טוען נתונים רשמיים
חזרה לרשימת הח״כיםנתונים רשמיים בלבד · הכנסת וועדת הבחירות המרכזית
טוען נתונים רשמיים
חזרה לרשימת הח״כיםהאתר משתמש בכלי אנליטיקה (Microsoft Clarity) כדי להבין איך גולשים משתמשים בו — מפות חום וניתוח דפוסי גלישה, בלי מידע מזהה. הכלי נטען רק אם תאשרו. פרטים נוספים
רשומה רשמית מהמאגר. נוסח הקבצים מחולץ מהמסמך הרשמי. זה לא תקציר ולא פרשנות — המקור המחייב הוא הקובץ.
מחלץ את נוסח הישיבה מהקובץ הרשמי
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
ציון 74 שנים לכינון הכנסת בט"ו בשבט
פריטי מליאה · דיון
הצהרת אמונים של חבר הכנסת ארז מלול
פריטי מליאה · דיון
הצהרת אמונים של חבר הכנסת סימון מושיאשוילי
פריטי מליאה · דיון
חילופים בוועדות
פריטי מליאה · דיון
הצעת חוק · דיון
הודעת הממשלה בדבר שינוי שמות משרדים והעברת שטחי פעולה
פריטי מליאה · דיון
החלטת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק יסוד: הממשלה, להעביר לשר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי סמכויות הנתונות לשרים אחרים לפי חוק
פעולה על פי חוק · דיון
הצעת חוק · דיון
הצעת חוק · דיון
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
רון כץ (יש עתיד):
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
רם בן ברק (יש עתיד):
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
מירב בן ארי (יש עתיד):
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
דבי ביטון (יש עתיד):
מאיר כהן (יש עתיד):
חילי טרופר (המחנה הממלכתי):
גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי):
מירב כהן (יש עתיד):
יסמין פרידמן (יש עתיד):
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
טלי גוטליב (הליכוד):
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
גלעד קריב (העבודה):
אלעזר שטרן (יש עתיד):
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
טלי גוטליב (הליכוד):
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
נעמה לזימי (העבודה):
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
עידן רול (יש עתיד):
דן אילוז (הליכוד):
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
שרון ניר (ישראל ביתנו):
אריאל קלנר (הליכוד):
נאור שירי (יש עתיד):
מיקי לוי (יש עתיד):
סימון דוידסון (יש עתיד):
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
אפרת רייטן מרום (העבודה):
משה טור פז (יש עתיד):
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
עודד פורר (ישראל ביתנו):
שר התקשורת שלמה קרעי:
הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 48), התשפ"ג–
שר התקשורת שלמה קרעי:
נאור שירי (יש עתיד):
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
מירב בן ארי (יש עתיד):
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
רם בן ברק (יש עתיד):
גדעון סער (המחנה הממלכתי):
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
רון כץ (יש עתיד):
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
דבי ביטון (יש עתיד):
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
מיקי לוי (יש עתיד):
יסמין פרידמן (יש עתיד):
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
גלעד קריב (העבודה):
חילי טרופר (המחנה הממלכתי):
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
נעמה לזימי (העבודה):
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
עידן רול (יש עתיד):
שרון ניר (ישראל ביתנו):
נאור שירי (יש עתיד):
סימון דוידסון (יש עתיד):
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי):
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
אפרת רייטן מרום (העבודה):
משה טור פז (יש עתיד):
מירב כהן (יש עתיד):
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
שר התקשורת שלמה קרעי:
הצעת חוק שירות ביטחון (הצבת יוצאי צבא במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר) (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ג–
שר החינוך יואב קיש:
אפרת רייטן מרום (העבודה):
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
מירב בן ארי (יש עתיד):
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
מיקי לוי (יש עתיד):
רם בן ברק (יש עתיד):
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
רון כץ (יש עתיד):
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
אלעזר שטרן (יש עתיד):
גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי):
מאיר כהן (יש עתיד):
חילי טרופר (המחנה הממלכתי):
מירב כהן (יש עתיד):
יסמין פרידמן (יש עתיד):
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
גלעד קריב (העבודה):
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
נעמה לזימי (העבודה):
סימון דוידסון (יש עתיד):
נאור שירי (יש עתיד):
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
משה טור פז (יש עתיד):
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
אבקש מחברי הכנסת ומהקהל, האורחים, לכבד בקימה את נשיא המדינה.
כבוד הנשיא!
(חברי הכנסת מקדמים בקימה את פני נשיא המדינה.)
נא לשבת.
היו"ר אמיר אוחנה:
היום ט"ו בשבט התשפ"ג, 6 בפברואר 2023. אני מתכבד לפתוח את הישיבה החגיגית לציון 74 שנים לכינון הכנסת. כבוד נשיא המדינה יצחק הרצוג, ראש הממשלה חבר הכנסת בנימין נתניהו, נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות, ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד, שרים וחברי כנסת בעבר ובהווה, הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית דורון אלמוג, מפכ"ל המשטרה רב-ניצב יעקב שבתאי, נציבת שירות בתי הסוהר רב-גונדר קטי פרי, נציב הכבאות וההצלה רב-טפסר אייל כספי, חברי סגל א' של המדינה, ראשי הנציגויות הזרות, ראשי העדות הדתיות, מנכ"ל הכנסת משה צ'יקו אדרי, מזכיר הכנסת עו"ד דן מרזוק, היועצת המשפטית לכנסת עו"ד שגית אפיק, מכובדיי כולם, אזרחי ישראל, אני מתכבד לפתוח את ישיבת המליאה החגיגית הזו בט"ו בשבט התשפ"ג במלאת 74 שנים לכינונה של הכנסת. בספרו של שבתאי דון יחיא על הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל מסופר על נסיעתם ברכבת של הרב ושל יוסף שפרינצק לקונגרס הציוני בבזל. השניים שוחחו והביטו בנוף שהשתקף מהחלון, ולפתע דמעות נקוו בעיניו של הרב. כל חיי, הוא אמר, התקוממתי נגד קיפוח של בני אדם, אך לא נתתי את ליבי שיש גם קיפוח של הטבע. יופייה של שווייץ הצומחת מזכיר לי שעבודה רבה לפנינו בארץ ישראל. לימים, ושוב בט"ו בשבט, לפני 74 שנים בדיוק, בדרכו לכינונה של הכנסת הראשונה בירושלים, עצר יוסף שפרינצק בדרך בשער הגיא לנטיעת עצים יחד עם דוד בן-גוריון ורבים מחברי הכנסת, שאותו שפרינצק עתיד לכהן כיושב-ראש הראשון שלה. מאז ניטעו, ברוך השם, הרבה עצים בארץ ישראל הפורחת והצומחת, והרבה רגעים גורליים עברו על הכנסת: רגעים של רוממות רוח ורגעים של אבל, ראשי ממשלה ויושבי-ראש כנסת התחלפו לרוב, אך הכנסת החוגגת היום את יום הולדתה הייתה ונותרה מעוז הדמוקרטיה הישראלית, התגלמות ריבונותו של העם. אחד מהיושבי-ראש הללו היה פרופ' שבח וייס, שאתמול חלקנו לו כבוד במסעו האחרון. סיפורו של הילד שנמלט בעזרת אנשים טובים – או כפי שדייקה בתו יפעת, נשים טובות – מציפורני הצורר הנאצי והסתתר במרתפים ובמחילות ביוב והוא בן פחות מעשר שנים, שרד ועלה ארצה וכאן כיהן בשורה של תפקידים רמים כחבר כנסת, יושב-ראש הכנסת, שגריר ישראל בפולין ויו"ר מועצת יד ושם, מעורר השראה ובוודאי עוד יסופר. נשלח בשם כולנו תנחומים לבני משפחתו ולמוקיריו. נציין בצער גם את פטירתו היום, בט"ו בשבט, של מי שהיה זקן חברי הכנסת לשעבר, חבר הכנסת לשעבר מרדכי ביבי, והוא בן 101 שנים. תנחומינו לבני משפחתו ולמוקיריו. הכנסת היא המוסד הלאומי היחיד שכל חבריו, 120 במספר, נבחרים על ידי אזרחי ישראל, ולכן היא משקפת בצורה הנאמנה ביותר את רצון הציבור. ביום חגה של הכנסת נישא על נס את היותה המייצגת הבלעדית של שלטון העם, למען העם ועל ידי העם. ספק אם יש עוד מדינה בעולם שאזרחיה כה מעורבים מעשית ורגשית בנעשה בפרלמנט שלה ומלאים רצון לפעול לטובת עתידה וגורלה של מדינתם. הציבור במדינתנו מגוון, ויש בו קשת רחבה של דעות, רצונות והשקפות עולם שונות. גם בכנסת קורה – אומנם לעיתים רחוקות, אבל קורה – שיש חילוקי דעות. ייעודו של הפרלמנט וחייה של הכנסת הם כדי ליישב את המחלוקות הללו, לעיתים בהידברות ובהסכמה, ולעיתים – כפי שהיה מאז היושב-ראש שפרינצק, דרך פרופ' וייס ועד היום – בהכרעה ברוב קולות. לשם כל אלו נועד המשכן הזה, שהוא בית לכל אזרחי המדינה; לייצג את ערכיו, דעותיו ומשאלותיו של הציבור באמצעותנו נבחרי העם, 120 שליחיו. ביום השנה הראשון לכינונה של הכנסת אמר היושב-ראש שפרינצק: "לא קלה היא המלאכה בישראל, להביא לידי צירוף מאחד של דעות שונות ורצונות שונים, להביא לידי עבודה משותפת מתמדת נושאי מחשבות שונות, נפרדות, ולעיתים קרובות סותרות, לגבי הדרך והאמצעים להשגת המטרה הרצויה. אולם עובדה היא שהצירוף הכרחי לעם שקם ויהי". נכון אז, נכון היום. שאלת האיזונים והבלמים והפרדת הסמכויות בין שלוש הרשויות – המחוקקת, המבצעת והשופטת – היא מאבני היסוד של שיטת המשטר הדמוקרטית. אנו מכבדים מאוד את שלוש הרשויות, המחוקקת, המבצעת והשופטת. מתוך אותו כיבוד בדיוק, יש הסבורים – ואני ביניהם – כי האיזון הופר זה שנים רבות ויש לתקנו. יש גם הסבורים אחרת.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
זה חג. זה חג.
היו"ר אמיר אוחנה:
כך או כך, את הוויכוח לא ננהל בכוח הזרוע באמצעות כלי נשק ברחובות, ולא באיומים באלימות פוליטית וברצח, שלמרבה הזעזוע נשמעים בארצנו בימים אלה ממש, אלא באמצעות המוסד הדמוקרטי ביותר במדינת ישראל – המוסד הזה, הכנסת. מאה דורות חלמנו על ציון, אלפיים שנה נכספנו וערגנו אליה; כל אחד מבאי הבית הזה התחייב לשמור אמונים למדינת ישראל, וכך יהיה. הדמוקרטיה הישראלית יקרה לקואליציה כשם שהיא יקרה לאופוזיציה. גם – ואולי בעיקר – כשאנו חלוקים על הדרך והאמצעים להגיע למטרה, שהיא שמירה על שלומם וביטחונם של אזרחי ישראל והצלחתה ושגשוגה של מדינת ישראל, חשוב שנזכור זאת. בעת הזאת כבעבר, ידנו מושטת לא רק איש אל אחיו אלא גם לשכנינו שבטורקיה ובסוריה המתמודדים עם אסון אנושי כבד שאירע לפנות בוקר, וליבנו עם משפחותיהם ויקיריהם של ההרוגים. אני מודיע כעת כי עוד בטרם הקמנו את יתר קבוצות הידידות הבין-פרלמנטריות כמחווה של הזדהות אנושית ופרלמנטרית, הכנסת מקימה בזאת את קבוצת הידידות בין ישראל לטורקיה, בראשותם המשותפת של חברי הכנסת שלום דנינו ואפרת רייטן. עלו והצליחו בפועלכם. יושב-ראש הכנסת הראשון שכל במלחמת הקוממיות את בנו דוד שפרינצק, שהיה טייס ונפל מול חופי תל אביב מאש חיל הים המצרי. אסיים ברשותכם במילותיו, שגם הן נאמרו ביום השנה הראשון להיווסדה של הכנסת: תוסיף השנה הבאה בעבודת הכנסת להגשמה הנכונה של ציווייה ומגמותיה של האספה המכוננת. יגבר כוח כישרונה ויכולתה של הכנסת, נושאת סמכות העם בישראל. אמן כן יהי רצון. אני מתכבד להזמין את ראש הממשלה לשאת את דבריו. לאחר מכן יישא דברים ראש האופוזיציה. בבקשה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו:
מכובדי נשיא המדינה יצחק הרצוג, נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות, יושב-ראש הכנסת אמיר אוחנה, השרות והשרים, ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד, חברות וחברי הכנסת, עובדות ועובדי הכנסת, מכובדיי כולם, אליעזר בן יהודה, שהלך לעולמו לפני 100 שנים, חידש הרבה מילים בעברית בת ימינו, אבל היו גם הצעות שהוא ביקש לחדש והן לא נקלטו, למשל המילה "עמונות" – "עמונות", כתחליף לדמוקרטיה. "עמונות" – כך נאמר במלון בן יהודה – מלשון "עם", שלטון העם. אומנם המילה המוצעת לא נקלטה, אבל המהות העמוקה שלה שרירה ותקפה. בן יהודה הכיר את תולדות הדמוקרטיה מאז ימי יוון העתיקה. דמוס – עם; קרטוס – שלטון. בדמוקרטיה העם הוא המקור לסמכות, העם הוא הריבון. בדמוקרטיה המדינה קמה על ידי העם ובשם העם. בדמוקרטיה נבחרי העם מייצגים את העם. אולי אחד הנאומים המפורסמים בהיסטוריה, הנשגבים בהיסטוריה, נאום גטיסברג – בנאום הזה היטיב הנשיא לינקולן להגדיר את מהות, את תמצית הדמוקרטיה: ממשלה של העם, על ידי העם, למען העם. עיקרון יסודי זה מלווה גם אותנו מאז שחר התקומה הלאומית. כשהרצל כינס את הקונגרס את הציוני הראשון בהשתתפות למעלה מ-200 צירים מ-16 מדינות, הוא ידע שהצלחת הציונות מותנית בהירתמות של כל תפוצות העם לרעיון התקומה. אותו דבר קרה כשהכנסת פתחה את שעריה לפני 74 שנים. מי שמסתכל על הרכב הכנסת הראשונה רואה ייצוג מופלא של אוכלוסיות שונות, קבוצות שונות, דתות שונות: סוציאליסטים ורוויזיוניסטים, דתיים וחילונים, אשכנזים וספרדים, יהודים ולא יהודים – כולם ישבו זה לצד זה בבית אחד. חברי הכנסת, העם הוא עמוד התווך של הדמוקרטיה. ומתי נבחנת הדמוקרטיה יותר מכל פעם אחרת? בחילופי שלטון. בנכונות של הצד המפסיד לקבל את תוצאות הבחירות. ואני אומר לכם מניסיון, כי עברתי את זה יחד עם חבריי: להפסיד זה לא קל, אבל אין בדמוקרטיה דרך אחרת. צריך לדעת לקבל את גזר דינו של הבוחר, צריך לדעת להודות בהפסד, צריך לדעת להפסיד בכבוד.
היו"ר אמיר אוחנה:
ישיבה חגיגית, זה לא מקובל.
קריאות:
- - -
היו"ר אמיר אוחנה:
חברי הכנסת, אני מאוד מאוד לא הייתי רוצה להוציא חברים בעת הזאת. חברת הכנסת בן ארי, אנא. תודה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו:
לפני שפינינו את השלטון, היו נבואות זעם שנעלה על גדרות הכנסת – זה לא קרה. בדמוקרטיה, הכרעת העם מתקבלת בקלפי, ולאחר מכן היא משתקפת בהרכב הכנסת. בבחירות האחרונות, לפני שלושה חודשים, מיליוני ישראלים הגיעו להצביע. הם החזיקו בידם את פתק הבחירה שסימל תקוות, שאיפות, צרכים וציפיות. הפתק הקטן טמן בחובו דבר גדול: את היכולת להשמיע קול עצמאי וחופשי של כל אזרח, בכל מקום בארץ. והפתק הזה הכריע בבחירות לכנסת העשרים-וחמש. הוא הפקיד בידיי ובידי חבריי וחברותיי לממשלה, בתמיכת הכנסת, את המנדט למשול. נבחרנו להוביל את המדיניות שלנו בהתאם לרצון של רוב ברור בעם, וכך קורה בכל משטר דמוקרטי בעולם. בצד זאת, ישנם מוקדים נוספים בדמוקרטיה, ואין חולק על כך. זאת הליבה של תורת מונטסקיה בדבר הפרדת הרשויות: יש רשות מחוקקת, רשות מבצעת, רשות שופטת, והן מאזנות זו את זו. כך היה וכך יהיה. ישראל דמוקרטית, שמכבדת את הכרעת הרוב ומכבדת את זכויות האדם, את זכויות הפרט. יש דעות שונות, מי כמוני יודע, ואתם יודעים; יש ויכוחים, יש מחלוקות; יש שיח, יש הידברות; יש אי-הסכמות, וייתכן שיהיו הסכמות, אבל בסוף, אם אין הסכמות, מגיעה ההכרעה ברוב קולות בכנסת, בדיוק כפי שאמרת, אדוני היושב-ראש. רבותיי, על הרבה דברים אפשר להתווכח, על הרבה דברים אפילו צריך להתווכח, אבל יש דבר אחד שאי-אפשר להתווכח עליו, והוא המרדה לאלימות וקריאה לרצח.
קארין אלהרר (יש עתיד):
מה אתה אומר? מה אתה אומר על הבן שלך?
קריאות:
- - -
ראש הממשלה בנימין נתניהו:
זוהי חצייה של קו אדום בוהק. דמוקרטיה היא שלטון הרוב, לא שלטון הרובה.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת אלהרר.
ראש הממשלה בנימין נתניהו:
אדוני, אני רוצה לחזור על זה: דמוקרטיה היא שלטון הרוב, לא שלטון הרובה. בימים האחרונים קראתי לכולם לגנות את האמירות חסרות האחריות שנשמעו לאחרונה, ואני חייב להגיד שאני שמח שהייתה לכך היענות. אני מברך על כך בכל ליבי. אני מצידי, כאן, ביום חגה של הכנסת, קורא לכל חלקי הציבור: הבה נוריד את גובה הלהבות, הבה נימנע מאלימות והבה נימנע משיח קיצוני. נלבן את הסוגיות בינינו בפורומים המתאימים, כמובן בראש וראשונה בכנסת; ננהל דיון נוקב, יסודי, עמוק, אבל ננהל אותו בדרך דמוקרטית, לא באלימות ולא בהסתה לרצח. חברי הכנסת, ישראל היא הבית שלנו, ונישאר פה, בעזרת השם, לדורי-דורות. נמשיך בעבודת הכנסת כמשרתי ציבור נאמנים בשם העם ולמען העם. היום ט"ו בשבט, יום חגה של הכנסת. ביום הזה אנחנו מרבים לדבר על שורשים ועל פירות. הבוקר הייתי בשכונת נווה יעקב ביחד עם חבריי שר החקלאות אבי דיכטר ושרת הגנת הסביבה עידית סילמן, שבוע וחצי לאחר הרצח המחריד של שבעה קורבנות חפים מפשע בידי מחבל נתעב, חיית אדם. נטענו שם עץ חיים, עץ שמסמל את החיים, זקיפות קומה, המשכיות, כפי שאומר הנביא ישעיהו: "כימי העץ ימי עמי". אבל אולי לא כל הציבור ער לכך שיממה לאחר מקרה הרצח המתועב הזה היה ניסיון לרצח נוסף, בצומת אלמוג ליד ים המלח; מחבלים באו לרצוח אזרחים, ובדרך נס הייתה תקלה בנשק. והיום לפנות בוקר כוחות צה"ל, בסיוע השב"כ, חיסלו את שני המחבלים הללו יחד עם אחרים בחוליית הרצח. המענה, התגובה, התגובה ההולמת לטרור, זה להלום בטרור ולהעמיק את השורשים בארץ מולדתנו. אבל מלבד השורשים והפירות, סוד העצים טמון דווקא בטבעות העץ. הטבעות מסמנות את הגדילה משנה לשנה, את ההתרחבות, את החוסן. נוסיף טבעות לחוסנה של המדינה, שהכנסת, סמל הריבונות שלנו, מייצגת במובהק את תושביה. חג שמח לכנסת. חג שמח לדמוקרטיה הישראלית. תודה רבה לכם.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה לראש הממשלה חבר הכנסת בנימין נתניהו. אני מתכבד להזמין את ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד לשאת את דבריו.
יאיר לפיד (יש עתיד):
כבוד נשיא המדינה יצחק הרצוג, ראש הממשלה בנימין נתניהו, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדיי כולם, זה יום הולדת עצוב של כנסת שהולכת לאיבוד. אני שואל את עצמי ואני שואל את חברי הבית: האם התכנסנו כאן היום כדי לציין את יום הולדתה של הכנסת, או שזה טקס הפרידה מהכנסת שהכרנו? הבית הזה סימל במשך 74 שנה את יכולתנו לחיות ביחד, את היכולת שלנו לגשר על פני המחלוקות, את הרעיון שאנחנו תמיד נאבקים ויש צד אחד שמנצח, אבל הצד השני לא נעלם; יש לו מקום ויש לו קול. הבית הזה סימל את העובדה שאנחנו שונים אבל יש לנו טוב משותף. בפעם הראשונה בחיי אני חרד מכך שזה לא ישרוד. אם הממשלה תשלים את תהליך החקיקה שהיא החלה בו, אי-אפשר יהיה לתקן את זה. השבר יהיה עמוק מדי. כבר עכשיו יותר ויותר אנשים אומרים לעצמם שאנחנו לא עם אחד, שהמדינה שלהם ויתרה עליהם.
טלי גוטליב (הליכוד):
די. די, אבל, לפלג. די לפלג.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת גוטליב.
דבי ביטון (יש עתיד):
אולי תשתקי כבר? אולי תשתקי כבר?
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת גוטליב, תודה רבה. תודה רבה.
טלי גוטליב (הליכוד):
תפסיקו לפלג. אנחנו עם אחד, עם אחד. זה מה שאנחנו.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת גוטליב, אני לא רוצה לקרוא קריאות כאן. קדימה.
דבי ביטון (יש עתיד):
אתם שכחתם? אתם שכחתם?
יאיר לפיד (יש עתיד):
חברי הקואליציה, חשוב לי שתדעו שאני לא מאיים, חלילה. אני משתף אתכם בדאגה גדולה מול תהליך שכבר קורה. ניצחתם בבחירות, איש אינו טוען אחרת. אתם עכשיו בשלטון. אבל עם הכוח באה האחריות. האנשים האלה האמינו במדינה הזו, האמינו שהם חלק מהחלום הציוני, והיום הם מרגישים שהמדינה שלהם לא רוצה אותם יותר. הם קמים כל בוקר, ועוד משהו שהם האמינו בו כל חייהם בכל ליבם חוטף מקלחת של בוז ולעג מהממשלה ומהקואליציה. השבת שלהם, העבודה שלהם, התרבות שלהם, המאבק שלהם על זכויות נשים, הצבא של הילדים שלהם, מגילת העצמאות שלהם, היהדות שלהם – כל מה שהם חשבו שהוא משמעותי וקדוש, כל מה שהם חשבו שמחבר בינינו, הפך להיות מה שמפריד בינינו. מה שקורה לנגד עינינו, מה שהחקיקה הזו מובילה אליו, זה סדר חדש שמבטל את כל מה שהכרנו. בסדר החדש הזה, אנשים עובדים חשובים פחות מאנשים שלא עובדים; אנשים שמשרתים בצה"ל חשובים פחות מאנשים שתוקפים את חיילי צה"ל; אנשים שלא שומרים על החוק חשובים פחות מאנשים ששומרים על החוק. בסדר החדש הזה, התפקיד שלהם הוא לשלם מיסים ולשלוח את הילדים שלהם לצבא, ושיאשימו אותם כל היום שהם לא מספיק פטריוטים ולא מספיק יהודים. הם לא יודעים מה לעשות עם זה. הם לא יודעים איך לחיות תחת שלטון שאומר להם: אנחנו לא הממשלה שלכם; אנחנו ממשלה רק של אנשים שהצביעו לנו, ואתם תשרתו אותנו ותשתקו. אתם לא אומרים את זה לרדיקלים ולא אומרים את זה לאנרכיסטים; אתם אומרים את זה לישראלים שעובדים קשה, משלמים מיסים, עושים מילואים, אנשים שהדבר היחיד שהם באמת רצו הוא שהמדינה שלהם תעריך את המאמץ שהם עושים. אבל היא לא מעריכה אותם יותר, והיא אפילו לא מקשיבה לכאב שלהם כשהם יוצאים לרחובות. הפתרון של יותר ויותר אנשים הוא להיפרד, להרים ידיים, להגיד: אין מה לעשות, הניסיון לקיים פה חברה ישראלית אחת נכשל, וצריך לחשוב על אלטרנטיבות אחרות. כל האלטרנטיבות האלה - -
טלי גוטליב (הליכוד):
די כבר. די להסית אבל. כמה אפשר להסית? כמה? תפסיקו להסית.
יאיר לפיד (יש עתיד):
- - מזעזעות את אמות הסיפים.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת גוטליב.
טלי גוטליב (הליכוד):
עם אחד אנחנו.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת גוטליב, תודה.
טלי גוטליב (הליכוד):
עם אחד אנחנו. אני לא יכולה לשמוע עוד מילה אחת של הסתה. עם אחד כולנו, כולנו.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה. תודה.
קריאות:
- - -
שר התקשורת שלמה קרעי:
הציבור כבר לא מאמין לך, יושב-ראש האופוזיציה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה. רשות הדיבור לראש האופוזיציה ולו בלבד. בבקשה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אף אחד לא מאמין לו.
יאיר לפיד (יש עתיד):
אני בנו של ניצול שואה. הרעיון שישראלים ישתמשו בדרכון גרמני או בדרכון פולני כדי לברוח מכאן שובר את ליבי. אסור שזה יקרה. אנשים מדברים בגלוי על זה שנתפצל לישראל וליהודה. אסור שזה יקרה. זה מפחיד, כי ישראל ויהודה זה משהו שנמצא בדנ"א שלנו. כל ילד לומד על זה בבית הספר. אם השלטון מייסר את העם בשוטים ומייסר אותו בעקרבים, בסוף העם קם ואומר: "מה לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי, לאהליך ישראל".
שר התקשורת שלמה קרעי:
מה זה אומר, "לאהליך ישראל"?
יאיר לפיד (יש עתיד):
ואני אומר להם: אתם יצאתם מדעתכם. אנחנו לא יכולים לוותר על המדינה שלנו. והם עונים לי: אבל היא ויתרה עלינו.
קריאה:
תשלח אותם לאנשי גוש קטיף.
יאיר לפיד (יש עתיד):
המחיר של החקיקה שאתם מובילים עכשיו הוא לא רק מחיקת הדמוקרטיה; הוא ההתפרקות הכואבת של החיים המשותפים. אנחנו עם אחד, אנחנו משפחה אחת, וזה קורע אותנו. מהיום שהם עמדו על דעתם, אני אומר לילדים שלי: אין לנו מקום אחר בעולם. אין ליהודים מקום אחר בעולם שבו הם ירגישו בבית. עדיין אין לנו מקום אחר בעולם. אבל לא הכנתי אותם לאפשרות שהם לא ירגישו פה בבית.
שר התפוצות עמיחי שיקלי:
אתה קשקשן בלתי נלאה.
יאיר לפיד (יש עתיד):
הכוח בידכם.
שר התפוצות עמיחי שיקלי:
אתה קשקשן בלתי נלאה.
היו"ר אמיר אוחנה:
השר שיקלי.
יאיר לפיד (יש עתיד):
הכוח בידכם. אתם יכולים להמשיך את התהליך, אתם יכולים להשלים את החקיקה, אתם רק צריכים להבין את המחיר: המחיר הוא אחדות העם; המחיר הוא שהחברה הישראלית לא תשרוד את זה. אם החקיקה תעבור, יהיו אנשים שיעזבו, יהיו הרבה אנשים שיוציאו את הכסף שלהם ואת העסקים שלהם, והיו הרבה מאוד אנשים שיישארו פה והכול ייראה אותו דבר, אבל הוא לא יהיה.
שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן:
אתה לא מדבר - - -
יאיר לפיד (יש עתיד):
הם יגידו לעצמם: אין לנו - - -
היו"ר אמיר אוחנה:
השרה דיסטל אטבריאן.
קריאות:
- - -
היו"ר אמיר אוחנה:
השרה דיסטל אטבריאן, השרה דיסטל אטבריאן.
שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן:
אתה - - -
היו"ר אמיר אוחנה:
אני קורא אותך בקריאה ראשונה. מאוד לא מקובל.
שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן:
- - -
היו"ר אמיר אוחנה:
השרה דיסטל אטבריאן, תודה.
דבי ביטון (יש עתיד):
את צודקת.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אני מבין שהקריאה להפסיד בכבוד - - -
היו"ר אמיר אוחנה:
לא, לא, לא. שרי הממשלה, זה עוד פחות מקובל בדיון חגיגי לקרוא שרים לסדר. זה עוד פחות מקובל.
אופיר כץ (הליכוד):
- - - מסביר כמה אחדות חשובה. נאום שלם רק מפלג.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה, יושב-ראש הקואליציה. תודה.
אופיר כץ (הליכוד):
למה אתה עושה את זה? למה אתה עושה את זה? למה אתה נושא פה נאום כזה מפלג?
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה, רבותיי. חברי הכנסת.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
- - - תתבייש.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברי הכנסת, לגלות גם סובלנות למה שאנחנו לא מסכימים איתו.
אופיר כץ (הליכוד):
למה אתה עומד פה ביום חגיגי, ובנאום כזה מפלג את העם? למה אתה עושה את זה?
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת כץ, תודה.
יאיר לפיד (יש עתיד):
כן, לזה התכוונתי. הם יגידו לעצמם: אין לנו דרך לעצור את הרס הדמוקרטיה, אבל גם אין דרך להכריח אותנו להמשיך להרגיש שאנחנו שותפים ואחים. לא יהיה קירוב לבבות. החיבור הישראלי הנהדר, שפעם עמד מעל כל מחלוקת ומעל על שוני, יימחק; זו תהיה גלות, רק בארץ. זה הדבר שתפקידנו למנוע. אני מחפש שותפים. אני מחפש שותפים שמאמינים שהתפקיד שלנו הוא למנוע את ההתפרקות של הישראליות ואת ההתפרקות של הרעיון המקודש שאנחנו עם אחד. אני מאמין בכל ליבי - - -
אריאל קלנר (הליכוד):
ציבור שמשרת את המדינה, אתה לא מתבייש? אנשים גורשו מהבתים שלהם, אתה לא מתבייש?
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת קלנר, עד כאן.
יאיר לפיד (יש עתיד):
אני מאמין בכל ליבי שיש בקואליציה אנשים כאלה. אני משוכנע שיש בקואליציה אנשים שחרדים כמוני, שאומרים לעצמם בלילה בבית שאולי הם שותפים לדבר נורא, שלא רוצים שיירשם על שמם בדברי הימים שהם היו חלק מהקריעה לגזרים של החברה הישראלית. האנשים האלה יושבים פה עכשיו, ואני אומר להם: בואו נציל יחד את המדינה שלנו. אני מחפש את הרב שיפתח איתי ביחד את ספר יחזקאל - -
בועז ביסמוט (הליכוד):
זה מה שאתה עושה עכשיו.
יאיר לפיד (יש עתיד):
- - ויקרא בקול: "ולא יהיה עוד לשני גוים ולא יחצו עוד לשתי ממלכות". הלהבות הוצתו בבית הזה, אבל גם מטפי הכיבוי נמצאים בבית הזה. כל עוד יש סיכוי לעצור את החקיקה שמחלקת את העם הזה לשניים. נמשיך להיאבק, אבל אם היא תעבור, היא תחלק את העם הזה לשניים. נקודת האל-חזור של החברה הישראלית נמצאת במרחק של שבועות ספורים מאיתנו. אם תעבירו את החקיקה הזו, לא יהיה איך לתקן את זה. אין מזה חזרה, זה ישבור את גבה וליבה של החברה הישראלית. אם לא נעצור, הטקס הזה יתקיים כנראה גם בשנה הבאה, אבל הוא יהיה ריק מתוכן. במקום חגיגת יום ההולדת של הכנסת זאת תהיה האזכרה שלה. תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה לחבר – לא, בלי מחיאות כפיים – תודה רבה לחבר הכנסת לפיד. לפני שנעבור לסדר-היום, אני רוצה להודות מאוד לכל חברות וחברי הכנסת שלקחו חלק באירועים היום, לכל האורחים הנכבדים שהגיעו לבקר אותנו בכנסת, וכמובן לעובדות ועובדי הכנסת שהתאמצו מאוד על הצלחת – בלי מחיאות כפיים, תודה – על הצלחת יום ההולדת של הכנסת. מזכיר הכנסת, בבקשה.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
חברי הכנסת והקהל מתבקשים לכבד בקימה את יציאת נשיא המדינה.
כבוד הנשיא!
(חברי הכנסת מכבדים בקימה את צאת נשיא המדינה מאולם המליאה.)
נא לשבת.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברי הכנסת, נצא כעת להפסקה של עשר דקות, ולאחר מכן נחדש את הישיבה בהתאם לסדר-היום. תודה רבה.
(הישיבה נפסקה בשעה 16:32 ונתחדשה בשעה 16:44.)
היו"ר אוריאל בוסו:
רבותיי חברי הכנסת, אני מתכבד לחדש את ישיבת הכנסת. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות החוק לדיון מוקדם: החל מהצעת חוק פ/2159/25 וכלה בהצעת חוק פ/2314/25 – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטול מבחני התלות לקבלת גמלת סיעוד לאזרח שמלאו לו 80 שנים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – רישום הורה נוסף), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק לתיקון בריאות העם (הוספת מכשור רפואי לפריפריה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון – העדפת בני המקום בשיווק קרקעות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון – הגבלת השימוש בחומצות שומן טראנס), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תיקון – גיל הזכאות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – אומנת חירום), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת מאיר כהן ויסמין פרידמן; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – צמצום פערים בין הפריפריה למרכז), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק שירותי הסעד (תיקון – הגבלת מספר התיקים בטיפול עובד סוציאלי המטפל במשפחות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – סבסוד מחוללי חמצן ניידים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – מסגרת שיקומית מזנות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק שירות המילואים (תיקון – קביעת נקודות זיכוי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי; הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – הנחה ברכישת קבר זוגי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי מחלה לעובד עצמאי), התשפ"ב–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם (תיקון – השוואת תנאי אלמנות חללי המילואים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת שרון ניר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכאות לדמי לידה לחיילות בשירות קבע), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הסדרת מקומות רחצה (תיקון – קביעת מקומות לרחצה נפרדת), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יצחק פינדרוס, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק חובת דיווח שנתי על מצב הטבע והמגוון הביולוגי בישראל, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוראי להב הרצנו, יסמין פרידמן, סימון דוידסון, אורנה ברביבאי, יואב סגלוביץ', גלעד קריב, אפרת רייטן מרום ומיקי לוי; הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – הפעלת שירותי מים וביוב על ידי רשות מקומית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת הקלטה של עסקה טלפונית), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – פיצויים בלא הוכחת נזק בשל חריגה מזמני המתנה במוקד שירות טלפוני), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון – בחירת מקום אשפוז), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי לידה לעצמאיות – מתן זכות לעבודה חלקית), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת שאירים למי שמנהל משק בית משותף), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – אשפוז בית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – איסור ניתוק חשמל), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון – חיילים זכאי חוק השבות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – גביית תשלומים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – רישום בת זוג או בן זוג כהורה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון – הקמת תשתית חיבור לרשת אינטרנט אלחוטית במקלטים שביישובי קו העימות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לפעוטות ולילדים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון; הצעת חוק הכשרות לאנשי מקצוע בתחום החינוך בנושא מגדר ונטייה מינית, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – הקמת ועדת הנחות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק סמכות ואחריות הורית (משמורת), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת העיסוק בפודולוגיה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת העיסוק בפודולוגיה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי; הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון – ביטול ניכוי מקצבה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת בועז ביסמוט וצביקה פוגל; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת נכד), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק סיוע למשפחות ברוכות ילדים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מוות למחבלים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר וחמד עמאר; הצעת חוק המשתתף החופשי, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטוח זכויות עצמאי שעיקר הכנסתו מעסק בהליכי חדלות פירעון), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק החברות (תיקון – פרסום דוחות כספיים של מונופול), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת ולדימיר בליאק, יאיר לפיד, סימון דוידסון, מירב בן ארי, טטיאנה מזרסקי ונעמה לזימי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת ולדימיר בליאק, יאיר לפיד, מאיר כהן, אורנה ברביבאי, אלעזר שטרן, מירב בן ארי, מירב כהן, יואב סגלוביץ', קארין אלהרר, עידן רול, בועז טופורובסקי, רם בן ברק, מיקי לוי, מיכל שיר סגמן, יוראי להב הרצנו, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, משה טור פז, סימון דוידסון ונאור שירי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תוספת לקצבה של מי שמעסיק עובד בענף הסיעוד), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטול מבחן הכנסה לצורך קביעת זכאות ניצול שואה לגמלת סיעוד), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – ביטול כריכה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק איסור הפליה בשל מין, נטיה מינית או זהות מגדרית (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק התניית יום שבתון בהצבעה בבחירות (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה ושרון ניר; הצעת חוק דמי מחלה עבור מלווה בן משפחה לבדיקה רפואית (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – הגדלת שווי רכב המאפשר זכאות לגמלה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק בית המשפט לענייני משפחה (תיקון – מימון ניהול ההליך המשפטי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – העלאת קצבת הילדים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – מינוי יועצים משפטיים של משרדים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק עקרונות האסדרה (תיקון – פקיעת אסדרה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק בית המשפט לענייני משפחה (תיקון – פטור מתשלום אגרה למקבלי הבטחת הכנסה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – סבסוד מלא של נסיעות בתחבורה ציבורית לניצולי שואה ולאסירי ציון), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – הוספת סמכות בנושא דתו של המאומץ), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק-יסוד: מגילת העצמאות, מאת חבר הכנסת יאיר לפיד; הצעת חוק הגישור, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – טיפול בזמן סביר), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – תשלום שכר והוצאות של אפוטרופוס מאוצר המדינה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר אגרת נסיעה באמבולנס), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הגבלת תקופת עסקה בעניין הגרלות או הימורים, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק איסור הכחשת השואה (תיקון – איסור הבעת אהדה לשלטון הנאצי או הזדהות עימו ואיסור שימוש בסמלים נאציים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, טטיאנה מזרסקי וזאב אלקין; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הרחבת הזכאות למענק לימודים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – מסלול מקוצר חובה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת אזרח ותיק לשכר המינימום), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – מניעת הזדהות עם ארגון טרור), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק החברות (תיקון – הגבלת כהונת דירקטור לשלוש חברות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת תלויים וקצבת אזרח ותיק), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – ביטול עקרון הריתוק לקלפי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – עדכון כתובת לצורכי בחירות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – חובת נגישות באוטובוסים בין-עירוניים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק להסדרת מקצוע עוזר רופא, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הממשלה (תיקון – ועדת שרים לענייני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק המקרקעין (תיקון – התקנת מעלית מטעמים מיוחדים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (ביטול מופע אור ירוק ברמזור פנייה ימינה בעת הופעת אור ירוק ברמזור להולכי רגל), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הפעלת תחבורה ציבורית בשבת, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – אי-החזרת גופות מחבלים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון – בחינת העלות לרשויות מקומיות), מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק חוזה עבודה (הגבלות לעניין סיום העסקה של עובד), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק החזר דמי נסיעה במונית לבית החולים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק החברות (תיקון – ייצוג הולם של נשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – הגבלת עיקול מיטלטליו של קשיש), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק צירוף משפחות נפגעי טרור כצד להליך המשפטי (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אוריאל בוסו, יוסף טייב ואברהם בצלאל; הצעת חוק להענקת זכויות במקרקעין ביישוב מיעוטים למי שנבצר ממנו להשלים את שירותו הצבאי ולאלמנות צה"ל (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת חמד עמאר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון – משך תחולת החוק על מי שחדל מהיות חייל ועבר עבירת מין), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אורנה ברביבאי, מיקי לוי ויאיר לפיד; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – גמלת סיעוד למבוטח הנמצא במוסד סיעודי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – מרכזי טיפול ייעודיים לנפגעות ונפגעי עבירות מין בגירים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון – זכאות לאימהות יחידניות המקבלות מזונות ילדים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הקמת בית חולים בעיר סח'נין (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – קביעת תעריף מקסימלי לשכר טרחת עורך דין), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק החברות (תיקון – איסור חברות בדירקטוריון של בנק ושל חברה ציבורית נוספת), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק לקידום דיור בר השגה, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (תיקון – מתן טיפול שיקום מונע ללא הרשעה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם (תיקון – פיצוי בעלי עסקים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק רכזי ביטחון שוטף צבאיים, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יצחק קרויזר, רם בן ברק, ניסים ואטורי, גדי איזנקוט, דבי ביטון ומשה טור פז; הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון – ייצוג הולם לנשים בכנסים במימון ציבורי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן; הצעת חוק הדיינים (תיקון – כשירות מנהל בתי הדין הרבניים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק העונשין (תיקון – עבירות מין במשפחה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת דבי ביטון, שלום דנינו, מיכל שיר סגמן, עאידה תומא סלימאן, מיכאל מרדכי ביטון, גדי איזנקוט, אלון שוסטר, פנינה תמנו, מנסור עבאס, לימור סון הר מלך, יבגני סובה ונעמה לזימי; הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מינימום וקנס על החזקת נשק בלתי חוקי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יואב סגלוביץ', מאיר כהן, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, יוראי להב הרצנו, אלעזר שטרן, מירב כהן, אפרת רייטן מרום וגדי איזנקוט; הצעת חוק הדיור הציבורי (פתרונות דיור עבור ממתינים לדיור ציבורי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – הגבלת שיתוף פעולה בין מוסד אקדמי לבין ארגון הפועל נגד מדינת ישראל), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לפעוטות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יצחק פינדרוס; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – איסור תמיכה בטרור), תשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת צביקה פוגל; הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון – הארכת תוקף), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק הרשות הלאומית לתרבות ולשפה המרוקאית-יהודית, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק הרשויות המקומיות (זכויות וחובות של חברי מועצה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק מפעל הזנה במוסדות חינוך על-יסודיים לנוער בסיכון ולנוער נושר, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (מועצות דתיות – בחירות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק המים (תיקון – הוספת נציג ציבור לעניין איכות הסביבה למועצת רשות המים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק איסור שימוש ברכב במימון ציבורי לחבר כנסת, שר וסגן שר ביום המנוחה השבועי ובחג, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת מרב מיכאלי וגלעד קריב; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדלת סכום קצבאות הילדים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה לצעירים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין) (תיקון – הגדלת סכום הפיצוי שאינו תלוי בנזק ושינוי נטל ההוכחה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (חובת גילוי מסמכי תאגיד עירוני), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בעקבות פגיעה בעבירת מין או אלימות חמורה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת דבי ביטון; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – הגדלת הסכום להשתכרות בנוסף לקצבה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק היערכות אזרחית למצבי חירום, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – שכר שווה לאנשים המתמודדים עם מוגבלות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק תומכות חינוך במוסדות חינוך, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק דמי מחלה (תיקון – הצהרת מחלה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (פיקוח טכנולוגי להבטחת קיומו של צו הגנה, והערכת מסוכנות – הוראת שעה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת מרב מיכאלי, נעמה לזימי, אפרת רייטן מרום וגלעד קריב; הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – צירוף פירוט שעות חודשי לתלוש השכר), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות (תיקון – טיפול נפשי לילדים נפגעי אלימות במשפחה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעובד שפוטר לאחר שהגיע לגיל פרישה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – הצמדת הגמלה בגיל פרישה לשכר הממוצע במשק), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות (תיקון – טיפול נפשי לילדים נפגעי אלימות במשפחה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת רון כץ, יאיר לפיד, נאור שירי, מאיר כהן ומיכל שיר סגמן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הרחבת הזכאות למענק פטירה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – הקמת קרן למימון תרופות לאזרחים ותיקים מעוטי יכולת), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – שינוי שם משפחה של קורבנות עבירת רצח שבוצעה על ידי בני משפחתם), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת מטי צרפתי הרכבי, יאיר לפיד, מירב כהן, מירב בן ארי, מיקי לוי, משה טור פז, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', נאור שירי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, טטיאנה מזרסקי, מיכל שיר סגמן, עידן רול, ולדימיר בליאק, יוראי להב הרצנו ובועז טופורובסקי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הכרה בפגיעה מינית בעבודה כפגיעה בעבודה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת מירב כהן ומיכל שיר סגמן; הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – תוספת שלא תובא בחשבון בשכר המינימום), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק חישוב דרגת הזכאות של מורה להשתתפות המדינה בדמי ההחזקה לילד במעונות יום ובמשפחתונים, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בשל אשפוז ילד), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק מיקוד גמלאות לאזרחים ותיקים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק הרשויות המקומיות (גמול השתתפות בישיבות והחזר הוצאות לחברי מועצה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – משלוח הודעה בדבר זכאות המבוטח), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק מאבק בארגוני פשיעה (תיקון – הרחבת הנסיבה המחמירה לזיקה לארגון פשיעה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק עוסק זעיר, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אריאל קלנר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטול מבחן ההכנסה לצורך קבלת גמלת סיעוד), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק העונשין (תיקון – חיוב אוצר המדינה בהוצאות הגנה ובפיצוי על מאסר או מעצר בשל זיכוי או אישום שבוטל), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק שירות הציבור (מתנות) (תיקון – תרומה למימון הליך משפטי או טיפול רפואי וחובת דיווח), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת עמית הלוי; הצעת חוק יום ציון לאומי לתרומתה ולפועלה של העדה הדרוזית (תיקון – עיגון מעמדה של העדה הדרוזית כשוות זכויות במדינת ישראל), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת חמד עמאר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – תוספת לגמלה בעד הילד השלישי ואילך), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת אזרח ותיק לשכר הממוצע במשק), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת נכות לשכר מינימום), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה לשכיר שהפך לעצמאי ועסקו נסגר), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הטבות מס ליישובים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור הנפת דגל של מדינת אויב או של ארגון טרור או של הרשות הפלסטינית במרחב הציבורי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אליהו רביבו, שלום דנינו, דוד אמסלם, יולי יואל אדלשטיין, דוד ביטן, חנוך דב מלביצקי, אוריאל בוסו ולימור סון הר מלך; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הטבות מס ליישובים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון – מתן סמכות פיקוח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור על נותני שירותים פיננסיים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יואב סגלוביץ', מאיר כהן, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, יוראי להב הרצנו, אלעזר שטרן, מירב כהן, אפרת רייטן מרום וגדי איזנקוט; הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – הוראות שונות לעניין תאגידים אזוריים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת דוד ביטן, אופיר כץ, אריאל קלנר, עמית הלוי, אלי דלל, אברהם בצלאל, יצחק קרויזר, דן אילוז, טלי גוטליב, בועז ביסמוט, משה סעדה, לימור סון הר מלך, רון כץ, מאיר כהן, מיכאל מרדכי ביטון, מירב בן ארי, סימון דוידסון, נאור שירי, משה טור פז, עידן רול, ולדימיר בליאק, יוראי להב הרצנו, רם בן ברק, אלעזר שטרן, מטי צרפתי הרכבי, מנסור עבאס, אליהו ברוכי, יונתן מישרקי, אוריאל בוסו, אורנה ברביבאי, אימאן ח'טיב יאסין, חוה אתי עטייה, יצחק פינדרוס, אחמד טיבי ויוסף עטאונה; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – ביקורת שיפוטית לעניין כשירות במינוי), מאת חברי הכנסת אופיר כץ, ינון אזולאי, יצחק פינדרוס, יצחק קרויזר, משה ארבל, אוריאל בוסו, יוסף טייב, אברהם בצלאל, יונתן מישרקי, יעקב אשר, ישראל אייכלר, משה גפני, אליהו ברוכי, אלמוג כהן, צביקה פוגל, לימור סון הר מלך, אליהו רביבו, ניסים ואטורי, שלום דנינו, טלי גוטליב, חנוך דב מלביצקי, בועז ביסמוט, משה סעדה, אלי דלל, דן אילוז, אריאל קלנר, חוה אתי עטייה, דוד אמסלם, עמית הלוי, משה רוט, יולי יואל אדלשטיין, דוד ביטן, דני דנון, משה סולומון, אוהד טל, ארז מלול וסימון מושיאשוילי. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מספר 48), התשפ"ג–2023; הצעת חוק שירות ביטחון (הצבת יוצאי צבא במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר) (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ג–2023; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (תיקון מספר 8), התשפ"ג–2023. תודה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה למזכיר הכנסת.
היו"ר אוריאל בוסו:
רבותיי חברי הכנסת, הנושא הראשון על סדר-היום: ההצעות להביע אי-אמון בממשלה של סיעות יש עתיד והמחנה הממלכתי. ראשון הדוברים – אני מזמין את חבר הכנסת רון כץ לנמק את ההצעה מטעם סיעת יש עתיד, בבקשה. עשר דקות לרשותך אדוני, בבקשה.
רון כץ (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני. כנסת נכבדה, אדוני שר המשפטים, דמוקרטיות לא - - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
- - - דמוקרטיות - - - חג דמוקרטיה שמח.
רון כץ (יש עתיד):
אלמוג, איפה אתה? תראה מה קורה במדינה ולא שומעים אותך. היום עוד פעם עשו לכם את אותו קטע. עוד פעם לא פינו בית שהבטחתם לפנות. אבל עזוב, לא משנה, אחרי זה אנחנו נדבר על זה.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
- - -
רון כץ (יש עתיד):
ברשותך, אדוני, אתחיל שוב. כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, דמוקרטיות לא נופלות ביום, כלכלות לא מתרסקות ביום. אני רוצה לספר לכם סיפור קצר על מדינה רחוקה, עם ראש ממשלה שנבחר. אחת המדינות הראשונות באירופה שהנהיגה דמוקרטיה פרלמנטרית מערבית. בחסות אותה דמוקרטיה קם ראש הממשלה והחליט על מספר חוקים: החוק הראשון, הצעת החוק שלפיה מפלגתו תחזיק בשני שליש ממושבי הפרלמנט גם אם זכתה רק ב-25% מקולות הבוחרים. החוק השני היה חוק הדת, חוק שעיקרו ביטול ההכרה במרבית הקהילות הדתיות הקיימות במדינה. החוק השלישי – חוק התקשורת, במסגרתו כל ערוצי השידור נדרשו לספק סיקור תקשורתי אוהד, מאוזן, ומי שלא פעלו לפי ההגדרה הזו נענשו בקנסות כבדים. המטרה, כמובן, להשתיק ולמנוע ביקורת על השלטון. כלי תקשורת רבים הועברו לידיהם של מקורבים לראש הממשלה והמגבלות שהוטלו על גופי התקשורת שאינם מזוהים איתו היו קשות. החוק הנוסף הוא בעצם החוקה החדשה שחוקקה במסגרת סל החוקים שאושרו על ידי אותה ממשלה בתהליך בזק בפרלמנט, וזאת למרות הפגנות ענק במדינה. כחלק מהרפורמה החוקתית נוצרה מערכת משפט חלופית שכפופה לחלוטין למרותו של שר המשפטים. במסגרת אותה מערכת, שר המשפטים הוא האחראי הבלעדי גם על מינוי שופטים במערכת. בכך השלים את המעבר ממדינה דמוקרטית, מתקדמת, ליברלית, למשטר אוטוריטרי שבו האופוזיציה אומנם קיימת, אבל לא באמת יכולה לאתגר את השלטון וכמובן לא יכולה להוביל שינויים. כיום, באותה המדינה אין כמעט מתנגדים. בשדה הפוליטי נשארה מפלגת השלטון, מפלגתו של ראש הממשלה. השינויים מרחיקי הלכת במוסדות השלטון, התמלאו באנשיו ועושי דברו, יצרו שחיתות ציבורית ענפה, בין היתר בבתי המשפט, במשרד המבקר, במשרד המפקח על העבירות הפליליות. באותה מדינה גם אין נשים, אין נשים חברות בממשלה, וראש הממשלה אף אמר והוסיף כי הן אינן מסוגלות לעמוד בלחץ. אתם ודאי שואלים את עצמכם כיצד זה השפיע על אותה מדינה – ראש הממשלה דרש מנגיד הבנק להתפטר. משלא הסכים לכך, קיצץ בשכרו בשיעור של 80%; דירוג האשראי של המדינה במדד SNP ירד ל-BBB מינוס; המטבע המקומי נחתך לכדי מחצית; הייצור כמעט שלא קיים; החדשנות גוועת והכלכלה פשוט לא מתקדמת; בדצמבר האחרון האינפלציה השנתית הייתה 24.5% – שיא של 27 שנים, הגבוהה ביותר באיחוד האירופי. כולכם ודאי יודעים על איזו מדינה אני מדבר. המדינה הזו היא המדינה שאבי נולד בה, הונגריה. ואם לא נעצור את הרפורמה המשפטית הזאת, גם בישראל אנחנו נהיה במצב דומה. אנחנו מזהים תהליכים דומים ומקבילים, ואנחנו גם רואים את אותן אזהרות. בעקבות המהפכה המשפטית גופי ההשקעות הגדולים בעולם, ובראשם ג'יי פי מורגן, מזהירים כי קיים חשש שהרפורמה המשפטית תשפיע על הכלכלה והדירוג הישראלי; נגיד בנק ישראל מזהיר; נגידי בנק ישראל לשעבר יעקב פרנקל וקרנית פלוג מזהירים אף הם; כלכלנים נוספים שחתמו על אותם מכתבים מתריעים מפני הרס הכלכלה הישראלית; בין היתר גם אישים וגופים נוספים, כמו נשיאי העליון ושופטים לשעבר, מנכ"לי הבנקים הגדולים, יועצים משפטיים לממשלה לדורותיהם, פרקליטי המדינה לשעבר, דיקני הפקולטות, פרופסורים רבים, מומחים מקצה לקצה. יש מי שיאמרו עכשיו ששוב אנחנו מנסים להפחיד, אך לצערי הגעתי היום עם עובדות שמוכיחות כי התהליכים הללו יובילו אותנו בדיוק לאותו מקום שהם הובילו מדינות דומות. שינוי שיטת המשטר תפגע במשלמי המיסים, במשרתי המילואים, בכוחות הביטחון, בהייטק, בכלכלה, בהסברה הישראלית, בנשים, בחלשים, ובכלל בכל אזרחי מדינת ישראל. כולנו נרגיש על בשרנו את השפעת המהפכה הדורסנית הזאת. אני קורא לכם מעל בימה זו, ביום החגיגי הזה: אנא, תעצרו לפני שיהיה מאוחר מדי. טובת ישראל ואזרחי ישראל, כלכלת ישראל ואופייה של המדינה עומדים על הפרק. אנחנו עם אחד. תמיד ידענו שבסופו של דבר אין יקר ממדינת ישראל. לצערי, אם תקודם הרפורמה כבר לא נהיה עם אחד, המדינה תחולק לשבטים. אחדותנו, שהיא מקור כוחנו, תהיה הדבר הראשון להיפגע. אנחנו כבר מזהים תהליכים של תושבים טובים במדינת ישראל, חיילים וקצינים, אנשים שתורמים למדינה, משלמים מיסים, שפועלים לקבל דרכון זר, שמכינים תוכנית מגירה ליום שאחרי, שכבר מדברים בגלוי על מה יקרה אם, ואיך עושים את זה, ובאיזה גנים יהיה אפשר לרשום את הילדים ואיזה בתי ספר, ומה העבודה הכי נכונה לרילוקיישן הקרוב. אנשים שמעולם לא חשבו לדבר כך, אנשים שנלחמו עבור המדינה הזאת, אנשים שהקריבו את היקר להם מכול עבור המדינה הזאת, מבינים שאנחנו במלחמה עכשיו, שזה להיות או לחדול. אם הרפורמה הזאת תקודם ואם החקיקה תאושר, אנחנו כבר לא נהיה באותה מדינה, אנחנו כבר לא נהיה במדינה שומרת חוק, אנחנו כבר לא נהיה במדינה שוויונית; אנחנו נהיה במדינה שנבחרי הציבור מעל כולם, שהממשלה מחליטה הכול, כולל מי יהיו השופטים, איך תיראה כל מערכת במדינת ישראל, והתושבים יצטרכו פשוט לקבל את זה, ולא תהיה להם ברירה, והברירה היחידה שתהיה להם היא פשוט לעבור למקום אחר. ואני פה דווקא ביום הזה, ביום חגה של הכנסת, לומר שאני חושב שיש עדיין עם מי לדבר. שר המשפטים שיושב מולי, ואני מקווה שקשוב לדברים, ואני מקווה שקשוב לעם, שומע את הקולות של מאות האלפים שיוצאים שבוע אחר שבוע ואומרים: אחים אנחנו. לא לשם אנחנו רוצים ללכת. מדינת ישראל לא תעמוד בקרע הזה. מיום כינון הממשלה הדבר היחיד שעסקו בו זה חוקים פרסונליים ורפורמה משפטית שמשרתת בן אדם אחד. בן אדם אחד שבגללו אנחנו צריכים לשנות את כל מערכת המשטר שלנו, את כל מערכת המשפט שלנו, בשביל שהוא יוכל להימלט מאימת הדין. ולצערי, כשאתה כל כך חלש, גם השותפים שלך יודעים את זה ומנצלים את זה, ואנחנו רואים שבמשך חמישה חודשים אף אחד לא עבד פה בשביל אף אזרח. הביטחון האישי הולך ומידרדר; אנחנו עוקבים בדאגה אחרי הפשע המשתולל. חבל שהשר לביטחון הפנים, או הביטחון הלאומי, או בשמו החדש, לא נמצא פה. לצערי הוא כבר לא נמצא בשום מקום, כי מאז שהם נכנסו לממשלה, אנחנו פשוט לא שומעים אותו יותר, ולצערי, באמת לצערי, חבל שאף אחד לא מנהל את האירוע הזה. תודה רבה, אדוני.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לך, אדוני. ישיב על ההצעה להביע אי-אמון של סיעת יש עתיד השר המקשר בין הממשלה לכנסת ושר החינוך, חבר הכנסת יואב קיש. בבקשה.
שר החינוך יואב קיש:
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, רק תסביר לי למה התכוונת כשאמרת שכבר חמישה חודשים אנחנו במצב קשה. אמרת את זה. זה מהבחירות. הייתה פה ממשלת מעבר שאני חושב שבאמת לא תפקדה, אני מסכים איתך.
רון כץ (יש עתיד):
כמה חודשים אתם לא מתפקדים. כמה חודשים אתם לא מתפקדים.
שר החינוך יואב קיש:
אני מסכים איתך. בעניין הזה אני מצטרף לדבריך שממשלת המעבר הייתה כישלון מוחלט, וברוך השם יש ממשלה שכבר חודש עובדת. בעניין הזה באמת שאין לי הרבה להשיב.
רון כץ (יש עתיד):
תראה מה עשיתם בחודש, גמרתם את המדינה.
שר החינוך יואב קיש:
אני רק מחזק את האמירה שלך שברוך השם יש ממשלה חזקה, מתפקדת, אומנם רק חודש, אבל בעזרת השם להרבה שנים קרובות, שהיא תדאג לטפל בכל המשברים. זה דבר אחד. ודבר נוסף, אני לא יכול שלא לומר, כי השתמשת בכל מיני מוטיבים שהיו גם בנאום של יושב-ראש האופוזיציה יאיר לפיד - -
רון כץ (יש עתיד):
בלי לתאם. זה כנראה בא מהלב.
שר החינוך יואב קיש:
- - ומה שנשמע פה בקריאות ביניים, וחבל לי על זה, אני אומר לך את זה בכאב. יש הרגשה לא שאתם מתארים מצב – יש הרגשה שאילו היה שיח אמיתי ואילו הייתם באמת מחפשים לבוא לדבר – אתם מחפשים לפגוע. לא סתם אמרה השרה BDS 2 - - -
רון כץ (יש עתיד):
יואב, עכשיו ברצינות.
שר החינוך יואב קיש:
אני אומר לך, ההרגשה היא שאתם מחפשים אקטיבית לפגוע, ואני מאוד מצר על כך.
רון כץ (יש עתיד):
אתה רוצה גם לשמוע? אתה רוצה גם לשמוע? בוא לוועדת החוקה ל-20 שניות, הלוואי שהיינו יכולים לדבר שם.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. תודה רבה לשר המקשר, השר יואב קיש. חבר הכנסת רון כץ, אמרת את דברך בצורה מאוד מאוד ברורה. וכעת נעבור – אני מזמין את חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון לנמק את ההצעה להביע אי-אמון בממשלה מטעם סיעת המחנה הממלכתי. בבקשה. עשר דקות לרשותך, אדוני. בבקשה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
כבוד היושב בראש, השר, חברי כנסת, היום אנחנו חוגגים את כינונה של הכנסת בט"ו בשבט. זה יום חגיגי, יום חג לדמוקרטיה, זה מראה מאוד יפה לראות את מסדרונות הכנסת מלאים בילדים, במשפחות, בפירות ארץ ישראל, בשמן הזית של ארץ ישראל. אבל עננה גדולה מרחפת מעל הכנסת, ועננה גדולה מרחפת עכשיו על המציאות הישראלית. אנחנו במצב שבו ממשלה מתחילה את צעדיה באופן דורסני, חסר סובלנות, תוך ביטול מעמדה הראוי של אופוזיציה, פגיעה במסורות פרלמנטריות ובמוסד הכנסת וערעור האיזונים והבלמים, יצירת חקיקת בזק מהירה בדברים היסודיים והחשובים ביותר לאזרח הישראלי. הופכים את בית המחוקקים לבית החותמים או לבית המצהירים. כבר בשנת 2016, בכנסת העשרים, שהיום נראית לנו נורמלית, כמעט מופת בריטי של פרלמנט, אמר חבר הכנסת יולי אדלשטיין, יושב-ראש הכנסת דאז מהליכוד, את הדברים הבאים: "יש בי חשש כבד כי המשך הפיחות הזוחל במעמד הכנסת – הרשות המחוקקת והמכוננת ואבן יסוד של הממשל הישראלי – עלול, חלילה, יום אחד למוטט את הדמוקרטיה הישראלית על כולנו, יושביה ואזרחיה". יולי אדלשטיין אמר דברים קשים, נוקבים, נכוחים, והוא לא אחד שמגיע מהשמאל או שמפגין איתנו ברחובות כל מוצאי שבת. דווקא אלה בבית הזה מהקואליציה שמתלוננים על אי-הכרעת הרוב הם אלה שהופכים את עצמם, נבחרי הציבור, למיותרים, לחותמת גומי. זה בית החותמים ולא בית המחוקקים. כך למשל חברי הכנסת מהקואליציה הפכו לחותמת גומי של ראשי הקואליציה וחויבו לחתום על נוסחים של חוקים אישיים מבלי שיש להם נוסח סופי, מבלי שהם בדקו את מה שהם חותמים, בלי עצמאות באופן מוחלט, מראש, בלנקו. אחד היסס לחתום – וחטף. אם לא די בכך, ובניגוד לכל המסורת בכנסת מזה עשרות שנים, מתנהל בימים אלה הליך חקיקה מטעם הוועדה ולא כהצעת חוק פרטית, תוך רמיסה מתמדת, סתימת פיות, זילות משוועת בייעוץ המשפטי ועבודתו המקצועית עד לכדי התקפות ואיומים על הסיוע המשפטי של הכנסת, ולו בכדי לזרז תהליכים. לא היה כדבר הזה, השיח עם היועצים המשפטיים בכנסת. ראוי להזכיר לממשלה השלושים-ושבע כי בכנסת קיימים נוהג ומסורת פרלמנטרית שלפיהם ראוי לנהוג בייעוץ המשפטי של הכנסת אחר כבוד, גם כאשר מתגלעות מחלוקות. גם מניסיוני האישי כשר בשלושה משרדי ממשלה וכמי שעמד ועומד בראשות ועדות בכנסת, הגדולות והמורכבות, כולל ועדת כלכלה, אעיד כי הייעוץ המשפטי היה נכס עבורי. אנשים מצטיינים ומבריקים שמצאו עבורי פתרונות, רעיונות יצירתיים לקדם חקיקה ולהסיר חסמים. במקומות שלא הסכמנו, הייעוץ המשפטי הגן עלינו מטעויות, מטעויות של חוק, מטעויות פליליות, הגן על הדמוקרטיה, הגן על העובדה שאחר כך מישהו יעתור בבג"ץ נגד החקיקה שעשינו והחוק לא יעבור. לכן הקשבנו לייעוץ המשפטי, כדי שאם יום אחד יעשו בג"ץ על התהליך, נגיד שהיועץ המשפטי היה איתנו וזה עוזר לנו בבג"ץ.
משה סעדה (הליכוד):
מיכאל, אתה נגד הרפורמה?
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
מה?
משה סעדה (הליכוד):
- - - אתה בעד.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
אני בעד הסכמות.
משה סעדה (הליכוד):
גם אנחנו.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
אז תעצרו רגע, תנשמו.
משה סעדה (הליכוד):
במקום לדבר מהפודיום, בוא נדבר.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
תכף, אני אקרא את זה, ויהיה לי זמן להגיד לכם משהו אישי גם. אני אומר לכם ש-80% ממה שרציתי קיבלתי, ו-20% לא קיבלתי. אבל אני מוקיר את הייעוץ המשפטי. עכשיו יש בעיה, יש אנשים שאומרים: טוב, יש יועץ משפטי שתקוע לנו במשרד ממשלתי והוא תוקע את העבודה. בסדר, אתם רוצים לדבר על תהליך של החלפה של יועץ משפטי במשרד ממשלתי? בבקשה – נקבע הליך ונעשה את זה בתיאום עם היועץ המשפטי. ושר שלא מרוצה מהיועץ המשפטי שלו במשרד, יהיה תהליך להביא לו יועץ משפטי מוסכם. אבל לא מינוי פוליטי. אחד שפוחד - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
אבל מיארה היא מינוי פוליטי. מיארה היא מינוי פוליטי. מיארה היועצת המשפטית היא מינוי פוליטי, אתה יודע את זה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
מיארה מונתה על ידי ממשלת ישראל.
טלי גוטליב (הליכוד):
נו, היא מינוי פוליטי, מה? היא מינוי פוליטי קלאסי.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
אחרי שעמדה בכל המבחנים והניסיון הראוי לתפקידה.
משה סעדה (הליכוד):
איזה ניסיון? מעולם לא היה לה ניסיון.
טלי גוטליב (הליכוד):
גרוניס אמר שהיא לא מתאימה. נשיא בית המשפט העליון אמר שהיא לא מתאימה.
בועז ביסמוט (הליכוד):
מתת-אלוף לרמטכ"ל.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
אתה יודע - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
אין בעיה, אבל זה על חשבון הזמן של הדברים שלך אם אתה מנהל איתם שיח.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
מה? אז אני אשתוק, תשתיק אותם, בבקשה.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הכנסת, הוא לא מעוניין לנהל דו-שיח כי על חשבון הזמן שלו, אז לאפשר לו לסיים. אחרת - - -
משה סעדה (הליכוד):
אבל אנחנו כל הזמן מנהלים איתו דו-שיח.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
אין בעיה, בזמן ספייר, בתוספת זמן, בזמן פציעות.
היו"ר אוריאל בוסו:
בבקשה. לאחר מכן.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
בממשלה הזו מתעלמים מהפצרותיו של הנשיא להגיע להסכמות, להידברות, ועונים לו שלא תהיה דחייה למען הידברות, גם לא כזו שהוא יוביל. אפילו לא מנסים ליצור מראית עין של הליך סדור, תקין. ואם את חברי הכנסת מהקואליציה הפכו לבית החותמים, את האופוזיציה הפכו לבית המצהירים. את הצעות החוק הפרטיות הפכו כאן להצהרות חוק. אפשר לראות זאת בקלות במספרים הבאים: על פי מאגר החקיקה הלאומי, עד הכנסת העשרים, הממוצע החודשי של הצעות חוק פרטיות שעברו היה חמש הצעות לחודש, ובכנסת העשרים-ושלוש והעשרים-וארבע, הממוצע נחתך ביותר מחצי – הצעת חוק אחת או שתיים בממוצע לחודש. ואם לא די בכך, הממוצע החודשי של כמות הצעות החוק הפרטיות שהוגשו עד הכנסת העשרים קפץ ביותר מפי שניים. גם בכנסות שבאו אחריה. כך, בכנסת העשרים הוגשו 122 הצעות פרטיות בחודש; בכנסת העשרים-ושלוש – 289 הצעות פרטיות בחודש ו-269 בכנסת העשרים-וארבע. אבל מה עובר כהצעת חוק פרטית? אולי אחת או שתיים. בעצם זו כנסת בבעלות הממשלה, זו לא כנסת שנותנת לחברי הכנסת, גם מהקואליציה, להביא חוק שהם מאמינים בו. זו כנסת שעובדת אצל הממשלה. כל מה שנשאר לכם זה שהיועצים המשפטיים והשופטים יעבדו אצלכם. אבל אז לא תהיה הפרדת רשויות. בפועל הצעות חוק פרטיות הפכו להצהרות חוק, והכנסת הפכה לבית המצהירים ולא לבית המחוקקים. אל תטעו, ישנם חוקים רציניים שיכולים לשפר את חייהם של אזרחי ישראל, אבל כרגע אין להם מקום בכנסת, כי אנחנו שבויים ברפורמה אחת שקורעת את העם. מפצלים משרדי ממשלה, מחלקים את הביטחון, מפרקים את החינוך, עושים רפורמה במשפט שאפילו רוב העם לא בעד. 60%, 70% מהליכוד רוצים טיפול ביוקר המחיה, רק 8% מוכנים לעסוק ברפורמה, ועוד 8% מהליכוד רוצים שתתעסקו באיחוי הקרע – סקר של ישראל היום וסרוגים.
משה סעדה (הליכוד):
רוצים גם - - -
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
מעל 70% רוצים יוקר המחיה, ובמה אתם מתעסקים? והבטחתם להם להוריד את המע"מ ל-12%, והבטחתם להקפיא משכנתה, והבטחתם להם חינוך חינם, ומה אתם נותנים להם?
טלי גוטליב (הליכוד):
לא הבטחנו 12%, למה סתם להגיד?
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):
מי הבטיח?
טלי גוטליב (הליכוד):
אף אחד לא הבטיח להוריד את המע"מ ל-12%.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
יש לי את זה כתוב, הבטחה - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
לאפשר לחבר הכנסת ביטון לסיים, נשאר לו עוד דקה.
טלי גוטליב (הליכוד):
די נו, אבל ביטון, אנחנו מכבדים אותך, באמת, אין אמירה כזאת.
משה סעדה (הליכוד):
הדבר היחידי שהבטחנו זה לעשות חינוך חינם לגילי אפס עד שלוש.
טלי גוטליב (הליכוד):
אפס עד שלוש.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
גוטליב, לא נכון. היינו במסיבת העיתונאים הכלכלית של בנימין נתניהו - -
משה סעדה (הליכוד):
לא, לא היה. לא היה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
- - לפני הבחירות, יש את זה כתוב. אתה לא יודע, אתה לא בעניינים.
משה סעדה (הליכוד):
אני מכיר.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת ביטון.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
אז אני אראה לך - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
הממשלה הזאת מכהנת פחות מ-30 יום.
משה סעדה (הליכוד):
לא, אני נכנס לגוגל – לא היה, אין.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
תיכנס ותראה. ואם טעית, תעלה לפה ותתנצל. סעדה, אם טעית תעלה להתנצל כאן. בתוכנית הכלכלית של ראש הממשלה לפני הבחירות, להילחם ביוקר המחיה – הורדת מע"מ ל-12%.
משה סעדה (הליכוד):
- - - אני אעלה ואתנצל, לא היה.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):
- - -
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
והוא אמר בסרטון: אני אקפיא את המשכנתאות. ותבדוק את עצמך.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא נכון.
היו"ר אוריאל בוסו:
לא זכור לי כזה דבר.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):
- - - אין אפס עד שלוש, כי זה לא אפס.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
האם זאת הכנסת שאנחנו רוצים? אני רוצה לסיים בדברים שנאמרו במעמד חנוכת משכן זה בגבעת רם על ידי נשיא המדינה מר שניאור זלמן שזר: "על שער הבית הנישא הזה ייחרתו באותיות נצח עקרונות היסוד של הדמוקרטיה האנושית החקוקים לנו בגנזי אוצרותינו מראשית ימי היותנו לעם, והם: חוקה אחת לגר ולאזרח; אחרי רבים להטות; להציל עשוק מיד עושקו; ודל לא תהדר בריבו; וחי אחיך עמך; צדק צדק תרדוף; ומלאה הארץ דעה". ואני רוצה לנצל משפט אחרון כששר המשפטים נמצא פה, השר לוין, שאני מעריך אותו ויש לנו תקשורת רבת שנים. השר, אני פונה אליך ואומר: תשקול. תשקול לעשות את הדברים בהסכמה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה.
שר המשפטים יריב לוין:
- - -
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
גם אנחנו מבינים שנדרשת מערכת שינויים - - -
שר המשפטים יריב לוין:
חבר הכנסת ביטון, אני בעד, לא רק – שקלתי והסכמתי לעשות את הדבר - - -
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
אז תתחילו דיאלוג בהסכמות.
שר המשפטים יריב לוין:
תגיד דבר אחד שאתה מסכים לו.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
אנחנו באנו ואמרנו שאפשר לעשות חוק-יסוד: חקיקה, שמסדיר, אמרנו שאפשר לעשות - - -
שר המשפטים יריב לוין:
למה אתה מסכים?
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
תן לי להשיב לך.
שר המשפטים יריב לוין:
למה אתה מסכים?
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
תן לי להשיב. אמרנו שאפשר לעשות פסקת התגברות ברוב משמעותי.
שר המשפטים יריב לוין:
איזה רוב, של 80, של 81?
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
אז נשב ונדבר, השר - -
היו"ר אוריאל בוסו:
טוב, תודה רבה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
- - אבל אל תקרע את העם. זה מונח על כתפיך, הדבר הזה.
שר המשפטים יריב לוין:
חבר הכנסת ביטון - - -
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
יש לך הזדמנות להעביר רפורמה מוסכמת - -
שר המשפטים יריב לוין:
איזה מוסכמת?
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
- - ולא לפלג את העם, והעם במצב קשה. עכשיו, אם אתה טעית, סעדה, אתה תעלה לפה ותתנצל בפניי.
היו"ר אוריאל בוסו:
הוא יעלה בזמנו.
משה סעדה (הליכוד):
בדקתי, זה לא נכון, מיכאל.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לחבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון.
משה סעדה (הליכוד):
יש אפס עד שלוש חינם, אין דבר כזה.
היו"ר אוריאל בוסו:
גם על ההצעה הזו ישיב השר המקשר בין הממשלה לכנסת ושר החינוך חבר הכנסת יואב קיש, בבקשה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אבל מיכאל, אתה לא אומר סתם.
שר החינוך יואב קיש:
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת ביטון וחבר הכנסת סעדה, אתם יכולים – אני יכול לתת לך לענות לו, אבל יש לי כמה דברים לומר לך.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
אנחנו עוד יודעים לדבר בינינו.
שר החינוך יואב קיש:
ראשית, לא אומרים אפס עד שלוש, בסדר? לידה עד שלוש. אני מציע שנתחיל להשתמש במושג הזה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
אנחנו - - - שיהיה אפס כסף מלידה עד שלוש, אבל איפה האפס כסף?
שר החינוך יואב קיש:
דבר שני, חבר הכנסת ביטון, אני חייב לך תשובה על הנושאים הכלכליים כי העלית אותם. לפני כן אני חייב לומר לך דבר אחד לגבי הרפורמה המשפטית. תפסיקו לומר שהעם לא החליט והעם לא רצה. העם הלך לבחירות והעם רצה בצורה מאוד ברורה. אתם, בתור מיעוט, מנסים למנוע מהרוב ולכפות על הרוב, מנסים לכפות על הרוב את העמדות שלכם.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אנחנו לא כזה מיעוט, איזה מיעוט?
שר החינוך יואב קיש:
מצטער מאוד, יש בחירות, היו בחירות, יש תוצאה ואנחנו עושים את מה - -
קריאות:
- - -
שר החינוך יואב קיש:
- - שהבטחנו לציבור. זה שיהיה לכם - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
אתם עוד מדברים על הידברות, לא מבינה.
שר החינוך יואב קיש:
כנראה זה קשה. עכשיו, דרך אגב, תגידו דבר אחד שאתם יכולים ברפורמה לחיות איתו. הרי יש לכם בעיה - - -
דבי ביטון (יש עתיד):
אבל אתם לא מוכנים - - -
שר החינוך יואב קיש:
כשאתם מנצחים בחירות אז אתם ממנים שופטים יחד עם השופטים, וכשאתם מפסידים בחירות אז השופטים ממנים איתכם שופטים.
דבי ביטון (יש עתיד):
אבל אנחנו מוכנים לשבת.
שר החינוך יואב קיש:
בקיצור, אנחנו את המצב הזה רוצים לשנות ואני מבין שזה קשה לכם.
מירב בן ארי (יש עתיד):
למה אתה מתנגד להידברות?
היו"ר אוריאל בוסו:
אולי הם מוכנים שהוועדה למינוי שופטים תהיה כמו הוועדה למינוי דיינים.
גלעד קריב (העבודה):
מה שלב ב', ג' וד' של התוכנית?
שר החינוך יואב קיש:
כן, עכשיו אני רוצה לומר לך, חבר הכנסת ביטון, לגבי הדברים שלך, כי באמת נושא יוקר המחיה הוא נושא סופר-מרכזי.
מירב בן ארי (יש עתיד):
מה זה מרכזי, כל היום אתם מתעסקים בו.
שר החינוך יואב קיש:
דרך אגב, הממשלה מטפלת בו.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אין חוק אחד שהבאתם השבוע, חוק אחד לא הבאתם - - -
שר החינוך יואב קיש:
את רוצה להקשיב במקום – חברת הכנסת מירב בן ארי, אני יכול להגיד לך שממשלה יודעת לטפל גם בלי חוקים.
מירב בן ארי (יש עתיד):
כן, כן, גם בלי חוקים?
שר החינוך יואב קיש:
את יודעת את זה, כן, גם.
מירב בן ארי (יש עתיד):
חודשיים אתם מחוקקים את עצמכם לדעת. נורבגי - - -
שר החינוך יואב קיש:
חודשיים עוד לא עברו, אני יודע שזה מרגיש לך כמו חודשיים אבל זה בסך הכול חודש ושבוע. זה בסדר, זה כמו חמשת החודשים של רון כץ שאומר שהוא ממש משתגע מהממשלה שהייתה פה חמישה חודשים. אז אני חייב לומר לך כך: אנחנו עצרנו את העלייה בארנונה, עצרנו בחשמל.
מירב בן ארי (יש עתיד):
איזה, אני משלמת ארנונה רגיל.
שר החינוך יואב קיש:
את הדלק, שטענתם שלא עלה, פרסם שר האוצר סמוטריץ', נדמה לי, 33 אגורות ירידה עכשיו במחיר של הדלק. בקיצור, מחוללי האינפלציה, חבר הכנסת ביטון, אנחנו מטפלים - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
וגם הורידו מס על החד-פעמי.
שר החינוך יואב קיש:
אנחנו מטפלים במחוללי האינפלציה, וכן, אנחנו עושים את זה יחד עם עמידה נחושה וקיום בחירות של רפורמה משפטית שמדינת ישראל צריכה אותה יותר מכל דבר אחר.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
הבוחרים שלך לא רוצים אותה.
משה סעדה (הליכוד):
רוצים, רוצים.
מירב בן ארי (יש עתיד):
לא רוצים.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
8% בעד הרפורמה, 60% בעד יוקר המחיה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לשר המקשר חבר הכנסת קיש. בהתאם לתקנון הכנסת נתחיל בדיון הסיעתי. ראשונת הדוברים – חברת הכנסת מירב בן ארי, יש עתיד, בבקשה, שלוש דקות.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תודה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, כנסת נכבדה, מזל טוב לכנסת לחגיגות ה-74. יום מיוחד, יום ט"ו בשבט, ואני רוצה דווקא ביום הזה לדבר על ממשלת הבושה. בממשלת הבושה לא נמצאה אישה, לא נמצאה אפילו אחת, רגע, שראויה לכהן כמנכ"לית במשרד ממשלתי. יש הרבה גברים, אישה אחת לא מצאו. עד כה מונו 32 מנכ"לים במשרדי הממשלה, אבל אחת, אישה – לא נמצאה. אפילו המציאו משרד ופיצלו אותו – משרד המורשת – אבל גם שם לא מצאו אישה. יש משה ויש רונן, יש אסף ויש אמנון, יש יהודה וגלעד ושלמה ואיתמר ועוד ועוד. אבל נעמה, סיגל מיכל – לא מצאו.
משה סעדה (הליכוד):
שמעתי משה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
משה, יש עוד משה. הם לא מצאו.
היו"ר אוריאל בוסו:
שלא תבקש הודעה אישית.
מירב בן ארי (יש עתיד):
הם גם לא מצאו נשים שיהיו יושבות-ראש ועדות בכנסת. אז מתוך 25 ועדות מצאו אחת – כפיים ללימור סון הר מלך שעברה את תקרת הזכוכית של הכנסת העשרים-וחמש והצליחה להיות יושבת-ראש ועדה. מזל שהאופוזיציה איזנה אותם עם שלוש נשים: לזימי, מירב כהן וכמובן פנינה תמנו שטה יו"ר הוועדה. לפחות ככה הצלחנו לאזן את הבושה. בממשלת הבושה יש שלוש שרות – יש שש שרות – לא תיקנתם, תיקנתי את עצמי. מתוכן לשתיים עדיין לא מצאו תיק. אחת אמורה להסביר את ישראל, להילחם באנטישמיות, ב-BDS. בשלב זה היא בעיקר נלחמת בתאגיד, Shut down לתאגיד – לא עבד כל כך – בשמאלנים הבוגדים ובאזרחי המדינה. כל אלה שלא הצביעו לביבי לא באים לה טוב, לשרת ההסברה. אפילו לרפורמה של לוין היא מכינה צוות מיוחד. בכל זאת, צריך להסביר כיצד הופכים את ישראל לצפון קוריאה למתקדמים. על השרה השנייה אנחנו לא כל כך יודעים מה היא עושה, איזה סמכויות יש לה. אם יהיה שינוי אנחנו נעדכן. בממשלת הבושה שר הביטחון מברך את הלוחמים אבל הוא שוכח להגיד מילה על הלוחמות של גדוד לביאי הבקעה. הן לא מעניינות אותו למרות שהן אלו שמחזיקות את הגזרה באופן קבוע ביחד עם הלוחמים, שכם אל שכם. אצלנו אומרים תודה רק ללוחמים, שחלילה, לרגע לא נעודד שירות משותף. אז תודה לכן, לוחמות, לביאות הבקעה, על אומץ הלב, על דבקות במשימה, על חתירה למגע ועל חיסול המחבלים אתמול בפעולה בלילה. עם ישראל מודה לכן, אני מודה לכן, תודה על אומץ הלב, תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לחברת הכנסת מירב בן ארי. הדובר הבא – חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
ערב טוב ליושב-ראש, שלום לכנסת המקושטת והיפה, אבל לצערי המסוכסכת בתוכה. הערה אחת בשולי הדיון שהיה בין חבר הכנסת ביטון לשר קיש, אין ספק שסוגיית השינויים המכונים "רפורמה במערכת המשפט" הופיעה באופן כזה או אחר בבחירות. הבחירות לא היו על זה, בואו, חברים, הבחירות היו על מה שקראנו משילות, על הביטחון האישי, והבחירות היו על יוקר מחיה, בשולי הדברים עלו הנושאים שכרגע מסכסכים אותנו בצורה מיותרת. היום השתתפתי, כמו חברי כנסת וחברות כנסת אחרים, במפגש עם הציבור שהגיע. זאת הזדמנות לברך את עובדי הכנסת והמנהלים הרלוונטיים שעסקו בפתיחת השערים של המוסד המכובד שאנחנו משרתים בו. נפגשתי עם קטנטנים ועם קצת יותר גדולים ואפילו עם גיל העמידה. במפגש עם ילדי כיתה א' – אני אשתף אתכם – קיבלתי את הזכות לקרוא להם את הסיפור על חנן הגנן. חנן הגנן, זה סיפור שייתכן שאתם מכירים, על אדם שמוכר פירות ומבטיח לילדים מטמון, אוצר, והילדים לא מבינים על מה מדובר. בשורה התחתונה החרצן, הגרעינים, הזרעים, שלכאורה אמורים לזרוק אותם, הם האוצר, הם המטמון. היו פה אנשי מכון וולקני של משרד החקלאות. הם אלו שמייצרים את ההון לדורות הבאים, את הקוד הגנטי, כדי לאפשר לכולנו לטעת הרבה עצים שייתנו את פריים. ובהקשר שלנו, אם אנחנו חוזרים לסוגיה שנמצאת במחלוקת, סוגיית הדמוקרטיה – ליבת הדמוקרטיה המהותית היא החירות, חירות האזרחים. חירות האזרחים יש בה רכיב מהותי של שמירה על זכויות אדם, זכויות לכל אדם. חלק מהזכויות הן זכויות לאזרחים וחלק אחר, חשוב גם הוא לא פחות, זה הדרך שבה אנחנו נבחרים. אם כן, שלטון העם, בחירות עצמאיות – רכיב חשוב. יש לנו ממשלה נבחרת. הממשלה הנבחרת, במהות, צריכה להגן על חירות העם. זהו המרכיב השני המאזן, ושני הרצפים הגנטיים האלו, הייתי אומר, חשוב שבמהלך השבועות הקרובים, החודשים הקרובים - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
- - כבוד היושב-ראש, חבריי חברות וחברי הכנסת, עלינו לשמור מכל משמר ולא להפר את האיזון. תודה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לחבר הכנסת אלון שוסטר. הדובר הבא – חבר הכנסת וסגן השר משה אבוטבול, בבקשה. שלוש דקות לרשותך.
משה אבוטבול (ש"ס):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ט"ו בשבט שמח. ראשית, מזל טוב לכנסת ישראל ליום הולדתה ה-74. 74 שנים. "בן שבעים לשיבה", כדברי התנא במסכת אבות, ו"בן שמונים לגבורה". אז ככה אנחנו, המדינה, כנסת ישראל נמצאת בין שיבה לגבורה. אז אני רוצה דווקא לברך את כנסת ישראל שנזכה לשיח של אנשים בוגרים, שקולים ומדודים, כמו שדוד המלך בתהילים אומר: "מזקנים אתבונן". נכבוש את היצר, ומצד שני גם כן שיח של גבורה. גיבורים שיודעים גם כן לכבוש את יצרם, יודעים להכיל גם את הניצחון של האחר, של הזולת. מאוד צר לי שדווקא ביום חגה של הכנסת, שחל מדי שנה ביום ט"ו בשבט, ביום חגיגי כזה, אנחנו פוגשים ילדים מתוקים מכלל בתי הספר בארץ שבאים לבקר אותנו, וכאשר רואים את הדוכנים המרשימים שפזורים במסדרונות הכנסת של פירות ארץ ישראל – שכאן באמת המקום להודות לידידי שר החקלאות מר אבי דיכטר, שאני זוכה ומשמש כסגנו, ולכל עובדי משרד החקלאות ופיתוח הכפר, על הארגון הנפלא של כל הדוכנים משלל ענפי המשק – פירות, ירקות, דבש וכו' וכו', וזה בניצוחו של המנכ"ל החדש של המשרד אורן לביא, מנכ"ל נמרץ שיפעל יחד לצד השר לפעול נכונה לשימור הביטחון התזונתי, שיהיה משק עם מחירים שפויים וסבירים השווים לכל נפש מצד אחד, ומאידך גם לחזק את אותן שכבות חלשות על ידי אותם כרטיסי מזון שהיו מיוזמתו של השר לשעבר, לעתיד, חבר הכנסת הרב אריה דרעי, שייתנו גם כן מעטפת ילדים לאותן משפחות ברוכות ילדים ומוחלשות מכל מגזרי האוכלוסייה. לצערי דווקא ביום חשוב זה שומעים צלילים כואבים וצורמים. איך אומרים ביידיש – קרעכצן. כל מיני חריקות על כאלה שבגלל רפורמה כזו או אחרת או בגלל שהשלטון התחלף וביבי שוב ראש ממשלה הם מדברים על לעזוב את הארץ. כלומר יש כאן ציונות מותנית – אם השמאל בשלטון אז אנחנו נשארים, ואם לא, אז אורזים ומכבים את האורות. גם כשהימין היה שנים באופוזיציה, או הדתיים או החרדים, לא העזנו להעלות על דל שפתינו לעזוב את הארץ חס ושלום.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
משה אבוטבול (ש"ס):
יש עם והעם אמר את דברו. זה בדיוק אותו העם שבעבר שלח אותנו לאופוזיציה ואתכם לקואליציה. אין מה להחליף את העם. עליכם להישאר ולא לארוז. אלא אדרבה, להתמודד נכונה בכלים הדמוקרטיים שעומדים לרשותכם. אני רוצה לסיים בלשון השיר של עוזי חיטמן בבית הראשון שלו: "חשבנו כמעט / עוד מעט / אורזים מזוודה / לקחנו פסנתר / זה לא עוזר", אבל הפזמון חזק מאוד: "אנחנו נשארים בארץ / אנחנו נשארים / אנחנו נשארים בארץ / עד 120". שימו ווליום, תתרכזו בפזמון ותישארו בבית. לכן אנחנו נגד הצעת האי-אמון. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לחבר הכנסת משה אבוטבול. חבר הכנסת אליהו ברוכי, בבקשה.
אליהו ברוכי (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית, למרות שהתאספנו כאן בגלל ניסיון להביע אי-אמון אני מבקש לנצל את הבמה הזאת כדי לברך את הכנסת ביום חגה. אני חושב, אדוני היושב-ראש, שיום ההולדת של הכנסת זו הזדמנות מצוינת להביע אמון. היום לפני 74 שנים התכנסה לראשונה הכנסת בבניין ההסתדרות בירושלים. ט"ו בשבט זה זמן מיוחד להתחלות. אנחנו מציינים היום את ראש השנה לאילנות, למרות שהאילנות ברובם בתקופה הזאת של השנה עומדים ערומים. השקדייה פורחת זה תיאור של שקדייה בלבד, לא של שאר אילנות השדה, ועדיין אנחנו חוגגים דווקא בעיתוי הזה ראש השנה לאילנות, כי אנחנו מבינים שלמרות שבעין חיצונית נראה לנו שהעץ לא מניב דבר – ברור לנו שמתפתח פה תהליך שבעתיד הקרוב יצמיח פירות. בכל פינה במסדרונות הכנסת הזכירו לנו היום את העובדה שבית המחוקקים גדל בשנה. לפעמים זה נראה בדיוק הפוך. ההתלהמות והשיח משכנעים אותך שהכנסת לא מתבגרת בשנה אלא נעשית יותר ויותר ילדותית, אבל זה בדיוק הפוך. כבר קרוב לשלושים שנה הרשות השופטת מתייחסת לרשות המחוקקת כמו אל ילד קטן. נבחרי הציבור מימין ומשמאל יושבים כאן ובוועדות השונות עד השעות הקטנות של הלילה. מגישים הסתייגויות, מתקנים תקנות ומחוקקים חוקים, בקיצור, מתנהגים כמו המבוגר האחראי שקיבל את אמון הציבור. והרשות השופטת מתעקשת להתייחס לבית הזה כמו אל ילד קטן. אדם מבוגר יכול להרשות לעצמו להגיד לילד קטן שההתנהגות שלו היא בלתי סבירה בעיניו. פעם אחר פעם זה היחס שמקבלת הרשות המחוקקת מהרשות השופטת. יחס של מבוגר מתנשא על ילד קטן. למה אני אומר מתנשא? כי במערכת יחסים של הורים וילדים יש היררכיה שמצדיקה זאת. במקרה שלנו אף אחד לא העניק לרשות השופטת את התואר המבוגר האחראי. להפך. העניקו אותו לנו, למי שמקבל משום מה יחס של ילד קטן. אבל השנה, אדוני היושב-ראש, הודות לרפורמה שמוביל שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין, אפשר לחגוג את יום הולדתה של הכנסת. כפי המסתמן ובסייעתא דשמיא הנדרשת, בשנה הקרובה נוכל כולנו להגיד לכנסת ישראל מזל טוב, גדלת בשנה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לחבר הכנסת אליהו ברוכי. הדוברת הבאה – חברת הכנסת סגנית השר מיכל מרים וולדיגר, בבקשה. תואר שקנית אותו בזכות ולא בחסד, צריך להיאמר. בבקשה.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, ט"ו בשבט שמח לכולם. אני קוראת את הנושא שבשמו אני עומדת לפניכם ואני משתוממת: ממשלה שהורסת את הכנסת והמסורת הפרלמנטרית בישראל – תגידו, חברים, ויסלח לי חברי מיכאל ביטון היקר, העיוורון שלכם, עד מתי הוא ימשיך? עד מתי לא תראו את הדבשת של עצמכם? מתי תשיתו ליבכם אל המציאות נכוחה כמו שהיא? אני שומעת באולפני הטלוויזיה וברדיו את נציגי האופוזיציה צועקים וצווחים על הממשלה הנבחרת וכמה היא חשוכה ורעה, כמה היא באה להרוס את הדמוקרטיה ולרמוס את הפרט. האומנם? המראיינים כמובן לרוב זורמים, עושים לכם חיים קלים. אבל אני כאן כדי לשאול: מיכאל, האמת – אין לה משמעות בעיניכם? אין לה שום משמעות בעיניכם? הרי כל בר דעת יודע שבממשלה שלכם המצב היה גרוע הרבה יותר. אנחנו באים לתקן. אתם בחרתם את היחס של חברי ועדות לעומת היחס בין האופוזיציה לקואליציה. רמסתם את זה לחלוטין.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
בזה את צודקת.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):
מבחינת השאילתות שלא נענו – 370 שאילתות שלא נענו. זה שיא של כל הזמנים.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
עניתי לכל שאילתה כשר. 100% שאילתות.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):
אתה כן, אתה אחלה, אבל 370 שאילתות – פשוט צפצפתם עלינו, לא ראיתם ממטר. כמו משאית סמיטריילר שדורסת מה שנקרה בדרכה. אני לא אשכח את בועז טופורובסקי בוועדת הכנסת בדיוק לפני 11 חודש, 7 במרץ 2022, מצביע לבד, פשוט לבד – אין אף אחד בוועדה – והוא שואל: מי בעד? מי נגד? הוא פשוט מעביר החלטות כמו ברפובליקת בננות. ועוד בסוף אומר: עבר פה אחד. בטח פה אחד – הפה שלו. אני עוד זוכרת היטב את אמירתו ההזויה של חבר הכנסת יאיר לפיד: האופוזיציה המופקרת, ככה הוא קרא לנו. ככה הוא תירץ את אי-הבאת ההסכם עם לבנון להצבעת הכנסת. הוא חשש שההסכם לא יעבור, ולכן לא הביא את ההסכם להצבעה שם. איזו בושה, איזה אובדן בלמים. תחושת אני ואפסי עוד. וכידוע, הפוסל במומו פוסל. כך בדיוק אתם מתנהגים. אין לתאר אתכם. אתם זורים חול בעיני הציבור ומטעים אותו. הכול כדי לפזר שנאה - -
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):
- - וכעס וריב ומדון. אני מבינה את הציבור המפוחד, מבינה אותו מאוד. באים נבחרי הציבור, שהוא בחר בהם, ומפחידים אותו בלי סוף. אומרים לו שנגמר העולם. אומרים ומשקרים, והכול כדי לגרוף הון. שופכים את המים עם התינוק. מה אכפת להם? שתמות הכלכלה, שתיהרס המדינה.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):
איך הוא לא יפחד? מה יעשה הנער ולא יחטא? אתם מלהיטים אותם ללא הפסקה ומצפים שהם לא יחששו? אני מסיימת. אבל אני אומרת לציבור: לא תהיה פה דיקטטורה, לא דומה ולא כמעט. שום דבר. הכול בעזרת השם יהיה בסדר. אנחנו מקיימים הבטחות שיועילו לכלל אזרחי מדינת ישראל. חכו ותראו, נישפט על פי המעשים ולא על פי המילים. אנחנו לא עושים דווקא - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):
אני מסיימת. אנחנו לא עושים דווקא, לא באים לנקום ולא לנטור חלילה. אנחנו באים לשפר, לתקן. ביום החגיגי הזה, שהוא חג לאילנות וגם למשכן הכנסת עם חגיגות ה-74, אני רוצה לומר לכם: שלוש הרשויות שיש לנו – הכנסת, שהיא הרשות המחוקקת ובית הנבחרים של מדינת ישראל, הרשות המבצעת, הממשלה, והרשות השופטת – יונקות את כוחן מהכנסת.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):
למה אני אומרת את זה? כי יש כאלה שהתבלבלו בהיררכיה ובכללים. בימים אלו אנחנו עושים סדר במערכת ומחזירים את הכוח אל העם, אל נבחרי הציבור. מזל טוב, כנסת יקרה, עד 75 זה יעבור. האיזון תכף יחזור. תודה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לסגנית השר מיכל מרים וולדיגר. הדובר הבא, חבר הכנסת אלמוג כהן, בבקשה. אני מאוד מבקש מהדוברים לעמוד בלוח הזמנים, כי כל אחד עוד דקה ועוד דקה, ובסוף זה מתווסף לשעות ארוכות. גם ככה יש סדר-יום ארוך.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
אני נותן לאלמוג דקה.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
מברוכ.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, אדוני השר, חג שמח לכולם. אני רוצה לדבר על נושא שהוא לא כל כך שמח.
קריאה:
- - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
חג שמח.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
דבר על הבניין שלא הרסתם במזרח ירושלים.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
יש משהו יותר חשוב שצריך לדבר עליו. גם זה חמור מאוד. יש משהו הרבה יותר חשוב. ביום חמישי האחרון היה פיגוע, חברים. לא יודע אם כולכם שמעתם על הפיגוע הזה, ואני אספר לכם מה קרה: נכנס מחבל ארור ממשפחת אבו עסא שיושבים בנגב, והחליט שהוא רוצה לעשות ג'יהאד ביהודייה. הוא נכנס לבית, הוא פרץ לבית, הוא כפת את האימא, הוא כפת את הילדים ואת הילד שישן עם אימו בחדר השינה, ואנס את האימא מול ילדיה. זה מה שהילד הזה ראה, שאונסים את אימא שלו. איך האדמה פה, במקום הזה, בבית הזה, לא רועדת?
עודד פורר (ישראל ביתנו):
מה אתם - - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
איך המחבל הארור הזה עושה ג'יהאד ביהודייה הזאת? איך קורה המצב הזה שאין תג מחיר לדבר הזה? איך המחבל הארור הזה חילל את נפשה של האימא, חילל את נפשו של הילד שצפה בכל זה – והעולם? העולם שותק, כאילו שום דבר לא קורה. אני רוצה לומר שאני מתבייש ביום הזה שמדינת ישראל מחליטה להכיל את הדבר הזה. זה נקרא טרור. שום הגדרה אחרת.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
תגדירו. אתה בממשלה. תגדירו.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
זה מה שאנחנו עושים בדיוק. זה בדיוק מה שאני עושה. כמובן שהמחבל הארור הזה לא מייצג את כל הבדואים. בוודאי שלא. יש שם אנשים טובים שרוצים לחיות בכבוד ובשלום, אבל יחד עם זאת, עצם זה שהאדמה לא רעדה יום אחרי שזה קרה זו תעודת עניות, אדוני היושב-ראש, למדינה, לנבחריה ולאזרחיה, מפני שמאיר הר-ציון, כאשר אנסו את אחותו, ידע איך לפתור את הדברים הללו, ואנחנו כריבון לא יודעים איך לפתור את הדברים הללו. אז כל מי שרוצה מוזמן לבוא לגדרה ולהסביר לילד הזה מה עשו לאימא שלו. היא אמרה לו: תיקח את הכסף, תיקח את התכשיטים, צא לי מהבית. הוא אמר לה: לא, אני לא באתי בשביל זה. אני באתי לעשות ג'יהאד. מדינת ישראל צריכה לפדות את דמה של האם הזו. להחזיר את כבודה. להרים את הכבוד שלנו מהרצפה כדי להמשיך לחיות כאן בחברה מתוקנת, כי האנס הזה הוא לא אנס, הוא מחבל נאלח. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לחבר הכנסת אלמוג כהן. הדובר הבא, חבר הכנסת אביגדור ליברמן, בבקשה.
אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, דווקא ביום החג הזה יש לי שאלת טריוויה. ב-1 בפברואר ראש הממשלה העביר תשובה לבית המשפט העליון על פינוי ח'אן אל-אחמר ואמר: אני מבקש ארבעה חודשים ארכה. והשאלה: למה הוא ביקש ארבעה חודשים? לא שלושה, לא חמישה ולא שישה – למה ראש הממשלה ביקש דווקא ארבעה חודשים? ואני אומר גם לאלמוג כהן, גם לחבריי בציונות הדתית וגם בעוצמה היהודית, תשימו לב לתשובה: כי ארבעה חודשים זה 1 ביוני. לפי החוק הוא חייב לאשר את תקציב המדינה עד 29 במאי, וכדי לאשר את התקציב עד 29 במאי בקריאה שנייה ושלישית הוא צריך להעביר את כל החוקים, אחרת אחר כך לא יצביעו, לא ש"ס, לא יהדות התורה – לא יצביעו עבור התקציב.
משה סעדה (הליכוד):
למה לא פינית את ח'אן אל-אחמר? לא עשיתם כלום.
אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):
וזה אומר רק דבר אחד, אדוני היושב-ראש. זה אומר רק דבר אחד – שב-1 ביוני הוא יגיד לחברים בעוצמה יהודית וגם בציונות הדתית: עכשיו תקפצו לי. העברתם לי את החוקים – כל החוקים שאמורים להציל אותו מתסבוכת משפטית, את אריה דרעי להציל מתסבוכת משפטית – העברתם? תקציב העברתם? עכשיו תקפצו לי. אני לא מפנה את ח'אן אל-אחמר, ואני לא אפנה שטחי אש, ואני לא אפנה את הבית במזרח ירושלים. הרי כולם מבינים שהוא לא מתכוון לפנות שום דבר במזרח ירושלים. הוא לא מתכוון לפעול נגד טרור, כמו שהוא לא מתכוון לפנות את חמולת נוואג'ה מסוסיא בהר חברון. ואז הוא יגיד לכם, אלמוג כהן: אז עכשיו תפילו את ממשלת הימין, זהו, אני לא מפנה כלום. הרי זה לא במקרה שהוא דחה ל-1 ביוני. ואני מניח שאתה לא נאיבי, ואין לך ספק שגם ב-1 ביוני הוא לא יפנה את זה.
משה סעדה (הליכוד):
אתה לא פינית. גם אתה ובנט, שניכם דיברתם - -
היו"ר אוריאל בוסו:
לא להפריע.
אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):
וארבעה חודשים הוא ביקש רק כדי להעביר גם את החוקים וגם את התקציב.
משה סעדה (הליכוד):
- - ולא עשיתם כלום, ועכשיו אתה מנסה לפלג ולסכסך. לא יעזור לך.
היו"ר אוריאל בוסו:
לא להפריע, חבר הכנסת סעדה.
אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):
זאת כל הכוונה. ואני אומר לך שהוא כבר מחפש תחליפים.
משה סעדה (הליכוד):
לא יעזור לך, תישארו באופוזיציה.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת סעדה.
אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):
גם בכנסת הזאת הוא מחפש כבר תחליפים, גם לעוצמה יהודית וגם לציונות הדתית.
טלי גוטליב (הליכוד):
הוא לא מחפש, תפסיקו לסכסך, די.
אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):
הוא מחפש כבר תחליפים.
טלי גוטליב (הליכוד):
בטח, אותך הוא ייקח. די כבר.
אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):
אנחנו מכירים אותו. תשימו לב, ואני אומר לכם – אחרי שהוא מעביר לכם, כלום לא תראו.
טלי גוטליב (הליכוד):
אותך. הוא יבוא ואותך הוא ירצה לקחת.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה.
אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):
לא מלחמה בפשע ולא מלחמה בטרור, אלא כניעה לטרור. כמו שעכשיו התשובה שלו לטרור – מה הוא עושה? מתחנן לקטארים: תמשיכו בהסדר, תמשיכו להזרים לחמאס 15 מיליון דולר.
משה סעדה (הליכוד):
- - - איפה המריצות לחרדים? איפה המריצות?
אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):
זה מה שהוא עושה. באפריל נגמר ההסכם, והוא כרגע שולח שליחים - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):
- - ומתחנן שיעבירו כסף לחמאס לעזה. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
כבוד היושב בראש, שרים, כנסת נכבדה (נושאת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)
טלי גוטליב (הליכוד):
אדוני היו"ר, אנחנו מבקשים שהיא תדבר בעברית.
משה סעדה (הליכוד):
לא, אדוני היו"ר - - - הוא אמר שמדברים בעברית, אלא אם כן מתרגמים.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
(נושאת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)
משה סעדה (הליכוד):
כבוד היו"ר - - - שמתרגמים - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
אדוני היו"ר, אנחנו מבקשים שהיא תדבר בעברית. אדוני היו"ר, אנחנו לא ניתן לה לדבר.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
(נושאת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת יאסין, הם לא מבינים. צריך לדאוג - - -
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
(נושאת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)
טלי גוטליב (הליכוד):
אין לה יכולת לדבר בערבית. חוק הלאום אומר שרק בְּחוק אפשר לדבר בערבית.
היו"ר אוריאל בוסו:
סליחה, סליחה.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
(נושאת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)
היו"ר אוריאל בוסו:
סליחה, סליחה, רק רגע.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
(נושאת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)
קריאות:
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת – לא, חברי הכנסת, אני רוצה לנהל את המליאה. תודה.
משה סעדה (הליכוד):
אל תיתן לה.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
(נושאת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה. אני אנהל את המליאה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, עצרתי את השעון, ברשותך.
טלי גוטליב (הליכוד):
די כבר.
היו"ר אוריאל בוסו:
כשמשחילים משפט או שניים בערבית זה דבר מקובל.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אני אחר כך אגיד בעברית, מה הבעיה?
היו"ר אוריאל בוסו:
אבל הם לא - - -
קריאות:
- - -
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אוקיי, אז שיתאזרו בסבלנות.
היו"ר אוריאל בוסו:
אז שנדאג שיהיה פה תרגום.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אז שיתאזרו בסבלנות.
היו"ר אוריאל בוסו:
אוקיי, היא תתרגם את הדברים, ופעם הבאה צריך לדאוג שיהיה תרגום מראש. אין בעיה.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
תתאזרו בסבלנות, קצת, לא הרבה.
קריאות:
- - -
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אני לא מבקשת ממך רשות.
גלעד קריב (העבודה):
- - - שידבר פה בערבית בניגוד למה שאתם - - -
קריאות:
- - -
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
(נושאת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)
היו"ר אוריאל בוסו:
במסגרת הזמן שלה.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
(נושאת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
פה זאת מדינה יהודית, כאן מדברים בעברית, רק עברית, רק עברית.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
(נושאת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)
משה סעדה (הליכוד):
לא נאפשר. זה חלק מלאומנות. זאת לאומנות. זאת לאומנות.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אתם אורחים פה. אתם אורחים פה.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
(נושאת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הכנסת.
משה סעדה (הליכוד):
יש לך סמכות, תגיד לה.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הכנסת.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אז מכאן אני שולחת את תנחומיי לאחינו - -
משה סעדה (הליכוד):
אי-אפשר לדבר ככה. גם בבית משפט מתרגמים משפט אחד, לא ככה.
היו"ר אוריאל בוסו:
היא מתרגמת.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
- - הטורקים והסורים על הטרגדיה הגדולה, ומבקשת רחמים לנספים ובריאות שלמה לפצועים, ומקווה שהדבר הזה יצא כמה שאפשר בפחות הרוגים. לצערי הרב, המצב מאוד מאוד מאוד קשה, ואנחנו כאן אפילו לא מוכנים לשמוע בערבית.
טלי גוטליב (הליכוד):
שלחנו משלחות לטורקיה. שלחנו משלחות לטורקיה.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
הממשלה קמה, שתתחיל לעבוד. אנחנו מדברים כל הזמן על חירום. אני כאזרחית המדינה מרגישה מאוד מאוימת, גם בפן הזה.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
תהיי חזקה. תהיי חזקה.
היו"ר אוריאל בוסו:
לא, חברי הכנסת.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אנחנו מרגישים מאוימים באוטובוסים.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת אלמוג, חברת הכנסת גוטליב, צריך לאפשר לדוברים להשלים את דברם. זה לא יעזור, בסוף, הזמן שניתן להם, צריך לאפשר להם אותו במלואו. קריאות ביניים פה ושם אפשריות, אבל מעט.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אם אנחנו מדברים על מדינה חזקה, החוזק של המדינה הוא בלהגן על אזרחיה קודם כול. אז אנחנו בחברה הערבית לא מוגנים, לא מרעידת אדמה ולא מרצח.
טלי גוטליב (הליכוד):
אנחנו לא עושים פיגועים.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
הבנים והבנות שלנו – אני רוצה להגיד לכולכם, למי שלא רוצה לשמוע ולא מוכן לשמוע, שבסוף השבוע בשעות ספורות נרצחו ארבעה אנשים בתוך החברה הערבית. ארבעה אנשים. שניים אחים. אתם יודעים איך הם נרצחו?
משה סעדה (הליכוד):
חמור מאוד.
טלי גוטליב (הליכוד):
זה נורא, מה השאלה. זה נורא.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
פשוט מאוד הגיעו לדלת, למרות כל האור, עם לבוש של שוטרים, דפקו בדלת, פתחה האימא, שאלה, חשבה שזאת משטרה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אבל זה באמת נורא. אז תשימו מצלמות של האח הגדול בכל - - -
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
ואז הרגו אותם. נהרג עוד ילד מג'יסר א-זרקא.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
תתחילו לשתף פעולה עם המשטרה.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אפילו את זה אתם לא מוכנים לשמוע.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
תשתפו פעולה עם המשטרה. תשתפו פעולה עם המשטרה.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
זאת האחריות של המדינה. זאת האחריות של הממשלה. קשה לכם לשמוע את זה.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הכנסת.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
זאת האמת, זאת האמת, ושום דבר אחר לא.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הכנסת.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
היושב-ראש, תשליט סדר פה. מה זה?
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אבל מה, אבל מה, השר הנכנס התחיל בזה שהוא משנה את השם של המשרד.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
למה שינה אותו? למשרד לביטחון לאומי. כנראה לאומי שזה מלאום, לכן ערבי זה לא חשוב.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אם זה היה יהודי זה היה חשוב.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אבל אתם מתפרנסים מהנרצחים.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אתה תשב בשקט.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת אלמוג כהן.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אתם מתפרנסים מהנרצחים.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
תשב בשקט, תתבייש לך.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת אלמוג כהן. חבר הכנסת אלמוג כהן.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
תתבייש לך.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אתם. אתם מתפרנסים.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
תתבייש לך. תתבייש לך.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת אלמוג כהן.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
הדם שלהם זאת הפרנסה שלך.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת אלמוג כהן. תודה.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
במקום שתגיד: יש מה לעשות, אנחנו בממשלה, אנחנו אחראים, אתה יושב שם וצועק. בושה, בושה, בושה וחרפה למי שיכול ולא עושה.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
כל הנרצחים על הראש שלכם. אתם מלמדים טרור, אתם מלמדים ג'יהאד, לא אנחנו.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חבר הכנסת אלמוג כהן. חבר הכנסת אלמוג כהן.
רם בן ברק (יש עתיד):
גם אתה, גם אתה, גם אתה.
היו"ר אוריאל בוסו:
טרור זה טרור, וטרור זה טרור כאחד. הדובר הבא, חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. חברי הכנסת, אני שוב מבקש לאפשר לדוברים להשלים את דברם. אני מבין את הכעס, מבין.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, היום בבוקר כוחות הכיבוש רצחו שישה פלסטינים ביריחו.
טלי גוטליב (הליכוד):
די כבר, זה מחבלים. זה מחבלים.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
לא רצחו פלסטינים, הרגו מחבלים. איימן, שוף, איימן, שוף. שוף - - - שוף.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת איימן עודה.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
לא למדתם בחטיבת הביניים שלכל פעולה יש תגובה, והעם הפלסטיני עוד ייאבק וייאבק - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת אלמוג כהן, אני לא רוצה לקרוא לך. אתה יכול לסמן, אבל – בבקשה.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
- - עד שתקום מדינת פלסטין.
טלי גוטליב (הליכוד):
אתה מבין מה שהוא אומר כאן?
משה סעדה (הליכוד):
כן. יש דברים שאתה לא תגיד כאן. לא תגיד, לא תגיד, זה נגמר.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
ויהיה שלום שייטיב עם כולנו.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא תגיד שרצחנו אותם, זה מחבלים.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הכנסת.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
אבל אני לא רוצה להתווכח איתכם. אני רוצה להתווכח עם הצד הזה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אדוני, ראש הממשלה - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
לא, לא, קריאות ביניים – בישיבה. קריאות ביניים – בישיבה, ואני לא רוצה לקרוא אתכם לסדר.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
ואני רוצה להגיד לצד הזה, אתם מחפשים דמוקרטיה - -
משה סעדה (הליכוד):
אתה לא יכול להגיד. הוא לא יכול להגיד.
היו"ר אוריאל בוסו:
אבל הוא אומר מה שהוא רוצה בזמן שהוא עומד, ואחר כך תגיד בזמנך מה שאתה רוצה.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
- - נדבקים לדיקטטורה רק נגד יהודים? מה עם הדיקטטורה נגד העם הפלסטיני?
משה סעדה (הליכוד):
לא נאפשר.
היו"ר אוריאל בוסו:
לא, לא, לא.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
שישה מחבלים זה לא מספיק.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת אלמוג כהן, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
מה עם הדיקטטורה שהוא חוק הלאום נגד האזרחים הערבים הפלסטינים? אנחנו אלה שרוצים דמוקרטיה לכולם, לשני העמים ולכל האזרחים. אני רוצה גם להגיד לכם, תגידו לי בבקשה, איך אתם רוצים לנצח את הימין כשכל הזמן אתם צל חיוור של הימין וכל פעם אתם עוד נחלשים ונחלשים, עוד נחלשים ונחלשים? רם בן ברק, בשנת 1996 מפלגת העבודה הייתה 44 מנדטים, היום – ארבעה מנדטים; מרצ הייתה 12 מנדטים בשנת 1992, ומרצ לא עברה את אחוז החסימה.
רם בן ברק (יש עתיד):
כוחות צה"ל מחבלים רוצחים? פלסטינים - - - הוא מתבלבל. אל תתבלבל.
טלי גוטליב (הליכוד):
רם בן ברק אמר, לא אני.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
מ-56 מנדטים לארבעה מנדטים בגלל שאתם מזויפים. בגלל שאתם מזויפים.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
ואתה, שיושב עם חיזבאללה - - -
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
אנחנו בשנת 1992 היינו חמישה מנדטים - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
- - - מנדטים.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
- - שלושה לחד"ש ושניים למד"ע.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
חמישה מנדטים, והיינו גוש חוסם.
טלי גוטליב (הליכוד):
הוא אומר שצה"ל רצח פלסטינים - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב, לא בעמידה.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - אלוהים יעזור, באמת.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
היום אנחנו עשרה מנדטים. איך תנצחו את הימין בלי האוכלוסייה הערבית?
קריאות:
- - -
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
אבל איך האוכלוסייה הערבית תהיה חלק מהמאבק הזה אם הוא לא כולל מאבק למען שלום ושוויון? לכן, אנחנו כן נשתתף בהפגנות נגד הממשלה הפשיסטית - -
טלי גוטליב (הליכוד):
אנחנו נחסל מחבלים.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
- - אנחנו כן ניאבק - -
טלי גוטליב (הליכוד):
צה"ל יחסל מחבלים.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
- - אבל אנחנו נעלה את דגל השלום והשוויון - -
טלי גוטליב (הליכוד):
צה"ל רוצח? אי-אפשר לשמוע אותו, אדוני. הוא פוגע בחיילים שלנו.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
- - נגד הכיבוש ונגד אפליה.
היו"ר אוריאל בוסו:
לשבת.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
אנחנו הדמוקרטים האמיתיים - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - בחיילים שלנו.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
- - והיחידים - -
טלי גוטליב (הליכוד):
תומך טרור - - -
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
- - ולצערי הרב – כן, היחידים, לצערי הרב.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אחלה פלסטיזי. אחלה פלסטיזי.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת אלמוג כהן.
משה סעדה (הליכוד):
אבל כבוד היושב-ראש, נאמרות פה אמירות קשות נגד חיילי צה"ל.
היו"ר אוריאל בוסו:
לא, הוא אמר - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
צה"ל רצח פלסטינים?
משה סעדה (הליכוד):
שנייה, טלי - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
לא, לא, לא, הוא אמר "כובשים", לא שמעתי רצח.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
איימן, איך רק שישה? איך לא 60? איך לא 60? מחבלים - - -
עודד פורר (ישראל ביתנו):
הוא אמר - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת איימן עודה, אתה אמרת שחיילי צה"ל רוצחים?
קריאות:
- - -
משה סעדה (הליכוד):
הוא אמר - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
הוא אמר "רוצחים".
היו"ר אוריאל בוסו:
לא, לא, אמרת "כובשים", אני לא שמעתי "רוצחים".
משה סעדה (הליכוד):
כן, הוא אמר "רוצחים".
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
- - - שנייה ושלישית - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
הוא אמר "רוצחים" - - -
קריאות:
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
לא, לא, לא. אתה לא יכול אבל להגיד כאן על חיילי צה"ל "רוצחים". "כובשים" שמעתי.
משה סעדה (הליכוד):
הוא אמר "רצח". הוא אמר: "צבא הכיבוש רצח".
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
- - - זה כלום שישה - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - רצח פלסטינים.
משה סעדה (הליכוד):
הוא לא יכול להגיד "רוצחים" על חיילי צה"ל - - -
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
זה מה - - - אותך?
טלי גוטליב (הליכוד):
צה"ל רצח שישה פלסטינים? - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
לא, אתה לא יכול לקרוא לחיילי צה"ל "רוצחים" כאן מעל בימת הכנסת.
קריאות:
- - -
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
הצבא רצח שישה פלסטינים.
היו"ר אוריאל בוסו:
אמרתם "כובשים", אנחנו חולקים על זה. אתה לא תקרא לחיילי צה"ל "רוצחים" מעל בימת הכנסת.
קריאות:
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
אבל לפני הסדר. לשבת. חברי הכנסת, לשבת. חבר הכנסת אלמוג כהן.
טלי גוטליב (הליכוד):
לך מפה - - -
קריאות:
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
אני מציע לחברי הכנסת, מי שירצה שיגיש קובלנה בנושא הזה לוועדת האתיקה, אבל לא יתאפשר לקרוא לחיילי צה"ל "רוצחים" מעל בימת הכנסת.
קריאה:
לא נאפשר את זה - - -
קריאה:
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
הוא אמר שהוא אמר. עכשיו הוא אמר גם.
קריאות:
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
לא, אבל עכשיו הוא אמר. שאלתי אם הוא אמר.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אתה מסלף את הדברים שלו.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת סעדה, לשבת במקום. קריאות ביניים מהמקום. חבר הכנסת אלמוג כהן, אני שאלתי אותו אם הוא אמר. אני שמעתי "כובשים".
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
הוא אמר, הוא אמר.
היו"ר אוריאל בוסו:
הוא אמר - - - אז הוא אמר לי "רוצחים".
קריאות:
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
הצבא רצח. הוא אמר "הצבא רצח". "הצבא רצח" זה "חיילי צה"ל רוצחים". טוב, תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אויב בתוך הבית, אויב בתוך הבית.
היו"ר אוריאל בוסו:
אבל חברי הכנסת, אי-אפשר לנהל דיון בצורה כזו.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
גיס חמישי, אתה גיס חמישי.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת אלמוג כהן.
טלי גוטליב (הליכוד):
צא מכאן. צא מכאן.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת אלמוג כהן, אי-אפשר לנהל דיון בצורה כזו. חברת הכנסת טלי גוטליב.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אדוני היושב-ראש, אי-אפשר לקרוא לחיילים שלנו "רוצחים".
טלי גוטליב (הליכוד):
צא מכאן.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
הנבלה הסרוחה הזה מסתובב פה כמו איזה - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
גם את המילה הזו אי-אפשר להגיד על חבר כנסת, בטח במליאה.
טלי גוטליב (הליכוד):
שיצא מכאן. שיצא מהכנסת.
היו"ר אוריאל בוסו:
לא זה ולא זה, אז אני מבקש לצאת להירגע לכמה דקות, אתה בקריאה ראשונה.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
מדבר על חיילי צה"ל - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תעשה לבד קריאה שנייה. חברי הכנסת.
טלי גוטליב (הליכוד):
בושה למשפחות השכול. בושה למשפחות השכול. בושה לחיילי צה"ל. לא יכול להיות - - -
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת טלי גוטליב. בבקשה.
גלעד קריב (העבודה):
אפשר להתחיל?
היו"ר אוריאל בוסו:
אתה תעמוד במקום שלך. לא הפעלתי את השעון.
גלעד קריב (העבודה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, במסכת יומא בבבלי מצאנו את האגדה: "ארבעים שנה קודם חורבן הבית לא היה גורל עולה בימין, ולא היה לשון של זהורית מלבין, ולא היה נר מערבי דולק, והיו דלתות ההיכל נפתחות מאליהן". ידידי חבר הכנסת רון כץ, שנימק את הצעת האי-אמון הראשונה, אמר בצדק שדמוקרטיות לא מתות בן לילה אלא בתהליך של שחיקה והידרדרות, אבל הסימנים המעידים מופיעים הרבה לפני, ובתוך תהליך השחיקה ניתן בהחלט לזהות את אותם רגעים מכריעים שבהם מואץ התהליך באופן דרמטי. לצערנו הרב, הסימנים האלה מופיעים בשבועות האחרונים בקצב הולך וגובר, בשעה ששר המשפטים יריב לוין ויושב-ראש ועדת החוקה חבר הכנסת רוטמן ממשיכים במרוץ לקריעתם של כבלי ההגנה וחגורות הביטחון של הדמוקרטיה הישראלית. בתוך מסכת השקרים והפייק ניוז, שמפיץ בין השאר לא אחר מאשר ראש הממשלה, מהריאיון ב-CNN על השופטים שממנים את עצמם, דרך ההתייחסות המביכה שלו לדוחות האזהרה של ג'יי פי מורגן ועד לסיפורי הפנטזיה על הפגישות עם מובילי הכלכלה הצרפתית, בולט השקר שחזרו עליו היום שר המשפטים ושר החינוך מעל הבמה הזו, השקר כאילו האופוזיציה לא מציעה דבר או כל בסיס למאמץ לגיבוש הסכמות רחבות. לשקר הזה אין ולא יהיו רגליים. כל מי שעוקב אחרי דיוני ועדת החוקה וכל מי שעוקב אחרי התנהלותו של שר המשפטים יודע היטב שהממשלה הזו והקואליציה הזו לא רוצות הסכמות רחבות - -
משה סעדה (הליכוד):
אתם מדליקים את האש - - -
גלעד קריב (העבודה):
- - ופשרות, אלא תיקונים קוסמטיים קטנים, שנועדו להסתיר את הכיעור של תוכנית ההרס. די בעובדה ששר המשפטים לא מציג את השלבים הבאים של תוכניתו בפני הציבור ובפני הבית הזה כדי להעיד פני מי לקרע ולשבר. ובצד תרגיל ההונאה המסוכן, עולים וצפים בשבועות האחרונים הסימנים המעידים על הידרדרותה של הדמוקרטיה. סימן מטריד ענק צץ ועלה בשעות האחרונות – ואני מקווה שאתה שומע, אדוני שר המשפטים – חבר מועצת העיר מודיעין, העיר שלך, חבר מפלגת העבודה איתי אלמוג בר, נבחר ציבור כמותכם וכמוני, התבקש להגיע לתשאול במשטרת מודיעין על כוונותיהם של מארגני המחאה הדמוקרטית בעיר. אחזור על הדברים: נציג נבחר של תושבי העיר מודיעין, חבר המועצה, מוזמן לתחנת המשטרה בעיר לא על מנת להיחקר על חשד כלשהו אלא על מנת להעביר לו מסר - -
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
גלעד קריב (העבודה):
- - שמקומו לא יכירנו במדינה דמוקרטית. אתה, אדוני שר המשפטים - -
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
גלעד קריב (העבודה):
- - תושב מודיעין, היית צריך להיות הראשון שמגנה את הזימון הזה ומבקש עליו הבהרות, אבל את קולך לא שמענו בעניין הזה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. נא לסיים.
גלעד קריב (העבודה):
זו כנראה הגרסה שלכם לדמוקרטיה: דמוקרטיה שבה מזמינים חברי מועצת עיר נבחרים - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה, חבר הכנסת גלעד קריב.
גלעד קריב (העבודה):
- - לתשאול בתחנת משטרה על כך שהם מארגנים מחאה דמוקרטית מול ביתו של שר המשפטים. בושה וחרפה, ושר המשפטים שותק.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לחבר הכנסת גלעד קריב. הדובר הבא, סגן השר חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב, קולך נשמע.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
קולך נשמע. אז - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
גלעד קריב (העבודה):
חס וחלילה.
טלי גוטליב (הליכוד):
חס וחלילה - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תמתין.
קריאות:
- - -
טלי גוטליב (הליכוד):
אין צורך - - -
עודד פורר (ישראל ביתנו):
- - - אני לא שמעתי את קולך - - -
אבי מעוז (נעם):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
אפשר להסכים על דבר כזה? חילי, באמת. באמת, כבודם של חיילינו.
אבי מעוז (נעם):
תעצור, תעצור את השעון.
טלי גוטליב (הליכוד):
פעולת חיסול של שישה מחבלים, אנחנו - - -
עודד פורר (ישראל ביתנו):
אני איתך לגמרי - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב. חברת הכנסת גוטליב, לא, לא, את לא יכולה. לא, לא, תשבי איתו בירכתי המליאה ותשוחחי איתו, בטח לא להתנהל כאן בהליכה במהלך המליאה. חברי הכנסת, נא לשבת. יפה.
קריאות:
- - -
סימון דוידסון (יש עתיד):
טלי, מה קרה היום?
היו"ר אוריאל בוסו:
אני לא יכול להמשיך ככה את הדיון.
סימון דוידסון (יש עתיד):
טלי, לא שומעים אותך היום.
היו"ר אוריאל בוסו:
בבקשה.
אבי מעוז (נעם):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שמעתי בקשב רב את נאומו של חבר הכנסת יאיר לפיד, ראש האופוזיציה. אני רוצה לדבר אליכם, חבריי לאופוזיציה. אנחנו מעולם, מעולם לא דיברנו על קץ המדינה - -
רם בן ברק (יש עתיד):
לא מדברים. אתם עושים.
אבי מעוז (נעם):
- - מעולם לא דיברנו – ותכף אני אגיד למה אני מתייחס – מעולם לא דיברנו על קץ הדמוקרטיה, מעולם לא דיברנו שנעזוב את המדינה - -
נאור שירי (יש עתיד):
מעולם לא - - -
אבי מעוז (נעם):
- - ומעולם לא דיברנו שבשנה הבאה בט"ו בשבט נחגוג – לא נחגוג, נעשה אזכרה לדמוקרטיה. ועל מה אני מדבר? על מה אני מדבר? לפני 18 שנה - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הכנסת, הדיבורים במליאה מפריעים. מזכירות הסיעות בצדדים.
אבי מעוז (נעם):
לפני 18 שנה, קצת פחות, היה הגירוש מגוש קטיף. היה הגירוש מגוש קטיף, ומי שהיה שם – אני הייתי שם רק בארבעת החודשים האחרונים – הגירוש מגוש קטיף כלפינו, כלפי ציבור גדול בישראל, הרגיש לא פחות ממה שאתם מרגישים היום. ואני מבין אתכם, אני מבין שיכולה להיות הרגשה שבא הקץ על תפיסת העולם שלנו. ככה אנחנו הרגשנו. אבל מעולם לא עלה בדעתנו, בדעתנו – שלי – מעולם לא עלה לסרב פקודה. מעולם לא עלתה האמירה - - -
רם בן ברק (יש עתיד):
באמת? לא סירבתם פקודה - - -
אבי מעוז (נעם):
באמת. אצלי לא היה סירוב.
רם בן ברק (יש עתיד):
מה זה אצלך?
אבי מעוז (נעם):
חבר הכנסת בן ברק, לא היה סירוב פקודה - - -
רם בן ברק (יש עתיד):
באמת - - -
אבי מעוז (נעם):
שנייה אחת, תן לי לדבר.
רם בן ברק (יש עתיד):
אתם סירבתם לא פעם ולא פעמיים.
אבי מעוז (נעם):
אנחנו לא סירבנו פקודה, לפחות לא מבית המדרש שאני יצאתי ממנו, לא היה סירוב פקודה, ומעולם לא עלה בדעתי להגיד שאני עוזב את המדינה. אני רוצה להקריא לכם דברים שכתב - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
היום נכנס מינוח חדש – יש שביתה במדינה.
אבי מעוז (נעם):
שביתה במדינה. מותר לשבות, מותר לשבות.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת גנץ אמר.
אבי מעוז (נעם):
אני רוצה להקריא לכם דברים שכתב מרן הרב קוק זצ"ל אחרי רצח ארלוזורוב ואחרי הדמוניזציה שעשו למחנה הימין. וכך כותב מרן הרב: "נתוודע איש אל אחיו בשם ישראל הכללי - - - נדע שיש לנו בכל מחנה הרבה מה לתקן והרבה מה לקבל מהאור והטוב זה מזה. ואז תופיע עלינו האורה העליונה הכללית, אשר בה ניוושע תשועת עולמים, ותתקיים בנו התפילה המוקדשת קודש קודשים שהיננו עתידים להביעה" - -
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
אבי מעוז (נעם):
- - "בכל כך המיית נפש, 'ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם'". תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. ואחרון הדוברים – חבר הכנסת בועז ביסמוט. בבקשה. לאחר מכן יעלה השר המקשר. בטרם הצבעה, לאחר דברי השר המקשר, נעבור להצהרת האמונים של חברי הכנסת. אני רק מעדכן שהוגשו כאן בקשות להצבעה שמית בשתי ההצעות. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך.
בועז ביסמוט (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – קצת קשה לי להתחרות, כבוד היושב-ראש, עם - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הכנסת, זה מאוד מאוד מפריע. חברי הכנסת החדשים, אתם אפילו עוד לא הצהרתם אמונים ואני צריך לקרוא אתכם לסדר.
יוסף טייב (ש"ס):
ההתרגשות, ההתרגשות.
בועז ביסמוט (הליכוד):
אם הקואליציה מפריעה לך, איך אבוא בטענות לאופוזיציה, חברים?
היו"ר אוריאל בוסו:
חוקית הם חברי כנסת, הם עוד לא הצהירו אמונים. אז אפשר לקרוא אתכם בקריאות.
בועז ביסמוט (הליכוד):
אני חייב להודות שאני עדיין לא – איך נגדיר את זה בצורה הכי כנה ואמיתית? אני עדיין לא נרגעתי מהנאום המפלג של ראש הממשלה לשעבר, נאום שדווקא בימים אלה, ביום חג דווקא, מול אורחים, מול שגרירים זרים שמסתכלים עלינו, הוא כולו חומר בעירה. ביום שאפילו, הייתי אומר, עם כל האורחים שהיו היום בכנסת, אנחנו אפילו מחויבים להציג לאורחים הרבים אחריות. שמותר לנו לא להסכים, אנחנו אפילו יכולים לא להסכים עם אמוציות – אבל עם אחריות. בעיקר – וזה מה שחשוב – אחרי ההסתה הפרועה של ההפגנה במוצאי שבת, שבה הייתה הסתה לרצח. אז איך אפשר? עכשיו, אומר ראש הממשלה לשעבר – רק מעצם התפקיד הזה הוא מחויב לאחריות – שהחקיקה שמקדמת הקואליציה קורעת את החברה הישראלית. זה אותו אדם שהציג עצמו – מה הוא היה אז בממשלה? הוא היה איש הריפוי ואיש האיחוי, והוא עבר להיות היום איש של פילוג ושיסוי. ואני רוצה לשאול אותו דבר אחד: החברה הישראלית – האם היא באמת קרועה? האם באמת מותר בשם המאבק הפוליטי בינינו להגיד דברים שהם פשוט לא אמיתיים, או אם תרצו, לשקר? תראו, נער הייתי וגם זקנתי, ואני זוכר, במרץ 2011, כמדומני, היה פה שר ביטחון, קראו לו אהוד ברק. היום הוא דמות חשובה מאוד במחאה – מחאה, אגב, שהיא לגיטימית, מותר למחות. שר הביטחון דאז אהוד ברק הזהיר כי המשך הקיפאון המדיני עלול להוביל לבידודה של ישראל בעולם. לקראת חודש ספטמבר, הוא אמר אז – אנחנו ב-2011 – "אנו עומדים בפני צונאמי מדיני שרוב הציבור לא מודע אליו. הדה-לגיטימציה של ישראל באופק". ככה אמרו ב-2011, ואנשים באמת האמינו. דה-לגיטימציה של ישראל. ואז אני מסתכל, עבר לו איזה עשור, קצת יותר, ושוב מדברים על דה-לגיטימציה של ישראל. אבל בואו נסתכל על העובדות, האם זה באמת נכון. בואו נסתכל מה היה בשבוע שעבר. בשבוע שעבר – אגב, אפרופו התשובה לאהוד ברק, לא רק שלא הייתה דה-לגיטימציה לישראל, קיבלנו את הסכמי אברהם.
היו"ר אוריאל בוסו:
להתכנס לסיום.
בועז ביסמוט (הליכוד):
אבל בשבוע שעבר, סודאן, מאז ועידת חרטום, רוצה להדק את הקשר איתנו; צ'אד פותחת פה שגרירות; נשיא צרפת עמנואל מקרון רוצה להיפגש עם ראש הממשלה נתניהו, מקבל אותו בארמון האליזה. רק מה? מספרים לנו שהנשיא מקרון הצטרף למחאה, הוא למעשה גם כן פה מתריע נגד אובדן הדמוקרטיה הישראלית. רק מה? זה פשוט לא נכון.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
בועז ביסמוט (הליכוד):
זה פשוט לא נכון. שקרים כדי לאשש את הטענה המופרכת שלכם. לכן אני אומר, גלו אחריות. לא הכול מותר בשם מאבק פוליטי. הציבור מסתכל, אנחנו נישאר עם אחד. ורק תרשה לי, כבוד היושב-ראש, דבר אחד על אותו נאום מפלג של יושב-ראש האופוזיציה. שתי תובנות קצרות. הרעיון שישראלים ישתמשו בדרכון גרמני או פולני כדי לברוח מכאן שובר את ליבי. זה בעקבות הנאום שלו. ודבר נוסף, האיום בשבירת המדינה, אנשים שמעיזים לדבר בגלוי על זה שנתפצל לישראל ויהודה – עד לאן נגיע? תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לחבר הכנסת בועז ביסמוט. כמדומני אתה היית שגריר בצרפת.
בועז ביסמוט (הליכוד):
שגריר במאוריטניה.
היו"ר אוריאל בוסו:
אוקיי, אבל אתה צרפתי. אני מזמין את השר המקשר ושר החינוך חבר הכנסת יואב קיש לסכם את הדיון. לאחר מכן נעבור, טרם ההצבעה, להצהרת האמונים של חברי הכנסת. בבקשה, אדוני.
שר החינוך יואב קיש:
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית, בפתח דבריי, אני רוצה בשם כל הבית הזה לחזק ולברך את חיילי ולוחמי צה"ל על פעולתם הנחושה לחיסול חמישה מחבלים מתועבים שניסו לרצוח אזרחים חפים מפשע.
מירב בן ארי (יש עתיד):
מה עם הלוחמות? תגיד מילה - - -
שר החינוך יואב קיש:
חברים, בעברית כשאומרים "לוחמים" זה גם לוחמים וגם לוחמות, למי ששכח את זה. באמת.
היו"ר אוריאל בוסו:
לא, לא, לא, לא למחוא כפיים.
מירב בן ארי (יש עתיד):
מה אתה אומר? אבל מה הבעיה להגיד?
שר החינוך יואב קיש:
מספיק עם השפה של מרב מיכאלי, תפסיקו לחרב את השפה העברית. "לוחמים" זה לוחמים ולוחמות. "לוחמים" זה לוחמים ולוחמות בעברית.
מירב בן ארי (יש עתיד):
ואם מוחאים כפיים - - - למה מוחאים כפיים?
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת מירב בן ארי, חברת הכנסת מירב בן ארי.
שר החינוך יואב קיש:
מירב, את לא היית פה כשנציגים של – נדמה לי שזה היה – כשנציגים קראו, ופה אני אומר לך, היושב-ראש, אני מבין שלא שמעת - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
איימן עודה קרא לחיילים - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
אני לא שמעתי את המילה "רוצחים", אמר - - -
שר החינוך יואב קיש:
הוא לא שמע - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת טלי גוטליב, למה את כל פעם מגיעה למרכז האולם?
שר החינוך יואב קיש:
מירב, את לא שמעת, אבל עמד פה מעל הפודיום הזה חבר כנסת שקרא לחיילי צה"ל "רוצחים".
מירב בן ארי (יש עתיד):
לי אתה מספר עליו? מי ששיתף איתו פעולה זה אתם. למה הפלתם איתו את הממשלה?
שר החינוך יואב קיש:
אז אני אומר קודם כול לכל חברי הכנסת פה, אני מבקש לפנות לוועדת האתיקה. היושב-ראש לצערי לא שמע את האמירה הזו. צריך להוריד מייד מהדוכן כשמישהו מדבר כך, וגם להוציא ולהרחיק.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
שר החינוך יואב קיש:
יש דברים שלא עושים בבית הזה. וכמו שאתה אומר, לא שמעת, ואני מבין את זה. מעבר לכך, אני רוצה להתייחס לנאומו של יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד, שקרא פה מעל הבמה הזו לפני שעה קצרה, ביום חגה של הכנסת, מצד אחד אמירה שאני מצטרף אליה – קורא לאחדות, קורא לחיבור העם – ומצד שני מייצר פה ממש בכוונת מכוון אירוע של פגיעה במדינת ישראל, מהלך שגורם לנזק כלכלי. לא סתם השרה גלית דיסטל אטבריאן קראה לזה BDS 2. לצערי מתוכנו, מתוך מדינת ישראל, כדי לפגוע במהלך חקיקה שנעשה בבית הזה שמוביל הרוב הישראלי של הכנסת הזו, שנבחר בבחירות – על מנת לטרפד מהלך שבו מובילים חקיקה, מנסים לפגוע בכלכלת ישראל. לאן הגענו? עכשיו, מה זה גורם? זה גורם לגורמים הקיצוניים להסית לרצח. אנחנו רואים את ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק שם את תמונתו של הנשיא – אני לפחות שמח שהוא התנצל והודיע שהוא עשה טעות קשה, אבל תראו לאיזה מצב הגענו – לוקח ומשווה אותו לצ'מברלין, לתקופות חשוכות. וזה ראש ממשלה שהיה במדינת ישראל. השנאה מעוורת את עיניו. ובמקביל, אדם אחר, שגם, זקנתו מביישת את בחרותו, אל"מ מחיל האוויר, זאב רז, שבאופן מפורש קורא לרצח פוליטי. לאן הגעתם? עכשיו, בעניין הזה אני כן רוצה בהחלט לברך על התנהגות ראשי האופוזיציה, שגינו באופן מהיר ומיידי את העניין, אבל תבינו מה התנהגות חסרת הרסן, ההשתלחות, הקריאות להסתה, הקריאות לפגיעה בכלכלת ישראל, הניסיונות לגרום לכך שגורמים מדיניים בעולם ינסו לפגוע במדיניות פנים של מדינת ישראל – עד לאן תגיעו? אני רוצה להשתמש באנלוגיה שכולנו מכירים אותה, וזה משפט שלמה. הרי מה ראינו במשפט שלמה? יש תינוק ושתי אימהות טוענות ששלהן הוא. אני אומר, לא יכול להיות שהשמאל, לאחר שהפסיד בבחירות, ובאופן ברור אינו מוביל את המדיניות של הממשלה, אומר: אני מוכן לחצות את התינוק, רק שלא יהיה תינוק. והימין, שמתנהג באחריות, ותמיד – בטח כשהיינו באופוזיציה – מבין את המקום ונלחם בכלים הדמוקרטיים, מוותר. אז אני אומר לכולנו, חברים, בסוף הבית הזה זה בית המחוקקים. פה ראוי ופה צריך לקיים את הדיון האמיתי בחקיקה. נשיאת בית המשפט העליון מוזמנת לוועדת החוקה לומר את עמדתה המקצועית, יקשיבו לה בקשב רב, ויהיה שיח. זו הדרך לעשות שיח. לא דרך של איומים, לא דרך של קריאה לפגיעה כלכלית במדינת ישראל, לא דרך לקריאה לנזק מדיני בישראל. כל הדברים האלה, אין להם מקום. וכל זה קורה בגלל הובלה לפילוג. ראינו את הנאום שהיה פה של יו"ר האופוזיציה, נאום שהוביל לפילוג, קורא לאחדות ומבצע פילוג. אני מזכיר לך, יו"ר האופוזיציה, שהפסדתם בבחירות ואתם צריכים לקבל את מדיניות הרוב. ואני חייב לומר לחבר הכנסת ביטון, אתה כל פעם מחפש איזה סקר – נראה לי שמדיניות הסקר-שקר הזו הפכה להיות הבון-טון במיוחד באולפן שישי. כל פעם מחפשים איזשהו סקר בשביל להוביל איזה שקר. אז אני אומר לכולם: הסקר המשמעותי היה ב-1 בנובמבר, לא מזמן, לפני כשלושה חודשים היה סקר מאוד גדול. כל אזרחי ישראל השתתפו בסקר הזה. התוצאות, ברוך השם, לפנינו, כאן בבית הזה. ואנחנו רואים בדיוק מה עשה העם בסקר שהגישו לפניו – אופיר, יש שמית, רק שתדע. אני רוצה גם לספר, ואולי מכירים את זה בבית הזה, שביום ראשון בישיבת הממשלה, זכיתי וזכינו כל השרים, להיות חברים להצבעה, להחלטת ממשלה על הקמת יישוב חדש, יישוב בעוטף עזה. שם זמני, אני חושב, זמני, נכון - -
היו"ר אוריאל בוסו:
רצוי שיהיה זמני.
שר החינוך יואב קיש:
כן. - - חנון. ואנחנו בהחלט מברכים וגאים על כך שראש המועצה תמיר עידן הגיע לישיבה, ובאמת בהתרגשות רבה, לאחר מהלך של שנים רבות – אני חושב שזה היה אירוע של כשבע שנים של חקיקה והובלה בממשלה – זכינו להצביע ולהקים את היישוב הזה. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה לשר קיש. חברי הכנסת, אנא התיישבו במקומותיכם. חברי הכנסת, אנא התיישבו במקומותיכם. השרים דיכטר וסמוטריץ', חברי הכנסת ואטורי וגלעד קריב.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברי הכנסת, בטרם נעבור להצבעות, אנו נקיים את הצהרות האמונים של חברי הכנסת ארז מלול וסימון מושיאשוילי. אני מתכבד להודיע לכנסת שעל פי סעיף 43 לחוק-יסוד: הכנסת, עם הפסקת חברותם בכנסת של חברי הכנסת הבאים, באו במקומם חברי הכנסת על פי הפירוט שלהלן. סדרנים, אביגדור, אנא. חברי הכנסת, שבו במקומותיכם. נא לשמור על שקט במליאה. הצהרות אמונים של חברי כנסת – נא לכבד את חברי הכנסת. במקום חבר הכנסת יעקב מרגי, שהפסקת חברותו בכנסת נכנסה לתוקפה ביום חמישי, י"א בשבט התשפ"ג, 2 בפברואר 2023 – בא במקומו חבר הכנסת ארז מלול; במקום חבר הכנסת חיים ביטון, שהפסקת כהונתו בכנסת נכנסה לתוקפה ביום חמישי, י"א בשבט התשפ"ג, 2 בפברואר 2023 – בא במקומו חבר הכנסת סימון מושיאשוילי. חברי הכנסת ארז מלול וסימון מושיאשוילי, בהתאם לסעיף 15 לחוק-יסוד: הכנסת, ולסעיף 2 לחוק הכנסת, התשנ"ד–1994, אקרא בפניכם את הצהרת האמונים, ואתם תקומו, כל אחד בתורו, ותצהירו: "מתחייב אני". וזה נוסח ההצהרה: אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל, ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת. חבר הכנסת ארז מלול.
ארז מלול (ש"ס):
מתחייב אני.
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת סימון מושיאשוילי.
סימון מושיאשוילי (ש"ס):
מתחייב אני.
היו"ר אמיר אוחנה:
ברוכים הבאים, והצלחה גדולה בפעילותכם. תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
עכשיו אנחנו נעבור להצבעות על ההצעות להביע אי-אמון בממשלה. על פי הבקשה שמונחת לפניי, שחתומה כדין, אנחנו נצביע תחילה בהצבעה שמית על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת יש עתיד. ההצבעה תהיה שמית. בבקשה, מזכיר הכנסת, נא קרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– נגד
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
אמיר אוחנה– נגד
ינון אזולאי– נגד
גדי איזנקוט– אינו נוכח
ישראל אייכלר– נגד
דן אילוז– נגד
ואליד אלהואשלה– נגד
קארין אלהרר– בעד
זאב אלקין– אינו נוכח
דוד אמסלם– נגד
אופיר אקוניס– נגד
משה ארבל– אינו נוכח
יעקב אשר– אינו נוכח
אוריאל בוסו– נגד
דבי ביטון– אינה נוכחת
מיכאל מרדכי ביטון– בעד
דוד ביטן– נגד
בועז ביסמוט– נגד
ולדימיר בליאק– אינו נוכח
מירב בן ארי– אינה נוכחת
רם בן ברק– אינו נוכח
איתמר בן גביר– נגד
אברהם בצלאל– נגד
אורנה ברביבאי– אינה נוכחת
אליהו ברוכי– נגד
ניר ברקת– נגד
טלי גוטליב– נגד
מאי גולן– אינה נוכחת
יואב גלנט– אינו נוכח
גילה גמליאל– אינה נוכחת
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– נגד
סימון דוידסון– אינו נוכח
אבי דיכטר– נגד
גלית דיסטל אטבריאן– נגד
אלי דלל– נגד
דני דנון– נגד
שלום דנינו– נגד
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
עמית הלוי– נגד
שרן מרים השכל– בעד
ניסים ואטורי– נגד
מיכל מרים וולדיגר– נגד
יצחק שמעון וסרלאוף– נגד
יאסר חוג'יראת– בעד
אימאן ח'טיב יאסין– אינה נוכחת
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
משה טור פז– אינו נוכח
אחמד טיבי– בעד
יוסף טייב– נגד
אוהד טל– נגד
יעקב טסלר– נגד
חילי טרופר– אינו נוכח
אלי כהן– נגד
אלמוג כהן– נגד
מאיר כהן– אינו נוכח
מירב כהן– אינה נוכחת
מתן כהנא– אינו נוכח
עופר כסיף– בעד
אופיר כץ– נגד
ישראל כץ– נגד
רון כץ– אינו נוכח
יוראי להב הרצנו– אינו נוכח
מיקי לוי– אינו נוכח
יריב לוין– נגד
נעמה לזימי– בעד
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– בעד
סימון מושיאשוילי– נגד
טטיאנה מזרסקי– אינה נוכחת
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
שלי טל מירון– אינה נוכחת
יונתן מישרקי– נגד
חנוך דב מלביצקי– נגד
ארז מלול– נגד
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
מיכאל מלכיאלי– נגד
אבי מעוז– נגד
שרון ניר– אינה נוכחת
בנימין נתניהו– נגד
יואב סגלוביץ'– אינו נוכח
יבגני סובה– אינו נוכח
משה סולומון– נגד
לימור סון הר מלך– נגד
אופיר סופר– נגד
אורית מלכה סטרוק– אינה נוכחת
בצלאל סמוטריץ'– נגד
משה סעדה– נגד
גדעון סער– אינו נוכח
מנסור עבאס– אינו נוכח
איימן עודה– בעד
יוסף עטאונה– בעד
חוה אתי עטייה– נגד
חמד עמאר– אינו נוכח
צביקה פוגל– נגד
עודד פורר– אינו נוכח
יצחק פינדרוס– נגד
יסמין פרידמן– אינה נוכחת
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי– אינה נוכחת
יואב קיש– נגד
אריאל קלנר– נגד
יצחק קרויזר– נגד
גלעד קריב– בעד
שלמה קרעי– נגד
אליהו רביבו– נגד
מירי מרים רגב– נגד
משה רוט– נגד
שמחה רוטמן– נגד
עידן רול– אינו נוכח
אפרת רייטן מרום– בעד
יפעת שאשא ביטון– אינה נוכחת
אלון שוסטר– אינו נוכח
אלעזר שטרן– אינו נוכח
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– אינו נוכח
עאידה תומא סלימאן– בעד
פנינה תמנו– אינה נוכחת
היו"ר אמיר אוחנה:
נא קרא בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
גדי איזנקוט– אינו נוכח
זאב אלקין– אינו נוכח
משה ארבל– נגד
יעקב אשר– נגד
דבי ביטון– בעד
ולדימיר בליאק– בעד
מירב בן ארי– אינה נוכחת
רם בן ברק– אינו נוכח
אורנה ברביבאי– אינה נוכחת
מאי גולן– אינה נוכחת
יואב גלנט– אינו נוכח
גילה גמליאל– נגד
בנימין גנץ– אינו נוכח
סימון דוידסון– בעד
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– בעד
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
משה טור פז– בעד
חילי טרופר– בעד
מאיר כהן– בעד
מירב כהן– בעד
מתן כהנא– בעד
רון כץ– אינו נוכח
יוראי להב הרצנו– בעד
מיקי לוי– בעד
אביגדור ליברמן– בעד
טטיאנה מזרסקי– בעד
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
שלי טל מירון– בעד
יוליה מלינובסקי– בעד
שרון ניר– בעד
יואב סגלוביץ'– אינו נוכח
יבגני סובה– בעד
אורית מלכה סטרוק– נגד
גדעון סער– אינו נוכח
מנסור עבאס– בעד
חמד עמאר– בעד
עודד פורר– בעד
יסמין פרידמן– בעד
אורית פרקש הכהן– בעד
מטי צרפתי הרכבי– בעד
עידן רול– בעד
יפעת שאשא ביטון– בעד
אלון שוסטר– בעד
אלעזר שטרן– בעד
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– בעד
פנינה תמנו– אינה נוכחת
היו"ר אמיר אוחנה:
האם יש חברי כנסת שלא הצביעו ומעוניינים להצביע? בבקשה למזכיר הכנסת.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
רם בן ברק– בעד
מירב בן ארי– בעד
זאב אלקין– בעד
אורנה ברביבאי– בעד
בנימין גנץ– בעד
גדעון סער– בעד
יואב סגלוביץ– בעד
היו"ר אמיר אוחנה:
אם כן, רבותיי, תמה ההצבעה. מזכיר הכנסת נא לסכם את הקולות. תוסיף אותו.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשם חבר הכנסת)
רון כץ– בעד
היו"ר אמיר אוחנה:
נא להיות ערניים להבא. אם כן, להלן תוצאות ההצבעה: בעד הצעת האי-אמון – 49, נגדה – 61. אני קובע כי ההצעה לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת המחנה הממלכתי. גם ההצבעה הזאת תהיה שמית. בבקשה, מזכיר הכנסת, נא לקרוא בשמותיהם של חברי הכנסת. הצבעה שמית
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– נגד
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
אמיר אוחנה– נגד
ינון אזולאי– נגד
גדי איזנקוט– אינו נוכח
ישראל אייכלר– נגד
דן אילוז– נגד
ואליד אלהואשלה– בעד
קארין אלהרר– בעד
זאב אלקין– אינו נוכח
דוד אמסלם– נגד
אופיר אקוניס– נגד
משה ארבל– נגד
יעקב אשר– נגד
אוריאל בוסו– נגד
דבי ביטון– אינה נוכחת
מיכאל מרדכי ביטון– בעד
דוד ביטן– נגד
בועז ביסמוט– נגד
ולדימיר בליאק– אינו נוכח
מירב בן ארי– אינה נוכחת
רם בן ברק– אינו נוכח
איתמר בן גביר– נגד
אברהם בצלאל– אינו נוכח
אורנה ברביבאי– אינה נוכחת
אליהו ברוכי– נגד
ניר ברקת– נגד
טלי גוטליב– נגד
מאי גולן– אינה נוכחת
יואב גלנט– אינו נוכח
גילה גמליאל– נגד
בנימין גנץ– בעד
משה גפני– נגד
סימון דוידסון– אינו נוכח
אבי דיכטר– נגד
גלית דיסטל אטבריאן– נגד
אלי דלל– נגד
דני דנון– נגד
שלום דנינו– נגד
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
עמית הלוי– נגד
שרן מרים השכל– בעד
ניסים ואטורי– אינו נוכח
מיכל מרים וולדיגר– נגד
יצחק שמעון וסרלאוף– נגד
יאסר חוג'יראת– אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– בעד
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
משה טור פז– בעד
אחמד טיבי– בעד
יוסף טייב– נגד
אוהד טל– נגד
יעקב טסלר– נגד
חילי טרופר– בעד
אלי כהן– נגד
אלמוג כהן– נגד
מאיר כהן– אינו נוכח
מירב כהן– אינה נוכחת
מתן כהנא– בעד
עופר כסיף– בעד
אופיר כץ– נגד
ישראל כץ– נגד
רון כץ– בעד
יוראי להב הרצנו– אינו נוכח
מיקי לוי– אינו נוכח
יריב לוין– נגד
נעמה לזימי– אינה נוכחת
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– בעד
סימון מושיאשוילי– נגד
טטיאנה מזרסקי– אינה נוכחת
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
שלי טל מירון– אינה נוכחת
יונתן מישרקי– נגד
חנוך דב מלביצקי– נגד
ארז מלול– אינו נוכח
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
מיכאל מלכיאלי– נגד
אבי מעוז– אינו נוכח
שרון ניר– אינה נוכחת
בנימין נתניהו– נגד
יואב סגלוביץ'– אינו נוכח
יבגני סובה– אינו נוכח
משה סולומון– אינו נוכח
לימור סון הר מלך– אינה נוכחת
אופיר סופר– נגד
אורית מלכה סטרוק– נגד
בצלאל סמוטריץ'– נגד
משה סעדה– נגד
גדעון סער– אינו נוכח
מנסור עבאס– אינו נוכח
איימן עודה– בעד
יוסף עטאונה– בעד
חוה אתי עטייה– נגד
חמד עמאר– בעד
צביקה פוגל– אינו נוכח
עודד פורר– אינו נוכח
יצחק פינדרוס– נגד
יסמין פרידמן– אינה נוכחת
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי– אינה נוכחת
יואב קיש– נגד
אריאל קלנר– נגד
יצחק קרויזר– נגד
גלעד קריב– אינו נוכח
שלמה קרעי– נגד
אליהו רביבו– נגד
מירי מרים רגב– נגד
משה רוט– נגד
שמחה רוטמן– נגד
עידן רול– אינו נוכח
אפרת רייטן מרום– בעד
יפעת שאשא ביטון– אינה נוכחת
אלון שוסטר– אינו נוכח
אלעזר שטרן– בעד
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– אינו נוכח
עאידה תומא סלימאן– בעד
פנינה תמנו– בעד
היו"ר אוריאל בוסו:
אדוני המזכיר יקרא פעם נוספת בשמות של חברי הכנסת שלא נוכחו בקריאה בסיבוב הראשון.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
גדי איזנקוט– אינו נוכח
זאב אלקין– אינו נוכח
דבי ביטון– בעד
ולדימיר בליאק– בעד
מירב בן ארי– בעד
רם בן ברק– בעד
אברהם בצלאל– נגד
אורנה ברביבאי– בעד
מאי גולן– אינה נוכחת
יואב גלנט– אינו נוכח
סימון דוידסון– בעד
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
ניסים ואטורי– אינו נוכח
יאסר חוג'יראת– בעד
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
מאיר כהן– בעד
מירב כהן– בעד
יוראי להב הרצנו– בעד
מיקי לוי– בעד
נעמה לזימי– בעד
אביגדור ליברמן– בעד
טטיאנה מזרסקי– בעד
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
שלי טל מירון– בעד
ארז מלול– נגד
יוליה מלינובסקי– בעד
אבי מעוז– נגד
שרון ניר– בעד
יואב סגלוביץ'– בעד
יבגני סובה– בעד
משה סולומון– נגד
לימור סון הר מלך– נגד
גדעון סער– בעד
מנסור עבאס– בעד
צביקה פוגל– אינו נוכח
עודד פורר– בעד
יסמין פרידמן– בעד
אורית פרקש הכהן– בעד
מטי צרפתי הרכבי– בעד
גלעד קריב– בעד
עידן רול– בעד
יפעת שאשא ביטון– בעד
אלון שוסטר– בעד
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– בעד
היו"ר אוריאל בוסו:
האם יש מישהו כאן באולם שמעוניין להצביע?
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
צביקה פוגל– נגד
ניסים ואטורי– נגד
רון כץ – בעד
היו"ר אוריאל בוסו:
האם יש עוד מישהו באולם שמעוניין להצביע בטרם קראו בשמו? אם כך, תמה ההצבעה. נא לספור. תודה. אם כן, רבותיי, חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 50 בעד, 60 נגד. אני קובע שהצעה זו, אי-אמון, אף היא לא התקבלה. אם כך, שתי הצעות האי-אמון הוסרו מסדר-היום.
היו"ר אוריאל בוסו:
הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת אופיר כץ. בבקשה.
אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אבקש להודיע על איוש חברי הכנסת בוועדות הבאות: מטעם סיעת יהדות התורה – בוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה יכהן חבר הכנסת ישראל אייכלר; בוועדה המיוחדת לזכויות הילד ובוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יכהן חבר הכנסת שמעון משה רוט; בוועדה המיוחדת לענייני הצעירים יכהן חבר הכנסת אליהו ברוכי; בוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה יכהן חבר הכנסת יעקב אשר. מטעם סיעת עוצמה יהודית – בוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יכהן חבר הכנסת יצחק קרוייזר. ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי הצעות החוק הבאות, שהוחל עליהן דין רציפות, יועברו לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה: 1. הצעת חוק רכבת תחתית (מטרו) (תיקון), התשפ"ב-2021, מ/1446; 2. סימן ג' בפרק ב' (המועצה המאסדרת) מתוך פרק כ"א בחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב–2021, מ/1443. ועדת הכנסת החליטה בישיבתה ביום י' בשבט תשפ"ג, 1 בפברואר 2023, להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 263), התשפ"ג–2023, מ/1594, לדיון בוועדת הכספים. לבקשת יושב-ראש הוועדה למיזמים ציבוריים החליטה ועדת הכנסת להמליץ לכנסת להעביר את הצעת החוק לדיון בוועדה למיזמים ציבוריים, לשם הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. אבקש את אישורה של הכנסת. תודה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חברי הכנסת, אם כך, בנושא של החלת דין רציפות, העברה מוועדה לוועדה, אנחנו נעבור להצבעה. נושא זה דורש הצבעה ללא דיון אישי. כבוד השרים, חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה אלקטרונית. נא תפסו את מקומותיכם. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 1 בעד הצעת ועדת הכנסת – 50 נגד – 9 נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 263), התשפ"ג–2023, מוועדת הכספים לדיון בוועדה למיזמים ציבוריים נתקבלה.
היו"ר אוריאל בוסו:
50 בעד, תשעה נגד, נמנע אחד. אני קובע שהודעות יושב-ראש ועדת הכנסת התקבלו והסמכויות הועברו מהוועדה לוועדה.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום: הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק לתיקון פקודת הרופאים (מס' 13 והוראות שעה) (ביצוע פעולות בבית החולה), התשפ"ב–2022. ימסור את ההודעה חבר הכנסת יואב קיש, שר החינוך והשר המקשר בין הממשלה לכנסת, בבקשה.
שר החינוך יואב קיש:
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, מספר הודעות ובסיומן בקשה להצבעה על העברת סמכויות. אדוני היושב-ראש, החלת דין רציפות – בהתאם לסעיף 1 לחוק רציפות הדיון, החליטה הממשלה להודיע במליאת הכנסת על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק לתיקון פקודת הרופאים (מס' 13 והוראטת שעה) (ביצוע פעולות בבית החולה) התשפ"ב–2022. החלטת הממשלה מס' 1500 מיום 10 בינואר 2022. זו ההודעה הראשונה.
שר החינוך יואב קיש:
הודעה שנייה. אני לא רואה פה את השר שיקלי. הוא שר שיצא בנורבגי, אבל זה בנוגע למשרדו. שינוי שם משרד התפוצות למשרד התפוצות והמאבק באנטישמיות. אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה לשנות את שם משרד התפוצות, כך שייקרא מעתה משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות. בהתאם לכך, בהתאם לסעיפים 9(א)(11) ו-(ב) לחוק הממשלה, אני מתכבד להודיע כי החליטה הממשלה, בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק-יסוד, להעביר ממשרד החוץ למשרד התפוצות והמאבק באנטישמיות את שטח הפעולה של הובלת המערכה נגד תופעת הדה-לגיטימציה והחרמות נגד ישראל. השר וסרלאוף, אנחנו מגיעים אליך. אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה לשנות את שם המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, כך שייקרא מעתה - - -
השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל יצחק שמעון וסרלאוף:
הנגב, הגליל והחוסן הלאומי.
שר החינוך יואב קיש:
יפה. משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי. עכשיו ההודעה על העברת שטחי פעולה. בהתאם לסעיפים 9(א)(11) ו-(ב) לחוק הממשלה, אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה - - -
גלעד קריב (העבודה):
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
רבותיי חברי הכנסת, חברי הכנסת, לאחר הודעת השר - -
שר החינוך יואב קיש:
זה יותר מעניין.
היו"ר אוריאל בוסו:
- - על החלת דין רציפות, כרגע אנחנו מדברים גם כן על שינוי שמות המשרדים והעברת שטחי הפעולה.
שר החינוך יואב קיש:
הממשלה החליטה להעביר את שטחי הפעולה על פי הפירוט הבא.
היו"ר אוריאל בוסו:
רק שנייה. חברי הכנסת, הודעה אחת ושינוי שם – זו הודעה בלבד. לאחר מכן, בדבר העברת סמכויות מדובר בדיון אישי כמובן והצבעה. השר ימסור את הדברים, בבקשה.
שר החינוך יואב קיש:
נכון. אז אנחנו עדיין בשטחי פעולה, שאינם דורשים הצבעה.
היו"ר אוריאל בוסו:
השר וסרלאוף, אנחנו איתך.
שר החינוך יואב קיש:
א. שטח הפעולה: פריפריה החברתית – ממשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי למשרד הפנים; ב. שטח הפעולה: רשות הצעירים – מהמשרד לשוויון חברתי למשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי; ג. שטח הפעולה: אגף בכיר אזרחים ותיקים – מהמשרד לשוויון חברתי למשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי; ד. שטח הפעולה: הרשות לתכנון ופיתוח החקלאות, ההתיישבות, הכפר ושטח הפעולה: טיפול במפונים בהתאם לחוק יישום תוכנית ההתנתקות – ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר למשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי.
שר החינוך יואב קיש:
הגענו לנושא שדורש להצבעה: העברת סמכויות. אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה, לפי סעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר את הסמכויות על פי הפירוט הבא: א. הסמכויות הנתונות לשר לשוויון חברתי לפי חוק האזרחים הוותיקים, התש"ן–1989, יועברו לשר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי; ב. הסמכויות הנתונות לשר החקלאות ופיתוח הכפר לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ח–1965, לפי חוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה–2005, ולפי חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4) יעברו לשר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי. לכך הממשלה מבקשת את אישורה של הכנסת להחלטה הזאת. תודה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. רשימת הדוברים נעולה. אם כך, רבותיי חברי הכנסת, ראשון הדוברים – חבר הכנסת זאב אלקין, בבקשה.
שר החינוך יואב קיש:
כמה דוברים יש?
היו"ר אוריאל בוסו:
לא הרבה, 60. שלוש דקות לרשותך.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בהחלט נבראה כאן בריאה מאוד מאוד מרתקת ממשרד הנגב והגליל, שהועברו אליו סמכויות ויחידות מכל מיני מקומות, באמת נושאים שונים ומשונים שלכאורה הקשר ביניהם לבין הנגב והגליל הוא מקרי בלבד, אבל האירוע המרתק ביותר הוא כמובן לקחת ממשרד החקלאות של השר דיכטר את נושא התכנון ולהעביר את כל התכנון הכפרי למשרד הנגב והגליל במטרה אחת – הרי בהסכמים הקואליציוניים זה כתוב באופן מפורש – לא כדי לתכנן את המרחב הכפרי, אני לא יודע מי עכשיו יתכנן את המרחב הכפרי, אלא כדי לפעול להכשרה של ההתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון.
טלי גוטליב (הליכוד):
אבל אתה אומר את זה כל שבוע. ביטן, תגיד לו.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אגב, אני אומר את זה בפעם הראשונה. את מוזמנת לבדוק, חברת הכנסת גוטליב.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא - - - גם סמכויות - - -
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אבל קודם כול אני מאוד בעד שלא יהיה - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
אנחנו רוצים להקים התיישבויות. כן, כן, כן.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אדוני, אני רוצה שתגן על זכותי לשמוע את עצמי, כי אני לא - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב, חברת הכנסת גוטליב, שלוש דקות – שיגיד מה שהוא רוצה.
טלי גוטליב (הליכוד):
רציתי להגיד לו שאנחנו בגלוי רוצים להקים התיישבויות. בגלוי.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
תצטרך להוסיף לי זמן.
היו"ר אוריאל בוסו:
עצרתי לך. תודה. אפשר לאפשר לו להמשיך?
טלי גוטליב (הליכוד):
בבקשה, כן.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אני מקווה שגם תוסיף לי את מה - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
יהיו לך עוד עשר שניות, כן.
רון כץ (יש עתיד):
רגע, לא שמעתי עד הסוף.
טלי גוטליב (הליכוד):
נקים התיישבויות בישראל, בעזרת השם.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אז אני חוזר ואומר, אני בעד ההכשרה של ההתיישבות הצעירה.
רון כץ (יש עתיד):
אתם לא עושים את זה.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אני רק לא רואה סיבה להפסיק בשביל זה תכנון כפרי. אבל הבעיה היא שאני מתחיל לדאוג, כי אם זה הועבר למשרד ששייך לעוצמה יהודית, מי ערב לנו שלא יגיד השר בן גביר: זה יקרה, כמו ההרס של הבית בירושלים, שנתתי הוראה וזה יקרה. אולי בעוד שבוע, אולי בעוד שבועיים, אולי בעוד חודש, אולי בעוד חודשיים, כמו פינוי של ח'אן אל-אחמר, שהבטיח השר בן גביר וביקשו דחייה של ארבעה חודשים ועוד רשימה ארוכה. אז עוד פעם יבואו שגרירים, ילחצו על ראש הממשלה, וראש הממשלה יגיד לשרים של עוצמה יהודית: לא עכשיו, כי זה לא הזמן. ואז עם מה נישאר? נישאר רק עם הפיתות. לכן היה הרבה יותר בטוח להעביר למשרד הנגב והגליל את המאפיות. לפחות במאפיות אני רגוע. על זה השר בן גביר לא יוותר והשרים שלו לא ייוותרו. אבל להעביר את ההתיישבות הצעירה, זה דווקא מדיר שינה מעיניי, כי זה אולי סימן שזה לא יקרה, כי בינתיים כל הדברים וכל ההבטחות הגדולות, חוץ מהפיתות, לא קרו. והפיתות זה הדבר היחידי שאפשר לסמוך על השר בן גביר שהוא יעמוד למעשה כקיר ברזל ולא ייכנע ולא ייתן שייגעו לו בפיתות, למרות שגם זה עוד לא נוסה בלחץ בין-לאומי. אם יהיה לחץ בין-לאומי על נושא הפיתות – אני לא יודע. אבל לפחות בינתיים חזקה על השר בן גביר ועל שרי עוצמה יהודית שבעניין של הפיתות הם לא ייכנעו ולא יישברו. על ההתיישבות הצעירה - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
- - אני חושב שהגיע הזמן להתחיל לדאוג, אם אנחנו נעביר את הסמכויות האלה, אדוני היושב-ראש. חבל, כי באמת הגיע הזמן לאשר אותה. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לך, חבר הכנסת זאב אלקין. הדובר הבא – חבר הכנסת רון כץ.
רון כץ (יש עתיד):
תודה. לברך אותך?
היו"ר אוריאל בוסו:
מוותר?
רון כץ (יש עתיד):
אני רוצה לדעת אם צריך לברך אותו.
היו"ר אוריאל בוסו:
אחרי שהתברכת מהרנטגן, הם רוצים לברך אותך ברכת כהן? לא הבנתי.
דוד אמסלם (הליכוד):
אתה מבין? אל תקל בעיניך ברכת כהן - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
כהן, כהן. אמרתי תמיד, רון כץ הוא כהן.
רון כץ (יש עתיד):
כהן צדק אפילו.
היו"ר אוריאל בוסו:
בבקשה, אדוני. שלוש דקות לרשותך.
רון כץ (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היו"ר. כנסת נכבדה, בראשית דבריי אני רוצה לנצל את ההזדמנות החגיגית גם ביומה החגיגי של הכנסת, לברך את חברת הכנסת החדשה שלנו, שלי טל מירון. אני מאחל לך באמת שתעשי ותצליחי. אני יודע מאיזה חומר קורצת, אני בטוח שתעשי עבודה נהדרת. וככלל אצלנו, מי שמגיע מהשטח הוא שליח ציבור טוב. נאור, אל תקפוץ, גם אתה, אבל זה היום של שלי. ועכשיו, ברשותכם, אני רוצה לנצל את המעמד ולדבר רגע על הרפורמה המשפטית שמקדמים פה ביתר שאת, ואני שומע שרוצים אפילו להתחיל להצביע עליה בשבוע הבא. ואני באמת שואל, האם אתם עיוורים למה שקורה בציבור הישראלי? אני, ביום שבת האחרון, יחד עם חברי חבר הכנסת מאיר כהן וחבר הכנסת עידן רול, הייתי בהפגנה ברעננה.
היו"ר אוריאל בוסו:
בטח הלכת ברגל.
רון כץ (יש עתיד):
הפגנה ברעננה של אלפי אנשים טובים מכל המחנות. היו שם דתיים, היו שם חילונים, היו שם ימניים, באמת כל עם ישראל, עד כדי כך שרב - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
מוצאי שבת.
רון כץ (יש עתיד):
מוצאי שבת. רב מקהילת כינור דוד דיבר, רב אורתודוקסי, דיבר ואמר: חבר'ה, תשמעו, מעבר לחוקים שאתם מקדמים, מעבר לכול, בסופו של דבר יש פה עם ישראל, והדבר הזה קורע את עם ישראל לגזרים. ורגע לפני החוקים ורגע לפני מה שאתם מבקשים לעשות, תעצרו ותדברו. זה כל מה שאנחנו מבקשים. כי מי שנכנס לוועדת חוקה ורואה מה קורה פה, מבין שאין שיח. היה סקר – אני לא יודע, אדוני היו"ר, אם ראית אותו – היה סקר כמה דקות שיחה יש בוועדת חוקה. אתה תתפלא לראות שכמעט 40% ליו"ר, והשאר מתחלק בין כל מיני נציגים. לאופוזיציה יש, אם אני לא טועה, פחות מ-20%.
היו"ר אוריאל בוסו:
מאז הבחירות אתם כל הזמן בסקרים.
רון כץ (יש עתיד):
דווקא הולכים לנו לא רע בזמן האחרון. דווקא בסקר הזה אתה יכול לראות שם שמי שקורא לשיח וכאילו רוצה להושיט יד, בתכלס, בנתונים, נראה שזה הדבר האחרון שהוא רוצה. ואני חושב שדווקא שר המשפטים, שגם נמצא איתנו, אני חושב שזו הזדמנות חשובה לומר לו – יריב, אני מנצל את ההזדמנות שאתה פה – לומר לו שזה הרגע לעצור ולהקשיב. כי ועדת החוקה לא מתנהלת כמו ועדה בכנסת ישראל, היא מתנהגת כמו – אני לא רוצה להשוות אותה לשווקים בעולם, אבל היא מתנהגת בצורה לא ממלכתית, היא מתנהגת בצורה לא מכבדת. כל מי שמנסה להשמיע קול שהוא לא הקול שהיו"ר מנסה לכוון אליו לא נשמע, והדבר הזה, אדוני היו"ר, אני יכול לומר לך מהניסיון שלנו, בסופו של דבר לא יוביל לשום מקום טוב, כי הרפורמה הזאת לא תעבור כמו שהיא, כולם מבינים את זה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
רון כץ (יש עתיד):
ימשיכו להילחם על זה מאות אלפי האנשים, לא יעצרו רק בהפגנות שקטות. ואני מעודד אותם, וגם במוצ"ש הקרוב אני אגיע בעזרת השם. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לחבר הכנסת רון כץ. והדובר הבא, חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אנחנו מזיזים להם את הגבינה, כך מסבירה הקואליציה את ההתנגדות של השופטים, עורכי הדין, אנשי הייטק, אנשי רוח, כלכלנים, בנקאים, סטודנטים, עולים, מיליוני אזרחי מדינת ישראל, להפכה המשפטית של שר המשפטים. אתם מזיזים את הגבינה? אתם שולטים במפעל הגבינה הזה כבר למעלה מ-40 שנה, אומנם, עם הפוגות ממש קצרות. אתם, ולא אף אחד אחר. בפעם האחרונה בזבזתם את כל הגבינה והשארתם לממשלת השינוי מחלבה ריקה, עם גירעון של 200 מיליון טון בגבינה. עבדנו מאוד קשה בשנה האחרונה כדי לשקם את פסי הייצור, להחליף את ההנהלה הכושלת, להביא רוח חדשה למפעל ולמלא מחדש את מלאי הגבינות. ולא רק גבינות, גם קוטג', שוקו, יוגורטים, הכול. סוף-סוף המפעל חזר לפעילות המלאה אחרי שנים של טרלול, שאפילו את התקציב של המפעל סירבתם להעביר וכמעט החרבתם את העסק. קיבלתם מדפים מלאים בגבינה איכותית וטרייה. אבל הקואליציה הזאת לא הגיעה להמשיך את הפעילות ולפתח את הייצור. גם לא כדי להזיז את הגבינה לאף אחד. הקואליציה החדשה באה לזלול את הגבינה. קודם כול את מלאי הגבינות שהממשלה הקודמת השאירה לה, וזה כאמור לא מעט, ואחר כך לקחת את הגבינה מאלה שמייצרים אותה ולהעביר אותה לאלה שלא משתתפים בתהליך הייצור, או משתתפים באופן חלקי בלבד. כי מסתבר שאלה שמייצרים הם פחות חשובים לממשלה הזאת. להם הם אומרים: תקפצו לנו. וזה לא נקרא להזיז, זה נקרא לבזוז. ועכשיו בנוסף הקואליציה מקדמת הפכה משפטית שתמנע השקעות חדשות בפסי ייצור ומחלבות ותפגע קשות בהיקף הייצור. כן, בייצור הגבינות. בקצב הזה, עם ריצת האמוק הזאת להרס פסי הייצור, עוד מעט לא תישאר לכם גבינה, לא להזיז, לא לזלול ולא לבזוז. מה תעשו אז, תחפשו אשמים? אתם אשמים בכל הברדק הזה, בחוסר התכנון, בהיעדר הניהול. אתם לא מזיזים את הגבינה, אתם משמידים אותה. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, כבר אנחנו שומעים את הסלוגן הזה, ימין על מלא, מלא מלא, כבר הרבה זמן. ניסיתי לחשוב על מה מדובר. זאת אומרת, האם ימין על מלא זה דעות שקשורות לתפיסות עולם של הימין הכלכלי, החברתי, המדיני? לא לגמרי בטוח שזה כך לעומת השבועיים האחרונים, הפער בין ההכרזות טרם הבחירות, ח'אן אל-אחמר וכל הסיפורים סביבו, וכל מילות העזוז והגבורה שנגמרו בקול ענות חלושה עם סרטונים מטופשים בפייסבוק על לאפות. אבל ניסיתי לחשוב באמת מה זה עוד ימין על מלא. אמרתי, רגע, ימין על מלא זה אומר שכל האנשים שנמצאים בקואליציה הם אנשי ימין. כלומר, אם הם אנשי ימין ואני אעצום את העיניים, אני אראה אנשים שדעתם ימין, אבל אני אראה בני אדם. בני אדם, בנות אדם, בעלות תפקידים. אז לא הבנתי, כנראה ימין על מלא זה מלא מלא מלא גברים, בלי נשים. בלי נשים שמקבלות תפקידים - -
טלי גוטליב (הליכוד):
אני לא אישה מספיק?
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
- - בלי נשים שמקבלות תפקידים.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - לא אישה בשבילכם - - - לא אישה?
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
25 ועדות בכנסת, טלי, 25 ועדות בכנסת, לא נתנו לך ועדה, לא תת-ועדה, שום דבר לא נתנו לך.
טלי גוטליב (הליכוד):
למה? אני חברה בוועדה. אני בחמש ועדות.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
אבל את לא ראש ועדה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אני לא רוצה להיות ראש ועדה.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
את לא ראש ועדה, למרות שאת ימין על מלא. את לא ימין, את לא ימין. סליחה, את צריכה לעבור לפה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אי-אפשר להיות ראש ועדה בלי ניסיון.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
פה יש לך סיכוי. פה יש לך סיכוי.
טלי גוטליב (הליכוד):
סגלוביץ', רשלנות יש במשטרה.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
ימין על מלא מלא.
טלי גוטליב (הליכוד):
לי אין ניסיון להיות ראש ועדה.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
ימין על מלא זה נטול נשים. יש אזהרה על קופסאות סיגריות, אותו דבר – אזהרה על הליכוד. צריך לעשות אזהרה למטה, לא כתוב הליכוד בראשות בנימין נתניהו - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
סגלוביץ', במשטרה יש - - -
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
בראשות בנימין נתניהו לא ייתן לנשים כלום, נאדה. למה שייתן?
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - איזה ניסיון, אתה נורמלי?
היו"ר אוריאל בוסו:
- - את היחידה שנשארת כאן באולם בשביל להעסיק את האופוזיציה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אין לי ניסיון.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
25 ועדות לקואליציה, ולא מצאנו אפילו ועדה לטלי גוטליב?
טלי גוטליב (הליכוד):
אני לא מתאימה להיות ראשת ועדה, אתם לא נורמליים. נפלתם על השכל.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
ראש ועדה לטלי גוטליב? איך לא נתנו לה? היא לא מוכשרת? מה פתאום, היא מוכשרת. היא לא יודעת לדבר? מה פתאום, היא יודעת לדבר.
מירב בן ארי (יש עתיד):
איזה ניסיון היה לי כשהקמתי את הוועדה? יו"ר ועדת ביטחון פנים.
נאור שירי (יש עתיד):
ביטחון לאומי, זה לא ביטחון פנים.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב, אני מבקש לא לנהל פה דו-שיח.
מירב בן ארי (יש עתיד):
גם לי אין ניסיון - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
הינה, באדיבותו. בעוד שנתיים אני אהיה יו"ר ועדה. בעוד שנתיים.
אופיר כץ (הליכוד):
היא קיבלה ועדה. אני מצטער להרוס לכם, היא יושבת-ראש ועדה.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
חבר הכנסת כץ, באנגלית קוראים לזה המצליף. אתה מצליף.
נאור שירי (יש עתיד):
איזו ועדה?
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
אבל במי אתה מצליף?
אופיר כץ (הליכוד):
טלי היא יושבת-ראש ועדה בחצי השני של הקדנציה - - -
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
מעולה, בחצי השני של הקדנציה. בואו נעשה ספירה.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
רק שנייה, חברים, בואו נעשה ספירה. 25 ועדות - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
לא, לא, לא, סליחה, סליחה.
טלי גוטליב (הליכוד):
תגיד להם שאני ביקשתי פעם שנייה. זה אני ביקשתי פעם שנייה.
היו"ר אוריאל בוסו:
לא, לא, אני עצרתי את הזמן, אבל אי-אפשר לנהל פה דו-שיח.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
היא דיברה אליי.
היו"ר אוריאל בוסו:
לא, לא, לא, היא לא מפריעה. מרגע זה את נותנת לו לסיים את הדברים.
נאור שירי (יש עתיד):
צריך להוסיף לו את הזמן.
טלי גוטליב (הליכוד):
אין בעיה, הוא דיבר עליי. הוא דיבר עליי.
היו"ר אוריאל בוסו:
תיקח אותה לכוס קפה, הדברים יסתדרו יותר מהר.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא, תקשיבו, אתם לא נורמליים - - -
אופיר כץ (הליכוד):
יואב, טלי היא ראשת ועדה בקדנציה השנייה, היא ביקשה להיות.
טלי גוטליב (הליכוד):
הוא הציע לי, אני סירבתי. הוא הציע לי ואני סירבתי, רגע.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חברת הכנסת גוטליב, תודה רבה. זהו. חברי הכנסת, זה על חשבון הזמן של חבר - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אני אצא להפסקה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תצאי לשתות קפה במקומי.
נאור שירי (יש עתיד):
איזה קפה? אתה רוצה אותה על קפה? תן לה מים.
טלי גוטליב (הליכוד):
אתה משתיק נשים. אני לא צריכה הפסקה ארוכה - - -
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
25 ועדות ואפילו ועדה אחת לא נתנו לטלי גוטליב. 25. ארבע ועדות בראשות נשים, ארבע ועדות, אבל שלושה רבעים מהן מאוישות על ידי האופוזיציה. צריך לעשות על השלט של הליכוד כמו בסיגריות – להיזהר: מסוכן לנשים. תודה רבה.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
ובכל זאת ממשיכים לעשן.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה.
רם בן ברק (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, אני רוצה לשאול שאלה. מה יקרה אם יום אחד, והוא ככל הנראה קרוב מתמיד, נביא את עצמנו בדילמה, הממשלה תעביר רפורמה ובית המשפט יפסול אותה. אנחנו, אזרחי ישראל, תחת איזה חוק ננהג? של בית המשפט העליון, או של ממשלה שחצי ממנה מורשעים או מואשמים והחצי השני הוא מגזרי שהציבור לא מעניין אותו, למי נשמע? אתם מבינים איזה משחק באש זה? זה מוביל ישירות למשבר חוקתי ומשטרי שלא ידענו כמותו, הכי קרוב למלחמת אזרחים. הממשלה מדברת בביקורת על מרי אזרחי, אז כן, יש מרי אזרחי חוקי של אנשים שומרי חוק ומהצד השני יש לא מרי אלא מרד, ממש מרד בערכי המדינה, מרד נגד אזרחי המדינה, הדמוקרטיה והציונות. ראש ממשלה שלא מקבל החלטות חוקיות של היועצת המשפטית, שנמצא בניגוד עניינים זועק לשמיים ולא מוכן לחתום על הסדר ניגוד העניינים שלו מעל לשנתיים. חבר כנסת והממשלה שלא מקבלת את פסיקת בית המשפט וככה, בהתאם, דרעי מצפצף על בית המשפט ומתנהג כאילו עזב, אבל בפועל ממשיך לנהל את המשרדים, משתתף בישיבות קבינט כאילו כלום לא השתנה ומקיים ישיבות עבודה בבית שלו כמו גנב בלילה. ושר החינוך, נו, טוב, לא ממש מחונך וגם רוצה להיות נפוליאון בעצמו כמו בן גביר. אז הוא הסלקטור של הפוליטיקאים בבית הספר. טייס שהפך לסלקטור. וסמוטריץ', הוא שר האוצר של הציונות הדתית. לא של כלל אזרחי ישראל, אלא של הציונות הדתית, כמו שהוא אמר להם, אני לא שוכח לרגע מאין הגעתי. ובן גביר? אוה, בן גביר. קשה לדעת מאיפה להתחיל, אבל נסתפק בזה שהיועצת המשפטית מאובטחת ברמה 6, המקסימלית. אתם מבינים? עובדת מדינה מאובטחת כראש ממשלה, השר לביטחון הפנים ושר המשפטים החליטו להפקיר אותה. אני רוצה גם להפנות שאלה לחברי הכנסת של הליכוד, לא אותם חנפנים שכל תפקידם הוא להנהן ולשבח את הוד מעלתו נתניהו וככה הם מוצאים את עצמם שרים להסברה, שום דבר וכלום, אלא לחברי הכנסת היותר רציניים, האידיאולוגיים – איפה אתם? איך הייתם רוצים להיזכר בהיסטוריה? כחברה ממושמעת, מפוחדת, שנותנת לחבורה עבריינית שבראשה ראש ממשלה מואשם, שמוביל את ישראל לקטסטרופה חוקתית וקץ הדמוקרטיה, או שתעשו מעשה ותעצרו את הטירוף? אין בכל הליכוד ארבעה אנשים עם עמוד שדרה? עד כדי כך? מה יכול להיות? מקסימום לא תיבחרו לכנסת, אז מה? אבל את השליחות הציבורית שלכם תוכלו לעשות בהצלחה ולהציל, ממש כך, להציל את עם ישראל מקטסטרופה - -
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
רם בן ברק (יש עתיד):
- - שאנחנו יודעים שאנחנו נכנסים אליה, אבל ממש לא ברור איך נצליח ואם נצליח לצאת ממנה. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, האמת שאני עדיין לא מצליחה, לא לתפוס, לא להירגע מכל ההצגות שקורות כל פעם שח"כ ערבי עולה לדוכן לדבר. אני שואלת, לא יודעת, אני כבר לא מצפה לתשובה, אבל אני אתעקש על זה שיהיה מעשה לגבי מה שקורה. לא יכול להיות, כל פעם שאנחנו עולים, מדברים, מבטאים – א. זכותנו גם לדבר בערבית, ואפשר להביא פתרונות אחרים כדי שכולם יבינו, וזאת לא הבעיה. יש לנו זכות לפנות לקהל שלנו ולדבר איתו.
היו"ר אוריאל בוסו:
אני רק אמרתי שכשמוסיפים משפט, שניים, שלושה בערבית, זה בסדר. כשעושים נאום שלם צריך לדאוג מראש שיהיה פה מתורגמן, שיוכלו להבין. זה מה שביקשתי. זה מה שאמרתי.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
תשמע - - -
מיקי לוי (יש עתיד):
אין שום בעיה - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
אני יודע שמותר כאן לפי התקנון לדבר בערבית.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
תשמע, אני לא מדברת עליך, וגם הגרסה שלך לא כל כך מקובלת עליי במובן הזה, כי יכול להיות - - -
מיקי לוי (יש עתיד):
חברת הכנסת יאסין, תני לקחת שנייה מזמנך. אדוני היושב בראש יפנה ליושב-ראש הכנסת, יבקש להציב כאן מתורגמן עבור חברי הכנסת הערבים, כמו שהצבתי מתורגמן עבור חברת כנסת שהיו לה קשיי דיבור. זו זכותה.
היו"ר אוריאל בוסו:
יפה. אז אני אומר שנדע מראש, כדי שנעשה את זה מסודר.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
לא רק זה, יש לי - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
אנחנו רוצים להבין מה היא אומרת בזמן אמת, זה הכול.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
תשמע, יש לי בעיה עם הסיפור הזה. כי הרבה פעמים קוראים כאן, אנחנו נמצאים בזכות דיבור, ואני לא צריכה להכין את כל הדברים שלי מראש כדי לתת למתורגמן שיהיה מוכן.
היו"ר אוריאל בוסו:
רק על זה דיברתי, לא אמרתי לך לא לנאום.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
הוא יכול לתרגם גם אם את לא נותנת לו מראש.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
בדיוק. את זה אפשר לעשות. אתה יודע מה מפריע בכל הסיפור? שישנה ח"כית שכל הזמן עושה פרובוקציה, עושה הצגות, שכבר נמאס - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
שום הצגות. שום הצגות.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
נכון, זה האופי שלך, אבל זה נראה כמו הצגה, בדיוק כמו עכשיו.
היו"ר אוריאל בוסו:
אמרת שיצאת לקפה.
טלי גוטליב (הליכוד):
היא מדברת עליי.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
בדיוק כמו עכשיו, בדיוק כמו עכשיו. די, נמאס. באמת נמאס.
טלי גוטליב (הליכוד):
כשיימאס לך תלכי. לכי, לכי.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
מי את שתגידי לי לכי?
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
מי את? באיזו זכות את אומרת לי את זה?
טלי גוטליב (הליכוד):
נמאס לך, תלכי.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
באיזו זכות את אומרת לי את זה?
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב, אני מבקש לתת לה להשלים את הדברים.
טלי גוטליב (הליכוד):
שלא תדבר עליי. נמאס לך, תלכי. אני לא הולכת לשום מקום. אני פה.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.
טלי גוטליב (הליכוד):
באתי להזכיר לכם שזו מדינה יהודית ודמוקרטית. על אפכם ועל חמתכם.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
מצידי את יכולה לשבת, וכשיגיע התור שלך תדברי מה שאת רוצה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אני לא צריכה אישור ממך.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אל תתערבי בדברים שלי. די, באמת.
טלי גוטליב (הליכוד):
את לא תדברי עליי.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אי-אפשר יותר לסבול, אי-אפשר.
טלי גוטליב (הליכוד):
תתגברי.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
טוב שאתה קורא אותה לסדר.
טלי גוטליב (הליכוד):
תתגברי. אל תדברי עליי, אני לא אענה לך. הגברת מדברת עליי, אני אענה לה.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אני באה לכאן בשליחות של החברה שלי.
היו"ר אוריאל בוסו:
את יכולה הודעה אישית לאחר הדיון, זו גם אפשרות.
טלי גוטליב (הליכוד):
אחרי זה אני אעלה.
היו"ר אוריאל בוסו:
לא אחרי זה, יש כללים. יש אפשרות להודעה אישית כשמזכירים חבר כנסת. אגב, לפני כן היא אמרה "ישנה חברת כנסת" ולא הזכירה את השם.
טלי גוטליב (הליכוד):
אה, הפתעה. אף אחד לא ידע על מי מדובר.
היו"ר אוריאל בוסו:
אלה הכללים, מה לעשות, היא לא הזכירה את השם.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
(אומרת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם.)
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת יאסין - - - תודה רבה.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אני לא מופתעת מהאלימות ששוררת בתוך החברה ומההפקרה של המדינה לגבי מה שקורה בתוך החברה הערבית כי יש לנו אנשים שמחשיבים את עצמם כמנהיגות, יושבים בממשלה וחושבים שהם משפיעים, אבל מה? הם לא עושים כלום חוץ מלצעוק ולצרוח.
טלי גוטליב (הליכוד):
מה את עושה? מה את עושה?
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אני עושה את כל מה שאני יכולה ואמשיך לעשות גם - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה. חברת הכנסת טלי גוטליב. תודה רבה, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אני חושבת שאני לא קיבלתי את זכות הדיבור שלי כמו שצריך.
היו"ר אוריאל בוסו:
קיבלת דקה וחצי יותר, לפחות, אם לא שתי דקות יותר, לא שמת לב.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
תספור כמה היא צעקה.
היו"ר אוריאל בוסו:
הוספתי לך, בזמן הזה הורדתי - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
בפעם הבאה אל תדברי עליי. ככה פשוט.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
טלי גוטליב (הליכוד):
תדברי עליי, אני אגיב.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
א. את - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת ח'טיב יאסין, סיימנו.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
(אומרת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם.)
טלי גוטליב (הליכוד):
אדוני, איך אני יודעת שהיא לא קיללה אותי עכשיו? מה זה מצחיק אתכם? מה זה מצחיק אותך?
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. הדוברת הבאה – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן.
טלי גוטליב (הליכוד):
מה זה מצחיק אותך, אורנה?
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
היא לא תקלל.
טלי גוטליב (הליכוד):
מחר היא תקלל את הילדים שלך.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
היא לא תקלל.
מירב בן ארי (יש עתיד):
היא לא תקלל אותך.
טלי גוטליב (הליכוד):
ווליד טאהא עמד פה וקילל אותי.
מירב בן ארי (יש עתיד):
היא לא תקלל אותך על בימת הכנסת.
טלי גוטליב (הליכוד):
ווליד טאהא קילל אותי מעל בימת הכנסת.
מיקי לוי (יש עתיד):
מדובר באישה אינטליגנטית, היא לא תקלל אותך.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - מעל במת הכנסת.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
את חופשייה רק לקלל.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - היא כן.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
דווקא קללות בערבית יודעים.
מירב בן ארי (יש עתיד):
קללות אנחנו מבינים בערבית.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
קללות כולם יודעים. מה הבעיה?
היו"ר אוריאל בוסו:
- - -
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, ערב טוב. האמת, אני לא רוצה לבזבז את שלוש הדקות שלי על נושאים לא חשובים ועל רעשי רקע. אני רוצה לדבר על הנושאים שבאמת חשובים. אני רוצה לדבר על העובדה שהיום בוטל הצו של אבו עלי מאתמול, שיצא ואמר: נהרוס בית בירושלים, והיום הוא בוטל. המבצע שהיה כדי להרוס ולהוציא כ-100 אנשים מהבתים שלהם ולהשאיר אותם בלי קורת גג בירושלים המזרחית הוא לא פחות מאשר פשע מלחמה. ירושלים המזרחית היא שטח כבוש, ואסור לבצע בו הריסות מסוג כזה. אבל כנראה העולם מתרעם רק כאשר התמונות מנקרות עיניים, והצפי שהתמונות יהיו קשות. בחודש האחרון 30 בתים נהרסו ו-30 משפחות איבדו את קורת הגג בשטחים הפלסטיניים הכבושים - -
טלי גוטליב (הליכוד):
משפחות של מחבלים. משפחות של מחבלים.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
- - ובכל זאת העולם לא זז.
טלי גוטליב (הליכוד):
שהעולם לא יזוז.
היו"ר אוריאל בוסו:
את בקריאה שנייה.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
אני שמחה שהפעם הלחץ הבין-לאומי כנראה הביא לתוצאה בדחיית הריסת הבית, ואבו עלי התקפל וגרר את הזנב בין הרגליים ושתק, וטוב שכך. אני רוצה להתייחס בכמה מילים להעברת הסמכויות למשרד החדש, משרד הלגו החדש. אתם יודעים איך מרכיבים לגו ובסוף יוצא משהו? לקחו מפה חתיכה ומשם חתיכה וחיברו ביחד, כאשר עומדת ברקע רק החשיבה הגזענית, האדונית, של הפרת איזון דמוגרפי, כי פתאום מדברים על הבאת יותר אנשים לגליל ולנגב, כאילו חסרים אנשים בנגב או בגליל. לא חסר, יש אנשים בגליל, והם ממלאים את המקום, והם חיים, והם מייצרים ויוצרים וחיים – וכל הדיבורים על הבאה של יותר, צריך שיגידו אותם בצורה הכי ברורה: יהוד הגליל והנגב. ומרכיבים לזה גם צעירים וותיקים, ובין היתר מכניסים את העניין של מה שקוראים לו "ההתיישבות הצעירה", כלומר ההתנחלויות של צעירים פורעי חוק, שעולים על אדמות לא שלהם בשטחים הפלסטיניים הכבושים, ובונים שם התנחלויות, ורוצים עכשיו להפוך אותן חלק מהעשייה של משרד ממשלתי. אני חושבת שהגיע הזמן לדבר על איזה סוג של ממשלה - -
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
- - ולא להתפלא כאשר מתפרעים פה בכנסת, כי כל המחשבה היא לא עניין טכני אם מבינים ערבית או לא מבינים. יש אנשים שהגזענות שלהם גורמת לפחד כאשר הם שומעים ערבית, והם לא מבינים שזאת שפה עם תרבות עשירה, עם עם שעומד מאחוריה והיסטוריה עמוקה. הגיע הזמן שיבינו את זה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תודה, אדוני היושב בראש. גברתי השרה, כנסת נכבדה, אני רוצה להמשיך עם הנאום שלי על ממשלת הבושה, וכעת אנחנו בפרק ב'. אז בממשלת הבושה מתקיים דיון בוועדה למעמד האישה על התוכנית הלאומית לטיפול באלימות במשפחה, אבל גם לדיון הזה אף אחד לא בא. רגע, טלי, לאן את הולכת?
טלי גוטליב (הליכוד):
אני לא אישה מספיק, לא? עליתם על זה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
לטלי גוטליב אין ועדה. 25 ועדות נפלו על הכנסת, אף אחת לא קיבלה טלי גוטליב. למה? הרי היא אישה. באמת אני שואלת.
היו"ר אוריאל בוסו:
את היית יושבת-ראש ועדה בגלל שאת אישה?
מירב בן ארי (יש עתיד):
יפה. עכשיו עוד יותר, אצלי לא הייתה בעיה כי היו לי כל כך הרבה יושבות-ראש ועדה, והיו לי כל כך הרבה שרות, והיו לי כל כך הרבה מנכ"ליות - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
אני לא רוצה לחשוב שהיית יושבת-ראש ועדה כל כך מוצלחת דווקא בשל היותך אישה.
נאור שירי (יש עתיד):
הטיעון הזה לגבי שופטים מזרחים קיים אצלנו. נכון שזה טיעון קיים? למה אין שופטים מזרחים? זה בסדר? זה אותו טיעון.
היו"ר אוריאל בוסו:
אני יכול לענות לך על זה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
לא. אני רוצה להסביר לך שזה שהייתי אישה, יושבת-ראש הוועדה לביטחון פנים, אפילו נתן לי תפיסת עולם קצת יותר מפוקחת. מה שכן, לא הייתה לי בעיה, כי הכנסת הייתה מלאה ביושבות-ראש. תסתכל מה היה מסביב. נכון, לא באתם, אבל כולם היו. והיו שרות. והשולחן הזה נראה כמו שולחן של חושך, כולם רק גברים. איך אפשר לקבל החלטות בשביל 51% מהאוכלוסייה? יש לי עוד דוגמאות לממשלת הבושה. יושב שר האוצר ומכין תקציב מדינה – ראיתם את התמונה הזאת? גם בתמונה לא מצאו אישה אחת לרפואה. אחת לא נמצאת שם. ויש לי עוד, כי בממשלת הבושה השר לביטחון לאומי נורא עסוק בהכנת פיתות ולאפות, שהוא שכח להביא את החוק של האיזוק האלקטרוני, שכבר עבר בקריאה הראשונה, למרות שהוא יודע שזה מציל נפשות, למרות שהוא יגרום לנשים ולילדים לא לברוח במקלט. יותר חשוב להתעסק עם פיתות ולאפות של אסירים ביטחוניים. אז כשאני שואלת אותו בשאילתה מתי יגיע החוק של האיזוק האלקטרוני, שמציל חיים, הוא אומר לי: בקרוב, מה, את ממהרת? הוא צריך לטפל עכשיו בפיתות ובלאפות של האסירים הביטחוניים. מה זה משנה עכשיו להציל חיים? ודבר אחרון שאני רוצה להגיד לך, אדוני, ממשלת הבושה: אולי אפשר להתנחם – את שומעת, אורנה?
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
אני מקשיבה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אולי אפשר להתנחם בכך שלפי העדות של האלוף במיל' גיא צור, שאת בטח מכירה אותו, שרה נתניהו ראיינה אותו ב-2019 לתפקיד המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, בעלה בנימין נתניהו. אולי למרות – שימי לב, יש לי כאן נקודת אור בקצה המנהרה – למרות היעדרות של נשים מהתמונות והממשלה - -
היו"ר אוריאל בוסו:
לסיים.
מירב בן ארי (יש עתיד):
רגע. אני בפואנטה. - - יש מי שמייצגת את קולן למרות שאין לה תפקיד רשמי.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
מה דעתך? בבקשה. נתתי כאן פואנטה. הבנת אותה, אדוני היושב-ראש? אולי יש כאן נשים מאחורי הקלעים שמקדמות זכויות של נשים. תודה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לחברת הכנסת מירב בן ארי. חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. בבקשה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
כבוד היושב-ראש, אני רוצה להזכיר פה נושא שהוא כואב, ואני חווה אותו כבר בכמה מקומות בעולם. מדינת ישראל עשתה הסכמי שלום עכשיו עם האמירויות ועם מרוקו, ותעשה עוד הסכמים, ובנוסף יש גם מדינות שמאוד אוהבות אותנו, כמו אלבניה, שדיברתי עליה כאן. אחת הבעיות היא שהאנשים האלה רוצים לבוא ולבקר בארץ, והם מרגישים שההגעה לארץ בשדה התעופה היא לא חוויה נעימה. גם הבידוק, גם התשאול וגם העיכוב.
היו"ר אוריאל בוסו:
בידוק כללי, ביטחוני. הוא לא רפואי.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
המרוקאים אומרים: אנחנו כל כך שמחים על ההסכם, אבל אנחנו רוצים שההגעה שלנו לפה תהיה קלה ופשוטה. ברור שאי-אפשר לזלזל בהיבט הביטחוני, אבל אתה צריך לייצר מערך, למשל שבתוך השדה יהיו לך דוברי ערבית, מגשרים תרבותיים וכאלה שהגיעו דרך השגרירות או עם איזושהי המלצה, ושהמסלול שלהם יהיה מסלול חלק להגעה לארץ. אנחנו לא מצליחים להביא תיירות מהאמירויות, כי גם הכניסה לארץ לא פשוטה. ואני קורא גם לשר הפנים ולשר התיירות לעסוק באפשרות הזאת, איך אנחנו פותחים שערים לתיירים מאלבניה, תיירים מהאמירויות, תיירים ממרוקו. איך השדה מתאים את עצמו לשינויים האלה. יש הסכמי שלום, וצריך להתאים את עצמנו שנקלוט המונים שיבואו לפה. אנחנו רוצים את התיירות הזאת. השלום לא יהיה רק בגלל מדינות, השלום יהיה בין אנשים, בין בני אדם, ואנחנו נספור כמה אלפים הגיעו. לאמירויות ולדובאי כבר טסו עשרות אלפי ישראלים, אם לא מאות אלפים, וגם למרוקו, אבל אלינו באו בודדים.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת ביטון, הלילה הייתי במרוקו ל-24 שעות, בקברו של קרוב משפחתי, ואני מוכרח לומר שקיבלו אותנו – אותי, את כל היהודים – בכבוד גדול.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
היית בהילולה של רבי יצחק אבוחצירא.
היו"ר אוריאל בוסו:
רבי יצחק הגדול, כן.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
שהוא בנו של רבי מסעוד?
היו"ר אוריאל בוסו:
רבי יעקב אבוחצירא. אח של רבי מסעוד.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
איפה היית? כי הייתה הילולה לרבי יצחק.
היו"ר אוריאל בוסו:
בתולאל. כן, שם, הייתי בתולאל.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
יפה, זכית. עם שריקי, עם הפייטן, ראיתי סרטון – אולמות שלמים.
היו"ר אוריאל בוסו:
היו המונים.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
בקיצור, אני קורא לשר התיירות, לשר הפנים, לראש מינהל האוכלוסין, לכנס צוות – איך אנחנו מסבירים פנים - -
היו"ר אוריאל בוסו:
בהחלט נקודה חשובה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
- - לתייר האלבני, לתייר האמירתי, לתייר המרוקאי, שייכנס בשערי הארץ בברכה, עם מגשרים, עם שפה. יש בחור בשם אינדריט קולשי, הוא הקים בית למען ישראל באלבניה ושם על זה 100,000 דולר מכיסו, למען ישראל. הוא בא לארץ, עושים לו בידוק שהוא סובל. אנחנו חייבים לפתור את הבעיה הזאת.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לחבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. נזכיר שהיינו ביחד במרוקו, ואכן כיבדו אותנו מאוד.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
אבל בהילולה הבאה תזמין אותי איתך.
היו"ר אוריאל בוסו:
מוזמן. חבר הכנסת ד"ר יאסר חוג'יראת, בבקשה. ב-09:00 כבר ניהלתי ועדה, נחתי ב-04:00. הספקנו.
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
כבוד יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת, אני אתחיל את הנאום שלי בתנחומיי לעם הטורקי והסורי על האבדות שהיו בעקבות רעידות האדמה שהיו הלילה וגם במהלך היום. אני אדבר כאן קצת על נושא אחר, נושא שחשוב לכולם, מה שנקרא, גם לערבים, גם ליהודים, גם אזרחים מזרחים, גם אשכנזים, גם חרדים וגם דתיים – לכולם. אני אדבר על יוקר המחיה. בשנת 2011 הייתה המחאה החברתית שבה יצאו אלפי – אולי מיליון אזרחים לרחובות. אנחנו 11 שנה אחרי, והמצב רק מחמיר. מחירי הדלק מזנקים במצטבר, מחירי הדירות משתוללים, משבר הקורונה, שפגע אנושות בפרנסתם של רבים – אחריו התרחש זינוק אדיר בכל רובדי החיים ובכל מוצרי המחיה האפשריים באופן שאי-אפשר להתעלם ממנו יותר. כמעט שאין אחד מאיתנו שלא מרגיש את העלייה במחירים על בשרו בחיי היום-יום. אזרחים רבים נותרו עם אותה משכורת, כך שהם משלמים יותר ואף משתכרים פחות ביחס להוצאות. ציפיתי מהממשלה הנוכחית להילחם ביוקר המחיה המקשה על התנהלותם היום-יומית של אזרחי המדינה. במקום זאת, הממשלה מנסה לפגוע במארג הבלמים והאיזונים בין הרשויות פגיעה חמורה בעקרון הפרדת הרשויות באמצעות חוקי בזק. אני מציע לחברי הממשלה והקואליציה – אם צריכים לקדם חוקים בחיפזון, בואו נקדם חוקים לטובת אזרחי המדינה – להילחם בעוני, להגדיל את התעסוקה, להעלות את המשכורות, להגדיל את קצבאות הזקנים והילדים. יכול להיות שצריך רפורמה במערכת המשפט, אך אולי עדיף קודם לדאוג לאלה שהציבו אתכם באולם זה. ברשותך, כבוד היושב-ראש, אני אעבור לערבית. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם.) תודה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה.
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השתתפתי היום בהפגנה מול משרדי הממשלה בבאר שבע. הפגנה שבה תושבי הכפר ביר הדאג' מוחים על הקמת יישוב חדש, נווה גוריון, על חלק מאדמות היישוב, מעשה בלתי נתפס שהמדינה מבצעת במטרה גלויה לדחוק ולהגביל את היישוב ביר הדאג' ולמנוע ממנו להתפתח ולהתקדם, תהליך טבעי בכל יישוב שאין חולק עליו. המדינה בוחרת להקים את היישוב החדש דווקא באדמות היישוב ביר הדאג', להדביק יישוב על יישוב אחר, או חלקים ממנו. מה ההיגיון כאן? מכל הנגב – שטח עצום, פנוי ורחב ידיים – בוחרת המדינה דווקא את המיקום הזה, וזה בהחלט לא במקרה. אי-אפשר לחשוב אחרת או להתבלבל – המטרה ברורה. לצערי, מדיניות הדחיקה וההדרה וחסימת האזרחים הבדואים בנגב היא אסטרטגיה ארוכת שנים של הרשויות. ומה השיגה המדיניות הזו? רק נזק, הדרה ודחיקה לשוליים של האזרחים הבדואים בנגב. מדיניות הרת אסון שאת תוצאותיה אנו רואים, לצערנו, יום-יום, דקה-דקה. הגיע הזמן לעצור, לפעול לטובת כלל האזרחים בצורה שקולה, עניינית ושוויונית. הכרה ביישובי הבדואים בנגב, תכנון משותף שתואם את אורח החיים של הבדואים, כולל הקמת אזורי סחר ותעשייה ופיתוח תשתיות ראויות, ייטיבו עם כל האוכלוסייה, ייטיבו עם כלל תושבי הנגב ללא יוצא מהכלל ויביאו לפריחת הנגב והשפעתה תורגש בכל תחומי הכלכלה בארץ לטובת הכלל. מכובדי היושב-ראש, לפנות בוקר התבשרנו על אסון כבד של רעידת אדמה בטורקיה ובסוריה. אזרחים רבים נפגעו, בין אם מתו או נפצעו או בגדר אבודים כתוצאה מהאסון. אני שולח מכאן את תנחומיי הכנים למשפחות ההרוגים ואיחוליי למשפחות הפצועים, ובתקווה לחילוץ כל הלכודים ומציאת כל האבודים. שנדע רק שלום וימים טובים. כבוד היושב-ראש, ברשותך אעבור לערבית בכמה מילים. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם.)
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
(אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם.)
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. אני מקווה שהדברים שאמרת הם המשך לעברית שהייתה לפני כן, שהבנו את זה.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
בעברית הבנתי. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה.
דבי ביטון (יש עתיד):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בפתח דבריי אני רוצה להביע את כאבי ותנחומיי לעם הטורקי בשעתם הקשה בשל רעידת האדמה. אדוני היושב-ראש, היום אנו חוגגים חגיגה כפולה בכנסת ישראל – אחד, יש לנו חג ט"ו בשבט, חג הפריחה, שבו מתחדשים להם הפרחים וכו'. ומצד שני, אנחנו חוגגים את יום ההולדת של כנסת ישראל. ימים קשים, אדוני, עוברים עלינו בכנסת ישראל. יש רפורמות שעומדות על הפרק, רפורמה שהיא קשה, היא בעייתית. התחושה היא שחצי עם – קולו לא נשמע. וקצת מכאיב. דווקא כשאנחנו חוגגים את החגיגות האלה, אנחנו מצפים להישאר עם מאוחד, עם אחד. יום הולדת למשכן, כשבעצם אנחנו מרגישים חוסר יציבות, ולכן, ברשותך, בחרתי לצטט את דבריו של יושב-ראש הכנסת הראשון, יוסף שפרינצק ז"ל:" לא קלה היא המלאכה בישראל להביא לידי צירוף מאחד של דעות שונות ורצונות שונים, להביא לידי עבודה משותפת, מתמקדת נושאי מחשבות שונות, נפרדות, ולעיתים קרובות סותרות, לגבי הדרך והאמצעים להשגת המטרה הרצויה. אולם עובדה היא שהצירוף הכרחי לעם שקם ויהי". אדוני היושב-ראש, עלינו לזכור שמדינת ישראל יהודית, ליברלית ודמוקרטית לא ניתנה לנו על מגש של כסף – אלפיים שנות גלות, ולא למדנו כלום. עלינו מוטלת האחריות לייצג את כלל האוכלוסייה, את כלל אזרחי מדינת ישראל ואת כלל הבוחרים, יהיו אשר יהיו. אנחנו עם אחד, מדינה אחת. אדוני, מפה אני קוראת כן להידברות וכן לאחדות הקרע והשסע בעם. תודה, אדוני.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. ילמדו ממך עמידה בזמנים.
מאיר כהן (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, עובדי המשכן, תודה רבה לכם היום על יום ההולדת לכנסת. ניכרה השקעה גדולה מאוד של עובדי המשכן. לכל הקשורים, תודה רבה לכם. אני רוצה – אופיר, אדוני יושב-ראש הקואליציה הנכבד, תקשיב: כשאני אהיה ה-61 של נתניהו, ח'אן אל-אחמר יפונה. אפילו בג"ץ מאשר להם ואומר להם: תהרסו. יש לכם מנדט, יש שלטון חוק, ואז מה שקורה – כל אלה שדיברו ודיברו ודיברו מתגלים שהכול הכול, אבל הכול, הצגה. מי אמר? בן גביר. מתי? לפני הבחירות. מי ביקש בשבוע שעבר דחייה? הממשלה הנוכחית. מה אמר דנון? אני מצטט, דנון אמר: אנחנו באנו בביקורת אמיצה. הוא אמר: באנו למשול, אנחנו באנו לעצור את הגמגום של הממשלה הקודמת.
נאור שירי (יש עתיד):
זה בגלל בג"ץ, מאיר.
מאיר כהן (יש עתיד):
ויתרה מכך – כששאלו למה ביקשתם דחייה, אז בצר להם הם אמרו כי – שימו לב – הרמטכ"ל הוא חדש וראש המל"ל הוא חדש. ב-2018, כשבית המשפט – השר סמוטריץ', אתה מכיר את זה – הורה על פינוים של אותם 200 בדואים שיושבים מזרחית למעלה אדומים על כביש 1, אמר ראש הממשלה: זה יהיה תוך ימים ספורים. עכשיו, אני לא אומר את זה כי חלילה יש בי איזו שמחה לאיד, הלוואי שיגיעו למצב שהם יפונו מרצון, אופיר. אבל ראו מה שאתם עשיתם, אנשי הימין המלא-המלא, איך עמדתם כאן בגרון ניחר ונזפתם בנו, אנחנו השמאלנים שלא אוהבים את ארץ ישראל, איך אנחנו לא מפנים. והינה אתם, הימין, הימין, הימין המלא עולה, וקולכם כאוושת הרוח הקלה. כאוושת הרוח הקלה. פתאום בן גביר לא פה, וראש הממשלה לא פה, וסמוטריץ' לא עסוק בח'אן אל-אחמר. ואנחנו, אנשי השמאל, עוכרי ישראל, אויה לנו מה עשינו. אז הינה אתם, ממשלת ימין ימין, רק תלמדו דבר אחד: אנחנו לא היינו ממשלה מגומגמת, אנחנו באנו לעבוד. שמנו מגפיים – נכון, חילי?
היו"ר אוריאל בוסו:
לסיים.
מאיר כהן (יש עתיד):
שמנו מגפיים, כל אחד במשרדו ירד בבוקר ועבד. ועשינו הכול לטובתה של הממשלה. והינה אתם לא עושים – לא ליוקר המחיה; עסוקים בדבר אחד: המהפכה, הרפורמה במשפט. אויה לנו אם זה הימין הימין המלא. תודה רבה, אדוני.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח. חבר הכנסת חילי טרופר, בבקשה.
חילי טרופר (המחנה הממלכתי):
מאיר, לקחת לי קצת את הדברים. אני אעמיק.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
לא נורא. נרטיב צריך לחזק.
חילי טרופר (המחנה הממלכתי):
לחדד.
נאור שירי (יש עתיד):
אני לא שמעתי טוב, אז תחזור בבקשה.
חילי טרופר (המחנה הממלכתי):
כבוד היושב-ראש, קודם כול אני מצטרף לברכות של חבר הכנסת מאיר כהן לעובדי הכנסת ביום המיוחד הזה. באמת היה מקסים. ואני אמשיך את דבריו של חברי מאיר, כי הימים הם לא פשוטים. מאיר ציין חלק מהאירועים, אבל בשבוע שעבר היה רצח קשה בירושלים, שש שנים לא היה כמותו. והיו טילים מעזה, שגם, אפרופו בתקופה שלנו, לא ראינו אותם. היה פינוי מאחז, כבר שכחנו, לפני שבועיים. וכמובן ח'אן אל-אחמר, שפירטת אותו יפה. עכשיו, אני לא מפרט – כמו מאיר, אני לא באתי לפרט את הדברים כדי לדרבן חלילה להשתולל, מה שנקרא להטריל מימין, רק כדי אולי לקוות שילמדו איזשהו שיעור על צניעות ועל אחריות. כי הרי בפיגועים כמו שהיו בירושלים, מי שהיום שרים, חלקם היו רצים למקום הזה כדי לצעוק נגד שרים – השר לביטחון פנים באותה תקופה. הם לא הלכו כמונו ללכת לחבק את האנשים, להדליק נר, הם רצו לשם כדי להטריל אותנו וכדי להאשים אותנו, כאילו אין סיפורים של רצח משחר הציונות. זה גם לא היה רציני לעמוד על התלוליות מול עזה ולהגיד שכשאנחנו נהיה בשלטון, ממשלת הימין על מלא, אנחנו נכבוש את עזה ולא יהיו יותר טילים. אני חושב שהשבועיים האחרונים נתנו את התשובה הכי טובה. זה היה גם די מגוחך, כמו שאמרת, מאיר, לעמוד ליד ח'אן אל-אחמר – יש סרטון של איתמר בן גביר עומד שם ומספר מה הוא בדיוק יעשה. והינה, שוב הם דחו את ההחלטה של בג"ץ לפנות. אז אנחנו לא ננהג כך, כי זה רע לישראל. יכולנו לבוא לפה ולהדליק אש ולדרבן אתכם: לכו, תכבשו את עזה. דיברתם, הבטחתם – תקיימו. לא. לא, אל תעשו את זה. תנהגו באחריות, כמו שאנחנו השתדלנו לנהוג כשהיינו בממשלה, כמו שאנחנו משתדלים לנהוג כאופוזיציה. יכול להיות שמי שהתרגל לאמירות פופוליסטיות, אפילו לפעמים לריקודים על הדם, להבטחות סרק, יגלה שהמציאות היא גם הרבה יותר מורכבת. מולה צריך להיות מאוד חזקים, צריך להיות אחראים, וגם, אני מקווה, להיות גם קצת צנועים. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חבר הכנסת גדעון סער – אינו נוכח. חבר הכנסת גדי איזנקוט, בבקשה.
קריאה:
איפה בן גביר?
נאור שירי (יש עתיד):
יצא לקצונה.
גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, העברת סמכויות לשר הנגב והגליל לא בטוח שמחזקת את החוסן הלאומי או נועדה לחזק את החוסן הלאומי, במקביל להרבה מאוד פיצולים שבוצעו במשרדי הממשלה. מצב הביטחון הלאומי של ישראל עדיין משופר ביחס לאויבים. יחד עם זה, יש מקום לדאגה כאשר בוחנים תהליכי חוסן לאומי ארוכי טווח, ואני בכלל לא יודע אם זה עומד במוקד העשייה של המשרד לחוסן לאומי. ישנה ביקורת גדולה מאוד על מערכת המשפט הישראלית בתקופה האחרונה. יחד עם זה, צריך לראות מסקר שנערך במכון הישראלי לדמוקרטיה לא מזמן שהאמון של הציבור במערכת המשפט הוא בערך פי שניים מהכנסת, שזוכה לאמון של 18%, ו-26% בלבד שתומכים בממשלת ישראל. ואני לא בטוח שפיצול המשרדים מוסיף לאמון. הדבר המטריד יותר זה הפגיעה המתמשכת בחינוך הממלכתי ובערך השירות בצה"ל שפוגם בחוסן הלאומי. היוזמה המתמשכת להחליש את החינוך הממלכתי שממנו מגיעים 86% מהמתגייסים לצה"ל, מתוך ה-50%, מלמדת על הערך הרב שיש לחינוך ממלכתי. כאשר שואלים את אזרחי ישראל מהו האיום הגדול ביותר באיום החיצוני – סקר שנערך לפני כמה שבועות והוגש לנשיא המדינה – 52% מאזרחי המדינה רואים בזירה הפלסטינית את האיום המרכזי. ישנה הזנחה מתמשכת וסטגנציה ארוכה מאוד באופן שבו ממשלות ישראל לדורותיהן מטפלות בזירה הזו. מה אנחנו רוצים? 24% רואים באיום האיראני האיום המרכזי, ו-10% בזירה הצפונית. אנחנו נמצאים כחודש לפני תקופת הרמדאן, תקופה נפיצה מאוד. אם אנחנו רוצים לחזק את החוסן הלאומי, מומלץ מאוד לקבל את יוזמת הנשיא, לא לדחות על הסף כפי שהוצהר אתמול בכמה מקומות, ולפעול לעצירת חירום במהפכה המשטרית, ולפעול לחיזוק הסולידריות בחברה הישראלית, בהנחה שאנחנו עומדים בפני אתגרים גדולים. אני כמובן ממליץ מאוד להימנע מצעדים מסלימים. מה שנדרש בתקופה הזו, כמו תמיד, זה תעוזה צבאית ותבונה מדינית, אך בעיקר לחתור להגדלת הסולידריות בחברה הישראלית, שעומדת בפני מבחנים גדולים מאוד בעת הזאת.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לחבר הכנסת גדי איזנקוט. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה.
מירב כהן (יש עתיד):
שלום. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ההפגנות במוצאי שבת הולכות ומתרחבות, זה ממש מרגש לראות את זה. מה שהחל בתל אביב כבר מגיע לכל חלקי המדינה, מהצפון ועד הדרום. הייתי כמה פעמים בהפגנות בתל אביב, אבל גם בהפגנה בירושלים, שזו עיר מגוריי, ובלי להוריד חלילה מערך ההפגנות המדהימות והעוצמתיות בתל אביב, להפגנות בירושלים יש אופי ייחודי ומרגש במיוחד. מגיעים להפגנה, ודבר ראשון זה מתחיל בתפילת הבדלה. על הבמה מקריאים תפילות לצד שירים של מאיר אריאל, ובקהל יש חילונים ודתיים, שרב המחבר על המפריד ביניהם. זה באמת מרגש לראות את זה. כשהיינו שם בקהל הרגשנו שותפות גורל. עם כיפה, בלי כיפה, שותפות גורל – דאגה גדולה למדינה שלנו שאנחנו כל כך אוהבים. עכשיו, מנסים לצייר את כולנו כקיצוניים, כאלימים, כהזויים, כבוגדים, עושים מאמץ לשתול ומהר מהר לצלם ככה כמה דגלי פלסטין. יש עשרות אלפי דגלי ישראל, וככה מהר איכשהו מישהו מנסה לשאול ולצלם בתקווה שזה ירתיע קהלים מסוימים מלהצטרף להפגנות. זה באמת הזוי, אתה רואה קהל של עשרות אלפי אנשים, כולם ציונים עם דגלי ישראל, ואיכשהו ערוץ 14 מוצא איזה שני דגלי פלסטין ומוציא את זה ומנסה להכתים ציבור גדול. אבל זה לא יעזור. זה לא יעזור, כי המחאה הזו היא אמיתית והיא אותנטית, ולוקחים בה חלק באמת אנשים ממגזרים שונים, מהשמאל ומהימין, מכל החברה הישראלית. אנשים ציוניים שחרדים לבית שלהם. אנחנו נמשיך במחאה בכל הכוח, בכנסת, בבתי המשפט, ברחובות, עד שנצליח לבלום את המתקפה הכל-כך קשה הזו. לא ניתן לכם להפוך את המדינה האהובה שלנו לחיקוי חיוור של הונגריה, פולין או טורקיה, כי באמת שאין לנו ארץ אחרת, ואנחנו נעשה הכול כדי לשמור עליה. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, האמת שבאתי מוכנה עם משהו כתוב, אבל אתה תרשה לי, דווקא בגלל שאתה יושב פה, לנהל איתך איזשהו שיח, ומה שאני אומר עכשיו אני לא אומר את זה מתוך התרסה, אלא באמת מתוך רצון להבין, כי יש משהו שמאוד מטריד אותי. לפני איזה שבועיים בערך הגשתם, הנחתם הצעת חוק שמדברת על כללי התנהגות בכותל, ואחד הדברים שאותי מאוד מאוד בלבל ומאוד הדאיג והטריד זה כל נושא הצניעות.
היו"ר אוריאל בוסו:
אני אחסוך ממך, אני אחסוך ממך.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
רגע, רגע, אבל - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
לא, אני אחסוך, זה באמת יצא מפרופורציה וזה לא נכון. חוק-יסוד: הכותל – הינה, הרב הרפורמי, אין היום שום חוק בכותל שמדבר על כללי התנהגות – עישון, הפרעה, דוח – שום דבר. זה מקום שאין לו הגדרת חוק. זה חוק שמתגלגל כבר 20 שנה. באחד מהפרקים מופיע גם כן נושא הצניעות ברחבה והכול. כתוב שם שהעובר על אחד מהסעיפים יכול לקבל קנס או לחלופין מאסר. לא תקבל אישה לא קנס ולא מאסר בשל אי-צניעות, ברגע שיישמרו כמובן הכללים לפי כללי הכותל: בצד ימין שיהיו גברים - - -
גלעד קריב (העבודה):
רק אם היא תשים טלית, דבר שמותר לה על פי ההלכה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תהיה הפרדה כמו שנהוג בכותל. זה הכול, הסירי דאגה מליבך.
גלעד קריב (העבודה):
איפה תהיה הפרדה, גם בעזרה השוויונית?
עודד פורר (ישראל ביתנו):
מה זה אומר - - - מי ינהל את כל זה?
יסמין פרידמן (יש עתיד):
זהו, רגע.
היו"ר אוריאל בוסו:
כמו שהיה עד היום, הכותל ימשיך להתנהל כמו שהיה עד היום.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אז למה דרוש – רגע, תנו לי לדבר, זה זמן הדיבור שלי, הלו.
היו"ר אוריאל בוסו:
כי עד היום זה מגיע, כשמסדירים את חוק הכותל אז מכניסים את כל הסעיפים. למה לא הפריע לאנשים שמעשנים, איך אתה רוצה לתת לי קנס של 10,000 שקלים?
עודד פורר (ישראל ביתנו):
מי יהיה אחראי על האזור?
היו"ר אוריאל בוסו:
המקומות הקדושים, רב הכותל.
מיקי לוי (יש עתיד):
תביאו את פתרון הכותל הדרומי.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
זה לא קשור - - -
נאור שירי (יש עתיד):
הוא יוסיף לך זמן, אל תדאגי.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אני מנסה לדבר, אבל אף אחד לא נותן לי.
היו"ר אוריאל בוסו:
את ביקשת לנהל דיון במסגרת הזמן שלך.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אין בעיה, אני רק רוצה לשאול דבר אחד.
היו"ר אוריאל בוסו:
עניתי לך.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אם עד עכשיו הכותל התנהל ללא חוק כתוב, ובסך הכול אני מניחה, אני רוצה להניח, שעד היום נשים לא הגיעו בלבוש לא צנוע למקומות קדושים, אפשר להמשיך לסמוך על נשים - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
לא זו מטרת החוק. אני אומר לך שוב, לא זו מטרת החוק. נכון, הכותל התנהל עד היום בצורה נורמלית, אבל לצערי ישנם גופים שמנצלים את הפרצה הזו לעשות דברים פרובוקטיביים, וזאת מטרת החוק.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
כמו מה?
היו"ר אוריאל בוסו:
זה לא הזמן לנהל דיון, זה יותר מדי ארוך.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
השאלה היא אם כשאתם מדברים על פרובוקטיבי, אז אנחנו מדברים על לבוש פרובוקטיבי של נשים.
היו"ר אוריאל בוסו:
מדובר על ספר תורה בעזרת הנשים, ונמצא פה גלעד קריב שמנצל חסינות ונכנס לרחבת הכותל של הנשים. זה לא מה שהתנהל עד היום מקדמת דנא. זה הכול, אף אחד - - -
יסמין פרידמן (יש עתיד):
מי יאכוף את חוק הכותל? מי אוכף את חוק הכותל?
היו"ר אוריאל בוסו:
כמו שהיום.
גלעד קריב (העבודה):
מה - - - של הרחבה השוויונית.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אני לא יודעת - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת פרידמן.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
רק תגיד לי מי אוכף את החוק הזה.
היו"ר אוריאל בוסו:
המקומות הקדושים, רב הכותל. כמו שהיה עד היום ימשיך להיות הלאה, אבל לגופים שמנסים לעשות פרובוקציות בכותל תהיה אפשרות לאכיפה עליהם, זה הכול.
גלעד קריב (העבודה):
נשים שמתכסות בטלית, דבר שמותר על פי ההלכה - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
עניתי, עניתי - - -
עודד פורר (ישראל ביתנו):
למה הגביהו את המחיצה? הייתה מחיצה - - -
גלעד קריב (העבודה):
בואו, בואו נראה אתכם.
היו"ר אוריאל בוסו:
אותו דבר. לא ידוע לי, לא ידוע לי, לא זאת המטרה. למה, דווקא ראינו שאשתו של הרמטכ"ל הסתכלה מהמחיצה כמו שצריך.
גלעד קריב (העבודה):
- - - נשות הכותל, אתם לא יודעים - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לחברת הכנסת יסמין פרידמן.
מיקי לוי (יש עתיד):
יעצרו אותן.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת עופר כסיף.
גלעד קריב (העבודה):
ניפגש בראש חודש אדר.
היו"ר אוריאל בוסו:
הבנת למה צריך חוק לכותל?
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אני לא חושבת שצריך, אתה חושב שצריך.
נאור שירי (יש עתיד):
אתה סותר את עצמך.
מיקי לוי (יש עתיד):
זכותו - - -
גלעד קריב (העבודה):
יהודים לא יוכלו לבוא עם ספר תורה.
מיקי לוי (יש עתיד):
הכותל שייך לכולם – ימין, שמאל, מרכז, נשים, חילונים.
היו"ר אוריאל בוסו:
מה שהיה עד היום הוא שיהיה, רק שלא ייתנו לעשות פרובוקציות.
מיקי לוי (יש עתיד):
הכי טוב שתביאו את הפתרון של הכותל הדרומי - - -
גלעד קריב (העבודה):
רק במדינה שלכם להתפלל זו פרובוקציה.
מיקי לוי (יש עתיד):
נראה אתכם. כמעט זה היה גמור, רק נתניהו – רגליו רעדו ברגע האחרון.
גלעד קריב (העבודה):
בינתיים אתם ממשלה של פקה פקה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה, חבר הכנסת קריב. אז למה אתם כל כך כועסים אם אנחנו לא עושים כלום?
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
כבוד היושב-ראש, ב-1960 הייתה רעידת אדמה קשה בעיר אגאדיר במרוקו, ונהרגו כ-20,000 איש. בעקבות האסון הזה כתב רבי דוד בוזגלו קינה. הפייטן והמשורר רבי דוד בוזגלו כתב קינה על חורבן העיר אגאדיר. אני רוצה לקרוא את הקינה הזאת ולהקדיש אותה לקורבנות האסון בטורקיה, בסוריה, ולאחל כמובן הרבה בריאות לפצועים. כולי תקווה שמספר ההרוגים לא יאמיר. כרגע מדובר כבר על למעלה מ-2,000. אז אני רוצה, ברשותכם, לקרוא לזכרם את הפיוט החזק של רבי דוד בוזגלו מ-1960: "ספדו והילילו כי עיר אגאדיר חוסלה / אבות ובנים שם נפלו ירדו חיים שאולה / ומשפחות נושלו, אלמון ושכול בן לילה / חרדה ושמה, עקבותיהם לא נודעו / וקול נשמע ברמה כקורא בתוך שממה / אנשים ונשים, בחורים וגם בחורות / צעירים וישישים, מניקות ומעוברות / ילדי חן קדושים עם כבשות טהורות / עד לא זרחה חמה/ וכבר אבדו נבלעו / תוך עמקי אדמה / כל עוד בהם נשמה/ על ערבים בתוכה / אחינו תושביה / ופערה את לועה / ארץ אוכלת יושביה / וגם נוצרים גרו בה/ משכה תוך רגביה / חרון אף וחמה / לתחינתם לא שעו / ובפחד ובאימה / כרעו ברך וקומה/ רב חסד רב חנינה / אלה הצאן, מה עשו? / תלמידי בית אולפנא / אשר בצילם חסו / לשאול היו למנה / ובתוך עפר נרמסו / תורת אמת שוממה / על בניה כי גוועו / צועקת מר ולמה / כבו מאורות ועל מה / אל מלא רחמים / האר פנים אליהם / ועם צדיקים ותמימים / גונן בכנפיך עליהם / ושלם ניחומים להם / ולאבליהם / קום וקרא להם נחמה / ורוב טובך ישבעו / היה להם לחומה / כי ימינך רוממה." יהא זכרם של הקורבנות ברוך. תודה.
היו"ר ניסים ואטורי:
חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, במסגרת משחקי הפאזל של פירוק והרכבת משרדי ממשלה, מבקשת היום הממשלה להעביר החלטה בדבר העברת סמכויות לשר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי. אותו משרד שכבר קיבל באופן תמוה למדי את האחריות על הטיפול באוכלוסיית הגיל השלישי, יקבל עכשיו גם את האחריות על הרשות לתכנון החקלאות, ההתיישבות והכפר ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר. מה הקשר בין הרשות לתכנון לנגב ולגליל? בערך כמו הקשר בין אזרחי גיל הזהב למשרד הזה – רופף ורעוע. "העברה של יחידה כה חיונית לתפקוד המועצות האזוריות ולהגנה על החקלאות בישראל ועל ההתיישבות הכפרית בישראל תפגע אנושות בישובים הכפריים ובחקלאות". אלה לא המילים שלי, אלה הדברים שנכתבו במכתב שנשלח ממרכז השלטון האזורי לראש הממשלה ב-1 בפברואר. אני מביאה כאן את הדברים שנכתבו לראש הממשלה במלואם וככתבם: העתקת הרשות לתכנון למשרד לפיתוח הנגב והגליל והחוסן החברתי תנתק את הרשות לתכנון מליבת העיסוק החשוב והמשמעותי שלה בקידום והגנה על חקלאות ישראל ועל החקלאים, ועלולה לפגוע באינטרסים הלאומיים של המדינה. הרשות לתכנון עוסקת בייצוג החקלאות והיישובים החקלאיים במוסדות התכנון, במועצת מקרקעי ישראל, בהקצאת קרקעות חקלאיות, בפיתוח הכפר ועוד. לעיסוקיה משמעות רבה למרחב הכפרי ופעילותה מקצועית ומבורכת. הרשות לתכנון לא פועלת בחלל ריק, ואי-אפשר לנתק את פעילותה מהגופים המקצועיים האחרים שבמשרד החקלאות ופיתוח הכפר. העברת הרשות לתכנון הינה פגיעה משמעותית במשרד החקלאות ובסמכויות שר החקלאות. הלכה למעשה, לא יהיה גורם ממשלתי שידאג לאינטרסים, לצרכים ולהמשך קיומם של היישובים החקלאיים והחקלאות בכל אזורי הארץ ובייחוד באזורי המרכז. בהעברת רשות התכנון למשרד ממשלתי אחר מאותתת ממשלת ישראל כי היא ויתרה על תפקידיה של ההתיישבות העובדת בשמירת הקרקעות לאורך הגבולות וקווי התפר, בהגנה על הריאות הירוקות, על ייצור המזון והביטחון הלאומי במזון. אנו פונים אליך – כך הם כותבים – בצר לנו, ובקריאה נוספת ובהולה על מנת למנוע את העברת הרשות לתכנון, ולאפשר לה להמשיך ולייצג את המועצות האזוריות והישובים הכפריים. לצעד מינהלי זה עלולות להיות השלכות הרות גורל על תפקוד המועצות האזוריות, על חקלאות ישראל ועל ההתיישבות הכפרית בכל חלקי מדינת ישראל. אז אני באמת מציעה, חברים, שתקשיבו למי שמבין באמת את צורכי החקלאים והמרחב הכפרי. אל תפגעו בהם, אל תעבירו את הסמכויות מהמשרד הרלוונטי למשרד לא רלוונטי, סתם כי כך יוצא לכם בפאזל. תודה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, היום במהלך הדיונים בוועדת החוקה, בזמן שהייתי ברשות דיבור, היושב-ראש החליט שכנראה הדברים שאמרתי היו לא לטעמו, אז באמצע רשות הדיבור שלי הוא תבע ממני להתנצל, לומר את מה שהוא הכתיב לי לומר, ואם לא, הוא יפסיק - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
כי הוא קרא לקואליציה חבורה של עבריינים - - -
עודד פורר (ישראל ביתנו):
לפחות אל תגני עליו.
קריאה:
יש לו זכות דיבור. גם עכשיו את מנסה - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
תגיד לי - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
חברת הכנסת טלי גוטליב, תודה. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. תנו לו להמשיך - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - אין מילים נורמליות לדבר?
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
אין עבריינים בממשלה הזאת?
טלי גוטליב (הליכוד):
די כבר - - - כשתהיה יו"ר ועדה, אני מקווה מאוד שאם מישהו יגיד דבר כזה, תוציא אותו. איך אני איתך, שירי?
היו"ר ניסים ואטורי:
נראה לי כל פעם שאני עולה את זה, חברת הכנסת טלי. תמשיך.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
מאחר שסירבתי לומר את מה שיושב-ראש הוועדה הכתיב לי, נזרקתי החוצה, בפעם השלישית היום, במהלך רשות דיבור. אז אני רוצה לומר פה במליאה את מה שהתכוונתי לומר בוועדת החוקה של הכנסת. שמעתי את נתניהו אומר בשבוע שעבר באנגלית שהמהפכה המשפטית לא קשורה בשום צורה למשפטו, לעניינים המשפטיים שלו, או בעברית מדוברת: מה? מה פתאום? או: על ראש הגנב בוער הכובע. טלי גוטליב אמרה באותו דיון שנבחרה ממשלת ימין-ימין. ימין מלא מלא.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא אמרתי ימין מלא מלא, אל תכניס לי מילים לפה. אמרתי: ממשלת ימין יציבה על אפך ועל חמתך. זה מה שאמרתי. פשוט תזכור שאני זוכרת מה אני אמרתי - - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
חבל שאתם ימין מלא מלא רק כשמדובר בביטול משפט נתניהו. לא ימין מלא מלא כשמדובר בהגנה על תושבי שדרות, בהגנה מפני ארגוני טרור, בהגנה מפני הטילים שנורים עלינו מעבר לרצועת עזה. ימין מלא מלא. ניצחתם בבחירות. אף אחד לא מטיל בכך ספק. אבל זו לא עוד החלטה רעה. מדובר בשינוי מוחלט של כללי המשחק, של כללי היסוד של המשטר שלנו. אתם עושים את זה בהליך בזק, תוך חודשיים-שלושה, באופן חד-צדדי כי אין הסכמה של רוב העם, ובעיקר אתם עושים את זה – התהליך הזה מובל על ידי חבורה של עבריינים שמבקשת להשתלט על מערכת המשפט כדי לסייע להם להתגבר על הבעיות הפליליות שלהם. זאת המציאות, זאת האמת הפשוטה, ואין בלתה. חבילת החקיקה של נתניהו ולוין מכוונת להשיג שליטה מוחלטת בכל מוקדי הכוח במדינה באמצעות ההשתלטות של הממשלה על מערכת המשפט. המשמעות היא ריסוק של מערכת האיזונים והבלמים שעליה מבוססת הדמוקרטיה הישראלית באופן שיאפשר לכם כוח בלתי מוגבל לעשות כל מה שעולה על רוחכם. ישראל תחדל להיות מדינה דמוקרטית. ההפיכה המשטרית הזו תשנה ללא הכר את דמותה וערכיה של מדינת ישראל, ויהיו לה השלכות ישירות וקשות על החיים של כולנו. הדבר הראשון, אגב, שייעלם עם הדמוקרטיה הישראלית הוא החופש, החופש של כל אחד וכל אחת מאיתנו להיות, ליצור, לאהוב.
היו"ר ניסים ואטורי:
מבקש להתחיל לסיים.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
חיים במדינה לא דמוקרטית - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבקש לסיים. הוספתי לך חצי דקה. נתתי לך לדבר, לא הפעלתי את הזמן. משפט אחרון. רק בלי שמות גנאי. בסדר? זה רגיש.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
איזה שמות גנאי? אתה מתכוון לעבריינים?
היו"ר ניסים ואטורי:
עבר הזמן שלך. אני מבקש לרדת.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אבל אני מבקש לסיים - - -
נאור שירי (יש עתיד):
למה אתם מתכחשים למציאות?
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבקש לרדת.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, אני רק אענה על מה שאמרת.
היו"ר ניסים ואטורי:
תגיד לי את זה במסדרון. אתה שכן שלי - - -
עודד פורר (ישראל ביתנו):
איך מגדירים מי שבית המשפט הרשיעו אותו?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אני רק אומר - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
אני אף פעם לא אמרתי "עבריינים" ולא אמרתי זה – אמרתי לרדת.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
- - - אדוני, הבעיה שלך עם המציאות, או עם - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
מבקש להוריד אותו.
קריאה:
תירגע - - - מה קורה?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
מה? אדוני, מה?
קריאה:
- - -
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבקש לרדת. זהו, תודה רבה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אתה רוצה שגם פה יורידו אותי? אני לא מבין.
היו"ר ניסים ואטורי:
אתה יורד לבד, הינה, בסדר. יורד לבד. תודה רבה.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
אמרת "כנופיה של עבריינים". צריך להוכיח את זה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה.
נאור שירי (יש עתיד):
"תוריד אותו". מה זה "תוריד אותו"?
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת חמד עמאר.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, שמע, ניהלתי את המליאה שנים רבות, מעולם לא הורדתי מישהו מהדוכן.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
גם אני. מעולם לא.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
מעולם לא הורדתי מישהו מהדוכן. ככה לא מתנהגים עם חברי כנסת.
נאור שירי (יש עתיד):
ביזיון.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
היום לוועדת הכספים הגיע נגיד בנק ישראל על מנת לאשר את תקציב בנק ישראל, אבל באותה הזדמנות נתן סקירה כללית על המצב הכלכלי במדינת ישראל, על הכלכלה היציבה של מדינת ישראל, על הצמיחה שהייתה בשנת 2022. ואז יושב-ראש הוועדה גפני אומר לו: אתה מצייר לי תמונה ורודה. ואני אומר לו: עם עובדות לא יכולים להתווכח, התמונה הייתה ורודה. אנחנו ניהלנו את משרד האוצר בצורה הטובה ביותר: קיבלנו מדינה עם גירעון של מעל 144 מיליארד שקל, השארנו בקופה יותר מ-8 מיליארד שקל; קיבלנו אבטלה של מעל 10%, עזבנו את המשרד כמעט בלי אבטלה. גירעון אפס. ואתם שיקרתם כל מערכת הבחירות שאנחנו לא ניהלנו את המשרד כמו שצריך, שאביגדור ליברמן הורס את הכלכלה של מדינת ישראל. ואני אומר לכם, גם נגיד בנק ישראל אמר את זה, ואמר את זה בצורה ברורה: במהלכים שאתם עושים אתם הורסים את כלכלת ישראל, ואתם תהרסו את כלכלת ישראל. מדינת ישראל לא חיה בבועה, היא חלק ממדינות העולם. וההתנהלות שלכם והמהלכים המשפטיים שאתם רוצים לעשות ולקדם יהרסו את המדינה, יהרסו את הכלכלה, יחלקו את העם. הגיע הזמן לעצור ולחשוב ולהסתכל על טובת המדינה, לא על טובת אנשים. ממשלת דרעי, ביבי, תתעוררו.
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת אחמד טיבי.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
מכובדי היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, מספר ההרוגים והפצועים מרעידת האדמה בטורקיה ובסוריה עולה. התמונות משם הן תמונות זוועה, מעציבות. אסון אנושי. זה הזמן לומר שאנחנו משתתפים בצערם של העם בטורקיה והעם בסוריה על האסון האנושי וההומני הנורא הזה, ומאחלים הצלחה לצוותי הסיוע ובריאות שלמה לפצועים. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם).
טלי גוטליב (הליכוד):
תתרגם לנו.
היו"ר ניסים ואטורי:
לפי סעיף 41(ד) צריך לדבר בשפה מקובלת. לפי התייעצות שלי עם הייעוץ המשפטי של הכנסת, נאמר שעל חשבון הזמן שלך תתרגם את כל מה שאתה אומר בערבית בעברית לאחר מכן, על חשבון שלוש הדקות.
גלעד קריב (העבודה):
מי אמר לך את זה? זה לא הנוהג בבית הזה.
טלי גוטליב (הליכוד):
הייעוץ המשפטי של הכנסת.
גלעד קריב (העבודה):
תביאו חוות דעת.
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת גלעד קריב - - -
קריאה:
- - - התקנון.
טלי גוטליב (הליכוד):
בתקנון לא כתוב. אתם סתם ממציאים המצאות.
גלעד קריב (העבודה):
לא מתביישים.
טלי גוטליב (הליכוד):
תתבייש אתה.
היו"ר ניסים ואטורי:
מוזמנים לבדוק את זה עם הייעוץ המשפטי של הכנסת. אני עשיתי את הבדיקה מראש.
גלעד קריב (העבודה):
למה לבדוק את זה עם הייעוץ המשפטי של הכנסת - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אדוני היושב-ראש - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
אתה מפריע לו לדבר. חבר הכנסת גלעד קריב, קריאה ראשונה.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
היו"ר ניסים ואטורי:
טלי.
קריאה:
למה אתה לא קורא אותה בקריאה ראשונה?
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אני קצת יותר ותיק ממך בכנסת.
גלעד קריב (העבודה):
קואליציית הרס וחורבן.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
דקה, דקה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אתה חשבת שאתה בעל הבית, ואתה לא בעל הבית.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
להפתעתכם, אני לא הופתעתי שהיושב-ראש הזה יגיד לי את הדבר. אני ביררתי עוד פעם, למרות ניסיוני, מותר לי לדבר.
טלי גוטליב (הליכוד):
אתה מבין? הוא גם אנטישמי נגדך. בגלל הכיפה על הראש שלך.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אני מציע לכנסת להביא תרגום סימולטני, כדי שכולם יבינו את הדברים שלי.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מכיר את הבדיקה. אני מכיר את מה שאתה אומר, אני יודע שהייתה בדיקה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
מה עוד שאמרתי בעברית ותרגמתי לערבית. לא שמת לב.
היו"ר ניסים ואטורי:
שמתי לב.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
כי אתם לא מבינים ערבית, ולא עברית כנראה.
טלי גוטליב (הליכוד):
תתרגם לנו. שהבן אדם יתרגם מה שהוא אומר.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
ולכן הפרעתם לי באמצע הנאום, למרות שדיברתי בשתי השפות על אותו דבר. והייעוץ המשפטי מעולם, מכובדי היושב-ראש, מעולם לא אמר כמו שאתה אומר.
היו"ר ניסים ואטורי:
חברת הכנסת טלי גוטליב לא מבינה ערבית.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אז מה?
גלעד קריב (העבודה):
אני דיברתי עכשיו עם היועצת המשפטית של הכנסת, ואין כזו הנחיה.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני קורא אותך לסדר פעם שנייה.
גלעד קריב (העבודה):
שקר. אתה לא מתבייש?
היו"ר ניסים ואטורי:
אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. אני מבקש להוציא אותך. צא החוצה.
גלעד קריב (העבודה):
אתה מחלל את הכיסא שאתה יושב עליו. חוצפן. משקר. יושב על כיסא היושב-ראש ומשקר. תתבייש לך. חרפה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אדוני, או שאתה טעית או שאתה מטעה.
היו"ר ניסים ואטורי:
זה מה שעשיתי.
גלעד קריב (העבודה):
דבר כזה עוד לא היה בתולדות הבית הזה, יושב-ראש ישיבה שמשקר לחברי הכנסת. אתה חרפה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
לא, לא היה דבר כזה. ואתה אמרת שלא צריך, כי דיברתי בלי תרגום. תרגמתי את מה שאמרתי.
היו"ר ניסים ואטורי:
נכון.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אתה מבין קצת ערבית?
היו"ר ניסים ואטורי:
כן, מבין.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אז ראית שתרגמתי?
היו"ר ניסים ואטורי:
עשית הפוך.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
דיברתי בעברית ותרגמתי לערבית.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני נותן לך עוד דקה, תסיים את הדברים, בסדר?
גלעד קריב (העבודה):
לא ייאמן.
(חבר הכנסת גלעד קריב יוצא מאולם המליאה.)
טלי גוטליב (הליכוד):
אל תיקח את זה אישית - - - קרא לי שקרנית והתנצל. הוא אומר את המילה הזאת כאילו זו מילה פשוטה שסתם יוצאת מהפה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
אני מכיר את התקנון. אין את הסעיף שאמרת בתקנון. אין בתקנון מה שאמרת.
קריאה:
רגע, איזה סעיף אמרת?
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
הינה היושב-ראש מיקי לוי. הוא לא מכיר. גם אני לא מכיר.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
אין בתקנון - - -
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אין בתקנון. זה תקנון חדש.
טלי גוטליב (הליכוד):
אין בתקנון. מיקי, אתה אמרת לי שיש, וזה לא נכון.
היו"ר ניסים ואטורי:
חברת הכנסת טלי גוטליב, קריאה ראשונה. קריאה שלישית – אנחנו הולכים לשתות קפה ביחד.
מיקי לוי (יש עתיד):
מותר לו לדבר. חלה חובה על יושב-ראש הכנסת - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
בוא, תמשיך את הנאום, אחרי זה נדבר.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
לא יכול להיות שחברת כנסת עם תזזית, שמתזזת את כולם, מתזזת את הכנסת, לא מבינה לא עברית ולא ערבית, תפריע לכל מי שיעלה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אין מה לעשות, אין לי כוונה ללכת לשום מקום. אתה כבר לא בעל הבית פה. אתה לא בעל הבית פה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
טלי (אומר דברים בשפה הערבית ומתרגם:) מספיק כבר, חלאס. יש באסלאם סיפור של אישה שכל הזמן הייתה מביאה עצים, שורפת אותם ומפריעה. היא כל הזמן מפריעה. והיא לא הייתה מוסלמית.
נאור שירי (יש עתיד):
38(ב) הוא אמר.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא נכון.
נאור שירי (יש עתיד):
רגע, אתה דיברת עם היועץ. בוא, אני אראה לך.
טלי גוטליב (הליכוד):
38 זה של מוזמן, כשמוזמן מישהו מחוץ לארץ.
נאור שירי (יש עתיד):
אין מצב שאמרו לך שאי-אפשר. תקרא את הסעיף. עזוב, אין לי בעיה עם מה שאתה אומר, אבל אתה סתם - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
סעיף 38 זה כשמוזמן גורם זר, מה אתה מדבר?
נאור שירי (יש עתיד):
לא נכון.
טלי גוטליב (הליכוד):
כן נכון.
נאור שירי (יש עתיד):
תשבי כבר. לא נכון.
טלי גוטליב (הליכוד):
אל תגיד לי "תשבי כבר".
נאור שירי (יש עתיד):
די כבר. את חושבת שאת צועקת אז את אלוהים פה. די, אכלת את הראש.
היו"ר ניסים ואטורי:
לפי סעיף 22 דובר על נציגים זרים. תודה רבה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
לא על הסעיף הזה.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבקש להירגע. שב במקום. קח. תודה רבה.
טלי גוטליב (הליכוד):
נציג זר. הם לא יודעים את התקנון. נציג זר. שירי, תגיד סליחה.
היו"ר ניסים ואטורי:
חברת הכנסת טלי גוטליב, אני מסתדר. קריאה שנייה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אני יודעת, אדוני היו"ר. אבל הם קוראים לנו שקרנים כעניין שבשגרה. נציג זר זה 38.
קריאה:
- - - יושב-ראש הכנסת להביא הנה מתורגמן.
טלי גוטליב (הליכוד):
זו ההתייחסות היחידה - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
את מפריעה לי, חברת הכנסת טלי גוטליב.
טלי גוטליב (הליכוד):
אני מתנצלת.
היו"ר ניסים ואטורי:
אז תעצרי.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אני יכול להמשיך?
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבקש לסיים. אני אוסיף לך עוד. קדימה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אני מבין שעושים הפיכה משפטית - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
ומשטרית.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
- - ומשטרית. כנראה שזה כולל את תקנון הכנסת. כנראה שזה כולל את תקנון הכנסת, כי אני שומע את זה פעם ראשונה מסגן יושב-ראש חדש, שהוא כבר שבועיים. אני כמעט 15 שנה סגן יושב-ראש, מכיר את התקנון היטב, ואת הנושא הזה לפניי ולפנים. ולכן אדוני טעה. אני מבקש לבדוק את זה עוד פעם.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מוכן להראות לך את זה לאחר הדיון. אני אראה לך את זה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אני אראה כל דבר. אבל תבדוק את זה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תדבר עם הייעוץ המשפטי לכנסת, כי אני כבר ישבתי איתם השבוע.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אני דיברתי עם הייעוץ המשפטי.
היו"ר ניסים ואטורי:
בסדר, אני מכיר את הסוגיה של התרגום הסימולטני וכל זה, שאנשים לא רוצים להגיע לזה. בסדר גמור. אתה יכול להסביר. אפילו הוספתי לך דקה ועוד דקה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
לא, כי אתה ראית מה הסיבה.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני הבנתי מה אתה אומר. בסדר. היא לא הבינה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אתם אשמים שהבאתם אותה לכנסת.
היו"ר ניסים ואטורי:
הכול בסדר. אני לא אמרתי כלום על טלי, סליחה. תודה רבה. אפשר לסיים?
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
תגיד, אני צריך לשאת באחריות על הבורות של חלק מהח"כים היהודים לגבי השפה הערבית?
היו"ר ניסים ואטורי:
להתנהג יפה בין חברי הכנסת. זה לא יפה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
סליחה?
היו"ר ניסים ואטורי:
אתה מדבר לא יפה. אני מבקש לסיים ולרדת. תודה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אני מדבר לא יפה? היא אומרת עליי דברים - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
כן. כבר קראתי לה פעם שנייה, לך לא קראתי עוד פעם אחת.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אבל אתה לא נותן לי לדבר.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני לא נותן לך לדבר?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אחמד, היושב-ראש רגיש. הוא רגיש למילה "עבריינים", הוא רגיש לשפה הערבית. רגיש.
היו"ר ניסים ואטורי:
טוב, אני מבקש לסיים ולרדת. נגמר הזמן. חמש דקות – שש דקות כבר.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אבל אני לא דיברתי שתיים וחצי דקות.
היו"ר ניסים ואטורי:
דיברת, חלאס, נו. תודה רבה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
הינה, הוא אומר חלאס, סימן שהוא מבין ערבית. אולי תגיד לה חלאס וזהו? (אומר דברים בשפה הערבית.)
היו"ר ניסים ואטורי:
אבקש לרדת. תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה - -
טלי גוטליב (הליכוד):
לא, לא טעית. - - -
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
- - המחזה הזה - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
אני יכול להפעיל את הזמן? חברת הכנסת טלי גוטליב, אולי אני אקרא לשניכם קריאה שלישית ותצאו החוצה לדון בעניין?
נאור שירי (יש עתיד):
מה קריאה שלישית? לא קראת לי אחת.
היו"ר ניסים ואטורי:
היא שנייה. תודה רבה.
נאור שירי (יש עתיד):
אבל לי לא קראת אחת.
היו"ר ניסים ואטורי:
בבקשה, אדוני.
נאור שירי (יש עתיד):
טלי, טעית.
טלי גוטליב (הליכוד):
ממש לא. אתה לא יודע עברית.
נאור שירי (יש עתיד):
טעית. אני יודע עברית.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
אני מציע לעצור את הדיון ושחברת הכנסת גוטליב תנהל פה דיון על העניין הזה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. הזמן שלך רץ, תמשיך לדבר.
קריאות:
- - -
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
כבוד היושב-ראש, אני לא יכול לדבר כשמפריעים לי. תשתיק אותה ואני אדבר.
קריאות:
- - -
נאור שירי (יש עתיד):
את טעית.
טלי גוטליב (הליכוד):
ממש לא.
היו"ר ניסים ואטורי:
חברת הכנסת טלי גוטליב.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
כבוד היושב-ראש.
היו"ר ניסים ואטורי:
את מפריעה לי לנהל את הישיבה, נו.
קריאות:
- - -
היו"ר ניסים ואטורי:
אני אשמח לראות. נסתכל אחר כך ביחד. חברת הכנסת טלי גוטליב, די, נו, אני אוציא אותך.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
כבוד היושב-ראש, מה זה צריך להיות? איזה מחזה בצורה הזו?
עודד פורר (ישראל ביתנו):
אנחנו נפתור את - - - בסוגיה הזאת.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
תוציא אותה, שתנהל את זה בחוץ. תעצור את הדיון.
היו"ר ניסים ואטורי:
תמשיך.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אדוני, אולי נעשה דיון ממצה בסוגיה הזו?
היו"ר ניסים ואטורי:
די, אני אתחיל לקרוא אתכם לסדר, די. אתם סתם מנסים לעשות מהומות, נו, באמת.
מיקי לוי (יש עתיד):
אני יכול להגיד לך בהערת ביניים שחלה חובה על יושב-ראש הכנסת, אם הוא מוצא לנכון, להביא - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
קדימה. תודה.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
כבוד היושב-ראש, המחזה הזה חוזר על עצמו כל פעם שחבר כנסת ערבי מדבר בשפה שלו. יש לנו את כל הזכות לדבר בשפה שלנו, שהיא חלק מהזהות שלנו, היא חלק מהתרבות שלנו. ומי שנמצא במליאה באולם הזה ולא יודע את השפה הערבית – שילך לאולפן וילמד.
נאור שירי (יש עתיד):
זה לא - - - אני דיברתי עכשיו עם הייעוץ המשפטי, אתה לא דיברת איתם - - - זה פשוט - - -
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
כבוד היושב-ראש, השפה הערבית, כבוד היושב-ראש, השפה הערבית (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)
היו"ר ניסים ואטורי:
זה לא נכון.
נאור שירי (יש עתיד):
עזוב "לא נכון, לא נכון". מה אתה עושה לי ככה?
היו"ר ניסים ואטורי:
זה לא נכון מה שאתה אומר.
נאור שירי (יש עתיד):
אני שאלתי אותם, לא קיבלת תשובה.
היו"ר ניסים ואטורי:
אתה יכול לשאול מה שאתה רוצה, זה לא נכון.
נאור שירי (יש עתיד):
אבל לא דיברו איתך.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבקש שתשב.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
(נושא דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
(אומר בערבית: ממי הים.)
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
(אומר בערבית: ממי הים). כבוד היושב-ראש - - -
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
חבר הכנסת עטאונה, אדוני היושב-ראש, אדוני היושב-ראש, תקשיב, אתה לא מקשיב. דיברתי עם שגית, שהיא היועצת המשפטית, והיא אמרה שהיא מעולם לא אמרה, לא היא ולא הצוות שלה, דבר כזה.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
כבוד היושב-ראש, כל הדיון התנהל על זכות הדיבור שלי. אני מבקש לעצור ולהתחיל מחדש.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
מותר לו לדבר בערבית כמה שהוא רוצה, הוא לא מחויב בתרגום. הוא יכול בתמצית בסוף, לא על חשבון הזמן שלו. סוף ציטוט.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
רגע, אדוני, מה הנוהל?
היו"ר ניסים ואטורי:
קדימה, הזמן מתקדם, אתה מתבקש לדבר.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
כבוד היושב-ראש, תעשה סדר במליאה, שאני אוכל לשאת את הדברים שלי בצורה מסודרת ולא יפריעו לי. אני לא יכול לשאת דברים כשכולם מפריעים וכולם מדברים. ככה לא מנהלים מליאה. ככה לא מנהלים את המליאה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אדוני, אני חושב שאין מנוס מלעשות השהיה ולבדוק את הסוגיה הזאת ולחזור.
היו"ר ניסים ואטורי:
אפשר להחזיר את גלעד קריב? חבר הכנסת גלעד קריב.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
כבוד היושב-ראש, אני מבקש, כבוד היושב-ראש.
היו"ר ניסים ואטורי:
קדימה.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
אני לא יכול לדבר כשהם מתנהלים בצורה הזו. אי-אפשר שאני אשא את הדברים שלי כשיש דיון בתוך המליאה. פשוט מאוד אי-אפשר.
היו"ר ניסים ואטורי:
אתה יכול להמשיך. תמיד יש דיבורים בפנים, אתה יכול להמשיך.
מיקי לוי (יש עתיד):
מותר לו, מותר לו.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
אבל לא בצורה הזו, כבוד היושב-ראש. אי-אפשר לנהל – אני לא יכול לשאת את הדברים כשיש - - -
קריאות:
- - -
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת שירי, קריאה ראשונה.
נאור שירי (יש עתיד):
מה? על מה?
היו"ר ניסים ואטורי:
אתה מפריע לו.
נאור שירי (יש עתיד):
על מה? אני שקט. תסתכל. מה, אתה רציני?
היו"ר ניסים ואטורי:
אתה היחידי שמפריע לו.
נאור שירי (יש עתיד):
תגיד, מה אתה - - -
קריאות:
- - -
עודד פורר (ישראל ביתנו):
אפשר להפסיק את המליאה ולכנס את ועדת הכנסת.
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת שירי, קריאה שלישית.
נאור שירי (יש עתיד):
איך שלישית? איך? לא הייתה שנייה.
היו"ר ניסים ואטורי:
אז קריאה שנייה וקריאה שלישית, ותצא החוצה.
נאור שירי (יש עתיד):
לא, לא.
היו"ר ניסים ואטורי:
אין מה לעשות, צא החוצה, קריאה שלישית.
נאור שירי (יש עתיד):
אין מצב.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אסור לך. אסור.
נאור שירי (יש עתיד):
אין מצב. זאת שנייה במקסימום.
היו"ר ניסים ואטורי:
בסדר, אז אני מבקש שתשב במקום שלך. תודה רבה, קריאה שנייה. שב במקום.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אפשר להבין במה מדובר? באיזו קריאה אני?
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
תרד מהדוכן. תרד מהדוכן.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
כבוד היושב-ראש, היום בבוקר השתתפנו עם התושבים בביר הדאג' בהפגנה מול הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אדוני, מי השר התורן?
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
רגע, רגע, מי השר התורן?
היו"ר ניסים ואטורי:
תפסיקו להפריע. הזמן שלו ייגמר. השר סמוטריץ' נמצא כאן.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
היום בבוקר הפגנו עם התושבים בביר הדאג'.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
איפה הוא? איפה השר סמוטריץ'?
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
איפה השר? רגע, אין שר פה.
היו"ר ניסים ואטורי:
השר סמוטריץ', תרים יד. הינה שר, תודה רבה, בואו נמשיך.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
כבוד היושב-ראש, היום בבוקר הפגנו יחד עם תושבי ביר הדאג' מול הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בבאר שבע, שדנה בהמלצה על הקמת היישוב נווה גוריון. החלטה זו נדחתה על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה בשנת 2018, והיום מביאים אותה לדיון - -
היו"ר ניסים ואטורי:
תם הזמן.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
- - בוועדה לתכנון ובנייה. אני רוצה להביא מספרים, ותאמינו למספרים שאנחנו הולכים להציג.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבקש לסיים.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
אני עדיין לא ניצלתי את זכות הדיבור שלי.
היו"ר ניסים ואטורי:
אתה כבר שבע דקות על זה. אני יודע שהפריעו לך חברים שלך, הוספתי לך זמן. אני מבקש לסיים.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
אני לא ניצלתי את זכות הדיבור שלי.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבקש לסיים.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
אבל אני לא ניצלתי את זכות הדיבור שלי. בזמן שלי כל הזמן הפריעו.
היו"ר ניסים ואטורי:
ניצלת אותו בשיחות עם חבר הכנסת טיבי.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
כל הזמן הפריעו, ואני לא יכולתי לשאת את הדברים שלי, ויש נושא חשוב שאני מדבר עליו.
היו"ר ניסים ואטורי:
אתה לא מתחיל נושא חדש עכשיו.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
זה לא נושא חדש.
היו"ר ניסים ואטורי:
משפט אחרון. לסיים, בבקשה.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
אני מדבר על התכנון בביר הדאג'. מי שהביאה את ההמלצה והנושא לדיון בוועדה היא המועצה האזורית רמת נגב. רמת נגב היא המועצה הכי גדולה בארץ מבחינת השטח. השטח של רמת נגב הוא כ-4 מיליון דונם. כמה תושבים גרים ברמת נגב? 7,000 תושבים, שגרים ב-15 קיבוצים, מושבים, יישובים קהילתיים דתיים וחוות בודדים.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבקש לסיים.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
ומה הם מביאים לוועדה? הם רוצים לגרוע מהשטח של ביר הדאג', שהוא בסך הכול 6,500 דונם.
היו"ר ניסים ואטורי:
הוא אחרי הזמן בחמש דקות. אני מבקש לסיים ולרדת.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
ככה מתנהגת מדינת אפרטהייד.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
ככה לא מתנהגת מדינה בשוויון לאזרחים.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב.
גלעד קריב (העבודה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ערב טוב, מסא אל-ח'יר, חברים וחברות, הייתי שמח להקדיש את הזמן להתייחס למה שקרה כאן לפני כמה דקות. דומני שהגיע הזמן באמת לחוות דעת כתובה של היועצת המשפטית לכנסת על ההפרעות החוזרות ונשנות לחברי הכנסת הערבים במימוש זכותם לנאום בשפת אימם. אבל יש עניין יותר חשוב להידרש אליו. לפני דקות אחדות קיבלנו הודעה ממנהל ועדת החוקה, שיושב-ראש הוועדה חבר הכנסת רוטמן מודיע שביום רביעי הקרוב או ביום שני הבא תיתכנה הצבעות בקריאה ראשונה על התיקון לחוק-יסוד: השפיטה. אותו תיקון שעוסק בהרכב הוועדה למינוי שופטים. אני חושב שאין יותר מה לפנות לצד הזה של האולם – לא לחברי הכנסת מן הקואליציה, שתומכים במהלכי ההרס והחורבן של מערכת המשפט, וגם לא לאותם אלו שכולנו יודעים מי הם, שמבינים שיש כאן סכנה גדולה, אבל משיקולים פוליטיים צרים לא משמיעים את קולם. הערב הזה צריך להשמיע קריאה לציבור הישראלי הרחב, ציבור של מיליונים שמבין את הסכנה. בימים הקרובים אנחנו חייבים להרחיב דרמטית את היקף המחאה הדמוקרטית המפוארת שאנחנו מנהלים כאן יחד עם ציבור ענק בשבועות הקרובים. רעייתי ואני לא נשלח את ילדינו לבתי הספר ביום שבו יובא החוק בהצבעה לקריאה ראשונה. אני קורא לכל חבריי וחברותיי לעשות זאת ולהשבית דה-פקטו אלפי בתי ספר במדינת ישראל. אני קורא למובילי תנועות הנוער לצאת מהשבטים, מהסניפים, מהקינים, מהמחנות, ולהבין שמדובר ברגע גורלי. אני קורא לראשי וראשות ועדי העובדים במדינת ישראל, המהפכה הזו תחסל בסוף את מעמד העובדים והעבודה המאורגנת במדינת ישראל, גם כאשר חיים כץ ומירי רגב מבטיחים הבטחות לגבי הצעות החוק השערורייתיות של רוטמן. אני קורא לאומני ישראל, לאנשי התרבות, להשבית הופעות או לכל הפחות לפתוח כל הצגת תיאטרון וכל מופע מוזיקלי בהצהרה בגנות ההפיכה המשטרית. אנחנו בקרב דרמטי על נשמתה של הדמוקרטיה הישראלית. לא מדובר באזעקות שווא, לא בקריאות "זאב, זאב". בימים הקרובים אסור לנו להסתפק ב-150,000 ישראלים ברחוב קפלן בתל אביב; הגיע הזמן להשבית את מערכות החיים במדינת ישראל, הכול במסגרת מחאה דמוקרטית, אזרחית, לגיטימית. מול ההרס והחורבן של ממשלת המושחתים וקואליציית אנשי ההרס חייבים להעמיד חומת הגנה בצורה. זה רגע גורלי ודרמטי בתולדות מדינת ישראל. תודה, אדוני.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
מה הוא כתב שם?
גלעד קריב (העבודה):
הצבעות ביום רביעי או ביום שני.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
על הנוסח הזה?
גלעד קריב (העבודה):
כן.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני מקווה ששמעתם גם את המוזיקה של הדברים. אלה לא דברים של התלהמות, אלה דברים של כאב שדיבר כאן הרב גלעד קריב. אבל אני רוצה להגיד יותר מזה. אני שמעתי שראש הממשלה הפנה את הנשיא לשר המשפטים – כאילו כולנו מפגרים, כאילו אין ראש ממשלה בישראל, כאילו את האיום על החברה הישראלית, את השסע המעמיק והולך, כאילו אנחנו צריכים, אדוני היושב-ראש, עוד פעם את יתרו, שיבוא מישהו ויסתכל מהצד – חבר הכנסת ינון אזולאי תגיד גם אתה אם צריך מישהו מהצד כמו יתרו, שיבוא ויגיד גם לגדול המנהיגים: תסתכל מה אתה עושה, "נבול תבול גם אתה, גם העם הזה אשר עמך" – לא רק אתה. זה מה שצריך להגיד לנתניהו, אולי גם לשר המשפטים - -
ינון אזולאי (ש"ס):
זה מה שהוא רוצה לעשות. שרי עשרות, שרי מאות – הוא רוצה לעשות את זה למערכת המשפט.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
- - שיסתכל לפעמים – לפעמים, לפעמים, ינון - -
ינון אזולאי (ש"ס):
זה בדיוק מה שהוא רוצה לעשות.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
- - צריך גם מישהו מבחוץ. זה לא מוכרח להיות שר החוץ האמריקני או נשיא צרפת, זה גם יכול להיות אנשים כאן מהרחוב שלנו, שמסתכלים ואומרים: תסתכל מה קורה פה בחברה הישראלית. יכול להיות שאתה צודק. מה זה הרעיון האווילי הזה עכשיו לפצל את החוק? מה בוער לכם? מה בוער לכם? אתם צריכים למנות מישהו? להגן על מישהו? לא יודע, יש תחרות עכשיו, האם נביא ביום שני את שינוי הוועדה לבחירת שופטים או את החוק של אריה דרעי שיכול להיות שר, נגד בית המשפט העליון? אתם לא יודעים מה קורה פה? אתם חושבים שזה יעבור? במה זה יעבור? לכו לשר האוצר, תשאלו אותו אם נגיד בנק ישראל ואם ראשי המשק מדברים סתם, אם הם לא רואים את הניצוצות. אני אגיד לכם יותר מזה – אם לא רואים את הניצוצות של אלה שבסוף יגידו: זאת לא המדינה שלי, על כל מה שמשתמע מכך, על איפה אני משרת ואיפה אני עובד. גם השר אליהו שמע בטח שחלק מהמחבלים שנהרגו הלילה נהרגו בידי כאלה שאתה לא רוצה שיתגייסו לצה"ל. קוראים להם נשים לוחמות.
טלי גוטליב (הליכוד):
די, נו.
קריאה:
למה די?
מיקי לוי (יש עתיד):
מה זה די?
אלעזר שטרן (יש עתיד):
קוראים להן לוחמות.
מיקי לוי (יש עתיד):
לוחמות.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
מה שאני אומר - - -
קריאות:
- - -
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
- - -
אלעזר שטרן (יש עתיד):
מה שאני אומר, אני רוצה שתדעו. אני קורא לכולם ללכת להתנדב ולהיות לוחמים, אבל כשתרד המוטיבציה של שירות החובה - -
היו"ר ניסים ואטורי:
הסתיים הזמן. אני מבקש לסיים.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
- - של שירות המילואים, שלא תגידו שלא אמרנו לכם.
השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו:
- - -
אלעזר שטרן (יש עתיד):
- - שלא תגידו שלא אמרנו לכם. השר אליהו, אני לא צריך להגיד לך את מה שאמר יתרו למשה, אתה יודע את זה. אני אחזור על זה עוד פעם. האחריות עליך, על כל אחד - -
היו"ר ניסים ואטורי:
אתה לא מתחיל את כל הנאום מחדש. נכון?
אלעזר שטרן (יש עתיד):
- - ה"נבול תבול". כשאתה תיפול, לא תיפול רק אתה, לא ייפול רק ראש הממשלה – גם כל העם. תודה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. השר שלמה קרעי – אינו נוכח. חברת הכנסת שרן מרים השכל, בבקשה. הפעלתי את הזמן.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
היא עוד לא הספיקה להגיע.
היו"ר ניסים ואטורי:
הכול בסדר. תהיו רגועים.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
- - -
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
אתה מהיר וזריז.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
יש תרבות של כנסת - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
עוד לא הפעיל - - - מה קרה?
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
מהיר וזריז.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
הם כבר רגילים למתוח את הקווים של תרבות הכנסת כאן - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
השעון לא עובד. תהיי רגועה, הכול בסדר. השעון לא עובד.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
בסדר.
היו"ר ניסים ואטורי:
התבדחות, לכבוד לילה ארוך. בבקשה, הפעלתי.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
רגע. בדרך כלל כשמתחילים לדבר, בכל זאת, אנחנו ביום ההולדת של הכנסת, יש נוהג – אתה יודע – אגב, גם נוהג זה שבדרך כלל לא מביאים חוקים שלא מגיעים בהסכמה. בסוף הבאתם, כל פעם אתם כבר מתחילים את זה - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
את אשמה, שהבאת את הקוסקוס למזנון הח"כים.
השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו:
שרן, תגידי דברים חגיגיים לכבוד החג - -
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
איך היה הקוסקוס?
השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו:
- - ככה דברים חגיגיים.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
אני הייתי מאוד מאוד שמחה לבוא ולומר דברים חגיגיים, אבל לצערי המצב במדינת ישראל לא מאפשר לי. ואולי אני אגע באמת למה המצב לא מאפשר – משום שכבר שבוע שתושבי העוטף וילדי העוטף לא ישנים בשקט. אתם צריכים להבין, בשנים האחרונות הירי הבלתי-פוסק, האזעקות, המקלטים של ילדי העוטף, הביאו כמעט את כל הילדים, כולל מבוגרים, רבים מהם, למצב של ממש ממש פוסט-טראומה. יצאו לי לא מעט מפגשים עם אותם תושבים שחיים יום-יום – הם לא מוותרים, אבל הם חיים יום-יום בפוסט-טראומה: מה יקרה אם ייפול טיל על הבית שלהם, מה יקרה אם עוד איזו רקטה, אם עוד איזה בלון תבערה ישרוף את השדה או את הבית או את גן הילדים. ילדים שפוחדים מבלונים. זאת הייתה המציאות שלהם. ואני מאוד שמחה וגאה שבשנה כאשר אנחנו ישבנו בקואליציה האחרונה, הצלחנו לייצר משוואה של הרתעה, וסוף-סוף תושבי העוטף קיבלו קצת שקט, קצת. הילדים פתאום יוצאים החוצה ולא רועדים מפחד; ההורים לא מנסים לברוח להורים במרכז הארץ. פתאום אפשר לטפל בפוסט-טראומה. הם יכולים ללכת לגן שעשועים בלי לפחד ולרוץ למקלטים שמה שצמודים. והינה תראו מה קורה: ב-27 בינואר – ירי לאשקלון, אשכול ושער הנגב; ב-1 בפברואר – ירי לעבר שדרות; ב-2 בפברואר – ירי לעבר שדרות וניר עם; ב-4 בפברואר – יירוט עקב זיהוי חפץ חשוד בשמי הרצועה, אנחנו עוד לא יודעים מה זה היה, סביר להניח שזו הייתה רקטה; ב-5 בפברואר – צבע אדום בעקבות ירי מקלעים, וזה אתמול. מה היום? מה מחר? תושבי העוטף שואלים אתכם – ממשלת ימין עאלק, שבאתם ואמרתם: ביטחון. בן גביר עמד פה, יצא בקול נחרץ ברחובות הערים, היישובים, ומה הוא אמר? לסכל בכירי חמאס, להגיב במאות טילים, תנו לצה"ל לכסח, כל הסיסמאות האלו. איפה אתה, מר בן גביר? איפה אתה עם כל הסיסמאות וכל המילים כשהילדים עכשיו חוזרים לישון במקלטים, כשהפוסט-טראומה שלהם חוזרת בחזרה? איפה אתה? איפה מה שהבטחת? ירי טילים? עוד אזעקות?
היו"ר ניסים ואטורי:
הסתיים הזמן.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
חזרנו בחזרה אולי למדיניות של מירי רגב, חברתך, היושב בראש, שאמרה בחדשות - -
היו"ר ניסים ואטורי:
הסתיים הזמן, חברת הכנסת שרן השכל.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
- - אז מה אם ירו על אשקלון? נכון, אז מה. אז הינה, בן גביר, הינה הדיבורים והינה המעשים והינה חזרנו לאותה מדיניות הכלה, לצערי. תודה רבה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה. חברת הכנסת טלי גוטליב.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
הטפטופים חזרו.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
וההכלה. מירי רגב אמרה: אז מה אם ירו על אשקלון.
מיקי לוי (יש עתיד):
שקט, לא להפריע.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
בהצלחה, טלי.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
מי יפריע לטלי עכשיו, תגיד לי. מי יפריע לה?
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
אף אחד לא יפריע.
טלי גוטליב (הליכוד):
תפריעו לי חופשי, חברים. שלום. זאת המדינה שלי, מדינה יהודית ודמוקרטית - -
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
בינתיים. לעת עתה.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - ואין לי שום כוונה להתנצל על הגדרת המדינה שלי כמדינה יהודית ודמוקרטית, שוות זכויות לאזרחיה. הגעתי לכנסת אולי חצי דקה. דיברו כאן בערבית. בהתחלה אמר לי היו"ר: ואללה, אפשר לדבר פה בערבית, ככה התקנון. טוב, אני מאמינה ליו"ר. אבל מה? בודקת. כי נראה לי בלתי סביר שאני, האוזניים של עם ישראל, כמוכם – ידברו כאן משהו ואני לא אבין. בדקתי את התקנון, ואני מפנה אתכם לתקנון, שאותו ציטט אדוני היו"ר. מקריאה לכם, שיהיה לכם מאוד מאוד ברור. מפנה אתכם לסעיף 38, שמדבר על הפרוטוקול, שאומר שהפרוטוקול ישקף את מה שיש כאן. ונאומים – קבלו, מילה במילה: "נאום שנישא במליאת הכנסת שלא בעברית, לפי הוראות סעיף 22 יירשם בפרוטוקול". בואו נהיה עורכי דין בני יומיים, נחזור לסעיף 22. מה כתוב בסעיף 22? אני מקריאה לכם, חברים. הינה סעיף 22 החביב, שאומר את הדבר הבא. קבלו את הדבר הבא - - -
עודד פורר (ישראל ביתנו):
טלי, זה לפרוטוקול - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
אבל רגע, אני מקריאה. זה לא לאוזניים שלך, יש אזרחים בישראל, רוצים לדעת למה מותר וחייבים לדבר כאן בעברית בלי להתבייש: "אלה רשאים לשאת דברים במליאת הכנסת: חברי הכנסת, שרים" וכו' וכו'. מי יכול לנאום פה? נכון, גם חברי ממשלה, גם חברי כנסת. הלאה, משפט חדש, נקודה-פסיק – אתם זוכרים, סימני פיסוק? "יושב-ראש הכנסת, באישור ועדת הכנסת, רשאי להזמין לנאום גם" – חוץ ממה, "לנאום גם", שימו לב – "ראש מדינה, ראש ממשלה או ראש פרלמנט וכן ראש ארגון בין-לאומי שישראל חברה בו, והם יהיו רשאים לדבר בשפתם".
מיקי לוי (יש עתיד):
נכון.
טלי גוטליב (הליכוד):
זה היוצא מן הכלל המעיד על הכלל.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
לא נכון.
מיקי לוי (יש עתיד):
לא, ממש לא.
טלי גוטליב (הליכוד):
עם ישראל, תתעלמו מרעשי הרקע. על פי תקנון הכנסת לא ניתן לדבר בכנסת בערבית. אבל רגע, יש לנו גם - - -
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
זה לא נכון.
מיקי לוי (יש עתיד):
אין איסור.
טלי גוטליב (הליכוד):
רגע, יש לנו – אדוני היו"ר, תרגיע אותם.
היו"ר ניסים ואטורי:
זה הסעיף שאמרתי לך. סעיף 22 זה נואמים זרים.
מיקי לוי (יש עתיד):
לא נכון, היא לא צודקת, היא לא צודקת.
טלי גוטליב (הליכוד):
עם ישראל הנכבד, על פי חוק הלאום עברית היא השפה במדינה, ועל פי סעיף 4 לחוק הלאום, כדי לדבר בשפה הערבית במוסד ממלכתי זה דורש חקיקה. תתכבדו ותחוקקו, אהלן וסהלן. ועד שאז, אנחנו נבין כל מילה שנאמרת פה.
קריאה:
ועוד דבר אחד, אחרי ששמעתי פה היום שאני כנראה לא אישה מספיק – מאוד דאגתם לי איך זה שלא דואגים לי, האישה, הנציגה הנשית, להיות יו"ר ועדה. אז יש לי חדשות בשבילכם: אני גזרתי על עצמי מזמן את מידת הענווה. לא יכול להיות בעיניי שחברת כנסת חצי דקה תקבל על עצמה להיות יו"ר ועדה. הציע לי אופיר כץ להיות יו"ר ועדת זכויות הילד, שזה בנפשי, כידוע. לא הסכמתי בקדנציה הראשונה. אמרתי, שנתיים ראשונות יעשה את זה חברי אלי דלל, ואני אעשה את זה בקדנציה השנייה. למה?
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
גבר יכול בפעם הראשונה?
טלי גוטליב (הליכוד):
רגע, למה? עם כל הכבוד - - -
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
גבר יכול בהתחלה - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
אורנה, יש לי בדיוק עוד חמש שניות. עם כל הכבוד, להיות יו"ר ועדה דורש ניסיון.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
כמה זמן דלל חבר כנסת? כמה זמן דלל?
טלי גוטליב (הליכוד):
יש לו ניסיון ניהולי. אני גוזרת - - -
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
אז גבר יכול, ואישה לא יכולה?
היו"ר ניסים ואטורי:
תני לה לסיים, תני לה לסיים.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
גבר לא ותיק יכול, אישה לא יכולה.
טלי גוטליב (הליכוד):
עם ישראל היקר, אני מופקדת - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
לך הוספתי דקה, לה – 20 שניות.
טלי גוטליב (הליכוד):
תודה. אני מופקדת על טובת העם שלי, אני לא אקח על עצמי תפקיד לפני שהייתי נכונה לו ומוכנה לו.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
כי רק גבר יכול, רק גבר יכול.
טלי גוטליב (הליכוד):
אני אלמד. אני חברה בחמש ועדות, עובדת מאוד קשה עבור העם שלי. אני אלמד את התפקיד, ואני אהיה יו"ר מצוין, ויכול להיות שגם אני אהיה יום אחד שרה מצוינת, או שלא.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אבל זה לא בכיס שלי, ואל תבדקו אותי לפי הנשיות שלי או לפי המגדר שלי. תעלה ותבוא גברת, על מידותיה וכישרונה, או שלא תהיה כאן בכלל.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
רק גברים יכולים להיות יו"רים אצלכם. רק גברים בכנסת - - -
שרון ניר (ישראל ביתנו):
- - -
היו"ר ניסים ואטורי:
חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
למה את מוותרת על היכולות שלך? למה?
טלי גוטליב (הליכוד):
להפך, יש לי קצת ענווה.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
כי את אישה? כי את אישה.
טלי גוטליב (הליכוד):
ממש לא. החזקתי משרד גדול. חכי, חכי, אורנה, או שאני אגיע לגדולות או שאני אפול במדרון. "כי הרבית טובות אלי", כך, לפי רצונו.
היו"ר ניסים ואטורי:
חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
תודה. אדוני היושב-ראש, גם אתה תושב הצפון, נכון? אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו מדברים עכשיו - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
אגב, בקשר לתושבוּת, כולנו פה עוטפים של משהו. אני עוטף-סוריה. על הגבול בסוריה, גם שם הילדים מסתכלים לשמיים לפעמים. תודה.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
אנחנו מדברים כעת על העברת סמכויות לשר הנגב והגליל והחוסן הלאומי, ואני כתושבת הגליל בטוחה שהאזור שלנו הוא הכי מיוחד בארץ. בגליל חיות אוכלוסיות שונות, המהוות דוגמה לפסיפס המרכיב את כל החברה הישראלית שלנו. כתושבת הגליל ויו"רית שותפה בשדולה לפיתוח הגליל, וגם כחברה בוועדה המיוחדת לפיתוח הנגב והגליל, אני רוצה לפנות לממשלה, לשר החדש וליו"ר הוועדה – הגיע הזמן להשקיע באזור שלנו. איזה אזור נחשב חזק? המקום שבו האוכלוסייה חזקה. לא מספיק שיש לנו נופים פסטורליים, זה לא ימשוך את – זה כן יכול למשוך את התיירים אבל לא יגרום לרופאים, מהנדסים ואנשי הייטק לעבור לגור בגליל. כל יום חמישי כשאני חוזרת הביתה אחרי שבוע בירושלים, בדרך לצפון אני נתקעת בפקקים. אלפי תיירים נוהרים צפונה ליהנות בסופ"ש בחיק הטבע הגלילי. מתי ירחיבו את כביש 65 מצומת קדרים לעפולה ואת כביש 90 מבית שאן לטבריה? מתי ישלימו את הסלילה במקטע הצפוני של כביש 6? מתי יבנו את מסילת הרכבת לטבריה ולקריית שמונה? אפרופו קריית שמונה, אם תרצו לבקר באזור ההוא – מתי בפעם האחרונה ביקרתם בקריית שמונה, איזו עיר קטנה שנמצאת באצבע הגליל?
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
השקענו בה רבות. רבות השקענו.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
אם תרצו לבקר בחופשת הפסח בקריית שמונה או באזור, לא בטוח שתוכלו לקבל את השירות הרפואי בשעות שהמרפאות של קופות החולים סגורות. באזור יש מוקד רפואי אחד ויחיד אשר מעניק טיפול רפואי בשעות הלילה, בסופי שבוע ובחגים, והתקציב להפעלתו נגמר. הוא נגמר בדיוק בחודש הבא. בשנת 2018 ממשלת ישראל השלושים-וארבע קיבלה החלטה על הפעלת מוקד לרפואה דחופה בעיר קריית שמונה, העבירה תקציב, והמוקד הנ"ל משרת את תושבי אזור אצבע הגליל והתיירים הרבים המגיעים לצפון הארץ. המוקד לרפואה דחופה מספק מגוון שירותים מעבר לשעות הפעילות השגרתיות של קופות החולים. תוקף האישור של התקציב נגמר כבר באוקטובר 2022. התקציב הבא לא התקבל במדינה. האריכו באופן חריג הודות לוועדת הכספים והודות לחברת הכנסת לשעבר יעל רון בן משה, שהייתה יו"רית שותפה בשדולת הגליל. האריכו את הפעלתו - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
נתתי לך עוד זמן, תשתדלי לסיים עוד 20 שניות.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
האריכו את הפעלתו עד מרץ 2023. ואני רוצה לשאול את משרד הבריאות, את משרד האוצר, את משרד הנגב והגליל – האם נחשפתם כבר לבעיה החמורה הזאת והאם עדיין תרצו להגיע לצפון ולבקר בעיר הזאת, בקריית שמונה והסביבה, ומה אתם חושבים על התושבים שלא יקבלו את השירות הרפואי? ותוחלת החיים, אני מזכירה, בצפון ובפריפריה היא בחמש שנים קצרה יותר מאשר תוחלת החיים של תושבי המרכז. הגיע הזמן להשקיע בגליל.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. דברים חשובים אמרת, וקיבלת זמן. ראית? הייתי לארג' איתך.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
תודה, תודה.
היו"ר ניסים ואטורי:
חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת.
קריאה:
היא פה.
היו"ר ניסים ואטורי:
אה, סליחה. נו, קדימה. נו, אתם כמו זמן פציעות בכדורגל.
נעמה לזימי (העבודה):
ממש לא.
היו"ר ניסים ואטורי:
את יושבת פה בדרך כלל, לא?
נאור שירי (יש עתיד):
היא יושבת איפה שהיא יושבת.
היו"ר ניסים ואטורי:
הכול בסדר. תפסיקו להיות מתוחים, אופוזיציה. הכול בסדר.
נאור שירי (יש עתיד):
אנחנו הכי רגועים.
היו"ר ניסים ואטורי:
יום למעלה. יום למטה. תהיו רגועים.
נאור שירי (יש עתיד):
אי-אפשר להיות רגועים עם הממשלה. הרגתם אותנו.
היו"ר ניסים ואטורי:
יש לנו פאנל משותף ביחד בערוץ 13 כל יום חמישי ב-16:30.
נעמה לזימי (העבודה):
חלום, פאנל מולו.
היו"ר ניסים ואטורי:
אנחנו עושים פי 100 יותר מאשר זמן השידור.
נאור שירי (יש עתיד):
חשבתי שביום חמישי אתם עושים פאנלים ביחד.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. בבקשה.
נעמה לזימי (העבודה):
כבוד יו"ר הישיבה, כנסת נכבדה, ביום חגה נעלה גם נושאים קודרים, אבל צריך לדבר גם עליהם. לפני יומיים ציינו את יום הסרטן הבין-לאומי. עבור תושבת מפרץ חיפה, כל יום הוא יום הסרטן במטרופולין שבו אני חיה, במקום שבו אני חיה. ערמות של מחקרים, סקרים, רשומות מראים שיש קשר מובהק בין המגורים במפרץ חיפה ובין הסיכון לתחלואה גבוהה יותר של סרטן בקבוצות שונות באוכלוסייה. ממחקר שנערך בין השנים 1995 ל-2015 באזור מפרץ חיפה, נמצא שתושבי האזור נמצאים בסיכון גבוה יותר של כ-10% לחלות בסרטן בהשוואה לאנשים שלא גרו מעולם באזור. אם מפרקים את זה לסוגי הסרטן – סרטן ריאה – 14% יותר גבוה, סרטן שלפוחית השתן – 11% יותר גבוה, סרטן המעי הגס – 10% יותר, וסרטן העור – 22% יותר גבוה. המחקר מנסה להסביר את עודף התחלואה באזור, והמסקנה ברורה. קיים גורם סביבתי משותף לכולם: זיהום אוויר גבוה, תעשייתי, הנפלט מהתעשייה הפטרוכימית. וכמובן עובדי התעשייה הזו נפגעים בה בריאותית בקו הראשון. תושבי מפרץ חיפה והאזור סובלים כבר שנים מזיהום אוויר כבד, ורק לאחרונה התפרסם שכתוצאה מהתעשייה המזהמת נמצאות מתכות בדם של תושבי האזור. חברי יוראי להב הרצנו שפה ואני היינו בדיון ממש בנושא הזה השבוע, לדעתי גם נאור. מתכות כמו עופרת וכרום, מתכות שלא אמורות להיות בדם – בגופם של אנשים. בשנה שעברה הממשלה העבירה החלטת ממשלה לפנות את המפעלים ולפנות את בז"ן. ואני מצפה שאת החלטה ההיסטורית הזו יקיימו גם כאן, ואף ישדרגו אותה. חייבים לפנות את המזהמים ולדאוג לבריאות הציבור, ויפה שעה אחת קודם. כל עוד הממשלה לא מפנה את המפעלים, היא גוזרת גזר דין מוות על תושבי חיפה, הקריות והאזור. הפעם יש לה הזדמנות לעשות את זה נכון. לדאוג להכשרות מקצועיות לעובדים ולעובדות, לפיתוח תעשייה נקייה וירוקה ויצירת מקומות עבודה בריאים, לשמור על זכויות העובדים בזמן המעבר והחלופה, לחזק אותם ואת האיגודים. כמובן, לשקם את התשתיות, לנקות אותן, ולייצר מטרופולין ירוק, שוקק ובר-קיימה. האחריות שלנו כלפי ציבור מפרץ חיפה היא שמירה על בריאות תושבים וילדים ושמירה על פרנסה מכבדת ובריאה עבור העובדות והעובדים. ואני אספר פה, כבוד יו"ר הישיבה, דבר אחרון. בשנה שעברה, במשכן הזה, במקום הזה, העברתי את החוק הראשון שלי שנכנס לספר החוקים, של דמי מחלה מלאים מהיום הראשון לחולי סרטן ומחלות כליה. אבל בואו גם נמנע את הסרטן, בואו גם נמנע את התחלואה. לא רק נעזור למי שכבר חלו. יש כאן, למקום הזה, היכולת לדאוג לשלום הציבור, לבריאות הציבור. אסור לנו להפקיר את האחריות הזו, אחריות ראשית. תודה רבה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, שוב הרחבת סמכויות בן גביר בגלל שנתניהו משועבד לתיקים שלו בבית המשפט אז הוא נהיה משועבד גם לבן גביר. ובן גביר מנצל את זה עד תום ומרחיב את הסמכויות שלו. חשוב לי להגיד לכולכם שאני מודאג מאוד מההתפתחויות שעלולות לקרות בעוד חודשיים, במיוחד כלפי תושבי הנגב והערים המעורבות. אני חושב על חודש מאי שהיה לפני יותר משנה וחצי; שם המפכ"ל האשים את בן גביר שהוא הצית את האירועים, והפירומן הזה מבקש להרחיב את הסמכויות שלו בנוגע גם לנגב עצמו. ואני מבקש מחברי וחברות הכנסת לחשוב על הנגב. חברים, בראש פתוח, מה זה אפרטהייד? זה שני דברים ביחד, שזה segregation וזה אפליה מכוונת. אם זה רק אחד משניהם יש לזה כל מיני ביטויים אבל לא אפרטהייד. זה ביטוי של אפליה למשל, או למשל, סגרגציה אבל שווים. יש דבר שנקרא שונים אבל שווים. אבל כששני דברים שזורים אחד בשני זה נקרא אפרטהייד. כשיש הפרדה – ערבים לחוד, יהודים לחוד, ויש אפליה מובנית. כלומר, ערבי מכפר בלתי מוכר בנגב, איך הוא מסתכל אל עומר, למשל. זה נקרא אפרטהייד, חברים. זה נקרא אפרטהייד. מדברים על משילות בנגב. השר לביטחון לאומי – לאומי, ללאום אחד – מדבר על משילות. אני מבין שמשילות זה דמוקרטיה, משילות זה שוויון, משילות זה חינוך טוב, משילות זה רווחה. זו משילות אסטרטגית. זו משילות אסטרטגית. אבל איך זה יכול לבוא עם אפרטהייד? אני רוצה לפנות לאגף הזה ולהגיד להם שדמוקרטיה זה לא רק בית המשפט, פרקליטות, חופש הביטוי, אקדמיה - -
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבקש לסיים.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
- - אלא זה האפליה נגד תושבי הנגב. זה. לדבר על זה. לכן, המחאה נגד הממשלה - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. אבקש לסיים.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
הדבר הזה צריך להיות בלב המאבק. תודה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה. חבר הכנסת יוסף טייב – אינו נוכח. חברת הכנסת יוליה מליקובסקי – מלינובסקי.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
מיליקובסקי זה ביבי.
היו"ר ניסים ואטורי:
היית רוצה להיות.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
הלוואי עליי כמות הכסף שיש לביבי ולמשפחתו.
היו"ר ניסים ואטורי:
הכול בעשר אצבעות.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
אז אני רוצה הכול, את כל החבילה של המשפחה.
ינון אזולאי (ש"ס):
יוליה, לי אמרו, אף פעם אל תחליף את המזל שלך עם זה של מישהו אחר. אתה לא יודע מה יהיה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
אז מצד שני, נכון. זהו, יש לי בעלי האהוב. לא צריכה שום דבר אחר.
ינון אזולאי (ש"ס):
אגב, אם את רוצה את התיקים, הוא ייתן לך.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
לא, לא, לא. שיסתדר לבד.
היו"ר ניסים ואטורי:
אם זאת הייתה היא, לא היו חוקרים כלום. בבקשה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
כי אני פשוט לא הייתי עושה את זה, בסדר?
היו"ר ניסים ואטורי:
לא היה כלום כי אין כלום.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר היום על האסון הכבד שקרה בטורקיה ובסוריה. ראיתי עכשיו תמונות במהדורות החדשות. אני חייבת להגיד שהיו לי דמעות בעיניים, כי אלה מראות מאוד מאוד קשים, ואין מישהו שיכול לא להתרגש ממה שקרה שם. אבל אני רוצה לדבר עלינו. אצלנו זה לא שאלה של אם, זו שאלה מתי זה יקרה. לפי כל המומחים זה יקרה לנו. זה קרה לפני 100 שנה, וכל דקה זה יכול לקרות. מדינת ישראל לא ערוכה לרעידות אדמה. רק עכשיו ראינו שיש לנו 60,000 מבנים מסוכנים, זה 600,000 דירות. לפי הערכות של פיקוד העורף ורשות החירום 66,000 יקרסו, 170,000 אזרחי ישראל יישארו בלי גג, יהיו לנו קרוב ל-10,000 פצועים, וזו רק תחזית. ואני לא צריכה תחזית כדי לדעת שזה מה שיקרה. יש לנו שנים רבות חוסר טיפול בנושא, וכאשר כן ניסו לטפל בחיזוק מבנים בצפון, והממשלה ושר הביטחון דאז אביגדור ליברמן הקצה לזה בהחלטת ממשלה 5 מיליארד שקל – כי חיזוק המבנים זה לא רק נגד טילים, זה גם עוזר לרעידות אדמה. זה גם כן עוזר לרעידות אדמה. זה חד-משמעי, זה ברור, זה מדעי, אין על זה ויכוח. אז ברגע שאביגדור ליברמן התפטר מתפקיד שר הביטחון בגלל אי-הסכמות עם ראש הממשלה דאז אביגדור ליברמן, מה עשה ראש הממשלה – לא, ראש הממשלה בנימין נתניהו, סליחה, טעות סופר – מה עשה ראש הממשלה נתניהו? מייד הקפיא את התוכנית. לא תושבי הצפון, לא רעידות אדמה, לא טילים, שום דבר. בממשלה שלנו אנחנו החזרנו את התוכנית הזאת. 5 מיליארד שקל לעשר שנים לחיזוק מבנים, וזה כבר קורה בשטח וכבר בונים. אז שכל אחד שיושב באולם הזה ובממשלה הנוכחית ישאל את עצמו: מה תגידו בוועדת חקירה אחרי האסון שיקרה לנו פה? ואני אגלה לכם סוד: אפילו אם תמנו את יאיר נתניהו לשופט עליון זה לא יעזור לכם, כי האשמה והאחריות עליכם, ולא רק מעכשיו, מלפני הרבה שנים אחורה, כי פשוט הפכתם הכול לאינטרס אישי: אם זו הייתה החלטה של ליברמן אז אני אקפיא אותה, אם זו הייתה ההחלטה לפנות את ח'אן אל-אחמר – אני אקפיא אותה, אם זו הייתה החלטה לחיזוק מבנים של אביגדור ליברמן – אני אקפיא אותה. לא תושבים, לא נעליים, לא אינטרסים, לא טובת העניין - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
אם היה מדובר על עניינים אישיים של נתניהו – לזה יש זמן ויש כוחות ויש יכולת. כשמדובר על אזרחי ישראל – לא מעניין.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. הסתיים הזמן לפני עשר שניות.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
לא מעניין, ואתם תשלמו על זה מחיר, ואנחנו כולנו נשלם על זה מחיר, ויהיה אסור להקל ראש.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חבר הכנסת דוד אמסלם – אינו נוכח. חבר הכנסת עידן רול. דרך אגב, כשהיה לי נאום בכורה והשבעה המשפחה לא הגיעה, אף פעם. זאת אומרת, לא היו כאן. עכשיו אימא שלי, אני יודע שהיא צופה בנו, תקווה, יושבת בבית עכשיו ורואה, אז תתנהגו יפה, בבקשה, בסדר?
עידן רול (יש עתיד):
קודם כול, ערב טוב לתקווה. אני מקווה שאת גאה בבן שלך, הוא אחלה גבר. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לנצל את הדקות שלי לדבר איתכם על הניצול הציני שעושים כאן בבית לא פעם לשד העדתי. כל פעם, לתחושתי – זה קרה היום כמה פעמים בוועדת חוקה, זה קרה מאז עוד פעם-פעמים במליאה – כשאין טיעון נגד, כשאין תשובה טובה לטיעון ענייני, שולפים את השד העדתי. שולפים את השד העדתי לא מתוך מטרה לדבר על איזשהו עוול, לא מתוך באמת תחושה של עלבון או קיפוח, שולפים אותו פוליטיקאים בצורה צינית כדי לעשות הון פוליטי. אני חי כבר 12 שנה עם גבר מזרחי – הינה, אם נידרש שנייה לתיאוריה בגובה הדשא של אבישי בן חיים, אז אני לא יודע – אני חושב שמישראל השנייה, כי חמי נהג אוטובוס וחמותי גננת, אז לפי זה, מזרחים שהם - - -
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
אתה לא פריבילגי? אתה לא פריבילגי?
עידן רול (יש עתיד):
אני אולי פריבילגי, אני לא יודע, אני מנסה לקטלג את זה עכשיו, אבל אם אני נשוי למשפחה מישראל השנייה אז אולי אני לא פריבילגי, אולי הילדים שלי חצי פריבילגיים. וזה בדיוק גובה –השטחיות המטורפת של הדיון הזה, שבאמת יש מישהו בערוץ 13 שעשה על זה קריירה, אולי אפילו דוקטורט. אני לא יודע על מה הוא קיבל את הדוקטורט. אבל אני רוצה באמת לומר מהמקום של מישהו שחי 12 שנה – המשפחה שלי הם גם מזרחים והם גם אשכנזים, והילדים שלי הם גם מזרחים והם גם אשכנזים – קיפוח היה פה, וללא ספק, וטוב מאוד וברוך השם שהתקדמנו ויצרנו פה באמת חברה שהיא היום שוויונית. במקום לשמוח על מה שהושג, במקום לברך גם בתקופה כל כך קשה לעם ישראל על מה שמאחד אותנו ועל הפערים שצמצמנו ועל העוולות שידענו למגר, יש פה פוליטיקאים שמנצלים את זה שוב ושוב, פעם אחר פעם, בשביל הון פוליטי. הם מכחישים מורשת של המשפחות שלהם, הם הופכים טיעונים של מישהו כמוני רק בגלל שהוא אשכנזי לבטלים, בגלל שאני מתל אביב. היום אמר לי – אני לא אנקוב אפילו בשמות, אבל היום אמר לי אחד האנשים פה בבית, אחד מחברי הכנסת: אוי, באמת, לא, לא לדבר איתי כמו משפטן מתל אביב, אני עמך. כשנוח – עמך. כשנוח – אני הופך להיות השטן מתל אביב. אני לא יודע, אני מכיר משפחה מדהימה שיש לי, שגם הגיעו, וגם היו קשיי שפה, וגם עשו קריירות, וגם הקימו בית לתפארת בישראל, וגם למדו וגם חינכו. הרצון הזה כל הזמן לפלג ולשסע ולהפוך אותנו שוב לשבטים, ולהחזיר את הקיפוח – שטוב שנעלם – הוא לא צדק והוא לא עושה חסד עם המשפחות של מי מאיתנו שחוו קיפוח, אלא הוא כלי, מכשיר פוליטי ציני ומגעיל שלוקח אותנו אחורה. והייתי ממש שמח אם נענה לעניין בטיעונים אמיתיים ולא נשלוף שד עדתי כל פעם שאין לנו מה לומר. תודה רבה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חבר הכנסת דן אילוז, בבקשה.
דן אילוז (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
בשעה טובה, פעם ראשונה על הדוכן.
דן אילוז (הליכוד):
פעם ראשונה, כן.
היו"ר ניסים ואטורי:
בבקשה. תעשה חימום לקראת נאום הבכורה.
דן אילוז (הליכוד):
בדיוק, ביום רביעי. אני מקווה שכולם יהיו פה, נכון?
מיקי לוי (יש עתיד):
בהצלחה.
דן אילוז (הליכוד):
תודה.
השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו:
בהצלחה גדולה. תישאר כך, אל תשתנה.
דן אילוז (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, אני מבקש מעל הבמה הנכבדת הזאת להודות מעומק הלב לח"כים משמאל ולתקשורת שמגויסת עבורם על שירותי היח"צ המדהימים שהם עושים לפורום קהלת, פורום שבו עבדתי במשך יותר מעשור ושאני גאה להיות בין הבוגרים שלו. כמה כתבות היו, כמה אזכורים בתקשורת – באמת תודה רבה. עכשיו בזכותכם כולם מכירים את הפורום, שמעסיק עשרות חוקרים ערכיים ומבריקים, שמקדישים את הקריירה שלהם לקידום מדיניות לאומית וליברלית לטובת כל אזרחי ישראל. עכשיו כולם יודעים שיש אלטרנטיבה למכוני המחקר הרבים בארץ שתמיד קידמו אג'נדת שמאל או שמאל קיצוני. כולם מכירים את העבודה של הפורום להורדת יוקר המחיה עבור כולנו, למשילות, לקידום הציונות, לשמירה על ישראל כמדינה יהודית; בתחום הכלכלי, בתחום המשפטי, בתחום ההגירה, בתחום מדינת הלאום, בתחום החינוך ובכל תחום יש מענה. אני בטוח שהקמפיין שאתם עשיתם רק יחזק את הפורום. כאמור, אני גאה להיות בין בוגרי הפורום, אני אמשיך מהכנסת לקדם את הערכים הלאומיים והליברליים שלנו, ומודה לכם שוב על שירותי היח"צ בחינם לגוף החשוב הזה. תודה רבה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. איזה קצר. אם כולם היו עושים את זה כך, היינו הולכים לישון יותר מוקדם היום, ב-05:00 אולי. חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון. עד שהיא תיגש אני רוצה לציין שהשבוע יום ההולדת של סמל ראשון עמית בן יגאל, שנפל בפעילות מבצעית ביום י"ח באייר תש"ף, 12 במאי 2020, בן 21 בנופלו. הוא בן של נאוה וברוך – נאוה הייתה פה היום, היא באה לחלק מתנות לח"כים בשמו של בנה הקדוש. אחרי מה שאמרו פה היום על חללי צה"ל, אני מרשה לעצמי להגיד "קדוש". הוא נולד בכ"ב בשבט התשנ"ט, 8 בפברואר 1999, ברמת גן, בן בכור להוריו. ביום 21 בנובמבר 2017 התגייס לצה"ל ושירת בחטיבת גולני. גיבור של כולנו. יהי זכרו ברוך. בבקשה, חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית יישר כוח על זה שציינת - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
חשוב מאוד. פגשתי גם אני היום את נאוה, האימא. מרגש, מרגש מאוד. קודם כול אני רוצה לנצל את היום החגיגי הזה, שהלוואי שהיו לנו הרבה כאלה בכנסת, ולהודות לצוות, לאנשי המשכן, גם לאנשי המשמר, גם לעובדים והעובדות המסורות והמסורים שמלווים אותנו כאן יום ולילה – וכאן, כמו שאתם יודעים, זו לגמרי לא קלישאה כשאנחנו אומרים "יום ולילה" - - -
מיקי לוי (יש עתיד):
ומחלקת הטקס, שארגנה את כל מה שראינו.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
ומחלקת הטקס, ובאמת כל האנשים היקרים שנמצאים כאן כל הזמן מאחורי הקלעים, וכל מה שאנחנו רואים נעשה על ידם. אז באמת הזדמנות טובה לומר לכם תודה גדולה.
היו"ר ניסים ואטורי:
אנשי הביטחון אומרים תמיד שאנחנו מפספסים אותם כשאנחנו מברכים.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
אמרתי "אנשי המשמר".
היו"ר ניסים ואטורי:
יפה.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
ציינתי אותם בהחלט. מקבלים אותנו כל בוקר - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
קבלי עשר שניות בונוס על זה שהפרעתי לך.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
תודה רבה, הכול בסדר. ומכאן אני רוצה לעבור לנאום של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שעמד כאן היום על הדוכן ודיבר, דיבר על הדמוקרטיה ועל כמה שצריך לכבד את בחירת העם – כי הרי הוא מאוד כיבד את בחירת העם בשנה וחצי האחרונות כשלא הוא היה ראש ממשלה, והוא אפילו לא היה מסוגל לקרוא, לא לבנט ולא ללפיד, בשם התואר שלהם, של ראש ממשלה. הוא דיבר על כך שבעצם בדמוקרטיה זה בעצם מה שהעם בוחר ומי שנבחר עובד למען העם. ממש היה בא לי לשאול אותו, אתה רציני? אתם באמת מגדירים את עצמכם כמי שבאו לעבוד בשביל העם? תראו מה אנחנו עושים פה כבר חודשיים ימים. חודש לפני שהוקמה הממשלה וחודש וקצת אחרי שהוקמה הממשלה, וגם עכשיו, ממש עכשיו, אנחנו ממשיכים להעביר סמכויות ממשרד למשרד, תפקידים מאחד לשני, ממנים עוד שר, מפצלים משרדים, עוד סגן שר, עוד חבר כנסת שצריך לקבל תפקיד נוסף, חוק דרעי כן אושר, לא אושר, אז אנחנו נעקוף את בג"ץ. ממשלה שעסוקה אך ורק בעצמה. שום דבר, שום דבר ממה שקרה כאן בחודשיים האחרונים הוא לא לטובת הציבור, הוא לא לטובת אזרחי ישראל, הוא לא לטובת המדינה, הוא אך ורק לטובת עניינים פרסונליים של חברי הממשלה הזאת. עכשיו אני תוהה, איפה הסיפור של יוקר המחיה? אין. איפה העניין של ביטחון אישי? אתם זוכרים את העניין של הביטחון האישי שהיה בליבת הקמפיין? אגב, עוד לפני הבחירות, לא רק בתקופת הבחירות. והינה אנחנו רואים – אגב, אני לא מאשימה אותם – הינה, עוד פיגוע. מדיניות הטפטופים מעזה, שכחו אנשי הדרום מה זה מדיניות הטפטופים, כי הם התרגלו שנה וחצי – שקט. פתאום הממשלה בדממת אלחוט. כל מה שמעניין אותם זה איך הם ממנים את דרעי, איך הם מעבירים סמכויות עכשיו ממשרד למשרד ואיך הם מסדרים עוד כמה ג'ובים לחברי הממשלה שלהם. תודה רבה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, באמת, ביום הזה ולאחר רעידת האדמה הקשה שהייתה בטורקיה ובסוריה שבה נספו לדעתי מעל אלפים של בני אדם, אז עיניי נשואות בגאווה לצה"ל שלנו ולפיקוד העורף שכבר נמצא בדרך, אם לא הגיע, לטורקיה עם משלחת סיוע וחילוץ. באמת, אם בצה"ל עסקינן, אז יום ולילה לוחמות ולוחמי צה"ל פועלים סביב השעון כדי לשמור על הביטחון שלנו, אזרחי מדינת ישראל. כך גם היה בלילה שעבר כאשר התבצעה פעילות מבצעית ומקצועית במחנה הפליטים עקבת ג'בר, שהתכלית שלה הייתה מעצר של חוליית חמאס שניסתה לפגע שבוע שעבר במסעדה ביריחו. את המבצע הזה הובילו לוחמים ולוחמות, גם מיחידות הקומנדו וגם מגדוד לביאי הבקעה. גדוד לביאי הבקעה, יש לציין, אחראי על הגזרה באופן קבוע. באופן מדהים ולא מפתיע, מי שאיתר בסוף את החוליה, חתר למגע ונטרל את המחבלים המזוהים עם החמאס, היו הלוחמות שבגדוד. לוחמות שהיו בשטח גילו תושייה, פתחו באש וחיסלו חוליה של חמישה מחבלים מתועבים. כן, לוחמות. הלוחמות האלופות האלה הן התשובה שלי, אגב, לחבר הכנסת אבי מעוז שאומר שתרומתן העיקרית של נשים זה להינשא וללדת ילדים כי מקומן הוא לא בצה"ל; זאת התשובה גם לחבר הכנסת שמחה רוטמן, הלוחם האמיץ שווייק, שטוען שלוחמות מנמיכות את הסטנדרטים בצה"ל; זאת התשובה, תקשיב טוב, כבוד השר, גם לכל רבני הציונות הדתית שקוראים להוציא נשים מצה"ל ולהוציא נשים מתפקידי לחימה. התוכניות שלכם, של כל הממשלה הזאת, להדרת נשים בחסות החוק – לא יצליחו. הרצון לחוקק הפרדה מגדרית בחוק, כזאת שתדיר נשים מהמרחב הציבורי, והרצון להוציא נשים מצה"ל זאת תוכנית עלובה. נשים נמצאות בתפקידי לחימה משנת 2000, לא בחסד אלא בזכות רבה. צה"ל נמדד לפי מקצועיות ולפי פעילות מבצעית ולא לפי מגדר. ללוחמות צה"ל בכלל וללוחמות גדוד לביאי הבקעה אני רוצה לאחל שתמשיכו להיות אלופות. אל תיתנו לקולות החושך להשפיע על העבודה החשובה שאתן עושות. עם ישראל גאה בכן, אני גאה בכן. אני אמשיך להדהד את המסרים שנשים הופכות את צה"ל, אתם יודעים למה? לחזק יותר. אני אמשיך להוביל מאבק עיקש נגד ממשלת החושך. אף אחד לא יפגע במקומן של נשים. נשים ימשיכו להיות בקדמת הבמה ובמוקדי קבלת החלטות. אני רוצה לסיים ולקנח בשרי ושרות הממשלה.
היו"ר ניסים ואטורי:
הסתיים הזמן.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
המשפט האחרון, אדוני.
היו"ר ניסים ואטורי:
משפט? בבקשה.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
אתם שמיניתם אפס מנכ"ליות ל-32 משרדי ממשלה, אתם יכולים רק להתבייש. תודה, אדוני.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. אני חושב, לא לזלזל בלוחמים ובלוחמות, אני חושב שחוסלו שבעה מחבלים ולא חמישה. חבר הכנסת אזולאי? חבר הכנסת אריאל קלנר, בבקשה. דרך אגב, אני בעד חופש בחירה לחיילות, חברת הכנסת.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
לוחמות, אדוני היושב-ראש - - - לוחמות, דיברנו על לוחמות.
היו"ר ניסים ואטורי:
לוחמות, לא לוחמות, יש כל מיני. תני רגע, אני אגיד לך.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
תגיד לוחמות, ואז אפשר יהיה להמשיך.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני לא יכול להמשיך להרחיב בעניין, אבל אצלי בבית יש חופש, חלקן שירות לאומי, חלקן צבא. בבקשה, חבר הכנסת קלנר.
אריאל קלנר (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, קץ הדמוקרטיה, משבר כלכלי, סוף העולם ממש – כך מזהירים בהיסטריה מתנגדי הרפורמה במערכת המשפט. זעקות ההיסטריה האלו נשמעות לי קצת מוכרות, אז ערכתי בדיקה קצרה ואני מקדיש אותה לכל אזרח שיהיה רגוע. בואו נצא לדרך. נתחיל. היסטוריה, אתה זוכר את התחזיות על הבידוד המדיני? כן? זוכר את זה? אהוד ברק, אביב 2011: "לקראת חודש ספטמבר אנחנו עומדים בפני צונאמי מדיני - - - הדה-לגיטימציה של ישראל באופק - - - זה מסוכן ביותר ודורש פעולה". הפעולה היא, כמובן, מסירת חלקי מולדת לאויב. ביוני 2015, במעריב בישרו לנו שהמתקפה המדינית קרבה בממדים שיפתיעו גם את רואי השחורות מירושלים ועליה תשלם ישראל מחיר כבד. מה נגיד? ממש בידוד מדיני חווינו מאז. רנסנס מדיני, זה מה שהיה לנו. אבל בואו נדבר אולי על תחזיות כלכליות, אולי שם המצב שונה. נתחיל מהאורקל, יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד: הכסף נמצא בין יצהר לאיתמר, הוא הכריז. ב-8 בספטמבר 2014 אמר לפיד: "שיתוק מדיני יכריח אותנו להמשיך לבחור בין הביטחוני לכלכלי ובסופו של דבר נקבל גם פחות ביטחון וגם פחות כלכלה". אכן נביא הדור. והינה הפרשן נחמיה שטרסלר בעיתון הארץ ב-6 במאי 2011: משקיעים בין-לאומיים כבר מצביעים ברגליים. הם אינם מוכנים לסכן כאן את כספם. ציפי לבני, תחילת 2015: "הצונאמי המדיני מביא לצונאמי הכלכלי והצונאמי הכלכלי מביא לפגיעה כלכלית באזרחים". כמובן, גם אז היו מומחים בין-לאומיים. "צריך להיות אדם ציני וטיפש כדי לנסות להגיד שישראל לא צריכה תהליך שלום כדי לרשום צמיחה בכלכלה", אמר באולפן ynet הפרשן הכלכלי הבכיר של רשת CNN ריצ'ארד קווסט. טוב, כולנו טיפשים. עכשיו, כנסת נכבדה, הבה ניזכר בחוק הלאום. באוגוסט 2018 קיבלנו אזהרה, חוק הלאום עלול להעיב על אופק דירוג האשראי של ישראל. מאז חלפו ארבע שנים וחצי. דירוג האשראי של ישראל נותר גבוה ויציב, ואף אושרר לאחרונה בנובמבר האחרון, לאחר ניצחון הימין בבחירות. לא תאמינו, תחזיות אימה היו גם בהקשר הקמת האוניברסיטה באריאל. ב-2012, במכתב של ועד ראשי האוניברסיטאות לראש הממשלה נתניהו: "רק אתה יכול עדיין למנוע את הרכבת הדוהרת לקראת אסון ידוע מראש, שיפגע קשות וירסק את ההשכלה הגבוהה בישראל". טוב, היה גם כמובן בדרך מתווה הגז – תעמולת שוד הגז הגדול שיפגע בכלכלה ובדמוקרטיה. ואם נסכם, זעקות ההיסטריה אינן חדשות. הן ישנות נושנות וממוחזרות. הרפורמה במערכת המשפט תתקן את הדמוקרטיה בישראל, תגביר את הוודאות המשפטית, תביא לכאן משקיעים נוספים ותחזק את ישראל. תודה רבה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אגב, אתה צריך להיות זהה ביחס שלך לכל חברי הכנסת, גם אם לא מהמפלגה שלך.
היו"ר ניסים ואטורי:
נכון.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
כשנגמר הזמן, נגמר הזמן לכולם, לא רק לחברי יש עתיד.
היו"ר ניסים ואטורי:
בסדר, אני מסתדר. תודה. אתה מתכופף כדי להגיע לגובה?
נאור שירי (יש עתיד):
אתה נותן לי כל פעם להתבאס מהגובה שלי. לא מספיק אתם מבאסים אותנו, גם בגובה אתם מבאסים אותי. תודה.
השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו:
אנחנו יכולים לדאוג לנושא הזה של הגובה. בנושא הזה של הגובה אנחנו מוכנים לטפל.
נאור שירי (יש עתיד):
הגובה, נראה לי זה הדבר היחיד שאתה לא יכול לטפל. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ערב טוב לכולם, אני בהתייחסות לדבריה, ולמיני-מהומה שהייתה פה בנוגע לתקנון, אני חייב להתייחס לזה, כי אני חושב שסטינו מעצם הדיון. אוה, בדיוק, תודה, גם נכנס שר התקשורת קרעי, חשוב גם שהוא יהיה פה. אני רק מזכיר, ואני רוצה לחדד. כי אם אנחנו מדברים על תקנון, ואני לא איכנס למי דיבר עם מי כי זה כבר די מוצה, אז אנחנו מדברים על זה שסעיף 38(ב) מתיר באופן מלא לדבר בשפה שהיא לא עברית. עכשיו, הרפרנס ל-22, שבכלל מדבר על נאומים מיוחדים, מדבר ואומר – אני מקריא. גם חברת הכנסת גוטליב, שאני מניח שעוד שנייה תיכנס לפה בסערה ותגיד: מה – אז לפני שהיא תיכנס לסערה, אני כן אנסה לצטט לכם: "אלה הרשאים לשאת דברים במליאת הכנסת: חברי הכנסת, שרים וסגני שרים שאינם חברי כנסת, וכן נשיא המדינה בהתאם להוראות כל דין, או בהזמנה של יושב-ראש הכנסת, באישור ועדת הכנסת". דהיינו, כל הנ"ל רשאים לשאת. עד פה? עד כאן? "רשאים לשאת". ואז סעיף 38(ב) מתיר גם שפה זרה. עכשיו, זה בנוגע - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
אבל 38 מפנה ל-22, שמדבר על נציגויות זרות.
נאור שירי (יש עתיד):
אני דיברתי. דיברתי.
היו"ר ניסים ואטורי:
הלכת הפוך.
נאור שירי (יש עתיד):
לא. נאום במליאה, אני מדבר עכשיו על 22. נאום במליאה בסעיף 22 - - -
שר התקשורת שלמה קרעי:
כל מה ששירי אומר זה בעירבון מוגבל.
נאור שירי (יש עתיד):
אתה תלך, תחקור בכלל איך אתה מקפיא את מחיר הארנונה. ונותן – ואני שוב אחזור על זה – נותן מענקי איזון ומשפה רשויות שלא מקבלות מענקי איזון. האחרון פה שיכול לדבר איתי על מה אומרים זה אתה. אני מבקש שיוסיפו לי את הזמן, כי שר התקשורת לא רק שהוא מפריע לעולם התקשורת במדינת ישראל, הוא גם מפריע לי לנאום עכשיו. אז אני מבקש.
היו"ר ניסים ואטורי:
בזמן שאתה מדבר זה רץ.
נאור שירי (יש עתיד):
מה? לא, סליחה, הוא מפריע לי ומסיח - - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
כאן 11.
סימון דוידסון (יש עתיד):
כאן 11.
קריאות:
- - -
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבקש להפסיק. חבר הכנסת סימון דוידסון, קריאה ראשונה. אתם מפריעים לחבר שלכם.
נאור שירי (יש עתיד):
אני כן מבקש עוד כמה דקות. האמת ששר התקשורת הפריע.
היו"ר ניסים ואטורי:
לא. הוא לא הפריע. אתה דיברת יותר. הוא נותן לך נושא לשיחה. סוף כל סוף משהו שאתם - - -
נאור שירי (יש עתיד):
לא. לא. יש נושאים לשיחה.
היו"ר ניסים ואטורי:
לא שמעתי - - -
נאור שירי (יש עתיד):
תאמין לי, אתם דואגים לנו לנושאים לשיחה מפה ועד הונולולו, באמת, אל תדאג לנו לנושא שיחה.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מוסיף לך 20 שניות על מה שנותר.
נאור שירי (יש עתיד):
22 אפשר?
היו"ר ניסים ואטורי:
לא. 19.
נאור שירי (יש עתיד):
אני הייתי אומר 11, בהמשך לחבריי חברי הכנסת סימון ויוראי, אבל אני כן מחזק אותם על חיזוקם לתאגיד השידור המצטיין. אבל אני כן אגיד ואחזור. אני חושב שזה חלק, מה שאנחנו ראינו פה – ואני לא אחזור על סעיף 22 ואני אקריא לך. אני חושב שחלק ממה שאנחנו רואים פה היום זה בדיוק שינוי האווירה שאתם מנסים לייצר פה. שלאלה מותר לדבר, לאלה אסור לדבר. זה קורה פה במליאה; זה קורה בוועדות, כשיו"ר ועדת חוק, חוקה ומשפט, או החוקה, חוק ומשפט סוגר מיקרופונים, מוציא חברי כנסת. משפט אחרון – יש לי בעצם עוד 40 שניות, למה משפט אחרון?
היו"ר ניסים ואטורי:
משפט אחרון.
נאור שירי (יש עתיד):
לא. יש לי עוד 35 שניות.
היו"ר ניסים ואטורי:
שמתי דקה כדי לספור את ה-30. ביקשת 20, נתתי לך 30.
נאור שירי (יש עתיד):
אתה היום קמת על הצד הלארג', רק אם לא מדובר על יוראי.
היו"ר ניסים ואטורי:
עשר שניות אחרונות, בגלל שאני אוהב אותך. קדימה.
נאור שירי (יש עתיד):
אבל יש לי 22 שניות. אני לא מבין. הטיימר פה לא נכון? לא, אני לא מבין.
היו"ר ניסים ואטורי:
די, נו, חלאס. אני מבקש לסיים. אתה יודע, כל הזמן אתם בוכים, האופוזיציה, שמפריעים לכם. בסוף תקבל עוד דקה וגם על זה אתה בוכה. אני מבקש לסיים. תודה.
נאור שירי (יש עתיד):
לא. אני לא רוצה עוד דקה. תן לי לסיים משפט, אתה קוטע לי את חוט המחשבה. אני מתנצל. אני חוזר שוב לאווירה ולהלך הרוח במשכן דווקא ביום הזה שאנחנו חוגגים. אתם סותמים פיות באופן עקבי – זה קורה גם בוועדות, זה קורה גם במליאה. אז אני חושב שאת זה לפחות תנסו אולי לשנות, אלא אם אתם רוצים לעשות חוק-יסוד: סתימת הפיות לכל מי שלא מצביע ליכוד / ניצח בבחירות / הוא חוסן חברתי. והשמות שאתם ממציאים פה למשרדים, בזה אנחנו נדון בנאומי הבא, שיקרה עוד כמה שעות, אני מקווה שגם אתה תהיה פה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
תבוא לוועדת חינוך. בוועדת חינוך - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
מפלים אותו לרעה, והוא קיבל עוד דקה וחצי בונוס. חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת.
נאור שירי (יש עתיד):
מענקי איזון. עד שלא תסביר לי על איך אתה נותן שיפוי לרשויות שלא מקבלות מענקי איזון, אל תדבר.
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
תגיד תודה רבה לאלי אבידר - - - מצאנו את האלי אבידר של מפלגת יש עתיד – הינה הוא, נאור שירי. אלי אבידר של מפלגת יש עתיד. קופץ בראש.
נאור שירי (יש עתיד):
מענקי איזון. תגיד לי איך אתה משפה רשויות, גאון הדור. קופץ בראש. אתה לא יודע מה זה בכלל ארנונה. אל תדבר - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת נאור שירי, אתה בקריאה שנייה.
נאור שירי (יש עתיד):
לא, אני נותן לו את הדף.
היו"ר ניסים ואטורי:
בסדר. אבל לא לצעוק בעמידה. אתה רוצה – תשב. אתה עומד – הוא יושב.
נאור שירי (יש עתיד):
אני הולך להביא - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
לך, לפני שתצא החוצה. קדימה. מפעיל את הזמן. בבקשה.
מיקי לוי (יש עתיד):
אדוני היושב בראש, לפני כמה דקות הוצאת את חבר הכנסת יוראי אל מחוץ למליאה כי הוא אמר "עבריינים". אז אני מפנה אותך לעמ' 221, סעיף 3: החלטות ועדת האתיקה בעניין התבטאויות חברי כנסת, וההתבטאות שהוא אמר היא התבטאות לגיטימית. הדברים שהם לא לגיטימיים על פי ועדת האתיקה, לגבי ביטויים כגון: רוצח, מחבל, נאצי וביטויים נוספים מעולם התוכן של השואה, נקבע כי אינם לגיטימיים ואין לעשות בהם שימוש. אז אני מפנה אותך לעמ' 222. צריך להתנצל בפני חבר הכנסת יוראי, כי ההוצאה שלו לא הייתה לגיטימית ולא הייתה חוקית.
שר התקשורת שלמה קרעי:
קודם כול, אתה תתנצל שהוצאת אותנו - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
רגע, אני אענה לך. אני עוצר את הזמן ואני עונה לך. הוצאתי אותו כי נגמר לו הזמן, והוא ממשיך לדבר חצי דקה יותר.
מיקי לוי (יש עתיד):
זה לא ידעתי, חשבתי בגלל ההתבטאות.
היו"ר ניסים ואטורי:
בבקשה. מקבל את ההתנצלות שלך. תודה.
מיקי לוי (יש עתיד):
אני רוצה להפנות אותך להתבטאויות הרבה יותר חמורות שנאמרו בכנסת הקודמת. אמירות איומות, כמו רוצח, לכיוון ראש ממשלה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
הוא הסביר לך שזה לא - - - להוציא אותו.
מיקי לוי (יש עתיד):
גם אם הוא שר, כדאי שתשתיק אותו.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
דווקא בגלל שהוא שר.
מיקי לוי (יש עתיד):
דבר שאמרו לראש ממשלה: נבל, רוצח, ביטויים נוראיים, סמרטוט רצפה. היו דברים הרבה יותר נוראיים, אבל אם אמרת שהוצאת אותו בגלל הזמן, זה עניין אחר. החוצפה של הצד הזה של האולם, שמאשימים את האופוזיציה בכך שאנשי כלכלה באים ומבריחים הון ממדינת ישראל. אז קודם לכן, אני רוצה להגיד שההתבטאויות של אותם שני אנשים בגנותו של ראש הממשלה והקריאה לרצח הן אינן לגיטימיות. אסור להגיד אותן במדינת ישראל. אני נגד מלחמת אחים. לא תהיה מלחמת אחים, אנחנו יריבים פוליטיים. לא תהיה פה מלחמת אחים כי עם אחד אנחנו.
טלי גוטליב (הליכוד):
נכון.
מיקי לוי (יש עתיד):
אין לנו מדינה אחרת. אפשר להפגין. אפשר להגיד דברים. אפשר הכול.
טלי גוטליב (הליכוד):
נכון.
מיקי לוי (יש עתיד):
לא תהיה כאן מלחמת אחים, וההתבטאויות האלה של שני האישים בדבר שימוש בנשק – ראינו אותן בעבר איך זה נגמר. אסור לנו לחזור לכך. חזרנו לכאן אחרי אלפיים שנה לא כדי לאבד את המדינה הזו. לא יקרה. אני אעשה ככל יכולתי להרגיע, להפנות את תשומת הלב של האנשים שביטויים כאלה אין מקומם במשטר דמוקרטי, ובוודאי ובוודאי לא במדינת היהודים. וזו מדינה יהודית ודמוקרטית ואני אלחם על כך, אסור שביטויים כאלה ייהפכו להיות ביטויים לגיטימיים. וטוב ששני אישים אלה, למרות עברם המפואר, ושניהם, עברם מפואר מאוד, זה לא נותן שום גושפנקה חוקית לבוא ולהגיד את זה. תודה. רבה.
טלי גוטליב (הליכוד):
כל הכבוד. בדיוק.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, הרבה דברים יש לי לומר על הממשלה הזאת, הרבה דברים מקוממים אותי, אבל בתור אבא לשלוש בנות ובתור אחד שדוגל בשוויון, אין ספק שאחד הבולטים בהם הוא החוסר בייצוג נשי. לאחר שבממשלה הקודמת, חבריי, היה שיא של תשע מנכ"ליות, כיום יש רק שלוש וגם אותן הולכים להחליף. טלי, את תצעקי ותצעקי, אבל הנושא הזה שיש בעוד דקה אפס - -
טלי גוטליב (הליכוד):
אני אישה. אני אישה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
- - אפס מנכ"ליות, אפס מנכ"ליות - -
טלי גוטליב (הליכוד):
אדוני היו"ר, אתה מוכן להגיד להם שאני אישה?
סימון דוידסון (יש עתיד):
- - במשרדי ממשלה. אפס.
טלי גוטליב (הליכוד):
איזה מביש.
סימון דוידסון (יש עתיד):
זה לא מפריע לך?
טלי גוטליב (הליכוד):
לא. זה מביש אותי.
סימון דוידסון (יש עתיד):
זה לא מפריע לך?
טלי גוטליב (הליכוד):
מבייש אותי.
סימון דוידסון (יש עתיד):
איך זה לא מפריע לך?
טלי גוטליב (הליכוד):
כי זה מבייש.
סימון דוידסון (יש עתיד):
בכל ממשלת ישראל אפס מנכ"ליות.
טלי גוטליב (הליכוד):
אתה מבייש אותי. אתה מבייש אותי.
סימון דוידסון (יש עתיד):
הבנות שלנו שנמצאות, מסתכלות ואומרות - -
טלי גוטליב (הליכוד):
אתה מבזה אותי.
סימון דוידסון (יש עתיד):
- - אין לנו לאן להתקדם.
טלי גוטליב (הליכוד):
אתה מבזה אותי.
סימון דוידסון (יש עתיד):
אפס מנכ"ליות.
טלי גוטליב (הליכוד):
אתה מבזה אותי. אתה מבזה אותי כשאתה מתייחס למגדר שלי כאישיו.
סימון דוידסון (יש עתיד):
אני רוצה לשאול אותך, טלי.
טלי גוטליב (הליכוד):
זה פשוט מבזה אותי. מבזה אותי.
סימון דוידסון (יש עתיד):
51% מהמדינה הן נשים. מתוך 51% אין אפשרות להשיג מנכ"לית טובה?
טלי גוטליב (הליכוד):
מבזה אותי. די. אני אישה. עזוב אותי. הגעתי לכאן בעשר אצבעותיי ובזכות הקדוש ברוך הוא.
סימון דוידסון (יש עתיד):
את יודעת מה, טלי?
טלי גוטליב (הליכוד):
לא בגלל שאני אישה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
לא, הגעת בזכות השריון. הגעת בזכות השריון. את משוריינת.
סימון דוידסון (יש עתיד):
טלי.
טלי גוטליב (הליכוד):
הייתי מס' 30. הייתי מס' 30.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
את משוריינת. את משוריינת.
סימון דוידסון (יש עתיד):
כאן 11, אל תפריע לי. כאן 11 אתה מפריע לי. חברים, כאן 11 מפריע.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
סימון דוידסון (יש עתיד):
טוב, אתה צריך להוסיף לי. היא לא נותנת לי לדבר.
היו"ר ניסים ואטורי:
עצרתי, עצרתי.
טלי גוטליב (הליכוד):
כמה פעמים - - - אותי?
סימון דוידסון (יש עתיד):
עליזה, יש לך פיליבסטר מהליכוד.
קריאות:
- - -
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבקש לשמור על הסדר באולם, בבקשה. תודה רבה.
טלי גוטליב (הליכוד):
הייתי מס' 30 - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
חברת הכנסת טלי גוטליב. חברת הכנסת טלי גוטליב.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
- - -
טלי גוטליב (הליכוד):
אבל 30 זה ריאלי. מה יש לכם?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אה, ריאלי. ריאלי.
היו"ר ניסים ואטורי:
עוד פעם אני צועק לה ואני צריך תה עם דבש.
סימון דוידסון (יש עתיד):
טלי.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
את משוריינת בזכות זה שאת אישה.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
את משוריינת.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
היו"ר ניסים ואטורי:
חברת הכנסת טלי גוטליב, קריאה ראשונה. את עוזרת להם בפיליבסטר.
נאור שירי (יש עתיד):
לא, לא, לא, לא.
סימון דוידסון (יש עתיד):
רגע, טלי משוריינת?
נאור שירי (יש עתיד):
אני רוצה להבין שנייה פה. עוד פעם תקרא?
היו"ר ניסים ואטורי:
שב.
נאור שירי (יש עתיד):
לא. סליחה. איך קריאה ראשונה?
היו"ר ניסים ואטורי:
אתה בקריאה שנייה.
נאור שירי (יש עתיד):
איך קריאה ראשונה? מה זה, נמחק? לא, אני רוצה להבין, מה?
היו"ר ניסים ואטורי:
קדימה, תמשיך לדבר.
טלי גוטליב (הליכוד):
הוא רוצה שתוציא אותו. תוציא אותו החוצה.
נאור שירי (יש עתיד):
לא, לא. צריך שיהיה פה שוויון.
סימון דוידסון (יש עתיד):
חברים, טלי, תני לסיים. אני אעמוד פה עשר דקות.
נאור שירי (יש עתיד):
לא. מה?
טלי גוטליב (הליכוד):
רוצה שאני אצא?
נאור שירי (יש עתיד):
לא - - -
סימון דוידסון (יש עתיד):
טוב, אני אחכה לטלי גוטליב. תודה רבה, טלי, על העזרה לאופוזיציה.
נאור שירי (יש עתיד):
אני לא רוצה שאת תלכי אבל שיהיה שוויון.
סימון דוידסון (יש עתיד):
אנחנו נשלח לך תעודת הוקרה ופרחים.
טלי גוטליב (הליכוד):
יש לי חצאית. אני גם אישה וגם עם חצאית.
סימון דוידסון (יש עתיד):
ועכשיו היא תגיד: לא לקחתי ריטלין. כל פעם מחדש אותו דבר.
טלי גוטליב (הליכוד):
אני לא לוקחת. אני לא מאובחנת. מה לעשות?
סימון דוידסון (יש עתיד):
את אמרת. טלי, אז יש לנו בסופו של דבר אפס מנכ"ליות. בואו נגיע לכנסת. טלי, את יודעת שמתוך 25 ועדות - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
זה זמן הדיבור שלך. תמשיך לדבר.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - לפנות אליי - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
חברת הכנסת טלי גוטליב, קריאה שנייה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אבל הם פונים אליי, אדוני היושב-ראש.
נאור שירי (יש עתיד):
- - -
היו"ר ניסים ואטורי:
אמרתי לה מקודם: את בקריאה ראשונה. אז עכשיו כדי להזכיר לה.
נאור שירי (יש עתיד):
זה ארבע.
היו"ר ניסים ואטורי:
זה ארבע? טוב, היא יצאה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, מתוך 25 ועדות שיש בכנסת ישראל - -
היו"ר ניסים ואטורי:
כשאני מוציא אותה, זה טוב לכם או טוב לי?
סימון דוידסון (יש עתיד):
- - 25 ועדות, כמה עומדות בראש הוועדה נשים מתוך 25? ארבע. ארבע מתוך 25 ועדות – עומדות נשים. אז יש לנו אפס מנכ"ליות, יש לנו שש שרות ששלוש מהן זה כאילו משרד.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
מיהן היו"ריות של הוועדות?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
מהאופוזיציה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
מהאופוזיציה. מהאופוזיציה, יש לנו פנינה ומירב. מי עוד יש לנו? בקיצור, יש לנו ארבע ראשי ועדות נשים שכל הארבע הן מהאופוזיציה. אפס ראשי ועדות מהקואליציה. אני לא מאמין למה שאני קורא, לא מאמין למה שאני קורא. יש לנו בנות בבית, קצינות בצבא, לוחמות שהורגות מחבלים, בכל דבר, באמת, הנשים הן הכי טובות. ופה בכנסת ישראל יש אפס מנכ"ליות, יש לנו שש שרות שחצי מהן הן כאילו משרדים.
היו"ר ניסים ואטורי:
נגמר הזמן קודם. יש לך עוד 20 שניות.
סימון דוידסון (יש עתיד):
יש לי עוד הרבה מה להגיד.
היו"ר ניסים ואטורי:
יש לך עוד נאום אחר כך.
סימון דוידסון (יש עתיד):
אז מה שאני רוצה לומר לכל האנשים שצופים בנו: ממשלת ישראל והקואליציה לא מפרגנות לנשים, לא מעריכות נשים, לא מכבדות נשים, לא חושבות שנשים מספיק טובות - -
שרון ניר (ישראל ביתנו):
משתיקות נשים.
סימון דוידסון (יש עתיד):
- - סותמות לנשים את הפה, וכל אישה במדינת ישראל צריכה להסתכל ולהגיד: האם זה מה שמגיע למדינת ישראל? האם זה מה שמגיע לנשים במדינת ישראל? האם זה מה שהבנות שלנו צריכות לראות?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
לא.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
תתביישו לכם. אתם בושה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
בושה. בושה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח. חברי חבר הכנסת יבגני סובה.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
- - - חבר הכנסת פינדרוס שהסביר לך - - - שזה זוטות.
סימון דוידסון (יש עתיד):
מה?
שרון ניר (ישראל ביתנו):
לא שמעת את חבר הכנסת פינדרוס שאמר לך: במה אתה מתנשא?
סימון דוידסון (יש עתיד):
למה? הוא דוגמה לקידום נשים?
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
סימון, נמשיך את הדיון.
היו"ר ניסים ואטורי:
התחלתי. תודה.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, יש לי שאלה אחת שאני זה חודש וחצי לא מוצא לגביה תשובה: מה זה ימין אמיתי מבחינת הממשלה הנוכחית, אדוני היושב-ראש? על פניו, התשובה לשאלה הזאת די ברורה. הציבור יודע מה זה ימין, נכון? מצד שני, אני רואה את אלה שצועקים: ימין מלא על מלא, והם לא עונים להגדרה של ימין. עכשיו, ימין מימין, מלא על מלא, ומצד שני, אנחנו מקבלים ממשלת שמאל-שמאל, כי זה פחות או יותר מה שאנחנו רואים. עכשיו, למה אני מבולבל, אדוני היושב-ראש? כי השאלה הזאת בעיניי מורכבת מכמה שאלות, אולי גם אתה תוכל לעזור לי. אמרת שאימא שלך רואה ערוץ 99 כרגע, נכון? תקווה ואטורי שם המשפחה שלה?
היו"ר ניסים ואטורי:
כן.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
אולי גם היא תשאל עכשיו יחד איתנו את השאלות שאני הולך לשאול אותך.
היו"ר ניסים ואטורי:
היא לא תסכים איתך, לא משנה מה.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
לא. קודם כול, תשמע את השאלות. אולי היא תסכים. הימין אמור לשמור על שטחי המולדת, נכון, אדוני היושב-ראש? אז מי שהצביע בעד החזרת חברון וגוש קטיף, הוא יכול להישאר בימין? מי שמקדם את הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון, הוא איש ימין, נכון? אולי הוא יכול להישאר איש ימין רק בתנאי ששכחו לו את זה שהוא הצביע בעד ההקפאה וקידם את ההקפאה. אבל מה עושים כשמזכירים לו פעם אחר פעם? ימין, אדוני היושב-ראש, זה משילות, נכון? אתם אומרים שימין זה משילות. אז מי שלא מסוגל להשליט סדר ואת החוק הישראלי בכל שטחי ארץ ישראל, הוא עדיין נחשב ימין או לא? ימין זה מלחמה נגד הטרור ללא פשרות – ייתנו – יקבלו, לא ייתנו – לא יקבלו. נכון, אדוני היושב-ראש, או לא נכון? אז מי שנותן דולרים במזומן ומקבל טילים על תושבי הדרום, הוא ימין? מה הוא מקבל בתמורה? ימין זה הריסת בתי מחבלים, אדוני היושב-ראש, ולא שחרור מחבלים. כמה מחבלים אפשר לשחרר בלי שיגידו לך שהפכת מאיש ימין לאיש שמאל. 200? 400? אולי 1,027? מה קרה? שכחתם? אז אנחנו נזכיר לכם ונזכיר גם לציבור. אתם חושבים שהקמתם ממשלת ימין מלא-מלא, ואתם חושבים שמי שעומד בראש הממשלה הזאת הוא איש ימין מלא על מלא? אין לי תשובה לשאלות האלה, כי זה לא משכנע. אולי זה עובד בטיקטוק. במציאות אי-אפשר לשקר כל הזמן ולקוות שהציבור יסלח. תחשבו טוב מהי ההגדרה של איש ימין מלא על מלא. תודה רבה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. כמה תיקונים. היום בבוקר דנו בוועדת החוץ והביטחון בנושא קיזוז כספים לטרור. אגב, אתם צועקים פה כבר כמה נאומים על זה שאין ראשת ועדה שהיא בחורה, יש - - -
שרון ניר (ישראל ביתנו):
מה עם ח'אן אל-אחמר? מה עם ח'אן אל-אחמר?
היו"ר ניסים ואטורי:
אתם לא נותנים לעובדות לבלבל אתכם. את ממשיכה לצעוק סתם. סון הר מלך היא יושבת-ראש ועדת רווחת אזרחי ישראל. תודה רבה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אחת. אחת מתוך עשות ועדות. איך אתה מתגאה בזה? אחת. אחת.
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
איך זו יכולה להיות גאווה? אתם לא סופרים נשים.
נאור שירי (יש עתיד):
דווקא היום לא הייתי עכשיו על קוצו של יו"ד הולך לפרטים - - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אחת. ראשת ועדה אחת. איך את לא מתבייש לומר את זה אפילו? אחת, ואטורי.
היו"ר ניסים ואטורי:
מילא, צועקים. אז תצעקו. אתם צועקים רק כדי לצעוק. זהו. נקודה.
טלי גוטליב (הליכוד):
כמה זמן אתה חבר כנסת, יוראי?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
מה?
טלי גוטליב (הליכוד):
כמה זמן אתה חבר כנסת?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
ארבע שנים.
היו"ר ניסים ואטורי:
בבקשה, אדוני.
טלי גוטליב (הליכוד):
ואפילו אחרי ארבע שנים, לא בטוח שאתה יכול להיות יו"ר ועדה. אז אני יכולה לקחת על עצמי להיות יו"ר ועדה? באמת.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
שלום רב ליושב-ראש - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - לא בטוח שאתה יכול להיות יו"ר ועדה. אז אני יכולה לקחת על עצמי להיות יו"ר ועדה? באמת. קצת - - - קצת צניעות וענווה - - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
לימור יכולה, טלי?
טלי גוטליב (הליכוד):
אני לא יכולה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
לימור.
מירב בן ארי (יש עתיד):
למה לימור יכולה?
טלי גוטליב (הליכוד):
כי לימור מבינה בתחום שהיא לקחה על עצמה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
מה היא מבינה?
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - היא לקחה ועדה - - -
נאור שירי (יש עתיד):
- - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
את לא מבינה בזכויות הילד?
טלי גוטליב (הליכוד):
אני אהיה יו"ר ועדה כשאני אהיה מסוגלת - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת הרצנו, לשבת בבקשה. לא קוראים קריאות בעמידה, זה אחד.
מירב בן ארי (יש עתיד):
מה לימור סון הר מלך מבינה? היא לא מבינה.
היו"ר ניסים ואטורי:
חברת הכנסת טלי גוטליב, את מפריעה לנו להתקדם. זה חלק מהפיליבסטר?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
את ראויה להיות יו"ר זכויות הילד - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבקש להפסיק. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה ראשונה.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
היו"ר ניסים ואטורי:
חברת הכנסת טלי גוטליב, קריאה שלישית. אבקש לצאת. די, חלאס. את מפריעה לי לנהל את הדיון.
מירב בן ארי (יש עתיד):
זה לא בסדר שאתה מוציא אותה. היא הבן אדם היחיד - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבקש להפסיק. קריאה ראשונה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אני? - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
את. בבקשה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
למה אתה מוציא את חברת הקואליציה היחידה?
היו"ר ניסים ואטורי:
לא צועקים, זה לא שוק פה. לא צועקים בעמידה.
קריאה:
תחזיר אותה. אנחנו צריכים את טלי גוטליב פה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אין נשים בקואליציה.
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה שנייה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
עד שיש אישה אחת - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת סימון דוידסון.
קריאה:
ניסים, זה לא בסדר.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
מה נעשה בלעדיה?
היו"ר ניסים ואטורי:
בבקשה.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
תודה רבה. כבוד היושב-ראש, אני מחפש פה את השר, שר הנגב והגליל וכל הטייטל, וסרלאוף – איננו. ודווקא רציתי להעמיק שנייה בנושא עצמו. כשבדקתי את כל הנושאים, את כל הרכיבים של המשרד שעליו אנחנו מדברים, הרגשתי קרבה יתרה לתחום, כי הרי מדובר בין השאר בנגב, ואני בא משם, מצפון הנגב, אבל בהחלט מחובר למרחב. אנחנו מדברים על כך שתחום התכנון של החקלאות ושל הכפר יעבור לאותו משרד, וכפי שאתם יודעים, באתי משם ועסקתי בכך, ואני מקווה להמשיך לעשות, לעסוק בתחום החשוב הזה. ועוד עניין חשוב, נושא שאני משתדל להעמיק בו, ובוודאי גם בכנסת הזו – האזרחים הוותיקים. אז לכאורה היה מה לדבר. אבל אני רוצה לומר לשר, שלא נמצא כרגע, שאני מתפלא על כך שהוא לא הסתפק בכותרת "נגב וגליל", שהספיקה למי שאחר כך גם היה נשיא המדינה, שמעון פרס. אם אני לא טועה, הוא היה הראשון שעבורו הורכב המשרד, ואני מוכרח לומר שיש בכך היגיון גדול. אבל בתחום הזה של נגב וגליל יש כל כך הרבה משימות, שלהרכיב עליו את הטלאי על טלאי הזה, את הפאצ'ים האלו, זה מיותר לחלוטין. מרחבי הארץ הדרומיים והצפוניים זקוקים להעדפה מתקנת, זקוקים ליד מכוונת ומעמיקה בתחומי בריאות – אנחנו חיים פחות בפריפריה; חינוך – אותו דבר, כל כך הרבה מה לעשות; בהשכלה גבוהה, תשתיות פיזיות, משילות, שכל כך הרבינו לדבר לפני הבחירות, וצריך להעמיק ולעסוק בנושא הזה גם כעת. בכך די, לא צריך הרבה יותר מזה. והינה אנחנו רואים שמעתיקים יחידות אקראיות, חשובות מאין כמוהן. עודד פורר, שר החקלאות ופיתוח הכפר היוצא, יוכל להסביר לשר שמקבל יחידה אזוטרית לחלוטין מבחינת העיסוק שלו ומפרק את התשתית החשובה של המשרד שעוסק ב-85% משטח מדינת ישראל ו-10% או 11% או 12% – כמה שזה היום – מהתוצרים של המדינה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תירגעי, מה את צועקת? לא הבנתי. אני מסתדר, יש לי פה עוד שמונה שניות, אני רואה את הזמנים. לא רק – פה זה רשום. זו תקלה במסך.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
ההכפפה הזו של התכנון של הכפר והחקלאות לנגב והגליל מעלה שאלת תמיהה לוגית – ומה עושה מי שרוצה לעסוק בכפר וחקלאות במרכז הארץ? אל מי הוא יפנה? לאן זה הולך לאיבוד? האזרחים הוותיקים, המקום שלהם באזור, במשרד שעוסק בתחומים טריטוריאליים וצריך לתכלל את התחום הטריטוריאלי ולא במשרד כמו משרד הרווחה?
היו"ר ניסים ואטורי:
הסתיים הזמן. השעון לא עובד.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
אם כן, יש כאן תכנון שיפגע – יש כאן החלטה שתפגע במקרה הזה לא בביטחון, לא במדיניות, סתם החלטה מינהלית רעה, שמקורה, כמובן, בפוליטיקה מיותרת, שתפגע בשירות שאנחנו נותנים לאזרחי ישראל. חבל.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חברת הכנסת אורנה ברביבאי.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
כבוד היושב-ראש, חברים, בט"ו בשבט היום היה מתבקש לדבר על יום ההולדת לכנסת שאנחנו נמצאים בה, ובכל זאת אני מתקשה, כי האקטואליה מתגברת על כל דבר אחר. אני רוצה לדבר, להקדיש את הדקות שלי לצביעות של הממשלה הזאת. צביעות כל כך גדולה, שבעצם על כל דבר שהממשלה אומרת – העומד בראשה, השרים שלה אומרים – הם מתכוונים הפוך. נוצרה מין – אתם זוכרים שכשהיינו ילדים היינו מדברים בשפת בי"ת? בשפת גימ"ל? נוצרה שפת שקר. אתה מדבר שקר, ואתה יוצר כאילו תחושה שאתה מדבר אמת. אתה אומר את המילים "דמוקרטיה" שוב ושוב ושוב, וכל פעם כשהממשלה הזאת, השרים, ראש הממשלה, אומרים "דמוקרטיה", אנחנו מתקרבים יותר ויותר לדיקטטורה; כל פעם כשאומרים: מה אתם בלחץ? נעשה את הרפורמה המשפטית בהידברות – אנחנו מבינים שהזמן מתקצר. תראו, כבר הערב פורסם על ידי רוטמן שהחוק הדורסני הזה שמשנה את שיטת המשטר, חוק מטעם עצמו, אגב, שעוקף כל תהליך לגיטימי – אנחנו מגיעים למצב שהחוק הזה תכף עובר. אז לא הידברות ולא שום דבר אחר. עומד פה ראש ממשלה, מדבר באנגלית בכל מיני מקומות ואומר: אנחנו לא נעשה את זה שלא בהבנה. אבל ברור לנו שכששר המשפטים אומר: דקה אני לא מוכן להקפיא את החוק הזה, אז ברור לנו שממשלת הצביעות הזאת יצרה שפה משלה, והיא גם מתכוונת שהציבור יחשוב שמה היא אומרת היא מתכוונת לזה. אבל הציבור יודע בדיוק. אתם רוצים לדעת איך אני יודעת? אני נמצאת בהפגנות, אני רואה את האנשים יוצאים להפגנות, אני שומעת אותם, והם אומרים: אנחנו שומעים את ראש הממשלה מדבר באופן מסוים, אנחנו מבינים שהוא עושה בדיוק הפוך, ואנחנו לא יכולים להרשות לזה לקרות. אז אני אומרת לממשלה הצבועה הזאת, שמשרישה את תפיסת הצביעות כערך במדינה: רואים אתכם, מקשיבים לכם, מבינים מה האינטרס, וכשאומרים שזה מנותק מהצרכים האישיים הפרסונליים של ראש הממשלה שנמלט מאימת הדין, אנחנו מבינים שזה בדיוק הפוך. וכשיביאו השבוע לפה את חוק דרעי 2 כדי לאפשר לו לחזור חזרה בקומבינה, בניגוד להחלטת בג"ץ, הציבור רואה, הציבור מבין, והציבור לא התכוון שאותה דמוקרטיה שאפשרה לכם לעלות לשלטון תהרוס כל חלקה טובה ובעצם תרוץ לכיוון של דיקטטורה. לא ניתן לזה לקרות. תודה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
אדוני יו"ר הכנסת, כנסת נכבדה, ערב טוב. אני קוראת לזה תרגיל ההונאה הגדול ביותר שהיה במדינת ישראל. זה מה שקורה בימים האלה, שם בדוי: הרפורמה לתיקון מערכת המשפט. מה באים בעצם ואומרים מובילי התוכנית המשפטית להחלשת הדמוקרטיה? שמטרתה העיקרית נובעת מהחרדה שלהם לאמון הציבורי בבתי המשפט. הם זועקים לכולנו שמה שהם עושים זה לתקן. ככה, זה מה שהם מציגים לציבור. המטרה העיקרית היא מטרה טובת לב לכאורה ונקיית כפיים. כדי להצדיק את הטיעון הזה הם משתמשים לכאורה במחקרים, בנתונים שהם מהנדסים, שהם מעוותים אותם כדי שיתאימו לאותו לטיעון. הם מצטיידים למשל במחקרים של קהלת, ואתם רואים שיש שם חריגות של מדינת ישראל בהרכב של הוועדה למינוי שופטים. ככה הם מסתכלים, ולוקחים את מדינות ה-OECD ואומרים: תראו, ברוב המדינות של העולם מי שבוחר זה הפוליטיקאים, וישראל ורק עוד שלוש מדינות – בהן שופטים ממנים את עצמם. וזאת כמובן כדי לטעון שהוועדה היא מקולקלת מיסודה. בכל יתר המדינות – ככה זה, לטענתם – הפוליטיקאים בוחרים. אז ראשית, כבר הוכח בחוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה שהמחקר שלהם מעוות ושהוא לא רציני. אבל בואו נניח שכן – ניקח את המחקר הזה ונסתכל מה חסר בו? מה חסר במסד הנתונים הזה? אולי בדיקה של רמת אמון הציבור באותן מדינות שבהן הפוליטיקאים בוחרים את השופטים? את זה אין. אז הלכנו, בדקנו ומצאנו שבאותן מדינות – תראו, הפלא ופלא – שבהן הפוליטיקאים ממנים את השופטים, האמון בבתי המשפט הוא נמוך. וואו, נפלנו מהכיסא, איזה הלם. כאשר הפוליטיקאים מתערבים, באמת, הרמה של האמון יורדת. באמת, לא ציפינו לתשובה שכזאת. האמון נמוך יותר מאשר בארבע המדינות שבהן האמון הוא גבוה, כי המינוי הוא מקצועי. בארצות הברית, למשל, המינוי הוא פוליטי – מתחתינו. היינו מצפים שיהיה יותר גבוה, לא? איטליה – אותו דבר: מינוי פוליטי; היינו מצפים לרמת אמון גבוהה – הופה, שוב פעם רמת אמון מאוד מאוד, מהנמוכות ביותר בעולם. לעומת זאת, קחו לדוגמה את לוקסמבורג, שבה שיטת מינוי השופטים היא מקצועית, היא בין המקומות הראשונים בעולם באמון. ככה גם בדמוקרטיה, ואי-אפשר לנתק את הקשר בין רמה מקצועית למדד השחיתות באותה מדינה. כשיש ועדה מקצועית, כשהשופטים הם מקצועיים, השחיתות - -
היו"ר ניסים ואטורי:
כמה זמן.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
מסיימת. - - באמת יורדת שם. איך אומרים? ושלא יעבדו עליכם. תודה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. מדינות ה-OECD שבהן נבחרי הציבור בוחרים את השופטים הן ארצות הברית, גרמניה, צרפת, קנדה ואוסטרליה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
יש להם חוקה. יש חוקים.
נאור שירי (יש עתיד):
יש שם חוקה.
מיקי לוי (יש עתיד):
יש - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
אני אבקש לא להפריע. אני אענה לכם, אל תדאגו. יש חוקה. בישראל לא היה משפט. אהרן ברק אמר שבישראל יש חוקה. תודה רבה.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
אבל מה שאלתי? שאלתי על האמון.
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת דני דנון – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
- - -
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר כנסת עודד פורר – קריאה ראשונה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
מה קריאה ראשונה?
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר כנסת משה טור פז, בבקשה.
משה טור פז (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הדיון הזה נקרא העברת סמכויות לשר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, כי הרי אתם הבטחתם משילות. בשבוע האחרון חזרו טילים לדרום, ילדים חזרו להתעורר בלילה ולברוח למקלטים, המצב הביטחוני חזר להיות מתוח, הביטחון התערער בירושלים, אבל שר הביטחון הלאומי – אתה שומע, חבר הכנסת דוידסון? – שר הביטחון הלאומי עסוק בפיתות. פיתות לבתי הסוהר.
מיקי לוי (יש עתיד):
- - -
משה טור פז (יש עתיד):
לאומיות, השר לביטחון לאומי, שרת המשימות הלאומיות, שר החוסן הלאומי – אדם צועק את מה שחסר לו. לאומיות. לעומת זאת, ממשלת השינוי דאגה לביטחון הלאומי על אמת.
סימון דוידסון (יש עתיד):
שמעת מה מיקי לוי אמר? אני אגיד ששר הביטחון הלאומי יצא פיתה.
משה טור פז (יש עתיד):
יצא פיתה, כן. למה הם דואגים? אנחנו דאגנו לביטחון הלאומי, אבל ממשלת הימין על מלא- מלא לא מסוגלת לעשות אחרי השנה השקטה ביותר בעוטף; כי הרי אמרתם: דין העוטף כדין תל אביב; הבטחתם, אבל תסתכלו על השבוע האחרון – זו העוצמה היהודית שלכם? אולי המציאות מורכבת יותר מסיסמאות בחירות. אפילו אלמוג כהן כותב את הדברים האלה לבן גביר בווטסאפ המפלגתי שהדליף עמית סגל. וכן, אולי כדי להתחבר אל הפיתה החלטתם להשאיר את המס על השתייה המתוקה. איזה יופי. כי נתוני התחלואה של הסוכרת באמת מבהילים. רק את המס על הדיאט ועל הזירו אתם הולכים לבטל. אם כבר דאגתם לפיתות, והמס על הדיאט והזירו יבוטל, אז תארגנו לי אחת עם טחינה, חמוצים, ואת הזירו תשימו לי בצד; לפחות נישאר שבעים בזמן שהקואליציה הזו מתארגנת על בלגן בסמכויות, מפצלת משרדים, בונה המצאות חדשות; ממשלה לאומית על מלא, שר החוסן הלאומי, ועוד יש לכם טענות על מערכת המשפט. נהדר.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן. תודה רבה. חבר הכנסת מתן כהנא. הפעלתי את הזמן.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
למה הפעלת את הזמן?
היו"ר ניסים ואטורי:
אתה חושב שאתה נמצא בקצה מסלול הטיסה, ועכשיו אתה עושה בדיקות? ברקס?
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
כן, יפה.
היו"ר ניסים ואטורי:
ד"ש מהחברים בבית.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב בראש, את הזדמנויות שיש לי הערב לנאום, אני רוצה להקדיש למאמר שפורסם בכתב העת שבת של מקור ראשון, שעוסק בנושא מאוד מאוד חשוב, על ישראל בעשור השמיני מאז קיומה, ובעצם מראה שהעשור השמיני, לא רק במדינת ישראל, זה עשור מאוד מאוד מאתגר, גם בחיים של אומות אחרות. עכשיו, בערב הקודם הגענו לדבר על צרפת ואנחנו נמשיך בצרפת. אדוני השר, כדאי שתקשיב; אולי תוכל לעשות מזה הפקת מקור בתאגיד השידור הציבורי.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
לא, הוא סוגר את זה.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
לא, לא, לא, ביבי סגר לו. ביבי עצר לו את זה.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
הוא התחרט?
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
ביבי עצר לו את זה. הוא לא יכול לסגור.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
ביבי עצר, אה – זה במסגרת של שר מחליף וראש הממשלה משנה.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
כן, כן. צרפת בשנות השלושים הייתה אכולת שחיתות וקיטוב בין השמאל לימין. היא סבלה ממשבר פוליטי שבמהלכו קמו ונפלו ממשלות חדשות לבקרים. אלמלא המלחמה עם גרמניה, קרוב לוודאי שבשלב כלשהו הייתה צרפת מוצאת את האיזון הראוי ואת שיטת המשטר הראויה, כפי שהיה באיטליה בשנות התשעים במאה הקודמת. ואולם, המלחמה עם גרמניה הנאצית החלה כאשר המדינה הייתה מפוצלת. פיצול זה בא לידי ביטוי במיוחד בעימות שבין המנהיגים הסוציאליסטים לבין חלקים מסוימים בימין הצרפתי, שכונו תבוסתנים, על שום חוסר רצונם להילחם. את שורשיו של חוסר הרצון הזה ביטא אנרי פטן, גיבור מלחמת העולם הראשונה ומי שהוביל את הכניעה לנאצים והקמת ממשלת וישי, הזכור לשמצה. פטן כיהן כשגריר צרפת בספרד והיה מוכר כנציג מובהק של הימין השמרני. עם תחילת המלחמה הוא סירב להזמנת ראש הממשלה, איש השמאל, אדואר דאלאדיה, להצטרף לממשלתו ולבטא אחדות לאומית לנוכח המלחמה. פטן המתין עד לתבוסות שספג צבא צרפת, ואז נעתר לבקשת הממשלה ליטול חלק בשלטון. עם יציאתו מספרד, מתוך מגמה לחתום על הסכם כניעה מול גרמניה, אמר פטן לשליט ספרד: ארצי הוכתה והם קוראים לי לחזור בשביל לחתום על שלום ושביתת נשק. זו התוצאה של 30 שנות מרקסיזם. עבור פטן, השמאל הסוציאליסטי הצרפתי היה גרוע יותר מאשר שיתוף פעולה וכניעה להיטלר. מדינת ישראל בעשור השמיני – רגע, הם מפריעים לי שם, אדוני היושב-ראש.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני לא רואה שמפריעים לך.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
אני לא מצליח להתרכז ככה.
היו"ר ניסים ואטורי:
אתה לא יכול להתרכז תוך כדי?
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
מדינת ישראל בעשור השמיני – משה טור פז סיים לפניי. קינלי, השארת בערך דקה וחצי, נכון? אני אבקש גם את הזמן של קינלי. בשני העשורים האחרונים חודדו השסעים - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מקווה שכשהפצצת במדינות ערב לא אמרת: תנו לי את זה, או כל מיני תירוצים.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
ביקשתי את הזמן שהיה צריך. בשני העשורים האחרונים חודדו השסעים התרבותיים בין הקבוצות השונות של החברה הישראלית.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
- - -
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
אמרתי. נו, עשיתי הקדמה.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
לא הייתי. זה מעניין אותי באמת.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
אז אני אחזור: מדובר במאמר שפורסם לפני שבוע וחצי במקור ראשון בעלון שבת, על ישראל בעשור השמיני, של ד"ר מאיר בן שחר - -
היו"ר ניסים ואטורי:
20 שניות.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
- - שמדבר על האתגר שכל אומה כמעט חווה בעשור השמיני לקיומה. ארצות הברית עם מלחמת האזרחים, צרפת, ברית המועצות.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
- - - עשור שמיני זה לא - - -
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
פעמיים, פעמיים גם אנחנו. אני אעצור כאן, אדוני.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני נותן לך - - -
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
אה, אתה נותן לי עוד זמן?
היו"ר ניסים ואטורי:
עשר שניות.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
בעשר שניות אני לא יכול. אני רק צריך לסמן לעצמי לאן הגעתי.
היו"ר ניסים ואטורי:
טוב, תודה רבה. בנאום הבא. חבר הכנסת עודד פורר? אחרון הדוברים, חבר הכנסת עודד פורר. תבוא. תבוא. הוא יסיים בינתיים, עד שאתה תגיע. תעלה. הסתיים הזמן כבר מזמן, תודה. זה משעשע שאתם עושים את זה כמו בכדורגל: הוא נפל, נפצע, הצגה, זמן.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
תוסיף זמן.
היו"ר ניסים ואטורי:
תוספת זמן, כן.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני מנסה להבין את הקואליציה הזאת ולאן היא מתקדמת כשהיא מדברת על כל מיני דברים שממשלת הימין אמורה לעשות. אז אני מסתכל, ורק היום נודע לנו שראש הממשלה עצר ודחה הריסה של בניין במזרח ירושלים, אחרי שהוא השיב לבג"ץ שרק בעוד ארבעה חודשים – הוא מבקש דחייה של ארבעה חודשים בפינוי של ח'אן אל-אחמר. למה הוא מבקש דחייה של ארבעה חודשים בפינוי של ח'אן אל-אחמר – אתה יודע, השר קרעי? למה תשובת הממשלה לפינוי ח'אן אל-אחמר היא בעוד ארבעה חודשים? ב-1 בפברואר הגשתם את הבקשה, וב-1 ביוני - - -
שר התקשורת שלמה קרעי:
חשבנו שאולי אתם פיניתם את זה בכלל. צריך לבדוק מה אתם פיניתם.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
אז תבדוק. השר ליברמן, כשהיה שר ביטחון, נתן הוראה לפנות. ראש הממשלה דאז, נתניהו, שלח לו מכתב, ועצר את הכוחות בעודם בשטח.
שר התקשורת שלמה קרעי:
גם בשנה וחצי האחרונות היה ראש הממשלה נתניהו?
עודד פורר (ישראל ביתנו):
לגבי הפינוי דנן – שמע, ב-1 בפברואר ביקשתם ארבעה חודשים. למה? מה קורה ב-1 ביוני שפתאום כן תוכלו לפנות את ח'אן אל-אחמר? מאוד פשוט. ב-29 במאי – עד 29 במאי אתם חייבים להעביר את תקציב המדינה. אחרי שתעבירו את תקציב המדינה, ראש הממשלה כבר יוכל לעשות דחייה אחרת לעניין הזה; הוא כבר לא יצטרך לא את בן גביר ולא את סמוטריץ', ומבחינתו יהיה אפשר כבר להחליף את ההרכב הקואליציוני, או אפילו להישאר בלעדיו. אבל אני חייב לשאול את חבר הכנסת אופיר כץ, יושב-ראש הקואליציה: אנחנו קידמנו הצעת חוק לשלילת אזרחות ממחבל טרוריסט, שמקבל מימון זר מהרשות הפלסטינית – מה קרה שפתאום ישיבת הוועדה נדחתה בשבוע? מה דחוף יותר מזה?
אופיר כץ (הליכוד):
אני אענה לך. אתה על אוטומט, אני עונה לך.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
אני שואל.
אופיר כץ (הליכוד):
אני עונה לך. קודם כול, בוא נזכיר שאת החוק הזה ניסינו בכנסת הקודמת – העלינו אותו להצבעה, ואתם הפלתם.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
אתם העברתם את החוק הזה לא מעט גם בזכותנו. כן.
אופיר כץ (הליכוד):
רגע. רגע. רגע. עכשיו אני עונה לך. יש סוגיה ביטחונית, וקבעתי פגישה עם אנשי הביטחון. הם לא יכלו בתחילת השבוע. הפגישה תהיה ביום רביעי, ולאחר מכן אנחנו נעלה את זה להצבעה, ונעביר את החוק שאתם הפלתם בכנסת הקודמת.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
אני רק אזהיר אותך מפני התהליכים, כפי שהם קורים הרבה פעמים בממשלות נתניהו. זה קרה עם חוק עונש מוות.
אופיר כץ (הליכוד):
ענית לך תשובה שתעבור נושא. תעבור נושא. זהו, לא הצליח לך.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
זה קרה עם חוק עונש מוות למחבלים - -
אופיר כץ (הליכוד):
לא הצליח לך, תחזור לבתים.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
- - זה קרה עם הפינוי של ח'אן אל-אחמר. זה קורה עם הפינוי - - -
אופיר כץ (הליכוד):
החוק הזה עובר שבוע הבא.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
זה קורה עם הפינוי של סוסיא.
אופיר כץ (הליכוד):
מה שלא קרה בשנה וחצי שלכם, בשבוע הבא עובר.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
הדחיינות הזאת מפעם לפעם. תמיד תמצאו משהו יותר דחוף להעלות להצבעה. אמרתי את זה גם כשהעברנו את החוק בקריאה הראשונה – אני אשמח להעביר אותו ולברך על המוגמר, אבל אני בתהליך הזה לא סומך עליכם. לא סומך עליכם; כי כל מה שאמרתם יום לפני הבחירות, עשיתם הפוך.
אופיר כץ (הליכוד):
אנחנו מעבירים בניגוד אליכם.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
עשיתם הפוך יום אחרי הבחירות – גם בפינויים, גם בהתנהלות מול רצועת עזה. אתה יודע, חזרנו לחוש את הטפטופים, אותם טפטופי רקטות וטפטופי ירי שחולפים להם בלי שום תגובה, ותושבי עוטף ישראל חזרו להיות שבויים של מדיניות ביטחונית רופסת פעם אחר פעם, גם בפעם הזאת.
אופיר כץ (הליכוד):
אגב, עודד, אם החוק כל כך חשוב לך - - -
עודד פורר (ישראל ביתנו):
הדבר שמאוד מאוד מאוד מטריד - - -
אופיר כץ (הליכוד):
אם החוק כל כך חשוב לך, אתה מוזמן לבוא לוועדה, כי עד עכשיו לא ראיתי אותך שם.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
הדבר שמאוד מאוד - - -
אופיר כץ (הליכוד):
עד עכשיו לא היית פעם אחת בוועדה.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
מבחינתי תעביר אותו as is. תעביר אותו as is. האצבע שלנו שם. חברת הכנסת שלנו שם מצביעה בעד.
אופיר כץ (הליכוד):
זה לא קשור.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
אני לא מחפש לעכב את החקיקה – אני מחפש לדחוף אותה כמה שיותר מהר; גם במקרה הזה, כמו במקרים אחרים, כמו במקרה הירי שהיה על שדרות רק בסוף השבוע האחרון. אז אני מציע לשותפים הקואליציוניים שלכם, לעוצמה יהודית ולציונות הדתית, לפתוח טוב טוב - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
יש לי עדיין זמן.
היו"ר ניסים ואטורי:
לא. אני הפעלתי עוד דקה – 30 שניות.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
יש לי עדיין זמן.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני אספור 30.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
אני מסתכל על השעון. אני מסתכל בשעון, ויש לי עוד זמן.
היו"ר ניסים ואטורי:
אין עוד זמן. ראית את זה יופי? הוקוס פוקוס.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
תקשיב, אתה מגלה פה, אני חייב לומר לך - -
היו"ר ניסים ואטורי:
תסיים.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
- - שיאים חדשים של ניהול ישיבה. לדובר נשארה עוד חצי דקה לדבר, ואתה מאפס את השעון ואומר לו: נגמר לך הזמן. בזה עוד לא נתקלתי. אולי תמציא עוד סעיף בתקנון כמו שהמצאת - -
היו"ר ניסים ואטורי:
תגיד תודה. תאמין לי, הוספתי לך 30 שניות, ואתה מתלונן.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
- - קודם סעיפים בתקנון או - -
היו"ר ניסים ואטורי:
לא המצאתי, הכול בסדר.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
- - שהמצאת שלמדינת ישראל יש חוקה? יכול להיות שהיועצת המשפטית אמרה לך מה שהיא לא אמרה לך - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבקש לרדת.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
היא גם אמרה לך את אותו הדבר על החוקה.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבקש לרדת.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
לסיכום דבריי - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבקש לרדת.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
לסיכום דבריי - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
לא. אני מבקש לרדת.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
אני רק אסכם. לסיכום דבריי - -
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבקש לרדת. סליחה, אתה כבר דקה וחצי יותר מהזמן.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
- - אני מציע גם לעוצמה יהודית וגם לציונות הדתית לבדוק טוב-טוב מאחורי הגב שלהם מתי יהיה השלב שבו יזרקו אותם מבלי להגשים אפילו פסיק מאותה מדיניות ביטחונית שעליה הם מדברים כל הזמן. תודה רבה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. אזכור את זה לפעם הבאה. לא אוסיף לך זמן יותר. תודה. אני מזמין את השר שלמה קרעי לסכם את הדיון. בבקשה, אדוני השר.
שר התקשורת שלמה קרעי:
תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לך על אופן הניהול של הישיבה.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מנסה לראות איזה קומבינות סוגרים פה בצד.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אין שום קומבינות.
שר התקשורת שלמה קרעי:
הם ימשיכו לנסות לשחק פה בגן ילדים, לצאת בהצבעה השמית, למשוך עוד שתי דקות את המליאה. אין להם - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
אתה ניהלת שמית עם עצמך לבד. אתה זוכר את זה? ואטורי היושב-ראש לא זוכר.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אין להם משהו אמיתי לעשות. ארבע שנים אין לכם מה לעשות בחיים, רק לצווח כאן ככרוכיה, רק להפריע למהלך. מילא - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
ישב שלמה קרעי לבד, עשה שמית. אתה יודע את זה, אדוני היושב-ראש?
שר התקשורת שלמה קרעי:
מילא תביאו ניצחון אחד. אנחנו הבאנו לכם ניצחונות כל שבוע. שבוע אחרי שבוע הבסנו אתכם כאן. אתם – כלום. על מה אתם עושים? פול גז בניוטרל. לא שווים שום דבר.
קריאות:
כאן 11. כאן 11. כאן 11.
היו"ר ניסים ואטורי:
נאור שירי, קריאה שלישית. צא החוצה, בבקשה.
קריאות:
כאן 11. כאן 11.
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת נאור שירי, קריאה שלישית. אני מבקש להוציא אותו מהאולם.
קריאות:
כאן 11.
שר התקשורת שלמה קרעי:
לא. לא. יש לי משהו להגיד לנאור שירי.
היו"ר ניסים ואטורי:
הוא יראה אותך במסך.
(חבר הכנסת נאור שירי יוצא מאולם המליאה.)
שר התקשורת שלמה קרעי:
נאור, אל תבוא לפה שתוי בפעם הבאה, כי נאור שירי בגימטרייה זה 777. אז כדאי שתבוא לפה יותר מאוזן ויותר רגוע, ולא תדבר כאן שקרים והסתה כל היום מעל הבמה הזאת.
קריאות:
- - -
שר התקשורת שלמה קרעי:
אין לכם משהו אמיתי לעשות חוץ מלבוא לכאן ולהפסיד בכל ההצבעות. אתם יוצאים החוצה ואלקין מנסה להראות שהוא מנהל אתכם: תצאו החוצה כולם. אז הינה, משכתם אותנו עוד חמש דקות. בינתיים אנחנו עובדים, ואתם מבזבזים את הזמן במקום לשבת, לעשות תוכניות - -
קריאות:
- - -
שר התקשורת שלמה קרעי:
- - לטובת עם ישראל, במקום לחוקק חוקים - -
דבי ביטון (יש עתיד):
באת לנהל אותנו עכשיו?
שר התקשורת שלמה קרעי:
- - במקום להגיע להסכמות - -
קריאות:
כאן 11. כאן 11. כאן 11.
שר התקשורת שלמה קרעי:
- - תמשיכו לעשות - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
יוראי להב הרצנו, קריאה ראשונה.
קריאות:
כאן 11. כאן 11. כאן 11.
היו"ר ניסים ואטורי:
יוראי להב הרצנו, קריאה שנייה. יוראי להב הרצנו, קריאה שלישית. צא החוצה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
תודה, אדוני היושב-ראש.
קריאות:
כאן 11. כאן 11.
היו"ר ניסים ואטורי:
סימון דוידסון, קריאה ראשונה.
קריאות:
כאן 11. כאן 11.
שר התקשורת שלמה קרעי:
תודה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
- - -
היו"ר ניסים ואטורי:
קריאה שנייה, סימון דוידסון. חבר הכנסת, קריאה שנייה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
בטח, כאן 11. הרי כאן 11, שצריך להיות שידור ציבורי, להביא את המגוון של הדעות של הציבור הישראלי בחדשות ובאקטואליה - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
כל האג'נדה שלך היא של הרס וחשבון.
(חבר הכנסת יוראי להב הרצנו יוצא מאולם המליאה.)
שר התקשורת שלמה קרעי:
- - הוא הרי עוד שופר שלכם. הוא שופר שלכם, בדיוק כמו ערוץ 12 ו-13.
היו"ר ניסים ואטורי:
גלעד קריב, חבר הכנסת, אתה כבר בקריאה שלישית.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אז תגידו בקול "כאן 11", קדימה. קדימה, כאן 11, 12, 13 – כל השופרות שלכם.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
עכשיו אתה אומר מה הסיבה שאתה רוצה לסגור.
שר התקשורת שלמה קרעי:
תמשיכו לעשות להם קמפיין.
קריאות:
- - -
היו"ר ניסים ואטורי:
סימון דוידסון, אתה בקריאה שנייה. קריאה שלישית, צא החוצה בבקשה. להוציא אותו, את סימון דוידסון. חבר הכנסת. לצאת החוצה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
תמשיכו לעשות קמפיין לשופרות שלכם. תמשיכו.
סימון דוידסון (יש עתיד):
אתה שר התקשורת.
שר התקשורת שלמה קרעי:
תמשיכו.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
סימון, סימון, לפיד ישן. אתה מפריע לו לישון.
(חבר הכנסת סימון דוידסון יוצא מאולם המליאה)
קריאות:
- - -
שר התקשורת שלמה קרעי:
ראש הממשלה, ראש הממשלה נתניהו בשבילך - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
איפה השרים שלכם? איפה כל השרים?
שר התקשורת שלמה קרעי:
ראש הממשלה נתניהו בשבילך, שמקדיש את חייו להגנה על המדינה הזאת, ולא כמו הבוס החצוף שלך, המסית והמדיח, שעומד כאן ומסית ומנסה להמריד, מנסה לגרום למלחמת אחים - -
קריאות:
- - -
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אתה מלך המסיתים, מלך הרעל.
שר התקשורת שלמה קרעי:
- - מנסה לגרום לאנשי עסקים להפסיק להשקיע בארץ היפה שלנו. אתם חצופים. אתם לא יודעים להפסיד בכבוד.
דבי ביטון (יש עתיד):
די כבר עם הצביעות. די.
היו"ר ניסים ואטורי:
חברת הכנסת דבי, קריאה ראשונה.
דבי ביטון (יש עתיד):
שיתחיל - - -
שר התקשורת שלמה קרעי:
כל מה שאתם צריכים לעשות זה רק להפסיד בכבוד, ואת זה אתם לא יודעים לעשות. תמשיכו להסית, תמשיכו להדיח, תחזרו לעמדות המקלדת שלכם, כי זה הדבר היחיד שאתם טובים בו.
מירב בן ארי (יש עתיד):
- - -
היו"ר ניסים ואטורי:
חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, קריאה שנייה.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אנחנו ועוד מאות אלפי אנשים - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
אורית פרקש? היא לא נמצאת פה בכלל. אתה באמת קראת לי אורית פרקש הכהן? אתה אפילו לא יודע מי חברי הכנסת שנמצאים פה.
היו"ר ניסים ואטורי:
הוגשה רשימת חתימות של האופוזיציה. תהיה הצבעה שמית. אני מבקש לשבת במקומות, לשמור על שקט, נתחיל בהצבעה, בהקראת השמות. עברנו להצבעה. נגמרה רשימת הדוברים? התחלנו הצבעה, בבקשה להקריא שמות. תודה רבה. אפשר להחזיר את מי שהוצאתי החוצה קודם בשלוש קריאות. התחלנו בהצבעה. אין כבר דוברים. תודה רבה. הצבעה שמית
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– בעד
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
אמיר אוחנה– אינו נוכח
ינון אזולאי– בעד
גדי איזנקוט– אינו נוכח
ישראל אייכלר– בעד
דן אילוז– בעד
ואליד אלהואשלה– אינו נוכח
קארין אלהרר– אינה נוכחת
זאב אלקין– אינו נוכח
דוד אמסלם– אינו נוכח
אופיר אקוניס– בעד
משה ארבל– בעד
יעקב אשר– אינו נוכח
אוריאל בוסו– בעד
דבי ביטון– אינה נוכחת
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– אינו נוכח
בועז ביסמוט– בעד
ולדימיר בליאק– אינו נוכח
מירב בן ארי– אינה נוכחת
רם בן ברק– אינו נוכח
איתמר בן גביר– אינו נוכח
אברהם בצלאל– בעד
אורנה ברביבאי– אינה נוכחת
אליהו ברוכי– בעד
ניר ברקת– אינו נוכח
טלי גוטליב– בעד
מאי גולן– אינה נוכחת
יואב גלנט– אינו נוכח
גילה גמליאל– בעד
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– אינו נוכח
סימון דוידסון– אינו נוכח
אבי דיכטר– בעד
גלית דיסטל אטבריאן– בעד
אלי דלל– בעד
דני דנון– בעד
שלום דנינו– בעד
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
עמית הלוי– בעד
שרן מרים השכל– אינה נוכחת
ניסים ואטורי– בעד
מיכל מרים וולדיגר– בעד
יצחק שמעון וסרלאוף– בעד
יאסר חוג'יראת– אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– אינה נוכחת
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי- אינו נוכח
משה טור פז– אינו נוכח
אחמד טיבי– נגד
יוסף טייב– בעד
אוהד טל– בעד
יעקב טסלר– בעד
חילי טרופר– אינו משתתף בהצבעה
אלי כהן– בעד
אלמוג כהן– בעד
מאיר כהן– אינו נוכח
מירב כהן– אינה נוכחת
מתן כהנא– אינו נוכח
עופר כסיף– נגד
אופיר כץ– בעד
ישראל כץ– אינו נוכח
רון כץ– נגד
יוראי להב הרצנו– אינו נוכח
מיקי לוי– אינו נוכח
יריב לוין– בעד
נעמה לזימי– אינה נוכחת
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
סימון מושיאשוילי– בעד
טטיאנה מזרסקי– אינה נוכחת
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
שלי טל מירון– אינה נוכחת
יונתן מישרקי– בעד
חנוך דב מלביצקי– בעד
ארז מלול– בעד
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
מיכאל מלכיאלי– בעד
אבי מעוז– בעד
שרון ניר– אינה נוכחת
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– אינו נוכח
יבגני סובה– אינו נוכח
משה סולומון– בעד
לימור סון הר מלך– בעד
אופיר סופר– בעד
אורית מלכה סטרוק– בעד
בצלאל סמוטריץ'– אינו נוכח
משה סעדה– בעד
גדעון סער– אינו נוכח
מנסור עבאס– נגד
איימן עודה– נגד
יוסף עטאונה– נגד
חוה אתי עטייה– בעד
חמד עמאר– נגד
צביקה פוגל– בעד
עודד פורר– אינו נוכח
יצחק פינדרוס– בעד
יסמין פרידמן– אינה נוכחת
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי– אינה נוכחת
יואב קיש– אינו נוכח
אריאל קלנר– בעד
יצחק קרויזר– בעד
גלעד קריב– נגד
שלמה קרעי– בעד
אליהו רביבו– בעד
מירי מרים רגב– בעד
משה רוט– בעד
שמחה רוטמן– בעד
עידן רול– אינו נוכח
אפרת רייטן מרום– נגד
יפעת שאשא ביטון– אינה נוכחת
אלון שוסטר– אינו נוכח
אלעזר שטרן– נגד
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– אינו נוכח
עאידה תומא סלימאן– נגד
פנינה תמנו– אינה נוכחת
היו"ר ניסים ואטורי:
מי שעדיין לא הצביע, אני מבקש - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
לא, יש סיבוב שני.
היו"ר ניסים ואטורי:
סיבוב שני. אוקיי, סיבוב שני.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
אמיר אוחנה– אינו נוכח
גדי איזנקוט– נגד
ואליד אלהואשלה– נגד
קארין אלהרר– אינה נוכחת
זאב אלקין– אינו נוכח
דוד אמסלם– בעד
יעקב אשר– אינו נוכח
דבי ביטון– נגד
מיכאל מרדכי ביטון– אינו משתתף בהצבעה
דוד ביטן– אינו נוכח
ולדימיר בליאק– נגד
מירב בן ארי– נגד
רם בן ברק– נגד
איתמר בן גביר– אינו נוכח
אורנה ברביבאי– נגד
ניר ברקת– אינו נוכח
מאי גולן– אינה נוכחת
יואב גלנט– בעד
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– אינו נוכח
סימון דוידסון– נגד
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
שרן מרים השכל– נגד
יאסר חוג'יראת– נגד
אימאן ח'טיב יאסין– אינה נוכחת
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
משה טור פז– נגד
מאיר כהן– נגד
מירב כהן– נגד
מתן כהנא– נגד
ישראל כץ– אינו נוכח
רון כץ– נגד
יוראי להב הרצנו– נגד
מיקי לוי– נגד
נעמה לזימי– נגד
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי– נגד
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
שלי טל מירון– אינה נוכחת
יוליה מלינובסקי– נגד
שרון ניר– נגד
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– נגד
יבגני סובה– נגד
בצלאל סמוטריץ'– אינו נוכח
גדעון סער– נגד
עודד פורר– נגד
יסמין פרידמן– נגד
אורית פרקש הכהן– נגד
מטי צרפתי הרכבי– נגד
יואב קיש– בעד
עידן רול– נגד
יפעת שאשא ביטון– נגד
אלון שוסטר– נגד
אלעזר שטרן– נגד
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– נגד
פנינה תמנו– אינה נוכחת
היו"ר ניסים ואטורי:
האם יש עוד מישהו באולם שלא הצביע, שירים את ידו?
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשם חבר הכנסת)
אמיר אוחנה– בעד
היו"ר ניסים ואטורי:
אבקש לסכם את הקולות. בעד – 53, נגד – 42. אני קובע שהחלטת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר לשר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי סמכויות הנתונות לשרים אחרים לפי חוק עברה.
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1596).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר ניסים ואטורי:
חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 48), התשפ"ג–2023, בקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק שר התקשורת, חבר הכנסת שלמה קרעי.
נאור שירי (יש עתיד):
השר דיבר עליי, שהוצאתי - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
עבר הדיון כבר.
נאור שירי (יש עתיד):
לא, לא, אני הגשתי את זה לפני. אמרתם אחרי ההצבעות.
היו"ר ניסים ואטורי:
כן, אני יודע שזה לשיקול דעתי. אני כבר קראתי לשר, אז תמתין. בטח הוא ידבר איתך עוד פעם. לא היה נאום שלא דיבר עליך. תכף הוא ידבר עליך עוד פעם.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אתה לא חייב לתת לו, אדוני היושב-ראש. אתה לא חייב.
היו"ר ניסים ואטורי:
החלטתי. קראתי לך לדבר. אני מבקש שתתחיל. תודה רבה.
נאור שירי (יש עתיד):
מה ההחלטה?
היו"ר ניסים ואטורי:
אתה גם ככה נואם עוד שנייה. תמיד ככה, לא?
נאור שירי (יש עתיד):
אני לא נואם עוד שנייה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת - - -
נאור שירי (יש עתיד):
הוא קרא לי שיכור. אמר לי שיכור. הוא אמר לי שיכור, תשאל אותו.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אמרתי שאתה בגימטרייה: 777. ואל תבוא שתוי למליאה, כי אתה מדבר כאן שטויות.
נאור שירי (יש עתיד):
אמרת שתוי? אמרת שתוי?
שר התקשורת שלמה קרעי:
אמרתי שתוי.
נאור שירי (יש עתיד):
תודה. מה זה שתוי?
שר התקשורת שלמה קרעי:
כי הדברים שאתה מדבר – זה כאילו כמו שאתה שתוי, נכון.
נאור שירי (יש עתיד):
סליחה, אני, יש לי זכות להגיב על זה? לא נראה לך סביר, או שאין סבירות - - -
שר התקשורת שלמה קרעי:
עם השטויות שאתה מדבר כאן מעל הדוכן זה נראה שאתה באמת מגיע לכאן שתוי.
נאור שירי (יש עתיד):
אני לא מתייחס אליך. אל, אל, אל – שר תקשורת מאלי-אקספרס אתה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני – אדוני היושב-ראש, מפריע לי הבחור פה.
היו"ר ניסים ואטורי:
כן, תתחיל.
שר התקשורת שלמה קרעי:
תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 48), התשפ"ג–2023. הצעת החוק מציעה להאריך את הוראת השעה שנקבעה בנוגע לערוצים ייעודיים מחמש שנים לשש שנים – כלומר, לשנה נוספת – על מנת לאפשר להסדר הקיים להימשך ולמנוע פגיעה בערוצים הייעודיים. הערוצים הייעודיים, ערוץ 9, 14, 24 והלא TV, נועדו לתת מענה למגזרים ולנושאים אשר לא זוכים בדרך כלל לייצוג הולם באמצעי התקשורת המרכזיים. נוכח החשיבות המרכזית שיוחסה לערוצים הייעודיים, ובהתאם להוראות חוק התקשורת, ערוץ ייעודי רשאי היה לממן את שידוריו באמצעות שידורי פרסומת, וזאת כחריג ליתר הערוצים המופצים על גבי תשתיות הכבלים או הלוויין.
היו"ר ניסים ואטורי:
סליחה, אדוני השר, אני חייב להגיד שהרשימה נעולה. תודה. תמשיך.
שר התקשורת שלמה קרעי:
בהתאם לחוק התקשורת, חויבו בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין להעביר למנויים את שידורי הערוצים המסחריים, וכן את שידורי הערוצים הייעודיים. בחלוף השנים השתנתה מפת שידורי התקשורת, בין היתר לאור הגידול ההולך וגובר של תכנים גלובליים, כניסת טכנולוגיות חדשות ושגשוגן של הרשתות החברתיות. תמורות אלו, יחד עם האסדרה הכבדה אשר הוטלה על ערוצים אלו בחוק התקשורת, כרסמו בהיתכנות הכלכלית של הערוצים הייעודיים, אשר נלחמו על קיומם בקושי רב, וזאת כדי לעמוד בתחרות ולשרוד. בהתאם לכך, בי' באדר התשע"ח, 25 בפברואר 2018, נחקק חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 44), המתקן את חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן–1990. בסעיף 14 לתיקון זה, הוספו אל פרק ד' לחוק הרשות השנייה סימנים ח' וט', שעניינם הוראות לעניין בעלי רישיונות זעירים, והוראות מעבר לרישיון זעיר או לרישיון זעיר ייעודי. מדובר בבעלי הרישיונות הזעירים: עכשיו 14, ערוץ 24, ובעלי הרישיונות מסוג זעיר ייעודיי: הלא TV וערוץ 9. כמו כן, במטרה לאפשר לערוצים אלו להיערך לאסדרה החדשה שנקבעה בתיקון מס' 44, נקבע הסדר של תקופת מעבר שיצמצם את האסדרה החלה עליהם בתקופה זו בשל היותם בעלי היקף הכנסה מצומצם או בשל ייעודם הציבורי, ובכך למעשה להמשיך לשמור על הפלורליזם והגיוון בתחום שידורי הטלוויזיה בישראל. ביום ד' באדר התשפ"ג, 25 בפברואר 2023, תסתיים תקופת המעבר שנקבעה בתיקון מס' 44 לחמש שנים, וככל שלא תוארך, יחולו על ערוצים אלו חובות רגולטוריות בדומה לחובות החלות על בעל רישיון לשידורי טלוויזיה מכוח חוק הרשות השנייה, ובהם חובת תשלום דמי רישיון, תשלום ל-yes והוט על הפצה ואיסור על בעלים יחיד. חובות אלו עלולות להכביד ולהקשות על המשך קיומם של הערוצים הנ"ל. התיקון שאנו עושים נועד להאריך את תקופת המעבר לשנה נוספת, כך שימשיכו ההקלות הרגולטוריות; משום שאלמלא התיקון, יחולו חובות רגולטוריות החל מעוד חודש בערך, בסוף החודש, שלדעת גורמי המקצוע עלולות להביא להכבדה שתסכן את המשך קיומם. בתקופת הזמן הזו של הארכת הוראת השעה נשלים, בעזרת השם, את הרפורמה הכוללת בחוק השידורים, שהנושא של פתיחת השוק לתחרות ולשחקנים חדשים שבו עולה בקנה אחד עם הארכת הוראת השעה. אדגיש שוב כי חשיבות קיומם של ערוצים אלה הוא בהבטחת פלורליזם וגיוון בתחום שידורי הטלוויזיה, אשר נועד, בין היתר, לתת מענה למגזרים ולנושאים שלא זכו לייצוג הולם באמצעי התקשורת המרכזיים. אדוני היושב-ראש, לסיום אני חייב לומר לך, שמעתי שהחבר'ה של ישראל ביתנו – מי כאן מישראל ביתנו? חברת הכנסת מלינובסקי, חבר הכנסת פורר, חבר הכנסת ליברמן וכל החבורה, יבגני סובה ושרון ניר – כולם מתכוונים להצביע נגד הארכת הוראת השעה הזאת. הם רוצים לפגוע בערוץ 9, הערוץ הזה שמשרת את הציבור שלכם. אתם מתכוונים להצביע נגד הארכת הוראת השעה שהולכת לסייע לציבור שלכם.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
מה אכפת לך?
שר התקשורת שלמה קרעי:
הערוץ היחיד שהציבור הזה יכול להקשיב לו ולצפות בו, הערוץ שמשודר בשפה הרוסית – ערוץ 9.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
מה כואב לך?
שר התקשורת שלמה קרעי:
ואתם הולכים להצביע נגד הארכת הוראת השעה הזאת. אתם הולכים להקשות על הציבור שאתם מייצגים אותו כאן, בכנסת הזאת. תתביישו לכם.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבקש לקדם בנאום את נאור שירי. אתה רוצה להגיב? אתה רוצה לנאום עכשיו?
קריאה:
העיקר שאתה תקדם את ערוץ התעמולה 14.
היו"ר ניסים ואטורי:
בבקשה.
נאור שירי (יש עתיד):
הודעה אישית זה לא - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
אני לא חייב לתת לו את ההודעה האישית, אז אני מתקדם. חבר הכנסת, אתה רוצה או לא?
מירב בן ארי (יש עתיד):
כן, הוא רוצה הודעה אישית.
נאור שירי (יש עתיד):
לא הודעה אישית - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת זאב אלקין, בבקשה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
מה? מה קורה כאן?
היו"ר ניסים ואטורי:
אין דיונים, סליחה. אתה רוצה לדבר? בוא תדבר. הוא ידון אחר כך.
נאור שירי (יש עתיד):
אבל זה לא הודעה אישית - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
אבל זה על החוק הקודם בכלל.
היו"ר ניסים ואטורי:
אין כזה דבר החוק הקודם. לא אישרתי אז.
מירב בן ארי (יש עתיד):
מה?
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
למה לא אישרת?
היו"ר ניסים ואטורי:
אין שכונה. את יכולה לצעוק כמה זמן שאת רוצה. זה המצב.
מירב בן ארי (יש עתיד):
מגיע לו.
היו"ר ניסים ואטורי:
לא מגיע לו כלום.
מירב בן ארי (יש עתיד):
בוודאי שמגיע לו. מה, אתה התיישבת שם, אז אתה חושב שזה הבית שלך?
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
יש כללים בבית הזה, הלו.
מיקי לוי (יש עתיד):
ואטורי, אני מציע שתתנהג יותר בנימוס לחברי הבית הזה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
הוא בכלל לא באירוע.
היו"ר ניסים ואטורי:
נתתי לו – הוא לא רצה.
נאור שירי (יש עתיד):
תאמין לי, למרות שיש לך אפס כבוד אליי, אני כן אכבד אותך ואגיד לך - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
חס וחלילה.
נאור שירי (יש עתיד):
יש לך אפס כבוד אליי, ואני אמנה עכשיו את הסיבות. ולא רק כבוד אליי, אלא בכלל כבוד לחברי הכנסת. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הביזיון שעכשיו קורה פה הוא ביזיון שאין כדוגמתו. קודם כול, אני אדבר על השר. שר התקשורת מעלי אקספרס – זה באמת מחמאה למה שאנחנו מקבלים פה. זה ייזכר כתקופה אפלה ששר כזה בכלל משמש כשר במדינת ישראל, ובטח ובטח לתקשורת. הוא יחזיר אותנו לתקשורת של ימי הביניים. הביזיון היה שבמהלך זה שאתה הוצאת אותי בקריאה שלישית – שאני לא בטוח שבכלל הייתה לי קריאה שלישית, אבל מילא – הוא החליט לפרש את שם המשפחה שלי בגימטרייה; אמר משהו 777, ואז טען שאני מה – קוניאק? ויסקי? תזכירו לי. ואז אמר שאני שתוי. אמר השר, שר התקשורת.
מירב בן ארי (יש עתיד):
בושה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
בושה.
נאור שירי (יש עתיד):
עכשיו, אני מבקש להגיב על זה, והגשתי בדיוק מה שהיה צריך, ואתה החלטת שלא מגיע לי.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני רואה שאתה מדבר בינתיים.
נאור שירי (יש עתיד):
לא, אל תפריע לי בבקשה. אל תפריע לי. אני לא שואל אותך – אני מדבר. אתה החלטת שזה בסדר גמור ושאין לי שום זכות לדבר.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבקש שתתנהג יפה, חבר הכנסת נאור שירי.
נאור שירי (יש עתיד):
אל תפריע לי. אל תפריע לי. אתה מפריע לי לדבר, ואתה עושה את זה כבר בפעם השנייה. אתה קוטע את חוט המחשבה שלי.
קריאות:
- - -
היו"ר ניסים ואטורי:
הוא לא יכול להגיד לי תשתוק. סליחה, זה לא מקובל בכנסת.
קריאות:
- - -
נאור שירי (יש עתיד):
אתה עושה את זה כל פעם. ועכשיו אני אזכיר לך שבתחילת הדיון, בחוק הקודם – אני לא רוצה להגיד דברים חמורים – אתה הטעית את כולנו בזה שהלכת וביקשת בכלל חוות דעת משפטית בנוגע לשפה או לא שפה. אני אזכיר לך. אתה מנהל את הישיבה כאילו רק אתה שולט פה. מה נסגר איתכם? באיזה עולם שר ביזיוני קורא לי שתוי? חצוף ומחוצף. ואתה, שאמור מתפקידך, שאתה יושב פה – ואני רק חודשיים פה – להגן איכשהו, לעשות שה תמים, או לעשות כאילו אתה אמור לדאוג גם לצד הזה של מליאת הכנסת. אתה אמור לעשות גם את זה. גם את זה לא היה לך הכבוד המינימלי לתת לי לעשות. אתה הכרחת אותי עכשיו לעלות על זמני, להקדים בכלל את זמני – שאני בכלל דובר מס' 46 על החוק הזה, שהיה לי מה להגיד עליו – ולטעון את מה שאני טוען פה עכשיו. זה ביזיון, ואני גם אגיש תלונה לוועדת האתיקה. ובואו אני אגיד לכם: לא יקרה כלום בוועדת האתיקה. אבל כולם פה צריכים להתבייש שזה מה ששר התקשורת במדינת ישראל אומר לחבר כנסת. יש לו אפס טיעונים אישיים נגדי – אפס. הוא לא יודע להתמודד עם מה שאני אומר לו, ולכן הוא יורד לרמה האישית. והביזיון שנעשה פה, שאתה גרמת לי לעלות לדבר פה – זה ביזיון שאין בכלל על מה לדבר.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חבר הכנסת זאב אלקין, בבקשה.
מיקי לוי (יש עתיד):
יצא לך הנאור, כמו שנאמר.
נאור שירי (יש עתיד):
אחרי זה אתם תגידו "דמוקרטיה", נכון?
קריאות
- - -
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אנחנו דנים כאן – אגב, זה המשך של התופעה שאנחנו חווים פה כל יום שני בערך. הרי זה חוקים שהממשלה הקודמת ניסתה לקדם, ואת חלקם האופוזיציה דאז תקעה, ועכשיו היא צריכה לעבוד קשה בלילות כדי לחוקק את מה שהיא תקעה. אז החוק הזה שייך לאותה אסדרה. רק קרה פה דבר אחד מעניין. נדמה לי ששר התקשורת הקודם רצה להוביל להארכת הזכויות האלה לשלוש או לחמש שנים אפילו, כמו שהיה במקור, ופה בממשלה החדשה זה התקצר לשנה אחת. אז אני לא יודע מה חושבים על זה בערוץ 14, שדווקא הממשלה שהם כל כך ייחלו להקמתה היא זאת שמאריכה להם את הזכויות רק לשנה אחת, במקום הממשלה הקודמת שהם פעלו נגדה, שהייתה מוכנה להאריך את החוק לתקופה ארוכה יותר, אבל אני מניח שהנושא הזה עוד יידון בוועדה. החוק הזה נוגע לא רק לערוץ 14 אלא לכל הערוצים הייעודיים, ביניהם גם הערוץ בערבית, גם הערוץ ברוסית, ערוץ 9 וגם ערוץ 24.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
אין שר במליאה.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
יש, יש. היה לפחות.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
אני מחפשת. יש כל כך הרב שרים - - -
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אני וידאתי את קיומו לפני שפתחתי בדברים, אבל יכול להיות שהוא נעלם בינתיים.
מירב בן ארי (יש עתיד):
הוא עזב את המליאה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
אבל הוא כנראה יצא.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
בדיוק. אז תעצור את הזמן קודם כול, אדוני.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אתה צריך לעצור את הזמן.
היו"ר ניסים ואטורי:
תקרא לשר אבי דיכטר, בבקשה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
הינה, שר התקשורת הגיע.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אה, הינה שר התקשורת.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
תגיד לי, אתה אולי רוצה להתנצל בפני נאור?
שר התקשורת שלמה קרעי:
על מה להתנצל?
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
על זה שקראת לו שיכור.
מירב בן ארי (יש עתיד):
שאמרת לו שלא יבוא למליאה שיכור.
שר התקשורת שלמה קרעי:
הוא חושב שהוא יתנהג פה כמו בריון ולא נענה לו? נענה לו בדיוק מה שמגיע לו.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
תגיד, אתה שר וטוקבקיסט?
שר התקשורת שלמה קרעי:
ועוד יותר, תכף אני אגיד לך עוד גימטרייה.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
שר התקשורת, אני דווקא איאלץ לחזור על דבריי, כי הם היו מופנים אליך. אני אשמח אם אני אצליח למשוך את תשומת ליבך. אתה מקדם פה הצעת חוק שקודמך בתפקיד בממשלה הקודמת התכוון וניסה לקדם אותה, רק במסגרת המשחק של קואליציה-אופוזיציה זה היה בין החוקים - - -
שר התקשורת שלמה קרעי:
לא, הוא ניסה לקדם הצעת חוק לעזור לערוצים הגדולים.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
לא, גם לערוצים ייעודיים.
שר התקשורת שלמה קרעי:
את זה אני לא מאריך. הערוצים הקטנים, לא התנגדנו.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
בדקתי. גם לזה התנגדתם, לכן זה לא עבר קריאה ראשונה, כי התנגדתם לכל חקיקה ממשלתית. אבל מה שאני לא מבין, הוא התכוון להאריך לערוצים ייעודיים בין שלוש לחמש שנים. אתה מביא הארכה לשנה בלבד.
שר התקשורת שלמה קרעי:
כי אני מביא חוק שידורים חדש, בעזרת השם, בחודשים הקרובים, שיעשה אסדרה כוללת. לכן לא צריך אסדרה של יותר משנה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
איך שאתם - - -
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
הלוואי שאתה צודק, כי אחרת יצא, אמרתי, מצב אבסורדי: שהשר הקודם בממשלה הקודמת, שערוץ 14 נלחם נגדה, היה מוכן לתת להם בין שלוש לחמש שנים. הגיעה ממשלה חדשה, מוכנה לתת להם רק שנה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אז חכה ותראה את חוק השידורים החדש שלי - - -
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אני אחכה. רק מה שיכול לקרות, אדוני שר התקשורת, כמו שקרה עם התוכנית שלך לתאגיד, שאז פתאום בא ראש הממשלה ואמר: אופס, ומתחילים הכול מחדש, יכול לקרות לך גם עם התוכנית - - -
שר התקשורת שלמה קרעי:
חכה, מה אתה יודע?
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
לפי מה שפורסם באופן רשמי.
שר התקשורת שלמה קרעי:
פורסם באופן רשמי? אני פרסמתי משהו מהתוכנית שלי?
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
לא, יצא תדרוך שראשי מפלגות הקואליציה החליטו שהרפורמה שלך בתאגיד תחכה, וטוב שכך.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אז חכה ותשמע.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
וטוב שכך. אבל חוץ מזה יש לי גם על מה להסתכל. הרי השר סמוטריץ' אמר שהוא יפנה את ח'אן אל-אחמר, וראש הממשלה הסתכל עליו וקרץ, ואין פינוי ח'אן אל-אחמר. השר בן גביר אמר שהוא יהרוס בית בירושלים, ראש הממשלה הסתכל עליו בעקבות פנייה של שגרירים, ואופס אין הריסת בית בירושלים. והרשימה הזאת של הדברים האלה הולכת ומתארכת משבוע לשבוע. אז יש לי יסוד סביר להניח שלא רק עם רפורמת התאגיד, האופס הזה של ראש הממשלה יחסל אותה לחלוטין, אלא גם הרפורמה הגדולה שאתה מתכנן בעוד שנה גם היא לא תקרה, ואז ערוץ 14 יצא קרח מכאן ומכאן. לכן אני מציע לך, כשיהיה דיון בקריאה השנייה והשלישית בוועדה, בכל זאת לשקול את העניין הזה בכובד ראש ולחשוב.
שר התקשורת שלמה קרעי:
תנוח דעתך. אנחנו מדברים ועושים, לא כמוכם.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אוה, בהחלט. אני חושב שבח'אן אל-אחמר למדנו את זה מעולה. השר קרעי, אם יש דוגמה לזה – אתם מדברים – זה נכון, ועושים – זה נכון, רק אין שום קשר בין מה שדיברתם לבין מה שאתם עושים היום. דיברתם א' ועושים ב', נכון. אתם באמת מדברים, מדברים, מדברים, מדברים, ואז עושים הפוך, זה כן. כאן אתה מתאר בהחלט את ההתנהלות של הממשלה בהרבה מאוד סוגיות, דווקא סוגיות ימניות. אנחנו כל פעם מתבשרים על משהו חדש. עכשיו כבר השר סמוטריץ', בתור הממונה על יהודה ושומרון, ביקש מראשי רשויות גם לא להקים יישובים חדשים, כי הוא עוד לא יודע - -
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבקש לסיים.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
- - איך הוא מסדיר את הקיימים. ולכן בהחלט, אני במקומו של ערוץ 14, דווקא לפי העיקרון הזה – אנחנו מדברים ועושים – איך שזה עבד במקרים האחרים, במקומם הייתי מתחיל לדאוג. תודה רבה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תודה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, כנסת נכבדה, כיוון שהאווירה פה קצת נרגעה, אני רוצה לנצל את הזמן הזה כדי להזכיר שהיום זה יום ההולדת של סמ"ר עמית בן יגאל, זיכרונו לברכה, שהיה לוחם סיירת גולני. בחלק מהסיבוב היום פה של יום ט"ו בשבט הסתובבה אימא של עמית, וחילקה משהו לחלק מחברי הכנסת ואני זכיתי לקבל, אז אני רוצה להקריא לכם את זה. היי, אני עמית בן יגאל, לוחם סיירת גולני. נולדתי ב-8 בפברואר 1999, ואני חוגג יום הולדת 24. נפלתי ב-12 במאי 2020 בעת פעילות מבצעית בכפר יעבד, בעת שנשלחה עליי לבנה על ראשי. נהרגתי במקום. היום אני שליח, שליח אלוקים, יחד עם הוריי המדהימים, נאוה רביבו – את נאוה פגשתי היום בכנסת – וברוך בן יגאל, שמפיצים טוב בכל מקום. וגם הרגע אתה בטח פוגש את אימא שלי או אבא שלי, שהגישו מתנת יום הולדת ערכית ממני – היא נתנה לי גם מתנה קטנה כזאת מאוד יפה. אני הקרבתי את חיי למדינה שלמה – זה נורא מפריע לי, וגם לא מתאים עכשיו. זה דווקא מתאים גם ליום הזה בכלל, ולתקופה שאנחנו נמצאים במדינה. אני הקרבתי את חיי למדינה שלמה בתקווה לאחדות, אהבה ושמחה, מה שאפיין אותי ברוב חיי. בחרתי לתת מעצמי למדינה שלי, ובאמת אין דבר כזה לא יכול או לא רוצה, והחלטתי שהמשפט אל תיתן למה שאתה להפריע למי שאתה רוצה להיות – וכנראה אתה מכיר אותי בנסיבות האלה. בקשה לי אליך – זה אליי – אל תנסה לשנות את האחר, פשוט תעצים את מה שאתה. ואהבת את עמיתך. זה עמית בן יגאל, שבעצם היום חוגג יום הולדת 24, ולצערנו נהרג בפעילות מבצעית. ואני חושבת שהקטע הזה, בעיקר בימים כאלה של חוסר אחדות, מאוד מאוד חשוב שנזכור מאיפה התחלנו. עמית היה בן בכור להורים שלו, הוא נולד ברמת גן, התגייס לגולני ב-2017 ושירת בפלס"ר. הוא היה בן 21 בנופלו. ואוהביו, הסתכלתי, גם חקקו על המצבה שלו חלק מהדברים שלו, המסמלים את גאוותו ביחידה: להיות גולנצ'יק זה לא להסתכל לאחור ולזכור שמדינה שלמה מאחוריך. אני חושבת שדווקא ביום כזה של ט"ו בשבט, קודם כול אני רוצה להגיד תודה לנאוה שפגשתי אותה היום במסדרון, והיא הזכירה לי את עמית. וגם אני חושבת שכולנו צריכים להיזכר במה באמת מאחד את המדינה שלנו, ומה באמת גורם לכולנו לבוא לעבודה הזאת כל בוקר. תודה רבה, אדוני.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ'.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אז על מה נדבר היום? נדבר קצת על ימין על מלא. ימין על מלא – מלא גברים בלי נשים; ימין על מלא זה דיבורים בלי כיסוי; ימין על מלא זה אנשים ששמים סרטון בטוויטר, במקרה הם השר לביטחון לאומי, שהוא אוכל לאפה אחרי שהוא אמר שהוא יטפל באסירים הביטחוניים; ימין על מלא זה לטפל בפשיעה ולא לעשות דבר וחצי דבר. אבל למה להרוס את היום הזה? בואו נדבר על ט"ו בשבט. ט"ו בשבט מציין תקופת מחצית החורף שבה העצים מתחילים לצמוח. נהוג לאכול ביום זה מפירות ארץ ישראל, במיוחד מפירות שבעת המינים, ויש הנוהגים לערוך בו סדר ט"ו בשבט. מאחר ומאפייניו ההלכתיים של החג ייחודיים לארץ ישראל הם באו לידי ביטוי בקהילות ישראל בגולה בעיקר ברמז או בסימן. יש שנהגו לאכול פירות שגדלו בגולה והם דומים לפירות הארץ. בתקופת העליות שלפני קום המדינה היה גם ט"ו בשבט חגיגה בסימן התעוררות האומה לתחיית היישוב בארץ ישראל. מאז מצוין ט"ו בשבט גם כחג טבע ורבים נוהגים לציין אותו גם בנטיעות עצים ובעיסוק באיכות הסביבה. החל מסוף המאה התשע-עשרה יש מנהג נטיעות על אדמת ארץ ישראל. גם המחנך חיים אריה זוטא כתב על כך מאמר בעיתון "השקפה" בשנת 1904 וגם בשנת 1906 באספה השנתית של אגודת המורים העבריים בארץ ישראל, שיום טבע עדיף לקשור לט"ו בשבט ולשלב בו נטיעות. לטענת שוהם שכתב על זוטא, הוא קיבל השראה לרעיון מיום העצים והיערות שהיה נהוג בארצות הברית בשנים אלה. בתחילת המאה העשרים-ואחת הפך ט"ו בשבט גם ליום ציון אקולוגי שבו עוסקים בלימוד ובפועל בפעילות אקולוגית. וכמובן גם זה יום הציון של ט"ו בשבט של הכנסת. אז מה בין ימין על מלא, ט"ו בשבט והכנסת? אז גם כאן נוטעים. נוטעים עצים, עצים של חקיקה. אז הנטיעה החדשה שהתבשרנו עליה היום היא הנטיעה של מה שנקרא חוק דרעי שתיים. חוק דרעי אחת, זוכרים? לא מזמן. התכנסנו כולנו בכינוס רב רושם במהירות שיא, ורצינו לאפשר לאדם להיות שר. לא אנחנו רצינו, אתם רציתם. והדבר לא צלח, אז מה עשו? אמרו: הוא ייכנס מהדלת; לא מהדלת – מהחלון. ייכנס, ייכנס מכל מקום.
רם בן ברק (יש עתיד):
מהגג.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
מהגג. חוק דרעי שתיים בפתח, חתום, רב רושם, ביום כינונה של הכנסת בט"ו בשבט על ידי 64 חברי כנסת של הקואליציה, ואף אחד לא שואל את השאלה הפשוטה, ואף אחד לא אומר, ולא רועדת ידו תחת החוק המושחת. אז איזה עץ נוטעת פה הקואליציה ביום חגה של הכנסת, ט"ו בשבט, שהוא חג הלבלוב? איזה עץ, עץ של פרי ביאושים? עץ של פרי ביאושים שאתם נוטעים פה בכנסת ישראל ביום חגה של הכנסת? אם תרצו סמלי, אם תרצו סמל גדול עשיתם כאן, ובושה גדולה עשיתם במקביל. אתם נוטעים עץ של שחיתות, שאת פרי הביאושים הזה אתם רוצים שכולנו נאכל.
שר התקשורת שלמה קרעי:
לא ביאושים. באושים.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
את זה אתם עושים, את זה אתם עושים ביום חגה של הכנסת בלי בושה, בלי כלימה. אבל אני לא מופתע, כי אני רואה את פרצופכם גם במליאה. תודה.
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אומרים פרי באושים. לפחות תדע להגדיר את עצמכם, חבר הכנסת סגלוביץ'.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני בראשית דבריי רוצה לנצל את הזמן ולפנות לשר התקשורת, ידידי שלמה קרעי. תראה, אדוני השר, אני לא יודע אם יצא לך פעם לעסוק בספורט, אבל אותי בספורט לימדו, חינכו, שבספורט אתה חייב לדעת להפסיד, וגם לדעת לנצח. אז לצערי הרב, אתה לא ידעת להפסיד בקדנציה הקודמת בסטייל עם פאסון. וכיוון שלא ידעת להפסיד, עכשיו אתה גם לא יודע לנצח בסטייל עם פאסון. אז אתה יכול להמשיך להסית ולהשתלח, אבל אני רוצה להזכיר לך את תיאוריית הגלגל של חברך שר החינוך יואב קיש. הגלגל הזה כבר התחיל להסתובב והוא ישלים את הסיבוב, ואתה תשב כאן על ספסלי האופוזיציה, ושוב לא תדע להפסיד בסטייל עם פאסון. אדוני היושב-ראש היושב בראש, הערב ענקית הסייבר חברת ווייז, שהשווי שלה שישה מיליארד דולר, הודיעה שהיא מוציאה את הכספים שלה ממדינת ישראל. וזה מגיע אחרי האזהרות של ג'יי פי מורגן ואחרי JSBC.
מיקי לוי (יש עתיד):
ברקלי.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
ואחרי מכתב של 300 הכלכלנים הבכירים ושל נגיד בנק ישראל, שגם היום בוועדת הכספים הוא הזהיר מהנזק שעלולה להסב הפיכה משפטית על כלכלת ישראל, לצמיחה, לרמת החיים של כל אזרח כאן. אז אני כבר לא יודע מה צריך לקרות ואיזה אזהרות אתם צריכים לקבל כדי לעצור את הדהירה המטורפת להפיכה המשפטית. אני חושב שהגיע הזמן, ואני פונה כאן לכל אזרח, לכל אדם שעובד ומשרת, זה הזמן שלנו לקום, של כולנו במקום שלנו, של כל אחד ואחד, להשמיע קול, להציל את הדמוקרטיה שלנו, להציל את הכלכלה שלנו. כי הקואליציה המופרעת הזאת, לצערי הרב, לא מתכוונת לעצור, אז אנחנו נעצור אותה. תודה רבה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חבר הכנסת רם בן ברק.
רם בן ברק (יש עתיד):
נאור שירי, שבע שבע שבע.
היו"ר ניסים ואטורי:
לא יפה. הוא ביקש שאני אגיב, אז אני אומר לא יפה.
נאור שירי (יש עתיד):
אתה היית צריך להגיב לו ישר.
רם בן ברק (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, אפילו לא בדקה, אפילו לא בדקה אני אאפשר לעכב את ההפיכה המשפטית, אמר שר המשפטים. אפילו לא בדקה נעכב, דקה שאולי תמנע מלחמת אזרחים. אפילו לא בדקה נעכב בשביל באמת אולי לנסות ולשפר את מערכת המשפט, ולא לעשות הפיכה שלטונית. אפילו לא בדקה, מוכיחה מעבר לכל ספק מה מטרת הרפורמה המשפטית של יריב לוין וחבר מרעיו המורשעים והמואשמים. אפילו לא דקה. בשלוש מילים הם באים ואומרים לנו: אתם לא מעניינים אותנו. אותנו מעניין רק לשלוט ללא גבולות, ללא מצרים. אותנו מעניין אך ורק לבחור את השופטים, לחוקק את החוקים ההזויים, לדכא זכויות נשים, לאסור הפגנות, ולדכא את כל מי שלא חושב כמונו. אפילו לא דקה על הפרצוף האמיתי של החבורה המסוכנת שהשתלטה על מדינת ישראל. מצד אחד חבורה של נאשמים ומואשמים, שאליהם מצטרפות מפלגות סקטוריאליות לא ציוניות, שרוצות אך ורק לחיות על חשבון משלם המיסים הישראלי ולא לתרום כלום לחברה, למעט לימוד תורה, שאני לא מזלזל בחשיבותה אבל היא בוודאי ובוודאי לא מספיקה. אפילו לא בדקה, חושף את פרצופה האמיתי של הציונות הדתית, שכל מה שמעניין אותה זה איך לחזור למדינת הלכה בארץ ישראל השלמה, גם אם זה על חשבון זכויות אדם, על חשבון ליברליזם, על חשבון החברה החילונית, על חשבון משלמי המיסים, על חשבון ההייטקיסטים. מוכנים לגרור מדינה שלמה להיות מדינת עולם שלישי מפורקת ומפוצלת בשביל לקדם רעיון משיחי, פנטזיה הזויה של ימין הזוי. אפילו לא דקה אנחנו נעצור במלחמתנו אל מול הכוחות שמנסים לחרב פה מדינה. ורק אל תגידו לי שאנחנו מסיתים, מפני שעד היום כל מעשי האלימות ללא יוצא מן הכלל, כולל רצח של ראש ממשלה, כולל זריקת רימון בהפגנה של השמאל, כולל מהתקופה האחרונה, ותשאלו את חברת הכנסת הסוררת עידית סילמן מה זה אלימות של הימין, ואולי תרעננו את זיכרונה איזה קריאות היא וילדיה קיבלו; תשאלו את משפחתו של ניר אורבך מה זה אלימות של הימין. ואל תטיפו לנו מוסר, למרות שאני חוזר ומבהיר שאני מסתייג לחלוטין מאמירות של מי שקורא לפעול שלא כחוק. אפילו לא דקה נניח לכם במלחמה שלנו ובמלחמתנו על הדמוקרטיה. ואני קורא מכאן לציבור הישראלי, צאו לרחובות, צאו להפגין, צאו להפגין נגד הממשלה הרעה הזאת שרוצה לחרב אותנו. ולאנשי הליכוד שעדיין יש בהם איזשהו קורטוב של כבוד, צאו גם אתם נגד מה שיריב לוין וראש ממשלה המואשם בפלילים מנסה לעשות פה. תודה.
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת גדעון סער, בבקשה.
גדעון סער (המחנה הממלכתי):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי שר החוץ, בוא נעשה סקירה קצרה, ממצה, של מה שקרה בימים האחרונים תחת הממשלה המתקראת ימין על מלא. ח'אן אל-אחמר, דחיתם בארבעה חודשים. מי הפריע לכם? בג"ץ הפריע לכם? לא.
אופיר כץ (הליכוד):
היה לכם - - -
יוסף טייב (ש"ס):
- - -
גדעון סער (המחנה הממלכתי):
את התגובה, לא את הביצוע. את התגובה. צריך לבצע עבודת מטה.
יוסף טייב (ש"ס):
למה לא פינית בכנסת הקודמת?
גדעון סער (המחנה הממלכתי):
הריסת מבנה בוואדי קדום, מי הפריע לכם? הייעוץ המשפטי? דחיתם למועד בלתי ידוע. למתי? אין לדעת. קצת לחצים מדיניים – התקפלתם על מלא. בעזה, בוא נראה מה קרה יום אחרי יום. אמש, ירי מקלעים שהפעיל את הצבע האדום; יום קודם, יירוט עקב זיהוי חפץ חשוד בשמי הרצועה; יומיים קודם, ירי לעבר שדרות; יום קודם, ירי לעבר שדרות; לפני זה ירי לעבר אשקלון, אשכול, שער הנגב. החזרתם על מלא את הטפטוף של הטילים מעזה שלא היה פה כל הקדנציה הקודמת. ימין על מלא. חיזוק ההתיישבות. דיברתם, הבטחתם אחרי הפיגועים הקשים בירושלים שיהיו צעדים לחיזוק ההתיישבות. איפה הצעדים האלה? חיכיתם. מזכיר המדינה האמריקאי היה, נסע. ואיפה חיזוק ההתיישבות? פעם אחת לא כינסתם עדיין את מועצת התכנון העליונה ביהודה ושומרון. מה עשיתם? דבר אחד. הסדרת ההתיישבות הצעירה, אמרתם זה הדבר הראשון תוך חודש ימים מיום הקמת הממשלה החדשה. הנחתם ועדת שרים על שולחן הממשלה, הורדתם מסדר-היום. פשוט, גברתי היושבת-ראש, בדיחה. אמרתי כמה פעמים, יצאתם פיתה, אבל האמת, אחרי התמונה שראינו אתמול, זה יותר הצד של הקבנוס.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
תודה רבה. חברת הכנסת שרן מרים השכל, בבקשה.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
הי, איפה שר התקשורת?
מיקי לוי (יש עתיד):
את יכולה לדבר ללא הפסקה, אין פה שר.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
נהדר. באמת, איפה שר התקשורת?
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
יש שר. יש שר שם. השר אלי כהן נמצא כאן.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
איפה?
אופיר כץ (הליכוד):
פה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
אני רואה את השר אלי כהן.
קריאה:
איפה?
אופיר כץ (הליכוד):
שר החוץ אלי כהן פה.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
אלי. לא, אבל אני מחפשת את שר התקשורת קרעי, משום שהוא ככה זרק פצצה וברח, ברח עם הזנב בין הרגליים. למה? כי כשהוא התחיל את הקדנציה הזו, הוא התחיל עם הצהרות בומבסטיות, גדולות – אני הולך לסגור את התאגיד ואני הולך לסגור את גל"צ, ואלה עוכרי ישראל, וערוץ 13, 12, ערוצי התעמולה הבוגדניים האלה – ככה הוא היה משנן את התעמולה הזאת, והינה הינה, הכול משועבד בשביל דבר אחד, אותה מהפכת נתניהו שמדברת על מערכת המשפט, שבכלל לא עושה את מה שהם רוצים לעשות. עובדים על כולם בעיניים, שמו לו תמרור עצור. ותראו איזה חוק הוא מביא עכשיו. אתם יודעים מה זה החוק הזה? זה חוק שהציל את ערוץ 14, ערוץ 9, ערוץ הלא TV. המטרה הייתה לייצר תחרות. אתם יודעים מי חבר הכנסת היחיד שחתום על הצעת החוק הזו? תודה רבה. חברת הכנסת שרן השכל.
רון כץ (יש עתיד):
די.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
כשאני נכנסתי לכנסת, תשמעו סיפור, אני אמרתי, בשוק התקשורת חייבת להיות תחרות. לא יכול להיות שאין תחרות, יש כל כך הרבה חסמים ורגולציה וביורוקרטיה. הסתובבתי בין כל הפחדנים פה, שיבואו לקדם איתי את החקיקה הזו, אפילו אחד לא רצה לחתום על זה. אתם יודעים מה הם אמרו לי? הם אמרו לי, שרן, מה את צריכה עכשיו להיכנס לתוך מלחמה מול ערוץ 12, 13? הרי הם יחרימו אותך. את צריכה אותם, את חברת כנסת חדשה. למה לך עכשיו להיכנס לתוך המלחמות האלה? ואני אמרתי להם בתמימות, לא. במדינת ישראל מגיע לנו שתהיה תקשורת חופשית, תחרותית, שתביע מספר עמדות. והתחלתי לקדם את החוק הזה, ואף אחד לא האמין בהתחלה שאני אצליח לעשות את זה, והינה תראו, תראו מה קרה. הצלחתי. עכשיו בא שר התקשורת, ועל אותה תקופה שהיה אמור לתת להם תקופת הסתגלות כדי להגיע לאותה רגולציה כמו ערוצים 12 ו-13 וכולי, כדי שיוכלו להתחרות איתם, הוא רוצה לתת להם עוד שנה. אגב, אנחנו רצינו לתת להם עוד שלוש שנים. אז הוא מביא עכשיו חקיקה שעוד נותנת להם פחות ממה שהקואליציה הקודמת, זאת שהוא קרא לה בוגדנית, נכון? שסותמת את הפיות, שאנחנו רצינו לתת להם עוד שלוש שנים כדי להתאפס על כל הרגולציה המטורפת הזאת, והוא עכשיו בא ואומר לנו, אני רוצה לפתוח את שוק התקשורת? כמה בלופים עוד הוא ינסה למכור לציבור הישראלי. שר התקשורת קרעי, אתה מאוגף, אתה לא יכול, וכנראה לא תצליח לקדם כמעט שום דבר ממה שאתה רוצה, כי כל המשאבים הנוכחיים, כל הרפורמות הבומבסטיות שכולכם תכננתם, הכול נמכר בנזיד עדשים בשביל אותה רפורמת נתניהו שמנסה לערוך שינויים במערכת המשפט. תעשה כמה דברים בודדים, תעשה את הקומבינות האלה איך אנחנו ממנים את השר הזה ואת השר הזה, פסקת התגברות כדי למנות שר. מי מדבר בכלל על ביטחון?
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
נא לסכם.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
מי מדבר על ביטחון? על הקומבינות שלהם ואיך להשיג מימון לדבר כזה או אחר. תודה רבה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
תודה רבה, חברת הכנסת שרן מרים השכל. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה, שלוש דקות לרשותך.
רון כץ (יש עתיד):
תודה רבה, גברתי. חבריי חברי הכנסת, אני בוחר להקדיש את הנאום הזה לשר לענייני פיתות וטיקטוק, ששנת 2023 כנראה תיזכר כשנה שראו אותו הכי פחות. אני אתחיל בלהזכיר לנו ולכל עם ישראל כל מיני אמירות של השר בעבר: הגיע הזמן לנקוט יד קשה במחבלים, הגיע הזמן לעשות סדר – זוכרים? היו לו גם הרבה תנועות – הגיע הזמן להחזיר את הביטחון לרחובות. הגיע הזמן לשנות את המשוואה: יש לשטח כל מקום שממנו יורים טילים, גם אם מדובר בבתי חולים. כל טיל על הדרום – 50 מחבלים מתים, אנחנו נשים סוף להפקרות ולא נתקפל. אממה, מה קרה מאז? נגמר הקמפיין, ואני רוצה לעדכן מה קרה בחודשיים האחרונים. אז ככה. ב-11 בינואר – פיגוע דקירה בדרום הר חברון, מחבל דקר גבר בחוות יהודה ליד היישוב. ומה קרה? השר – דממה; 14 בינואר – חוליית מחבלים מהג'יהאד האסלאמי ביצעה פיגוע ירי מכלי רכב אל עבר כוח מסיירת חרוב, והשר – דממה; 17 בינואר – קצין במשטרה הפלסטינית ביצע פיגוע ירי אל עבר כוח צה"ל באזור חלחול, והשר – דממה; 18 בינואר – במהלך פעילות כוחות צה"ל בג'נין חייל נפצע קל כתוצאה מהשלכת מטעני חבלה, והשר – צרצר; 21 בינואר – ניסיון פיגוע דקירה בחוות אפרים ליד רמאללה, והשר – היה עסוק בפיתות כנראה באותו רגע; 25 בינואר – ניסיון פיגוע דקירה בצומת קדומים. נכון, לא שמענו אותו גם שם; 27 בינואר – פיגוע ירי בנווה יעקב שבו נרצחו שבעה בני אדם ונפצעו שלושה, והשר – קם משולחן השבת. מרשים; 27 בינואר – יידוי אבנים ליד יצהר; 28 בינואר – פיגוע ירי בעיר דוד בירושלים, שני ישראלים נפצעו באורח קשה. והשר – דממה; 28 בינואר, אותו יום – ניסיון פיגוע ירי בבקעת הירדן, שני מחבלים נכנסו למסעדה בצומת אלמוג, ירו כדור, למזלנו מעצור בנשק מנע פיגוע עם נפגעים רבים. יש פה עוד רשימה ארוכה של אירועים שקורים כל יום במדינת ישראל. והשר – דממה. והבושה הגדולה ביותר זה שבקדנציה הקודמת, עוד לפני שכוחות הביטחון היו מגיעים, לפני שהצלמים והכתבים היו מגיעים, היינו רואים את שר הטיקטוק מגיע לשם ומתעמת עם הכוחות והיינו רואים אותו מתעמת עם השר לביטחון פנים לשעבר והיינו שומעים אותו עם הצהרות שלא נגמרות. ומהיום שהוא נכנס לתפקיד הוא קודם כול דאג לשנות את שם המשרד, אחרי זה דאג לנסות להכפיף את המפכ"ל באיזה פקודה הזויה חדשה למרותו, ומאז ועד היום השר הזה לא עושה כלום. תודה רבה.
גלעד קריב (העבודה):
אין שר.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
חבר הכנסת רון כץ, במילה, אין פה שר.
גלעד קריב (העבודה):
זה כבר נוהל של הקואליציה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
אתה פשוט יכול להמשיך לדבר. אתה יכול להמשיך לנאום. אתה יכול לחזור על דבריך כשהוא ייכנס, כי חשוב שהוא ישמע.
רון כץ (יש עתיד):
אני אמתין לשר. שר זה חשוב. אה, זה גם שר החוץ.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
בבקשה, יש לך דקה כדי להשלים את דבריך.
רון כץ (יש עתיד):
תודה רבה. אז מה שאנחנו רואים מאז ועד היום זה שהקמפיין נגמר, אבל הביצועים הפסיקו, והמשרד לביטחון פנים, או המשרד לביטחון לאומי בשמו החדש – מי שמנסה להבין מה קורה שם לא מצליח לקבל תשובות. ומי שמגיש שאילתות לכנסת הזאת – הן אפילו לא עולות, בשביל שהשר לא יבוא ויגיד מה קורה שם. ניצבים לשעבר, סגן השר לשעבר, כל מי שמעורב ומכיר את פרטי האירוע יודע רק דבר אחד: יש שם כאוס, תוהו ובוהו וברדק. הדבר היחיד שאנחנו רואים הוא שמתעסקים במיטות קומתיים, מתעסקים בפחמימות, מתעסקים בהרבה הרבה שטויות, אבל ביטחון אישי אין. אני רוצה לסיים במקרה המזעזע שקרה בגדרה, שהוא פשוט מחדל. ושוב – השר צרצר. ועד היום לא הגדילו את תחנת המשטרה. שוטר נוסף אחד לא הגיע למקום הזה – ובדקתי היום. עוד לפני שהגעתי היום, בדקתי מה נעשה. יושב פה ניצב לשעבר מיקי לוי – הוא יכול להגיד לך אחרי זה מה נעשה במקום הזה. לא נעשה כלום.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
תודה רבה.
רון כץ (יש עתיד):
כן נעשתה עבודת חקירה טובה ומהירה של משטרת ישראל – לא קשור לתחנה המקומית, כי השר לא הקצה אפילו שקל לטובת תושבי המקום. אני מבטיח לך שכשאני אגיע לשם, אנחנו נעזור להם. תודה רבה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
תודה רבה לחבר הכנסת רון כץ. חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, בבקשה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
גברתי היושבת-ראש, ביטון את יודעת להגיד.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
בוודאי. שלוש דקות לרשותך.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
אם נוח לך, את יכולה בטהובן; אם זה יותר מסתדר לך. שלושה נושאים על הפרק. 1. חברי המליאה, אני משבח את הערניים. אני רואה אתכם פה, לימור וטייב וכל החבר'ה.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
למה אתה מזכיר רק את הקואליציה?
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
ופנינה וכל מי שכאן. ולזימי. אנחנו מכנסים את הוועדה לפיתוח הנגב והגליל – ועדה שקמה בהסכמה בין אופוזיציה לקואליציה. יהיו בה חברים אופוזיציה קואליציה, ונעבוד ביחד. הנגב והגליל ראויים לתשומת לב של חברי הכנסת. זה יהיה ביום רביעי בשעה 09:00 באולם ירושלים – פתיחה חגיגית, ששם כל אחד יציג נושא שהוא מבקש בתוך דקה; מה הוא רוצה שהוועדה תדון בו ותקדם בנגב ובגליל. ואנחנו מתחייבים לאורך שנות עבודת הוועדה לקחת את הנושאים הללו ולעבוד עליהם. זאת ועדה שתצא לשטח. נבחר לה, בעזרת המזכיר של הכנסת, איש רציני ומסור בשם אמל – אני לא זוכר את השם משפחה – קצין דרוזי מסור, בחור עלא כיפאק. אנחנו נכנס את הוועדה הזאת ביום רביעי, וכל שבוע, בעזרת השם, נצא לשטח, וגם נעשה ישיבות בשטח, וגם נעשה ישיבות משותפות עם ועדות. אני כבר סגרתי עם חבר הכנסת טייב, יושב-ראש ועדת חינוך, שנדון בסוגיית הרופאים בנגב ובגליל – זמינותם, ההכשרה, המקומות שפתוחים להם, ההישארות. יש הרבה סוגיות – המון עבודה. זה דבר אחד. דבר שני, לפני שנה קיימתי שני דיונים דחופים בוועדת כלכלה בשל נפילת המבנים בחולון ובבת ים. הנושא הזה פרוץ בישראל. מאות ואלפי מבנים בסכנה, וככל שאתה הולך לפריפריה, לשבר הסורי-אפריקאי, החל מקריית שמונה, חצור, בואכה בית שאן ואילת – אלה הערים המסוכנות, ושם יש הכי פחות התחדשות עירונית, שנועדה לבסס בניינים בישראל. כמעט אפס התחדשות עירונית. אנחנו, בכוחותינו הדלים, בכספי משרד הביטחון, נעשה פיילוט. עשינו, מימנו ואישרנו בקריית שמונה לעשות גם מיגון וגם ביסוס, אבל המבנים הללו בסכנה, וזאת קריאת השכמה. היום, רעידת האדמה בטורקיה, עם מעל 2,000 הרוגים ואלפי פצועים. וטוב עשתה מדינת ישראל שהגיבה ושתשלח משלחת סיוע. ואני רוצה לשבח גם את שר החוץ שהתבטא ושיפעל בעניין הזה. אבל אני אומר לממשלה – ואני כן רוצה להגיד מילה טובה לשר השיכון החדש; הוא לא נושא באחריות להזנחה של הנושא הזה, אבל הוא כינס דיון חירום. אם לא יתחילו לטפל בבעיה הזאת אנחנו נמצא פה אסון לאומי. הדבר הזה כתוב וחרוט. בצפת כבר הייתה רעידת אדמה שהרגה מאות, אולי אלפים, לפני יותר מ-100 שנה. אנחנו לא יכולים להסתמך על הנס. הנס דילג עלינו. יש לנו זמן להיערך, אבל אם לא ניערך, אנחנו נהיה בבעיה. והדבר האחרון – שר החוץ, אני מבקש את הקשבתך.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
במשפט.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
שר החוץ אלי, שר החוץ אלי, שר החוץ, אני רוצה להגיד לך משהו. דיברתי פה היום על המדינות שאוהבות אותנו – ואתה יודע על אלבניה, על מה שהיא עשתה למעננו, שהיא זרקה את איראן מהמדינה, שהיא הצילה בשואה. הם אומנם 60% מוסלמים, אבל כל כך מתונים. ויש המון קשיים ותלונות של תיירים מהאמירויות, ממרוקו, מאלבניה, לבוא לארץ ולהתקבל כמו שצריך בשדה התעופה. עכשיו, בידוק ביטחוני חייב להיות, אבל הוא צריך להיות משוכלל ומסביר פנים ומהיר, כדי שהתייר שבא אלינו לא יחווה חוויה שלילית. אני מבקש ממך לכנס אנשים מרשות האוכלוסין, ממשרד הפנים, ממשרד התיירות והחוץ; לפתוח את השערים לאזרחים האלה, שיבואו לפה בשמחה. כבר עשרות אלפים הלכו לאמירויות, לדובאי - -
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
משפט סיכום, חבר הכנסת ביטון.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
- - ולמרוקו מאות אלפים הולכים – והם לא באים, כי החוויה להיכנס לארץ היא קשה. אני מבקש ממך, השר, שתכנס דיון בנושא. אתה מסכים?
שר החוץ אלי כהן:
אני מוכן ללמוד את הנושא - - -
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
תודה, אדוני השר. אני מעריך מאוד.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
תודה רבה, חבר הכנסת ביטון. רק משפט על האמירה שלך. קודם כול, ברכות על הוועדה. יש חשיבות גדולה – מי כמוני יודעת – גם לנגב, גם לגליל. רק למה בשעה 09:00? הם באים מהקצוות, רחמים. כדי לאפשר לכולם להגיע.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
אין לנו חדר בכנסת, אז אנחנו חרוצים ולקחנו את החדרים שפנויים בבוקר. אין לנו חדר פנוי לוועדה – זה השיקול היחיד.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
אז צריך לראות איך עוזרים להם - - -
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
אבל תבואו. למען הנגב והגליל, תשכימו.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
אנחנו נבוא, אבל צריך לעזור לאנשי הגליל והנגב להגיע בשעות כאלה.
גלעד קריב (העבודה):
יש לך אולם נגב - - -
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
אבל אנחנו בוועדה חייבים לעשות דיונים מוקדם, כי האולמות תפוסים. זו בעיה. תודה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
תודה רבה לך. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
דבי ביטון (יש עתיד):
כבוד היושבת-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, בשבועות האחרונים – הנושא אומנם עלה כאן היום, אבל אני מוצאת חובה, גברתי, כתושבת שדרות, להמשיך להתריע על מצב - - -
נעמה לזימי (העבודה):
כבוד יו"ר הכנסת, אין פה שר.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
אוקיי, אני עוצרת. את יכולה לדבר – אה, הינה הוא חוזר. אני מתחילה – שלוש דקות מחדש. בבקשה.
דבי ביטון (יש עתיד):
אני רוצה להתייחס לסיסמה המפורסמת "טפטופים". לאחרונה אנחנו חווים קסאמים, חווים התרעות. עכשיו, אני חייבת, גברתי, להסביר. ברגע שיש התרעה, זה לא משנה מה גרם לה. בין שזה במקרה, בין שזה באמת היה קסאם – הלב של הילדים, של התושבים, בו ברגע נהרס. אני אומר לגברתי מעבר: אתמול היה צבע אדום, והייתי צריכה לרוץ לממ"ד – לרוץ, כי אי-אפשר ללכת – ובדרכי גם חטפתי מכה בזרת בסלון; אז החלטתי שאני כבר מוותרת על הממ"ד, כי הכאב היה כזה עצום שאת כבר לא יודעת ממה את רוצה לחשוש. עכשיו, בואו תחשבו על הילדים, על ההורים. ואני אומרת: יש לי געגועים לממשלה הקודמת. היה לנו שקט, היה מבצע, הדברים עבדו כל כך נכון. מה מונע להמשיך את אותו קו? יש נבחרים, נבחרתם ברוב – הללויה; מקבלים את הבחירה באהבה. עם זאת, לא יעלה על הדעת ששום דבר לא קורה. שימו לב במה אנחנו מתעסקים: מתעסקים שעות בוועדת חוקה ברפורמה. וואו, מצילת חיים. חוק דרעי על הפרק. מתעסקים בכול, רק לא בחיי ילדים, לא במצב הביטחוני הקשה שיש בדרום. לא שמעתי על עוד הרחבה של מקלטים. במבצע חומת – כך קראו לו?
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
עלות השחר?
דבי ביטון (יש עתיד):
לא עלות השחר.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
שומר החומות?
דבי ביטון (יש עתיד):
בשומר החומות, גברתי, הקסאמים והארטילריה הגיעו עד 40 ק"מ. למה לא לחשוב איך למגן אותם? למה לא למצוא פתרון? האם הם מבחינים, כשהם זורקים, בין 4 ק"מ ל-7 ק"מ? לא יעלה על הדעת, גברתי. המצב הוא קשה. הנוער, הילדים - - -
יסמין פרידמן (יש עתיד):
דבי, היה צריך מטוס. איך ימגנו? במקום מטוס, אפשר היה למגן את כל עוטף עזה שלוש פעמים.
דבי ביטון (יש עתיד):
נכון.
דבי ביטון (יש עתיד):
בימים אלה מדברים על הקמת יישוב, ואני מברכת על הקמת יישוב. אבל בואו תטפלו, קודם כול, ביישובים שקיימים, בואו תטפלו באנשים; יותר מרכזי חוסן, תביאו עובדים סוציאליים לבתי הספר. אתם לא מבינים איך הנוער שלנו באזור, ותפסיקו להתעסק במה שפחות חשוב. אתם רוצים רפורמות? תעשו רפורמות; רק תנו עדיפות, קודם כול, לחיים האמיתיים – ליוקר המחיה, למצב הביטחוני, למצב הנפשי, למה שקורה בדרום, ולא רק בדרום. אני מעריכה שיש גם בצפון באותה מידה. ואני קוראת מכאן, כתושבת שדרות: די, תתעוררו על עצמכם. זה לא יעלה על הדעת. אני שלושה חודשים בכנסת הזו, ואני המומה. אני גם אולי כבר לא מופתעת. 12 שנים לא קרה כלום, וחשבתי שכל היום עובדים למעננו. מסתבר שהייתה פה ממשלה אחת שעבדה למעננו. אני קוראת לכם מכאן: תתעוררו, בבקשה, וקחו לידיכם את האחריות. תודה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
תודה רבה, חברת הכנסת דבי ביטון. חבר הכנסת מתן כהנא, שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
יש פה שר מקשר?
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
כן, יש.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
בימים האחרונים אנחנו שומעים הרבה מאוד הטפות מוסר משרים על השיח ועל איך צריכים לגנות וכו'. והאמת, אנחנו מגנים בכל תוקף כל דיבור שקורא לאלימות, כל דיבור שקורא לשיח של חרמות וכו'. אבל לקבל את הטפות המוסר האלה מאנשים שהיו גדולי המסיתים נגדנו בשנה וחצי שאנחנו היינו בממשלה, זה פשוט מביך ומביש. אבל אני אשמור את זה להזדמנות אחרת.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
הגמל לא רואה את הדבשת של עצמו.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
לא, זה פשוט לא ייאמן. זה פשוט לא ייאמן. שייזכרו רגע איך הם הגיבו כשתקפו את השרה עידית סילמן. אני אמשיך לקרוא את המאמר משבת, לפני שבוע וחצי, של ישראל בעשור השמיני. גמרנו לדבר על צרפת, ונעבור לדבר על ישראל. מדינת ישראל בעשור השמיני – בשני העשורים האחרונים חודדו השסעים התרבותיים בין הקבוצות השונות של החברה הישראלית. הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא שובה של העדתיות כגורם משמעותי בפוליטיקה הארצית. אירועי שומר החומות החזירו בעוצמה רבה את שאלת מקומם ומעמדם של הערבים אזרחי ישראל, לאחר 20 שנה שקטות באופן יחסי. אמת, המציאות החברתית מורכבת יותר. ישנם בהחלט וקטורים שפועלים בכיוון הפוך, כגון השתלבות של חרדים בשוק העבודה ונכונות של חלק מהציבור הערבי להשעות את המאבק הלאומי. המגמה הראשונה באה לידי ביטוי במקומות העבודה, והאחרת זכתה לייצוג פוליטי בדמותו של מנסור עבאס. איזה מן הווקטורים יגבר? מדינות וחברות אינן מידרדרות ברגע אחד למלחמת אחים. אחד התסכולים הגדולים ביותר בלימוד ההיסטוריה הוא ההבנה שלאורך הדרך לתהום היו פזורים מספיק תמרורי אזהרה, ולצידם הזדמנויות לא מנוצלות להיחלץ מהנתיב שבו ההיסטוריה צעדה. אחד המאיצים המשמעותיים ביותר, המשמש גם תמרור אזהרה לקראת התפרקות החברה, הוא משבר פוליטי חמור שאיננו מאפשר יציבות שלטונית. בשלוש השנים האחרונות חווינו משבר פוליטי שלווה בשאלות משפטיות ציבוריות חמורות, כגון חילופי שלטון מסודרים, מעמדו של יושב-ראש הכנסת ואחריותו ועוד. ועדיין, המשבר הפוליטי לא פגע באופן חמור בתפקוד הסדיר של המדינה בשל החוזק של המוסדות הממלכתיים שנבנו בעשורים האחרונים. הנזקים של המשבר הפוליטי באו לידי ביטוי בתחושת חוסר יציבות שחלחלה לחלקים רבים באוכלוסייה. תחושה זו הביאה מצידה את החברה הישראלית לקראת תמרור האזהרה השני – עלייתן של תנועות קיצוניות שמזהות את המשבר התרבותי-חברתי ומצליחות לשאוב ממנו כוח. אני אגמור את הפסקה. אין דרך אחרת להסביר את עלייתו המטאורית של בן גביר, מגורם שולי בקצה הקשת הדתית לכוח פוליטי שזוכה לאהדה רחבה. זה לא המקום לנתח מה בדיוק יש בעוצמה יהודית ובאיתמר בן גביר שקוסם לאנשים כה רבים. הדבר החשוב הוא שעצם עלייתו הוא תמרור אזהרה שמלמד על צורך ונכונות של אנשים רבים; רעיונות שבעבר הלא-רחוק נראו מעבר לסביר ולמקובל. נמשיך בסשן הבא.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
תודה רבה. בחוק הבא.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
יפעת, עוד פעם אין שר, לדעתי.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
טוב, אנחנו שוב ללא שר. דינמיקה קצת מוזרה, הייתי אומרת. אנחנו נחכה לו, שהוא ייכנס. חבר הכנסת מאיר כהן. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה, שלוש דקות לרשותך.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
כבוד היושבת-ראש, כנסת נכבדה, רשימת הנרצחים בחברה הערבית הולכת וגדלה. האמת שחשבתי על הרשימה וניסיתי למצוא תיאור, ביטוי, לכך שהרשימה גדלה ומתרחבת. גדילה, לרוב, זה משהו שאמור להיות חיובי. וגם מתרחבת – חיובי. אבל בסופו של יום, אנחנו מול מציאות עגומה, קשה, שחורה. היום בשעות הערב נרצח עוד צעיר מהיישוב טובא בצפון. והעניין הוא לא המספרים. אנחנו כבר במספר 13. אבל העניין הוא בכלל לא המספרים. מאחורי המספרים יש חיים שלמים שנגדעים, שהיו אמורים להיות בצורה אחרת. צעירים שאולי חלמו על להקים משפחה. אימא כמו אימא של חאלד ועלי, שחלמה על היום לראות את הבנים שלה מקימים משפחה, ולראות את הנכדים שלה, והיא רואה אותם נרצחים מול העיניים שלה, בכניסה של הבית, בדלת, בפתח. ואנחנו כאן, בכנסת, מנסים לחוקק חקיקה כל כך מהירה, שאמורה לתת מענה לטובת אנשים ספציפיים, ושוכחים ממה שקורה בתוך החברה. הייעוד שלנו כאן זה לעבוד למען החברה שלנו. במקום לקחת את התוכנית שכבר קיימת, של המלחמה בפשיעה ואלימות בתוך החברה הערבית, אנחנו מתעסקים בדברים דברים אחרים. ובינתיים הרשימה הולכת ומתמלאה. ואני אומרת ושואלת: איפה זה מעמיד אותנו? איך אנחנו יכולים לצאת מכאן ולהסתכל על עצמנו במראה? אני לא רוצה לשתף אתכם במה שנכתב ברשתות בחברה הערבית. כאילו שאנחנו, חברי הכנסת הערבים, בידינו המקל הזה – לא יודעת איך לקרוא לזה – שיכול להפוך את כל הדברים בשנייה - - -
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
נא לסכם.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אבל אני אומרת שהאחריות היא לא על הח"כים הערבים. האחריות היא על הממשלה, על רשויות המדינה, על כלל הח"כים כאן; כי בסופו של יום, זו לא רק החברה הערבית – זה יגיע לכלל החברה, וחבל.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
תודה רבה, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה. חבר הכנסת מנסור עבאס? חבר הכנסת מיקי לוי, שלוש דקות לרשותך.
מיקי לוי (יש עתיד):
תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, האמת היא שאני שומע יותר ויותר מיום ליום אצבע מאשימה כלפי חברי האופוזיציה: בגללכם בורח ההון, בגללכם יש פגיעה כלכלית. בואו אני אלמד אתכם. אלה שמשמיעים את קולם, 300 הכלכלנים ששלחו את אותו מכתב לראש הממשלה והזהירו מפני הפגיעה של המהפכה המשטרית בנושא הכלכלי, לא היו צריכים את האופוזיציה. היו בתוכם שלושה נגידים שעבדו עם נתניהו. היו שם שני כלכלנים בכירים, פרופסורים לכלכלה – יוג'ין קנדל, היועץ הכלכלי האישי של נתניהו, שהצטרף למחאה הזו של הכלכלנים. נשיא צרפת לא היה צריך את האופוזיציה; הוא לא יודע בדיוק מה קורה. לנו אין קשר לנשיא צרפת. שר החוץ של ארצות הברית שביקר כאן לא צריך את האופוזיציה. הוא יודע בדיוק מה ההפיכה המשטרית והפגיעה במדינה הדמוקרטית. לא מצא ראש הממשלה אפילו כלכלן אחד שמזדנב עם תואר שני בקצה הרשימה שיבוא ויסייע בידו להסביר שזה לא יקרה, כי זה יקרה. כל יום חברה אחרת מושכת את הכספים; כל יום מגבילים את ההשקעות במדינת ישראל; נכון. הינה, אני קורא מפה: אל תוציאו את הכספים ממדינת ישראל. זה העתיד שלנו, העתיד של ילדינו – תמשיכו להשקיע. אתם חושבים שהקריאה הזו תעזור? אותם אנשים – שכל בראשם, עיניים לראות, אוזניים לשמוע, והם רואים מה נעשה פה. אתם מבצעים מהפכה משטרית - - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אין שר.
מיקי לוי (יש עתיד):
השר יושב בקצה. אנחנו כבר התרגלנו. אמרה היושבת-בראש שיש כאן איזו דינמיקה מוזרה של כניסה, יציאה, כניסה, יציאה, אבל אנחנו - - -
אופיר כץ (הליכוד):
אתה יודע כמה פעמים היושבת-ראש בתור שרת החינוך ישבה בקצה? לא ישבת בקצה?
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
לא, היה שיח על זה שיוצאים ונכנסים.
מיקי לוי (יש עתיד):
אבל, חבר הכנסת כץ, לא צריך להתרגז. היא ישבה באולם - - -
אופיר כץ (הליכוד):
לא על זה שהוא יושב בקצה?
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
לא.
מיקי לוי (יש עתיד):
לא, היא ישבה באולם – היא לא יצאה.
אופיר כץ (הליכוד):
היא ישבה בקצה פה; בדיוק איפה שהוא יושב.
מיקי לוי (יש עתיד):
היא ישבה בקצה ולא יצאה. אמרתי את זה בפירוש. ואני חוזר למה שאמרתי: תהיה פגיעה. גם אם אנחנו קוראים להם לא להוציא את הכסף, להמשיך בהשקעות, בסוף תהיה פגיעה כלכלית. פגיעה – אני מסיים – בעוצמתו וכוחו של בית המשפט העליון להגן על האזרח, להגן על החברות האלה; הם בטלים בשישים עם ההפיכה המשטרית. תודה רבה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
תודה רבה, חבר הכנסת מיקי לוי. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. בבקשה.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
גברתי היושבת-ראש, האמת – נעמה, לאן את הולכת? זה מה זה במיוחד בשבילך.
נעמה לזימי (העבודה):
אני באה.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
שבי. האמת ששמתי לב שבשבועות האחרונים יש בקואליציה ירידה במורל בגלל הלילות הארוכים שהם צריכים לבלות פה, הם לא רגילים, והחלטתי לנצל את הזמן שלי על הדוכן קצת אחרת, בצורה אינטראקטיבית, לכבוד ט"ו בשבט. אנחנו נעשה שעשועון. קוראים לשעשועון "ישראל הראשונה, ישראל השנייה". בכל פעם אני אציג לכם כמה פרטים על אחד מחברי הכנסת ואתם תצטרכו להגיד לי האם הוא מישראל הראשונה או מישראל השנייה. לא איך קוראים לחבר הכנסת – רק מה לדעתכם: מאיזה ישראל הוא, בסדר? אגב, השעשועון מוקדש באהבה גדולה לאבישי בן-חיים. אז נתחיל. נעמה, בבקשה – משתתפת בשעשועון.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
רק בצורה מכובדת, בבקשה.
נעמה לזימי (העבודה):
כבר זכיתי במקום הראשון היום בבישול – בואו נראה עכשיו בשעשועון.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
אה, כן? בסוף הדגים זכו?
נעמה לזימי (העבודה):
מרוקו חייב לזכות. אין פה - - -
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
לא, כי לא היית מרוצה מהתוצאה.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אתם מפריעים בשעשועון.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
סליחה.
אופיר כץ (הליכוד):
זו מרוקאית ממגדל העמק, לא סתם - - -
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אני מבקשת להוסיף לי זמן.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
זו הדינמיקה שיצרת.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
יאללה. שאלה ראשונה: היא בת לעולים מעיראק ורומניה, גדלה במשפחה מרובת ילדים, הבכורה מבין שבעה, נולדה ברמלה, גדלה בדיור ציבורי בעפולה – ישראל הראשונה או ישראל השנייה?
אופיר כץ (הליכוד):
חצי עיראקי, חצי רומני, גדל בעפולה – זה אני.
נעמה לזימי (העבודה):
שנייה. אורנה ברביאי, נכון?
יסמין פרידמן (יש עתיד):
לא שאלתי מי חבר הכנסת. ישראל הראשונה או ישראל השנייה?
מיקי לוי (יש עתיד):
ישראל השנייה.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
תודה רבה. אגב, זאת אורנה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
מה זה הראשונה והשנייה?
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אנחנו שואלים את אבישי. אני פשוט מנסה להבין.
אופיר כץ (הליכוד):
אורנה, את גם חצי עיראקית חצי רומניה?
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
אבא שלי רומני ואימא שלי עיראקית.
אופיר כץ (הליכוד):
גם אני אותו דבר.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
אני יודעת.
אופיר כץ (הליכוד):
אז מה את עושה שם?
יסמין פרידמן (יש עתיד):
ושניכם מהצפון.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
אתה רואה? ואתה קורא לי פריבילגית בלי בושה.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
בדיוק העניין של השעשועון.
אופיר כץ (הליכוד):
אבל עזבת אותנו בעפולה, בגלל זה.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אופיר, בוא נראה אם תצליח לענות על זה - - -
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
יש לך 30 שניות, אז כדאי שלפחות נספיק עוד חבר כנסת אחד.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
הוא בנו של פרופסור מפורסם, נולד בתל אביב, גדל בקטמון בירושלים, חי עם משפחתו בישראל ובארצות הברית לסירוגין, עשה תואר ראשון ושני בארצות הברית, עמד בראש מכון מחקר – ישראל הראשונה או ישראל השנייה?
גלעד קריב (העבודה):
זה ההוא שהתחתן עם גיורת קונסרבטיבית?
יסמין פרידמן (יש עתיד):
כן.
גלעד קריב (העבודה):
אה, נו, אני יודע על מי את מדברת.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
ישראל הראשונה?
נעמה לזימי (העבודה):
זה שהזמין חשמלאי ביום כיפור?
יסמין פרידמן (יש עתיד):
ישראל הראשונה? אוקיי. יאללה, עוד אחד.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
הסתיים הזמן.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אחרון, אחרון, בשביל השעשועון.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
אוקיי, מהר.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
נולד במרוקו, עלה בגיל שש לישראל היישר למעברה בדרום, גר כל חייו בפריפריה, לחם במלחמת יום הכיפורים בנח"ל המוצנח – ראשונה או שנייה?
מיקי לוי (יש עתיד):
שנייה.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
תודה רבה. מאיר כהן.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
תודה רבה.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אנחנו נמשיך בפרק הבא.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
כן, אנחנו נצטרך להבין רגע את הרעיון גם. תודה רבה, חברת הכנסת יסמין פרידמן. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. שלוש דקות לרשותך.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
תודה רבה. כבוד היושבת-ראש, חברי הכנסת, אתמול בוועדת החוקה קראתי לציבור לצאת במרי אזרחי בלתי אלים, לשטוף את הרחובות ולשתק את המשק בשביתה כללית כנגד ההפיכה המשטרית. יושב-ראש הוועדה – שעכשיו גם לא מקשיב וגם מפריע – טען שקריאתי, ואני מצטט אותו: בלתי מקובלת בכנסת. עכשיו אני רוצה לשאול אותו: בשנת 1975, שמחה ארליך, מבכירי הליכוד, שר האוצר וסגן ראש הממשלה בממשלתו הראשונה של בגין, קרא למרי אזרחי נגד התוכנית הכלכלית של ממשלת גולדה, ואפילו הצהיר שהוא יעמוד בראשו. עשור יותר מאוחר, ראשי הימין ההתנחלותי, אליקים העצני ומשה לוינגר, קראו למרי אזרחי של המתנחלים בתמיכה של חבר הכנסת דאז חיים דרוקמן. גם ב-2005 אותו דרוקמן קרא למרי אזרחי שישתק את המדינה אל מול תוכנית ההתנתקות. אני שואל את עצמי, האם יושב-ראש ועדת החוקה רואה גם באלה קריאות בלתי מקובלות או שכהרגלו באי-הקודש, יש אצלו הבחנה ותפיסות של איפה ואיפה. לפני כשלוש שנים, במרץ, יומולדת 3, מספר שרים – יריב לוין, שהיה שר התיירות, אמיר אוחנה, בצלאל סמוטריץ' – קראו ליושב-ראש הכנסת דאז יולי אדלשטיין להפר את פסיקת בג"ץ ואת המלצת היועץ המשפטי לכנסת - -
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
חברי הכנסת, יש יותר מדיי רעש באולם.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
- - ולא לכנס את המליאה לבחירת יושב-ראש חדש. אדלשטיין צייץ, והפסיקה של בג"ץ הופרה. אמות הסיפים לא רעדו ולא נעו. במבט לאחור ניכר שהיו אלה ניסוי כלים ויריית פתיחה להפיכה המשטרית של עכשיו. כפי שצפה אז עידו באום, שכתב דה מרקר ב-25 במרץ 2020: אדלשטיין הפר את פסיקת בג"ץ והתחיל את הדרך לאנרכיה. הודעתו של אדלשטיין כי הוא אינו מכבד את פסיקת בג"ץ היא צעד הרה גורל. היא מדרדרת את ישראל במצב חירום במדרון תלול לאובדן שליטה. אם יושב-ראש הכנסת מפר צו של בג"ץ, הערכאה השיפוטית הבכירה ביותר במערכת האיזונים והבלמים של המדינה – שעכשיו כמובן הורסים – זה מסר לכך שכל דכפין יכול להתעלם מבית המשפט. היום התקדים הפך לשיטה. התעלמות גורפת, כוחנית ושיכורת כוח מעמדות היועצים המשפטיים, משפטנים, שופטים, כלכלנים, היסטוריונים – לא פחות חשוב – ובעיקר מרבבות האזרחים המפגינים. כל מי שמתנגד להפיכה - -
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
אנא לסכם.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
תני לי עוד 20 שניות, בבקשה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
בבקשה.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
תודה. כל מי שמתנגד להפיכה מוכר כפריבילג ואליטיסט, אפרופו השעשוע של יסמין. זהו פופוליזם פשיסטי למהדרין, ההופך כל מתנגד לאויב שדמו מותר. אבל זה קשקוש והטעיה, ההפיכה שלכם תפגע קודם כול דווקא בשכבות המוחלשות, אלו שכביכול אתם מדברים בשמם. הצהרה של חוקרי מדיניות ציבורית מלפני כמה ימים אומרת – אני מצטט ומסיים: "את מחיר הפגיעה בתפקודם של גופי הממשלה והמדיניות ישלמו כלל האזרחים והתושבים בישראל ובעיקר אלה המשתייכים לשכבות החלשות בחברה".
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
תודה רבה.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
בהפיכה כזו לא נאבקים בנימוס ובנחמדות, אלא בנחישות ובנחרצות. לכן אני קורא כאן שוב, חוזר על הקריאה שלי מהוועדה: מרי אזרחי לא אלים, עכשיו. תודה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
תודה רבה, חבר הכנסת עופר כסיף. חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. אנא, השתדלו לעמוד בזמנים.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, 23 מנכ"לים במשרדי הממשלה מונו מאז הקמת הממשלה החדשה. 23 מנכ"לים, מתוכם אפס נשים, אפס עגול. נכון לסוף שנת 2021 חיות בישראל בערך 4.8 מיליון נשים. השר אלי כהן, שר החוץ, אין אישה אחת בישראל שמתאימה לדעתכם, לדעתך, לשמש כשרה? כמנכ"לית? בטח שיש. איך אני יודע? כי בממשלה היוצאת מונו תשע נשים למנכ"ליות משרדים ממשלתיים, תשע. לא מיניתם נשים כי אתם לא סופרים נשים. איזה מסר אתם שולחים לנשים בישראל, לנערות שיושבות שם בבית ומביטות להנהגה בירושלים? שזה גדול עליהן, שהן פשוט לא יכולות? תתעסקו במה שאתן טובות בו, זה המסר שאתם שולחים? נראה לכם? הדרת נשים. מה, אנחנו בימי הביניים? יש לי חדשות בשבילכם, ממשלה חשוכה, נגמרו הימים שבהם יושבים רק גברים סביב שולחן מקבלי ההחלטות. לא כי מישהו צריך לעשות טובה לנשים, אלא כי נשים מוכשרות, יכולות ונחושות לא פחות מגברים, כי מגיע להן שוויון הזדמנויות מלא מלא. מעל הכול, כי הדרת נשים פוגעת בציבור הישראלי, כי כל שולחן שחסרות סביבו נשים מייצר החלטות פחות טובות. באימא שלכם, מנו נשים. בינתיים תתביישו לכם.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
תודה רבה חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. שלוש דקות לרשותך.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
גברתי היושבת-ראש, בממשלה הקודמת שהייתי בה שר במשרד האוצר, אישרנו תוכנית חסרת תקדים למגזר הדרוזי, 3 מיליארד שקלים. בתוך התוכנית סבסדנו את נושא חיילים משוחררים ב-90% ממחיר הקרקע וב-90% בתשתיות, עד 400,000 שקלים. בסוף השבוע הזה ישבתי עם צעירים דרוזים שזכו במכרז של חלקות לחיילים משוחררים. ישבתי איתם עם הרגשה מאוד טובה, כי באמת התוכנית שהכנו אמורה לעזור להם בצורה בלתי רגילה.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
אחרי הרבה שנים, מצוין היה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
מה מתברר? שמשרד השיכון ומינהל מקרקעי ישראל הכניסו כל מיני סעיפים שם: ישן מול חדש, שאני לא יודע מה זה; מבני ציבור, למרות שבתוך התוכנית מימנו מבני ציבור, והתפתחות אזור תעשייה. הסעיפים האלה הביאו שהחלקה לא רק שלא ירדה בשקל אחד, אלא עלתה. אותם צעירים לא יכולים לרכוש את הקרקע. אני לא מבין ולא מצליח להבין. אני שלחתי לשר השיכון לפני שבועיים מכתב בנושא. עד עכשיו לא קיבלתי שום התייחסות לנושא. אני לא רואה אותו כאן במליאה כדי שאוכל לדבר איתו. אני לא מצליח לארגן ישיבה עם שר השיכון, לראות איך אנחנו באמת מוזילים את החלקות לפי התוכנית שאנחנו בנינו, דהיינו 90% ממחיר הקרקע, 90% בתשתיות. אל לנו לשכוח שאותן קרקעות שמפתחים עליהן את שכונות החיילים המשוחררים הדרוזים, הן קרקע פרטית של הדרוזים שהופקעה בקום המדינה. אצל הדרוזים הפקיעו יותר משני-שליש של הקרקע הפרטית. היו לנו הרבה קרקעות, היום כמעט אין לנו קרקעות, אין תכנון ביישובים. לעומת זאת שמנו תקציב לתכנון, והעברתי את תקציב התכנון לשנתיים בשנה אחת. אבל בגלל שכל הוועדות תוקעות את התכנון, אנחנו לא מצליחים לתכנן ולא להתקדם בנושא תכנון. לכן אני מכאן פונה לשר השיכון, תבדוק את הנושא של חלקות לחיילים משוחררים. יש עכשיו הרבה מכרזים באוויר. יש מכרז שיצא ביישוב ראמה, ושם ראיתי את המחירים, מחירים שחייל משוחרר דרוזי לא יכול לעמוד בהם.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
תודה רבה, חבר הכנסת חמד עמאר. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה.
גלעד קריב (העבודה):
גברתי היושבת-ראש, בעוד רגע קט אתייחס להצעת החוק שבה אנחנו דנים. אבל לפני כן, אבקש לציין שבשעות הספורות שעברו מאז הודיע יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט על כך שתיתכנה הצבעות בקריאה ראשונה בהצעת תיקון חוק-יסוד: השפיטה כבר ביום רביעי הקרוב, או בשני הקרוב – בשעות הספורות הללו מאז פרסום ההודעה, הרשת גועשת ביוזמות אזרחיות חשובות שיעצימו באופן דרמטי את המחאה האזרחית. ואני לוקח לעצמי להשמיע, לצד חבריי וחברותיי מעל הדוכן הזה, את הקריאות להשבתה אזרחית חסרת תקדים בהיקפה. גם בבוקר יום חמישי הזה, כאשר קבוצות רבות של הורים מתארגנות לעמוד עם ילדיהם מחוץ למוסדות החינוך ברחבי הארץ, וגם ביום שני הבא, שבו, כך אנחנו מקווים, תתקיים השביתה האזרחית הגדולה בתולדות מדינת ישראל, וזו רק ההתחלה. ועכשיו לגופה של הצעת החוק. על חבר הכנסת והשר קרעי, שהוא תלמיד חכם, ניתן בהחלט לומר את הפסוק מנבואת ישעיהו: "והיו עיניך רואות את מוריך". שר התקשורת בהחלט מתאמץ להיכנס לנעליו הגדולות של ראש הממשלה נתניהו. הוא, כזכור, עומד לדין פלילי באשמת שוחד והפרת אמונים על בחישה לא ראויה ופלילית בשוק התקשורת הישראלי. והינה, באמצעים אחרים, שהם לחלוטין לא פליליים אבל הם עדיין אמצעים שצחנה עולה מהם, גם שר התקשורת, או התשקורת, שלמה קרעי, מבקש לבחוש בתוך שוק התקשורת מדינת ישראל. ביד האחת שלו – לפגוע במי שלא מיישר עימו קו בתאגיד השידור הציבורי, שלא משדר על פי הקצב, החליל של ממשלת נתניהו. היד השנייה מבקשת לתת הטבות לערוץ הבית, ערוץ 14, אותו ערוץ שהוטלו עליו עיצומים כספיים, מכיוון שהוא לא עמד בתנאי הזיכיון המקורי שלו. ערוץ שרק לאחרונה הפסיד בתביעת נזיקין של התנועה הרפורמית והתנועה הקונסרבטיבית בישראל, שהוכיחו שהערוץ הזה הפלה אותן באופן יזום וסדרתי במשך שנים רבות. מה שמונח לפנינו הוא כמובן לא שוחד במובן הפלילי, אבל זהו שוחד ציבורי. הצעת חוק שכולה שוחד ציבורי לערוץ הבית של נתניהו ושל שר התשקורת שלמה קרעי. חוק שלא ראוי לאמונה של הכנסת הזו.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
תודה רבה, חבר הכנסת גלעד קריב. חבר הכנסת חילי טרופר. בבקשה.
חילי טרופר (המחנה הממלכתי):
כבוד היושבת-ראש, כנסת נכבדה - - -
גלעד קריב (העבודה):
אין שר במליאה. זה פשוט המנהג של הממשלה הזו. כאילו ששרי הממשלה, לא יודע, הבית הזה לא בא להם בטוב.
חילי טרופר (המחנה הממלכתי):
הינה שר החוץ.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
חמש דקות לרשותך. בבקשה.
חילי טרופר (המחנה הממלכתי):
כפי שגלעד קריב דיבר לפניי, ואחרים דיברו, על המאבק החשוב הזה שאנחנו בעיצומו עכשיו, לצד כל הדברים שנאמרו על חשיבות המאבק, אני חושב שגם נכון היום להזכיר פה שהמאבק הזה חייב להישמר מכל השוואה לתקופות אפלות בהיסטוריה, בוודאי התקופה של הנאצים; בלי הודעה או איום על ירידה מהארץ אם חלילה הרפורמה תעבור; בלי הוצאת כסף או עידוד אנשים להוציא כסף מהארץ, ובוודאי בלי קריאה לאלימות.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
אתה מתעלם מזה שמוציאים כסף? אבל קורים דברים מסביבנו.
חילי טרופר (המחנה הממלכתי):
אני אומר מה האחריות שלנו. אני חושב שהממשלה חייבת להקשיב לקולות. אבל אני חושב שהאחריות שלנו, דווקא כמי שמאוד מאמינים במאבק, זה להגיד לכולם שאת המאבק מנהלים פה בבית. זה בדיוק כמו שלך ברור ולי ברור שלא משנה מה, לא נעזוב את הארץ, וככה אנחנו מחנכים את הילדים שלנו.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
אבל אי-אפשר להתעלם מהמגמות.
חילי טרופר (המחנה הממלכתי):
אז אני לא מתעלם. אני אומר מה בעיניי חשוב. אני אומר לאותם אנשים: תיאבקו פה בבית. זה שיש לכם יותר כסף לא אומר שאתם יכולים להשתמש בדבר הזה; אתם יכולים, אני חושב שזו טעות, כי אני באמת משוכנע שאמירות כאלה יש בהן כשל ציוני, יהודי בוודאי, גם דמוקרטי וערכי עמוק. הם גם פוגעים בסיכוי שלנו לנצח, מכיוון שהם פוגעים ביכולת שלנו לרתום את כל חלקי החברה למאבק הזה ולעמידה, בוודאי, מול אלימות מכל סוג שהוא. אני רואה שהרבה פעמים אנשים עושים עמידה סלקטיבית מול אלימות, ובוודאי שצריך לעמוד מול הקריאות האיומות לפגיעה בראש הממשלה, אבל הייתי רוצה שגם יעמדו בצורה ברורה נגד האלימות כלפי בני גנץ וכלפיי בשכונת נווה יעקב, וכלפי ההתקפות הפרועות על היועצת המשפטית לממשלה, ובכלל שומרי הסף המגוונים. כי בסוף העמידה מול שנאה חייבת להיות שיטתית. אם אתה עומד מול שנאה רק כשהיא באה מהצד היריב, אז זו לא עמידה אמיתית, זו לא אמירה ערכית, זו עמידה מתוך פוזיציה פוליטית. ורק עמידה שיטתית מול כל שנאה תוכל לשמור עלינו פה ביחד. וטוב – וחשוב להגיד את זה – טוב שרובם המוחלט של המוחים הם ישראלים פטריוטים, שלא מעלים על דעתם לעזוב את הארץ ולא מעלים על דעתם לנטוש את המקום הזה. אני מסתכל על כל החברים שלי מהצבא, מהמילואים, שאחרי כמה ימי מילואים הולכים למאבק. אלה הישראלים שנאבקים. אלה הפנים היפות והטובות של המאבק הזה. זה הבית שלנו. אלה האחים שלנו. ודווקא, כי אנחנו כל כך אוהבים את הארץ הזו, משום שלא נעזוב אותה לעולם, אסור לנו לשתוק כשהארץ הזו משנה את פניה והממשלה שלה פוגעת גם בדמוקרטיה וגם באחדות העם. תודה רבה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
תודה רבה, חבר הכנסת חילי טרופר. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. שלוש דקות לרשותך. בבקשה.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
תודה. כבוד היושבת-ראש, חברי כנסת נכבדים, לפני כשעה, שעה ומשהו, נורה למוות עלי סאלח נהאר מטובא זנגריה. הוא היה בסך הכול בן 29, יותר צעיר משתי הבנות שלי, וכבר הסתיימו החיים שלו, והתווסף עוד מספר – עוד גופה לחמש הגופות שהיו בסוף השבוע באוכלוסייה הערבית כאשר היו מקרי הרצח. אתמול מנהל בית ספר בעיר לוד נורה ברגליים – אמין אל ג'מאל. בשבוע לפני זה, גם מנהל בנגב, נורו על האוטו שלו – היו יריות על האוטו שלו וכמעט גם הוא איבד את החיים שלו. אני חושבת שלספר לכם על המקרים האלה – זה נשאר רחוק כאשר מדברים על זה, ולא מכירים שמאחורי כל אדם כזה יש משפחה ויש אנשים שאוהבים. לא חשוב אם הוא היה מעורב בפלילים או לא מעורב בפלילים. אם לא נדבר על למה האנשים מגיעים גם כן למצב שכנופיות הפשע משתלטות על החיים שלהם וגוררים אותם לתוך המערבולת הזו, אנחנו לא נצליח לעמוד מול גל הפשיעה ששוטף אותנו. אבל אני עומדת מול הכנסת וחושבת לעצמי מאיפה תבוא התקווה שבאמת תהיה מלחמה אמיתית בפשיעה הזו? האם מהשר, שכל מה שיש לו לחשוב עליו זה איך להכות עוד יותר ועוד יותר באוכלוסייה; השר שרואה בנו כולנו סכנה דמוגרפית, וסכנה על המדינה; מהשר שמדבר שפה של משילות במקום שירות וביטחון לאזרחים, ביטחון אמיתי לכל אזרח, ביטחון אישי? אני חושבת שלצערי הרב, שר שחושב שאפשר, ממשלה שחושבת שבחימוש האזרחים פותרים בעיות – אי-אפשר לקוות להרבה מממשלה כזו. מחקרים בכל העולם הראו שכאשר יש יותר נשק בידי האזרחים, יש תמיד עלייה במקרי האלימות ובמקרי הרצח. אי-אפשר שלא לדבר על זליגה של נשק כזה לידיים של ארגוני הפשע, אבל גם אי-אפשר להתעלם כאשר מחמשים אזרחים במדינה, ולצערי בציבור שעדיין עושה פרופיילינג לכל אזרחי המדינה שנראים כמו ערבים, אנחנו הופכים לברווזים במטווח ירי. זה מה שמתוכנן לנו, לצערי הרב.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
תודה רבה.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
אני חושבת שהגיע הזמן להבין שאי-אפשר, עם ממשלה כזו, לקוות לאיזושהי תקווה אפילו שבפשיעה כן יילחמו.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
תודה רבה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. חברת הכנסת טלי גוטליב – אינה נוכחת. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, בשנה האחרונה אנו צופים זינוק בעלייה מאוקראינה ומרוסיה. 73,000 עולים הגיעו בשנה שעברה ובתוכם אחוז גבוה של ילדים ובני נוער. כאשר הורים מקבלים את ההחלטה לעבור למקום אחר, הם לא שואלים את הילדים. בני נוער עולים ממש סובלים מטראומה של תלישה, פרידה, פרידה מחברים, עזיבת בית, עזיבת המולדת. הדרך הכי טובה להקל עליהם היא לייצר סביבה נעימה, עמוסה בחוויות חיוביות, חברות מחבקת. מוסדות החינוך ההתיישבותי, הפנימיות וכפרי הנוער, יכולים לקלוט תלמידים עולים ולהבטיח להם הסתגלות מיטבית בחברה ישראלית. עובדה שבשנים האחרונות הביקוש למקומות בכפרי נוער ופנימיות גדל משמעותית – עולים חדשים מקהילת בני מנשה, יוצאי אתיופיה, עולים המגיעים מאזורי הלחימה במזרח אירופה, בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. ההורים רוצים להעניק לילדים שלהם חינוך טוב וראוי. הבקשה היא בעיקר להתחנך בכפרי הנוער של עליית הנוער, בשל היכולת והניסיון שלהם לתת מעטפת מלאה המעניקה לתלמידים חיים עשירים ומגוונים, הכוללים מענים לימודיים, חברתיים, חינוך ערכי משובח וגם סיוע טיפולי-רגשי מקצועי. מעטפת זו מביאה את התלמידים להצלחות מרגשות הן בשנות ההתחנכות בכפר וגם אחר כך, במסגרות ההמשך: במכינות קדם-צבאיות, בשנת השירות, בשירות הצבאי, באקדמיה ובהשתלבות טובה ומיטיבה בחברה הישראלית כאזרחים שווים, תורמים ומובילים במדינה. לאחרונה נוכחתי לדעת שלמרות שיש עדיין מאות מיטות ריקות בכפרי הנוער, התלמידים והמשפחות הפונים ומבקשים להיקלט נענים בשלילה, כיוון שאין מכסות למימון קליטתם. לאור המציאות המורכבת ויוקר המחיה הגובר, בני נוער עולים חדשים או ותיקים או בני ילידי הארץ שנקלעו לקשיים אינם מקבלים סיוע בשל מחסור במכסות במימון שהייתם בכפרי הנוער. ברצוני להדגיש את חשיבותן של תוכניות קליטה של בני נוער עולים בפנימיות ובכפרי הנוער, אשר הוכיחו את עצמן. בוגרים רבים של תוכניות עליית הנוער הפכו לאזרחים למופת, מוצלחים במיוחד. מדינת ישראל חייבת להשקיע בדור הצעיר, להשקיע בחינוך ולאפשר לכל בני נוער לקבל חינוך ראוי ובתנאי מחיה מכובדים. תודה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
תודה רבה, חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
נעמה לזימי (העבודה):
תודה. כבוד יו"ר הכנסת וכנסת נכבדה, בואו נרגיע את הרוחות, הם אומרים לנו; אתם מובילים לקרע בעם, הם אומרים לנו; אתם מחלישים את הכלכלה ואת הדמוקרטיה בזה שאתם מזהירים מפני ההפיכה המשטרית שמרסקת את הכלכלה והדמוקרטיה, אומרים לנו ורצים ריצת אמוק לחוקק את ההפיכה המשטרית בלי בושה. אז תרשו לי להגיד שמי שהחליט לסגור את התאגיד הציבורי, השידור הציבורי, או מי שהחליט לנהל את כלכלת ישראל כדין תורה ומי שמשאירים את משרד הפנים ומשרד הבריאות בלי שר, מי שהחליטו לפרק את משרד החינוך ואת משרד הביטחון – אלה רוצים להחליט לנו על עילת הסבירות. סביר. ומי ששמים הדרה מגדרית, חוקי אפליה דה פקטו, ביטול ללימודי ליבה כבר בהסכמים הקואליציוניים – אלה רוצים שנסמוך עליהם עם פסקת ההתגברות. אבל מי שפורום קהלת הוא שמגבש להם עכשיו רשימת שופטים שתהיה נוחה לדנצ'יק ויאס ולכל מיני תורמים עלומים עם אינטרסים זרים ונגד הציבור, הם רוצים לבחור את הוועדה למינוי שופטים מטעם. תגידו לי, השתגעתם? חשבתם שתעשו את כל זה וגם נשב ונריע לכם ונהיה פה עציץ בגלל שהיו בחירות? נראה לי שכמה הפסידו את שיעור האזרחות הכי חשוב בעולם, שדמוקרטיה היא מערכת של איזונים ובלמים, ודמוקרטיה חזקה היא כזו שבה ציבור, ועם, קם ומתקומם מול דיקטטורה שמתהווה אל מול עיניו. אני רוצה לסיים את דבריי כאן ולהגיד: כל הכבוד לסטודנטים ולסטודנטיות שמגיעים לכאן כל הזמן, ולא משנה להם מה הסיכון, כדי להשמיע את הקול שלהם. יש שאומרים עליהם שהם אלימים, שמתפרעים בדיון, ואני אומרת: גיבורים, גיבורות, שנלחמים על עתיד המקום הזה, שמבינים שאסור לעצום את העיניים ורק להפגין בצורה מנומסת. צריך לבוא לפה ולזעוק להם בפנים שהם מי שמחריבים את מגילת העצמאות, את התשתית שעליה המדינה הזו נוסדה. אז אני גאה, גאה בצעירים ובצעירות שמגיעים לכאן, למשכן הזה, לא כדאי להתדיין באופן ערטילאי, אלא לזעוק שדמוקרטיה זה הערך העליון של המקום הזה. תודה רבה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
תודה רבה, חברת הכנסת נעמה לזימי, ויישר כוח על ההשתתפות היום ועל הדג. כל הכבוד. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה. אגב, בזמן שאת עולה, אני מוכרחה להגיד שמחמם את הלב לראות את השיחה הלבבית בין חבר הכנסת מנסור עבאס לשר אלי כהן. אתה רואה, זה לא כזה נורא.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
הוא כבר לא תומך טרור?
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
כן. אנושי.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
כבר לא תומך טרור. יפה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
בבקשה, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. שלוש דקות לרשותך.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
אין כבר מס עבאס, אין כבר תומך טרור. אין כבר שום דבר. לא אחים מוסלמים. עכשיו הם כבר חברים. המצב חזר לקדמותו. אני מבקשת מערוץ הכנסת לצלם את התמונה הזאת להיסטוריה, כדי שאחר כך לא יגידו לנו שזה לא היה. אז ערוץ הכנסת, בבקשה, לארכיון.
אופיר כץ (הליכוד):
אנחנו לא תלויים בהם בזה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
בסדר.
אופיר כץ (הליכוד):
לכן אנחנו מעבירים את החוק שלכם, עונש מוות למחבלים, בגלל שלא יכולתם - - -
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
אנחנו גם לא תלויים, שום דבר, הכול בסדר. גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, היום אנחנו בערב של שעשועים. אז גם כן אני בחרתי פה לעשות משהו.
אופיר כץ (הליכוד):
רגע, יוליה, אתם מצביעים נגד החוק הזה?
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
אני אספר לך את זה אחר כך. תגלה את זה בהצבעה.
אופיר כץ (הליכוד):
אבל זה ערוץ 9.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
אל תפריע לי. אני באמצע נאום. יש לי פה נאום שהכנתי לשם שינוי, נאום.
אופיר כץ (הליכוד):
זה ערוץ 9.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
חבר הכנסת אופיר כץ, אני אצטרך אחר כך להוסיף לה זמן.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
כשליברמן הביא את המס על משקאות הממותקים, הוא לא עשה את זה נגד חרדים, כמו שניסו לצייר. כולנו זוכרים את קמפיין הגעוואלד, שהמשקאות הממותקים והמס על החד-פעמי הם נגד החרדים. הוא עשה את זאת לאחר התייעצות עם מומחים רבים שהזהירו שישראל היא מהמובילות בעולם בקטיעת איברים כתוצאה מסוכרת והמשקאות הממותקים הם הגורמים העיקריים לכך. דרעי במשך שנה וחצי עשה על זה קמפיין נבזי. לא היה אכפת לו מהבריאות, ובעיקר מהבריאות של המגזר שהוא מייצג בעצמו, אלא רק הון פוליטי והפתקים בקלפי. עכשיו דרעי נשמע אחרת, ואני מצטטת אותו: בשבועות האחרונים אני מקבל פניות רבות ממשפחות ומהורים רבים שמביעים דאגה מהנזקים הרפואיים – אותו דרעי, שנה וחצי קמפיין שהמס על השתייה המתוקה זה נגד הציבור החרדי, ועכשיו פתאום הוא מביע דאגה. מאיפה זה בא? נורא מעניין. אגב, דרעי בכלל לא שר, אז קצת שאלה, סליחה, על מה הוא מקשקש כשהוא מביע דאגה, בתור מי ואיזה כלים יש לו. או שהוא עדיין שר ואנחנו פשוט לא יודעים את זה. דרעי הפך להיות דובר של ליברמן, כי זה בדיוק מה שליברמן כל הזמן אמר. אז ליברמן צדק. תודה רבה, גברתי היושבת-ראש.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
תודה רבה לך, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. חבר הכנסת דוד אמסלם – אינו נוכח. חבר הכנסת עידן רול, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
עידן רול (יש עתיד):
תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, תראי, גברתי, אני חייב להגיד לך, אנחנו מדברים פה המון. יש דבר אחד שלא ברור לי, לא ברור לי – כל אותם תומכים בהפיכה המשפטית, למה הם כל כך מתלהבים ממנה. אנחנו שומעים פה על הצעות החוק שהולכות לבוא שמחכות הרי למהפכה המשפטית כדי שאף אחד לא יוכל לעצור אותן, לא יועמ"שית, לא בג"ץ. אף אחד מהחוקים האלה לא מדבר על הציבור הזה שכל כך מתלהב מזה. החוק החדש שמציעים בליכוד, שיאפשר להעביר תרומות לנתניהו – והוא מסכן ונזקק; לפי ההערכות, הבנתי, עם עשרות מיליונים בבנק אבל חשוב שהציבור שלו יתמוך בו כלכלית – זה פחות לציבור. הצעות החוק הפרטיות שמארגנים לדרעי, זה שוב לתפור לדרעי, אפשרות לנהל 10, 12, 14 משרדים, כמה שהוא ירצה – לא בדיוק האזרח הקטן שצריך סיוע. הצעות החוק שאמורות לאפשר לנתניהו לבחור את השופטים שלו בערעור, או אולי אפילו, אם ממש יצליח לו, למנות תובע כללי, לפצל את זה מהיועמ"ש, למנות תובע כללי, אולי העורך דין שלו יהפוך לתובע הכללי ויוציא אותו מהמשפט. כל אלה זה חוקים שהם חלק מהרפורמה, ורגע אחד אפילו לא מדברים על האזרח. אז אני שואל אתכם בבית, ממה אתם כל כך מתלהבים? איפה בתוך ההפיכה המשפטית הזאת – שאתם קוראים לה רפורמה כי חברי הכנסת שאתם תומכים בהם אומרים לכם שזו רפורמה – איפה אתם רואים את עצמכם שם? יש שם מילה על לטפל בהסדרי טיעון? כלום. יש שם מילה על העומסים בבתי משפט? שום דבר. יש שם איזושהי התייחסות לאגרות שמושתות על האזרח הקטן? כלום, נאדה. בכל הרפורמה הזאת שאנחנו דנים בה יום וליל כבר שבועות ארוכים אין אפילו מילה אחת עליכם. אז למה אתם עומדים על הרגליים האחוריות ומריעים לחברי הכנסת שלכם שעסוקים בלתפור לעצמם חוקים אישיים? ואם למישהו יש ספק, וזה אחד הדברים שפחות מדוברים ברפורמה – רפורמה – העובדה שמנסים לייצר מצב שבו כל חוק-יסוד חסין בפני ביקורת שיפוטית זו מכבסת מילים שאומרת שכל חוק חסין מביקורת שיפוטית. החוק שיאפשר תרומות לנתניהו יהיה חוק-יסוד: תרומות לנבחר ציבור; חוק דרעי יהיה חוק-יסוד: דרעי 2. כל דבר פה בכנסת יכול להיות חוק-יסוד, אם רק תחליטו להצמיד לו את שתי המילים בהתחלה, "חוק-יסוד". ואם אתם לא מזדעזעים מעצם העובדה שחוקי-היסוד הולכים להיות עיר מקלט לכל סוגי השחיתות והעבריינות, אז אולי לפחות תחשבו עליכם ותהיו בטוחים שחוקי-היסוד לא יהיו עיר מקלט לדבר אחד, לצרכים שלכם, לכיס שלכם, למצוקות שלכם. תודה רבה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
תודה רבה, חבר הכנסת עידן רול. חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, בחודשים הקצרים שבהם ממשלת נתניהו מכהנת אנחנו עדים למדיניות שנמצאת בסתירה מוחלטת להבטחת הבחירות של נתניהו, בן גביר וסמוטריץ'. הממשלה הזאת, שהתחייבה להתמקד בהחלת ריבונות, בטיפוח התיישבות, בביטחון אישי לתושבי הדרום ולעוטף, מפירה ופורמת כל אחת מהבטחותיה אחת אחרי השנייה. נתחיל ברצועת עזה. ברקע יש לציין שהשנה וחצי של כהונת ממשלת השינוי הייתה מהשקטות ביותר מבחינה ביטחונית. ההרתעה הייתה איתנה, היה שקט בשדרות וביישובי העוטף, וכל אירוע הביא לתגובה מקצועית וממוקדת באויבינו. וכעת, תוך שבועות ספורים אנחנו עדים לחזרה למדיניות רופסת. טפטופי הירי מעזה בשבועות החולפים הם יותר מסך כל הטפטופים שהיו לנו שנה שלמה. במקום לעבור למאבק עיקש בטרור, כמו שהובטח לנו בקמפיין, יש פה מדיניות אחת, והיא מדיניות של כניעה. העברת הכספים לרשות הפלסטינית כאילו לא אירע דבר פוגעת בהרתעה ונותנת לגיטימציה לחמאס להמשיך באירועי הטרור. הגיע הזמן להפסיק דיבורים ולעבור למעשים. אי-אפשר להתעלם מעליית המדרגה בפעילות הטרור ברחבי יהודה ושומרון בשבועות האחרונים. ההרתעה לא איתנה, ההחלטות לא ברורות, הכאוס בין שרי הביטחון השונים, שלושה במספר, מחלחל לשטח, ורק הלילה יידו אבנים על נהג אוטובוס, שנפצע. הפיגועים הקשים בשבוע שעבר בירושלים והתגובה הרופסת של הממשלה לגל הטרור הם לא יותר ממהלך יחצ"ני שהתחמק מגביית מחיר אמיתי מארגוני הטרור והרשות הפלסטינית, שנושאים באחריות המלאה להסתה. ומכאן למדיניות ימין מלא מלא כפי שהבטחתם. לי נותרו כמה שאלות פתוחות. מדוע בשבוע שעבר הממשלה דחתה את פינוי ח'אן אל-אחמר בפעם התשיעית? מדוע נדחה המבצע שתוכנן הבוקר על ידי השר בן גביר להריסת הבניין הבלתי-חוקי בוואדי קדום? אני ציפיתי שבן גביר יסדר. מה עם הצעת החוק הממשלתית להחלת ריבונות על בקעת הירדן, נושא קלאסי של ממשלת ימין על מלא מלא? הכול שוב מתברר כבלוף אחד גדול. ביבי לא עשה זאת אז ולא יעשה זאת גם היום. הבטחתם לבוחרים ימין על מלא מלא, הבטחתם ביטחון אישי, הבטחתם משילות ושקט, הבטחתם, ואתם מפירים את ההבטחות שלכם. כולכם דיבורים ותו לא.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
תודה רבה, חברת הכנסת שרון ניר. חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
אופיר כץ (הליכוד):
תוותר על הנאומים - - -
נאור שירי (יש עתיד):
איך אתה תמיד נותן לי את הקיק להתחיל. תודה רבה. היושבת-ראש, כנסת נכבדה, פה פחות מוציאים אותי בשלוש קריאות, אבל בסדר. אני עדיין כאילו נרגע מהפעם הקודמת, אני חייב להגיד, אבל בסדר, נתחיל לדבר. אני רוצה לדבר קצת – בגלל שבפעם הקודמת הייתי חייב לדבר על מה שהיה ולא יצא לי לדבר על כל העברת הסמכויות או איך קראו לזה – קיש, איך הוא אמר, העברת שטח?
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
שטחי פעולה.
נאור שירי (יש עתיד):
שטחי פעולה. זה ביטוי חדש, אני לא זוכר. תזכירי לי אולי, השרה, יש שטחי פעולה? טוב, אז זה משהו מצחיק. עכשיו, זה כאילו נשמע שהוא מקריא את זה, וזה נורא נורא ביורוקרטי, נכון? אז אנחנו מחילים דין רציפות על חוק הרופאים, השר משנה את משרד התפוצות ואז הוא מוסיף לו, והמאבק באנטישמיות. זאת אומרת משנים שם של משרד ואז משנים עוד שם של משרד, שזה פיתוח נגב וגליל, שייקרא מעתה: נגב, גליל וחוסן לאומי. הדברים האלו, דווקא השרה לשעבר – שרת הכלכלה לשעבר ו/או שרת החינוך לשעבר, תקנו אותי אם אני טועה: כל שינוי שם של משרד, בואו נגיד, 3–4 מיליון שקלים, פלוס-מינוס?
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
שלא לדבר על הזהות של האנשים.
נאור שירי (יש עתיד):
נכון, על הזהות, אני עוד שנייה אדבר מי עובר לאן ואיפה כי היה לי מאוד קשה לעקוב אחרי זה והייתי צריך לרשום את זה אחרי זה כדי לראות, אבל בואו נגיד, זה כמה מיליוני שקלים טוטאל, כל המהלך הביורוקרטי הזה. עכשיו, אני שואל - - -
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
כן, לפעמים זה נדמה שזה רק שינוי שם, אבל זה עוד הרבה מאוד דברים בפנים.
נאור שירי (יש עתיד):
אני רק הולך לדפוס של הנייר שעכשיו צריך לשנות.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
שילוט, כן.
נאור שירי (יש עתיד):
שילוט, דפוס.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
לוגו.
נאור שירי (יש עתיד):
כל הדברים האלה. בקיצור, זה כמה מיליוני שקלים וזה מוקרא פה באופן כמעט טכני, כאילו אנחנו עכשיו מעבירים איזה עט מפה לשם, מסמנים x ו-y במקום אחר ואנחנו פשוט משנים את השם של המשרד. עכשיו, לא רק זה, זה ואף זה: אנחנו גם רואים עכשיו, שימו לב, העברת שטחי הפעולה, נכון, רשמתי לעצמי את זה: פריפריה חברתית עובר למשרד הפנים. לא הבנתי, נגב וגליל לא אמורים להיות, זאת אומרת, המשרד לא קם למען הפריפריה החברתית שהוגדרה כאן, נגיד נגב וגליל? אז זה עובר למשרד הפנים. רשות הצעירים עובדת מהמשרד לשוויון חברתי למשרד נגב גליל וחוסן לאומי. אזרחים ותיקים עוברים גם הם מהמשרד לשוויון חברתי, שהוא כבר לא המשרד לשוויון חברתי, כי הוא עכשיו הולך לעסוק במאבק באנטישמיות. אין משרד החוץ, אין שרת תעמולה, יש עכשיו המשרד לשוויון חברתי, שהופך להיות המשרד שהולך לטפל גם באנטישמיות.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
נא לסכם.
נאור שירי (יש עתיד):
כן, משפט אחרון. רשות לתכנון ופיתוח חקלאות, התיישבות הכפר – שטח הפעולה עובר ממשרד החקלאות למשרד לחוסן לאומי. זאת אומרת גם הרשות לתכנון ופיתוח חקלאות עוברת ממשרד החקלאות, היא עוברת למשרד לחוסן הלאומי. אז אני אומר, למעלה מ-6-5 מיליון שקלים בהכרזה הביורוקרטית הזו הלכו לפח, והעבודה פשוט מתבצעת בצורה שאני, באמת, ניהולית אני לא מצליח להבין את זה. אבל מה שנקרא, שיהיה לכם בהצלחה.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
הם בעצמם לא יודעים - - -
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
תודה רבה, חבר הכנסת נאור שירי. חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה, שלוש דקות לרשותך.
סימון דוידסון (יש עתיד):
תודה. גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול אני צריך לעשות תיקון. אדוני יושב-ראש הקואליציה, אני רק מתקן, קודם אמרתי שמתוך 25 ועדות אין בכלל יושבת-ראש אישה אחת מהקואליציה, אז מצאנו אחת.
רון כץ (יש עתיד):
אני לא אמרתי כלום.
סימון דוידסון (יש עתיד):
לא, אני רק מתקן, לימור סון הר מלך היא יושבת-ראש יחידה מהקואליציה. מצאתם אחת, כל הכבוד. אז לימור, סליחה שלא ציינתי אותך, אני מתקן.
רון כץ (יש עתיד):
רצינו למנות מנכ"לית, מה עשיתם לה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
אני מתקן. בא לי קצת לדבר על הספורט, שתבינו, אנחנו לפני חוק ההסדרים, תקציב, וראיתי את שלום דנינו פה במליאה, ואני יודע שהנושא הזה חשוב לך, אז אני אספר לך כמה המצב העגום במדינת ישראל. היום ערוץ הספורט, משעה 12:00 עד 19:00, שידר פה מהמליאה, מטובי השדרנים. עשרות חברי כנסת הגיעו לראיונות בערוץ הספורט, צביעות שלא ראיתי כמותה. הגיע גם ראש הממשלה, עצר בשידור של ערוץ הספורט, ושאלו אותו: אדוני ראש הממשלה, האם יש סיכוי לנבחרת ישראל להעפיל למונדיאל? והוא, בזלזול אמיתי על הספורט הישראלי אמר: יהיה שלום עם סעודיה לפני שנבחרת ישראל תגיע למונדיאל. אז כשמגיע זלזול כזה מראש הממשלה, אני לא יודע מה אנחנו מצפים. אני אספר לכולם שבכל הספורט הישראלי, חבר הכנסת דנינו, בכל הספורט הישראלי מדינת ישראל משקיעה 240 מיליון שקלים. זה התקציב שמגיע לאגודות, לאיגודים, לוועד האולימפי, לפארה-אולימפי, ל-Special Olympic, לכל הספורט הישראלי – 240 מיליון שקל. זה כל הכסף. כמו איזה ילד מסכן שנותנים לו כמה גרושים ואומרים לו: תסתדר.
שלום דנינו (הליכוד):
כמה הגדלתם?
סימון דוידסון (יש עתיד):
סליחה? אנחנו הגדלנו ב-30%, עדיין זה כלום ושום דבר וזה לא מספיק.
שלום דנינו (הליכוד):
זה יגדל.
סימון דוידסון (יש עתיד):
אני מאוד מקווה שזה יגדל. אני מדבר על זה גם עם שר הספורט’ ויש כוונה ורצון גדול. אבל אני, מהיום עד שיסתיים התקציב, לפחות פעם בשבוע אני אזכיר לכולם שמה שמדינת ישראל משקיעה בילדים שלנו, ואני לא מדבר רק על ספורט של להגיע בשביל מדליות, אלא חינוך, הספורט כחינוך, מקומות שהילדים יוכלו לעשות ספורט אחר הצוהריים ולא יסתובבו ברחובות ולא יגיעו לפשע ולסמים. מה שהמדינה משקיעה זה 240 מיליון שקל. זה מספר מצחיק, ואתם מסכימים אתי. אז אני מבקש מכם, חבריי לקואליציה, לפחות בדבר הזה, עזבו עכשיו את כל הפירוקים של המשרדים. יש משרד אחד שנשאר, תדאגו לזה שלפחות הסכום הזה יוכפל והילדים במדינת ישראל יזכו לעשות ספורט כמו בכל מדינה מתוקנת ולא כמו עולם שלישי. תזכרו את המספר, רק 240 מיליון שקל, תודה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
תודה רבה, חבר הכנסת סימון דוידסון. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
ליל מנוחה מירושלים לכולנו. כבוד היושבת-ראש - - -
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
איזו מנוחה, שוסטר, איזו מנוחה?
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
זו המנוחה, מנוחה נכונה, טובה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
שלוש דקות לרשותך.
קריאה:
מנוחה נכונה זה בהקשר אחר.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
אני רוצה לציין שתי ועדות שרים, ואני מקווה שנצליח, או תצליח הממשלה שלנו, של כולנו להתפנות מה"עליהום" על מערכת המשפט – שאני עד היום לא הצלחתי להבין למה דווקא היא מושא האופנסיבה המיידי – ועדת שרים למילואים וועדת שרים למוכנות העורף. היה לי הכבוד לקחת חלק מסוים בשתי הוועדות הללו. בנושא המילואים אני מבקש להגיד לכל מי שנמצא כאן, מי שישמע בוודאי בסקרנות רבה מה שנאמר כאן בלילה, כבר היום, תתקן אותי האלופה במילואים ברביבאי, נדמה לי ששירות מלא מסיימים פחות מ-50% מהצעירים שחיים במדינת ישראל, מהאזרחים, פחות מ-50%, והמספר הזה ילך ויקטן. אחוז המילואימניקים שעוזבים את הבית ברצון טוב הוא אחוזים בודדים, זה בסדר גודל פחות, ומי שעיקר הנטל על שכמו הוא פרומילים. אנחנו מחויבים לעשות שני דברים בטווחים הבינוניים והארוכים: למצוא מתווה נכון שבו כל אזרחי מדינת ישראל בגיל הזה מתגייסים לעשייה משמעותית למען הביטחון, החירום והקהילה במדינת ישראל. הדבר השני, מי שמשרת בקודש זכאי לתחושה שירושלים – תל אביב בהקשר של הקריה – עומדת מאחוריו. זה נושא שצריך להתכנס אליו ולמצוא לו את המשאבים, זו נקודה אחת. הנקודה השנייה היא הנקודה של מוכנות העורף. ברור שאני נזקק לנושא הזה בגלל החדשות של הבוקר. זו ההזדמנות הנוספת להביע את הצער של כולנו, אולי אפילו את האימה, מהאסון שהתרחש בטורקיה ובסוריה, ולקוות שמספר הנפגעים יהיה קטן ככל האפשר ושיחלצו את כל מי שאפשר. אבל מדינת ישראל צריכה להתכונן, להכשיר את עצמה לקראת האירוע הזה יותר טוב ממה שעשינו עד עכשיו, להיות מתורגלת היטב ולתת מענים בזמן אמיתי. להכין את עצמנו קונספטואלית, תכנונית, ולחשוב מראש על המקורות התקציביים של השיקום הארוך שאליו נזדקק. אלו הנושאים שבהם צריך לעסוק, ועוד שורה ארוכה, ולא לתקוף את הגוף עצמו, הגוף החזק והחשוב, מערכת המשפט שלנו. תודה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
תודה רבה, חבר הכנסת אלון שוסטר. חבר הכנסת גדי איזנקוט, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. בבקשה.
גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי):
ערב טוב, גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אני לא בטוח שהרשתות הנדונות, שנדון עליהן הלילה, יסקרו את הנושא שאני מבקש לדבר עליו. אני מבקש לדבר על קבוצה של מאות לוחמים במילואים מהשמאל, מהמרכז, מהימין, דתיים, חילונים, שפגשתי בהפגנה במוצאי שבת בקפלן. הקבוצה הייחודית הזאת בלטה על רקע עשרות האלפים שהיו שם, ובתוך ההמון היו לוחמים מיחידות מיוחדות, שקראו לעצמם "אחים לנשק", ויזמו מסע, שיתחיל ביום רביעי הקרוב מאזור לטרון וינוע בכמה צירים, גם של יחידות מיוחדות, גם של לוחמי חי"ר, גם של אנשי שריון וגם של תומכי לחימה. את הקבוצה הזאת, שפגשתי בלילה הקר במוצאי שבת – לא הכרתי את רובם הגדול. מה שאפיין אותם זה מאות לוחמים שהיו במיטב היחידות בצה"ל, נלחמו על ביטחון המדינה לאורך שנים ארוכות, ועכשיו הם מוצאים את עצמם – לא נלחמים, כי זה לא מלחמה – הם מוצאים את עצמם נאבקים. מייד כשפגשתי אותם, הם אמרו לי: גדי, פה זה לא שמאל ולא ימין – יש פה קבוצה של פטריוטים, שאוהבים את המדינה, חרדים לעתיד המדינה, וזה מה שמחבר בין כל קבוצת האנשים. הם הציגו לי את היוזמה ואמרו לי שנרשמו עד כה, במוצ"ש, כ-10,000 משתתפים, והם מקווים להגיע להרבה יותר, שינועו בכמה צירים, ויסיימו ביום שישי בשעת צוהריים מול בית המשפט העליון, בשעה 12:00 בצוהריים, ושם יהיה האירוע המרכזי. הם דאגו להגיד שזה לא אירוע פוליטי – זה אירוע של לוחמים, אזרחים פטריוטים שאוהבים את המדינה ודואגים למדינה, ולכן אני אצטרף. ואני מקווה מאוד שעשרות אלפים נוספים, שרוצים לראות עתיד טוב יותר למדינה, לנו, לילדים שלנו ולנכדים שלנו, יהיו שם. תודה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
תודה רבה, חבר הכנסת גדי איזנקוט. חברת הכנסת אורנה ברביבאי, בבקשה. שלוש דקות לרשותך.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
לילה טוב, אחרי חצות, גברתי היושבת-ראש, חברים יקרים, שמעתי את איזנקוט מדבר על לוחמים שאומרים לנו: אנחנו ללא זהות פוליטית, כמו שנלחמנו בעבור הגנת המדינה ולא ידענו מה יש מתחת לקסדה, כיפה או לא, ולא ידענו מה הדעות הפוליטיות – נלחמנו ביחד, ואנחנו רואים את עצמנו מחויבים לביטחונה של המדינה ולהמשך שגשוגה. בימים האחרונים, בשבועות האחרונים, אני שואלת את עצמי אם זה לא חלום בלהות, אם מישהו מבין מה המשמעות של הפגיעה האנושה בחברה הישראלית כשיש יוזמות כאלה שהתכלית שלהן לא ברורה.
משה סעדה (הליכוד):
מה זה לא ברורה?
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
היא לא ברורה. היא לא ברורה.
משה סעדה (הליכוד):
זה לעשות צדק. הם התבלבלו.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
היא ברורה למי שמקדם אותה. למי שעומד מנגד וצופה – ואתה יודע, אני יושבת לצידך בוועדת החוקה, ואני מקשיבה לטיעונים, ואני רואה איך רומסים את ההמלצות המקצועיות - -
משה סעדה (הליכוד):
חולקים. זה מחלוקת. מחלוקת. מחלוקת.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
- - איך יושבת המשנה ליועצת המשפטית לממשלה עושה מלאכתה נאמנה, מדברת, ואיך תוקפים אותה על כל משפט שהיא אומרת. איך שר משפטים אומר: אני לא מוכן לתת דקה להקפאה. ואני שואלת: למה? מה הבהילות, מה הלחץ? ויש איזה שמועה שעכשיו אמסלם ימונה כשר משפטים נוסף.
משה סעדה (הליכוד):
לחזק אותו.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
לחזק אותו במה בדריסה של מערכת המשפט ודריסה של הדמוקרטיה?
משה סעדה (הליכוד):
אף אחד לא דורס. המילים שאתן מדברות - - - את הציבור.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
ואתה רואה את קרעי, שמביא את הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה, שהתכלית שלה לסתום את הפה לתקשורת ולייצר עדיפות לערוץ תעמולה, ואתה אומר: יש פה מהלך מסונכרן, שיש לו תכלית אחת, לעבוד אצל ראש ממשלת ישראל, שיש לו ניגוד עניינים, ויש לו שליחים עם זרועות ארוכות שנועדו לסדר את המערכת המשטרית במדינת ישראל לשביעות רצונו של ראש הממשלה, כך שהוא יוכל להתחמק מהדיון. ואני שואלת, איפה אתם, חברי כנסת ושרים בליכוד? עזבו את החברים הקיצונים שלכם, עזבו. אני מדברת על הליכוד הליברלי, שהיה פעם ליברלי. איפה אתם? אף אחד מכם לא מבין מה המשמעות של השותפות שלכם, של השתיקה שלכם? אני לא רוצה להגיד אדישות, כי אני מניחה שכאשר אתם שמים את הראש על הכר, אתם מבינים מה קורה עכשיו. העובדה היא שאתם לא מתרגמים את הכוח הפוליטי שלכם, לבוא ולהגיד: לא עוד, אנחנו לא נותנים לראש הממשלה לעשות כרצונו ולפעול באמצעות שליחיו, השרים וחברי הכנסת, כדי לא למוטט את המשטר במדינה הזאת. אני חושבת שלא תוכלו לגלגל את האחריות – אני מסיימת. זה על ראשכם, חברי כנסת, שרים בליכוד. אנחנו, הציבור, כולנו נתבע מכם את האחריות שלכם לדרדור של המצב במדינת ישראל, ולעובדה שאזרחי מדינת ישראל מסתכלים למעלה, משוועים לפתרון, רוצים לחזור לשגרת היום שלהם ולא מצליחים, כי אתם לא ממש דואגים להם.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
תודה רבה, חברת הכנסת אורנה ברביבאי. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
גברתי היושבת-ראש, פעם ראשונה שאני נואמת כשאת כאן, אז בהצלחה וברכות.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
תודה רבה.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
דיברנו לא מעט ואמרנו את המילה "דמוקרטיה", ועכשיו גם דיברה חברת הכנסת ברביבאי על התקשורת וגם על חופש התקשורת, וזה בדיוק מתקשר לדיון המהיר שהיום קיימנו בוועדת הכלכלה בראשותו של חבר הכנסת ביטן, שהסכים להצעתנו, של עידן רול ושלי, לקיים דיון מהיר בעניין חופש התקשורת, ואולי יש לומר שמירת שלומם ובריאותם של העיתונאים בעידן הזה, במיוחד נוכח המתקפה הנוראית והאלימות שהופגנה כלפי עיתונאי ערוץ 13 במוצ"ש האחרון. וצריך להזכיר כמה מושכלות יסוד: עיתונות חופשית היא חלק יסודי והכרחי של החברה במדינה דמוקרטית. מקצוע העיתונות בישראל נמצא בשנים האחרונות תחת מתקפה. אגב, וצריך לומר את זה בהוגנות, לא רק מהקהל, גם לעיתים מהמשטרה, וכמובן גם עיתונאים מהימין ומשמאל. אבל אנחנו עדים לגילויי אלימות פיזית ומילולית והטרדות ואיומים על עיתונאים הפועלים בישראל. ראינו את האלימות, אותה גדר שהוטחה על שני העיתונאים, על אודי סגל ועל אלון בן דוד, לאחר הפיגוע המצער. וגם דיברתי לקראת דיון שנערך היום עם כמה עיתונאים בכירים, שסיפרו לי על מוצ"ש האחרון ואמרו לי, שכן, יש הבדל משמעותי באופן שבו הם מגיעים לאירועים חדשותיים כשיש פחות שוטרים. והם גם מבינים שהפגיעה, אם הייתה עד היום כלפי הציוד או בניסיון לעצור את השידור, עכשיו הפגיעות והאלימות הן כלפיהם פיזית, ואלה דברים מדאיגים וחדשים. עיתונאים שחיים בפחד זה עיתונאים שלא ידווחו. כשאין דיווחים, אז אין עיתונות ולא יהיו באמת אותו חופש ואותה הגנה על העיתונאים כדי שמישהו יספר את האמת. לא בכדי מכונה התקשורת, לצד שלוש הרשויות האחרות במדינה דמוקרטית – הרשות הרביעית, או כלב השמירה של הדמוקרטיה. אני יכולה לומר שהדיון שנערך היום היה מאוד אפקטיבי, ויו"ר ועדת הכלכלה ביחד איתנו פנה בהחלטה – הוציא החלטה תחת ידיו בסוף הדיון – למשטרה לתקן, ממש הורה למפכ"ל לתקן את הנוהל ששומר על העיתונאים לנוסח חדש שישותף עם נשיא מועצת העיתונות פרופ' והשופט בדימוס חנן מלצר. סוכם אפילו על לוח זמנים, שבתוך 21 ימים יוגש הנוסח המעודכן הזה, כך שאנחנו תקווה שהפעולה הזו והנוסח הזה ישמרו על חיי אדם, ולא פחות חשוב, על חופש העיתונות בישראל. תודה רבה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
תודה רבה, חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. חבר הכנסת דני דנון – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח. חבר הכנסת טור פז – בבקשה, חבר הכנסת משה טור פז. משה קינלי טור פז. קינלי.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
זה בחולם?
משה טור פז (יש עתיד):
לא, בשורוק, או בקובוץ.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
אתה טור פז? אתה טור פז? אדע להבא.
משה טור פז (יש עתיד):
יפה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
משה טור פז (יש עתיד):
תודה רבה. גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, "עליונות המשפט תתבטא בכך שלחבר שופטים בלתי תלויים תוענק - - - הסמכות לחרוץ משפט במקרה של קובלנה, אם החוקים המתקבלים על ידי בית הנבחרים, המתקבלים כפי שראינו בהשפעה ניכרת או מכרעת של הממשלה, מתאימים לחוק-היסוד או סותרים את זכויות האזרח שנקבעו בו". "עליונות המשפט, למה? יש וישאלונו, בשם הדמוקרטיה כמובן, כלום זה דמוקרטי שחמישה או שבעה או 11 אנשים אשר לא נבחרו על ידי העם יוכלו לבטל על ידי החלטתם הקרויה פסק דין החלטה שנתקבלה בצורת חוק על ידי נבחרי העם? זוהי שאלה מדיחת דעת: הדמוקרטיה המוצגת על ידי מי שהציג את השאלה הזו אינה אלא סילוף המושג של שלטון העם. אפשר להקשות נגדו: כלום זוהי דמוקרטיה שאיש אחד, או 11, או 15 אנשים הקרויים מיניסטרים ישללו מאת העם את זכויותיו האלמנטריות ויניעו את הרוב שלהם בבית הנבחרים לקבל חוק שעל פיו כל חייל או כל שוטר רשאי לאסור ולכלוא כל אדם שיהיה חשוד בעיניו, או להיכנס לביתו של אזרח ולערוך בו חיפוש או לפתוח את מכתביו של האזרח, וביניהם את מכתביו המשפחתיים האינטימיים – כלום אין זו דמוקרטיה מזויפת שתוכנה הממשי עריצות? "וכלום חוקים כאלה ודומים להם במהותם, המטילים פחד על ציבור האזרחים, אינם עלולים לגרום לכך שהעם לא יהיה מוכשר עוד בבוא יום הבחירות לבחור באופן חופשי בין ראשי השלטון לבין מתנגדיהם? לאחר שהסתכלנו מקרוב בדרכי הפעולה של המכונה השלטונית גם במשטרים לא טוטליטריים, לא חד-מפלגתיים, למדנו בוודאי להבחין בין הצורה לבין התוכן" – עכשיו מגיע העיקר – "למדנו כי רוב פרלמנטרי נבחר יכול להיות מכשיר בידי קבוצת שליטים ומסווה לעריצותם. על כן חייב העם, אם הוא בוחר בחירות, לקבוע את זכויותיו גם מול בית הנבחרים, לבל יוכל הרוב שבו, המשרת את השלטון יותר מאשר הוא מפקח עליו, לשלול את הזכויות הללו. את זאת אפשר להשיג רק בדרך של עליונות המשפט, כלומר קביעת החירויות האזרחיות כחוק-היסוד או חוק עליון ומתן סמכות לחבר שופטים לבטל את תוקפו של חוק הנוגד את חוק-היסוד, הסותר את החירויות האזרחיות". זאת, גברתי היושבת-ראש, אמר מנחם בגין בדבריו "השקפת חיים וההשקפה הלאומית". אני חוזר: "קביעת החירויות האזרחיות כחוק-יסוד או חוק עליון ומתן סמכות לחבר שופטים לבטל את תוקפו של חוק הנוגד את חוק-היסוד, הסותר את החירויות האזרחיות". תודה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
תודה רבה חברת הכנסת משה קינלי טור פז. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
מירב כהן (יש עתיד):
כבוד היושבת-ראש, ראש הממשלה אמר בישיבת הממשלה לאחד משריו ככה: ברור כעת כי ביצעת הפרות בוטות בקוד האתי הנדרש משרים. כתוצאה מכך עליי להודיע לך על החלטתי להעביר אותך מהתפקיד שלך כשר בממשלתי. את הדברים האלו, לצערי, לא שמענו כאן בישראל, הם לא נאמרו על ידי ראש ממשלת ישראל. דברים שאמורים להיות מובנים מאליהם בדמוקרטיה מתוקנת. הם נאמרו רק בשבוע שעבר על ידי ראש ממשלת בריטניה. זאת צורה שבה מתנהלת באמת דמוקרטיה עם סטנדרט ציבורי סביר, עם מנהיגים שבאמת מכבדים את שלטון החוק. מה שקרה זה שבבריטניה שר בממשלה ביצע עבירות מס, והוא ניסה להרחיק את זה מעצמו. הוא ניסה להרחיק את האחריות כשהוא מתעקש להישאר בתפקידו. עד כאן התסריט נשמע די מוכר, אלא שמכאן חלה תפנית בעלילה, שלצערי, בישראל זה נשמע כמו מדע בדיוני. ראש ממשלת בריטניה ביקש מהיועץ שלו לענייני אתיקה לחקור את החשדות בנוגע לאותו שר, שנקרא זהאווי, שמכהן כשר בממשלתו. במכתב של היועץ לראש הממשלה הובהר כי השר זהאווי הוליך שולל את הרשויות ושיקר כשטען שהדיווחים על הצהרות המס שלו שגויים. הוא טען שמשמיצים אותו לשם ההשמצה; או בעברית: זה רק כי קוראים לי דרעי. בדמוקרטיה הבריטית ראש הממשלה פעל בהתאם למצופה ממנהיג, וישר, במקום, פיטר את השר, שפעל בניגוד לחוק ובניגוד לסטנדרט שמתבקש מאיש ציבור. לעומת זאת, במדינת ישראל שר שפשע – ולא בפעם הראשונה – מסרב לקבל את פסיקת בית המשפט שקובעת שהוא לא כשיר לכהן כשר, והוא פועל יחד עם ראש הממשלה בימים אלו כדי להוריד את הסטנדרט, לעקם את הכללים ולהחזיר את השר שסרח לשולחן הממשלה. בבריטניה ראש הממשלה אומר: אם אתה לא עומד בסטנדרט, אתה מפוטר מהממשלה. בישראל ראש הממשלה אומר: אם אתה לא עומד בסטנדרט, אז בוא נשנה את הסטנדרט, נשנה את החוק, נוריד את הסטנדרט, וזה כל ההבדל. חבל. תודה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
תודה רבה, חברת הכנסת מירב כהן. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
כבוד היושבת-ראש, כנסת נכבדה, לילה טוב. הון-שלטון-תקשורת. שר התקשורת שלמה קרעי, אותו שר התקשורת שלהוט כל כך להוריד את השלטר על תאגיד השידור, מהלך שאליו הציבור הישראלי מתנגד בכל תוקף, מבקש שנתמוך בהצעת חוק הרשות השנייה שתאריך את תקופת המעבר של מספר ערוצי תקשורת מחמש שנים לשש שנים, מהלך שיש לו ערך רב עבור אותם ערוצים ובהם ערוץ 24, הלא TV, ערוץ 9 וערוץ 14, ערוץ הבית של ראש הממשלה נתניהו, שאותו הוא מחבב יותר מכל ערוץ ישראלי אחר, ושבו הוא מופיע כשהוא לא עסוק בראיונות באנגלית מצוחצחת לרשתות זרות. כן, אותו נתניהו שאמור להיות מנוע מעיסוק בתקשורת, וששר התקשורת הוא שלוחו ואיש אמונו. ומי המייסד והבעלים של ערוץ 14? תכירו: יצחק מירילשווילי, בנו של מיכאל מירילשווילי, נשיא קבוצת האחזקות הרוסית פטרומיר, שבשליטתו מספר חברות שהוקמו בישראל בשנים האחרונות. איש עשיר. עשיר מאוד. כמה עשיר? אחד האנשים העשירים בישראל. נכון לשנת 2021 הונה של משפחת מירילשווילי מוערך בכ-3 מיליארד דולר. יצחק מירילשווילי הוא שותף מייסד של VK, הרשת החברתית הגדולה ברוסיה. הוא החזיק ב-31% מהמניות של חברת פלאריום, שנמכרה בסכום של כ-500 מיליון דולר. כיום בבעלותו של יצחק מירילשווילי, כמה עסקים בתחומי הייטק, נדל"ן ותשתיות, קמעונאות ומדיה, כולל חברה שהניבה אקזיט של 400 מיליון דולר כאשר נמכר. בנוסף, הוא בעל השליטה בחברת הנדל"ן הציבורית רוטשטיין ובעל החזקות בתחנת הכוח IPM בבאר טוביה. ידו בכול ויד כול בו. בשנת 2012 הוא הקים את ערוץ 20. בתנאי הרישיון שלו נכתב שעל הערוץ להקיף מגוון נושאים הקשורים במורשת ישראל, בדת היהודית ובמסורת של העם היהודי בארץ ובתפוצות. עם הזמן הערוץ עסק יותר ויותר באקטואליה ואף נקנס על כך, עד שהפך רשמית לערוץ אקטואליה והושק מחדש כערוץ 14. הרבה כסף עומד מאחורי ערוץ 14, הרבה קשרים עסקיים ואחרים, לגורמים שונים ומשונים, כולל, כמובן, העבריין המורשע, שר הפנים והבריאות לשעבר אריה דרעי, שעמותות הקשורות לו זכו לתרומות בהיקף של 1.75 מיליון שקלים מידי יצחק מירילשווילי ואביו מיכאל.
(היו"ר אוריאל בוסו, 00:49)
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
הון-שלטון-תקשורת, אמרנו כבר? תודה, אדוני.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
התחלף המגדר, הייתה יושבת-ראש.
היו"ר אוריאל בוסו:
כנראה אמרו שאת הולכת לדבר על אריה דרעי, אז ביקשו שאני אעלה להיות יושב-ראש לדקה. וכנראה אחרונת הדוברים היא חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון. בבקשה.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתם זוכרים את הפקה-פקה? אני זוכרת. כנראה זו הייתה הפעם היחידה שהגמל כן ראה את הדבשת של עצמו, כי בואו נסתכל על הממשלה הנוכחית של בנימין נתניהו: דיברו כל כך הרבה על כך שהם יגיבו בכוח לכל ירי – פקה- פקה. אנחנו רואים את מדיניות הטפטופים - -
שר התקשורת שלמה קרעי:
שאשא-שאשא.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
- - חוזרת לה, והדרום חוזר להתעורר לאזעקות פעם אחר פעם - -
שר התקשורת שלמה קרעי:
אמרו את זה עלייך, שאשא. שאשא-שאשא, פקה-פקה.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
- - אחרי שנה וחצי של שקט. גם דיברו על כך שידאגו לביטחון האישי – פקה-פקה. אנחנו רואים את האירועים, אירוע רודף אירוע, והשר לביטחון לאומי – אין; גם אמרו שידאגו לטפל ביד קשה בטרור – פקה-פקה. אנחנו רואים את האירועים גם כאן, אירוע רודף אירוע, והשר לביטחון לאומי עסוק במאפיות ובפיתות ובטיקטוק של הלאפות. איתמר, הקמפיין הסתיים. אנחנו נמצאים עכשיו באמת של החיים, ובאמת של החיים אתה לא כל כך מצליח. נעבור ליוקר המחייה, גם פה – פקה-פקה. נוזיל את החשמל – פקה-פקה; נוזיל את המים – פקה-פקה; נקפיא את הארנונה – פקה-פקה; חינם לידה עד שלוש – פקה-פקה; אבל אני חושבת שהדבר הכי הכי משמעותי הוא שהיום עומד כאן ראש הממשלה ומדבר על כך שמסיתים נגדו. אין יותר פקה-פקה מזה. אני אקדים ואומר שאני מגנה כל הסתה. אבל עומד כאן גדול המסיתים, ואני אומרת את זה כמי שחוותה ממנו ומהבן שלו קמפיין הסתה מרושע של רוצחת. אם היה אפשר להראות כאן מיצגים, אני הייתי מראה את התמונות שהם הריצו בקבוצות, של האישה עם הדם על הידיים. וזה רץ בכל הרשתות ובקבוצות של הליכוד - -
משה סעדה (הליכוד):
אז מה את רוצה, גם להתחיל? - - - מה, מה?
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
- - בתקופה הכי קשה שהייתה כאן. ורצה הסתה ברחובות, והבן שלו נאלץ, אגב, להתנצל אחר כך. ולמה? בגלל שאני רציתי להחזיר קצת שפיות לחיים האלה. היום אנחנו מכירים את כל המחירים שאנחנו שילמנו. ובשנה האחרונה רץ נגדי קמפיין של מי שמוחקת את הזהות היהודית, ביטלה את התנ"ך – ערמה של שקרים. עד כדי כך שבתוך העיר שלי, העיר שבה אני נולדתי, נשמתי את הנשימה הראשונה שלי, יצאו אנשים ואמרו שצריך לגרש אותי משם ושהם יגיעו לבית של ההורים שלי, כן, כן – כדי לדרוש את זה שיגרשו אותי מהעיר. זה המחיר של ההסתה של גדול המסיתים שעמד כאן היום ועמד בימים האחרונים ואמר: תגנו את ההסתה.
משה סעדה (הליכוד):
את יאיר לפיד לא שמעתי שגינית - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
אז כן, חברים, אני מגנה את ההסתה ואני קוראת לכל מי שמשתתף במחאות: אל תסיתו, אל תהיו ביבי. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לחברת הכנסת יפעת שאשא ביטון. חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח. אם כן, יעלה ויבוא שר התקשורת השר שלמה קרעי לסכם את הדיון. בבקשה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אדוני היושב-ראש, גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה,
(היו"ר יפעת שאשא ביטון, 00:55)
איך את עומדת כאן על הדוכן, גברתי, ומשתמשת בביטוי שהוטבע כולו עליך – פקה-פקה? את עמדת, ישבת בוועדות והתווכחת עם גורמי משרד הבריאות, התווכחת עם המציאות, וגרמת לתחלואת הקורונה לעלות ולהתגבר. היית כולך דיבורים – כל מה שעשית כאן – ואת באה עכשיו ומשתמשת באותו מטבע לשון.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
אתה ממשיך בהסתה, אדוני, אני כיושבת-ראש לא יכולה להשיב לך. אני רק אומר - -
שר התקשורת שלמה קרעי:
את יכולה להשיב.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
- - שבשנה האחרונה הוכחנו שאפשר להחזיר את הילדים לבית הספר ולשפיות.
שר התקשורת שלמה קרעי:
בטח.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
אפשר להחזיר את המשק - -
שר התקשורת שלמה קרעי:
אחרי שנתניהו הביא לכם את החיסונים.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
- - מבלי לשרוף את המדינה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
בוודאי, אחרי שנתניהו, ראש הממשלה, הביא לכם את החיסונים.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
גם לפני כן. פתחנו ולא קרה כלום - - -
שר התקשורת שלמה קרעי:
לא, לא – קרה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
צריך להתנהל בצורה אחראית.
שר התקשורת שלמה קרעי:
בטח, 6,000 מתים זה "לא קרה כלום"? בדיוק על זה אני מדבר.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
צריך להתנהל בצורה אחראית.
שר התקשורת שלמה קרעי:
הוכחת את העובדות.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
עדיין יש גלי קורונה. אגב, אתם עדיין תקועים שם ורוצים לקדם את חוק סמכויות הקורונה המורחב. בוא, אתם עדיין לא משתחררים מהסינדרום של עצמך, אבל אני ברשותך אכבד את המקום הזה ואחזור לתפקידי כיושבת-ראש.
שר התקשורת שלמה קרעי:
ראש הממשלה נתניהו הביא לכאן את החיסונים, ואותו מסית ומדיח יאיר לפיד, שעליו אין לך מה לומר, עומד כאן וכמעט קורא לאזרחי ישראל לרדת מהארץ, לקחת את ההשקעות שלהם, ושבשנה הבאה תהיה כאן האזכרה של הכנסת.
קריאות:
לא, לא. זה לא מה שאמרנו.
שר התקשורת שלמה קרעי:
זה לא מה שהוא אמר? האוזניים שלכם חירשות, אתם לא שומעים כלום. אתם לא רואים. אתם כמו מריונטות, אתם בובות על חוט של הדיקטטור לפיד. ראינו איך אתם מתנהלים בכנס לקראת בואו של הדיקטטור. כולם שם: לפיד אמר להרים ידיים, מתנדנדים מצד לצד.
קריאה:
- - -
שר התקשורת שלמה קרעי:
אתם חבורה של בובות על חוט תחת ממשלתו של הדיקטטור שלכם.
קריאות:
כאן 11, כאן 11, כאן11, כאן 11.
שר התקשורת שלמה קרעי:
תחת ממשלתו של הדיקטטור. אין לכם מה לומר, אז תמשיכו לנבוח את מה שאתם נובחים.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
חברי הכנסת, אני מבקשת לכבד את המליאה. חבר הכנסת יוראי להב.
שר התקשורת שלמה קרעי:
לא נשאר לכם מה לומר חוץ מאשר להסית, להדיח, לקרוא למלחמת אחים; לגרום לזה שמטורפים באים ומאיימים בנשק חם על ראש הממשלה, על שריו ועל מקורביו. כל זה הפירות - - -
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
איפה יאיר?
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
חבר הכנסת חנוך.
שר התקשורת שלמה קרעי:
כל זה הפירות של ההסתה שלכם, של היושב-ראש שלכם, של לפיד, שעומד ומסית ומדיח בלי בושה. לא נשאר לכם שום דבר לעשות חוץ מלהסית, חוץ מלחזור לעמדת המקלדת ולנסות לגרום כאן למלחמת אחים.
סימון דוידסון (יש עתיד):
המסית הראשי.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אנחנו לא מתרגשים מכם, אתם יכולים להמשיך לקשקש, בעוד ארבע שנים תשבו כאן, תשרפו כאן לילות, תשרפו כאן ימים. במקום לעשות טוב לאזרחי ישראל תמשיכו לצווח כאן ככרוכיה. הכול בסדר. אזרחי ישראל לא סופרים אתכם, לא מאמינים לכם, שלחו אתכם לפה לספסלי האופוזיציה כדי שתמשיכו לקשקש. אתם תקשקשו, ואנחנו נמשיך לעשות. ושמעתי קודם את חברת הכנסת שרן השכל וניסיתי להבין מה הלוגיקה שעוברת בין מילה למילה בנאום שלוש הדקות שלה. אני ניסיתי להביא את החוק הזה, אבל חבר הכנסת קרעי מביא עכשיו גם הוא. אז מה לא בסדר? הינה, אנחנו מביאים חוק שידורים, רפורמה מלאה, כוללנית, שתבוא בקרוב, בעזרת השם, בחודשים הקרובים. ואת זה צריך בהוראת שעה. כן, השר אלקין, צריך זמני מאוד, כי תכף תהיה כאן הוראה מלאה וכוללת שתיטיב ותפתח את השוק לתחרות, מה שאתם לא ידעתם לעשות. תודה רבה.
נאור שירי (יש עתיד):
השר של אמאזון.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
תודה רבה לשר קרעי. ואנחנו עוברים להצבעה שמית. אדוני המזכיר, אפשר להתחיל בהצבעה. הצבעה שמית
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול – בעד
יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח
אמיר אוחנה – אינו נוכח
ינון אזולאי – בעד
גדי איזנקוט – אינו נוכח
ישראל אייכלר – אינו נוכח
דן אילוז – בעד
ואליד אלהואשלה – אינו נוכח
קארין אלהרר – אינה נוכחת
זאב אלקין – אינו נוכח
דוד אמסלם – אינו נוכח
אופיר אקוניס – אינו נוכח
משה ארבל – בעד
יעקב אשר – אינו נוכח
אוריאל בוסו – בעד
דבי ביטון – אינה נוכחת
מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח
דוד ביטן – אינו נוכח
בועז ביסמוט – בעד
ולדימיר בליאק – אינו נוכח
מירב בן ארי – אינה נוכחת
רם בן ברק – אינו נוכח
איתמר בן גביר – אינו נוכח
אברהם בצלאל – בעד
אורנה ברביבאי – אינה נוכחת
אליהו ברוכי – בעד
ניר ברקת – אינו נוכח
טלי גוטליב – בעד
מאי גולן – אינה נוכחת
יואב גלנט – אינו נוכח
גילה גמליאל – בעד
בנימין גנץ – אינו נוכח
משה גפני – אינו נוכח
סימון דוידסון – אינו נוכח
אבי דיכטר – בעד
גלית דיסטל אטבריאן – בעד
אלי דלל – בעד
דני דנון – אינו נוכח
שלום דנינו – בעד
אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח
עמית הלוי – בעד
שרן מרים השכל – אינה נוכחת
ניסים ואטורי – בעד
מיכל מרים וולדיגר – בעד
יצחק שמעון וסרלאוף – בעד
יאסר חוג'יראת – אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת
ווליד טאהא – אינו נוכח
בועז טופורובסקי – אינו נוכח
משה טור פז – אינו נוכח
אחמד טיבי – אינו נוכח
יוסף טייב – בעד
אוהד טל – בעד
יעקב טסלר – בעד
חילי טרופר – אינו נוכח
אלי כהן – בעד
אלמוג כהן – בעד
מאיר כהן – אינו נוכח
מירב כהן – אינה נוכחת
מתן כהנא – אינו נוכח
עופר כסיף – נגד
אופיר כץ – בעד
ישראל כץ – אינו נוכח
רון כץ – אינו נוכח
יוראי להב הרצנו – אינו נוכח
מיקי לוי – אינו נוכח
יריב לוין – אינו נוכח
נעמה לזימי – אינה נוכחת
אביגדור ליברמן – אינו נוכח
יאיר לפיד – אינו נוכח
סימון מושיאשוילי – בעד
טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת
מרב מיכאלי – אינה נוכחת
שלי טל מירון – אינה נוכחת
יונתן מישרקי – בעד
חנוך דב מלביצקי – בעד
ארז מלול – בעד
יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת
מיכאל מלכיאלי – בעד
אבי מעוז – בעד
שרון ניר – אינה נוכחת
בנימין נתניהו – אינו נוכח
יואב סגלוביץ' – אינו נוכח
יבגני סובה – אינו נוכח
משה סולומון – בעד
לימור סון הר מלך – בעד
אופיר סופר – בעד
אורית מלכה סטרוק – בעד
בצלאל סמוטריץ' – בעד
משה סעדה – בעד
גדעון סער – אינו נוכח
מנסור עבאס – אינו נוכח
איימן עודה – אינו נוכח
יוסף עטאונה – אינו נוכח
חוה אתי עטייה – בעד
חמד עמאר – אינו נוכח
צביקה פוגל – בעד
עודד פורר – אינו נוכח
יצחק פינדרוס – בעד
יסמין פרידמן – אינה נוכחת
אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת
יואב קיש – בעד
אריאל קלנר – בעד
יצחק קרויזר – בעד
גלעד קריב – אינו נוכח
שלמה קרעי – בעד
אליהו רביבו – בעד
מירי מרים רגב – אינה נוכחת
משה רוט – בעד
שמחה רוטמן – בעד
עידן רול – אינו נוכח
אפרת רייטן מרום – נגד
יפעת שאשא ביטון – אינה משתתפת בהצבעה
אלון שוסטר – אינו נוכח
אלעזר שטרן – אינו נוכח
מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת
נאור שירי – אינו נוכח
עאידה תומא סלימאן – נגד
פנינה תמנו – אינה נוכחת
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
אדוני המזכיר, סיבוב שני.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח
אמיר אוחנה – אינו נוכח
גדי איזנקוט – אינו נוכח
ישראל אייכלר – אינו נוכח
ואליד אלהואשלה – אינו נוכח
קארין אלהרר – אינה נוכחת
זאב אלקין – אינו נוכח
דוד אמסלם – אינו נוכח
יעקב אשר – אינו נוכח
דבי ביטון – נגד
מיכאל מרדכי ביטון – אינו משתתף בהצבעה
דוד ביטן – אינו נוכח
ולדימיר בליאק – אינו נוכח
מירב בן ארי – אינה נוכחת
רם בן ברק – נגד
איתמר בן גביר – אינו נוכח
אורנה ברביבאי – נגד
ניר ברקת– אינו נוכח
מאי גולן– אינה נוכחת
יואב גלנט– אינו נוכח
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– אינו נוכח
סימון דוידסון– נגד
דני דנון– אינו נוכח
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
שרן מרים השכל– אינה נוכחת
יאסר חוג'יראת– אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– אינה נוכחת
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
משה טור פז– נגד
אחמד טיבי– אינו נוכח
חילי טרופר– אינו נוכח
מאיר כהן– נגד
מירב כהן– נגד
מתן כהנא– אינו נוכח
ישראל כץ– אינו נוכח
רון כץ– אינו נוכח
יוראי להב הרצנו– נגד
מיקי לוי– אינו נוכח
יריב לוין– בעד
נעמה לזימי– אינה נוכחת
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי– נגד
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
שלי טל מירון– אינה נוכחת
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
שרון ניר– אינה נוכחת
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– אינו נוכח
יבגני סובה– אינו נוכח
גדעון סער– אינו נוכח
מנסור עבאס– אינו נוכח
איימן עודה– אינו נוכח
יוסף עטאונה– אינו נוכח
חמד עמאר– אינו נוכח
עודד פורר– אינו נוכח
יסמין פרידמן– נגד
אורית פרקש הכהן– נגד
מטי צרפתי הרכבי– נגד
גלעד קריב– נגד
מירי מרים רגב– אינה נוכחת
עידן רול– נגד
אלון שוסטר– אינו נוכח
אלעזר שטרן– נגד
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– נגד
פנינה תמנו– אינה נוכחת
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
האם יש מישהו שנמצא פה במליאה ולא הצביע? תמה ההצבעה. מי? חבר הכנסת מיקי לוי.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשם חבר הכנסת)
מיקי לוי– נגד
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
תמה ההצבעה. להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 47.
קריאה:
- - -
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
למה, אמרתי תוצאות. אה, אם יש הפתעות. בעד – 47, נגד – 20, נמנעים – אין. אני קובעת שהצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (תיקון מס' 48), התשפ"ג–2023, התקבלה בקריאה ראשונה ותעבור לוועדת הכלכלה להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
[רשומות (הצעות חוק מ/1597)]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
ונעבור להצעת החוק הבאה מטעם הממשלה: הצעת חוק שירות ביטחון (הצבת יוצאי צבא במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר) (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ג–2023, בקריאה הראשונה. יציג את הצעת החוק שר החינוך, השר המקשר יואב קיש, בבקשה.
שר החינוך יואב קיש:
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אולי זו שירת הברבור, יהיה לכם קשה, אני יודע.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
יואב, מפנים עוד שורה?
שר החינוך יואב קיש:
לא, לא צריך.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
כבר אין מקום.
קריאה:
יואב, זה פיטורים - - -
שר החינוך יואב קיש:
למה פיטורים? אני בשמחה מעביר את השרביט, רק שיבקש. אני מוכן, אמרתי – שירת הברבור, בשמחה. אבל בואו נעסוק רגע בנושא יותר חשוב.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
מפנה זמן לחינוך.
שר החינוך יואב קיש:
בואו נעסוק בדבר יותר חשוב, והוא החוק. הצעת חוק שירות ביטחון (הצבת יוצאי צבא במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר) (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ג–2023. תשמעו, עד לא מזמן הבית הזה – אני זוכר את ההצעה של ועדת החקירה לבדיקת סרסור בסוהרות, שאנחנו כאופוזיציה הצבענו בעדה, והקואליציה הקודמת הפילה אותה במשמעת קואליציונית שהיא בזויה בעיניי. עכשיו אנחנו באירוע שבו הממשלה בעצם בחנה מחדש מה נכון לעשות בהצבת חיילים וחיילות במשטרת ישראל ובשב"ס. היה לנו דיון על כך בממשלה, ושמענו את עמדת שר הביטחון ושר הבל"מ, ונאמר בצורה ברורה, אני רוצה לומר את זה כדי שכולם ידעו: יש כוונה של הממשלה, של השרים הרלוונטיים, להפסיק שירות של סוהרות – זאת אומרת, יותר נכון בכלל בשב"ס.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
למה בעוד חצי שנה?
שר החינוך יואב קיש:
אני אסביר.
מירב בן ארי (יש עתיד):
מי יחליף את הסוהרות?
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
כי ככה מופיע בחוק, אגב. מופיע בחוק - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
מי ישמור בבתי הכלא הביטחוניים?
שר החינוך יואב קיש:
אני אסביר, אני אסביר.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אני רוצה לדעת.
שר החינוך יואב קיש:
אבל אתם רק שואלים.
מירב בן ארי (יש עתיד):
שמתם לזה תקציב? לעוד 600 סוהרים?
שר החינוך יואב קיש:
כן. כן.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אני אשמח לדעת מי ישמור על הביטחוניים.
שר החינוך יואב קיש:
אני אגיד לך בצורה הכי ברורה. אני מתייחס ברצינות לשתי השאלות.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אני אשאל, זה בטוח.
שר החינוך יואב קיש:
אני מתייחס ברצינות לשני הנושאים שהעלו, ואני רוצה לענות לכם. קודם כול אני רוצה לומר שברור שלא ניתן באבחה אחת לבטל את ההסדר הקיים, ולכן בתיאום בין שר הביטחון והשר לביטחון לאומי מציעים להאריך את התוקף של ההוראה בשישה חודשים בלבד – והינה התייחסות לשאלות – כאשר במהלך תקופת הזמן הזו יפעל המשרד לביטחון לאומי להמרת תקני החובה בתקני סוהרי קבע.
מירב בן ארי (יש עתיד):
מאיפה הכסף ל-600 סוהרים?
שר החינוך יואב קיש:
אני עונה לך. סוהרים מנוסים ומקצועיים המתאימים להתמודדות מול משימת כליאת האסירים הביטחוניים - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
מאיפה הכסף? אין לך תקציב מדינה תוך חצי שנה.
שר החינוך יואב קיש:
את הנושא הזה אנחנו מתקצבים.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אין לך כסף להחליף את החיילים.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
מה קורה עם הביטחון של הסוהרות חצי שנה?
שר החינוך יואב קיש:
אני אומר לך. ולכן ביקשנו חצי שנה. בכל הנוגע - - -
רון כץ (יש עתיד):
מי שומר על הבנות?
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
חברי הכנסת, תנו לו בבקשה להציג את החוק.
מירב בן ארי (יש עתיד):
600 סוהרים, מי יעשה את העבודה הזאת?
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
ימשיכו להטריד - - -
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
חברת הכנסת בן ארי, תנו לו להציג את החוק. תוכלו להתייחס אחר כך, בדיון.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אבל יואב, זה לא רק לשירות בתי הסוהר.
שר החינוך יואב קיש:
תקשיבו רגע, תשמעו תשובות, אתם רק מפריעים. בכל הנוגע להצבת חיילי חובה ביחידות של משטרת ישראל ניכר כי המצב שונה. המצב הביטחוני ששרר בעת קביעת ההוראה, ודרש ממשטרת ישראל מאמצים מיוחדים לסיכול פיגועים ולשמירת ביטחון הפנים של המדינה, עודנו קיים. ולכן לאור כך אנחנו מציעים להאריך את ההסדר הקיים בשלוש שנים נוספות, עד סוף שנת 2025.
מירב בן ארי (יש עתיד):
המשטרה שלוש שנים, שב"ס חצי שנה.
שר החינוך יואב קיש:
נכון. הינה, הבנתם.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אבל מי יהיה במקום החיילים? מי? יש לך תקציב?
שר החינוך יואב קיש:
מירב, תזכירי לי, מה הצבעת על ועדת החקירה שהייתה פה?
מירב בן ארי (יש עתיד):
אל תפתח את זה איתי בכלל.
שר החינוך יואב קיש:
אה, לא לפתוח, זה בסדר. תודה רבה.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
יש לך קואליציה נגד שירות נשים. הקואליציה שלך נגד שירות נשים.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אל תדאג.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
תודה רבה לשר יואב קיש. ואנחנו נעבור לדיון האישי. ראשונת הדוברים – חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, בבקשה.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
תודה רבה, גברתי היושבת-ראש, היות שזאת הצעת החוק האחרונה – נכון? הערב, הלילה. אני אנצל את הדקות שיש לי לכבודו של איש האצ"ל, הפרקליט הצבאי הראשי, היועץ המשפטי לממשלה, נשיא בית המשפט העליון השביעי מאיר שמגר, זיכרונו לברכה. אני חשבתי להקריא עמוד מתוך הספר שלו, פרק שנקרא "דור הולך ודור בא": "בית המשפט העליון שבשעריו נכנסתי, היה, כפי שציינתי, מוסד עתיר יוקרה וחשיבות, מורה דרך לערכי ההתנהגות הראויים למדינת ישראל. דור המייסדים שלו הניח את התשתית החוקית והנורמטיבית למדינה. בעזרת פסקי הדין שנתנו בנושאים שאמורים להיות כלולים בחוקה, כמו חופש הביטוי, יצרו השופטים למעשה תחליף לחוקה, והייתה להם השפעה מוסרית עצומה. לא תמיד הסכימו הכול עם בית המשפט, אך הוא השרה את רוחו על הציבור, אף שהוא לא בחר בו ואולי גם לא הכיר את כל חבריו. אני רציתי להיות בין אלה שמעצבים את ערכיה של מדינת ישראל, כך תפסתי את תפקידו של השופט: לתרום את חלקו בגיבוש מחשבות וערכים אשר ייתכן וייטשטשו. בתקופת הגלות כשמדינת ישראל לא הייתה קיימת, מעמדו של בית המשפט ידע עם השנים" - - -
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
רגע, סליחה, חברת הכנסת רייטן מרום. חברי הכנסת, יש הרבה מאוד רעש במליאה, חברת הכנסת גוטליב.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
לך אני מקדישה את זה, טלי.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
בבקשה, אני אוסיף לך עוד 20 שניות.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
תודה רבה. לא, אני צריכה קצת יותר. "מעמדו של בית המשפט ידע עם השנים עליות ומורדות, אך לפי כל המחקרים הוא זוכה לאמון גבוה מצד הציבור. התנודות הללו טבעיות כאשר העיניים מופנות לבית המשפט העליון בנושאים מרכזיים המוצאים הד רב בציבור ומצפים למוצא פיו. שנות ה-70 וה-80 היו שנים של שינויים אישיים ותפיסתיים בבית המשפט. הדור הוותיק, שייסד את מערכת המשפט וחולל נפלאות בביסוסה, פינה אט-אט את מקומו לדור הצעיר יותר, שהשקפת עולמו שונה. ציפיתי ליותר סבלנות מהדור הקודם של השופטים כלפי התפתחויות שהן טבעיות כל כך. דברים שהיו מקובלים בעבר אינם מקובלים עוד, וחידושים הופכים לנורמות. אם אמרת לשופט שאסור לו לחדש ולסטות מהקו המוכר, כאילו אמרת לו: 'לא תהיה שופט'. לשופט יש דעות משלו המושתתות על מיטב הבנתו ושיקול דעתו, שופט הוא לא בובה. בעולם הגדול היו שנות ה-70 וה-80 שנים של שינויים חברתיים עמוקים, והם לא פסחו על ישראל. במקום תפיסה הרואה באדם פרט המגויס למען הקהילה שלו, המדינה שלו, מתחזק יותר ויותר הדגש על זכויותיו של הפרט ועל יחסיו עם השלטון וזרועותיו השונות. בהיותו אחד האדנים שעליהם עומדת החברה האנושית, בית המשפט נושא באחריות חברתית כבדה להסדיר את מערכת היחסים בין אדם לחברו ובין היחיד למדינה. קיומו של גוף כזה תורם לחיים מסודרים כדי שלא כל דאלים יגבר, ולא כל אדם יעשה דין לעצמו; רק בית המשפט יכול לפתור בעיות שגורמים אחרים לא יכולים או אינם רוצים לפתור, לכן הוא חייב לקבוע את קווי היסוד של הנורמות המשפטיות החוקתיות. בית המשפט חייב להיות מבצר, ואם המערכות האחרות אינן מתפקדות כראוי, הוא חייב ליטול לידיו את הרסן באמירות ברורות ונוקבות ובקביעת הנורמות". שמגר.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
תודה רבה, חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. חברת הכנסת גוטליב, בזמן שאת צחקת ונאלצתי לעצור את חברת הכנסת - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - תרגישי בכיף, הכול טוב - - -
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
- - הסברתי שאנחנו נוסיף לה 20 שניות. חבר הכנסת זאב אלקין, שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, חברי השר, חבריי חברי הכנסת, מובא בפנינו חוק שמבקש לעשות שני דברים: מצד אחד להאריך את ההסדר הקיים לגבי הצבת החיילים בשורות המשטרה בשנה שלמה, אבל - - -
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
סליחה רגע, חברת הכנסת גוטליב, באמת, אתם יכולים לצאת החוצה, תשתעשעו.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא, אנחנו צוחקים ממה שאנחנו שומעים. לא, לא, לא, הצחוק הוא ממה שאנחנו שומעים.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
אני ממש מבקשת לכבד את הכנסת.
טלי גוטליב (הליכוד):
מכבדים מאוד, צחוק הוא חלק מהעניין. צוחקים גם עליי, ואין לי בעיה עם זה, כמובן.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
אני מאפסת. יש לך שלוש דקות, בבקשה.
קריאות:
- - -
טלי גוטליב (הליכוד):
תרגישו בנוח, תמיד אני אומרת, צוחק מי שצוחק אחרון, בכיף.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
מותר לחברת קואליציה לצחוק מהחוקים שהממשלה שלה מביאה, למה אתם מפריעים לה? זה לגיטימי. אני הרי מצטט את החוק, זה מצחיק אותה, אז זה בסדר.
טלי גוטליב (הליכוד):
כן, בטח, ואני לא רוצה משרד בתוך משרד, ואני לא רוצה התיישבויות, ואני לא רוצה פיצול סמכויות.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אין, את כמו מתנה שלא מפסיקה לתת.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
כאמור, בחוק הזה שהביאו לכאן ביחד - -
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
היושבת-ראש, אני מבקש לתת לה זמן - - -
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
- - שר הביטחון והשר לביטחון לאומי – רגע, שר הביטחון השני יצא, ראיתי אותו פה רק לפני רגע.
קריאה:
הם לא מקשיבים.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
בסדר גמור. אז שר הביטחון הראשון לא פה, שר הביטחון השני לא פה, וגם שר הביטחון השלישי לא פה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אבל יש פה שרת הסברה.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אדוני, אם אפשר להקריא שיר ערש ליושב-ראש האופוזיציה, שיוכל לישון טוב.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אני דווקא באתי עם ציטוט רק לשיר ערש, חבר הכנסת אלמוג כהן, שיר ערש שמוקדש לך. אני בדיוק מצטט, זה מוכן אצלי בפלאפון.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
אלקין, לפי התקנון, אתה מהקואליציה יכול לצעוק - - -
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
הקדשה אישית אליך. אז כאמור, מציעים לנו להאריך את הסעיף השני בחצי שנה. למה בחצי שנה? כי הממשלה צריכה זמן להבין מה היא עושה עם הסוהרות, וכו'. זאת ממשלה שצריכה זמן להבין. בח'אן אל-אחמר היא צריכה ארבעה חודשים, בהריסת הבית בירושלים, איך אמר בן גביר? שבוע-שבועיים-חודש, מתישהו זה יקרה. אז גם בנושא הזה היא צריכה זמן. ובסך הכול זה לא שונה אחד מהשני. גם בח'אן אל-אחמר יצא פה שר הביטחון ב', אבל זה מקרה הכי מעניין, כי כששר הביטחון ב' היה אזרח הוא הגיש את העתירה, כשהוא הפך לשר הביטחון ב' הוא צריך ארבעה חודשים ללמוד את העתירה של האזרח סמוטריץ'. אם השר סמוטריץ' מתישהו ידבר עם האזרח סמוטריץ', יכול להיות שהוא יוכל לקצר את הזמנים, והוא לא יצטרך ארבעה חודשים, כי האזרח סמוטריץ' שהגיש את העתירה, יסביר לשר הביטחון ב' סמוטריץ' במה היא כלולה, ולמה נכון לפנות את ח'אן אל-אחמר. אבל מי שדיבר דווקא על זה בצורה מאוד מאוד משכנעת היה חבר הכנסת אלמוג כהן, רציתי לצטט אותו, וכמו שהבטחתי לו, זה שיר ערש שמוקדש לו. וכך אמר: "האויב מריח חולשה בח'אן אל-אחמר, ובתגובה תוקף מעזה. במידה שלא תהיה תגובה מוחצת ועוצמתית, אנקוט בצעדים חריפים. נאמנותי היא בראש ובראשונה לתושבי הנגב והדרום. דין העוטף כדין תל אביב". אמר, כתב, אפילו לא מחק. למרות שהתבשרנו מהתגלית של הלילה שאמרו לו למחוק, אבל גילה גבורה אזרחית ולא מחק למרות - - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
- - -
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
ובסופו של דבר, אני חייב להגיד, חבר הכנסת כהן, כשקראתי את מה שאמרת למוחרת נסעתי לשדרות, כי אמרתי: תהיה תגובה עוצמתית, אני רוצה לראות אותה. אבל היה שקט, לא הייתה תגובה עוצמתית. אז עכשיו בגלל שלא הייתה תגובה עוצמתית - -
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
אנא לסכם.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
- - אני מחכה לצעדים החריפים. אז יכול להיות שהצחוק הוא הצעדים החריפים לתגובה העוצמתית שלא הייתה.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
- - - מתי - - - הממשלה?
מירב בן ארי (יש עתיד):
כשהקימו יישוב ב-2020 עפו עליהם, הקימו עוד פעם ב-2021, ואז עוד פעם – שלוש פעמים הם מקימים את אותו יישוב, איזו בדיחה זו.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
תודה רבה, חבר הכנסת אלקין.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אבל דבר אחד, חבר הכנסת אלמוג כהן, ובזה אני מסיים, גברתי היושבת-ראש. בדבר אחד אני בטוח – חבר הכנסת אלמוג כהן, על דבר אחד אני בטוח שלא תוותרו – על ח'אן אל-אחמר ויתרתם, על תגובה עוצמתית לעזה ויתרתם.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
בוא ניקח שופל אתה ואני ונהרוס אותו.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
על הפיתות ועל המאפיות שלכם – על זה לא תוותרו, עד כאן.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
יש לך רישיון ג'? בוא תהרוס את זה אתה.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
זה הקו האדום של עוצמה יהודית בממשלה הזאת. תודה רבה לכם.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
תודה רבה, חבר הכנסת אלקין. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
גברתי היושבת-ראש, אני רוצה להעלות לדיון את נושא תחליף החלב של יושב-ראש האופוזיציה. לא יכול להיות שהוא מקבל את הנוטרילון, ולא את הסימילאק. זה עושה לו לא טוב, די.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תודה רבה, גברתי היושבת-ראש.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אדוני השר, כנסת נכבדה, אני רוצה רגע להחזיר אתכם לחוק הזה. אדוני יו"ר הוועדה לביטחון פנים, חבר הכנסת פוגל, בוא תשמע רגע, חשוב לי שתהיה איתנו באירוע הזה. מה החוק הזה? החוק הזה בא ואומר שחיילים וחיילות שמשרתים במשטרה ובשב"ס ימשיכו במשטרה שלוש שנים, ובשב"ס חצי שנה. בואו נבין שהנושא של הביטחוניים נפל על שב"ס, כי תכל'ס בשום מקום בעולם בתי כלא לא מתעסקים עם ביטחוניים. כאן, במדינת ישראל, בגלל החלטת ממשלה החליטו להעביר את השליטה בביטחוניים לצה"ל, וצה"ל משתף פעולה עם השב"ס. לי אין בעיה שיצאו החיילים, שיצאו החיילות, אבל מי האלטרנטיבה? מי יממן? הם אומרים שתוך חצי שנה נוציא יותר מ-600 חיילים ממתקני הכליאה. ומי יחליף אותם? ומאיפה הכסף? באים ואומרים לי: צריך חצי שנה, אבל בחצי שנה אין תקציב מדינה. ואם יש תקציב מדינה, האם יש תקציב לעוד 600 סוהרים? אתה, אדוני היושב-ראש, תביא את זה בקרוב לוועדה שלך. אתה חייב לדעת, אפרופו שיחתנו על הסמכות המחוקקת, שהיא בעצם מפקחת על עבודת הממשלה – אתה צריך לשאול מי יביא סוהרים; מי יכשיר סוהרים לביטחוניים תוך חצי שנה. מה זה החוק המטורלל הזה? חבר'ה, אין שום בעיה. אגב, אני גם חושבת שצריך להשאיר חיילים, ואני חושבת שצריך לנקות את הסביבה, שתהיה סביבה טובה, לא מטרידה. זה אירוע אחר, ואין לי זמן לדבר. כשמטפלים בהטרדות מיניות, לא אומרים למטרידים: יאללה, תפדל, נוציא לכם את האסירות, אלא ננקה את המקום שיהיה כשיר. אבל זה דיון אחר. אין בעיה, אתם לא רוצים חיילות? תביאו חיילים. זאת האחריות של הצבא יחד עם שב"ס. אבל אם אין לך חיילים ואתה מוציא אותם תוך חצי שנה, מי ישמור על הביטחוניים? מי יעשה את העבודה הזאת? ואם תביאו אסירים או סוהרים, מאיפה הכסף? אני אומרת לך, פוגל, כי אתה בן אדם רציני, זה הולך אליך לוועדה. אני יודעת, הייתי שם. אתה חייב להבין שאי-אפשר להשאיר את בתי הכלא הביטחוניים בלי החיילים. ואם אתה מוציא את החיילים, את מי אתה מכניס במקומם? האם יכול להיות שהחוק הזה פוגע בביטחון המדינה? תבינו, אין לי בעיה – תוציאו מחר את כל החיילים, אבל את מי אתם מכניסים לשמור על הביטחוניים? אגב, אם היו לי עוד שלוש דקות, גברתי היושבת-ראש, הייתי אומרת לך שבעיניי ולתפיסתי – בכל מקום עבודה, אגב, אפשר להטריד, ולצערי מטרידים – צריך לטפל במטרידים, לא במוטרדות. אבל אין לי זמן, אם היו לי עוד שלוש דקות, הייתי מדברת. אדוני, אתה הולך לקחת את החוק הזה. תגיד מה האלטרנטיבה שתהיה בחצי השנה. אני יכולה להבטיח לך שתקציב מדינה תוך חצי שנה לעוד 600 סוהרים כדי לתקן, חוץ ממה שקיים היום – אין לך. תודה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
תודה רבה, חברת הכנסת מירב בן ארי. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
גברתי היושבת-ראש, יעלו אותו עכשיו להדחה בהישרדות.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
בבקשה, חבר הכנסת ולדימיר בליאק.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
תודה רבה, גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, חבר הכנסת אלמוג כהן, אני יכול להתחיל?
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
סליחה, אדוני.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
תודה רבה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
אני מאפסת לך את הזמן.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
האמת היא שאני התכוונתי לדבר על הסקירה של נגיד בנק ישראל, שהייתה היום בוועדת הכספים. הייתה סקירה באמת מאוד מעניינת ומעשירה. כן, אני יודע שהקואליציה הזאת לא אוהבת יועצים ומומחים, ונגיד בנק ישראל הפך בכלל לדמות שנויה במחלוקת. אנחנו הרי הרוב בשלטון, יש לנו 64 מנדטים, ומי בחר בו בכלל? בואו נגיד את זה. אגב, מי שבחר בו הוא בנימין נתניהו – הפתעה. במהלך היום קיבלתי ידיעה שבעיר שלי מודיעין-מכבים-רעות, חבר מועצת העיר, שהוא בכלל לא מהמפלגה שלי, אלא אחד ממארגני המפלגות בעיר נגד הממשלה, קיבל היום זימון למשטרה. הוא לא חשוד ולא זומן למתן עדות; זומן לשיחה במשטרה, וכמוהו עוד כמה מארגני המחאה. הייתי קצת מופתע, ונזכרתי שב-1989– הייתי אז בן 15, 16 – כשהתחלנו לצאת להפגנות נגד השלטון הסובייטי המתפרק, גם היינו מקבלים כל מיני זימונים למשטרה. זה קצת הזכיר לי תקופות אפלות.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
מה רצו ממנו? מה שאלו?
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
עוד לא הספקתי לדבר איתו. בתגובה ראשונה, קודם כול, במוצאי שבת אני אגיע להפגנה במודיעין, בעיר שלי, כדי לחזק את המפגינים. באופן כללי אני חושב שהשבוע, בוודאי לאור הכוונה של יושב-ראש ועדת החוקה להעלות להצבעה בקריאה הראשונה את הפרק הראשון בהפיכה המשפטית, זה הזמן שלנו, של כל אחד שעובד ומשרת והמדינה הזאת יקרה לו – הדמוקרטיה הישראלית, הכלכלה הישראלית, עתיד מדינת ישראל, עתיד ילדינו – לצאת ולהראות את הכוח שלנו בהפגנה אולי הכי גדולה בהיסטוריה של מדינת ישראל; להראות לקואליציה המופרעת הזאת שאנחנו לא מתכוונים למצמץ, כמו לדיקטטורה מתהווה. אסור לנו למצמץ. אנחנו צריכים להראות באופן חד וברור שאין לנו שום כוונה לוותר, שאנחנו ניאבק על הדמוקרטיה הישראלית. אנחנו לא מפחדים ואנחנו לא מוותרים, ואנחנו נהיה ברחובות, בכנסת ובכל מקום בכוונה לעצור את הסכנה הזאת. תודה רבה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
תודה רבה, חבר הכנסת ולדימיר בליאק. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה, שלוש דקות לרשותך.
מיקי לוי (יש עתיד):
גברתי היושבת-ראש, בהמשך לדבריה של חברת הכנסת בן ארי – חוסר מקצועיות, התנהלות מפדחת. מי שלא יודע, בשנת 2005 התקבלה החלטת ממשלה להעביר את כלא מגידו – יושבים כאן שני אלופי צה"ל ורמטכ"ל לשעבר – ואת כלא עופר בחזרה מהצבא לידי שירות בתי הסוהר. זאת המסגרת שעברה. עד 2005 מי שעבד בבתי הכלא הביטחוניים עופר ומגידו, היו חיילי צה"ל. חלקם בשירות חובה, חלקם בשירות קבע עם מפקדים, עם כל ההיררכיה.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
משטרה צבאית.
מיקי לוי (יש עתיד):
משטרה צבאית. החליטו להעביר את זה לשירות בתי הסוהר, לשירות יותר מקצועי. ובמסגרת הזאת גם נקבעה העברת חיילים לעבודה בשירות בתי הסוהר. נכון שהיה צריך לבודד את החיילות ולא להעביר אותן, אבל זה כבר סיפור אחר. בשישה חודשים להוריד את כל חיילי הסדיר, חיילות וחיילים משירות בתי הסוהר, לגייס, להכשיר בקורס 600 איש – גם בשנה לא תצליחו.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
חודש קורס, אדוני. חודש קורס.
מיקי לוי (יש עתיד):
אני מציע לך, חבר הכנסת כץ, אל תלך, תקשיב לפני שאתה יוצא. תבצעו הארכה לשנה כבר למפרע; אין סיכוי שבשישה חודשים תחליפו 600 איש, תקיימו קורסים למתגייסים החדשים, ותכניסו אותם למתקני הכליאה. זה חוסר מקצועיות, זה חוסר הבנה של המערכת. אני מציע לכם לתקן את זה כבר בוועדה לשנה שלמה, כדי שלא תהיה כאן פדיחה. וכבר יש כאן פדיחה. מי שקבע את זה מתנהל בחוסר מקצועיות, בחוסר הבנה, אינו יודע איך המערכת הזאת עובדת. זה יהיה פשוט חבל, חבל לעשות את זה בצורה לא מקצועית כזאת. אני בעד להוציא את החיילות והחיילים הסדירים משירות בתי הסוהר; מקומם לא שם, בוודאי ובוודאי לא בתוך בתי הכלא הביטחוניים. תשבו, תחשבו. הכול נעשה פה חאפ-לאפ, לא בצורה מקצועית, לא חשיבה, לא כלום. במשטרה מאריכים לשלוש שנים מכוח האינרציה, ובשירות בתי הסוהר לחצי שנה. לא תצליחו לעשות את זה גם בשנה. תודה רבה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
תודה רבה, חבר הכנסת מיקי לוי. חבר הכנסת רם בן ברק, שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
רם בן ברק (יש עתיד):
תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, לפעמים – ראיתי – היא גם יודעת לתת בראש. הכול בסדר. כשאני נכנסתי לתפקידי כיושב-ראש ועדת חוץ וביטחון בכנסת הקודמת, אחד הדברים הראשונים שעשינו היה לעשות סיורים בקו התפר. אז הסתבר לנו שקו התפר פרוץ כולו. זה לא שיש גדר פרוצה; אין גדר. מדי פעם רואים שאריות של גדר. אני התפלאתי על העניין הזה מאוד, כי הרי ברור לכול שכשאין גדר ואנשים לא עוברים דרך השערים הרשמיים ונכנסים לארץ, יש כאן סכנה ביטחונית מאוד מאוד גדולה. כשנכנסתי קצת לעובי הקורה, הסתבר לי שהעניין הזה הוא מדיניות מכוונת. המדיניות המכוונת היא כזאת, שאנחנו רוצים להחליש את הרשות הפלסטינית, ולכן אנחנו לא נותנים להם אישורי עבודה, לפועלים הפלסטיניים להיכנס. אלא מה? השוק הישראלי צריך בין 120,000 ל-140,000 עובדים פלסטינים. מצד אחד צריך את העובדים; מצד שני לא נותנים אישורים, ואומרים להם: תעברו דרך הגדר. תעשייה שלמה, כולם עוצמים עיניים וכולם מרוצים, עד שהתחילו להגיע הפיגועים. התחילו להגיע הפיגועים, ואז הסתבר שחלק גדול מהפיגועים נעשה באמת על ידי אנשים שעוברים דרך הגדר. בהחלטת ממשלה החלטנו שאנחנו סוגרים את מרחב ההפרדה. איך אנחנו סוגרים אותו? חיילים. בצה"ל יש חיילים, ואנחנו סוגרים אותו. בהמשך הציונות הדתית מעודדת או מפתחת התיישבויות לא חוקיות ביהודה ושומרון – אביתר, איתמר; צריך לשמור עליהן. מי שומר עליהן? חיילים. אנחנו נמצאים היום בסיטואציה שפוגעת בביטחון מדינת ישראל. יש לנו מחסור עצום בחיילים. החיילים ביהודה ושומרון – אני בטוח שלחלק מהאנשים יש ילדים שם עכשיו, והם יודעים את זה – עושים תורנויות של 16 שעות ביממה במשימות של שמירה, במשימות של בט"ש ביהודה ושומרון. הם לא מתאמנים. המילואימניקים שחוקים לחלוטין, כבר לא באים לעשות מילואים. אנחנו בברוך לא נורמלי. ובמה הממשלה הזאת מתעסקת? הממשלה הזאת מתעסקת באיך לפטור עוד ועוד אנשים משירות בצבא. החרדים מאוד רוצים את הרפורמה המשפטית הזאת, שרובה ככולה נועדה, מבחינתם, שלא יהיה חוק גיוס.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
שלא יגידו להם לשרת.
רם בן ברק (יש עתיד):
שלא יהיה חוק גיוס, ואז לא יקראו להם לשרת. אני אומר לכם, בוועדת החוץ והביטחון אנחנו דיברנו על תוכנית שלפיה אפשר, למשל, שעל קו התפר יהיו חרדים שיעשו שש שעות שמירה, שש שעות לימודים ביחד. זה לא יפגע להם באורח חייהם. הציונות הדתית, זאת שמתיימרת להיות בראש המחנה, הציונות הדתית הזאת מעודדת אנשים ללכת לישיבות ההסדר.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
נא לסכם.
רם בן ברק (יש עתיד):
זאת אומרת, החיילים שלהם עושים חצי צבא, לא צבא. ומי נושא בנטל? מי נושא בנטל? החרדים? לא. הציונות הדתית? חלקם כן, חלקם לא. מי נושא בנטל? השמאלנים? אנחנו נושאים בנטל? כן, נראה שכן.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אתה לא שמאל.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
תודה רבה, חבר הכנסת רם בן ברק. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חברת הכנסת אורנה ברביבאי, בבקשה, שלוש דקות לרשותך, גברתי.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
גברתי היושבת-ראש, חברים, רבע לשתיים בלילה, אני שואלת בקול רם מול הנמרצות הזאת – שלא לומר הבהילות – לחקיקת שינוי המשטר ולפגיעה, שלא לומר הרס מערכת המשפט, אנחנו רואים – ספרתי היום כמה שנים נתניהו ראש ממשלה; אני מבינה שבמצטבר זה סדר גודל של 15 שנים. ואני שואלת את עצמי למול הלהיטות הזאת להרוס מייד את מערכת המשפט – איפה הוא היה בהזנחה של מערכות שלמות לאורך שנים? אתם רוצים שאני אתן דוגמאות? בואו נדבר על הטרור, בואו נדבר על חוסר הביטחון, בואו נדבר על היעדר המשילות, ובואו נדבר אפילו על רעידות האדמה. היום הוא הנחה לטפל ברעידות האדמה, נתן פקודה. לא יהיו רעידות אדמה, כי ראש הממשלה הנחה. בואנה, אתה פה 15 שנה – מה עשית? מה עשית בתחום המשילות? בא בן גביר, הבין את הסיטואציה, הלך והבטיח מעל כל במה, מעל כל טיקטוק – אל תדאגו, אני פה, הכול יהיה בסדר. מה השתנה? מה משתנה? להפך, אנחנו הולכים אחורה. אני מסתכלת על השנה וחצי שאנחנו היינו בממשלה, ועל השקט גם בדרום ובכלל, גם בהיבטים של תחושת ביטחון, ואני לא רואה את אותו מצב שקיים היום, בתקופה הזאת. אני חושבת שלא היה בן אדם במדינה שלא הזדעזע ממקרה האונס בגדרה, וזה לא שלא הייתה התרעה, וזה לא שהם לא באו והתלוננו. אני חושבת – באמת, את יודעת, אנחנו מדברות על זה כנשים, כאימהות – המחשבה הנוראית הזאת של המעשה הנבזי הזה, ותהליך השיקום שהמשפחה הזאת עוד תצטרך לעבור. ואני אומרת, למה לא מתעסקים בנושא המשילות באופן מהותי יום-יום, שעה-שעה? למה לא מבטיחים שאנשים יוכלו להרגיש יותר טוב בכל מקום שבו הם נמצאים במדינה? זאת גדרה, כן? לא דיברנו על איזה גבול בקצה. למה? כי עכשיו יותר דחוף לטפל בחיסול מערכת המשפט, וזה מה שעושים בממשלה הקיצונית הזאת יום-יום, שעה-שעה, באמצעות שליחים. עאלק, ניגוד עניינים. שם בחזית מספר שרים שעושים את העבודה בשבילו, ובמקביל הכול מוזנח. אז בשם אזרחי מדינת ישראל אני אומרת לממשלה הזאת: שימו סדרי עדיפויות אחרים, ואם התחייבתם לתת מענה טוב יותר מאיתנו לאזרחים, תוכיחו שאתם מסוגלים לזה, או פשוט תודו שזה גדול עליכם, כפי שאנחנו מתרשמים יום-יום בכל תחומי החיים שלנו – בביטחון, בביטחון האישי, בכל תחום שבו אפשר לצפות מממשלה שתדאג לאזרחים שלה. תודה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
תודה רבה, חברת הכנסת אורנה ברביבאי. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה, שלוש דקות לרשותך.
רון כץ (יש עתיד):
תודה רבה, גברתי. כנסת נכבדה, אדוני שר הדתות, קודם כול, בראשית דבריי אני רוצה להביע סימפטיה לשרת התעמולה. ראיתי ריאיון, היא יושבת כל היום ומבקשת את עזרת הציבור. אין לה משרד, אין לה רכב, אין לה תנאים, והיא דופקת את הראש בקיר. אני לא חושב ששרה בישראל צריכה לעשות את זה, ואם נתנו לה משרד, אני חושב שמן הראוי שהיא תקבל גם סמכויות, תפקיד, תקנים ותקציב.
סימון דוידסון (יש עתיד):
אנחנו נעשה לה מימון המונים. רון, מימון המונים.
רון כץ (יש עתיד):
אני רוצה להעלות את ההצעה של חבר הכנסת סימון דוידסון: אם זה לא יסתדר ואין תקציב בממשלת ישראל, נגייס מימון המונים, כמובן, בהתאם להנחיות של ועדת האתיקה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
אלמוג הוא הראשון.
רון כץ (יש עתיד):
זה עד 5,000 שקלים לאדם, אלמוג הוא התורם הראשון. אולי גם ניצוק תוכן בתפקיד של שרת התעמולה, כי בינתיים התפקיד היחיד שהיא עושה הוא תעמולה למען הממשלה בתוך מדינת ישראל. כפי שאני תופס את התפקיד הזה, היא אמורה לעשות תעמולה מחוץ למדינת ישראל. אולי להתעסק בארגוני BDS, אולי היא אמורה לעשות טוב למדינת ישראל, לשווק את מדינת ישראל. אבל בינתיים אני מבין שהיא משווקת את עצמה בתוך הממשלה על מנת לקבל תקנים, תקציב, לשכה ועוד כמה דברים טובים. יושב פה שר שאולי יכול לחלוק חלק מהתקנים שלו. תעזור לחברתך – סתם הצעה, אתה לא חייב. אני רואה שנמצא פה גם יו"ר ועדת החינוך, אז אני רוצה לנצל את הבמה החשובה הזו ולהזכיר שתכף נפתחת ההרשמה לגני הילדים.
קריאה:
נפתחה.
רון כץ (יש עתיד):
נכון, היא נפתחה. תכף נסגרת ההרשמה לגני הילדים. אומנם ההרשמה נפתחה, והצוותים עובדים טוב וירשמו את כל הילדים, אבל יש בעיה: אחרי שירשמו את כל הילדים האלה, והם יגיעו לגני הילדים, הם יגלו דבר אחד: אין צוותים; אי-אפשר לגייס סייעות. גם גננות נהיה אירוע קשה מאוד. בסופו של דבר זה נופל על העיריות, ולעיריות אין דרך להתמודד עם זה. יושבת פה שרת החינוך לשעבר, דיברנו על זה רבות. היא עשתה מהלכים גדולים. לצערי, נכנס שר חינוך, שלפני שהוא הכיר את המשרד, הוא דאג לבטל כל דבר טוב שהיה בו. אז אני פונה אליך, כי אני יודע שאתה אדם מקצועי שלא מחפש לבטל דברים שאני לא יודע למה החליטו לבטל אותם, ואתה לא מחפש את הקרדיט, ואני פונה אליך באמת. הייתי ראש מינהל חינוך, יש מצוקה אמיתית. אתמול דיברתי עם בכירה מאוד בתוך המערכת, ולא אנקוב בשמות, שאמרה לי: תשמע, אם אתם לא תעלו את הנושא הזה ואם מישהו לא יתעסק בזה, אנחנו לא נפתח את שנת הלימודים. בכל שנה אומרים את זה, ובכל שנה זה נהיה יותר קשה, אבל השנה זה קשה במיוחד. כבר אין פתרונות קסם, אין איך לעשות את זה. גנים – או שהם לא נפתחים, או שנפתחים בצוות חסר. תאר לעצמך מצב שבו הורים שולחים את הילדים שלהם בפעם הראשונה לגן, ומגלים שבגן הזה יש צוות של גננת וסייעת במקום צוות הרבה יותר גדול. לפעמים זה רק גננת, או לפעמים גם זה אין לנו.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
לא. אין רק גננת, אבל יש מספר ילדים גדול, כי מצמצמים גנים.
רון כץ (יש עתיד):
זה קורה הרבה, דוחסים ילדים, והתנאים נפגעים. זה לא יכול לקרות במדינת ישראל בשנת 2023, עם כל הכבוד לרפורמה משפטית ועם כל הכבוד להרבה מאוד דברים שרוצים לעשות.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
תודה רבה.
רון כץ (יש עתיד):
ואופיר, אני גם פונה אליך בתור יו"ר קואליציה שהתעסק הרבה בגיל הרך. הגיל הרך בקריסה במדינת ישראל, וזה במשמרת שלכם עכשיו. תודה רבה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
תודה רבה, חבר הכנסת רון כץ. הסיפור של שכר הסייעות ואגב, גם של היועצות, באמת צריך להיות מטופל. הוא כבר די גמור. היה אמור לעבור יחד עם ההסכם של ההסתדרות. הרי אלה שני הסכמים נפרדים. משום מה לאוצר היה נוח לשמור את זה, אבל אפשר באמת לקדם את זה. נשמח אם זה יהיה בוועדה. תודה רבה, חבר הכנסת רון כץ, על הנושא החשוב. חבר הכנסת מיכאל ביטון, בבקשה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
גברתי היושבת-ראש, בוסו, הנושא חשוב, תקשיב. טייב, כץ, לא לפטפט. כץ, חבר הכנסת כץ - - -
קריאה:
לא אמרת איזה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
שניכם, תקשיבו לי. אתם תעשו כבוד לירוחם. למה? מעטים יודעים שהיום ט"ו בשבט, והיום הוא החג של הכנסת. אבל ירוחם נולדה בד' בשבט, והיא חוגגת את לידתה בט"ו בשבט. גם אני זכיתי להיוולד בשבט ולהיות ראש העיר הראשון שנולד בירוחם, שנהיה ראש עיר. מי שהקים את ירוחם הוא מרוקאים ורומנים. היה דיון בסוכנות: איך נקים? מי יעמיד? אמרו: רק מרוקאים ורומנים. שלחו אותם למעברה בתנאים קשים, עם אוהלים וצריפים בחורף. אתם רואים עכשיו את הסערה בחוץ.
קריאה:
- - - ירושלים.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
אין לי בעיה עם הערות ביניים, אבל הנאום הזה חשוב.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
הוא העיר הערה חשובה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
כן, נכון. נוסעים ומגיעים, אוהל וצריפים, העולים נאחזים בקרקע, ומגיע בן גוריון לנאום במעברה. חבר הכנסת כץ, שניכם.
קריאות:
- - -
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
שניהם עונים לי. בן גוריון מגיע לנאום במעברה. הוא קצת נמוך, והוא עולה על ארגז. מספר את זה שמעון פרס בגיל 89 כנשיא שמבקר אותי בירוחם. אנחנו עושים לו יום הולדת, והוא מספר את זה. הוא עוזר של בן גוריון. בן גוריון עומד על ארגז ואומר להם: תושבי ירוחם, יהיו פה 10,000 איש. יהיו פה בתי ספר, יהיו מפעלים. ופרס יושב למטה ואומר: מה יש לבן גוריון הזה? מה הוא אומר להם? מסכנים – אוהלים, גשם, אין כביש, אין רופא, אין טנדר, אין בית ספר. בן גוריון אמר: למה נעשה מעברה? בואו נעשה כפר ירוחם. שותלים כמה אלפי עצים. מגיע מבצע קדש, מגייסים את כל הגברים, והכול מת. כל החקלאות ללא הדרכה, והכפר לא עובד. ב-2014 אני מקבל מכתב כראש עיר ממשרד הפנים: ירוחם – 10,001 תושבים. החזון של בן גוריון התממש ב-2014. אבל החקלאות הזו שהבטחנו – שתלנו כרם ענבים בירוחם; הקיץ הזה בצרנו את הבציר הראשון של ענבי בוז'ולה; הקמנו יקב פינטו; יש שמן זית שנוצר בירוחם; מכרנו שתי חוות לחקלאות ותיירות – 120 דונם. נמכור עוד מאות דונם חממות, נקיף את ירוחם בחקלאות. מימשנו את החזון של בן גוריון. ואני אומר את זה לכבוד הירוחמים – הירוחמים שגרים בירוחם, הירוחמים שבארץ ובעולם. אני מצדיע לחלוצים. בשבילי אימא ואבא שלי, שהגיעו לירוחם, וכל אלפי מתיישבי עיירות הפיתוח, הם חלוצים נטו. הם הגיעו לקריית שמונה כמו הסבים והסבתות שלך, כמו רבים מיושבי הבית הזה. היום הזה, שבו כנסת ישראל חוגגת את יום הולדתה, צמוד ליום ההולדת של סמל שנקרא "ירוחם". סמל של קושי אבל גם של ניצחון ותקווה. תודה רבה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
יישר כוח. תודה רבה, חבר הכנסת מיכאל ביטון. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה, שלוש דקות לרשותך.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
תודה, גברתי היושבת-ראש. אני מסתכל על החברים כאן, ואני קצת חושב על הבעייתיות שהייתה לי במקומם לדבר על חיילות, ולא משנה איפה שמים אותן. אגב, אני רוצה לומר רק מבחינה מקצועית: הייתי ראש אכ"א שהעביר את בתי הכלא לשירות בתי הסוהר. ידענו כבר אז שלהיות סוהר או לנהל בית סוהר עם האסירים הביטחוניים הוא מקצוע שלא מתאים לצבא. אני מדבר איתכם על 2004–2005. אמרנו שלשירות בתי הסוהר ייקח קצת זמן. הוא יכשיר סוהרים, ונוכל להחזיר את החיילים והחיילות למשימות הרגילות שלהם. לכן תגברנו אותם בחיילים וחיילות. עברו למעלה מ-15 שנים, וזה אותו דבר. עכשיו מביאה לנו ממשלה חוק או בקשה להארכה, ואומרת לנו: תראו, בתוך שישה חודשים נפתור את הבעיה. זה כמו ששמעתי את החבר'ה מעוצמה יהודית אומרים שבתוך שישה חודשים יהיו שוטרים בדרך, ותוך שישה חודשים כל המשטרה כבר מלאה שוטרים, והמשילות בנגב חוזרת.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
- - - ארבעה חודשים.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
יש לי ילדים בנגב, הם לא בונים על זה. אני רוצה להגיד משהו באמת: אולי הגיע הזמן שהממשלה הזאת - - -
קריאות:
- - -
אלעזר שטרן (יש עתיד):
רגע, תקשיב, כדאי לך. אולי הגיע הזמן שהממשלה הזאת, שנראה לי שעוד מעט פותחים עוד שורה של שרים בשבילם בתוכו, ודרך אגב, אני חושב שראש הממשלה מתבייש בגודל של הממשלה, ולכן הוא אפילו לא שם שולחן באמצע, כמו שכבר היה פה פעם, אלא בכל פעם הוא זורק את השרים שלו, שחלקם – כל הכבוד שלהם, כל האספירציות שלהם היו לשבת מסביב לשולחן הממשלה. ועד שהם נהיו שרים, בכל פעם פותחים להם עוד שורה בתוך השורה של חברי הכנסת. אבל למה אני מזכיר את זה כאן? בגלל שאם הייתי יכול לספור ,הייתי אומר: יש שם כל כך הרבה שרים נגד שירות חיילות בצה"ל; יש שם כל כך הרבה שרים שהבנות שלהם וגם הבנים של חלקם הגדול לא משלמים את המחיר הזה. איך הם מרגישים נוח? איך ראש הממשלה מרגיש נוח להביא החלטה כזו, כשהוא יודע שמי שהולך לשלם אותה הוא לא האנשים שמחליטים, שיושבים מסביב, והם מפוזרים פה בתוך מה שנקרא "כיסאות הממשלה", אלא אנשים אחרים, שכרגיל הם אלה שימשיכו להגן.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
אנא, לסכם.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
- - שמענו על אותן חיילות גיבורות שהשתתפו בלחימה כדי לסכל את הפיגוע הבא של מי שניסה לפגוע במסעדה בחוף ים המלח. גברתי היושבת בראש, אני מסיים. אני באמת חושב, תסתכלו על עצמכם ותגידו אם לא הגיע הזמן לשנות את מודל השירות - -
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
אין שר במליאה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
רגע, שנייה, שנייה.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
- - לשנות את מודל השירות ולהביא לתוך בתי הסוהר אוכלוסיות שהיום לא משרתות את המדינה בשום מקום. תודה.
היו"ר יפעת שאשא ביטון:
תודה רבה, חבר הכנסת אלעזר שטרן. חבר הכנסת אליהו רביבו – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח. חבר הכנסת – היה לי גדי? לא מופיע לי פה. חבר הכנסת גדי איזנקוט, בבקשה.
גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי):
גברתי היושבת-ראש, חברים, נושא חוק השירות הוא נושא חשוב מאוד שנכון לעסוק בו בעיקר לאור העובדה שהיום רק 48% מבני ובנות ה-18 במדינת ישראל מתגייסים ורק 35% מסיימים שירות. אבל זה חייב להיות חלק מחוק הרבה יותר רחב שיבטא חוזה חדש בחברה הישראלית, שבו יש ארבעה מרכיבים: שירות צבאי, שירות לאומי, שירות אזרחי, שירות בקהילה, והוא צריך להקיף את כלל אזרחי ישראל, בני ובנות ה-18.
קריאה:
לא שומעים, אדוני.
גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי):
אבל אני מבקש לדבר על נושא אחר, נושא חריג: על הקריאה של הנשיא לנשום עמוק, להקפיא את מרוץ החקיקה למספר שבועות ולדבר. ניסיתי להיזכר מתי בפעם האחרונה היה אירוע דומה של מחלוקת עמוקה בחברה הישראלית ופנייה דומה של הנשיא, בעיקר לאור העובדה שאנחנו נמצאים באחת התקופות המורכבות והנפיצות ביותר שאני זוכר בשני העשורים האחרונים, גם מבחינה ביטחונית, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה חברתית, ועל הרקע הזה פניית הנשיא מקבלת משנה תוקף. וכשניסיתי להיזכר, מה שעלה לי בראש זה אירוע שהוא שונה, להבדיל, בקיץ 1982. הייתי מ"פ צעיר בגולני, יש פה נוספים ששירתו בלבנון, מלחמה שיצרה שסע עמוק בחברה הישראלית: מאות אלפי אנשים ברחובות, הפגנות, ובספטמבר מתרחש אירוע שחיילי צה"ל לא היו מעורבים בו בסברה ושתילה. בעקבות האירוע הזה והשסע שהיה בחברה הישראלית יש פנייה חריגה מאוד של הנשיא נבון. הוא פונה למנחם בגין, שהיה ראש ממשלה, ותובע ממנחם בגין להקים ועדת חקירה ממלכתית כדי לשכך את הזעם בחברה הישראלית ולהראות לחלק מהעם שלוקחים את הדברים בכובד ראש. מנחם בגין בשלב ראשון מסרב ואומר שזה יביא לזה שיאשימו את מדינת ישראל, ואחרי מאמץ נוסף הוא מחליט להקים ועדת חקירה. היינו אז בתקופה מורכבת על רקע אחר לגמרי, אבל יכול להזכיר גם את השסע החברתי העמוק וגם פנייה של נשיא. אני אומר את זה כי אנחנו נכנסים לשנת 2023, שנה עם אתגרים גדולים מאוד שהאחדות בחברה הישראלית והערבות ההדדית יהיו נחוצות מאוד. הצורך לטפל בכלכלה, בבעיות משילות, בביטחון אישי, מחייב הסכמה לאומית רחבה ככל האפשר כדי לעמוד באתגרים האלה, ואני ממליץ לעשות מחשבה נוספת על התשובה לנשיא המדינה. תודה.
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה.
מאיר כהן (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אדוני ראש הקואליציה, אני תמיד אגיד את זה, אופיר. אדוני ראש הקואליציה. על שני דברים אני רוצה לדבר בשלוש הדקות. הדבר הראשון, הסתכלתי היום בטקס. הסתכלתי למעלה וראיתי את נשיא המדינה, גדי, וזה מתחבר למה שאמרת, אדוני חבר הכנסת. הסתכלתי על נשיא המדינה וכולנו, כמו שמיכאל ביטון הזכיר, כל הזמן התרגשנו – ילדי עולים. אני אגב, אני הייתי שם, בירוחם. עליתי לירוחם ובדיוק מה שהוא מספר זה אחד לאחד, מעברות אוהלים. וכן, הייתי שם כשדוד בן-גוריון הגיע לירוחם לברך את העולים, היה לי אפילו הכבוד להגיש לו פרחים. וכשדיברנו על ראשי ממשלה ונשיאים – היו בעינינו איזה דמויות מופת שהקשבנו למה שהם ביקשו. והסתכלתי היום על נשיא המדינה, ואתמול שמעתי את בקשתו, אפילו את תחינתו, אבל מולה שמעתי איזו אמירה של אדנות משר המשפטים, שיש לי כבוד אליו, אבל היום ואתמול הוא מופיע כאדם שלא מוכן אפילו לנהל שיח עם נשיא המדינה. ומיד אחרי הבקשה של הנשיא אנחנו שומעים את שר המשפטים אומר "לא יהיה עיכוב, לא של דקה אחת". כלומר, אם אנחנו מחפשים פרות קדושות שאותן אנחנו רוצים לשחוט, הרי לכם. נשיא המדינה, סמל הממלכתיות, פונה ומבקש מהכנסת: חבריא, בואו, עוד מחשבה, האטו את הרפורמה הזאת, תנסו לייצר איזה שיח. ומה שהוא מקבל זו אמירה, לצערי בוטה ונוקבת, של שר המשפטים שאומר לו: אפילו לא דקה אחת. ואולי האמירה הזאת של שר המשפטים מקפלת בתוכה את הדהירה חסרת התקדים הזאת לשינוי המשטר במדינת ישראל. עכשיו אני רוצה להזכיר לכם, יש המון מה לתקן במערכת המשפטית. אבל התיקונים הראשונים צריכים להיות תיקונים שמתעסקים במכניזם, לראות כמה אנשים מחכים למשפט, כמה קשה עובדים השופטים, כמה קשה אנחנו סובלים, כל מי שגר בנגב – אני 60 שנה מחיי גרתי בנגב – כמה שחלק מהכישלון הגדול במשילות זה אמירות של שופטים – אנחנו לא עומדים בלחץ ולא עומדים בקצב. אז לכן בואו נקשיב לנשיא המדינה. אני פונה לשר המשפטים, מר לוין, תקשיב לנשיא המדינה. לא צריך להיות קשה עורף. צריך להיות אדם שלוקח אחריות ומבין שבתפקידך אתה, סובלנות היא שם המשחק. תודה רבה, אדוני.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח; חבר כנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח. חבר הכנסת חילי טרוּפר.
חילי טרופר (המחנה הממלכתי):
טרוֹפר.
היו"ר ניסים ואטורי:
טרוֹפר.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
חבר הכנסת ואטורי, חזרת לכס היושב-ראש.
היו"ר ניסים ואטורי:
הייתי מצטיין אז קראו לי שוב פעם.
חילי טרופר (המחנה הממלכתי):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ברמלה יש תיכון שנקרא תיכון ברנקו וייס, שעובד בעיקר עם נוער שנשר מהמערכת. לצערי, בימים האחרונים התבשרנו שהעירייה החליטה לסגור אותו.
קריאה:
- - -
חילי טרופר (המחנה הממלכתי):
ברמלה. במשך חמש שנים ניהלתי את התיכון הזה, כך שאני מכיר אותו מקרוב. ומה שמרגש זה שמי שמנהל את המאבק להשאיר אותו פתוח הם דווקא בוגרי בית הספר, שחלקם היו תלמידים שלי. אני מאוד מקווה שההחלטה של ראש העיר תשתנה. הינה בחורה בשם קסם סבג מספרת – הכי טוב להקשיב להם: ברנקו וייס זה הבית השני שלי, בזכותו אני יושבת איתך היום. הם לא ויתרו עליי. בכיתה ט', אחרי שאימא שלי חלתה, החלטתי לפרוש מהלימודים. כשאימא שלך צמודה לבלון חמצן ולא מתפקדת, את אומרת לעצמך – מה יעזרו לי 12 שנות לימוד? גם המצב הכלכלי בבית לא היה טוב. כשהגעתי לברנקו וייס מיד הבנתי שהגעתי הביתה. נתנו לי להרגיש שיש על מה להילחם ויש טעם. הם שינו אותי, נתנו לי ביטחון. אם יסגרו את בית הספר, נערים ונערות כמוני לא יקבלו את הכלים שאני קיבלתי להצלחה. היום – כך קסם מספרת – אני מנהלת מוקד של 40 בנות. אם לא הכלים הללו לא הייתי כאן היום. גם ישראלה צ'קול שהייתה תלמידה שלי והיום היא מורה בתיכון, שזה יפה לראות את סגירת המעגל, מספרת: "כשהגעתי לברנקו, אחרי שנשרתי מהלימודים בכיתה ט', הכרתי מקום מדהים, הכי מחבק, שבו מסתכלים עלייך בגובה העיניים ומאמינים בך לא משנה עד כמה את לוקחת אותם לקצה. הייתי תלמידה מאוד בעייתית, בלשון המעטה, בלי שום אמון לאף אחד או כבוד לסמכות - - - המנהל והמורים בבית הספר נלחמו עליי בכל בוקר כדי שאגיע לכאן ואלמד, עזרו לי למצוא כוחות ותקווה בעצמי וסיימתי עם בגרות מלאה אחרי שקפצתי כיתה. היום אני מחנכת בכיתה י' באותו בית ספר שהאמין בי. נותנת הזדמנות לתלמידים אחרים שאני מזהה בהם את המצוקות שהיו לי בעבר. אני מעירה אותם בבוקר, נפגשת אתם אחר הצוהריים. אם יסגרו את בית הספר, הנוער הזה יהיה בסכנה אמיתית ומוחשית. התלמידים שלי אמרו שהם לא מתכוונים להמשיך ללמוד במקום אחר. העירייה לא מפנה תלמידים אלינו כבר תקופה באופן שיטתי, העירייה רוצה את המבנה". אני מאוד מקווה שגם השיקולים של מבנים לא ינצחו את הצורך הפשוט הזה שלילדים ברמלה, כמו בכל מקום בארץ, יהיה בית, כתובת ואנשי חינוך שיעזרו להם לצמוח, תודה רבה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. אגב, אני וחילי ביחד זה ארבע כליות, שלוש אצלי ואחת אצלו. אני מושתל. הוא תרם ואני מושתל.
נאור שירי (יש עתיד):
אני סיפרתי להם, אני מתעניין בך.
היו"ר ניסים ואטורי:
החבר הטוב שלי סיפר לכם.
נאור שירי (יש עתיד):
- - -
היו"ר ניסים ואטורי:
לגמרי, למה לא? בין אחים לפעמים יש ויכוחים, הכול בסדר. אנחנו עם ישראל, עם אחד. בבקשה.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אבל יש עכשיו סופה בעקבות הרפורמה המשפטית - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
נדבר עם יריב שיעצור קצת, בגלל הסופה. עכשיו אלמוג עוזר לכם עם הפיליבסטר.
מירב כהן (יש עתיד):
איפה טלי?
היו"ר ניסים ואטורי:
החליף את טלי. אלמוג, אתה החלפת את טלי בפיליבסטר? אתה עוזר להם?
מירב כהן (יש עתיד):
ממשלת ימין על מלא סוגרת חודש בשלטון.
היו"ר ניסים ואטורי:
איזה כיף, כל היום הם מפרגנים לנו.
מירב כהן (יש עתיד):
אני רוצה לפנות באמת לציבור שבחר בכם.
נאור שירי (יש עתיד):
האמת שאנחנו לא מפרגנים לכם.
היו"ר ניסים ואטורי:
לא? לא - - - ממשלת ימין על מלא?
נאור שירי (יש עתיד):
- - - על הפנים.
מירב כהן (יש עתיד):
האמת, סוגרים חודש ואני רוצה לשאול את הציבור, אתם לא מרגישים שרימו אתכם? איפה המאבק בטרור? למה יש טפטוף של טילים מעזה כל הזמן? איפה הביטחון ברחובות? זה מרגיש כאילו ידעתם רק לתת הבטחות, אבל באמת באמת, תסתכלו במבחן התוצאה כרגע, על סדרי העדיפויות של הממשלה הזו, באמת זה רק הבטחות, זה ממש מרגיש כמו תרמית אחת גדולה. במשך שנה וחצי חרחרתם שנאה בתוך העם, נגד הממשלה, במיוחד נגד החברה הערבית, במיוחד נגד מנסור עבאס, שהוא אדם מתון, שגריר של חיים משותפים, דווקא מנהיג ערבי שהוא אמיץ - - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
תראי את תעודת ההוקרה לרושדי אבו מוך.
מירב כהן (יש עתיד):
כן, מנסור עבאס ממש בן אדם אמיץ. שעד שיש באמת מנהיג ערבי שבא ומושיט באמת יד לדו-קיום וגם אפילו מחזק את חיילי צה"ל בזמן מבצע צבאי - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
יש מושג אצל הערבים שנקרא "תאקיה", תאקיה זו הונאה, זה לגרום לך, הציונית, לחשוב שהם בצד שלך.
מירב כהן (יש עתיד):
אתה יודע מה זו הונאה?
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
מי שמביא תעודת הוקרה לרושדי אבו מוך, שרצח את החייל שלנו, בטוח לא מסמן דו-קיום. יש יוסף - - -
מירב כהן (יש עתיד):
מנסור עבאס, כשהיה מבצע צבאי, חיזק את חיילי צה"ל, ומנסור עבאס – אגב, אתה אומר הונאה, אני זוכרת כתבה איתך, זו הייתה הפעם הראשונה ששמעתי את שמך, כתבה אתך בערוץ 13, שסיפרת איך אתם בעצם מתנהלים כמו סוס טרויאני. אתם מרגיעים את השטח ואז נכנסים, ובום – כל הקיצוניות שהסתרתם מתפוצצת מבפנים. אני שמעתי אותך אומר את זה בכתבה בערוץ 13, תקן אותי אם אני טועה. זה תרגיל הונאה.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
- - -
מירב כהן (יש עתיד):
דווקא מנסור עבאס, נכון, ערבי, אבל ערבי מתון שמאמין בדו-קיום, שבאמת אני חושבת שזו סוג ההנהגה שכולנו צריכים לייחל לה, ובמקום לחבק את זה, גם לו קראתם תומך טרור והוא לא, זו הייתה טעות. עשיתם את כל זה כי רציתם להחליף שלטון, ולא היה אכפת לכם אם בן אדם הוא דווקא מתון ונגד אלימות, לכולם קראתם תומכי טרור. ערבי – תומך טרור, כולם תומכי טרור, גם אנחנו שמאלנים, בוגדים, כולם כולם בוגדים. זה לא בדיוק ככה, הפלתם ממשלה טובה - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
הסתיים הזמן, אני רק מעיר שהסתיים הזמן.
מירב כהן (יש עתיד):
אז אני רק אשלים, כי היה לנו פה דו-שיח, ברשותך.
היו"ר ניסים ואטורי:
עשר שניות.
מירב כהן (יש עתיד):
הפלתם ממשלה טובה שעבדה למען כולם ואתם הבטחתם להילחם בטרור, לטפל ביוקר המחיה, לדאוג, לשפר את הביטחון האישי, מה קיבלנו? בפועל אתם מתעסקים אך ורק בדבר אחד, למלט את נתניהו ממשפטו באמצעות שינוי משטר. זה הדבר היחידי שאתם עושים. עבדתם על הציבור - -
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה, אני מבקש לסיים.
מירב כהן (יש עתיד):
- - עבדתם על המצביעים שלכם. אתם לא עוזרים למצביעים שלכם. אתם עוזרים אך ורק לעצמכם. אין קשר בין - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה.
מירב כהן (יש עתיד):
לא, קטעו אותי ואני אשלים את דבריי.
היו"ר ניסים ואטורי:
אל תגידי לי "לא". אני קובע ואני אומר, עבר הזמן, כבר חצי דקה יותר.
מירב כהן (יש עתיד):
לא, לא יעזור לך, קטעו אותי ויש נוהל.
היו"ר ניסים ואטורי:
מי קטע אותך, דיברת ברצף.
מירב כהן (יש עתיד):
אתה יכולים לקדם עוד חקיקה שרק לקואליציה מותר לדבר מעל הבמה הזו.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני לא מבין, מה את רוצה, שאני אוריד אותך? זה העניין?
מירב כהן (יש עתיד):
קטעו אותי וניהלו פה שיח, אז אני אשלים את המשפט שלי עד סופו.
היו"ר ניסים ואטורי:
תשלימי את המשפט ונסיים, תודה.
מירב כהן (יש עתיד):
אין קשר בין פעולות הממשלה לבין תפיסת עולם ימנית, בטח לא ימין על מלא כמו שאתם אוהבים לומר. זו לא ממשלת ימין על מלא, זו ממשלת ביטול המשפט על מלא. תודה רבה.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
החבר שלך מביא תעודה לרושדי אבו מוך, אם זה מתון, אז אני צנצנת.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה.
מירב כהן (יש עתיד):
אני יודעת שישבתי בממשלה שניהלה מבצע צבאי הרבה יותר טוב - - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
- - -
היו"ר ניסים ואטורי:
חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה.
מירב כהן (יש עתיד):
שנתנה ביטחון לתושבי מדינת ישראל, הרבה יותר טוב מהדיבורים שלכם.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבקש לסיים, לרדת למטה, תודה רבה.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
- - - העשייה של מנסור עבאס.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אתה לא היית פה, אדוני היושב-ראש, בפעם הקודמת שנאמתי, זה נאום בהמשכים.
היו"ר ניסים ואטורי:
אוקיי.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
ובנאום שלי, למי שלא היה פה בפעם הקודמת, לכבוד טו בשבט אנחנו עושים שעשועון, אוקיי, ולשעשועון הזה קוראים: ישראל הראשונה או ישראל השנייה? אז אני אומרת כמה משפטים על חברי כנסת ואתם אומרים לי: ישראל ראשונה או ישראל שנייה. אל תנסו לנחש מי חבר הכנסת, זה לא המשחק, בסדר?
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבקש לא להפריע.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
עכשיו בואו נראה. הראשון, אוקיי, נולד ברמלה, למד בבאר יעקב, רחובות וירושלים, שירת כקצין בצה"ל והשתחרר בדרגת סגן - - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
- - - זה לא לפיד.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
עשה תואר ראשון במשפטים, ניהל בית ספר תיכון וכיהן כסגן ראש עיר במרכז הארץ. ראשונה או שנייה? תענו.
קריאה:
שנייה.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
שנייה, אוקיי, זה אריאל בוסו. הלאה, הכול טוב, הבא בתור, אתם קשובים? נולד וגדל בתל אביב, למד בבית ספר ברמת אביב, היה חניך בשבט הנשיא בצופים, שירת בצבא כטייס והיה ממובילי מחאת המילואימניקים למען שוויון בנטל. ראשונה?
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
- - -
יסמין פרידמן (יש עתיד):
יואב קיש. נולדה בברית המועצות, עלתה לבד לארץ בגיל 16 ומבלי שיודעת כמעט לדבר עברית גרה בפריפריה הצפונית. ראשונה או שנייה?
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
שנייה.
קריאה:
שנייה במבוא לשלישית.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
זו הייתה טניה, נכון, יפה, אתם רציניים. בת לעולים ממרוקו, נולדה וגדלה בפריפריה הדרומית, שירתה בצבא כאחות בבית החולים באשקלון, למדה עריכת דין, ייצגה מטעם הסיוע - - -
קריאה:
- - -
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אני עורכת דין? ייצגה מטעם הסיוע משפטי של מחוז דרום מתוך רצון לסייע למעוטי יכולת. לא שאלתי מי חבר הכנסת. ראשונה או שנייה?
קריאה:
שנייה.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
שנייה, תודה רבה.
קריאה:
ראשונה, ראשונה.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
כמה זמן יש לי, כדי שאני אדע? רוצים עוד אחד ומשפט סיום? עוד ניחוש, הצלחת לנחש?
היו"ר ניסים ואטורי:
אני לא הבנתי, מה זה ראשונה ומה זה שנייה?
יסמין פרידמן (יש עתיד):
ישראל הראשונה, ישראל השנייה על פי - - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
גדל באופקים, שירת בזה.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
כן. בוא נראה, מי לא עשיתי עדיין? התבלבל לי קצת.
היו"ר ניסים ואטורי:
15 שניות.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
לא, רגע, רגע, אחרון וזהו. נולד בקטמון, למד בבית הספר הפרטי "בויאר" בירושלים, בן לאבא פרופסור וחתן פרס ישראל לבלשנות, שירת ביחידת 8200 של חיל המודיעין, בעל תואר ראשון במשפטים. ראשונה? תודה רבה, יריב לוין.
קריאה:
מה את רוצה לומר לנו - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
הסתיים הזמן. תודה רבה.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
לא, אני רק רוצה לסיים את השעשועון הזה ולומר שכל הדיבור הזה על ישראל הראשונה וישראל השנייה, שמחולקות לקואליציה ואופוזיציה – אין לו שום שחר בדברים. כמו שאתם רואים, פה יש הרבה מישראל השנייה ופה יש הרבה מישראל הראשונה ולהפך. אז כל מה שאני מבקשת זה שלא נשכח שכולנו אותו הדבר - -
היו"ר ניסים ואטורי:
לא הגעת אליי ואל אלמוג כהן, אז זה לא נחשב.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אלמוג זה מהשכונה, אלמוג.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
- - - שני טורים, עניינים - - -
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אתה ישראל הראשונה או השנייה?
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אני? רוצה להיות הראשונה אבל נולדתי שנייה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף.
קריאות:
- - -
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
דרדרו את הרמה. כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה לקרוא פה בכבוד את ההזמנה של מארגני המחאות לשביתת מחאה כללית בשבוע הבא. וכך הם כותבים, ואני מצדיע להם, ואני חוזר, ובכל הזדמנות שתהיה לי אני אחזור בקריאה למרי אזרחי נגד ממשלת הדיקטטורה הפשיסטית העבריינית, שהופכת את המדינה הזאת לדיקטטורה על מלא. וכך מארגני המחאה קוראים היום לשביתה: נוכח מצב החירום המשטרי, אנו מחריפים את מאבק - -
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבקש שתחזור בך מהדברים על מרי אזרחי, זה לא מקובל בכנסת ישראל.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
אתה לא תגיד לי מה להגיד.
היו"ר ניסים ואטורי:
אתה לא קורא למרי ולא "פשיסטים", זה כתוב בתקנון.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
לא, זה לא.
היו"ר ניסים ואטורי:
זה כתוב.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
אני מכיר את התקנון, זה לא כתוב. נוכח מצב החירום - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
זה כתוב. אני מבקש ממך לרדת מהדוכן. אני מבקש להוריד אותו מהדוכן. סליחה, סדרנים.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
נוכח מצב החירום – לא, אתה לא תגיד לי, אתה לא צנזור.
היו"ר ניסים ואטורי:
סדרנים.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
אתה לא צנזור. אתה לא צנזור.
היו"ר ניסים ואטורי:
יש פה סדרנים, או שהם הלכו לישון?
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
אתה לא צנזור ולא תגיד לי מה לומר, אתה מבין? אתה לא תגיד לי מה לומר.
היו"ר ניסים ואטורי:
אתה לא תקרא למרי אזרחי מעל בימת הכנסת.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
אני אקרא למה שאני רוצה במסגרת החוק, והתקנון מאפשר. תשאל את מזכירת הכנסת.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבקש להוריד אותו.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
לא, אני לא ארד.
היו"ר ניסים ואטורי:
תרד. אתה יורד.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
לא, אני לא יורד, אתה לא תסתום לי את הפה, אתה מבין? אתה לא תסתום את הפה.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
למה מורידים? למה מורידים? על מה - - - אסור עכשיו - - -
קריאה:
לפי איזה סעיף - - -
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
לא, הוא לא יסתום לי את הפה. הוא לא יסתום לי את הפה. תסתכל בתקנון, תסתכל בתקנון - - -
קריאה:
לפי איזה סעיף - - -
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
מה זה - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
לא אומרים לא "פשיסטים" ולא – קראת למרי אזרחי.
קריאות:
- - -
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
אני קראתי למרי אזרחי במסגרת החוק. מותר לי להגיד את זה - - - אין שום - - -
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
על מה? זה לא בסמכות שלך - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
- - -
קריאה:
תסתכל בתקנון. הסעיף מדבר על דיבור לא הולם.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
אין שום דבר בתקנון.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
תגיד, מה? תלמד קודם את התקנון לפני שאתה עולה לנהל ישיבות.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
לא, הוא לא מנהל ישיבה, הוא צנזור.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
הצנזור הראשי? מה זה? מה זה?
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
הוא מנסה להיות צנזור. מה זה?
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
למה שירד? הוא לא יורד. תפסיק - - - תפסיק - - -
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
אתה לא תעשה מה שאתה רוצה. אתה לא תעשה מה שאתה רוצה.
קריאות:
- - -
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
אתה לא צנזור. אתה לא צנזור.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבקש לרדת.
קריאות:
- - -
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
אתה לא צנזור. אתה לא צנזור.
היו"ר ניסים ואטורי:
אתה לא תקרא למרי אזרחי, ולא "פשיסטים".
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
למה אתה מוריד אותו? מי אתה שתוריד אותו?
היו"ר ניסים ואטורי:
מה זה מרי אזרחי, סליחה? מה זה מרי אזרחי?
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
מה זה החוצפה הזאת?
קריאות:
- - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אדוני היושב-ראש, תוריד אותו.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
אתה לא צנזור, זה לא התפקיד שלך.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני לא מתווכח איתכם.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
אין לך סמכות. אין לך סמכות להוריד אותו.
היו"ר ניסים ואטורי:
לא, אני מבקש לרדת.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
יאללה, יאללה, הביתה, יאללה ברה, ברה. יאללה - - -
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
אתה פשיסט. אתה פשיסט.
קריאות:
- - -
היו"ר ניסים ואטורי:
לצאת החוצה. אלמוג. אלמוג.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
יאללה ברה, ברה - - -
קריאות:
- - -
קריאה:
יש לו זכות להגיד מה שהוא רוצה.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
מה זה, מה זה צריך להיות?
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
ברה ברה, קש-קש-קש - - -
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
יא זבל, פשיסט.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
יאללה ברה, ברה - - -
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
- - - נוריד אתכם גם כן.
היו"ר ניסים ואטורי:
חברת הכנסת דבי ביטון.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
מה זה צריך להיות?
קריאה:
אתה בושה לכנסת.
קריאה:
איך - - -
קריאה:
- - - תראה באיזה מילים הוא מדבר.
היו"ר ניסים ואטורי:
חברת הכנסת תומא סלימאן, קריאה ראשונה.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
מה, מה קריאה ראשונה, ושנייה ושלישית?
קריאה:
לא ככה מתנהגים.
אופיר כץ (הליכוד):
שמעתם איזה מילים הוא אמר עכשיו? שמעתם?
היו"ר ניסים ואטורי:
חברת הכנסת תומא סלימאן, קריאה שנייה.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
- - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אדוני היושב-ראש, הוא קרא לי עכשיו "בן זונה", הוא קרא לי "בן זונה".
קריאות:
- - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
כמה אפשר לבזות את הבית הזה?
היו"ר ניסים ואטורי:
בסדר, שיישאר בחוץ. חברת הכסת סלימאן ביקשתי ממך לצאת החוצה.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
למה עכשיו אתה מוציא אותי? תגיד לי, למה אתה מוציא אותי?
היו"ר ניסים ואטורי:
את לא תפריעי לי. ככה.
גלעד קריב (העבודה):
מה זו סתימת הפיות הזאת?
היו"ר ניסים ואטורי:
תומא סלימאן, בבקשה לצאת החוצה.
גלעד קריב (העבודה):
על מה?
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
לצאת החוצה, תוציא - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
מה היא צועקת.
גלעד קריב (העבודה):
מה זה מה היא צועקת? מה, היא הבת שלך?
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת קריב, קריאה ראשונה.
גלעד קריב (העבודה):
- - -
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
אני לא מבינה מה - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת קריב, קריאה שנייה.
קריאות:
- - -
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבקש להוציא את כסיף מהמליאה.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
אתה חושב שאתה יכול לעשות מה שאתה רוצה?
קריאות:
- - -
היו"ר ניסים ואטורי:
אתה לא תקלל פה, אתה לא תקלל.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
- - - רוח מן הון. רוח מן הון.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
חתיכת כלומניק, אפס מאופס.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
- - -
היו"ר ניסים ואטורי:
- - - תומא סלימאן, לצאת מהאולם, בבקשה.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
יא חייוואן.
היו"ר ניסים ואטורי:
אתם לא תקראו פה למרד, ולא "פשיסטים". אף אחד לא פשיסט, לא שמאל ולא ימין. אף אחד לא פשיסט.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
- - - מה שאתם רוצים - - -
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
תבדוק תקנון - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
זה לא בסדר. לא קוראים למרי אזרחי מעל בימת הכנסת. נגמר. נגמרה החגיגה, לא יהיה יותר.
קריאות:
- - -
היו"ר ניסים ואטורי:
אני קראתי לדבי ביטון. חברת הכנסת דבי ביטון.
קריאה:
אין לך זכות - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
יש לי זכות.
קריאה:
הוא יכול לבטא את דעתו ולהגיד מה שהוא רוצה.
אופיר כץ (הליכוד):
הוא לא יכול - - -
קריאה:
הוא יכול להגיד כל מה שהוא רוצה - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי.
קריאה:
יש חופש ביטוי, הוא יכול להגיד מה שהוא רוצה.
קריאות:
- - -
היו"ר ניסים ואטורי:
- - - להירגע, אני לא רוצה להוציא עוד אנשים מהמליאה, בבקשה. להירגע, טוב?
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
- - - מעל הדוכן. הוא הורד בגלל ביטויים - - -
אופיר כץ (הליכוד):
אחמד, גם אתה הורדת בגלל ביטויים פוליטיים - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
מי שרוצה, שיתלונן לוועדת הכנסת, מי שלא נראה לו.
אופיר כץ (הליכוד):
להגיד "פשיסט", ומרי אזרחי - - -
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אם הוא היה אומר ליושב ראש "מחבל", היה צריך להוריד אותו.
היו"ר ניסים ואטורי:
מטי - - - חברת הכנסת מטי צרפתי, בבקשה.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
- - -
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבקש להוציא אותה החוצה, למה הוא לא בחוץ? סליחה, להוציא אותה, היא בקריאה שלישית כבר.
קריאות:
- - -
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
- - -
היו"ר ניסים ואטורי:
להוציא אותה החוצה, בבקשה. את לא תצעקי פה.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
ברה.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
תלמד - - - קודם, לפני - - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
ברה, ברה.
היו"ר ניסים ואטורי:
אלמוג, אלמוג, קריאה ראשונה.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
- - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
סליחה, אדוני היושב-ראש, איך מוציאים כבשים? ברה.
היו"ר ניסים ואטורי:
אלמוג - - -
גלעד קריב (העבודה):
אתם חיים עם זה בשלום?
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אני חי מצוין, אני חי מצוין עם עצמי.
קריאה:
- - - סמכות של היושב-ראש.
היו"ר ניסים ואטורי:
בבקשה.
קריאה:
אלמוג, ישבת פה, היית ילד טוב - - - מתחיל להיות רועה כבשים.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
- - - פה, לידך – "חייוואן". חייוואן זה חיה. למה הוא עדיין במליאה? הוא צעק לו "חייוואן".
היו"ר ניסים ואטורי:
אלמוג, קריאה שנייה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
לא, לא. מותר להגיד "חייוואן"? אני יכול להגיד לך - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
יש שלוש קריאות לכל בן אדם. גם לעאידה תומא סלימאן אמרתי שלוש קריאות.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
לא. אמרת לו על "פשיסט" שלוש קריאות? על מרי אזרחי – שלוש קריאות?
היו"ר ניסים ואטורי:
לא, זה לפי התקנון, אתה מכיר אותו - - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אני לא מוכן לקבל את הדבר הזה. אדוני היושב-ראש, הוא קילל את אימא שלי, בושה וחרפה. אימא שלי רואת חשבון, לא מה שהוא אמר.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
"חייוואן" זה - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
אני לא שמעתי - - -
אופיר כץ (הליכוד):
זה לא משנה מה היה - - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
בושה וחרפה, הוא מבזה את הבית הזה.
אופיר כץ (הליכוד):
בושה וחרפה הבן אדם הזה לכנסת ישראל.
היו"ר ניסים ואטורי:
אתה קראת לו "חייוואן"?
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
בטח.
טלי גוטליב (הליכוד):
רגע, אדוני היו"ר, וכמובן - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
אתה צריך לצאת, אלמוג. בשביל האיזון.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
שום בעיה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר ניסים ואטורי:
די, בואו נתקדם.
טלי גוטליב (הליכוד):
יש לך את הסמכות לפי סעיף 41 ו-42 לתקנון - - - סעיף 41 ו-42 לתקנון - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
טוב, בואו נמשיך. המזכירות הראו לי את הסעיף - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
היו"ר ניסים ואטורי:
חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה - - - טוב, אנחנו ממשיכים. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ברשותכם אני קצת מתקשה לנשום אחרי האירוע שחווינו כאן. ואני בוחרת לנצל את הזמן שלי קודם כול בדקת דומייה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אני שומרת עליך - - - ראית את הסעיף?
היו"ר ניסים ואטורי:
לא, אני מכיר - - -
קריאה:
נסים - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבקש להוציא את חבר הכנסת עופר כסיף החוצה.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
תסתום את הפה.
היו"ר ניסים ואטורי:
סליחה, אתה צריך לצאת החוצה, מה אתה עושה פה?
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
מה את בכלל - - - בהמה.
היו"ר ניסים ואטורי:
צא החוצה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אני לא חושב שהמילה "בהמה" לטלי גוטליב היא נכונה.
היו"ר ניסים ואטורי:
בבקשה. יצאו כולם. רק שלא יריבו בחוץ בסוף.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
הינה, אתה רואה, אני הסתייגתי מהמילה "בהמה" לטלי גוטליב. זה לא הוכח.
טלי גוטליב (הליכוד):
אין לו בושה. תומך טרור. תעוף מכאן כבר. לא להרבה זמן - - - שלאשתו יקרא בהמה. אשתו.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אני אמרתי שאני מסתייג ממה שהוא אמר, שאת בהמה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תנו לנו להמשיך את הדיון בבקשה. תודה.
טלי גוטליב (הליכוד):
תומך טרור - - -
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
חשוב לי להדגיש שאני קודם כול מסתייג מהמילה שעופר אמר. זה לא בסדר מה שהוא אמר.
טלי גוטליב (הליכוד):
תקרא לי "בהמה" כמה שבא לך. זה לא נוגע בי כהוא זה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אמרתי לך שאת לא בהמה.
טלי גוטליב (הליכוד):
כהוא זה, איך שבא לך תקרא לי.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
היא חוזרת על זה.
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת אחמד טיבי, בישיבה, אבל.
טלי גוטליב (הליכוד):
אל תתנצל, אין צורך. אין לי צורך. תקרא לי "בהמה", מה שבא לך.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
מי קרא לך "בהמה"? מי?
טלי גוטליב (הליכוד):
תקרא לי איך שבא לך.
היו"ר ניסים ואטורי:
חברת הכנסת טלי גוטליב, קריאה ראשונה.
נאור שירי (יש עתיד):
איזה ראשונה? איפה אתה חי?
היו"ר ניסים ואטורי:
אתה עוד פעם מעיר לי על זה? סגרנו משהו, לא? תעזור לי לספור, בסדר? אם אתה חושש.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
אתמול היה יום חגיגי בכנסת, שציינה את יום הולדתה ה-74. אני חושבת שהיום הזה מסתיים בתחושה מאוד קשה. אני לא אקרא את מה שכתבתי, אבל אני כן רוצה לקרוא שיר, ברשותכם, של נתן זך: "כי האדם עץ השדה/ כמו האדם גם העץ צומח/ כמו העץ האדם נגדע/ ואני לא יודע איפה הייתי ואיפה אהיה/ כמו עץ השדה// כי האדם עץ השדה/ כמו העץ הוא שואף למעלה/ כמו האדם הוא נשרף באש/ ואני לא יודע איפה הייתי ואיפה אהיה/ כמו עץ השדה// כי האדם עץ השדה/ כמו העץ הוא צמא למים/ כמו האדם הוא נשאר צמא/ ואני לא יודע איפה הייתי ואיפה אהיה/ כמו עץ השדה// אהבתי, וגם שנאתי/ טעמתי מזה מזה/ קברו אותי בחלקה של עפר// ומר לי, מר לי בפה/ כמו עץ השדה/ כמו עץ השדה". בספר דברים כ' פסוק י"ט כתוב: "כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה לא תשחית את עצה לנדח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור". הביטוי הזה נאמר במטרה לתאר מדוע האדם מחריב את מה שהוא זקוק לו ומשתמש בו. העץ אינו עלול לפגוע באדם, ולכן האדם זקוק לו. הכוונה שהאדם לא יכול להרוס את הדבר שאותו הוא צריך להתקיימותו. הוא לא יכול לכרות את העץ, משמע לפגוע ולהרוס משהו שאתה עצמך תלוי בו. ואני עומדת בו וקוראת לשמור על הדמוקרטיה הישראלית, על מדינה יהודית, ליברלית ודמוקרטית. תודה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
יוראי במלרע, לא במלעיל. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – מי השר שנמצא במליאה, אדוני היושב-ראש?
אופיר כץ (הליכוד):
מלכיאלי.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
איפה מלכיאלי? היי מלכיאלי, שלום לך.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
מלכיאלי הוא שר מוערך, ולכן אני שמח שהוא מקשיב לדבריי. אני מודה לך שאתה מכבד אותנו בנוכחותך, אדוני השר. שמעתי היום במליאה את נתניהו אומר שלא כיף להפסיד. שאתם מושלים – חבר הכנסת קריב, חברת הכנסת לזימי, מה קורה? שמעתי את נתניהו אומר שלא כיף להפסיד. אבל בואו, השעה 02:00 ורק אנחנו נמצאים במליאה, אז בואו נהיה גלויים. המטרה שלכם היא לבחור את השופטים, לקבוע איך הם יפסקו וגם לשמור לעצמכם את הזכות להתגבר על הפסיקות שלהם במידה ומה שהם יפסקו לא יבוא לכם בטוב. זה מבוצע כחלק מההפיכה המשטרית שבמסגרתה הממשלה תשתלט באופן מוחלט על מערכת המשפט, ובכך תשלים את ההשתלטות שלה על כל מוקדי הכוח במדינת ישראל. אני לא מכיר דמוקרטיה אחת ברחבי העולם – אחת – שבה כל הכוח השלטוני מרוכז בידי קבוצה אחת, שבמקרה הזה היא גם קבוצת הרוב, הממשלה. נתניהו אמר פה מספר פעמים, ממש היום, שדמוקרטיה היא שלטון העם. שלטון העם, לא רק שלטון הרוב. גם למיעוט, לאלו שלא חלק מקבוצת הרוב, יש זכויות, אמור להיות חלק, הם אמורים להיות מיוצגים. החלומות שלהם, השאיפות שלהם, הזכויות שלהם, אמורות להיות מיוצגות. בשיטה שלכם, אחרי המהפכה המשטרית, איפה תהיינה הזכויות של המיעוטים? איפה הן יהיו מיוצגות? איפה? אם הממשלה שולטת בכנסת עם 61 או 64 מנדטים, היא שולטת בממשלה, כי הרי היא הממשלה, והיא שולטת ובוחרת את שופטי העליון ואת השופטים במדינת ישראל. איפה האיזונים ואיפה הבלמים? מי שומר על זכויות המיעוט? מי מוודא שזכויות נשים לא נפגעות? שזכויות להט"ב לא נרמסות? אופיר, תגיד לי אתה, איפה האיזונים ואיפה הבלמים? איפה?
אופיר כץ (הליכוד):
זה בדיוק מה שאנחנו עושים, עכשיו אנחנו מכניסים איזונים ובלמים. עד עכשיו לא היה. עד עכשיו לא היו איזונים ובלמים - - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
לא הבנתי. חבר הכנסת כץ, ניקח את הנושא של חוק הפונדקאות, שאתם תיקנתם ב-2018, הכנסת הזו תחת ממשלת נתניהו תיקנה באופן שרק גברים יחידנים והומואים לא יוכלו להפוך להיות הורים. בית המשפט העליון הפך את הפסיקה הזאת בהיותה סותרת את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. אחרי המהפכה המשטרית מי יוכל להגיד ל-61 חברי כנסת שהפסיקה שלהם - -
היו"ר ניסים ואטורי:
הסתיים הזמן, אני מבקש לסיים.
טלי גוטליב (הליכוד):
עבר הזמן. עבר הזמן. עבר הזמן.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
- - מי יוכל להגיד ל-61 חברי כנסת שההכרעה שלהם היא לא חוקתית.
אופיר כץ (הליכוד):
אני אשאל אותך גם שאלה - -
היו"ר ניסים ואטורי:
חברת הכנסת טלי גוטליב, קריאה שנייה.
אופיר כץ (הליכוד):
- - למה לא קידמת חקיקה - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
הסתיים הזמן, אני מבקש לסיים.
אופיר כץ (הליכוד):
ואטורי, רגע. למה לא קידמת חקיקה - -
טלי גוטליב (הליכוד):
למה אני קריאה שנייה?
אופיר כץ (הליכוד):
טלי, שנייה, מילה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אבל מה זה קריאה שנייה?
אופיר כץ (הליכוד):
למה לא קידמת חקיקה, היו לך שנה וחצי, לטובת הקהילה, ביחד עם ווליד טאהא? היו לך שנה וחצי, למה לא קידמת?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אז אני אענה לך, אופיר כץ. ראשית כול - -
אופיר כץ (הליכוד):
ווליד טאהא, לא הפריע לך? ווליד טאהא לא הפריע לך? מפלגה שלמה שהייתם - - - לא הסכימו לכם להעביר חוק אחד למען הלהט"בים. חוק אחד בנושא הלהט"בים, שנה וחצי.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
- - ממשלת השינוי עשתה הכי הרבה למען הקהילה הגאה בתולדות מדינת ישראל. הוצאנו לפועל - -
אופיר כץ (הליכוד):
אתה צבוע ואתם צבועים.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
- - הוצאנו לפועל את מהפכת הפונדקאות.
אופיר כץ (הליכוד):
שנה וחצי עם מפלגה שקראו לכם סוטים, וזה לא הפריע לכם.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
ביטלנו איסור טיפולי המרה, עשינו הכי הרבה למען הקהילה הגאה.
אופיר כץ (הליכוד):
אז עכשיו אתה לא יכול לבוא בטענות על שום דבר.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
עצם העובדה שהממשלה שלכם רוצה להעביר הפיכה משטרית ולהניח את התשתית לרדיפה הממושכת של חברות וחברי הקהילה הגאה.
אופיר כץ (הליכוד):
למה לא קידמת שנה וחצי ביחד עם ווליד טאהא ומנסור עבאס? למה לא קידמת חקיקה? שנה וחצי הייתם בשלטון.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
שההומופוביה מגיעה ממסדרונות הממשלה, אורית סטרוק, בצלאל סמוטריץ', הומופובים, שרים שמגדירים את עצמם בתור הומופובים גאים.
אופיר כץ (הליכוד):
אתה ישבת עם ווליד טאהא והוא קרא לך סוטה. אתה אמרת שאתה מכיל אותו, כי זה שירת את - - - הקואליציוני.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
ואני חושב שזאת בושה וחרפה שאתם מסתערים על הדמוקרטיה שלנו ובמקום להכניס איזונים ובלמים אתם דואגים לוודא שהזכויות של הנשים, של חברות וחברי הקהילה הגאה, ייפגעו. ואני אומר לך משהו - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
איך ייפגעו? יושב-ראש הכנסת הוא מהקהילה, לא?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
יושב-ראש הכנסת - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
או שהוא ימני אז הוא לא בקהילה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
מה?
היו"ר ניסים ואטורי:
מה ששאלתי. אני מבקש לסיים.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
שאלת אותי שאלה.
היו"ר ניסים ואטורי:
כן. יושב-ראש כנסת זה לא מעמד מספיק לקהילה?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
הדברים של אמיר אוחנה במעמד הבחירה שלו מאוד ריגשו אותי. אבל אני יכול לומר לך שהפגיעה בקהילה הגאה כבר התחילה, והיא קשה וחמורה. אני יכול לומר לך שהשנאה, הפחד שמופץ ממסדרונות הממשלה, דברי הבאמת - -
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבקש לסיים. אתה ממש חורג כבר בשתי דקות.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
- - ההסתה והשנאה מחלחלים, והפגיעה בחברות ובחברי הקהילה הגואה כבר קורית. בני הנוער שלנו נמצאים בסכנה, ואף אחד לא מגן עליהם. אז עם כל הכבוד ליושב-ראש הכנסת - -
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
- - אני מצפה מחברות וחברי הממשלה לגנות אלימות כלפינו ולא לעודד אותה. לא לשלוח תלמידים ותלמידות לטיפולי המרה רק כי יש להם נטיות הפוכות. אני מצפה ששר המורשת - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. אני מבקש לסיים. אתה מגזים כבר, זה שש דקות.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
שאלת אותי שאלה.
היו"ר ניסים ואטורי:
זו הייתה שאלה רטורית.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אה, זו הייתה שאלה רטורית? אז למה שאלת אותי?
היו"ר ניסים ואטורי:
יוראי? איך אמרת?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
יוראי להב הרצנו.
היו"ר ניסים ואטורי:
יוראי, אז קראתי יוראי, זה בסדר. אז יוראי, אני מבקש לסיים.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
רק מילה אחרונה.
היו"ר ניסים ואטורי:
מילה אחרונה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אני לא יודע אם אתה יודע, אדוני היושב-ראש, אבל שר המורשת של מדינת ישראל כתב מדריך, אתה יודע מה הייתה הכותרת שלו? "טרור להט"בי – קווים לזהות אותו ודרכים להיאבק בו". זה שר שיושב בממשלתך, שר שאתה הבעת אמון בממשלה שלו.
אופיר כץ (הליכוד):
אתה יודע מה התנועה האסלאמית - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה, אני מבקש לרדת.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
זאת בושה וחרפה, תתביישו לכם.
אופיר כץ (הליכוד):
אתה יודע מה התנועה האסלאמית אומרת שצריך לעשות להומואים?
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח.
אופיר כץ (הליכוד):
אתה יודע, אלה שישבת איתם. אתה יודע מה הם אומרים - - - צריך להיות?
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת אחמד טיבי.
אופיר כץ (הליכוד):
צבועים.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, זו הפעם השנייה שאני חווה הופעה משותפת איתך כאן מעל הדוכן. בניסיון הראשון לפני שלוש שעות עשית תרגיל: שינית את הוראות התקנון והודעת שהתייעצת עם הייעוץ המשפטי של הכנסת, ואמרת שאני צריך לתרגם את דבריי, וזה ייחשב על חשבון הדיבור שלי. בדקתי עם היועצת המשפטית של הכנסת שגית, סמכות מספר אחת בכנסת, והיא אומרת שלדברים שלך אין יסוד והם מנוגדים לתקנון, והיא ביקשה ממני לומר לך את זה פה, כמו שעשה חבר הכנסת גלעד קריב. מה עשית אחר כך? הוצאת הודעה לתקשורת. יושב-ראש הישיבה עבר עבירה והוציא הודעה לתקשורת.
היו"ר ניסים ואטורי:
לא עברתי עבירה, אני הסברתי – לגבי התרגום, היא אמרה לי – ואני מוכן שבזה תקרא לשגית.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
לא, שגית אומרת שהיא לא דיברה איתך. דיברת עם הצוות שלה, שהסביר לך שמותר לך - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
הוא לא אמר שגית.
היו"ר ניסים ואטורי:
רגע, שנייה, אל תפריעי.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
שמותר - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
חנה, חנה, הייתה שיחה או לא הייתה שיחה? אתן לך פה שני עדים.
טלי גוטליב (הליכוד):
זה מה שאמרת.
היו"ר ניסים ואטורי:
יאיר, הייתה שיחה? הייתה שיחה אצלכם בלשכה המשפטית, כן או לא?
טלי גוטליב (הליכוד):
זה מה שאמרת, אמרת שהייתה שיחה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אמרתי שלא דיברת עם שגית, דיברת עם הצוות שלה.
היו"ר ניסים ואטורי:
שגית הייתה בחדר.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא, הוא אמר, אדוני היו"ר, אתה אמרת – אני הקשבתי למה שאמרת - - -
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
דקה, למה היא מגיעה לכאן לדוכן?
היו"ר ניסים ואטורי:
רגע, עזבי, אני מסתדר. טלי, אני מסתדר.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
הוא יכול לענות לי.
טלי גוטליב (הליכוד):
שלא יהפכו אותו לשקרן.
היו"ר ניסים ואטורי:
את בקריאה – איזה, נאור? שנייה.
טלי גוטליב (הליכוד):
זה מה שהוא אמר - - -
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
ואז היא אמרה לך: מותר לדבר בערבית, אין חובה לתרגם, אבל אפשר לבקש לתמצת בסוף המשפט ולא על חשבון הדובר – זה אחד; אבל תראו מה עשה יושב-ראש הישיבה החדש: הוציא הודעה, הודעת דובר, ואמר – מה השם שלו?
היו"ר ניסים ואטורי:
תגיד מה השם שלך, אני אגיד לך מה השם שלי.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
שמי אחמד.
היו"ר ניסים ואטורי:
אחמד, אני ניסים.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
מה עשה סגן היושב-ראש ניסים? הוציא הודעה: "ככה שם קץ למחבלים" – הוא.
טלי גוטליב (הליכוד):
נכון, מעולה.
היו"ר ניסים ואטורי:
אתם אלופים בשקרים. אני לא ראיתי הודעה כזאת, לא יצאה ממני.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
זאת ההודעה של הדוברת שלך.
היו"ר ניסים ואטורי:
אין כזה דבר, זה לא של הדוברת, תראה לי. יש לך 38 שניות לסיים. אחר כך תתרגם לערבית את מה שאמרת בעברית. לא מחבלים, איפה כתוב מחבלים? לא ראיתי את זה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
לא כתוב מחבלים?
היו"ר ניסים ואטורי:
לא.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
"סוף-סוף מישהו מעמיד את המחבלים בכנסת במקומם".
היו"ר ניסים ואטורי:
לא אני כתבתי את זה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אוקיי. מי שמחבל בעבודת הכנסת הוא מי שפוגע בתקנון. מעל הדוכן מותר – ותקשיב לאדם מנוסה – ערבי, אבל מבין לפחות כמוך - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
תומך טרור, מה אכפת לנו שאתה ערבי? מה אכפת לנו שאתה ערבי?
היו"ר ניסים ואטורי:
חברת הכנסת טלי גוטליב.
טלי גוטליב (הליכוד):
כמה פעמים צריך להגיד לו שהעובדה שהוא ערבי לא מזיזה לנו?
היו"ר ניסים ואטורי:
די, נו.
טלי גוטליב (הליכוד):
העובדה שהוא תומך טרור – מזיזה לנו.
היו"ר ניסים ואטורי:
היא עוזרת לכם, לי זה מפריע, לא לכם.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אני לא תומך מחבלים, אבל את תומכת אנסים.
טלי גוטליב (הליכוד):
תומך טרור ותומך מחבלים.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
את תומכת אנסים.
טלי גוטליב (הליכוד):
אני תומכת אנסים.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
את תומכת אנסים, עובדה.
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת אחמד טיבי, נגמר הזמן.
טלי גוטליב (הליכוד):
תומכת אנסים, אוי, תומכת אנסים.
היו"ר ניסים ואטורי:
אתה רוצה עוד עשר שניות? קח, אבל בלי לריב איתה. אתם משתמשים בה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
לא, אני לא משתמש בה. שמת לב – כדי להתווכח.
היו"ר ניסים ואטורי:
עלו פה הרבה מהאופוזיציה. אני רגיל שמשקרים, אני כבר לא מתייחס. אמרו שאני נורבגי ואני לא נורבגי, ויש ציוץ שרץ בטוויטר שאני נורבגי, אבל אני לא נורבגי, אף פעם לא הייתי נורבגי.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אתה מרוקאי?
היו"ר ניסים ואטורי:
משהו ליד.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אבל לא נורבגי, מרוקאי, ולכן אסור להגיד עליך נורבגי. טעה מי שאמר עליך שאתה נורבגי.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני הייתי בדיון בלשכה המשפטית, ודיברנו על זה? לא דיברנו על השפה כן לדבר, לא לדבר. אני הקראתי את הסעיף, ואמרתי שהעניין הוא שצריך לתרגם בסוף, זה הכול, ואתה תרגמת הפוך. היית צריך לעשות ישר. כשמדברים איתך בציניות - - -
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
למה? אני יכול לבחור לדבר בעברית, אחר כך בערבית, או לדבר בערבית בלי לדבר בעברית – הכול אפשר לפי התקנון.
היו"ר ניסים ואטורי:
אבל טלי לא מבינה. טלי לא מבינה, זאת הבעיה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
שטלי תלמד, ואם היא לא רוצה ללמוד, שתשב פה ותקשיב.
טלי גוטליב (הליכוד):
עבר הזמן.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
מותר להקשיב, אבל יש לה בעיית קשב כרונית.
טלי גוטליב (הליכוד):
עבר הזמן.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
יש לה בעיית קשב כרונית.
טלי גוטליב (הליכוד):
עבר הזמן.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
בוסו, אתה מפריע לי. הוא נתן לי 15 שניות, ולא ניצלתי אותן.
היו"ר ניסים ואטורי:
עברו 30. קח עשר, ובוא נסיים.
טלי גוטליב (הליכוד):
עבר הזמן, זמנך עבר. זמנך עבר.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
לפחות אף אחד לא כפה אותי על רשימת הליכוד - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת אחמד טיבי, תקשיב, הסתיים הזמן, אני מבקש – עשר שניות אחרונות, לסיים.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אז תשתיק אותה.
היו"ר ניסים ואטורי:
את גורמת לו להמשיך לדבר בלי הפסקה.
טלי גוטליב (הליכוד):
זמנו עבר. עבר זמנו – בטל קורבנו.
היו"ר ניסים ואטורי:
חברת הכנסת טלי גוטליב, קריאה שלישית. כדי שאני אוריד את אחמד טיבי מהדוכן, אני צריך שאת תצאי החוצה עכשיו. תודה רבה.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא צריך, אני יוצאת לבד.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
מותר להגיד מעל לדוכן, על פי החלטת ועדת האתיקה יש כמה ביטויים שוועדת האתיקה החליטה שאסור להגיד. למשל, אסור להגיד לך או לו רוצח.
טלי גוטליב (הליכוד):
תומך טרור מותר להגיד. אל תתבאס, אתה תומך טרור.
(חברת הכנסת טלי גוטליב יוצאת מאולם המליאה.)
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אני לא אגיד מה הוא אמר לי עליה, אגב, כדי לא להביך.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני לא אמרתי כלום, בלי סכסוכים. לא אמרתי שום דבר. הכול על מיקרופון, המיקרופון דלוק כל הזמן.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
המיקרופון שומע הכול.
אופיר כץ (הליכוד):
ניסים, יפעת שאשא ביטון - - -
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
המילים "מרי אזרחי" - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מדבר גם בשביל כסיף וגם בשבילו.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
היושב-ראש, את המילים "מרי אזרחי" מותר להגיד מעל הדוכן. טעית גם אז, וטעית גם עכשיו.
היו"ר ניסים ואטורי:
לא, תראה לי את זה. לא עכשיו, כשאנחנו נרד.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
ותראה מה אסור להגיד. יש החלטות על מה אסור להגיד.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני ראיתי את זה, כן.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
כדאי לראות את זה, תודה רבה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח. חבר הכנסת גלעד קריב.
גלעד קריב (העבודה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לילה טוב, עוד מעט בוקר טוב. אדוני היושב-ראש - - -
אופיר כץ (הליכוד):
ניסים, שעון, ניסים.
גלעד קריב (העבודה):
לא, האמת היא שלא המתנתי לשעון, אלא רציתי את תשומת ליבך, כי באמת אני חייב לומר לך, אדוני היושב-ראש, עמיתנו חבר הכנסת ואטורי, שמה שאירע פה בדקות האחרונות הוא אקורד סיום צורם, מכוער ומטריד מאוד ליום שאמור היה להיות יום חגה של הכנסת. העובדה שאתה הורדת מן הדוכן חבר כנסת שהתבטא בצורה קשה וחריפה, אבל בדרך שמותר להתבטא בבית הזה; העובדה שהורית לסדרני המליאה להוריד בכוח מן הדוכן חבר כנסת שלא הפר את הוראות התקנון, שעמד בכללים שקבעה היועצת המשפטית לכנסת, שמפורסמים באתר הכנסת ביחס להנחיות התנהגות במליאה; העובדה שאתה ניצלת את כוחך להוריד חבר כנסת נואם מן הדוכן, כי הוא אמר אמירות פוליטיות – קשות, לא מקובלות, לא נעימות לאוזניך, אולי לא נעימות לאוזניי – זו באמת חרפה. וזאת דוגמה למקום המסוכן שהבית הזה מידרדר אליו, אבל שהדמוקרטיה הישראלית מידרדרת אליו בחסות המהלכים המסוכנים של הממשלה שלכם והקואליציה שלכם.
אופיר כץ (הליכוד):
- - -
גלעד קריב (העבודה):
אדוני יושב-ראש הקואליציה - -
אופיר כץ (הליכוד):
מתי עמד פה חבר כנסת וקרא למרי אזרחי?
גלעד קריב (העבודה):
או-הו.
אופיר כץ (הליכוד):
או-הו, כן, מי?
גלעד קריב (העבודה):
אני רוצה להזכיר לך שבמדינת ישראל, למשל, היום 60 רבנים - - -
אופיר כץ (הליכוד):
כשהיינו מהאופוזיציה, מעולם מעולם מעולם לא קראנו למרד.
גלעד קריב (העבודה):
שומע? תקשיב. במדינת ישראל היו בתקופת ההתנתקות 60 רבנים שמקבלים את משכורתם מקופת הציבור, שמקבלים את המשכורת שלהם ממדינת ישראל, שקראו לסירוב פקודה. אז אל תדברו – באמת, הגיע הזמן להסיר את מסכות הצביעות. אתם תלמדו אותנו? אתם תלמדו אותנו? באמת.
אופיר כץ (הליכוד):
כמה סירבו פקודה - - - כל המערכת שמרה עליכם כדי שתבצעו את ההתנתקות, ואף אחד לא דיבר על לרדת מהארץ.
גלעד קריב (העבודה):
אדוני יושב-ראש הקואליציה, אני קיוויתי - - -
אופיר כץ (הליכוד):
אף אחד מאנשי הימין, בהתנתקות, לא דיבר על לרדת מהארץ. על לרדת מהארץ רק אתם מדברים.
גלעד קריב (העבודה):
כן, טוב. רק דיברו על סירוב פקודה.
אופיר כץ (הליכוד):
רק אתם מדברים על לרדת מהארץ.
גלעד קריב (העבודה):
רק דיברו על סירוב פקודה.
קריאה:
אני רק מזכיר שהימין עשה את ההתנתקות.
אופיר כץ (הליכוד):
זה לא היה ימין, זה לא היה ימין, זה לא היה ימין.
גלעד קריב (העבודה):
חבר הכנסת כץ, אני אולי אאכזב אותך: אנחנו לא יורדים מהארץ - - -
קריאה:
ראש הממשלה שלך הצביע בעד.
אופיר כץ (הליכוד):
לא נחשב. הוא התפטר.
קריאה:
הוא הצביע בעד.
אופיר כץ (הליכוד):
הוא התפטר.
היו"ר ניסים ואטורי:
הזמן.
גלעד קריב (העבודה):
כדאי לעצור.
היו"ר ניסים ואטורי:
עצרתי אותו על שש שניות.
קריאה:
נאחל בהצלחה לכוחותינו שפועלים בכפר - - - כרגע להרוג מחבלים.
גלעד קריב (העבודה):
בוא, אנחנו, להבדיל - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
עשר שניות – לסיים, בבקשה.
גלעד קריב (העבודה):
לא, סליחה? אולי גם אותי תוריד. דקה וחצי לא מאפשרים לי לדבר. עשר שניות.
היו"ר ניסים ואטורי:
מה אתה משתולל? תירגע, בסדר. מה אתה רוצה?
קריאה:
- - -
היו"ר ניסים ואטורי:
בשש שניות - - -
גלעד קריב (העבודה):
מה שאני רוצה זה שתזכור שכשאתה יושב על הכיסא הזה, אתה לא רק חבר כנסת מן הליכוד, אלא אתה יושב-ראש הישיבה, ושתתנהל על פי הכללים, על פי התקנון ועל פי ההנחיות.
היו"ר ניסים ואטורי:
ואתם תכבדו את הכנסת ותדברו כמו שצריך. אתה לא תצעק למי שיושב בראש ישיבת הכנסת "שקרן", כי אתה טועה.
גלעד קריב (העבודה):
אתה לא משטרת מחשבות, ואתה לא הצנזור הראשי כשיש בידיך את הפטיש.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבקש לסיים.
גלעד קריב (העבודה):
אם אינך יודע כיצד להיות יושב-ראש כנסת, התפטר מתפקידך.
היו"ר ניסים ואטורי:
תתפטר אתה.
גלעד קריב (העבודה):
לא, אני לא אתפטר.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה, לרדת. לרדת.
גלעד קריב (העבודה):
אם הייתה פה היועצת המשפטית ולא היה כאן אמצע הלילה, היית שומע כיצד אתה, רק אתה, רמסת ברגל גסה את התקנון.
היו"ר ניסים ואטורי:
לרדת, בבקשה. לרדת מהדוכן, בבקשה.
גלעד קריב (העבודה):
אולי תשלח סדרנים שיורידו גם אותי.
היו"ר ניסים ואטורי:
אז תרד לבד. למה לקרוא?
גלעד קריב (העבודה):
אני ארד.
היו"ר ניסים ואטורי:
תרד. תודה.
גלעד קריב (העבודה):
ההתנהגות שלך היא בושה וחרפה. א << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הכול בסדר. אתה בושה.
גלעד קריב (העבודה):
לא. לא אני בושה, אלא אתה בושה.
היו"ר ניסים ואטורי:
צא החוצה, צא.
גלעד קריב (העבודה):
אתה מפר את הוראות התקנון.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבקש להוריד אותו למטה – להוריד אותו, להוציא אותו מהמליאה.
גלעד קריב (העבודה):
תורידו, בבקשה. תבואו ותורידו אותי. אתה מפר את הוראות התקנון.
היו"ר ניסים ואטורי:
אתה סיימת לדבר לפני דקה וחצי, ואתה תוקף אותי. זה נוגד את התקנון.
גלעד קריב (העבודה):
אתה רומס ברגל גסה את הנחיות היועצת המשפטית לכנסת.
קריאה:
זה עושה פלאשבק עם ההתנתקות. די.
היו"ר ניסים ואטורי:
חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, בבקשה.
גלעד קריב (העבודה):
אתה בושה לבית הזה.
היו"ר ניסים ואטורי:
צא החוצה.
גלעד קריב (העבודה):
כולם רואים את הדיאלוג בינך לבין המזכיר.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבקש להוציא אותו החוצה, בבקשה. ס << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> סליחה. אתה תקרא לי שלוש קריאות. ההתנהגות שלך היא גסה והיא חרפה.
היו"ר ניסים ואטורי:
לא, אתה יצאת - - - תוציא החוצה. הורדתי אותך מהדוכן לצאת החוצה.
גלעד קריב (העבודה):
העובדה שהייעוץ המשפטי לא משמיע את קולו היא גם בושה לייעוץ המשפטי של הכנסת.
קריאה:
דבר כבוד לייעוץ המשפטי.
גלעד קריב (העבודה):
אתם מדברים על כבוד לייעוץ המשפטי? אתם רומסים אותו. חצופים.
אופיר כץ (הליכוד):
זה לא יפה איך שאתה מדבר על שומרי הסף.
קריאה:
גלעד - - -
גלעד קריב (העבודה):
- - - שומרי הסף.
(חבר הכנסת גלעד קריב יוצא מאולם המליאה.)
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
ניסים, לפני שאתה - - - שלוש קריאות, מהמליאה.
היו"ר ניסים ואטורי:
מהדוכן הורדתי אותו למטה, כי הוא לא ירד. הוא לא ירד. הוא היה דקה וחצי - - -
קריאה:
לא, הוא ירד.
היו"ר ניסים ואטורי:
הוא ביקש שיוציאו אותו הסדרנים.
קריאה:
- - - התקנון.
היו"ר ניסים ואטורי:
תסתכלו על הסרטון, תסתכלו על הווידיאו.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
נאחל בהצלחה לכוחותינו שפועלים - - - להרוג כרגע מחבלים. כמה שיותר, יותר טוב, אינשאללה.
היו"ר ניסים ואטורי:
חברת הכנסת שאשא ביטון, בבקשה.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בהמשך לנאומי הקודם על הפקה-פקה, אני יכולה עוד להמשיך עם רשימה ארוכה מאוד של דברים, אבל רק אקח, כדוגמאות אחרונות, את נושא ח'אן אל-אחמר. הרבה מאוד הצהרות, וכמובן פקה-פקה. לא קרה. ואדי קדום היום – הרבה מאוד הצהרות על בנייה לא חוקית, וכמובן פקה-פקה, והדבר לא קרה. אנחנו נשארים עם הרבה מאוד הצהרות ודיבורים באוויר, או כמו שאמר בן גביר בעצמו, ואני קצת מתקשה להאמין שאני מצטטת אותו אבל הוא אמר את זה בצורה מאוד מדויקת: דיברו, דיברו, דיברו, ובסוף התברר שהכול הצגה אחת גדולה. אני חושבת שאין הגדרה יותר מדויקת לממשלת הפקה-פקה - -
קריאה:
באיזה ערוץ ראית את זה?
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
אתה מוזמן לשמוע אותו בקולו שלו.
קריאה:
באיזה ערוץ?
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
- - ממשלת הפקה-פקה שנמצאת כאן היום. עכשיו אני רוצה לומר לכם משהו עם יד על הלב, אחרי שאמרנו את הדברים האלה: אני לא באמת חושבת שהדברים שקורים היום הם כולם בגלל בן גביר או בהכרח בגלל הממשלה, למרות רפיסות הממשלה כאן, בדיוק בדינמיקה שהייתה גם לפני הממשלה הקודמת – מדיניות טפטופים ויד מאוד מאוד קלה וחלשה אל מול הטרור – ובכל זאת לא הכול קורה בגלל בן גביר. אי-אפשר לטפל, לא בטרור ולא בנושא הביטחון האישי כבמטה קסם. זו עבודה שהתחלנו לעשות אותה בשנה וחצי האחרונות, בין אם זה בחקיקה ובין אם זה בפעולות בשטח. אבל דבר אחד כן צורם לי. הממשלה הזו לא מבינה שהקמפיין הסתיים. חברים, הקמפיין הסתיים. תהיו מספיק הגונים לבוא ולומר די, להפסיק את השקרים שרצו כאן בשנה וחצי האחרונות, להודות בטעויות שלכם, להסתכל על האזרחים בעיניים כמו אנשים בוגרים ולומר רק את האמת; שום דבר מעבר, רק את האמת. במקום זה, אנחנו רואים את אותה תעמולה נמשכת, את אותם סרטונים מגמתיים נמשכים, ואני מוכרחה לומר לכם, כמי שנמצאת בבית הזה כבר שמונה שנים: בססמאות אי-אפשר לנהל מדינה, בססמאות אי-אפשר לנצח טרור, בסיסמאות אי-אפשר להביא לביטחון אישי לאזרחים במדינת ישראל. קחו אחריות, תתבגרו, אנחנו כבר חודשיים אחרי בחירות – אפשר לעשות את הדברים אחרת גם בנקודת הזמן הזו. תודה רבה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. השר שלמה קרעי נמצא? לא; חברת הכנסת שרן מרים השכל – אינה נוכחת. חברת הכנסת טלי גוטליב.
טלי גוטליב (הליכוד):
מוותרת.
היו"ר ניסים ואטורי:
מוותרת. חברת הכנסת טטיאנה מַזֶרְסְקִי - מַזַרְסְקִי. צריך לנקד את השמות.
קריאה:
טלי, אין לך מה להגיד?
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
קריאה:
למה את מזלזלת בזה? למה את מזלזלת בזה?
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - אתה מבין? עכשיו, אני - - - הבנת?
היו"ר ניסים ואטורי:
חברת הכנסת טלי גוטליב, אני מבין שאת רוצה לישון פה היום.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
לא, היא לא מוותרת.
קריאה:
טלי, יש עוד שני נואמים והולכים, זהו.
טלי גוטליב (הליכוד):
דיברתי.
קריאה:
- - -
טלי גוטליב (הליכוד):
לא - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
אפשר להתחיל, בבקשה.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר עכשיו על השקיפות. המילה "שקיפות" מתקשרת בדרך כלל עם ערכי הארגון כמו לקיחת אחריות - -
קריאה:
לא שומעים.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
- - ביקורת עצמית, חופש המידע, פתיחות, ליברליות, קדמה. בעידן של היום, כל ארגון שמכבד את עצמו שוקף לקדם שקיפות. שקיפות היא כלי מצוין לניהול. בואו ונסתכל על מדינת ישראל כארגון, חברה עסקית, ועל האזרחים הישראלים כעובדים. שקיפות פיננסית, לדוגמה, מאפשרת לחשוף את ההתנהלות של החברה, ובכך היא מגבירה את האמון של המשקיעים בה וגם מייצרת מנגנון של ביקורת בונה. שקיפות פנימית מאפשרת לעובדים להתחבר ולהבין את התמונה הגדולה, את המשמעות שמאחורי הפעולות שלהם. שקיפות מאפשרת סביבת עבודה חיובית ופתוחה. כאשר רמת החיבור של העובדים לערכי הארגון ולמטרותיו עולה, גם התפוקה שלהם עולה. שקיפות חיצונית עוזרת בכל הקשור לאמון הציבור ובעלי המניות. בעזרת שקיפות פנים-ארגונית וחיצונית ניתן לזהות בעיות בארגון ולטפל בהן בהקדם. שקיפות מעודדת מועמדים מוכשרים לרצות לעבוד בארגון. ארגון שמקדם שקיפות בדרך כלל דואג לרווחת העובד, לקידום חברה שוויונית, מודרנית, דינמית והוגנת, ולכן מועמדים מוכשרים יעדיפו לעבוד בחברה שמקדמת ערכים אלו. על פי מחקרים, שקיפות פנים-ארגונית מאפשרת לכל מנהל ועובד להכיר במדויק את תחומי האחריות שלו וגם את הציפיות שיש ממנו. לשקיפות ארגונית אין שום עלות לארגון, והיא מניבה לארגונים יתרונות ששווים כסף והרבה כסף, אם רק מנהלים את השקיפות בצורה נכונה ואחראית. תהליך קביעת סדר עדיפויות של הממשלה ישתקף בתכנון התקציב של המדינה וניתוב כספים. היחס של השלטון לתקשורת מהווה את רמת השקיפות של הממשלה. הציבור אמור לתת אמון בממשלה, אך כאשר מאות אלפי אזרחים יוצאים למחאות כל שבוע, זאת אומרת שאין אמון במי שמוביל את המדינה. כאשר המשקיעים הגדולים מוציאים את כספם למקומות אחרים, אין להם אמון במדינת ישראל. האזרחים התחילו כבר לברוח מהמדינה שאבותינו בנו אותה. עצרו, תפסיקו את ההפיכה המשטרית, בואו ונצעד קדימה לכיוון האור, ולא אחורה – לכיוון החושך. תחשבו על העתיד. תודה.
היו"ר ניסים ואטורי:
סדרנים, אפשר להחזיר את חברי הכנסת קריב וכסיף. תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי.
נעמה לזימי (העבודה):
כבוד היו"ר, כנסת נכבדה, הרגשתם את רעידת האדמה? כן? אני לא, אבל הזדעזעתי מהתמונות הקשות שעולות מטורקיה וסוריה. לאט-לאט מתגלה גודל האסון שפקד אותן. מעל 1,500 בני אדם נהרגו בטורקיה, ומעל 700 – בסוריה. אלפי פצועים ממלאים את בתי החולים בשתי המדינות, ואלה נתונים שעוד גדלים וגדלים בזמן שכוחות החילוץ וההצלה ממשיכים לפנות פצועים ומתים מההריסות. מעל 100 בניינים קרסו, והקריסות האלה הן שהביאו לכמות הנספים הכל-כך גדולה. שלא יהיה ספק לאף חבר או חברת כנסת כאן במשכן: רעידת אדמה כזו בהחלט יכולה להתרחש בישראל. בממוצע, רעידת אדמה בעוצמה גבוהה מתרחשת בישראל פעם ב-80–100 שנה. זה אומר שממש עכשיו אנחנו בטווח הפגיעה. אז, לא, זו לא שאלה של האם תקרה רעידה כזו בישראל, אלא מתי תקרה רעידה כזו בישראל, והערכת המדענים: ממש בקרוב. והינה האמת הקשה יותר: ישראל פשוט לא ערוכה לכך. זה נכון שכל בניין שנבנה אחרי 1981 בנוי לפי תקן שאמור לעמוד ברעידות אדמה קשות. ובכן, "אמור" זה שם המפתח. מצד שני, ישראל דוד, מ"מ יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות, מזהיר כי רמת העמידות של מבנים שנבנו לפני בניית הממ"דים ב-1990 היא אפסית, ורמת התחזוקה של המבנים בישראל נמוכה מאוד, במיוחד לאורך החופים, שם יש ריקבון של מבנים בעקבות קורוזיה. אני גרה בשכונה צמודת חוף, אני גרה בחיפה, בעיר חוף, וכמובן שיש פחד גדול שאם יש רעידה, כל שכונות החוף ייפגעו. מעבר להתמוטטות מבנים, שתביא לנפגעים רבים, ישנה סכנה של פגיעה חמורה בתשתיות כמו מים, חשמל, גז, ביוב, כבישים, תקשורת ועוד, שתשתק את החיים. מבקר המדינה פרסם ממש לפני שמונה חודשים, ביולי 2022, מחקר שבו נאמר ש-610,000 יחידות דיור ככל הנראה לא עומדות בתקן של רעידות אדמה. ומה הפתרון שהמדינה הציעה? היא כמובן הציעה את תמ"א 38 הנהדרת, רק שתמ"א 38 נכשלה כישלון חרוץ. עוד מהדוח של מבקר המדינה נראה שמספר יחידות הדיור בסכנת התמוטטות שעברו את התהליך עומד על 7% בלבד. רובן המוחלט בערי המרכז. עושים תמ"א איפה שלא צריך לעשות תמ"א, גם בשכונות שאין חשש לקריסה. המבקר מזכיר באותו דוח קשה, שבפריפריה יש ריכוז של דיירים הגרים במבנים שנמצאים בסכנת קריסה בעת רעידת אדמה ושלדיירים אין את ההון כדי לממן את תחזוק הבניינים שלהם.
היו"ר ניסים ואטורי:
להתחיל לסיים.
נעמה לזימי (העבודה):
מה יש לנו, בעצם? פרויקט שנכשל בטיפול האסון הקרב ובא, שמעט מהצלחותיו קורות ביישובי מרכז, ותושבי הפריפריה, שנתונים לסיכון מוגבר, ננטשים. אפשר להמשיך לטמון את ראשנו בחול, להביע אמפתיה לטורקים וסוריה ולהגיד: איזה מזל שאצלנו זה לא קרה, לקרוא לזה "צרות של אחרים", להתעצב על סופה וצונאמי בארצות הברית או במזרח הרחוק. אבל אפשר וצריך להגדיל ראש. פעם אחת שנהיה חכמים כמדינה, פעם אחת שנסתכל קדימה, פעם אחת שנבנה תוכנית לטווח ארוך, כי אם לא נתעורר על עצמנו – כשיגיע תורנו לחוות רעידת אדמה אז נחווה אותה קשה מאוד, חס וחלילה, והראשונים להיפגע יהיו אלה שגרים בבניינים ישנים, יהיו מי שגרים בעיירות פיתוח ויהיו האוכלוסיות המוחלשות. ואז, רבותיי מקבלי ההחלטות, כבר לא תוכלו להגיד: לא ידעתי, לא ראיתי, לא שמעתי.
קריאה:
נגמר הזמן.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה.
נעמה לזימי (העבודה):
אז כבר תיאלצו להתמודד עם הידיעה שיכולתם למנוע את זה ולא קיבלתם את ההחלטה בזמן. תודה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף טייב – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי; חבר הכנסת דודי אמסלם – אינו נוכח. חבר הכנסת סימון דוידסון.
קריאה:
מיסטר דוידסון.
היו"ר ניסים ואטורי:
תן לו להרגיש טוב. נו, בסדר.
קריאה:
תחזור על הדברים שאמרת - - -
סימון דוידסון (יש עתיד):
אני לא חוזר אף פעם.
קריאות:
- - -
סימון דוידסון (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, אדוני שר הפנים, חבריי חבר הכנסת.
קריאה:
לא שר הפנים.
סימון דוידסון (יש עתיד):
לא שר הפנים?
קריאה:
ממלא מקום זמני לזמן קצר מאוד - - -
סימון דוידסון (יש עתיד):
אחת התופעות בקדנציה הנוכחית, שאני שם לב אליה, והיא הטעות הגדולה שלכם, היא נושא היהירות – יהירות/שחצנות. הנושא הזה, שאתם חושבים, בטוחים ומאמינים שאתם השולטים, שאתם אלה הבלעדיים לקבוע את הכללים, והצד השני לא מעניין ולא צריכים להקשיב לו. אז אני רוצה לומר לכם שאני מגיע מנתניה, כביכול עיר ליכודית, וכל חבריי כמובן נמצאים בצד הימני של המפה. קרה משהו בשבועיים האחרונים שנפלו לי כמה אסימונים, כמה "סימונים". לפני שבועיים החלטתי שאנחנו נעשה נקודה של המחאה, של ההפגנה, בנתניה. אנשים אמרו לי: תשמע, סימון, יגיעו 100–200 אנשים. תעזוב. למה אתה עושה את זה? בשביל מה? אמרתי: אני חייב לעשות את זה. אני חייב שאנשים יבינו שהמחאה הזאת היא לא של צפון תל אביב. זה לא רק של רחוב קפלן, זה לא רק של הבימה. מדובר על מחאה שהולכת ומתפשטת גם לאזורים כמו נתניה. אז אלמוג, אני אספר לך שהלכתי על זה, ורק ביום שלישי קיבלתי אישור מהמשטרה, וביום רביעי התחלנו לפרסם את הנושא הזה של המחאה. בפעם הראשונה שעשינו, לפני שבוע, הגיעו 1,000 איש.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
איזו מחאה?
סימון דוידסון (יש עתיד):
1,000 איש הגיעו לצומת פולג בנתניה. זו הייתה הפתעה באמת בלתי רגילה. בשבת האחרונה, במוצאי שבת האחרון, הגיעו 2,000 איש. 2,000 איש הגיעו, בנתניה. למה אני מספר לכם את זה? אם אתם חושבים שהמחאה היא צפון תל אביבית, והיא של שמאלנים באיזשהו צד, ורק ברחוב קפלן זה מעניין אותם, אז כדאי שתבינו, חבריי – שאני מאוד מעריך אתכם, וחלקכם חברים טובים שלי: אם אתם לא תפנימו ותבינו שהנושא הזה מתפשט בכל נקודה במדינת ישראל וזה יהיה גם בפריפריה, אז אני נותן לכם את הדוגמה של עיר שהיא כביכול עיר ליכודית, אבל בעיר הזאת הגיעו כבר 2,000 איש וביום שבת הקרוב כבר יהיו 3,000 איש, ונגיע גם ל-5,000.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
מי מממן אותם?
סימון דוידסון (יש עתיד):
לא מממנים שום דבר. מה יש לממן? הדברה? זה מה שיש לממן – רק את ההדברה. לזה יש לי ספונסר, אל תדאג. אני מזמין אותך, אלמוג, ואני גם אזמין אותך לארוחת ערב אחרי זה. תבוא איתי, תעמוד ותראה שם אנשים עם כיפות סרוגות, אנשים מהימין ואנשים שאתם לא חושבים ולא מאמינים שמגיעים כדי למחות על המהפכה המשטרית שאתם עושים. תפקחו את העיניים. אל תלכו עם ראש בקיר.
טלי גוטליב (הליכוד):
עבר הזמן. עבר הזמן.
סימון דוידסון (יש עתיד):
הדבר הזה יעשה נזק לכולנו.
קריאה:
- - - רעידת אדמה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה.
טלי גוטליב (הליכוד):
עבר הזמן.
סימון דוידסון (יש עתיד):
רק משפט אחרון – כשאני מדבר על יהירות, יש גם דוגמאות.
נעמה לזימי (העבודה):
- - -
סימון דוידסון (יש עתיד):
נעמה, רגע. נעמה, למשל, הייתה בנתניה ביום שבת, והיא עדה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אבל עבר הזמן.
סימון דוידסון (יש עתיד):
אתן רק משפט אחרון. נושא היהירות – יש גם יוצאים מהכלל. אני רוצה לציין באמת את יוסי טייב, יושב-ראש ועדת החינוך, שמנהל את הוועדה באמת בהבנה, באהבה ועם הקשבה. מחר אני מתחיל ועדה מאוד חשובה בנושא ההתמכרויות, ואני מאחל לך, ביסמוט, בהצלחה. זו ועדה סופר-חשובה. אני אהיה חלק ממנה. נושא ההתמכרויות זה מכת מדינה, וצריכים לטפל בו באופן מיידי. תודה רבה, אדוני.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חבר הכנסת ינון אזולואי – איך הוא הבריז לנו; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח. חבר הכנסת נאור שירי, ידידי היקר, בבקשה.
נאור שירי (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני אתייחס בכמה שניות להצעת החוק באופן לפחות חצי קונקרטי. שלא כנהוג, הרעש מאוד קשה לי. טלי, בבקשה.
היו"ר ניסים ואטורי:
חשבתי שהתרגלת.
נאור שירי (יש עתיד):
לא, האמת שלא. מה את רוצה? את מפריעה לי.
היו"ר ניסים ואטורי:
חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. אנחנו תכף מסיימים.
טלי גוטליב (הליכוד):
אני רק עושה בשפת הסימנים.
נאור שירי (יש עתיד):
די, טלי.
טלי גוטליב (הליכוד):
אמרתם לי "שני דוברים" לפני שעה - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
דניאל, קחי אותה לידך שם.
קריאה:
אתה רוצה שהיא תפריע לך. אתה רוצה.
נאור שירי (יש עתיד):
לא, אני לא.
היו"ר ניסים ואטורי:
תמשיך, תמשיך.
נאור שירי (יש עתיד):
אני חושב שמירב בן ארי - -
היו"ר ניסים ואטורי:
אני ממשיך את הזמן, כן?
נאור שירי (יש עתיד):
בסדר. - - כן דיברה וציינה גם את ההליכים, גם את משך הזמן שלוקח לגייס וגם את המקור התקציבי. אני חושב שאם יש משהו שלפחות חצי מנסים להיות ענייניים בו, אז הם העלו כמה נקודות. גם היא וגם חבר הכנסת מיקי לוי העלו כמה נקודות שהן באמת רלוונטיות, והייתי כן שוקל את זה, מכיוון שלפחות ברוב-רובו כן ישבת, חבר הכנסת פוגל, והקשבת, ומהיכרות איתך אני חושב שלפחות באופן ענייני זה מעניין אותך, ואני כן חושב שצריך להתייחס לזה, גם במובן של לפני שזה מגיע לזה, כי אם באמת אין מקור תקציבי וההליכים הם גיוס כן חודש, 28 שבועות, או כל מה שרשום, אז אין שום סיכוי שזה יקרה. אז נראה לי ששווה לעשות על זה מחשבה. מה שכן, בשתי הדקות שנותרו לי, למרות ההערה, אני רוצה להתייחס לאיזשהו ציוץ שראיתי, והוא כן מדבר על הרפורמה המשפטית ודי לוקח את הטענות של שמחה רוטמן ודי מנגב איתן קצת את הרצפה – כמובן באופן מטפורי, אבל כן מכניס את זה לפרופורציות, ודווקא במובן – שתהיה בריאה. זה קשה, אבל אני אבקש תוספת זמן על זה – רק על חוט המחשבה. היא לא תפסיק לדבר.
היו"ר ניסים ואטורי:
עצרתי קודם, ועכשיו עוד עשר שניות. יש לך דקה.
נאור שירי (יש עתיד):
בסדר, בסדר.
היו"ר ניסים ואטורי:
חברת הכנסת טלי גוטליב, את עוזרת להם, לחבר'ה שלא נמצאים, להגיע בחזרה ולהתחיל לנאום. זה לא ייגמר.
טלי גוטליב (הליכוד):
שידברו את עצמם לדעת. אני כבר ממש - - - ליועצת המשפטית. אנחנו עושים פה דומינו – מה הוא אמר, מה הוא - - - פשוט אנחנו רואים שאנחנו קולעים לדעת גדולים.
נאור שירי (יש עתיד):
מה? מה אני הולך להגיד?
טלי גוטליב (הליכוד):
אתה לא שותף למשחק, נשמה. אתה - - -
נאור שירי (יש עתיד):
בסדר. חלק ממה שאני הולך להגיד זה כן הראוותנות והשחצנות שבהן אתם מתייחסים לכל אחד שעולה לפה, אבל זה כבר משהו אחר. קחו את זה אליכם.
היו"ר ניסים ואטורי:
הוספתי לך זמן, עוד דקה.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
נאור שירי (יש עתיד):
זה כן נוגע לכל נושא ההשוואה. הרי יש קטע כזה חדש, שכל מי שעולה, ואני חושב שגם חבר הכנסת קלנר כשעלה, וסליחה אם זה לא הוא בדיוק – עלה, והוא אמר: כן, בארצות-הברית יש ככה, ובאנגליה יש ככה, וכל מיני ציטוטים מכל מיני מדינות. באמת כל פעם אומרים להם: לא, זה לא נכון, אבל פה הוא לוקח כמה דברים ובאמת מפרק את זה באופן די יפה ויחסית די קצר. הוא באמת אומר שיש איזושהי קורלציה, ושכן בארצות הברית יש כן את הבחירה של פוליטיקאים שבאים ובוחרים שופטים. אבל, הוא מפרק את זה – 1. למשטר הפדרלי, ואז גם מציין את זה שיש בתי משפט במדינות, ואז הוא נכנס לפרטים. אגב, קוראים לו אלעד גיל, והקרדיט הוא שלו. רק תן לי לסיים, ואעשה את זה מהר – בסדר? כשנכנסים לפרטים, מתגלים ההבדלים הקריטיים ביסוד הדברים. הדבר הכי חשוב שפשוט לא מזכירים פה בכל הרפורמה זה הנושא של הפרדת הרשויות והנושא של הגבלת הכהונה, מה שבעצם נותן את ההבדל הגדול בין ארצות הברית לבין פה. זה משהו די פשוט שאומרים כל הזמן, אבל זה עדיין נאמר. החוקה, כמובן, שנמצאת בארצות הברית. פה הוא מדבר - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
20 שניות ותסיים, בסדר? אנחנו כבר דקה וחצי מעבר.
נאור שירי (יש עתיד):
20 שניות, בסדר. הגבלת הכהונה של שופטים בישראל – שופטים בישראל מתמנים עד גיל 70, ובארצות הברית זה לכל החיים. מה יוצא מזה ולמה ההבדל הזה קריטי? מאז שנת 2000 ממונה בישראל בממוצע שופט עליון בכל שמונה חודשים. הרעש בלתי נסבל. אגב, זה לא בסדר. זה בלתי נסבל. די, די. פשוט, די.
היו"ר ניסים ואטורי:
חברת הכנסת טלי גוטליב, די, נו.
טלי גוטליב (הליכוד):
מה עשיתי? מה הבעיה, שירי? קמה, יושבת, קמה, יושבת – מה הבעיה?
היו"ר ניסים ואטורי:
אני לא יכול. אני מת להוריד אותו – אני לא יכול.
נאור שירי (יש עתיד):
שחררו. אי-אפשר. אתם לא – פשוט אי-אפשר. תשחררו שנייה.
היו"ר ניסים ואטורי:
עשר שניות.
נאור שירי (יש עתיד):
לא, לא. אין סיכוי. אני רק אסיים את זה.
היו"ר ניסים ואטורי:
מה אין סיכוי? אתה רוצה - - -
נאור שירי (יש עתיד):
לא, לא, זה - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
צ'יק-צ'ק.
נאור שירי (יש עתיד):
ארבעה משפטים. מאז שנת 2000 בישראל ממונה בממוצע שופט עליון בכל שמונה חודשים, ובארצות הברית – 2.7 כל שנה. מה זה אומר? בארצות הברית לנשיא יוצא למנות בכהונה אחת 1.4 שופטים. כדי להשתלט על בית המשפט – שזה משהו, חשש שאנחנו מעלים, ונניח שאתם לא מסכימים, הצד הנאור – הוא צריך כמעט כפול מאורך הזמן המקסימלי בכהונה. משמע, ישראל ממנה בכהונה מעל חמישה שופטים, ולכן כדי שתשרוד את ימיה וכדי לשנות את האופי המוחלט של בית המשפט, ראש ממשלה שיהיה במשך שש שנים ממנה את כל השופטים בבית המשפט העליון – את כל השופטים בבית המשפט העליון - -
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה.
נאור שירי (יש עתיד):
- - בניגוד מוחלט לנשיא ארצות-הברית.
היו"ר ניסים ואטורי:
קיבלת שלוש דקות נוספות. טלי.
נאור שירי (יש עתיד):
איך? צריך 23 דקות נוספות.
היו"ר ניסים ואטורי:
חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
שלום, חברים וחברות, מה שלומכם? מה? < קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> אלון, אלון שוסטר, 054713797.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
כמעט, 979. מדהים. חברים, לאיש הזה יש זיכרון מדהים.
קריאה:
תמשיך לדבר.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
זה לא אומר שהוא צודק בכל דבר שהוא אומר, אבל יש פה מתת אלוה. חברים, תבדקו. זיכרון פנומנלי. חברים, בואו נדבר על פרדוקסים בשעה זו של ערב. אדוני, שלום. פרדוקס ראש הממשלה והרפורמה – בואו, תהיו מרוכזים: נתניהו קיבל על עצמו הסדר ניגוד עניינים. זה כשלעצמו לא אירוע קל, לא פשוט. זה לקח זמן, לקח שכנוע ולקח קצת הבנה שכמו כל בן אנוש – כמו כל שר, חוויתי את האירוע הזה – אתה צריך לספר מה שצריך לספר ואתה צריך לקבל עליך את התכתיבים-כמעט של המערכת המשפטית. ובכן, הוא קיבל עליו את ההסדר – הסדר ניגוד העניינים – שאסר עליו לעסוק בסוגיות משפטיות שישפיעו, בין היתר, על משפטו ועוד נושאים נוספים. עכשיו, שימו לב מה קורה כרגע: בעצה אחת ללא שום ספק שר המשפטים של נתניהו– שלא פועל בחלל ריק ובוודאי מקבל אור ירוק, מתייעץ – מקדם שורה של צעדים שכל אחד מהם הינו בעל פוטנציאל ברור להשפיע על זהות השופטים במשפטו של נתניהו, ו/או על היכולת שלהם לשפוט משפט צדק. מכאן, אם אתם עוקבים אחריי, יש בהחלט אפשרות לקדם את הרפורמה שמדובר בה – אני לא נכנס לפרטיה – אם נתניהו עוזב את תפקידו, זאת המסקנה מתוך מסמך ניגוד העניינים. יש גם אפשרות, כמובן, שהוא יישאר בתפקידו, שאליו הגיע כדין. אפילו הרכב בית משפט מורחב אמר שזה אפשרי – אבל בלי שממשלתו תקדם את הרפורמה, כי הלא לא יעלה על הדעת, חבריי, שהמהלך הזה נעשה לא רק בעצימת עיניים, בידיעה, אלא בניווט ברור של ראש הממשלה. אין אפשרות חוקית ולגיטימית לשני הדברים בעת ובעונה אחת; לא ייתכן שראש ממשלה חתום על הסכם ניגוד העניינים הזה, וקידום של אותה רפורמה בדיוק. אציין עוד שראש הממשלה מרשה לעצמו שלא לקבל את עמדת היועצת המשפטית לממשלה כפרשנית המוסמכת לחוק עבור ראש הממשלה ושריו, ובכך הוא כופר הן בלגיטימיות של שומרת הסף הבכירה והן בהסכמתו שלו למסמך ניגוד העניינים שהוא קיבל על עצמו. ראש הממשלה מקעקע בכך - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
מבקש לסיים, חברי.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
אדוני היושב-ראש, אני מסיים – הוא מקעקע את אמון הציבור בשלטון החוק, ובו בזמן הוא מבכה, לטעמי, בדמעות תנין, אובדן אמון זה. תודה רבה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה.
משה טור פז (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו איננו מקבלים את הדעה הרשמית למחצה ששמענו מימי כהונתה של הכנסת השלישית, שלפיה המדינה נותנת זכויות ומדינה זכאית ליטול זכויות; אנחנו מאמינים שישנן זכויות לאדם הקודמות לצורת החיים האנושית ששמה מדינה. אנו משוכנעים, כפי שעינינו רואות ברחבי תבל, שבלי אופוזיציה אין דמוקרטיה. בלעדיה עצם חירות האדם נתונה בסכנה. איפה מישהו – עמית הלוי, נו, מי אמר? קדימה, הציטוט. "למדנו כי רוב פרלמנטרי נבחר יכול להיות מכשיר בידי קבוצת שליטים ומסווה לעריצותם. על כן חייב העם, אם הוא בוחר בחירות, לקבוע את זכויותיהם גם מול בית הנבחרים, לבל יוכל הרוב שבו, המשרת את השלטון יותר מאשר הוא מפקח עליו, לשלול את הזכויות הללו". נו, עמית, מי אמר?
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
לפיד.
משה טור פז (יש עתיד):
נסה שוב.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
יאיר.
משה טור פז (יש עתיד):
נמשיך, תמשיך.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
יאיר לפיד?
טלי גוטליב (הליכוד):
אתה תמשיך, אנחנו סומכים עליך.
משה טור פז (יש עתיד):
אני אמשיך. למדנו - - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
רגע, רמז? רמז? הוא ישן כבר משעה 22:00.
טלי גוטליב (הליכוד):
אלמוג - - - התשובות בגוף הנאום.
משה טור פז (יש עתיד):
טלי, תקשיבי.
טלי גוטליב (הליכוד):
ואם אפשר, גם ציטוט מ - - -
קריאה:
- - -
משה טור פז (יש עתיד):
"למדנו כי רוב פרלמנטרי נבחר" – רגע, אדוני היושב-ראש, אני מנסה. עם רמקול אני לא גובר על הקול שלה.
היו"ר ניסים ואטורי:
חברת הכנסת טלי גוטליב.
טלי גוטליב (הליכוד):
אני רק קוראת את התקנון.
היו"ר ניסים ואטורי:
אבל אם את קוראת ככה - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
אני קוראת את התקנון.
משה טור פז (יש עתיד):
אני ממשיך. היא קוראת בקול את התקנון. למדנו – כן, חברת הכנסת גוטליב, בבקשה. "למדנו כי רוב פרלמנטרי נבחר יכול להיות מכשיר בידי קבוצת שליטים" – מזהה כבר, עמית? "ומסווה לעריצותם. על כן חייב העם, אם הוא בוחר בחירות, לקבוע את זכויותיו גם מול בית הנבחרים, לבל יוכל הרוב שבו, המשרת את השלטון יותר מאשר הוא מפקח עליו, לשלול את הזכויות הללו". "את זאת" – טלי, שימי לב – "אפשר להשיג רק בדרך של עליונות המשפט". שומע, אלמוג? עליונות המשפט, כלומר "קביעת החירויות האזרחיות כחוק יסוד או חוק עליון ומתן סמכות לחבר שופטים" – תקשיבי, מיכל – "לבטל את תוקפו של חוק הנוגד את חוק-היסוד הסותר את החירויות האזרחיות". אמר – לא אלמוג כהן, לא יאיר לפיד – מנחם בגין: השקפת חיים והשקפה לאומית. אני ממליץ לחזור על הדברים של מנחם בגין. "עליונות המשפט", אומר מנחם בגין, "שלחבר שופטים בלתי תלויים תוענק הסמכות לחרוץ משפט במקרה של קובלנה האם החוקים המתקבלים על ידי בית הנבחרים סותרים את זכויות האזרח שנקבעו בו". נאים הדברים למי שאמרם. בוקר טוב.
היו"ר ניסים ואטורי:
חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת. אנחנו נעבור להצבעה. אני מבקש מכולם לשבת במקומות. כולם יושבים? לא חייב. כולם יושבים במקומות? תודה רבה – הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 24 נגד – 6 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שירות ביטחון (הצבת יוצאי צבא במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר) (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ג–2023, לוועדת החוץ והביטחון, נתקבלה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. תם סדר-היום, הישיבה הבאה תתקיים היום, יום שלישי, ט"ז בשבט התשפ"ג, 7 בפברואר 2023, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 03:26.