ישיבת מליאה בתאריך 19/02/2025 בשעה 11:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשר. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי כ"א בשבט התשפ"ה, 19 בפברואר 2025. הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא שאילתות דחופות. השאילתה הראשונה היא של חברת הכנסת קארין אלהרר לשר העבודה בנושא: הרחבת מעני "סיוע רגשי" לאחים שכולים. אני מתכבד להזמין את שר העבודה יואב בן צור אל הדוכן. חברת הכנסת אלהרר, בינתיים אנחנו נשמע את השאלה שלך, בבקשה.

קארין אלהרר (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, כיום אחים שכולים שאיבדו את היקר מכול זכאים רק לארבעה טיפולים ב"סיוע רגשי", קרי אלטרנטיבי, שהם מסובסדים בחוק, למשך 12 טיפולים בלבד; זאת, בשונה מהורים שכולים שזכאים ללמעלה מ-18 סוגי טיפולים ולסבסוד גבוה יותר. אני רוצה לשאול: 1. מדוע קיים הפער? 2. האם בכוונתך להשוות את התנאים של האחים וההורים ביחס לסוגי ההכרה, משך הטיפולים והסבסוד שלהם? תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. בבקשה, כבוד השר.

שר העבודה יואב בן צור:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השואלת חברת הכנסת קארין אלהרר, הזכאות לטיפול נפשי ורגשי לבני המשפחות השכולות קבועה בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה סעיף 15ז(ד) ובהוראה 84.18, המפרטים את הזכאויות השונות של בני המשפחות. הורים שכולים זכאים לטיפול נפשי בהיקף של שלוש שעות שבועיות, הכוללות טיפול פרטני, זוגי ומשפחתי. במקביל, הורים שכולים זכאים, בהתאם להוראה 81.11, ל-20 טיפולים אלטרנטיביים בשנה לכל הורה, בהשתתפות של 162 ש"ח לטיפול. על פי סעיף 15ז(ד) והוראה 84.18 לחוק המשפחות, אחים שכולים זכאים לטיפול פרטני בהיקף של שעתיים שבועיות. אחים שכולים אינם זכאים לטיפולים אלטרנטיביים על פי החוק. המתווה הטיפולי במשפחות השכול נקבע לאחר מיפוי הצרכים ובהתייעצות עם גורמי מקצוע רלוונטיים, כדי לייצר מעטפת מותאמת להתמודדויות ולקשיים השונים של הורים שכולים ואחים שכולים. כמובן שאי-אפשר ובלתי ניתן לדרג את כאב השכול, ולו בשל העבודה שכל אחד חווה את השכול בצורה אחרת, במידה אחרת ובעוצמה אחרת. אבל המענים המוצעים, כפי שאמרתי, בנויים ומושתתים על דרישה, צרכים, ובהתייעצות עם גורמי מקצוע שהמליצו על סוג המעטפת וטיבה. למרות האמור, הביטוח הלאומי לא דבק במסגרות הקיימות בחוק – להפך, הביטוח הלאומי קשוב מאוד לצרכים המשתנים, ומשתדל להתאים את המענים בהתאם לאותם צרכים. בעקבות הטבח הנוראי שאירע ב-7 באוקטובר 2023, שמחת תורה, ביישובי העוטף ובמשתתפי מסיבות טבע, נתקלנו באחים שכולים במצבים נפשיים קשים ומורכבים ועם קושי בולט בחזרה לתפקוד. מהדיווחים שעלו בפני העו"סים בביטוח לאומי לאחר 7 באוקטובר עלתה תמונת מצב מחרידה, ולפיה אחים רבים יצאו לחפש את בני משפחתם ונחשפו למראות קשים של גופות חרוכות וילדים שנטבחו, וחלקם אף מצאו בעצמם את גופות אחיהם, שנרצחו באכזריות. העיכוב בזיהוי החללים וההמתנה הארוכה במשך ימים ואף שבועות יצרו מצבי קיצון עבורם ועבור הוריהם, שהובילו אותם לתחושת חוסר אונים וייאוש. חלק מהאחים השכולים פונו מבתיהם בעוטף ונאלצו להתמודד עם ריבוי אובדנים – של חברים, בני קהילה, ואובדן הבית ותחושת שייכות. מ-7 באוקטובר נותרו 1,694 אחים שכולים, מתוכם כ-1,460 מעל גיל 18. המצבים הנפשיים הקיצוניים שחוו האחים – שחלקם הגדול התקשה לבטא במילים את גודל האסון – מראות קשים ותחושת אשמה ואובדן כבדות, הובילו את הביטוח הלאומי לפעול בכל דרך אפשרית על מנת לסייע לאחים שהתקשו בתקופה הזו להיעזר בטיפול ורבלי, ומצאו ערוצים אחרים בתחום טיפולי גוף-נפש לשחרר את מכאובם. למרות שטיפולים אלטרנטיביים אינם ניתנים על פי חוק לאחים שכולים, הביטוח הלאומי פעל ופועל במסגרת הוראת שעה, שהוארכה עד ליום 31 ביולי 2025, על מנת להעניק טיפולים אלו לאחים שכולים, וזאת במקביל לטיפול הנפשי שלו הם זכאים, כאשר בתקופה זו ייעשו מאמצים לשינויי חקיקה, כדי להתאים באמת ככל הניתן את המענים לצרכים הקיימים.

היו"ר אמיר אוחנה:

יש שאלת המשך?

קארין אלהרר (יש עתיד):

כן. כן, אדוני. קודם כול, אני מברכת על כך שאתה רוצה לחוקק את זה. אני חושבת שזה ראוי. וגם ראוי שהטיפולים המוצעים יהיו בהיקף זהה – כפי שאתה הצבעת, באמת יש צורך זהה. דבר נוסף שאני רוצה לשאול את אדוני: הוועדה הציבורית שהוקמה על ידי שר האוצר לפיצוי נפגעי טבח 7 באוקטובר סיימה את עבודתה ביולי; ההסכם אושר על ידי ועדת רווחה, ולמרות זאת, אני מבינה שייקח עוד כמה חודשים עד שהכסף יעבור.

שר העבודה יואב בן צור:

לא, לא. לא, גברתי. אנחנו עושים את כל המאמצים שכולם יקבלו את מה שהם צריכים לקבל לפני חג הפסח. מאמצים עילאיים. זה לא פשוט.

קארין אלהרר (יש עתיד):

פסח זה באפריל.

שר העבודה יואב בן צור:

נכון, נכון. אז זה לא הרבה זמן. לפני פסח – אנחנו יודעים שיש צרכים מרובים לפני פסח – יקבלו האנשים סכומים מאוד מאוד יפים של עשרות אלפי שקלים. אני מקווה – – –

קארין אלהרר (יש עתיד):

חלקם, כן. את זה המשפחה תקבל.

שר העבודה יואב בן צור:

ביטוח לאומי זה גוף משלם, לא מחליט – –

קארין אלהרר (יש עתיד):

ברור, ברור.

שר העבודה יואב בן צור:

– – כידוע לך, והוא עובד לפי חוק. ככל שהחוק אומר לנו, אנחנו עושים את כל המאמצים, ביורוקרטית, כדי לקצר תהליכים וכדי לגרום לכך שאנשים, במהירות האפשרית, יקבלו את המגיע להם.

קארין אלהרר (יש עתיד):

מתי זה יושלם? זו השאלה.

שר העבודה יואב בן צור:

אמרתי, עד פסח. בעזרת השם.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. יש שאלה נוספת לחבר הכנסת שירי. בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, הגיעו הרבה פניות עכשיו, לאחרונה, מחיילי מילואים. אני רוצה להסביר. הם רשמו את הילדים שלהם למעונות היום המפוקחים והיו זכאים להנחה. הבעיה העיקרית היא שלקחו את המענקים שהם קיבלו אחרי כל סבב – המענקים האלה הם לא משכורת, אלא הם מענקים שמגיעים להם כי יש הוצאות נלוות לשירות המילואים לאותו משק בית – וצברו להם את זה כמשכורת, ואז כפועל יוצא הם משלמים יותר, ההנחה שלהם קטֵנה כי החישוב של מעונות היום הוא נגזרת מהשכר למשק הבית. אני חושב שזו לקונה שהיא לא ברורה. הרי בסוף המענק הזה לא ניתן כאיזה בונוס, זה לא המשכורת שהוא מקבל או היא מקבלת. זה ניתן לתשלומים – נגיד על בייביסיטר, נגיד על דברים אחרים – שמשק הבית זקוק להם בהיעדר אותו איש מילואים. אני מבין שזה משהו שאתה מכיר, ואני מקווה מאוד שאתה מטפל. רק רציתי לשאול מתי ואיך וכמה אנחנו צריכים לחכות כדי שהדבר הזה יסתדר.

שר העבודה יואב בן צור:

טוב, נאור, השאלה שלך טובה. באמת טובה.

נאור שירי (יש עתיד):

כל השאלות שלי טובות.

שר העבודה יואב בן צור:

עזוב רגע, בוא לא נתווכח על זה כרגע. בסדר? בוא נתרכז עכשיו בשאלה הזאת. אתה בחור נחמד וחכם ומבין טוב בנושא של מעונות, ואני שמח לפעמים שיש לי פרטנר שמבין.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר, אתה הורס לו את הפריימריז. אפשר לעצור פה עם המחמאות.

שר העבודה יואב בן צור:

למה? למה? נאור, באמת? אני מזיק לך?

נאור שירי (יש עתיד):

כמו שאני מזיק לך לפריימריז, אתה מזיק לי לפריימריז.

שר העבודה יואב בן צור:

אתה אף פעם לא מזיק לי. הפריימריז שלי – לך למועצת החכמים, דבר שם. אין שום בעיה.

דבי ביטון (יש עתיד):

גם אצלנו יש מועצת חכמים.

שר העבודה יואב בן צור:

כן. טוב, תראה, יש שני סוגים של חיילי מילואים שנפגעו כתוצאה מהחישוב שלנו. קודם כול, אתה יודע שכל חייל מילואים אצלנו קיבל דרגה מופחתת. בסדר? חיכינו למשרד הביטחון הרבה זמן, קיבלנו את הרשימות, וזה כבר מיושם בפועל. כל חייל מילואים שדרגתו הרגילה, נגיד, 9 – הוא מקבל 8; 7 – מקבל 6. זה אחד. יש שני סוגים של חיילי מילואים: יש סוג של חיילי מילואים סטודנטים שבעצם לא עבדו, ועכשיו, בגלל שהם היו בצבא, הם קיבלו את הסכום המינימלי של 9,000 פלוס שקל לחודש. אני אסביר: ביטוח לאומי עובד – אי-אפשר ככה. אי-אפשר, זה קשה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברים, שקט במליאה, בבקשה.

שר העבודה יואב בן צור:

מדברים על חיילי מילואים, קצת כבוד בשבילם. אז בביטוח לאומי כל סכום – אנחנו במעונות – כל סכום שעליו משולם ביטוח לאומי הוא סכום שנכנס ונחשב כשכר, בסדר? אז ראשית, אנחנו צריכים לפתור את הבעיה של הסטודנטים האלה. זה בערך 800 איש, 800 משפחות של סטודנטים, שאומרים: אני עכשיו הייתי במילואים, קיבלתי כסף, יצאתי מהמילואים, ואני חוזר למעמדי כסטודנט, בלי הכנסה. הייתי דרגה 2, הייתי דרגה 3, עכשיו אני דרגה 6. בזה אנחנו ראשית מטפלים במיידית כדי שאותם חיילי מילואים שבאמת מקבלים סוג של שכר – לא נקרא לזה שכר, מענק – על היותם במילואים, לא ייפגעו. שנית, אלה חיילי מילואים שמקבלים גם שכר עבור המילואים וגם את השכר שלהם במסגרת העבודה הרגילה שלהם. הם מקבלים כאילו double. עכשיו, צריכים להבין: כל אירוע כזה הוא אירוע תקציבי. אתמול, כבר לפני הפניות, עשינו בדיקות, מה יקרה אם היום אני אומר – העלינו הצעה. ההצעה הייתה שכמו שתושבי העוטף למשל קיבלו כולם דרגה 3, כן? כל חייל מילואים ששירת לפחות 60 יום ברציפות – – –

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

נאור, שלום, אדוני.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת כהן.

שר העבודה יואב בן צור:

אנחנו רוצים להביא הצעה שכל חייל ששירת 60 יום ברציפות יקבל דרגה 3, שזו דרגה מאוד נמוכה, מסובסדת. בדקנו אתמול את הסיפור של העלות – עשרות מיליוני שקלים. אני בשיח עם שר האוצר. הוא ביקש ממני אתמול, בעקבות פנייתי, את הנתונים. עשינו את הנתונים. הוא לא קיבל אותם. אני רק אומר לך, הנתונים הם עשרות מיליוני שקלים. ואז, פתרנו את הבעיה. מצד שני, תחשוב רגע, אני בעד חיילי המילואים, באמת, אבל חייל מילואים שקיבל עוד 30,000 או עוד 40,000 שקל, הדרגה הזאת, הדרגה הזאת באמת היא לא עכשיו – עם כל הכבוד, הוא קיבל תוספת כספית נכבדה. כמה זה הדרגה של המעונות? כמה זה בכסף?

נאור שירי (יש עתיד):

זה יכול להיות 1,000 שקל בחודש.

שר העבודה יואב בן צור:

בסדר, עוד פעם, אבל הוא קיבל.

נאור שירי (יש עתיד):

אבל כמה יש לך למשפחות?

היו"ר אמיר אוחנה:

הרבה, 21,000.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

ולמה הוא קיבל 21,000 אם אין לו ילדים?

שר העבודה יואב בן צור:

21,000.

נאור שירי (יש עתיד):

אבל הכסף שניתן, התגמול ניתן בגין היעדרותו מהבית. זה לא כסף למשכורת.

שר העבודה יואב בן צור:

אין בעיה, בסדר, בסדר.

נאור שירי (יש עתיד):

בסוף יש הפתעות. תחשוב שאתה צריך עכשיו לשלושה ילדים בייביסיטר.

שר העבודה יואב בן צור:

אני בעד שכל חיילי המילואים ששירתו – –

נאור שירי (יש עתיד):

לא, רק צריך להוסיף – – –

שר העבודה יואב בן צור:

שנייה, דקה, דקה. – – 60 יום ברציפות, יקבלו כולם כמו תושבי העוטף – יקבלו כולם דרגה 3.

נאור שירי (יש עתיד):

אבל זה אירוע תקציבי עצום.

שר העבודה יואב בן צור:

בסדר.

נאור שירי (יש עתיד):

מה שאני אומר – רק תוציא את התגמול מהחישוב שלכם.

שר העבודה יואב בן צור:

הבעיה היא חוקית. אני לא יכול לעשות את זה, כי כל כסף שמשלמים עליו ביטוח לאומי הוא שכר, הוא שכר. אני צריך להפוך את כל המחשבים שלי. אין לי יכולת לעשות את זה. שתבין, אין לי יכולת לעשות את זה. אבל אני מקווה שנמצא את הפתרון. זה מחשובי – נאור, תשמע אותי. אחר כך יהיו לך עוד שאלות.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

צריך לדרג את מרכיבי התגמול. אבל זה עניין של חקיקה, כנראה.

שר העבודה יואב בן צור:

זה בדיוק מה שאני אומר. גם זה כרגע בחקיקה. צריך לעשות שינוי חקיקה בשביל זה. אני מציע משהו אחר: אז אולי במקום דרגה 3, ניתן להם דרגה 4 או דרגה 5, שזה יהיה פחות. כל דרגה שאני מוריד זה פחות, אבל יקבלו.

נאור שירי (יש עתיד):

בסוף למשק בית זה יכול להיות 15,000 שקל בשנה ההפרש.

שר העבודה יואב בן צור:

צודק, ידידי. אתה צודק במאה אחוז, אין שאלה על זה. אין שאלה על זה.

היו"ר אמיר אוחנה:

טוב, אם צריך לשנות את החוק, אז זה המקום, נכון?

שר העבודה יואב בן צור:

בסדר, כן. << דובר_המשך >>אבל עד שנשנה את החוק, תיגמר שנת הלימודים.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא. אני אומר שמאשרים את מה שאתה אומר.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אדוני השר, כפי שעשינו את התיקון לגבי החזר תגמולי מילואים למילואימניק העצמאים, אז גם כאן צריך להתאים את המציאות לאירוע.

שר העבודה יואב בן צור:

כן, כן. בסדר. אוקיי. רבותיי, אני אבדוק אם אני יכול לעשות את זה בתקנות ולא בחקיקה. אם אני אצליח לעשות בתקנות, זו הדרך הקצרה ביותר – נעשה את זה במיידית. רק שתדע שאני בעד. אני בעד. בעד אפילו לתת להם דרגה מופחתת, לכולם. אני חושב שהם לא פחות ממי שישב בעוטף; מי שנלחם הוא לא פחות. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לשר על המענה המפורט והמעמיק כהרגלו. תודה רבה לחברי הכנסת השואלים.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – שאילתה של חבר הכנסת סימון מושיאשוילי לשרה להגנת הסביבה, שאני מתכבד להזמין אל הדוכן, בנושא: דוח חדש חושף שזיהום האוויר גובה את חייהם של כ-5,500 ישראלים בשנה, יותר מפי שניים ממה שסברו קודם לכן. בבקשה, השרה. שלום.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

שלום, צוהריים טובים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מושיאשוילי, בבקשה.

סימון מושיאשוילי (ש"ס):

תודה, אדוני היושב-ראש. דוח חדש חושף שזיהום האוויר גובה את חייהם של כ-5,500 ישראלים בשנה, פי שניים ממה שסברו קודם לכן. המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות מפרסמים נתוני תמותה מזיהום אוויר שיותר ממכפילים הערכות קודמות. זיהום אוויר הוא גורם הסיכון הסביבתי המשמעותי ביותר. הוא גורם לתמותה ולתחלואה במחלות נשימה וריאה, לב ודם ולמחלות סרטן. ברצוני לשאול, גברתי השרה: כיצד מתכוון המשרד להפחית את זיהום האוויר בישראל?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. כבוד השרה, בבקשה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אז קודם כול תודה רבה על השאלה. זו הזדמנות בשבילי קצת לחשוף בפניכם, ואני אשמח גם לנהל על זה דיון, אם תרצו, ככה, של שאלות ותשובות, וגם לשתף אתכם בעשייה המשרדית. בהחלט, הדוח שפרסמנו – ונעמיד את הדברים על דיוקם – הוא הוכן בשיתוף עם משרד הבריאות, והוא באמת מעדכן על היקף הסיכון לתמותה מוקדמת כתוצאה מחשיפה לזיהום אוויר. זו איזושהי הערכה שבוצעה. הרי האומדנים – גם בנתונים העולמיים שינו את החישוב, את שיטת החישוב. אירופה כתוצאה מזה שינתה את שיטת החישוב בהתאמה. אנחנו, בגלל שאנחנו לא שותפים לזה אלא תמיד אנחנו עושים אומדנים שלנו, של ישראל, אז עשינו את האומדן בהתאמה לאותו שינוי. העדכון לא מציג תמותה גבוהה יותר מאשר בשנים שעברו, אלא הוא משקף ייחוס גדול יותר משהיה ידוע עד עתה, כי הוכנסו לחישוב נתונים שלא היו בעבר על התרומה של זיהום האוויר מתוך מספר מקרי התמותה הטבעית בישראל בשנה. הייחוס הגדול יותר נובע, כמו שאמרתי, מעדכון של ארגון הבריאות העולמי, שעדכן את הערכים לערך הסף שממנו ישנה השפעה בריאותית מחשיפה לחלקיקים, וכן מביטוי ההשפעה של מזהמים נוספים שהוכנסו לחישוב – תחמוצות חנקן ואוזון, שהן דברים נורא חשובים היום, שמשפיעים על איכות החיים ועל הבריאות של התושבים, אשר לא בוטאו במספר המקרים שיוחסו עד היום. באשר למה שהמשרד מבצע, תראו, אני אעמיד כמה נושאים גדולים שאנחנו פועלים בתוכם. אם תרצו הרחבה, אני אשמח גם להרחיב. אחד הדברים הכי חשובים בישראל – אנחנו באמת עושים גם רגולציה על תעשייה ועל מפעלים, אבל כשבאים ובודקים מאיפה מגיע זיהום האוויר הגדול ביותר, אנחנו מזהים על פי הנתונים – בצד שם.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

חברי הכנסת בצד שם.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת פורר וכץ. חבר הכנסת אופיר כץ.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

הנתונים הגבוהים ביותר מגיעים מתחבורה. ההבדל המשמעותי באשר למפעלים ותחבורה הוא שאם מפעלים, לדוגמה, יש להם ארובות והחלקיקים נישאים אל על, ברור שמתישהו גם חלקם יורדים; התחבורה נמצאת בגובה שלנו, של בני האדם, של הילדים שלנו, שהם נמוכים יותר, ממש איפה שהאגזוזים נמצאים, אז שאיפת עשן והחשיפה לזיהום היא הרבה יותר גדולה. לכן המשרד שלי משקיע מאמצים ומשאבים בשינוי עולם התחבורה. אומנם אני לא שרת התחבורה, ואני גם לא מתיימרת להיות, אבל המשרד שלנו, כרגולטור של המשק מעל כל המשרדים בצורה רוחבית, נותן כיוון, מוציא קולות קוראים ומייצר מיזמים שמראים שינוי אמיתי מבחינת הנתונים, ואז הוא דורש משאר המשק להתכנס לתוך זה. אני אתן דוגמה. כל הנושא של אוטובוסים בין-עירוניים, חשמול של האוטובוסים הבין-עירוניים, עבדנו על זה הרבה, והמשרד יצא בקולות קוראים, הוכיח שזה אפשרי. עודדנו חברות להשתמש ולעשות חשמול של אוטובוסים. כמובן שפה אנחנו צריכים את השיתוף של משרד התחבורה בנושא של עמדות טעינה. גם עכשיו, המיסוי של הרכבים החשמליים – אנחנו פועלים מאוד אל מול משרד האוצר ואל מול כל הגורמים כדי לא להעלות את המס על הרכבים החשמליים, כי בסופו של דבר חשמול רכבים הוא דבר נכון. יש יותר כניסה של רכבים חשמליים, הרכבים החדשים שנקנים היום. כמובן שאנחנו צריכים לדאוג לכל השרשרת: מה עושים עם הסוללות; איך מפתחים מתקני קצה לטיפול בסוללות. יצאנו עכשיו בקול קורא למפעלי מחזור ב-400 מיליון שקל, ביחד עם משרד הכלכלה, דרך רשות ההשקעות. אנחנו ייצרנו תוכנית שנקראת "נעים בעיר". התוכנית – – –

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

– – – אבל את ההטבות מס – – –

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

הטבות מס זה לא אנחנו, זה משרד האוצר. עשיתי דיון מיוחד בוועדת הכספים וביקשתי לא לבטל את הטבות המס ולשמור – הפוך: להטיל מס על רכבים מזהמים באופן שזאת תהיה ההכנסה. בסוף צריך להכניס, מה לעשות? תראו, במדינת ישראל, המס על הבלו, בסופו של דבר – היה אמור להתקיים השבוע דיון בוועדת הכספים, ביום שני. אנחנו היינו ערוכים. שני או שלישי? שלישי אולי. אנחנו היינו ערוכים לזה, גם הוצאנו הודעה לקראת זה, ואני ממש נלחמת בזה. אני חושבת שזאת תהיה טעות קריטית להעלות את המס, כי בסופו של דבר, אנחנו רוצים לעודד תחבורה חשמלית. צריך לזכור שלא מספיק לעודד תחבורה חשמלית, צריך לייצר עמדות טעינה, כי זה לא מספיק שלבן אדם יהיה רכב חשמלי, אם לא יהיה לו איפה לטעון אותו או שהוא לא יוכל לייצר נסיעות רציפות. תוכנית נוספת, שאנחנו באמת מתגברים אותה, ויצאנו בקול קורא כזה ויש כבר כמה רשויות שזכו בזה, זו התוכנית "נעים בעיר". "נעים בעיר" אומרת שיחד עם גורמי המקצוע במשרד, כל רשות – במצ'ינג, שבסופו של דבר מסתכם בכ-4 מיליון שקלים – מייצרת תוכנית לצמצום זיהום האוויר בעיר. זאת אומרת שתילת עצים, עידוד הליכה, עמדות טעינה, מעבר לאוטובוסים חשמליים – סל של דברים שמייצרים הפחתה של זיהום האוויר בעיר. יש אזורים שאנחנו מגדירים כאזורי אוויר נקי בעיר, ושם אנחנו מונעים כניסה של רכבים מזהמים. עשינו את זה בעיריית ירושלים – פה בונים הרבה. אגב, יש לנו את זה כרגע בתחנה המרכזית בתל אביב, תזכירו לי שנייה לדבר על זה, כי זה קריטי. בירושלים, לדוגמה, יש הרבה כלי צמ"ה כבדים, שכן בונים בעיר הרבה, כמעט בכל מקום. משה ליאון, ייאמר לזכותו, באמת החליט לעשות שינוי משמעותי מאוד כדי לפתח את העיר הזאת. זו עיר הבירה, אז גם הקווים החשמליים של הרכבות, גם בנייה למעלה. כתוצאה מזה, יש הרבה כלי צמ"ה בעיר, והם מזהמים. ולכן, אני לא יודעת אם ראיתם את הקמפיין שעשינו יחד עם עיריית ירושלים: גם אוויר הרים אפשר להרים. הרעיון הוא להכניס מסנני חלקיקים בתוך כלי הצמ"ה. יש גם אזורים בעיר, שבהם יש מניעה של כניסת רכבים מזהמים לתוך האזורים האלה, אזורים שהם גם ככה צפופים מאוד וכבדים מאוד.

סימון מושיאשוילי (ש"ס):

יש את הגודש בתל אביב, וזה יתחיל בשנה הבאה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אז תל אביב גם עושה צעדים. תל אביב בכלל – אגב, הם יצאו בקמפיין מהמם של פסולת עודפת, איסוף של פסולת. שווה להסתכל ברשת. עיריית תל אביב יודעת לנהל את העולמות האלה בצורה מעוררת השראה. גם עכשיו, בתחנה המרכזית – יש לנו שם אירוע שבו אנחנו בודקים את כל דוחות הניטור, אם זיהום האוויר מגיע משם כרגע, מהתחבורה, אחרי הרבה צעדים שעשתה הרשות, או שזה מגיע מעבודות תשתית. היום יש ישיבה של אדם טבע ודין, שהגיעו את הבקשה ביחד עם המשרד ומחוז תל אביב, והם יביאו לי את המסקנות. בסך הכול, עיריית תל אביב עשתה חשמול של קווים, הסטה, הרבה דברים חשובים מאוד מאוד לצמצום זיהום האוויר בעיר. זה לגבי תחבורה. אנחנו עתידים לצאת גם בקולות קוראים לתחבורה בין-עירונית, לא רק עירונית, ובזה לכוון את המשק. אנחנו יצאנו בקול קורא למשאיות פסולת חשמליות. יש כמה רשויות שיקבלו מאיתנו עכשיו משאיות פסולת חשמליות. משאיות הפסולת שמפנות את הפסולת בשעה מאוד מוקדמת בבוקר גם עושות רעש. החשמול של משאיות הפסולת הוא קריטי בעינינו. יצאנו עכשיו בקול קורא ואפילו מימנו לכל המועצות האזוריות את האוטובוסים לתלמידים. אנחנו יוצאים לקול הקורא הזה ביחד עם משרד החינוך, וכל רשות שתקנה אוטובוס חשמלי לתלמידים במועצות האזוריות תקבל מאיתנו תקצוב נוסף. עשיתי לא מזמן סרטון כזה עם נחל שורק; היינו עם אשר דוידוביץ' בצפון; עכשיו גם כל העוטף מקבלים. זה עוזר בנושא של צמצום זיהום אוויר. אנחנו באמת מייצרים תוכניות היערכות לשינויי אקלים ברשויות המקומיות. אנחנו אמורים לקיים ביום שני הקרוב, בעזרת השם, אם השלג לא יחסום אותנו, אירוע בבית הנשיא. כבר יותר מ-60 ראשי רשויות יגיעו לשם – הסכמנו רק לראש הרשות להגיע לשם בגלל המינימום של המקום בבית הנשיא – אלה שכבר התחילו בתוכניות היערכות לשינויי האקלים ברשות, וגם את הדבר הזה אנחנו מטמיעים. אני כן חייבת להגיד – – –

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

גברתי, אפשר שאלה?

היו"ר אמיר אוחנה:

אני אאפשר לגברתי שאלה נוספת מהצד.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

כן, אבל בעניין הזה של תחנות הניטור של זיהום האוויר – בדיון שקיימנו לפני שבועיים עלה פער בין המקומות של תחנות הניטור לבין מוקדי התלונות של הציבור בארץ. הן לא נמצאות – – –

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אני אגיד משהו. ניקח לדוגמה את יבנה, בסדר? יבנה הירוקה ויבנה בכלל שסובלת מריחות. מבחינתי, גם כששמנו תחנות ניטור, גם באזור התעשייה הצפוני של אשדוד, במקומות מסוימים, וגם ביבנה, תחנות הניטור לא ניטרו את המזהמים. צריך לזכור שתחנות ניטור מנטרות מזהמים מסוימים, ספציפיים. אני מסתכלת על נתונים אובייקטיביים. אם בן אדם אומר שצורבות לו העיניים, אם בן אדם אומר שהוא מריח ריח לא טוב, אם בן אדם מרגיש מחנק, מבחינתי, גם אם תחנת הניטור לא מראה את זה, זה סימן לא טוב, שדורש שינוי מבחינתי.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

כדאי לעבות או להוסיף – – –

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אז אנחנו, בהתאמה לרשויות המקומיות, מעבים. אנחנו תקצבנו עכשיו את היחידות הסביבתיות, לפני כשבועיים, ואת כל איגודי הערים בישראל – 110 מיליוני שקלים, גם כדי להגביר את האכיפה ואת המעקב שלנו בנושאים האלה. אם אתם יודעים על רשויות שצריכות עוד ולא מקבלות, תפנו אותן גם דרככם. אני כן אגיד שאנחנו יוצאים לתוכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר באזור התעשייה הצפוני של אשדוד. זה קיבל סטמפה, חותמת, של משרד ראש הממשלה. על תוכניות לצמצום זיהום אוויר אנחנו קיבלנו בתוך התקציב כמעט 50 מיליוני שקלים ייעודיים, זה לא היה בכל השנה הקודמת, בגלל שאנחנו רואים מחויבות לצמצם באזורים שיש בהם תשתיות לאומיות מרובות. לדוגמה, גם באזור של חדרה, עם כל המעבר מפחם לגז, ומגז שצריך לעבור אחר כך לאנרגיות מתחדשות – כל הדחיפה הזו היא של המשרד להגנת הסביבה. אני חייבת להגיד לכם שהמאבקים האלה הם חשובים, כי גם בדוחות של מדדי ההשפעה על הסביבה וגם בדוח המפל"ס, אנחנו רואים את המפעלים המזהמים, את נתוני זיהום האוויר. אני, מבחינתי, חושבת שהאכיפה צריכה להיות הרבה יותר קשה למי שיש לו חריגות – גם נשר, שאנחנו אוכפים אותו, גם בתי הזיקוק באשדוד. ספציפית, באשדוד ישבנו כבר גם עם האיגוד, גם עם כל ראשי הרשויות, גם עם יבנה, ואנחנו מתקדמים לעבר תוכנית לאומית גדולה. יש לנו גם את כל הפינוי של התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה. אנחנו פותחים פורום סביבתי. וכאן אני פונה גם ליוראי וגם למטי, שאני יודעת שהנושאים האלה חשובים לכם: אנחנו פותחים פורום סביבתי גדול בחיפה, ששותפים לו כל איגודי הערים, כל ראשי הרשויות של המפרץ, כי יש שם אירוע מאוד משמעותי. המינהלת, מבחינתי, לא מתקדמת מספיק מהר. זה עומד במקום, ויותר מדי זמן. התהליך הזה היה צריך לקרות כבר אתמול. אנחנו בעיכוב גדול בלוחות הזמנים, ולכן החלטנו לפתוח פורום סביבתי גדול שיכיל את כולם, כדי לאתגר את המינהלת, כדי להתחיל לזוז ולראות תוצאות בשטח הלכה למעשה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אחת הבעיות הגדולות במדינת ישראל היא שרפות פסולת. אנחנו רואים את זה בכל מקום. אנחנו גם בהצעת מחליטים על זיהום חוצה גבולות, כי הרבה משרפות הפסולת מגיעות מאזורי A, B ו-C, ואנחנו גם כרגע עושים שינוי אמיתי בכל הנושא של הפסולת במדינת ישראל: עוברים מהטמנה להשבה. זה לא רק להקים מתקני השבה, זה לשמור על כל שרשרת הערך ולהקים מתקני קצה לטיפול בפסולת. לא יכול להיות שמדינת ישראל, שמתיימרת ונמצאת בתוך המיליה של ה-OECD, של המדינות המפותחות, עדיין תהיה הרחק מאחור, ו-80% מהפסולת בישראל תלך להטמנה שמזהמת קרקע, מזהמת אוויר, את האקוויפרים שלנו. בסוף זה משפיע עלינו. אז גם במקומות האלה אנחנו פועלים, ופועלים ביתר שאת. והצעת מחליטים תבוא עוד מעט לאישור הממשלה, על הזיהום חוצה הגבולות מבחינת האזורים של יהודה ושומרון.

היו"ר אמיר אוחנה:

אז אם כבר השרה הזכירה את שרפת הפסולת, שהיא באמת אחד האתגרים הקשים, אני לוקח לעצמי את הזכות גם לשאול: אני יודע שיש מצוקה קשה מאוד – –

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

ברשויות הערביות.

היו"ר אמיר אוחנה:

– – בראש העין.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אה, כן. נכון.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני שומע על ראש העין, והם מתלוננים על זה כבר הרבה מאוד זמן, הרבה מאוד שנים. יש בשורה במה שאמרת כרגע בהקשר הזה?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אז אני רק אגיד, ירושלים באמת היא – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

לא. אני אמרתי "ראש העין".

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

כן, כן, ראש העין, אמרתי. ראש העין היא במקום של זיהום חוצה גבולות. אם אתם מסתכלים על קו התפר, בסופו של דבר – לדוגמה, גם שוהם סובלת. היא סובלת מאתר שקוראים לו רנתיס, אתר פסולת פיראטי, בלתי חוקי, בתוך המקומות האלה. עכשיו, בסופו של דבר יש לנו כ-123 אתרים פיראטיים בלתי חוקיים ברחבי יהודה ושומרון ששורפים פסולת כמעט מדי יום, לסירוגין. עבדנו על הצעת מחליטים גדולה שתמגר. לאחרונה, באזור ראש העין יש פחות,= כי אנחנו ממש במיקוד גדול על כל אזור קו התפר, גם ברנתיס. אבל אני אתן לכם דוגמה. חוק גדול שאנחנו עובדים עליו עכשיו זה חוק פסולת בניין, שנמצא לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הפנים והגנת הסביבה. וכאן אני מבקשת גם מהשותפים שלנו בתוך הוועדה שיעזרו לנו לקדם את החקיקה הזאת שתבוא לידי סיום, כי מה שקורה זה שפסולת בניין הרבה פעמים עוברת מתוך מדינת ישראל אל עבר אזורי יהודה ושומרון בצורה בלתי חוקית, ושם שורפים את זה. איך אנחנו יודעים? כי כשהייתה שרפת הפסולת הגדולה ברנתיס, אז מצאנו שם דברים שמגיעים מתוך מדינת ישראל ולא שייכים לכפר רנתיס ספציפית. לכן חוק פסולת בניין, שיעשה game changer גדול, אמור לנטר את כל 8,000 משאיות הפסולת שמסתובבות כאן מדי יום. האכיפה לא מספיקה. הוא ינטר אותן גם באמצעות צ'יפים וגם באמצעות עצם העובדה שהם חייבים להיכנס למתקן קצה ייעודי לטיפול בפסולת הבניין. כל הדברים האלה ימגרו את כל הנקודות האלה, שבסופו של דבר מביאות לנו זיהום אוויר. וכן, הצעת המחליטים של זיהום חוצה גבולות אמורה לסיים, זאת אומרת באמת למגר. יש שם גם משאבים וגם עשייה משמעותית.

היו"ר אמיר אוחנה:

יפה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אבל גברתי, זה כבר באיחור של יותר משנה – – – אם את רק יכולה להגיד מילה על זה.

היו"ר אמיר אוחנה:

רק שנייה. רק שנייה. שאלה נוספת, שאלת המשך.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אז אני אגיד רגע על הזיהום חוצה הגבולות למה זה לוקח הרבה זמן. אני אסביר.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

למה זה לא על פי החלטת הממשלה מדצמבר 2024?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אני אסביר. הרי הייתה צריכה להיות ועדה בין-משרדית, ופרצה המלחמה. כתוצאה מזה הרבה מהשותפים לוועדה הבין-משרדית לא היו. אתן לך דוגמה. מתוך רט"ג, רשות הטבע והגנים, 650 עובדי רט"ג היו מגויסים למילואים. גם הרבה מהמשטרה הירוקה ומהסיירת הירוקה ומהמינהל האזרחי. המיקוד היה במקומות אחרים. אנחנו החזרנו את זה לשולחן. אגיד לך את האמת. אנחנו סיימנו מבחינת המשרד שלנו את העבודה על זה. תמיד האויב של הטוב-מאוד הוא המצוין. אני חושבת שמה שהמשרד הביא לשולחן הוא טוב מאוד. נכון, הוא לא מכסה הכול; יש עוד נושאים שיהיה צריך לטפל בהם, אבל הוא מספיק טוב כדי להעלות את זה לממשלה. אנחנו העברנו את זה לשר האוצר, שהוא השר במשרד הביטחון. הבאנו שם לצוות שלו את כל העבודה הבין-משרדית, ואנחנו כרגע מחכים להערות אחרונות. אל תשכחו שהחוק הבין-לאומי מעורב פה מאוד – כי אנחנו מדברים על שטחי B ו-C, שהם באמת שטחים שהחקיקה הבין-לאומית מאוד מאוד משמעותית בהם, בטח לגבי פסולת. אבל זה יעזור לנו גם להקים תשתיות פסולת באזורי יהודה ושומרון – מאוד סובלים שם היום, ואין שם מתקני קצה לטיפול בפסולת. הפחד שלנו להקים מתקן קצה זה שחוק אוויר נקי וחוק שמירת ניקיון לא חלים באזורים האלה, ואז לנו בתור משרד לא תהיה אכיפה על המתקנים האלה. אנחנו יודעים כמה הם מתקנים רגישים, והם חייבים את האכיפה והפיקוח שלנו.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אבל גברתי יודעת – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא. סליחה, עד כאן. אני מצטער.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

לא. היא גם ביקשה – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

גברתי, אני יודע, אבל אני מאפשר שאלות נוספות לפי המבקשים. אני אאפשר שאלת המשך לחבר הכנסת מושיאשוילי, לחבר הכנסת יוראי להב הרצנו ולחברת הכנסת מיכאלי, ולאחר מכן נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום.

סימון מושיאשוילי (ש"ס):

תודה, היושב-ראש. ראשית, אני באמת מברך על פועלכם במשרד בעניין הזה. זה עניין חשוב לכולנו, לכל חלקי הארץ. אבל הערה ראשונה בנוגע לתחבורה. דוד המלך רשם: "השמים שמים להשם והארץ נתן לבני אדם", כמו שגברתי השרה אמרה, אנחנו חיים כאן והחלקיקים עולים למעלה. אבל צריך לזכור גם את התחבורה האווירית, המטוסים למיניהם, מעבר למטוסים צבאיים, F15 וכו'.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

גם אוניות.

סימון מושיאשוילי (ש"ס):

נכון. זה אחד. דבר שני, אני תושב הקריות.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

מאיפה? מאיזה מקום?

סימון מושיאשוילי (ש"ס):

מקריית אתא. אני לא יודע אם שמים לב, לא שמים לב, אבל אני צועד רגלית. אני אוהב את זה. יש מקומות בקריית אתא ובמפרץ חיפה בכלל – את יודעת, אפרופו תחבורה, כשאני ברכב ונוהג אז אנחנו "נהנים" מאותם ריחות לא נעימים. לפני שבע, שמונה, תשע שנים, אני לא זוכר בדיוק, גם העליתי בכתב דרישה למשרד לאיכות הסביבה להתייחס לנושא הזה, לנושא הריח. יש מקומות שאתה פשוט לא יכול לצעוד בהם, ואני רוצה להדגיש: בשעות מסוימות.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אוקיי.

היו"ר אמיר אוחנה:

רק שנייה, בבקשה שאלה נוספת לחבר הכנסת להב הרצנו ולאחר מכן לחברת הכנסת מיכאלי.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ותודה רבה לשרה על התשובה המפורטת. אני רוצה לשאול: לפי הפרסומים בימים האלה מופעלים לחצים כבדים מאוד על המשרד להגנת הסביבה להאריך את ההיתר המיוחד שניתן בחסות המלחמה לקצא"א לשנע נפט ללא הגבלה דרך מפרץ אילת, בלי קשר לצורכי משק האנרגיה ולצורכי הביטחון של מדינת ישראל, ובלי סקר סיכונים. משמעות ההחלטה היא, למעשה, להפוך את ישראל לחצר האחורית של שינוע הנפט במזרח התיכון, תוך סכנה איומה גם על רצועת החוף וגם על העיר אילת. מה ההיגיון, גברתי השרה, בהסרת המגבלה של שינוע הנפט שלא לצורכי משק האנרגיה או הביטחון של מדינת ישראל?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אין היגיון. תודה על השאלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

גברתי, אנחנו לוקחים את השאלות ביחד, ואז השרה תשיב במרוכז.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

ביחד? תודה על השאלה, יוראי.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, חברת הכנסת מיכאלי.

מרב מיכאלי (העבודה):

שמעתי שגברתי מקצה 4 מיליון ש"ח לרשויות המקומיות כדי שייטעו עצים ויגבירו תחבורה ציבורית, ואין חולקת שהגורם הכי משמעותי בזיהום אוויר הוא אכן התחבורה. לכן כשרת תחבורה המשרד בהנחייתי הקצה 400 מיליון ש"ח רק לנת"ע – –

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

נכון, בצידי דרכים.

מרב מיכאלי (העבודה):

– – כדי לשתול עצים ולעשות קישוריות ולהגביר את הקישוריות מסביב לתחנות הרכבת הקלה. לכן השקענו 2 מיליארד ש"ח בשבילי אופניים לאורך חומש בכל רחבי הארץ, והשקענו בתוספות בתחבורה הציבורית, שהיא דרמטית, כדי שאנשים ייסעו פחות במכוניות. הממשלה, משרדי יחד עם משרדך, עם השרה זנדברג, העברנו החלטת ממשלה להפחתת פליטת הפחמן, החלטה שאומרת שהחל מ-2026 כל אוטובוס עירוני חדש יהיה רק חשמלי.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

נכון.

מרב מיכאלי (העבודה):

עכשיו, בינתיים השרה רגב ביטלה רכש של כ-3,000 אוטובוסים חשמליים, כי היא הייתה צריכה את הכסף לכל מיני קומבינות אחרות. למיטב הבנתי הממשלה לא עומדת ביעדים של 2026 עם אוטובוסים חשמליים בלבד. אשמח לדעת מה בכל זאת היעד החדש ומה התוכניות בהתאם.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. השרה, בבקשה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אז קודם כול, תודה רבה על השאלות. אני אתחיל ואפתח בשואל הראשון. אז ככה, אם היית עובר לפני שנים באזור מפרץ חיפה, אז היית מרגיש את הריח הצרוב הזה. חוק אוויר נקי שקידם המשרד להגנת הסביבה שינה בעשורים האחרונים את כל האוויר ואת כל זיהום האוויר במפרץ חיפה, והמציאות היא אחרת. אין ספק, ואמרתי קודם לכן, שעדיין יש עוד עבודה רבה לפנינו, ואת כל התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה צריך לפנות. לכן יש גם מינהלת. אני אמרתי קודם שאני חושבת שהמינהלת לא עובדת מספיק מהר. למה? כי הדברים היו צריכים כבר לקרות. היינו עכשיו בכנס, והם הציגו דברים יפים מאוד מאוד. יש שם איזושהי מועקה מאוד מאוד גדולה – ואתה כתושב קריית אתא אולי תוכל להבין את זה. בסופו של דבר הרבה מהתושבים עובדים בכל התעשייה הזאת, וכדי למצוא פתרון אמיתי יצטרכו גם להביא פתרון תעסוקתי אמיתי לרשויות. כיום, יש הרבה הכנסות לרשויות מהתעשייה הזאת, ויצטרכו למצוא חלופות. העניין הוא גם כלכלי. לכן אני חושבת שהמינהלת צריכה להתקדם גם במקומות האלה, כדי שהם לא יהוו חסמים לנושא הסביבתי האמיתי שנמצא על הפרק, והוא פינוי כל התעשייה הפטרוכימית. אנחנו כמובן אוכפים בכולם. כל אחד צריך לקבל מאיתנו היתר הזרמה לים, היתר פליטות לאוויר, ועוד הרבה רישיונות. ועדיין יש שם ריבוי של תשתיות לאומיות שיהיה צריך לפנות אותם. בסדר? זה אחד. לגביך, יוראי, קודם כול אתה צודק. אני התנגדתי לנושא של קצא"א לאורך כל השנה וחצי האחרונות. אני חושבת שאין סיבה – ואני רק עכשיו חזרתי מאילת, היה שם כנס של סגני ראשי ערים. אני לקחתי לשם גם אנשים איתי, גם את ראש העירייה בני ביטון. אמרתי לו: תקשיב, בני, בוא איתי רגע, נעלה על היחידה הימית. אני עושה לך סיבוב כדי שתראה בעיניים איך נראה המפרץ ומה המשמעויות. כי הרי באונייה, בסירה, אתה עובר את כל המפרץ שלנו באמת ברבע שעה, 20 דקות. זה משאב טבע עולמי, לאומי, ייחודי, עם שונית האלמוגים הצפונית ביותר בעולם. בשעה ששוניות האלמוגים בכל העולם הולכות ומסתיידות, פה במדינת ישראל, זכינו. באמת, יש כאן ברכה ששורה בישראל, אבל צריך לשמור על זה. אם קלקלת, אין מי שיתקן אחריך – במקום הזה באמת אין מי שיבוא ויתקן. זה זיהום נפט, זיהום ים בשמן במפרץ אילת. תהיה כאן בכייה לדורות. ניסיתי להסביר את זה, ניסיתי להביא את ניהול הסיכונים הזה לממשלה. אני באמת חושבת שזה לא צורכי משק האנרגיה – שם פתחנו גם בים התיכון. הים התיכון שונה מים סוף וממפרץ אילת, גם מבחינת התנאים, גם מבחינת המקום. אני חושבת שמדינת ישראל מתמודדת היום עם הצפון ועם הדרום, והיא לא צריכה חזית נוספת שמאיימת עליה כלכלית לשנים קדימה. נכון, זה עניין של ניהול סיכונים, של מה יקרה אם ומה יקרה אם לא, אבל ראינו כבר – בטח אחרי כל מה שעברנו בשנה האחרונה – שבכל דבר קיים סיכון, והשאלה היא אם אנחנו יכולים לקחת על עצמנו את הסיכון הזה. אני שרה ששוקלת שיקולים סביבתיים נטו, ובשיקולים הסביבתיים אמרתי שמבחינתי השיקול הסביבתי הוא עליון.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

ככל שזה תלוי בך – – –

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

לכן אני חושבת שעד שהמשרד לא יבדוק, בסקר סיכונים אמיתי, שמביא את כל הדברים בצורה של evidence based, אי-אפשר לאשר, גם לא לתקופות ביניים. אני חושבת שזה שיקול סביבתי, שכרגע הוא השיקול העליון. אבל אני לא הממונה, בסוף אני לא גורם מקצועי. כרגע גורמי המקצוע יושבים על המדוכה ויקבלו את ההחלטה. אני חושבת שהשיקולים הסביבתיים הם קריטיים. עכשיו גם צריך לזכור שבחסות המלחמה פתחנו את מפרץ אילת לשינוע, כדי שלא יהיו חוסרים אנרגטיים למדינת ישראל. מאז 7 באוקטובר אף מכולה לא עברה שם. למה? כי יש איום – יש איום של החות'ים ויש איום שקיים, ולכן כרגע גם הכול פתוח להם, ואם אין משהו קריטי משמעותי שצריך כרגע – ואם יש משהו קריטי משמעותי ספציפי שמדברים עליו, אז שיבואו ויגידו. אבל אני חייבת להגיד לך שבתוך החלטת הממשלה באו גם ממשרד האנרגיה, גם מהמשרד לשיתוף פעולה אזורי, גם ממשרד ראש הממשלה, גם ממשרד האוצר, גם רשות החברות הממשלתיות וביקשו והורו לנו; בהחלטת ממשלה ביטלו את המדיניות של אפס תוספת סיכון והורו לממש מדיניות אחרת.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אבל ככל שזה תלוי בך לא תאשרי את ההרחבה – – –

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

בסוף, לא נעים לי להגיד, בסוף יש ממונה, והיא שקובעת את היתר הרעלים, וזו החלטה של גורמי מקצוע. כך גם על פי חוק – זו החלטה של גורמי המקצוע. אני יכולה להגיד לך שאני חושבת שיש כאן סיכון שהוא גדול מדי ולא צריך אותו. אם זה עניין כלכלי, צריך לחשוב על חלופות. כלכלי זה משהו כלכלי. אם אפשר להעביר צינור יבשתי, זה עדיף מבחינתי. זה אולי גם יכול להיות שיתוף פעולה אזורי הרבה יותר טוב, אם זה מסעודיה או ממקומות אחרים. כבר דיברו על זה שרוצים להעביר צינור נפט ולעשות שינוע נפט יבשתי מסעודיה דרך מקומות אחרים והלאה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

קצא"א חברה עבריינית כבר הרבה שנים – – –

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אני יכולה להגיד לכם שאני פועלת על פי השיקולים הסביבתיים. קיבלתי לידיי את תיק הגנת הסביבה ואני מסתכלת על הגנת הסביבה של מדינת ישראל. אני חייבת להגיד שאני גם מאוד מחוברת לזה. אני גם מבינה שיש איומים, וגם ראינו שנחתו כטב"מים במפרץ אילת. זה לא שלא קרה, הדבר קרה. לכן אני חושבת – מבחינת החלטת הממשלה, אני אמרתי את עמדתי בממשלה. אני כשרה להגנת הסביבה מציגה את ההיבטים הסביבתיים, ועכשיו השיקולים יהיו של גורמי המקצוע. הם יושבים גם היום עם כל הארגונים הסביבתיים, יש זום של כל הארגונים הסביבתיים – אם אתם רוצים לעלות אליו, אתם מוזמנים – ביחד עם המנכ"ל וכל גורמי המקצוע של המשרד. אני מאמינה שלאור זה גורמי המקצוע ישמעו את כולם, וישקלו את השיקולים שהורו להם בהחלטת הממשלה לשקול. הורו שם לשקול שיקולים כלכליים, שיקולים אנרגטיים. כל משרד כתב את השיקולים שלו, וזה מה שהורו לנו בהחלטת הממשלה, לכן נצטרך לשקול גם את השיקולים האלה שהורו לנו בהחלטת הממשלה. מרב מיכאלי, לשעבר שרת התחבורה, את צודקת. יש יעד עד 2026. אני חושבת שהיעד שקיבלתם הוא נכון, כי בסופו של דבר יש גם אפשרות להגיע ליעד הזה. אנחנו במשרד להגנת הסביבה תומכים כלכלית בפעילות הזאת. אנחנו לא מממנים אותה באופן מלא, כי אנחנו לא משרד התחבורה, ואנחנו גם לא מתוקצבים על זה. אבל בהחלטת הממשלה הקציתם תקציבים לזה, ואנחנו באמת שמים את התקציב, כמעט 60 מיליוני שקלים, לדעתי, של המשרד שלנו, שהוקצו לתוכנית הזאת. כן, כרגע אין שינוי מהתוכנית של 2026, כלומר הם יצטרכו לעמוד בזה. את צודקת, אנחנו ביקשנו לקיים שולחן עגול ביחד עם משרד התחבורה כדי לראות איך מגיעים ליעדים האלה ואם יש פערים. אני ישבתי עם חברות תחבורה שמדברות איתי על זה שאין להן מספיק מסופים להטענה של אוטובוסים חשמליים, שגם זה בעיה. בסופו של דבר יש לך אוטובוסים ואין לך איפה להטעין אותם – – –

מרב מיכאלי (העבודה):

יש תוכנית מסופים – – –

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אז אם יש תוכנית מסופים, אני שמחה לשמוע. סליחה, אני מצטערת. אם צריך עוד משהו, אני תמיד אשמח לענות מקצועית. אני אוהבת.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לשרה על המענה הארוך והמפורט, ותודה רבה לחברי הכנסת השואלים.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעות חוק לדיון המוקדם. ההצעה הראשונה – הצעת חוק שירות אזרחי (תיקון – הארכת גיל הזכאות של נכה נפש לשרת במסגרת שירות לאומי או התנדבות קהילתית), התשפ"ג–2022, של חברי הכנסת מיכל מרים וולדיגר ואוהד טל. אני מתכבד להזמין את חברת הכנסת וולדיגר להציג את הצעת החוק. בבקשה, עד עשר דקות.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

תודה, כבוד היושב-ראש. כבוד השרה, חברי כנסת נכבדים וכמובן אופיר כץ – אופיר, תודה גם לך – ימים ולילות אנחנו עסוקים בנושא הגיוס. אני חברה בוועדת החוץ והביטחון, ולאחרונה אנחנו יושבים ויושבים ויושבים ומדברים, ובעזרת השם גם נגיע לתוצאות. הצבא זועק ללוחמים, אך את האוכלוסייה שהצעת החוק שלי עוסקת בה הצבא אינו רוצה. החבר'ה האלה יכולים להיות משמעותיים, לסייע למדינה שלנו, לעזור בכל כך הרבה מקומות. השירות הלאומי הוא-הוא המקום שלהם. אלא מאי? חוק השירות הלאומי הפלה אותם לרעה, ואת זה באה הצעת החוק שלי לתקן. היא באה להעניק שוויון הזדמנויות למי שלעתים נשכחים בשולי החברה. אנו מדברים על צעירים המתמודדים עם מחלת נפש, צעירים עם קשיים נפשיים, צעירים שרוצים לתרום לקהילה אך נתקלים במחסום ביורוקרטי לא מוצדק. אז מהי מהות הצעת החוק שלי? חוק השירות האזרחי מאפשר לצעירים שקיבלו פטור משירות צבאי להתנדב לשירות לאומי עד גיל 24. אוה, אני רואה גם את כבוד השרה שאחראית לאירוע. תודה, כבוד השרה.

היו"ר אמיר אוחנה:

היא גם תשיב מטעם הממשלה.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

תודה, אורית. חוק השירות האזרחי מאפשר לצעירים שקיבלו פטור משירות צבאי להתנדב לשירות לאומי עד גיל 24 או עד גיל 27 אם הם בוגרי מוסדות חינוך מיוחד, שכן בחינוך המיוחד לומדים עד גיל 21. כלומר, מצד אחד הגיוני; מצד אחר, יש כאן עיוות. מי שלומד עד גיל 21 ולא משתחרר בגיל 18 – מאחר שכל אלה שמשתחררים בגיל 18 יכולים עד גיל 24 לעשות שירות לאומי, יש להם מספר שנים: מי שלומד בחינוך מיוחד ולומד עד גיל 21 – בואו נוסיף לו את שלוש השנים שהלכו לו לאיבוד וניתן לו עד גיל 27. אבל מה, צעירים שמתמודדים עם בעיות נפשיות, עם קשיים נפשיים, הם לא נכללים בקטגוריה הזאת של החינוך המיוחד, שכן אצלם, בכל אופן אצל רובם, המחלה מתפרצת בגיל ההתבגרות, בשלב שהם בחטיבת ביניים או אפילו בבית ספר תיכון או אפילו בשלהי בית ספר תיכון. ברגע שמתפתח אצלם קושי נפשי משמעותי, ואולי גם כרוני, אז הם בהכחשה. כך עוברות השנים, הם בהכחשה, הם בהסתרה, ואופס, בלי שהרגשנו הם סיימו את בית הספר. הם לא מופנים לבית ספר לחינוך מיוחד, ולכן או שהם הופכים לנוער נושר או שהם מצליחים באצבעות ובציפורניים לשרוד את התיכון הרגיל. אבל בכל אופן, כמו שאמרתי, רובם אינם בוגרי מוסדות החינוך המיוחד, על אף האתגרים הקשים ביותר שאיתם הם מתמודדים. אז למה חשוב החוק הזה? אז כך: גיל ההתבגרות הוא תקופה סוערת, ולעיתים זהו השלב שבו מופעים הסימנים הראשונים של מחלת נפש. עבור רבים ממתמודדי הנפש, השנים עד גיל 24 הן שנים של הכחשה והסתרה ומאבק ואבחונים וניסיונות התאמה לטיפול הנכון, ואין להם זמן להתרכז בדברים אחרים. לעיתים רק אחרי הגיל הזה הם מצליחים להגיע לאיזה סוג של יציבות – ככל שאפשר לקרוא לזה יציבות, כי מחלת הנפש מאוד לא יציבה – שמאפשרת להם להשתלב במסגרות חברתיות, להרגיש מסוגלות ולהרגיש שייכות. אבל אז הדלת נסגרת בפניהם; הם כבר לא עומדים בתנאי הגיל הקבועים בחוק להתנדבות בשירות הלאומי. הצעת החוק שלי באה לשנות זאת, כי השירות הלאומי, מעבר לנתינה של אותם צעירים למדינה, גם נותן – אגב, לאו דווקא לאותם צעירים, אלא בכלל לכל מי שהולך לשירות הלאומי. זו לגמרי נתינה למדינה, זה לגמרי לצורך תיקונים ועזרה וסיוע למדינה בכל מיני מקומות שהיא לא יכולה להגיע אליהם, אבל זה באותה נשימה גם נותן ומעניק למתנדבים עצמם. כמו כל התנדבות – אתה יותר מקבל מאשר נותן; בוודאי לצעירים האלה, שמכל מקום הם נזרקו והם לא רלוונטיים, והחברה זורקת אותם לכל הרוחות והשדים. והשירות הלאומי הוא בהחלט מקום שבו הם גם ירגישו משמעותיים, הם גם יעניקו, אבל בוודאי יקבלו. הצעת החוק שלי באה לשנות את סגירת הדלת, את טריקת הדלת בפניהם. אז מה אנחנו מבקשים? אנחנו מבקשים להעניק הזדמנות למאות אם לא לאלפים של מתמודדי נפש לתרום את חלקם בחברה. מי שמכיר את הכוח המרפא של הנתינה יודע שזה לא רק חסד עם הקהילה, זהו גם צעד חשוב בשיקום והעצמה אישית. אנחנו משדרים מסר ברור של העצמה והכלה. מתמודד נפש ראוי לאותה הזדמנות שיש לצעירים עם מוגבלויות פיזיות או שכליות. הגיע הזמן להשוות את זכויותיהם ולאפשר גם להם להיות משמעותיים ולשרת את המדינה בגאווה. מעבר לערך החברתי, שילוב של מתמודדי נפש בשירות לאומי תורם, כמו שאמרתי, להפחתת סטיגמות חברתיות כלפיהם. כשצעירים בכלל והחברה בפרט פוגשים מתנדבים עם מוגבלות נפשית במקומות ההתנדבות שלהם, כמו בגני ילדים, בבתי ספר, בבתי חולים, במרכזי הקהילה ועוד ועוד, הם לומדים להכיר את האדם מאחורי המחלה; הם רואים את התרומה, את הכישרונות, את הרצון לעזור, לא רק את הכותרת "מתמודד נפש". בנוסף, שילוב של מתמודדי נפש בשוק העבודה העתידי מתחיל כאן, מתחיל בשירות הלאומי, שבו אותם צעירים רוכשים כישורים חברתיים ותעסוקתיים חיוניים. הצעת החוק שלי חשובה מאוד, ואני רוצה להאמין שכולכם מסכימים לה. אנחנו חייבים לתת לאותם צעירים הזדמנות להשתלב בשירות הלאומי גם למען עצמם ובוודאי למען המדינה, ולכן הצורך הזה הוא קריטי – פשוט להרחיב את הגיל שבו הם יכולים לעשות שירות לאומי עד 27. תודה רבה רבה. אני יודעת שהשרה איתי יחד באירוע הזה, ואני מודה לכל מי שחתם על החוק ובוודאי למי שיצביע בעדו. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לחברת הכנסת וולדיגר, ואני מתכבד להזמין כעת את השרה למשימות לאומיות, חברת הכנסת אורית סטרוק, להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. עד עשר דקות לרשותך.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

בשמחה. מכובדי יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק שהביאה בפנינו חברתנו חברת הכנסת מיכל וולדיגר היא הצעת חוק שירות אזרחי (תיקון – הארכת גיל הזכאות של נכה נפש לשרת במסגרת שירות לאומי או התנדבות קהילתית).

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

– – – החוק לשיקום נכה נפש – – –

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

"מתמודדי", עדיף "מתמודדי". יפה. ובכן, הצעת החוק הזאת עוסקת בתיקון סעיף 3 בחוק השירות האזרחי, התשע"ז–2017, ולפי הצעת החוק הזו, בסעיף 3(א)(3), אחרי "ולעניין" יבוא: מי שהוא נכה נפש כהגדרתו – אנחנו נתקן ל"מתמודד", בעזרת השם – מתמודד נפש כהגדרתו בחוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה, התש"ס–2000. מטרת הצעת החוק היא להסיר ככל הניתן חסמים, במקרה הזה חסמי גיל, ולאפשר שילוב מלא, ושכל צעיר או צעירה המעוניינים לתרום למדינה ולחברה במסגרת השירות הלאומי-אזרחי יוכלו לעשות כן. השירות הלאומי הוא המסגרת הממלכתית השנייה לצבא, המזמינה ומאפשרת לכל מי שמסיבות שונות לא התגייס לצבא ורוצה בכל זאת להיות חלק מהתורמים למדינה, לבוא ולתרום את חלקו באופן ממלכתי, מאורגן ובהתאם לצרכיה האמיתיים של המדינה. בתוך המסגרת הממלכתית הזו קיימת גם אפשרות לצעירים וצעירות בעלי מוגבלויות שונות לתת את חלקם ולהתנדב, גם לתרום וגם להיתרם. אני רואה חשיבות עצומה במסלול המיוחד הזה, שנקרא אצלנו המסלול לאוכלוסיות מיוחדות, משום שבמסגרתו אותם צעירים וצעירות יכולים לבטא את יכולותיהם, את כישרונותיהם, להוכיח לעצמם ולחברה שיש ביכולתם ובכוחם לתרום תרומה אמיתית, וגם לא להיזרק אל מחוץ למעגל, אלא אדרבה – למצוא את דרכם גם בהמשך חייהם הבוגרים. זה המקום לשבח הן את מנכ"ל השירות הלאומי מר ראובן פינסקי והן את האחראית למסלול האוכלוסיות המיוחדות ברשות השירות הלאומי, גב' דבורה גריידינגר, על הבנייה המושקעת מאוד של המסלול הזה שמאוד מוכיח את עצמו. אחת ההחלטות הראשונות שקיבלתי עם כניסתי לתפקיד של השרה הממונה על השירות הלאומי-אזרחי הייתה להגדיל את היקף התקנים למסלול האוכלוסיות המיוחדות, על מנת לאפשר ליותר צעירים וצעירות שאין באפשרותם לתרום במסגרת הצה"לית, לתרום ולהיתרם דרך המסגרת שלנו. בשנת השירות הנוכחית חצינו לראשונה את המספר 1,200 מתנדבים עם מוגבלויות שונות. זה גידול של 25% מהשנה הקודמת, והגידול הזה נמשך ויימשך, בעזרת השם. במסגרת המסלול הזה אתן דוגמה לצעירה המתמודדת עם חרדה חברתית. הצעירה הזו לא יצאה מפתח ביתה במשך שנתיים. היא הגיעה אלינו לשירות הלאומי והתנסתה בחווה של רכיבה טיפולית. לא רק שהיא הצליחה לתרום במסגרת החווה הזו ולפעול ביחד עם צעירים נוספים המתמודדים עם קשיים דומים, אלא היום היא ממשיכה במסגרת הזו כמדריכה מן המניין ומחזקת צעירים שמתמודדים עם קשיים שונים בחווה הטיפולית הזו שבה החלה לשרת. אפשר למצוא במסלול של האוכלוסיות המיוחדות שלנו, למשל, גם מתנדבים שהגיעו לשרת בשירות בתי הסוהר ותרמו שם בהצלחה גדולה כל כך עד שבתום שירותם הם גויסו לשב"ס ושולבו שם כעובדים מן המניין. ההבדל המרכזי במסלול לאוכלוסיות המיוחדות בא לידי ביטוי בטיב הליווי שמקבלים המתנדבים האלה לאורך תקופת השירות שלהם ובהתאמה המיוחדת של התפקיד למתנדב באופן שהולם את כישרונותיו, את יכולותיו, את מה שיש לו ולא רק את מה שאין לו, את הפלוסים שלו ולא רק את המינוסים שלו. הוא מצליח להפיק מאותו מתנדב או מתנדבת את המיטב כך שהתרומה לחברה תהיה אמיתית ומשמעותית ואף תאפשר לו או לה אופק תעסוקתי בהמשך. זה המקום לשבח את עמותות השירות הלאומי, אשר כמעט כולן עושות עבודת קודש מדהימה בתחום הזה – מתאימות לכל אחד מהמתנדבים והמתנדבות שלנו תפקיד שמתאים לו, תפקיד שבו הוא באמת באמת תורם; תפקיד שבו הוא באמת מפתח את החוזקות שלו ויכול להמשיך הלאה במסלול חיים חיובי ומשתלב. לאור ההצלחה הגדולה הזו הוספנו בשנה שעברה 9 מיליון שקלים להפעלת תקנים עבור האוכלוסיות המיוחדות. חשוב לי לשבח מאוד גם את המתנדבים והמתנדבות עצמם על הרצון שלהם להיות חלק, לא לוותר לעצמם, לא לוותר על עצמם, להתמודד עם כל האתגרים, לפעול מתוך שליחות, מסירות והתגייסות למען הכלל. המתנדבים והמתנדבות הנפלאים האלה הם ברכה גדולה למדינת ישראל. זכיתי להיפגש מקרוב עם המתנדבים האלה, שבאים מכל חלקי האוכלוסייה – מה אומר לכם, מפגשים מרגשים ממש. פגשתי למשל צעירים שלמדו והתחנכו במוסדות של חינוך מיוחד, ואחרי סוף תקופת הלימודים שלהם הגיעו לאותן מסגרות באותם מוסדות כדי ללוות שם תלמידים צעירים ולעזור להם להתגבר על האתגרים שלהם. והתרומה שהם יודעים לתרום לאותם תלמידים מתוך החוויות שהם בעצמם חוו בבתי הספר האלה היא לא תסולא בפז. שום מורה שמגיע מבחוץ לא יכול לתרום את מה שאותם צעירים למדו, התנסו בו בעצמם ומביאים איתם למפגשים האלה. המפגשים למתנדבים המיוחדים שלנו עם העמותות שמסייעות להם להיות חלק מהמדינה הביאו אותי למסקנה שאני רוצה להגדיל את המפעל הזה עוד לפני המלחמה. אבל עכשיו, אחרי המלחמה, כשהוספנו תקנים של השירות הלאומי שנועדו לסייע לתושבי הצפון, החלטתי לייעד חלק מהתקנים האלה לצעירים ולצעירות תושבי הצפון, שעקב מוראות המלחמה וקשייה הגיעו למצבים נפשיים שלא מאפשרים להם כרגע להתגייס לצה"ל. חשוב לנו, חשוב לי, שהצעירים האלה לא ייזרקו לשולי החברה, לא יתייאשו מעצמם, וכן ימצאו את דרכם לחזור להיות חלק, דרך השירות הלאומי. הצעת החוק הזו של חברתי חברת הכנסת מרים וולדיגר עוסקת אומנם רק בפלח קטנטן מתוך האוכלוסיות המיוחדות; היא בסך הכול מגדילה את מרחב הגילים של אותם מתמודדי נפש. זה פלח, אבל דרך הפלח הזה, דרך הסדק הזה, רציתי לפתוח איזשהו חלון ואשנב ולעשות לחברי הכנסת ולציבור בכלל את ההיכרות עם הקבוצה של האוכלוסיות המיוחדות, עם המסלול המיוחד שבנינו להם, עם הברכה העצומה שהמסלול הזה מביא למדינת ישראל. אני רוצה לברך את חברת הכנסת מיכל וולדיגר – ולא בפעם הראשונה – ולהודות לה מעומק הלב על המשימה המיוחדת הזו – משימה שלקחת על עצמך, מיכל – לפתוח את כל הפתחים הנדרשים עבור מתמודדי הנפש; למלא מחדש את כל הלקונות; לאפשר להם להשתלב כמו שצריך, עם כל הקשיים המיוחדים שנלווים למצב שלהם. את עושה את זה עם כל הלב והנשמה, אבל עם כל המקצועיות, עם כל הדיוק, עם כל המיקוד במה שחסר, בצורה מדויקת. זו ברכה עצומה בעבורנו כחברה שסוף-סוף יש חברת כנסת שעושה את הדבר החשוב הזה. במקביל, במקרה הספציפי של הצעת החוק הזו, את גם מביאה אותה אלינו כיושבת-ראש השדולה למען השירות הלאומי. אז ממש שילוב פנטסטי. תראו, חברי הכנסת, הצעת החוק הזו של מיכל היא מעין קדימון להצעת החוק הממשלתית הגדולה שנביא בקרוב לכנסת, ולכן המלצתי והמלצת ועדת השרים לחקיקה היא להצביע בעדה בקריאה הטרומית, ולאחר מכן לשלב אותה ולמזג אותה בהצעת החוק הכללית שלנו, הממשלתית. תודה רבה. אני ממליצה להצביע בעד, כמובן.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לשרה סטרוק. אנחנו עוברים להצבעה. חברי הכנסת המבקשים להצביע, אנא שבו במקומותיכם. ההצבעה היא על הצעת חוק שירות אזרחי (תיקון – הארכת גיל הזכאות של נכה נפש לשרת במסגרת שירות לאומי או התנדבות קהילתית), התשפ"ג–2022. ההצבעה כעת. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שירות אזרחי (תיקון – הארכת גיל הזכאות של נכה נפש לשרת במסגרת שירות לאומי או התנדבות קהילתית), התשפ"ג–2022, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

16 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק שירות אזרחי (תיקון – הארכת גיל הזכאות של נכה נפש לשרת במסגרת שירות לאומי או התנדבות קהילתית), התשפ"ג–2022, אושרה בקריאה הטרומית, ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. אני מברך גם את תלמידי התיכון מכפר אדומים שמלווים אותנו כאן ביציע. ברוכים הבאים לכנסת. מקווה שיהיה לכם ביקור מוצלח.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – הודעה בגין חשש לחיי אדם מצד המגיש בקשה להחזיק בכלי ירייה), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת צביקה פוגל, שאני מתכבד להזמין אל הדוכן להציג את הצעת החוק שלו. אדוני השר? סליחה? חבר הכנסת פוגל מציג את הצעת החוק. בבקשה.

צביקה פוגל (עוצמה יהודית):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק כלי הירייה, כשהדגש בעצם הוא על התיקון: הודעה בגין חשש לחיי אדם מצד המגיש בקשה להחזיק בכלי ירייה. אדוני היושב-ראש, כשהשר לשעבר איתמר בן גביר – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מלול.

צביקה פוגל (עוצמה יהודית):

אדוני היושב-ראש, כשהשר לשעבר איתמר בן גביר יזם והוביל את הרפורמה בכלי הנשק, היו מי שהעזו לבוא ולצעוק כי אותה חלוקת רישיונות נשק פרטי תוביל לרצח נשים, אותו נשק שאנחנו יודעים ונוכחים לגלות מדי יום שהוא מציל חיים. הנתונים, אדוני היושב-ראש, מוכיחים מעבר לכל ספק: לאחר שחולקו למעלה מ-200,000 רישיונות לכלי נשק לא נרצחה אף לא אישה אחת מנשק פרטי חוקי, הודות למבחנים המחמירים שהציב האגף לרישוי כלי ירייה ולפיקוח ההדוק שמתבצע בפועל, בשיתוף פעולה מדהים עם משטרת ישראל. אך למרות זאת, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ואף שאינני מסכים עם העמדה הטוענת כי מדיניות רחבה של מתן רישיון נשק מסוכנת או עלולה להוביל ליותר מקרי אלימות ורצח של נשים, אני מבין את החשש של אותן נשים. ולכן, כמי שהוביל ודחף את החוק לפיקוח טכנולוגי – מה שאנחנו קוראים צימוד אלקטרוני או איזוק אלקטרוני – עם כל הקשיים שהיו בדרך, גם במקרה הזה, הרמתי את הכפפה, כדי לחוקק את החוק החשוב הזה שמונח לפניכם. החוק הזה יאפשר לעובד סוציאלי לדווח על מי שנשקפת ממנו סכנה לחיי אדם כבר בשלב הגשת הבקשה לרישיון נשק, ולא להמתין שהאדם שיש חשש לגביו כבר יחזיק ברישיון. חוק כלי הירייה המוצע כאן משלים תהליך שרבים רצו להביא לידי ביטוי, עשו הרבה רעש, אך לא הצליחו לקדמו. התהליך כולל צו הרחקה, פיקוח טכנולוגי ומניעה למתן רישיון נשק פרטי. לסיכום, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, במסגרת הצעת החוק שלפנינו מוצע להסמיך את העובד הסוציאלי לדווח לאגף רישוי כלי ירייה כבר מרגע הגשת הבקשה על מסוכנותו של המבקש. התיקון שנמצא בבסיס ההצעה יקטין עוד יותר את החשש שאדם שלא ראוי שיישא נשק באמת יישא אותו, והחוק הזה יביא בשורה למדינת ישראל. על שולחן הוועדה לביטחון לאומי מונחת הסכמתם של משרדי הרווחה והמשרד לביטחון לאומי לקידום ההצעה, אני מברך על כך וקורא לחבריי לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה לחבר הכנסת פוגל.

היו"ר ארז מלול:

להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – הודעה בגין חשש לחיי אדם מצד המגיש בקשה להחזיק בכלי ירייה), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך. אני מזמין את חברת הכנסת. לרשותך עד שלוש דקות, בבקשה.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עומדים כאן היום לא כדי לדון בתיאוריה, לא כדי להעלות רעיונות מופשטים, אלא כדי להתמודד עם מציאות חיה ונושמת. מציאות כואבת אך ברורה: אזרחים חמושים מצילים חיים – חיים שתלויים בשניות. לנו יש את הכלים להשפיע על כך. אנחנו רואים את זה פעם אחר פעם. בכל פעם שבה אזרח חמוש מצליח לנטרל מחבל בשניות הראשונות של האירוע, נמנעת טרגדיה עצומה. כל דקה שבה מחבל ממשיך לפעול ללא הפרעה היא דקה של טרור, של פציעות קשות, של חיי אדם שנגדעים. זה לא משהו שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו, בטח לא במציאות הביטחונית שבה אנחנו חיים. אנחנו חיים במדינה שבה אזרחים נמצאים בחזית הטרור. כל אחד ואחת מאיתנו, כל ילד וילדה שהולכים לבית הספר, כל משפחה שיוצאת לטייל, כל אדם שנוסע בכבישי יהודה ושומרון או אפילו הולך ברחובות ירושלים ותל אביב, חדרה, כולנו מטרה. המדינה חייבת להעניק לאזרחיה את הכלים להגן על עצמם, בדיוק כפי שהיא מציידת את חייליה. אין הבדל מהותי בין לוחם שמגן על אזרחים לבין אזרח שמגן על עצמו ועל סביבתו הקרובה. ולכן, אני רוצה להודות לשר לשעבר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שלא רק שהבין את הצורך הזה בזמן אמת, אלא פועל ופעל לשנות את המציאות בשטח. ראינו במשך שנים מדיניות נוקשה ומסורבלת שהקשתה על אזרחים לקבל רישיון נשק, מדיניות שהתעלמה מהאיום הביטחוני וחסמה אזרחים טובים מלהגן על עצמם. היום אנחנו רואים שינוי בזכות החלטותיו האמיצות של השר בן גביר. בזכות הרפורמות שהוביל במשרד לביטחון לאומי, אנחנו רואים יותר אזרחים שמקבלים רישיון, יותר נשקים שמגיעים לידיים של אנשים טובים. אבל כאן עולה נקודה חשובה וקריטית, והיא שהמהלך ייעשה באופן אחראי ובטוח. נשק הוא כלי רב-עוצמה. הוא מציל חיים, אבל בשימוש לא נכון הוא גם עלול לגרום לנזק איום ונורא. לכן עלינו לוודא שהוא יגיע אך ורק לאנשים הנכונים, לאזרחים אחראיים שקיבלו את ההכשרה המתאימה ושעוברים את הסינון הנדרש.

היו"ר ארז מלול:

טלי, טלי, זה מפריע.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

בדיוק לשם כך אנחנו מביאים היום את הצעת החוק הזאת, שנועדה לשמור על האיזון הנכון בין הצורך הקריטי בהתחמשות האזרחים לבין האחריות שבהענקת הרישיונות. הצעת החוק הזאת באה לוודא שמי שמסוכן לעצמו או לסביבתו לא יוכל לקבל רישיון לנשק. אנחנו לא מוכנים לקחת סיכונים מיותרים, אבל באותה נשימה לא ניתן לפחדנות ולביורוקרטיה מיותרת לשלול מאנשים טובים את היכולת להגן על עצמם ועל כולנו. אנחנו כאן כדי להביא ביטחון אמיתי לתושבי ישראל. תודה רבה לצביקה פוגל על יוזמת החוק הזה, ואני באמת מרגישה זכות גדולה להצטרף אליו. זה חוק חשוב ביותר, שבאמת מביא לנו בשורה ואפשרות לזה שמי שיקבל נשק, יקבל אותו באופן אחראי ובטוח. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. אני מזמין את כבוד שר העבודה הרב יואב בן צור להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה.

שר העבודה יואב בן צור:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת החוק הפרטית מס' 5276/25, הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – הודעה בגין חשש לחיי אדם מצד המגיש בקשה להחזיק בכלי ירייה), התשפ"ה–2024. סעיף 11(ב)(2) לחוק כלי הירייה, התש"ט–1949, קובע כי עובד סוציאלי המטפל באדם אשר נודע לו לגביו כי הוא מחזיק בכלי ירייה, והוא סבור כי יש בכך משום סכנה כלפי אותו אדם עצמו או לציבור, יודיע על כך למנהל משרד הרווחה, וזה יעביר את הידיעה לפקיד הרישוי, ויהיה רשאי להעבירה לצבא ההגנה לישראל. הצעת החוק מבקשת לתקן את חוק הירייה באופן שיאפשר לעובד סוציאלי המטפל באדם להודיע למנהל משרד הרווחה על סכנה הנשקפת לאותו אדם או לציבור לא רק בעת החזקתו ברישיון כלי ירייה, אלא גם בשלב הגשת הבקשה מטעמו להחזקה בכלי ירייה. הצעת החוק נותנת מענה לפער קיים בעניין העברת מידע על מבקשי רישיון לכלי ירייה, ותכליתה עולה בקנה אחד עם עמדת האגף לרישוי ופיקוח כלי ירייה בנושא. ועדת השרים לענייני חקיקה, בישיבתה מיום 16 בפברואר 2025, החליטה לתמוך בקריאה הטרומית בקידום הצעת החוק, בכפוף לתיאום של המשרד לביטחון לאומי. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. להצעות החוק התנגדו ח"כים. אני מזמין את חברת הכנסת מרב מיכאלי להציג את התנגדותה לחוק. שלוש דקות לרשותך.

מרב מיכאלי (העבודה):

הצעת החוק הזאת מבורכת. הבעיה איתה היא שהיא לא מתחילה לפתור את הנזקים בחלוקת הנשק המופקרת שהמפלגה שלכם עושה מאז שנכנסתם למשרד לביטחון שאתם קוראים לו "לאומי", וספציפית, חברת הכנסת סון הר מלך, להצעה שלך שמאבטחים יוכלו לקחת נשק הביתה: מאבטחים, כבר יש להם רישיון לנשק. יש הבדל בין להחזיק נשק בעבודה, כשאתה מאבטח מקום, לבין לקחת את הנשק הזה הביתה; כשאתה יכול לשים אותו, כמו שאמרה אז הקואליציה שלנו "האקדח על שולחן המטבח" – שעשתה מאבק של שנים עד שהבאנו לכך שמאבטחים לא יוכלו לקחת את הנשק הביתה ולאיים על הנשים שלהם ועל הילדות והילדים שלהם ולפגוע פגיעה מינית בצל האקדח שמונח על שולחן המטבח, וחלילה להשתמש בו כדי לקפד חיים של חפות וחפים מפשע. מדינה צריכה להגן על האזרחיות והאזרחים שלה, לא לעשות הפרטה של הנשק, בוודאי הפרטה באופן מופקר, כזה שגם הצעת החוק המאוד-טובה הזאת לא תפתור את הסכנה המאוד-גדולה, שאנחנו נמשיך להמשיך להתמודד איתה שנים קדימה, לנוכח האבנים האלה שאתם זרקתם לבאר.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. גם חבר הכנסת ואליד אלהואשלה מתנגד להצעת החוק. אני מזמין אותו להציג את התנגדותו.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יש לנו בעיה עם החקיקה הזאת, שלא מועילה לחברה הערבית. אנחנו לא צריכים פסיכולוגים על מנת לתת חוות דעת לאנשים. אנחנו אומרים לכם שיש נשק בחברה הערבית, נשק שמסתובב, נשק בסיטונאות, שצריך לאסוף אותו על מנת למגר את הפשיעה בחברה הערבית. בשנתיים האחרונות – מעל 480 נרצחים בחברה הערבית, מתחילת השנה 37 נרצחים, והיום בבוקר בוואדי אל-חמאם נרצח בחור בן 20. כל יום אנחנו עולים לכאן ודורשים מהממשלה להתעשת ולקבל החלטות על מנת למגר את הפשיעה בחברה הערבית, אבל אתם לא עושים את זה. נותנים לכם כלים פרלמנטריים על מנת לקדם, לעזור ולסייע לאזרחים, אבל אתם לא עושים את זה. 500 שוטרים היום בטובא-זנגרייה. למה? על מנת להרוס שני בתים של האזרחים הבדואים בנגב?

איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

שב בשקט, אתה. אל תתערב. שב בשקט, אל תתערב בדברים שלי.

היו"ר ארז מלול:

לא לא לא, חבר הכנסת ואליד, אל תנהל לי את המליאה, ואליד.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הצל שלך עדיין נמצא בממשלה, רק הורס.

איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת איתמר בן גביר. חבר הכנסת איתמר בן גביר.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

ברחת מהממשלה. היה כישלון אחד גדול. נכשלת בתפקיד שלך. בקדנציה שלך נרצחו יותר מ-480 אזרחים. איפה היית? מה עשית? רק הורסים בחברה הערבית. 500 שוטרים שולחים לטובא-זנגרייה, אבל בוואדי אל-חמאם הרוצח עדיין מסתובב באופן חופשי. מה קרה לכם? אנחנו צריכים פסיכולוגים? אנחנו צריכים לנקות את החברה הערבית מנשק. לא צריך את כל החקיקה הזאת. אנחנו לא צריכים אותה. הדבר הזה מצריך חקיקה ממשלתית – –

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

ראינו, ראינו.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

– – מצריך החלטה של ראש הממשלה. ומספיק עם ההריסות, עם הדחפורים שאצל הבדואים. אנחנו רוצים שהממשלה תקבל החלטות למען החברה הבדואית, הידברות, לא דרך דחפורים וטרקטורים. די, מספיק.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חברי הכנסת המציעים רוצים להשיב על ההתנגדויות? חבר הכנסת צביקה פוגל. חבר הכנסת איתמר ישיב על ההתנגדות במקום חבר הכנסת צביקה פוגל. שלוש דקות לרשותך.

איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):

אדוני היושב-ראש, השר, חבריי חברי הכנסת, זה פשוט לא להאמין, לא להאמין. הרי מה אתם אומרים כל הזמן? כן, אתם, חברי הכנסת הערבים: לא דואגים לנו, לא אכפת לכם מהחברה הערבית.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אתה ברחת מהממשלה.

איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):

זה לא הולך ככה בחברה הערבית, אין מי שיעשה סדר. ואז באים עם חוק שאתם, אתם, אתם צריכים להיות הראשונים לתמוך בו.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

שמעתי את זה כבר – – –

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת ואליד, חבר הכנסת ואליד. חבר הכנסת ואליד, אני אתחיל עם הקריאות.

איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):

אתם הראשונים שצריכים לתמוך בו. אתם צריכים להיות הראשונים לתמוך בו.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת ואליד, אתה אמרת את דבריך.

איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):

אתם הייתם צריכים להיות הראשונים, וזה פשוט לא להאמין. דווקא אתם המתנגדים הכי גדולים. אתה יודע מה זה אומר, ואליד? זה אומר שלא אכפת לך מילדה בת שמונה מרהט שנרצחת; זה אומר שלא אכפת לך מילד בן עשר שנרצח. זה אומר שאתם באתם לכאן לכנסת – כלאם פאדי. פלסטין, פלסטין, עוד פעם פלסטין.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אבל מה עשית כשהיית שר? מה עשית? תפסיק לשקר פה במליאה. נכשלת בתפקיד שלך.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת ואליד, אתה בקריאה ראשונה.

איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):

מי שדואג לחברה הערבית, מי שדואג נגד הפשע – מי שדואג נגד הפשע היה הראשון שצריך להצביע יחד עם צביקה פוגל עם ההצעה הכל-כך חשובה; עם לימור סון הר מלך על ההצעות הכל-כך חשובות האלה. אני אמרתי לכם אתמול, אני אומר לכם גם היום.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אל תגיד לנו. תגיד לנו למה לא מקבלים – – –

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

500 נרצחים על הידיים שלך.

איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):

שנתיים הצלחנו בענק במשרד לביטחון פנים.

קריאות:

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת יוסף עטאונה, אתה בקריאה ראשונה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

תתבייש לך.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת עטאונה, אתה בקריאה שנייה.

קריאות:

איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):

שנתיים הצלחנו – – –

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת עטאונה, אתה בקריאה שלישית. תצא, בבקשה, ותחזור להצבעה. תצא, בבקשה, תחזור להצבעה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

הדם שלהם על הידיים שלך.

היו"ר ארז מלול:

תצא, בבקשה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

מעניין, מי שחילק נשק עכשיו רוצה – – –

היו"ר ארז מלול:

סדרנים, תוציאו אותו, בבקשה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

הדם שלהם על הידיים שלך. בושה.

איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):

מה אתה מרביץ לסדרנים? מה אתה מרביץ לסדרנים? למה אתה מרביץ לסדרנים? תתבייש לך, צא. ברא. שנתיים הצלחנו – אמרתי לכם גם אתמול – היו 8,000 רישיונות נשק. 200,000 רישיונות נשק בשנה, אתה יודע מה זה? 1,000 כיתות כוננות הקמנו. אתה יודע מה זה 1,000 כיתות כוננות, כמה מחבלים הם יכולים להרוג? בתי הסוהר, הרגנו באמת את כל ההטבות – אין מרמלדה, אין שוקולדה, אין כלום. אין לימודים, אין קנטינה. הכול הוצאתי למחבלים ולמשפחות הפשע. ועכשיו, כשיש חוקים נגד משפחות הפשע, אתם – אתם הראשונים להיות נגדם. זה פשוט לא להאמין. אתם צבועים. ומה שאכפת לכם זה רק לדבר על פלסטין. זה מה שאתם שווים – פלסטין, פלסטין, עוד פעם פלסטין. זה מה שמעניין אתכם, בשביל זה באתם לכנסת. לא באתם כדי לייצג באמת באמת את הילד בן השמונה ברהט. גם את, גם את – רק דיבורים, רק דיבורים.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):

אתם באתם כדי להפקיר את הילדים האלה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – הודעה בגין חשש לחיי אדם מצד המגיש בקשה להחזיק בכלי ירייה), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת צביקה פוגל. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 28 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – הודעה בגין חשש לחיי אדם מצד המגיש בקשה להחזיק בכלי ירייה), התשפ"ה–2025, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 28 בעד, אין מתנגדים, נוכח אחד. אני קובע כי הצעת חוק כלי הירייה, התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת צביקה פוגל אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק כלי הירייה, התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 22 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – הודעה בגין חשש לחיי אדם מצד המגיש בקשה להחזיק בכלי ירייה), התשפ"ה–2025, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 22 בעד, שני נוכחים. אני קובע כי גם הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – הודעה בגין חשש לחיי אדם מצד המגיש בקשה להחזיק בכלי ירייה), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך אושרה בקריאה טרומית ותעבור לוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה ראשונה.

היו"ר ארז מלול:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (תיקון – איסור על ייצור ושיווק של חומר מילוי בטעם או בריח מובחן), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת אלי דלל. אני מזמין את חבר הכנסת אלי דלל להציג את הצעת החוק. חבר הכנסת אלי דלל, עשר דקות לרשותך.

אלי דלל (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית, בתפקידי לשעבר כיושב-ראש הוועדה לזכויות הילד היה לי מאוד מאוד חשוב לטפל בכמה נושאים, אם זה בנושא הסמים, אם זה בנושא הסיגריות, אם זה בנושא אלכוהול, וכך הלאה. לצערי יש לנו לא מעט תופעות שאנחנו צריכים פשוט להעביר מהעולם לפחות עד גיל 18, גיל 21, ואנחנו צריכים לא לתת לילדים שלנו להיות חשופים. הצעת חוק איסור פרסום והגבלת השיווק של מוצרי טבק בעצם מדברת על לא לתת לילדים להיחשף לפרסומות האלה. מוצע לקבוע איסור על ייצור ושיווק של חומר מילוי לסיגריה אלקטרונית בטעמים או בריח, וזאת במטרה לסייע בצמצום תופעת העישון ונזקיה בישראל. צריך להזכיר: ברגע שיש טעמים, אז זה כאילו מביא את זה למשהו טוב יותר, טעים יותר, ריחני יותר – אבל הנזקים הם אותו דבר, אם לא יותר גרועים. כמובן, גם בדיווח של שר הבריאות של העישון בשנת 2019 עולה כי העישון בישראל גובה את חייהם של כ-8,000 – שימו לב למספר – כ-8,000 בני אדם, 800 מהם כתוצאה מעישון פסיבי. זאת אומרת, אפילו אם אני לא מעשן ומישהו לידי עומד ומעשן, אני בעצם ניזוק מזה. עוד עולה מנתוני הדוח כי 20% מבני הנוער מעשנים, וכי שני-שלישים מבני הנוער שמעשנים בכיתות י"א וי"ב התחילו לעשן עוד לפני גיל 15. דרך אגב, בוועדה שקיימתי בנושא הזה גילו גם, ואני הייתי די מופתע, שילדים בני תשע-עשר מתחילים לעשן. אלה פשוט גילים בלתי נתפסים. על פי מחקרים מהעולם, סיגריות אלקטרוניות בטעמים תורמות לפיתוח התמכרות לעישון – עכשיו, זה לא רק לעישון, איזה עישון? זו בעצם פלטפורמה גם לעישון של סמים וסמים מסוכנים אחר כך – ומושכות מעשנים רבים להשתמש בהן, בעיקר בני נוער וצעירים. לפי מחקר שפורסם על ידי המכונים הלאומיים לבריאות של ארצות הברית בשנת 2018, מעל 80% מהצעירים ובני הנוער המעשנים דיווחו כי הם משתמשים במוצרי עישון בטעמים. בוועידת הצדדים לאמנת המסגרת הבין-לאומית לפיקוח על טבק בשנת 2010, שבה השתתפה ישראל, שחתמה על אמנה זו בשנת 2003 ואישרה אותה עוד ב-2005, לפני כ-20 שנה, הסכימו הצדדים לאסור את השימוש בחומרי טעם ברכיבים במוצרי עישון. השימוש בטעמים הוגדר כשיטה להסוות את גסות העשן המופק ממוצרים אלו, ובדרך לפתוח ולמשוך משתמשים חדשים. כמו שאמרתי, זה במעטפת של טעמים, שהכול בסדר, אין נזק – להפך, זה דבר מזיק מאוד. יותר מ-35 מדינות בעולם אוסרות או מגבילות את השימוש, הייצור והשיווק של מוצרי עישון בטעמים. רישום המדינות כאמור כולל בין היתר את ארצות הברית, קנדה והאיחוד האירופי ובכללותו. בישראל, אף שהנושא עלה בעבר, עד היום לא קיימת חקיקה בנושא. לכן אני מאוד מבקש כן לקדם חקיקה בנושא. יש גם אבסורד נוסף שדיברתי עליו עם רשות המיסים: אם אתם לא יודעים, אדוני היושב-ראש וחברי הכנסת, המכס על סיגריות אלקטרוניות הוא עד פחות מחצי, אם לא אפסי, מול הסיגריות הרגילות.

היו"ר ארז מלול:

לא ידענו את זה.

אלי דלל (הליכוד):

ועכשיו בעקבות בקשה שלי בוועדת הכספים רשות המיסים מכינה תוכנית כדי לאכוף ולתת מיסוי גבוה יותר על הסיגריות האלקטרוניות. אדוני היושב-ראש, אני חושב שמחובתנו, חברי הכנסת, לתת לילדים סביבה בטוחה יותר, טובה יותר ולא מאיימת, ולהוציא אותם מכל הסביבה שמדברת על סמים, עישון, אלכוהול – כדי שיהיה לנו דור טוב יותר עם בריאות טובה יותר. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה לחבר הכנסת אלי דלל. אני מזמין את שר העבודה הרב יואב בן צור להציג את עמדת הממשלה. עשר דקות לרשותך.

שר העבודה יואב בן צור:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מטרת הצעת החוק היא לסייע בצמצום תופעת העישון ונזקיה בישראל באמצעות איסור על ייצור, שיווק ואחסון לשם שיווק של חומר מילוי לסיגריה אלקטרונית בטעם או בריח מובחן. טעמי הסיגריות האלקטרוניות הוכחו כגורם משיכה משמעותי, ואיסורם חיוני לשמירה על בריאות הציבור. סקרים ומחקרים בארץ ובעולם מראים שמוצרי עישון בטעמים תורמים לפיתוח ההתמכרות לעישון, ומהווים שער כניסה למעגל העישון. נכון להיום בישראל מוספים למוצרי העישון – לא רק סיגריות אלקטרוניות, אלא גם למשל טבק לנרגילות וטבק לגלגול – טעמים וריחות במגוון רחב מאוד. כך, בין היתר מוספים טעמי פירות, ממתקים, וניל, שוקולד ומנטה. מגוון זה, המיועד לאוכלוסייה צעירה במיוחד, מגדיל את ספיגת חלקיקי העשן, מעוות את תפיסת הסיכון של המשתמשים הצעירים, ומוריד את הרצון לגמילה. חומרי הטעם והריח מסווים את הטעם הגס של הטבק ומרככים את הגירוי הלא-נעים מהניקוטין. כך הופך מוצר עישון, שהוא מוצר מזיק לבריאות, למוצר מושך שילדים ובני נוער מתאווים אליו ומנרמלים את שימושו בחברה. אחת הדרכים המוכחות להתמודדות עם תופעת העישון בפרט בקרב צעירים היא איסור על ייצור ושיווק של מוצרי עישון בטעמים או ריחות. מחקר מקיף של ה-FDA האמריקאי משנת 2023 בקרב בני נוער וצעירים הראה כי כ-70% מהמשתתפים הצהירו כי יפסיקו את השימוש בסיגריה אלקטרונית אם טעמה יוגבל לטעם טבק בלבד. לאור חשיבות ההגנה על בריאות הציבור מפני נזקי העישון, שגובים אלפי קורבנות בשנה, ולצורך התמודדות עם בעיית ההתמכרות לעישון ובעיקר מניעת כניסת משתמשים צעירים חדשים, אבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה טרומית. בהתאם להחלטת ועדת השרים, ההצעה תמוזג עם הצעת החוק של חבר הכנסת ביסמוט ואחרים, פ/3331, ותקודם בכפוף להסכמת משרד הבריאות ותיאום עם משרדי המשפטים, הביטחון הלאומי, האוצר והכלכלה והתעשייה. הצעת החוק תוחזר לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה לפני הקריאה הראשונה. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה לשר העבודה הרב יואב בן צור. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (תיקון – איסור על ייצור ושיווק של חומר מילוי בטעם או בריח מובחן), התשפ"ה–2024. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (תיקון – איסור על ייצור ושיווק של חומר מילוי בטעם או בריח מובחן), התשפ"ה–2024, לוועדת הכלכלה נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 15 בעד, שלושה נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון, התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. אני מוסיף את חברת הכנסת עאידה וחבר הכנסת יוסף עטאונה. בעד? בעד לפרוטוקול. זה לא משנה את תוצאות ההצבעה.

היו"ר ארז מלול:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – עדכון הסיוע וההטבות לאלמנה), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אופיר כץ. אני מזמין את חבר הכנסת אופיר כץ להציג את הצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות. בבקשה.

אופיר כץ (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, מאז תחילת המלחמה אני נפגש עם המון אוכלוסיות שנפגעו. אני שומע את הכאב, את הקושי, את חוסר הוודאות. לכל אחת מהמשפחות יש סיפור, אבל לכולן יש גם מכנה משותף: הן נאלצות להמשיך קדימה, להתמודד עם המציאות החדשה שנכפתה עליהן, ולמצוא את הכוחות לבנות מחדש את חייהן. אני עושה כל שביכולתי כדי לסייע לכל מי שפונה אליי. במהלך המלחמה הצלחתי להעביר חוקים חשובים: חוק הארוסות, שהכיר לראשונה בארוסות נופלים, חוק שמגן על נשות המילואימניקים מפיטורים ומעניק להן סיוע כלכלי, חוק שמבטיח 100% מימון לתואר ללוחמים, חוק יתומי גרושות וגרושים, שהעלה את התגמולים שלהם בצורה משמעותית, ועוד. היום אני מביא בפניכם הצעת חוק שהיא הרבה מעבר לאותיות כתובות – היא מענה אמיתי למשפחות שנמצאות עכשיו ברגעים הקשים ביותר של חייהן. נפגשתי עם אלמנות רבות, שהציפו בפניי את המצוקה שלהן, את הצורך בהגדלת התגמולים ובהתאמת הסיוע למציאות של היום. משרדי האוצר והביטחון עובדים על תזכיר מקיף בנושא, אבל הוא לוקח יותר מדי זמן, ואני לא יכול לומר לאותן נשים שיחכו. אי-אפשר להגיד לאימא שאיבדה את בן זוגה, שנותרה לבד עם ילדים קטנים, שעדיין אין פתרון וזה ייקח עוד זמן. לכן, עד שהתזכיר יושלם, ואני מקווה שזה יקרה מהר, אני מתחיל לקדם את השינויים הדחופים האלה כהצעת חוק פרטית. ההצעה שמונחת לפניכם כוללת תגמול הסתגלות ראשוני לאלמנה – בשנים הראשונות, שבהן ההתמודדות היא הקשה ביותר, התגמול יוכפל, כדי לאפשר לה להסתגל למציאות החדשה. סיוע ברכישת רכב – כיום הסיוע מוגבל לרכישת רכב חדש בלבד, מה שלא מתאים לכל אלמנה; ההצעה תאפשר להן לבחור גם רכב משומש ולנהל את הוצאותיהן בצורה שמתאימה להן. הגדלת הסיוע למצבי חירום – לעיתים החיים מזמנים הוצאות בלתי צפויות. המענק למצוקה כלכלית יורחב, כך שהסיוע יהיה נגיש ומהיר יותר. תמיכה ביתומים רכים בשנים הראשונות – תינוק שאיבד את אביו, אם שנותרה לבד ברגעים הראשונים של ההורות, אנחנו לא יכולים להשאיר אותם להתמודד לבד. הן צריכות והם צריכים את הסיוע; ההצעה תקנה לאלמנה מענקים חודשיים משמעותיים בעבור הטיפול בילדיה היתומים בגיל הרך. עדכון הסיוע לדיור – במהלך השנים נשחקו הסכומים, וכיום הם אינם משקפים את מחירי הדיור האמיתיים – החוק יתקן את זה. סיוע בטיפולי פוריות ופונדקאות – הסיוע יינתן גם לאלמנות וליתומים שהתייתמו לאחר גיל 21, כדי להבטיח להם את האפשרות להקים משפחה בעתיד. המשפחות השכולות הקריבו את היקר להן מכול עבור המדינה. הן לא ביקשו להיות שם, אבל הן שם – והן זקוקות לנו עכשיו. אני מאמין שזו חובתנו להקל עליהן, לתת להן ביטחון, לאפשר להן לעמוד על הרגליים. אני רוצה להודות לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' ולשר הביטחון ישראל כץ, שתומכים בהצעה; כמובן, ליו"ר ועדת השרים, השר יריב לוין. אני מאמין בלב שלם שבקרוב מאוד יגיע התזכיר המלא, שיסדיר את הכול בצורה המיטבית. אני מודה גם לארגון אלמנות ויתומי צה"ל, שפועל ללא לאות למען האלמנות והיתומים. אני מבקש מכם לתמוך בהצעת החוק למען המשפחות שאיבדו את היקר להן מכול, למען מי שנותרו מאחור וזקוקים לכל עזרה שנוכל לתת. זה בשבילכן. תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. אני מזמין את שר העבודה, הרב יואב בן צור, להציג את עמדת הממשלה. עשר דקות לרשותך.

שר העבודה יואב בן צור:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת אופיר כץ מציע לתקן את חוק משפחות חיילים שנספו במערכה על מנת לטייב את המענה הניתן לצורכיהן של המשפחות השכולות בתחום הכלכלי והשיקומי, בדגש על אלמנות צה"ל וכוחות הביטחון. מערכת הביטחון תומכת בהרחבת זכויותיהן של המשפחות השכולות ופועלת בנושא זה ללא לאות. בתוך כך משרד הביטחון פרסם להערות הציבור תזכיר חוק אשר מטרתו העיקרית לספק מענה ראוי ומיטבי לצורכיהם של יתומי ואלמנות צה"ל וכוחות הביטחון. יצוין כי קודם לפרסום תזכיר החוק התקבלו המלצות של ועדה ציבורית בראשות כבוד שופט בית המשפט העליון בדימוס פרופ' אליקים רובינשטיין לבחינה וגיבוש המלצות בסוגיות הכרוכות במעמדם ובהיקף זכויותיהם של יתומי צה"ל וכוחות הביטחון הבוגרים, וכן מסקנות של עבודת מטה שבוצעה במערכת הביטחון לאחר הגשת המלצות הוועדה. תזכיר החוק שפורסם על ידי משרד הביטחון מביא לידי ביטוי בין היתר את המלצות הוועדה הציבורית ומסקנות עבודת המטה שבוצעה לאחריה. נוסף על כך, הצעת החוק כוללת הרחבת זכויותיהן של אלמנות צה"ל וכוחות הביטחון בין היתר בנושאי רכב, דיור, החזר עבור מטפלת ותוספת לתגמול בשלושת החודשים הראשונים לאחר מות הנספה. הממשלה החליטה לתמוך בהצעת החוק של חבר הכנסת אופיר כץ בקריאה הטרומית בלבד, ובלבד שקידומה ייעשה לאחר קידום הצעת החוק הממשלתית ותוך מיזוגה להצעה הממשלתית. בכל מקרה, לפי עמדת הממשלה, קידום הצעת החוק הפרטית צריך להיות בהסכמה עם משרדי הממשלה הנוגעים בדבר: משרדי הביטחון, האוצר, המשפטים והעבודה. לאור האמור, אני מציע כי מליאת הכנסת תאשר את ההצעה בקריאה הטרומית, אולם תדחה את המשך קידומה עד להגשת הצעת החוק הממשלתית. תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה לכבוד השר. חבריי חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – עדכון הסיוע וההטבות לאלמנה), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 11 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – עדכון הסיוע וההטבות לאלמנה), התשפ"ה–2025, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 11 בעד, נוכח אחד. אני קובע כי הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אופיר כץ, אושרה בקריאה הטרומית, ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה ראשונה.

היו"ר ארז מלול:

חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – ייצוג נישום על ידי רואה חשבון ויועץ מס מייצג), התשפ"ה–2024, של חברי הכנסת משה פסל, אביחי בוארון ושמחה רוטמן. אני מזמין את חבר הכנסת משה פסל להציג את הצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות. למה אני לא מופיע בהצעת חוק חשובה זו? אני יושב לידך, אביחי יושב לידך, אתה צריך לצרף אותי.

משה פסל (הליכוד):

כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מציג בפניכם היום תיקון לחוק מיסוי מקרקעין: ייצוג נישום על ידי רואה חשבון ויועץ מס מייצג, התשפ"ה–2024. התיקון הוא של סעיף 109 לחוק מיסוי מקרקעין. האמת היא שזה תיקון מאוד פשוט. למעשה, היום בכל העניינים של מקרקעין כשאתה מיוצג מול רשות המיסים, ישנה חובה שעורך דין ייצג אותך. הרבה מאוד פעמים עורך הדין לא כל כך – בפרקטיקה, מי שמטפל בזה באמת הוא רואה חשבון או יועץ מס, שהם יותר בעניין מול רשות המיסים. הם מי שמטפלים בזה בפועל, ומביאים את עורך הדין. אז אנחנו לא מבטלים את זה שעורך דין יוכל לייצג אותך מול רשות המיסים, אבל אנחנו מוסיפים גם את רואי החשבון, שהם לא פחות מלומדים – הם למדו הרבה, עבדו קשה בשביל התעודה שלהם – ואת יועצי המס. הם יוכלו – – –

היו"ר ארז מלול:

רק כדי להבין את הצעת החוק – זה רק בהיבט של השומה, לא בבית המשפט, בהליך של השומה – – –

משה פסל (הליכוד):

מול רשות המיסים.

היו"ר ארז מלול:

מול רשות המיסים. ברשות המיסים, לא בבתי המשפט.

משה פסל (הליכוד):

נכון, לייצג את הנישום מול רשות המיסים יוכלו גם רואי החשבון וגם יועצי המס.

היו"ר ארז מלול:

הצעה חשובה מאוד.

משה פסל (הליכוד):

אני חושב שזה דבר מתבקש, וזה ייצור יותר תחרות ויוריד את המחירים לנישומים. זה מה שאנחנו מבקשים לעשות בהצעת החוק הזו. בחצי הדקה שנשארה לי, אם תרשה לי, אדוני היושב-ראש, אני – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

יש לך עוד שמונה דקות.

משה פסל (הליכוד):

עוד חצי דקה על שמונה הדקות האלה.

טלי גוטליב (הליכוד):

רציתי להגיד שאתה שיאן הצעות החוק הטובות פה בכנסת.

משה פסל (הליכוד):

מה את אומרת על הצעת החוק הזו?

היו"ר ארז מלול:

טלי, הוא לא צריך את הציונים. חברת הכנסת טלי, הוא לא צריך את הציונים שלך.

טלי גוטליב (הליכוד):

הוא לא צריך, ברור, אבל – – –

משה פסל (הליכוד):

אני שמח לקבל ממך קומפלימנטים, חברת הכנסת טלי גוטליב, תודה רבה. אבל אני רוצה לנצל את הזמן שנותר להגיד שבמה שאני רואה – – –

היו"ר ארז מלול:

את מבינה שזה פוגע לך במקצוע, כן? כעורכת דין לא הייתי מפרגן לו.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני חייבת להגיד לך משהו: אנחנו פה לא חושבים על עצמנו אלא על מה שטוב לעם ישראל, ותהא עבודתנו הקודמת אשר תהא. תודה.

היו"ר ארז מלול:

יפה. ענית תשובה יפה.

משה פסל (הליכוד):

חברת הכנסת גוטליב, תודה רבה לך על הדברים ועל הקומפלימנטים, אבל חוץ מהצעת החוק תהיי יותר מרוצה גם ממה שאני הולך להגיד כרגע. אני חושב שאני רואה מה קורה בממשל האמריקאי, שמזכיר לנו, בא להזכיר לנו מבחוץ מי אנחנו ומה אנחנו ואת ההיסטוריה שלנו. אנחנו עומדים לפני פרקי זמן היסטוריים, לא פחות ולא יותר. אני חושב שכולנו כאן בבית הזה צריכים לדחוף לטובת העניין הזה של החלת ריבונות, ולהגיד את האמת כמו שהיא. שם ההיסטוריה שלנו, משם אנחנו שואבים את הכוח. אני חושב שלא היינו צריכים לחכות לאמריקאים שיגידו, אבל אם הם מכירים בדבר הזה, קל וחומר שאנחנו צריכים לתפוס את ההזדמנות הזו בשתי ידיים – להחיל את הריבונות על יהודה ושומרון ולקיים פה מדינה יהודית כמו שצריך. תודה רבה לכם, חבריי חברי הכנסת, אני קורא לכם כמובן לתמוך בהצעת החוק הזו. תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה לחבר הכנסת משה פסל.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

זה לא החוק הזה של הריבונות.

היו"ר ארז מלול:

לא, איזו ריבונות? מה ריבונות?

משה פסל (הליכוד):

את זה הוספתי, הוספתי.

היו"ר ארז מלול:

הוא הוסיף. מותר לו להוסיף.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

כשאני הבאתי את חוק הריבונות – – –

משה פסל (הליכוד):

אני שמח על זה שאתה הבאת את החוק שלך.

היו"ר ארז מלול:

כבוד השר, אתה מוזמן להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק.

שר העבודה יואב בן צור:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

שר העבודה יואב בן צור:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ועדת השרים לענייני – – –

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת טלי, לא להפריע לשר העבודה, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

למה אתה מזכיר רק את השם – השר, תגיד לו, יש פה עוד שמות. הוא מאוד אוהב את השם שלי, והוא כל הזמן קורא לי. השר, תגיד לו שיש פה עוד אנשים.

היו"ר ארז מלול:

כי רק את מדברת, מה לעשות? רק את מדברת במליאה בקול.

שר העבודה יואב בן צור:

הכי קל להזכיר את השם שלך, כי הוא פופולרי. ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בקריאה הטרומית בהצעת החוק בכפוף לקידומה בתיאום עם משרד האוצר. תודה.

משה פסל (הליכוד):

אני מבקש ועדת חוקה.

היו"ר ארז מלול:

רגע, מי אמר לך שהחוק יעבור? אולי הוא יוסר מסדר-היום? אנחנו בהליכים דמוקרטיים, ותעבוד לפי הפרוצדורה. חבריי חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – ייצוג נישום על ידי רואה חשבון ויועץ מס מייצג), התשפ"ה–2024. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – ייצוג נישום על ידי רואה חשבון ויועץ מס מייצג), התשפ"ה–2024, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה – תשעה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – ייצוג נישום על ידי רואה חשבון ויועץ מס מייצג), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור – –

משה פסל (הליכוד):

לוועדת החוקה.

היו"ר ארז מלול:

– – לוועדת החוקה – המחלקה המשפטית המליצה על ועדת הכספים.

משה פסל (הליכוד):

אז אני ממליץ על ועדת החוקה.

היו"ר ארז מלול:

לוועדת הכנסת, שתקבע ועדה לדיון בחוק.

היו"ר ארז מלול:

חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת אריאל קלנר. אני מזמין את חבר הכנסת אריאל קלנר להציג את הצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה.

אריאל קלנר (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מדינת ישראל איננה למכירה. "מדינה למכירה" זה לא רק שם הספר החשוב של מתן פלג, העוסק בפגיעה בריבונות ישראל בידי מדינות זרות – זו מציאות של ממש, מציאות שבה מדינות זרות משתמשות בכספן כדי להתערב במדיניותה של מדינת ישראל, להשפיע על החלטותיה ולחתור תחת ריבונותה. הצעת החוק שאני מביא בפניכם היום היא קיר ברזל לריבונות הישראלית. היא נועדה להבטיח שמדינת ישראל תהיה שייכת לאזרחיה, ולא תופעל באמצעות שלוחות זרות במסווה של ארגוני חברה אזרחית. כמה נתונים, חבריי, שלא ניתן להתעלם מהם: בין 2012 להיום יותר מ-1.3 מיליארד ש"ח זרמו ל-83 ארגונים חוץ-פרלמנטריים, כסף שזרם ממדינות זרות; 300,000 ש"ח בכל יום, בכל יום – אתמול, היום, מחר.

משה פסל (הליכוד):

ממדינות?

אריאל קלנר (הליכוד):

ממדינות – ישויות מדינתיות, מדינות. עוד שנייה אני ממש אפרט אותן. זה לא כסף לחיזוק החברה האזרחית שלנו, זה כסף שנועד להשפיע על מדיניותה של ישראל. הארגונים הממומנים אינם ארגוני זכויות אדם, אלה ארגוני דה-לגיטימציה, והתופעה הזו פוגעת בנו, במדינת ישראל, בשלושה מישורים קריטיים: המישור הראשון – ניצול מערכת המשפט הישראלית; המישור השני – פגיעה בריבונות הישראלית ובזהות היהודית; והמישור השלישי – פגיעה בין-לאומית במדינת ישראל. נתחיל מהמישור הראשון – מערכת המשפט: מערכת המשפט שלנו הפכה למגרש משחקים של מדינות זרות. נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר, זיכרונו לברכה, הזהיר מפני סכנת ההתערבות הזרה, ואמר: תמיכה בגוף פוליטי על ידי ממשלה זרה היא דבר שהיה צריך להפחיד כל אדם המאמין בדמוקרטיה אמיתית. כמה צדק. מחקר חדש של אגף המחקר בתנועת אם תרצו חושף נתון מטריד: רק בשמונה השנים האחרונות, משנת 2017 ועד היום, 2025, הוגשו לבג"ץ 1,000 עתירות על ידי 38 ארגוני שמאל קיצוני אשר מומנו ביותר מחצי מיליארד ש"ח על ידי מדינות זרות. מעל עשר עתירות בחודש, עתירה כל שלושה ימים. הארגון שמוביל את המתקפה המשפטית הזאת הוא המוקד להגנת הפרט, או בשמו הראוי יותר: המוקד להגנת הטרוריסט. הוא אחראי לבד ל-42% מהעתירות, 412 עתירות. מי מממן את זה? גרמניה – 105 מיליון ש"ח; האיחוד האירופי – 55 מיליון שקלים; בריטניה – 38 מיליון שקלים; הולנד – 34 מיליון שקלים; שווייץ – 33 מיליון שקלים. זאת רק ההתחלה. ההשפעה של ההתערבות הזרה ניכרת במיוחד בימי מלחמה. בג"ץ, אגב, תיראו מופתעים, חבריי, דלתותיו פתוחות לרווחה. יוני 2024 – בעקבות עתירה של גישה, המוקד להגנת הפרט, רופאים לזכויות אדם, האגודה לזכויות האזרח ועדאלה, בג"ץ הוציא צו על תנאי לחייב את המדינה להכניס עוד סיוע הומניטרי לעזה. לא מספיק. כל הארגונים, אגב, ממומנים על ידי מדינות זרות; יוני 2024 – בג"ץ הוציא צו על תנאי בעתירה של האגודה לזכויות האזרח נגד חוק אל-ג'זירה; דצמבר 2024 – בג"ץ הוציא צו על תנאי בעתירה של – –

היו"ר ארז מלול:

חברי הכנסת, לא שומעים.

גלעד קריב (העבודה):

אל-ג'זירה זה – – – לא?

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת גלעד קריב. חבר הכנסת גלעד קריב.

אריאל קלנר (הליכוד):

– – האגודה לזכויות האזרח, שדרשה לשפר את המזון, חבריי – – –

גלעד קריב (העבודה):

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת גלעד קריב, ראינו שהגעת. ראינו שהגעת. הכול בסדר.

אריאל קלנר (הליכוד):

ברוך הבא, גלעד קריב, ברוך הבא.

גלעד קריב (העבודה):

מי עושה עסקים עם קטר?

אריאל קלנר (הליכוד):

אני מזכיר לך, גלעד קריב, כדי שתשמע. בדצמבר 2024 בג"ץ הוציא צו על תנאי בעתירה של האגודה לזכויות האזרח, שדרשה לשפר את המזון של האסירים הביטחוניים.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני יודע מה ההבדל בין צו על תנאי לפסיקה?

אריאל קלנר (הליכוד):

זו לא חברה אזרחית. זו לוחמה משפטית ממומנת נגד מדינת ישראל.

גלעד קריב (העבודה):

די.

אריאל קלנר (הליכוד):

אגב – – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

למה די? למה די? למה די?

גלעד קריב (העבודה):

זה בעד מדינת ישראל – – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אתה מממן את הבסקים בספרד? נראה לך נורמלי שנממן את הבסקים בספרד? נראה לך נורמלי שנממן את הבסקים בספרד?

גלעד קריב (העבודה):

מה זה – – – בית משפט – – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

או נממן את – – – באירלנד, למה?

היו"ר ארז מלול:

טוב, זהו. גמרנו. חבר הכנסת גלעד קריב, אני אתחיל בקריאות.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

חבר'ה, מה נסגר איתכם?

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת קטי, אני אתחיל בקריאות. אני אתחיל בקריאות.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

– – – זה מה שאני מסבירה לך.

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת קטי, לא נהוג להפריע לחבר – – –

אריאל קלנר (הליכוד):

גלעד קריב דואג מאוד כנראה גם כן למזון של האסירים הביטחוניים.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

למה הם צריכים להתערב?

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת קטי, את בקריאה ראשונה.

אריאל קלנר (הליכוד):

חברים, אגב, כל הנושא הזה של הלוחמה המשפטית נגד מדינת ישראל – בוועדה החקירה שתקום, ההשפעה הזאת של מערכת המשפט על מדיניות הביטחון ויכולת הלחימה שלנו תצטרך להיבדק. יצחק עמית וחבריו יצטרכו לתת תשובות, לא לשאול שאלות. המישור השני של ההתערבות המדינית הזרה הוא פגיעה בזהותה היהודית של מדינת ישראל. מדינות זרות אינן מסתפקות במאבק משפטי, הן גם מממנות עמותות הפוגעות בזהות המדינה ובריבונות המדינה. כאשר שווייץ, האו"ם והאיחוד האירופי מממנים את המוקד לפליטים ומהגרים, שפועל נגד מדיניות ההגירה של ישראל ולמען מסתננים בלתי חוקיים. זה לא חברה אזרחית תוססת. כאשר טורקיה משקיעה מיליונים במוסדות בירושלים כדי לחזק את האחיזה המוסלמית בהר הבית – זה לא פעילות לגיטימית. והמישור השלישי, אדוני היושב-ראש – פגיעה בזירה הבין-לאומית באמצעות עלילות דם. כאשר האיחוד האירופי תורם מיליון ש"ח לשוברים שתיקה כדי לקדם את קמפיין אלימות המתנחלים – זה לא דאגה לזכויות אדם אלא קמפיין השחרה שנועד לפגוע בנו מבפנים ולהפעיל לחצים דיפלומטיים על מדינת ישראל, כל זאת כדי לקדם מדינת טרור פלסטינית; כאשר ממשל ביידן הטיל סנקציות אישיות נגד מתיישבים ביהודה ושומרון, זה היה בהתבסס על דוחות שקריים של יש דין, שזכו למימון מדינתי זר. קיימנו כאן בכנסת דיונים – איך אנשים חפים מפשע, שלא הורשעו ולא הואשמו, חלוצים, מלח הארץ, פתאום לא היו יכולים להעביר אשראי ולמשוך כסף מהבנק, רק כי ארגון שממומן על ידי מדינות זרות הפיק, לבקשת אותן מדינות זרות, דוחות שקריים, ועל סמך אותם דוחות הופעלו סנקציות נגד אזרחים שלנו. זאת ההזדמנות גם להגיד תודה מכאן לידיד האמת שלנו, הנשיא טראמפ, שביטל את הסנקציות המרושעות האלה. אבל המשוואה ברורה, על כל פנים. מדינות זרות מממנות עמותות, העמותות מייצרות מחקרים, הממשלות הזרות משתמשות בהם כהצדקה לסנקציות נגד אזרחי ישראל ומדינת ישראל.

גלעד קריב (העבודה):

אתם רוצים לסתום את הפה לכל מי שלא מסכים איתכם. סותמי פיות.

אריאל קלנר (הליכוד):

אני רואה, אתה מודאג מאוד, גלעד קריב. ויש לך סיבה להיות מודאג, כי ההתערבות המדינתית הזרה תופסק. אנחנו נגן על הריבונות שלנו.

גלעד קריב (העבודה):

אריאל קלנר (הליכוד):

אנחנו נגן על המדינה שלנו. כואב לך. אתה רוצה עוד. אתה רוצה שתהיה התערבות, אתה רוצה לעוות את החברה האזרחית בישראל.

גלעד קריב (העבודה):

מתי – – – בשטחים.

אריאל קלנר (הליכוד):

נכון, אבל לא יעזור לך.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת גלעד קריב.

אריאל קלנר (הליכוד):

קשה לכם עם זה. אתם צריכים את המימון המדינתי הזר, כי בחברה הישראלית אתם לא מייצגים כלום. הממשלות הזרות משתמשות בהם כהצדקה – – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אתה לא מבין שיש פה את הרוח של יאיר גולן, המזהה תהליכים? זה ההבדל. יאיר גולן – – –

אריאל קלנר (הליכוד):

הגיע הזמן לשים לזה סוף. הצעת החוק שלי היא חומת מגן וקיר ברזל נגד החתרנות המדינית הזרה. על פי ההצעה – 80% מס על כל תרומה מישות מדינית זרה, כי לא ייתכן שמדינות זרות יקנו כאן השפעה בלי לשלם. עמותות שממומנות על ידי ממשלות זרות לא יוכלו לעתור לבג"ץ, כי בג"ץ לא צריך להיות שלוחה של מדינות זרות. זה לא חוק נגד חברה אזרחית, זה חוק בעד חברה אזרחית ונגד העיוות שלה. מדינת ישראל איננה למכירה. החוק הזה ישמור על המדינה היהודית, יחזיר את הדמוקרטיה לידי אזרחי ישראל, ויחסום את ההתערבות הזרה. הגיעה השעה לעצמאות אמיתית. אני קורא לכם, חברי הכנסת, בואו נגן יחד על הריבונות של מדינת ישראל. תודה רבה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

מה תעשה עם ההתנחלויות?

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. אני מזמין את כבוד שר המשפטים, השר יריב לוין, להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. עשר דקות לרשותך.

גלעד קריב (העבודה):

אוי, קלנר, קלנר, איך הפכו אותך לשליח לדבר סתימת פיות.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

התנחלויות מקבלות מיליונים – תרומות. מה תעשה?

שר המשפטים יריב לוין:

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. השר, חברות וחברי הכנסת, אני רוצה לברך את חברי חבר הכנסת ארי קלנר, ששנים ארוכות עוסק במאבק בנושא של ההתערבות של ישויות מדיניות זרות בענייניה הפנימיים של מדינת ישראל, התערבות שנעשית בין היתר גם בכלים האלה של מימון עמותות שפועלות כדי להשפיע וכדי לכפות עמדות של אותן ממשלות זרות עלינו, כאן בפנים. ואני רוצה לומר, חבר הכנסת קלנר, שהמהלך שאתה עושה היום הוא מהלך חשוב, משום שהוא צעד קדימה מעבר למה שכבר נעשה בעבר. צריך לומר שבעניין הזה כבר נקבעו בעבר מהלכים חשובים, דוגמת חובת גילוי מוגברת, אבל אני חושב שההצעה של חבר הכנסת קלנר נועדה באמת לאחוז את השור הזה בקרניו, ולטפל – – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אדוני שר המשפטים, באילו מדינות – – –

שר המשפטים יריב לוין:

אני אסביר, אני אומר לך. אין אף מדינה בעולם – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

לא, יש.

שר המשפטים יריב לוין:

– – שמאפשרת למדינות זרות להתערב בענייניה הפנימיים דרך מימון של עמותות שעוסקות לא בסוגיות מחקריות אוניברסיטאיות אלא עוסקות בניסיון – – –

גלעד קריב (העבודה):

איזה חוקים גדולים אתה מכיר? איזו מדינה דמוקרטית – – – פנייה לערכאות.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת גלעד קריב, אתה בקריאה ראשונה.

שר המשפטים יריב לוין:

אלא עוסקות – – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

זו התערבות בריבונות שלנו. זו התערבות, מה זה?

שר המשפטים יריב לוין:

אלא עוסקות בניסיון באמצעות – – –

גלעד קריב (העבודה):

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

מה יהיה?

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת קטי, אזכיר לך, את בקריאה ראשונה.

שר המשפטים יריב לוין:

אלא עוסקות בניסיון – באמצעות כסף זר של ישויות מדיניות – לנסות להתערב ולהכתיב לנו מה יקרה כאן.

מירב כהן (יש עתיד):

מה בדבר ההתערבות של קטר? קטר, שפועלת מתוך לשכת ראש הממשלה, מה בדבר ההשפעה של קטר על לשכת ראש הממשלה?

שר המשפטים יריב לוין:

עכשיו, אני רוצה לומר לכם, חבריי לאופוזיציה: קודם כול, אני חושב שהעמדה שלכם היא עמדה – – –

מירב כהן (יש עתיד):

אבל לא שמענו מה בדבר ההתערבות של קטר.

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת מירב, זהו. אמרו את זה כבר, השתמשו בטיעון הזה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אבל למה בכלל הם צריכים להתערב? מירב, למה אתם צריכים להתערב? מה נסגר איתכם? לאן הלכתם?

מירב כהן (יש עתיד):

אבל לא קיבלתי מענה.

היו"ר ארז מלול:

די. את בקריאה ראשונה.

מירב כהן (יש עתיד):

אבל מה עם הממשלה של קטר שמימנה את חמאס?

היו"ר ארז מלול:

את בקריאה שנייה, חברת הכנסת מירב.

מירב כהן (יש עתיד):

מה עם קטר, שמימנה את חמאס ושילמה ליועצים של נתניהו? מה איתה?

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת מירב, את בקריאה שנייה.

מירב כהן (יש עתיד):

אי-אפשר לטפל בזה ולא לטפל בזה.

היו"ר ארז מלול:

אני אעבור לקריאה – זהו, חברת הכנסת מירב?

שר המשפטים יריב לוין:

אני יכול לומר לחבריי לאופוזיציה – אדוני היושב-ראש.

מירב כהן (יש עתיד):

למה אתם בשקט? למה אתם לא מגנים את התשלום של קטר ליועצים?

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת מירב, את בקריאה שלישית. בבקשה לצאת.

מירב כהן (יש עתיד):

מעניין שאתם בשקט. נורא מוזר. מה בדבר התשלום של קטר ליועצים של נתניהו?

היו"ר ארז מלול:

בבקשה לצאת. תוציאו אותה. סדרניות, תוציאו אותה, בבקשה, זה מפריע.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

מה קורה לך, מירב?

מירב כהן (יש עתיד):

לא הבנתי, זה מוזר קצת.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

למי את מתכוונת, לרונן בר?

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

הלחץ בסקרים הורג אותם. מסכנים.

שר המשפטים יריב לוין:

אדוני היושב-ראש, כל הניסיונות האלה להסיט את הדיון למקומות אחרים לא יצליחו.

היו"ר ארז מלול:

– – – לא קשורים, זה לא ממין הטענה.

שר המשפטים יריב לוין:

לא יצליחו. ואני רוצה לומר לחבריי באופוזיציה: הרי הדבר הבסיסי בשוויון, שאתם מדברים עליו כל כך הרבה כאן, הוא שלכולם יש יכולת שווה לממש את הזכויות שלהם ולהביע את עמדתם, וכל קול בקלפי שווה. ומה אתם עושים כאן? על מה אתם מגינים? על מצב בלתי שוויוני בעליל, שבו ישויות מדיניות זרות תורמות סכומי עתק לעמותות כדי שלהן יהיה כוח עודף, שאין לגורמים אחרים, כדי להגיש עתירות וכדי להשפיע באופן הזה על מדינת ישראל, על ההחלטות שמתקבלות, לנצל את ההתערבות הפסולה של בית המשפט העליון בנושאים שהם בליבת הסמכויות של הממשלה והכנסת. לכן אני חושב שדין ההצעה הזאת לא רק להתקבל – אני חושב שהיא חשובה מאוד. אני רק אומר שוועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את ההצעה הזו בכפוף לתנאים הבאים: ההצעה תקודם בהסכמה של שר האוצר ושר המשפטים; יוחרגו ממנה גופים שמקבלים סיוע מהמדינה; ואנחנו כמובן נצטרך במהלך הליכי החקיקה לדייק סוגיות שנוגעות לגישה לערכאות, כי הכוונה היא ברורה. ברור שאם יש איזה משהו שנוגע לוויכוח על נכס שעמותה שוכרת, אז שם היא יכולה ללכת לבית משפט – זה ברור, לא לזה מתכוונים.

אריאל קלנר (הליכוד):

לא על זה מדובר.

שר המשפטים יריב לוין:

בוודאי. ברור. צריך לקבוע באופן מדויק את שיעור המס, ונקודות נוספות שצריך יהיה לדייק אותן, אבל אני קורא לכנסת לתמוך בהצעה החשובה מאוד הזאת. תודה.

היו"ר ארז מלול:

להצעת החוק הזאת התנגדו חברי כנסת. אני מזמין את חברת הכנסת מרב מיכאלי להציג.

מרב מיכאלי (העבודה):

לאפשר לארגוני חברה אזרחית להשפיע על מדיניות הממשלה והכנסת – וואו, בשום פנים ואופן לא ניתן את זה. ניתן את זה רק לארגוני ימין, שממומנים 80% מכסף זר, אבל כסף מתורמים שאי-אפשר לאתר אותם. אי-אפשר לאתר אותם, אי-אפשר לאתר את האינטרסים שלהם, הלאומניים, המשיחיים, הכספיים, הכלכליים, המושחתים, המטונפים, האישיים – –

אריאל קלנר (הליכוד):

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת אריאל קלנר, לא. אתה יכול להשיב.

מרב מיכאלי (העבודה):

– – כל אלה, וגם מדינות. אני מציעה, חבריי באופוזיציה, שאולי אנחנו נתמוך בהצעה הזאת, רק נחריג את קטר. חוץ מאשר קטר. מדינות לא יכולות להשפיע על כל המדיניות של מדינת ישראל, רק קטר יכולה. רק מדינה אחת, שדואגת לאינטרס הביטחוני – הוכיחה כמה היא דואגת לאינטרס הביטחוני של מדינת ישראל, מעל הראש. האופן שבו אתם משתינים על הדמוקרטיה שלנו מהמקפצה רק לטובת ההישארות האין-סופית הנצחית שלכם בשלטון, באמת לא מפסיק להפיל את הלסת. הגבלת גישה לערכאות – מה זה, זה ממש לפתוח את הדמוקרטיה שלנו. אי-אפשר לגשת לבית המשפט העליון. בלאו הכי אנחנו עובדים על זה שבית המשפט העליון יהיה שלנו ויעשה רק מה שאנחנו רוצים, אבל בשביל להיות בצד הבטוח של האירוע, נגביל, ומי שלא מוצא חן בעינינו לא יוכל לגשת אליו מלכתחילה, לא יוכל להיאבק על זכויות של עניות ועניים, של כל המוחלשות והמוחלשים שאתם פוגעות ופוגעים בהם. וכן, אתן פוגעות בהם לא פחות ממה שאתם פוגעים בהם. אתם עושים את האנשים בישראל עניים יותר, סובלות וסובלים יותר, מופקרים יותר, לא רק בעזה במנהרות, גם כאן – בכל מקום במדינת ישראל, וכמובן במיוחד בפריפריה, המקום שעליו הארגונים נאבקים הכי הרבה. אז אני מציעה שנשנה את זה, ונגיד: החוק ליצירת חסינות נוספת לשלטון הימין המתנחלי של נתניהו לדורי-דורות. איך אתם אומרים את זה? ותבוא לציון גואלת? עם בית המקדש השלישי, עם סיפוח עוד חמישה-שישה מיליון פלסטיניות ופלסטינים, עם חוסר שוויון, חוסר אזרחות. בקיצור, ממש בית שלישי במיטבו. הנזק שאתם עושים – לא לדמוקרטיה של מדינת ישראל אלא לעצם קיומה – הוא על הידיים שלכם, ומגואל בהרבה הרבה דם והרבה הרבה הרבה חורבן.

היו"ר ארז מלול:

חבריי חברי הכנסת, נא לשבת. אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה–2024. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 47 נגד – 19 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה–2024, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 47 בעד, 19 מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.

היו"ר ארז מלול:

אני מזמין את חבר הכנסת גלעד קריב. הודעה אישית. חבר הכנסת עופר כסיף הצביע נגד, לפרוטוקול, זה לא משנה את תוצאות ההצבעה. חמש דקות לרשותך.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

דבר על קהלת.

גלעד קריב (העבודה):

כמה סמלי שהצעת החוק הזו עולה כאן להצבעה וזוכה לתמיכת הממשלה בשבוע שבו אנחנו מגלים עוד פרטים על עומק ההשפעה של השלטון הקטרי על ממשלות נתניהו. כשמדובר בשלטון הקטרי זה בסדר שממשלת ישראל והעומד בראשה ישמשו כבלדרי כספים במזוודות עור, כי כאן זה בסדר לקחת כסף ממדינות זרות ולהעביר אותו לארגוני טרור ולעמותות קשורות, כי זה משרת האג'נדה של הימין שחמאס הוא נכס. אתם תטיפו לנו על קשרים מפוקפקים עם מדינות זרות? אתם לא מתביישים? אתם לא הולכים עם חמאה על הראש, אתם שוחים בחמאה, אתם טובעים בחמאה. אתם משתפים פעולה עם השלטון הקטרי, ומדברים על עמותות ישראליות שמקבלות כסף, ממי? ממדינות אויב? מקבלות כסף מארצות הברית, מקבלות כסף מגרמניה, מהאיחוד האירופי. אלה המדינות שתומכות באותו עמותות. ועולה שר המשפטים, אביר הדמוקרטיה וחופש הביטוי, זה שכל שבוע זועק כאן נגד סתימת הפיות של הימין, הנאום הקבוע, זה שצריך רק ללחוץ על play ולשמוע איך סותמים את הפה לימין המדוכא, שנמצא בשלטון מאז 1977. עולה לכאן שר המשפטים ואומר: אין מדינה בעולם שמאפשרת את זה. אתה יודע, אדוני השר, באיזה מדינות בעולם יש חוק כדוגמת החוק הזה? רוסיה, סין, הונגריה וטורקיה. לשם אתם לוקחים אותנו. המפלגה הליברלית הלאומית, אתם רוצים להפוך את הדמוקרטיה הישראלית לדמוקרטיה נוסח פוטין, נוסח ארדואן. אורבן הוא הרי המנהיג החביב עליכם.

אושר שקלים (הליכוד):

גלעד קריב (העבודה):

אורבן האנטישמי. לשם אתם רוצים להוביל אותנו. אתם רוצים לסתום את הפיות, אתם רוצים למנוע מאזרחים ישראלים ומעמותות ישראליות להציג עובדות – –

אושר שקלים (הליכוד):

גלעד קריב (העבודה):

– – ועמדות לפני הציבור הישראלי, כי אתם רוצים להנציח את השלטון שלכם. ואז אתם מדברים איתנו על סתימת פיות. לפני כמה שנים – – –

אופיר כץ (הליכוד):

למה צריך לתת כסף לאנשים – – –

גלעד קריב (העבודה):

לפני כמה שנים, כשהבאתם את חוקי העמותות במהדורה המוקדמת, אמרתם לנו: מה אתם מפחדים משקיפות? כל מה שאנחנו רוצים זה שאותן עמותות תצהרנה על התרומות מהמדינות הזרות. אנחנו אמרנו כבר אז – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

באמת – – –

גלעד קריב (העבודה):

– – שמדובר במדרון חלקלק. אמרנו לכם, אתם רוצים שקיפות? בבקשה, שפורום קהלת יציג את התורמים שלו שקשורים לממסד הפוליטי הימני הקיצוני בארצות הברית. מה אתם מספרים לנו, שלתורמים של קהלת אין אינטרסים פוליטיים ומעורבות פוליטית בארצות הברית? אבל קהלת, הם לא צריכים שקיפות.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

לא, תדבר על התורמים של עתיד כחול לבן. עתיד כחול לבן. תדבר עליהם, על עתיד כחול לבן.

גלעד קריב (העבודה):

העמותות של השמאל – כן.

קריאות:

גלעד קריב (העבודה):

אבל כבר אז אנחנו אמרנו לכם – –

אושר שקלים (הליכוד):

V15 מוכר לך? V15 מוכר לך? 1999, עמותה של ברק, מוכר לך?

גלעד קריב (העבודה):

– – שאתם לא מתעניינים בשקיפות, אלא אתם רוצים לסתום את הפה לאותן עמותות.

אושר שקלים (הליכוד):

קניתם שלטון בכסף. זה בית המשפט אמר. מזה אתה מתעלם, נכון?

גלעד קריב (העבודה):

והצעת החוק הבזויה הזאת, אדוני שר המשפטים, זו ההוכחה.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת אושר שקלים, די, מספיק.

גלעד קריב (העבודה):

איך אתה, בתור שר משפטים, מעז לעלות כאן לדוכן ולתמוך בהצעת חוק שאוסרת על עמותות – –

אושר שקלים (הליכוד):

קניתם שלטון בכסף.

גלעד קריב (העבודה):

– – שפועלות כחוק במדינת ישראל לפנות לבתי משפט?

קריאות:

היו"ר ארז מלול:

חברים. קטי, את בקריאה שנייה.

גלעד קריב (העבודה):

אתה שר המשפטים הרוסי, אתה שר המשפטים הטורקי, או אתה שר המשפטים של המדינה היהודית והדמוקרטית? איך אתה לא מתבייש, מר יריב לוין, לתמוך בחוק, בחוק היחיד, היחיד, שבו מדברים על מניעת פנייה לערכאות מגוף שפועל כחוק, שמאוגד כחוק? לאן אתה מביא את הדמוקרטיה הישראלית? שבחוק ייקבע שגוף שהוא לא בלתי חוקי – –

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

גלעד קריב (העבודה):

– – הוא לא יוכל לפנות לבתי משפט.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת גלעד קריב, תודה רבה. זמנך תם.

גלעד קריב (העבודה):

לשם – לטורקיה, לרוסיה ולסין, אתה גורר את כולנו. תתבייש לך.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת קריב, זהו, גמרנו. תסיים, בבקשה.

היו"ר ארז מלול:

חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק איסור שהייה וישיבה בישראל שלא כדין (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת עמית הלוי וקבוצת חברי הכנסת. חבר הכנסת עמית הלוי רוצה דקה מהצד. בבקשה.

עמית הלוי (הליכוד):

תודה, אדוני היושב בראש. החוק הזה – אני מזכיר, כיוון שהחוק הזה כבר עבר כאן גם בקריאה טרומית וגם בקריאה ראשונה. לצערי הרב הוא חזר למליאה, אז אני בחצי דקה אומר את הנימוקים לחוק, ובחצי דקה – משהו עקרוני לגבי הליך החקיקה. החוק הזה רוצה להפסיק את החגיגה, את שער הטרור המרכזי שבו נכנסים אנשים, קרובי משפחה, בכלל, נכנסים אנשים תחת הכותרת איחוד משפחות, ולמעשה שותפים, כמו שנאמר לנו על ידי שירות הביטחון הכללי – השותפים הגדולים לטרור נגד ישראל. לכן, דבר ראשון שאנחנו עושים בחוק הזה – קצת מצמצמים את שער הטרור הזה, ולא נותנים לקרובי מחבל את הזכות, שהיא לא זכות טבעית ולא זכות קנויה, לקבל היתר שהייה או היתר ישיבה בארץ. דבר שני, אנחנו מחמירים את הענישה על השוהים הבלתי-חוקיים. אלו שני הדברים בחוק הזה. אני רוצה לומר משהו למה החוק הזה הגיע עוד פעם. הוא הגיע עוד פעם, כיוון שבפעם הקודמת שהצבענו לקריאה ראשונה לא ידענו – או לא זכרתי, בכל אופן, לא עלה כאן בכנסת – שזו הצעת חוק תקציבית ולכן דרושים לה 50 חברי כנסת. ואני רוצה לומר פה ליושב-ראש הכנסת: הצעת חוק תקציבית, כשבא האוצר ואומר בוועדה שזאת הצעת חוק תקציבית – הוא לא יכול לומר את זה סתם כך, זה חייב להיות מבוסס. הצעת החוק הזאת היא לא תקציבית בעליל. דבר ראשון, בגלל שהרבה מאוד שב"חים עולים הרבה מאוד כסף למדינה. לאלפי שב"חים יש עבירות נלוות שעולות הרבה מאוד כסף לאוצר המדינה. זה כאילו לא חושב על ידי האוצר. דבר שני, בסיסי – בזה אני אסיים – יש מושג בסיסי במשרד האוצר, באגף תקציבים, שנקרא עלות אלטרנטיבית. עלות אלטרנטיבית זה לבחון את מה שאמרתי הרגע, את ההוצאות האחרות, אם לא – – –

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה.

עמית הלוי (הליכוד):

דבר אחרון, אי-אפשר לומר שהחוק הזה יגביר – –

היו"ר ארז מלול:

לא, לא. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה.

עמית הלוי (הליכוד):

– – את הכליאה, בעוד הרבה מאוד אנשים חושבים, הרבה מאוד קרימינולוגים חושבים שדווקא זה יפחית את הכליאה, כיוון שההרתעה תגבר, ויהיו פחות עצורים.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה לסיים. תנתקו לו את המיקרופון, בבקשה.

עמית הלוי (הליכוד):

ולכן, אני לא רואה בהצעה הזאת – תקציבית. תודה.

היו"ר ארז מלול:

אני מזמין את השר בן צור. אני אומר לפרוטוקול, בחוק העמותות חברת הכנסת מירב כהן הצביעה נגד – –

מירב כהן (יש עתיד):

היו"ר ארז מלול:

– – רצתה להצביע. היא לא הצביעה, כי היא הייתה בחוץ ולא הכנסתי אותה. היא מצביעה עכשיו נגד.

מירב כהן (יש עתיד):

לא, הוצאתם אותי והייתם אמורים להחזיר. בסדר? תגיד – – –

היו"ר ארז מלול:

כן. נגד, וזה לא משנה את התוצאות. כבוד השר, בבקשה.

שר העבודה יואב בן צור:

אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק זו מבוססת על הצעת חוק זהה שעברה בקריאה טרומית וקריאה ראשונה בכנסת זו לאחר שנדונה בוועדת החוץ והביטחון, אך ירדה מסדר-היום משהוחלט שמדובר בהצעת חוק תקציבית ולא הושג בהצבעה בעניינה הרוב הדרוש. כעת ההצעה מועלית שוב. עמדת הממשלה גם הפעם היא לתמוך בהצעה, בכפוף להמשך התיאום עם רשות האוכלוסין, המשרד לביטחון לאומי, משרדי המשפטים, הביטחון והאוצר, וכן החזרת ההצעה לוועדת שרים לענייני חקיקה לפני קריאה שנייה ושלישית. כפי שצוין בהצעה, קיימת חשיבות רבה שלא לאפשר מתן מעמד חוקי למי שיש סיכוי גבוה שינצל מעמד זה כנגד מדינת ישראל ואזרחיה ויתמוך במעשי טרור, ישתתף בהם או יזדהה עימם ועם המבצעים של המעשים. מנגד, חשוב שהחוק ינוסח בתבונה באופן שלא ישפוך את התינוק עם המים ולא יוביל לתוצאה ההפוכה, של משפטיזציה של ההליך ודווקא צמצום האפשרות לסרב לבקשות לרישיון ולהיתרים מטעמים ביטחוניים, כפי שקורה פעמים רבות כשהכנסת בוחרת לגבש חקיקה בתחומים שעד כה היו מוסדרים בהוראת מנהל. לכן הוחלט, כאמור, כי ההצעה תתואם עם המשרדים ותוחזר לבחינתה של ועדת השרים לענייני חקיקה טרם תקודם לקריאה שנייה ושלישית. בכפוף לכך, אציע לחברי הכנסת לתמוך בהצעה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה לכבוד השר. חבריי חברי הכנסת, נא לשבת. אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק איסור שהייה וישיבה בישראל שלא כדין (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 45 נגד – 8 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק איסור שהייה וישיבה בישראל שלא כדין (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 45 בעד, שמונה מתנגדים, שני נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק איסור שהייה וישיבה בישראל שלא כדין (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת חוץ וביטחון לצורך הכנתה לקריאה ראשונה.

היו"ר ארז מלול:

חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון –החמרה בענישה בשל עבירה שהיא מעשה טרור), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון. בבקשה, חבר הכנסת בוארון, לרשותך עד דקה מהמיקרופון בצד.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – רק אם אפשר להגביר פה. ארז, תן לי עוד כמה שניות. תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו מבקשים, אני מבקש את התמיכה שלכם בחוק מאוד מאוד חשוב. מדובר בחוק שמורה לבית המשפט לתת משקל מופחת לשיקולי שיקום ועבר פלילי ומשקל מוגבר לשיקולי הרתעה בבואו לדון בעבירות שנעשו על בסיס חוק הטרור. על מה מדובר? אני אתן לכם דוגמה אחת, חברים. בתיק של אבראהים חמד, חבר בארגון טרור חללי אל-אקצא, שהיה מעורב בירי רקטות לעבר העיר שדרות, והורשע בעבירות חברות בארגון טרור, ניסיון רצח, עבירות נשק והסתננות, אדוני היושב-ראש, בית המשפט קיבל הסדר טיעון עם הנאשם, כיוון שביצע את העבירות ללא עבר פלילי ועקב מצבו המשפחתי. בית המשפט בעצם מתעלם, בתי המשפט בישראל מתעלמים מכך שמדובר בפשעים אידיאולוגיים, בפשעי שנאה, בעבירות טרור נגד העם היהודי. והצעת החוק שאנחנו מציגים אותה היום ומבקשים שתצביעו בעדה – –

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

– – בעצם מבקשת מבית המשפט לא לשקול שיקול עבר פלילי – –

היו"ר ארז מלול:

תודה. תודה.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

– – להפחית את שיקול העבר הפלילי והשיקום – –

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

– – ולהגביר את השיקולים. לא יכול להיות – – –

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה, חבר הכנסת בוארון.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

רק עוד שאלה אחת.

היו"ר ארז מלול:

לא, לא, לא.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

אדוני היושב-ראש – –

היו"ר ארז מלול:

זה דקה. בבקשה לסיים.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

– – לנאצים – אנחנו מתמודדים עם טרור אסלאמו-נאצי – –

היו"ר ארז מלול:

אני אסגור את המיקרופון.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

– – לנאצים היינו שוקלים שיקולי עבר פלילי?

היו"ר ארז מלול:

די, חבר הכנסת אביחי בוארון. תסגרו את המיקרופון, בבקשה. כבוד שר המשפטים יציג את עמדת הממשלה.

שר המשפטים יריב לוין:

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני מבקש להודות לחברי חבר הכנסת אביחי בוארון על הצעת חוק חשובה שהיא חלק ממארג שלם של חקיקה שאנחנו מקדמים כדי לשפר את הכלים ואת המענים למאבק שאנחנו נדרשים לו כנגד הטרור. סעיף 37 לחוק המאבק בטרור קובע היום כפל ענישה ביחס לעבירה שהיא מעשה טרור – אני חושב שזה מובן מאליו. וההצעה של חבר הכנסת בוארון מבקשת לחדד את הכוונת שיקול הדעת השיפוטי בעת גזירת הדין ומציעה להוסיף הוראה שלפיה בקביעת עונשו של מי שהורשע בעבירה שהיא מעשה טרור, בית משפט ייתן משקל מופחת להיעדר עבר פלילי ושיקולי שיקום – דברים שמאוד רלוונטיים כשמדובר בעבירה פלילית רגילה – ומשקל מוגבר לשיקולי גמול והרתעה, וביחס למי שאינו תושב או אזרח ישראל, הוא לא יתחשב כלל בהיעדר עבר פלילי. זו בעצם ההצעה המקורית. התכלית של ההצעה להחמיר עם מי שביצע עבירות המהוות מעשה טרור היא ראויה וחשובה. גם העיקרון ששיקולי הרתעה וגמול הם חשובים כאן במיוחד, בעוד שהתחשבות באלמנט כמו היעדר עבר פלילי הרבה פחות רלוונטית במקרה של טרור. נדמה לי שגם הדבר הזה הוא מובן מאליו. לכן באופן עקרוני אני חושב שהכיוון של ההצעה הזו הוא נכון. התקיים בעניין הזה שיח עם המציע, חבר הכנסת בוארון, ולאחר השיח – חשוב לי אולי שחבר הכנסת בוארון, אדוני היושב-ראש, ישמע אותנו כדי שנהיה – – –

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת בוארון, השר מדבר איתך.

שר המשפטים יריב לוין:

אני פשוט רוצה שתשמע את הסיכום שהיה כדי לראות שאנחנו באמת כולם מבינים אחד את השני עד הסוף. ואכן, לאחר שיח שהיה עם חבר הכנסת בוארון גובשה הסכמה שלפיה התמיכה בהצעה תהיה בכפוף לכך שבסעיף 37, אחרי סעיף (ד) יבוא סעיף (ה), שיאמר את הדבר הבא: בקביעת עונשו של מי שהורשע בעבירה שהיא מעשה טרור, ייתן בית המשפט משקל מופחת להיעדר עבר פלילי ושיקולי שיקום, ומשקל מוגבר לשיקולי גמול והרתעה – – –

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת בוארון, אתה מסכים לשינוי? הוא לא איתנו בכלל. טוב, אז שתיקה כהודאה.

שר המשפטים יריב לוין:

כן. משקל מוגבר לשיקולי גמול – –

היו"ר ארז מלול:

שלא יבוא בתלונות אחרי זה.

שר המשפטים יריב לוין:

– – והרתעת הרבים במסגרת מתחם העונש, וכן ייאמר שהתיקון והסעיף כולו אינו גורע מהוראות חיקוק אחרות. כמו כן, סוכם שהמשך הליכי החקיקה יקודם בתיאום עם משרד המשפטים כדי לדייק את הסעיף באופן שיובהר שהוא לא יפגע בהוראות חיקוק שקיימות בעבירות אחרות, על מנת שאנחנו באמת נדייק את הדברים ונשיג בדיוק את המטרה. כמו כן, סוכם שהצעת החוק תחזור לדיון בוועדת שרים לענייני חקיקה לפני הקריאה השנייה והשלישית כדי לוודא שבאמת כולנו מסכימים והכול מובן ומסוכם. אני מוכרח לומר, אדוני היושב-ראש, דבר נוסף בהקשר של הצעת החוק. מאחר שיש לי עוד הזדמנויות לעלות, אולי אנחנו נשאיר את זה להצעת החוק הבאה. בכל אופן, אני מבקש מהכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית, ולקוות שהיא אכן תושלם על פי ההתניות כפי שנקבעו. תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה לכבוד השר. אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – החמרה בענישה בשל עבירה שהיא מעשה טרור), התשפ"ה–2024. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 38 נגד – 5 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – החמרה בענישה בשל עבירה שהיא מעשה טרור), התשפ"ה–2024, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 38 בעד, חמישה מתנגדים, אחד נוכח. אני קובע כי הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – החמרה בענישה בשל עבירה שהיא מעשה טרור), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה טרומית, ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה ראשונה.

היו"ר ארז מלול:

חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק להגנה על אנשי ציבור ישראלים מפני פעילות של בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג כנגד מדינת ישראל, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת עמית הלוי. אני מזמין את חבר הכנסת עמית הלוי להציג את החוק. עשר דקות לרשותך.

עמית הלוי (הליכוד):

אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אזרחי ישראל, החוק הזה, חוק האג – שאנחנו מתחילים את החקיקה שלו היום, ואני מקווה שנשלים אותו בהקדם – למעשה משקף שלושה עקרונות שאותם אני אציג כאן. העיקרון הראשון הוא שפעם ראשונה הכנסת במלחמה הזאת עוסקת לא רק בנשק אלא גם בצדק. בשביל לנצח במלחמה צריך את שני הדברים: צריך גם צדק וגם נשק. אם יורשה לי לתקן את ראש הממשלה הראשון שלנו בן-גוריון, שאמר "גורל ישראל תלוי בשני דברים: בכוחה ובצדקתה" – זה משפט נכון מאוד, רק את הסדר צריך להפוך: בצדקתה ובכוחה. הדבר הראשון זה הצדק. זה מה שקובע בסופו של דבר. זה מה שקובע בחברה האנושית. זה מה שקובע אצל בני האדם שנבראו בצלם אלוהים, ולכן זה הדבר החשוב. פעם ראשונה אומרת כנסת ישראל היום – אנחנו אומרים בפומבי בקול ברור מי הצדיק ומי הרשע, מי רוצח העם ומי מגן כדי שלא יהיה כאן רצח עם, מי מדבר בשם המוסר והאמת והטוב ומי מדבר בשם הרשע והעוול והברבריות. ובמובן הזה בית הדין בהאג, כפי שהוא התגלה לכולנו – אני מדבר על ההרכב הנוכחי, על הסטנדרטים הנוכחיים שלו – הוא בהחלט ראוי להיות מוגדר אויב לכל דבר ועניין. אויב של הצדק, אויב של מוסר, האויב של המצפון האנושי. וזה הדבר הראשון שאנחנו עושים כאן. הדבר השני – כן, זה אותו בית הדין, אגב, שבאמנת רומא נאמר שהוא מוקם כדי להוציא צווי מעצר כדי – אני מצטט – להביא לדין יחידים הנאשמים בפשעים המזעזעים את מצפון האנושות. אז זה הדבר הראשון שאנחנו עושים בחוק הזה, אנחנו פונים למצפון האנושות ואנחנו מנקים אותו מהזוהמה המוסרית שבית הדין בהאג מטיל על המצפון הזה, ואנחנו מטהרים אותו מכל הרשע שההרכב הזה של בית הדין בהאג מייצג ועושה בפועל. מה זה להציג, אדוני שר המשפטים, צווי מעצר על ראש הממשלה ועל סנוואר ביחד? זה כמו שבנירנברג היו מציגים צווי מעצר לצ'רצ'יל ולהיטלר ביחד. זה מצפון האנושות? זה מוסר? זה משהו שקשור למוסר? אגב – שלמה המלך אמר: "מצדיק רשע ומרשיע צדיק תועבת ה' גם שניהם". יש דבר כזה להרשיע צדיק, זה דבר רע מאוד; להצדיק רשע זה דבר רע. לשים את שניהם ביחד, לשים את הצדיקים והרשעים ביחד – זו תועבה. גם להצדיק את הרשע וגם להרשיע את הצדיק – זאת כבר תועבה כשאתה עושה את זה ביחד. אז זה דבר ראשון שאנחנו עושים, ואני מאוד שמח על הגיבוי החזק של ראש הממשלה בנימין נתניהו לחוק הזה, כדי שמדינת ישראל קודם כול תניף את דגל הצדק. דבר שני שאנחנו עושים בחוק הזה הוא שמורידים את הגלימות, את הכסות. אחד הדברים הכי שפלים מבחינה מוסרית הוא להתהדר בכסות מוסרית, להתהדר בכסות הומניטרית – אנחנו כבר רגילים למודל הזה – אבל באמת להיות שותף לרשע ולברבריות הכי גדולה. אז מה שאנחנו עושים בחוק הזה הוא קודם כול להסיר. הדבר השני שאנחנו עושים בו הוא להסיר את הגלימות, גלימות השופטים, המראה הפסאודו-מוסרי, כאילו אתה נכנס להיכל הצדק ואתה מייצג, אתה שופט של בית הדין בהאג – השופטים, אני מדבר על בית הדין הפלילי, כמובן, מייצגים את הצדק ואת המשפט. אנחנו מסירים את הכסות הזאת; זה נכון גם לכסות מוסרית משפטית, וזה נכון גם לכסות של מוסר דתי, כאילו בשם אמונה. מה שאנחנו רואים לנגד עינינו, את אותם אויבים ברברים – כאילו בשם אמונה – והם הכופרים היותר-גדולים, כאילו בשם מוסר דתי מייצגים מונותאיזם מעוות, רצחני, דכאני. אז זה הדבר השני שאנחנו עושים. אנחנו לא מכירים את זה רק בבית הדין בהאג – מכירים את זה באונר"א, מכירים את זה בארגונים הומניטריים. הכסות היא הומניטרית, ואתה מוריד את הגלימה – אתה רואה את החרבות, אתה רואה את מטעני הנפץ, את חגורות הנפץ. רק תוריד את הגלימה של השופטים – תראה את מטעני הנפץ, את חגורות הנפץ על גופם. אפרופו אונר"א, אחד הדברים ההזויים בצווי המעצר האלו של בית הדין בהאג הוא שהם נסמכים על נתונים כשהם אומרים שכאילו ישראל עשתה פשעים נגד האנושות. כשהם מאשימים אותם – את ראש הממשלה ואת שר הביטחון לשעבר – בפשעי מלחמה, הם מסתמכים לא פחות על נתוני אונר"א, כאילו מצא מין את מינו, הלך הזרזיר אצל העורב. עוד פעם ארגון עם שם הומניטרי ועם דאגה כביכול לסעד ולתעסוקה, והוא דואג בעיקר לסעד של הרוצחים ולתעסוקה של הטרור. זה הדבר השני. העיקרון השלישי, שחשוב לומר אותו כאן בכנסת ישראל, הוא שהחוק הזה מגן על סמכותה, ריבונותה של מדינת ישראל ושל מערכת המשפט הישראלית. הרי מה יקרה אם לא יהיה החוק הזה? יבוא אזרח – ואנחנו כבר רואים את הניצנים של זה – ויפנה לבית הדין הבין-לאומי בהאג נגד אזרח אחר. בית המשפט עצמו, אני מצטט לכם מהאמנה – –

היו"ר ארז מלול:

נטע, נטע, זה מפריע. עליזה, זה מפריע.

עמית הלוי (הליכוד):

– – על בית המשפט עצמו, על הקמת בית המשפט, אותה אמנה שהתקבלה ב-1998, שישראל כמובן לא חתומה עליה – גם זה בגלל שאנחנו יודעים בדיוק שיהיה קשה מאוד לבית דין בין-לאומי במבנה של האו"ם היום, באופן מובנה, באופן אוטומטי, לא להיות אנטי-ישראלי. באותה אמנה נאמר כך: בית המשפט הפלילי הבין-לאומי נועד להיות מוסד קבוע, המשלים את מערכות המשפט הלאומיות הקיימות. הוא יהיה משלים לסמכויות שיפוט לאומיות. כשאנחנו מחוקקים את החוק הזה, אנחנו אומרים לכל מי שמעז לחשוב שהוא יפנה נגד אזרח ישראלי לבית הדין בהאג, או שישתף פעולה עם בית הדין בהאג – לא רק רשויות המדינה, שעל פי החוק אסור להן לשתף פעולה, אלא גם אזרח ישראלי – שכשהוא עושה את זה, הוא כופר בריבונות של מדינת ישראל, הוא כופר בסמכות של מדינת ישראל. כשהנשיא טראמפ הטיל את הסנקציות, לא לפני הרבה זמן, לפני כמה ימים, הביטוי המרכזי שלו היה – ואני אומר את זה כיוון שמדינת ישראל כאן עושה את החוק הזה; אנחנו נחוקק אותו באיחור של שנים רבות, ארצות הברית כבר עשתה זאת, אנחנו מצטרפים באיחור למה שנקרא Hague Invasion Act, מה שנקרא, חוק הפלישה להאג, שנועד להגן על אנשי השירות האמריקאי. כשהנשיא הטיל את הסנקציות, הוא אמר: ארצות הברית התנגדה באופן עקבי לסמכות השיפוט של בית המשפט הפלילי הבין-לאומי, כיוון שהיא פוגעת בריבונות של ארצות הברית. לכן העיקרון השלישי הוא העיקרון הזה: לא לאפשר את הכפירה בסמכות של מדינת ישראל ושל מערכת המשפט הישראלית. אני חושב ששלושת העקרונות הללו חשובים כשלעצמם. הם באים לידי ביטוי בחוק הזה. בחוק הזה אנחנו נעשה שלושה דברים בפועל: דבר ראשון, אנחנו נטיל סנקציות כלפי בית הדין וכל מי ששותף איתו לפעולות האלו, שכמו שאמרתי בהתחלה, הן פעולות רשע, פעולות עוינות כלפי מדינת ישראל; דבר שני, אנחנו נחייב בחוק הגנה על אזרחי ישראל ועל חיילי צה"ל, שניצבים בחזית של האיומים מפני לובשי הגלימות הללו, שכמו שאמרתי, הם חגורים חגורות נפץ מתחתיהן; דבר שלישי, להטיל סנקציות גם על אזרחים שיהינו לשתף פעולה עם האויב, במקרה הזה עם בית הדין בהאג בהרכבו הנוכחי ובסטנדרטים הנוכחיים שהוא מייצג. לכן, אדוני היושב-ראש וחברותיי וחבריי לכנסת, אני מבקש – אני מקווה מאוד שגם האופוזיציה תצטרף באופן מלא במקרה הזה, נוכח מה שגילינו בשנה האחרונה על בית הדין בהאג. חבר כנסת בליאק, חבר הכנסת דוידסון, כל מי שנמצא כאן: תצטרפו, תתמכו בחוק הזה. החוק הזה לא רק מגן על חיילי צה"ל, הוא מגן על הסמכות השיפוטית במדינת ישראל. הוא לא מאפשר לאזרחים לעקוף את הריבונות המדינתית. הוא בעיקר, בראש ובראשונה – ובזה אני אסיים – עושה את מה שמדינת ישראל הייתה צריכה לעשות מ-7 באוקטובר – להשתמש באמל"ח הכי חשוב שיש למדינה ולחברה, והוא הצדק. החוק הזה מבהיר מי הצודק ומי הרשע, מי המוסרי ומי הברברי. אני מבקש ומקווה שהחוק הזה יזכה לתמיכה רחבה. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבר הכנסת עמית, פעם ראשונה שאתה מסיים לפני הזמן. שאפו, שאפו. אני מזמין את שר המשפטים יריב לוין להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק.

שר המשפטים יריב לוין:

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, חבר הכנסת עמית הלוי שוב מביא בפנינו הצעת חוק חשובה, ואני רוצה לומר גם לזכותך, חבר כנסת הלוי, אחרי עבודה מסודרת שעשית מול כל הגורמים כדי לדייק את הדברים ולהביא את זה בזמן הנכון, באופן הנכון – אני חושב שברגע שהדברים נעשים בצורה הזאת, באמת הדבר הזה מקל על היכולת להתקדם ולהביא את הדברים בצורה מדויקת וטובה. חבר הכנסת הלוי תיאר בצורה טובה ונכונה את האבסורד הזה שמתרחש במה שמכונה בתי הדין הבין-לאומיים בהאג, מוסדות שבינם לבין משפט אין דבר וחצי דבר. די אם נזכיר – אפשר לתת כל כך הרבה דוגמאות, אבל כדוגמה אחת ממש בולטת, זועקת לשמיים – את אותו בית דין, ה-ICJ, שבראשו ישב עד לא מזמן מי שמכהן היום כראש ממשלת לבנון, מדינת אויב למדינת ישראל. אני מסביר לא פעם לשרים ולמשפטנים שמגיעים לכאן מחו"ל, אני אומר להם: תראו, הרי כל הטענה כאילו אפשר בכלל לקיים במוסדות האלה איזה שיפוט אובייקטיבי, היא דבר מופרך מהיסוד. הרי בואו נניח שאותם שופטים שבאים ממדינות כמו לבנון – וזה בדרך כלל פלוס-מינוס מחצית משופטי בית הדין שבאים מבתי הדין, שמגיעים ממדינות שאינן מדינות דמוקרטיות בכלל – –

היו"ר ארז מלול:

נכון.

שר המשפטים יריב לוין:

– – נניח אפילו שמי מהשופטים האלה הוא באמת אדם כל כך נקי, ומשפטן שלא מערב שום שיקול אישי – דבר שכמובן לא קיים – אבל נניח לרגע, והוא באמת באמת שומע טיעונים בנפש חפצה ואפילו משתכנע שהם נכונים. נו, אז מה הוא יעשה? הרי אם הוא יפסוק לטובת מדינת ישראל, לא רק שלא יוכל לחזור חזרה לארץ שממנה הגיע – אפשר רק לדמיין מה יקרה לקרוביו ולבני משפחתו וכו'. לכן ברור לגמרי שבתי המשפט האלה ובתי הדין האלה הם לא בתי דין ולא בתי משפט. זה דבר פוליטי לחלוטין, אנטישמי לחלוטין, מוטה לחלוטין. אני חושב שההצעה הזאת, שנועדה להסדיר שורה של דברים שנוגעים לחובתה של המדינה להגן על האנשים שפעלו בשירותיה – שוב, כפי שפירט, אני לא רואה טעם לחזור על הדברים של חבר הכנסת הלוי – – –

היו"ר ארז מלול:

כבוד השר, זה לא מיותר אחרי שטראמפ החליט להטיל סנקציות? זה לא מייתר את החוק?

שר המשפטים יריב לוין:

לא, ממש לא. אני אסביר למה. א. אני חושב שזה שהנשיא טראמפ עושה דברים חשובים לא פוטר אותנו מלפעול; ב. צריך לומר שהצורך להתמודד עם המוסדות האלה הוא לא צורך שמתחיל ומסתיים בכהונתו של הנשיא טראמפ. בסוף הבעיה היא בעיה ארוכת טווח, והיא מחייבת התמודדות גם לטווח הארוך; ג. גם בטווח המיידי אנחנו בוודאי רוצים לסייע למהלכים שעושה הנשיא טראמפ, ולא שדווקא מתוך מדינת ישראל תהיינה פעולות שדווקא יקשו על הדברים האלה או יביאו אותנו למקומות לא טובים. ולכן, ברור שההצעה היא דרושה ונכונה. הסיכום של ועדת שרים לחקיקה הוא שההצעה תקודם בהסכמת משרדי ראש הממשלה, המשפטים, החוץ, הפנים, הביטחון והביטחון הלאומי ובתיאום עם משרד הכלכלה. יש דיוק נוסף חשוב – בסדר, אני לא מעריך שתהיינה בעיות, כי אנחנו באמת נמצאים כבר במקום די מדויק בהבנות. יש תיקון אחד חשוב שנאמר על ידי המל"ל ואני חושב שהוא נכון – שראש הממשלה ולא שר המשפטים צריך להיות זה שימנה את הגורם המוסמך כפי שאתה מגדיר אותו בנוסח הצעת החוק. וכמובן, באשר לפרק ג' להצעה, תצטרך להתבצע איזושהי עבודת מטה, שהדגשתי ואני מדגיש שוב, צריכה להתבצע באופן מהיר כך שלא תעכב את תהליכי קידום ההצעה הזאת כאן, בכנסת. אני רוצה לברך אותך, חבר הכנסת הלוי – זו הצעה סופר-חשובה – ולבקש מהכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית. תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חברת הכנסת עאידה? לא. חבריי חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק להגנה על אנשי ציבור ישראלים מפני פעילות של בתי הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג כנגד מדינת ישראל, התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 28 נגד – 5 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק להגנה על אנשי ציבור ישראלים מפני פעילות של בתי הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג כנגד מדינת ישראל, התשפ"ד–2024, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 28 בעד, חמישה מתנגדים, אחד נוכח. אני קובע כי הצעת חוק להגנה על אנשי ציבור ישראלים מפני פעילות של בתי הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג כנגד מדינת ישראל, התשפ"ג–2024, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון לצורך הכנתה לקריאה ראשונה.

היו"ר ארז מלול:

נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (הגבלת פעילות) (תיקון – איסור פעילות הרשות הפלסטינית בתחומי מדינת ישראל, אכיפה ועונשין), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת יצחק קרויזר. אני מזמין את חבר הכנסת יצחק קרויזר להציג את הצעת החוק. בבקשה.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אני עומד כאן היום כדי להציג הצעת חוק חשובה מאין כמותה, הצעת חוק שאינה עוסקת רק בסעיפים משפטיים או בטכניקות חקיקה אלא בבסיס הקיום שלנו כמדינה ריבונית. מדובר בהגנה על הריבונות והמשילות הישראלית ועל זכותו הבלתי-מעורערת של העם היהודי לקבוע את עתידו בארצו. המציאות מחייבת פעולה נחרצת. מאז חתימת הסכמי אוסלו התחייבו נציגי הרשות להימנע מכל פעילות שלטונית בתחומי מדינת ישראל. החוק שנחקק בהתאם להתחייבות זו נועד למנוע הקמת נציגויות של הרשות בישראל ולחסום את ניסיונותיה לערער על ריבונותנו. אך לצערנו, המציאות מוכיחה שהרשות מפירה ברגל גסה את החוק הזה פעם אחר פעם. הרשות לא מסתפקת בשליטה באזורים שנמסרו לה במסגרת ההסכמים; היא מנסה להשליט את מרותה גם בתוך שטחי מדינת ישראל הריבוניים. בשנים האחרונות חזינו שוב ושוב בניסיונותיה להפעיל את מנגנוני השלטון שלה במדינת ישראל. במזרח ירושלים – הקמת נציגויות רשמיות במסווה של פעילויות חברתיות, גביית מיסים, פיקוח על מערכת החינוך ואף אכיפת חוקים על אזרחים ישראלים; באזור יהודה ושומרון שבשליטת ישראל מופעלים המנגנונים הביטחוניים שלהם בניגוד לחוק – מעצר ורדיפה גם של אזרחים פלסטינים שמכרו קרקעות ליהודים והפעלת מערכת משפטית המקבילה לזו של מדינת ישראל; תשלומים למחבלים ולמשפחותיהם, עידוד ישיר לטרור – מהלך שמוכיח שוב ושוב שהרשות תומכת ומפעילה טרור כנגד אזרחי מדינת ישראל. חברים יקרים, מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להפוך למדינה ריבונית על הנייר בלבד. ריבונות היא לא מונח תיאורטי, היא מציאות שיש לקיים ולאכוף בשטח. אמירה חד-משמעית: לא תהיה כאן ישות שלטונית נוספת. הצעת החוק שאני מביא בפניכם מהדקת את האיסור על הפעילות של הרשות ומוסיפה כלים נחוצים לאכיפתו. מה קובעת הצעת החוק? איסור מוחלט של פעילות של הרשות, פתח או אש"ף בתוך תחומי מדינת ישראל; הענקת סמכויות לשר לביטחון לאומי להורות על סגירת משרדים ופעילויות בלתי חוקיות של הרשות; אכיפה משמעותית נגד העבריינים – הפרת החוק תגרור עונשי מאסר כבדים, עד עשר שנים במקרים חמורים; הרחבת סמכויות הרחקה – הרשויות יוכלו להרחיק את מפרי החוק באזורי המפתח. הריבונות היא לא המלצה, היא חובה. חברים, ריבונות איננה משהו שניתן לוותר עליו ולהקל בו ראש. היא הבסיס לקיומה של המדינה. איננו יכולים להבליג על מציאות שבה גוף זר מקיים מנגנוני שלטון בתוך שטחנו. איננו יכולים להעלים עין מכך שבמזרח ירושלים, שוטרים של הרשות רודפים אחרי אזרחים ישראלים. הגיע הזמן לשים קץ להפקרות הזאת. אני אצטט את ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, שאמר: לא ניתן לרשות הפלסטינית לקבוע עובדות בשטח בתוך מדינת ישראל. הריבונות הישראלית היא מוחלטת ואיננה נתונה למיקוח. אני רוצה להודות לכל מי שעוסק בקידום הצעת החוק הזאת – לצוות לשכתי, למשרד לביטחון לאומי, לעו"ד דוד בבלי, למשרד ראש הממשלה, משרד המשפטים ומשרד הביטחון. הצעת חוק זו איננה עניין של ימין או שמאל. היא לא הצעת חוק פוליטית, היא הכרח קיומי. אני קורא מכאן, מעל בימת הכנסת, לחבריי גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה לתמוך בהצעת החוק הזאת ולהצביע בעד בקריאה הטרומית. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה לחבר הכנסת יצחק קרויזר. אני מזמין את כבוד שר העבודה הרב יואב בן צור להציג את עמדת הממשלה. עשר דקות לרשותך.

שר העבודה יואב בן צור:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת החוק הפרטית – הצעת חוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (הגבלת פעילות) (תיקון – איסור פעילות הרשות הפלסטינית בתחומי מדינת ישראל, אכיפה ועונשין), אשר הוגשה על ידי חבר הכנסת יצחק קרויזר. מדובר בתיקון לחוק הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה אשר נחקק לאחר הסכם אוסלו המכונה "הסכם ביניים". מטרת החוק היא שמירת ריבונות מדינת ישראל ומניעת פעילות כלשהי של גורמי פתח, אש"ף ורש"פ בשטח מדינת ישראל ללא היתר של מדינת ישראל. חוק זה תוקן כמה פעמים, והתיקון המשמעותי בעניינו, משנת 1997, הרחיב את תחולת החוק על פעילויות נוספות, כדי למנוע פעילות של רש"פ כאשר הלה חפצה לערוך מפקד אוכלוסין בתוככי שטח מדינת ישראל תוך הפרה בוטה של ריבונות מדינת ישראל. אומנם חוק זה מעגן עקרונות יסוד מהמשפט הבין-לאומי המנהגי, קרי שמירה על ריבונות המדינה, וכן את ההסכמות מכוח הסכם הביניים, אולם מעבר לכך החוק מעגן אלמנטים בסיסיים לעצם קיומה של מדינה באשר היא, קרי שמירת עקרון הריבונות ומניעת פעילות של ישות מדינית זרה בשטח מדינת ישראל ללא הסכמתה לכך. יצוין כי לאורך השנים הוציא השר לביטחון לאומי צווים מכוח חוק זה, בהתבסס על חוות דעת מודיעינית של משטרת ישראל ושירות הביטחון הכללי, כאשר הצו המוכר ביותר הוא הצו כנגד פעילות אוריינט האוס, אשר שימש בעבר את הרשות הפלסטינית ופעל בשטח ירושלים, ובכך פגע בצורה חמורה בריבונות מדינת ישראל. במסגרת הצעת החוק האמורה מוצע לערוך מספר תיקונים לחוק, והעיקריים שבהם הם הרחבת סמכות השר לביטחון לאומי להוציא צווים אף נגד הפת"ח ונגד אש"ף, שכן כיום סמכותו היא אך ורק נגד הרש"פ. כמו כן, מוצע למחוק את סמכות הממשלה כיום להוציא צווים כאמור נגד אש"ף, שכן סמכות זו תועבר, במסגרת הצעת החוק, לשר לביטחון לאומי; זאת, בדומה לסמכותו כיום להוצאת צווים נגד הרשות הפלסטינית. תיקון נוסף נוגע להענקת סמכות לשר לביטחון לאומי להוציא צווי הרחקה נגד אדם אשר מפר צווים אשר הוצאו מכוח החוק, וזאת בכדי למנוע הפרות נוספות מצד אותו אדם. לבסוף, מוצע לקבוע עבירה פלילית בחוק נגד אדם המפר צווים אלו בנסיבות רגילות, אשר עונשו יהיה חמש שנות מאסר, וכן בנסיבות מחמירות – הפרת הצו תוך ביצוע אלימות, איומים, הסתה לטרור או הסתה לגזענות – אשר עונשו יהיה עשר שנות מאסר. מדובר בהצעת חוק חשובה אשר מקדמת משמעותית את תכלית החקיקה ונתמכת על ידי גורמי המקצוע במשרד לביטחון לאומי ובמשטרת ישראל בכפוף לעריכת מספר תיקונים בה. הצעת החוק עלתה לדיון בפני ועדת השרים לענייני חקיקה ביום 16 בפברואר 2025, ובתום הדיון הוחלט על ידה לתמוך בהצעה בקריאה טרומית בכפוף לכך שהמשך קידומה יהיה בהסכמת המשרד לביטחון לאומי ומשרד ראש הממשלה ובתיאום עם משרד הביטחון ומשרד המשפטים. עוד נקבע כי סמכות הממשלה להוציא צווים נגד אש"ף לא תימחק מהחוק אלא תיקבע במקביל לסמכותו של השר לביטחון לאומי. לבסוף נקבע כי לעניין סעיף 1(5) להצעת החוק תתבצע עבודת מטה. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

להצעת החוק התנגד חבר הכנסת גלעד קריב. שלוש דקות לרשותך. אנא נמק והסבר את התנגדותך לחוק.

גלעד קריב (העבודה):

מי השר?

היו"ר ארז מלול:

יש לך, השר יואב בן צור.

גלעד קריב (העבודה):

אה, כבודו – שאני אדע למי לומר "מכובדי".

היו"ר ארז מלול:

באתי להגיד: השר איתמר בן גביר.

גלעד קריב (העבודה):

חס ושלום. אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, מכובדי השר, האמת היא שאני יכול להבין את הצעת החוק של חבר הכנסת קרויזר, כי היא הולמת את תפיסת העולם שלו ושל המפלגה שלו. הם רואים ברשות הפלסטינית כאויבת על מלא מלא. הם חושבים שמדינת ישראל צריכה לבטל את ההסכמים עם הרשות הפלסטינית, ומבחינתם יש להכריז מלחמה על הרשות הפלסטינית כפי שיש להכריז על חמאס. אני לא מסכים לאף דבר מהדברים האלה, אבל כולם יודעים שזו עמדתם.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

חבר הכנסת קריב, לשיטתך הרשות הפלסטינית – – –

גלעד קריב (העבודה):

איך ממשלה בראשותו של אדם שחתם על הסכמים עם אש"ף והרשות הפלסטינית – –

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

הרשות הפלסטינית וחמאס זה אותו דבר, אותו דבר. חמאס אותו דבר.

גלעד קריב (העבודה):

– – לחץ יד לערפאת ואירח את אבו מאזן במעון הרשמי בבלפור כשדגל פלסטין ניצב מאחוריו, ועד היום הזה תומך בעמדה שצריך לשמור על ההסכמים האלה – איך ממשלה בראשותו תומכת בכזה חוק? את זה אני לא יכול להבין. איך אמר המלך ינאי לרעייתו שלומציון: יותר גרועים מהפרושים הם הצבועים שעושים את עצמם כפרושים. נכון. אל תפחדי מאלה, אל תפחדי מאלה. הכי תתייראי מהצבועים – לחץ את היד לערפאת, אירח את אבו מאזן, עד הרגע הזה שולח את המח"טים של צה"ל ביהודה ושומרון לדבר שלוש פעמים בשבוע עם המקבילים שלהם במנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית אבל בא לכאן כמו איזה אבו עלי, חוק נגד הרשות הפלסטינית. עכשיו, אתם רוצים משילות במזרח ירושלים, מי מפריע לכם לעשות משילות במזרח ירושלים? מה אתם חושבים, שבגלל שאתם לא מצליחים להבטיח משילות לא במזרח ירושלים, לא בלוד, לא ברמת גן ולא בחדרה, אז אם תביאו איזה חוק מצ'וקמק ותתמכו בו פתאום תהיה משילות? גם תסתכלו על סעיפי החוק. אני לא מבין, נתניהו יכול לתלות את דגל פלסטין בבית בבלפור, אבל אם מחר אוניברסיטה בישראל תקיים כנס אקדמי ותזמין אליו נציגים מהרשות ותאמר שהכנס מאורגן למשל ביחד עם משרד איכות הסביבה הפלסטיני, אז היא עוברת על החוק?

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. תודה רבה. בבקשה לסיים.

גלעד קריב (העבודה):

זה מה שכתוב בחוק שלכם. לקרוא אתם יודעים.

היו"ר ארז מלול:

בבקשה לסיים, גלעד. אני מבקש, גלעד.

גלעד קריב (העבודה):

זה שאתם צבועים לא אומר שאתם לא יודעים לקרוא. קראתם את החוק ההזוי הזה?

קריאות:

משה סעדה (הליכוד):

קריב, לא מפריע לך שהם משלמים לרוצחים? לא מפריע לך שהם משלמים לרוצחים?

היו"ר ארז מלול:

תורידו אותו.

גלעד קריב (העבודה):

אני יורד, אני יורד.

היו"ר ארז מלול:

לא, לא. אתה לא יורד.

גלעד קריב (העבודה):

קראתם את החוק ההזוי שאתם תומכים בו?

משה סעדה (הליכוד):

קצת מוסר, קצת ערכים. מוסר, ערכים.

גלעד קריב (העבודה):

חבורה של צבועים שלא יודעים לקרוא חקיקה.

משה סעדה (הליכוד):

על מי אתה מדבר?

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (הגבלת פעילות) (תיקון – איסור פעילות הרשות הפלסטינית בתחומי מדינת ישראל, אכיפה ועונשין), התשפ"ה–2024. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 40 נגד – 11 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (הגבלת פעילות) (תיקון – איסור פעילות הרשות הפלסטינית בתחומי מדינת ישראל, אכיפה ועונשין), התשפ"ה–2024, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 40 בעד, 11 מתנגדים, שני נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (הגבלת פעילות) (תיקון – איסור פעילות הרשות הפלסטינית בתחומי מדינת ישראל, אכיפה ועונשין), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה הטרומית, ותעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון לצורך הכנתה לקריאה ראשונה.

היו"ר ארז מלול:

חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – ריבית על יתרת זכות), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת ינון אזולאי. להצעת החוק הוצמדו שתי הצעות חוק נוספות: הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – ריבית על יתרת זכות), של חבר הכנסת אחמד טיבי, והצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח), של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. הצעות החוק נומקו ביום 11 בדצמבר 2024. אני מזמין את כבוד השר יואב בן צור, כרגיל, להשיב להצעת החוק.

שר העבודה יואב בן צור:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ועדת שרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בקריאה הטרומית בהצעת החוק, בכפוף לכך שהמשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמת משרד האוצר ובתיאום עם בנק ישראל ומשרד המשפטים. תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר מתנגד. לרשותך שלוש דקות.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אנחנו יכולים להגיב לחוק, לא? להגיב להודעה של השר.

היו"ר ארז מלול:

להגיב להתנגדות שלו, אתה רוצה?

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

בהמשך.

קריאה:

היו"ר ארז מלול:

לא. הוא רוצה להשיב. זו הצעת חוק שלו. יש שלושה מתנגדים? בסדר.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

היושב-ראש מלול – – –

היו"ר ארז מלול:

תגיד שאתה מתנגד להצעת החוק של מרדכי ביטון, כדי שהוא יוכל להשיב לך.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

אני מתנגד להצעת החוק, ואני אגיד לכם למה אני מתנגד להצעת החוק – כי לא נקבע אחוז הריבית. על מינוס יש אחוז ריבית, זה מגיע ל-15%, כאן אתם לא קובעים אחוז ריבית. תעלו לכאן, תשכנעו אותי, אולי אני אצביע איתכם. תגידו לי כמה אחוז ריבית אתם קובעים.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אנחנו לא מאמינים שתצטרף.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

קודם כול, עליתי לכאן כי אנחנו בשנת 2025 והיישוב בית ג'ן יצא לגיוס המונים כדי לממן פרויקטים בסיסיים בתוך היישוב. זו תעודת עניות למדינת ישראל; זו תעודת עניות לממשלת 7 באוקטובר; זו תעודת עניות לראש הממשלה, שעלה לכאן וענה לי. בחודש יוני הוא הבטיח לראשי רשויות שהוא יביא תוכנית חומש עד חודש אוקטובר. בחודש יולי, כשעלה וענה לי על זה שאמרתי שאין תוכנית חומש, הוא אמר לי באופן ברור שתהיה תוכנית חומש לעדה הדרוזית שתקדם את היישובים הדרוזיים. אתם מבינים שיישוב כמו בית ג'ן, ששכל הכי הרבה חיילים במדינת ישראל, יחסית למספר האוכלוסייה במדינת ישראל, יישוב שאחוז הגיוס בו הוא הגבוה במדינת ישראל, יישוב שחונך על נתינה וגיוס לצה"ל וביטחון המדינה, מה הוא עושה עכשיו? מממן פרויקטים באמצעות גיוס המונים, שאזרחי מדינת ישראל יתרמו לו. בשביל מה? בשביל להקים מגרש כדורגל. מגרש כדורגל אין ביישוב בית ג'ן. בשביל להקים אולם ספורט. אולם ספורט בבית ג'ן – אין. בריכה עירונית בבית ג'ן – אין. אז אתם רוצים להגיד לי, הקואליציה הזאת, שזה מצב נורמלי שאנשים ילכו לחפש תרומות? תושבי בית ג'ן בעצמם תורמים. יש משפחות שבמקום שהאבא יקנה שקית חלב לבן שלו, הוא הולך ותורם למועצה בשביל שתקים אולם ספורט או מגרש כדורגל או בריכת שחייה. לכן אני אומר לכם, בושה של ממשלה, בושה של קואליציה. תתביישו לכם אם בשנת 2025 יישוב דרוזי צריך לצאת לגיוס המונים. תודה לכם.

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, אני מתנגד להצעת החוק מכיוון שאני סבור שלפני שאנחנו מקדמים הצעות חוק מהסוג הזה, שאפשר לומר שאלה הצעות חוק חשובות לטובת האזרחים, אנחנו חייבים לחשוב על רפורמה כוללת במערכת הבנקאית כדי לקדם תחרות אמיתית במערכת הבנקאית ולא לטפל בנושא הזה על ידי פלסטר על פלסטר על פלסטר. מעבר לזה, לפני יומיים פורסם דוח שנתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנושא הכלכלי. זו השנה השנייה שבמדינת ישראל נרשמה צמיחה שלילית לנפש; זו שנה שבמדינת ישראל נרשמה צמיחה שלילית למגזר העסקי; זו שנת שיא של יוקר מחיה למשקי בית, וזו השנה שבמדינת ישראל נרשם הגירעון הכי גבוה במערב, הכי גבוה – 8.3% – אפרופו הוויסקי ששר האוצר הבטיח לי, ונעלמו עקבותיו. אנחנו היום לקראת – או אפשר להגיד כבר בתוך – דיוני התקציב של 2025, שאין בהם מנועי צמיחה. בקואליציה אוהבים לדבר על ביטחון. אתם מדברים על ביטחון, נכון? אז אני מודיע לכם, דווקא על סמך מסקנות ועדת נגל, על מה שאפשר לדבר, היכולת של מדינת ישראל לעמוד באתגרים הביטחוניים החשובים שעומדים בפנינו תלויה במידה רבה בצמיחה הכלכלית במשק. אם המצב הבלתי-נסבל הזה של צמיחה שלילית, של אי-שילוב אוכלוסיות שלמות בשוק העבודה, של מגזר ציבורי מנופח עם משרדים פיקטיביים, עם כספים קואליציוניים – אם המצב הזה יימשך, זה ימשיך לפגוע לא רק ברמת החיים של אזרחי מדינת ישראל, אלא באופן ישיר גם ביכולת שלנו כמדינה לעמוד באתגרי הביטחון שעומדים בפנינו. תודה רבה.

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת מיכאל ביטון, אתה רוצה להשיב.

ינון אזולאי (ש"ס):

היו"ר משה רוט:

הוא משיב למתנגד. יש שניים. שני משיבים, אבל שני משיבים מתוך המציעים.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אני מוכן להתחלק בזמן שלי עם ינון. ואם אני מוותר, הוא יכול? אני אוכל להגיד משהו מהצד? ינון, בוא, אני נותן לך את זכות הדיבור.

היו"ר משה רוט:

אתה רוצה לעלות, חבר הכנסת אזולאי?

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

בוא, הם מסכימים.

היו"ר משה רוט:

שניים יכולים להשיב, אז חבר הכנסת אזולאי יכול להשיב. אחרי זה – חבר הכנסת אחמד טיבי. אתה ויתרת.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אני רוצה, אבל אני נותן את שלי לינון.

היו"ר משה רוט:

לא, סליחה, ויתרת. יש רק שניים. היה לנו כבר מתנגד. חבר הכנסת מיקי לוי, אתה רוצה להתנגד?

ינון אזולאי (ש"ס):

תודה רבה לך, אדוני היושב בראש. כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, חמד עמאר, אני רוצה להגיד לך, קודם כול תדע שהוא חוק טוב. מה קרה פה?

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

תשכנע אותי.

ינון אזולאי (ש"ס):

הבנקים לוקחים לנו ריבית חריגה על המינוס. בריבית החריגה אפשר להגיע עד 19% ריבית, אבל אם יש לך 1,000 שקל, 2,000 שקל, 30,000 בעו"ש, אומרים לך: כלום. למה כלום? אז אתה בא ואומר לי שייתנו לי אותו הדבר, 19%. אני לא רוצה לקבוע, אתה יודע למה? כי אם אקבע זה למעשה התערבות בתחרות, התערבות באחוזים של הבנקים, ואז למעשה אתה גורם להתערבות בתחרות. אני לא רוצה להגיע למקום הזה, אבל אני כן רוצה שתהיה להם תחרות. איך תהיה להם תחרות? אני אומר: קודם כול תהיו חייבים בריבית, ועכשיו תתחילו להתחרות ביניכם. האמת, אני גם לא מצפה שיביאו 19%, אבל שיגיעו למצב שהם מביאים. לא יכול להיות שהבנקים חוגגים על אזרחי ישראל. פגשו אותי אנשים ואמרו לי: תשמע, בפעם שעברה הצגת את החוק, למה לא הצבעת עליו? אתה לא יודע כמה זה חשוב. אז אם אלה טייקונים שיש להם 300,000–400,000 שקל, זה לא החוק, שיירגעו. אנחנו לא באים לדאוג להם. אנחנו באים לדאוג לאנשים שיש להם כמה עשרות אלפי שקלים, או שהוא מכר דירה ועכשיו יש לו בעו"ש, או לאישה מבוגרת שלקחה את הפנסיה ומפחדת לשים אותה באיזשהו מקום בפיקדונות, ואומרת: תעזוב אותי, אני רוצה לראות את הכסף מול העיניים. לטייקונים אני לא דואג. החוק הזה הוא לא בשביל הטייקונים. הינה, אני אומר גם לבנק ישראל ואני אומר לבנקים: אל תדאגו, אני לא דואג להם, כי גם אתם טייקונים. כל הבנקים האלה גם טייקונים וגם בכם צריך לטפל, ואנחנו נטפל בכם, זו רק תחילת הדרך. אמרתי את זה בפעם שעברה ואגיד את זה גם עכשיו. גם על הפיקדונות אין שום חוק שמחייב את נגיד בנק ישראל לחייב את הבנקים. אם הוא רוצה לחייב אותם לתת להם ריבית, הוא לא יכול, אין לו חוק שמחייב את זה. מה קורה עם כל העמלות שלנו? מה קורה עם הוראת קבע, למשל? מה קורה? הוראת קבע חוזרת של 18 שקלים – אתה משלם בין 29 שקלים ל-39 שקלים או 40 שקלים וצפונה. מה, השתגענו? אין לך כסף – לאותו אחד – לח"י שקלים האלה, אבל יש להם כסף למה? לקחת את העמלה. לאן הגענו?

מיקי לוי (יש עתיד):

450 מיליארד שקל עו"ש.

ינון אזולאי (ש"ס):

בדיוק. אתם יודעים מה זה 450 מיליארד שקל? תקציב מדינה יש להם – והם משתמשים בזה, שלא יספרו לי סיפורים – אם זה בעו"ש אנחנו לא משתמשים.

היו"ר משה רוט:

הם מרוויחים על זה.

ינון אזולאי (ש"ס):

הם משתמשים, חוגגים על זה, מרוויחים על זה, מרוויחים על זה ומרוויחים על זה. הגיע הזמן – – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

9 מיליארד. מרוויחים 9 מיליארד.

ינון אזולאי (ש"ס):

9 מיליארד. הגיע הזמן שנעשה לזה סוף. הבנקים, תתחילו לרעוד בכיסאות שלכם, התחלנו לטפל בכם. תודה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. בבקשה, חבר הכנסת אחמד טיבי. בבקשה, שלוש דקות לרשותך.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, אני רוצה לשכנע את חבר הכנסת בליאק, שעלה להתנגד, שהצעת החוק הזאת היא הצעה טובה, צרכנית ועוזרת לאזרח. מי שמפקיד כסף – יש 450 מיליארד שקל בעו"ש בבנקים. תקציב מדינה ממש. עכשיו, הבנקים גובים ריבית על המינוס – זה יכול להגיע עד 10% לפעמים – אבל על הפלוס בעו"ש – – –

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת, מעל 10%, בגלל שיש לך חריגה מהמסגרת.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מעל 10% כשיש חריגה מהמסגרת, צודק חבר הכנסת רוט. אבל על הפלוס – –

מיקי לוי (יש עתיד):

גם על המסגרת יש.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

– – כלום, נאדה, אפס. הבנקים רק מרוויחים. יש הערכה שהם מרוויחים מהריבית הזאת 9 מיליארד שקל בשנה. אגב, ארגון לובי 99 טיפל ועקב אחרי זה וציין את המספרים האלה. לכן הגיע הזמן שנחוקק את החוקים האלה, חבר הכנסת אזולאי, שלא רק הבנקים ירוויחו, שגם האזרח ירוויח מהכסף שלו, שהוא צבר – פלוס, יתרה בעו"ש – לא בפיקדונות, בעו"ש. לכן, אין יותר צודקת מהצעת החוק הזאת, חבר הכנסת בליאק. אני מקווה שההסברים האלה שנתתי כאן על הצורך לתת ריבית על הפלוס, על היתרה בעו"ש, על ידי הבנקים ישכנעו אותך, ואתה תצביע יחד עם כל חברי הכנסת להצעות החוק האלה. תודה, אדוני.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. אם כן, חברי הכנסת, נעבור כעת להצבעה. תחילה נצביע על הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – ריבית על יתרת זכות), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת ינון אזולאי. הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 25 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – ריבית על יתרת זכות), התשפ"ג–2023, לוועדת הכלכלה נתקבלה.

היו"ר משה רוט:

25 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – ריבית על יתרת זכות), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת ינון אזולאי, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. חברי הכנסת, נעבור להצביע על הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – ריבית על יתרת זכות), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אחמד טיבי. הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 29 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – ריבית על יתרת זכות), התשפ"ג–2023, לוועדת הכלכלה נתקבלה.

היו"ר משה רוט:

29 בעד, ואין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – ריבית על יתרת זכות), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אחמד טיבי, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – ריבית על יתרת זכות), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. הצבעה. הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 34 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – ריבית על יתרת זכות), התשפ"ג–2023, לוועדת הכלכלה נתקבלה.

היו"ר משה רוט:

34 בעד, ואין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – ריבית על יתרת זכות), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.

היו"ר משה רוט:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת הנמלים (פרק הזמן המרבי למתן שירות מקדים לפריקת מטען מאוניות), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת פורר להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

תודה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, הסוגיה שלפנינו היא בראש ובראשונה סוגיה של יוקר מחיה. תראו, אדוני השר, אדוני סגן השר, הכאוס שמתחולל כרגע בנמלים במדינת ישראל הוא לא תקלה, הוא מחדל. הוא מחדל שמונע מסחורות חיוניות להיכנס לישראל בזמן; הוא מחדל שהתוצאה שלו היא עליית יוקר המחיה; הוא מחדל שפוגע ביצואנים ובמפעלי התעשייה; והוא מחדל שמהווה עוד עדות לשיתוק שאוחז בממשלת ישראל, שאוזלת ידה מובילה לכך שסחורות תקועות בכניסה למדינת ישראל. אדוני סגן השר, הנתונים לא משקרים – עשרות אוניות תקועות מחוץ לנמלים, עומדות על עוגן בעיקר עם מטען כללי וצובר יבש שמיועד לתעשייה, לבנייה ולצרכים חיוניים של המשק.

היו"ר משה רוט:

סליחה, אפשר לקבל שקט במליאה? סליחה. כן, בבקשה, חבר הכנסת.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אני רק אזכיר, סגן השר, ש-99.6% מסחר החוץ של מדינת ישראל מגיע דרך הים ומהווה 60% מהתמ"ג. כל יום עיכוב של אונייה עולה למשק הישראלי בין מיליון ל-1.2 מיליון דולר, ובזמן שהמשק הישראלי מדמם בגלל הפקק של האוניות מחוץ לנמל, מה עושה שרת התחבורה? טסה לעוד כנס, עוד ועידה, עוד צילום יח"צ – הכול מעבר לים, כאילו כאן הכול גן עדן. עכשיו, הבעיה פה היא לא רק אישית; יש פה בעיה מערכתית – ממשלה שמדברת כל היום על משילות, אבל בפועל לא מסוגלת לקבל החלטות פשוטות שיאפשרו לפתוח את הנמלים. יש רציפים חדשים בנמלים – נמל המפרץ, נמל הדרום – שעומדים ריקים ומחכים לאישור ממשלתי לשימוש – אישור שהיה קיים עד לפני שנה, אבל נשלל מסיבות לא ברורות. או שאולי הסיבות כן ברורות, כי הממשלה נרתעת מלהתעמת מול ועדי עובדים, מול קבוצות לחץ ולוביסטים, ומגישה את החשבון הזה ישירות לאזרחי ישראל, שנאנקים תחת יוקר המחיה. חברי הכנסת, כל עוד ממשלת ישראל לא נותנת את האישור הזה, הנמלים מפוצצים, האוניות ממתינות, והאזרחים הם אלה שמשלמים את המחיר. התאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר ולשכות הספנות זועקים, אבל במשרד התחבורה – עסקים כרגיל. לא שומעים את קול הזעקה, אולי בגלל שהוא לא עובר מבעד לחלונות העבים של טרקליני ה-VIP בשדות התעופה. אני רואה את השרה מבקרת בהונגריה, בהודו, בפריז או במרוקו – אני מציע לה ללכת ולבקר דווקא ברציפים הריקים האלה, שלא מופעלים, ולראות את האוניות שממתינות בחוץ. עכשיו, כשאני אומר שזו לא גזרת גורל אלא נתון להחלטה, זה על סמך ניסיון. בממשלה הקודמת ידע שר האוצר אביגדור ליברמן לאפשר את השימוש ברציפים הללו ולחסל את הפקק שהיה בכניסה לנמלים – כשאנחנו נכנסנו לממשלה, שקיבלנו שוב מאותה חבורה שמרשה לעצמה להתעלם מהמצב במשק הישראלי. המקסימום שמצליחה הממשלה הזאת לעשות בענייני יוקר המחיה הוא לשחרר הודעה לעיתונות. בטח שהיא לא מצליחה לשחרר את המדינה מהפקקים בכניסה לנמלים, כמו שאתם לא מצליחים לשחרר אותנו מהפקקים בכבישים בכניסה לערים. לכן, חברי הכנסת, הצעת החוק שאני מביא היום היא לא רק חיונית, היא דחופה. זה חוק שיקבע שלנמלים יהיה פרק זמן מקסימלי לפריקת האונייה ולא יותר מ-72 שעות המתנה על עוגן. אם היא לא תעמוד, אם הנמלים לא יעמדו בפרק הזמן הזה, הם ישלמו קנס. אם הממשלה לא מסוגלת לקבל את ההחלטות האלה לבד, נקבל אנחנו את ההחלטות בשבילה. חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת היא מבחן לכולכם – גם קואליציה וגם אופוזיציה, כי זאת לא שאלה פוליטית, זאת שאלה פשוטה: האם אתם בעד אזרחי מדינת ישראל, או שאתם בעד הביורוקרטיה והמחדלים של הממשלה? האם אתם רוצים להוריד את יוקר המחיה, או שאתם בסך הכול משרתים של ועד עובדים וקבוצות לחץ? ואני אומר לכם: תתחייב הממשלה – אפשר להוריד את הצעת החוק הזאת. תגידו שאתם חותמים, ששרת התחבורה תגיד: היום אני חותמת על אישור לרציפים האלה להתחיל לפעול – לא נצטרך את הצעת החוק הזאת, כי הפקק הזה פשוט ייעלם מהכניסה לנמלים, הסחורות האלה ישוחררו, ואפשר יהיה קצת להיאבק ביוקר המחיה שמאמיר.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. אני מזמין את סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים הרב אורי מקלב להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק.

נאור שירי (יש עתיד):

למה? איפה השרה?

קריאה:

השרה ביקשה להשיב בפרלמנט במרוקו.

היו"ר משה רוט:

חברי הכנסת, אבקש רגע שקט. חברי הכנסת, בואו נשמע את תשובת סגן השר, הרי ביקשת תשובה.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חברי הכנסת – –

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

תרבחו ותסעדו.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

– – אני נמצא פה בארץ, ואני מתכבד לענות לך, חבר הכנסת פורר. באתי במיוחד כדי לענות לך, ואני מכבד את הצעת החוק הזו. אני חושב שיש בה גם היגיון ודברים נכונים. כמו שאמרת, המספרים לא משקרים, ובסופו של דבר יש מצוקה ויש המתנה, ויש לך – אתה רוצה למנוע דרך החקיקה. אבל אני אקריא לך את התשובה המקצועית שקיבלתי, ונראה אם אני אוכל אחרי זה להוסיף על זה דברים. בהצעת החוק לתיקון פקודת הנמלים של חבר הכנסת עודד פורר ואחרים מוצע לקבוע פרק זמן מרבי של 72 שעות ממועד הגעת האונייה לנמל עד לתחילת פריקתה בפועל. על פי המוצע, כאשר עיכוב בפרק הזמן המרבי המוצע ישית על מפעיל הרציף הפחתה בדמי הניהול שלהם הינו זכאי לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירותי נמל), התשע"א–2010 – אני קורא את זה בשביל הפרוטוקול, אף שאתה אמרת את זה בדבריך כשהצעת את הצעת החוק. התשובה היא: הצעת החוק לוקה בקשיים משפטיים ויישומיים רבים – אחד, ההצעה אינה עולה בקנה אחד עם כללי נוהל התור התפעולי וצווי הפיקוח על שירותי נמל – אני מבין שמסבירים פה: בגלל שיש כמה סוגי אוניות, וזה לא נכון לגבי כל אוניית מכולות. אוניית נוסעים מקבלת עדיפות, אוניית מכולות בעדיפות שנייה, מטענים ודגנים הם אחרונים ברשימה – כמו גם עם תיקוני חקיקה שכבר נמצאים בקנה ועקרונות המדיניות שנקבעו, לרבות עידוד תחרות והפחתת רגולציה. ההצעה אינה מתחשבת בשינויים מבניים שנערכו במשק הנמלים או בהסדרים מקובלים בשוק הספנות. מעל לכול היא חוטאת למטרתה, ויישומה עלול להוות תמריץ שלילי להתייעלות התפעולית המיוחלת, משום שמנגנון ההפחתה המוצע חסר גמישות באופן שאינו ראוי ואינו מתחשב בסיבות לעיכוב האונייה או בגורם האחראי לכך. תוצאת הדברים אף עלולה להיות החרפת משכי ההמתנה של המטען הכללי והצובר ויצירת תמריץ שלילי למפעילי הרציפים לפריקת מטענים אלו. סיבה שלישית, שבעיניי היא גם אולי אפילו הסיבה המהותית, חבר הכנסת פורר: ההצעה אינה האכסניה – אני לא משפטן, אבל לטענת המקצועיים, זו הטענה המרכזית – ההצעה הזאת אינה האכסניה המשפטית המתאימה, אשר מוסדרת בצו הפיקוח ובתקנות הנמלים, התשל"א–1971. אתה מבקש לתקן בתיקון פקודת הנמלים – זה צריך להיות בכלל תיקונים בצו הפיקוח על המחירים. כל שינוי בנושא מחייב בחינה כוללת ורחבה של ההשלכות התפעוליות והכלכליות, והדבר לא מקבל ביטוי במסגרת ההצעה הנדונה. לצד זאת יצוין כי משרד התחבורה ורשות הספנות והנמלים פועלים בכלים ובאמצעים העומדים לרשותם על פי דין להתמודדות עם סוגיית משכי ההמתנה של האוניות. בדיון שנערך בוועדת השרים הוחלט לדחות, ועל כן הממשלה מבקשת להתנגד להצעת החוק. אבל בכל אופן, אני כן אגיד כמה משפטים: אני לא הסתפקתי בתשובה המקצועית שנתנו לי, ואני ביקשתי לדבר עם זה שערך אותה. ניהלתי איתו שיחה ארוכה היום שוב כדי להבין למה באמת הסעיפים האלה נכונים, וזה רק יגרום לתמריץ שלילי, וזאת לא אכסניה – על זה אני לא יודע, אמרתי לך שזו לא אכסניה מתאימה – זה בצו הפיקוח על המחירים, ולא בתיקון פקודת הנמלים, עם כל מיני השלכות שזו לא אכסניה מתאימה, זה יכול להיות. אבל גם בנושא העקרוני – בעצם יש לנו שלושה שחקנים במקרה הזה, בהצעת החוק שלך, חבר הכנסת פורר: יש את בעל המכולה, בעל המטען, שהוא בעל המכולה – רוב המטענים הם מכולות, ואתה מתכוון אליהם ודאי לפני שאתה מדבר על דגנים או על – בכל אופן, בעל המטען, בעל המכולה, שיכול להיות או אדם פרטי או בעל עסק או יבואן, נמצא; גם חברת הספנות, שהיא זאת שמובילה, והיא זאת שמשלמת את שירותי הניטול לבעל או זכיין הרציף. אם אנחנו רוצים לקנוס, בעל חברת הספנות – חברת הספנות לא תשלם לבעל הרציף, אז כמה דברים ייעשו כאן. בעל הרציף הרבה פעמים לא אשם שהוא לא יכול – הוא מעמיד עובדים, מביא פועלים, יש בעיית מזג אוויר, לדוגמה, שיכולה לעכב את האוניות, יש מפעילים אחרים, כמו אלה של הים, ועוד כאלה שמכוונים, שהם אלה שלא יכולים לתת את השירותים. יש סדרה שלמה של נותני שירותים שבעל הרציף או הזכיין של הרציף, הוא – אם אנחנו היום נקנוס אותו – הוא לא זה – – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

– – – שהממשלה – – – יש רציפים שעומדים ריקים, ובגלל חתימה של שרת התחבורה, שמסרבת לחתום, אי-אפשר – – –

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

הרי אף אחד לא חושב שאנחנו לא רוצים. גם אם יש בעיה עם ועד העובדים – זו בעיה. אף אחד לא אומר שבעיות של עובדים וזכיינות ובעיות כאלה הן לא בעיות, הרי אני לא חושד – – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

המדינה – – –

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

הרי אני לא חושד – אני מכיר את השרה – תשווה בעיניך שהשרה רוצה, נוח לה שיש אוניות שמחכות. מישהו רוצה את זה? אף אחד לא רוצה את זה, כמו שגם בעל הרציף לא רוצה להמתין. הוא רוצה לתת שירות. רוצים לתת שירות. נכון שיש בעיות מורכבות במיוחד – ולמדתי בקצרה, על רגל אחת, שכל הנושא של תפעול הנמלים הוא מורכב מאוד. דברים ישנים – אנחנו – הרגלים כאלה, חוקים כאלה. כמו שאני אומר לך, למשל, יש תור – לא קובע בעל המטען. חוץ מזה, גם האוניות לא מגיעות באופן מסודר. אלה לא טיסות, שאתה יודע שהיום הזה יש הרבה טיסות. יש תקופות שבהן מגיעות באופן רנדומלי הרבה אוניות שאתה לא יכול – אין לך מספיק רציפים כדי שתוכל לפרוק. יש ימים שמחכים להם. אלה לא דברים שאתה יכול לתכנן. לכן, הדבר הזה מורכב. וכמו הרבה דברים, כשאתה נותן למישהו – קודם כול, לא בטוח שזה ייתן לך ביוקר המחיה. בעל ספנות, אם הוא יצטרך לשלם פחות לבעל הרציף, זה בכלל לא אומר שהוא יוריד את המחיר לבעל המכולה, זה יישאר אצלו. כמו שאנחנו יודעים, לחלופין, שכשמעלים מחירים או נותנים קנסות, מעלים את זה לצרכן, אז ככל שהוא יקבל פחות, הוא יעלה את התעריף יותר. ככה שוודאי שצריך לעשות איזה איזון בתוך כל המערכת הזאת. לכן, אני חושב שצריך לסדר את זה, אני חושב שצריך באמת לראות, להמתין ולהפחית את התור. הדבר הזה פוגע, פוגע בבעלי הספנות, בבעלי המכולות – –

נאור שירי (יש עתיד):

רגע, אז אתם בעד?

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

– – בכל מי שמייבא לארץ. אין ספק שצריך לעשות את זה. הממשלה פועלת בדרכים שלה. יש ועדה מיוחדת, כמו שכתוב פה, שם זה נמצא בצו הפיקוח על המחירים, כדי לנסות לעשות את מערכת האיזונים הנכונה, כדי להביא לכך – גם לתת תמריצים שליליים וחיוביים כדי למעט את התור או להקטין את התור, או שבכלל לא יהיה תור – שהרציף יחכה לאונייה. תודה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת פורר, אתה רוצה להשיב? כן. אז בבקשה, להשיב להתנגדות הממשלה. בבקשה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

תודה. ראשית, סגן השר מקלב, אני כן, כמובן, מכבד ומעריך את זה שאתה מגיע לכאן כדי לענות. אני חייב לומר שאתה נוהג שלא כמו השרים האחרים, שבדרך כלל שולחים מישהו אחר להקריא את תשובת ענייני משרדם. אז אתה ממלא את תפקידך – אגב, כפי שמצופה ממך למלא את תפקידך, לא מעבר לזה – אבל אני כן אומר שוב: יש שרה. שרת התחבורה, אמרת, מה, היא רוצה שיהיו פקקים? כנראה שהיא רוצה. הרי ישנם רציפים מוכנים שעומדים ריקים, מחכים לחתימה של שרת התחבורה כדי שאפשר יהיה להפעיל אותם – הפעלנו אותם בממשלה הקודמת – ואז יכולים לפרוק יותר אוניות וייעלם הפקק. אבל אנחנו מכירים את כל הלחצים שמופעלים מכל מיני גורמים אינטרסנטיים, שנהנים מהתור הזה שבחוץ. היחידי שסובל זה האזרח הישראלי, כי הרי כשהאונייה עומדת בחוץ זה עולה כסף, ומישהו צריך לשלם את הכסף הזה, והכסף הזה מתגלגל בסוף למחיר של המוצר בקצה. גם אם אנחנו מדברים על חומרי בנייה, גם אם אנחנו מדברים על חומרים אחרים, גם על אספקה של מוצרים – בסוף, אם זה יקר למי שמוביל את המוצר הזה, כי האונייה עומדת בחוץ ואין מי שיפרוק אותה, והימים האלה עולים כסף, הוא מגלגל את המחיר הזה לצרכן. לכן זה מונח לפתחה של שרת התחבורה, לא לפתחן של ועדות ולא לפתחם של דיונים, ולא צריך אלף דיונים. צריך להוריד את הרגולציה, צריך להקל. יש רציפים שבנתה מדינת ישראל בכספי משלם המיסים הישראלי – תאפשרו לפרוק שם סחורה. ריבונו של עולם, על מה אנחנו מדברים פה? הרי הממשלה אמרה שהיא דוחה את הצעת החוק, והקואליציה תצביע נגדה, ואז הצעת החוק הזו תיעלם בנשייה יחד עם כל הצעות החוק שהקואליציה מפילה, וכאילו הנושא הזה נעלם. אני לא רוצה שהנושא הזה ייעלם, ואני מבקש להעביר את הנושא הזה להצעה לסדר-היום, שתידון בוועדת הכלכלה. הוא יצא לפני רגע – היה פה דוד ביטן, והוא התחייב בפניי שההצעה הזו תבוא בהקדם לוועדת הכלכלה, כדי שיבואו גורמי המקצוע, ושם ייתנו את התשובות. הדבר הזה לא מקובל בעליל. אני חוזר ואומר, אני לא חושב שצריך חקיקה אם משרד התחבורה יעשה את עבודתו. אז בואו ננצל את הזמן, נתפוס את שרת התחבורה בשעות הספורות שהיא תהיה בארץ בין טיסה לטיסה, שתבוא לוועדה ותסביר את עמדתה למה היא לא חותמה על הרציפים. אני מבקש להעביר את זה להצעה לסדר-היום.

היו"ר משה רוט:

אם כן, ההצבעה היא להפוך את הצעת החוק לתיקון פקודת הנמלים להצעה לסדר-היום. אנחנו נצביע על להעביר את זה לוועדת הכלכלה. אם כן, הצבעה. הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 18 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להפוך את הצעת חוק לתיקון פקודת הנמלים (פרק הזמן המרבי למתן שירות מקדים לפריקת מטען מאוניות), התשפ"ג–2023, להצעה לסדר-היום ולהעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה.

היו"ר משה רוט:

18 בעד, אין מתנגדים. אם כן, ההצעה לסדר-היום לתיקון פקודת הנמלים תעבור לדיון בוועדת הכלכלה. לפרוטוקול, ההצבעה של חבר הכנסת פורר הייתה בטעות מהעמדה של חבר הכנסת ליברמן לידו.

היו"ר משה רוט:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק העונשין (תיקון – קביעת עונש מינימום לעבירות יידוי אבנים), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת רון כץ וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת רון כץ להציג את הצעת החוק, בבקשה.

רון כץ (יש עתיד):

אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, החוק הזה הוא אולי אחד החוקים הכי טריוויאליים שאמורים לעבור בקלות בבית הזה, בטח בקואליציה המתיימרת להיות ימין, ימין ועוד קצת ימין. מה בעצם החוק הזה אומר? הצעת חוק העונשין (תיקון – קביעת עונש מינימום לעבירות יידוי אבנים), נשמע פשוט, נכון? עונש מינימום למי שמיידה אבנים. רק היום היה מקרה של אזרחים שיידו אבנים אל עבר חיילי צה"ל. אנחנו יודעים שאבן הורגת. כאשר אדם לוקח בלוק וזורק על רכב של מישהו במהלך נסיעה, לא בטוח שהוא יצא מזה בחיים. אבל משום מה היום אני צריך לעבוד קשה בשביל לשכנע את מפלגות הימין עלק שצריך עונש מינימום בעבירה של יידוי אבנים. עכשיו, זה אמור להישמע פשוט לכל בן אדם במדינת ישראל, לכל מי שיושב בבית הזה. למה לא? השאלה היא למה לא לעשות את זה. מה מונע מממשלת נתניהו, מיריב לוין, מסמוטריץ', מכל האנשים שכל היום מבקשים להחמיר ענישה ולהתנהג קשה יותר עם הטרור ולפעול ביד קשה – למה כשמגיעה אליכם ההזדמנות האמיתית, הפשוטה, לקבוע בחוק שמי שירים יד על חייל ייענש מיידית? למה אתם רק דיבורים כל הזמן? אני באמת רוצה לשאול אתכם. אני רוצה לומר לכם שהניסיונות שלי התחילו לא מהיום. את החוק הזה אנחנו כבר דוחים במשך יותר מחצי שנה, וכל הזמן בטענה של "בוא נראה איך כותבים אותו טוב יותר", "בוא נראה איך עושים אותו טוב יותר", "בוא נראה מה אנחנו יכולים לעשות". אנחנו אחרי 7 באוקטובר, אנחנו אחרי שחיקה מוחלטת של אנשי המילואים שלנו, של אנשי הסדיר שלנו – באמת, אי-אפשר לבקש מהם יותר – והבקשה הפשוטה שלהם היא שנשמור עליהם, וכאשר מישהו פוגע בהם, הם לא יגיעו לבית משפט וישחררו אותו אחרי דקה, כי מה לעשות, זאת המדיניות היום. מה שהם מבקשים זה שהבית הזה יגן על אותם אנשים. ואיך הבית הזה אמור לעשות את זה? הוא אמור לעשות את זה בחקיקה, בדבר הכי פשוט שיש: שימו עונש מינימום למי שזורק אבנים – הוא לא יזרוק יותר אבנים. הכי פשוט שיש. אתם כל הזמן מדברים על הרתעה ואיך למגר את הטרור ולפעול נגד הטרור ויד קשה ויד רמה והרבה ידיים. בסוף, כשצריך את הידיים האמיתיות שלכם פה במליאה להצביע בעד חוק שישמור על חיילי צה"ל, מה אתם עושים? דממה, צרצרים. היום אתם מתכוונים להפיל את החוק הזה, שאמור לשמור על חיילי צה"ל, ואני רוצה באמת לשאול למה. למה החוק הזה צריך להתגלגל בבית הזה כבר יותר מחצי שנה? למה זה צריך לקרות? למה אנחנו לא מצליחים להעביר חוק שמטרתו היחידה היא להגן על חיילי צה"ל? מה הסיבה האמיתית? מה האינטרס שאזרחי מדינת ישראל לא יודעים? למה אתם מעכבים את החוק הזה? מה ההסדר הסודי של שר המשפטים, שהוא גם יושב-ראש הוועדה שמאשרת את החקיקה הזאת? למה הוא מעכב את החוק הזה חצי שנה? למה שר האוצר סמוטריץ', שכל היום מדבר על אכיפה קשה בדיוק בנושאים האלה, לא נמצא עכשיו במליאה לתמוך בחוק הזה? למה שר החינוך, שמדבר על ענישה קשה, לא נמצא היום לתמוך בחוק הזה? למה כל השרים שכל היום רצים לתקשורת ומדברים על ענישה לא נמצאים לתמוך בחוק הזה? אני רוצה לשאול גם יותר מזה – אני אשאל גם את ראשי היישובים שכל היום טוענים שלא מגבים אותם. אז הינה, אני שם פה חוק שמגבה אתכם. אני לא רק מדבר, אני גם עושה, ומה קורה? ומה עמדת הקואליציה? עמדת הקואליציה היא שאם אני מעלה עכשיו את החוק, הם יפילו אותו. זו עמדת הקואליציה. יש עמדה אחרת, ינון?

ינון אזולאי (ש"ס):

רון כץ (יש עתיד):

אם תגיד לי לרדת להצבעה, אני יורד עכשיו להצבעה. אתה תצביע בעד? אתה תצביע בעד?

ינון אזולאי (ש"ס):

מה יש לדבר?

רון כץ (יש עתיד):

מה יש לדבר? כן, זה פשוט בבית הזה. מזל שאנחנו לא יותר מורכבים, אחרת לאן היינו מגיעים פה?

ינון אזולאי (ש"ס):

בשבילך זה כבר מורכב.

רון כץ (יש עתיד):

אם תגיד לי שאתם מצביעים בעד, תאמין לי, אני אודה לך מפה ועד לאיפה – למי שאתה רוצה אני גם אודה בדרך. יש אפשרות כזאת? תנסה להשפיע על יו"ר הקואליציה.

ינון אזולאי (ש"ס):

לא, זה לא הוא.

רון כץ (יש עתיד):

אני רוצה להגיד ששניכם אנשים טובים, ושניכם הלב שלכם במקום הנכון. אם זה היה תלוי בכם, החוק הזה היה עובר.

אופיר כץ (הליכוד):

אני מציע שניתן עוד הזדמנות להעביר את החוק.

רון כץ (יש עתיד):

מה זה הזדמנות? בשבוע הבא?

אופיר כץ (הליכוד):

לא בשבוע הבא. צריך לשבת על זה.

רון כץ (יש עתיד):

שבוע הבא זה מספיק. החוק הזה, אופיר, נדחה במשך יותר מחצי שנה.

אופיר כץ (הליכוד):

אני אגיד לך, זה לא חצי שנה. כשאני הייתי באופוזיציה ורציתי להעביר אותו, אתם – – –

רון כץ (יש עתיד):

אופיר.

אופיר כץ (הליכוד):

– – – יש לי את החוק הזה. אני אומר, בוא ניתן ניסיון שבועיים-שלושה.

רון כץ (יש עתיד):

אז אני רוצה להגיד לך, אני את החוק הזה דוחה מהמושב הקודם. ברצינות, אני לא רוצה שהחוק הזה ייפול.

אופיר כץ (הליכוד):

גם אני לא.

רון כץ (יש עתיד):

אני רוצה שיגנו על חיילי צה"ל. אני שואל אותך באמת, כי שר המשפטים לא פה. אם הוא יבוא לפה ויגיד לי משהו אחר, אני אשמח.

אופיר כץ (הליכוד):

לא, דיברתי איתו. זה מקובל, מה שאני מציע.

רון כץ (יש עתיד):

אני שואל באמת, לא בשביל לעשות מאמץ, בשביל להעביר את החוק. כי בפעם שעברה הוא אמר לי בכנות – – –

אופיר כץ (הליכוד):

אני לא יודע להבטיח לך כן או לא. אני מבטיח לעשות מאמץ. נשב על זה ביחד עם יריב ונחליט. אם לא, תביא את זה עוד פעם.

רון כץ (יש עתיד):

אז הינה, אני אומר לך. כבר הייתי בסרט הזה כמה פעמים. זה לא עובד.

ינון אזולאי (ש"ס):

הוא אומר לך משהו.

רון כץ (יש עתיד):

אביא אותו לשבוע הבא עוד פעם בשבילכם, אבל אני אומר לך, החוק הזה – בוא נעשה את זה גם אתגר לצופים. אתגר לצופים: החוק הזה מתגלגל כבר חצי שנה. החוק הזה הוא הכי פשוט שיש. החוק הזה אמור לדאוג – – –

אופיר כץ (הליכוד):

אתה מטעה. אמרתי, הרבה יותר מחצי שנה. אני הייתי באופוזיציה, אתם הפלתם לי אותו.

רון כץ (יש עתיד):

החוק שלי – הינה, תראה את הדיוק: החוק שלי מתגלגל יותר מחצי שנה. החוק הזה הוא החוק הכי פשוט בעולם. הוא אומר: מי שזורק אבן על חייל בצה"ל – עונש מינימום. כלומר, באותו רגע שזרקת את האבן אתה הרי יודע שתיענש, אתה יודע שתלך לכלא. אני מבקש מהקואליציה, שמתיימרת להיות ימין, להעביר את החוק הזה. הכי פשוט שיש. ניסיתי לעשות את זה כמה פעמים. שר המשפטים לא התרצה, אני לא יודע למה. עכשיו יו"ר הקואליציה אומר שנעלה את זה להצבעה תוך שבועיים, והינה אני – – –

אופיר כץ (הליכוד):

מקובל.

רון כץ (יש עתיד):

נעלה את זה להצבעה תוך שבועיים ותוך שבועיים נעביר את זה.

ינון אזולאי (ש"ס):

הוא לא אמר לך "להעביר", הוא אמר לך "הידברות".

רון כץ (יש עתיד):

סליחה, נעשה עוד שבועיים – להצבעה. נעשה עוד שבועיים להצבעה.

ינון אזולאי (ש"ס):

ובינתיים תהיה הידברות.

רון כץ (יש עתיד):

והינה, אני אומר לכם פה – החוק הזה חייב לעבור.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

התשובה וההצבעה במועד אחר?

ינון אזולאי (ש"ס):

לא חייבים להשיב לו.

היו"ר משה רוט:

לא חייבים להשיב.

ינון אזולאי (ש"ס):

תשובה והצבעה במועד אחר, נכון, ראדה, אפשר תשובה והצבעה במועד אחר?

רון כץ (יש עתיד):

שבועיים, אין לי בעיה לעשות בשביל חיילי צה"ל.

היו"ר משה רוט:

באותה מידה הוא יכול גם בפעם הבאה להשיב. אפשר גם בפעם הבאה.

נאור שירי (יש עתיד):

מה אתה מאמין להם?

רון כץ (יש עתיד):

חברים, החוק הזה יחזור לפה להצבעה תוך שבועיים, והחוק הזה הולך להיות הכי פשוט בעולם. הינה, אני עומד פה ואומר את זה. החוק הזה אומר: מי שזורק אבן במטרה לפגוע ביהודי במדינת ישראל ייכנס לכלא אוטומטית. אין משחקים, אין פשרות, אין חוכמות, אין כלום. זה מה שהחוק הזה אומר.

ינון אזולאי (ש"ס):

רון, רק הוכחתי לך שזה לא כן או לא. יש דברים שאפשר לעשות בהם ביניים.

רון כץ (יש עתיד):

הינה, אני אומר לך – בשביל שלא תגידו שאני עושה פה איזה מהלך בשביל להיות פופוליסט, אני לא פופוליסט. אני רוצה שהחוק הזה יעבור.

ינון אזולאי (ש"ס):

אתה פופוליסט, אבל הפעם לא.

רון כץ (יש עתיד):

אני רוצה שהחוק הזה יעבור. אני מאוד מקווה שבעזרתכם ובעזרת כולם החוק הזה באמת יעבור, ואנחנו נצביע עליו בעוד שבועיים.

היו"ר משה רוט:

גם תשובת השר וגם ההצבעה יהיו בעוד שבועיים. תודה רבה.

היו"ר משה רוט:

אם כן, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר דמי נסיעה באמבולנס למי שהגיע לגיל פרישה), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חברת הכנסת יאסין להציג את הצעת החוק, בבקשה. עשר דקות לרשותך, בבקשה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק שאני מביאה כיום היא גם הצעה חברתית, והיא גם, כמו תמיד, באה לעזור לאנשים המוחלשים בתוך החברה הישראלית, ואני לא חושבת שזה נטל כלכלי גדול שיכול ליפול על הקופות. בסופו של יום המבוטחים משלמים לאורך כל החיים ומגיעים לגיל פרישה. אני לא מבינה מה ההתנגדות ועל מה, אנחנו מדברים על אנשים שהגיעו לגיל פרישה, ופתאום קורה מקרה שהם צריכים להגיע לבית חולים בטיפול באמבולנס של טיפול נמרץ או באמבולנס רגיל. בודקים אותם, נותנים להם את הטיפול הראוי, לפעמים גם משחררים, הם לא מתאשפזים. אז הצעת החוק מדברת על זה שלא נחייב את אותם אנשים – שהם בגילאי סוף שנות השישים לחייהם, ששילמו כל החיים והגיעו לגיל פרישה; לא לחייב את אותם אנשים, ולתת להם הנחה של 80% בתשלום לאמבולנס שהסיע אותם לבית החולים. אני ניסיתי, גם דרך שר הבריאות, לנסות להבין: דווקא בזמנים האלו שאנחנו נמצאים, יש קושי כלכלי רב, ואנשים באמת צריכים כל עזרה ולו קטנה. וגם אנחנו לא מדברים על משהו שהוא יום-יומי – כמה פעמים בן אדם צריך תופעה כזאת שתקרה לו? אבל התשובה היא שזה עולה כלכלית. נכון, אין שום דבר שלא עולה כלכלית, אבל לקופות יש את האפשרות לשלם, וצריך לבדוק גם את האופציה הזאת ולא לדחות על הסף. לכן אני עדיין פונה לאותם ח"כים וח"כיות בתוך האולם הזה, משני הצדדים, שיחשבו בעיקר בצורה הגיונית, אנושית קודם כול. זה לגבי החוק. אני לא יכולה לעלות לכאן בלי להתייחס לגל הרציחות. אנחנו צריכים להפסיק להשתמש ב"גל האלימות", כי אנחנו על אמת בגל של רציחות. אתמול בלילה, היום נהרג בחור צעיר מהיישוב טובא. אלימות גם נכנסת לתוך בתי הספר, מרדף אחרי תלמיד שעדיין בתיכון בשפרעם. איפה המשטרה? אולי יש לכם תשובות? אבל אני אומרת לכם את התשובה האמיתית. המשטרה עסוקה בלהרוס בתים בטובא. הבחור מוואדי אל-חמאם לא רחוק מטובא. אולי הם ילכו לשם, חלק מהם מ-500 שוטרים שהגיעו עם כל הציוד הכבד – בזמן שאין, אין תקציבים, אין משאבים. צריך לכוון הכול למקום אחד. דווקא בזמן הזה הורסים שישה בתים – לזה יש משאבים ויש תקציבים ויש כוח אדם ויש משטרה מוכנה ופנויה, אבל להגן על חיי האזרחים אין, אין משטרה מספיקה. השר תמיד מתלונן שאין לו הכוחות המספיקים. אבל יש מספיק כוחות להרס. יש מספיק כוחות לסיפוק האגו של הגזעניים במדינה הזאת. תגידו, מישהו ידע, מוכן לעלות לכאן ולהגיד מילה אחת? המדינה מתכוננת – אתם שומעים? בסוף השבוע, בתחילת השבוע המדינה מתכוננת, מזהירים מפני קור, קור לא נורמלי, שצריך להתארגן בשבילו. אבל ממש לפני (אומרת בערבית: סופת השלג הזאת שמדברים עליה,) כן, אפשר להרוס שישה בתים. מה אתם חושבים? הבתים האלו ריקים מאנשים? אין בהם לא אנשים מבוגרים, לא ילדים, לא תינוקות, לא נשים, לא צעירים, לא גברים שצריכים לצאת לעבודה? אין בעלי צרכים, אין כלום? הלכתם, בדקתם? אז האמת, אני זועקת את זה, ואני יודעת שלכם לא אכפת, כי אף אחד לא עלה לכאן ודיבר על זה בכלל, כי למי אכפת? מדובר בערבי או ערבים. אז פחות ערבי, לא נורא. ופחות בתים. שיתמרמרו יותר. שיחלו יותר, שיישנו בחוץ, בקור. מה, מה הבעיה? האמת, חבל על הדיבורים וחבל על הזמן, כי אין כאן לב ובני אדם עם תכונות של בני אדם.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. אני מזמין את שר הבריאות להשיב ולהציג בשם שר המשפטים את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להשיב על הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר דמי נסיעה באמבולנס למי שהגיע לגיל פרישה), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין וקבוצת חברי הכנסת. פרט 28 לתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע את הזכאות לקבלת החזר כספי בשיעור שבין 50% ל-100% בעד נסיעה באמבולנס במקרים השונים המפורטים בו. הצעת החוק שלפנינו מבקשת להוסיף זכאות לפרט 28, ולפיה מבוטח שהגיע לגיל פרישה יהיה זכאי להחזר של 85% מדמי נסיעה בנט"ן או באמבולנס, במקרה שלא הסתיים באשפוז. הזכאות הקיימת בחוק כבר מעניקה החזר של 50% לכל מבוטח שנסע בניידת טיפול נמרץ ולא אושפז, אך מבוטח שנסע באמבולנס ולא אושפז לא יקבל החזר. כלומר כבר היום החוק נותן מענה, גם אם חלקי, למקרים של הזנקת ניידת שהסתיימה ללא אשפוז. הצעת החוק מבקשת לתת זכאות לכל מבוטח שהגיע לגיל פרישה ללא כל תלות במצבו הרפואי או בגידור נוסף. זכאות שאינה תלויה במצב רפואי אלא בגיל בלבד היא זכאות חריגה בהשוואה ליתר הזכאויות בפרט 28, המבוססות כולן על מצב רפואי של המבוטח, שמצדיק את הזכאות שניתנת לו. הזכאות במסגרת פרט זה אכן נבחנת מעת לעת, ולעיתים מתווספים מצבים נוספים לרשימת המצבים המזכים בהחזר, אולם המשותף להם הוא המצב הרפואי המיוחד של המבוטח, כשאתה בסוף יודע להבחין בין אחד למשנהו. על אף החשיבות הגדולה בתמיכה באוכלוסיית הגיל השלישי, הגעה לגיל פרישה כשלעצמה היא קריטריון שאינו מצדיק החזר למבוטחים, ודאי לא על פני אוכלוסיות אחרות הסובלות ממצבים רפואיים שונים, ובהיעדר מקור תקציבי בצד ההצעה. אני סבור כי לא זו הדרך להיטיב עם אוכלוסייה זו, זאת בפרט לאור החשש כי הזכאות המוצעת, שאינה מגודרת באף קריטריון מלבד גיל המבוטח, תביא לשימוש וניצול יתר של נסיעה באמבולנסים גם במקרים שאינם הכרחיים, באופן שיביא הן לעלות תקציבית משמעותית והן לשימוש במשאב חשוב של אמבולנסים וניידות טיפול נמרץ שלא בהכרח למטרה שלשמה נועדו. אני שותף לרצון של חברי הכנסת המציעים לדאוג לרווחתה של אוכלוסיית הגיל השלישי ומברך עליו, אולם אני סבור כי לא זו הדרך להיטיב עם אוכלוסייה, כפי שנאמר, וכי על הזכאות בחוק ביטוח בריאות ממלכתי להתמקד במצבים הרפואיים המיוחדים שאכן מצריכים את הרחבת הזכאות. לאור האמור, ובהתאם לעמדת ועדת השרים לחקיקה, אני מבקש מחבריי להתנגד להצעה. אני מזכיר כי חברת הכנסת חוה אתי עטייה הגישה הצעת חוק שהעבירה בקריאה השלישית, שהוסיפה לאנשים בעלי זכאויות, בעלי נכויות, ועוד ועוד בשביל להיטיב, אבל שוב – בהתייחס למצב רפואי, אבל לא לאדם שהגיע לגיל פרישה, והוא לבד יעמוד כקריטריון בנושא הזה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

חברי הכנסת, כפי שפורסם היום, ביקרתי בבוקר במכון לרפואה משפטית באבו כביר. פגשתי את הצוותים המקצועיים, הרפואיים והפתולוגיים שנמצאים שם דרוכים, אפשר לומר, למרות שמדובר בחללים. הם מתרגשים לקראת הבאתם בפעימה הנוספת, שמתעתדת מחר להגיע למכון לרפואה משפטית. כמובן שהמכון נערך, משרד הבריאות כמובן נערך גם למתן אפשרות ומעטפת גם נפשית וגם לוגיסטית למשפחות, ככל שיצטרכו. אנחנו לא חושבים שיש צורך להגיע – כמובן יהיו שם עיתונאים – המתחם וכל הבאת החללים בתיאום עם צבא ההגנה לישראל ומשטרת ישראל והגופים האזרחים הרלוונטיים שנמצאים שם. הדבר העיקרי שבחנו שם, וזה מה שאמרתי גם בתקשורת, שמאחר שאין לנו מידע מדויק על מצבם של החללים שאמורים להגיע, בדיקה וזיהוי סופי – לא רק חיצוני, אלא מדעי – יכולים לארוך בין שעתיים, אם יש צילומי שיניים או חלל במצב שלם, לשעות ואפילו עד 48 שעות באופן קיצוני, כי אנחנו צריכים להיות בטוחים בזיהוי של החללים שיגיעו. הנקודה הנוספת – אמרתי את זה גם למשפחות ולמטה החטופים שפנו – – –

היו"ר משה רוט:

זה כשיש דנ"א.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

גם כשיש דנ"א, תלוי במצב, במצב של העצמות, של המורכבות, איך זה הגיע. המטרה הנוספת שלנו היא להגיע לחקר האמת – מה סיבת המוות, מתי זה קרה, ולפעמים אלו דברים שיכולים לקחת יותר זמן. ולכן אמרתי גם לאזרחי ישראל: אלה יהיו שעות מורטות עצבים, נצטרך להיאזר בסבלנות, לתת לצוותים המקצועיים לעשות את עבודתם נאמנה בצורה מסודרת ומקצועית ללא שום לחץ חיצוני. ניתן להם את כל המרווח. הם יעבדו סביב השעון בשביל שנוכל לתת תשובות ברורות, כולל אם נצטרך לעבוד בשבת, ללא ספק, אבל אני מקווה שלא ניכנס לשם ויהיו לנו תשובות הרבה לפני כן. אומנם זה מקרב אותנו לעוד עסקאות, אבל זה חלל עצום ושבר שאנחנו מתכוננים שיקרה מחר כאן, במדינת ישראל, לאחר הפעימות הקודמות שהגיעו, והייתה לזה התייחסות גם של האגף לבריאות הנפש. כפי שמטה המשפחות קראו בכלי התקשורת, אני גם חושב שאין צורך לשדר את הבאתם של החללים, האמבולנסים שמגיעים, הארונות שיובאו. זה יום כואב, ואלו ימים שיכולים לשחק לידי האויב. אנחנו לא צריכים להיות חלק מהמשחק הזה. אנחנו נכאב עם המשפחות, ניתן להן את הכבוד הראוי, ונדאג שיגיעו לקבר ישראל, כפי שראוי, בזכות עבודתם המקצועית, הנאמנה והמסורה של עובדי המכון, מנהלי המכון, גם המשפטנים, פיזיולוגים, העובדים המקצועיים ועובדי הלוגיסטיקה שם במכון, כמובן לצד ההיערכות של בתי חולים להבדיל בין החיים לשאר החטופים שאמורים להגיע בשבת למתחמי השבים בבתי החולים הרלוונטיים. לפי מה שפורסם, אמורים להגיע שישה חטופים בשבת הקרובה. גם שם משרד הבריאות יקבל אותם, ימשיך ללוות אותם. נשאלתי כאן על ידי חברים מה הליווי שניתן; אז הליווי שניתן ויינתן, כולל לחטוף או למי ששב אלינו, מנגיסטו – לאחר 11 שנה הוא מגיע לכאן, לארץ ישראל – המשפחה שלו כמובן תקבל מקום מוסדר ללינה במקום, ליווי אמיתי. לא נגביל אותם בזמן, עד שנראה את מצבם הרפואי והנפשי של אותם חטופים שיחזרו אלינו, מי שנחטף כמובן ב-7 באוקטובר, כולל אלו הנוספים, שיגיעו משנים קודמות, שנמצאים שם, בשבי החמאס. כל פעימה כזאת מקרבת אותנו לתכלית הסופית, אין לנו ערך גדול מזה. כולם שותפים לכך שאנחנו רוצים שכולם כולם כולל כולם – חיים ושאינם חיים – יחזרו אלינו. מי שחיים, יחזרו בריאים ושלמים ונמשיך ללוות אותם. גם אלו שמשוחררים מבתי החולים – משרד הבריאות ממשיך ללוות אותם ואת בני משפחותיהם עד כמה שצריך. מה שאתם חושבים ומה שאנחנו חושבים שרואים בחוץ ויודעים – זה אפס קצהו של מה שבאמת, כשמקלפים את הנפש שלהם ושומעים מה הם עברו. עדיף שלא כולנו נשמע ונדע מה הם עברו, אבל אנחנו מתמודדים ונדע להתמודד, ברור שהרבה יותר טוב לעומת כשהם נשארו שם לפני כן. ללא ספק זה אתגר שמערכת הבריאות עומדת בו בגאון ובעוז, ללא ספק – כל הצוותים הרפואיים שנמצאים במחלקות השבים הרלוונטיות בבתי החולים, כולל הרפואיים, הפארה-רפואיים, הלוגיסטיים, הסוציאליים. גם הנהלת המשרד, שמלווה את התהליכים הללו באופן צמוד, ערה וקשובה גם כן לקריאות ממי שמעוניין לקבל פרטים, וגם לבקשת הפרטיות של המשפחות ושל החטופים עצמם. יש לזה משמעויות אדירות, שגם כן, לא מרגישים אותן בהתחלה, יודעים אותן בהמשך. ללא ספק, את העבודה שאני עושה כשר הבריאות, כראש המערכת שמקבלת את אותם חטופים, אני עושה בשליחותכם, כאן, של הכנסת ושל הממשלה. אנחנו מודים לראש הממשלה, שממשיך ועושה את הדברים הנכונים לחזרתם של החטופים ושל כל השבים שצריכים לחזור אלינו – מי חי ומי שאינו חי, כולם בסוף צריכים להיות כאן. אנחנו שומעים, כפי שראש הממשלה אמר, שהדברים נעשים גם בתיאום עם ארצות הברית, עם השותפים שלנו, עם הנשיא טראמפ, שנותן את מלוא כובד משקלו בנושא העסקה הזו, וככל שהיא תתקדם, כך יצטרך להיות. לכן, חברי הכנסת, כפי שאמרתי, אני קורא להתנגד להצעת החוק הזו, כפי שהחליטה ועדת השרים לחקיקה. תודה רבה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חברת הכנסת יאסין, את רוצה להשיב? אם כן, נעבור להצבעה על הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר דמי נסיעה באמבולנס למי שהגיע לגיל פרישה), התשפ"ג–2023. חברי הכנסת, נא לתפוס את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 16 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 28 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 45 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר דמי נסיעה באמבולנס למי שהגיע לגיל פרישה), התשפ"ג–2023, לא נתקבלה.

היו"ר משה רוט:

28 בעד. 45 נגד. אני קובע כי הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר דמי נסיעה באמבולנס למי שהגיע לגיל פרישה), התשפ"ג–2023, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום.

היו"ר משה רוט:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק לא תעמוד על דם רעך (תיקון – חובה לפעול להחזרת החטופים), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת רון כץ. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. לרשותך עשר דקות להציג את הצעת החוק.

רון כץ (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היו"ר. כנסת נכבדה, אם אפשר טיפה שקט.

היו"ר משה רוט:

כן. חברי הכנסת, אני מבקש שקט במליאה. חברי הכנסת. תודה רבה. בבקשה, חבר הכנסת כץ.

רון כץ (יש עתיד):

אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, ההצעה הזאת אמורה הייתה להיות דבר שמובן מאליו. זה ערכי, זה מוסרי, זה יהודי, הדבר הכי נכון שיש – לא תעמוד על דם רעך. ברור לכל מי שיושב בחדר הזה שאם הייתם רואים מישהו במצוקה, מישהו שצריך עזרה, כנראה שלא הייתם מתעלמים ממנו, אני רוצה לקוות ככה, והייתם מושיטים לו עזרה. ואני רוצה לומר לכם מי ממש כרגע נמצא במצוקה קשה, מצוקה אמיתית, מצוקה שמסכנת חיים. אחים שלנו נמצאים לא רחוק מאיתנו. נמצאים חטופים בשבי מפלצות החמאס ומחכים שהבית הזה יתעורר לכבודם. מחכים שיעזבו פה הכול, לא יתעסקו בהצעות חוק הזויות ומיותרות, כמו שעושים פה כל היום, ויתעסקו רק בהם. רק בהם. שמדינת ישראל, העם היהודי יעצור הכול ויעשה הכול בשביל להחזיר את אחים שלנו לגבולות מדינת ישראל. הממשלה שהפקירה אותם ב-7 באוקטובר לא יכולה לסנדל עסקה להחזיר אותם בחזרה. והחוק הזה אומר את הדבר הפשוט ביותר – החוק הזה אומר שאי-אפשר יהיה לסנדל את שלב ב' בעסקת החטופים. יהיה לא חוקי לא להחזיר את האחים שלנו החטופים למדינת ישראל. אז אל תצקצקו ואל תעשו לא עם הראש, טלי, זה הדבר היהודי לעשות. זה הדבר היהודי לעשות.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – אתם עובדים אצל החמאס.

רון כץ (יש עתיד):

לא, אנחנו לא עובדים אצל חמאס, טלי, אנחנו עובדים אצל משפחות החטופים.

טלי גוטליב (הליכוד):

אתם עובדים אצל חמאס, חמאס.

רון כץ (יש עתיד):

זה מה שאני עושה. אני עובד בשביל להחזיר את החטופים למדינת ישראל. זה שאתם תברחו מפה ותגידו את זה, זה לא יעזור.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

רון כץ (יש עתיד):

זה לא יעזור לכם. קטי, זה לא יעזור לכם. משפחות החטופים מצפות קודם כול מכם – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אתם – – – אנחנו מטפלות במשפחות. אנחנו מטפלים, לא אתם. אתם רק מדברים.

רון כץ (יש עתיד):

– – קודם כול מכם, שהפקרתם אותם – להחזיר אותם. אבל מה אתם עושים במקום? מה אתם עושים במקום? משחקים אותה ימין חזק חזק ודוחפים סיוע הומניטרי במיליונים – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

נמאס. נמאס מהפופוליזם. אתם לא מטפלים בהם.

רון כץ (יש עתיד):

– – שככה חמאס חזר להתעצם. בוכים פה במליאה על כמה צריכים להיות חזקים נגד הטרור, ושולחים להם דלק. אז לפחות הצעת החוק הזאת – – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אתם גרמתם להעלות את המחיר. אתם גרמתם להעלות את המחיר. בגללכם הם העלו את המחיר.

היו"ר משה רוט:

חברת הכנסת שטרית.

רון כץ (יש עתיד):

לפחות הצעת החוק הזו – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

רק אתם. אתם הסיבה. אתם הסיבה.

רון כץ (יש עתיד):

– – תחשוף את המסכה של כולכם, גם שלך, חנוך, שקם, גם שלך, קטי, של כל מי שלא נוח לו לשבת פה ולומר את הדבר הכי פשוט שיש – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אני מלווה משפחות. אני. אני, לא אתה.

רון כץ (יש עתיד):

– – הכי פשוט שיש: צריך לעשות הכול – – –

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אתה שופר של החמאס. אתה שופר של החמאס.

רון כץ (יש עתיד):

שופר של חמאס.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

היו"ר משה רוט:

חברי הכנסת, בואו לא נקצין.

רון כץ (יש עתיד):

חנוך, אני רוצה שעם ישראל ישמע מה אמרת עכשיו, כי נראה לי שלא שמעו אותך במיקרופון – –

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

שופר של החמאס. שופך דם, אתה שופך דם.

רון כץ (יש עתיד):

אז אני רוצה לומר לך משהו – אתה והממשלה שלך הפקרת אותם. תתבייש, תוריד את הפנים, צא החוצה.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

שופר של החמאס. שופר של החמאס.

רון כץ (יש עתיד):

תתבייש, תוריד את הפנים, צא החוצה.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

שופר של החמאס. שופר של החמאס.

רון כץ (יש עתיד):

אתה עובד בשביל סנוואר, ואתה יודע מה, אני לא ארד למה שלך.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

שופר של החמאס – – – איך אתה לא מתבייש? איך אתה לא מתבייש?

רון כץ (יש עתיד):

אני אגיד לך הכי פשוט שיש – אתה וכל מי שיושב פה לא אמור לצאת לרחוב במדינת ישראל מרוב בושה.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

– – – דם יהודי? אתה – – – דם, אתה – – – דם.

רון כץ (יש עתיד):

במקום זה, אתם יושבים פה, ובמה אתם מתעסקים?

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

איך אתה לא מתבייש?

רון כץ (יש עתיד):

במה אתם מתעסקים, ריבונו של עולם, במה?

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

איך אתה לא מתבייש? איך אתה לא מתבייש?

רון כץ (יש עתיד):

אחים שלנו מתחת לאדמה ובמה אתם מתעסקים?

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

איך לא רועדות לך הרגליים? איך לא רועד לך הקול? איך אתה לא מתבייש?

רון כץ (יש עתיד):

במה אתה התעסקת היום, חנוך? במה אתה התעסקת היום?

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

איזה שפל. מה לא תעשו? איזו שפלות.

היו"ר משה רוט:

חברי הכנסת – – –

רון כץ (יש עתיד):

מה אתה עשית בשביל להחזיר חטופים? מה אתה עשית? מה אתה עשית, ומה את עשית, ומה את עשית, ומה כולכם עשיתם? אני אגיד לכם מה עשיתם – לא עשיתם כלום.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

תתבייש, תרד משם, תרד משם. איך אתה לא מתבייש?

רון כץ (יש עתיד):

לא עשיתם כלום. ושימו לב, אזרחי מדינת ישראל, בכל פעם שאומרים לחבורה הזאת את האמת, זה מה שקורה. זה מה שקורה כשאומרים להם את האמת, כמו פצע שמתפוצץ. ברור שאתם אשמים.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

– – – של האויב – – – פרחים מסנוואר. פרחים מסנוואר אתה תקבל. פרחים מסנוואר. איזה איש עלוב.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

מה אתם עשיתם? מה אתם עשיתם? מה אתה עשית?

רון כץ (יש עתיד):

אתם יודעים שאתם אשמים. אין במדינה הזאת אדם אחד שלא חושב שאתם אשמים. 70% מהציבור – בכל סקר, 70% מהציבור דורש מכם, דורש, להחזיר אותם.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

– – – מה עשית למען החטופים?

רון כץ (יש עתיד):

אני אגיד לך, קטי, את שואלת אותי מה אנחנו עשינו?

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אתם העליתם את המחיר. החמאס מרוצה.

רון כץ (יש עתיד):

את שואלת אותי מה אנחנו עשינו, מהאופוזיציה? מה אתם עשיתם? אני אגיד לך מה אתם עשיתם. הבאתם עלינו את 7 באוקטובר. הבאתם עלינו שנאת אחים – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

– – – החטופים. החטופים – – –

רון כץ (יש עתיד):

– – פוררתם את המדינה, פוררתם את הכלכלה. אין דבר אחד טוב שעשיתם במדינת ישראל.

אושר שקלים (הליכוד):

מה עשית אתה?

רון כץ (יש עתיד):

מה עשיתם טוב עבור מדינת ישראל?

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

החטופים – – – ואתם עוזרים להם להעלות את המחיר. אתם עוזרים לחמאס. אתם עוזרים לחמאס.

אושר שקלים (הליכוד):

תקשיב לתצפיתניות. זה בדיוק מה שהתצפיתניות אמרו. תתבייש. תתבייש.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

תתבייש לך.

רון כץ (יש עתיד):

אני חייב לומר משהו לאזרחי מדינת ישראל שצופים – זו הרמה של נבחרי ציבור פופוליסטיים ברמה הכי נמוכה שיש, שאת החוק הכי פשוט שיש, שאומר – –

קריאות:

רון כץ (יש עתיד):

– – לא תעמוד על דם רעך – איפה אתן, המפלגות החרדיות? איפה אתן, מפלגות החרדים? מישהו בבית? מישהו שומע מה קורה פה? ואתם, מחלקת הדגים הקפואים, מעניין אתכם?

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

רון כץ (יש עתיד):

את באמת תצביעי. אני נותן לכנסת את היכולת להביע תמיכה בשלב ב' של העסקה, ועכשיו מדינת ישראל, משפחות החטופים, כל העולם יראה מה העמדה האמיתית, מה העמדה האמיתית של ממשלת ישראל – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

– – – החטופים אומרים את זה. החטופים אומרים שהחמאס – – –

רון כץ (יש עתיד):

– – של הקואליציה שלכם. עכשיו העולם ידע את זה. ואני רוצה לומר לך משהו, קטי, אני מאוד מקווה, ואני נותן לכולכם עכשיו את ההזדמנות לעשות תשובה וכפרה. תצביעו בעד החוק הזה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

הפופוליזם שלך – – –

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. אני מזמין – – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

החטופים מספרים את זה. החטופים מספרים.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר משה רוט:

חברי הכנסת, אני מבקש.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

הם מספרים – – – פופוליזם.

היו"ר משה רוט:

זהו. הבנו את המסר. אני מזמין את שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – זה פשוט מבייש – – –

היו"ר משה רוט:

חברי הכנסת. חברי הכנסת, בואו ניתן לשר להשיב. חברת הכנסת גוטליב, בואי ניתן לשר. אני רוצה לתת לשר להשיב.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר משה רוט:

חברת הכנסת גוטליב, אני מבקש, אנא. בואי ניתן כבוד, חברת הכנסת, להשיב.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

כל הצמרת האמריקאית אמרה שהחמאס אשם.

היו"ר משה רוט:

בואו ניתן לשר להשיב.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

מה עוד אתם צריכים לשמוע?

היו"ר משה רוט:

סליחה, חברת הכנסת שטרית, אנא, בואו ניתן לשר להשיב.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אתם מעלים את המחיר.

היו"ר משה רוט:

חברת הכנסת שטרית, אוקיי.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

היו"ר משה רוט:

חברת הכנסת שטרית, אנא, כבוד.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אפילו לפיד אמר אחד תמורת אחד.

קריאה:

די, שקט, די.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אחד תמורת אחד, איפה זה?

שר המשפטים יריב לוין:

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, אני רוצה בפתח הדברים לגנות בגינוי חריף מאוד את פרסום ההסתה הקשה שנחשפנו אליו היום עם מודעת אבל על פטירה – חס וחלילה, כביכול – של ראש הממשלה, עם אמירות מסיתות, קשות מאוד.

אושר שקלים (הליכוד):

– – – לדבר, נכון?

שר המשפטים יריב לוין:

עם אמירות מסיתות, קשות מאוד – – –

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת שקלים, חבר הכנסת שקלים, אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה. חבר הכנסת שקלים, חבר הכנסת שקלים, קראתי אותך לסדר, בבקשה.

שר המשפטים יריב לוין:

לא שמעתי אף אחד מדוברי האופוזיציה. לא שמעתי אף אחד – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

כל אחד בבית הזה מגנה את המודעה הזאת.

מאיר כהן (יש עתיד):

למה, למה להגיד את זה?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אתה מגנה משהו?

מיקי לוי (יש עתיד):

לא היית פה, לא היית פה.

היו"ר משה רוט:

שנייה, בואו, תנו לשר להתבטא.

מאיר כהן (יש עתיד):

יריב, למה להגיד את זה? גינינו, אני גיניתי.

היו"ר משה רוט:

חברי הכנסת, נא – – –

שר המשפטים יריב לוין:

תשמע אותי עד הסוף.

היו"ר משה רוט:

בין כה לא שומעים את כל – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

יריב, לא היית פה.

שר המשפטים יריב לוין:

תקשיב עד הסוף למה שאני רוצה לומר.

היו"ר משה רוט:

בואו ניתן לשר.

שר המשפטים יריב לוין:

לא שמעתי אף אחד מדוברי האופוזיציה – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אנחנו מגנים את ההודעה הזו, כל הבית. זה מזעזע.

שר המשפטים יריב לוין:

– – עושה דין, חשבון נפש אמיתי – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

הוא כאן, לפיד, שיגנה.

שר המשפטים יריב לוין:

– – עם האכיפה הבררנית הקיצונית שמתקיימת כאן – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

עשיתם חשבון נפש על 7 באוקטובר?

שר המשפטים יריב לוין:

– – שהיא הכר הפורה שעליו צומחים גידולי פרא כאלה של דברי הסתה מהסוג הזה. ואני מצפה – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

יריב, חשבון נפש על 7 באוקטובר עשית?

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת שטרן, אנא.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

– – – בכלל.

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת ולדימיר, לא שומעים אתכם בכלל.

שר המשפטים יריב לוין:

חבר הכנסת שטרן, אני לא אזכיר, לא אזכיר את התשובה שלך לאלוף בריק. אתה לא מציע שנתחיל עכשיו עם חשבונות נפש. אז בוא, אל תטיף לי מוסר.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

צדקתי. אתה לא מבין בזה – – – תערוך את החשבון נפש של עצמך – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה עשית את החשבון נפש של עצמך על 7 באוקטובר?

היו"ר משה רוט:

אתה חוזר על עצמך.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

על 7 באוקטובר אני הזהרתי אותך.

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת שטרן, אתה חוזר על עצמך בפעם השלישית, בסדר.

שר המשפטים יריב לוין:

אני מציע לא להתעלם מזה שדברים כאלה צומחים על רקע ברור של אכיפה בררנית קיצונית, בוטה, שמתקיימת כאן, שהיא ההפך משלטון החוק, היא ההפך מדמוקרטיה, היא הדבר הכי פוגעני שיכול להיות למשטר דמוקרטי תקין, לזכויות אדם ולזכויות אזרח. הדבר הזה, שמתנהל פה כבר תקופה ארוכה מאוד, עובר בשקט מוחלט מבחינתכם, ואז יש גינוי כזה רפה, לצאת ידי חובה, לפרסומים נוראיים ולאלימות נוראה, מילולית ולא רק מילולית, שמתרחשת כאן תקופה – – –

אושר שקלים (הליכוד):

אולי אם – – – זה היה נראה אחרת.

שר המשפטים יריב לוין:

תקופה ארוכה מאוד, ואני רוצה לקרוא מעל הבמה הזו לרשויות אכיפת החוק, לצערי הרב, אני מוכרח לומר, לחרוג ממנהגן ולטפל בהסתה הזו בעוצמה גדולה מאוד. מי שפרסם את הפרסום הזה צריך היה להיות כבר עצור מזמן, ויש לי הרושם שאם הפרסום הזה היה בא מצד אחר של המפה הפוליטית, זה גם מה שהיה קורה. אני מצפה שהדבר הזה יקרה, וללא דיחוי. עכשיו אני אומר לך, חבר הכנסת רון כץ. איפה חבר הכנסת כץ? אני לא רואה אותו. פה.

נאור שירי (יש עתיד):

יש לך מלא כצים, פשוט.

שר המשפטים יריב לוין:

לא, פשוט הוא לא היה איתי. תראה, אתה יודע שאם הייתי מחפש הגדרה מילונית לחוסר אחריות הייתי יכול לעשות אותה – היום, אתה יודע, העולם הוא גם ויזואלי, מילון יכול להיות, נלווים לו יכולים להיות גם סרטוני וידיאו. הייתי יכול להביא את הבאת הצעת החוק הזו – – –

רון כץ (יש עתיד):

לגנות שכינו אותי "שופר של החמאס".

שר המשפטים יריב לוין:

הבאת הצעת החוק הזו היום – – –

רון כץ (יש עתיד):

יריב, ברצינות, אבל, אני שואל. עכשיו גינית צד אחד, שאני מגנה גם.

שר המשפטים יריב לוין:

הבאת הצעת החוק הזו היום, חבר הכנסת – – –

רון כץ (יש עתיד):

לא תגנה את זה שקראו לי "שופר של החמאס"? זה לא מעניין אותך?

היו"ר משה רוט:

הוא משיב.

שר המשפטים יריב לוין:

חבר הכנסת כץ, אני מגנה כל אמירה שהיא לא במקומה.

רון כץ (יש עתיד):

באמת, אני שואל באמת.

שר המשפטים יריב לוין:

אני שמעתי אותך עומד כאן על הדוכן הזה עכשיו ומאשים כאן חבר כנסת שהוא פועל בשירותו של סנוואר.

רון כץ (יש עתיד):

לא, לא, זה הוא אמר לי.

שר המשפטים יריב לוין:

אתה אמרת, אמרת את זה פה, אני שמעתי אותך טוב. אז אני מציע שכל אחד קודם כול יהיה אחראי לעצמו. בכלל, כדאי שנשמור פה על תרבות דיון מינימלית. אבל אני אומר לך, חבר הכנסת כץ, בצורה מכובדת אבל מאוד תקיפה, אני חושב שזו דוגמה נוראה לחוסר אחריות שאין למעלה ממנו.

משה סעדה (הליכוד):

ברור, זה הזיה מה שאתה עושה.

רון כץ (יש עתיד):

ברור.

שר המשפטים יריב לוין:

מה אתה מציע, חבר הכנסת כץ, שאני עכשיו אשיב לך, ובזמן הרגיש הזה, בנקודה הזאת, ואני אפילו לא רוצה להרחיב מעבר לזה על המצב שאנחנו נמצאים בו ומה מונח כרגע על כף המאזניים – –

רון כץ (יש עתיד):

מה מונח?

שר המשפטים יריב לוין:

– – אני אעמוד כאן ואתחיל לנהל איתך עכשיו את הדיון על איך צריך להתנהל המשא ומתן ומה צריך לעשות, ומה לא צריך לעשות. מדובר בחיי אדם, חבר הכנסת רון כץ.

רון כץ (יש עתיד):

אתה לא צריך לנהל איתי. אתה לא צריך לנהל איתי. צריך להחזיר את החטופים, זה מה שצריך לעשות.

שר המשפטים יריב לוין:

זה פשוט מביש, מביש.

משה סעדה (הליכוד):

– – – זה הזוי.

רון כץ (יש עתיד):

ברור, אתם לא – – – אתה יודע מה יותר הזוי? חוק המתנות.

משה סעדה (הליכוד):

– – – חוק הזוי – – –

רון כץ (יש עתיד):

ואני אומר לך, חבר הכנסת רון כץ, חוק המתנות זה חוק הזוי. זה נכון, חוק המתנות זה חוק הזוי.

שר המשפטים יריב לוין:

חבר הכנסת רון כץ. חבר הכנסת רון כץ, אפשר לצעוק – אדוני, זה לא עובד ככה. זה לא עובד ככה.

היו"ר משה רוט:

כן, כן, סליחה. אני גם, כל רעש הוא לא במקום כששר מדבר, בפרט כשהוא רוצה להשיב לעניין. אז בואו, דנים בדבר חשוב. בבקשה.

שר המשפטים יריב לוין:

אתה יודע, חבר הכנסת רון כץ, אני הרי יכול לתת לך פה תשובה, האמן לי, כולל כזאת שהולכת אחורה להצעות חוק שיושב-ראש המפלגה שלך הגיש, ואני לא רוצה לעשות את זה, אני חושב שזה לא נכון. אני חושב שזה הרה אסון, אני חושב שזה מסוכן, אני חושב שזה לא אחראי, ואני חושב שבעיקר, בעיקר זה דבר שבינו לבין כובד האחריות ועוצמת הרגע שאנחנו נמצאים בו יש סתירה מוחלטת. ולכן אני רק אגיד – – –

רון כץ (יש עתיד):

אם זה היה תלוי בכם, הם לא היו חוזרים.

שר המשפטים יריב לוין:

תשמע, חבר הכנסת רון כץ, אני אגיד לך משהו בעניין הזה: תתבייש לך, באמת.

רון כץ (יש עתיד):

לא, אתם צריכים להתבייש על מה שקרה במדינה. על מה שקרה במדינה.

שר המשפטים יריב לוין:

דברי הבל, דברי הבל – – –

משה סעדה (הליכוד):

החוק – – – הוא – – –

רון כץ (יש עתיד):

תיקחו אחריות.

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת סעדה, אנא. חבר הכנסת סעדה, אתה מפריע לשר. בסדר, אבל קודם כול בוא ניתן לשר לדבר.

שר המשפטים יריב לוין:

דברי הבל. דברי הבל. אני חושב שהממשלה הזו הוכיחה שהיא נחושה להשיג את כל מטרות המלחמה, ואנחנו נשיג אותן.

רון כץ (יש עתיד):

איזה מטרות מלחמה, יריב? חמאס שולט בעזה, איזה מטרות?

שר המשפטים יריב לוין:

אנחנו נעשה את זה מתוך הראייה האמיתית של הצורך והחשיבות העליונה שבהשבת החטופים, בצורה אחראית, בצורה לא מתלהמת, בצורה עניינית. הייתי אומר שגם בצורה שמביאה בחשבון את הנסיבות בכל רגע נתון ולא מתעלמת מהן בבוטות כל כך גדולה. אני הייתי משוכנע, חבר הכנסת רון כץ – אתה מבין, אדוני, זו גם כן שיטה. להגיש הצעה, לקרוא קריאות ביניים ואחר כך לדבר בטלפון ולא להקשיב, אדוני, אחר כך לדבר בטלפון ולא להקשיב כשעונים לך. לא יודע, זו תרבות, חבר הכנסת רון כץ, זו תרבות, תרבות – אני הייתי יושב-ראש הכנסת – תרבות שאני לא מכיר. לא מכיר, פשוט לא מכיר.

רון כץ (יש עתיד):

הינה, אני אומר לך, מקשיב לך.

שר המשפטים יריב לוין:

אז אני אומר לך, אני הייתי משוכנע שתמשוך את הצעת החוק ולא תביא אותה, בעיתוי הזה בוודאי. צר לי שכך בחרת לעשות.

רון כץ (יש עתיד):

צר לי שאתם לא רוצים להחזיר אותם.

שר המשפטים יריב לוין:

אנחנו נמשיך להיות אחראיים.

רון כץ (יש עתיד):

מאוד אחראיים.

שר המשפטים יריב לוין:

ונמשיך לעשות להשבת החטופים, ונמשיך לראות חטופים שבים בזכות הפעולות שהממשלה עושה, וננהג ברגישות – –

רון כץ (יש עתיד):

הם נחטפו בזכות הממשלה.

שר המשפטים יריב לוין:

– – ובאחריות שמתחייבת כשמדובר בחיי אדם. חבר הכנסת רון כץ, אני אומר לך, אתה צריך לעשות חשבון נפש גדול, תודה.

היו"ר משה רוט:

תודה.

רון כץ (יש עתיד):

ממשלת 7 באוקטובר, אתה מדבר על חשבון נפש?

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת לפיד ישיב להתנגדות הממשלה, תודה.

משה סעדה (הליכוד):

יאיר, אני קורא לך להוריד את החוק ההזוי הזה, זה חוק שאדם שעומד על דעתו לא יכול להסכים לזה.

היו"ר משה רוט:

סליחה, סליחה, הוא יכול – – –

משה סעדה (הליכוד):

– – – את הרגע שלך, תגיד: אני חוזר בי מהחוק ההזוי הזה, אני מתנצל בפני עם ישראל.

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת סעדה, הוא קיבל רשות דיבור. חבר הכנסת קיבל רשות דיבור שלוש דקות, הוא יקבל את זה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם כול, היות שאנחנו לא אוהבים שלכנסת ישראל יש ספקות, אז למען הסר ספק, הגורם הבכיר בלשכת ראש הממשלה שהוציא היום הודעה נגד ראש השב"כ ונגד ראש המוסד הוא ראש הממשלה. שום "גורם בכיר" – זה ראש הממשלה עצמו יצא ממשפטו, הרים את הטלפון והוציא את ההודעה נגד ראש השב"כ, שהוא מינה לצוות המשא ומתן, וראש המוסד, שהוא מינה לצוות המשא ומתן. זה ממש מעורר דאגה למצב שיקול דעתו של ראש הממשלה שהוא מוציא הודעה כזו. תחשבו מה הרגישו משפחות החטופים כשהן שומעות שראש ממשלת ישראל אומר שאסור לסמוך על צוות המשא ומתן שהוא מינה, שדן כל החודשים האלה בגורל יקיריהן. אני כבר ראיתי מנתניהו מופעים של הסרת אחריות מעצמו, בוודאי אחרי 7 באוקטובר, אבל להפיל את האחריות על ראש השב"כ וראש המוסד – שהוא שלח לדוחה, שהוא שלח לקהיר – ולהגיד שהם ניהלו מתן ומתן במקום משא ומתן, כי גם יש לו משחקי מילים על נושא החטופים – –

קריאות:

טלי גוטליב (הליכוד):

תמשלו.

יאיר לפיד (יש עתיד):

– – זה פשוט בלתי נסלח, לא אנושי, ובעיקר אומר לציבור הישראלי: הפסקתם לנהל את מדינת ישראל. זה פשוט נורא.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אתה מאוכזב מזה שראש הממשלה מחזיר שישה בשבת?

יאיר לפיד (יש עתיד):

אני חושב על משפחות החטופים שצריכות לשמוע את זה. במקום תדרוכים אנונימיים, שאף אחד לא חושב אפילו מי עומד ומי לא עומד מאחוריהם, במקום ללכלך על ראשי מערכת הביטחון הישראלית, במקום לעשות כל דבר כדי לערער את אמון הציבור במערכת הביטחון הישראלית, תעשה פשוט את הדבר הנכון: תשיב את החטופים הביתה.

משה סעדה (הליכוד):

ואתה תוריד את החוק הזה מהצבעה היום. תוריד את החוק הזה מעם ישראל.

יאיר לפיד (יש עתיד):

הם צריכים לחזור הביתה בלי פעימות ובלי שטויות. עליהם לחזור לביתם, למשפחותיהם. בתקופת הממשלה שלכם היה 7 באוקטובר. אתם ממשלת 7 באוקטובר. הם נחטפו במשמרת שלכם. למען השם, תשיבו אותם לביתם.

משה סעדה (הליכוד):

יאיר, תוריד את החוק הזה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

מיקי לוי (יש עתיד):

"הגורם הבכיר". בושה וחרפה. "הגורם הבכיר".

היו"ר משה רוט:

חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. נא לא להפריע להצבעה. חבר הכנסת מיקי לוי, נא לא להפריע, אנחנו מצביעים. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לא תעמוד על דם רעך (תיקון – חובה לפעול להחזרת החטופים), התשפ"ה–2024. חברי הכנסת, נא לתפוס את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 17 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 35 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 44 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק לא תעמוד על דם רעך (תיקון – חובה לפעול להחזרת החטופים), התשפ"ה–2024, לא נתקבלה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

יאיר לפיד, אתה מאוכזב שעשרה חטופים – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

שקט, אנטישמי. תהיה בשקט, אתה אנטישמי.

קריאות:

היו"ר משה רוט:

סליחה, חברי הכנסת, שמענו. 35 בעד, 44 נגד. אני קובע כי הצעת חוק לא תעמוד על דם רעך (תיקון – חובה לפעול להחזרת החטופים), התשפ"ה–2024, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום.

היו"ר משה רוט:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעות רגילות ודחופות לסדר-היום. ההצעה הראשונה היא הצעה רגילה לסדר-היום בנושא: קשרי יועצים בכירים עם גורמים עוינים והשלכותיהם על ביטחון המדינה. את ההצעה הציע חבר הכנסת אלון שוסטר. חבר הכנסת שוסטר, בבקשה, לרשותך עשר דקות.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי וחברותיי, אנחנו בימים הרי גורל, ימים שבהם דמעות שכול נמזגות בדמעות של אושר. אנחנו בלילות של חילוקי דעות עמוקים – בעיקרם לשם שמיים, לא רק. בימים כאלה, חבריי וחברותיי, נחוץ לנו כאוויר לנשימה אמון בשלטון שקובע גורלות לחיים ולמוות. תראו, לאחר שהקואליציה הסירה מסדר-היום זה עתה את הצעת החוק של לא תעמוד על דם רעך, הגיע תורה של הממשלה להוכיח שהיא אכן לא עומדת על דם רעינו ורעותינו. מטרות המלחמה של השבת החטופים ושל מיטוט החמאס חשובות שתיהן, אבל אני פונה לחבריי השרים שנמצאים פה ולאנשי הקואליציה: התניית האחת בשנייה פירושה הוודאי – הקזת דם רעים ורעות. יש מוקדם ומאוחר בהשגת המטרות שלנו: החטופים כולם הביתה בטווח זמן מיידי, ומנגד הרחקת החמאס – המטרה הראויה הזו תקרה, כי עם הנצח לא מפחד מדרך יותר ארוכה, כי העם שיושב בציון ב-7 באוקטובר בבוקר הבין שהוא יוצא למערכה ארוכה, ממושכת, קשה, שתדרוש מכולנו דם, דמים, תשומת לב, אורך רוח, סבלנות וסובלנות. אבל אין בכל הדרישות הללו כדי לבלבל את המוקדם במאוחר. אין בכך כדי לערבב ולהתנות את השבת החטופים במטרות שהשגתן, בל נתבלבל, יקרו, אבל נחוצים לנו חודשים ארוכים של מאבק. ומי שהסיר מסדר-היום את הצעת החוק הזו צריך להוכיח במעשים ברורים כאן ועכשיו שהוא מסוגל לבצע את מה שצריך גם בלי החוק הזה. ובימים אלה, בעיצומה של מערכה מורכבת נגד ארגון הטרור חמאס, נחשפת לפנינו פרשה חמורה, שמעלה תהיות כבדות על טוהר המידות של בכירים בממשלה, במשרד ראש הממשלה, ועל ביטחון המדינה. האם ייתכן, חבריי וחברותיי, כי אדם שהחזיק בגישה למידע ביטחוני מסווג ביותר – יתרה מזאת, אדם שאין לו סיווג מתאים לאחוז במידע מהסוג הזה, מי ששירת בפועל בתפקיד רם דרג כל כך בלשכת ראש הממשלה – פעל במקביל מאחורי הקלעים בלי גילוי נאות למען אינטרסים של מדינה זרה? וחלק מהעסקה שלכאורה הייתה – העסקה המסחרית, המקצועית – היא לפעול למען האינטרסים של המדינה הזרה. זה עובר, אולי כשר, בוודאי לא בלתי מסריח. אבל מתוך קודש-הקודשים של הלשכה המסווגת הזו זהו מעשה שלא ניתן לעבור לסדר-היום לגביו. העובדות שהתפרסמו בנוגע לפעילותם של היועצים בלשכת נתניהו אוריך ופלדשטיין הן חמורות. אנשים אלו החזיקו במידע רגיש, הסתובבו בבור בזמן ניהול המלחמה, פעלו במסגרת חברה בין-לאומית שמומנה על ידי קטר. אותה קטר שמנהלת משא ומתן על גורל חיילינו ואזרחינו החטופים, ובה בעת משמשת עורף כלכלי ודיפלומטי להנהגת חמאס, שרוצה – לא אמרה אחרת – לשמר את כוחה בעזה ובאזור. זה אבסורד, חבריי וחברותיי, שהממשלה וגם הכנסת פועלות נגד אל-ג'זירה הקטרית, בעוד שמקורבים לראש הממשלה פועלים אקטיבית למען המדינה הזו. הסוגיה כאן אינה אישית, אינה פרטנית, אלא היא עקרונית. אנחנו עדים למקרה שבו יועצים בכירים שמחזיקים במידע ביטחוני מסווג – וכאמור, בחלק מהמקרים בלי הרשאה ביטחונית מתאימה ובניגוד להרשאה הביטחונית או הסיווג שהיה להם – פועלים במקביל בשירות אותם אינטרסים של מדינות זרות, כשרק לפני שעתיים אולי הכנסת הביעה את דעתה לגבי העניין בכלל בסוגיות אזרחיות שוליות יחסית לנושאים שמדובר פה כרגע. כל זה ללא שקיפות, ללא סיווג ביטחוני מתאים וללא הליך מוסדר של גילוי נאות שימנע פגיעה פוטנציאלית בביטחון המדינה. חבריי וחברותיי, לא כל מה שאינו פלילי – כשר. יש כאן ריח בלתי סביר של חוסר מקצועיות ושל פגיעה בביטחון הלאומי. יש כאן פגיעה באמון הציבור, בשלטון המרכזי, וסכנה מיידית לביטחון. מדובר פה בניגוד עניינים חריף ולא מוצהר – גם ניגוד עניינים חריף וגם בלתי מוצהר, מוסתר מעיני הציבור. חומרת המקרה מתעצמת כאשר בוחנים את השאלות הבאות: האם אוריך ופלדשטיין הצהירו על ניגוד עניינים כשפעלו עבור קטר כאשר נחשפו לחומרים מסווגים, וכאמור בלא סמכות, לפחות בחלקם? האם נעשתה בדיקה אם גישתם למידע רגיש יכולה להוות סיכון ביטחוני? האם לשכת ראש הממשלה, ובמפורש ראש הממשלה, ידעו ובדקו את הקשרים הללו? אם בדקו ואישרו – חמור; אם לא ידעו – חמור לא פחות. יש שיגידו שקטר אינה מוגדרת כמדינת אויב ולכן אין מניעה מעשיית עסקים איתה. קטר אכן אינה מוגדרת ככזאת, אבל מי שפועלים בלשכה החשובה כל כך מחויבים לכל הפחות בגילוי נאות, בעמידה על עקרונות הסיווג המתאים ובחתימה על מסמכים של ניגוד עניינים, כדי שהממונים וכולנו נדע מה הם עושים בשעות הפנאי שלהם אחרי שהם עוזבים את הלשכות ואת החללים המסווגים ביותר במדינת ישראל. זהו כשל מערכתי מהמעלה הראשונה כאשר אדם בתפקיד רגיש, ללא סיווג מתאים, בשירות המדינה, פועל למען אינטרסים שלפחות באופן חלקי מנוגדים לאינטרסים של מדינת ישראל, כל זאת בלי מנגנוני פיקוח. זה מתכון למפגע ביטחוני ולערעור באמון הציבור. אני לא רוצה לזלזל בנושאים שלכאורה, כשעוסקים בביטחון המדינה, הם אולי שוליים. אופן ההעסקה – חבריי וחברותיי, העסקתו של פלדשטיין נעשתה בדרך עקיפה, דרך חברה חיצונית, ולא באופן ישיר על ידי משרד ראש הממשלה. מדוע זה נעשה באופן הזה? מדוע לא ניתנו ההרשאות המתאימות? מדוע הוא פעל באותם חללים מסווגים וקיבל מסמכים מסווגים בלא הרשאה, בניגוד חמור לחוק ותוך פגיעה חלילה בביטחון המדינה? זו התנהלות בלתי תקינה בלשכה הבכירה הזו, ומה הפלא שעץ שנוטעים אותו עקום אינו צומח ישר? ואולי לסיום, אני רוצה לציין את פליאתי מתגובת לשכת ראש הממשלה כשהפרשה או המידע התגלו. במקום להתמודד עם השאלות הקשות, לומר: אנחנו נבדוק, אכן לכאורה חמור, אנחנו נבדוק – ראינו מתקפה חסרת תקדים כנגד השב"כ, עד כדי ניסיון חלילה להדיח את ראש השירות, מי שאמון על חקירת האמת והגנה על ביטחון המדינה ועל הדמוקרטיה שלנו. אנחנו רואים שוב ושוב ניסיון להלך אימים על גופי הביטחון במקום לתת להם לפעול ללא הפרעה. אם אין מה להסתיר, מדוע לא לשתף פעולה? מדוע להרתיע גורמים שאמונים על ביטחון המדינה?

היו"ר משה רוט:

משפט אחרון, בבקשה.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

מייד. חבריי חברי הכנסת, עלינו לדרוש בדיקה מקיפה, חקירה מעמיקה, לקבל אותה באהבה, ומדיניות ברורה למניעת הישנות מקרים אלו בעתיד.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

לא ייתכן שדלתות מסתובבות בין הממשל לגורמים זרים יהפכו לנורמה. לא ייתכן שאינטרסים זרים יחלחלו לקודש הקודשים של מערכת הביטחון והביטחון הלאומי. אני קורא לכלל סיעות הבית, לכולם – למחנה הלאומי מכל צדדיו – לתמוך בקיום דיון דחוף.

היו"ר משה רוט:

תודה.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

ביטחון ישראל הוא קו אדום. לא נאפשר לאיש לחצות אותו. תודה גם לך, אדוני היושב-ראש.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה, חבר הכנסת שוסטר.

היו"ר משה רוט:

ההצעה הבאה גם היא הצעה רגילה לסדר-היום, בנושא: בדיקת קשרים של גורמים בלשכת ראש הממשלה עם מדינה עוינת. את ההצעה הגישה חברת הכנסת נעמה לזימי. לרשותך, בבקשה, גברתי, עד עשר דקות.

נעמה לזימי (העבודה):

כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, נתניהו, אני רוצה לפתוח בפרגון. תתפלא, תתפלאו – פרגון. כל הכבוד לך, הצלחת להרדים מדינה שלמה. את מי, את מי לא הרדמת? עכשיו כבר כולם יודעים ששנים הלשכה שלך עובדת עבור מדינה עוינת, או כמו הגדרתך מלאחר המלחמה, "מדינת אויב". בעודה חשופה לחומרים מסווגים, חלקה לא עבר בכלל סיווג מתאים וכלום, הלשכה של ראש הממשלה עובדת עבור מדינה עוינת בזמן מלחמה.

טלי גוטליב (הליכוד):

זאת שקרנית – – –

נעמה לזימי (העבודה):

פלדשטיין, היועץ שלך, הדליף בשבילך מידע מודיעיני שסיכן את החטופים וחיילינו בשטח – –

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

מאיפה את יודעת? מאיפה הם יודעים? השב"כ אחראי על מדינות?

נעמה לזימי (העבודה):

– – ולאחרונה דווח שהוא בכלל עבד בזמן זה עבור קטר – –

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

השב"כ אחראי על מדינות, או המוסד? אני מבולבל.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – קטר – – –

נעמה לזימי (העבודה):

– – בעודו עובד לדכא את המחאה עבור החזרת החטופים והחטופות. האיש שמתהלך איתך בקודש-הקודשים של הסיווג הביטחוני בעצם מקבל כסף מקטר. אתה, נתניהו, מממן החמאס הראשי, מי שאפשר לקטר את הזרמת מיליארדי הדולרים והמזומנים שאיתם הם בנו את מפלצת הטרור של חמאס. נכון, ראש השב"כ לשעבר אבי דיכטר? עד כאן אני מדייקת. ועדיין, עדיין אתה, נתניהו, לא נחקרת על הקשרים והעסקים של לשכתך ושלך עם קטר. אנחנו עדיין מחכים שהקשר שלך עם קטר ייחקר. איך הרדמת מדינה שלמה כך שגם חשד כבד לבגידה עובר כאן כאילו כלום? אבל אנחנו לא ניתן לך להמשיך להרדים אותנו. אתה וכל לשכתך תיחקרו על פרשת המעורבות עם קטר.

טלי גוטליב (הליכוד):

הבוס שלך – – – אבי-אבות המסיתים. מכרתם לו את – – –

נעמה לזימי (העבודה):

אני רוצה לדעת מה מידת המעורבות של בנימין נתניהו בעסקים של צוותו עם קטר. אני רוצה לדעת מה האינטרס של קטר לבחור – שימו לב, מכל העולם – דווקא בשלושת אנשי הצוות של לשכת ראש הממשלה, כמה כספים הועברו לאנשים האלה לאורך השנים ובעבור מה. מה יש לקטר לבחור דווקא באוריך, איינהורן ופלדשטיין, שלושה אנשי צוות מלשכת ראש הממשלה?

טלי גוטליב (הליכוד):

מה יש לקטר לבחור – – –

היו"ר משה רוט:

חברת הכנסת גוטליב.

נעמה לזימי (העבודה):

ולמה שרוליק איינהורן מתחבא בסרביה?

היו"ר משה רוט:

אנא, חברת הכנסת גוטליב, אין צורך.

נעמה לזימי (העבודה):

למה הוא חושש לשוב ארצה? אני רוצה לדעת מה ההשלכות הביטחוניות, רבותיי, של מעשיהם על ביטחון ישראל לפני ואחרי המלחמה. האם קטר קשורה להתערבות לשכת ראש הממשלה כנגד מטה החטופים, משפחות החטופים והמאבק להשבתם? הרי אנחנו כבר יודעים שלשכת ראש הממשלה פעלה לפרק את מטה החטופים. אנחנו כבר יודעים שפלדשטיין הדליף חומרים מסווגים וביטחוניים כדי לסכל עסקת חטופים בעודו ממומן על ידי קטר.

טלי גוטליב (הליכוד):

זה מה שאת – – – גברתי השקרנית.

נעמה לזימי (העבודה):

אני רוצה לדעת מה או מי הוביל אותו לזה.

טלי גוטליב (הליכוד):

פלדשטיין הדליף מסמך – – – אסטרטגיית חמאס – – –

היו"ר משה רוט:

חברת הכנסת גוטליב, אני מבקש ממך, אנא.

טלי גוטליב (הליכוד):

אבל כמה אפשר לשקר, לזימי?

היו"ר משה רוט:

זה בסדר.

טלי גוטליב (הליכוד):

לזימי, יש סיכוי שפעם תגידי פה אמת? פעם אחת תגידי אמת?

היו"ר משה רוט:

סליחה.

נעמה לזימי (העבודה):

טלי, כנראה צריכים לבדוק גם מה הקשרים שלך איתם. אין מה לומר.

טלי גוטליב (הליכוד):

פעם אחת.

היו"ר משה רוט:

אין צורך בקריאת הביניים הזאת.

נעמה לזימי (העבודה):

את בהחלט פועלת בכנסת כסוכן זר שבא לפרק הכול, טלי גוטליב.

טלי גוטליב (הליכוד):

סליחה. לא, לא, לא. אדוני, היא אמרה שצריך לבדוק את הקשרים – – –

היו"ר משה רוט:

חברת הכנסת, אני מבקש, אני רוצה שהיא תמשיך לדבר.

טלי גוטליב (הליכוד):

אז אני רוצה הודעה אישית. היא אמרה שצריך לבדוק את הקשרים שלי עם קטר.

נעמה לזימי (העבודה):

בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא, לא, לא, לא. זה בדיוק מה שאמרת, גברתי השקרנית – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

היא לא יכולה להפריע ככה. למה – – –

נעמה לזימי (העבודה):

אני רוצה לדעת, נתניהו, איך אתה מסוגל לישון במלון פאר של 40,000 שקל בלילה ביום שבו חוזרים חטופים כמוזלמנים. הנהנתנות ותאוות הכסף והשררה הפשיטו אותך, נתניהו, מכל כבוד לאומי ומוסר. המלך הוא עירום, עירום לחלוטין. כולנו מבינים שפרשת הכסף הקטרי היא עוד אחת מהסיבות שנתניהו רועד מוועדת חקירה ממלכתית. גם הוא יודע שמה שנגלה על בניית מכונת הטרור הרצחנית של חמאס תחת חסותו הוא הפשע הכי גדול שנעשה כלפי מדינת ישראל ואזרחיה. צריך לומר, מגפת השחיתות שהביא איתו נתניהו כבר התפשטה לכל עבר: חצי ממשלה פה עם תיקים במשטרה, עבריינים, מושחתים. והלשכה שלו מכרה את המדינה וביטחונה עבור בצע כסף ממדינה עוינת. אני רוצה להגיד לכם, עלק המחנה הלאומי, אתם המחנה שמרסק את מדינת הלאום לעם היהודי, אבל אנחנו לא ניתן לכם. הרי כבר עכשיו, נתניהו, אתה הפוגע בסמכויות השב"כ, בצוות המשא ומתן, כדי לטרפד את שלב ב'. בואו לא נכבס מילים, זה בדיוק מה שקורה כאן. ואנחנו לא ניתן לפרשה החמורה הזאת לעבור ללא חקירה. אנחנו לא ניתן לך לטרפד, נתניהו. אני רוצה לומר שביטחון המדינה וחובת חשיפת האמת מחייבים אותנו לפעול בכל כלי פרלמנטרי ובכל דרך עבור הנושא הזה, כי יש חשד כבד לבגידה. אני רוצה לומר שישראל של הערבות ההדדית והתקווה תנצח, לא תטה משפט, לא תכיר פנים ולא תיקח שוחד, כי השוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים. ואי-אפשר – יש פה גם אנשים – אי-אפשר לא לסיים – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

ראית – – –

נעמה לזימי (העבודה):

כל הכבוד לכם. אני אומרת לכם, כל מי שפה, הצעירים שפה, ישראל של השפיות והערבות הדדית והתקווה תנצח. השחיתות, הריקבון שהוביל את המדינה לתהום – אנחנו נעיף, נעיף את זה. נעיף אותם מכאן, כדי לבנות מחדש חברה חומלת, טובה, אוהבת. ובגלל זה אנחנו דורשים לחקור. ותהיה פה כנסת ראויה עבורכם, דור העתיד. אבל אני רוצה להגיד ליועצת המשפטית לממשלה – אני אקריא מהמכתב ששלחתי לך השבוע: "ניסיון להדיח את ראש השב"כ בעיתוי זה מהווה ניגוד עניינים חמור, שכן מדובר בגוף אשר החלטותיו צריכות להתקבל באופן עצמאי לחלוטין ללא השפעה של הדרג הפוליטי, ובוודאי ללא התערבות מצד מי שעלול להיות קשור ישירות לנושא החקירה" – נתניהו. "מהלך כזה מעלה חשש כבד לניסיון להשפיע על הבדיקה ואף לטייחה, תוך שימוש בסמכות שלטונית כדי לערער את עצמאות הגוף החוקר". נתניהו מנסה להשתלט על השב"כ כדי לחמוק מהחקירות, שמראות עד כמה הריקבון שלו באמת פושה בכל מרחב. ואני רוצה לומר, לא ניתן לזה לחמוק. את כולכם צריך לעניין למה לשכת ראש הממשלה עובדת עבור מדינה עוינת בזמן מלחמה. זה שאתם מכסים עליהם, מעיד עליכם. הריקבון הגיע לכולכם. אחד, אחד לא היה אמיץ כדי לומר: הטירוף הזה חייב להיחקר. באמת, באמת תתביישו לכם – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר משה רוט:

חברת הכנסת גוטליב, הרי – חברת הכנסת, ביקשת. אני מבקש. חברת הכנסת גוטליב, אנא.

נעמה לזימי (העבודה):

אין לי ספק שתעשו הכול כדי למנוע חקירה. אתם כבר לא עובדים עבור מדינת ישראל.

טלי גוטליב (הליכוד):

אבל אי-אפשר – – –

היו"ר משה רוט:

חברת הכנסת, אנא. יש לך, תהיה לך הזדמנות.

נעמה לזימי (העבודה):

מדינת ישראל לא מעניינת אתכם. הכיסא כבר עומד מעל הכול, ואנחנו צריכים שיהיו פה אנשים – –

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר משה רוט:

חברת הכנסת גוטליב, ביקשתי.

נעמה לזימי (העבודה):

– – שעבורם המדינה תהיה מעל הכול, ישראל תהיה עבורם מעל הכול, שלא יטייחו חשד כבד לבגידה עבור הכיסא שלהם. תודה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. אני מזמין את השר שלמה קרעי להשיב במשולב על ההצעות. בבקשה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, עמדתי כאן קודם נדהם. יאיר לפיד העלה את עצמו לדוכן הנואמים וממש מאוכזב מזה שראש הממשלה הסיט את רונן בר מהמשא-ומתן והצליח להחזיר יותר חטופים. עשרה חוזרים בשלושת הימים הקרובים. זה מה שכואב לך, יאיר לפיד? אני באמת לא מצליח להבין אתכם. מה כואב לכם?

מירב בן ארי (יש עתיד):

מי? ראש השב"כ – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

ראש השב"כ ירד מהמשא ומתן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה "ירד", הוא – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

ראש הממשלה נתניהו הביא אותם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתמול הוא ירד. אז למה הוא הזיז אותו, אם הוא הביא אותו?

שר התקשורת שלמה קרעי:

אז מה אתם מאוכזבים מזה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה? למה הוא הזיז את ראש השב"כ – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

ראש הממשלה נתניהו מצליח לעשות את מה שאתם לא מצליחים, והחבורה שלכם לא מצליחה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה הוא עושה? מה הוא עושה? אפילו את החמאס לא – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

מי שהביא את ההסכם זה ראש השב"כ – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – מה זה ? מה – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

אדוני היושב-ראש, אנחנו – – –

אופיר כץ (הליכוד):

– – – מבחינתם זה לא הוא, זו נכונות של החמאס.

שר התקשורת שלמה קרעי:

של קטר והחמאס. אדוני, תכף – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

היועצים שעובדים אצל קטר, לא – מה היה קורה אם יועץ של לפיד היה עובד אצל קטר? מה היית עושה?

שר התקשורת שלמה קרעי:

תכף נראה מי עובד אצל קטר. תכף נראה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה היית עושה אם יועץ של לפיד היה עובד עם קטר?

שר התקשורת שלמה קרעי:

אז שבי, תקשיבי ותראי מי עובד אצל קטר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה אתה אומר? מה היית עושה ליועץ של לפיד? הייתם שורפים לו את הבית – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

אדוני יושב הראש, אנחנו שוב עדים – אדוני.

היו"ר משה רוט:

כן, כן. אוקיי. היא אמרה. אין צורך לחזור.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מי מימן את חמאס – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

עם כל הכבוד למירב – אני אתן לך בסוף – – –

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת, נו.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מי העביר להם מזוודות של מזומנים – – –

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת הרצנו, אין צורך לחזור.

שר התקשורת שלמה קרעי:

תחליף את דפי המסרים, חבר הכנסת הרצנו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מצאת – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

זו המציאות – – – זו המציאות.

היו"ר משה רוט:

המסר הועבר.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אדוני יושב הראש, אנחנו שוב עדים להצגה מתוזמרת – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

– – – לשקר לציבור – – –

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת הרצנו, השר רוצה להשיב. רוצה להשיב.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אדוני היושב-ראש, קריאה ראשונה. אדוני, אי-אפשר, הוא לא יפסיק עד שתהיה קריאה, נו. אני מכיר אותו כבר.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה מכיר אותי?

שר התקשורת שלמה קרעי:

אדוני היושב-ראש, אנחנו שוב עדים להצגה מתוזמרת מבית היוצר של השמאל, עוד ניסיון לנפח בלון שקרי כדי להסיט את תשומת הלב מהדברים האמיתיים, המסוכנים והחמורים באמת: הקשרים של השמאל עם גורמים זרים, המימון הבעייתי שמקבלות עמותות השמאל, שאת חלקו הנשיא טראמפ עצר לכם עכשיו, ושיתוף הפעולה שלכם עם אינטרסים זרים שפועלים – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מי מימן את החמאס 18שנה – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

אדוני, אמרתי לך, קריאה ראשונה. זה לא יעזור בלי קריאה.

קריאה:

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה אנטישמי ואתה משקר לציבור בלי בושה – – – לשכת ראש הממשלה, שקטר השתילו.

היו"ר משה רוט:

בכל מקרה, לא שומעים את שניהם בבת אחת. יש צעקות שלך וצעקות שלו. לא שומעים. חבר הכנסת הרצנו, צעקת כבר פעמיים-שלוש, אין צורך – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

– – – קטר השתילה סוכנים שפועלים למען קטר.

היו"ר משה רוט:

אין צורך, שמענו. אוקיי. זהו, קריאה – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

אדוני, אתה לא מגן על זכות הדיבור שלי. אני מבקש ממך.

היו"ר משה רוט:

אני אגן על היכולת של השר לענות.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

– – – מלחמה שנים על גבי שנים.

נעמה לזימי (העבודה):

– – – מה היה קורה – – –

היו"ר משה רוט:

אנחנו סתם חוזרים על עצמנו. חברת הכנסת לזימי, היו לך עשר דקות, באמת. זהו, בסדר. אבל השר משיב עכשיו. זהו, מספיק. אין צורך, מספיק.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

– – – בלי בושה. הוא משקר בלי בושה – – –

היו"ר משה רוט:

אני מבקש בלי קריאות. זהו. מיצינו.

שר התקשורת שלמה קרעי:

המימון שמקבלות עמותות השמאל, שאת חלקו עצר הנשיא טראמפ לאחרונה, ושיתוף הפעולה שלכם עם אינטרסים זרים שפועלים להחלשת מדינת ישראל – – –

קריאות:

היו"ר משה רוט:

חברת הכנסת לזימי, אני קורא אותך לסדר. עשר דקות.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אז בואו נעמיד דברים על דיוקם: אין ולא היה שום קשר בין יועצים בכירים בלשכת ראש הממשלה לבין גורמים עוינים. מדובר בשקר מוחלט – – –

קריאות:

מירב בן ארי (יש עתיד):

מאיפה אתה יודע? מאיפה אתה יודע – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

כי אני מכיר את האנשים, ואלה לא האנשים שאת מכירה. מדובר בשקר מוחלט, שמבוסס – – –

קריאות:

היו"ר משה רוט:

חברי הכנסת. כן, כן. שקט. חבר הכנסת הרצנו, אני קורא אותך לסדר בלית ברירה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

למה אתה אומר "בלית ברירה"? למה? תקרא לו – – –

היו"ר משה רוט:

בלית ברירה, כי אני מבקש – אין צורך כל הזמן – אתה כל דקה – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

הוא מכיר אותם.

שר התקשורת שלמה קרעי:

בשמחה.

היו"ר משה רוט:

אני קראתי אותך לסדר פעם ראשונה. חבר הכנסת הרצנו, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

זה כמו ששאלו – אבל למה אתם מתרגשים מזה שאני אומר "אני מכיר אותם", וכשאנחנו פונים לנציב התלונות על השופטים, אז נציב התלונות על השופטים – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לא, לא מתרגשים. יש – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

– – – יש חקירה – – –

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת הרצנו.

שר התקשורת שלמה קרעי:

– – אמר לנו: שאלתי את אסתר חיות, והיא אמרה לי שהכול בסדר. הוא שאל את אסתר חיות, והיא אמרה שהכול בסדר. זה מקובל עליכם. אז למה כשאני אומר שאני מכיר אותם ושאלתי אותם, אז זה פתאום לא בסדר? שאלו את יצחק עמית, והוא אמר שהכול בסדר – זה מקובל עליכם. אתם חבורה של צבועים. זה מה שאתם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה מכיר אותם – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

– – – אתה אנטישמי – – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

– – – שמת קריקטורה אנטישמית. אתה אנטישמי.

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת בליאק, חבר הכנסת בליאק, בוא לא נשתמש בכאלה מילים, באמת.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אתם פשוט – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתם סוכנים של קטר.

היו"ר משה רוט:

אל תשתמשו במילים כאלה פה, בבקשה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אתם יודעים, מילא בתורה, בתנ"ך, בתלמוד, כבר גיליתם שאתם בורים ועמי הארץ, אבל את אלת הצדק אתם גם לא מכירים?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

– – – אתה אנטישמי – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

– – – גם אנטישמי – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

גם את אלת הצדק אתה לא מכיר? מה אתם מבינים? לא בידע כללי, לא במורשת ישראל. בורים ועמי הארץ.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

דבררו את קטר – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

אתם לא יודעים מה זה אלת הצדק שמחזיקה מאזניים ביד אחת וחרב ביד השנייה? אתם לא מבינים שהקריקטורה היא פרפראזה על אלת הצדק? איך הגעתם לאנטישמיות? מה ראיתם שם, דם של ילדים? ראיתם כסף? ראיתם אף ארוך? מה ראיתם? אתם פשוט בורים, זה מה שאתם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, כי אתה – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה אנטישמי, אתה אנטישמי – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

מה שכן יש כאן – – –

היו"ר משה רוט:

לא, לא, לא. חבר הכנסת הרצנו, אני מבקש ממך לא להגיד את זה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

הם סוכנים של קטר בלשכת ראש הממשלה.

היו"ר משה רוט:

אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. אתה לא יכול להגיד את זה לשר ואתה לא יכול – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

אדוני, הוא פשוט אידיוט, ובגלל זה הוא אומר. הוא לא מבין בזה, מה אני אעשה?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אני יכול להגיד מה שאני רוצה.

היו"ר משה רוט:

אני שמעתי, אני שמעתי.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

זה בושה שאדם מגיע לפרסם קריקטורות אנטישמיות, הסתה חמורה – – –

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת הרצנו, קראתי אותך – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

אתה ממשיך להוכיח כמה שאתה בור, כמה שאין לך הבנה בכלום – לא בתנ"ך, לא בתלמוד, לא במורשת וגם לא בידע כללי.

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת הרצנו, אני קראתי אותך לסדר פעם שנייה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

ואתה אנטישמי, אתה בושה וחרפה לממשלת ישראל. ואתה אנטישמי.

שר התקשורת שלמה קרעי:

פשוט בור ועם הארץ, זה מה שאתם.

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת הרצנו, אני קורא אותך לסדר. אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. אני מבקש ממך לצאת מהאולם.

שר התקשורת שלמה קרעי:

לא פלא שהאדון חסר הבגרות שלך שם אותך ברשימה שלו, לא פלא.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה אנטישמי שחבריו הטובים ביותר הם סוכנים של סוכנות קטר בלשכת ראש הממשלה. אתה אנטישמי.

היו"ר משה רוט:

סדרנים, נא ללוות את חבר הכנסת הרצנו החוצה. נא לצאת מהאולם, אתה צעקת ואתה חוזר על עצמך.

שר התקשורת שלמה קרעי:

לך תלמד קצת ידע כללי, קצת תנ"ך, קצת מורשת.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה אנטישמי. לך תלמד אתה. בושה – –

היו"ר משה רוט:

נא לצאת מהאולם.

שר התקשורת שלמה קרעי:

תכניס קצת ידע, קצת ידע.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

– – מחריב הדמוקרטיה הישראלית. אתה אנטישמי, אנטישמי שחבריו הטובים ביותר הם סוכנים של קטר.

שר התקשורת שלמה קרעי:

החוצה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

מה שכן יש כאן – – –

נעמה לזימי (העבודה):

– – – לא מתבייש? איך אתה – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

מה שכן יש כאן – חברת הכנסת לזימי, תמשיכי עם החברים שלך. תעזבי אותנו בשקט. לכי תשרפי מדורות באיילון, תחסמי כבישים, תפריעי לאזרחי מדינת ישראל – ותבואי תטיפי לנו מוסר. מה שכן יש כאן זה עוד מזימה פוליטית מבית היוצר של אלו שמסרבים לקבל את הכרעת העם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין לכם מנדטים. העם לא רוצה אתכם. תלכו כבר, אי-אפשר עם "העם".

שר התקשורת שלמה קרעי:

כן, ראינו. ראינו איך אתם נוסקים במנדטים, מירב. איזה מקום את ביש עתיד? את בתוך השישה או אחרי השישה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין לך – ואל תדאג לי. אז בוא נצא לבחירות, אז בוא נצא לבחירות מחר. מה, אתה מאיים עליי? בוא נצא לבחירות מחר. אתה דואג לעתיד הפוליטי.

שר התקשורת שלמה קרעי:

כן, שמענו. לא, למה שנצא לבחירות מחר? הבחירות קבועות לאוקטובר 2026. אנחנו לא מנגנים לפי החליל שלכם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

בוא נצא לבחירות. בוא נצא לבחירות עכשיו, עכשיו. מה זה הדבר הזה? אתה דואג למקום שלי בכנסת?

שר התקשורת שלמה קרעי:

לא. מה זה, קזינו? כל פעם שתריבי איתי, תגידי: בוא נצא לבחירות? מה זה, קזינו על חשבון המדינה? אין לך בעיה לבזבז עכשיו מיליארדים על בחירות?

מירב בן ארי (יש עתיד):

כבר אי-אפשר. אתה בושה לחברי הכנסת. תרד כבר, תרד.

שר התקשורת שלמה קרעי:

ואגב, עד היום הרי אמרתם שנתניהו הוא זה שמתנגד כל הזמן לעסקאות שהציגו קטר וחמאס.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא התנגד.

שר התקשורת שלמה קרעי:

עד היום אמרתם שנתניהו פועל מול קטר, נגד קטר והחמאס. אז פתאום זה מתיישב לכם עם העלילה החדשה, שנתניהו משרת את קטר? מה נסגר איתכם? קצת לוגיקה, קצת היגיון. ומי באמת מקיים קשרים עם קטר? לא אנחנו – דווקא השמאל, אלון שוסטר – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה פועל בשביל קטר, הממשלה שלך פועלת בשביל קטר. יועצים של ראש הממשלה – מה היה קורה אם יועץ של לפיד היה עובד בשביל קטר?

היו"ר משה רוט:

איפה חבר הכנסת שוסטר? אדוני, אני מתקשה להתמודד עם הקול הגבוה של בן ארי. זה יותר מהמיקרופון שלי.

מאיר כהן (יש עתיד):

איך אתה מתקשה, איך? איך אתה מתקשה? איך? איך?

שר התקשורת שלמה קרעי:

זה יותר מהמיקרופון שלי. יש לה קול מאוד גבוה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לבריאות. אתה פותח לי עין עכשיו?

שר התקשורת שלמה קרעי:

בלי עין רעה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תירגע. אנחנו שנינו מאותה עדה, תיזהר, כן.

היו"ר משה רוט:

חברת הכנסת בן ארי, חברת הכנסת בן ארי, בשם האלקטרוניקה, האיזון – לשמור על אותו קול.

שר התקשורת שלמה קרעי:

הינה, שמעת? תשמרי על הקול – –

היו"ר משה רוט:

באיזון, איזון של הקולות.

שר התקשורת שלמה קרעי:

– – כתוב: העונה אמן – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אל תדאג. בצד הזה, בשביל הצופים של ערוץ 14, בשביל שימשיכו להגיד: תרנגולת, את מקרקרת. אני רואה הכול, נשמה. הם עושים עליי כבר לו"ז שלם.

היו"ר משה רוט:

באיזון, באיזון. חברת הכנסת בן ארי, השר מבקש שזה יהיה באותם דציבלים, באותו גובה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

זה לא רק אני, זאת הלכה. הרב רוט, כתוב: העונה אמן לא יגביה את קולו יותר מן המברך. מי שעונה למי שמדבר צריך להיות באותו גובה, לא מעליו. אבל שאלת מי באמת מקיים קשרים עם קטר; מירב בן ארי, תשאלי את רם בן ברק.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כן.

שר התקשורת שלמה קרעי:

הוא היה המנכ"ל של המימד החמישי, שניסתה למכור טכנולוגיות ביטחוניות רגישות לקטר בניגוד לחוק.

מירב בן ארי (יש עתיד):

די כבר עם המימד החמישי הזה, די, לא עובד יותר.

קריאה:

שר התקשורת שלמה קרעי:

אה, לא נכון?

מירב בן ארי (יש עתיד):

די כבר, הינה. די כבר עם הסיפור הזה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

חבר הכנסת גנץ, אני לא רציתי להזכיר אותך, כי אתה ממש נחמד, ויושב כאן רגוע ומקשיב, אבל גם אלון שוסטר, אלון שוסטר – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

משקרים על בני גנץ.

קריאה:

אוי, אלון שוסטר.

שר התקשורת שלמה קרעי:

– – הבוס שלך, הוא זה שהיה יושב-ראש המימד החמישי, שניסו למכור טכנולוגיות רגישות לקטר. איך אתה בא ומדבר עלינו?

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה עשה לך אלון שוסטר? מה הוא עשה לך? בחיים לא התווכח איתך על כלום.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אתה יודע, חבר הכנסת שוסטר – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

בחיים לא אמר עליך כלום, מה נפלת עליו? מילא אני, אבל הוא?

שר התקשורת שלמה קרעי:

לא אמרתי, הוא התעורר. לבד הוא צעק.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מי התעורר?

שר התקשורת שלמה קרעי:

גנץ.

מירב בן ארי (יש עתיד):

גנץ, כי אתה אומר "מימד חמישי", מה?

שר התקשורת שלמה קרעי:

בסדר. לא הזכרתי את השם שלו. הזכרתי את רם בן ברק.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה לא יודע שהוא – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

חבר הכנסת שוסטר, אני חייב לומר לך, כשאתה עומד כאן על הדוכן ומדבר על קטר כשהיושב-ראש שלך היה יושב-ראש המימד החמישי, שניסה למכור טכנולוגיות לקטר, זה מזכיר לי – אתה יודע מה זה מזכיר לי? אני רואה אותך לפעמים עם חולצה שכתוב עליה: יוקר המחיה – לא על הגב שלנו. עכשיו אתה קיבוצניק, אוכל אוכל אורגני, מדושן עונג – מתי סבלתם בקיבוצים מיוקר המחיה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה? למה? למה לדבר ככה? למה? מה זה הדבר הזה? למה? מה זה הדבר הזה?

מיקי לוי (יש עתיד):

מה זה הדבר הזה?

שר התקשורת שלמה קרעי:

מילא תבוא אלינו למושב, תבוא לפריפריה, תבוא למי שבאמת סבל מיוקר המחיה, אבל אתה כקיבוצניק מרים דגל של יוקר המחיה? אמת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה רוצה לדבר על הקיבוצניקים של ניר עוז? של ניר עוז, על הקיבוצניקים של כפר עזה? הקיבוצניקים של בארי, שהפקרתם אותם – – – מה זה מדושן עונג? מה זה? מה זה?

שר התקשורת שלמה קרעי:

מה הבעיה עם מדושן עונג? את רוצה שאני אסביר לך מה זה?

מיקי לוי (יש עתיד):

בן אדם יושב בעוטף עזה. אתה לא מתבייש? הוא גר בעוטף, אתה לא מתבייש?

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא גר בעוטף. איפה אתה גר?

שר התקשורת שלמה קרעי:

גם אני גר בעוטף. חברת הכנסת בן ארי, גם אני גר בעוטף – במושב, ולא בקיבוץ.

מיקי לוי (יש עתיד):

די, המושב שלך רחוק מהעוטף, אל תבלבל את המוח.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא מדושן עונג – שיגיד את זה על הקיבוצניקים של ניר עוז, של כפר עזה, של בארי.

שר התקשורת שלמה קרעי:

והינה, עכשיו הקיבוצניקים, גם מערכת המשפט עכשיו עובדת כדי לסדר רק לקיבוצניקים פטור מהיטל השבחה, פטור מכל מיני אגרות. למה למושבניקים לא מסדרים את הפטור הזה? למה למי שגר בפריפריה לא מסדרים? למה? כי זה יד רוחצת יד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה הבעיה שלך? מה? מה?

גלעד קריב (העבודה):

אתה לא יודע על מה אתה מדבר. תעזוב, אתה לא יודע על מה אתה מדבר.

שר התקשורת שלמה קרעי:

ומי עוד פועל?

קריאה:

למה להסית?

שר התקשורת שלמה קרעי:

לא מסית. אין שום בעיה להיות מדושן עונג. אבל מי שגדל עם כפית של כסף בפה לא יכול להרגיש, לטעום את טעמו של הרעב; לא יכול להילחם ולהרים את הדגל של יוקר המחיה. מה לעשות, אלה העובדות. מאיר מכיר את זה, הוא בא מדימונה. הוא יכול להיאבק על יוקר המחיה. קיבוצניק לא יכול להיאבק על יוקר המחיה.

גלעד קריב (העבודה):

אל תישא את שמו של מאיר לשווא.

מאיר כהן (יש עתיד):

אני באמת מציע שתתנצל.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אתה חושב שהקיבוצניקים סובלים מיוקר המחיה?

מאיר כהן (יש עתיד):

תתנצל. אתה – אתה אדם טיפש.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אני שואל אותך, מאיר, בוא תגיד לי אתה: אתה חושב שתושב דימונה או תושב אופקים סובל מיוקר המחיה – – –

מאיר כהן (יש עתיד):

תתנצל. זה לא שייך. זה לא הזמן, זה לא הזמן.

שר התקשורת שלמה קרעי:

מה זה קשור לזמן?

מאיר כהן (יש עתיד):

אלה אנשים שיושבים על הגבולות. מה זה?

שר התקשורת שלמה קרעי:

מי דיבר על הגבולות? דיברתי באופן כללי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אמרת עליו שהוא מדושן עונג.

גלעד קריב (העבודה):

אין ספק שבקיבוצי העוטף הם מדושני עונג ב-500 הימים האחרונים.

שר התקשורת שלמה קרעי:

ומי עוד פועל לקידום – – –

גלעד קריב (העבודה):

אתה מכחיש שואה. שומע? אתה מכחיש שואה, מכחיש שואה, אנטישמי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה אנטישמי, זה מה שאתה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

ומי עוד פועל לקידום האינטרסים של קטר? עו"ד יוסי בנקל – היושב-ראש, הרפורמי מפריע לי פה הרבה.

גלעד קריב (העבודה):

מכחיש שואה, תבקש סליחה.

היו"ר משה רוט:

סליחה, סליחה, חבר הכנסת קריב, אתה עומד פה וסתם צועק, אני מבקש ממך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא עומד כאן לדבר.

גלעד קריב (העבודה):

התבלבלת עם השר.

היו"ר משה רוט:

זו לא הדרך. זו לא הדרך. נותנים לדבר.

שר התקשורת שלמה קרעי:

ומי עוד פועל לקידום האינטרסים של קטר? עו"ד יוסי בנקל, מקורבם של אהוד ברק וגלי בהרב-מיארה. הוא מייצג את קטר ואת האינטרסים שלה כאן בישראל. אבל על זה אף אחד לא מדבר. אתם לא תגישו הצעה לסדר-יום על זה.

מיקי לוי (יש עתיד):

שר התקשורת שלמה קרעי:

כהרגלכם בשמאל, אתם מאשימים את הימין בדיוק במה שאתם עושים כבר שנים. אין גבול.

מירב בן ארי (יש עתיד):

יאללה, תודה רבה, קיבלת את הקהל. אפשר לרדת, יש גיוס מלא. תודה רבה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

לא, אין זמן. אני לא מוגבל בזמן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה. יש גיוס, כולם פה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אין גבול לצביעות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין גבול לרעל שאתה שופך במליאה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אין גבול לאבסורד. ואתם יודעים מה?

מאיר כהן (יש עתיד):

רד. שיגעת אותנו. תעשה לי טובה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

הכול מתנקז לשבת הזו. אתם יודעים מה פרשת השבוע השבת? אתם זוכרים את מנדלבליט?

מיקי לוי (יש עתיד):

על הראש שלכם השבת של 7 באוקטובר. 7 באוקטובר על הראש שלכם. אתם ממשלת החורבן, ואתה מכונת רעל.

שר התקשורת שלמה קרעי:

בוא נשאל את יש עתיד: יש עתיד, מה פרשת השבוע השבת, אתם יודעים? יש עתיד, אתם יודעים מה פרשת השבוע? לא יודעים? הרפורמי, תגיד להם מה פרשת השבוע.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה רוצה לדבר על פרשת בשלח? אולי תדבר על פרשת בשלח?

שר התקשורת שלמה קרעי:

פרשת השבוע היא פרשת משפטים. פרשת משפטים, בושה. פרשת משפטים, בושה. זו פרשת השבוע.

גלעד קריב (העבודה):

קטרגייט, קטרגייט. פרשת קטרגייט. שמעת? פרשת קטרגייט.

שר התקשורת שלמה קרעי:

בעוד אנשי ימין נרדפים – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה קשור לימין? מה זה קשור לימין?

גלעד קריב (העבודה):

פרשת משפטים היא הפרשה שבה אסור לקחת שוחד?

שר התקשורת שלמה קרעי:

בעוד אנשי ימין נרדפים ומוזמנים לחקירות על כל פוסט, על כל ציוץ – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אוי, אוי. ועוד עבריינים, ועוד עבריינים.

שר התקשורת שלמה קרעי:

– – פעילת שמאל בשם כרמל יום טוב, יימח שמה ושם זכרה, הסיתה אתמול לרצח ראש הממשלה – אה, נעצרה עכשיו? אה, אוקיי, אז אני אשנה פה את השורות. אז הינה, היא נעצרה. הינה, היא נעצרה. סוף-סוף המשרוקית של הפרקליטות והיועמ"שית השמיעה איזשהו צליל. בואו נראה מה יהיה בסוף החקירה הזאת.

קריאות:

שר התקשורת שלמה קרעי:

אה? מודעה – זו הסתה לרצח ראש הממשלה. פרשת משפטים, בושה. פרשת משפטים, בושה.

קריאות:

שר התקשורת שלמה קרעי:

אנחנו רואים כאן – – –

קריאה:

היא נעצרה אבל – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

מירב, היא אולי נעצרה על הסתה לרצח, אבל אתם לא אמרתם מילה. אתם – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה, כשאמרו על לפיד, אמרתם משהו? כשאמרו על אשתו של לפיד, על בנט – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

אני תמיד מגנה אלימות. אני תמיד מגנה אלימות. תבדקי אותי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

על בנט אמרתם משהו?

שר התקשורת שלמה קרעי:

תבדקי. תבדקי אצלי, אני תמיד מגנה אלימות מכל הצדדים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא אמרתם כלום.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אנחנו רואים כאן שוב ושוב את הדפוס המוכר – האשמות שווא נגד לשכת ראש הממשלה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שר התקשורת שלמה קרעי:

בעבר ניסו להפיץ שקרים – אדוני היושב-ראש, חנוך. אנחנו רואים כאן שוב ושוב – – –

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

רגע, רגע, אדוני השר. חבר'ה, אני מבקש שתשבו. תשבו.

קריאות:

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אני יודע, אני לא אומר שאתה – כולם. כולם ישבו עכשיו. אם פה – יושבים. אם לא, אפשר לצאת החוצה ולעמוד ולדבר שם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אותו דבר בקואליציה. רבותיי, אנא, מי שנמצא פה, נא לשבת במקום. אם רוצים לעמוד, אפשר לעשות את זה בחוץ. דבר שני – כולם, בבקשה, חצי אוקטבה פחות, שהשר קרעי לא יצטרך לצעוק. תודה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אנחנו רואים כאן שוב ושוב את הדפוס המוכר של האשמות שווא נגד לשכת ראש הממשלה. בעבר ניסו להפיץ שקרים על הקלטות סודיות, זיוף פרוטוקולים ואפילו על סחיטה באיומים. הכול התברר כשקר מוחלט – כך יהיה גם הפעם. ואתם יודעים, אתם מדברים איתי על ניגודי עניינים שלנו מול ראש השב"כ – אולי להפך? מה עם ראש השב"כ, ששלח צוות טקילה באמצע הלילה – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

עכשיו גם ראש השב"כ? תגיד לי, אין לך בושה?

שר התקשורת שלמה קרעי:

– – ולא העיר את הלוחמים בגבול? הוא נמצא בראש המערך המודיעיני שכשל ב-7 באוקטובר – –

קריאות:

שר התקשורת שלמה קרעי:

– – הוא לא נמצא בניגוד עניינים? הוא לא נמצא בניגוד עניינים כשהוא מנסה עכשיו לחקור בלשכת ראש הממשלה? הוא מבין – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז למה הוא לא פיטר אותו? למה כבר שנה וארבעה הוא מנהל איתו משא ומתן?

שר התקשורת שלמה קרעי:

הוא הבין את השיטה, כמו היועמ"שית – תלכלכו על לשכת ראש הממשלה, כל השאר יעבור לכם בשקט.

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חברת הכנסת בן ארי, אנא.

שר התקשורת שלמה קרעי:

– – תלכלכו על ראש הממשלה, הכול יעבור לכם בשקט. זו השיטה של השמאל האנטי-דמוקרטי. לא יעזור לכם, הם צריכים ללכת הביתה. תודה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

יאללה, תודה רבה. בושה. בושה.

מיקי לוי (יש עתיד):

פשוט בושה לכנסת הזאת – – – רקוב.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אנא, רגע, רגע.

קריאות:

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

גלעד קריב, הודעה מהצד. בבקשה. דקה יש לרשותך, אדוני. בבקשה.

גלעד קריב (העבודה):

עמדה נוספת מהצד. קודם כול, השר קרעי, מי שמתגאה על אחרים בידיעותיו בתורה הוא לא תלמיד חכם, הוא נבל ברשות התורה. אני מציע לך קצת להצטנע. בגימטריות אתה טוב, בדרך ארץ אתה גרוע מאוד.

קריאות:

גלעד קריב (העבודה):

עכשיו תראו, אפשר לעסוק בענייני היועצים של נתניהו, אבל פרשת קטר האמיתית היא איך ב-2017 כל מדינות הסכמי אברהם ניתקו את היחסים עם קטר; איך כל מדינות הסכמי אברהם לא הסכימו להיות בקשר עם החמאס; איך הרשות הפלסטינית ב-2017 הפסיקה לממן את פקידי החמאס בעזה – –

אושר שקלים (הליכוד):

גלעד קריב (העבודה):

– – ומי מימן אז את פקידי החמאס?

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה, חבר הכנסת קריב.

גלעד קריב (העבודה):

קטר, כי נתניהו התחנן לפניהם. נתניהו היה בלדר הכספים של קטר – –

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה, חבר הכנסת קריב. חבר הכנסת קריב, תודה רבה.

גלעד קריב (העבודה):

– – בהעברת הכסף לחמאס, וזה קטרגייט האמיתי, וזאת פרשת השבוע שלנו – –

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. תודה רבה, חבר הכנסת קריב.

גלעד קריב (העבודה):

– – השר קרעי. אות הקין על המצח שלכם – –

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חבר הכנסת קריב, חבר הכנסת קריב, אני לא רוצה להוציא אותך.

גלעד קריב (העבודה):

– – לא ייעלם – מממני החמאס.

קריאות:

אתה לא מתבייש – – –

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה. חבר הכנסת כהן, אני מבקש שיהיה דקה, כמו שצריך, בסדר? תודה. חבר הכנסת כהן רוצה לדבר, אני בטוח שאתם לא רוצים להפריע לו.

מאיר כהן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, אני רוצה ללמד זכות על שוסטר חצי דקה: 40 שנות שירות בצנחנים, אני מכיר אותו – –

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

גם אני מוכן ללמד עליו זכות.

מאיר כהן (יש עתיד):

– – נכה צה"ל. ואני רוצה לבקש מכם, חבריי מהקואליציה: יש פעמים שאתם צריכים לקום ולהתנגד. עומד כאן השר קרעי, קורא לקיבוצניקים "מדושני עונג" – אלה שמבכים את מתיהם; אלה שב-7 באוקטובר בזזו את ביתם, שרפו את ביתם, אנסו את נשותיהם – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

מי דיבר עליהם? אתה דמגוג – – –

קריאות:

מאיר כהן (יש עתיד):

רגע, אל תפריע לי. כשאתה אומר "קיבוצניקים מדושני עונג" – אני מבקש מכל אחד מכם – אם אין לכם אומץ לבוא לכאן – –

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חבר הכנסת – – –

מאיר כהן (יש עתיד):

– – תלכו אליו, שיחזור בו. אני מבקש ממך.

שר התקשורת שלמה קרעי:

גם אני תושב עוטף עזה – – –

מאיר כהן (יש עתיד):

אני מבקש ממך. אם אתה לא מתנצל, אני פונה לכל תושבי העוטף ומתנצל – –

קריאות:

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה.

מאיר כהן (יש עתיד):

– – ומתנצל בפניכם על כך שמישהו בכנסת ישראל קרא לכם "מדושני עונג".

שר התקשורת שלמה קרעי:

מי דיבר על תושבי העוטף? למה – – –

מאיר כהן (יש עתיד):

אנחנו מתחננים ומבקשים את סליחתכם. בושה וחרפה, קרעי, עברת את כל הגבולות, את כל הגבולות.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה, חבר הכנסת כהן. בלי הדברים האלה, תודה. עכשיו נצביע, נכון? שתי הצבעות, נכון? אנחנו מצביעים על ההצעה הראשונה, של חבר הכנסת אלון שוסטר. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 18 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 33 בעד ההצעה להסיר את הנושא מסדר-היום – 41 נמנעים – אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת לא נתקבלה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

33 בעד, 41 נגד. ההצעה לא עברה.

קריאות:

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

רוט לחץ ולא עבד. יש אצלו תקלה טכנית, אז נוסיף אותו ונשנה את התוצאות בהתאם. הצבעה על הצעתה של חברת הכנסת לזימי. הצבעה. הצבעה מס' 19 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 33 בעד ההצעה להסיר את הנושא מסדר-היום – 43 נמנעים – אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת לא נתקבלה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

33 בעד, 43 נגד. אני קובע כי גם הצעה זו לא עברה. יש לי פה חמש הודעות אישיות. אני לא מתכוון להיעתר לשום הודעה אישית. אני לא יכול להתחיל לבחור, זה כן, זה לא, ובטח לא אתן פה חמש הודעות אישיות עכשיו.

קריאות:

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אז אני פה עכשיו, ואני לא מאשר לאף אחד, אחרת אני אצטרך לאשר לכל החמישה. צר לי, כולם. אני לא מאשר אף הודעה אישית לאף אחד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה הדבר הזה? מה זה?

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

ההצעה הבאה היא גם הצעה רגילה על סדר-היום: זעקתו של "אבא של איציק" בשם רבבות אוטיסטים ובני משפחותיהם. את ההצעה הגיש חבר הכנסת יונתן מישרקי. בבקשה, אדוני חבר הכנסת – בשמו. בבקשה.

קריאה:

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

קורה שלא אישרתי, לא קיבלתי.

בנימין גנץ (המחנה הממלכתי):

– – – אני לא יכול לענות לו?

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אני לא מאשר הודעה אישית.

בנימין גנץ (המחנה הממלכתי):

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אדוני, שב במקום, בבקשה. שב במקום, בבקשה.

בנימין גנץ (המחנה הממלכתי):

זה מה שאתה עושה – – –

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

שב במקום. למה אתה לא יושב במקום?

קריאות:

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אדוני, יש לי חמש הודעות אישיות. אני לא מאשר לאף אחד הודעה אישית.

מיקי לוי (יש עתיד):

אבל מגיע לו לפי התקנון, מגיע לו.

קריאות:

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

סדרנים, בואו לפה, בבקשה. מי שלא יושב במקום, אני מבקש להוציא אותו החוצה.

מיקי לוי (יש עתיד):

מגיע לו לפי התקנון – – –

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חבר הכנסת לוי, אתה בקריאה ראשונה. נא לשבת. חברת הכנסת לזימי, נא לשבת.

נעמה לזימי (העבודה):

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אז תציעי לי אחר כך. נא לשבת כרגע. תודה לכולם, נא לשבת.

נעמה לזימי (העבודה):

ביקשתי ממנו הצעה חלופית.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

לא, אני לא דן בזה כרגע. חבר הכנסת, בבקשה.

יוסף טייב (ש"ס):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, השבוע שמענו את הריאיון של אבי מימרן, אבא של איציק, מייצג ארגון מסוגלים, בערוץ הידברות. הריאיון הזה עורר הדים רבים בציבור ושיקף את מצוקתם של אלפי אוטיסטים, הוריהם ובני משפחותיהם. הריאיון כלל ביקורת נוקבת לצד הצעות מעשיות לשיפור המצב. לנוכח חשיבות הנושא חבר הכנסת מישרקי ביקש להעלות את זה כהצעה לסדר-היום, ואני רוצה לתת קצת מעיקרי הדברים שהועלו על ידי אבא של איציק ולנסות לפרוס בפניכם ובפני כנסת ישראל את השינויים הנדרשים. יש לילות שאתה פשוט עומד במקלחת עם הילד שלך ואומר: ריבונו של עולם, למה אני? מה הכלים שנתת לי כדי להתמודד עם הקושי הזה? כל המחלות הכי נוראיות ששמעתי עליהן בחיים, יש להן תרופה, אבל פה אין תרופה; זה לא יעבור וזה לא ישתנה. הציפייה שלי היא שכל עובדת סוציאלית במדינת ישראל שמתעסקת בתחום האוטיזם תיקח ילד אחד כזה ללילה אחד ואז תקבל את התעודה שלה. את המילים הקשות והכואבות הללו אמר אבא של איציק בריאיון המטלטל שנתן בערוץ הידברות. מי שצפה בדברים האלו לא יכול היה להישאר אדיש – לא לכאב, לא למצוקה, לא לזעקה שמשמיעה כל משפחה לילד עם אוטיזם בתפקוד נמוך. הורים לילדים אוטיסטים בתפקוד נמוך חיים במציאות של מאבק מתמיד, מאבק בלתי פוסק, כדי להעניק לילדיהם את המינימום ההכרחי – טיפול, מסגרת, הבנה ותקשורת. אוטיזם בתפקוד נמוך זו תלות מוחלטת בהורים לכל החיים. כשאין תמיכה מספקת המשפחה נשחקת. יש להחליף טיטולים באמצע הלילה; זה כל היום לסדר את הבית; זה לנעול בכל לילה עשרות ארונות, מאבק שלא נגמר; זה נשים שהפסיקו לעבוד, גברים שהפסיקו לעבוד. המצב הכלכלי בבית מידרדר בצורה קיצונית. תהיה חזק. איך להיות חזק? אוטיזם בתפקוד נמוך – – –

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חבר הכנסת טיבי.

יוסף טייב (ש"ס):

חברים, אני חושב שהנושא מספיק חשוב בשביל להיות קשובים.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חבר הכנסת טיבי, חבר הכנסת טיבי, אנא. אנא.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אבל אתה עושה את זה בקול רם. תודה.

יוסף טייב (ש"ס):

אוטיזם בתפקוד נמוך איננו רק אתגר רפואי או חינוכי, זו התמודדות שאין לה הפסקה. זאת תלות מוחלטת בהורים 24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה, למשך כל החיים. למשפחות אין רגע של שקט, אין רגע של מנוחה. כל יציאה מהבית היא מבצע לוגיסטי אמיתי, כל משימה יום-יומית היא אתגר. תבואו פעם לנופשון של ארגון מסוגלים, ואולי, אולי תבינו. אולי. זה להחליף טיטולים באמצע הלילה לילד בן עשר או בן 15; זה להינעל בבית כי הילד בורח; זה לנעול כל לילה עשרות ארונות כי הוא עלול לשפוך את כל מה שיש בתוכם; זה לאכול תוך כדי תנועה כי אין הפוגה. זו איננה רק התמודדות פיזית אלא התמודדות רגשית, כלכלית ונפשית. ילדים אלו לא יכולים לומר: אני רעב. הם לא יודעים לומר "אבא", "אימא". הם לא יודעים איך קוראים להם. אם הם ילכו לאיבוד ברחוב, איש לא ידע למי להחזיר אותם. מדינת ישראל חייבת לתת להם מענה. אנחנו לא יכולים להשאיר את המשפחות האלו להתמודד לבד. הן זקוקות לליווי, למסגרות, לפתרונות אמיתיים, לא לפולקלור, לא להבטחות ריקות ולא להזנחה מתמשכת. לכן אני מציע שלוש חלופות: האחת – המציאות שבה ילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה ונמוך מקבלים את אותו תקציב ואותן מסגרות היא בלתי מתקבלת על הדעת. כיום המדינה אינה מבחינה בין ילד בתפקוד גבוה לילד בתפקוד נמוך, מה שמשליך ישירות על איכות התמיכה שהם מקבלים. התקציב שניתן לכל ילד הוא אחיד, אבל הצרכים אינם אחידים. משפחה עם ילד בתפקוד נמוך זקוקה להרבה יותר שעות טיפול, יותר סיוע, יותר מסגרות שמתאימות ומתואמות לכל ילד וילד. אבל התקציב שהמשפחה הזו מקבלת נגמר מהר מאוד, פשוט כי ההתמודדות היום-יומית והאינטנסיבית היא הרבה יותר קשה. המשמעות של זה היא שמשפחות נאלצות לבחור בין טיפולים חיוניים, בין מסגרות מתאימות, או לגרור את הילד למסגרות שלא מסוגלות להתמודד עם רמות הקושי שלו. בסופו של דבר מי שמשלם את המחיר הם הילדים האלו והמשפחות. הנושא השני – הבחנה בין ילד בתפקוד גבוה ונמוך אינה תיאורטית; היא באה לידי ביטוי בכל ההיבטים של החיים – בהוסטלים, בחינוך ובתעסוקה. בהוסטלים ילדים בתפקוד נמוך דורשים ליווי אישי צמוד. אין להם עצמאות תפקודית. הם לא מסוגלים לדאוג לעצמם לבד. אבל בפועל מדינת ישראל מתקצבת את ההוסטלים האלה באותו סכום, בין אם מדובר באוטיסט בתפקוד גבוה שיכול לתפקד באופן עצמאי יחסית ובין אם מדובר בילד סיעודי שזקוק לטיפול מלא 24/7; בנושא החינוך, כיו"ר ועדת החינוך של הכנסת, בעוד שילדים בתפקוד גבוה יכולים ללמוד בכיתות תקשורת עם שילוב מסוים, ילדים בתפקוד נמוך נדרשים למסגרות חינוכיות מותאמות לחלוטין, אבל התקציב הוא תקציב שווה, ולכן הם לא מקבלים את המענה הראוי להם; בתעסוקה המדינה מפעילה תוכניות הכשרה ותעסוקה לאוטיזם דרך משרד הרווחה, אך שוב אין הבחנה מספקת, והמדינה מתקצבת באותו סכום אוטיסט בתפקוד גבוה ואוטיסט בתפקוד נמוך.

טלי גוטליב (הליכוד):

אין פתרונות לילדים עם אוטיזם בתפקוד נמוך.

יוסף טייב (ש"ס):

התוצאה היא שבוגרים בתפקוד גבוה יכולים להשתלב במסגרות מסוימות, אבל בוגרים בתפקוד נמוך נותרים ללא פתרון ראוי, ללא אפשרות לקידום וללא עתיד תעסוקתי אמיתי.

טלי גוטליב (הליכוד):

ללא פתרון בכלל.

יוסף טייב (ש"ס):

כדי להקל על המשפחה באופן מיידי, אני מציע להקצות תקציבים למינהלים הקהילתיים ברחבי הארץ דרך הרשויות המקומיות. משפחות לילדים בתפקוד נמוך מתמודדות עם קשיים עצומים הדורשים ליווי ותמיכה שלא תמיד זמינים עבורן.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

יוסי, תביא חוק על האוטיסטים.

יוסף טייב (ש"ס):

אנחנו נשתדל להעביר את זה גם בלי חוקים. אתה יודע, בדרך כלל כשאנחנו מביאים ביחד חוק, בסוף פתאום אנשים מתעוררים.

טלי גוטליב (הליכוד):

איזה חוק? מה צריך את החוק? צריך פתרונות. באמת, יש לי ילדה בתפקוד נמוך. זה לא קשור לחוק, זה קשור לזה שאין פתרונות.

יוסף טייב (ש"ס):

הבאנו הצעה לסדר-היום על ידי מישרקי, נקווה שהמשרדים יתחילו לעבוד. יש להעניק להורים תמיכה פסיכולוגית מקצועית, שתסייע להם בהתמודדות עם המציאות היום-יומית השוחקת. בנוסף יש להעמיד לרשותם מערך הכוונה ומיצוי זכויות, שיאפשר להם לקבל את כל הסיוע המגיע להם מבלי שייאלצו לנווט לבדם בתוך המערכת הביורוקרטית המורכבת, האין-סופית. משפחות רבות אינן מודעות בכלל לאפשרויות לסיוע שקיימות עבורן, וזקוקות להכוונה מקצועית אמיתית שתסייע להן להבין מהן הזכויות שלהם וכיצד ניתן לממש אותן. כמו כן, יש לספק ליווי מקצועי בהתנהלות מול הרשויות, כדי להקל על ההורים שנאלצים להתמודד לבד מול דרישות מורכבות ובלתי נגמרות של מערכות הרווחה, הבריאות והחינוך. כיום ישנן רשויות מקומיות, כמו בני ברק וירושלים, שמבינות את הצורך הדחוף ומתקצבות שירותים אלה מתקציבן העירוני, אך אסור שהסיוע הזה יהיה תלוי בהחלטה של רשות כזו או אחרת, רשות חזקה, רשות חלשה. המדינה חייבת לקחת אחריות ולהבטיח שכל משפחה ומשפחה, שכל אוטיסט בתפקוד נמוך יקבל את התמיכה שהוא נדרש לה, ללא קשר למקום המגורים, בפריפריה או לא בפריפריה, ברשויות חזקות וברשויות חלשות, ללא תלות של המשאבים האישיים של אותה רשות. זהו צורך בסיסי ולא מותרות, אדוני היושב-ראש, והגיע הזמן שהמדינה תפעל כדי לספק אותו באופן הולם ושוויוני. מהיכרותי את ליבו הרגיש של שר הרווחה ידידי השר מרגי, אני מאמין שהדברים האלו שנאמרו כאן לא יישארו רק במילים, אלא באמת יובילו לשינוי אמיתי עבור אותן משפחות שמנהלות מאבק יום-יומי על עצם קיומן. לסיום, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יש אלפי אוטיסטים, יש להם אלפים רבים של אחים ואחיות. אח של אוטיסט בתפקוד נמוך או גבוה הוא כמו סוג של עובד סיעודי. גם האחות, כמו ההורים – הם גם משועבדים לאימא שלהם או לאחות; משועבדים אומנם מרצון, משועבדים מאהבה, אבל משועבדים. האחים והאחיות האלה הם שקופים, וחייבים לשנות את הגישה ולסייע גם להם. תודה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה. מי מציג את עמדת הממשלה? השר בוסו? בבקשה, אדוני.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראיתם מה זה יושב-ראש ועדת חינוך שדיבר מנהמת ליבו בנושא כל כך קרוב אליו. אז הוא הציג את ההצעה לסדר-היום של חבר הכנסת יונתן מישרקי, יושב-ראש ועדת הבריאות, ואני רוצה להשיב להצעה הזו. קודם כול, צריך להודות לחבר הכנסת מישרקי על העלאת הנושא לסדר-היום. בסוף אלה דברים שנופלים בין לבין, ואנחנו לא לגמרי יודעים איך להתמודד איתם. בהקשבה מלאה לריאיון של איש התקשורת אבי מימרן בערוץ הידברות ניתן לשמוע את התחושות העמוקות של כאב, מסירות, קושי ואהבה של אב כלפי בנו המאובחן על הרצף האוטיסטי. אבי מימרן מתאר את המורכבות המשפחתית בטיפול בילד עם אוטיזם וכיצד היא משפיעה על כל המערכת המשפחתית והקהילתית. ברשותכם, היכרותי רבת השנים עם אבי מימרן גרמה לכך שנחשפתי בין היתר לחייו האישיים ולפועלו למען אותם מוגבלים בפעילות ענפה בארגון מסוגלים. כאן המקום לומר לו יישר כוח על הכול. ראיתי אותו כמה פעמים, גם באירועים – מדהים. מינהל המוגבלויות במשרד הרווחה והביטחון החברתי אמון על פיתוח שירותים מגוונים לתמיכה באדם עם מוגבלות ובמשפחתו בכל שלבי החיים. חוק שירותי הרוותה לאנשים עם מוגבלות, התשפ"ב–2022, מדגיש את זכאותם של ילדים ואנשים עם מוגבלות לשירותים שמאפשרים לילדים ובוגרים עם מוגבלות לחיות בחיק משפחותיהם ובקהילה שבה הם רגילים ואוהבים לחיות. עם כניסת החוק לתוקף בשנת 2022, מינהל המוגבלויות על כל אגפיו פעל וממשיך לפעול באינטנסיביות במישורים הבאים: 1. תחום המשפחה – המשרד מפתח מענים לתמיכה פרטנית וקבוצתית בבני משפחה המטפלים בילד או בגיר עם מוגבלות לאורך כל שלבי החיים. שירות למעטפת תמיכה בבני המשפחה נמצא בשלבים מתקדמים של מכרז והקמה, והוא צפוי לעלות לאוויר במהלך הרבעון השלישי של שנת 2025. 2. מרכזים למשפחה – המשרד מפעיל מרכזים משלימים למשפחה, אשר מספקים מענה קבוצתי וקהילתי לבני המשפחה המטפלים בילד עם מוגבלות – כמובן משרד הרווחה. המינהל מפעיל נכון להיום כ-100 מרכזים למשפחה, אשר נותנים מענה לכ-10,000 משפחות – הורים, אחים ובני משפחה. השירות צפוי להרחיב את השירותים בשנים הקרובות לכדי מרכז למשפחה בכל עיר. מתקיימות עשרות קבוצות מנהיגות של הורים במרכזים למשפחה, קבוצת מנהיגות במרכזים לחיים עצמאיים, קבוצת פעילים בתוכנית קהילה נגישה ועוד. 3. המשרד מפעיל תוכניות רבות ומגוונות לאורך מעגל החיים של הילד עם המוגבלות והוריו: מעונות יום שיקומיים – כ-6,370 פעוטות עם מוגבלות ב-183 מעונות יום שיקומיים; מועדוניות והארכת יום לימודים – בתחום הילדים נותן המינהל מענה ל-9,000 ילדים, בני נוער וצעירים בגילים 3–21. 4. שירות בצבא ומתנדבים – ליווי צעירים המתנדבים לצה"ל ולשירות לאומי. עם המעבר לבגרות ואילך, השירותים לבוגרים כוללים מרכזי יום, הנותנים מענה יומי כולל ל-9,000 מקבלי שירות במאות מפעלים ומרכזי יום; נופשונים – נותנים מענה לכ-7,600 מקבלי שירות בכל רחבי הארץ. כמובן, רצף מענים לבוגרים בתעסוקה: מפעלים שיקומיים שהם מוגנים – מסגרות שמיועדות לאנשים עם מוגבלות אשר אינם יכולים להשתלב בתעסוקה – זה בביתם או במסגרת דיור בקהילה, מגיל 18 ומעלה. המפעלים האלה מקנים להם כלים לשילוב בתעסוקה. במפעלים ישנם כ-5,860 מקבלי שירות. וכמובן, תעסוקה נתמכת – שירות שמטרתו לסייע לאנשים עם מוגבלות להשתלב בשוק העבודה הפתוח. זה כמובן עם ליווי לאורך כל התהליך להשתלבות מוצלחת. יש שם 2,000 מקבלי שירות. ותוכנית המח"ר – מפעלים חברתיים רווחיים תעשייתיים – אלה קבוצות עבודה בליווי הדרכה שיקומית המשולבות בשוק החופשי באמצעות חוקים, הסכמים קיבוציים, חוזים אישיים. במח"ר תעשייתי ישנם 1,700 מקבלי שירות. בנוסף, אגף דיור במינהל מוגבלויות מפעיל מסגרות דיור ייעודיות המותאמות לאנשים על רצף האוטיזם, על כל רצף רמות התמיכה, ובכללם אנשים הזקוקים לרמות תמיכה גבוהות, כאלה בתפקוד נמוך. 106 מסגרות נותנות מענה ל-2,293 דיירים הנמצאים על רצף האוטיסטי וזקוקים לתמיכות גבוהות ומשמעותיות. מרבית המסגרות פועלות בכמה בתים לעד 12 דיירים בקהילה, שזה המספר המותר למסגרת. ככל שהמשפחה מביעה רצון וצורך במענה של מסגרת דיור, נעשית בחינה מעמיקה של צורכי הילד והתאמת מסגרת הדיור לצרכיו. כמובן, כדי ליישם את החוק ואת מדיניות המשרד, המדגישה את החשיבות של חיים בקהילה, אגף הדיור במינהל המוגבלויות מפתח ומאשר פתיחה של מסגרות נוספות באופן שוטף. המודלים החדשים הם של דירות בקהילה עד שישה דיירים, כולל לאנשים הזקוקים. כמו כן, מינהל מוגבלויות, באמצעות הרשויות המקומיות, מפעיל תוכניות בתחום שינוי העמדות של אזרחי מדינת ישראל בקרב האוכלוסייה הכללית, אנשים, משפחות ואנשי מקצוע כלפי אנשים עם מוגבלות וזכאותם לחיים בקהילה. לכן, כפי שאתם רואים, המשרד נותן את דעתו בנושא. תודה רבה על העלאת הנושא לסדר-היום.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

מה אתם מעוניינים?

נאור שירי (יש עתיד):

להעביר לסנאט.

מיקי לוי (יש עתיד):

להעביר לשנה הבאה.

קריאה:

שר הבריאות אוריאל בוסו:

דיון בוועדת הבריאות, דיון בוועדת החינוך? לדעתי ועדת החינוך או ועדת העבודה והרווחה.

קריאה:

רווחה – – –

שר הבריאות אוריאל בוסו:

זה מתאים לוועדת העבודה והרווחה, כי שם חונה הנושא. אוקיי. רבותיי, אין התנגדות שהנושא יידון באחת הוועדות, וועדת הכנסת תחליט בהתאם לתיאום בין יושבי-ראש הוועדות. תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חברת הכנסת בן ארי נמצאת פה? לא נמצאת פה. חבר הכנסת לוי, רצית הודעה מהצד. בבקשה.

מיקי לוי (יש עתיד):

שני נושאים, אדוני היושב-ראש: האחד, כנראה הסתובב לנו המוח. גורמים בכירים מנסים לסכסך בינינו לבין מצרים, המדינה הערבית הגדולה ביותר. מי שלא יודע, כל הפרה שמצרים מבקשת – יושב כאן רמטכ"ל – משרד הביטחון, הרמטכ"ל, מביאים את זה לאישורו של ראש הממשלה. סיני מחולקת לשלושה שטחים, A, B ו-C, רוב הכוח המצרי קרוב לתעלה. כל מה שהם הכניסו זה למרכז, לאמצע. מה שמקודם לחלק שלנו מובא לאישורו של ראש הממשלה, ואין בחלק שקרוב לגבולות ישראל שום כוח מצרי מלבד כוחות שיטור שתפקידם לטפל במסתננים ובגנבים, במפירי חוק. אז תפסיקו לקלקל את היחסים. אנחנו השתגענו? גורם בכיר.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה, חבר הכנסת לוי.

מיקי לוי (יש עתיד):

עוד משפט, אני מסיים. השגריר שלנו, עוד לא הגעת, אתה מבצע פיגוע בינינו לבין מצרים? המדינה הזאת התחרפנה, הממשלה הזאת התחרפנה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה. אנחנו נצביע על הכללת הנושא בסדר-היום של – – –

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

ועדת החינוך.

קריאה:

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תגידו. אני צריך להצביע על ועדה כזאת או ועדה כזאת. אי-אפשר לוועדת הכנסת.

קריאות:

– – – עבודה ורווחה.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – לרווחה, מה הקשר?

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

טוב, חבר'ה, אם לא תגיעו להסכמה, נצטרך להצביע גם על זה וגם על זה.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

אני חושב שזה מתאים לוועדת העבודה והרווחה. החוק חונה שם.

קריאה:

נכון, צודק.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אז אנחנו נצביע על הכללת הנושא בסדר-היום של ועדת העבודה והרווחה. הצבעה. הצבעה מס' 20 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 16 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה.

נאור שירי (יש עתיד):

אתם רואים שאפשר להגיע להסכמות? תלמדו.

סימון דוידסון (יש עתיד):

איך אתה מחבר, יוסי, איך אתה מחבר. איש אחדות.

נאור שירי (יש עתיד):

כשאין רוטמן יש הסכמות.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

16 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. הנושא יידון בוועדת העבודה והרווחה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

הודעה למזכיר הכנסת.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק יום לציון מכתב 18 המשפחות היהודיות מגאורגיה, התשפ"ה–2025, שהחזירה ועדת החינוך, התרבות והספורט. עוד הונח על שולחן הכנסת הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת ממלכת מרוקו בדבר הובלה ימית. תודה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

בהתאם להסכמות בין חבר הכנסת כץ לחברת הכנסת בן ארי ולפנים משורת הדין, אנחנו נאפשר כרגע שתי הודעות אישיות, אחת קואליציה ואחת אופוזיציה. אדוני, בני גנץ, בבקשה.

בנימין גנץ (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב בראש, אלה מכם חברי הכנסת שהצליחו להיות פה – טלי, אני אשמח אם תקשיבי – אני רוצה להתייחס כאן להודעה השקרית והחמורה של שר התקשורת. אנחנו בימים שאנחנו אמורים להפגין סולידריות. יש חללים שחוזרים; יש חטופים שחוזרים; יש לוחמים שנלחמים; יש משפחות שכולות; יש משפחות של נפגעים – והיה ראוי לנהוג בצורה אחרת בהודעה שלו. הנושא של חקירת עובדי משרד ראש הממשלה באשר לקשרים שלהם עם קטר, בין שהיו ובין שלא היו, ושהדבר הזה נמצא בחקירה – היה עושה טוב ראש הממשלה אם היה מברך על העוצמה של החקירה והיה דואג שתתפרסם במהירות. היו דברים – היו מוצאים, לא היו דברים – לא היו מוצאים. לשכת ראש הממשלה איננה לשכת תעסוקה. בלשכת ראש הממשלה עובדים רק אנשים מוסמכים, רק אנשים עם אישור ביטחוני מתאים ורק למען מדינת ישראל, וטוב שחוקרים את זה. ואם יש ראש שב"כ שרואה פוטנציאל לבעיה ביטחונית ולא חוקר את העניין הזה, בלי שום קשר לתוצאות בקצה, שאני מקווה שיתברר שאין בהן כלום, היינו צריכים לשאול אותו: איך אתה לא עושה את העניין הזה? אבל מה לא יכולה לעשות ממשלה במלחמה? היא לא יכולה לקחת את ראשי ארגוני הביטחון שלה ולתקוף אותם בעודם מכהנים בצורה כזו או בצורה אחרת. אתה לא יכול לשבת עם בן אדם בדיונים מבצעיים הרי גורל כשאתה יודע באמת מה הוא עושה למען המדינה עכשיו ואתה יודע באמת מה הוא עשה למען המדינה במשך עשרות שנים, ואתה הולך ותוקף אותו בשמה של אסטרטגיה פוליטית כזאת או אחרת. הדבר הזה בעיניי הוא כמובן דבר מאוד מאוד חמור. הדבר השני שמאוד מאוד חמור הוא ההודעה השקרית. כי מה אתה עושה, השר קרעי? אתה לוקח פייק ניוז שהוכח כלא קיים ופייק ניוז ישן, ואתה מנסה לשחזר אותו כאילו אין כלום; משחזר והולך. הדבר הזה כבר נבדק, נמצא שאין בו שום דבר, מעולם לא קיבלנו שום דבר, אנחנו לא מתכוונים לקבל שום דבר – וכן, יש לי קשר עם גורמים מדיניים בקטר; הם מטעם ממשלת ישראל או למען מדינת ישראל, לא שום פוילע שטיק אחר מאחורה, והדובר יודע שהוא משקר בזמן שהוא אומר את זה, אבל אין לו שום בעיה להגיד את זה. מה קרה? המליאה שמעה, צעקה, זה נרשם בפרוטוקול – זה נהיה אמיתי. אז לא, זה לא אמיתי. זה לא נכון על רם בן ברק וזה לא נכון עליי, ומה לעשות שהעניין הזה כן נבדק, לא לא-נבדק. אז הצעתי להם בהודעה ציבורית פורמלית, יש לי בשבילכם הצעה: אתם רוצים ועדות חקירה ממלכתיות? הינה לכם שתיים בהחלטה אחת: תחקרו אותי ותחקרו את המלחמה. כן, עניינים דומים. עניינים דומים בחומרתם, תבדקו את שניהם. הדבר השלישי, על הקיבוצניקים מדושני העונג. אני, חשוב לי שמי מכם ששומע אותי ואולי פעם מישהו יקרא את הפרוטוקול הזה – מדושני העונג האלה הקימו את מדינת ישראל; סימנו את גבולותיה; יושבים עליה ומקיימים את אמירתו של טרומפלדור: עד התלם האחרון; שילמו בחייהם על התקלות הכי גדולות שמדינת ישראל עשתה מאז שהוקמה וטרם לקחה אחריות על העניין הזה, והם ממשיכים להיות שם. ושולחים לי, מדושני העונג האלה – לא צריכים לשלוח לי, אני חי שם, אני רואה את זה, את השדות הירוקים עד קו הגבול, את החיטה הצומחת עד קו הגבול, לא עד 7 באוקטובר – אחרי 7 באוקטובר, נוכח כל העניין הזה. אלה מדושני העונג. אני רוצה לספר לשר קרעי, שאיננו פה, שאני התקשרתי למדושן עונג, מכולם, ב-7 באוקטובר – הוא יושב פה מולי – אלון שוסטר. הוא לא ענה לי לטלפון. ואני מחייג עוד פעם ואני מחייג עוד פעם, והוא עוד לא עונה לי לטלפון. ועד שהוא סוף-סוף עונה לי לטלפון, אני כועס עליו שהוא לא עונה לי בזמנים כאלו, והוא אומר לי: בני, מה לעשות, נלחמים פה. אני בחמ"ל, הבן שלי בשער, יש פה מלא מחבלים. מדושני עונג שכמותכם. השר קרעי צריך להתנצל על מה שהוא אמר פה היום. ראש הממשלה צריך לדרוש ממנו להתנצל על מה שהוא אמר פה היום וצריך להתנצל בשמו היום. אם אתם מדברים על סולידריות ואם אתם מחברים, שיהיו עוד רגעים כאלה – כמו עכשיו כשהצבענו ביחד על משפחות שיש להן עניינים של אוטיזם וצריך לעזור להן – כדאי שתתנהגו אחרת.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חברת הכנסת גוטליב, בבקשה, גברתי.

טלי גוטליב (הליכוד):

אין לי שום כוונה להיות ממלכתית, מהסיבה הפשוטה שנעמה לזימי, נצר למפלגת העבודה שנגנבה על ידי יאיר גולן, עסוקה כדרכה בקודש בשקרים בוטים. אני לא אומר "רפיון שכלי", כי רפיון שכלי זה מאלוקים, אבל שקרים בוטים הם בחירה של נעמה לזימי. עומדת כאן נעמה לזימי, מצטטת את אבי אבות המסיתים, אבי אבות הממרידים, יאיר גולן – המסוכן, האיש המסוכן הזה שאני אומרת כל הזמן: אוי לנו אם הוא ישב כאן בכנסת. אוי לנו. שאלה אותי כאן נעמה לזימי – צריך לבדוק את הקשר שלי למדינת קטר. ובכן, גב' נעמה לזימי, צריך לבדוק את הקשר שלך ושל הבוס שלך לכל מה שקשור לצמרת השב"כ וצמרת צה"ל, ואני אתן לך את ההסבר הבא, ולכולכם: ברור לכל דביל, תסלחו לי, שאף אחד מיועצי ראש הממשלה לא חשוד בבגידה. יונתן אוריך, לפי הנטען, בואו נניח את ההנחה שהעובדה הזו מוחלטת: בזמן המונדיאל, כשראש הממשלה שלנו עוד לא היה ראש ממשלה, זה היה לפני בחירות 2022, רכשו את שירותיו. יש לו חברת תקשורת, רכשו את שירותיו למען האדרת שמה של קטר כך או אחרת. אני לא אשת תקשורת, זה לא מעניין אותי. זה מה שעשה יונתן אוריך לפי הנטען. מה עושה יאיר גולן, השקרן הזה, המסוכן הזה, שעסוק כל-כולו – כל, כל מה שעושה יאיר גולן, אתם צריכים להבין, באמצעות עכשיו השופרות שלו? כי יאיר גולן היה מועמד הרי להיות ראש מרצ והוא הפסיד. במקום שחבריי ממפלגת העבודה יתחרו מולו על הפריימריז, על ראשות העבודה, יאיר גולן גונב את מפלגת העבודה ואת מה שנשאר ממנה והופך גם אותה לסניף של מרצ. יאיר גולן מתראיין מעל כל במה ואומר שיש כאן בגידה ויש כאן חשד לבגידה. אבל תראו מה מדהים על הקשר המוזר מאוד והמטריד מאוד בין נציגי מפלגת העבודה לבין ראש השב"כ רונן בר. פונים במכתב לראש השב"כ: אדוני, אנחנו רוצים שתבדקו מה קורה שם בקשרים של היועצים של ראש הממשלה לבין מדינת קטר. איזה קטע, רונן בר גם עונה להם. הוא עונה להם: הדברים נמצאים בבירור. ובכן, רבותיי וגב' נעמה לזימי, שתינו יודעות – אולי את לא יודעת, את יודעת מה? את לא יודעת – שתינו יודעות, אבל כולנו יודעים שהמילה "בירור" היא מכבסת מילים ל"אנחנו לא עושים כלום אבל אנחנו עונים לך". למה עונים למכתבו של גלעד קריב ממפלגת העבודה? עונים כי הוא שייך לצד הנכון מבחינת ראש השב"כ. הרי במה עסוק ראש השב"כ, שאתה שומר עליו, אדוני בני גנץ? אתה שומר עליו ועל העניין הזה אני מתפלאת עליך, כי רק לאחרונה, בשבועיים-שלושה האחרונים, אני חושפת כאן דברים שהם פלצות. הייתי מוכנה לקבל רשלנות, הייתי לוקחת את זה בשתי ידיים, אבל אני חושפת לכם כאן רק לפני שבועיים: ב-03:30 מקפיץ רונן בר צוות טקילה לחילוץ שתי עובדות שב"כ מאחד הקיבוצים. וזה לא מפריע לו להאמין לראש המודיעין המצרי ובגלל זה לא לעדכן את ראש הממשלה, בגלל זה להתעלם מהסימנים המעידים; לא להודיע לנובה ולא להודיע לרבש"צים – ואתם חיים עם זה לגמרי בשלום, כי הוא ראש השב"כ.

מיקי לוי (יש עתיד):

הוא לקח אחריות, טלי. הוא לקח אחריות.

טלי גוטליב (הליכוד):

רגע. רגע.

בנימין גנץ (המחנה הממלכתי):

אף אחד לא חי בשלום, זה בטח.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני אומרת לכם כאן, אותו רונן בר עונה לגלעד קריב מהעבודה ועונה לנו במכתב: אנחנו בבירור. ואנחנו רואים הדלפות בעיתון הארץ שהבירור הולך להיות מה קורה בקטר, מה היא רצתה להשיג מהיועצים של נתניהו. תבינו משהו, לשב"כ אין יכולת חקירה בקטר בכלל, זה בסמכות המוסד. אבל רונן בר סומך על זה שכולם יאתרגו אותו, אף אחד לא ישאל אותו שאלות. אז נעמה לזימי עומדת כאן ובודקת את הקשרים שלי עם קטר. ובכן, גב' לזימי, השקרנית כדרכך, שראיתי, אגב, הודעה שלך בקבוצה של כל הפעילים שבאים כאן לכנסת באצטלה שהם קשורים למשפחות החטופים והם לא קשורים למשפחות החטופים. את כותבת להם בקבוצה: בואו, תנו לי את השלטים, אני אכניס אותם אם לא נותנים לכם להכניס את השלטים. אז גב' נעמה לזימי, לידיעתך הרבה, בואי קבלי – מכל מלמדיי השכלתי: יש בישראל יוצאי שב"כ רבים, ויש בישראל יוצאי 8200 רבים, ויוצאי אמ"ן רבים, ובכירי צבא רבים, שמשמשים מתווכים בעסקאות שונות, לרבות עסקאות נשק, על כל הקבוצות של הנשק, סייבר, בשם ישראל – גם עם קטר. פניתי אתמול לרונן בר, אמרתי לו: אומנם אני לא מהצד הנכון של המפה הפוליטית ואומנם אתה חושב שאני פוגעת בביטחון, אבל פניתי וביקשתי מרונן בר: אנא, העבר לי את רשימת אנשי השב"כ שהיו אנשי שב"כ והיום הם גוזרים קופונים בעסקאות, בין השאר של נשק, בשם ישראל. אני גם רוצה לנסוע לי ולהיות מתווכת ולגזור קופון, איזה קטע.

מיקי לוי (יש עתיד):

אבל הוא לא הכתובת.

טלי גוטליב (הליכוד):

ובכן, גב' לזימי, אם עוד פעם אחת, עוד פעם אחת את תכניסי את השם שלי בפה שלך, אני כבר מזהירה אותך שאני לא אעבור על סדר-היום אף פעם.

גלעד קריב (העבודה):

מה תעשי לה?

טלי גוטליב (הליכוד):

הגברת השקרנית הזו – עם ישראל ידע – תראו, אני לא סומכת על השמאל הרדיקלי.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

רק נא לסיים.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני לא סומכת, כי השמאל הרדיקלי גרם לך, גלעד, לא להיאבק על ראשות המפלגה שלך. אתה לא מספיק טוב? לא מספיק, שצריך להביא את יאיר גולן? אתה לא מספיק נאבק בכנסת? ואני לא מסכימה עם דעותיך. אתה לא מספיק אינטליגנטי? לא מספיק מדינאי? לא מספיק דואג לאינטרסים של מפלגת העבודה, שהבאת לנו את יאיר גולן המסוכן, המפחיד הזה, המסית הזה? נעמה לזימי היא פיון ושופר.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

ומצטטת את שקריו הבוטים של יאיר גולן, שהעז השבוע פעם אחר פעם לעשות שימוש – אגב, כל פעם יש לו כותרת חדשה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חברת הכנסת גוטליב, צריך לסיים.

טלי גוטליב (הליכוד):

הפעם הכותרת היא "בגידה". לא הייתה בגידה, ואני אומר את המשפט לסיום. חודשים ארוכים יושב ראש השב"כ על לשכת נתניהו, פלדשטיין והנגד, יושב על הלשכה שלו. אם היה רבע טענה של בגידה, חשד קטן – –

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – הייתם יודעים מזה, כי רונן בר עסוק מאוד באתרוג עצמי, והמטרה מקדשת מבחינתו כל אמצעי, לרבות שקרים ופגיעה – –

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חברת הכנסת גוטליב, תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – בראש הממשלה ובממשלה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה.

קריאה:

רונן בר גם ביקש להגיב.

טלי גוטליב (הליכוד):

שיתפטר.

קריאה:

די, טלי.

מיקי לוי (יש עתיד):

את הבקשה לגבי הזה – למשרד הביטחון.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא רוצה, אני רוצה לדעת – – –

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

ההצעה הבאה היא הצעה – – –

גלעד קריב (העבודה):

אפשר הודעה אישית?

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

לא, אני לא מאשר הודעה אישית.

גלעד קריב (העבודה):

חמש דקות מדברים על סיעת העבודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אבל זו לא הודעה אישית. אמרתי עליך משהו רע?

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חבר הכנסת קריב, אני מסביר. היו לי עכשיו – תהיה איתי רגע, בבקשה. כן, אני יודע, אבל היו לי עכשיו שש בקשות להודעות אישיות, לא אישרתי אף אחת. ואז יש סיכום של ראש הקואליציה ויושב-ראש האופוזיציה. אני לא – – –

גלעד קריב (העבודה):

יש רק בעיה אחת, יש יושב-ראש מפלגה בישראל שבמשך חמש דקות עבר כאן התקפה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אז אם אתה רוצה, אתה תוכל דקה מהצד אחר כך, בבאה. ההצעה הבאה היא הצעה דחופה לסדר-היום.

גלעד קריב (העבודה):

זה לא, זה abuse.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אתה יודע שאנחנו לא נצא מזה, גלעד, כי אתה תגיב, ואז מישהו אחר יגיב, ואז – – –

גלעד קריב (העבודה):

זה abuse של הדקה, אבל בבקשה, אז תרשום אותי.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

נעבור להצעות דחופות לסדר-היום בנושא: הצורך בהיערכות למניעת אסונות לקראת גל הקור שבפתח.

טלי גוטליב (הליכוד):

אמרתי משהו רע עליך שזה מגיע להודעה אישית? לא, אין לי בעיה, אבל שלא – – –

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה, חברת הכנסת גוטליב. חברת הכנסת גוטליב, תודה. את ההצעה הגישו חברי הכנסת רוט, אימאן ח'טיב יאסין, ירון לוי ואחמד טיבי. ראשון המנמקים, חבר הכנסת רוט, בבקשה, אדוני.

משה רוט (יהדות התורה):

תודה רבה, אדוני. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, הנושא שאנחנו העלינו על סדר-היום – ואני רוצה להודות לחבר הכנסת מישרקי, שהעלה את הנושא והצטרפתי אליו בגלל חשיבות העניין – זה הצורך בהיערכות למניעת אסונות לקראת גל הקור. עכשיו, אני חייב להגיד – איפה שר הבריאות – אני חשבתי לעמוד פה ולהגיד: אשמנו, בגדנו; להגיד: חטאתי, עוויתי, כי שמעתי, לא עלינו, שאנשים מתו בגל הקור. אנחנו יודעים מחז"ל, וכבוד שר הבריאות, סליחה שאני מבקש את תשומת ליבך, אני יודע שאם קורה כזה דבר, גם כשאף אחד לא אשם – אני, חס ושלום, לא מאשים אף אחד, לא את רשויות הרווחה ובוודאי לא את ארגוני ההצלה, להפך, הם הצילו הרבה אנשים; אני אפילו רוצה להגיד כמה הערכה יש לארגוני ההצלה – איחוד הצלה והצלה. אבל סוף-כל-סוף אדם מת, חסר בית, אדם מבוגר, וכשבן אדם מת אנחנו כולנו צריכים לעשות חשבון נפש – אם יכולנו באיזושהי דרך למנוע את המוות הזה. ולכן אני אומר, ואפילו אם זה היה בן אדם אחד, קל וחומר כשזה כמה אנשים שנפטרו בגל הקור הזה, הדבר הזה אמור לזעזע אותנו, ואני חושב שזה באמת זעזע כל אחד ששמע את זה. אדוני היושב-ראש, אני חושב שאם קרה כזה דבר, אז אנחנו צריכים לעצור ולחשוב ולעשות חשבון שאולי לא עשינו הכול. ולכן, כדי לתקן, עכשיו, כשהולך להיות גל קור חדש, אנחנו צריכים להיזהר שבעתיים. ולכן הקריאה היא גם לשכנים, שכל אחד ישים לב לסביבה שלו, שזה הדבר הבסיסי והמתבקש. והרשויות – רשויות הרווחה וכל הרשויות וגם משרד הבריאות – שיעשו את המקסימום שלא נשמע על כאלה אסונות. אני רוצה להודות לחובשים ולארגוני ההצלה. דווקא במקרה אני רוצה להזכיר שני שמות, כי אני יודע שהם הצילו אנשים בגל הקור הקודם – אלחנן מאמו ודודי אדלהייט מבני ברק. אני יודע שהם הצילו אנשים, אבל יש רבים שהצילו. אבל סוף-כל-סוף קרה האסון הזה, ואנחנו צריכים לתת את הדעת על כך. ואני יודע, אדוני השר, שר הבריאות, שאתה אישית עוסק בהצלת חיים, לא רק במשרד אלא בכל מקום שאתה נמצא בו. אז אתה בוודאי תעודד את הזהירות הרבה שאנחנו צריכים שתהיה לנו בתחום החשוב הזה של הצלת נפשות. תודה רבה

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, סוף שבוע קשה, כנראה, מהרבה בחינות, וגם מבחינת מזג האוויר. לצערי הרב, גם מניסיון של שנים קודמות, אנחנו יודעים שלא בדיוק המדינה הייתה ערוכה. אני לא רוצה לקרוא לזה "אסונות טבע", ומקווה שלא נהיה במקום הזה – אפילו לגל של קור וגל של שלג, לפני מספר שנים, גם המדינה לא הייתה ערוכה. ואני רוצה להזכיר כאן את אותם אנשים זקנים שאין להם מי שמלווה אותם בתקופה הזאת, את אותם אנשים שנמצאים במקומות שאין בהם אפילו חשמל ואין משהו אחר כדי להתחמם, דוגמת 150,000 תושבים שגרים בדרום ביישובים הלא-מוכרים. לא רק זאת, דיברנו על האנשים הזקנים, אבל גם תינוקות וילדים קטנים. אני חושבת שנדרשת כאן התארגנות מאוד גדולה של משרד הבריאות וגם של פיקוד העורף בשני הצדדים. א. בנושא של ההסברה והעלאת המודעות ואיך להתנהג וכתובות למי לפנות וכל הדברים; ומצד שני גם התארגנות של הרשויות והגופים הרלוונטיים. וגם צריך, כבוד שר הבריאות, אתה נמצא כאן, להוציא איגרת לקופות החולים וגם לבתי החולים, אבל בעיקר לקופות החולים, שיש להן במאגר שלהן את רשימת האנשים שנמצאים במצב של סיכון, ולדאוג להם באופן ספציפי. אז אני מודה גם לח"כ יוני מישרקי שהציע את ההצעה הזאת, ואני גם נצמדתי להצעה, ואני חושבת שיש מקום ויש זמן עדיין להתארגן. כולי תקווה שלא נגיע למקום שבאמת המחיר יהיה כבד מדי, תודה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה. חבר הכנסת לוי.

ירון לוי (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני גם רוצה להצטרף ולברך את חבר הכנסת יוני מישרקי על הנושא המאוד-חשוב. הצטרפתי אליו. אני רוצה לספר לכם, יש לי זכות בפרויקט חורף חם. אני רוצה לספר לכם על פרויקט חורף חם, פרויקט שכל מטרתו לחלק אלפי ערכות חימום לקשישים כדי שיוכלו לעבור את החורף בשלום. הפרויקט הזה נולד לפני חמש שנים בבת ים, אחרי שיזם צעיר בשם לירון פרידי שמע על קשיש בעיר שנפטר מהיפותרמיה. זה נגע לליבו, והוא אמר: מה אני יכול לעשות כדי שדברים כאלה לא יקרו? אז הוא החליט שהוא אוסף תרומות, ובכל שנה הוא מקים ערכות ומחלק אותן לפני שמגיע גל קור, כמו שאנחנו יודעים, הרי בכל שנה – מי שמופתע, אני מופתע ממנו. למה אני אומר את זה? הנושא הזה כזה חשוב, שאני אומר, אנחנו כבר נמצאים בגל הקור, ואנחנו מדברים על הצורך בהיערכות למניעת אסונות לקראת גל הקור שבפתח, כשאנחנו כבר לקראת הגל. מה אנחנו כבר יכולים לעשות? מה יש בידינו? ואז אני אמרתי: אוקיי, אנחנו, המדינה, הכנסת, אמורים להיערך, הממשלה. יש כאן הרבה מאוד דברים מאוד חשובים שמתעסקים בהם. אני חושב שחיי אדם זה לא פחות חשוב. אני חוזר רגע ללירון, כי לירון, בכיתה י"א, לפני חמש שנים, כשהוא עשה את זה, הוא המשיך חמש שנים קדימה. אמרתי, אני אבדוק מה קורה השנה. ובדקתי – עכשיו הוא סטודנט, ומ-7 באוקטובר הוא גם מילואימניק שנלחם בעזה. ושאלתי אותו אם הוא עשה את הפרויקט, אז הוא אמר לי: כן, לפני שלושה חודשים. יזם צעיר מבין שהולך להיות גל קור ומחלק מאות ערכות לקשישים בבת ים, ואנחנו עכשיו, יומיים לפני או יום לפני, שואלים את עצמנו איך אנחנו אמורים להיערך. אז לצד ביקורת, גם לפרגן לדור הצעיר שיש לנו, שבאמת דואג לחברה. אבל אנחנו לא יכולים רק להסתמך על טוב ליבם של אנשים. חבר הכנסת רוט, בהמשך לדברים שלך, מה שאנחנו כן יכולים לעשות זה באמת כל אחד באישי – לפני שאנחנו רוצים לשנות עולם, בוא נדאג לדברים הקרובים שלנו, לסבא, לסבתא, ולבדוק עם השכנים, לראות שלכולם יש את הציוד הנדרש כדי לעבור את גל הקור הזה. ולהתפלל שיהיו כאן דברים קצת עם תוכניות ארוכות טווח ולא לחכות לרגע – יום לפני. תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה. חבר הכנסת טיבי.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, בחודש האחרון, מכובדי השר, אירעו כמה מקרי היפותרמיה חמורים, אשר גבו את חייהם של כמה מהפגיעים ביותר בחברה שלנו. מדובר בקשישים, מדובר בדרי רחוב ואנשים שמזג האוויר הקר הפך עבורם לאיום ממשי וקיומי. עבורם, ירידה חדה בטמפרטורות אינה עניין שולי אלא סכנת חיים ממשית, ולעיתים קטלנית. וכבר היו מקרים כאלה. אסונות מהסוג הזה חוזרים על עצמם מדי חורף ומחייבים אותנו להיערכות מקיפה ומתמשכת, שתיתן מענה לכל מי שנמצא בסיכון. בימים הקרובים אנחנו ניצבים בפני גל קור משמעותי, המחייב היערכות רחבה של כלל הרשויות במדינה. יש צורך במתן פתרונות חימום נגישים, הרחבת הסיוע לאוכלוסיות בסיכון, חיזוק מערכי החירום הרפואיים ויידוע – הפצת מידע שיסייע למנוע מקרים נוספים של פגיעות קור. אוכלוסיות – למשל בכפרים הלא-מוכרים בנגב, כ-150,000 איש, הם פגיעים יותר מאשר כל אוכלוסייה אחרת. זה מחייב עבודה משותפת של מספר רב של משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וארגוני רווחה, כדי להבטיח שיהיה מענה טוב. דובר משרד הבריאות הוציא הודעה לפני שעה קלה בגלל הסערה המתקרבת, עם הוראות ברורות מה לעשות ואיך לעשות. כך גם משרד הרווחה. אי-אפשר לדבר על קור ועל סערה בלי להיזכר במיליונים שנמצאים באוהלים בעזה במצב בלתי אנושי, בלתי נסבל, גם ללא קור, ללא גשמים. (אומר בערבית ומתרגם:) "חשוב על זולתך", זה היה השיר של מחמוד דרוויש. (אומר בערבית: חשוב על אנשי האוהלים). תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה. ישיב על ההצעה השר קרעי. בבקשה, אדוני.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, כנסת נכבדה, לפני שאני אשיב על ההצעה, הבנתי שעלו כאן בזה אחר זה חבורת הצבועים, ובמקום להתייחס לגופו של עניין, לטענות, להאשמות, מה באמת המימד החמישי עשה עם קטר, מה עשה רם בן ברק – עלה לפה גנץ, ובמקום להגיד: לא היו לי שום קשרים עם קטר, הבנתי שהוא עוד הודה שכן יש לו קשרים עם קטר. וכדי להסיט את תשומת הלב ממה שהם עושים לאורך כל השנים האחרונות – זה שהוא מינה את אותו פרקליט מדינה שסגר לו בסופו של דבר את התיק על המימד החמישי – למה הם נטפלו? לאיזו אנקדוטה קטנה שאמרתי לחברי אלון שוסטר, שאני מעריך אותו מאוד, שכשהוא היה צריך להעביר כאן הצעת חוק על עידוד לוחמים באקדמיה, אני זה שדאגתי שהחוק כאן יעבור, כי הוא עושה דברים מאוד מאוד טובים.

גלעד קריב (העבודה):

שר התקשורת שלמה קרעי:

אל תפריע לי, חבר הכנסת קריב. הוא עושה דברים חשובים מאוד. אבל כן, לי זה צורם בעיניים שקיבוצניק נושא דגל של יוקר המחיה על החולצה שלו, על הגב שלו. לא עוטף עזה. אף אחד לא דיבר על קיבוצי עוטף עזה, חלילה וחס. הם עברו את האסון הנורא ביותר שהיה כאן, ואנחנו כולנו נותנים כתף ולוחמינו הגיבורים מחרפים את נפשם כדי להוציא את מדינת ישראל מהאסון הזה. אבל עדיין, אין לזה שום קשר. יש דבר אחד, ויש חולצה מנקרת עיניים בעיניי, שקיבוצניק אומר: יוקר המחיה – לא על הגב שלנו. לא עוטף עזה.

גלעד קריב (העבודה):

על מה אתה מדבר? אתה לא מבין בקיבוצים.

שר התקשורת שלמה קרעי:

דיברתי בכלל על הקיבוצים בצפון, שבג"ץ עכשיו מבטל להם את היטל ההשבחה, כמו שכל אזרחי המדינה משלמים. אז אל תהיו צבועים ואל תסיטו את תשומת הלב מהדברים שאתם עושים. זאת השיטה שלכם בשמאל – מסיטים את תשומת הלב ממה שאתם עושים, ואומרים: הינה, תראו ציפור. הינה ציפור: קרעי אמר על שוסטר שהוא לובש חולצה של יוקר המחיה. באמת, זה הדיון? הדיון שרם בן ברק ובני גנץ היו בקשר עם קטר. היה להם יועץ, שילמו לו מיליון דולר, לפי הבדיקה בארצות הברית. הדיון הוא על זה שאותו עורך דין שמייצג את גלי בהרב-מיארה, גם כן, אותו דבר – קשרים עם קטר ואהוד ברק; הדיון הוא על השחיתות שלכם, לא דיון על איזו הערת ביניים, איזו הערת אגב של משהו שלא מצא חן בעיניי. אז בסדר, בעיניכם זה מוצא חן, הכול טוב. שוסטר הוא אחלה, וקיבוצי העוטף – אנחנו מחזקים אותם, ומדינת ישראל הקימה את מינהלת תקומה כדי לחזק ולהפריח ולשגשג אותם. זה לא אומר שקיבוצניק מהצפון שלא נותן לאנשים להיכנס בשערי הקיבוץ ולשחות בנחל שלו יכול לשים חולצה של יוקר המחיה, לא על הגב שלנו.

גלעד קריב (העבודה):

– – – די.

שר התקשורת שלמה קרעי:

שני דברים שונים, חבר הכנסת קריב. לצביעות שלכם אין גבולות, והבורות של חלק מהיושבים כאן, שלא מבינים מי זו אלת הצדק שמחזיקה מאזניים וחרב ביד השנייה, וזאת הקריקטורה על יצחק עמית, שעם החרב הזאת דוקר את הצדק ואת המשפט – גם עם הבורות הזאת אין מה לעשות כל כך, כי ככה אנשים גדלו. לא למדו, לא הבינו כלום, ומתלוננים שאני בא ועומד. קריב, לא צריך להתנשא. לא צריך לומר דברים. הדברים מאוד ברורים גם בלי לומר אותם.

גלעד קריב (העבודה):

אז אל תחזור.

שר התקשורת שלמה קרעי:

לא צריך לחזור, אבל לפני שתוקפים אותי ואומרים "אנטישמי", כדאי מאוד – מה אתה רוצה שאני אגיד? אתם צודקים? אתם חכמים גדולים? אתם מבינים הכול ואתם צודקים? לא, לא מבינים. מה לעשות? אתה יודע מי זו אלת הצדק ומה היא מחזיקה בידיים? אתה חושב שהקריקטורה אנטישמית, שהיא פרפרזה של אלת הצדק? כנראה שלא. אולי תגיד כן, כי אתה חייב להיות עם כולם, אבל ברור שלא. לכן, את כל המשחקים האלה ואת כל הצביעות האופיינית הזאת של "הינה ציפור", ובדברים המהותיים באמת – הקשרים שלכם עם קטר, עמותות השמאל שלכם שמקבלות סיוע ממדינות זרות – החוק של קלנר, שעבר כאן בטרומית וגם יפרק חלק מזה, הנשיא טראמפ, שפירק לכם חלק, לאט-לאט אנחנו מפרקים לכם את הניסיונות להחליש את מדינת ישראל.

גלעד קריב (העבודה):

את הדמוקרטיה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

להפך – אנחנו מחזקים את הדמוקרטיה.

גלעד קריב (העבודה):

כן, כן. אין ספק שהממשלות שלכם חיזקו את מדינת ישראל עד שהגעתם לשיא של 7 באוקטובר.

שר התקשורת שלמה קרעי:

דמוקרטיה היא שלטון החוק. את זה הבאתם אתם, הוגי אוסלו, הוגי ההתנתקות, הוגי הרפיסות – –

גלעד קריב (העבודה):

לא, לא, לא – –

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חבר הכנסת קריב, די.

שר התקשורת שלמה קרעי:

– – עשרות שנים של רפיסות, של חולשה – – –

גלעד קריב (העבודה):

– – הרופס ביותר הוא נתניהו.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חבר הכנסת קריב, חבר הכנסת קריב, די. חבר הכנסת קריב, אני לא אאפשר את הצעקות האלה. חבר הכנסת קריב, תודה.

גלעד קריב (העבודה):

ראש הממשל הרופס ביותר במבחן התוצאה הוא בנימין נתניהו.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חבר הכנסת קריב, תודה.

גלעד קריב (העבודה):

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חבר הכנסת קריב, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

עשרות שנים של רפיסות ושל חולשה, שהכתיבו למדינת ישראל – – –

גלעד קריב (העבודה):

אבל הוא כל הזמן מדבר איתי. שיפסיק לדבר איתי.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

הוא לא מדבר איתך, הוא מדבר למליאה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

מה נעשה? מה נעשה שאתה היחיד מהאופוזיציה שבא לעבוד?

גלעד קריב (העבודה):

אני באתי לשמוע.

שר התקשורת שלמה קרעי:

מה לעשות? אף אחד לא נמצא פה. רק כשליאיר לפיד יש איזה הצגה לעשות כאן, אז כל חבורת הפיונים שהוא ממקד ברשימה מגיעים לפה, אבל אחר כך הולכים הביתה. אני כבר לא זוכר לילה לבן במליאה, מצטער לומר לכם. 20:00–21:00 – הכול נגמר. לא הכרתי אופוזיציה כזאת, אבל בסדר. תמשיכו לשלוח את קריב לעשות את המלחמות שלכם.

גלעד קריב (העבודה):

אתה מוכן לענות להצעה לסדר-היום? בכל זאת, מדובר בפיקוח נפש.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אני אענה להצעה לסדר-היום. אני מבין שגם אתה, קשה לך לשמוע את האמת. האמת כואבת, והאמת היא שאתם באופוזיציה משתפים פעולה עם מדינות זרות שמנסות להחליש את מדינת ישראל לאורך כל הדרך.

גלעד קריב (העבודה):

לא, האסון שהבאתם עלינו כואב.

אופיר כץ (הליכוד):

האופוזיציה בסדר גמור.

שר התקשורת שלמה קרעי:

האופוזיציה בסדר גמור, אומר יושב-ראש הקואליציה. אחלה אופוזיציה, נכון? אחלה אופוזיציה. טוב, לגופו של עניין – – –

גלעד קריב (העבודה):

אפשר להתקדם הלאה?

טלי גוטליב (הליכוד):

אני חייבת לומר שאני באמת גאה – – – מליאה – – – לילה לבן – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

מסכים איתך, טלי, אבל גם עניינית אין פה, הם לא נמצאים פה בכלל.

טלי גוטליב (הליכוד):

אין לי בעיה שהם לא – – – אני לא מתחברת לשיטה הזאת ששורפים פה שעות על חשבון עובדי משמר ועובדי כנסת על כלום ושום דבר. אני בעד דיונים מהותיים.

שר התקשורת שלמה קרעי:

את צודקת, אבל כשהם נמצאים פה, הם שורפים שעות על כלום ושום דבר, וכשיש דיון ענייני אז הם לא נמצאים.

טלי גוטליב (הליכוד):

זה משהו אחר – – – אני לא מודדת אותם בזה שהם מושכים זמן על כלום ושום דבר, להפך.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. בואו נתקדם.

שר התקשורת שלמה קרעי:

טוב, טלי, טוב. לא נכלים את פני האופוזיציה. אני יודע שאת רוצה ללכת הביתה, בסדר. סליחה, אופוזיציה. לא אכלים את פני האופוזיציה כשאני יודע שאת לא רוצה שהם יבואו ויעכבו אותך פה עוד שעה-שעתיים.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני שיאנית הנוכחות במליאה. מה אכפת לי מתי זה נגמר? ובלבד שזה ענייני, זה הכול.

שר התקשורת שלמה קרעי:

טוב. לגופו של עניין, יש כאן תגובה מאוד מאוד מפורטת של משרד הרווחה. אני בטוח ששר הרווחה יוכל לפרסם אותה לטובת מי שרוצה לדעת על כל המענים המפורטים שמשרד הרווחה נקט בנושא הצורך בהיערכות למניעת אסונות לקראת גל הקור שבפתח. בכל זאת אקריא את עיקרי הדברים: משרד הרווחה והביטחון החברתי פועל בכמה מישורים כדי לספק מענה מיידי מציל חיים לדרי רחוב, לאזרחים ותיקים ולאוכלוסיית קצה במיוחד במזג אוויר קיצון. המשרד רואה בהצלת חיים ערך עליון, והצוותים מונחים בראש ובראשונה לתת מענה מציל חיים ללא תנאי וללא כל שיקול אחר. יש כאן פירוט של הדברים שנעשו לצורך הגנה על דרי רחוב, מחוסרי דיור, מענים בקהילה, מענים חוץ-ביתיים, מסגרת גגונים, מרכזי אבחון קצרי טווח, בבית לחיים, הוסטלים שיקומיים תעסוקתיים, דירות מעבר, מרכזי יום, מועדוני מופת, קהילות תומכות, נופשונים, סיוע – ומעבר לכך ב-9 בפברואר נשלח מכתב הנחיות למזג אוויר חריג בתפוצה רחבה לכלל שירותי הפרט והמסגרות בקהילה. בנוסף, ב-18 בפברואר נשלח מכתב מקביל לכלל מערכי הדיור של המינהל, ובו הנחיות נרחבות להיערכות, המלצות להקדמת תורים רפואיים והיערכות מראש לשימוש באמצעי חירום. מעבר לכל המענים, החל משנת 2022 משרד הרווחה והביטחון החברתי הקצה תקציב עבור הרשויות המקומיות לפינוי דרי רחוב למלוניות ובתי מלון בנוסף לגגונים. בדרך זו מתאפשר פינוי בטוח בעת סערה. המשרד מוציא בכל שנה לקראת הסערה הראשונה הודעה לעיתונות שמתפרסמת בכל הפלטפורמות, לרבות הרשתות החברתיות. ההודעה יוצאת לאחר מכתב ריענון רשמי ממינהל שיקום ליווי ומניעה לרשויות המקומיות. לקראת הסערה הצפויה בסוף השבוע הקרוב המשרד יפרסם מידע חיוני להתמודדות עם הסערה בליווי סרטוני הסברה שיתפרסמו בכל הרשתות החברתיות. בסרטון יהיו המלצות לאוכלוסייה כיצד לפעול ולדאוג לשכנים המבוגרים, ומהם המשאבים הקהילתיים שבהם הם יכולים לעזור. כמו כן, המשרד מנגיש ומפרסם את מוקד 118 למקרים של מצוקה כתוצאה ממזג אוויר – כאשר מתקשר פונה הנזקק לסיוע, אם מדובר בצורך בקורת גג או בציוד חימום וכדומה, המוקדן מברר על מיקומו, מתקשר יחד עם הפונה למחלקת הרווחה ומחבר אותו לצוותים המקצועיים במחלקה להמשך טיפול. המוקד פועל 24 שעות, שבעה ימים בשבוע. במסגרתו מספק המוקד מידע והכוונה בכמה שפות: עברית, אמהרית, ערבית, אנגלית וצרפתית. תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה. מציע, מה אתה מעוניין לעשות?

גלעד קריב (העבודה):

שהקמפיין יתנהל בעברית, ערבית, רוסית ואמהרית.

משה רוט (יהדות התורה):

ועדת בריאות.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

ועדת בריאות? טוב, אז נצביע על העברת הנושא לוועדת הבריאות. הצבעה. הצבעה מס' 21 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הבריאות נתקבלה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

שישה בעד, אין מתנגדים. הנושא יעבור לסדר-יומה של ועדת הבריאות.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

הודעה למזכיר הכנסת.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת הפנים והגנת הסביבה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת עודד פורר, רון כץ, משה פסח ומיכאל מרדכי ביטון בנושא: היערכות עיריות ומועצות לחגיגות לאומיות – מעבר לשימוש בזיקוקים שקטים. תודה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

ההצעה הבאה היא הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: התמודדות מערכת הביטחון עם שחרור מחבלים לתוך שטח מדינת ישראל. את ההצעה הגישו חברי הכנסת פוגל, בוארון ומלינובסקי. ראשון המנמקים – חבר הכנסת פוגל. בבקשה, אדוני.

צביקה פוגל (עוצמה יהודית):

אני מייצג גם אותך, לא?

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תמיד. רגע, חבר הכנסת פוגל, אעדכן אותך במידע שאיכשהו רלוונטי – אתה שומע, חבר הכנסת בוארון? גם אותך זה יעניין. קיבלתי נתונים ממרכז המחקר והמידע של הכנסת לגבי משוחררי עסקת שליט – 1,026 או 1,027. מתוכם – שימו לב לנתונים, אלה נתונים מאומתים – 75% חזרו לעסוק בטרור. מתוך אלה שהגיעו לבתי הסוהר במדינת ישראל, מי עם השיוך הארגוני הכי מוביל? למי הכי הרבה, איזה ארגון יש הכי הרבה?

צביקה פוגל (עוצמה יהודית):

חמאס, לא?

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

פתח של אבו מאזן. חצי מהאנשים הם בעלי שיוך ארגוני של הפתח, והחצי של האחרים מתחלקים בין יתר הארגונים.

צביקה פוגל (עוצמה יהודית):

חמאס, ג'יהאד וכל האחרים, נכון.

גלעד קריב (העבודה):

אז למה אתם לא זורקים את ההסכמים איתם?

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

שאלה טובה.

גלעד קריב (העבודה):

אני לא ידעתי – – –

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

בבקשה, אדוני.

צביקה פוגל (עוצמה יהודית):

אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, אני מתכבד להגיש הצעה דחופה לסדר-היום, שעיקרה התמודדות של מערכת הביטחון עם שחרור מחבלים לתוך שטח מדינת ישראל. מכובדיי כולם, ב-7 באוקטובר שילמנו בדם את המחיר של ההערכה המוטעית, והינה אנחנו שוב חוזרים על אותם מעשים שתוצאותיהם ידועות מראש. לא השערות, לא ניחושים, אלא נתונים מוצקים שנמסרו מראש השב"כ – בהמשך למה שהציג פה היושב-ראש – שמדברים בעד עצמם: 82% מהמחבלים המשוחררים חוזרים לפעילות טרור. לכן שחרור מחבלים לתוך שטח מדינת ישראל הופך מיידית לסכנה מוחשית לביטחון מדינת ישראל ואזרחיה. ושיהיה ברור, אני לא רואה שחורות, אלא מציין עובדות מוכחות מהשטח. ניקח לדוגמה, אדוני היושב-ראש, שם שנדמה לי שחלק גדול מאיתנו מכירים, מחמוד קוואסמה, ששוחרר בעסקת שליט והיה אחד ממתכנני החטיפה והרצח של גיל-עד מיכאל שער, בן 16, השם ייקום דמו, יעקב נפתלי פרנקל, בן 16, השם ייקום דמו, ואיל יפרח, בן 19, השם ייקום דמו, בשנת 2014 – שלושת הנערים שהובילו למבצע צוק איתן. או אם נרצה לקחת דוגמה אחרת, אז יחיא סנוואר, גם הוא משוחרר מעסקת שליט, שהפך למנהיג חמאס בעזה והיה ממתכנניה של המתקפה הנוראית של 7 באוקטובר. נכון להיום, אדוני היושב-ראש וחבריי חברי הכנסת, אנחנו משחררים 1,900 מחבלים, מתוכם 735 אסירים ביטחוניים, כאשר 367 עם דם על הידיים כבר שוחררו לתוך שטח מדינת ישראל, למזרח ירושלים וליהודה ושומרון. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נראה שלא למדנו כלום מהניסיון. נראה שמהר מדי שכחנו את המחיר הכבד ששילמנו.אסור לנו להתעלם מהסכנה האסטרטגית, זה לא טקטי. שחרור מחבלים בתוך שטחי המדינה מאפשר להם להקים תשתית טרור, להסית, לחזק את אחיזת חמאס, ויותר מזה – מאפשר לשקם את ההיררכיה הפיקודית שאבדה להם ולשקם את ההנהגה, לא רק בעזה, אלא גם ביהודה ושומרון. אני קורא מכאן לממשלה לגבש תוכנית פעולה מקיפה למאבק והתמודדות עם המשוחררים. עלינו להבטיח שמה שהיה לא יהיה שוב, ושהמציאות הקשה שמלווה אותנו כבר שנה וחצי בגלל אותה הערכה מוטעית והחלטות שגויות לא תחזור על עצמה, ולהיות מוכנים לנטרל אותם, כי אנחנו לא מהמרים על ביטחון אזרחי מדינת ישראל. תודה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה. חבר הכנסת בוארון.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אזרחי ישראל, 1,900 מחבלים שוחררו בתמורה לשחרור חטופינו. בשבת הקרובה ישוחררו עוד עשרות רבות של מחבלים. בין המחבלים האלה ישוחרר גם תאמר רימאווי. תאמר רימאווי רצח את ארז רונד, אחיה של רעייתי, לפני 23 שנה. הוא נרצח בהיותו בן 18, בדרך לביתו בעופרה, ליד היישוב שילה. עפרה רעייתי, הוריה יוסי וחיה, אחיה אורן ואיה, התמודדו ומתמודדים שנים עם הכאב האדיר, עם החלל ועם השכול. והם המשיכו להתמודד גם עם הידיעה שבן העוולה הזה ישוחרר בתמורה לשחרור חטופינו, בתמורה לשחרור אחינו, יהודים חיים, מבור שביים בעזה. אבל אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הם וכולנו מתקשים להתמודד עם הידיעה שאותו בן עוולה יפגוש אותם ברחובות יהודה ושומרון, בכבישים, ילך לצידם ברחוב, ייכנס לעבוד ביישוב, בן העוולה הזה, ואיתו עוד מאות רבות של רוצחים שמסתובבים ברגעים אלה ממש ברחובות ישראל, וזה לא יכול להיות. אדוני היושב-ראש, זה לא יכול להיות. חבריי, לא יכול להיות שאנחנו נשחרר לרחובות ישראל מאות רוצחים, מאות פצצות מתקתקות, שמסתובבות עכשיו בינינו ומסכנות את קהילותינו, את אזרחינו, את בנינו ובנותינו, את משפחותינו. ולכן, אדוני היושב-ראש, המסקנות הן פשוטות, והן לפחות שתיים: האחת, יש לעשות הכול, הכול, כדי לשחרר את אותם רוצחים לא במדינת ישראל, לרבות לא ביהודה ושומרון. לא לשחרר אותם באופן שהם יסכנו את ילדינו. זה אחד. ושתיים, יש לעשות הכול משפטית ומעשית כדי לפעול לעצור את אותם בני עוולה, בני מוות, ברגע שבו הם טובלים את רגליהם בדם הטרור שוב, ברגע שבו מזהים את חזרתם – וכפי שנאמר פה, 82% מהם חוזרים לטרור. ברגע שבו הם חוזרים לטרור, יש לאסור אותם מחדש, יש לעשות הכול, משפטית ומעשית, כדי להביא למצב הזה. תודה רבה, אדוני.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. השר בוסו, בבקשה.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כמובן אני משיב בשם שר הביטחון על הצעה לסדר-היום של חבר הכנסת אברהם אביחי בוארון וחבר הכנסת צביקה פוגל. שמעתי את חבר הכנסת בוארון, שמדבר על האפשרות שמי שישוחרר – זו הרגשה נוראה, ללא ספק. זה פשוט מתסכל כשזה קרוב אליך. אני יכול לספר שפגשתי לפני בערך שלושה שבועות את – אני חושב שקוראים לו יעקב שבי, שנרצחו אשתו והילדים שלו באיתמר לפני 20 ומשהו שנה. ביחד עם הבת שלו הוא היה, כשפגשתי אותו, והוא אמר לי שהוא קיבל הודעה שכנראה הרוצח ישוחרר. הוא כינס את המשפחה שלו, כי הוא מבין שזה מציף, והוא אמר להם: אנחנו לא בתמונה, כי אנחנו רוצים שיחזרו החטופים. הוא חזק. כמובן, החששות שאתה מעלה הם קיימים, ללא ספק, לצד הרצון. באמת זו אחריות כבדה של צה"ל ומערכת הביטחון להתמודד עם כזה שחרור, גם בגודלו המסיבי. הקונפליקט שאנחנו נמצאים בו ברמה היום-יומית הוא משהו בלתי נתפס, הן בתוצאות והן במה שצריך לעשות. אין לאף אחד ספק, וצריך לומר את זה בקול ברור, שכל חברי עוצמה יהודית וכל חברי הכנסת – אם מישהו מדבר בעד עסקה או נגד עסקה, הם רוצים את החטופים כאן כמו כולם, והמחלוקות, לפחות בעיניי ובעיני הרבה, הן מחלוקות שהן לשם שמיים. אני שומע אותם, מרגיש את החששות שלהם. כשעומד לך כאן חבר כנסת שאומר שמשחררים את הרוצח של גיסו, צריך לדעת להתמודד עם זה. החשש שלהם מהעתיד הוא לכאורה לגיטימי. כמובן גם כשחלקנו אמרנו שאנחנו מצביעים בעד כל עסקה, ועדיין אומרים שאנחנו רוצים את החטופים ורוצים שתמשיך העסקה, זה לא מוריד את החששות, ורוצים שהנושא יהיה בטוח ככל שניתן. ולכן, אומר כאן שר הביטחון, כל ההתייחסות לסוגיית שחרור מחבלים כחלק ממימוש העסקה צריכה להתחיל בראייה רחבה יותר, הנוגעת כמובן לגזרת יהודה ושומרון ולאתגרים שמציב בפנינו המאבק בטרור הפלסטיני היום-יומי שקיים שם. עובדה מרכזית שחשוב לזכור בהקשר הזה – המאבק נגד הטרור הפלסטיני ביהודה ושומרון עומד כעת בראש סדר העדיפויות של צה"ל ומערכת הביטחון, ואנו רואים ביהודה ושומרון את זירת החיכוך המרכזית במרחב, שבה קיימת כעת פעילות ירי וטרור נגד מדינת ישראל. רואים גם כן כיצד צירי הטרור האיראניים והאסלאם הסוני הקיצוני פועלים בעיקר מול מחנות הפליטים הפלסטינים, וזאת מתוך מטרה ברורה – לקדם אמצעי טרור מתקדמים ומימון, ולהכווין טרור נגד חיילי צה"ל והמתיישבים היהודים. מבצע חומת ברזל במחנה הפליטים ג'נין מהווה דוגמה מובהקת לשינוי המהותי בתפיסת הביטחון של צה"ל ביהודה ושומרון. המבצע מתמקד בפעולה עצימה לחיסול מחבלים, לפירוק תשתיות הטרור במחנה, תוך מניעת החזרתיות של פעילות הטרור עם סיום המבצע. את זאת אנחנו מבצעים כלקח מרכזי משיטת הפשיטות החוזרות ברצועת עזה. את הפעילות ההתקפית הזאת ממשיכים ביתר שאת. צה"ל יפגע בטרור, בתשתיות הטרור ובמחבלים ביהודה ושומרון בכל העוצמה. כל הפעילות הזאת ועוד פעולות שצה"ל מקיים במקביל בשטח נועדו ליצור מציאות ביטחונית טובה יותר, תוך שכוחות צה"ל בפיקוד המרכז מתגברים את פעולות ההגנה ונמצאים בשיא הפעילות לסיכול טרור במרחב יהודה ושומרון. בהמשך לחשש שמעלה חבר הכנסת כאן, ששחרור המחבלים לשטחי יהודה ושומרון ומזרח ירושלים טומן בחובו סיכונים מהמעלה הראשונה, מבקש שר הביטחון לחדש את הנקודות הבאות: ראשית, יש לזכור שהסכם הפסקת אש ושחרור החטופים המוחזקים בידי ארגון הטרור ברצועה אושר על ידי ממשלת ישראל והקבינט והתקבל בתמיכת ראשי מערכת הביטחון, לא בניגוד אליהם. זאת אומרת שאלו היו ההערכות שעמדו בפניהם. שנית, כפועל יוצא של ההסכם וכחלק מההיערכות מבצע צה"ל את הצעדים הבאים: קודם כול תגבור פיקוד המרכז בכוחות לוחמים נוספים לפעולות הגנה והתקפה ברחבי יהודה ושומרון; הקמת מחסומים נוספים בצירי התנועה המרכזיים; תגבור הפעילות בכפרים הפלסטיניים במטרה לסכל טרור ולמנוע הפרות סדר. בנוסף, צה"ל פועל לחיזוק מערך הביטחון המקומי תוך שיפור ההיערכות של כיתות הכוננות בישובים. צה"ל יחד עם זרועות הביטחון הנוספות ימשיך לפעול בהגנה ובהתקפה לשמירה על ביטחון אזרחי ישראל. לנוכח הדברים שפירטתי מאמין שר הביטחון כי החששות הלגיטימיים שמעלים חברי הכנסת כאן באשר להשלכות שחרור המחבלים ליהודה ושומרון מקבלים מענה בהיערכות נכונה, התקפית והגנתית, של כוחות הביטחון בשטח. תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אדוני השר, ברשותך, למרות שזה שר הביטחון, אנחנו שומעים את הדברים, ומצד שני אתה שומע לפני יום או יומיים – אני לא זוכר – את מי שאמור להיות המפקד העליון, אלוף פיקוד המרכז, שאמור לרכז את כל המלחמה הזו, מגיש בקשה לתת 15,000 היתרי עבודה לערביי יהודה ושומרון. ואתה תוהה – אתה תוהה אם אותו אדם שאמור לרכז את המלחמה ויודע את כל העובדות שאנחנו מדברים עליהן, אם הוא כך חושב.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

כדאי לשמוע אותו. יכול להיות שכחלק מההסתכלות הביטחונית שלו באזור, שהוא רוצה אולי – הוא תמיד אומר "למנוע את סיר הלחץ", ואלו המחלוקות.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

זה אותו – – –

שר הבריאות אוריאל בוסו:

אותה תפיסה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אותה תפיסה ישנה, שאפשר לקנות החוצה את הרצון להרוג אותנו.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

אני ודאי לא יכול להיכנס לנעליו של האלוף, מפקד פיקוד המרכז, ובטח לא של שר הביטחון, בהסתכלות הכל-כך רחבה שהם צריכים לקחת על כתפיהם. לפחות אני כן אוכל לומר על שר הביטחון, וחבריי חברי הכנסת מסכימים, שהוא פועל בנחישות והוא מפתיע, לפחות בפעילויות ההתקפיות שלו, וכן אפשר לשנות מציאות גם בתחומי יהודה ושומרון. אני מקווה שכך יהיה, ונקווה שכל החששות יתבדו.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

כן, רבותיי, מה אתם מבקשים?

צביקה פוגל (עוצמה יהודית):

אני יכול לדבר מפה, נכון?

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

לא לדבר, פשוט להגיד איזו ועדה אתה רוצה.

צביקה פוגל (עוצמה יהודית):

רגע, סבלנות. חשוב לי להבהיר שברורה גם לחבר הכנסת אביחי בוארון וגם לי חשיבות החזרת החטופים. אין פה שום דבר שבא נגד החזרת החטופים. אנחנו רק רוצים לוודא שהחזרת החטופים לא תביא לחטופים חדשים. ולכן אנחנו מבקשים שההצעה לסדר-היום תעלה בוועדת החוץ והביטחון.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אוקיי. אנחנו נצביע על הכללת הנושא בסדר-יומה של ועדת החוץ והביטחון. הצבעה. הצבעה מס' 22 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

שמונה בעד, אין מתנגדים. הנושא יעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 40), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת מישל בוסקילה, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת יעקב אשר, היושב-ראש המיתולוגי של ועדת הפנים והגנת הסביבה, להציג את הצעת החוק.

אופיר כץ (הליכוד):

הלוואי שהיו"ר היה מתרגש ככה כשאני עולה, אבל אני – – –

יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):

הלו, לא לקנא. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 40) התשפ"ה–2025, לקריאה השנייה והשלישית. סעיף 2(ד) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב, קובע כי ככלל לא ייתן שר הפנים אשרה ורישיון ישיבה בישראל מכל סוג שהוא לאדם שפרסם ביודעין קריאה פומבית להטלת חרם על מדינת ישראל או על חלקים ממדינת ישראל. כדי למנוע מגורמים עוינים לפעול בשטחי המדינה לקידום פגיעה בה, באזרחיה ובנושאי תפקידים מטעמה, בביטחונה, ביחסי החוץ שלה ובקשרי המסחר שלה, מוצע בהצעת חוק זו, שיזם תחילה ידידי השר זאב אלקין והמשיכה בהובלתו של ידידי חבר הוועדה חבר הכנסת מישל בוסקילה, לקבוע עילות נוספות כמפורט להלן, אשר בהתקיימן לא יינתנו אשרה ורישיון ישיבה מכל סוג שהוא למי שאינו אזרח ישראלי או בעל רישיון לישיבת קבע. כך, הוצע בהצעת החוק לקבוע כי ככלל לא יינתנו אשרה ורישיון ישיבה כאמור גם למי שפרסם דברי הכחשת השואה כמשמעותם בחוק איסור הכחשת השואה, וכן למי שפרסם דברי תמיכה בהעמדה לדין של אזרחים ישראלים במדינת חוץ או בבית דין בין-לאומי בשל פעולות שנעשו במסגרת תפקידם בצבא ההגנה לישראל או באחת מזרועות הביטחון של מדינת ישראל. במהלך הדיון הצעתי להוסיף להצעת החוק עילה נוספת לשלילה של אשרה ורישיון ישיבה בישראל, למי שפרסם דברי הכחשת טבח 7 באוקטובר כמשמעותם בחוק איסור הכחשת טבח 7 באוקטובר, שהתקבל בכנסת, אדוני היושב-ראש, רק לפני שבועות מספר. חוק של חבר הכנסת פורר. ואכן, זה נכנס לחוק העומד להצבעה עכשיו. יש לציין כי על פי סעיף 2(ה) לחוק, על אף האיסור כאמור הקבוע כברירת מחדל, שר הפנים יהיה רשאי לתת אשרה ורישיון ישיבה לגורמים כאמור רק מטעמים מיוחדים שיירשמו. הצעת חוק זו מוגשת בצירוף כמה הסתייגויות, שהבנתי שהוסרו, אך אבקש כי הכנסת תדחה את ההסתייגויות האלה – כבר לא צריך, כנראה – ותתמוך בהצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח המוצע על ידי הוועדה. אני רוצה לשבח את חבר הכנסת זאב אלקין ואת ידידי חבר הכנסת מישל בוסקילה על הצעת חוק טובה ונכונה, ששומרת על גבולות המדינה, כי הכחשה של השואה או הכחשה של 7 באוקטובר זו לא רק הכחשה שהיסטוריון מכחיש את זה. זו לא הכחשה כזאת. זה אומר שאותו בן אדם הוא אויב של מדינת ישראל, שמפיץ בפועל שקרים ובדותות על דבר שנעשה קבל עם ועולם. אנשים כאלה – אין מקומם לעבור את גבולות מדינת ישראל. אני משבח את המציע חבר הכנסת בוסקילה. זו הצעת חוק מצוינת, ואני קורא לכנסת לאשרה פה אחד. תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצות יש עתיד, המחנה הממלכתי, והעבודה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני רוצה לדבר, ואחרי זה אני אגיד לכם את ההמשך שלי.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אוקיי, אז תכף נלך לנימוק של יש עתיד. אבל המחנה הממלכתי והעבודה לא נמצאים פה, אני רואה, ולכן ההסתייגויות שלהם מוסרות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב-ראש. קודם עלה לכאן השר שלמה קרעי – לא יודעת אם הוא תכף יגיע – דיבר בצורה מזעזעת, גם השתלח בי באופן אישי, דיבר על הקול שלי. לא אכפת לי, אני באמת לא סופרת אותו, כן? אני לא סופרת אותו, שזה יהיה בפרוטוקול, שהוא יכול לדבר על הקול שלי כמה שהוא רוצה. אני אענה לו ואני אגיד לו בדיוק מה אני חושבת. אבל לא על עצמי, לי הוא באמת לא מזיז. אני קודם כול רוצה לדבר – ואגב, ביקשתי הודעה אישית, היה עומס של הודעות – מובן, אבל בסוף אם שר מדבר אישית על חבר כנסת, אתה גם אמור לאשר את זה. אבל לא נורא, נתקדם.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

היו שש, מירב.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כן, וקיבלתי, בסוף גם קיבלתי את המתווה שלך, אתה יודע. אבל בסוף הוא דיבר עליי באופן אישי, מתישהו – הוא לא דיבר על טלי. אז בסדר, לא משנה, קיבלנו את זה, אפשר להתקדם. אני רוצה רגע לדבר עליו ספציפית. בסוף הוא עמד כאן, והוא אמר על שוסטר: הוא מדושן עונג ואוכל אוכל אורגני, אוקיי? וגם: תבוא למושב ותראה מה זו פריפריה. עכשיו, אני לא יודעת אם הוא יודע, כי שוסטר הוא לא מהמפלגה שלי, אבל כמעט כל אדם פה יודע ששוסטר הוא מקיבוץ מפלסים. ב-7 באוקטובר, כששלמה קרעי או נמנם במיטה או ישב במקום אחר, שוסטר כבר היה בקיבוץ, בחמ"ל, וניהל את הקרב – הקרב הקשה מאוד על קיבוץ מפלסים. מי שמכיר, יודע ש-51 נרצחים היו רק בעיקול מפלסים – וזה בזמן שהוא ישב בבית שלו, אכל ארוחת שבת, לא יודעת מה. זה מה שעשה שוסטר, וגם הבנים שלו. וטיפה צניעות, לבוא ולהגיד "מדושן עונג" – שילך להגיד את זה לאנשים בניר עוז, בכפר עזה, בבארי – הקיבוצניקים ששמרו על המדינה הזאת ושילמו על זה בחיים שלהם. אני רוצה להגיד עוד משהו: עלה לכאן השר המשתלח – אגב, זה לא מפתיע, הוא הבן אדם היחיד שלא מקזזים, עובדה שרוב השולחן הזה ריק רוב הזמן, אבל הוא תמיד תקוע פה כי אף אחד אפילו לא מוכן לקזז אותו, כי אף אחד אפילו לא מדבר איתו. משתלח בי, כי אני מרגישה אחריות כאופוזיציה, ובא ואומר: אתם, האופוזיציה, לא עושים לילות לבנים. אז לא צריך ללכת יותר מדי רחוק כדי לבוא ולהגיד על האופוזיציה. בואו נדבר על החקיקה שהקואליציה מביאה כבר חודש. אז השבוע, ביום שני, הם הביאו את החוק של כוורות הדבש – אין ספק, חוק דרמטי, משנה משמעות לאזרחי ישראל, כוורות הדבש. בשבוע שעבר הקואליציה הביאה עוד חוק דרמטי לאזרחי ישראל של סימני מסחר. אין ספק, זה יכול להשפיע בצורה רצינית על כל אזרח ואזרח, חוק סימני המסחר. אבל מה עם חוק של שירותי תעופה? מה איתו? גם הוא משנה. אז לפני שבאים ומתלוננים על אופוזיציה – מה אתם רוצים שאני אעשה כאופוזיציה? אתם לא מחוקקים כלום. כלום אתם לא מחוקקים. בואו נדבר על שרה כאן – עזוב, אחת יותר גרועה מהשנייה, אבל נדבר על שרת התחבורה. פעם כל יום שני היו כאן חוקים של משרד התחבורה – כל יום שני. אורי מקלב, היום ראיתי אותו – זה נראה לי כמו פאטה מורגנה. ואללה, פעם הוא היה מגיע לפה כל שני ורביעי. אין משרד תחבורה, אין. קודם כול, עזבו שזה משרד התעופה, כי היא בין לאונג' לדיוטי פרי, אבל מה היא עושה, האישה הזאת, במה היא עובדת? איפה השרה לאיכות הסביבה? בחיים לא היה כאן חוק של הגנת הסביבה – כלום, אפס, אין חקיקה לממשלה הגרועה הזאת. אני לא רוצה לדבר על המשרד לשוויון חברתי. פעם היו כאן חוקים למען אזרחי ישראל, היה עולה שר ומביא חקיקה ממשלתית. כל כך אין חקיקה ממשלתית, שמה שכן עולה פה זה חקיקה של ח"כים. ממתי ביום שני הייתה פה חקיקה פרטית? בחיים לא. הינה, את מסתכלת, שרן, כי את יודעת על מה אני מדברת. ימי שני היו כאן חקיקות ממשלתיות. אבל זו ממשלה שלא מסוגלת לעשות כלום, שהמקסימום שהיא מביאה לי זה כוורות דבש, סימני מסחר, שירותי תעופה. עכשיו, לא שאני צריכה שתביאו לי את כל החוקים הנוראיים שלכם, אבל מה עם חוקים לטובת האזרחים? מה עם חוקים שמשנים, שמדברים על יוקר מחיה? הייתי פה ארבע שנים עם שר אוצר – כל יום שני רפורמה. בום – חיסכון לכל ילד; בום – מחיר למשתכן. כל יום שני רפורמה אמיתית למען אזרחי ישראל. מה אתם עושים? מה אתם עושים כל היום? מה אתם עושים? מתי עלה כאן חוק שעוזר לאזרחים? מתי הבאתם חוק שמסייע להקל על יוקר המחיה? הוא צורח על שוסטר שהולך עם חולצה על יוקר מחיה – בוא למושבים, בוא לפריפריה. הבן אדם משנת 1957 גדל בפריפריה. מה אתם עושים? מתי הגיע לפה שר אחד בשנה האחרונה, בשנתיים האלה, והביא חוק אחד שעוזר לאזרחים? ועוד לא דיברתי על השר הזה, שגם את החוקים שלו, של התקשורת, שהוא כבר מביא לוועדה, הוא לא מצליח לקדם. אין, אני מסתכלת על עצמי, אני אומרת, הייתי פה ארבע שנים בקואליציה, הייתי כאן – עזבו את שר האוצר שהיה מביא פה כל שבוע חקיקה לטובת האזרחים; זה שר אוצר שלא הייתי נותנת לו לנהל את – לא נעים לי להגיד על הבת שלי, כי אני אפגע במנהלים. לא הייתי נותנת – מה אני יכולה לתת לו לנהל שלא יפגע במישהו, אני לא יודעת. אולי, לא יודעת, מחלקה בסופר, אבל לא נעים לי מראשי המחלקה בסופר. כלום לא הייתי נותנת לו לנהל. הוא לא מביא חוק אחד – אחד. מתי עלה לפה שר האוצר של מדינת ישראל ואמר: זו רפורמה למען הציבור, כאן אני חוסך לאזרח? להפך, הוא לא ביטל את המיסוי על השתייה הממותקת, עשה נזק, נזק, הכי הרבה סוכרת במגזר החרדי והערבי, זה בכלל לא מעניין אותו. אין כאן שר אחד שעלה בשנתיים האחרונות – ותבדקו אותי – שהביא חוק אחד לטובת האזרחים פה. אני הלכתי לסופר לפני שבועיים, אני אוהבת ללכת לסופר, אני אוהבת לקנות בעצמי. לא אוהבת משלוחים, אני מפטפטת ליד הירקות עם האזרחים. תקשיב, אלי, ואללה, אפילו הייתי באושר עד בנתניה. לא עושה פרסומת, אבל זה סופר זול, אתה יודע את זה. אתה יודע את זה. תקשיב, מעולם הסופר לא היה לי כל כך יקר. מה זה, הייתי בהלם, ולא נעים לי, עשיתי פה פרסומת. לא משנה, אני גם קונה בעוד סופרים. אבל זה סופר זול, כולם יודעים את זה. והינה, אני אומרת לך – יקר. מתי יבוא לפה שר אוצר ויביא בשורה במשהו, במשהו לאזרחים, להקל עליהם? אני אומרת לך, אם לי יקר – ואז כולם יגידו, אה, את חברת כנסת, יש לך משכורת – אז מה יגידו אנשים שאין להם? מה יגידו? איך יכול להיות שזו הממשלה עם הכי הרבה שרים ואין שום רפורמה אמיתית למען האזרחים שתעזור להם בכיס? אין להם כלום. כל היום אתם מתעסקים בחקיקה על חקיקה שאין לה שום משמעות, שום משמעות. נכון, עוד חוק טוב, ובוודאי שהאופוזיציה לא תתנגד לחוק הזה של מישל, ברור שלא. אבל מתי היה כאן חוק שעוזר לאזרחים? מתי הבאתם כאן משהו? איך אף אחד מכם לא מצליח להביא – עכשיו, אני לא מדברת על הפרטיות, כי פרטיות מגיעות, פרטיות מגיעות לשנייה ולשלישית, עזבו את דעתי עליהן. גם החוק של מישל הוא חוק של חבר כנסת – – –

קריאה:

רק תכף – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

איזה, תקשיבי, אני פה שנתיים פלוס, בואי, אני גם מאוד מעריכה אותך. תקשיבי, את יודעת מה המזל שלי? אתה יודעת מה המזל שלי? שהיו לי ארבע שנים עם שר אוצר שכל בוקר קם לעבוד למען אזרחי ישראל. כל שבוע הביא רפורמות. הקמנו ועדת רפורמות בכנסת. גם עוד אלף שנה מהיום בצלאל לא יגיע ל-0.02 של כחלון. הינה, אני אומרת – עוד אלף שנים. שנתיים פלוס הוא שר אוצר – ח'יר לא ראינו ממנו. ככה אומרים אצלנו בטריפוליטאית, ח'יר, שום דבר טוב לא יצא מהשר הזה. שלא לדבר על מה שהוא עושה למשפחות החטופים, לזה אני צריכה נאום אחר של עשר דקות. לא ראיתי שר אוצר כזה גרוע, משותף עם חבורה שבאמת – כלום, שום רפורמה, שום בשורה – כלום. חבורה כזאת, באמת – אני מתביישת בשביל הכנסת הזאת שיש ממשלה כזאת. תודה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

מה את רוצה לעשות עם ההסתייגויות?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני רוצה למשוך את ההסתייגויות.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אוקיי, אז ההסתייגויות נמשכות. לכן אנחנו נצביע כרגע על סעיף 1 לחוק כנוסח הוועדה. הצבעה.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

על החוק או על ההסתייגויות?

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

לא, לא, אין הסתייגויות. קריאה שנייה כרגע. הצבעה מס' 23 בעד סעיף 1 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

12 בעד, אין מתנגדים. עבר. מה עכשיו, גברתי?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אפשר לעבור לקריאה השלישית.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

עכשיו נעבור להצביע על החוק בקריאה השלישית. הצבעה. הצבעה מס' 24 בעד החוק – 12 נגד – אין נמנעים – אין חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 40), התשפ"ה–2025, נתקבל.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

12 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 40), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. חבר הכנסת בוסקילה, בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך.

מישל בוסקילה (הימין הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, כנסת נכבדה, הזכות לקבוע מי ייכנס בשערי המדינה ומי לא היא זכות בסיסית לכל מדינה ריבונית. כמו כל מדינה אחרת בעולם מדינת ישראל חייבת להגן על עצמה, על אזרחיה, על חייליה, על מורשתה ועל זהותה הלאומית. חוק הכניסה לישראל אינו רק עניין טכני, משפטי – הוא קו ההגנה הראשון שלנו מול אלה המבקשים לנצל את הדמוקרטיה הישראלית כדי לפגוע בה מבפנים. בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה מסוכנת ומדאיגה: לא רק קריאות לחרמות וניסיונות לערער על הלגיטימציה של מדינת ישראל, אלא גם להכחשת השואה, להכחשת הזוועות של 7 באוקטובר, להסתה פרועה נגד חיילי צה"ל ונגד אזרחי ישראל. יש מי שמנסים לשכתב את ההיסטוריה, למחוק את הסבל שעבר העם היהודי, להטיל ספק באכזריות שהייתה נגד אזרחי ישראל. הכחשת פשעים כאלה אינה חופש ביטוי, זו מתקפה ישירה על האמת ועל זכותנו להגן על עצמנו. צה"ל הוא חומת המגן של מדינת ישראל. החיילים שלנו עומדים בחזית, מסכנים את חייהם כדי להגן עלינו, והם זכאים להגנה מוחלטת מהמדינה שלהם. לא ייתכן שמי שמסיתים נגדם, רודפים אותם בבתי דין בין-לאומיים, משקרים ומציגים אותם כפושעי מלחמה, יקבלו אישור כניסה לישראל. לא ניתן להפוך את המדינה שלנו לבמה לאלו שמבקשים לפגוע במי ששומר עליה בגופו. בכל מדינה נורמלית, מי שמסית נגד חיילים ומפקדים לא היה מקבל דריסת רגל בשטחה. גם אנחנו לא נאפשר זאת. מדינות רבות בעולם אוסרות כניסת גורמים עוינים שפוגעים בכוחות הביטחון שלהן. כך בארצות הברית, בבריטניה, בצרפת – והגיע הזמן שגם בישראל נעמיד קו אדום וברור. אני מודה לכל חברי הכנסת שתמכו בחוק החשוב הזה. ישראל היא מדינה דמוקרטית, אך היא לא נאיבית. אנו יודעים להבחין בין ביקורת לגיטימית לבין ניסיון לפגוע בקיומנו. מי שתומך במדינת ישראל – יתקבל בכבוד; מי שמנסה לערער על עצם קיומנו, להכחיש את זוועות העבר או לפגוע בחיילינו ובאזרחינו – אין לו מקום בינינו. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לחברי היקר השר זאב אלקין, יוזם הצעת החוק, ליושב-ראש הוועדה יעקב אשר, ליועצת המשפטית ולכל חברי הוועדה. תודה רבה לכולם.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

יישר כוח.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חברי הכנסת, רגע, הודעות ליושב-ראש ועדת הכנסת.

אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):

אדוני השר, חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון בהצעות החוק הבאות: הצעת חוק העונשין (תיקון – שימוש במשבש תדרים), התשפ"ד–2024, פ/4719/25, של חבר הכנסת צביקה פוגל, ו-פ/5064/25, של חבר הכנסת משה פסל; הצעת חוק לתיקון מונחים בחקיקה (יהודה והשומרון), התשפ"ה–2024, פ/5173/25, של חבר הכנסת שמחה רוטמן – גם היא לוועדת החוקה. תודה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני כ"ו בשבט התשפ"ה, 24 בפברואר 2025, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.