חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון מס' 9), התשפ"ד-2024

בתי הדין הרבניים יוכלו להטיל צווי הגבלה כלכליים על מי שאינו משתף פעולה עם פסק דין לגירושין. הצווים יכולים לכלול הגבלות על פתיחת חשבון בנק, החזקת חשבון קיים, או ביצוע פעולות בחשבון בנק, וכן הגבלות על שימוש בכרטיס חיוב. בית הדין יוכל להטיל גם קנסות יומיים על סרבן גט, בסכום שיקבע לפי מצבו הכלכלי, ובלבד שהקנס לא יעלה על סכום שנקבע בחוק. בנוסף, בתי הדין הרבניים יוכלו להכריז על הרחקות דרבנו תם (כמו איסור שיחה, אירוח, או משא ומתן) על מי שאינו משתף פעולה עם פסק דין לגירושין, או על צד שלישי שמסייע לו לסרב לגט. הרחקות אלו יחולו גם על צד שלישי, אלא אם כן בית הדין יקבע אחרת. החוק קובע כי אם פסק הדין ניתן בלשון של כפייה, חובה או מצווה, ניתן יהיה להטיל צווי הגבלה באופן אוטומטי. אם פסק הדין ניתן בלשון של הצעה או לשון אחרת, בית הדין יקבע אם ניתן להטיל צווי הגבלה. בנוסף, למשך שנה אחת, ניתן יהיה להטיל צווי הגבלה גם על נשים שבית הדין קבע שעליהן לקבל גט, וזאת ללא צורך באישור מיוחד של נשיא בית הדין הרבני הגדול. בתי הדין הרבניים ידווחו אחת לשנה לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת על מספר פסקי הדין שניתנו בלשון של כפייה, חובה או מצווה, ועל מספר פסקי הדין שניתנו בלשון אחרת, וכן על מספר צווי ההגבלה שהוטלו.

מקור: חוק - פרסום ברשומות