טוען נתונים רשמיים
חזרה לרשימת הח״כיםנתונים רשמיים בלבד · הכנסת וועדת הבחירות המרכזית
טוען נתונים רשמיים
חזרה לרשימת הח״כיםהאתר משתמש בכלי אנליטיקה (Microsoft Clarity) כדי להבין איך גולשים משתמשים בו — מפות חום וניתוח דפוסי גלישה, בלי מידע מזהה. הכלי נטען רק אם תאשרו. פרטים נוספים
רשומה רשמית מהמאגר. נוסח הקבצים מחולץ מהמסמך הרשמי. זה לא תקציר ולא פרשנות — המקור המחייב הוא הקובץ.
מחלץ את נוסח הישיבה מהקובץ הרשמי
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
חילופים בוועדות
פריטי מליאה · דיון
הצעת חוק · דיון
הצעת חוק · דיון
החלטת הממשלה בדבר הקמת משרד ירושלים ומסורת ישראל ומינוי שר ירושלים ומסורת ישראל
פעולה על פי חוק · דיון
הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק יסוד: הממשלה, על העברת שטחי פעולה
פריטי מליאה · דיון
הצעת חוק · דיון
הצעת חוק · דיון
החלטת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק יסוד: הממשלה, להעביר משר ירושלים ומורשת את הסמכות הנתונה לו על פי חוק המרכז למורשת מלחמת ששת הימים, שחרור ירושלים ואיחודה, בגבעת התחמושת, תשע"ז-2017, לראש הממשלה
פעולה על פי חוק · דיון
הצעת חוק · דיון
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
הודעת הממשלה בדבר הקמת משרד ירושלים ומסורת ישראל ומינוי שר
שר החינוך יואב קיש:
טלי גוטליב (הליכוד):
רם בן ברק (יש עתיד):
אלעזר שטרן (יש עתיד):
דבי ביטון (יש עתיד):
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
גלעד קריב (העבודה):
מאיר כהן (יש עתיד):
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
רון כץ (יש עתיד):
מירב כהן (יש עתיד):
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
יסמין פרידמן (יש עתיד):
סימון דוידסון (יש עתיד):
יואל רזבוזוב (יש עתיד):
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
שרון ניר (ישראל ביתנו):
עודד פורר (ישראל ביתנו):
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
קארין אלהרר (יש עתיד):
גדעון סער (המחנה הממלכתי):
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
נאור שירי (יש עתיד):
עמית הלוי (הליכוד):
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
אפרת רייטן מרום (העבודה):
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
עידן רול (יש עתיד):
מיקי לוי (יש עתיד):
משה טור פז (יש עתיד):
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
השר מאיר פרוש:
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
שר התקשורת שלמה קרעי:
הודעת הממשלה על העברת שטחי פעולה ממשרד למשרד
שר החינוך יואב קיש:
הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעות חוק
שר החינוך יואב קיש:
הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר לשר
שר החינוך יואב קיש:
רם בן ברק (יש עתיד):
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
אלעזר שטרן (יש עתיד):
דבי ביטון (יש עתיד):
גלעד קריב (העבודה):
מאיר כהן (יש עתיד):
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
אוריאל בוסו (ש"ס):
מירב כהן (יש עתיד):
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
סימון דוידסון (יש עתיד):
קארין אלהרר (יש עתיד):
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
עודד פורר (ישראל ביתנו):
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
משה טור פז (יש עתיד):
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):
רון כץ (יש עתיד):
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
שר התקשורת שלמה קרעי:
אפרת רייטן מרום (העבודה):
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי):
עידן רול (יש עתיד):
יסמין פרידמן (יש עתיד):
מיקי לוי (יש עתיד):
נאור שירי (יש עתיד):
נעמה לזימי (העבודה):
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
שר התקשורת שלמה קרעי:
הצעת חוק ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש – תיקון מס' 68 והוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ג–
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:
קארין אלהרר (יש עתיד):
רם בן ברק (יש עתיד):
אלעזר שטרן (יש עתיד):
דבי ביטון (יש עתיד):
גלעד קריב (העבודה):
מאיר כהן (יש עתיד):
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
רון כץ (יש עתיד):
מירב כהן (יש עתיד):
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
יסמין פרידמן (יש עתיד):
סימון דוידסון (יש עתיד):
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
משה טור פז (יש עתיד):
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
נאור שירי (יש עתיד):
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
עידן רול (יש עתיד):
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
היו"ר אמיר אוחנה:
חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת היום, א' בשבט התשפ"ג, 23 בינואר 2023. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
ברשות היושב-ראש, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/1770/25 וכלה בהצעת חוק פ/1938/25: הצעת חוק הפעלת תחבורה ציבורית ביום המנוחה השבועי, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאיר לפיד ומשה טור פז; הצעת חוק המים (תיקון – מתן הנחות בתעריפי מים לאוכלוסיות נזקקות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת תשלום דמי חניה במוסד רפואי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי בעד לימודי תואר ראשון), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק מס רכוש וקרן פיצויים (תיקון – הרחבת הגדרת נזק), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת מיכל שיר סגמן, יאיר לפיד ורון כץ; הצעת חוק הנגשת שירותי קבלת קהל הניתנים בגופי שלטון לשפות נוספות, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הרשויות המקומיות (יועצת לקידום מעמד האישה) (תיקון – תפקיד וסמכויות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, יוסף עטאונה, עופר כסיף, איימן עודה ואחמד טיבי; הצעת חוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק) (תיקון – ביטול מועצת הצמחים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק לתיקון פקודת הנזיקין (העברת נטל ההוכחה בתביעות בגין הליכים משפטיים שהתמשכו), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – העברת מידע בין קופות החולים בעת מעבר תושב), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק לימודי פסיכומטרי, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק-יסוד: המיעוט הערבי, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי הוצאות הנפקה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק הכללת חוב עונשי בהפטר (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק חסינות כוחות הביטחון באירועים מבצעיים, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת צביקה פוגל; הצעת חוק תשלום פיצויים בשל נזקי אסון טבע, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר דמי נסיעה באמבולנס עבור מטופל בתחום בריאות הנפש), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – עידוד עסקים להעסקת בני החברה הערבית והחרדית), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יצחק פינדרוס, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – פטור מתשלום בתחבורה ציבורית), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, יוסף עטאונה ואחמד טיבי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מתשלום דמי ביטוח לתלמיד על-יסודי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – פטור מתקופת המתנה לסטודנטים הלומדים בחו"ל), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הפחתת גובה קנס בשל תשלום מיידי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון – קביעת סכום מינימום להגבלת חשבון בנק והגבלת לקוח), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – הכנסת מזון למוסדות רפואיים בחג הפסח), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – בחירה מבין נותני השירותים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק השבות (תיקון – זכויות בני משפחה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יצחק פינדרוס, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק בטיחות בתעסוקה ובריאות תעסוקתית, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, יוסף עטאונה, עאידה תומא סלימאן, איימן עודה ואחמד טיבי; הצעת חוק איסור ניתוק משירותי חשמל, מים וגז (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תגמולים למתנדב בצוות חירום יישובי או שכונתי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק יישוב סכסוכי עבודה (תיקון – איסור שביתה ללא הודעה מראש), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – טיפול באמצעות אומנויות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מיכל שיר סגמן; הצעת חוק הספורט (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק העונשין (תיקון – סחר בבני אדם למטרות נישואין), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור התניית עסקה באופן תשלום), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק התאמת אופן ההעסקה של מטפלות במשפחתונים המפוקחים על ידי האגף למעונות יום ומשפחתונים במשרד הכלכלה והתעשייה, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שמירה חקלאית כעבודה מועדפת), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רם בן ברק; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מחלה נדירה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק התאמת אופן ההעסקה של מטפלות במשפחתונים המפוקחים על ידי האגף למעונות יום ומשפחתונים במשרד הכלכלה והתעשייה, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות שנאה, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק המים (תיקון – הנחות לאוכלוסיות זכאיות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – מענה אנושי בשירות טלפוני לאזרח ותיק), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – תשלום בעד שעות המנוחה השבועית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק הסכמים קיבוציים (תיקון – אי-תחולה על עובד זר בענף החקלאות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רם בן ברק; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – הנפקת תעודות לבעלי מוגבלות בראייה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת מיכל שיר סגמן, יאיר לפיד, דבי ביטון, רון כץ, עידן רול, יסמין פרידמן ומשה טור פז; הצעת חוק הבלו על דלק (תיקון – הגבלת שיעור המס על הדלק), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור משלוחים חיים לשחיטה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון – קרן לשמירת הניקיון), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק יום בריאות הנפש, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק חניה לנכים (תיקון – החלטה בבקשה לתג נכה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – שירות מקוון ללקוח), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הסדרי תנועה בקרבת בית ספר), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת בועז טופורובסקי; הצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תיקון – חובת החזקת ערכת עזרה ראשונה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון – תנאי לגביית אגרה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – בן זוג לומד), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – הצמדת שכר המינימום למדד המחירים לצרכן), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, יוסף עטאונה ואחמד טיבי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תמרור סימון על פני הכביש – שימוש באמצעי מונע החלקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי בגין הוצאות טיפול בילדים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת מיכל שיר סגמן, יאיר לפיד, רון כץ, עידן רול, יסמין פרידמן ומשה טור פז; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תשלום דמי חניה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שיעור ההטבה לפי הסכם בדבר גמלת ניידות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק החקלאות, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון – תנאי אשפוז הולמים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אוהד טל, משה סולומון ולימור סון הר מלך; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – תנאים להחלפת תרופה, טיפול, מטפל, נותן שירותים או מוסד רפואי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מספר בתי אב ביישוב קהילתי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון – תנאי אשפוז הולמים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – ביטול אפשרות להארכה אוטומטית של עסקה לתקופה קצובה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – מחלת תינוק), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הסכמים קיבוציים (תיקון – סייג לגביית דמי חבר ודמי טיפול מקצועי-ארגוני בארגון עובדים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק דמי מחלה (תיקון – איסור פיטורים בעת היעדרות בשל מחלת ילד), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת העיסוק בניתוח התנהגות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – שינוי פרטים בכרטיס טיסה או בכרטיס לשיט), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – הקמת ועדה מיוחדת לקידום והסדרת התכנון ביישובים הדרוזיים) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת חמד עמאר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – השוואת תנאי צרכן ונותן שירות בעניין החזרת טובין), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת כהונת ראש הממשלה לשתי תקופות כהונה רצופות), מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הגבלות על מכירה מיוחדת), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – איסור שימוש ברכב או ציוד מכני הנדסי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת חמד עמאר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק הרישום למוסדות להשכלה גבוהה, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור גביית תשלום בכרטיסי חיוב בלבד), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (טיוב הטיפול בתלונות בגין אלימות משטרתית), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן ויוסף עטאונה; הצעת חוק להארכת מועד לקבלת דברי דואר (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הוראות לעניין סככות המתנה בתחנות אוטובוס), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק לימודי הכנה למבחנים פסיכומטריים לתלמידים, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בשל אשפוז פג), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכות טיעון לפני שלילת גמלה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – העלאת קצבת הילדים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – הגבלת סכום ההשתתפות העצמית בתכשיר מרשם), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון – מניעת פרסום פרטיו של אדם שנהרג או נפגע ברבים בטרם נמסרה הודעה למשפחה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הפנסיה (מועד תחילת הביטוח הפנסיוני), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת הצגת מחיר מוצר בעת עריכת החשבון בקופה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – הטבות למקבלי פנסיה מזערית), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – התפטרות הורה על מנת לטפל בילדו), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – קביעת ההפרש בין מחיר מצרך לצרכן ומחיר מצרך לקמעונאי כרווח מרבי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – תשלום שכר עבודה בעת הליכי מיון והשמה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – שינוי תקופת החזר של הלוואה לדיור), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – איסור הפליה בדיור), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – איסור ניכוי חוב או קנס), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (ריבית פיגורים בשל אי-תשלום קנס על עבירת חניה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חובת דיווח על היעדרות תלמיד), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – איסור פיטורים בעת טיפולי פוריות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת שרון ניר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים (תיקון – צעדים ליישום מיטבי של החוק), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – שכר מינימום לעובד שטרם מלאו לו 18 שנים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – צמצום פערים בין הפריפריה למרכז), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – הפסקה בין יום עבודה למשנהו שלא עולה על שמונה שעות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (פטור מתשלום אגרה לתאגיד השידור לאדם עם מוגבלות בשמיעה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת נאור שירי, מטי צרפתי הרכבי ועופר כסיף; הצעת חוק הסדרת הטיפול בחולי נפש (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה) (תיקון – הגברת השקיפות בעניין הפרשות לפנסיה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הנגשת הודעת תשלום לצרכנים שאינם דוברי עברית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטוח שאירים לאלמן), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטוח שאירים לאלמן), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטוח שאירים לאלמן), התשפ"ג– 2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – טיפול באמצעות אומנויות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אוהד טל ומשה סולומון; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – טיפול באמצעות אומנויות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת העיסוק בניתוח התנהגות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (חיוב רישום רכיבי תמרוקים ומוצרי ניקיון), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק העונשין (תיקון – מרמה והפרת אמונים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אפרת רייטן מרום; הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – העלאת שכר המינימום), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – הארכת תקופת הערעור על החלטת קצין התגמולים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (איסור עישון ברכב שנמצא בו קטין שטרם מלאו לו 15 שנים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – קביעת הוראות לעניין הכנסת חפצים ודברי מאכל למוסד רפואי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – הורה ליותר מילד אחד), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק המזונות (הבטחת תשלום) (תיקון – סכום שלא יובא בחשבון במבחן ההכנסה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אלי דלל; הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – פיצויי פיטורים בזמן אמת), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – מניעת השתתפות של תומכי חרם בישראל בבחירות), מאת חברי הכנסת אליהו רביבו ובועז ביסמוט; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – צירוף הוראות שימוש בשפה העברית ובשפה הערבית למכשיר חשמלי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – גמלה לשמירת היריון לאם שילדה פג), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – גמלת אבל), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק שירות התעסוקה (תיקון – נגישות לתחבורה ציבורית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק העדה הדרוזית, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת גדעון סער; הצעת חוק לתיקון פקודת ביטוח רכב מנועי (חיוב שיווק פוליסה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה ויוסף עטאונה; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – זכות מטופל לקבל רשומות רפואיות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק איסור שימוש ברכב ממשלתי לשר וסגן שר ביום המנוחה השבועי ובחג, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה בעבירות אלימות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – הרחבת ההנחה בתשלומי חשמל), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בעקבות תקיפה או התעללות בילד), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס במכירת תרופות מצילות חיים שאינן כלולות בסל הבריאות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק העונשין (תיקון – הסדר חילוט לרכושו של סוחר נשק), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון – הקצאת סכום לרשויות המקומיות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תיקון – כשירותם של מחנכים-מטפלים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הטבות לניצולי שואה (תיקון – הגדלת מענק שנתי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הארכת המועד להגשת תביעות ליקוי שמיעה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק איסור הפליה ברישוי מחמת מצב בריאותי (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אוהד טל ומשה סולומון; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי עד גיל 21), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום תוספת לגמלת אזרח ותיק לנכה שהכנסתו נמוכה משכר המינימום), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – העברת שירותי הגמילה לאחריות קופות החולים וטיפול בהתמכרויות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – ימים שאינם נמנים בימי חופשה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק מעונות יום שיקומיים (תיקון – הקדמת גיל הזכאות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור גביית עמלה בהרשאה לחיוב חשבון בהוראת קבע), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ערעור על החלטת ועדה לעררים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – הרחבת הסדרי הבחירה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון – היתר לגבי בני זוג), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – העברת תיק רפואי במעבר בין קופות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הכרה בניכוי הפקדות לביטוח סיעודי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יצחק פינדרוס, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תיקון – פטור מהשבת מענקים להתמודדות עם השלכות נגיף הקורונה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדלת קצבת הנכות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף עטאונה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת תלויים וקצבת אזרח ותיק), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – מידע בדבר עמידת מעסיקים פרטיים גדולים ביעד הייצוג ההולם), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – חובת הענקת הנחה בארנונה לאדם בעל מוגבלות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק מס להפחתת גודש התנועה באזור גוש דן (תיקון – ביטול החוק), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – חישוב עליית מחירי הארנונה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (סמכות ועדת הכספים באישור מוסד ציבורי לעניין הטבות מס), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (נקודות זיכוי למשפחות אומנה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (נקודות זיכוי למשפחות אומנה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יצחק פינדרוס ומשה גפני; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (דחיית מימוש נקודות זיכוי לחיילים משוחררים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאיר לפיד, משה טור פז, ולדימיר בליאק, יוראי להב הרצנו, טטיאנה מזרסקי, רון כץ, מירב בן ארי, דבי ביטון, יסמין פרידמן, מטי צרפתי הרכבי, רם בן ברק, אלעזר שטרן, מיקי לוי ועידן רול; הצעת חוק רשת ביטחון לעצמאים – הפקדות וזכויות סוציאליות (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – העלאת שכר המינימום ועדכונו לפי פריון העבודה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא; הצעת חוק הרשות הלאומית לאיחוד העם, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת חנוך דב מלביצקי, טלי גוטליב וניסים ואטורי; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – רפורמה במשפט), מאת חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – הוועדה לבחירת שופטים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי. לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשפ"ג–2023, שהחזירה ועדת החוץ והביטחון. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש – תיקון מס' 68 והוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ג–2023. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברי הכנסת, הנושא הראשון על סדר-היום – הצעות להביע אי-אמון בממשלה, של סיעות יש עתיד, המחנה הממלכתי וישראל ביתנו. אני מזמין את חבר הכנסת משה טור פז לנמק את ההצעה מטעם סיעת יש עתיד, בבקשה. עשר דקות לרשותך, אדוני.
משה טור פז (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו נחזיר את המשילות; אנחנו נפיל את הממשלה הרעה; אנחנו נווריד את יוקר המחיה – אלה רק מקצת הציטוטים שעליהם התחייבתם לפני זמן קצר. שנה שלמה נאבקתם בנו. מה סיפרתם? סיפרתם על מחירי הדלק – אגב, ביבי, תכיר, מחירי הדלק עולים כעת. מה קורה עם הסרטון בתחנת הדלק? הוא עוד בתוקף? סיפרתם על ההתייקרויות מחירים. לא היה גילוי נאות על התייקרות עולמית; לא דובר על השלכות פוסט-קורונה, על גל האינפלציה, על המלחמה באוקראינה. את כל זה סיפרתם לנו. אתם מורידים עשר אגורות בדלק. האם מותר להשוות? אנחנו הורדנו 50%, השתתפנו יותר בנטל. אבל אמרתם "יוקר המחיה" והבטחתם לפעול. אה, הייתה מילת מפתח בקמפיין – דיברתם על משילות. הבטחתם משילות. האופוזיציה קפצה לכל אירוע ביטחוני כאילו עד עכשיו אנחנו חיים בשווייץ, דיברה על הפשיעה. מה הבטחתם? הבטחתם החזרת משילות. משילות. אגב משילות, סמוטריץ' וגלנט עוד מחכים לעדכון למי המתפ"ש מחויב. ראינו ביום שישי האחרון שהעניין לא סגור עד הסוף. מה יותר משילותי מזה? גורם מבצע שלא יודע לאיזה גורם מנהל הוא כפוף. דיברתם על זהות יהודית לאומית. סיפרתם שצריך להיאבק באחים המוסלמים. עזבו את זה ש-20% מאזרחי המדינה הם ערבים, רובם מוסלמים, והמדינה הזו היא גם מדינתם. אבל סיפרתם שבאתם להרים את הלאומיות, כי ראש ממשלה בן לניצולי שואה, ראש ממשלה שהוא חובש כיפה ושומר מצוות, ממשלה שהייתה הטרוגנית, מורכבת מייצוג כמעט שווה לנשים, מכיפות, מחילונים, מימנים, משמאלנים, מיהודים, מערבים – זה, זה לא לאומי מספיק; צריך להרים את הלאומיות. אז מה לאומי יותר הרי מגישה חרדית וחרד"לית? מי מייצג טוב יותר את הזהות הלאומית מאשר שר הבט"ל – הביטוח הלאומי – ההוא מ"כהנא צדק"? הרי לא לאומי מספיק למנות רמטכ"ל בדימוס כשר ביטחון, היינו צריכים את סמוטריץ' הלאומי כשר במשרד הביטחון שיסביר לנו איך ביטחון צריך להיות; היינו צריכים את סטרוק, היא כל כך חסרה לנו, שרת המשימות הלאומיות. הרי לא המצאנו משרדים, גם לא לאומיים. מי מייצג נאמנה את הלאומיות הישראלית-יהודית יותר מכם? היום שמענו משר התרבות על איך שבת צריכה להיראות. מה לאומי יותר מלגרום לאלפי ישראלים שאינם שומרי שבת לכתת את רגליהם במקומות בילוי וצרכנות במקום תרבות ישראלית, במקום לבקר במוזיאונים? אתם הרי תגידו לנו מהי יהדות, מהי שבת, מה יהודי יותר, מה יהודי פחות. הרי אתם האפוטרופוסים של היהדות, של ריבונו של עולם. אה, והיום גם שמענו הכחשה לעניין. ואיך אפשר לשכוח את השר – סליחה, סגן השר – לזהות יהודית? סגן השר שלא רוצה נשים בצבא, לא רוצה להט"בים במרחב הציבורי, לא רוצה חילונים שישמרו על אורח חייהם. מה יותר לאומי מזה? זו הלאומיות שיצרתם. ושאר הקואליציה, הקואליציה שבניתם, מפלגות שמדירות נשים. בשתי מפלגות, במובהק, במוצהר, אין נשים, כי זה לא צנוע. השנה היא 2023, ויש שתי מפלגות בכנסת ישראל שמדירות נשים. כמה לאומי זה? כמה מתקדם זה? כמה הגיוני זה? כפייה דתית, להט"בופוביה, שנאת נשים, שנאת מיעוטים – זו השורה התחתונה. אבל אתם הבטחתם – הבטחתם יוקר מחיה; הבטחתם משילות; הבטחתם זהות יהודית. את כל זה הבטחתם בבחירות האחרונות. על כל אלו התחייבתם. ובכל זאת, במה בחרתם להתחיל? במערכת המשפט. להרוס את מערכת המשפט, לרמוס את מערכת המשפט, לכתוש את מערכת המשפט, לכתוש אותה דק, לאבד את הבלמים, לאבד את האיזונים עד תום, כי זה מה שאתם עושים. פה בחרתם להתחיל. להתחיל כדי לפתוח את השערים, לפרוץ את הגבולות, להתפרע. אבא ואימא לא בבית. אין מבוגר אחראי שיגיד: חלאס, הגזמתם. אין מגן לדמוקרטיה. הוא חלש מדי. מכאן בחרתם להתחיל. משמעות המהלכים שלכם היא ריסוק עצמאות מערכת המשפט, הפיכת ישראל לדמוקרטיה אבל על הדף, רק בתואר; הדרך המהירה להפוך למדינות שאנחנו לא רוצים להיות; מסלול בטוח להתרסקות; קץ הסיפור הציוני הלאומי האמיתי. הרי למה שפוליטיקאים לא יבחרו את השופטים או את הוועדה למינוי שופטים? אתם מנסים למנות מנכ"לים למשרדים ממשלתיים, אבל אי-אפשר למנות אותם, כי הם מקורבים, הם פעילים, הם חברי כנסת לשעבר, אז למה שהם יהיו מנכ"לים? אז שופטים. בואו נבחר את השופטים שיחרצו דיננו, יקבעו את גורלנו. זה נראה לכם נכון? בזה בחרתם להתחיל. אה, ועוד דבר: פסקת ההתגברות. בואו נסתכל על המפלגות שלכם; בואו נסתכל על קצה החברה הישראלית, על השותפים: אבי מעוז – כמה אנשים הוא מייצג? בצלאל סמוטריץ', נציג הציונות הדתית – הוא מייצג? ומה עם הייצוג לחילונים? מה עם הייצוג לנשים? מה עם הייצוג לערבים? מה הייצוג ללהט"בים? איפה החילונים? הפכו למיעוט. איפה הליברלים? איפה הליברלים של הליכוד? איפה כולם? איפה הרוב הישראלי? בסופו של דבר, הקואליציה היום מסתכלת על הצד החרדי-חרד"לי ועל הצד של הליכוד שבא בה לידי ביטוי, ושותקת. כל אחד שקיבל את התפקיד, כל אחת שקיבלה תפקיד, שותקים כמו שהם שתקו או הושתקו בכל מערכות הבחירות האחרונות, בכל אותן חמש מערכות בחירות שהובלתם אליהן, שגררתם את המדינה אליהן. תראו את הקואליציה. תראו את מובילי המהלכים, את ראש הממשלה שטרטר את כולנו ארבע מערכות בלופ בחירות אין-סופי. ראש מפלגה שחלק מחבריו הורשעו בתמיכה בארגון טרור ונפסלו מריצה לכנסת, אז הינה, הוא היום שר. עוד ראש מפלגה שהורשע בפעם השנייה כי הוא חשב שהוא מעל החוק, הוא יכול לצפצף על החוק. מה שנכון לאזרח הרגיל לא תקף לגביו. הם מובילים לאבדון הזה. אז אתם תקבעו למערכת המשפט, אתם תמנו את השופטים, אתם תרמסו חוקי-יסוד, את ערך השוויון, את כבוד האדם וחירותו. באמת נראה לכם? נראה לכם שזה יקרה? לא, רבותיי, זה לא יקרה. אנחנו נרעיד פה את המדינה. המחאות רק יגדלו; נסביר לאזרחים את הסכנה. נראה כיצד הדרך נסללת לרפובליקת הבננות שאתם מבקשים להפוך אותנו. נוציא את כל האזרחים מבתיהם. נמחה בגרון ניחר, בכלים דמוקרטיים, נשבות, נשבית, לא נפסיק. אבל לא, זה לא יקרה. יש לנו מדינה, יש לנו רק מדינה אחת, אנחנו נשמור עליה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה. אני מזמין את השר יואב קיש, השר מקשר בין הממשלה לכנסת ושר החינוך, להשיב על ההצעה. השר קיש, בבקשה.
שר החינוך יואב קיש:
תודה. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, חשבתי, חבר הכנסת טור פז, שהיית פותח את דבריך בגינוי המעשה השפל של השחתת הקבר של אביו של נתניהו. אני חושב שמן הראוי – – –
משה טור פז (יש עתיד):
לא שמעתי אפילו.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
מתי? עכשיו?
שר החינוך יואב קיש:
תפתחו ynet ותראו, או ערוץ 14.
נאור שירי (יש עתיד):
איך אתה ישר מתקן.
שר החינוך יואב קיש:
גם זה מקום ששווה לראות, עדיף. אני חושב שמן הראוי שתעלו לפה ותגנו את זה כשאתם הולכים לדבר על כל מיני דברים שקשורים לראש הממשלה.
מיקי לוי (יש עתיד):
לא השחיתו. לא השחיתו. שמו שם מכתב לא ראוי.
שר החינוך יואב קיש:
אני אגיד דבר נוסף. מה זו דמוקרטיה? דמוקרטיה זה שלטון הרוב ושמירה על זכויות הפרט, וחבל שחלקכם מפרשים את זה כשלטון המיעוט על הרוב. אז לא, לא זו הדמוקרטיה. הדמוקרטיה תפקידה לאפשר לרוב לומר את דברו ולשמור על זכויותיו של הפרט, ואת זה כנראה שכחו גם באופוזיציה וגם חלקים אחרים בציבור, שמרגישים שאומנם הפסידו בבחירות ומבינים שאין להם רוב בעם, אבל רוצים לשמר את הכוח. ולעניין הזה, אני אומר לך, היושב-ראש, אנחנו כממשלה לאומית, ימנית, חזקה, נוביל בבטחה קו ברור של אחדות, קו ברור של שמירה על אופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אנחנו לא ניתן יד להסתה וניסיון לפגוע בשלטון החוק. לא ניתן יד לפגיעה בדמוקרטיה הישראלית. ואנחנו נוביל את התיקון הכל-כך נחוץ וכל כך נחרץ למדינת ישראל בהובלת הרפורמה המשפטית של שר המשפטים יריב לוין. תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לשר קיש. אני מזמין את חברת הכנסת פנינה תמנו שטה לנמק את ההצעה להביע אי-אמון בממשלה – –
מיקי לוי (יש עתיד):
תחזור על חצי אמת. שמו מכתב ולא השחיתו. תדייק לפחות. השקר הוא לא – – –
היו"ר אמיר אוחנה:
– – מטעם סיעת המחנה הממלכתי. בבקשה, גברתי. עשר דקות לרשותך.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
כנסת נכבדה, אנחנו במחנה הממלכתי הגשנו היום את הצעת האי-אמון בממשלה, לממשלה שמוכיחה לנו מיום ליום, והיא עוד לא בת חודש, שלא רק הכנסת לא יכולה לתת בה אמון, אלא גם הציבור לא יכול לתת אמון בממשלה הזאת. בכל בוקר אזרחי ישראל מתעוררים בחודש האחרון למתקפה פרועה, דורסנית, חסרת רסן, של הממשלה נגד אזרחיה; של שרים שלא קמים בבוקר ואומרים: איך נבנה, איך נשנה, איך נשפר, אלא קמים בבוקר ואומרים: מה נפרק, מה נהרוס, איפה נפגין את הכוח שלנו. אתמול זה היה שר התרבות והספורט מיקי זוהר, שרוצה לסגור את מיזם שבת ישראלית, ואני שמחה שלפחות ראש הממשלה היה צריך להתערב. הוא עוד יצטרך להתערב בכל כך הרבה פעולות של שרים. ומה הוא רצה לעשות, השר זוהר? לקחת לעשרות אלפי ישראלים, אם לא יותר, הפוקדים את אתרי התרבות והמורשת שלנו, את רגעי המנוחה היחידים שיש להם בשבת, ומאפשרים להם קצת ליהנות, ופשוט לרצות את השותפים שלו בקואליציה, את השותפים החרדים, תוך התעלמות בוטה מצורכי הציבור. בשבוע שעבר זה היה שר התקשורת שלמה קרעי, שעוד בטרם למד את תפקידו המיניסטריאלי, בטרם למד להגות את שמות עובדי המשרד, להכיר את ההנהלה הבכירה, את האחריות הגדולה במשרד, החליט לצמצם את חופש התקשורת, להלך עליה אימים בקול אווילי גדול. אין צורך, הוא אומר, בשידור ציבורי. אני יוצאת חלציה של התקשורת, ובעיקר של השידור הציבורי. כמי שעבדה בערוץ 1 – אחר כך זה הפך להיות התאגיד – אני שואלת, זו המטרה שלו? בשביל זה הוא פילל להיות שר? הרי זה מעמד כל כך מרגש להגיע למצב שאתה ממונה לשר במדינת ישראל. ביראת קודש, ביראת כבוד אנשים צריכים להיכנס לתפקיד המיניסטריאלי, אבל מה, אמרה לפניו שרה קודמת ממפלגתו, השרה רגב: מה שווה תאגיד השידור הציבורי אם אי-אפשר לשלוט בו. האם רק בשליטה עסקינן? הממשלה הנוכחית מחפשת כוח, מחפשת לשלוט. לא למשול – לשלוט שליטה. לספח לעצמה כוח גדול ובלתי מוגבל של שררה והטלת מורא. ממשלה שמחפשת יום-יום מי איתנו ומי לא איתנו, מי מיישר קו ומי לא מוכן להרכין ראש. הממשלה הזאת, פתחתי ואמרתי, פותחת במלחמה על אזרחיה. מרגע שאנחנו יצאנו לבחירות, הוכרעו הבחירות, נבחרה ממשלה, הרי הממשלה צריכה להבין שהיא משרתת את כלל האזרחים במדינת ישראל ולא רק את בוחריה. ראינו לצערי שגם כאשר מדובר בביטחון ישראל – ביום שישי האחרון, גם בנושא הזה הממשלה המנופחת הגדולה ביותר שהרכיב נתניהו, יש בה שני שרי ביטחון, ממשלה שמובילה לפקודות סותרות: השר סמוטריץ', השר במשרד הביטחון, נתן הנחיה ביום שישי – הנחיה שערורייתית, כאילו היה מדובר בנער גבעות – שלא לפנות את המאחז אור חיים. התעשת שר הביטחון גלנט ונתן הנחיה הפוכה, כדי לשמור כמובן על חוקי מדינת ישראל. האחריות המיניסטריאלית היא קודם כול של שר ביטחון, אבל המשחק הזה בקודש-הקודשים, חוסר ההבנה שאתה כבר שר בממשלה. השר סמוטריץ', אתה שר בממשלה, כמו שאמרתי, לא נער גבעות, וזה לא מגרש משחקים אישי שלך. כשיש מאחז לא חוקי, מפנים אותו. כמו שאני לא אלך לשטח פתוח בעיר מגוריי פתח תקווה ואחליט שאני שמה קרוון, ובטח אנחנו לא יכולים לתאר או לדמיין, גם אני כחברת כנסת, שמישהו מכם ייתן גיבוי למי שעובר על החוק. התחושה היא שיש שרים שעוד לא הפנימו את מעמדם. כמובן שהסאגה לא הסתיימה בזה, אלא לאחר שהשר גלנט עשה לו נו נו נו, סמוטריץ' החליט לעשות ברוגז, החליט להחרים. הוא ושריו החליטו להחרים את הממשלה, את ישיבת הממשלה האחרונה. הם מחרימים את עצמם? את מי הם מחרימים? אני מנסה להבין. הם מחרימים את אזרחי מדינת ישראל? וראש הממשלה נתניהו לא מצליח לשלוט בקיצוניים. לא מצליח לשלוט בקיצוניים. מלכתחילה, נתניהו, לא היית צריך לחלק כיבודים על חשבון ביטחון עם ישראל, ולצערי, אם לא תפטר את השר סמוטריץ' מתפקידו כשר במשרד הביטחון, כולנו נשלם מחיר כבד. מה שעצוב זה שבעצם מספיק מכובד להיות שר אוצר, מספיק מכובד ויש ים עבודה באוצר, בטח בתקופה הזאת, שיש עבודה עצומה אל מול העובדה שיש יוקר מחיה שתחתיו נאנקים אזרחי מדינת ישראל. ברור מאליו שהיה צריך להגיד דיינו. זו עוד הוכחה להפקרות, ואם אנחנו חושבים שאנחנו עוצרים בזה, ברור שלא פחות מביטחון ישראל, חינוך ילדינו, עתיד מדינת ישראל, גם הוא תחת הפרטה של האחריות המיניסטריאלית שחוגגת. משרד החינוך נשלט בידי לא פחות משלושה פוליטיקאים שבוחשים בחינוך. נמצא איתנו כאן שר החינוך. איך אתה, שר החינוך, יכול לסבול את הרעיון הזה שיש לך עוד שר במשרד החינוך, שיש עוד סגן שר שקיבל יחידות סמך? זה פשוט לא הגיוני. אחרי הקורונה – ואני יודעת כמה קשה עבדת באותה תקופה, כי אני הייתי בממשלה, היית סגן שר הבריאות – הרי הילדים של מדינת ישראל היו בקריסה, גם נפשית, גם פדגוגית. אני אומרת: מה, הכול זה משחק כיסאות? יש עולם מתוקן. יש דבר כזה שנקרא עולם מתוקן, שכל שר אמון על משרדו. נכון, גם בעולם נהוג שיש שרים נוספים, אבל לא בצורה שערורייתית כזאת, לא בהפקרות שכזו, בטח לא תוך כדי סתירות עוד לפני שקמה הממשלה הזאת, ובטח שאם אומרים עד כאן, הם לא מחרימים את הממשלות של עצמם. בכלל, הלך הרוח הוא כל כך קשה. הוא כל כך קשה. אני אנצל את ההזדמנות שיש פה שני שרים במליאה, כולל שר המשפטים – החוק הזה תחת משרדך, השר לוין. חוק ייצוג הולם. אומנם אין חובה לשרים ושרות למנות מנכ"לים שהם נשים, אבל אני מתביישת שזו המציאות וזו תמונת המצב שאתם מראים לילדות שלנו ולילדים שלנו. לאיזו מציאות אנחנו מחנכים את ילדי ישראל – שרק מנכ"לים אפשר להביא? לדעתי זו הייתה כבר הישיבה השלישית או הרביעית של הממשלה שמביאים מינויים למנהלים כלליים למשרדי הממשלה, שאנחנו מבינים שהם התפקידים המשמעותיים ביותר במגזר הציבורי, ולא אף אישה אחת. ואני לא צבועה, אני לא אשחק לשני כיוונים – אני הגנתי על המועמדות של עורכת הדין אוסנת מארק. אני לא הסכמתי שתהיה השתלחות בה. אבל מרגע שהיא משכה את מועמדותה, צר לי, צר לי שאף שרה בממשלת ישראל ואף שר לא טרחו להציג מועמדת אישה, ויש לנו מצוינות ביותר. זה הלך הרוח. וזה פשוט לירוק בפרצוף של הימין הליברלי. הליכוד זו כבר לא תנועה לאומית ליברלית. זו לאומית שמרנית שנכנעת לסחטנות, שלא מבינה שהיא הופכת את המדינה שלנו ליותר דתית – ואני אומרת את זה כאישה דתית. מה שנעשה בממשלה עכשיו, עם כל המהלכים של כפייה דתית, מייצר חילול שם השם. לא קרבה. הממשלה הנוכחית – אני מסתכלת סביב השולחן – אין מה להתפאר בה. גם שש שרות – אגב, אנחנו היינו 30% בממשלה היוצאת. 30% נשים שרות מכלל הממשלה, היום אנחנו פחות מ-19% שהן שרות. אבל אני אומרת לכן, שרות יקרות, אל תטמנו ראשכן בחול, וגם לא השרים שאכפת להם. הקריאה הזאת היא כמובן גם לך, אדוני יושב-ראש הכנסת, כמי שמשפיע מאוד בליכוד. אני מבקשת ודורשת – –
היו"ר אמיר אוחנה:
הזמן נגמר.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
– – שהבנות שלנו תראינה מנכ"ליות. ראש הממשלה צריך לעצור את המינויים עד שנעשה תיקון. תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה. תודה לך, גברתי. גם על ההצעה הזו ישיב השר המקשר בין הכנסת לממשלה, שר החינוך חבר הכנסת יואב קיש, בבקשה.
שר החינוך יואב קיש:
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראיתי את הכותרת של האי-אמון הזה וכמעט פרצתי בצחוק. מי הם, מה שנקרא, שיבואו ויטיפו לנו על גודל הממשלה, אחרי שהיו קואליציה של 61 חברי כנסת שהיו עם 22 נורבגים?
דבי ביטון (יש עתיד):
לא רק שאתם לא משנים. לא רק שאתם לא משנים, אתם מוסיפים.
שר החינוך יואב קיש:
ואתם תיקנתם את החוק בשביל להקטין רק אולי לסיעה הגדולה, הליכוד, את שליש הסיעה כפי שהיה קודם, אז אולי זה קצת מקדים את החוק שמגיע. אנחנו מתקנים בחזרה – את הקלקולים שאתם עשיתם אנחנו מתקנים, כך נעשה גם בעוד הרבה הצעות חוק אחרות, כך גם בנושא הזה, שבסוף, למרות שהקואליציה הזו יותר גדולה מהקואליציה הקודמת, יהיו לנו פחות נורבגים ממה שהיו לכם, אז בטח לא תוכלו להטיף לנו מוסר על גודל ממשלה ועל כל מיני אירועים מתנפחים כאלה או אחרים. תודה.
דבי ביטון (יש עתיד):
מה אתם רוצים להגיד?
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה לשר קיש. אני מזמין את חבר הכנסת אביגדור ליברמן לנמק את ההצעה להביע אי-אמון בממשלה מטעם סיעת ישראל ביתנו. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך.
אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, כנסת נכבדה, אומנם כתבתי נאום, אבל אני רוצה להתחיל דווקא ממה ששמעתי כאן. באמת, יש פה ממשלה וכנסת שעוסקים רק בפוליטיקאים. אני רואה את ראש ממשלה מתעסק בסוגיה המשפטית שאמורה להציל אותו מהתסבוכת הפרטית שלו. אני רואה את שר הבריאות – הוא עדיין שר הבריאות, הפיטורים עוד לא נכנסו לתוקף. אבל מי מטפל בבעיות אמת? אנחנו שומעים על אלימות בבתי החולים יום-יום. לא שמעתי התייחסות אחת, מילה אחת, מראש הממשלה, מראש הקואליציה, על האלימות המשתוללת במערכת הבריאות. בטח את ראש הממשלה זה לא מעניין, בטח שר הבריאות מתעסק בדברים אחרים, ואף אחד לא מטפל בבעיות האמת של אזרחי מדינת ישראל. אני גם לא מבין, אני מודה ומתוודה, שמעתי נאום חוצב להבות של פנינה, של משה טור פז, ואני פונה לחבריי, חברים טובים, ליושב-ראש האופוזיציה יאיר לפיד וגם לשר הביטחון לשעבר בני גנץ – תפסיקו עם פיצול האישיות. תפסיקו לגמגם בנושא של הרפורמה המשפטית. אין שום דרך, תרדו מהסרט הזה שיש פשרה איתם. אני שמעתי שמדברים בשם יש עתיד. הממשלה כושלת במאה אחוז, ראש הממשלה חלש, מאה אחוז מרמה את ציבור בוחריו, מנסה להקים פה דיקטטורה מלאה, אז איזו פשרה אתם רוצים? אתם רוצים 50% דיקטטורה? 50% דיקטטורה? מה אתם רוצים פה, ראש ממשלה חזק ב-50%? אתם רוצים שראש הממשלה יפגע רק ב-50% בציבור בוחריו? שירמה את כל האזרחים רק חצי? איזו פשרה? תפסיקו, תרדו מהסרט הזה. זה פשוט לא מתאים. בכל אופן, אנחנו לא בסרט הזה, לא נהיה בשום פשרה. חבל שאנחנו מגיעים לזה, וגם ראשי האופוזיציה מודיעים על כך בלי להתייעץ עם חברים אחרים. ואני אומר לכם, לא התייעצתם, הוצאתם הודעות – אנחנו לא שם, ואני ממליץ לכולם לרדת מזה. גם בנושא של – אני לא רואה פה נציגי ש"ס ויהדות התורה, אבל כאן מעל בימת הכנסת אני רוצה להגיד להם: תפסיקו לבלבל את המוח, אין לכם שום מונופול על היהדות. שבעים פנים לתורה. אתם לא נמצאים באף אחד מאותם שבעים פנים לתורה. אתם מחוץ למגרש הזה. מה שאתם עושים זה פשוט לשמר את התצורה החיצונית, שומרים על כל הסממנים החיצוניים, אבל מבחינת המהות אתם מרמים יום-יום, אתם פשוט מזייפים את התכנים של היהדות, של מסורת ישראל. אין שום קשר בין מה שאתם מטיפים לו ליהדות אמיתית. מה שפה אפשר להגיד – כמה שיותר מתקרבים למוסדות של ש"ס ויהדות התורה, ככה מתרחקים מאלוהים. אני לא מבין מאיפה לקחתם שאסור לשרת בצה"ל, איפה כתוב שאסור להיות לוחמים. לא מעט מגדולי ישראל היו לוחמים מעולים, מצוינים. מה אומר משה ליהושע בן-נון? וכך כתוב בספר שמות: "ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק". דוד המלך גם עבד וגם היה לוחם, ברק בן אבינעם, יהודה המכבי, שמעון בר-כוכבא כולם היו לוחמים.
טלי גוטליב (הליכוד):
גם חברי הכנסת של ש"ס שירתו בצבא.
אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):
גם בתחילת הדרך וגם במדינת ישראל – –
טלי גוטליב (הליכוד):
חברי הכנסת של ש"ס שירתו בצבא. הם לא פה, אבל – – –
אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):
– – גם ח"כים מיהדות התורה וגם האדמו"רים היו לוחמים, ואף אחד לא ראה בזה פסול.
טלי גוטליב (הליכוד):
חברי הכנסת של ש"ס שירתו בצבא.
דבי ביטון (יש עתיד):
דוד המלך עבד ונלחם.
אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):
אני עוד זוכר תקופה שבה סגן השר לשעבר אברהם רביץ ז"ל, מטעם יהדות התורה, היה לוחם בלח"י וידע לשיר "חיילים אלמונים", וגם האדמו"ר מסרט ויז'ניץ, אליעזר הגר ז"ל, התגייס לצה"ל ושירת בחטיבת כרמלי, ואף נפצע בקרבות על רמת יוחנן באזור עמק זבולון והוגדר כנכה צה"ל. מי אמר שלנשים אסור להיות חלק ממערך הביטחון של מדינת ישראל? דבורה הנביאה לא הייתה רק שופטת, היא הייתה באמת שרת הביטחון באותה מלחמה נגד צבא חצור. הרי היא הקימה את הצבא. יעל אשת חבר הקיני, היא הרגה את סיסרא. בסופו של דבר, ברק בן אבינעם היה רמטכ"ל, דבורה הנביאה הייתה שרת הביטחון, אבל מי שהרג את סיסרא הייתה יעל אשת חבר הקיני. יהודית – הרי יהודית הרגה את שר הצבא האשורי של נבוכדנצר. היא כנראה באמת הייתה ג'דה, כנראה עברה הכשרה בסיירת מטכ"ל, פשוט ערפה את ראשו. גם שרה אהרנסון, גיבורת ניל"י, וחנה סנש, הצנחנית שלנו שהיא דמות ומודל לחיקוי ולהערצה להרבה בנות ישראל. יש מעל 850 חללות צה"ל, כ-1,000 נשים שנהרגו כלוחמות מאז החל המאבק על ארץ ישראל. גם המאבק על העלייה והניסיון לבטל את חוק השבות, הכול בניגוד למסורת ישראל. בואו נחזור למקורות, מה כתוב שם? "ואהבתם את הגר, כי גרים הייתם בארץ מצרים". בכלל, מכל מה שלמדנו מתוך המקורות, שקולה ישיבת ארץ ישראל כנגד כל התורה כולה, בטח ובטח כשמדובר בזרע ישראל. דיברנו הרבה פעמים על רות המואבייה, אבל פה בירושלים יש רחוב, רחוב נחמד מאוד, חלק בטח מכירים אותו, הלני המלכה. הלני המלכה לא הייתה יהודייה בדיוק, היא לא עברה בדיוק גיור, לא היה שם זרע ישראל, אבל היא הייתה צדיקה, וגם בזמן הרעב היא זו שהצילה את בני ישראל וגם חילקה אוכל לכל אלה שנשארו ללא כלום. הגבעונים, מי מכיר את סיפור הגבעונים? אז הייתה רבנות ראשית. 150,000 איש, אז, בימים ההם, גוירו פשוט בלי לבלבל את המוח. ואגב, כל מי שניסה להשפיל אותם, גם כשמדובר על גדולי ישראל, שילם מחיר כבד על ההתנשאות הזאת. גיור האדומים, תקראו אצל יוספוס פלביוס. אגב, איפה הורדוס? הורדוס היה בסך הכול מהאדומים, עבר גיור, הבנאי הכי גדול בתולדות עם ישראל. גם בתקופת הגאונים מהמאה השישית למאה ה-11 – גלים של גיורים. אז כל הסיפור הזה, כל ביטול חוק השבות, מאיפה לקחתם את זה? וגם, מי אמר שאסור לעבוד? הרמב"ם עבד במשרה מלאה, רופא; רש"י, יצרן יין במשרה מלאה; הילל הזקן שהוא באמת הצדיק, היה חוטב עצים, וזה לא הפריע לו להיות יהודי לא פחות טוב לא מגפני ולא מליצמן ולא מאחרים. הרמב"ם, בחיבור ההלכתי המונומנטלי שלו משנה תורה, הלכות תלמוד תורה, כותב: כל מי שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה, הרי זה חילול השם. בניגוד אליכם, אנחנו בישראל ביתנו מתנגדים לחילול השם. אנחנו מכבדים את מסורת ישראל. הרמב"ם מוסיף וכותב: "כל תורה שאין עימה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון". לכן, אדוני היושב-ראש, כל מה שהצליחו לסחוט בכוח – נחזור לשלטון ונבטל הכול, לא רק את זה. גם נחזור, אדוני שר החינוך, להסכם ההיסטורי בין בן גוריון לבין חזון איש: לא יהיו יותר מ-400 פטורים בשנה. כל הסיפור של תורתם אומנותם, פטור גורף – נגמר. שוויון בנטל גם בכלכלה וגם בצבא, גם ליהודים וגם לערבים. לא נוותר על זה. ותזכרו, לא לעולם חוסן. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לאדוני, וגם על ההצעה הזו ישיב השר המקשר בין הממשלה לכנסת ושר החינוך חבר הכנסת יואב קיש, בבקשה.
שר החינוך יואב קיש:
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת, היושב-ראש, אתה הפסדת חוויה. אני ישבתי ונהניתי, שמעתי את נאומו של יו"ר סיעת ישראל ביתנו אביגדור ליברמן מתובל בהרבה היסטוריה מקראית שבאמת היה שווה ומעניין לסקור אותה. לכן אני חשבתי שאני אעלה ואתחיל להתייחס לאבסורד הגדול. הרי מה הנושא? פגיעה בערכי היהדות. כל כך קל כאילו לשכוח מה היה בשנה וחצי האחרונות, איך כיוונתם חיצים הכי ברורים כנגד הזהות היהודית של המדינה, כנגד הציבור החרדי.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
אנחנו לא יהודים, אנחנו לא יהודים, רק אתם יהודים.
שר החינוך יואב קיש:
בחרתם להתעלל בציבור החרדי וראיתם בו אויב מדינה, בהשמצות ובשקרים, וראינו – – –
עודד פורר (ישראל ביתנו):
אתם – – –
אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):
שר החינוך, מי שפוגע בציבור החרדי זה ראשי ש"ס ויהדות התורה.
היו"ר ישראל אייכלר:
סיימתם את הערות הביניים? מי שרוצה – לא להפריע לדובר.
שר החינוך יואב קיש:
ראינו איך אתם לא מסוגלים כממשלה להעביר שום דבר לטובת חיילי צה"ל בלי שאנחנו כאופוזיציה – – –
עודד פורר (ישראל ביתנו):
אתה לא רוצה שהילדים שלהם ילמדו מתמטיקה. אתה שר חינוך שלא רוצה שהילדים ילמדו מתמטיקה – מתמטיקה.
היו"ר ישראל אייכלר:
עודד פורר, אני מבקש לא להפריע לדובר.
שר החינוך יואב קיש:
הרי אם לא היינו אנחנו עוזרים לכם באופוזיציה, גם את ה-75% לחיילי צה"ל לא הייתם נותנים. רציתם לתת 66%, רצינו 100%, גם את זה אתם לא רציתם לתת.
דבי ביטון (יש עתיד):
לא רציתם באמת – – –
שר החינוך יואב קיש:
אז אחרי שראיתי כמה צביעות הייתה פה, כמה צביעות הייתה פה, מהאמירה הראשונה של ממשלה מנופחת, ואף אחד לא שכחתם איך ניפחתם את הממשלה האחרונה; מהאמירה של פגיעה קשה בערכי היהדות, ואף אחד לא שכח איך אתם פגעתם ביהדות.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
לא פגענו בערך אחד, בערך אחד.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
במה?
שר החינוך יואב קיש:
אז עם כל הכבוד, עם כל הכבוד, נאום שמתובל באזכורים מסיפורי התנ"ך, לא יכפר על מה שעשיתם פה בשנה וחצי האחרונות. תודה רבה.
קריאות:
– – –
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
היהדות שלנו לא טובה, לא מספיק טובה, רק שלכם.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. בהתאם לתקנות הכנסת, נתחיל בדיון הסיעתי. ראשון הדוברים, חבר הכנסת יאיר לפיד.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
"פגעתם ביהדות", תן דוגמה אחת – דוגמה אחת. עלית כדי להשיב ולא השבת, אז מה עשית בזה?
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
מה חשבת, שתקבל תשובה?
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
לפחות משר החינוך. איזה חינוך הוא נותן פה?
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
איזה שר חינוך מעודד שלא ילמדו לימודי ליבה? איזה שר חינוך? אחד מתוך החמישה. איזה? איזה מספר?
יאיר לפיד (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, יש לי שאלה למליאה: איפה בן גביר?
קריאה:
עובד.
יאיר לפיד (יש עתיד):
שישה פצועים בארבעה מקרי ירי בלוד – איפה הוא? לפני הבחירות אנחנו יודעים מה היה קורה: אחרי חמש דקות הוא כבר שם; אינסטגרם, טיקטוק, ראיונות בכל הערוצים, מבטיח לנו שאצלו לא יהיו דברים כאלה, הוא היה גומר את זה ביום. בפסגת זאב אתמול ילדה נפגעה מירי תועה, בת שבע וחצי, ישבה בבית, ירו לתוך הבית שלה. אני משאיר לכם לדמיין את סדרת הצילומים של בן גביר עם ילדה כזאת לפני הבחירות. עכשיו השר דני דין נעלם. אתמול במועצה האזורית אשכול, ליד שדה אברהם, ילדה בת 17 קלטה שעוקב אחריה מישהו חשוד, הקפיצו אנשי ביטחון, ברחה ברגע האחרון – אנחנו יודעים מה בן גביר היה עושה לפני הבחירות מסיפור כזה. האינסטגרם שלו היה נופל. הצוותים הרפואיים שובתים היום בגלל האלימות בבתי החולים כלפיהם, עוד מקרה ועוד מקרה ועוד מקרה. שוב מתקיפים אותם, שוב מרביצים להם. רופאים ואחיות שמצילים חיים מרגישים שאין מי שיגן עליהם. זה היבול של סוף שבוע אחד. מה קרה לסבב הראיונות הקבוע? ערוץ 12, 13, 14, ynet, וואלה, חמש עם, שש עם, מהדורה מוקדמת, מהדורה מאוחרת, חדשות הלילה. מנופף באקדחו, מבטיח לכולם שאחרי שבוע אצלו הכול ייגמר, הוא יראה להם. אנחנו יודעים בדיוק מה הוא היה אומר אז לשר לביטחון פנים. אז נשאלת השאלה: איפה בן גביר? ביטחון פנים זה עניין רציני. טיפול באלימות זה עניין רציני. אנשים רציניים צריכים לטפל בו, מומחים בהפעלת הכוח, לא מומחים באינסטגרם וטיקטוק. בן גביר עשה קריירה מלרכוב על הפחדים של האזרחים. הפחדים מוצדקים, רק באיזה עולם הוא הפתרון? באיזה עולם הפתרון לאלימות בחברה הישראלית הוא עבריין מורשע שעשה את כל הקריירה שלו בצילומי סלפי, שהניסיון היחיד שלו בתחום המשטרתי זה שהוא היה עצור אין-ספור פעמים?
טלי גוטליב (הליכוד):
במה הוא הורשע? אתה יודע במה הורשע? בזה שהוא תלה – – –
יאיר לפיד (יש עתיד):
אולי מוטב לממשלה למנות שר אמיתי לביטחון פנים.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא קולטים. ממשיכים לפמפם בלי לדעת – – –
קריאות:
– – –
יאיר לפיד (יש עתיד):
כי אם יהיה שר אמיתי לביטחון פנים, בן גביר יוכל להתפנות לדבר היחיד בעולם שהוא טוב בו, שזה צילומים וראיונות.
טלי גוטליב (הליכוד):
– – – על זה הוא הורשע, לפני 25 שנה, אוי אוי אוי.
יאיר לפיד (יש עתיד):
עד אז, אנחנו נמשיך לשאול את השאלה הרלוונטית היחידה: איפה בן גביר? תודה רבה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה.
היו"ר ישראל אייכלר:
לפני שנעבור לנואם הבא – הודעה לסגנית מזכיר הכנסת.
סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:
תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה וקריאה השלישית, הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 52), שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, המחנה הממלכתי.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
תודה, אדוני היושב-ראש. גם במליאה וגם בוועדה של קרעי אמרתי שבתוך חודש שרי הביטחון יריבו ביניהם. נו, אז תריבו, אבל למה אנחנו צריכים לסבול? תריבו ביניכם, שרי הביטחון. שאלתי בוועדה של קרעי, מה יקרה אם שר הביטחון יחליף את ההחלטה של השר במשרד הביטחון? אז היועץ המשפטי רצה להשיב, אז רוטמן קפץ שהוא לא יכול להשיב, אבל בסוף אמרו שאם שר הביטחון קובע והשר במשרד מחליט, הוא משנה את ההחלטה שלו. כמו שצריך, פיקוד אחד לביטחון, פיקוד אחד לצה"ל, ארבעה שרי ביטחון. אחרי זה עלינו פה במליאה ושאלנו: מה יקרה בסיפור דמיוני, אם יהיה איזה מאחז לא חוקי שצריך לפנות? שאלנו את זה, ומצאנו מריבת שרים, והינה רבים השרים, והביטחון של ישראל נפגע בגלל מריבות של שרים. תשימו 38 שרים, תשימו סגני שרים, אבל מה אתם רבים על ביטחון? מה אתם נותנים הוראות סותרות לצבא? אבל במה אתם מתעסקים עכשיו? זאת השאלה. פורסם סקר בעיתון בשבע, שנילקח מעיתון ישראל היום – שני עיתונים לא של שמאלנים – והסקר של ישראל היום, על ידי "מאגר מוחות", אומר ש-70% מהליכודניקים רוצים שהממשלה תתעסק ביוקר המחיה, 11% – בביטחון, ו-8% – בשסע החברתי. כשזה מתחבר ליוקר המחיה – כמעט 80%. ורק 7% מהליכודניקים – יריב, יריב שר המשפטים, שר המשפטים יריב לוין, יש סקר שבוצע השבוע על ידי ישראל היום: 80% בתכלס מהליכודניקים רוצים שתתעסקו ביוקר המחיה – –
אוריאל בוסו (ש"ס):
אתה מאמין לסקרים?
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
– – ורק 7% רוצים רפורמה משפטית. אלה המספרים.
אוריאל בוסו (ש"ס):
היה סקר ב-1 בנובמבר, מיכאל.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
אלה המספרים. עכשיו באתם ועשיתם מסיבת עיתונאים על יוקר המחיה.
קריאה:
לפי הסקר שאין לנו 61 בכלל.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
עשיתם – – –
אוריאל בוסו (ש"ס):
לפי הסקרים אני לא חבר כנסת.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
לא, תקשיבו לבוחרים שלכם. הבוחרים שלכם, מאיפה הם באים? חלקם מעמד ביניים עם קשיים, חלקם עניים מרודים. אומרים לכם 80% מהם: תתעסקו ביוקר המחיה, תביאו בשורה. לאן הלכתם? 7% – להתעסק ברפורמה משפטית. ומה אתם עושים עכשיו? יוצרים קרע בעם, יוצרים ברדק. עושים מסיבת עיתונאים על יוקר המחיה, ומה יש במסיבת עיתונאים? הוזלת הדלק בעשר אגורות. אנחנו הוזלנו את הדלק בחצי שקל. אפילו לא שמרתם על הדברים שעשינו.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
שני משפטים. לא שמרתם על מענקים למשפחות בשכר נמוך. הבאנו 500 מיליון שקל נוספים – הייתם שומרים על זה. לא שמרתם על הטבות מס לאנשים עובדים עם ילדים. אתם מביאים עשר אגורות לדלק – זה יוקר המחיה? זה מסיבת העיתונאים של הבלוף. איפה מה שהבטחתם חינוך חינם?
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
איפה מה שהבטחתם להוריד את המע"מ ל-12%? איפה ההבטחות לבלום, להקפיא את המשכנתה? 80% מהבוחרים שלכם רוצים יוקר המחיה, ואתם עושים ברדק במערכת המשפט.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה לחבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, המחנה הממלכתי. יעלה ויבוא חבר הכנסת אוריאל בוסו, בבקשה. אחריו – שמחה רוטמן.
אוריאל בוסו (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להתנצל למעשה בפני כל מחנה השמאל הנאור, שאתמול בישיבת הממשלה, בניגוד לציפיות שלהם, ראש הממשלה מר בנימין נתניהו, אכן כן, בלב כבד, פיטר את שר הפנים והבריאות הרב אריה דרעי. ובניגוד לכל הציפיות שלכם שמישהו כאן יאחז בכיסא ולא יקיים את החוק, אכן מדובר באנשים שמקיימים חוק. בניגוד לפעולות האנרכיסטיות ולקריאות התיגר שלכם על הממשלה ועל כל השלטון, אנחנו מקיימים את החוק ואנשי חוק כמו שצריך.
קריאה:
חוץ מכשאתם רוצים – – –
אוריאל בוסו (ש"ס):
שמעתי היום שראש האופוזיציה קרא בישיבת סיעה להקים ועידה נשיאותית. אני מצטרף לקריאה שלו, אדוני שר המשפטים, שמייד אחרי שתעביר את כל הרפורמות המשפטיות שלך, צריך להקים ועידה נשיאותית בשביל ללמד את המחנה שהפסיד לקיים את רצון הבוחר.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אין לכם סמכות לבטל את הדמוקרטיה.
אוריאל בוסו (ש"ס):
לקיים את רצון הבוחר על ידי ועידה נשיאותית – –
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אין לכם לגיטימציה, סמכות לבטל את הדמוקרטיה.
אוריאל בוסו (ש"ס):
– – שתלמדו לקבל את רצון העם. אתם לא יודעים לקבל את זה בקלפי.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אין לכם סמכות.
אוריאל בוסו (ש"ס):
חברי חבר הכנסת מיכאל ביטון דיבר איתי על סקרים. מר ביטון, לפי הסקרים שאתם קוראים, אני עכשיו בכלל לא חבר כנסת ואנחנו בכלל לא בשלטון. פתאום הסקרים האלה הם חשובים. ב-1 בנובמבר היה סקר מכריע – – –
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
העם רוצה שתתעסקו ביוקר המחיה.
אוריאל בוסו (ש"ס):
ממתי כל חודש אתם באים עם סקרים חדשים, ואתם רוצים לנווט שבקדנציה – –
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
– – – שבחר בך רוצה שתדאג לו ליוקר המחיה, לא לרפורמה משפטית.
אוריאל בוסו (ש"ס):
– – שאתם משלתם היו סקרים שהציבור מרוסק, עניין אתכם?
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
70% מהליכוד – – – רוצים שתתעסק ביוקר המחיה.
אוריאל בוסו (ש"ס):
חברת הכנסת אורנה ברביבאי, העלית היום ציוץ עם תמונה של ראשי המפלגות: מה אני אענה לבנות שלי – לנכדות שלך – –
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
שאין מודלים של נשים. אין מודלים של נשים אצלכם.
אוריאל בוסו (ש"ס):
– – כשהן ראו את התמונה של כל ראשי הסיעות. אבל כשישאלו אותך: בממשלה שבה אתם כיהנתם, סבתא, איך יכול להיות שבין כל ראשי הסיעות אין איזה מזרחי לתפאורה, אין איזה חרדי – –
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
מה אני, מה אני?
אוריאל בוסו (ש"ס):
– – אין איזה דתי בממשלה הזאת? לא עניין אתכם. פתאום מעניין אתכם איפה רצון הבוחר.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
די, נו, באמת, אין נשים בחברה הישראלית?
אוריאל בוסו (ש"ס):
תגידי להם שהיו בחירות ב-1 בנובמבר וזה מה שהציבור בחר. אלו ראשי הסיעות – –
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
מה הציבור בחר?
אוריאל בוסו (ש"ס):
– – וזו ממשלה יהודית שבאה למשול.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
מה הציבור בחר, מה הציבור בחר? לרסק את המדינה? מה?
אוריאל בוסו (ש"ס):
חברים, יש לכם כמעט חמש שנים לצעוק ולהפגין.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
– – – הבחירה של הישראלים.
אוריאל בוסו (ש"ס):
צאו לגשרים, יש מזג אוויר יפה. אנחנו נמשול.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
לא אכפת לך – – –
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
גם בגשם נהיה בחוץ, אל תדאג, גם בגשם.
אוריאל בוסו (ש"ס):
והפיטורים שהיו בישיבת הממשלה זה לא חולשה, אלא אתם תקבלו כמו אגרוף חזק את כל חברי הקואליציה, שיעמדו מאחורי כל הרפורמות של סגן ראש הממשלה ושר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין. תודה רבה.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
להרוס את הדמוקרטיה בישראל, אלה הרפורמות, כדי שהוא יימלט מהכלא.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת שמחה רוטמן, הציונות הדתית.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
כדי שהוא יימלט מהכלא, זה מה שאתם רוצים. אף אישה בש"ס. אין, לא ראויות נשים בש"ס. אתה עוד מעיר לי.
טלי גוטליב (הליכוד):
תכבדי את האמונה שלהם. הן לא רוצות.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
אתה עוד מעיר לי.
טלי גוטליב (הליכוד):
למה הם צריכים להתנצל על האמונה שלהם?
אוריאל בוסו (ש"ס):
אתן הכי פוגעות בנשים, אתן.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
שיכבדו את הנשים שלהם.
טלי גוטליב (הליכוד):
תכבדו את הנשים הדתיות, שלא רוצות להיות כאן.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
שיכבדו את הנשים שלהם. מה זה "תכבדי את האמונה שלהם"?
טלי גוטליב (הליכוד):
למה אתם מכריחים נשים – – –
היו"ר ישראל אייכלר:
חבר הכנסת שמחה רוטמן, רשות הדיבור שלך.
טלי גוטליב (הליכוד):
פטרנליזם יתר – – –
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
מה זה האמונה, את מבטלת נשים – – –
טלי גוטליב (הליכוד):
אני גרתי לידם ויש לי משפחה חרדית. זכותן לאמונתן.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
לא, לא זכותן.
טלי גוטליב (הליכוד):
מה שאתם עושים פה זאת השפלה של הרצון שלהן.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
הן 50% מהציבור בישראל.
טלי גוטליב (הליכוד):
השפלה של רצון של נשים – – – או לא להיות – – –
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
את אישה שאומרת שזכותם להדיר נשים.
היו"ר ישראל אייכלר:
חברת הכנסת ברביבאי – –
טלי גוטליב (הליכוד):
כן, זכותה של אישה גם להיות עקרת בית, אם היא רוצה.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
לא זכותה.
היו"ר ישראל אייכלר:
– – תני לדובר לפתוח בנאומו.
טלי גוטליב (הליכוד):
זכותה.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
נשים – 50%. לא זכותם.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
טלי, על מה את מדברת? מי שרוצה להתמודד איתם, גומרים עליה. מה את מדברת שטויות?
שרון ניר (ישראל ביתנו):
– – – זכותה.
טלי גוטליב (הליכוד):
– – – להיות בבית. זו זכותה.
היו"ר ישראל אייכלר:
אבקש לאפשר לנואם לדבר. מי שיפריע, אני אקרא אותו לסדר. בבקשה.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית):
תודה רבה, תודה רבה.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
זכותן של נשים לא להופיע ברשימות, כל הכבוד.
טלי גוטליב (הליכוד):
זכותה, אם זה מה שהיא רוצה, את לא תכריחי אותה.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
את כאישה – – – ל << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא להפריע לנואם.
טלי גוטליב (הליכוד):
את מביישת אותה – – –
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
אני מביישת אותה?
שמחה רוטמן (הציונות הדתית):
אדוני היושב-ראש – – –
יסמין פרידמן (יש עתיד):
את מחליטה – – – נשים.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
את מביישת, את מביישת, עולם בלי נשים הוא עולם לא טוב.
היו"ר ישראל אייכלר:
טוב, אני – – –
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
על מה את מדברת? אין זכות להדיר נשים.
היו"ר ישראל אייכלר:
אני אתחיל לקרוא קריאה ראשונה.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
מה את מחליטה בשביל כל הנשים? מי את שתחליטי בשביל כולן?
היו"ר ישראל אייכלר:
אני מבקש להפסיק – – –
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
– – – על מה את מדברת?
היו"ר ישראל אייכלר:
אני מבקש להפסיק את השיח בין הספסלים. הנואם עומד על הבמה – –
דבי ביטון (יש עתיד):
רגע, היא לא אישה פורצת דרך, אני לא מבינה.
היו"ר ישראל אייכלר:
– – וזכותו לדבר, ולאף אחד אין זכות להפריע לו.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
זו ששוריינה ברשימת הליכוד מדברת על זכויות.
היו"ר ישראל אייכלר:
מרגע זה אני קורא לסדר.
טלי גוטליב (הליכוד):
– – – אותם.
היו"ר ישראל אייכלר:
חברת הכנסת גוטליב.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
באמת – – – נשים.
היו"ר ישראל אייכלר:
חבר הכנסת הרצנו, אני מתחיל לקרוא לסדר מרגע זה. אני מאפס את השעון. תתחיל לדבר, בבקשה.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שאחד מנושאי האי-אמון הפתיע אותי עד מאוד, בייחוד כשהוא בא מצד סיעת יש עתיד. אני לא בטוח שמותר להם להשתמש בשורש "רמייה" בשום הטיה שהיא, אבל כך הם בחרו בכל זאת. אני חייב לומר שהזעם הקדוש הזה הוא אחד מהדברים שהכי מפתיעים אותי. הייתי אומר "משעשעים", אבל יש יותר מדי אנשים שקונים את הזעם הזה, אז זה לא משעשע.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
בוא, תצחק על חשבוננו.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית):
זה לא משעשע בכלל. יש יותר מדי אנשים שקונים את הרמייה שאנשי יש עתיד נוקטים, ולא רק אנשי יש עתיד אלא עוד כמה אנשים באופוזיציה. לא הוצגה תוכנית לתיקון מערכת המשפט לפני הבחירות, זה פשוט נושא שנחת משום מקום, בלי שיח ציבורי, בהפתעה, אף אחד לא ידע; מי שמע? מי שמע שיש בעיה? אני גם נעלב באופן אישי, כי אחד מהדברים הראשונים שקרו כשהגעתי לכנסת זה שאנשים הקריאו לי מהספר שלי, "מפלגת בג"ץ", חלקם פה, על הדוכן. זאת אומרת שהבעיה שיש לנו מערכת משפט שאיבדה את האיזונים ואת הבלמים נמצאת בשיח הציבורי בצורה מאוד מאוד רצינית. פסקת התגברות נכנסה להסכמים הקואליציוניים כבר ב-2015 – לא מומשה, אבל הייתה כבר בהסכמים הקואליציוניים של 2015, בהסכמים הקואליציוניים של 2019, ועברה כאן – כאן, כאן ממש – בכנסת הקודמת, בטרומית. היא עברה בטרומית ועוכבה על ידי יש עתיד. כן, על ידי ממשלת השינוי עוכבה הצעת החוק הזאת למרות שהיא עברה בטרומית, בניגוד לתקנון, כי תקנון זה רק לאחרים, ויועצים משפטיים זה רק – או כמו שאמר ראש מפלגתם באחד הציטוטים, ורק אחד שנמצא בשמיים, חברת הכנסת ברביבאי, היה יכול להמציא ציטוט שכזה: "בעיניי זה חוקי". בעיניי זה חוקי. כלומר, אז היועץ המשפטי אמר שזה לא חוקי, אבל בעיניי זה חוקי, אמר יאיר לפיד. זה באמת – – –
דוד אמסלם (הליכוד):
גם מיקי לוי אמר את זה פעם.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית):
גם מיקי לוי, מצוין. יש לנו יועצים משפטיים מטעם סיעת יש עתיד. הדבר הזה הוא בעיניי מדהים, כי לבוא בזעם קדוש ולהגיד: חבר'ה, אבל אתם לא אמרתם לנו שאתם רוצים לתקן את מערכת המשפט – יושב פה חבר הכנסת אמסלם, שדיבר על זה, כתב על זה והתראיין על זה.
דוד אמסלם (הליכוד):
דרך אגב, חמש שנים אנחנו אומרים להם את זה.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית):
אני אומר, לא לפני הבחירות, כי הם שוכחים. אתה יודע, מה שקרה לפני פשוט נשכח, פשוט נמחק להם מהזיכרון, הם לא עברו שדרוג. אבל לפני הבחירות – – –
דוד אמסלם (הליכוד):
הם אמרו לנו שהם ילכו עם מנסור עבאס, הם אמרו לנו הכול.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית):
יש לי עוד שנייה וחצי. אנחנו בציונות הדתית עשינו מסיבת עיתונאים, הצגנו תוכנית מפורטת. בליכוד כמעט כל אחד מהחמישייה הראשונה דיבר, הציג תוכנית עם פרטים. בסיעות החרדיות הגיבו לתוכנית שהצגנו ואמרו: כן, אנחנו רוצים, ואנחנו נרצה גם פסקת התגברות וזה יהיה תנאי עבורנו.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית):
הכול נשכח – לא דיברו על זה לפני הבחירות. אני אומר לכם, רבותיי, שכשיש עתיד אומרים שעל משהו לא דיברו לפני הבחירות, צריך לקחת את זה ברצינות, כי יש עתיד, כידוע, אמרו לפני הבחירות שהם יקימו קואליציה עם תומכי טרור וישבו עם תומכי טרור ויכניסו פנימה את ממשלת השינוי. על הכול הם דיברו לפני הבחירות.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית):
הציגו לציבור את הכול. אז אני אומר, רבותיי, מהם נלמד מהי רמייה ונעשה תמיד, תמיד, תמיד להפך.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה ליושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, שמחה רוטמן.
דוד אמסלם (הליכוד):
רוטמן, אני רק רוצה להגיד לך – –
היו"ר אוריאל בוסו:
הדובר הבא, חבר הכנסת ישראל אייכלר.
דוד אמסלם (הליכוד):
– – אני מציע לך לא להסביר ולא להתנצל אלא לעבוד, להתקדם.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו בפרשת "בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו". עם ישראל יצא מעבדות לחירות, ופרעה, עדיין, אחרי שבע מכות, הכביד את ליבו והיה צריך לקבל עוד שלוש מכות עד ששחרר את עם ישראל. עם ישראל, מי שראה את הכינוס היום לכבודו של הרב אריה דרעי בהשתתפות ראש הממשלה וכל מרכיבי הקואליציה ראה את מלחמת השחרור של עם ישראל מידי משטר הדיכוי הדיקטטורי. אנחנו נכונן פה מחדש את הדמוקרטיה שאבדה בשנים האחרונות. עמדנו פה ודיברנו וקשקשנו, ומי שהחליט החלטות היה בבניין הסמוך – בבית המשפט העליון. שנים רבות אני אמרתי שעצם העובדה שהם נותנים עדיין ליהודים חרדים להצביע בבחירות זו זכות גדולה, כי יכול להיות שיבוא יום והם ישללו מאיתנו את זכות הבחירה. אנחנו שמענו פה קודם שאומרים: אין להם זכות לעשות מפלגה ללא נשים. מחר יגידו: אין להם זכות למפלגה לג'ינג'ים. ברגע שהם הבעלבתים אין דמוקרטיה, אבל מה שכבר קרה – שללו את פתק הבחירה של 400,000 בוחרי ש"ס ושל 2.5 מיליוני יהודים שבחרו בממשלה הזו על ידי פסיקה משפטית, בלי סמכות ובלי רשות ובעילת הסבירות. אני לא נכנס לעניין של ההשתק, שזו טענה משפטית, וכולם יודעים שזה שקר, כי כל אזרח בישראל ידע שאריה דרעי פרש מהכנסת העשרים-וארבע, ואף אחד – אפילו הפרקליטות לא אמרה שהוא התחייב לפרוש לכל החיים. אבל בית המשפט התעלם מזה, התעלם מ-400,000 בוחרים. היושב-ראש, אדוני היושב-ראש, מי ששלל את זכותם של 400,000 בוחרים להצביע בשביל אריה דרעי ישלול את זכות הבחירה של כל היהודים החרדים ואחר כך של כל היהודים המתנחלים ואחר כך הוא ישאיר רק לפריבילגים, כמו שהיה בימי הדמוקרטיה הראשונים של יוון העתיקה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
הבחירות הן לכנסת, לא לממשלה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
לא, הבחירות הן לכנסת, והכנסת מוסמכת לבחור את הממשלה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
לבניין הזה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
זה עוד שקר שאתם משקרים.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
הבחירות הן לא לכנסת?
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
הממשלה יונקת את סמכותה מחברי הכנסת – –
היו"ר אוריאל בוסו:
צודק, הבחירות הן לכנסת. מי בחר את השרים?
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
– – שנבחרו על ידי העם. זה לא איזה רשות נפרדת.
היו"ר אוריאל בוסו:
הכנסת. אז מה אתה רוצה מראש הממשלה – – –
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
זו לא רשות נפרדת, הרשות השופטת היא גם רשות – –
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
זה סביר בעיניך – – –
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
– – שצריכה להיבחר על ידי נבחרי הציבור. כך זה קורה בארצות הברית וכך זה קורה בכל המדינות הדמוקרטיות.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אתה רוצה את זה בכל המוסדות?
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
זו המדינה האנטי-דמוקרטית היחידה שבה קבוצה שלמה שגרה ברחביה וצפון תל אביב בוחרת אחד את השני במשך 70 שנה, והם הקובעים והם שוללים את החוקים של הכנסת. מה אנחנו, הדוּמה? אתם יודעים שיש דוּמה בברית המועצות? יש קרמלין, שהוא מחליט, והדוּמה – זכותו לומר אמן. לא עוד. היום הוכרזה מלחמת השחרור. אנחנו נלך על השחרור הזה, נקיים את הדמוקרטיה, נשמור על זכויות המיעוט – מי כמונו צריכים לשמור על זכויות המיעוט, כי אנחנו המיעוט.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אתם תשמרו על זכויות המיעוט?
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
כן, נשמור על זכויות המיעוט. כן, אנחנו נשמור על זכויות המיעוט הרבה יותר מאשר אתם שומרים עלינו, שאנחנו מיעוט, ומעולם לא קיבלנו סיוע בבג"ץ.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
על חברי הקהילה הגאה? על נשים? על מי תשמרו?
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אבל לא צריכים את הסיוע שלהם, כי יש לנו נציגים בכנסת.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
על מי תשמרו?
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
זה תפקידם של חברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה להגן על האזרח מפני הממשלה, לא של השופטים שיושבים שם ואין להם שום קשר למצוקות העם. תודה רבה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
מי יגן על האזרח במדינה שיש לה כוח בלתי מוגבל?
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. הדובר הבא, השר עמיחי אליהו, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. בבקשה.
השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו:
אדוני היושב-ראש, קודם כול, איחוליי. פעם ראשונה שאני נואם פה כשאתה נמצא. לא שנאמתי פה יותר מדי, אבל זה מרגש. תודה רבה, חבריי לקואליציה. חברי האופוזיציה היקרים, אני שומע את קולות הנהי והבכי על הרמייה. אני רואה כותרת על ניסיון הרמייה של ראש ממשלה, ראש הממשלה החלש, ואני שואל את עצמי: רמייה? ראש ממשלה חלש? אתם לא מתביישים? אתם שתמכתם בנפתלי בנט, שרימה את בוחריו, שהלך על גבי ההבטחות שהוא הבטיח לציבור והקים פה ממשלה שהיא בניגוד מוחלט לכל מה שהוא הבטיח לבוחרים, אתם מדברים על רמייה? אין לכם בושה? אתם שראיתם בשלטון החוק, שכל כך הרבה מדברים עליו, שבהסכמי אוסלו מכרתם את מדינת ישראל בשביל מיצובישי, אתם מדברים על רמייה? שאתרגתם אנשים רק בגלל שהם התאימו לדעות שלכם – אין בושה?
יסמין פרידמן (יש עתיד):
מה עשינו?
השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו:
אתרגתם. את זוכר טוב מאוד שאתרגתם את אריאל שרון, את כל הכותרות, שאתרגו אותו כי הוא רצה לפנות. אתם מדברים על דמוקרטיה? זו שחיתות בהתגלמותה. איך אתם לא מתביישים לדבר על זה? אהרן ברק מינה את אשתו בלי שום בושה להיות שופטת בכירה. נפוטיזם. ריבונו של עולם. לקחתם נערות בהתנתקות, הכנסתם אותן לתאי מעצר.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
כן, כן, אנחנו עשינו.
השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו:
נכון, עשיתם את זה בלי שמערכת בתי המשפט עמדה ולו לרגע אחד להגן עליהן. ריבונו של עולם, איזה זכויות אדם אתם מדברים? אני אומר את זה בכאב. תשימו לב לאן זה הולך. תשימו לב לאן אתם לוקחים את מדינת ישראל. אנחנו בפרשת השבוע שלנו, אדוני היושב-ראש, מזכירים את יציאות מצרים עכשיו, בני ישראל שיצאו מבית עבדים. וכל שנה מחדש אני שואל את עצמי: איך לוקחים עם מפואר ושוברים אותו? איך מצליחים לרמות עם שלם? איך פרעה עשה את זה? איך עשו את זה גם בהיסטוריה שלנו? ואני מודאג. אני באמת מודאג. הדברים הכי קשים שסבלה האנושות הגיעו כשהם עטופים במילים יפות.
היו"ר ישראל אייכלר:
כבוד השר.
השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו:
דקה וחצי אני מסיים.
היו"ר ישראל אייכלר:
לא, לא דקה וחצי אלא משפט סיום.
השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו:
30 שניות. החשש הגדול שלי – קראתי איזה משפט לאחרונה: אנחנו מוכרחים להשמיד – תקשיבו טוב למשפט; הוא הגיע מהמהפכה הצרפתית אבל יש לו הרבה מאוד מסר: אנחנו מוכרחים להשמיד את המנוולים האומללים הרוקחים לעד משימות כנגד זכויות האדם. חבריי באופוזיציה, יש מערכת כללים. בבקשה תכבדו אותה. אל תשנו את הכללים כשזה לא מתאים לכם. זו הדרך לשמור על הדמוקרטיה בישראל. תודה רבה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
על מה אתה מדבר בכלל?
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, ישראל ביתנו, בבקשה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מי השרים? אה, הינה, שר המשפטים. איזה כבוד. חבריי חברי הכנסת, אני פה מקשיבה לנאומים של חבריי חברי הכנסת, ואני מרגישה שבין הקואליציה הנוכחית לבין היהדות אין שום דבר מקשר – לא ערכים, לא מוסר, לא הדברים הבסיסיים. שום דבר. פשוט הפכו את היהדות לעסק משפחתי של כמה פוליטיקאים, ועושים מזה מסחרה. חד וחלק. ודווקא משתמשים ביהדות כעלה תאנה לכל מיני מעשים לא ראויים. אני גם שומעת, חברי הקואליציה הנוכחית, צעקות געוואלד וזעקה: תכבדו, תקבלו. חבר'ה, שכחתם מה היה פה שנה וחצי? איך אתם שתיתם את דמם של בנט ולפיד והקואליציה וחברי הממשלה: הם לא לגיטימיים, הם לא – כמה הפגנות הייתם, איך הטרדתם ילדים ומשפחות של אותם אנשים? שכחתם? פתאום עכשיו אתם מדברים על החוקים, אתם מדברים שלא משנים כללי משחק תוך כדי משחק, אתם מדברים על רצון העם, ומה היה קודם? כשזה מתאים לכם – זה רצון העם, וכשלא מתאים – צריך לרמוס. הממשלה הזאת קמה ברגל שמאל, הולכת עקום, וכבר עכשיו אנחנו רואים את כל החרטוטים בין שרי הממשלה. ככה לא מנהלים מדינה. ככה זו לא משילות, זה מין קומבינות – הכול בקומבינות. הכול לפי אינטרסים אישיים. הכול לפי הרצון של יום אחד, אבל הכול תחת יהדות. אז היהדות לא שייכת לאף אחד מכם, לא באופן פרסונלי, לא באופן מפלגתי או סיעתי. היהדות שייכת לכולנו, לכל עם ישראל וגם לחילונים. גם לנו, לחילונים, יש זכות במדינה הזאת – –
טלי גוטליב (הליכוד):
אני חילונית – – –
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
– – לא רק לחרדים ומסורתיים. ולא צריכה להיות אפליה בגלל שאדם – תקשיבי – – –
טלי גוטליב (הליכוד):
– – –
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
עם כל הכבוד, טלי, ויש לי כבוד כלפייך – –
טלי גוטליב (הליכוד):
אני יהודייה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
– – את לא תיכנסי לדבריי, וכנראה שאת צריכה לעשות פה שיעורים איך מתנהלים בכנסת.
היו"ר ישראל אייכלר:
חברת הכנסת גוטליב, תיתני לה לדבר. בזה היא צודקת, אסור להפריע לנואם.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא, רציתי להזכיר לה שאני יהודייה. חילונית ויהודייה. אפילו אתה מסכים שאני יהודייה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
אז כפי שאני אתנגד בתוקף לאפליה כלפי אדם שהוא חרדי או מסורתי בגלל הדעות שלו ותפיסות העולם שלו, אני אתנגד בתוקף לאפליה של הציבור החילוני.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
אסור להפלות אותנו, חילונים באשר אנחנו חילונים.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת.
דוד אמסלם (הליכוד):
יוליה, יש לי שאלה, בבקשה: מה עם הכשרות שפתחת? זה עדיין תקף?
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
זה תופס פופולריות מטורפת וזה חינם. אני לא עושה על זה קומבינות וכסף. זה חינם לכל עם ישראל.
היו"ר ישראל אייכלר:
חבר הכנסת אמסלם, חברת הכנסת מלינובסקי סיימה. אתה יכול לדבר איתה למטה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
ושום קרוב משפחה שלי לא נהנה מהתוצאות. תודה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת מרע"מ, בבקשה.
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
כבוד יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, מצא חן בעיניי משפט שאמר מרדכי ביטון: תריבו ביניכם, למה אנחנו צריכים לסבול? אנחנו כחברה ערבית, וכל המוחלשים במדינה. אני אתייחס לחברה הערבית הבדואית בנגב. בנגב חיים כ-300,000 אזרחים ערבים בדואים, כ-100,000 מתוכם חיים בכפרים בלתי מוכרים. המדינה מעולם לא הכירה בקיומם. נכון, בשנה האחרונה הכירו בארבעה כפרים, ונקווה שיגיע יום ותהיה הכרה בכל הכפרים הבלתי-מוכרים בנגב. הבדואים בנגב נמצאים שם מאות שנים, לפני קום המדינה. חלקם עדיין מתגוררים על אדמותיהם, וחלקם מתגוררים כיום על אדמות שאליהן הועברו, בכפייה או בהסכמה, על ידי המדינה, וממתינים להסדרת הבעלות על אדמותיהם בצורה צודקת והוגנת. הרבה יישובים בלתי מוכרים עדיין לא זכו לתשומת לב המדינה – להסדיר אותם, להכיר בהם כדי לחיות בתנאי מחיה מינימליים. אתמול הגיעו לאזור הנגב חברי כנסת מהקואליציה עם תנועת אם תרצו כדי לנטוע עצים בקריית עתיר. איני יודע אם זה היה בהוראה הממשלה, בהוראת ראש הממשלה, אני לא יודע, או שזה בעצם על דעת עצמם. וכאן יש בעצם פתגם בערבית שהוא חלק משירה, בית משירה, שאומר: (אומר בערבית: אם לא היית יודע אז זה אסון, ואם היית יודע אז האסון גדול יותר.) זאת אומרת, אם חברי הכנסת על דעת עצמם הלכו לנטוע, לבד, זה אסון יותר גדול כשראש הממשלה לא יודע ולא שלח אותם. כנראה שהם שכחו שהם בעצם כבר מייצגים את הממשלה והם חלק מהקואליציה. ממשלה לא אמורה לנקוט פרובוקציה עם אזרחיה. כנראה שהם שכחו שהם כבר לא אופוזיציה. אתם כבר בממשלה. נכון להיום אלפי תושבים ערבים בדואים חיים בתת-תנאים. מגיע להם יותר כאזרחי המדינה. הפרובוקציה בשביל לקלוט או לצלם צילום וידיאו ולשים אותו במדיה החברתית – כאילו הם חושבים שהם עדיין במערכת הבחירות. הבחירות נגמרו, אתם כבר בממשלה. תדאגו קודם לזכויות הבסיסיות של הילדים, הנשים, הזקנים והצעירים הערבים הבדואים בנגב, לתת להם אופק לעתיד יותר טוב; תבקרו אותם ותראו איך הם חיים; תלכו ותדאגו לילד שהולך 2 קילומטר כל יום ברגל כדי להגיע לכביש שיש בו תחבורה ציבורית; תקימו גנים ומשפחתונים לילדים; תדאגו להם למים עד לפתח ביתם כמו כולם, לא במכלים שממלאים אחת לשבוע.
היו"ר ישראל אייכלר:
משפט מסכם.
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אני מסיים. תדאגו להם לחשמל; תדאגו להם למגרשי משחקים; תדאגו להם לבתי ספר בקרבת הבית. כנראה שבממשלה הנוכחית, והעומד בראשה ושריה – אני מסיים במשפט אחרון – חושבים שהערבים הבדואים הם עדיין אזרחי המדינה סוג ב' שאין להם זכויות. על הממשלה למלא את חובותיה כלפי הערבים בנגב ולפתור את כל הבעיות שהם סובלים מהן, ובמיוחד בעניין הקרקעות, ואחרי זה לדגול במשילות.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה.
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
משילות זה ביטחון אישי, חיים נורמליים כבני אדם. תודה רבה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה, חבר הכנסת יאסר חוג'יראת. עכשיו חבר הכנסת יוסף עטאונה.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בהמשך לדברים שהציג חברי ד"ר יאסר חוג'יראת לגבי המצוקה של הערבים הבדואים בנגב, אנחנו עדים בשלושה ימים האחרונים לכל הוויכוח וההצהרות סביב הנטיעות בנגב. כל נושא הנטיעות בנגב וההחלטה של קרן קיימת לישראל לחדש את הנטיעות בנגב באו כתוצאה מלחץ של פוליטיקאים מסיתים. בן גביר וחבורתו איימו והסיתו נגד החברה הערבית הבדואית בנגב במשך השנה האחרונה. וההחלטה של קרן קיימת לישראל אתמול לחדש את הנטיעה היא הכרזת מלחמה על הערבים הבדואים בנגב. השר האחראי לנגב אומר: לא מדובר בנטיעת עצים, מדובר בנטיעת ריבונות ומשילות, ריבונות ומשילות של ממשלה חדשה שקמה ורוצה – – –
דוד אמסלם (הליכוד):
אתה לא בעד משילות וריבונות?
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
אני כן בעד משילות, כי יש לי משמעות למשילות. משילות משמעותה להכיר בכפרים הבלתי-מוכרים; משילות משמעותה אכן להתייחס לאזרחים הערבים הבדואים בנגב כאל שווים; משילות בנגב משמעותה לפתח מערכת חינוך ראויה; משילות בנגב משמעותה להתייחס לערבים הבדואים כאל אזרחים שווים ולפתור את הבעיה ואת המצוקה שלהם. ראינו שכל הניסיון של הריכוז הכפוי בנגב הביא לתוצאה אחת חד-משמעית. ראינו את הפרסום על העיר הגדולה ביותר, העיר רהט, העיר הענייה ביותר, כתוצאה מריכוז כפוי. המשילות היא לטפל בעוני, להכיר בכפרים הבלתי-מוכרים בנגב, ולפתח את הנגב. אין לנו התנגדות לפתח את הנגב. צריך לפתח את הנגב גם לערבים וגם ליהודים. הנגב כל כך רחב, ויש מקום לכולם. אבל אנחנו ראינו במשך שנים שקרן קיימת לישראל מהווה זרוע לנישול, לגירוש. אנחנו התנגדנו בשנה שעברה (אומר בערבית: בסעווה, באטרש לייעור, והיום גם, כאן – –)
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה. תודה רבה.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
(– – אנחנו נגד הייעור הזה. אמרנו את זה באופן ברור בסעווה: העם שלי החליט, העם שלי חופשי, הייעור לא יעבור – –)
טלי גוטליב (הליכוד):
אדוני היו"ר, אסור לו לדבר בערבית.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
(– – ואנחנו אומרים את זה מכאן, מהכנסת: העם שלי החליט, העם שלי חופשי, הייעור לא יעבור. תודה.)
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אסור לו לדבר בערבית. אסור לך לדבר בערבית.
היו"ר ישראל אייכלר:
שוכרן.
טלי גוטליב (הליכוד):
אסור לו לדבר בערבית, אדוני היו"ר. שיתרגם לנו.
היו"ר ישראל אייכלר:
זה מאוד מעניין. אני פה כבר הרבה שנים ותמיד אמרו לי שהתקנון אומר שיש שתי שפות, עברית וערבית.
טלי גוטליב (הליכוד):
אז אני אומרת לך, אדוני, בג"ץ – – – לא נכון. אז זה שקר.
היו"ר ישראל אייכלר:
אז זה מאוד מעניין.
טלי גוטליב (הליכוד):
זה שקר גמור. זה לא כתוב בתקנון.
משה סעדה (הליכוד):
אין שום תקנה. אין תקנה כזאת.
היו"ר ישראל אייכלר:
טוב. חברת הכנסת מרב מיכאלי, העבודה – איננה.
טלי גוטליב (הליכוד):
פניתי ליו"ר הכנסת, אדוני, עם סיכום התזה המשפטית.
היו"ר ישראל אייכלר:
חבר הכנסת אבי מעוז.
טלי גוטליב (הליכוד):
אסור להם לדבר פה בערבית אלא אם כן מתרגמים.
היו"ר ישראל אייכלר:
נעם בראשות אבי מעוז, בבקשה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אלא אם כן אתם מתרגמים. סמל מדינת ישראל פה, ואני אבין פה בשם העם שלי מה אומרים פה. די כבר.
היו"ר ישראל אייכלר:
זה חידוש בשבילי. אולי תוציאי בהדפסה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אני אביא הדפסה, בדיוק.
היו"ר ישראל אייכלר:
כן.
טלי גוטליב (הליכוד):
יותר מזה, לפי חוק הלאום – – –
היו"ר ישראל אייכלר:
אני דווקא נהנה לשמוע ערבית, אבל אם את אומרת שזה לא לפי התקנון.
טלי גוטליב (הליכוד):
אני גם אוהבת ערבית, ואני אומרת לאדוני שלפי חוק הנאום אם במוסד ממשלתי רוצים לדבר בערבית צריך לקבוע את זה בחקיקה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. אדוני.
טלי גוטליב (הליכוד):
– – – אסור לכם בכנסת לדבר בערבית, או שתתרגמו לי.
אבי מעוז (נעם):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה ברשותכם לערוך השוואה בין שתי מהפכות. מצד אחד המהפכה לכאורה – – –
טלי גוטליב (הליכוד):
– – –
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
– – – שיצא מהאולם. את לא תקבעי את הכללים פה.
היו"ר ישראל אייכלר:
חברת הכנסת גוטליב, את רוצה שאני אגיד לך בערבית איך שצריך לשמור על זכות הנואם?
טלי גוטליב (הליכוד):
לא, את אבי לא. סליחה, אבי, חברי הנכבד, סליחה.
אבי מעוז (נעם):
תודה, אדוני, אם אתה יכול להחזיר לי את זה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה ברשותכם לערוך השוואה בין שתי מהפכות. מצד אחד המהפכה לכאורה המדוברת ביותר בשבועות האחרונים, הרפורמה ברשות השופטת; ומצד שני מהפכת הכשרות שהובילו בנט וליברמן בממשלה הקודמת על ידי ידם הארוכה – חברי הכנסת כהנא ומלינובסקי. לפני שנה וחצי עמדתי פה והצעתי, כתמונת מראה לרפורמת הכשרות, רפורמה במערכת המשפט, שכידוע סובלת מחוליים רבים. הצעתי, בדומה לרפורמת הכשרות, להפריט את מערכת המשפט לתאגידי שיפוט עסקיים, ושכל אזרח יבחר להישפט איפה שבא לו. ההצעה שלי נאמרה כמובן בציניות, אבל בשביל זהותה היהודית של מדינת ישראל מהפכת הכשרות הייתה פגיעה קשה ביותר. כשדרשנו אז, כעמדת היועמ"שית של הכנסת, להפריד את ההצמדה הלא-ראויה של רפורמת הכשרות לחוק ההסדרים, שופטי בג"ץ גלגלו אותנו מכל המדרגות. נשיאת העליון לא נשאה נאום חוצב להבות כנגד השינויים מרחיקי הלכת בזהות היהודית של המדינה. היא לא קראה למהפכה ההיא מתקפה שלוחת רסן על המדינה היהודית, שמרסקת ומנחיתה מכה אנושה על היהדות במרחב הציבורי, והיא גם לא טענה שהניסיון להציג את רפורמת הכשרות כדאגה ליהדות זו נשיאת שם היהדות לשווא. אנחנו לא נחשבנו למיעוט שבית המשפט ראה לנכון להגן על זכויותיו מפני דורסנות הממשלה, אבל אנחנו לא הובלנו מרי אזרחי, לא קראנו לסירוב פקודה המוני, לא הטלנו אימה על חברות וארגונים במשק בניסיון לרתום אותם למחאה שלנו, ובוודאי שלא השווינו את התהליכים לגרמניה של שנות השלושים. רק זעקנו, מחינו והפגנו. אז מה אתם רוצים כעת, חבריי חברי האופוזיציה? בסך הכול למדנו מכם איך עושים מהפכות שנוגעות לציפור הנפש של המדינה. ולכן השר לוין הכריז בגלוי במסיבת עיתונאים על התוכנית, ולכן כמו בוועדה ההיא של מלינובסקי, חבר הכנסת רוטמן מנהל דיונים ארוכים בוועדת החוקה, גם אם אתם בוחרים להחרים אותם. אבל באמת, בניגוד למהפכה ההיא בזהותה היהודית של המדינה, כעת לא מדובר במהפכה אלא בסך הכול בהשבת האיזון בין רשויות השלטון במדינת ישראל – –
היו"ר ישראל אייכלר:
משפט אחרון לסיכום.
אבי מעוז (נעם):
– – ובתיקון המצב המעוות שנוצר על ידי השופט ברק וחבריו. חבריי חברי האופוזיציה, אני לא מבקש את תמיכתכם במהלכי הממשלה. אדרבה, תמשיכו בפעולות המחאה הדמוקרטית בגבולות החוק. אבל אנא מכם, אל תעברו את הגבול של מרי אזרחי, אל תעברו את הגבול של עשיית דה-לגיטימציה למדינה ולממשלה הנבחרת, כי אנשים אחים אנחנו. תודה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת ניסים ואטורי. בבקשה.
ניסים ואטורי (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, תראו, יוצא שאני מטעם הליכוד מדבר הרבה בתקשורת. כנראה שהעיתונאים לא בדיוק מתמודדים עם הדברים שלי, גם רואים את זה, שומעים זה בראיונות. אני נותן לכל דבר תשובה מבחינה משפטית, בצורה מסודרת. אין להם תשובות. ואז מה הם עושים? הם שולחים מעקבים, חפש אותי, כי הם מחפשים עכשיו למצוא משהו באישי שלי. לא שמצאו משהו. אמרו: תחקירים פה, תחקירים שם. עוקבים אחרי ילדיי ואשתי, רכבים מחנים בחניה. תפסתי אותם על חם, אגב, אל תתפלא, הכול בסדר.
נאור שירי (יש עתיד):
התקשורת?
ניסים ואטורי (הליכוד):
מתחבאים בשיחים. כן, כן, כן, כן.
נאור שירי (יש עתיד):
מי?
ניסים ואטורי (הליכוד):
שולחים לי פרחים, אגב, גם כן, זה החלק היפה. מחפשים תוכניות בנייה משנת 2001. התקשר אליי כתב בדיוק לפני שעליתי לדוכן כאן, מעיתון הארץ, ואני אומר לו: תגיד לי, מה יש לך, מה אתה מחפש? לא, צריך לבדוק אם אתה עברת עבירות בנייה. אמרתי לו: למה, מה הבעיה? הוא אומר: אתה מתלונן על אחרים שיש להם בעיות בנייה, אז למה אתה מדבר על האחרים, בוא נבדוק אותך קודם כול. עיתון הארץ. הוא שליח שלכם, של האופוזיציה. ואז אני אומר לו: רגע, למי אתה דואג? ל"פלסטינים" במירכאות? כך אמרתי, יש לי פה הקלטה, אני יכול להשמיע לכם אותה אם יתאפשר. אז מה הוא אומר לי? אתה התלוננת על הבית של בנט ואנחנו נתפוס אותך. זה מה שהוא אמר לי במילים האלה ויש לי, זה פה בהקלטה. לנסות לחפש דברים מהפריימריז בליכוד? אני נבחרתי על ידי 4,547 אנשים שהצביעו לי, יודעים בדיוק שאני מרמת הגולן, כולם ידעו את זה, אבל העיתונאים הקטנים של השמאל – וזאת הקנוניה, ופה זו הפגיעה בדמוקרטיה. כשאני אומר את הדברים שאני רוצה להגיד, אני אגיד אותם תמיד, אני חבר כנסת וגם אם הייתי אזרח מן השורה, זכותי להגיד את הדברים. אני תומך ברפורמה המשפטית של יריב לוין והיא ראויה. אפילו הבאתי הצעת חוק שאומרת שחברי הכנסת צריכים לבחור את השופטים. למה? כי כך זה קורה בכל מדינות ה-OECD כמעט, חוץ מארבע מדינות חשוכות וביניהן ישראל. אני אומר לכם, זו בושה וחרפה שאתם באופוזיציה, יחד עם העיתונאים ועוד מספר שופטים, עשיתם קנוניה על הממשלה הזאת. לא מתאים להם, 1 בנובמבר עדיין לא הופנם. תפנימו, ניצחנו, ואנחנו נעשה מה שאנחנו חושבים שצריך להיות, אנחנו נחזיר את האיזונים. מחזירים את האיזונים כי צריך להיות איזון. בית המשפט העליון לא קובע לבית הזה, אחרת בואו נפרק את הבית הזה וכולכם תלכו הביתה, גם האופוזיציה. מה אתם חושבים, שאתם עליונים על הבית הזה, כאילו אתם יכולים לקבל חסינות מהם? הרי במי הם פוגעים? הם פוגעים בכנסת. צריך להפריד רשויות. והעיתונאים – אני לא רוצה להשתמש במילה לא יפה אחר כך, דודי, יש לך איזו מילה בשבילי? – העיתונאים השפלים האלה, וזה בעדינות, שעוקבים אחרי ילדים קטנים כדי לראות איפה אני גר, אז בואו אליי, אני אגיד לכם. פתחתי את הדלת, אמרתי לו, מה אתה מתחבא? צא מהאוטו הזה, השחור. לא סתם פרסמתי אתמול תמונה של רכב, ויש לי עוד תמונות שלהם, מביכות מאוד, של עיתונאים בכירים בערוץ 12 שמחפשים שטויות. איפה אני גר? בואו אליי, אני אגיד לכם. מה, אתם לא יכולים להתמודד איתי? מה הבעיה? ואני מוכן לבוא לכל פייט בערוץ 12, בהארץ, אצל כל אלה שרודפים את השלטון כי כואב להם, כואב להם. הם היו היום הבלעדיים, הם שלטו במדינה העיתונאים האלה. אני מוכן לבוא איתכם לעימות בכל מקום, אני אישית. תביאו כל טענה שיש לכם ואני אומר לכם, אתם תצאו נפסדים בזה. רק תעזבו את המשפחה שלי. תודה רבה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה לחבר הכנסת ניסים ואטורי. חבר הכנסת ואטורי, אני לא ידעתי שאתה כל כך חשוב, שאתה נכנסת לרשימה של יעקב נאמן, רובי ריבלין ורפול ועוד ועוד, שורה ארוכה של אנשים שהפעילו עליהם פחד מחקירות והכינו להם כתבי אישום. חברת הכנסת מרב מיכאלי, יושבת-ראש סיעת העבודה, בבקשה.
מרב מיכאלי (העבודה):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כמו שוודאי ראיתן וראיתם, מיקי זוהר רצה לבטל לנו את המוזיאונים ואת התרבות בשבת. יש העניין הפעוט הזה שהוא לא הבחין שהסיפור הזה נעשה בממשלת נתניהו ושגם הוא עצמו, הבנתי שהיה תומך בדבר הזה. הוא פשוט ראה שבת ומייד ראה הזדמנות לנצל את הסחף הגדול לעבר המדינה הכאילו-יהודית ולבטל את אחד הדברים היהודיים היפים שנעשו כאן בזמן האחרון, וזה לאפשר לכל אחד ואחת לספוג תרבות ואומנות והשכלה בשבת, בלי לשלם כסף. וואו, זה מדהים. עכשיו זה מוזיאונים וזה תרבות וזה בילוי. מה הדבר הבא? לסגור את הכדורגל? לסגור לנו את הים אולי? משום שאחד האיומים על האפשרויות הבסיסיות של חופש תנועה של ישראליות וישראלים הוא הצעת חוק שתבטל את האפשרות למיזם כמו נעים בסופ"ש, שמתנהל בקרב ערים רבות שבהן יש באמת רצון וצורך עז למי שלא יכולות ויכולים לנהוג, או חלילה אין להם כסף לאוטו, לצאת מהבית ולבקר, נגיד, את המשפחה בסוף השבוע ובשבת. עד כדי כך ההסתה הכביכול-יהודית היא כל כך חזקה, שכבר שלושה שבועות שאתם בשלטון רוגמים באבנים ברמת השרון את האוטובוסים של נעים בסופ"ש. מה אני אגיד לכם, הצלחה יהודית מסחררת ממש.
שלום דנינו (הליכוד):
מרב – – –
מרב מיכאלי (העבודה):
מה כן מותר בשבת? אדוני היושב-ראש, אני לא יודעת אם לא שמת לב. מה מותר בשבת? עבודות אצל ביבי בבית זה מותר בשבת. לא שמעתי איומים על משבר קואליציוני בגלל שעושים עבודות אצל נתניהו בבית בשבת. מה קרה? נתניהו דוחה שבת? זה הדבר החדש? פעם היה פיקוח נפש. יש כל מיני סוגים של פיקוח נפש, מסתבר שנתניהו זה פיקוח הנפש החדש. האפשרות לתת לאנשות ואנשים עובדים ללכת לראות את המוזיאון בשבת – – –
קריאה:
– – –
מרב מיכאלי (העבודה):
אבל אנשים עובדים. זה לא בקונספט שלכם, זה רק אלה שצריכים לשלם לאלה שלא עובדים, אלה שאתם רוצים להגדיל את התשלום בשביל שהם לא יעבדו. הם, שיוכלו ללכת בשבת לראות קצת תרבות, קצת אומנות – לא, לא, זה לא במקומותינו. והדבר היפה זה שאתם עושים את כל הדברים האלה תוך כדי שאתם נוסעים בכלי הרכב שלכם במימון ציבורי בשבת ומנגבים את הרוטב של השרימפס מהצלחת תוך כדי שצועקים שאבעס, שאבעס, בואו נבטל לכל השאר את האפשרות לקצת תרבות, קצת פנאי וקצת חופש תנועה בשבת.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. אני לא שמעתי מישהו שנוסע בשבת ואוכל שרימפס שצועק "שאבעס".
מרב מיכאלי (העבודה):
תתפלא.
היו"ר ישראל אייכלר:
השר יואב קיש, שר החינוך, השר המקשר בין הממשלה לכנסת, יישא את דברו. ללא הגבלה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
– – –
שר החינוך יואב קיש:
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת, חבר הכנסת דוידסון, אתה לא יודע כמה אתה צודק. מה אני אעשה, במקרה הזה אתה צודק.
סימון דוידסון (יש עתיד):
שזה לא יפריע למשרד החינוך.
שר החינוך יואב קיש:
אז יש לי כאלה חבילות של חומר שאני מנצל בזמן הזה. אבל הכנסת חשובה מאוד, אני מאמין שגם במה שקשור לחינוך הכנסת היא גורם מאוד משמעותי. אני רוצה להתייחס לדבר המרכזי שבעצם על הפרק היום, וזה הנושא של הרפורמה במשפט. אני חושב שהגישה הבסיסית, שאנחנו רואים אותה, אני חושב, אצל חלק ואולי רוב חברי האופוזיציה ואצל השופטת חיות, שבאה ופוסלת כל דבר ולא מאפשרת הבנה בסיסית שאמון הציבור במערכת המשפט נמצא בשפל של כל הזמנים – –
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
למה? למה?
שר החינוך יואב קיש:
– – שהאירוע הזה של רשות שופטת עם כוח בלתי מרוסן, שפועלת ללא שום כוח נגדי, זה אירוע שבסוף פוגע קודם כול ברשות עצמה, בציבור הישראלי, ובעצם מונע יכולת של שמירה על הדמוקרטיה הישראלית. הדמוקרטיה הישראלית צריכה להיות מבוססת על שני דברים. אחד, שלטון הרוב.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
נכון.
שר החינוך יואב קיש:
אני שמח, כי יש כאלה אצלכם שלא מסכימים לזה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אבל זה לא התנאי היחיד.
שר החינוך יואב קיש:
והתנאי השני זה שמירה על זכויות פרט.
נאור שירי (יש עתיד):
זה ההגדרה שלך לדמוקרטיה? זהו?
שר החינוך יואב קיש:
זה הדמוקרטיה.
נאור שירי (יש עתיד):
זה הכול? רק זה?
שר החינוך יואב קיש:
לא, יש הגדרה הרבה יותר רחבה, של רשויות – אני איכנס איתך, אני רואה שזה חסר לך, חסר לך הידע הזה. בעיקרון, הידע הזה, שלטון הרוב, לא שלטון המיעוט.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
יואב, הדרך לשמור על זכויות הפרט – – –
שר החינוך יואב קיש:
לא שלטון המיעוט – כי אני שמח לשמוע שהחבר שלך יוראי להב הרצנו אכן מסכים שזה אכן לא שלטון המיעוט אלא שלטון הרוב – ושמירה על זכויות הפרט, שהן באות לידי ביטוי בזכויות מיעוט.
נאור שירי (יש עתיד):
זה דמוקרטיה?
עידן רול (יש עתיד):
יואב, דחוף דחוף לעשות שוב בגרות באזרחות.
נאור שירי (יש עתיד):
רגע, זה דמוקרטיה, שר החינוך?
שר החינוך יואב קיש:
אני חושב שזה העיקרון המרכזי בדמוקרטיה, ואני חושב שצריך לאפשר בחירות ולקבל את בחירת העם, ולא להגיד לבית הזה שהוא לא לגיטימי, ולא להיכנע בפני לחצים פופוליסטיים של קבוצות כוח שהולכות לאבד את הכוח הלא-דמוקרטי שלהן ולומר שזו דמוקרטיה. אתם שכחתם מה זה דמוקרטיה.
נאור שירי (יש עתיד):
אולי אנחנו שכחנו, אתה אף פעם לא ידעת.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
מה יגביל את כוח הרוב? מה יגביל את כוחו של הרוב?
שר החינוך יואב קיש:
רגע, מה קרה למדינת ישראל ב-50 השנים הראשונות לקיומה? היא לא הייתה דמוקרטיה? מה קרה לדמוקרטיה בארצות הברית, היא לא דמוקרטיה?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
מה יגביל את כוחו של הרוב? מה יגביל את כוחו של הרוב?
שר החינוך יואב קיש:
הדמוקרטיה באנגליה ובבריטניה היא לא דמוקרטיה?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
האם אתה מוכן לקחת את המאפיינים הדמוקרטיים של – – –
שר החינוך יואב קיש:
תקשיב, אם אתה חושב ששופטים שבוחרים שופטים ומשבטים את עצמם זו דמוקרטיה, אתה לא יודע מה זה דמוקרטיה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
מהי ההגבלה על הרוב?
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
כמה אפשר לשקר? כמה, כמה? אתה שר החינוך, ריבונו של עולם.
שר החינוך יואב קיש:
הדבר הכי בסיסי בהרבה מאוד דמוקרטיות – דרך אגב, בארצות הברית, הדמוקרטיה המפוארת, ששם נשיא ארצות הברית בוחר את השופטים והם באים לשימוע – – –
נאור שירי (יש עתיד):
יש שם הגבלת כהונה, יש שם שני בתים נפרדים. די כבר, די, מה אתה חושב, שכולנו – – –
שר החינוך יואב קיש:
קשה לך לשמוע את האמת. אני לא באתי להתנצח.
היו"ר ישראל אייכלר:
לא, לא, אדוני השר, אני חשבתי שאתה נהנה מהדו-שיח, אבל אם זאת תהיה הפרעה, אני לא אהסס להוציא אחד אחד. אני מזהיר אתכם, לא להפריע.
נאור שירי (יש עתיד):
אין לו על מה לדבר בלעדינו.
היו"ר ישראל אייכלר:
לא להפריע לנואם. בבקשה.
קריאות:
– – –
נאור שירי (יש עתיד):
הוא ביקש שנדבר איתו.
היו"ר ישראל אייכלר:
לא, חשבתי שהוא נהנה מזה.
נאור שירי (יש עתיד):
ברור שהוא נהנה מזה.
היו"ר ישראל אייכלר:
לא, אבל אם הוא אומר שהוא לא יכול, אז אני מבקש לא להפריע לו לדבר.
נאור שירי (יש עתיד):
ספר לנו על החוקה בארצות הברית.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא להסתכל עליהם, הם מגעילים. תסתכל עלינו, אדוני השר, אנחנו רוצים – – –
נאור שירי (יש עתיד):
ספר על הפרדת רשויות.
שר החינוך יואב קיש:
אני מודה ליושב-ראש – – –
היו"ר ישראל אייכלר:
נאור שירי.
טלי גוטליב (הליכוד):
אנחנו מסתכלים על השר.
שר החינוך יואב קיש:
היושב-ראש, אני מודה שאני לא נהנה לראות את ההסתה והשקרים בתקשורת וברחובות. אני לא נהנה לראות איך מעוותים את המציאות במדינת ישראל – – –
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אתם באים להרוס את הדמוקרטיה הישראלית, איזה הסתה?
היו"ר ישראל אייכלר:
לא להפריע, חבר הכנסת הרצנו, לא להפריע. חבר הכנסת הרצנו, קריאה ראשונה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
– – –
היו"ר ישראל אייכלר:
חבר הכנסת הרצנו, קריאה ראשונה.
שר החינוך יואב קיש:
שאלו אותי ממה אני לא נהנה. אני אגיד שוב את האמת הכואבת – שהיא באמת כואבת להם – אבל האמת הכואבת היא שאני לא נהנה לראות איך הם פוגעים בדמוקרטיה, איך הם לא מקבלים את ההצבעה של העם שהייתה ב-1 בנובמבר, הכרעה ברורה, והם מחליטים – – –
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
איך לאף אחד מנדט לבטל את הדמוקרטיה – – –
היו"ר ישראל אייכלר:
חבר הכנסת הרצנו, אני אזכיר לך שאתה בקריאה ראשונה. תן לנואם לדבר. מילא בליאק, עוד לא קראתי לו כי הוא עוד לא הגזים, אבל תן לו לדבר.
שר החינוך יואב קיש:
דרך אגב, היושב-ראש, עוד שיטה שלא נעים לראות אותה זה שיטת סתימת הפיות. הם לא מסוגלים לתת למי שלא חושב כמוהם לדבר. זה חלק מהשיטות שלכם. אנחנו גמרנו להיכנע – –
דבי ביטון (יש עתיד):
תסתכל מה קורה אצלך במפלגה לפני שאתה מדבר.
שר החינוך יואב קיש:
– – לשיטות הנלוזות האלה, ואנחנו נגיד את הדברים הכי ברורים כדי שכל עם ישראל ישמע. הדמוקרטיה הישראלית יצאה לבחירות ב-1 בנובמבר וחזרה עם הכרעה ברורה מאוד, יותר ברורה מזו הבית הזה כבר לא ראה הרבה זמן, לפחות שלוש שנים. וההכרעה הזו אומרת בצורה ברורה שהצד שבעצם במשך שנים רבות עמד בשקט וראה איך מעוותים לו את הדמוקרטיה ואיך לוקחים את רצון הרוב ומסובבים את זה, ובעזרת תקשורת ובעזרת בתי משפט ממציאים מציאות שונה, לא דמוקרטית – את הדבר הזה צריך לתקן ולשנות כדי שיהיה פה איזון בין הרשויות, כדי שמדינת ישראל תחזור לדמוקרטיה שהייתה פה ב-50 השנים הראשונות להיווסדה. לשם אנחנו מכוונים. כל הסיפורים והספינים על קץ הדמוקרטיה זה פשוט אירוע, שאני אומר לך, היושב-ראש, לולא הייתי שם הייתי מתבייש. הפסדתם בבחירות, תקבלו את תוצאת העם, תקבלו את הניצחון של מחנה הימין, מחנה הימין שמחזיר את האמת לדמוקרטיה, שבונה את האיזון בין הרשויות. ההליך הזוחל שבו במשך שני עשורים אהרן ברק הוביל לכך שכל דבר שפיט, ויש סבירות, ויש עמידה לכל אחד – כל הדברים האלה, אני אומר לך, שינו את המציאות הדמוקרטית במדינת ישראל, גרמו לכך שהדמוקרטיה איננה דמוקרטיה. התיקונים האלה שאנחנו – – –
יסמין פרידמן (יש עתיד):
40 שנה אתם בשלטון. די להתבכיין כבר. די להתבכיין.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה. הערת ביניים אחת מספיקה.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
מה עשיתם כל הזמן הזה? מה עשיתם?
היו"ר ישראל אייכלר:
חברת הכנסת פרידמן, ההערה מספיקה. בבקשה.
שר החינוך יואב קיש:
האמת היא שלא זיהיתי מי צעק, אז הסתכלתי לראות מי צועק, אבל עכשיו אני יודע. אתה יודע, היושב-ראש, עניתי גם לחבר הכנסת ליברמן, שעלה ודיבר על זהות יהודית ועל חשיבות התורה ונתן דוגמאות שונות מספר התורה. אני אומר בצורה מאוד ברורה: אחרי שאתם הייתם פה שנה וחצי, פגעתם בכל אבן בסיס של המדינה הזו, בזהות היהודית של המדינה הזו, בדמוקרטיה הישראלית, והובלתם – הרי מה קרה, למה האירוע הזה מתאים לכם? כי כשיש לך יועץ משפטי שממונה מטעם החצר שלך ועושה את דברך, אפילו כשיש פה הסכם עם ארצות הברית על מסירת מים טריטוריאליים של מדינת ישראל מחליטים לא להביא אותו להצבעה בכנסת, והכול בסדר. לא צריך, לא צריך להביא אותו.
סימון דוידסון (יש עתיד):
למה אתם לא מבטלים אותו? תבטל את ההסכם.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
תבטל את ההסכם.
שר החינוך יואב קיש:
הכול בסדר. הסכם כניעה, הסכם מביש עם נזק אסטרטגי למדינת ישראל, כשאתם יודעים שהכנסת זה מקום שבו לא תוכלו להתמודד. אומר יו"ר הקואליציה – לא סליחה, זה היה ראש הממשלה דאז, ראש ממשלת החילופין. הוא אומר: בכנסת יש אופוזיציה לא אחראית, אז אני לא מביא את ההסכם לכנסת.
קריאות:
– – –
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אז תבטלו את ההסכם, אם זאת כל כך חוסר אחריות.
שר החינוך יואב קיש:
פשוט אתם ודמוקרטיה – אין לכם שום קשר לדמוקרטיה, אתם לא מכבדים את הצבעת העם ואת התוצאה – – –
סימון דוידסון (יש עתיד):
למה אתה לא מבטל אותו?
היו"ר ישראל אייכלר:
חבר הכנסת דוידסון, לאף אחד אין קול שיכול לגבור עליך. תן לו לדבר.
סימון דוידסון (יש עתיד):
בזה התברכתי.
שר החינוך יואב קיש:
אתם לא מכבדים את הדמוקרטיה, לא כשהייתם בשלטון ולא כשאתם בדמוקרטיה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אתם רוצים להרוס את הדמוקרטיה. אנחנו לא ניתן לכם.
שר החינוך יואב קיש:
ואנחנו נתקן את הדמוקרטיה. נעשה את התיקונים הנדרשים בשביל שאכן נצליח להוביל – –
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
כן, שביבי יבחר את השופטים שלו. נתניהו יבחר את השופטים שלו.
שר החינוך יואב קיש:
– – את רצון העם ורצון הרוב כגורם המרכזי בשלטון דמוקרטי במדינת ישראל.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה. סליחה, חשבתי שאתה רצית לרדת.
שר החינוך יואב קיש:
לא, לא. אני מחכה לאופיר. כבוד היושב-ראש, אני גם רוצה לנצל במילה ולומר על האתגרים הגדולים שיש למשרד החינוך ושאנחנו מתמודדים איתם. ראשית, אני חייב לומר שמשרד החינוך עבר טלטלה מאוד משמעותית, ומצאתי משרד שלצערי לא מוכן למשימות שההנהגה הקודמת רצתה להטיל עליו – בין השאר, חוסר יכולת להוביל את הרצון של השרה להחליף את שיטת הבחינה מבחינה חיצונית במקצועות ההומניים למכלול שלם של מהלכים שבעצם היו לא מבושלים, לא מוכנים. אני לא יודע אם להגיד במזל גדול או גם בסייעתא דשמיא או גם בהחלטה מאוד ברורה שהובלתי – ההחלטה לבטל את המהלך הזה חסכה למשרד החינוך ולילדי ישראל למצוא את עצמם בפני שוקת שבורה ולא מוכנים לקראת סוף השנה. אני הייתי מוצא את עצמי עם מערכת כושלת שלא מסוגלת להתמודד עם הנחיות כושלות, הנחיות לא מבוססות שהיו במדיניות הקודמת. המדיניות הזו הוחלפה, וטוב שהיא הוחלפה, ואנחנו בימים אלה עורכים את ההתאמות הנדרשות ומחזירים את נושאת המטוסים הזו למקומה הטבעי והראוי. זה אירוע מאוד מאתגר, ומשימות רבות עומדות בפנינו. אני בטוח שביחד עם השר חיים ביטון – השר חיים ביטון, אנחנו פה באירוע הזה ביחד נוביל את מערכת החינוך להצלחה גדולה מאוד בשנים הקרובות. תודה רבה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעות על ההצעות להביע אי-אמון בממשלה. נצביע תחילה על ההצעה של סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה, וההצבעה תהיה שמית, לבקשת 20 ח"כים. אדוני המזכיר, בבקשה. הצבעה שמית
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– נגד
יולי יואל אדלשטיין– נגד
אמיר אוחנה– אינו נוכח
ינון אזולאי– נגד
גדי איזנקוט– אינו נוכח
ישראל אייכלר– נגד
דן אילוז– נגד
ואליד אלהואשלה– אינו נוכח
קארין אלהרר– בעד
זאב אלקין– אינו נוכח
דוד אמסלם– נגד
אופיר אקוניס– נגד
משה ארבל– נגד
יעקב אשר– נגד
אוריאל בוסו– נגד
דבי ביטון– אינה נוכחת
חיים ביטון– נגד
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– נגד
בועז ביסמוט– נגד
ולדימיר בליאק– אינו נוכח
מירב בן ארי– אינה נוכחת
רם בן ברק– בעד
איתמר בן גביר– נגד
אברהם בצלאל– נגד
אורנה ברביבאי– אינה נוכחת
ניר ברקת– נגד
טלי גוטליב– נגד
מאי גולן– נגד
יואב גלנט– אינו נוכח
גילה גמליאל– נגד
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– נגד
סימון דוידסון– אינו נוכח
אבי דיכטר– נגד
גלית דיסטל אטבריאן– נגד
אלי דלל– נגד
דני דנון– אינו נוכח
שלום דנינו– נגד
אריה מכלוף דרעי– נגד
עמית הלוי– אינו נוכח
שרן מרים השכל– אינה נוכחת
ניסים ואטורי– נגד
מיכל מרים וולדיגר– נגד
יצחק שמעון וסרלאוף– נגד
יאסר חוג'יראת– בעד
אימאן ח'טיב יאסין– בעד
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
משה טור פז– אינו נוכח
אחמד טיבי– אינו נוכח
יוסף טייב– נגד
אוהד טל– נגד
יעקב טסלר– אינו נוכח
חילי טרופר– אינו נוכח
אלי כהן– נגד
אלמוג כהן– נגד
מאיר כהן– אינו נוכח
מירב כהן– אינה נוכחת
מתן כהנא– אינו נוכח
עופר כסיף– אינו נוכח
אופיר כץ– נגד
ישראל כץ– נגד
רון כץ– אינו נוכח
יוראי להב הרצנו– אינו נוכח
מיקי לוי– אינו נוכח
יריב לוין– נגד
נעמה לזימי– אינה נוכחת
אביגדור ליברמן–
אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):
– – –
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
לא משתתף?
היו"ר ישראל אייכלר:
הוא לא יכול. אי-אפשר להצביע בסיבוב שני כשנמצאים באולם.
קריאה:
הוא אמר שהוא לא משתתף.
היו"ר ישראל אייכלר:
בהתחלה הוא אמר שהוא לא משתתף. אחר כך הוא אמר, לא נכון.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי– אינה נוכחת
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
יונתן מישרקי– נגד
חנוך דב מלביצקי– נגד
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
מיכאל מלכיאלי– נגד
אבי מעוז– נגד
אורי מקלב– נגד
יעקב מרגי– נגד
שרון ניר– אינה נוכחת
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– אינו נוכח
יבגני סובה– אינו נוכח
משה סולומון– נגד
לימור סון הר מלך– נגד
אופיר סופר– נגד
אורית מלכה סטרוק– נגד
בצלאל סמוטריץ'– נגד
משה סעדה– נגד
גדעון סער– אינו נוכח
מנסור עבאס– בעד
איימן עודה– אינו נוכח
יוסף עטאונה– אינו נוכח
חוה אתי עטייה– נגד
חמד עמאר– אינו נוכח
צביקה פוגל– נגד
עודד פורר– אינו נוכח
יצחק פינדרוס– נגד
מאיר פרוש– אינו נוכח
יסמין פרידמן– אינה נוכחת
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי– אינה נוכחת
יואב קיש– נגד
אריאל קלנר– נגד
יצחק קרויזר– נגד
גלעד קריב– אינו נוכח
שלמה קרעי– נגד
אליהו רביבו– נגד
מירי מרים רגב– נגד
שמחה רוטמן– נגד
עידן רול– אינו נוכח
יואל רזבוזוב– אינו נוכח
אפרת רייטן מרום– אינה נוכחת
יפעת שאשא ביטון– אינה נוכחת
אלון שוסטר– אינו נוכח
אלעזר שטרן– בעד
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– אינו נוכח
עאידה תומא סלימאן– בעד
פנינה תמנו– בעד
היו"ר ישראל אייכלר:
המזכיר יקרא בשמות של האנשים שלא היו נוכחים בהצבעה הראשונה.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת( אמיר אוחנה– נגד גדי איזנקוט– בעד ואליד אלהואשלה– אינו נוכח זאב אלקין– בעד דבי ביטון– אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון– בעד ולדימיר בליאק– בעד מירב בן ארי– אינה נוכחת אורנה ברביבאי– בעד יואב גלנט– נגד בנימין גנץ– אינו נוכח סימון דוידסון– בעד דני דנון– נגד עמית הלוי– נגד שרן מרים השכל– בעד ווליד טאהא– אינו נוכח בועז טופורובסקי– אינו נוכח משה טור פז– בעד אחמד טיבי– אינו נוכח יעקב טסלר– אינו נוכח חילי טרופר– בעד מאיר כהן– בעד מירב כהן– בעד מתן כהנא– בעד עופר כסיף– אינו נוכח רון כץ– בעד יוראי להב הרצנו– בעד מיקי לוי– בעד נעמה לזימי– אינה נוכחת אביגדור ליברמן– בעד יאיר לפיד– בעד טטיאנה מזרסקי– בעד מרב מיכאלי– אינה נוכחת יוליה מלינובסקי– בעד שרון ניר– בעד בנימין נתניהו– נגד יואב סגלוביץ'– בעד יבגני סובה– בעד גדעון סער– בעד איימן עודה– בעד יוסף עטאונה– בעד חמד עמאר– בעד עודד פורר– בעד מאיר פרוש– נגד יסמין פרידמן– בעד אורית פרקש הכהן– בעד מטי צרפתי הרכבי– בעד גלעד קריב– בעד עידן רול– בעד יואל רזבוזוב– בעד אפרת רייטן מרום– בעד יפעת שאשא ביטון– אינה נוכחת אלון שוסטר– בעד מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת נאור שירי– בעד
היו"ר ישראל אייכלר:
האם יש מישהו באולם שעדיין לא קראו בשמו ורוצה להצביע?
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת( דבי ביטון– בעד בנימין גנץ– בעד ואליד אלהואשלה– בעד
היו"ר ישראל אייכלר:
יש עוד מי שלא הצביע? תמה ההצבעה. נא לספור את – – –
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
אני.
היו"ר ישראל אייכלר:
מי? אה, שאשא ביטון.
שר החינוך יואב קיש:
אבל אם תמה ההצבעה אתה לא יכול – – –
היו"ר ישראל אייכלר:
לא, אבל לא ראיתי אותה, היא הייתה פה.
שר החינוך יואב קיש:
לא ראית – נגמר – – –
היו"ר ישראל אייכלר:
היא הייתה פה? חברת הכנסת ביטון, היית פה? לא. תסכם.
מיקי לוי (יש עתיד):
אם תמה ההצבעה אתה לא יכול.
היו"ר ישראל אייכלר:
אחמד טיבי הצביע? לא. שאלתי, לא ענית? אבל שאלתי – – –
קריאה:
– – –
היו"ר ישראל אייכלר:
אבל תמה ההצבעה. אבל זה לא מכריע. שאלתי פעמיים אם מישהו נמצא פה ולא הצביע. מי שרוצה להצביע יכול היה לשמוע. תמה ההצבעה. אם זה יהיה מכריע אני אשאל אותך מה עושים. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה – 47 בעד, 63 נגד, אני קובע שההצעה לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת המחנה הממלכתי, אני מבין שגם זו תהיה הצבעה שמית. הצבעה שמית
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– נגד
יולי יואל אדלשטיין– נגד
אמיר אוחנה– נגד
ינון אזולאי– נגד
גדי איזנקוט– אינו נוכח
ישראל אייכלר– נגד
דן אילוז– נגד
ואליד אלהואשלה– אינו נוכח
קארין אלהרר– בעד
זאב אלקין– אינו נוכח
דוד אמסלם– נגד
אופיר אקוניס– נגד
משה ארבל– נגד
יעקב אשר– נגד
אוריאל בוסו– אינו נוכח
דבי ביטון– אינה נוכחת
חיים ביטון– אינו נוכח
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– נגד
בועז ביסמוט– נגד
ולדימיר בליאק– אינו נוכח
מירב בן ארי– אינה נוכחת
רם בן ברק– בעד
איתמר בן גביר– נגד
אברהם בצלאל– נגד
אורנה ברביבאי– אינה נוכחת
ניר ברקת– אינו נוכח
טלי גוטליב– נגד
מאי גולן– נגד
יואב גלנט– אינו נוכח
גילה גמליאל– נגד
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– נגד
סימון דוידסון– אינו נוכח
אבי דיכטר– אינו נוכח
גלית דיסטל אטבריאן– אינה נוכחת
אלי דלל– נגד
דני דנון– נגד
שלום דנינו– נגד
אריה מכלוף דרעי– נגד
עמית הלוי– נגד
שרן מרים השכל– אינה נוכחת
ניסים ואטורי– נגד
מיכל מרים וולדיגר– נגד
יצחק שמעון וסרלאוף– נגד
יאסר חוג'יראת– אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– אינה נוכחת
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
משה טור פז– אינו נוכח
אחמד טיבי– בעד
יוסף טייב– נגד
אוהד טל– נגד
יעקב טסלר– אינו נוכח
חילי טרופר– בעד
אלי כהן– נגד
אלמוג כהן– נגד
מאיר כהן– אינו נוכח
מירב כהן– אינה נוכחת
מתן כהנא– אינו נוכח
עופר כסיף– אינו נוכח
אופיר כץ– נגד
ישראל כץ– נגד
רון כץ– אינו נוכח
יוראי להב הרצנו– אינו נוכח
מיקי לוי– בעד
יריב לוין– אינו נוכח
נעמה לזימי– אינה נוכחת
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– בעד
טטיאנה מזרסקי– אינה נוכחת
מרב מיכאלי– בעד
יונתן מישרקי– נגד
חנוך דב מלביצקי– נגד
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
מיכאל מלכיאלי– נגד
אבי מעוז– נגד
אורי מקלב– נגד
יעקב מרגי– נגד
שרון ניר– אינה נוכחת
בנימין נתניהו– נגד
יואב סגלוביץ'– אינו נוכח
יבגני סובה– אינו נוכח
משה סולומון– נגד
לימור סון הר מלך– נגד
אופיר סופר– נגד
אורית מלכה סטרוק– נגד
בצלאל סמוטריץ'– אינו נוכח
משה סעדה– נגד
גדעון סער– אינו נוכח
מנסור עבאס– אינו נוכח
איימן עודה– בעד
יוסף עטאונה– בעד
חוה אתי עטייה– נגד
חמד עמאר– אינו נוכח
צביקה פוגל– נגד
עודד פורר– אינו נוכח
יצחק פינדרוס– נגד
מאיר פרוש– אינו נוכח
יסמין פרידמן– אינה נוכחת
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי– אינה נוכחת
יואב קיש– נגד
אריאל קלנר– נגד
יצחק קרויזר– נגד
גלעד קריב– אינו נוכח
שלמה קרעי– נגד
אליהו רביבו– נגד
מירי מרים רגב– נגד
שמחה רוטמן– נגד
עידן רול– אינו נוכח
יואל רזבוזוב– אינו נוכח
אפרת רייטן מרום– בעד
יפעת שאשא ביטון– אינה נוכחת
אלון שוסטר– אינו נוכח
אלעזר שטרן– אינו נוכח
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– אינו נוכח
עאידה תומא סלימאן– בעד
פנינה תמנו– אינה נוכחת
היו"ר ישראל אייכלר:
מזכיר הכנסת יקרא את השמות של אלה שלא היו בסיבוב הראשון.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– נגד
יולי יואל אדלשטיין– נגד
גדי איזנקוט– בעד
ואליד אלהואשלה– בעד
זאב אלקין– בעד
אוריאל בוסו– נגד
דבי ביטון– בעד
חיים ביטון– אינו נוכח
מיכאל מרדכי ביטון– בעד
ולדימיר בליאק– בעד
מירב בן ארי– אינה נוכחת
אורנה ברביבאי– בעד
ניר ברקת– נגד
יואב גלנט– אינו נוכח
בנימין גנץ– בעד
סימון דוידסון– בעד
אבי דיכטר– אינו נוכח
גלית דיסטל אטבריאן– נגד
שרן מרים השכל– בעד
יאסר חוג'יראת– בעד
אימאן ח'טיב יאסין– בעד
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
משה טור פז– בעד
יעקב טסלר– אינו נוכח
מאיר כהן– בעד
מירב כהן– בעד
מתן כהנא– בעד
עופר כסיף– אינו נוכח
רון כץ– אינו נוכח
יוראי להב הרצנו– בעד
יריב לוין– נגד
נעמה לזימי– אינה נוכחת
אביגדור ליברמן– בעד
טטיאנה מזרסקי– בעד
יוליה מלינובסקי– בעד
שרון ניר– בעד
יואב סגלוביץ'– בעד
יבגני סובה– בעד
בצלאל סמוטריץ'– נגד
גדעון סער– בעד
מנסור עבאס– בעד
חמד עמאר– בעד
עודד פורר– בעד
מאיר פרוש– נגד
יסמין פרידמן– בעד
אורית פרקש הכהן– בעד
מטי צרפתי הרכבי– בעד
גלעד קריב– בעד
עידן רול– בעד
יואל רזבוזוב– בעד
יפעת שאשא ביטון– בעד
אלון שוסטר– בעד
אלעזר שטרן– בעד
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– בעד
פנינה תמנו– אינה נוכחת
היו"ר ישראל אייכלר:
האם ישנם חברי כנסת שלא הצביעו ורוצים להצביע? שירימו את האצבע.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
אבי דיכטר– נגד
מרב מיכאלי– בעד
פנינה תמנו– בעד
יואב גלנט– נגד
רון כץ– בעד
לימור סון הר מלך– נגד
חיים ביטון– נגד
מירי רגב– נגד
היו"ר ישראל אייכלר:
יש עוד מישהו שלא הצביע ורוצה להצביע? לא. תמה הצבעה. נא להעביר את התוצאות. להלן תוצאות ההצבעה, חברי הכנסת, תקשיבו: 50 בעד, 63 נגד. אני קובע שההצעה לא התקבלה. עכשיו אנחנו עוברים להצבעה האחרונה על הצעות האי-אמון להיום, הצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת ישראל ביתנו. גם כאן ההצבעה תהיה שמית. בבקשה, מזכיר הכנסת. הצבעה שמית
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– נגד
יולי יואל אדלשטיין– נגד
אמיר אוחנה– נגד
ינון אזולאי– אינו נוכח
גדי איזנקוט– אינו נוכח
ישראל אייכלר– נגד
דן אילוז– נגד
ואליד אלהואשלה– אינו נוכח
קארין אלהרר– בעד
זאב אלקין– אינו נוכח
דוד אמסלם– נגד
אופיר אקוניס– נגד
משה ארבל– נגד
יעקב אשר– נגד
אוריאל בוסו– נגד
דבי ביטון– אינה נוכחת
חיים ביטון– נגד
מיכאל מרדכי ביטון– בעד
דוד ביטן– נגד
בועז ביסמוט– נגד
ולדימיר בליאק– אינו נוכח
מירב בן ארי– אינה נוכחת
רם בן ברק– אינו נוכח
איתמר בן גביר– נגד
אברהם בצלאל– נגד
אורנה ברביבאי– אינה נוכחת
ניר ברקת– נגד
טלי גוטליב– נגד
מאי גולן– נגד
יואב גלנט– אינו נוכח
גילה גמליאל– אינה נוכחת
בנימין גנץ– בעד
משה גפני– נגד
סימון דוידסון– אינו נוכח
אבי דיכטר– נגד
גלית דיסטל אטבריאן– נגד
אלי דלל– נגד
דני דנון– נגד
שלום דנינו– נגד
אריה מכלוף דרעי– נגד
עמית הלוי– נגד
שרן מרים השכל– אינה נוכחת
ניסים ואטורי– נגד
מיכל מרים וולדיגר– נגד
יצחק שמעון וסרלאוף– נגד
יאסר חוג'יראת– אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– אינה נוכחת
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
משה טור פז– אינו נוכח
אחמד טיבי– אינו נוכח
יוסף טייב– נגד
אוהד טל– נגד
יעקב טסלר– אינו נוכח
חילי טרופר– אינו נוכח
אלי כהן– נגד
אלמוג כהן– נגד
מאיר כהן– אינו נוכח
מירב כהן– בעד
מתן כהנא– אינו נוכח
עופר כסיף– אינו נוכח
אופיר כץ– נגד
ישראל כץ– נגד
רון כץ– בעד
יוראי להב הרצנו– בעד
מיקי לוי– בעד
יריב לוין– נגד
נעמה לזימי– אינה נוכחת
אביגדור ליברמן– בעד
יאיר לפיד– אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי– אינה נוכחת
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
יונתן מישרקי– נגד
חנוך דב מלביצקי– נגד
יוליה מלינובסקי– בעד
מיכאל מלכיאלי– נגד
אבי מעוז– אינו נוכח
אורי מקלב– נגד
יעקב מרגי– נגד
שרון ניר– אינה נוכחת
בנימין נתניהו– נגד
יואב סגלוביץ'– בעד
יבגני סובה– בעד
משה סולומון– נגד
לימור סון הר מלך– נגד
אופיר סופר– נגד
אורית מלכה סטרוק– נגד
בצלאל סמוטריץ'– נגד
משה סעדה– נגד
גדעון סער– בעד
מנסור עבאס– אינו נוכח
איימן עודה– אינו נוכח
יוסף עטאונה– אינו נוכח
חוה אתי עטייה– נגד
חמד עמאר– בעד
צביקה פוגל– נגד
עודד פורר– אינו נוכח
יצחק פינדרוס– נגד
מאיר פרוש– נגד
יסמין פרידמן– אינה נוכחת
אורית פרקש הכהן– בעד
מטי צרפתי הרכבי– אינה נוכחת
יואב קיש– נגד
אריאל קלנר– נגד
יצחק קרויזר– נגד
גלעד קריב– בעד
שלמה קרעי– נגד
אליהו רביבו– נגד
מירי מרים רגב– נגד
שמחה רוטמן– נגד
עידן רול– אינו נוכח
יואל רזבוזוב– אינו נוכח
אפרת רייטן מרום– אינה נוכחת
יפעת שאשא ביטון– אינה נוכחת
אלון שוסטר– אינו נוכח
אלעזר שטרן– בעד
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– אינו נוכח
עאידה תומא סלימאן– אינה נוכחת
פנינה תמנו– אינה נוכחת
היו"ר ישראל אייכלר:
המזכיר יקרא בשמות של אנשים שלא נכחו בסיבוב הראשון.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
ינון אזולאי– נגד
גדי איזנקוט– בעד
ואליד אלהואשלה– אינו נוכח
זאב אלקין– בעד
דבי ביטון– בעד
ולדימיר בליאק– בעד
מירב בן ארי– אינה נוכחת
רם בן ברק– בעד
אורנה ברביבאי– בעד
יואב גלנט– נגד
גילה גמליאל– נגד
סימון דוידסון– בעד
שרן מרים השכל– בעד
יאסר חוג'יראת– אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– אינה נוכחת
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
משה טור פז– בעד
אחמד טיבי– אינו נוכח
יעקב טסלר– אינו נוכח
חילי טרופר– בעד
מאיר כהן– בעד
מתן כהנא– בעד
עופר כסיף– אינו נוכח
נעמה לזימי– אינה נוכחת
אבי מעוז– נגד
שרון ניר– בעד
יאיר לפיד– אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי– בעד
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
מנסור עבאס– אינו נוכח
איימן עודה– אינו נוכח
יוסף עטאונה– אינו נוכח
עודד פורר– בעד
יסמין פרידמן– בעד
מטי צרפתי הרכבי– בעד
עידן רול– בעד
יואל רזבוזוב– בעד
אפרת רייטן מרום– בעד
יפעת שאשא ביטון– בעד
אלון שוסטר– בעד
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– בעד
עאידה תומא סלימאן– אינה נוכחת
פנינה תמנו– אינה נוכחת
היו"ר ישראל אייכלר:
האם יש מישהו במליאה שלא הצביע ומבקש להצביע?
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשם חבר הכנסת)
יאיר לפיד– בעד
היו"ר ישראל אייכלר:
יש עוד מישהו שמבקש להצביע?
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשם חברת הכנסת)
מרב מיכאלי– בעד
היו"ר ישראל אייכלר:
יש עוד מישהו?
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשם חברת הכנסת)
פנינה תמנו– בעד
היו"ר ישראל אייכלר:
תמה ההצבעה. נא להחזיר את התוצאות. תוצאות ההצבעה על הצעת האי-אמון של ישראל ביתנו: 42 בעד, 63 נגד. אני קובע שההצעה לא התקבלה.
היו"ר ישראל אייכלר:
הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת, בבקשה.
אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, אבקש להודיע על חילופי אישים בוועדות הבאות מטעם סיעת הליכוד: בוועדת הכלכלה – במקום חבר הכנסת אלי דלל יכהן חבר הכנסת עמית הלוי; בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות – במקום חבר הכנסת עמית הלוי יכהן חבר הכנסת אלי דלל. כמו כן, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום על הוספת ממלאי מקום קבועים לסיעת הליכוד בוועדת הכלכלה ובוועדת הפנים והגנת הסביבה. בשתי הוועדות האמורות יכהן חבר הכנסת אלי דלל כממלא מקום קבוע.
אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):
הודעה נוספת. ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי ועדת העבודה, הרווחה והבריאות תדון בהצעה לסדר-היום בנושא: מספר תאונות העבודה שבהן נהרגו עובדים ונפצעו קשה ובינוני היה הגבוה ביותר בארבע השנים האחרונות, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. תודה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכנסת.
[מס' כ/944; דברי הכנסת, חוב' י', ישיבה 28; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר ישראל אייכלר:
חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 52) (הפסקת חברות בכנסת של שר או סגן שר), לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת שמחה רוטמן להציג את הצעת החוק. בבקשה.
שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק-יסוד: הכנסת, (תיקון מס' 52). מדובר בהצעת חוק שיזמה ועדת החוקה מכוח סמכותה לפי סעיף 80 לתקנון הכנסת. ההצעה עוסקת בסעיף 42ג לחוק-היסוד, מה שמכונה "החוק הנורבגי". במהלך הדיונים היו כאלה שהלינו על השם "נורבגי", לכן בחרנו להשתמש בשם "החוק החכ"ם", ראשי תיבות של חבר כנסת מחליף. אפשר לדבר על חבר כנסת חכ"ם, או שזה קצת כפל.
היו"ר ישראל אייכלר:
מה רע בנורבגי, ומי יודע אם חבר הכנסת יהיה חכם או טיפש?
שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
א. אם הוא נכנס לכנסת כנראה שהוא חכם, לפחות הוא יודע למה הוא חבר כנסת. בניגוד לאחרים שלהם אין ברירה כל כך, אצלו זה בדרך כלל בברירה, אז הוא בחר טוב. החוק מאפשר לחברי כנסת המשמשים גם כשרים או סגני שרים להתפטר מהכנסת במשך כהונתם בממשלה מבלי שתיפגע הזכות שלהם לשוב ולכהן בכנסת עם עזיבתם את הממשלה – התפטרות או פיטורים. הסדר זה נחקק לראשונה כהוראת שעה בכנסת העשרים, אחר כך הייתה הוראת קבע בכנסת העשרים-ושלוש, בכנסת העשרים-וארבע תיקנו, וכעת מוצע לתקן אותו שוב. חשוב לדעת שלמרות שהעיקר בהצעת החוק זה הגדלת מספר חברי הכנסת שיכולים להגיע מסיעות גדולות – פעם הייתה איזה מגבלה על הגודל, היה איזה cap, איזה קו עליון שמעליו, uלא משנה כמה גדולה הסיעה, לא מקבלים יותר חברי כנסת נורבגים או חכ"מים – למרות ההגדלה הזאת, הצפי, לפחות לפי הידוע לנו כיום, הוא שבמהלך כהונת הממשלה והכנסת הנוכחית, בגלל המבנה וההרכב הסיעתי של הממשלה ושל הכנסת, ככל הנראה יהיו פחות חברי כנסת מחליפים במהלך הכהונה של הכנסת, למרות שכמובן יכולים לנצל את מלוא האפשרויות, ואז המספר משתנה. ההערכה שלא יהיו בכנסת הזאת יותר. העיקרון המרכזי הוא להבטיח שלסיעות הקואליציה יהיו מספיק חברי כנסת שפנויים לעבודה בוועדות, לעבודה פרלמנטרית. שרים וסגני שרים כידוע אינם יכולים להיות חברים בוועדות, מה שמייצר עבור חברי סיעות הקואליציה, עקב מיעוט חברי הכנסת וריבוי הוועדות – מייצר סיטואציה שלעיתים חבר כנסת אמור להיות חבר בחמש או בשש ועדות במקביל, מה שכמובן פוגע ביכולת שלו גם להשתתף בדיון לכל אורכו, גם להגיע אליו מוכן וגם לקיים לא רק את הליך החקיקה אלא גם את הליכי הפיקוח, המתקיימים בוועדות בצורה אפקטיבית, תוך מימוש תפקידו. מלבד עבודת הוועדות, כידוע שרים וסגני שרים גם אינם יכולים להציע הצעות חוק פרטיות, אז גם יש פחות חברי כנסת שיכולים לעסוק בחקיקה הפרטית. וההסדר, מלבד העובדה שהוא מסייע לעבודת הכנסת, מסייע גם לעבודת הרשות המבצעת, הממשלה, בכך ששרים או סגני שרים יכולים להתפנות ולהשקיע זמן רב יותר בעבודתם ברשות המבצעת. במטרה לאפשר לחברי כנסת רבים יותר – בייחוד בגלל המציאות שאנחנו רוצים שסיעות קטנות יהיו נוכחות ביותר ועדות וקולן יישמע בנושאים רבים, והם לא יהיו מוגבלים רק בהתאם לכך שהם מעטים ממש, ההצעה בנויה באופן שבסיעה קטנה דווקא מספר ובעיקר אחוז חברי הכנסת שלה, שיכולים לצאת במסגרת ההסדר הנורבגי, הוא גבוה יותר. הוספנו במקרה זה גם הסדר עבור הקומה שלמטה וגם הסדר עבור הקומה שלמעלה. בקומה שלמטה, מה שהיה לפני חקיקת ההסדר, סיעות קטנות ממש, של חבר כנסת אחד עד שלושה לא יכלו להוציא חבר כנסת מחליף, חבר כנסת נורבגי, והסיעות שגדולות יותר מ-15 חברי כנסת לא יכלו להוציא יותר משליש. זאת אומרת, גם אם היה מדובר ב-20 או 30, 32 חברי כנסת, עדיין המספר המקסימלי של חברי כנסת שניתן היה להוציא היה חמש. עוד הוצע, והתיקון פה – – –
היו"ר ישראל אייכלר:
עכשיו כמה תוכל מפלגה גדולה להוציא?
שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
עד שליש, מעוגל כלפי מעלה. דהיינו, המפלגה שזה רלוונטי לגביה בקואליציה הזאת היא מפלגת הליכוד, שיש לה 32 חברי כנסת, ולכן היא תוכל להכניס 11 חברי כנסת מחליפים. הצענו לטייב את הסדר הקבע בשתי דרכים נוספות – אחת לדעתי קצת יותר משמעותית, אחת יותר נדירה, אבל שתיהן חשובות. הדרך היותר-משמעותית היא לקבוע שבתקופה אחרי פיזור הכנסת ולפני הקמת ממשלה חדשה לא ניתן יהיה להשתמש בהסדר הזה. זאת אומרת, זה הסדר שמטרתו לייעל את עבודת הכנסת ואת עבודת הממשלה. בתקופה שבה הכנסת למעשה בפגרת בחירות או כשהממשלה עדיין לא הוקמה, לא מצאנו מקום לאפשר את ההסדר הזה. התיקון הנוסף, מלבד בעניין המספרים – התיקון השלישי נועד לאפשר מקרה שהוא מקרה קצה ונדיר. בהסדר הישן, כאשר שר היה מעוניין להתפטר מהחיים הפוליטיים באמת, לא רק לטובת חזרה לכנסת ודחיקת חבר הכנסת המחליף חזרה החוצה, אלא באמת לעזוב את החיים הפוליטיים – בין אם מסיבות אישיות, בריאותיות או פוליטיות, לפי שיקול דעתו – הוא היה צריך לעשות את זה בשני שלבים: הוא היה צריך להתפטר מהממשלה, היו חולפות 48 שעות, ואז הוא היה הופך לחבר כנסת; חבר הכנסת שהחליף אותו היה יוצא מהכנסת, ואז הוא היה יכול להגיש את התפטרותו מהכנסת, ואחרי 48 שעות חבר הכנסת שהחליף – זה היה יוצר סיטואציה מאוד מאוד משונה, בייחוד שבן אדם שהחליט לעזוב את החיים הפוליטיים לא ממש מעוניין בחזרה הזאת. לכן עשינו הסדר שכאשר שר שמעוניין בכך, שמתפטר מהממשלה ורוצה במקביל גם להתפטר מהכנסת, ישלח הודעה בנושא ליושב-ראש הכנסת, ומועד התפטרותו מהממשלה יהיה גם מועד התפטרותו מהכנסת, ולא תהיה אותה תקופת ביניים של 48 שעות.
היו"ר ישראל אייכלר:
זאת אומרת שהנורבגי ימשיך.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית):
כן, כן, לא יהיה שינוי בעבודת חבר הכנסת הנורבגי. יכול להיות שאם מדובר בסיעה שעד עתה היה לה רק חבר כנסת נורבגי אחד, אז הוא גם יפסיק להיות נורבגי, כי הוא יהיה חבר כנסת לכל דבר ועניין, ואותה סיעה תוכל גם להוציא, אם היא תרצה, חבר כנסת אחר נורבגי. אני רוצה להזכיר שבהתאם להערכת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שאומצה על ידי הוועדה, הצעת החוק נחשבת כהצעה תקציבית, ועל כן עליה להתקבל גם בקריאה השנייה והשלישית ברוב של 50 מחברי הכנסת לפחות. להצעת חוק-היסוד הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אני מבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות שהוגשו ולאשר את הצעת חוק-היסוד בקריאה השנייה ובקריאה השלישית לפי נוסח הוועדה. אני רוצה להודות כמובן לחברי הוועדה על הדיונים, על ההערות. מה שהצלחנו להכניס לחוק, הצלחנו; מה שלא הצלחנו – ואני אומר את זה בצער – לא הצלחנו, אבל כולן היו מחכימות ורלוונטיות. הדיון ברובו הגדול ענייני, וזה לא דבר שניתן לזלזל בו בימים טרופים אלה. אני רוצה להודות כמובן גם לצוות הוועדה, למנהל הוועדה מר איל קופמן, ולכל הצוות, אני לא אזכיר את שמות כולם; לייעוץ המשפטי של הוועדה, במיוחד לגור ולטליה שליוו את החוק במהלך הכנתו. אני מבקש ומעביר לכנסת את האפשרות – ואני מבקש שתעשה זאת – לאשר את החוק בקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה לחבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט. הסתייגויות ובקשות דיבור הוגשו להצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 52) על ידי כמה קבוצות, ואני אקריא אותן. קבוצת סיעת יש עתיד: חברי הכנסת יאיר לפיד, אורנה ברביבאי, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, יואל רזבוזוב, אלעזר שטרן, מיקי לוי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', מיכל שיר סגמן, עידן רול, יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבורה ביטון, משה טור פז, סימון דוידסון, נאור שירי; קבוצת סיעת ישראל ביתנו: חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; קבוצת סיעת רע"מ: חברי הכנסת מנסור עבאס, ואליד אלהואשלה, אימאן ח'טיב יאסין ויאסר חוג'יראת. זאת הרשימה של המסתייגים, ואנחנו נעבור עכשיו לנאומי ההסתייגות לפי הסדר. אפרת רייטן מרום ראשונה, ואחריה – איימן עודה. עשר דקות לכל אחד מהם.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
ערב טוב. אדוני יו"ר הכנסת, כנסת נכבדה, ברכות לממשלת ה-D9. באמת, עבודה מדהימה. ממשלת ההרס הראשונה, בתוך פחות מחודש, נדמה לי, הצליחה כבר להרוס ולנתץ את מה שבנו רבים טובים לפניה במשך עשרות שנים מאז קום המדינה – מנהיגיה, נציגיה של המדינה, שופטיה, לוחמיה, אזרחים טובים שנתנו את חייהם למען מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית. אני מסתכלת היום סביבי, רואה ושומעת ולא מאמינה – הדברים שקורים בכנסת, בתקשורת ובממשלה; שומעת ולא מאמינה איך שרים מודים במלוא פה שהם מונעים על ידי ארגונים אחרים, אולי זרים, לא יודעים מי עומד מאחוריהם, מה המניעים שלהם, מקורות המימון, משיחיים. ארגונים שאולי מייבאים תיאוריות חשוכות מעבר לים מנהלים היום את המדינה. ממשלת ה-D9 מבקשת בקרוב מאוד לבטל – אולי אפשר לקרוא לה, השם האמצעי שלה, ממשלת הלבטל – לבטל את מעט זכויות האדם הבסיסיות שהכנסת, בהסכמה רחבה של ימין ושמאל בימים אחרים, שבהם קידשו הסכמות רחבות, קבעה ועיגנה כחוקי-יסוד פרקים בחוקה של מדינת ישראל. שלום ולא להתראות, עוד מעט אנחנו נגיד, למי? לחוקי-היסוד, כמו כבוד האדם וחירותו. חוקים שהשכילו לעגן זכויות בסיסיות של כבוד, של שוויון, של חירות. כן, מדינת ישראל ממש ברגעים אלה נפרדת מתשתית דמוקרטית וליברלית. ליברלית משמעותה לראות את האחר, לראות את השונה, לא לפחד מהמילה קדמה. מדינת ישראל היפה שלנו והאהובה שלנו, מקור גאוותנו, צועדת אחורנית. אחורנית, אומרים לנו: אנחנו מחזירים לכם – מחזירים לכם את המשילות, מחזירים לכם את הדמוקרטיה. למתי? למה? למשטר הצבאי? לתקופה שלא היו זכויות יסוד? למתי בדיוק רוצים להחזיר את התקופה הזאת לאותם ימים יפים שהיום מתגעגעים אליהם? הרי במשך השנים מדינת ישראל רק צעדה קדימה בכל תחום, בכל נושא. אתם יכולים לראות את זה מהכלכלה והקדמה והטכנולוגיה וההייטק, שכולם מתגאים, ובאנושיות. כל כך הרבה רבדים, ובכל זאת רוצים לקחת אותנו לימים אחרים. למתי? אלוהים יודע. הם באים ואומרים: באנו לעבוד בשבילכם. מישהו מרגיש, בבית, שבאו לעבוד בשבילו? מישהו חש, מאז שקמה הממשלה הזו, שמשהו טוב קרה לו ספציפית? האם יוקר המחיה השתנה? האם הוא מרגיש את המשילות, אותה משילות/השתלטות? מה טוב קרה כאן מאז שהממשלה הזו קמה? אז במקום להגיד: באנו לעבוד, תגידו: באנו לבטל. באנו לבטל. באנו לבטל לכם את החופש, באנו לבטל לכם את החירות, באנו לבטל לכם את השוויון, בסך הכול, ילדים, באנו לבטל לכם את העתיד כמו שחשבתם שיהיה לכם. וכשמסתכלים על חבורה, על אותה חבורה שמקדמת את חוקי הביטול השונים, ואתם כבר יודעים ומכירים, שחלקם מואשמים בפלילים וחלקם הורשעו וחלקם מתגאים בגזענות שלהם, הגזענות שהפכה לנורמה היום במדינת ישראל. זאת החבורה שידיה היום על ההגה במדינת ישראל. אז כן, אולי כמו שהאמריקנים אומרים, אנחנו נוודא שההגה – המכונית נמצאת על הכביש. אבל חברים, המכונית הזאת, גם אם היא על הכביש, היא בלי בלמים. היא בלי בלמים, כי אנחנו רואים שהאנשים שמרכיבים אותה מאיימים באקדחים שלופים. יש כאלה שממש עושים את זה ויש כאלה שרק מאיימים מילולית. מאיימים באקדחים שלופים במכונות של הרס וחורבן. זה לא אנחנו המצאנו. D9 לא היה הגדרה שלנו, זה בא משם, אקדחים גם לא. אז אני חייבת לומר שגם אם נצליח לבלום את היוזמות הרעות והמסוכנות האלה, הנזק העצום בחברה הישראלית כבר נגרם. לא זו בלבד שהקרע בעם ישראל רק הולך וגדל, אלא גם העולם מסתכל ורואה. וכן, ההשקעות מהעולם יפחתו והטריבונלים הבין-לאומיים ישפטו בקרוב וחיילי צה"ל יהיו חשופים להאשמות כבדות, וכבר עכשיו בימים אלה ארגוני ה-BDS מתודלקים, הינה, הם אומרים, כל מה שאמרנו על מדינת ישראל ואזרחיה הוא נכון. הוא נכון. במסגרת הפגנת הענק שהייתה במוצאי שבת, ועוד יהיו כמוה רבות, ניגש אליי כתב של הטלוויזיה הספרדית ואמר לי: תדעי לך שכותרות העיתונים באירופה הן לחלוטין על מה שקורה כאן במדינה. ואנשים לא מבינים מה קרה. וזה מתדלק את ארגוני ה-BDS. מספר לי הכתב הספרדי, בחור מברצלונה, שבימים אלה גם העירייה שם בברצלונה רוצה לבטל את הברית, ברית הערים, בין תל אביב לבין ברצלונה, בזכות – שלא לומר בגלל – ארגוני ה-BDS, שמרימים עכשיו את הראש. ומה השיטה? השיטה האכזרית, חסרת האנושיות של התוקף היא להאשים את הנתקף, כמו שעושים בימים האחרונים ובחודשים האחרונים: זה בגללכם, זה בגללכם, אתם עשיתם את זה, אתם תרמתם, למה אתם לא מציעים הצעות? איפה אתם? למה לא שומעים אתכם? אנחנו? אנחנו הפסדנו, זה נכון, אלה חוקי מדינת ישראל, הפסדנו, נלחמים ממקומנו באופוזיציה, מנסים להושיט יד, מגיעים לוועדות, לא מחרימים ועדות כמו שהיה בכנסת הקודמת, לא עושים את כל הצעדים הבלתי-לגיטימיים לכנסת ישראל, ובאים אלינו בטענות שאנחנו, יש בנו איזושהי אשמה? בעיניי זה פשוט מעורר שאט נפש. אז אני אומר לכם בצורה מאוד מאוד ברורה, גם לחברי הכנסת וגם לכל מי ששומע בבית. אנחנו נלך בראש זקוף לחלוטין. לא ניתן לאף אחד לגרום לנו להשפיל את עינינו ולהוריד את הראש. אנחנו מאמינים בדרך שלנו. כן יש לנו אידיאולוגיה, האידיאולוגיה הזאת מחברת פה המונים ברחבי מדינת ישראל, הרבה יותר משמאל, הרבה יותר ממרכז. כן, אנחנו רואים גם את הימין מצטרף להפגנות האלה, ואנחנו נמשיך לזקוף את ראשינו, וכך אנחנו נעמוד, כי זה מה שצריך לעשות מול בריונות – לעמוד מול הכוחנות ולעמוד איתן מול בריונות, ולא ניתן לכם ולו לרגע אחד לבטל את הציונות, ולא ניתן לכם ולו לרגע אחד לבטל את מדינת ישראל הדמוקרטית, כן הדמוקרטית. נילחם על זה ברחובות, נילחם על זה בכנסת, נילחם על זה בתקשורת ובבתי המשפט. נילחם עד שננצח. תודה רבה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
כבוד היושב-ראש, חבריי-עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, חברת הכנסת אפרת רייטן, אני הקשבתי לך היטב לכל מילה. אני רוצה להתחיל בחיובי, אני שותף לכל מאבק בשביל להפיל את הממשלה הזו בהקדם הכי אפשרי, ואני, בהיותי מיעוט, המרחב הדמוקרטי חשוב לי. האם אני רוצה עוד שופט דמוקרט בבית המשפט העליון או שזה לא מעניין אותי? זה מעניין אותי. ואני מבין – המשוואה של הכול או כלום, אני מתנגד לה. אני חושב שצריך להתקדם כל הזמן עוד צעד ועוד צעד למען דמוקרטיה אמיתית לכולם. פה אנחנו מסכימים, ואנחנו צריכים להיות שותפים במאבק הזה. תחשבי על ערבי ששמע אותך ב-15 הדקות האחרונות, והוא שואל: על מה היא מדברת? על מה? הפלסטינים שרויים תחת ממשל צבאי מאז 48' עד עכשיו. אנחנו אזרחי מדינת ישראל מאז 48' עד 66' בממשל הצבאי, הפלסטינים בשטחים – מאז 67' עד עכשיו, כלומר כל הזמן, כל הזמן, לא היה רגע אחד – אולי שנה אחת, מ-66' עד 67' – לא היה פלסטיני תחת ממשל צבאי ישראלי, רק שנה אחת, רק שנה אחת. ואני אומר, על איזו מדינה היא מדברת? האם אני חלק מהמדינה שהיא מדברת עליה? האם עניים בעיירות פיתוח מסכימים איתך? האם הפלסטינים בג'נין, שכם, ירושלים המזרחית, שזה לא שנה, לא עשר שנים ולא 20 שנה, זה מ-67' עד 2023 – – –
שר המשפטים יריב לוין:
– – –
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
כן, בבקשה.
שר המשפטים יריב לוין:
– – – באופן אוטומטי, אם לא תתמכו בהם ותגידו: אנחנו דווקא רוצים לתמוך ברפורמה הזאת, כי כל מה שאתה אומר קורה, אז יתחילו לספור אתכם.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
לא, אני לא מסכים איתך. כבוד השר, אני לא מסכים איתך כלל וכלל, ואני אגיד לך למה אני לא מסכים איתך.
שר המשפטים יריב לוין:
אי-אפשר לצעוק: לא סופרים אותי, ואחר כך באופן אוטומטי – – –
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
אני רוצה להגיד לך למה אני לא מסכים איתך. אין כמו ניסיון היהודים בעולם בהקשר הזה, בקרב היהודים בעולם היו הצלחות אדירות, אדירות, ברמה הפרטנית, אבל חיו במדינות שהפשיזם עלה בהן. דווקא ההצלחה של מיעוט ולא הכישלון של מיעוט במדינה לא דמוקרטית, זה מה שיפגע במיעוט, דווקא ההצלחה ולא הכישלון של המיעוט. ומה שאתה עושה – אני מתנגד לחלוטין, ואני אצא לרחובות ואני איאבק בו פה בכנסת בשביל להפיל את הממשלה שלכם.
שר המשפטים יריב לוין:
אז הם ימשיכו לא לספור אתכם. אז הם ימשיכו לא לספור אתכם.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
אבל אם אפרת, כל מה שהיא רוצה – להחזיר את המדינה הפריבילגית עבור קבוצה שפוגעת בקבוצה שלי, אז אני שותף במאבק שלך נגד הממשלה הזו, אבל יש דברים שחייבים לראות שהם הדבר העיקרי בחוסר הדמוקרטיה במדינת ישראל, וזה המשך הכיבוש נגד העם הפלסטיני, המשך האפליה נגד האוכלוסייה הערבית, זה חוסר הצדק החברתי, וזה כן, כן, מאבק למען מרחב דמוקרטי כמו בית משפט דמוקרטי, כמו אקדמיה דמוקרטית, כמו חופש עיתונות וכל מה שאת רוצה. אני שותף. לכן אני קורא לכם לראות במשבר העמוק הזה הזדמנות היסטורית – הזדמנות היסטורית להגיד: מה שהיה קודם, יש בו דברים חסרים ברמה ענקית. צריכים לבוא לאוכלוסייה הערבית ולהגיד לה: תהיו שותפים, ואנחנו נלך איתכם גם למען שלום ושוויון. אני חושב שזו המשוואה. הייתה ממשלה כזו מאז קום המדינה? אני חושב שממשלת רבין כן הלכה בכיוון הנכון. כן הלכה בכיוון הנכון. בזמנו אנחנו היינו חמישה ח"כים – שלושה של חד"ש ושניים של מד"ע; היום אנחנו יכולים להגיע ל-17 ח"כים. ואני חושב שכך יהיה רוב דמוקרטי במדינה שהוא בעד שלום, שוויון, דמוקרטיה אמיתית – אני שותף שלך – ולמען צדק חברתי. אני חושב שאנחנו צריכים לנהל שיח בינינו ולהגיד: אכן היו טעיות, טעויות היסטוריות, בואו כולם, תצטרפו למאבק הזה, בשביל להפיל את הממשלה הנוכחית, ונבנה ביחד את הדמוקרטיה האמיתית שתיטיב עם היהודים והאזרחים. אני אומר לך, אפרת, שאנחנו עומדים בפני הזדמנות היסטורית, היסטורית, ואנחנו צריכים לנצל את זה בשביל ליישר את ההדורים, ונלך ביחד ונבנה את החברה הדמוקרטית שאנחנו רוצים. (אומר בערבית: אני רוצה לדבר בשפה הערבית.) הרשו לי – – –
אפרת רייטן מרום (העבודה):
אני צריכה לצאת, אני רוצה להגיד לך תודה רבה.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
תודה רבה לך. תודה רבה. אנחנו שותפים. אני מבקש להגיד כמה מילים בשפה הערבית לציבור שלנו.
היו"ר ישראל אייכלר:
לפני שאתה מתחיל בערבית – – –
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
כן, אז תיתן לי זמן מהזמן הזה.
היו"ר ישראל אייכלר:
אני עוצר. אני רוצה שתדע שיש עוד ציבור שמרגיש תחת משטר דיכוי במשך 70 שנה, וזה הציבור החרדי, שמופלה לרעה בכל המקומות ששם הערבים מרגישים מופלים לרעה, והרבה יותר. וזה השלטון שאתה דיברת עליו, הקודמים. עד כאן.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
טוב. שמעתם מה אמר יושב-ראש הישיבה. אני מסכים איתו לחלוטין. אני מסכים איתו. מגיע שוויון מלא לכל האזרחים, מן הסתם גם לחרדים. וגם לכבד את החרדים ולכבד את המאפיינים של החרדים ולכבד את המרחב שלהם – זו דמוקרטיה. דמוקרטיה רב-תרבותית, שיש בה את החרדים, יש בה את הערבים, יש את החילונים, יש בה את השמרנים, יש בה את הכול. צריך לכבד. ואם מישהו רוצה לשכנע, אז בצורה דמוקרטית, לשכנע את האנשים לפה או לשם, אבל עם שוויון זכויות – אני שותף. ממש מאמין בזה לחלוטין. אבל גם רוצה לשאול אותך, כבוד היושב-ראש: הליכוד נמצא בשלטון מאז 1977, לא מלפני שנתיים.
היו"ר ישראל אייכלר:
אבל הוא לא שולט.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
וואי. היה בשלטון מ-1977. היה בגין, היה שמיר, היה נתניהו, חזר נתניהו. ב-80% מהתקופות מ-1977 עד עכשיו הליכוד היה בראשות הממשלה. מה הוא עשה לחרדים?
משה סעדה (הליכוד):
הרבה מאוד. קידם הרבה – – –
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
אני אגיד לך מה הוא עשה. אני אגיד לך מה הוא עושה. מה הוא עושה? זה כך: למשל, יש לך בעיית תקציב, או למעיין התורני או למסגרת חינוכית מסוימת, אז אומרים: אתה יודע מה? מגיע לך עוד 2 מיליארד. אז מעבירים לך את ה-2 מיליארד, ואתה מרגיש שהרווחת. אבל שר האוצר, בשביל להחזיר את ה-2 מיליארד, מוסיף עוד קצת למיסים של המים, של החשמל. אז הבן אדם החרדי מרגיש שהוא לקח ביד, אבל לקחו לו בשתי ידיים. זה המצב מאז שנת 1977 ועד עכשיו. לכן המאבק צריך להיות דמוקרטי כולל ולא סקטוריאלי. לא סקטוריאלי, אלא דמוקרטי כולל, למען שוויון אמיתי לכולנו. ואני חושב שפה קבור הכלב.
היו"ר ישראל אייכלר:
אני עצרתי עוד פעם.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
בבקשה.
היו"ר ישראל אייכלר:
המגזר היחיד שבג"ץ קבע שהוא צריך לקבל פחות כסף לילד מאשר ילד ערבי ואחרים – זה בג"ץ, והוא השליט ולא הליכוד.
גלעד קריב (העבודה):
אדוני היושב-ראש, זה בחוק.
היו"ר ישראל אייכלר:
לא, זה החלטות בג"ץ.
גלעד קריב (העבודה):
– – – על פי לימודי ליבה.
היו"ר ישראל אייכלר:
זה קביעת בג"ץ.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
אנחנו, המצפן שלנו צריך להיות לא רק חוקים אלא הצדק. הצדק. למה? כי יש חוקים שמקדמת ממשלה רעה, כמו הממשלה הנוכחית, אבל מה שאנחנו צריכים לחתור זה לצדק – לחרדים, לערבים, לכל האוכלוסיות במדינה. שנחיה בשוויון לכולם, זה מה שצריך. עכשיו, כבוד היושב-ראש, אני מבקש ממך לתת לי שתי דקות – – –
היו"ר ישראל אייכלר:
לא, עצרתי כשהפרעתי לך.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
אז לא, יש דקה, ועוד דקה תיתן לי עכשיו.
היו"ר ישראל אייכלר:
פעמיים עצרתי לך.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
אני רוצה לפנות לאוכלוסייה הערבית בשפה הערבית. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אני רוצה לפנות לקהל שלנו, הערבי.)
משה סעדה (הליכוד):
תתרגם, שנבין.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
(אנחנו בפני הזדמנות היסטורית, מרוב שהממשלה הזאת גזענית ומסוכנת. אכן מסוכנת, אבל אנחנו בפני הזדמנות היסטורית. הקבוצה הזאת של מרכז-שמאל, המתנשאת היסטורית והפלתה אותנו היסטורית, היא יודעת שהיא לא יכולה לנצח את הימין בלי המשקל של התושבים הערבים. אבל הם רוצים את זה בזול – הם רוצים שאנחנו נדאג לעניינים כלכליים ולעניינים משפחתיים. הם רוצים אותנו בזול, אבל אסור לנו להסכים אלא במלוא הזכויות, הפנייה לקראת השלום והשוויון. אני אומר לכם, זו מלחמה של חרטה. להם יכאב קודם והם יוותרו, בתנאי שאנחנו נעמוד יציבים למען הזכויות שלנו. אנחנו מול הזדמנות היסטורית. תהיו בריאים.) תודה רבה.
היו"ר ישראל אייכלר:
רגע, יש בקשה, חבר הכנסת איימן עודה, מחבר הכנסת סעדה, שתתרגם בתמצית מה אמרת בערבית.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
טוב, אני אמרתי כך לציבור הערבי – – –
היו"ר ישראל אייכלר:
אני נותן לך את הזמן שמעבר לזמן שלך.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
תודה רבה. אמרתי לציבור הערבי שאנחנו עומדים בפני הזדמנות היסטורית. נכון שזה משבר, אבל יש הזדמנות היסטורית, כי המרכז-שמאל לא יכול לנצח את הימין בלי האוכלוסייה הערבית. אמרתי לאוכלוסייה הערבית שהמרכז-שמאל מתייחס אלינו בהתנשאות, הוא לא רוצה לשלם את המחיר. מה זה המחיר? זה ללכת לשלום ושוויון. הוא לא רוצה לשלם את המחיר. אבל אנחנו צריכים לעמוד איתנים, ובסוף הם יחזרו בהם ויבואו לכיוון שלנו של שלום ושוויון כי הם לא יכולים לנצח בלי האוכלוסייה הערבית. אנחנו מהווים 20%, ואין להם 51% בקרב היהודים, אז הם נאלצים לבוא אלינו. אנחנו לא צריכים לחזור אחורה, צריכים לעמוד איתנים, כי אנחנו רוצים לחיות בשלום ושוויון, דבר שייטיב עם כל – עם שני העמים, עם כל האזרחים. תודה רבה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה על התרגום. חבר הכנסת גלעד קריב, חמש דקות, בבקשה. למה רשמתם חמש? עשר דקות.
גלעד קריב (העבודה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, עדיין ניתן לברך חודש טוב ומבורך לכולם. אדוני היושב-ראש, צר לי ששר המשפטים אינו נמצא איתנו כאן באולם, וכך גם יושב-ראש ועדת חוקה חבר הכנסת שמחה רוטמן. בהמשך הערב, כאשר אעלה פעם נוספת לדוכן, אתייחס לגופן של ההסתייגויות ולגופה של הצעת החוק, הצעת התיקון לחוק-יסוד: הכנסת, שמלמדת במידה רבה עד כמה אין שום דבר מאחורי ההכרזות של חבר הכנסת רוטמן בשם הקואליציה כי הם באמת מעוניינים בהידברות, מעוניינים בשמיעה עמוקה של הטענות שמופנות כלפיהם. אבל את דבריי הראשונים הערב הזה אני מבקש לייחד לטענות שהשמיע כאן חבר הכנסת רוטמן כנגד השיח שמתנהל בימים האחרונים, גם בבית הזה וגם בתקשורת הישראלית, בדבר ההסתרה של תוכנית השינוי המשטרי מהבוחרים שניגשו לקלפי ב-1 בנובמבר, ולומר דברים אחדים גם לגבי המתרחש בימים אלו בוועדת החוקה, ומדוע ההתנהלות בוועדת החוקה, לכל אורכה, גם היא סוג של מצג שווא ושל אחיזת עיניים. טען כאן חבר הכנסת רוטמן בלהט כי מי שטוענים שראש הממשלה נתניהו הסתיר מציבור הבוחרים את כוונותיו ביחס לשינוי המשטרי – שאותם דוברים אינם מדייקים ואינם מציגים את האמת. לצורך כך נתלה חבר הכנסת רוטמן באופן די מוזר בעובדה שהוא והשר סמוטריץ' כן הציגו בשם מפלגת הציוניות הדתית תוכנית מפורטת לשינוי משטרי, והוסיף חבר הכנסת רוטמן ואמר סעיף שההתבטאויות של בכירי הליכוד בדבר הצורך בשינויים עמוקים במערכת המשטר, בדגש על הרשות השופטת, הדברים הללו הם ההוכחה שהכול היה ידוע והכול היה שקוף והכול הוצג לציבור. אלא שמדובר בטענה לא רצינית. ראשית, מה עניין הצגת התוכנית של הציונות הדתית לעניין כוונותיהם של ראש הממשלה ושל מפלגת השלטון? הרי ראש הממשלה אמר בצורה פומבית ב-19 באוקטובר, 11 ימים לפני הבחירות, שתוכניתה של הציונות הדתית היא לא תוכניתו, הוא אינו מחויב לתוכנית הזו והוא יבחן את ההצעות. יתרה מכך, פעם אחר פעם כלי התקשורת, בבליץ הרעיונות שהעניק ראש הממשלה נתניהו לקראת הבחירות, כלי התקשורת השונים ביקשו מראש הממשלה נתניהו להציג לציבור את תוכניתו המפורטת בעניין מערכת המשפט, ופעם אחר פעם ראש הממשלה נתניהו, במיומנות הידועה שלו, התחמק ממתן תשובות. בדק – – –
משה סעדה (הליכוד):
אמרנו שנעשה שינוי, הבטחנו – – –
גלעד קריב (העבודה):
אמרתם, נכון, אמרתם, חבר הכנסת סעדה, שתעשו שינויים – –
משה סעדה (הליכוד):
ועשינו.
גלעד קריב (העבודה):
– – אבל נמנעתם מלהציג את השינויים הללו לציבור.
משה סעדה (הליכוד):
אני כאן – – – קריב – – –
גלעד קריב (העבודה):
יתרה מזו, בדק מי שבדק, בדק מי שבדק את כל הציוצים של חברי הכנסת של הליכוד שמכהנים היום כאן בבית הזה, לאורך כל תקופת הקמפיין.
משה סעדה (הליכוד):
בדקת את – – –
גלעד קריב (העבודה):
3,500 ציוצים, אם אינני טועה. בודדים בלבד, ולא של בכירי הרשימה, עסקו בשינויים במערכת המשפט.
משה סעדה (הליכוד):
כל ריאיון שלי עסק – – – קריב.
גלעד קריב (העבודה):
ומדוע לדבר על מה שהיה לפני הבחירות? בואו נדבר גם על מה שהיה אחרי הבחירות, אחרי שהעם הכריע וסימן את בנימין נתניהו כראש הממשלה הבא של מדינת ישראל. האם אז בנימין נתניהו טרח להציג בפני הציבור את תוכניתו המפורטת? כמובן שלא, וההוכחה המיטבית היא ההסכמים הקואליציוניים עצמם. הזכיר כאן חבר הכנסת רוטמן את ההסכמים הקואליציוניים, אלא שקריאה של ההסכם בין הציונות הדתית לבין הליכוד מלמדת כיצד בצד פירוט דרמטי של עניינים תקציביים ושל ענייני סמכויות והנספח שעוסק בחלוקת הסמכויות השערורייתית במשרד הביטחון, שאת התוצאות שלה ראינו ביום שישי האחרון על אחת מגבעות השטחים, הכול מפורט לפרטי-פרטים, סמכויות ותקציבים והגדרות, הכול. עשרות רבות של סעיפים. אבל כשקוראים את הפרק של משפט ומשילות, ואנחנו מדברים הרי על ההסכם בין הליכוד לבין הציונות הדתית, המפלגה שהציגה תוכנית מפורטת למערכת המשפט, המפלגה שדרשה את ראשות ועדת החוקה, חוק ומשפט, ההסכם הקואליציוני שנחתם יום לפני הקמת הממשלה לא מדבר על הרוב הדרוש לפסקת ההתגברות, לא מדבר על פרטי השינוי בוועדה למינוי שופטים, לא מזכיר את הביטול המוחלט של עילת הסבירות. הכול עמום, הכול עקרוני והכול נתלה בהצעות החוק שיביא שר המשפטים יריב לוין. מדוע הסתרתם את פרטי התוכנית מהציבור הישראלי, שר המשפטים יריב לוין? מדוע הצגת מצג שווא בפני הציבור, אדוני ראש הממשלה נתניהו? אומר לנו שר המשפטים: 20 שנים אני הוגה את התוכנית המהפכנית לשינוי שיטת המשטר. אז אם הגית את התוכנית המהפכנית, אדוני שר המשפטים, מדוע המתנת לאותה מסיבת עיתונאים שהתקיימה כמה שבועות אחרי השבעת הממשלה?
משה סעדה (הליכוד):
מה זה משנה כמה? לא, שבועיים, בדיוק שבועיים, לא כמה שבועות.
גלעד קריב (העבודה):
מדוע, אדוני שר המשפטים, אתה וראש הממשלה לא התייצבתם לפני הציבור, עוד לפני 1 בנובמבר, והצגתם את תוכניתכם? מדוע אחרי הבחירות, בזמן המשא ומתן הקואליציוני, לא הצגת את התוכנית שאתה עובד עליה 20 שנה? מדוע לא פירטת את התוכנית הזו בהסכמים הקואליציוניים?
משה סעדה (הליכוד):
קריב, כרגיל אתה מטעה, אתה טועה ומטעה כרגיל.
גלעד קריב (העבודה):
התשובה ברורה וידועה. גם אתם ידעתם אז וגם אתם יודעים היום שחלקים גדולים בציבור הישראלי שמעוניינים לראות שינויים במערכת המשפט לא מוכנים ללכת איתכם אל עבר נקודת הקיצון הזו, ואינם מוכנים להציב את הדמוקרטיה הישראלית על שפת התהום. ידעתם את זה לפני הבחירות ולכן לא הצגתם בשקיפות מלאה את הכוונות שלכם. ידעתם את זה אחרי הבחירות ולכן העלמתם זאת מהציבור, וידעתם זאת בשעה שכתבתם את ההסכמים הקואליציוניים ופחדתם מהמהומה שתיווצר בציבור הישראלי 24 שעות לפני השבעת הממשלה, ורק אחרי שהושבעה כאן הממשלה באתם וגיליתם את דעתכם ואת תוכניתכם הזדונית להחלשת העצמאות של מערכת המשפט, לריסוק מעמדם של היועצים המשפטיים, לפירוק ההגנה החוקתית על זכויות האדם במדינת ישראל. ידעתם שהציבור איננו מוכן ללכת עם התוכנית הקיצונית שלכם והוניתם את הציבור. בניתם את הרוב שלכם על הסתרת הכוונות האמיתיות שלכם מהציבור. ומכאן, בדקה שנותרה לי, אדוני היושב-ראש, למה שמתרחש בוועדת החוקה. שבוע בלבד אחרי ששר המשפטים יריב לוין הציג את התוכנית שלו, שהוא עובד עליה 20 שנים, התוכנית שבהסכמים הקואליציוניים כתוב שהיא תוכנית הבסיס, בא חבר הכנסת רוטמן ומבקש לנצל סעיף בתקנון ומציג הצעת חוק מטעם ועדת החוקה באותם הנושאים, ופה הוא כן שקוף. כאן הוא מספר שהסיבה מדוע אנחנו לא מתקדמים עם הצעת החוק הממשלתית היא אחת, היא הרצון שלו להמתין לחוות הדעת של הייעוץ המשפטי לממשלה והיא הרצון לפרסם את תזכיר הצעת החוק להערות הציבור. בקיצור, ניסיון לבצע מחטף. קיצור לוחות זמנים שערורייתי במסגרת הדיון בשינוי שיטת המשטר הגדול ביותר מאז הקמתה של מדינת ישראל. זהו מחטף וזוהי אחיזת עיניים, ואל תשקרו לנו שאתם רוצים הידברות, כי כל מעשיכם מעידים על דורסנות, על כוחניות ועל שקר לציבור וליושביו של הבית הזה. תודה, אדוני.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת זאב אלקין, עשר דקות. אלקין אף פעם לא טועה. עשר דקות.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אנחנו כאן התכנסנו כולנו לדיון לילי שלם על שום דבר וכלום. סתם, אנחנו מבלים פה את זמננו, אדוני היושב-ראש, אתה בן אדם הגיוני. הרי קיים החוק הנורבגי. מה עושה הצעת החוק הנוכחית שהכנסת כבר השקיעה בה כל כך הרבה מאמץ? היא מרחיבה את המכסה של החוק הנורבגי עבור שני סוגי סיעות. סוג אחד זה הסיעה הגדולה, שבמקרה שלנו, מעשית, זה הליכוד, והסוג השני זה הסיעה הקטנה, שבמקרה שלנו, מעשית, זה הסיעה של אבי מעוז. הרי אבי מעוז מן הסתם לא ישתמש בנורבגי, כי אין לו עוד חברי מפלגתו שלו ברשימה שם, והוא לא ייכנס, הוא לא צריך את החוק הזה. אז נשאר לנו רק נמען אחד שצריך את החוק הזה, זה הליכוד. אני סברתי לתומי שאם כבר מטריחים את הכנסת בהרחבה של חוק נורבגי, ועוד במספרים די מפלצתיים, כי מדובר פה על 11 חברי סיעת הליכוד שיוכלו להתפטר במסגרת הנורבגי, מן הסתם מדובר על משהו שיש בו צורך גדול. הלכתי ובדקתי. הינה, יושב פה מזכיר הכנסת, הוא אוסף את מכתבי ההתפטרות. האם כבר מוצו כל האפשרויות להתפטר במסגרת החוק הנורבגי הקיים בסיעת הליכוד ויש תור ארוך של השרים שמידפקים על דלתו של יו"ר הכנסת ומזכיר הכנסת ורוצים למסור את מכתבי ההתפטרות כי נמאס להם לבלות איתנו כאן בלילות? ולהפתעתי, מה גיליתי? לא. ישנן עוד אפשרויות במסגרת המכסה הקיימת להתפטר במסגרת החוק הנורבגי הקיים.
היו"ר ישראל אייכלר:
תעשו לנו עוד כמה שבועות כאלה של לילות לבנים אז יהיו יותר שירצו.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אני חייב להגיד שבאמת קיבלתי פנייה בשם חברת הכנסת קטי שטרית שנעשה הכול כדי ששרי הליכוד יתפטרו והיא תוכל להיכנס אחרי החוק הנורבגי, ואני בהחלט מכבד את הפנייה הזאת, ואנחנו עובדים על זה קשה. אבל בסך הכול באמת מטריחים פה את הכנסת על כלום ושום דבר. הרי לכאורה, הדבר ההגיוני יותר היה להגיד – זה אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, אתם שותפים קואליציוניים. אני לא מבין למה לא אמרתם לסיעת הליכוד, לפני שדוחים עניינים אולי יותר חשובים, למשל חוק הגיוס, אין לו זמן כרגע, כי מתעסקים בדברים אחרים, מתעסקים בנורבגי, בדברים אחרים. למה שלא תגידו לסיעת הליכוד: תמצו את מה שיש. תהיה בעיה? תבואו אלינו, נתקן. הרי ממילא כבר הבנו שחוק-יסוד הוא שום דבר וכלום. בקואליציה הזאת בכל פעם שרוצים לפתור איזושהי בעיה, וואלה, מתקנים חוק-יסוד. תיקנו פעם אחת – לא עזר. עכשיו רוצים לתקן פעם שנייה. אז אם זאת הגישה, למה לתקן אותו לחינם? עם כל המשמעויות של זה, עם הזמן, תכף אני אגיד על כמה אופציות אחרות שהכנסת יכלה להתעסק בזה. במקום זה אנחנו – ניחא חוק פוליטי. ניחא חוק שמאפשר מעשה נורא מוזר של שליש סיעה שנעלמת מהכנסת, ויהיו פה דווקא אלה שדיברו מאוד נגד התופעה של הנורבגים, הולכים פה למעשה להציף את הכנסת בנורבגים. אבל גם מתברר שאין תור להתפטר. אגב, אתה מבין היטב, אדוני היושב-ראש, למה אין תור להתפטר. כי מה לעשות, בסיעת הליכוד גם אלה שהתמנו לשרים מבינים שהם צריכים את האצבע הזאת כאיזשהו מנוף על ראש הממשלה, כי אם לא תהיה לו אותה הוא לא יספור אותם. ואחרי המעשה של חבר הכנסת מתן כהנא, שהתפטר משרות כדי להיות חבר כנסת ואז גילה שלא כל כך פשוט לחזור ביום שאחרי, אני לא חושב שיהיה תור ארוך של שרים של הליכוד שיתפטרו בנורבגי ואחר כך ירצו להחזיר לעצמם חברות בכנסת דרך ההתפטרות השנייה. לכן הם פשוט לא רוצים. ראיתי איזה מאמץ אדיר הושקע למצוא שלושה ראשונים, שלושת הנחשונים הראשונים שיפלסו את הדרך לחברת הכנסת אתי עטייה כדי להכניס אותה לכנסת, ואיזה כוח פוליטי הושקע כדי להגיע לשם. אז האם מישהו מעריך שיהיה פה תור ארוך של השרים המתפטרים? אנחנו פה משנים חוק-יסוד במדינת ישראל בצורה מאוד מאוד עקומה, בשביל כלום ושום דבר. דבר כזה, אני חייב להגיד, ראיתי הרבה דברים בכנסת. תיקוני חקיקה כאלה לא ראיתי הרבה.
היו"ר ישראל אייכלר:
אתם עשיתם את זה, לא? אתם התחלתם בזה.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
לא. קודם כול לא אנחנו התחלנו את זה, החוק הנורבגי קיים כבר כמה כנסות. אנחנו הרחבנו את זה במציאות פוליטית מסוימת שהייתה, כי באמת היו פה סיעות שנשארו בלי חברי כנסת, ואפשרנו להם להכניס אחד יותר ממה שהיה במכסה. לא לקחנו אף סיעה ולא הכפלנו יותר מפי שניים את כמות – – –
היו"ר ישראל אייכלר:
21 נורבגים היו לכם, נכון?
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
בסך הסיעות ביחד. פה אתה בסיעת הליכוד לבדה מאפשר לה להכניס 11 חברי כנסת. אני כבר לא מדבר על הסיעות האחרות.
היו"ר ישראל אייכלר:
ביחד זה יהיה יותר מ-21?
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
בוודאי. החוק לא מצמצם, החוק רק מרחיב. לכן ברור שהחוק הזה מוסיף עוד סדר גודל, תיאורטית – עוד פעם, לא יודע אם כל הסיעות ינצלו את זה, אבל תיאורטית הוא מוסיף את היכולות של הסיעות השונות להוסיף סדר גודל של קצת פחות מעוד עשרה נורבגים. אבל אפילו לא זאת הנקודה. הנקודה היא שאין כאלה. זאת אומרת שמחוקקים פה שינוי של חוק-יסוד על כלום ושום דבר לפני שאפילו נוצר בו צורך. זה מראה עד כמה בכלל הזילות של חוקי-יסוד בכנסת הזאת הגיעה כבר למדרגה התחתית, ואני גם מסופק שיימצאו ה-11 האלה.
היו"ר ישראל אייכלר:
שאלה מעניינת, העניין של הנורבגים. שנים רבות אמרו שאם יש נורבגים אז השר לא בא וחבר כנסת לא יכול לגשת אליו ולא יכול לבקש ממנו למען הציבור דברים שהוא צריך. בסוף נוצר מצב כשקמו הממשלות הגדולות שלא היה מי שיעבוד בוועדות. לכן התחילו עם הנורבגי. זו הסיבה גם היום.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אבל דווקא, תסתכל מה קורה, אדוני היושב-ראש. מצד אחד מתמנים שרים שעוד לא ברור מה הגדרתם. ולכאורה מה היינו כולנו מצפים, שמי יצאו בנורבגי? השרים העמוסים באמת. שר הביטחון פה שמתחנן פה לקיזוז בערך כל לילה בנואשות כי יש לו ענייני ביטחון לטפל בהם, ושר האוצר שצריך להיות נורא עסוק וכו', שר החוץ שיש לו ביקורים במדינות זרות וקשה לו להצביע בכנסת, הוא לא יכול לצאת מגבולות המדינה, ולא היא. הרי בוא נסתכל מי בינתיים השרים מהליכוד שהתפטרו או שרים ממפלגות אחרות. למשל, ברשימת עוצמה יהודית מי התפטר? שר המורשת. תחום המורשת הוא מאוד חשוב, אני הייתי אחראי עליו בקדנציה הקודמת. אני בנוסף לזה הייתי גם שר ירושלים, גם השר המקשר, גם שר הבינוי והשיכון. אז עם כל הכבוד לחשיבות של תחום המורשת, שר המורשת הוא לאו דווקא השר העסוק ביותר שלא יכול להיות בכנסת. דווקא מכולם שר לביטחון פנים או, איך זה עכשיו? ביטחון לאומי? לאומני? לא יודע מה.
היו"ר ישראל אייכלר:
אין הבדל.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אין הבדל. זה אני מסכים איתך. בממשלה הזאת אין הבדל.
היו"ר ישראל אייכלר:
לא, זה הכול מינוחים שיצרו כל מיני גורמים. לאומני, לאומי, נציונליזם.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אני מציע לך פשרה. הרי ממילא יש לנו שלושה שרי ביטחון, אז נקרא ליואב גלנט שר ביטחון 1 ונקרא לאיתמר בן גביר שר ביטחון 2 ולבצלאל סמוטריץ' שר ביטחון ג' או 3. אז שר ביטחון 2, יש לו זמן לבוא לכנסת להצבעות. שר המורשת – אין לו. אם אני מסתכל על סיעת הליכוד, שהיא עיקר הנמענים של החוק הזה – שר החוץ ושר הביטחון עוד לא התפטרו בנורבגי. מי רצו להתפטר בנורבגי? השר לשוויון חברתי ושר התפוצות, שכנראה סופר עסוק במסגרת העיסוקים שיש לו, הוא הלך והתפטר, או לחילופין נדמה לי שהשרה להגנת הסביבה היא זאת שהתפטרה במסגרת החוק הנורבגי. לאו דווקא שרים שהיית מצפה שבגלל העומס עליהם הגדול בממשלה, שמופקד על הכתפיים שלהם הם אלה שראשונים פה יבקשו לפנות את זמנם לעבודה במשרד.
היו"ר ישראל אייכלר:
אני כחבר כנסת צריך את השרים החשובים שיהיו פה, כדי שאנחנו נוכל לגשת. אני מדבר על 120 ח"כים.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אז יש פתרון – לא למנות שרים שלא צריך אותם, בכלל.
היו"ר ישראל אייכלר:
לא, אני מדבר על זה שאתה אומר שהשרים החשובים לא מתפטרים. אני רוצה אותם פה.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אז בשביל מה צריך נורבגי? שרים לא חשוב – – –
היו"ר ישראל אייכלר:
כדי שיהיה מי שיישב בוועדות.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אבל יש מי שיישב בוועדות. כרגע אני לא מרגיש שיש איזשהו – – –
היו"ר ישראל אייכלר:
אתה יודע ששר לא יכול לשבת בוועדות.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אני יודע בהחלט, אבל הסיטואציה שבה מתפטרים דווקא שרים שהם לא עמוסים בעבודת הממשלה ולא השרים העמוסים, בעיניי היא פוגעת בעיקרון הבסיסי של החוק הנורבגי והרעיון שעומד מאחוריו. לכן, אגב, אחת ההסתייגויות שהצעתי כאן יחד עם חברים נוספים היא הסתייגות שמציעה שלמשל שר במשרד לא יוכל להתפטר בנורבגי. כי זו הזיה. שר במשרד הוא סוג של סגן שר משודרג, הוא זה שצריך למשל לפעמים לייצג את המשרד בכנסת ולכן זה יהיה מצחיק אם דווקא שרים כאלה יתפטרו בנורבגי ואני לא אתפלא אם כך זה יקרה. אגב, באותו הקשר, הסתייגות נוספת שהגשנו כאן זה לגבי סגן שר. פעם – אדוני בטח זוכר, אתה אחד מוותיקי הבית הזה – סגן שר היה חייב להיות חבר כנסת. לא יכולת למנות סגן שר שהוא לא חבר בכנסת.
היו"ר ישראל אייכלר:
אבל היה אסור לו לבוא לוועדה ולהצביע בוועדות ולהגיש הצעות חוק.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
לא, הוא לא יכול להיות חבר ועדה ולהגיש הצעות חוק, אבל היה חייב להיות חבר כנסת. למה הוא היה חייב להיות חבר כנסת? כי באופן טבעי אחת מהפונקציות של סגן שר הייתה להיות המקשר והמחבר בין השר והמשרד לכנסת. הרי את מי שולחים לענות על השאילתות, לענות על הצעות לסדר, הרבה פעמים לענות על הצעות חוק בקריאה טרומית? את סגן השר. כולנו מכירים את המציאות זאת. ואז טבעי – – –
היו"ר ישראל אייכלר:
דיברנו כל כך נחמד, ונגמר הזמן.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אם חברת הכנסת לזימי כאן אפנה לה את מקומי, אבל חוששני שהיא לא כאן.
היו"ר ישראל אייכלר:
נעבור הלאה.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
הלאה זה אני. אדוני עוד לא מצליח להיפטר ממני.
היו"ר ישראל אייכלר:
אז בוא נעשה את זה. אתה מסיים. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה – איננה. חבר הכנסת זאב אלקין יעלה שוב לעשר דקות.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
תודה. אני יכול לרדת ולעלות, אם אדוני מתעקש.
היו"ר ישראל אייכלר:
מאוד חשוב, כי אחר כך היא תבוא להגיד שהיא לא הייתה.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אז אני ארד ואעלה, אבל תפעיל בבקשה את הזמן שלי.
היו"ר ישראל אייכלר:
כן, בבקשה, כמובן. חברת הכנסת נעמה לזימי – איננה. חבר הכנסת זאב אלקין, בבקשה, פעם שנייה. זה לא פשוט, כי היה לי מקרה כזה פה באיזה לילה שמישהי לא הייתה, ואחרי זה היא באה ודרשה 20 דקות, כי לא הקראתי את שמה. אז עכשיו הקראתי את שמה של נעמה לזימי כדי שיהיה ברור.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
רק אדוני, אני מבקש שתחזיר לי את זמני.
היו"ר ישראל אייכלר:
את 20 השניות, טוב.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
בהחלט. תודה רבה. אז היינו פה באמצע הדיון למה בזמנו בחוק-יסוד נקבע בחוק מפורשות שסגן שר חייב להיות חבר כנסת. עכשיו לא רק שפטרנו את סגן השר מהחובה הזאת, אנחנו גם הכנסנו אותו לנורבגים, ואז קורה מצב אבסורדי: יש לנו כבר בכנסת הזאת גם סגן שר שמתפטר – התפטר היום, נדמה לי. ההתפטרות עוד לא נכנסה לתוקף בטח, אבל עוד מעט היא תיכנס. נדמה לי שהוא חבר סיעתך, סגן השר מקלב.
היו"ר ישראל אייכלר:
טוב, הוא שני סגני שרים.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
הוא שני סגני שרים. מעניין, שני סגני שרים, אבל מהכנסת הוא מתפטר רק פעם אחת.
היו"ר ישראל אייכלר:
אבל הוא מאוד עסוק באמת.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
יכול להיות. אבל מן הסתם חלק מהתפקיד שלו כסגן שר יהיה לקשר בין השר שלו לכנסת. ולכן הסיטואציה הזאת שבה הוא זה שמתפטר, בעיניי היא מאוד לא נכונה, והצגנו פה הסתייגות. אגב, הצענו פה עוד הסתייגות אחת, שלא יגידו שלא נימקתי אותה, והיא הסתייגות בעיניי מאוד נכונה, שאומרת ששר שהוא שר חדש וזאת קדנציה ראשונה שלו, או לחלופין מישהו שכבר פעם אחת היה בנורבגי והתפטר, לא יוכל להפוך לנורבגי. שר חדש למה, ברור, כדי שהוא בכל זאת ילמד את עבודת הכנסת. זה מאוד חשוב לשרים להבין איך הכנסת עובדת. אז זה יהיה לא נכון לשחרר אותו בתחילת הקריירה הפוליטית שלו מהחובה שלו בכנסת, כי אז כמו כל שר הוא יצטרך להתנהל מהכנסת, והוא לא הכיר אותה. או לחילופין שר שכבר ניצל נורבגי פעם אחת – גם כן זה נראה לא נכון, מישהו שכל הזמן עושה פליק-פלאק כזה שהוא ינצל את זה פעמים נוספות. עכשיו בזמן שייוותר לי אני רוצה לדבר על סוגיה אחרת, אדוני היושב-ראש, והיא הדרך שבה החוק הזה חוקק. החוק הזה הוצג כאן – ונדמה לי שדיבר על זה חבר הכנסת גלעד קריב לפניי – כחוק של ועדת החוקה. ואני אומנם לא מהכי ותיקים בבית הזה, אבל צברתי ותק לא קטן.
היו"ר ישראל אייכלר:
כמה שנים אתה פה?
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אני מ-2006 פה.
היו"ר ישראל אייכלר:
אתה יודע שאני נכנסתי ב-2003.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אז אתה לפניי.
היו"ר ישראל אייכלר:
אבל הייתה לי הפסקה.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אבל היו לך הפסקות. לי הייתה הפסקה יזומה על ידי של שלושה חודשים. ובסופו של דבר אני לא זכרתי בזיכרון שלי שהשתמשו בכלי הזה של ועדת החוקה כחוק של ועדה לחקיקה של חוק שהוא בנושאים כל כך מהותיים, ועוד חוק שהוא במחלוקת בין קואליציה לאופוזיציה. בדרך כלל, מה שאני זכרתי – בשביל מה נולד המסלול הזה של חקיקת חוק על ידי ועדה של ועדת החוקה? אגב, לרוב הוועדות בכנסת אין את היכולת הזאת ליזום חוק לקריאה ראשונה. אמרו: בשביל דברים שהם בקונסנזוס רחב יחסית, שוועדה מתאחדת סביבו, דווקא לא פוליטיים של קואליציה–אופוזיציה, דווקא במקרים האלה משתמשים בחקיקה על ידי הוועדה. ופה זה חוק ראשון שמגיע לסיומו, אבל בוועדה נמצאים כבר עוד שני חוקים שהם יוזמה של יושב-ראש הוועדה דרך הוועדה, שזה כמובן פוגע מאוד בכל תהליך החקיקה, כי חוק שוועדה יוזמת אותו אין לו חובת הנחה. חוק ממשלתי – יש לו פרסום תזכיר להערות הציבור; חוק בכנסת פרטי, אדוני מכיר את זה היטב, מחכה בדרך כלל 45 יום, ופה – תוך כמה ימים מתחילים במלאכת החקיקה בוועדה, בכלי שלא לשם זה הוא נולד. אז הלכתי ובדקתי בכנסות אחרות כמה השתמשו בסמכות הזאת ולאיזה סוג של חוקים, ואני אשתף את אדוני. בכנסת העשרים-וארבע השתמשו בזה פעמיים: לחוק הבחירות לכנסת העשרים-וחמש, עצם חוק הבחירות עצמו, ולחוק הבחירות, דרכי תעמולה. בשניהם זה עבר פה אחד בוועדה, בקונסנזוס. בכנסת הזאת כבר יותר פעמים, שלא לדבר על היעדר קונסנזוס. בכנסת העשרים-וחמש – – –
היו"ר ישראל אייכלר:
אבל גם לא היה דבר כזה שיועצים משפטיים לא ירצו להגיש חוות דעת ולעכב את החקיקה.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
לא, יועצים משפטיים תמיד הגישו חוות דעת בכנסת. הרי פה אפילו יועצים משפטיים – – –
היו"ר ישראל אייכלר:
ולא עיכבו.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
מה זאת אומרת לא עיכבו?
היו"ר ישראל אייכלר:
הם מעכבים – לא.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
בדרך כלל כשמקדמים חוק דרך ועדת החוקה עושים את זה יחד עם הייעוץ המשפטי של הוועדה. יחד איתו מכינים את הנוסח, ולכן מראש יש חוות דעת ויש נוסח. פה היושב-ראש מכין נוסח בעצמו, מפתיע את הייעוץ המשפטי של הוועדה, לא מוכן לחכות שהייעוץ המשפטי יכין חוות דעת מסודרת – – –
היו"ר ישראל אייכלר:
מה זה לחכות? אם הם עושים לו סבוטז' – – –
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
הם לא עושים לו שום סבוטז'. אם הוא בא אליהם בהתראה של יומיים ומבקש לקיים דיון על חוק מאוד מורכב, זה סבוטז'? אף יועץ משפטי נורמלי לא יכין חוות דעת בכאלה לוחות זמנים. אבל למה זה קורה? מעצם זה שהוא משתמש במנגנון בצורה לא נכונה, כי חוק של הוועדה, חברי ועדה חוצי קואליציה ואופוזיציה מתאחדים ביחד, יחד עם היועץ המשפטי מתחילים להכין את הנוסח, ולא מביאים נוסח מוכן. ולכן בכלל הסיטואציה הזאת לא נוצרת. אבל אני אשתף את אדוני בעוד דוגמאות: בכנסת העשרים-ושלוש, חוק הבחירות זה הדבר היחידי שחוקק בצורה כזאת כחוק הוועדה; בכנסת העשרים – חוק הבחירות לכנסת, עוד חוק הבחירות לכנסת וחוק המפלגות. אלה דברים שכולם רלוונטיים לעניין של הבחירות, ועברו או פה אחד או ברוב גורף. לפעמים מישהו לא הסכים לאיזשהו פרט בנושא של חוק הבחירות, אבל זה לא היה חוצה קואליציה–אופוזיציה. גם שאר החוקים בכנסת העשרים שאושרו שם, למשל חוק הכנסת וחוק-יסוד: הכנסת, שבהם נקבע הסדר מיוחד של השעיית חברי כנסת, שלא קיים את סעיף 7א – גם בנושא הזה היה קונסנזוס מאוד מאוד רחב בכנסת, רוב מוחלט של סיעות, וזה עבר בוועדה בפלוס שבע. זה ההפרש בין התומכים למתנגדים. הלאה. בכנסת התשע-עשרה חוק הבחירות אושר פה אחד. חוק הבחירות לכנסת אושר פה אחד; חוק הבחירות לכנסת אושר – לא, זאת כבר הכנסת השמונה-עשרה. גם כן אושרו פה אחד. בכנסת השבע-עשרה, אדוני, רק חוק אחד: חוק המפלגות. שוב קשור לבחירות; בכנסת השש-עשרה – חוק הבחירות לכנסת, שני חוקים כאלה, חוק המפלגות, חוק מבקר המדינה, שאושר פה אחד, על תהליכים להעברה מכהונה של מבקר המדינה – זה מה שקרה בכנסת השש-עשרה. אני כבר עברתי לכנסות שלא שימשתי בהן. כמו שאתה רואה, זיכרוני לא הטעה אותי. כל הדוגמאות מאז שאני בכנסת – כולן בקונסנזוס מאוד רחב, בדרך כלל בנושא הבחירות. הלאה. אני חוזר ויורד: הכנסת השש-עשרה זאת הכנסת שבה אתה התחלת – גם אותה מניתי – אותו כלל היה בתוקף. עכשיו כנסות ששנינו לא שימשנו בהן ולא שירתנו בהן. בכנסת החמש-עשרה, חוק מימון המפלגות אושר פה אחד, חוק הבחירות לכנסת השש-עשרה אושר ברוב מוחלט עם נמנע אחד. חוק הבחירות לכנסת גם כן עסק בעניינים טכניים של מזכיר ועדת הקלפי. אלו דברים שבשבילם ועדת החוקה בדרך כלל חוקקה בעבר. הינה דוגמה מאוד מאוד מעניינת – חוק-יסוד: השפיטה.
היו"ר ישראל אייכלר:
אני מתחלף עכשיו.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
תעשו תחלופה, רק אני מקווה שלא על הזמן שלי. תוסיפו לי טיפה.
היו"ר ישראל אייכלר:
זה לא מפריע, אתה יכול להמשיך.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אני צריך שמישהו יקשיב לי.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
אני מקשיבה לך גם.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
יפה. אז אני ממשיך. אדוני היושב-ראש, אני רק אכניס אותך לסוד העניינים, במה אנחנו עוסקים. הלכתי ובדקתי מה התקדימים של ועדת החוקה שחוקקה חוקים בקריאה הראשונה ישירות מהוועדה, כמו שעושה חבר הכנסת רוטמן, כמה היו ובאיזה מקרים. אמרתי שמהזיכרון שלי זכרתי שזה תמיד היה קונסנזוס מאוד רחב בוועדה, לא חלוקה של קואליציה–אופוזיציה, אלא לרוב בחוקים טכניים של חוקי בחירות. והגעתי כבר עד לכנסת החמש-עשרה, ואכן כך היה הדבר בכל התקדימים שמניתי. אבל בכנסת החמש-עשרה היה מקרה שטיפלו בחוק-יסוד: השפיטה, ממש כמו המקרה שלפנינו, לא בחוק הזה, אלא בחוק שכרגע נמצא בדיון בוועדה. והפלא ופלא, שם דובר על קביעת הוראה לעניין סמכותו של נציב תלונות הציבור של השופטים להמליץ בפני הוועדה לבחירת שופטים לסיים את כהונתו של שופט. אתה יודע, אדוני, איך הוא אושר בוועדה? פה אחד. זאת אומרת שגם במקרה החריג מאוד שטיפלו בחוק-יסוד: השפיטה בנתיב הזה של חקיקה על ידי הוועדה זה היה חוק קונסנזואלי שאושר פה אחד. אני יכול להמשיך את הרשימה הזאת, התוצאה תהיה אותה תוצאה.
היו"ר אוריאל בוסו:
אני זוכר את אדוני כאחד שדיבר בלהט בעבר בעד רפורמות כאלה ואחרות.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אני גם היום בלהט בעד רפורמות שהן רפורמות נכונות.
היו"ר אוריאל בוסו:
אז תגיד: זה כן, זה לא, אבל קונסנזוס לא.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
בשמחה. בינתיים לא מתקיים הדיון הזה על זה כן ולא. אבל אני כרגע מדבר על משהו שהוא אפילו עוד קודם לדיון המהותי, הוא כללי העבודה של הבית הזה. הייתה פה מסורת, ואני כבר הלכתי אחורה עשרות שנים, הגעתי לכנסות שלא אני שימשתי בהן, וגם חבר הכנסת אייכלר, שהיה פה לפניי, כבר לא שימש בהן, ובכל הכנסות האלה מעולם לא השתמשו בכלי הזה כמו שחבר הכנסת רוטמן משתמש בו כבר בפעם השלישית. החוק שלפנינו כבר מגיע לאישור של קריאה שנייה ושלישית, יש עוד שני חוקים בדיון לקראת קריאה ראשונה בוועדה. הרי הכול מתהפך בבית הזה, אדוני מכיר את זה היטב, זוכר את עצמו באופוזיציה רק בקדנציה הקודמת. לכן, בסופו של דבר, אני חושב שאתם עושים טעות מאוד קשה, שאתם שוברים פה מסורת שהייתה פה מימים ימימה, ממשלות ימין, ממשלות שמאל, ממשלות אחדות, ממשלות מרכז, מה שאתה רוצה, שהשתמשו בכלי הזה של חקיקת הוועדה אך ורק לדברים שהם בקונסנזוס רחב בתוך הוועדה עצמה. אגב, אתה יודע מתי השתמשו בזה בפעם הראשונה? עשו את זה בתחילת שנות התשעים, חבר הכנסת אוריאל לין היה אז יושב-ראש ועדת חוקה חוק ומשפט, אחרי התרגיל המסריח וכל הביקורת הציבורית שהייתה, התאחדו קואליציה ואופוזיציה לקבוע כללים של מעבר מפלגות, כללי התפלגות, ובקונסנזוס מאוד מאוד רחב נולד חוק ראשון של ועדת החוקה. אבל שוב, גם בפעם הראשונה, לפני כבר יותר מ-30 שנה, זה היה בקונסנזוס רחב ועד שהביאו את זה מהוועדה למליאה לקח להם בערך חצי שנה של דיונים בוועדה. ככה פעם עבדה כנסת ישראל במשך – – –
היו"ר אוריאל בוסו:
אני מודיע לך שאני גם כן, כיושב-ראש ועדת הבריאות הנכנס, שבוע הבא אתחיל פעילות בוועדה, אני חושב שכלי של יושב-ראש ועדה לקדם חקיקה שהוא חושב שצריכה להיות – – –
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אגב, בוועדת בריאות אין סמכות כזו. אדוני מכיר את זה בטח היטב.
היו"ר אוריאל בוסו:
נכון, צודק, מבחינת להציע הצעת חוק. אבל יש הצעות חוק של ועדות כוועדה. ללא ספק אני חושב שיושבי-ראש ועדות, בדברים שמאמינים בהם, אבל כן – – –
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
כל יושב-ראש ועדה יכול ליזום חקיקת חוק פרטית יחד עם חברי הוועדה שלו, לנסות לייצר קונסנזוס כמה שיותר רחב בוועדה ולקדם אותו במסלול של חקיקה פרטית. אבל סמכות לחוקק חוקים כוועדה היא מאוד מאוד ייחודית והיא לא נועדה לקידום של התפיסה האישית של יושב-ראש הוועדה, בטח לא בשבר של המחלוקת הפוליטית בתוך ועדה. מעולם זה לא נעשה בכנסת.
היו"ר אוריאל בוסו:
אוקיי.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
יש פה לדעתי פגם פרוצדורלי מאוד מאוד משמעותי, וחבל מאוד שאחת מהמסורות שהיו כאן בכנסת למעשה נשברה, ומי שנפגע, אגב, בסוף זה הציבור, כי הסיבה שלא משתמשים בכלי הזה היא מאוד ברורה, כשהוא לא קונסנזואלי. בחקיקת חוק פרטית יש חובת הנחה של 45 יום, בחקיקה ממשלתית יש חובה של תזכיר שמפורסם לציבור ל-21 יום, ואז לציבור יש זמן להגיב ולהפעיל לחצים ולהידיין ולקיים שיח ציבורי. כאן למעשה מאיינים את היכולת הזאת של הציבור, אגב, לא של הכנסת, חברי הכנסת ישתתפו בדיון וישפיעו, אבל הציבור יוכל להשפיע הרבה פחות וחבל מאוד שיש פה שימוש לרעה בכלי שהוא מאוד מהותי. אני מאוד מקווה שהשימוש לרעה הזה ייפסק כמה שיותר מהר. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לחבר הכנסת זאב אלקין. הדוברת הבאה, חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, עשר דקות לרשותך, בבקשה.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
תודה רבה, אדוני יו"ר הישיבה. כנסת נכבדה, אני רוצה לנצל את הזמן המכובד שניתן לי כאן בשביל לומר כמה מילים על מפגש היום שהיה מעל כל האירועים הפוליטיים והדרמטיים שאנחנו עוסקים בהם מדי יום וליל במשך שבועות ולהקדיש אותם להילה צור. הילה צור האמיצה, שהתראיינה לתוכנית המקור, לסרטה של ענת גורן ששודר ממש לפני מספר ימים. הילה צור, הבחורה החכמה וטובת הלב הזו, גוללה באומץ באמת מעורר כבוד את מסכת חייה, חיי ילדותה המצמררת. ילדה יפהפייה, רמת-שרונית, ילדה טובה רמת השרון, שסיפרה איך עברה במשך שנים אונס על ידי אחיה הגדול מגיל ארבע ועד גיל 19. נראה לי שאין אדם שראה את התחקיר הזה ואת הסרט החושפני והמרגש הזה ונשאר אדיש. זה פשוט היה אחד מהסרטים והמסמכים המצמררים שראיתי. הרבה מאוד שאלות ותהיות נשארו אחרי שראינו את התחקיר הזה. אז קודם כול צריך לומר לה תודה, כי אין לי ספק שהיא עשתה שירות אדיר לא רק לה ולמשפחתה הקרובה אלא גם לנשים ואנשים אחרים שעברו פגיעות מיניות קשות ושתקו. אתם יודעים, אני נשארתי עם אחת התהיות ואמרתי לעצמי, אין עוד פשע שבו בעצם קורבן העבירה שעובר את ההתעללות הנפשית והפיזית הכל-כך עצומה הזו ושותק. שותק, במקרה הזה שותקת. הרי אם זו הייתה גניבה ואם זה היה גזל, הריגה, כל דבר, כל פשע אכזרי אחר, ברור טוב-רע, ברור מי אשם, צריך ללכת להגיש תלונה במשטרה, הכול לכאורה ברור. הפושע יצטרך לשבת שנים בכלא ולשלם על מעשיו. אבל לא ככה, מסתבר, בעבירות המין, ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בקטינים וכאשר מדובר בעבירות מין בתוך המשפחה. יש קשר של שתיקה. אני מנסה לדמיין את הילה, כל ילדותה מגיל ארבע עוברת מעשים אכזריים, קמה בבוקר, לא מספרת לאיש והולכת לבית הספר, כאילו כלום. כמה זה קשה לחיות בתוך הבועה הזאת בלי שאף אחד מבין, אף אחד מכיר, אף אחד רואה את כל הזוועות האלה שמתחוללות על גופה ועל נפשה. אז הילה כבר הפסיקה לשתוק ועשתה מעשה אמיץ והיא לא נותנת לסביבה לשתוק ולא להיות כלואה בתחושת בושה או הסתרה שאין לה שום מקום בחברה מתוקנת. היא באה עכשיו לתקן. היא באה לתקן, כמו שאמרתי, לא רק עבור עצמה, אלא עבור אחרים ואנחנו מתגייסים, חברי הכנסת מאופוזיציה וקואליציה, כדי לתקן, כמו שעושים במדינות רבות אחרות כבר בעולם, לתקן את חוק ההתיישנות. חוק ההתיישנות על עבירות המין החמורות האלה, בעיקר כשהן באות מתוך המשפחה. אני מקווה שהצעת החוק הזאת תעבור. אני מקווה שהיא תעבור במהרה בימינו. אני מקווה מאוד, מתפללת, שניתן יהיה באמצעותה לתת מזור ומרפא להרבה מאוד אנשים שזה לא אחת משבע, מסתבר שזה אפילו עוד פחות, שעוברים מעשי זוועה שכאלה. אני מניחה שגם היום. הסיפור הזה קיבל פנים נוספות כאשר התחוור לי שהילה למדה איתי באותה כיתה ברמת השרון. גם אני לא ידעתי, כמו שלא ידעו רבים אחרים. אז קודם כול אני חייבת לך, הילה, באופן אישי, לעשות כמיטב יכולתי כדי לתקן את החוק הזה וכדי להעביר אותו במהרה בימינו. אני מברכת אותך על האומץ שלך, את דוגמה ומופת, לא רק עבור הציבור, קודם כול עבור ילדייך היפהפיים והחכמים והרגישים, שהבנתי שהם אלה שעמדו מצידך ומאחורייך במעשה האמיץ הזה. בזכות האומץ שלך אנחנו כולנו נתגייס ואנחנו נתקן. אני רוצה לברך גם את חברי הכנסת שהיום הגיעו כדי לפגוש אותך כאן היום בכנסת, בין היתר את חברת הכנסת סגנית השר מיכל וולדיגר ואת חבר הכנסת חילי טרופר וחברת הכנסת מירב כהן, שבאו וביחד איתי נתנו לך את החיבוק האמיתי האנושי של כולנו כאן בכנסת. אנחנו איתך וננסה ביחד להפעיל את הכוח, את כל הכוחות שלנו המשותפים, מול משרד המשפטים, מול הפרקליטות, כדי לתקן ולסייע לאחרים ואחרות. לפרוץ גם את מעגל השתיקה ולבוא חשבון עם העבריינים המרושעים חסרי הלב האלה. אני מבטיחה שביחד אנחנו נעשה כמיטב יכולתנו כדי לסייע למגר פשעים חמורים כאלה. לראות את הילדים שבינתיים בגרו ולמנוע את הישנותם של מעשי פשע נוראים מעין אלו. ככה ראוי לחברה מתוקנת, תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לחברת הכנסת אפרת רייטן מרום. חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה. חמש דקות לרשותך, אדוני.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, הבנתי שלפני זמן מה עמד פה סגן השר אבי מעוז וניסה להשוות את הסיטואציה של המהפכה החוקתית שהשר לוין מנסה להעביר בצורה כל כך דורסנית, לאיזושהי פגיעה לכאורה בזהות היהודית של מדינת ישראל, שבאה לידי ביטוי בדברים שאני הובלתי. אז אני רוצה לשאול את סגן השר מעוז אם בפגיעה הזאת בזהות היהודית הוא מתכוון במקרה לחוק הגיור שכתבתי מילה במילה עם הרב דרוקמן, זכר צדיק לברכה. זאת הפגיעה בזהות היהודית שהוא מדבר עליה? הרי את חוק הגיור – גברתי השרה, אני חושב שכדאי שתקשיבי – את חוק הגיור הזה כתבתי מילה במילה עם הרב דרוקמן זצ"ל. חלופת מיילים, חלופת טלפונים, חלופת גרסאות: מה אתה אומר על המשפט הזה? תשנה את המשפט הזה, תשנה את המילה פה, תשנה את המילה שם. כל מילה ומילה בהצעה הזו, הרב דרוקמן עבר עליה ואישר אותה. זה מה שסגן השר מעוז אומר שזו פגיעה בזהות היהודית? הוא לא מתבייש? הוא לא מתבייש? והנושא של הכשרות, פגיעה בזהות היהודית? האם סגן השר מעוז יודע שהרבנות הראשית מעניקה היום, היום, ככה הרבנות הראשית מעניקה כשרות למוצרים מחו"ל? בדיוק כך. הרבנות הראשית מאשרת לתאגידים פרטיים לתת כשרות בחו"ל ומפקחת עליהם, אבל איזה תאגידים? חלק מהתאגידים האלה הם תאגידים מביכים ומבישים, ואני מקווה שהשר החדש מלכיאלי יעשה בזה סדר, כמו שאני ניסיתי לעשות ועכשיו הוא מנסה להרוס את זה. ואיזה פיקוח יש לרבנות הראשית על הדברים האלה? בכל העולם, בכל העולם, עשרות מדינות, מאות מפעלים, עשרות אלפי מוצרים – מפקח אחד. זה מה שיש לרבנות הראשית, מפקח אחד. ככה הרבנות הראשית לישראל נותנת כשרות למוצרים מחו"ל. עכשיו ידע כל אזרח בישראל: כל מוצר שהוא מכניס לפה שלו שמיוצר בארץ, בסיכוי גבוה מאוד יש בו מוצרים שמיוצרים בחו"ל. שמן – אין ייצור בארץ, חוץ משמן זית. כל השמן שאינו שמן זית זה שמן מיובא. זה אומר שכל מוצר שבן אדם מכניס לפה בארץ, יש עליו כשרות בדיוק בשיטה הזו שהרבנות הראשית מאשרת ואמורה לפקח. לזה הוא קורא פגיעה בזהות היהודית של מדינת ישראל? למה הוא קורא פגיעה בזהות היהודית של מדינת ישראל? לזה שהבאתי מתווה שסוף-סוף הרבנות הראשית תקבע מה זה כשרות, שלא כל רב יחליט מה זה כשרות על דעת עצמו? שיהיה תקן מחייב? שלרבנות הראשית יהיו סוף-סוף כלים לאכוף את הדברים האלה? עד היום, מה הרבנות הראשית יכולה לעשות? לשים איזה שלט, פשקוויל – ידע הציבור וייזהר לא לאכול פה? בחוק שאני רציתי להביא, שהעברנו חצי ממנו, יש סמכויות אכיפה משמעותיות לרבנות הראשית. הלוואי שהממשלה הנוכחית הייתה באה להידברות כמו שאני באתי. מה לא היה פה? שרה פה בממשלה הזו קוראת לי מתייוון, אנשים קוראים לי פה אנטיוכוס, המן הרשע. ערוצי תקשורת קוראים לי קברן של היהדות. ואני, לא אכפת לי, ביקשתי להידבר איתם. כל הגורמים האלה יודעים שאני פניתי לרבנים הראשיים, למועצת, לרבנים גדולים, לארגונים; עם כל מי שעוסק בכשרות רציתי לעשות הדיברות. אבל משיקולים פוליטיים קטנים וצרים הם העדיפו להחרים אותי ולא לדבר. ועדיין, כל מה שעשיתי היה יחד עם רבנים גדולים, בהתייעצות איתם, בליווי צמוד. לא נגעתי בהלכה. לא נגעתי בהלכה. ועומד פה סגן שר ואומר: פגיעה בזהות היהודית של המדינה. אומר את זה על דברים שנכתבו יחד עם הרב דרוקמן. זצ"ל. אז אבי מעוז, תתבייש לך.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה, חבר הכנסת מתן כהנא. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; הדובר הבא, חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
אתה רוצה שאני אעלה שוב?
היו"ר אוריאל בוסו:
אתה אמור לדבר שוב?
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
לא.
היו"ר אוריאל בוסו:
לא. העבירו את זה. 85 דקות נתנו. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; עוד פעם חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; עוד פעם חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; שוב חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת משה טור פז – אינו נוכח; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת יאיר לפיד – אינו נוכח; חברת הכנסת אורנה ברביבאי – אינה נוכחת; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יואל רזבוזוב – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת משה טור פז – אינו נוכח; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח; חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):
היושב-ראש – – –
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח. חבר הכנסת עודד פורר. אולי יש לך סיבוב הבא, אני לא יודע, אבל בסיבובים שעברנו, קראנו, חיכינו. אי-אפשר לסגור מליאה בשביל חבר כנסת, עם כל הכבוד.
ינון אזולאי (ש"ס):
תמשיך, תמשיך – – –
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):
– – –
ינון אזולאי (ש"ס):
יש מספיק סיבובים – – –
קריאות:
– – –
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):
היושב-ראש – – –
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח. בקשת רשות דיבור, אריאל קלנר – אינו נוכח. משה סעדה.
ינון אזולאי (ש"ס):
משה, משה – – –
קריאות:
– – –
שר העלייה והקליטה אופיר סופר:
אבל שר ידבר.
היו"ר אוריאל בוסו:
אם כן, השר מסכם, או יושב-ראש ועדה?
קריאה:
– – –
היו"ר אוריאל בוסו:
אבל גם שר, יש לו אפשרות. השר בלי הגבלה, נכון? יושב-ראש ועדה בלי הגבלה או – – –
קריאות:
– – –
קריאה:
אני לא יושב-ראש.
היו"ר אוריאל בוסו:
ממלא מקום יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט יסכם את הדיון. תודה.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
ערב טוב, כנסת נכבדה, כבוד היושב-ראש. כולנו מדברים על מערכת המשפט והשאלה באמת היא אם מערכת המשפט שלנו – אופיר, זה דברים מעניינים, חשוב לי שתקשיב.
אופיר כץ (הליכוד):
יהיה לך הרבה זמן שאני אקשיב לך.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
השאלה היא אם מערכת המשפט שלנו זקוקה לתיקון. מתן, אני מדבר על מערכת המשפט, זה חשוב שתקשיב.
אופיר כץ (הליכוד):
אני רק אומר עוד פעם, אתה לא יורד.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אופיר, אני יכול לעשות כמה שעות שאתה רוצה, אין לי בעיה. השאלה אם מערכת המשפט נזקקת לתיקון. כולנו מכירים את הכלל, אם זה לא שבור אל תתקן. אחרי שכולנו דיברנו על הרפורמות הגדולות והחשובות של השר יריב לוין, שר המשפטים, אני רוצה באמת לדבר על מערכת הצדק, על מערכת המשפט, ולשאול את עצמנו האם ראוי לתקן אותה ואם יש על מה לתקן אותה. אני רוצה לדבר על האזרח הקטן שפוגש את מערכת המשפט. מה הוא פוגש? אתם יודעים שמערכת המשפט, על פי החוק, וכולנו שווים בפני החוק, אמורה לקיים דיון מיום ליום. אתה מגיע לבית משפט, מתחיל דיון ומדי יום אמור להתנהל הדיון. למה? כדי שלא ייגרם לך עיוות דין ועינוי דין. האם מערכת המשפט שומרת על החוק? האם דיון במערכת המשפט מתנהל מיום ליום? לא. דיון במדינת ישראל, במקום מיום ליום מתנהל משנה לשנה. הכרעת דין, שאמורה לקחת על פי חוק תוך 30 יום – תוך כמה זמן בן אדם מקבל הכרעת דין? בן אדם מקבל הכרעת דין – לפעמים 30 יום, 300 יום, ואף אחד לא רואה את האזרח הקטן שמחכה לפסק הדין שלו. אני רוצה לספר סיפור אחד על אימא אחת שהתקשרה אליי, אימא לילד קטן שנפצע בתאונה. אחרי הפציעה שלו היא הגישה תביעה נגד הביטוח כדי לקבל כסף לטפל בבן שלה. היא פנתה לביטוח, ניהלה תיק במשך תקופה ארוכה. אחרי שהתיק הסתיים השופט אמר שתוך שלושה חודשים הכרעת דין. היא מחכה ומחכה, מגיע מועד הכרעת הדין, האם אתם חושבים שהשופט נתן הכרעת דין? לא, התיק ממתין שנה וחצי להכרעת דין. היא פונה אל השופט, היא אומרת לו: אדוני השופט, אני רוצה את הצדק. עונה לה השופט: יש 24 שעות ביממה, וזה מה שאני יכול לעשות. ואני שואל אתכם, כנסת נכבדה, אדוני היושב-ראש, האם יש כאן צדק? ביאליק אמר: אם יש כאן צדק, יופע נא מייד. אני שואל איך יכול להיות שמערכת המשפט עצמה – ביסמוט, מר ביסמוט, חשוב שאתה תקשיב לי.
בועז ביסמוט (הליכוד):
באתי בשבילך.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אני יודע. אני שואל, האם מערכת המשפט לא רואה את האזרח הקטן? חבריי מהאופוזיציה, שטרן ומתן כהנא, האם אתם לא רואים שהאזרח הקטן נפגע כתוצאה ממערכת המשפט, שאתם כל כך מגוננים עליה, בגופכם, כאילו בבת עיניכם?
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
מה שאתה אומר זה לא בסדר.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
האם אתם לא רואים את עינוי הדין שקורה? ולא רק האזרח הקטן.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
אני לא רוצה שינויים? אני יושב איתך בוועדה. צריך שינוי.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
נכון, מתן. לכן אני אומר, בוא ננהל שיח. בוא נראה את האזרח הקטן שלא מקבל סעד, לא מקבל צדק.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
אתמול שמעתי את חבר הכנסת ביטן אומר ברדיו: שיח לא מנהלים בוועדה, שיח מנהלים בחדרים הצדדיים.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
קודם כול, שיח מנהלים. מה שקרה אתמול, הגעתי לוועדה, וכמו שאמר משה, "ויפן כה וכה וירא כי אין איש". אף אחד מכם לא הגיע לוועדה. אפילו מאמר מערכת בעיתון הארץ תקף אתכם, ובצדק. הוא אמר שהציבור משלם לכם כסף כדי להיות פה, כדי להגיד את עמדתכם.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
היינו פה.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
לא הגעתם לוועדה, לא הגעתם לשיח שרצינו לנהל. דיברתי עד עכשיו על האזרח הקטן, אבל לפעמים לאזרח הקטן חשוב שיהיו דיונים בתיקים גדולים. אני רוצה לדבר על עוד תיק שאולי הציבור מכיר, התיק של רות דוד ורונאל פישר; תיק שבו מואשמים פרקליטת מחוז, איש תקשורת, קצין משטרה בכיר, שלושה אנשים מאוד מאוד חשובים מואשמים בבית משפט מחוזי בירושלים. לפני שבוע ביום ראשון התבקשתי לבוא ולהעיד בתיק הזה. שאלתי את עצמי, התיק לא הסתיים כבר? אני שואל אותך, אדוני היושב-ראש, שאלה רטורית בשבילך: כמה זמן התיק של רות דוד? שמעת עליו? רונאל פישר, שמעת עליו? פרקליטת מחוז, כמה שנים עברו ואנחנו עדיין בפרשת התביעה. אתה רוצה לזרוק מספר ולנחש?
ינון אזולאי (ש"ס):
עשר שנים.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
שמונה שנים אנחנו בפרשת תביעה. האם זה צדק, האם ככה צריך להתנהל תיק? כמה שנים עד שהתיק הזה ייגמר? לפחות 12 שנה. אני שואל – יושב פה שר משפטים לעבר, גדעון סער, שהיה אחראי על המערכת הזאת שגרמה לעיוותי דין – איפה הייתם? על מה שמרתם? מה הסתרתם? למה לא עשיתם צדק לאזרחים, שכל כך חשוב? אני אומר, זה לא רק עינוי הדין. גם כששופטים, בית משפט מקל מאוד. בית משפט לא רואה נפגעות עבירה.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
יש לך איזה שלוש שעות לדבר.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אני יש לי זמן. על עיוותי דין ועל מה שהיה בתקופת גדעון סער, שברוך השם הוא כבר לא שר, אני יכול לדבר מהיום כמה ימים שלמים והציבור ישמח לדעת את האמת. אני אומר, לא רק עינויי דין, אלא גם בית משפט בסופו של יום, אחרי שהוא דן, אחרי שהאזרח עובר את כל שלבי המשפט ובסוף הוא מצפה שבית משפט יראה אותו, יסתכל עליו, בית משפט לא רואה אותו, בית משפט לא מסתכל עליו. בית משפט נותן ענישה מקילה. אני רוצה לתת דוגמה אחת שתסביר את האירוע ותספר את הסיפור, זה רץ ברשתות החברתיות. יהודי חרדי יושב לו ברכבת הקלה ונוסע אל ביתו. תוך כדי נסיעה מגיע בן מיעוטים, סוטר לו בכוונת מכוון, מצלם את האירוע, מתעד את האירוע, הכול במכוון כדי להכות אותו. אני הייתי מגדיר את זה אכזריות לשמה, אנטישמיות. תופסים את האדם הזה, את האיש שמכה. אני מזכיר, הוא לא רק הכה, הוא גם צילם. כשאדם מצלם מה הוא רוצה להגיד בצילום שלו? לא מספיק לי שהכיתי, אני רוצה להתפאר ולהנציח את האירוע הזה. אתם מבינים כמה זה חמור? מה העונש שקיבל?
בועז ביסמוט (הליכוד):
כמה הוא קיבל?
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
תבינו, מדובר על עבירת תקיפה ממניע גזעני, והחוק מחייב להכפיל את העונש. במקום לקבל את הרף הכי גבוה, כדי להגן על הציבור, הוא קיבל את העונש הכי נמוך – של"צ, התנדבות. טוב שלא נתנו לו פרס הוקרה. מה זה? למה זה, אתם לא שואלים? אני שואל את חבריי מהאופוזיציה, האם לא ראוי לתקן את המערכת הזאת? האם זאת לא מערכת שחייבת שינוי ושידוד מערכות? איפה אתם? תתעוררו. עכשיו לא שעת לילה מאוחרת, עדיין לא הלכתם לנום. השאלה איך באמת משנים את המערכת כדי שתראה אותנו, את האזרחים הפשוטים. מה עושים? אני רוצה לתת לכם את אחת מנקודות הרפורמה החשובות, וזה הבחירה של השופטים. למה זה חשוב? היום שופט שמתמנה – גב' עטייה, תקשיבו לי, שאני לא אהיה פה לבד עם עצמי. גב' עטייה. כמה זמן יש בערך?
היו"ר אוריאל בוסו:
יש זמן.
השרה למשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:
נכנסנו לשלושים של הרב דרוקמן, תדבר גם על הרב דרוקמן.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
יש לי סיפור יפה. שופט שמתמנה היום – – –
יסמין פרידמן (יש עתיד):
הזמן עבר, מה קורה?
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
שופט שמתמנה היום – – –
יסמין פרידמן (יש עתיד):
לא כתוב זמן על המסך.
היו"ר אוריאל בוסו:
אין הגבלה ליושב-ראש ועדה שמסכם.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
שופט שמתמנה היום, על מי הוא מסתכל? הוא מסתכל כלפי מעלה. מי זה הלמעלה שלו? מי זה "ויהיו עיניך ראות את מוריך?" בית משפט העליון. לשם הוא מתכוונן, הוא לא רואה את הציבור. תחשבו על החמנייה. החמנייה, לאיפה היא מתכווננת? לאור, בשביל תהליך הפוטוסינתזה. לכן כל הזמן היא מתכוונת לאור. אותו דבר שופט בבית משפט שלום. הוא לא רואה את האזרחים, הוא לא רואה את הציבור, הוא רואה אך ורק – – –
דבי ביטון (יש עתיד):
משה סעדה, אתה עומד באולם הזה ומאשים – – –
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
שנייה, שנייה, תני לי.
דבי ביטון (יש עתיד):
עדיין יש שופטים בישראל.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
שנייה, לא כולם.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אדוני, הוא לא יושב-ראש ועדה.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
לא כולם, אבל – – –
דבי ביטון (יש עתיד):
– – –
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת יסמין פרידמן, סליחה. חברת הכנסת ביטון, סליחה רגע.
היו"ר אוריאל בוסו:
סליחה, רגע, אני אעשה סדר. יושב-ראש ועדה מסכם מקביל לשר מסכם, ללא הגבלת זמן.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אבל הוא לא יו"ר ועדה.
היו"ר אוריאל בוסו:
רגע. שאלת שאלה – אני מבקש לענות. חבר הכנסת סעדה, ממלא מקום יושב-ראש ועדת החוקה, הוסמך על ידי יושב-ראש הוועדה לנמק – – –
קריאה:
– – – יושב-ראש הוועדה?
היו"ר אוריאל בוסו:
כתוב: הוסמך על ידי יושב-ראש הוועדה לנמק, ומשכך, אין לו הגבלה. קדימה, shoot, חבר הכנסת סעדה.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
חברת הכנסת דבי ביטון, אני מדבר על החמנייה. היא עושה פוטוסינתזה. עכשיו מה קורה? שופט בשלום – –
דבי ביטון (יש עתיד):
הוא גם עושה פוטוסינתזה?
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
– – מטבע הדברים, מה המצפן הערכי שלו? הוא מסתכל – כל אחד מאיתנו רוצה להתקדם. הוא מסתכל על העליון, וזה בסדר, כי זה טבע הדברים. הוא מסתכל והוא כותב דיסרטציות. הרבה פעמים אתה בא לקבל פסק דין בשלום – תן לי החלטה קצרה, תן לי החלטה פשוטה. אל תכתוב דיסרטציות; אל תעשה cut and paste.
דבי ביטון (יש עתיד):
אז לשיטתך, כל מי ששופט, אז השאיפה שלו בחלק מההחלטות זה בגלל הרצון שלו להתקדם?
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
לא כולם. לא, לא, לא. אני חושב שהגיע הזמן שבמקום שיראה את בית המשפט העליון, שיראה את דבי ביטון משדרות; שיראה את אוריאל סעדה מירוחם; שיראה את האנשים הפשוטים, שיראה את העם. איך הוא יראה את העם? הדרך היא פשוטה – הוא יראה את העם כאשר הוא ידע שהעם הוא חלק מהליך הבחירה.
טלי גוטליב (הליכוד):
נכון.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אם העם הוא חלק מהליך הבחירה, הוא יראה אותו.
דבי ביטון (יש עתיד):
איזה מזל שטלי באה.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אומרים לי אנשים: אבל איך יכול להיות שנבחרי ציבור יבחרו שופט? איך זה יכול להיות? הייתכן כדבר הזה? ברור שכן. מי בוחר את מבקר המדינה? מי בוחר במדינת ישראל את מבקר המדינה? אנחנו, אנחנו, הציבור, בוחרים את מבקר המדינה, דרך הפרלמנט. ולכן, ברגע ששופטים ייבחרו בערכאות – בשלום, עובר למחוזי, עובר לעליון – ייבחרו על ידי נציגי העם, הם כל הזמן יראו ויתכווננו לעם. המצפן הערכי שלהם יהיה מכויל לעם, ואתם תראו שאותם שופטים קודם כול ייתנו החלטות מהירות, יעילות. הם כל הזמן יראו את נפגע העבירה, ולא רק את הפוגע. הם כל הזמן יחשבו איך הם לא גורמים עינוי דין. והיה והם לא יראו את העם, הם לא יצליחו להתקדם. אבל היום הוא יכול להתקדם גם בלי קשר לזה. אבל מעבר לעינוי דין, יש פה עניין חשוב נוסף בהקשר של בחירת שופטים. אתמול בוועדה הגיעו כמה מומחים ודיברו על בית המשפט העליון, ואמרו כמה בית המשפט העליון הוא טוב, כמה הבחירה היא נכונה, כמה זה מדויק. ואני שאלתי אותם: אם זה כל כך טוב, למה אין שופט חרדי? למה אין כמעט שופטים מזרחים במשך 74 שנים?
טלי גוטליב (הליכוד):
זה בגלל ששפר אמר שלא יהיו שופטים כי הם למדו במוסדות של ש"ס.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
שפר שהיה בפרקליטות. ובאמת, כמו שטלי אומרת, הוא אמר שאין שופטים מזרחים כי הם לא לומדים לימודי ליבה. מר שפר היקר, לא פגשת עורכי דין מזרחים? לא יצא לך בשנותיך בפרקליטות או שהיית כל כך מתנשא שלא הסתכלת עליהם? ובאמת, עד היום, מערכת המשפט – יחד עם האופוזיציה, שתומכת, ומגינה עליהם כחומה בצורה, אתם, חבריי לאופוזיציה – פנינה, אני מדבר פה על בחירת שופטים במערכת המשפט. עד היום המערכת בוחרת את המדויק לה. תקשיבי, זה חשוב לך. היא מחפשת אנשים שדומים לה במערכת המשפט. לא ממנים שופטים מזרחים, לא חרדים, לא ישראל השנייה, אלא כל הזמן לוקחים את המדויק של המדויק. אפילו לא משקיעים לפתוח טיפה את המנעד.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
רגע, וככה עושים גיוון? ככה אתם רוצים לעשות גיוון – בזה שתבחרו? בינתיים אני לא רואה שאתם בוחרים מנכ"ליות למשרדי הממשלה. איפה הגיוון?
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
פנינה, בעזרת השם, כשאת תהיי חלק מהליך הבחירה והפרלמנט יהיה חלק מהליך הבחירה, בעזרת השם – –
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
– – – לפחות אתה מודה.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
– – אתם תראו בעוד עשר שנים – –
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
חבר הכנסת סעדה, אי-אפשר לסמוך עליכם – – –
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
– – שופטים מזרחים, גם ערבים, גם חרדים – – –
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
יש לכם שורת מינויים למנכ"ליות, ואתם נותנים רק מנכ"לים.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
ואתם תודו לנו על הרפורמה המדהימה הזאת, שפתחנו את שערי בית המשפט העליון. עד היום זה חונטה מצומצמת שבוחרת את המדויק לה ואת הדומה לה ומנסה לשמר את הכוח ולשכפל את הכוח. ובאמת, אני ציפיתי מהאופוזיציה – אני לא בא מהאירוע הזה, אני לא בא מהכנסת. ציפיתי שתקשיבו, שתהיו פתוחים לרפורמה, שתגידו: בואו נראה מה נכון ומה לא. אבל במקום זה בחרתם להתעלם. אנחנו הושטנו יד, הושטנו יד, ומה אתם עשיתם? החרמתם.
סימון דוידסון (יש עתיד):
אתה תציל את המדינה. אתה הגואל. אתה תציל את המדינה. מר סעדה יציל את המדינה.
טלי גוטליב (הליכוד):
תסביר להם על הוועדה למינוי שופטים והקומבינות. תסביר להם על החלטת – – –
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
מר דוידסון, אני לא גואל ואני לא מושיע.
סימון דוידסון (יש עתיד):
ככה אתה נשמע. ככה אתה נשמע.
טלי גוטליב (הליכוד):
אבל תסביר להם על הקומבינות בוועדה למינוי שופטים – – – יושב והמשרד שלו ממשיך להעביר תיקים לתמי אולמן.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
מר דוידסון, אני לא גואל – אומנם קוראים לי משה – אבל אני חושב שאני בא עם האמת שלי, ועם האמת הזאת נשנה. בוועדה שאתם כל כך מגינים עליה, מי שבוחר זה כמעט לא נציגי הציבור. בוחרים אנשי לשכת עורכי הדין. מדברים איתי כל הזמן בשיח: ניגוד עניינים – – –
היו"ר אוריאל בוסו:
ברשותך, ישבתי עכשיו עם אדם אחד שקשור לממשלת גרמניה, למפלגה של שולץ. הוא אמר לי במפורש שהרוב בפרלמנט בוחר את שופטי העליון.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
ככה זה ראוי.
היו"ר אוריאל בוסו:
הרוב בפרלמנט, ככה זה הולך.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
ברוב מדינות העולם. זה פשוט.
היו"ר אוריאל בוסו:
והוא אומר לי: אנחנו שואלים מה קורה בדמוקרטיה אצלכם. אמרתי לו: איך אצלכם? הוא אמר לי, ואמרתי לו: זה בדיוק מה שאנחנו רוצים לעשות. כיום לפרלמנט אין נגיעה בבחירת השופטים.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אז אצלנו האופוזיציה הלוחמת, שמגינה על בית המשפט בחירוף נפש, לא יודעת שמי שבוחר שופטים היום זה חלק מהגילדה של לשכת עורכי הדין. ותראו איזה פלא: יושב יושב-ראש הלשכה עם המשרד שלו, מופיע בפני שופט במחוזי, ואותו שופט שוקל שיקולים, מטבע הדברים, שהוא רוצה להתקדם. האם הוא יקבל החלטות נגד אותו נציג לשכת עורכי הדין שקשור איכשהו לבחירת שופטים לעליון? אני שואל אתכם. האם אין פה ניגוד עניינים מובהק, ניגוד עניינים מובנה? איפה אתם, אבירי שלטון החוק? תתעוררו. השעה המוקדמת. ולכן, גם בהקשר הזה, גם בהקשר של המנעד הרחב, גם בהקשר שנימנע מניגודי עניינים מובהקים ונוכל למעשה לייצר לנו חברה טובה יותר, שתבחר שופטים טובים יותר שיראו את הציבור, וזה הדבר הכי חשוב. לפני שאני ממשיך להתייחסות להמשך ההתייחסות לדברים ברפורמה, אני רוצה להתייחס למשהו שלא נמצא ברפורמה אבל לדעתי הוא מאוד מאוד חשוב. וגם בעניין הזה, אני רואה את האופוזיציה כחומה בצורה, מגינה על המערכות ולא רוצה לבדוק. אתם יודעים, אור השמש מחטא את הכול, ולפעמים חשוב לבדוק את הדברים ולבדוק אם המערכות עובדות. דיברנו עד עכשיו על מערכת המשפט. אני רוצה לדבר על מערכת אכיפת החוק. וגם פה, כל פעם שאנשים נואמים, אני שומע את ההגנה על המערכת. יש את סגלוביץ' ועוד אנשים, בוגרי המערכת, שמגינים עליה בחירוף נפש. ואני רוצה לשאול אתכם: האם המערכת הזאת היא מערכת שעושה צדק? האם זאת מערכת שיש עליה ביקורת? האם זו מערכת שיש בה איזונים ובלמים ראויים? זאת מערכת שעיני הציבור נשואות אליה. ואני שואל את היושב-ראש – יושב-ראש יקר, שאלה לי אליך. אני רוצה תשובה.
היו"ר אוריאל בוסו:
אוקיי.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
כאשר בן אדם חושף אירוע שבו פקיד המדינה ביצע עברה במדינת ישראל, מי הגוף שאמון היום על חקירת פרקליט המדינה? אתה יודע? מי חוקר אותו?
היו"ר אוריאל בוסו:
אתה שואל את השאלה שתמיד שואלים: מי יחקור את החוקרים? מי ישפוט את השופטים?
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
לא, אבל חייב להיות. חייב להיות. ענה לי היושב-ראש: מי יחקור את החוקרים? מי ישפוט את השופטים? זו שאלה טובה. מי חוקר במדינת ישראל – – –
היו"ר אוריאל בוסו:
גם בעבירות בנייה; בכל דבר, נכון?
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
בכל העבירות. מדינת ישראל, 2023, אופוזיציה יקרה, מר סגלוביץ' היקר, אני שואל אותך כאיש מקצוע – – –
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
רגע, תשאל אותי. תן להשיב.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
הינה, אני שואל אותך. היום המתמחה של פרקליט המדינה – וזה יכול לקרות, אתה יודע, היו בעבר כאלה שהתלוננו עליו – טוענת שהוא הטריד אותה מינית. למי היא מתלוננת? כקצין אח"ם לשעבר, למי היא מגישה תלונה? אני שואל אותך.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
תאמין לי, מניסיון העבר שלי, תמיד יש פתרון. לא לדאוג. יש יועץ משפטי לממשלה.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
יועץ משפטי לממשלה יושב חדר לידו, אתה יודע.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
שאלת אותי שאלה – אני אגיד לך.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
הינה, אני מקשיב ברוב קשב.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
חקרתי גם פרקליטים, גם שוטרים. אם רוצים ועושים עבודה מסודרת, הכול אפשרי.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אז סגלוביץ' אומר לי שהכול אפשרי, אז בואו אני אספר לכם איך האפשרי הזה עובד בלשכות.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
אחד על אחד אפשר. צריך למצוא איזונים ובלמים, צריך למצוא במקרה, אם חס וחלילה יש משהו מול פרקליט, יש מהלך חריג באישור, הכול בסדר. נחקרו שועים ורוזנים מכל המקומות. גם כאלה שמינו אותי, חקרתי אותם, ולא הייתה שום בעיה עם זה. שום בעיה עם זה.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אנשים שמינו אותך זה בעיה לחקור. אנשים שמינו אותך זו בעיה לחקור, אתה יודע.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
אז בוא אני אספר לך סיפור. היה בג"ץ על העניין הזה. אני הופעתי בבג"ץ הזה. מצאו מודל איך לטפל בעניין הזה. המפקדים שלי במשטרה, לא הייתי כפוף להם, הייתי כפוף ישירות ליועץ המשפטי לממשלה. מדובר בשר – – –
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
את מי חקרת?
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
צחי הנגבי.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
בסדר, זה לא אותו דבר כמו שאתה ראש אח"ם ופרקליט המדינה. מי כמוך יודע – – –
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
הוא מינה אותי לתפקיד. גאה או לא, הוא מינה אותי לתפקיד. הוא איש מקסים, בלי שום קשר.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
הקשר המקצועי, מי כמוך יודע – ואני יודע את הקשר שהיה לך עם פרקליטי המדינה לדורותיהם – הוא קשר – – –
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
הייתה טענה שאני לא יכול לחקור אותו כי הוא מינה אותי, נכון?
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אני מבין את הטענה – – –
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
והוא מינה גם את המפכ"ל.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
נכון.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
ואז עשו מודל אחר. דרך אגב, החקירה הזו לוותה גם עם פרקליטים וגם שופטים.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
מי שליווה את החקירה זה היה אורי כרמל גם, לדעתי.
טלי גוטליב (הליכוד):
נכון מאוד. חבר הכנסת סעדה – – –
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
לא, לא במקרה הזה. היה נספח לחקירה הזו שהיה צריך לחקור אנשים מהמשרד לאיכות הסביבה ובמשרד המשפטים.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
נכון, כי פה זה יותר פשוט – – –
טלי גוטליב (הליכוד):
חבר הכנסת סעדה, תזכיר להם מה קורה כשמקבלים מידע אנונימי מראשת מח"ש שנבחרה במקומך, שהוצנחה במקומך.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אבל אני אסביר את מה שסגלוביץ' – – –
טלי גוטליב (הליכוד):
אני אעזור לך, כי צריך עוד עשר דקות.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
יש לי זמן עכשיו. אני אסביר את מה שסגלוביץ' אומר, ואני רוצה להסביר לכם מה קורה. אם מתמחה של פרקליט המדינה תרצה להגיש עליו תלונה שהוא מטריד אותה מינית, הדרך היחידה להתלונן היא לראש אח"ם, ראש אגף חקירות במשטרה. עכשיו תבינו, ראש אח"ם זה חברו הטוב של פרקליט המדינה. הם יושבים כל יום. לי, בדידי הווא עובדא, כשאני רציתי להגיש תלונה נגד ראש אח"ם כי הייתה תלונה, מידע עליו, על מעשה מגונה, כשאני נוקש בדלת, מטאפורית, של פרקליט המדינה, הוא יושב אצלו במשרד. תבינו את ניגוד העניינים המורכב. היום, במדינת ישראל 2023, אין מי שחוקר את פרקליט המדינה. אין גוף כזה. לא יכול להיות שבמדינה שלנו יש גוף שאין מי שחוקר אותו. זה מורכב עוד הרבה יותר, כי אני אומר לכם שהמורכבות בחקירה על רקע קשרי העבודה המשותפים. אבל אני רוצה לתת לכם דוגמה אחרת מעולם אחר, אולי היפותטית לחלוטין. חבר הכנסת ינון אזולאי, תקשיב. מה קורה כשקצין אח"ם, ראש אגף חקירות במשטרה, בא לפרקליט המדינה ומבקש לעשות תרגיל חקירה, אבל תרגיל החקירה הזה במקרה זו עבירת סחיטה? מי שעושה את תרגיל החקירה זה ראש אגף חקירות ומודיעין – מי מאשר לו את תרגיל החקירה? פרקליט המדינה. עכשיו אני רוצה לחקור את זה – מי יאשר לי? מי יחקור את פרקליט המדינה ואת קצין אח"ם? למי נפנה? הפעם למי ננקוש בדלת? מי חוקר את החוקרים?
קריאות:
– – –
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
גם מנדלבליט לא יכול לחקור, כי גם הוא מאשר לפרקליט המדינה, ולמעשה, למי שלא מכיר את זה, בציורית, זה חדר ליד חדר. ולכן כולם נמצאים במצב של ניגוד עניינים מובהק. ניגוד העניינים הוא גם מהותי וגם ברמה החברית. זה אנשים שעובדים יחד שכם אל שכם בחקירות. וברגע שאתה מגיע אליהם ושואל אותם ונותן מידע על קצין בכיר, זה ברור לי שזה מורכב להם. אני גם מבין את המורכבות, הם מכירים אותו. ואני לא אפרט פה כרגע על חקירות שניהלנו, שראיתי שפרקליט המדינה עושה הכול כדי לא לחקור את התיק. תבינו, לא מדובר – – –
טלי גוטליב (הליכוד):
כשיהודה שפר היה מעורב בתאונת דרכים – – –
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
טוב, זה אירוע אחר.
טלי גוטליב (הליכוד):
הוא דיבר עשר דקות עם שי ניצן מתוך הזירה.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
נכון, מתוך הזירה. והוא חבר שלו.
טלי גוטליב (הליכוד):
ראית? מדהים. גם אני הייתי רוצה עזרת חבר – – –
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אבל תבינו, מצאתי את עצמי לא פעם שאני מגיע עם מידע על קצין בכיר ניצב, שפרקליט המדינה מטבע הדברים מכיר אותו, הוא עובד מולו, ואני אומר לו: יש לי מידע נגדו, ובמקום לחקור מה הוא עושה? מה הוא עושה? הוא בולם את החקירה.
רון כץ (יש עתיד):
מי? מי?
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
איך קראו לפרקליט המדינה הזה? שי ניצן. שאלת, אני אענה. ואני שואל, הצדק הוא עיוור? אין צדק לכול? יש אנשים שהם מעל הצדק? זה תופס גם באירועים – לא תמיד זה מושחת. לפעמים זה לכאורה אפילו תמים. אני אספר סיפור. באתי אל קצין בכיר, חבר של חלק מחברי הכנסת פה, והעברתי מידע על מעשה מגונה שהוא ביצע. ואני אומר לפרקליט המדינה: תקשיב, יש פה חשד לעבירת מין חמורה. אומר לי פרקליט המדינה: אתה יודע שאתמול הייתי בחתונה של הבן שלו? אני אומר לו: מה? אתם מבינים שאחרי שהוא היה בחתונה של הבן שלו הוא צריך לקבל החלטה לחקור את התיק הזה. ממקבץ הסיפורים – ואני עוד יכול להאריך, אם צריך אני אאריך גם, שתבינו את המורכבות של האירוע. מאחר שמבקשים להאריך אז אני אתן עוד סיפור, כי זה סיפור מרתק.
היו"ר אוריאל בוסו:
יש לך גם כן להגיד תהילים, פרשת שבוע.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
יש לי זמן, עוד לא. סיפור מעניין.
טלי גוטליב (הליכוד):
– – –
היו"ר אוריאל בוסו:
אצל סון הר מלך תמיד יש ספר תהילים.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
זה סיפור טוב. אם היית עורך עיתון היית מהסיפור הזה עושה כותרת, אז תקשיב. באחת הפעמים שהייתי בישיבה אצל פרקליט המדינה – אני שוב מדגיש, באמת, המטרה שלי היא להדגיש את המורכבות שאין מי שחוקר את פרקליט המדינה. הגעתי לפרקליט המדינה עם תיק מאוד חשוב נגד קצין מאוד מאוד בכיר ושאלתי את עצמי מה יעשה פרקליט המדינה, כאשר ידעתי שהקצין הבכיר הזה חבר אישי שלו וגם הוא מבאי ביתו. מצד שני, למי אני יכול לבוא? הגורם היחיד זה פרקליט המדינה. אני זוכר את זה. מסרתי את המידע – ישבנו פרקליט המדינה, אני, מנהל מח"ש, המשנה לפרקליט המדינה, ואני מוסר לו את המידע. פרקליט המדינה – זה היה שי ניצן בתקופתו – יושב, חושב, אומר לי: זה קצת בעייתי, זה מורכב, צריך לראות מה לעשות. היה מדובר על קשר פסול בין הקצין לבן פקודה שלו, קשר שהוא מהווה לכל הפחות הפרת אמונים. ביסמוט, אתה יודע מה הוא עשה, פרקליט המדינה?
טלי גוטליב (הליכוד):
מה הוא עשה? אולי כדאי שהוא יקרא תהילים.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
מולי, מול העיניים שלי, הוא הרים טלפון לאותו קצין ואמר: תקשיב – – –
טלי גוטליב (הליכוד):
תהילים מותר, תהילים ליום שני, אם תידרש לו. "מי האיש החפץ חיים", זה מתחיל באותו פסוק.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
הוא מרים טלפון לאותו קצין, אומר לו: תקשיב, יושבים אצלי פה ממח"ש ואומרים לי שאתה בקשר עם אותה בחורה. מה אתה – – –
דבי ביטון (יש עתיד):
מה היא הביאה לך עכשיו?
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
היא הביאה לי תהילים. אבל תקשיבי, זה חמור. יושב אצלי, אני נותן מידע – – –
טלי גוטליב (הליכוד):
ספר תהילים. "מי האיש החפץ חיים, אוהב ימים לראות טוב".
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
דבי, אני נותן מידע נגד קצין המשטרה הזה, ופרקליט המדינה מתקשר לקצין הבכיר מאוד מאוד ואומר לו: מה טיב הקשר שלך עם אותה גברת? מה הוא חשב שהוא יגיד לו: תשמע, חטאתי, עוויתי, פשעתי? הוא אומר לו: תקשיב, מעת לעת אני מתעניין לדעת מה קורה עם דרגי השטח ואני מרים טלפונים לשאול, ואני מתעניין בשלומה. אני מביא לו מחקר תקשורת שמראה שהשעות לא שעות, והלילות לא לילות, וזה בסופי שבוע.
טלי גוטליב (הליכוד):
אבל זה לא אכפת לו. הוא לא נותן לראיה פורנזית לבלבל אותו.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אני מסתכל על כל השותפים בישיבה ואני אומר: האם נעשה כדבר הזה? תארו לכם שאחד מכם היה מתקשר – אם מנכ"ל היה שומע על מישהו מהמשרד שלו שהטריד מינית והיה מתקשר אליו לעדכן אותו, גב' טלי גוטליב, איך היו קוראים לזה?
טלי גוטליב (הליכוד):
שיבוש הליכי משפט.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
מובהק. במקום שיבוש. ופה, בגלל שאין מי שחוקר את החוקרים, בגלל שכולם קשורים אחד לשני וכולם מצופפים שורות, וכולם שם מרגישים שהם גבוה מעל גבוה, לא עשו שום דבר, וקיבלנו הנחיה לא לחקור את התיק הזה.
בועז ביסמוט (הליכוד):
למה לא – – –
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
השתדלתי לא להדליף בתקופתו. אתה יודע, בפרקליטות אפשר לעבור פוליגרף, אבל את האירוע הזה זיכ"דנו בזמן אמת – זיכרון דברים – כי ידענו שהאירוע הזה בעייתי.
טלי גוטליב (הליכוד):
– – –
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
חכי אבל, טלי, יש לזה המשך כי זה לא נגמר באירוע הזה.
טלי גוטליב (הליכוד):
ספר, ספר.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אם זה היה נגמר פה, ניחא, ביסמוט, זו עוד לא הכותרת, זו כותרת המשנה. הכותרת הראשית של האירוע – – –
דבי ביטון (יש עתיד):
יש לך עד 02:00 – – –
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
יש לי מלא סיפורי פרקליטות. הכותרת הראשית היא שלאחר כמה חודשים התברר שאותה פקודה זוטרה מעורבת באירוע אחר וחקרנו אותה. זה בתיק של ריטמן, למי שלא זוכר. תוך כדי חקירה היא אומרת לנו: אתם יודעים עם מי דיברתי? אני, על הסיפור של ההטרדה המינית, סיפרתי. למי סיפרת? לקצין הבכיר ביותר סיפרתי. אמרנו לה: ויש לך הוכחה שסיפרת לו? אתם מבינים שאם היא סיפרה לו, אז יש פה ראיה עצמאית, שהיא סיפרה לו בזמן אמת, קורבן עברה, סמוך למעשה העברה. היא אומרת: יש לי הקלטה שלו. טוב, תביאי את ההקלטה. יש הקלטה של השיחה. באתי ליועץ המשפטי, הפעם היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה, ואני אומר להם: חייבים לחקור את הבכיר מעל בכיר הזה, זו החובה שלנו. אומרים: תשמע, זה בעייתי לחקור אותו, פחדו שדרך החקירה הזאת יצאו דברים אחרים על טיב הקשר. אמרתי: אבל זו החובה שלנו לחקור. אחרי התלבטויות מחליטים לחקור. נותנים לנו הוראה לחקור. אמרנו: עד כאן מצוין. פרקליט המדינה קורא לי במסדרון, אומר לי: משה, אתם הולכים עכשיו לחקירה של אותו קצין בכיר, אבל דבר אחד – טלי, אני צריך פה גם פרשנות.
טלי גוטליב (הליכוד):
צודק. רגע, רגע, אני בדיוק מספרת להם את מה שאמרת מהעין היותר-רצינית, מאיך שהמשטרה פחדה ממך, השוטרים עצמם, והפרקליטות פחדו ממך. ואתה היית פרקליט הגון. תספר להם. גם לדעת לסגור תיקים זו לא בושה.
דבי ביטון (יש עתיד):
אבל טלי, רגע, תני לנו לשמוע את הסיפור.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
ואז, מה אומר לי הפרקליט? לוקח אותי בחוץ פרקליט המדינה, ואחרי ישיבה אצל היועץ, ליד קודש-הקודשים שם, מה הוא אומר לי? משה, תגיד לקצין הבכיר שהוא מוקלט. עכשיו, תגידו – – –
טלי גוטליב (הליכוד):
זה לשבש הליכים.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
הרי כל חקירה מתחילה – איפה סגלוביץ'? אני צריך את העזרה שלו. כל חקירה מתחילה באי-ודאות, שאתה לא אומר לנחקר מה יש לך.
דבי ביטון (יש עתיד):
מה, הוא לא יודע שהוא מוקלט?
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
כי הוא פחד שהוא יכחיש שהוא מוקלט, כי מטבע הדברים, אם היינו חוקרים, הוא היה מכחיש, את יודעת, כמו כל אחד, את טיב הקשר ביניהם, ואם הוא יודע שהוא מוקלט אז הוא – – –
דבי ביטון (יש עתיד):
הוא לא יודע שהוא מוקלט?
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
הוא לא ידע, הוא לא ידע. הוא התייבש כשהוא שמע את זה. הוא לא חשב שקצינה זוטרה תקליט אותו. זו מערכת היררכית, זו משטרה. עכשיו תבינו, אלה דברים שהם בסיס של בסיס של שיבוש, דברים שבעולם שלנו הם undone. לא עושים דברים כאלה. ואז השאלה – – –
דבי ביטון (יש עתיד):
אז איפה הייתה הבעיה? לא הצלחתי להבין איפה הייתה הבעיה.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
איפה הייתה הבעיה?
דבי ביטון (יש עתיד):
אתם לא חקרתם בסוף את – – – קיבלתם הוראה לא לחקור?
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
לא. אנחנו קיבלנו הוראה לא לחקור אותו תחת אזהרה, וקיבלנו הוראה להגיד לו שהוא מוקלט, ואז, את יודעת, ברגע שאתה אומר לו שהוא מוקלט, אז הוא יישר גרסה עם מה שצריך. אף נחקר שאת חוקרת – אתה לא אומר לו – – –
טלי גוטליב (הליכוד):
לפרקליט המדינה מותר לשבש הליכי משפט.
דבי ביטון (יש עתיד):
אוה, קשה לו. אנחנו עוזרים לו, נותנים לו תוכן. הוא צריך עוד עשר דקות.
טלי גוטליב (הליכוד):
על עזות המצח שרצו לגרום לך לשבש הליכי משפט, משה – – –
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
זה לא יקרה. זה לא יקרה. במח"ש, לימדו אותי לשחות נגד הזרם, וכמו שנאמר: "צדק צדק תרדף למען תחיה וירשת את הארץ". אנחנו רודפים את הצדק גם כשזה קשה, גם כשזה מורכב, לכן הביטוי "תרדוף". תרדוף, זה ביטוי מלחמתי.
קריאה:
– – –
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
לא. אנחנו, בעזרת השם, נעזור להם לתקן את המערכת – –
טלי גוטליב (הליכוד):
נכון.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
– – כי באמת המערכת לוקה בחסר.
טלי גוטליב (הליכוד):
תסביר להם מה זה שיבוש הליכי משפט, מה זה שיבוש הליכים.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
ואני מצפה מחבריי מהאופוזיציה – שחלקם מדברים, חלקם לא מעניין אותם, מפנים את הגב, כי זה לא חשוב להם לשמוע על הליקויים של המערכת – –
טלי גוטליב (הליכוד):
לנו זה חשוב.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
– – זה לא משמעותי להם. זו לא המערכת שלהם. זו לא הפרקליטות שלהם. זה לא הצדק שלהם. לא מעניין אותם הכשלים, לא מעניין אותם השיבושים. הייתי אומר, בהקנטה, מעניין אותם תיק אחד ויחיד.
טלי גוטליב (הליכוד):
בדיוק. "ייקוב הדין את ההר", זו המידה שהם אוהבים.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
הדבר היחיד שמעניין אותם – תיקי נתניהו. מסביב – לא רלוונטי.
דבי ביטון (יש עתיד):
רגע, רגע, אני לא מבינה, זה לא מריח רע? זה לא מריח רע? אנחנו לא בסיטואציה שהתחילה הממשלה, ופתאום – – –
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
שנייה, אני עכשיו מדבר.
טלי גוטליב (הליכוד):
הוא מצפה לידיים נקיות. שיבוש הליכים, תסביר להם מה זה שיבוש הליכי משפט.
דבי ביטון (יש עתיד):
אולי את תסבירי לנו – – –
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אני מצפה עכשיו שאתם – – –
טלי גוטליב (הליכוד):
לא, לך. את עורכת דין, נשמה.
דבי ביטון (יש עתיד):
– – –
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אני מצפה מכם להיות חלק מהמערכת שתרצה לתקן את מערכת אכיפת החוק.
בועז ביסמוט (הליכוד):
יש פה עוד הרבה סיפורים כאלה?
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
כן. יש לי הרבה, אבל יש לי עוד כמה תוכניות בטלוויזיה שרוצים לראיין אותי, אני לא רוצה לגמור את הכול.
בועז ביסמוט (הליכוד):
– – – אותך קודם.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
חבל. ביסמוט, היית מרים טלפון אבל עם מספר מזוהה. אתם מבינים, הדרך שאני רוצה להציב זו מערכת שתוכל לייצר איזונים ובלמים. עכשיו תבינו, גם בעבר משטרת ישראל, איפה היא הייתה? מח"ש הייתה בתוך המשטרה. זה היה נפלא. תכף יש שאלה, יושב-ראש הכנסת. בעבר, מח"ש הייתה בתוך המשטרה, וזה היה נפלא לכולם. כמה קצינים חקרו? אפס. לא חקרו אף אחד. כולם היו מרוצים מזה. זה עשה שכל לכולם.
טלי גוטליב (הליכוד):
אנחנו מסבירים מה זה שיבוש הליכי משפט, איך הם יודעים לבנות את העבירה הזאת לפי מה שנוח להם.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
נכון. עכשיו, עד עכשיו – שלום הגב' ברביבאי, השרה לשעבר. עד עכשיו, כשמח"ש הייתה בתוך המשטרה – – –
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
מקשיבים לך, שתדע, משה סעדה. אם היית ראש מח"ש, הכול היה טוב?
טלי גוטליב (הליכוד):
הוא היה מעולה. בגלל זה לא נתנו לו. לא רצו – – –
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אז בואי – את שואלת אותי – – –
טלי גוטליב (הליכוד):
הוא היה סגן ראש מח"ש.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
אם הוא היה מתמנה, כל העסק היה בסדר?
טלי גוטליב (הליכוד):
בגלל שהוא בחיים לא שיבש הליכי משפט. בחיים לא.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
שנייה, תני לי לענות לך. שאלה טובה, מחייבת תשובה.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
בבקשה.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אני, את התלונות שלי לא הגשתי אחרי המכרז אלא לפני המכרז. אני, הסיפור של ריטמן, היה לפני, ב-2015, לפני המכרז שלי.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
התמודדת להיות ראש מח"ש. אם חשבת שמערכת כזאת – – –
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
לא, שנייה, אני כתבתי. לא, כתבתי. אני בזמן אמת, בזמן אמת, יצאתי נגד שי ניצן, לפני המכרז שלי. אמרתי לו: אתם מעוותים את הדין בריטמן. הגיע התיק של אום אל-חיראן, אום אל-חיראן, שגם שם היה עיוות דין ליעקב, זיכרונו לברכה. התרעתי ואמרתי: אתם מעוותים את הדין בזמן אמת, וברור שהם הבינו שיש פה מישהו ששם להם תמונת מראה, שלא מתיישר. את מכירה את מאיר דהן, נכון? תרימי אליו מחר טלפון. הוא מכיר את הסיפורים האלה מזמן אמת, לפני המכרז. לא חוכמה אחרי מכרז שאתה לא מתמנה להגיד את הדברים. ומהמקום הזה, מהמקום האמיתי, שהוא לא – – –
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
אם חשבת שהמערכת היא כל כך לא בסדר, למה התמודדת להיות ראש הארגון?
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
שנייה. אני הייתי במערכת הזאת 24 שנים, גדלתי בה, צמחתי בה, האמנתי בה, והאמנתי גם שאפשר לשנות, ואני אמרתי את זה. כששאלו אותי למה אתה מתמודד, אמרתי: כי אני חושב ש"צדק צדק תרדף" ואנחנו מחויבים לצדק. ואני חושב שמח"ש צריכה לראות את האזרח הקטן. כן, אני שם כדי לשחות נגד הזרם. מח"ש זה לא פשוט. אני באתי לשופטים, ואמרו לי: אתה מתבלבל. העבריין שאתה מגן עליו הוא הלא-בסדר, השוטר הוא בסדר, כאשר שוטר מכה עבריין. ואמרתי להם: אתם מתבלבלים. זה נכון שעבריין הוא עבריין, אבל עדיין גם לו יש את הזכויות שלו, ואסור שהוא יותקף על ידי שוטרים, והחובה שלנו להגן עליו. ואני שומר על השומרים, וזה לא פשוט. דווקא כי המערכת הזאת יקרה לי וחשובה לי. ונכון, אם הייתי ראש מח"ש, הייתי משנה, ולא הייתי פה, ואולי זה היה טוב.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
לא. אני טוענת שלעזוב ארגון ואז לדבר וללכלך על – – –
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
לא, לא עזבתי. לא, לא. אבל אני מתקן אותך בעובדות.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
משנים מבפנים.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אני מבפנים קראתי לשינוי, ולא רק שמבפנים קראתי לשינוי, אלא אני נאבקתי בהם כדי להישאר. אני השקעתי את מיטב כספי – אשתי אולי רואה אותי – למעלה מ-300,000 שקלים כדי להישאר במערכת. לא רציתי לעזוב. ביקשתי להישאר, כי חשבתי שצריך לשנות מבפנים, אבל כשהבנתי – – –
היו"ר אוריאל בוסו:
זה נכון שגם הציעו לך במקביל תפקידים מאוד בכירים?
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
הציעו לי תפקיד בכיר בשב"כ; הציעו לי תפקיד בפרקליטות.
היו"ר אוריאל בוסו:
לכאורה, לפי מה שאמרו שסרחת או לא, זה לא תואם לכך שהציעו לך כאלה תפקידים, אה?
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
הציעו לי את כל התפקידים והכול כתוב, ואמרתי להם: אני לא מעוניין. אני לא אשכח את הרגע שהתקשר אליי אחד הבכירים בפרקליטות ואמר לי: משה, אני דואג לך למצנח זהב. את מכירה מה זה פנסיה תקציבית בעולם התוכן הזה. דואג לך למצנח זהב. תסתכל על נעמי אשתך ועל הילדים, ותפרוש. אמרתי לו: אני מסתכל על אשתי, על הילדים שלי, ואני אישאר ואני אעשה את השליחות שלי, כי השליחות שלי היא האמת, והאמת לא מבחינה בין יהודי לערבי, בין עבריין ללא עבריין, בין טוב לרע, אלא כולם זכאים לצדק. והמערכת כשלה, והמערכת עיוותה את הדין, ואני ראיתי את זה, והחובה שהייתה לזעוק את זה, וזה מה שעשיתי. עכשיו, מהניסיון – והתרעתי על זה גם בתוך המערכת – אני אומר, בואו נראה איך אפשר לבדוק את המערכת. איך אפשר, במקרים כמו אום אל-חיראן, במקרים כמו אהוביה סנדק, שנגרם עיוות דין – איך יוצרים גוף שיכול לחקור את האירועים האלה. זה נוגע לכולנו. מחר זה אתם, מחר זה אנחנו. הצדק הוא עיוור. היום אי-אפשר להגיש תלונה נגד פרקליט המדינה לאף גורם. קצין אח"ם לא יכול לחקור אותו, כי הוא חבר שלו, הוא יושב כל היום איתו לישיבות. ולכן, אני חושב שצריך לחשוב ביחד איך מקימים גוף שחוקר את זה. אומרים לי אנשים: יש את הנציבות.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
– – –
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
חס ושלום, לא, לחזק. אני אגיד לך מה הפתרון שלי. יש נציבות תלונות על הפרקליטות. זה גוף שיש לו המון עובדים, המון תקציב, המון דוברים. כמה חוקרים יש שם, את יודעת? אפס. כמה סמכויות? את יודעת, כדי לחקור צריך האזנת סתר, צווים, חוקר מחשב. כמה סמכויות יש לו? אפס. איך אתה יכול להקים מנגנון עם גוף שלא מסוגל לחקור? זה פייק חקירות, זה פייק גוף חוקר, וכולנו שותקים. זה כמו שמח"ש הייתה אז בתקופתו עד 1992 בתוך המשטרה. כמה ניצבים נחקרו כשמח"ש הייתה בתוך המשטרה? אפס. לכן זו החובה שלנו כלפי האזרחים, כלפי הציבור הפשוט, כלפי העוולות שקורות. דודי, מר דודו אמסלם, אני מדבר על מח"ש, אתה חייב להקשיב לי. אם אתה לא תקשיב לי, מי יקשיב לי?
דוד אמסלם (הליכוד):
אני כבר בא, משה.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
דודי הוא אחד האנשים הראשונים שפניתי אליהם בצר לי בזמן אמת, ודודי יעיד – כשהייתי בתפקיד. הינה דודו אמסלם.
דוד אמסלם (הליכוד):
דרך אגב – – –
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
פניתי אליו בזמן אמת, באירוע חברתי משפחתי.
דוד אמסלם (הליכוד):
אני עליתי פה לבמה וסיפרתי את כל הסיפור על מנדלבלוף וחבריו, אבל כלום לא קרה, כמובן.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
ומה אני רציתי? תקשיבי, השרה לשעבר, אני פניתי לדודי, הוא פגש אותי באירוע משפחתי, סיפרתי לו במר לי. הוא אמר לי: אני עולה לדוכן – – –
דוד אמסלם (הליכוד):
לא. כתבנו את הכול, כתבתי את הכול, עליתי לפה, דיברתי, אבל מה זה משנה מה אתה מדבר בכנסת?
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
ואף אחד לא הקשיב.
דוד אמסלם (הליכוד):
מי מקשיב? מי מקשיב לחברי הכנסת של הליכוד?
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
רציתי צדק, לא רציתי להגיע לפה.
דבי ביטון (יש עתיד):
מה דודי אמר?
דוד אמסלם (הליכוד):
אני עליתי כשהוא היה בתפקיד – –
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
בזמן אמת.
דוד אמסלם (הליכוד):
– – אני עליתי כאן וסיפרתי את כל הסיפור של השקרים של מדלבלוף, של אלשיך ושל שי ניצן – –
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
הלך דודי וסיפר את הסיפור – –
דוד אמסלם (הליכוד):
– – מה שהוא סיפר בטלוויזיה.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
– – ואף אחד לא הקשיב לזה. זה לא עניין את אף אחד. ואני אמרתי לעצמי – –
דוד אמסלם (הליכוד):
למה שזה יעניין מה אומר אמסלם דוד?
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
– – הרי זה חוצה מגזרים: זה גם קשור לאוכלוסייה הערבית, כי זה אום אל-חיראן, זה גם אהוביה סנדק, זיכרונו לברכה.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
אולי המחשבה הייתה שאתה מונע מיצר נקמה – – –
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אבל הבוס שלי, אורי כרמל, שגם הוא מחה, הוא לא איש פוליטי. כולנו הרגשנו את העוול, את עיוות הדין. אנחנו אנשים – – –
דוד אמסלם (הליכוד):
– – – הוא חשב שהוא – – – הוא חשב שהוא בא לבקר אותו בגלל שהוא היה חולה. בא אליו הביתה, איים עליו בבית.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
נכון. תבינו, היינו במתקפה של איומים – – –
קריאה:
חבר הכנסת סעדה, אתה מדבר בשם יו"ר הוועדה? אתה מסכם את הדיון?
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אני מסכם. אני ממלא מקום יו"ר הוועדה ואני מסכם.
קריאה:
– – –
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
כן כן כן, אני גם מוסמך, יש הסמכה כתובה. הינה, גם אמיר ידע על הדברים. בזמן אמת אני התרעתי בפני המערכות ואף אחד לא הקשיב. למה?
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
אני אומרת לך שוב, המחשבה – – – שאתה מונע מיצר נקמה ואז אתה פוסל את – – –
דבי ביטון (יש עתיד):
כמו שטלי, בגלל שהיא לא נבחרה לשיפוט, אז – – –
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אתם לא סומכים עליי – תפנו למנהל מח"ש אורי כרמל, אורי כרמל, אדם חף משיקולים פוליטיים שמה שמעניין אותו זה הצדק והאמת. מישהו פנה לשאול אותו? הרי אני סיפרתי על המפגש שלו עם אלשיך כשהוא היה חולה. אלשיך ביקש לבקר אותו בבית. אני ארגנתי את המפגש. אני האמנתי שזה ביקור חולים באמת, באמת ובתמים. ישבנו בחצר הבית שלו, ואחרי שאנחנו יושבים בחצר הבית שלו, אלשיך אומר לי: משה, אני רוצה לשבת עם אורי בארבע עיניים, והוא יושב איתו בנחת. הוא נכנס לבית של אורי, ואורי בשלב הזה – –
דבי ביטון (יש עתיד):
– – – אותו דבר – – –
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
– – אורי חולה ואני מחכה מחוץ לבית. כשאלשיך יוצא מהבית אני מסתכל עליו ואני רואה אותו יוצא במהרה, בחופזה. אני ניגש לאורי, אני אומר לאורי: מה קרה? אני רואה את אורי חיוור. אורי, מה קרה? הוא אומר לי: לא מאמין מה הוא עשה לי פה. הוא הסתכל עליי ככה ואמר לי: אתה יודע שאני יודע לפרק ארגונים עוינים. זה מה שאומר אלשיך לראש מח"ש כשהוא חולה בבית שלו. ככה נעשה צדק? זה מפכ"ל משטרה? למה החרשתם כשידעתם על זה? כולם ידעו על זה. כולם שמעו על זה. זה לא עניין את האופוזיציה. ואני שואל אתכם, אני שואל אותך, אני שואל: האם עכשיו – כשאמר את זה דודי אמסלם, החרשתם, והוא סיפר את הסיפור שלי. אני פה בפניכם, תשאלו אותי, תחקרו אותי על זה, אבל תבינו שהמערכת איבדה את דרכה. תבינו שהמערכת עשתה עיוותי דין, וזה חצה מגזרים – אין הבדל בין אהוביה סנדק, זיכרונו לברכה, לאום אל-חיראן ומה שקרה שם. והיום חברי הכנסת הערבים – שאני לא רואה אותם פה, אולי הם לא מגיעים להצבעה – הם פונים אליי היום ואומרים לי – תקשיבי – הם פונים אליי היום ואומרים לי: משה – – –
דבי ביטון (יש עתיד):
– – – אבל צריך לעשות את זה בדרך הנכונה, לא בצורה הזו שזה נעשה.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אבל אני עשיתי את זה בתוך המערכת, הגשתי תלונה למבקר המדינה, מה אני יכול לעשות יותר? פניתי לכל מי שהסכים לשמוע אותי. יש פה שר משפטים לשעבר – יודע את הזעקה, יודע את האמת. השר לשעבר שיושב פה לצידי רצה להקים ועדת בדיקה לעניינים האלה, כי הוא רצה לבדוק את זה. מה עשה מנדלבליט?
טלי גוטליב (הליכוד):
מה הוא עשה? מה עשה מנדלבליט? מה הוא עשה? ברח. ברח. התחבא. מה הוא עשה?
מיקי לוי (יש עתיד):
הממשלה שלך הייתה בשלטון.
טלי גוטליב (הליכוד):
זה לא רלוונטי – – –
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
שר המשפטים לשעבר אמיר אוחנה, שהיה מודע לחלק מהדברים, רצה להקים ועדת בדיקה מסודרת.
היו"ר אמיר אוחנה:
– – –
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
הקים. דייק אותי. הקים ועדת בדיקה לחקירת אירועי מח"ש. כבר מינה הרכב – היה השופט הרן – מינה הרכב ויצאה הודעה פומבית: כל מי שרוצה לבוא ולמסור על דברים שאירעו, מוזמן לבוא ולהגיע.
טלי גוטליב (הליכוד):
מי הגיע?
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
ואני אומר לכם שאנשים התכוננו לבוא ורצו לבוא ולמסור, אבל אתם יודעים מה קרה? ביטלו את הוועדה הזאת. מי ביטל את הוועדה? מי ביטל את הוועדה? אותם אנשים שהיו אמורים להיחקר בוועדה: מנדלבליט, אלשיך, שי ניצן. אתם מבינים? אותם אנשים שהיו אמורים להיחקר ביטלו את הוועדה שהקים שר המשפטים.
קריאה:
– – –
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
כן, ההוא מהספרייה. אתם מבינים? עכשיו, אני שואל את מנדלבליט: איפה ניגוד העניינים? אתם, שרוממות החוק בגרונכם ודיברתם איתי שנים על גבי שנים על ניגוד עניינים, החובה להתרחק מהניגוד, על הפרת אמונים, האם אתם לא שווים בפני החוק כמו כולם? האם החוק לא שוויוני אצלכם? איך אפשרתם לבטל ועדת בדיקה חשובה שנועדה באמת לייצר צדק לכולם? איך אפשרתם לסרס מחלקה שלמה, המחלקה לחקירות שוטרים? ויושבים פה אנשים בבית שיודעים שאין היום מי שיגן על האזרח, אין היום מי שישמור על השומרים, וזה המקום להגן. בסופו של יום, על מי מגינה מח"ש? היא מגנה – – –
טלי גוטליב (הליכוד):
אתה חושב שזה קשור לאלשיך, שהביא את קרן בר מנחם?
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
ברור. אין שאלה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אז תסביר להם את זה, את ההצנחה של ראשת מח"ש במקום משה סעדה.
דבי ביטון (יש עתיד):
קיבלת חיזוק, הא?
טלי גוטליב (הליכוד):
הוא היה צריך להיות ראש מח"ש – – –
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
עכשיו, כדי לסרס את המחלקה, מה שעשו – חשבו, אם ראו שיש בעייתיות, שיש מישהו, שהמחלקה לוחמנית מדי, החליטו להחליש אותה, החליטו להחליש את המחלקה לחקירות שוטרים ולהביא מינוי מטעם כדי שלא ייחקרו, כדי שלמעשה מח"ש כבר לא תתפקד. ואני שואל אתכם – אופיר, שאלה לי אליך כיושב-ראש הקואליציה: בארבע השנים האחרונות, מאז המינוי לראשת מח"ש החדשה, כמה ניצבים נחקרו, אתה יודע? אפס. זהו. אם לפני כן נחקרו שמונה ניצבים – ואני לא גאה בעצם החקירה של הניצבים, ניצבים צריכים להיחקר רק אם ביצעו עבירות, אבל היום אין מערכת שבודקת את עצמה. אין. היום מח"ש לא מתפקדת. אז מה ההצעה? אחרי שדיברתי איתכם היום על הבעייתיות של מערכת המשפט – והפתרון זה הרפורמה של יריב לוין – עכשיו אני מדבר איתכם על מח"ש, והשאלה – –
דבי ביטון (יש עתיד):
רגע, אנחנו הולכים להביא – – – כדי שנוכל להיות מרוכזים. זה קשוח.
טלי גוטליב (הליכוד):
תסביר להם.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
– – והשאלה מה – –
טלי גוטליב (הליכוד):
– – – בבג"ץ כשהיית מועמד – – –
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
יחד עם טלי. – – השאלה היא מה הפתרון לדבר הזה; איך פותרים, ואיך יוצרים מערכת שבאמת תבדוק את עצמה מצד אחד ותעשה צדק לטובת האזרחים. אז ההצעה שלי, שהגשתי אותה כבר כהצעת חוק ואני מקווה שהיושב-ראש יעזור לי לקדם אותה – –
דבי ביטון (יש עתיד):
– – –
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
יש לו. יש לו גם ללא סוכר. – – ההצעה שהצעתי זה לקחת את מח"ש, שיושבת היום תחת פרקליט המדינה, להוציא אותה, להוציא את מח"ש מתוך הפרקליטות ולייצר אותה כגוף עצמאי, ככה שלמעשה פרקליט המדינה לא יחליט.
דבי ביטון (יש עתיד):
איך אתה חושב שככה זה יפתור את הבעיה?
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אני אגיד לך למה זה יפתור – כי היום, כשאני בא לפרקליט המדינה נגד קצין בכיר, יש לו שותפות אינטרסים. אמרתי לך, אם יש להם חקירה משותפת כנגד נבחר ציבור חשוב והוא אישר את הסחיטה – – –
דבי ביטון (יש עתיד):
ואין חשש – – –
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
לא, אין. אם אני מוציא את זה מהפרקליטות ואמנה עליו שופט בדרגת שופט עליון – – –
דבי ביטון (יש עתיד):
– – –
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אין לו קשר, דבי, אין לו קשר עם המשטרה. הוא לא מחויב למשטרה. פרקליט המדינה מחויב למשטרה. וכשאין לו קשר עם המשטרה, החקירה היא חקירה נקייה. ולכן מה שאני רוצה לעשות – להוציא את מח"ש מתוך הפרקליטות, לעשות את זה כגוף נפרד לגמרי. ואז הוא יחקור את משטרת ישראל, זוטר וקצין כאחד; יחקור את פרקליטות המדינה, שיהיה מישהו שיכול לחקור אבל בניגוד לפייק-חקירות בנציבות – – –
דבי ביטון (יש עתיד):
אתה לא יכול – – – אתה לא יכול לגרום לזה – – –
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
למה? לכל גוף. אני אגיד לך. את שואלת שאלה חשובה.
דבי ביטון (יש עתיד):
נו, מי יהיה מעל? מי יהיה מעל?
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
לא, אני אגיד לך למה לא. אני שואל אותך. מי חוקר את השב"כ היום? איש שירות, שזה חשוב מאוד, ביטחון המדינה; ראש השירות מבצע עבירה פלילית, מי חוקר אותו היום, את יודעת?
דבי ביטון (יש עתיד):
לא.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
מח"ש. למה? כי השירות רצה שיהיה מי שינכש לו את העשבים השוטים, כי הוא רוצה צדק. הוא רוצה מי שיבדוק את המערכת שלו.
דבי ביטון (יש עתיד):
אבל למה לנתק אותם מהפרקליטות? אתה אומר שיש שם איזה אחווה ביניהם?
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אז אני אומר, כן, כי הקשר הזה, אין מה לעשות, המשטרה והפרקליטות – –
דבי ביטון (יש עתיד):
עובדים בשיתוף.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
– – עובדים בשיתוף פעולה, וזה גם ראוי שזה ככה. זה ראוי שזה ככה. ולכן, הם עובדים בשיתוף פעולה מלא מטבע הדברים. אני גם מבין את זה. החקירות הכי מורכבות של המדינה נעשות בליווי אישי של פרקליט המדינה. כשאני חקרתי קצין מעל סגן ניצב, מי שליווה את החקירה וקיבל ההחלטות זה היה שי ניצן. החקירה של רות דוד ורונאל פישר – –
טלי גוטליב (הליכוד):
– – –
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
– – מי שליווה את החקירה בכל רגע נתון זה היה שי ניצן.
טלי גוטליב (הליכוד):
ואיך היא יצאה בלי כלום?
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
עכשיו, תשאלו איך יכול להיות שהוא ליווה, הוא מכיר אותה?
טלי גוטליב (הליכוד):
חבר הכי טוב שלה. היא הייתה פרקליטת מחוז. חקירות – – – אותו דבר.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
הרי היא עבדה איתו. היא הייתה פרקליטת המחוז, איך הוא קיבל החלטות בעניינה? שאלה, דבי, איך הוא קיבל? שאלה. שאלה, שאלה. לכן אני אומר, לא יכול להיות – – –
דבי ביטון (יש עתיד):
שאלה. אם אתה היית חוקר חבר שלך, אז היית, מה, מעגל פינות?
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אני לא. אסור לי. אז אני אגיד לך. היה לי אירוע ממש מינורי. בן דוד – – –
דבי ביטון (יש עתיד):
אני יודעת לנתק מקצועית. השאלה – – –
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
תקשיבי, קרוב משפחה שלי הוא סייר. לא ידעתי שהוא עובד בזה, לא ידעתי שהוא קרוב. התקשר אליי המשנה לפרקליט המדינה ואמר לי: תקשיב, במח"ש מתנהלת חקירה נגד קרוב משפחה רחוק שלך. אני מבקש, אל תשאל על החקירה, אל תברר על החקירה ואל תדבר. הוא צודק. אבל למה לפרקליט המדינה דין אחר? איך יכול להיות שהוא מקבל החלטות על מישהי שהוא עובד איתה? זה נראה לך סביר, זה נראה לך הגיוני? ואני שואל את חבריי מהאופוזיציה – תתעוררו, תבינו שכל מה שאנחנו רוצים זה לעשות צדק, ולעשות צדק לכולם.
דבי ביטון (יש עתיד):
אין לנו בעיה עם הצדק. יש לנו בעיה עם איך שזה נעשה.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
ולכן, אם נוציא את מח"ש מתוך הפרקליטות ונייצר – – –
דבי ביטון (יש עתיד):
אין לנו בעיה עם הצדק. אנחנו פה לאותה מטרה.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אני יודע.
דבי ביטון (יש עתיד):
אבל בסוף צריך לדעת איך לעשות, ולא לבוא ולהנחית, ולנהוג בניגוד לפרוצדורה וכו'.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אני מסכים. לא, אני מסכים איתך לגמרי שכולנו פה לאותה מטרה. אבל לצערי, אני הגעתי לבית הזה – אופיר, מה, לרדת – והתאכזבתי.
דבי ביטון (יש עתיד):
אופיר אומר לך משהו. אופיר סימן לך.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
כי אני באמת ציפיתי ליד מושטת, לשיח. במקום זה אני מוצא שאתם הולכים אחרי התלהמות של הנשיא אהרן ברק, שמדבר אמירות קשות, לא מכבדות, שמדבר על כפית מוות. את שומעת? נשיא לשעבר מדבר על כפית מוות, כדורי רעל, מכנה את שר המשפטים עבריין. אחרי כמה ימים מדברת נשיאת העליון. אמרתי לעצמי, אם נשיאת העליון מדברת, היא בטח תהיה המבוגר האחראי, בטח היא תיקח אחריות. היא הרי יודעת שהיא עובדת מדינה, היא יודעת את מעמדה, היא יודעת את ההערכה שהיא זוכה לה. ובמקום לקרוא לפיוס, במקום ללכת לשר יריב לוין ולהגיד: בוא נדבר – ואם את לא רוצה לדבר בחדר במשרד המשפטים, תגיעי לוועדה. מכובד מאוד – במקום זה היא ממשיכה בהתלהמות. היא ממשיכה בהסתה הקשה. והיא מדברת אמירות קשות.
אופיר כץ (הליכוד):
די, בוא.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אני מסיים. אתה לא יכול, אתה יודע, זה כמו נאום בבית משפט. היא ממשיכה בהסתה. מדברת על ריסוק, על מכה אנושה. היא יוצאת נגד שר המשפטים.
דבי ביטון (יש עתיד):
היושב-ראש אוחנה, ביקשו ממנו שלוש פעמים לרדת – – –
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
עכשיו, במקום שכולם שווים בפני החוק, האופוזיציה הייתה זועקת. אין קול ואין עונה. ובמקום לצאת נגדה ולמחות על זה שהיא עוברת על הכללים, שהיא עוברת על התקשי"ר, אתם לא מוחים. והיא ממשיכה. היא נפגשת עם ציפי לבני במחשכים – ציפי לבני, שמייצגת את המאבק – תוך כדי שהיא כותבת את הכרעת הדין ואת ההחלטה בעניין של דרעי. מה עם עשיית צדק? הצדק לא רק צריך להיעשות אלא גם צריך להיראות. אבל אתם שותקים. אתם שותקים. זה לא אכפת לכם. הצדק לא מעניין אתכם. לא חשובה לכם עשיית הצדק.
אופיר כץ (הליכוד):
יאללה, בוא.
משה סעדה (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
בסדר. ולכן מהבמה אני קורא לכם לשיח. תכבדו את שר המשפטים. הרפורמה טובה לכולנו, והיא שלנו, כי אין לנו מערכת משפט אחרת, אין לנו פרקליטות אחרת, ובעזרת השם נעשה ונצליח.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה לחבר הכנסת סעדה על דבריו המלומדים והמפורטים. חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. אנחנו עוברים להצבעה הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 52). אנא תפסו את מקומותיכם. אנא תפסו את מקומותיכם. אנחנו מצביעים על חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 52), בקריאה השנייה. ונצביע תחילה על ההסתייגויות. אנא, תפסו את מקומותיכם. גם השרה גמליאל, גם חבר הכנסת כץ, תפסו את מקומותיכם. אם כן אנחנו מצביעים על ההסתייגות לפני סעיף 1, ההסתייגות הראשונה. התקבלה בקשה להצבעה שמית. מזכיר הכנסת, אנא עבור להצבעה. אני מזכיר, מי שמצביע בעד – מצביע בעד ההסתייגות; מי שמצביע נגד – מצביע נגד ההסתייגות. בבקשה. הצבעה שמית
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– נגד
יולי יואל אדלשטיין– נגד
אמיר אוחנה– נגד
ינון אזולאי– נגד
גדי איזנקוט– אינו נוכח
ישראל אייכלר– נגד
דן אילוז– נגד
ואליד אלהואשלה– בעד
קארין אלהרר– בעד
זאב אלקין– אינו נוכח
דוד אמסלם– נגד
אופיר אקוניס– אינו נוכח
משה ארבל– נגד
יעקב אשר– נגד
אוריאל בוסו– נגד
דבי ביטון– אינה נוכחת
חיים ביטון– נגד
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– נגד
בועז ביסמוט– נגד
ולדימיר בליאק– אינו נוכח
מירב בן ארי– אינה נוכחת
רם בן ברק– אינו נוכח
איתמר בן גביר– נגד
אברהם בצלאל– נגד
אורנה ברביבאי– בעד
ניר ברקת– נגד
טלי גוטליב– נגד
מאי גולן– נגד
יואב גלנט– נגד
גילה גמליאל– נגד
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– נגד
סימון דוידסון– אינו נוכח
אבי דיכטר– נגד
גלית דיסטל אטבריאן– נגד
אלי דלל– נגד
דני דנון– נגד
שלום דנינו– נגד
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
עמית הלוי– נגד
שרן מרים השכל– אינה נוכחת
ניסים ואטורי– נגד
מיכל מרים וולדיגר– נגד
יצחק שמעון וסרלאוף– נגד
יאסר חוג'יראת– אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– אינה נוכחת
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
משה טור פז– אינו נוכח
אחמד טיבי– בעד
יוסף טייב– נגד
אוהד טל– נגד
יעקב טסלר– נגד
חילי טרופר– אינו נוכח
אלי כהן– נגד
אלמוג כהן– נגד
מאיר כהן– בעד
מירב כהן– בעד
מתן כהנא– אינו נוכח
עופר כסיף– אינו נוכח
אופיר כץ– נגד
ישראל כץ– נגד
רון כץ– אינו נוכח
יוראי להב הרצנו– אינו נוכח
מיקי לוי– בעד
יריב לוין– נגד
נעמה לזימי– בעד
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי– אינה נוכחת
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
יונתן מישרקי– נגד
חנוך דב מלביצקי– נגד
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
מיכאל מלכיאלי– נגד
אבי מעוז– נגד
אורי מקלב– נגד
יעקב מרגי– נגד
שרון ניר– אינה נוכחת
בנימין נתניהו– נגד
יואב סגלוביץ'– אינו נוכח
יבגני סובה– אינו נוכח
משה סולומון– נגד
לימור סון הר מלך– נגד
אופיר סופר– נגד
אורית מלכה סטרוק– נגד
בצלאל סמוטריץ'– נגד
משה סעדה– נגד
גדעון סער– אינו נוכח
מנסור עבאס– אינו נוכח
איימן עודה– בעד
יוסף עטאונה– בעד
חוה אתי עטייה– נגד
חמד עמאר– בעד
צביקה פוגל– נגד
עודד פורר– אינו נוכח
יצחק פינדרוס– נגד
מאיר פרוש– נגד
יסמין פרידמן– אינה נוכחת
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי– אינה נוכחת
יואב קיש– נגד
אריאל קלנר– נגד
יצחק קרויזר– נגד
גלעד קריב– בעד
שלמה קרעי– נגד
אליהו רביבו– נגד
מירי מרים רגב– נגד
שמחה רוטמן– נגד
עידן רול– אינו נוכח
יואל רזבוזוב– אינו נוכח
אפרת רייטן מרום– בעד
יפעת שאשא ביטון– אינה נוכחת
אלון שוסטר– אינו נוכח
אלעזר שטרן– אינו נוכח
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– אינו נוכח
עאידה תומא סלימאן– בעד
פנינה תמנו– אינה נוכחת
היו"ר אמיר אוחנה:
מזכיר הכנסת, נא קרא בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
גדי איזנקוט– אינו נוכח
זאב אלקין– בעד
אופיר אקוניס– אינו נוכח
דבי ביטון– בעד
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
ולדימיר בליאק– בעד
מירב בן ארי– אינה נוכחת
רם בן ברק– בעד
בנימין גנץ– בעד
סימון דוידסון– אינו נוכח
אריה מכלוף דרעי– נגד
שרן מרים השכל– בעד
יאסר חוג'יראת– אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– בעד
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
משה טור פז– בעד
חילי טרופר– בעד
מתן כהנא– בעד
עופר כסיף– אינו נוכח
רון כץ– בעד
יוראי להב הרצנו– בעד
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי– בעד
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
קריאות:
– – –
היו"ר אמיר אוחנה:
חברי הכנסת אנחנו באמצע הצבעה. חבר הכנסת כהן אלמוג. חבר הכנסת אלמוג כהן, תודה. נא המשך בהצבעה.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
יוליה מלינובסקי– בעד
שרון ניר– בעד
יואב סגלוביץ'– בעד
יבגני סובה– בעד
גדעון סער– בעד
מנסור עבאס– בעד
עודד פורר– בעד
יסמין פרידמן– בעד
אורית פרקש הכהן– בעד
מטי צרפתי הרכבי– בעד
עידן רול– בעד
יואל רזבוזוב– בעד
יפעת שאשא ביטון– בעד
אלון שוסטר– בעד
אלעזר שטרן– בעד
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– בעד
פנינה תמנו– בעד
היו"ר אמיר אוחנה:
האם יש חברי כנסת במליאה שמעוניינים להצביע וטרם הצביעו?
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
גדי איזנקוט– בעד
מיכאל מרדכי ביטון– בעד
סימון דוידסון– בעד
יאסר חוג'יראת– בעד
היו"ר אמיר אוחנה:
אם כן, תמה ההצבעה. מזכיר הכנסת, נא לסכם את הקולות.
מרב מיכאלי (העבודה):
רגע. רגע. לא שאלו.
היו"ר אמיר אוחנה:
שאלו. שאלו. גברתי לא הייתה פה. שאלנו. תמה ההצבעה, נא לסכם את הקולות. תודה. אם כן, 48 בעד ההסתייגות. 63 נגד ההסתייגות. אני קובע שההסתייגות נדחתה. אנחנו עוברים להסתייגות הבאה. ההצבעה תהיה אלקטרונית. אנחנו עדיין בהסתייגויות שלפני סעיף 1. הסתייגות מס' 2. מי שמצביע בעד – בעד ההסתייגות, מי שמצביע נגד, נגדה. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההסתייגות – 40 נגד – 59 נמנעים – אין הסתייגות 2 לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
אם כן, 40 בעד – רגע. רגע. מזכיר הכנסת.
דבי ביטון (יש עתיד):
יושב-ראש הכנסת, המסכים לא עובדים.
היו"ר אמיר אוחנה:
אנחנו מייד בודקים אם הייתה בעיה טכנית. מייד זה מטופל.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אדוני, אין מנוס מהצבעה שמית על כל הסתייגות. אדוני, בשל התקלה אני חושב שאין מנוס מהצבעה שמית על כל הסתייגות. אין מנוס.
היו"ר אמיר אוחנה:
אם כן, תוצאות ההצבעה: 42 בעד – הוספנו את קולותיהן של חברות הכנסת יסמין פרידמן וטטיאנה מזרסקי – 62 נגד.
קריאות:
– – –
היו"ר אמיר אוחנה:
רגע. בני, אנא בדוק את כל העמדות שטוענים שהייתה בהן תקלה, בעמדות, ולאחר מכן נסכם את ההצבעה. מי מחברי האופוזיציה ביקש להצביע והצבעתו לא נרשמה? נא ירים את ידו, תודה. תרשום. חבר הכנסת חוג'יראת, הצבעתך נרשמה, נרשמה באלקטרונית. חברת הכנסת תמנו שטה, גם הצבעתך נרשמה באלקטרונית. לאחר הסיכום בכללי, 48 הצביעו בעד, 62 הצביעו נגד, ולכן אני קובע שההסתייגות נדחתה. אנחנו נעבור להסתייגות מס' 3, שלפני סעיף 1. רק נעדכן שהוספנו להצבעה הקודמת את חברי הכנסת מיכאלי, פורר, סובה, טרופר, פרקש, שוסטר, מזרסקי ופרידמן, ומהקואליציה – את חברי הכנסת אדלשטיין, סטרוק וחיים ביטון. אם כן, אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 3. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההסתייגות – 40 נגד – 60 נמנעים – אין הסתייגות 3 לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
מי חברי הכנסת מהאופוזיציה שהצביעו והצבעתם לא נקלטה? חבר הכנסת טרופר, חבר הכנסת פורר, סובה – אנחנו מייד נטפל בתקלה הזו, זה לא ימשיך, אנחנו מייד מטפלים. מי מחברי הכנסת של הקואליציה ביקשו להצביע והצבעתם לא נרשמה? חבר הכנסת אדלשטיין, מי עוד? השרה סטרוק והשר ביטון. אם כן, 48 בעד ההסתייגות, 63 נגד ההסתייגות, אני קובע שההסתייגות נדחתה. ההצבעה הבאה תהיה הצבעה שמית, ובינתיים המחשוב מאתחל את המערכת. הצבעה שמית מטעם הקואליציה, והמחשוב מאתחל את המערכת. אנחנו מקווים שלאחר האתחול נוכל להמשיך בהצבעה כסדרה. מזכיר הכנסת, אנחנו מצביעים על ההסתייגות הרביעית. נא קרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– נגד
יולי יואל אדלשטיין– נגד
אמיר אוחנה– נגד
ינון אזולאי– נגד
גדי איזנקוט– אינו נוכח
ישראל אייכלר– נגד
דן אילוז– נגד
ואליד אלהואשלה– אינו נוכח
קארין אלהרר– בעד
זאב אלקין– אינו נוכח
דוד אמסלם– נגד
אופיר אקוניס– נגד
משה ארבל– נגד
יעקב אשר– נגד
אוריאל בוסו– נגד
דבי ביטון– אינה נוכחת
חיים ביטון– נגד
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– נגד
בועז ביסמוט– נגד
ולדימיר בליאק– אינו נוכח
מירב בן ארי– אינה נוכחת
רם בן ברק– אינו נוכח
איתמר בן גביר– נגד
אברהם בצלאל– נגד
אורנה ברביבאי– אינה נוכחת
ניר ברקת– נגד
טלי גוטליב– נגד
מאי גולן– נגד
יואב גלנט– נגד
גילה גמליאל– נגד
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– נגד
סימון דוידסון– אינו נוכח
אבי דיכטר– נגד
גלית דיסטל אטבריאן– נגד
אלי דלל– נגד
דני דנון– נגד
שלום דנינו– נגד
אריה מכלוף דרעי– נגד
עמית הלוי– נגד
שרן מרים השכל– אינה נוכחת
ניסים ואטורי– נגד
מיכל מרים וולדיגר– נגד
יצחק שמעון וסרלאוף– נגד
יאסר חוג'יראת– אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– אינה נוכחת
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
משה טור פז– אינו נוכח
אחמד טיבי– בעד
יוסף טייב– נגד
אוהד טל– נגד
יעקב טסלר– נגד
חילי טרופר– בעד
אלי כהן– נגד
אלמוג כהן– נגד
מאיר כהן– בעד
מירב כהן– אינה נוכחת
מתן כהנא– אינו נוכח
עופר כסיף– אינו נוכח
אופיר כץ– נגד
ישראל כץ– נגד
רון כץ– אינו נוכח
יוראי להב הרצנו– אינו נוכח
מיקי לוי– בעד
יריב לוין– נגד
נעמה לזימי– בעד
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי– אינה נוכחת
מרב מיכאלי– בעד
יונתן מישרקי– נגד
חנוך דב מלביצקי– נגד
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
מיכאל מלכיאלי– נגד
אבי מעוז– נגד
אורי מקלב– נגד
יעקב מרגי– נגד
שרון ניר– אינה נוכחת
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– אינו נוכח
יבגני סובה– אינו נוכח
משה סולומון– אינו נוכח
לימור סון הר מלך– נגד
אופיר סופר– נגד
אורית מלכה סטרוק– נגד
בצלאל סמוטריץ'– נגד
משה סעדה– נגד
גדעון סער– אינו נוכח
מנסור עבאס– אינו נוכח
איימן עודה– בעד
יוסף עטאונה– אינו נוכח
חוה אתי עטייה– נגד
חמד עמאר– בעד
צביקה פוגל– נגד
עודד פורר– בעד
יצחק פינדרוס– נגד
מאיר פרוש– נגד
יסמין פרידמן– אינה נוכחת
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי– אינה נוכחת
יואב קיש– נגד
אריאל קלנר– נגד
יצחק קרויזר– נגד
גלעד קריב– בעד
שלמה קרעי– נגד
אליהו רביבו– נגד
מירי מרים רגב– נגד
שמחה רוטמן– אינו נוכח
עידן רול– אינו נוכח
יואל רזבוזוב– אינו נוכח
אפרת רייטן מרום– בעד
יפעת שאשא ביטון– אינה נוכחת
אלון שוסטר– אינו נוכח
אלעזר שטרן– אינו נוכח
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– אינו נוכח
עאידה תומא סלימאן– בעד
פנינה תמנו– אינה נוכחת
היו"ר אמיר אוחנה:
מזכיר הכנסת, נא הקרא את שמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. תודה.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
גדי איזנקוט– אינו נוכח
ואליד אלהואשלה– אינו נוכח
זאב אלקין– אינו נוכח
דבי ביטון– בעד
מיכאל מרדכי ביטון– בעד
ולדימיר בליאק– בעד
מירב בן ארי– אינה נוכחת
רם בן ברק– בעד
אורנה ברביבאי– בעד
בנימין גנץ– בעד
סימון דוידסון– בעד
שרן מרים השכל– בעד
יאסר חוג'יראת– בעד
אימאן ח'טיב יאסין– אינה נוכחת
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
משה טור פז– בעד
מירב כהן– בעד
מתן כהנא– בעד
עופר כסיף– אינו נוכח
רון כץ– אינו נוכח
יוראי להב הרצנו– בעד
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי– בעד
יוליה מלינובסקי– בעד
שרון ניר– בעד
בנימין נתניהו– נגד
יואב סגלוביץ'– בעד
יבגני סובה– בעד
משה סולומון– נגד
גדעון סער– בעד
מנסור עבאס– בעד
יוסף עטאונה– אינו נוכח
יסמין פרידמן– בעד
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי– בעד
שמחה רוטמן– אינו נוכח
עידן רול– בעד
יואל רזבוזוב– בעד
יפעת שאשא ביטון– בעד
אלון שוסטר– בעד
אלעזר שטרן– בעד
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– בעד
פנינה תמנו– בעד
היו"ר אמיר אוחנה:
חברי כנסת, האם נוכחים באולם חברי כנסת שטרם הצביעו ומעוניינים להצביע? אם כן, יפנו נא למזכיר הכנסת.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
זאב אלקין– בעד
ואליד אלהואשלה– בעד
יוסף עטאונה– בעד
אורית פרקש הכהן– בעד
היו"ר אמיר אוחנה:
רון כץ.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשם חבר הכנסת)
רון כץ– בעד
היו"ר אמיר אוחנה:
זהו. אם כן – רגע, חבר הכנסת איזנקוט.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
גדי איזנקוט– בעד
אימאן ח'טיב יאסין– בעד
היו"ר אמיר אוחנה:
האם חבר הכנסת בן גביר הצביע? הוא שואל. הוא נרשם?
קריאה:
הצבעת נגד. אימאן ח'טיב יאסין – בעד.
היו"ר אמיר אוחנה:
אם כן, תמה ההצבעה, נא לסכם את הקולות. טוב, על הסתייגות מספר 4, רבותיי, 49 חברי כנסת הצביעו בעד, 63 הצביעו נגד ולפיכך ההסתייגות נדחתה. מערכת המחשוב ביצעה אתחול של המערכת ואנחנו מעוניינים כרגע לבצע הצבעת ניסיון רק כדי לבדוק אם המערכת תקינה. זו לא הצבעה על סעיף מסוים ולא על הסתייגות מסוימת. אני מציע שלצורך העניין האופוזיציה תצביע בעד, הקואליציה תצביע נגד. זו רק הצבעת ניסיון טכנית. מי שלא מקבל כפתורים – יצביע, ומדור מחשב מייד ייגש אליו. אז הצבעה טכנית, כאמור. הצבעה מס' 3 בעד – 45 נגד – 58 נמנעים – 1
היו"ר אמיר אוחנה:
מדור מחשב, האם אנחנו תקינים? לא תקין? נראה שזה נרשם. עוד הצבעת ניסוי? מדור מחשב מציע עוד הצבעת ניסוי. לפיכך נעשה הצבעה נוספת. כאמור, ניסוי, הצבעה טכנית, בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד – 42 נגד – 62 נמנעים – אין
היו"ר אמיר אוחנה:
מדור מחשב, האם אנחנו יכולים להמשיך בהצבעות באופן תקין? לפיכך, רבותיי, אנא תפסו את מקומותיכם. אנחנו ממשיכים בהצבעות. כרגע נצביע על ההסתייגויות לסעיף 1, הסתייגות מס' 5. מי שבעד – בעד ההסתייגות; מי שנגד – נגד ההסתייגות. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההסתייגות – 49 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 5 לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
49 בעד ההסתייגות, 62 נגדה. לפיכך ההסתייגות נדחתה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 6. הצבעה.
קריאה:
רגע, הייתה בעיה.
היו"ר אמיר אוחנה:
איפה יש בעיה? מופיע, ההצבעה נקלטה. מדור מחשב, אתה יכול לגשת לחבר הכנסת טרופר? לאט-לאט. אנחנו ממשיכים ועוברים להסתייגות מס' 6. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההסתייגות – 49 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 6 לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
49 בעד, 62 נגד, הסתייגות מס' 6 נדחתה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 7, והתקבלה בקשה כנדרש בתקנון להצבעה שמית, ולכן, מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת להסתייגות מס' 7. הצבעה שמית
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– נגד
יולי יואל אדלשטיין– נגד
אמיר אוחנה– נגד
ינון אזולאי– נגד
גדי איזנקוט– אינו נוכח
ישראל אייכלר– נגד
דן אילוז– נגד
ואליד אלהואשלה– אינו נוכח
קארין אלהרר– בעד
זאב אלקין– אינו נוכח
דוד אמסלם– נגד
אופיר אקוניס– נגד
משה ארבל– נגד
יעקב אשר– נגד
אוריאל בוסו– נגד
דבי ביטון– אינה נוכחת
חיים ביטון– נגד
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– נגד
בועז ביסמוט– נגד
ולדימיר בליאק– אינו נוכח
מירב בן ארי– אינו נוכח
רם בן ברק– בעד
איתמר בן גביר– נגד
אברהם בצלאל– נגד
אורנה ברביבאי– בעד
ניר ברקת– נגד
טלי גוטליב– נגד
מאי גולן– נגד
יואב גלנט– נגד
גילה גמליאל– נגד
בנימין גנץ– בעד
משה גפני– נגד
סימון דוידסון– אינו נוכח
אבי דיכטר– נגד
גלית דיסטל אטבריאן– נגד
אלי דלל– נגד
דני דנון– נגד
שלום דנינו– נגד
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
עמית הלוי– נגד
שרן מרים השכל– אינה נוכחת
ניסים ואטורי– נגד
מיכל מרים וולדיגר– נגד
יצחק שמעון וסרלאוף– נגד
יאסר חוג'יראת– אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– אינה נוכחת
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
משה טור פז– אינו נוכח
אחמד טיבי– בעד
יוסף טייב– נגד
אוהד טל– נגד
יעקב טסלר– נגד
חילי טרופר– אינו נוכח
אלי כהן– נגד
אלמוג כהן– נגד
מאיר כהן– אינו נוכח
מירב כהן– אינה נוכחת
מתן כהנא– אינו נוכח
עופר כסיף– אינו נוכח
אופיר כץ– נגד
ישראל כץ– נגד
רון כץ– אינו נוכח
יוראי להב הרצנו– אינו נוכח
מיקי לוי– בעד
יריב לוין– נגד
נעמה לזימי– בעד
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי– אינה נוכחת
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
יונתן מישרקי– נגד
חנוך דב מלביצקי– נגד
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
מיכאל מלכיאלי– אינו נוכח
אבי מעוז– נגד
אורי מקלב– נגד
יעקב מרגי– אינו נוכח
שרון ניר– בעד
בנימין נתניהו– נגד
יואב סגלוביץ'– בעד
יבגני סובה– בעד
משה סולומון– נגד
לימור סון הר מלך– נגד
אופיר סופר– נגד
אורית מלכה סטרוק– נגד
בצלאל סמוטריץ'– נגד
משה סעדה– נגד
גדעון סער– בעד
מנסור עבאס– אינו נוכח
איימן עודה– בעד
יוסף עטאונה– בעד
חוה אתי עטייה– נגד
חמד עמאר– בעד
צביקה פוגל– נגד
עודד פורר– בעד
יצחק פינדרוס– נגד
מאיר פרוש– נגד
יסמין פרידמן– אינה נוכחת
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי– אינה נוכחת
יואב קיש– נגד
אריאל קלנר– נגד
יצחק קרויזר– נגד
גלעד קריב– אינו נוכח
שלמה קרעי– נגד
אליהו רביבו– נגד
מירי מרים רגב– נגד
שמחה רוטמן– אינו נוכח
עידן רול– בעד
יואל רזבוזוב– בעד
אפרת רייטן מרום– בעד
יפעת שאשא ביטון– אינה נוכחת
אלון שוסטר– אינו נוכח
אלעזר שטרן– בעד
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– אינו נוכח
עאידה תומא סלימאן– אינה נוכחת
פנינה תמנו– אינה נוכחת
היו"ר אמיר אוחנה:
מזכיר הכנסת, נא קרא בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
גדי איזנקוט– בעד
ואליד אלהואשלה– בעד
זאב אלקין– אינו נוכח
דבי ביטון– בעד
מיכאל מרדכי ביטון– בעד
ולדימיר בליאק– אינו נוכח
מירב בן ארי– אינה נוכחת
סימון דוידסון– בעד
אריה מכלוף דרעי– נגד
שרן מרים השכל– בעד
יאסר חוג'יראת– בעד
אימאן ח'טיב יאסין– בעד
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
משה טור פז– בעד
חילי טרופר– בעד
מאיר כהן– בעד
מירב כהן– בעד
מתן כהנא– בעד
עופר כסיף– אינו נוכח
רון כץ– בעד
יוראי להב הרצנו– בעד
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי– אינה נוכחת
מרב מיכאלי– בעד
יוליה מלינובסקי– בעד
מיכאל מלכיאלי– נגד
יעקב מרגי– נגד
מנסור עבאס– בעד
יסמין פרידמן– בעד
אורית פרקש הכהן– בעד
מטי צרפתי הרכבי– בעד
גלעד קריב– בעד
שמחה רוטמן– אינו נוכח
יפעת שאשא ביטון– בעד
אלון שוסטר– בעד
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– בעד
עאידה תומא סלימאן– אינה נוכחת
פנינה תמנו– אינה נוכחת
היו"ר אמיר אוחנה:
האם יש חברי כנסת באולם שמעוניינים להצביע וטרם הצביעו? אם כן, נא לפנות למזכיר הכנסת.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
זאב אלקין – בעד
טטיאנה מזרסקי– בעד
עאידה תומא סלימאן – בעד
ולדימיר בליאק – בעד
היו"ר אמיר אוחנה:
אם כן, תמה ההצבעה. מזכיר הכנסת, נא לסכם את הקולות. אם כן, להסתייגות מס' 7 – 48 בעד, 63 נגד. אני קובע כי ההסתייגות נדחתה. ואנחנו נעבור להצבעה הבאה, שתהיה אלקטרונית. אנא תפסו את מקומותיכם. חברות וחברי הכנסת, נא לתפוס את מקומותיכם. אנחנו עדיין בהצבעות לסעיף 1 – הסתייגות מס' 8. מי שבעד – בעד ההסתייגות; מי שנגד – נגד ההסתייגות. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההסתייגות – 46 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 8 לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
אם כן, 46 בעד, 63 נגד, ואני קובע כי גם ההסתייגות הזו נדחתה. אנו עוברים להסתייגות מס' 9. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 61 נמנעים – אין הסתייגות 9 לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
47 בעד, 61 נגד. גם ההסתייגות הזו נדחתה. אנחנו עוברים לסעיף 9 לחלופין. הסתייגות לחלופין – הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההסתייגות – 46 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 9 לחלופין לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
46 בעד, 63 נגד. גם הלחלופין נדחתה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 10. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההסתייגות – 48 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 10 לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
48 בעד, 63 נגד, וגם הסתייגות 10 נדחתה. הסתייגות מס' 11 – הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההסתייגות – 45 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 11 לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
45 בעד, 63 נגד. ההסתייגות נדחתה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 12. הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד ההסתייגות – 48 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 12 לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
48 בעד, 62 נגד. ההסתייגות נדחתה. הסתייגות מס' 13 – הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 13 לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
47 בעד, 63 נגד. ההסתייגות נדחתה. ועוברים להסתייגות מס' 14. הצבעה. הצבעה מס' 14 בעד ההסתייגות – 48 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 14 לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
48 בעד, 62 נגד. ההסתייגות נדחתה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 15. הצבעה. הצבעה מס' 15 בעד ההסתייגות – 48 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 15 לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
48 בעד, 63 נגד. ההסתייגות נדחתה. הסתייגות מס' 16 – הצבעה. הצבעה מס' 16 בעד ההסתייגות – 46 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 16 לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
46 בעד, 63 נגד. מדור מחשב, נא לבדוק אצל חבר הכנסת כהנא. הצבעתך נקלטה, חבר הכנסת כהנא, אנחנו רואים את זה מפה. ההסתייגות מס' 16 נדחתה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 17. הצבעה. הצבעה מס' 17 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 17 לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
47 בעד, 62 נגד. ההסתייגות נדחתה. הסתייגות מס' 18 – הצבעה. הצבעה מס' 18 בעד ההסתייגות – 48 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 18 לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
48 בעד, 63 נגד. ההסתייגות נדחתה. הסתייגות מס' 19. רגע, אני לא עובר להצבעה. מה קרה?
קריאה:
אין הצבעה. יש delay במסכים.
היו"ר אמיר אוחנה:
delay במסכים, אבל ההצבעה נקלטה, נכון? אז ממשיכים. הסתייגות מס' 19 – הצבעה. הצבעה מס' 19 בעד ההסתייגות – 48 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 19 לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
48 בעד. 63 נגד. ההסתייגות נדחתה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 20. הצבעה. הצבעה מס' 20 בעד ההסתייגות – 45 נגד – 62 נמנעים – 1 הסתייגות 20 לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
45 בעד, 62 נגד, נמנע אחד. אני קובע שההסתייגות נדחתה. עוברים להסתייגות מס' 21. הצבעה. הצבעה מס' 21 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 21 לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
47 בעד , 63 נגד. גם הסתייגות זו נדחתה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 22. הצבעה. הצבעה מס' 22 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 22 לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
47 בעד, 63 נגד. ההסתייגות נדחתה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 23. הצבעה. הצבעה מס' 23 בעד ההסתייגות – 48 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 23 לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
48 בעד, 62 נגד. ההסתייגות נדחתה. אנחנו עוברים להסתייגות הבאה, הסתייגות מס' 23. הצבעה. הצבעה מס' 24 בעד ההסתייגות – 48 נגד – 63 נמנעים – אין
היו"ר אמיר אוחנה:
48 בעד, 63 נגד. ההסתייגות נדחתה.
קריאה:
– – –
היו"ר אמיר אוחנה:
זו הייתה הסתייגות 23. אה, 23 עשינו כבר? אז ההסתייגות נדחתה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 25. הצבעה. הצבעה מס' 25 בעד ההסתייגות – 48 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 25 לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
48 בעד, 63 נגד. ההסתייגות מס' 25 נדחתה. למען הסדר הטוב, בשל מחלוקת, אנחנו נצביע שוב על הסתייגות מס' 24. הצבעה. הצבעה מס' 26 בעד ההסתייגות – 48 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 24 לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
48 בעד, 62 נגד. ההסתייגות נדחתה. עוברים להסתייגות מס' 26 – הצבעה. הצבעה מס' 27 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 26 לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
47 בעד, 62 נגד. נא לבדוק את המחשב של חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. ההסתייגות נדחתה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 27. הצבעה. הצבעה מס' 28 בעד ההסתייגות – 43 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 27 לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
43 בעד, 63 נגד. גם ההסתייגות הזו נדחתה. עוברים להסתייגות מס' 27 – הצבעה.
קריאות:
– – –
היו"ר אמיר אוחנה:
עשינו כבר 27? נעשה עוד פעם. הצבעה מס' 29 בעד ההסתייגות – 44 נגד – 60 נמנעים – אין
היו"ר אמיר אוחנה:
44 בעד, 60 נגד. מזכיר הכנסת, שים לב.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
איפה יאיר איפה?
יסמין פרידמן (יש עתיד):
חנוך, תתבגר, תפסיק להתנהג כמו תיכוניסט.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
– – –
היו"ר אמיר אוחנה:
חברות וחברי הכנסת, אנחנו מצביעים שוב, למען הסר ספק, על הסתייגות מס' 28. הצבעה. הצבעה מס' 30 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 28 לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
47 בעד, 62 נגד. הסתייגות מס' 28 נדחתה. אנחנו עוברים להצבעה הבאה על הסתייגות מס' 29. הצבעה. הצבעה מס' 31 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 29 לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
47 בעד, 62 נגד. ההסתייגות נדחתה. עוברים להצבעה על לחלופין א' של הסתייגות 29. הצבעה. הצבעה מס' 32 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 29 לחלופין א' לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
47 בעד, 62 נגד. ההסתייגות נדחתה. הסתייגות 29 לחלופין ב' – הצבעה. הצבעה מס' 33 בעד ההסתייגות – 48 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 29 לחלופין ב' לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
48 בעד, 62 נגד. ההסתייגות נדחתה. עוברים להסתייגות 29 לחלופין ג' – הצבעה. הצבעה מס' 34 בעד ההסתייגות – 46 נגד – 61 נמנעים – אין הסתייגות 29 לחלופין ג' לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
46 בעד, 61 נגד. ההסתייגות נדחתה. עוברים להסתייגות 29 לחלופין ד' – הצבעה. הצבעה מס' 35 בעד ההסתייגות – 48 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 29 לחלופין ד' לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
48 בעד, 62 נגד. ההסתייגות נדחתה. עוברים להסתייגות 29 לחלופין ה' – הצבעה. הצבעה מס' 36 בעד ההסתייגות – 46 נגד – 61 נמנעים – אין הסתייגות 29 לחלופין ה' לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
46 בעד, 61 נגד, ההסתייגות נדחתה. נוסיף גם את קולו של חבר הכנסת בן גביר להסתייגות. אתה מצביע נגד? נגד. מאה אחוז. ההסתייגות נדחתה. עוברים להסתייגות הבאה, 29 לחלופין ו'.
עידן רול (יש עתיד):
ההצבעה שלי לא נקלטה.
היו"ר אמיר אוחנה:
אבל ההצבעה שלך התקבלה. רואים שזה ירוק.
עידן רול (יש עתיד):
יש בעיה עם המסכים. זה כתב לי "לא התקבל".
היו"ר אמיר אוחנה:
מוסיפים את קולו של חבר הכנסת עידן רול בעד ההסתייגות. אם כך, אנחנו 47 – עדיין ההסתייגות נדחתה, זה לא משנה את התוצאה. אנחנו עוברים להסתייגות הבאה, 29 לחלופין ו'. הצבעה. הצבעה מס' 37 בעד ההסתייגות – 46 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 29 לחלופין ו' לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
46 בעד, 62 נגד. גם הסתייגות זו נדחתה. עוברים להסתייגות 30 – הצבעה. הצבעה מס' 38 בעד ההסתייגות – 46 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 30 לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
46 בעד, 62 נגד. ההסתייגות נדחתה. עוברים לחלופין א' להסתייגות 30 – הצבעה. הצבעה מס' 39 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 30 לחלופין א' לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
47 בעד, 63 נגד. ההסתייגות נדחתה. עוברים להסתייגות 30 לחלופין ב' – הצבעה. הצבעה מס' 40 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 30 לחלופין ב' לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
47 בעד, 63 נגד. ההסתייגות נדחתה. עוברים להסתייגות 30 לחלופין ג' – הצבעה. הצבעה מס' 41 בעד ההסתייגות – 45 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 30 לחלופין ג' לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
45 בעד, 62 נגד, ההסתייגות נדחתה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 31, הצבעה. הצבעה מס' 42 בעד ההסתייגות – 45 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 31 לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
45 בעד, 62 נגד. ההסתייגות נדחתה. עוברים להסתייגות 31 לחלופין א' – הצבעה. הצבעה מס' 43 בעד ההסתייגות – 45 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 31 לחלופין א' לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
45 בעד, 62 נגד. ההסתייגות נדחתה. עוברים להסתייגות 31 לחלופין ב' – הצבעה. הצבעה מס' 44 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 31 לחלופין ב' לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
47 בעד, 63 נגד. ההסתייגות נדחתה. עוברים להסתייגות 31 לחלופין ג' – הצבעה. הצבעה מס' 45 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 31 לחלופין ג' לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
47 בעד, 63 נגד. ההסתייגות נדחתה. אנחנו עוברים להסתייגות 31 לחלופין ד'. הצבעה. הצבעה מס' 46 בעד ההסתייגות – 48 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 31 לחלופין ד' לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
48 בעד, 63 נגד. ההסתייגות נדחתה. ועוברים להסתייגות 31 לחלופין ה' – הצבעה. הצבעה מס' 47 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 31 לחלופין ה' לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
47 בעד, 62 נגד. ההסתייגות נדחתה. הסתייגות 31 לחלופין ו' – הצבעה. הצבעה מס' 48 בעד ההסתייגות – 46 נגד – 61 נמנעים – אין הסתייגות 31 לחלופין ו' לא נתקבלה.
עידן רול (יש עתיד):
רגע, אדוני היו"ר, מאפסים לי את המחשב, אני לא יכול להצביע.
היו"ר אמיר אוחנה:
אז אנחנו נוסיף את קולך. בעד, כן?
עידן רול (יש עתיד):
גם בקודם – – –
היו"ר אמיר אוחנה:
אז אם כך – זה לא נרשם? אז לפרוטוקול, חבר הכנסת עידן רול, מוסיפים את קולך בעד. אם כך, זה 47 בעד, 61 נגד. ההסתייגות נדחתה. ואנחנו עוברים להסתייגות מס' 32. הצבעה. הצבעה מס' 49 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 32 לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
47, ובצירוף קולו של חבר הכנסת עידן רול – 48 בעד, 62 נגד. אני קובע כי ההסתייגות נדחתה. ואנחנו עוברים להסתייגות מס' 33. הצבעה. הצבעה מס' 50 בעד ההסתייגות – 45 נגד – 61 נמנעים – אין הסתייגות 33 לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
46 בעד, 61 נגד. אני קובע כי ההסתייגות נדחתה. הסתייגות מס' 34 – הצבעה. הצבעה מס' 51 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 61 נמנעים – אין הסתייגות 34 לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
48 בעד, יחד עם חבר הכנסת רול, 61 נגד. ההסתייגות נדחתה.
שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר:
– – –
היו"ר אמיר אוחנה:
62, יחד עם חבר הכנסת דיכטר, נגד. ההסתייגות בכל מקרה נדחתה. אנחנו עוברים להסתייגות הבאה, הסתייגות מס' 35. הצבעה. הצבעה מס' 52 בעד ההסתייגות – 46 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 35 לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
46 בעד, 62 נגד. אנחנו נעבור להסתייגות 35 לחלופין. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 53 בעד ההסתייגות – 46 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 35 לחלופין לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
מה עם חבר הכנסת רול? חבר הכנסת רול, תקין?
עידן רול (יש עתיד):
– – –
היו"ר אמיר אוחנה:
46 בעד, 63 נגד, יחד עם חבר הכנסת דיכטר, ולכן ההסתייגות נדחתה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 36. הצבעה. הצבעה מס' 54 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 36 לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
47 בעד, 63, יחד עם קולו של חבר הכנסת דיכטר, נגד, ולכן ההסתייגות נדחתה. הסתייגות מס' 37 – הצבעה. הצבעה מס' 55 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 37 לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
47 בעד, 63, יחד עם חבר הכנסת דיכטר, נגד, ולכן ההסתייגות נדחתה. התקבלה להצבעה הבאה בקשה להצבעה שמית, לכן ההצבעה על הסתייגות מס' 38 תהיה שמית. מזכיר הכנסת, נא קרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– נגד
יולי יואל אדלשטיין– נגד
אמיר אוחנה– נגד
ינון אזולאי– נגד
גדי איזנקוט– אינו נוכח
ישראל אייכלר– נגד
דן אילוז– נגד
ואליד אלהואשלה– אינו נוכח
קארין אלהרר– בעד
זאב אלקין– אינו נוכח
דוד אמסלם– נגד
אופיר אקוניס– נגד
משה ארבל– נגד
יעקב אשר– נגד
אוריאל בוסו– נגד
דבי ביטון– אינה נוכחת
חיים ביטון– נגד
מיכאל מרדכי ביטון– בעד
דוד ביטן– נגד
בועז ביסמוט– נגד
ולדימיר בליאק– אינו נוכח
מירב בן ארי– אינה נוכחת
רם בן ברק– אינו נוכח
איתמר בן גביר– נגד
אברהם בצלאל– נגד
אורנה ברביבאי– בעד
ניר ברקת– נגד
טלי גוטליב– נגד
מאי גולן– נגד
יואב גלנט– נגד
גילה גמליאל– נגד
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– נגד
סימון דוידסון– אינו נוכח
אבי דיכטר– נגד
גלית דיסטל אטבריאן– נגד
אלי דלל– נגד
דני דנון– נגד
שלום דנינו– נגד
אריה מכלוף דרעי– נגד
עמית הלוי– נגד
שרן מרים השכל– אינה נוכחת
ניסים ואטורי– נגד
מיכל מרים וולדיגר– נגד
יצחק שמעון וסרלאוף– נגד
יאסר חוג'יראת– אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– אינה נוכחת
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
משה טור פז– אינו נוכח
אחמד טיבי– אינו נוכח
יוסף טייב– נגד
אוהד טל– נגד
יעקב טסלר– נגד
חילי טרופר– אינו נוכח
אלי כהן– נגד
אלמוג כהן– נגד
מאיר כהן– בעד
מירב כהן– אינה נוכחת
מתן כהנא– אינו נוכח
עופר כסיף– אינו נוכח
אופיר כץ– נגד
ישראל כץ– נגד
רון כץ– אינו נוכח
יוראי להב הרצנו– אינו נוכח
מיקי לוי– בעד
יריב לוין– נגד
נעמה לזימי– בעד
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי– אינה נוכחת
מרב מיכאלי– בעד
יונתן מישרקי– נגד
חנוך דב מלביצקי– נגד
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
מיכאל מלכיאלי– אינו נוכח
אבי מעוז– נגד
אורי מקלב– נגד
יעקב מרגי– אינו נוכח
שרון ניר– אינה נוכחת
בנימין נתניהו– נגד
יואב סגלוביץ'– אינו נוכח
יבגני סובה– אינו נוכח
משה סולומון– נגד
לימור סון הר מלך– נגד
אופיר סופר– נגד
אורית מלכה סטרוק– נגד
בצלאל סמוטריץ'– נגד
משה סעדה– נגד
גדעון סער– בעד
מנסור עבאס– בעד
איימן עודה– בעד
יוסף עטאונה– אינו נוכח
חוה אתי עטייה– נגד
חמד עמאר– בעד
צביקה פוגל– נגד
עודד פורר– אינו נוכח
יצחק פינדרוס– נגד
מאיר פרוש– נגד
יסמין פרידמן– אינה נוכחת
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי– אינה נוכחת
יואב קיש– נגד
אריאל קלנר– אינו נוכח
יצחק קרויזר– נגד
גלעד קריב– בעד
שלמה קרעי– נגד
אליהו רביבו– נגד
מירי מרים רגב– נגד
שמחה רוטמן– אינו נוכח
עידן רול– בעד
יואל רזבוזוב– אינו נוכח
אפרת רייטן מרום– אינה נוכחת
יפעת שאשא ביטון– אינה נוכחת
אלון שוסטר– אינו נוכח
אלעזר שטרן– בעד
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– אינו נוכח
עאידה תומא סלימאן– בעד
פנינה תמנו– אינה נוכחת
היו"ר אמיר אוחנה:
מזכיר הכנסת, נא קרא בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
גדי איזנקוט– בעד
ואליד אלהואשלה– אינו נוכח
זאב אלקין– אינו נוכח
דבי ביטון– בעד
ולדימיר בליאק– אינו נוכח
מירב בן ארי– אינה נוכחת
רם בן ברק– בעד
בנימין גנץ– אינו נוכח
סימון דוידסון– אינו נוכח
שרן מרים השכל– בעד
יאסר חוג'יראת– בעד
אימאן ח'טיב יאסין– בעד
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
משה טור פז– בעד
אחמד טיבי– בעד
חילי טרופר– בעד
מירב כהן– בעד
מתן כהנא– בעד
עופר כסיף– אינו נוכח
רון כץ– אינו נוכח
יוראי להב הרצנו– בעד
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי– בעד
יוליה מלינובסקי– בעד
מיכאל מלכיאלי– נגד
יעקב מרגי– נגד
שרון ניר– בעד
יואב סגלוביץ'– בעד
יבגני סובה– בעד
יוסף עטאונה– בעד
עודד פורר– בעד
יסמין פרידמן– בעד
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי– בעד
אריאל קלנר– נגד
שמחה רוטמן– אינו נוכח
יואל רזבוזוב– בעד
אפרת רייטן מרום– אינה נוכחת
יפעת שאשא ביטון– אינה נוכחת
אלון שוסטר– בעד
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– בעד
פנינה תמנו– בעד
היו"ר אמיר אוחנה:
האם נוכחים באולם חברי כנסת שטרם הצביעו ומעוניינים לעשות זאת? אם כן, נא לפנות למזכיר הכנסת.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
זאב אלקין– בעד
סימון דוידסון– בעד
ולדימיר בליאק– בעד
ואליד אלהואשלה– בעד
יפעת שאשא ביטון– בעד
אורית פרקש הכהן– בעד
אפרת רייטן מרום– בעד
רון כץ– בעד
אליהו רביבו– נגד
היו"ר אמיר אוחנה:
אם כן, תמה ההצבעה, נא לסכם את הקולות. חברות וחברות הכנסת, נא תפסו את מקומותיכם. חברות וחברי הכנסת, אני אנצל את ההפוגה כדי להודיע שבעוד שבועיים, בט"ו בשבט, 6 בפברואר 2023, יחול יום הולדתה ה-74 של הכנסת. הדבר יבוא לידי ביטוי גם במראה החיצוני החגיגי של הכנסת, אך גם באירוח של קבוצות רבות ומגוונות, ולמעשה אלפי מוזמנים ישתתפו ביום המיוחד הזה, בין היתר בהשתתפות של חברות וחברי הכנסת בשלל פעילויות יחד עם הציבור. כמי שהשתתף בעצמו בעבר ומתכוון להשתתף גם כעת, אני יכול להעיד שמדובר בהזדמנות מצוינת לפגוש את הציבור הישראלי על כל גווניו שיבוא לבית הזה. אני מזמין את חברות וחברי הכנסת המעוניינים להשתתף באחת משלל הפעילויות, לפנות למרכז המבקרים ולקחת חלק ביום הולדתה של הכנסת, וכמובן להגיע למליאה לציון היום המיוחד. הכנסת זקוקה לעזרתכם להצלחת היום הזה. תודה רבה. הסתייגות מס' 38 – אם כן, 48 בעד, 63 נגד. לכן אני קובע כי ההסתייגות נדחתה. ואנחנו עוברים להסתייגות מס' 39. חברי הכנסת, נא תפסו את מקומותיכם. ההצבעה תהיה אלקטרונית. הצבעה על הסתייגות מס' 39. הצבעה. הצבעה מס' 56 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 39 לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
47 בעד, 62 נגד, ואני קובע כי ההסתייגות נדחתה. לכן נעבור להסתייגות 39 לחלופין א'. הצבעה. הצבעה מס' 57 בעד – 47 נגד – 61 נמנעים – אין הסתייגות 39 לחלופין א' לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
47 בעד, 61 נגד. אני קובע כי גם ההסתייגות הזו נדחתה. עוברים להסתייגות 39 לחלופין ב' – הצבעה. הצבעה מס' 58 בעד – 46 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 39 לחלופין ב' לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
46 בעד, 63 נגד. גם הסתייגות זו נדחתה. ואנחנו עוברים להסתייגות 39 לחלופין ג'. הצבעה. הצבעה מס' 59 בעד – 48 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 39 לחלופין ג' לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
48 בעד, 63 נגד. ההסתייגות הזו, גם היא נדחתה. ונעבור להסתייגות 39 לחלופין ד'. הצבעה. הצבעה מס' 60 בעד – 48 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 39 לחלופין ד' לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
48 בעד, 63 נגד. וגם הסתייגות זו נדחתה. נעבור להסתייגות מס' 40. הצבעה. הצבעה מס' 61 בעד – 46 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 40 לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
46 בעד, 62 נגד. גם הסתייגות זו נדחתה. נעבור להסתייגות מס' 41. הצבעה. הצבעה מס' 62 בעד – 48 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 41 לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
48 בעד, 63 נגד. הסתייגות זו נדחתה. נעבור להסתייגות מס' 42. הצבעה. הצבעה מס' 63 בעד – 48 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 42 לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
48 בעד, 62 נגד. הסתייגות זו נדחתה. נעבור להסתייגות מס' 43. הצבעה. הצבעה מס' 64 בעד – 48 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 43 לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
48 בעד, 63 נגד. גם הסתייגות זו נדחתה. נעבור להסתייגות מס' 44. הצבעה. הצבעה מס' 65 בעד – 48 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 44 לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
48 בעד, 63 נגד. גם הסתייגות זו נדחתה. נעבור להסתייגות מס' 45. הצבעה. הצבעה מס' 66 בעד – 48 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 45 לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
48 בעד, 63 נגד. ההסתייגות נדחתה. נעבור להסתייגות מס' 46. הצבעה. הצבעה מס' 67 בעד – 48 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 46 לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
48 בעד, 63 נגד. ההסתייגות נדחתה. נעבור להסתייגות מס' 47. הצבעה. הצבעה מס' 68 בעד – 48 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 47 לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
48 בעד, 63 נגד. הסתייגות זו נדחתה. נעבור להסתייגות מס' 48. הצבעה. הצבעה מס' 69 בעד – 46 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 48 לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
46 בעד, 63 נגד. ההסתייגות נדחתה. נעבור להסתייגות 48 לחלופין א'. הצבעה. הצבעה מס' 70 בעד – 48 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 48 לחלופין א' לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
48 בעד, 63 נגד. ההסתייגות נדחתה. נעבור להסתייגות 48 לחלופין ב'. הצבעה. הצבעה מס' 71 בעד – 48 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 48 לחלופין ב' לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
48 בעד, 62 נגד. ההסתייגות נדחתה. נעבור להסתייגות מס' 49. הצבעה. הצבעה מס' 72 בעד – 47 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 49 לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
47 בעד, 63 נגד. ההסתייגות נדחתה. השר דיכטר, נוסיף את קולך. נקלט? מדור מחשב, נא לגשת לשר דיכטר בבקשה. בכל מקרה, הצבעתך נקלטה, השר דיכטר. 47 בעד, 63 נגד. ההסתייגות נדחתה. נעבור ל-49 לחלופין א'. למחוק את 49 לחלופין א', ב' וג'?
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
כן.
היו"ר אמיר אוחנה:
מחקנו. חבר הכנסת יוסף עטאונה מצטרף לבקשה של חבר הכנסת טיבי?
טלי גוטליב (הליכוד):
– – – כל הכבוד.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
למחוק בערבית. בערבית למחוק.
טלי גוטליב (הליכוד):
כל הכבוד.
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת יוסף עטאונה מצטרף לבקשה של חבר הכנסת טיבי? מצטרף. מאה אחוז. אם כך, הסתייגויות 49 לחלופין א', ב' וג' נמחקו. חברות וחברי הכנסת, כעת נצביע על הסעיף, ולמעשה על החוק, על סעיף 1, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 73 בעד סעיף 1 – 62 נגד – 47 נמנעים – 1 סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר אמיר אוחנה:
רבותיי, אנחנו מייד נעשה סדר, והכול יבוא על מקומו בשלום. מי, חוץ מחבר הכנסת טרופר? הצבעתך נרשמה, חבר הכנסת כץ. טרופר, הצבעת נגד. הצבעתך נרשמה. תבדוק, עידן רול – נרשם נגד. היחיד שהצבעתו לא נקלטה זה חבר הכנסת דיכטר, נכון? אנחנו מוסיפים את קולו בעד. אם כך, רבותיי, 63 בעד, 47 נגד, נמנע אחד. אני קובע כי סעיף 1 עבר בקריאה השנייה, כנוסח הוועדה. אם כן, אנחנו עוברים להסתייגויות שלאחר סעיף 1. אנא שבו במקומותיכם.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
– – – קודם כול, אני מבקשת שתיקח את הווידיאו, לצפות שבאמת אף אחד לא נגע להם במסכים, או שייקחו צעד אחורה.
היו"ר אמיר אוחנה:
שמי נגע במסכים?
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
שירי אמר שהוא ראה אותם נוגעים במסכים כדי להחליף להם את ההצבעה מנגד לבעד – – –
היו"ר אמיר אוחנה:
אתה הבנת?
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
שירי ראה את זה – – –
היו"ר אמיר אוחנה:
יש טענה של חברי הכנסת, חברת הכנסת השכל – – –
קריאות:
– – –
היו"ר אמיר אוחנה:
רבותיי, הכול ייבדק, הכול ייבדק במצלמות. חברי הכנסת, נא שבו במקומותיכם. חברי הכנסת, נא לשבת במקומותיכם. אנחנו ממשיכים את ההצבעה. כל הטענות ייבדקו במצלמות. הכול ייבדק. הכול ייבדק. נא לשבת. אנחנו ממשיכים בהצבעה. זה נבדק. הטענה נרשמה ונבדקת. הצבעה אחרי סעיף 1. אנחנו ממשיכים בהצבעה. חברי הכנסת, הסתייגות מס' 50 – הצבעה. הצבעה מס' 74 בעד ההסתייגות – 43 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 50 לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
43 בעד, 63 נגד. ההסתייגות נדחתה. עוברים להסתייגות 50 לחלופין א' – הצבעה. הצבעה מס' 75 בעד ההסתייגות – 46 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 50 לחלופין א' לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
46 בעד, 62 נגד, נוכח אחד. ההסתייגות נדחתה. עוברים להסתייגות 50 לחלופין ב'. הצבעה מס' 76 בעד ההסתייגות – 12 נגד – 99 נמנעים – אין הסתייגות 50 לחלופין ב' לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
12 בעד, 99 נגד. ההסתייגות נדחתה. אנחנו עוברים להסתייגות 50 לחלופין ג'. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 77 בעד ההסתייגות – 10 נגד – 96 נמנעים – אין הסתייגות 50 לחלופין ג' לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
עשרה בעד, 96 נגד. חבר הכנסת קלנר, לא נרשמה? להוסיף? אז יש לנו 97 נגד יחד עם חבר הכנסת קלנר, עשרה בעד. ההסתייגות נדחתה. עוברים ללחלופין ד', הסתייגות. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 78 בעד ההסתייגות – 11 נגד – 96 נמנעים – אין הסתייגות 50 לחלופין ד' לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
11 בעד, 96 נגד. ההסתייגות נדחתה. עוברים ללחלופין ה' – הצבעה. הצבעה מס' 79 בעד ההסתייגות – 43 נגד – 63 נמנעים – אין
היו"ר אמיר אוחנה:
43 בעד, 63 נגד. גם הסתייגות זו נדחתה. אנחנו עוברים להסתייגות 50 לחלופין ה'. הצבעה. הצבעה מס' 80 בעד ההסתייגות – 41 נגד – 61 נמנעים – אין הסתייגות 50 לחלופין ה' לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
41 בעד, 61 נגד. ההסתייגות נדחתה. עוברים ללחלופין ו' – הצבעה. יש הצבעה. אנחנו בהצבעה. הצבעה מס' 81 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 50 לחלופין ו' לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
47 בעד, 63 נגד. גם הסתייגות זו נדחתה.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
יש בעיה – – –
היו"ר אמיר אוחנה:
מה הבעיה שם? חברי הכנסת, שקט במליאה, אנחנו מתקשים לשמוע את חברי הכנסת. חבר הכנסת אלקין, מה רצית לומר?
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
– – –
היו"ר אמיר אוחנה:
גש אליו, בני, בבקשה.
השר מאיר פרוש:
– – –
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה. אנחנו ממשיכים. תודה לחבר הכנסת פרוש. ההסתייגות נדחתה. אנחנו עוברים להסתייגות לחלופין ו'. הצבעה.
קריאות:
ז'.
היו"ר אמיר אוחנה:
סליחה, לחלופין ז'. הצבעה. הצבעה מס' 82 בעד ההסתייגות – 46 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 50 לחלופין ז' לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
46 בעד, 63 נגד. גם הסתייגות זו נדחתה. הסתייגות מס' 51 תהיה בהצבעה שמית. לכן, מזכיר הכנסת, נא קרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– נגד
יולי יואל אדלשטיין– נגד
אמיר אוחנה– נגד
ינון אזולאי– נגד
גדי איזנקוט– אינו נוכח
ישראל אייכלר– נגד
דן אילוז– נגד
ואליד אלהואשלה– אינו נוכח
קארין אלהרר– בעד
זאב אלקין– אינו נוכח
דוד אמסלם– נגד
אופיר אקוניס– נגד
משה ארבל– נגד
יעקב אשר– נגד
אוריאל בוסו– נגד
דבי ביטון– אינה נוכחת
חיים ביטון– נגד
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– נגד
בועז ביסמוט– נגד
ולדימיר בליאק– אינו נוכח
מירב בן ארי– אינה נוכחת
רם בן ברק– אינו נוכח
איתמר בן גביר– נגד
אברהם בצלאל– נגד
אורנה ברביבאי– אינה נוכחת
ניר ברקת– נגד
טלי גוטליב– נגד
מאי גולן– נגד
יואב גלנט– נגד
גילה גמליאל– נגד
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– נגד
סימון דוידסון– אינו נוכח
אבי דיכטר– נגד
גלית דיסטל אטבריאן– נגד
אלי דלל– נגד
דני דנון– נגד
שלום דנינו– נגד
אריה מכלוף דרעי– נגד
עמית הלוי– נגד
שרן מרים השכל– אינה נוכחת
ניסים ואטורי– נגד
מיכל מרים וולדיגר– אינה נוכחת
יצחק שמעון וסרלאוף– נגד
יאסר חוג'יראת– אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– אינה נוכחת
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
משה טור פז– אינו נוכח
אחמד טיבי– בעד
יוסף טייב– נגד
אוהד טל– נגד
יעקב טסלר– נגד
חילי טרופר– בעד
אלי כהן– נגד
אלמוג כהן– נגד
מאיר כהן– אינו נוכח
מירב כהן– אינה נוכחת
מתן כהנא– אינו נוכח
עופר כסיף– אינו נוכח
אופיר כץ– נגד
ישראל כץ– נגד
רון כץ– אינו נוכח
יוראי להב הרצנו– אינו נוכח
מיקי לוי– אינו נוכח
יריב לוין– נגד
נעמה לזימי– בעד
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי– אינה נוכחת
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
יונתן מישרקי– נגד
חנוך דב מלביצקי– נגד
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
מיכאל מלכיאלי– נגד
אבי מעוז– נגד
אורי מקלב– נגד
יעקב מרגי– אינו נוכח
שרון ניר– אינה נוכחת
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– בעד
יבגני סובה– אינו נוכח
משה סולומון– אינו נוכח
לימור סון הר מלך– נגד
אופיר סופר– אינו נוכח
אורית מלכה סטרוק– נגד
בצלאל סמוטריץ'– נגד
משה סעדה– נגד
גדעון סער– אינו נוכח
מנסור עבאס– בעד
איימן עודה– בעד
יוסף עטאונה– אינו נוכח
חוה אתי עטייה– נגד
חמד עמאר– בעד
צביקה פוגל– נגד
עודד פורר– בעד
יצחק פינדרוס– נגד
מאיר פרוש– נגד
יסמין פרידמן– אינה נוכחת
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי– אינה נוכחת
יואב קיש– נגד
אריאל קלנר– נגד
יצחק קרויזר– אינו נוכח
גלעד קריב– בעד
שלמה קרעי– אינו נוכח
אליהו רביבו– נגד
מירי מרים רגב– נגד
שמחה רוטמן– אינו נוכח
עידן רול– בעד
יואל רזבוזוב– אינו נוכח
אפרת רייטן מרום– בעד
יפעת שאשא ביטון– אינה נוכחת
אלון שוסטר– אינו נוכח
אלעזר שטרן– אינו נוכח
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– אינו נוכח
עאידה תומא סלימאן– בעד
פנינה תמנו– אינה נוכחת
היו"ר אמיר אוחנה:
מזכיר הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
גדי איזנקוט– בעד
ואליד אלהואשלה– בעד
זאב אלקין– אינו נוכח
דבי ביטון– אינה נוכחת
מיכאל מרדכי ביטון– בעד
ולדימיר בליאק– בעד
מירב בן ארי– אינה נוכחת
רם בן ברק– אינו נוכח
אורנה ברביבאי– בעד
בנימין גנץ– אינו נוכח
סימון דוידסון– בעד
שרן מרים השכל– בעד
מיכל מרים וולדיגר– אינה נוכחת
יאסר חוג'יראת– בעד
אימאן ח'טיב יאסין– בעד
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
משה טור פז– בעד
מאיר כהן– בעד
מירב כהן– בעד
מתן כהנא– בעד
עופר כסיף– אינו נוכח
רון כץ– בעד
יוראי להב הרצנו– בעד
מיקי לוי– בעד
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי– בעד
מרב מיכאלי– בעד
יעקב מרגי– נגד
שרון ניר– בעד
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יבגני סובה– בעד
משה סולומון– נגד
אופיר סופר– נגד
גדעון סער– בעד
יוסף עטאונה– בעד
יסמין פרידמן– בעד
אורית פרקש הכהן– בעד
מטי צרפתי הרכבי– בעד
יצחק קרויזר– נגד
שלמה קרעי– נגד
שמחה רוטמן– אינו נוכח
יואל רזבוזוב– בעד
יפעת שאשא ביטון– בעד
אלון שוסטר– בעד
אלעזר שטרן– בעד
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– בעד
פנינה תמנו– אינה נוכחת
היו"ר אמיר אוחנה:
האם יש חברות או חברי כנסת הנוכחים במליאה שטרם הצביעו? אם כן, נא לפנות למזכיר הכנסת.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
רם בן ברק– בעד
בנימין נתניהו– נגד
מיכל וולדיגר – נגד
זאב אלקין – בעד
דבי ביטון – בעד
היו"ר אמיר אוחנה:
אם כן, תמה ההצבעה. אדוני מזכיר הכנסת, נא לספור את הקולות. אם כן, להלן תוצאות ההצבעה על הסתייגות 51: 47 בעד, 63 נגד. הסתייגות זו נדחתה. אנחנו עוברים להצבעה אלקטרונית. נא תפסו את מקומותיכם, חברות וחברי הכנסת. הצבעה אלקטרונית על הסתייגות מס' 52. הצבעה. הצבעה מס' 83 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 52 לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
47 בעד, 63 נגד. ההסתייגות נדחתה. עוברים להסתייגות מס' 53 – הצבעה. הצבעה מס' 84 בעד ההסתייגות – 48 נגד – 62 נמנעים – אין הסתייגות 53 לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
48 בעד, 62 נגד. ההסתייגות נדחתה. עוברים להסתייגות מס' 54 – הצבעה. הצבעה מס' 85 בעד ההסתייגות – 48 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 54 לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
48 בעד, 63 נגד. ההסתייגות נדחתה. עוברים להסתייגות האחרונה, הסתייגות מס' 55 – הצבעה. הצבעה מס' 86 בעד ההסתייגות – 47 נגד – 63 נמנעים – אין הסתייגות 55 לא נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
47 בעד, 63 נגד, וגם ההסתייגות הזו נדחתה. רבותיי, דחינו את כל ההסתייגויות, ואנחנו נעבור כרגע לקריאה השלישית. חבר הכנסת אלקין – נא לפתוח לו את המיקרופון. מה הוא רוצה להגיד?
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אדוני היושב-ראש, אתה הבטחת לעשות בדיקה לגבי ההצבעה לסעיף, ואני חושב שאי-אפשר לעבור להצבעה בקריאה שלישית אם אנחנו לא יודעים מה קרה בהצבעה על הסעיף עצמו. האם הבדיקה הזאת התבצעה או לא?
היו"ר אמיר אוחנה:
הבדיקה הזו מתבצעת ובקשתך נדחית, ולכן אנחנו עוברים להצבעה – – –
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
לא. אבל מה תוצאות הבדיקה, אדוני?
היו"ר אמיר אוחנה:
הבדיקה מתבצעת, חבר הכנסת אלקין. הכול ייבדק, הכול – – –
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
הרי אם לא היו 61 חברי כנסת בסעיף, אי-אפשר להצביע על החוק בקריאה שלישית.
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת אלקין, שמענו את בקשתך. היא נדחתה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת החוק. חברות וחברי הכנסת, הצבעה. הצבעה מס' 87 בעד החוק – 65 נגד – 18 נמנעים – 1 חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 52), נתקבל.
היו"ר אמיר אוחנה:
65 בעד, 18 נגד, נמנע אחד. אני קובע כי הצעת החוק התקבלה בקריאה שלישית והיא תיכנס לספר החוקים. תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
אנחנו עוברים להודעת הממשלה. יעלה ויבוא השר המקשר בין הממשלה לכנסת, שר החינוך, השר קיש. הודעה, בבקשה. השר קיש, בבקשה.
שר החינוך יואב קיש:
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, יש לי הודעה שדורשת את אישור הכנסת בהצבעה. ההודעה היא על הקמת משרד ירושלים ומסורת ישראל ומינוי שר ירושלים ומסורת ישראל. אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 31(ג) לחוק-יסוד: הממשלה, להקים משרד חדש שייקרא משרד ירושלים ומסורת ישראל, ובהתאם לסעיף 31(א) לחוק-היסוד החליטה הממשלה למנות את השר מאיר פרוש לשר ירושלים ומסורת ישראל. בהתאם לסעיפים האמורים בחוק-היסוד מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להחלטות האלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
אנחנו עוברים לדיון אישי. ראשונת הדוברים – חברת הכנסת טלי גוטליב.
טלי גוטליב (הליכוד):
אני?
היו"ר אמיר אוחנה:
כן, גברתי, ראשונת הדוברים. בבקשה.
טלי גוטליב (הליכוד):
חברים, זה בדיוק שתי דקות. אתם תתאפקו, זה חשוב מדי. הכי קל לי לא לעלות לפה. מי גרוש פה? יש פה מישהו גרוש חוץ ממני? מישהו התגרש פה, גברים?
שר החינוך יואב קיש:
אני נשוי, אבל הייתי גרוש.
טלי גוטליב (הליכוד):
היית גרוש. רק גרושים יבינו את מה שאת אומרת פה. תקשיבו טוב. אני לא מאחלת לאף אחד להתגרש. אני לא מאחלת לאף אחד להתגרש. זה שבר כל החלומות. באמת, כולם מאוד מאוד רוצים שזה יצליח, רוצים להוליד ילדים, רוצים לחיות Happily Ever After. זה לא תמיד קורה. עכשיו, כשרוצים להתגרש ממך – ואני, רצו להתגרש ממני. את זה אפשר אולי להבין, נכון?
קריאות:
– – –
טלי גוטליב (הליכוד):
עכשיו אני רצינית לגמרי. אם אני הייתי נותנת לשנאה שאוחזת בך כשרוצים לעזוב אותך, או לקנאה – כי אתה גם מאוד מקנא, כי במקרה מישהי אחרת נמצאת שם, יותר יפה, יותר שווה, יותר הכול, לא משנה מה – – –
קריאות:
– – –
טלי גוטליב (הליכוד):
רגע. זה רציני מדי, חבר'ה. תקשיבו טוב. מר פרוש, תקשיבו לי טוב. אם אני הייתי נותנת לקנאה, לשנאה ולרגשות הכי מכוערים להוליך אותי בהליכי הגירושים, הייתי יכולה להשאיר את הגרוש שלי, שהוא אבא מדהים לשלושת ילדינו, יכולתי להשאיר אותו בלי כלום. למה? כי בחסות החוק הישראלי, לגברים אין סיכוי בהליכי גירושים. תקשיבו טוב, תקשיבו לי טוב, ולא מעניין אותי מה תגידו פה. אני שמתי לי למטרה להיות פה ושופר של אבות בישראל, שזכותם להורות ולהיות אבא זהה לזכות שלי להיות אימא. אני אינני טובה יותר מגבר. גבר אינו נחות ממני ולא פחות ממני. ועל כל גבר מתאבד – גבר התאבד השבוע, תלוי מעל אחד הצמתים. זה לא פתח כותרות כי זה לא מפריע לאף אחד. אני פה באתי ביום של פיליבסטר של האופוזיציה לומר לכם שיש לנו חובה לדאוג לילדי ישראל לפני הכול. כי גירושים זה סיוט וזו טרגדיה וזה שבר כל חלום, אבל עם כל הכבוד, הילדים ורק הם עומדים בבסיס התהליך הזה, ואנחנו חבים להם הורות משותפת, שוויונית, שוות זכויות לאבות ואימהות, ולא ניתן לבית משפט לענייני משפחה להמשיך לנהל את הדיונים בדלתיים סגורות כשהכול נעשה במחשכים. לא ניתן לפגוע בכבודם של אבות בישראל רק כי הם גברים. אנחנו נעשה את זה גם אם כל ארגוני הנשים בישראל יעמדו על הראש שלי, כי ילדי ישראל זכאים לאבות ואימהות בחיים שלהם, ואנחנו מחויבים למטרה הזאת. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה, חברת הכנסת טלי גוטליב. בהחלט דברים חשובים. הדובר הבא, חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח. אני מציע לכל חברי האופוזיציה והקואליציה לא להתרחק יותר מרבע שעה כשאני נמצא פה על הדוכן, אולי עוד מישהו יספיק לישון הלילה. חבר הכנסת רם בן ברק, שלוש דקות לרשותך. לפחות זה אחרי שפספסתם עשר שעות. שלוש דקות לרשותך, אדוני, בבקשה.
רם בן ברק (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברת הכנסת גוטליב, הסכמתי לכל מילה שאמרת.
טלי גוטליב (הליכוד):
אתה רואה, גם זה קורה.
רם בן ברק (יש עתיד):
גם זה קורה, כן.
טלי גוטליב (הליכוד):
יחד נשמור על ילדי ישראל דרך הורות שוויונית. זו צריכה להיות המשימה של כולנו.
רם בן ברק (יש עתיד):
חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, בשבת האחרונה יצא לי לפגוש כמה וכמה אנשי צבא בקבע, חברים, מח"טים, מלח הארץ. אנשים שאנחנו חייבים להם הכול, אנשים שעובדים לילות כימים – –
היו"ר אוריאל בוסו:
רשימת הדוברים נעולה.
רם בן ברק (יש עתיד):
– – אנשים שעובדים לילות כימים במטרה לשמור עלינו במציאות הביטחונית הכמעט-בלתי-אפשרית שאנחנו חיים בה. מתוך השיחות הבנתי שאנחנו נמצאים בבעיה גדולה מאוד – ריבוי משימות הביטחון השוטף ביהודה ושומרון, בגדה המערבית, בשטחים המוחזקים – הכבושים, איך שתבחרו לקרוא לזה – וכל התעסוקה המבצעית הזאת גוזלת משאבים עצומים ופוגעת בעוצמה רבה, עד פגיעה בשגרת האימונים של צה"ל. ומה אנחנו רואים במקביל לאותה מצוקה? שחלק גדול מאוד מהמשאבים שלנו מופנים להתעסקות עם מתיישבים פורעי חוק שלוקחים את החוק לידיים, מתעמתים עם חיילי צה"ל ומאלצים את הצבא להפנות משאבים עצומים לצורך העניין הזה. אני שומע את הטענות המוצדקות של המתיישבים ביהודה ושומרון על עניין הביטחון האישי והנסיעה בצירים ובכלל במרחב, ואני אכן מזדהה איתם, אבל אני פונה אליהם ושואל: איפה האחריות שלכם למול כוחות הביטחון? איפה האחריות שלכם לכך שהמשאבים הכל-כך יקרים של חיילי צה"ל ילכו למקומות של שמירה והגנה ולא להפרות סדר בידי מתיישבים על ידי בנייה של התנחלויות הזויות, מאחזים מיותרים והתנהלות שאינה מכבדת ואינה חוקית? התשובה הציונית לטרור, כמו שאתם אוהבים להגיד, היא לאפשר לכוחות צה"ל, שב"כ ומג"ב לעשות את העבודה שלהם ולא להפריע להם. אני קורא מכאן לראשי ההתיישבות ולשרים הרלוונטיים לעצור את ההפקרות ולאפשר לצה"ל לבצע את תפקידו. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לחבר הכנסת רם בן ברק. הדובר הבא, חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, יש חברי כנסת בסיעות הקואליציה שאוחזים בתפיסת עולם חרדית – –
היו"ר אוריאל בוסו:
עכשיו התחלת לדבר מעניין.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אתה שומע?
היו"ר אוריאל בוסו:
שומע כל מילה.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
– – והם יכלו להיות שרים לירושלים. אדוני היושב-ראש, אני ממתין. אני מבין שהדיון הזה, אי-אפשר להתחמק ממנו. אני אתחיל מההתחלה.
היו"ר אוריאל בוסו:
לא. זה זמן שלך. אני לא מפריע.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אתה מתעסק בלהחליף אותך.
היו"ר אוריאל בוסו:
הכול בסדר, בבקשה.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אני רוצה לקרוא ברשותכם על מה אנחנו צריכים להצביע ועל מה אין לי ברירה לדבר, והייתי שמח לא לדבר על זה: "החלטת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ג) לחוק-יסוד: הממשלה, להקים משרד חדש שייקרא 'משרד ירושלים ומסורת ישראל' ולמנות את השר מאיר פרוש בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה לשר ירושלים ומסורת ישראל". תגידו, אתם השתגעתם?
היו"ר אוריאל בוסו:
לא.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אני אומר לכם שכן.
היו"ר אוריאל בוסו:
שאלת – ענינו.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
השר מרגי, אתה יודע, אמרתי קודם, יש שרים חרדים, הם יכולים להראות לנו מה זה מסורת ישראל. יש שרים חרדים שיכולים להראות לנו מה זה שנאת ישראל – –
שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:
חס ושלום.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
– – והשר פרוש, זה שרוצים למנות אותו למסורת ישראל – –
שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:
אוהב ישראל.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
– – ככה תיראה מסורת ישראל? כמו השר פרוש? מה הוא ילמד אותנו, על "יהודון"? על "כיפונת", שהוא קורא פה? על המושגים האלה הוא ינחיל לנו מסורת ישראל? אתם באמת השתגעתם? אחרי זה תלמדו אותנו על הזהות היהודית של המדינה, על החשיבות שלה. הוא הדוגמה? קשה לי לדבר על בן אדם באופן פרטי פה. אני לא אוהב לעשות את זה במליאה. אני אומר את זה לשר החינוך, ראיתי שהוא צריך להתעסק עם מסורת ישראל בתור שר החינוך. אתה רוצה שאת מסורת ישראל לתלמידי ישראל, מי שינחיל זה פרוש? באמת, כבר אין לכם גבולות? ואז אחרי זה נדבר למה פחות אנשים גאים בזהות היהודית שלהם, למה פחות אנשים רוצים להתחתן כדת משה וישראל, למה יותר אנשים לא רוצים לראות את המילה "כשרות" בגלל שהיא שחיתות. גם את זה אתם לא מפקידים – מפקירים. הוא יכול להגיד את המילה על זרמים אחרים שיש ביהדות? הוא יכול להוציא את המילה הזאת – "קונסרבטיבים", "רפורמים", "אחים שלנו"? השנאה נוטפת. זה מה שאתם רוצים לעשות? ואחרי זה תגידו שזה רק כותרת. אני, אדוני, אני עוד פעם מתנצל שאני צריך לבכות כאן את העיסוק של הממשלה הזאת בעוד נושא אחד. איך אצלנו אומרים? התאמת תחמושת למטרות. זה בדיוק ההפך, אלא אם כן אתם רוצים להמשיך ולהרוס את הסיבה של הנוער שלנו להיות גאה ביהדות שלהם. אתם עושים את זה בהרבה תחומים; הערב אתם עושים את זה גם בתחום של מה שאתם קוראים לו ירושלים ומסורת ישראל. תודה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לחבר הכנסת אלעזר שטרן. חברת הכנסת דבי ביטון, שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
דבי ביטון (יש עתיד):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום התקיימה שביתה בת 24 שעות של ההסתדרות הרפואית. השביתה נבעה מהסיבה של האלימות כלפי הצוות הרפואי בבתי החולים. חשוב לציין שכל החקיקה בנושא – אין חקיקה משמעותית, מרתיעה ומגינה על הצוות הרפואי, אותו צוות שמטפל בנו, דואג לנו, לנשים, בלידה, והאלימות כלפיהם היא בלתי נסבלת, ויש חובה למגר את התופעה הזאת. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לשתף אותך שבשנת 1985 הייתי אחות במקצועי. הייתי אחראית משמרת ערב, חודש חמישי להריוני, ואני שומעת מישהו מהחדר קורא: "אחות", "אחות". אני ניגשת, אני שואלת במה אני יכולה לעזור. "אני רוצה רופא", "כואב לי". אמרתי לו: אוקיי, ניגשתי, התקשרתי לרופא התורן, ואז נאמר לי שהוא נמצא במיון בשל תאונת דרכים קשה. חזרתי למטופל, אמרתי לו: הרופא יגיע קצת יותר מאוחר כי כרגע יש תאונת דרכים, הוא במיון – וזה בדיוק מה שממחיש את התופעה ואת הקושי בכמות הרופאים שיש – ושאלתי אם אני יכולה לעזור בדרכי שלי, אולי לקבל אישור לאקמול, והוא כל כך זעם עליי. הוא ניתר מהמיטה, ומצאתי את עצמי רצה, בורחת, חודש חמישי, ומסתתרת במחלקה הצמודה. זה היה ב-1985. אני יכולה לומר לכם בפה מלא שעד היום הטראומה הזאת קיימת, וזה רק מראה כמה יש צורך להגן על הצוות הרפואי שלנו, לדאוג שיהיו שם אנשי אבטחה על מנת שלא יקרו תופעות מטרידות כאלה. אני מקווה שהכנסת והממשלה הקרובה תיקח את הנושא הזה בצורה משמעותית, תגן על הרופאים ועל הצוות הרפואי ובכלל. אנחנו רואים את התופעה של האלימות – וחבל לי שהשר בן גביר לא נמצא כאן, כי זה לא נגמר רק בחוץ, אלא בכל הארץ, ולכן יש צורך מיידי לטפל בתופעה, כי לא יעלה על הדעת שאנשים שבאים לטפל בנו, להציל את חיינו ולהביא ביחד איתנו חיים חדשים, יהיו חשופים לתופעות מסוכנות של אלימות ומסכנות. תודה, אדוני.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. שלוש דקות לרשותך.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
תודה, כבוד היושב-ראש. קודם כול, אני מצטרפת לכל מה שהעלתה חברת הכנסת ביטון בעניין האלימות המופנית נגד הצוותים הרפואיים, וכמובן, השביתה היום הייתה מוצדקת. אני מאוד מקווה שהזכות לשביתה תמשיך להתקיים אחרי כל השינויים שרוצים להמיט עלינו בממשלה הנוכחית. אני רוצה לדבר על אחמד כחלה. אחמד כחלה הוא פלסטיני, אבא לארבעה ילדים, חשמלאי במקצוע שלו. לפני שבוע יצא מהבית שלו מהכפר סלואד ורצה ללכת לכפר סמוך, איפה שהוא קיבל עבודה. בדרך, ליד ההתנחלות עפרה, הוא נתקל במחסום של הצבא, מחסום לא זמין, מחסום פתאומי, שלא ידעו על קיומו וגרם לפקק אדיר בתנועה. הוא ניסה לדבר והוא ניסה להסביר שהוא צריך לעבור, ובאיזשהו שלב נורה על ידי חייל ומת. אחמד כחלה נהרג על ידי חייל בצבא, ומייד הכותרות שיצאו בתקשורת – שאחמד כחלה רצה לבצע פיגוע, והוא – איך שמשתמשים בשפה המכובסת של הצבא – נוטרל. כלומר חוסל. כלומר הוא נהרג, הוא מת. לפני יום אחד, במקרה אני ראיתי את הסרטון שצילם מישהו שהיה תקוע בפקק הזה, וראיתי בצורה מאוד ברורה שהוא לא ניסה לעשות שום פיגוע והוא לא תקף, וכל המטרה שלו הייתה לנסות להיחלץ מהפקק הזה כדי להגיע למקום פרנסתו. רק אתמול הודה הצבא שבעצם הגרסה שידענו מהיום הראשון היא הגרסה הנכונה. הבן אדם לא ניסה לבצע שום פעולה, והוא נהרג על ידי חייל שכנראה היד שלו על ההדק הייתה מהירה מאוד, בלי שום שיקול דעת, בלי שום רגע של חשיבה. ככה הסתיימו החיים של אחמד כחלה, וככה התייתמו ארבעת ילדיו, וככה האזרחים הישראלים אוכלים מכף ידה של התקשורת, שמוכרת את הסיפורים של הצבא אפילו בלי לחקור את הנסיבות או לנסות לחשוף את אמת.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
עכשיו נחכה ונראה מה הצבא יעשה לחייל שירה בבן אדם והרג אותו. אני מאוד מקווה שהוא יקבל את העונש המתאים ולא יהיה כמו במקרה של איאד, שגם כן ירו בו בירושלים, והוא ילד אוטיסט.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. לאחר מכן – חבר הכנסת מאיר כהן. בבקשה.
גלעד קריב (העבודה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, "ירושלִַם הבנויה כעיר שחֻברה לה יחדָּו", אמר רבי יהושע בן לוי: עיר שעושה כל ישראל חברים. כך צריכה להיות מידתה של ירושלים – עיר הקושרת שבטי ישראל אלו לאלו, עיר המבטאת את היכולת לטפח את המשותף בזמן שאנו מכירים במגוון ואף חוגגים אותו. זהו מבחנה הגדול של ירושלים בימינו, כשם שהיה מבחנה בכל הדורות. וכשם שזהו מבחנה של העיר, זהו גם מבחן פרנסיה. מי שאינו מסוגל לעמוד במבחן הזה, מי שאינו זוכר שדרך ארץ קדמה לתורה, מי ששוכח ש-70 פנים לאותה התורה, אדם כזה אינו ראוי להיות פרנס העיר. מי שהוא מיורשי הקנאים ולא מיורשיו של רבן יוחנן בן זכאי לא ראוי להיות מופקד על העיר בשם הציבור הישראלי והעם היהודי. מי שליבו גס בזולת, מי שמחרף ומגדף, מי שצר לו המקום בירושלים עד שהוא דורש חזקה מלאה על המקום כולו, אדם כזה אינו יכול להיות השר של ירושלים. ומה תעשה ירושלים כאשר על חומותיה מופקד לא שומר, אלא שונא חינם ובריון של מילים? ירושלים לא תרכין את ראשה ולא תקפל את דגליה. "תחת הנעצוץ יעלה ברוש ותחת הסרפד יעלה הדס". על אפו ועל חמתו של שר האיבה, אלף פרחים בכל הצבעים יפרחו בערוגות העיר. על אפו ועל חמתו של שר הבוז והקללות, תמונות של נשים ייתלו על קירותיה ושלטיה. על אפו ועל חמתו של שר הקנאות, אלפי נוסחי תפילה יישמעו בעיר, ובהם גם נוסחיה של היהדות הרפורמית ונוסחיה של היהדות הקונסרבטיבית. על אפו ועל חמתו של שר ההמרה, צבעי הקשת לא ייראו רק בשמי העיר, אלא גם ברחובותיה הראשיים ועל מרפסות הבתים. על אפו ועל חמתו של שר ההדרה, קצינות צה"ל תישבענה ליד אבני הכותל, נערות תעלינה למולן לתורה, וכל אישה תבחר היכן היא רוצה לשבת באוטובוס או בקרון הרכבת הקלה. על אפו ועל חמתו של השר החדש לענייני ירושלים ומסורת, ירושלים עוד תעשה את כל ישראל חברים, ותקיא את הקנאים הארורים מתוכה, גם אם הם מתהדרים בתואר שר בישראל. תודה.
היו"ר משה טור פז:
תודה רבה. אני קורא לחבר הכנסת מאיר כהן. בבקשה.
מאיר כהן (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, שרים, אדוני היושב-ראש, היות וגם אתה עסקת בחינוך, אני מסתכל תוך כדי להט הוויכוח הזה ותוך כדי הימים, לצערי הגדול, הנוראים האלה שעוברים עלינו כאן במלחמות ובחילופים כאלה ואחרים, ואני חושב שכולם מזניחים את מערכת החינוך והופכים אותה לכלי שרת בידי פוליטיקאים. אני מתפלל ליום שאכן ימונה שר שכל עניינו יהיה אך ורק בחינוך. כל עניינו להחזיר את האמון בתוך בתי הספר, להפסיק לרוץ לרפורמות ופרויקטים, כי לא חסרים תלמידים באוניברסיטאות שלנו. אבל כשמסתכלים על מערכת החינוך ומסתכלים על המורים והמנהלים, וכששומעים אותם מבכים – חלקם מבכים את המערכת הזאת, ומבכים את העובדה שזאת מערכת שזקוקה לשגרה, ובמקום זה הם מוצאים בכל בוקר רפורמה חדשה, ובכל בוקר שיגיונות של שר כזה ואחר. ומגדילים לעשות האנשים שחושבים שמערכת חינוך היא קרדום לחפור בו. מערכת חינוך צריכה אנשים שייזהרו בכבודם של התלמידים, ייזהרו בכבודם של המורים, ייזהרו בכבודם של המנהלים, וייתנו למנהלים עצמאות. תנו להם עצמאות, למנהלים ולמורים, הם יודעים מה שהם עושים. ואני פונה לשר החדש, תחזיר שגרה לתוך המערכת. לא יקרה דבר אם אתה – אל תבוא עם רפורמה משלך. טייל בבתי הספר. תשמע את המנהלים, תשמע את המורים, תשמע את ההורים. תטפל בבעיות יסוד של מערכת החינוך. תעזוב את הפוליטיקה לרגע, תתמקד בתפקידך כשר. יש לזה חשיבות עליונה. עליונה. אני פונה מכאן לכל המנהלים – אנחנו, כל מי שעסק בחינוך, מגבים אתכם. אנחנו נהיה אוזן קשובה בכל מקום, כי אנחנו מבינים את המועקה שלכם. אני מבין את הפניות של המורים ואת ההודעות שהם שולחים: תנו לנו לנוח. תנו לנו לנוח. שהילד בכיתה י' ידע בדיוק מה הוא עושה השנה ובשנה הבאה, ומה הוא עושה בכיתה י"ב. ותאפשרו להם להיבחן וללמוד באופן כזה שהם יזכרו; לא לשנן ולשנן, אלא שיגישו עבודות חקר. אם בזה תעסוק, אדוני השר, אזי אנחנו באמת נפריח את מערכת החינוך ונחזיר אותה לימים הטובים שלה. תודה, אדוני.
היו"ר משה טור פז:
תודה. ניכרים דברי אמת. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח. יוסף עטאונה, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, במשך מסע הבחירות ותעמולת הבחירות של בן גביר, הוא הסית כמעט יום ולילה נגד האוכלוסייה הערבית והבדואית בנגב. אבל כשהתמנה לשר, חשבנו, אפילו למראית עין, שיגלה קצת ממלכתיות ויתנהג כשר לביטחון פנים ושיפסיק להסית נגד האוכלוסייה הבדואית בנגב. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר, אני רוצה להקריא לכם כתבה מאתר ynet היום בבוקר, שמעידה בצורה ברורה על השנאה ועל ההסתה של השר בן גביר כלפי האוכלוסייה הערבית בכלל והבדואית בפרט, ומה כתוב שם? "המשטרה: הנהגת בדרום נקלעה לפעילות של יחידה מיוחדת, היא לא הותקפה. עופרי, 21, נסעה עם אחותה הקטנה באזור צאלים וסיפרה ל-ynet כי שבעה רעולי פנים 'עם מסכות שחורות וחרמוניות חסמו אותי וניסו לתקוף'. בן גביר מיהר להגיב: 'הזדעזעתי, לרכז כל המאמץ בטיפול בפורעים'. הבוקר עדכנה המשטרה: 'הנהגת נקלעה לפעילות מבצעית של כוח שהיה בדרך לעצור חשודים באירוע פלילי'". אז כל האירוע שהיה אתמול וכל כלי התקשורת והשר שמיהר לטפל בפורעים – אם יש פורענות בנגב, היא היחידה הזו שפועלת בדרום, במיוחד ליד היישוב ביר הדאג'. לפני חודשיים, בנאום בן הדקה הראשון שלי במליאה, דיברתי על תקיפה של צעיר תושב ביר הדאג', ואמרתי אז שבאזור הזה ליד ביר הדאג' מסתובבת לה יחידה שגם כששאלנו את המפקד של המשטרה במקום באותו יום, הוא לא ידע להצביע על היחידה הזו. היחידה הזו מסתובבת באזור ביר הדאג', ובעיקר באה לתקוף את האנשים באזור הזה. לכן אני קורא מכאן גם לשר המשטרה וגם לראש הממשלה שהיחידה הזו תחשוף את פניה, כי היא מסכנת את המרחב הציבורי בנגב. תודה.
היו"ר משה טור פז:
תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת. ולדימיר בליאק, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, ראשית אני רוצה לברך אותך. רק לפני שנתיים הושבענו יחד באותו יום לכנסת העשרים-ושלוש, והינה אתה מנהל את ישיבת מליאת הכנסת ואני נשארתי חבר כנסת מן השורה. אתה רואה איך התקדמת? אני במוצאי שבת הייתי בהפגנה בחיפה, הפגנה מרשימה מאוד. לפי ההערכות, היו שם 7,000 איש, ולפי אותן הערכות, מעל 130,000 היו בתל אביב. והיו אנשים בבאר שבע, בגליל ובנגב. מאות אלפי ישראלים יצאו מהבית כדי להגיד לממשלה המופרעת הזאת: עד כאן, אנחנו לא ניתן לכם לפגוע בדמוקרטיה הישראלית. ואז חזרתי הביתה והבנתי שהשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר החליט בעקבות ההפגנה לעשות הערכת מצב עם הבכירים במשטרה בנושא של הדיווחים על מספר המפגינים. כן, כן, לא טעיתי – איתמר בן גביר החליט לתקן את הדיווחים של דוברות המשטרה לגבי מספר המפגינים. כנראה נפתרו כל הבעיות – אין יותר פרוטקשן, אין יותר רציחות בחברה הערבית, מצב הביטחון האישי השתפר פלאים, ועכשיו אנחנו נתעסק עם הדיווחים של הדוברות לגבי מספר המפגינים. אני רק רוצה להבין מה יקרה עכשיו, כלומר, כיצד אנחנו אמורים להגיב? אם יהיה דיווח על 2,000 איש במקום שהגיעו 100,000, אנחנו נצטרך להכפיל כל דיווח ב-50. זה יכול היה להיות משעשע אם זה לא היה עצוב, כי ככה נראית הממשלה שלכם, ממשלה מגוחכת. אגב, זה מתקשר בדיוק עם נושא הדיון. המשרד הזה שאנחנו מקימים עכשיו הוא משרד פיקטיבי לשר פיקטיבי. אני אפילו אגדיל ואומר: זה עוד משרד פיקטיבי לעוד שר פיקטיבי. אני כבר מתקשה למנות את מספר השרים הפיקטיביים בממשלה שלכם, וכל שבוע אנחנו ממנים עוד ועוד שרים פיקטיביים במשרדים פיקטיביים לממשלה מגוחכת. אני רק רוצה להאמין שאולי יגיע היום והשר בן גביר, שאנחנו פתאום לא רואים אותו בשטח, יבין שהוא כבר לא פרחח שמסתובב כדי לחמם כל גזרה ולשלוף אקדח, אלא הוא שר בממשלת ישראל, והוא לא צריך להתעסק עם הדיווחים של הדוברות ולא צריך לצייץ ציוצים מביכים, אלא להתעסק במשרד, שהוא משרד חשוב ודורש התייחסות רצינית ומקצועית. תודה רבה.
היו"ר משה טור פז:
תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נמצא. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה.
רון כץ (יש עתיד):
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. בימים האחרונים אני עוקב בדאגה אחרי מצבו של הציבור הישראלי. אנחנו רואים סקרים ואנחנו מדברים עם אנשים, וכמובן מגיעים להפגנות. יש איזושהי תחושה שהצד הזה בבית החליט לומר ליותר מ-50% מהציבור: אתם לא מעניינים אותנו. באמת לא מעניינים אותם. זו לא איזושהי קלישאה ואיזשהו משהו שאני נהנה לומר פה מצורך איזושהי הקנטה. לא. יש באמת תוכנית עבודה סדורה שאומרת – –
היו"ר משה טור פז:
שקט בבקשה.
רון כץ (יש עתיד):
– – ליותר מ-50% מהציבור: אתם לא מעניינים אותנו. כי אם מישהו היה עוקב אחרי מה שהבית הזה עשה בחודשים האחרונים, הוא לא היה מאמין. קמפיינים רצו על ביטחון אישי ורצו על יוקר המחיה ורצו על הגיל הרך ורצו על הרבה מאוד דברים, ובסופו של דבר, במשך חודשים הנושאים האלו לא עלו פה לדיון אחד. לא הייתה אף ועדה בבית הזה שהתעסקה בנושאים האלה; לא היה אף דיון אישי, מינורי, במקום הזה, במליאה הזו, שעסק בנושאים האלה. ואני באמת שואל: לא אכפת לכם? לא מעניין אתכם מה קורה ברחובות? מה קורה בציבור? 130,000 מפגינים במוצ"ש האחרון; אני מניח שיהיו הרבה יותר במוצ"ש הבא. ואתם תעלו מייד בכל מיני ציוצים וכתבות וראיונות ותגידו: הבחירות היו לפני חודשיים, אז אתם לא מעניינים אותנו. מה אתם מצפים שיקרה? אני באמת שואל, אני גם פונה אליך, ראש הממשלה נתניהו: מה אתה מצפה שיקרה במדינה הזאת? בתקופה שלך, במורשת שלך, ייזכר פה חורבן בית. וזה בידיים שלך לעצור את זה. כי אם אתה תיתן לשרים הקיצוניים שלך יד חופשית רק כי אתה חלש מדי לעסוק בנושאים האלה בגלל תסבוכות אישיות, אנחנו נגיע פה למצב ולנזק שאי-אפשר יהיה לתקן אותו. ובסופו של דבר אנחנו משחקים לידיים של האויבים שלנו, כי כאשר אנחנו מאוחדים, כאשר אנחנו חזקים, אין שני לנו בעולם. אני קורא לך מפה: תעצור את הטירוף הזה, תרסן את השרים שלך. הקמפיין נגמר, ואף אחד לא עובד עבור עם ישראל. תודה רבה.
היו"ר משה טור פז:
תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. בבקשה.
מירב כהן (יש עתיד):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, הסיפור הזה של שר התיירות מיקי זוהר, שהחליט פתאום לבטל את המימון של פרויקטים באמת מקסימים, שמנגישים את מוסדות הציבור, מוסדות התרבות בחינם בשבתות ובעצם מאפשרים לחלקים נרחבים בציבור, לא רק לחילונים, ליהנות מתרבות ומורשת בשבת – בכל מקרה, כל האירוע הזה שהיה עם מיקי זוהר ב-24 השעות האחרונות גרם לי לחשוב על ירושלים, שזו העיר שבה נולדתי ובה אני מגדלת את משפחתי, את ילדיי. אז ירושלים היא עיר באמת מאוד מאוד מיוחדת, שמתאפיינת בזה שרוב-רובה סגור בשבת. יש אוכלוסייה חרדית ענקית בירושלים, סדר גודל של שליש מתושבי העיר. עכשיו, ירושלים היא בעצם סוג של תמונת העתיד של החברה הישראלית כולה תוך 30, 40 שנה. הדמוגרפיה בעצם עושה את שלה, ויותר ויותר ערים סביר להניח שייראו דמוגרפית כמו ירושלים. יש כאלה שאוהבים את זה, יש כאלה שלא – לא משנה, אלה העובדות. אז זה הזמן להזכיר לכולם את האמת שהיא כואבת: למרות שהממשלה שופכת סכומי עתק של כסף על העיר הזו, מיליארדים על גבי מיליארדים במנגנונים שאין לאף בעיר אחרת בישראל, עדיין, למרות כל הכסף הזה, ירושלים היא עיר ענייה. היא ענייה מאוד, היא ממוקמת בדרגה סוציו-אקונומית 2 מתוך 10, אוקיי? מתחתיה יש בעיקר יישובים חרדיים, ערביים ובדואיים. בירת ישראל היא באמת – אני כל כך אוהבת את העיר הזו, העיר הכי יפה וגם מגוונת, עם היסטוריה ומורשת מדהימה.
היו"ר משה טור פז:
אני חייב להצטרף לדברים שלך. אין ספק שהעיר יוצאת דופן במינה. יצא לנו לשרת בה גם כן.
מירב כהן (יש עתיד):
נכון, עיר מדהימה. אבל אחרי שאמרתי את כל זה, היא גם עיר שבה משלמים ארנונה מופקעת. אתם יודעים למה? כיוון שלעשרות אלפי תושבים שאינם מתפרנסים מעבודה יש הנחה של עד 90% בארנונה, ולכן יש תושבים שכן עובדים ונאלצים לסבסד את זה. לפני 15 שנה הייתי שותפה לקבוצה מדהימה של צעירים ירושלמים. יחד הקמנו את "התעוררות בירושלים" במטרה לחזק את העיר ולהשאיר בה ציבור יצרני, ציוני, יצירתי. בנינו תנועה שגם נכנסה למועצת העיר ולפני כמה שנים זכתה באמת למספר שיא של מנדטים, וכמעט אפילו הצליחה לקחת את ראשות העיר. אני במידה רבה חושבת שלאור ההתפתחויות שקורות, מדינת ישראל כולה צריכה הרבה התעוררויות כאלה, שיילחמו על האופי היצרני הציוני של מדינת ישראל. ואני באמת מאמינה שההסכמים הקואליציוניים שכולנו ראינו, שנחתמו זה עתה, עם באמת מיליארדים על מיליארדים להנצחת העוני החרדי, עם סעיפים שמובילים לכפייה דתית, ועכשיו גם הניסיון הזה למהפכה משטרית שלצערי זוממים כאן – אני באמת מאמינה שזה יוביל להתעוררות כזו. אני מתפללת שמדינת ישראל תשכיל לשנות את הכיוון, זו לא גזרת גורל. ירושלים, שהיא הבירה הנצחית והאהובה שלנו, היא גם תמרור אזהרה לכולנו לגבי מה יקרה אם לא נקום ונעשה מעשה. תודה רבה.
היו"ר משה טור פז:
תודה רבה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. שקט בספסלי האופוזיציה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.
רון כץ (יש עתיד):
איפה טלי – – –
סימון דוידסון (יש עתיד):
בלי טלי אני חושב שלא צריך לנהל את הדיון הזה.
רון כץ (יש עתיד):
בלי טלי לא יכולה להיות מליאה.
היו"ר משה טור פז:
רגע, אני אעצור. אתם רואים שספסלי הקואליציה ריקים, אבל ניתן לחבר הכנסת להב הרצנו למלא גם בשבילם. אתה יכול, כן.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שמעתי שהתקיים היום מפגן של תמיכה באריה דרעי. מפגן שאליו הגיעו ראש הממשלה, יושב-ראש הכנסת, שר המשפטים, עוד שרים וחברי כנסת. מפגן על שום הפגנה. נתניהו ובכירי ממשלתו הפגינו היום נגד שלטון החוק, נגד המוסר, נגד המינהל התקין. נתניהו וממשלתו הפגינו היום בעד השחיתות, בעד הרמייה, בעד עבריין סדרתי, אסיר משוחרר שהורשע פעם אחר פעם אחר פעם בשוחד, במרמה, בהפרת אמונים, בעבירות מס. בעד אדם ששלח את ידו לקופה הציבורית ולקח משם כספים לכיסו, שהעלים מיסים, שהוא עדיין מרצה עונש מאסר על תנאי. אני תוהה, אדוני היושב-ראש, בעוד כמה מפגני תמיכה לגנבים ונוכלים נתניהו ישתתף. איזה מסר זה מעביר לציבור. נתניהו נשא דברים באותו מפגן, דברים שהם מופת של ניתוק מוחלט. נתניהו כאילו ברא לעצמו מציאות משל עצמו, ובה הוא מתנהל וחי ומושל, כאילו יקום מקביל שבו אמת היא שקר, יום הוא לילה, מושחת הוא נקי כפיים, דמוקרטיה היא עריצות. מציאות שבה כולם אשמים חוץ ממי שעבר על החוק. נתניהו אמר שם, ואני מצטט, שהם באים להציל את הדמוקרטיה, ושדמוקרטיה היא קודם כול שלטון הרוב וכיבוד זכויות הפרט. זכויות הפרט? נתניהו, הנאשם בפשעי שחיתות נגד מדינת ישראל ואזרחיה, ודרעי האסיר המשוחרר והעבריין הסדרתי, הם אבירי הדמוקרטיה, מגיני שלטון החוק. נתניהו, אתה מדבר על זכויות הפרט? לפרטים יש קודם כול זכות שנבחרי הציבור שלהם לא יגנבו את הכסף שלהם. שכספי המיסים שהם משלמים לאוצר לא ייבזזו על ידי שר מושחת, שאתה ברוב חוצפתך מתעקש להחזיר למקום הפשע. דמוקרטיה, מר נתניהו, היא קודם כול שוויון בפני החוק, שכולם שווים בפני החוק, שאין אף אחד שנמצא מעל החוק, לא נתניהו ולא דרעי, אף אחד, אף אחד לא נמצא מעל החוק. דמוקרטיה היא שלטון החוק. אני לא יודע כמה זמן עוד נותר לי, כי יש לי עוד פרק שלם של הדברים שנאמרו באותו מפגן, דברים שאני פשוט לא מצליח להבין איך הם מתיישבים עם המציאות, מציאות שבה יש אמת, יש עובדות – והן מאוד מאוד ברורות – לבין השקר, המציאות הבדויה שבה נתניהו חי, ברא לעצמו, חי אותה. אבל מאחר שיש לנו עוד כמה אינטרוולים במהלך הלילה הזה של הפיליבסטר, אז אני אקדיש את הנאום השני עם הפרקים, הציטוטים – השר לשעבר פורר, ציטוטים ששמעתי אותם היום וצבטתי את עצמי. לא הבנתי על מה הוא מדבר, כי העובדות – המציאות פשוט שונה בתכלית. זה כבר בפרק הבא.
היו"ר משה טור פז:
אנחנו נחכה במתח, חבר הכנסת להב הרצנו.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
במתח ובשקיקה. תודה רבה.
היו"ר משה טור פז:
תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. גם לרשותך שלוש דקות.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום בבוקר הגעתי לדיונים בוועדות. למעשה, 18 דיונים התקיימו היום ברחבי הכנסת. התחלתי בוועדה למעמד האישה, שם התקיים דיון סופר-חשוב בנושא הטרדה מינית ופגיעה בפרטיות על ידי בעל תפקיד תוך שימוש במצלמות נסתרות. מסתכלת ימינה, מסתכלת שמאלה, ומה אני רואה? רק חברות כנסת מהאופוזיציה. אז הופתעתי והלכתי לבדוק ברשימת הח"כים: מתוך תשע חברות קואליציה, שש הפכו לשרות. נשארנו רק עם שלוש חברות כנסת מטעם הקואליציה שיכולות להשמיע את קולן של הנשים. המשכתי הלאה. 11:30, ועדת החינוך, עוד דיון קריטי בנושא אלימות בבתי הספר, בעיקר נגד מורות. חשבתי לעצמי: הרי כמעט כל חברי הכנסת הם הורים בעצמם, רובם אף הורים לילדים שנמצאים עדיין במערכת החינוך, זה בוודאי חשוב להם מספיק. אך הפלא ופלא, גם בוועדה הזו לא ראיתי חברי קואליציה, למעט יושב-ראש הוועדה טייב. הלאה. הוועדה לביקורת המדינה בראשות חבר הכנסת מיקי לוי דנה היום בתנאי מחיה ותשתיות לחיילים בשירות חובה ומילואים. מה מצב התשתיות בבסיסים ובמוצבים, האוכל שהם אוכלים, טיפולים רפואיים שמקבלים החיילים ועוד ועוד. שוב, אף חבר קואליציה לא הופיע. ועדת העלייה והקליטה – צדיק יחיד בסדום, חבר הכנסת אוהד טל. בוועדה הזאת אחד, בוועדה השנייה עוד אחד. בקדנציה הקודמת האופוזיציה דאז עשתה חרם ולא הגיעה לוועדות כדי לייצג את ציבור הבוחרים שלהם, אז לתומי חשבתי שאחרי מנוחה כל כך ארוכה יחזרו בכוחות מחודשים, יאיישו את הוועדות, יבצעו את התפקיד שמוטל עליהם כחברי כנסת. איפה כל 64 חברי הקואליציה? אז חיפשתי ומצאתי: ועדת החוקה. מכל הוועדות החשובות שהיו היום בכנסת, בוועדת חוקה נרשם שיא חברי הכנסת של הקואליציה. לא יוקר מחיה, לא נשים, לא חיילים, לא מורים, לא תלמידים – מהרגע שהשביעו את הכנסת, לא עניין אתכם דבר חוץ מקידום החוקים הפרסונליים שנועדו לדאוג אך ורק לעצמכם: פירוק משרדים, רמיסת מערכת המשפט, שינוי שמות למשרדים, עוד שר, עוד שר, עוד שר. איפה האזרחים נמצאים בכל האירוע הזה? אצלכם במחנה אין מורים שהותקפו באכזריות בבתי הספר? אין אישה שאולי צולמה בלי ידיעתה בעת שקיבלה טיפול רפואי? אין חיילים שהצביעו לכם ורוצים שתייצגו אותם בוועדה? במחנה שלכם דואגים קודם להרס הדמוקרטיה, הרס מערכת המשפט. כל השאר נדחה לאחר כך, תודה.
היו"ר משה טור פז:
תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה, לרשותך שלוש דקות.
סימון דוידסון (יש עתיד):
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, פה, במזנון, בחדר אוכל ח"כים, יושב שר חדש במדינת ישראל. שר שבכל פעם שהיה איזשהו פיצוץ, איזשהו פיגוע, היית מייד רואה אותו. פעם אחת הוא רץ עם אקדח, פעם אחת הוא רץ בלי האקדח, פעם אחת הוא רץ עם אנשים. איפה הוא נעלם? בן גביר, אתה שומע אותי? הוא פה בחדר האוכל. בן גביר, השמע קול. הוא פה, בחדר האוכל. אני מקווה שבן גביר שומע אותי. היה פעם משחק של ילדים, שהיינו אומרים: "בן גביר, השמע קול, קוקוריקו תרנגול". אז איפה בן גביר? אני מחפש אותו ולא מוצא אותו. אני הולך לספר עכשיו סיפור לבן גביר שהוא לא הכיר אותו. מעולם הספורט. הוא הרי השר לביטחון לאומי. אז אני אספר לכם שביום רביעי הקרוב אנחנו מקיימים דיון מהיר בנושא של מכירת והטיית משחקי כדורגל.
היו"ר משה טור פז:
דיון חשוב מאוד, אם יורשה לי להעיר.
סימון דוידסון (יש עתיד):
זה דיון בנושא שהרבה שנים לא מתייחסים אליו. העולם התחתון השתלט על הכדורגל, העולם התחתון השתלט על ההימורים, וזה קרה לפני כמה שנים, אבל עכשיו זה פשוט הגיע לממדים מטורפים של מיליארדים.
היו"ר משה טור פז:
חבר הכנסת דוידסון, תסביר לנו טיפה יותר, אתה מומחה לעניין.
סימון דוידסון (יש עתיד):
אז אני אסביר לכם. התופעה של מכירת משחקי הכדורגל במדינת ישראל היא תופעה הרסנית שמוציאה מהספורט את הספורטיביות ואת עקרון ההגינות. לפי העדויות, שגם למשטרה יש אותן, גם המשטרה יודעת אותן, אבל כמו שאמרתי מקודם, שר המשטרה, השר לביטחון לאומי נעלם ואנחנו לא יודעים איפה הוא – אולי הוא בצד ימין? לא. בצד שמאל? לא. הוא פה, בחדר האוכל. אז אני אספר לכם שיש עדויות על שחקנים מליגת-העל ומהליגות הנמוכות שמקבלים עשרות ומאות אלפי שקלים עבור ביצוע אקטים שונים תוך כדי המשחק במטרה להשפיע על מהלכו ותוצאתו. איך זה עובד? אנשים מהמרים ב"בטים" – זה נקרא "בטים", זה אתר שאתה צריך לקבל קוד כדי להיכנס אליו – ומהמרים על קרן בדקה ה-60, פתאום יש קרן בדקה ה-60. או מהמרים על גול, שער, בדקה ה-85 לטובת קבוצה מסוימת, או פנדל שיהיה בדקה ה-82 – הפלא ופלא, זה קורה. וזה קורה כבר שנים. מדובר, עוד פעם, על מיליארדים של שקלים שאנשים מהמרים על הדברים האלו וקונים את השחקנים האלו ואומרים להם: אתה תעשה קרן בדקה 80, אתה תקבל כך וכך כסף. אז אני אספר לכם שביום רביעי הקרוב גם תקשורת תגיע וגם עולם הכדורגל, ויגיעו שחקנים ועדויות וכדומה, אבל אני מבטיח לכם דבר אחד: שגם אחרי שנעשה דיון מהיר, השר שעכשיו ממונה על המשטרה לא יפעל בנושא. שום דבר לא יעשו בנושא, וזה ימשיך, כי מפחדים לפעול בנושא כבר הרבה מאוד שנים. אז אני קורא לשר, שר הביטחון הלאומי, בן גביר: בן גביר, תתעורר, יש פה מדינה לנהל חוץ מכל הרעש והצלצולים שלך. והנושא הזה שאנחנו מעלים – צריכים לפתור אותו, ולפתור אותו מהר. אני באמת מקווה שהוא יעשה את זה, מאוד מקווה שיפתרו את הנושא הזה, אחרת כל הנושא של הכדורגל ילך וייעלם בסופו של דבר. תודה רבה, אדוני.
היו"ר משה טור פז:
תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת יואל רזבוזוב, בבקשה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה.
יואל רזבוזוב (יש עתיד):
כבוד היושב-ראש, חברי שר האנרגיה ישראל כץ, חבריי חברי הכנסת, הקשבתי לחבר הכנסת דוידסון בקשב רב ושמענו אותו, והוא דיבר מהלב, באמת אכפת לו, באמת רוצה לתקן את הספורט הישראלי ולחסל את תופעת ההימורים ואת הפשיעה. אני מסכים איתו והוא בא בשביל זה, והוא מנהל את המאבק הזה בשביל כל הספורט הישראלי. אני, בזמנו, לפני עשר שנים – בדיוק אתמול חגגתי עשר שנים בכנסת לפני ההודעה שלי.
היו"ר משה טור פז:
מזל טוב.
יואל רזבוזוב (יש עתיד):
תודה.
היו"ר משה טור פז:
על העשר, לא על ההודעה.
יואל רזבוזוב (יש עתיד):
הודעה, כן, עשר שנים, על ההודעה, לא יודע אם לשמוח או להצטער, אבל אני חושב שנתתי 15 שנים בשירות הציבורי. באתי לקדם את המדינה. הייתי, אני חושב, עם הצוות ובצוות הכי טוב שיכול להיות, מפלגת יש עתיד. חבריי יושבים כאן, בראשות יאיר לפיד, חברי, שהיה סוג של מנטור בשבילי, ובכלל נבחרת טובה, נבחרת שאחרי שאתמול ראינו שבדיוק היה עשר שנים להיווסדה של המפלגה, מאז שהמפלגה נבחרה פעם ראשונה לכנסת, שעם כל הרעש והצלצולים והעולם הפוליטי – ואני לא רוצה להגיד על העולם הפוליטי, כי שליש מחיי ביליתי בעולם הזה, אבל אנשים לא השתנו. יש להם אותה אש בעיניים; יש שיח מכבד, ממלכתי, עקרונות – אנשים שמוכנים באמת ללכת ולעשות את הטוב ביותר למדינה. זה כיף לראות, כי בסופו של דבר אני חושב שבעשור הזה בכנסת השתנו הרבה דברים, ולצערי, השיח הממלכתי די נעלם. למשל חבריי כאן, גם מהאופוזיציה וגם מהקואליציה – ואני חושב שבאופוזיציה, חבריי יושבים כאן והם דבקים בזה, אבל חבריי מהקואליציה, לא כולם אבל חלקם, לא מכבדים. אנחנו נבחרי הציבור, אנשים מסתכלים עלינו, ואני חושב שהדבר הכי חשוב זה דווקא שזה יתחיל פה, מהבית הזה. ברור שיהיו פערים אידיאולוגיים, ברור שכל אחד יש לו הזווית שלו, אבל הכי חשוב זה באמת לשמור על שיח מכבד כאן. נראה לי שעברו שלוש דקות. אף פעם זה לא עבר לי כל כך מהר. תודה.
היו"ר משה טור פז:
תודה רבה, חבר הכנסת יואל רזבוזוב. זו הזדמנות מהבמה הזו לומר לך תודה על 15 שנות שירות ציבורי, מתוכן עשר פה בכנסת ישראל. עוד ידובר על מעשיך. תודה רבה. אני מזמין את חברת הכנסת טטיאנה מזרַסקי, בבקשה. מזרְסקי, סליחה. זה מרוב התרגשות על הפרידה מיואל. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, פעם ראשונה אני נואמת כשאתה כאן, במקום של יושב-ראש הכנסת. מגיע לך כבוד. בהצלחה.
היו"ר משה טור פז:
תודה.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
חברי הכנסת, חבריי היקרים, אני מתרגשת לנאום אחרי השר לשעבר יואל רזבוזוב ביום שהוא הצהיר שמסיים את התפקיד הציבורי שלו. דווקא יואל הביא אותי לפוליטיקה מהפעילות החברתית שלי, ליווה אותי בפוליטיקה המוניציפלית וליווה אותי גם בצעדיי הראשונים בכנסת. אני רוצה להכיר תודה ולאחל הצלחה רבה בכל מה שתעשה ותפנה. חודש מאז קמה הממשלה, ומה אנחנו רואים? ערכי הציונות והישראליות מתרסקים, ובאופן טוטלי. היום בבוקר בוועדת העלייה והקליטה חזיתי בקידום ריסוק העלייה, שהיא הבסיס להקמת מדינת ישראל כבית לעם היהודי המגיע לכאן מהגלות. בשנה האחרונה אנו קולטים אלפי עולים יוצאי אוקראינה ורוסיה; יודעים למה. האוכלוסייה הזאת היא מאוד איכותית. הגיעו הרבה אקדמאים בעלי ניסיון תעסוקתי עשיר בתחומים שונים, יהודים, בני יהודים עם ילדיהם, אבל העלייה שלהם היא עלייה לא מתוכננת מראש. אלפי האנשים האלה מגיעים לישראל מאזורי המלחמה, וזאת עליית מצוקה בכל המשמעות של המונח – ללא כסף, ללא רכוש, ברחו כדי להציל את חייהם. הדרג המקצועי במשרד הקליטה זיהה את הצורך לקלוט את העלייה הזו במתן בסיס נורמטיבי להתחלה חדשה בישראל: למידת השפה, התחברות והסתגלות כלל-משפחתית למציאות המורכבת שלנו, התמודדות עם עלויות המחיה הלא-פשוטות. קליטה מוצלחת תקום ותיפול על יכולת לאפשר את ההסתגלות המיטבית. האופציה השנייה היא להוביל לדרדור כלכלי ואישי, ואז המשמעות נופלת על מערכות המדינה, או לגרום לעולים לעזוב למקום אחר. כאמור, העלייה היא ערך ציוני ראשון במעלה, לכן נדהמתי היום בישיבה של ועדת הקליטה לשמוע ששר העלייה והקליטה הנוכחי החליט ללמוד לעומק את הנושא של עדכון סל הקליטה, ולא אישר את ההמשך של תשלום מענק הסתגלות ששולם לעולים חדשים כתשלום נוסף ליוצאי רוסיה ואוקראינה, תשלום נוסף לסל קליטה. לא מדובר בנושא חדש. הנושא כבר נלמד לעומק וההחלטות הוחלטו בממשלה הקודמת בכל הרבדים הביורוקרטיים, גם באוצר וגם בקליטה. במילים אחרות, הפסקת מענק הסתגלות לעולי רוסיה ואוקראינה מעידה על כך שהמדינה אינה מעוניינת בעולים חדשים יוצאי חבר המדינות. אני מסכמת. שוב, הפוליטיקה במובן הכי בעייתי וזול מכתיבה את חייהם של בני אדם, והגרוע מכול – את אופייה של המדינה, אשר ממשלתה בוגדת בערך הכי בסיסי, הציוני שלה. אני מאמינה שכוונותיו של שר העלייה והקליטה אינן להרע את המצב. אני מקווה כי יתעלה מעל שיקולים פוליטיים ויראה לפניו בני אדם ששמו את מבטחם בשורשים היהודיים שלהם ובבית הלאומי במדינת ישראל. תודה.
היו"ר משה טור פז:
תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השרים, קודם כול אני רוצה לאחל חג שמח לבני העדה הדרוזית. ב-25 בינואר יש חג הנביא אל-ח'דר, אז אני רוצה לאחל לכולם שתהיה שנה טובה וחג שמח לכולם. היום, אדוני היושב-ראש, התקיים דיון בוועדת הכספים בנושא סגירת מפעל להבים. מפעל להבים נמצא בעיר נהריה. מועסקים בו קרוב ל-900 עובדים. אותם 900 עובדים, אמורים לפטר אותם בשנת 2024, 2025. אבל מה שהפתיע בדיון שהייתי בו – הגיע הנציג של המפעל, והנציג של המפעל אומר באופן ברור: אני לא מחליט אם מוכרים את המפעל, אם סוגרים את המפעל. מי שמחליט על סגירת מפעל או מכירת מפעל זה הבעלים בארצות הברית, ואנחנו התחלנו בתהליך שב-2024, 2025 המפעל הזה ייסגר. זה אומר ש-900 בני אדם ילכו הביתה, בעלי משפחות שעובדים שם שנים רבות, ויהיו מפוטרים. וכשאנחנו מדברים על הפריפריה ומדברים על 900 בני אדם שמפטרים אותם, זה מספר עצום. בדיון התברר שמתוך ה-900 עובדים שיפוטרו, 500 עובדים הם דרוזים מהיישובים כסרא-סמיע, פקיעין, יאנוח-ג'ת, בית ג'ן. מהיישוב כסרא-סמיע בלבד 25% מכוח העבודה של היישוב עובד באותו מפעל ויפוטרו. לכן כאן חייבת להיות התערבות ממשלתית. אין מקום שמשרד הביטחון, שעובד עם אותה חברה אמריקאית, לא יפעיל מנופי לחץ. אין מקום שראש הממשלה ביבי נתניהו בעצמו והשרים לא יתערבו. אנחנו לא נוכל לאפשר ל-900 משפחות לרדת מתחת לקו העוני. תודה רבה.
היו"ר משה טור פז:
תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה. ספסלי האופוזיציה, צוות הסיעה, קצת יותר שקט. תודה. לרשותך שלוש דקות. בבקשה.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אדוני היושב-ראש, ברכות. זאת פעם ראשונה שאנחנו נפגשים על הדוכן.
היו"ר משה טור פז:
אבל אני זוכר הפוך, לילות ארוכים מהכנסת הקודמת.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
נכון. חבריי חברי הכנסת, מחר – בעצם היום, אנחנו כבר ביום שלישי – יתקיים בוועדת הפנים דיון שביקשו כמה עמותות כנגד כמה ראשי רשויות ערביות, וכמובן שהתיק מבחינתם מגובש, והם מגישים אותו ומקבלים החלטות: תומכי טרור, מסיתים וכו'. אדוני היושב-ראש, אם העמותות האלה היו מביאות את החומר שלהן, הולכות לתחנת משטרה ומגישות תלונה ומבקשות מהמשטרה ומהפרקליטות לחקור, לא הייתי מדבר על הנושא הזה. זה ההליך הטבעי לברר מה קורה כאן. אם מישהו הסית, מישהו עבר על החוק, מישהו תמך בטרור, מקובל שזה הצינור החוקי לטפל בסוגיות כאלה. אבל יש תופעה כאן בכנסת – ואני חבר כנסת כבר שלוש שנים – שמתמודדים עם התופעה הזאת, שיש האשמות שווא מוכנות מראש נגד כל חבר כנסת ערבי, נגד ראשי הרשויות: תומכי טרור. בלי לברר, בלי להבין, בלי שום דבר: תומכי טרור. ואז עושים להם משפט שדה ומשפיעים על דעת הקהל בישראל שאין שותפים, שהם אזרחים גיס חמישי, שהם לא נאמנים, שהם מסוכנים וכו'. במקום לבוא ולהושיט יד לראשי הרשויות הערביות – שהן ממילא מוחלשות וחלשות, ואפשר להגיד הכול, ונמצאות במשבר ובקושי מתקיימות – במקום להושיט להם יד, לבוא ולהגיד איך אפשר לעזור לכם לקדם, לפתור בעיות בתוך החברה הערבית שסובלת לא רק ממשבר אחד, פשיעה ואלימות וכו'. כמעט בכל נושא יש לנו משברים. לכן מאוד הזוי ומגונה בעיניי לנהל דיון כזה. ראשי הרשויות שלחו מכתב ליו"ר הוועדה. אני דיברתי איתו, הוא אומר לי: אין לי ברירה, אני חייב לקיים דיון כזה. אנחנו כמובן שנחרים את הדיון הזה. אנחנו לא ניתן לקרקס הזה להמשיך. זאת הייתה הגישה שלי. מי שבא ומתלהם ומסית ורק רוצה לגרור את מנהיגי החברה הערבית, ברמת הכנסת, ראשי הרשויות, רק להצגות כדי לרצות קהל מסוים או להראות שהאזרחים האלו הם לא לגיטימיים, הם לא שותפים, אסור לנו לבוא לקראתם – הפתרון, בעיניי, מה שאני מאמין, זה להתעלם, לא להיות נוכחים. שימשיכו לצעוק בחדר לבד, בלי שאף אחד יהיה באינטראקציה איתם.
היו"ר משה טור פז:
נא לסיים.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
ולכן אני פונה גם לחברי הרשימה של חד"ש-תע"ל וגם לשאר חברי הכנסת, אני חושב שמדיון כזה כולנו צריכים להתעלם ולהשאיר להם את הבמה לבד, ככה הם לא יגיעו לכותרות ולא לתקשורת ולא לציבור בישראל. תודה רבה.
היו"ר משה טור פז:
תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, קודם כול ברכות על הפוזיציה. חבריי חברי הכנסת, הרפורמות והיוזמות שמובלות במלוא המרץ על ידי הממשלה הנוכחית, בעיקר במערכת המשפט, במערכת התקשורת ובמערכת החינוך, מובילות אותנו ליעד אחד ברור. אם לא נעצור אותו, ישראל משנה פניה. ישראל הופכת להיות דמוקרטיה חלולה מתוכן, שלא לומר דמוקרטיה לא ליברלית. אני מצירה על כך שקולות ימניים רבים, כאלה שהצביעו לליכוד, חשים ממש שרימו אותם בקלפי. מפלגת הליכוד הבטיחה שתתמודד עם יוקר המחיה, שתתמודד עם מחירי הדיור, שתילחם בפשיעה, שתחזק את המשילות, ומה קורה בפועל? אז זה מה שקורה: ממשלה שמשתלטת על מערכת המשפט, מרוקנת אותה מסמכויות ופשוט מייתרת אותה; ממשלה שמשתלטת על מערכת התקשורת הממלכתית וגם סותמת פיות; דריסה גסה של זכויות נשים ולהט"בים; ממשלה שיוצרת אי-שוויון בנטל, בצבא, בתעסוקה, ומתגמלת בטלה; ממשלה שבה ראש הממשלה נותן לקולות הקיצוניים להכתיב את הטון. ודי להתבונן בכמה דוגמאות מהשבוע החולף: שר ביטחון ב' מערער על שר ביטחון א', ושואף לייצר מצב כאוטי במערכת הביטחון של מדינת ישראל, בעוד שראש הממשלה בוחר לא להחליט, או גרוע מכך, להחליט החלטות סותרות. בהסכמים הקואליציוניים ניתנו סמכויות מרחיבות לשר ביטחון ב', ובפועל, כמו שניבאנו, ראינו שאין יכולת להכיל שני שרי ביטחון באזור עתיר אתגרים ביטחוניים ולפגוע בעקרון אחדות הפיקוד. שר תקשורת שבמקום לתעל את מלוא המרץ שלו לפיתוח תשתיות תקשורת, להאצת פרויקט הסיבים האופטיים, מצהיר הצהרות המטילות אימה על ערוצי התקשורת, ובתוך כך סגירת ערוצים כמו כאן 11, גלי צה"ל, שליחת איומים על הורדה מהמסך של תוכניות שלא עולות בקנה אחד עם תפיסת עולמו ועם דעותיו האישיות. שר אוצר שמשיק תוכנית חירום כלכלית, "חירום", לא ממש בשורה – –
היו"ר משה טור פז:
עוד משפט, חברת הכנסת ניר.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
– – אלא מהווה מצג שווא בכל הנוגע ליוקר המחיה והפחתת עלויות. ואני רוצה לדבר על המחיר שכולנו נשלם.
היו"ר משה טור פז:
רק צריך לסיים.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
אז רק נדבר על צמיחה. לא בכדי אנו שומעים את בכירי ההייטק מתריעים כי מהלכים שבהם נוקטת הממשלה הנוכחית יביאו לבריחת משקיעים מהארץ – דבר שצריך להטריד את כולנו, בהתחשב בעובדה ש-25% מהתל"ג מתבסס על השקעות חוץ. אם לא נהיה מדינה מתוקנת, כפי שאנחנו כיום, זו תהיה בכייה לדורות בכל היבטי החיים. תודה, אדוני.
היו"ר משה טור פז:
תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, רבותיי השרים, אני באמת שמח שאנחנו מעסיקים את הכנסת בשעות הקטנות של הלילה של יום שני בהקמת משרד ירושלים ומסורת ישראל ומינוי שר ירושלים ומסורת ישראל, כי באמת עד עכשיו ירושלים לא הייתה על ראש שמחתנו, וגם מסורת ישראל באמת – אתה תרגיש ממחר את השינוי הגדול.
היו"ר משה טור פז:
מחר זה כבר היום, אתה יודע.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
אבל הייתי מצפה מממשלה שבאה לדבר על משילות – נעבור רק על מה שקרה בשבוע האחרון. לא ראיתי את הדיונים הדחופים שמתקיימים כאן, את השרים עולים ומדברים בלהט. אז אולי כדאי שידע שר ירושלים ומסורת ישראל שבתוך מסורת ישראל, רק השבוע שבעה רעולי פנים ניסו לתקוף ולגנוב רכב מנהגת צעירה שנסעה עם אחותה הקטנה באזור צאלים; שני נהגים נעצרו בעקבות חשד למעורבות בקטטה, זריקת אבני, ושליפת סכין בצומת שילת ליד מודיעין; גבר כבן 40 נפצע באורח קשה באירוע אלימות בלוד; בן 18 נורה בקטטה ופונה במצב בינוני; במהלך סוף השבוע האלים בלוד שישה נפצעו באירועי ירי, ארבעה מהם נעצרו; אב ובנו נורו בחנות; גבר ואישה בשתי זירות שונות; שני רוכבי אופנוע דקרו נהג בן 53 על רקע סכסוך ביניהם; יום קודם לכן בן 19 נפצע קשה בקטטה שפרצה סמוך לכפר נחף שבצפון; הותקף רופא בקופת חולים ברמלה על ידי מטופלת; שלושה נתפסו מעורבים באלימות, ואלימות עם שליח סופר, כולל פציעות דקירה חודרות; גבר כבן 26 נפצע באורח בינוני במהלך קטטה ביבנה; שני אירועי אלימות קשים בבאר שבע במהלך יממה אחת, ירי לעבר בית עסק ואירוע אלימות עם צעיר עם פציעות חודרות; גבר כבן 50 שנפצע באורח בינוני במהלך קטטה בברכה ברמת הגולן וזוג הורים שתקפו רופא מומחה בבית חולים סורוקה בבאר שבע. זו סקירה קצרה רק של השבוע האחרון שבו ממשלת ישראל עסקה בדברים החשובים באמת – באיך יכשירו את השרץ ויאפשרו את המינוי של אריה לדרעי לשר בניגוד לפסיקת בג"ץ; באיך ידחו את הפיטורים של אריה דרעי ואת הקץ ככל הניתן על אותה פסיקה של בית המשפט; איזו חקיקה יוכלו להביא לכנסת שתפתור את הבעיה של אריה דרעי וכמובן של בנימין נתניהו; ועכשיו, בלילה, אנחנו עסוקים בהקמת משרד ירושלים ומסורת ישראל ומינוי שר ירושלים ומסורת ישראל במקום שכל השרים, אלה שנמצאים פה ואלה שלא נמצאים פה, יעסקו במה שעליו דיברתם, עליו נלחמתם. חבר הכנסת פוגל, אתם דיברתם על משילות, דיברתם על הביטחון האישי. מה עשיתם בשבוע האחרון לביטחון אישי?
היו"ר משה טור פז:
נא לסיים.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
בשבוע האחרון, אני אגיד לך מה עשה השר לביטחון פנים, שמעתי אתמול – –
היו"ר משה טור פז:
משפט אחרון.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
– – בנושא הביטחון האישי. הוא קרא לדיון דחוף של צמרת המשטרה, אתה יודע באיזה עניין, חבר כנסת סגלוביץ'? הוא קרא לדיון דחוף כדי לדון איך המשטרה מדבררת את ההפגנות. אז תמצאו לכם אויבים אחרים, תודה.
היו"ר משה טור פז:
תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר משה טור פז:
שקט, בבקשה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
השרים, חבריי חברי הכנסת, אני שואלת את עצמי לאיזה ליכוד אני צריכה להאמין. כנראה התשובה היא מאוד מעניינת, זה תלוי את מי שואלים ומתי שואלים. ליכוד לפני בחירות זו מפלגה ליברלית, מפלגת ימין, מפלגה של כלכלה חופשית, מפלגה של חיו ותנו לחיות, מפלגה של כל עם ישראל, מפלגה שומרת חוק, מכבדת את המערכות של מדינת ישראל. ליכוד אחרי בחירות זה ליכוד ששולל מימון מפרויקט מאוד יפה של תרבות ישראלית, זה נקרא "שבת תרבות", שמיקי זוהר – אתמול התבשרנו שפתאום זה כבר לא מספיק, זה כנראה לא כל כך יהודי; הליכוד שתומך בהצעות חוק מטעם ש"ס על איסור תחבורה ציבורית בשבת באופן גורף; ליכוד שתומך או צפוי לתמוך בהצעת חוק של משה גפני על איסור הכנסת חמץ לבתי חולים. אז לאיזה ליכוד להאמין? זה ליכוד שחי בפיצול אישיות. זה בדיוק כמו עם שרה וביבי, כולם אומרים שהיא כן משפיעה על מינויים, כולל אנשים מאוד בכירים, אבל הם מכחישים ואומרים לא. אז כנראה משהו שם לא מסתדר. או שכולם שקרנים, או שהם לא דוברי אמת. אז משהו לא מסתדר לי. אותו דבר אני בהרגשה לגבי הליכוד, למי להאמין? מתי להאמין? אז כנראה שהתשובה היא באמת תלוי את מי שואלים, מתי שואלים ואיך שואלים. התשובות יהיו בהקדם. אבל תראו מה קורה במדינת ישראל רק בכמה הימים האחרונים. כפי שאמרתי, איסור תחבורה ציבורית בשבת באופן גורף – הצעת חוק של ש"ס. ביטול פרויקט שלדעת כולנו, כולם, כולל ליכוד, זה פרויקט שכן תורם רבות לתרבות הישראלית. הנושא של חמץ בבתי חולים, למה בכלל מדינה צריכה להיכנס לזה? אולי נשאיר לאזרחים את הזכות להחליט מה הם יהיו ואיך הם יהיו? זה כמו עם ברית מילה, כולנו עושים ברית מילה לילדים שלנו, אבל זה לא כתוב בשום חוק. אם דווקא זה היה כתוב בחוק, האזרחים היו אומרים – סליחה לא מתאים לנו. ועל מה אנחנו דנים עכשיו? על משרד חדש, מוזר, ירושלים ומורשת. כאילו בלי המשרד הזה לא תהיה מורשת במדינת ישראל? זה לא יהיה קיים? לא נסתדר לבד? אפרופו גם תוספת מירון – –
היו"ר משה טור פז:
משפט אחרון.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
– – על זה אני מוחה, על זה אני מוחה. לתת לנהל את ההילולה רבת המשתתפים ולהיזכר באסון שקרה פה רק לפני שנתיים, 45 איש שילמו בחייהם, לתת לנהל את האירוע הזה לעסקן שבעצם לא ידאג לאינטרסים של אותו ציבור, אלא ידאג לאינטרסים של אותן חצרות שלו ואדמ"ורים שלו – –
היו"ר משה טור פז:
תודה רבה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
– – זה פשוט חטא על פשע.
היו"ר משה טור פז:
תודה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ'.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, קודם כול בהצלחה. חבריי חברי הכנסת, אני אנצל את שלוש הדקות שיש לי לדבר על שלושה נושאים: על דלת, חלון ותקרה. יסגרו לנו את הדלת, ניכנס מהחלון. יסגרו לנו את החלון, נפרוץ מהתקרה. מאיזה עולם מושגים בחר דווקא המורשע האחרון, אריה דרעי שר הפנים לשעבר, להתבטא בשביל לתאר את הרצון שלו לחזור להיות שר? אני אפרוץ מהדלת, מהחלון והתקרה. הוא לא הורשע על התפרצות, הוא הורשע על עבירות אחרות. מזמן מזמן על שוחד, עכשיו לא מזמן, ממש בפברואר, על עבירות מס. לא עבירות קלות כמו שחושבים, שנה מאסר על תנאי וקנס, זה לא קצת. אבל הוא מרהיב עוז בנפשו ונותן את עולם המושגים שמעיד כאלף עדים מה המחשבה שלו, כי אתה מנתח לעיתים מה האנשים חושבים באמת מהשפה שהם משתמשים. עוד דבר מעניין שהיה, המונחים שמשתמשים. המעבר מ"אני" ל"אנחנו". כלומר, מרגע שנגמרה הרשעה זה עבר ל"אנחנו", הוא לא לבד. אני מזכיר לכולם, הוא הורשע לבד. אין אף אחד איתו בבית הדין, בבית המשפט. לא אז ולא בפברואר. אבל במקום לדבר על "אני" ולעשות ככה ולהסתכל במראה, הוא אומר "אנחנו". עכשיו, לא רק שהוא אומר "אנחנו", הצטרפו אליו חברי הקואליציה, הוא חזר מהשבי, הוא חזר מהשבי. כלומר קרה פה נס, הוא באמת, במבצע נועז הוא חזר לכנסת ישראל, הוא חזר לכנסת ישראל במבצע אדיר. מה זה מבצע אדיר, ראש הממשלה עזר לו, הרי הוא בא לטקס, היה היום טקס, יושב-ראש הכנסת היה שם, ראש הממשלה היה שם. הרעיפו עליו דברי קילוסין וכיבושין, באמת כנראה אתה צריך להיות מורשע בשביל לקבל את זה במדינה הזאת. פעם חשבתי, כשהייתי צעיר, שדוגמה אישית זה לא להם, אבל בעולם שבו אנחנו נמצאים, בממשלה הרעה הזאת שקמה, בממשלה הזאת כל עבריין הופך את זה ל"אנחנו" והתמונה של בית המשפט המחוזי בירושלים, שעומד ראש ממשלה ביום משפטו עם שריו מאחוריו, שזה הכי קרוב לתמונה של ארגון פשיעה, היום קיבלנו את התמונה הבאה בחדר סיעת ש"ס, ומסבירים לנו, מהחלון, מהתקרה ומהדלת. אז אני אומר לכל מי ששומע גם בשעה זו: אנחנו נהיה בחלון, בתקרה ובדלת, כי זה לא הבית רק שלכם ולא לזה קמה מדינת ישראל, שפורצים, שודדים וגנבים ינהלו אותה, תודה רבה.
היו"ר משה טור פז:
תודה רבה. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. הערב, לפני כמה שעות, אישרה הכנסת את הרחבת החוק הנורבגי. אותן מפלגות שהתנגדו נחרצות לחוק הזה בכנסת העשרים-וארבע, אישרו אותו הערב. בחוק, סיעות שמספר חבריהן הוא 18 ומעלה, אז לא תהיה עוד תקרה של חמישה חברי כנסת שיכולים להפסיק כהונה, אלא שליש מחברי הסיעה יוכלו להפסיק את חברותם. בעצם, מדובר בסידור עבודה לחברי רשימת הליכוד, זאת המשמעות של החוק. למי שיודע, בכנסת העשרים, בשנת 2015, הייתה הוראת שעה שקבעה כי רק אחד מכל רשימת מועמדים לכנסת יכול להתפטר, ובפועל, במבחן התוצאה היו שישה חברי כנסת שהיו בחוק הנורבגי. בכנסת העשרים-ושלוש, בשנת 2020, נקבע שבכל סיעה יוכלו להפסיק את הכהונה בין שניים לחמישה חברי כנסת, ובעצם היה מפתח שתלוי בגודל הסיעה ובמספר חברי הכנסת שהם אינם שרים או סגנים, ובפועל בכנסת הזו הפסיקו את הכהונה 13 חברי כנסת. בכנסת העשרים-וארבע, בשנת 2021, תוקן שוב חוק-היסוד ונקבע מפתח פשוט של בין שלושה לחמישה חברי כנסת מכל סיעה שיכולים להפסיק כהונה, ובפועל היו 24 חברי כנסת, וכאמור, מפלגות הקואליציה דהיום נזעקו ונרעשו. ועכשיו הפליאה הקואליציה והציעה הרחבה נוספת, ואני באמת שואלת מעל הבמה הזו מי ישלם על ההרחבות האלה. אז מה היה לנו בעצם? בפועל, ניתוק הקשר בין השרים לבין חברי הכנסת ברמה היום-יומית. השרים, שגם כך ממעיטים להגיע לכנסת, יפסיקו לפקוד את הבית הזה, וכמובן יהיה פחות שיח פורה בין חברי הכנסת לשרים בעניינים שקשורים כמובן למשרדם. בפועל, מספרית, הייצוג של מפלגות הקואליציה במעגלי השלטון ביחס למפלגות האופוזיציה בעצם חורג מתמטית מיחסם האמיתי שבא לידי ביטוי בתוצאות הבחירות. ומה בסוף? הקואליציה גם מגלה מוטיבציה גבוהה להוספת משרדי ממשלה, שרים נוספים במשרדים ויותר סגני שרים, ובסך הכול, הכול להרחיב את סידור העבודה של חברי רשימת הליכוד. וביבי, כאמור, חלש, נכנע לדרישות לעוד ועוד משרות של אנשי מפלגתו. ומה לגבי העלות הכספית מהקופה הציבורית בשל צירופם של אותם חברי כנסת נוספים? אני אספר שלפני שבוע אני ביקשתי לפנות בשאילתה דחופה לשר האוצר על מנת להבין מה המקור התקציבי למימון ניפוח המנגנון ויישום החוק הנורבגי.
היו"ר משה טור פז:
נא לסיים.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
לצערי, הבקשה הזאת נדחתה על הסף. וכמובן, ברצות השר לחזור לכנסת, הח"כ הנורבגי, שכאמור נמצא כאן על תנאי, יידרש להפסיק את כהונתו לאלתר וברור ששיקול הדעת של חברי הכנסת הנורבגיים בהצבעות הכנסת יושפע מהיותם על תנאי.
היו"ר משה טור פז:
משפט אחרון, חברת הכנסת.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
משפט אחרון. אנחנו כרשות מחוקקת חייבים בזהירות הנדרשת בחקיקת תיקונים לחוקי-יסוד, ועל כן ראוי היה שהתיקון הזה שאושר הערב יוחל רק מהכנסת הבאה, תוך תכנון ראוי ותהליך מעמיק ומשמעותי, אבל אנחנו מתרגלים, לצערי, שאין באמת חקיקה עניינית בבית הזה. תודה, אדוני.
היו"ר משה טור פז:
תודה רבה. חברת הכנסת קארין אלהרר, בבקשה. לרשותך שלוש דקות.
קארין אלהרר (יש עתיד):
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, תראו, הממשלה שמכהנת היא ממשלת הדווקא. בואו ניתן כמה דוגמאות: יש לנו שר משפטים שפועל דווקא נגד השופטים שהוא אמון עליהם; יש לנו שר אוצר, שביום הראשון לתפקיד שלו – שומע, חברי יואב? – ביום הראשון הוא מבטל את המס על החד-פעמי, כי זו באמת הבעיה הכי קשה במדינה, אין בעיות קשות מאלה ששר האוצר צריך לטפל בהן; יש לנו שרה להגנת הסביבה, שהבטיחו לה להיות שרת בריאות אבל בסוף היא השרה להגנת הסביבה. ביום הראשון לתפקיד שלה, מה היא עושה? היא הולכת לבית חולים ומחלקת לילדים מיץ, סוכר, בכוסות חד-פעמיים. דווקא או לא דווקא? יש לנו שרת תחבורה, שאמונה על זה שלא היו פקקים. מה היא עושה? דווקא. היא הולכת ומצהירה שהיא מבטלת את הנת"צים, כי למה שלא נעמוד בעוד פקקים? דווקא, דווקא. יש לנו רפורמת הפיכת ישראל לדיקטטורה, כי מה שווים השופטים אם לא נשלוט בהם. בואו נמנה את השופטים שאנחנו רוצים כדי שיעשו דווקא מה שאנחנו רוצים. ויש לנו באמת אקזמפלר, שר תקשורת שהוא נגד התקשורת. דווקא. הוא רוצה לסגור את תאגיד השידור הציבורי, כי מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו. ויש לנו עוד הרבה אצבעות בעין. יש לנו אצבע בעין לציבור החילוני – אנחנו נחוקק חוק לאיסור חמץ בבתי חולים. דווקא. אצבע בעין לליברלים – מאיימים לפגוע בתחבורה הציבורית בשבת. למה? נכדים ילכו לבקר סבא וסבתא? לא מפריע לנו, אבל למה לא? נעשה דווקא. מאיימים, שר התרבות איים אבל חזר בו, הוא איים לבטל את התקציבים לפריפריה למוסדות התרבות. למה? דווקא.
קריאה:
הוא לא חזר בו. החזירו אותו.
קארין אלהרר (יש עתיד):
החזירו אותו, צודקת חברתי. אז אני אומרת לכם, זו ממשלה שאין לה מהות, יש בה רק לעומתיות. קצת בושה לא הייתה מזיקה.
היו"ר משה טור פז:
תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה – אינו נמצא. חבר הכנסת גדעון סער, לרשותך שלוש דקות, בבקשה.
גדעון סער (המחנה הממלכתי):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשבוע שעבר אישרה מליאת הכנסת צירוף שרה נוספת לממשלה, השרה מאי גולן, וגם את מינוי השרה דיסטל אטבריאן לשרת ההסברה, משרד חדש, ועכשיו אנחנו בדיון להקמת משרד חדש נוסף שייקרא משרד ירושלים ומסורת ישראל ומינוי השר מאיר פרוש לשר ירושלים ומסורת ישראל. קודם כול, מכובדי השר, גם ירושלים וגם מסורת ישראל זה ממש משא הדורות כולם, שיהיה מונח מעתה על כתפיו של מאיר פרוש, אבל אני מכיר את מאיר עוד מהימים שכיהן כסגני במשרד החינוך ומאמין שהוא יוכל למשא הזה. בהמשך סדר-היום נעביר משר ירושלים את הסמכויות הנתונות לו על פי חוק המרכז למורשת מלחמת ששת הימים לראש הממשלה. בכך יוקל מעט הנטל על כתפיו, אם כי יש בזה משהו תמוה כי בכל זאת ראש הממשלה הוא אדם עסוק. קודם אישרנו את הרחבת החוק הנורבגי, שלפיו יצאו שרים וייכנסו חברי כנסת, אבל שימו לב, חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, לדבר הבא: חודשיים לקח להרכיב את הממשלה; הממשלה קמה כבר לפני חודש; אבל עדיין נראה שהיא מוקמת כל יום מחדש. מרכיבים ומפרקים, משנעים ומחליפים, מזיזים ומוסיפים, מצרפים וגורעים. ומתי היא תתחיל לעבוד למען אזרחי ישראל? איפה החקיקה למען אזרחי ישראל בסדר-היום של הכנסת? כלום ושום דבר. כלום ושום דבר. ועכשיו יש משימה דחופה וחשובה נוספת, לעשות קומבינה חדשה, להפר את פסק הדין של בית המשפט העליון בעניינו של אריה דרעי כדי למנות אותו מחדש אחרי שהוא נפסל. עדיין, אני מניח – ונעקוב אחרי זה – כמובן שגם המאמצים לשלב בממשלה את חבר הכנסת אמסלם עדיין לא תמו. שלושה חודשים חלפו מאז יום הבחירות. הרבה עניינים אישיים; אפס עשייה למען הציבור.
היו"ר משה טור פז:
תודה רבה. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. חבר הכנסת סער, כשדיברת עלה לי הפסוק: "בכל יום יהיו בעיניך כחדשים". הממשלה, בכל יום היא חדשה. חבר הכנסת שוסטר, שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
תודה, היושב-ראש. שלום לכם, חברי הכנסת, השרים, חברות הכנסת. בואו נדבר, אדוני היושב-ראש, על האבסורד שבחדר. מכל האתגרים העצומים שעומדים בפנינו, הישראלים, מצאה לנכון ממשלת ישראל להתנפל דווקא על מערכת המשפט. זאת המשימה הגדולה, הקדושה, התכופה, המיידית, שעומדת בפני מדינת ישראל בעת הזאת. אגב, מי מתנפל על המערכת שמגינה על שמה הטוב של ישראל בעמים? מי היא זו ומי הם שנכנסים לאטרף כדי לזעזע את הרשות השלטונית שמגינה, למשל, על מפקדי צה"ל שנוסעים לחו"ל? מי חותר תחת השופטים שמגינים כנגד עוולות השלטון באשר הוא, שעומדים, לדוגמה – נושא שאני מכיר מקרוב – על מיגון תושבי עזה, שמגינים על חרדים שחרדים מהחלטות לא סבירות? דווקא גורמים במערכת הפוליטית והמפלגתית – זו המערכת שזוכה לאמון הנמוך ביותר מהציבור. דווקא הגורמים הללו, אדוני היושב-ראש, הם שמאיימים על יציבותה של מערכת המשפט – כן, דווקא מערכת המשפט – שממשיכה לזכות באמון גבוה בציבור או מהציבור. תגידו, חבריי שנמצאים כאן ושלא נמצאים כאן בממשלה, בקואליציה, אין כבר איום גרעין ואיום קונבנציונלי מכיוון איראן ובנותיה? זה הסתיים, הסיפור הזה? זה מה שאנחנו צריכים לעשות כרגע? אין כבר חיזבאללה בצפון? נעלמו הג'יהאד האסלאמי והחמאס מהדרום? פתאום אין בעיית משילות, אין בעיית פרוטקשן, אין רציחות בחברה הערבית, אין אלימות בחברה היהודית, אין כבר מה לעשות במערכת החינוך. בזה אנחנו מתמקדים בשעות הקטנות של היום שעוד רגע יפציע. אין בעיות סביבה, אין שינויי אקלים שישפיעו על מחסור במזון, אין חקלאות להציל מקריסה. ובבריאות – יש כבר בית חולים שני בנגב? תוחלת החיים בצפון ובדרום כבר השתוותה לזו שבמרכז? יוקר המחיה שדיברנו עליו כל כך הרבה נעלם? פערי התיווך נמחקו? האדם העובד מרוויח מספיק כדי להתקיים בכבוד? זה מה שאנחנו עושים לעת הזאת – עוסקים בקעקוע מערכת המשפט. זו המשימה הקדושה והראשונה של הממשלה הזו. בושה.
היו"ר משה טור פז:
תודה רבה. חברת הכנסת אורנה ברביבאי, בבקשה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
תודה, היושב-ראש. חברים יקרים, 01:00. אני ניסיתי להיכנס לנעליה של צעירה שבשבוע הבא, ב-30 לינואר, תיגש למבחן אזרחות ותצטרך לנסות להגדיר, נגיד, את המערכת השלטונית במדינת ישראל: איך עובדת המערכת? מה השיטה? על בסיס הרעיון של מדינה יהודית-דמוקרטית, מהם מוסדות המדינה ואיך הם מתפקדים? אז אם בחומר הנלמד, למשל, היא קראה שמדובר בשלוש רשויות שהתכלית שלהן לייצר איזונים ובלמים, היא תסתכל – יכול להיות שהיא צופה בנו עכשיו כשהיא לומדת עם הספר ועם המחברות שלה למבחן. היא שואלת את עצמה: איך יכול להיות? למדתי במבחן אזרחות, גברתי שרת החינוך לשעבר, שיש שלוש רשויות, אבל בעצם יש שתיים, כי הממשלה בלעה את הכנסת, אז הרשות המחוקקת לא קיימת. אז מה נכון, החומר שהיא לומדת למבחן האזרחות בעוד שבוע או מה שהיא רואה בפועל? מה אנחנו אומרים לה? אחר כך היא לומדת שהרשות השופטת אמורה להיות רשות עצמאית ושפסק דין של בג"ץ, בית המשפט הגבוה לצדק – יושב פה שר המשפטים לשעבר – הוא הסמכות העליונה בפסיקה. היא אומרת: אוקיי, באה למבחן, ושואלת את עצמה: אבל היום ראיתי אירוע שאני לא יודעת אם הוא אירוע דמיוני או אירוע אמיתי, שבו שר לשעבר שהורשע רק לאחרונה, לפני לא הרבה זמן, שוב מגיע לבית משפט ושוב אומרים לו: אדוני, אתה עבריין סדרתי, עשית כבר כמה עברות ועכשיו עוד פעם עברת עבירת מס. מסבירים לה שעבירת מס זה לא דבר נורא, ואז היא גם יכולה לשאול את עצמה, יכול להיות שאם היא כאזרחית, כשהיא תכף תלך לצבא – אולי לא תלך לצבא, כי יכול להיות שפשוט לא יאפשרו לה, כי יש פה בהסכמים קואליציוניים ובכל מיני אמירות של שרים בממשלת ישראל אמירות למה יהיה אסור לה ללכת לצבא. היא תשאל את עצמה: אולי אני אעשה עברת הון? יכול להיות שאני איענש כמוהו או לא? האמת, לא נורא. אם היא תעשה איזושהי עברה ותעשה אותה באופן סדרתי, ראש הממשלה הוא שיחגוג ויציין את העובדה. אז מה אם קבע בג"ץ? מה למדנו היום? מה למדה אותה נערה מוצלחת? סליחה, אתם מפריעים לי. מיכאל.
היו"ר משה טור פז:
חבר הכנסת ביטון.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
אני באתי להקשיב לך.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
היא למדה ששר לשעבר שבג"ץ החליט לגביו מה שהוא החליט, יכול לחזור בחסותו של ראש ממשלה שעושה היום הילולה, ומהמקום הזה גם אומר לו: לא לדאוג, חביבי, אתה תחזור, אנחנו נעשה כל מאמץ. הרי הוא יודע מה הוא אומר. הוציאו אותו מהדלת – הוא יחזור מהחלון, ואם לא מהחלון – מהתקרה. ואני אומרת לכם, הנערה הצעירה הזאת צריכה לגשת למבחן, ואני לא יודעת מה היא תעשה, המסכנה הזאת, היא וחבריה. כי אין כל קשר בין מה שהיא למדה מספרי הלימוד ומה שהיא הבינה למה שהיא רואה במו עיניה שקורה בעת הזאת. התפקיד שלנו, כבוד היושב-ראש, הוא להגיד בקול רם וצלול לאותם צעירים שאנחנו אמורים להוות עבורם דוגמה אישית: מה שאתם רואים זה לא מנהיגות; מה שאתם רואים זה לא הדבר הנכון שאנחנו רוצים לחנך אתכם על פיו. מה שאנחנו נעשה פה כאופוזיציה לוחמת שתיאבק זה להחזיר את המנהיגות ואת הערכים שאתם ראויים להם. תודה רבה.
היו"ר משה טור פז:
תודה רבה. חברת הכנסת שרן מרים השכל – אינה נוכחת.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
היא התחלפה עם שאשא.
היו"ר משה טור פז:
טוב, אני מאשר לחברת הכנסת יפעת שאשא ביטון להחליף אותה, בבקשה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, לפני שאתחיל את דבריי, הייתה כאן חברת הכנסת יוליה מלינובסקי ושאלה לאיזה ליכוד להאמין, לזה של הבחירות או לזה שאחרי הבחירות. אז יוליה יקירה, אם את שומעת אותי, אני לא הייתי מאמינה לא לאלה ולא לאלה, כי לא היה אפשר להאמין לשום מילה שהם הוציאו במהלך מערכת הבחירות – אגב, גם לא לפני מערכת הבחירות – וגם אי-אפשר להאמין לשום דבר שהם אומרים עכשיו, אז התשובה היא מאוד פשוטה. מקווה שעזרתי לך לפתור את זה. חברת הכנסת אורנה ברביבאי דיברה על הרשויות. את יודעת, כל פעם שאני חושבת על הממשלה הזאת, את יודעת במה אני נזכרת? במשחק שהיינו משחקים כשהיינו ילדים, פק-מן. קודם כול זה התחיל בזה שכל החברים בממשלה כל היום בלעו את כל מה שהם אפשר. כאילו, לא מספיק להיות סגן במשרד אחד אם אפשר להיות סגן בכמה משרדים; אי-אפשר להיות רק שר במשרד אחד אם אפשר להיות שר בכמה משרדים. בכל משרד יש כמה שרים. בקיצור, כל הזמן הם בלעו, בלעו, בלעו, ועכשיו הם בולעים את הרשויות. בלעו את הרשות המחוקקת, רוצים לבלוע את הרשות השופטת. ואנחנו רואים שהם עדיין תקועים במשחק של פעם, וחושבים שאנחנו ב"פקמן". אבל אני בכלל רציתי לדבר על כך שבממשלה הנוכחית "עוד זה מדבר וזה בא". כל יום אנחנו קמים למשהו חדש. עוד לפני שהם בכלל הקימו את עצמם הם היו עסוקים בחוקים פרסונליים: חוק דרעי, חוק בן גביר, חוק סמוטריץ'. פירקו משרדים על ימין ועל שמאל. גם כאן, היום, אנחנו נמצאים בפירוק של משרד שפורק כבר בעבר ומפרקים אותו עכשיו עוד קצת. כי אם אפשר לפרק עוד טיפה, אז מפרקים עוד קצת. העבירו תכנים חינוכיים לאבי מעוז, אדם עם תפיסות חשוכות. נכנסו למשרדים והתחילו לבטל. ביטלו את הרפורמה במערכת החינוך, לפחות לפי ההצהרה של שר החינוך. אני מבטיחה בחוק הבא לעלות ולהסביר בדיוק מה הוא עשה או לא עשה. נכנסה שרת התחבורה, ביטלה את הנת"צים. נכנס שר התקשורת, ביטל את הסלולר, רוצה לבטל את התאגיד. שר החינוך – אין חינוך מיוחד, אין אתגרים של כוח אדם, אין משברים במערכת. הדבר הכי חשוב ומרכזי זה הגדלת התקציב לחרדים. תוכנית משפטית שאם אנחנו מסתכלים פנימה, יחד עם סתימת הפיות של שר התקשורת ויחד עם הרצון של השר לביטחון פנים להגביל את ההפגנות ואת זכות המחאה, אנחנו רואים פה הפיכה משטרית. רצו לבטל את "שבת ישראלית". אגב, שר התרבות לא חזר בו. ראש הממשלה החזיר אותו בו. שרים קיצוניים שתוקפים את שר הביטחון רק על זה שהוא אוכף את החוק, כי הרי החוק הוא קצת זר לממשלה הנוכחית. ואז איסור הכנסת חמץ. וכל זה בפחות מחודש מיום הקמת הממשלה.
היו"ר משה טור פז:
עוד משפט.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
אני מייד מסיימת. ואז אני שואלת את עצמי, איפה הביטחון האישי שדיברו עליו? איפה המשילות? איפה יוקר המחיה? כל הדברים האלה, אפרופו תשובה לחברת הכנסת יוליה מלינובסקי, וכל מה שאנחנו רואים כאן זו ממשלה של אנשים שדואגים אך ורק לעצמם, אפס דאגה לציבור, ובעיקר – ממשלה שבאה להרוס. תודה רבה.
היו"ר משה טור פז:
תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. לרשותך שלוש דקות.
נאור שירי (יש עתיד):
רגע, רגע. תן לי לסדר את זה, להגיד לך מזל טוב. אתה יודע.
היו"ר משה טור פז:
הכול בסדר. בבקשה.
נאור שירי (יש עתיד):
אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, ברכה והצלחה בתפקיד החשוב. שלוש דקות. טוב, אני החלטתי היום לעשות סשן בלילה המהנה מאוד שהולך להיות לנו, ואנחנו נעביר אותו ביחד, בהקשר ישיר לתאגיד כאן 11. בהזדמנות זו אני שוב אשבח את התאגיד, את העבודה שנעשתה. אני לא יודע אם אתם זוכרים – איזה באסה, אני כאילו לוקח לעצמי מהפואנטה – אבל אני לא יודע אם אתם זוכרים, הייתה פעם תוכנית שסקרה פעם בשבוע את כל הדחקות שהיו השבוע בטלוויזיה הישראלית, כל מיני מקרים, פאלטות, כל מיני דברים כאלו. מי זה היה? רועי נתן. בקיצור, זו הייתה התוכנית האהובה עליי ועל אשתי, ורוב הדברים היו שם מערוץ 1, כי בוא נודה על האמת, לפחות בדור שלי, ויסלחו לי חבריי פה שלא בדור שלי, נראה לי כולם פה – – –
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
אל תתחיל איתנו.
נאור שירי (יש עתיד):
נכון, ידעתי שמבוא – – – אני עושה לעצמי פה, אבל הדחקה האמיתית הייתה ערוץ 1, זה ערוץ מאוד מיושן. סליחה גם על זה. אבל התאגיד נתן שינוי, ובהזדמנות הזו, בדקה וחצי – אין, אני לא אספיק – אני רוצה להמליץ לכם שוב על תוכנית בשם ארץ-עיר שאורן עושה אותה. אורן, שכחתי את השם שלך. אורן אהרוני, נראה לי. לא משנה. הוא סוקר רשויות מקומיות, וזה בהמשך ישיר לדיון שהיה היום. הו, גם שר התקשורת הגיע. אמרתי תאגיד. וואי, וואי, וואי. אז בקיצור, בהמשך לדיון שהיה היום בוועדת הפנים שסקרה כל מיני אנומליות, קשיים ואתגרים שיש בשלטון המקומי, הוא כבר עשה במשך שנה, הוא עובר עיר-עיר, יישוב, וסוקר – –
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
אורן אהרוני.
נאור שירי (יש עתיד):
אורן אהרוני, נכון? – – וסוקר את הבעיות, האתגרים וכל מיני דברים מאוד מאוד מצחיקים. אני ממליץ לכם. זה 12 דקות, עם המון פרקים. היום דווקא רציתי לדבר על יבנאל. אני אדבר על עוד שני פרקים. ביבנאל יש מתחם מיוחד שהוא סוקר. הוא עושה את זה בצורה נורא הומוריסטית ונחמדה, אבל כן מעלה קשיים מסוימים ודברים מצחיקים. אז נבנה מתחם קבר – אין, אני לא אספיק ב-18 שניות. אז תאריך לי אולי ב-30 או 40 שניות.
היו"ר משה טור פז:
עוד משפט.
נאור שירי (יש עתיד):
נבנה מתחם קבר, שעל פי התיאור שלו של תושבי המקום יש לפעמים אפילו אלפי משתתפים שלוקחים חלק באירועים. הוא דיבר עם מהנדס המקום. לעין לא מקצועית המקום נראה קונסטרוקציה די בעייתית, כמו סוג של בית על עץ שאני הייתי בונה בילדותי.
היו"ר משה טור פז:
חבר הכנסת שירי, עוד שני משפטים.
היו"ר משה טור פז:
אתה צריך לסיים, כן.
היו"ר משה טור פז:
אתה צריך לסיים.
נאור שירי (יש עתיד):
כן. אני אמרתי לעצמי שאני צריך לסיים. טוב, זה די הרבה, אבל אני אשאיר אתכם במתח לפרק על יבנאל בשיח הבא. אבל שוב, אני מאוד ממליץ לכם. אני אומר לכם, באמת, עכשיו צחוק בצד, זה מיקרוקוסמוס של מדינת ישראל, לראות איך בעצם כל השלטון המקומי – ואני באתי מהשלטון המקומי – פשוט מופקר על ידי רשויות המדינה. ולא רק רשות אחת, שזה משרד הפנים – זה משרד המשפטים, זה הממונים, זה היועמ"שים. זה באמת מיקרוקוסמוס לראות את החלטורה הישראלית במיטבה. תודה רבה.
היו"ר משה טור פז:
תודה רבה. נחכה במתח לפרק הבא. חבר הכנסת עמית הלוי. אחרי הרבה חברי אופוזיציה, עמית, אתה יכול להביא את כל הקואליציה. זה בהחלט – – –
עמית הלוי (הליכוד):
– – –
היו"ר משה טור פז:
אני לא אמרתי, את זה אתה כנראה תגיד. לרשותך שלוש דקות.
עמית הלוי (הליכוד):
תודה. אדוני היושב בראש, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, 11 שופטי העליון ישבו בדין לפני ארבעה ימים על המינוי של חבר הכנסת אריה דרעי על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו. והם העבירו לנו, לכולנו, שיעור חשוב מדוע אנחנו חייבים לבטל את עילת הסבירות, כפי שהציע שר המשפטים יריב לוין. ולמה שיעור חשוב? שימו לב, אזרחי ישראל, מה היה לנו בפסק הדין הזה? היו לנו שבעה שופטים, אדוני היושב-ראש, שחשבו שהמינוי הזה הוא לא סביר באופן קיצוני. אני מצטט את הנשיאה חיות: "אומר כבר בהתחלה", היא כותבת, "ההחלטה חורגת באופן קיצוני במתחם הסבירות". ולפחות שני שופטים אחרים שחשבו שהמינוי הזה דווקא לא חורג ממתחם הסבירות. כלומר, אסתר חיות, פוגלמן, עמית, שופטים נוספים, חושבים ששיקול הדעת של חבריהם להרכב – דוד מינץ, אלרון, אולי גם דפנה ברק ארז – הוא לא סביר באופן קיצוני. הרי זו ההגדרה שלהם למי שלא רואה במינוי כזה מינוי בלתי סביר. וזו כל הבעיה עם עילת הסבירות של אהרן ברק. זו לא סבירות, אזרחי ישראל. זה רק שם כיסוי, מסך עשן לדבר האמיתי. והדבר האמיתי, אדוני היושב-ראש, הוא השפיטות, הדוקטרינה שהכול שפיט. בשם הסבירות בא ברק והחליף את שיקול הדעת של ראש הממשלה, של הרמטכ"ל, של כל רשות אחרת, בשיקול הדעת של האדם הסביר. ומיהו האדם הסביר? כמובן, פרופסור ברק או הדומים לו, תמיד המילה האחרונה תהיה שלו. ומסתבר שזו לא הפעם הראשונה שהסבירות-שפיטות הזאת היא שרירותית לגמרי, אפילו בקרב אלו העליונים שהתקבלו למשפחה; גם כשהם יושבים באותו הרכב, באותו בית משפט, יש כאלו שמבחינתם להרוס בית של טרוריסט רוצח זה דבר סביר, ויש כאלו, כמו מני מזוז, שלהרוס את הבית של זה שרוצץ את גולגולתו של עמית בין יגאל, זה דווקא לא סביר. זאת שרירותיות. ולמה אני אומר את זה? כי אני דווקא בעד ששופט יפעיל את שיקול הדעת שלו. זה מובן מאליו וזה מחויב. ולפני שברק, במסגרת המהפכה, הביא לעולמנו את עילת הסבירות קראו לזה "שיקול דעת משפטי", ושיקול דעת משפטי הופעל לא במקום שיקול הדעת של רשויות אחרות אלא כאמת מידה – לא עילה עצמאית להתערבות, לא הייתה עילת סבירות שהיא עילה עצמאית, אפשר להתערב, סביר, לא סביר, אלא כאמת מידה – – –
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
עמית, תמשיך. אנחנו אוהבים את זה שאתה בפיליבסטר. תמשיך, אל תקצר.
עמית הלוי (הליכוד):
העיקר לא שתאהב, העיקר שתבין את העיקרון, מיכאל. העיקרון הוא שאהרן ברק קידש עילת סבירות כעילת התערבות עצמאית ולא כאמת מידה, כפי שהיה לפניו, לעילות ספציפיות, כמו תקינות ההליך, כמו האם הייתה חריגה מסמכות, האם הייתה עילה אחרת המנוגדת לחוק. לכן, כשבית המשפט בבריטניה, בפסק הדין המפורסם וונסברי החליט להרחיב את שיקול הדעת, הוא קבע, אדוני היושב-ראש, שזה רק במקרה של אי-סבירות קיצונית, שלא יהיה אדם, לא יהיה אדם שיכול להעלות על דעתו הכרעה כזאת. הוא לא העלה על דעתו סבירות כזאת כמו של ברק, שבה הכול הופך לשפיט ושבה הכול הופך לשרירותי. ולכן – –
היו"ר משה טור פז:
נא לסיים.
עמית הלוי (הליכוד):
אני מסיים. – – לא לחינם הגענו, חבר הכנסת ביטון, במדרון הזה למצב הבלתי-סביר – – –
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
אל תקצר, תפרט ותנמק. תפרט. אתה יכול להמשיך, אין לנו בעיה עם זה.
עמית הלוי (הליכוד):
עכשיו אני מגיע לנקודה, תקשיב לה טוב. תעמיק עכשיו. הדוגמה הזו תסביר לך הכול. אם נמנמת קודם אז הינה, עכשיו זה מגיע. לא לחינם הגענו במדרון הסבירות הזה למצב שבו יועץ משפטי לממשלה, מיכאל, דוקטור, דוקטור, כותב במלוא הרצינות לשר משפטים בישראל שיש – –
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
תביא דוגמאות – – –
עמית הלוי (הליכוד):
הינה דוגמה. – – שיש רק אדם אחד, אחד, במתחם הסבירות שיכול להיות ממונה לפרקליט מדינה. יש אלפי פרקליטים, יש עשרות רבות בתפקידים בכירים, אבל רק אחד במתחם הסבירות, מומי למברגר. זה כמובן בלתי סביר, והסבירות הזאת – אני מסכם, אדוני היושב-ראש – הסבירות הזאת פוגעת בכולנו. במקרה של דרעי היא פגעה בזכות היסוד לבחור ולהיבחר, אבל לא פחות חמור – היא פוגעת אנושות בבית המשפט, שהוא הופך להיות מגדלור של שרירותיות במקום להיות משכן צדק שמבטא שאיפה לאובייקטיביות. ולא לחינם ולא בכדי אמון הציבור בבית המשפט צנח אחרי המהפכה החוקתית לתהומות – – –
משה סעדה (הליכוד):
אתה עושה פיליבסטר?
היו"ר משה טור פז:
אני נותן לו הרבה זמן כי הוא מהקואליציה.
עמית הלוי (הליכוד):
ואני מסיים בציטוט מהמחקר של פרופ' גבעתי, המחקר החשוב של פרופ' גבעתי – – –
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
אנחנו נותנים לו זמן. סעדה, אל תפריע.
עמית הלוי (הליכוד):
אם מפריעים לי זה לא על זמני.
היו"ר משה טור פז:
חבריי חברי הכנסת, תנו לחבר הכנסת הלוי לסיים. שמענו את האופוזיציה. סוף-סוף הקואליציה הגיעה, זה יפה מאוד.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
תן לו לדבר – – –
היו"ר משה טור פז:
חבר הכנסת ביטון, תן לקואליציה להשלים את דבריה.
עמית הלוי (הליכוד):
מיכאל, אתה לא חוזר לירוחם הלילה בכל מקרה. לפחות תקשיב. לפחות תקשיב.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
אני איתך. תמשיך.
עמית הלוי (הליכוד):
לא, אבל כשאתה מדבר אתה לא יכול להקשיב.
היו"ר משה טור פז:
קדימה, חבר הכנסת הלוי.
עמית הלוי (הליכוד):
לא בכדי אמון הציבור בבית המשפט צנח אחרי המהפכה החוקתית המהוללה של פרופ' ברק. ויש מחקר מאוד חשוב של פרופ' יהונתן גבעתי ואהרן גרבר, ואני מצטט: שיעור התושבים בישראל בעלי אמון רב בבית המשפט – הם עשו מחקר מ-1991 עד 2018 – צנח ב-30% מאז המהפכה החוקתית. ובדיוק בגלל זה, אזרחי ישראל, בקדנציה הזאת אנחנו מתכוונים להחזיר את הסבירות למתחם הסבירות, להחזיר את האיזונים לדמוקרטיה, להחזיר את הסמכות של כל רשות בהתאם לאחריותה ולהחזיר את האמון לבית המשפט. ואנחנו נעשה את זה, כמו שאמר פעם מישהו, בנחישות וברגישות. תודה רבה.
היו"ר משה טור פז:
תודה רבה, חבר הכנסת הלוי. נתתי לך זמן כפול כי בכל זאת אמרתי שלא היו פה הרבה חברי כנסת מהקואליציה. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, בבקשה. השר קרעי מבקש שאני אתן לך שמונה שעות, חברת הכנסת פרקש הכהן. אני אתן לך רק שלוש דקות, קצת יותר.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):
אני מוכנה. הנאום מוכן, אני מוכנה לשעה וחצי.
היו"ר משה טור פז:
יפה מאוד. בבקשה, לרשותך שלוש דקות ועוד קצת.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):
בדיוק, פיצוי. קמנו הבוקר לידיעה נוספת על פגיעה בתרבות בממשלת המלא מלא, מלא חרטא. פגיעה בתרבות. שר התרבות הודיע שהוא מבטל את פרויקט שבת ישראלית, שר התרבות, שברמה האישית אני מאוד מחבבת אותו, אבל רק לפני כמה חודשים הוא בעצמו הוציא סרטון תמיכה בשבת התרבות. המשכנו משם במהלך היום לישיבת תמיכה, ישיבה ענקית בכנסת, שבה בעצם חברי הקואליציה וראש הממשלה בכבודו ובעצמו ישבו באיזה מפגן תמיכה – במה הוא היה? בשר הפנים, שר הבריאות, משנה לראש הממשלה. "לא נוותר". הורשע פעם שלישית על ידי בית המשפט, נחזיר אותו מהדלת, מהחלון. מי שמתכוון להשתמש בכוחו כנגדו יגלה שהדבר מתהפך עליו. איזו גאווה מביאה לנו ממשלת מלא מלא הזו. בושה וחרפה. כדי שכל ילד וילדה במדינת ישראל, שמחנכים אותם לשמור על החוק, יראו את הממשלה הזאת. ולמה זה מצטרף? למשטרה על הכוונת בממשלה הזאת, בחודש שלה; בתקשורת על הכוונת, כן, כן. שר התקשורת, למה אתה לא יושב בשולחן הממשלה? תתכבד; ביועמ"שית על הכוונת; בחופש ההפגנות על הכוונת; בתרבות על הכוונת אמרתי. והכיוון כולו ברור, למטה – – –
משה סעדה (הליכוד):
– – – חקרו אותו שש שנים חקירה – – –
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):
אתה, חבר הכנסת סעדה, שמעתי אותך מספיק. יש לי הרגשה שאם היית נהיה ראש מח"ש היית מזמר זמירות אחרות.
משה סעדה (הליכוד):
– – – אם היית שואלת אותי ברצינות על זה. אל תאטמו אוזניכם מלשמוע. אל תאטמו את האוזניים שלכם.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):
ועכשיו אנחנו בדיון על חוק משרד ירושלים.
היו"ר משה טור פז:
אני אתן לך עוד קצת בגלל ההפרעות.
משה סעדה (הליכוד):
אתם לא רואים, לא שומעים וממשיכים במנטרות. הציבור אמר לכם שאתם לא ראויים. הגיע הזמן שתשמעו, הגיע הזמן שתראו.
היו"ר משה טור פז:
תודה, חבר הכנסת סעדה. את יכולה להמשיך.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):
ועכשיו צריך להיזכר בדיון על שר – מה? ירושלים ומסורת, כי יש לנו כבר שרה למשימות לאומיות, שר לביטחון לאומי, שעבד בעיקר בטיקטוק. ועכשיו אני רוצה לשאול אתכם, דווקא בדיון הזה על שר ירושלים, איך הגעתם לכאן – דרך בגין? דרך רחוב ז'בוטינסקי? דרך רחוב בן-גוריון? אז בואו נזכיר לכם כמה מאמירות של המנהיגים האלה – בגין, ז'בוטינסקי – בעצם אנשי הרוח של מפלגת החירות והליכוד. ואני רוצה לצטט מדברים של השר לשעבר דן מרידור, שר המשפטים בממשלת הליכוד לשעבר, יו"ר ועדת חוקה לשעבר, כלומר, היה מעורב בחקיקת חוקים וכל חוקי-היסוד, שבאים לרסק את האחיזה שלהם בחברה הישראלית. ואני מצטטת מדבריו של דן מרידור, שהיה מזכיר הממשלה של בגין: בגין סיפר לי סיפור, שניגש אליו ראש השב"כ בשנים הראשונות של המדינה ואמר: בן-גוריון שלח אותי אליך להגיד לך שהוא הולך לעצור במעצר מינהלי את אורי אבנרי, עורך העיתון העולם הזה, כי הוא כתב מאמר שמזיק מאוד לביטחון – אנשים זוכרים מי היה אורי אבנרי, איש שמאל מאוד קיצוני – וחשוב לו שתדע. בגין אומר: אין בעיה, תלך עם זה לראש הממשלה ותגיד לו שאני לא אשתוק, ואני אעמוד על כל במה ואצעק נגד מעצר עיתונאים בישראל. כי למרות שהעיתונאי אורי אבנרי נוגד את כל מה שבגין האמין בו מבחינת השקפת עולם – הוא הראשון שדיבר על הפלסטינים, לפני כולם – ההגנה על העיתונות הייתה יותר חשובה.
היו"ר משה טור פז:
חבר הכנסת אפרת פרקש הכהן, הוספתי לך עוד דקה, אבל נא לסיים.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):
שנייה. דוגמאות אלה ורבות מספור ניתן למצוא מימי האצ"ל ואילך. אנחנו מדברים על סיעת הליכוד מ-1993, כשנתניהו נבחר להיות ראש ממשלה. מתפארים והתפארנו במהפכה החוקתית שעשינו, והוחלט להמשיך אותה ולהכניס את כל חוקי-יסוד: החקיקה שהוגשו אי-שם בממשלת שמיר. אני באופן אישי לא האמנתי – ואני מסיימת, היושב-ראש – אומר דן מרידור: הייתי בהרבה מאבקים וויכוחים בקואליציה ובאופוזיציה אבל מעולם לא האמנתי שכל המפעל הענק והמרשים הזה של מערכת המשפט שנבנה במשך 75 השנה האחרונות עומד לפני הרס. לא ניכנס לדיונים העמוקים, אבל לא יאומן שהליכוד שינה את פניו. זהו לא הליכוד שאני מכיר.
היו"ר משה טור פז:
תודה רבה. חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה.
משה סעדה (הליכוד):
אתם רוצים לשמר בית משפט עם שופטים שדומים לו ולדייק את היותר-דומים, אתם לא רוצים לפתוח אותו למנעד רחב. זה קשה לכם לראות גם אנשים אחרים נמצאים שם. חבל.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
משה, אתה מצטיין הסיעה בהערות ביניים.
משה סעדה (הליכוד):
לא מצטיין הסיעה, אני היחיד ששם לכם תמונת מראה ואתם רואים משהו שהוא לא נעים.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
אמרנו שאתה מצטיין.
משה סעדה (הליכוד):
לא נעימה לכם תמונת המראה הזו, אני יודע.
היו"ר משה טור פז:
חבר הכנסת כהנא, שלוש דקות לרשותך. בבקשה.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אפילו שאני חולה, היה כל כך חשוב לי לבוא ולהגיד את הדברים. דבר ראשון, אני רוצה לברך את השר מיקי זוהר, באמת, היום הוא הבין שהוא עשה טעות, והוא היה מספיק אדם – – –
קריאות:
– – –
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
אני בא לפרגן. השר מיקי זוהר הבין שהוא עשה טעות, והוא חזר בו. אני רוצה שהממשלה תלמד מזה על מה שקורה כאן; בעצם אלה שני מקרים מהיממה האחרונה, שבהם הממשלה לכאורה באה לחזק ולבצר את זהותה היהודית של המדינה, אבל בפועל פוגעת בזהות הזאת פגיעה קשה – המקרה הראשון, והמקרה המדובר הוא של מיקי זוהר. היה לנו שר תרבות וספורט מעולה, חילי טרופר, שעשה פרויקט מדהים שהגביר את השוויון בין שומרי שבת ללא שומרי השבת; חיזק את אתרי המורשת הלאומיים שלנו; אפשר לאנשים להגיע לאתרי מורשת בלי לחלל שבת; יצר מצב שבו אתרי מורשת מקטינים את חילול השבת עד כדי כך שהם מבטלים אותו לגמרי. ואז בא השר מיקי זוהר, שלפני ארבעה חודשים מסתבר שהוא השתתף בסרטון פרסומת למיזם הזה, ופתאום החליט שהמיזם הזה לא טוב, והוא מפלה בין דתיים לחילונים, והוא חילול שבת – וזה בדיוק ההפך. המהלך שהוא עשה היה פשוט להפלות דתיים לרעה, לגרום לחילול שבת ולסכן את הקיום של אתרי מורשת. אבל אני שמח שהשר מיקי זוהר הבין את טעותו ותיקן אותה. הדבר השני הוא שהתבשרנו היום שהשר גפני – הוא שר? מה גפני? לא שר.
היו"ר משה טור פז:
יושב-ראש ועדת הכספים.
משה סעדה (הליכוד):
מתן, זה מה שקורה כשלא ישנים בלילה – לא מדויקים. כבר 20 שנה יושב-ראש ועדת הכספים. מעולם לא היה שר.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
אתה רואה? יושב-ראש ועדת הכספים – קרא לראש הממשלה להעביר חוק שאוסר הכנסת חמץ בפסח. עכשיו, אני לפחות מאלה שהיה מאוד שמח אם כל היהודים במדינת ישראל לא היו אוכלים חמץ בפסח. הלוואי ונגיע לזה יום אחד, רק אני משוכנע בדבר אחד – אם ראש הממשלה נתניהו רוצה לוודא שהאנשים יכניסו חמץ בפסח לבתי חולים, כל מה שהוא צריך לעשות הוא לחוקק חוק שאוסר את הדבר הזה. כי אנחנו רואים שהדברים היחידים שרוב מוחלט של אזרחיה היהודים של מדינת ישראל מקפידים עליהם, הם דברים שאין עליהם חקיקה. כך לגבי צום ביום כיפור: דמיינו מה היה קורה אם היה חוק שמחייב צום ביום כיפור – הרי ברור שהאנשים היו עושים דווקא; אותו דבר לגבי ברית מילה – אם היה חוק שמחייב ברית מילה, האנשים היו עושים דווקא; ואותו דבר עם החמץ. יש אלף דרכים אחרות – לא אלף, לפחות שתי דרכים – שבהן אפשר למנוע הכנסת חמץ לבתי חולים, בראש ובראשונה לבקש שלט – – –
היו"ר משה טור פז:
משפט אחרון.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
"אזרח נכבד, בבקשה, אל תכניס חמץ לבית החולים". בקיצור – הממשלה הזו לכאורה פועלת כדי לחזק את הזהות היהודית של מדינת ישראל; בפועל היא ממשיכה לפגוע בה פגיעה אנושה, והשאר – בנאום הבא. תודה.
היו"ר משה טור פז:
תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, לרשותך שלוש דקות. בבקשה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
הקדוש ברוך הוא מגלגל את הדברים כך שהשר קרעי תורן. הכנתי לך נאום, לא ידעתי שתהיה בו. הקדוש ברוך הוא אמר לך להיות פה. שר התקשורת, ידידי שלמה קרעי, מה אתה רוצה להיות – שר ה"אין תקשורת"? אתה רוצה לסגור את גל"צ ואת "כאן" ואת מועצת הרשות השנייה; אתה רוצה לסגור את כולם. מה תהיה, שר ה"אין תקשורת"?
שר התקשורת שלמה קרעי:
ולפתוח את הפה של הציבור. זאת המטרה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
איך סגרת את כל הערוצים שאתם פתחתם? מי פתח את הערוץ "כאן"? בנימין נתניהו וגלעד ארדן.
שר התקשורת שלמה קרעי:
לסגור את הקומוניסטים, ולפתוח לציבור את הפה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
עד שעשיתם משהו טוב, אתה רוצה לסגור אותו?
קריאות:
מה תעשה עם הקומוניסטים שיש לך פה? מה תעשה איתם?
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
שר ה"אין תקשורת", קרעי – היושב-ראש, אני יכול לדרוש בפרוטוקול שהוא יקשיב לי?
היו"ר משה טור פז:
לא בטוח.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
לא יודע, תקשיב לי. מה, אתה רוצה להיות כמו אבי מעוז, שסגר תוכניות, ולא ספרו אותו? שכל הרשויות המקומיות סגרו לו את הדלת? אתה רוצה להיות מיקי זוהר, שסגר תוכנית ופתח תוכנית באותו יום? אתה רוצה להיות בן גביר, שקיבל את מג"ב ולא קיבל את מג"ב? אתה רוצה להיות סמוטריץ', שפיקד על מתפ"ש ולא פיקד על מתפ"ש? אתה צריך להחליט להיות שר התקשורת.
שר התקשורת שלמה קרעי:
כמו מי אתה ממליץ לי להיות? אם לא כל אלה?
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
אני אומר לך, שר התקשורת, תחשוב מחדש על ערוץ "כאן", אמרתי לך את זה באופן אישי. למה? אלעד, אל תגיד לו מה להגיד, גם אל תפריע באמצע. תוציאו את העוזר הזה, הוא מפריע לדיון. שר התקשורת, אתה הולך לסגור את ערוץ "כאן", המחאה תהיה עצומה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אתה עוד לא שמעת את התוכנית שלי בכלל. אתה מדבר באוויר.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
אנחנו שמענו אותך סוגר. תפתח. תיזום. לך תריב עם ערוץ הספורט, על זה שהוא יקר בגלל מונופול. תוזיל את חבילת הכבלים.
שר התקשורת שלמה קרעי:
מה עם הבנקים?
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
תטפל בבנקים. אני איתך בבנקים.
שר התקשורת שלמה קרעי:
היית יושב-ראש ועדת הכלכלה, לא עשית כלום. 20 מיליארד שקל הם הרוויחו השנה בשיא.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
אל תגיד, אתה לא דובר אמת. בשביל הפרוטוקול אני מבקש לציין שהגשתי איתו חמישה חוקים על הבנקים ועל המונופולים שלהם.
שר התקשורת שלמה קרעי:
נו, ומה יצא מהם?
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
בוא נראה מה יצא ממך קודם. מה אתה רוצה להיות שר התקשורת, או שר ה"אין תקשורת"? עכשיו הציבור לא ייתן לך, ואתם פתחתם את ערוץ "כאן", ותהיו גאים במה שעשיתם. אל תסגרו אותו, ואל תרימו יד לא על מועצת הרשות השנייה ולא על גלי צה"ל, כי התאגיד הוא תאגיד מופת, אני התאהבתי בו.
שר התקשורת שלמה קרעי:
מה טובה לך מועצת הרשות השנייה? מה נותנת לך מועצת הרשות השנייה?
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
בלילות שבהם אני לא נרדם, אני צופה בערוץ "כאן". עשיתם ערוץ מצוין. יש חשיבות לערוץ שידור – מה אתה מתלהב בשעה 01:00? לא הרבה קריאות ביניים, מדי פעם, לא ברצף.
היו"ר משה טור פז:
השר קרעי רגיל להיות פה ולעשות פיליבסטרים.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
אני מבקש להכפיל לי את הזמן, הם הפריעו לי.
היו"ר משה טור פז:
אתה תקבל עוד חצי דקה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
מה חצי דקה? הוא גנב לי דקה ורבע לפחות.
שר התקשורת שלמה קרעי:
די, אני לא מקשיב לך.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
יש פה ניסיון אימים. לאן אתה הולך?
היו"ר משה טור פז:
השר אלי כהן הגיע.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
השר פה.
היו"ר משה טור פז:
חשבת שהוא סתם יצא. הוא שוחרר.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
ברוך הבא, שר החוץ.
שר התקשורת שלמה קרעי:
גם לשר החוץ יש עניין בכך.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
יש ניסיון להלך אימים על תאגיד השידור "כאן", שיפחדו לבקר ויפחדו לעשות את עבודתם. אנחנו מצדיעים להם כאן, מכנסת ישראל, על הקמה מופתית של ערוץ איכותי, שכתביו והיוזמים שלו והאומנים שלו הגיעו להישגים: שלושה ערוצי טלוויזיה; שבע תחנות רדיו; חטיבת דיגיסטל; מדיה בשפה הערבית; חטיבת חדשות עם ערוץ רדיו; אגף דיגיטל. 900 עובדים, מפרנס אלפי משפחות במעגלים נוספים קרובים ורחוקים: אנשי טלוויזיה, יוצרים, מפיקים, במאים, שחקנים, טכנאים, תאורנים – אתם רוצים לסגור מפעל שמפרנס אלפי אנשים?
משה סעדה (הליכוד):
מי סוגר?
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
זה מה שהציעו, או לייבש אותו בכסף, זה אותו דבר. לא לתת לו תקציב – זה להרוג אותו.
היו"ר משה טור פז:
נא לסיים, חבר הכנסת ביטון.
משה סעדה (הליכוד):
מה אתה, ספקולן? מאיפה אתה יודע? מה, אתה נביא? מקדים את המאוחר? איזו מסגרת זו?
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
10% מערוץ "כאן" הם אנשים עם מוגבלויות. השידורים מונגשים לחירשים. יש ייצוג הולם – מעסיקים בתאגיד חרדים, ערבים ועוד. הגוף משקיע בשוק ההפקות הישראלי בדוקו, בדרמה, בתחקירים – מעל 270 מיליון שקל הפקות מקור. לפי גוגל, גם לפני המונדיאל החיפושים הכי נפוצים בישראל היו חיפושי הפקות של תאגיד השידור. התאגיד שם לעצמו להנגיש את כל התכנים שלו בדיגיטל, ומוביל את הדיגיטל למשל עם כמעט 50 מיליון צפיות; הסדרה קופה ראשית, ברשת – 3.5 מיליון צפיות לפרק בממוצע.
היו"ר משה טור פז:
משפט לסיום.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
יש לי רק עוד שני משפטים. לא – משפט אחד ארוך.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
התאגיד זכה בפרסים. אורן אהרוני – פרס אורי אבנרי לעיתונות אמיצה; יפעת גליק – פרס סוקולוב לעיתונות מצטיינת; מיכאל שמש – צעיר חרדי, מהצעירים המבטיחים של פורבס 2021; קרן נויבך, יגאל גואטה, ליאל קייזר, דניאל אלעזר, כרמל דנגור, קלמן ליבסקינד, שאול אמסטרדמסקי ועוד עשרות אנשי מופת.
משה סעדה (הליכוד):
מיכאל, לא אמרת מנאייכ. מנאייכ של רועי עידן, אחת הסדרות הטובות.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
אז זה טוב. אז, סעדה, אל תיתן להם לסגור את זה.
משה סעדה (הליכוד):
אבל אף אחד לא סוגר. אבל בסדר, לא נבלבל אותך עם העובדות.
היו"ר משה טור פז:
כן, חבר הכנסת ביטון, בוא תסיים.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
לא ניתן לערוץ כאן להיסגר ולא ניתן לו להיפגע, ושר התקשורת יחליט אם הוא שר התקשורת או שר האין תקשורת. תודה רבה.
היו"ר משה טור פז:
תודה רבה. חבר הכנסת דוד אמסלם – אינו נמצא; חבר הכנסת שלמה קרעי, השר – לא נמצא; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נמצא; חבר הכנסת חילי טרופר – אינו נמצא; חבר הכנסת דני דנון – אינו נמצא. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
לא זכינו. רציתי להגיד לו ברכות.
היו"ר ניסים ואטורי:
הכיסא רותח.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
הכיסא החם. שיטת הכיסא החם.
היו"ר ניסים ואטורי:
כן, כן. לגמרי.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
נברך. אדוני יו"ר הישיבה, ערב טוב.
משה סעדה (הליכוד):
פעם ראשונה.
היו"ר ניסים ואטורי:
ערב טוב, ערב טוב.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
בהצלחה, ברכות.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה.
משה סעדה (הליכוד):
בהצלחה וברכות.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
כנסת נכבדה, היום הכרתי את פרופ' משה חזן. לא הכרתי אותו קודם לכן. שמעתי, קראתי היום שהתפטר היום פרופ' משה חזן, חבר הוועדה המוניטרית של בנק ישראל וההתפטרות שלו בעיניי היא מהדהדת. להקשיב למחקרים, הוא אומר, שמראים באופן חד-משמעי שפגיעה בדמוקרטיה מובילה לבעיות כלכליות קשות. הוא אמר והתפטר מהוועדה כדי שלא יהיה במצב שהוא יואשם שהוא טוען ופועל באופן פוליטי. זה קצת היה לי מוזר לראות אדם שמתפטר מתפקיד שלו – – –
משה סעדה (הליכוד):
כל הכבוד לו שהוא אמיץ והוא מתפטר, בניגוד לנשיאה שלא אמיצה ולא מתפטרת.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
בסדר. בוא, סעדה, אתה רוצה לדבר על הנשיאה, נדבר על הנשיאה, יש לי פה עוד שני נאומים לפניי.
משה סעדה (הליכוד):
– – – איש אמיץ שלוקח אחריות ומתפטר.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
כרגע אני מבקשת שלא תפריע לי. אני רוצה לברך ולומר שלא כל כך הבנתי איך ההתפטרות הזו, שבאמת אני מברכת אנשים שבאמת עומדים על עקרונותיהם, איך זה מהווה חלק מהתיאוריה המופרכת שכוחות השמאל, ההגמוניה רוצה לשמור על הכוח והפוזיציה שלה ולכן היא יוצאת לכל המאבקים האלה. הרי זה בא בסתירה – אם אנחנו רוצים לשמור על הכוח ועל הפוזיציה וכל זה, למה להתפטר? לא בדיוק בא בהלימה לקונספירציות ההזויות האלה. אבל היום בכל המאבקים שבתוך עם ישראל ואחד מול השני, אני חושבת שהכול כבר כשר. עכשיו, אני לא מכירה אותו. לא מכירה את פרופ' חזן, לא יודעת מה דעותיו הפוליטיות, לא יודעת מה לגבי הדעות – המדיניות הכלכלית שלו ולא לגבי המדיניות הביטחונית שלו ומה הפתרונות שלו, אם יש לו, לגבי הסכסוך עם שכנינו הערבים או הפלסטינים. אבל אין לי ספק שהאיש כנראה מבין בכלכלה, מבין בנתונים, יודע לקרוא מחקרים ויודע לנתח מספרים. צל האיומים על העצמאות של הבנק המרכזי ורצונם של הפוליטיקאים לשלוט גם בגובה הריבית במשק בצעדים פופוליסטיים, הביא אותו, כמו אחרים, להזהיר ולצאת באזהרות מאוד מאוד ברורות. אז אתם יכולים להמשיך לאטום את האוזניים, לסתום את האוזניים, לא להקשיב לכל האזהרות החמורות האלה של המומחים, לא שלו, לא של הנגידים לשעבר, פרופ' קרנית פלוג, לא של פרופ' יעקב פרנקל, שאומרים בצורה מאוד נחרצת שההפכה המשפטית תמיט מכה קשה על כלכלת ישראל. אתם מוזמנים להמשיך ולאטום אוזניים ולהתעלם, אבל המציאות – –
היו"ר ניסים ואטורי:
תם הזמן. אני מבקש לסיים.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
אני מסיימת. – – אבל המציאות תטפח – –
היו"ר ניסים ואטורי:
לא. אבל תם הזמן, בסדר?
אפרת רייטן מרום (העבודה):
אני מסיימת.
היו"ר ניסים ואטורי:
אין בעיות. בבקשה, כן.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
– – המציאות תטפח – –
היו"ר ניסים ואטורי:
הבנתי שלפניי זרמתם חופשי.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
לא, לא. הינה אני, אתה רואה? אני אומרת שאני מסיימת, אני מסיימת. – – המציאות תטפח על פניכם וזה יקרה מאוד מאוד בקרוב, רק חבל שזה יקרה על החשבון של כולנו.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון – התחלפו. חברת הכנסת שרן השכל, בבקשה.
קריאה:
כמה נואמים עוד יש?
היו"ר ניסים ואטורי:
אצלי רשומים שישה.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
שלום לך, היושב בראש, ממש לפני מספר שעות יצאה כתבה, ממש פרסום ראשוני של ינון איטח מוואלה שמספר לנו שממש מתחת לאף של רשויות החוק ובזמן שמתנהלת נגדו חקירה על הסתה והזדהות עם ארגון טרור, השייח' המסית עכרמה צברי, שנפגש עם חסן נסראללה, הצדיק פיגועים וקרא לרצח יהודים בירושלים, טס לו דרך נתב"ג למסע הסברה אנטי-ישראלי במרוקו ללא הפרעות. מדהים. בן גביר, שר המשטרה כבר כמה? 23 יום, חודש שלם, הבטיח משילות, הבטיח להילחם וככה מתחת לאף שלו מבריחים אדם כמו שמסית לרצח ונותנים לו לחמוק דרך נתב"ג כדי ללכת ולהמשיך להסית נגד יהודים לרצח. לא להאמין. אותו אדם שדרש להיות ממונה על חקירות, ונלחם ואמר שהוא זה שיביא את המשילות, וככה הוא מאפשר למי שהיה המופתי של ירושלים, שתמך בפיגועי התאבדות, שכתב ספר אנטישמי שנקרא "פלסטין, האדם והאדמה", העביר כספים לחמאס, עמד לצד נסראללה בוועידה שקוראת להשמדת ישראל כאשר ארגונים שונים, כולל ארגון לביא, נלחמו רק כדי לפתוח בחקירה נגד האדם הזה, וככה מתחת לאפו של בן גביר אותו אדם שנמצא תחת חקירה כבדה מצליח לברוח למרוקו. אז במה בן גביר מתעסק היום במקום להתעסק בדברים החשובים של משילות וביטחון, להרתיע את אלו שמסיתים לרצח? במה הוא מתעסק? הוא זה שהולך עכשיו ונלחם מול גלנט על צריף במקום ללכת ולהילחם במה שנקרא ח'אן אל-אחמר על משילות? זה המאבק שלו? כאשר הוא אמון על המשטרה, הוא אמור להחזיר ההרתעה לנגב ולגליל, ואחד המופתים המסיתים ביותר, שיצר חלק מההתפרעויות הגדולות ביותר בשנים האחרונות בהר הבית, ככה בורח לו מתחת לאף. וזה שר המשטרה החדש של מדינת ישראל. זה שאמרו שרק אם ימנו אותו כולם ירעדו מפחד. עצוב לראות את אותן הבטחות בחירות פשוט פורחות להן באוויר. עוסקים להם בדברים אחרים לחלוטין במקום להחזיר את הביטחון והמשילות למדינת ישראל כפי שהובטח. בשנה האחרונה אנחנו העברנו לא מעט חקיקות, בין אם זה עונשי מינימום על החזקת נשק בלתי חוקי, בתי משפט, החמרות ענישה, הכול כדי להחזיר את ההרתעה. ובסוף, בזמן שאתם משחקים לכם כל מיני משחקים – –
היו"ר ניסים ואטורי:
תם הזמן. אני מבקש לסיים.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
– – על כל מיני סמכויות, על מי יכריח או מי יקבל את הסמכות לדבר כזה או אחר, הסמכויות שיש לכם כרגע בידיים, אתם אפילו לא מנצלים אותן – –
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
– – ואותם אנשים חמורים שמסיתים לרצח, בורחים ככה בין הידיים שלכם.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חבר הכנסת גדי אייזנקוט – אינו נוכח. חבר הכנסת עידן רול, בבקשה.
עידן רול (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ברכות, הצלחה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה.
עידן רול (יש עתיד):
כנסת יקרה, מחר יתכנסו הייטקיסטים מכל הארץ למחאת ההייטקיסטים, מחאה שכבר זכתה לכל כך הרבה לגלוג, לעג, ביקורת מהממשלה כי הרי הייטקיסטים זה ישראל הראשונה, זה ההגמוניה. לכולם ברור מה הם מצביעים, לכולם ברור מה הם שווים. זה טוב כשצריך את הכסף שלהם, זה טוב כשאנחנו סטארט אפ ניישן, אבל ברגע שיש להם טיפת ביקורת על הממשלה אז כמובן שהם שמאלנים עוכרי ישראל, ישראל הראשונה, ודעתם מתבטלת.
אז אני פה להגיד לכם שהייטק קשור קשר ישיר להפיכה המשטרית שאתם מבצעים. כאיש היי-טק בעברי – ולפני שהייתי איש הייטק, הייתי עורך דין שהתמחה בהייטק – אני מכיר את התחום מכמה זוויות. כשחברות זרות, קרנות, חברות בין-לאומיות, שוקלות להשקיע בישראל, לפתוח מרכזי פיתוח בישראל, הן מתרכזות בכמה פרמטרים. אבל יש שני פרמטרים שמאוד משנים להייטק. ההייטק הוא לא שמאל והוא לא ימין, אבל הוא כן ליברלי, זאת תפיסת עולם כזאת. זאת סביבה יותר מאפשרת, זאת סביבה אוהבת אדם, סביבה שנותנת לכל אדם לחיות איך שהוא רוצה. ככה ההייטק מאופיין, בין שהם הצביעו שמאל, בין שהם הצביעו ימין, לרוב הם ליברלים.
כשחברות באות להשקיע הן מעוניינות ביציבות ברמה המשפטית, קודם כול. כלומר הן רוצות לדעת שהמשטר פה יציב, שבתי המשפט הם אובייקטיביים ואמינים, שלא יהיה פתאום שינוי ברגולציה, שלא תהיה פתאום אפשרות להלאים נכסים או לשנות שינוי פתאומי ברגולציה או לעשות חוקים רטרואקטיביים שיוצרים אי-ודאות משפטית לחברות וקרנות שמשקיעות, חוקים רטרואקטיביים כמו שאתם חוקקתם אפילו לפני שהשבעתם ממשלה. הדברים האלה מפחידים משקיעים זרים, כי הם ראו מדינות אחרות באירופה, לא עלינו, והן יודעות שיום אחד פתאום אין להן שליטה על הכסף, או שאם הן יגיעו לסכסוך משפטי בבית משפט מחוזי כלשהו, יכול להיות שהכללים לא יהיו ברורים; יכול להיות שהדין הבין-לאומי לא יכובד; יכול להיות שמקום מושבה של החברה לא יכובד. החלק השני הוא החלק הערכי; לחברות הייטק בין-לאומיות יש corporate responsibility. ממש כמו ממשלות ומדינות הן שמות לעצמן איזשהו עולם ערכי שהן מקדישות לו הרבה משאבים והרבה תשומת לב והרבה מזמנם של העובדים כדי לקדם אותו, בין שזה קלינטק, בין שזאת אחריות חברתית ברמה של שוויון, בין שזה סיוע לשכבות מוחלשות ולפתח יכולות טכנולוגיות בפריפריה בקרב שכבות מוחלשות. ככה ההייטק עובד. אם אתם תהפכו את ישראל למדינה לא דמוקרטית ולא ליברלית, ההייטק ידיר את רגליו מפה גם בגלל הערכים וגם בגלל האי-ודאות המשפטית, והכיס של כל כלכלת ישראל יסבול.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבקש לסיים. קיבלת עוד חמש שניות על הברכה בהתחלה.
עידן רול (יש עתיד):
תודה רבה.
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה.
מיקי לוי (יש עתיד):
בוקר טוב אדוני היושב-ראש, ברכות.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה.
מיקי לוי (יש עתיד):
בוקר טוב, לילה טוב לכולם. זה בדיוק בין לבין, כך שלא ברור. איפה בן גביר? "איפה בן גביר?", צועקות הכותרות.
ינון אזולאי (ש"ס):
אבל בעצם – – –
מיקי לוי (יש עתיד):
"היכן בן גביר?" צועקות הכותרות, והלילה פיצוץ בנתניה עם פצועים, מעל 12 הרוגים. האיש היה מגיע לכל זירת אירוע, מנופף באקדחו וצווח לתוך כל מיקרופון ומתראיין מול כל מצלמה. התושבים שואלים: איפה בן גביר? להיכן נעלם בן גביר? במקום לתאם עם המשטרה איזה הודעות יצאו מדוברות המשטרה לאחר ההפגנה בתל אביב, צא החוצה ותעבוד ותביא את מה שהבטחת לאותם אזרחי מדינת ישראל. ועוד פצוע בינוני בן 20 נורה הערב סמוך לרכבת בין רמלה ללוד. הוא פונה לבית החולים אסף הרופא, והשר לביטחון הפנים או השר לביטחון לאומי מקיים דיונים על נוסח הודעות המשטרה לאחר הפגנות המחאה בתל אביב – חה, חה, חה. נשאר לי רק לגחך על כל הבטחות הבחירות והריצות לכל זירת אירוע – צווח, מנופף באקדח: "אני אשליט פה סדר", "אני אחזיר את הביטחון האישי"; פטפוטי סרק, אין לך ניסיון, אין לך הבנה בהפעלת הכוח – שום דבר. והיום – לפני שבועיים נקבע דיון בוועדה לביקורת המדינה בנושא ביקורת שערך מבקר המדינה בנושא האירועים הקשים בערים המעורבות. אמרו לי, אי אפשר השבוע, אנחנו מבקשים שתדחה, ודחיתי בעוד שבוע. והינה הגיע היום, והשר לביטחון לאומי מורה למפכ"ל ולמפקד משמר הגבול לא להגיע לוועדה לביקורת המדינה כדי להשתתף בדיון, ונאלצתי לסגור את הדיון. שלחו כמה קצינים, כבודם במקומו מונח, אבל איתם אי-אפשר לקיים דיון על אירועים קשים כאלה. זה זלזול של השר לביטחון לאומי בכנסת. יכולתי לדבר עליו עוד שעה. ערב טוב.
היו"ר ניסים ואטורי:
ערב טוב, תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי אינה נוכחת; חבר הכנסת טור פז, בבקשה.
ינון אזולאי (ש"ס):
– – –
היו"ר ניסים ואטורי:
עכשיו הוא היה פה, לא?
משה טור פז (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום התקיים בוועדת החינוך, שלדעתי היא הוועדה החשובה בכנסת, דיון על אלימות במערכת החינוך. תוך כדי הדיון יצאו פושים באחד האתרים על אירוע חמור נוסף באחד מבתי הספר בישראל. האלימות בבתי הספר ובמערכת החינוך היא איננה גזרת גורל, אבל היא בהחלט מכת מדינה. היא מכה בכל מגזר, בכל פלח אוכלוסייה וגם בכל גיל. אני חייב לומר שהדיון היום רק המחיש עד כמה יש השלכה גם למה שקורה בבית הזה, על האלימות במערכת החינוך ובחברה הישראלית. כן, הייתי רוצה לומר שילדי ישראל נושאים אלינו עיניים – אני לא בטוח, נראה לי שזה מחמיא לנו מדי, ועדיין הקולות והדברים המתרחשים בין כותלי הבית הזה משפיעים בהחלט על מערכת החינוך. גם מגפת הקורונה בהחלט החמירה את מצב האלימות. דרך אגב, לא רק בישראל, אלא גם בעולם, אבל לנו בישראל יש את המאפיינים המיוחדים שלנו. בין השאר אנחנו מדווחים, והיום בוועדת החינוך קיבלנו על כך נתונים ראשוניים – לא מספיק, אנחנו נבקש ממשרד החינוך ומשר החינוך שיושב פה עדכון לנתונים האלה משנה זו. אבל נראה שהאלימות הופכת להיות אתגר אמיתי. אני רוצה לתרום פה שתי תובנות מעשייתי החינוכית לא כאן בכנסת, אלא כאיש חינוך לשעבר, והלוואי והייתי יכול לומר – גם בהווה. קודם כול, הגעתי לבית ספר שהייתה בו בעיית אלימות קשה כשהייתי מנהל בית ספר. סיפרתי שבשנה לפני שהגעתי קרא המנהל שלפניי שש פעמים לניידת משטרה לבוא לבית הספר. זה נתון מאוד מאוד חריג, לכן המסקנה הראשונה היא שבאלימות צריך לנהוג ביד קשה ולא להיות ותרן, והאלים צריך להיות מטופל היטב. הצד השני של זה ואולי היותר-חשוב הוא שאת רוב האלימות, אם לא את כולה, אפשר למנוע. יש כל מיני דרכים לעשות את זה. כמובן, קשר מורה-תלמיד הוא מפתח אחד. אני רוצה להזכיר פה עיקרון אחד בחינוך שעובד תמיד, דווקא למדתי אותו מחברנו כאן בקואליציה, שר הכלכלה היום, ניר ברקת, כשהוא היה ראש עיריית ירושלים. ראינו בצורה חד-משמעית שבכל בית ספר שבו יש תוכניות לאומנות, שיש בו מוזיקה, שהתלמידים בו עוסקים בדברים יצירתיים לנפש – ירדה האלימות וגם נעלמה. כלומר האומנויות הן כלי מספר אחת בטיפול באלימות. שר החינוך, אני קורא לך: נא ליישם ככל הניתן; להפעיל לא רק תוכניות לבגרות, גם תוכניות לנפש – –
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה, הסתיים הזמן.
משה טור פז (יש עתיד):
– – גם תוכניות לחינוך לא פורמלי ובעיקר אומנות לנפש התלמיד ככלי לפיתוח וגם למניעת אלימות. תודה.
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת זאב אלקין, בבקשה.
ינון אזולאי (ש"ס):
אלקין, לא חייבים.
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת ינון אזולאי, אני אקרא אותך לסדר בפעם הבאה.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
ינון, נראה לך שבדיון כזה אני לא אדבר על משרד ירושלים? אם לא על זה, אז על מה כן.
ינון אזולאי (ש"ס):
– – –
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי השרים, חברי הכנסת, הממשלה הנוכחית החליטה להקים משרד שעוסק בנושא ירושלים. לכאורה מעשה מבורך. אומנם כבר היה לה שר שרק התמנה ועסק בנושא ירושלים. הוא היה שר ירושלים ומורשת, ועכשיו הוא נשאר עם המורשת, אחרי ההצבעה הזאת, ויהיה לנו שר ירושלים ומסורת. קראתי לעומק את החלטת הממשלה על הקמת המשרד. חיפשתי שם בשורות.
גדעון סער (המחנה הממלכתי):
– – –
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
זה נושא מעניין שראוי לדיון אחר – לא כרגע, בשלוש הדקות שיש לי. אבל מעניין, חיפשתי בשורה – מה חדש תקבל ירושלים מהמעבר הזה מירושלים ומורשת לירושלים ומסורת? רוב מה שמצאתי זה עיסוק בהחלטות ממשלה שעברו בממשלות הקודמות ושהשר החדש יהיה אחראי לביצוען. לא מצאתי משהו חדש. אבל משהו חדש אחד מצאתי. השר פרוש, אני מברך אותך. בשקט-בשקט קיבלת שליטה גם על התקציב השנתי של עיריית ירושלים, על מענק ירושלים וגם על התקציב. השר קיש, אני מקווה שאתה יודע שעכשיו כשתרצה לאשר תקציב לטובת ירושלים במשרד החינוך, אתה חייב את אישורו של השר פרוש. זה תקדימי – זה לא היה. זאת אומרת שיש פה זכות וטו גם על שר הפנים וגם על שר החינוך.
השר מאיר פרוש:
זה גרוע?
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
לא, לא, זה דווקא – אני אומר שזה השינוי היחידי שיש. אבל חיפשתי החלטות חדשות על ירושלים. תקציבים – את זה לא מצאתי. אבל מצאתי עיסוק מאוד מאוד אינטנסיבי בנושא התקנים. אני גם יכול להבין כי בתהליך הקמת המשרד, השר פרוש התעורר למציאות ששר המורשת לקח לו את כל התקנים, כולל אפילו סמנכ"ל ירושלים שנלקח לטובת מורשת. אז כנראה שהטראומה הייתה כל כך חזקה, שבסוף ההחלטה הזאת עוסקת בנושא התקנים. אבל אמרתי לעצמי שאם ההחלטה ככה, יכול להיות שבהסכמים קואליציוניים, שהם מאוד מאוד מפורטים, יש עיסוק בנושא ירושלים לגופו של עניין – תקציבים, תוכניות. הלכתי להסכם של יהדות התורה, השר פרוש. חוץ מעיסוק במשרד ירושלים – לא מצאתי. בהסכם של הציונות הדתית – – –
השר מאיר פרוש:
תוכניות עתידיות – – –
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
מה שיש בהחלטה, יש בהסכם הקואליציוני.
השר מאיר פרוש:
לא, אבל יש את ההמשך. כשמסתכלים עכשיו, במאי 2023 מסתיימות שתי תוכניות חומש.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
נכון, יהיה המשך. אמרתי, המשך של התוכניות הקיימות. אני מחפש משהו חדש ובשורה. זה שתמשיכו מה שעשינו – זה חשוב.
השר מאיר פרוש:
מסורת, מסורת.
היו"ר ניסים ואטורי:
כדאי שתזדרז. נשארו לך 15 שניות בערך.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
את זה תוסיף לי על חשבון השר פרוש וההערות שלו. בהסכם עם מפלגת הציונות הדתית מצאתי, סוף-סוף, בסעיף 156 וסעיף 157. מפלגת יהדות התורה לא זכתה; הציונות הדתית זכתה. יש הסכמים נורא מפורטים עם המון המון פרטים. מה יש שם? הממשלה תשקוד על ביסוסה ופיתוחה של ירושלים בירת ישראל וכו'. שני משפטים מהסוג הזה – זה כל מה שקיבלה ירושלים. בסוף, עם מה נשארו, השר פרוש?
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
ירושלים, במקום ערים סביב לה – תקנים סביב לה. זה מה שנשאר מכל המהלך הזה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חברת הכנסת פנינה תמנו, בבקשה.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
אדוני היושב-בראש, כנסת נכבדה, שרי הממשלה, מנחם בגין המנוח התייחס ליחסים בין ממשלה לאופוזיציה באומרו: "מן הדין שיושתתו על כבוד הדדי, כי חריפות התוכן אינה סותרת את הדר הביטוי". הדר – כמה שחסר בבית הזה. עוד הוסיף ואמר: השנאה גורמת לאטימות אוזניים, להמתת רצון ההקשבה, לחיסול כושר השמיעה. הוסיף ואמר: ולכן לא אגזים אם אומר שאויבתה הראשונה של הדמוקרטיה היא השנאה. תראו רבותיי, חברי הממשלה, כמעט 30 יום מאז הקמת הממשלה ואתם כבר יושבים סביב שולחן הממשלה וכאן בכנסת, אבל אני לא חושבת שיש אזרח במדינת ישראל – ולא רק אנחנו, כשלוחיו של הציבור כאן בבית הזה – שיכול לדלג על התיעוב, הבוז, שאתם מפגינים לחלקים נכבדים בחברה הישראלית. זה לא שאלה של ימין ושמאל. אני בטוחה שאתם ערים גם לקולות ליברליים, של ימנים ליברליים, שאומרים לכם: לא לזה פיללנו. מנחם בגין היה יריב נוקב, וכחן, אידיאולוג, אופוזיציונר בנשמתו, וגם ידע להיות ראש ממשלה. אבל מה שבעיקר אני לקחתי מכל מה שלמדתי עליו זה שהייתה לו דאגה גדולה לעם ישראל. אתם, שאומרים שאתם תלמידיו והולכים בדרכו – אני חושבת ששכחתם מהי מנהיגות. מנהיגות שדואגת לעם ישראל על כל חלקיו. מנחם בגין, גם בפרשת אלטלנה וגם בנאומו חוצב הלהבות שהולך איתי רבות, כאשר אמר: "אשכנזי? עיראקי? – יהודים, אחים, לוחמים". אני אגיד לך, קיש – תגחך, השר קיש. אתה שר החינוך – אשכנזי.
שר החינוך יואב קיש:
מה?
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
אמרת אשכנזי וגיחכת.
שר החינוך יואב קיש:
אני לא מגחך.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
אתה יודע מה צורם לי? דווקא כמי שנלחמת באפליה בגזענות, כשאני שומעת את השיח – – –
שר החינוך יואב קיש:
לא נכון. אל תכניסי לי דברים לפה.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
לא, אמרת "אשכנזי" וצחקת.
היו"ר ניסים ואטורי:
הוא תיקן את המנעד. אני הבנתי מה הוא אומר. הוא ניסה לתקן את המנעד.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
אז אני מוכנה לשמוע. כן, בבקשה.
שר החינוך יואב קיש:
אין צורך.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
אין צורך, אתה אומר. אז אני אומר לך, השימוש הנלוז בהפרד ומשול בעם ישראל, בהסתה, בליבוי שנאה בתוך אחים – לאן זה ייקח? אז עכשיו אנחנו דנים במשרד ירושלים ומסורת, שזה באמת מדהים – מחקתם את המילה "מורשת". ואם אני לוקחת את המילה מורשת, איזו מורשת תשאירו? איזו מורשת תשאירו? תתעסקו בדברים האמיתיים, בחיים עצמם.
היו"ר ניסים ואטורי:
הסתיים הזמן, אבקש לסיים.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
אני מסיימת. ציין קינלי את המצב העגום והאלימות המשתוללת במערכת החינוך. תתעסקו בזה במקום לפרק – –
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה, אבקש לסיים.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
– – ולפגוע בדמוקרטיה, בכלבי השמירה. רק משפט אחרון. לצערי, אני מבינה שגם העולים החדשים הולכים להיפגע. דיברתי עם יושב-ראש הוועדה לעלייה וקליטה. מפסיקים את מענקי ההסתגלות, ובכך גוזרים עוני על העולים החדשים. מעולם מדינת ישראל לא הפקירה עולים חדשים.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
היום אנחנו התבשרנו – –
היו"ר ניסים ואטורי:
חברת הכנסת תמנו שטה, אני אבקש לסיים.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
– – שהולכים להפסיק את מענקי ההסתגלות. תודה, אדוני היושב ראש. לא צריך להיות כל כך קשוח – הכול בסדר.
היו"ר ניסים ואטורי:
מה קשוח? את דקה אחרי.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
בהצלחה בתפקידך. אפשר להגיד את זה גם בנחת, תודה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. אני בנחת. שר מסכם, בבקשה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אז אני באמת מודה לכם על ההזדמנות לעמוד כאן שוב ולמשוך את הזמן, כמו שאתם אוהבים לעשות. כמה בלבלתם את המוח ואמרתם שתהיו אופוזיציה לממשלה, אבל לא למדינה. זה מה שאמרתם. עמדתם בראש כל חוצות ואמרתם: אנחנו נהיה אופוזיציה רק לממשלה, אבל לא למדינה. והינה, אתם עושים הכול כדי לפגוע במדינה; אתם משמיצים, אתם מסיתים, אתם מכריזים על קץ הדמוקרטיה; אתם משתפים פעולה עם חבורה שרוצה להשתלט כאן בכוח הזרוע על הדמוקרטיה היקרה שלנו.
גלעד קריב (העבודה):
– – –
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת גלעד קריב, קריאה ראשונה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
תודה, אדוני היושב-ראש.
סימון דוידסון (יש עתיד):
מה אתה רוצה בשתיים בלילה?
שר התקשורת שלמה קרעי:
סימון, הפסדתם – תתמודדו. תפסידו בכבוד. אתה מכיר, אתה בא מתחום הספורט – יש מה שנקרא להפסיד בכבוד. אתם לא יודעים.
סימון דוידסון (יש עתיד):
אין לי כוח לענות לך, אבל אתה מדבר שטויות. אני לא יודע להפסיד.
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת דוידסון, מה קרה? קמת עצבני? שמור על דיון. בוא, תן לשר לדבר, בבקשה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
מה שבטוח הוא שכשאתם יושבים בצד הזה של המליאה, המדינה שלנו מוגנת הרבה יותר, ובעזרת השם, זה יהיה ככה ל-40 השנים הקרובות.
דבי ביטון (יש עתיד):
השר קרעי, איך אתה מסביר שעד עכשיו לא הצלחתם לטפל בשום דבר שקשור למדינה חוץ מבעצמכם? אנחנו כבר חודשיים – – –
שר התקשורת שלמה קרעי:
אנחנו רק עובדים כדי לתקן מעט מזער מכל מה שפגעתם בו; בינתיים אנחנו רק מתקנים.
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת דבי ביטון, בבקשה, תנו לשר לדבר.
שר התקשורת שלמה קרעי:
זאת שהייתה כאן קודם הרסה את החינוך, זה ניסה להמליך עלינו משפטנים ויועמ"שים, זה רמס וביזה את היהדות, וכולכם יחד שיתפתם פעולה עם תומכי טרור. מכרתם את הנגב ואת הגליל ואת יהודה ושומרון לאחים המוסלמים – –
מירב כהן (יש עתיד):
– – –
שר התקשורת שלמה קרעי:
– – לכן טוב מאוד – כן, חברת הכנסת כהן, את היית שותפה לכל זה, את לא תוכלי לרחוץ בניקיון כפייך ולהגיד: לא עשיתי כלום, ושלום עליי נפשי. לא תוכלי לומר את זה, את היית שותפה מלאה, שרה בממשלה שמכרה את כל הקדוש והיקר לעם ישראל, והציבור שלח אתכם לירכתי האופוזיציה כדי שתשבו כאן, ואולי תעשו חשבון נפש פעם אחת, חשבון נפש של מה שהציבור רוצה, ומה שהתקשורת רוצה; מה שהציבור רוצה, ומה שבג"ץ והמשפטנים רוצים; מה שהציבור רוצה, ומה שהאליטות שיושבות במגדלי השן – אתם כורים את אוזניכם רק אל האליטות.
מירב כהן (יש עתיד):
בניגוד למה שהציבור רוצה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
רק לאותן מערכות שאתם שולטים בהן בניגוד למה שהציבור רוצה. אז אל תטיפו מוסר. אנחנו נעשה את מה שהבטחנו; שנה וחצי אמרנו לכם שאנחנו נבטל את כל מה שאתם עשיתם, והינה, אנחנו מבטלים את הכול.
סימון דוידסון (יש עתיד):
– – –
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת סימון דוידסון, קריאה ראשונה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אנחנו עומדים בהבטחות שלנו, אנחנו עושים את מה שהתחייבנו לעשות, להבדיל מכם, שהקמתם ממשלה על אדני המרמה והפרת האמונים כלפי הציבור; אנחנו עושים את כל מה שהתחייבנו לעשות. אני רוצה לתת לכם דוגמה אחת מני רבות שלא שמעתי כאן, ואתם גם לא תקומו, אף אחד מכם לא יקום.
נאור שירי (יש עתיד):
אפשר לצלם?
שר התקשורת שלמה קרעי:
תצלם, תתעד, אבל יהיו לך עוד הרבה שנים לתעד אותם ככה. זו לא תמונה נדירה. חבר הכנסת שירי עומד כאן ואומר שהממשלה התחייבה להקפיא את הארנונה, והיא ביטלה את ההתחייבות שלה. אתה עמדת ואמרת את זה ולא חזרת בך, כי האמת לא מעניינת אותך. העובדות לא מבלבלות אתכם. ראינו את זה אצל חבר הכנסת הרצנו, שיושב לפניך, שהטיף לנו מוסר, וזה בסדר להתבלבל.
נאור שירי (יש עתיד):
בועז ביסמוט ניסה – – –
שר התקשורת שלמה קרעי:
לא, אתה התבלבלת. אין לך מושג. זה היה בנושא – – –
נאור שירי (יש עתיד):
– – –
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת שירי, אבקש לשמור על הסדר.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אתה עדיין – – –
נאור שירי (יש עתיד):
הוא משקר. הוא פונה אליי, מה אתה רוצה?
היו"ר ניסים ואטורי:
מה הדיבור הזה? קריאה ראשונה. קריאה שנייה.
נאור שירי (יש עתיד):
הוא משקר.
היו"ר ניסים ואטורי:
מה אתה מדבר אליי ככה? סליחה, קריאה שלישית. תוציא אותו החוצה, בבקשה. אתה מתנהג לא יפה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
תקשיב בחוץ מהטלוויזיה, חבר הכנסת שירי. תקשיב בחוץ. אני ממשיך לדבר אליך. שיקר במצח נחושה, ישר כאן שר האוצר, אומר: לא נכון מה שהוא אומר, לא ביטלנו את הקפאת הארנונה, ושירי ממשיך לעמוד כאן ולהגיד: כן ביטלנו את ההקפאה ואת הארנונה.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
והוא צודק, כי הארנונה כבר עברה, כי כבר אישרו תקציבים, אז אל תמציאו. הוא צודק, כל מה שהוא אמר נכון.
שר התקשורת שלמה קרעי:
והינה, גם חברת הכנסת פרידמן, שהעובדות אף פעם לא מבלבלות אותה, לא מעניינות אותה העובדות, וחבר הכנסת הרצנו אותו דבר. תאמינו לי, אני לא יודע מאיפה לפיד הצליח להביא מועמדים כאלה מוצלחים ברשימה שלו.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אתה לא יכול להגיע לקרסוליים של אנשים פה.
היו"ר ניסים ואטורי:
קריאה ראשונה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
יושב חבר הכנסת הרצנו בריאיון – זה בסדר להתבלבל – הוא חשב שהעלינו את המיסים על החד-פעמי, והתחיל לתקוף אותנו על זה שהעלינו את המיסים על החד-פעמי. אבל אז המנחה אומר לו: הם לא העלו מיסים – הם הורידו.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אתה ברמה כזאת נמוכה. אתה כזה נמוך, במה אתה מתעסק? תתעסק בתשתיות.
היו"ר ניסים ואטורי:
חברת הכנסת יסמין, קריאה שנייה.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
יש גבול.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אז במקום להגיד: סליחה, טעיתי, זה דבר לגיטימי, אף אחד לא היה מלגלג עליך שטעית.
טלי גוטליב (הליכוד):
– – – הוא גם סיפר שאנחנו לא יודעים אנגלית.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
זה שהיא באה עד לפה זה בסדר, נכון?
שר התקשורת שלמה קרעי:
נכון. מוסיפה חברת הכנסת גוטליב, גם בוועדה הייתה לנו אותה תמונה שבה שיקרתם ואמרתם שכולם כאן במליאה מנמקים הסתייגויות, ואתם יודעים מה כתוב – עין רואה ואוזן שומעת, וכל מעשיך בספר נכתבים. כשמציבים בפניכם את העובדות ואת האמת, אתם לא מתבלבלים.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
ספר לנו מה אתה עושה בתור שר, תפסיק לבלבל את המוח.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אז אנחנו נעשה הכול. נעביר, נבטל את כל מעשיה, שלא יישאר זכר למעשיה של ממשלת הזדון הזאת. אנחנו נתקן. תודה רבה.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
עלוב, אתה פשוט עלוב.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לשר קרעי, ולפני שנעבור להצבעה אני רוצה לומר שבעקבות טענות שנשמעו במהלך אחת ההצבעות בחוק יסוד: הכנסת (תיקון 52), נערכה בדיקה הן אצל מזכיר הכנסת שצפה בצילומים מהמליאה והן על ידי בשיתוף היועצת המשפטית של הכנסת וחברי הכנסת מישרקי וטייב בעצמם. הבדיקה העלתה כי חבר הכנסת יונתן מישרקי הצביע בעד, כך גם נרשמה הצבעתו – החיווי על פאנל ההצבעה נותר אדום מהצבעה קודמת על אף הצבעתו החדשה. חבר הכנסת טייב, היושב לפניו, הפנה את תשומת ליבו לחיווי האדום וטפח על פאנל העץ. יצוין כי גם מזכיר הכנסת ראה בזמן אמת את החיווי האדום על פאנל ההצבעה. חבר הכנסת טייב לא נגע בשום שלב במסך של חבר הכנסת מישרקי. מכל האמור ההצבעה כפי שנרשמה, בעד, נותרת על כנה ובוצעה על ידי חבר הכנסת מישרקי בעצמו, ועל כן תמה הבדיקה בעניין זה. רבותיי, נעבור להצבעה שמית. סגנית מזכיר הכנסת, נא לציין את שמות חברי הכנסת. הצבעה שמית
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– בעד
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
אמיר אוחנה– בעד
ינון אזולאי– בעד
גדי איזנקוט– אינו נוכח
ישראל אייכלר– אינו נוכח
דן אילוז– בעד
ואליד אלהואשלה– אינו נוכח
קארין אלהרר– נגד
זאב אלקין– אחינו נוכח
דוד אמסלם– אינו נוכח
אופיר אקוניס – אינו נוכח
משה ארבל– אינו נוכח
יעקב אשר– בעד
אוריאל בוסו– בעד
דבי ביטון– אינה נוכחת
חיים ביטון– אינו נוכח
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– אינו נוכח
בועז ביסמוט– בעד
ולדימיר בליאק– אינו נוכח
מירב בן ארי– אינה נוכחת
רם בן ברק– אינו נוכח
איתמר בן גביר– אינו נוכח
אברהם בצלאל– בעד
אורנה ברביבאי– אינה נוכחת
ניר ברקת– אינו נוכח
טלי גוטליב– בעד
מאי גולן– בעד
יואב גלנט– אינו נוכח
גילה גמליאל– אינה נוכחת
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– אינו נוכח
סימון דוידסון– אינו נוכח
אבי דיכטר– אינו נוכח
גלית דיסטל אטבריאן– בעד
אלי דלל– בעד
דני דנון– אינו נוכח
שלום דנינו– בעד
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
עמית הלוי– בעד
שרן מרים השכל– נגד
ניסים ואטורי– בעד
מיכל מרים וולדיגר– בעד
יצחק שמעון וסרלאוף– בעד
יאסר חוג'יראת– אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– אינה נוכחת
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
משה טור פז– אינו נוכח
אחמד טיבי– אינו נוכח
יוסף טייב– בעד
אוהד טל– בעד
יעקב טסלר– בעד
חילי טרופר– אינו נוכח
אלי כהן– בעד
אלמוג כהן– בעד
מאיר כהן– נגד
מירב כהן– אינה נוכחת
מתן כהנא– אינו נוכח
עופר כסיף– אינו נוכח
אופיר כץ– בעד
ישראל כץ– בעד
רון כץ– נגד
יוראי להב הרצנו– אינו נוכח
מיקי לוי– נגד
יריב לוין– אינו נוכח
נעמה לזימי– נגד
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי– אינה נוכחת
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
יונתן מישרקי– בעד
חנוך דב מלביצקי– בעד
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
מיכאל מלכיאלי– בעד
אבי מעוז– בעד
אורי מקלב– בעד
יעקב מרגי– בעד
שרון ניר– אינה נוכחת
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– אינו נוכח
יבגני סובה– אינו נוכח
משה סולומון– בעד
לימור סון הר מלך– בעד
אופיר סופר– בעד
אורית מלכה סטרוק– בעד
בצלאל סמוטריץ'– בעד
משה סעדה– בעד
גדעון סער– אינו נוכח
מנסור עבאס– אינו נוכח
איימן עודה– אינו נוכח
יוסף עטאונה– נגד
חוה אתי עטייה– בעד
חמד עמאר– אינו נוכח
צביקה פוגל– בעד
עודד פורר– אינו נוכח
יצחק פינדרוס– בעד
מאיר פרוש– בעד
יסמין פרידמן– אינה נוכחת
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי– אינה נוכחת
יואב קיש– בעד
אריאל קלנר– בעד
יצחק קרויזר– בעד
גלעד קריב– אינו נוכח
שלמה קרעי– בעד
אליהו רביבו– בעד
מירי מרים רגב– אינה נוכחת
שמחה רוטמן– אינו נוכח
עידן רול– נגד
יואל רזבוזוב– אינו נוכח
אפרת רייטן מרום– אינה נוכחת
יפעת שאשא ביטון– אינה נוכחת
אלון שוסטר– אינו נוכח
אלעזר שטרן– אינו נוכח
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– נגד
עאידה תומא סלימאן– נגד
פנינה תמנו– אינה נוכחת
היו"ר ניסים ואטורי:
אבקש לקרוא שוב בשמות מי שלא נוכח באולם.
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
גדי איזנקוט– נגד
ישראל אייכלר– אינו נוכח
ואליד אלהואשלה– אינו נוכח
זאב אלקין– נגד
דוד אמסלם– אינו נוכח
אופיר אקוניס– אינו נוכח
משה ארבל– אינו נוכח
דבי ביטון– נגד
חיים ביטון– אינו נוכח
מיכאל מרדכי ביטון– נגד
דוד ביטן– אינו נוכח
ולדימיר בליאק– נגד
מירב בן ארי– אינה נוכחת
רם בן ברק– נגד
איתמר בן גביר– בעד
אורנה ברביבאי– נגד
ניר ברקת– אינו נוכח
יואב גלנט– אינו נוכח
גילה גמליאל– אינה נוכחת
בנימין גנץ– נגד
משה גפני– אינו נוכח
סימון דוידסון– נגד
אבי דיכטר– אינו נוכח
דני דנון– אינו נוכח
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
יאסר חוג'יראת– אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– אינה נוכחת
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
משה טור פז– נגד
אחמד טיבי– אינו נוכח
חילי טרופר– אינו נוכח
מירב כהן– נגד
מתן כהנא– נגד
עופר כסיף– אינו נוכח
יוראי להב הרצנו– נגד
יריב לוין– אינו נוכח
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי– נגד
מרב מיכאלי– נגד
יוליה מלינובסקי– נגד
שרון ניר– אינה נוכחת
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– נגד
יבגני סובה– אינו נוכח
גדעון סער– נגד
מנסור עבאס– אינו נוכח
איימן עודה– אינו נוכח
חמד עמאר– אינו נוכח
עודד פורר– נגד
יסמין פרידמן– נגד
אורית פרקש הכהן– נגד
מטי צרפתי הרכבי– נגד
גלעד קריב– נגד
מירי מרים רגב– אינה נוכחת
שמחה רוטמן– אינו נוכח
יואל רזבוזוב– נגד
אפרת רייטן מרום– אינה נוכחת
יפעת שאשא ביטון– נגד
אלון שוסטר– נגד
אלעזר שטרן– נגד
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
פנינה תמנו– נגד
היו"ר ניסים ואטורי:
האם יש עוד חבר כנסת או חברת כנסת באולם שלא הצביעו? תמה ההצבעה, אפשר למנות את הקולות. 38 נגד, 46 בעד. אני קובע שהחלטת הממשלה בעד הקמת משרד ירושלים ומסורת ישראל ומינוי השר מאיר פרוש לשר ירושלים ומסורת ישראל, התקבלה.
היו"ר ניסים ואטורי:
הנושא הבא על סדר-היום: הודעת הממשלה, בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק-יסוד: הממשלה, על העברת שטחי פעולה והחלת דין רציפות על הצעות החוק. ימסור את ההודעה חבר הכנסת יואב קיש, שר החינוך והשר המקשר בין הממשלה לכנסת. בבקשה.
שר החינוך יואב קיש:
כבוד היושב-ראש, ראשית, אני רוצה לברך אותך. זאת הישיבה הראשונה שאתה מנהל?
היו"ר ניסים ואטורי:
כן, כן.
שר החינוך יואב קיש:
בהצלחה רבה, אני מאחל לך שתיהנה מהתפקיד, ואני גם בטוח שתעשה בו חיל.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה.
שר החינוך יואב קיש:
כמה הודעות, היושב-ראש, ולאחר מכן גם הודעה שמתבקשת בה הצבעה. אני אפרט את כולן, כמובן. הודעה ללא הצבעה על העברת שטחי פעולה ממשרד הרווחה והביטחון החברתי למשרד לשוויון חברתי: בהתאם לסעיפים 9(א)(11) ו(ב) לחוק הממשלה, אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר ממשרד הרווחה והביטחון החברתי למשרד לשוויון חברתי את שטחי הפעולה של הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב ושל האגף הבכיר לפיתוח כלכלי-חברתי בחברה הבדואית בנגב. הודעה על העברת שטח פעולה: בהתאם לסעיפים 9(א)(11) ו-(ב) לחוק הממשלה, אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר ממשרד ירושלים ומורשת למשרד ירושלים ומסורת ישראל את שטח הפעולה בענייני ירושלים.
שר החינוך יואב קיש:
בהתאם לסעיף 1 לחוק רציפות הדיון בהצעות החוק, החליטה הממשלה להודיע במליאת הכנסת על רצונה להחיל דין רציפות על הצעות החוק הבאות: הצעת חוק הרשות הלאומית לביטחון קהילתי (תיקון מס' 2), התשפ"ב–2021 – החלטת ממשלה 1451 מיום 18 באוקטובר 2021; הצעת חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס' 9), התשפ"ב–2022, והצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 71) (ריבית ודמי פיגורים), התשפ"ב–2022 – החלטת ממשלה מס' 1542 מיום 23 במאי 2022.
שר החינוך יואב קיש:
ועכשיו, אדוני, סעיף מס' 6 בסדר-היום, לדעתי, אלא אם זה שונה. מדובר על העברת סמכויות שדורשת את אישורה של הכנסת. אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-היסוד, להעביר משר ירושלים ומורשת את הסמכות הנתונה לו על פי חוק המרכז למורשת מלחמת ששת הימים, שחרור ירושלים ואיחודה בגבעת התחמושת, התשע"ז–2017, לראש הממשלה. בהתאם לסעיף האמור בחוק-היסוד, מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להחלטה זאת.
היו"ר ניסים ואטורי:
נעבור לדיון האישי. דוברת ראשונה, חברת הכנסת טלי גוטליב.
טלי גוטליב (הליכוד):
– – – לא, מה פתאום? לא ולא – – –
היו"ר ניסים ואטורי:
טלי, או שאת מדברת או שתשמרי על סדר. חבר הכנסת משה גפני. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה.
טלי גוטליב (הליכוד):
– – – מצלמות – – –
היו"ר ניסים ואטורי:
רגע, היית מדברת, טלי. טלי, חברת הכנסת טלי גוטליב, קיבלת הזדמנות לדבר, לא רצית לדבר. זהו.
קריאות:
– – –
היו"ר ניסים ואטורי:
יש לי את סדר השמות כאן. בבקשה, הזמן רץ. רשימת הדוברים נעולה, ומה שיש לי ביד זה מה שקובע לגבי הרשימה.
רם בן ברק (יש עתיד):
חברת הכנסת גוטליב, למה לא עלית?
טלי גוטליב (הליכוד):
סיפרתי לך שהתגרשתי – – –
רם בן ברק (יש עתיד):
אבל זה תמיד מעניין, אבל זה תמיד מעניין. טוב, חברים, התלבטתי על מה אני אדבר בשלוש הדקות שיש לי.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
– – – לא תקני?
רם בן ברק (יש עתיד):
למה?
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
זה שהשעה 02:30, אחריות למשטר ומשמעת – אתה צריך ללבוש ז'קט.
רם בן ברק (יש עתיד):
אני לא ראיתי שבתקנון הכנסת יש איזשהו משהו שהוא תקני. אני אדבר עם מתאם הקואליציה. אני שואל את עצמי עד מתי אנחנו נמשיך עם הדיבור הזה של מזרחים ואשכנזים.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
ואטורי, אפשר להגביר לו את המיקרופון? לא שומעים.
היו"ר ניסים ואטורי:
אין לי שליטה. הסבירו את זה בהדרכה. הזמן שלך מתקדם, נשארה לך דקה ו-40 שניות.
קריאה:
לא שמענו. מהתחלה, רם.
טלי גוטליב (הליכוד):
– – –
רם בן ברק (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, אני שואל אותך.
קריאה:
מהתחלה, מהתחלה.
רם בן ברק (יש עתיד):
– – – את הכול מהתחלה.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני לא מפעיל על שלוש דקות מההתחלה, כי דיברת עם חבריך לאופוזיציה.
רם בן ברק (יש עתיד):
לא, אומרים שלא שומעים אותי. את שומעת אותי, חברת הכנסת גוטליב?
טלי גוטליב (הליכוד):
– – – בכל מילה שעכשיו תגיד, שלא שמעתי ממך עד היום. אף פעם לא אמרת – – –
היו"ר ניסים ואטורי:
דקה ו-20.
רם בן ברק (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, אני מאוד מודאג.
היו"ר ניסים ואטורי:
תתחיל לדבר, חבל על הזמן. קדימה, בבקשה.
רם בן ברק (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, אני רואה, א. שלקחת את התפקיד שלך מאוד ברצינות. אתה מאוד אגרסיבי בהתנהלות שלך. אבל השאלה שאני רוצה לשאול אתכם: עד מתי אנחנו נמשיך בשיח של אשכנזים וספרדים? עד מתי זה יהיה? כל הזמן, השופטים – –
היו"ר ניסים ואטורי:
מי דיבר על זה?
רם בן ברק (יש עתיד):
– – השופטים אשכנזים, הפרקליטות אשכנזים ואלה, ואלה דופקים את אלה. די, מספיק, חבר'ה. מספיק. אין היום משפחה שהיא לא מעורבת במדינת ישראל. אין היום מקום שלא יכול להגיע אליו כל אחד. תפסיקו עם הדיבורים האלה, תפסיקו עם הדיבורים האלה. אני רואה שסביב שולחן הממשלה יש אנשים מכל הגוונים. תפסיקו עם הדיבור הזה. לא נמאס לכם לעשות את השסע הזה כל הזמן? כל הזמן להעלות אותו מחדש? בכל פעם שאיזשהו ראש מפלגה מסתבך, מייד זה עוד פעם אשכנזים וספרדים? מספיק עם העניין הזה. הגיע הזמן להתקדם. יש כאן מדינת ישראל, יש כאן אזרחים ישראלים, יהודים, יש כאן גם מוסלמים. כולנו שותפים בדבר הזה שנקרא מדינת ישראל. לא אשכנזים ולא ספרדים. יהודים. תודה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חברת הכנסת שרן השכל, בבקשה. אני מקווה שלא הפתעתי אותך. הפעלתי את הזמן.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
שלום ליושב בראש, אני רציתי להעלות מה שעלה בעצם אתמול.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
אפשר להגביר את המיקרופון? אנחנו לא שומעים.
היו"ר ניסים ואטורי:
נראה לי כי חברי הכנסת עייפים בשעה 02:30.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
לא, ממש לא, כמו שאתה רואה. תקשיב, ברמה רגילה אני רגילה לעבוד בשעות האלה. אתה יודע, יש לי שלושה תינוקות בבית, ואלה השעות הערניות שלי. אני רציתי לדבר על מה שקרה אתמול, שמסמל בעצם את כל מה שקורה בממשלה החדשה הזאת. אני לא חושבת שיש משרד אחד שלא חתכו אותו, פיצלו אותו, לקחו סמכויות, שינו. משהו מטורף, בחיים לא היה דבר כזה. אבל יותר מזה, אתם לא באים – השרים מצהירים זאת, ככה, מעל גלי התקשורת – לא באים לתקן, לעשות, לשפר, לעשות רפורמות משמעותיות. באתם לעשות דווקא. מה זאת אומרת דווקא? מה שאתם עשיתם – אנחנו נעשה הפוך; מה שאתם רוצים – אנחנו נעשה הפוך. תגידו לי, אתם השתגעתם? אתם אמורים להיות ממשלה של כל אזרחי ישראל. של כל אזרחי ישראל, לא ממשלת הדווקא. דווקא לא תורם לאף אחד. הוא לא תורם לילדי ישראל, והוא לא תורם לבריאות של אזרחי ישראל, והוא לא תורם לרווחה, והוא לא תורם לחברה. ומה הדווקא החדש שצץ אתמול? ביטול שבת ישראלית. השם ישמור.
קריאה:
ש"ס נתנו אישור.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
זה רק מה ששמענו, יש עוד שלא שמענו.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
חברים, תקשיבו, זה מטורף. משפחות ישראליות שלמות מקבלות את האפשרות לצאת בשבת עם המשפחה, עם הילדים, בחינם, לאתרי מורשת והיסטוריה, בחלקם מדובר גם ביהדות, ירושלים; מקומות עם תרבות ואומנות, להעשיר את הידע שלהם במקום להיות תקועים מול הטלוויזיה, להורים שאין להם היכולת לשלם חמישה-שישה כרטיסים למשפחה אחת. וזה מה שאתם רוצים לבטל? בשביל זה נבחרתם? משרד התרבות, שאמור להנגיש תרבות, אומנות ומורשת והכול, וכן, גם יהדות לכל אזרחי ישראל, את זה רציתם לבטל? ממשלת הדווקא. פשוט בלתי נתפס. חשוב לי שתשמעו את זה. תקשיבו. פעם אחר פעם אתם באים עם איזה רעיון על איך להחדיר את היהדות באזרחי ישראל. במה? בזה שאתם לא מנגישים להם את אותם אתרי מורשת והיסטוריה של היהדות?
יוסף טייב (ש"ס):
יהדות יש אחת – – –
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
חברים, תקשיבו.
היו"ר ניסים ואטורי:
נתתי לה עוד עשר שניות בגלל שהפרעתי לה בזמן שהיא הלכה.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
חבר הכנסת טייב, כדאי שתקשיב טוב. אם תיקח במדינת ישראל שני נושאים, למשל, את יום כיפור וברית מילה, אין איזה חוק שחוקקתם וכופה על אזרחי ישראל – – –
היו"ר ניסים ואטורי:
שרן, אני מבקש לסיים. חברת הכנסת שרן השכל.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
שנייה, חשוב להגיד את זה.
היו"ר ניסים ואטורי:
חשוב, הכול חשוב, אבל יש זמנים.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
אין איזה חוק שכופה על אזרחי ישראל לבצע בילדיהם ברית מילה, ואין איזה חוק בישראל שכופה עליהם לא לנהוג ביום כיפור.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
אבל כל היהודים ואזרחי ישראל מכבדים את זה. למה? כי לא כופים את זה עליהם.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבקש לסיים, חברת הכנסת שרן השכל.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
אז מה, אתם רוצים עכשיו לכפות את השבת כדי שיהיו אחרים שיעשו דווקא? תקשיב, יוסי, וחשוב שתדעו, ככה אתם מרחיקים יהודים מהיהדות. ככה מרחיקים יהודים מהיהדות.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבקש לסיים, חברת הכנסת שרן השכל.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
אתם עושים דווקא, אבל אתם עושים דווקא לעם ישראל ומרחיקים אותו. וכדאי שתבינו את זה. תודה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
טלי, ערב טוב. אני קואליציה או אופוזיציה?
טלי גוטליב (הליכוד):
מה שבא לך. תקרא מהדף, שלא תתבלבל. 3F הפעם, הוורסיה השלישית של אותו דיון.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
תקשיבי לי רגע. החלטת הממשלה בהתאם לסעיף 21(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר משר ירושלים ומורשת את הסמכות הנתונה לו על פי חוק המרכז למורשת מלחמת ששת הימים, שחרור ירושלים ואיחודה וגבעת התחמושת, התשע"ז–2017, לראש הממשלה. חבר הכנסת אופיר, אני רוצה לברך את ראש הממשלה.
אופיר כץ (הליכוד):
תודה.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אני חושב שההחלטה הזאת, להוציא מהשר שרק לפני דקה אישרנו אותו כשר לירושלים ומסורת ישראל – לא למורשת. יש שר למורשת.
מיקי לוי (יש עתיד):
מה ההבדל? תסביר לנו.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
מישהו שהייתה לו הווה אמינא, שהשר פרוש יכול להיות אחראי על גבעת התחמושת, ועל – מה כתוב פה? על מורשת מלחמת ששת הימים. באמת. פעם אחת יש החלטת ממשלה שיש בה היגיון.
רם בן ברק (יש עתיד):
אתה יודע מה, נצביע בעד.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
לא, באמת.
רם בן ברק (יש עתיד):
נצביע בעד.
גלעד קריב (העבודה):
למה? הוא משרת ארבעה חודשים – – –
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אני עליתי לפה, ואני אומר את זה – חבר הכנסת הרב גלעד קריב, אני עליתי לפה כדי לברך את הממשלה, שהבינה שכשיש לה שר למורשת ישראל שלא יכול לקרוא לך רב, אז הוא לא יכול להיות – מסורת ישראל. מזה הם התעלמו.
שר התקשורת שלמה קרעי:
מי רב? מי זה הרב?
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אבל לפחות הם הבינו, שעל גבעת התחמושת ועל מורשת ששת הימים הוא לא יכול להיות אחראי. וזאת הפתעה גדולה, בגלל שעד עכשיו, 90% מהמינויים של הממשלה הזאת – קרעי, קרעי, תעזוב.
שר התקשורת שלמה קרעי:
– – –
אלעזר שטרן (יש עתיד):
קרעי, לא כדאי לך. קרעי, אתה עוד דוגמה, אל תיכנס לקו האש. זה לא כדאי לך. אתה עוד זוכר. בקיצור, מה שאני אומר, שכשיש ממשלה שסוף-סוף עושה משהו ראוי, אז אנחנו, האופוזיציה, עולים לברך אותה. השר קיש, אתה שומע?
טלי גוטליב (הליכוד):
– – – הוא משנן – – –
אלעזר שטרן (יש עתיד):
לא, הוא יודע שאני צודק. הוא יודע.
טלי גוטליב (הליכוד):
מה זה באמת משנה?
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אבל מה שאני אומר, שהייתם צריכים ללכת עד הסוף. לקחת את כל השרים שלא מתאימים לתפקידם ולתת את הכול לראש הממשלה. ולכן, אני אומר עוד פעם, דווקא ההחלטה הזאת זאת החלטה נכונה, ואני מקווה שראש הממשלה, שקיבל עכשיו את האחריות על גבעת התחמושת, על מורשת ששת הימים, יבין שבאמת מה שצריך לעשות בממשלה – להזיז את כל השרים לתפקידים שמתאימים להם. ואם לא, מה שנראה יותר סביר, לתת את כל התיקים לראש הממשלה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה לך. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה.
דבי ביטון (יש עתיד):
כבוד היושב-ראש, ברכות.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה.
דבי ביטון (יש עתיד):
כנסת נכבדה, השעה 02:40, ולא שמת לי שעון.
היו"ר ניסים ואטורי:
למה גילית אותי, תגידי?
דבי ביטון (יש עתיד):
ואני חייבת דווקא בשעה הזאת לחשוב על הבית שלי, על שדרות שלנו, על העוטף. אני אשתף שבתחילת השבוע הגיעה משלחת מאוקראינה. לדאבוננו, אוקראינה והאזרחים שם עוברים מלחמה לא פשוטה. הם הגיעו דווקא לשדרות ולעוטף למודי הניסיון בכל הנושא של דיכאון, חוסן. הם באו ללמוד בעצם מאזרחי המקום שלנו על האפשרויות לטיפול רגשי. אלה סיטואציות שהתפתחו בעקבות כל מה שקרה. אצלנו יש את מרכזי החוסן שנותנים היום מענה בנושא, ולכן הם באו. לדאבוננו, ההיסטוריה של הילדים שלנו, המציאות הביאה אותנו לאן שהביאה אותנו, והפכנו להיות מדריכים, מורים, נותני עצה. עם זאת, ליבנו עם הציבור, הילדים, ההורים באוקראינה. מי שיודע, מי שגר שם ומי שחווה את המציאות הקשה של נפגעים במלחמה, מבין שאם לא מטפלים בסוגיות האלה מקבלים ילדים מפוחדים, ילדים שלצערנו עוד משתינים במיטה, שלא מוכנים לצאת ומפחדים. המשלחת הגיעה ללמוד את הפורמט של טיפולי החוסן שניתנים באזור. אני חייבת לומר, שנכון שהמציאות הייתה קשה ומורכבת, וכולי תקווה שלא נחזור לתסריט הזה, אבל במרכזי החוסן העבודה שנעשית עם האוכלוסייה, עם התושבים, בהחלט בהחלט מסייעת. אנחנו יכולים לראות גם שיפור – לא שיפור ממש מושלם, אבל בהחלט שיפור שיכול לתת למשפחות ולילדים לחזור למסלול חיים מקל יותר. כולי תקווה, באמת, שסופקו לאוקראינים או למשלחת הכלים המתאימים כדי שיוכלו לטפל באוכלוסייה. יותר מזה, אני גם מייחלת שהמלחמה העקובה מדם, עם מראות מאוד קשים שאנחנו רואים בתקשורת, תהיה נחלת העבר, והם באמת יוכלו לחזור למסלולם. מי שחי בתופת מבין שזה בלתי אפשרי. תודה, אדוני.
היו"ר ניסים ואטורי:
הסתיים הזמן, תודה רבה. איזו דייקנית, על השנייה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת. חבר הכנסת גלעד קריב. אין בעיה עם הלפטופ, רק אל תציג אותו לחברי הכנסת, כן? כי זה אסור.
גלעד קריב (העבודה):
מה זאת אומרת?
היו"ר ניסים ואטורי:
אסור על פי תקנון הכנסת. הזמן עובד, אחי. קדימה.
גלעד קריב (העבודה):
שנייה. מותר, מותר.
היו"ר ניסים ואטורי:
אסור. התקנון.
גלעד קריב (העבודה):
אני לא מבין למה אתה אומר שאסור. אבל הכול טוב. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בימים האחרונים, לרבות בלילה הזה, שמענו את המילה "הידברות" פעמים רבות. נציגי הקואליציה משמיעים אותה מתוך מחשבה שיש ביכולתה לפעול כמעין שיקוי מרדים ומטשטש. ואכן, פה ושם יש כאלה המוכנים ללגום מעט מן השיקוי. אבל כל מי שעיניו בראשו ואוזניו כרויות למתרחש בחדר ועדת החוקה, חוק ומשפט, מסרב להתפתות לכדור השינה הזה. הסיבה לכך פשוטה, כל מה שמתרחש בחדר הזה ומחוצה לו מעיד כאלף עדים שפניהן של הממשלה והקואליציה לא להידברות כי אם לתרגיל הונאה; לא הליכי התדיינות מתנהלים בחדר, כי אם שימוע לפני פיטורים, פיטוריה של הדמוקרטיה הישראלית. ראש ממשלה החפץ בהסכמות רחבות לא מסתיר את פרטי התוכנית המהפכנית בקמפיין הבחירות ומטשטש אותם בהסכמים הקואליציוניים. שר משפטים המעוניין בהידברות לא מציג את השלב הראשון של התוכנית ומותיר את יתר כוונותיו עלומות. יו"ר ועדת חוקה שמעוניין למצוא נקודות מפגש לא משתיק את הייעוץ המשפטי לכנסת ומעדיף על פניו את חוקרי פורום קהלת ואת תורמיו הנסתרים והקיצונים שמעבר לים. הוא גם לא מפרסם תזכיר חוק משלו שבוע בלבד לאחר ששר המשפטים מפרסם את הצעתו, רק על מנת לעקוף את הצורך בעבודה סדורה של הייעוץ המשפטי לממשלה ופרסום תזכיר החוק להערות הציבור. אל מול הבליץ המסוכן הזה ישנה רק תשובה הולמת אחת – מחאה ציבורית דמוקרטית שתרעיד את אמות הסיפים; מחאה בגבולות החוק, שתפרוץ את גבולות כל המחאות שהתנהלו כאן בשנים האחרונות. מחאה של אלפי מאות אזרחים ברחובות. אינני מומחה גדול בתורת הקרב, אבל אני יודע היטב שלמול מתקפת בזק מנהלים קרב בלימה, ורק לאחר שעוצרים והודפים את גלי ההסתערות, ניתן להתחיל ולשאת ולתת. אנחנו נמצאים רק בראשיתו של קרב הבלימה, וכל סיסמאות ההידברות המזויפות הן לא יותר מאשר לוחמה פסיכולוגית. "הידברות", "פשרה" – הן מילים יפות, אולם כאשר עוסקים בהן כבר בראשיתו של קרב הבלימה, הן הופכות במהרה למשא ומתן על תנאי הכניעה, ואנחנו ממש לא מתכוונים להיכנע. לוין ורוטמן לא רואים בעיניים, וכנראה גם לא יראו, אבל נתניהו רואה גם רואה. המחאה כבר טורדת את מנוחתו, והסימנים מתחילים להצטבר.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה, הסתיים הזמן.
גלעד קריב (העבודה):
אם נשכיל להעצים את המחאה הציבורית באופן דרמטי, נוכל למתקפת הבזק שלו ושל שותפיו הקיצוניים. תודה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה.
מאיר כהן (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, מברוכ, בהצלחה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה.
מאיר כהן (יש עתיד):
חברות וחברי הכנסת, שרים נכבדים, תראו, מחלוקות גדולות – מיכל, חברת הכנסת, סגנית השר, נכון? גם בהצלחה. מחלוקות גדולות היו בית שמאי ובית הלל. תקשיב, קרעי. היו, אתה יודע, על כל דבר. על איסורי חיתון וגיטין, מה לא? ובכל זאת, בבבלי כתוב כך: "לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל, ולא בית הלל משמאי. ללמדך, שחיבה ורעות נוהגים זה בזה, לקיים מה שנאמר 'והאמת והשלום אהבו'". זה בבבלי, בגיטין. תראו מה, בשיאה של המחלוקת, גברתי סגנית השר, בשיאה של המחלוקת, תמיד שמרו לא על קוטביות אלא על רגעים שבהם כולם הבינו, שאלה כרוכים באלה עד כדי נישואים. ובזמן האחרון יש לי איזו תחושה שחלקים מהממשלה שהורכבה מבינים שלא צריך "והאמת והשלום אהבו", לא צריך. יש כוח, אז בוא נפעיל אותו, בוא נקרא תיגר כמעט על כל דבר שנראה לצנינים בעינינו. אני שומע אותך, קרעי, ואני אומר: עזוב את השידור הציבורי, אם אתה רוצה שאנחנו באמת נהיה האופוזיציה לממשלה ולא למדינה. אבל בזה צריך להתעסק? זה הדבר שעכשיו צריך להתעסק איתו? שר תקשורת, עם כל כך הרבה אתגרים, זה? זה הדבר שצריך להתעסק איתו? אני מסתכל על שרים במשרד החינוך, זה הדבר שעכשיו צריך להתעסק איתו?
שר התקשורת שלמה קרעי:
אנחנו נתעסק עם הרבה דברים – – –
מאיר כהן (יש עתיד):
שנייה, שנייה, קרעי. אתה יודע, הרבה פעמים אני לא מסכים איתך ואני בצד מקשיב לך ברוב קשב. ואתה יודע שאני מקשיב לך ברוב קשב, אבל יש איזו תחושה שאיזו אדנות מסוימת השתלטה על חלקים מכם, ואתם רוצים להרוס כל דבר שנקרה בדרככם. קרעי, מעבר לפוליטיקה יש מדינה לנהל, תזכרו את זה. מעבר לפוליטיקה ולהתגוששות בכנסת כדאי שתשימו לכם בלמים וסייגים, ותבינו – – –
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):
– – –
מאיר כהן (יש עתיד):
שנייה, שנייה.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):
קשוט עצמך ואל תקשוט אחרים.
מאיר כהן (יש עתיד):
כל מה שאני אומר אני אומר לכולנו, גברתי, סגנית השרה. כל מה שאני אומר מכוון לכולם.
שר התקשורת שלמה קרעי:
צבא כנגד הממשלה? מרי אזרחים?
היו"ר ניסים ואטורי:
הסתיים הזמן.
מאיר כהן (יש עתיד):
שתי שניות. לכן אני אומר, תעשו את השינויים שנראים לכם, אבל היו זהירים אלף מונים בדברים שהם חלק מחיינו הדמוקרטיים, כי לא נוותר. ואמר את זה יפה מאוד חבר הכנסת קריב. תודה רבה, אדוני.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ברכות על התפקיד ובהצלחה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, ראש ממשלה נאשם בפלילים, עבריין מורשע שלוש פעמים – אני יכול לדבר?
קריאה:
כן.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
תודה. עבריין מורשע שלוש פעמים, השר שהורשע בעבר בתמיכה בארגון טרור – אלה ראשי הקואליציה ששלחו היום מכתב ליועצת המשפטית לממשלה ודיברו במכתב הזה על דגל שחור. אנחנו חיים בעולם הפוך. גם ההפיכה המשפטית שאתם מקדמים, או מנסים לקדם, בימים הללו היא חלק מהעולם ההפוך. אתם מדברים על חיזוק הדמוקרטיה, על חיזוק מערכת המשפט, ובפועל אתם הורסים את מערכת המשפט והורסים את הדמוקרטיה הישראלית. אנחנו כבר נכנסנו ליום שלישי, והיום בשעה 11:00 תתקיים שביתת אזהרה של ענף ההייטק הישראלי – שביתת אזהרה במסגרת המאבק נגד ההפיכה המשפטית. אני רוצה להזכיר לכם שענף ההייטק הישראלי משלם, גבירתי סגנית השר, 25% ממס ההכנסה במדינת ישראל. 90% מההשקעות בענף ההייטק הישראלי הן השקעות זרות. אנחנו שומעים אזהרות מכל מקום. כל מי שמדבר עם המשקיעים מבין את המצב. כל משקיע סביר יחשוב כמה פעמים לפני שהוא ישקיע במדינה שמערכת המשפט שלה הוחלשה – מהוחלשה עד הושמדה. אף משקיע סביר לא ישקיע במדינה כשהזכויות שלו לא מוגנות, ובמצב שאתם רוצים להגיע אליו, הזכויות שלנו, של אזרחים, של משקיעים ושל מיעוטים יהיו בסכנה. דיבר לפניי חבר הכנסת מאיר כהן וקרא לכם להיות זהירים. תהיו זהירים, כי התוצאה תהיה הרסנית. תודה רבה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח. חבר הכנסת רון כץ.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
אני מחליפה את רון, בסדר?
היו"ר ניסים ואטורי:
אוקיי.
קריאות:
– – –
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
בוסו, תרגיע מייד. תרגיע. אמרתי לך, הוא סומך עלינו.
אוריאל בוסו (ש"ס):
איפה – – – לא – – – רשום פה. סומך עליכם – – –
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
מאוד מאוד. תכף 03:00.
אוריאל בוסו (ש"ס):
למה אין נשים בש"ס?
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
למה אין נשים בש"ס? אין לך תשובה. תסביר אתה. מה אני אסביר לנכדות שלי?
אוריאל בוסו (ש"ס):
תגידי להן – – –
אוריאל בוסו (ש"ס):
מה? יש מפלגות שחושבות שנשים לא ראויות לכהן בהן. יש מפלגות כאלה. אני מסתכלת על הסיבה לכך שאנחנו נמצאים כאן עכשיו, על ההחלטה של להעביר תחומי פעילות ממשרד ממשלתי אחד לאחר, ואני חושבת על זרוע העבודה – זרוע שהייתה במשרד הרווחה לפני שעברה למשרד הכלכלה, ולפני כשנה וחצי, עם הקמת הממשלה הקודמת, אספנו את יחידות זרוע העבודה; הייתה איזו יחידה שהוקמה אפילו במשרד האוצר, כי שר האוצר דאז, כץ, חשב שצריך שתהיה לו יחידה שמכשירה אנשים במדינה, והייתה עוד יחידה ועוד יחידה. אספנו את כולן, ויצרנו בזרוע העבודה קוהרנטיות מובנית, שאומרת: צריך להסתכל קדימה על הצרכים של שוק העבודה במדינת ישראל; צריך לייצר הכשרות רלוונטיות; צריך להסתכל על ההשכלה הטכנולוגית כיעד אסטרטגי למדינת ישראל אחרי שנים רבות שההשכלה המקצועית הלכה ונכחדה. יצרנו תשתית מקצועית טובה. ולשמחתי, אני יכולה להגיד שהקשר האסטרטגי בין מה שהמדינה צריכה לבין הפוטנציאל האנושי והיכולת למקסם את הפוטנציאל של אנשים כדי להגיע לתוכנית של הכשרות – בעיניי, זה היה מצוין. יצאה לדרך. אבל אמרנו: אי-אפשר שנעשה את זה לבד. נעשה את זה גם עם מעסיקים. ולכן, הקמנו מינהלת מעסיקים, כי אמרנו: זרוע העבודה לא בהכרח יודעת להכשיר יותר טוב מאשר המעסיקים יודעים מה הצרכים שלהם. מיפינו את הצרכים עם מעסיקים, קבענו תקציבים ויצאנו לדרך. שנה וחצי הזרוע הזאת עבדה כמו שעון שוויצרי. ואז הוקמה הממשלה הזאת, והוחלט שדבר טוב צריך לפרק, כמו כל דבר אחר שאתם עושים. משהו שעובד – יאללה, מפרקים אותו. פירקתם את זרוע העבודה לגורמים. חלק העברתם למשרד לשוויון חברתי וחלק העברתם חזרה למשרד הרווחה. אני מסתכלת, כשרת הכלכלה לשעבר, ואומרת: הרי מי שרוצה פריון במשק, אותם תקציבי עתק שאתם רוצים כדי להוציא בהסכמים הקואליציוניים שלכם – אתם צריכים מקור תקציבי לזה. איך יהיה לכם מקור תקציבי, אם האנשים לא יצאו לעבוד? ואם הם יצאו לעבוד, הם יצאו בהיקף פרנסה שלא משקף את היכולות שלהם כי הם יכולים הרבה יותר? אז במקום למקסם את היתרון האנושי – החלשתם אותו; במקום למקסם את היכולת של זרוע העבודה – החלשתם אותה. והיום יש כמו לגו שהתפרק על הרצפה, חתיכות-חתיכות, יחידות-יחידות, והמשאב הכי משמעותי של מדינת ישראל לא ממוצה. חבל מאוד.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן.
מירב כהן (יש עתיד):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו השבוע נציין כאן את יום השואה הבין-לאומי. למעשה, מחר – זה כבר היום, כבר לפנות בוקר – אנחנו נקדיש דיונים בוועדות, וגם נקיים כנס עם שורדי שואה. זה זמן חשוב לציין גם את הדברים שעשינו, אבל גם את הדברים שלא הספקנו להשלים ועל הממשלה הנוכחית להשלים בכל הכוח. באמת בתקופה שהייתה לנו בתוך הממשלה הצלחנו לגייס 2.5 מיליארד שקלים לטובת שורדי שואה. חלק מהסכום הגיע מתקציב המדינה, 600 מיליון שקלים, וחלק – מתקציבים שגייסנו מהעולם, מהסכמים עם גרמניה והסדרים נוספים. הכספים האלה מגיעים לשורדי שואה, וחלק מהשורדים אפילו יקבלו תוספת להכנסה השנתית שלהם בסכום שיכול להגיע ל-27,000 שקלים. זה מאוד משמעותי, אבל זה רחוק מלהיות מספיק, כי עדיין יש שורדי שואה שחיים בעוני. אני חושבת שאחת המשימות הדחופות ביותר שהממשלה הזו צריכה ליישם היא באמת למגר את העוני בקרב שורדי השואה. זה נכון על כל קשיש במדינת ישראל, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בשורדי שואה. עוד מהלך שעבדנו עליו בצורה מאוד אינטנסיבית, וצריך להמשיך להשלים אותו, הוא לתת את כל השירותים לשורדי השואה בביתם; כי הגיל הממוצע הוא כבר למעלה מ-86, ואנשים פשוט מתקשים לצאת מהבית. כל הטיפולים הנפשיים, שירותים של קופות חולים ומתנדבים שמפיגים בדידות – את כל הדברים האלה, בעצם, הצלחנו להביא לבתים של אנשים, וצריך להמשיך את זה. באמת, אם אני צריכה למרקר את המשימות הדחופות ביותר שהממשלה הזו חייבת להידרש אליהן, הן, קודם כול, באמת למגר את העוני ולפשט את הביורוקרטיה שכרוכה בקבלת הזכויות של שורדי השואה. יש הרבה מאוד ועדות רפואיות שבאמת אין שום הצדקה שימשיכו להתקיים. אנחנו הפחתנו את זה, אבל צריך להשלים את המהלך; כל נושא הסיעוד – יותר ויותר שורדי שואה זקוקים לשירותים סיעודיים והם לא מקבלים מספיק שעות סיעוד. גם פה נתנו יותר שעות סיעוד, אבל צריך גם את זה להמשיך; הדבר הנוסף הוא התיעוד. בעצם, אנחנו מתקרבים לרגע שבו לא יהיו יותר שורדי שואה שיוכלו לספר בגוף ראשון על הזוועות שהם עברו, ואנחנו חייבים להיערך לרגע הכואב הזה שלא יהיו לנו יותר אנשים שייתנו עדות ראשונה לדברים שהתחוללו שם. אנחנו יצאנו במבצע בין-לאומי לאיסוף עדויות נוספות, ונתנו תקציבים ליד ושם כדי לתגבר את הפעילות הזאת של איסוף עדויות, אבל אנחנו ממש צריכים להיערך לרגע הזה. יש היום סדר גודל של 160,000 שורדים ושורדות במדינת ישראל.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מוסיף לך עשר שניות.
מירב כהן (יש עתיד):
בגלל הנושא החשוב.
היו"ר ניסים ואטורי:
כן, בדיוק. נושא חשוב.
מירב כהן (יש עתיד):
אני מעריכה את זה. זה באמת מעל הפוליטיקה. שליש מתוכם מקבלים קצבה חודשית, שהיא לא מאוד גדולה – היא בין 6,000 שקלים ל-11,000 שקלים. והחלק האחר, שני שליש מתוכם – שחלק מהם הם גם יוצאי מדינות ערב ואיראן – מקבלים רק מענק שנתי. אנחנו הגדלנו את המענק השנתי הזה. הוא היה 4,000 שקלים בשנה, ואנחנו הגדלנו את זה משמעותית. אבל שם נמצאים כיסי העוני, ובקבוצה הזו צריכים לטפל.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה.
מירב כהן (יש עתיד):
באמת זה הדבר הדחוף ביותר. כמובן שבנושא הזה תמיד-תמיד נשתף פעולה. תודה.
היו"ר ניסים ואטורי:
לגמרי. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני שר התקשורת שלמה קרעי, שמעתי על המכתב ששלחת ובו הפצרת לאפשר לציבור גישה לתכנים של כאן 11 בחינם. איזה יופי, שלמה. זה אחלה רעיון. איזה מזל שהתכנים האלה מונגשים בחינם לכל הציבור כבר היום בטלוויזיה באתר של כאן 11, באפליקציית BOX החדשה ובאתר קטנטן – שלמה, כזה שאולי לא שמעת עליו – שנקרא יוטיוב.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אתה כנראה לא מכיר, עקב גילך, שתי החלטות של מועצת התאגיד שדורשות תשלומי עתק מהפלטפורמות כדי לשדר את השידורים. אז כדאי שתכיר.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אם היית פותח את יוטיוב, היית מגלה – – –
קריאה:
אני מציע ששר התקשורת יעלה להסביר.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
שלמה, אם היית נכנס לאתר הזה, יוטיוב – חדשני – היית מגלה שכל עם ישראל, אולי למעט משפחת קרעי, כבר צופה בחינם בתכנים של כאן.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אתה לא מקשיב, לא שומע.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
רק שם – בלי לספור את כל ערוצי השידור, הרדיו והדיגיטל – התוכניות של כאן – –
שר התקשורת שלמה קרעי:
– – –
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
– – זוכות למיליוני צפיות, ובצדק.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אתה עומד על הבמה. אין לך מושג על מה אתה מדבר.
היו"ר ניסים ואטורי:
אחרי שעקבו אחרי הילדים שלי בשיחים כל מיני עיתונאים, אני מבקש: תשאיר את המשפחה בצד, בסדר?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
לא, אני מדבר על שלמה.
היו"ר ניסים ואטורי:
לא משפחת קרעי – דבר לגופו של בן אדם.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
הינה כמה נתונים, השר קרעי: "חזרות", פרק 1 – 591,000 צפיות. אחלה סדרה; "מנאייכ", עונה 2, פרק 1 – 600,000 צפיות; "סליחה על השאלה", הפרק עם השאלות לחרדים – 684,000 צפיות; "המפקדת", עונה 1, פרק 1 – 1.3 מיליון צפיות רק ביוטיוב; "קופה ראשית", עונה 3, פרק 1 – 5.3 מיליון צפיות; שוב, רק ביוטיוב. אז אם אפשר לצפות בכל התכנים האלה בחינם, מה בעצם רוצה השר קרעי? ההצעה שלך, שר התקשורת, מיועדת לאפשר לחברות כמו הוט ויס לקבל תכנים שהציבור כבר שילם עליהם, על ההפקה שלהם, בלי תשלום. במקום שהן ישלמו עבור התוכניות האלה, התכנים האלה, הן רק יחזירו לציבור חלק מההשקעה – –
שר התקשורת שלמה קרעי:
מי אתה חושב שישלם. אם הוט יצטרכו לשלם לתאגיד, מי יממן את זה? אני ואתה או הציבור?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
– – הכול יחולק בחינם והציבור יפסיד. אתה רוצה להעניק לטייקונים הנחת ענק בחינם. ולמה אתה רוצה בכך? מה התכלית של – מה?
שר התקשורת שלמה קרעי:
סיקור אוהד.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
כדי להחליש את התאגיד. למה? כי, כמו שאמרו כאן חבריי הקודמים, כאן 11 מפריעים לך, קרעי; כי גוף תקשורת אובייקטיבי, חזק ומוכשר מפריע לממשלה שבה אתה חבר לבצע את ההפיכה המשטרית שלך, שלכם. תקשורת חופשית, כמו שאנחנו יודעים, היא אחד מעמודי התווך בכל חברה דמוקרטית, ואסור לנו להשאיר את כל הזמן במסכי הטלוויזיה שלנו לחברות מסחריות אשר מונעות רק מרייטינג ומכירת זמן פרסום.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבקש לסיים.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אני מסיים. התכנים של כאן 11, אדוני שר התקשורת, הפכו בשנים האחרונות, ובצדק, לחלק מהותי ואינטגרלי מהתרבות ומעיצוב האופי של החברה הישראלית. התאגיד בורך בעובדים ויוצרים מצוינים אשר יודעים לייצר תוכן ישראלי ברמה שלא נראתה פה שנים רבות.
שר התקשורת שלמה קרעי:
מי כתב לך את זה, גולן יוכפז?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אני כתבתי את זה. מדובר בנכס לאומי, ואסור לנו לוותר עליו בכזה חיפזון. עד כאן.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
– – –
היו"ר ניסים ואטורי:
אמרת: עוד – נתתי לך עוד דקה. שלמה. בוא נתקדם.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
לא, אני רק רוצה – – –
שר התקשורת שלמה קרעי:
– – –
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
קרעי, יוטיוב זה אחלה אתר. התכנים של כאן הם אחלה תכנים. הם נגישים לציבור הישראלי בחינם.
שר התקשורת שלמה קרעי:
הסיקור האוהד שאתה מקבל על השקרים שלך זה – – – שיש בתקשורת הישראלית.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
במקום לחזק את תאגיד השידור הציבורי כאחד מעמודי התווך של החברה הישראלית, שיגידו שהתקשורת היא כלב השמירה, הרשות הרביעית, בדמוקרטיה שלנו – –
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. אני מבקש לסיים.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
– – במקום לחזק את זה, אתה מבקש לפגוע בה ולחסל אותה. אז, בוא, יש דברים יותר חשובים לעשות מאשר להחליש את הדמוקרטיה הישראלית ולחסל אותה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. תודה רבה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אתה מצופה להתעסק במקומות שלך ולא בלחסל את התאגיד – – –
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבקש לסיים, חבר הכנסת הרצנו.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
זהו, אני מסיים. תודה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון.
שר התקשורת שלמה קרעי:
רק, אדוני, חבר הכנסת רול – – – סליחה.
קריאה:
– – –
שר התקשורת שלמה קרעי:
הגאון בכלכלה, אולי תגלה לציבור: אם הוט ויס יצטרכו לשלם על התכנים האלה, מי יממן את התשלום הזה? המנויים שלהם.
קארין אלהרר (יש עתיד):
מי אתה שתתנגד?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
הן חברות פרטיות. הן חברות פרטיות, קרעי. למה אתה רוצה לתת – – – לחברות פרטיות?
שר התקשורת שלמה קרעי:
אבל הם נותנים – – – הם נותנים לציבור לצפות בתכנים האלה בחינם.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
– – – למה אתה רוצה לתת מתנות מיותרות לטייקונים?
שר התקשורת שלמה קרעי:
הם לא גובים תשלום על התכנים האלה.
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת הרצנו, בישיבה, בבקשה. תודה רבה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
הם לא גובים תשלום על התכנים האלה. זה נועד להפצה. הציבור שילם עליהם כבר פעם אחת. לא צריך לשלם פעמיים.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
מי הבעלים של יס, שאתה רוצה לתת לו כזו מתנה גדולה? מי הבעלים של יס?
שר התקשורת שלמה קרעי:
לא יודע. תגלה לי.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אתה לא יודע? אתה שר התקשורת. חמור מאוד שאתה לא יודע. חמור מאוד.
שר התקשורת שלמה קרעי:
מי הבעלים של קשת 12 שמממן לך סיקור אוהד שקרי, שהוכחנו כאן שהוא שקרי, בסרטון וידיאו?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
לי הוא נותן סיקור אוהד?
שר התקשורת שלמה קרעי:
נתן לך סיקור אוהד שקרי. מי? תספרו לנו אתם איך כולכם זוכים לסיקור אוהד בתקשורת המקוונת שלנו.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אתה רוצה לתת מתנות להוט וליס, למה?
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
לפני שנה העברתם הוראת שעה שימשיכו לשלם לפרטנר וסלקום עשרות מיליונים. אתם העברתם את זה. מעניין למה.
קריאה:
תגיד, אתה יודע על מה אתה מדבר?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אתה השר, ואתה רוצה לתת מתנות חינם לטייקונים. למה?
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
מתנות חינם לציבור ששילם עליהן כבר.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
לחסל את התאגיד – לא נאפשר לך.
שר התקשורת שלמה קרעי:
כן, מתנות חינם לציבור, ואני לא שואל אותך. אני שר התקשורת – – – לא תאפשר – אני אקבע.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אתה לא שואל אותי? אתה שם פס על הציבור. אני יודע את זה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
בטח שאני שם פס עליך.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אתם שם פס, אבל אנחנו נחשוף את העובדה שאתה רוצה לתת מתנות לטייקונים.
שר התקשורת שלמה קרעי:
זה בסמכותי לקבל. זה בסמכותי – – –
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבקש לשבת, חבר הכנסת הרצנו. תודה רבה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אם תרצה או לא תרצה, אני אקבע להם שהם לא יכולים לגבות תשלום – ואתה יכול לצעוק עד השמיים.
קארין אלהרר (יש עתיד):
תגיד, אתה – – –
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
התכנים שלהם בחינם. אתה רוצה לתת מתנות לטייקונים.
היו"ר ניסים ואטורי:
השר קרעי, עזוב. בוא נתקדם. אחרת, לא נגמור את זה עד מחר בבוקר.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
לא – – –
קארין אלהרר (יש עתיד):
תגיד לי, ככה מתנהג שר?
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת סימון דוידסון.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אתה לא שם פס על הציבור, אתה לא שם פס על חברי הכנסת – על מי אתה שם פס?
שר התקשורת שלמה קרעי:
אני אדאג שהציבור לא ישלם פעמיים.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
– – –
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה ראשונה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אני אדאג שהציבור לא ישלם פעמיים. אתה רוצה שהציבור ישלם פעמיים – אצלי זה לא יקרה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אני הדלקתי אותו?
היו"ר ניסים ואטורי:
– – – הוא הפסיק, ואתה ממשיך. אז די, נו.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
היועץ שלו הדליק אותו. הוא לוחש לו כל הזמן עוד פרטים שיעניינו אותנו במליאה.
קריאה:
– – –
היו"ר ניסים ואטורי:
בבקשה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
אפשר? אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לאחרונה אנחנו שומעים, כולנו, דווקא מהבניין הזה, קולות מציבור קטן שמנסה להכתים את המחאה הציבורית שמתעוררת במדינת ישראל; מחאה לגיטימית של אזרחים הכי טובים, ציונים ואוהבי ישראל, שהדאגה למדינה הקימה אותם מהספה שלהם והוציאה אותם לרחובות. הם יצאו בהמוניהם עם מטריות, גם כשהגשם נשפך על ראשיהם. האש בוערת עמוק בליבם וגם בליבנו. כמה ניסו להכתים, כמה ניסיתם להכתים, את הציבור הטוב הזה. ניסו להגיד שהם מגזימים, שהם לא דמוקרטים, ניסו להסיט את הדיון לכמה דגלי פלסטין בודדים, אבל הפעם הספינים לא עבדו. לא תצליחו לעשות דה-לגיטימציה לאזרחים הציונים ואוהבי ישראל. זכות המחאה היא הזכות שלי לאהוב את מדינת ישראל ולרצות להגן עליה, ככל שהחוק מאפשר לי, מפני מה שאני מאמין שמזיק לה. אני הייתי במחאה, אני שרתי את התקווה יחד עם ציבור של רבבות אנשים ונשים. אז תרשו לי לספר לכם על הציבור שפגשתי שם – הציבור המגוון של אנשי המחאה. תרשו לי לספר לכם על הקצין המשוחרר שפשט מדים ובא להביע את דאגתו למדינה שנלחם עליה, רב-אלוף גדי איזנקוט. תרשו לי לספר לכם על ניצבים במשטרה שנתנו את חייהם למען מדינת ישראל – מיקי לוי, יואב סגלוביץ', שיושבים פה מולכם. תרשו לי לספר לכם על עוד הרבה קצינים נוספים שהיו במחאה. תרשו לי לספר לכם על אימא לילדים שאמרה לי שלא אכפת לה בכלל מימין ושמאל, אבל היא דואגת לעתיד שלה ושל הילדים שלה. תרשו לי לספר לכם על הסטודנטית למשפטים שפשוט פגשתי שם, שמודאגת מהשינויים החוקתיים המהירים שמתבצעים לנגד עינינו בלי ריסונים ובלמים. תרשו לי לספר על איש הימין, חברי, חבר ליכוד, שסיפר שלא בשביל השינויים האלה הוא הצביע ליכוד. ועוד הרבה אחרים שאומרים לי יום-יום שלא בשביל המהפכות האלה הם הצביעו ליכוד. בפעם הבאה שאתם מנסים לדבר על הציבור המגוון הזה, בפעם הבאה שאתם מנסים להכתים אותו, תחשבו שוב את מי אתם מכתימים. מעל בימת הכנסת, אני שולח את אהבתי לכל המוחים ולכל מי שמדינת ישראל יקרה לליבו והוא בוחר לא להישאר אדיש לשינויים שעוברים עליה. אני קורא לחברינו בקואליציה לכבד את האנשים שנתנו ונותנים הכי הרבה למדינת ישראל. תודה.
היו"ר ניסים ואטורי:
חברת הכנסת קארין אלהרר.
קארין אלהרר (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אז למה צריך תאגיד שידור ציבורי? הממשלה והכנסת קבעו כי בישראל יוקם שידור ציבורי חדש, חסכוני ורלוונטי, שיחליף את השידור הציבורי הישן. התאגיד הוקם על פי חוק במטרה להביא לציבור בישראל שידור איכותי, מגוון ועצמאי שאינו כפוף לפוליטיקאים או לאינטרסים מסחריים של בעלי הון. הוא משרת את הציבור בלבד. כשקוראים את השורות האלה, מאתר תאגיד השידור הציבורי, מבינים ישר למה הממשלה מתנגדת. בואו נפרק את זה – גיוון. איך חשבתם שממשלה כל כך הומוגנית, כל כך גברית, תוכל להבין את החשיבות של גיוון או את ערך הגיוון? עצמאות – איך ממשלה שבה ראש ממשלה סחיט, נאשם בפלילים, תלוי בשותפיו כדי להימלט מאימת הדין, יכולה לקדם ערך של עצמאות? איך ממשלה שמפחדת מביקורת, שמנהלת רשימות של שמאלנים, משפטנים, גייז, אנשי תקשורת, שרוצה למנות שופטים ויועצים משפטיים רק כדי לא להיאלץ להתמודד עם שום סייג או סוגיה, שמונהגת על ידי מי שחי על מתנות – איך? איך אפשר שהם יהיו לא כפופים לפוליטיקאים או לבעלי הון? איך ממשלה, שבשבועות הראשונים שלה לא עסקה יום אחד לא בצעירים, לא בקשישים, לא בעוני, לא בביטחון של אזרחי מדינת ישראל, בביטחון האישי שלהם, אלא רק ודווקא להוציא לכל מי שהוא לא הם את העיניים, ורק בג'ובים – איך היא יכולה להתחבר לגוף שכל-כולו נועד לשרת אינטרס ציבורי? חברים, התשובה היא: היא לא יכולה, כי זו ממשלה לעומתית. זו ממשלת דווקא. בושה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חברת הכנסת טטיאנה מַזֵרסקי. אתרגל את זה בבית.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
אפשר גם פה.
היו"ר ניסים ואטורי:
מָזַרסקי?
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
מָזַרסקי. אדוני היושב-ראש, ברכות.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
זו פעם ראשונה שאני נואמת כשאתה פה. נפגשנו גם בפאנל לפני הבחירות.
היו"ר ניסים ואטורי:
נכון.
טלי גוטליב (הליכוד):
תדליק שעון, אדוני היו"ר.
היו"ר ניסים ואטורי:
לא. טלי, זה סמול טוק.
טלי גוטליב (הליכוד):
סמול טוק, סמול טוק, אבל שעון.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום הצבעתי נגד תיקון הצעת חוק – תיקון לחוק-היסוד, חוק הנורבגים. אם התשוקה של חברי הקואליציה היא לציית לאותו החוק הנורבגי המורחב, אני באמת מאחלת לכך שישראל תהיה דומה לנורבגיה. הלוואי שהיינו לומדים מנורבגיה. שם לפחות יודעים לשמור על החוק ולכבד את הדמוקרטיה. החוק הישראלי לא שווה בעיני הימין כלום. אפשר לפרק אותו, לדרוס, להשמיץ ולשנות על פי האינטרסים של נתניהו ודרעי. הכול כדי להרוס את החוק הישראלי. מאז שביבי מצוי תחת חשדות וחקירות, גם החוק הצרפתי נהיה מבוקש ונחשק כמו קרואסון טרי. אני רוצה לרענן את עולם המושגים והידע של הקואליציה בנוגע לדמוקרטיה. בדמוקרטיה החלטת הרוב לא תפגע בזכויות של המיעוט ובעקרונות הדמוקרטיה של אחרים. בדמוקרטיה קיים עקרון הגבלת השלטון כדי למנוע את עריצות השלטון על ידי החלשת הרשות השופטת ומנגנוני הפיקוח, כמו תקשורת, אומנות וחופש הביטוי והדעה. אולם לפנינו חבורה של בעלי אינטרסים שרוצים לשלוט בכל מחיר – חלקם עבריינים מורשעים, וחלקם חשודים בפלילים. הם מעוותים את הדמוקרטיה ומחפשים לעצמם חוקים ממדינות אחרות, כדי להרוס את החוק הישראלי, ובדרך – את מדינת ישראל. אני מביטה בתדהמה באנשים שביבי מוקף בהם ושואלת: איך ייתכן שאדם עם השכלה ובסיס חינוכי וערכי כמו שלו התחבר לכאלה טיפוסים? ואז אני נזכרת בילד החלש בכיתה שמתחבר לילדים בריונים שישמרו עליו. ביבי הוא אדם חלש ומבוהל. יש לו, בהחלט, ממה לפחד.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אם הוא חלש, מה זה אומר עליכם שהוא – – –
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
החקירות שהוא נמצא בהן כבר שנים מעידות שיש לו מה להסתיר. כך גם מספרים מי שהיו חבריו ואנשי אמונו, ושכעת הם אויביו. הם מעידים על מה שקרה באמת מאחורי החזות הבטוחה של ביבי. הכול נחשף. ביבי אדם חלש שצריך חברים מיליארדרים שהוא ידאג להם והם ידאגו לו. ביבי החלש צריך לידו בריונים; כאלה שמכניסים מכות לבני מיעוטים, למפגינים נגד ביבי, ללהט"בים – בריונים מהסוג שהולכים לפוצץ מכונית באיילון או בנתניה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. הסתיים הזמן.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
באיזו עוד מדינה יש כזו מפלגת שלטון? מה שבטוח לא בנורבגיה. תודה רבה.
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, לפני שאני מתחיל, אני רוצה – זאת הפעם הראשונה שאני מדבר, ואתה מכהן כסגן היושב-ראש שממלא את מקום היושב-ראש, אז בהצלחה, ותעשה את מלאכתך טוב. אני דווקא רוצה לנצל את השעות הקטנות האלה של הלילה, 3:20, כדי שגם השר קרעי וגם אתה, תשמעו איזשהו סיפור שאולי יעורר בכם חומר למחשבה על חלק מהתוכניות שלכם בנושא כמו חוק השבות. ב-23 בדצמבר בשנה שעברה, בעצם, 2022, הלך לעולמו חנן פרנק, שהיה פרופסור לפסיכולוגיה, ראש החוג למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית תל אביב. פרופ' חנן פרנק, למי שלא מכיר את השם ואת הסיפור, עלה לארץ – הוא נולד בשנת 1947 בהולנד, הוא נולד לאב יהודי ולאם שאינה יהודייה. בגיל עשר הוא מצא בביתו את הטלאי הצהוב שאביו ענד בתקופת מלחמת העולם השנייה. זה כמובן עורר אצלו את רגשות השייכות ואת ההבנה איפה הוא חי, הוא הצטרף לתנועת השומר הצעיר, ובגיל 17 שהה בישראל כמדריך לנוער יהודי. ב-1968 הוא עלה לישראל יחד עם אחיו.
טלי גוטליב (הליכוד):
ככה כתוב בוויקיפדיה, הוא מקריא מילה במילה מוויקיפדיה.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
נכון. אני מספר לך את הסיפור, כי אני מספר לך את הסיפור.
טלי גוטליב (הליכוד):
– – – כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם. אני איתך, אני על הטקסט – – – אני עוזרת לו.
היו"ר ניסים ואטורי:
אבל את מפריעה לי, חברת הכנסת טלי גוטליב.
טלי גוטליב (הליכוד):
סליחה, אדוני היושב-ראש – – – מוויקיפדיה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תמשיך.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
אני מציע, חברת הכנסת גוטליב, שמעבר להתרגשות על זה שמצאת את הסיפור הזה בוויקיפדיה – – –
טלי גוטליב (הליכוד):
– – – אני מתביישת לראות שחשבתי שאתה מסביר לי את זה בכזה פתוס, שזה מהרהורי מוחך – אתה קורא מילה מילה מוויקיפדיה.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
לא, זה לא מהרהורי מוחי.
היו"ר ניסים ואטורי:
את עם האופוזיציה או עם הקואליציה? לא הבנתי. את עוזרת להם לחזור למליאה כדי להתחיל לדבר, אנחנו לא נגמור פה עד מחר.
טלי גוטליב (הליכוד):
– – –
עודד פורר (ישראל ביתנו):
חברת הכנסת גוטליב, אני מציע ואני מניח שאולי תצליחי גם לקרוא טקסט וגם להבין אותו וגם להתרגש ממנו, אפילו שאת קוראת אותו. והטקסט הזה – – –
טלי גוטליב (הליכוד):
– – – כללי הציטוט. אתה מצטט מוויקיפדיה מילה מילה, תגיד: הינה הטקסט כפי שהוא מובא מוויקיפדיה. מילה במילה, שימו לב, זה יושב בול בטקסט, על המילה.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
הטקסט הזה של – – –
טלי גוטליב (הליכוד):
– – – מיומנות במחקר, בהשגת מידע. שים לב, בבקשה. אני איתך.
היו"ר ניסים ואטורי:
חברת הכנסת טלי גוטליב.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
הטקסט הזה, הסיפור הזה הוא סיפור שאני מציע שתפנימי ותלמדי. ותפנימי ותביני גם את הסיפור של האירוע שבו ילד שנולד לאב יהודי ולאם שאינה יהודייה ומוצא את הטלאי הצהוב בביתו ומתחבר לשורשיו ועולה לישראל ואחר כך מתגייס לצבא.
טלי גוטליב (הליכוד):
גם מאבד את שתי רגליו. אתה יודע? גם זה קרה לו.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
אז בואי תצטטי, בבקשה, גם את המכתב שהוא כתב לראש הממשלה.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא צריך, אני לא יודעת לצטט. אני לא צריכה – – –
עודד פורר (ישראל ביתנו):
למה? תקראי את המכתב. זה דווקא יהיה טוב. אולי כשתקראי את המכתב – – –
טלי גוטליב (הליכוד):
תקרא אתה את המכתב.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
כשאת תקראי את המכתב שהוא כתב לראש הממשלה גולדה מאיר אולי גם תביני. אני באמת מציע שתקראי.
טלי גוטליב (הליכוד):
– – –
עודד פורר (ישראל ביתנו):
את עושה את זה לא רע. תקראי את זה. תקראי את המכתב שהוא כתב לגולדה מאיר. תעשי זאת.
טלי גוטליב (הליכוד):
בבקשה.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
תקריאי, הרי את אומרת שאת יודעת את זה, אז תקריאי את זה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אז תקריא, הינה, אתה על הטקסט, מה אתה רוצה, שאני אקרא לך?
עודד פורר (ישראל ביתנו):
ותביני למה – – –
היו"ר ניסים ואטורי:
חברת הכנסת טלי גוטליב, נו.
טלי גוטליב (הליכוד):
אתה רוצה שאני אקריא, אדוני היו"ר? לא. נכון? אין לי זכות להקריא.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
כן, אני רוצה שתקריאי.
היו"ר ניסים ואטורי:
קריאה ראשונה לחברת הכנסת טלי גוטליב.
טלי גוטליב (הליכוד):
אבל אתה – – – אבל הוא פונה אליי, אדוני היו"ר.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
אני רוצה שתקריאי.
טלי גוטליב (הליכוד):
אני בקריאה ראשונה.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
אני מבקש שתקריאי.
טלי גוטליב (הליכוד):
אז מה אם אתה מבקש, יש לך סמכות לבקש ממני להקריא?
עודד פורר (ישראל ביתנו):
נו, אני מבקש שתקריאי.
טלי גוטליב (הליכוד):
אני עוד מעט בקריאה ראשונה. אני בקריאה ראשונה, אתה לא שם לב, פורר?
היו"ר ניסים ואטורי:
את לא.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
אני מבקש שתקריאי, את אומרת, את כל כך בתוך הטקסט – אני מציע שתקריאי, כי אולי – הרי להקשיב את לא מסוגלת, אז אולי כשתקריאי את הטקסט – –
טלי גוטליב (הליכוד):
אה, אוי. להפך, אני מקשיבה, ואני בודקת אותך.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
– – גם תפנימי את המסר המאוד-מאוד חשוב שאני חושב שכדאי שגם חברייך יקבלו, וגם את, על המהות של מדינת ישראל כביתו של העם היהודי.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא צריך ללמד אותי את המהות של מדינת ישראל כביתו של העם היהודי. את זה אתה צריך ללמד אותי? סבתא שלי פרטיזנית.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
יכול להיות.
היו"ר ניסים ואטורי:
אבל אנחנו כולנו יכולים להסכים על זה, טלי.
טלי גוטליב (הליכוד):
סבתא שלי איבדה את כל המשפחה שלה בשואה, על מה אתה מדבר?
היו"ר ניסים ואטורי:
באמת, חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה, תני לו לדבר.
טלי גוטליב (הליכוד):
אני צריכה להפנים את זה. למה אני יושבת כאן, אם לא כי המדינה שלי היא מדינת הבית היהודי, למה? טורחת לשבת כאן בלילות, למה?
היו"ר ניסים ואטורי:
חברת הכנסת טלי גוטליב.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
חברת הכנסת גוטליב, אין ספק שבשבתך כאן בלילות את עושה המון טוב לעם היהודי. אני עוד מנסה לברר מהו הטוב הזה שאת עושה לעם היהודי כשאת יושבת כאן בלילות. לפחות דבר אחד אני כן מצאתי, והוא שאת מצליחה לעכב קצת את החוקים הרעים במדינת העם היהודי שחברייך מנסים להוביל.
טלי גוטליב (הליכוד):
העיקר שאנחנו מחוקקים את זה.
היו"ר ניסים ואטורי:
הוספתי לך שתי דקות.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
אבל בכל זאת – לעניין עצמו, אם את לא מוכנה, אני אקרא את מה שכתב חנן פרנק למי שהייתה אז ראש הממשלה גולדה מאיר, אחרי ששינו את חוק השבות: "מה לדעתך צריכים לעשות יהודים בני משפחות מעורבות שאביהם הוא יהודי? באירופה רואים אותנו כיהודים, וכאן ניחשב ללא יהודים. האם לדעתך צדקתי בבואי לארץ? האם באמת כ'לא יהודי', על פי החוק המקומי, מקומי הוא פה? האם עשיתי כראוי שהתגייסתי ככל אזרח יהודי, שם נפצעתי? האם איבדתי את שתי רגליי למען המולדת, או שטעיתי והארץ אינה המולדת שלי? האם עליי להישאר בארץ ולהתבייש בגלל אימי, שאינה יהודייה, או לחזור להולנד ולהתבייש בגלל אבי היהודי?" את התשובה, אני חושב, ענו רבים, עשרות ומאות שקיפחו את חייהם ואת איברי גופם בהגנה על ארץ ישראל ועל עם ישראל, גם אם רק האבא שלהם היה יהודי, והאימא לא.
טלי גוטליב (הליכוד):
אבל הארץ פתוחה בפניהם, באמת.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי.
שר התקשורת שלמה קרעי:
לפחות ירדת בדרישות, עודד, פעם ביקשת את הנכד, עכשיו אתה מדבר על הבן, התקדמנו.
טלי גוטליב (הליכוד):
בדיוק, על זה אנחנו מסכימים.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
תקשיבי, הדבר האחרון שאנחנו צריכים הוא ההסכמה שלך.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא, לא, אל תדברי אליי, אני מדברת אל חבריי. לא לפנות אליי. תדברו לחברים שלכם. זה שאני מעירה הערות ביניים – – –
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
תוסיף לי זמן.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא לדבר אליי, זה שאני פה זה במקרה. אם אני אשמע משהו שיש לי מה להעיר עליו, אני אעיר.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
טוב, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, בהמשך לסיפור שלך, עודד, היה רגע מכונן אצלי פה בכנסת העשרים שבו הייתה חקיקה, חוק הלאום. אני זוכרת את זה, כי זה משהו שקורה ונכנס לך לראש ולזיכרון.
טלי גוטליב (הליכוד):
– – –
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
ישבנו פה בלילה לחוק הלאום, ודיברתי עם חבר הכנסת סמוטריץ', ושאלתי אותו: אם אימא שלי יהודייה ואבא לא, מדינת ישראל היא שלי? הוא אמר לי: כן. אז שאלתי, אם זה הפוך – אבא שלי יהודי, ואימא שלי לא, זה שלי? הוא אומר: לא. ואז הבנתי שאנחנו לא נוכל להיות ביחד, כי ברגע שחבר הכנסת סמוטריץ' – והוא מאמין בזה, זו האידיאולוגיה שלו, הוא לא משחק משחק.
היו"ר ניסים ואטורי:
זו לא אידיאולוגיה, זו הלכה, דרך אגב.
שר התקשורת שלמה קרעי:
זו התורה מהר סיני.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
לא, לא, בתורה זה לא כתוב. הייתה הלכה אחרת, שלפיה פעם היהדות הייתה על פי האבא. אחר כך שינו את זה לפני מספר רב של שנים – –
טלי גוטליב (הליכוד):
מתי?
שר התקשורת שלמה קרעי:
– – –
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
– – ומסיבות מאוד ברורות, כי באותן שנים היו מלחמות, היה אונס, והגברים לא היו כל כך בטוחים שהילד הוא שלהם. בואו, תלמדו את זה. כנראה אני כאישה חילונית יודעת קצת יותר מכם.
טלי גוטליב (הליכוד):
כן – – –
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
גם היום, אגב, יש אחוז לא קטן של גברים שלא בטוח שהם האבות של הילדים שלהם, אולי כדאי לבדוק את זה, זאת הייתה הערת שוליים. בקיצור, באותו ערב הבנתי שעם כל הכבוד לחבר הכנסת סמוטריץ', שבגלל הערכים שלי והערכים שלו אנחנו לא נוכל להיות ביחד. ואגב, אם חבר הכנסת סמוטריץ' היה לומד גנטיקה, הוא היה מבין שלפי כמות הדנ"א בדם, זה שווה לחלוטין. הילד מקבל את אותה כמות של דנ"א גם מהאבא וגם מהאימא. אז יכול להיות שכפי שהיום יודעים לעשות בדיקות דנ"א ליהדות, וזה משרת צרכים מסוימים, אולי כדאי גם להתחשב בכך שמבחינת הגנטיקה, זה מדע. כדאי לקחת את זה בחשבון. מבחינה גנטית זו אותה כמות דנ"א בדם, ולא משנה מאיזה צד אתה קיבלת את זה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. הסתיים הזמן.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
אבל כאשר מחליטים שזה שייך לי, וזה לא שייך לי – שם לי באופן אישי קרה קרע מאוד לא נעים עם חבר הכנסת סמוטריץ'.
היו"ר ניסים ואטורי:
זה לא שחבר הכנסת סמוטריץ' המציא את זה, זו לא דעה שלו; זה מהתורה, וזאת ההלכה.
טלי גוטליב (הליכוד):
זה נורא פשוט.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
לא, זה לא מהתורה.
היו"ר ניסים ואטורי:
זה מהתורה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
ההלכה היא לא מהתורה.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבקש לסיים, תודה רבה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
הלכה עשו אנשים. זה לא כתוב בתורה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה, הסתיים הזמן.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
כפי שגם לא ברור לי איפה אתה בדיוק גר, אתה יודע, זה יכול להיות כתוב, אבל בפועל יהיה משהו אחר. זה לא כתוב בתורה. אנשים עושים את ההלכה.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני בסדר גמור, את יכולה להיצמד לתוכנית הזאת ולראות כמו החבובות, אותו דבר.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
מי שקובע את ההלכה הוא לא התורה, הוא אנשים – –
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבקש לרדת מהבמה, נגמר הזמן שלך.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
– – ולאנשים יש אינטרסים.
היו"ר ניסים ואטורי:
זמנך חלף, תודה רבה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
תודה. לא, זמני רק התחיל.
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
חברת הכנסת מלינובסקי, אם אני הייתי מדבר כל כך הרבה שטויות על הפודיום, זה היה פותח את המהדורה – – –
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
תקשיב, בפודיום אתה מדבר, אני מדברת בכנסת. אתה מדבר בפודיום, בוא – – –
שר התקשורת שלמה קרעי:
תפתחי מסכת קידושין דף ס"ח, ושם תראי – – –
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
אני – – – לשלם מיסים – – –
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבקש לשבת, יוליה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
– – –
היו"ר ניסים ואטורי:
חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה לשבת. קריאה ראשונה, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי.
שר התקשורת שלמה קרעי:
את יכולה להמציא יהדות משלך, כמו גלעד קריב, הכול בסדר. אבל היהדות שלנו, שקיבלנו בהר סיני, הולכת אחרי האימא.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
אבל מלינקובסקי זה ביבי. הלוואי עליי כמות הכסף הזאת.
היו"ר ניסים ואטורי:
מלינובסקי, בסדר, אין בעיה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
מלינובסקי.
היו"ר ניסים ואטורי:
חברת הכנסת יוליה מלינקובסקי? בסדר, קריאה שנייה. תודה רבה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
בסדר. אז תמלוגים, בבקשה, זכויות יוצרים.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. קודם כול, שיהיה לך בהצלחה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
באמת, מה צריך לעשות היום חבר כנסת באופוזיציה? אפרופו, מדברים על משילות או מאבק בפשיעה – אז יש כמה אופציות, למדנו פה מחברינו – חלק מחברינו בקואליציה, אם יש אירוע של ירי מסיבי בלוד עם שישה פצועים, כנראה אני מבזבז את זמני כשאני נוסע לבקר בכל מיני מקומות; מה שצריך לעשות הוא לנסוע על הבוקר ללוד, לקיים מסיבת עיתונאים קצרה, להביא גם כמה חבר'ה שיבואו איתי, להביא את ראש העירייה יאיר רביבו לתת נאום על כישלונה האדיר של הממשלה, של השר, להילחם בפשיעה הנוראית בלוד. ומה אני צריך לעשות כשיש אירועי ירי ומעשי רצח בנצרת? לנסוע לשם ולפגוש את עלי סלאם, ומייד אחרי זה ללכת לרדיו נאס, רדיו שאמס ורדיו בוקרה – כולם בנצרת, ולספר על חוסר היכולת והאימפוטנטיות של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, השר היחיד שישב על כיסאו של השר לביטחון פנים, אדם שהורשע בעבירות פליליות. אבל ככה צריך לעשות חבר אופוזיציה רציני במקום הלא-רציני הזה של הממשלה הזו. כי כרגע אני יושב בוועדת החוקה, ומגיע רצף של חוקים שסותמים – בעצם אלה לא חוקים, זה רצף של הגיגים של יושב-ראש ועדת חוקה או רצף הגיגים שעדיין לא הגיע, של שר, והעסק הזה סותם את הוועדה. ואני אגיד לכם איזה דברים נמצאים על סדר-היום, הם מוכנים, דרך אגב: להביא את החוק של חברות השמירה שעוסק בסחיטת דמי חסות ועושה היפוך; להביא את כל הנושא של חשבוניות פיקטיביות, שהכול מוכן; לטפל בעניין של השוק השחור – לא בהגדרה, זה נמצא, יש מה לעשות, כתוב איך לעשות את זה, יש הצעה כזו; להביא את חוק החיפוש לפה; להביא את חוק האייר סופט שמוכן, עבר קריאה ראשונה, לשכנע, כמובן, את יושב-ראש הכנסת שיסכים גם להצביע בעד, כי בפעם הקודמת הוא התנגד. רק זה – ולעשות חלוקה בין ועדת חוקה, ועדה לביטחון הפנים, ולהריץ את זה. אבל למה לעשות את זה, אם אפשר מחר לשבת בוועדה מיוחדת ולדבר על סמכויות השר לביטחון הלאומי? זה מה שנעשה מחר בבוקר, לא נעשה מה שצריך לעשות מחר בבוקר, נדבר על הסמכות של אדם שלא יודע מה לעשות עם מה שיש לו. מה שיש לו הוא לא רק עמוד פייסבוק, טיקטוק וטוויטר, יש לו ארגונים לנהל, זה לא רק משטרת ישראל. ואם כבר היו רוצים לעשות דבר כזה, מה עם הסמכויות שלו על שירות בתי הסוהר?
היו"ר ניסים ואטורי:
נגמר הזמן.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
ועל כיבוי האש?
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבקש לסיים.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
הזמן שלי נגמר, אני מקווה שזמנה של הממשלה הזו ייגמר מהר. תודה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אתה אומר כל הזמן: מורשע בפלילים, מורשע בפלילים, אולי תספר פעם במה הוא הורשע?
היו"ר ניסים ואטורי:
חברת הכנסת הרכבי צרפתי.
טלי גוטליב (הליכוד):
זה שהוא אמר "כהנא חי".
שר התקשורת שלמה קרעי:
זה שהוא צייר – – –
טלי גוטליב (הליכוד):
"כהנא חי". על זה אתם מדברים. מתיישב ונמחק, אמר "כהנא חי".
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
קודם כול, אני מודה לך, ובפעם הראשונה לא הפרעתם. תודה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
כי שיעממת יותר מדי. לא יצרת עניין, סגלוביץ'.
טלי גוטליב (הליכוד):
כן.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
אפרופו כתבי אישום, היה ממש מרגש לראות את כולכם היום יחד עם דרעי.
טלי גוטליב (הליכוד):
נכון, מעולה. מעולה, ככה זה כשעושים לאדם מעשה – – – אתה יודע בתור שוטר איך אתם יודעים לתפור תיקים אם אתם רק רוצים. רק כשאתם רוצים, אתם מסוגלים לעשות. אנחנו רואים את זה, יודעים את זה. אתה לא מדבר פה למישהו שלא מבין משטרה. יש לכם כוח בלתי מרוסן, בלתי מבוקר, וכשאתם מסמנים מטרה, אוי לבן אדם שסימנתם.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
וואו, מדהים.
טלי גוטליב (הליכוד):
וואו. לא מאחלת לך את זה.
היו"ר ניסים ואטורי:
בבקשה, נחזיר את הזמן. תודה רבה.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, בהצלחה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
כנסת נכבדה, ברשותכם אני אצטט מספר שופטים פרק ט': "ויגידו ליותם וילך ויעמוד בראש הר גריזים, וישא קולו, ויקרא, ויאמר להם, שמעו אלי בעלי שכם, וישמע אליכם אלהים. הלוך הלכו העצים למשח עליהם מלך".
שר התקשורת שלמה קרעי:
זה המשל על לפיד.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
"ויאמרו אל הזית – –"
שר התקשורת שלמה קרעי:
הבאתי את האטד עליכם.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
"– – "מלכה עלינו. ויאמר להם הזית, החדלתי את דשני, אשר בי יכבדו אלהים ואנשים; והלכתי לנוע על העצים. ויאמרו העצים לתאנה: לכי את, מלכי עלינו. ותאמר להם התאנה, החדלתי את מתקי ואת תנובתי הטובה, והלכתי לנוע על העצים. ויאמרו העצים לגפן: לכי את, מלכי עלינו".
טלי גוטליב (הליכוד):
מלכי עלינו.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
מלכי, זה מה שכתוב לי כאן.
טלי גוטליב (הליכוד):
מלכי עלינו, מלכי.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
אבל כתוב קמץ. אז אני אולי העתקתי לא נכון, אבל זה בקמץ.
טלי גוטליב (הליכוד):
מלכי עלינו, כן.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
"ותאמר להם הגפן, החדלתי את תירושי המשמח אלהים ואנשים, והלכתי לנוע על העצים. ויאמרו כל העצים אל האטד: לך אתה, מלך עלינו. ויאמר האטד אל העצים, אם באמת אתם משחים אתי למלך עליכם, באו חסו בצלי. ואם אין, תצא אש מן האטד ותאכל את ארזי הלבנון". שופטים פרק ט', מתחיל בפסוק ז'.
שר התקשורת שלמה קרעי:
חברת הכנסת הנלמדת, צרפתי הרכבי, זה המשל על לפיד. אתם המלכתם עליכם את האטד. בור ועם הארץ.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
כאזרחית – אפשר להמשיך, אדוני היושב-ראש?
היו"ר ניסים ואטורי:
כן, בוודאי, מה זאת אומרת?
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
כאזרחית שומרת חוק ומשלמת מיסים היה לי קשה לראות את העלייה לרגל לביתו של חבר הכנסת דרעי, כולל ראש הממשלה שבא לנחם אותו.
טלי גוטליב (הליכוד):
הוא עדיין שר.
יוסף טייב (ש"ס):
וימשיך להיות שר.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
מפגן התמיכה של ש"ס ואנשי הליכוד בחבר הכנסת דרעי. בל נשכח שאתם מעלים על נס עבריין מורשע, ויוצאים במהירות גבוהה על מערכת המשפט. חוסר האמון במערכת נוצר בגללכם. אתם הבעיה, לא מערכת המשפט.
טלי גוטליב (הליכוד):
בגלל בג"ץ שמתערב בדברים לא שפיטים; בגלל פרקליטות שעושה שימוש לרעה בכוח הבלתי-מאוזן והבלתי-מבוקר שלה, שיהיה לך ברור, מטי.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
אפשר למנות את חברי הכנסת – – –
טלי גוטליב (הליכוד):
תשאלי את גל הירש מה הם יודעים לעשות. היום יואב תלם העיד בבית המשפט המחוזי ירושלים, מומלץ לקרוא. סגן ניצב: לא ידעתי, לא ראיתי, לא זוכר. בבקשה – לא זוכר, לא ידעתי, לא ראיתי, ממונים עליי.
היו"ר ניסים ואטורי:
חברת הכנסת טלי גוטליב. עוד שלוש דקות? היא, כבר שתי דקות עברו לה, לך אני מוסיף עוד 20 שניות על ההפרעה.
טלי גוטליב (הליכוד):
זה היה 15 שניות.
יוסף טייב (ש"ס):
בשביל מה?
היו"ר ניסים ואטורי:
חברת הכנסת טלי גוטליב.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
אפשר למנות את חברי הכנסת שעומדים נגדם כתבי אישום או הרשעות. זו ממשלה שבה חברים עבריינים; ממשלה שנמצאת בניגוד עניינים מול מערכת המשפט. לכן הממשלה תוקפת את מערכת המשפט, דורסת אותה ומרטשת אותה. אנחנו כאנשי ציבור צריכים לשלוח מסר חריף, חד וממוקד לאזרחי המדינה הזאת, לילדי ישראל, כי אין מקום לעבריינות וכי העבריינות לא תשתלם. עלינו לחזק את אמון הציבור – – –
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. אני מבקש לסיים.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
משפט אחרון. עלינו לחזק את אמון הציבור במשפט בשיטה הנוהגת בישראל, בערכים ובחוקים.
קריאה:
לא בעילת הסבירות.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
אחרת אל נתפלא אם נתעורר ממש בקרוב למדינה חסרת מוסר, מושחתת ובלתי ראויה. תודה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת יואל רזבוזוב – – –
טלי גוטליב (הליכוד):
אחרי שהוכחנו לו שתיירים לא רואים את ערוץ 99, הוא הודיע שהוא עוזב. חבל.
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה.
קריאה:
ייאמר לזכותו שהוא אחד מהח"כים – – –
טלי גוטליב (הליכוד):
חבל, באמת, בדיוק, חבל שהוא עוזב.
שר התקשורת שלמה קרעי:
מתי לפיד ילך בעקבותיו? גם הוא לא נמצא – – –
קריאה:
עזוב לפיד.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מנסה להגיע לחבר הכנסת גדי איזנקוט ואת מפריעה לי.
טלי גוטליב (הליכוד):
אני? עד עכשיו הייתי בשקט.
היו"ר ניסים ואטורי:
לוקחת זמן, סתם. תנו להם לדבר. קדימה, בבקשה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אבל הפעם זו לא הייתי אני.
היו"ר ניסים ואטורי:
את בקריאה ראשונה, טלי.
טלי גוטליב (הליכוד):
אבל זו לא הייתי אני, אדוני. אתה טועה.
היו"ר ניסים ואטורי:
חברת הכנסת טלי גוטליב, קריאה שנייה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אבל זו לא הייתי אני. חברים, באמת. זו לא הייתי אני.
יוסף טייב (ש"ס):
אני לוקח את זה על עצמי.
היו"ר ניסים ואטורי:
זה לא הולך ככה.
משה טור פז (יש עתיד):
אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, דיברתי קודם, והאמת שיצא לי גם אתמול בבוקר, לדבר על נושא האלימות בבתי הספר, ואני שמח שחבר הכנסת טייב נמצא כאן. אז אדוני היושב בראש, אני רוצה לצטט לך מתוך ספרי, שנקרא "עיניים בגב, שישה מבטים על חינוך", סיפור אמיתי.
היו"ר ניסים ואטורי:
האם עברנו לשיווק ספרים?
משה טור פז (יש עתיד):
לא, לא, הוא כבר לא נמכר. אני רק רוצה לצטט מתוכו משהו על התמודדות עם אלימות. אני מספר כאן על מקרה שהתמודדתי איתו כמנהל בית ספר סביב מגרש הכדורגל של בית הספר, ואולי אפשר ללמוד מזה משהו: חדר האוכל לא היה מוקד הבלגן היחיד בבית הספר. מגרש הכדורגל היה חשוב לא פחות. באחת הכיתות היה לנו תלמיד, נקרא לו ד', גדול, חזק, קצת מלא. הזהירו אותי שהוא אלים. ידעתי שיש לו רקע לא קל. הוא שיחק כשוער בקבוצה הכיתתית שלו ועצר כמה כדורים שנבעטו לעברו. יום אחד לא הספקתי להגיע למגרש בזמן בתחילת המשחק כשפתאום שמעתי קול ענות – מי שמכיר את המושג יודע; משה רבנו, כשהוא נמצא בהר יחד עם יהושע, הוא אומר: לא קול ענות גבורה ולא קול ענות חלושה, קול ענות אני שומע. כשאתה נמצא בחדר המנהל או במקום בבית ספר ואתה שומע איזה רעש, כבר מהגוון אתה מבין שמשהו לא טוב קורה שם. אז ככה אני מספר: עם השנים למדתי לזהות את הקולות האלו, הם העידו על מהומה. יצאתי מחדר המנהל היישר למגרש הכדורגל. אם המחזה לא היה מבעית, היה בו משהו משעשע. ד', אותו תלמיד, רץ אחרי תלמיד אחר כשהוא אדום כולו, מקלל וצועק. הילד היה קטן ומהיר מד', אבל הוא היה עצבני וכועס ונשבע לסגור איתו חשבון. בכל פעם שהוא התקרב אל הילד, נופף ד' באגרופיו הגדולים. הילד חמק ממנו בזריזות והמשיך לרוץ. אחריו רצו שני מחנכים גבוהים וחזקים וקראו לו להירגע, נזהרים ממנו אך גם דואגים לו. הצטרפתי אליהם, קפצנו עליו ביחד, חיבקתי את ד' בכוח. אחזתי בראשו ושאלתי אותו: מה הוא עשה לך? והתשובה הייתה: הוא קרא לי שמן. הוא התנער ממני בכל כוחו ושב לרוץ אחרי הילד. אחרי שתפסנו אותו שוב לחשתי באוזנו: אם תרוץ אחרי כל ילד שיקרא לך שמן, אתה תרוץ כל החיים שלך. הם מנצלים את החולשה שלך, הם יודעים שאתה יותר חזק, אבל הם גם יודעים שקל לעצבן אותך. אני יודע, אני אלמד אותך איך להתגבר על זה, אני מבטיח לך, עכשיו תעזוב אותו.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבקש לסיים, ולא בגלל שאתה מדבר על שמנים.
משה טור פז (יש עתיד):
התלמיד נשם בכבדות, עמד כשפניו לקיר ובכה. עמדתי בהבטחתי, ליוויתי את התלמיד הזה בשנות התיכון שנותרו לו. כל פעם שזיהינו פיצוץ היינו שם לידו לעצור, להרגיע, להציע אלטרנטיבה לכעס, לנתב אותו לכיוון טוב יותר. חיזקנו את ביטחונו העצמי. כגורם חיובי בבית הספר, הוא הפך לאחד הילדים החיוביים ביותר במוסד, המשיך לשירות משמעותי בצה"ל ובאופן כללי למד לבנות את ביטחונו העצמי לא על הכוח לבד.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה.
משה טור פז (יש עתיד):
יש המשך לסיפור הזה, אני אספר אותו בפעם הבאה.
היו"ר ניסים ואטורי:
לא, זהו. נתתי לך הרבה זמן, כי זה כבר מסקרן. אז תקרא לי אחר כך בפרסה.
משה טור פז (יש עתיד):
אין בעיה, אני מוכן אחר כך לקרוא לך את סוף הסיפור. תודה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חבר הכנסת גדעון סער – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – –
טלי גוטליב (הליכוד):
אינה נוכחת.
היו"ר ניסים ואטורי:
– – אינה נוכחת. תודה לעוזרת שלי. חבר הכנסת אלון שוסטר. אורית היא ברשימה?
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):
מתחלפים.
היו"ר ניסים ואטורי:
כן? אתם מתחלפים? אוקיי. אה, נכון. פספוס שלי בגלל שאול, בגלל שלא שתיתי קפה בשעה האחרונה.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):
אז באמת דיברתי על זה שכל יום אנחנו קמים לאיזשהו צער חדש בממשלה: שהתקשורת על הכוונת, היועצים המשפטיים על הכוונת, השוטרים על הכוונת, ההפגנות על הכוונת, חופש הביטוי על הכוונת, הלהט"בים על הכוונת. אבל באמת שמה שקרה היום ציער אותי במיוחד כשראיתי את מסיבת התמיכה ביושב-ראש של ש"ס, בנוכחות לא פחות מראש הממשלה עצמו, שזכה למסיבת תמיכה משל עצמו. חשבתי על דברים שאמרה לי הבת שלי בסוף השבוע כשהגיעה הביתה, הבת הגדולה שלי, ואמרה לי: את יודעת, אימא, מה מפריע לי בממשלה הזאת? היא אמרה לי: מה שלומך? איך את חווה את כל מה שקורה? היא אמרה לי שהיא מתחילה לקבל משפטים כמו: תראי, זה דתיים, ככה הם מתנהגים – באים אליה בסוג של טענות. והיא אמרה לי: עוד דבר שאני לא יכולה להכיל, אימא, זה איך ההתנהגות הזאת עכשיו, של הממשלה, של המנהיגות, כאילו חותרת תחת כל החינוך שאנחנו מקבלים כילדים, כבני נוער. קשה לי להבין את כל השיח הזה, מה הם מקדמים, זה בניגוד לכללי התנהגות בסיסיים.
טלי גוטליב (הליכוד):
בת כמה הבת? בת כמה הבת? סתם, אנחנו רוצים לדעת.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):
ואני רוצה לדבר על מה שלי עלה בראש. ומה שלי עולה בראש כבר הרבה מאוד ימים זה צמד המילים "חילול השם". כן, חילול השם. זאת הבושה שלנו, בעיניי. והסתכלתי. חילול השם, אני למדתי בחינוך שלי, אני שמעתי, אבל רציתי להסתכל על ההגדרה של הדבר הזה. ביהדות חילול השם הוא מצב שבו מחולל שמו של האלוקים בעקבות מצבם או מעשיהם של מאמיניו. במסורת היהודית נחשב הדבר לעבירה חמורה במיוחד. חילול השם הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, כשהפן החיובי המקביל למצווה זו הוא קידוש השם. לכן אני שואלת את עצמי האם מה שקורה כאן זה לא חילול השם. יש חילול השם יותר גרוע מזה שבעצם עומדים ומקדשים צפצוף על החוק, עבירות על החוק? הייתי היום בדיון בוועדת כספים. אמר לי הרב גפני, יו"ר ועדת הכספים: אני כפוף רק למעמד הר סיני. ואני רוצה לשאול אתכם, חברי הכנסת, ואותך, היושב-ראש, האם הממשלה הזאת והחברים שלה שמתיימרים להגיד את הדברים האלה אכן רואים עצמם כפופים למעמד הר סיני כשהם אומרים: ניכנס מהדלת, ניכנס מהחלון, נתקן את הכול ונכשיר עבירות? אני חושבת שאין פה רפורמה, אין פה רפורמה משפטית, אין פה כלום. מה שיש פה זה מסע נקמה אישי מלא מלא של ראש הממשלה ושל המשנה לראש הממשלה.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבקש לסיים.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):
ואני אסיים במשפט שאותי מאוד מצמרר מספר ישעיהו. אתה יודע, אני משתתפת ערה בדיוני ועדת החוקה, שקיבלה את הכותרת הצינית "ציון במשפט תיפדה".
טלי גוטליב (הליכוד):
– – –
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):
אז נסיים בפסוקים הידועים והמצערים מאותו ספר ממש.
היו"ר ניסים ואטורי:
נסיים.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):
"שריך סוררים חברָי גנבים כלו אהב שחד ורדף שלמנים".
טלי גוטליב (הליכוד):
זה לא הציטוט.
היו"ר ניסים ואטורי:
מילא היו דברי – זה. אני מבקש לסיים.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):
"יתום לא ישפטו" – אז תעזרי לי, תעזרי לי.
היו"ר ניסים ואטורי:
אל תעזרי לה. תני לה לסיים.
שר התקשורת שלמה קרעי:
שרייך שוררים וְחַבְרֵי גנבים.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):
"לא ישפטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם". תודה רבה.
טלי גוטליב (הליכוד):
סליחה, אדוני, לא זה לא הציטוט.
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח.
טלי גוטליב (הליכוד):
תביא, אני אקריא להם.
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת אלון שוסטר.
שר התקשורת שלמה קרעי:
"שריך סוררים וחברי גנבים כלו אהב שחד רודף שלמנים", זה מה שאתם הייתם, לכן שלחו אתכם לאופוזיציה.
היו"ר ניסים ואטורי:
השר שלמה קרעי. ברוך אתה ה' – – – שהכול נהיה בדברו.
רון כץ (יש עתיד):
נראה לי דילגת עליי.
היו"ר ניסים ואטורי:
לא דילגתי, לא.
רון כץ (יש עתיד):
לפי הסדר, תסתכל על הסדר.
טלי גוטליב (הליכוד):
יעקב אשר לא נמצא כאן, אדוני היו"ר? רון כץ ועמית הלוי לא פה, ואחר כך אלון שוסטר.
היו"ר ניסים ואטורי:
לא, מופיע אצלי ברשימה שזה – – –
רון כץ (יש עתיד):
לא שאכפת לי אבל – – –
היו"ר ניסים ואטורי:
החליפו, כן, סליחה. זה רשום בעט.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אדוני היושב-ראש, שיעלו שניהם ביחד.
היו"ר ניסים ואטורי:
תעלו ביחד. רוצים שני מיקרופונים? אחד ימין אחד שמאל.
רון כץ (יש עתיד):
לא, חלילה. נדלג על הברכה בממשלה הזאת. אדוני היו"ר, כנסת נכבדה – – –
היו"ר ניסים ואטורי:
אני לא מחויב מבחינה דתית, הממשלה לא השפיעה עליי, הכול בסדר. תהיה רגוע.
רון כץ (יש עתיד):
לא, הכול בסדר. אדוני היו"ר, כנסת נכבדה, בימים האחרונים, בשבועות האחרונים, חבר ממשלה אחד נעדר. אני מחפש אותו בכל מיני מקומות ואני לא מוצא אותו. אתה יודע על מי אני מדבר?
היו"ר ניסים ואטורי:
לפיד? הוא כבר לא חבר ממשלה.
רון כץ (יש עתיד):
לא, אני מדבר על השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר.
טלי גוטליב (הליכוד):
– – –
רון כץ (יש עתיד):
אתה יודע שכל פעם שאני עולה לפה אני רוצה להגיד לטלי תודה, זה רק מוסיף לי זמן כל פעם.
טלי גוטליב (הליכוד):
מעולה.
היו"ר ניסים ואטורי:
הפעלתי.
רון כץ (יש עתיד):
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נעדר.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני חייב להגיד, שמעתי שהוא יצא מכאן, יש כאן מחאה בחוץ של ילדים יתומים של חללי צה"ל, ולכן אני מכבד את זה ואני חייב לציין, כי שמעתי שהוא שם.
רון כץ (יש עתיד):
יישר כוח.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה.
רון כץ (יש עתיד):
אני אגיד לך אבל מה עוד ראיתי. ראיתי שיש פיצוץ בנתניה, ראיתי שיש יריות בכל מיני מקומות במדינת ישראל, ראיתי שהפשע הולך ומשתולל, ואתה יודע למה? כי מבינים שמי שעכשיו אחראי על הפשע במדינת ישראל לא יודע מה הוא עושה, וכשזה המצב אנחנו נראה את הדברים האלה הולכים ומסלימים, ולצערי זה מה שאנחנו רואים במדינת ישראל. אנחנו מבינים שמי שעשה קמפיין במשך חודשים ודיבר על הביטחון הלאומי והלך בחניונים עם אקדח שלוף נמצא עכשיו במצב שאחרי שבמשך חודשים הוא ניסה להגיד למפכ"ל שהוא המפקד שלו ולמשטרה שהוא הבוס, אז הוא הגיע למשרד והמפכ"ל באמת כפוף אליו והמשטרה באמת אמורה ליישם את המדיניות שלו, אבל אנחנו בשבועות האחרונים לא שומעים מדיניות. אנחנו לא רק שלא שומעים מדיניות, אנחנו לא שומעים את השר. ומפה אני רוצה לומר שאני דואג. לפני הבחירות, בקמפיין, שמענו אותו כמה פעמים ביום, סרטונים, פוסטים, מה לא, כל היום, ופתאום דממה. אז או שאני פספסתי ואני לא יודע, הוא נמצא בכל מקום, או שהתשובה יותר פשוטה ופשוט אין לו מושג במה הוא מתעסק. ואני חייב לומר שנמצא פה סגן השר הקודם לביטחון פנים וניצב בדימוס יואב סגלוביץ', שהזהיר את הציבור ואמר: חבר'ה, תשמעו, זה תפקיד רציני. כשאתם לוקחים מישהו לא רציני לתפקיד רציני, זה ייראה ככה. ואני שואל אותך, יואב, מהניסיון שלך, מה שאתה רואה בחברה הישראלית כשאתה מסתכל על מפת הפשיעה, כשאתה מסתכל על הביטחון האישי של מדינת ישראל, מה אתה חושב?
היו"ר ניסים ואטורי:
מה זה, שאלון פתוח? תשמע רגע, אני אגיד לך משהו.
רון כץ (יש עתיד):
זו בדיוק הבעיה.
היו"ר ניסים ואטורי:
אתה שואל אותו, שלא תצא כמו זה. כי לפי השאלה של עמית סגל בפעם האחרונה זה לא יצא טוב.
רון כץ (יש עתיד):
עמית סגל שאל אותך, יואב?
היו"ר ניסים ואטורי:
תקשיב, עצרתי את הזמן, אני רוצה להגיד לך דבר אחד.
רון כץ (יש עתיד):
אם עצרת אז בסדר.
היו"ר ניסים ואטורי:
זה משהו קוסמי שאתם חושבים שברגע שנכנסתם לשלטון הכלכלה הייתה מצוינת, כי נכנסתם לשלטון. לא, כי נתניהו דקה לפני זה היה כאן וניהל את הכלכלה והיא הייתה מצוינת. ועכשיו אתם דורשים שבן גביר, ברגע שנכנס, בבום אחד הכול ישתפר.
רון כץ (יש עתיד):
אני אענה לך על הכלכלה גם.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני ממשיך את הספירה של הזמן, קדימה.
רון כץ (יש עתיד):
אז אני אענה לך על הכלכלה. הממשלה הקודמת קיבלה כלכלה בגירעון אדיר אחרי הקורונה, אבטלה בשיא; החזירה כלכלה במצב הטוב ביותר שהיה במדינת ישראל. אבטלה כמעט אפסית, גירעון כמעט אפסי.
היו"ר ניסים ואטורי:
זה ממש קרה גם בשבוע הראשון שנכנסה הממשלה.
רון כץ (יש עתיד):
לא, זה היה אחרי שנה וחצי שהייתה ממשלה פה שהחזירה מעל 30 מיליארד שקל לקופת המדינה, שמזה אתם עושים מסחרה בהסכמים קואליציוניים. המזל – מצד אחד זה טוב ומצד אחד זה רע.
יוסף טייב (ש"ס):
– – – גירעון – – – הסכמים קואליציוניים. בסיס התקציב – – –
רון כץ (יש עתיד):
בסיס התקציב. אתם צודקים, אתם צודקים. ראש הממשלה כל כך חלש, שאני במקומכם – –
היו"ר ניסים ואטורי:
למה אתם מפריעים לו לסיים?
רון כץ (יש עתיד):
– – הייתי עושה הכול בבסיס התקציב. לא הייתי עושה משהו שהוא לא בבסיס התקציב. ואני רוצה לומר לך משהו, אדוני היושב-ראש. קיבלתם כלכלה עם מעל 30 מיליארד שקל בתקציב, עם כמעט אבטלה אפסית. בוא נראה לאן אתם תובילו אותנו, כי לפי ההסכמים הקואליציוניים צריך 100 מיליארד שקל רק בשביל לרצות אתכם, ועוד לא התחלתם אפילו את הדרך. אז אני מציע לכם טיפת צניעות, ואפשר ללמוד מהממשלה הקודמת.
היו"ר ניסים ואטורי:
כל ממשלה וההוצאות שלה. אתה יודע מה ההוצאות הקודמות? לא נתווכח על זה. אבל תודה רבה.
רון כץ (יש עתיד):
יש תוצאות, אבל.
שר התקשורת שלמה קרעי:
רון, גמרתם לבזבז את כל הכספים הקואליציוניים שלקחתם?
רון כץ (יש עתיד):
איזה כספים? איזה כספים?
שר התקשורת שלמה קרעי:
אוהו איזה כספים. שברתם את כל השיאים – – –
רון כץ (יש עתיד):
קרעי, איזה כספים? אתה היית פה, אתם דיברתם על כל מיני פייקים שראש הממשלה שלך אמר שזה שקר. ראש הממשלה שלך אמר שזה שקר.
שר התקשורת שלמה קרעי:
לא סתם הציבור לא מאמין לכם. לא סתם.
רון כץ (יש עתיד):
אתה שומע את הציבור, 130,000 איש שהיו במוצ"ש אומרים לכם חלאס.
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת אלון שוסטר, תתחיל לעשות אימון, הינה זה מגיע.
יוסף טייב (ש"ס):
ספרת אותם אחד אחד, 130,000?
שר התקשורת שלמה קרעי:
תגיד, הגיסה של לפיד עדיין עושה קופה – – –
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
בוקר טוב, כבוד היושב-ראש, בהצלחה בתפקיד.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
חברותיי וחבריי, מכל המשימות החיוניות ליציבות החברה שלנו, חבריי אשר בקואליציה, מכל אתגרי הכלכלה של המשק המשותף לנו, מכל האיומים האסטרטגיים שמופנים כלפי מדינת היהודים הזו, האחת, הנס הזה שקרה לנו, קעקוע מערכת המשפט זו המשימה הקדושה בעיניכם? אם כבר הופנה מבטכם אל עבר מערכת המשפט, במקום לעשות את כל הדברים הראויים שיש לעשות עכשיו, ויש עבודה גדולה, שהלוואי והיינו מתמקדים בה, אם יש את נפשכם לסייע לשיפור שלה, לסייע לאזרחי המדינה שזקוקים לה לשם עשיית צדק ולשם הגנה משרירות לב אפשרית של השלטון, של כל שלטון, מה שבאמת זקוקה לו מערכת המשפט שלנו זה בעיקר תוספת משאבים. לא התעללות בשופטים המצוינים שיש לנו, אלא תגבור היכולת שלהם להתייחס בכובד ראש לכל נושא ולכל בעל דין שניצב בפניהם. אם צריך משהו, חבריי אשר בקואליציה, זה לא טורנדו של חקיקת אימים, אלא כוח אדם איכותי שייתן שירות יעיל ומהיר לכלל בני ישראל שנזקקים למערכת המשפט. אבל זה שקוף. כל כך שקוף שבחרתם בבליץ חקיקה וברצף בלתי נגמר של יוזמות תוקפניות בכדי למוטט את כושר העמידה שלנו ואת האמונה שלנו ביכולתנו לעמוד בנחישות אל מול הפגיעה בקודשי האומה, שהם נשמתה החופשית, המשטר הדמוקרטי שלה. ובכן, אתם טועים, טועים בענק. אויבים מבחוץ טועים לחשוב שהדמוקרטיה שלנו, של כולנו, מבטאת חולשה, ולהבדיל, יריבים מבית טועים בהערכת המחויבות של מיליוני ישראלים – מיליוני ישראלים – להגבלת הכוח של השלטון, של כל שלטון, גם כשהוא נבחר כדין. כך ראוי בחברה חופשית. ההצעות שמועלות בתחושת בהילות מופקרת מפספסות לחלוטין את צורכי המערכת שבשמה לכאורה אתם באים. זה מוכיח בעליל שלא טובת המערכת לנגד עיניכם, אלא הרצון להשתלט על כל גורם שמגביל את שלטונכם. כך בכוונתכם לרמוס את מערכת המשפט העצמאית, את התקשורת החופשית, וחלילה גם את חופש הביטוי, התנועה והבחירה של מתנגדיכם הפוליטיים. תודה רבה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח. חבר הכנסת מיכאל ביטון, בבקשה.
טלי גוטליב (הליכוד):
תראה מה זה, מהחברים שלך אין לך אהדה כמו פה, יאללה.
היו"ר ניסים ואטורי:
הרסו לך את הפריימריז.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
התעוררתם?
טלי גוטליב (הליכוד):
אני רואה שאתה מרוצה מהפידבקים. יאללה, לקחת זמנים. בהצלחה.
היו"ר ניסים ואטורי:
לקחתי לו מרגע שהוא יצא.
יוסף טייב (ש"ס):
תן לו את הזמן שלי גם.
שר התקשורת שלמה קרעי:
ביטון, יש לך את הסימן של הכרית.
טלי גוטליב (הליכוד):
– – – בהצלחה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
עמידר מנהלת 37,000 דירות ציבוריות. 45% מהן נבנו לפני 50 שנה. רק 34% מתוכן, לפי דוח של עמידר, תקינות; 42% תקינות אך ישנות; 20% – תיקון נקודתי, ו-4% לא תקינות ומצריכות תיקון מקיף או לא ראויות למגורים. עמידר ביצעה שיפוצים ב-30%–40% מהדירות. הם העריכו שצריך לשפץ 2,000 דירות בשנה. בפועל שיפצו רק 970 דירות. הדוח הזה הוא חמור, ומעיד על תפקוד ירוד של חברה לאומית, בעצם החברה הגדולה בישראל.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אל תוסיף לו זמן על זה, אנחנו לא מפריעים לו.
טלי גוטליב (הליכוד):
אנחנו לא מפריעים לו – – –
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
חברת עמידר מסיימת שנים ביתרות תקציביות, לא משפצת את הבתים, מעניקה שירות גרוע לאזרחים, גובה גינון בבניינים ולא עושה גינון, ובעצם מתהדרת בכך שהיא תעשה תוכניות להתחדשות עירונית – למשל בירושלים במתחם שבו יש כמה מאות דירות והיא יכולה להפוך אותו למעל 1,000 דירות, היא לא מתחייבת להוסיף דירה אחת של דיור ציבורי. גוטליב, כשאת היית פה ודיברת על היחס לילדים עם צרכים מיוחדים – –
טלי גוטליב (הליכוד):
לא, מיכאל, אל תיעלב ממני.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
– – אז את דיברת על דברים שמדם ליבך. אני הייתי בנאום הזה. אני, בניגוד אלייך, ישבתי באולם ושמעתי אותך מדברת על היחס לאנשים.
טלי גוטליב (הליכוד):
רגע, אתה רוצה שאני אקשיב בקשב רב? אני מסכימה לכל מה שאתה אומר על עמידר. אתה רוצה שאני אקשיב לך? אז תגיד לי, אז אני אקשיב. רוצה שאני אקשיב, אני אקשיב בכבוד.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
אני רוצה. אני רוצה.
טלי גוטליב (הליכוד):
בדיוק. בגלל שהקשבתי לנאומים בני דקה שלך, המופלאים, על עמידר, ובגלל שאני מסכימה איתך – – –
היו"ר ניסים ואטורי:
חברת הכנסת טלי גוטליב, את בקריאה שנייה.
טלי גוטליב (הליכוד):
הוא פנה אליי. אבל הוא פנה אליי.
היו"ר ניסים ואטורי:
לא נעים, את יודעת.
טלי גוטליב (הליכוד):
אבל הוא פנה אליי. אבל אדוני, הוא פנה אליי.
היו"ר ניסים ואטורי:
הוא פנה אלייך וביקש שתקשיבי לו. אני אוסיף לו עוד דקה בגלל הנושא שהוא מאוד חשוב.
טלי גוטליב (הליכוד):
רציתי להגיד לו, אדוני היו"ר, שאני מקשיבה לנאומים בני דקה שלך שהם על עניין הדיור הזה, ולכן אני מצויה בו.
היו"ר ניסים ואטורי:
היא מקשיבה לך, בוא נמשיך.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
זה נחשב הקשבה?
היו"ר ניסים ואטורי:
זה אצלה ככה הקשבה, כן.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
לא, היא יודעת להקשיב כשהיא רוצה.
היו"ר ניסים ואטורי:
כן? בוא נראה. תני לנו דקה של שקט, בואו נראה. אנחנו התערבנו פשוט.
טלי גוטליב (הליכוד):
מה אתם רוצים? אני – – – הוא קרא לי.
שר התקשורת שלמה קרעי:
היושב-ראש, לא הפרענו לו, מה אתה מוסיף לו?
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
זה אירוע שפוגע במאות אלפי ישראלים, שמשלמים מחיר יקר על חברה ממשלתית לא מתפקדת. היא היחידה ששולטת ברוב הדיור הציבורי בישראל, וחוסר התפקוד שלה נמשך עשרות שנים. יש חברה אחרת, שנקראת עמיגור, חברה קטנה, שמתפקדת ואפילו בונה בתים חדשים של דיור ציבורי, ואפילו מתחזקת טוב, ואפילו אנושית, ואפילו מקבלת מחמאות מהאזרחים. יש מחסור אדיר בדיור ציבורי. אנשים ממתינים בתור וסובלים. אבל הקצת שיש לא מנוהל, ולכן בעצם אנחנו באנו ואמרנו – הינה חברה שאתה יכול לסגור, קרעי. בואו נסגור את עמידר, נעביר את כל הבתים לעמיגור ונקבל שירות וטיפול טוב לאזרח.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אם זה בעניין של לסגור, אני בעד.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
אתה בעד. אני ידעתי.
טלי גוטליב (הליכוד):
ובלבד שניטיב את מי שצריכים את הדיור הציבורי.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
בדיוק. החוצפה של עמידר זה עוד לספר שהיא רווחית. מישהו ביקש ממך להיות רווחית? ביקשו מכם לתחזק, לשרת, לעשות גינון, להביא דירות תקינות, לא להחזיק סתם בתים ריקים בבאר שבע.
טלי גוטליב (הליכוד):
דירות נגישות לנכים. הם לא משקיעים בנגישות לנכים.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
ויש בתוך זה בעיה אדירה. בתוך זה יש מחסור של מאות דירות לבעלי צרכים מיוחדים, שהם בעדיפות בדיור הציבורי, ולא עומדת לרשותם דירה, כאשר הם היו יכולים לסגור קומות עמודים ללא מעלית ולאפשר לעוד נכים לקבל בית. לכן הצעת החוק שלי באה ואומרת, קרעי, בואו נסגור את עמידר, נעביר את הדירות לעמיגור, ובואו נבנה מודלים חדשים להרחיב את מאגר הדיור הציבורי בישראל. אני מתבייש שכשהיינו מדינה ענייה, היינו שלושה מיליון איש בשנות השבעים, היו לנו כ-200,000 דירות; אנחנו מדינה עשירה עם כ-10 מיליון איש, ויש לנו 50,000 דירות. משהו איבדנו בערבות ההדדית שלנו. ואגב, דיור ציבורי היה יכול להינתן לסטודנטים, לזוגות צעירים, היה אפשר להרחיב – – –
קריאות:
– – –
היו"ר ניסים ואטורי:
בסדר, אני הוספתי לו שתי דקות ממני. זכות הדיבור שלי, אני ויתרתי על שמי ברשימה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
מה את מסמנת?
טלי גוטליב (הליכוד):
כמה זמן הוא מדבר? כמה זמן?
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
מה את מסמנת? תן לי. אני לא מבין, אתם מנהלים את המליאה שמה? אני לא מבין את זה.
יוסף טייב (ש"ס):
אני נהנה לשמוע את מיכאל.
טלי גוטליב (הליכוד):
עבר הזמן.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
עד שאנחנו עוסקים בנושא שהוא בנפשנו.
טלי גוטליב (הליכוד):
עבר הזמן. עבר זמנו, בטל קורבנו.
היו"ר ניסים ואטורי:
אגב, אני רוצה להוסיף. אני מקבל חמש פניות ביום בנושא עמידר והנושא מאוד חשוב, לכן העברתי לו שתי דקות ממני. ועם ההפרעות שלך עוד דקה אחת מגיעה לו, אבל בוא נסיים.
טלי גוטליב (הליכוד):
אני לא הפרעתי.
היו"ר ניסים ואטורי:
זה חשוב מאוד.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
ואטורי, שיחקת אותה, והמשך יבוא. תודה רבה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חבר הכנסת דוד אמסלם – אינו נוכח. חבר הכנסת – השר שלמה קרעי, בבקשה, חצי דקה, אני רושם. עכשיו תסכם את כל מה שקראת באמצע, עם כל קריאות הביניים.
שר התקשורת שלמה קרעי:
חצי דקה, כן. אדוני היושב-ראש, אני עליתי כאן לברך אותך.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אתה יושב כאן כבקי ורגיל, מנהל את זה בטוב טעם כאילו אתה בעל ניסיון. יישר כוח, תעלה ותצליח והצלחתך הצלחתנו.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
חבר הכנסת הרצנו לא נמצא כאן, אז אני אגיד במילה אחת. אנחנו לא ניתן שהציבור ישלם פעמיים על תכנים שהוא כבר שילם עליהם. הציבור במשמרת שלי יקבל את הדברים בחינם. לא יהיה כאן תשלום כפול על תכנים שכבר הציבור שילם עליהם.
היו"ר ניסים ואטורי:
רגע, לא עשית לי גימטרייה, משהו, או שתחשוב על זה לפעם הבאה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
נחשוב על זה.
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת חילי טרופר – אינו נוכח; חבר הכנסת דני דנון, רשום לי פעמיים, לא יודע למה – גם לא נוכח; חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, איפה היא? אני לא רואה. הכול טוב. רציתי להגיע לחברת הכנסת – – –
אפרת רייטן מרום (העבודה):
אדוני יו"ר הכנסת, כנסת נכבדה, אני רואה שיש כל הזמן ריבים או ויכוחים, כמה היו. 100,000, פחות, היום ראיתי ספירה של 40,000 איש.
יונתן מישרקי (ש"ס):
כמה המקום מכיל?
אפרת רייטן מרום (העבודה):
אני כמובן מדברת על ההפגנה הגדולה שהייתה ביום שבת. כל מי שהיה שם אולי לא ספר, אבל בהחלט ראה שבאו כל כך הרבה אנשים, לא רק לשם, לכל רחבי הארץ. אז אני רוצה לנצל את הזמן הזה ולהקריא מכאן את כל השמות של הארגונים שבאו, שהם ארגונים שהם לא של פוליטיקאים, וזה מה שיפה במחאה הזו: מחאה שבאה מהשטח, מחאה בלי ידיים של פוליטיקאים. אז זאת הרשימה, ואפשר להבין שיש כאן הרבה יותר מ-100,000 איש, ויהיו גם יותר, כמו שאמר חבר הכנסת גדי איזנקוט, אולי גם נגיע למיליון יום אחד.
היו"ר ניסים ואטורי:
לפי הספירה הזאת יכול להיות שתגיעו למיליון גם מחר בבוקר.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
כבר בשבוע הבא. בסדר גמור. ראיתי את ההפגנות שלכם, 1,000, 2,000, 3,000 גג, כשנתניהו הגיע.
היו"ר ניסים ואטורי:
תלוי מי סופר, תלוי מי סופר.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
מאה אחוז. כן, ראינו, ראינו את התמונות. נלחמים על הדמוקרטיה, קריים-מיניסטר, מחאת ההייטקיסטים, מאבק הגלימות, התנועה לאיכות השלטון, זזים, חמש חמש חמש פטריוטים, מחאת הסטודנטים, למרות שלא נותנים להם כל כך להפגין, צו 8 אזרחי, המטה הגאה למאבק בפסקת ההתגברות, התנועה הדמוקרטית האזרחית, מובילי הגשרים, החזית הוורודה, קומי ישראל, לוחמים לשלום, שלום עכשיו, מסתכלים לכיבוש בעיניים, מחאת הרופאים, ארגוני הקהילה הגאה, תנועות הנוער, פורום אנשי חינוך לזכויות אדם, עמק שווה, שומרות ושומרים על בית משותף, דרכנו, מחאת התלמידים, מצילים את הדמוקרטיה, איתך-מעכי – משפטניות למען צדק חברתי. << אחרי_כן >> בונות אלטרנטיבה, מחאת העם – חיפה, הפורום החילוני, שופטים בדימוס, פעילי בקעת הירדן, מחזקים, הדרום מתעורר למחאה, כלכלנים בכירים, תורת צדק, חומת מגן לדמוקרטיה, כן למחנה השינוי והאחדות. וזו רק רשימה חלקית – – –
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:
כל זה תחת השמאל ועמותות השמאל הקיצוניות שמממנות אותם. כל זה תחת עמותות השמאל. אה, גדי – – –
עידן רול (יש עתיד):
השמאל שלא רצה לקבל אותך למפלגת העבודה, מירי רגב, נזכיר לך את הכתם הזה בעברך. ואנחנו נמשיך ונשמע ונקבל את כל מי שרוצה להפגין, כולל את אנשי הימין, שבאו למחאת חיפה ועוד יבואו לדרום. וראינו בבאר שבע כבר 2,000 מפגינים ואנחנו נראה עוד ועוד הפגנות ושביתות, כמו שיש מחר ובשאר השבוע, ומחאות שילכו ויתרבו במהלך החודשים, השבועות הקרובים, בארץ, כי אין לנו ברירה אחרת, וזה מה שאנחנו נעשה כולנו ביחד. זאת המחאה של כולנו. תודה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה. חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון. בבקשה.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, במחילה, אני לא רוצה חלילה להישמע מטיפה, אבל אני מסתכלת על הדיון, על איך שהוא מתנהל, על מה שקורה כאן במליאה, ואני מתכתבת עם מה שהיה לנו היום בוועדת החינוך, דיון חשוב, דיון חשוב מאוד, בנושא של אלימות במערכת החינוך. וזו לא פעם ראשונה שאני אומרת שהמערכת היא מיקרוקוסמוס של החברה.
טלי גוטליב (הליכוד):
היום אנשים שלך קראו לחברים שלי מש"ס שקרנים. טייב, קראו לך שקרן היום.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
בואו נסתכל על עצמנו, על תרבות השיח, על חוסר הכבוד, על מה שקרה בבית הזה רק היום בצוהריים וקורה בכלל בימים האחרונים סביב הסיפור של דרעי. מרגע שהייתה פסיקה אנחנו שומעים כמה נעשה עוול לאיש הזה. על איזה עוול אנחנו מדברים, חברים? אנחנו מדברים על אדם שהורשע פעם אחת, ישב בכלא, הורשע פעם שנייה, נמצא בתקופה של מאסר על תנאי – –
טלי גוטליב (הליכוד):
אנחנו בעד – – –
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
– – ופה, בבית הזה, עסוקים בלעלות לרגל ולהפוך אותו לקורבן. מה יחשבו הילדים? ואגב, באותה נשימה, היום, כשכולם התכנסו אצלו בחדר כדי לתמוך, אנחנו שומעים על ילד שמכה את המורה שלו, ואני שואלת אתכם: מה אתם מצפים שהילדים יחשבו כשהם רואים אותנו מתנהלים כך, כשזה הגיבוי שאנחנו נותנים למי שעובר על החוק? כשהחוק מבחינת הבית הזה – – –
שר התקשורת שלמה קרעי:
זאת מערכת החינוך הרקובה שלך – – –
טלי גוטליב (הליכוד):
– – – חוק המרשים הפלילי – – – אשת חינוך – – –
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
כשהחוק מבחינת הבית הזה הוא המלצה. יש פה ממשלה – – –
יוסף טייב (ש"ס):
הוא היה בראש חוצות של הקמפיין שלכם. די עם הצביעות. עד מתי הדו-מוסריות הזאת?
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
אני אענה לך על זה. הוא היה על שלטי החוצות שלנו כראש מפלגה. אף אחד לא מינה אותו לשר, וכשבוחרים בבחירות – – –
יוסף טייב (ש"ס):
– – – שר בממשלה שלכם – – – די עם הצביעות הזו – – –
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
אני אסביר לכם, אני אסביר לכם – – –
קריאות:
– – –
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
אני אסביר לכם שיעור קטן באזרחות. הבחירות הן בחירות לכנסת. חברים, כל עוד החוק התיר לו והשופטים התירו לו ויו"ר ועדת הבחירות התיר לו להתמודד לכנסת, אנחנו מכבדים את זה. אפשר לאהוב את זה, אפשר לא לאהוב את זה, אבל אנחנו מכבדים את זה. מכאן ועד להפוך את זה למצב שמדינה שלמה צריכה לראות איך ראש הממשלה וכולם נוהרים לביתו ומחזקים אותו ומדברים על עוול שנעשה לו על ידי בית המשפט, עושים דה-לגיטימציה למערכת המשפט אל מול אדם שעבר על החוק פעם ועוד פעם ועוד פעם – – –
יוסף טייב (ש"ס):
הפסקנו להיות הסמרטוט של השמאל. הפסקנו ממזמן להיות הסמרטוט של השמאל – – –
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
תקשיבו לי טוב, אנחנו אשמים בכל מה שקורה בחברה הזו. חוסר המשילות, הפשע שמשתולל בחוץ, האלימות שיש בחוץ, הכול תוצאה של מה שקורה כאן.
יוסף טייב (ש"ס):
הייתם שנה וחצי בממשלה, למה לא טיפלתם בזה – – –
היו"ר ניסים ואטורי:
הזמן תם. אל תפריע לה לסיים.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
ולכן אני אומרת פה, חברים יקרים, בואו ניקח אחריות רגע על עצמנו, כל אחד במקום שלו, ונעזור לחברה הזו להעמיד את עצמה בחזרה למעלה, ולהפסיק עם כל מה שאנחנו רואים שמשתולל שם בחוץ. תודה רבה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. הממשלה, עדיין אין 30 יום לחקיקה, אז זה כבר – – –
שר התקשורת שלמה קרעי:
בהחלט יש לנו הרבה מאמץ להרים את החברה הישראלית מלמטה.
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת גדי איזנקוט, בבקשה.
יוסף טייב (ש"ס):
עוד נחזיר את הזהות היהודית של המדינה, נחנך את הילדים ללמוד תנ"ך, אל תדאגי, הכול יחזור על מקומו בשלום. מה שהרסתם שנה וחצי נתקן. אני מבטיח.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
אל תשקר – – – כל המדינה הזו – – –
קריאה:
– – –
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבקש, בואו ניתן לחברנו לדבר. תודה.
גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני אשתדל לדבר על הנושא שנמצא על הצג – העברת סמכויות בנושא מאוד חשוב, מורשת קרב, מורשת מלחמת ששת הימים, 56 שנים לאיחוד של ירושלים. נראה לי קצת מוזר שלוקחים את הנושא הכל-כך חשוב הזה מאחריות של שר ומעבירים את זה למשרד ראש הממשלה, שעסוקים שם מאוד. אני רואה כמובן חשיבות גדולה מאוד להנחלת מורשת הקרב, מלחמת ששת הימים, איחוד ירושלים, גבעת התחמושת, מתוך הבנה שלמורשת קרב וחיזוק ההבנה אצל דור העתיד יש חשיבות גדולה מאוד. השנה מתלכדים כמה תאריכים. לצד הזה זה 100 שנים למאמר של ז'בוטינסקי על קיר הברזל, לכולנו זה 75 שנים למדינת ישראל, 50 שנים לפטירתו של ראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון ו-50 שנים גם למלחמת יום כיפור, תזכורת לכולנו על הנחיצות של עוצמה צבאית וכוח מגן. מורשת קרב וחינוך הולכים בעיניי ביחד, והעובדה שהיום מתגייסים רק 67% מחייבי הגיוס במדינת ישראל צריכה להדאיג כל אחד פה. זה מספר שהולך ויורד באחוזים עם השנים. היקף הצעירים והצעירות והמסיימים הם קצת יותר מ-50%. נתון בעייתי מאוד. מהסיבה הזאת הערבות ההדדית, הסולידריות בחברה הישראלית, זה בעיניי המרכיב החשוב ביותר ביכולת שלנו להתמודד. ולכן אני חושב שחיזוק מורשת קרב וחינוך, בדגש על החינוך הממלכתי במדינת ישראל – ואולי זה המקום להזכיר ש-86% מהמתגייסים לצה"ל באים מה-55% של החינוך הממלכתי במדינת ישראל, למי שחושב לפגוע בחינוך הממלכתי. הנקודה הנוספת היא שצה"ל צבא העם. צה"ל צבא העם נראה לדור שלנו כדבר מובן מאליו. כשאני מסתכל קדימה על דברים שקורים פה ועל רצון להעביר פסקות התגברות ורצון להתגבר על קשיים פוליטיים – מי שירים יד על צה"ל כצבא ועל חוק גיוס, עם כל הקשיים שלו, ייצור טרגדיה שהיא תהיה נחלת כל מי שיושב פה. ואני מקווה שהגישה של חינוך ממלכתי, גיוס לשירות למען המדינה וחינוך למורשת קרב ילכו ביחד. תודה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. אין על החינוך הצבאי, בדיוק על השנייה סיימת. חבר הכנסת עידן רול.
עידן רול (יש עתיד):
תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מוקדם יותר היום פורסם הדוח השנתי של ה-INSS, בטח חלק כבר קראו אותו, שבעצם מפרט את מפרט האיומים שאיתו מדינת ישראל הולכת להתמודד ב-2023, והאיום המרכזי, האיום שמוצב בדוח הזה כאיום המרכזי – ואני מזכיר שיש איומים נוספים וגדולים וקשים, כמו האיום האיראני, שאנחנו פועלים איתם – זה האיום של מהלכים אנטי-דמוקרטיים שעשויים להחליש את הדמוקרטיה הישראלית, עשויים לפגוע בעצמאות בית המשפט, וכתוצאה – ביחסים עם ארצות הברית; ארצות הברית – אני מקווה שכאן במליאה עדיין הממשלה לא הולכת לקפוץ ולהגיד שארצות הברית זה ישראל הראשונה, שמאלנים, עוכרי ישראל ודעתם לא רלוונטית. אני מקווה שאנחנו עדיין לפחות בגדר השיח שמבין שארצות הברית היא הידידה הקרובה, החשובה והאסטרטגית ביותר שלנו. כשה-INSS מדברים על פגיעה ביחסים עם ארצות הברית הם מדברים על משהו שכל אחד שנמצא בקשר עם הקהילות של אחינו ואחיותינו בארצות הברית, עם נציגי ממשל, עם חברי קונגרס, כבר מרגיש מתחת לפני השטח. אנחנו רואים חדשות לבקרים סנטורים, חברי כנסת, חלקם מהטובים ומהתומכים הנלהבים והפומביים ביותר שלנו לאורך השנים, אומרים: חברים, קורה פה משהו שמבחינתנו הוא מדאיג. וזה הזמן לומר עוד פעם: ארצות הברית ומדינות המערב – אחת הסיבות למעמדנו הרם בעולם, זה לא רק עניין אסטרטגי וביטחוני אלא זה גם עניין של שותפות ערכית, של like minded countries. כשהם מסתכלים על הממשלה החדשה והם רואים את הניסיונות לחבל בדמוקרטיה ולחסל את מערכת המשפט, הם יודעים מה ההשלכות של זה, מה ההשלכות המדיניות, מה ההשלכות הכלכליות, מה ההשלכות הערכיות – מדינות שמגדירות את עצמן כבעלות הברית המרכזיות שלנו. ארצות הברית – הנגזרת של פגיעה אפשרית במערכת היחסים שלנו עם ארצות הברית היא אין-סופית. יש לזה נגזרת ביטחונית, יש לזה נגזרת כלכלית, יש לזה נגזרות שמשפיעות על כל שאר האיומים שה-INSS מתאר, כמו הזירה הפלסטינית, כמו איראן, כמו כל מהלך שהוא. היוהרה המטורפת שהממשלה הזו חוטאת בה עוד לפני שקמה – ומאז שקמה בכלל עפים על עצמם ב-200 קמ"ש – מגמדת, מייתרת, לועגת לכל איום אפשרי ולכל נורת אזהרה שנדלקת.
היו"ר ניסים ואטורי:
הסתיים הזמן.
עידן רול (יש עתיד):
ארצות הברית לא פה כדי לרצות אותנו. הם בוחנים את סולם הערכים שהממשלה הזו מקדמת, וכמו ה-INSS, גם אני כאן לומר שאנחנו ניצבים בפני אפשרות לפגיעה משמעותית ואולי בלתי הפיכה ביחסים. תודה רבה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
בוקר טוב. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום בבוקר השתתפתי – איפה יוסי טייב, יצא? אתמול השתתפתי בדיון בוועדת חינוך על אלימות כלפי מורים במערכת החינוך, והאמת שנחרדתי. המחקר המראה ש-45% מהמורים חוו אלימות פיזית ומילולית, פגיעה ברכוש והטרדות מיניות ואלימות ברשת מצד תלמידים. האלימות כלפי מורים, מסתבר, היא אחת הסיבות לנשירת מורים ממערכת החינוך בשלוש השנים הראשונות לכניסתם לעבודה. הקורבנות, בעיקר המורים הוותיקים שבהם, לא פונים לעזרה. ההשערה היא שהמחיר שהמורה ישלם על הודעתו שהיה קורבן תעלה לו במוניטין התעסוקתי שלו. הוא יצטייר כמורה חלש ולא מקצועי שלא יכול לשלוט בכיתה. אין גיבוי מספיק ואין גורמי סיוע. כולם יודעים שזה מקצוע, מה שנקרא, נשי, יש בו רוב של נשים. למעשה כ-86% הן מורות, ולכן אנחנו למעשה עדים לתופעה של אלימות נגד נשים. אני לא אשת חינוך, אני לא מתיימרת להיות כזאת, אבל פעם הייתי תלמידה והיום אני אימא, וכמובן שאני לא מדברת בהכללה על כולם, אבל כן יש תופעה, לפחות לדעתי, של שחיקת מעמד המורה בישראל יחד עם עליית מעמדם של הנסיכים והנסיכות של הבית. מורים מעידים בוועדה כי הם מרגישים שכדאי להם להצטייד בעורכי דין כשהם מגיעים למוסדות החינוך. במקום להודות להם על שבחרו במקצוע הכל-כך קשה הזה, הלא-מתגמל, אנחנו עוד באים אליהם בטענות כל היום וכל הלילה, ואם הם שורדים אותנו, והם שורדים את השרים והמנכ"לים המתחלפים להם מדי שנה ומשנים להם סדרי עולם, בכל פנייה, הרמת קול או עונש שניתן על ידי מורה מייד מתערב ההורה וצועק ומשפיל את איש או אשת החינוך: איך העזת להעיר לנסיך שלי? יש לי ילד בכיתה י"ב, ולדעתי, ורק לדעתי, חלקנו מגדלים דור מפונק, נותנים להם תחושה שהכול מגיע להם. תסלחו לי, אבל עלינו לחנך קודם את עצמנו, ההורים, כי עם כל הכבוד למערכת החינוך, הדוגמה האישית בבית היא הבסיס לחינוך. אם אתה מקלל בכביש, נוסע במהירות מופרזת, עוקף ממתינים בתור כי מגיע לך, אל תתפלא שהילד שלך ינהג כמוך. אם את רודה בדיילות אוויר במטוסים, בצוות רפואי שלא הגיע מהר מספיק לראות את הילד שלך, או מתנהגת בזלזול לנותני שירות, אז מה פלא שהילדה שלך מעיזה לזלזל במורה שלה בבית הספר? הורים יקרים, נכון, המערכת לא מושלמת. יש מה לשפר, יש צפיפות בכיתות, חומרי לימוד לא השתנו עשורים, אבל בואו נתחיל מכך שנגדל פשוט ילדים רגילים, שלפעמים הם נפלאים אבל לפעמים הם גם מעצבנים, אבל מה שבטוח, הם לא נסיכים. תודה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, אם אתה לא רוצה, לא חייב.
מיקי לוי (יש עתיד):
אני אף פעם לא אומר לא.
היו"ר ניסים ואטורי:
נראה לי שהערתי אותך.
מיקי לוי (יש עתיד):
לא. בוקר טוב. אדוני היושב-ראש, סוף שבוע מדמם בלוד: שישה תושבי לוד נפצעו בארבעה אירועי ירי בסוף השבוע האחרון, אב ובנו נורו שלשום בשעות הצוהריים ונפצעו באורח בינוני, גבר ואישה נפצעו ונורו, בשבת נורתה ילדה מירי שנורה מכיוון ענאתא לכיוון פסגת זאב, והלילה רק, תשימו לב, תגלשו ב-ynet ותראו את הפיצוץ העז של מכוניות בנתניה, חיסול בין עבריינים. ואני שואל, איפה השר בן גביר? לאן נעלם השר בן גביר? חסרה לי דמותו המנופפת באקדח בכל זירת אירוע, מפציר, מדבר אל המיקרופונים, אל המצלמות, ומבטיח כי הוא ימגר את הפשיעה ואת הטרור, ושקט יבוא אל המדינה. והלוואי ויעשה את זה. אבל לאן נעלם השר בן גביר? חסרה לי באמת דמותו עם האקדח, המאיים, המדברר. דיבורים לחוד ומעשים לחוד. 12 הרוגים מאז תחילת החודש. 12 הרוגים מאז תחילת החודש. ועל מה הוא דן עם בכירי המשטרה? איזה הודעות יצאו ומה סוגן, לאחר ההפגנות בתל אביב, ירושלים וחיפה. זה מה שעניין אותו. איך לדברר את הודעות המשטרה. הבוקר – אתמול בבוקר, אנחנו מאבדים כאן את הזמנים – קיימתי דיון בדוח חמור מאוד של מבקר המדינה בוועדה לביקורת המדינה בנושא ערים מעורבות והאירועים הקשים שהיו בערים המעורבות. הדוח הזה הוכן לפני שמונה חודשים. המשטרה הייתה צריכה לקרוא, להכין את עצמה, להפיק לקחים, לתכנן כוחות, תשובות. הוזמנו לוועדה לביקורת המדינה מפכ"ל המשטרה ומפקד מג"ב לדון בדוח מאוד מאוד חשוב. אמרו לי: אין לנו זמן, בבקשה תדחה. דחיתי בעוד שבועיים, והם קיבלו הוראה מהשר לא להגיע לוועדה ולפגוע בכנסת.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבקש לסיים, נגמר הזמן.
מיקי לוי (יש עתיד):
אם היית אומר לי חצי שנייה אחרי זה בסדר, אבל אמרת לי עוד שלוש שניות לפני. תן שיסתיים.
היו"ר ניסים ואטורי:
אנחנו כבר חמש שניות אחרי.
מיקי לוי (יש עתיד):
עכשיו אני מדבר איתך אחרי. אבל הסתכלתי על השעון, אני מקפיד בול.
היו"ר ניסים ואטורי:
לא יודע, היה פה יושב-ראש לפניי, בקדנציה הקודמת. למדתי ממך דבר או שניים.
מיקי לוי (יש עתיד):
לכן אני אומר, תן לשעון להסתיים ותגיד. תודה.
היו"ר ניסים ואטורי:
הסתיים ואמרתי. חבר הכנסת נאור שירי.
נאור שירי (יש עתיד):
בוקר טוב. אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, לפני שאתה יורד, הערה קטנה על זה שהוצאת אותי פעם קודמת, רציתי לסגור איתך חשבון מעל הדוכן. כשהשר פנה אליי, מן הסתם יש לי את הזכות לדבר אליו ולענות לו. אז לא היית צריך להוציא אותי. אבל בסדר, נו, זהו, אתה לא יכול לחזור. זהו, בוסו אמר שאין, אתה לא יכול לחזור יותר.
ניסים ואטורי (הליכוד):
הוצאתי אותך בגלל שתקפת אותי, לא בגלל – – –
נאור שירי (יש עתיד):
לא דיברתי אליך, דיברתי לשר. אל השר, אל השר דיברתי, אבל בסדר. אני אגיד, הקצף והשצף שהיו קודם עם שר התקשורת היו סביב איזה משהו שבו הוא מנסה כל פעם להוכיח שאני טעיתי או שהוא צודק על מחירי הארנונה או הקפאת המשכנתאות. אם אתם זוכרים, באמת היה את הסרט אצל משפחת מנגיסטו, לדעתי זה היה בקמפיין הבחירות, שבו דיבר אז יו"ר האופוזיציה, מועמד לראשות הממשלה, ואמר שהוא הולך להקפיא את מחירי המשכנתאות, נכון? יום אחרי זה – – –
מיקי לוי (יש עתיד):
אגב, לא צריך אותו. כל אזרח יכול להקפיא את המשכנתה.
נאור שירי (יש עתיד):
בסדר, מיקי, אל תיכנס עכשיו לפלפולים. אבל יום אחרי היה באמת איזה חוסר הבנה או רצון שנייה להבין מה זה אומר, מה ההשפעות, אם בכלל יכול ראש ממשלה להתערב בהחלטות של בנק ישראל וכו'. ואז, למרות שזה היה סרטון ערוך – וכולנו עשינו קמפיין בחירות ואנחנו יודעים מה זה לצלם סרטון, נכון? כמה פעמים אנחנו עושים חזרות, אנחנו עושים בריפים, יש מעבר, ובטח ובטח אנחנו עוברים על החומר שבו אנחנו מתעסקים. אז נניח בצד את זה. התפרסם אחרי זה שהוא התכוון למחירי – מה?
מיקי לוי (יש עתיד):
הארנונה.
נאור שירי (יש עתיד):
הארנונה, תודה רבה. וזה בדיוק כמו שאני אמרתי. ואז אמרתי: אני רוצה לראות איך אתה מקפיא את מחירי הארנונה בזמן שחלק מהעיריות, כפי שאנחנו יודעים, כבר העבירו תקציב, העבירו תקציב והעבירו עם מחיר ארנונה, נכון? עם צו הארנונה, ראש עיריית ירוחם לשעבר. אז בוא, אני רוצה להבין איך אתה משפה את העיריות שכבר העבירו תקציב. בואו נניח שהעלו את מחירי הארנונה באופן יחסי ובאופן של טייס אוטומטי וכל מיני כזה, אז איך אתה משפה אותן? ועל זה לא הייתה תשובה. אז הוא אמר: לא, התבלבלת, זה מחירי המשכנתה. אמרתי לו: לא, בוא תראה לי איך אתה משפה את העיריות, שכבר העלו. ואז ישב שר אוצר – והוא פנה לשר האוצר, לא זכור לי שהוא קיבל תשובה, אבל נניח – אולי שר האוצר אמר: וואו, לאן אתה מכניס אותי, אני לא יודע בכלל אם אני יכול לתת שיפוי לעיריות שהעבירו את זה. ושוב לא יצא לי לדבר איתכם על הפרק הנהדר על יבניאל עם אורן אהרוני, אבל בסדר, אני אשאיר את זה לפעם הבאה. בפעם הבאה אני מבטיח לדבר רק על זה, לא משנה מה, גם אם ואטורי יוציא אותי מהמליאה. בוקר טוב, מה שלומך?
היו"ר אוריאל בוסו:
ברוך השם.
נאור שירי (יש עתיד):
יום-יום.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לחבר הכנסת נאור שירי. אגב, חבר כנסת שירי, "החושד בכשרים לוקה בגופו", כתוב בהלכה. התנצלת?
נאור שירי (יש עתיד):
להסביר את זה מהצד או – – –
היו"ר אוריאל בוסו:
לא, בדקו את זה, צריך – – –
נאור שירי (יש עתיד):
אני לא חשדתי בכשרים.
קריאה:
סגרנו את זה אתמול. סגרנו את זה אתמול, הכול בסדר.
היו"ר אוריאל בוסו:
אוקיי, אם סגרתם את הסיפור, אז תודה רבה לחבר הכנסת נאור שירי. הדוברת הבאה, חברת הכנסת המצוינת נעמה לזימי. בבקשה. שלוש דקות לרשותך. בבקשה.
נעמה לזימי (העבודה):
כבוד יו"ר הכנסת, שלום, כנסת נכבדה, "סקר שנערך לאחרונה מראה ש-70% רוצים שנמשיך לפעול", אמר אתמול גולן יוכפז, מנכ"ל תאגיד השידור. באספת חירום שערך אתמול הוא אמר: "אני יודע בוודאות שישנם פה עובדות ועובדים שכבר שבועות לא ישנים בלילה, שיש אחרים שחווים התקפי חרדה, ממש כך, שאחרים לא יודעים מה להשיב לילדים או לבני ובנות זוגם כשהם שואלים האם הולכים לסגור לאימא את התאגיד. יש גם זווית חיובית, מרגשת, בטלטלה שאנחנו עוברים בשבועות האחרונים – הגיבוי שאנחנו מקבלים מחברינו לתעשיית הטלוויזיה והעיתונות, כמעט מקיר לקיר: יוצרים, מפיקים, אומנים, מוזיקאים, כותבים, אנשי במה, אנשי תעשיית הטלוויזיה והקולנוע, שותפינו האמיתיים והשותפים לגורלנו". שידור ציבורי זה לא עניין של צד פוליטי. הוא קיים בכל מדינה דמוקרטית. הוא השידור שאינו בבעלות בעלי ההון ואין לו אינטרסים פוליטיים וכלכליים. מי שבאמת אוהב את המקום הזה לא יבטל את החשיבות של הפקות מקור ויצירה ישראלית, לא יפגע בפרנסה של אלפי עובדים ומשפחותיהם, לא יכבה את המגדלור התרבותי הזה, שמעניק הזדמנויות, חושף קהלים חדשים, מצליח לחבר בין קבוצות ואוכלוסיות בתוכן אותנטי וישראלי, תוכן שאינו מונע משיקולי רווח אלא מהחשיבות שביצירת הרוח והמורכבות של המקום הזה, של המדינה שלנו. לא סתם כולנו אוהבים את הסדרות, התוכניות והתאגיד עצמו – – –
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:
מי זה "כולנו"?
נעמה לזימי (העבודה):
הגברת השרה מירי רגב, אני יודעת שאם לא שולטים בתאגיד הוא לא שווה בעינייך, אבל אל תזלזלי.
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:
אבל מי זה "כולנו"? תסבירי לציבור.
נעמה לזימי (העבודה):
גם הציבור שלך לא מקבל את זה.
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:
"המגוון", "המיוצג" – איפה הם?
נעמה לזימי (העבודה):
זה פשוט לא ייאמן. אם הם לא שולטים בתאגיד מה הוא שווה, הרי. אנחנו רואים את זה פה.
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:
איפה הוא? בחייך. תגידי מי זה "המגוון", "המיוצג". בין גדרה דרומה לבין הצפון יש – – –
היו"ר אוריאל בוסו:
אני עוצר את הזמן. האמת שאני – – –
נעמה לזימי (העבודה):
תראי איזה זעם מוציא ממך תאגיד שידור ציבורי שלא נשלט על ידייך, תראי איזה זעם זה מוציא ממך.
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:
איפה, איפה – – –
נעמה לזימי (העבודה):
– – – מה מירי תחשוב כשרת תרבות לשעבר, באמת.
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:
בגלל זה את באופוזיציה.
נעמה לזימי (העבודה):
לא, כי ממש על זה הלכו לבחירות, על לסגור את התאגיד של השידור הציבורי. חבל שלא אמרתם.
שר התקשורת שלמה קרעי:
הלכו לבחירות על זה שאתם כשלתם.
נעמה לזימי (העבודה):
תתביישו, באמת. תתביישו. שלמה, אין מה לומר.
היו"ר אוריאל בוסו:
אני זוכר פחות מחאה כשהוגשה בקשה לסגור את ערוץ 14. הייתה פחות מחאה.
יוסף טייב (ש"ס):
גם על זה הלכנו לבחירות.
נעמה לזימי (העבודה):
איך אתה מאפשר את זה? איך? התאגיד זה אחד הגופים שהכי פתח לגיוון גם בחברה החרדית, איך אתם מדברים על זה?
שר התקשורת שלמה קרעי:
כמה מייצגי ליכוד יושבים בפאנלים – – –
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת לזימי, אני זוכר פחות מחאה כשביקשו לסגור את ערוץ 14 לפני הבחירות.
נעמה לזימי (העבודה):
ערוץ 14 זה לא תאגיד שידור ציבורי, והם גם לא ביקשו לסגור אותו. היה שיח – – –
קריאה:
ערוץ תעמולה – – –
נעמה לזימי (העבודה):
בדיוק. היה סיפור על התעמולה. אף אחד לא רצה לסגור.
היו"ר אוריאל בוסו:
זה לסגור – – –
נעמה לזימי (העבודה):
וזה לא קשור לתאגיד שידור ציבורי. שים לב בדיוק מה אני אומרת פה, תאגיד שלא נשלט על ידי בעלי הון. יש משמעות לחדשות שלא עומד מאחוריהן בעל אינטרס, מה לעשות? גם אתה יודע את זה. אבל אני לא סיימתי, אני רוצה – – –
שר התקשורת שלמה קרעי:
איזה חדשות? חדשות מגוונות? שונות ממה שיש באחרים?
יוסף טייב (ש"ס):
– – – מחממים את הציבור לצאת להפגין? זה השידור הציבורי? בושה.
נעמה לזימי (העבודה):
רוצים להעיף את דסק החדשות של התאגיד. למה? שישלטו במסר. יבוא טייקון מאחורה. כמו שהם רוצים שטייקונים ימנו שופטים, רוצים שגם טייקונים יתחילו להחליט איזה תכנים יהיו פה. אין לתאר. אני ממשיכה?
שר התקשורת שלמה קרעי:
מה את ממשיכה? נגמר הזמן.
נעמה לזימי (העבודה):
לא.
היו"ר אוריאל בוסו:
טוב, בסדר.
נעמה לזימי (העבודה):
לא סתם כולנו אוהבים את הסדרות, התוכניות ואת התאגיד עצמו.
היו"ר אוריאל בוסו:
בשביל שלא יגידו שאנחנו משתיקים, עוד חצי דקה נתתי לה.
נעמה לזימי (העבודה):
אנחנו מרגישים שזה לא נעשה מטעם בעלי ההון והאינטרס. וגם אם אנחנו חלוקים לפעמים על חלק מהעמדות, חברה חזקה צריכה ויכולה להחזיק את המנעד הזה, כן. לעומת זאת, הנהגה וחברה חלשות מתערערות מכל דבר שחורג מהקו השולט – כן, שלמה קרעי – מהיכולת של גופים לבקר את ההנהגה, חלילה, לחשוף את האמת ולייצר סדר-יום שלא עולה בקנה אחד עם המדיניות של בורות, פופוליזם ורידוד השיח. תרבות ורוח של אומה הן דבר מתפתח ואין גוף תקשורת אחר שיכול להחזיק את ההיסטוריה וההווה למען העתיד באופן הזה. ולמי שלא מבינים, גם המאבק הזה הוא מאבק על דמותה של ישראל כחברה וכדמוקרטיה. אז גם אני כאן איתם, איתנו. תודה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לחברת הכנסת נעמה לזימי. הדובר הבא חבר הכנסת זאב אלקין, בבקשה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
נעמה, לא שמעתי אותך זועקת על 1,000 עובדי דואר שפוטרו בחודשים האחרונים.
נעמה לזימי (העבודה):
זעקתי עליהם.
שר התקשורת שלמה קרעי:
זעקת? אז איפה כל הערוצים שעושים הפגנות עכשיו, איפה הם מדברים על אותם 1,000 עובדים שפוטרו? תפסיקו לבלבל את המוח.
נעמה לזימי (העבודה):
אבל אתה תפסיק את הפינג-פונג הזה. לא כל דבר – תגידו מה אמר פה; מה אמר פה. אתה תענה על מה שאני אומרת לך, אתה השר.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אתם אינטרסנטים. אתם רוצים את התקשורת האוהדת שלכם. זה מה שחשוב לכם.
נעמה לזימי (העבודה):
כל פעם שיש משהו, מה עם זה? מה עם – – –
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חברי הכנסת, נא לאפשר לדובר. שלוש דקות לרשותך.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אם לא – – – את הממשלה שלכם. הייתם נשמעים אחרת.
נעמה לזימי (העבודה):
שירות גדול אתה עושה לנו. הציבור רואה בדיוק מה אתה עושה.
יוסף טייב (ש"ס):
הציבור – – –
משה סעדה (הליכוד):
נעמה, הציבור מצביע בעד. תגידו, נעמה – – – עזוב, המפלגה שלכם הלכה וירדה.
יוסף טייב (ש"ס):
– – – שר התקשורת. זאת המציאות.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חברי הכנסת, צריך לאפשר לדיון להמשיך להתנהל.
משה סעדה (הליכוד):
נעמה, המפלגה שלכם הלכה וירדה – – –
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הקואליציה, אתם עושים פיליבסטר לעצמכם.
נעמה לזימי (העבודה):
– – –
משה סעדה (הליכוד):
– – – שבע. היו 40, היו שבעה, היו ארבעה – מה יהיה בפעם הבאה, אפס? לאיפה זה ירד, נעמה? תשמרי על הכיסא. תכף לא תהיה מפלגת העבודה.
נעמה לזימי (העבודה):
– – –
משה סעדה (הליכוד):
מפלגת העבודה כמעט-כמעט לא קיימת. כמעט לא קיימת.
נעמה לזימי (העבודה):
אני – – – מפלגה שלי, נשמה. אני – – –
יוסף טייב (ש"ס):
יו"ר המפלגה, אין לה מה – – –
היו"ר אוריאל בוסו:
בנימה אישית, לא רק שהזמנתי אותה, אמרתי לחברת הכנסת המצוינת – אני מתכוון לזה, חברתית אמיתית – גם אם אנחנו חלוקים בהמון דברים. חברי הכנסת – – –
משה סעדה (הליכוד):
אבל אני לא בטוח שתהיה מפלגה – – –
יוסף טייב (ש"ס):
– – – אני בעד שהיא תהיה – – –
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הכנסת, אתם עושים פיליבסטר לעצמכם.
יוסף טייב (ש"ס):
הלוואי שמדינת ישראל תזכה שנעמה לזימי תהיה יושבת-ראש מפלגת העבודה.
נעמה לזימי (העבודה):
יוסי, גם אתה יודע שהדבר הזה לא פייר.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. נא לאפשר לחבר הכנסת אלקין לדבר. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי השרים, חברי הכנסת, הנושא שעליו אנחנו מקיימים עליו פה את הדיון הוא, כמובן, נושא התאגיד. אבל לא התאגיד שעליו התפתח כרגע פה ויכוח סוער, אלא תאגיד אחר – תאגיד גבעת התחמושת. לפעמים קורים בבית הזה דברים שאם זה לא היה עלינו, זה היה מצחיק. לצערי, זה עלינו. על מה כולנו התכנסנו כאן, אדוני היושב-ראש וחברי חבריי הכנסת? על החלטה מאוד מאוד מעניינת: גבעת התחמושת, כידוע, הייתה מקום של קרב מאוד קשה; קרב שממנו התחיל במידה רבה התהליך של איחודה של ירושלים. אף אחד לא העלה על דעתו שגבעת התחמושת, 55 שנים וחצי אחרי זה, תהפוך למקום של קרב מאוד קשה.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
תסביר קודם לשר הנבחר מה זה קרב. הוא לא יודע מה זה קרב.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
זו שאלה לשני השרים. תכף אני אדבר על זה, חבר הכנסת שטרן. אחרי 55 וחצי שנים זכתה גבעת התחמושת – – –
היו"ר אוריאל בוסו:
"האיש הירא ורך הלבב ילך וישב לביתו"; צריך לדעת מי יצא למלחמה.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
זכתה גבעת התחמושת לכך שהיא שוב הפכה למקום קרב – קרב בין שני שרים, שכל אחד מהם אמר: כולה שלי. הרי דיברנו פה בדיון הקודם על חלוקה של משרד ירושלים ומורשת לשניים. שר ירושלים אמר: גבעת התחמושת בירושלים כולה שלי. שר המורשת אמר: גבעת התחמושת זה מורשת – –
משה סעדה (הליכוד):
אלקין, דיברנו גם על שר המים, שכחת.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
– – ולכן התאגיד הזה כולו שלי. אגב, אותי זה משמח, כי נפל בחלקי הכבוד בזמנו כשהייתי – חבר הכנסת סעדה, כשלא היית בבית הזה, נפל בחלקי הכבוד להציל את המקום הזה מסגירה.
טלי גוטליב (הליכוד):
להציל – – –
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
הוא היה על סף סגירה. הודיעה עמותת גבעת התחמושת על כך שהיא סוגרת את שעריה בהיעדר תקציב, והתגייסנו, והובלתי הצעת חוק להקמת התאגיד הזה שהציל את המקום הזה מסגירה, והיום זה מקום פורח ומתפתח עם הרבה מאוד מבקרים. אבל איך נגמר הקרב הגדול בין שני השרים, השר עמיחי אליהו והשר פרוש – מה אתם חושבים? בהחלטה מרתקת שעליה אנחנו תכף הולכים להצביע. כך כתוב בהחלטה: היות שלא החליטו שני השרים למי שייך התאגיד, אנחנו עכשיו מצביעים על ההעברה של האחריות למישהו שלישי – בא הפסוק השלישי ויכריע – לראש הממשלה. למה? בשביל מה? כדי שהוא יחזיק את האחריות על גבעת התחמושת, ובתוך 30 יום יקים ועדה עם נציג שלו, נציג שר המורשת ונציג שר ירושלים.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
הוועדה הזאת תחליט למי שייכת גבעת התחמושת, ואז יכנסו אותנו שוב כדי שנצביע להעברה לאותו שר. אני לא יודע מי זה יהיה.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אולי זה יהיה שר ירושלים, אולי זה יהיה שר המורשת, אולי ראש ממשלה כהרגלו ישאיר את זה אצלו, ואולי, סוף-סוף, לשרה מאי גולן יימצא במה לעסוק וזה יועבר לאחריות שלה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לחבר הכנסת זאב אלקין. והדוברת הבאה והאחרונה, חברת הכנסת פנינה תמנו שטה.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
בסדר, אנחנו נהיה אחרונים. לדעתי, אנחנו עכשיו ברוב. אין להם גיוס, אין כלום, נרדמו כולם. ברוך השם.
היו"ר אוריאל בוסו:
אל תבני על זה.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אספר לכם סיפור. כשאני עליתי לארץ – – –
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר'ה, סיפור. נא להקשיב.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
כשאני עליתי לארץ התאהבתי בשפה העברית; הגענו לארץ הקודש, ארץ ישראל. ואחד השירים שדרכם התאהבתי בשפה היה השיר של דתיה בן דור: "ארץ ישראל שלי יפה וגם פורחת / מי בנה ומי נטע? / כולנו ביחד". והשיר הזה הלך איתי לאורך השנים לכל מקום שהלכתי, כי הרגשתי שבעצם לכל ישראלי, לכל אחד מאיתנו, יש מקום לבנות. והמדינה הזאת שנבנתה בדם, יזע ודמעות, ובאמת, בעבודה כל כך קשה, נמצאת במשבר איום ונורא, בעיקר בגלל המנהיגות. עכשיו אני שואלת את עצמי: כשהיום ילמדו את השיר הזה בגני הילדים ובבתי הספר, מה נאמר להם? האם הילדים שרואים את האווירה הכל כך קשה, הממשלה שנכנסת ברוח סערה וקולות מלחמה, באמת יאמינו שהם צריכים לבנות? כאשר אנחנו רואים שרבים מהשרים נכנסים לפרק, לסגור, להילחם – במי? באזרחים? עכשיו תראו, מנהיגות זה לדעת להוביל את הרבים במינימום סמכות, במינימום סמכות. אבל נראה לי שאתם עדיין מתקשים, חודש אחרי שהושבעה הממשלה, להבין שאתם כבר עם הידיים על ההגה. אתם המנהיגות.
טלי גוטליב (הליכוד):
– – – מינימום סמכות, מינימום סמכות.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
עכשיו, מנהיגות זה לא רק להנהיג. אם אנחנו ניקח את שורש המילה של מנהיגות – –
טלי גוטליב (הליכוד):
מנהיגות זה כל כך הרבה סמכות. מנהיגות זה קודם כול סמכות. קודם כול – – –
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב, בוקר טוב.
טלי גוטליב (הליכוד):
לילה טוב.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
– – אנחנו נבין שזה גם לדעת להקנות נוהג; זה לדעת לא רק להנהיג, אלא להקנות נוהג, מנהגים והתנהגות. זו ההתנהגות. זה מה שאנחנו מציגים.
טלי גוטליב (הליכוד):
מה אתה אומר יואב? היא אומרת שזה – מנהיגות זה מינימום סמכות. תסביר לה איך עושים את זה, אם אתה יכול.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
עכשיו תראו, ממשלה שהיום בוכה כקוזק נגזל ואומרת "קולות התעמולה". תאמינו לי, רבים מהימנים הליברליים כבר לא מאמינים. אתם אומרים שאתם שומרים על הדמוקרטיה, כשאתם מחרבים את שני היסודות שהם כלבי השמירה של הדמוקרטיה: התקשורת – דיברו כאן חברי כנסת לפניי – תקשורת חופשית במדינה, כולל תקשורת ציבורית. והנדבך השני, ככלב שמירה, בתי המשפט ומערכת המשפט; כנאמר בספר דברים, "שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך".
טלי גוטליב (הליכוד):
מי שכותב להם את הנאומים – – – ציטוטי.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
שהרי בסוף אנחנו רוצים שישפטו את העם משפט צדק. עכשיו מה, אתם מוציאים את עצמכם מהעם? אתם לא חלק מהעם? אתם מורמים מעם?
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
עכשיו, זו בכלל לא שאלה של ימין ושמאל. רבותיי, תתנהגו כמו מנהיגים – –
טלי גוטליב (הליכוד):
עבר הזמן, עבר הזמן.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
– – אל תחרבו את המדינה הזאת, שנבנתה בדם, יזע ודמעות. טלי, אני יודעת שקשה לך לשמוע את הדברים הנוקבים – –
טלי גוטליב (הליכוד):
– – –
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
– – אבל התפקיד שלך בכנסת זה לא רק להתהלך כאן בתזזיתיות, לשבת באולפנים ולספר כמה אתם עושים נכון.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה, חברת הכנסת פנינה תמנו שטה.
קריאות:
– – –
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
תתנהגו באחריות. המדינה הזאת בדם, יזע ודמעות נקנתה, נקנתה בייסורים.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לחברת הכנסת פנינה תמנו. אם כן, נזמין את השר, שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי, לסכם את הדברים.
משה אבוטבול (ש"ס):
פנינה, בנאום הבא תקריאי את מגש הכסף. נתן אלתרמן. מה את מבקשת – – –
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
– – –
היו"ר אוריאל בוסו:
אני רק מעדכן שיש כאן בקשה להצבעה שמית של 20 מחברי האופוזיציה. לא כל אותם ה-20 שחתמו נמצאים פה, אבל אנחנו נאפשר הצבעה שמית כפי שנהגנו.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברת הכנסת תמנו שטה, איפה היא?
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
תּמֵנוֹ שֵׁטֵה. אתה יודע מה, קודם כול אני מעריכה שאתה מתאמץ להגות את זה נכון, באמת, כבוד. אז תּמֵנוֹ שֵׁטֵה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
תּמֵנוֹ שֵׁטֵה. חברת כנסת תמנו שטה. אני אגיב קודם כול לדברים שהיא אמרה, ואז אני אומר את מה שיש לי לומר. היא הקריאה כאן פסוק שמי שמבין את המשמעות שלו מבין עד כמה שמערכת המשפט במדינת ישראל אין לה כמעט שום סמכות כלפי נבחרי הציבור. הקראת: "שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלוקיך נותן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק". כלומר, הציבור הוא זה שבוחר את השופטים ונותן להם את הסמכות לשפוט אותו.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
אתה לא חלק מהעם?
שר התקשורת שלמה קרעי:
רגע, לא. רגע – – –
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
אתה לא חלק מהעם? לא צריך לספור אותך?
שר התקשורת שלמה קרעי:
רגע, בואי תשמעי מה כותב דון יצחק אברבנאל בפירושו על הפסוק הזה: "והינה אדון הנביאים ביאר בזה שהשופטים שיהיו בישראל – אין ראוי שימנה אותם המלך ולא יהיו מידו", לא איזו קליקה של חבר מביא חבר, אבל שהעם ימנו אותם. העם ימנו אותם. רוצה לומר שכל שבט ושבט ימנה את השופטים הראויים בכל עיר מעריהם. רק אז, כאשר העם בחר את השופט המסוים הזה שישפוט אותו, רק אז הוא צריך לומר "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל".
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
– – –
שר התקשורת שלמה קרעי:
אבל כאשר יש קליקה של ועדה, כשיש וטו לשופטים שהם ממנים את עצמם, אין להם שום סמכות, ולא חייבים כאן "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל". אם כבר, מי שהעם בחר אותו להתוות מדיניות ולהנהיג אותו, זה אנחנו כאן בכנסת. ולכן הרשות המחוקקת גוברת על הרשות השופטת.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
יש לי שאלה לגבי פסק ההלכה שאתה מקריא – – –
שר התקשורת שלמה קרעי:
זה לא פסק הלכה, זה הפסוק שאת הקראת. אני רק הבהרתי לך מה הפסוק שאת הקראת כאן.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
– – – שאלה. אבל הוא אומר שהמלך לא צריך לבחור. מה שאתם הצהרתם זה שהמלך בוחר.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אנחנו לא מלך. אנחנו אלו – – –
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
אני הולכת לשיטתך, ובוא נראה – – –
טלי גוטליב (הליכוד):
– – –
שר התקשורת שלמה קרעי:
חברת הכנסת תמנו שטה, אנחנו לא בשלטון מלוכני. אנחנו בשלטון שהעם בחר אותנו. אי-אפשר בכל דבר ודבר שכל הציבור ילך לבחירות. אז העם בחר את נבחריו כדי שיממשו את המדיניות, שיבחרו את השופטים ושיעשו את כל מה שנדרש. מכיוון שכבר יש לנו רוב כאן, ואנחנו באשמורת הבוקר – – –
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
המלך רוצה – – –
שר התקשורת שלמה קרעי:
לא המלך קובע. אני רואה שאתם לא מקשיבים. לא משנה מה אנחנו נאמר וכמה עובדות נציג לכם מול הפרצוף, אתם תמיד נשארים בשלכם. אז אני פה יותר משכנע את הציבור שצופה בנו ולא אתכם, כי אתם לא מקשיבים ולא מאזינים. אתם תחזרו על אותן טענות ותמחזרו אותן ללא היכר. אני מודה לכם, חברים, הגענו לאשמורת הבוקר, ואנחנו עוברים להצבעה ולאישור, מה שהממשלה – ממשלת ישראל הנבחרת על ידי העם – רוצה שיהיה כאן.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לשר שלמה קרעי. אם כן, חברי הכנסת, נעבור להצבעה. ההצבעה תהיה שמית. מזכירת הכנסת תקרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית
סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– בעד
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
אמיר אוחנה– אינו נוכח
ינון אזולאי– בעד
גדי איזנקוט– אינו נוכח
ישראל אייכלר– אינו נוכח
דן אילוז– בעד
ואליד אלהואשלה– אינו נוכח
קארין אלהרר– אינה נוכחת
זאב אלקין– אינו נוכח
דוד אמסלם– אינו נוכח
אופיר אקוניס– אינו נוכח
משה ארבל– אינו נוכח
יעקב אשר– אינו נוכח
אוריאל בוסו– בעד
דבי ביטון– אינה נוכחת
חיים ביטון– אינו נוכח
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– אינו נוכח
בועז ביסמוט– בעד
ולדימיר בליאק– אינו נוכח
מירב בן ארי– אינה נוכחת
רם בן ברק– אינו נוכח
איתמר בן גביר– בעד
אברהם בצלאל– בעד
אורנה ברביבאי– אינה נוכחת
ניר ברקת– אינו נוכח
טלי גוטליב– בעד
מאי גולן– אינה נוכחת
יואב גלנט– אינו נוכח
גילה גמליאל– אינה נוכחת
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– אינו נוכח
סימון דוידסון– אינו נוכח
אבי דיכטר– אינו נוכח
גלית דיסטל אטבריאן– בעד
אלי דלל– אינו נוכח
דני דנון– אינו נוכח
שלום דנינו– בעד
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
עמית הלוי– בעד
שרן מרים השכל– אינה נוכחת
ניסים ואטורי– בעד
מיכל מרים וולדיגר– בעד
יצחק שמעון וסרלאוף– בעד
יאסר חוג'יראת– אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– אינה נוכחת
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
משה טור פז– אינו נוכח
אחמד טיבי– אינו נוכח
יוסף טייב– בעד
אוהד טל– בעד
יעקב טסלר– בעד
חילי טרופר– אינו נוכח
אלי כהן– אינו נוכח
אלמוג כהן– בעד
מאיר כהן– אינו נוכח
מירב כהן– אינה נוכחת
מתן כהנא– אינו נוכח
עופר כסיף– אינו נוכח
אופיר כץ– בעד
ישראל כץ– בעד
רון כץ– אינו נוכח
יוראי להב הרצנו– אינו נוכח
מיקי לוי– אינו נוכח
יריב לוין– אינו נוכח
נעמה לזימי– אינה נוכחת
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי– אינה נוכחת
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
יונתן מישרקי– בעד
חנוך דב מלביצקי– בעד
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
מיכאל מלכיאלי– בעד
אבי מעוז– בעד
אורי מקלב– אינו נוכח
יעקב מרגי– בעד
שרון ניר– אינה נוכחת
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– אינו נוכח
יבגני סובה– אינו נוכח
משה סולומון– בעד
לימור סון הר מלך– בעד
אופיר סופר– בעד
אורית מלכה סטרוק– בעד
בצלאל סמוטריץ'– בעד
משה סעדה– בעד
גדעון סער– אינו נוכח
מנסור עבאס– אינו נוכח
איימן עודה– אינו נוכח
יוסף עטאונה– אינו נוכח
חוה אתי עטייה– בעד
חמד עמאר– אינו נוכח
צביקה פוגל– בעד
עודד פורר– אינו נוכח
יצחק פינדרוס– בעד
מאיר פרוש– בעד
יסמין פרידמן– אינה נוכחת
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי– אינה נוכחת
יואב קיש– בעד
אריאל קלנר– בעד
יצחק קרויזר– בעד
גלעד קריב– אינו נוכח
שלמה קרעי– בעד
אליהו רביבו– בעד
מירי מרים רגב– בעד
שמחה רוטמן– אינו נוכח
עידן רול– אינו נוכח
יואל רזבוזוב– נגד
אפרת רייטן מרום– אינה נוכחת
יפעת שאשא ביטון– אינה נוכחת
אלון שוסטר– אינו נוכח
אלעזר שטרן– נגד
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– נגד
עאידה תומא סלימאן– אינה נוכחת
פנינה תמנו– אינה נוכחת
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. מזכירת הכנסת תקרא שוב בשמות חברי הכנסת שלא נכחו.
סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
אמיר אוחנה– אינו נוכח
גדי איזנקוט– נגד
ישראל אייכלר– אינו נוכח
ואליד אלהואשלה– אינו נוכח
קארין אלהרר– נגד
זאב אלקין– נגד
דוד אמסלם– אינו נוכח
אופיר אקוניס– אינו נוכח
משה ארבל– אינו נוכח
יעקב אשר– אינו נוכח
דבי ביטון– נגד
חיים ביטון– אינו נוכח
מיכאל מרדכי ביטון– נגד
דוד ביטן– אינו נוכח
ולדימיר בליאק– נגד
מירב בן ארי– אינה נוכחת
רם בן ברק– נגד
אורנה ברביבאי– נגד
ניר ברקת– אינו נוכח
מאי גולן– אינה נוכחת
יואב גלנט– אינו נוכח
גילה גמליאל– אינה נוכחת
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– אינו נוכח
סימון דוידסון– נגד
אבי דיכטר– אינו נוכח
אלי דלל– בעד
דני דנון– אינו נוכח
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
שרן מרים השכל– אינה נוכחת
יאסר חוג'יראת – אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– אינה נוכחת
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
משה טור פז– נגד
אחמד טיבי– אינו נוכח
חילי טרופר– אינו נוכח
אלי כהן– אינו נוכח
מאיר כהן– נגד
מירב כהן– נגד
מתן כהנא– נגד
עופר כסיף– אינו נוכח
רון כץ– נגד
יוראי להב הרצנו– נגד
מיקי לוי– נגד
יריב לוין– אינו נוכח
נעמה לזימי– נגד
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי– נגד
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
יוליה מלינובסקי– נגד
אורי מקלב– אינו נוכח
שרון ניר– אינה נוכחת
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– נגד
יבגני סובה– אינו נוכח
גדעון סער– אינו נוכח
מנסור עבאס– אינו נוכח
איימן עודה– אינו נוכח
יוסף עטאונה– אינו נוכח
חמד עמאר– אינו נוכח
עודד פורר– אינו נוכח
יסמין פרידמן– נגד
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי– נגד
גלעד קריב– נגד
שמחה רוטמן– אינו נוכח
עידן רול– נגד
אפרת רייטן מרום– אינה נוכחת
יפעת שאשא ביטון– נגד
אלון שוסטר– נגד
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
עאידה תומא סלימאן– אינה נוכחת
פנינה תמנו– נגד
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. האם יש עוד מישהו באולם? בבקשה.
סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:
(קוראת בשם חברת הכנסת)
אורית פרקש הכהן– נגד
היו"ר אוריאל בוסו:
האם יש עוד מישהו באולם שמעוניין להצביע ושמו לא הוקרא או שלא נכח בהצבעה? אין. אם כך, תמה ההצבעה, נא לספור. אם כך, רבותיי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 42 בעד, 31 נגד. אני קובע שהחלטת הממשלה בהתאם לסעיף 31ב לחוק-יסוד: הממשלה להעביר לראש הממשלה את סמכויות השר לירושלים ומורשת – התקבלה.
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1592).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר אוריאל בוסו:
אם כך, נעבור לנושא הבא – הצעת חוק מטעם הממשלה בקריאה ראשונה, 1952, הצעת חוק ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש) (תיקון מס' 2), התשפ"ג–2023. תעלה השרה מרים מירי רגב, שרת התחבורה מטעם הממשלה, להציג את הנושא. בבקשה.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
– – –
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת אלמוג כהן, בוקר טוב.
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:
אלמוג, בוקר טוב, בוקר טוב. לא היית כל הלילה. ישנת?
היו"ר אוריאל בוסו:
תפילת שחרית, ברכת כוהנים תוכל לתת עם הרבה אנרגיה. בבקשה. חברי הכנסת.
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:
בוקר טוב, בוקר טוב לחבריי במשכן הכנסת, לאזרחי ישראל שהתעוררו כבר. אני מציגה את חוק ההוצאה לפועל בשם משרד המשפטים ושר המשפטים. כבוד יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, הצעת החוק המונחת בפניכם מבקשת להפוך הוראת שעה בחוק ההוצאה לפועל העוסקת באיחוד תיקי חייבים להוראת קבע; זאת, בהתבסס על התוצאות החיוביות שעלו ביישום הוראת השעה. כיום יש בהוצאה לפועל כ-270,000 חייבים אשר מתנהל נגדם יותר מתיק אחד, מתוכם לכ-160,000 חייבים יש יותר משלושה תיקים. אף שחוק ההוצאה לפועל מעניק לחייבים אלו אפשרות לאחד את חובותיהם, רק שיעור נמוך מאוד של חייבים מגישים בקשות לאיחוד תיקיהם יחד. כדי לסבר את האוזן, כיום רק ל-10% מכלל החייבים שלהם מספר תיקים בהוצאה לפועל יש תיק איחוד. המשמעות היא שבמקום שכל החובות ינוהלו במסגרת אחת, החייבים נדרשים להסדרת החוב בכל תיק בנפרד. כך למשל הם נדרשים להגיע להסדר הוצל"פ תשלומים פרטני בכל תיק בנפרד, הם מתמודדים עם ההליכים שננקטים בכל תיק בנפרד ואף עשויים לנהל את התיקים אצל רשמים שונים ולקבל בהם החלטות שונות. אומנם אין לחייב אפשרות להגיש בקשה לאיחוד תיקים, אך חייבים רבים אינם מודעים לזכות הזאת שלהם ולאופן המימוש של הזכות שלהם, ובכך הם בעצם לא מאחדים את איחוד התיקים, שהוא תשלום חודשי של 3% מסכום החוב עד לקבלת החלטת רשם ההוצאה לפועל. לעיתים מזהים הרשמים בעצמם, במהלך דיון בצו תשלומים בתיק, שיש הצדקה לבצע איחוד של כל תיקי החייב, במטרה להסדיר באופן מלא את כלל החובות שלו בהוצאה לפועל. כשרשם רואה לפניו את מכלול התיקים של החייב יש באפשרותו לתת החלטה אחידה בכל התיקים במקום שיינתנו החלטות שונות בכל אחד מתיקי החייב. בשל כך ניתנה לרשמי ההוצאה לפועל בחוק הסמכות להורות ביוזמתם על איחוד תיקי החייב אף אם לא הגיש בקשה בעניין. הוראה זו נקבעה בהוראת שעה לשנתיים כדי לבחון את יישומה. מהנתונים שהתקבלו מיישום הוראת השעה עולה שהסמכות הקבועה בהוראה זו הגדילה את שיעור תיקי האיחוד שנפתחו בשנה שלאחר חקיקתה, ב-2021, בכ-50%, כך שבעוד שבשנת 2020 ניתנו 2,746 החלטות לאיחוד תיקים, בשנת 2021 עלה מספר ההחלטות לאיחוד תיקים ל-4,062, ובכ-1,411 מהמקרים בוצע איחוד התיקים ביוזמתו של רשם ההוצאה לפועל מכוח הוראת השעה. ב-2022 נשמרה המגמה החיובית, ומספר התיקים שאוחדו עמד על 4,272 תיקים. אומנם שיעור איחוד התיקים עדיין נמוך מהרצוי, אך נתונים אלה מעידים על כיוון חיובי מאוד ועל התרומה של הוראת השעה להגדלת שיעור תיקי האיחוד והסדרת תשלום של החובות בשיעורים. נוכח נחיצות והצלחה של הוראת השעה מוצע להפוך את הוראת השעה להוראת קבע, ולכן אבקש את ההצבעה בעד של הכנסת – לטעמי גם האופוזיציה צריכה להצביע בעד. זו הוראת שעה שנעשתה בתקופתכם, ואנחנו, בשונה מכם, כשדברים טובים לטובת האזרח, מיישמים ורוצים להפוך את הוראת השעה להוראת קבע.
עידן רול (יש עתיד):
מה עם כאבי הבטן, עברו לך?
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לשרת התחבורה, השרה מירי רגב. רשימת הדוברים נעולה.
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:
כשאני רואה אותך כאבי הבטן רק מתגברים.
היו"ר אוריאל בוסו:
השרה רגב, לפי זה מצביעים בעד, לא?
קריאות:
– – –
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת טלי גוטליב – מוותרת; חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח; חברת הכנסת קארין אלהרר, בבקשה. חבר הכנסת גלעד קריב.
קארין אלהרר (יש עתיד):
אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, השרה רגב, אפילו בשבילך היה טיפה מוזר. חייבת להגיד לך, חד-משמעית אחד הטובים, השרה רגב.
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:
למדתי מחברה שלכם שקד. שקד החברה שלכם שנתנה לכם להרגיש למעלה ואז טראח, נפלתם למטה.
גלעד קריב (העבודה):
מירי, את מתבלבלת עם העריקה עידית סילמן.
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:
– – –
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הכנסת. אני עוצר את הנאום שלך. השרה מירי רגב, אנחנו עושים פיליבסטר לעצמנו?
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:
– – –
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הכנסת. בבקשה, אפשר להמשיך.
קארין אלהרר (יש עתיד):
תראו, מי שמאמין לא מפחד. מי שמאמין בצדקת הדרך שלו בוודאי לא מפחד. הוא לא מפחד מיועצים משפטיים, הוא לא מפחד מבית המפשט העליון. לא תאמינו – הוא גם לא מפחד מביקורת. נכון לרגע זה, 24 בינואר, השעה 05:15 לפנות בוקר, לא הוצגה בפנינו התוכנית הכללית הכוללת של אותה רפורמה משפטית. לא תזכיר חוק ממשלתי רציני שעבר את משרד המשפטים. אפילו לא הצעת חוק פרטית. יש איזה מלל כתוב של פורום קהלת, באמת אחד הפורומים הכי משפיעים אם לא ה- בממשלה הזאת. אז תיתנו לי להגיד איך אני רואה את זה. מי שמאמין בהגינות דבריו לא מחסל את שומרי הסף. הוא עובד איתם יד ביד כדי לקדם את הרפורמות שהוא מאמין בהן, שהן ייעשו בדרך צודקת, בדרך שלטונית, שלא פוגעת בזכויות. שר המשפטים כנראה לא באמת מאמין שהוא צודק. אם הוא היה מאמין, הוא היה זוכר ומבין שהבית הזה הוא כמו גלגל, ויום יבוא והוא לא יאחד בשלטון. האם הוא היה רוצה לחיות במקום שבו כל המערכת כולה משרתת רק את השלטון? כנראה שלא. אם הוא היה יוצא לרגע מהפוזיציה, הוא לא היה מאמין שצריך למנות יועצים משפטיים ושופטים שיהיו לכל היותר עושי דבריו של השלטון. אבל הוא? הוא לא באמת מאמין בזה. יש לו משימה. הוטלה עליו משימה לא פשוטה. הוא צריך למצוא דרך למלט את ראש הממשלה מהמצב המסובך שהוא נקלע אליו ולסייע למצב שבו אחד השרים שפוטר בגלל מצבו המשפטי, בגלל הרשעתו בדין – יחזור להיות שר. אז כדי להגשים את הדבר הזה – –
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
קארין אלהרר (יש עתיד):
אני מסיימת. – – מה הוא עושה? הוא מביא את פסקת ההתגברות, הוא מבטל את עילת הסבירות, והכול מהר מהר, כי צריך להכשיר את כולם. הוא דורס כל הגנה, דורס כל זכות. לא רק זכויות מיעוטים.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
קארין אלהרר (יש עתיד):
אלא זכויות של תושבי עוטף עזה, זכויות לילדים בבתי ספר.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת אלהרר, נא לסיים.
קארין אלהרר (יש עתיד):
אני מסיימת. זכויות לנשים, לשירות משמעותי בצה"ל. זכויות של הורים יחידנים להפוך להורים. ואני אומרת לכם – אם הוא באמת היה מאמין, הוא לא היה מפחד. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת רם בן ברק.
רם בן ברק (יש עתיד):
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, חבריי בקואליציה, משילות בעיניים שלכם זה שלטון יחיד, שלטון של מלך; משילות בעיניים שלכם זה עריצות הרוב; משילות בעיניים שלכם זה דיכוי נשים; משילות בעיניים שלכם זה שההומואים יחזרו לארון, שלא נראה אותם, שלא יפריעו לנו בעין, שהילדים שלכם לא יראו אותם, חס וחלילה, אולי זה יקלקל אותם; משילות בעיניים שלכם זה לסגור את השבת בפני אזרחים חילונים, שיישארו בבית ולא יוכל ולצאת לשום מקום; משילות בעיניים שלכם זה לבטל את השידור הציבורי – למה שתהיה ביקורת? משילות בעיניים שלכם זה לאסור הקלטות כדי שחס וחלילה לא ייחשפו המושחתים שמקבלים שוחד בהסתר; משילות בעיניים שלכם זה לבטל חדשות לבקרים את חוקי-היסוד; משילות בעיניים שלכם זה לעצום עיניים מול חוליגנים ביהודה ושומרון שמטרידים את כוחות צה"ל בוקר וערב במקום לשמור עליהם בכבישים – זאת המשילות בעיניים שלכם; משילות בעיניים שלכם זה לאפשר לפושעים ולמורשעים להיות נבחרי ציבור; משילות בעיניים שלכם זה לאפשר בחוק לציבור שלם לא להתגייס; משילות בעיניים שלכם זה שהמשטרה תהיה משטרה פוליטית; משילות בעיניים שלכם זה להפוך את צה"ל לפוליטי; משילות בעיניים שלכם זה שהיועצים המשפטיים יהיו מטעם.
ינון אזולאי (ש"ס):
אמרת את זה בהתחלה.
רם בן ברק (יש עתיד):
משילות בעיניים שלכם זה שנאשם יבחר את שופטיו; משילות בעיניים שלכם – החלום שלכם זה להיות מדינת הלכה; משילות בעיניים שלכם זה לרסק את זכות השביתה, כי זה מה שפורום קהלת אומר. אז במקום לברבר ובמקום לבלבל את המוח לכולם ולהעסיק אותנו כאן עד הבוקר כאן כל יום – במקום זה תתחילו לנהל את המשרדים שלכם – –
קריאות:
– – –
אליהו רביבו (הליכוד):
תמשיך לדבר שטויות לפנות בוקר. אני רק מסדר לך את הדפים.
רם בן ברק (יש עתיד):
חבר הכנסת אליהו רביבו.
אליהו רביבו (הליכוד):
כן, חבר הכנסת בן ברק.
רם בן ברק (יש עתיד):
אל תגיד לי אם אני מדבר שטויות.
אליהו רביבו (הליכוד):
הדפים, הדפים התבלבלו לך.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לחבר הכנסת רם בן ברק.
אליהו רביבו (הליכוד):
בוא נכין אספרסו, הדפים התבלבלו לך. בוא. הדפים, הדפים.
רם בן ברק (יש עתיד):
מה לעשות? אה, לצאת – – – הולכים מכות?
אליהו רביבו (הליכוד):
חס וחלילה. אולי זוהי דרכך, זוהי לא דרכי.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אליהו, איפה שהוא היה – – – שנים רבות, כולנו צריכים לשבת בשקט ולנשק לו את הרגליים.
אליהו רביבו (הליכוד):
– – –
יסמין פרידמן (יש עתיד):
גם אם הוא התבלבל בדפים – – – להעריץ אותו.
היו"ר אוריאל בוסו:
בוקר טוב, חברת הכנסת יסמין פרידמן.
אליהו רביבו (הליכוד):
– – –
יסמין פרידמן (יש עתיד):
– – – של נעליך מעל רגליך לפני שאתה מדבר.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת רביבו, קודם כול בישיבה. דבר שני, תנו לי לנהל את הדיון.
אליהו רביבו (הליכוד):
אם אני רוצה – – –
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הכנסת, תסתכלו על השעון.
אליהו רביבו (הליכוד):
הזמנתי אותו לאספרסו.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
לזכותו – – –
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת יסמין פרידמן, בוקר טוב.
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
– – –
יסמין פרידמן (יש עתיד):
תכבדי את האנשים ששומרים עלייך, קודם כול.
אליהו רביבו (הליכוד):
די עם היהירות.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
– – –
אליהו רביבו (הליכוד):
די עם היהירות. תפסיקו עם היהירות הזאת. מה נשאר לכם חוץ – – –
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת יסמין פרידמן, תודה רבה.
קריאות:
– – –
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. תודה רבה. נא לאפשר לדיון להתנהל.
אליהו רביבו (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, שמעת שהצעתי לו אספרסו, והוא שאל אותי אם אני מציע לו לצאת לריב מכות.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הכנסת מהקואליציה, הם אפילו לא צריכים לדוברים כשאתם מנהלים את הדיון כאן.
אליהו רביבו (הליכוד):
עליבות.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. בבקשה.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, אני אגיד לך מה הסכנה של הדברים שאנחנו עדים להם כאן. ואני אלך איתך לפרשת השבוע שקראנו.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
הם יזלזלו בו? הם יזלזלו בו?
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת פרידמן, את מפריעה לחבר מפלגתך לדבר.
קריאות:
– – –
אלעזר שטרן (יש עתיד):
בשלוש המכות הראשונות כתוב: וידבר ה' אל משה אמור אל אהרן.
היו"ר אוריאל בוסו:
כמדומני שאחרי עלות השחר צריך לברך על דברי תורה לפני שאומרים דבר תורה, אם בירכת.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
לא, עוד לא. זה עוד לא עלות השחר, עוד לא צריך לברך. גם אי-אפשר בכלל להניח תפילין.
היו"ר אוריאל בוסו:
לא, עלות השחר זה – – –
אלעזר שטרן (יש עתיד):
עוד אי-אפשר, עוד אי-אפשר.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
אתה רואה, יש עוד יהודים. יש עוד יהודים.
קריאה:
יש יהודים בכנסת ישראל.
היו"ר אוריאל בוסו:
לפני הנץ, לפני עלות השחר, לפני הזמן של הנחת תפילין.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
תאר לך, גם ביש עתיד יש יהודים.
היו"ר אוריאל בוסו:
את קוראת תיגר – – – לא פקפקתי ביהדותו.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
משיכיר את חברו – אנחנו עוד לא שם, וגם חברים קשה פה למצוא. בשלוש המכות הראשונות כתוב: וידבר ה' אל משה אמר אל אהרן נטה את ידך על היאור – ופעם אחת על עפר הארץ. שואלים המפרשים: אנחנו יודעים שלמשה היו בעיות בפה, לא היו לו בעיות ביד. למה צריך היה להגיד "אמור אל אהרן"? אתה שומע?
היו"ר אוריאל בוסו:
כן, כל מילה. אני רוצה שהשר לשירותי דת, שהוא תלמיד חכם, ידע – – –
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אומרים המפרשים – לא רק אברבנאל והאורח חיים ומי שציטטו פה – שרצה ללמד אותו את הכרת הטוב. למה את הכרת הטוב? היאור, שהציל אותך כששמו אותך בתיבה, אתה לא יכול לקחת אותו עכשיו ולהפוך אותו לדם או לצפרדעים; החול, שהציל אותך כשהרגת את המצרי, אפרופו הדיון שהיה פה קודם – אתה לא יכול לקחת אותו עכשיו ולהפוך אותו לכינים. ואז נשאלת השאלה, הנילוס זורם – המים זוכרים, החול? רק בשירים שלנו החול יזכור. החול לא זוכר. אז למה בכל אופן אמר הקדוש ברוך הוא למשה רק בשלוש המכות האלה: אמר אל אהרן? הוא אומר, זה לא משנה מה הצד השני מרגיש – משנה מה זה עושה לך. אני אצלך רוצה לטעת את התכונה של הכרת הטוב. למה אני אומר את זה כאן? כשאנחנו, פה אתם, לא משנה, נותנים לגיטימיות לשקר, לאין משפט, להסתה – אם אתם חושבים שזה נשאר אצל אלה שרואים אותנו ושומעים אותנו ושיגידו: אוקיי, זה רק בפוליטיקה ככה – הבעיה שזה הורס תרבות, זה הורס חינוך, זה הורס ערכים של עם, מלמדים אנשים לשקר, מלמדים אנשים להסית, מלמדים אנשים שמשפט הוא לא משפט, ואנחנו לא נקבע את הגבולות לאן הם ייקחו את זה, וגם לא אתם. תודה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. כמובן, יש לי הרבה מה לענות. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה. ואף אחד לא זלזל בתרומה של חבר הכנסת רם בן ברק, ובטח לא שלך כאלוף.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
לא חשבתי, חס וחלילה.
היו"ר אוריאל בוסו:
לא, אמרת בהקשר לדיון – – –
אלעזר שטרן (יש עתיד):
לא, אני אמרתי קודם מה שאמר – – –
יסמין פרידמן (יש עתיד):
תשאל אותה כמה היא זלזלה. למה אתה אומר שאף אחד לא זלזל? היא מזלזלת במי שבזכותו היא יושבת בבית שלה בשקט. היא תזלזל בו? מיהי בכלל?
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
– – –
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
דבי ביטון (יש עתיד):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בואו נדבר גם על נושאים נוספים. אנחנו כבר כמעט חודשיים, הממשלה, והכנסת הזאת מאוד מאוד חשובה לציבור שלנו. הציבור נושא עיניים אלינו בתקווה. מה שקורה בחודשיים האחרונים, מרגע שהושבעה הכנסת, והממשלה, אנחנו תמיד סביב תיקונים, שלדאבוני מרביתם מצטיירים כפרסונליים. וכאילו שכחנו שיש מדינה לנהל, מדינה שבמשך שנה וחצי, אפשר להגיד בגאווה – התושבים והאזרחים התעסקו רק בעצמם.
אבל אני לא אקח את הוויכוח, כי אנחנו נשמעים מספיק בוועדות. ואני מקווה שאנחנו נשמעים, ואנחנו לא, כפי שאופירה מאופירה וברקוביץ' אומרת: לא מחרטטים אותנו, ואל תחרטטו את הציבור. אנחנו רוצים להשמיע דברי טעם כדי שבסוף נוכל באמת להביא את הדברים הנכונים לציבור שלנו.
אבל אני דווקא רוצה להתעסק במשהו שהיה לי מאוד חשוב כשהגעתי, וביקשתי להיות חלק – ואני מודה על הזכות הזו – מ-120 החברים פה. כעורכת דין, התעסקתי המון בתיקי משפחה, תיקים של ילדים בנזקקות וכד'. וחלק מהמבחנים שיש להורים הוא מבחן שנקרא "מסוגלות הורית". טלי, זה בשבילך. לצערי, במשברים בין הורים ובגירושין, לפעמים מתחילה המחלוקת אצל מי יגדלו הילדים, מי באמת יהיה המשמורן.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא צריכה להיות מחלוקת. גברים ונשים – – –
דבי ביטון (יש עתיד):
רגע, טלי. את לא נותנת לי לדבר. על מה את מתווכחת? עוד לא אמרתי כלום.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא לקרוא לי. אל תקראו לי.
דבי ביטון (יש עתיד):
לא קוראים לך. אבל זה נושא שנוגע לליבך וחשוב שתשמעי.
טלי גוטליב (הליכוד):
בשבילי גברים ונשים חד הם.
קריאה:
אני מסכימה איתך.
דבי ביטון (יש עתיד):
המבחנים, קודם כול, נעשים על ידי פסיכיאטרים, פסיכולוגים, חוות דעת של עובדים סוציאליים. לדאבוני, לא אחת נתקלתי במבחנים שבחנו את ההורים במשך ארבע שעות, ובמשך ארבע שעות קיבלו החלטה גורלית, ולדעתי, גם מוטעית, למשמורת שנקבעה להורה מסוים. אלה המבחנים והבדיקות שהייתי מאוד רוצה לתת עליהם את הדגש. כי בסוף, כל ילד – וכמובן כשהוא נמצא בבית שצריך להגן עליו מספיק – צריך לחיות בתא המשפחתי שלו, התא הבריא שלי. משפחות אומנה זה פתרון לבעיות מורכבות. ולכן, זה משהו שארצה שנבחן אותו כאן. תודה לכם.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לחברת הכנסת דבי ביטון.
קריאות:
– – – מה זה? מה זה היה?
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת רון כץ, תודה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה.
טלי גוטליב (הליכוד):
– – – אוי, בטח. רק – – – כמוכם. אוי, מה יהיה – – –
קריאה:
לא – – –
טלי גוטליב (הליכוד):
– – –
קריאה:
גלעד, לא – – – דבר תורה? משהו?
היו"ר אוריאל בוסו:
לא, לא, לא.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא להפריע לו. זה יעבור מהר, חבר'ה. נכון, קריב? לא נפריע לך – – –
היו"ר אוריאל בוסו:
לא מפריע? את מפריעה. אני מאפס. חברת הכנסת גוטליב, אני לא יכול להתחיל את השעון כשאתם מדברים. עוד חצי דקה, עוד דקה, עוד שתיים, ואחר כך אני מקבל נזיפות מהרכזות שם. בבקשה.
גלעד קריב (העבודה):
בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, האמת, ראוי לברך את השר לוין. בפעם הראשונה הוא מניח, כשר משפטים, הצעת חוק שהיא באמת לטובת האזרח, שיש בינה לבין זכויותיו של האזרח הישראלי איזשהו קשר רציונלי. כן ירבו. חודש עבר מאז ששר המשפטים נכנס לתפקידו ועד עכשיו הוא רק היה עסוק במלחמה בשופטי בית המשפט העליון. בוקר טוב, אדוני השר לוין. נזכרת שיש פה כמעט 10 מיליון אזרחים שצריך לדאוג להם. אני הרי יודע, כיו"ר ועדת חוקה לשעבר, כמה ארוכה רשימת התקנות והצווים שממתינה לחתימה שלך כדי שנאשר אותם בוועדות החוקה – תקנות שעוסקות בהוצאה לפועל, במרכז לגביית קנסות; תקנות שעוסקות בתזכירי מבחן, שקשורות באמת בפרוצדורות שיקלו את עבודתם של בתי המשפט, לטובת האזרחים.
עמד כאן חבר הכנסת סעדה, המומחה הגדול לענייני הפרקליטות, ודיבר על איך הרפורמה של שר המשפטים לוין תעזור לאזרח הקטן עם התורים בבתי המשפט. אני בהתלבטות מהי שטות יותר גדולה: הדרך שבה הציגה השרה רגב את מה שקרה כאן בכהונה של הכנסת הקודמת, עם ההתנהגות השערורייתית שלהם ועם מגפת כאבי הבטן, או השטויות שאמר כאן חבר הכנסת סעדה, כאילו הרפורמה של השר לוין תעזור לאזרח אחד שתקוע בבתי המשפט? זו הסיבה – – –
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:
– – –
גלעד קריב (העבודה):
חברת הכנסת רגב, אני יודע – – –
היו"ר אוריאל בוסו:
השרה.
גלעד קריב (העבודה):
השרה, סליחה, אני יודע שאת אישה מסורתית ויש לך כבוד עמוק למסורת ישראל. חשוב שתזכרי שאמירת אמת זה לא מצווה "שהזמן גרמא". נשים לא פטורות מאמירת אמת על פי ההלכה. גם נשים, על פי ההלכה שאת דבקה בה, צריכות לומר אמת, ולא לשקר – לא לבית הזה ולא לציבור כולו, גברת נתיבי תחבורה ציבורית וכאבי בטן.
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:
רב רפורמי. רב רפורמי יכול לשקר?
גלעד קריב (העבודה):
אז נזכיר לשר לוין שיש רשימה ארוכה מאוד של דברים שראוי לעשות אם הוא באמת רוצה לעזור לאזרחי ישראל: תקים ערכאה רביעית, תכפיל את מספר השופטים, תטפל במתקני הכליאה ביחד עם השר לביטחון לאומי ובניית מאחזים בלתי חוקיים. תטפל בנושא עבודות השירות, תסקירי המבחן. אבל כל זה לא מעניין אותך. אותך מעניין האזרח הקטן? אותך מעניין דבר אחד: המלחמה שלך בנשיאה חיות וביועצת המשפטית לממשלה. ממשלת הונאה, ממשלת ברדק וממשלת פירוק.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת מאיר כהן. יעלה ויבוא וישמיע מדברי חוכמתו.
קריאה:
סגן היושב-ראש הבא, בעזרת השם.
מאיר כהן (יש עתיד):
בוקר טוב, חברים, אדוני היושב בראש הכנסת. בוקר טוב לכולם. אתמול התקיימה אצל חבר הכנסת טייב, יושב-ראש ועדת החינוך, ישיבה מצוינת, שעסקה באלימות בבתי הספר וגלשו בה גם לתוך האלימות בבתי החולים. חשוב שנדע, דווקא בבוקרו של היום הזה, אחרי שהיינו ערים כל הלילה וצעקנו אחד על השני, ש-43% מהתלמידים בכיתות ה-ו דיווחו כי מישהו מהתלמידים קילל, העליב אותם, צחק עליהם, פגע בהם, 19% דיווחו על מכות פיזיות שהם חטפו, 8% מהתלמידים אומרים שמה שקורה ברשתות הוא איום ונורא, והם אישית נעלבו ולא הגיעו לבית הספר, והתעוררו לתוך מציאות קשה מאוד מבחינתם.
אתמול הייתה שביתה מאוד גדולה במערכת הבריאות בעקבות האלימות. שימו לב לנתונים האלה, חבריא. במחצית הראשונה של 2022 – גברתי שרת החינוך לשעבר – 110 מקרים של אלימות פיזית כלפי צוותים רפואיים. בחצי שנה 110 מקרים של רופאים ואחיות שחטפו מכות. אני 60 שנה ביקרתי בכל מיני הזדמנויות בבית חולים סורוקה, שהוא בית חולים מצוין, וכמעט כל חודש יש שם אירוע של אלימות כנגד הצוותים הרפואיים. וליבי, ליבי, איתם. ומכאן אנחנו חייבים לשלוח להם חיזוק גדול מאוד.
אנחנו בשנה שעברה עשינו את הדברים בממשלה הקודמת: 19 מיליון שקל לבתי החולים כדי לתגבר את האבטחה ולייצר תחושה של ביטחון, ועוד 430 מיליון שקל למערכת החינוך. אני מאוד מבקש ומצפה – ואתם יודעים מה? אני גם בטוח שזה יקרה – גם משר החינוך הבא שימשיך ויעמיק את הפרויקט הזה, שאת, שרת החינוך לשעבר, הקדשת לזה כמעט חצי מיליארד שקל. זה המון כסף, ואני מצפה שימשיכו את זה, ואף יגבירו. אני משוכנע ששר הבריאות הבא יעשה את זה, מי שזה לא יהיה. כי כשחשבתי שזה דרעי אז באמת הוא כבר כיוון לשם. אבל בעזרת השם, מי שיחליף אותו צריך לדאוג לצוותים הרפואיים. כי שם אנחנו נמצאים, ולעיתים ההורים שלנו. אנחנו צריכים את הנכונות שלהם, ואנחנו צריכים לתת להם גיבוי גדול מאוד. יום טוב לכולם. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. קודם כול, אני רוצה לומר שהנושא מאוד חשוב. התקשרתי לאחר המקרה שהיה בסורוקה, כיושב-ראש ועדת הבריאות הנכנס וגם בשם שר הבריאות, גם למנהל בית החולים ד"ר שלומי קודש וגם לד"ר יריב פרוכטמן, שהיה נשוא האלימות, וחיזקתי אותם. עדכנתי אותם שאנחנו נקדם החמרת ענישה בנושא האלימות בבתי חולים נגד הצוותים הרפואיים. זה נושא שחייב להיפסק. הם נמצאים בחזית המלחמה, גם ברפואה בקהילה וגם בתי חולים. תודה רבה.
מאיר כהן (יש עתיד):
היושב-ראש, הם יודעים שהם באים לסיור שם.
היו"ר אוריאל בוסו:
כן. הדובר הבא, חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אדוני היושב-ראש – – – בתקווה – – –
היו"ר אוריאל בוסו:
בהחלט, זה יהיה עם עונשי מינימום. בבקשה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בוקר טוב לכולם, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, אנחנו שומעים כאן חדשות לבקרים את המילה למשול. באתם למשול. אומנם אני לא הרבה זמן בכנסת, קצת יותר משנתיים, אבל כבר הייתי בקואליציה ואני אגיד לכם מה מבחינתי המילה "למשול", כי זה מה שעשינו בקדנציה הקודמת, כאשר קמנו בבוקר והגענו לוועדות ולמליאת הכנסת והעברנו את תקציב המדינה, עם חוק הסדרים שהיה חריג בהיקף שלו. אני אספר לכם למה הוא היה חריג – כי ממשלת נתניהו לא העבירה את תקציב המדינה במשך שלוש שנים וחצי ובכך גרמה נזק לא יתואר לכלכלת ישראל. אז מבחינתנו למשול היה לבוא לעבודה, לכאן, ולהעביר את תקציב המדינה. למשול מבחינתי היה לבוא לוועדת הכספים ולקדם מהפכה והטבות מס לעולים חדשים. מבחינתי זה היה למשול. למשול מבחינתי היה לקדם את החוק של חברתי חברת הכנסת אורית פרקש הכהן לגבי קרן העושר. באמת, עשינו מהלך מאוד-מאוד משמעותי, אחרי שמצאנו את הקרן בשנת 2021 למעשה ריקה והתנענו תהליך ששינה לחלוטין את התמונה. מבחינתי ומבחינת החברים שלי לקואליציה הקודמת – זה היה למשול. כשאני רואה את הקואליציה הנוכחית – –
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
הסכם מדיני בלי להעביר בכנסת, זה גם למשול.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
– – שמרבה לדבר על למשול, מה זה למשול מבחינתכם?
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אל תתחיל, אל תתחיל – – –
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
להקים משרדים פיקטיביים זה למשול? למנות שרים פיקטיביים זה למשול? לסדר ג'ובים לחברים זה למשול? להרוס את מערכת המשפט זה למשול? זו לא משילות, זה ההפך ממשילות. אז אם אתם באמת מתכוונים למשילות, אתם צריכים סוף סוף, כמעט שלושה חודשים אחרי הבחירות וחודש אחרי הקמת הממשלה, להתחיל לעבוד. לא להטריל אותנו במליאה, לא להפחיד אותנו, לא לנסות לפגוע בזכויות של אזרחים, למשול. מה שאנחנו עשינו בקדנציה הקודמת. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח. חבר הכנסת רון כץ. לא חייב.
קריאה:
– – –
היו"ר אוריאל בוסו:
בבקשה.
רון כץ (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני.
היו"ר אוריאל בוסו:
תיאמתם נטיעות בנגב ובסוף שמעתי שלא – – –
רון כץ (יש עתיד):
קק"ל לא הגיעו. התבאסתי על זה, שתדע.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
– – –
רון כץ (יש עתיד):
זה לא קשור לזמן שלי. אני באמת אומר לך, זה אירוע לא טוב שקק"ל עוד פעם התקפלו והפעם זה בשלטון שלכם.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אתה לא מעודכן.
רון כץ (יש עתיד):
כשזה היה בצד שלנו אני נלחמתי על זה.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אבל אתה לא מעודכן.
רון כץ (יש עתיד):
אני מעודכן, הם לא באו.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
קק"ל הודיעו שבשבוע הבא נגיע לנטוע עצים – – –
רון כץ (יש עתיד):
אולי הודיעו, אבל זה היה צריך להיות שבועיים. אנחנו נבוא לוודא.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
– – – לפיד היה אמור לשבת איתכם פה.
היו"ר אוריאל בוסו:
אתה מגיע לנטיעות?
רון כץ (יש עתיד):
ברגע שהם באים, גם אני בא. נעצור גם אצל סבא שלי, ניכנס, נאכל משהו טוב ונמשיך.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
על העיניים שלי.
רון כץ (יש עתיד):
יאללה, סגור. אפשר להתחיל את הזמן עוד פעם? זה לא היה קשור.
היו"ר אוריאל בוסו:
אני אוסיף לך 20 שניות, כמחווה פתח-תקוואית, לא – – –
רון כץ (יש עתיד):
ברור. אדוני היו"ר, כנסת נכבדה, בוקר טוב. אני חייב לומר שכשעולים לפה חושבים על הדברים החשובים לדבר עליהם, ויש כל כך הרבה דברים שנהרסו פה בכלום זמן שהממשלה הזאת קיימת, שאני באמת לא יודע מה הדבר הכי חשוב לשים עליו את הפוקוס. אז לרגע אני אנסה לכוון את הפוקוס על מערכת החינוך שלנו. לצערי יש לנו שר חינוך שעוד לא למד את המערכת – ואני אהיה עדין כשאני אומר את זה – ושר חינוך נוסף שמכיר טוב מאוד את המערכת מכובע אחר, אבל ממש לא מעניינים אותו יותר מ-50% מהתלמידים, ושרה שלישית שאחראית על חלק ממערכת החינוך ואני לא יודע מה עוד קורה שם בתוך המערכת הזאת, אבל אני כן יודע שבפועל, בשטח, קורים דברים לא טובים. מי שקצת בקשר עם מערכות החינוך, מי שטיפה מנסה להבין מה קורה, מבין שכרגע יש תוהו ובוהו. נכנס שר שמבטל רפורמות שאני לא יודע אפילו אם הוא הכיר, עושה שינויים בלי באמת ללמוד את המשרד לפני שהוא עושה אותם, ואז אנחנו נתקלים בסיטואציה, שלצערי היא סיטואציה שקורית בהרבה מאוד מצבים במדינת ישראל, שהכדור עובר למגרש של ראשי הרשויות. אם יש לך ראש רשות חזק ולרשות יש כסף, אז הם יסתדרו, כי הרשות תדע להעביר את התל"נים והרשות תדע להעביר את התקציבים. הם ידעו לעשות את ההתאמה הזאת בין מה שהמדינה מקלקלת לבין מה שהרשות יכולה לממן. אבל איפה זה נופל? זה נופל דווקא ברשויות החלשות. ברשויות החלשות, איפה שהפערים הם גם ככה גדולים, ראשי הרשויות לא יכולים לעשות את זה ואז אנחנו מגלים שהפער הולך וגדל. אם פעם דיברנו שילד בכיתה ג' בגבעתיים כבר ילמד תכנות, אבל אותו ילד בכיתה ג' בעפולה כנראה שאל התכנות הוא יגיע בשלב הרבה יותר מאוחר בחיים שלו, אז אנחנו דואגים שהפעם זה אולי אפילו לא יגיע. זו הבעיה הגדולה של מערכת החינוך. אם יש משהו אחד שאולי מישהו פה שנשאר פה יקשיב למה שאני אומר, לסיום, תפַנו את מי שעוסק בחינוך לעסוק רק בחינוך. מערכת החינוך נמצאת במצב לא טוב. משפט לסיום, אני רק אומר, אם תיקחו אדם שחי במדינת ישראל לפני 50 שנה ותראו לו את הבניינים, הוא לא יזהה כלום; תראו לו את המכוניות, ודאי שהוא לא יזהה כלום; ואם תרצו להרגיע אותו, תכניסו אותו לבית ספר, תראו לו כיתה, והוא יגיד: אה, את זה אני מכיר. ואת זה אנחנו צריכים לשנות. מערכת החינוך חייבת להגיע לעתיד. תודה רבה, אדוני.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן. גם רון כץ כהן. לפני כן היה פה גם מאיר כהן. היא אולי נשואה לכהן, אני לא יודע.
מירב כהן (יש עתיד):
לא, אני כוהנת ולא החלפתי.
היו"ר אוריאל בוסו:
משפחת כהנים.
מירב כהן (יש עתיד):
אני פשוט לא רוצה שייקחו לי את התפקיד אם יהיה בית מקדש, אבל אני לא יודעת אם זה תקף לנשים. אני לא סגורה על זה.
קריאה:
יש מעמד של בת כהן.
מירב כהן (יש עתיד):
בת כהן. הינה, סגרנו את הפינה. אני פשוט בונה להיות בת כהן.
היו"ר אוריאל בוסו:
יש גם כן חלוקה של הקורבנות.
מירב כהן (יש עתיד):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לנצל את הבמה הזאת כדי לדבר על נושא שהוא מאוד חשוב. בגלל שתמיד בסדר-היום הציבורי יש נושאים אחרים, זה תמיד-תמיד נדחק לשוליים וזו הצלת נפשות, וזה הנושא של החולים הסיעודיים במדינת ישראל. יש בישראל סדר גודל של 300,000 חולים סיעודיים, אבל המספר של האנשים שמושפעים מהטיפול הסיעודי בישראל הוא הרבה יותר גדול, כי סביב כל אחד מהחולים האלה יש בני משפחה שכל עולמם קורס כשבן משפחה חולה. למעשה, זה סדר גודל של מיליון אנשים, אם מחשבים גם את בני המשפחות, שהיום חווים חוויה מאוד מאוד קשה. אני אסביר מדוע. על פי החוק במדינת ישראל, האחריות על החולה הסיעודי מוטלת על החולה עצמו ועל בני משפחתו. ולכן, אם יש אנשים שאין להם כיס מספיק עמוק – אני אסביר את המספרים: קצבת הסיעוד במקסימום, גם אם אתה ב-ADL, במבחן התפקוד הגרוע ביותר ואתה במצב הכלכלי הגרוע ביותר, המקסימום שאתה יכול לקבל ממדינת ישראל היום זה 5,400 שקלים. מטפל סיעודי עולה במקרה הטוב 8,000 שקלים. עכשיו אני שומעת גם על מקרים שמגיעים ל-12,000 שקלים, כי אין מספיק היצע של עובדים זרים. מישהו צריך לשלם את הפער הזה בין ה-5,400 ל-8,000 או ל-12,000 שקלים. זה אומר שאם אין לך כיס עמוק, אתה פשוט לא שורד היום במדינת ישראל. לפעמים זה גם לא רק עניין של כסף – זה גם עניין של משפחה שמסוגלת לשאת את הביורוקרטיה ואת כל הטרחה שכרוכה בעניין הזה. אז בעיניי, לעשות רפורמה בתחום הסיעוד זה הנושא הכי חשוב והכי דחוף שמונח על שולחננו, כי האנשים האלה חווים גיהינום. גיהינום. תבינו שאם יש משפחה שלא יכולה לממן מטפל לחולה הסיעודי – אני ממש מכירה אנשים שנאלצים להתפטר מהעבודה שלהם וללכת להתפנות לטפל באבא, באימא, ואז גם הם, אחרי תקופה, הופכים בעצמם להיות חולים סיעודיים. זה תחום מאוד מאוד כואב. כשהייתה לי את הזכות לפעול מתוך הממשלה, התפניתי לכתוב דוח שסוקר את כל הבעיות והכשלים בתחום הזה. הכשלים הם רבים, כי החטא הקדום הוא שזה בכלל הופרט. היה ראוי שזה יהיה משהו שהמדינה לוקחת עליו אחריות. היום זה מופרט לגמרי.
טלי גוטליב (הליכוד):
זה מה שבג"ץ עשה, מירב. בג"ץ עשה לנו דבר נוראי. תקשיבו רגע, החוק החליט שכל חוסה, כל קשיש וחולה ונכה, מביא עובד זר ומקבל אשרה והנכה צמוד לעובד הזר. למה? כדי לא לנייד; כדי שלא יהיה מצב של ניוד העובדים הזרים למי שמשלם יותר. בג"ץ החליט שזה פגיעה בחופש העיסוק של העובד הזר. זה גרם לניוד עובדים זרים ולהעלאת השכר לכמעט 15,000 שקל.
מירב כהן (יש עתיד):
יש בעיות מגוונות – – –
טלי גוטליב (הליכוד):
זו פשוט קטסטרופה בחסות בג"ץ.
מירב כהן (יש עתיד):
יש בעיות מגוונות. כל התחום הופרט היום. מה שקורה זה שאנשים משלמים – –
טלי גוטליב (הליכוד):
בחסות בג"ץ, זה נורא. אתם לא מבינים מה זה.
מירב כהן (יש עתיד):
– – ביטוח לאומי ובעצם אמורים לקבל גמלת סיעוד אם חס וחלילה הם מגיעים למצב הזה. אבל כל מה שהמדינה עושה זה לקחת את הכספים שאנשים חסכו בעצמם מהמשכורת שלהם כל החיים ולהעביר לחברות הסיעוד. חוץ מזה, הגוף מופרט לגמרי. תכלס, לא מפקחים על חברות הסיעוד, אף אחד לא מטפל בתלונות, אף אחד לא מפקח שהשעות מסופקות. הכול הכול מופרט הלכה למעשה. אני אגיד משפט לסיכום. הקדשתי שנה לעבור בין כל משרדי הממשלה, כי לכל אחד יש תחום, זווית אחרת לנושא הזה. משרד הבריאות מתעסק במוסדות; משרד הפנים מתעסק בעובדים הזרים; משרד הרווחה מתעסק בגמלת הסיעוד. כתבתי דוח שממפה את כל הבעיות. אין דבר אחד שתיגע בו ותפתור את הכול. זה ממש מצריך פתרון רוחב. אני מאחלת לנו – ואני מתכוונת להמשיך לעסוק בזה מהכנסת, גם אם אני מהאופוזיציה, כי זה באמת באמת חיים של אנשים.
היו"ר אוריאל בוסו:
בהחלט, תודה רבה. מסתבר שכמעט 06:00, ואפשר לדבר על נושאים מאוד חשובים. אני אשמח לקבל את הדוח הזה, גם כחבר ועדת העבודה והרווחה וגם כיושב-ראש ועדת הבריאות הנכנס, כי מדובר בנושאים שיש להם ממשק.
מירב כהן (יש עתיד):
בשמחה. כתבתי את זה בצורה פשוטה מאוד ובהירה מאוד.
היו"ר אוריאל בוסו:
אני מוכרח לומר שאני מכיר את הנושא הזה מקרוב וכל מילה בסלע. תודה רבה. חברת הכנסת אורנה ברביבאי. אתם מדברים על נושאים חשובים וקשה לי לעצור אתכם. תנסו להצטמצם לזמנים.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
בוקר טוב, אפשר להגיד בוקר טוב, תכף 06:00. בחרתי להקריא איזושהי הודעה שפורסמה אתמול בערב, וזאת לשונה: תמרור אזהרה לממשלה. על רקע הרפורמה המשפטית שמתוכננת להעביר הממשלה בישראל, קרן הון סיכון אינסייט הגדולה ביותר, שמשקיעה בסטרט-אפים בארץ, מפרסמת הודעה חריגה בחשבון שלה: אנחנו מודעים למתיחות הפוליטית – הם אומרים – המתחוללת בישראל ואנחנו מקיימים שיח שוטף ופתוח עם הנהלות החברות הישראליות שלנו שמשתפות אותנו בחששות שלהן. עוד נכתב בהודעה: אנחנו דוגלים בעקרונות של דמוקרטיה, שוויון ושוויון הזדמנויות, ואנו מגנים כל ניסיון לרמוס חירויות אישיות או מעשים של שנאה, אלימות או אפליה.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
– – – בהתנתקות, לא עכשיו. כשעקרו את המשפחות שלנו – – – חודשים לפני, איפה הם היו? איפה הם היו? את אחת מנהיגה; את צריכה לומר להם: עד כאן, פה תעצרו. לא למלחמת אחים. את מנהיגה. את צריכה להגיד את זה.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
בואו נדבר על מה הם אומרים. תראו, אנחנו יכולים לצאת מתוך הנחה שמה שקורה בעולם הזה יישאר כאן; מה שקורה בממשלה – גדולה ככל שתהיה – יישאר שם. ואני אומרת לכם, רואים לכם. רואים לכם. הסכמי אברהם – – –
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
מה, זהו, סיימתי? לא יכול להיות. הסכמי אברהם, שנתניהו מתהדר בהם – ואתה יודע מה, בצדק, אני מוכנה גם להגיד. עקבתי אחרי כל הסכם כזה, וגיבשנו הסכמי סחר עם מדינות ערב, מתוך הבנה שזה משפיע ותורם משמעותית לכלכלת ישראל וגם ליחסים שלנו איתם וגם ברמה הבין-לאומית. אתם חושבים שהם לא עוקבים מקרוב ורואים מה המשמעות של שינוי סדר היום במדינת ישראל? אתם חושבים שעם השינוי של המשטר בישראל ההשקעות תמשכנה להגיע לישראל? זה לא יקרה. אלמוג, אני אומרת לך את זה באחריות, כמי שהייתה שרת הכלכלה עד לא מזמן. ואני אומרת לכם, גם כשאנחנו יוצאים לרחוב ורואים את המחאה, ואתם חושבים שהאנשים שמגיעים למחאה ולהפגנות האלה הם אנשים שבאים מטעם. אני אומרת לכם, הציבור בישראל אומר לממשלת ישראל ברגליים. זה אותו ציבור יצרני, זה אותו ציבור עובד, זה אותו ציבור שמשרת, זה אותו ציבור שעל הכתפיים שלו לאורך שנים הייתה אחריות לקיים את מדינת ישראל – הוא אומר לכם: אל תפגעו בצביון של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית. יהודית היא בוודאי תישאר, אבל דמוקרטית? אני אומרת לכם מכאן: רואים את מה שאתם עושים. המשמעויות של זה הרסניות, ואני קוראת לכם להפסיק.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. אם אני אראה לך את הדוח החדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה, תתפלאי ביחס לשחיקה גם בנושא של היהודית וגם בדברים אחרים. אני אראה לך את זה בהזדמנות. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. לפני שאני מתחילה אני חייבת הערה. אנחנו יכולים פה לא להסכים על דברים ויש לנו דעות שונות, אבל יש אנשים שאי-אפשר לזלזל בהם. אי-אפשר לזלזל בסגן ראש המוסד שהקדיש את כל חייו למען המדינה. זה משהו שהוא בכלל לא ניתן לוויכוח. אוקיי. כולנו יכולים להסכים שהוא הקדיש את חייו למען ביטחון המדינה ולמען מדינת ישראל. ולכן הייתי מצפה שיתייחסו אליו בצורה אחרת. אני רוצה לדבר על שבת. אני רוצה לדבר על שבת ישראלית. בעקבות האירועים של היממה האחרונה – כן תקצוב, לא תקצוב למיזם של שבת ישראלית, יצא לי לחשוב על השבתות שלי, על השבתות שלנו, כשעוד היינו משפחה צעירה, עם ילד צעיר, ועבדנו קשה. עבדנו קשה, ועדיין עובדים קשה כל השבוע, כדי לפרנס ולדאוג כלכלית ולדאוג לפרנסת הבית. במקביל גם למדתי וגם התנדבתי וגם ניהלתי בית, והטירוף של החיים כמו של כולם – לא רק שלי. אבל בשבת, סוף-סוף מנוחה, יכולתי להיות עם המשפחה. אז נסענו לטבע ולשמורות, ערכנו פיקניקים על גבעות וגם על שפת הים, ביקרנו בתיאטרון ואכלנו על אם הדרך או במסעדה חדשה, ישנו באוהלים, ביקרנו משפחה וחברים, לפעמים גם בילינו בבריכה הבאר-שבעית שלנו. וגם היום, כשהילד גדול ועצמאי, השבת שלנו לפעמים כוללת מסעדה בצוהריים, ואפילו יש לי טקס קבוע שפעם ב- אני הולכת עם אבא שלי ביום שבת בצוהריים לסרט, ולפעמים סתם לישון, לנוח מול סדרה טובה בנטפליקס. מעולם לא הרגשתי שאני פוגעת במישהו או בשבת שלו, בדיוק כמו שחבריי הטובים ביותר אינם פוגעים בי בשמירת השבת שלהם. הרצון שלכם לשנות סדרי עולם, להפוך את שמירת השבת לציבורית ומחייבת, עושה בדיוק את ההפך ממה שכנראה הייתם רוצים ואמורים להשיג – מרחיק, מקומם ובעיקר מפלג. מדינת ישראל נוהגת כמעט כולה בחוקי השבת – אין תחבורה, אין שירותים ורוב העסקים סגורים. לכן את המעט שעוד פתוח ועומד לרשותו של הציבור החילוני השאירו ואל תיגעו. לכל אחד השבת שלו. אני מאוד מכבדת את שלכם. אנא, כבדו את שלי. אל תיקחו ממני את השבת הישראלית שלי. תודה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון. כששמענו שהתפוצץ אוטו בנתניה נלחצנו, אבל כשראינו שאתה במשכן אז נרגענו.
סימון דוידסון (יש עתיד):
דרך אגב, זה מתחת לבית שלי.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
מתחת לבית שלו.
היו"ר אוריאל בוסו:
בשביל זה נלחצנו.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
מפחד שזה תנועות המחאה – – –
סימון דוידסון (יש עתיד):
יש לנו שר לביטחון לאומי חדש, נראה. אני מחפש אותו, לא מוצא אותו. אייכה? אייכה?
קריאה:
אומרים, איפה בעל הבית? איפה בעל הבית?
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
האמת שכל הערב – – – אייכה יאיר.
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
בניגוד אליך – – – את עצמך – – –
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
קים ג'ונג-און, הוא לא – – –
סימון דוידסון (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גם החדשים, שמברברים יותר מדי.
קריאות:
– – –
סימון דוידסון (יש עתיד):
אני אספר לכם, זה לא הספד אלא אני רוצה לומר כמה מילים. לפני כמה שעות חבר הכנסת יואל רזבוזוב הודיע שהוא פורש מהחיים הציבוריים ויוצא לחיי עסקים. ואני אספר לכם שאת יואל הכרתי בשנת 2008 בנתניה כבחור צעיר, ג'ודוקא מצטיין, קפטן נבחרת ישראל בג'ודו, ומרים פיירברג קלטה אותה לנבחרת שלהם – אלי דלל כבר היה שם – כבחור צעיר, והוא קיבל את תפקיד מחזיק תיק הספורט. כמו שיואל היה בג'ודו, ככה הוא היה גם בחיים הציבוריים, בפוליטיקה. יואל לא היה הספורטאי הכי מוכשר, הכי זריז או עם הקואורדינציה הכי גדולה, אבל הוא היה הכי אמיץ, הכי חרוץ ותמיד סימן חלומות והגשים אותם בסוף. הוא אפילו לא קיבל ספורטאי מצטיין בצבא.
קריאה:
יואל?
סימון דוידסון (יש עתיד):
יואל. ובגיל 19, out of the blue, בפתאומיות זכה בסבב גדול מאוד בג'ודו, וזה בעצם פרץ לו את כל הנושא של הספורט במסגרת הצבא, ולאחר כמה שנים הוא סיים מקום חמישי באולימפיאדת אתונה, שזה אחד ההישגים הגדולים ביותר, ובנוסף היה סגן אלוף אירופה בג'ודו. יואל, בשנת 2012 התקשר אליי, אמר לי: סימון, תשמע, יאיר לפיד יוצא לפוליטיקה, אני רוצה שנלך לשמוע אותו. נסענו, שמענו אותו, ומאותו רגע שנינו נשאבנו ליש עתיד, הוא המשיך לבחירות כחבר כנסת ונבחר. אני רוצה להגיד לכם שאם יש משהו שמציין את יואל רזבוזוב והפעילות שלו זה הרצון שלו לעזור לאנשים. אני מקבל כל כך הרבה טלפונים במשך השנים על הרצון של יואל לפתור דברים. כל אדם שפנה אליו באמת קיבל תשובה ומענה, ועל זה באמת צריך להגיד לו תודה. כחבר כנסת צעיר הוא היה יושב-ראש ועדת העלייה והקליטה, הגיע עם השנים להיות שר התיירות ועשה עבודה מדהימה. הגושפנקה האחרונה שקיבלתי שבאמת הוא עשה עבודה מדהימה – תן לי עוד 20 שניות – זה היה ביום חמישי האחרון. הייתי בבר-מצווה של חבר הכנסת רביבו, פנו אליי כמה ראשי ערים ובירכו את יואל על העבודה שלו, חברי כנסת מהליכוד, באמת בירכו על העבודה שלו כשר תיירות. אז אני רוצה להגיד פה ליואל – אני יודע שהוא צופה עכשיו בטלוויזיה – תודה על כל השנים כחבר כנסת, כשר, כחבר מועצה. וכחבר אני מאחל לו את כל ההצלחה שבעולם, מכל הלב. תודה.
היו"ר אוריאל בוסו:
ללא ספק, מצטרפים למילים. אני גם אגיד עוד משהו לזכותו כי ברגע שהוא מסיים כבר ביש עתיד בטח זה לא יפגע בו – מסייע וסייע רבות להקמת בית כנסת בנתניה, מאוד גדול, של חב"ד. יואל אכן פרלמנטר.
קריאה:
בעיר ימים.
היו"ר אוריאל בוסו:
בעיר ימים.
סימון דוידסון (יש עתיד):
בעיר ימים. איפה שהיה הפיצוץ היום, זה 50 מטר משם.
היו"ר אוריאל בוסו:
ייאמר לזכותו. אכן פרלמנטר מצוין, מאחלים לו הצלחה. תודה רבה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מעל דוכן זה עמד לפני כמה שעות שר החינוך יואב קיש והסביר שדמוקרטיה היא שלטון הרוב וכיבוד זכויות הפרט. זאת הגדרה שבעיניי – ולא רק בעיניי – היא צרה, היא מצומצמת, חלולה יש יאמרו, חסרה. אם אני מנסה לפרק את ההגדרה המצומצמת הזאת, לגבי חיזוק שלטון הרוב אני מבין. הרי הרפורמה הזו – שזאת לא רפורמה בעיניי, זו תוכנית להרס מערכת המשפט – תחזק לאין שיעור את שלטון הרוב. הממשלה תמשול בכנסת, כי היא ממילא כבר מושלת בכנסת, והיא תבחר את כל שופטי ישראל כולם.
קריאה:
זה ראוי?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
תהיה רשות אחת שהיא כול-יכולה, הרוב הוא כול-יכול. לא רק לבחור את השופטים. לבחור את השופטים, פסקת התגברות של 61, ביטול עילת הסבירות, ביטול היועמ"שים. 61, קבוצת הרוב תהיה כול-יכולה. אבל אני שואל: גם בגרסה המצומצמת של הדמוקרטיה, אליבא דיואב קיש, איך יישמרו זכויות המיעוטים, זכויות הפרט? מי ישמור עליהן, הרוב? איפה האיזונים ואיפה הבלמים? מי ירסן את הכוח של הרוב? אין מדינה דמוקרטית אחת בעולם – ואני לא אומר את זה בשביל להטריל אתכם – אבל אין מדינה דמוקרטית, במשטר דמוקרטי אחד בעולם, שבו קבוצת הרוב היא כול-יכולה כמו שאתם רוצים לעשות כאן במדינת ישראל. אחת, בכל רחבי העולם. כשקבוצת הרוב אומרת: אנחנו נשמור על זכויות המיעוטים, אני אומר, ואללה, ואז אני קורא את ההסכמים הקואליציוניים שקבוצת הרוב חתמה בינה ובין עצמה, ואני רואה שם אפליה ואני רואה שם הדרת נשים מהמרחב הציבורי.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
איפה? איפה?
טלי גוטליב (הליכוד):
איפה ראית הדרת נשים במרחב הציבור? די. איפה? איפה?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
בהסכם – – –
טלי גוטליב (הליכוד):
תפנה אותי בהסכם להדרת נשים – – –
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
איזה סעיף – – –
טלי גוטליב (הליכוד):
היו"ר, שלא יטעו פה. הדרת נשים – – –
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
רגע, תעצור. תעצור לי, כי לא פניתי.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אני אוהב אותו אבל אני אלרגי לדמגוגים.
טלי גוטליב (הליכוד):
כן. הדרת נשים במרחב הציבורי. אולי תביא את זה מההסכם, אפשר? אדוני, הוא מטעה. הוא מטעה.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אגב, אני רוצה – – – 20 דקות כמלך יהודה, בעזרת השם.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הכנסת.
טלי גוטליב (הליכוד):
מזל שנשארתי פה.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הכנסת, הזמן עוצר מלכת. בבקשה.
קריאות:
– – –
טלי גוטליב (הליכוד):
תביאו את ההסכם, תביאו. כותרות, מאחוריהן אין כלום. הדרת נשים במרחב הציבורי – לא כתוב בהסכם. לא כתוב. אדוני עייף – – –
היו"ר אוריאל בוסו:
למה את לא יושבת?
טלי גוטליב (הליכוד):
אתה אמרת לי גם שכתוב בתקנון שמותר לדבר בערבית.
היו"ר אוריאל בוסו:
למה את לא יושבת?
טלי גוטליב (הליכוד):
לא, אני הולכת לחדר.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. רגע, אנחנו רוצים ללוות אותה ליציאה.
קריאות:
– – –
טלי גוטליב (הליכוד):
בפעם הבאה לדאוג לי לקיזוז, זה ייגמר הרבה יותר מהר.
קריאה:
להפך. אנחנו דואגים שרק את תישארי – – –
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. תמשיך.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
בהסכם הקואליציוני, חבר הכנסת כהן, בין הציונות הדתית – שזו לא הסיעה שלך – ובין סיעת הליכוד ,יש שינוי של חוק איסור אפליה באופן שיתיר אפליה באספקת מוצרים ובכניסה למקומות ציבוריים מטעמים דתיים.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אני ואתה הולכים לאום אל-פחם – – – של חזיר. אתה מוכן? אתה תבוא איתי?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
הבהירו שני חברי קואליציה מה המשמעות. הבהירו שני חברי קואליציה מה המשמעות.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אני ואתה באום אל-פחם.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
שבכניסה לבתי מלון יוכלו לסרב כניסה להומואים, ושטיפול רפואי באזרחי ישראל יוכל להיות מותנה בטעמים דתיים. זאת אפליה בוטה. חברת הכנסת סון הר מלך, גם אם אני חושב שהקואליציה הנוכחית – – –
היו"ר אוריאל בוסו:
לסיים.
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
– – – מופיע בהסכמים. זה מופיע בתוך ההסכמים?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
כן. ודאי. הסעיף הזה מופיע שחור על גבי לבן עם חתימתו של בצלאל סמוטריץ' וחתימתו – –
היו"ר אוריאל בוסו:
יש לי הרבה מה לענות, אבל – – –
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
– – של בנימין נתניהו. אבל גם אם אני לא חושב, חברת הכנסת לימור סון הר מלך, שהקואליציה הזאת תפגע בזכויות מיעוטים – בקהילה הגאה, בנשים – ברגע שאת ממוטטת את חומת המגן על חירויות הפרט, על זכויות היסוד, אין שום ערובה שהממשלה הבאה או הבאה שאחריה לא תפגע בחירויות הפרט – בחופש הדת, בזכות לפרטיות, בכל העקרונות החוקתיים שאזרחים במדינות הדמוקרטיות – היא מגינה עליהם.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אתה מדבר על אותו בעל עסק חרדי בבאר שבע? אתה מדבר עליו? על מי אתה מדבר? על בעל עסק חרדי בבאר שבע שכנגד אמונתו הדתית כמו במשטרים החשוכים ביותר, אתם מאלצים אותו להדפיס דפים של מצעד הגאווה?
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת אלמוג כהן. אתה לא מאפשר לדיון להסתיים. נא לסיים.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
– – – זה יותר חשוך ממה שאתם – – –
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת אלמוג כהן.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אלמוג, זה פייק ניוז.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
זה לא פייק ניוז. זה לא פייק ניוז ואני אביא לך אותו לפה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
כי מה שאתה מתאר לא קרה ואני יכול להראות לך, לך תקרא – – –
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
כי בחרדים אפשר לפגוע, זה בסדר.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
לך לקרוא את פסק הדין.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
מה שאתה מתאר לא קרה, ואני אומר לך שוב – – –
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
קרה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אני אומר לך שוב, במקום להתקדם לעבר המדינות המתקדמות בעולם, שיש בהן חוקות נוקשות, מגילות זכויות אדם, שמגינות על חירויות הפרט – אנחנו הולכים אחורה למשטרים שהם לא דמוקרטיים. תראה לי משטר דמוקרטי אחד בעולם שבו הרוב יכול לעשות מה שבא לו, בלי ריסון, בלי איזונים, בלי בלמים. מי יגן על אזרחי ישראל? על חירויות הפרט?
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
יוראי, מה עם מעצרים מינהליים? אני לא ראיתי אותך כל כך סוער במעצרים מינהליים. זה גם פגיעה בערך – – –
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אתם חושבים שתהיו לעד בשלטון, אבל אני חושב שאף גורם לא יכול למשול ללא סייגים, ללא רסנים.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
נגמרו הימים שדרסתם את החרדים וכל מה שאתם רוצים. נגמרו הימים האלה. לא תדרסו אותם יותר.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חבר הכנסת אלמוג כהן, אני מבקש לא להפריע באמצע – – –
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
חבר הכנסת אלמוג כהן, אני לא רוצה שאף קבוצה של 61 תוכל לעשות מה שבא לה, לא מהצד הזה ולא מהצד הזה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה, חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. תודה רבה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
כל משטר צריך איזונים ובלמים, תפנה אותי לאיזונים ולבלמים ברפורמה שאתם מציעים. אין.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
עם ישראל. יש את עם ישראל.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. חברי הכנסת אלמוג כהן וסון הר מלך, בבקשה מכם. חבר הכנסת אלמוג כהן, אני מאוד מבקש. מזכירי הסיעות הם הכועסים. קשה לך לשמוע, אני מבין שאתה איש אמת. צא בחוץ להירגע קצת, שעת בוקר, להתרענן. בבקשה.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
בסוף ייגמר – – – הדבר הזה.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
בוקר טוב. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתמול בבוקר קמנו להודעה של מיקי מכלוף זוהר, שר התרבות והספורט, על ביטול שבת ישראלית בתירוץ של יחס שוויוני לשומרי שבת. לדעתי השר זוהר לא בדק את משמעותה של השבת הישראלית לפני שהציף את התקשורת בגזרות הזויות כפעולה למען הצלת צביון השבת הישראלית בישראל, המחוללת בידי הכופרים המעיזים לבלות במוזיאון בחינם או באירוע תרבותי נגיש. לא אוסיף יותר מדי, כי בינתיים יצאה הוראה מראש מפלגתו שזה לא יקרה. מה קורה בכלל מאז שעלו הימין, אנשי דת והאנשים הלאומנים לשלטון? מדי יום יוצאות הכרזות ויש תחושה שכל מטרתן להפחיד את הציבור הכללי, את אלו שלא רצו את נתניהו ושותפיו, אלו שנושאים בנטל החיים הביטחוני והכלכלי; עליהום מתוזמן ומאורגן על מי שבסך הכול רוצים לחיות חיים נורמליים כמו במדינה מתקדמת. ביבי נמצא תחת לחצים ואיומים מבית וגם על ידי זרועות החוק. את החקירות, וחקיקות, ודיונים ומשפטים שלו, כולנו שומעים ומכירים. בעיניי זו בושה גדולה להיות במעמד הזה, ככה חינכו אותי. לא ברור איך נתניהו הגיע לכך מהחינוך שהוא ואחיו ספגו, אבל בכל משפחה יש יוצא דופן. לכן ביבי צריך להראות לציבור שהוא הגורם החיובי בממשלה הזו. היום זו הייתה שבת ישראלית, קודם זה ביטול תחבורה ציבורית בשבת, כולל זו המעוגנת בסטטוס קוו. מכת"זיות נגד המפגינים, עליהום על שירות נשים בצבא, הרס תאגיד השידור הציבורי וסגירתו, הרס חופש ביטוי ויצירה ותרבות – –
משה אבוטבול (ש"ס):
אפיית מצות עם דם של תינוקות.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
– – כל מיני החלטות שמכות בבטן הרכה של ציבור נורמטיבי החי בדמוקרטיה, ואז מגיע ביבי כדי להרגיע, ממש המרגיע הלאומי שלנו. הבנו את הקונץ-פטנט שלך – לעשות בלגן כדי שאתה תיראה זה שעושה סדר. אבל רק אדם חלש מנסה להפחיד כדי להפוך את עצמו למציל. בושה לניהול, בושה של מנהיגות.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. לאחר מכן – חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כמה מילים קצרות בבוקר זה על פשיעה באופן כללי. יש לה כמה כיוונים, כמה רמות, זה יכול להיות ארגוני פשיעה, זה יכול להיות כנופיות, זה יכול להיות עבירות רכוש, עבירות כנגד גוף, זה יכול להיות מאורגן יותר או מאורגן פחות. כל הדברים האלה מצריכים ראייה כוללת, אין שם צ'יק-צ'ק. צריך שינויי חקיקה, צריך לראות את כל השרשרת – מהמעצר, תנאי המעצר, חקירה, העמדה לדין, הרשעה, במקרים המתאימים בית סוהר, שיקום בבית הסוהר שלא יחזרו. סיפור מורכב. אבל צריך עוד רכיב אחד שבלעדיו קשה מאוד למנוע פשיעה, וזה לא משנה היכן, וזה היכולת שלנו להגיע למי שעדיין לא הגיעו לשם. ובעניין הזה פעילות רב-מערכתית יכולה לעשות את זה, ואי-אפשר לעשות את זה בלי להידבר עם מנהיגי הקהילה באשר הם. ואני רוצה לייחד מספר מילים בהקשרים האלה, ולדעתי פה יש פספוס מאוד גדול בממשלה ועדיין לא מאוחר מדי. בהקשר של הפשיעה, לפחות לגבי הפשיעה בחברה הערבית, צריך להידבר עם מנהיגי הציבור שלה. זה לא שאלה של דעות פוליטיות. הם נמצאים במקום, הם משפיעים, הם עוסקים עם עמותות ועם ארגוני התנדבות כאלה ואחרים. צריך להידבר איתם. הממשלה הזאת לא נדברת איתם ולא מדברת איתם והדבר הזה יכול להשפיע, והוא משפיע. זה תהליך שאי-אפשר לדעת מתי הוא עובר איזשהו שלב מסוים. אנחנו נמצאים לקראת חודשים קרובים – ואני מקווה שמה שאני אומר עכשיו לא יקרה: 22 או 23 במרץ – תחילת הרמדאן; 6 באפריל – ערב חג הפסח, זה יוצא פחות או יותר השבוע השלישי של הרמדאן, אחד השבועות היותר-עמוסים. במצב של חוסר קשר, חוסר הידברות עם מנהיגי החברה הערבית, כאשר יש בעיות פשיעה במקביל ויש ניכור ושסע וקרע – אין את הלוקסוס למי שנמצא כרגע בממשלה שלא לדבר ולהידבר. זה לא דבר שאפשר בלעדיו. בשגרה זה ודאי נכון; בייחוד בתקופה שאנחנו מתקרבים אליה, כאשר למעשה החברה הערבית נמצאת במובנים רבים כאקס-טריטוריה במשרד לביטחון פנים ומי שעוסק איתם ביום-יום, זו תהיה טעות קולוסאלית של כולנו. ואני אומר לכל מי שיש לו יכולת השפעה וזמן, כמובן, להתחיל לעשות את זה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
כשלא עושים את זה התוצאות הן רעות וגרועות. ועדיין לא מאוחר מדי, וסימנתי את התאריכים הקרובים שכולנו חייבים להתרכז אליהם. תודה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, בוקר טוב. כנסת נכבדה, היום מתקיימת השבתה של ארגונים, חברות עסקיות, חברות הייטק, והכול כמחאה עקב הרס הדמוקרטיה העומד על הפרק ומנוהל באופן שיטתי ונורא על ידי קברניטי הממשלה הזו. אני אתרגש היום לראות את המפגינים, שעוצרים הכול, כי אכפת להם, כי הם חרדים למדינה. כי הם דואגים לעתידה ולעתידם בה. הם מבינים את הפגיעה הצפויה בכלכלה, בחברה, בסביבה, ובכולנו.
מרגש אותי לראות מדי שבת את האזרחים, עשרות אלפים, יוצאים לרחובות בהמוניהם ונאבקים על הדמוקרטיה. מרגש לראות את הצעירים, את הסטודנטים שיוצאים מהאדישות, את המשפטנים המודאגים, את החברות האזרחיות. כול כך הרבה קבוצות בחברה הישראלית שחרדות לעתיד המדינה ושבאות שבוע אחרי שבוע במספרים הולכים וגדלים כי הן לא מוכנות לתת לזה לקרות.
אני קוראת לכולכם: בואו, צאו. המשיכו להשמיע את קולכם המודאג. מנעו יחד איתנו את מהלכי הממשלה הרעה הזו, שהורסת כל חלקה טובה במדינת ישראל היהודית והדמוקרטית.
אתם מדברים על משילות, והשרים של הממשלה בוחרים לא לעבוד עבור הציבור. השרה רגב מבטלת נת"צים, ומחזירה אותם. לא ממש סגורה על המהלך. השר זוהר, שמככב בסרטון שבת ישראלית, מבטל את שבת ישראלית, ואז חוזר בו בעקבות לחץ ציבורי והקריאה של נתניהו. השר קיש נכנס למשרד החינוך ויוצא בהכרזות עוד טרם למד את הנושא. אתם לא יושבים ללמוד את הנושאים. לא בונים תוכניות, יורים לכל הכיוונים. זאת אינה משילות.
הציבור הישראלי ראוי וזכאי להרבה יותר מזה. מגיע לציבור שתדאגו לו, שתעמיקו, שתחקרו, שתבדקו מה נכון וטוב לטווח הקצר וגם לטווח הארוך. שלא תנקטו מדיניות דווקא וההפך מהממשלה הקודמת. לא הכול היה רע. ככה לא נראית מנהיגות וככה לא נראית משילות.
אני קוראת לכם: תנו כבוד ומקום לאנשי המקצוע. הקשיבו להם. בדקו את מה שכבר תוכנן ונעשה, הפיקו לקחים, וכך תוכלו באמת למשול. זוהי טובת הציבור האמיתית שלשמה הגעתם לבית הזה ולממשלה. תודה, אדוני.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה.
משהו אחד, בוודאי טוב, יכול לצאת לכל מי שנשאר כאן ער כל כך הרבה שעות. תחשבו על הרופאים ועל כל המתמחים שנמצאים בבתי החולים 26 שעות במשמרת וצריכים להיות ממוקדים. אז יש יותר גרוע מזה.
קריאה:
אשריך, היושב-ראש.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
תחשוב על יאיר לפיד, איך הוא ישן – – –
משה טור פז (יש עתיד):
נקצר משמרות. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, תקציר הפרקים הקודמים: לפני כשלוש שעות סיפרתי כאן את סיפורו של ד', תלמיד שלי, ששיחק כדורגל. היה שוער, וכשאחד התלמידים הכניס לו שער, הוא צחק וצעק עליו, וכינה אותו בשם, קרא לו שמן. הילד רץ אחריו, ניסה להכות אותו, ואני עצרתי אותו, יחד עם שני מחנכים. זה היה כשהייתי מנהל בית ספר לפני כ-15 שנה. ואז סיימתי פה כשאני לוחש באוזנו של התלמיד: אם תרוץ אחרי כל ילד שיקרא לך שמן, אתה תרוץ כל החיים שלך. הם מנצלים את החולשה שלך. הם יודעים שאתה יותר חזק, אבל הם יודעים שקל לעצבן אותך. אני אלמד אותך איך להתגבר על זה. וכך נפרדנו. זה היה לאור אירועי האלימות שהיו אתמול והדיון שהיה בוועדת החינוך על אירועי אלימות בכנסת. אני מקריא מהספר שלי, "עיניים בגב". התלמיד הזה, כמו שאמרתי, ליוויתי אותו עד סוף שנות התיכון. עבדתי יחד איתו, עם היועצת והמחנך שלו, על הכלת הכעסים. הוא סיים כיתה י"ב בטוב. חיזקנו את הביטחון העצמי שלו. הוא הפך להיות אחד הילדים החיוביים בבית הספר, והוא המשיך לשירות משמעותי בצה"ל. הוא למד שהביטחון שלו לא בנוי על הכוח לבד.
יום אחד, כמה שנים אחרי האירוע הזה במגרש, הטלפון שלי צלצל. על הקו היה ד'. זה מהתלמידים ששמרתי את שמם בזיכרון של הטלפון. קולו נשמע סדוק ועייף. הוא סיפר לי שבאותו יום נורה טיל נ"ט לעבר טנק ישראלי בגזרת עזה. הטיל חדר את הטנק, אני מניח שחלקכם זוכר את האירוע הזה, ועבר לצד השני בלי להתפוצץ. הוא היה נהג הטנק. הוא היה בפוסט טראומה. שוחחנו ארוכות בטלפון והפצרתי בו ללכת ולעבד את מה שהוא עבר, וכמובן, אם הוא יוכל, לחזור אחר כך לפעילות מבצעית. שוחחנו עוד פעם כמה ימים אחרי זה, והוא נשמע קצת טוב יותר. הביטחון העצמי חזר אליו. ההתנסות שהוא עבר בהתמודדות בתור נער עם הכישלון המשיכה איתו, אבל גם חיסנה אותו אל מול אתגרי החיים. והלקח שאני מביא זה שלכל אחד מאיתנו יש את הנקודה הרכה הזו. את המקום שבו הוא מתחמם, מאבד שליטה. אם לומדים לשלוט, להכיל, להתמודד ולהתגבר, הופכים להיות חזקים הרבה יותר. בעיניי זהו אחד מתפקידיו של בית הספר. לפתח בכל ילד ביטחון עצמי מדויק באשר לנקודות החוזק והחולשה שלו. אתמול ניהלנו כאן, בוועדת החינוך, כאמור, דיון בנושא אלימות בבתי הספר. חלק משמעותי מהתפקיד של בית הספר הוא לפתח אצל ילדים נקודות חוזק וחוסן. חלק מתפקידינו הוא לשדר לחברה הישראלית עד כמה אלימות היא לא הדרך ועד כמה החוסן הוא דבר שאדם נדרש לפתח. בואו נשקיע בזה. אלו הדברים החשובים. בוקר טוב.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חבר הכנסת אלקין. אגב, אנחנו עסוקים בחוק של נגיף קורונה. בכל מקרה, למי שנתקע וצריך להעביר זמן, יש לי על המדף ספר, איך מנצחים קורונה. היה פעם, בעבר הרחוק, פוליטיקאי נפתלי בנט.
קריאה:
– – – אתה יודע כמה כאלו יש על המדפים אצלו.
היו"ר אוריאל בוסו:
בבקשה.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים בסעיף האחרון בסדר-היום.
היו"ר אוריאל בוסו:
לא בטוח. אולי הממשלה יחליטו – אופיר, אתה, סופית?
קריאות:
– – –
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
כאמור, אנחנו נמצאים בסעיף האחרון בסדר-יום של אתמול ולקראת הדיונים של סדר-היום של היום, וזו הזדמנות מצוינת להסתכל על השבוע הזה ולשאול: מה היה לנו? הרי הכנסת עבדה הרבה מאוד שעות. אז מה היה לנו כאן? מה שהיה לנו כאן זה כך: 1. חוק – – –
טלי גוטליב (הליכוד):
על איזה שבוע אתה מדבר? לא הבנתי. ביום ראשון לא היית פה.
היו"ר אוריאל בוסו:
רגע, אמרת שאת יוצאת.
טלי גוטליב (הליכוד):
חזרתי. ביום ראשון לא היית פה, והיום הייתה ועדת חוקה ולא היית בה.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
הזמן לא על חשבוני, אדוני היושב-ראש.
היו"ר אוריאל בוסו:
אני עצרתי את השעון.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
קטונתי מלהפריע לחברת הכנסת גוטליב. אם מותר לי לדבר, אני אשמח.
טלי גוטליב (הליכוד):
– – –
היו"ר אוריאל בוסו:
אפשר לעשות סיכום כמו בפעם שעברה. אני אתן לך בסוף עוד שתי דקות ואת לא מדברת עד סוף הדיון? בבקשה.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
תודה רבה. כאמור, היה לנו פה חוק שהוא חוק על ריק, וכבר דיברתי על זה. למה הוא חוק על ריק? עבר חוק כדי להגדיל את כמות השרים וסגני שרים מסיעת הליכוד שיכולים להתפטר. רק בינתיים המכסה מהחוק הקודם עוד לא התמלאה. לא שמתי לב שיש תור ארוך של שרים שרוצים להתפטר. מה שכן יש זה תור ארוך של הח"כים הנורבגים של הליכוד. כולם באו אליי ואמרו: תעשה הכול כדי שיהיו פיליבסטרים כל שבוע. תעזור לנו להוציא את השרים שלנו מהכנסת. אז אני אנסה לעזור להם בכוחות משותפים באמת כדי שייכנסו. חבל על האנשים, הם ממתינים בקוצר רוח. אבל ביניים חוק על ריק. ומה עוד היה לנו פה? העברת סמכויות בנושא של גבעת התחמושת לראש הממשלה, שיחזיק את זה חודש ויקים ועדה שתחליט אם היא תלך לשר עמיחי אליהו או שהיא תלך לשר מאיר פרוש. ומה עוד היה לנו פה? החוק שעולה היום, אדוני היושב-בראש, הזכרת אותו, חוק ההוצאה לפועל, שהוא בכלל היה צריך להיות מחוקק בכנסת הקודמת, רק לא רציתם אותו. עכשיו אתם מביאים אותו. הוא בכלל חוק של הממשלה הקודמת. ומה יהיה לנו מחר, או יותר נכון, מחר שהוא היום? תקנות יו"ש, שלא רציתם אותן בכנסת הקודמת, גם הוא חוק של הממשלה הקודמת. ומה יהיה לנו אחרי זה? חוק המטרו, שלא רציתם אותו בכנסת הקודמת. תקפתם אותו. גם הוא חוק של הממשלה הקודמת. אז תסתכלו כמה זה מעניין. אתם מבלים פה לילה שלם כדי להעביר חוקים של הממשלה הקודמת, אחרי כל השינוי הגדול שהבטחתם.
היו"ר אוריאל בוסו:
אנחנו מקבלים בשביל זה משכורת.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
כל המאמץ האדיר הזה כדי להעביר את החוקים שלנו, שלא נתתם לנו להעביר בקדנציה הקודמת. עכשיו אתם מתאמצים ונמצאים פה שעות על גבי שעות כדי לעזור לממשלה הקודמת להשלים מה שהיא עשתה. משהו מקורי? הרבה רעש וצלצולים כן, אבל חקיקה? חוץ מחוק אחד על ריק, שהוא באמת מקורי, הנורבגי המורחב והמגדיל, אחרי כל הביקורת שהייתה – נאדה, כלום. תביאו כבר משהו מעניין, מקורי. אולי נהיה בעד, אולי נהיה נגד, נתווכח. בינתיים, הבטחתם מהפך, אתם עובדים אצלנו.
היו"ר אוריאל בוסו:
אוקיי.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
כל מה שלא הצלחנו להעביר כי עשיתם, עיכבתם את זה בכנסת הקודמת, עכשיו אתם נאלצים לעבוד קשה קשה כדי בכל זאת לעזור לממשלה הקודמת לסיים את מלאכתה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
זה מה שנקרא יש אלוהים בשמיים. מה שעיכבתם שלא בצדק, עכשיו אתם צריכים לעבוד מאוד קשה כדי להעביר אותו. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. בקשתך התקבלה, אני מאמין. חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
כבוד היושב-ראש, חברותיי וחבריי, נסכם אם כן את הדברים. ככה, אנחנו לקראת בוקר אחרי לילה ארוך. שיפורים במערכת המשפט – כן. חבלה בעצמאות השופטים – לא. הגברת הייצוג של נשים, ערבים, מזרחים, צעירים, בני פריפריה, קיבוצניקים במערכת המשפט – כן. פגיעה בעצמאות השופטים – עד כאן. הגברת האמון במערכת – בוודאי. קרע בעם – השתגעתם. על מה אתם, על מה אנחנו, מסכנים את חוסן האומה בתקופה כל כך רגישה? על מה אתם, אנחנו, מכלים את משאבי הזמן היקרים של בית הנבחרים שלנו? על שום מה אינכם קשובים לתביעה המוצדקת, החכמה והיעילה? הרפו מהחקיקה ההרסנית. דינם של החוקים שאתם מקדמים בחדווה חסרת בינה הוא אחת משתיים: להביא כליה בייסורים על הדמוקרטיה שלנו או להתבטל בהקדם האפשרי. אני מאמין, חבריי וחברותיי אשר בקואליציה, שאינכם רוצים לא בכך ולא בכך. דרך סבירה אחת עומדת בפני הממשלה: לעצור את הדהירה לכריתת הענף שעליו אנחנו מקימים את הבית המשותף ולחתור לקידום מערכת המשפט בהידברות ובחתירת אמת להסכמות. במקום לאיום על שופטים, במקום לפטר יועצים משפטיים, במקום לבדוק פרקליטי מדינה, במקום להטריד תובעים, במקום לשבש את פעולתם של חוקרים, במקום לגדף, להקטין ולהחליש את שומרי הזכויות הבסיסיות של כל אחד מאיתנו ושל כולנו ביחד – חובתנו להרכין בפניהם ראש ולנהוג כמו כל שחקן כדורסל או כדורגל הגונים; להכיר בכך שהשופט אינו מלאך וגם הוא יכול לטעות, אבל הוא מי שנקבע על ידינו לחרוץ דין ולהורות על הדרך הצודקת. אין שיטה אחרת שניתן לקבל. כזכור, הדמוקרטיה הישראלית הינה משטר שמהווה שילוב חכם בין שלטון העם, שמגולם בכנסת ובממשלה הנבחרות, לבין זכויות העם שמוגנות במדינת ישראל על ידי שומרי הסף ובראשם שופטים נבחרים; שופטים מעולים, שלצערנו מוצאים את עצמם כעת נרדפים בעזות מצח על ידי שלטון מבוהל ומרוגז. מערכת המשפט היא המגן הסטטוטורי הכמעט-יחיד על זכויות העם, בנותיו ובניו. נחזור ונזכיר, הכנסת היא שבחרה לא לחוקק חוקה. נשוב ונציין, אין לנו בית עליון מאזן, אין לנו נשיאים עם זכות וטו ולא מגן עלינו בית משפט בין-לאומי. ולכן אני מביע כאן – –
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
– – יחד עם חבריי את רחשי ליבם של מיליוני ישראלים וישראליות המסורים לקיומה של המדינה, לביטחונה, ליציבות כלכלתה ולחברתה הצודקת, ואומר לכם בשמם – –
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
– – לעולם לא תצעדי לבד, מערכת המשפט הישראלית, זו המקצועית, זו האמיצה, זו העצמאית. תודה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חבר הכנסת יעקב אשר – אינו נוכח; חבר הכנסת גדי איזנקוט – אינו נוכח; חברת הכנסת שרן מרים השכל – אינה נוכחת. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. יש לנו תמיד פרגון לאלו שבאים מהמוניציפלי. בבקשה.
נאור שירי (יש עתיד):
בוקר טוב, היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת ועם ישראל כולו, שיושב וצופה בנו אחרי באמת לילה ארוך ומתיש. הפעם אני אסיים את הסיפור על יבנאל וחלק מהתוכנית "ארץ עיר", שדיברנו עליה מקודם.
היו"ר אוריאל בוסו:
אני מקווה שתבחן אותם על בלונים לפחות.
נאור שירי (יש עתיד):
לא. אני ויתרתי על הבלונים. אני שומר את זה למחר בלילה.
היו"ר אוריאל בוסו:
טוב.
נאור שירי (יש עתיד):
דווקא אותך זה יעניין. אתה מכיר את הסדרה "ארץ עיר"? אתה חייב לראות אותה. לא, באמת, באמת.
היו"ר אוריאל בוסו:
בזמן הפנוי שלי אני משתדל לראות את המשפחה שלי.
נאור שירי (יש עתיד):
זה 12 דקות. טוב, אתה עם זה. 12 דקות לפרק. אני ממליץ לך. זה דווקא אותך יעניין, גם כמי שבא מהעולם המקומי. אז ביבנאל יש מועצה מקומית. יש אופוזיציה, אבל אין שום דוח ביקורת. עכשיו, אני ואתה יודעים מה זה דוח ביקורת במועצה. אז הדוח האחרון שהופק שם הוא מ-2018. באמת אורן הולך ומסתובב שם. דיברנו על המתחם שהקימו, מתחם הקבר שם, שבאמת יש שם אחריות למועצה המקומית. עכשיו, בא אורן ומדבר עם המהנדס, והמהנדס אומר לו שאין שום דוח שהוא מאשר שם. הוא לא מאשר בעצם את המבנה. הוא מציין גם את הקונסטרוקציה שהיא בעייתית. ואז הוא אומר לו: לך למועצה, דבר איתם. במועצה אומרים: לך למועצה הדתית. במועצה הדתית מחזירים למועצה. אז הוא בא לדבר עם ראש המועצה שם, וראש המועצה אומר לו: תשמע, אתה צריך לפנות כמו שצריך, לפנות לדובר. עכשיו, תשמע איזה קטע מצחיק, כי בא אורן למועצה ואומר: באתי לדבר עם הדובר, אבל אין דובר, שזה קטע טוב. עכשיו, קצת על החיים ביבנאל. מישהי התלוננה שם, וזה פחות מצחיק. זרקו לה רימון הלם מאולתר, שזה על סף הניסיון לרצח. ניסו להכות אותה. לחבר האופוזיציה שרפו את הרכב, לא שזה משנה למישהו או למשטרת ישראל או משהו, כי זה עדיין לא בורר. והמועצה הגדילה לעשות והיא אפילו לא פינתה או ניקתה את השאריות של הרכב ששרפו לחבר האופוזיציה, שזה היה אחרי כתבה בדה-מרקר. בפרק הזה גם מוזכר כביש שבנו מתב"ר. אממה, הכביש נבנה לפני אישור התב"ר, כך שזה כביש שבתכלס לא חוקי, בטח לא בצורה שבה הוא נבנה. אני רק אגיד ואני אסיים באמת בדבר שבו גם פתחתי בתחילת הערב. זה משפט אחרון, אני יודע שיש לי ארבע שניות. היום אנחנו היינו בוועדת הפנים וככה דיברנו על עולם של נבחרי הציבור המקומיים. אני חושב שגם אתה, אדוני היושב-ראש, תצטרף אליי בבקשה ובהבנה בעצם שאנחנו צריכים לעשות – אולי אתם תצליחו לעשות שינוי בעולמם של נבחרי הציבור המקומיים, שבאמת סובלים גם מחוסר הכשרה. אנחנו נכנסים פה לכנסת והכנסת עוטפת אותנו ונותנת לנו הכשרה, כלים, יש לנו את צוות הסיעה – –
היו"ר אוריאל בוסו:
בהחלט, בהחלט צודק.
נאור שירי (יש עתיד):
– – אבל נבחר ציבור מקומי מגיע ואין לו מושג מה הוא צריך לעשות. אין אף הכשרה. אין אף ספר. שום דבר, כלום. נכון, אבוטבול?
היו"ר אוריאל בוסו:
שר הפנים ניסה, הרב אריה דרעי, לקדם גם כן אפילו טיפה – –
נאור שירי (יש עתיד):
תגמול, תן לי לנחש.
היו"ר אוריאל בוסו:
– – תגמול, והשלטון המקומי התנגד.
נאור שירי (יש עתיד):
אז אני אומר, תגמול הראשוני צריך להיות בדמות – בזה שבכלל יכירו בזה שהוא נבחר ציבור.
היו"ר אוריאל בוסו:
מסכים איתך בהחלט. תודה רבה.
נאור שירי (יש עתיד):
שיהיה בוקר טוב וניפגש עוד שעות בוועדת הפנים. וגם איתך, אופיר, אנחנו ניפגש.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת עמית הלוי – מוותר. אוקיי. אני צריך לשמוע. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):
שוב אנחנו נפגשים.
היו"ר אוריאל בוסו:
ושוב אנחנו נפגשים, אבל אין לך 48 דקות.
קריאה:
עוד שלוש דקות אין בעיה.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):
ממש בעיה.
היו"ר אוריאל בוסו:
אה, סליחה, 85 דקות.
קריאה:
עוד שלוש דקות – – –
היו"ר אוריאל בוסו:
ולאחר מכן – חבר הכנסת מתן כהנא.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
– – –
היו"ר אוריאל בוסו:
עוד הפעם יצא לכם ממשק. אתה, ואורית פרקש הכהן אחת לפניך. בבקשה, גברתי. נו, קדימה.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):
כן, אני ומתן תמיד צמודים זה לצד זה. בב << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בבקשה, גברתי.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):
בוקר טוב לכולם. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, עד לפני תקופה לא ארוכה שימשתי בתפקיד שרת המדע והחדשנות והייתה לי הזכות הגדולה להכיר את תעשיית ההייטק הישראלית, שהיא גם גאווה עולמית, שהיא גם נכס לדיפלומטיה הישראלית והיא גם הקטר הכלכלי של המשק הישראלי. ולכן לא הפתיע אותי שבראש המחאה הזו, מובילים אותה תעשיית ההייטק. אני רוצה לשתף אתכם במכתב ששיגר מנכ"ל חברת נייס לעובדיו, שכותרתו "דמוקרטיה זה לא nice to have": Nicers יקרים, החלטתי לכתוב לכם בעברית לאור מספר פניות שקיבלתי בימים האחרונים. נייס היא חברה גלובלית שעבורה, בדומה למרבית חברות ההייטק בישראל, כלל ההכנסות, הלקוחות ורוב המשקיעים הם מחוץ לארץ. אנחנו חלק מקהילה עסקית שמונה כ-400,000 עובדים בישראל, שאחראית ליותר ממחצית היצוא לישראל. לישראל אין מונופול על ההייטק ואנחנו מתחרים עם עשרות מדינות ברחבי העולם שמשקיעות ומתחרות בתעשיית ההייטק דרך השקעות אדירות בחינוך, בתשתיות ובסביבה. המנוע של תעשיית ההייטק הוא הון אנושי כפי שיש לנו בישראל והוא תנאי הכרחי אבל לא מספיק. משקיעים והון מרחבי העולם הם הדלק שבלעדיו המנוע זה יאט ויעצור מלכת. לא בכדי משקיעי ההייטק נקראים משקיעי ההון סיכון – הם מוכנים לסכן הון רב בשביל סיכויים ותמורות גדולות. אבל שלא נתבלבל. בשבועות האחרונים אנחנו עדים למספר מהלכים שאם יגיעו לקו הסיום, תוצאתם תהיה הרת אסון להמשך קיום תעשיית ההייטק בישראל, זו שאנחנו יחד בנינו במציאות שבה עצמאות מערכת המשפט תיפגע או תישלל מהר מאוד. במציאות כזו, חברות יבחרו להתאגד במקום אחר. חברות יבחרו לייצר ולשמור את הקניין שלהן, הרוחני, במקום אחר – אלה הפטנטים, היושב-ראש, שמכניסים הרבה כסף למדינת ישראל – פרמיית הסיכון תבריח משקיעים ותוריד את שווי החברות. התיאבון להשקיע ולרכוש חברות בסביבה שבה הסעד המשפטי לא מובטח, ירד. ולבסוף לקוחות יעדיפו לרכוש מוצרים ופתרונות מחברות במדינות ליברליות ושוויוניות. התהליך הזה יהיה בלתי הפיך ויהיה קשה מאוד לתקן את התפיסה לגבי ישראל ברחבי העולם; וללא קטר ההייטק, כל אזרחי ישראל יסבלו מההשקפות. אני נשאל רבות מה ניתן לעשות, ותשובתי היא פשוטה: השמיעו את קולכם. עברתי לא מעט התקפות אישיות ולא נעימות. אמשיך להביע את דעתי ברגעים חשובים אלה. ואני רוצה להודות אישית לעובדים שפנו ותמכו.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים. תודה רבה.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):
אנא פנו להשמיע את קולכם במדיה, בעל פה ולהסביר שדמוקרטיה זה לא Nice to have. אז אני מחזקת ומכבדת את מנכ"ל חברת נייס, וקוראת לעוד ועוד מגזרים בחברה הישראלית להצטרף אלינו במחאה, כמו שדרך אגב כל משרדי עורכי הדין הכי גדולים במדינת ישראל הצטרפו לביקורת.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אחזור מס' 6 של מתן כהנא.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
על מה את רוצה שאני אדבר, טלי?
היו"ר אוריאל בוסו:
זה לא טייס אוטומטי.
טלי גוטליב (הליכוד):
– – – מזכירה לו באיזה F הוא נמצא, לא F-16 – – –
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
Control Alt Delete. חברת הכנסת טלי גוטליב, מכובדיי, איפה יש פה שר תורן? אה, אורית כאן. אני רוצה להקריא לכם משהו חשוב.
טלי גוטליב (הליכוד):
כרגיל.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
כן, מאוד חשוב, שכתב עו"ד רז נזרי, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.
היו"ר אוריאל בוסו:
הוא אמר: חברת הכנסת טלי גוטליב. הוא אפילו לא אמר: אדוני היושב-ראש.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
אה, סליחה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר אוריאל בוסו:
לא. אני אומר את זה לזכותה. היא תפסה פה מעמד.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
אתה צודק. צודק. "זאב, זאב" – גרסת המציאות. אם הפוליטיקאים והמשפטנים לא ידברו ויגיעו לפשרות, התוצאה תהיה הרת אסון. אסור שהרפורמה של השר לוין תעבור כפי שהיא כרגע. אבל אסור גם שהמצב יישאר כפי שהוא ושמערכת המשפט לא תעבור שינויים משמעותיים. הכרעה ברורה וחדה לצד אחד תהיה ניצחון פירוס. הצדדים הניצים צריכים להגיע להסכמות שנמצאות בהישג יד. אין לנו ברירה אחרת. אין לנו מדינה אחרת. נער הייתי ואף שטרם זקנתי, השתתפתי – זה לא אני, כן? זה עו"ד רז נזרי.
טלי גוטליב (הליכוד):
אנחנו זוכרים.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
רק שיהיה ברור.
משה סעדה (הליכוד):
אתה עדיין צעיר.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
בדיוק. האמת היא שנראה לי שהוא בגילי. השתתפתי בעשרות כנסים משפטיים לסוגיהם, שבהם קוננו על סופה הממשמש ובא של הדמוקרטיה ועל הצורך להצילה בפני הפוליטיקאים העומדים עליה לכלותה – את אמורה להזדהות עם זה, חברת כנסת גוטליב.
טלי גוטליב (הליכוד):
אני רואה שאני נמצאת בראש מעייניך, זה מדהים.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
אני פשוט, כאילו, אני צריך את ההד שלך כדי להמשיך לדבר. מנגד, שמעתי גם עשרות התייחסויות של גורמים פוליטיים על המערכת המשפטית תאבת הכוח והמושחתת, שהיא מקור כל הרע במדינה, ועל הצורך להשיב את השליטה לדרג הנבחר ולעצור את מחטף המשפטנים. ייתכן שקריאות "זאב, זאב", התכופות הקהו את חושינו מלזהות סכנה אמיתית, אך לצערי בשבועות האחרונים גם מי שכמוני לא ממהר להשתמש בהכרזות בומבסטיות וקיצוניות לא יכול להימלט מהתחושה שהפעם הסכנה מוחשית, וייתכן שהזאב באמת לפתח רובץ ואורב. להוותנו, הכבשה שעלולה להיתפס במלתעות אותו זאב איננה דמות מטפורית ממשלי איזופוס; היא מדינת ישראל, שעלולה להגיע לכאוס חוקתי שאחריתו מי ישורנו, אשר עלול לפרום את התפרים העדינים של החברה הישראלית. כשעוקבים אחר השיח הציבורי לאחרונה, קשה להשתחרר מהתחושה המתעצמת שלפיה שתי המערכות, המשפטית והפוליטית, דוהרות על שתי רכבות במסלול התנגשות ברור כאשר ראשי המערכות מדברים בעיקר אל הבייס שלהם, משכנעים את המשוכנעים ומתבשמים מלהט הקרב בקרבם של אלו המריעים להם, כבתוך תיבת תהודה פנימית.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
משפט אחרון: אם יגיע רגע התנגשות, חלילה, נוסעי שתי רכבות ייפגעו מכך, ובראש ובראשונה דמותה ועתידה של המדינה היקרה לכולנו.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
אתה לא רוצה להמשיך לשמוע? זה ממש חשוב.
היו"ר אוריאל בוסו:
נעשה לזה סיפור בהמשכים.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
בוא נראה.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, איש ירוחם, יבוא ויספר את דברי חוכמתו. בבקשה, אדוני. תמיד יש לו פנינים. הוא אחד מראשי העיר המוצלחים. אחד מראשי העיר המוצלחים שהצעידו את ירוחם.
אברהם בצלאל (ש"ס):
מיכאל, אין עליך.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
תודה, בצלאל הצדיק. תודה, בוסו, שאתה יכול בבוקר, לפנות בוקר, להגיד מילה טובה לאדם, ככה להתחיל את היום ברוח טובה. תודה לחברי הכנסת הכוכבים, שבעת הכוכבים פלוס-מינוס, והכוכבות, ששרדו את הלילה הזה. גברתי שרת התחבורה, אני מפנה את הדברים אלייך. אני מבקש שתקשיבי לי. השרה מירי רגב, את יכולה להקשיב לי שתי דקות?
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:
אתה יודע, אנחנו הנשים יכולות לעשות גם וגם.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
לא, לא. אני לא – לא היית מקבלת ממני – – –
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:
מקשיבה לך. מקשיבה לך.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
כגבר אל אישה לא היית מקבלת תשובה כזאת. קודם כול, ברכות על שובך לתפקיד.
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:
תודה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
את יודעת שבוצעה רפורמה בתחבורה הציבורית. וזה לא סוד שאני יצאתי חוצץ נגד הרפורמה הזאת, כי בעצם זו רפורמה שהכי אהובה על האוצר. היא לא עלתה להם שקל, אבל היא הזיזה ימינה-שמאלה 300 מיליון. עד היום אנחנו מחפשים מי קיבל את 300 המיליון.
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:
אל תחפש, זה ברור.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
ברור. אז לקחו קודם כול 200 מיליון מהחיסכון של הערך הצבור. אותם אנשים שהיה להם רב-קו, שמים 100 שקל – רגע, אורית סטרוק.
השרה למשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:
מה?
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
אני לא צריך לבקש ממנה – ממך. אם את פונה אליי, אני לא אקשיב לך? חכי דקה. מה קרה? דקה יש לי.
קריאה:
אתה צודק. על הערך הצבור אתה צודק.
היו"ר אוריאל בוסו:
אני מוכרח לציין שהוא, כיושב-ראש ועדת הכלכלה – – –
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:
– – – שהוא בעניין הרפורמה – – – מרב מיכאלי, בנט ראש הממשלה, הוא לא הצליח.
היו"ר אוריאל בוסו:
השרה רגב, כיושב-ראש ועדת הכלכלה, הוא הלך לצד אלה שנפגעו, וזה ייאמר לזכותו. יישר כוח.
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:
– – – ובעניין הזה היה שיתוף פעולה מצוין. אבל לצערי הממשלה שלו לא הקשיבה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
ברוך השם שעכשיו מגלגלים זכות לידי זכאי. ועכשיו מוטלת עלייך החובה לתקן את הרפורמה.
היו"ר אוריאל בוסו:
בעזרת השם.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
עכשיו, זה שהלכו ואיחדו מחירים ויצרו איזה פשטות, זה בסדר. אבל צריך לחזור לרפורמה ולתקן את הפגיעה בחלשים. קודם כול, התעריף בדימונה ובירוחם ובקריית שמונה של נסיעה פנימית הוכפל ושולש. לאותה אישה מבוגרת שהולכת לרופא לא משתלם לעשות מנוי חודשי, והלכו לה 40–50 שקלים. למה שילכו לה? צריך להוריד את הגיל. אלה הדיונים שעשינו עם דוד ביטן, שלקח את הנושא בוועדת כלכלה. סגן השר שלך היה, והרוח טובה. אני יודע שהמסרים עברו, אבל אני רוצה להגיד את זה במליאה. כמה נקודות שהדגשנו: 1. הם נתנו פטור לאנשים בני 75 לנסוע בתחבורה הציבורית. אדם יצא לפנסיה בגיל 62–67 ילך לנכדים. למה הוא צריך לחכות לגיל 75, כשהוא לא בריא, כשהוא לא הולך? להוריד את הגיל. ולחזור למנוי שלא מפריד מעמדות. המנוי של הרכבת מבאר שבע – –
היו"ר אוריאל בוסו:
לא, הפערים בין הרכבת לאוטובוסים.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
– – לתל אביב – 600 שקל חופשי-חודשי, ובאוטובוס – 200 שקל. ואז אתה שואל: למה עשיתם את זה?
היו"ר אוריאל בוסו:
רכבת לעשירים.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
אומרים: צפוף ברכבת. לא, באוטובוס לא צפוף, לא חסרים 5,000 נהגי אוטובוסים.
טלי גוטליב (הליכוד):
עבר הזמן. זה חשוב, אבל בפעם הבאה.
היו"ר אוריאל בוסו:
אדרבה, צריך לחזק את הרכבות, פחות אוטובוסים.
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:
כל מה שהוא אומר כאן, מיכאל, הוא צודק כי אני הייתי שותפה לדיונים האלה. כל הנקודות האל הן נקודות – – –
טלי גוטליב (הליכוד):
אבל עבר הזמן – – –
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
את לא נהנית, טלי גוטליב, ב-06:00?
היו"ר אוריאל בוסו:
לא, לא, חברת הכנסת טלי גוטליב.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא לפנות אליי – – –
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
רק תיתני לסיים.
היו"ר אוריאל בוסו:
מרוב הנאומים, שרובם היו חשובים – – –
טלי גוטליב (הליכוד):
עבר הזמן.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
נכון, אבל זה ענייני.
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:
מגיע לו לדבר על הדברים האלה, כי הוא נלחם על זה יחד איתנו, והוא רוצה לספר על זה.
טלי גוטליב (הליכוד):
– – – ביקשו מאיתנו לסיים עד 07:30.
היו"ר אוריאל בוסו:
טלי. זה דקה לסיום, אבל עכשיו ניקח לו דקה. תסיים. תסיים, חבר הכנסת ביטון.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
גוטליב, את לא נהנית? אני מופתע ממך.
טלי גוטליב (הליכוד):
אני מתחשבת בבן אדם – – –
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
אני חשבתי שאת מבסוטית עליי.
היו"ר אוריאל בוסו:
הינה, את בינתיים מושכת את הזמן. בבקשה, כן.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
אז השרה, אוטובוס – 600 שקל לחודש.
היו"ר אוריאל בוסו:
200.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
אוטובוס – 200 שקל, רכבת – 600. בן אדם גר בבאר שבע, עובד בתל אביב לא מקבל החזר לפי הרכבת.
היו"ר אוריאל בוסו:
מקבל לפי האוטובוס.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
לעשות מנוי אחד, 300, שילך לכולם. נוסעים מזדמנים – דיברנו. חיילים משוחררים, להאריך להם שנה-שנתיים אחרי צבא: תתחילו את החיים בלי ההוצאות; קחו שנה מאיתנו, כמו מענק חיילים משוחררים, שנה-שנתיים; סעו עוד שנה – אפשר. אילת, פריפריה חברתית וגאוגרפית – – –
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
אם תתקני את זה, נברך אותך על המעשה את זה. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה, חבר הכנסת מיכאל ביטון. דברים חשובים מאוד.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
אני אישאר כמה דקות, ואני רוצה לדבר על חברת הכנסת טלי גוטליב – סתם, סתם. שיהיה לך בוקר טוב, טלי.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חבר הכנסת דוד אמסלם – אינו נוכח; חבר הכנסת גדעון סער – אינו נוכח. חברת הכנסת פנינה תמנו שטה.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברי הקואליציה, חברי הממשלה, השרות הנכבדות, עוד לא מאוחר. לא מאוחר לצאת לעם ולומר לכולם: אנחנו הממשלה של כולכם, של כלל אזרחי מדינת ישראל. עוד לא מאוחר לבוא ולומר: לא בפירוק עסקינן, אלא התכנסנו לבנות. עוד לא מאוחר לשרים, שהרגישו שהם חייבים להיות שרים בשני משרדים, להתפטר ולומר: משרד אחד – דמיינו. עוד לא מאוחר – אפשר שקט שם, ביציע, נקרא לזה? עוד לא מאוחר לבוא ולומר: שוטרים ושופטים חשובים בכל מדינה שחפצה חיים, ואתם לא האויב; נתקן יחד את מה שצריך לתקן. לא מאוחר לשמור על שלום העם ואפילו לקרוא שאיש אחיו יאהב. לא מאוחר למנות נשים – וזה בשבילכן, השרות, השרה אורית והשרה מירי – לא מאוחר למנות נשים למנכ"ליות במשרדי הממשלה, כי את הפירות כולנו נקצור. אבל המציאות כרגע היא כזו שאנחנו לא יכולים לקבל. לא מאוחר לצאת בקריאה רחבה להידברות על הרפורמה המשפטית והובלת מדיניות מוסכמת באחריות. לא מאוחר גם להתנצל בפני עם ישראל שלא נהגתם עד כמנהיגים ולהבטיח להם שתפסיקו לתפוס להם את הכותרות כל הזמן בחדשות לא טובות. לא מאוחר לצאת אל עשרות אלפי המפגינים ולומר להם שלא תשנו את פניה של ארצנו הקטנה והטובה ואת צביונה כמדינה יהודית ודמוקרטית. אבל בעיקר לא מאוחר שתפנימו כממשלה שקודם כול נבחרתם לטפל בבעיות האמיתיות המטרידות את עם ישראל: יוקר המחיה, האלימות הגואה בין אם זה בכבישים ובין אם זה במערכת החינוך, ביטחון ישראל, במאבק בפשיעה, קשישים, רווחה ועוד. עוד לא מאוחר. תתחילו לעבוד.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח. חבר הכנסת עידן רול. בבקשה, אדוני.
עידן רול (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, בוקר טוב. כנסת נכבדה, בוקר טוב. אני רוצה לציין את הבוקר הזה במסר למצביעי הליכוד שלא נכחו בהפגנה במוצ"ש האחרון. חלקם נכחו, רובם לא נכחו עדיין. ואני רוצה לעדכן אתכם מה היה בהפגנה, מה הפסדתם. לצערי יושבים פה במליאה לא מעט חברי וחברות כנסת שעושים עבודה עיקשת ומשקיעים המון מאמצים כדי לעשות דמוניזציה למחאה הזאת, כדי לגרום לכם להרגיש שזו מחאה לא לגיטימית, שזו מחאה אנטי-ציונית, שזו מחאה שלא קשורה אליכם. אבל אלו מכם שהגיעו למחאה במוצ"ש האחרון ראו תמונה אחרת לגמרי. זה לא משנה אם הצבעתם לגוש הזה או לגוש השני. מי שהגיע במוצ"ש האחרון לאחת מהמחאות ברחבי הארץ ראה אנשים שהוא מכיר היטב, ראה אנשים שמלווים אתכם ואותי בצמתים שונים בחיים שלנו. אם הייתם מגיעים במוצ"ש, לא הייתם רואים שם אנטי-ציונים, לא הייתם רואים שם עוכרי ישראל ולא הייתם רואים שם שיח על ישראל הראשונה ולא על ישראל השנייה. אם הייתם מגיעים במוצ"ש האחרון, הייתם רואים את אלה שלחמו לצידכם בצבא, הייתם רואים את אלה שטיילתם איתם בטיול הגדול, הייתם רואים אנשים שעד היום אתם פוגשים בהפסקת הצוהריים במשרד ומדברים איתם על המשפחה, על החיים, על הילדים; הייתם רואים שהם הורים מהגן של הילדים שלכם, מהבית ספר של הילדים שלכם; הייתם רואים שם את זה שאתם קונים אצלו במכולת; הייתם רואים את זאת מהתואר; הייתם רואים את זה שישבתם וחרשתם איתו למועד ב'. כל האנשים האלה שיוצאים כל מוצ"ש להפגין הם ציונים, טובים, פטריוטים אוהבי הארץ, והם יוצאים גם בשבילכם. הם יוצאים כי הם מודאגים ממדינה שאין לה גבולות לכוח. הם יוצאים כי הם מודאגים ממדינה שבה לא יהיה מי שידאג לעשות צדק לילדים שלהם אם יהיה כוח שלטוני מופרז. יש שם הורים לבחורות שהתגייסו לקרקל בזכות פסיקות של בג"ץ. יש שם אנשים שקיבלו צדק אחרי שהפלו אותם במוסדות חינוך בזכות פסיקות של בג"ץ, וכן, האנשים שנמצאים שם במוצ"ש ממש כמוני יודעים שרפורמה צריכים לעשות. חלקם ממש כמוני דיברו על זה במשך שנים. אבל מה שמתבצע פה יביא להרס ולקרע בחברה הישראלית.
היו"ר אוריאל בוסו:
להתכנס לסיום.
עידן רול (יש עתיד):
אני קורא לכם, מצביעי הליכוד: בואו ותיווכחו בעצמכם. אלה האחים שלכם. זו האחריות שלכם. אתם מכירים אותם, והם נאבקים והם מוחים גם עבורכם ועבור עתיד ילדיכם.
קריאה:
– – –
עידן רול (יש עתיד):
בוקר טוב – – –
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לחבר הכנסת עידן רול. אחרונת הדוברים – חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, שנשארה בגבורה עד סוף הלילה. הכנסתי אותך לרשימה למרות שנעלתי את רשימת הדוברים.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
לא. אני באמת הייתי רשומה.
היו"ר אוריאל בוסו:
זה לא משנה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה. לאחר מכן, חברי הכנסת – אני לא יודע אפילו אם יש שר מסכם, אין שר מסכם – תהיה הצבעה אלקטרונית. אז תהיו במקומות.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
אה, לא שמית. סתם.
היו"ר אוריאל בוסו:
מה שאתם רוצים. בבקשה.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, בוקר טוב. אני רוצה להצטרף למילים החמות של חבר הכנסת מיכאל ביטון אליך, שאמר שבשעת בוקר אתה יודע לומר מילה טובה. אני מוכרחה לומר לך שאני נהנית כל הזמן שאתה מנהל את הישיבה בנועם, ברוגע, בממלכתיות. כיף גדול.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
באמת מגיע לך. נקודת אור אמיתית.
היו"ר אוריאל בוסו:
אמרתי לה שאני מחכה לראות שהיא תהיה סגנית, איך המורה תנהל כאן את המליאה. אנחנו מחר כנראה נראה את זה פעם ראשונה.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
זה כבר היום. זה כבר היום.
היו"ר אוריאל בוסו:
היום. אמת, היום. בבקשה.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
אני רוצה באמת כמה מילים ברצינות הבוקר, ככה דמיון מודרך, נעיר אתכם קצת. דמיינו שאתם טסים – – –
סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר:
גם אנחנו.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
כן, דמיינו שאתם נכנסים לטיסה והטייס שואל אתכם: באיזה מסלול טיסה אתם רוצים שנטוס? אני בטוחה שאף אחד מכם לא ידע לומר באיזה מסלול טיסה אנחנו רוצים לטוס.
היו"ר אוריאל בוסו:
כנף ציון, לא?
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
זה באיזה מטוס, זה לא באיזה מסלול. משרד החינוך בהובלת אחד משריו, שהוא גם השר המקשר, מוביל סקר שבודק מול ההורים איך הם חושבים שנכון ללמד את מקצועות ההומניסטיקה. להזכירכם, נכנס השר החדש ועוד לפני שהוא נכנס ביטל את הרפורמה במקצועות המח"ר – מורשת, חברה ורוח – שהיה בהם גם חיזוק של המקצועות הללו, גם הקניה של מיומנויות וכו'. ואני רוצה רק להקריא לכם את מה שיש בסקר הזה, אפילו אני לא אשאל את דעתכם. אני בטוחה שאתם לבד תחושו את התחושה שאני חשה. שאלה פתוחה: איזה מתווה היית מציע לנו לגבש בעבור מקצועות ההומניסטיקה כך שישקף את היכולות של ילדך או ילדתך באופן הטוב ביותר? שאלה פתוחה. עכשיו, אם היו אופציות, אני לא בטוחה שבאמת הם היו יכולים לכתוב מה המתווה הנכון, אבל אולי אינטואיטיבית. כאן אומרים להורים: תגידו לנו איזה מתווה אתם מציעים. האם זה נראה רציני? אנחנו מדברים על מערכת חינוך, על משהו שהוא מקצועי, על דבר שאנשי מקצוע צריכים לשבת ולגבש אותו. ופה שואלים את ההורים: מה לדעתכם צריך להיות? בעיניי, זילות של המערכת ולא באמת רצון לדעת מה נכון לעשות. ואז גם שואלים את ההורים: מהן מטרות הלמידה של מקצועות ההומניסטיקה? ואפשר לסמן עד שלוש אפשרויות: היכרות והעמקה בידע המחבר את הלומדים לחברה ולמדינה – התשובה היא כן; אגב, זה מופיע ברפורמה שאני קידמתי. פיתוח מיומנויות, חקר, חשיבה והבעה, מיומנויות, שפה, חשיבה ביקורתית, יכולת התמודדות עם מידע – כן, ואגב, גם את זה אני קידמתי ברפורמה. פיתוח מיומנויות למידה עצמאית, הכוונה עצמית ושיתופיות, עבודת צוות – כן, גם זה מופיע ברפורמה.
קריאות:
– – –
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
תמיכה וגיבוש זהות, עמדות וערכים אצל הלומדים – כן, גם זה מופיע ברפורמה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה. לסיים. בשעה כזו כבר הסבלנות שלהם – – –
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
לא, באמת. זה נושא רציני. אני מתייחס לזה ברצינות.
היו"ר אוריאל בוסו:
היא מסיימת, משפט אחרון.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
כל זה מופיע ברפורמה והם יכולים לבחור רק חלק מזה. אז אני לא מבינה על מה רצו לבטל. ואז שואלים איזה סוג של הערכה. וגם כאן נותנים מגוון אפשרויות שנמצאות בתוך הרפורמה שקידמנו. אז אני שואלת אתכם, חברים: האם זה רציני שבא שר, מטריל את המערכת, מטלטל את כולה, רק בשביל לחזור אחר כך ולעשות את אותו דבר? בעיניי זה לא רציני ואני יכולה רק להצטער על כך. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לחברת הכנסת שאשא ביטון. אם כן, רבותיי חברי הכנסת, אני מבין שאין שר מסכם. אין צורך בשר מסכם. אנחנו נעבור להצבעה. אנא תפסו את מקומותיכם. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. כולם יושבים. אני עובר להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 88 בעד ההצעה להעביר הצעת החוק לוועדה – 27 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש – תיקון מס' 68 והוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ג–2023, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר אוריאל בוסו:
ובכן, רבותיי חברי הכנסת, 27 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובע שהצעת חוק ההוצאה לפועל עברה בקריאה ראשונה והיא תעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט להמשך דיון, להכנה לקריאה השנייה והשלישית. אם כן, רבותיי חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים היום, יום שלישי ב' בשבט התשפ"ג, 24 בינואר 2023, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 07:03.