אדריכל נוף, גנן, ובעצם הוא איבד את העסק שלו. כי מה לעשות? הלקוחות הלכו, אתם יודעים, לאנשים אחרים, כי אי-אפשר להזניח את הגינות וצריך לטפל בהן; 41% פוטרו או נאלצו לעזוב את מקום העבודה. בסוף, כשמסתכלים על השורה התחתונה, כל חייל מילואים עולה 48,000 ש"ח בחודש למדינת ישראל, שזה פי שניים מעלות של חייל סדיר. רק שנבין את סדרי הגודל. למה אני נותנת את המספר הזה? כי ברגעים אלה ממש יש 80,000 חייבי גיוס שיכלו להיכנס מתחת לאלונקה ולהגדיל כמובן את הסד"כ של צה"ל, שאני רוצה להזכיר שהוא כמובן במחסור מאוד גדול. יש לנו, אם אני לא טועה, 12,000 חיילים חסרים, וצריך לתגבר 25 גדודי מילואים. זאת אומרת, צה"ל לא עומד ביעדים, הוא לא מצליח לעמוד במשימות שלו, כי חסרים לו חיילים. יש בני גיוס שאפשר לגייס אותם. זה יעלה הרבה פחות כסף למדינת ישראל. אבל במקום שהממשלה תעשה את הדבר ההגיוני, אחד פלוס אחד, ותפתור את הבעיה, במקום שהיא תיכנס מתחת לאלונקה, עם ישראל נכנס מתחת לאלונקה וסוחב על האלונקה את הממשלה, שזה דבר הזוי. הדבר הזה נוגע לי באופן אישי כשאני רואה את הדובר שלי, את היועץ שלי, אודי היקר, שיצא בעוד שלושה שבועות לסבב חמישי של מילואים. הוא קיבל צו 8 לחודשיים, וכבר עכשיו הוא אחרי 230 ימים של מילואים. יש מילואימניקים שהם כבר אחרי 400 ימי מילואים. אודי עושה כמיטב יכולתו ועוזב את מקום העבודה שלו, ואני כמובן תומכת בו ומודה לו, ומי כמוני יתמוך בו בזה שהוא הולך למילואים. אבל אודי התחתן לפני פחות מחודש – הייתי בחתונה שלו – עם בת זוגו המקסימה איילת, ואיילת בלחץ. היא בלחץ כי הוא חוזר שוב למילואים, והוא שוב הולך לסכן את עצמו, והיא בלחץ. היא כלה שזה עתה התחתנה, והיא צריכה לוותר שוב ולתת לו להתגייס למילואים. וחשבתי לעצמי שאני כמובן, בטח ובטח כשליחת ציבור וכנבחרת ציבור, תומכת בו בזה שהוא הולך למילואים. אבל תחשבו על כל העסקים וכל מקומות העבודה ברחבי מדינת ישראל שהחבר'ה שלהם הולכים ובאים, הולכים ובאים. כמובן, זה גם פוגע במילואימניק עצמו, בראש ובראשונה, ובמשפחתו, במעגלים שלו. אבל גם למקומות עבודה זה מאוד מורכב.
היו"ר ארז מלול:
תודה רבה.
שלי טל מירון (יש עתיד):
נראה לי שזה מספיק חשוב בשביל עוד משפט.
היו"ר ארז מלול:
אבל יש זמן. הכול חשוב. שום דבר לא - - -
שלי טל מירון (יש עתיד):
משפט אחרון. נכון, המילואימניקים שלנו זה באמת בראש סדרי העדיפויות.
היו"ר ארז מלול:
מסכים איתך, אבל יש זמן.
שלי טל מירון (יש עתיד):
אז מכאן אני רוצה להגיד קודם כול תודה גם לאודי וגם לחברים שלו, ולכל המילואימניקים שלנו שנותנים מעצמם הרבה מאוד, והגיע הזמן שסדרי העדיפויות בממשלה הזאת ישתנו. יש את מי לגייס. תודה.
היו"ר ארז מלול:
חבר הכנסת אושר שקלים, בבקשה.
אושר שקלים (הליכוד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, נושא מאוד חם שמדברים עליו היום הוא הנושא של ועדת חקירה ממלכתית, או ועדת חקירה שתבדוק את אירועי 7 באוקטובר. ואחרי שנה וחצי גם אני בעד ועדת חקירה שתגיע לחקר האמת, אך זו לא יכולה להיות ועדת חקירה שתהיה ממלכתית במתכונתה הנוכחית, שכן אין אמון במערכת המשפט. מה לעשות, אני חושב שמערכת המשפט ושופטי בית המשפט העליון צריכים להיות בצד הנחקר ולא בצד החוקר.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
אז אתה רוצה ועדה כבקשתך.
אושר שקלים (הליכוד):
לא, תכף אני אגיד לך מה אני מציע. אני לא מאלה שאומרים רק לא ולא ולא. אני אומר תמיד מה האלטרנטיבה. לכן אני כן מציע שתקום ועדת חקירה שיהיו לה סמכויות מקבילות לוועדת חקירה ממלכתית, שתיהנה מאמון מלא של הציבור. ואם צריך להגיע למצב של חקיקה בכנסת, ושזה יגיע דרך הממשלה, אז אני הכי בעד. ופה אני פונה לשר המשפטים ולראש הממשלה שיפעלו בעניין הזה, כי באמת מגיעות תשובות לציבור. אני חושב שבוועדה כזו אני יכול גם להציע שמי שיוביל את הוועדה הזו יהיה גיבור ישראל, תת-אלוף במילואים אביגדור קהלני. לא איש ליכוד, ומבחינתי אין פה עכשיו עניין מפלגתי. אביגדור קהלני גיבור מלחמה. אני חושב שאם תפנה אליו הוא יסכים לקבל את הראשות ואת הזכות הזו. גיבור מלחמה, אח שכול, איש לאומי, איש ישר, הגון, שייהנה מקונסנזוס ציבורי רחב וינסה להגיע לחקר האמת. יתרה מכך, אני חושב שמתוך 10 מיליון תושבים שיש במדינת ישראל ניתן למצוא עשרה אנשים שיהיו בקונסנזוס לאומי. אפשר לקחת איש אקדמיה שהוא מזרחן, שמבין את התהליכים שאירעו כאן במשך עשרות בשנים בקרב אויבינו ובמה שקרה בהתעצמות של החמאס. אפשר לקחת איזשהו איש כלכלה שיחקור את התהליכים הכלכליים, גם בתוכנו גם במדינות האזור. אפשר לקחת נציגים מהמשפחות השכולות, ממשפחות הנובה, ממשפחות של גיבורי ישראל, של חיילי צה"ל, ולהגיע לקונסנזוס לאומי כמה שיותר. אם יש דבר אחד שלמדנו מהרפורמה – ואני אומר את זה שוב בצער, כי מהאופוזיציה אין לי שום ציפיות, ומהאופוזיציה של הפקידות ושל מערכת המשפט ושל חלקים נרחבים בתקשורת אין לי שום ציפיות – כל מה שהממשלה תבוא ותעשה, תמיד יבואו וינגחו ולא יהיו ענייניים.
היו"ר ארז מלול:
תודה רבה.
אושר שקלים (הליכוד):
רגע, אני טיפה מסיים.
היו"ר ארז מלול:
טיפה תסיים.
אושר שקלים (הליכוד):
ולכן אני קורא פה לראש הממשלה, לשר המשפטים: אתם בממשלה, אנחנו בממשלה – הגיע הזמן למשול ולהעביר גם את העניין הזה כמה שיותר מהר, להגיע לחקר האמת; כי לא משנה מה אנחנו נעשה, תמיד יהיו כאלה שיבואו וינסו לתקוף אותנו. אז בואו נוביל את העניין הזה ונגיע למצב של קונסנזוס לאומי רחב. תודה.
היו"ר ארז מלול:
תודה רבה. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, בבקשה.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אפילו לזה לא מסכימים. הם לא רוצים חקירה בכלל. אתה משלה את עצמך. לא רוצים חקירה ולא חקר האמת, מה קרה לך?
אושר שקלים (הליכוד):
אולי אתה תהיה בראש הוועדה.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אושר, יש עליו קונסנזוס? אני שואל אותך.
אושר שקלים (הליכוד):
אם זה היה תלוי בבנט - - -
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אני שואל אותך, לא את בנט.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אחינו ואחיותינו בשבי החמאס כבר 577 ימים, וחובה על כולנו להשיבם עכשיו. חברים, אנחנו פותחים היום את מושב הקיץ של הכנסת, אבל המושב הזה הוא לא מושב רגיל. לראשונה בתולדות מדינת ישראל הממשלה מובילה אותנו למציאות בלתי נתפסת. מציאות שבה ביד אחת היא שולחת את טובי בנינו ובנותינו, אנשי המילואים, לחזית בעזה, כדי להילחם וחס וחלילה למות, וביד השנייה מכשירה, נלחמת למען ההשתמטות מצה"ל באופן חסר תקדים בשעת מלחמה. הממשלה לוחמת בחמאס באמצעות המשרתים, ולוחמת במשרתים באמצעות עידוד המשתמטים. אנחנו רואים גיוסי מילואים חסרי תקדים כדי למלא את השורות החסרות. המצב כל כך קשה, עד שהממשלה התחילה לשלוח לחזית חיילים צעירים שלא הספיקו אפילו לסיים את הכשרתם הראשונית בצבא.
שלי טל מירון (יש עתיד):
בבסיס של הבת שלי.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
אני חוזרת על זה שוב: ממשלת ישראל שולחת את הבנים שלנו למות בקרב ללא הכשרה מספקת, וכל זאת בו בזמן שהיא נלחמת כדי שהבנים של שותפיה הפוליטיים, האנטי-ציוניים, ימשיכו לסרב לשרת ולתרום. כאילו חזרנו לימים הקשים של מלחמת העצמאות ב-1948, שאז עולים חדשים, ניצולי שואה שרק ירדו מהאונייה, הולבשו מייד במדים ובקושי ידעו להחזיק נשק, אבל עדיין נשלחו ישירות לחזית. אבל אז לא הייתה ברירה, והם שילמו על כך בחייהם. חברי הממשלה, היום יש ברירה, ואתם מסכנים אותם מבחירה. ההיסטוריה לא תשפוט אתכם בסלחנות אם תאפשרו לתסריטים דומים לחזור על עצמם היום רק כי לנתניהו חשוב יותר שלום הממשלה מאשר שלום המדינה ואזרחיה. הממשלה המנותקת הזו לא רק שהיא לא מצליחה לכבות את השרפות בהרי ירושלים – היא גם לא מנסה לכבות את השרפות שהיא עצמה הציתה בלב החברה הישראלית. הכול בוער – הביטחון בוער, הכלכלה בוערת, הלכידות החברתית עולה באש מדי יום ביומו. ככה זה כשבשלטון יש פירומנים. אבל אני מלאת אמונה שזהו המושב האחרון של הממשלה הכושלת הזו, ושבקרוב אנחנו נזכה ונחליף את הממשלה הזו בממשלת אחדות רחבה, ראויה, ממשלה שתבין את גודל השעה ותכבה את השרפות ותחזיר את החמצן ואת האמון לאזרחי ישראל. כי עדיין יש עם מי לעבוד, עדיין יש את מי להציל ועדיין לא מאוחר. הגיע הזמן להחזיר את ישראל לדרך של אחריות ולדרך של שפיות. תודה רבה.
היו"ר ארז מלול:
חברת הכנסת פנינה תמנו, בבקשה.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
תודה, אדוני היושב בראש. היה לנו כחודש ימים שלא היינו כאן – היינו בפגרה. לצערי, גם בתקופה הזאת, אני רוצה להזכיר, הממשלה לא הצליחה ונכשלה כישלון חרוץ בלהחזיר 59 חטופים וחטופות, חיים וכאלה שנרצחו, שנמצאים בשבי 577 ימים מאז פרוץ המלחמה, מאז שהם נגררו, נלקחו, מעונים, מורעבים, ונמצאים במנהרות, נמצאים בדירות מסתור, בידי האויבים המרים שלנו. כמו כן, אדוני היושב-ראש, תחילה אני רוצה להשתתף בצער משפחת סהלו על נפילתו של רב-סמל מתקדם במילואים דג'ן דניאל סהלו, שנפל בעזה בפעילות מבצעית. הוא היה בן 41 בנופלו. לצערי, בשבוע האחרון אנחנו עדים לחיילים, גיבורי ישראל, שנופלים בקרבות. עם כל הקושי של לבוא ולדבר על המחדלים לצד מותם ההירואי, נדבר על המחדלים הקשים של הממשלה הזאת, על אוזלת היד, שלא מובילה לגיוס נרחב – גיוס נרחב לא של אותם אנשים. דיברו רבים לפניי ורבות לפניי על כך שאין מישהו מאיתנו, גם בבית הזה, שלא מכיר את זה שיש חייל מילואים שנקרא שוב לדגל, נקרא שוב לבוא ולהילחם, לבוא ולתרום את חלקו, כבר לא בפעם השלישית – הרביעית או החמישית, ובהם גם חבריי הטובים ובן הזוג שלי, שזו הפעם הרביעית שהוא מתגייס למילואים. אז בוודאי, יש לנו את הצעירים הטובים ביותר והגברים הכי מסורים למדינה, והם הולכים ומתייצבים. אבל המחדל הגדול והבושה גדולה הם לא רק שלא עושים כלום כדי לאכוף את צווי הגיוס, לאכוף את זה שכל צעירי ישראל יתגייסו – זה גם שבמצבת כוח האדם הקיימת אני לא בטוחה שנעשה כל שצריך לעשות. הדבר הזה חייב להיפסק. אי-אפשר לשבור את רוחם ואת גבם ואת רגליהם וידיהם ואת מורלם ולהביא אותם למצב – שמה? שאחר כך נגיד: אוי אוי אוי, סרבנות? הרי איזו אופציה אנחנו משאירים להם, אם מנהיגי המדינה הזאת, אם הממשלה, שאמונה לעשות את הסדר, במקום לעסוק ברפורמה בגיוס עוסקת ברפורמה משפטית? במקום לעסוק ברפורמה בכבאות, ברפורמה בחינוך – השבוע, הגננות, המורות, מסכנות, עמדו מול האיומים של הממשלה. אלה הרפורמות שאנחנו צריכים לעשות, ולא כל רשימת המכולת שמביאים לפה בחוקים. ובטח ביום רביעי, שזה בכלל הזיה אחת גמורה, ממשיכים להביא את החוקים שלא מעניינים את אף אחד, אף אזרח ואזרחית. אגב רפורמה ביוקר המחיה, היום קשישים, נשים חד-הוריות ומשפחות קשות יום לא מצליחים לשרוד את זה.
היו"ר ארז מלול:
תודה רבה.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש.
היו"ר ארז מלול:
חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה.
אופיר כץ (הליכוד):
- - - הפחתת תשלום חשמל לקשישים. אבל מה זה משנה, העובדות.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
מה, איזה עובדות? שאין יוקר מחיה?
אופיר כץ (הליכוד):
מחר עולה חוק להפחתת תשלום חשמל לקשישים.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
סיימתם?
נאור שירי (יש עתיד):
תגיד, אופיר, אתה היית בסופר לאחרונה?
היו"ר ארז מלול:
תודה רבה.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
מה? אנשים לא מסיימים את החודש. הקשישים לא מסיימים. הכול יקר.
היו"ר ארז מלול:
חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
אף אחד לא נותן להם נבוט בראש כדי שיפסיקו להעלות את המחירים. מי? מי מטפל בזה?
נאור שירי (יש עתיד):
איך אמר גפני? אין סייעתא דשמיא לממשלה הזאת.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
יש להם חופש פעולה.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
נעבור לערבית. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: היום התחיל כנס הקיץ של הכנסת. כמו שאמר עמיתי ד"ר אחמד לפני שעה, הוא אמר שהלוואי שהכנס – או הפגרה, פגרת הקיץ של הכנסת, הייתה נמשכת יותר ויותר. כך לפחות נוכל להבטיח שלא יעברו בכנסת חוקים גרועים, גזעניים, פשיסטיים, נגד האזרחים הערבים. אלו דברים נכונים, כמובן. כל יום שממשיכות להתקיים הכנסת הנוכחית והממשלה הגזענית והפשיסטית הזאת הוא יום גרוע עבור חברה הערבית שלנו ועבור העם הפלסטיני שלנו. רצח, הרס, פשעים, הריסות בתים, קיפוח הזכויות החברתיות והכלכליות של החברה הערבית – אכן, כל יום שבו מתארכים חיי הממשלה הזאת הוא יום גרוע עבור החברה הערבית שלנו והעם הפלסטיני שלנו. אתמול החליטה הממשלה להרחיב את המבצעים או את המלחמה נגד אנשינו ברצועת עזה. זו מלחמה נגד הילדים ונגד הנשים, וגם נגד החטופים הישראלים שנמצאים ברצועת עזה, כי היא גם מאיימת על חייהם. לכן העמדה שלנו ברורה וכנה: עלינו לעצור את המלחמה הזאת ולהתחיל תהליך מדיני למציאת פתרון של שלום ישראלי-פלסטיני למשבר הזה ולסכסוך באופן כללי. אך המטרה שלנו בתור החברה הערבית היא גם למלא את התפקיד שלנו, כדי שלא שהממשלה הזאת לא תישאר יום אחד נוסף. אם לא נוכל לקצר את ימי הממשלה הזאת בקדנציה הזאת, אז לפחות שתהיה מוכנות מלאה למפלגות הערביות ולבוחרים הערבים למנוע את חזרתה של ממשלת נתניהו, סמוטריץ' ובן גביר לשלטון מחדש. הימים עוברים. נותרה שנה לחיי הממשלה הזאת, והשנה הזאת תחלוף. אנחנו נגיע ליום הדין הפוליטי, ובו אנחנו נבוא חשבון עם הממשלה הזאת על כל הפשעים, הגזענות והפשיזם שהיא ביצעה, ונמלא את התפקיד שעלינו למלא בממד הפוליטי. לפי שנה בערך יצאנו בעמדה ברורה וכנה, דבר המחייב את סידור הניירת הפנימית שלנו במפלגות הערביות באמצעות מפלגה אחת, ואם יש צורך בשתי מפלגות, אז שכך יהיה - -)
היו"ר ארז מלול:
אני לא מבין, אתה לקראת סיום? אני פשוט לא מבין.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
כן, כן, אני מסיים. (אומר בערבית: - - ולאחר מכן באמצעות מפלגה אחת או באמצעות שתי מפלגות, בהבנה, בשיתוף, בהתייעצויות, בהשלמה וחלוקת תפקידים בינינו.)
היו"ר ארז מלול:
על מה אתה צוחק?
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
(מי שרוצה לשרת את החברה מעמדת הקואליציה שיהיה, ומי שרוצה לשרת מעמדת האופוזיציה שיהיה, אבל כמובן לא אופוזיציה בצד הימין אלא אופוזיציה לצד החברה הערבית שלנו. ותודה.) תודה רבה.
היו"ר ארז מלול:
תודה רבה. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו חזרנו יחד עם חבר הכנסת פסל משבוע יסודי, חשוב, בארגנטינה, בין יום השואה ליום הזיכרון.
היו"ר ארז מלול:
גם איתי.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
איתך, בוודאי. איתך ועם חבר הכנסת פסל. היינו שם ביחד, אופוזיציה וקואליציה, כדי לקדש שמי ישראל ברבים. הבוקר הייתי בוועידה של חקלאים, קיבוצניקים, שמתחייבים להמשיך בהחזקת החקלאות וייצור המזון ושימור פניה של המדינה הזאת בספר ובכל חלקי הארץ. ישבנו שם ביחד, ח"כים מכל סיעות הבית. הצווים שמחולקים, מחולקים לבני כל האמונות והדעות וגם הדתות והנטיות. והינה, בכמה נושאים, אדוני היושב-ראש, חשובים ודרמטיים במיוחד, שלתפיסתי היו צריכים להיות בקונסנזוס, לפחות כמו הצגת צדקתה של ישראל ברבים וכמו החקלאות הישראלית וכמו ההגנה על עצמנו, היינו צריכים להיות ביחד, ואנחנו לא. אני לא מצליח להבין כיצד שחרור מאוחר, באיחור של שנה לפחות, של החטופים, הוא לא בקונסנזוס מוחלט. זאת הזדמנות להוכיח ערבות הדדית, ואם יש סיכון בהפסקה של המלחמה, כפי שהציע ראש הממשלה לפני שנה, הרי הסיכון הזה יתחלק על 10 מיליון ישראלים ולא על 59 משפחות וחטופים. זו המשמעות המהותית, המוסרית, אם תרצו הפילוסופית, של ההסדר שבו אנחנו מצילים 59 משפחות מקריסת עולמן. סוגיה אחרת שצריכה להיות בקונסנזוס – ועדת חקירה על האירוע הדרמטי ביותר, על מלחמה שעוד רגע יותר ארוכה ממלחמת השחרור. גם אם לא היו מחדלים אדירים בתחומים המודיעיניים, המבצעיים והמדיניים, ברור שצריך, בניגוד להחלטת הממשלה והודעת ראש הממשלה, להקים ועדת חקירה ממלכתית. אלה שתי הנקודות שעליהן אנחנו לא מסכימים, אדוני היושב-ראש, ואני מקווה שבכנס הזה נחליט עליהן. תודה רבה.
היו"ר ארז מלול:
תודה רבה. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה.
נאור שירי (יש עתיד):
הודעה חשובה לאומה?
אופיר כץ (הליכוד):
תודה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, לא, נאור, לא הודעה לאומה. באתי לדבר על הכנס שהיה ברעננה והמחאה שהייתה מחוץ לכנס, מחאה לגיטימית, וטוב שיהיו מחאות מול כנס כזה. אני לא רוצה להרחיב על הכנס. אני לא מצליח להבין איך יהודים, משפחות שכולות יושבות עם משפחות מחבלים ואומרות: אנחנו מגלות חמלה כלפי אלה שרצחו את היקרים לנו מכול. אני לא יודע, בלתי נתפס הדבר הזה, הכנס. אני לא יודע אם יש עוד משהו דומה ליום הזיכרון האלטרנטיבי, או איך שהם קוראים לזה. פשוט אירוע בלתי נתפס.
היו"ר ארז מלול:
חבר הכנסת יוני מישרקי, זה מפריע.
אופיר כץ (הליכוד):
ואז מגיעים להפגין נגד הכנס. ואללה, גם לימין מותר להפגין. נכון ששכחתם את זה, אבל אז הם באו להפגין, ואיזה קרנבל בתקשורת על הכנס האלים ואיך התנהגו שם. בכל הסרטונים שראיתי אני לא ראיתי משהו, אלימות – לא שראיתי אלימות, אבל ההזדעקות הזאת של כל התקשורת והמחנה הזה, מה הם כתבו על הכנס הזה ברעננה, על המחאה שהייתה בחוץ, כאילו שהם לא היו פה בשנתיים האחרונות. בשנתיים האחרונות היו פה מחאות והפגנות, אני חושב שהכי אלימות שידעה מדינת ישראל. מה לא היה פה? שרפות כבישים, חסימות צירים, איומים על חיינו, הסתות לרצח, שרפת כביש – אמרתי – הכול מכול. אין משהו אלים שבשמאל לא השתמשו בו בהפגנות שלהם. עזבו, אתם זוכרים את ההפגנות עם הרפורמה, שלא הייתה הפגנה שלא הייתה מסתיימת בשוטרים שיוצאים חבולים, פצועים, שוברים להם ידיים, רגליים. מה זרקו שם, לפיד בוער על השוטר שנפצע שם? הכול.
נאור שירי (יש עתיד):
זה במשחק של מכבי.
אופיר כץ (הליכוד):
לא, זה לא מהמשחק של ביתר, זה מההפגנה של הקפלניסטים שעברו לירושלים, להרביץ לשוטרים של ירושלים. וזה, מה אני אגיד לך, דיברו על התוכן של מה שהם מפגינים, על עילת הסבירות. זה הצדיק, כי זה עילת הסבירות. אבל בכנס, איפה שהמחבלים שם, שכאילו הם שווים למשפחות השכולות, כשאפילו החטופים שחזרו אמרו שבעזה אין בלתי מעורבים – כולם שם השתתפו ב"חגיגה", מה שנקרא. באותה רעננה, באותו מקום, שרק לפני שנתיים היה כנס של הליכוד ברעננה, פוצצו את הכנס. הח"כים של הליכוד שם יצאו בליווי משטרתי, כי רצו לעשות בהם לינץ'. גם בכפר סבא השכנה היה כנס, פוצצו את החלונות עם אבנים שזרקו לתוך הכנס. כן, זרקו אבנים כשישבו שם אנשים, ישבו שרים, חברי כנסת. אבל זה עובר, כי זה היה נגד עילת הסבירות, זה מצדיק את האירוע. גם בכנס אצלי בעפולה באו לפוצץ. מישהו ירק עליי, אמר לי: צריך להעמיד אותך מול כיתת יורים. זה לא אלים, זה בסדר – זה עילת הסבירות, זה מצדיק להתנהג ככה. אי-אפשר לשכוח את האימא עם הילדות מאחור, שהנבל הזה בא ופוצץ להם את השמשה, ואיך הן בוכות, איך הן מבועתות – זה לא אלים, נכון, נאור שירי, כל מה שתיארתי עכשיו? על עילת הסבירות.
נאור שירי (יש עתיד):
אין לי מושג - - -
אופיר כץ (הליכוד):
אה, אתה לא זוכר את האימא הזאת שנסעה ברכב ובא ההוא עם המקל ושבר את השמשה והילדה מאחור בוכה? לא זוכר? אני אראה לך את זה אחרי זה. כדאי שתראה את זה, מה זה אלימות אמיתית, לא מה שהכנס – או-הו, הינה גלעד קריב, פנה ליועמ"שית. תגיד, איפה היית בכל הכנסים האלימים שלכם, איפה שאתם שורפים כבישים, איפה שאתם - - -
גלעד קריב (העבודה):
אתה מגנה מה שקרה ברעננה?
אופיר כץ (הליכוד):
אני לא מגנה. אני מגנה את הכנס שהיה שם.
גלעד קריב (העבודה):
- - -
אופיר כץ (הליכוד):
אני לא מגנה את מה שהיה ברעננה, אני מגנה את הכנס. ראיתי שפנית ליועמ"שית.
גלעד קריב (העבודה):
- - -
אופיר כץ (הליכוד):
איפה היית בכל ההפגנות האלימות שלך – בכל ההפגנות האלימות שלכם? אתם הכי אלימים שיש. אתם המחנה הכי אלים שיש. אנחנו לא מתקרבים ב-1% לאלימות שאתם עושים בהפגנות. אין מה להשוות בכלל.
גלעד קריב (העבודה):
אנחנו הסתנו לרצח ראש ממשלה - - -
אופיר כץ (הליכוד):
בכל הפגנה אתם מסיתים לרצח ראש ממשלה - -
גלעד קריב (העבודה):
שמענו - - -
אופיר כץ (הליכוד):
- - בכל מיני מיצגי תרבות. אתם הרי הנאורים.
גלעד קריב (העבודה):
אתה לא מגנה השחתת - - -
אופיר כץ (הליכוד):
אני לא מגנה, אני מגנה את הכנס הבזוי שהיה שם.
גלעד קריב (העבודה):
אתה לא מגנה.
אופיר כץ (הליכוד):
תוסיף לי, אדוני היושב-ראש, כי הוא מפריע לי.
היו"ר ארז מלול:
כבר עבר הזמן.
אופיר כץ (הליכוד):
חצי דקה.
היו"ר ארז מלול:
אם לא היית יושב-ראש קואליציה - - -
אופיר כץ (הליכוד):
לא, כי הוא בא לי בזמן. גלעד, יש לכם ביטחון, ראינו אתמול בהפגנה, כי יש יועמ"שית ששומרת עליהם. תקשיב, אדוני היושב-ראש - - -
ינון אזולאי (ש"ס):
- - -
אופיר כץ (הליכוד):
רגע, ינון, תקשיב. אני מוותר על הנאום הבא. אתמול הם שרפו כביש – הם רגילים לשרוף כביש. הם מעלים את זה לרשתות - - -
נאור שירי (יש עתיד):
איך שורפים כביש? מה, אנחנו סמוטריץ'?
אופיר כץ (הליכוד):
רגע, עכשיו שים לב לביטחון שיש להם. הם העלו תמונה איך הכבאית באה לכבות את השרפה, והם חוסמים אותה. הם חסמו את הכבאית. מה אומר החוק על מי שחוסם כבאית? "המפריע לחבר צוות כיבוי והצלה - - - במילוי תפקידו, דינו – מאסר שנה", גלעד קריב. אתה מגנה את אלה שחסמו את הכבאית?
היו"ר ארז מלול:
תודה רבה. בוא נסיים פה, עם הכבאית.
אופיר כץ (הליכוד):
אני מסיים, אדוני, עם הכבאית - - -
גלעד קריב (העבודה):
מגנה כל אלימות, ואתה עומד פה ולא מגנה אלימות.
אופיר כץ (הליכוד):
אני לא מגנה. גלעד, רחלי סקעת היא ציונית, פטריוטית, ציונית-פטריוטית. הדבר האחרון שאפשר להגיד עליה זה שהיא אלימה.
גלעד קריב (העבודה):
רחלי היא כהניסטית.
אופיר כץ (הליכוד):
היא לא כהניסטית, היא ליכודניקית גאה, והיא לא אלימה, בניגוד לאותם אנשים אלימים בהפגנות שלכם.
היו"ר ארז מלול:
תודה רבה. אחרון הדוברים – חבר הכנסת מאיר כהן. בבקשה.
מאיר כהן (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, כבודו, אני רוצה לפנות ולספר לכם על מה שאתם יודעים: על צווי גיוס, הרבה מאוד צווי גיוס, שיצאו לאנשי מילואים. כמו שאמר ראש הממשלה בפועל, השר סמוטריץ' – קריב, שמעת אותו.
גלעד קריב (העבודה):
ראש הממשלה סמוטריץ', נכון.
מאיר כהן (יש עתיד):
ראש הממשלה סמוטריץ' עומד היום ומכריז לעם ישראל: אנחנו הולכים לכבוש את הרצועה. אני לא רוצה להיכנס לוויכוח הפוליטי הזה, אני רק רוצה לספר לכם שמי שהולך לכבוש את הרצועה, או מי שהולך לתמרן ברצועה, ומי שהולך להקיז את דמו, ומי שהולכים להגן על המדינה, ומי שהולכים להתבוסס בבוץ הגדול הזה ולהילחם, זה אותם אנשים שכבר שנה וחצי עושים את זה. זה אותם אנשים. אני לא רואה אתכם, אנשי הימין, זועקים על כך שצריך לרענן את השורות. אני לא שומע אתכם אומרים שבשביל כבודם של החיילים האלה, של אנשי המילואים שלנו, אנחנו נעמוד על כך שלא יהיה חוק ההשתמטות. באיזו חברה יהודית, ישראלית, קורה דבר כזה ששולחים את אותם אנשים להקיז את דמם ובחדרי חדרים בפרלמנט הישראלי מנסים לגנוב סוסים ולפטור את החרדים מגיוס? איפה נשמע כדבר? מי האמין שדבר כזה יקרה? לא רק שמגייסים אותם, גם לוקחים את כספם ונותנים אותו למשתמטים. כאילו לית דין ולית דיין. אבל אני יודע שאצל חלק מכם הרוח של הצדק כן מפעמת, אז תשמיעו את קולכם. תשמיעו את קולכם, ותגידו: חוק ההשתמטות לא יעבור. צה"ל זקוק ללוחמים. זה כבר לא פוליטיקה, זה כבר לא ויכוח בין מחנות.
מיקי לוי (יש עתיד):
זאת העובדה.
מאיר כהן (יש עתיד):
זה לא, זאת עובדה. זאת עובדה. 12,000 פצועים, הרוגים – מה עוד צריך לקרות כדי שהאסימון ייפול? אנחנו, ואני מקווה – אני לא רוצה להזכיר שמות של אלה שבאים מהקואליציה ואומרים: זה לא יעבור, אני לא רוצה להביך אתכם, אבל אני מצפה מכם שברגע האמת אתם תגידו לא; שברגע האמת אתם לא תירקו בפרצופם של הלוחמים והלוחמות שלנו; שברגע האמת אתם תגידו: זהו, קצנו בהתנהגות הזאת. תודה רבה, אדוני.
היו"ר ארז מלול:
תודה רבה. יש שר מסכם? אין שר. אז חבריי חברי הכנסת, בבקשה לשבת במקומות. נעבור להצבעה על הצעת חוק שירות מידע פיננסי (תיקון מס' 3 והוראת שעה), התשפ"ה–2025, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 45 נגד – אין נמנעים – 1 נוכחים – 11 ההצעה להעביר את הצעת חוק שירות מידע פיננסי (תיקון מס' 3 והוראת שעה), התשפ"ה–2025, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
היו"ר ארז מלול:
להלן תוצאות ההצבעה: 45 בעד, אין מתנגדים, אחד נמנע, 11 נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק שירותי מידע פיננסי (תיקון מס' 3 והוראת שעה), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. נעבור לנושא הבא על סדר-היום - - -
גלעד קריב (העבודה):
העלייה והקליטה.
היו"ר ארז מלול:
לוועדת הכנסת לקביעת ועדה.
היו"ר ארז מלול:
הודעה.
סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:
ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי על פי סעיף 96(ד) לתקנון הכנסת, משחדל חבר הכנסת אלמוג כהן לכהן בכנסת ביום ח' בניסן התשפ"ה, 6 באפריל 2025, הורדו מסדר-היום הצעות חוק שהגיש כמציע יחיד ושמו נמחק מהצעות חוק שהיה שותף להן עם מציעים אחרים. כמו כן, אודיעכם כי בהתאם לסעיף 96 (ה) לתקנון הכנסת, ביקש חבר הכנסת אבי מעוז לחזור ולהיות מציע של הצעות החוק הבאות: הצעת חוק השבות (תיקון – זכויות בני משפחה), התשפ"ג–2023, פ/3171/25; הצעת חוק זכויות התלמיד (תיקון – מניעת פגיעה בתלמיד עקב פעילות המתקיימת במוסד חינוך בניגוד לטובת הילד ורצון ההורים), התשפ"ג–2023, פ/2813/25; הצעת חוק השמירה על המקומות הקדושים (תיקון – ייעוץ הרבנות הראשית), התשפ"ג–2023, פ/788/25; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (אי-חיוב פעילות בשבת), התשפ"ג–2023, פ/3387/25; הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – הגדרת יהודי), התשפ"ג–2023, פ/2881/25. תודה.
היו"ר ארז מלול:
תודה רבה.
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1112).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר ארז מלול:
נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 27) (שינוי ברירת המחדל לעניין הרשאה לשאת ולהחזיק כלי ירייה המשמש לשירותי שמירה), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך, לקריאה ראשונה. אני מזמין את חברת הכנסת לימור להציג את הצעת החוק, בבקשה.
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אזרחי ישראל, במילים פשוטות: הצעת החוק הזו מצילת חיים. היא לא מסובכת, לא מתחכמת, לא עוסקת באיזונים תיאורטיים או בהנדסה משפטית. היא באה לתקן עוול אחד פשוט: העובדה שמאבטח – אדם שאנו סומכים עליו שעבר את ההכשרות, הבדיקות הכוללניות, שאנו סומכים עליו כדי לשאת נשק בשערי מוסד חינוך, בקניונים, בכניסות ליישובים – מתבקש להפקיד את נשקו בדיוק כשהוא הכי חשוף. אנחנו מדינה שמוקפת אויבים, ולצערי גם מלאה באויבים מבית. טרור שמחפש כל הזדמנות, כל פרצה, ואנחנו במשך שנים מתנהלים כאילו אפשר להילחם ברוע הזה רק עם צבא. אבל האמת היא שהחיים שלנו - - -
היו"ר ארז מלול:
חברים, בבקשה.
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
הביטחון של ילדינו תלוי לא פעם דווקא – הביטחון של ילדינו תלוי לא פעם דווקא באדם הפשוט, הערני - -
היו"ר ארז מלול:
אושר. אביחי בוארון.
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
- - באזרח או המאבטח עם הידיים על ההדק ברגע הקריטי. כפי שקרה בכרמי צור, כשמאבטח זיהה מחבל מתקרב לעמדת ביטחון עם נשק ביד וירה בו לפני שיצא למסע טבח; כפי שקרה גם במעבר אליהו, כשמחבל שהגיע עם סכין וניסה לרצוח – גם שם המאבטח הוא זה שמנע את הרצח הבא. וזה לא נגמר שם. היו אין ספור מקרים שבהם המאבטח הוא זה שעמד על המשמר והציל חיים. לא פעם קורה שהמאבטח הוא הראשון המגיע לזירה, עוד לפני כוחות הביטחון. הוא זה שמציל את מי שעמד בתור, את מי שחיכה לאוטובוס, את הילדה הקטנה עם התיק על הגב. אז מה ההיגיון בכך שאנו מבקשים ממנו למסור את נשקו דווקא כשהוא מסיים את המשמרת? כאילו הסכנה מפסיקה בשעה 16:00 בדיוק, כאילו המחבלים לא יודעים לקרוא שעון. חבריי, הגיע הזמן לומר את האמת: הצעת החוק הזו לא רק מתקנת עיוות – היא משיבה לנו את השכל הישר; היא משיבה לנו את ההגנה הבסיסית. לא רק באמצעות צה"ל, אלא באמצעות כל אחד ואחת מאיתנו. אני שומעת, לצערי, קולות שמבקשים לעצור את החוק הזה דווקא בשם הגנה על נשים. יש כאלו שמפיצים פחדים, כאילו המאבטח, שהגן על חיי אדם בשער בית הספר, בקניון, או בכניסה ליישוב, יהפוך פתאום למסוכן כשהוא מוריד את אפודת המשמרת. אלו טענות מופרכות, מנותקות מהמציאות וחסרות שחר. המאבטחים הללו עברו את כל הסינונים, כל ההכשרות, כל הבדיקות הרפואיות, הפסיכולוגיות והביטחוניות, בוודאי באופן יסודי יותר מכל אזרח אחר שנושא נשק. הם אנשים שמערכת הביטחון עצמה אישרה להם לשאת נשק, אנשים שאנחנו סומכים עליהם שישמרו ויגנו על הילדים שלנו, אז איך ייתכן שנפסיק לסמוך עליהם כשהם מסיימים את המשמרת? כל מי שמנופף בסיסמאות על הגנת נשים צריך לשאול את עצמו שאלה אחת פשוטה: מי מגן על נשים בתחנות אוטובוס? מי מגן על נשים כשפורץ מחבל עם סכין או עם רובה? התשובה היא ברורה: המאבטח, האזרח החמוש. האיש שאכפת לו, ולא זה שמתחבא מאחורי תיאוריות. דווקא החוק הזה הוא שמחזק את הביטחון של נשים, הוא זה שמוסיף שכבת הגנה ברחובות, במרחב הציבורי, בסופר ובגן השעשועים. לכן כל הטענות הללו אינן נובעות מדאגה אמיתית לביטחון, אלא לעיתים מתוך אידיאולוגיה עיוורת או התנגדות אוטומטית, ואנחנו לא ניתן לפחדים מדומים לגבור על הסכנות האמיתיות. אני רוצה לומר כאן דבר נוסף: אנחנו מאמינים בצבא שלנו, אנחנו סומכים על השוטרים שלנו, אבל הביטחון האמיתי שלנו לא בא רק מהם. הוא בא קודם כול מהקדוש ברוך הוא, שהוא שומר על בניו אהוביו, אבל הוא גם בא ודורש מאיתנו שניקח אחריות, כשאנחנו מבינים שהעם הזה לא ייפול שוב קורבן כי לא היה מי שיירה בחזרה. ואנחנו, כשאנחנו מחוקקים חוקים שמצילים חיים, אנחנו ממלאים את זכותנו, את שליחותנו, ובוודאי את חובתנו. מאבטחים מהווים שכבת הגנה משמעותית בביטחון הלאומי שלנו. הם לא רק ביטחון אזרחי – הם חומת מגן חיה, ולפעמים, כמו שראינו בשטח, הם ההבדל בין חיים למוות. אני קוראת לכם, לכל חברי הבית הזה, שימו את הפוליטיקה בצד, שימו את הוויכוחים המפלגתיים בצד, בואו נתכנס כולנו סביב האמת הפשוטה. למאבטחים מגיע לשאת נשק גם מחוץ לשעות העבודה, ולעם ישראל מגיע לחיות בביטחון. תודה רבה.
היו"ר ארז מלול:
תודה רבה. נעבור לדיון האישי. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, קודם כול, אני רוצה לברך את סגן השר החדש, סגן השר לבינה מלאכותית. באמת, כאילו מה יש להוסיף? מה יש לומר? שיהיה בהצלחה לאלמוג כהן עם ה-AI, Grok ,OpenAI, whatever, כמו שאומרים. באמת, כאילו אחרי שחושבים ש אתם כבר לא יכולים להמציא משהו מטומטם, אתם מביאים עוד משהו מטומטם. ברכות, שיהיה בהצלחה, מקווה. אלמוג כהן מונה לסגן השר. אבל אני רוצה לדבר איתכם דווקא על משהו אחר. היום זה 5 במאי 2025. לפני 20 שנה, ב-5 במאי 2005 – תאריך טוב נכון? וסרלאוף, תאריך טוב לחתונות, 5 במאי 2005, נכון? אוהבים חתונות עם תאריך, נכון?
יצחק שמעון וסרלאוף (עוצמה יהודית):
אני לא יודע.
היו"ר ארז מלול:
אבל ספירת העומר.
מירב בן ארי (יש עתיד):
לא, לא, אז לא היה.
היו"ר ארז מלול:
אה, שנה מעוברת.
מירב בן ארי (יש עתיד):
כן, אבל גם אף אחד לא התחתן, כי זה היה יום השואה. אוקיי? אז אף אחד לא התחתן. אבל ב-5 במאי 2005 – אני רוצה לספר לך משהו – ב-5 במאי 2005, מוצאי יום השואה – מוצאי – אני השתתפתי בתוכנית ריאליטי שקראו לה "דרוש מנהיג". אני אספר לך סיפור מצחיק, מעניין, ולפני 20 שנה בדיוק זכיתי בתוכנית. למה אני מספרת לך את זה? כי כל החיים חשבתי שאני אהיה עורכת דין, זה היה חלום חיי, להיות עורכת דין. ביום שזכיתי בתוכנית קיבלתי – לא קיבלתי, אלא קרן רש"י העבירה 5 מיליון שקל לפרויקט למען מטרה. המטרה שלי הייתה להקים מרכזים לנוער בסיכון. ידעת את זה עליי?
יצחק שמעון וסרלאוף (עוצמה יהודית):
לא ידעתי שזכית.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אז זכיתי. אגב, מה שמפתיע הוא שכשהגעתי לתוכנית הזאת, לריאליטי, היו איזה 12 מתמודדים, הייתי כמובן בטוחה שידיחו אותי בתוכנית הראשונה, כי כל המתמודדים היו וואו. היה שי בן יעיש משדרות, מי שמכיר, הייתה מיטל להבי מעיריית תל אביב, היה יוסי בן-דוד מטבריה, עופר אורנשטיין מנתניה. כולם חברי מועצה וכאלה, ואני כולה הייתי יושבת-ראש אגודת הסטודנטים. הייתי בטוחה שבתוכנית הראשונה אני אעוף, אבל בגלל שהייתי כל כך לא מוכרת, אף אחד גם לא ספר אותי תכלס, אז אף פעם לא הדיחו אותי. לא משנה, הייתה לי איזו תוכנית שמאוד התבלטתי בה. אין לנו זמן לדבר על דרוש מנהיג. זה היה של טלעד, אגב. זוכר שאז היו רשת, קשת, טלעד? אז טלעד, עליה השלום. לא זכתה במכרז, נשארו רשת וקשת. עכשיו, למה אני מספרת את זה? כי התוכנית הזאת שינתה לי את החיים, ואם הייתי במסלול אחד של להיות עורכת דין, משפטים – הלכתי למסלול של נוער בסיכון. ובמשך עשר שנים הקמתי וניהלתי מרכזים לנוער בסיכון. והתוכנית הזאת – וכמובן אחרי זה נהייתי חברת מועצה בתל אביב, אחרי זה, לימים, הייתי חברת כנסת.
היו"ר ארז מלול:
חבר הכנסת משה סעדה, להירגע, בבקשה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אני מסיימת. אבל היה לי חשוב, כי פתאום היום בבוקר קמתי ואמרתי – תקשיב טוב: לפני 20 שנה עשיתי צעד אחד בחיים שלי שחשבתי, אתה יודע, חשבתי שזו שטות: מה לי ולריאליטי? מה לי ולתוכניות טלוויזיה?
היו"ר ארז מלול:
אני מרגיש חיים שכאלה. יואב, אתה זוכר את זה?
מירב בן ארי (יש עתיד):
לא, אבל שיניתי – תדע לך - - -
היו"ר ארז מלול:
יואב, אתה זוכר את חיים שכאלה?
מירב בן ארי (יש עתיד):
תדע לך שאנחנו לפעמים – לפעמים אנחנו מזלזלים, אבל לפעמים צעד אחד בחיים משנה לך את כל מסלול החיים.
משה סעדה (הליכוד):
איזו תוכנית? אני לא מכיר.
מירב בן ארי (יש עתיד):
כי אף אחד לא ראה אותה, וקראו לה "דרוש מנהיג", וזה היה של טלעד, וטלעד הפסידה במכרז. אבל לי זה לא משנה, כי אני זכיתי, ולקחתי 5 מיליון שקל – כן. ועשיתי את זה לפרויקט של נערים בסיכון. לא קיבלתי אף שקל אליי, אלא קרן רש"י העבירה את זה לעיריית נתניה. אז סתם, היום עברו 20 שנה.
היו"ר ארז מלול:
לא, חברי הכנסת. אפשר גם בלב לתמוך.
מירב בן ארי (יש עתיד):
לא צריך. לפעמים אני – חשוב לי גם להגיד שלפעמים - -
היו"ר ארז מלול:
מעלה גדולה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
- - עושים צעד מסוים בחיים. בהתחלה זלזלתי, כי אמרתי: מה לי ולריאליטי? אבל הוא שינה לי את כל החיים. אבל את יודעת מה הכי חשוב? זה שינה למאות נערים את כל החיים שלהם. תודה.
היו"ר ארז מלול:
תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן.
מירב בן ארי (יש עתיד):
זה אפילו לא בגוגל.
יצחק שמעון וסרלאוף (עוצמה יהודית):
איפה הקימו מרכזים?
מירב בן ארי (יש עתיד):
כי עברו 20 שנה.
היו"ר ארז מלול:
מירב, תשמעי, שאפו, מה שמגיע מגיע.
מירב בן ארי (יש עתיד):
בגלל שהיום זה בדיוק 20 שנה, אז אמרתי לעצמי – זה עשה לי זיכרון טוב.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אדוני היושב בראש, עמיתיי השרים, יש לנו טייסים כרגע, בדקות האלה, בדרך לתימן, מתימן, בתדלוק מס' 1 או בתדלוק מס' 2 – ואני בטוח שאני מדבר בשם כולם: אנחנו מאחלים להם שיחזרו בשלום מהמשימה החשובה שלהם.
היו"ר ארז מלול:
אמן, אמן, אמן.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אני בטוח, מכל הלב. אבל אדוני היושב בראש, אני רוצה לספר לך אירוע שהוא תוצאה של ההסתה הבלתי-נפסקת של ראש הממשלה המסית, שעוד לא נולד מסית כמוהו למדינת ישראל. אני הולך למשרד עורכי דין בקריית מוצקין לפני כמה חודשים. במקרה בדרך דיברתי עם מפקד טייסת שחזר מתימן. והחבר'ה שם אומרים לי: אהלן, שטרן; הליכודניקים אומרים לי: שטרן, אתה צריך להיות איתנו, כל מיני דברים כאלה שלא קשורים. והרוב אומרים: מתי תחליפו אותם? מה יהיה פה בכלל? מה יהיה הסוף? ואז נכנס בחור. אומרים לי: זה חבר מרכז ליכוד. הוא אומר לי: אהלן, שטרן, אתה יודע כמה אנחנו אוהבים אותך. אני נותן לו צ'פחה, אני אומר לו: תגיד, מה עשיתם לטייסים? אתה זוכר? שלחתם אותם לא לתימן, לא לאיראן, לעזאזל. הוא מסתכל עליי ככה ואומר לי: שטרן, טייסים, למה כמה מהם מתו? אדוני היושב בראש, אין אצלי הבדל. אין צבע כחול לדם של הטייסים יותר מאשר לדם של הנדסה קרבית ושל גולני. כולם לוחמים, מוכנים לסכן את חייהם, להקריב את נפשם. האמת היא שהרוב המוחלט שבמוחלט לא מסוגל להיות טייס, אבל זה לא משנה. בשורה התחתונה כל אחד מצווה לעשות את המקסימום שהוא יכול. אבל אני מכיר מאות אלפים בשמות, זאת אומרת ברשימות – ככה אני מכיר מאות – שרצו להיות טייסים ולא יכולים להיות טייסים, מה לעשות. אבל תראו את פירות ההסתה. לא רק ששר בממשלה שולח אותם, את חלקם, לעזאזל; בסוף זה מחלחל למטה. למה, מה זה טייסים? למה, כמה מהם מתו? לא משנה כמה הם מסכנים את עצמם, כמה הם מחרפים את נפשם, כמה הם לוקחים בחשבון שאיפה שהם ייפלו יכול להיות שיש ממשלה שגם אותם לא תחזיר משם, אולי בגלל – חס, חס, חס וחלילה – ששלחנו אותם לעזאזל, לא רק לתימן. אדוני היושב בראש, אני מציע לממשלת החורבן לקחת בחשבון בבקשה דבר אחד – אני בטוח שאף אחד לא התכוון לזה שחס וחלילה יקרה להם משהו, אבל חכמים, היזהרו בדבריכם, ועל אחת כמה וכמה, מחרבים, היזהרו בדבריכם. תודה.
היו"ר ארז מלול:
חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, יום הזיכרון – שרפות. ראש הממשלה אומר שיש 18 עצורים. ראש הממשלה שקרן, למה אני אומר שקרן?
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
מספיק עם מכונת הרעל הזאת.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
כי בן אדם שמשקר פעם אחת - -
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
מספיק, יואב, מספיק.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
- - איננו שקרן. ראש ממשלת ישראל שקרן.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
מספיק, אתה שקרן.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
מה לעשות, שקרן. הוא אמר שיש 18 עצורים, ואין, הוא שיקר, אין אף עצור. ראש ממשלת ישראל שקרן, לצערי הרב. כי זה לא המקרה היחידי שבו הוא משקר.
היו"ר ארז מלול:
די, חברת הכנסת קטי.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
אבל בואו נדבר על עובדות מציאותיות.
היו"ר ארז מלול:
חברת הכנסת.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
מה זה?
היו"ר ארז מלול:
רגע. די.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
איך אתה מדבר - - -
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
העובדות המציאותיות הן שראש ממשלת ישראל שקרן. דבר אחד הוא אמת: בממשלה שלו ביטחון הפנים ברצפה. ביטחון הפנים ברצפה, ויש 84 נרצחים בחברה הערבית נכון להיום. זה המספר. בשנה הקודמת היו 66, והיא הייתה שנה נוראה. זו תהיה אף שנה נוראה יותר, וזה במשמרת שלו. אלה הנתונים, והוא יודע אותם, שיש 84 נרצחים, אבל לא היו 18 עצורים בהצתות. כן, ראש ממשלה שקרן.
צגה מלקו (הליכוד):
זה לא מכובד. לא מכובד.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
אחרי שאמרתי את זה, שנת 2025 – לא מכובד לשקר.
היו"ר ארז מלול:
די, נו.
צגה מלקו (הליכוד):
- - -
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
לא מכובד לשקר.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
מי הוא שיגיד את זה? אתה שקרן.
היו"ר ארז מלול:
חברת הכנסת קטי.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
וכן, לצערי הרב, ראש הממשלה שקרן; השר לביטחון פנים שקרן.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
מה זה? מי הוא שיגיד את זה?
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
השר לביטחון פנים שקרן, כן, מה אפשר לעשות? כשבן אדם אומר פעם אחת שקר, אומרים שהוא טעה; כשהוא משקר כמו שהוא נושם, הוא שקרן.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
זאת הסיבה שאתם יורדים במנדטים.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
הוא גם לא מכיר את פלדשטיין, הוא גם לא מכיר את פלדשטיין, וגם אוריך לא היה אצלו, ואיינהורן מעולם לא עבד אצלו. כן, ראש ממשלה שקרן, מה לעשות? הוא הראש שלכם, אבל הוא גם ראש ממשלה בישראל, וראש ממשלה בישראל - -
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
הוא יהיה ראש הממשלה הבא - - -
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
- - שמשקר לציבור. ראש ממשלה שקרן. זאת בעיה שלכם, לא שלי. וראש ממשלה שאומר דברי שקר כשיטה ומתעלם מנתונים, ולא אכפת לו מחיי אדם – אם הוא היה ראש ממשלה אמיתי, בן גביר לא היה שר לביטחון פנים. כלום ושום דבר. הוא גם לא היה יושב בקבינט ושולח חיילים למלחמה בזמן שהוא לא שירת יום אחד. כי להפוך עגלות בחברון זה לא שירות משמעותי. גם סמוטריץ' – להיות עצור שב"כ עם בנזין זה לא שירות משמעותי, והוא שר במשרד הביטחון. אני אגיד לכם משפט אחד לסיום: המדינה הזאת יכולה להיראות אחרת עם שרים אחרים, עם אנשים אחרים, עם דיבור אחר. איתכם לא.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
לא איתכם, לא איתכם. לא אתם, לא אתם.
היו"ר ארז מלול:
טוב, די, נו. קטי, כמה שאת מתייחסת יותר, את נותנת לו יותר. לא להתייחס. את לא חייבת להתייחס. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
יש אנשים מצוינים במפלגה שלך. לא אתה.
היו"ר ארז מלול:
חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
יש אנשים טובים אצלכם. אתה לא. אתה לא.
משה טור פז (יש עתיד):
לא יודע, יואב סגלוביץ', אני לא מבין על מה קפצו פה. שקרן בן שקרן זה לא כינוי שלך. מי קרא לראש הממשלה שקרן בן שקרן? אני? אתה? שר האוצר קרא לו שקרן בן שקרן. הקלטה. ואללה, שקרן – תאמינו לי, מהכינויים הפחות-גרועים פה.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
אתה בא מתחום החינוך. זה בסדר? אתה בא מתחום החינוך. זה בסדר להתבטא - - -
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
אתה חותם על כל אמירה של שר האוצר?
משה טור פז (יש עתיד):
עד אחד נאמן באיסורים. אם אדם מעיד, אם אדם מעיד על ראש הממשלה שמינה אותו שהוא שקרן – ואללה, איזו התלהבות פה.
היו"ר ארז מלול:
הזמן שלך - - -
משה טור פז (יש עתיד):
כן, כן, אני שומע.
היו"ר ארז מלול:
לא תספיק להגיד את מה שבאמת רצית להגיד.
משה טור פז (יש עתיד):
אבל תגן עליי מהצעקות פה. אני לא שומע את עצמי.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
יאיר לפיד, מה איתו?
משה טור פז (יש עתיד):
אתמול שמענו, גם קטי שמעה, שנשלחו עשרות אלפי צווי מילואים - -
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
אתה רוצה לדבר על הלפיד הלילי? אתה רוצה לדבר על הלפיד - - -
היו"ר ארז מלול:
די.
משה טור פז (יש עתיד):
- - עשרות אלפי צווי מילואים לאותם אנשים שכבר עשו מילואים. הבוקר קבעתי פגישה עם אחד מארגוני המילואים. שישה מתוך שבעה לא הגיעו; היחידה שהגיעה היא מישהי שילדה בחודש האחרון. למה? כי כל האנשים נקראו למילואים, סבב שישי או שביעי, וזה בזמן שיש לנו אזרחים שלא נקפו אצבע, שלא ראו מדים אפילו מקילומטר. 19 חודשים של לחימה. אנשים טוחנים, מוותרים על הלימודים, על המשפחה, על החיים, אוכלים שימורים, נמצאים תחת אש, ועדיין מקשקשים פה על שקרנים. אני מסתכל על אלה בקואליציה ששירתו בצבא. מסתכל – מסתכל על יולי, מסתכל על אופיר, מסתכל על פוגל, תת-אלוף – ואני שואל את עצמי: איך אתם נותנים יד לדבר הזה? איך יכול להיות ש-855 חיילים נפלו במלחמה הזאת? צעירים שיצאו להילחם ולא חזרו; יותר נכון, חזרו בתוך ארון. איפה זה פוגש אתכם? מה אומר הציבור הישראלי? הציבור הישראלי אומר לכם, הקואליציה, 72%, שפטור נרחב לחרדים משירות צבאי יפגע במוטיבציה לשירות קרבי. אלו נתוני עמדות הציבור. למישהו זה מזיז פה? למרות הקושי, למרות העומס, למרות סכנת החיים, אנשים מתגייסים, לא מסרבים, לא עושים תנאים. אני חושב שזאת חובה שהיא זכות לכל אזרח, אבל בפועל, כשאתם מתמרצים השתמטות, אתם, אתם המשרתים, אתם בזים להם. כשאתה מתגמל את מי שלא תורם, אתה בז למי שכן תורם. ואז אתה משווה את זה, אתה משווה את זה למה שדחוף במדינה, ואתה רואה איזה הצעות חוק אתם רוצים להביא פה השבוע. שום דבר מהדברים האלה, שום דבר שמטפל בעשרות אלפי המילואימניקים שנקראו בצו 8. הכול בוער, הכול דחוף. זה לא שמאל, זה לא ימין, זה לא דתיים, זה לא חילונים. תקומו ותעבדו עבור אלה שהצביעו לכם, חבריי לקואליציה, אלה שמצפים שתהיה פה קואליציית משרתים. תודה.
היו"ר ארז מלול:
תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה.
מירב כהן (יש עתיד):
כנסת נכבדה, בשכונה שלי יש מישהו שטורח לעבור רחוב-רחוב, שלט אחרי שלט, ואיפה שהיה כתוב על השלט: מחזירים אותם הביתה עכשיו, הוא משחית, הוא מוחק עם ספריי שחור את המילה "עכשיו". כאילו יש לנו זמן. ההשחתה של האיש העלוב הזה היא לצערי ביטוי מזוקק של מדיניות הממשלה בנושא החטופים. תכלס, הכול, הכול מגיע מלמעלה. הרש גולדברג פולין, זיכרונו לברכה, כך סיפרו, היה אומר לחבריו בשבי: מי שיש לו את הלמה, ימצא את האיך. הוא כל הזמן אמר את זה לחברים שלו בשבי, כדי שהם לא יאבדו תקווה. 19 חודשים מאז 7 באוקטובר, והממשלה שלנו לא מצאה את האיך – היא לא מצאה איך להחזיר 59 חטופים שנמצאים עדיין בשבי חמאס. בזמן שהלוחמים הגיבורים שלנו מחרפים את נפשם למען האחים שלהם שנמצאים בשבי וסובלים, נרצחים ועוברים התעללויות, הממשלה מבהירה שהחזרת החטופים זה בעצם בגדר אופציה, ממש לא בחזקת הלמה – הסיבה שלשמה יצאנו למלחמה הזאת.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
לא יצאנו למלחמה להשבת החטופים. לא יצאנו למלחמה להשבת החטופים.
מירב כהן (יש עתיד):
אז אני אומרת לך שרוב עם ישראל רואה בזה את המטרה - - -
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
- - -
מירב כהן (יש עתיד):
יש גם סקרים.
נאור שירי (יש עתיד):
גם אתה לא. גם אתה לא.
היו"ר ארז מלול:
חבר הכנסת חנוך.
מירב כהן (יש עתיד):
אוקיי. אתם מביישים את עם ישראל.
היו"ר ארז מלול:
חבר הכנסת חנוך, זהו. הערתך נשמעה.
מירב כהן (יש עתיד):
אתם סודקים ומביישים את עם ישראל. עם ישראל רוצה לראות את החטופים בבית. מה לעשות?
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
- - -
היו"ר ארז מלול:
חבר הכנסת חנוך, חנוך.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
קיצוני שמסית ומדיח - - -
מירב כהן (יש עתיד):
- - - של חלק מעם ישראל.
היו"ר ארז מלול:
חבר הכנסת חנוך, חנוך.
מירב כהן (יש עתיד):
וגם כשתנסו לקרוע אותנו מבפנים, לא תצליחו.
היו"ר ארז מלול:
חבר הכנסת חנוך, אני אתחיל עם הקריאות. די. לא הייתה קריאה אחת, הרי. תן לי לסיים בלי קריאות.
מירב כהן (יש עתיד):
כי יום יבוא ותלכו הביתה ונבנה את מדינת ישראל מחדש. אנחנו נזכה לפתוח דף חדש ולבן – שאנשים דואגים אחד לשני, שאנשים הולכים להילחם בשביל אנשים שהם לא מכירים, כי הם חלק מעם ישראל.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
- - -
היו"ר ארז מלול:
חבר הכנסת חנוך, חבר הכנסת חנוך, בסדר, הקריאה שלך מובנת.
מירב כהן (יש עתיד):
עם ישראל ערב זה לזה. עם ישראל רוצה את האחים שלו בבית.
אושר שקלים (הליכוד):
- - -
היו"ר ארז מלול:
חבר הכנסת אושר שקלים, אתה בקריאה ראשונה.
מירב כהן (יש עתיד):
בושה שאני צריכה לעמוד פה בכנסת ולהסביר דבר כל כך בסיסי.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
מה לך וליהדות? מה לך - - - מה לך ולרש"י? מסיתה ומדיחה כל היום.
היו"ר ארז מלול:
חבר הכנסת חנוך, אתה בקריאה ראשונה.
מירב כהן (יש עתיד):
איך היית מרגיש אם זה היה הילד שלך וזה לא היה מובן מאליו?
אושר שקלים (הליכוד):
- - - של ראש הממשלה.
היו"ר ארז מלול:
חבר הכנסת אושר שקלים.
מירב כהן (יש עתיד):
מה זה? פדיון שבויים? מצווה? אין לכם כלום? זה לא חשוב יותר?
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
רק לך יש. רק לך יש.
מירב כהן (יש עתיד):
גם למה עכשיו? מה דחוף? אולי נחזיר, אולי לא נחזיר. אולי יום אחד, החללים שלנו, לא נמצא אותם יותר? אולי. זה בגדר אופציה. זה לא הדבר הכי חשוב.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
- - -
מירב כהן (יש עתיד):
זה לא הדבר הכי חשוב, זה לא הדבר הכי דחוף לכם, וזו בושה שתיזכר לכם לדיראון עולם. לדיראון עולם.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
בסדר, בסדר גמור.
מירב כהן (יש עתיד):
הציבור יבוא איתכם חשבון, כי כל אחד יודע שזה היה יכול להיות הילד שלו.
היו"ר ארז מלול:
חבר הכנסת חנוך, די.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
יש גבול להסתה הזאת.
מירב כהן (יש עתיד):
לא יעזור, זו לא הסתה, זו המציאות המכוערת.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
יש גבול להסתה הזאת כל היום. כמה אפשר לשמוע את הרעל, את השנאה? די, די.
היו"ר ארז מלול:
חבר הכנסת חנוך, אתה בקריאה שנייה.
מירב כהן (יש עתיד):
אתם החרבתם את המדינה. אתם עשיתם לנו חושך במדינה. גמרתם אותנו.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
די, די, די. את לא רוצה את החטופים יותר, את עוזרת לחמאס.
מירב כהן (יש עתיד):
איבדתם את זה. איך דבר כל כך בסיסי לא מובן מאליו?
היו"ר ארז מלול:
חברת הכנסת מירב, בבקשה לרדת.
מירב כהן (יש עתיד):
איך דבר כל כך בסיסי לא מובן מאליו?
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
- - - זה מה שאתם עושים.
מירב כהן (יש עתיד):
להחזיר את החטופים זה לא הדבר הכי דחוף?
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
ארז, מה קורה?
היו"ר ארז מלול:
קטי, אל תעזרי לי לנהל. שלא יענה לה, ואז אני יכול להוריד.
מירב כהן (יש עתיד):
זו לא המטרה של המלחמה? בושה. תתביישו. איך אתם לא מתביישים כשאתם אומרים דבר כזה? כל אחד מאיתנו יכול היה להיות במצב הזה.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
את האחרונה שתגידי למישהו להתבייש.
היו"ר ארז מלול:
תודה רבה. תודה רבה.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
האחרונה, האחרונה.
היו"ר ארז מלול:
חברת הכנסת מירב, בבקשה לרדת.
מירב כהן (יש עתיד):
לא, הוא לא נותן לי. הוא התפרץ לי לנאום.
היו"ר ארז מלול:
את עונה לו. את לא נתת לי אפילו להשתיק אותו.
מירב כהן (יש עתיד):
הוא התפרץ לי לנאום, ואני אסיים את הנאום הזה עד הסוף.
היו"ר ארז מלול:
בבקשה, זהו, זמנך תם.
מירב כהן (יש עתיד):
הוא התפרץ והפריע לי. לא יעזור לכם.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
- - -
היו"ר ארז מלול:
את ענית לו. היית צריכה לתת לי להוציא אותו.
מירב כהן (יש עתיד):
איזו פרובוקציה עשיתי? דיברתי על להחזיר את החטופים. זו פרובוקציה?
היו"ר ארז מלול:
את ענית לו, ניהלת איתו דו-שיח. זכותך.
מירב כהן (יש עתיד):
לא, אני אקריא את הנאום שלי עד הסוף.
היו"ר ארז מלול:
לא, לא, בבקשה תורידו אותה.
מירב כהן (יש עתיד):
אני לא ארד, אני אקריא את הנאום על האנשים שבהנהגה שלכם - - -
היו"ר ארז מלול:
זהו, שמענו אותך. בבקשה, תרדי. כבו לה את הרמקול, בבקשה.
מירב כהן (יש עתיד):
תראו מה זה, "כבו לה את הרמקול", כי אני מדברת על החזרת החטופים, שזו המטרה הכי חשובה.
היו"ר ארז מלול:
לא, לא, דיברת יותר מדי. נא לרדת. אני לא מוכן.
מירב כהן (יש עתיד):
כל עם ישראל מחכה. אתם לא מתביישים להוריד אותי מהפודיום - -
היו"ר ארז מלול:
סדרנים, אני מדבר אל האוויר? בבקשה להוריד אותה.
מירב כהן (יש עתיד):
- - כשאני נואמת נאום בסיסי להשבת החטופים? תתביישו, בושה לעם ישראל אתם.
היו"ר ארז מלול:
היא מתעמתת איתו, מנהלת איתו דיון, ועכשיו היא רוצה לנאום. לא יהיה.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
ביי ביי. להתראות, ביי.
היו"ר ארז מלול:
חבר הכנסת חנוך, אתה בקריאה שנייה. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה.
מירב כהן (יש עתיד):
בושה. נאום בסיסי. מה אמרנו? המטרה הראשונה של המלחמה?
אושר שקלים (הליכוד):
- - -
היו"ר ארז מלול:
חבר הכנסת אושר שקלים, אתה בקריאה שנייה.
מירב כהן (יש עתיד):
זה היה יכול לקרות לכל אחד מאיתנו.
אושר שקלים (הליכוד):
- - -
היו"ר ארז מלול:
אושר, אתה בקריאה שנייה.
מירב כהן (יש עתיד):
בושה אתם, בושה. איך אתם מביישים את המשכן הזה.
היו"ר ארז מלול:
חברת הכנסת מירב, תני לחבר שלך לדבר.
מירב כהן (יש עתיד):
- - - מפלגת הליכוד, בגין מתבייש בכם. החרבתם את המדינה. גמרתם אותנו. גמרתם אותנו.
היו"ר ארז מלול:
חברת הכנסת מירב, את בקריאה ראשונה.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
מירב, לא היית בהצבעה על חוק בגין.
מירב כהן (יש עתיד):
החרבתם את המדינה. בושה. אתה מוריד אותי מנאום?
היו"ר ארז מלול:
לא היית צריכה לענות לו. נראה שנהנית, הדו-שיח היה נראה טוב. היית צריכה לעצור את השעון, לשתוק – הייתי מוציא אותו או מפסיק אותו.
מירב כהן (יש עתיד):
אתה נורמלי? אתם נורמליים? איבדתם את זה. מה עם פדיון שבויים? מה עם המצווה של פדיון שבויים? אתם לא מאמינים בזה? זו לא המטרה הכי חשובה?
היו"ר ארז מלול:
את נהנית להתווכח איתו – זכותך.
מירב כהן (יש עתיד):
מה קשור עכשיו?
היו"ר ארז מלול:
את בקריאה ראשונה.
מירב כהן (יש עתיד):
לא אכפת לי. אני אמשיך ואגיד את זה. אתה יודע מה, אני אקריא את הנאום מפה, כי השתקת אותי.
היו"ר ארז מלול:
חברת הכנסת, את בקריאה שנייה.
מירב כהן (יש עתיד):
תעשה מה שאתה רוצה. אני אשלים את הנאום שלי.
היו"ר ארז מלול:
את מפריעה לי. אני מתחיל את הזמן שלו.
מירב כהן (יש עתיד):
בושה של אנשים. בושה של אנשים. לפחות תדבר על אותו נושא, נאור. מצחיק אתכם? תתביישו.
היו"ר ארז מלול:
חברת הכנסת מירב, את בקריאה שלישית. בבקשה, לצאת.
מירב כהן (יש עתיד):
מתוך כבוד לסדרנים אני יוצאת, לא מתוך כבוד לכם. אתם בושה, אני בזה לכם.
היו"ר ארז מלול:
בסדר, יופי, הבנו.
(חברת הכנסת מירב כהן יוצאת מאולם המליאה.)
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - ההתנהגות הזאת - - - יש עתיד - - -
היו"ר ארז מלול:
טלי, אפשר להמשיך? אפשר להמשיך את סדר-היום? גמרנו, להירגע, הכול בסדר.
טלי גוטליב (הליכוד):
מה הבוחרים שלכם רוצים?
נאור שירי (יש עתיד):
תשמעי, טלי, עשיתי את הטעות ואמרתי את השם שלך, אז עכשיו את יכולה לחרב לי את כל הנאום. אני רואה שיש רגישות יתרה למילים או לפועל שק"ר. רק היום במליאה - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
נאור שירי (יש עתיד):
לא, לא היית פה. רק היום במליאה כמות הטינופת שנשפכה פה משרים היא כאילו לא משתווה בשום צורה למה שנאמר. כולם אמרו את השורש שק"ר. אני מבין שזה קשה, אבל מה לעשות, צריך גם להתמודד עם המציאות.
טלי גוטליב (הליכוד):
אבל למה אתה אומר לי את זה?
היו"ר ארז מלול:
חברת הכנסת טלי, די, מספיק, אנא.
נאור שירי (יש עתיד):
בסדר, בסדר, הכול בסדר, צריך לנקז הרבה לחצים אחרי הפגרה, אני מבין את זה לגמרי. כולם מאוד מאוד להוטים.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
אנחנו עובדים.
נאור שירי (יש עתיד):
כן, קטי שטרית, את עובדת, עובדת על כל העולם, אולי.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
- - - על כל העולם?
נאור שירי (יש עתיד):
את אמורה להיות יושבת-ראש ועדת המשנה בחינוך לגיל הרך, נכון? נכון שהתמנית?
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
לא מוניתי.
נאור שירי (יש עתיד):
למה? היית בשדולה, הכריזו עליך ברוב כבוד.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
עוד לא מוניתי. תיזהר, זו הוצאת דיבה.
נאור שירי (יש עתיד):
זה מה?
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
לא מוניתי, כי החליטו עדיין לא למנות ועדות.
היו"ר ארז מלול:
חברת הכנסת קטי.
נאור שירי (יש עתיד):
אני מדבר איתה, הכול בסדר. תורידו פניקה.
היו"ר ארז מלול:
אם הכול בסדר, אין בעיה. לא בפניקה, אני רוצה לשמוע אותך.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
היה דיון היום על הגיל הרך. היית בדיון היום?
נאור שירי (יש עתיד):
תודה רבה, באמת, לקבל מכם ציונים על ציונות, על העבודה, על דאגה לעם ישראל, על דאגה לשלמות החברה הישראלית. באמת, אני אומר לכם, אני לא איזה אורים ותומים בכל הנוגע לאיך שאני מדבר, אבל אתם חבורה של חצופים שאתם מטיפים לנו מוסר פעם אחר פעם אחר פעם על איך אנחנו מדברים, מה אנחנו אומרים, אם אנחנו משתפים פעולה עם החמאס בגלל שאנחנו רוצים ומדברים על זה שאנחנו רוצים להחזיר את החטופים. אני רוצה רק להזכיר לכם, בשיעור היסטוריה מאוד מאוד מזורז: מי שייצר יחסים עם החמאס זה אתם. לא אתם ספציפית עכשיו שיושבים פה; הקונספציה שלכם, שאמרו אותה במפורש גם נתניהו וגם סמוטריץ' וגם ראש המל"ל, שהוא פעיל ליכוד שלכם והיה שר במדינת ישראל מטעם הליכוד. אתם אלו שראיתם בחמאס כנכס, כי אתם רציתם להחליש את הרשות הפלסטינית. בגלל שראיתם אותו כנכס, מיאנתם לטפל בו כמו שהיה צריך. זה אתם וזה על הראש שלכם. זה לא משנה כמה תצרחו, תצעקו פה, תגידו שאנחנו שמאלנים, מסיתים – מה שאתם רוצים לעד, לא משנה מה, קואליציית 64 המנדטים, אתם אלו שאחראים לכל מה שקרה עם חמאס. ככה זה. 18 שנים שהוא היה ראש ממשלה, לטוב לרע, לדברים היותר-טובים שהוא עשה, לפחות-טובים שהוא עשה. כאחד שהיה פעיל ליכוד, תאמינו לי, הוא עשה גם דברים טובים. אבל זה לא יעזור לכם, כל הנושא של חמאס זה עליכם. תפסיקו כל פעם שאנחנו מדברים על החטופים, במקום שהיום – אגב, אדוני היושב-ראש, היום אתם יודעים מי חוגג יום הולדת? רון ארד. רון ארד היום חוגג יום הולדת. אני אומר לכם שהמדיניות שאתם מובילים – אתם יכולים להתווכח איתי מהותית – המדיניות שאתם מובילים תביא ל-59 רון ארדים. מדינת ישראל צריכה להיות חזקה מספיק כדי לייצר צבא אפקטיבי אל מול האויבים שלה לא על הגב של 59 חטופים. לחץ צבאי לא מביא חטופים, הוא הביא שמונה חטופים לעומת 147 שחזרו בעסקה. 41 חטופים נרצחו כתוצאה מלחץ צבאי.
היו"ר ארז מלול:
תודה רבה.
נאור שירי (יש עתיד):
תתמודדו עם הנתונים האמפיריים. תפסיקו לקשקש סיסמאות, זה לא עובד כבר. זה פשוט לא עובד.
היו"ר ארז מלול:
תודה, תודה. חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
כבוד היושב-ראש, דובר רבות על העצורים בעניין השרפה. היו שלושה עצורים. אחד מהם, זה הראשי, הוא אימאם בן 62, שאני מאמין שישתחרר היום או מחר. יש עוד שניים ששלושה ימים אחרי שכיבו את השרפה ביער בן שמן הם נעצרו. שניהם צפויים להשתחרר מחר, כנראה. אגב, באותו מקום שבו הם היו לא פרצה שרפה, לא הייתה שרפה. אפילו מצית לא מצאו. הפלסטיני שנעצר, שחררו צילום של צמר גפן ומצית. לא ידעתי שאלה כלים של הצתות. טוב שלא מצאו עותק של ישראל היום, אחרת היו אומרים שהוא טרוריסט אמיתי, אם יש לו עותק של ישראל היום.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא הבנתי, אדון דוקטור - - -
היו"ר ארז מלול:
לא להפריע.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
לכן אני - - -
היו"ר ארז מלול:
חברת הכנסת טלי, את בקריאה ראשונה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
ב-2016, מי שנעצר אז – גם אז היה סיפור. קוראים לו קטוש, הוא נעצר ב-2016. הוא אז הדליק מדורה בשטח שלו. נעצר, ואז הייתה חגיגה שלמה: בום, עצרו פלסטיני. כמובן, לאחר כמה זמן הוא שוחרר ללא כתב אישום, ללא כלום, שוחרר בשקט, בלי כותרות. אתה היית מפקד משטרה. אבל מה קרה? למרות שהוא שוחרר, למרות שהוא היה בלי אשמה, נשללה ממנו זכות הכניסה והעבודה בישראל, והוא הגיע עד פת לחם, והיה מתקשר כמעט כל יום לניר חסון, כתב הארץ, שניסה לעזור ללא הצלחה. עצרו אותו בלי אשמה ושללו ממנו את אישור הכניסה, והוא הגיע עד פת לחם. ולכן, אדוני היושב-ראש – אגב, יש אחד שהוא קטין מתוך השלושה. כולם השתחררו, אבל חייבים לבדוק, להקים ועדת חקירה, מה עם ה-15 הנותרים שראש הממשלה דיבר עליהם. הוא אמר 18. יש שקר יותר גס, מביש? ראש ממשלה נתפס בשקר פעם אחר פעם אחר פעם. אם היו מחברים אותו 24 שעות הולטר עם מכונת פוליגרף, המכונה הייתה נשרפת. תודה רבה.
היו"ר ארז מלול:
חבר הכנסת חנוך מלביצקי, בבקשה.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לצערי הרב, לא קיבלתי היום תשובות בוועדת החוץ והביטחון. סירבו לתת לנו תשובה, ולכן אולי אם נציף את הדברים פה, יבוא מישהו ויתייחס. אנחנו שומעים שהתוכנית שאושרה אתמול בקבינט – נושא הסיוע ההומניטרי אמור להיות כזה שיהיה איזשהו אזור שאליו יגיעו עזתים מאזור שבשליטת חמאס, ייקחו מזון לפרק זמן של בערך שבוע וישובו עם המזון לשטח שבשליטת חמאס. והדבר הזה לא ברור לי: האם אנחנו באמת חושבים שאנשי חמאס יקבלו אותם בזרועות פתוחות ולא ייקחו מהסיוע ההומינטרי שמגיע? לא ברור לי האירוע הזה. ניסיתי היום לשאול וסירבו לתת לי תשובה, ועד עכשיו לא הצלחתי לברר ולקבל תשובה מאף אחד. והקונספציה הזאת והתפיסה הזאת צריכה להיפסק. צריך ללכת ולהכריע שם באמת, ועל פניו זה לא נראה כאילו אנחנו בדרך לשם, ואת הדבר הזה צריך לבדוק, וצריך לתת תשובות. אנחנו לא שואלים שאלות סתם. אנחנו שואלים שאלות כי ועדת חוץ וביטחון, תפקידה בין היתר לפקח על תהליכי קבלת החלטות, ואם אנחנו לא מקבלים תשובות, אנחנו לא יכולים לעשות את תפקידנו. ולכן חשוב שאזרחי ישראל כרגע יבינו שאנחנו לא מקבלים תשובות ואין לנו שום אפשרות, שום אפשרות לבדוק את התהליכים ולבדוק מה באמת קורה. האם אנחנו הולכים סוף-סוף באמת לכיבוש מלא של עזה? האם שינינו קונספציה? האם הולכים סוף-סוף לכבוש שטחים ולהישאר בהם ולטהר אותם, או שעוד פעם ניסוג בשביל איזשהו הסכם כזה או אחר? ומילה אחרונה לגבי החטופים, כי זה כל פעם עולה פה מחדש, ויש פה צד שמציג את עצמו כאוהב החטופים, כנציג החטופים, כבעלי המוסר, וצד אחר כמפקיר החטופים. זו עלילת דם. אתם, שאת השקר הזה מפמפמים מבוקר עד לילה, אתם מעלילים דם. אתם שופכים דם בקצב הזה, ואתם תגרמו על ידי ההרס, השנאה המטורפת הזו, לשפיכת דם. אתם אולי חולקים עלינו, על הדרך. יכול להיות שאתם מסכימים להשאיר את חמאס בעזה עם 500 מיליארד דולר לשיקום הרצועה ולהתפלל ולקוות לטוב, או אני לא יודע מה לעשות. יכול להיות שאתם מסכימים לזה. אנחנו לא, וברוך השם, כל עוד הממשלה הזאת בשלטון, ההפקרות הזאת לא תהיה. אז אתם אולי חלוקים לנו על הדרך, אבל לבוא ולהגיד - -
שלי טל מירון (יש עתיד):
אבל מי העביר את הכסף?
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
- - שאנחנו רוצים להפקיר את החטופים, ואתם, יש לכם איזושהי עליונות מוסרית או עליונות כלשהי בדאגה לחטופים, אז לא. אתם עושים פוליטיקה על הגב של החטופים. אתם מנסים לנגח את הממשלה דרך שימוש ציני במשפחות החטופים, דרך שימוש ציני בטרגדיות האנושית האלה. אתם עושים פוליטיקה קטנה - -
שלי טל מירון (יש עתיד):
לא, אנחנו לא.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
- - של שקל תשעים, חסרת מעצורים, ומעלילים עלילות דם על האחים והאחיות שלכם היהודים, גם אם אתם לא חושבים שהם האחים והאחיות שלכם. תתביישו.
היו"ר ארז מלול:
תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה.
מיקי לוי (יש עתיד):
אדוני היושב בראש, לאור הדברים שנשמעו כאן מעל הדוכן אני רק אקרא ואצטט את שר האוצר. הוא אמר היום בצוהריים, יום שני, שצה"ל לא ייסוג מהשטחים שייכבשו בעזה בכל מקרה, גם לא בתמורה לשחרור החטופים. גם לא תמורת שחרור החטופים. עד כאן דברי שר האוצר. לא צריך יותר מזה. היום קיימה הוועדה לביקורת המדינה דיון בנושאי גיוס כוח המילואים והכוח הסדיר. אני מבקש לקרוא מה שאמר בר-סמכא, אלוף במילואים, מנכ"ל משרד הביטחון וסגן הרמטכ"ל לשעבר: צה"ל איבד עד היום בלחימה סד"כ אוגדתי שלם, ולכן יש צורך במספר גדול יותר של לוחמים מכפי שצוין, 12,000. מערך הסדיר – ההכשרות מקוצצות; אימונים נדירים מאוד; שולחים לוחמים ללחימה עם הכשרה חלקית; שחיקה של שנה וחצי רצופה של לחימה; תוספת ארבעה חודשים לשירות הסדיר; אין אימונים שבועיים. השחיקה גם היא ברמה הערכית. מערך המילואים – להבנתי המערך הוא בקריסה חלקית ולקראת קריסה מלאה. אחוזי ההתייצבות נמוכים. 40% עברו עבודה או איבדו את מקום עבודתם, על פי נתוני הביטוח הלאומי. לא ניתן להשתלט על זה, אף שזה בניגוד לחוק. המשך הלחץ ישבור את מערך המילואים. יש חוזה בלתי כתוב בין המדינה למילואים. צה"ל היה צבא קטן מלכתחילה, ולכן מחבלי הנוח'בה כבשו את הנגב המערבי. לצה"ל יש 15,000 פצועים. מדובר בשיקום המוני של אנשים, ויש למלא את השורות. על פי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מידע גלוי, ב-2022 נתוני הגיוס – כ-84%. במערך הדתי-לאומי הוא 85%, והבנות שמתגייסות – גם כן. הדרוזים מתגייסים באחוזים של 70% עד 80%, והחרדים – בשיעור של 10% בקושי, כ-8%. לא יהיה לנו בט"ש, לא יהיו חיילים לבט"ש. יש שש-שבע זירות פתוחות, ואנחנו לא נחזיק מעמד אם לא נגייס את כל עתודות הנוער בישראל. העתודה האחרונה שנשארה תהיה חרדים. בנפשנו הדבר. יש סכנה ממשית, אמיתית, למדינת ישראל. כל מי שיצביע בעד חוק הזוי כזה או אחר, שכרגע יש חוק גיוס מלא לכולם, יעשה שקר בנפשו ויבגוד במדינת ישראל. תודה.
היו"ר ארז מלול:
חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – מוותר; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – מוותר; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – מוותרת; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח. חברת הכנסת מטי צרפתי, בבקשה.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, 577 ימים, 59 חטופים, והממשלה עסוקה בכול חוץ מבחטופים. הם נמקים בשבי, הזמן שלהם אוזל, אבל סדר העדיפויות של הממשלה נמצא במקום אחר. יש רק משימה אחת שצריכה להיות מעל הכול – להחזיר את כולם עכשיו.
היו"ר ארז מלול:
וסרלאוף, אתה מוכן להפסיק עם – שומעים את זה, וזה לא מכובד. חברת הכנסת מדברת, וזה לא מכובד. מה זה, פתחת שם אולם קולנוע?
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
במדינת ישראל של שנת 2025 אסון רודף אסון רודף אסון רודף אסון. יש אירועים, כמובן, שבלתי אפשרי למנוע. אבל השרפה הגדולה שפרצה ביום רביעי האחרון באזור ירושלים לא הייתה גזרת גורל. היא פשוט תוצאה ישירה של הזנחה ורשלנות מתמשכת. הכתובת הייתה על הקיר. עוד מחדל. אולי עוד ועדת חקירה. לפני שנה התקיים דיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה, מיקי בטח דיבר על זה. הוועדה התריעה בפני מקבלי ההחלטות שהאחריות מוטלת עליהם, התריעה על חוסר מוכנות לתרחיש הייחוס, ושוב הציפה פערים מסוכנים: מחסור בכוח אדם של כמעט 1,200 לוחמי אש, מחסור במסוקים, בכלי רכב. ובכל זאת דבר לא נעשה. לא תגבור, לא תקצוב, לא חיזוק למערך הכיבוי. אבל מה כן? מחר בבוקר יתקיים דיון בנושא בוועדה לביטחון לאומי. זה אבסורד. זו עוד עדות לזלזול – פשוט לא מעניין אותם, אדישות מופקרת. כי הקואליציה הזו שוב עסוקה רק בדבר אחד: בעצמה, בהישרדות הפוליטית שלה, בביזת התקציב. כשיש תקציב לחלק או חוק מושחת להעביר אז כולם מייד מתייצבים. והשר לביטחון לאומי, האיש שאמור היה להיות אחראי על ההגנה על חיינו לא עסק בהיערכות לשרפות אלא בהיערכות לסרטונים בטיק-טוק. ובזמן שהאש כילתה את הטבע, את השטחים הפתוחים, שטחים עצומים, הממשלה הזו נותרה שותקת, דוממת, מנותקת ובעיקר חסרת אחריות. כמה עוד אפשר לשאת מחדל אחר מחדל אחר מחדל? כמה הוכחות עוד נצטרך כדי להשלים עם העובדה שהמדינה מתפוררת – לא בגלל איום מבחוץ, אלא בגלל שהממשלה לא עושה כלום כדי לשמור על ביטחון אזרחיה. האש כילתה את היערות, והממשלה כילתה את אמון הציבור בה. דבר אחד ברור: אין מי שימנע את האסון הבא. השרפה באזור ירושלים הייתה תמרור אזהרה, ואם לא נתעורר עכשיו האסון הבא הוא רק עניין של זמן.
היו"ר ארז מלול:
חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. אני אגיד לך על מה דיברת בחוק הקודם?
סימון דוידסון (יש עתיד):
על מה?
היו"ר ארז מלול:
הגננות.
סימון דוידסון (יש עתיד):
ולא צדקתי?
היו"ר ארז מלול:
צדקת במאה אחוז, מה?
סימון דוידסון (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, ברצוני לברך את פרופ' אלמוג כהן, המומחה לבינה מלאכותית של מדינת ישראל, על קבלת התיק הכל-כך חשוב: סגן שר במשרד ראש הממשלה אחראי על נושא הבינה המלאכותית של מדינת ישראל – הפרופסור הידוע אלמוג כהן. תגידו לי, אתם אמיתיים? באמת, אתם כמו איזו בדיחה. היום בבוקר ילדים לא הולכים לגן, לא הולכים לבית ספר, מקצצים למורים בשכר, ומה שחשוב זה שיהיה משרד לפרופ' אלמוג כהן. למה? כי הוא מומחה לבינה מלאכותית. גאון הדור.
היו"ר ארז מלול:
הרסת לי את האוזן.
סימון דוידסון (יש עתיד):
ממשלה הזויה שהציבור לא מעניין אותה, ומה שחשוב לה זה רק לשמור על הקואליציה. לזרוק עוד כמה מיליונים, שיהיה לאלמוג כהן מה לעשות. חשבתי, ייקחו את אלמוג כהן וייתנו לו תפקיד האחראי על אופקים, אחראי על הדרום, משהו במשטרה – לא. הוא יהיה אחראי על הבינה המלאכותית של מדינת ישראל, על העתיד של הבינה המלאכותית. הזיה שאי-אפשר לתאר אותה. בהתחלה, כשראיתי את זה, אמרתי: זאת בדיחה, זה לא אמיתי, אני לא קורא נכון. אבל אז הראו לי עוד אחד ועוד אחד. זה אמיתי. אלמוג כהן קיבל תפקיד: הוא אחראי על כל הנושא של הבינה המלאכותית של מדינת ישראל. אז אני שואל את השרה לשעבר אורית פרקש: את היית אחראית על זה. יש משרד כזה שנקרא מדע, נכון? אמור להיות, חדשנות – אז אני שואל אותך, זה חשוב שעכשיו אלמוג כהן יקבל כזה תפקיד? צריך את זה?
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):
בהחלט צריך בן אדם שיקדם את הנושא הזה, אבל - - -
קריאה:
כל הכבוד, אורית. זה אחת-אפס.
סימון דוידסון (יש עתיד):
אבל באמת, מה קורה לכם? השבוע המורים והמורות שלנו גילו שגנבו להם מהמשכורת 800 שקל בחודש – גם ככה הן לא מסיימות את החודש; גם ככה קשה להם; גם ככה המשכורת שלהם היא משכורת רעב – לאנשים הכי חשובים. אז אתם באים ונותנים כמה מיליונים לפרופ' אלמוג כהן כדי שיהיה לו איזשהו משרד? אבל קצת היגיון, מה הוא קשור לזה? איך הבן אדם קשור לבינה מלאכותית? איך הוא קשור?
קריאה:
אתה יודע כמה זמן עובדים - - -
סימון דוידסון (יש עתיד):
תקשיבו, אני רוצה להגיד לכם משהו. אתם בדיחה, אבל בדיחה עצובה.
היו"ר ארז מלול:
בוא נגיד ככה, סימון, התעסקת עם האיש הלא-נכון. חכה לאלמוג.
סימון דוידסון (יש עתיד):
עכשיו אני מקבל ווטסאפ מאלמוג.
קריאה:
למה סגן השר לא הגיע, אם זה - - -
היו"ר ארז מלול:
חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת. חברת הכנסת יסמין פרידמן. אורית, צריך אחראי, נכון? הבנתי נכון. לבינה מלאכותית, צריך, לא?
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):
- - - כל חמש דקות ממנים מישהו אחר. זה נושא סופר-רציני.
מיקי לוי (יש עתיד):
הידרדרנו ממקום שביעי למקום תשיעי.
היו"ר ארז מלול:
באמת? זה הנושא היום.
מיקי לוי (יש עתיד):
בחיי. עדיין מקום תשיעי זה יפה, אבל אנחנו היינו צריכים לשפר הפוך.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
בוחרים על פי הכישורים - - - דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> חבר'ה, צחוק צחוק, דרושה רגולציה מאוד מאוד עמוקה בנושא ה-AI. אי-אפשר להתייחס לזה בצחוק.
מיקי לוי (יש עתיד):
אף אחד לא יכול לעצור את הקדמה. דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. אבל דרושה חקיקה, ומן הסתם משרד המדע אמור לעסוק בזה. לא צריך סגן שר. אפשר למנות צוות בתוך המשרד ולהתייחס לזה ברצינות. חבל מאוד. אני רוצה רגע להתייחס, לא יודעת אם ליוקר המחיה או להתייחס לזה, אבל אני לא יכולה להתעלם מדיון שהיה היום בוועדת החוקה על חוק מבית מדרש קלנר. קלנר הגיש הצעת חוק עמותות, לפסול תרומות של מדינות, גופים זרים, לעמותות, בלה בלה בלה. מגיע קלנר, ומי מציג את החוק? עמותת אם תרצו, שמסתבר שנתמכת כנראה בכ-90% ממדינות זרות. אין יותר מגוחך מזה. עוד לא ראיתי גם דבר כזה, שלמישהו יש הצעת חוק ומי שמציג את הצעת החוק זה ארגון. ארגון. ואני לא רוצה להגיד מה בית המשפט אמר על הארגון הזה. משהו שמתחרז עם פשיסטי, או לא מתחרז. באמת, אי-אפשר לתאר. הרי ברור שהיה אפשר לדון ברצינות בהצעת החוק הזו, אם היא הייתה מאוזנת ואם היה בה איזשהו איזון. אבל ברור מה אתם מנסים לעשות: אתם רוצים לפקח על כספים שנכנסים רק לצד אחד ולא לצד אחר. שצד אחד ימשיך לשגשג עם הכספים, עם התרומות, לא מגופים זרים – מאוליגרכים או ממיליונרים, שאף אחד לא יודע מי עומד מאחורי המיליונרים האלה, או מאיפה באמת מגיעים הכספים. הכול נוח לכם. ומי יקבע? השר. השר יקבע איזה ארגון יכול לקבל, מי יכול לתרום, מי זה – שלא נדבר על איך הגיבו מדינות בעולם על הדבר הזה. הרי אתם תתקפלו, לא תהיה לכם ברירה, כי גם התרומות שלכם ייעצרו. כמה יש לי? דקה. אני רוצה לספר לכם בקצרה על שלוש עמותות שכן נתמכות בכספים, ומה הן עושות, שקלנר כל כך רוצה לסגור אותן: עמותת קדמה פועלת לצמצום פערים ולקידום שוויון בחינוך דרך ליווי בתי ספר בפריפריה והכשרת צוותי חינוך, מפתחת תוכניות לימוד חדשניות, מקיימת כנסים והשתלמויות; עמותת איתך – מעכי, משפטניות למען צדק חברתי, מסייעת לנשים מוחלשות מכל רחבי הארץ באמצעות ייעוץ, ליווי וייצוג משפטי ללא תשלום. פועלת להנכחת קולות של נשים מודרות במערכת המשפט, ולקידום שיח מגדרי רב-תרבותי בקהילה מגוונת. עמותת כן – אני חייבת להגיד שאני, לפני הרבה שנים, עשיתי קורס של עמותת כן, הייתי בפיילוט – פועלת לקידום נשים לעמדות השפעה בזירה הציבורית והפוליטית בישראל, במטרה לייצר ייצוג שוויוני וקידום שוויון מגדרי. אבל מה אני יכולה לצפות מחבר כנסת כמו קלנר – מאשר לנסות לסגור מקומות כאלה. תודה.
היו"ר ארז מלול:
חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – מוותרת; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חברת הכנסת גלית דיסטל – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת; חבר הכנסת ניסים ואטורי – אמור להחליף אותי עכשיו; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. היא לא דיברה היום.
שלי טל מירון (יש עתיד):
דיברה.
היו"ר ארז מלול:
אה, דיברה? שכחתי, שכחתי.
סימון דוידסון (יש עתיד):
חברת כנסת, מה זה? תפקידה לדבר. כל הכבוד, טלי.
טלי גוטליב (הליכוד):
תגידו לי, מורי ישראל הנכבדים, מורי החינוך המיוחד – שאני מאוד מעריכה אתכם, אתם מוכנים להפסיק עם השביתה האיטלקית הזאת? באמת. תדמיינו את הבת שלי, עם 180% נכות, יושבת ליד הדלת היום שלוש שעות, מחכה ללכת לבית הספר, כי אין לה בית ספר.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
דמייני את עצמך מרוויחה ככה, טלי.
טלי גוטליב (הליכוד):
אני גאה בה, אני לא מביכה את הבת שלי. איך את מעיזה להגיד שאני מביכה את הבת שלי?
יסמין פרידמן (יש עתיד):
טלי, לא קשור. אבל תדמייני שאת מרוויחה כמו מורה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אנשי החינוך המיוחד, אנשי החינוך המיוחד, לא סתם מאז קום המדינה הם מוחרגים משביתות. הם מוחרגים משביתות כי זה הטאבו של כבודם של הילדים. ילדי ישראל, כשיש שביתות אנחנו מכבדים את השביתות. זה בסדר, סבא וסבתא שלהם יכולים לשמור עליהם, בייביסיטר יכולה לשמור עליהם. על הבת שלי בייביסיטר לא יכולה לשמור. יש לה סייעת. משעה 17:00, משעה 16:45, כך זה עובד. אין מישהו אקראי שיכול לשמור עליה, כי צריך לדעת איך מדברים איתה כשהיא לא מדברת, איך מנגישים לה מידע, רצון, איך מתווכים אותה על כל דבר שהוא. והיא לא היחידה פה. אנחנו מקבלים אתמול בלילה הודעה שעקב חוסר בכוח אדם יש מסוכנות בפתיחת בית הספר. נו, ברור, כי צריך איש צוות על כל שני ילדים, לפחות. אבל באמת, אנחנו רואים את הפרסומים שהתנאים של האוצר הופכים אותנו לחולים. כל המורים מוציאים אישור מחלה. עכשיו, תבינו משהו, אנחנו שומרים על אנשי החינוך המיוחד מכל משמר, כי באמת, בלעדיהם אין לנו שום זכות קיום. אתם האוויר שלנו, אתם התמיכה שלנו, אתם כבודם של ילדינו, ולא נדבר על הסייעות והסייעים והפארה-רפואי. אבל באמת, גם לפני שאתם יוצאים לשביתה – הרי השביתה לא הוכרה על ידי בית הדין לעבודה, גם לא בחינוך הרגיל, כי האוצר הגיע איתכם להבנות. יש לכם בעיה עם יפה בן דוד? זה לא מעניין. זה לא מעניין. לא יכול להיות מצב שגם עכשיו, בעודי יושבת כאן, בעודי יושבת כאן קיבלנו הודעה שגם מחר אי-אפשר לפתוח את בית הספר. וזו לא רק אני כי אני חברת כנסת, זה לא זה, זה כולנו, כל הורי החינוך המיוחד. איך אפשר? אנחנו לא יכולים לצאת מהבית. בסדר, נאמר שאנחנו עכשיו בשיאו של מאבק. ככה לא מנהלים מאבק. הרי מה אני צריכה עכשיו, שסמוטריץ' וקיש לא ישלמו לכם על ימי המחלה האלה? באמת, להיכנס למין מאבק כזה, שעכשיו תקבלו מכתבים, תוזמנו לכל מיני מהלכים, בשביל מה? אתם חייבים להבין משהו, כדי לנהל מאבק צריכים להיות לו כוח ושיניים. אם המאבק לא מגובה, גם אם תוציאו עשרה ימי מחלה, וגם אם ישלמו לכם על ימי המחלה הללו, זה לא יניב לכם פרי בתוך המאבק. אנחנו מזכירים לכם, אנשי החינוך המיוחד, באמת, זה קודש-הקודשים של חברה בישראל. לא נוגעים בזה, מעולם לא נגעו בזה, אפילו בקורונה לא עשו את זה. אנחנו פונים אליכם פה, סליחה, אני מנצלת את מעמדי כחברת כנסת ואומרת לכם: באמת, אל תיגעו בילדים שלנו. אפילו לא עשו להם הכנה. הילדה – הילדים קמים בבוקר, רוצים ללכת לבית ספר. יום שישי, הם יודעים שיש קבלת שבת, לא משנה בני כמה הם, והם יודעים שבצוהריים חוזרים ויש יום חופש. איך אני מסבירה לבת שלי שאין בית ספר? מישהו מוכן להגיד לי? מישהו מוכן להסביר לי איך מנגישים את המידע הזה, שילד מחכה ללכת ואין לו לאן? אני מבקשת מכם, לא משנה פה פוליטיקה, זה חוצה מפה פוליטית. אנחנו נדאג לכם, אנחנו דואגים לכם, זה מאבק שנפל עלינו מאמצע שום מקום – וזה נעשה בחתרנות. ואני אומרת כאן, זה לא מתאים לכם. אנחנו מבקשים מכם, תתעשתו. אישורי המחלה הללו, מי שנותן לזה יד – זו פגיעה באמון, זו פגיעה בחובת האמונים שלכם לילדי החינוך המיוחד על כל המשתמע. תודה רבה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חבר הכנסת אושר שקלים.
מיקי לוי (יש עתיד):
הייתי בטוח שהחריגו.
טלי גוטליב (הליכוד):
הם הוחרגו. זו שביתה איטלקית, הם מוציאים אישורי מחלה.
מיקי לוי (יש עתיד):
לא על הגב של הילדים האלה.
טלי גוטליב (הליכוד):
בדיוק. הם אף פעם לא בשביתות, הם מוחרגים מלכתחילה.
אושר שקלים (הליכוד):
תודה רבה. אעשה את זה קצר. אני רואה שיסמין יצאה. דיברה פה חברתנו יסמין, שאני באמת מאוד מאוד מכבד אותה, על עמותת אם תרצו, ואמרה שהיא עמותה פשיסטית. זה מה שהיא אמרה. אז אני רק רוצה לספר משהו קצר. ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל פקדתי את בית העלמין בבני ברק, ששם טמונים חיילי צה"ל מהמגזר החרדי. זה טקס שארגנה על דעת עצמה עמותת אם תרצו, הגעתי לשם בהזמנתם. אני לא חושב שזו עמותה פשיסטית, אז אני מצפה שהיא תתנצל על מה שהיא אמרה, זה ממש לא לעניין. דבר נוסף, גם חברי, באמת חברי, ירון לוי, לפני כן דיבר על כך שהממשלה בזבזנית ושממציאים תפקידים וסגני שרים, ועכשיו גם התמנה סגן שר נוסף, אלמוג כהן. אז רק קצת פרופורציות: בממשלה שלנו יש עד כמה שזכור לי 35 שרים וסגני שרים על 68 חברי קואליציה. בממשלה הקודמת, שהיו חברים בה 60 חברי כנסת, קואליציה של 60 חברי כנסת, שנשענה על 60 – היו 38. 38 שרים וסגני שרים, עם המצאות תפקידים, ועם ראש ממששת המנדטים שעם שישה מנדטים הפכתם אותו לראש ממשלה. אז אל תטיפו לנו על מינהל תקין ועל דמוקרטיה. תודה.
מיקי לוי (יש עתיד):
זה מותר, זה מותר, זה מותר.
אושר שקלים (הליכוד):
שישה מנדטים. הוא היה קונסנזוס לאומי.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא – מוותר. חבר הכנסת אריאל קלנר.
משה טור פז (יש עתיד):
אתה התבלבלת, כי זו הייתה הממשלה השלושים-ושש. זו הייתה הממשלה השלושים-ושש. 28 שרים. תבדוק.
מיקי לוי (יש עתיד):
28 שרים.
אושר שקלים (הליכוד):
38 - - - עדיין, גם - - -
מיקי לוי (יש עתיד):
זו הממשלה השלושים-ושש. אושר, מותר להתבלבל. עזוב, מודה ועוזב ירוחם.
אושר שקלים (הליכוד):
עדיין, פרופורציונלית אנחנו הרבה - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
שלוש דקות, בבקשה.
אושר שקלים (הליכוד):
ראש ממשלה עם שישה מנדטים.
מיקי לוי (יש עתיד):
אז מה? מותר לו.
אריאל קלנר (הליכוד):
אדוני היושב-ראש - - -
אושר שקלים (הליכוד):
- - - לחוק-יסוד: הממשלה.
מיקי לוי (יש עתיד):
אז מה? מותר.
אושר שקלים (הליכוד):
אה, אז מה. אה, מותר. אז החוק הוא פלסטלינה.
מיקי לוי (יש עתיד):
זה היה חוקי או לא חוקי?
אושר שקלים (הליכוד):
איך שנוח לכם - - -
מיקי לוי (יש עתיד):
חוקי, חוקי? אני שואל אם זה היה חוקי.
אופיר כץ (הליכוד):
שכחתם את סגני השרים. תספרו אותם משני הצדדים, היו שישה.
משה טור פז (יש עתיד):
גם הוא לא ספר את סגני השרים.
אופיר כץ (הליכוד):
הוא אמר סגני שרים.
אושר שקלים (הליכוד):
אמרתי 38 שרים וסגני שרים ביחד.
משה טור פז (יש עתיד):
לא נכון.
אופיר כץ (הליכוד):
34 ביחד.
משה טור פז (יש עתיד):
נו, וכמה היום יש, שרים וסגני שרים?
היו"ר ניסים ואטורי:
טוב, חברים, תספרו ותגידו לנו אחרי זה לכמה הגעתם, בסדר? תודה רבה.
אריאל קלנר (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה - - -
קריאה:
- - -
אריאל קלנר (הליכוד):
טוב, תרגיע אותם, את חבריי.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה.
אריאל קלנר (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני שמעתי היום את חבר הכנסת ליברמן אומר שזה שלא נכנעים לנאצים של חמאס, זה כמו בעלות הברית שהפקירו את היהודים בשואה. עכשיו, אני יודע שחבר הכנסת ליברמן מתעניין במקורות הציונות – הוא לא נמצא פה כרגע, אבל הכול מוקלט ואפשר יהיה להעביר לו. אני ראיתי אצל עקיבא ביגמן קטע מכתב העת מערכות, אפריל 1940. כך כתוב: "אין ספק שכל חודש מלחמה נוסף מביא סבל עצום למיליוני יהודים בפולין, צ'כיה וגרמניה - - - ובכל זאת, אם נשקול את שאלת השלום המוקדם מבחינה יהודית וציונית, תהיה תשובתנו שלילית: כי שלום שאין עימו כיליון גמור למשטר הקיים בגרמניה - - - יפגע בראש וראשונה בענייניו החיוניים ביותר של העם העברי. ובשלושה דברים ישלם העם העברי מחיר שלום מוקדם מעין זה. "א. כל שלום שיבוא לפני הריסת המנגנון הצבאי הנאצי ישאיר בידי הרייך השלישי יישובי יהודים עצומים, שיהיו נדונים לאובדן. ב. עצם כריתת השלום עם ממשלה נאצית - - - בשביל העם היהודי יש לה משמעות אחת: היתר בין-לאומי להמשיך בהשמדת היהודים ובהשפלתם. ג. ולבסוף: שלום של פשרה עם גרמניה הנאצית יכביד על מעמדנו המדיני בארץ ישראל". אז זה לתשומת ליבו של חבר הכנסת ליברמן. ואזרחי ישראל, כשאתם שומעים את מכבסת המילים "לסיים את המלחמה", תזכרו שמי שאומר אותה אומר בעצם להיכנע, ולכניעה יש משמעות.
מיקי לוי (יש עתיד):
לא נכון. ממש לא.
אריאל קלנר (הליכוד):
זו המשמעות היחידה. כניעה, המשמעות שלה היא להיענות לכל הדרישות של הנאצים בעזה; כניעה, המשמעות שלה היא לסגת מציר פילדלפי ולהבטיח שעזה שוב תתמלא בכמויות נשק אסטרונומיות ואף בטילים ארוכי טווח; כניעה היא להכניס את כל המדינה לאיום רקטי, רק שהפעם יהיו גם טילים עם נשק לא קונבנציונלי, כי בניגוד לנכנעים, האויבים שלנו כן מפיקים לקחים; כניעה היא ששוב יבנו בעזה מדינה תת-קרקעית; כניעה היא שאף אדם נורמלי לא יוכל לגור בעוטף, ושכל העולם הערבי והאסלאמי יבין שלחטוף יהודי שווה ניצחון במלחמה. לו היינו נענים לדרישות הכניעה לפני שנה, אז סנוואר היה חי, חמאסטאן הייתה משגשגת, חיזבאללה בהנהגת נסראללה הייתה על הגדרות בצפון, וטבעת החנק האיראנית, כולל סוריה, הייתה מתהדקת עלינו. אז אנחנו לא ניכנע. עם הנצח חזק. את אחינו אנחנו נשיב מתוך לחץ צבאי, ואת עתיד המפעל הציוני אנחנו נבטיח בזכות רוח הגבורה היהודית, שלא נכנעת. יברך השם את חיילי צבא ההגנה לישראל בסדיר ובמילואים, ובעזרת השם נראה את אחינו חוזרים מהשבי בגבורה ואת חיילינו שבים עטורי ניצחון מהמלחמה. תודה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח. חברת הכנסת שלי טל מירון.
סימון דוידסון (יש עתיד):
עליזה, יש התרופפות. יש התרופפות.
שלי טל מירון (יש עתיד):
רגע, תנו לה את הזמן. אני מקשיבה, אני נהנית.
משה טור פז (יש עתיד):
אס"ק בקואליציה.
היו"ר ניסים ואטורי:
רגע, להפעיל לך את הזמן?
סימון דוידסון (יש עתיד):
אחרי 35 שנה, עליזה, יש התרופפות.
טלי גוטליב (הליכוד):
חברת הכנסת עליזה בראשי.
סימון דוידסון (יש עתיד):
השרה. השרה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
גם עמית הלוי יעלה לנאום.
קריאה:
להצבעות הם מוציאים לנו את הנשמה, אבל לדבר הם ראשונים פה.
שלי טל מירון (יש עתיד):
עליזוש, סיימת? באמת, אני מקשיבה לך תמיד בהנאה גדולה. תודה רבה, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת – איפה השר? השר בן צור? איפה השר? מי פה?
היו"ר ניסים ואטורי:
הינה.
שלי טל מירון (יש עתיד):
אה, אוקיי. קודם כול אני רוצה לתקן. איפה אושר שקלים? הוא פה? הלך. אז אני רק רוצה לסבר את אוזנו. ידידי היקר חבר הכנסת מיקי לוי עשה בדיקה, ואני פה כדי להיות הפרזנטורית: בממשלת בנט-לפיד היו 28 שרים ושישה סגני שרים; בממשלה הנוכחית יש 33 שרים וחמישה סגני שרים – מספר השרים הגדול בתולדות מדינת ישראל. אז רק נשים את הדברים על דיוקם. תודה רבה.
אופיר כץ (הליכוד):
- - - על 68 מנדטים.
שלי טל מירון (יש עתיד):
תודה רבה. אנחנו נתקדם. לא דיברתי על מנדטים, לא מעניין.
אופיר כץ (הליכוד):
אבל זה מה שקובע.
שלי טל מירון (יש עתיד):
תודה רבה לכם. אני רוצה לעבור לנושא שלשמו עליתי לכאן.
מיקי לוי (יש עתיד):
אופיר, אתה מתווכח עם מספרים?
אופיר כץ (הליכוד):
מיקי, אתה יודע שזה לפי מפתח של כמה יש בקואליציה.
שלי טל מירון (יש עתיד):
זה מפריע לי. אני אחכה. תאפס לי את הזמן.
מיקי לוי (יש עתיד):
עזוב, אבל מרוב שהוא לא בדק הוא אמר: 36 שרים – זה מספר הממשלה, מס' 36. זו הצורה. אתם 37.
אופיר כץ (הליכוד):
היחס שצריך לבדוק הוא 61 חלקי 34, 68 חלקי 36. זהו.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה לכם.
שלי טל מירון (יש עתיד):
זרק מספרים באוויר סתם, בקיצור.
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת מיקי לוי, היא אמרה את דבריך על זמנה. עצרתי את הזמן.
מיקי לוי (יש עתיד):
לקחתי לה את הזמן. תוסיף לה. תודה.
שלי טל מירון (יש עתיד):
יש לי המלצה, אגב: יש עכשיו סגן שר לבינה מלאכותית. אם הוא יקיש ב-ChatGPT כמה שרים היו וכמה סגני שרים, תוך שנייה יש תשובה. רק רציתי לעזור לסגן השר החדש. ועכשיו אני רוצה לדבר על נושא אחר לחלוטין, שהוא חשוב מאוד מאוד – חברים, יש מלא רעש, אני לא יכולה ככה. אדוני, המון רעש. בשבוע שעבר – סימון, תקשיבו אתם, זה מעניין – בשבוע שעבר ביום הזיכרון השתתפתי בטקס של חיל הים בחיפה מטעם הכנסת, הנחתי זר, ולאחר מכן ביקשתי ללכת לפגוש משפחות שכולות. הייתי אצל משפחתו של תומר קרן, זיכרונו לברכה, לוחם גולני המופלא שנהרג. משפחתו אירחה אותי, משפחה מדהימה. לאחר מכן ביקשתי במיוחד ללכת לנחם משפחות שכולות מהעדה הדרוזית, ועברתי מנקודה לנקודה ופגשתי הרבה מאוד משפחות. ואני רוצה להגיד לכם, כי באמת אני מקפידה להגיע לחברה הדרוזית ככל שאני יכולה, אני פשוט התביישתי בצורה בלתי רגילה. הגעתי – אני באמת לא יכולה עם הרעש. תקשיב, זה בלתי אפשרי.
היו"ר ניסים ואטורי:
חברים, אני מבקש לשמור על שקט. מיקי, אחרי זה תסכמו הכול, תעבירו לנו. תודה. בבקשה.
מיקי לוי (יש עתיד):
סליחה.
שלי טל מירון (יש עתיד):
הגעתי לבקר ולנחם משפחות שכולות דרוזיות, ואחת המשפחות שביקרתי הייתה משפחתו של הלוחם הגדול באמת, גיבור ישראל, אלוף משנה אחסאן דקסה, זיכרונו לברכה, מהשריון, שכולנו מכירים את סיפור הגבורה שלו, וישבתי אצל ההורים שלו בבית. ותוך כדי שאני יושבת ואני מדברת איתם נכבה החשמל, אצל ההורים של אלוף משנה אחסאן דקסה, גיבור ישראל. למה נכבה החשמל? כי אין להם חשמל במדינת ישראל, הם צריכים למשוך חשמל פיראטי. התביישתי כמו שלא התביישתי בחיים שלי. ישבתי עם ההורים הצנועים, המקסימים, המדהימים האלה, ודיברתי איתם. וכל כך הצטערתי שההורים המדהימים האלה, שהנחילו את הערכים האלה לאיש היקר והאהוב הזה, לא מאמינים יותר במדינת ישראל. הם לא מאמינים לנו. אני רואה שחבר הכנסת עפיף עבד פה. אני שמחה שאתה פה. אני התביישתי בפניהם. אני התביישתי כי הם איבדו אמון – הם איבדו אמון במדינה, הם איבדו אמון שאנחנו נעשה את הדבר הראוי ונגרום להם להרגיש שהם שווים. במה נגרום להם להרגיש שהם שווים? בזה שיהיה להם חשמל, בזה שתהיה גינת שעשועים, בזה שהם יוכלו לבנות על אדמות שלהם. באמת. משם עברתי, הייתי אצל כמה משפחות. אגב, גם פגשתי את אלמנתו – אישה כל כך צנועה ועדינה, נעימת הליכות. הם משפילים מבט כשהם מסתכלים עליך, לא נעים להם לבקש מהמדינה כלום, לא נעים להם, אבל הם נותנים בשבילנו הכול. את הדם הם נתנו לנו, את הכי יקר. באמת התביישתי בפניהם. ואני חושבת שבאמת זו לא פוליטיקה. אנחנו צריכים לעשות את הדבר הנכון עבור החברה הדרוזית בישראל. הם לא אזרחים סוג ב', הם אחים ואחיות שלנו שמחרפים את נפשם למען המדינה, וככה אנחנו צריכים להתייחס אליהם. הגיע הזמן לתקן את העוולות האלה, לתקן אותן ומייד, ואני מוכנה לשבת איתך ולחשוב ביחד מה עושים – לא מדברים, עושים. תודה רבה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח.
סימון דוידסון (יש עתיד):
עידן רול לא פה? מה לא?
היו"ר ניסים ואטורי:
חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חבר הכנסת בועז טופורובסקי – אינו נוכח. חבר כנסת עמית הלוי, בבקשה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
עליזה.
קריאה:
אחרון.
היו"ר ניסים ואטורי:
למה אתה מדליק אותה? תגיד לי, סימון.
סימון דוידסון (יש עתיד):
היא לא שולטת.
עמית הלוי (הליכוד):
אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אזרחי ישראל, אין חצי היריון ואין חצי שליטה, כמו שאין חצי מטרה ואין חצי דגל ואין גם חצי ניצחון. אנחנו התבשרנו אתמול שהרמטכ"ל הציג לקבינט תוכנית מבצעית חדשה שהקבינט אישר פה אחד. אחרי יותר משנה וחצי של לחימה ברצועת עזה, אחרי שלמעלה מ-400 חיילים נפלו מאז מה שצה"ל קורא "תמרון" מ-27 באוקטובר 2023, זה מוסכם וברור לגמרי שאנחנו צריכים תוכנית חדשה. זה הכרחי. אבל בדיוק בגלל זה באותה מידה הכרחי לקבל תשובה: מה חדש בתוכנית החדשה? מה נשתנה? מה הטמיע צה"ל? האם הטמיע צה"ל בתוכנית הזו את לקחי הכישלון אולי הגדול בתולדותינו? אני לא מתכוון ל-7 באוקטובר, אני מתכוון ל-8 באוקטובר והלאה – לצורת הלחימה שנכשלה, שהביאה את חיילינו שוב ושוב לאותן סמטאות בג'באליה, בבית חאנון, ללא תוחלת של ממש, ללא שינוי אסטרטגי ברצועה, ללא ניצחון. האם בתוכנית החדשה שהציג הרמטכ"ל הופקו לקחים מכך שלמרות הפער הבלתי ניתן להשוואה בכמות האש, בכוח האש, בכמות הלוחמים, באמצעי הלחימה בינינו לבין האויב העזתי, למרות כל אלו, החמאס ניצב היום עם כוח דומה לזה שהיה לו ב-6 באוקטובר – למעט הרקטות אולי, ושהוא שיקם את כל התשתיות, גייס לוחמים חדשים, פיתח שיטות פעולה מתוחכמות? האם צה"ל הטמיע את הלקחים האלו, האם הפיק לקחים? האם התוכנית היא באמת חדשה? אני חייב לומר כאן ביושר ובדאגה רבה: שמעתי היום בוועדת החוץ וביטחון הרבה הבחנות ושינויים כמותיים בתוכנית החדשה – יותר אש, יותר סד"כ, ואני חייב לומר בדאגה רבה שזה לא מספיק, זה לא יכול להספיק, וזה עלול להיות נידון לכישלון חוזר. כי ההבדל בין פשיטה לשליטה הוא לא כמותי, הוא מהותי. למה שיטת הפשיטות, אדוני היושב בראש, לא עבדה? למה היא לא הצליחה? כיוון שהתכלית המבצעית הייתה פגיעה בחמאס. ואכן פגענו ומוטטנו ופירקנו וכל המושגים הללו שבכירי צה"ל תיארו והגדירו, אבל הם לא הספיקו ולא יכלו להספיק, כי אחרי המיטוט בא השיקום. ברצועת עזה ב-7 באוקטובר היו 1.5 מיליון חמאסניקים. רובם ככולם היו חברים בחמאס, פעילים בחמאס, עובדים בחמאס, מאמינים בחמאס. גם אם יש כאלו שרצו להשתחרר מהחמאס, הם לא יכלו, ובעל כורחם הם משתפים פעולה איתו כיוון שהם נשלטים על ידי החמאס. לכן, התכלית המבצעית של פגיעה בחמאס לא הייתה, ועדיין איננה, תכלית רלוונטית – כיוון שאתה פוגע ב-100 ונולדים 200 באותו יום, שהולכים לאותה מערכת חינוך ניאו-נאצית; אתה הורג 50, ומגייסים 150 מאותן חמולות שנשלטת על ידי החמאס; אתה מחסל רקטות, ויש קלצ'ניקובים, ואתה משמיד את המטענים והם משתמשים בסכינים. לכן, שיטת הפשיטות והפגיעות שגויה. אגב, צה"ל התרגל אליה שנים ארוכות, תפיסה מוטעית של מב"ם: אין יותר איום קיומי, אין מלחמות, תם עידן המלחמות, יש רק אש מנגד, ומודיעין מנגד ולכל היותר יש מבצעים מיוחדים. אתה יודע, מבצעים מיוחדים – כמו שאמרה ועדת וינוגרד אחרי הכישלון של מלחמת לבנון השנייה, צה"ל הפך להיות חיל אוויר, מודיעין ומבצעים מיוחדים.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה.
עמית הלוי (הליכוד):
אני מסיים בזה. מכובדי אדוני היושב-ראש ומכובדי הרמטכ"ל, מלחמה אי-אפשר לעשות מנגד. במלחמה הזאת עם הטרור אין הכרעה מנגד, אין ניצחון מנגד. הכרעה וניצחון לא אפשריים בלי שליטה מלאה. ולכן אם יש שינוי בתוכנית החדשה, והכרחי שיהיה, הוא צריך לבוא לידי ביטוי קודם כול בתכלית. והתכלית צריכה להיות שליטה מלאה ברצועת עזה; אחרת אנחנו נחזור ללופ האין-סופי של כיסוח דשא שהשורשים שלו עמוקים וחזקים ולכן הוא צומח מחדש. ובשביל לשלוט צריך לרצות לשלוט, לרצות לקחת אחריות, לא לפחד, להשתחרר מהמחלה הגלותית של תלותיות - -
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה.
עמית הלוי (הליכוד):
- - שהפריץ יחליט, שהקיסר יחליט. התרגלנו לזה אלפיים שנה, אנחנו כאן היום, כאן בארץ ישראל - -
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה.
עמית הלוי (הליכוד):
- - זה לב המהפכה הציונית. אדוני היושב-ראש, אנחנו אחראים, אנחנו צריכים לשלוט שליטה מלאה עד שננקה את הזוהמה החמאסית ממרחבי המולדת שלנו. תודה רבה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. לימור, את לא רוצה לסכם? שר לא מסכם, נעבור להצבעה. נעבור להצבעה על הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 27) (שינוי ברירת המחדל לעניין הרשאה לשאת ולהחזיק כלי ירייה המשמש לשירותי שמירה), התשפ"ה–2025, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 40 נגד – 6 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 27) (שינוי ברירת המחדל לעניין הרשאה לשאת ולהחזיק כלי ירייה המשמש לשירותי שמירה), התשפ"ה–2025, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה.
היו"ר ניסים ואטורי:
בעד – 40, מתנגדים – שישה, נמנע – אחד, נוכחים – שבעה. אני קובע כי הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 27) (שינוי ברירת המחדל לעניין הרשאה לשאת ולהחזיק כלי ירייה המשמש לשירותי שמירה), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה ראשונה, ותחזור לדיון בוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית.
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1857).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר ניסים ואטורי:
חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 133 – הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025, לקריאה הראשונה. אני מזמין את שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין להציג את הצעת החוק. עשר דקות לרשותך, בבקשה.
שר המשפטים יריב לוין:
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, הצעת החוק מבקשת להאריך בשלוש שנים נוספות את תוקפה של הוראת השעה שנקבעה בתיקון מס' 133 לחוק העונשין. בהוראת שעה זו, שנקבעה תחילה לשנתיים, הוארכה תקופת המאסר המרבית שלגביה מוסמך בית המשפט לקבוע כי הנידון ירצה אותה בעבודות שירות משישה חודשים לתשעה חודשים. במסגרת הוראת השעה נקבע שתותאם תוכנית ליווי ושיקום על ידי קצין מבחן למי שנגזרו עליו עבודות שירות לתקופה העולה על שישה חודשים. ונקבע מנגנון לקיצור תקופת עבודות השירות לעובד שירות כזה שעמד בחובותיו כנדרש. הוראת השעה נחקקה בעקבות החלטת הממשלה 3595, ובהמשך להמלצות הוועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים בראשות שופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר, שבהן הוצע להרחיב את השימוש בענישה בקהילה כתחליף לעונשי מאסר קצרים, תוך שמירה על הלימה בין חומרת העבירה לעונש שיוטל על העבריין. התקופה המרבית לריצוי עונש של עבודות שירות היא חלק משורת צעדים שמקדמת המדינה לצמצום הכליאה לתקופות מאסר קצרות. השאלה אם הארכת תקופת עבודות השירות מעבר לשישה חודשים היא אמצעי מתאים לשם השגת מטרות אלה מצריכה בחינה ומחקר. לכן, תקופת הפעלתה של הוראת השעה לוותה עד כה במחקר אשר נועד לבחון את השפעתו של תיקון זה, האם הוא משיג את התכלית של צמצום השימוש במאסרים קצרים. בשנת 2021 הוארך תוקפה של הוראת השעה בשנתיים נוספות, מאחר שהמחקר המלווה עוד לא הושלם באותה עת בשל השפעתה של התפרצות מגפת הקורונה על ההליכים הפליליים בתקופה זו, דבר שהקשה על גיבוש תמונת מצב ברורה בנוגע להשפעת הוראת השעה ולאופן השימוש בה על ידי בית המשפט. בשנת 2023 הוארכה הוראת השעה בשנתיים נוספות, לאחר שעורכי המחקר מצאו כי המגמה שנצפתה לאורך כל תקופת הוראת השעה בכל הנוגע לשאלת אופן השימוש בעונש זה אינה עקבית, ועל כן לא ניתן היה להסיק מסקנות ברורות באשר להשפעתה על השימוש במאסרים קצרים, וכי על מנת לגבש מסקנות ברורות יותר יש צורך בהמשך המעקב אחר המגמות בענישה בהקשר זה. המחקר המלווה הושלם, והוא העלה ממצאים שהם, צריך לומר, בעייתיים במידה לא מבוטלת. הוא העלה שבשנתיים שלאחר חקיקת הוראת השעה ניכרה מגמה של החמרת ענישה. כלומר הטלה של עונשי עבודות שירות ממושכים יותר על נאשמים שקודם לכן ריצו עונש כזה תקופה של שישה חודשים. בשנה השלישית להפעלת הוראת השעה חל היפוך מגמה, ונראה כי עונשי עבודות השירות לתקופות שבין שישה עד תשעה חודשים אכן מחליפים במידה מסוימת עונשי מאסר בפועל בין כותלי הכלא, בהתאם למטרות התיקון. המחקר העלה כי המגמה הזו נמשכת. עוד נמצא כי לאחר חקיקת הוראת השעה חלו שינויים בפרופיל עובדי השירות ובסוגי העבירות שבגינן הוטלו עונשי מאסר בעבודות שירות, כך שאוכלוסיות שנידונו בעבר למאסר מאחורי סורג ובריח נידונות כעת גם לעבודות שירות. המחקר העלה גם כי האפשרות לקיצור תקופת עבודות השירות משפיעה באופן משמעותי על השלמת נשיאת העונש במועד. לאור כל הנתונים האלה קשה, אדוני היושב-ראש, לקבוע באופן חד-משמעי אם נכון להפוך את ההוראה לקבועה או לעשות בה תיקון מסוים והתאמות אחרות. מצד שני יש בהחלט חשש שאם אנחנו לא נמשיך את התהליך של הוראת השעה הזו, אנחנו נגיע למצב שבו הרבה אנשים שיכולים להיות נידונים לעבודות שירות ימצאו את עצמם במאסר – דבר שמעבר להשלכות אחרות שלו הוא בעייתי בפרט בתקופה הזו, שבה כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל יש לנו מספר עצום של כלואים ועומס עצום על מערך הכליאה כולו. ולכן כאיזושהי דרך ביניים, בחוסר הוודאות שאנחנו נמצאים בו כרגע, מוצע להאריך את הוראת השעה לתקופה של שלוש שנים נוספות בטרם תתקבל החלטה באשר להסדר הקבע, מתוך תקווה שהמשך המחקר יצייר תמונה מדויקת וברורה, ואפשר יהיה באמת לקבל החלטה סופית בעניין הזה לכאן או לכאן ולהגיע להוראת חוק גבוהה ומדויקת. לפיכך אני מבקש את תמיכת הכנסת בהצעת החוק בקריאה הראשונה, כאמור בשלב הזה כהארכה של הוראת השעה. תודה רבה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תודה רבה. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, לפני כחודש הודיעה ממשלת ישראל לבג"ץ שהמשך כהונתו של רונן בר כראש השב"כ מהווה סכנת נפשות לכולנו. אני מצטטת את הממשלה: "כל יום או לילה נוספים" – נאמר בהודעת המדינה – "עלולים לפגוע פגיעה בלתי הפיכה בביטחון המדינה ובשלום אזרחיה וחייליה". המדינה ניסתה להמחיש בכל מיני מילים חריפות את מידת הדחיפות שיש להקנות לפיטורים המיידיים של ראש השב"כ. מאז חלפו כמה שבועות, לדעתי חודש וחצי, חלק מאיתנו אפילו שרד את השבועות האלה כדי לספר, ואז רונן בר הודיע על ההתפטרות שלו ב-15 ביוני, כחלק ממימוש האחריות שלו למחדל 7 באוקטובר. יש כאלה שלוקחים אחריות, יש כאלה שלא יודעים מה זה אחריות, יש כאלה שאומרים שיש אחראי אבל לא אשם, יש אשם אבל לא אחראי. רונן בר אמר שיתפטר. מה עשתה הממשלה? במקום לדרוש שיפטרו אותו כאן ועכשיו כי הרי הסכנה היא ברורה ומיידית, היא ביטלה ואמרה: אין בעיה, נחכה ל-15 ביוני, אין דחיפות, מה יש למהר, קחו את הזמן. בעצם, בהחלטה הזאת הוכיחה הממשלה כמה העתירות נגד הפיטורים היו מוצדקות. אני מאוד מקווה שבג"ץ לא ילך ל"מודה ועוזב" וכל הדברים האלה, אלא יקבע פסק דין ברור שמגדיר את היחסים בין ראש הממשלה לראש שב"כ – שראש שב"כ זה לא משרת אמון, שהוא חייב להיות נאמן לממלכה ולא למלך ושהוא חייב לפעול לפי החוק. ואת הדבר הכי חשוב צריך להגדיר בג"ץ – שאין אפשרות לפטר אותו בלי נימוקים מסודרים וענייניים, שימוע מסודר והליך תקין בוועדה למינויים בכירים. אני רוצה גם להזכיר שהוגשו שני תצהירים לבג"ץ, אחד של ראש השב"כ ואחד של ראש הממשלה, ובבחירה בין שני התצהירים, בין ראש השב"כ – שהיה לוחם וקצין בסיירת מטכ"ל, עבר את כל התפקידים בשב"כ, גדל בשב"כ, בארגון שהאמינות שלו היא מעל הכול – אל מול התצהיר של נתניהו, שכבר הוכח כמה פעמים שהוא שקרן, הוא אפילו אמר בשבוע שעבר שהדס קליין משקרת, אפילו בצלאל אמר עליו שהוא שקרן בן שקרן, בעצם אני לא יודעת אם יש בן אדם אחד שלא אמר שהוא שקרן – בבחירה בין שני התצהירים, בין ראש השב"כ לנתניהו, ברור לי למי אני מאמינה. תודה.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
גם אני. מצטרפת.
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח.
קריאה:
- - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
אין לי ספק שאתה מאמין לראש הממשלה.
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת חנוך מלביצקי – אינו נוכח. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. רשימת הדוברים סגורה.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אלוהים יודע למה - - -
אופיר כץ (הליכוד):
לפי העובדות שהציגו ראינו מי אמר מה. כתוב מה הוא אמר.
מירב בן ארי (יש עתיד):
איך אמרו עליו? משקר כמו שהוא נושם. כל דבר שהוא אומר הוא שקר.
אופיר כץ (הליכוד):
זה כתוב איך שהוא אמר שהחמאס רוצה שקט וכלכלה - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
כל היום הוא משקר, אתה כבר לא יודע.
רון כץ (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב בראש, חבריי - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
שמע, רגע. תתנהג יפה למה אימא שלי צופה בנו. היא חוגגת גבורות היום ולא הספקתי לחגוג איתה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
מזל טוב.
היו"ר ניסים ואטורי:
אמרתי לה: תסתכלי במסך. באמת, החבר'ה פה טובים.
רון כץ (יש עתיד):
מזל טוב. איך קוראים לה?
היו"ר ניסים ואטורי:
תקווה ואטורי.
רון כץ (יש עתיד):
תקווה. אז קודם כול, הרבה מזל טוב לתקווה, עד מאה כעשרים.
היו"ר ניסים ואטורי:
ונדחה את המסיבה למחר, בעזרת השם, אם נסיים מוקדם פה. אתה יודע, לך תדע.
רון כץ (יש עתיד):
מוקדם זה עניין יחסי.
היו"ר ניסים ואטורי:
כן. אתה יודע, 22:00 זה גם מוקדם אצלנו היום.
רון כץ (יש עתיד):
יש גילים שישנים פחות, אז אין בעיה. אז קודם כול, הרבה מזל טוב. חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב בראש, בראש ובראשונה אני רוצה לברך את סגן השר החדש לענייני בינה מלאכותית.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
שמענו את זה כבר.
צגה מלקו (הליכוד):
לא נמאס לכם?
קריאות:
- - -
רון כץ (יש עתיד):
למה אתם כאלה ציניים? אני רציתי לברך אותו באמת. למה אתם ישר צוחקים?
צגה מלקו (הליכוד):
כי אתם - - -
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
- - - זה יותר מעניין.
רון כץ (יש עתיד):
קטי, שתדעי שזה הנושא שאני עוסק בו, ורציתי לומר שעכשיו יהיה עם מי לעבוד.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
נשמה, אתה דיברת היום כל כך יפה בוועדת החינוך על כל - - -
צגה מלקו (הליכוד):
- - -
רון כץ (יש עתיד):
סך הכול בירכתי את אלמוג.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
עדיף שתדבר על זה - - -
רון כץ (יש עתיד):
אני אעשה את זה ממש במשפט. אני רוצה - - -
קריאות:
- - -
רון כץ (יש עתיד):
אני יודע שזה מצחיק אבל באמת התכוונתי לאחל לו הצלחה, באמת, אמיתי.
מירב בן ארי (יש עתיד):
זה בכלל לא משנה אם זה אלמוג כהן או קטי שטרית או ניסים ואטורי. הרעיון - - -
רון כץ (יש עתיד):
או כל אחד אחר. או כל אחד אחר. הרעיון - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
תגידי, את חייבת כל משפט להגיד את השם שלי? מה הקשר שלי, תגידי לי.
מירב בן ארי (יש עתיד):
- - -
היו"ר ניסים ואטורי:
אמרו לי בהתחלה, אתה רוצה סגן שר? אמרתי, לא רוצה.
רון כץ (יש עתיד):
באמת לא רצית?
היו"ר ניסים ואטורי:
למה?
מירב בן ארי (יש עתיד):
לא הזכרתי את השם שלך לדעתי - - -
אושר שקלים (הליכוד):
ד"ש מרינאוי זועבי.
קריאות:
- - -
היו"ר ניסים ואטורי:
רגע. לעצור את הזמן? לעצור?
רון כץ (יש עתיד):
כן. זה לא - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
האופוזיציה מפריעים לך, אני לא עוצר.
רון כץ (יש עתיד):
זה גם קואליציה, זה שני הצדדים.
היו"ר ניסים ואטורי:
אז עצרתי.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
אני מפרגנת, היה לך נאום סוף הדרך היום בוועדת החינוך.
רון כץ (יש עתיד):
תודה. יצא מהלב, קטי.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
נכון או לא?
אושר שקלים (הליכוד):
ד"ש משנגחאי מרינאוי זועבי.
רון כץ (יש עתיד):
מי?
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
תאמין לי, הציבור יעריך את זה יותר שאנחנו - - -
רון כץ (יש עתיד):
תשמעו, אני חייב להגיד לכם, תראו איזו מהומה נהייתה פה מזה שסך הכול אמרתי בהצלחה. לא אמרתי עוד כלום, לא אמרתי מילה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
כי זה מינוי פתטי של ממשלה פתטית. מה לעשות.
רון כץ (יש עתיד):
ברור. אבל הקטע זה שאפילו לא הייתי צריך להגיד את זה.
היו"ר ניסים ואטורי:
בבקשה, הזמן רץ.
רון כץ (יש עתיד):
לפני דקה הייתי פה בשולחן שלנו, של הנהלת הסיעה, והתייעצתי עם נטע ושפרית, ואמרתי: אני לא יודע מה להגיד על המינוי הזה, כי מצד אחד יש לנו שרה לענייני מדע וטכנולוגיה וזה המנדט שלה, ועכשיו שמו את אלמוג כהן. הוא מקבל משכורת כבר חודשיים מכסף שגם ככה אין לציבור, ואמרו לו: בוא תהיה אחראי לתחום שאתה לא מבין בו כלום, קח עוד שכר בשביל שנוכל להצדיק. ואפילו לא הייתי צריך להגיד מילה בשביל ששני הצדדים של הבית יגחכו על המינוי הזה. ובאמת, אני חייב לומר משהו.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):
אלמוג ציין שהוא מוזמן - - -
רון כץ (יש עתיד):
אלמוג ו-ChatGPT ביחד צריכים לעמוד פה ולהגיד: אנחנו לא רוצים את זה, לא רוצים את זה. כי הוא אמור להתעסק בדברים אחרים, הוא אמור להתעסק במה שהוא הבטיח שהוא יתעסק בו: בפריפריה, בנגב, בביטחון, במלא דברים. אבל הדבר האחרון שהוא אמור להתעסק בו זה בינה מלאכותית. ועכשיו אני מסיים את הנושא הזה, כי זה ביזיון, זאת ממשלה ביזיונית שמבזבזת כספים במדינת ישראל בזמן מלחמה. אנחנו הולכים לשלם מאות מיליוני שקלים, אם לא מיליארדי שקלים, על הביטחון של אזרחי מדינת ישראל. הוציאו עשרות אלפי צווי מילואים לתקופה בלתי ידועה, זה הולך לעלות לנו מיליארדים, וממנים פה שרים סתם, בזמן שיש שרה שזה בדיוק מה שהיא עושה. אבל אני רוצה לדבר על נושא אחר לגמרי. אני רוצה לדבר רגע על המשבר בגני הילדים ובמוסדות החינוך. היום במדינת ישראל הורים צעירים קמים בבוקר והדבר הראשון שהם עושים זה פותחים את הווטסאפ שלהם לראות אם יש להם גן או בית ספר. זה המצב שהורים הגיעו אליו במדינת ישראל, והם הגיעו לכך כי אין לנו מי שמנהל את החינוך במדינת ישראל, כי החינוך במדינת ישראל הוא מלפני 3,000 שנה ואף אחד לא דואג להם. אז רגע לפני שאתם ממנים את אלמוג כהן לשר לענייני בינה מלאכותית בזמן שיש שרה לענייני בינה מלאכותית, תעבירו כסף למורים, תעבירו כסף לגננות. תנו כסף למי שמחנך את דור העתיד של מדינת ישראל לפני שאתם מעבירים כספים ל-38 שרים ולחמישה סגני שרים, ואלוהים יודע לעוד כמה תפקידים מיותרים. אם יש דבר אחד שמדינת ישראל צריכה להעביר לו כסף, לפני הכול, זה למילואימניקים שלנו ולמורות ולגננות שהולכות ללמד את דור העתיד. תודה רבה, אדוני, ומזל טוב לתקווה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. תקווה, כן. תודה רבה. לא הפרעתי לך כי אשתי גננת, אבל זה לא עניין אישי, אתה יודע.
רון כץ (יש עתיד):
אז, הינה, אתה רואה - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת. חבר הכנסת נאור שירי. הרשימה סגורה, נכון?
נאור שירי (יש עתיד):
כן. אמרת. מי ישמע כמה קופצים לדבר יש - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
לא, אני רוצה להשאיר לך זמן ספייר.
נאור שירי (יש עתיד):
לא, הכול טוב.
היו"ר ניסים ואטורי:
מה זה קופצים. אתה יודע, לפעמים יש פה סחף פתאום.
נאור שירי (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, הבנתי שאתם לא רוצים שנדבר על אלמוג כהן, אז אני בכל זאת אדבר על אלמוג כהן.
אביחי אברהם בוארון (הליכוד):
לא, לא - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
מה זה, יום אלמוג כהן היום?
נאור שירי (יש עתיד):
אני מצטער, זה פשוט too good to be true, באמת. מילא, אם היו ממנים אותו באמת סגן שר לענייני AI – נושא שולי לחלוטין במדינת ישראל, ובכלל בעולם, זה באמת לא ישפיע על המשק הישראלי, על הכלכלה הישראלית, על החברה הישראלית, על איך שאנחנו נראים, נושא שולי – בואו נשים סגן שר שעוסק בזה. עכשיו מתברר שהוא לא סגן שר שממונה על התחום, הוא סגן שר שמוזמן לפגישות שמתעסקות ב-AI. תגידו, כאילו מישהו יושב ואומר: בואו נעשה דחקה היום בכנסת כדי שנדבר שישה-שבעה נאומים על שטויות, בוא נגיד להם שהוא ממונה על תחום ה-AI. יש הטוענים שזה צחוק; אני אומר לכם שזה דבר מאוד רציני. ככה אתם מנהלים את המדינה. AI הולך לשנות את כל העולם. הוא כבר משנה את כל העולם. מדינת ישראל צריכה להיערך לזה ברמה ממשלתית – תשתיות, יישום, חברה, רגולציה, אלף ואחד דברים. במדינה מתוקנת הייתה ועדה ממשלתית בראשות ראש הממשלה מינימום, שמתעסקת בזה. אתם לא מבינים כמה אנחנו מפגרים מאחור. וזו מדינת ישראל, עלק אומת הסטרטאפ. בסייבר אנחנו חזקים, ב-AI אנחנו לא קיימים בכלל מבחינת שום דבר – לא תשתית, לא תשתית רגולטורית, כלום. ואז בא עושה הדחקה הלאומי, שלפני שבוע חצי – אני רוצה להזכיר לכם, חבריי חברי הכנסת – נכנס לאוהל של משפחות שנפגעו מהנובה – ביבי ראש ממשלת ישראל – ואמר להם שהוא ממנה את אלמוג כהן, שהתמנה לאחרונה לסגן שר במשרד ראש הממשלה, שהוא יטפל בזה, הוא יטפל בנפגעי הנובה. לנפגעי הנובה, ובכלל לדרום, מיניתם ועדה ציבורית, שהגישה לכם את המסקנות. נכון, שר העבודה? נכון שמינו ועדה ציבורית? אז יושב ראש הממשלה, וליטרלי משקר למשפחות. הוא אומר להם שהוא יטפל בזה – הוא לא יטפל בזה. מיניתם כבר את הוועדה שהגישה את המסקנות. שמתם שם מיליארד שקל, 239 מיליון במיוחד לאופקים משם. עכשיו, שיקרת להם, ואז אתה בא ומריץ דחקה על הציבור הישראלי, כי בוא נדבר על AI עכשיו ונעשה צחוקים עם אלמוג. מה הוא קשור לזה? מה הוא קשור, זה שחס וחלילה לא רצה להיות סגן שר? מה פתאום הוא בא לעבוד, הוא בא להראות נוכחות? זה פשוט ביזיון. ככה מדינת ישראל מתנהלת, ככה אנחנו נראים בעולם, שמי שממונה על התחום של אינטליגנציה מלאכותית במדינת ישראל הוא סגן השר אלמוג כהן. ככה אנחנו ניראה, זה דור העתיד שלנו. ולאף אחד זה לא מפריע, כי זה הכול משחקים פה במחאת הסרדינים, בשולחן הממשלה. ככה אנחנו נראים. וזה לא משנה, כי אתם אומרים: זה פוליטי. זה לא פוליטי. אנחנו 15 שנה בעיכוב באירוע הזה. תהיו בריאים, מה אני אגיד לכם.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת משה טור פז – אינו נוכח; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – מוותרת; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
זה לא חדש. יש ערוץ מסוים שכל המשרדים, במיוחד שר התקשורת, עובדים כדי לתת לו הטבות. אני רוצה רגע אחד קצר ממש – כמה תרעלה יש בערוץ 14. וזה כבר מוגזם. הגינוי צריך לבוא מכם, לא מאיתנו. אם יושב ידידיה מאיר ואומר שהמקום הקדוש לשמאלנים זה שדה התעופה – כולם טסים, גם שמאלנים וגם ימנים. אני מבינה שזה משעשע אותך, קטי, אבל זה לא מצחיק. אני באמת רצינית. זה לא מצחיק.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
זה לא חשוב מה שאת אומרת - - -
יסמין פרידמן (יש עתיד):
לא חשוב? אז אולי זה יהיה לך חשוב.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
לא, לא. זה לא חשוב. תגידי, את יכולה להתייחס לפינת הטרלול שעושים על חברי הכנסת מהימין בערוץ 13?
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אני אמשיך.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
זה נשמע נורמלי? פינת טרלול. מה את אומרת, עשו על מישהו מכם? לא עשו על אף אחד מכם. אז אל תטיפי לנו, בסדר?
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אני לא ראיתי את זה, אבל אם יש משהו שאת רוצה שאני אתייחס אליו, בבקשה. עכשיו אני רוצה להמשיך.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
בערוץ 14, סוף-סוף יש ערוץ אחד - - -
יסמין פרידמן (יש עתיד):
רגע, זה הזמן שלי.
היו"ר ניסים ואטורי:
עצרתי.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
את פנית אליי.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
סוף-סוף יש - - -
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
את פנית אליי. סוף-סוף יש ערוץ נורמלי במדינה הזאת.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אני ביקשתי ממנו לעצור את הזמן. את יכולה לדבר, את יכולה להמשיך לצעוק.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
נורמלי במדינה הזאת.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אני רוצה להקריא לך כמה זה נורמלי.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
הערוצים האלה הם האופוזיציה במדינת ישראל.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
טוב.
גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):
קטי, תני שנייה. משפט. תעצור לה את הזמן. יסמין, בערוץ 13 הכניסו אותי למצעד הטרלול כי סיפרתי שאלוף בדימוס גדי שמני תקף אותי. שני עובדים שלי נתנו עדות על זה שאם הם לא היו חוצצים ביני לבינו, היו שם מכות. זה היה אירוע אלים. את הקורבן, האישה, הכניסו למצעד הטרלול, ואת הגבר – לכיסא הכבוד של יפי הבלורית והתואר.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
ואת מרגישה שזה שוויוני? את מרגישה שזה מה שקורה?
גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):
- - -
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. אני ממשיך את הזמן.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
גלית, אני ואת יודעות לדבר על הדברים אחר כך.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
יסמין, מספרים לך עובדות. יסמין, מספרים עובדות. את ואני עושות חוקים ביחד, הם לא יראו את זה. הם לא יראו את זה. את יודעת מה הם יראו?
אושר שקלים (הליכוד):
אבל אם זה היה הפוך, אז כן.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אני יכולה להמשיך?
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
אם זה היה הפוך, תאמיני לי, אני הייתי מגינה עליכם. אבל אתן לא פוצות פה, לא אומרות מילה על מה שעושים - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
דרך אגב, גם אני מופיע שם הרבה. עכשיו העליתם להם את הרייטינג באלפי מונים. יש שני אנשים שצופים בהם. לערוץ הכנסת יש יותר רייטינג, אתם סתם מעלים להם.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
ביחד. לא, לא העלינו את הרייטינג. הערוץ הזה הוא ערוץ בזוי. הוא ערוץ בזוי, הוא ערוץ שמנסה לגרום לשינוי תודעה של הציבור על חברות הכנסת – חברות הכנסת הן מטורללות. בושה וחרפה. מדברים על ערוץ 14? שידברו קודם כול על ערוץ 13, עם פינות הטרלול שלו.
היו"ר ניסים ואטורי:
קטי, תודה רבה.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
ועוד מי המטרלל? מספר אחת במדינה.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
זהו? יופי. בן כספית שיתף את פייק ריפורטר, ואני רוצה להתייחס לזה פה. ב-28 באפריל ראש הממשלה שיתף קטע נגד השב"כ מתוכנית של ריקלין בערוץ 14. אבל אני רוצה להגיד לכם את מי הוא שיתף, באמת, זה חשוב. המרואיין של ריקלין, קוראים לו מרדכי דוד. אם השם מוכר לכם, זה כי הוא מנהיג קבוצת צעירים שזכתה לשם "הבן-גביריסטים", שמהלכת אימים באופן קבוע על מפגינים. דוד נחשב מקורב לשר בן גביר, מגייס באמצעות הרשת צעירים להתעמת עם מפגינים; בתקופת הקורונה היה שותף למהומות בבני ברק, הורשע בניסיון הצתת אוטובוס ופרץ לכלוב התנינים בספארי. אין טרלול יותר גדול מזה. דוד הגיע לאולפן כדי לתקוף את השב"כ. זה שפרץ לכלוב תנינים, שרף אוטובוס – הוא תוקף את השב"כ. באמת, השוואה מטורפת. והוא הגיע עם הקלטה בין איש שב"כ למיכאל. מיכאל הוא מיכאל איסחקוב, תושב רמלה, נעצר כמה פעמים בעבר, בין היתר לאחר שקרא לטבוח במפגינים. ואם השם הזה מוכר לכם, זה כי הוא הורחק מירושלים לאחר שאיים על משתתפי מצעד הגאווה בירושלים. במאי 2023 פרסם איסחקוב כרזה של תנועת להב"ה הקוראת להפגין נגד מצעד התועבה, ומתחת להזמנה כתב: יום חמישי הקטלני בירושלים. יצחק, דמות מרכזית בקבוצת טלגרם של פעילי ימין קיצוניים, פועל תחת הכינוי – לא משנה, הוא מזדהה ככהניסט, מתעב במיוחד את הקהילה הגאה, את השמאל ואת השב"כ. אלה קורות החיים שלו. הוא קורא לעצמו "אחים לצדק".
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
כל זה, את השיט הזה, ראש הממשלה מפרסם ברשתות שלו. את שני הליצנים העבריינים האלה. כמה נמוך עוד נרד? אלוהים יודע.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה. חברת הכנסת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, בבקשה.
גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. את הנאום הראשון שלי במושב הזה אני רוצה להקדיש לקדוש ברוך הוא. אם לצטט את המילים המופלאות של שולי רנד: ריבונו של עולם, אם לדבר גלויות, לפעמים אין לנו כוח בעולמך להיות. ואם אני ממשיכה בדיבור גלוי, אבא, מולך, אני רוצה לספר לך על משבר אמוני שהיה לי מולך. זה קרה כשאחת מניצולות הטבח סיפרה על איך שהיא שכבה בזמן הטבח מתחת לגלגלי מכונית, התחבאה, ושמעה בחורה אחרת, בערך בגילה, נאנסת וצורחת. ואז הצרחות מפסיקות, ואז נאנסת שוב על ידי מחבל נוח'בה אחר וצורחת. ואז זה מפסיק, ואז עוד אחד, ועוד אחד. והיא כל הזמן שוכבת מטר ממנה ושומעת את הצרחות שלה. בסוף היא שמעה אותם מציתים אותה חיים, שורפים אותה באש, וצרחות הגיהינום שיצאו לבחורה האומללה הזאת – אחרי כמה וכמה מקרי אונס, בסוף להישרף בעודה חיים. כששמעתי את העדות הזאת, אבא, שאלתי את עצמי איך יכול להיות שאתה חסין לכאב הזה? אני לא חושבת שיש יהודי בישראל או בעולם שלא שאל את עצמו בשנה וחצי האחרונות איך יכול להיות שאתה נותן לכאב הזה להמשיך ולהמשיך, כי לפעמים, אבא, זה מפחיד אותי כמה אפשר לאהוב אותך. הלב שלי מתכווץ מרוב אהבה אליך. אבל לפעמים, לפעמים קשה נורא לאהוב אותך מרוב שאתה מפחיד. ובתוך משבר האמונה הזה שמעתי הרצאה של הרב המופלא, הרב מאניס פרידמן. והרב מאניס פרידמן בעצם אמר: אנחנו שואלים את השאלה הלא-נכונה. זה אף פעם לא מה הוא צריך לעשות למעננו: תושיע, תגאל, תציל, תשמור; השאלה האמיתית היא מה אנחנו צריכים לעשות למענו. הוא ברא את העולם הזה, הוא ברא אותנו, הוא רוצה מאיתנו. אנחנו בשליחות שלו. הדבר הראשון שהקדוש ברוך הוא רוצה מאיתנו זה שפשוט נפתח לו את הדלת. שנפתח לו את הדלת ונראה את השמירה, ונראה את ההשגחה הפרטית, ונראה את הנס הגלוי שאנחנו, שנהיה בהודיה. ולכן אני פותחת היום את הדלת בכנסת ישראל, תשפ"ה, וקוראת תפילה שנכתבה בכנסת הגדולה לפני אלפי שנים בשם כל יהודי ויהודי במדינת ישראל ובגולה: "נשמת כל חי תברך את שמך, ה' אלוהינו, ורוח כל בשר תפאר ותרומם זכרך, מלכנו תמיד. מן העולם ועד העולם אתה אל, ומבלעדיך אין לנו מלך גואל ומושיע, פודה ומציל ועונה ומרחם בכל עת צרה וצוקה. אין לנו מלך עוזר וסומך אלא אתה". אבא יקר ואהוב, אנחנו צריכים אותך יותר מתמיד. תודה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בסופ"ש האחרון, על רקע הגברת הלחימה בעזה, ממשלת ישראל שלחה עשרות אלפי צווי 8. עוד גיוס ועוד גיוס ועוד סבב. אותם אנשים שוב עוזבים את הבית, את המשפחה, הילדים, את העבודה, ויוצאים להגן על כולנו. אותם אנשים מדהימים נקראים לדגל, עולים על מדים ומסכנים את עצמם בשבילנו. בזמן שזה קורה, ממשלת 7 באוקטובר דוהרת לחוקק חוק השתמטות במסווה של חוק גיוס. אני רוצה להביא לכם נתון, ברשותך, אדוני היושב-ראש: 18,915 צווים, כמעט 19,000 צווים נשלחו לצעירים חרדים מהמגזר החרדי, ומתוכם רק 232 התגייסו – מתוך 19,232. וזאת רק בשנה וחצי האחרונות. ובינתיים חיילי המילואים שלנו נשחקים, אלפי לוחמים חסרים לצה"ל כדי לעמוד במשימות, ואתם יודעים את זה. אתם חייבים להבין, הציבור היצרני והעובד פשוט קורס תחת הנטל. אלה שמתגייסים, עובדים, משלמים מיסים, נושאים על הגב את כל המדינה, מרגישים שלא סופרים אותם, מרגישים פשוט אזרחים סוג ב'. הגיע הזמן לשינוי. חוק הגיוס קיים, אבל שנים על גבי שנים הממשלה לא מתכננת ולא מתכוונת לאכוף את ההשתמטות. להפך. רוצים עכשיו לקבע את המצב. תבינו, אם לא יהיה שוויון, לא תהיה מדינה. המדינה פשוט לא תהיה. לא ייתכן שאחרי למעלה משנה וחצי של מלחמה ועדיין מוחזקים חטופים ברצועת עזה, ישנו ציבור ענק במדינת ישראל שאיננו מוכן להירתם ולהתגייס. מדינת ישראל כולה תלויה בכוחות הביטחון. כשהביטחון חזק, עתיד המדינה מובטח. כשהמדינה מאפשרת השתמטות המונית, עתידה בסכנה, עתידה של המדינה שלנו. וזה עניין של מוסר בסיסי, של ערכים יהודיים. ומה יכול להיות יותר יהודי מלהתגייס לצבא ולהגן על העם? הפסיקו לדבר על אחדות כשחצי מהמדינה נלחמת והחצי השני מקבל פטורים והטבות. במשמרת שלנו, מי שלא יתגייס – לא יקבל שקל מהמדינה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב.
קריאה:
טלי - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
לא. רגע. לא. לא אמרתי. אבל עליזה בראשי, אני אגיד לך למה אני עולה. גברתי המנהלת, אני רוצה להבהיר לך למה אין לי שום כוונה - -
היו"ר ניסים ואטורי:
שלוש דקות לרשותך.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - למה אין לי שום כוונה שחוק פיצול משרת היועמ"ש, שהגה גדעון סער, לא יעלה ביום רביעי להצבעה. ולא בגלל הקבוצה החרדית, בסדר? ראשית, אני פונה לשר המשפטים ושואלת אותו איך חוק שעד לפני דקה הוא לא תמך בו ואמר שהוא גרוע, הפך להיות חוק כזה שמעבירים אותו בוועדת השרים. עכשיו, זה לא שלא הגיוני, נגיד, לפצל את משרת היועמ"ש. אולי זה הגיוני. אבל איך הגיוני, אדון גדעון סער, שאתה הולך לתת כוח עודף, הזוי – לא ליועץ משפטי לממשלה, לפתוח בחקירה נגד חברי כנסת ושרים, אלא לשלושה אנשים: שופט בית המשפט העליון בדימוס – זו ועדה של שלושה, תחזיקו את הכיסא – יועץ משפטי לממשלה בדימוס ועוד נציג שתבחר הסנגורית הציבורית. במקום איש אחד שרודף אותנו ועושה שימוש לרעה בכוח השררה, אבל ששייך למשרד המשפטים, הולכת להיות ועדה חיצונית שתבחר ותדון בדבר הזה. לא יותר הגיוני, אדון גדעון סער, שתתמוך בהצעה שלי, שלא תמכת בה, שאם רוצים לפתוח בחקירה נגד חבר הכנסת, וזה גם חל על שרים לפי חוק החסינות, הכנסת תחליט אם זה במסגרת או למען מילוי תפקיד? זה מאוד פשוט, תחזירו לנו את העוצמה שלנו. ופה אני פונה לשר המשפטים. אני מציעה, באמת, עם כל הכבוד, לאפשר לממשלה תמונות ניצחון. זו לא מילה גסה, בסדר? לדון בפיצול משרת היועמ"ש באמת ממש בהול ודחוף, כדי לספק ולאפשר למיארה, זאת שאתה לא מפטר, להוציא שוב אמירה נגד ראש הממשלה? שוב לצאת נגד ראש ממשלה, שכל פעם שהוא רק שומע את המילה "מיארה", הוא יוצא מהדיונים ושומר על הסכם ניגוד העניינים שלו מכל משמר, אבל שוב מיארה תוציא כותרת שמשחירה את ראש הממשלה, שכל הרעיון של החוק הזה נועד כדי שראש הממשלה, מישהו יתערב בתיק שלו? באמת. יש לנו חובה, אדוני שר המשפטים, לשמור על חוסנה של הממשלה. וחוסנה של הממשלה, המשמעות היא לספק תמונות ניצחון. לספק תמונות ניצחון זה לדוגמה, אדוני, שכשמוציאים אותי בכוח מבג"ץ ופוגעים ברגל גסה בחסינות שלי – כי סעיף 9 לחוק החסינות קובע שלא ניתן להרחיק חבר כנסת מכל מקום שהוא לא רשות יחיד, אלא אם כן יש סכנה בפגיעה בסוד צבאי או בביטחון המדינה – וכשאני פונה אליך אחרי שמוציאים אותי מבג"ץ, בבריונות שאין לתאר, בריונות – וזה לא רק להוציא אותי, הוציאו בעצם את כל אנשי הימין; פניתי אליך, אדוני, לעשות שימוש בסמכות שלך להגיש קובלנה משמעתית נגד השופט, וזה רק בסמכות שלך, נגד יצחק עמית. למה לא הגשת? למה? לשופטים מותר הכול? אתמול בוועדת השרים עלתה הצעת החוק שלי פעם שנייה, דחית פעם שנייה. אתם יודעים, רבותיי, שלשופטים בישראל – סעיף 34(כ) לחוק העונשין קובע משהו שאתם לא מאמינים: לשופט יש פטור מאחריות פלילית על כל מעשה שהוא עשה כשהוא יושב על כס השיפוט. זאת אומרת, אם הוא יושב על כס השיפוט, משבש הליכי משפט, מזייף, מה שאתם לא – מזייף פרוטוקולים, עושה איזשהו, מסתיר מאיתנו ניגוד עניינים, מבצע עבירות פליליות, יש לו חסינות מוחלטת, מוחלטת. הגשתי הצעת חוק שאומרת: בואו נחריג את עבירות שיבוש הליכי משפט, זיוף ומרמה בידי עובד ציבור. מינימום שהשופטים ידעו את מקומם, הם לא מעל החוק. עוד פעם דחייה בוועדת השרים.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבקש לסכם.
טלי גוטליב (הליכוד):
לכן, אני אומרת, אדוני שר המשפטים, גם על זה אמרת לכל מיני אנשים שפנו אליך שאני רוצה להרחיב את החסינות. אז למה לפגוע בחסינות השופטים? אדוני, בהצעת החוק שלי החרגתי לא רק את עבירת השוחד והמרמה והפרת האמונים – גם רצח וסמים ועבירות מין ותועבה. אם אנחנו רוצים לשמור על הפרלמנט – כך חובתנו – אז החסינות היא אלף-בית. אז בואו נתמקד, בואו נתמקד בייצור תמונות ניצחון, כי הממשלה הזאת עושה דברים טובים, אבל כל פעם שוב כותרת מחלישה ושוב כותרת מחלישה. מספיק.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חבר הכנסת אושר שקלים – מוותר; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – איפה אריאל? אינו נוכח; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח; חברת הכנסת שלי טל מירון – מוותרת; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חבר הכנסת בועז טופורובסקי – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – מופיעה פעמיים כנראה; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח. השר רוצה לסכם?
שר המשפטים יריב לוין:
אין צורך.
היו"ר ניסים ואטורי:
לא. אין שר מסכם. אופיר? שר המשפטים רוצה לסכם? מוותר? תודה רבה.
קריאה:
- - -
היו"ר ניסים ואטורי:
יש נוהל. כשתהיה סגן, תשב פה ותחליט. חברים, אנחנו נעבור להצבעה. אבקש מחברי הכנסת לתפוס את מקומותיהם. אני מבקש מחבר הכנסת ינון אזלואי לשבת במקומו. נעבור להצבעה על הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 133 – הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025, בקריאה הראשונה – הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 28 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 133 – הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר ניסים ואטורי:
28 בעד, אין מתנגדים, נמנע אחד, שישה נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 133 – הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הראשונה, ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית.
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1853).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר ניסים ואטורי:
נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 47) (תקופת ההתמחות), התשפ"ה–2025, לקריאה ראשונה. אני מזמין את שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין להציג את הצעת החוק. עשר דקות לרשותך, בבקשה.
שר המשפטים יריב לוין:
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, אני שמח וגאה להביא כאן את הצעת החוק לקיצור תקופת ההתמחות לקבלת רישיון עריכת דין, הצעה שעושה צדק - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
חברים, אני מבקש לשמור על שקט. חבריי לקואליציה, יוני, לא להפריע. תודה.
שר המשפטים יריב לוין:
זו הצעה שעושה צדק עם ציבור עצום של סטודנטים, של מתמחים, ושמה סוף לעוול גדול מאוד. צריך לומר שבראשית הימים, בשנות השישים עד אמצע שנות השמונים, ההתמחות הייתה התמחות של שנתיים. אחר כך היא קוצרה ל-18 חודש. בשנת 1994 היא קוצרה שוב והועמדה על 12 חודשים בלבד. ההסדר הזה עבד בצורה טובה ובצורה נכונה, עד שכתוצאה מלחצים של משרדי עורכי דין מסוימים ושל לשכת עורכי הדין, בשנת 2017 נעשה שינוי, וההתמחות הוארכה שוב לתקופה של שנה וחצי. צריך לומר שהארכת ההתמחות לשנה וחצי הביאה בצידה הרבה מאוד בעיות. קודם כול, צריך לומר, היא יצרה מצב של קושי גדול במציאת מקומות התמחות, משום שהיא יצרה מצב שישנם שני מחזורי מתמחים שנעשים במקביל, בעוד שכאשר ההתמחות היא שנה – מחזור יוצא, מחזור נכנס. התוצאה היא כמובן צורך בכפל מקומות התמחות וקושי מאוד גדול למצוא התמחות, וכפועל יוצא גם הרעה גדולה בתנאי המתמחים באופן שבו ההתמחות התנהלה – משימות שהוטלו על המתמחים שבינן לבין התמחות אין דבר. לצד זה, כמובן בתקופת ההתמחות השכר נמוך. הדבר הזה מקשה עוד יותר על המתמחים, שחלקם אנשים שעושים את הדבר הזה כקריירה שנייה והם כבר בעלי משפחות, חלקם אנשים שנמצאים באמת בגילים שבהם הם מקימים משפחות אחרי תקופת הלימודים הארוכה, והם מצאו את עצמם שוב במצב של קושי השתכרותי משמעותי מאוד. צריך גם לומר שלזה מתווסף הקושי שבבחינות לשכת עורכי הדין, ובמציאות שבה אחרי תקופת הלימודים וההתמחות עוד ישנה תקופה שאותם מתמחים מתקשים לעבוד בה, בגלל הצורך ללמוד לבחינות. הצירוף של כל הדבר הזה יצר עומס וקושי מאוד גדול. יש מי שיאמר: בסדר, אבל לפחות נקבל אנשים בעלי הכשרה יותר טובה. אני יכול לומר בצורה ברורה מאוד: אין שום מחקר, כן שום מחקר, שום דבר שמראה ומוכיח בדרך כלשהי שהארכת ההתמחות שיפרה את רמתם של המתמחים. להפך, בדרך כלל זה פשוט עוד מאותו דבר, והרבה פעמים האותו דבר הוא משהו שאין לו בהכרח קשר להעשרת הידע המקצועי והניסיון המקצועי. דווקא קיצור התקופה והתחלת העבודה מוקדם יותר הרבה פעמים נותנים להם – בפרט לאלה שעובדים כעורכי דין שכירים – הכשרה הרבה יותר טובה וגם מעשית. גם ועדת חשין שהוקמה לנושא הזה – צריך לומר בהגינות – היא נתנה שורה של המלצות ששלובות זו בזו. אבל אחת מהן הייתה קיצור של תקופת ההתמחות ל-12 חודשים. אני מדגיש, היא לא העמידה את זה כדבר שעומד לבד בפני עצמו. אבל אני חושב שאין שום סיבה לחכות למכלול שלם, ונכון לתקן את הנקודה הזו, להחזיר את ההתמחות מ-18 חודשים ל-12 חודשים. הניסיון שעשינו בעניין הזה היה בהוראת שעה שנועדה – מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל – להקל על אוכלוסיות שונות, בראשן כמובן אנשי המילואים. הדבר הזה הוכיח את עצמו. אני חושב שכל הסקרים שניסינו לעשות ברמה המקצועית לא העלו שהדבר הזה – גם לדעת מאמנים, כמו גם לדעת המתמחים – זה לא הביא לשום פגיעה ברמה. להפך, זה עשה צדק אמיתי עם ציבור מאוד מאוד גדול. אני חושב שמשעה שהוראת השעה הזו הצליחה, אין שום סיבה לא להפוך אותה להוראה קבועה ולא להחיל אותה על כלל המתמחים. לכן אני מבקש מהכנסת לתמוך בהצעת החוק, להשיב את הדברים למצב כפי שהיו במשך תקופה של למעלה משני עשורים, שההתמחות הייתה 12 חודשים. במובן הזה, אני חושב שנקל על ציבור מאוד גדול ונעשה צדק עם רבים מאוד. תודה רבה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. ראשונת הדוברים – חברת הכנסת מירב בן ארי.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב בראש. אדוני שר המשפטים, אני חושבת שזו הצעת חוק נכונה. אני עשיתי התמחות של שנה. אני חושבת ששנה במשרד יכולה לתת לך עולם ומלואו, אם יש לך מאמנים טובים ואם יש לך משרד טוב. אני חושבת שחלק מהשינוי – ואולי זה יהיה בתוך הדיונים בוועדה – צריך להיות גם באמת שבשנה הזאת תהיה התמחות איכותית. כי הרי הייתה מטרה בשנה וחצי – פשוט כדי לאפשר יותר כלים. אבל בתור מי שעברה התמחות של שנה, אם אותו מתמחה מקבל מאמן ראוי, ולא איזה עורך דין שזורקים עליו את המתמחה, ואם מאמנים אותו באמת להיות עורך דין, הרי שבשנה יצאו עורכי דין מצוינים למשק. ועוד מילה אחת. אני חושבת – מה?
סימון מושיאשוילי (ש"ס):
בנקודה הזאת את צודקת במאה אחוז, כי אם זורקים אותו למישהו אחר, גם שנה וחצי לא מספיקה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
נכון. התמזל מזלי, והיו לי שלושה מאמנים מעולים במשרד עורכי הדין. לפעמים המתמחים הם נטל, וזו טעות, כי אז אתה מוציא לשוק העבודה מתמחים שאפילו לא יודעים לכתוב תצהיר וזו בעיה אמיתית.
שלום דנינו (הליכוד):
מירב, במקרה שלך זה בגלל שאת מעולה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תודה רבה, דנינו, תודה רבה. אבל אני באמת חושבת שזכיתי להיות במשרד עורכי דין מצוין, – בלטר, גוט, אלוני – ואני חושבת שזה משרד גדול. אני חושבת שהזכות הייתה לא רק כמתמחה אלא לקבל מאמנים טובים שמכשירים אתכם. בתוך האירוע הזה צריך גם מתישהו להתחיל לעסוק במבחן הלשכה, שלא משקף בכלל את המציאות בשטח. אתה יושב ולומד חודשיים וחצי, חותם בלשכה, לצורך העניין, כי אתה לא יכול לעבוד כי יש לך ימים, ובסוף מגיע למבחן כשכל המטרה שלך – לדעתי קיבלתי איזה 76, ואמרתי לעצמי שזה עשר נקודות מיותרות, ויכולתי אפילו ללמוד פחות. למה? כי שום דבר מהמבחן לא באמת משקף. אני יודעת שכבר עשו ניסיונות, ומה שאני עברתי, היום זה כבר אחרת, אבל עדיין, המבחן לפעמים הוא עול עצום על מתמחים, ובטח – דיברת על אנשי המילואים. והדבר הכי לא טוב, בעיניי, זה שהוא לא משקף בסוף את העבודה של עורכי הדין בשטח. אני חושבת שגם בזה צריך להיכנס לאירוע. אני חושבת שזה טוב שזה עבר להוראת קבע, נבחן כמו שצריך. ודאי שלקצר את ההתמחות זה דבר שיוציא – אבל משרדי עורכי דין צריכים להבין שמתמחה הוא לא נטל, מתמחה צריך להיות עורך דין ועורך דין טוב, ולכן האימון הוא דרמטי להצלחה שלו. תודה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח. חברת הכנסת צגה מלקו – נוכחת. חברת הכנסת צגה מלקו, בבקשה, שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
צגה מלקו (הליכוד):
תודה. אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, כבוד השר, אני פונה אליכם היום מתוך דאגה אמיתית, לצד כאב אישי וציבורי כאחד. אנחנו עומדים מול תופעה שלא ניתן עוד להתייחס אליה כאל מקרה נקודתי או תקרית שולית. מדובר באירועים חוזרים וחריגים, והגיע הזמן לומר זאת בגלוי: משהו חמור קורה באזור צפת. נדמה שאיש אינו נותן על כך את הדעת. שלושה מקרים קשים במיוחד, והם רק חלק משרשרת הולכת ומתארכת: הילדה היימנוט קסאו, הנער מוישי קליינרמן ועכשיו ציפורה אלכסנדר, אומנית מוכשרת מירושלים. שלושה בני אדם, שלוש משפחות, שלוש היעלמויות, כולן באזור צפת והגליל העליון – תבקש שקט. נתחיל מהילדה היימנוט קסאו, שהייתה בת תשע בלבד כשנעדרה – אני אומרת שנחטפה – מהמקום הכי בטוח, מרכז קליטה צפת. כבר עברה יותר משנה. שנה חלפה, אין קצה חוט, אין הסבר, והתחושה בקרב הקהילה האתיופית היא תחושה של הזנחה הולכת ומעמיקה של הטיפול. יש הזנחה. לא רחוק משם, מוישי קליינרמן, בן 16 ממודיעין עילית, נער צעיר ממשפחה חרדית שיצא להתבודד בהר מירון. הוא נעלם לפני שנתיים. מאז נאלצת משפחתו להיות באפלה – אבקש שקט.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבקש לשמור על שקט.
מירב בן ארי (יש עתיד):
- - -
היו"ר ניסים ואטורי:
אני לא שומע כלום, היא שומעת.
צגה מלקו (הליכוד):
חיפושים, מאמצים, תפילות, אך שוב התוצאה – דממה. גם כאן נשאלת שאלה קשה, כיצד ייתכן שבמדינה עם אמצעים טכנולוגיים מתקדמים, עם יכולות מודיעין עילאיות, אזרחים פשוטים נעלמים והמערכות לא מצליחות לפרוץ את המעגל? ועכשיו ציפורה אלכסנדר, בת 36, אומנית שהקדישה את חייה למוזיקה, להוראה, להשראה, שנראתה לאחרונה בצפת לפני כשמונה ימים, ומאז אין סימן חיים. המשטרה אומרת שקיים חשש לחייה, אך האם החשש הזה מתורגם לפעולה? האם יש הפקת לקחים מהמקרים הקודמים? חבריי, שלוש דמויות שונות, שלוש אוכלוסיות שונות, אבל תבנית אחת מדאיגה. אזור אחד, אותה שתיקה, אותו חוסר ודאות. יש המכנים את זה משולש ברמודה הישראלי, אבל זו לא מטפורה ספרותית, זוהי מציאות כואבת, שמעמידה סימן שאלה כבד מאוד על התנהלות הרשויות. לכן אני שואלת באופן חד וברור, האם מדובר בתופעה רחבה יותר? האם קיימת פעילות פלילית או אולי כת שפועלת באזור הזה? מה עושה המדינה כדי לדעת את התשובה?
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבקש לסכם.
צגה מלקו (הליכוד):
המשפחות צודקות כשהן אינן שותקות, הציבור מתחיל להתעורר, אבל עדיין לא מספיק. גם הכנסת לא יכולה להרשות לעצמה לשתוק. אני קוראת להקים בה באופן מיידי צוות בין-משרדי הכולל את המשרד לביטחון לאומי, משרד הרווחה, המשטרה, מערך הסייבר הלאומי, גורמי בריאות הנפש ויחידות חקירה. חייבים לפעול, חבריי. זה נשמע – השעה מאוחרת, כולם לא נותנים לזה חשיבות. איך יכול להיות שבמדינה קטנה, רק באזור צפת, כמה אזרחים נעדרים?
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה, תודה רבה.
צגה מלקו (הליכוד):
אני חושבת שיש לנו כחברי כנסת הזדמנות לא להוריד את הדבר הזה מסדר-היום. תודה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת משה טור פז – אינו נוכח; חבר הכנסת דן אילוז – חבר הכנסת דן אילוז?
קריאה:
- - -
היו"ר ניסים ואטורי:
רק הוא יכול להגיד לי. חבר'ה, די, אני מסתדר, תודה רבה. הוא מוותר, תודה רבה. 20 פעמים תגידו שהוא מוותר, זה לא יעזור. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת – מה קרה?
קריאה:
- - -
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבקש לא להפריע לי, בסדר, עליזה? חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; חבר כנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חברת הכנסת מטי צרפת הרכבי – אינה נוכחת; חבר הכנסת סימן דוידסון – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
עמית הלוי (הליכוד):
תודה, אדוני היושב-ראש. תודה, מנהלת הסיעה. אני באמת אסביר למה זה חשוב ולמה עליתי למרות השעה המאוחרת.
אופיר כץ (הליכוד):
ולמרות עליזה.
עמית הלוי (הליכוד):
ולמרות הלחצים, הלחץ הפיזי המתון שמופעל עלינו. חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, לפני שלושה חודשים, ב-4 בפברואר, היה זה נשיא ארצות הברית שהניח על השולחן הבין-לאומי את תוכנית ההגירה מעזה. ההגירה מעזה, אמר הנשיא טראמפ – אי-אפשר לגור בעזה, אזור מלחמה שנמשכת כבר זמן רב, הרס רב; ללא ספק אזור הומניטרי, ללא ספק הגירה הומניטרית. מאז עברו שלושה חודשים. שלושה חודשים בשעון הבין-לאומי זה המון, המון. דברים משתנים בשבוע, דברים משתנים ביומיים, ואנחנו מתמהמהים. ולכאורה כולם רוצים. ראש הממשלה שלנו הזכיר פה כמה פעמים את תוכנית ההגירה, שר הביטחון; הוקמה מינהלת, יש מגעים. אז מה קורה? יש מגעים, מה עם מהגרים? אז אני התעניינתי בשמכם, אזרחי ישראל, מה קורה, והתשובה שקיבלתי היא התשובה הבאה – ואני אומר את זה בזעזוע רב: הייעוץ המשפטי לממשלה הנחה שישראל לא תהיה מעורבת. אני לא יודע אם אדוני שר המשפטים מכיר את הדבר הזה, אבל הייעוץ המשפטי לממשלה אמר שישראל לא תהיה מעורבת בהגירה, כי הדין הבין-לאומי וכל מה שאנחנו מכירים, וזה פשוט לא יעלה על הדעת. לא יעלה על הדעת עיוות כזה, לא יעלה על הדעת דבר כזה. וגם אם היינו מקבלים – כביכול מדובר בכיבוש – ואנחנו לא מקבלים שזה שטח כבוש, וגם אם היינו עוזבים את העובדה שמדובר בפעולה בעת מלחמה, כלומר פינוי בעת מלחמה – קודם כול רצון, אנשים רוצים לעזוב; מיליון איש רוצים לעזוב את רצועת עזה, וגלי בהרב-מיארה מונעת מהם. מיליון איש רוצים לעזוב את רצועת עזה. אם זה נכון שיש חוות דעת משפטית, כמו שנאמר לי על ידי גורמי ממשלה, שהיועצת המשפטית לממשלה או הייעוץ המשפטי לממשלה מונעים ממדינת ישראל לעסוק – למה? אנשים רוצים לעזוב. מה זה פשע מלחמה אם לא חוות הדעת הזאת? מה כתוב באמנת ז'נבה, בסעיף 49? העברה בכפייה. על מה היא מדברת? על העברה בכפייה. אנשים באזור הומניטרי רוצים לעזוב – זו חובה שלנו לאפשר את זה, זו חובה שלנו לאפשר להם את זה, לתת להם את האפשרות לעשות את זה, לתת להם את מה שצריך כדי שייקלטו במקומות אחרים. מה קרה? הכול נעלם. איפה זכויות האנשים האלה? מיליון איש רוצים לעזוב, ואישה אחת מונעת מהם. תודה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חברת הכנסת מיכל וולדיגר – מוותרת. חבר הכנסת רון כץ מוותר – לא? הוא אף פעם לא ויתר. האיש שאף פעם לא ויתר.
רון כץ (יש עתיד):
למה? ויתרתי היום. זו פעם שנייה שלי. וגם יש יום הולדת לאימא. חבריי חברי הכנסת, אני לא אדבר לגופו של החוק, כי יש לי ניגוד עניינים. נעמה ארבל כנראה תזכה לקיצור של ההתמחות בחוק הזה, אז אני לא אדבר על זה, מטעם כבוד הבניין והמאפים. אני כן אדבר על דברים אחרים. אני אדבר על יוקר המחיה במדינת ישראל. היום ועדת הכספים וועדת הכלכלה של הכנסת עשו דיון מיוחד לדבר על יוקר המחיה. דיון מס' 375 של כנסת ישראל לעניין יוקר המחיה. הפעם זה לא רק ועדת כלכלה לבד או ועדת הכספים לבד – הם עשו דיון משולב. מה יצא מהדיון, אזרחי מדינת ישראל? כלום ושום דבר. כותרות. אמרו: הממשלה לא מטפלת ביוקר המחיה. דא. מישהו שחי במדינת ישראל חושב שמישהו מטפל ביוקר המחיה? זה מעניין מישהו שהכול נהיה פה יקר יותר? שאי-אפשר לסגור פה את החודש בכבוד? שצעירים מתחילים להסתכל על כל העולם? שעוברים לגור בקפריסין, בתאילנד – באיזו מדינה כבר לא עוברים לגור – כי אי-אפשר לסגור פה את החודש? אני רוצה לספר לכם על חבר טוב שלי, אופיר, רופא. אשתו רופאה. בעוד חודשיים הם עוזבים לאוסטרליה, זוג רופאים. ולמה הם עוזבים? כי הם לא רואים עתיד כלכלי לילדים שלהם. לא כי לא טוב להם במדינה, לא כי הם לא אוהבים את המדינה, כל סיבה בעולם לא. כי הם אומרים: אם אנחנו, זוג רופאים, בקושי קונים דירה במדינת ישראל, מה הילדים שלנו יעשו? ויושבים פה קואליציית 68 הדגים הקפואים, ולא עושים כלום. מאיימים להפיל את הממשלה על גיוס חרדים, מאיימים להפיל את הממשלה על פיתות, אבל על זה שצעירים לא רואים עתיד במדינת ישראל – דממה. דממה. מישהו בקואליציה הזאת יודע כמה עולה קילו אורז? אם אני אשאל עכשיו מישהו מכם כמה עולה קילו אורז ובכמה הוא התייקר בשלושת החודשים האחרונים, תדעו? כנראה שרובכם לא תדעו. אני גם לא אביך אתכם, כי אני יודע שאתם לא תדעו. ומתי בפעם האחרונה שילמתם שכירות – ויושב פה שר הפנים – עם העלאות ארנונה אחת אחרי השנייה? ובסופו של דבר זוג צעיר במדינת ישראל מפחד להגיע לסופר, מפחד לשלם חשבונות וגנים, שעולים אלפי שקלים. ולאן נגיע? לאן נגיע במדינת ישראל? אני אומר לכם בכנות, אני מסתכל ואני לא רואה לאן אנחנו נלך במדינת ישראל. אין פה חבר כנסת אחד שאומר: אני הולך להתעסק בזה. אין פה שר אחד שאומר: אני הולך להתעסק בזה. מישהו יודע איפה שר האוצר? מישהו יודע איפה ועדת השרים לענייני יוקר המחיה שלא כונסה לעולם? מישהו יודע איפה הם? אני רוצה לזעוק מפה בשם דור שלם שהולך לאיבוד במדינת ישראל: יקר פה מדי, ואין על מה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה.
רון כץ (יש עתיד):
משפט אחרון, אדוני. הכסף של כולנו, גם שלך – הכסף של כולנו הולך לשלם ממשלה מנופחת מדי, גדולה מדי, שלא משרתת את אזרחי מדינת ישראל.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת טלי גוטליב – מוותרת; חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת ירון לוי – מוותר; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חבר הכנסת בועז טופורובסקי – אינו נוכח; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח. השר אמור לסכם, אופיר? לא? תודה רבה. נעבור להצבעה על הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 47) (תקופת ההתמחות), התשפ"ה–2025, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 23 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 47) (תקופת ההתמחות), התשפ"ה–2025, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר ניסים ואטורי:
בעד – 23, אין מתנגדים, אין נמנעים, נוכח אחד. אני קובע כי הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 47) (תקופת ההתמחות), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הראשונה, ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. לפרוטוקול, חברת הכנסת לימור סון הר מלך רצתה להצביע, היא מצביעה בעד. יירשם בפרוטוקול.
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1842).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר ניסים ואטורי:
נעבור לנושא הבא על סדר-היום.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, סבבה מבחינתי שבחוק הזה תשאל אם יש מישהו שרוצה לדבר.
היו"ר ניסים ואטורי:
בסדר, אופיר? בסדר. נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (תיקון מס' 5), התשפ"ה–2025, לקריאה ראשונה. אני מזמין את שר הפנים מר משה ארבל, בבקשה.
שר הפנים משה ארבל:
שלום, מכובדי. מכובדי היושב-ראש, יושב-ראש הקואליציה, חבריי חברי הכנסת, מכובדי שר המשפטים, שר המורשת.
היו"ר ניסים ואטורי:
שכני רון כץ, שכחת.
שר הפנים משה ארבל:
שכני וידידי, חברותא גם, אנחנו לומדים ביחד גמרא מסכת מגילה, צריכים לחזור ללימוד בעזרת השם.
היו"ר ניסים ואטורי:
משם זה האור, רון.
רון כץ (יש עתיד):
זה נכון.
שר הפנים משה ארבל:
רק תורה. הרסתי לו בפריימריז, יאללה. הצעת החוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (תיקון מס' 5), התשפ"ה. ובכן, החוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע"א–2011, נחקק במטרה לספק הגנה לציבור מפני חשיפה לאסבסט. החוק כולל חובות להסרה יזומה של אסבסט, בין היתר בציוד בצה"ל. בסעיף 7 לחוק נקבעה חובה לגבי צה"ל להפסיק את השימוש שהיה קיים בציוד ובכלי רכב בשימושו בתוך שבע שנים, עד ליום 4 באוגוסט 2018. בסעיף 7(ב) נקבע חריג לגבי כלי רכב וציוד במעמד חירום, שלגביהם חובת ההסרה איננה מתייחסת לתאריך מסוים, אלא בעת ביצוע טיפול תחזוקה. בראשית שנת 2018 הודיע צה"ל למשרד להגנת הסביבה כי לא יעמוד בחובת ההסרה שנקבעה בחוק. יש לציין כי המשרד ראה את הפרת החובה לפי החוק בחומרה, והטיל עיצום כספי על צה"ל בגינו. יחד עם זאת, בנסיבות שנוצרו קיים צורך לתת מענה לבעיה ולקדם את הסרת האסבסט באופן היעיל ביותר. על כן גובשה הצעת החוק בעבודת מטה מול צה"ל, מתוך התחשבות בצורך להגן על הציבור והסביבה בצד האילוצים הביטחוניים. הצעת החוק מאפשרת דחייה משמעותית בלוחות הזמנים לצורך הסרת רכיבי האסבסט בכלי הטיס הפעילים בצה"ל, זאת לאחר שהתברר כי באופן מעשי לא ניתן להשלים את הסרת הרכיבים באופן מיידי, והדבר עלול חלילה לפגוע בכשירות המבצעית של חיל האוויר ולסכן את ביטחון המדינה. כמובן, בהזדמנות זו אנחנו מברכים את חיילינו ולוחמינו האמיצים על פעולתם האמיצה בתימן. גורמים בכירים בצה"ל אישרו כי לוחות הזמנים המוצעים בתיקון המוצע הם הקצרים ביותר הניתנים לביצוע ללא פגיעה בכשירות המבצעית. כמו כן, מוצע לתת פטור מהסרה של רכיבים בכלי טיס שאינם פעילים, לאחר שנמצא כי בכפוף לדרישות אחזקה מתאימות הסיכון שעלול להיגרם לציבור מכלים אלה הוא נמוך ביותר. לאור כל האמור, גובשה הצעת החוק אשר מבטיחה הגנה מיטבית לציבור ולסביבה בנסיבות הקיימות ובאילוצים הביטחוניים. אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. האם יש מישהו מהנוכחים במליאה כאן שמעוניין לדבר? רשום ורוצה לדבר? תודה רבה לכם. נעבור להצבעה על הצעת חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (תיקון מס' 5), התשפ"ה–2025, בקריאה הראשונה – הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 24 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (תיקון מס' 5), התשפ"ה–2025, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
היו"ר ניסים ואטורי:
בעד – 24, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (תיקון מס' 5), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה ראשונה, ותעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית.
היו"ר ניסים ואטורי:
הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה.
אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):
אבקש להודיע על חילופי אישים בוועדות הבאות: מטעם סיעת עוצמה יהודית – בוועדה המיוחדת ליישובים - -
רון כץ (יש עתיד):
את מי אתה מפטר הפעם?
אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):
- - בגבול המזרחי, במקום חבר הכנסת יצחק קרויזר תכהן חברת הכנסת לימור סון הר מלך. מטעם סיעת הציונות הדתית – בוועדת החוץ והביטחון, במקום חברת הכנסת מיכל וולדיגר יכהן חבר הכנסת צבי סוכות; בוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל, במקום חבר הכנסת אוהד טל יכהן חבר הכנסת משה סולומון.
היו"ר ניסים ואטורי:
הודעה למזכיר הכנסת.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הודעות שר הבריאות על מסקנות ועדת הבריאות בעקבות דיונים מהירים בהצעתם של חברי הכנסת יוסף עטאונה, יצחק פינדרוס, גלעד קריב, סימון מושיאשוילי וחילי טרופר בנושא: תחלואת חורף קשה וקטלנית; בהצעתם של חברי הכנסת טטיאנה מזרסקי, קטי קטרין שטרית, סימון מושיאשוילי, מיכאל מרדכי ביטון, יאסר חוג'יראת ואחמד טיבי בנושא: הפסקת הדרכות קליניות לסטודנטים עקב פיצוץ המו"מ בין משרד האוצר לאיגוד מקצועות הבריאות; בהצעתם של חברי הכנסת טטיאנה מזרסקי, מיכל מרים וולדיגר, חילי טרופר, צגה מלקו, יאסר חוג'יראת ואחמד טיבי בנושא: פגיעה באוכלוסיות מוחלשות ובפריפריה בעקבות ביטול האפשרות לקבלת החזרים כספיים במסגרת תוכניות השב"ן; בהצעתם של חברי הכנסת טטיאנה מזרסקי, משה רוט, איימן עודה, יצחק קרויזר, אימאן ח'טיב יאסין וניסים ואטורי בנושא: טיפול לא אחיד ופערים מדאיגים בין פריפריה למרכז במענה למקרי שבץ בישראל; בהצעתם של חבר הכנסת דן אילוז, יצחק קרויזר ורון כץ בנושא: הקלת הנגישות לקנביס רפואי עבור נפגעי טראומה וחולים כרוניים בעקבות 7 באוקטובר. הודעות שר הבריאות על מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברות הכנסת מיכל מרים וולדיגר, טטיאנה מזרסקי, צגה מלקו ויוליה מלינובסקי בנושא: סמל מוסד חינוך מיוחד רפואי נפשי בקהילה, הכרחי במיוחד לאור חרבות ברזל; על מסקנות ועדת הפנים והגנת הסביבה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, נעמה לזימי, אלון שוסטר, יואב סגלוביץ', משה רוט ועאידה תומא סלימאן בנושא: היעדר מיגון ביישובים ערביים בצפון. תודה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי ח' באייר התשפ"ה, 6 במאי 2025, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 22:34.
כיום קיימים מרכזי טיפול בשבץ מוחי וצנתור מוחי בכל הארץ, כולל בפריפריה אפילו מעל הסטנדרט הבינלאומי (מרכז צינתור לכל מיליון תושבים). בנוסף, רמת מתן tPA בארץ מגיע לשיעור של 22%, מעל רמת הביצוע במדינות מפותחות רבות (ולא כפי שנטען ששיעור המתן הינו 11.2% בלבד).
כמו כן, בשנה אחרונה נפתרה בעיית איוש המצנתרים בפריפריה כך שכעת ישנו כיסוי מצנתרים בפריפריה בכל יום בחודש עקב הכשרה וגיוס של מצנתרים נוספים. פתרון זה תומרץ על ידי המשרד בשנים האחרונות על ידי הקצאה של מאות אלפי שקלים בשנה למלגות להתמחויות על של מצנתרים ומומחי שבץ.
בהינתן תקציבים תוספתיים באישור האוצר, נשמח להעלות את סכומי המלגות ומספרם.
בנוגע להערכת חלונות הזמן למתן tPA ולביצוע צנתור מוחי, המשרד מאמץ את ההמלצות והסטנדרטים הלאומיים והבינלאומיים, המיושמים בפועל מזה זמן, ואף מטמיע אותם כעת בנוהל השבץ המעודכן.
בנוסף המשרד מבצע עבודת מטה רחבה לעדכון מנגנון התמחור של פעולות הללו (DRG) בהתאמה להמלצות המקצועיות החדשות (לצרף כאן את המענה של זהבה לגבי לוחות זמנים).
1.בקשת הוועדה:
הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות לזרז את עדכון התמחור של טיפולי PA-T וצנתורי מוח בהתאם לסטנדרט העולמי החדש בכל הנוגע לזמן מתן הטיפול. הוועדה מבקשת לקבל לוחות זמנים ברורים לסיום עבודת התמחור.
מענה המשרד:
השירותים לטיפול בשבץ מוחי תומחרו והוגדרו בשנת 2008 על ידי ועדת המחירים הבינמשרדית שמנוהל על ידי משרד האוצר, בהתאם להגדרות הקליניות והטכנולוגיות שהיו רלוונטיות באותה עת. עם זאת, מאז חלפו שנים רבות, וחלו עדכונים משמעותיים בהנחיות הקליניות ובטכנולוגיות הרפואיות, ולכן נדרש עדכון מחודש של התמחור וההנחיות בהתאם למצב הנוכחי.
כחלק מהתהליך, כבר בוצעה פנייה לאחד המרכזים הרפואיים לצורך קבלת מידע על השירות בהקשר לתמחור.
בנוסף, נעשתה פנייה לאיגוד המקצועי לצורך קבלת ההנחיות המקובלות כיום בארץ ובעולם.
בהתאם לחשיבות הנושא, תהליך עדכון התמחור קיבל עדיפות גבוהה על ידי משרד הבריאות, ואנו פועלים לקידומו בהקדם האפשרי למול ועדת המחירים. נדגיש כי ההחלטה הסופית על דיון בהצעת גורמי המקצוע היא של משרד האוצר.
2. בקשת הוועדה:
שיטת ההעברות בין בתי החולים לא עובדת כנדרש ולכן, הוועדה דורשת ממשרד הבריאות
א. להעביר לוועדה פילוח של ההעברות לפי בתי חולים וזמן ההגעה לבית חולים מצנתר, וכן נתונים לגבי מספר המטופלים שלא צונתרו בשל אי הגעה בזמן. בנוסף הוועדה מבקשת לקבל פירוט של סינוף בתי החולים השונים למרכז מצנתר.
萏q♀䄀Ĥ摧ዌÒ ̤̀옍
ༀ熄䀀&⑁愁$摧ዌÒ
V
V
7לייצר מנגנון ישים ואפקטיבי לניהול ההעברות של מטופלים בין בתי החולים.
מענה המשרד:
שיטת ההעברות בין מרכז לא מצנתר למרכז מצנתר:
לציין שבמקרה שהוצג בוועדה על אישה שלקתה בשבץ מוחי והיו עיכובים בהעברתה, מבדיקה מעמיקה של פרטי המקרה, העיכוב העיקרי בהעברה נעשה בעיקר באבחון מאוחר של שבץ מוחי (כשעתיים לאחר קבלתה למיון) ועיכוב בהגעת אמבולנס מחברת האמבולנסים איתם יש לאותו מרכז רפואי הסכם.
כאמור, קיים סיוע של חמ"ל אשפוז כללי לקידום העברות, הזמין תמידית.
המשרד מבקש לקדם פיתוח טכנולוגיה דיגיטלית (BI), כדי לשפר את ההעברות ולשקף למשרד ולצוותים את זמינותם של מצנתרים וחדרי צנתור ברחבי הארץ בכל רגע נתון.
לבקשת הוועדה, מצ"ב נתוני פילוח של ההעברות לפי בתי חולים וזמן ההגעה לבית חולים
מצנתר (מצ"ב).
אין בידי המשרד יכולת להפיק נתונים לגבי מספר המטופלים שלא צונתרו בשל אי הגעה בזמן ,
אך בכל מקרה בו מדווח איחור בטיפול, המשרד בודק את הפרטים שהובילו לאיחור זה.
לגבי הבקשה לקבל פירוט של סינוף בתי חולים שונים למרכז מצנתר, נדגיש כי העברות
מתבצעות על פי לוח כונניות אל המרכז בו נמצא הצוות הרפואי הזמין והדבר מהווה יתרון
ביחס למודל סינוף "קבוע".
לשם סינוף קבוע דרושים מספר גדול יותר של מצנתרים זמינים וחדרי צנתור זמינים.
משרד הבריאות נמצא בקשר רציף עם הגורמים המקצועיים הרלבנטיים.
ובכלל זה גורמי מקצוע מתחום השבץ המוחי.
3.בקשת הוועדה:
ועדה מבקשת ממשרד הבריאות להציג בפני הוועדה תוכנית לרישוי מחלקות לשבץ מוחי
וכן תוכנית אופרטיבית להגדלת היקף כוח האדם הנוירוכירורגי והנוירולוגי, בדגש על
מצנתרי מוח ורופאי שבץ – ולתגמל אותם בהתאם.
מענה המשרד:
במסגרת תכנית מיטות האשפוז לשנים 23-28 נוספות מיטות רבות בתחום השבץ (מצ"ב תכנית לרישוי מחלקות ויחידות לשבץ מוחי).
משרד הבריאות שוקד על תכנון ארוך טווח להגדלת מצבת כוח האדם כולל נוירולוגים, נוירוכירורגים ומצנתרי מח, בנוסף, במסגרת התכנית הלאומית, משרד הבריאות מתקצב הכשרה של נוירולוגים וסקולרים ומצנתרי מוח במסגרת תמרוץ התכנית הלאומית.
HYPERLINK "https://www.gov.il/he/pages/health-human-resources-reform-n" https://www.gov.il/he/pages/health-human-resources-reform-n
4.בקשת הוועדה:
בהמשך לבקשות קודמות שהוצגו בפני הוועדה, הוועדה מבקשת לקבל עדכון ממשרד
הבריאות באשר לבחינת הבקשות להוספת יחידות שבץ ויחידות מצנתרות והחלטתו בעניינן
מענה המשרד:
כאמור, המשרד שוקד על הכשרת כ"א נוסף לטובת טיפול בשבץ מוחי בכלל המקצועות הנדרשים לכך. על פי ההנחיות המקצועיות הלאומיות והבינלאומיות, בישראל קיימים כבר מרכזי צנתור מעל הסטנדרט המקובל.
נדגיש כי חלק מהמרכזים שאושרו לא מגיעים לנפח צנתור מספק כדי לשמור על כשירות מקצועית ברמה מתאימה ותוספת מרכזי צנתור נוספים עלולים להוריד את רמת המיומנות.
מסיבה זו, בשלב הנוכחי המשרד משקיע בקידום מקצועי של היחידות הקיימות.
בכבוד רב,
סנדרה קרת
מנהלת תחום פרוייקטים
העתק:
מר משה בר סימן טוב, מנכ"ל המשרד
ד"ר הגר מזרחי, ראש חטיבת הרפואה
רו"ח ליאור ברק, סמנכ"ל לפיקוח על קופ"ח ושב"ן
ד''ר סיגל ליברנט טאוב, ראש האגף לרפואה כללית
ד''ר הדר אלעד, ראש אגף רפואה קהילתית
עו"ד יעקב נתן שטרן, יועץ השר
גב' סמדר שזו, מנהלת תחום פרסום, שיווק והסברה
לשכת משנה למנהל הכללי
משרד הבריאות Associate Director General
Ministry of Health
ת.ד.1176 ירושלים 91010
HYPERLINK "mailto:mmancal@moh.health.gov.il" mmancal@moh.health.gov.il
טל: 02-5081207 פקס: 02-5655983 P.O.B 1176 Jerusalem 91010
mmancal@moh.health.gov.il
Tel: 02-5081207 Fax: 02-5655983