טוען נתונים רשמיים
חזרה לרשימת הח״כיםנתונים רשמיים בלבד · הכנסת וועדת הבחירות המרכזית
טוען נתונים רשמיים
חזרה לרשימת הח״כיםהאתר משתמש בכלי אנליטיקה (Microsoft Clarity) כדי להבין איך גולשים משתמשים בו — מפות חום וניתוח דפוסי גלישה, בלי מידע מזהה. הכלי נטען רק אם תאשרו. פרטים נוספים
רשומה רשמית מהמאגר. נוסח הקבצים מחולץ מהמסמך הרשמי. זה לא תקציר ולא פרשנות — המקור המחייב הוא הקובץ.
מחלץ את נוסח הישיבה מהקובץ הרשמי
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעה לדיון מהיר בנושא: "היעדר פגיה בבית החולים יוספטל שבאילת"
הצעה לסדר היום
הצעה לדיון מהיר בנושא: "סגירת בתי ספר ייעודיים לאוטיזם"
הצעה לסדר היום
הצעה לדיון מהיר בנושא: "היערכות המשטרה לאירועי חודש הגאווה"
הצעה לסדר היום
החלטת הממשלה בדבר מינוי סגן שר במשרד ראש הממשלה
פעולה על פי חוק · דיון
הצהרת אמונים של סגן השר אבי מעוז
פריטי מליאה · דיון
החלטת הממשלה בדבר העברת סמכות משר המשפטים לשר לשירותי דת
פעולה על פי חוק · דיון
הצעת חוק · דיון
הצעת חוק · דיון
חילופים בוועדות
פריטי מליאה · דיון
הצעת חוק · דיון
הצעת חוק · דיון
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
רון כץ (יש עתיד):
עידן רול (יש עתיד):
יסמין פרידמן (יש עתיד):
גדעון סער (המחנה הממלכתי):
נאור שירי (יש עתיד):
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
שלי טל מירון (יש עתיד):
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אבי מעוז (נעם):
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
גלעד קריב (העבודה):
שרון ניר (ישראל ביתנו):
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
משה טור פז (יש עתיד):
עודד פורר (ישראל ביתנו):
שר התקשורת שלמה קרעי:
הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון מס' 10), התשפ"ג–
שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ:
מירב בן ארי (יש עתיד):
אלעזר שטרן (יש עתיד):
מיקי לוי (יש עתיד):
רון כץ (יש עתיד):
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
גלעד קריב (העבודה):
מירב כהן (יש עתיד):
יסמין פרידמן (יש עתיד):
נאור שירי (יש עתיד):
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
טלי גוטליב (הליכוד):
שלי טל מירון (יש עתיד):
סימון דוידסון (יש עתיד):
השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן:
הצעת חוק הצלילה הספורטיבית (תיקון מס' 4) (צלילת היכרות), התשפ"ג–
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
הצעת חוק להסדרת הצבה של כוורות וייצור דבש, התשפ"ג–
שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר:
חילופים בוועדות הכנסת
אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):
הודעת ועדת הכנסת
אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):
הצעת חוק רשות התעופה האזרחית (תיקון מס' 4) (אישור בדבר כשירות אווירית לכלי טיס של צבא זר), התשפ"ג–
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
הצעת חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והרחבת מענק עבודה, התשפ"ג–
ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים):
היו"ר אמיר אוחנה:
חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני ט"ז בסיוון התשפ"ג, 5 ביוני 2023. כמיטב המסורת – הודעה למזכיר הכנסת.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/3397/25 וכלה בהצעת חוק פ/3446/25: הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 74) (הגבלת האפשרות לצוות על עיכוב יציאה מהארץ בשל חוב כספי נמוך), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי וישראל אייכלר; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – עידוד עסקים להעסקת בני החברה הערבית והחרדית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אברהם בצלאל; הצעת חוק איסור שימוש בתקשורת בביטויים מעודדי אלימות, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק לתיקון פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור) (מס' 3) (תיקון – קרקע שנרכשה לצורכי ציבור בהרשאה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת משה גפני; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (יישוב מוטב), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אלמוג כהן; הצעת חוק הפחתת רגולציה (רישום בפנקסי המקרקעין) (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי; הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (שידול ליבוא או יצוא חומר הנחשב לסם בחו"ל), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אברהם בצלאל; הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון – הגבלת שימוש בכרטיסי אשראי לסרבני גט), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אברהם בצלאל; הצעת חוק להפחתת סכום הפיצוי הכספי בשל נסיעה ללא תיקוף כרטיס בתחבורה ציבורית (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אברהם בצלאל; הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון – חובת מסירת תוכניות הדירה לקונה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אברהם בצלאל; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הקמת מצבה לאדם ערירי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יונתן מישרקי וארז מלול; הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון – עידוד התמודדות נשים לראשות רשות מקומית או מועצה אזורית), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה בגין ירי מנשק חם שלא כדין), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יאסר חוג'יראת; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – שופט משנה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יאסר חוג'יראת; הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון – תנאי לגביית אגרה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יאסר חוג'יראת; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תשלום דמי חניה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יאסר חוג'יראת; הצעת חוק הרשויות המקומיות (גמול השתתפות בישיבות והחזר הוצאות לחברי מועצה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יאסר חוג'יראת; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תנאי זכאות לדמי לידה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – פירוט עלות מעסיק), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת צבי ידידיה סוכות, אוהד טל ואריאל קלנר; הצעת חוק העונשין (תיקון – הגדרת בן דוד כאחראי על קטין או על חסר ישע), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – שלילת האפוטרופסות הטבעית עבור נאשמים ומורשעים בעבירות אלימות במשפחה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, שרון ניר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת הפעלת רכב ציבורי בימי מנוחה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הרחבת הזכאות למענק לימודים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יאסר חוג'יראת; הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מכשירים רפואיים מיוחדים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אלי דלל, שרן מרים השכל, אליהו רביבו, נאור שירי ויוראי להב הרצנו; הצעת חוק למניעת הוצאה של כספים מישראל על ידי מסתנן או נתין זר או עבורו, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק צמצום פערי שכר מגדריים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת שלי טל מירון; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – תוספת לגמלה בעד הילד השלישי ואילך), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יאסר חוג'יראת; הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – פשעי שנאה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יוראי להב הרצנו; הצעת חוק תרומת זרע, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יואב סגלוביץ', אלעזר שטרן, רון כץ ורם בן ברק; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – השעיית חבר הכנסת שהוגש נגדו כתב אישום), מאת חברת הכנסת יסמין פרידמן; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – פטור מתקופת המתנה לסטודנטים הלומדים בחו"ל), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יאסר חוג'יראת; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הארכת הזכאות של חולה במחלה ממארת), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יאסר חוג'יראת; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – מידע בדבר עמידת מעסיקים פרטיים גדולים ביעד הייצוג ההולם), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אברהם בצלאל; הצעת חוק חוזה עבודה (הגבלות לעניין סיום העסקה של עובד), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יאסר חוג'יראת; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – מסירת מידע למניעת פגיעה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת לימור סון הר מלך; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – מסירת מידע למניעת פגיעה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת שלי טל מירון; הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (שימוש עצמי בקנבוס), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת טלי גוטליב; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – הקלטה בבית משפט לענייני משפחה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת טלי גוטליב; הצעת חוק העונשין (תיקון – העלבת חייל והפרעה לחייל במילוי תפקידו), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת טלי גוטליב; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – ייעוץ משפטי אינו מחייב), מאת חברת הכנסת טלי גוטליב; הצעת חוק פיטורי עובד ציבור שקרוב משפחתו מדרגה ראשונה פעיל טרור, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אוהד טל, לימור סון הר מלך, דן אילוז, קטי קטרין שטרית, משה סולומון, צבי ידידיה סוכות, יוסף טייב, יצחק קרויזר, חוה אתי עטייה, אריאל קלנר, אלי דלל, משה סעדה, אברהם בצלאל וישראל אייכלר; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – הרשעה בפלילים פה אחד), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת טלי גוטליב; הצעת חוק שירות חובה לכול, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטול דרישה לחתימת הורים כתנאי למשיכת כספי החיסכון), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יוסף טייב; הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון – הגבלה על פרסום של פרטי חייל, צילום פניו או כל פרט מזהה אחר בעת מילוי תפקידו), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת טלי גוטליב; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס הכנסה לנכים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יאסר חוג'יראת; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מסלול ברירת מחדל בהפקדות לחיסכון ארוך טווח לילד), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – הרחבת שלילת האפוטרופסות הטבעית והגבלת מימוש זכות הורות עבור מורשעים בעבירות אלימות במשפחה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת פנינה תמנו, קטי קטרין שטרית, בנימין גנץ, עודד פורר, שלי טל מירון, מירב בן ארי, מתן כהנא, בועז ביסמוט, מאיר כהן, אליהו רביבו, ניסים ואטורי, יבגני סובה, שרון ניר, חילי טרופר, גדעון סער, משה פסל, אריאל קלנר ויוראי להב הרצנו; הצעת חוק מיסוי רווחי יתר של תאגידים בנקאיים, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת נעמה לזימי, מיכאל מרדכי ביטון, עופר כסיף, משה גפני, איימן עודה, ולדימיר בליאק ויוראי להב הרצנו; הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – רישום בת זוג או בן זוג כהורה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת ארז מלול ושמחה רוטמן. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק בתי דין רבניים (סדרי דין בעת מצב חירום מיוחד), התשפ"ג–2023. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 74) (הגבלת האפשרות לצוות על עיכוב יציאה מהארץ בשל חוב כספי נמוך), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת אחמד טיבי וישראל אייכלר. הודעות שר האוצר על מסקנות כדלקמן: מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתו של חבר הכנסת רון כץ בנושא: מצוקת כוח האדם בגני הילדים; מסקנות ועדת הכספים בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת ינון אזולאי, עאידה תומא סלימאן, אימאן ח'טיב יאסין, מיכל שיר סגמן ויעקב אשר בנושא: מדיניות חדשה של רשות המיסים שתקשה על הציבור לקבל החזרי מס ותביא לסגירת חברות טכנולוגיה העוסקות בתחום החזרי מס; מסקנות ועדת הפנים והגנת הסביבה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת יצחק פינדרוס, עופר כסיף וקטי קטרין שטרית בנושא: פינוי תושבי שכונות בתל אביב ויפו. עוד אבקש להודיעכם, כי בהתאם לסעיף 96 לתקנון הכנסת הודיע חבר הכנסת אריאל קלנר כי הוא חוזר בו מהצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – פיקוח אלקטרוני על אדם שהוצא נגדו צו הגנה), התשפ"ג–2023, שמספרה פ/3327/25. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
אני מודה למזכיר הכנסת ומקדם בברכה את האורחים הצופים בנו מן היציע. ברוכים הבאים לכנסת. שלום לכם. (חוזר על דבריו בערבית.)
היו"ר אמיר אוחנה:
אנחנו עוברים לנושא הבא. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת משה טור פז, סגן יושב-ראש הכנסת, לנמק את ההצעה להביע אי-אמון בממשלה מטעם סיעת יש עתיד. בבקשה, חבר הכנסת טור פז, עד עשר דקות לרשותך.
משה טור פז (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו מבקשים להביע אי-אמון בממשלה כושלת שמביאה אותנו למשבר כלכלי-חברתי שלא היה כמותו כבר שנים רבות. אתם יודעים, אני יכול להגיד הרבה מאוד מילים בשמי, בשם חברי האופוזיציה, בשם שר החינוך יואב קיש, אבל ברשותכם, אני אשתמש במילים של אחרים. תקשיבו למילים הבאות: אליטיסט מנותק, שבוי בידי פקידי האוצר, אין לי אמון שהוא ידאג לחלשים ולפריפריה. הוא גרר רגליים חודשיים במשא ומתן. מי אמר? ראש האופוזיציה? לא. חבר כנסת מהאופוזיציה? גם לא. נאור שירי, היושב כאן? גם הוא לא.
היו"ר אמיר אוחנה:
לא, הוא מתבטא תמיד בעדינות ובנימוס.
משה טור פז (יש עתיד):
אמת, אמת. אבל מי אמר את הדברים? שר התקשורת קרעי על שר האוצר סמוטריץ'. זו הביקורת. אליטיסט מנותק, שבוי בידי פקידי האוצר, אין לי אמון שידאג לחלשים ולפריפריה. מה אני אגיד לכם? כל מילה בסלע. בואו נמשיך. "לוין צריך להתפטר, הביא את ישראל על סף מלחמת אחים". האם מיכאל ביטון אמר? לא. אני אמרתי? לא. בכירים בליכוד אמרו. זה ציטוט מפיהם. בואו נמשיך.
שר החינוך יואב קיש:
זו לא חוכמה.
משה טור פז (יש עתיד):
זו הדלפה.
שר החינוך יואב קיש:
אצל "בכירים בליכוד" אתה לא יודע אם זה ספין, שקר. קודם הבאת ציטוט, אני יכול להגיד – – –
משה טור פז (יש עתיד):
האומר דבר בשם אומרו – אני אביא הרבה דברים בשם אומרם.
שר החינוך יואב קיש:
בדיוק. בדרך כלל ספינים ושקרים שמענו בשם "בכירים בליכוד".
משה טור פז (יש עתיד):
השר קיש, אין בעיה. אתה צודק. אז בוא נגיד ככה: "אני חושב שהוא עשה קמפיין ציני על הנגב והגליל". בני גנץ? לא. אביגדור ליברמן? גם לא. שר האוצר סמוטריץ' אומר על השר לביטחון לאומי בן גביר. חברים יקרים, אין אופוזיציה יעילה כמו הקואליציה הזו. בואו נמשיך: "פחות דיבורים, יותר מעשים". האם אמר את זה חבר הכנסת גלעד קריב על יושב-ראש ועדת החוקה שמחה רוטמן?
גלעד קריב (העבודה):
אני אף פעם לא אומר "פחות דיבורים". לא מאמין – – –
משה טור פז (יש עתיד):
יפה. אז אכן לא. אמר חבר הכנסת אלמוג כהן מעוצמה יהודית על השר בן גביר מעוצמה יהודית, שר הבט"ל. וכך עוד ועוד ועוד. "מחובתי להפעיל לחץ" – זה ממש מהימים האחרונים – "כדי למנוע חקיקת חוק פרסונלי מסוכן ומושחת". מי אמר? חבר כנסת מהאופוזיציה? אולי מישהו שיש לו ביקורת חיצונית? המחאה החברתית? לא, חברים, חברת הכנסת טלי גוטליב מהליכוד, על החוק הפרסונלי והמושחת של חבר הכנסת עמית הלוי שנועד לאפשר לראש ועדה קרואה בטבריה להתמודד בבחירות. כן, אומרת את זה חברת ליכוד, והיועצת המשפטית של הוועדה כאילו מדברת מפיה. בואו נמשיך: "שיפסיק להתנהג בילדותיות". מי אמר על מי, השר סמוטריץ'? האם אמר את זה ראש האופוזיציה? האם אמר את זה חבר מחברי הקואליציה? לא. השר אקוניס אמר את זה על השר בן גביר. מי אמר על מי – אוה, הוא בדיוק הגיע – חוסם תוכניות דיור? האם אמר את זה סימון דוידסון? האם אמרה את זה דבי ביטון? לא. השר גולדקנופ אמר את זה על השר סמוטריץ'. ואחרון חביב להפעם: מי אמר: יריב לוין, שר המשפטים, עושה נזק לליכוד? מי אמר? חבר הכנסת דוד ביטן, יושב-ראש ועדת הכלכלה. חברים יקרים, אתם מנסים להתעלם מהעובדות, אתם מנסים להתעלם מהמספרים, אתם מנסים להתעלם מהנתונים, אתם רוצים להתעלם מהמחאה האזרחית שזעקה: אתם פוגעים בנו. אבל הקולות שאני הקראתי – לא מקפלן, לא מהאופוזיציה, לא של שמאלנים, לא של אנרכיסטים. אלה קולות מתוככם, מספסלי הממשלה, מספסלי הקואליציה, שאתם בוחרים להתעלם מהם, כי כמה קל לעצום עין, להמשיך לדרוס הכול. הרי אין דין. ובמילה של כנות ממישהו שפעם הצביע ליכוד: אתם פוגעים במה שהייתה פעם מפלגה מפוארת, פוגעים במדינת ישראל, פוגעים באזרחים. כי מה שממשלת ישראל עושה כרגע בהיבט הכלכלי והחברתי זה פשוט פיגוע עצמי. אז אחרי שהבאתי ציטוטים מממשלת ישראל ומהקואליציה, בואו נדבר קצת על כלכלה. עבר כאן תקציב. שמעתי את שר האוצר מתבטא עליו. מה אני אגיד לכם, חיפשתי בנרות עם זכוכית מגדלת מנוע צמיחה אחד בתקציב – לא מצאתי. שמעתי המון הקצאות שהולכות לצריכה – זה חשוב. שמעתי קצבאות שהולכות לשימור אורח חיים וגם להגדיל את החינוך החרדי, שהוא יקר לליבי. אבל רק על הדברים הלא-פרודוקטיביים. הרי אתם לא תצביעו בעד חוק הממ"ח שאני מעלה כדי שיהיה פה חינוך חרדי על מלא אבל עם לימודי ליב"ה. זה לא. אנחנו רואים עלייה באינפלציה. מה לעשות, אי-אפשר להחליף את ראש הנתונים של מדינת ישראל, אז אנחנו רואים שיש עלייה באינפלציה. נחלש כוח הקנייה, מטבע החוץ עולה, היבוא מתייקר, עוד עליות מחירים, עוד מוצרי בסיס. עליית ריבית נוספת שמייקרת את המשכנתאות. והתשובה של הממשלה: קודם אמר השר סמוטריץ': בעזרת השם, היום שמענו בשורה חדשה, מקימים ועדה. אז בואו נביא ציטוט של ראש הממשלה נתניהו: אם אתה רוצה להרוג נושא, תקים ועדה. כן, כך ראש הממשלה נתניהו. אז הינה, הקמנו ועדה. יופי של הצהרת כוונות לנושא מהותי. אבל חברים, הקושי לא יתמסמס, הוא לא ימות; יוקר המחיה כאן איתנו. עד כדי כך הממשלה הזו לוקחת ברצינות את המצוקה החברתית, האזרחית, הכלכלית. אין תוכנית, אין רפורמה, אין התייעלות. יש ועדה, זה נהדר. זה הטיפול של ממשלת ישראל. אולי למיליונרים מקיסריה, לשרים המיליארדרים מירושלים, למיליונרים משוהם, לכל השאר, זה לא מפריע – אבל כשמחירי הביצים עולים ב-6%, הקמח והסולת ב-17%, המטרנה ב-7%, הלחם האחיד ב-36%, והחלב ב-9%, ועוד מחירי השכירות, הדלק, החשמל, הארנונה, המים והמחיה, תגידו לי אתם אם 5,571 שקלים לחודש – כן, זה גובה משכורת המינימום בישראל היום – עם זה אפשר לעשות היום קניות? להחליט בין עגבנייה למלפפון, בין לחם לחלב – מה התשובה לאזרחים האלה? כלכלת בעזרת השם? אדוני שר האוצר, על זה נאמר: ירחם השם. ועוד משהו ממקורותינו: כשרחבעם בן שלמה עלה לשלטון, הוא אמר את המילים הבאות לאנשים שפנו אליו וביקשו שהוא יקל עליהם: "אבי יסר אתכם בשוטים, אני איסר אתכם בעקרבים". צריך לומר בכנות, לרחבעם היו שני סוגים של יועצים – היו לו היועצים המבוגרים, שאמרו לו: תשמע, תקשיב להם אפילו למראית עין, בהתחלה; אבל היו הצעירים, שאמרו לו: תכביד את עולך עליהם, תקשה עליהם, זה יבצר את שלטונך. חברים יקרים, יוקר המחיה הוא עובדה. 12 שנות שלטון רצופות לא הניעו רפורמות, לא הביאו שינוי. פוזר כסף ממטוסים בתקופת הקורונה, המדינה נכנסה לגירעון עמוק. בזמן הממשלה הקודמת אנחנו טיפלנו בזה, 2022 הסתיימה עם תחזית חיובית. הגיע שר האוצר – עוד כוכב נופל. לא הספיקו השוטים הרגילים, אלא הוספתם עקרבים; במקום לפעול לטובת הציבור הכבדתם את עולכם; בתקציב הזה הקטנתם את התמריצים של האזרחים לעבוד, הקטנתם את השיפור של כישורי הילדים, הכבדתם את עולו של הציבור העובד בישראל. הינה עוד אזרחים שלא ישתלבו בשוק העבודה, הינה עוד פטור מחובות. אז מי יישא בנטל? זה לא מספיק? אז בואו נדפוק גם את היזמים, בואו נהרוס את הפנינה של ההייטק. ההפיכה המשטרית, מה היא עשתה בסוף? 80% מהסטרטאפים שבעבר נפתחו בישראל, נרשמים היום בחו"ל, בעיקר בארצות הברית. אז אין לנו מנועי צמיחה ואין לנו סטרטאפ; אין לנו שוטים, יש לנו רק עקרבים. ממשלת ישראל, העם הביע בכם אי-אמון. אתם יכולים להתחפר בניירות שלכם, אתם יכולים לומר: אנחנו בטוחים בעצמנו, אבל את האי-אמון העצמי מי שמביא הוא אתם על עצמכם. תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
אני מודה מאוד לחבר הכנסת טור פז, ואני חייב גם להחמיא לך, חבר הכנסת טור פז, אני חושב שעשית זאת בכישרון רב, ביכולת רטורית גבוהה ובדרך ארץ. אני בכל אופן האזנתי לכל מילה, גם אם אני לא מסכים עם השורה התחתונה. זה היה יפה מאוד. אני מזמין את השר – סליחה. השר יואב קיש ישיב על שתי ההצעות. אז אני מזמין כעת את חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון לנמק את ההצעה מטעם סיעת המחנה הממלכתי. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. לאחר מכן ישיב שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. בבקשה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
אדוני היושב-ראש, אנחנו מגישים אי-אמון.
היו"ר אמיר אוחנה:
אני מקווה שלא הרסתי לך את הפריימריז, חבר הכנסת טור פז. זה בסדר.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
לא, מילה טובה זה טוב. טוב שאמרת מילה טובה, מה קרה? זה בסדר גמור. אנחנו מגישים אי-אמון על כך שהממשלה פתאום מגלה את יוקר המחיה, ראש ממשלה מכהן מ-2009. ב-2010 יש לו מחאה של מאות אלפים, של מיליונים.
היו"ר אמיר אוחנה:
ב-2011, לדעתי.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
ב-2011. ואז הוא מזמין חבר שלו לייעץ לו כיועץ ליוקר המחיה. הוא מקים ועדה ליוקר המחיה; הוא מזמין את רמי לוי לייעץ לו, הוא ממנה אותו ב-2012 לוועדת ייעוץ ליוקר המחיה. טוב, רמי לוי התעשר. כנראה נוספו לו איזה מיליארד או שניים לחשבון, אבל ראש הממשלה גילה הבוקר בוועדת שרים ליוקר המחיה שיקר פה, שלא ייתכן שהמחירים עלו פה. בוקר טוב, ראש הממשלה. תגיד, אם לא התעוררת ב-2012 או 2013 או 2014 או 2015, לא יכולת להתעורר לפני שלושה חודשים? לא יכולת לקיים הבטחות? היום חבר הכנסת קרעי גנב לי את הנאום. ראש הממשלה אומר: יקר פה; ראש הממשלה הולך לבית של משפחה אתיופית, ואומר: אני אקפיא את המשכנתאות; ראש הממשלה עומד מול האומה, ואומר: חינוך חינם מגיל אפס. קרעי שואל את שר האוצר: למה מסמסת את חינוך חינם מגיל אפס? ושר האוצר יושב כאן. אפילו הבטחות מפורשות שלכם ליוקר המחיה אתם לא יודעים לקיים? ואתם עוד חושבים שהציבור מטומטם. מה אומר לנו קרעי – גנב לי את הנאום – הוא שואל את השאלה היסודית: שר האוצר, כמה כסף בחינוך חינם, בבלוף של זיכויי מס ומענקים למקבלי שכר נמוך – כמה כסף יקבלו המרוויחים 7,000 ו-8,000 שקל? שר האוצר, אתה איתנו? אתה בתפילת מנחה? מה, אתה עסוק עד כדי כך? במה? באיזה ניהול משבר?
טלי גוטליב (הליכוד):
זכותו.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
בוא תספר לנו במה אתה עסוק.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
– – –
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
אתה עולה לפה לדבר? יפה מאוד.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
אני מכבד אותך.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
טוב מאוד שתעלה לדבר. תענה על השאלה כמה כסף נתת לחינוך חינם למי שמרוויח 7,000 שקל, וכמה כסף למי שקיבל 8,000 שקל במשכורת. ותענה על השאלה למה הבטחתם חינוך חינם. נגיד אין לך כסף – בסדר; אבל יש לך 13–14 מיליון לקואליציוני. בסדר, אני מבין – – –
גלעד קריב (העבודה):
14 מיליארד, מיליארד, לא מיליון.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
מיליארד. אני מבין למה צריך קואליציה, הגיוני לשלם. אבל עכשיו ראש הממשלה שלך הבטיח לציבור שהוא יקל עליהם עם המשכנתה, והוא יקל עליהם עם חינוך חינם; איך עושים חינוך חינם? אם השנתון לסבסוד מעונות הוא גילי שלוש ואין לך כסף, אין לך 10 מיליארד לממן הכול, תתחיל עם המיליארד הראשון. תכניס את גילי שנתיים וחצי, תעשה להם סבסוד מעונות; בעוד שנה תכניס את גילי שנתיים; בעוד שלוש שנים תכניס את שנה וחצי. תביא מתווה. תגיד להורים: יש תקווה. מה אתם באים ועושים? מסיבת עיתונאים של בלוף על בלוף. למה בלוף? כי המדינה לא צריכה שתיתנו מענקים למקבלי שכר נמוך, עשינו את זה לפניכם, ויפה. שמנו מייד 4 מיליארד. שר האוצר שם רק 250 מיליון שקל על מקבלי שכר נמוך; הכפלנו את זה ל-500 מיליון. שינינו את החוק, שיקבלו את זה באמצע השנה. אחרי זה נתנו 2 מיליארד להנחות במס להורים. את זה כבר עשינו לפניכם ב-2021. אתם באים למסיבת עיתונאים ואתם אומרים שאתם עושים את זה? לא, אם יש לך השגות, אני אשמע את ההשגות כשאתה תהיה פה.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
מיכאל, אתה איש חביב מאוד. אתה יודע שאני – – –
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
לא – – – חביב.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
רגע, אבל אתה מדבר שטויות – – –
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
תשמע, אולי אני מדבר שטויות, אבל הציבור יודע שבגדתם בו. אתה יודע, האמת היא שאני לא כל כך ציפיתי ממך שתטפל בזה, כי אתה לא הבטחת חינוך חינם; אבל ראש הממשלה הבטיח חינוך חינם לאנשים שלו, וראש הממשלה הבטיח הקפאת משכנתאות. גפני אמר שהוא יטפל במשכנתאות. הליכודניקים, חלק מש"ס וחלק מיהדות התורה מוטרדים מהמצב של העניים – מדברים על העניים, נואמים על העניים – אתם לא כל כך. אין לכם את המילה "עניים", כי זה לא ביהדות. ביהדות המילה "עני" לא מופיעה מספיק בתנ"ך, בנבואה, במצוות. אין לכם בנאומים. אתם עולים לנאום, ציונות דתית, יש לכם הרבה נאומים על ארץ ישראל, על תורת ישראל, אבל לא ראיתי אתכם נואמים פה על עניים, אז אין לנו ציפיות שתעשו את זה. אבל הליכוד הבטיח חינוך חינם, והליכוד אמר: אני אקפיא משכנתאות, והליכוד זורה חול בעיניים של האנשים, והליכוד קובר את הדיור הציבורי. זאת ממשלת מצבת מוות לדיור הציבורי. בממשלה הקודמת שמנו מאות מיליונים לקנות בתים מתקציב תוספתי. מה אתם שמתם? אפס תקציב תוספתי. ומה עוד עשיתם? עוול על עוול – מנעתם את חוק המכר. אני שמח שוועדת השרים אישרה באופן עקרוני את חוק המכר. תביא אותו למליאה, נצביע בעד, נדאג שהוא יעבור בקריאה שלישית. אנשים ששכרו בית 30 שנה, יוכלו לקנות את הבית. מה בא האוצר ואומר? אני נגד חוק המכר, כי אם יקנו דירות, לא יהיו דירות למי שממתין בתור. אתם הרגתם את חוק המכר אתם ביטלתם תקציב תוספתי לקנות דירות, אז אתם מתפלאים שאין דירות? זה פרויקט של הרג הדיור הציבורי. אמיר, אני לא יודע אם גדלת בדיור ציבורי. אתה לא גדלת – – –
היו"ר אמיר אוחנה:
נולדתי בשכונה ה' בבאר שבע.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
אבל בשכונה ה' יש דיור ציבורי.
היו"ר אמיר אוחנה:
לא, אבל אנחנו גדלנו בבית שבו ההורים שלי בעמל כפיהם רכשו.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
ה' זה "דרך מצדה", "משחררים", שם.
היו"ר אמיר אוחנה:
גם, אבל אני ב"סיני".
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
את "סיני" אני מכיר, היה שם בית ספר. בשכונות האלה רוב הדיור ציבורי, שלא תתבלבל. מדינה ענייה בשנות השישים והשבעים והשמונים בנתה 100,000 בתים לדיור ציבורי. אנחנו מדינה עשירה, כל החבר'ה מהליכוד הם ילדי הדיור הציבורי, אנשים מש"ס, ההורים שלהם גדלו בדיור ציבורי, ועכשיו זו הממשלה שהרגה את הדיור הציבורי, שמה אפס שקלים ברכישת דירות לדיור הציבורי. אז עכשיו אתם נלחמים ביוקר המחיה. יבוא ראש הממשלה ויגיד: קדימה, ועדת שרים, תביאו לי רעיונות; אבל מאיפה תביא את הכסף? כבר גמרת את התקציב שנתיים קדימה. יביאו לך רעיונות ליוקר המחיה – מה תעשה עם הרעיונות? יביאו תוכניות – מה תעשה? למה לא עשית את זה לפני שלושה חודשים? למה לא שמרת 20 מיליארד בתקציב המדינה למאבק ביוקר המחיה? מאיפה תביא כסף לוועדה הזאת? אתה מקים לנו ועדת בלוף. הרי ליוקר המחיה יש שני היבטים – – –
גלעד קריב (העבודה):
– – –
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
יש שני היבטים ליוקר המחיה, מה שממשלה יכולה לעשות – – –
גלעד קריב (העבודה):
הרי יש קבינט חברתי-כלכלי שהוא כינס רק פעם אחת, אז עוד קבינט?
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
לא. רמי לוי הוא יועץ שלו ליוקר המחיה מ-2012, הוא כבר אסף את המיליארד השלישי בחברת תעופה, אבל הזקנים מקבלים קצבת זקנה שממנה הם לא יכולים להתקיים.
גלעד קריב (העבודה):
ומהקופאיות ברמי לוי לוקחים 50 שקל.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
עזוב, אנחנו לא ניכנס בו אישית. אבל אני רוצה להגיד לך, ראש הממשלה: נגיד שאתה רוצה להיאבק ביוקר המחיה, יש שני מרכיבים: מאבק במונופולים ופתרונות של ממשלה – תשלומי הורים, מיסים, המס על הבלו, מע"מ על פירות וירקות, מע"מ על חלב. הממשלה יכולה להוריד מחירים ומיסים מהרבה ולהקל ביוקר המחיה, או לתת את ההבטחות שלה. תעשו משהו עם המשכנתאות, תיתנו לבן אדם שלקח משכנתה ומשלם 1,000 שקל יותר בגלל עליית הריבית. אתם אומרים שריבית זה כלכלה, אין ברירה, בשביל האינפלציה – תיתנו לו מענק בגובה ההתייקרות; תביאו נוהל לבנקים – הקפאת משכנתאות. יש בנקים שעשו את זה בעצמם במקומות מסוימים, בחריגים. למה זה צריך להיות בהתנדבות של הבנקים עם רווחי שיא? למה לא החלטה של ממשלה? אתם בורחים מלטפל ביוקר המחיה, אתם מתעסקים רק במה שטוב לכם, למגזר שלכם, לקהילה שלכם, למפלגה שלכם.
טלי גוטליב (הליכוד):
כמוכם. כמוכם.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
את לא היית בכל הנאום, אבל יש ליכודניקים שאכפת להם מהעניים. יש ליכודניקים שאכפת להם מהעניים, שלא תתבלבלי. זה שקרעי תוקף על מסמוס הבטחת הגיל הרך, זה כי כואב לו, כי הוא בא מבית מרובה ילדים, והוא בעצמו מרובה ילדים, והוא גר במשפחה מרובת ילדים, הוא יודע מה זה פגיעה בעניים. ש"ס, יהדות התורה והליכוד יודעים מה זה פגיעה בעניים. הציונות הדתית לא מדברת על עניים, כי המילה הזאת לא מופיעה בתורה מספיק פעמים, אין ציווי של הנביא לטפל בעניים. הם לא יכולים להגיד את המילה "עניים" כשהם עולים לפה לנאומים. אין עוני; יש ימין כלכלי, יש שוק חופשי, יש היד הנעלמה – היא תעשה את העבודה. ממשלה כזאת, שמוכרת אגדות לאזרחים, שעושה תקציב וחוק הסדרים, ואז אומרת להם: נביא ועדה ליוקר המחיה – הציבור יודע שאתם משקרים אותו ושהוועדה הזאת לא תביא כלום, ואנחנו עוד נעקוב ונבדוק את כל הפגיעות שלכם באזרחים בשנתיים הקרובות.
היו"ר אמיר אוחנה:
אני מודה מאוד לחבר הכנסת מיכאל ביטון. כאמור, ישיב במרוכז שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. בבקשה.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת ובעיקר הציבור הישראלי, בזמן האחרון אני מרגיש שעם חברי הכנסת באופוזיציה זה בערך כמו לדבר אל הקיר, מכיוון שלעובדות אין שום רלוונטיות. הם מייצרים איזה עולם שלם שכולו פייק מראשיתו ועד סופו. הם לא מרגישים אפילו צורך מינימלי להתכתב טיפה עם המציאות, עם העובדות, לדון על פרטים, להתווכח, להעביר ביקורת. זה בסדר גמור; הם מרחפים באיזה עולם מנותק לחלוטין מעובדות, סוג של הנדסת תודעה. אגב, המנהיג שלכם – – –
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
אתה עלית למסיבת עיתונאים ושיקרת לציבור על חינוך חינם. בנית נאום של שקרים במסיבת עיתונאים. אמרת להם "חינוך חינם" ומכרת להם אגדות.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
מיכאל, חבל – – –
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת ביטון. השר, שנייה אחת.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
א. הוא העיר לי, הוא העיר לי בזמן שדיברתי. הוא אמר שאני מדבר שטויות.
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת ביטון, אנחנו האזנו לך ברוב קשב.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
הוא עשה מסיבת עיתונאים של שקרים לציבור. הוא שיקר לציבור על הבטחת בחירות של ראש הממשלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת ביטון, האזנו לך ברוב קשב, אף אחד לא הפריע לך. אני מבקש ממך לנהוג בכבוד, לאפשר לשר להשלים את דבריו בלי הפרעה גם אם אתה לא מסכים איתו. תודה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
מדי פעם נעיר לו, כמו שהוא העיר לנו.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
"אל תרתח, אדון עזריאל". חבל על הלב, מיכאל.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
אתה יכול להיות ציני, אתה יכול להתנשא, הלב שלך לא לעניים ולא לחלשים – – –
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת ביטון.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
אני ציני כלפיך מכיוון שאתה דמגוג מארץ הדמגוגים, ולמפלגה שלך לא אכפת מעניים ולא מחלשים, ואתה תהרוג את הדיור הציבורי. אתה דמגוג מארץ הדמגוגים.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
אתה הרגת את משפחות העניים בישראל.
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת ביטון, אני מבקש.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
אני חושב שאין מי שדאג לקבוצות החלשות בחברה יותר מבתקציב האחרון שהבאנו וברפורמות שהבאנו בחוק ההסדרים, ואתה יכול להמשיך לצעוק ולעשות כאילו ולחשוב שהציבור מטומטם, אבל הציבור יודע לקרוא ויודע את האמת, ואני תכף אמנה כמה מהדברים הקטנים. אבל שוב, זה בכלל מצחיק, אדוני היושב-ראש, הרי באים אנשים שעד לפני יום וחצי היו בממשלה – אגב, באמת אחת הממשלות האטומות ביותר, שר האוצר היה אביגדור ליברמן, איש אטום לחלוטין. אתה, מיכאל ביטון, עשית משבר בכאילו מסיבות פוליטיות, כל שני וחמישי לא באת להצבעה, איימת, היית חולה, נשארת בבית בדרום, לא באת להצבעות, עשית ברוגז על זה, ברוגז על זה, הייתה לך אפס השפעה – –
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
אמרת לי שהמאבק שלי צודק. יא שקרן, אמרת לי שהמאבק שלי צודק.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
– – ותפסיק עם הצביעות. המאבק שלך צודק, אבל כדרכך התקפלת ועשית מאבק לצורכי פוליטיקה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
אמרת לי שהמאבק על התחבורה צודק. אתה אמרת לי בוועדת הכלכלה שהמאבק על התחבורה הציבורית צודק.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
ואתה היית חלק. מי שהביא – – –
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת ביטון, השבת, שמענו. השבת.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
אני אמרתי לך – – –
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
אתה עולה לפה ומשקר.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
אני אמרתי לך שהמאבק שלך היה צודק, ולכן, בשונה ממך – –
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
אז עכשיו אתה מדבר?
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
– – שעשית מאבק לצורכי פוליטיקה ואז התקפלת כמו איזה אוריגמי, אנחנו, שרת התחבורה ואני, הבאנו עכשיו תיקון לרפורמה בתחבורה הציבורית, ואנחנו מוזילים אותה בצורה דרמטית, בעלות של 600 מיליון שקלים בשנה מתקציב המדינה – מה שאתם לא עשיתם. אתה היית חלק מהממשלה האטומה ביותר בשנים האחרונות במדינת ישראל.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
הבאנו 4 מיליארד שקלים – – – בלי לדבר.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
והממשלה הזאת, אדוני היושב-ראש, הגדילה ב-21% – 15 מיליארד שקל – – –
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
אתה לא מסוגל להגיד מה המילה – – –
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת ביטון, הייתה לך הזדמנות לומר מה עשיתם. אני מבקש ממך עכשיו לא להפריע.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
אני לא מקבל את זה.
היו"ר אמיר אוחנה:
אני מבקש לא להפריע מעכשיו.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
אם הוא רוצה לתקוף אישית, אני איכנס בו על כל מילה שהוא אומר.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
מיכאל, אני מבין את הכעס. זה נורא מתסכל, נקיפות המצפון של מי שהיה חלק מממשלה אטומה ורעה, ויושב היום ממורמר באופוזיציה מול קואליציה שהעבירה תקציב טוב וחוק הסדרים טוב ודואגת לאזרחי ישראל.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
אתם המפלגה הרעה ביותר לחלשים בישראל.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
אני מבין את המרמור. נשאר לך רק לצעוק.
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת ביטון, אני קורא אותך לסדר קריאה ראשונה.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
אני מזכיר, זה חשוב לומר, מכיוון שכאשר אני עמדתי כאן לפני חודשיים וקצת, חודשיים-שלושה, והצגתי את תקציב המדינה, אדוני היושב-ראש, ואתה זוכר את זה, הזמנתי את האופוזיציה להיות שותפה. אמרתי: חבר'ה, שימו שנייה בצד, תתווכחו איתנו על מיליון דברים, תצעקו, תנסו להפיל את הממשלה – הכול בסדר, זה תפקידה של אופוזיציה, אנחנו כדמוקרטים אמיתיים מכבדים את התפקיד הזה של אופוזיציה – בואו תשלבו ידיים בחודשיים ומשהו של דיונים בכנסת על התקציב, על הרפורמות בחוק ההסדרים. אגב, היו מקומות – יש חברי אופוזיציה שהתעלו על היצר הסכסכני הקטנטן הזה של האופוזיציה, והיו שותפים כאן במגוון ועדות ועשו טוב לאזרחי ישראל, כי עשינו המון דברים טובים. התחלתי לדבר על עלייה של 15 מיליארד, 21% מתקציב מערכת החינוך, 7 מיליארד בשירותי הבריאות. מי עשה דבר כזה? גידול גדול מאוד בתקציבי משרד הרווחה. כן, אתם עשיתם נקודות זיכוי משש עד 12, וזה נכון, אנחנו הארכנו והוספנו מ-12 עד 18 – –
דבי ביטון (יש עתיד):
אנחנו לא רבים על מה שנותנים.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
– – כדי לעזור לאזרחי ישראל בתקופה הקשה הזאת ולהגדיל להם את ההכנסה הפנויה. ושלל הרפורמות שלכם לא היה אומץ להוביל – בענף הפטם ובבשר הקפוא, בתוקף יבוא בשר קפוא, ולא היה לכם אומץ להעביר בתמרוקים, ולא היה לכם אומץ לריב, כן, עם בעלי אינטרס ועם לוביסטים שפותחים את המשק הישראלי לתחרות כמו בהגנת הצומח. שוב, דיברתם, צעקתם – התקפלתם כמו אוריגמי בדקה האחרונה. לא היה לכם אומץ. הרפורמה שהבאנו ל-400,000 עסקים זעירים – א. היא תחסוך להם 3,000 שקל ב-Day one, כי לא צריך רואה חשבון, אבל בעיקר היא מייצרת את הכול דיגיטלי; פעם בשנה הכרה בהוצאות נורמטיביות של 30%, הגדלת תקרת הפטור ל-120,000 שקל. מי עשה את זה? אתם עשיתם את זה? על מה אתם מדברים? מה עשיתם?
גלעד קריב (העבודה):
מה עשיתם למען הקשישים? אדוני השר, מה עשיתם למען הקשישים? אדוני השר, מה עשיתם – – –
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
עשינו. תראו עכשיו מה מצחיק – ופה אני חוזר בחזרה באמת לאנשים שמזלזלים באינטליגנציה של הציבור. נכון, אתם והתקשורת עושים יד אחת לייצר איזה פייק מציאות מנותקת. אז יאיר לפיד יכול להגיד שחבר הכנסת רוטמן, שתקפו אותו עם מגפון באוזן בשבת, הוא בכלל האלים, וששיקלי, שעושה פרצוף מחויך, עושה תנועת מגונה. אני כבר לא מדבר על "אין אדם מדבר מהרהורי ליבו" – איך מישהו יכול להסתכל על התמונה של השר שיקלי ולדמיין שיש כאן איזה תנועה מגונה, אם לא בראש שלו עוברות כל היום תמונות מגונות?
גלעד קריב (העבודה):
– – – שתקפו את רוטמן.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
אפס קשר עם המציאות, אפס קשר עם המציאות, אפס קשר עם המציאות. השר אמסלם, אני קורא – אתה שומע? אגב, תכף אני אעדכן אותך פה על הדוכן במשהו שאתה תשמח מאוד, שחשוב לך ואתה נלחם עליו מהיום הראשון שנכנסת בו לפוליטיקה. עכשיו סיימתי דיון אצלי במשרד, באתי לפה, אני תכף אעדכן אותך. אבל אני קורא בהצעת האי-אמון של יש עתיד – איזו חבורה של חלולים – –
דבי ביטון (יש עתיד):
סליחה?
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
– – שפגענו בתקציב של כנפיים של קרמבו. עכשיו, הספין הזה כבר קרה והופרך. אפילו התקשורת, לא הייתה לה ברירה, היא הייתה צריכה לומר את האמת, שמי שקיצצה בתקציב כנפיים של קרמבו הייתה הממשלה הקודמת.
קריאה:
זה לא נכון.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
נכון וחצי. אז אפשר לחזור על השקר הזה שוב ושוב, כי יש איזו אמירה כזו ששקר שחוזרים עליו שוב ושוב ושוב בסוף הופך לאמת. עכשיו, כן, יש בעיה קשה של אינפלציה עולמית, שקיימת גם כאן, ועליות ריבית. חבר הכנסת טור פז, החמיאו לך כאן על הנועם ועל זה – גם שטויות אפשר לדבר בנועם.
משה טור פז (יש עתיד):
– – –
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
אתה הרי יודע שבריבית לא אנחנו שולטים, ואוי ואבוי אם אנחנו נתערב בעצמאות בנק ישראל. אנחנו מטפלים בהרבה מאוד דברים כדי להקל על אזרחי מדינת ישראל, ועשינו שורה של צעדים כדי לשמור על קצב התחלות הבנייה, גם בתקופה עכשיו של מצוקת אשראי ליזמים וירידה בכדאיות של ירידת מחירים, אחרי שאתם השארתם לנו ירושה – – –
קריאה:
– – –
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
צריך לחזור על המשפט הזה כדי שישראל יבינו אותו: אתם השארתם לנו ירושה של 20% התייקרות במחירי הדיור במדינת ישראל בשנה אחת. חבורה של מופקרים. בשנה אחת. הרכיב הדומיננטי ביותר במדד ובהוצאות של תא משפחתי במדינת ישראל זה הוצאות לדיור. אתם בשנה. כמה אפשר לחרב בשנה? אז עשיתם הרבה נזקים. שעבדתם את המדינה לאויבי ישראל, לתומכי טרור אנטי-ציוניים.
דבי ביטון (יש עתיד):
– – – בזכות – – – הנמוכה הם – – –
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
הרסתם את הדמוקרטיה בשקרים, בהונאות, בגנבת בחירות, והשארתם כל כך הרבה נזקים, כל כך הרבה נזקים.
גלעד קריב (העבודה):
– – – אזרחי ישראל כמוך.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
20% התייקרות בשנה במחירי הדירות. כמה כישרון צריך כדי לעשות דבר כזה?
גלעד קריב (העבודה):
– – – די עם השקרים – – –
דבי ביטון (יש עתיד):
– – – מיליון שקל – – – אין לכם.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
אז ברוך השם, עכשיו המחירים יורדים – וזה רע, כן? זה קשה בגלל הריבית, שמקשה על נוטלי המשכנתאות, ואנחנו מטפלים בזה.
גלעד קריב (העבודה):
– – –
היו"ר ישראל אייכלר:
לא להפריע, בבקשה.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
אנחנו בעיקר מטפלים לשמור על קצב התחלות הבנייה של 70,000–80,000 התחלות בנייה בשנה, כדי שבעזרת השם כשהריבית תתמתן ויחזרו הביקושים, הם יפגשו היצע גדול והמחירים ירדו, ולא חס וחלילה יעלו. יכולתי לעבור עכשיו על כל הישגי התקציב – והציבור יודע, פרסמנו אותם – כמה השקענו בפריפריה, בנגב ובגליל, בחינוך, בבריאות, ברווחה; כמה עבדנו קשה כדי להגדיל את ההכנסה הפנויה של אזרחי ישראל – אגב, כן, כן, בתקציב אחראי ומרוסן כדי לא לתדלק את האינפלציה, ברוך השם. אוי ואבוי, אוי ואבוי למדינת ישראל ולאזרחיה, חבר הכנסת אייכלר, אדוני היושב-ראש, אם עכשיו, בתקופת משבר כלכלי כזה, שמאל סוציאליסטי מופקר, כמו חברת הכנסת מרב מיכאלי, שיושבת כאן, היה מוביל עכשיו את הכלכלה הישראלית – –
גלעד קריב (העבודה):
– – – מה – – –
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
– – והולך באיזה פופוליזם זול עם מדיניות פיסקלית מרחיבה שנוגדת את המדיניות המוניטרית של בנק ישראל, שמתדלקת את האינפלציה ומחייבת את הנגיד להעלות את הריבית עוד ועוד ועוד.
דבי ביטון (יש עתיד):
תקשיב למה שאומרים לך.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
הרי אתם יודעים שאין מס יותר קשה על אזרחי ישראל מהאינפלציה, משחיקת ערך הכסף שלהם, מה שגורר אחר כך עליות ריבית.
גלעד קריב (העבודה):
את מקדם את הרפורמה המשפטית שמאיצה את האינפלציה.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
אז אנחנו מטפלים במחירי הדלק, כיוון שזה מחולל אינפלציה; במחירי החשמל, נכון, הצלחנו חצי, ובעזרת השם חצי יגיע מאוד בקרוב – אמרתי כבר אין-ספור פעמים – במכירה של תחנת אשכול וגלגול של הרווח מעבר לשווי הנקוב בספרים אל תוך תעריפי החשמל, מהלך שכבר נמצא בעיצומו ויקרה, בעזרת השם; טיפלנו במחירי המים בצורה משמעותית, ואנחנו עושים מגוון צעדים. עכשיו, תשמע. אתה יכול, מיכאל ביטון, לזלזל, מה גילינו את יוקר המחיה רק אתמול. אנחנו לפחות גילינו אותו ועובדים עליו, ואתם לא עשיתם כלום שנה וחצי. וכן, מדינת ישראל יקרה במשך עשרות שנים. עוד פעם, אופוזיציה פופוליסטית תזקוף הכול לקואליציה שמתפקדת בערך ארבעה חודשים, ובהוקוס-פוקוס הייתה צריכה לפתור הכול. אז מדינת ישראל במשך עשרות שנים – יש בה המון וקטורים שמתקדמים בכלכלה; איכות החיים של אזרחי ישראל מאוד עלתה ב-20 השנים האחרונות – אגב, בזכות מדיניות ימנית טובה של שוק פתוח וכלכלה חופשית, שבסופו של דבר מחלחלת לכל השכבות של האוכלוסייה במדינת ישראל.
גלעד קריב (העבודה):
ניסית לקבוע תור בקופת חולים בפסיכולוגיה הציבורית – – –
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
ועדיין, כן, הפריון שלנו נמוך ולא מעט ענפים הם סטגנטיים, שלא פתוחים לתחרות – אגב, שריד לאותו שלטון מפא"י טוטליטרי – –
גלעד קריב (העבודה):
שבנה את המדינה – – –
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
– – שיצר כאן את הריכוזיות הזו, שיצר כאן את שכבת המונופולים הזו, שמתעמרת היום באזרחי ישראל בכל הסקטורים. אבל לאט-לאט הימין מפרק את החסמים האלה – –
גלעד קריב (העבודה):
– – – קשקשנים.
היו"ר ישראל אייכלר:
נא לא להפריע.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
– – ופותח את השוק לתחרות ומפרק את המונופולים ומפשט את הרגולציה ואת הביורוקרטיה ומעלה את רמת החיים של אזרחי ישראל. ועדיין, במונחי כוח קנייה מדינת ישראל אכן יקרה. היא ריכוזית מדי. ואני אומר, אמרתי לאזרחי ישראל, שכפי שעמדתי בלחצים בקרן הארנונה החשובה והנכונה – שוב, מפתח דרמטי להורדת יוקר הדיור, וזה הווקטור החשוב כדי שהילדים של כולנו יוכלו לקנות כאן דירות בעוד כמה שנים במחירים שפויים – כמו שידענו באומץ להוביל את זה, אנחנו נוביל את המאבק להורדת יוקר המחיה. הוא כולל הסרה של חסמי רגולציה וביורוקרטיה, כדי לפתוח כאן אוטוסטרדות של יבוא, בעיקר על בסיס תקינה אירופית, שתוכר גם כאן. זה כולל – – –
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
את זה עשינו לפניך. אנחנו עשינו את רפורמת היבוא. מה אתה לוקח קרדיט על כלום? לא עשית כלום, לא עשית כלום.
דבי ביטון (יש עתיד):
– – –
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
עשיתם פרומיל. אבל אתם לא עשיתם.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
אנחנו עשינו את רפורמת היבוא – – – אלף שעות בוועדת הכלכלה.
דבי ביטון (יש עתיד):
אתם – – – הכול, זה אנחנו.
היו"ר ישראל אייכלר:
נא לא להפריע. אמרת, ההערה נשמעה. לא להפריע.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
מיכאל ביטון, אני לא יודע אם אתה הוזה או לא הוזה, אבל אתה יודע הרי שהתחלתם עם התמרוקים ולא הבאתם את זה בסוף לתקנות, ומשרד הבריאות תקע אתכם ולא עשיתם כלום, עוד פעם, חוץ מפוליטיקה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
עבדנו על – – –
דבי ביטון (יש עתיד):
– – – הוא גם שלכם – – –
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
אתם ככה תמיד, מכריזים פוליטיקה: עשינו רפורמה, ואז אתה מנסה לראות אם בסוף אפשר לייבא לכאן לתמרוקים, אז משרד הבריאות בא לשמור שזה רכיבים טבעיים.
קריאה:
– – –
היו"ר ישראל אייכלר:
אתה לא מפסיק להפריע, וכשאני אקרא אותך בקריאה ראשונה אז תגיד שזה בגלל שזה אתה.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
מי שבסוף הצליח לנצח את האירוע הזה זו הממשלה הזו ושר האוצר הנוכחי וועדת הבריאות בהרכבה הנוכחי, כן. ואנחנו, אתם יודעים, בחוק ההסדרים הבאנו כבר את שלב ב' של רפורמת התמרוקים, וכמו שאמרתי, עשינו את הרפורמה בהגנת הצומח ובפטם ועוד ועוד ועוד, ונמשיך לעשות כן. אמרתי, הסרה של חסמים וכניסה של אוטוסטרדת יבוא, בעזרת השם. וצריך לטפל ביבוא בלעדי וביבוא מקביל, וזה מורכב מול הסכמי סחר. הדברים מורכבים אבל נטפל בהם, בעזרת השם, לאט-לאט – מהר-מהר, אבל בצורה יסודית ואחראית. צריך לפרק את המונופולים ואת הריכוזיות. אין מה לעשות, אזרחי ישראל לא טיפשים, מיכאל. השמאל הסוציאליסטי הוא האבא והאימא של הריכוזיות במדינת ישראל, הוא האבא והאימא של המונופולים.
מרב מיכאלי (העבודה):
– – –
גלעד קריב (העבודה):
על מה אתה מדבר? לך תלמד – – –
היו"ר ישראל אייכלר:
חבר הכנסת קריב, קריאה ראשונה.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
הוא האבא והאימא של החנק של השוק החופשי ושל היכולת לתחרות שמגדילה פריון ומורידה מחירים.
גלעד קריב (העבודה):
אוליגרכים.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
ואת זה אנחנו נעשה. מי שהתחילו לאורך השנים בפירוק חברות הפירמידה והוצאת כרטיסי אשראי מהבנקים ותחרות הבנקאות הפתוחה היו ממשלות ימין. ואנחנו נמשיך עם זה, ונעשה את זה הלאה בבנקאות, ונעשה את זה במזון, ונעשה את זה, בעזרת השם – הכול כמובן בעזרת השם, לפני ואחרי; בלי עזרת השם שום דבר לא יזוז.
דבי ביטון (יש עתיד):
– – –
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
נעשה את זה בתרופות, ונעשה את זה בשוק הרכב, ונמשיך לעשות את זה בכל מקום שבו המשק הישראלי נשלט על ידי שחקנים קטנים ששולטים בנתחי שוק חסרי תקדים בפרספקטיבה בין-לאומית. ונעשה את זה יסודי. כן, אין פתרונות קסם של הוקוס-פוקוס, כאן ועכשיו. אמרתי, עשינו כמה דברים חשובים מאוד בתקציב, שנותנים יותר רווחה ויותר מענה לאוכלוסיות חלשות, שמשאירים יותר הכנסה פנויה לציבור העובד במדינת ישראל. וזה חשוב, וחשוב לעודד תעסוקה. ומתחילים לטפל בהסרת חסמים. אני כבר לא מדבר – אני לא יודע מי אמר פה קודם; זה מזכיר לי את המערכון של הגשש: היה מנוע? אמר עוד פעם טור פז בחן הנחמד שלו: אין אף מנוע צמיחה בתקציב הזה; מה זה חוק תשתיות לאומית אם לא מנוע צמיחה?
משה טור פז (יש עתיד):
לפחות אני לא אומר "שקרן בן שקרן". לא קראתי לראש הממשלה "שקרן בן שקרן".
דבי ביטון (יש עתיד):
– – – אתה מאמין בהשם וקורא לאנשים "חלולים". איפה כתוב בתורה שמותר לך להגיד – – –
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
מה זה 46 מיליארד שקל חומש רכבת אם לא מעודד צמיחה? מה זה 26 מיליארד שקל חומש כבישים אם לא מעודד צמיחה? מה זה 2 מיליארד שקל השקעות הון ועידוד חדשנות בחקלאות אם לא צמיחה? מה זה מאות מיליונים בהשקעות הון בתעשייה? מה זה סכומי עתק בהשמה, בהכשרה תעסוקתית לשיפור הפריון במדינת ישראל? על מה אתם מדברים בכלל?
משה טור פז (יש עתיד):
גם ההייטק – – –
דבי ביטון (יש עתיד):
אתה קראת – – – נו, באמת.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
אז, שוב, אתם חיים לכם בלה-לה-לנד, מייצרים מציאות מדומה, מנותקת לחלוטין מהעובדות – –
משה טור פז (יש עתיד):
– – – הציבור מדמיין ואתה צודק.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
– – צועקים על קץ הדמוקרטיה, "סיפורה של שפחה", מהלכים אימים, חושבים כל פעם על איזה מיצגים יותר הזויים, יותר מנותקים; אגב, מנרמלים אלימות, מנרמלים סרבנות, פוגעים בצבא, בביטחון, בלכידות החברתית.
גלעד קריב (העבודה):
אנחנו פוגעים בצבא – – –
דבי ביטון (יש עתיד):
אנחנו פוגעים? למה אתה בכלל לא – – – צבא – – – פוגעים, אנחנו מגייסים ילדים, מסכנים הילדים. מה אתה מקשקש בכלל?
קריאה:
– – –
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
מוכנים לשרוף הכול כי אתם לא מוכנים לקבל את ההכרעה הדמוקרטית. ולכן תשובתי – ובזה אני מסיים, ואני מתנצל על אריכות דבריי, אבל לא יכולתי שלא – – –
קריאה:
– – –
דבי ביטון (יש עתיד):
– – – על המשפט זה.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
תשובתי להצעת האי-אמון, חבריי היקרים: הציבור הישראלי – –
דבי ביטון (יש עתיד):
לך תבקש סליחה מאלוהים באמת עכשיו.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
– – נתן ונותן אמון מלא בממשלה הזו, ונותן אמון מלא ברפורמה המשפטית, שנמשיך לקדם כי היא נכונה וטובה לדמוקרטיה, לזכויות, לחירויות, לערכים, לכלכלה, לכל מרכיב חיוני בחיים של אזרחי מדינת ישראל. נמשיך להיאבק בטרור ולספק ביטחון, ויש לנו אמון מלא מהציבור הישראלי לעניין הזה, ויש לנו אמון מלא מהציבור הישראלי למדיניות הכלכלית שלנו. בעזרת השם ובעזרת חבריי לקואליציה, כולם, כל המפלגות, חברי הכנסת, השרים – שלוש וחצי שנים אתם תגישו כאן כל שבוע הצעת אי-אמון, תגידו לא אמת, תנפנפו בנתונים באמת הזויים, תרחפו לכם באיזה עולמות פייק מוחלטים – –
משה טור פז (יש עתיד):
– – – הנתונים הזויים באמת.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
– – כל שבוע. אני מקווה שאתם לפחות נהנים מזה. ואנחנו נעבוד קשה, כן, עם שרוולים מופשלים, בנחישות – –
דבי ביטון (יש עתיד):
לך לעבוד, בשביל זה אתה פה.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
– – בחריצות, באמונה, בהשקעה גדולה, במקצועיות ובהתמדה, נמשיך לשרת את אזרחי ישראל, אגב, כולם. כן, כי אני שר אוצר של כולם, כי זו הממשלה של כולם, כי מי שהסתכל על התקציב יראה שעברנו סקטור-סקטור, קבוצה-קבוצה באוכלוסייה, מדרג-מדרג ברמה הסוציו-אקונומית, ונגענו בכולם. הגדלנו את מענקי העבודה, מה שנקרא, מס הכנסה שלילי.
דבי ביטון (יש עתיד):
מה עם 6 מיליון לחדר מיון קדמי בשדרות?
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
אגב, עשינו שוויון בין גברים לנשים אחרי שנים שגברים הופלו לרעה במנגנון המעוות הזה – –
דבי ביטון (יש עתיד):
למה אתה לא מסוגל לענות על שאלה פשוטה?
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
– – שהיה עד לפני שהעברנו עכשיו את חוק ההסדרים, ונתנו נקודות זיכוי כדי שאנשים עובדים יקבלו יותר. ואנחנו מעמיקים, כן. שאל פה קודם מיכאל ביטון, אין לו סבלנות להישאר לשמוע את התשובה, על תוכנית אפס עד שלוש. קודם כול כולם – בואו, הרי צריך להבין: האוכלוסיות שמדורגות בסוציו-אקונומי נמוך יותר הן הרי הראשונות שנכנסות לתוך מעונות הסמל, ומקבלים שם. הגדלנו בצורה דרמטית, הרי, העמקנו היום את הסבסוד של מעונות היום, הוספנו תקינה, שיפרנו את שכר הסייעות. כל הירושה שקיבלנו מהם, אתה מבין, דודי, הרי אנחנו היינו צריכים לטפל בה.
דבי ביטון (יש עתיד):
– – –
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
אתה מבין, תוך שלושה שבועות הבאנו הסכם עם ההסתדרות, עם יציבות, חמש ורבע שנים קדימה, מציאות וודאות, ושמרנו על המסגרות הפיסקליות. הבוקר – הינה שר החינוך יושב פה – הגענו להסכמה עם הסגל הבכיר באוניברסיטאות. גם שמרנו על המסגרת התקציבית, לא פרצנו אותה במילימטר, זה מה שאני הקפדתי. הבאנו שורה של הישגים דרמטיים שלא היו, שלא היו, בשיפור ההוראה באוניברסיטאות, וכן תמריצים. אגב, ותיקון עוול גדול מאוד בין מרצים מתחילים למרצים ותיקים. תוספות שכר במקומות הנכונים, תמרוץ למרצים ולחוקרים שהם טובים, יעילים, נותנים תפוקות. תיקנו עיוותים שהיו הרבה שנים. אתה ידעת שפרופסורים באוניברסיטה, כל שנה יש איזה סכום, לא יודע, כמה אלפי דולרים לצאת לכנסים בין-לאומיים? עד כאן הכול טוב יפה. רק מה קורה אם הוא לא נוסע לכנס? הוא צובר את הכסף.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
לוקח אותו.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
בדיוק. הוא פורש לפנסיה, יש לו פה עוד 100,000 דולר, נצברו לאורך השנים, לוקח את זה הביתה. כסף של סבתא שלו. עכשיו זה נותן תמריץ כמובן לא – טיפלנו בזה עכשיו. היו קרבות קשים, ניהלנו, ופה הייתה תמיכה מלאה של שר החינוך. עבדנו יפה מאוד גם עם ור"ה, עם ועד ראשי האוניברסיטאות, עם הסטודנטים. הסכם טוב. הוא טוב כלכלית, הוא טוב לאיכות ההוראה האקדמית, הוא עושה סדר בכל מיני עיוותים היסטוריים, שוב, של שלטון מפא"י, נתנו לכל העיוותים האבסורדיים האלה להתגלגל פה במשך שנים במדינת ישראל. אנחנו באמת מייצבים את המשק, מייצבים את הכלכלה, לא מתעלמים מהקושי האמיתי של אזרחי ישראל ביום-יום. אדוני, רק בשורה אחת, אני חייב לשתף אותך. אתם יודעים, חבר הכנסת, השר אמסלם, אחד הדברים שהוא שם על השולחן, אדוני היושב-ראש, כשהוא נכנס למערכת הפוליטית זה לסייע, לא עלינו, למשפחות שמתמודדות עם מחלה קשה, סופנית, של בן משפחה וצריכות לרכוש תרופות שהן לא בהתוויה של הסל. ומדובר בסכומי עתק שמשפחה רגילה, אני לא יודע איך היא מצליחה לעמוד בהם, מגייסים פה את כל המשפחה ואת כל החברים ואת הכול ובסוף עוד צריכים לשלם על הדבר הזה מע"מ. חבר הכנסת אמסלם נלחם על הדבר הזה, בצדק, ושם אותו על השולחן. מייד אחרי שמוניתי לשר האוצר, דודי עוד לא נכנס לממשלה, עוד היו לו כל מיני עניינים, הוא תפס אותי ואמר לי: אדוני, בצלאל, זה ההישג הנדרש. נכון? זה ועוד דבר. הינה, אפרופו רגישות חברתית – לשמור על הסיוע לשכבות החלשות של סלי מזון במשרד הרווחה. קיימתי את ההתחייבות, נכון?
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
כן.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
והשר אמסלם עוד היה חבר כנסת, אז הוא היה יכול להגיש חוקים. הוא הגיש את החוק הזה, עשינו דיונים. אני מבשר לך, דודי, שפיצחנו את המודל, ואנחנו עושים עכשיו מבחן תמיכה בתוך רשות המיסים להחזר בדיוק על מה שדיברנו. בתוך פחות מחודש יפורסם מבחן התמיכה הזה. אני אעדכן אותך בכל הפרטים, כי עשינו הרבה שיעורי בית, מה קרה, למה זה נפל במקרים קודמים.
היו"ר ישראל אייכלר:
לא, לא הבנתי. המע"מ שאמסלם רצה, ביטלת?
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
יהיה עכשיו, דרך הוועדה להחזרי מס על בסיס מבחני תמיכה מאוד מאוד ברורים, מסלול מאוד מהיר, מאוד פשוט, לתרופות – – –
היו"ר ישראל אייכלר:
לחולים, לחולי סרטן.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
כן, כן. מי שזה, יבוא ויקבל מייד את החזרי המע"מ ולא יצטרך לשלם את המע"מ. כי דודי צודק. הוא אומר: תשמע, ממילא המדינה אומרת: אני, מה אני יכולה לעשות? יש סל בריאות, מה שאני יכולה אני נותנת, מה שאני לא יכולה אני לא נותנת. אבל אתה עוד הולך להרוויח על הדבר הזה? אתה כמדינה לוקח לי על זה מס?
היו"ר ישראל אייכלר:
זאת הייתה הטענה שלו.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
נכון. הטענה היא צודקת. והיה לנו דיון לפני שבועיים אצלי בחדר, ואני, השר אמסלם, אמרתי לך, נכון, אמרתי לך שאני מתחייב לך.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
חודש, אמרת.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
תוך חודש? אז הינה, עברו שבועיים, ואני נותן לך את התשובה. ואנחנו נדבר על הפרוצדורות, כן ממשלה לא ממשלה, אבל הדבר הזה כבר רץ אצלנו בנתיב. קיבלנו הסכמה של כל הגורמים, ואני חושב שזו זכות גדולה. וכן, אנחנו נמשיך לעבוד אצל אזרחי מדינת ישראל ברגישות – –
היו"ר ישראל אייכלר:
ובעניין סלי המזון, ועדת הרווחה עוד מחכה – – –
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
כן. – – באמת ברגישות, במקצועיות, לא בפופוליזם, לא בפתרונות קסם הרסניים, שאולי בשנייה הראשונה הם איזה אופיום להמונים אבל אחר כך מרסקים את הכלכלה ואנשים משלמים עליהם ריבית והצמדה, אלא כמו שעושים באחריות. תודה רבה.
גלעד קריב (העבודה):
– – – כמו – – –
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה.
גלעד קריב (העבודה):
אדוני השר, אין מילה אחת על הגמלאים?
היו"ר ישראל אייכלר:
לא להפריע. אני מזמין את חברת הכנסת מרב מיכאלי לנמק את ההצעה להביע אי-אמון בממשלה מטעם סיעת העבודה וישראל ביתנו. עשר דקות, בבקשה.
גלעד קריב (העבודה):
אדוני השר, מילה אחת על האזרחים הוותיקים. מה עשיתם להם?
נאור שירי (יש עתיד):
6 שקלים. 6 שקלים.
גלעד קריב (העבודה):
מה עשיתם להם? בכולם טיפלתם, אותם זרקתם מתחת לגלגלי האוטובוס. אל תשליכני לעת זקנה, כבוד השר.
מרב מיכאלי (העבודה):
כן, בואו, בואו נדבר קצת על שוויון בין נשים לגברים ומי פוגע בצבא ההגנה לישראל. בואו באמת. קודם כול אני רוצה לפתוח בניחומים מכל הלב למשפחות של סמלת ליה בן נון, סמל ראשון אורי יצחק אילוז וסמל ראשון אוהד שמעון דהן, שנהרגו בגבול עם מצרים. מדובר, חברות וחברים, בלוחמת ושני לוחמים שקיבלו צו גיוס וקיבלו על עצמם את השליחות הלאומית, הציונית, לשרת את מדינת ישראל, לבחור בתפקידי לחימה, לסכן את החיים שלהם, ולמרבה שברון הלב באמת הם שילמו בחיים שלהם עבור הביטחון של כולנו. זה, זה מה שהיה, זה מה שכולנו ראינו באירוע הטרגי והקשה הזה. אבל מה רואים בערוצי התקשורת של הקואליציה, שכל כך מאמינה בשוויון בין נשים לגברים? מה רואים אצלם בערוצים? אז בערוץ 14 רואים סקס, רואים ייחוד, רואים חוסר צניעות. רואים אישה וגבר צעירים ששומרים ביחד בלילה, והדבר היחיד שהם חושבים עליו זה מין; לא אחריות, לא שירות, לא אומץ לב, לא אחים לנשק. לא. מה שהם רואים זה מין. זה בערוץ 14, השופר הגדול והחזק מכולם. בערוצי התקשורת החרדית חושבים כל כך הרבה על מין כל הזמן, שפשוט בכלל לא מראים תמונות של נשים, ולכן גם כשהאישה היא לוחמת שנהרגה במילוי תפקידה, הם לא מראים את התמונה שלה אלא בין שתי התמונות של הלוחמים הם שמים תמונה של גדר. חפץ. הגיוני סך הכול, לא? מה זה בסך הכול? גדר – אישה, אישה – גדר, מה ההבדל? פשוט מוחקים. מוחקים לוחמת ששילמה בחייה על הביטחון של כולנו. ליה הייתה מספיק טובה בשביל לשלם בחייה להגן עליהם, לדאוג שהם יישנו טוב בלילה, אבל חלילה מלתת לה כבוד אחרון ושהתמונה שלה תוצג כמו התמונה של שני הלוחמים האחרים. זה לא. ליה הייתה מספיק טובה בשביל לשרת במקום שבו בנות ובני גילה החרדים פטורים מטעם עצמם, מטעם ההנהגה שלהם, מטעם הרבנים שלהם, מטעם הפוליטיקאים שלהם, שיושבים פה מטעם הקואליציה הזו, שנותנת להם את הפטור ומחפשת עכשיו דרך עוקף בג"ץ לתת להם עוד ועוד פטור: פטור משירות, פטור מנשיאה בנטל, פטור מהגנה על מדינת ישראל, פטור מלקחת חלק באחריות על מדינת ישראל. ההורים של ליה, במקום שבו הם איבדו את היקר להם מכול כשהם שלחו את הילדים שלהם לצה"ל – העורכים והכתבים והבעלים של התקשורת החרדית ישנים מצוין בלילה, הילדים שלהם לא חשופים לסכנות האלה, איך אומרים, ברוך השם, או ברוך נתניהו, או ברוכה הקואליציה הזאת, או ברוכות כל הקומבינות שסידרו להם את זה ומסדרות להם את זה לאורך השנים. מכונת הרעל המגעילה של קואליציה מפלה וגזענית לא מתביישת לבזות את זכרם של הלוחמים האלה ושל הלוחמת הזאת, וזה, חברות וחברים, לב המאבק הדמוקרטי שלנו, כי הקואליציה הזאת מאמינה שיש שווים ויש, איך להגיד, פחות – גם חיילים, גם נשים, גם כל מיני סוגים של אנשים לא יהודים אורתודוקסים. הם משרתים של השווים האלה; הם לא משרתים את המדינה, לא לא לא. אנחנו משרתים אותם. למשל, קראתי עכשיו בדה-מרקר, לדעתי, שבסוף השבוע, במשבר החום הנורא, במשבר החשמל הגדול, שבו הממשלה הזאת לא הצליחה לספק חשמל לאזרחי ואזרחיות ישראל, שבאמת נמקו ברגע של חום קשה ביותר, תיעדפו אספקת חשמל ליישובים דתיים בשביל שיוכלו לשמור שבת יותר בנוחות מאשר חילונים, שהשבת שלהם, איך להגיד, פחות נחשבת. למשל, תכף יצביעו פה על קומבינה לרב העיר צפת, שיש לו באמת רקורד אדיר של התבטאויות גזעניות כמו קריאות לא להשכיר דירות לאזרחיות ולאזרחים ערבים, התבטאויות נגד נשים, נגד שירות נשים, נגד זכותן של נשים להתקיים לא לפי מה שהרבנים נראה להם וטוב להם. אז בית המשפט העליון, זה שאתם רוצים לחסל, באמת הורה אחרי אין-ספור פניות שאין מנוס מלהעמיד אותו לדין משמעתי. ועכשיו אתם רוצים למרוח את זה, למרות שאתם כבר בביזיון בית המשפט, ולהעביר את זה למשרד לשירותי דת כדי שיסדרו לו עוד הנחה ועוד קומבינה. כן, בטח, כי כאמור, יש שווים, רבנים, שיכולים לעשות מה שבא להם ולהגיד מה שהם רוצים על מי שהם רוצים, ויש כל מיני משרתים מכל מיני סוגים ששווים פחות לפי התפיסה של הקואליציה הזאת. ראינו מה אתם חושבים עלינו, ראינו במה שעכשיו אתם קוראים לו חיוך, החיוך של מי שמיניתם לשר, שיקלי, עם האצבע המשולשת, שאין לי ספק שהאצבע המשולשת נועדה להרים, כמו שאומרות אצלנו, לשלוש הרשויות, לחוזקן, עצמאותן והפרדתן. אבל במשלחת העצומה הזאת של מלא מלא ממשלה וקואליציה, שנסעה לארצות הברית לחגוג, שלחתם שר שעושה אצבע משולשת ליהדות ארצות הברית, לישראליות והישראלים שבאו כדי להיאבק על הדמוקרטיה של מדינת ישראל, שהם חלק ממנה. שלחתם אותו לעשות אצבע משולשת, אבל האמת היא שאתם עושים אצבע משולשת גם לממשלת ארצות הברית, לממשל בארצות הברית, לנשיא האמריקני. לא רק שבניגוד לכל הבקשות וההתבטאויות ובניגוד לאינטרס הביטחוני הישראלי הראשון במעלה ביטלתם את חוק ההתנתקות בחומש, אלא שעכשיו הלכתם והקמתם שם, בניגוד לחוק הישראלי, בתקדים נוראי, מסוכן, שלא היה כמותו, ישיבת התנחלות חדשה, נגד כל אינטרס ישראל ונגד האינטרס הראשון במעלה של היחסים האסטרטגיים עם ארצות הברית. אצבע משולשת לממשל האמריקני. אבל היה יפה לראות בביקור האמריקני הזה את יושב-ראש ועדת החוקה, איש ההפיכה המשטרית, חבר הכנסת רוטמן, לא עומד בלחץ הבסיסי של מישהי שאומרת לו, מי תשמע, את האמת בפנים על ההפיכה המסוכנת שהוא מוביל, וחוטף לה את המגפון. וואו. על זה אמרה גולדה מאיר: מי שלא יכול לעמוד בחום שלא ייכנס למטבח. איך להגיד, הדגמה של סתימת פיות בצורה המפורשת ביותר. המרצע יוצא מהשק. האמת נחשפת. כל פעם שאומרים לכם את האמת הקשה בפנים אתם מביאים עוד הסתה, עוד אלימות, עוד שקרים שעושים דה-לגיטימציה. אז בתור הממשלה בראשות האיש שב-2009 הבטיח למוטט את שלטון חמאס ומאז חיזק אותו, הגדיל אותו, העביר לו דולרים, עשה איתו עסקאות על איך לא מתקיפים אותו, שומרים עליו ומאתרגים אותו. הוא הבטיח מאז 2003 לבטל את הפריפריה, לבטל את הפריפריה הוא הבטיח. ואז שוב הוא הבטיח, עכשיו, לבטל את הפריפריה והבטיח ממש עכשיו, לאחרונה, חינוך חינם לגיל אפס עד שלוש. אזרחיות ואזרחי ישראל משלמים את מחיר השקרים, האפליה, הקומבינות, השחיתות בכל תחום מתחומי החיים שלנו, בביטחון הלאומי והאישי, עם האלימות והרציחות שמשתוללות פה ברחובות במספרים חסרי תקדים; עם מחיר הכלכלי של החיים האלה, שיותר ויותר אזרחיות ואזרחים לא מצלחים לעמוד בו ונופלים, פשוט נופלים – –
היו"ר ישראל אייכלר:
נא לסיים.
מרב מיכאלי (העבודה):
– – מתחת לגובה הריבית וגובה המחירים.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה.
מרב מיכאלי (העבודה):
וכמובן – – –
היו"ר ישראל אייכלר:
מייד.
מרב מיכאלי (העבודה):
וכמובן, בזכות הבסיסית לשוויון כאזרחיות ואזרחים בישראל.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה.
מרב מיכאלי (העבודה):
אבל אל דאגה, חברים. לא לעולם חוסן.
היו"ר ישראל אייכלר:
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם מתבקש להשיב על ההצעה.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בראש ובראשונה אני רוצה להודות לשר האוצר על כך שהיום בישר לי את הבשורה הטובה שאנשים שרוכשים תרופה מצילת חיים שלא נמצאת בסל הבריאות, מדינת ישראל תחזיר להם את המע"מ. דרך אגב, ביום הראשון שהגעתי לכנסת זה החוק הראשון שהנחתי. לא אלאה אתכם, אבל אחרי שעברנו את כל המהמורות, היום קיבלתי בשורה מאוד משמחת, ובאמת שאפו גדול. בסך הכול זה חסד של אמת, אנשים שבסופו של דבר מאריכים להם את החיים והם חוזרים לחיק המשפחה לעוד כמה חודשים. זה באמת תיקון – הייתי אומר – של רוע אמיתי שהמדינה בעצם התנהלה בו עד היום. כמובן שאני מודה לו גם על הסיכום שהיה לי איתו על השארת מה שנקרא 100 מיליון שקל בביטחון התזונתי כך שאנשים ששני בני הזוג עובדים ויש להם ילדים, הם מקבלים סיוע דרך הרשויות, דרך אגב, באופן חודשי ומכובד, דרך כרטיסים מסודרים ובאמת שאפו גדול. עכשיו אני רוצה לענות לך. שמעתי את חברת הכנסת מרב מיכאלי. איך אמרת, חברת הכנסת מיכאלי? אמרת: יש שווים ויש שווים פחות. את צודקת, אתם שווים יותר, תמיד, ואנחנו שווים פחות. איך אמר דן חלוץ? המדינה זה אנחנו. איך אמר בן כספית? התל"ג צועד באיילון. כאילו בערך 70% מהמדינה לא עובדים. מדינה של אבא שלכם, אתם מתנהלים במדינת ישראל כאדוני הארץ לכל דבר ועניין. הרי את הבחירות שהפסדתם אתם לא מוכנים לקבל. אתם לא מתביישים? איך אמר לואי ה-14? המדינה זה אני. אצלכם אתם זה המדינה, המדינה זה אתם, לא משנה אם תהיו 10% מאזרחי מדינת ישראל. מה זה חשוב? אתם המבינים. אתם המובילים. אתם נמצאים בכל הברזים במדינה – וזה מה שאנחנו מנסים לשנות, ואתם לא מאפשרים את זה, באלימות. את דיברת על חבר הכנסת רוטמן? הרי ראיתי בטלוויזיה רק לפני שבוע, כמעט שלחתם אותו לבית חולים. אם לא היה שם יס"מ, הבן אדם היה מגיע לבית חולים. הדבקתם לו, השחתם לו את האוטו. איך אתם אומרים – מדבקות, מדבקות קטנות לאוטו.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
לבית קברות היה מגיע.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
בתוך האוניברסיטה שהזמינה אותו להרצות לא נתנו לו לדבר, כאילו אוניברסיטה של אבא שלכם. ועוד היום אנחנו עושים הסכמים עם אותם אנשים ונותנים להם עוד כסף כדי שיעזרו, שימשיכו לסתום לנו את הפה באוניברסיטה.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אנחנו נותנים להם כסף – של אבא שלך.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אדוני, בסוף זה החלטה של הממשלה, הממשלה שלנו.
נאור שירי (יש עתיד):
הממשלה של העם, לא שלך. זה הפתרון שלך.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אני רק רוצה להראות לכם את האלימות, את ההתנהגות הנבזית שלכם. תמיד האמנתי בזה ואני מאמין בזה ואמרתי את זה שנים פה: אתם האנשים הכי אלימים, הכי שקרנים במדינת ישראל.
שלי טל מירון (יש עתיד):
אין מילה על זה שרוטמן חטף מגפון? זה לא אלימות? תלש ממנה מגפון.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
ואתם באמת האנשים הכי אנטי-דמוקרטיים. זה השמאל בעולם. דרך אגב, זה לא מאפיין רק אתכם. זה השמאל בעולם.
שלי טל מירון (יש עתיד):
שמאל זה לא מילת גנאי.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
תמיד מתנשא, עם האף למעלה. כל פרופסור קורא לכל מי שהוא לא הוא – בוודאי לחרדים – "טפילים", לא משנה. כל הקריאות האנטישמיות. אבל לא שמענו אף אחד מכם, דרך אגב – – –
שלי טל מירון (יש עתיד):
גינית את רוטמן, שחטף את המגפון?
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
מה רוטמן? דרך אגב, אם היית מסתכלת – את יודעת, כבר אמרו חז"ל, חצי אמת גרועה מהשקר. הרי מה קרה שם?
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
זה מה שאתה עושה.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
בא אותו אחד עם הרמקול, דחף לו את זה לתוך האוזן ודרך על אשתו. את זה לא ראיתם.
שלי טל מירון (יש עתיד):
עומדים שם – – –
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אבל מה ראיתם? שהוא משך לו את הרמקול. אני מתפלא שהוא משך לו רק את הרמקול.
גלעד קריב (העבודה):
ותקף אישה.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אתה מבין? אצלכם זה תקף אישה. אתה לא מתבייש? הרי אתה יודע שאתה משקר. הרי אתה יודע שאתה משקר.
שלי טל מירון (יש עתיד):
– – –
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
מה שאומרים עלינו זה חבל על הזמן. אבל על מנדלבליט? פרשת משפטים – בושה, בשבת עצרו את האישה. לא שמענו אף אחד מחלל אצלכם, אומר מילה, בגלל שככה אתם בנויים. אצלכם אסור לעצור מפגינים, אסור חס ושלום להפעיל מכת"זיות, שום דבר. רק לימין מותר לרסק את העצמות – –
שלי טל מירון (יש עתיד):
– – –
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
– – מותר לעשות אלפי מעצרים.
היו"ר ישראל אייכלר:
לא להפריע, בבקשה.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
ככה זה עובד. ואתם באים לכאן ועוד לא מתביישים לבוא ולומר שיש שווים יותר ויש שווים פחות? בוודאי שאנחנו שווים פחות, לשיטתכם. אתם לא מקבלים את התוצאות של הקלפי. אם הייתם יכולים לזייף אותן עכשיו, זה מה שהייתם עושים.
שלי טל מירון (יש עתיד):
זה המחלקה שלכם.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
לכן, תבינו, הרי הסיפור לא על חוק כזה או אחר. אתם אנטי-דמוקרטיים בבסיס, בנשמה, בגלל שאתם אליטיסטים, אתם אדוני הארץ. מי אלה, כל אלה פה, הערב-רב הזה, הטיפשים האלה? מי אלה? אנחנו פה – – –
שלי טל מירון (יש עתיד):
איזה אליטיסטים?
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אנחנו מנהלים את הצבא ואנחנו מנהלים את האוניברסיטאות ואנחנו מובילים את הכלכלה, ורק אנחנו נהיה בפרקליטות ורק אנחנו נהיה בבית המשפט העליון. למה? איך אהרן ברק אמר? לא מצאתי מרוקאי אחד. רציתי להגיד לו – תשמע, היה איתו עוד ריאיון, אתה שומע, שר החינוך? תשמע קטע. אני שומע אחרי זה ריאיון נוסף. בהתחלה חשבתי נפלט לו מהפה.
שר החינוך יואב קיש:
מי?
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אהרן ברק. אז היא שאלה אותו: תגיד, אתה מצטער שבאמת אמרת את הביטוי "לא מצאתי מרוקאי"? אז הוא אמר לה: למה, בואו נעבור לעובדות, בשנות החמישים חיפשנו – לא משנה שהוא היה בגיל עשר בשנות החמישים, אז מי זה ה"חיפשנו" – ולא מצאנו. למה? בגלל שהוא היה צריך להיות עורך דין. לעלות. שופט צריך להיות עורך דין, ולא היו עורך דין. אני רוצה להגיד לך, מר ברק, אתה יודע, בכל פעם אני משתאה מגודל הבורות שלך. מה חשבת? הרי מרוקו הייתה קולוניה צרפתית עוד לפני מלחמת העולם הראשונה. מה חשבת, איך התנהלו בתי המשפט במרוקו? מה נראה לך, היו בדואים? הרי מה שקרה, הצרפתים הם הנחילו שני דברים: 1. מערכת המשפט; 2. את יחסי החוץ. מה חשבת שהיה שם? תדמיין טיפ-טיפה. מה נראה לך? איך שפטו שם? בזריקת קוביות, במכות ברחובות? היו שם בתי משפט יותר מפוארים מבמדינת ישראל, ותקופה יותר ארוכה, בדיוק כמו שכשהמדינה קמה היא נשענה על המשפט הבריטי ועל שופטים שהיו בתקופה הבריטית. אז מה נראה לך, שבמרוקו לא היו יהודים עורכי דין? רוב עורכי הדין במרוקו היו יהודים, או חלק גדול מהם. אבל כשהוא הגיע לארץ שלחו אותו לקרן קיימת. אתה מבין למה לא ראית? תחשוב טיפה, תחשוב. תחשוב. זה פשוט פגיעה באינטליגנציה כשאתה מדבר ככה. לכן, אדוני היושב-ראש, היות שיש לי עוד סיכום ויש לנו דיון סיעתי, אז בוא נתחיל.
שלי טל מירון (יש עתיד):
זו הייתה הקדמה.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
זה היה רק הפרומו. נמשיך אחר כך.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. בהתאם לתקנון הכנסת נעבור לדיון סיעתי. ראשון הדוברים, חבר הכנסת נאור שירי מטעם יש עתיד. שלוש דקות, בבקשה.
נאור שירי (יש עתיד):
תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, תודה לשר דודי אמסלם על עוד מופע באמת מרהיב של בכיינות, שיסוי ופיצול החברה הישראלית. האמת היא שאתה יכול ללמוד מחבר הממשלה החדש שלכם, מה שמו, אבי מעוז, שממספר את הנאומים שלו. לפחות הוא יוצר איזו קוהרנטיות ואפשר לבוא ולהגיד: אה, פספסתי את פרק 69, אני אדלג ישר לפרק 70. אז נאום השיסוי והפילוג מס' 600 שלך – באמת כל הכבוד. אני אנצל את העובדה – לחזור על דברים. רגע, החלטתם מי נשאר? שאני אדע עם מי לדבר.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
למה חשוב לך?
נאור שירי (יש עתיד):
מאוד חשוב לי. דווקא אליך.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
דבר.
נאור שירי (יש עתיד):
לא, כי יש לי נאום שהכנתי לקיש, תושב עירי הנכבד, ויש לי נאום שעכשיו אתה – – –
שר החינוך יואב קיש:
דבר על שדרות.
נאור שירי (יש עתיד):
בסדר, אוקיי. אז אני אחזור על דבריי, כי דודי אמסלם באמת עומד בצורה מופלאה, ויש לך יכולת לתווך לנו את הרצון האמיתי שלך לפרק את החברה הישראלית, כי בסוף זה המהות שלך. ואני חושב שאתה, לפחות בציבור שלך, נתפס כמישהו שבאמת רוצה להביא לשוויון חברתי ושוויון הזדמנויות בחברה הישראלית.
אופיר כץ (הליכוד):
מה רע בזה?
נאור שירי (יש עתיד):
אני מפרגן לו. תכף תראה. אתה תקעת לו את החוק על מע"מ אפס לתרופות, אבל תכף אנחנו נדבר על זה; או שלא, כי לא יהיה לי זמן. אבל מה, דודי אמסלם, בסוף, אחרי כל כך הרבה נאומים שהוא בא ומציין – אני אשמח שתקשיב לי, אדוני השר, כי אני ציפיתי שתהיה לפחות, באמת, עם כובד משקלך הנומינלי בליכוד, באמת יש לך כוח, שאתה תבוא ותהיה השר לשוויון חברתי ותביא בשורה אמיתית לאותו ציבור. אבל במקום זה עברתי עכשיו על החלטת הממשלה שלך, ואתה אחראי – שימו לב, הקהל: הוא לא אחראי לצמצום הפערים בחברה הישראלית; הוא אחראי למה? על מחלקת חוקרים פרטיים; על יחידה להמרות דת, העדות הנוצריות ומרשם ברית הזוגיות; מחלקת שומת מקרקעין; מחלקת – זה באמת תפקיד מאוד משמעותי, מה שאני הולך להגיד לך – מחלקת תרגום אומנות בין-לאומית, מדהים; חבר ועדה לבחירת דיינים, ואתה גם אחראי למחלקת רישוי נוטריונים.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
מה אתה רוצה?
נאור שירי (יש עתיד):
מי שבא לשנות סדרי עולם בחברה הישראלית, כמו שאתה תמיד מתאר פה בפתוס – ויש לך את העמידה הזאת שאני לא יודע לחקות אפילו – איפה זה? מה אתה עושה? ישבת פה במקומו של דני דנון, עשית שרירים רציניים לבנימין נתניהו, אמרת: אני בא לשנות, ובסוף אתה אחראי למחלקה לתרגום אומנות בין-לאומית, דודי אמסלם.
היו"ר ישראל אייכלר:
אמנות בין-לאומיות.
נאור שירי (יש עתיד):
אני לא מזלזל בזה, אתה מזלזל בזה. אתה מזלזל בנו בכל דקה שאתה עולה פה לנאום. אתה מזלזל בנו. אתה לא מכיר אותנו בכלל. אתה החלטת שכולנו אליטיסטים. אין לך מושג מאיפה באתי.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
חבר הכנסת – – –
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. נאור, שלוש הדקות עברו.
נאור שירי (יש עתיד):
אין לך מושג מאיפה חברי הכנסת באו. זו בדיוק הבעיה שלך, שאתה נואם פה ואתה רק משסע, ובסוף מה? בסוף למה אתה אחראי? על מחלקת שומת מקרקעין.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. אתה סיימת.
נאור שירי (יש עתיד):
ככה לא מצמצמים פערים חברתיים, השר דודי אמסלם.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. אלון שוסטר, מטעם המחנה הממלכתי, שלוש דקות.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
אדוני היושב-ראש, השר, כנסת נכבדה, מי שפגע בכלכלת ישראל לא לחינם אלא למטרות רעות מנסה את הבלתי-אפשרי – לייצב כלכלה מתקדמת במשטר לא דמוקרטי במדינה לא שוויונית, לאומנית, קיצונית, בלי לעודד פריון של ציבורים שלמים. אני נדהם אל מול הסיפורים השונים. אנחנו כנראה חיים בעולמות אחרים לחלוטין. אנחנו לא רוצים לחיות במדינה שוויונית? אנחנו מבקשים שהכול יבוא אלינו? אנחנו מבקשים שותפים. אנחנו מבקשים, מתחננים, שציבורים רבים נוספים ימצאו מזור בתקציב המדינה כדי לשפר בדורות הבאים, בדור או בשני הדורות הבאים, את רמת חייהם ואת איכות חייהם, וביחד – את המפעל המשותף הזה שאנחנו מקימים. אנחנו מייחלים לכך שציבורים שלמים יצטרפו אלינו. אגב, "אלינו" זה לא לאופוזיציה, אלא לאותם אנשים שמשרתים בשירות לאומי ובצה"ל ועושים את מה שצריך. לא מגיע צל"ש על עצם העניין; ליחידי סגולה – כן. אנחנו מבקשים איזה ציון מיוחד לנו? מה פתאום, מאיפה המחשבה הזאת? אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה סדר הדברים השתבש לחלוטין. אדוני היושב-ראש, באיחור אלגנטי של חמישה חודשים ראש הממשלה הקיץ הבוקר סוף-סוף מתרדמת המרד נגד מגילת העצמאות, והולך לעסוק באחד הנושאים שהוא עצמו הציג כנושא המרכזי, והוא יוקר המחיה. אנחנו יודעים שלטפל בבעיה קשה זו זה אכן עניין מסובך ודורש תשומת לב. אנחנו יכולים לוותר עליו במשך ארבעה-חמישה חודשים? ללכת לסמטאות אפלות שלא רק לא תורמות לכלכלה אלא מזעזעות את אמות הסיפים של היכולת שלנו לייצר כאן כלכלה מתקדמת, כלכלה חופשית, כלכלה אופטימית, לעודד את הבנים והבנות שלנו שיש עתיד כאן במקום הזה. מתחילת החודש, והחודשים האחרונים, שוטף אותנו גל של התייקרויות. הממשלה לא נותנת לנו מזור, לא נתנה לנו מזור בתקציב המדינה. לא הייתה בו בשורה אחת משמעותית לפריון, להגדלת הפריון, ובוודאי לא בשורה כלשהי לאזרחים הוותיקים. שנינו מתקרבים לשם, ויש לנו אולי קרובים וחברים שהיו צריכים, אדוני היושב-ראש, לראות מזור בתקציב הזה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
בלי מיגון בצפון, בלי גנים ממוגנים בדרום ותמורת אחוז מההסכם הקואליציוני משסים אחד בשני בקרן הארנונה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה, חבר הכנסת שוסטר. השר מיכאל מלכיאלי, מטעם סיעת ש"ס, בכבוד.
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:
תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני חושב שהנושא של האי-אמון, שבא לדבר בכלל על מה שהאופוזיציה תוקפת את הממשלה – אני כן הייתי רוצה לשתף: הבוקר היינו נוכחים בדיון ראשון של ועדת השרים למאבק ביוקר המחיה. למה אלעזר צוחק?
אלעזר שטרן (יש עתיד):
מחייך.
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:
למה אתה מחייך?
אלעזר שטרן (יש עתיד):
כי ניסינו להבין היום את ההבדל בין הקבינט לבין ועדת השרים.
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:
עם מי ניסית להבין והוא לא הסביר לך? בדיוק ברוך שכיוונתי – – –
אלעזר שטרן (יש עתיד):
לא, השווינו. לפעמים אנחנו מנסים להבין לבד.
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:
לא, לזה אין שוטנשטיין. לזה יש, לבבלי יש; לדברים שלי אין, כי אין פירוש רש"י.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אז גם לזה יש. עכשיו סוף-סוף מותר שוטנשטיין, לא ידעתי. לא תמיד היה מוכר.
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:
למה?
אלעזר שטרן (יש עתיד):
מי התחיל עם הפרשנות של התלמוד?
היו"ר ישראל אייכלר:
השר, זה על חשבון הזמן שלך.
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:
לא. שטרן שאל פה שאלות, צריך לענות לו.
היו"ר ישראל אייכלר:
אבל הזמן שלך עומד להסתיים.
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:
אני אומר כך: שאלת שאלה נכונה. מה ההבדל בין הקבינט בנושא הכלכלי לבין ועדת השרים?
אלעזר שטרן (יש עתיד):
מי עומד בראש שניהם?
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:
פה זה ראש הממשלה.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
ובשני?
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:
אני לא חבר, אז אני לא יודע.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
ראש הממשלה. אני יודע. הינה, אני אומר לך.
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:
בסדר. אני נוהג – מה שאני לא יודע אני לא מדבר. אני חושב, היה דיון מאוד מאוד עמוק, מקצועי, מעמיק ואמיתי, ושם לובנו כל סוגיות הליבה האמיתיות. אדוני היושב-ראש, אתה רואה, גרף אחרי גרף – –
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
למה לא לפני אישור התקציב? למה לא לפני?
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:
– – שיוקר המחיה בישראל הוא לאין ערוך יותר גדול בכל המוצרים: מוצרי יסוד, מוצרי ריהוט.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
למה לא עשיתם את זה לפני אישור התקציב? למה הייתם צריכים לאשר תקציב ורק עכשיו לדון – – –
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:
שאלה מצוינת. אני קולט מהר. שאלה טובה. מה התשובה לשאלה הזאת? פה זה לא רק עניין של התקציב. יש בעיה גם ברגולציה של מדינת ישראל.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
בסדר. למה לא לפני התקציב?
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:
לא. יש מקומות שבהם אין תחרות. יש שליטה של מונופולים.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
עדיין, למה לא לפני התקציב? כי זה היה נכון יותר להשקיע – – –
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:
לא, זה לא נכון. גם אני חשבתי כמוך עד שהגעתי לדיון וראיתי שהבעיות האמיתיות של הכלכלה במדינת ישראל – – –
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
הן לא קשורות לכסף.
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:
לא, הכול כסף. בעיית הרגולציה היא בעיה, והמונופולים – בעיות חמורות מאוד. אני רוצה באמת לברך את ראש הממשלה, שלקח על עצמו להיות יושב-ראש של הפורום הזה, ואני מקווה שיביאו כמה שיותר מהר פתרונות אמיתיים ליוקר המחיה.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
גם אנחנו מקווים.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת אליהו ברוכי, מיהדות התורה, שלוש דקות.
אליהו ברוכי (יהדות התורה):
כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, "טוב ללכת אל בית אבל", כך אמר החכם מכל אדם, שלמה המלך. הסיבה לכך, והיא פחות מוכרת, היא סוף הפסוק, שבו הוא כתב: "והחי יתן אל לבו". כשאדם מגיע לבית האבל הוא לא בא רק לתת, הוא לא בא רק לנחם, הוא בא גם כדי לקבל, כדי לקחת אל הלב שלו את העוצמות והתובנות שיש בבית שבו יושבים שבעה. אתמול הגיעו יחד אל בית האבלים של מרן ראש הישיבה הרב גרשון אדלשטיין, זכר צדיק לברכה, ירון אנג'ל ועמר בר לב. הפעם האחרונה שבה ביקר בר לב בסביבה הייתה, כזכור, לפני חודש, כשהוא הגיע להפגין מול ביתו של מרן ראש הישיבה. הביקור הזה בבית האבלים היה חשוב מאוד לחברת אנג'ל, זה לא סוד. בניגוד לכל מה שסיפרו לנו או ניסו לספר לנו בחודש האחרון על הרווחים של החברה, את האמת כולנו יודעים. הקונה החרדי הוא קונה חכם. הוא נזהר ממותרות שפוגעות פגיעה כלכלית בעשרות אלפי משפחות, אבל הוא נזהר עוד יותר מקנייה שיש בה כדי לתמוך בפגיעה בגדולי ישראל. גם לי הייתה הזכות לבקר בביתו של ראש הישיבה לניחום אבלים. עשרות אלפי אנשים עברו שם השבוע כדי לנחם, וגם, ואולי בעיקר, בשביל להתנחם – בשביל לקחת עוד נשימה אחרונה מחדר הלימוד שלו, בשביל לקחת עוד הצצה לצניעות ולפשטות שבהן חי ראש הישיבה, זכר צדיק לברכה. הביקור של בר לב שם אתמול החזיר אותי אחורה לתחילת המחאה. צמד המילים "מחאה ספונטנית" נאמר שוב ושוב ושוב בחודשים האחרונים. טובי המוחות בעולם הפרסום עמלים כדי להכתיר את המחאה הממומנת כמחאה ספונטנית. האם היא באמת כזאת ספונטנית? עו"ד גלעד שר, ממובילי המחאה, סיפר לא מזמן שהפגישה הראשונה של ראשי המחאה הייתה שבועיים לפני הקמת הממשלה, כלומר שלושה שבועות לפני ששר המשפטים יריב לוין הציג בכלל את הרפורמה המשפטית. אז על מה בדיוק המחאה? גם אנחנו לא יודעים. אלה נושאים משתנים. אבל ברור שהיא לא ספונטנית. הבחירה של הציבור החרדי להימנע מרכישת מוצרי אנג'ל לא באה לעולם בגלל עצומה של רבנים ולא בגלל קמפיין יזום. היא גם לא באה לעולם בגלל שנאה. היא באה בגלל אהבה, אהבה שאין לה אח ורע; אהבה שנרכשה בעמל של יגיעת התורה. נכון, לא כל אדם חרדי מתייגע בתורה; אבל כל אחד שניסה לעשות זאת – די בניסיון הזה כדי להבין כמה צריך לאהוב ולהוקיר את אלו שלא רק ניסו, אלא גם הצליחו. אם אין קמח – אין תורה; אם אין תורה – אין קמח. הלוואי וניקח כולנו אל הלב את האהבה לתורה וללומדיה. תודה רבה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות, הציונות הדתית.
צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, "הפגנה, לא חשוב על מה", כך צועקים הילדים, וכך נדמה שמתנהלת האופוזיציה במדינת ישראל. מה נראה לכם, שכולנו מטומטמים? שלציבור בישראל אין מושג? נראה לכם שאף אחד לא שם לב שבגלל חוק שהיה נותן רוב לקואליציה במינוי שני שופטים בקדנציה סך הכול – רק בגלל זה נרמלו פה את הסרבנות? נרמלו פה משטרה שלא מנסה לעצור חסימות כבישים, ולא מנסה לעצור שיבושים נרחבים בחיי כל תושבי המדינה? אתם האופוזיציה הראשונה בתולדות ישראל שההסתדרות מובילה עבורה שביתה לא חוקית שבשמה אפשר להשבית גם את נתב"ג ולאיים שרופאים לא יגיעו לבתי חולים. אתם אלו שמדברים על שינוי כללי המשחק? זה אמיתי? רק לפני שבוע עומד כאן, על הדוכן הזה, יושב-ראש האופוזיציה של מדינת ישראל – אחרי שחבר כנסת עובר תקיפה אלימה ובריונים מדביקים לו מדבקות על כל השמשה של הרכב, עומד כאן יושב-ראש האופוזיציה ומקטין, מזלזל בתקיפה האלימה הזו, פונה לרוטמן ואומר לו: מה אתה מתבכיין, תקפה אותך מדבקה? הדבר הזה הוא סוג של רוח גבית לאלימות. לאן נראה לכם שכל הדבר הזה יוביל? ועזבו שנייה מה יהיה עם הרפורמה ואילו חוקים הממשלה תוביל – הרי גם לכם ברור שאף אחד מן היושבים בקואליציה הזו לא רוצה לכפות עליכם שום דבר חריג; אתם הרי יודעים שהשקרים וההזיות סטייל "סיפורה של שפחה" הם ניצול ציני של בורות במקרה הטוב ורשעות במקרה הרע. יושבים פה באופוזיציה אנשים רציניים מאוד – מנכ"לים לשעבר, מחנכים בחסד, אלופים ואפילו רמטכ"לים לשעבר – מה, אתם לא קולטים לאן כל זה מוביל? אתם לא מבינים מה קורה מתחת לידיים שלכם? לאן מוביל הנרמול של האלימות וההסתה האלה? הסיפור הגדול הוא באיזה מדינה ובאיזה חברה אנחנו רוצים שהילדים שלנו יגדלו – בחברה שבה אפשר להסית ולנרמל אלימות, או חברה שבה יש מקום שבו מנהלים ויכוחים ודיונים ומקבלים הכרעות בכבוד? למקום שבו כל דאלים גבר, או למקום שבו פותרים ויכוחים בצורה דמוקרטית? למקום שבו אלימות היא קו אדום שאסור שייחצה לעולם, לא משנה מה, או לאלימות בקריצה מהצד הנכון של המפה הפוליטית? לנבחרי ציבור שמפתחים מיומנות להתכבד בקלון חבריהם, או לנבחרי ציבור שיודעים לנהל ויכוחים בצורה מכובדת? זה הזמן שלכם – ואני מדבר פה לאנשים באופוזיציה שבאמת עשו דבר או שניים בחיים, וחינכו דורות של אנשים במדינת ישראל – זה הזמן שלכם לגלות מנהיגות ולשים סטופ לטירוף. אפשר, מותר וצריך להתווכח, אבל פה, בבית הזה, בכבוד – לא באלימות ולא בהפחדה. תודה רבה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת יצחק קרויזר, מטעם עוצמה יהודית, שלוש דקות.
יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, "אינני מסכים לאף מילה שלך, אבל אני מוכן למות על זכותך לומר אותה", אמר וולטר, פילוסוף, סופר ואחד מאנשי הרוח הצרפתים מהמאה ה-18. חבריי חברי הכנסת, אינני מתכוון למות, אך אני בהחלט רואה בזכות המחאה אינטרס חשוב לא רק לאזרח הרוצה לבטא את דעותיו אלא גם לשלטון אשר חפץ באזרחים אכפתיים ומעורבים. בין האזרחים לשלטון מתקיים הליך מתמשך של קשר דואלי מתמיד, אם באמצעות בחירות אחת לכמה שנים, שבהן מביע האזרח את השקפת עולמו – –
היו"ר ישראל אייכלר:
חבר הכנסת סוכות, אתה מפריע לריכוז של – – –
יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):
– – ואם באמצעות האפשרות למחות על אירועים מסוימים. זכות המחאה מבטאת חופש ביטוי פוליטי, והיא ערך חשוב בציפור נפשה של הדמוקרטיה. זכויות המחאה קיימות ומעוגנות בחוקי מדינת ישראל כחלק מזכויות יסוד הקיימות במדינת ישראל, כיאה לשלטון במדינות מתוקנות. אולם הדואליות הזו מחייבת את שני הצדדים. אני מאמין באמונה שלמה שהמפתח לדמוקרטיה נמצא בלבבות, ואם היא תמות בלבבות, איש לא יוכל לעזור לה. אולם זוהי לחלוטין האנטיתזה למדינת ישראל; כאחת הדמוקרטיות החזקות בעולם מדינת ישראל הינה עובדה חיה וקיימת, ללא קשר לרפורמה המשפטית. אופי המחאה שחווינו בחודשים האחרונים פרץ את גבולות הדמוקרטיה ברגע שלבש טקטיקה של סחיטה שפוגעת באופן חמור במדינת ישראל, בכלכלה, ואף מנסה לזעזע את ביטחון המדינה באמצעות צורות ופגיעות שאינן לגיטימיות בצה"ל. אין כל קשר בין הרפורמה לכלכלה, אדוני היושב-ראש, אולם בניסיונות לפגוע ביסודות אלה ישנו יסוד חמור של פגיעה במדינת ישראל וביכולת להגן עליה. לצערי גבולות המחאה אשר חרגו ממסגרתם – וביניהם לבין הרפורמה אין מאום – הוכיחו עד כמה הציבור במדינת ישראל נאמן למדינה, וערכי נאמנות למדינה ולצבא מורמים מעל לכל מחלוקת. אלא שכאן, לצערי, קומץ מאנשי המחאה לא פסק. הקשר בין מדינת ישראל ליהדות התפוצות הינו קשר עמוק של מחויבות מוסרית מתוך סולידריות הקיימת בתודעה הלאומית שלנו: כולנו בני עם אחד עם גורל משותף. המחויבות והאחריות של מדינת ישראל כלפי יהדות התפוצות באות לידי ביטוי כבר במגילת העצמאות, אשר מתייחסת למדינת ישראל, גם לנדידתו של העם היהודי. בלשון מגילת העצמאות שכולנו מכירים: "מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות. אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב היישוב היהודי בעלייה ובבניין, ולעמוד לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל". מחויבותה של מדינת ישראל ויחסה המחבק ליהדות התפוצות עברו במרוצת השנים עליות ומורדות בשל השתנות הדורות, אירועים פוליטיים, אדוני היושב-ראש, גישות שונות ודור חדש אשר רואה את הקשר שלו למדינת ישראל כקשר דו-צדדי, אשר רוצה גם להשפיע. מתוך סולידריות זו ומחויבות זו מקימה מדינת ישראל בשנת 1999 את משרד התפוצות, וממנה שר מכהן – –
היו"ר ישראל אייכלר:
משפט סיכום.
יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):
– – אשר מהווה חוליה מקשרת ומחברת בין מדינת ישראל לתפוצות. אני ממש מסיים, אדוני היושב-ראש. אתמול התקיימה בארצות הברית הצעדה המסורתית המתקיימת מדי שנה, כאשר יהדות ארצות הברית צועדת יחד עם נבחרי מוסדות המדינה והשלטון מתוך סולידריות למדינת ישראל, כאשר המחלוקות והדעות השונות נמצאות בצד, והאירוע הזה מהווה אך ורק חיבור והזדהות עם גורלנו המשותף, והוא מדינת ישראל. אתמול ראינו לראשונה אירוע חריג שלא היינו רגילים אליו עד כה; היה נהוג להשאיר את המתח והמחלוקות בגבולות המדינה, ואילו בחוץ לנהוג מתוך גאווה לאומית, ממלכתיות וכבוד לנבחרי המדינה ולסמליה; אתמול קרה דבר בישראל, או יותר נכון בארצות הברית, אדוני היושב-ראש, כאשר אנשים באו מתוך מטרה לפגוע במדינת ישראל וחצו את הגבולות.
גלעד קריב (העבודה):
על מי אתה מדבר, חבר הכנסת רוטמן?
היו"ר ישראל אייכלר:
לא להפריע.
יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):
אני שואל אותך, חברי חבר הכנסת קריב, מה הקשר בין הניסיונות לערער את ביטחון המדינה באמצעות פגיעה בצבא, לערער את הכלכלה, ניסיונות לפגוע במדינת ישראל, לבין הרפורמה? תודה רבה.
גלעד קריב (העבודה):
ראית ערוץ 14, שאתה מדבר על פגיעה בצבא? ראית ערוץ 14? אתם מדברים על פגיעה בצבא.
היו"ר ישראל אייכלר:
חבר הכנסת חמד עמאר מטעם ישראל ביתנו. איך אומרים? חמֶד או חמַד?
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
חמֶד. תתקן את עצמך.
היו"ר ישראל אייכלר:
לא, אמרתי חמד.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
אמרת נכון? יפה מאוד. תסתכל על הזמן.
היו"ר ישראל אייכלר:
אני מאפס לך.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, התלבטתי רבות, אחרי חצי שנה של הממשלה הזאת, חמישה חודשים, איך לקרוא לה: ממשלת יוקר המחיה על מלא או ממשלת איבוד משילות על מלא מלא? אבל מדינה שבה כל רוצח יכול ללכת ולרצוח את מי שהוא רוצה והוא יודע מראש שהוא לא ייתפס – 90 מקרי רצח במגזר הערבי, פחות מ-10% פענוחים; 900 איש נפצעו מירי, אפס פענוחים – ממשלה כזאת היא ממשלת כישלון מלא על מלא. שמעתי את ראש הממשלה, שעמד כאן בשבוע שעבר והזמין את הח"כים הערבים לישיבה איתו היום. אגיד לכם, הופתעתי מאוד שהח"כים הערבים נענו להזמנה שלו, כי חמישה חודשים הוא לא קיים דיון אחד בממשלה שלו על הנושא הזה. אם היה הולך ולומד מהממשלה הקודמת – בתקופה המקבילה היו 32 נרצחים, לעומת 90 נרצחים – הוא היה מבין שברגע שמינינו סגן שר אחראי על הנושא והקמנו ועדת שרים למאבק בפשיעה המגזר הערבי שעמד בראשה ראש הממשלה, הגענו לתוצאות. הייתי מצפה מהח"כים הערבים לדרוש ממנו לפני שישבו איתו למנות ועדת שרים שתטפל בנושא, לקיים דיון, להגיד בדיוק מה הוא רוצה לעשות. הרי לא אני המומחה למלחמה בפשיעה במגזר הערבי, ולא הח"כים הערבים. על מה יש לו להתייעץ איתם? על מה יש לו לשבת איתם? לשמוע אותם אומרים לו שנהרגו אנשים? הרי כולנו יודעים שנרצחים אנשים. יגידו לו שיש דמי חסות במגזר הערבי? הרי כולנו יודעים שיש דמי חסות במגזר הערבי. על מה הם הולכים לשבת איתו, אני לא מבין. אני נכחתי בישיבה שקיים מנסור עבאס, אני אומר לך – מנסור, אל תלך, אני נכחתי בישיבה שאתה ניהלת בכנסת כאן לפני כמה שנים; הגיע ראש הממשלה, הבטיח הרים וגבעות שם במאבק.
היו"ר ישראל אייכלר:
משפט סיום.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
אפס עשייה, אפס עשייה. זאת הממשלה, ממשלת הכישלון.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
ממשלת האי-משילות על מלא מלא.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מטעם רע"מ.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, האמת, לפני שאני נכנסת לנושא, חבל שהשר המקשר לא נמצא כאן. שמעתי אותו אומר: מה חשבת, אנחנו בדואים שם במרוקו? אני רוצה להגיד לו דוגמה אחת: לפני ארבעה ימים בחורה צעירה בדואית, בת למשפחה פלאחית, קיבלה דוקטורט מהטכניון בנושא האטמוספירה והזיהום ואיך לפתח תוכנה למדידת זיהום אוויר באמצעות לוויינים. אז אלה הבדואים ואלה הערבים שאנחנו גאים בהם ומוכנים גם להשמיע את זעקתם כאן. אנחנו כבר חודשים עומדים כאן, כבר שישה חודשים, שבעה חודשים, מדברים על שני דברים: יוקר המחיה ואלימות ופשיעה. למרות שזאת הייתה הפרסומת והאמירה של ראש הממשלה בעצמו בתקופת הבחירות, הוא הצהיר אותה, ואפילו הצטלם בתחנת הדלק ואמר שהוא הולך להוריד את המחירים, מה אנחנו מקבלים בינתיים? עלייה בכל דבר. אפילו הלחם והחלב – מה יותר פשוט מזה, אלה שני מוצרים בסיסיים – הפכו למצרכים בלתי ניתנים להשגה. אנחנו כבר לא מדברים על בשר, לא מדברים על פירות וירקות, שזה כבר מוצרי יוקרה ונוחות, לא משהו שצריך אותו יום-יום כדי להתפתח. אנחנו צריכים לזכור שיש במדינת ישראל יותר מ-1.2 מיליון אנשים וילדים רעבים, ואליהם כל יום מתווספים למעגל הזה עוד ועוד. ואי-אפשר, אי-אפשר לנתק בין המצב הכלכלי למצב החברתי והמצב של הפשיעה בחברה הערבית. חבל, חבל שראש הממשלה לא נמצא כאן. רק ביום שני שעבר – רק לפני שבעה ימים עמדו כאן חבריי, וחברי ווליד טאהא אמר: אנחנו 82 נרצחים. מה אנחנו עכשיו? 90 נרצחים. ומאחוריהם מאות של בני ובנות משפחה, חברה שלמה מוכה ושכולה. והקשר הוא קשר ישיר בין המצב החברתי והכלכלי של האנשים למצב של האלימות והפשיעה בחברה הערבית.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
רק משפט אחד, ברשותך. אני רוצה לפנות לראש הממשלה – וגם הממשלה הזאת – שכנראה עדיין האוזניים והלב אטומים שם, והזעקה הזאת לא מצליחה לחדור לתוכם, ולהגיד לו: ראש הממשלה, אנחנו דורשים פתרונות, ולא תמונות והצהרות.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אנחנו רוצים פתרונות, רוצים לחיות בביטחון. זה מה שאנחנו רוצים וזה מה שחובתך מזמן לעשות, אז יפה שעה אחת קודם.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה. תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, חד"ש-תע"ל.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
מכובדי היושב-ראש, כבוד השר, רבותיי חברי הכנסת, הצעות האי-אמון מדברות על יוקר המחיה, עלייה רודפת עלייה במצרכים, במחירי המצרכים, משפחות לא יכולות לגמור את החודש, מעמסה רצינית גם על משפחה ממוצעת; הכול עולה, חוץ מדבר אחד שערכו יורד, וזה חייו של פלסטיני, גם פלסטיני בתוך הקו הירוק. רצח רודף רצח, וגם פלסטיני, ובעיקר פלסטיני בשטחים הכבושים, שהאחרון בהם היה הילד מוחמד היית'ם תמימי – השהיד מוחמד היית'ם תמימי, רחמת אללה עליה, ילד בין שנתיים, היה בביתו בנבי סלאח יחד עם אביו, ואש נפתחה ממגדל של הצבא לעבר הבית והרכב שלהם; היא פגעה גם באבא, היית'ם, בכתף, ופגעה בראשו של מוחמד בן השנתיים. ההודעה של דובר צה"ל הייתה שצה"ל אכן ירה, וצה"ל מצר על פגיעה בבלתי מעורבים. לבלתי-מעורב הזה קוראים מוחמד, והוא ילד בן שנתיים, והוא לא הילד הראשון שנהרג מירי חיילי הכיבוש, ותמיד ההסבר הוא "טעות". אני מבין שטעות עושים פעם אחת, פעמיים, עשר, 20, לא 2,230 טעויות, קטינים פלסטינים, מאז שנת 2000. אני לא אומר שיש צלף שהחליט לירות בראשו של מוחמד, אבל מי שירה כמות כזאת של אש לעבר בית מאוכלס, יודע שהוא יפגע, והוא יפגע בדיירי הבית. דיירי הבית הם היית'ם ומוחמד, והאח שלו, אוסאמה בן השמונה, שלא נפצע, והאימא שלו מרווה. ביקרתי אותם יחד עם חברי עופר בבית חולים. אי-אפשר להסתתר מאחורי הטענה של "טעות". זה הכיבוש, והכיבוש הורג. אני אסיים, מכובדי היושב-ראש, ואומר שמרווה אמרה לי שהבן שלה אהב חיים, ושאוסאמה, הבן בן השמונה הוא הכי טוב בכיתה שלו, ושהיא תכננה שהבן שלה יגדל, ייכנס לאוניברסיטה ויצליח כדי לעזור למשפחה ולעם שלו. זה מזכיר לי את המשפט של המשורר מחמוד דרוויש (אומר בערבית ומתרגם:) אנחנו אוהבים את החיים, אם החיים יתאפשרו לנו. תודה רבה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, מטעם העבודה, שלוש דקות.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, החייל המשוחרר מיחידת אגוז, גידי מפרדס חנה, לא חשב מעולם שיום אחד הוא יהיה האסיר x. הוא פשוט נעלם. בלילה של ההפגנה בין שישי לשבת, בקיסריה – בלי להיכנס עכשיו לענייני ההפגנה עצמה – נעצרו כ-17 מפגינים; חלקם פשוט נעלמו בלילה. המשפחות שלהם, עורכי הדין שלהם, לא ידעו איפה הם נמצאים. משטרת ישראל, של כולנו, החליטה לא למסור את הפרטים האלה מטעמים שונים, ואני לא רוצה להיכנס לשיקולים. אין שיקול ואין טעם שיכול להצדיק העלמה של אדם במשטרת ישראל ולא למסור את הפרטים שלו – איפה הוא נמצא, באיזו תחנת משטרה ומה מצבו – לא להוריו ולא לעורך דין שלו. באיזה משטר אנחנו נמצאים? זו דמוקרטיה? זה כל כך דומה לכל המשטרים שאנחנו שומעים עליהם מעבר לים, שאנחנו חרדים שיום אחד נהיה כמוהם; הינה זה קרה אצלנו ביום שישי האחרון. נודע לי הסיפור ביום שבת בבוקר, ואני הגעתי לתחנה, וגם בתחנה עצמה השוטרים לא רצו להגיד לי אם העצור נמצא שם או לא – שאלתי במפורש את הקצין אם הוא נמצא כאן, ולא רצו למסור לי את הפרטים. אמרתי: אמרתם לעורך דין? לא. בן אדם נעלם. אילולא הייתי מתקשרת למפקד המחוז, שאמר לי שהוא בכלל נמצא בבית החולים, אף אחד לא יכול היה לדעת איפה הוא נמצא. מה זה הדבר הזה? אז עכשיו זה קרה אצלנו, אבל יום אחד זה אולי יקרה לחרדים.
היו"ר ישראל אייכלר:
אצל החרדים זה קורה שנים רבות.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
שנעלמים אנשים.
היו"ר ישראל אייכלר:
הם לא עונים.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
לא עונים. זה מזעזע. זה דבר פסול. אסור לך, אדוני היושב-ראש, ולי ולכל מי שיושב כאן ולכל אזרח במדינה מתוקנת להסכים לסיטואציה כזאת. פגשתי את גידי בבית החולים. הוא היה אזוק בידיו וברגליו במיטה עצמה, וכמובן שוחרר מיידית – לא לפני שופט ולא נעליים. זה רק מעיד באמת על הסיבות שהוא הגיע לשם. אז אני מאחלת בריאות רבה לו ולאביו, שהוא מורה לאזרחות שהגיע לסיטואציה כזאת. אין לי ספק שהשיעורים יהיו אחרים בשיעורי האזרחות. פניתי במכתב ליושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי כדי שיקיים דיון – בשבוע הבא נקיים את הדיון הזה בכנסת – ופנייה נוספת למפכ"ל, שיבדוק את כלל ההתנהלות שהייתה שם בלילה הזה כדי שאנחנו, אזרחי מדינת ישראל, נשים מבטחנו במשטרת ישראל. תודה רבה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז, נעם. יושב-ראש מפלגת נעם.
שר החינוך יואב קיש:
חבר כנסת – – –
קריאות:
– – –
אבי מעוז (נעם):
תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, בה בשעה שחברי האופוזיציה מגישים הצעות אי-אמון על יוקר המחיה המאמיר, לדבריהם, הם עסוקים בחלוקת פרסים ואותות בינם לבין עצמם. פשוט מנותקים. כמדי שנה פורסמה רשימת הזוכים באות אביר איכות השלטון לשנת 2022 של התנועה לאיכות השלטון. כידוע, מדובר בתנועה מאוד לא פוליטית – בלשון סגי נהור, כמובן – כזו שחפה מאינטרסים ומאג'נדות ושמגדירה את עצמה כתנועה עצמאית, א-מפלגתית, שפועלת למען האינטרס הציבורי והדמוקרטיה במדינת ישראל. אז קודם כול, ברכות לזוכים. במסגרת השקיפות, בואו נראה מיהם הזוכים: האחד, חבר כנסת שהיה מראשי התנועה הרפורמית ושפעל בכנסת הקודמת להעברת עשרות מיליוני שקלים לעמותה שבה כיהן כחבר הוועד המנהל במשך שנים. איכות השלטון, חבל על הזמן. הלאה. השנייה, חברת כנסת – – –
היו"ר ישראל אייכלר:
מה השם שלו? מה השם?
אבי מעוז (נעם):
לא, אני לא רוצה להגיד את השם, הוא עוד יבקש – – –
היו"ר ישראל אייכלר:
זה לא פורסם?
אבי מעוז (נעם):
פורסם. מי היה מראשי התנועה הרפורמית?
היו"ר ישראל אייכלר:
אני לא יודע אבל אם זה פורסם, אין בעיה להגיד את השם.
אבי מעוז (נעם):
הוא יבוא ויבקש להגיב אחרי זה חמש דקות.
היו"ר ישראל אייכלר:
אה, הבנתי. אז הוא עדיין חבר כנסת.
אבי מעוז (נעם):
הלאה. חברת כנסת שבזמן כהונתה כראש אכ"א התבצעו שם זיופי נתונים ביחס לגיוס חרדים, ועל פי עדות של קצין, שפורסמה בחדשות 12, הוא פנה אליה באופן אישי והציג את הנתונים אך היא בחרה להתעלם מכך, כי היו יעדים לעמוד בהם. אין ספק, איכות השלטון פר אקסלנס. מי עוד? שופט עליון ויושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית בדימוס, שאחרי הבחירות לכנסת העשרים-ואחת שיבח בכנס בבר אילן עורך דין שעותר באופן סדרתי נגד אנשי ציבור ימניים ושהגיש באותה מערכת בחירות כ-20 עתירות שנדונו מול אותו שופט. ממש איכות שלטון למופת. אגב, התנועה למען איכות השלטון מעניקה את האות הזה בין השאר לשופטי עליון ומחוזי בדימוס, כאלה שקצת לפני זה הם דנו בעתירות הרבות שלהם. למשל, נתנו את האות הזה לאהרן ברק, שהגדיל לעשות וכתב את ההקדמה לספרו של יושב-ראש התנועה. הגיע הזמן להוריד את המסך מעל פרצופה של התנועה הזאת. לא איכות ולא שלטון. מדובר בארגון שמאל, שיחצן את עצמו כמופת וסמל לטוהר המידות ונקיות הכפיים, אבל בפועל משמש כשחקן פוליטי לכל דבר ועניין, שעותר באופן סדרתי לבג"ץ, שמצידו נותן גיבוי לניסיונות להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה. תודה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה. חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי, הליכוד. אחריו ידבר השר המסכם את הדיון, השר אמסלם.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כבוד שר החינוך, חבריי חברי הכנסת, "למי שיש מידע מה עושה ה'שכן' בזמנו הפרטי, מתי מורידים את הילדים לבית הספר, מתאמן בחדר כושר, עושה הליכה, מסעדה, בית קפה וכדומה, נשמח לדעת היכן הוא מחנה את הרכב שלו, איזה סוג" ומה מספר הרישוי. זה ציטוט מדויק של הודעה שנשלחה באחת מקבוצות הווטסאפ של השמאל, שנקראת "מפגינים אצל השכן חנוך" – אצלי – תחת הקהילה בווטסאפ שנקראת "פתח תקווה למען הדמוקרטיה". המפגינים למען הדמוקרטיה, לכאורה, חושבים שזה לגיטימי לאסוף עליי מידע שכזה. מתי אני לוקח את ילדיי לבית הספר, זה המידע שהם מחפשים. זה נראה למישהו לגיטימי? זה נראה למישהו נורמלי? הדבר הזה הוא דוגמה אחת מני רבות למה שנשאר ממה שכונה בעבר "המחאה". היום יש שם פשוט טירוף. אין מילה אחרת להגדיר את מה שהולך שם: ביזוי ימי הזיכרון לשואה ולגבורה ולחללי מערכות ישראל, אלימות כלפי שוטרים, מצור על תחנות משטרה, חסימת כבישים, השחתת רכוש ציבורי והבערת מדורות באיילון, תקיפת עוברי אורח, הפעלת אלימות נגד נבחרי ציבור, איומים על משפחות נבחרי ציבור לרבות פגיעה פיזית בילד בן שמונה, פעילות בחו"ל נגד נציגי מדינת ישראל, קמפיין אנטישמי מחריד נגד הציבור החרדי, עידוד סרבנות, נרמול של הנפת הדגל של ארגון הטרור אש"ף בימים של פיגועים ובימים של חיילים הרוגים. את כל אלו עושים אנשי המחאה, לכאורה, שאני קורא להם גייסות השנאה, עם דגלי ישראל ביד, שלעיתים הופכים ללא יותר ממוטות תקיפה בידיהם. גייסות השנאה הללו רוצים להצית פה מלחמת אחים, לא פחות מזה. הגיע הזמן שמשטרת ישראל והפרקליטות יאכפו את החוק גם על האנשים האלימים והמסוכנים הללו; הגיע הזמן גם שעם ישראל ייווכח לדעת אם מנהיגי האופוזיציה לפיד וגנץ הם אכן מנהיגים, או שהם ממשיכים להיות מריונטות של קבוצות האנרכיסטים האלימות מקפלן. גנץ, לפיד, הרוב השפוי של עם ישראל צופה בכם ומחכה לראות אם אתם נכנעים ללחצים של גייסות השנאה והקומץ האלים והקיצוני שנשאר מהמחאה ומפוצצים את השיחות בבית הנשיא, או שתעשו מעשה מנהיגותי לשם שינוי, ותיתנו הזדמנות אמיתית להביא רפורמה טובה ומוסכמת לעם ישראל. אנחנו שם, אנחנו עשינו את המעשה; עכשיו נשאלת השאלה אם אתם באים איתנו לחקיקה רחבה ומוסכמת עבור עם ישראל, או שאתם ממשיכים להיות השרתים של מנגינת קפלן. תודה רבה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה, חבר הכנסת מלביצקי. הגשת תלונה למשטרה על האיומים האלה? מאוד מעניין מה היא תעשה, ונשמח לקבל את התשובות.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
כן, לקצין הכנסת.
היו"ר ישראל אייכלר:
גם קצין הכנסת? אוקיי. כבוד השר דודי אמסלם יסכם את הדיון.
נאור שירי (יש עתיד):
תשאל אותי, אני אגיד לך, דודי. הכול בסדר.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
שכחתי. נו, אני שואל אותו.
נאור שירי (יש עתיד):
שאל, אין לי בעיה של כבוד.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
לא קשור לכבוד. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לפני שנשיב, חבר הכנסת נאור שירי – – –
נאור שירי (יש עתיד):
אמרת טוב.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אמרתי טוב? איך אתה רוצה, נאור שירי או שירי נאור?
נאור שירי (יש עתיד):
עד הצבא הייתי שירי, אחרי זה כל מיני כינויים. תבחר אתה, מה שזורם.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
לא, אני שואל מה מתאים לך, נאור שירי או שירי נאור.
נאור שירי (יש עתיד):
מה שאתה רוצה.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
בוא נקרא לך מר נאור, חבר הכנסת נאור.
נאור שירי (יש עתיד):
דווקא זה?
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
למה לא? תן לי לפרגן לך, כאילו אתם נאורים.
נאור שירי (יש עתיד):
אתה רואה איך אתה מתחיל ברע? אולי אני באמת נאור?
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
למה? מפרגן. האמת היא שלפי ההגנה שאתה עושה לחבר'ה שלך ולכל האנרכיסטים אז אין מצב.
נאור שירי (יש עתיד):
אז אני לא נאור. אז אתה הנאור.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אני רוצה לומר לך משהו, חבר הכנסת שירי. יש לי חבר נהג מונית. אתה יודע, אצלי, חברים שלי הם עמך. הוא שלח לי סרטון לפני שבוע וחצי. אני אראה לך אותו, אם אתה רוצה, אני אשלח לך אותו.
נאור שירי (יש עתיד):
אתה כבר הראית לי. אתה רוצה שאני אגיד לך מה הסרטון?
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
רק שנייה. הוא נקלע במקרה – סגן השר אבי מעוז, הוא נקלע במקרה – – –
נאור שירי (יש עתיד):
הוא נקלע במקרה להפגנה ונתנו לו דגל בראש.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
עלה במקרה על מה שנקרא כביש איילון, אתה יודע, לא קיבל אישור. חשב שזה שלו, שמותר לו לנסוע. עצרו אותו שם האנרכיסטים האלה שחוסמים את הכבישים, כרגיל, שברו לו את כל השמשה, הכו אותו מכות נמרצות, שלחו אותו למיון. ומה אלה אומרים לי? איך אמרתי, אני מניח שאותו אחד, אותו בריון, הגיע בערב הביתה להשכיב את הילדים – אתה יודע, נגמרה ההתפרעות. אז הוא משכיב אותם, קורא להם שירה ומסביר להם להיות נחמדים, בלי אלימות. לא יפה, לדבר יפה בבית הספר. אתה מבין? מה שנקרא, ביום גונב פיתות ובלילה מנשק מזוזות. אתה מבין? אתה מבין עם מי יש לנו עסק? אני לא שומע אחד מהם. דרך אגב, האלימות נראית יום-יום. אני משתגע מאיך שהחבר'ה האלה מתכחשים למציאות שאנחנו רואים ויזואלית. אני לא מבין, מה הם חושבים, שזה משהו דמיוני? מה, זה סרט מצויר? תראו, אלפים סוגרים רחובות, ועל זה אומר לי חבר הכנסת סימון: זאת הדמוקרטיה. אמרתי לו: אני לא ידעתי עד היום שמותר ללכת מכות בדמוקרטיה, לפצוע אנשים. הוא בא מליטא, אמרתי לו שיכול להיות ששם היו כללים אחרים. זאת בעצם התרבות שלהם. כפי שאמרתי, לאדוני הארץ יש עליונות טבעית מבחינתם – אנחנו מבינים, אנחנו יודעים מה טוב למדינה, אתם לא באירוע, אנחנו נדאג לכם. אתה מבין, חבר הכנסת רוטמן הוזמן על ידי אוניברסיטת תל אביב – האוניברסיטאות בכלל מתוקצבות ב-12 מיליארד שקלים לשנה – מוזמן למעוז הדמוקרטיה עלק, פלורליזם. אתה יודע, שם יש מגוון דעות. איך אנחנו יודעים? אתם רואים את הערבים בהפגנות שם עם דגלי אש"ף צועקים נגד מדינת ישראל – זה בסדר. מביאים שוטרים כדי שאם כמה אנשי ימין יתקרבו, ירחיקו אותם. אבל חבר הכנסת רוטמן הוזמן באופן פורמלי על ידי החבר'ה שם באחד החוגים לנאום באיזה כנס. מה עשו לו? התחילו לתקוף אותו. אני ראיתי את פרצופו, נדהמתי. הוא היה מפוחד בגלל גל האלימות שהיה סביבו. השחיתו לו גם את האוטו. אז מה הם אומרים? הדביקו מדבקות. יעני, להדביק מדבקות זה בסדר. לכסות לו את כל האוטו עם מדבקות זה לא אלימות. נכנס לאולם לדבר – כמובן לא נתנו לו לדבר. למה? הם אנשים נאורים. אלה אנשים סובלניים מאוד, דרך אגב. סגן השר מעוז, הם באמת סובלניים – רק לדעה אחת, רק לנושא אחד, רק אם הם אומרים את הנושא, אם הם אומרים את הדעה. כשמישהו אחר אומר דעה שלא מתקבלת אצלם – הם לא שם; הם פועלים באלימות הכי נבזית. אלה אנשים שיושבים על השיברים במדינה, מהיועצת המשפטית וצפונה, ודרך חוקים שהם ממציאים והחלטות מומצאות הם בעצם פועלים כדי לשבש לנו את הסמכות שקיבלנו על ידי הציבור. עכשיו, חבר הכנסת שירי, אני רוצה לספר לך סיפור; חבר הכנסת מאיר כהן, תקשיבו: בזמנו, בקדנציה הקודמת, כשהיינו בממשלה, אני מוניתי להיות אחראי על רשות החברות. הגשתי מועמדת – אדוני שר המשפטים, הגשתי מועמדת – בעצם יושב-ראש רשות החברות פרש, ורציתי להגיש מועמדת מסוימת. כמובן, כל הרעשנים וכל הקשקשנים וכל המערכות התחילו לעבוד. אמרו: דוד אמסלם ימנה? מה פתאום? הוא לא יודע למנות. פנו לבית דין לעבודה, פנו לבג"ץ. כותב לי היועץ המשפטי לממשלה: אי-אפשר; כותב לי נציב שירות המדינה: אי-אפשר, וחסמו את העניין. למה לא מתאימה? תקשיב, סגן השר מעוז, לא תאמין. נופלת הממשלה – הלכנו לאופוזיציה. אחרי חודשיים שר האוצר ליברמן מינה את אותה אישה – אף אחד לא שמע כלום. אמרתי, מילא היינו מחליפים, ניחא – זו אותה גברת. אצלי לא נתתם, אמרתם שהיא לא מתאימה, אמרתם לי ככה, אמרתם לי ככה, הלכתם לבית הדין לעבודה, הג'ינג'י עתר, כמובן, כל המקהלה פעלה, לא אפשרתם. אבל זו אותה אישה. מה קרה? מה קרה אחרי חודש? מה, היא קיבלה השכלה יתרה בחודש הזה? אתה קראת משהו באיזה עיתון? דרך אגב, שפכו את דמה כשאני רציתי למנות אותה, אבל חודש אחרי כן לא שמענו כלום. כלום. פתאום אני רואה איזה ידיעה קטנה שבה מאחלים לה הצלחה. גם אני מאחל, כמובן, אבל רק תראו את השיטה, רק תראה איך עובד היועץ המשפטי לממשלה. איך אני תמיד אומר? תגיד לי מי רוצה למנות, ואני אגיד לך מה תהיה התוצאה.
קריאה:
– – –
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
בדיוק ככה. הם קובעים את מזג האוויר, הם קובעים את התוצאה, כמו במערכון של הגשש. הכול הם קובעים, רק תגיד לי מי הבן אדם. אם זה אבי מעוז – חס וחלילה; אם זה יאיר לפיד – אהלן וסהלן, ומהר. ככה זה עובד. זה לא יאומן. דרך אגב, אני אומר, חבר'ה, פעם הם היו עושים את זה ומנסים לטשטש; היום זה מהמקפצה. לא אכפת להם מה אתה חושב, זה לא מעניין אותם בכלל. אפילו אצטלה של נראות לא מעניינת אותם. ולכן, זו הרמה שלהם. סיימון, אני רוצה להגיד לך – – –
סימון דוידסון (יש עתיד):
סימון.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
חבר הכנסת סימון, תקשיב. גונבה לאוזני איזו ידיעה – לא יודע אם היא נכונה, אבל יכול להיות שיש בה משהו – שאתם מתגמלים יפה מאוד את כל אלה שבאים להפגנות, שאתם משלמים להם בערך 700, 800 שקל ליום.
סימון דוידסון (יש עתיד):
מעטפות, מעטפות.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אתה יודע, באתי לבית הכנסת, באו אליי החבר'ה, אמרו: דודי, תשמע, בוא נארגן להם פה הפגנה אצלנו ב-300 שקל ליום. אמרתי: אתה יודע מה, אני אציע לכם. זה גם יותר זול, גם אנשים, מגיע להם, קשי יום, וגם נעשה לכם אחלה הפגנה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
אמסלם, אתה רוצה תשובה? אני אענה לך. אני רוצה לענות לך.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אז בוא תקנה את הרעיון, בוא תקנה. יהיה לכם יותר זול. למה 700 שקל? תבוא לפריפריה, תעזור לאנשים. נשלם להם קצת פחות, ותאמין לי, הם יבואו ויעשו אחלה הפגנה שבעולם. אתה תיהנה, הבוס שלך ייתן לך צל"ש, וגם תביא לנו – איך אמרת? "אני מביא גם זמרים" – תביא לנו גם קצת זמרים ונעשה חפלה חבל על הזמן. אדוני שר המשפטים, עכשיו אני רוצה לספר לך סיפור. אני רואה כתבות שהם כותבים על שרת התחבורה שנסעה למרוקו ולקחה איתה כמה חברים ששילמו על עצמם. אני רוצה לספר. חבר הכנסת איזנקוט, אני רוצה לספר לך, לא היית פה: מר לפיד היה שר החוץ, מה עשה? לקח מטוס שלם עם 100 ומשהו אנשים למרוקו, עלא חסבנא.
דבי ביטון (יש עתיד):
לא נגמר לכם – – – ראש הממשלה שלך שהלך ללונדון.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
שמעת פעם מישהו אמר מילה? ואללה אישי. אני מספר גם על החבר שלך, מה עשה בני גנץ, שר הביטחון.
דבי ביטון (יש עתיד):
– – –
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
רוצה לנסוע לפריז, אומר לעצמו: איך יכול להיות שלפיד לקח מטוס פרטי על חשבון המדינה, ג'מבו, גם אני רוצה. לקח מטוס ג'מבו – כן, עם עשרה אנשים לפריז. עכשיו, מה אני עושה? כותב מכתב, שואל את החשב הכללי, את מנכ"ל משרד החוץ, כמה עולה הנסיעה של לפיד. אתה יודע כמה היא עלתה, חבר הכנסת איזנקוט? למעלה ממיליון שקל.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
– – – לא היו ראשי מטות של יש עתיד, על מה אתה מדבר בכלל – – –
דבי ביטון (יש עתיד):
– – – תגידו את האמת לפחות.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
ואז אני כותב למר גנץ, תגיד, איך אישרו לך דבר כזה? מה אומר לי הבן אדם? תבין טוב, לוקח מטוס פרטי על חשבון מדינת ישראל. אני פקיד 30 שנה – אני אומר לך, אם אמסלם דוד עושה – יאח"א אצלי בבית, אזיקים בידיים, ברגליים. אומר לי מר גנץ: לא הייתה טיסה בשעה שרציתי, והייתה לי פגישה חשובה. בהתחלה חשבתי שהוא רוצה לנסוע לאיזו מדינה שכוחת אל, שיש טיסה אליה פעם בשבוע; בכל יום יש טיסות לפריז, לא הבנתי. יותר מחצי מיליון שקל – אתה לא מתבייש? אין לך קצת בושה? ועכשיו מה הם עושים? פותחים כתבות שלמות על שרת התחבורה שנסעה וצירפה כמה חברים ששילמו את הנסיעה של עצמם – זה לא.
סימון דוידסון (יש עתיד):
דודי, אתה יכול לרדת.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
חברי מרכז ליכוד – אלה לא מתאים. אתה מבין את הצביעות התמוהה בכל דבר?
סימון דוידסון (יש עתיד):
דודי, אתה יכול לרדת.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אני אמרתי אז ללפיד: תאמין לי, שדוד את בנק לאומי, מבטיח לך, יבואו שתי ניידות ללוות אותך הביתה עם השלל.
דבי ביטון (יש עתיד):
– – –
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
זה לא משנה מה תעשו, הרועצת המשפטית בחיים לא תשרוק. איך אמר הגשש? אפילו לא שריקה של מארש. לא יהיה כלום. למה? פשוט מזעזעות אותי בכל פעם מחדש החוצפה ועזות המצח. מדהים. אני עכשיו שומע את מר חודורוב, מתן חודורוב, לפני כמה ימים אני שומע אותו אומר שמה שעשה דני זקן, ממלא מקום גלי צה"ל, הוא חוצפה, פגיעה באמון הציבור. אני צובט את עצמי להאמין שזה אמיתי. אני אומר לו: תגיד, מר חודורוב, אתה זוכר את ברדוגו לפני חצי שנה? אתם זוכרים מה עשיתם לאיבגי לפני חצי שנה? לכם מותר הכול.
דבי ביטון (יש עתיד):
– – – דיברת מספיק. תזכיר את ראש הממשלה שלך – – –
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
לכם מותר הכול. הצביעות פה – אתם פשוט מגוחכים.
דבי ביטון (יש עתיד):
תזכיר את ראש הממשלה שלך – – – מה יוצא לכם מזה. אתם לא מתביישים.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אתם מגוחכים. אתם שקרנים. אתם אנשים מתנשאים ונבזים, למה אתם חושבים שהמדינה של אבא שלכם. כנ"ל רזי ברקאי, אני שומע אותו פתאום מתלונן, אחרי ש-70 שנה הוא בגלי צה"ל. ברדוגו לא עניין אתכם. הרי בא גנץ, הדיח את ברדוגו. למה? לא בא לו בטוב. יש ימני אחד בגלי צה"ל, לא צריך כלום.
דבי ביטון (יש עתיד):
– – –
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
לכן אני אומר, זו החוצפה שלכם. שר המשפטים יריב לוין, אני רוצה לבוא ולבקש ממך בקשה. כשהם היו בממשלה, הקימו לנו ועדות חקירה – מהצוללות, שקרים, הכול. אני מבקש, צריך להקים ועדת חקירה היום, אנחנו עכשיו בשלטון, על פגסוס – שקרים של המשנה ליועץ המשפטי, שהיא הקימה ועדת חקירה, עלק; בוודאי על הבתים של בנט ושל לפיד וכל מה שהם עשו שם בעשרות מיליוני שקלים. אם במשמרת הזאת לא נעשה, אנחנו חוטאים בוודאי לציבור שלנו ובכלל לציבור בעם ישראל בכלל, שיבין עם מי יש לנו עסק.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעות על ההצעות להביע אי-אמון בממשלה. נצביע תחילה על ההצעה להביע אי-אמון של סיעת יש עתיד, אבל קיבלנו 20 חתימות של חברי הכנסת מהאופוזיציה. הם מבקשים הצבעה שמית, לכן אבקש מהמזכיר לקרוא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– נגד
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
אמיר אוחנה– נגד
ינון אזולאי– נגד
גדי איזנקוט– בעד
ישראל אייכלר– נגד
דן אילוז– נגד
ואליד אלהואשלה– בעד
קארין אלהרר– אינה נוכחת
זאב אלקין– בעד
משה ארבל– אינו נוכח
יעקב אשר– אינו נוכח
אביחי אברהם בוארון– נגד
אוריאל בוסו– נגד
דבי ביטון– בעד
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– אינו נוכח
בועז ביסמוט– נגד
ולדימיר בליאק– בעד
מירב בן ארי– בעד
רם בן ברק– אינו נוכח
איתמר בן גביר– אינו נוכח
אברהם בצלאל– נגד
אורנה ברביבאי– בעד
אליהו ברוכי– נגד
ניר ברקת– אינו נוכח
ששון ששי גואטה– נגד
טלי גוטליב– נגד
מאי גולן– נגד
יואב גלנט– נגד
גילה גמליאל– נגד
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– אינו נוכח
סימון דוידסון– בעד
אבי דיכטר– נגד
אלי דלל– אינו נוכח
דני דנון– אינו נוכח
שלום דנינו– אינו נוכח
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
עמית הלוי– נגד
שרן מרים השכל– אינה נוכחת
ניסים ואטורי– נגד
מיכל מרים וולדיגר– אינה נוכחת
יצחק שמעון וסרלאוף– נגד
יאסר חוג'יראת– בעד
אימאן ח'טיב יאסין– בעד
ווליד טאהא– בעד
בועז טופורובסקי– בעד
משה טור פז– בעד
אחמד טיבי– בעד
יוסף טייב– נגד
אוהד טל– נגד
יעקב טסלר– נגד
חילי טרופר– בעד
אלמוג כהן– נגד
מאיר כהן– בעד
מירב כהן– בעד
מתן כהנא– אינו נוכח
עופר כסיף– בעד
אופיר כץ– נגד
ישראל כץ– נגד
רון כץ– בעד
יוראי להב הרצנו– בעד
מיקי לוי– בעד
יריב לוין– נגד
נעמה לזימי– בעד
אביגדור ליברמן– בעד
יאיר לפיד– בעד
סימון מושיאשוילי– נגד
טטיאנה מזרסקי– בעד
מרב מיכאלי– בעד
שלי טל מירון– בעד
יונתן מישרקי– נגד
חנוך דב מלביצקי– נגד
ארז מלול– נגד
יוליה מלינובסקי– בעד
מיכאל מלכיאלי– אינו נוכח
צגה מלקו– נגד
אבי מעוז– נגד
שרון ניר– אינה נוכחת
בנימין נתניהו– נגד
יואב סגלוביץ'– בעד
יבגני סובה– אינו נוכח
צבי ידידיה סוכות– נגד
משה סולומון– נגד
לימור סון הר מלך– נגד
אופיר סופר– אינו נוכח
אורית מלכה סטרוק– נגד
משה סעדה– נגד
גדעון סער– בעד
מנסור עבאס– בעד
איימן עודה– בעד
יוסף עטאונה– בעד
חוה אתי עטייה– נגד
חמד עמאר– בעד
צביקה פוגל– אינו נוכח
עודד פורר– אינו נוכח
יצחק פינדרוס– נגד
משה פסל– נגד
יסמין פרידמן– בעד
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי– בעד
אריאל קלנר– נגד
יצחק קרויזר– נגד
גלעד קריב– אינו נוכח
שלמה קרעי– נגד
אליהו רביבו– נגד
משה רוט– נגד
שמחה רוטמן– אינו נוכח
עידן רול– בעד
אפרת רייטן מרום– בעד
יפעת שאשא ביטון– בעד
אלון שוסטר– בעד
קטי קטרין שטרית– נגד
אלעזר שטרן– בעד
מיכל שיר סגמן– בעד
נאור שירי– בעד
אושר שקלים– נגד
עאידה תומא סלימאן– בעד
פנינה תמנו– בעד
היו"ר ישראל אייכלר:
המזכיר יקרא בשמות חברי הכנסת שלא היו פה.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
קארין אלהרר– אינה נוכחת
משה ארבל – אינו נוכח
יעקב אשר– נגד
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– אינו נוכח
רם בן ברק– אינו נוכח
איתמר בן גביר– נגד
ניר ברקת– אינו נוכח
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– אינו נוכח
אלי דלל– נגד
דני דנון– אינו נוכח
שלום דנינו– אינו נוכח
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
שרן מרים השכל– אינה נוכחת
מיכל מרים וולדיגר– אינה נוכחת
מתן כהנא– אינו נוכח
מיכאל מלכיאלי– אינו נוכח
שרון ניר– בעד
יבגני סובה– אינו נוכח
אופיר סופר– אינו נוכח
צביקה פוגל– אינו נוכח
עודד פורר– אינו נוכח
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
גלעד קריב– אינו נוכח
שמחה רוטמן– אינו נוכח
היו"ר ישראל אייכלר:
האם יש מישהו באולם שעדיין לא הצביע?
מזכיר הכנסת דן מרזוק
(קורא בשם חבר הכנסת)
אריה מכלוף דרעי – נגד
היו"ר ישראל אייכלר:
תמה ההצבעה. נא להעביר את התוצאות. חברי הכנסת, הרי תוצאות ההצבעה: 46 תמכו, 52 התנגדו. אני קובע שההצעה לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת המחנה הממלכתי. גם ההצבעה הזאת תהיה שמית, לבקשת 20 חברי כנסת מהאופוזיציה. המזכיר יקריא את שמות חברי הכנסת. הצבעה שמית
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– אינו נוכח
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
אמיר אוחנה– אינו נוכח
ינון אזולאי– נגד
גדי איזנקוט– בעד
ישראל אייכלר– נגד
דן אילוז– נגד
ואליד אלהואשלה– אינו נוכח
קארין אלהרר– אינה נוכחת
זאב אלקין– בעד
משה ארבל– אינו נוכח
יעקב אשר– נגד
אביחי אברהם בוארון– נגד
אוריאל בוסו– נגד
דבי ביטון– בעד
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– אינו נוכח
בועז ביסמוט– נגד
ולדימיר בליאק– בעד
מירב בן ארי– בעד
רם בן ברק– אינו נוכח
איתמר בן גביר– נגד
אברהם בצלאל– נגד
אורנה ברביבאי– בעד
אליהו ברוכי– נגד
ניר ברקת– אינו נוכח
ששון ששי גואטה– נגד
טלי גוטליב– נגד
מאי גולן– נגד
יואב גלנט– לא משתתף
גילה גמליאל– נגד
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– אינו נוכח
סימון דוידסון– בעד
אבי דיכטר– נגד
אלי דלל– נגד
דני דנון– אינו נוכח
שלום דנינו– אינו נוכח
אריה מכלוף דרעי– נגד
עמית הלוי– נגד
שרן מרים השכל– אינה נוכחת
ניסים ואטורי– נגד
מיכל מרים וולדיגר– אינה נוכחת
יצחק שמעון וסרלאוף– נגד
יאסר חוג'יראת– בעד
אימאן ח'טיב יאסין– בעד
ווליד טאהא– בעד
בועז טופורובסקי– בעד
משה טור פז– בעד
אחמד טיבי– בעד
יוסף טייב– נגד
אוהד טל– נגד
יעקב טסלר– נגד
חילי טרופר– בעד
אלמוג כהן– נגד
מאיר כהן– בעד
מירב כהן– אינה נוכחת
מתן כהנא– אינו נוכח
עופר כסיף– בעד
אופיר כץ– נגד
ישראל כץ– נגד
רון כץ– בעד
יוראי להב הרצנו– בעד
מיקי לוי– בעד
יריב לוין– נגד
נעמה לזימי– בעד
אביגדור ליברמן– בעד
יאיר לפיד– אינו נוכח
סימון מושיאשוילי– נגד
טטיאנה מזרסקי– בעד
מרב מיכאלי– בעד
שלי טל מירון– בעד
יונתן מישרקי– נגד
חנוך דב מלביצקי– נגד
ארז מלול– נגד
יוליה מלינובסקי– בעד
מיכאל מלכיאלי– אינו נוכח
צגה מלקו– נגד
אבי מעוז– נגד
שרון ניר– בעד
בנימין נתניהו– נגד
יואב סגלוביץ'– בעד
יבגני סובה– אינו נוכח
צבי ידידיה סוכות– נגד
משה סולומון– נגד
לימור סון הר מלך– נגד
אופיר סופר– אינו נוכח
אורית מלכה סטרוק– נגד
משה סעדה– אינו נוכח
גדעון סער– בעד
מנסור עבאס– בעד
איימן עודה– בעד
יוסף עטאונה– בעד
חוה אתי עטייה– נגד
חמד עמאר– בעד
צביקה פוגל– אינו נוכח
עודד פורר– בעד
יצחק פינדרוס– נגד
משה פסל– נגד
יסמין פרידמן– אינה נוכחת
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי– בעד
אריאל קלנר– נגד
יצחק קרויזר– נגד
גלעד קריב– אינו נוכח
שלמה קרעי– נגד
אליהו רביבו– נגד
משה רוט– נגד
שמחה רוטמן– אינו נוכח
עידן רול– בעד
אפרת רייטן מרום– בעד
יפעת שאשא ביטון– בעד
אלון שוסטר– בעד
קטי קטרין שטרית– נגד
אלעזר שטרן– בעד
מיכל שיר סגמן– בעד
נאור שירי– בעד
אושר שקלים– נגד
עאידה תומא סלימאן– בעד
פנינה תמנו– בעד
היו"ר ישראל אייכלר:
המזכיר יקרא בשמות חברי הכנסת שלא נכחו.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– נגד
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
אמיר אוחנה– נגד
ואליד אלהואשלה– בעד
קארין אלהרר– אינה נוכחת
משה ארבל– אינו נוכח
מיכאל ביטון – אינו נוכח
דוד ביטן– אינו נוכח
רם בן ברק– אינו נוכח
ניר ברקת – אינו נוכח
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– אינו נוכח
דני דנון– אינו נוכח
שלום דנינו– אינו נוכח
שרל השכל– אינה נוכחת
מיכל מרים וולדיגר– אינה נוכחת
מירב כהן– אינה נוכחת
מתן כהנא– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
מיכאל מלכיאלי– אינו נוכח
יבגני סובה– אינו נוכח
אופיר סופר– אינו נוכח
משה סעדה– נגד
צביקה פוגל– אינו נוכח
יסמין פרידמן– אינה נוכחת
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
גלעד קריב– אינו נוכח
שמחה רוטמן– אינו נוכח
היו"ר ישראל אייכלר:
האם יש מישהו באולם שעדיין לא הצביע ומבקש להצביע?
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשם חברת הכנסת)
יסמין פרידמן– בעד
היו"ר ישראל אייכלר:
יש עוד מישהו? לא. תמה ההצבעה. אבקש לקבל את התוצאה. עד ספירת הקולות, אני רוצה, לבקשת רבים מחברי הכנסת, לקבל בברכה את אחד מגדולי הזמר היהודי, יעקב שוואקי, ומלוויו, הוא נמצא איתנו כאן. יהי בואו לארצנו לברכה, ותנחומינו על מות אימו, זיכרונה לברכה. והרי תוצאות ההצבעה: 45 בעד, 51 נגד. אני קובע שגם ההצעה של המחנה הממלכתי לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת האי-אמון השלישית והאחרונה להיום, של סיעות העבודה וישראל ביתנו, וגם ההצעה הזאת תהיה שמית, לבקשת האופוזיציה. הצבעה שמית
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– נגד
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
אמיר אוחנה– אינו נוכח
ינון אזולאי– נגד
גדי איזנקוט– בעד
ישראל אייכלר– נגד
דן אילוז– נגד
ואליד אלהואשלה– אינו נוכח
קארין אלהרר– אינה נוכחת
זאב אלקין– בעד
משה ארבל– אינו נוכח
יעקב אשר– אינו נוכח
אביחי אברהם בוארון– נגד
אוריאל בוסו– נגד
דבי ביטון– בעד
מיכאל ביטון – אינו נוכח
דוד ביטן– אינו נוכח
בועז ביסמוט– נגד
ולדימיר בליאק– בעד
מירב בן ארי– בעד
רם בן ברק– אינו נוכח
איתמר בן גביר– אינו נוכח
אברהם בצלאל– נגד
אורנה ברביבאי– בעד
אליהו ברוכי– נגד
ניר ברקת– אינו נוכח
ששון ששי גואטה– אינו נוכח
טלי גוטליב– נגד
מאי גולן– נגד
יואב גלנט– אינו נוכח
גילה גמליאל– אינה נוכחת
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– אינו נוכח
סימון דוידסון– בעד
אבי דיכטר– נגד
אלי דלל– נגד
דני דנון– אינו נוכח
שלום דנינו– אינו נוכח
אריה מכלוף דרעי– נגד
עמית הלוי– נגד
שרן מרים השכל– אינה נוכחת
ניסים ואטורי– נגד
מיכל מרים וולדיגר– אינה נוכחת
יצחק שמעון וסרלאוף– נגד
יאסר חוג'יראת– אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– אינה נוכחת
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– בעד
משה טור פז– בעד
אחמד טיבי– אינו נוכח
יוסף טייב– אינו נוכח
אוהד טל– נגד
יעקב טסלר– נגד
חילי טרופר– בעד
אלמוג כהן– נגד
מאיר כהן– בעד
מירב כהן– אינה נוכחת
מתן כהנא– אינו נוכח
עופר כסיף– אינו נוכח
אופיר כץ– נגד
ישראל כץ– נגד
רון כץ– בעד
יוראי להב הרצנו– בעד
מיקי לוי– בעד
יריב לוין– נגד
נעמה לזימי– אינה נוכחת
אביגדור ליברמן– בעד
יאיר לפיד– אינו נוכח
סימון מושיאשוילי– נגד
טטיאנה מזרסקי– בעד
מרב מיכאלי– בעד
שלי טל מירון– בעד
יונתן מישרקי– נגד
חנוך דב מלביצקי– נגד
ארז מלול– נגד
יוליה מלינובסקי– בעד
מיכאל מלכיאלי– אינו נוכח
צגה מלקו– אינה נוכחת
אבי מעוז– נגד
שרון ניר– בעד
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– בעד
יבגני סובה– אינו נוכח
צבי ידידיה סוכות– נגד
משה סולומון– נגד
לימור סון הר מלך– נגד
אופיר סופר– אינו נוכח
אורית מלכה סטרוק– נגד
משה סעדה– נגד
גדעון סער– בעד
מנסור עבאס– אינו נוכח
איימן עודה– אינו נוכח
יוסף עטאונה– אינו נוכח
חוה אתי עטייה– נגד
חמד עמאר– בעד
צביקה פוגל– אינו נוכח
עודד פורר– בעד
יצחק פינדרוס– נגד
משה פסל– נגד
יסמין פרידמן– בעד
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי– בעד
אריאל קלנר– נגד
יצחק קרויזר– נגד
גלעד קריב– אינו נוכח
שלמה קרעי– נגד
אליהו רביבו– אינו נוכח
משה רוט– נגד
שמחה רוטמן– אינו נוכח
עידן רול– בעד
אפרת רייטן מרום– בעד
יפעת שאשא ביטון– בעד
אלון שוסטר– בעד
קטי קטרין שטרית– נגד
אלעזר שטרן– בעד
מיכל שיר סגמן– בעד
נאור שירי– בעד
אושר שקלים– נגד
עאידה תומא סלימאן– אינה נוכחת
פנינה תמנו– בעד
היו"ר ישראל אייכלר:
המזכיר יקרא בשמות חברי הכנסת שלא נכחו.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
אמיר אוחנה– אינו נוכח
ואליד אלהואשלה– אינו נוכח
קארין אלהרר– אינה נוכחת
משה ארבל– אינו נוכח
יעקב אשר– אינו נוכח
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– אינו נוכח
רם בן ברק– אינו נוכח
איתמר בן גביר– אינו נוכח
ניר ברקת– אינו נוכח
ששון ששי גואטה– נגד
יואב גלנט– אינו נוכח
גילה גמליאל– אינה נוכחת
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– אינו נוכח
דני דנון– אינו נוכח
שלום דנינו– אינו נוכח
שרן מרים השכל– אינה נוכחת
מיכל מרים וולדיגר– אינה נוכחת
יאסר חוג'יראת– אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– אינה נוכחת
ווליד טאהא– אינו נוכח
מירב כהן– אינה נוכחת
מתן כהנא– אינו נוכח
עופר כסיף– אינו נוכח
נעמה לזימי– בעד
יאיר לפיד– אינו נוכח
מיכאל מלכיאלי– אינו נוכח
צגה מלקו– נגד
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יבגני סובה– אינו נוכח
אופיר סופר– אינו נוכח
מנסור עבאס– אינו נוכח
איימן עודה– אינו נוכח
יוסף עטאונה– אינו נוכח
צביקה פוגל– אינו נוכח
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
גלעד קריב– אינו נוכח
אליהו רביבו– נגד
שמחה רוטמן– אינו נוכח
עאידה תומא סלימאן– אינה נוכחת
היו"ר ישראל אייכלר:
האם יש מישהו באולם המליאה שלא הצביע?
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשם חבר הכנסת)
אמיר אוחנה – נגד
יוסף טייב– נגד
איתמר בן גביר– נגד
היו"ר ישראל אייכלר:
יש עוד מישהו באולם שלא הצביע? אין. תמה ההצבעה. נא לספור. 35 בעד ההצעה, 48 נגד. אני קובע שההצעה לא התקבלה, וכך הוסרו שלוש הצעות האי-אמון בממשלה.
היו"ר ישראל אייכלר:
חברי הכנסת, אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – החלטת הממשלה בדבר מינוי סגן שר במשרד ראש הממשלה. אני מזמין את השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם להציג את החלטת הממשלה, בבקשה.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת אלמוג, לפני שאני אקריא את ההודעה – קפצה לי ידיעה שבית הדין של ההתאחדות שלל מבית"ר ירושלים להשתתף במפעלים 2024-2023. למה? בגלל שנכנסו למגרש בשמחה. ככה תמיד עושים לבית"ר. אני מבקש מבית הדין, תבינו, אוהדי בית"ר ירושלים בארץ זה חצי מהציבור. אז גם אם מגיע עונש, אל תגזימו ואל תפריזו. בסוף זה פגיעה בספורט. לגופו של עניין, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 25(א) לחוק-יסוד: הממשלה, לאשר את מינויו של חבר הכנסת אבי מעוז, אחי ורעי, לסגן שר במשרד ראש הממשלה, על ידי ראש הממשלה. בהתאם לסעיף 25(א) לחוק-יסוד: הממשלה, מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להחלטה זו. אבי, אני בטוח שגם האופוזיציה יצביעו איתנו.
מירב בן ארי (יש עתיד):
מה זה, כולם.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה לשר המקשר.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אמסלם, אין הצבעה. אני אחסוך לך, אין הצבעה. לא עדכנו אותך ברשימות. הודעה.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
אני מציע שנצביע בכל מקרה.
היו"ר ישראל אייכלר:
אנחנו נעבור – אין צורך בהצבעה. אין צורך בהצבעה.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אני הבנתי. נכון, אתה צודק, להחלטה זו, זו רק הודעה. בגלל שאנחנו ידענו שאתם תצביעו איתנו גם בזה, וחבל על זמן ההצבעה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה.
היו"ר ישראל אייכלר:
אנחנו נעבור עתה להצהרת האמונים של סגן השר אבי מעוז. בכבוד, אני מזמין את סגן שר אבי מעוז להצהיר אמונים, בבקשה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
הוא כבר הצהיר אמונים. עוד פעם?
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
פעם שלישית גלידה, תחשוב על זה.
אבי מעוז (נעם):
אני מקווה שהפעם באופן סופי. בעזרת השם יתברך. אני אביגדור מעוז, בן אבי מורי אלתר ישראל, זכרו לברכה, ואמי מורתי אסתר פרל, תיבדל לחיים, מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כסגן שר ולקיים את החלטות הכנסת.
היו"ר ישראל אייכלר:
ברכות לסגן השר אבי מעוז.
היו"ר ישראל אייכלר:
חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום, החלטת הממשלה בדבר העברת סמכות שר המשפטים לשר לשירותי דת. השר המקשר בין הממשלה לכנסת, השר דוד אמסלם, בבקשה. במשרה מלאה, אמסלם.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת קרעי, לפני שאני מקריא את ההודעה אני שוב פונה לבית הדין של ההתאחדות לכדורגל. לא יכול להיות שאתם מענישים את בית"ר באופן לא פרופורציונלי. זה לא הגיוני.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
כל הכבוד.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
זה לא הגיוני. מעולם, באף קבוצה בארץ לא מקבלים את העונשים של ביתר ירושלים.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
תמיד דופקים את בית"ר, תמיד דופקים את בית"ר.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אני מבין שאתם לא מחבבים אותנו, אבל בסוף חצי מדינה זה בית"ר. אז לכן תחשבו על מה שאתם עושים. תיתנו עונש, אין בעיה, עונש ספורטיבי, ובוודאי לא להרחיק אותם ממפעלי הכדורגל. אני מקווה שלא עשיתם את זה בגלל שבאתי לממשלה עם הצעיף של בית"ר.
שר התקשורת שלמה קרעי:
הם מפחדים.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה לתקן את החלטות הממשלה מס' 711 מיום 28 בנובמבר 2021 ומס' 942 מיום 6 בינואר 2022, כך שסעיף 1 להחלטה 942 – שלפיו העברת הסמכות כאמור בסעיף קטן (א) לא תחול על ההליך המשמעתי נגד רב העיר צפת, שעניינו נדון בבג"ץ 7150/16, המרכז הרפורמי לדת ומדינה – התנועה ליהדות מתקדמת בישראל נגד שרת המשפטים מיום 21 בספטמבר 2020 – יימחק. בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להחלטה זו. תודה רבה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. אנחנו נעבור לרשימת הדוברים. יש פה דיון אישי. ראשון הדוברים, חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. שלוש דקות כל דובר.
מאיר כהן (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברות וחברי כנסת נכבדים, בפתח דבריי אני מבקש לשלוח תנחומים למשפחות החיילים שנהרגו בפיגוע בגבול מצרים, סמלת ליה בן נון, סמ"ר אורי יצחק אילוז וסמ"ר אוהד דהן, זיכרונם לברכה. הלוחמים והלוחמות שלנו עושים עבודת קודש, עבודה יוצאת דופן, ואני חושב שצה"ל הוא דוגמה מעולה לכל העולם, דוגמה לכך שבמדינה שלנו, מדינת היהודים, שנלחמת על חייה, אנחנו מצליחים לשלב צעירים וצעירות בכל תפקיד אפשרי. אנחנו בצה"ל דוגמה לכל העולם איך מצמצמים את הפערים המגדריים, תוך כדי קבלת ערך מוסף במיוחד של שילוב הלוחמות שלנו, הצעירות שלנו, בצה"ל, ביחידות קרביות; מוכיחים לעולם שאין דבר שנשים לא תוכלנה לעשות. ולכן, אני מבקש מכולם – מכל עיתונאי, מכל שדרן, מכל אזרח ואזרחית במדינה הזאת – היו זהירים בכבודם של הלוחמים והלוחמות שלנו. היו זהירים בכבודם, כי אלה הילדים שלנו, אלה הילדים שלכם. אלה הבנות והבנים שלנו, של כל אחד מאיתנו. ולכן צריכים להיזהר ולא לקחת אירועים טרגיים כאלה לכיוונים של פוליטיקה זולה בגרוש, שאין לה מקום בשיח הציבורי במדינה הזאת. כמו שפנינו אינם שווים, כך דעותינו אינן שוות. וכל אחד אוחז בדעותיו ונלחם עליהן. אבל השיח הפוליטי שאנחנו עדים לו עבר את כל הקווים האדומים ומסכן את עצם הקיום שלנו. ואנחנו, כל הפוליטיקאים, ובמיוחד הקיצוניים, מרשים לעצמם לשכוח את העיקרון המקודש הזה של כיבוד החיילים והחיילות, הנופלים והנופלות. לצערי הגדול אנחנו עדים לחרושת של שמועות שאין לה אח ורע, ולא היה לה. אני מקווה שלא יהיה לה אח ורע.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה.
מאיר כהן (יש עתיד):
ברשותך, אדוני, עוד משפט אחד.
היו"ר ישראל אייכלר:
משפט סיום. כן.
מאיר כהן (יש עתיד):
אני יודע שכל אחד תופס בעמדתו, אבל אנא מכם, דם החיילים שלנו וכבודם אינו שייך לא לאג'נדה של שמאל ולא לאג'נדה של ימין. אנחנו כולנו, ימין ושמאל, חייבים לעלות לבמה הזאת ולהוקיע כל דיבור שפוגע בכבודם. יהיה ברוך זכרם של הגיבורים שלנו והגיבורות שלנו. תודה רבה, אדוני.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני שבוע פורום ראשי הרשויות הדרוזיות קיימו ישיבת חירום על אי-העברת תקציב לשנת 2023, והחליטו שאם תוך שבועיים לא יקבלו את התקציב של 2023, יצאו למאבק. המאבק יהיה מאוד מאוד קשה. קראתי גם את ההודעות שהוציאו, על תקציב של 540 מיליון שקל שלא קיבלו בשנת 2023. בממשלה הקודמת, אדוני היושב-ראש, אישרנו תוכנית של 3 מיליארד שקל, תלת-שנתית, ואישרנו אותה בסוף 2021. רק בשנת 2022 – וזה לפי המכתב של ראשי הרשויות – חסר להם רק תקציב של 2023, שזה 540 מיליון שקל; הצלחתי להעביר תוך שנה 2 מיליארד ו-460 מיליון שקל למועצות המקומיות הדרוזיות. 2 מיליארד ו-460 מיליון שקל תוך שנה הצלחנו להביא לרשויות הדרוזיות; הממשלה הנוכחית – 540 מיליון שקל – אומרת שהיא צריכה החלטת ממשלה. הרי יש החלטת ממשלה לשנת 2023, לא צריך עוד החלטת ממשלה, לא צריך שום דבר, צריך פשוט להחליט שמעבירים את הכסף לרשויות המקומיות הדרוזיות. אבל כשממשלה לא רוצה להעביר את התקציב ורוצה למשוך זמן, היא אומרת שחייבים החלטת ממשלה וחייבים דיונים וחייבים להחליט בנושא הזה בממשלה. אני אומר לכם, ראשי הרשויות הדרוזיות, החלטת ממשלה הייתה, כסף הוקצה לנושא. פשוט הממשלה הנוכחית בראשות ביבי נתניהו צריכה להחליט שלרשויות המקומיות הדרוזיות מגיע תקציב או לא מגיע תקציב. ונראה לי שהחליטו – לא מגיע לכם תקציב. אני מקווה שהכסף הזה – שלא הובטח, הכסף הזה נמצא בהחלטה – שכמו שהצלחנו להעביר 2 מיליארד ו-460 מיליון שקל תוך שנה, הממשלה הזאת תעביר לכם את ה-540 מיליון ותעביר לכם תוכנית חומש חדשה שתענה על הדרישות שלכם. לפי התקציב שאנחנו העברנו, הם צריכים להכין לכם תוכנית חומש של 5 מיליארד שקל, ואני מקווה שראשי הרשויות ייאבקו – ואני אעמוד לצידם – בשביל לקבל 5 מיליארד שקל בתוכנית חומש. תודה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', שלוש דקות.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, 88 נרצחים בחברה הערבית נכון להיום. פי שלושה מהשנה הקודמת. השר בן גביר פרסם היום – פרסמו שהוא מראיין פרויקטור, פרויקטור במשטרה. לא צריך פרויקטור במשטרה. במשטרה יש פרויקטור, קוראים לו ראש אגף חקירות במשטרה, והמפכ"ל; צריך פרויקטור בממשלה. לא הבנת את מה שאני מנסה מקצועית להסביר לכולם, כולל בשבוע שעבר לראש הממשלה: האירוע הזה הוא אירוע חברתי מן המעלה הראשונה. הוא אירוע שראש הממשלה, נכון שיקים ועדת שרים, יעמוד בראשה וימנה פרויקטור מטעם הממשלה. ומדוע מטעם הממשלה? כי לא הכול זה רק סיפור של אכיפה. זה פגיעה בשוק השחור, ובמשרד האוצר יש תוכניות מסודרות; זה כל הנושא של מכרזים ברשויות המקומיות, וזה במשרד הפנים; ויש דברים שקשורים למשרד השיכון ודברים שקשורים למשכנתאות והלוואות בחברה הערבית. זאת ראייה כוללת, זאת ראייה ממשלתית הוליסטית. הכול כתוב, הכול נמצא. בשיטה הזאת – קמה ממשלה ולא מסתכלת דקה אחת על מה שקיים, ואומרים: נברא עולם חדש, ומי שמנסה לברוא את זה הוא סוכן כאוס מס' אחת, עבריין מורשע שעומד בראש המשרד לביטחון פנים – אלה התוצאות. 88 נרצחים. דיברו על משילות? אני שומע את התגובות של השר המופרע הזה. הוא אומר: אני משקם את ההריסות מהממשלה הקודמת. אין כבר הבדל בין אמת לשקר? בין נתון, בין מספרים, גם זה כבר לא קיים? הכול זה פייק? השר בן גביר פחות מעניין. מה שמעניין זה הנושא של הפשיעה, לא רק בחברה הערבית. יש עלייה של 65% בפשיעה במקרי הרצח בחברה היהודית. תתעוררו. הפקדתם משאב מרכזי בידיו של סוכן כאוס, שאיננו יודע לעשות דבר חוץ מלזרוע הרס וחורבן. זה האירוע. ולכן, גם בשבוע שעבר אמרתי לראש הממשלה, שישב כאן באירוע 40 חתימות – זה לא היה נאום אופוזיציוני, אמרתי לו: תמנה את עצמך בראש צוות שרים. תקים צוות שרים. תמנה פרויקטור. יש תוכניות, תוציא אותן מהמגירה. תגרום לשר האוצר לקחת את הנושא של חשבוניות פיקטיביות, לשים את זה על השולחן ולעשות את זה. זה היה מוכן. אני הגשתי את זה כהצעת חוק פרטית, כי אתם לא עושים את זה. ומה התשובה של הממשלה? מתנגדת. נושא המזומן נזרק החוצה מחוק ההסדרים. זאת עבודה מקצועית של משרד האוצר. ולכן, מה שצריך לעשות עכשיו זה להתחיל לעבוד ולהפסיק לדבר. אפשר לעשות את זה. אני רוצה להעביר מסר אופטימי: אפשר להיאבק בפשיעה בחברה הערבית. אפשר לעשות את זה בכוחות משותפים. כשהמדינה רוצה, היא יכולה, אבל המדינה זה האנשים שמובילים אותה. פשוט חלקם בלתי כשירים, חלקם לא רוצים וחלקם לא יודעים. תיקחו את אלה שיודעים, את אלה שרוצים ואת אלה שאכפת להם. תודה רבה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תודה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר על אירוע ה"תקיפה" של חבר הכנסת שמחה רוטמן בניו יורק, בעוד הוא הולך עם אשתו בשדרה אחרי ערב שישי. שמחה רוטמן חברנו לאחרונה מותקף על ידי חפצים. בהתחלה תקפו אותו מדבקות; מדבקות לא נעימות, יש לומר, תקפו את שמחה רוטמן באוניברסיטת תל אביב, ולמרות זאת שמחה שלנו לא אמר נואש. הוא המשיך, כמובן, להדהד את המסרים שלו גם בניו יורק, לא רק באוניברסיטת תל אביב. שם הוא הותקף על ידי חפץ אחר, על ידי מגפון. אני לא יודעת מה קרה לשמחה רוטמן שחפצים עפים אחריו. איך אדם שבאמת ניסה להוביל כאן מהפכה, שמחה שלנו – גולדקנופ, אני רואה שזה מרתק אותך – מותקף על ידי חפצים. ואני באמת שואלת אותך, אדוני: אתה חבר כנסת, זו התגובה שלך, לחטוף לה את המגפון? מה זה הדבר הזה? איזה מין דבר זה?
שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ:
– – –
מירב בן ארי (יש עתיד):
מה אתה חוטף לאישה את המגפון מהיד? יש לך שלושה מאבטחים, תגיד להם: זה מפריע לי, או לך תדבר איתה; במקום זה אתה הולך וחוטף, ואז אתה גם עולה לשידור ומתלונן על זה שאתה מותקף. שמחה שלנו מותקף על ידי חפצים. ומה הוא בסך הכול עשה? הוא לא רצה שהמדבקות יתקפו אותו, הוא לא רצה שהמגפון יתקוף אותו, הוא לא רצה את זה.
שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ:
עם מי רצית שהוא ידבר?
מירב בן ארי (יש עתיד):
מה יש לומר, כבוד השר? מה יש לומר לשמחה רוטמן? האם הוא חושש? בוא אני אגיד לך: תתמודד, תספוג את זה. תלך את מה שאתה הולך. כמה אתה כבר הולך? ותשמע, אם יש לך בעיה, תפנה למאבטחים שלך. יש לך בעיה עם מדבקות – תפנה לקצין הרכב, הוא יוריד לך אותן. מה הבעיה? גולדקנופ, מה הבעיה? אני בטוחה שגם אם היו הולכים אחריך, היית מתעלם, אבל שמחה שלנו, שכבר נושא, מה שנקרא, מורשת קרב של מדבקות, לא יכול היה לעמוד מנגד – זה בסדר, אין מה לעשות – והיה צריך לחטוף לה מהיד. אז בוא אני אגיד לך, שמחה רוטמן, כי אני יודעת שאתה צופה – בעצם אני לא יודעת אם הוא כבר נחת מניו יורק; מה קורה עם הרכבת הזאת? על הרכבת האווירית אני אדבר בנאום הבא. אבל כשהרכבת תנחת ובתוכה שמחה רוטמן, כולי תקווה ששום חפץ לא יתעופף או לא ילחיץ או לא יטריד אותו – –
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
– – כי הרי אנחנו לא רוצים ששמחה שלנו ייפגע מחפצים. תודה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת שטרן.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אדוני השר, עמיתיי חברי הכנסת, הדיון שאנחנו דנים עוסק בין השאר או בעיקר ברב שמואל אליהו, הרב של צפת. יש לי מה להגיד על התפקוד, על האמירה, על עצם הדיון, על התלונה, אבל להבדיל מהרבה אחרים, כיוון שאתמול עמדתי יחד עם הרב שמואל אליהו בהלוויה של אורי יצחק אילוז, אני לא רוצה להגיד כרגע מה אני חושב על התלונה, אלא אני חושב שיש דברים שאנחנו צריכים לדעת להתגבר עליהם, שמאחדים אותנו. יש זמנים שבהם אני באופן אישי לפחות, כמי שעמד אתמול ליד הקבר של אורי עם הרב שמואל אליהו – אבא של אורי, יצחק אילוז, ביקש מהרב אליהו שיגיד שמע ישראל בקול, כיוון שלהערכתו הבן שלו לא אמר שמע ישראל לפני שנהרג, והרב שמואל אליהו אמר שמע ישראל בקול, ואנחנו, כל הנוכחים, חזרנו אחריו. אני רוצה כן לדבר על ההבדל התהומי הזה בין מי שעמד שם אתמול ליד הקבר, בין אותה חיילת לוחמת ליה בן נון, שהייתה באותה עמדה יחד עם אורי יצחק אילוז, ובשלב מאוחר נהרג גם אוהד דהן – לבין החרפה הזאת של איך מתייחסים ללוחם ולוחמת, כן, בערוץ 14. זאת טלוויזיה, ואני אומר את האמת, אני משתדל לא להסתכל בה, גם לא במסגרת תוד"א, תודעת אויב – ואני אומר "אויב" במירכאות אבל אתמול זה היה אויב ממש. מי שלא יכול להתאפק, אנחנו עוד בדרכנו מבית הקברות, ההורים עוד בקושי התחילו לשבת שבעה – ויש שאלות לכולנו. כן, 12 שעות – לא משנה, זה שני חיילים או חייל וחיילת – 12 שעות זה אירוע קשה וחריג, ואני לא יודע אם צריך להיות או לא צריך להיות, אבל אני כן יודע שמי שמסמן את זה כאג'נדה של שמאל זה שדרנים מתועבים.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה, נא לסיים.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אלה אנשים שהשנאה מעבירה אותם על דעתם. ואני רק רוצה לבקש סליחה בשם – – –
היו"ר ישראל אייכלר:
אני מבקש שתרד.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אני יודע מה אתה מבקש.
היו"ר ישראל אייכלר:
איפה הסדרנים?
אלעזר שטרן (יש עתיד):
תביא את הסדרנים.
היו"ר ישראל אייכלר:
איפה הסדרנים? משפט סיום ואתה יורד.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אתה זה שקורא "יהודון", תרגיע. כדאי לך להרגיע.
היו"ר ישראל אייכלר:
תסיים ותרד.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אם האדמו"ר מבעלז היה יודע מי אתה, על השנאה שאתה מעורר פה – –
היו"ר ישראל אייכלר:
תסיים ותרד.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
– – לא היית יושב פה.
היו"ר ישראל אייכלר:
אני מבקש מהסדרנים – הסדרנים נמצאים פה? אני מבקש להוריד את אלעזר שטרן.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אני מבקש סליחה מליה בן נון ואורי יצחק אילוז על מה שנאמר עליהם בערוץ 14.
היו"ר ישראל אייכלר:
הוא פשוט השתלט ומבזה יושב-ראש, הוא לא יכול לדבר פה. תורידו אותו מייד, בבקשה.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
ואתה היית עוכר ישראל ותישאר עוכר ישראל, עד שתבקש סליחה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תמשיך. תוריד אותו.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אתה לא תקרא לאף אחד "יהודון".
היו"ר ישראל אייכלר:
תורידו אותו, בבקשה.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
– – –
היו"ר ישראל אייכלר:
תורידו אותו מייד.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
מי שיהודון.
היו"ר ישראל אייכלר:
טוב שהראית לכל הצופים מי אתה, מה הדיבורים שלך, ולמה לא מגיעה לך זכות דיבור.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אני עוד לא גמרתי איתך, אל תדאג. אל תדאג.
היו"ר ישראל אייכלר:
כן. תאיים, תאיים.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
זה לא איום – ועדת האתיקה איימה עליך. צריך לאיים? ועדת האתיקה מאיימת עליך בכל יום.
היו"ר ישראל אייכלר:
כן, כן. אם תמשיך, אני אבקש להוציא אותך. אתה לא תפגע ביושב-ראש.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אני אמשיך כל הזמן. אני גם אצא, אתה לא צריך.
היו"ר ישראל אייכלר:
אני מבקש להוציא את אלעזר שטרן.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
לא, אתה צריך לקרוא, אתה לא יכול.
היו"ר ישראל אייכלר:
הוא פוגע ביושב-ראש.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אתה לא יכול.
היו"ר ישראל אייכלר:
אני כן יכול. תוציאו אותו.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אני מבקש ייעוץ משפטי.
היו"ר ישראל אייכלר:
אתה פגעת ביושב-ראש, אתה יוצא החוצה.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אני מבקש ייעוץ משפטי.
היו"ר ישראל אייכלר:
תצא החוצה.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
לא, לא. אני לא יוצא, ייעוץ משפטי.
היו"ר ישראל אייכלר:
אתה יוצא החוצה.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
הוא לא יכול. לא, אתם טועים.
היו"ר ישראל אייכלר:
פגעת ביושב-ראש, ואתה יוצא החוצה.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
יש ייעוץ משפטי.
מיקי לוי (יש עתיד):
רק באירוע חריג הוא יכול.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
יש ייעוץ משפטי. דיברתי עם היועצת המשפטית של הכנסת.
היו"ר ישראל אייכלר:
כשפוגעים ביושב-ראש הכנסת זה אירוע חריג. שיצא החוצה.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
תקרא לייעוץ המשפטי.
קריאה:
– – –
אלעזר שטרן (יש עתיד):
לא בחוץ. אני דיברתי היום עם היועצת המשפטית – – –
גלעד קריב (העבודה):
איך בכל ישיבה שאתה מנהל יש אירוע כזה?
היו"ר ישראל אייכלר:
כי אתם חושבים שכשיושב יהודי חרדי עם פאות, אפשר להתנהג כמו שהוא מתנהג.
גלעד קריב (העבודה):
אוי אוי אוי, הקוזק הנגזל.
היו"ר ישראל אייכלר:
אתם תראו בדרך הקשה – – –
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
זה לא קשור, אל תערבב.
היו"ר ישראל אייכלר:
אני מבקש להוציא אותו מייד.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
אל תערבבו.
גלעד קריב (העבודה):
הקוזק הנגזל.
היו"ר ישראל אייכלר:
אני מבקש להוציא אותו מייד. הוא אלים.
גלעד קריב (העבודה):
הוא אלים?
אלעזר שטרן (יש עתיד):
להבדיל ממך, אני עשיתי שיעורי בית.
היו"ר ישראל אייכלר:
הוא הוכיח את אלימותו גם מעל הבמה.
גלעד קריב (העבודה):
האלים היחיד הוא אתה. פעם אחר פעם אתה מנהל את הישיבות האלה בצורה לא ראויה.
היו"ר ישראל אייכלר:
הוא פוגע בכל דבר, ואני לא רוצה להוסיף עוד דברים, כי אני יושב פה כסגן יושב-ראש.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
מעיר לכולם, מחווה את עמדותיו הפוליטיות. לך תלמד מה זה להיות סגן יושב-ראש.
היו"ר ישראל אייכלר:
אני מבקש להוציא אותו, לא שהוא יעשה לי טובה. תוציא אותו.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
לא הבנתי, מה זה "להוציא אותו"? מה זה נקרא "להוציא אותו"? תתבייש.
היו"ר ישראל אייכלר:
אני רוצה שהוא יוציא אותך. אתה כבר אלים.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
עוכר ישראל, תתבייש.
היו"ר ישראל אייכלר:
אתה אמרת את המילים שאמרת. כל מה שאמרת זה אתה בדיוק.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
– – –
היו"ר ישראל אייכלר:
לך תראה בפרוטוקול מה אמרת, זה בדיוק אתה.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אני יוצא. אל תוציאו אותי.
היו"ר ישראל אייכלר:
להוציא אותו מייד. להוציא אותו מייד.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
מי הוא שהוא יגיד: תוציאו אותו, שלא יצא?
היו"ר ישראל אייכלר:
תוציאו אותו מייד.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
שמעת מה הוא אמר?
היו"ר ישראל אייכלר:
הוא פוגע בכנסת.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
שמעת מה הוא אמר? הוא ראה שאני יוצא, והוא אמר: תוציאו אותו, שהוא לא יצא. מי זה? איזה הנחיות הוא נותן? למי?
היו"ר ישראל אייכלר:
להוציא אותו מייד. הוא כבר אלים, שיצא מייד.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אתם לא יכולים.
(חבר הכנסת אלעזר שטרן יוצא מאולם המליאה.)
היו"ר ישראל אייכלר:
חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, בבקשה. בבקשה, שלוש דקות.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, השבוע נציין 75 שנים להטבעת ספינת האלטלנה. שלושה חיילי צה"ל ו-16 אנשי אצ"ל נהרגו באירוע הזה. איש מאש אחיו. מתוך האירוע הנורא מרגשת אותי במיוחד עמדתו של מי שהיה אז יושב-ראש המחנה הלאומי של אותם הימים, מנחם בגין, זכרו לברכה, שלמען עקרון הממלכתיות שלל בתוקף כל אפשרות למלחמת אחים, ובנוסף הוא התמודד בתקיפות עם ניסיונות של גורמים קיצוניים בתוך הארגון שלו שניסו לקרוא תיגר על מנהיגתו במהלך האירוע. והיום? היום אותו אדם שמתיימר להוביל את המחנה הלאומי הוא אבי אבות השיסוי בעם. פוליטיקת הזהויות, הסכסכנות, החזרה לעדתיות ולשבטיות, ריסוק הממלכתיות, ובעיקר הכניעה לקיצוניים – הוא עושה את זה בתוך העם, הוא עושה את זה במערכת החינוך, הוא מנסה לעשות את זה גם בצה"ל. והנזק הולך וגדל. אנחנו שומעים על מקרים מטורפים מדי שבוע, הצעות חוק מטורפות והזויות. שלא נדבר על ניסיון הפיכה והשתלטות על מערכות החוק. ובכל הרעש הזה חשוב להבהיר: הקולות הם קולותיהם של בן גביר, לוין וקיצוניים אחרים בממשלה, אבל הידיים, הידיים הן ידי נתניהו. הוא ורק הוא נושא באחריות. הוא זה שזורע רוח ומצפה שהציבור יקצור את הסופה הביביסטית שלו. הוא זה שמול תומכי הטרור היהודי – כאילו לא קשור; שמול הקיצוניים הוא לא שומע; שמול שונאי הנשים והשוביניסטים הוא כאילו לא יודע. מכל אלו, יחד עם שותפיו לפשע, הוא מוכר לציבור שהוא בכלל פרשן ניטרלי מהאו"ם. אני יודעת שלפעמים זה נראה שהזנב הבן גביריסטי מכשכש בכלב. אבל זה פשוט לא נכון. ולא צריך לעשות לביבי שום הנחה. הוא יודע בדיוק מה הוא עושה. הוא יודע בדיוק מיהם שותפיו. הוא בחר אותם, הוא נלחם עבורם. הוא יודע מה הם עושים, והוא מסכים איתם, או בפועל או בשתיקה. הוא מסוכן. אולי הוא ראש הממשלה המסוכן ביותר בתולדות ישראל. אבל אין מה לפחד ממנו. לא רק בתי המשפט ישפטו אותו, גם המשפט ההיסטורי יגזור את דינו. העם שלנו ידע בעבר להתגבר על נזקיהם של משיחי השקר, ואנחנו גם הפעם נדע להתגבר על נזקיו של שבתאי צבי של ימינו, והוא בנימין נתניהו. תודה רבה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה.
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חצי שנה מאז הרכבת הממשלה הנוכחית, בראשותו של בנימין נתניהו, והחברה הערבית נמצאת במרחץ דמים נוראי. 90 נרצחים עד היום – מספרים דרסטיים, מאוד גבוהים. אנחנו לא רגילים למספרים האלה. לצערי הרב, ראש הממשלה מתעסק בפוליטיקה זולה. אנחנו לא אמורים בכלל להגיע למצב הזה. כל ראש ממשלה שיש לו אזרחים והוא מטפל בסוגיות כל כך בוערות, אמור לטפל בסוגיה הזאת ולשים אותה בראש סדר העדיפויות. לצערנו הדבר הזה לא קורה. ראש הממשלה לא צריך לזמן חברי כנסת מהמפלגות הערביות על מנת לטפל בפשיעה. ראש הממשלה מקבל כל הזמן החלטות גורליות בתוך המדינה, מחוץ למדינה, ולכן ההחלטה שלו לזמן את חברי הכנסת הערבים היא לצורך פוליטי בלבד. ואנחנו כן דורשים מראש הממשלה, מהממשלה עצמה, לתקן את המצב, לתקן את העוול, ולטפל בפשיעה וברוצחים שנמצאים בתוך החברה הערבית. השר לביטחון לאומי לא מתקשר עם ראשי רשויות, לא מתקשר עם החברה הערבית, והוא לא יכול למלא את התפקיד שלו. מחויב ראש הממשלה למנות פרויקטור על מנת לטפל בנושא הנוראי הזה. היישובים הערביים לא יכולים להמשיך ולחיות בחיי מלחמה, טרור אזרחי. אנחנו לא מסוגלים להמשיך ככה, בצורה כזאת. אנחנו לא רוצים שהממשלה והעומד בראשה יכניסו את הנושא הפוליטי לתוך ההחלטות שקשורות לרציחות בחברה הערבית. ולכן דרישתנו ברורה: ראש הממשלה כן אמור לטפל בנושא בצורה מאוד רצינית ומהותית ולמגר את הפשיעה. הוא יכול. הוא מקבל החלטות גורליות. ולכן, אנחנו בטוחים שאם הוא ירצה, הוא יכול לעשות את זה בלי לזמן חברי כנסת מרשימות ערביות לצרכים פוליטיים. תודה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה, חבר הכנסת אלהואשלה. חבר הכנסת אחמד טיבי נמצא? לא. חבר הכנסת יוסף עטאונה? איננו. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה.
דבי ביטון (יש עתיד):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בפתח דבריי ברצוני להשתתף בצער המשפחות של הלוחמת ליה בן נון והלוחמים אוהד דהן ואורי יצחק אילוז. כבוד היושב-ראש, אתמול הלכתי ללוויה של אוהד דהן באופקים. אני יכולה לומר לאדוני שהלב נצבט. הסיפורים על הילד, ההורים, המשפחה, הסבתא. כולם כל כך צעירים. אבל לראות באמת את החייל הזה שנטמן, זה בעצם מאגד בתוכו את כל סיפור חייו. הייתה שם גם החברה הפרטית שלו שסיפרה וכאבה. ובאמת, אדוני, אני יודעת שעל מנת שנוכל לשמור על המדינה הזו, לא פעם אנחנו צריכים לשלם מחיר דמים לא פשוט. אבל אנחנו באמת צריכים להשתדל שהקורבנות האלה, החיילים המדהימים, האזרחים – צריך לשמור עליהם שזה לא יקרה. זה קשה. גם אין לנו הרבה תשובות. אני עמדתי חסרת אונים מול המשפחה. אלו היו פשוט באמת רגעים קשים. וחשבתי לעצמי שבעוד כמה חודשים אני מגייסת את בתי. המצב, הסיטואציה, שאתה כל כך רוצה להעניק, רוצה להיות שם. אבל מנגד המחיר, המחיר. ואני באמת מתפללת לאלוהים שישמור על כל בנינו ובנותינו ואזרחינו במדינת ישראל. במעבר חד וקצר, אדוני, אני רוצה לשתף את אדוני בידיעה מזעזעת שנתקלתי בה היום. אם עסקינן ברפורמה, ולמה צריך כן אולי לשנות דברים בבתי המשפט, אז אני אקריא לאדוני שבית המשפט היום זיכה עבריין מין מאונס של ניצולת שואה בת 82, אדוני, והוא זוכה בגלל שהיא לא הביעה התנגדות.
היו"ר ישראל אייכלר:
אפשר לבקש שקט שם בצד? האמת, זה מפריע לנו.
דבי ביטון (יש עתיד):
השופטים אשר קולה ודני צרפתי והשופטת רננה גלפז החליטו לזכות את עאדל הייב מאונס קשישה בת 82 מאחר שהיא לא הביעה התנגדות. הפרקליטות לא הצליחה להוכיח שהיא התנגדה. לטענתם זה היה בהסכמה. אדוני, הבן אדם הזה יצא אחרי שמונה שנים שהוא נאשם באונס של קשישה אחרת בת 70. ואני תוהה, איך העוול הזה יכול להיות? איך מזכים? איך אישה בת 82 היא פתאום איזה שותפה? אדוני, על זה הרפורמה, על הדברים האלה. זה חמור מאוד, זו ההחלטה. ואני כולי תקווה שהפרקליטות תערער על ההחלטה הזו. תודה רבה, אדוני.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה.
מיקי לוי (יש עתיד):
אדוני היושב בראש, תמונות שמגיעות מהכותל המערבי: חטיבה 55, חטיבת הצנחנים ששחררה את העיר העתיקה ואת הכותל המערבי, המקום הקדוש ביותר לעם היהודי, מגיעים אל הכותל עם חולצות. כן, חלק מהם, "אחים לנשק", שבאו למחות על ההפיכה המשטרית, אינם מורשים להגיע אל הכותל. אתה יודע מה? גם את זה אני מוכן לכבד. אני לא מבין, אני לא מקבל, אבל הייתה החלטה של בית המשפט. מגיעים הצנחנים משחררי ירושלים: זמוש, מפקד הפלוגה שפרצה אל תוך העיר העתיקה; האלוף יאיר יורם, מדליק משואה, אב שכול; האלוף עמוס ירון, ועוד עשרות לוחמים שהשתתפו בקרב השחרור. אלה מגיעים, אבל אינם מורשים אל הכותל. הם אינם מתחכמים, אינם עושים שימוש בכוח, אינם פורצים, למרות שהם יודעים לפרוץ, כי הם כבר פרצו ושחררו את העיר העתיקה; הם ניצבים על המרפסת הצופה מהרובע היהודי אל מול פני הכותל, מוחים על ההפיכה המשטרית ושרים שיר מוכר לכולנו, "ירושלים של זהב". ירושלים של זהב ושל נחושת ושל אור. מולם מגיעים מפגינים מהצד השני ומניפים שלטים וצועקים צעקות: "בוגדים שמאלנים", "בוגדים שמאלנים" – למשחררי ירושלים, למשחררי הכותל. איזו בושה. "שמאלנים בוגדים" – ללוחמי הצנחנים. אלה זרעי הפורענות. אלה זרעי השנאה שזרע ראש הממשלה נתניהו. הוא קרא לנו פה, מעל הדוכן הזה, "שמאלנים". וחצי מחבריי בכלל לא שמאלנים. "שמאלנים בוגדים", הוסיפו כל תומכיו.
גלעד קריב (העבודה):
אנחנו שמאלנים.
מיקי לוי (יש עתיד):
חצי מהעם שמאלנים בוגדים. איזו בושה. אני כואב את כאבכם, משחררי העיר העתיקה, גיבורי העם, הצנחנים של חטיבה 55. אני מבקש מכם סליחה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת אלון שוסטר.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, אנחנו בדיון על התפקידים שיוטלו על השר דוד אמסלם. דוד ידוע, איך נגיד, בשפתו השוטפת, הקולחת והישירה – יש מי שיאמר המתלהמת, יש מי שיאמר הפוגענית. ואני רוצה לומר לדוד, לדודי: השם "אמסלם" – אני מניח, אני לא בטוח, אני לא בלשן – אבל לי זה מצטייר כמו "עם שלם" – – –
היו"ר ישראל אייכלר:
נכון.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
איזושהי וריאציה על הנושא. זה בא משם?
היו"ר ישראל אייכלר:
נכון, זאת הכוונה.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
עם שלם, עם השלום. עם השלום. ויש קשר, אם אני מבין, מבחינת השורשים, בין שלום ושלמות, אדוני היושב-ראש. ואני מבקש, מציע לדודי, לשר אמסלם, לקחת על עצמו להיות פחות סר וזעף וכועס וממריד איש באחיו והרבה יותר שר השלום. שר השלום, שר האחווה, שר מציאת המכנים המשותפים. יש לנו די והותר סיבות להתווכח, סיבות אמיתיות. יש לנו די והותר צבעים וגוונים, וזה בסדר. בהרבה מקרים, בהרבה מאוד מקרים, זה מוסיף לא רק לצבעוניות אלא לחוכמה, ליכולת שלנו לראות דברים מצדדים שונים. אין צורך להפוך את הגיוון שלנו, הראוי כל כך, לסיבה לכעס, לסיבה לתסכול וכמובן לתחושות של זעם אחד כלפי חברו. המשימה שלנו, אדוני היושב-ראש, היא לדון בסוגיות העומק האמיתיות שעומדות בפנינו בלי לפרק את הסולידריות והחוסן של החברה, של המדינה שלנו, של העם שלנו. מותר, מותר לחלוק על תוכני אמונה או אידיאולוגיה, אבל תוך כיבוד זכותו של האדם האחר, הגבר או האישה, לאמונה שונה, למחשבה אחרת. מותר לחלוק – אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, השר – על דמותה של המדינה היהודית, על הרכיבים שלה, אבל תוך ידיעה שאנחנו שותפים, כל אחד בדרכו וטעמו, לעבר ובוודאי לעתידה של המדינה. מותר לחלוק על אופי המשטר הדמוקרטי, תוך הבנה שהחיים שלנו משותפים והכלים הם לא יותר מדרך שבה אנחנו מיישמים את העיקרון שאני מקווה שכולנו תומכים בו. ומותר כמובן לחלוק על נושאים כלכליים, סביבתיים, חינוכיים, תוך ידיעה שלא יעזור לנו כלום, נמשיך לחיות כאן ביחד. תודה רבה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה.
היו"ר ישראל אייכלר:
הודעה לסגנית מזכיר הכנסת.
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' 15), התשפ"ג–2023, שהחזירה ועדת הכלכלה. מסקנות ועדת הבריאות בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מיכל שיר סגמן, אברהם בצלאל וחילי טרופר בנושא: היעדר פגייה בבית החולים יוספטל שבאילת; מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת דבי ביטון, חילי טרופר, חוה אתי עטייה, גלעד קריב ועאידה תומא סלימאן בנושא: סגירת בתי ספר ייעודיים לאוטיזם; מסקנות הוועדה לביטחון לאומי בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת יוראי להב הרצנו ונעמה לזימי בנושא: היערכות המשטרה לאירועי חודש הגאווה. תודה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה.
היו"ר ישראל אייכלר:
חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. אני אמשיך את הנושא שעלה היום לדיון בוועדת הבריאות. לאחרונה נפטרה הדוגמנית קארין באומן, לאחר שנים רבות של סבל בגלל הפרעת אכילה. אנו זוכים לשמוע על הנושא רק בהקשר של מפורסמים, אולם חשוב לדעת כי זוהי מחלה איומה ומסוכנת, היכולה לפגוע בכל אחד ואחת מאיתנו. הפרעות אכילה זאת לא הבעיה המטבולית, אנורקסיה ובולימיה הן לא מחלות של דוגמניות ולא סימפטום של חברת טיקטוק או רייטינג. זוהי מחלה הפוגעת בכל המגדרים, המגזרים, הגילים; ביהודים, בערבים, בחילונים, דתיים, חרדים. מומחים הגדירו זאת כהפרעות נפשיות קשות הפורצות בגלל גורמים פסיכיאטריים הנעוצים במשברים קשים, כולל פגיעות מיניות מודחקות ומושתקות. תוסיפו לכך את המציאות הנפשית והתובענית, את המשברים הנפשיים והטראומות, הגורמים לעלייה בשיעור הסובלים מהפרעות אכילה. המטענים הרגשיים הקשים מצטברים אצל ילדות וילדים ללא מענה וללא טיפול. כל זה הופך לפצצה מתקתקת עד שהיא מתפרצת ומוצאת ואת ביטויה גם בהפרעות אכילה. משם זהו מורד חלקלק. בתחילה עלולה להיות התלהבות המתעלמת מהסכנה האורבת לחולה. מחמאות על הרזון, על הגוף שעומד בקריטריונים של אופנתיות חברתית. אולם לחולים בהפרעות אכילה זוהי נקודת הידרדרות המשאירה מאחור את הרזון השפוי. החולה הופך לשלד מהלך נטול כוחות. חוסר המענה המערכתי אינו נותן כיסוי ראוי – לא בהיקף כוח האדם המטפל בסובלים מהפרעות אכילה ולא בהיצע המיטות, הקליניקות והזמינות אליהם. היום בישיבת ועדת הבריאות דנו בנושא כואב זה, שהמערכות אינן ערוכות לטפל בו כראוי. טיפול בהפרעות אכילה דורש הפעלת צוות רב-תכליתי, טיפול רפואי, קליני, נפשי, תמיכה אישית, מרחב מכיל. יש צורך במיטות ייעודיות במחלקות אשפוז בריאות הנפש, תגבור הטיפול הנפשי והרגשי, קבוצות תמיכה של המאושפזות והמאושפזים בתוך המחלקות, הכשרת צוותים וכמובן הדרכת הורים ובני משפחה. אני קוראת גם להכריז על תוכנית לאומית לנושא הפרעות האכילה. טיפול מערכתי חברתי וחינוכי במקביל לשיפור הטיפול במחלה הנוראית, שהיא מחלה קוטלת והורגת, מחלה שאינה שונה מכל מחלה ממארת המאיימת על חיי החולים בה.
היו"ר ישראל אייכלר:
משפט לסיכום.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
ובחרתם בחיים.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון.
סימון דוידסון (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בבוקר הייתי בוועדה, ישבתי שעתיים בוועדה מרתקת – שאתה עמדת בראשה, אדוני – ועדת הרווחה. לצערי כמעט בכל הדיונים שבהם אני יושב בכנסת אני מרגיש שאנחנו משמשים כפלסטר, ומתחילים להפעיל אותנו רק כשמגיע מחקר קיצוני או קורה משהו דרמטי. גם היום הרגשתי כך. למה הרגשתי כך? כי כל הנאומים וכל המחקרים מדברים על מה עושים עכשיו עם נוער בסיכון. יש נוער בסיכון במצבים מאוד קשים ויש מצבים שאפשר לטפל בהם, אבל כמעט לא דיברו על נושא המניעה, כמעט לא תהו מה אנחנו עושים מהיום והלאה כדי שפחות ילדים ונוער יגיעו לסטטוס של נוער בסיכון. זה מה שמפריע לי בהרבה מהדיונים, זה לא מהיום, זה הרבה מאוד זמן. אני מרגיש שאין לנו תוכנית ארוכת טווח כדי לדעת מה אנחנו עושים כמדינה כדי שפחות ופחות נוער יגיע למצב שהם לא נמצאים בבית, זרוקים – אלימות, סמים, פשע והדברים הכי נוראיים. אני ביקשתי זכות דיבור ונתתי את הפילוסופיה שלי. מכירים את הפילוסופיה שלי, יודעים מאיפה אני בא ומה אני עושה, אבל גם אחרי שדיברתי, סיימנו את ישיבת הוועדה, הרגשתי שלא יהיה שום דבר קדימה, שלא ייעשה שום דבר מהדברים שאמרתי, לכן החלטתי היום ומחר ובשבוע הבא לדבר על הדבר הזה שנקרא מניעה. אחד הכלים המשמעותיים למניעת הגעת נוער לסיכון הוא נושא של פעילות אחר הצוהריים. ברגע שנוער, וזה מתחיל מילדים, דקה אחרי שהוא יוצא מבית הספר יהיה עסוק – אם זה בפעילות ספורט, אם זה בתנועות נוער, במוזיקה, בתורה, לא משנה במה, אבל יהיה עסוק ולא יסתובב ברחובות – השינוי יהיה דרמטי. דברים כאלו, כמו שאמרתי היום בוועדה, נעשו בעולם. תוכנית איסלנד, שבעקבותיה גם המדינות הנוספות באזור עשו את אותה התוכנית, מה התוכנית אומרת? בעצם, בשנות התשעים, לאחר שהגיעו שם לממדים מטורפים של סמים ואלכוהול ופגיעה בנפש של אנשים, מספר אחת בעולם בהתאבדויות, המדינה לקחה את התוכנית לעשר שנים ובנתה עשרות אם לא מאות מתקני ספורט, הכשירה מאות אגודות ומאמנים, לקחה את הנושא של המוזיקה כנ"ל. היום המחקרים מראים שאיסלנד היא המדינה עם אחוזי הפשע, הסמים והאלימות הנמוכים ביותר באירופה. אחרי 30 שנה – מהפך, מהמקום הכי גרוע למקום הכי טוב. לכן, אני רוצה לסיים במשפט. הגיע הזמן שיהיה פה שולחן עגול של חינוך, ספורט, רווחה, בריאות. ישבו כולם ביחד, יהיה איגום משאבים, יעשו תוכנית קדימה כדי לדאוג לילדים שלנו. תפילה, באמת, שזה יקרה, תודה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. אגב, הייתי מציע לך באמת ליצור מפגש עם האנשים המקצועיים של משרד הרווחה שהיו שם, כי הם אמרו שהם מוכנים לדבר הזה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
כן, אני כבר דיברתי איתם, תודה.
היו"ר ישראל אייכלר:
יופי, מצוין. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – איננה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר היום על מה שמכונה רפורמה משפטית, ומה שאני אומרת – שזה מחטף שלטוני. אם יש כאלה שחושבים שהאירוע נגמר, הם טועים ומטעים. אני מבינה שרוב הציבור הישראלי רוצה תקווה, שקט ושלום. במקום זה, אני אומרת לכם, יהיו פה דמעות ובלגן. כן, אני יודעת שזה לא פופולרי, אני יודעת שלפי כל הסקרים – וזה טבעי, אגב – בן אדם תמיד רוצה לשאוף לתקווה; שהינה, איכשהו דברים יסתדרו והדברים הגרועים לא יגיעו. היום מתנהלות שיחות בבית הנשיא אבל אנחנו יודעים, יודעים בדיוק – ואני פונה מבמה זו ליאיר לפיד ולבני גנץ: אתם יודעים עם מי יש לכם עסק, אתם יודעים מה הכוונות של הצד השני, אתם כבר הייתם בסיפורים האלו, אתם יודעים שכל מה שסוכם או יכול להיות מסוכם עם בנימין נתניהו זה בסוף לא יקרה, כי האדם כבר בגד ובגד, ושיקר ושיקר, ורימה ורימה, וכל זה כבר היה. אז כל הסיכומים או הרצון עכשיו להרגיע בעצם משרתים את הקואליציה ואת בנימין נתניהו. בעצם בזה הוא הצליח, הוא הצליח להוריד את המחאה, להעביר תקציב, בינתיים שיחות בבית הנשיא, ובסוף יהיה פיצוץ כי הוא אחר כך יאשים אתכם שאתם הייתם לא רציניים ואתם תגידו שהוא לא היה בסדר. אנחנו כבר ראינו את הסרטים האלו, וגם אם זה לא יקרה עכשיו זה יקרה אחר כך כי אף אחד לא מתכוון לכנס את הוועדה הזאת. עכשיו ראינו שהליכוד רוצה למנות שני נציגים כביכול בוועדה לבחירות שופטים. לפחות הם מגישים שני מועמדים. אתם לא יכולים להסתדר ביניכם, רבים מי יהיה נציג האופוזיציה. אנחנו חייבים אחדות באופוזיציה, אנחנו חייבים להגיע למצב שיהיה לנו נציג יחיד באופוזיציה, וזה יהיה המועמד שלנו. אז מצד אחד יש לנו עסק עם מישהו שבגד, רימה ושיקר, ואם לא עכשיו אז אחר כך; מצד שני יש לנו עסק איתכם, גנץ ולפיד, שלא מסתדרים אחד עם השני. באמצע יש את מדינת ישראל עם הדבר הזה שנקרא רפורמה משפטית, שקורע אותנו, קורע אותנו למריבות, לגזרים, לבלגן, גורם נזק אדיר, גם לחברה, גם לכלכלה וגם לנו כמדינה. אז כל אלו שחושבים וחשבו שיהיה פתרון, הפתרון היחיד הוא גניזת הרפורמה בצורה טוטלית, לא יקום ולא יהיה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
וכן לחשוב על רפורמה במערכת המשפט אבל מאפס, עם לב פתוח וידיים נקיות. תודה רבה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. שלוש דקות.
רון כץ (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני. כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר איתכם על נושא שהבנתי שראש הממשלה נתניהו דיבר עליו הבוקר – יוקר המחיה. מסתבר שהוא גם הקים ועדה ליוקר המחיה. אבל מה, הוועדה הזאת כבר הוקמה לפני חצי שנה. שר השיכון פה – אני אזכיר לך את זה, קבינט ליוקר המחיה הוקם. היו"ר שלו הוא ראש הממשלה. ממלא מקום היו"ר הוא שר האוצר; האחראי על המצגות הוא שר הכלכלה ניר ברקת, ומי שאחראי בו על הדיור הוא כבודו. והיום בבוקר ראש הממשלה הקים את אותה ועדה בשנית. ואני שואל את עצמי, למה? למה להקים בדיוק את אותו פורום?
גלעד קריב (העבודה):
למה שיהיו שני שרי משפטים?
רון כץ (יש עתיד):
לא, זה לא רק העניין של שני שרי משפטים; זה עניין של להקים בדיוק את אותו פורום. קמה ממשלה – דרך אגב, להקים בדיוק את אותו פורום, את הקבינט שאמור להילחם ביוקר המחיה, שוב אחרי חצי שנה. אני שואל את עצמי, מדובר באנשים רציניים, הם ודאי לא רוצים להטעות את הציבור, אז חוץ מכותרת ומסיבת עיתונאים נחמדה, למה לא התכנסתם עד היום?
שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ:
– – –
רון כץ (יש עתיד):
הפורום שהוקם – הוועדה הזאת היא בדיוק אותה ועדה, זה אותו פורום. ואני שואל: למה לא התכנסתם עד היום?
שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ:
התעסקו בדברים אחרים.
רון כץ (יש עתיד):
איזה דברים יותר חשובים מיוקר המחיה במדינת ישראל?
שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ:
להרגיע את העם, להסביר לעם שהפסדנו בבחירות, להסביר לעם שהעם בחר בנו. לאט-לאט, כל דבר במדינת ישראל לוקח קצת זמן. עכשיו הגענו למצב שמתחילים לדבר גם על יוקר המחיה.
רון כץ (יש עתיד):
אני אסביר לאדוני משהו: יוקר המחיה במדינת ישראל הוא לא משהו שאפשר לחכות איתו, כי בסופו של דבר הציבור שמממן את המדינה הזו באמת לא יכול להמשיך יותר. יוקר המחיה פה גדל בצורה דרסטית בכל פרמטר. לא לכולם בבית הזה יוקר המחיה הוא הדבר הראשון החשוב והדבר הראשון שהם נפגשים בו, אבל אני רוצה לסבר את האוזן – הירקות, הפירות, החלב, הבשר, הטיטולים, תחליפי המזון, הכול, כל דבר שקיים במדינת ישראל, התייקר. ואני אפילו לא מדבר על הבנקים. היום בדיוק עשינו דיון בנושא הזה, היום עשינו דיון בנושא יוקר המחיה גם בבנקים, לגבי הריביות הגבוהות מול הריביות הנמוכות מאוד על הפיקדונות. ואתה יודע מי לא הגיע לדיון?
שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ:
מי?
רון כץ (יש עתיד):
הבנקים.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. תגיד איזה משפט סיום, תסכם.
רון כץ (יש עתיד):
כי זה מה שקורה במדינת ישראל, פשוט לא אכפת לאף אחד פה מיוקר המחיה, ואני באמת – בגלל שאתה מולי, ואנחנו לא מכירים מספיק טוב, אני באמת בא מרצון טוב. אני באמת מבקש, הדבר הזה הוקם לפני חצי שנה, והוקם היום שוב – תתכנסו, תדונו בזה, תקלו על אזרחי מדינת ישראל שלא יכולים יותר. תודה רבה.
היו"ר ישראל אייכלר:
חבר הכנסת כץ, לאיזו ועדה לא הגיעו הבנקים?
רון כץ (יש עתיד):
ועדת המשנה לבנקאות בוועדת הכלכלה.
היו"ר ישראל אייכלר:
הבנקים לא הגיעו לבנקאות, ועדת הכלכלה? הם זומנו?
רון כץ (יש עתיד):
זומנו לדיון, החליטו לא להגיע. הם אומנם שלחו נציג כללי שייצג את כולם, אבל הם עצמם החליטו שלא להגיע.
היו"ר ישראל אייכלר:
אוקיי. זכות הציבור לדעת.
רון כץ (יש עתיד):
קודם כול, זכות הציבור לדעת, ואני אזמין אותם גם מפה – אגו הוא לא הצד החזק שלי – אזמין אותם מפה לדיון נוסף, כי אנחנו צריכים לחשוב ביחד ולראות איך אנחנו עוזרים למדינת ישראל.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף – איננו; איימן עודה – איננו; חברת הכנסת מירב כהן – איננה. חבר הכנסת עידן רול, בבקשה.
עידן רול (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, כבוד השר, היה לי נאום שלם מוכן על מדיניות החוץ ועל נקודות התורפה, לצערי, במדיניות החוץ הנוכחית, אבל קודם אני חייב להתייחס לדברים שאמר פה השר אמסלם. השר אמסלם האשים אותנו בכך שאנחנו האנשים הכי אלימים במדינת ישראל; זה מגיע מאחד האנשים שהאמירות שלו מתחרות רק בשפת הגוף שלו כשהוא עומד פה, בכמה שהן אלימות. לפני שכולם יקפצו ויגידו שזאת גזענות – לא, זאת לא גזענות; זה בגלל איך שהשר אמסלם מתנהג, לא בגלל המוצא שלו. וכדי להסביר כמה מטורף זה וכמה אבסורד זה שהוא מאשים אותנו באלימות, בואו ניגע בכמה מהאמירות – ממש מקבץ מאמירות עבר של אמסלם. הוא קרא ליושב-ראש הכנסת הקודם חבר הכנסת מיקי לוי "סמרטוט רצפה"; הוא אמר: אם אני אהיה יו"ר הכנסת, אני לא נותן להם להיכנס לשטח הכנסת; הוא קרא ליו"ר האופוזיציה, ראש הממשלה לשעבר לפיד, "מפעל רדיואקטיבי של שקרים"; הוא אמר שחייבים להעמיד לדין את נשיאת בית המשפט העליון חיות; הוא אמר על הממשלה הקודמת שהם כנופיה מטורפת, בולשביקית ואנטי-ציונית שהשתלטה על המדינה, וכמובן, הוא אמר כך: כשם שהשמאל דורס אותנו היום, כך נדרוס אותו כשנחזור לשלטון; הוא דיבר גם על מערך הפקידות, המערך המקצועי, ואמר: פקיד שלא יעזור לנו, נחתוך לו את המשכורת; הוא כינה אנשים בשמות, הוא העליב אחד-אחד; הוא עמד פה ובאמת ניצל לפחות 90% מהזמן הרב שיש לו כאן על הפודיום ליצירת פילוג, שנאה, איומים, סטריאוטיפים, גזענות – כל דבר שמייצר לבית הזה שם רע ומחלחל לחברה הישראלית, שמאבדת עוד ועוד מהאמון שלה ומהכבוד שלה לממסד הזה. אמסלם מבחינתי – וזו הסיבה שאני אנאם על זה שוב ושוב – הוא אחד הסממנים הכי קיצוניים של הידרדרות מוסרית, התנהגותית, דיבורית, שפתית, תרבותית של הבית הזה. זה בן אדם שבשונה מאחרים, שאולי לפעמים מתלהטים, הוא עושה את זה בווליום אחר ובצורה אחרת; הוא באמת מאבד פה רסן, וגם אין לו עשייה שתיתן קונטרה ותהפוך את המינון של הרע לקצת יותר נסבל. זה בן אדם שהחזיק בכל כך הרבה תפקידי מפתח ולא מצא לנכון ולו פעם אחת לעשות איתם משהו משמעותי לטובת האזרח ששם אותו כאן, ומבחינתי זה אקט יותר אלים מהכול, כי כשנבחר ציבור מועל בתפקידו באופן יום-יומי, זו אלימות כלפי הבית הזה, זו אלימות כלפי הממסד הזה ומה שהוא מייצג, וזו אלימות כלפי הדמוקרטיה, כי הגעת לפה בשביל להיות משרת ציבור, בשביל להיות נבחר ציבור.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה.
עידן רול (יש עתיד):
אולי במקום לחפש את הסינק הבא ואת הריב הבא, תנסה פשוט לעבוד. תודה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, כמו כל ועדה שאני נכנסת אליה וכמו כל הדברים שקורים כרגע במדינה, גם נושא מוסדות הסיעוד וכוח האדם בהם מוזנח כבר שנים רבות. למעשה עובד במוסדות הסיעוד נאלץ לעבוד כ-300 שעות בחודש, לקלח חמישה בשעה, להאכיל, להחליף טיטולים, להלביש, לתת תרופות ועוד, כשכל זה בשכר עלוב ומבזה. היום, חודש יוני שנת 2023, הינה אני מוקלטת ואומרת למשרד הבריאות: בעשור הקרוב יהיה מחסור של 10,000 מיטות במוסדות הסיעוד. האם תעשו עם זה משהו? האם תיקחו לתשומת ליבכם את מה שאני אומרת כרגע? גם במקצועות הרפואה ידעתם לפני 20 שנה שצפוי מחסור ברופאים בכל המקצועות, בעיקר בפריפריות; כלום לא עזר. לא היו תוכניות עבודה, ואכן היום הפריפריות הכי סובלות משירותי רפואה ירודים. בשנת 2020 הממשלה אישרה הבאה של עובדים זרים מנפאל לטובת הסיעוד עם פטור מאגרה שנתית; התקנה פקעה, וכעת על מוסדות הסיעוד לשלם 7,240 שקלים על כל עובד. למעשה, איך מוסדות שמעסיקים 100 עובדים ישלמו פתאום 800,000 שקלים בשנה? המוסדות האלה אינם יכולים לעמוד באגרה, וכנראה בעקבות זה ייאלצו לפטר 1,100 עובדים במקום שגם ככה סובל ממצוקת כוח אדם. זה פשוט מכת מוות גם למוסד וגם ללקוחות המוסד, שהם הקשישים הסיעודיים. מי ימלא את מקומם? הישראלים לצערי לא הולכים לעבוד בעבודות האלה. העובדים הקיימים נשחקים במהירות, והמדינה לא מוכנה לוותר על מיסים של 8 מיליון שקלים לטובת טיפול ראוי, יציב וארוך. ענף הסיעוד הביתי אינו נדרש לשלם אגרה זו, ולכן לא ברור מדוע המוסדות כן, בזמן שהם בקושי שורדים. עכשיו אני באמת שואלת: מה אתם מצפים שיקרה? מה, שהם יסגרו? שהם ישלחו את הסיעודיים לבתים שלהם? שהמשפחות ייקחו אחריות? אין לי מושג למה אתם מצפים, ולכן אני קוראת מכאן לשרי הממשלה, לשר הבריאות, לפתור את הסוגיה הזאת במהירות, כי למעשה כבר יומיים שהעובדים בענף הסיעוד לא חוקיים במדינה. תודה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – איננו; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – איננו; חברת הכנסת יאסין – איננה. חבר הכנסת גדעון סער, בבקשה.
גדעון סער (המחנה הממלכתי):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מתקיים הדיון בהחלטת הממשלה בדבר העברת הסמכות של שר המשפטים בהליך הבירור המשמעתי בעניינו של רב העיר צפת לשר לשירותי דת. אני רוצה לומר שאני מכיר את הנושא הזה באופן אישי מתקופת כהונתי כשר המשפטים, ואני רוצה להסביר מדוע אנחנו נצביע נגד בקשת הממשלה. קודם כול, הממשלה הקודמת – הכנסת אישרה זאת – העבירה את ההחלטה, את מכלול הנושא של דין משמעתי נגד רבני ערים, משר המשפטים לשר לשירותי דת. היא עשתה זאת לבקשתי, והטעם לכך היה שמאחר שהסמכויות הנוגעות למינוי של רבני ערים וכדומה עברו בזמנו למשרד לשירותי דת, אין טעם שרק הסמכות של ההעמדה לדין משמעתי לבדה תישאר במשרד המשפטים ללא אחריות כוללת על התחום, ומן ההיגיון שזה יהיה במשרד לשירותי דת. השר לשירותי דת אמר לי אז שהבקשה הזאת – העמדה הזאת – בהחלט הגיונית, והוא קיבל את הדבר הזה, אבל ביקש חריג לגבי הליך שכבר היה בטיפול בין היתר בעקבות פסק דין של בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ של ראש העיר צפת, ואני כיבדתי את בקשת השר לשירותי דת ואמרתי שהנושא הזה, שהטיפול בו החל, יישאר במשרד המשפטים, וכל שאר האחריות הרחבה תועבר למשרד לשירותי דת. היה הליך שידע שלבים רבים, שבמהלכו גם עמדתי על היקף שיקול הדעת שלי כשר משפטים לאחר ההכרעה של בג"ץ בעניין הזה, ובעקבותיו החלטתי להמשיך בהליך. קוים הליך של שימוע לרב העיר צפת והשלמה לשימוע, ולאחר שהכנסת קיבלה את ההחלטה להתפזר והקדנציה הסתיימה, התיק הועבר לקראת סיום לשר יריב לוין במסגרת תיק החפיפה בין העניינים שצריך להשלים את הטיפול בהם. מוזר מאוד להעביר בשלב הזה את הדיון, ובעצם הכנסת מחליטה בעניין ספציפי אחד של אדם אחד; היא לא מקבלת החלטה כללית, כפי שעשתה אז הכנסת הקודמת. אגב, הדבר המעניין הוא שאז האופוזיציה התנגדה לבקשת הממשלה, ובכל זאת הכנסת אישרה אותה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה.
גדעון סער (המחנה הממלכתי):
אני כבר מסיים, אדוני היושב-ראש. אנחנו מקבלים החלטה ספציפית בעניינו של אדם. אני חושב שזה לא נכון, ואני אומר את זה אפילו אם הייתי מתעלם מהעובדה שלמיטב ידיעתי בנו של רב העיר צפת מכהן בממשלה. לכן, לפי דעתי, לא היה צריך לבצע שום שינוי אלא רק להשלים את הטיפול במשרד המשפטים בתהליך שכבר היה קרוב לסיום. מהטעמים הללו אנחנו נתנגד לבקשה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לחבר הכנסת גדעון סער. הדובר הבא הוא חבר הכנסת נאור שירי. שר המשפטים לשעבר, כמדומני, זה החוק, פר מקרה, זה החוק במשרד המשפטים. פעם זה היה, וזה חזר וזה עבר. לא מעבירים את הנושא הזה ספציפית. זו סמכות – – –
גדעון סער (המחנה הממלכתי):
לא, לא. אתה לא שמעת אותי, אדוני היושב-ראש. הנושא כולו עבר ביוזמתי למשרד לשירותי דת בקדנציה הקודמת, אבל היה לו סייג אחד, לבקשת השר לשירותי דת דאז, והוא העניין שבו התחלנו לטפל, של רב העיר צפת. כעת מה שהכנסת עושה – היא מעבירה רק את המקרה הפרטני, כי כל השאר כבר עבר – – –
היו"ר אוריאל בוסו:
זה הדבר היחיד שנשאר שם.
גדעון סער (המחנה הממלכתי):
כן, אבל הוא על סף סיום. הוא לקראת סיום ההליך, הוא לא בתחילתו.
היו"ר אוריאל בוסו:
אוקיי. בבקשה, שלוש דקות לרשותך.
נאור שירי (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, בפעם הקודמת שעליתי רציתי לפתוח קודם כול בהבעת צער על אובדן החיילים ליה בן נון, אוהד דהן ואורי יצחק אילוז, זיכרונם לברכה, ולהביע מפה זעזוע עמוק על הדרך שבה בישראל 2023 מציינים אובדן של חיילים באופן מזעזע. אני חושב שזו הייתה הפעם הראשונה – תקנו אותי, חבריי חברי הכנסת – שאפילו לא היו הלוויות וכבר באולפני הטלוויזיה, באמצעי התקשורת המהוללים של אולפן מסוים, יושב חבר כנסת אחד שאפילו מלש"ב לא היה, והוא כבר מחווה דעה בנוגע לתחקיר ביטחוני מעמיק עם הסקת מסקנות וידיעה לגבי איך צריכה להתנהל שמירה ואיך צריכה להתקיים שגרה בגבול. אני יושב ושומע את אותו חבר כנסת, והייתי בהלם על היוהרה שיש באנשים לדבר על דברים שאין להם מושג בהם – לא שירתו דקה וחצי בצבא, עם אפס ניסיון – ובקושי 24 שעות אחרי פיגוע לתת את הסקת המסקנות. לא סיימתי להיות בהלם מזה, ואז באמת הגענו לשפל המדרגה, שהייתה כפולה – רמיזות מכוערות, אמירה של חצאי דברים, כאילו לנסות לייצר מציאות בדבר מה גרם לאירוע, איך המגדר תורם לאפקטיביות החיילים. לא סיימתי להזדעזע מזה, ואז פתחתי את הטוויטר וראיתי שיש עיתון שהגדיל לעשות ברוב חוצפתו – אדוני היושב-ראש, תגיד לי את דעתך – כשהעלים תמונה של חיילת שנפלה; לוחמת ששומרת על מדינת ישראל, על כולנו, ובישראל 2023 פשוט אין תמונה שלה. לא מציינים שהייתה לוחמת, רחמנא ליצלן. להגן עליכם היא יכולה; לתת שלוש שנים מהחיים שלה היא יכולה; המשפחה שמקריבה את ההקרבה הכי גדולה, את הקורבן הכי גדול – היא יכולה, אבל משפחה שכולה צריכה לקבל את ערוץ 14, שבאמת נותן לך מסקנות על איך ולמה היא נפגעה, רומז רמיזות – ואז עיתון בישראל מעלים את קיומה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה.
נאור שירי (יש עתיד):
אחרי זה, אדוני היושב-ראש – משפט אחרון – אתם שואלים למה אנחנו חוששים שתעלימו את הדמוקרטיה – בדיוק בגלל זה. שום דבר לא קדוש יותר, כלום. הכול מותר.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה, חבר הכנסת נאור שירי. חבר הכנסת חילי טרוּפר – אינו נוכח; חבר הכנסת גדי איזנקוט – אינו נוכח.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
טרוֹפר, עם חולם.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת חילי טרוֹפר – אינו נוכח; חבר הכנסת גדי איזנקוט – אינו נוכח; חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, יוקר המחיה, זוכרים? יוקר המחיה כיכב בקמפיין הבחירות של הליכוד, בקמפיין הבחירות של ש"ס, אבל מאז שהוקמה ממשלת ההפיכה המשטרתית יוקר המחיה נעלם. נעלם ולא נמצא יותר, בין כותלי הבית הזה לפחות. חצי שנה ממשלת הכאוס התעלמה מיוקר המחיה, אבל אזרחי המדינה הרגישו אותו היטב כל הזמן. אזרחי ישראל לא יכולים להרשות לעצמם להתעלם מיוקר המחיה. זה צל שמאפיל על חייהם ומדיר שינה מעיניהם – משכנתה, קניות, סופר. והינה עכשיו גם הממשלה הפנימה שאולי צריך לדבר על זה. וכך אתמול הקימה הממשלה בקול תרועה גדול ועדת שרים לענייני יוקר המחיה; ועדת שרים שהרכבה כמובן כמעט זהה לוועדה אחרת, שאמורה לדון, הפלא ופלא, באותם נושאים בדיוק – ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה, המוכרת יותר בשם הקבינט החברתי-כלכלי. אותה הגברת בשינוי אדרת. הקבינט החברתי-כלכלי, שהוקם בפברואר, כונס – כמה פעמים? רק פעם אחת, בסוף אפריל, לא חלילה כדי לעסוק ביוקר המחיה אלא בסוגיית החשמל הכשר, נושא ממש מהותי. דרך אגב, זו לא הפעם הראשונה שקמה ועדה שתפקידה לבחון את הסוגיה הכואבת של יוקר המחיה. למעשה זו הפעם החמישית שזה קורה בעשור האחרון. חמש פעמים. מעודד? לא ממש. מאז שנולדה אתמול צמחה ועדת השרים מ-11 ל-14 חברים. מרגש לראות כמה שרים רוצים להיות בחזית המאבק ביוקר המחיה; או לפחות זה היה יכול להיות מרגש אילו זה היה קורה לפני חצי שנה ולא עכשיו, בעקבות הביקורת הציבורית על תפקוד הממשלה. חבל גם שראש ממשלת הביזה לא כינס את הוועדה לפני שאושר תקציב המדינה לשנתיים הקרובות, ולפני שראש הממשלה הסחיט חילק 14 מיליארד שקלים כספים קואליציוניים לשותפיו. בינתיים הוועדה שהוקמה אתמול כונסה כבר היום. זה היה יכול להיות סימן טוב לבאות אלמלא העובדה המצערת ששניים מהשרים החברים בה בחרו להיעדר מהדיון – שר הכלכלה ושר האוצר, שהוא במקרה גם ממלא מקום יושב-ראש הוועדה. אולי מישהו צריך להסביר להם, ככה בשקט, איך המשרדים שלהם קשורים ליוקר המחיה? ולמרות שלל הסימנים המדאיגים, אני באמת מקווה שבניגוד לוועדת הריכוזיות, לטרכטנברג, לקדמי, ללנג, לקבינט הדיור, למטה הדיור הלאומי, לוועדת זליכה, לקבינט החברתי-כלכלי ולקבינט המומחים – –
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
– – הפעם זה יקרה, ויוקר המחיה ימוגר. אז שיהיה לנו בהצלחה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – מוותר; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת דני דנון – אינו נוכח; חברת הכנסת טלי גוטליב – אינה נוכחת. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, בחודשים האחרונים היו לציבור הישראלי אין-ספור הזדמנויות להיווכח כי אין בישראל ממשלה מתפקדת בעצם בשום תחום. אבל הכישלון, החידלון שלה בתחום המאבק ביוקר המחיה הוא אולי הגדול ביותר והמחפיר ביותר. הממשלה בחודשים האחרונים איבדה לגמרי כל שליטה על האירוע. הכול עולה – חשמל, ארנונה, דלק, חלב, לחם, עוף, שמן זית – הכול. עלות העגלה בסופר מזנקת כמעט מדי יום. שער הדולר נחלש בחמישה חודשים כמעט ב-10%, והתוצאה – כמובן גם היבוא התייקר. הכול עולה. מה הממשלה עושה בנדון? כלום. שום דבר. במהלך מערכת הבחירות נתניהו עשה קמפיין שלם על יוקר המחיה – הלך לסופר, הצטלם עם קרטון חלב, הבטיח הבטחות, ובחמישה חודשים לא עשה כלום, פשוט כלום. איבד עניין, איבד שליטה, ושוב גרם נזק לא יתואר לכלכלה שלנו. לפני כשבוע הוא פתאום התעורר והקים ועדה, ועדת שרים, שאגב התכנסה היום והתפזרה לשבועיים. באמת, מה בוער? ועכשיו, מה הכי מצחיק באירוע הזה? למוחרת אישור תקציב המדינה הוא הודיע כי מדובר בבשורה, והתקציב מאפשר להיאבק ביוקר המחיה. אתם זוכרים את זה? וזה כמובן היה שקר וקשקוש, אבל בואו נניח שבמציאות האלטרנטיבית שנתניהו חי בה זה נכון. ואם בתקציב ובחוק ההסדרים יש בשורות וכלים, מדוע אתה צריך להקים ועדה?
קריאה:
אבל אין כלום.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
אדוני ראש הממשלה, יש לי חדשות בשבילך: על מנת להיאבק ביוקר המחיה לא צריך ועדה. לא צריך ועדה. מה כן? צריך פשוט לעבוד בזה. למשל, להוריד את המע"מ ב-2% לא צריך ועדה; להעלות את קצבת אזרח ותיק לא צריך ועדה; וגם לפתוח את השוק ליבוא, כפי שאנחנו התחלנו, לא צריך ועדת שרים. צריך ממשלה מתפקדת. אבל האמת היא שהמאבק ביוקר המחיה לא מעניין את הממשלה הזאת, אחרת לא הייתם מחלקים 14 מיליארד שקלים כספים קואליציוניים. אתם ממשלה, וקואליציה, כושלת, שכל יום הורסת את עתיד כלכלת ישראל, פוגעת במשק ופוגעת בכל אזרח ישראלי. את הנזק הזה אנחנו נצטרך לתקן לכשנחזור לשלטון בקרוב. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חבר הכנסת משה שמעון רוט – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה. שלוש דקות.
שלי טל מירון (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, אני חייבת להצטרף לדבריו של חבר הכנסת נאור שירי ולהרחיב קצת מנקודת מבט נשית. ראשית, אני רוצה להשתתף בצערן של משפחות החיילים היקרים שלנו שנפלו: ליה בן נון, זכרה לברכה, אורי יצחק אילוז, זכרו לברכה, ואוהד דהן, זכרו לברכה. שבוע קשה מאוד. אני רוצה לחדד כמה מהדברים שאמר קודם חבר הכנסת נאור שירי ולדבר על זה. אתמול באולפן בערוץ 14 נאמרו אמירות שבאמת קשה לעבור עליהן לסדר-היום. אני רוצה רגע לצטט ולהגיד כמה מילים: "גם את זה צריך לשים על השולחן: לוחם ולוחמת לבד, 12 שעות בלילה, מראש יש פה טעם לפגם. בבודקה מטר על מטר. יש פה חוסר מקצועיות, יש פה זלזול בערכי הצבא, יש פה אג'נדות שמאל מטורפות". באמת אין מילים לתאר את החלחלה, הגועל, שחשתי אחרי ששמעתי את הדברים האלה. אמירות אומללות, שוביניסטיות, מעוותות, ועוד באותו היום שאנחנו קוברים את ילדינו, את גיבורי ישראל, רומזים כלפיהם רמיזות באמת בלתי נתפסות. ליה, זכרה לברכה, נאבקה כדי להיות לוחמת בצבא הגנה לישראל. יש כל כך הרבה נשים בתפקידי לחימה היום בצה"ל שעושות עבודה מופלאה. אתם יודעים מה? יש פה חברת כנסת, שרן השכל, שהייתה לוחמת קרבית במג"ב, ואני מצדיעה לה, וגם הקשבתי לה בבוקר כשהיא התראיינה ברדיו וסיפרה על השירות הצבאי שלה. ובאמת, לשמוע אמירות כאלה, שהופכות נשים לכלום ושום דבר, לאיזה חפץ שינצלו אותו או שיש לו איזה אג'נדה מינית, זה פשוט מבזה ודוחה. ואני רוצה גם להגיד שכמישהי ששירתה בצבא כמעט שבע שנים, גם כחיילת וכקצינה כמובן, לא בתפקיד לחימה אלא בתפקידים של תומכי לחימה, מצאתי את עצמי אין-ספור שעות בשמירות עם חיילים – בש"ג, בסיורים. נכון כל מי שהיה בצבא עשה תורנויות? חלק מהתורנויות בצבא זה לשמור ביחד, גם אם את לא לוחמת בגדוד קרבי. מעולם הנושא הזה בכלל לא היה על השולחן. למה חייל וחיילת לא יכולים להעביר שמירה ביחד? בכלל לא הצלחתי להבין. הדבר הזה היה נהוג עשרות שנים אחורנית, ובשנת 2023 אנחנו מוצאים שיש בעיה לשים אותם ביחד במשמרת. אז אני רוצה להגיד לערוץ 14 – אם אפשר קצת שקט בצדדים זה יעזור.
היו"ר אוריאל בוסו:
ששש, דניאל. חברת הכנסת, לסיים.
שלי טל מירון (יש עתיד):
אז אני רוצה לסיים ולהגיד שאני קוראת לערוץ 14 לקחת את דבריהם בחזרה. זה בסדר גם להודות בטעות ולהגיד: אמרנו אמירה שהיא לא מתקבלת על הדעת ולא בסדר, ואנחנו חוזרים בנו מהאמירות האלה. ואני רוצה לפנות לכל הלוחמות האהובות שלנו בצבא, לחזק את ידיהן, וגם לחזק את כל הנערות שהן לקראת גיוס, כולל הבת שלי, שהיא בתהליכי מיון לצה"ל, ולהגיד להן: אנחנו מאחוריכן, ואנחנו נאפשר לכן, ונתמוך בכן להיות לוחמות בצה"ל ולהגשים את עצמכן בכל צורה שתבחרו. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, בבקשה.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, בהמשך לשיח שהיה כאן על ועדות ועוד ועדות ועוד ועדות, שכל אחת מהן הורגת את הנושא שבעצם מדברים עליו, אני רוצה לדבר על ההחלטה שהייתה לשר החינוך לפני כשבוע, ופורסמה: להקים ועדה חדשה שתבחן את כל הנושא של החינוך המיוחד במערכת החינוך. עכשיו, תראו, הנושא של החינוך המיוחד הוא משבר שמי שמשלם עליו מחיר מאוד מאוד יקר זה הילדים שזקוקים להכי הרבה תמיכה וליווי ומענים בתוך המערכת. הייתה רפורמה לפני כשלוש שנים, רפורמה שנכשלה כישלון חרוץ, ואני אמרתי את זה גם כשרת החינוך; רפורמה שמושקעים בה הרבה מאוד כספים, אבל הילדים בַּפועל לא באמת מקבלים את המענים שהם צריכים לקבל.
שר התקשורת שלמה קרעי:
בְּפועל.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
בְּפועל. ואנחנו הקמנו ועדה מאוד מאוד גדולה, יותר נכון צוות מקצועי, שכולל אנשי מקצוע מהמטה, אנשי מקצוע מהשטח, אקדמאים, הורים, ארגונים. באמת, כל מי שיש לו איזושהי נגיעה לחינוך המיוחד היה חלק מהצוות הזה, שהמטרה שלו הייתה לגבש את המערך של החינוך המיוחד באופן כזה שייתן את המענים הראויים לילדים, כשהיה ברור לכולנו שאין כאן עניין תקציבי, כי אני חושבת שהחינוך המיוחד הוא התקציב הגבוה ביותר שיש בתוך מערכת החינוך, אלא הסיפור הוא איך משנים את השיטה, איך נותנים מענים שמתאימים להיום, כשאנחנו יודעים שמספר הילדים בחינוך המיוחד הולך וגדל. אז במקום לקחת את העבודה שכבר נעשתה, והעברנו אותה בצורה מאוד מאוד מסודרת יחד עם אנשי המקצוע ממשרד החינוך, ולהמשיך מהנקודה שבה הפסקנו, כשהיא כבר הייתה ממש בישורת האחרונה, כדי שבשנה הבאה בעזרת השם הילדים כבר יוכלו להתחיל לקבל מערך שהוא קצת שונה – והינה, אני אומרת לכם, אין פה קסמים, זאת תוכנית שתצטרך להיות תוכנית עשור, שמושפע ממנה גם החינוך הרגיל. אבל צריך כבר להתחיל, כי אחרת מרוב שאנחנו דוחים ודוחים ודוחים, אז לא הילדים של השנה הזו ולא הילדים של שנה הבאה, ולא בעוד שנתיים ולא בעוד שלוש ולא בעוד ארבע, יקבלו את מה שצריך. אבל לא, מה פתאום, הרי למה לעבוד? מקימים ועדה חדשה. ואז אנחנו מגלים שיש פה ממשלה שבאה לקשקש את עצמה לדעת. אוניברסיטה בגליל – כבר הגענו, כבר אישרנו, כבר אנחנו בישורת האחרונה, אנחנו בתכלס – תקימו. לא, רוצים ללמוד את העניין. מה יש ללמוד? כבר שנים מדברים על הדבר הזה. חינוך מיוחד – מקימים ועדה חדשה, למה להסתמך על מה שיש? יוקר המחיה, נתניהו צריך ללמוד את מה שקשור ליוקר המחיה? מי היה פה במשך כל כך הרבה שנים ראש ממשלה? הוא מכיר את זה על בוריו. אבל למה לטפל ביוקר המחיה? בואו נמציא מחדש – –
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
– – עוד ועדה חדשה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אבל הרסתם בשנה וחצי כל כך הרבה, שצריך ללמוד.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
ממשלה שמה שהיא עשתה, אגב, זה באה ופירקה כל חלקה טובה. ומה שאנחנו עשינו בזמן שאנחנו היינו כממשלת שינוי, זה הובלנו תהליכים.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
מה שאתם עושים זה באים ודורסים את כל מה שרק אפשר.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
ימים יגידו, חברת הכנסת שאשא.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
הם כבר אומרים, לא צריך שימים יגידו, ימים אומרים.
שר התקשורת שלמה קרעי:
יגידו, יגידו.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
מה?
היו"ר אוריאל בוסו:
לא ראינו אותך. זכותך קודם.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
זה בגלל שאני בחורה שנחבאת אל הכלים. אדוני היושב-ראש, השרים, כנסת נכבדה, אני רוצה לספר סיפור, וגם העליתי עליו פוסט בשבוע שעבר, על בחור בשם יעקב דגו, בחור שעבר לינץ' תקשורתי מטורף; אזרח פשוט שבסך הכול יצא לטייל עם הכלב שלו, עמד ליד מסעדה של השף טום אביב, העבריין הגזען טום אביב. מי שראה את הכתבה ששודרה בצינור על יעקב דגו לא יכול להאמין. פשוט קשה להאמין שאירועים כאלה ממשיכים להתרחש במדינת ישראל. יעקב בסך הכול טייל עם הכלב שלו כשאישה עוברת עם כלב קטן יותר. הכלב שלו זה כלב תקיפה. הוא מסמן לכלב שלו שלא לתקוף את הכלב הקטן, חלילה, או לשחק איתו, ופשוט משום מקום מגיעה איזו מלצרית, אומרת לו: אתה תקפת את הכלב שלך. אתה בעטת בכלב שלך. יוצא טום אביב הבריון – זה אחרי שאותה מלצרית כבר הגדילה לעשות, הזמינה ניידת משטרה שבחרו לעצור אותו. על מה? על סמך עדות של איזה מלצרית שהוא בעט בכלב שלו. עוצרים אותו, הוא אזוק בידיים וברגליים, וטום אביב בא ופשוט מכניס לו אגרוף לפנים. השוטר לא עושה שום דבר. במקום לעצור את טום אביב, עלק שף, גזען, במשך תקופה עשו עליו לינץ' כאילו שהוא מתעלל בבעלי חיים. הבחור הזה, באמת, אני הסתכלתי על הראיונות שלו גם בזמן אמת וגם עכשיו. מסכן, עשה פוליגרף, ישב, הסביר.
טלי גוטליב (הליכוד):
אבל הוא אתיופי.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
אף אחד לא האמין לו.
טלי גוטליב (הליכוד):
בגלל שהוא אתיופי, חד וחלק.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
בגלל שהוא אתיופי. לגמרי, חברת הכנסת גוטליב. והוא חטף מכות, והמשטרה עצרה אותו, פתחו לו תיק.
טלי גוטליב (הליכוד):
וגם עכשיו לא מבטלים לו. וגם עכשיו השאירו לו.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
התיק הזה, כתב אישום מתנהל נגדו בימים האלה במשך שנתיים. לקחו לו את הכלב, ג'וקר, לא החזירו לו עד היום.
טלי גוטליב (הליכוד):
חברת הכנסת, ומה שמדהים, שעד עכשיו, גם כשימחקו לו את התיק של האלימות, כי הצליחו להוריד את זה – –
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
נכון.
טלי גוטליב (הליכוד):
– – משאירים לו איזה שפיל עם הכלב. זה לא ייאמן.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
הוא מתמודד עם כתב אישום, כשהמלצרית וטום אביב לקחו לו את הכלב, ועד היום לא החזירו לו את הכלב, עד השבוע שעבר, כשהצינור חשפו את המצלמות. אני מתביישת, ככה נראית משטרה? ככה נראים שוטרים?
טלי גוטליב (הליכוד):
זאת עורכת הדין שלו. עורכת הדין.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
היה רק צדיק אחד בסדום, אזרח שאינו ממוצא אתיופי, שאומר לו: תגיד לי, אדוני השוטר, אני ראיתי הכול, למה אתה לא עוצר – ואתה עוצר רק את הבחור האתיופי? הוא בכלל לא עשה כלום. ואני רוצה לומר לך, יעקב, סליחה. סליחה שהיית צריך לעבור את כל התלאות האלה – שנתיים שיימינג תקשורתי, לקחו לך את הכלב, שזה דבר הכי קרוב ללב ולנפש, ואתה מתמודד עם תיק. ואני רוצה לומר לך גם היום, כמו שכתבתי בפוסט, אתה לא לבד.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
והתיק הזה ייסגר, וטום אביב העבריין הגזען הזה צריך להיות מאחורי סוגר ובריח.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
טלי גוטליב (הליכוד):
וכל הכבוד לעו"ד סנדי ליפשיץ, שהצליחה לאתר את הסרטונים ולהוביל לזיכוי הזה, זה לא פשוט בכלל כשרוצים לא לחשוף את זה.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת יוראי להב, בבקשה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, אדוני שר התקשורת, כנסת נכבדה, ביום חמישי האחרון הייתה לי הזכות הגדולה להשתתף במצעד הגאווה והסובלנות הכי גדול שצעד ברחובות עיר הבירה שלנו, ברחובות ירושלים. כמעט 30,000 צועדים וצועדות צעדו בגאווה ענקית בעיר הבירה בדרישה לשוויון זכויות. מול מצעד הגאווה הפגינו קומץ של בריוני שנאה, שלידם עצר השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר כדי לחזק אותם. הם הפגינו נגד מה שהם מכנים אותו הטרור הלהט"בי, והוא עצר לידם כדי לחזק אותם, כי הם חלק ממנו, הוא חלק מהם. הבריונים הללו הם איבר בממשלת ישראל הנוכחית. בן גביר הצדיק את ההפגנה שלהם כמו שהוא הצדיק את מצעד הגאווה, הוא מתח קו ברור בין המפגינים לבין צועדים וצועדות במצעד הגאווה. הוא נתלה בחופש הביטוי כדי להצדיק את ההפגנה נגד הטרור הלהט"בי, והוא נתלה בחופש הביטוי כדי להצדיק את מה שהם עשו. הבעיה היא שהומופוביה לא חוסה תחת חופש הביטוי. כמו שאסור לקבל שנאת יהודים מצד אחד, אסור לקבל הומופוביה. אין הבדל בין שנאת יהודים לשנאת להט"בים. מדינה כמו ישראל, שנאבקת באמת בחירוף נפש נגד אנטישמיות, לא יכולה לקבל להט"בופוביה, לא יכולה להכשיר אותה, לא יכולה לעודד אותה, וודאי שלא יכולה לקבל מצב שההומופוביה נובעת ממסדרונות הממשלה, משולחן הממשלה, מהמעגל הכי קרוב של השר לביטחון לאומי, שהוא זה שאמור להגן על חופש הביטוי, על היכולת של אזרחי ואזרחיות ישראל להפגין. כדי לשמור על מדינת ישראל ועל החברה הישראלית בתור חברה סובלנית, אנחנו לא יכולים לגלות סובלנות כלפי חוסר סובלנות. אנחנו חייבים להיות לא סובלניים כלפי חוסר סובלנות, כי אם לא נעשה את זה, היא תכריע אותנו. ולפיכך, חברות וחברי הכנסת, אני רוצה להזמין אתכם – יש עוד עשרות אירועי גאווה בכל רחבי המדינה, מהצפון ועד הדרום. אני קורא לכן ולכם להגיע, להשתתף, להניף בגאווה את נס השוויון, את נס הגאווה, ולוודא שישראל תמשיך להיות מדינה יהודית ודמוקרטית שבה לכל אדם, לכל אדם יש מקום שווה ומלא בתוכנו. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. סגן השר אבי מעוז, בבקשה.
אבי מעוז (נעם):
תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, בפתיחת השולחן ערוך כתב הרמ"א, רב משה איסרליש: "ולא יתבייש מפני בני אדם המלעיגים עליו בעבודת ה' יתברך". בשבוע האחרון שוב חזרתי להיות מושא להתקפות פראיות, מלוות בהשמצות, בגידופים, בשקרים ובפייק ניוז, אבל אני כבר רגיל. מכיוון שלא נכנסתי לפוליטיקה בשביל לקבל לייקים ומחיאות כפיים אלא בשביל לממש את הערכים שבשמם באתי, אין שום מצב שמשהו מכל המתקפות הללו יזיז אותי מדרכי. אדוני היושב-ראש, ראש ממשלת איטליה ג'ורג'יה מלוני הכריזה על חודש הגאווה המשפחתית, שבו יעלו על נס ערכי המשפחה המסורתית.
גלעד קריב (העבודה):
פשיסט מצא פשיסטית.
אבי מעוז (נעם):
אני רוצה לברך אותה על האומץ ועל היכולת לעמוד בקומה זקופה – –
היו"ר אוריאל בוסו:
סליחה.
גלעד קריב (העבודה):
מצא מין את מינו – – –
אבי מעוז (נעם):
– – מול כל המתקפות שהיא מן הסתם חווה. אני מזכיר שזוהי מלוני, שבנאום לפני ארבע שנים אמרה כך – ואני מצטט: למה המשפחה היא אויב? למה המשפחה היא כל כך מפחידה? יש תשובה אחת לכל השאלות האלה: כי זה מגדיר אותנו. כי זו הזהות שלנו. כי כל מה שמגדיר אותנו כעת הוא אויב עבור אלה שלא רוצים שתהיה לנו יותר זהות. לכן הם תוקפים את הזהות הלאומית, הם תוקפים את הזהות הדתית, הם תוקפים את הזהות המינית והם תוקפים את הזהות המשפחתית. אני חייבת להיות אזרח x, מגדר x, הורה 1, הורה 2. אני חייבת להיות מספר. זו הסיבה שאנחנו כל כך מפחידים היום. כי אנחנו לא רוצים להיות מספרים, אנחנו כאן כדי לומר שאנחנו לא מספרים. אנחנו נגן על הערך של האדם האנושי, של כל אדם בודד, כי לכל אחד מאיתנו יש קוד גנטי ייחודי ובלתי ניתן לחזרה. תאהבו את זה או לא, נגן על הקודש, נגן על אלוקים, נגן על המדינה ועל המשפחה. אנחנו נעשה את זה כדי להגן על החופש שלנו. זו המשימה שלנו. זו הסיבה שהגעתי לכאן היום. ואני עדיין מצטט אותה: צ'סטרטון – שהוא היה פילוסוף, סופר, מחזאי, והמשורר האנגלי שחי לפני כ-100 שנה – כתב כבר לפני יותר מ-100 שנים: עוד יודלקו מדורות כדי להעיד ששתיים ועוד שתיים הם ארבע; חרבות יישלפו כדי להוכיח שהעלים ירוקים בקיץ. הזמן הזה הגיע, רבותיי, אנחנו מוכנים. עד כאן ציטוט מדבריה של ראש ממשלת איטליה. מילים כדורבנות.
גלעד קריב (העבודה):
– – –
אבי מעוז (נעם):
אנחנו אומנם לא מדליקים מדורות ולא שולפים חרבות, אבל אני ומפלגתי בהחלט מוכנים להיאבק על החזרת השפיות לעם ישראל ולאנושות כולה. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לסגן השר אבי מעוז. חברת הכנסת אורנה ברביבאי.
גלעד קריב (העבודה):
סגן שר מצטט מנהיגה פשיסטית.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת גלעד קריב, תודה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אולי כדאי שיתחילו – – – שפיות לעצמם לפני שהם מתמודדים עם האנושות.
גלעד קריב (העבודה):
לא, תעזוב. זה לא עניין של שפיות, זה עניין של קנאות. החריבו את הבית השני, יחריבו גם את השלישי – – –
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה, חבר הכנסת גלעד קריב. יש בחוץ כוס קפה, אפילו מרק.
גלעד קריב (העבודה):
שתיתי.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
היושב-ראש, חברים, שמעתי את דבריו של חבר הכנסת מעוז.
היו"ר אוריאל בוסו:
סגן השר.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
סגן השר מעוז, ותהיתי מי מאיים על המשפחה שלו, מי מאיים על הערך של המשפחה, הערך של כל אחד שיחיה את חייו כפי שהוא רוצה. אף אחד. הציטוטים שהוא מביא מפיה של ראש ממשלת איטליה מלמדים על השדים שיש בעיקר בראשו. אף אחד לא מאיים עליו, והוא באמת באמת לא מעניין אף אחד. הבעיה היא שאדם קיצוני כל כך כמוהו מקבל תקציב עתק של 285 מיליון שקלים, כשהתכלית שלו היא לאיים על האחר – היא לאיים על קהילת הלהט"בים, היא לאיים על ההומואים, על הלסביות, על כל מי שהוא שונה ואחר ממנו. אף אחד לא מפריע לו. תחיה את חייך. מה העניין הכל-כך גדול לרצות לרדוף אנשים שרוצים לאהוב אחד את השני ולחיות כהבנתם? לא מפריעים לכם, אל תפריעו להם. ואני אומרת לכם, המטוטלת הזאת שאתם לוקחים את זה לקצה כל כך קיצוני תחזור בחזרה אליכם בעוצמה יתרה. למה? כי אנשים חפצי חיים אנחנו, ואנשים רוצים לחיות בערכים שהם מאמינים בהם, ואין לאף אדם, אין לאף אדם זכות, בוודאי כל עוד אנחנו מדינה יהודית דמוקרטית, לפגוע בערכים של אדם אחר ובאופן שבו הוא תופס את הרצון שלו לחיות, לאהוב, להקים משפחה, להביא ילדים לעולם. הדיבור, השיח פה, נעשה כל כך קשה, כל כך בוטה, כל כך לא מכבד את הבית הזה, שאני לא מתפלאת שהדברים גם זולגים לרחובות, ואנחנו רואים בצורה הכי בוטה את הדיאלוג המתנהל בין אנשים שונים שמאמינים באמונות שלמות שעובדה, יכולנו ככה לחיות לאורך שנים. משהו השתבש. הוא מתחיל מהבית הזה – הוא מתחיל מראש הממשלה והממשלה המאוד-קיצונית שלו; הוא מגיע פה לכנסת עם ביטויים חריפים, ובסוף אתה שומע בערוץ תקשורת אמירות נוראיות. אני באמת אומרת לכם, אני משתדלת לקרוא, להתרשם מדעות אחרות ולשמור איזה מרחק שמגן על האמונות והמחשבות שלי. אני אתמול ראיתי את האמירות בערוץ 14, אני אומרת לכם, הזעזוע שלי היה כל כך עמוק: אין פה כבוד החי, אין פה כבוד המת, אין פה כבוד המשפחות, אין פה כבוד החיילים שמגינים עלינו בגופם, אין פה כלום. יש איבוד מצפן מוחלט של כבוד האדם וחירותו, יש איבוד מצפן מוחלט של מהי יהדות, בעיניי. יהדות אמורה להיות מקרבת, להכיל, לקבל את האחר, מתוך הבנה שחביב אדם שנברא בצלם. והמרחק הזה שהבית הזה לוקח אליו את היהדות על חשבון ערכים מאוד בסיסיים של חירות, של חופש, של דמוקרטיה – אני אומרת לכם, ככל שאתם הולכים ונעשים יותר ויותר קיצוניים, הדרישה לחיות חיים – –
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
– – של משמעות מהצד שבו הערכים של דמוקרטיה, שאנחנו מאמינים בה באמונה שלמה, תהיה הרבה יותר קיצונית. בסופו של דבר המדרון החלקלק הזה יבלע את כולנו. חבל מאוד.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. אבל האמת היא – תסתכלי על התוכניות של סגן השר אבי מעוז, תלמדי אותן לעומק. אני לא בטוח שיש שם תוכנית אחת נגד הקהילה.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
נוראות. נוראיות.
היו"ר אוריאל בוסו:
אין שם תוכניות של תקציבים נגד. הוא לא שם תקציבים בעד.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
בוסו, הוא לא רוצה שיושב-ראש הכנסת יביא את הבן זוג שלו, הוא מחרים את האירוע, הוא מצטער על זה.
היו"ר אוריאל בוסו:
דיברת על התוכניות שלו כסגן השר.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
אני מדברת על גישה, על תפיסת עולם, על קידוש ערך של משפחה מצד אחד – –
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת גלעד קריב, בינתיים אתה יכול לעלות.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
– – שאף אחד לא מפריע לו בזה, למול זה שזכותם של אנשים לחיות כרצונם. אל תעשה אותו צדיק, הוא ממש לא שם.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אוריאל, אתה דווקא מייצג את היהדות שאומרת חיה ותן לחיות.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
מסכימה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אל תצדיק את אבי מעוז, שאומר: רק אני יהודי וכולם יהיו כמוני. אתה בוודאי לא – – –
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
זאת לא יהדות. זאת לא יהדות.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. בבקשה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אדם שקורא לי "טרלול פרוגרסיבי" לא יכול להיתפס פה כמשהו לגיטימי.
שר התקשורת שלמה קרעי:
טרלול פרוגרסיבי, מה לעשות.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
טרלול פרוגרסיבי?
גלעד קריב (העבודה):
אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, מכובדיי השרים שכאן, אומר רק משפט בעניינו של סגן השר אבי מעוז. אכן זה יום עצוב גם בסטנדרטים של הממשלה הקיצונית שיש לנו – שהאיש חוזר לתפקיד סגן שר, לשולחן הממשלה, בדרך כזאת או אחרת. האמת, מה צריך יותר מאשר העובדה שהאיש עולה לכאן ומצטט, את מי? את ראשת ממשלת איטליה, שהיא ממשיכת דרכו – אין מה לעשות, צריך לומר את הדברים כהווייתם – ממשיכת דרכו של בניטו מוסליני; היורשת שלו בהובלת הכוחות הפשיסטיים באיטליה. אוי להם שהיא ראשת הממשלה שלהם ואוי לנו שאדם כמו אבי מעוז הוא סגן שר בישראל. ועכשיו, אדוני, לגופה של הצעה. אני מניח שרבים מחבריי באופוזיציה רואים את הנושא הזה כמעין נושא פרוצדורלי. אז אני מבקש לומר לכם, חבריי וחברותיי לאופוזיציה, שמה שעומד מאחורי העברת הסמכויות משר המשפטים לשר הדתות זה לא עניין ביורוקרטי. יש פה ניסיון מכוון לעכב עוד יותר את הליכי הדין המשמעתי של הרב אליהו, אחת מהדמויות הבכירות בעולם הציונות הדתית, אבל גם אחת מן הדמויות הגזעניות ביותר בקרב ההנהגה הרבנית במדינת ישראל. הרשו לי להקריא לכם ציטוט שלו מלפני שבועיים. הוא אומר כך: המוסלמים מאז תש"ח הולכים ועוזבים את הארץ כפי שהתורה אומרת, אבל אלה שנשארים עושים צרות לעם ישראל. המוסלמים הם עבריינים שה' מתחרט שברא אותם. הנאצים היו פחות אכזריים מהערבים. אתם שומעים? רב עיר, חבר מועצת הרבנות הראשית במדינת ישראל, אומר שהנאצים היו פחות אכזריים מהערבים. כל מה שאנחנו מדברים בו עכשיו הוא הפרה של הוראת בג"ץ להעמיד לדין משמעתי את הרב אליהו. מכיוון שכל הטריקים והשטיקים במשרד המשפטים כבר מוצו, אז התרגיל השפל האחרון שיש לחבורה הזאת, שמגוננת על הגזען הלאומן הזה, הוא להעביר את הסמכות עכשיו לשר מלכיאלי, כדי שהוא יאמר: רגע, עכשיו אני צריך לבחון מחדש את הדברים. לאן הדבר מוביל אותנו? לעוד בקשה לבית המשפט העליון על פי פקודת ביזיון בית משפט.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה.
גלעד קריב (העבודה):
ואז תצעקו על בג"ץ שהוא מתערב. בקיצור, חברים, ההצעה הזאת היא הצעה שנועדה למסמס את הדין המשמעתי לאדם שמסית באופן קבוע במאות התבטאויות בעשור האחרון, הסתה גזענית והסתה לאלימות. מן הראוי שכולנו נצביע נגד המהלך השפל הזה. תודה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי – איננה. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. ברוכה הבאה. אחרי חברת הכנסת שרון ניר עוד שלושה דברים והשר המסכם.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מבקשת להקדיש את דבריי למשפחות החיילים שנהרגו בתקרית בגבול מצרים, משפחת בן נון, משפחתה של ליה ז"ל, משפחת דהן, משפחתו של אוהד ז"ל, ומשפחת אילוז, משפחתו של אורי יצחק ז"ל. אני מבקשת לשלוח להם מכאן, מהבמה הזאת, תנחומים מעומק הלב, למשפחות המופת האלה, שחינכו לערכים של ציונות ושירות משמעותי ואהבת הארץ. זה סט הערכים שהם חינכו את הילדים שלהם עליהם, והחיילים שנהרגו אתמול הם באמת לוחמים שהתנדבו כדי להגן על כולנו. החיילים האלה הם מגש הכסף, ואולי שווה באמת להקדיש איזו פסקה מהשיר של אלתרמן "מגש הכסף" בעניין הזה: "אז מנגד יצאו / נערה ונער / ואט-אט יצעדו הם אל מול האומה. // לובשי חול וחגור, וכבדי נעליים, / בנתיב יעלו הם / הלוך והחרש. / לא החליפו בגדם, לא מחו עוד במים / את עקבות יום הפרך וליל קו האש." אני כל כך נרגשת כשאני מדברת על זה, כי לצערי לתוך האירוע העצוב הזה התלכד קמפיין מכוער שרץ כבר שנים כנגד שירות לוחמות ושירות נשים בצה"ל, שירות של גדודים מעורבים, שירות משותף. במקום להעלות על נס את פעילותם של הלוחמים והלוחמות יש הטלת דופי לא עניינית בנשים לוחמות שמתנדבות לתפקידי לחימה. אל הקמפיין הזה התלכד סינק מזעזע של ערוץ 14, שהטיל דופי – ברמיזות – במקצועיות, בהתנהגות, בערכים של החייל והחיילת בעמדת השמירה. אני שמחה מאוד שאדוני שר התקשורת יושב כאן, והלוואי שהוא גם היה מקשיב לי.
היו"ר אוריאל בוסו:
מקשיב, מקשיב.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
אולי מכאן הוא ייקח את הדברים וימשמע את ערוץ הבית, ערוץ 14, ויסביר להם שהסגנון הזה, שעלה אתמול לכדי הופעה בזויה, שמביא לידי ביטוי לא אחרת מאשר חציית קו אדום – שדרכו ביזו לוחם ולוחמת והטילו דופי בשניהם – זה דבר בזוי, דבר שלא יעשה. עוד לא קברו את המתים וזה מה שהמשפחות שאליהן אני פונה עכשיו צריכות לשמוע? פשוט לא ייאמן. לכאן אני באמת רוצה לצרף חלק מאתרי התקשורת של החרדים, לצערי, שהחליטו להסיר את תמונתה של הלוחמת מהפרסום. אני רוצה לומר, באמת, אני כל כך כועסת, הן מודרות לא רק בחייהן אלא גם במותן. אני רוצה להגיד לכולם, לכל אלה שמנסים להדיר נשים מהמרחב הציבורי, מתפקידי הלחימה: לא יעזור לכם. לא יעזור לכם, לא תצליחו למחוק את תרומתן של נשים ותרומתה של ליה בפרט.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
אלה נשים שתורמות למדינת ישראל, ואני רוצה מכאן לומר שוב למשפחות של החללים, יהי זכרם ברוך.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חבר הכנסת זאב אלקין, בבקשה. ההצבעה תהיה הצבעה שמית, לבקשת האופוזיציה.
טלי גוטליב (הליכוד):
איזה יופי, זה פשוט.
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
זה שטרן ביקש.
טלי גוטליב (הליכוד):
ההצבעות השמיות זה משהו. כל הכבוד. חבר הכנסת אלקין, כל הכבוד. באמת בזמן הזה מה נעשה.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אסור להפריע עכשיו לחברת הכנסת גוטליב, היא במערכת בחירות אישית, אז אני לא רוצה להפריע לה במערכת בחירות.
טלי גוטליב (הליכוד):
מה נעשה? אל תיצמד לסיסמאות. שום בחירות, אנחנו שקועים בתקציב דו-שנתי. אני סתם נהנית פה, רוצה להקשיב, שומעת "הצבעות שמיות", ושואלת את עצמי מה הקטע. מה הקטע?
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
זה מה שאמרתי לשטרן, אבל איזנקוט ביקש שמית.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת אלקין, בבקשה.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, אני חייב להגיד שאני לא יודע אם שמתם לב אבל אפשר כבר מראש לנחש איזה סעיף יהיה בסדר-היום של הכנסת ביום שני אחרי האי-אמון – העברת סמכויות. לממשלה הזאת יש איזו הפרעה נפשית בהעברת סמכויות. אנחנו כבר חצי שנה מהקמת הממשלה, היא עוד לא מצליחה לסדר את הסמכויות שלה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אתה לא יכול להשתמש בביטוי הזה.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
תקציב היא העבירה, אבל מי אחראי על מה, היא לא מסתדרת.
טלי גוטליב (הליכוד):
אבל לא לקרוא לזה "הפרעה נפשית". לא להשתמש בביטוי "הפרעה נפשית". די.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
כל שבוע – אוה, אני רואה שהצלחתי להעיר אפילו את השר קרעי.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אתם, עד שהממשלה שלכם התפרקה, עדיין נשאר שר בלי תיק במשרד האוצר. שר במשרד האוצר.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
השר קרעי, בגלל ששר האוצר הוא אליטיסט ואטום, אולי תיקח ממנו חלק מהסמכויות אליך.
שר התקשורת שלמה קרעי:
– – –
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
יהיה פה עוד נושא לדיון. אבל בסופו של דבר, היכולת הזאת של הממשלה להעביר כל שבוע סמכויות ממישהו למישהו, זה פשוט משהו בלתי ייאמן. אבל תדעו, חבריי חברי הכנסת, שהדיון שיש לנו היום הוא רק פרומו לדיון הרבה יותר מרתק. פה לוקחים סמכות משר המשפטים על תיק אחד מסוים ומעבירים אותה לשר הדתות, השר לשירותי דת. עוד אפשר להבין למה, בכל זאת זה תיק על רב.
טלי גוטליב (הליכוד):
אבל חבר הכנסת, אל תשתמשו במינוח "הפרעה נפשית".
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אומנם זה אירוע נורא מוזר, כי תיק כמעט גמור – מעבירים אותו לקראת הסוף משר אחד לשני. עכשיו השר השני יגיד שהוא צריך ללמוד מחדש. ייקח עוד זמן עד שיגיעו לקיום הפסיקה.
טלי גוטליב (הליכוד):
חבריי באופוזיציה, אל תשתמשו בביטוי "הפרעה נפשית", זה לא יפה.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אבל אני אספר לכם משהו שלא – – –
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אדוני, אני לא יכול, אני לא שומע את עצמי.
היו"ר אוריאל בוסו:
שנייה, שנייה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אבל רגע, אני מבקשת לא להשתמש במינוח "הפרעה נפשית". חבר'ה, זה לא יפה. פונים אלינו, "הפרעה נפשית" זה לא יפה.
היו"ר אוריאל בוסו:
היא אומרת ש"הפרעה נפשית" זה מינוח פוגע. היא אימא לילדה עם מוגבלות. הוא קיבל, הוא קיבל.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אוקיי. אני מתקן את זה לתסביך. לממשלה הזאת יש תסביך עם העברת סמכויות. זה בשבילך, חברת הכנסת גוטליב, מקבל את ההערה.
היו"ר אוריאל בוסו:
קיבל את ההערה.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
קיבלתי את הערתך. תסביך, מעכשיו נקרא לזה "תסביך". אבל אתם לא יודעים מה עוד מצפה לנו כאן בדיון. לא יודע אם שמתם לב, אבל הממשלה בנוהל שקט, מה שנקרא 19(ב), בשבוע הזה לוקחת עוד סמכות משר המשפטים, הרבה יותר מהותית מתיק מסוים – סמכות למנות נשיאים וסגני נשיא של בתי משפט מחוזיים ושלום, כנראה במצבים שבהם הוא נמצא בניגוד עניינים. אתם יודעים למי ממשלה מעבירה את הסמכות הזאת? הינה, חידון, חידון טלוויזיה. תנחשו. מכל שרי הממשלה, מי השר שנבחר למנות נשיאי בתי משפט מחוזיים כששר משפטים ונמצא בניגוד עניינים?
משה טור פז (יש עתיד):
טלי גוטליב.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
היא לא שרה, אי-אפשר.
טלי גוטליב (הליכוד):
אני לא שרה.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
שר המורשת עמיחי אליהו. זאת אומרת, אתם מבינים, יש שר במשרד המשפטים, שיושב כנראה דלת ליד שר המשפטים – הסמכות לא עוברת אליו, גם לא לאיזשהו שר אחר ממפלגתו של שר המשפטים. מכל השרים, שר המשפטים בחר להעביר את הסמכות הזאת לשר עמיחי אליהו. אגב, אתם יודעים הבן של מי הוא? במקרה, של מושא הקובלנה שעוברת כרגע משר המשפטים לשר לשירותי דת. תגידו, אולי יש קשר כלשהו – – –
שר התקשורת שלמה קרעי:
הוא לא השר לשירותי דת.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
תגידו לי, אולי יש קשר כלשהו?
היו"ר אוריאל בוסו:
לא. הוא אומר שהקובלנה הזו היא משר המשפטים לשר לשירותי דת. אבל צריך לסיים.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
לשר המשפטים – עוד פעם, אני אסביר לשר קרעי. שר המשפטים, יש לידו שר במשרד המשפטים. לכאורה, אם שר המשפטים לא מסוגל למנות נשיא בית משפט מחוזי כי הוא בניגוד עניינים, מה הכי טבעי מאשר לשר במשרדו להעביר את הסמכות, מה רע בדודי אמסלם?
היו"ר אוריאל בוסו:
אבל התשובה היא שבמקור זה היה צריך להיות בידי השר לשירותי דת.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אז מעבירים את זה לשר עמיחי אליהו. במקביל, באותו שבוע פה, התיק של הרב שמואל אליהו עובר משר המשפטים לשר לשירותי דת, שיטפל בתיק הזה כמו שצריך.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. תודה.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אז כשמסתכלים על כל הרצף הזה של העברות סמכויות, ועל הקשר המעניין ביניהן, ניתן רק לחכות בכיליון עיניים איזה עוד העברת סמכויות יביאו לכנסת בשבועות הבאים. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אתה מלהטט פה בשקרים. בלי למצמץ אתה משקר פה. מה קשור עמיחי אליהו לשר המשפטים ולשר לשירותי דת?
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
שר המשפטים מעביר לו סמכויות.
שר התקשורת שלמה קרעי:
לא אליו, הוא לא השר לשירותי דת.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אתה לא קורא מכתבי ממשלה, השר קרעי. לכל שרי הממשלה נשלח מכתב השבוע שאם אתה לא תתנגד, בעוד שבוע הסמכות של שר המשפטים למנות נשיאי בתי משפט מחוזיים ושלום וסגנים, כשהוא בניגוד עניינים, תעבור לשר עמיחי אליהו. כתוב שחור על גבי לבן, החלטת ממשלה, 19(ב). עדיף לקרוא. אני ממליץ לך לקרוא, מעטפה ממשלתית.
קריאות:
– – –
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
איך זה קשור להחלטה של אבא שלו?
שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ:
אלקין, זה לא – – –
עודד פורר (ישראל ביתנו):
בבקשה, השר גולדקנופ הודיע שהוא יתנגד.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
משה טור פז (יש עתיד):
אדוני היושב הראש, כנסת נכבדה, האמת שבכלל לא התכוונתי לדבר על זה, אבל בגלל שעלה לפה קודם סגן השר הישן-חדש אבי מעוז, ובגלל שנמצאים פה השרים קרעי וגולדקנופ, אני רוצה לשתף אתכם במשהו, ותסלחו לי שאני אדבר ברצינות. תראו, ישבתי שבע שנים ולמדתי תורה בישיבה, שבע שנים נטו. ועד היום אני מקדיש לא מעט זמן שלי למה שנקרא לקבוע עיתים לתורה. ביום חמישי האחרון החלטתי בפעם השלישית לצעוד במצעד הגאווה בירושלים. אני מזהיר מראש, אתם לא תאהבו את מה שאני אומר, אבל אני רוצה שתשמעו אותי. שמעתי פה את אבי מעוז קודם, ואני באמת מרגיש ורואה שהוא לא מבין. הוא באמת לא מבין. אבי מעוז חושב שמה שנועדה לו הקהילה הלהט"בית, מה שנועד לו המצעד, זה לערער את שלמות המשפחה היהודית, או בכלל את שלמות המשפחה, והוא לא מבין שזה לא האירוע. זה באמת לא האירוע. הינה, אני כאן אומר לכם, כחלק מהמפלגה הזו, כמי שצעד במצעד, זה בכלל לא האירוע. זה לא מאיים עליי. אני למדתי בישיבה שלי שכל דבר בחיים צריך למדוד בשני כלים, האם זה קידוש השם או חילול השם, כך אמר רבי ומורי הרב יהודה עמיטל, שגם היה שר בכנסת הזו, ולמדתי ש"חביב אדם שנברא בצלם". וכשלפני שבע שנים קם יהודי, ובשם היהדות קם ורצח את בתו של חבר שלי, שירה בנקי, במצעד הגאווה בירושלים, באותו רגע החלטתי שאני קם וצועד לצידו של אותו חבר, אורי בנקי, חבר מהמילואים. צעדתי שם עם כיפה כאדם דתי. ואני רוצה לומר לך משהו, השר גולדקנופ. אני עוקב אחרי המצעד הרבה שנים. פעם ירושלים הייתה מלאה במפגינים חרדים שהיו מפגינים נגד המצעד. יום אחד הם נעלמו. שאלתי את אחד מחבריי שנמצא פה בכנסת, חרדי, מה קרה. והוא אומר, זה נורא פשוט. הייתה אצלנו הנחיה, מפסיקים להפגין נגד המצעד. במצעד הגאווה עמדתי ביום חמישי האחרון על אי התנועה מחוץ לגן הפעמון, וחיפשתי בכוח את ההפגנה שמפגינה נגד. היו שם, בלחץ, 100 אנשים, כולם מהציונות הדתית, ושאלתי את עצמי למה. למה עדיין מישהו עומד ומפגין מול מצעד הגאווה בירושלים? ולמה החרדים לא שם והציונות הדתית כן שם? והתשובה היא – תשובות כמו שאבי מעוז נותן פה. הוא לא מבין שמה שהוא עושה – הוא שהופך את זה למאבק במשפחה. הוא ואנשים כמוהו עדיין מנסים לערער על העובדה – והיא עובדה, מה לעשות, קשה עם עובדות, אבל אלה העובדות – שאין מחקר בעולם, בעולם, וגם בישראל שמדבר על פחות מ-4% מהחברה כבעלי נטייה חד-מינית, מה שנקרא להט"בים. 4%, זה הנתון הכי קשוח. יש כאלה שיגידו 10%, יש כאלה שיגידו יותר.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
משה טור פז (יש עתיד):
ובאמת באמת, כל המאבק הזה עושה נזק אדיר לחברה הדתית, לשם שמיים ולקדוש ברוך הוא. ולכן אני אומר לך, השר גולדקנופ, ואני אומר לאבי מעוז, שלא נמצא כאן. אין לך על מה להיאבק. כל המאבק שלך הוא רק חילול השם.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה.
משה טור פז (יש עתיד):
ואני רק אסיים במשהו קטן. הייתי מנהל בית ספר ומורה הרבה מאוד שנים. ביום חמישי פגשתי במצעד את א'. א' הוא רב-סרן בצה"ל, ביחידה מסווגת. הוא בוגר בית הספר שלי. הוא אדם דתי, והוא הגיע למצעד עם הילדים שלו ועם בן הזוג שלו, כי ככה הוא חי. אלה החיים שלו, לא יהיו לו חיים אחרים. והוא אמר לי: קינלי, אתה יודע, כשאני רואה אותך כאן במצעד, זה לא רק נותן לי כוח להיות פה עם הזהות המינית שנבחרה בשבילי מלמעלה; זה נותן לי כוח לשמור על הכיפה שלי ולהיות כאן כאדם דתי. אז אלה שתי הבחירות היום – לבחור את הבחירה של אבי מעוז או לבחור את הבחירה שאני בחרתי, של לחזק את האנשים האלה. בעיניי לזה קוראים קידוש השם. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לחבר הכנסת משה טור פז. אחרון הדוברים, חבר הכנסת עודד פורר. לאחר מכן, יעלה השר המסכם, השר שלמה קרעי. לבקשת האופוזיציה ההצבעה תהיה שמית. בועז, ההצעה בעינה עומדת? בעינה עומדת. בבקשה.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
תודה רבה. אדוני היושב בראש, חברי הכנסת, רבותיי השרים, אני לא יודע, אבל היום אתם הרגשתם את ההתרגשות שגם אני הרגשתי היום, כשהתכנסה לה הוועדה לטיפול ביוקר המחיה? הממשלה הזאת, כשבועיים אחרי שהיא העבירה תקציב מדינה וחוק הסדרים, היא נזכרה שיש יוקר מחיה. אז איך נטפל ביוקר המחיה? נקים ועדה. רוצה לומר, נקבור את זה איפשהו עם כמה הודעות לתקשורת, ואולי מישהו ישכח שיש יוקר מחיה. אז אדוני היושב בראש, חברי הכנסת, רבותיי השרים, אף אחד מאזרחי ישראל שהולכים לסופר או לשוק ומשלמים משכנתה לא ישכחו שיש יוקר מחיה. אבל הם גם לא ישכחו עוד דבר – שלא עשיתם דבר כדי להילחם ביוקר המחיה. ואם כבר עשיתם משהו, אז בדיוק את ההפך ממה שצריך לעשות. במקום לפתוח את השוק לתחרות. במקום להסיר חסמים ולהוריד רגולציה עשיתם הפוך. ראה זה פלא. אדוני היושב בראש, אני לא יודע אם אתה בבית צורך דבש, אבל הדבש במדינת ישראל מחירו נע סביב 50 שקלים לקילו, 45 שקלים, 50 שקלים; אפשר למצוא גם ב-60 שקלים קילו דבש. מה לעשות שאין שום סיבה שהוא יעלה במחיר הזה. הוא יכול לעלות גם שליש מהמחיר הזה, ועובדה היא שכשפתחנו את השוק בקדנציה הקודמת – למרות שש"ס התנגדה והגישה התנגדויות לפתיחת השוק ולמכסות האלה, ולמרות שבאופוזיציה דאז, מי שהיום יושבים בממשלה, התנגדו לפתיחת השוק, פתחנו אותו ואפשרנו לייבא צנצנות דבש בפטור ממכס, אפס, ובלבד שהמחיר יהיה נמוך. מה קרה? פתאום על המדפים ברשתות השיווק הגדולות מצאו דבש ב-18 עד 21 שקל לקילו. איך קרה הנס הזה? ותגיד שפגעו במותג המקומי? המכירות של המותג המקומי לא נפגעו. הצריכה עלתה פי-שניים, אדוני היושב בראש. אתה יודע למה? כי אנשים שלא קנו דבש כי המחיר שלו יקר, 45 ו-50 ו-55 שקלים לקילו, פתאום קנו דבש, כשיש בין 18 ל-21. אז מה היא עושה, הממשלה הזאת, כדי להילחם ביוקר המחיה? היא תוריד את המכס על הדבש? היא תוריד את המכס על שמן זית? היא לא יכולה, כי היא צריכה לשלם מס לש"ס. היא צריכה לשלם מס ליהדות התורה. היא צריכה לעשות את האתננים הקואליציוניים, 14 מיליארד שקל, לכל אחת ואחד מחברי הקואליציה. אז היא לא יכולה להוריד מיסים ומכסים. אז מה היא עושה? היא מקימה ועדה וחושבת שהציבור ישכח מיוקר המחיה. אדוני היושב בראש, רבותיי השרים, חברי הכנסת, יוקר המחיה לא ייעלם. הוא לא ייעלם, כדי להעלים אותו צריך להילחם בו. אי-אפשר להעלים אותו בזה שמקימים ועדה ומורחים עם עוד איזושהי אמירה כזאת או אחרת.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
והמס הזה שאתם גובים מהציבור – בסופו של יום כל משפחה במדינת ישראל תשלם כ-7,500 שקל בממוצע כדי לסבסד את ה-14 מיליארד שקל מס של ש"ס, של יהדות התורה של הציונות הדתית.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
את המס הזה בסוף יבואו לגבות מכם.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. השר המסכם, שר התקשורת שלמה קרעי, בבקשה. חבר הכנסת ינון אזולאי. אתה מרכז שם את הסיעה? ואטורי.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי השרים – – –
היו"ר אוריאל בוסו:
מירב, לא היית פה חמש דקות, הגישו שמית.
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
אל תדאג. היא כועסת עליי עכשיו.
היו"ר אוריאל בוסו:
התפזרו.
שר התקשורת שלמה קרעי:
בפתח דבריי אני רוצה להעיר, לקרוא, לגבי החלטת ההתאחדות לכדורגל נגד קבוצת בית"ר ירושלים. אני חושב שההחלטה הזו משוללת – – –
סימון דוידסון (יש עתיד):
זה לא ההתאחדות. זה בית הדין. זה בית הדין.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אז בית הדין, מי שלא יהיה. זו החלטה – – –
סימון דוידסון (יש עתיד):
– – –
שר התקשורת שלמה קרעי:
לא משנה. מה זה חשוב? זו החלטה – זה לא משנה – זו החלטה משוללת – – –
סימון דוידסון (יש עתיד):
זה בית הדין, זה לא ההתאחדות. זה בית הדין.
שר התקשורת שלמה קרעי:
רגע, סימון, אתה עכשיו נגד בית"ר ירושלים?
סימון דוידסון (יש עתיד):
לא.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אז מה זה משנה? תן לי להעביר ביקורת על ההחלטה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
מה זה קשור? מה זה קשור? אין לך מושג.
שר התקשורת שלמה קרעי:
ההחלטה הזו – – –
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
אם זה היה הפועל תל אביב, לא היו לוקחים. גם בבית הדין של ההתאחדות אתם שולטים. צריך רפורמה. צריך רפורמה בבית הדין של ההתאחדות.
נאור שירי (יש עתיד):
רק מכבי תל אביב. בגלל ששר המשפטים הוא אוהד של הפועל תל אביב. בגלל זה אתה – – – בגלל ששר המשפטים אוהד את הפועל, בגלל זה – – – אני רוצה – – –
שר התקשורת שלמה קרעי:
ההחלטה הזו משוללת כל היגיון, לא מידתית ולא סבירה, החלטה שאני בטוח שתסכים איתי, חבר הכנסת דוידסון, שהיא פוגעת בערך הספורטיביות.
סימון דוידסון (יש עתיד):
זה נכון, אבל – – –
שר התקשורת שלמה קרעי:
כבר אמרתי בסדר.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
– – –
שר התקשורת שלמה קרעי:
הבנו, הבנו.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת שטרן, חבר הכנסת שטרן, אתה מורחק עד הצבעה. זו בקשה מהיושב-ראש הקודם. אז עוד שתי דקות נקרא לך.
נאור שירי (יש עתיד):
זה בגלל ששר המשפטים אוהד הפועל.
שר התקשורת שלמה קרעי:
הבנו, חבר הכנסת שירי. שחקני הקבוצה נלחמו לאורך עונה שלמה על המגרש, ולא סביר שבגלל חלק מהאוהדים שפרצו למגרש כולם יסבלו, השחקנים והאוהדים ייפגעו. אנחנו כמדינה רוצים לראות את הקבוצות הטובות ביותר מייצגות אותנו בעולם, ובית"ר ירושלים הוכיחה שהיא הטובה ביותר. ולכן, אין מקום לאלימות בספורט, אבל מצד שני גם אין מקום לענישה מחמירה כזאת, בכל קנה מידה בהשוואה לאירועים אחרים שקרו בספורט.
קריאה:
הפועל נתניה, מכבי נתניה. מכבי נתניה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
איפה קריב, קריב?
גלעד קריב (העבודה):
אני פה, קרעי.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אתה פה? כן. קריב, לפני שנה, בשעת הדמדומים של ממשלת ההונאה הקודמת – אני חייב לספר לכם, וקריב, אתה – – –
גלעד קריב (העבודה):
אז אתה אומר שזו ממשלת ההונאה הנוכחית.
היו"ר אוריאל בוסו:
בדיוק.
שר התקשורת שלמה קרעי:
ממשלת ההונאה הקודמת, בשעת הדמדומים שלה – – –
נאור שירי (יש עתיד):
– – –
שר התקשורת שלמה קרעי:
לא. יכול להיות שתהיה ממשלת הונאה עתידית, אם תצליחו לרמות את הציבור בעזרת מחוללי הנדסת התודעה שלכם.
נאור שירי (יש עתיד):
– – – באמצעות ערוץ טלוויזיה?
שר התקשורת שלמה קרעי:
אז לפני שנה חברי מרצ הצביעו כאן בטעות בעד ביטול הרפורמה של הנדל. פגש אותי קריב במסדרון, בפרסה; אמרתי לו: תראה מה זה, איזו השגחה פרטית. אתה זוכר מה אמרת לי, קריב? אמרת לי: אתם מבזבזים את ההשגחה הפרטית שלכם על שטויות.
גלעד קריב (העבודה):
נכון – – – השגחה פרטית על העניים – – – השגחה פרטית על הרפורמה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
ואני אמרתי לך שאולי אולי אולי לאלוהים הרפורמי שלך יש מגבלות כוח, שהוא צריך להחליט איפה הוא מבזבז את ההשגחה הפרטית שלו; לאלוהים שלנו אין מגבלות כוח. הוא כול-יכול. ואנחנו כל הזמן נמצאים תחת השגחה פרטית. ראינו בפרשת השבוע: "על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו". יש לנו גם חניות, גם עצירות, גם עיכובים, אבל בסוף בסוף יש לנו השגחה פרטית. והינה, אנחנו יושבים בצד הזה של המליאה ואתם יושבים בצד הזה של המליאה. גם זה בהשגחה פרטית.
דבי ביטון (יש עתיד):
תיזהר. תיזהר.
גלעד קריב (העבודה):
ולכן הממשלה שלנו היא לא ממשלת הונאה, היא מימשה רצונו של הקדוש ברוך הוא. השגחה פרטית של ממש. הכול בסדר.
שר התקשורת שלמה קרעי:
נכון, נכון. מגלגלין זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב. ממשלות הימין לדורותיהן היו צריכות ניעור כדי להבין איך צריך למשול, ואתם בממשלת ההונאה באתם והראיתם לנו שאין יועצים משפטיים, אין מניעות משפטיות – –
גלעד קריב (העבודה):
עכשיו הבנתי, הרב קרעי.
שר התקשורת שלמה קרעי:
– – אפשר למכור את המדינה לחיזבאללה והכול בסדר, כי האופוזיציה מופקרת. את כל זה אתם לימדתם אותנו.
גלעד קריב (העבודה):
הרב קרעי, רגע. עכשיו הבנתי מה התשובה שלך לזה שנתניהו הצביע ארבע פעמים בעד ההתנתקות – השגחה פרטית.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אז אני אומר לכם, עם ההשגחה הפרטית הזו אנחנו נמשיך ונוביל את מדינת ישראל לפסגות שאתם לא חלמתם עליהן, ובעזרת השם, נוע ינועו גם הרפורמה המשפטית, גם המאבק שלנו בטיפול ביוקר המחיה, בירושה הכואבת שאתם השארתם לנו. הכול, בעזרת השם, יבוא על מקומו בשלום.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה, חברי הכנסת. נעבור להצבעה.
גלעד קריב (העבודה):
– – –
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. תודה רבה. איך הצלחת להעיר אותם בשעה כזאת ככה? כל הכבוד. חברי הכנסת, נעבור להצבעה.
השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן:
אלקטרונית?
היו"ר אוריאל בוסו:
לא. ההצבעה שמית, לבקשת האופוזיציה, 20 חתימות. החלטת הממשלה בדבר העברת סמכות משר המשפטים לשר לשירותי דת. סגנית מזכיר הכנסת תקרא בשמות חברי הכנסת, בבקשה. רגע, רגע, סליחה. חברי הכנסת, בהצבעה אין קריאות ביניים, רק בשביל להתחשב בסגנית המזכיר, בשביל שישמעו אותה. הצבעה שמית
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– אינו נוכח
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
אמיר אוחנה– אינו נוכח
ינון אזולאי– בעד
גדי איזנקוט– נגד
ישראל אייכלר– בעד
דן אילוז– בעד
ואליד אלהואשלה– אינו נוכח
קארין אלהרר– אינה נוכחת
זאב אלקין– נגד
משה ארבל– אינו נוכח
יעקב אשר– בעד
אביחי אברהם בוארון– בעד
אוריאל בוסו– בעד
דבי ביטון– נגד
היו"ר אוריאל בוסו:
אפשר להכניס את חבר הכנסת שטרן להצבעה.
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– אינו נוכח
בועז ביסמוט– בעד
ולדימיר בליאק– נגד
מירב בן ארי– נגד
רם בן ברק– אינו נוכח
איתמר בן גביר– אינו נוכח
אברהם בצלאל– בעד
אורנה ברביבאי– נגד
אליהו ברוכי– בעד
ניר ברקת– אינו נוכח
ששון ששי גואטה– בעד
טלי גוטליב– בעד
מאי גולן– בעד
יואב גלנט– אינו נוכח
גילה גמליאל– בעד
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– אינו נוכח
סימון דוידסון– נגד
אבי דיכטר– בעד
אלי דלל– בעד
דני דנון– אינו נוכח
שלום דנינו– אינו נוכח
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
עמית הלוי– בעד
שרן מרים השכל– אינה נוכחת
ניסים ואטורי– בעד
מיכל מרים וולדיגר– בעד
יצחק שמעון וסרלאוף– בעד
יאסר חוג'יראת– אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– אינה נוכחת
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– נגד
משה טור פז– נגד
אחמד טיבי– אינו נוכח
יוסף טייב– בעד
אוהד טל– אינו נוכח
יעקב טסלר– בעד
חילי טרופר– נגד
אלמוג כהן– בעד
מאיר כהן– אינו נוכח
מירב כהן– נגד
מתן כהנא– אינו נוכח
עופר כסיף– אינו נוכח
אופיר כץ– בעד
ישראל כץ– אינו נוכח
רון כץ– נגד
יוראי להב הרצנו– אינו נוכח
מיקי לוי– נגד
יריב לוין– בעד
נעמה לזימי– אינה נוכחת
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
סימון מושיאשוילי– בעד
טטיאנה מזרסקי– נגד
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
שלי טל מירון– נגד
יונתן מישרקי– בעד
חנוך דב מלביצקי– בעד
ארז מלול– בעד
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
מיכאל מלכיאלי– אינו נוכח
צגה מלקו– בעד
אבי מעוז– בעד
שרון ניר– אינה נוכחת
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– נגד
יבגני סובה– אינו נוכח
צבי ידידיה סוכות– בעד
משה סולומון– בעד
לימור סון הר מלך– אינה נוכחת
אופיר סופר– אינו נוכח
אורית מלכה סטרוק– בעד
משה סעדה– בעד
גדעון סער– נגד
מנסור עבאס– אינו נוכח
איימן עודה– אינו נוכח
יוסף עטאונה– נגד
חוה אתי עטייה– אינה נוכחת
חמד עמאר– אינו נוכח
צביקה פוגל– אינו נוכח
עודד פורר– נגד
יצחק פינדרוס– בעד
משה פסל– בעד
יסמין פרידמן– נגד
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי– נגד
אריאל קלנר– בעד
יצחק קרויזר– בעד
גלעד קריב– נגד
שלמה קרעי– בעד
אליהו רביבו– בעד
משה רוט– בעד
שמחה רוטמן– אינו נוכח
עידן רול– נגד
אפרת רייטן מרום– אינה נוכחת
יפעת שאשא ביטון– נגד
אלון שוסטר– נגד
קטי קטרין שטרית– אינה נוכחת
אלעזר שטרן– נגד
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– נגד
אושר שקלים– בעד
עאידה תומא סלימאן– אינה נוכחת
פנינה תמנו– נגד
היו"ר אוריאל בוסו:
סגנית מזכיר הכנסת תקרא שוב בשמות חברי הכנסת שלא נכחו בסבב הקריאה הראשון.
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– אינו נוכח
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
אמיר אוחנה– אינו נוכח
ואליד אלהואשלה– אינו נוכח
קארין אלהרר– אינה נוכחת
משה ארבל– אינו נוכח
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– אינו נוכח
רם בן ברק– אינו נוכח
איתמר בן גביר– אינו נוכח
ניר ברקת– אינו נוכח
יואב גלנט– אינו נוכח
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– אינו נוכח
דני דנון– אינו נוכח
שלום דנינו– אינו נוכח
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
שרן מרים השכל– אינה נוכחת
יאסר חוג'יראת– אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– אינה נוכחת
ווליד טאהא– אינו נוכח
אחמד טיבי– אינו נוכח
אוהד טל– אינו נוכח
מאיר כהן– אינו נוכח
מתן כהנא– אינו נוכח
עופר כסיף– אינו נוכח
ישראל כץ– אינו נוכח
יוראי להב הרצנו– אינו נוכח
נעמה לזימי – אינה נוכחת
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
יוליה מלינובסקי– נגד
מיכאל מלכיאלי– אינו נוכח
שרון ניר– אינה נוכחת
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יבגני סובה– אינו נוכח
לימור סון הר מלך– אינה נוכחת
אופיר סופר– אינו נוכח
מנסור עבאס– אינו נוכח
חוה אתי עטייה– אינה נוכחת
חמד עמאר– אינו נוכח
צביקה פוגל– אינו נוכח
איימן עודה – אינו נוכח
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
שמחה רוטמן– אינו נוכח
אפרת רייטן מרום– אינה נוכחת
קטי קטרין שטרית– אינה נוכחת
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
עאידה תומא סלימאן– אינה נוכחת
היו"ר אוריאל בוסו:
האם יש מישהו באולם שמבקש להצביע וטרם קראו בשמו? שוב אני שואל. אם כך, תמה ההצבעה. נא לספור. תודה. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 42 בעד, 29 מתנגדים. אני קובע שהחלטת הממשלה בדבר העברת סמכות משר המשפטים לשר לשירותי דת התקבלה.
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1626).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר אוריאל בוסו:
נמשיך לנושא הבא בסדר-היום, חברי הכנסת – הצעת חוק מטעם הממשלה לקריאה ראשונה, הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון מס' 10), התשפ"ג–2023. מציג שר הבינוי והשיכון, השר יצחק גולדקנופ, בבקשה, בשם השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי. בבקשה, אדוני, עשר דקות, ככל שתנצל את הזמן, כולל פרשת שבוע.
שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ:
גם פחות. הצעת חוק מטעם הממשלה לקריאה ראשונה, הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון מס' 10), התשפ"ג–2023.
טלי גוטליב (הליכוד):
אתם מתנגדים לתת כלים?
שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ:
אני עונה את תשובתי במקום השר לשירותי דת, מיכאל מלכיאלי.
קריאה:
– – – מאחורייך – – –
שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ:
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה – – –
טלי גוטליב (הליכוד):
לא, חשבתי שאתם מתנגדים. אני מבינה שלא, כי זה לתת כלים לבתי הדין הרבניים, כי הם – – –
שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ:
רגע, תדברו ביניכם אחר כך. מה הבעיה?
טלי גוטליב (הליכוד):
לא, השר, דווקא רציתי להגיד לשר שהם מסכימים לזה – לתת כלים לבתי הדין הרבניים כנגד סרבני גט. זה מעולה. טוב מאוד.
קריאה:
אנחנו בעד, טלי.
טלי גוטליב (הליכוד):
אני שמחה מאוד.
היו"ר אוריאל בוסו:
טוב, לאפשר לשר להציג את הנושא.
שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ:
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון מס' 10), התשפ"ג–2023. התרת עגונות היא אחת מהמצוות החשובות ביותר שעמדו לנגד הרבנים והדיינים בעם ישראל במשך כל הדורות. בספרי הפוסקים קיימות אלפי תשובות שמטרתן היא התרת עגונות. כידוע, לאחר מלחמת יום הכיפורים היו עגונות רבות, ומרן הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק וקדוש לברכה, ופוסקים נוספים, לא נתנו תנומה לעיניהם, ובמשך חודשים רבים כתבו מאות תשובות ופסקי דין עד אשר הצליחו להתיר את כל העגונות. גם כיום בתי הדין הרבניים מקדישים מאמצים רבים ועושים לילות כימים על מנת להתיר נשים מעגינותן וכדי למצוא פתרונות לתופעת סרבנות הגט. בשנת 1995 נחקק חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), אשר הסמיך את דייני בתי הדין הרבניים לשלול זכויות אזרחיות מסרבני גט. על פי החוק, כיום ניתן לשלול מהסרבנים רישיון נהיגה, שימוש בחשבון בנק, לעכב יציאה מהארץ, ועד הטלת מאסר בפועל כנגד סרבני גט. מאז נחקק החוק משתמשים בתי הדין באופן יעיל במגוון הכלים המשפטיים וההלכתיים במאבק נגד סרבנות גט, לרבות הפעלת "הרחקות דרבנו תם", זה נקרא, חרמות וכדומה. בשל כך ניכרת הפחתה משמעותית במספר סרבני הגט; ברוב המקרים הסנקציות גרמו לכך שהסרבנים הסכימו לתת גט לאלתר, ובחלק גדול מהמקרים עצם האפשרות של הטלת סנקציות כבר משכנעת את הצדדים לקיים את פסק הדין שמחייב גירושין. מטרתו של תיקון זה להגביר ולגוון את אמצעי האכיפה והסנקציות העומדים לרשות בית הדין במסגרת המלחמה כנגד התופעה המגונה של סרבנות גט. לפי הצעת החוק, סל הסנקציות יורחב, ויכלול אפשרות להטיל על הסרבנים קנסות כספיים, חסימת כרטיסי אשראי ועוד. כמו כן, מוצע לעגן בחקיקה את האפשרות לבצע שיימינג באמצעות פרסום שמות הסרבנים ברשתות החברתיות ובאתר בתי הדין הרבניים. בנוסף, הצעת החוק כוללת כמה תיקונים והבהרות לסנקציות שקיימות כיום בחוק. אני קורא לכל חברי הכנסת, מכל קצוות הקשת הפוליטית, להתאחד ולתמוך בחוק חשוב זה, וכולי תקווה שלא יהיה צורך להשתמש בפועל בסנקציות.
רון כץ (יש עתיד):
חוץ מהכתוב הזה, לא הבנתי על מה מדובר בכלל. אפשר להסביר בעברית?
היו"ר אוריאל בוסו:
כן. הינה, השר יסביר.
טלי גוטליב (הליכוד):
סנקציות, סנקציות כנגד גברים שלא נותנים גט – – – זו מצווה ראשונה במעלה – – –
שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ:
הוא בא להוסיף את הדברים – – –
רון כץ (יש עתיד):
אבל תני לו להסביר, שנבין, חוץ מהכתוב הזה.
היו"ר אוריאל בוסו:
לא, חברת הכנסת גוטליב, תני לשר לענות להם.
מירב בן ארי (יש עתיד):
הוא לא הקשיב.
שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ:
הוא לא הקשיב.
מירב בן ארי (יש עתיד):
רק אמרת "שַיימינג", וזה שיימינג.
היו"ר אוריאל בוסו:
מירב, זה מיני-שיימינג. לא, השר יסביר להם. חבר'ה, מדובר בנושא חשוב מאוד. תקשיבו, באמת – – –
מירב בן ארי (יש עתיד):
זה נושא מאוד חשוב. תמשיך.
שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ:
אנחנו רוצים לחזק את הנושא הזה כדי שסרבנות גט לא תהיה יותר בישראל. לכן אנחנו המלצנו על דברים נוספים ומביאים את זה בקריאה ראשונה לכאן, כדי לפעול בדברים נוספים, שסרבני הגט, זה ירתיע אותם אפילו להגיד שהם חושבים על הדבר הזה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
נכון.
היו"ר אוריאל בוסו:
כלים נוספים: חסימת כרטיסי אשראי, הגבלות מסוימות. היום אין – – –
רון כץ (יש עתיד):
כשאתם אומרים את זה – זה חשוב. בסדר.
היו"ר אוריאל בוסו:
ברור. מה זה, בתי הדין נלחמים מלחמת חורמה בסרבנות. יישר כוח.
שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ:
הנושא השני שהתבקשתי להופיע בפניכם זה על הצעת חוק הצלילה הספורטיבית – – –
היו"ר אוריאל בוסו:
לא, זה – לא, זה לא עכשיו. זה החוק הבא. אנחנו דנים בחוק הזה, לאחר מכן מסכמים, מצביעים ומזמינים את השר, ככל שאתה עדיין תורן.
רון כץ (יש עתיד):
השר נחמד מדי, מנצלים אותו.
היו"ר אוריאל בוסו:
אנחנו נשתדל שתסיים את התורנות שלך – – –
שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ:
תודה רבה בינתיים. נחזור אליכם.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לשר יצחק גולדקנופ, בשם השר לשירותי דת, מיכאל מלכיאלי. הוא עוד ישוב. ראשון הדוברים, חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אף הוא אינו נוכח. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אתמול בערב נרשם אחד מרגעי השפל הגדולים של הטלוויזיה. באולפן ערוץ 14 עסקו בתקרית הקשה בגבול מצרים. עוד לפני שהחלו הלוויות של הלוחמת ושני הלוחמים שנפלו, החליטו טובי המומחים באולפן לעסוק בסוגיה של השירות המשותף. הלל ביטון רוזן, הכתב הצבאי של ערוץ 14, אמר: "צריך לשים על השולחן: לוחם ולוחמת לבד, 12 שעות בלילה, בבודקה מטר על מטר. אני יודע כמה זמן מראש? יש פה טעם לפגם. אם כבר בחרתם לשים פה גדוד מעורב" – בלה בלה בלה. זה המשיך. ואם לא הספיקו הרמיזות המכוערות כלפי הלוחם והלוחמת, הרי שהצטרף אליהם השדר בועז גולן: אין פה טעם לפגם, יש פה חוסר מקצועיות, יש פה זלזול בערכי הצבא, יש פה אג'נדות שמאל מטורפות, ואנחנו פשוט פוחדים להגיד את זה כי חיילים נהרגו. לאחר מכן הוסיף הפרשן הצבאי של הערוץ: זה חוסר אחריות לעשות את הדבר הזה. הוא אמר: נניח שני גברים, או שתי נשים, 12 שעות לבד על קו הגבול, שהם מנותקי קשר. אז תראו, התלבטתי איך לתקוף את זה, כי גם שמעתי את הנאום שלך – נכון, חבר הכנסת שירי? ונראה לי שגם את של מיקי. היו כאן הרבה חברי כנסת, בטח מיש עתיד, שהתייחסו לזה. ועכשיו אני שואלת: קודם כול, למה צריך להתייחס רק מהצד הזה? הרי שירות משותף הוא לא עניין של ימין ושמאל. הרי יש גם מצביעות ליכוד שמשרתות בשירות המשותף, חיילות במג"ב, בברדלס, ולא חסר. למה רק חברי האופוזיציה? ייאמר לזכות כמה ח"כים מהקואליציה – שכמובן אפשר לספור אותם על כף יד אחת – שכשנשאלו בריאיון, הם גינו, הם אמרו שזה לא בסדר. היום בבוקר שמעתי – אני אפילו לא זוכרת – חבר כנסת מהקואליציה – – –
נאור שירי (יש עתיד):
חנוך היחיד שגינה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
מי זה היה? חנוך. אני אומרת לכם, היו עוד איזה שניים שאמרו. אה, אתם לא מאמינים, שמעתי היום את השר שלמה קרעי מגנה את האמירה הזאת. אני חושבת שחשוב להשמיע קול זה.
ינון אזולאי (ש"ס):
רולקס – – –
מירב בן ארי (יש עתיד):
מה אתה בלחץ? חכה, יש לי נאום גם עליך, יו"ר ועדת האתיקה, חכה.
היו"ר אוריאל בוסו:
מה שאת יכולה להשיג בעשר שניות – תשוטי.
ינון אזולאי (ש"ס):
מה קרה?
מירב בן ארי (יש עתיד):
אה, אתה בלחץ, משה? אני מזכירה לכם שהייתם אמורים לישון פה עד יום רביעי.
ינון אזולאי (ש"ס):
אין לי בעיה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אז אני שמחה. ינון, אני יודעת שאתה אוהב להיות כאן, ובגלל שאתה אוהב להיות פה – – –
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה, חברת הכנסת מירב בן ארי. עשר שניות.
מירב בן ארי (יש עתיד):
רגע, אבל הוא הפריע לי ולא הצלחתי להגיע לפואנטה. קודם כול, יש לי נאום אחד על ינון, אני מקדישה לו את הנאום הבא.
היו"ר אוריאל בוסו:
בחוק הבא, היו עימנו.
מירב בן ארי (יש עתיד):
מה ששלו, שלו. אבל ינון, יש לי דברים טובים לומר. זה לא יפגע לו בפריימריז, כי גם לו אין פריימריז.
קריאה:
– – –
מירב בן ארי (יש עתיד):
זה לא אירוע שלך. עליך אני לא אדבר. רק רציתי לומר – אני עוד לא סיימתי את מה שיש לי לומר על השירות המשותף. אני אמשיך את זה בנאום הבא, ואני אשלב בו גם את יו"ר ועדת האתיקה. תודה רבה.
רון כץ (יש עתיד):
הנפלא.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת אזולאי, אתה מוזמן להישאר פה. חייב להישאר פה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
הוא יישאר פה, אין לו ברירה.
היו"ר אוריאל בוסו:
אגב, אתה כבר יכול לבקש הודעה אישית טרום דיון. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה.
רון כץ (יש עתיד):
אולי תסביר לנו מה הייתה התקרית הקודמת – – –
היו"ר אוריאל בוסו:
לא, לא, זה מיותר.
רון כץ (יש עתיד):
למה?
נאור שירי (יש עתיד):
כי מי שעוסק בעבר הוא עבריין.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
סוף-סוף אני יכול להגיד "אדוני היושב בראש". על זה שישב פה לפניך לא יכולתי להגיד דבר כזה. אדוני השר, אני אתחיל מהסוף – – –
היו"ר אוריאל בוסו:
השרים.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
השרים, אבל השר גולדקנופ הציג את החוק, ולכן אני פונה אליו. אני מברך על זה, אני אצביע בעד, אבל אני צריך להגיד את האמת, ואני רוצה לבסס את הדברים שלי על מה שנאמר במסכת יבמות, דף ע"ט, עמוד א. השר-הרב מכיר את זה, אנחנו כולנו מכירים. "אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: מוטב שתעקר אות אחת מן התורה ואל יתחלל שם שמים בפרהסיא". צריך להגיד את האמת, אדוני היושב-ראש, המציאות שהחוק הזה בא לנסות להתמודד איתה היא מציאות קשה, היא מציאות שבעיני המתבונן מהצד, היהודי הפשוט – הוא לא מבין, וגם אני לא, מה ההבדל הזה בין איש לאישה בהיבט הזה שאם כבר מחליטים להתגרש, למה יש לו את היכולת הזאת לעכב גט?
שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ:
גם בפרה אדומה אתה לא מבין – – –
אלעזר שטרן (יש עתיד):
פרה אדומה, אני אגיד כך, אבל פרה אדומה לא – – –
היו"ר אוריאל בוסו:
אבל זה לא נכון. הלכתית גם אישה יכולה לתת גט.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אבל לא הלכתית, אנחנו מכירים את הנחיתות של האישה מול האיש. הרב, אני יודע פרה אדומה, אני יודע מה נאמר על פרה אדומה, ואני יודע שיש מצוות שמעיות ויש מצוות שכליות, אבל מה שאני אומר הוא שאולי לא היה צריך לעקור אות מהתורה, ואם צריך – צריך לעקור אות מן התורה כדי שהעוול הזה, לאישה שברור שהבעל שלה לא עומד במה שהוא התחייב בכתובה, להקים משפחה, איך להתנהג אליה – אז אני לא אומר, אני לא רב, אבל אני פונה לרבנים שלומדים את מסכת יבמות, ועכשיו צריך לעמוד פה הרב ולהגיד איך אנחנו מצמצמים את הבעיה, איך מנסים להתמודד איתה. סרבן, גם אחרי שניקח לו את חשבון הבנק, אולי יישאר סרבן. למה אי-אפשר לדוגמה להגיד שתתכנס הסנהדרין של היום ותגיד שאחרי כך וכך חודשים או כך וכך שנים, כשבית הדין הרבני הורה לו לתת גט והוא לא נותן – סימן שהקידושין פקעו מלכתחילה? אני מכיר את הפתרונות האלה. אני אומר שאם היה פה הרב עובדיה, עם רוח הדברים שהזכרת, של איך אנחנו התרנו עגונות, או הרב גורן, איזה דברים לקחו על התרת עגונות – אם היו רואים את הסבל הזה, ואני אומר, גם את חילול השם הזה, בגלל שקשה להסביר את זה – אם היינו ערים לזה והיה את האומץ ההלכתי, בעיניי, להגיד: זאת מציאות שהחברה בישראל לא יכולה לסבול, זאת מציאות שמרחיקה מיהדות ולא מקרבת – זאת מציאות של חילול השם. תודה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חברת הכנסת דבי ביטון – אף היא אינה נוכחת. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות.
מיקי לוי (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, הינה, לא עובר שבוע מבלי שעניינו של השר לביטחון לאומי עולה על שולחן הכנסת. היום ראש הממשלה קיים פעם נוספת דיון בנושא הפשיעה בחברה הערבית בלי להזמין את השר לביטחון לאומי.
קריאה:
לא ייאמן.
מיקי לוי (יש עתיד):
לא ייאמן. הינה, מספסלי הקואליציה.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא, זה רון כץ – – –
מיקי לוי (יש עתיד):
אה, זה רון? במבצע חץ וקשת כל ההיערכות בדרום הארץ – חסימות כבישים, אבטחת יישובים – לכל הכרוך בביטחון פנים, שר הפיתה והטיקטוק לא הוזמן. לא סופרים אותו. והינה הגענו למבצע באמת מאוד מאוד רציני, אני לא מזלזל בו, הייתי שם, פיקדתי עליו מספר רב של פעמים – ריקוד הדגלים. אלפי אנשים, אירוע מאוד מאוד רגיש, מאוד מאוד נפיץ, מקיימים הערכת מצב עם שר הביטחון, ראש שב"כ, ואת מי לא מזמינים? את השר לביטחון לאומי, את שר הטיקטוק והפיתה. אז אני שואל אותך, אדוני ראש הממשלה – היום קיימת דיון, עוד פעם לא ספרת אותו; אז אם אתה לא סופר אותו, בשביל מה מינית אותו? היום מדינת ישראל סופרת 90 נרצחים בחברה הערבית – 90. והוא כל הזמן מדבר איתנו על מדיניות ועדיין חושב שהוא במסע בחירות ומבזבז את זמנו בין טיקטוק אחד לטיקטוק שני, בין ביטול מאפייה בשירות בתי הסוהר להגבלת ביקורים. אז תגיד לי, מתי אתה עובד, שר הפיתה? מתי? מה הבאת לטובת מדינת ישראל בביטחון הפנים? דיברת על משילות בכנסת, דיברת על משילות בצפון – כלום ושום דבר. אנחנו סופרים לך רק כישלונות. מכל ההבטחות שלך טרום – – –
רון כץ (יש עתיד):
מיקי, וגופות, וגופות.
מיקי לוי (יש עתיד):
וגופות. מכל ההבטחות שלך טרום הבחירות לא נשאר דבר וחצי דבר.
מירב בן ארי (יש עתיד):
עכשיו נרצח עוד בן אדם.
מיקי לוי (יש עתיד):
עכשיו נרצח? הינה – ה-91. אוי ואבוי לנו.
קריאה:
92.
מיקי לוי (יש עתיד):
92. אוי ואבוי, ליבי-ליבי. מכל ההבטחות שלך לא נשאר דבר וחצי דבר. ואיך אומרים ביידיש? אתה כלאם פאדי.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה על עמידה בזמנים. חבר הכנסת זאב אלקין – אינו נוכח; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – אף היא אינה נוכחת; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת. חבר הכנסת רון כץ – –
רון כץ (יש עתיד):
ידעתי שתגיע אליי בסוף.
היו"ר אוריאל בוסו:
– – יעלה ויבוא.
טלי גוטליב (הליכוד):
– – –
רון כץ (יש עתיד):
דווקא יש לי נושא שאת תסכימי איתו, טלי, כי הוא מדבר על כולם. אדוני היו"ר, כנסת נכבדה – – –
נאור שירי (יש עתיד):
– – – מועמדותה של חברת הכנסת גוטליב לוועדה למינוי שופטים. על זה היא תסכים.
טלי גוטליב (הליכוד):
– – – מועמדויות, הכול טוב.
רון כץ (יש עתיד):
ברשותכם, אני רוצה רגע לדבר איתכם על נושא רציני. אני לא יודע מי פה גר בפריפריה או באזורים שהחשמל לא הגיע אליהם בערב שבת, ערב שישי, אבל מי שנתקל בדבר הזה היה צריך לפתוח בזה היום את ועדת הפנים.
היו"ר אוריאל בוסו:
יש לי הצעה דחופה לסדר-יום.
רון כץ (יש עתיד):
גם לי. אולי ראש הממשלה היה יכול להתייחס לזה, אולי אחד השרים הנכבדים היו יכולים להתייחס לזה. אבל לא, יש איזושהי מחלוקת בין חברת החשמל שלנו לחברה נוספת שאמורה לספק את החשמל – –
ינון אזולאי (ש"ס):
נגה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
נגה. הם לא מדברים.
רון כץ (יש עתיד):
– – וכתוצאה מכך למדינת ישראל כיבו את השלטר. תחשבו איזו הזיה זאת: במדינת ישראל מכבים את השלטר לכמה שעות בכל אזור, כאילו אנחנו אפריקה. מה קורה לכם?
נאור שירי (יש עתיד):
בלי לזלזל באפריקה.
רון כץ (יש עתיד):
בלי לזלזל באפריקה, שאין להם 20% מהיכולת של מדינת ישראל. ועכשיו אני שואל את עצמי איך הגענו לזה. איך הצלחתם להרוס גם את התחום הזה? ואני שומע את שר האנרגיה, שאין לו מושג מה קורה בתחום הזה בכלל – –
גלעד קריב (העבודה):
מי זה שר האנרגיה?
רון כץ (יש עתיד):
שאלה טובה. – – מאשים את הממשלה הקודמת שלא קיבלה החלטות. ואני רוצה לשאול את שר האנרגיה: איזה החלטות?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
רון, אני לא יודע אם אתה יודע, הוא פרסם היום שהוא נוסע לחלוק בידע של ישראל, בידע שלו, עם מדינות העולם.
רון כץ (יש עתיד):
אה, יפה. ועכשיו הוא נוסע לחלוק בידע שלנו איך מכבים את השלטר.
נאור שירי (יש עתיד):
הוא מביא איתו בטריות, כי חשמל לא יהיה.
רון כץ (יש עתיד):
ועכשיו באמת אני רוצה לשאול פה את הקהל הנכבד שנמצא פה, קואליציה, אופוזיציה – לכולנו כיבו את האורות. גם בבניין שלי כיבו את האורות. ספוילר: גם בבניין חבר קואליציה. לכולנו כיבו את האור. וכשבדקנו למה, גילינו שהם החליטו לכבות את האור. ועכשיו אני אומר: למה? באמת, למה?
היו"ר אוריאל בוסו:
מזל שאתה בבניין גר עם איש קואליציה, שלא יגידו שזה מכוון לאופוזיציה.
רון כץ (יש עתיד):
לא, אבל אני שואל באמת, אדוני היו"ר.
היו"ר אוריאל בוסו:
לא, שנייה. חשוב לי שאתה כאן, כתושב פתח תקווה. כמה זמן הייתה לכם הפסקת חשמל?
רון כץ (יש עתיד):
שעות.
היו"ר אוריאל בוסו:
אני היום ראיתי איזו כותרת, לא מזמן, שביישובים דתיים לא נותקו.
נאור שירי (יש עתיד):
זה לא אנחנו, זה לא כותרת, זה מה שאמר – – –
היו"ר אוריאל בוסו:
אמר. אז אני רוצה למחות.
טלי גוטליב (הליכוד):
זו מרב מיכאלי.
רון כץ (יש עתיד):
לא, לא. אמר את זה מנכ"ל חברת החשמל.
היו"ר אוריאל בוסו:
לא, לא. מנכ"ל חברת החשמל. תושבי מודיעין עילית, 70,000 תושבים, היו מנותקים למעלה מ-13 שעות, לא שלוש שעות.
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
אתה שותף לביקורת על הממשלה.
היו"ר אוריאל בוסו:
חצי מבני ברק נותקו שעות. אנחנו, בשכונת גני הדר – –
גלעד קריב (העבודה):
השר קרעי אמר שזו השגחה פרטית.
היו"ר אוריאל בוסו:
– – ואתה מכיר מה זה ריכוז חרדי, כולל אצלי בבית, גם כן נותקו שעות. יש שאלות קשות שעולות על הניתוק: למה אין הודעה מקדמית בכניסת שבת, למה אין חילוקים, מי מחליט על הורדה. הבנתי שלא היה סנכרון עם חברת נגה, אבל יש לי הצעה דחופה לסדר-יום ביום רביעי.
רון כץ (יש עתיד):
אדוני היו"ר, רק לסיום, מה זה "לא היה סנכרון"? שני האנשים הנהדרים האלה לא מדברים אחד עם השני, ולנו סוגרים את השלטר. ואני רוצה גם לומר לך שתהיה הצעת חוק – – –
ינון אזולאי (ש"ס):
יש ביניהם קצר.
רון כץ (יש עתיד):
יש ביניהם קצר, כן. ויש הצעת חוק שתוגש, ואני מקווה שכולכם תצטרפו אליי, שתגיד שבפעם הבאה שהם ירצו לכבות לנו את החשמל, לפחות יגידו לעיריות את זה וראשי הערים יוכלו לעדכן אותנו, שנוכל להיערך לזה.
היו"ר אוריאל בוסו:
לא ראשי הערים. חברת חשמל, יש להם את אחת התוכנות – – –
רון כץ (יש עתיד):
עזוב, חברת חשמל לא יכולים לדבר עם עצמם.
היו"ר אוריאל בוסו:
לא. יש להם את אחת התוכנות המדויקות, הוא יכול למסור לך הודעה ברמת בניין. שולחים הודעה: עוד שעתיים אני מנתק לך, תיערך לכניסת שבת, פלטות, שעונים.
רון כץ (יש עתיד):
אז אני כבר מזמין אותך – – –
היו"ר אוריאל בוסו:
הורידו בשעה 18:00, הרימו בשעה 21:30.
נאור שירי (יש עתיד):
לא נכון, לראשי ערים לא עונים, יש חולים אמבולטוריים שלא מודיעים להם. לאף אחד הם לא עונים.
רון כץ (יש עתיד):
אדוני, לסיום, אני מזמין אותך שנגיש את הצעת החוק הזאת יחד, כי זה לא הגיוני מה שקורה, ואם אנחנו נמשיך כך, החשמל יכבה בבית הזה בזכות הקואליציה הנהדרת הזו. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
כבוד היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, היום הוא שנת ה-56 לכיבוש. 56 שנים של דיקטטורה צבאית ומשטר דיכוי סדיסטי; 56 שנים של שלילת זכויות והגבלות על התנועה, ההפגנה והדיבור; 56 שנים שבהן כוחות ישראליים נשלחים ליישובים הפלסטיניים לאכוף משטר אלים של עליונות יהודית וגזענות קולוניאליסטית; 56 שנים של טרור מתנחבלים, שוד וגזל. אלו גם 56 שנות התעלמות ועצימת עיניים אל מול המתרחש מעבר להרי החושך. אך לא עוד. אין כל אפשרות להמשיך ולעצום עיניים כשהפשעים מוארים בלהבות הבתים המוצתים בחווארה; אין עוד אפשרות להחריש כשהבולדוזרים מחריבים בתי ספר לילדי מסאפר-יטא; אין עוד אפשרות להעמיד פנים כששרי הממשלה מעודדים בנייה עבריינית בקרן הטרור בחומש, מאורת הצפעים שממנה יצאו אמש, שוב, מחוללי הפוגרומים בבורקא; אין להפנות עורף לעין סמיה, שם בוצע טיהור אתני אלים בידי חסידי תורת הגזע היהודית. אל לנו לשקוט אל מול פלישת עובדי אלילים לכפר כיפל חארס, בחסות כוחות הכיבוש במדים, בטענה המגוחכת ששם קבורה דמותו המומצאת אך רצחנית של יהושע בן נון. אין עוד אפשרות שלא להשוות כשמתוך הקואליציה עולות קריאות להרג ילדים, למחיקת כפרים ולהשמדה – או בשפת הסמוטריצ'ים, הכרעה – של הפלסטינים. אסור לשתוק אל מול דמו השפוך של מוחמד היית'ם אל-תמימי בן השנתיים וחצי, שנרצח בידי קלגס כיבוש. אך לא רק את הפלסטינים מבקשת ממשלת הדם, הגזע והדמעות להכריע, אלא גם את המרחב הדמוקרטי המצומצם ממילא בתוך ישראל. בחסות ההפיכה המשטרית פולשים עשבי הפרא מערוגות הכיבוש לתוך ישראל, כי הארץ מלאה משפט דמים, והעיר מלאה חמס: אלימות משטרתית כנגד מפגינים בקיסריה וחדרה; כנופיות בריונים מוסתות נגד המוחים באור עקיבא; רדיפת החברה האזרחית וארגוני זכויות האדם; איומים על עיתונאים ושומרי סף; סתימת פיות של מורים ומרצים. בזמנו כתב ישעיהו ליבוביץ' – ואני מצטט: "אם יימשך המצב הקיים, תהיה החוליגניזציה – או שמא אף יהיה עלינו לומר: הנאציפיקציה – של העם והחברה בישראל בלתי נמנעת". והינה אנו חיים בתוך חלום הבלהות שלו – –
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. נא לסיים.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
– – במשטר טרור של המתנחבלים ועוזריהם.
היו"ר אוריאל בוסו:
לא, לא. משפט, משפט.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
לצערי גם בקרב אנשי המחאה יש מי שטרם הבינו שהקרב למען הדמוקרטיה חייב להיות מאבק יהודי-ערבי משותף – –
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
– – למען כולנו – עוד משפט, אדוני – –
היו"ר אוריאל בוסו:
לא, לא.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
– – ולא שיח יהודי אקסקלוסיבי בכסות דמוקרטית. כי אין כזה דבר דמוקרטיה ליהודים בלבד, אין כזה דבר דמוקרטיה עם עליונות גזעית ואין כזה דבר דמוקרטיה עם כיבוש.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. תדאג שאני לא איאלץ להוריד אותך מהדוכן.
גלעד קריב (העבודה):
אל תדאג, אני מכיר את הוראות התקנון. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, גברתי השרה, בצדק אני רואה שיושב-ראש הישיבה ממקד את תשומת ליבו כנראה בחולצה הלא-מחויטת שלי, ואני באמת מקפיד לעלות לדוכן כאן תמיד עם חולצה מחויטת, והפעם שיניתי ממנהגי. בשל הוראות התקנון אני לא אפתח את חלקה העליון של החליפה, אבל אני כן אשתף אתכם בעובדה שקיבלתי את החולצה הזאת לפני שעות אחדות מקבוצת לוחמי מלחמת יום הכיפורים שהצטרפו לוותיקי חטיבת הצנחנים במלחמת ששת הימים באירוע משמעותי מאוד שהתקיים בכניסה לרחבת הכותל. חברי יושב-ראש הכנסת לשעבר מיקי לוי הזכיר את האירוע הזה. אני יצאתי מן הבית המכובד הזה על מנת להיות איתם באותו אירוע. ומה שקרה באותו אירוע הוא שאותם צנחנים מ-1967 ששחררו את הכותל, ואותם לוחמים שלחמו ברמת הגולן ובמדבר סיני ב-1973, הם לא הורשו להיכנס אל תוך רחבת הכותל כשדגלי ישראל בידם. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, מי כן נכנס לרחבה? מי שנמצא כרגע כאן, במזנון הח"כים, פעיל הליכוד משה מירון, המפורסם כאיש השלט "שמאלנים בוגדים". הם, משחררי הכותל, לא הורשו להיכנס לרחבה, והוא, הבריון, לא רק שעמד בתוך הרחבה הציבורית של הכותל וצעק לעבר אותם גיבורים והנכדים שלהם שבאו לתמוך בהם "שמאלנים בוגדים", הוא יושב כאן עכשיו. כאן, במרחק עשרה מטרים מן המליאה, כי חבר כנסת מהקואליציה שאני לא יודע מיהו הזמין אותו להיכנס אל תוך הבית הזה ואל תוך מזנון הח"כים. על זה אמר הנביא ישעיה את הפסוק הידוע: "הוי האֹמרים לרע טוב ולטוב רע, שמים חֹשך לאור ואור לחשך, שמים מר למתוק ומתוק למר". וכאשר אנחנו חיים במציאות שבה הבריון הזה יושב כאן, מחויך מאוזן לאוזן – –
מיקי לוי (יש עתיד):
לא ייאמן.
גלעד קריב (העבודה):
– – והצנחנים משחררי הכותל לא הורשו להיכנס עם דגלי ישראל, מה יש להתפלא על מצעד הבושה של חברי הקואליציה היום, שהציגו את אותה מפגינה בניו יורק כתוקפת, ויו"ר ועדת החוקה של הבית הזה, ששלח את ידו באלימות וביצע עבירה פלילית – הוא הקורבן. הוא הקורבן. יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט של כנסת ישראל, שנוהג באלימות באזרחית ישראלית – שכן, מעצבנת אותו, אז מה? אז עצבנה אותו.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
גלעד קריב (העבודה):
לאן אתם תביאו את הבית הזה? לאיזו דיוטה תחתונה, כשהגיבור שלכם הוא משה מירון העבריין ולא הצנחנים ששחררו בעבור כולנו את הכותל? תתביישו.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה.
גלעד קריב (העבודה):
בגלל משה מירון שינו פה את הנוהל, ואי-אפשר לדעת מי חבר הכנסת שהזמין אותו.
מיקי לוי (יש עתיד):
חברי הכנסת לא יודעים מי הזמין מי? יש חוק חופש המידע. מה זה הדבר הזה? בושה.
מירב כהן (יש עתיד):
רצינו לדעת מי הבן אדם שמזמין בן אדם שנושא שלט "שמאלנים בוגדים".
היו"ר אוריאל בוסו:
היושב-ראש לשעבר, אני מאמין שאם תשאל במזכירות, יגידו לך מי הזמין.
מירב כהן (יש עתיד):
לא, לא. הם לא אומרים. הם מתביישים בזה.
גלעד קריב (העבודה):
אדוני היושב-ראש, שינו את הנוהל. עד לפני כמה חודשים, כשפנית למזכירות או למשמר, קיבלת תשובה מי הזמין את האדם, ולפני חודשיים שינו את הנוהל.
היו"ר אוריאל בוסו:
אני מאמין שבחופש המידע זה דבר שיצטרכו לתת.
גלעד קריב (העבודה):
אז אני מודיע לך שלא. ניסיתי לבדוק את זה – – –
היו"ר אוריאל בוסו:
דיברת עם מזכיר הכנסת? מזכיר הכנסת רשם לעצמו את הנושא, וייבדק. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
מירב כהן (יש עתיד):
תודה. יושב-ראש הישיבה, כנסת נכבדה, ביום שישי האחרון, בזמן ההפגנה בקיסריה, המשטרה השתמשה באלימות קשה מאוד כלפי המפגינים. כך עולה מעדויות רבות שהגיעו אליי. אחד מהמפגינים היה גידי ברן בן ה-21, שהיה לוחם ביחידת אגוז. ידיו נקשרו באזיקונים, עיניו כוסו, הוא הורם באגרסיביות מהקרקע ונראה בתמונות כאילו הוא מעולף. כל זה כי הוא עשה רעש בשכונת קיסריה. אבא שלו, שהיה גם הוא בהפגנה, מורה לאזרחות, ניסה לגשת אל הבן שלו, שכבר היה שכוב על הקרקע, ולהרגיע את הרוחות. אפילו את זה השוטרים לא נתנו לו, והוא נדחף באלימות, תוך כדי חניקה. הכול מתועד בסרטונים. גידי נעצר, ועד שבת בצוהריים אף אחד לא ידע איפה הוא. המשטרה לא מסרה שום מידע למרות בקשות חוזרות ונשנות של המשפחה ושל עורכי הדין שביקשו לייצג אותו. אני חוזרת לרגע על הפרט הזה: המשטרה לא הייתה מוכנה לספר למשפחה שלו מה מצבו ואיפה הוא, ולמה הוא עדיין מוחזק במעצר. כלום, שום מידע במשך שעות. בצוהריים הסתבר שכל הזמן הזה הוא היה בכלל בבית חולים בגלל חבלות שנגרמו לו בזמן המעצר. לצערי הוא לא היה היחיד שהגיע למצב של אשפוז אחרי ההפגנה הזאת. אחר כך, בהמשך, עברו המפגינים למשטרת חדרה, שם הוחזקו חלק מהעצורים. גם שם המשיכו השוטרים באלימות קשה. מפגינים נדחפו או נשלפו מתוך הקהל, וישר הובילו אותם לתוך תחנת המשטרה. מכל התמונות והסרטונים עולה בבירור שלא היה שום צורך להפעיל כזאת אלימות דרסטית. שום צורך. לא כך צריכים להתנהג במדינה דמוקרטית. לא כך צריכה להסתיים הפגנה. אז היא הייתה רועשת, אז היא יצאה נגד הממשלה – זה אומר שצריך לנקוט כזאת אלימות? הרי המפגינים לא היו אלימים, וזה נראה היטב בסרטונים. אני קוראת לשר לביטחון לאומי ולמפכ"ל המשטרה לתחקר את האירוע הזה, כדי לוודא שחופש ההפגנה יישמר במדינת ישראל, ולא נחזור לראות מראות כל כך כל כך קשים. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה.
מיקי לוי (יש עתיד):
סגירת עיניים בפלנלית, דבר כזה למפגינים, ילד בן 21.
מירב כהן (יש עתיד):
על מה? מילא, אם היו עושים משהו – – –
מיקי לוי (יש עתיד):
מה, הם טרוריסטים? אפילו לגנבים לא שמים כזה. אני אומר את זה כקצין משטרה.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אדוני היושב בראש – – –
קריאה:
זאת רוח המפקד.
נאור שירי (יש עתיד):
איזה מפקד? הוא לא היה דקה בצבא.
מיקי לוי (יש עתיד):
חנות מכולת הוא לא יודע לנהל.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אני רוצה להגיד ערב טוב לאנשים בבית, לאנשים שלי, לכל תושבי סוג נגב. אני רוצה להגיד לכם שכמה שאנחנו אוהבים את הנגב – אני מאוד אוהבת את הנגב, את באר שבע ואת כל הסביבה – עדיין לא כדאי להיוולד בנגב. ואני רוצה לספר לכם כמה נתונים חשובים. בדרום שיעור תמותת התינוקות הוא 5.6 ל-1,000 לידות, לעומת 3.4 ל1,000 לידות במרכז. לא כדאי למות בנגב – תוחלת החיים בדרום היא הנמוכה ביותר בכל הארץ. למעשה, באילת תוחלת החיים היא הכי נמוכה. לא כדאי להיות זקן באילת. ממוצע תוחלת החיים גבוה בחמש שנים יותר מהנגב. לא כדאי להיות חולה בנגב – בישראל יש ממוצע של 3.1 מיטות אשפוז על כל 1,000 חולים, אבל בנגב השיעור הנמוך ביותר – 1.4 מיטות ל-1,000 חולים, אדוני יושב-ראש ועדת הבריאות. לא כדאי להתאשפז בנגב – שיעור האחיות בתל אביב הוא 5.8 על כל 1,000 נפשות, לעומת 3.3 על כל 1,000 בדרום. אבל גם לא כדאי לעבוד בנגב, כי השכר הממוצע בנגב הוא 1,000 שקלים פחות מהממוצע בישראל. לא כדאי לעשות תאונות דרכים בנגב – 5.8 הרוגים ל-100,000 נפשות, לעומת 2.5 במרכז. בדרום נפתחים 41 תיקים על כל 1,000 איש, לעומת 30 בצפון ו-27 במרכז ובירושלים. אדוני שר השיכון, אתה יודע כמה משפחות מחכות לדיור ציבורי בנגב? אדוני שר השיכון.
נאור שירי (יש עתיד):
צרצרים.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אדוני, מירב, אני לא בטוחה אם הוא יודע לענות על זה, אבל מן הסתם בנגב מחכים יותר אנשים ומשפחות לדיור הציבורי. בינתיים הם מבלים – אגב, גם לא התווסף שקל אחד שחוק לרכישת דירות חדשות של הדיור הציבורי, לא בנגב ולא באף מקום, כן? הכול זה מתקציבים אחרים. לכן, תושבי סוג נגב, מתי תבינו שכבר עשרות שנים הממשלה – – –
היו"ר אוריאל בוסו:
עליזה, היא עוד לא סיימה את הזמן שלה. כאן לא מופיע, אבל כאן מופיע. שם לא מופיע. אתם כל הזמן מעירים, אבל שם – – –
נאור שירי (יש עתיד):
חברת הכנסת בראשי, די.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
עליזה, את לא רוצה לשמוע מה עושים לתושבי הנגב? זה חשוב. נו, אז מה אם את לא גרה בנגב?
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
ממילא אין אף אחד מהקואליציה.
היו"ר אוריאל בוסו:
בסדר, לסיים.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
טוב, משפט לסיום. תודה. ולכן, תושבי סוג נגב, מתי תבינו שכבר עשרות שנים הממשלה לא סופרת אתכם, לא רואה אתכם, מזניחה אותנו ומתקצבת אותנו פחות?
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אף הוא אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת גדעון סער – אינו נוכח; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח. חבר הכנסת נאור שירי, הבמה לרשותך. כבר אין לך מה להגיד היום?
נאור שירי (יש עתיד):
אני אמצא. אני אגיע. אני אחשוב על זה בדרך.
היו"ר אוריאל בוסו:
בוא, נעזור לך. בוא, חביבי, ביחד נמצא על מה לדבר. גם גידול החסה בשטחים היום הוא נושא רלוונטי.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אתה טוען שסבלת מנאומיו של נאור?
נאור שירי (יש עתיד):
חס וחלילה. הוא לא טוען את זה.
היו"ר אוריאל בוסו:
חס וחלילה. אני דואג להיות במשמרות שהוא אמור לעלות בהן.
נאור שירי (יש עתיד):
אתה רוצה למסור לנו משהו, מזכיר הכנסת? חשבתי שיש עדכון בנוגע לחופש המידע לגבי משה מירון. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול אני אתייחס למה שיו"ר הכנסת לשעבר אמר, שזה שהוא נכנס לכנסת זה ביזיון בעיניי מהסיבה הפשוטה שלא יכול להיות שהכנסת משתפת פעולה עם מישהו שקמפיין שלם סובב סביב קריאה לצד אחד במפה הפוליטית – "בוגדים".
יסמין פרידמן (יש עתיד):
גם עכשיו.
נאור שירי (יש עתיד):
הוא עושה קמפיין שלם שקורה מחוץ לכנסת, בתוך הכנסת, באירועים שונים, "בוגדים". זה פשוט הזוי. אני לא מבין את זה. מה שכן, היום, עכשיו, רציתי קודם כול לברך, חבריי חברי הכנסת, את קפטן ניסים ואטורי על היותו זכאי לרישיון משיט ואני באמת מאחל לו הצלחה בספינת האהבה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אדמירל.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
וקבלן "בשיט".
נאור שירי (יש עתיד):
אני באמת רוצה לברך בשמכם, חבריי חברי הכנסת, את קפטן ניסים ואטורי. מה שאני עוד רוצה ב-1:40 הדקות שנותרו לי – ואולי גם חברת הכנסת גוטליב תצטרף אליי – הוא לדבר איתכם על איש המשימות המיוחדות בפטור מחובת הנחה עמית הלוי. אני לא יודע אם אתם יודעים, יש חבר כנסת יחיד ומיוחד, מה שנקרא, שנותנים לו משימה מאוד מאוד מיוחדת, ונותנים לו גם פטור מחובת הנחה. הוא התחיל בחוק של סנטה קלאוס, חוק המתנות, הוא קיבל פטור מחובת הנחה על זה, והיום גילינו עוד פטור מחובת הנחה, כי זה נושא סופר-מהותי בציבור הישראלי – למנות ראשי ערים. עכשיו עמית הלוי, בפרויקט החצי-שנתי שהוא קיבל, אחרי ההצלחה רבתי בחוק המתנות, עכשיו הוא רוצה לקדם לגמרי במקרה, ללא שום קשר פרסונלי – הוא במקרה היה בסיור ארכיאולוגי בטבריה, נפלה עליו מלמעלה הארה של ישו פלוס אברהם אבינו, ואמרו לו: תשמע, בטבריה יש ראש ועדה קרואה כל כך מיוחד, אדוני יושב-ראש הישיבה, כל כך מיוחד, ראש ועדה קרואה שאתה חייב לתת לו בפטור מחובת הנחה את היכולת גם להיות ראש עיר, ולא לצנן.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
"ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו".
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה.
נאור שירי (יש עתיד):
יש לי עשר שניות. תן לי משפט סיום, התראה, וזה עוד כשלא היה לי מה לומר. באמת אני שמח על הסיור הארכיאולוגי שיצא לעמית הלוי לעשות ועל ההארה שהוא קיבל, האיש למשימות מיוחדות, סנטה קלאוס של משכן הכנסת העשרים-וחמש. תודה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לחבר הכנסת נאור שירי. חבר הכנסת חילי טרופר – אינו נוכח; חבר הכנסת גדי איזנקוט – אינו נוכח; חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון – אף הוא אינו נוכח. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי, היום אנחנו מציינים את יום איכות הסביבה העולמי. לנו בישראל יש הרבה מאוד סיבות לדאגה. ביום שישי האחרון, בעיצומו של גל חום כבד, חוו אזרחי המדינה ברחבי הארץ הפסקות חשמל חוזרות ונשנות. בשיא נותרו יותר מ-300,000 משקי בית בישראל ללא חשמל – סכנה של ממש. אני מפריעה להם? טלי?
היו"ר אוריאל בוסו:
טלי, אנחנו נרצה שיכבדו אותך כשתדברי, בדיוק כמו שאנחנו רוצים שיכבדו את חברת הכנסת הרכבי.
טלי גוטליב (הליכוד):
אבל זאת לא אני – – –
היו"ר אוריאל בוסו:
לא, באמת, אנחנו מבקשים לכבד את הנואם והנואמת.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
בשיא נותרו יותר מ-300,000 משקי בית בישראל ללא חשמל – סכנת נפשות של ממש. האם גל החום היה צפוי מראש? כמובן. האם צריכת החשמל הייתה חריגה? לא באמת. האם יש פה בעיה מערכתית? חד-משמעית כן. אבל אי-אפשר לדבר על משבר החשמל מבלי לדבר גם על משבר האקלים. בשבוע שעבר התפרסם דוח מדאיג, ולצערי בכלל לא מפתיע, של ה-OECD, שלפיו ישראל לא צפויה לעמוד באף אחד מיעדי האקלים שקבעה הממשלה עד 2030 – כן, באף אחד מהיעדים. ייצור החשמל הוא המקור הגדול ביותר לפליטות גזי חממה בישראל, כמחצית מכלל הפליטות. אבל למרות הפוטנציאל העצום לייצור חשמל סולרי, למשל, ישראל נמצאת במקום הלפני-האחרון בין כל מדינות ה-OECD בייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת. בשנת 2021 רק 8% מהחשמל שלנו הגיע ממקורות מתחדשים. התמונה שמציג הדוח מבישה ועגומה: זיהום האוויר גבוה מאוד; תקציבים להגנה על הציבור מפני איומים סביבתיים ובריאותיים – אין; סנכרון בין משרדי הממשלה בתוכניות היערכות להתמודדות עם סיכוני משבר האקלים – לא קיים; הנסועה הפרטית גדלה במקום שתפחת; יעד ההתייעלות האנרגטית לא הושג; התוכנית הלאומית לצמיחה ירוקה שגובשה לפני יותר מעשור לא תוקצבה ולא אומצה. הרשימה עוד ארוכה מאוד, והיינו יכולים לדון בה כאן בהרחבה אילו למקבלי ההחלטות היה אכפת. הצעה דחופה לסדר-היום שהגיש חבר הכנסת יוראי להב הרצנו נדחתה, כמובן, כי בממשלה שבה מבטלים את המס על כלים חד-פעמיים כאתנן פוליטי, משבר האקלים נדחק לשוליים. "בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו: 'ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך'."
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. מזכירות וסיעות, מאוד מאוד מפריעים הדיבורים. חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת דני דנון – אינו נוכח. חברת הכנסת טלי גוטליב. חברת הכנסת גוטליב עולה לדבר, אני מבקש. אנחנו לא מוכנים לוותר על זה.
טלי גוטליב (הליכוד):
ערב טוב לעם ישראל. אני עולה כאן לדיון במליאה. אני עולה לדיון במליאה – – –
היו"ר אוריאל בוסו:
"אדוני היושב-ראש".
טלי גוטליב (הליכוד):
לא חייבים לומר, אלא אם כן אדוני יבקש ממני. אני לא בנוסח הקבוע. אני מדברת לעם ישראל. אדוני יודע שאני רוחשת לו כבוד גם בלי לקרוא. זה רק נוהג. הוא לא חל.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
טלי, לא שומעים אותך, תעלי את הדוכן.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא צריך. עכשיו באמת, בשיא הרצינות, אני עולה כאן למליאה לזכרו של משה תמם, החייל, השם ייקום דמו, שבשנת 1984 נחטף על ידי חוליית מחבלים, וביניהם המחבל האכזרי וליד דקה. הם רצחו אותו נפש. בין השאר עינו אותו, עינו את גופו באכזריות רבה. אני לא אומרת את זה כאן במליאה, הדברים ידועים ומפורסמים. אני מוצאת לעצמי חובה לעלות כאן במליאה כי אני זקוקה ל-80 חברי כנסת לתקן את העוול הבא: וליד דקה, המחבל השפל, הרוצח האכזרי, נשפט תחילה לעונש מוות, שהומתק לעונש מאסר עולם. עונש מאסר עולם, רק כדי שתדעו, בחוק הקיים כשמו כן הוא – מאסר עולם. כדי שתהיה קציבה של עונש מאסר העולם, צריכה להיות פנייה לנשיא בעניין, ובהתאם לסמכותו בחוק-יסוד: נשיא המדינה, קוצבים את מאסר העולם בהתאם לנסיבות. יש מעורבות של הפרקליטות בזה, מעורבות של ועדת שחרורים מיוחדת בשירות בתי הסוהר. אני לא אלאה אתכם בחקיקה. העניין הוא שצריך לאסור בחוק קציבת עונשי מאסר עולם למחבלים. כי תמונת הניצחון שלהם כמחבלים כשהם משתחררים לחופשי בגיל 55 או בגיל 60, היא בלתי נתפסת ופוגעת אנושות, אנושות, בכבודנו שלנו כמדינה, ובכבודה של משפחת הנרצחים. אני רוצה רגע לתת לכם דוגמה מווליד דקה. וליד דקה, שהיה מתומכי בל"ד וממנהיגי האסירים הביטחוניים בכלא ישראל – הנשיא פרס חנן אותו וקצב את עונשו ל-37 שנים. תקלטו את האבסורד. הוא בכלל סיים לרצות את עונשו, והוא, הצדיק תמים הזה, מרצה מאסר נוסף של שנתיים במצטבר על הסלקת טלפונים סלולריים. אם אתם זוכרים, היה חבר כנסת שהסליק סלולריים לבתי הסוהר ונשפט לשנתיים במצטבר. זאת אומרת, הוא שפוט ל-39 שנים. ולמה אני מספרת לכם את העניין הזה? אתם מבינים שזה חוצה מפה פוליטית, וזה לא משנה שמאל או ימין. עליתי לכאן לבקש את הדרישה של משפחותיהם של נרצחי הטרור, ולומר שאסור לקצוב עונשי מאסר עולם למחבלים. ואגב, תדעו לכם שיש לנו בצנרת עוד כמה מחבלים אכזריים שצפויים להשתחרר, שנקצבו עונשיהם ל-39, חלק ל-34 שנים. אגב, חלק מהחבורה האכזרית – עוד נקצב עונשם לפחות מהעונש שלו.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה.
טלי גוטליב (הליכוד):
ואני אומרת לכם, פה אנחנו צריכים לתקן את חוק-יסוד: נשיא המדינה, למנוע ולאסור קציבת עונש מאסר עולם למחבלים. מספיק רע לנו ומר לנו שאנחנו שוקלים את השחרור במסגרת עסקאות לשחרור מחבלים. אנחנו לא צריכים את חוק-יסוד: נשיא המדינה בשביל זה. אבל מפה פנינו למשפחות הנרצחים. והמסר למחבלים ובני משפחותיהם: זה שאין פה עונש מוות, זה – 1. עוד צריך להיות. אולי זאת הדוגמה למה זה צריך להיות, כי לא צריך לספק לווליד דקה שום תמונת ניצחון.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
אני מסכים איתך במאה אחוז.
קריאה:
כולנו.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה, חברת הכנסת טלי גוטליב. חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת משה שמעון רוט – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלון שוסטר – אף הוא אינו נוכח. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה.
שלי טל מירון (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-בראש. תודה. כנסת נכבדה, האמת, אני רוצה להתייחס לנושא הנשים העגונות. באופן מדהים, בהמשך לשיח על הצעת החוק, אני היום נפגשתי עם מנכ"לית ועם עוד נציגה מעמותת מבוי סתום. אני לא יודעת אם אתם מכירים, זו עמותה שעוסקת בנשים עגונות. זו עמותה שעושה עבודת קודש בליווי שלהן, בסיוע להן, בתמיכה במעגלים רחבים ובהרבה מאוד תחומים. ניסיתי להבין לעומק איפה אנחנו עומדים ביחס לבעיה הזו. קודם כול, יש לנו עניין של נתונים. אין במדינת ישראל נתונים עדכניים. אף אחד לא יודע להגיד כמה נשים עגונות בכלל יש במדינת ישראל. כשאומרים "אישה עגונה", בואו נבין רגע במה מדובר. מדובר על אישה שמוחזקת כבת ערובה. היא רוצה לסיים את נישואיה, אבל מחזיקים אותה כבת ערובה והיא תלויה בגבר כדי להשתחרר לחופשי, שזה הזוי בפני עצמו. מדובר בנשים שקופות, שהחברה לא רואה אותן ולא מטפלת בהן. הסנקציות שמתייחסים אליהן פה בהצעת החוק, והסנקציות שכבר קיימות בחוק, הן אומנם מבורכות, נקרא לזה ככה, אבל הרבנות בקושי עושה בהן שימוש. לא מפעילים את הסנקציות האלה. מה קורה בפועל? יכולה להיות אישה עגונה תשע שנים ולא הפעילו את הסנקציה כנגד הגבר. אז מה עשינו בזה אם יש סנקציות שאנחנו לא מפעילים אותן? אגב, יש סנקציות שהולכות ומתגברות. זאת אומרת, יש כרטיס אשראי ויש צ'קים ויש רישיון נהיגה, ובסוף יש גם עונש מאסר. אז אולי כשיש פרופיל תקשורתי גבוה במקרים נוראיים ואיומים, כן, כמו שירה איסקוב, אז שם מצליחים להגיע להישגים בגלל סדר-היום הציבורי והפרופיל התקשורתי. אבל איפה כל הנשים השקופות שאף אחד לא רואה אותן ולא עוזר להן והן נותרות עגונות שנים רבות? בחודש יולי אני מתכננת לעשות פה, בכנסת, כנס בנושא נשים עגונות, וכמובן שאני אזמין ארגונים וגורמים שיבואו לדבר. וכמובן שנזמין גם נשים עגונות שידברו ויספרו את סיפורן. אבל בינתיים אם הגישה פה, בבית הזה, היא באמת לעזור לנשים האלה, אז אני קוראת לכולם, מכל המפלגות, ובטח ובטח בקואליציה, לשתף פעולה. בואו נמצא פתרונות כמו הסכם כבוד הדדי, שהוא מקובל הלכתית והרבנים יכולים ליישם אותו בכל נישואים, ולמנוע מקרים של נשים עגונות. לחסל את התופעה ההזויה הזו. תודה בה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לחברת הכנסת שלי טל מירון. חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוראי להב – מוותר; חבר הכנסת וסגן השר אבי מעוז – אינו נוכח; חברת הכנסת אורנה ברביבאי – אינה נוכחת; חברת הכנסת שרון ניר – אף היא אינה נוכחת. חבר הכנסת סימון דוידסון, יעלה ויבוא.
סימון דוידסון (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. נאור, עכשיו זה יעניין אותך. לנאום שלי בשלוש הדקות הקרובות אני קורא "נשמה", "נשמה גדולה". לפני שנה קיימתי פה, בכנסת, שדולה למען הספיישל אולימפיקס. ספיישל אולימפיקס זה גוף ספורטיבי לאנשים עם מוגבלויות קוגניטיביות. לאירוע הגיע אדם מדהים, שתוך כדי הכנס ביקש את רשות הדיבור. האמת, אני לא הכרתי אותו לפני זה, אני לא יודע איך, והוא סיפר את הסיפור של הבן שלו והקשר לספורט, ומה הכדורגל עשה לבן שלו. אותו בחור שדיבר התחיל לבכות באמצע הנאום שלו, באמצע הדיבור. ורק לאחר מכן הבנתי מי הבן אדם. לבן אדם קוראים אופיר חיים. אופיר חיים הוא מאמן נבחרת הנוער של ישראל. אנחנו נמצאים בעיצומה של היסטוריה בספורט הישראלי, ובעיקר בכדורגל הישראלי. וכשרואים את ההצלחות של הנבחרת הזו, יש לכך סיבות: הסיבה הראשונה זה נשמה ענקית של אדם שכל מה שהוא עושה, הוא עושה מבפנים, ומעביר את זה לשחקנים. הסיבה השנייה להצלחה – נאור, לפני שנתיים ביקרתי בהתאחדות לכדורגל ונפגשתי עם בוני גינצבורג, עם משה סיני ועם היועץ ההולנדי. הם סיפרו לי על התוכנית, בעיקר של הנבחרת הזו: מה הם עושים עם הנבחרת הזו מבחינת לוח האימונים, אימונים אישיים, פסיכולוגים, פיזיולוגים, פיזיותרפיסטים, תזונאים, והכי חשוב, הרבה מאוד משחקי אימון. והם גיבשו נבחרת שהיא באמת נדירה והיסטורית. כשרואים את ההצלחה של הנבחרת הזו, יש לכך סיבות: הסיבה המרכזית היא המאמן, והסיבה השנייה היא ההתאחדות, שעשתה ועושה עבודה נפלאה בכל מה שקשור לילדים ונוער בשנים האחרונות. סיבה נוספת, אומנם באחוזים קטנים כי זה זמן קצר, זה היושב-ראש, שעכשיו קל מאוד – ושמענו את שלמה קרעי עומד פה ותוקף את ההתאחדות על העונש לבית"ר ירושלים. אז אני אספר לשלמה קרעי – חבל שהוא לא נמצא פה: אין שום קשר להתאחדות. מי שקובע את העונש זה בית הדין. להתאחדות אין יד בנושא הזה. ובמקום לברך עכשיו, בתקופה הזו, את ההתאחדות, את היושב-ראש שינו זוארץ ואת כל הפעילים והנושאים בדבר, הוא החליט, בלי ללמוד ובלי להבין מה הוא אומר בכלל, לבוא ולתקוף אותם. אז אני מפה מברך את כל השחקנים המדהימים של נבחרת הנוער, את יושב-ראש ההתאחדות שינו זוארץ, את אופיר חיים והצוות המדהים, ואת כל השחקנים הצעירים הנפלאים. ובואו נחזיק אצבעות שגם יעפילו לגמר. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חבר הכנסת משה טור פז – מוותר. מי עולה לסכם? השרה מאי גולן, השרה לשוויון מגדרי. אנחנו נשביע אותך כשרה, ואנחנו – – –
השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן:
במה תשביע אותי עכשיו, מר בוסו?
היו"ר אוריאל בוסו:
לטובת עם ישראל. בועז, הצבעה שמית, אני מבין, נכון?
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
ברור, על הכול, רק שמית.
היו"ר אוריאל בוסו:
רק רציתי לחדד.
השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן:
אדוני היושב-ראש הנכבד, כנסת נכבדה, בשבוע שעבר קמה ישראל לעוד סימון חדש של תחתית קו אדום מבית הפרקליטות. בתקופה האחרונה, למי שלא יודע, משטרת ישראל פנתה לפרקליט המדינה כמה וכמה פעמים, ושיתפה אותו במידעים מודיעיניים המצביעים כי פרקליטים ממחוז צפון מדליפים מידע סודי ורגיש לארגוני פשיעה – אותם ארגונים שתחומי תרומתם למדע ולחברה הם סמים, אלימות, רצח וכמובן פרוטקשן לפרנסתם, כל אלה מהאכזריים ביותר שידעה מדינת ישראל. אדם קם בבוקר, שובר חסכונות, לווה כספים מהבנק, מהמשפחה, מהחברים, כל זה מתוך רצון אמיתי וכן לפרנס את עצמו ואת משפחתו בכבוד, ומקים עסק. מייד, נוסף לביורוקרטיה ולנטל המיסים שהוא סביב ה-60%, ישירים ועקיפים, מגיעים אחר כבוד עבריינים ודורשים באכזריות ובאלימות להיות חלק מאותם 40%, אשר בעמל רב וסיכון – רק בעל העסק הנוטל בו חלק הוא זה שצריך לספוג את כל ההוצאה. ואז, ואז נודע שמי שאמור להגן עליהם דווקא הוא זה שלכאורה מסייע, מתוך מערכת אכיפת החוק, לאותם עבריינים אכזריים. אז מה עושה פרקליט המדינה? הרי הדעת נותנת שמייד יכנס דיון חירום – למי מעבירים את הטיפול. למשטרה אולי זו בעיה, שהרי הם עובדים מול הפרקליטים כפרקליטים מלווים, בחקירות או בעבודה שוטפת בענייני כתב אישום. אז אולי להעביר לשב"כ? בכל זאת, מדובר בהדלפות מקודש-הקודשים. אז זהו, שלא. לפרקליט המדינה לוקח זמן לחשוב ולחשוב ועוד קצת לחשוב, רק שעל דבר אחד הוא לא חשב – שאולי אולי הוא בניגוד עניינים. בכל זאת, הוא היה פרקליט מחוז. והדבר השני כמובן, זה לא לבזבז זמן לשיבוש. בכל זאת, העבריינים לא מחכים לו. ככה זה, מי שלא טיפל שנים בהדלפות הפרועות לעיתונאים, עכשיו, עכשיו, מקבל הדלפות לארגוני פשיעה מהמסוכנים שפועלים בישראל. בהדלפות ככלל לא מטפלים. הרי ממה אביעד גליקמן וברוך קרא יתפרנסו? מי יאתרג את כל מהדורות החדשות על המחדלים? עמית סגל? בועז גולן? ודאי שלא. הרי אילו היה גוף ביקורת לפרקליטות היו נהלים, היו חוקרים בלתי תלויים, כיאה למדינה דמוקרטית ומתוקנת. בפרקליטות יכול לכהן פרקליט 25 שנים כשמעולם, מעולם לא עמד לתחקיר או פוליגרף, מה שיש במשטרה ובכל גופי הביטחון. בפרקליטות כולם מלאכים מוגנים. על זה בני גנץ לא ירעיד שום מדינה. על מה הוא כן ירעיד? אוה, אז זהו, בני רוצה להרעיד את המדינה על הרכב הוועדה לבחירת שופטים. למה? כי בני חושב שאם בוועדה לבחירת שופטים לא יהיה נציג מהאופוזיציה, אז, ציטוט שלו: זה מצב לפגיעה קשה באיזון העדין. נו, שוין. רק מה שכח בני, שבשנת 2020, בהסכמים הקואליציוניים, דרשו כחול לבן, אללה ירחמם, שיהיו שני חברי קואליציה ושום נציג אופוזיציה. אם זה לא יתקיים, מבחינתו הליכוד הפר את ההסכם הקואליציוני. אלא מה, שזה לא אותו הדבר. איך אמר שותפו לאיומים יאיר לפיד כששאלו אותו: הרי אתה כתבת והתנגדת לחסימות הכבישים בזמן ההתנתקות. מה השתנה? ומה ענה לפיד? ברור, אלה לא אותם אנשים. לא אותם אנשים. כלומר, בפרעות קפלן הם פלורליסטים, הם ליברלים, מהמקום הנכון והטוב, חבר הכנסת שירי. בדיוק כמו באוניברסיטת תל אביב בשבוע שעבר, כשהזמינו לרב-שיח את חבר הכנסת שמחה רוטמן ועמד מולו צבא של פלנגות לצד הפרופסורים מהפקולטה למדעי המפגינים. בפועל, כל מה שהם מוציאים מהפה שלהם זו המילה "דמוקרטיה". וכשהם מוציאים מהפה שלהם את המילה "דמוקרטיה", הם מזהמים את המילה. הרי היסוד השני של הדמוקרטיה לאחר חירות הוא – מה, חבר הכנסת שירי? חופש ביטוי, מכיר את המושג?
נאור שירי (יש עתיד):
שמעתי עליו.
השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן:
יפה. דרך אגב, אני חושבת שבלי חופש ביטוי אין חירות, ולכן זה חשוב הרבה יותר. אבל הם, הם מכילים דעות ומגינים על חופש הביטוי רק מתי? כשהוא שלהם. אז הם מגינים עליו. אבל הבולשביקים סותמי הפיות האלה הזמינו לשיח והשחיתו לו את הרכב. טוב שלא תלשו את הסמל בשם הדמוקרטיה.
שלי טל מירון (יש עתיד):
זה איתמר בן גביר עושה, זה המחלקה שלו.
השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן:
ובהמשך לאותו שבוע, בכנס המכון הישראלי לדמוקרטיה עמד הנביא לפיד שלכם ונאם את המילים הבאות: נתניהו חבר למפלגות הדתיות והחרדיות, השותפים הטבעיים שלו. יבוא יום, יבוא יום שהליכוד ייפרד מנתניהו. והליכוד צריך לדעת שהוא ימצא אצלנו יד מושטת ולב פתוח. ברית ישראלית חדשה. כנראה, כנראה – – –
נאור שירי (יש עתיד):
– – –
השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן:
אני אגיד לכם מה כנראה – כנראה שהיו לו יותר מדי שעות של ליברמן-סער-אלקין, כי אני במקרה יודעת שגם הם שותפים לפנטזיות האלה. אבל, אבל, אדון לפיד, אני קוראת לך מפה, לא צריך 12 שנות לימוד או בגרות כדי להבין את הדברים הבסיסיים הבאים: אנחנו לא רוצים לא איתך ולא עם השותפים שלך – כל השותפים שהיו פה, השותפים הטבעיים שלך, כמובן – שום ברית פוליטית. אנחנו לא רוצים ישראליות ויהדות חדשה ומודרנית. לנו ולגברת מיכאלי, לדוגמה, אין שום דבר משותף. אפילו השפה שלנו שונה. אנחנו לא מבינים אותה כמוך. אותך ליברמן יכול ללמד מהי ממלכתיות, מוסר וערכים; אותנו לא, ברוך השם. אנחנו אוהבים ומחוברים לדתיים ולחרדים בכל נימי נפשנו.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
ב-14 מיליארד שקלים.
השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן:
הם זה אנחנו, אנחנו זה הם.
נאור שירי (יש עתיד):
לא מניה ולא מקצתיה.
השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן:
אנחנו, בניגוד אליכם, לא מתביישים בשותפים שלנו. לפני הבחירות הצגנו אותם בגאווה, לא אמרנו מצד אחד "הזועבים", ומצד שני הקמנו ממשלה עם מרצ, עם העבודה, בזמן שאיימן עודָה חימם את הקווים.
נאור שירי (יש עתיד):
עודֶה.
השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן:
אנחנו לא מציגים בסקרים עם בל"ד שום דבר. אנחנו גם לא גמגמנו, אגב, לפני הבחירות על השאלה: איך תקימו ממשלה. לא גמגמנו.
נאור שירי (יש עתיד):
אין בל"ד, נשמה, אין בל"ד – – –
השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן:
טוב שאתה אומר, חבר הכנסת שירי. אתה, לפיד, לא תורם לנו בשום נושא – לא אידיאולוגית, לא ניהולית, לא רעיונית, לא מוסרית ובטח ובטח שלא פוליטית. אנחנו, בניגוד לסער וליברמן, לא זקוקים לכיפת העיתונאים ולאתרוג המשפטי של הגוש שלכם. אנחנו לא נסתדר; אנחנו ומפלגות דיקטטוריות, בהגדרה, לא מסתדרים. אצלנו יש פריימריז, דבר כזה שנקרא בחירות. בחירות. מה לך לזה? מה לכם ולזה בכלל? אנחנו מסורתיים, אומרים "ברוך השם", "שמע ישראל", בשבילנו רבנים הם עטרת ראשנו – –
משה טור פז (יש עתיד):
הדוסית הגדולה.
השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן:
– – ולא משיחיים, כפי שאתה מגדיר אותם. דרך אגב, כמו – אני לא דוסית, אני, אמת, הלכתי עם עצמי, משה טור פז, אל תדאג. דרך אגב, לפיד, כמו שאמרת לשר אמסלם, ציטוט: למה אתה מדבר ככה? אמרת לו: למה אתה מדבר ככה. אני שואלת: למי בדיוק אתה קורא "משיחיים"? כמו שאמרת שאנשי גוש קטיף והמפגינים בקפלן הם לא אותם אנשים. לאיזה ציבור בדיוק אתה קורא "משיחיים" כשאתה מפמפם את זה כל היום בערוצי התעמולה? לגיבורי ישראל, לרב-סרן רועי קליין, שקפץ על רימון והציל את פקודיו וצעק שמע ישראל, לסגן אלוף עמנואל מורנו? שניהם בוגרי מכינת בני דוד שבעלי. למי אתה קורא "משיחיים"? לגיבורי ישראל אוריאל ואלירז פרץ, אולי, או אולי לרב-סרן בניה שראל, שנקרא על שמו של בניה בן יהוידע, מגיבורי ימי דוד המלך – כולם מבית הגידול של הציונות הדתית, שכובשת את בה"ד 1. מי אתה, אדון לפיד, שתקרא לנו או להם "משיחיים"? מי אתה? אני, בניגוד אליך, גאה בכל חלקי העם שלי, גאה בכל חברי הממשלה שבה אני חברה, גאה בכל מתנדבי יד שרה, עזרה למרפא, חסדי נעמי, עזר מציון, מתנת חיים, הרב פירר. כולם מקור גאוותנו. הפכתם אותם לאויבים. תתביישו לכם. קוראים לעצמכם ה-דמוקרטים, ה-מילואימניקים, ה-הייטקיסטים, ה-להט"בים, ה-צעירים; בקיצור, אתם ה- ה- ה- של הכול. 64 מנדטים, רוב יהודי מוחלט במדינת ישראל, ואתם ה-רוב. אז תקשיבו טוב: נכון, לכם יש תקשורת, יש לכם פרקליטות, יש מפקד מחוז תל אביב, יש כסף כמו מונופול, יש משרדי פרסום והנדסת תודעה לחלקים מהעם פר אקסלנס; לנו, מה יש לנו? לנו יש את רוב העם. אז רוצים לדבר? אהלן וסהלן, תפדלו. רוצים להשפיל אותנו? תחלמו בהקיץ, לא יהיה. אתם רק בעיני עצמכם אדוני הארץ, אתם רק בעיניכם ה- ה-, רק בעיניכם. לא מעניין אותי הדוקטור לענייני ה-דה או פרופסור למדעי ה- ה-.
משה טור פז (יש עתיד):
בכיינים, תתחילו למשול.
השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן:
אל תתנשאו עלינו ואל תפחידו אותנו. הפסקנו להתרשם, חבר הכנסת טור פז, מהפרעות שלכם בקפלן או בקיסריה ומכל המלמולים שלכם על קץ הדמוקרטיה, חרם כלכלי, צונאמי מדיני. יש ממשלה שנבחרה בישראל כדת וכדין, כדת וכדין, ומי שלא מתאים לו דמוקרטיה – המושג הזה שאתם מתפארים בו – יכול לעבור אחר כבוד לשכנים שמקיפים אותנו, יש לא מעט כאלה. אז תרגיעו את עצמכם ואת מפגיניכם. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לשרה מאי גולן. חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה – הצעת חוק מטעם הממשלה בקריאה הראשונה, 1626, הצעת חוק בתי הדין הרבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון מס' 10), התשפ"ג–2023. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. שמעו שאתה חבר הוועדה למינוי שופטים ואתה כל הזמן בצד הזה. אופיר, מאז שאמרו שהוא חבר הוועדה למינוי שופטים הוא כל הזמן יושב בצד הזה. תבדוק את הנושא.
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
הוא עושה פוליטיקה.
היו"ר אוריאל בוסו:
הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 26 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק בתי הדין הרבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון מס' 10), התשפ"ג–2023, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 26 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי בתוספת קולו לפרוטוקול של חבר הכנסת מיקי לוי, ההצעה להעביר את הצעת חוק בתי הדין הרבניים (קיום פסקי דין של גירושין) נתקבלה, ותעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט לקראת הכנתה לקריאה השנייה והשלישית.
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1603).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר אוריאל בוסו:
נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הצלילה הספורטיבית (תיקון מס' 4) (צלילת היכרות), התשפ"ג–2023.
מירב בן ארי (יש עתיד):
הינה, צלילה ספורטיבית מהיאכטה של ואטורי.
היו"ר אוריאל בוסו:
יציג את הנושא – – –
נאור שירי (יש עתיד):
ניסים ואטורי.
היו"ר אוריאל בוסו:
מי מציג? השר וסרלאוף, גמרת את הסלפי ואת הסרטון – תעלה להציג את החוק. חוק הצלילה הספורטיבית.
מירב בן ארי (יש עתיד):
היושב-ראש לא מסכים לצלם במליאה. תגיד לנו איך זה צלילה ספורטיבית – – –
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
צלילה ספורטיבית ולחבר את זה לוואטורי.
מירב בן ארי (יש עתיד):
ואטורי, אנחנו רוצים לדעת אם אפשר לבוא לצלול איתך.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
הצעת חוק ממשלתית, הצעת חוק הצלילה הספורטיבית. חוק הצלילה הספורטיבית מסדיר את תחום הצלילה הספורטיבית וקובע הוראות, בין השאר, לעניין רישוי מרכזי צלילה, הסמכת מדריכי הצלילה והפיקוח עליהם. עמדת רשות הצלילה היא כי לנוכח הניסיון הרב שנצבר בתחום, ההגבלות המוצעות יבטיחו את ביטחון הצוללים. אנחנו בעד.
מירב בן ארי (יש עתיד):
היי, מה זה?
סימון דוידסון (יש עתיד):
מה אומר החוק? מה אומר החוק?
היו"ר אוריאל בוסו:
הקראת? תודה רבה לשר יצחק וסרלאוף. רשימת הדוברים – נעבור לרשימת הדוברים: חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי – בועז לא מרשה; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת דן אילוז – מוותר; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת זאב אלקין – אינו נוכח; חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אף הוא מוותר; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב בן ארי – מוותרת; חברת הכנסת שלי טל מירון – מוותרת.
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, אפשר למשוך את השמות.
היו"ר אוריאל בוסו:
אני קורא את השמות, אולי חלק לא נמצאים פה. הינה, אני בסוף. חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת סימון דוידסון – מוותר; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חברת הכנסת שרן מרים השכל – אינה נוכחת; חבר הכנסת דני דנון – אינו נוכח; חבר הכנסת נאור שירי – מוותר; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת ינון אזולאי – מוותר; חברת הכנסת אורנה ברביבאי – אינה נוכחת; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת משה טור פז – מוותר; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אבי מעוז, סגן השר – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חברת הכנסת קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוסף טייב – מוותר; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת גדעון סער – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – מוותרת; חברת הכנסת טלי גוטליב – מוותרת; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת ניסים ואטורי – מוותר. אתה עולה?
ניסים ואטורי (הליכוד):
אני עולה, עולה תכף.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת גדי איזנקוט – אינו נוכח; חברת הכנסת יסמין פרידמן – מוותרת; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח; חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות – מוותר; חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח; חבר הכנסת דוד ביטן – אינו נוכח; חבר הכנסת משה רוט – אינו נוכח; השר שלמה קרעי – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב אשר – אינו נוכח; חבר הכנסת חילי טרופר – אינו נוכח; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת. חבר הכנסת ניסים ואטורי, מוותר? עולה, אנחנו לא נוותר על הנאום של חבר הכנסת. מוותר, אוקיי. השר וסרלאוף, האם אתה רוצה לסכם את הדיון? אין מה לסכם.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
לא, לא צריך.
היו"ר אוריאל בוסו:
אם כך, חברי הכנסת, נעבור להצבעה. הצעת חוק הצלילה הספורטיבית (תיקון מס' 4) (צלילת היכרות), התשפ"ג–2023. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. הצבעה. טוב, אני הבנתי שיש הסכמה למשוך את שמות הדוברים בחוקים הבאים. אם ישנה הסכמה מכל הנוכחים באולם, קואליציה ואופוזיציה, אני לא צריך לקרוא את השמות כשיש הסכמה גם מצד הקואליציה למשוך את השמות מראש. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 27 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הצלילה הספורטיבית (תיקון מס' 4) (צלילת היכרות), התשפ"ג–2023, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.
היו"ר אוריאל בוסו:
להלן תוצאות ההצבעה: 27 בעד, אין מתנגדים. אני קובע שהצעת חוק הצלילה הספורטיבית (תיקון מס' 4) (צלילת היכרות), התשפ"ג–2023, התקבלה בקריאה הראשונה ותעבור להכנתה לקראת הקריאה השנייה והשלישית לוועדת החינוך, התרבות והספורט.
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1622).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר אוריאל בוסו:
הנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק להסדרת הצבה של כוורות וייצור דבש, התשפ"ג–2023. יציג שר החקלאות ופיתוח הכפר חבר הכנסת אבי דיכטר, בבקשה.
שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר:
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, רבותיי חברי הכנסת, ענף הדבש בישראל הוא ענף חקלאי בעל תועלת סביבתית ניכרת מעבר לתועלת הישירה של ייצור דבש טבעי. חשיבותו של הענף מתבטאת בהאבקת גידולים חקלאיים וצמחי בר. שירותי ההאבקה שמספקים מגדלי הדבורים – הדבוראים – לחקלאים באמצעות דבורת הדבש, הם מוצר חיוני והכרחי לקיום חקלאות הצומח בישראל.
היו"ר אוריאל בוסו:
לכבד את השר שכיבד אותנו ומציג את החוק בעצמו – צריך לכבד את זה, הוא לא נתן למישהו אחר, לא העביר – אנחנו מאוד מכבדים את זה. זה מכבד את הכנסת. בבקשה, אדוני.
שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר:
הצורך בהאבקה אינו שנוי במחלוקת, והוא נועד להבטיח אספקת מזון בערך ייצור כולל של מעל 3.5 מיליארד שקל. דבורת הדבש אינה יכולה להתקיים בטבע ללא טיפול מקצועי, ועל כן, כדי להבטיח את קיומה של ההאבקה לייצור תוצרת חקלאית וביטחון המזון של תוצרת חקלאית טרייה, יש צורך להבטיח קיום מספיק של דבורים שיוכלו למלא את צורכי ההאבקה הנדרשים. מאפייניו הייחודיים של ענף הדבש מחייבים תכנון והסדרה. לא ניתן לגדל דבורים ללא הסדרה של נקודות ההצבה של הכוורות. להבדיל מבעלי חיים אחרים, אדוני היושב-ראש, דבורה אינה ניתנת לגידול ללא שטח מתאים שבו תוכל ללקט צוף. לצורך ייצור דבש לא ניתן להזין דבורים באופן בלעדי במזון שאינו צוף טבעי, שכן המוצר שיופק מהזנה במזון כאמור לא יהיה דבש. היקפם המוגבל של השטחים המתאימים להצבת כוורות – היקפי הפרדסים והמטעים הנטועים כיום, כמו גם גידולים חקלאיים אחרים כגון כותנה, פחתו מאוד במרוצת השנים. האצת הבנייה בשטחים פתוחים גרמה אף היא לצמצום משמעותי של השטחים המתאימים להצבת כוורות. המאפיינים כאמור מעלים את הצורך להקצות את היתרי ההצבה של כוורות מאוכלסות בדבורים לפי כללים ברורים, שוויוניים ושקופים. במסגרת כללים אלה יש לתת ביטוי לתכליתו המרכזית של החוק: הצורך לספק שירותי האבקה לגידולים החקלאיים, למצב הקיים, שבו העוסקים בענף הסתמכו על הקצאת נקודות ההצבה בעבר, וכן לאינטרסים ציבוריים חשובים נוספים, כגון עידוד התחרות בענף וכניסת דבוראים חדשים לפעילות בו. הסדרת הצבת כוורות – חבר הכנסת ניסים ואטורי, החיים הם לא דבש.
ניסים ואטורי (הליכוד):
אגב – – –
שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר:
הסדרת הצבת כוורות מאוכלסות מעוגנת כבר כיום בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור דבש ומכירתו), התשל"ז–1977, ובתקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים), התשכ"ח–1968, ומבוצעת על ידי המועצה לייצור ולשיווק דבש, שהיא חברה פרטית לתועלת הציבור, ותוקפו של צו הדבש תלוי בקיומה של הכרזה על מצב חירום. אדוני היושב-ראש, על פי החוק המוצע, יועברו סמכויות ההסדרה בענף ממועצת הדבש אל משרד החקלאות ופיתוח הכפר. הקצאת היתרים להצבת כוורות וכל פעולה אחרת בקשר אליהן תבוצע על ידי ועדת ההיתרים, שתהיה בת שלושה חברים: שני נציגי המשרד, שאחד מהם יהיה יושב-ראש הוועדה, ונציג ציבור, שהוא איש סגל אקדמי בכיר במוסד להשכלה גבוהה. הרכב הוועדה מבטא את התפיסה שלפיה הוועדה היא הגורם המקצועי האובייקטיבי הפועל באופן עצמאי ובהתאם להוראות החוק. חבריי חברי הכנסת, חוק זה נועד להסדיר בחקיקה מתקדמת את אחד הענפים החשובים ביותר לצומח והטבע במדינת ישראל ולהבטיח את ביטחון המזון של תוצרת חקלאית טרייה לציבור בישראל באמצעות אבטחת שירותי האבקה. אני קורא לחברי הכנסת להצביע בעד הצעת החוק. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לשר אבי דיכטר, שר החקלאות ופיתוח הכפר. חברי הכנסת, כפי שאמרנו, בהסכמה בין קואליציה לאופוזיציה, אין צורך לקרוא בשמות הדוברים. אם כך, נעבור להצבעה. ההצבעה תהיה אלקטרונית. נצביע כעת על הצעת החוק להסדרת הצבה של כוורות וייצור דבש, התשפ"ג–2023. אנא תפסו את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 22 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת החוק להסדרת הצבה של כוורות וייצור דבש, התשפ"ג–2023, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר אוריאל בוסו:
להלן תוצאות ההצבעה: 22 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק להסדרת הצבה של כוורות וייצור דבש, התשפ"ג–2023, התקבלה בקריאה הראשונה ותעבור להכנתה לקריאה השנייה והשלישית בוועדת הכלכלה.
היו"ר אוריאל בוסו:
הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת אופיר כץ.
אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, אבקש להודיע על חילופי אישים בוועדת החוץ והביטחון מטעם סיעת עוצמה יהודית: במקום חבר הכנסת אלמוג כהן תכהן חברת הכנסת לימון סון הר מלך.
מירב בן ארי (יש עתיד):
למה? מה עם אלמוג? לא יפה.
אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):
עכשיו אתה צריך להיות בשקט. שים לב להודעה הבאה. תהיה בשקט.
נאור שירי (יש עתיד):
אני מקבל פה פקודות היום.
אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):
ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי ועדת הכלכלה תדון בהצעת חוק הקמת מאגר מידע גנטי של כלבים, התשפ"ג–2022, פ/690/25, של חבר הכנסת נאור שירי וקבוצת חברי הכנסת.
היו"ר אוריאל בוסו:
יש לך אפשרות להתנגד להודעה, נאור. תודה ליושב-ראש ועדת הכנסת.
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1608).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר אוריאל בוסו:
נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק רשות התעופה האזרחית (תיקון מס' 4) (אישור בדבר כשירות אווירית לכלי טיס של צבא זר), התשפ"ג–2023. יציג השר יצחק וסרלאוף בשם שרת התחבורה והבטיחות בדרכים. בבקשה.
טלי גוטליב (הליכוד):
וכל הכבוד לשר, וכל הכבוד לשר, וכל הכבוד לשר.
היו"ר אוריאל בוסו:
עד עשר דקות לרשותך, אדוני.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – תעשה לה "קריאה ראשונה", בבקשה.
היו"ר אוריאל בוסו:
זה ייכנס לעשרת הגדולים, אני מאמין. לבוא עם בגדי שבת.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
לא, לא, ממש לא. אנחנו עובדים על זה עכשיו.
טלי גוטליב (הליכוד):
אני אמרתי לכם – – –
מירב בן ארי (יש עתיד):
וסרלאוף, למה הנחתם את האלמוג?
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
טוב, עכשיו את מחזירה אותי לרצינות. תמשיכי עם השאלות, אני אהיה יותר רציני. התעשיות הביטחוניות במדינת ישראל מתמודדות במכרזים בין-לאומיים לביצוע תקנות של ציוד תעופתי בכלי טיס של צבאות זרים.
טלי גוטליב (הליכוד):
איזה ציוד?
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת טלי גוטליב.
טלי גוטליב (הליכוד):
סליחה, סליחה.
היו"ר אוריאל בוסו:
הבנתי שיש כיבוד מאוד מכובד בפרסה, כאן אני לא יכול ליהנות מזה.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
מדובר במכרזים בהיקפים כספיים משמעותיים.
היו"ר אוריאל בוסו:
אפשר להביא לשר קצת שתייה?
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
טלי, תצאי. האמת, תישארי, עכשיו יש את מי להאשים. מדובר במכרזים בהיקפים כספיים משמעותיים ובשוק שבו לתעשיות הביטחוניות בישראל יש יכולת מקצועית טובה להתחרות עם מקביליהן בעולם. תודה.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
יש לך עוד שמונה וחצי דקות, וסרלאוף.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
יש לי זמן.
היו"ר אוריאל בוסו:
שיראו בעם ישראל שיש גם רגעים יפים בכנסת.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהכול נהיה בדברו.
טלי גוטליב (הליכוד):
אמן.
היו"ר אוריאל בוסו:
לא, אנחנו מסיימים.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
במסגרת תנאי המכרז לביצוע פרויקטים מעין אלה נדרשים המציעים להצהיר כי קיים – אני נזכר. אני לא יכול. לא יכול. לא יכול. מה לעשות?
היו"ר אוריאל בוסו:
אתה בעד?
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
אני אקריא קצת, ואחר כך – – –
טלי גוטליב (הליכוד):
אפשר עם הפסקות. תעשה – – –
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב, שנייה, באמת, בבקשה. דקה אחת. דקה אחת תצאי בחוץ.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
אני לא יכול. עברנו את הסף. נו, מה לעשות?
טלי גוטליב (הליכוד):
עכשיו זה לא יעזור. גם אם אני אצא, הוא יסתכל לפה כל הזמן, הוא ידמיין אותי – – –
היו"ר אוריאל בוסו:
תבדקי שנייה בפרסה אם אני נמצא. לכי תבדקי, תעדכני את – – –
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
נקרא לך להצבעה.
היו"ר אוריאל בוסו:
לא, לא, תני לו דקה. זה קורה.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
במסגרת תנאי המכרז לביצוע פרויקטים מעין אלה נדרשים המציעים להצהיר כי קיים במדינת המציע גוף ממלכתי, חיצוני למציע, שהוא אובייקטיבי וניטרלי, ואינו בעל עניין, אשר בתחום מומחיותו וסמכותו להעניק אישורים בתחום התעופה, ואשר יוכל לאשר, לאחר בדיקה הנדסית יסודית, שההתקנות או השינויים שבוצעו בכלי הטיס הצבאי לא פגעו בכשירותו האווירית ובהטסתו הבטוחה. התעשיות הביטחוניות מברכות על תיקון חקיקה זה, שמטרתו לאפשר את המשך פעילותן בתחום של התקנות בכלי טיס של צבאות זרים, תחום פעילות נרחב מאוד, בליבת עיסוק התעשיות, שבו לתעשייה הישראלית יש יתרון טכנולוגי. נבקש לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לשר יצחק וסרלאוף. חברי הכנסת, כפי שנאמר, בהסכמת הקואליציה והאופוזיציה, אני לא קורא את שמות חברי הכנסת שרשומים, וכמובן גם של אלה שאינם כאן. אם כך, אנחנו נעבור להצבעה.
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
מה עם סיכום של השר?
היו"ר אוריאל בוסו:
הוא הציג את החוק וסיכמו כאחד, מאחר שלא היו דוברים. הצעת חוק רשות תעופה אזרחית (תיקון מס' 4) (אישור בדבר כשירות אווירית לכלי טיס של צבא זר), התשפ"ג–2023 – הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 24 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק רשות תעופה אזרחית (תיקון מס' 4) (אישור בדבר כשירות אווירית לכלי טיס של צבא זר), התשפ"ג–2023, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר אוריאל בוסו:
24 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק רשות תעופה אזרחית (תיקון מס' 4), התשפ"ג–2023, התקבלה בקריאה הראשונה ותעבור להכנתה בוועדת הכלכלה לקריאה שנייה ושלישית.
[מס' מ/1616; דברי הכנסת, חוב' כ"א, ישיבה 62; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הכנסת, נעבור לנושא האחרון בסדר-היום – הצעת חוק מטעם הממשלה בקריאה השנייה והשלישית, הצעת חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והרחבת מענק העבודה, התשפ"ג–2023. יציג חבר הכנסת ינון אזולאי, בשם יושב-ראש ועדת הכספים, בבקשה.
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
ינון, זה לא היה אמור להיות רטרואקטיבי מינואר 2023? תסביר. יופי. תודה.
היו"ר אוריאל בוסו:
הנושא החשוב בסדר-היום הזה.
ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים):
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, האמת, היה כיף לשמוע אותך, היה נחמד, בשעה כזאת. חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק – קודם כול, אני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת הכספים הרב גפני, שנתן לי את הזכות להציג את החוק החשוב הזה לקריאה שנייה ושלישית. בטוחני שכולם יתמכו בו. אני תכף אסביר לבועז מה שהוא ביקש, ואז, גם אם היה לו ספק, הוא יתמוך בו. אז קודם כול, לגופו של חוק, אני מתכבד באמת להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת החוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והרחבת מענק עבודה, התשפ"ג–2023. ביום 19 באפריל 2023 אישרה המליאה בקריאה שנייה – בעצם זו קריאה ראשונה. לא חשוב, בקריאה הראשונה – קורות טעויות. אני מתרגש; את יודעת, אני עולה פה כמעט בפעם הראשונה. יש לי התרגשות מזה.
טלי גוטליב (הליכוד):
הכול טוב. זה כמו חתן בר-מצווה. זה רק זכות.
ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים):
כן, חייב שיהיה. זה נגד עין הרע. כנראה כתבו את זה נגד עין הרע. אבל אתם יודעים מה הבעיה שלכם? אתם לא שומעים עד הסוף. אני לא טעיתי. טלי, אני לא טעיתי. תקשיבו עד הסוף.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת ינון אזולאי, אתה הוותיק מכל נוכחי הבית כאן.
טלי גוטליב (הליכוד):
דרך אגב, הצעת חוק מאוד חשובה. עכשיו ברצינות.
ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים):
לא, אבל רגע. ביום 19 באפריל 2023 אישרה המליאה בקריאה השנייה והשלישית את חוק הגדלת נקודות זיכוי – זה מה שאתה שאלת – להורים במס הכנסה, והגדלת מענק עבודה (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ג–2023, שהאריך את הטבת המס שניתנה להורים לילדים בגיל 6–12.
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
זה עכשיו קיים?
ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים):
זה קיים. מה ששאלת על הרטרו – אז זה זה. את זה אישרנו. זה כבר אושר אז.
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
זה מאושר עד סוף השנה עכשיו?
ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים):
נכון, ב-19 באפריל. זה מאושר כבר. אלו הקריאות השנייה והשלישית שעברו ב-19 באפריל.
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
אבל עכשיו אנחנו זכאים?
ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים):
עכשיו אנחנו הולכים לאשר את הצעת החוק שאמרנו, שמשנת 2024 מעל גיל 12, גיל 12–18, כלומר נוסף למה שהיה, זה יהיה מגיל 6 עד גיל 18. בסדר? יותר נכון זה 13–17.
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
אה. עד סוף 2023 זה עד 12 – – –
ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים):
יפה. ומ-2024 אנחנו מרחיבים את זה, שזה יחול גם על 13–17. זה בעצם 12–18; 6–18. אני אומר: התוספת שלנו.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אז עד 2024, מי שיש לו ילדים עד גיל 12 מקבל?
ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים):
יפה. כן. ואז הארכנו את זה, כי זה פג ב-2023. הארכנו את זה עד סוף 2023. ועכשיו אנחנו מרחיבים את זה מעבר לכך, שזה יהיה גם בגיל 6–12, ובעצם זה יהיה בגיל 6–18, לצורך העניין. בסדר? זה דבר אחד. אנחנו מאריכים את זה, ואני אסביר מה זה נותן. אנחנו גם מבקשים פה, בהצעת החוק הזאת, לתת את מענק העבודה לגילאי 21 – מה שנקרא מס הכנסה שלילי. עד עכשיו זה היה בגיל 23. בשנת 2022 הבאנו את זה לוועדת הכספים – אז היה קושניר, שהגעתי איתו להבנה. זה היה בהוראת שעה לשנתיים, וזה היה אמור לפוג בשנת 2024, כי מענק עבודה היה דבר שהוא לא הגיוני – שרק בגיל 23 אתה יכול לקבל מענק עבודה, ואנשים בני 21 לא מקבלים את מענק העבודה. בעצם בגיל 21 אדם כבר יוצא לעבודה, גם אדם שסיים צבא יוצא לעבודה, וצריך לקבל את מענק העבודה הזה, והוא לא קיבל אותו. אז ביקשנו שזה יהיה בהוראת קבע, אבל לא הסכימו לכך. ייאמר לזכותו של חבר הכנסת יעקב אשר שגם הוא הגיש הצעת חוק על כך וגם אני הגשתי. עוד בוועדת הכספים – היינו אז, חבר הכנסת גפני ואופיר כץ ואני, חברי ועדת הכספים – נלחמנו שזה יהיה. קיבלנו אז בהסכם שהיה בינינו לשנתיים, אבל אז הובטח שכשיגיע תקציב חדש יראו את זה, נכון? ייאמר לזכותו של האוצר שזה לא קורה כל פעם. אני חייב להגיד את זה: הם עמדו במילה שלהם. כשבאנו והזכרנו להם את זה, הם בהתחלה קצת גמגמו, אבל מייד נזכרו. הוצאנו פרוטוקולים. היועצת המשפטית של הוועדה שלומית ארליך הזכירה להם גם שזה היה בדיון, וזה עלה. עם הגיבוי שלה, את יודעת, הם לא יכולים הרבה לשחק. ובאמת נתנו את זה כהוראת קבע, ומענק עבודה – הווי אומר מס הכנסה שלילי – יהיה מגיל 21 באופן קבוע. לא הוראת שעה, לא כלום, אלא באופן קבוע, שזה דבר ברכה בפני עצמו. אז באמת, כמו שאמרתי, אני רוצה להודות ליושב-ראש הרב גפני; כמובן, לצוות לשכתו – משה זלושינסקי, שמלווה אותו, ימים ולילות הוא מלווה אותו, אני חייב להגיד לך, באמת, את מכירה אותו; לצוות הוועדה; לכל חברי הוועדה שתומכים, ואתם גם, כמובן – מירב, מגיע לך באמת יישר כוח, איך שאת דואגת פה לחברי האופוזיציה שילכו לישון. לנו אין בעיה לא לישון, את מכירה אותנו.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אנחנו – – –
ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים):
לא, לא, בסדר, אני רק אומר: אנחנו גם מחר יכולים להיות פה, את יודעת את זה. אני גם יכול להישאר, את יודעת.
מירב בן ארי (יש עתיד):
– – – יכולים להישאר, אבל השאלה היא בשביל מה.
ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים):
אוה. את אומרת: בשביל דברים – אפשר גם ללכת לישון ולעשות את הדברים הטובים?
מירב בן ארי (יש עתיד):
אתה מבין? ההתנהלות פה של חברי האופוזיציה היא אחראית.
ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים):
אחראית.
אופיר כץ (הליכוד):
לא, האמת שמירב אמרה: אם תביאו חוקיים בעייתיים, אנחנו נהיה פה עד הבוקר; תביאו חוקים טובים, אנחנו מקצרים.
ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים):
אני מציע שאנחנו ננסה ביום שלישי הבא להביא חוקים בעייתיים, לשיטתכם, לראות אם אתם יכולים להישאר פה עד הבוקר של יום רביעי.
אופיר כץ (הליכוד):
בשבוע הבא דרכונים, נהיה פה עד הבוקר.
מירב בן ארי (יש עתיד):
כל שבוע הוא אומר לנו את זה. הכול בסדר.
ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים):
באמת אני רוצה להודות ליועצת המשפטית של הוועדה שלומית ארליך, שבחוכמתה ובתבונתה יודעת לעמוד מול משרד האוצר ומול שאר המשרדים. היא עושה את זה בתבונה. לכל חבריי, תודה רבה לכם. מקווה שתתמכו גם בשעה זו, בלי להתבלבל. כולנו בעד. חוק חשוב. לסיים את היום הזה עם חוק כזה חשוב, אני חושב שזה טוב לכולנו. נאור, תודה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חברי הכנסת, להצעת החוק הזו הוגשו הסתייגויות – אני מבין שכל ההסתייגויות מוסרות. אם כן, חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השנייה והשלישית על הצעת חוק הגדלת זיכוי להורים במס הכנסה והרחבת מענק העבודה. בקריאה השנייה, סעיף 1 עד סעיף 3, כנוסח הוועדה – הצבעה.
ינון אזולאי (ש"ס):
היושב-ראש, שכחתי להודות ליוני מישרקי.
היו"ר אוריאל בוסו:
צריך להודות לחבר ועדת הכספים חבר הכנסת יוני מישרקי, בשם חבר הכנסת ינון אזולאי ובשם יושב-ראש ועדת הכספים. הצבעה מס' 5 בעד סעיפים 1–3 – 25 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–3 נתקבלו.
היו"ר אוריאל בוסו:
25 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק התקבלה בקריאה השנייה. נעבור כעת להצבעה על חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והרחבת מענק עבודה בקריאה השלישית, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד החוק – 25 נגד – אין נמנעים – אין חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והרחבת מענק עבודה, התשפ"ג–2023, נתקבל.
היו"ר אוריאל בוסו:
25 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והרחבת מענק עבודה, התשפ"ג–2023, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, והיא תיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. אם כן, רבותיי חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי י"ז בסיוון התשפ"ג, 6 ביוני 2023, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 22:59.