טוען נתונים רשמיים
חזרה לרשימת הח״כיםנתונים רשמיים בלבד · הכנסת וועדת הבחירות המרכזית
טוען נתונים רשמיים
חזרה לרשימת הח״כיםהאתר משתמש בכלי אנליטיקה (Microsoft Clarity) כדי להבין איך גולשים משתמשים בו — מפות חום וניתוח דפוסי גלישה, בלי מידע מזהה. הכלי נטען רק אם תאשרו. פרטים נוספים
רשומה רשמית מהמאגר. נוסח הקבצים מחולץ מהמסמך הרשמי. זה לא תקציר ולא פרשנות — המקור המחייב הוא הקובץ.
מחלץ את נוסח הישיבה מהקובץ הרשמי
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצהרת אמונים של סגן השר יעקב טסלר
פריטי מליאה · דיון
הצעת חוק · דיון
הצעת חוק · דיון
הצעת חוק · דיון
הצעת חוק · דיון
הצעת חוק · דיון
הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק יסוד: הממשלה, על העברת שטחי פעולה
פריטי מליאה · דיון
החלטת הממשלה בהתאם לסעיף 15 לחוק יסוד: הממשלה, ועל פי הצעת ראש הממשלה, לצרף את חברת הכנסת מאי גולן כשרה בלי תיק במשרד ראש הממשלה
פעולה על פי חוק · דיון
הצהרת אמונים של חברת הממשלה מאי גולן
פריטי מליאה · דיון
הודעה אישית של ח"כ יפעת שאשא ביטון
פריטי מליאה · דיון
החלטת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ג) לחוק יסוד: הממשלה, להקים את משרד ההסברה ולמנות את השרה גלית דיסטל אטבריאן בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה לתפקיד שרת ההסברה
פעולה על פי חוק · דיון
הודעה אישית של ח"כ מיקי לוי
פריטי מליאה · דיון
החלטת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק יסוד: הממשלה, להעביר לראש הממשלה את סמכויות השר לשוויון חברתי בחוקים הבאים: חוק הטבות לניצולי שואה, התשס"ז-2007;חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957;חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-1954
פעולה על פי חוק · דיון
הודעה אישית של ח"כ מיקי לוי
פריטי מליאה · דיון
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
טלי גוטליב (הליכוד):
רון כץ (יש עתיד):
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
סימון דוידסון (יש עתיד):
עודד פורר (ישראל ביתנו):
מיקי לוי (יש עתיד):
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
נעמה לזימי (העבודה):
שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעות חוק
שר החינוך יואב קיש:
הודעת הממשלה על העברת שטחי פעולה ממשרד למשרד
שר החינוך יואב קיש:
הודעת הממשלה על צירוף שרה לממשלה
שר החינוך יואב קיש:
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
דני דנון (הליכוד):
דבי ביטון (יש עתיד):
משה טור פז (יש עתיד):
אלעזר שטרן (יש עתיד):
מירב כהן (יש עתיד):
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
גלעד קריב (העבודה):
מירב בן ארי (יש עתיד):
מאיר כהן (יש עתיד):
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
רון כץ (יש עתיד):
קארין אלהרר (יש עתיד):
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
סימון דוידסון (יש עתיד):
עודד פורר (ישראל ביתנו):
אפרת רייטן מרום (העבודה):
שרון ניר (ישראל ביתנו):
יסמין פרידמן (יש עתיד):
יואל רזבוזוב (יש עתיד):
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):
מיקי לוי (יש עתיד):
עידן רול (יש עתיד):
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
חילי טרופר (המחנה הממלכתי):
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
נאור שירי (יש עתיד):
גדעון סער (המחנה הממלכתי):
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
אריאל קלנר (הליכוד):
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
שר החינוך יואב קיש:
הצהרת אמונים של חברת הממשלה מאי גולן
מאי גולן (הליכוד):
הודעה אישית של חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
הודעת הממשלה על הקמת משרד חדש
שר התקשורת שלמה קרעי:
רם בן ברק (יש עתיד):
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
דבי ביטון (יש עתיד):
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
משה טור פז (יש עתיד):
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
מירב כהן (יש עתיד):
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
גלעד קריב (העבודה):
מאיר כהן (יש עתיד):
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
טלי גוטליב (הליכוד):
מיקי לוי (יש עתיד):
עודד פורר (ישראל ביתנו):
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
שרון ניר (ישראל ביתנו):
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
סימון דוידסון (יש עתיד):
רון כץ (יש עתיד):
אפרת רייטן מרום (העבודה):
יסמין פרידמן (יש עתיד):
יואל רזבוזוב (יש עתיד):
עידן רול (יש עתיד):
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):
חילי טרופר (המחנה הממלכתי):
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי):
נאור שירי (יש עתיד):
גדעון סער (המחנה הממלכתי):
שר החינוך יואב קיש:
הודעה אישית של חבר הכנסת מיקי לוי
מיקי לוי (יש עתיד):
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר לשר
שר החינוך יואב קיש:
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
מירב כהן (יש עתיד):
גדעון סער (המחנה הממלכתי):
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
גלעד קריב (העבודה):
מירב בן ארי (יש עתיד):
מאיר כהן (יש עתיד):
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
רון כץ (יש עתיד):
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
סימון דוידסון (יש עתיד):
משה טור פז (יש עתיד):
יסמין פרידמן (יש עתיד):
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
דבי ביטון (יש עתיד):
מיקי לוי (יש עתיד):
רם בן ברק (יש עתיד):
עידן רול (יש עתיד):
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
נאור שירי (יש עתיד):
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
יואל רזבוזוב (יש עתיד):
אלעזר שטרן (יש עתיד):
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
שר החינוך יואב קיש:
הצעת חוק לפינוי שדות מוקשים (תיקון מס' 2), התשפ"ג–
שר החינוך יואב קיש:
סימון דוידסון (יש עתיד):
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
גלעד קריב (העבודה):
מירב בן ארי (יש עתיד):
אפרת רייטן מרום (העבודה):
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
מירב כהן (יש עתיד):
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
רון כץ (יש עתיד):
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
נאור שירי (יש עתיד):
משה טור פז (יש עתיד):
יסמין פרידמן (יש עתיד):
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
מיקי לוי (יש עתיד):
עידן רול (יש עתיד):
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
חילי טרופר (המחנה הממלכתי):
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
שר החינוך יואב קיש:
הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס' 19 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"ג–
שר החינוך יואב קיש:
גלעד קריב (העבודה):
מירב בן ארי (יש עתיד):
אפרת רייטן מרום (העבודה):
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
יסמין פרידמן (יש עתיד):
מיקי לוי (יש עתיד):
עידן רול (יש עתיד):
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
הודעה אישית של חבר הכנסת מיקי לוי
מיקי לוי (יש עתיד):
היו"ר אמיר אוחנה:
חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום כ"ג בטבת התשפ"ג, 16 בינואר 2023. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/1535/25 וכלה בהצעת חוק פ/1769/25: הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-וחמש, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – ביטול האפשרות לצוות על עיכוב יציאה מהארץ בגין חוב כספי נמוך), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אל הואשלה ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – תוקפו של חוק חורג), מאת חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק איסור חקירה בדבר עברו המיני של נפגע עבירה (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק כבילת עצורים ואסירים שלא כדין – עוולה אזרחית (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא; הצעת חוק-יסוד: לימוד תורה, מאת חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק לשיפור השירות במגזר הציבורי ולמניעת התעמרות של עובדי הציבור בתושבי המדינה ובמגזר העסקי, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני האוכלוסייה החרדית ברשויות ובתאגידים ציבוריים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – מינוי יועצים משפטיים של משרדים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון – זכאות לאימהות יחידניות המקבלות מזונות ילדים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק הגנה על ישראלים מפני מוסדות בין-לאומיים עוינים, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת שרון ניר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הצהרת אמונים), מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – הקמת ועדת הנחות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק התחרות הכלכלית (תיקון – הכרזה על בעל מונופולין), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אלי דלל; הצעת חוק-יסוד: זכויות בהליך פלילי, מאת חבר הכנסת גדעון סער; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – אחוז החסימה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק הסדרת מקומות רחצה (תיקון – ייעוד זמנים לרחצה נפרדת באתרי טבע), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון – השתייכות חברתית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – הבטחת פיקוח פרלמנטרי על תשלומי הורים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, יוסף עטאונה ואחמד טיבי; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – ביטול גיוס חובה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק חסינות רבנים, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – זימון נציג הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה לדיוני הוועדה המקומית), התשפ״ג–2023, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, אחמד טיבי, יוסף עטאונה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – ביטול האפשרות לצוות על עיכוב יציאה מהארץ בגין חוב כספי נמוך), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (פיצוי כספי בגין איחור אוטובוס), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון – הגברת עידוד התמודדות נשים לראשות רשות מקומית או מועצה אזורית), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אל הואשלה ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור שידול קטינים להוצאה בשאלה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – תוקפו של חוק חורג), מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שמירה חקלאית כעבודה מועדפת), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מרכז שירות ארצי לעניין כרטיס רב-קו), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק המסייעים לנטרול תוצאות אסון צ'רנוביל (תיקון – הגדלת המענק השנתי ושיפור זכויות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, יוליה מלינובסקי ושרון ניר; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – הגבלת סכום עיקול בידי צד שלישי שהוא תאגיד בנקאי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון – שלילת מימון ממפלגה שקוראת להטלת חרם על מדינת ישראל), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אליהו רביבו ובועז ביסמוט; הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – סמכות שיפוט בהסכמה בעניין אזרחי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ביטול מס בגין זקיפה סלולרית), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק שופט עמית ודיין עמית (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון – ביטול סעיפי הפינוי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת לימור סון הר מלך; הצעת חוק הרשויות המקומיות (גמול השתתפות בישיבות והחזר הוצאות לחברי מועצה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית במוסדות התכנון), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, אחמד טיבי, יוסף עטאונה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – התראת חיוב בהתקשרות לחוץ לארץ), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק פיקוח על בתי ספר (תיקון – הרחבת תוקפו של רישיון), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק לעידוד חקלאות גגות (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רם בן ברק; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – אחוז החסימה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – הסעת תלמידים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק-יסוד: העדה הדרוזית, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – ניסיון ניהולי במגזר הפרטי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק-יסוד: הזכות לדיור, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, יוסף עטאונה ואחמד טיבי; הצעת חוק הקמת המוסד העליון לשפת הסימנים הישראלית, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, אחמד טיבי, יוסף עטאונה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק העונשין (תיקון – הרחבת הגדרת הגזענות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון – הגבלת סעד לאישי ציבור ותאגידים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, אחמד טיבי, יוסף עטאונה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק לתיקון פקודת הנמלים (פרק הזמן המרבי למתן שירות מקדים לפריקת מטען מאוניות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון – הגדרת המינוח כשר לעניין הטעיה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק ידועים בציבור, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק תיעוד הדבקה של כתבי בית דין (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – איסור הפליה בדיור), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק אי-נקיטת הליכים לפני מועדי ישראל (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק איסור טיפול המרה לקטין, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת עובד מערך בריאות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי; הצעת חוק הממשלה (תיקון – ועדת שרים לענייני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לגיל הרך), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הזכות לשוויון), מאת חבר הכנסת גדעון סער; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – אבטחה במוסד רפואי כעבודה מועדפת), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הזכות לשוויון), מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק הדיינים (תיקון – נציגי הוועדה לבחירת דיינים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – איסור החזרת גופות מחבלים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הממשלה (תיקון – דיווח שר בדבר אי-התקנת תקנות במועד), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק רישום נישואין אזרחיים בעיר אילת (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – הגבלת שיתוף פעולה בין מוסד אקדמי לבין ארגון הפועל נגד מדינת ישראל), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת לימור סון הר מלך; הצעת חוק החברות (תיקון – ייצוג הולם לבני שני המינים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – אי-כשירות של נאשם להרכיב את הממשלה), מאת חבר הכנסת גדעון סער; הצעת חוק ארוחה יומית לתלמיד (תיקון – ארוחת כריך יומית בבית ספר על-יסודי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק קביעת יום לציון הטבעת הספינה אלטלנה, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – דין משמעתי לרבני ערים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (גיור על ידי רב עיר), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה טור פז ויאיר לפיד; הצעת חוק עידוד שירות צבאי, לאומי או לאומי-אזרחי, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק פיצוי למי שפונה ממבנה בשל סכנה לקריסתו או בשל קריסתו, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי פגיעה לעובד עצמאי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי פגיעה לעובד עצמאי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ולדימיר בליאק; הצעת חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם (תיקון – יהודים שהצילו יהודים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – ועדת חריגים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – קביעת סכום מרבי לחיוב חשבון), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק הבטחת פיצויים לתושבי מתחם פארק חורשות (אבו כביר), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, יוסף עטאונה, עאידה תומא סלימאן, איימן עודה ואחמד טיבי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה בעד חופשה ללא תשלום), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – פריסת תשלומים בעסקה מתמשכת), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק חובת תשלום בשוברים, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יעקב אשר ומשה גפני; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הארכת המועד להגשת תביעה לגמלה והתקופה שבעדה תשולם), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – איסור ניתוק חשמל), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, יוסף עטאונה ואחמד טיבי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת נכות לעקרת בית), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף עטאונה; הצעת חוק הפיקוח על מעונות (תיקון – הסדרת מעמד המטפלות במשפחתונים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת נכות לעקרת בית), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (ריבית פיגורים בגין אי-תשלום קנס על עבירת חניה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – אי-הצבת חיילות בשירות בתי הסוהר), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ניסים ואטורי; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – ניכוי לעניין הורה עצמאי שלילדו טרם מלאו שנתיים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת אזרח ותיק וקצבת נכות לשכר מינימום), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הוראות לעניין עקרת בית), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור פרסום כפוי במענה טלפוני), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, יוסף עטאונה ואחמד טיבי; הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – ביטול סמכויות גבייה ואכיפה מיוחדות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – פרסום ושילוט בשפה ערבית), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוסף עטאונה, עאידה תומא סלימאן, איימן עודה ועופר כסיף; הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה החרדית במועצת הרשות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יעקב אשר ומשה גפני; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – תשלום על פי צריכה בעסקה מתמשכת), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – טיפול בפעוטות במעונות יום כעבודה מועדפת), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק איסור ניתוק שירותי חשמל ומים למוסדות חינוך (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, יוסף עטאונה ואחמד טיבי; הצעת חוק התאמת לוח חופשות הלימודים לשעות העבודה והמנוחה במשק (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון – מניעת ריבוי נישואין), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הפרשנות (תיקון – הגדרת הפליה על רקע זהות מגדרית או נטייה מינית), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק הספורט (תיקון – מחיר מרבי לכרטיס לפעילות ספורט מאורגנת), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – הקמת ועדת הנחות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אל הואשלה ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון – הקצאה שוויונית לאוכלוסייה הערבית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון – הקצאה שוויונית לאוכלוסייה הערבית), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אל הואשלה ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (פרסום מכרז באתר האינטרנט), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הצהרת האמונים של ראש הממשלה והשרים), מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק להנצחת זכרו של הרב חיים דרוקמן, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת משה סולומון; הצעת חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות (תיקון – פטור מהיטל), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – פיצול דירות) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק רכבת תחתית (מטרו) (תיקון), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר וחמד עמאר; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (איסור שימוש במצלמות ניידות לאכיפת עבירות חניה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק מגן דוד אדום (תיקון – הענקת שירותי רפואה מרחוק), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (איסור שימוש במצלמות ניידות לאכיפת עבירות חניה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אל הואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק מגן דוד אדום (תיקון – הענקת שירותי רפואה מרחוק), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אוהד טל ומשה סולומון; הצעת חוק-יסוד: שכר נושאי משרה ברשויות השלטון (תיקוני חקיקה), מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק שכר נושאי משרה ברשויות השלטון, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק איסוף ופינוי פסולת למחזור (תיקון – מחזור במוסדות חינוך), התשפ"ב–2023, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, אחמד טיבי, יוסף עטאונה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק להגבלת הריסה וענישה על בנייה בלתי חוקית במגזר הערבי (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק להגבלת הריסה וענישה על בנייה בלתי חוקית במגזר הערבי (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אל הואשלה ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק להגבלת שכר טרחת כונסי נכסים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – הגבלת שכר טרחת עורך דין), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – סיוע טיפולי לבוגרי השירות הצבאי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה טור פז ויאיר לפיד; הצעת חוק הכרה אזרחית בהכשרות צבאיות (תיקון – הכרה בניסיון פיקודי כניסיון ניהולי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה טור פז ויאיר לפיד; הצעת חוק הגבלת מימון מפעלים מזהמים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (ביטול מופע אור ירוק ברמזור פנייה ימינה בעת הופעת אור ירוק ברמזור להולכי רגל), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת חמד עמאר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה מועדפת בענף המסעדנות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת נכות לשכר המינימום), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הצגת משך הזמן שנותר לאותות ברמזורים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת חמד עמאר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה בחינוך וסיוע להוראה או בטיפול בילדים כעבודה מועדפת), התשפ"ב–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – קבלת קהל בשעות אחר הצוהריים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אל הואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת נכות לשכר המינימום), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת נכות לשכר המינימום), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, אחמד טיבי, יוסף עטאונה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם (תיקון – השוואת תנאי אלמנות חללי המילואים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת בועז ביסמוט, אליהו רביבו וצביקה פוגל; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת נשיאת לוחית זיהוי באופניים ממונעים ובקורקינט ממונע), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת חמד עמאר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 116) (תיקון – ביטול החוק), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת חמד עמאר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – החרגת עיקול רכב), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת אזרח ותיק לנכה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף עטאונה; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – תעריף מופחת לבתי חולים בפריפריה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אל הואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית והחרדית במוסדות התכנון), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אל הואשלה ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הפחתת גובה קנס בשל תשלום מיידי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אל הואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת בדיקת תקינות כריות האוויר ברכב בעת מתן רישיון רכב, חידושו או העברתו), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת חמד עמאר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק חובת תשלום בשוברים, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אל הואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק הנוטריונים (תיקון – ביטול תעריף מינימום לשירות נוטריוני), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אל הואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – בחירה של בעל עסק בתחום רשות מקומית שעסקו רשום בה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – מתכונת אחידה לפנקס שכר ותלוש שכר), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק לתיקון פקודת המיסים (גבייה) (גבייה לפי חוק ההוצאה לפועל), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אל הואשלה ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון – שוויון ברוח עקרונות הכרזת העצמאות של מדינת ישראל), מאת חברי הכנסת חמד עמאר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (קביעת קנס בגין גביית יתר של שכר הסעה במונית), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת חמד עמאר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק יום הזיכרון לנכבה, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – ייעוץ אקדמי בערבית), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אל הואשלה ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – התאמות לאוכלוסייה הערבית – חגים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אל הואשלה ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חובת דיווח על היעדרות תלמיד), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אל הואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק האזרחות (תיקון – אזרחות לצאצא אזרח ישראלי המתגורר מחוץ לישראל), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מאסר מינימום למי שהפקיר אדם שנפגע בתאונה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת חמד עמאר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – תשלומי חשמל מופחתים לקשישים נכים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון – פטור מאגרה בשל האטה ממהירות הנסיעה המותרת), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – חובת הודעה מוקדמת על אירוע סגור), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק שכירות הוגנת (רשם השכירויות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, יוסף עטאונה, עאידה תומא סלימאן, איימן עודה ואחמד טיבי; הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – עידוד עסקים להעסקת בני החברה הערבית והחרדית), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אל הואשלה ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק העונשין (תיקון – קביעת עונש מינימום לעבירות יידוי אבנים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אליהו רביבו, דני דנון, צביקה פוגל, אלי דלל, משה סעדה, יוסף טייב ואוריאל בוסו; הצעת חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות) (תיקון – קיצור זמן המענה בפניות ציבור), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת בועז טופורובסקי; הצעת חוק לתיקון פקודת המכס (ביטול חיוב בעד בדיקת טובין), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – חובת תשלום מס למי שאינו משרת שירות צבאי או שירות אזרחי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס ערך מוסף במכירת תרופות לחולים סופניים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, אחמד טיבי, יוסף עטאונה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק להקמת אוניברסיטה ערבית ביישוב ערבי, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הסמכת רשות מקומית לביצוע תפקידי רישוי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אל הואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס לגמלאים על תשלומי הפנסיה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק הארכת השעיה של עובד המדינה ופיטורים של עובד הוראה לשם הגנה על קטין או חסר ישע (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק זכאות לאבחון לקויות למידה לילדים ממשפחות מעוטות יכולת, התשפ"ג–2023 , מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (חישוב שווי שימוש ברכב לשומרי שבת וחג), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק-יסוד: השוויון, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, יוסף עטאונה ואחמד טיבי; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – קביעת שכר לימוד במוסדות מוכרים שהמדינה אינה משתתפת בתקציביהם), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – איסור ניכוי חוב או קנס), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא; הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון – בחירת מקום אשפוז), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אוהד טל, משה סולומון ולימור סון הר מלך; הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון – בחירת מקום אשפוז), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, יוסף עטאונה ואחמד טיבי; הצעת חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת (תיקון – איסור העסקה קבלנית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – בדיקות נוכחות מזהמים בקרקע, באוויר ובמקורות מים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, אחמד טיבי, יוסף עטאונה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת סכום אגרת רישיון רכב), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הפסקת כהונה של ראש הממשלה, שר או סגן שר מחמת הגשת כתב אישום), מאת חברי הכנסת אחמד טיבי, איימן עודה, עופר כסיף ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה בגין ירי מנשק חם שלא כדין), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אליהו רביבו, דני דנון, יוסף טייב, לימור סון הר מלך, אוהד טל, אוריאל בוסו; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אל הואשלה ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת נהגי אוטובוס בקווי תחבורה ציבורית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (רישום סוג הדם ברישיון נהיגה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת נהג אוטובוס ציבורי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת חמד עמאר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – פיקוח אחיד על שימוש בתמיכה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – הרחבת הקלה לרוכשים דירה מקבלן), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק רשות שדות התעופה (תיקון – פטור מתשלום אגרה לסטודנטים הלומדים באוניברסיטאות בירדן), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – חובת הצבת מכשיר אוטומטי למשיכת והפקדת מזומנים ושיקים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אל הואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק החלת הריבונות הישראלית על בקעת הירדן, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – פנקס שכר, תלוש שכר וגיליון אלקטרוני), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק ביטוח סיעוד ממלכתי (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אפרת רייטן מרום; הצעת חוק התקנת מצלמות לשם פיקוח והגנה בחינוך המיוחד, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת בועז טופורובסקי; הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מוות למחבלים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת לימור סון הר מלך; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – הקפאת ריבית פיגורים בימי שביתה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק לתיקון פקודת המיסים (גבייה) (גבייה לפי חוק ההוצאה לפועל), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – העלאת שכר המינימום), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף עטאונה; הצעת חוק צוותי התערבות במשבר, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אוהד טל ומשה סולומון; הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – מניעת כפל ביטוחים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – ייצוג הולם בתאגידים שהוקמו בחוק ובחברות ממשלתיות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לפעוטות ולילדים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – העברת מס בין עוסקים מורשים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון – הליכים משפטיים נגד ראש רשות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת גדעון סער; הצעת חוק האזנת סתר (תיקון – האזנה בשל חשד להתעללות בילדים ובחסרי ישע), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (פיקוח טכנולוגי להבטחת קיומו של צו הגנה והערכת מסוכנות – הוראת שעה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת גדעון סער; הצעת חוק הכנסת (תיקון – ועדה לפיקוח על רשויות פיקוח פיננסיות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק התכנון והבנייה (הוראות מיוחדות לעניין יישובי מיעוטים) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אל הואשלה ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – מידע בדבר עמידת מעסיקים פרטיים גדולים ביעד הייצוג ההולם), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הכרה בהוצאות אש"ל לעצמאים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור גביית עמלה בעסקה שבוצעה באמצעות האינטרנט), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי הוצאות בשל ארוחה עסקית לעצמאים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הפקדות וזכויות סוציאליות לעצמאים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – גביית תשלומים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (תיקון – הוראות שונות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק מאבק בארגוני פשיעה (תיקון – הרחבת הנסיבה המחמירה לזיקה לארגון פשיעה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת גדעון סער; הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – מימון שכר לימוד מלא ללוחמים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – מימון מלא לתוכנית "ממדים ללימודים"), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק אבטחה במוסדות חינוך, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות (תיקון – השוואת ההטבות בתעשייה להטבות בחקלאות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת רם בן ברק ומטי צרפתי הרכבי; הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (קביעת משך הביקור), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – כפל קצבאות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק השירות הצבאי או האזרחי, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תוכניות שיקום בערבית ומידע בשפה הערבית), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אל הואשלה ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת אזרח ותיק לנכה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק התמודדות עם תופעת נטילת דמי חסות, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים, התשפ"ג–2023; הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס' 19) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023. שלושה הסכמים בין-לאומיים: הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של אזרבייג'ן בדבר שיתוף פעולה בתחום התיירות; הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של סרביה בדבר שיתוף פעולה בתחום התיירות; מזכר הבנות בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת איחוד האמירויות הערביות בדבר שיתוף פעולה בתחום התיירות. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה למזכיר הכנסת.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברי הכנסת, יש לנו סדר-יום עמוס, ועל כן אנחנו נקפיד בזמנים. הנושא הראשון על סדר-היום – הצעות להביע אי-אמון בממשלה, של סיעות יש עתיד והמחנה הממלכתי. אני מזמין את חבר הכנסת יוראי להב הרצנו לנמק את ההצעה מטעם סיעת יש עתיד.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
מה עם נאומים בני דקה?
היו"ר אמיר אוחנה:
זה מחר.
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
זה בדרך כלל ביום שני.
שר המשפטים יריב לוין:
לא, לא, כשיש אי-אמון אין.
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת הרצנו, עשר דקות לרשותך. בבקשה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
רבותיי, מחר נאומים בני דקה. עכשיו חבר הכנסת הרצנו. זכות הדיבור שלו.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתמול ממשלת הליכוד נתנה את המפתחות לחינוך תלמידי ישראל לאבי מעוז, לפוליטיקאי הכי הומופוב, הכי גזען, הכי מסוכן במדינה. נתניהו נכנע, והחל מאתמול אבי מעוז הוא זה שיקבע אילו מבין 8,000 תוכניות ההעשרה ייכנסו או לא ייכנסו לבתי הספר הממלכתיים.
שר החינוך יואב קיש:
אתה יודע שזה לא נכון.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
זה מה שממשלת ישראל קיבלה אתמול, השר קיש.
נאור שירי (יש עתיד):
וה-53 מיליארד היו נכונים? המורה שלנו לענייני אמת.
היו"ר אמיר אוחנה:
אנחנו נמתין בסבלנות לשמוע את תשובתו של השר קיש. אני חושב שכולנו נשמח לשמוע את תשובתו של השר קיש.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
ביום שיש פרסם עיתון הארץ שורה של הקלטות על הכוונות האמיתיות של מעוז, שם הוא נתפס אומר – ואני מצטט: תראו, אני מקבל כלים ותקציבים ובאתי לעבוד. אנחנו ננקה את המערכות הציבוריות. מקבל תקציבים? אבי מעוז קיבל מנתניהו ומהליכוד שליטה על תוכניות בהיקף של 2.4 מיליארד שקלים, וזה בלי לספור עוד 150 מיליון שקלים שהוא קיבל להפעלת הרשות לחיזוק הזהות היהודית. ולגבי הניקיון, אבי מעוז מצהיר שיפעל לנקות את ישראל מהכרה במשפחות להט"ביות ומשירות נשים בצבא, כי לשיטתו תפקידה המרכזי של האישה הוא להוליד ילדים ולגדל משפחה. עם הכלים והתקציבים והתקנים שמעוז קיבל הוא יוכל לממן טיפולי המרה, כפי שהוא התחייב בעצמו במהלך קמפיין הבחירות, ולקדם תוכניות משיחיות הכוללות שנאת זרים והומופוביה. מעוז יוודא שישראל תהיה מדינה שומרת שבת בפרהסיה ויילחם עד חורמה בפרוגרס, כלומר, שאפשר לחיות כאן במדינת ישראל לצד מי שנראה או חושב אחרת מאיתנו. מה אמור להרגיש, שר החינוך קיש, אותו ילד בבאר שבע שעדיין נמצא בארון ושומע סגן שר במשרד ראש הממשלה אומר שצריך לשלוח ילדים עם נטיות הפוכות לטיפול פסיכולוגי? כשהוא שומע שרה בכירה שיושבת ממש כאן סביב שולחן הממשלה שסבורה שרופאים יכולים לסרב לתת לו טיפול רפואי מטעמים דתיים? או יושב-ראש ועדה חשובה בכנסת שטוען שבתי מלון יוכלו לסרב להכניס אותו בעתיד כשירצה לצאת לנופש עם משפחתו? מה אמורה להרגיש ילדה בקריית שמונה כשהיא יודעת שהשר שאחראי על תוכניות החינוך במדינת ישראל מתעב אותה? אדוני יושב-הראש, אתה אמרת בנאום הבחירה המרגש שלך – שריגש רבים, ביניהם גם אותי – שהכנסת הזו, בראשות יושב-הראש הזה, לא תפגע בהם. לא תפגע באף משפחה, באף ילד. איך אתה מאפשר לדבר הזה לקרות? אתה אמרת שלא תאפשר פגיעה, אבל הפגיעה החלה, והיא קשה וחמורה. רק בשבוע שעבר, בתיכון במרכז הארץ, בתל אביב, העיר שבה אתה ואני מתגוררים, תלמידים ביקשו לקיים דיבייט על הוצאה להורג של הומואים ושל לסביות. שוחחתי עם אותו מורה שעמד בכיתה ושמע את התלמידים שלו מבקשים לקיים דיון על הוצאה להורג של הומואים ולסביות; הוא סיפר לי בבהלה שככל שהתלמידים דיברו, כך הוא זיהה ציטוטים של פוליטיקאים. עוד ציטוטים ועוד ציטוטים ועוד ציטוטים. רובם יושבים סביב שולחן הממשלה הזה. קל לטעות שחוק מתחיל להשפיע רק אחרי שעבר בשלוש קריאות ונכנס לספר החוקים של מדינת ישראל; האמת היא שמספיק שנבחרי ציבור יסיתו ויפיצו פחד ושנאה, והקרקע לפשע השנאה הבא, לרצח הבא, תיווצר. והבוקר פורסמו בתאגיד השידור קלטות של השר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, שבהן הוא מודה שהוא שוקל צעדים נגד קהילת הלהט"ב, והדבר אפשרי מבחינתו, כי הוא לא יינזק פוליטית. שר האוצר של מדינת ישראל שונא בני אדם רק בגלל מי שהם. הוא מנהל פוליטיקה של שנאה ושל פחד, עושה מאזני רווח והפסד מפגיעה בלהט"בים. אחד מהם יושב בכיסא הזה, עומד מעל הדוכן הזה. על הכוונת – אנחנו, חברות וחברי הקהילה הגאה. אבל מעל הכול, הפגיעה הכי מטרידה וקשה בקהילה הגאה היא בניסיון ההפיכה המשטרית, בחיסול הדמוקרטיה הישראלית. אם נתניהו ולוין יצליחו תהיה בישראל רק רשות אחת: הממשלה, והיא תהיה כול יכולה – בלי איזון, בלי מגבלות, ללא רסנים. הרשות השופטת תהיה כנועה ומסורסת, שופטיה נבחרים באופן מוחלט ומלא על ידי הממשלה. נחיה במדינה שבה לאזרח שמרגיש שעשו לו עוול אין כתובת לפנות אליה. שמעתי את נתניהו אומר שהוא קיבל מנדט לבצע את השינויים האלה. נתניהו משקר, כי הוא הסתיר את התוכניות שלו מהציבור. הסתיר. וכי לאף אחד אין מנדט לבטל את הדמוקרטיה הישראלית, גם לא לרוב חברי הכנסת, בטח לא לו, נאשם בפשעי שחיתות נגד מדינת ישראל. דגל שחור מתנוסס מעל לתוכנית הרס מערכת המשפט שאתם מובילים. היא פשוט לא לגיטימית. אין מדינה דמוקרטית אחת בעולם – אחת – שבה לרוב נבחרי הציבור יש כוח בלתי מוגבל. נתניהו ולוין צועקים: שלטון הרוב, שלטון הרוב, אבל דמוקרטיה היא שלטון העם. נכון, הכרעת הרוב היא תנאי הכרחי, אבל היא לא תנאי יחיד. העם מורכב גם מאנשים שהם לא חלק מקבוצות הרוב, ומי יגן עליהם? מי יגן על זכויות אדם? על חירויות הפרט? הרוב? אתם? נתניהו? אנחנו לא יכולים להתחתן במדינה שלנו, והבית הזה הצביע פעם אחרי פעם אחרי פעם נגד הזכות שלנו להקים משפחה, להפוך להורים במדינת ישראל – לא בפונדקאות ולא באימוץ, לא בשום דרך. וזה בלי להזכיר את האפליה נגדנו ברווחה ובבריאות ובדיור ובתעסוקה ובהגנה מפני אלימות.
דוד אמסלם (הליכוד):
למה שנתיים לא עשיתם את זה? למה שנתיים לא עשיתם את זה? למה? כי מנסור עבאס לא הסכים? למה אתה צבוע? שנתיים הייתה לכם ממשלה, למה לא עשיתם את זה?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
חבר הכנסת אמסלם, בן זוגי ואני התחלנו הליך פונדקאות בישראל - - -
דוד אמסלם (הליכוד):
בגלל שמנסור עבאס - - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
בן זוגי ואני מתחילים הליך פונדקאות בישראל הודות לבית המשפט העליון שאתם מבקשים לבטל עכשיו.
דוד אמסלם (הליכוד):
לא הבנתי, למה לא העברתם חוק פה? שנתיים ישבת פה, מה עשית?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
שמעתי את נתניהו מבהיר שהוא לא ירשה אפליה או פגיעה בלהט"בים ופחות משבוע לאחר מכן הוא חתם שחור על גבי לבן עם סמוטריץ' על הסכם קואליציוני שבו הוא התחייב לשנות את חוק איסור אפליה באופן כזה שיאפשר לבעלי העסקים להפלות אנשים מטעמים דתיים. אדוני היושב-ראש, יש לי דז'ה-וו, כי גם ב-2018 נתניהו הבטיח שהוא לא יאפשר פגיעה בקהילה הגאה, רגעים לפני שממשלת הליכוד בהנהגתו תיקנה את חוק הפונדקאות בצורה כזאת שרק הומואים וגברים יחידניים לא יוכלו להפוך להיות הורים בישראל. נתניהו שיקר שיתקן זאת ואז הורה לחתום על הסכמי אימוץ בין-לאומיים שבהם הוחרגו, איך לא, חברות וחברי הקהילה הגאה. למרבה הצער, נתניהו של היום חלש וסחיט פי כמה וכמה מנתניהו של 2018 והוא גם עומד למשפט על שוחד, מרמה והפרת אמונים. האמת היא, אדוני היושב-ראש, שסדר היום שאתם רוצים להעביר פשוט לא יכול לעבור במשטר דמוקרטי. מצד אחד ביטול משפט נתניהו ומהצד השני כפייה דתית, הדרת נשים מהמרחב הציבורי, אפליית להט"בים, רדיפת ערבים. אז אתם מתכננים לקרוע לגזרים את מגילת העצמאות, לדרוס את בג"ץ, לבטל את הדמוקרטיה הישראלית – זה לא יקרה. אנחנו לא ניתן לזה לקרות. במוצאי שבת עמדו למעלה מ-100,000 ישראלים וישראליות בכיכר התרבות בתל אביב. אני עמדתי שם לצידם, יחד איתם. הם ביקשו למסור לממשלה בירושלים, לכם, לא נסכים להפכה משטרית. אנחנו מוכנים להיאבק בכל הכוח למען הדמוקרטיה שלנו, למען הדמוקרטיה הישראלית. היו שם אין ספור דגלי ישראל וגם לא מעט דגלי גאווה. דגלי גאווה, כי המאבק הגאה הוא לא רק על המקום של הלסביות, של ההומואים, של הטרנס, של הבי, של הקווירים, הוא על ערכים. על שוויון בפני החוק - -
היו"ר אמיר אוחנה:
לסיום, אדוני.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
- - על החופש להיות מי שאנחנו, על סובלנות וקבלת האחר, על ישראל יהודית ודמוקרטית. יש לי עוד מספר משפטים, אם תרשה לי.
היו"ר אמיר אוחנה:
משפט אחד בבקשה לסיום, אדוני.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
התנגדות לאנשים באשר הם היא לא לגיטימית. הפכה משטרית היא לא לגיטימית. אנחנו נמשיך להיאבק בכל הכוח ובכל הזירות שהחוק מתיר לנו, ברחוב, בבתי המשפט ופה בכנסת, על הזכויות שלנו, החופש שלנו, הנוער שלנו, החיים שלנו. לעולם לא נוותר.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לחבר הכנסת הרצנו. אני מזמין את חברת הכנסת אורית פרקש הכהן לנמק את ההצעה להביע אי-אמון בממשלה מטעם סיעת המחנה הממלכתי. עשר דקות, גברתי, לרשותך.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד שר המשפטים, שר החינוך, אני רוצה להתחיל בדברים שאני מאוד מאוד מסכימה איתם והם בעצם מבטאים את תפיסת עולמי: אני מאמינה שמערכת משפט חזקה ועצמאית היא זו שמאפשרת את קיומם של כל המוסדות האחרים בדמוקרטיה. אני מבקשת שתראו לי רודנות אחרת, חברה לא דמוקרטית אחת שבה קיימת מערכת משפט חזקה ועצמאית. אין דבר כזה. בכל מקום שבו אין מערכת משפט חזקה ועצמאית, הזכויות אינן יכולות להיות מוגנות. למעשה, ההבדל בין מדינות שיש בהן זכויות על הנייר למדינות שיש להן זכויות בפועל, ההבדל הזה הוא מערכת משפט חזקה ועצמאית. אני חותמת על כל מילה. הדבר הזה מבטא את העמדה שלי. אבל האמת היא שהדברים האלה הם לא הדברים שלי, אלו הדברים של ראש הממשלה מר בנימין נתניהו, בנאום מרגש וחוצב להבות שהוא נשא בשנת 2012. מה שהקראתי הם הדברים שלו, מילה במילה. ראש הממשלה המשיך באותו נאום ואמר: זוהי הסיבה שאני עושה וממשיך לעשות את כל מה שצריך כדי לשמור על מערכת משפט חזקה ועצמאית. רק בחודשים האחרונים גנזתי כל חוק שמאיים לפגוע בעצמאות המערכת, מהניסיון לקיים שימועים לשופטים, הגבלת עתירות, שינוי הוועדה להרכב שופטים. בכל פעם שיגיע לשולחני חוק שעלול לפגוע בעצמאות בתי המשפט, אנחנו נוריד אותו. אז מה השתנה? מה השתנה? בוא נשאל את עצמנו, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מה השתנה? אנחנו יודעים היטב מה השתנה. שלושה כתבי אישום, זה מה שהשתנה. הרשעה בהעלמות מס של המשנה לראש הממשלה, זה מה שהשתנה. שאף אחד לא יתבלבל, מדובר כאן ברפורמה שנגועה בשיקולים אישיים בוטים. אולי זאת הסיבה שכשאנחנו מתחילים את הדיונים בדיוני החוקה אנחנו רואים חבילה שהצבר של כל האלמנטים שהיא כוללת זה לא תיקון מערכת המשפט, אלא לגמרי ריסוקה. היום התפרסם בידיעות אחרונות איום מפורש על הרשות השופטת. גורם בכיר בליכוד מסר: אם מינויו של דרעי לשר ייפסל נאיץ את הליכי החקיקה נגד מערכת המשפט. פתאום לא מעניינים הדברים של מנחם בגין, זיכרונו לברכה, הדברים שהוא אומר: למדנו כי רוב פרלמנטרי נבחר יכול להיות מכשיר בידי קבוצת שליטים ומסווה לעריצותם. על כן חייב העם, אם הוא בוחר בְּחֵרוּת, לקבוע זכויות גם מול בית הנבחרים. אני רוצה לדבר על החבילה שמציגים לנו בוועדת החוקה. אני פונה אליך, שר המשפטים, אני מאוד מאוד מאוד מקווה שלכשנראה תזכיר חקיקה תעשה עבודה קצת יותר רצינית, קצת יותר מהודקת, כי כרגע זה נראה כמו פצצה גרעינית על הרשות השופטת. כרגע, על מה אנחנו מדברים? על שינוי טוטלי במינוי השופטים, על מינוי פוליטי. ממצב שהיום יש לנו ועדה למינוי שופטים של תשעה חברים, שבה לאף קבוצה אין באמת רוב והיא מייצגת את השופטים, את נציג לשכת עורכי הדין, את חברי הכנסת ואת הממשלה, שמנהלים ביניהם איזה שיח. נכון, גם שם יש איזושהי פוליטיקה, שמענו את הדברים האלה. אבל זה לא דומה למנגנון שבאופן מובנה, שבעה מתוך 11 חברים יהיו מהקואליציה ומהממשלה ממש ממש ממש. בוא נוסיף לזה את שינוי נשיא בית המשפט העליון ובוא נוסיף לזה מינוי פרסונלי של יועצים משפטיים במשרדי ממשלה כמשרות אמון, והינה, בוא נראה מה קורה. את החדשות האחרונות שראינו, אדוני היושב-ראש, על מינוי מנכ"לים לא ראויים במשרדי הממשלה, נתחיל לראות בחדשות על הצנחת שופטים לבית המשפט העליון שלנו רק בגלל שהם חברי ליכוד. אולי באמת ניקח את מי שארגן את הליכודיאדה, למה שהוא יהיה רק מנכ"ל משרד התחבורה? בואו נמנה אותו לבית המשפט העליון של מדינת ישראל. דרך אגב, בשיטה חדשה של שבעה מתוך 11 נציגי ממשלה בוועדה למינוי שופטים, ברגע שיש למישהו רישיון עריכת דין הדבר הזה גם יוכל להיות אפשרי. פסקת התגברות ברוב מקרי של כל ממשלה – כל ממשלה ברוב של 61 פשוט תרסק פסקי דין בכל נושא, כולל בזכויות יסוד, כולל בזכות לשוויון, כולל באפליה. ומהצד השני, מנגד, כשאנחנו באים לדבר על לסייג את זכות השופטים לפסול חוקים, שבאמת זה דבר שאפשר לקיים עליו שיח, רואים שאין כאן באמת בשר. כי מה אומרת החבילה שמסתמנת? השופטים יצטרכו לשבת ולפסול משהו ברוב מאוד גבוה, למעט חוקי-יסוד. כלומר, אם יש חוק שהוא חוק-יסוד, דווקא בזכויות שהכי חשובות, הרי איפה נמצאות כל הזכויות של אזרחי מדינת ישראל לשוויון, לתעסוקה, לקניין? השוויון הדמוקרטי שעליו צריך לשמור מפני שלטון הרוב הוא נטוע בתוך חוקי-היסוד, אבל אלה – בכלל לא תהיה שום סמכות להתערב בהם. ועכשיו אני רוצה לחזור על הדברים שדיברתי עליהם בוועדה היום. היום התחלנו דיון ראשון, אדוני היושב-ראש, על הצעת החוק הראשונה – וצריך להגיד בהגינות, היא של חבר הכנסת רוטמן, היא לא מטעמו ובניסוחו של שר המשפטים – ובה בכלל היו סעיפים כל כך מוזרים, שאני כשרה לשעבר לא הצלחתי להבין, היושב-ראש. אבל אז, כששיניתי את הראש שלי למי שבאה "לנכלל" ולעשות דברים לא כשרים, פתאום הסעיפים מסתדרים. ואני רוצה להקריא לכם אותם: עצה משפטית שתינתן לממשלה לא תחייב אותה ולא יהיה בה כדי לשנות את המצב המשפטי; עצה משפטית שתינתן לראש הממשלה ולכל שר משרי הממשלה לא תחייב אותם, ולא יהיה בה כדי לשנות את המצב; הממשלה, ראש הממשלה וכל שר משרי הממשלה רשאים לדחות את העצה המשפטית ולפעול בניגוד לה. ואני רוצה פה לדייק: אני חושבת שהסוגיה של הזכות לייצג שר בבית משפט, אם עמדתו שונה, היא סוגיה אחרת, ואני מסכימה שצריך לתת את הזכות הזאת בצורה הרבה יותר רחבה לשרים. אבל מה אומרים הסעיפים האלה? אני אפילו לא מצליחה להבין מה זה אומר. כששר בא לעבוד, למה הוא צריך סעיף שאומר שעצה משפטית שתינתן לו לא תחייב אותו? אם אני, כשרת חדשנות, או כשרת תיירות לשעבר, רוצה לחלק עשרות מיליוני שקלים או הרבה יותר כסף, מאות מיליוני שקלים בתחום החדשנות וההייטק לאיזו עיר רק בגלל שראש העירייה שם הוא אח שלי, יבוא יועמ"ש וייתן לי עצה, וישמור עליי ויגיד: אין לזה בסיס מקצועי, את לא יכולה להעדיף מישהו, יש כאן קרבה משפחתית, תעשי כך, תעשי כך. אבל מה אני אגיד לו? שמעתי את עצתך, אני מתקדמת? שר נורמלי שבא לעבוד לא צריך סעיף כזה, הוא יעצור. אבל מה עושה הסעיף הזה? הוא עושה בלבול ביושר ובאינטגריטי של בני האדם ושל שרים בפרט. הוא יגיד: שמעתי את עצתך, אני מתקדם. יש סעיף כזה, מה הוא אומר? הרי זה כתוב בצורה פוזיטיבית, כאילו יש עכשיו הכשר, אנחנו מעל החוק. זה כתוב כל כך גרוע. ואז ממשיך השר, עושה כבשלו, לוקח את כספי המיסים שלנו ומחלק אותם לכל דורש. ואז מה קורה הלאה? מה עושה חשב המשרד? אולי גם אותו נחליף? מה עושים הסמנכ"לים במשרד? אולי גם אותם נפטר במשרות אמון? למה בכלל צריך שירות ציבורי? מה הרבותא שלהם? ואז אני מגיעה לבית משפט. אני צריכה לחכות שאיזה אזרח ישים לב למה שקרה כאן, כי הרי הייעוץ המשפטי שלידי הוא עכשיו יהיה מינוי פרסונלי שלי, זה לא איזה מישהו שילך ויזעק ויגיד: אתה עושה כאן משהו לא כדין, או יודיע למישהו. צריך להיות תלויים בכוחותיו הדלים של האזרח שירצה לתקוף את זה ויגיד: רגע, אבל הילדים שלי הופלו לרעה, הם לא קיבלו את התקציב הזה בעיר אחרת, זאת אפליה. ואז הוא יפנה לבית המשפט, שיתחיל לסבול משיטפון, ואז השופטים יגידו לו: אנחנו מצטערים, אנחנו לא יכולים לדון בנושא הזה אם זה קשור לחוק-יסוד ולעילות כמו אפליה או שוויון או זכויות. אנחנו ממש מתנצלים, אבל כוחנו לא בידינו. ואם זאת החלטה לא סבירה, כי שיקול הדעת פה הופעל בצורה מושחתת בכלל, אנחנו לא יכולים לעזור לך. ושאף אחד לא יספר לי שזו הדמוקרטיה. אני רוצה לסיים, אדוני היושב-ראש, בדברים שאמר זאב ז'בוטינסקי, שאני מקווה שאולי תקשיבו לו אם לא לי: דעה מוטעית היא זו האומרת שממשלה שנשענת על רוב, פירושה ממשלה דמוקרטית. תפיסה כזאת היא תוצאה של התפתחות היסטורית, של מאבקים בממשלות, שהתנהלו על ידי מיעוט. אך אין זו דמוקרטיה אמיתית. דמוקרטיה – פירושה חופש. גם שלטון הנתמך על ידי רוב יכול לשלול את החופש, ובמקום שאין ערובות לחופש – אין דמוקרטיה. את הניגודים הללו מן הדין למנוע. במדינה היהודית יהיה צורך להגיע לצורת משטר אשר בה המיעוט לא יהיה חסר הגנה. אני באמת מפצירה בכם, וגם בך, שר המשפטים - -
היו"ר אמיר אוחנה:
גברתי, לסיום.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):
- - כי הבנתי שמה שעברנו עליו היום הוא טיוטה ראשונה שעוד תעבור שינויים – זו איננה משילות, זו שחיתות. וגם מבחינה מעשית זה פשוט כאוס שעוד יותר יחליש את העשייה הציבורית. תודה רבה.
היו"ר ה אמיר אוחנה:
תודה רבה לחברת הכנסת פרקש הכהן. אני מזמין את השר לוין, שישיב במשולב על ההצעות להביע אי-אמון. שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין. בבקשה, אדוני השר.
שר המשפטים יריב לוין:
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי יושב-ראש האופוזיציה וראש הממשלה לשעבר, יושב-ראש הכנסת העשרים-וארבע, חברות וחברי הכנסת, בפתח הדברים ביקש ממני שר החינוך לומר לך, חבר הכנסת להב הרצנו, שהדברים שאמרת לא מדויקים בלשון המעטה, מן הטעם הפשוט שהתוכניות נשארות במשרד החינוך ומתבצעות על ידי משרד החינוך, ואני מניח שכאשר הוא יסכם, הוא יביא את הדברים באופן מפורט.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
מי אחראי?
נאור שירי (יש עתיד):
בהסכמים הקואליציוניים כתוב הפוך.
שר המשפטים יריב לוין:
זה הרי ברור שמי שמיישם ומבצע תוכניות זה משרד החינוך ולא גורם אחר. כולנו מבינים ויודעים את זה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
לוין, גם שר החינוך אמר שלא לומדים תנ"ך ולומדים תנ"ך, אז איך אני יכול להאמין?
קריאות:
- - -
היו"ר אמיר אוחנה:
חברי יש עתיד, מייד יעלה ראש מפלגת יש עתיד ובוודאי יאמר את הדברים.
שר המשפטים יריב לוין:
אני יכול כן לומר לכם על ההערות האלה – לפחות דבר אחד צריך לומר: הייתה שרת החינוך, השרה שאשא ביטון בממשלה הקודמת, שהודיעה ברוב עם ומשום מה בגאווה גדולה על כך שהיא הולכת לעשות רפורמה שתייתר את הצורך בקיום בחינות בגרות בתנ"ך, בהיסטוריה, בספרות. אני חושב שזו הייתה שגיאה נוראה, זה היה דבר שלא יעלה על הדעת, וטוב עשה שר החינוך יואב קיש שהודיע שהדבר הזה לא יהיה ולא יתקיים. נדמה לי גם שהדבר הזה אגב היה הבטחת בחירות שלנו ערב הבחירות – שאצלנו תהיה גאווה גדולה במורשת שלנו, אצלנו ילמדו תנ"ך, אצלנו ילמדו היסטוריה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
אבל לומדים, לומדים אפילו יותר מבעבר. הבחינה השתנתה.
קריאות:
- - -
שר המשפטים יריב לוין:
חבר הכנסת סימון - - -
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה על ההערות. תודה רבה.
שר המשפטים יריב לוין:
חבר הכנסת דוידסון, מכיוון שאני מכיר אותך באמת כאדם רציני, בוא נשאל: לי לפחות עוד יש בבית – היא כבר לא ילדה, אבל היא בת שנמצאת בבגרויות האחרונות. אנחנו יודעים שמה שלומדים זה מה שלומדים לבגרות. מה שלא לומדים לבגרות, לצערי הרב לא באמת לומדים. ואמירה של שרת חינוך שהייתה בממשלה שלכם, שמוציאה את הליבה – אגב, לא רק של ההיסטוריה של העם שלנו ושל התנ"ך, אלא אני מוכרח לומר, מוציאה את הליבה של ההשכלה הבסיסית, דווקא בעידן שלנו שמדברים כל כך הרבה על המדעים המדויקים וכו' – והם חשובים – הבסיס הזה של מדעי הרוח הוא כל כך חשוב, הוא כל כך חיוני; אני חושב שזה דבר שאסור היה לעשותו, ואני מברך את השר קיש על מהלך נכון שהוא עשה.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
הדיון היה רק איך ללמוד יותר טוב - - -
שר המשפטים יריב לוין:
אני – איך אומרים? – אני משאיר בעניין הזה, אני מאפשר לו. הוא פשוט לא רוצה להשאיר את הדברים ללא תשובה.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אף אחד לא רצה להוציא את זה מתוכנית הלימודים. זה לא נכון.
שר המשפטים יריב לוין:
אני מניח שאם הוא יסכם את הדברים, הוא יתייחס אליהם בהרחבה. עכשיו אני רוצה לומר כמה דברים לעניין המשפטי שדובר בו, ומטבע הדברים אני יכול לשאת פה לא רק נאום אלא הרצאה, ואולי כמה הרצאות, ויש גם מקום לזה, כי יש הרבה דיסאינפורמציה, אבל אני לא אתייחס היום לכל היריעה. אני רוצה לומר בקצרה שניים-שלושה דברים שבעיניי חשוב לומר. קודם כול, אני שומע מכל קצות הקשת הפוליטית את האמירה: כן, יש במערכת המשפט כשלים. כן, חשוב לעשות תיקונים במערכת המשפט, חשוב לעשות שינויים במערכת המשפט, אבל למה כל כך מהר, ולמה עכשיו, ולמה בהיקף הזה וכו'. אז אני שואל אתכם שאלה פשוטה: הייתה לכם ממשלה, עשיתם איזה שינוי? אני רוצה לשאול שאלה אחרת: אם נלך עכשיו ונבדוק את הצעות החוק הפרטיות שאתם הגשתם מתחילת הקדנציה הזאת – ירים בבקשה את היד מי שהגיש הצעת חוק לתיקון מערכת המשפט, תיקון כלשהו, אחד.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
לא. אנחנו סומכים עליכם.
שר המשפטים יריב לוין:
הגשת, חברת הכנסת ברביבאי? מה פתאום.
מירב בן ארי (יש עתיד):
היא הייתה שרה.
שר המשפטים יריב לוין:
לא, עכשיו. הגשת? את יודעת מה, חברת הכנסת בן ארי, את לא היית שרה בקדנציה הקודמת, וגם היית פה קדנציה ארוכה מאוד קודם. כמה הצעות לתיקון מערכת המשפט הגשת?
מירב בן ארי (יש עתיד):
תגיד, מה עם ההצעה של גלעד ארדן לפיצול היועמ"ש, שהייתה בכנסת שלכם? למה לא הצבעתם בכנסת התשע-עשרה כשארדן הביא את זה?
שר המשפטים יריב לוין:
חברת הכנסת בן ארי - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
למה נתניהו התנגד?
שר המשפטים יריב לוין:
חברת הכנסת בן ארי, תכף אני אענה לך. באהבה אני אענה על השאלה הזאת.
מירב בן ארי (יש עתיד):
למה? רגע, תן לי עוד משפט אחד. ארבע שנים אמרתם "כחלון".
היו"ר אמיר אוחנה:
הערת ביניים – כן; הרצאות – לא.
שר המשפטים יריב לוין:
השאלה טובה, השאלה טובה, ואני גם אענה, אבל אני בכל זאת רוצה תשובה לשאלה שלי: כמה הצעות הגשת? התשובה – אפס. יושבת חברת הכנסת מזרסקי, שהייתה פה בכנסת הקודמת גם, חברת כנסת רצינית, חרוצה – כמה הצעות הגשת לתיקון מערכת המשפט? אף אחת. איזה פלא, באמת. וחבר הכנסת להב הרצנו?
מירב בן ארי (יש עתיד):
תגיד, כמה הצעות אתה הגשת? כמה נתניהו?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אני הגשתי - - -
שר המשפטים יריב לוין:
אתה איש חרוץ, רציני.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אני הגשתי הצעת חוק להרחבת איסור אפליה, לא לצמצום שלה.
שר המשפטים יריב לוין:
לא, איסור אפליה. איסור אפליה זה דבר חשוב מאוד, אבל זה לא שינוי מערכת המשפט, חבר הכנסת להב הרצנו. אתה איש רציני, כמה הצעות כאלה הגשת? הצעת לתקן משהו בשיטת בחירת השופטים?
מירב כהן (יש עתיד):
אבל יריב, לא מפריע לך שבן אדם עם שלושה כתבי אישום מתקן את מערכת המשפט?
שר המשפטים יריב לוין:
הצעת לתקן משהו שיפתור את הסחבת בבתי המשפט? הצעת משהו על זכות העמידה? על סבירות? משהו קטן?
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
עכשיו זה סחבת בבתי המשפט?
שר המשפטים יריב לוין:
הצעת לתקן – אתם יודעים מה – לתקן משהו בתביעות קטנות, הצעתם משהו?
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
אבל את זה גם אתה לא עושה, לתקן סחבת בבתי משפט.
שר המשפטים יריב לוין:
כלום, אפס.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אתה לא מקשיב לי, כי לא ענית לי על הצעת החוק של גלעד ארדן, שגלעד ארדן הביא.
סימון דוידסון (יש עתיד):
גם אתה לא עושה רפורמה, אתה פשוט הורס. זו לא רפורמה.
שר המשפטים יריב לוין:
חברת הכנסת בן ארי - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
אני אבוא קרוב יותר, שתשמע אותי.
שר המשפטים יריב לוין:
אני שמעתי אותך מצוין.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אני רוצה שתגיד לי למה בכנסת התשע-עשרה, בהצעת החוק של גלעד ארדן לפיצול היועמ"ש אתם התנגדתם.
שר המשפטים יריב לוין:
אני אומר לך משהו. אני - - -
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת בן ארי, הערתך נשמעה. תודה.
שר המשפטים יריב לוין:
אני אסביר לך. אני אסביר לך. אני חושב שסוגיית פיצול היועמ"ש היא סוגיה מורכבת, ולפחות בהצעות שהוגשו בעבר, בעיניי, יש לא מעט בעיות. לכן אני גם לא כללתי אותה ברפורמה שהצגתי כרגע. אם כבר את שואלת, אז זו התשובה הפשוטה.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
אה, יכול היה להיות יותר גרוע? עוד יותר גרוע יכול היה להיות?
שר המשפטים יריב לוין:
חברת הכנסת ברביבאי, עכשיו בבקשה – איך אומרים? אחרי שנעניתי בדממה מוחלטת כששאלתי אילו הצעות הצעתם, אז אני אומר לכם מה אני הצעתי, כי אני נלחם על הנושא הזה ונאבק עליו למעלה מ-20 שנה.
מירב כהן (יש עתיד):
אז למה עכשיו זה עובר פתאום? אולי זה קשור לזה שיש לראש הממשלה שלושה כתבי אישום?
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
מה הפעילות? מה הפעילות? שר המשפטים, מה הפעילות?
שר המשפטים יריב לוין:
אדוני היושב-ראש - - -
היו"ר אמיר אוחנה:
חברי הכנסת. חברי הכנסת.
מירב כהן (יש עתיד):
20 שנה אתה מנסה ולא מצליח.
שר המשפטים יריב לוין:
אני אענה לך, אבל את לא נותנת לי לגמור משפט.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
אני שואלת - - -
היו"ר אמיר אוחנה:
אני חושב שהשר משיב בבהירות. אנא, אפשרו לו להשיב.
שר המשפטים יריב לוין:
יושב-ראש האופוזיציה כבר קלט שאני נהנה מהעסק הזה, אז לא טוב. הרי השאלות הן כל כך צפויות, והתשובות הן גם צפויות. את יודעת למה? מכיוון שאני אומר את אותם הדברים שנים ארוכות, אין פה שום דבר חדש.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אבל אף אחד לא הקשיב לך. עכשיו הוא פתאום מקשיב לך.
שר המשפטים יריב לוין:
רגע. רגע.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
עכשיו יש כתבי אישום.
מירב בן ארי (יש עתיד):
שנים אתה הולך איתו.
שר המשפטים יריב לוין:
אבל אני אענה לך, חברת הכנסת בן ארי.
מירב בן ארי (יש עתיד):
- - - קדנציה ראשונה, אי-אפשר - - -
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת בן ארי, השר משיב. השר משיב.
מירב בן ארי (יש עתיד):
- - -
שר המשפטים יריב לוין:
ברשותכם, תנו לי להגיד כמה משפטים רציפים. אני נאבק על הדבר הזה, על השינויים האלה, הכל-כך חשובים, במשך למעלה מ-20 שנה. אני לא מדבר מהפה ולחוץ על שינויים; אני הגשתי שורה שלמה של הצעות חוק לאורך כל השנים. עשיתי את הכול על השולחן, הכול גלוי, שום דבר לא היה קשור לא למקרה מסוים, לא לאירוע מסוים, לא לאדם מסוים, אף פעם.
קריאות:
- - -
היו"ר אמיר אוחנה:
לא להפריע עכשיו.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
שלושה כתבי אישום.
היו"ר אמיר אוחנה:
השר מדבר, השר משיב. לא להפריע.
שר המשפטים יריב לוין:
מותר לי לסיים את הדברים? אני אגיד לכם משהו: לצערי הרב – וזאת האמת – אני הייתי הרבה שנים בודד. אני אפילו יכול לספר לכם משהו.
קריאה:
נכון. אני מאמינה לך.
שר המשפטים יריב לוין:
כשבפעם הראשונה דיברתי על הנושא הזה מעל בימת הכנסת, זה היה בנאום הראשון שלי; לא בשני ולא בשלישי – בראשון. זה היה לפני כמעט 14 שנה כבר. וכשסיימתי את הנאום ניגש אליי אחד העיתונאים שבמקרה שמע את הדברים, ואמר לי: תשמע, אני אכתוב על מה שאמרת, כי אף פעם לא נשמעו פה דברים כאלה; אבל אני גם רוצה לתת לך עצה – תחפש לך נושא אחר להתעסק בו, זה לא מעניין אף אחד ולא תוכל להיבחר אף פעם - - -
מירב כהן (יש עתיד):
איזה קטע שפתאום זה מעניין את ראש הממשלה. קטע. פתאום.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
רק עכשיו.
שר המשפטים יריב לוין:
אדוני, אנא תגן עליי. תגן עליי. תגן עליי.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
בדיוק עכשיו.
מירב כהן (יש עתיד):
פתאום - - -
היו"ר אמיר אוחנה:
אני לא רוצה לעשות היסטוריה - - -
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
אגב, לפני 14 שנה הוא חשב אחרת. הוא חשב אחרת.
שר המשפטים יריב לוין:
אני אענה לך. הרי את יודעת שמה שאת אומרת, אין לו ידיים ואין לו רגליים.
היו"ר אמיר אוחנה:
סליחה, סליחה. אני לא רוצה לעשות היסטוריה ולקרוא בדיון הזה את הקריאה הראשונה שלי כיושב-ראש הכנסת. אז בבקשה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
רגע, עוד לא קראת?
היו"ר אמיר אוחנה:
עוד לא. עוד לא. עוד לא.
סימון דוידסון (יש עתיד):
אני רוצה להיות ראשון, שזה יהיה רשום על שמי. בבקשה, תקרא סימון דוידסון, קריאה ראשונה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תנו לשר להשיב.
שר המשפטים יריב לוין:
נאבקתי על הדרך הזו, שאני מאמין בה, שמעטים מעטים היו שותפים לה. וכן, לקח הרבה זמן לשכנע - - -
מירב כהן (יש עתיד):
הרבה זמן ושלושה כתבי אישום.
שר המשפטים יריב לוין:
אני אגיד לך את האמת, שלושה כתבי אישום מהסוג הזה באמת תרמו להבנה ציבורית רחבה מאוד שיש כשלים במערכת שצריך לתקן אותם. אין ספק שזה תרם מאוד למודעות הציבורית לעניין, אין ויכוח. אבל - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
הינה, יצא המרצע מן השק.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
שר המשפטים מודה שיש קשר לכתבי האישום של ראש הממשלה.
שר המשפטים יריב לוין:
- - אין שום קשר. את רואה - - -
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
אתה מודה בפיך.
שר המשפטים יריב לוין:
את רואה איך את מסלפת? הרי כולם היו פה - - -
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
לא, אני מקשיבה לך בקשב רב.
שר המשפטים יריב לוין:
את לא מקשיבה, את מסלפת, כי אני אמרתי - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
דווקא אנחנו מקשיבות.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
דווקא מאוד מעניינת ההודאה הזאת.
שר המשפטים יריב לוין:
אני אמרתי שהאירוע הזה תרם להבנה הציבורית – אני אחזור פעם שלישית: תרם להבנה הציבורית של הכשלים שקיימים במערכת המשפט. שמעת אותי מדבר דברים ברורים. אני חושב שאלה גם עובדות.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אתה - - -
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת בן ארי, לא חובה אחרי כל שלוש מילים. לא חובה.
שר המשפטים יריב לוין:
אדוני, אני לא יכול ככה. זה לא דו-שיח. זה לא דו-שיח, אדוני.
היו"ר אמיר אוחנה:
אפשר גם אחרי חמש מילים. אפשר.
שר המשפטים יריב לוין:
חוסר היכולת שלכם לתת לאדם שלא מסכים איתכם לומר את דברו זה דבר בלתי נתפס.
מירב בן ארי (יש עתיד):
למה? אני מקשיבה לך.
שר המשפטים יריב לוין:
בלתי נתפס. אתם יודעים, אני ישבתי על כיסאו של היושב-ראש, שמעתי פה נאומים שהיה לי קשה מאוד להכיל אותם; לא עלה בדעתי להפסיק מישהו אף פעם. מה זה?
מירב בן ארי (יש עתיד):
אנחנו לא מפסיקות אותך.
שר המשפטים יריב לוין:
הייתה הערה והיו שאלות, ועניתי על כל מה ששאלתם, אבל גם יש לזה איזה גבול.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אני יכולה לשאול אותך שאלה?
שר המשפטים יריב לוין:
את כבר שאלת וכבר עניתי.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
איפה היית שנה וחצי?
שר המשפטים יריב לוין:
תן לי הזדמנות להגיב.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
מה היה פה שנה וחצי? איפה היית?
שר המשפטים יריב לוין:
אני הייתי פה, האמן לי – ביום, בלילה, ושוב בבוקר.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אז היינו יחד. היינו יחד. היינו יחד.
שר המשפטים יריב לוין:
עכשיו ברצינות. אני חושב שהשינויים האלה באמת דרושים, הם הכרחיים, הם מחזירים את ישראל למקום שהיינו בו במשך עשרות שנים בימים של ענקי המשפט כמו לנדוי וכמו אגרנט. הם משווים את מצבה של ישראל למצב של כל הדמוקרטיות המתוקנות בעולם. כשאנשים אומרים שזה קץ הדמוקרטיה - -
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
זה לא נכון, המצב המשפטי. זה לא נכון.
שר המשפטים יריב לוין:
- - אני שואל את עצמי רק שאלה אחת: אם לשיטה שיש אצלנו, שאין לה אח ורע ואף מקום בעולם, אם נשנה אותה זה קץ הדמוקרטיה, מה אתם רוצים להגיד, שישראל היא הדמוקרטיה היחידה בעולם? שבבריטניה אין דמוקרטיה ובארצות הברית אין דמוקרטיה ובאוסטרליה אין דמוקרטיה ובקנדה אין דמוקרטיה?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
באיזו מדינה בעולם הרוב הנבחר הוא כול יכול? באיזה מדינה בעולם הרוב הנבחר הוא כול יכול? באיזו מדינה?
שר המשפטים יריב לוין:
אלה באמת דברים שאין להם בסיס. אני רוצה לקחת רק דוגמה אחת, ומן הסתם אני עוד אדון בנושאים האלה, כי אני מאמין שצריך לקיים דיון רציני וענייני, ואני משתדל לבוא לוועדת חוקה ככל שאני יכול כדי לשמוע, הרבה פחות מכדי להשמיע. אני בכלל חושב שמונחת לפתחכם החלטה לא קלה גם במישור הציבורי – אם רוצים באמת לקיים שיח אמיתי על התכנים - -
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
איזה שיח אחרי שהנחת את ההצעה?
שר המשפטים יריב לוין:
- - או רוצים לעשות צעקות. מותר לי להניח הצעה.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
כל כך דרקונית, ואז אתה רוצה לשוחח?
שר המשפטים יריב לוין:
היושב-ראש, נדמה לי שחברת הכנסת ברביבאי - - -
היו"ר אמיר אוחנה:
שנעשה היסטוריה?
שר המשפטים יריב לוין:
חברת הכנסת ברביבאי - - -
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
אם אין ברירה – אין ברירה.
היו"ר אמיר אוחנה:
לא עכשיו. לא עכשיו.
שר המשפטים יריב לוין:
חברת הכנסת ברביבאי, נכון שבקדנציה הקודמת קרה דבר שבעיניי הוא לא תקין, שהייתה פה מין הנחה כזאת שמה שהממשלה מביאה – שמים לו חותמת גומי בוועדה ומביאים אותו למליאה לקריאה שנייה ושלישית.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
אנחנו שמחים שזה לא כך בקדנציה שלכם.
שר המשפטים יריב לוין:
אגב, אני אגיד לכם עוד דבר מדהים: נדמה לי ש-43% מהחוקים שעברו בקדנציה הקודמת היו חוקים שבאו דרך חוק ההסדרים – דבר מטורף, אבל זה נושא אחר ששווה יהיה לדון בו. אני לא מאמין בזה. אני שמתי על השולחן את מה שאני חושב שהוא נכון - -
אלעזר שטרן (יש עתיד):
את שאר החוקים נעביר עכשיו ביחד אתכם.
שר המשפטים יריב לוין:
- - מתוך כוונה לשמוע, מתוך הבנה שתמיד מה שבא לכנסת לא יוצא ממנה כמו שהוא בא, כי אסור שזה יהיה ככה. אגב, אני בא לשמוע מכאן ומכאן, כי אני חושב שיש בהצעות שלי גם הרבה מאוד פשרות לשיטתם של הרבה אנשים שחושבים הפוך ממה שאתם מציגים. אני חושב שכך זה צריך להיות, וזאת הדרך לקיים שיח על כל חוק, בוודאי על חקיקה שהיא חשובה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אם כל אחד - - - דניאל פרידמן, שהוא לוחם - - -
היו"ר אמיר אוחנה:
לא, לא, לא, בבקשה.
שר המשפטים יריב לוין:
עכשיו אני רוצה לתת דוגמה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תסביר איך אתה - - -
שר המשפטים יריב לוין:
אני רוצה לתת דוגמה לטענות, תסלחו לי, שיש בהן הרבה מן הדמגוגיה ומעט מן האמת ביחס למרכיבים של הרפורמה. אני אתן דוגמה אחת לפעם הזאת, ותהיינה בוודאי עוד הרבה מאוד הזדמנויות אחרות. אומרים ששינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים יביא למצב שהממשלה, כלומר אנחנו, נמנה את כל בית המשפט, מי שאנחנו רוצים, והדבר הזה ישאיר את המערכות בלי בקרות ובלי בלמים. בואו ננסה לרגע לחשוב מה היה קורה לו הרפורמה שלי הייתה מתקבלת לפני עשר שנים. אם היא הייתה מתקבלת לפני עשר שנים, הייתה לשרי המשפטים שכיהנו בעשר השנים האחרונות השפעה מכרעת על בחירת השופטים. יתרה מזו, מכיוון שבית המשפט איננו מתחלף כולו ביום אחד, אלא השיטה היא שכל שופט שמגיע לגיל פרישה עוזב, ולכן באופן ממוצע בכל שנתיים מתחלפים שלושה שופטים – לצורך הפשטת העניין, בוא נגיד שכל שנה, שנה וחצי, שני שופטים עוזבים את בית המשפט, זה הממוצע – תראו מי היו שרי המשפטים: הייתה ציפי לבני, הייתה אחריה אילת שקד, היה היושב-ראש אמיר אוחנה, היה אבי ניסנקורן, היה אפילו בני גנץ לאיזו תקופה, היה גדעון סער; תתארו לכם שכל אחד מהאנשים האלה היה ממנה בתורו שני שופטים, איזה בית משפט היינו מקבלים היום אחרי עשור? בית משפט מגוון, עם מגוון של השקפות, בית משפט שכולנו, כל הציבור כולו היה נותן בו אמון משום שהוא באמת משקף קשת רחבה – אגב, לא רק של רקע ומוצא, אלא גם קשת רחבה של תפיסות משפטיות. עכשיו הינה אני אומר לכם: אנחנו נבחרנו זה עתה, לא נהיה בשלטון לעולם. זאת דמוקרטיה. אמרתי את זה כשהיינו בשלטון לפני שקמה הממשלה הקודמת, אמרתי את זה לכם כשישבתי בספסלי האופוזיציה, ואני אומר את זה כאן מעל הדוכן עכשיו כשהממשלה היא היציבה ביותר שהייתה פה כבר הרבה זמן. זה אף פעם לא לעולם. ואני חושב – וגם אני לא אהיה שר משפטים לעולם – שמה שטוב ומה שנכון הוא שבכל פעם, עם ההשתנות של הדברים – כמו שהראיתי, בעשור האחרון, על הכיסא שאני יושב עליו עכשיו ישבו ציפי לבני וישב גדעון סער וישב אבי ניסנקורן, ואלה רק דוגמאות – אנחנו היינו מקבלים בית משפט מגוון. אבל מה המצב היום? ואת זה צריך להבין: המצב היום הוא ששלושה שופטים ושני נציגים של לשכת עורכי הדין עושים אוטומטית יד אחת. זאת אומרת שמתוך תשעה חברים, באופן אוטומטי הם שולטים בכל המינויים לכל בתי המשפט המחוזי, השלום וכו'.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אילת שקד - - -
שר המשפטים יריב לוין:
רגע, תקשיב לי עד הסוף. אני יודע שלהתווכח עם הנתונים קשה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אז זה הפתרון שלך? לשנות את הכול מהיסוד?
שר המשפטים יריב לוין:
רגע, תקשיבי רגע. ובאופן מקרי, משום שעמדתם הרי היא עמדה ניטרלית לגמרי, כמו שראינו בנאום האחרון של כבוד נשיאת בית המשפט העליון – ואני מצר מאוד שזה המצב, אבל באופן לגמרי מקרי הם מוצאים שפה משותפת והסכמות עם הנציג שנבחר מטעם הצד שלכם. זאת אומרת שהמצב כרגע יהיה שמתוך תשעה חברי הוועדה, כאשר אני שר משפטים שאחראי על המערכת, במקרה הטוב יש לי שלושה קולות בוועדה, ולכם שיושבים באופוזיציה יש שישה קולות.
מירב בן ארי (יש עתיד):
איזה? אילת שקד מינתה שלושה שופטים שמרנים.
שר המשפטים יריב לוין:
תקשיבי לי עד הסוף. תקשיבי לי עד הסוף - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
מי זה סולברג? מי זה?
שר המשפטים יריב לוין:
טוב, היושב-ראש, זה לא יכול להתנהל בצורה הזאת.
מירב בן ארי (יש עתיד):
ברור שאנחנו מקשיבים לך להכול.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת בן ארי.
מירב בן ארי (יש עתיד):
לא, לא, לא.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת בן ארי.
שר המשפטים יריב לוין:
לא יכול להיות שבכל פעם שיש טענה רצינית מנסים להפריע לשמוע אותה.
היו"ר אמיר אוחנה:
אני מבקש ממך, בפעם הבאה, אנחנו נעשה היסטוריה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אבל זה לא יכול להיות שאנחנו מקשיבים לו - - -
היו"ר אמיר אוחנה:
לא, לא, לא, זה לא דו-שיח. אבל זה לא דו-שיח.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
ההערה שלה רצינית.
היו"ר אמיר אוחנה:
לא, לא, ההערות נפלאות, אבל לא עכשיו.
שר המשפטים יריב לוין:
אני אענה לך.
מירב בן ארי (יש עתיד):
ואללה, הוא דיבר עכשיו עשר דקות, לא הפרענו לו בכלל.
היו"ר אמיר אוחנה:
ראש האופוזיציה וראש מפלגתך מייד יעלה ובוודאי יאמר את הדברים.
שר המשפטים יריב לוין:
התשובה הרי פשוטה: קרה אירוע אחד לאורך עשרות שנים – מקרה אחד ויחיד – שבו לשכת עורכי הדין הייתה מתואמת דווקא עם שרת המשפטים ולא עם השופטים. אבל גם אז, צריך לזכור שלשלושת השופטים היה וטו על כל מינוי לעליון. זאת האמת הפשוטה. אבל רוב הזמן המצב הוא כמו המצב עכשיו. אני שואל אתכם: אני אחראי - -
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):
גם לממשלה יש וטו.
שר המשפטים יריב לוין:
- - לניהול מערכת המשפט, אני קיבלתי מנדט מהציבור למלא את התפקיד הזה, אבל באים ואומרים לי: מה פתאום, מי אתה בכלל? אנחנו מספסלי האופוזיציה ביחד עם השופטים נקבע לך מי יתמנה. זה יכול להיות? יש דבר כזה באיזשהו מקום בעולם? הינה אני אומר לכם: אין באף מקום. כי זה דבר שלא יכול להיות. זה דבר אנטי-דמוקרטי במהותו. עכשיו אגיד יותר מזה – תתארו לכם שתוצאות הבחירות היו אחרות ואתם הייתם מנצחים, מה היה קורה אז? לנו היה נציג אחד בוועדה, נציג האופוזיציה מהכנסת, ולכם היו שמונה קולות. איזה יופי.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
אבל זה מה שאתה עושה הפוך.
שר המשפטים יריב לוין:
אז כשאתם מנצחים בבחירות זה 8:1 לטובתכם, וכשאתם מפסידים בבחירות זה 6:3 לטובתכם. שיטה מדהימה, דמוקרטית. הרי אין דבר כזה באף מקום, לא יכול להיות דבר כזה. שופטים לא ממנים את עצמם ולא בוחרים את עצמם, ובכל הדמוקרטיות המערביות המתוקנות שופטים נבחרים על ידי נבחרי ציבור. אני הלכתי דווקא למודל שהוא מודל הרבה יותר זהיר, הייתי אומר, בעניין הזה, אני חייב לומר – אל תצחק, תקשיב – ויש עליו ביקורת לא מעטה, כולל, אני יכול לומר, איש אקדמיה רציני שישבתי איתו היום. כי יש רבים שאומרים, ובצדק - - -
אלעזר שטרן (יש עתיד):
תגיד כל מה שהוא אמר לך. גם אני ישבתי איתו היום.
שר המשפטים יריב לוין:
טוב, אני לא יודע. אתה יודע, אין לי טלפתיה, אני לא יודע על מי אתה חושב, אבל אני לא ביקשתי את רשותו לומר את שמו, אז אני לא עושה את זה, לא כי אני רוצה להסתיר משהו.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
גם אני לא. אני מכבד את זה.
שר המשפטים יריב לוין:
ואני מניח, אגב, שלא הייתה בעיה שאומר, אבל אני לא רוצה לחטוא בעניין הזה, במקרה זה לא המצב. אבל אני אומר לך שהוא אמר לי – ואני חייב לומר שאני לא יכול לבטל את הביקורת שלו – שהדרך הנכונה היא ששופטים לא מעורבים בתהליך בכלל, כי ככה זה ברוב המוחלט של הדמוקרטיות המערביות, ולמה אני נותן להם ייצוג. אז אתה יודע למה אני חשבתי שכן יש מקום לשמר את הייצוג? כי אני חושב שכשאתה עושה מעבר משיטה לשיטה, אתה צריך לנסות לעשות אותו יותר מדורג במקום שאתה יכול. ובמקום הזה אתה יכול. ולכן השארתי את הייצוג של השופטים, לפחות בהצעה שלי, אותו ייצוג בדיוק, בלי לגעת. לא להביא שופטי שלום, ולא להביא כל מיני רעיונות אחרים שישנם, וגם בהם יש לא מעט היגיון. אבל דבר אחד לא יכול להיות, פשוט לא יכול להיות: שיהיה צד אחד, השקפת עולם אחת שהיא תשלוט בתהליך בחירת השופטים לאורך כל השנים. ואז אתה מקבל תופעה שאין לה אח ורע בעולם של שיבוט. ואני אגיד לכם עוד תופעה, והיא החמורה ביותר, ובזה אני אסיים הפעם – אני מניח שאתם מבינים שאפשר גם לדבר על הרבה נושאים אחרים, ועוד תהיינה הזדמנויות. תראו, אני אומר לכם דבר, ואני אומר אותו בצער גדול, וזה צריך להדאיג גם אתכם מאוד, כי זו לא בעיה נקודתית של מחנה מסוים, זה צריך להדאיג את כולם; מדברים הרבה על זכויות, על חופש הביטוי, רבותיי, אני מקבל אין-ספור פניות מאנשים בכירים במשרדי ומאנשי אקדמיה שאומרים לי: אתה צודק, אנחנו תומכים בך. אומרים לי: תשמע, אתה צודק, יש לנו אומנם כמה הערות. אומרים לי: הרוב ממה שאתה עושה נכון, אבל יש משהו שאנחנו חושבים לתקן - -
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
אז למה הם אומרים את זה בלחש? למה הם לא יוצאים לציבור?
שר המשפטים יריב לוין:
- - אבל אנחנו מפחדים לומר את זה ציבורית.
מיקי לוי (יש עתיד):
דווקא עכשיו לא צריך לפחד מכלום.
שר המשפטים יריב לוין:
וחברת הכנסת ברביבאי, לצערי חלק מהאנשים אפילו כותבים לי. עכשיו, אני אומר לכם, אפשר לעצום את העיניים ולהגיד: זה לא קיים.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
עובד ציבור שפוחד להגיד את דעתו, שלא יהיה עובד ציבור.
היו"ר אמיר אוחנה:
אגב, אני יכול לחזק את הדברים מהתקופה שלי כשר משפטים.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
שאנשים פחדו לדבר?
היו"ר אמיר אוחנה:
אמת. נכון.
שר המשפטים יריב לוין:
כן. התשובה היא כן.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
אני חושבת שאם הייתה תקופה שפחדו זה היום.
היו"ר אמיר אוחנה:
התשובה היא כן.
שר המשפטים יריב לוין:
אנשים באקדמיה, הדבר הנורא ביותר - - -
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
בואו תראו את ההפגנה של 80,000 איש, שדיברו אחד-אחד על פחד.
שר המשפטים יריב לוין:
רבותיי, בואו, את יודעת, חברת הכנסת ברביבאי, לפעמים יש דברים שהם חוצי מחנות פוליטיים, האמיני לי. יש מצב – ואני לא עומד פה על הדוכן ומספר סתם סיפורים, ואני מקווה שאף אחד לא יחשוב שאני משקר, וזה גם לא בן אדם אחד שאמר לי, כי אחד יכול להיות מקרה של אדם בודד; מדובר בדבר רחב, במספרים שאותי הבהילו, הדהימו, אני חייב לומר. והכי חמור – שזה קורה באקדמיה. כי מה זאת אקדמיה? איזה קיום יש לאקדמיה שאין בה חופש מחשבתי מוחלט? שבה אדם - - -
אלעזר שטרן (יש עתיד):
ממי הם פוחדים?
מיקי לוי (יש עתיד):
הם בצד הנכון.
שר המשפטים יריב לוין:
אני אענה לך. מכובדיי, אתם יודעים, זה לא מכבד אתכם, כי אתם יודעים בדיוק על מה אני מדבר.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
לא, לא יודעים.
שר המשפטים יריב לוין:
הם חוששים מכך שכשהם צריכים קידום וכשהם צריכים תקן – אם אלה דעותיהם, הם לא יקבלו אותם. ולצערי הרב - - -
מירב כהן (יש עתיד):
אצלנו לא מפטרים פקידים כשהשלטון מתחלף, רק אצלכם.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
גם לא ממנים יועמ"שים מטעמנו. הסכמנו לאשר את כל היועצים המשפטיים שאתם מיניתם.
שר המשפטים יריב לוין:
רבותיי, אני אומר לכם, אתם יודעים, אתם יודעים – פעם בדברים האלה, כמו בחילופי השלטון שדיברתי עליהם קודם, זה פעם פה, זה פעם שם.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
לכן לא פוליטיקאי צריך למנות.
שר המשפטים יריב לוין:
ויבוא יום, ועלול לבוא – ואני אומר כאן עכשיו דבר שכדאי לשמוע אותו, כי אני במשך שנים פניתי לציבור השופטים ולראשי מערכת המשפט ואמרתי: בואו נידבר, בואו נשב לדבר. כי בסוף מה שיקרה זה שאם לא תהיו מוכנים לאיזשהו שינוי, לאיזושהי פשרה, תקבלו ריאקציה לצד השני. ואני אומר לכם, אני לא רוצה לחיות בעולם – לא שאנחנו שולטים באקדמיה ולא שמישהו אחר שולט. לא רוצה להגיע לריאקציה. אני חושב שבעניין הזה צריכה להיות התגייסות של כולם. לא יכול להיות שאנשים יפחדו לומר את דעתם, תהא אשר תהא, לא באקדמיה, לא במשרד המשפטים ולא בכל מקום אחר.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
שר המשפטים, לא ברור לך שהרפורמה שאתה מוביל מפחידה הרבה יותר? לא ברור לך? באמת.
שר המשפטים יריב לוין:
אני אסיים - - -
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
בנימה אופטימית.
שר המשפטים יריב לוין:
אני אסיים בעוד אמירה חשובה אחת: אני נחוש מאוד. אין לי שום כוונה – לא ירתיעו אותי. אגב, אני לא רק מכבד את מי שמפגין – זו זכותו, וזה אלמנטרי, וזה צריך להיות, ומתקיימות הפגנות ליד הבית שלי וזה בסדר. אני לא חושב שצריך להימנע מזה ואין לי שום תלונה בעניין הזה. אגב, זה בניגוד למה שבדרך כלל אומרים האנשים שנמצאים במצב שאני נמצא בו. אני רוצה לשמוע את הביקורת שלכם – אישית, בוועדה או איפה שתרצו – ואני רוצה לשמוע הערות ענייניות, כי אני בטוח שישנן גם כאלה מבעד למעטה הצעקות. אבל אני אומר לכם שהניסיונות האלה להפחיד, להרתיע, לצבוע את זה בכל מיני צבעים שאין להם שום קשר למציאות – בדרך הזו באמת לא תהיה לכם השפעה אמיתית על התהליך הזה, ואני חושב שחשוב שתהיה לכם, כמו לכל אופוזיציה. אני נחוש לקדם את הרפורמה הזאת, אני נחוש לשמוע את הדברים של מי שישמיע אותם בשום שכל, לגופו של עניין ולא לגופו של אדם, ואני בטוח שאנחנו נצא בסופו של התהליך הזה עם שינוי יסודי שנדרש שנים, שיביא למדינת ישראל איזון בין שלוש רשויות השלטון, דמוקרטיה כפי שצריכה להיות, אמון במערכת המשפט, תיקון במערכת המשפט, שיפור דרמטי בשירות שמערכת המשפט נותנת לציבור. אין לי ספק שכאשר אנחנו נראה אחר כך את השפעות הרפורמה הללו, יימצאו גם בצד הזה של המלאה לא מעט אנשים שיבואו ויאמרו: טוב שעשית את מה שעשית.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
שר המשפטים, אתה לא מרגיש חוסר נוחות - -
מיקי לוי (יש עתיד):
שר המשפטים, רק הערהאחת - - -
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
- - שיש לך ראש ממשלה עם כתבי אישום בזמן שאתה מציע את הרפורמה הזאת?
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לשר לוין. בהתאם לתקנון הכנסת נתחיל בדיון הסיעתי. ראשון הדוברים – ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד. שלוש דקות, אדוני, לרשותך.
יאיר לפיד (יש עתיד):
שר המשפטים, שמעתי את דבריך בתשומת לב והאמנתי לכל מילה שלך. פתחת את דבריך בזה שאומרים לך שאנשים לא מבינים למה מהר ולמה עכשיו. אני לא שואל אותך למה מהר ולמה עכשיו, אני שואל אותך למה. זו השאלה האמיתית. מדיניות הממשלה הזו שאתם הקמתם היא תמיד לשים את האדם הכי קיצוני באיזשהו נושא על הנושא שלגביו הוא קיצוני: האיש הכי קיצוני בנושא הר הבית הוא אחראי להר הבית; האיש הכי קיצוני בנושא ההתנחלויות אחראי להתנחלויות; האיש הכי קיצוני בנושאים של גזענות, להט"בים ונשים אחראי לתוכניות חינוך; אתה איש הכי קיצוני בנושא המשפטי אז שמו אותך על הנושא המשפטי. שמו אותך על הנושא המשפטי כדי שתעשה בדיוק מה שאתה מאמין בו, ואני מאמין לך שאתה עומד מאחורי הדברים, רק הבעיה היא שכל האנשים האחרים שתומכים בך בממשלה עושים את זה מסיבות אחרות. אכן, 15 שנה אתה מדבר על זה ו-15 שנה המפלגה שלך אומרת לך: יריב, בחייך, זה יהפוך את מדינת ישראל למדינה לא דמוקרטית. פתאום עכשיו כולם אומרים: יריב צודק, אנחנו צריכים ללכת על זה. ואתה לא פטור מהשאלה למה פתאום עכשיו, אחרי 15 שנה שהיית קול בחשכה, ראש ממשלה עם שלושה כתבי אישום חמורים פליליים, והשר דרעי, עבריין מורשע סדרתי, והמפלגות שלהם, החליטו שהם מתייצבים מאחוריך. הם החליטו שהם מתייצבים מאחוריך - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
יאיר לפיד (יש עתיד):
- - כי זה מועיל להם, והתוצאה היא הבעיה. התוצאה היא שכנראה אתם תצליחו להנדס עולם משפטי שבו יבוטלו כתבי האישום, יבוטלו ההרשעות, עבריין לא יהיה עבריין, חוק לא יהיה חוק. אבל אז מדינת ישראל תפסיק להיות מדינה דמוקרטית, כי למדינה שבה זה המצב אי-אפשר לקרוא דמוקרטיה. אני, אתה יודע, ממשפחה של הונגרים, אז אני מכיר מקרוב מה קרה בהונגריה. זה מה שקרה. הם אמרו כמוך – הם לא אמרו: אנחנו מבטלים את הדמוקרטיה; הם אמרו: אנחנו מחזקים את הדמוקרטיה. אורבן הוא האיש שטבע את המשפט" דמוקרטיה לא ליברלית". הוא רק טעה בדבר אחד: אין דבר כזה דמוקרטיה לא ליברלית. בפולין אמרו - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
מה עשית בפריז תשע פעמים?
יאיר לפיד (יש עתיד):
בפולין אמרו: דמוקרטיה, אבל נשמור על השופטים - -
טלי גוטליב (הליכוד):
מה היה בפריז, ואיך זה קשור להסכם הגז?
יאיר לפיד (יש עתיד):
- - נשמור על השופטים כדי שהם לא יסטו מדרך הישר, וביטלו את - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - פריז תשע פעמים - - -
יאיר לפיד (יש עתיד):
- - עצמאות בית המשפט העליון, כמו שאתה מנסה לעשות, כי הקיצוניים בכל מקום הם דומים.
טלי גוטליב (הליכוד):
תשע פעמים פריז. למה?
יאיר לפיד (יש עתיד):
השאלה היא אם יש מישהו - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב.
היו"ר אוריאל בוסו:
- - שנותן להם לעשות את מה - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - השבוע עשר.
יאיר לפיד (יש עתיד):
- - שהם רוצים לעשות.
טלי גוטליב (הליכוד):
מה הוא עשה בפריז תשע פעמים?
יאיר לפיד (יש עתיד):
יריב, אתה תעשה, אכן, את הרפורמה שאתה מאמין בה בכל ליבך ביושר אינטלקטואלי, והיא תהיה מוכתמת לנצח בידי זה שהיא נעשית מסיבות פליליות של אנשים פליליים ולא צריכה הייתה לקרות.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
יאיר לפיד (יש עתיד):
הדיון על הפרטים הוא דיון מיותר. אני מבין שזה מה שאתם רוצים, שנדון בפרטים כדי לתת לגיטימציה. אין דיון בפרטים - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
יאיר לפיד (יש עתיד):
- - ישנה העובדה למה הרפורמה הזאת עוברת אחרי שכל כך הרבה שנים צעקת לבד בחשכה, והתשובה היא שלושה כתבי אישום חמורים - -
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
יאיר לפיד (יש עתיד):
- - והתשובה היא התיקים של השר דרעי. תודה רבה.
קריאה:
זה לא קשור.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לחבר הכנסת יאיר לפיד, ראש האופוזיציה. הדובר הבא – חבר הכנסת גדי איזנקוט.
טלי גוטליב (הליכוד):
הוא היה ראש ממשלה?
היו"ר אוריאל בוסו:
אינו נוכח.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא, אבל מה הוא עשה בפריז תשע פעמים? איך זה קשור לאסדת הגז?
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת יונתן מישרקי, בבקשה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
טלי.
טלי גוטליב (הליכוד):
אני חייבת תשובה - - - מה ראש ממשלה לשעבר עשה תשע פעמים השנה בפריז.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
טלי, שתי האוזניים - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
זה לא מעניין אתכם?
נאור שירי (יש עתיד):
מה שביבי לא הצליח - - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אבל למה הוא לא בא להפגנה? למה הוא לא בא להפגנה? איזה מין מפקד זה?
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת אלמוג כהן, חברת הכנסת גוטליב.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
מה הוא אכל, סושי? די. תבוא להפגנות.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הכנסת, בבקשה. חברי הכנסת, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
יונתן מישרקי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, בראשית דבריי אבקש לציין כי הרפורמה המשפטית המקודמת ונדונה בימים אלו היא אקוטית לצורך קבלת אמון הציבור מחדש במערכת המשפט ולהגברת המשילות במשרדי הממשלה. כעת אבקש לציין בפניכם כמה דוגמאות רלוונטיות שימחישו זאת. סעיף 18 לכללי האתיקה לשופטים, התשס"ז–2007, קובע כי "שופט יימנע מהביע בפומבי דעה בעניין שאינו משפטי בעיקרו והשנוי במחלוקת ציבורית". על סמך סעיף דומה הוציא נציב קבילות השופטים אורי שוהם בנובמבר 22 מכתב חריף לשר הדתות דאז ובו דרש לבחון את הפסקת כהונתו של הראשון לציון הגאון הגדול הרב יצחק יוסף כדיין בבית הדין הגדול, וזאת משום שהרב הביע דעתו ההלכתית בפומבי על נושאים הלכתיים שעמדו במרכז הרפורמות שקידם בזמנו שר הדתות דאז. ביום חמישי האחרון נחשפנו כולנו לדבריה הנוקבים והשנויים במחלוקת של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות כנגד הרפורמה המשפטית שמקדמים הממשלה ושר המשפטים.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הכנסת, אתם מפריעים. זה כנראה הנאום הראשון של חבר הכנסת מישרקי, וזה קצת - - -
יונתן מישרקי (ש"ס):
איפה אתם הייתם, חבריי חברי הכנסת? מדוע לא נשמעה דרישתכם מנציב קבילות השופטים להביע דרישה דומה בהקשר של הנשיאה חיות, וזאת על אף הבעת דעה ותפיסת צד בנושאים השנויים במחלוקת ציבורית? בעניין הרפורמה המוצעת, אבקש להביא דוגמה הממחישה את הצורך בקידום רפורמה במערכת המשפט. קחו דוגמה: לאחרונה פנה השר לשירותי דת ידידי הרב מלכיאלי ליועצת המשפטית של המשרד הגב' קליין, לצורך הכנת חוות דעת רלוונטית למתן מענה לבג"ץ, אך הפלא ופלא, במקום חוות דעת מסודרת ומתואמת כנדרש, הופתע השר, למרבה פליאתו, לגלות כי הייעוץ המשפטי כבר חיווה דעתו ונתן את המענה המבוקש לבית המשפט, וכל זאת, רבותיי, מעל ראשו של השר. זו דוגמה אחת לחוסר משילות במשרדו של שר שנבחר. חוסר משילות זה ממחיש את הצורך בשינויים בכל הקשור לתפקיד היועץ המשפטי. כאשר אתם מבקשים להביע כעת אי-אמון בממשלה, אני דווקא מעוניין להציג בפניכם את פעולותיה החברתיות של ממשלת החמלה. בהמשך ישיר להבטחות ממערכת הבחירות, בשבוע שעבר הציגו ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר תוכנית למאבק ביוקר המחיה, הנשענת בין יתר על היוזמות החברתיות של השר דרעי. הצעדים המיידיים שהוצגו בתוכנית להורדת יוקר המחיה הינם, אני מצטט: 1. הקפאת עליית מחירי הארנונה; 2. ביטול ההתייקרות האחרונה בדלק; 3. קיצוץ של 70% בהתייקרות המים; 4. הפחתת ההפרשים לדמי ביטוח לאומי ומס בריאות. צעדים אלה הם קריטיים עבור משפחות רבות בישראל הנאנקות תחת יוקר המחיה, ומצביעים על נחישותה של ממשלת החמלה לדאוג לרווחתם של כלל האוכלוסיות במדינה. ממשלת החמלה רואה לנגד עיניה את כלל עם ישראל, ובאה לעבוד למענם. בעזרת השם, היא תמשיך לפעול בצעדים נוספים כדי להביא רווחה לציבור המוחלשים, להגברת המשילות ולחיזוק אמון הציבור במערכת המשפט. תודה רבה.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
רק לא ללהט"בים.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לחבר הכנסת מישרקי. הדובר הבא – חבר הכנסת גדי איזנקוט, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי):
יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, במוצאי שבת האחרונה השתתפתי לראשונה בחיי בהפגנה. ראיתי בהפגנה הזאת המוני אנשים, אלפי דגלי ישראל, ולמרות הגשם השוטף – נחישות רבה ודאגה אמיתית לעתיד מדינת ישראל כמו שאנחנו רוצים לראות אותה. ראיתי את החשש הגדול מפני השתלטות המערכת הפוליטית על מערכת המשפט, אבל בעיקר ראיתי את חוסר האמון, ושמעתי ממפגש עם עשרות רבות של אנשים את אותו טיעון של השיקול, העיתוי, ולמה באופן הזה, המהיר, הדורסני. אתמול התפרסם מדד הדמוקרטיה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, נתונים שצריכים להדאיג את כולנו. אמון הציבור בבתי המשפט הוא 42%. אמון הציבור בכנסת – 18%. אמון הציבור במפלגות – פחות מ-9%. האמון במוסדות השלטון, כמו גם הסולידריות החברתית, הערבות ההדדית ומה שמחבר בין כולנו הוא בעיניי מרכיב קריטי ביכולת שלנו להתמודד עם המציאות המאוד מורכבת, גם החיצונית וגם הפנימית. לא צריך להיבהל מרפורמה ושינויים הנדרשים בכל מערכת וגם במערכת המשפט הישראלית, רק צריך לעשות אותם בשום שכל, בסוף מעשה במחשבה תחילה, בשיתוף ובשקיפות. אנחנו נכנסים לשנת 2023 אחרי ארבע שנים של חוסר יציבות, עם החמרת האיומים על מדינת ישראל. די להביט על האיום האיראני שנמצא במקום המתקדם ביותר שלו מאז תחילת הפרויקט הזה. הנפיצות בזירה הפלסטינית עולה מדי יום בחדשות וחשופה לעינינו. תוך זמן קצר אנחנו יכולים לפגוש את עצמנו במציאות מורכבת, חמורה מאוד. אני לא רוצה להבהיל, אבל מניסיון ארוך שנים בהגנה על מדינת ישראל אני יכול לומר שהסולידריות ההדדית, ההסכמה הלאומית הרחבה ככל האפשר, היא מרכיב קריטי ביכולת להתמודד. ביום של החלפת רמטכ"ל, הזדמנות מבחינתי גם לחשוב על האתגרים הביטחוניים וגם להביע הערכה גדולה מאוד לאביב כוכבי על שירות מפואר ולהרצי הלוי. אני מקווה מאוד שהרפורמה הזאת לא באה כדי להתגבר על חוק גיוס לכול. הגיוס לצה"ל – הערבות ההדדית לאורך שנים הייתה מרכיב קריטי ביכולת שלנו להתמודד עם איומים רבים. לכן אני קורא לממשלה לעצור את ריצת האמוק, לחשוב מחשבה נוספת ולמנוע מחלק גדול מהעם – אני חושב שהרבה יותר מחצי – להרגיש שדוחקים אותו לפינה. ובכל מקרה, אמרתי את זה בשבוע-שבועיים האחרונים ואני אומר את זה שוב, צריך להיאבק, גם אם זה מאבק אין ברירה, צריך לעשות את זה במסגרת הכללים הדמוקרטיים, לקחת את זה עד הקצה תוך מילוי החוק הישראלי, ואני מקווה מאוד שהאחריות הלאומית והשכל הישר יביאו להחלטות נכונות שיחזקו את החברה הישראלית ואת מדינת ישראל. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חשוב מאוד. אני מקווה שקריאתך תיפול על אוזניים קשובות בנושא של המחאה. הדובר הבא – סגן השר אורי מקלב, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, אדוני, בבקשה.
סגן שר במשרד ראש הממשלה אורי מקלב:
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אומנם אולי אתה כבר רגיל ביושבך על כיסא היושב-ראש, אבל אני – פעם ראשונה שיוצא לי לדבר על הדוכן כשאתה מנהל את הישיבה. שיהיה בהצלחה. ברגעים שראיתי ושמעתי, אתה עושה את זה בנועם ובמקצועיות רבה כדרכך וכפי האופי שיש בך. ברכת הצלחה. מכובדי השר, אם נמצא, אם לא נמצא גם זה בסדר. חבריי חברי הכנסת, בימים האחרונים אנחנו עדים, ממוצאי שבת, על ויכוחים עזים על כמה השתתפו בהפגנה. 80,000, 50,000, 30,000. איך יכול להיות שבמופע בפארק הירקון היה ציבור כזה ורק 30 וכאן 80? ויכוחים סוערים. והתשובה, אני גם חושב שהתשובה היא נכונה. זה לא משנה עכשיו המספר. ההפגנה הגדולה הייתה לפני כמה חודשים, כשיצאו לבחירות ושם העם התבקש להגיד את דברו דווקא בנושא הזה. זה לא שבחרו בדברים אחרים ולא היו מודעים. העם אמר את דברו בנקודה המרכזית כמעט בנושא תעמולת הבחירות שזה מעמדו של בית המשפט העליון. אבל אני רוצה לספר לכם, למי שלא יודע, ששתי הפגנות גדולות היו שהציבור החרדי נקרא אליהן – החרדי והדתי גם – שהנושא היה בית המשפט ומהלכים של בית המשפט. הפגנה אחת לפני כעשרים שנה שהשתתפו בה חצי מיליון איש, והפגנה שנייה לפני כמה שנים, שמונה או שתשע שנים, שהשתתפו בה מיליון איש. וגם בדרך הייתה עוד הפגנה, לפני כ-12, 13 שנים, על נושא החינוך של ילדינו שגם שם השתתפו מאות אלפים. אני רק רוצה להגיד לכם שבהפגנות האלה לא הייתה אלימות אחת. לא היה צורך בשום מחסום, לא מחסום רגיל ולא מחסום לחץ. לא היה שום שוטר בסביבה, אפילו שוטר אחד. לא היו לא מכת"זיות ולא פרשים. היו חצי מיליון ומיליון איש באו, וגם הקפידו לא לקרוא לזה הפגנה. סוג של מחאה, סוג של עצרת תפילה, סוג של מפגן אולי, אבל לא הפגנה. מכיוון שהתוכן היה תוכן אחר. היה תוכן של מחאה על כאב, על דאגה, על רמיסת ערכים, על כך שיהיה אפשר ללמוד תורה בארץ ישראל. על כך שנוכל ללמד את הילדים שלנו, לא ילדים אחרים, לפי המסורת ולפי השורשים. על כך שציבור, באמת, אולי הוא מיעוט אבל הוא לא היה מוגן. הייתה מחאה, מחאה כואבת אבל לא אלימה כי לא זו דרכנו, לא אלימות. בפירוש, בהכוונה ובדגש בלי אלימות, כי אנחנו לא עושים מההפגנות האלה פוליטיקה, לא שאלה של ימין ושמאל ומעכשיו על אובדן כוח. אנחנו לא דיברנו על אובדן כוח. אנחנו דיברנו על ערכים, על דברים מהותיים. לכן – אני רוצה רק לספר לך יותר מזה, אדוני היושב-ראש, אני לא יודע אם אתה השתתפת, כמה צעיר אתה, אני לא יודע, אבל ודאי שכוח זה לא – באותה הפגנה שלא הייתה שום משטרה, הגנו, הגנו על בית המשפט העליון כוחות רבים, צלפים על הגגות, מפני החשש שחצי המיליון, מיליון האיש שהיו 200, 300 מטר מבית המשפט יתפרצו. אפילו אחד לא הגיע לשם. אפילו אחד לא הגיע לשם, ואני חושב שכולם מודים על זה.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
סגן שר במשרד ראש הממשלה אורי מקלב:
בגלל שיש ציבור שאומנם הוא גם תלוי בבית המשפט, שהוא שפוסק, אבל אם הוא לא מספיק נאור, החלוקה בבית המשפט – יש ציבור נאור, גם אם הוא מיעוט, אבל יש ציבור שהוא גם, בגלל שהוא פרימיטיבי או לא הולך בהשקפה, אז גם אם הוא רוב אז הוא לא נספר. אני רוצה רק לסיים ולהגיד לך, אדוני היושב-ראש, על ההפגנות או על העצרות, יש תוכן לדברים האלה. אתם מפגינים ואנחנו מפגינים; אתם מוחים ואנחנו מוחים. אתם מוחים על אובדן כוח, על אובדן שלטון; ואנחנו מוחים על אובדן הרוח, על כך שאי-אפשר לחנך לפי המסורת והמורשת של העם היהודי שזה יסוד קיומנו.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לסגן השר אורי מקלב. הדובר הבא – חבר הכנסת משה סולומון. שלוש דקות לרשותך, אדוני, בבקשה.
משה סולומון (הציונות הדתית):
אדוני כבוד יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי וחברות הכנסת, לפני שבוע אמרתי כאן בהצעת האי-אמון הקודמת, דיברתי על השיח של חברי הכנסת, על המשמעות של דברינו במליאה, בוועדות ובראיונות, ואני חושב שהשבוע שחלף הבהיר מעל לכל סופק את הכוח לטובה ולרעה שיש בבמה הזאת. אני רוצה לנצל אותה לרגע, להאיר נושאים חשובים. השבוע הזדעזעתי, חשתי פחד עמוק מהעתיד. לא מהרפורמה במערכת המשפט, לא מוויכוחים שהיו ויהיו – דווקא מפניית ציבור שטיפלתי בה, אדוני היושב-ראש. פנה אליי מורה מהעיר קריית שמונה, שנמצא שנים במערכת ויצא השנה לשנת שבתון. הוא הגיש בקשה לקבלת הכספים שלו, והיה איזה עיכוב במשיכה שלהם. בפנייה – טיפלתי, וזו גם ההזדמנות לומר תודה למר בשאר קאסם, מנכ"ל עגור, על הסיוע והטיפול המהיר. בסיום הפנייה מסרתי למורה כי אני מאחל לו הנאה משנת השבתון וההפוגה, והוא ענה לי בצער רב כי הוא מקדיש את השנה ללימודים לטובת הסבה להייטק. הלוואי שיכולתי להישאר, הוא אמר בלב כבוד, אני אוהב את העבודה ואוהב את הילדים האלה. אז למה אתה עוזב? שאלתי. בגלל התנאים, הוא ענה. התנאים עלובים, אין ספק, ועדיין אני אוהב את העבודה הזו מכל הלב. הייתי מתגבר על התנאים, על הביורוקרטיה האין-סופית, על הכול, אבל אין לי איך להאכיל את הילדים שלי מהמשכורת הזו. יש לי ארבעה ילדים בבית, אחד מהם נכה, ואני מחויב להם קודם כול. מדובר במורה עם תואר שני, עם הרחבת הסמכה להגשה לחמש יחידות, שביצע בבית הספר שני תפקידי רוחב נוספים, שאוהב את העבודה מכל הלב, והוא נאלץ לעזוב את המקצוע בגלל השכר הבלתי-אפשרי. הייתי היום גם בדיון של ועדת החינוך שעסק במורי האולפנים. לכאורה, דיון שעוסק ב-500 מורים בלבד. המורים האלה אומנם לא מלמדים את ילדיי ואת ילדי רוב יושבי הבית הזה, אבל המורים האלו הם העתיד של המדינה, חבריי חברי הכנסת, בין אם בלימוד עברית לעולה שיוכל להשתלב בחברה ובמשק, בין אם מורים המלמדים את ילדינו, ועליהם אנו סומכים – בחינוך הילדים אין ימין ושמאל, אין קואליציה ואופוזיציה. לא תראו אותי עומד כאן ומאשים את הממשלה הקודמת, כמו שלא אאשים את הממשלה הנוכחית. כולנו מאוחדים סביב הנושא. אני מבקש מכל חברי הבית הזה: אנא, עזרו אחד לשני, שתפו פעולה. הילדים הם העתיד של כולנו. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לחבר הכנסת סולומון. הדובר הבא – חבר הכנסת אלמוג כהן.
קריאות:
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
הדובר הבא הוא חבר הכנסת יבגני סובה. יש לך זמן להתכונן. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
אני מודה לך - - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, אני רוצה לברך את הרמטכ"ל היוצא רב-אלוף אביב כוכבי ולאחל לו באמת בהצלחה בשירותו – סליחה, בהמשך דרכו האזרחית, ובעיקר בעיקר לאחל בהצלחה לרמטכ"ל הנכנס, רב-אלוף הרצי לוי. אני רוצה להעביר לך מסר, הרמטכ"ל היקר. ראשית, לברך אותך, כי האתגרים שעומדים לפתחך הם אתגרים גדולים, ללא ספק. ברמה האסטרטגית, מדינת ישראל עתידה להתנגש עם משטרים אפלים שמחפשים להשמיד את היהדות, ומי שאמור לשמש חומה בצורה זה צבא הגנה לישראל בהנהגתך. אבל אתה גם יכול להציל את הנגב, ואני אסביר איך. במדינת ישראל יש שדה תעופה אחד – בן-גוריון. אדוני היושב-ראש, שדה התעופה בן-גוריון עמוס לעייפה. אי-אפשר כבר להמריא משם. אנחנו הבאנו אלטרנטיבה ראויה שנקראת שדה התעופה בנבטים. למעשה, שדה התעופה בנבטים כבר מוכן. יש שם בסיס של חיל האוויר, המסלול עצמו מוכן, השדה תוכנן בראשיתו להיות שדה דואלי. מה שרב-אלוף הרצי הלוי יכול להביא הוא, בעצם, חיבור חזונו של דוד בן-גוריון, מפני שאם רב-אלוף הרצי הלוי יחליט להקים את שדה התעופה הבא בנבטים ויסיר את ההתנגדות של חיל האוויר מנבטים – אנחנו נספק לתושבי הנגב כ-28,000 מקומות עבודה, אנחנו נחזק את מטרופולין באר-שבע, נעצור את ההשתלטות הבלתי-חוקית הבדואית מקו בסיס נבטים לבסיס באר שבע, נספק פרנסה רבה לתושבי הנגב, יהודים ובדואים, פרנסה איכותית, פרנסה טובה, שיוכלו לפרנס את משפחותיהם בכבוד. זה גם יסייע לנו להילחם בפשיעה. אבל, בעיקר בעיקר בעיקר, והחשוב ביותר, זה יציל את הנגב. זה יציל 60% משטחה של מדינת ישראל. זה יציל את התושבים בנגב, את האזרחים בנגב, מעתיד של כאוס, עתיד של אנדרלמוסיה, עתיד של עריצות, עתיד של פרוטקשן, סחר בסמים, נהיגה פרועה. הרצון שלנו – וההבנה של מדינת ישראל ברמה האסטרטגית היא ההבנה המאוד ברורה שאם לא מטפלים בנגב עכשיו, אנחנו מאבדים אותו. ידידי כאן, תושב הנגב, גם נמצא, צביקה פוגל, גם איש הנגב – אנחנו צריכים להביא את שדה התעופה לנבטים, כי מי שעובד בהכרח יתעסק פחות בפשיעה. אני רוצה לומר לכם שאני משמש לכם באמת שותף מלא. אנחנו חייבים להציל את הבית עכשיו. תודה רבה לכם.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לחבר הכנסת אלמוג כהן. הדובר הבא – חבר הכנסת יבגני סובה, לאחר מכן – חבר הכנסת מנסור עבאס. בבקשה.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתחיל בציטוט: "ישראל הולכת אחורה - - - יוקר המחיה שבר שיא של כל הזמנים - - - הכול יצא משליטה - - - הגאווה הלאומית שלנו בשפל שלא ידענו - - - יש לישראל הממשלה החלשה בתולדותיה". כך ניסה לשכנע את כולנו חבר הכנסת אבו יאיר בקמפיין הבחירות שלו. בסרטונים שלו הוא חזר פעם אחר פעם על הפייקים והשקרים שכל המדינה נאלצה להתמודד איתם. לצערי, לא כולם היו מסוגלים להבדיל בין השקר לאמת. צריך להודות, התרבות של השקר והפצת מידע כוזב, לצערי, ניצחה ב-1 בנובמבר. הניצחון הזה הוא על החשבון של כולנו, ולצערי, נמשיך כולנו לשלם את המחיר הזה. רבותיי, ישראל לא הלכה אחורה במשמרת שלנו. האתגרים שעמדו בפנינו היו רבים וקשים: מלחמה באירופה, משבר כלכלי עולמי - -
טלי גוטליב (הליכוד):
אבל ראש הממשלה התנגד. הוא לא יכול עם זה. לא, הוא לא יכול. הוא לא יכול - - -
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
- - שיקום ההרתעה מול אויבינו, איחוי השסע והפילו בעם שאבו יאיר קידם במרץ. ולמרות זאת, רבותיי, אנחנו עבדנו למען הציבור - -
טלי גוטליב (הליכוד):
במה?
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
- - הציבור שמשרת בצבא, הציבור שעובד ומשלם מיסים, הציבור שמוכן להילחם על החלום הציוני מדי יום, הציבור שנושא על כתפיו את הנטל. ביום רביעי, אדוני היושב-ראש, הממשלה שאתה חלק ממנה והעומד בראשה, יחד עם שר האוצר בחלק הראשון של הקדנציה, הציגו את התוכנית הכלכלית במאבק ביוקר המחיה: הקפאת העלייה בארנונה – מביאה חיסכון של עד 20 שקלים לחודש למשפחה; הפחתה של עשר אגורות לליטר דלק; הקפאת העלייה במחיר המים – חיסכון למשפחה של חמישה שקלים לחודש; ובלימה של עליית מחיר החשמל ב-6%, שזה סביב 30 שקלים לחודש. סך הכול, עד 75 שקלים לחודש. אני חייב להגיד שכאחד שלא נולד עם כפית זהב בפה אני יודע להעריך כל שקל. תודה גם על זה. אבל אני יודע גם להעריך את האמת, והאמת היא קשה, רבותיי. קודם כול, היא קשה לציבור שנושא בנטל. בימים הקרובים אותו ציבור יגלה שישנה פגיעה משמעותית בכיס שלו. הממשלה הנוכחית לא האריכה את נקודות הזיכוי להורים עובדים, בגלל שהיא לא מעריכה את הציבור הזה. במקום אלפי שקלים לאנשים עובדים, הממשלה תבזבז מיליונים לאנשים שהציונות עבורם היא מילה גסה. השלטון שלכם, רבותיי, לא לנצח.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
נדאג להאיר את עיני הציבור, ולא נאפשר לכם להוביל את מדינת ישראל באמת אחורה. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת מנסור עבאס. שלוש דקות לרשותך, אדוני.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
שלוש או חמש?
היו"ר אוריאל בוסו:
שלוש. בבקשה.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השר יריב לוין – ברשותך, חבר הכנסת עודד פורר, אם תוכל לשחרר את שר המשפטים, שלוש דקות.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
אני לא בטוח שכולם רוצים שאני אשחרר אותו.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אתם יכולים לשבת ביחד, אבל – אתמול קיימנו דיון ברע"מ עם אורחים שהם אנשי אקדמיה – אני יכול להזכיר שם אחד: פרופ' חאלד גנאים – בקשר לרפורמות של המשפט. תחילת הדרך היא הגדרת המצב הקיים עכשיו, כי גם מבחינתנו כחברה ערבית אומנם יש לנו ביקורת על מערכת המשפט, אבל בהחלט אפשר להסתכל על מערכת המשפט כמערכת, כרשות שמגינה על זכויות מוחלשים, מיעוטים. ובהחלט בהקשר הזה אפשר כמובן לעמוד ולהתלהם ולדבר על כל מיני דברים שאפשר למצוא, אבל אני חושב שהביטוי שהם השתמשו בו אז הוא הרע במיעוטו. יש כמה אופציות, והאופציה הקיימת עכשיו היא הרע במיעוטו. ובהחלט אנחנו דנו בארבע הסוגיות שהצעת ברפורמה. אני רוצה לשתף אותך מהניסיון הדל שיש לי בכנסת, ובחלק מזה היית שותף כיו"ר הכנסת. היום יש לנו חבר בוועדת הכספים בזכות היועצת המשפטית לממשלה – לא בזכות המערכת הפוליטית או הקואליציה, שבמקרה הזה מייצגת את המערכת הפוליטית – שהבינה שיש מפלגה שראוי שתהיה מיוצגת בוועדת הכספים. אני מביא את זה כדוגמה לייצוג שלנו, כ-20% מתושבי המדינה, או 16%, 17% מאזרחי המדינה, במערכת המשפט; במיוחד בבג"ץ, בבית המשפט העליון לצדק, יש נציג ערבי אחד, שזהו, נקבע שהוא יוצא ונכנס מישהו במקומו, ואין לאן לשפר את היחס הזה. ולכן כאשר אתה רוצה להביא לעוד כוח למערכת הפוליטית, לרשות המבצעת, כדי שתחזק אותה מול הרשות השופטת, אנחנו כחברה ערבית שואלים איך זה יגן על המיעוט המוחלש בתוך מדינת ישראל, המיעוט הערבי, שממילא רוב הסוגיות שבית המשפט העליון מתמודד איתן הן או החלטות ממשלה או מדיניות ממשלה או שהן חקיקה של הכנסת עצמה. ומצד שני, גם מהניסיון הדל שיש לי בתקופה הקצרה שפעלנו כחברי כנסת, אני ראיתי בכמה וכמה משרדים שעצמאותו של היועץ המשפטי – היכולת שלו לבוא ולהציג עמדה עניינית היא ששינתה החלטה פה ושם של שרים, אפילו בתוך הקואליציה שהייתי שותף בה. ולכן כאשר אתה רוצה יותר מרחב תמרון לשרים - -
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
- - לדרג המדיני הפוליטי, ולתת לו עוד כלים, שוב נשאלת אותה השאלה: איך אפשר לוודא שהמיעוט, שהחברה הערבית, או כל מגזר אחר במדינת ישראל שהוא ממילא מוחלש, איך לא מביאים אותו לרע שהוא לא רע במיעוטו, אלא מעבר לזה. כמובן שאפשר גם להזכיר את שאר הנושאים שקשורים לרפורמת המשפט, אבל אני אסיים עם עוד דוגמה מהבית הזה.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים, חבר הכנסת עבאס.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
העליתי בפניך את הנושא של ועדת – שנייה, שנייה אחת.
היו"ר אוריאל בוסו:
חרגנו כבר בדקה.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אתה זוכר, כאשר ניהלתי את הכנסת - -
היו"ר אוריאל בוסו:
נתתי לך כבר, נתתי לך פור.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
- - תמיד נתתי לכם. אז תן לי חצי דקה. עוד דוגמה, השר יריב, והיא הוועדה לענייני החברה הערבית. עכשיו יש שם הצעה לתיקון תקנון הכנסת שמקים עוד שתי ועדות קבועות לכנסת. כמובן, לא ועדה לענייני החברה הערבית. ולמרות שהיה לנו סיכום עם יו"ר ועדת הכנסת שתוקם ועדה כזאת, שהליכוד הקים אותה בקדנציה שעברה, וצמצמנו את הסמכויות שלה, הוא חוזר בו. אז מה אני יכול עכשיו להגיד או להעלות כחבר כנסת שמייצג חברה ערבית? להגיד שאני צריך לתת עוד אמון במערכת הפוליטית שהיא תביא להחלטות ולמדיניות יותר הוגנת או צודקת כלפי החברה הערבית, כאשר המערכת הזאת לא מבינה שכלי פרלמנטרי מאוד צנוע, לא ברמת ועדה קבועה, אפילו ברמת ועדה מיוחדת, לא מצליחים להקים ועדה כזאת?
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
ולכן, מן הראוי במערכת הזאת של איזונים ובלמים וניסיון לאזן בין הרשויות ובין הכוחות הפוליטיים הפועלים, חשוב – ובהתכתשות הזאת בין ימין לשמאל גם, ובין גישות שונות במשפט ומחוץ למשפט – לא לדרוס את החברה הערבית או כל מגזר מוחלש במדינת ישראל. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. קולך נשמע היטב, חבר הכנסת עבאס. הדוברת הבאה – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. בבקשה.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
תודה. כבוד היושב-ראש, חברי וחברות כנסת נכבדים, ההרגשה שרבים מאיתנו מסתובבים איתה בימים האחרונים או בשבועות האחרונים היא שאנו בפני הפיכה שלטונית. כולנו מרגישים שגם מה שנשאר מאלמנטים של דמוקרטיה במדינה, הולכים לדרוס אותם ולהפוך את המצב שבו הממשלה מרסקת באופן אמיתי את המערכת המשפטית, עושה פוליטיזציה של תהליך מינוי שופטים, של יועצים משפטיים, שלילת סמכויות מבתי המשפט, ריכוז כל הסמכויות בידיים של הרשות המבצעת, הממשלה. בעצם הינה הקמת דיקטטורה דה-פקטו, שהגוונים שלה פשיסטים, של גזענות ושנאת האחר, כל אחר. יש הטוענים שזה חיסול הדמוקרטיה. הרי ישראל תפסיק להיות הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. מדינה אשר מקיימת מזה 56 שנים כיבוש לעם הפלסטיני, מונעת ממנו להיות חופשי בארצו, להקים את מדינתו, משעבדת את כל הציבור הישראלי, יהודים וערבים, ומסכנת את ביטחונם לכיבוש הזה. זאת הדמוקרטיה היחידה. הדמוקרטיה אשר מקיימת מדיניות אפליה והדרה על ידי כל הממשלות שהיו במדינה הזו לאוכלוסייה הערבית, לאזרחים הערבים.
טלי גוטליב (הליכוד):
ערבים בארץ הם שווי זכויות. שווי זכויות.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
בדמוקרטיה הזו אין שוויון בין יהודים לערבים, בין נשים לגברים, בין מרכז לפריפריה. בדמוקרטיה הזו, שחוקקה את חוק הלאום וייסדה את משטר האפרטהייד - -
טלי גוטליב (הליכוד):
מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
- - שבו הנחת - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב, לאפשר לה לסיים את הדברים.
טלי גוטליב (הליכוד):
מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
- - שבו הנחת היסוד היא האפליה וההדרה ולא השוויון.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב.
טלי גוטליב (הליכוד):
מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
כאשר מגיעים לדון בהשלכות של ההפיכה השלטונית נתלים במלחמה ברפורמה המשפטית, שאני בהכרח לא מזלזלת בהפיכה הזו. על זה כולם מסכימים. אפילו אנחנו, באוכלוסייה הערבית, מבינים שדרך המילוט והתקווה היחידה שאולי הייתה עדיין קיימת – שאולי אולי בג"ץ, אם נפנה אליו, יעשה איזשהו צעד אמיץ ויהיה איזשהו צדק.
טלי גוטליב (הליכוד):
בג"ץ תמיד עוזר למחבלים, בג"ץ תמיד עוזר למחבלים – מבטל הרס בתים של מחבלים, נותן למוסטפה דיראני - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
אבל בואו נחשוב ביחד מה המטרה העיקרית של השינוי הזה.
טלי גוטליב (הליכוד):
בג"ץ תמיד עוזר למחבלים. תמיד. לאזרחים לא, למחבלים כן.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב, לאפשר לה לסיים את הדברים.
טלי גוטליב (הליכוד):
זה מדהים. בג"ץ תמיד עוזר למחבלים.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
אפילו זכות דיבור לא מבינים. אפילו זכות דיבור עוד מעט לא תהיה לנו.
היו"ר אוריאל בוסו:
בבקשה לסיים.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
אבל בואו נחשוב ביחד מה המטרה העיקרית של השינוי הזה. הרי ברגע שההפיכה הזו תיושם יהיה סיפוח, יהיו יותר התנחלויות, עובדים לא יוכלו להתארגן - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
מה הבעיה שיהיו עוד התנחלויות? מה הבעיה? אדרבה ואדרבה, עוד התנחלויות.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
כל קבוצה מדוכאת לא תוכל לצאת להפגנה כי מאיימים עליה במכת"זיות ובדיכוי. אנחנו צריכים להבין - -
טלי גוטליב (הליכוד):
אי-אפשר לנסוע בשטחים בגלל פיגועי טרור כל הזמן, כל יום, בקבוקי תבערה, אבנים. בחסותכם, תומכי טרור.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
- - שמאבק נגד ההפיכה הזו לא יכול להיות במידות של אלה שנהנו מהפריבילגיות עד עכשיו - -
טלי גוטליב (הליכוד):
לא להאמין, אני במדינת ישראל, זה מה שאני שומעת בפרלמנט?
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
- - מי שלא שם את האוכלוסייה הערבית, את עניין הכיבוש, בקדמת הבמה של המחאה הזו – מחטיא את העניין - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
- - והמאבק הזה צריך להתקיים כדי לבנות דמוקרטיה אמיתית ולא רק לשמור על הפריבילגיות.
טלי גוטליב (הליכוד):
מאבק בתומכי טרור ובטרוריסטים ובמחבלים שחותרים תחת מדינת ישראל.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
ואולי הגיע הזמן להסביר לחלק מחברי הכנסת החדשים שיש זכות דיבור - -
טלי גוטליב (הליכוד):
מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, שוות זכויות לכל אזרחיה.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
- - אפילו למיעוט לאומי שנקרא האוכלוסייה הערבית הפלסטינית במדינת ישראל.
היו"ר אוריאל בוסו:
בהחלט, קריאות ביניים זה דבר – אבל, נכון, חברת הכנסת גוטליב, לאפשר לדוברים - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
אבל בזכות שוויון זכויות יש תומכי טרור בכנסת. יש את זה ביותר טירוף?
היו"ר אוריאל בוסו:
הדובר הבא – חבר הכנסת גלעד קריב. בבקשה.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
בדיוק, בגלל זה יש בן גביר, תומך טרור מושבע.
טלי גוטליב (הליכוד):
ברור, בגלל שאנחנו עלולים לפגוע בעצמנו. נותנים שוויון זכויות ועוד יש טענות. תומכי טרור בפרלמנט הישראלי.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
- - -
טלי גוטליב (הליכוד):
אין גבול. אין גבול. כן, כן, תומכת טרור בפרלמנט הישראלי. איפה נשמע דבר כזה? איפה? אדוני היו"ר, איפה?
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
שופי, שופי.
היו"ר אוריאל בוסו:
בבקשה.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
אנחנו לא מואשמים, לא הוגש נגדנו כתב אישום. יש כאלה שהורשעו ויושבים בבית הזה - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
תמיכת טרור בתוך הפרלמנט בישראל.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
בהיסטוריה שלי לא הייתה - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
תומכת טרור. תומכת טרור.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
הייתי תמיד לצד הקורבנות.
טלי גוטליב (הליכוד):
תומכת טרור בפרלמנט של ארץ ישראל - - -
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הכנסת, חברי הכנסת, הדיאלוג ביניכם לא נותן לאפשר להתחיל לדבר.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
לא הבנתי מה אמרה עאידה, היא דיברה בעברית.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
בפעם הבאה אעלה בערבית.
טלי גוטליב (הליכוד):
מוזמנת לעשות כרצונך.
גלעד קריב (העבודה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שתי הצעות האי-אמון שלפנינו עוסקות בתוכנית הקיצונית והמסוכנת של הקואליציה החדשה להחלשת ההגנה החוקתית על זכויות האדם והאזרח ולהנמכת חומות ההגנה על טוהר המידות השלטוני. התוכנית הזו היא הצעד הראשון של הממשלה הנכנסת להפיכתה של מדינת ישראל לדמוקרטיה רזה, דלת זכויות אדם ונטולת איזונים ובלמים. מה הפלא שלמהלך הזה מתלווים גם מהלכים ומינויים להפיכתה של היהדות הישראלית ליהדות נטולת סובלנות וריבוי פנים. הנביא עמוס חתם את אחת מנבואותיו החשובות בפסקה הפותחת במילים "על שלֹשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו". שלוש עובדות הנוגעות לא בתוכן התוכנית אלא בדרך הצגתה ובדרך הדיון בה מעידות עד כמה מדובר במהלך כוחני ודורסני שטומן בחובו סכנות גדולות. העובדה הראשונה: סירובו של נתניהו להתייחס לתוכנית לפני הבחירות. צייצן מוכשר וחכם בטוויטר בדק אתמול וגילה שב-30 הימים לפני הבחירות צייץ ראש הממשלה 204 ציוצים, אף לא אחד מהם עסק בתוכנית המשפטית. בריאיון שקיימתי זה עכשיו באחד מהערוצים השמיעו לי דברים של השר לוין לפני הבחירות כהוכחה להצגת התוכנית, אלא שבדברים הקצרים אמר השר לוין מפורשות על תוכניתו "אם תתקבל" וגם נמנע מלציין איזה רוב יהיה דרוש לפסקת ההתגברות. עובדה שנייה נוגעת לדרך ההצגה והדיון בתוכנית בשבועיים האחרונים. הממשלה והקואליציה בחרו באסטרטגיה של הרעשה ארטילרית כבדה, או בלשונו של איוב "עוד זה מדבר וזה בא". רמיסה של נוהגים ותקדימים של הבית הזה, הצגה חפוזה של תזכירי חוק, ניצול מעמדה המיוחד של ועדת החוקה כדי לדלג על הפרוצדורות של הצעת חוק פרטית, התעלמות מהייעוץ המשפטי של הכנסת. ולבסוף, עובדה שלישית, מסע ההסתה הבלתי פוסק מצד הקואליציה. במוצ"ש הקודם דיברו אתנו על דגל אחד בתוך ההמון שהתכנס. בשבת האחרונה דיברו איתנו על כך שהתקשורת הייתה מגויסת. הכול כדי להשחיר את פניהם של מאות אלפי ישראלים, שיהפכו להיות מיליוני ישראלים, שלא מוכנים לקבל את ההפיכה המשטרית המסוכנת שאתם מביאים עלינו בדרך חפוזה, בדרך של דיון שלא נועד לגבש הסכמה לאומית רחבה, אלא לרמוס ולדרוס. ולכן, חשוב לומר ובכך אסיים, לא זו העת לדבר על פשרות, לא זו העת להציע הצעות מצידנו. הממשלה והקואליציה אינן מעוניינות בהידברות. ולכן הדבר היחיד שיש לעשות הוא להפוך 80,000 ל-200,000, ו-200,000 לחצי מיליון, ואת חצי המיליון למיליון, ואז נראה את נתניהו הגיבור.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. הדובר הבא – סגן השר אבי מעוז, בבקשה.
סגן שר במשרד ראש הממשלה אבי מעוז:
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, במופע חסר תקדים נשיאה מכהנת של בית המשפט העליון לא רק התערבה באופן בוטה בסוגיות פוליטיות מתחום סמכותה של הכנסת כנגד מימוש ההכרעה הדמוקרטית של העם בבחירות, אלא הצליחה גם לשלב הרבה עיוותי מושגים בניסיון להנדס את תודעת הציבור - - -
סימון דוידסון (יש עתיד):
זו הדמוקרטיה, אדוני. זו הדמוקרטיה. זו הדמוקרטיה, לצאת ולהפגין. תקבל את זה.
סגן שר במשרד ראש הממשלה אבי מעוז:
מאה אחוז. של הנשיאה, נשיאת בית משפט עליון.
קארין אלהרר (יש עתיד):
לא, היא לא הפגינה - - -
סגן שר במשרד ראש הממשלה אבי מעוז:
כחלק מהמערכה של השמאל כנגד הממשלה הלגיטימית הנבחרת. מקבץ דוגמאות: חיות טוענת כי פסקת ההתגברות תשלול מבית המשפט את האפשרות לבטל חוקים הפוגעים באופן בלתי מידתי בזכויות אדם חוקתיות. מה עם זכויות האדם של תושבי גוש קטיף, של עמונה, של מגרון ונתיב האבות? מה עם זכויות האדם של תושבי דרום תל אביב שסובלים מהמסתננים בגלל בג"ץ? מה עם זכויות האדם של נשים חרדיות שמעוניינות במופעי תרבות בהפרדה על פי אמונתן?
שרון ניר (ישראל ביתנו):
מה עם זכויות האדם של נשים בצה"ל?
סגן שר במשרד ראש הממשלה אבי מעוז:
מה עם זכויות האדם של אזרחי ישראל שבג"ץ כפה עליהם את כהונת הטרוריסט עזמי בשארה בכנסת?
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
עליהם אנחנו מגינים, אתה לא מגן עליהם, אתה לא מגן עליהם. אנחנו מגינים עליהם. זה בדיוק ההבדל.
סגן שר במשרד ראש הממשלה אבי מעוז:
הגנה על זכויות דת הפרוגרס – ללא הפסקה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
הינה, הגענו לפרוגרס.
סגן שר במשרד ראש הממשלה אבי מעוז:
הגנה על זכויות היהדות, הלאום והמשפחה – חס וחלילה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
אני מזמין אותך למשפחה שלי, חילונית, יהודית. תאמין לי, אנחנו מגדלים משפחה למופת.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לאפשר לסגן השר לדבר.
סגן שר במשרד ראש הממשלה אבי מעוז:
אדוני, תוסיף לי זמן.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
30,000 חיילות משרתות בצה"ל - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הכנסת, חברי הכנסת, קריאות ביניים – אבל לאפשר לו לדבר. בבקשה, תמשיך.
סגן שר במשרד ראש הממשלה אבי מעוז:
עוד מקוננת חיות על הרצון לבטל את עילת הסבירות שמכוחה העליון פוסל שוב ושוב החלטות של הרשות המבצעת - -
יסמין פרידמן (יש עתיד):
"שוב ושוב". 22 פעמים מקום המדינה, מה "שוב ושוב"?
סגן שר במשרד ראש הממשלה אבי מעוז:
- - האם מדובר בהיתממות? באמת היא איננה מבינה את התביעה הפשוטה שהשופטים, ובכללם גם שופטי העליון, ישפטו רק על פי החוק שקבע המחוקק ולא על פי מה שסביר, נכון או צודק בעיניהם האישיות? בהיתממות נוספת אומרת חיות כי מאז חקיקת חוק-יסוד כבוד האדם וחירותו בית משפט פסל בסך הכול 21 חוקים. היא כמובן שוכחת להזכיר את כל אותם חוקים רבים שלא נחקקו מחשש פסילה ואת העובדה שהמחוקקים המועטים באותו לילה לפני 30 שנה כלל לא התכוונו לתת לבית המשפט סמכות לפסול חוקים, ובטח לא חוקי-יסוד, שגם עליהם גם הונף גרזנו של בג"ץ מכוח איזושהי סמכות שהוא נטל לעצמו. אבל המשותף לכל הני בדברים הנ"ל ובאלו שלא הזכרתי מפאת קוצר הזמן הוא, שאכן אני מבין את הקושי להיות מי שבכהונתה, בעזרת השם, תבוא אל קיצה מהפכה שאהרן ברק הוביל בזהותה היהודית ובמשטרה הדמוקרטי של מדינת ישראל. כמו שאמר אתמול ראש הממשלה, באנו לתקן, ונעשה זאת מתוך שיקול דעת ואחריות. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לסגן השר. הדובר הבא – חבר הכנסת אליהו רביבו. לאחר מכן יעלה השר המקשר, השר יואב קיש. בבקשה.
אליהו רביבו (הליכוד):
אדוני יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה.
היו"ר אוריאל בוסו:
עובדי הסיעות בשני הצדדים – שנייה, תעצור, אני אוסיף לך. עובדי הסיעות בשני הצדדים, עובדי הסיעות בשני הצדדים, הרעש שנשמע כאן מעל הדוכן ולנואם מאוד מאוד מפריע. בבקשה.
אליהו רביבו (הליכוד):
שמעתי כאן, אדוני יושב-ראש הכנסת, את חברי האופוזיציה כשהם מלינים על כך שהרפורמה המשפטית של חברי שר המשפטים יריב לוין אינה דמוקרטית ומערערת את המבנה החוקתי של מדינת ישראל. באופן מוזר, נדמה שאנשי השמאל חושבים שעד המהפכה החוקתית של השופט אהרן ברק בשנות התשעים, ישראל לא הייתה דמוקרטית והמשטר שלה לא היה יציב מבחינה חוקתית. ואני שואל: האם ישראל הפכה לדמוקרטיה אמיתית וחזקה רק כאשר בית המשפט העליון - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הכנסת, חברי הכנסת.
אליהו רביבו (הליכוד):
- - נטל לעצמו ללא כל סמכות בחוק את הרשות לפסול חוקים שנחקקו, וכל זאת על ידי נבחרי הציבור, שהם שליחי העם? האם הדמוקרטיה תלויה בפוזיציה? אולי כאן כלל אין דאגה להשמעת דעתו של הרוב בעם ולדמוקרטיה בכלל, כי התחושה שלי ושל רוב העם היא שהשמאל פשוט מסרב להכיר בכך שעליו להתחיל לשחק במגרש הפוליטי באופן דמוקרטי באמת. עליו לוותר על האחיזה הנואשת במוקדי הכוח – בית המשפט והתקשורת עצמה. כנציג מחוז השפלה בליכוד התמודדתי פעמיים בבחירות בתקופה האחרונה, הן במהלך הפריימריז בתוך מפלגת הליכוד והן לאחר מכן בבחירות הכלליות לכנסת. אף נבחר ציבור לא מבין טוב יותר מאנשי הליכוד מהי דמוקרטיה. בניגוד למפלגות כמו זו של לפיד או גנץ, אצלנו העם בוחר את נבחריו מן הרגע הראשון. מי אתם שתלמדו אותנו על חשיבות הדמוקרטיה? בתלמוד כתוב - - -
קריאה:
- - -
אליהו רביבו (הליכוד):
אני נבחרתי באופן דמוקרטי והממשלה הזאת נבחרה באופן דמוקרטי.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
גם אנחנו, גם אנחנו.
אליהו רביבו (הליכוד):
תכירו בכך: זוהי הדמוקרטיה, רצון הרוב. תכירו בעובדה הזאת. אתם לא משלימים עם זה. אתם לא משלימים עם זה. תתרגלו. אני כאן כי מתפקדי הליכוד בחרו בי; אתה כאן כי יושב-ראש המפלגה שלך בחר בך. הוא לא נבחר, הוא בעצמו לא עמד למבחן. הבנו?
קריאות:
- - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
כמו שבחרו בך, בחרו בי.
אליהו רביבו (הליכוד):
בתלמוד כתוב, אדוני יושב-ראש הישיבה - -
רון כץ (יש עתיד):
לא הבנתי על מה הוויכוח. על מה הוויכוח?
אליהו רביבו (הליכוד):
- - קשוט עצמך תחילה - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
על מה אתה מתווכח?
אליהו רביבו (הליכוד):
אני אסביר בדיוק. אנחנו עברנו פריימריז.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תגיד, מי בחר - - -
אליהו רביבו (הליכוד):
גם ראש הממשלה שלנו התמודד בפריימריז.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
מגוב ריקבון ועפר.
אליהו רביבו (הליכוד):
לפני שתגידו לנו - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
מי בחר ביושב-ראש? מי? הפריימריז? הבוס?
אליהו רביבו (הליכוד):
ביושב-ראש בחרו – קודם כול, הייתי מאוד שמח אם כל סיעות הבית היו מתמודדות בבחירות מקדימות.
רון כץ (יש עתיד):
איך אתה לא מתבייש כשדודי אמסלם יושב באולם ואתה מדבר על פריימריז?
אליהו רביבו (הליכוד):
הייתי שמח. אנחנו לפחות בליכוד נבחרנו בבחירות מקדימות. יחד עם זאת, חשוב שנבין שלמעלה משני מיליון אזרחים במדינת ישראל בחרו בממשלה הזאת.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
אליהו רביבו (הליכוד):
אני מוכן לסיים אם הם יאפשרו לי לסיים את דבריי.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הכנסת, לתת לו להשלים משפט סיום ולסיים.
אליהו רביבו (הליכוד):
הזמן הזה לא על חשבוני.
היו"ר אוריאל בוסו:
משפט סיום.
אליהו רביבו (הליכוד):
אני מציע שלפני שתטיפו לנו על חשיבות ההליך הדמוקרטי, ראוי שתעשו אחד כזה אצלכם בתוך הבית. תבינו, כשאתם אוחזים ביד אחת שלטי מחאה הקוראים לחיזוק הדמוקרטיה וביד השנייה אתם ממשיכים להחזיק באותם מוקדי כוח, אתם למעשה שומטים את הקרקע תחת הטיעון שלכם.
רון כץ (יש עתיד):
שומעים, אתה לא צריך לצעוק.
אליהו רביבו (הליכוד):
כך מתברר – ככה אנחנו. אנחנו בימין, כשאנחנו מאמינים במשהו, אנחנו צועקים.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת רביבו, נא לסיים.
אליהו רביבו (הליכוד):
אנחנו צועקים את האמת.
היו"ר אוריאל בוסו:
משפט סיכום.
אליהו רביבו (הליכוד):
כך מתברר לכל בר-דעת שאינכם מעוניינים בדמוקרטיה אמיתית. הדמוקרטיה היא רק כלי שרת עבורכם במאבקכם לשליטה במדינת ישראל, וזאת בניגוד לרצון רוב העם. ובכל זאת, כולנו כאן מייצגים את הציבור ששלח אותנו. לכולנו יש חובה ולא רק זכות להגיד את הדברים שהציבור מצפה מאיתנו להגיד ולפעול.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
אליהו רביבו (הליכוד):
אני מציע בחום לכולנו – אני מסיים – חברי חבריי חברי הכנסת, לשופט בדימוס אהרן ברק ושאר נשיאי העליון בדימוס - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת רביבו, חרגת הרבה מהזמן.
אליהו רביבו (הליכוד):
- - כמו לכל אזרח שהוא, להגיע לדיוני ועדת החוקה ולקחת חלק בשיח הציבורי ובעיצוב דמותה של מדינת ישראל. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. אני מזמין את השר המקשר, שר החינוך יואב קיש, בבקשה.
שר החינוך יואב קיש:
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית, אני רוצה לשלוח מכאן ברכות אישיות לראש העיר של אור יהודה ליאת שוחט, שנודע לי הרגע שהתפקדה לליכוד, אז בנושא הזה, כמובן, ברכות אישיות לראש העיר אור יהודה ליאת שוחט. זה ככה כדי שתתחממו לפני שאני מתחיל את הנאום. זה לפני שאני מתחיל.
קריאות:
- - - מספרים, מספרים - - -
שר החינוך יואב קיש:
אבל אני אגיד לכם על מה עליתי לדבר. אני חייב לתת תשובה לחבר הכנסת יוראי להב הרצנו, שעלה ובפתוס ובכאב דיבר על החשש הגדול שלו מתוכניות הגפן. אני בפעם הלא-יודע-כמה אומר גם לך: מספיק עם הדמגוגיה והשקרים. הינה, אני אומר לך, בסדר? הגפן כולו נשאר במשרד החינוך. נרגעת?
קריאות:
לא - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
שמעת תשובה ברורה מהשר.
שר החינוך יואב קיש:
קיבלת תשובה ברורה, קודם כול. לגבי היחידה, שבאמת בהמשך אני הולך להקריא הודעה, אני אענה לך. אתה רוצה להקשיב – אני אענה לך. תבין איך זה עובד. בוא אני אסביר לך איך זה עובד. קודם כול, הקמפיין הזה של עיתון הארץ - - -
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
בשם איזה שר חינוך אתה מדבר, שר חינוך א' או ב'?
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת מירב בן ארי, את מפנה גב לשר שמדבר.
שר החינוך יואב קיש:
אבל מיכל שיר צעקה.
היו"ר אוריאל בוסו:
רגע, חברים, שר החינוך רוצה לענות.
שר החינוך יואב קיש:
עכשיו דוידסון מפריע. נאור, בוא נדבר עניינית, אני רוצה שתבין. אני רוצה עניינית. יוראי, 2.4 מיליארד שקלים בתוכנית שנקראת "גפן" – גמישות פדגוגית ניהולית, קודם כול זה כסף של מנהלי בתי הספר, במהלך של השר גלנט כשהיה שר חינוך. הם מקבלים את זה לבחירה מסל של תוכניות, בסדר? אני בונה לך את זה קובייה אחרי קובייה.
נאור שירי (יש עתיד):
מי קובע מה בתוך הסל?
שר החינוך יואב קיש:
אני בונה את זה קובייה אחרי קובייה. אתה יודע, חצי עבודה – בוא. 2.4 מיליארד שקלים מחולקים ישירות למנהלי בתי הספר, והם בוחרים מתוך סל של תוכניות. עכשיו, עולה השאלה מה זה הסל הזה, מה יש בסל ומי קובע. הסל הזה נקבע במכרז שמוציא אגף הרכש של משרד החינוך. מקבלים תשובות – תכף אני אגיע גם ליחידה שעברה לאבי מעוז ומה היא עושה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
- - -
שר החינוך יואב קיש:
יחידה. יחידה. עכשיו, התשובות שמגיעות נבחנות על ידי המפמ"רים – המפקחים שלי במשרד החינוך, בוחנים כל תוכנית לראות אם היא עומדת בתנאי הסף. חד-משמעית, אני אומר לך, אנחנו לא שמים תוכניות שמחוץ לקונסנזוס הישראלי. אני לא אאפשר תוכניות שפוגעות במשפחות שכולות, אני לא אאפשר תוכניות שפוגעות בחיילי צה"ל, ולצערי, יש שם היום תוכניות כאלה – הינה, אני אומר לך, – ואת זה צריך להוציא, ואני אוציא את זה, לא צריך אף אחד אחר. עכשיו לגבי זה. כל שאר הדברים – יש לנו בחורה, תקן אחד, שמה שהיא עשתה, היא קיבלה את התוצאות מהמפמ"רים, מהפיקוח, והפיצה את זה למנהלים בתוכניות. זו היחידה שהפכה להיות תחת ניהולו של משרד ראש הממשלה. היא לא קובעת מה עבר, אין לה סמכות לשנות מהתוצאות. אין לה סמכות לקבוע במכרז מה כן, מה לא – הכול נשאר במשרד החינוך. 2.4 מיליארד שקלים נשארו במשרד החינוך; אפס כספים הועברו למשרד ראש הממשלה בהחלטה.
נאור שירי (יש עתיד):
- - - אבי מעוז.
שר החינוך יואב קיש:
תקן אחד עובר לאבי מעוז, הינה, אני אומר לך. תקן אחד. שאלתי אותו – הוא הולך לשים שם את רוני ססובר; דרך אגב, אישה מצוינת, אני לא יודע אם אתה מכיר אותה. זה הכול. לא קובעים - - -
נאור שירי (יש עתיד):
- - -
שר החינוך יואב קיש:
למה? זה בדיוק. תגיד, אתה רוצה לפרש לי את ההסכמים הקואליציוניים? נאור, כתוב: כל היחידה ותקציביה. ליחידה הזו – הינה, אני מסביר לך, נאור: ליחידה הזו שעברה יש תקן אחד ואפס תקציב. מה אתה לא מבין? מה אתה לא מבין?
קריאות:
- - -
שר החינוך יואב קיש:
מי שקובע איזו תוכנית עוברת או לא עוברת את המכרז זה המפקחים של משרד החינוך. נקודה. ההחלטה לפזר את זה זו החלטה ניהולית, אין בה שום סמכות. אפס סמכות. יותר ברור מזה אני לא יודע לומר. אתם רוצים עם הפייק ניוז? תמשיכו. זו האמת. בזה נגמר העניין.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
תאמין לי - - -
שר החינוך יואב קיש:
אני אומר לך עוד פעם.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הכנסת, קיבלתם תשובות כל כך מפורטות, ואתם תוקפים. אני קיבלתי תשובה שמניחה את הדעת.
שר החינוך יואב קיש:
הם פשוט לא מרוצים. הם לא מרוצים מהתשובה. יש להם בעיה עם התשובה.
היו"ר אוריאל בוסו:
השרה לשעבר, תחכים אותם.
שר החינוך יואב קיש:
עוד פעם אני אגיד לך. עוד פעם אני אגיד לך.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
- - -
שר החינוך יואב קיש:
שום דבר לא ישפיע על תוצאות המכרז – הינה, אני עונה לך. שום דבר לא ישפיע על תוצאות המכרז. רק משרד החינוך קובע, רק משרד החינוך יקבע, רק משרד החינוך מתקצב. אתה יכול להיות רגוע לחלוטין. כל האירוע במשרד החינוך.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אני לא רגוע. אני לא מבין מה - - -
שר החינוך יואב קיש:
אני אגיד לך, אז אני אסביר לך. בתקן הזה הייתה בחורה מאוד נחמדה במשרד החינוך – אני לא יודע אם להגיד את שמה, אני לא יודע, אולי אני אביך אותה.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
מכירים.
שר החינוך יואב קיש:
דרך אגב, היא גרה – טוב, עזוב, לא משנה, אני לא איכנס ברמה האישית, אבל אני אומר עובדת מצטיינת, אהודה ואהובה במשרד. שאלתי אותה אם היא רוצה לעבור למשרד ראש הממשלה או להישאר במשרד החינוך, היא העדיפה להישאר במשרד החינוך – היא נשארת במשרד החינוך. אבי מעוז, קיבל תקן אחד ממשרד החינוך למשרד ראש הממשלה, יעסיק את מי שהוא רוצה להעסיק. אני חושב שהוא הולך להעסיק את רוני ססובר. אני אומר לך שהאג'נדה היחידה – הינה, נמצאת פה - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
- - - מהו הכישרון של הגברת חוץ מלהפגין מחוץ לבית ספר של ילד בן שמונה?
שר החינוך יואב קיש:
אני אומר לך – רגע, אני לא שומע.
קריאות:
- - -
שר החינוך יואב קיש:
יוראי, אני עונה לך. אולי אתה לא אוהב לשמוע את התשובה. אבי מעוז – הינה, אני אומר לך – לא יקבע למשרד החינוך איזה תוכניות יהיו. נקודה. אז, אתה לא טוב לך עם התשובה הזו, אני יודע – תלך, תקים ממשלה. זו התשובה של ממשלת ישראל.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
- - -
שר החינוך יואב קיש:
טוב. אני רואה שקשה להם עם האמת. פשוט לא מסוגלים לשמוע את האמת. אני רוצה להתייחס לנושא נוסף שהיה פה, וזה הנושא של הרפורמה בתחום המשפט. יש דבר שכולם מתעלמים ממנו, וזה הדינמיקה של מה שקרה במדינת ישראל בעשור האחרון. מי שחושב שאירועים כמו התיקים שניצב מזרחי החזיק כנגד אישי ציבור, שהסיכול של גל הירש בתפקיד מפכ"ל, אלה אירועים שככה עוברים והציבור לא מתייחס אליהם, טועה. חד-משמעית, אלה הדברים שהביאו לשינוי התודעה, שינוי המודעות של הציבור, וגם שינוי שבסוף התגלגל להבנה עמוקה, בסיסית, שחייבים לעשות רפורמה במערכת המשפט; דרך אגב, גם בפרקליטות. חד-משמעית. אי-אפשר – יש לנו את חבר הכנסת משה סעדה, אתם גם מוזמנים לדבר איתו על ההתנהלות של המשטרה ומח"ש ולהבין כמה הנושא הזה מוכרח לקרות ומוכרחים לתקן. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הכנסת, נא לשבת במקומות. רבותיי חברי הכנסת, בטרם ניגש להצבעה – רבותיי חברי הכנסת משני הצדדים. חברי וחברות הכנסת, אני מבקש לשבת במקומות. בטרם ניגש להצבעה, אני רוצה להזמין את סגן השר, חבר הכנסת יעקב טסלר, להצהרת האמונים. בבקשה. חברי הכנסת, לכבד את המעמד. רבותיי חברי הכנסת, נא לכבד את המעמד בהצהרת האמונים של סגן השר יעקב טסלר. בבקשה, סגן שר התרבות. חברי הכנסת, נא לכבד. הצהרת האמונים של סגן השר יעקב טסלר, סגן שר התרבות והספורט.
יעקב טסלר (יהדות התורה):
בעזרת השם, אני יעקב טסלר, בן אפרים וחיה, מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כסגן שר ולקיים את החלטות הכנסת.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. מזל טוב. בשעה טובה לסגן השר חבר הכנסת יעקב טסלר.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– אינו נוכח
יולי יואל אדלשטיין– נגד
אמיר אוחנה– נגד
ינון אזולאי– נגד
גדי איזנקוט– אינו נוכח
ישראל אייכלר– נגד
דן אילוז– נגד
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הכנסת, קצת שקט, זה מפריע. מזכיר הכנסת קורא בשמות חברי הכנסת.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
ואליד אל הואשלה– אינו נוכח
קארין אלהרר– בעד
זאב אלקין– אינו נוכח
דוד אמסלם– נגד
אופיר אקוניס– נגד
משה ארבל– נגד
יעקב אשר– נגד
אוריאל בוסו– נגד
דבי ביטון– אינה נוכחת
חיים ביטון– נגד
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– נגד
בועז ביסמוט– נגד
ולדימיר בליאק– אינו נוכח
מירב בן ארי– בעד
רם בן ברק– אינו נוכח
איתמר בן גביר– נגד
אברהם בצלאל– נגד
אורנה ברביבאי– אינה נוכחת
ניר ברקת– נגד
טלי גוטליב– נגד
מאי גולן– אינה נוכחת
יואב גלנט– אנו נוכח
גילה גמליאל– נגד
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– נגד
סימון דוידסון– אינו נוכח
אבי דיכטר– נגד
גלית דיסטל אטבריאן– נגד
אלי דלל– נגד
דני דנון– נגד
שלום דנינו– נגד
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
שרן מרים השכל– אינה נוכחת
ניסים ואטורי– נגד
מיכל מרים וולדיגר– נגד
יצחק שמעון וסרלאוף– נגד
יאסר חוג'יראת– אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– אינה נוכחת
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
משה טור פז– אינו נוכח
אחמד טיבי– אינו נוכח
יוסף טייב– נגד
אוהד טל– נגד
יעקב טסלר– נגד
חילי טרופר– אינו נוכח
אלי כהן– נגד
אלמוג כהן– נגד
מאיר כהן– אינו נוכח
מירב כהן– אינה נוכחת
מתן כהנא– אינו נוכח
עופר כסיף– בעד
אופיר כץ– נגד
ישראל כץ– נגד
רון כץ– אינו נוכח
יוראי להב הרצנו– אינו נוכח
מיקי לוי– אינו נוכח
יריב לוין– נגד
נעמה לזימי– אינה נוכחת
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי– אינה נוכחת
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
יונתן מישרקי– נגד
חנוך דב מלביצקי– נגד
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
מיכאל מלכיאלי– נגד
אבי מעוז– נגד
אורי מקלב– נגד
יעקב מרגי– נגד
שרון ניר– אינה נוכחת
בנימין נתניהו– נגד
יואב סגלוביץ'– אינו נוכח
יבגני סובה– אינו נוכח
משה סולומון– נגד
לימור סון הר מלך– נגד
אופיר סופר– נגד
אורית מלכה סטרוק– נגד
בצלאל סמוטריץ'– נגד
משה סעדה– נגד
גדעון סער– אינו נוכח
מנסור עבאס– אינו נוכח
איימן עודה– אינו נוכח
יוסף עטאונה– אינו נוכח
חוה אתי עטייה– נגד
חמד עמאר– אינו נוכח
צביקה פוגל– נגד
עודד פורר– אינו נוכח
יצחק פינדרוס– נגד
מאיר פרוש– נגד
יסמין פרידמן– אינה נוכחת
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי– אינה נוכחת
יואב קיש– נגד
אריאל קלנר– נגד
יצחק קרויזר– נגד
גלעד קריב– אינו נוכח
שלמה קרעי– נגד
אליהו רביבו– נגד
מירי מרים רגב– נגד
שמחה רוטמן– נגד
עידן רול– אינו נוכח
יואל רזבוזוב– אינו נוכח
אפרת רייטן מרום– אינה נוכחת
יפעת שאשא ביטון– אינה נוכחת
אלון שוסטר– אינו נוכח
אלעזר שטרן– אינו נוכח
עמיחי שיקלי– נגד
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– אינו נוכח
עאידה תומא סלימאן– אינה נוכחת
פנינה תמנו– אינה נוכחת
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. אדוני יקרא את השמות של חברי הכנסת שלא נכחו בקריאה הראשונה.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– נגד
גדי איזנקוט– בעד
ואליד אל הואשלה– בעד
זאב אלקין– בעד
דבי ביטון– בעד
מיכאל מרדכי ביטון– בעד
ולדימיר בליאק– בעד
רם בן ברק– בעד
אורנה ברביבאי– אינה נוכחת
מאי גולן– נגד
יואב גלנט– אינו נוכח
בנימין גנץ– בעד
סימון דוידסון– בעד
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
שרן מרים השכל– אינה נוכחת
יאסר חוג'יראת– בעד
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הכנסת, הרעש במליאה לא מאפשר למזכיר הכנסת לקרוא בשמות חברי הכנסת. קצת שקט.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
אימאן ח'טיב יאסין– בעד
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– בעד
משה טור פז– בעד
אחמד טיבי– בעד
חילי טרופר– בעד
מאיר כהן– בעד
מירב כהן– בעד
מתן כהנא– בעד
רון כץ– אינו נוכח
יוראי להב הרצנו– בעד
מיקי לוי– בעד
נעמה לזימי– בעד
אביגדור ליברמן– בעד
יאיר לפיד– בעד
טטיאנה מזרסקי– בעד
מרב מיכאלי– בעד
יוליה מלינובסקי– בעד
שרון ניר– בעד
יואב סגלוביץ'– בעד
יבגני סובה– בעד
גדעון סער– אינו נוכח
מנסור עבאס– בעד
איימן עודה– בעד
יוסף עטאונה– בעד
חמד עמאר– בעד
עודד פורר– בעד
יסמין פרידמן– בעד
אורית פרקש הכהן– בעד
מטי צרפתי הרכבי– בעד
גלעד קריב– בעד
עידן רול– בעד
יואל רזבוזוב– בעד
אפרת רייטן מרום– בעד
יפעת שאשא ביטון– בעד
אלון שוסטר– בעד
אלעזר שטרן– בעד
מיכל שיר סגמן– בעד
נאור שירי– בעד
עאידה תומא סלימאן– בעד
פנינה תמנו– אינה נוכחת
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. האם יש עוד מישהו באולם שרוצה להצביע וטרם הקריאו את שמו?
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשם חברת הכנסת)
אורנה ברביבאי– בעד
היו"ר אוריאל בוסו:
יש עוד מישהו באולם שמעוניין להצביע, שלא הצביע עדיין?
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברות הכנסת)
שרן מרים השכל– בעד
פנינה תמנו– בעד
היו"ר אוריאל בוסו:
האם יש עוד מישהו באולם שמעוניין להצביע?
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשם חבר הכנסת)
ואליד אל הואשלה– בעד
היו"ר אוריאל בוסו:
יש עוד מישהו באולם שמעוניין להצביע, שטרם הוקרא שמו? אין. אם כך, תמה הצבעה. בבקשה לספור. ובכן, רבותיי, להלן תוצאות ההצבעה: 53 בעד, 62 נגד. אני מודיע שהצעת האי-אמון לא התקבלה. אין נמנעים. נעבור להצבעה הבאה – הצעת האי-אמון של סיעת המחנה הממלכתי. גם כאן התקבלה בקשה של 20 חברי כנסת להצבעה שמית. אדוני המזכיר יקריא את שמות חברי הכנסת, בבקשה. חברי הכנסת, קצת שקט, לאפשר למזכיר להקריא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– נגד
יולי יואל אדלשטיין– נגד
אמיר אוחנה– נגד
ינון אזולאי– נגד
גדי איזנקוט– אינו נוכח
ישראל אייכלר– נגד
דן אילוז– נגד
ואליד אל הואשלה– אינו נוכח
קארין אלהרר– בעד
זאב אלקין– אינו נוכח
דוד אמסלם– נגד
אופיר אקוניס– נגד
משה ארבל– נגד
יעקב אשר– נגד
אוריאל בוסו– נגד
דבי ביטון– אינה נוכחת
חיים ביטון– נגד
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– נגד
בועז ביסמוט– נגד
ולדימיר בליאק– אינו נוכח
מירב בן ארי– אינה נוכחת
רם בן ברק– אינו נוכח
איתמר בן גביר– נגד
אברהם בצלאל– נגד
אורנה ברביבאי– אינה נוכחת
ניר ברקת– נגד
טלי גוטליב– נגד
מאי גולן– נגד
יואב גלנט– אינו נוכח
גילה גמליאל– נגד
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– נגד
סימון דוידסון– בעד
אבי דיכטר– נגד
גלית דיסטל אטבריאן– אינה נוכחת
אלי דלל– נגד
דני דנון– נגד
שלום דנינו– אינו נוכח
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
שרן מרים השכל– אינה נוכחת
ניסים ואטורי– אינו נכוח
מיכל מרים וולדיגר– נגד
יצחק שמעון וסרלאוף– נגד
יאסר חוג'יראת– אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– אינה נוכחת
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
משה טור פז– אינו נוכח
אחמד טיבי– אינו נוכח
יוסף טייב– נגד
אוהד טל– נגד
יעקב טסלר– נגד
חילי טרופר– בעד
אלי כהן– נגד
אלמוג כהן– נגד
מאיר כהן– אינו נוכח
מירב כהן– אינה נוכחת
מתן כהנא– אינו נוכח
עופר כסיף– אינו נוכח
אופיר כץ– נגד
ישראל כץ– נגד
רון כץ– אינו נוכח
יוראי להב הרצנו– אינו נוכח
מיקי לוי– אינו נוכח
יריב לוין– נגד
נעמה לזימי– בעד
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי– אינה נוכחת
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
יונתן מישרקי– נגד
חנוך דב מלביצקי– נגד
מיכאל מלכיאלי– נגד
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
אבי מעוז– נגד
אורי מקלב– אינו נוכח
יעקב מרגי– נגד
שרון ניר– אינה נוכחת
בנימין נתניהו– נגד
יואב סגלוביץ'– אינו נוכח
יבגני סובה– אינו נוכח
משה סולומון– נגד
לימור סון הר מלך– נגד
אופיר סופר– נגד
אורית מלכה סטרוק– נגד
בצלאל סמוטריץ'– נגד
משה סעדה– נגד
גדעון סער– אינו נוכח
מנסור עבאס– בעד
איימן עודה– אינו נוכח
יוסף עטאונה– בעד
חוה אתי עטייה– נגד
חמד עמאר– אינו נוכח
צביקה פוגל– נגד
עודד פורר– אינו נוכח
יצחק פינדרוס– נגד
מאיר פרוש– נגד
יסמין פרידמן– אינה נוכחת
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי– אינה נוכחת
יואב קיש– נגד
אריאל קלנר– נגד
יצחק קרויזר– נגד
גלעד קריב– בעד
שלמה קרעי– נגד
אליהו רביבו– נגד
מירי מרים רגב– נגד
שמחה רוטמן– נגד
עידן רול– אינו נוכח
יואל רזבוזוב– אינו נוכח
אפרת רייטן מרום– אינה נוכחת
יפעת שאשא ביטון– אינה נוכחת
אלון שוסטר– אינו נוכח
אלעזר שטרן– אינו נוכח
עמיחי שיקלי– נגד
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– אינו נוכח
עאידה תומא סלימאן– בעד
פנינה תמנו– אינה נוכחת
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. המזכיר יקרא בשמות חברי הכנסת שלא נכחו בקריאה הראשונה.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
גדי איזנקוט– בעד
ואליד אל הואשלה– אינו נוכח
זאב אלקין– בעד
דבי ביטון– אינה נוכחת
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
ולדימיר בליאק– בעד
מירב בן ארי– אינה נוכחת
רם בן ברק– בעד
אורנה ברביבאי– בעד
יואב גלנט– אינו נוכח
בנימין גנץ– בעד
גלית דיסטל אטבריאן– נגד
שלום דנינו– נגד
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
שרן מרים השכל– אינה נוכחת
ניסים ואטורי– נגד
יאסר חוג'יראת– בעד
אימאן ח'טיב יאסין– בעד
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– בעד
משה טור פז– בעד
אחמד טיבי– אינו נוכח
מאיר כהן– בעד
מירב כהן– אינה נוכחת
מתן כהנא– בעד
עופר כסיף– בעד
רון כץ– בעד
יוראי להב הרצנו– בעד
מיקי לוי– בעד
אביגדור ליברמן– בעד
יאיר לפיד– בעד
טטיאנה מזרסקי– בעד
מרב מיכאלי– בעד
יוליה מלינובסקי– בעד
אורי מקלב– נגד
שרון ניר– בעד
יואב סגלוביץ'– בעד
יבגני סובה– בעד
גדעון סער– אינו נוכח
איימן עודה– בעד
חמד עמאר– בעד
עודד פורר– בעד
יסמין פרידמן– בעד
אורית פרקש הכהן– בעד
מטי צרפתי הרכבי– בעד
עידן רול– בעד
יואל רזבוזוב– בעד
אפרת רייטן מרום– בעד
יפעת שאשא ביטון– בעד
אלון שוסטר– בעד
אלעזר שטרן– בעד
מיכל שיר סגמן– בעד
נאור שירי– בעד
פנינה תמנו– בעד
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. האם יש מישהו באולם שמעוניין להצביע וטרם קראו את שמו?
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
שרן השכל– בעד
ואליד אל הואשלה– בעד
מירב כהן– בעד
דבי ביטון– בעד
מירב בן ארי– בעד
מנסור עבאס– בעד
היו"ר אוריאל בוסו:
האם יש עוד מישהו באולם שנוכח, לא הצביע ומעוניין להצביע?
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשם חבר הכנסת)
אחמד טיבי– בעד
היו"ר אוריאל בוסו:
יש עוד מישהו באולם? אם כך, תמה ההצבעה, נא לספור. רבותיי, להלן תוצאות ההצבעה: 53 בעד, 62 נגד. אני קובע כי הצעת האי-אמון של סיעת המחנה הממלכתי לא התקבלה.
היו"ר אוריאל בוסו:
נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון חברות בכנסת של שר או סגן שר). לפני שניגש לנושא הבא, יש הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת. בבקשה, חבר הכנסת אופיר כץ.
אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעות חוק בנושא ביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור, שמספריהן פ/376/25, של חבר הכנסת שמחה רוטמן וקבוצת חברי הכנסת, פ/1518/25, של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת, פ/1532/25, של חבר הכנסת זאב אלקין, ופ/1533/25, של חבר הכנסת ינון אזולאי, הועברו מהמליאה לוועדת הכנסת ביום י"ח בטבת התשפ"ג, 11 בינואר 2023, לצורך קביעת ועדה לדיון. כמו כן החליטה המליאה באותו היום להעביר לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה הצעות חוק באותו עניין, שמספריהן פ/373/25, של חבר הכנסת אופיר כץ, פ/374/25, של חברת הכנסת שרן מרים השכל, ופ/1534/25, של חבר הכנסת מאיר כהן וקבוצת חברי הכנסת. ועדת הכנסת ממליצה כי הצעות החוק האמורות יידונו בוועדה משותפת של ועדת הכנסת וועדת הפנים והגנת הסביבה לפי ההרכב הבא: הוועדה תהיה בת 12 חברים, שישה חברים מכל ועדה: מטעם ועדת הכנסת – חברי הכנסת אופיר כץ, היושב-ראש, משה סעדה, ינון אזולאי, שמחה רוטמן, מירב בן ארי ושרון ניר; מטעם ועדת הפנים והגנת הסביבה – חברי הכנסת יעקב אשר, חנוך מלביצקי, לימור סון הר מלך, ווליד טאהא, זאב אלקין ויוסף עטאונה. אבקש מחברי הכנסת להצביע בעד ההצעה, תודה.
היו"ר אוריאל בוסו:
מאחר שמדובר בהעברת הצעת החוק לוועדה משותפת, על פי התקנון – מוועדה לוועדה – זה מצריך הצבעה. אם כן, רבותיי חברי הכנסת, נא לשבת. ההצבעה תהיה שמית.
השרה במשרד ראש הממשלה גלית דיסטל אטבריאן:
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
אלקטרונית. בדקתי ערנות. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד הצעת ועדת הכנסת – 21 נגד – אין נמנעים – אין הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת נתקבלה.
היו"ר אוריאל בוסו:
ובכן, 21 בעד, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע שההצעה התקבלה.
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/944).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר אוריאל בוסו:
נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 52) (חברות בכנסת של שר או סגן שר), מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט, לקריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב-ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט, להציג את ההצעה, בבקשה. חבר הכנסת רוטמן, עשר דקות לרשותך, בבקשה.
שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כמובן, אני רוצה להציג את הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 52) (הפסקת חברות בכנסת של שר או סגן שר). במהלך דיוני הוועדה אנחנו החלטנו שנשתדל לא לקרוא לזה "נורבגי" אלא "חכ"מ" – חבר כנסת מחליף. ההצעה בגדול מבוססת על ההסדר של מה שמכונה "החוק הנורבגי", או לפחות כונה עד עכשיו "החוק הנורבגי" ומהיום ייקרא "החוק החכם", שמדבר על כך שכמה חברי כנסת יכולים להתפטר מהכנסת כשהם שרים וככה להכניס את הבאים בתור ברשימה. יש כמה שינויים בהצעת החוק הזאת שמשנים את המצב הקיים, ולכן גם הצעת החוק הזאת מוסיפה כמה חברי כנסת שאפשר יהיה לעשות בהרכב הקואליציוני הנוכחי, כפי שוודאי ותיקי הבית זוכרים. מספר חברי הכנסת שיכולים לצאת בהסדר חבר הכנסת המחליף משתנה בהרכב הקואליציוני ובגודל הסיעתי של כל סיעה מסיעות הקואליציה. ולכן הצעת החוק הזאת מבקשת להגדיל ולייצר מדרגה נוספת לסיעה שהיא גדולה וסיעה שהיא קטנה – שתי מדרגות שלא היו קיימות בהסדר הקודם. בהסדר הקודם, סיעה שהיא בין חבר כנסת אחד לשלושה בכלל לא הייתה יכולה להשתמש בהסדר הזה, וכנ"ל גם סיעה שהיא גדולה יותר מ-15 חברי כנסת, המקסימום שהיא הייתה יכולה היה חמישה חברי כנסת במחליפים – חמישה שרים, ח"כים נורבגים. ההצעה פה מוסיפה את מדרגה א' לסיעות קטנות ומאפשרת להן להפסיק חברות של מחצית מחברי הסיעה, מעוגל למעלה. זאת אומרת, סיעה של חבר כנסת אחד תוכל להוציא חבר כנסת אחד, סיעה של שניים – חבר כנסת אחד, וסיעה של שלושה תוכל להוציא שני חברי כנסת. אחר כך בסיעות של ארבעה עד שישה חברי כנסת – יכולים להפסיק שלושה. לאחר מכן אנחנו גם מוסיפים את המנגנון שכאשר יש בסיעה מעל 18 חברי כנסת, היא יכולה להוציא שליש מחברי הסיעה, מעוגל לגבוה ביותר. הדבר הזה מייצר עבור סיעת הליכוד, שהיא הסיעה שהסעיף הזה חל לגביה, מספר מקסימלי של 11 חברי כנסת מחליפים. אני רק רוצה לציין שלמרות ההגדלה הזאת כביכול, ככל הנראה, למיטב ההערכות, בכנסת הזאת יהיו פחות חברי כנסת מחליפים בסך הכול מאשר מה שהיה בכנסת הקודמת. ולכן על אף זאת, מאחר שההצעה משנה את המצב הקיים, לפחות ברמה המקסימלית, יש לה עלות תקציבית המפורטת בדברי ההסבר לחוק. לכן ההצעה הזאת, נכון לעכשיו, כל עוד לא התקבלה הסכמת הממשלה, או ככל שתתקבל עד ההצבעה, עומדת בהגדרת הצעת חוק תקציבית. בנוסף, הוספנו להצעת החוק הסדרים נוספים שמצמצמים במעט את ההסדר כפי שהיה נהוג. ההסדר גם זכה לביקורת ציבורית, ובמידה מסוימת מוצדקת. חברי כנסת מחליפים שנכנסים לתפקידם בתקופה שהכנסת כבר התפזרה – אחד הרציונלים של חבר כנסת מחליף הוא לסייע בעבודת הכנסת ולהקל על העומס מעל השרים. בתקופה אחרי שהכנסת מתפזרת, אנחנו יודעים שהעומס בכנסת ממילא יורד, נכנסים בדרך כלל לפגרת בחירות, ולכן אין כל כך הצדקה להסדר הזה. לכן קבענו שבתקופות שבין התפזרות כנסת למעשה – יש כל מיני תקופות בחוקים השונים – עד להקמת ממשלה חדשה, לא יוכלו להשתמש בהסדר הזה ולא יוכלו להוציא חברי כנסת לנורבגים, חבר הכנסת המחליף. עוד תיקון, שאומנם נקרא לו מעט קוסמטי, אבל הוא חשוב: כאשר שר שהתפטר מהכנסת במסגרת החוק הנורבגי רוצה להפסיק את כהונתו גם בכנסת וגם בממשלה, ההסדר הישן יצר איזשהו מצב מאוד מאוד משונה: הוא היה מתפטר מהממשלה, ההתפטרות שלו מהממשלה הייתה נכנסת לתוקף לאחר 48 שעות, הוא היה נהיה חבר כנסת, ומייד היה צריך להתפטר גם מהכנסת אם הוא רצה לפרוש מהחיים הפוליטיים מסיבות בריאותיות, או מסיבות אישיות, או מכל סיבה אחרת, והוא היה צריך להוציא חבר כנסת מהכנסת למשך 48 שעות, עד שההתפטרות השנייה שלו תיכנס לתוקף, והוא היה מוחזק בתהליך הזה. יצרנו פה הסדר שמי שבאמת רוצה להתפטר מהכנסת ומהממשלה יכול לעשות זאת בבת אחת, אפילו שהוא למעשה עוד לא חבר כנסת, אלא שההתפטרות שלו תיכנס לתוקף. שני ההסדרים האלה הוכנסו. אני רוצה להודיע כאן לחברי הכנסת שבעקבות הערות חשובות שעלו במהלך הדיונים – ואני רוצה להודות כמובן לחברי הוועדה מהקואליציה ומהאופוזיציה, שהעלו הצעות חשובות במהלך הדיונים – דיברתי על כך ותיאמתי זאת גם עם ראשי הקואליציה, אנחנו בעזרת השם נתקן תקנון בהתאם ונחזיר את שעת השאלות, כדי לחזק את מעמד הכנסת ולאפשר לשרים להגיע יותר – בעצם לדרוש משרים להגיע יותר, לענות על שאלות חברי הכנסת כאן במליאה. גם סוכם שבהמשך, בעזרת השם, ננסה להקים צוות משותף גם למחשבות על כלים נוספים לחיזוקה של הכנסת וחיזוק כלי הפיקוח שלה. אני חושב שהדבר הזה, גם מבחינתי, הוא סימן של רצון טוב, אבל מעבר לסימן של רצון טוב – מטרה משותפת לכולנו לחזק את הבית הזה. אני רוצה להתייחס בקצרה, לקראת סיום הזמן שלי – אני רוצה להתייחס להליך, כי עלו כמה טענות כאלה גם בהקשרים של חוקים אחרים שמקדמים. חוק הכנסת, תקנון הכנסת והחלטות שהתקבלו בעבר בכנסת, ובראשן כמובן החלטת הררי משנותיה הראשונות של המדינה – אני אפילו לא זוכר את השנה המדויקת – הטילו על ועדת החוקה של הכנסת להכין הצעות חוק-יסוד, פרקים-פרקים, והסמכות של ועדת החוקה של הכנסת היא להכין הצעות חוק. זו אחת משלוש הוועדות בכנסת שיש להן סמכות שכזאת, ליזום הצעות חוק מטעמן. החוק הזה הוכן כהצעת חוק שכזאת. אפשר להתווכח ואפשר לדון מה מתאים לחוק-יסוד ומה לא מתאים לחוק-יסוד, מה מתאים שהוועדה תיזום ומה לא מתאים שהוועדה תיזום, אבל אני חייב לומר – ולהבנתי ולזיכרוני עמדתי בנושא הזה הייתה עקבית, גם כשלא הייתי יושב-ראש ועדת החוקה, ואני חושב שזאת דרך המלך – אני חושב שכאשר מביאים הצעת חוק-יסוד זה לא מסלול עוקף וזה לא מסלול בדיעבד, זה מסלול רצוי לקידום הצעות חוק-יסוד, ובדרך הזאת עוד לפני הקריאה הראשונה, שזה הדבר החשוב – עוד לפני הקריאה הראשונה בחוק הזה, אם הדבר הזה היה מגיע בהצעת חוק פרטית, רוב הסיכויים שהיו לנו פחות דיונים, ובוודאי פחות דיונים מעמיקים לפני יום ההצבעה בקריאה הראשונה.
גלעד קריב (העבודה):
אחרי מה שעשית בשבוע האחרון, אפשר - - -
שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אני אומר - - -
גלעד קריב (העבודה):
ניצול לרעה של המושג חוקי-יסוד.
שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
הדרך הזאת בעיניי היא דרך המלך.
גלעד קריב (העבודה):
כדי לעקוף את הייעוץ המשפטי.
שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אני לא חושב שיש צורך - - -
גלעד קריב (העבודה):
את חובת ההנחה.
שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אני לא חושב שיש צורך לשלוח לא את חברי הוועדה ולא אותי, אבל גם לא את הכנסת, למסלול של הצעת חוק פרטית, שבעיניי דווקא הצעת חוק פרטית, בוודאי כאשר עוסקים בחוקי-יסוד, היא המסלול בדיעבד. אני רוצה להזכיר שכמעט כל הצעות חוק-יסוד: החקיקה שהוגשו אי פעם בתולדות הכנסת אמרו שלתקן חוקי-יסוד כמעט אי-אפשר בהצעת חוק פרטית. הייתה אפילו תפיסה שמדובר בתרתי דסתרי להציע הצעת חוק-יסוד מטעם חבר כנסת בהצעת חוק פרטית.
גלעד קריב (העבודה):
רק כשההצעה היא בעניין יועצים משפטיים של הממשלה - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת קריב.
גלעד קריב (העבודה):
תפסיק - - -
שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אני מודה לצוות הוועדה, לייעוץ המשפטי של הוועדה ולחברי הוועדה על הכנת הצעת החוק, ואני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בה בקריאה הראשונה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה ליושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט שמחה רוטמן. אני נועל כמובן את רשימת הדוברים. הדובר הראשון – חבר הכנסת עופר כסיף.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
כבוד היושב-ראש, עוד לא יצא לי לברך אותך. אנצל את ההזדמנות. שיהיה בהצלחה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
חברי הכנסת, לפני שאני ניגש לנושא, אני רוצה להזכיר לכולם שהיום שוב נהרגו שני פועלים, האחד בתל מונד והאחד בירושלים, ועוד פועל אחד נפצע קשה. אני שב ופונה פה לכל הבית: אני חושב שהנושא הזה באמת לא צריך להיות עניין ששייך לצד אחד של המפה הפוליטית, אלא צריך לחצות את הבית הזה לאורכו ולרוחבו. אני קורא פה לכולם להתגייס ולתמוך כשתעלה הצעת חוק שלי, שהגשתי גם בכנסת הקודמת, להתחיל להתמודד עם תאונות העבודה הנוראיות האלה. אני שולח תנחומיי למשפחות והחלמה מהירה לפצוע. לענייננו, נורבגיה היא מדינה מתקדמת, שמשתמשת במשאבי הטבע העשירים שלה למען השגשוג של כל תושביה. יש בה תקשורת חופשית, מערכת משפטית יציבה, תרבות עצמאית ומערכת רווחה מאוד חזקה. את כל אלו דווקא לא בחרו ממשלות ישראל לאמץ, אלא רק את מה שמכונה החוק הנורבגי. הצעת החוק שעומדת לפנינו היא חלק מההפיכה המשטרית שמטרתה החלשת הרשויות מול הממשלה עד לכדי הפיכת הממשלה לרשות יחידה. בימים אלו מתקיימת מלחמת חורמה נגד כל מי או מה שיכול להגביל ולבקר את הממשלה. שומרי הסף הפורמליים – מערכת המשפט והיועצים המשפטיים, למשל – נרדפים ומאוימים, ואו-טו-טו ישועתקו בצלמו ובדמותו של הדוצ'ה. אך גם שומרי הסף הבלתי-פורמליים נמצאים תחת מתקפה – השידור הציבורי והתקשורת ככלל, אומנים ומוסדות תרבות, האקדמיה, ארגוני זכויות אדם וכדומה – כולם תחת מתקפה בריונית שפשיזם ביסודה ואלימות במעשיה. גם מחאות מנסים למנוע. כך, שר הבט"ל עסוק ברדיפת מתנגדים פוליטיים לגווניהם, שמוחים באמצעות שלטים ודגלים, ומאיים דרך בריוניו על פוליטיקאים במעצרים. בעוד הפשע משתולל ברחובות ואף בבתי הספר, הוא שולח את שוטרי מחוז ירושלים להכות מפגינים ולחטוף דגלי פלסטין. החוק הנורבגי משמש במתכונתו המוצעת להחלשה נוספת של הכנסת, החלשה גם כך אל מול הממשלה. חבר הכנסת רוטמן, אני אשמח אם תקשיב לי לרגע. אפשר את תשומת ליבו בבקשה?
היו"ר אוריאל בוסו:
יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת רוטמן, הוא מבקש לדבר אליך כרגע, ואתה גם מפנה גב לדובר. נא לסיים.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
אני מבקש שתקשיב רק לזה. כדברי חבר הכנסת שמחה רוטמן, בהיותו עדיין באופוזיציה – אני מצטט אותך, הדברים שאמרת על החוק הנורבגי; בכנסת העשרים-וארבע אמרת כך: הסדר זה פוגע למעשה בעצמאותו של חבר הכנסת שהחל לכהן בשל התפטרות שר או סגן שר, שכן בכל רגע יכול השר שהפסיק את כהונתו להביא לסיום כהונת חבר הכנסת שנכנס במקומו. למעשה, עתידו של חבר הכנסת שנכנס לכהן מצוי בידיו של פטרונו – אתה אמרת – הלוא הוא השר או סגן השר שהתפטר מהכנסת על מנת להביא לכניסתו לכנסת. אני הייתי אומר ששם מתאים יותר לחוק הוא לא החוק הנורבגי אלא החוק הוויקינגי, על שם יורדי הים הכובשים - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים, חבר הכנסת כסיף.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
אני מסיים, משפט אחרון. על שם יורדי הים הכובשים והבוזזים. השם יאה יותר למטרות האמיתיות של ממשלת הכיבוש ושוד הקופה הציבורית.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. הדוברת הבאה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
ד"ר טיבי, אני מאמין שבקשתך התקבלה.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
תודה, כבוד היושב-ראש. בקשתך התקבלה, ד"ר חבר הכנסת אחמד טיבי, אבל כדי לשמור על מעטה הסודיות וכדי לתת לאנשים לחשוב עמוק עמוק, אני לא הולכת להתייחס לזה. המסמך היה מאוד מסווג, סודי ביותר, שחשף בפניי שר החוץ אלי כהן – סדר-היום במליאה. סדר-היום במליאה נחשף בפניי על ידי שר החוץ אלי כהן. אבל כנראה חיפשו איזושהי אטרקציה בצעדים. אני חייבת להגיד שהחוק הנורבגי ימנע מאיתנו אינטראקציה נכונה עם השרים. החוק הנורבגי שמביאים עכשיו לכנסת ייתן לשרים את החופשיות לא להיות נוכחים בתוך המליאה, לשמוע את הדעות של כלל חברי הכנסת ואת הדיונים שמתקיימים. הוא גם כן ירחיק מאיתנו את האפשרות לתשאל, לשאול. תשמעו, כבר התחלנו, עוד אין חוק נורבגי, וביום רביעי שעבר העליתי הצעה לסדר-היום שהשר ניר ברקת, שר הכלכלה, היה אמור להיות נוכח במליאה ולתת תשובה, או לפחות לשלוח תשובה, והיא הייתה בנושא כאוב מאוד: תאונות עבודה. השר לא טרח לספק תשובה או להיות במליאה, אז תתארו לעצמכם – עדיין אין חוק נורבגי, מה יהיה כאשר הם לא יהיו מחויבים להגיע? אני חושבת שמרוב שמדברים על רוב, רוב, רוב – לנו יש את הרוב, אנחנו הרוב, הם רוצים לכבוש עוד ועוד מקומות במליאה ולהיות בטוחים שהם באמת הרוב – הם עוד לא מעכלים את העובדה הזאת. אני חייבת בדקה שנשארה לי לברך על מאבק עיקש שניהל ד"ר אחמד מחאג'נה בחודשיים האחרונים, קודם כול כדי לטהר את שמו מעלילת הדם שנעשתה לו על ידי ארגון גזעני שכל מטרתו לקיים ציד מכשפות, לצערי הרב, אני אומרת, והוא סוף-סוף הצליח לחזור למקום העבודה שלו. אני חושבת שהנהלת הדסה צריכה להתבייש בכל התהליך שהיא הובילה נגד ד"ר מחאג'נה, וסוף-סוף נחשף השקר הגדול על האי של הדו-קיום במערכת הבריאות. נכון, הצעירים שלנו הם 40% מהצוותים הרפואיים, אבל הגיע הזמן להפסיק להסתכל עליהם כעל איום מהלך. הם היו בקדמת המערכה נגד הקורונה, הם מטפלים בלי שום אפליה בכל החולים.
היו"ר משה טור פז:
נא לסיים.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
כל הכבוד, אחמד, שלא היית מוכן לוותר על הזכות שלך לחזור למקום העבודה בראש מורם. המאבק שלך היה המאבק של כולנו.
היו"ר משה טור פז:
תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
מכובדי היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, קראתי בעיון רב שני מאמרים – גם של ג'קי חורי וגם של עפר שלח. שני מאמרים חשובים שמתארים מציאות נכונה וקשה: הערבים וההפגנה בתל אביב. ההפגנה בתל אביב וערבים. צוין שלא הייתה השתתפות ערה של הציבור הערבי בהפגנה. אני רוצה לומר שבית המשפט העליון כמעט שלא נתן סעד בנושאים הקרדינליים, המהותיים, נושאי הליבה, לפלסטינים. הוא אישר גירוש, אישר התנחלויות, אישר חיסולים, אישר הריסות בתים – מה לא? ככה תִּחְזְקוּ את הכיבוש – וגם נתן חסות בין-לאומית בתור בית משפט עליון לכיבוש בפני הקהילה הבין-לאומית. למרות זאת, כאשר יש D-9, או יש רפורמה – בסוגריים, מוצעת – על ידי השר לוין והממשלה הנוכחית, אנחנו מתנגדים לרפורמה הזאת, כי בסופו של תהליך, בית המשפט העליון, למרות כל מה שאמרתי עליו, משמש כמפלט בפני המוחלשים והמיעוט בנושאים אולי פחות קרדינליים, פחות גדולים, ולכן אנחנו מתנגדים, גם מהותית, לסעיפים שהוצגו על ידי השר לוין. אבל חשוב שמארגני ההפגנות האלה – המשתתפים לפני יומיים היו משתתפים אמיצים שבאו כדי למחות ובעצם הנוכחות שלהם יש אמירה. יש דברים אחרים שמדאיגים אותנו לצד מערכת המשפט, למשל, הריסות בתים, תכנון ובנייה, פשיעה, מעשי רצח, הכיבוש, הרג פלסטינים כמעט יום-יום, הגזענות הגואה. את הדברים האלה לא רק שהסתירו, הם לא נאמרו, לא הוזכרו, ולכן חייבים לומר – רבותיי חברי הכנסת, חבר הכנסת קריב, אין דמוקרטיה עם כיבוש, זה לא הולך ביחד. אני, כמו שאני אומר בדרך כלל, עופר, על יהודית ודמוקרטית שזה אוקסימורון, אני אומר שכיבוש ודמוקרטיה זה גם אוקסימורון.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
זה אוקסימורון למי שמאמין בזה הוא סתם - - -
היו"ר משה טור פז:
נא לסיים.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
תודה רבה, סיימתי.
היו"ר משה טור פז:
תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה.
גלעד קריב (העבודה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. צר לי שחבר הכנסת רוטמן לא נוכח כאן באולם.
שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
למה לא נוכח?
גלעד קריב (העבודה):
אוה, נהדר. אז עמיתי - - -
שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
כשאתה על הדוכן, אני באופוזיציה.
היו"ר משה טור פז:
במיוחד בשבילך.
גלעד קריב (העבודה):
נהדר. אז עמיתי חבר הכנסת רוטמן, האמת היא שיש משהו עצוב ומאכזב בעובדה שדבר החקיקה הראשון שאתה עולה ומציג מעל הדוכן הזה, ועוד בשם הוועדה, הוא תיקון מיותר ומזיק לחוק-יסוד הכנסת המאפשר למפלגת השלטון להחליף שליש מחבריה בבית הזה, עם מינוים לשרים וסגני שרים. ומכיוון שהצעת החוק מובאת למליאה לאחר הקמתה של הממשלה, ניתן כבר לקבוע שההצעה נועדה להיות פיגום לממשלה מנופחת ומבולגנת. ממשלה של שרים, חצאי שרים, שרים בלי תיק, שרים עם תיק ריק, שרים עם עציץ בלשכה, שרים שהם עציץ וסגני שרים לענייני כלום ושום דבר. אדוני היושב-ראש, בילדותנו, אתה ודאי זוכר, שידרה הטלוויזיה החינוכית את סדרת הילדים האלמותית "רגע עם דודלי". אחד הפרקים הזכורים היה זה שבו רגע ופיסטוק בונים את הגרוטיאדה – מכונה מקרטעת וחורקת של גרוטאות מכל הבא ליד. כך נראית הממשלה החדשה, גרוטיאדה של ממש. ערמה מבולגנת של קרעי משרדים, יחידות ותחומי פעולה שניתקו ממקומם הטבעי ורעש מחריד אוזניים שמעיד לא על פעולה עם תכלית, אלא על קקופוניה של ממש. ממשלת הגרוטיאדה של בנימין נתניהו, שהחוק שאנחנו דנים בו היום משמש לה כתוסף דלק. האמת צריכה להיאמר, לנוכח התוכניות המסוכנות של הממשלה הזו, ההצעה הזו אינה ההתפתחות הכי מדאיגה. בסך הכול בזבוז של כמה מיליוני שקלים והרחבת האבטלה הסמויה סביב שולחן הממשלה. אלא שמאחורי ההצעה הזו ניצבת בכל זאת מגמה מסוכנת – הרחבת ההסדר של חברי הכנסת המחליפים מביאה להפרת האיזון בין הקואליציה לאופוזיציה. היא מגדילה באופן משמעותי את הייצוג השלטוני של מפלגות וסיעות הקואליציה ובמיוחד מפלגת השלטון, ומרחיבה דרמטית תקני ייעוץ, תקציבי קשר עם הבוחר, זמן דיבור במליאה, מינויים אישיים ועוד. הפרת האיזון הזו מחלישה את כוחה של הרשות המחוקקת למול הרשות המבצעת, והיא מצטרפת למהלכים מסוכנים נוספים שיוזמת הממשלה שלכם, שיחלישו את כוחו של הבית. הממשלה הזו מרבה לזעוק על הכוחנות של בית המשפט העליון אל מול הכנסת, אבל האמת היא הפוכה לחלוטין, בית המשפט העליון הגן פעם אחר פעם על מעמדה של הרשות המחוקקת מול ההתעלמות או הפעלת הכוח של הרשות המבצעת. הממשלה הנוכחית אינה מבקשת להשיב איזון בין שלוש הרשויות, אלא להכניע את שתי הרשויות האחרות, המחוקקת והשופטת, תחת עוצמתה ודורסנותה. בעניין זה, לא רק בממשלת הגרוטיאדה הראשונה עסקינן, אלא גם בממשלת הקוזקים הנגזלים והצווחנים, או בלשון התוספתא: ממשלה של טובלים ושרצים בידיהם.
היו"ר משה טור פז:
נא לסיים.
גלעד קריב (העבודה):
בקיצור, גרוטיאדה ב-120 קמ"ש.
היו"ר משה טור פז:
תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. בממשלה הקודמת, בהובלתו של שר האוצר לשעבר, אביגדור ליברמן, אושרה הטבה להורים עובדים, נקודות זיכוי, שהיטיבה עם 610,000 משפחות בסכום של 5,330 שקל לאותן משפחות. ההטבה הזאת, נוסף על ההטבה של מענק עבודה לאלה שמשתכרים שכר נמוך, שהוספנו 40% למענק העבודה, מסתיימת בסוף החודש. אני שמעתי וראיתי את מסיבת העיתונאים של ראש הממשלה, של שר האוצר. חשבתי שהורים עובדים זה דבר שמעניין אותם, והם יודעים שההטבה מסתיימת בחודש הבא, זה הדבר הראשון שיציגו במסיבת העיתונאים שלהם ובתוכנית הכלכלית שלהם, שבסופו של דבר התברר שחוסכת 75 שקל למשפחה. אותן משפחות ואותם הורים שעובדים, ההטבה הזאת נתנה להם תוספת רצינית כל שנה. לכן אני מצפה מראש הממשלה, משר האוצר, שיאשרו את ההטבה הזאת כבר בחודש הבא, והמשפחות יקבלו את ההטבה הזאת, וגם אותם עובדים שמשתכרים שכר מינימום יקבלו את מענק העבודה שהוספנו עליו 40%. תודה רבה.
היו"ר משה טור פז:
תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אל הואשלה, בבקשה, שלוש דקות.
ואליד אל הואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשבועיים האחרונים קיבלתי כמה פניות מקרובי משפחה אשר גופות יקיריהם נשלחו לנתיחה במכון לרפואה משפטית אבו כביר. וכל פעם אותו קושי – המכון כבר לא עובד בשבתות. שינוי חדש מהשנה, עם כניסתה של הממשלה החדשה, לאחר שבהסכם עם הממשלה הקודמת המכון תוקצב והחל לפעול בשבתות, דבר אשר הקל רבות על המשפחות האבלות. המקרים של יום שישי וחלק ממקרי יום חמישי לא מנותחים בשבת ונאלצים לחכות עד יום ראשון, ואך טבעי שיום ראשון עמוס במכון, לכן במקרה הטוב השחרור הוא בשעות הערב של יום ראשון, ומכאן שההלוויה תהיה בלילה במקרה הכי מוקדם או בכלל ביום שני. כל מקרה כזה הוא עולם ומלואו. משפחה שלמה אשר מחכה כמה ימים כדי לבצע את המצווה הכי אנושית ואולי הכי קדומה, לקבור את גופת בנה, מצווה דתית אשר אין עוררין עליה ואין עוררין על חשיבות ביצועה בהקדם. אנחנו המוסלמים מצווים להקדים ככל שניתן את קבורת גופת המת. איחור כזה הוא בבחינת פגיעה בכבוד המת וקדושת המעמד והמצווה. מוסיף לכאב ולמעמסה הרגשית של משפחתו וחבריו. לא מאחל לאף אחד לעבור את החוויה העגומה הזאת. הכאב גם ככה קשה, ואז המדינה, באטימותה, בוחרת להוסיף עוד צער וכאב למשפחות. במה אשמות המשפחות של סלים מוסא אלהואשלה מקסר א-סר, מוהנד סלימאן אלסרור מכסייפה, חמיד אסלאן מכפר אל-מזרעה. למה המשפחות צריכות לחכות כמה ימים כדי לקבור את יקיריהן? לגרום להן עוד סבל וכאב? האם לא די באובדן? ובכלל, מדינה אשר מספר אזרחיה כמעט עשרה מיליון נשענת במקרים שצריך נתיחה על מקום אחד ויחיד – אבו כביר – לכל המקרים, לכל הימים. אבסורד וזלזול ברגשות האזרחים. האם אין מקום להוסיף לפחות עוד מכון אחד כזה? לפחות אחד נוסף? איפה החמלה והרגישות שצריך לגלות כלפי האזרחים בשעה כל כך קשה? אני קורא מכאן לחזור להפעיל את מכון אבו כביר בשבתות באופן מיידי, ללא דיחוי. אין תירוץ ואין סיבה שלא. בנוסף, הגיעה העת לפתוח עוד מכון לרפואה משפטית בעיר ערבית, אשר יוכל לתת שירות כל הזמן, כל יום וכל שעה, לכלל האזרחים. תודה רבה.
היו"ר משה טור פז:
תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית – זו המנטרה שבה מלעיטים אותנו כל שני וחמישי. לחלק הראשון אני לא רוצה להתייחס. המדינה היהודית, על כל מוסדותיה, דואגת להראות לנו זאת יום-יום, בכל צעד ושעל, גם במטה לחמנו. אני רוצה להתייחס לחלק השני, החלק של ה"דמוקרטית". נכון שדמוקרטיה היא בין היתר שלטון הרוב, אבל דמוקרטיה במהותה היא גם שמירה על זכויות המיעוט. כאן טמון כוחה של דמוקרטיה. מאבק דורסני ובלתי מתפשר בכל סממן שיכול להוות מגן לאותו מיעוט אינו מסימני ההיכר של דמוקרטיה אמיתית. אם כבר, סממנים אלה מזוהים עם משטרים עריצים. "עריצות הרוב", קוראים לזה. הצורך להגן על זכות המיעוט להתקיים במרחב ובשיח הציבורי מתבקש כפליים שעה שמדובר במיעוט ילידי. כשרוב מנסה לנשל את המיעוט אפילו מזכותו להתחבר לזהותו הלאומית ולדרבן אותו לפרוק מעליו את היותו חלק מעם שחי במרחב שלם, אין הוא רשאי להתהדר בכתר הדמוקרטיה. אז מה אתם רוצים להביא לנו ברפורמה הזאת? במשפט אחד: אנחנו הריבון, אנחנו הדין ואנחנו הדיין, הכול בדמותנו והכול בצלמנו. כך מוצעת לנו רפורמה שכל-כולה ביצור העליונות האתנית היהודית, אגב רמיסה מוחלטת של המיעוט הפלסטיני הילידי. הרוב היהודי לביצוע אותה רפורמה, כך נראה, מובטח. עלה התאנה הדמוקרטי יתנדף לו ברוח, גם זה מובטח. תודה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. הדובר הבא – אלעזר שטרן, בבקשה.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, שר החינוך, עמיתיי חברי הכנסת, גם אני השתתפתי, כמו רבים אחרים, בהפגנה במוצאי שבת בתל אביב, ואני אני רוצה לדבר על חוויה שהייתה ביציאה, ועל הסכנות שעומדות לפתחנו כאן. אתמול גם התפרסם מדד הדמוקרטיה, שמתקיים זה 20 שנה עם אותן שאלות על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה, וראינו שהמפלגות – 8%, חברי הכנסת – פחות מ-15%, ובכאב גדול, בית המשפט העליון – 42%. יש כאלה שיגידו "אמרנו לכם", ויש כאלה שיגידו – אחרי שכאן צועקים כל כך הרבה זמן ומשפילים את השופטים ואת בית המשפט – "לא פלא". אני רציתי לדבר על משהו אחר בהקשר הזה. כשהיינו תקועים ביציאה בחניון שרונה ועמדנו בערך – אני שמעתי שיש כאלה שעמדו הרבה יותר, כשלוש שעות. אני עמדתי כשעה וחצי, יש כאלה ששלוש שעות ביציאה, ולא הבנתי למה. וכשאנחנו יוצאים החוצה ועולים ממינוס שלוש ועוברים את מינוס 1 אנחנו רואים שהיציאה לאיילון סגורה. היציאה לאיילון סגורה, אדוני היושב-ראש. אתה יודע למה היא הייתה סגורה? בגלל שהמשטרה חששה מהפגנות באיילון. אז את מי החזיקו שלוש שעות בחניון? את המפגינים שבאו להפגין נגד הרפורמה של הממשלה. אבל מה אני רוצה להגיד לך? מה אמרו? לא אמרו: אוקיי, רוצים לעשות סדר; אמרו: הינה, תראו את ההתחלה של המשטרה של בן גביר. בכוונה ידעו שמי שתקוע בחניונים עכשיו זה אלה שבאו להפגין, אז המשטרה של בן גביר תקעה אותם. עכשיו אני רוצה להגיד לך, אני לא מאמין שמפקדי המחוז או מפקד המחוז או מפכ"ל המשטרה נתנו את ההנחיה הזאת כדי לרצות את איתמר בן גביר. מה שאני כן רוצה להגיד לך, ואני אמרתי את זה גם כמה פעמים בדיונים בוועדת הכנסת, בוועדת החוקה, בוועדה המיוחדת לחוקים המהירים האלה – הסכנה הכי גדולה שקיימת לנו היא שהמשטרה תהיה של בן גביר, ואחרי זה אנחנו נלך למערכת המשפט וגם נלך בסוף לצבא כשמשתלחים ברמטכ"לים, כשמשתלחים בשופטים, כשמשתלחים במפכ"לים. בסוף במדד הדמוקרטיה שלנו אנחנו יוצאים חברה מפוצלת, מפולגת, שהמוסדות ששנים נהנו מקונסנזוס הולכים ומאבדים ממעמדם. זה התחיל במשטרה, או שזה התחיל בבתי המשפט, עבר למשטרה – ואני אומר את זה בכאב גדול – אני רואה כבר את הזליגות גם לתוך צה"ל, שעל פניו, ובצדק, עדיין נהנה מקונסנזוס. אני אומר לנו, חברי הכנסת, בואו נהיה עדינים, בואו נסתכל קצת על עצמנו, נראה איזו הערכה יש לציבור כלפינו לפני שאנחנו מעיזים להתנשא על מדינת ישראל. תודה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה.
רם בן ברק (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, במדינה מתוקנת - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
יש פה הרבה אנשים.
רם בן ברק (יש עתיד):
גברתי חברת הכנסת, במדינה מתוקנת ראש ממשלה שעומד למשפט לא היה מעז להביא תוכנית לריסוק בתי המשפט ולא היה מעז לבחור את שופטיו. במדינה מתוקנת מי שישב בכלא וחזר לסורו לא היה מעז להראות את פניו בבית הנבחרים. במדינה מתוקנת ראשי סיעות קואליציה לא היו מתחייבים לתמוך בחוקים לפני שהם יודעים מה החוקים אומרים. במדינה מתוקנת לא היו מעודדים אנשים לשבת ולקבל קצבאות ולא ללכת לעבוד; במדינה מתוקנת היו עושים הכול לסיום תשתיות הרכבת על מנת להקל על האזרחים שעומדים בפקקים; במדינה מתוקנת מואשם בתמיכה בטרור לא היה מתמנה להיות מי שאחראי על רשויות האכיפה; במדינה מתוקנת הומופוב לא היה אחראי לתוכניות הלימוד של ילדינו; במדינה מתוקנת לא היו 32 שרים, ועוד היד נטויה; במדינה מתוקנת לא היו משנים חוקי יסוד חדשות לבקרים על מנת לשרוד כממשלה; במדינה מתוקנת לא היו ממנים שני שרים באותו משרד; במדינה מתוקנת לא היו מפצלים משרדים בשביל להאדיר את כוחו של זה או אחר; במדינה מתוקנת לא היו מפלגות שאין בהן נשים בכלל; במדינה מתוקנת יועצים משפטיים יועצים על פי החוק ולא על פי דעתו של השר. אבל אנחנו, חברים, אנחנו לא במדינה מתוקנת. אנחנו מדינה שנסחטת על ידי מי שכדי לבטל משפטו מוכן לקחת אותנו האזרחים לתהומות שהשד יודע איך נוכל לצאת מהם. אנחנו לא מדינה מתוקנת.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. הדוברת הבאה, חברת הכנסת שרן מרים השכל – אינה נוכחת; חבר הכנסת דני דנון – אינו נוכח. חבר הכנסת אביגדור ליברמן, בבקשה.
אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, כתוב במקורות – אין כמו חטא היוהרה. תפסת מרובה – לא תפסת כלום. אבל כששיכרון כוח עולה ועולה, אז מתחילים לעשות דברים בלתי סבירים. מדברים על הרפורמה במשפט. איזו רפורמה? מדובר במהלך פרסונלי שנועד להציל את נתניהו מתסבוכת משפטית. במדינה מתוקנת, דיבר ידידי רם בן ברק, לא יכול לקרות דבר שמפרקים את מוסדות היסוד, מוסדות יסוד של כל מדינה. כשבמשרד הביטחון לוקחים סמכויות משר הביטחון ומעבירים לעוד שר במשרד הביטחון, כשביו"ש יש לנו שני שרים – יש שר הביטחון שהוא מפקד על חיילי צה"ל ויש שר לביטחון לאומי שהוא מפקד על משמר הגבול, זה טירוף מערכות. גם בנושא משרד החוץ. הרי פירקו את משרד החוץ. יש משרד החוץ ויש שר החוץ-העל ויש משרד ההסברה. גם בנושא של מדינת ההלכה, הרי אנחנו רואים פה מדינת הלכה מול עינינו, מדינת הלכה שקמה ובועטת. מה זה הרחבת סמכויות בתי דין רבניים? מה זה רבצ"ר, הרב הצבאי הראשי – מי שממנה אותו זה הרב הספרדי ראשי. מה הקשר שלו לצבא? כשאני מיניתי את הרב הצבאי הראשי, באמת היה אייל קרים, הוא היה קודם כול חייל. הוא היה מפקד סיירת מטכ"ל. כשהוא כמפקד סיירת מטכ"ל מתמנה לרב ראשי אז הוא יודע מה זה להיות חייל. מה זה פגיעה באחד מחוקי היסוד, חוק השבות? מה זה פגיעה בכל נושא הרפורמה בכשרות? מה זה פגיעה בעבודות חיוניות בשבת? ממתי נציג רבנות ראשית הוא גם חבר בוועדה שאמורה להתיר ועדות חיוניות בשבת? למה זה מוביל? גם כשאני מסתכל כבר מה שקרה, הקרן הכי גדולה בעולם, אותה קרן העושר הנורבגית – זהו, עזבה את מדינת ישראל. כל הטרלול הזה, כל חטא היוהרה, לצערי, עלול לפגוע בכלכלת ישראל בצורה נואשת. אני מסתכל כרגע על כל אנשי ההייטק ומדבר עם רבים מהם, ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש, שגם המהלך הבא, שרוצים לקחת כסף מקרן העושר הישראלית, אותם כספים שנועדו לממן פרויקטים חיוניים בתחום החברתי, בבריאות, בחינוך, ולוקחים אותם על מנת לממן הסכמים קואליציוניים – זאת תהיה פגיעה באמת קשה ביותר. שלא יהיו ספקות, זה יגרום להורדת דירוג אשראי של מדינת ישראל בשווקים בין-לאומיים. הגיע הזמן להבין שאנחנו חלק באמת מהכפר הגלובלי.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):
הכלכלה הישראלית תלויה בכלכלת העולם, ולכן כל המהלכים האלה הולכים לפגוע בקטר של הכלכלה הישראלית, בהייטק הישראלי. תדברו עם כל האנשים שמעורבים בנושא הזה. אנחנו כבר מקבלים יותר מרמז – קרנות מאירופה יוצאות ממדינת ישראל, משקיעים יוצאים, לא רוצים עסקים עם חברות ישראליות. ולכן אני קורא עוד פעם – תפסיקו עם חטא היוהרה. תפסיקו עם כל הנושא הזה של שיכרון חושים, שיכרון כוח. תנסו לפחות – אתם רוצים לפגוע באופוזיציה – ניחא. אבל תנסו לשמור על כלכלת ישראל.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת משה קינלי טור פז – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת. חבר הכנסת מאיר כהן. סליחה, חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה.
מאיר כהן (יש עתיד):
אדוני יושב-ראש הכנסת, חברות וחברי כנסת נכבדים, אדוני שר החינוך, אדוני שר החינוך – אמר ולא יסף. אני 30 שנה מחיי הייתי – יואב, אתה מפריע לי, אדוני השר. 30 שנה מחיי הייתי מנהל בית ספר, עסקתי בחינוך. וברור לכולנו, אדוני היושב-ראש, שתחום החינוך הוא החשוב ביותר במדינת ישראל, אין על זה שום ויכוח. הוא מעצב את הדורות לעתיד, הוא מכשיר את הילדים ואת הנכדים שלנו וכל אחד מאיתנו, ולא משנה מאיזו מפלגה, מבין את המשמעות של העניין. אני רוצה לפנות אליך, שר החינוך, ולהגיד לך: אני שומע אותך; אני שומע איך שאתם מהדהדים מציאות שממש לא קיימת. הלכתי לבדוק אם אכן ביטלו ברפורמה של השרה הקודמת את לימודי התנ"ך. לא ביטלו. גם לא את הבחינות בתנ"ך. אבל מה זה מפריע – כמו שאמר מקיאוולי, תן לי תעמולן טוב ואני אהפוך כל שקר לאמת. לכן אני מציע גם לאדוני שר החינוך, במקום לעמוד ולהתנצח ולספר מה היה, תעשה דבר אחד. תשמור על השגרה במשרד החינוך. המנהלים – ואני מדבר בשמם של מנהלים, בשמם של מורים שאני פוגש – הם עייפו מרפורמות במשרד החינוך. מה שהמשרד הזה צריך זה קצת שקט. תעזבו אותם מפוליטיקה. לא יכול להיות שאתה נכנס ואתה אומר: כל מה שנעשה קודם מיותר, עכשיו יש לי משהו משלי. לא נדבר על זה שבעצם את ליבת העניין של החינוך הבלתי-פורמלי הפקדתם לא בידיו של השר. ואני שואל אותך, אדוני, מי אחראי לקביעת תוכניות הלימוד, אתה או השר הנוסף? מי אחראי לתכנים הפדגוגיים, אתה או השר הנוסף? מי קובע כיצד יועברו החומרים למורים, אתה או השר הנוסף? מי קובע מה ערכי ומה פחות ערכי, אתה או השר הנוסף? שמעתי אותך אומר היום שאתה בדקת, יש תוכניות שהן כנגד חיילי צה"ל. אין תוכניות כנגד חיילי צה"ל. זו אינטרפרטציה שלך. כשיש תוכניות שמדברות, כן, על סוגיות שהן כואבות בתוך החברה הישראלית, אנחנו חייבים לדבר עם הילדים שלנו על זה, ולא יכול להיות שייכנסו לתוך בתי הספר סוכנים לשינוי תודעה. מה, מישהו נפל על הראש? אלה הילדים שלנו, זה המסד של המדינה הזאת. לכן, אני מציע באמת: טלו קורה מבין עיניכם. תעזבו את מערכת החינוך. נכנסת להיות שר – אני מאחל לך הצלחה. תרגיע, תתייחס למורים, תתייחס לתלמידים, תתייחס לסוגיות האמיתיות. לא יקרה כלום אם לא תעשה רפורמה משלך. תאמין לי, לא יקרה כלום. יש עוד הרבה מקומות שצריך לתקן בהם. תיתנו למורים ולמנהלים שגרה, תנו להם גיבוי, אל תשגעו אותם. תלמידי כיתה י' התחילו את השנה כשהם יודעים מה הם עושים – בסוף, עכשיו אתם אמרתם: לא, אתם לא תעשו את זה – אתם תעשו את זה בשנה הבאה, או מה שהתכוונתם בשנה הבאה – תעשו היום.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
מאיר כהן (יש עתיד):
זה מטריף את המערכת. תפסיקו עם זה. תודה רבה, אדוני.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חברת הכנסת שרן מרים השכל, שלוש דקות, בבקשה.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
שלום לך, כבוד היושב בראש, סגן יו"ר הכנסת. אני מאחלת לך הצלחה רבה בתפקיד.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
אני רוצה לספר לך, אדוני היושב בראש, על חבר כנסת שהיה כאן, ממש בכנסת הקודמת, בחוק הנורבגי, שהתרעם עליו. אני יכולה אפילו לצטט לך כמה מהציטוטים שכשהחוק הנורבגי עלה כאן לבימת הכנסת הוא דאג להדהד ולזעוק כאן מעל בימת הכנסת. חבר הכנסת שלמה קרעי, שהיום התמנה לשר התקשורת, עמד על במה זו וסיפר לנו איך ראש ממשלת נורבגיה שלחה לו מסר שהיא כועסת על החוק הנורבגי כי זו שחיתות. הוא קרא לנו אז: ממשלת ההונאה הגדולה ביותר שקמה אי פעם.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא, זה לא בגלל הנורבגי - - -
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
בגלל הנורבגי. בגלל הנורבגי, גבירתי.
טלי גוטליב (הליכוד):
זה כי בנט שיקר את הבוחרים שלו; עם שישה מנדטים הקים ממשלה והלך לבכות: אני לא יכול יותר. אני לא יכול.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
אני אשמח, אם חברת הכנסת מפריעה לי, להוסיף לי ככה עוד איזה 30 שניות או דקה כדי לתת לי לסיים את דבריי - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב, יש לה בסך-הכול - - -
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
- - זה לא הרבה, אבל חשוב לי לומר אותם. בראיון ל-ynet אותו שר תקשורת אמר שהחוק הנורבגי הוא שוחד שלא היה כמוהו. הוא קרא לנו ממשלה של מושחתים וקרא לחוק הזה שחיתות מדרגה ראשונה – לא יותר ולא פחות. והינה הינה, היוצרות התהפכו. והינה הינה, אותה ממשלה שלו מביאה לא סתם חוק נורבגי כזה אלא חוק נורבגי מורחב. ואני שואלת את שר התקשורת קרעי: האם זו עדיין שחיתות מדרגה ראשונה? האם זה שוחד פוליטי שניתן לכל ח"כ וח"כ שנכנס ככה בשורות האחוריות מכל המפלגות?
רון כץ (יש עתיד):
כבר לא שם.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
יותר מכך – אתה יודע, חבר הכנסת כץ, יש עוד שרה בשם רגב, מירי רגב, שמציעה שלא סתם יהיה חוק נורבגי, אלא שהיא תוכל גם להוציא את הנורבגים לצורך הצבעה ולהחזיר אותם אחר כך חזרה.
רון כץ (יש עתיד):
נורבגי נייד.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
מה זה נורבגי נייד, עם התניידות שלא הייתה כמוה. יכול להיות שדגי הסלמון בנורבגיה, ככה מלמדים אותה לקפוץ כך בים או בנהרות.
רון כץ (יש עתיד):
זה יעבוד באפליקציה?
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
משהו מדהים. הפליק-פלאק הזה שהם עושים הוא משהו בלתי ייאמן – והוא מדבר איתי על שוחד פוליטי. חברים, אתם שוכחים שבמשך ארבע מערכות בחירות יש כאן מפלגות שסירבו ללכת עם כל אחד אחר כראש ממשלה מלבד אדם אחד, ואם אנחנו מדברים על שוחד פוליטי בעניין הזה, על תפקידים ועל נורבגים – זה האימ-אימא של השוחד הפוליטי, על פי דבריו של שר התקשורת שלמה קרעי. תודה רבה לכם.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, צפריר בן זוגי ואני נמצאים בעיצומו של הליך פונדקאות שאנחנו עושים בישראל. אנחנו חולמים על זה כבר הרבה מאוד זמן, לא היו לנו הכסף והמשאבים לעשות את זה בחו"ל, צריך להיות מאוד מאוד אמידים בשביל לעשות את זה. אנחנו בקרוב נהיה הורים, בעזרת השם. פסקת ההתגברות פוגשת אותי באופן מאוד מאוד ממשי בצומת מאוד מאוד אישי, כי התהליך הזה של הפונדקאות בישראל קורה בזכות פסיקת בג"ץ והודות לממשלת השינוי שהוציאה את האירוע המורכב הזה מאוד, את ההתאמה של זוגות הומואים לתוך התהליך של הפונדקאות בישראל, ועל כך אני רוצה לשבח ולהודות מקרב לב לשר הבריאות לשעבר ניצן הורוביץ. בעידן שבו יש פסקת התגברות ברוב של 61 לא יכולתי להיות אבא במדינת ישראל. הליך הפונדקאות לא היה פתוח עבורי ועבור רבבות של זוגות הומואים וגברים יחידניים שפשוט לא היו מסוגלים לעשות את הפונדקאות בישראל, כי ב-2018, אדוני היושב-ראש, הממשלה הקודמת של נתניהו חוקקה נגד הקהילה הגאה באופן הכי אקטיבי שרק אפשר. היא תיקנה את חוק הפונדקאות והגדירה שרק הומואים וגברים יחידניים לא יוכלו להפוך להיות הורים. נתניהו שיקר שיתקן, ואז הלך וחתם על הסכמי אימוץ בין-לאומיים שבמסגרתם הוא החריג עוד פעם את הקהילה הגאה – אותי. בעידן של פסקת התגברות ברוב של 61, בתי המשפט, בג"ץ, לא יוכלו לקבל את אותה החלטה היסטורית שפרצה לי ולעוד רבים את הדרך להפוך להיות הורים בישראל. אותה קואליציה של 61 יכולה לשוב ולחוקק את החוק פעם נוספת ולפסול את היכולת שלי ושל עוד רבים אחרים להפוך להיות הורים בישראל. לכן, כשאני עומד על הדוכן הזה, ואולי שווה שחברת הכנסת גוטליב תאזין, אני זועק - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
אני מאזינה. פשוט כל דבר שאתה אומר – אני בודקת תאריכים, כי אני יודעת שאתה מתבלבל בעובדות - - - פשוט צודקת עובדתית.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אני זועק מדם ליבי. חברת הכנסת גוטליב, כשאת אומרת שהקהילה הגאה לא תיפגע על ידי הממשלה - -
טלי גוטליב (הליכוד):
היא לא תיפגע. די.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
- - אז אני אומר לך שבסיפור האישי שלי אני נפגעתי. ב-2018 הממשלה של נתניהו חוקקה את חוק הפונדקאות – תיקנה את חוק הפונדקאות והחריגה רק הומואים וגברים יחידניים מתוכו, אחרי שנתניהו הבהיר שפגיעה בקהילה הגאה לא תיתכן, אחרי שהוא שלח את חבר הכנסת אוחנה, יושב-ראש הכנסת היום, להגיש הסתייגות שנפלה, אחרי שהוא שיקר שיתקן והחריג אותנו מהסכמי אימוץ בין-לאומיים – לכן, כשאומרים לי "פסקת התגברות ברוב של 61", אני נזכר בחלום שלי להפוך להיות אבא - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
אבל יש וטו לבית המשפט העליון. יש וטו. אם בכל זאת זה יחזור פה בסיבוב שני לעליון – לעליון יש וטו. אם בפה אחד הוא יפסול את החוק – החוק יישאר בפסילה. תהיו מצויים בפרטים של הרפורמה. באמת, בשביל מה אני יושבת פה? להזכיר לכם, כי אתם פשוט מתבלבלים.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
מאחר שכיסינו את העובדה שנתניהו פגע בזכויות הקהילה הגאה ב-2018 ומנע ממני, שלל ממני את הזכות להפוך להיות אבא בהליך פונדקאות בישראל - - נ << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
- - אני רוצה להזכיר לך שפסקת ההתגברות היא לא החלק היחיד בתוכנית הרס מערכת המשפט, אלא גם היכולת המוחלטת המלאה - -
טלי גוטליב (הליכוד):
לפחות - - - פסקת ההתגברות - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
- - של כל קואליציה לבחור את שופטי העליון – אלו שבווטו יכולים למנוע מחוקים להיפסל. לכן אני אומר, חירויות הפרט, הזכויות הכי יסודיות של אזרחי ישראל, לא יכולות להיות נתונות לסחטנות פוליטית מהסוג הכי נלוז ונמוך שאפשר.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה, חבר הכנסת יוראי להב הרצנו.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אני פה בשם ציבור גדול שאומר: אנחנו שווים ואנחנו דורשים שוויון. חברות וחברי הקהילה הגאה, נשים, מיעוטים – כן, דמוקרטיה זה שלטון הרוב, אבל זה בעיקר שלטון העם, והעם מורכב יותר מקבוצת הרוב. יש גם חלקים נוספים שהם זכאים להגנה חוקתית, שהיא מפוררת על ידי פסקת ההתגברות. תודה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חבר הכנסת בועז טופורובסקי – אינו נוכח; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת. חברת הכנסת טלי גוטליב.
רון כץ (יש עתיד):
טלי, לא הבנת את הפואנטה.
טלי גוטליב (הליכוד):
זה חשוב שאני אגיד, זה בדיוק שתי דקות - - - אין מה לעשות אתם תדעו את העובדות.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אני נשאר להאזין לך.
טלי גוטליב (הליכוד):
אתה לא חייב.
רון כץ (יש עתיד):
טלי, אל תשכחי את הדיל שסגרו עכשיו על סגן היו"ר.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
מה?
רון כץ (יש עתיד):
מחר היא תראה.
טלי גוטליב (הליכוד):
חברים נכבדים, אני לא יודעת – אני פונה פה בעיקר למי שצופה בערוץ הכנסת. שימו לב כמה חברים יש כאן במליאה, ואני מדברת למי ששומע ורוצה לדעת את העובדות נכחן. אני מזכירה לכולם: היֹה היה מוסטפא דיראני, שייך לתנועת אמל, שפגע קשות בחיילי צה"ל, ארגן פעילות טרור בשטחי מדינת ישראל והחזיק את רון ארד שבוי. << אחרי_כן >> מדינת ישראל עצרה אותו, החזיקה אותו בכלא. מה עשה מוסטפא דיראני? מוסטפא דיראני תבע את מדינת ישראל. מה עשה בג"ץ ברוב "חוכמתו" – במירכאות כפולות ומכופלות – מתוך חוסר הבנה בסיסי של איזה זכויות אתה נותן לאויב ואיזה זכויות אתה לא נותן לאויב – בג"ץ אפשר למוסטפא דיראני לתבוע את מדינת ישראל בתביעה אזרחית. תוך כך, במסגרת התביעה האזרחית בין השאר נחשפו שיטות חקירה של גורמי הביטחון האלה והאחרים. אגב, לימים האבסורד בהתנהלות בג"ץ שאפשר למוסטפא דיראני, גדול המרצחים, לתבוע אותנו – בג"ץ שינה בסופו של דבר את עמדתו בדיון נוסף, השופט גרוניס, מאחר שמוסטפא דיראני שוחרר במסגרת עסקת שחרור מחבלים והמשיך לפגע בישראל. אז סוף כל סוף, אדוני היו"ר, סוף כל סוף אחרי שמוסטפא דיראני ממשיך לפגע בנו, בית משפט עליון מבטל – מאשר את ביטול התביעה שלו, וכך בסופו של דבר אפשר לומר שמוסטפא דיראני לא לקח כסף ממדינת ישראל. ולמה אני מספרת לכם את זה? ועליתי למרות שהאופוזיציה היום – הגענו איתכם לאיזושהי הסכמה באשר לזמנים, כי חשוב לי להבהיר את הדבר הבא: עמדה נשיאת בית המשפט העליון בסוף השבוע האחרון וחטאה לכללי האתיקה לשופטים, היא הביעה את עמדתה בנושא - - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
היא הביעה את האמת.
טלי גוטליב (הליכוד):
רק רגע. היא הביעה את עמדתה – יוראי, בוא תקשיב, אני בשונה ממך נצמדת להוראות החוק – כללי לשכת עורכי הדין, תפתח בגוגל.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
היא הביעה את האמת. היא הביעה את האמת שאתם - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
תפתח בגוגל, סעיף 17 וסעיף 23 – חטאה לכללי האתיקה בכך שהיא הביעה את דעתה על נושא השנוי במחלוקת ציבורית - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אין מחלוקת. אתם רוצים להרוס את בית המשפט העליון.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - הגדילה עשות, הגדילה עשות כשהיא העמידה את עצמה - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אתם רוצים להרוס את בית המשפט העליון.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - כשהיא העמידה את עצמה במצב של ניגוד עניינים, כי היא תצטרך להידרש לעתירות אשר תוגשנה, ככל שתוגשנה. ולסיום אני אומר לכם עוד דבר אחד. הגברת נשיאה שהעזה לעשות את הדבר הזה ולהמריד בעם וליצור כאן – לחרחר בינינו ריב ומדון במקום לרדת לשורש העניין - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אתם מחרחרים ריב ומדון. אתם מחרחרים.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - מה שמפריע לגברת נשיאה זה שבמדינה שלנו יש שליטים נסתרים, יש שלטון סתרים של הגילדה הזאת של בית המשפט העליון. ומה כל כך חורה לה? אני אגיד לכם מה חורה לה כל כך, רבותיי: הם מאוד אוהבים את הקשרים, ויד רוחצת יד, וחבר מביא חבר. ומה אנחנו רוצים לעשות? אנחנו רוצים להיטיב עם אזרחי מדינת ישראל.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
חבורה של עבריינים שרוצים להרוס את הדמוקרטיה הישראלית.
טלי גוטליב (הליכוד):
ועוד משהו אחד אני אומר ליושבים בבית, רבותיי, כי את חברי הכנסת זה לא מעניין, הם נצמדים לסיסמאות.
סימון דוידסון (יש עתיד):
טלי, די כבר.
טלי גוטליב (הליכוד):
לדוגמה, שני הנציגים - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
משפט לסיום.
טלי גוטליב (הליכוד):
הינה, נציג לשכת עורכי הדין לדוגמה, עו"ד נעאמנה - - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
שקר. שקר זה אמת. הנשיאה חיות לא יכולה לענות לך.
טלי גוטליב (הליכוד):
עו"ד נעאמנה יושב לכם בוועדה למינוי שופטים - -
סימון דוידסון (יש עתיד):
המורה טלי, לא הבנתי, המורה.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - בעוד המשרד שלו מופיע אצל השופטים שהוא ממנה. חברים יקרים, אם אתם רוצים - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - שאני אקשיב לכם ברצינות, תלמדו את הרפורמה, תדעו מה אנחנו עושים.
רון כץ (יש עתיד):
מה תגידי על נאשם שממנה שופטים?
טלי גוטליב (הליכוד):
אנחנו עושים פה טוב לכלל אזרחי מדינת ישראל.
רון כץ (יש עתיד):
טלי, זה נאשם שממנה שופטים.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
היא תוקפת את בית המשפט העליון.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. הדוברת הבאה, חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה.
רון כץ (יש עתיד):
נאשם ממנה שופטים, יותר טוב.
טלי גוטליב (הליכוד):
חכה קודם שאנחנו נעמיד לדין את הפרקליטים שעשו - - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
תוקפת את נשיאת העליון. היא תצביע בעד אחמד טיבי תכף.
רון כץ (יש עתיד):
ברור, מה זה, מחר, מה זה תכף.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
תגיד לה את זה.
היו"ר אוריאל בוסו:
בבקשה.
רון כץ (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני. חבל דווקא, שר החינוך היה פה, רציתי לדבר איתו. הוא כנראה לא כל כך ער למה שקורה במדינת ישראל בזמן שהוא עסוק פה בלהיות השר המקשר של העוזר של שר המשפטים עם יו"ר הקואליציה וכל הבלגן הזה, ולנסות למצוא תפקידים לכולם. הוא שכח דבר אחד: מערכת החינוך לא מחכה לו, ומערכת החינוך אומרת בקול ברור – עד כאן. התחילה מחאה של תלמידים, אדוני היו"ר, אתה לא תאמין באיזה גילים, אפילו אני הייתי בהלם. אני בעברי הייתי ראש מינהל החינוך, אני בקשר עם הרבה מאוד מנהלות, ומחאה כזו של תלמידים מעולם לא הייתה. ושאלתי, מה הניע עכשיו את הדבר הזה? ואמרו לי: תשמע, המינוי של אבי מעוז היה משהו שהמערכת לא יכולה להכיל. כשלוקחים את חבר הכנסת הכי גזען והכי חשוך בכל הבית הזה, גם התלמידים לא מכילים את זה. ועכשיו אתם שואלים את עצמכם איך תלמידים בחטיבה, בתיכון, בדרך כלל לא מעניין אותם כלום, אבל אתה לא מאמין. בדיוק לפני שהגעתי לפה הראו לי קבוצת ווטסאפ עם מעל 800 תלמידים, תלמידים צעירים, שהולכים להוביל מאבק ארצי בדיוק על הנושא הזה. כי לא משנה כמה פעמים יעמוד פה שר החינוך ויגיד: גפ"ן נשאר במשרד החינוך, אנחנו יודעים את האמת. הוא יכול להישאר במשרד החינוך ולקבל הוראות מאבי מעוז. זה לא משנה טכנית איפה המשרד יושב, זה משנה מהותית מי מנהל את הפרוצדורות. ולכן האנשים שעוד נשארו פה נאמנים לעצמם, למדינה, לחוקים, למה שישראל היפה עוד הייתה, צריכים לשמוע את אותם תלמידים. כי נהייתה פה איזושהי נורמה של אנשי הקואליציה לחשוב שהם יכולים לדבר רק ל-base שלהם, להגיד לצד השני: אתם לא מעניינים אותנו, הרוב בחר, למרות שזה לא נכון. אם מסתכלים מספרית, אנחנו מדברים על 48% מהציבור, אבל אני לא נכנס אפילו לדקויות האלה. אתם לא יכולים להגיד למדינה שלמה: תקפצו לנו. אתם לא יכולים להגיד למדינה שלמה: כל מה שהכרתם עד היום יותר לא מעניין. וכשעושים דבר כזה אז אתם מקבלים את מה שקרה במוצ"ש. ומה שקרה במוצ"ש, ההפגנה האדירה הזאת עם האנשים שאוהבים את מדינת ישראל היא רק ההתחלה. כי בהתחלה הם צוחקים עליך, ואחרי זה הם נלחמים בך, ואז הם מבינים שאנחנו ננצח. תודה רבה, אדוני.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה, חבר הכנסת רון כץ. הדובר הבא – ולא במקרה אולי – חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח.
סימון דוידסון (יש עתיד):
לא צריך, זה מיותר.
רון כץ (יש עתיד):
ברור שלא.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת. חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה. בבקשה.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בין הוויכוח שמצד אחד עומד שר המשפטים ומדבר על רפורמה משפטית, ובצד השני מדברים על מהפכה ודריסת מערכת המשפט – לצד הראשון, שמדברים על רפורמה, אני רוצה להגיד ולהקדים שאנחנו הכי ביקורתיים כלפי מערכת המשפט. מערכת המשפט לאורך שנים לא התייחסה בשוויון מלא לאוכלוסייה הערבית. גם בג"ץ, שמדברים עליו היום שיש סכנה למעמדו, לאורך שנים בסוגיות המהותיות ביותר עבור האוכלוסייה הערבית הפלסטינית לא היה נר לצדק, ובמיוחד בכל מה שקשור להחלטות עקרוניות לגבי בעלות על קרקע ערבית בדרום. ולכן הוויכוח הזה סביב הדמוקרטיה מבחינתנו הוא במקום אחר. דמוקרטיה היא לא עריצות הרוב. דמוקרטיה – כוחה של דמוקרטיה הוא לשמור על זכויות המיעוט. אין דמוקרטיה עם חוק הלאום, ואין דמוקרטיה עם אי-שוויון, ואין דמוקרטיה עם שר מורשע, שמגיע ביום חמישי ושישי לנגב וקורא לחתור למגע עם אזרחים. מה זה לחתור למגע עם אזרחים? זה לסמן את האויב, לנסות לנטרל אותו, ובכוח. ככה לא מתנהגת משטרה. משטרה צריכה להיות משטרה אזרחית שמספקת ביטחון לאנשים. אנחנו כהנהגת האוכלוסייה הערבית דרשנו בעבר ודורשים היום, ונדרוש גם בעתיד, שהמשטרה אכן תעשה את התפקיד שלה והמוטל עליה, ובעיקר לאסוף את הנשק הבלתי-חוקי באוכלוסייה הערבית. לזה השר לא צריך מופע, ולא צריך להסית נגד האוכלוסייה הערבית בכלל, והבדואית בנגב בפרט, ולקרוא לחתירה למגע איתה. זו הסתה וזו קריאה להפקרות ולדברים רעים שיבואו כתוצאה מהתנהגות המשטרה. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת שלמה קרעי – אינו נוכח; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת. חבר הכנסת יואב סגלוביץ'.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
אדוני יושב-הראש, חבריי חברי הכנסת, היום בוועדת חוקה השר יריב לוין אמר ותיאר שיחה שהייתה לו עם מישהו ממשרד המשפטים, ואני מצטט: אמרתי כשנכנסתי למשרד המשפטים, שמתי לב מייד לדבר אחד: אין עציצים בלשכה, בניגוד ללשכות אחרת. ואמרתי – לאותו אחד שהוא דיבר איתו – אני יודע למה, כי העציץ יושב מולך. כך זה נתפס וכך זה נראה. כך אמר היום שר המשפטים יריב לוין בוועדת חוקה, חוק ומשפט. האמת היא שגם נתניהו יושב בלשכתו ואומר: ניתן לעציץ ללבלב. הרי אתה העציץ שלי, יריב לוין, שר המשפטים. שנים אני ייבשתי אותך, אבל עכשיו מתאים לי שתלבלב. סוף-סוף גשם, אומר יריב לוין, מסתכל לשמיים, סוף-סוף הם בדעתי, סוף-סוף הם איתי, אבל הגשם זה לא אותו גשם שרואה יריב לוין. הגשם זה לא גשמי ברכה, הגשם זה תיקים פליליים לראש ממשלה. ועכשיו, כן, כן, עכשיו יריב לוין מלבלב, ושאר העציצים שיושבים סביבו בלשכתו של ראש הממשלה מוחאים כפיים ללבלוב של שר המשפטים. הם מלבלבים ויושבים מסביב, כל העציצים כולם, ומוחאים כפיים. למרות שזה חורף, אבל זה לא גשמי ברכה, אך מה יעשו עציצים? הרי הם עציצים. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לחבר הכנסת יואב סגלוביץ'. הדובר הבא, חבר הכנסת סימון דוידסון. בבקשה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אחיי בקואליציה, הפוליטיקה היא כמו גלגל: פעם אתה למעלה ופעם אתה למטה. אתמול הפור נפל עלינו, ומחר מי יודע מה יהיה. לצערי הרב, כמה מחברי הקואליציה שכחו זאת, שכחו שבכל סבב בחירות עלול להיות ונהפוך הוא, בדיוק כמו אותו מהפך מפורסם של בגין ב-77'. כיום, כשלפחות חצי עם חרד להרס הדמוקרטיה, אני קורא לכם לזכור שלא לעולם חוסן. הרפורמה המשפטית ההרסנית שלכם תזיק יום אחד גם לכם. הבומרנג שאתם זורקים עכשיו בלי מספיק מחשבה יפגע בסוף גם בכם. תחשבו מה יקרה בזמן אחר, כשיהיה פה רוב אחר והוא יקבע דברים שיפגעו בכם, חברי הקואליציה. מה יקרה כשלכם לא יהיה למי לפנות? כמו שאומרים, כשתדברו ללמפה. בג"ץ לא שייך רק לצד אחד במפה הפוליטית, וזה לא עניין של ימין ושמאל. בשנים שאתם לא הייתם בשלטון, אדוני היושב-ראש, גם אתם פניתם אליו, גם אתם ביקשתם הגנה מאחורי חומות הצדק, ואני אתן לכם כמה דוגמאות: ביטול אפשרות לעצור חיילים למשך 96 שעות בטרם עברו בפני שופט זה לא עניין של ימין ושמאל; הגנה על זכאותם של בעלי רכב לקבל הבטחת הכנסה זה לא עניין של ימין ושמאל; מימון זכותם של זוגות חד-מיניים להורות זה לא עניין של ימין ושמאל; איסור על ניתוק חשמל לאזרחים בעלי קושי כלכלי או רפואי זה לא עניין של ימין ושמאל; חיוב המדינה במיגון מלא של כיתות הלימוד בעוטף עזה זה לא עניין של ימין ושמאל. ועכשיו ההפתעה, אדוני היושב-ראש – ואני שמח שאתה פה: חיוב מועצה מקומית להקים מקווה לנשים דתיות ביישוב עם רוב חילוני זה לא ימין ושמאל; הקצאת תקציבים לילדים בחינוך המיוחד שלומדים בתי ספר רגילים זה לא ימין ושמאל. אז חברים יקרים, בכל מה שמניתי עכשיו, שנוגע לחרדים, לימנים ולכל האוכלוסייה במדינת ישראל, מי עזר לכם? בג"ץ. פניתם לבג"ץ, ובג"ץ עזר גם לכם וגם לנו. אני אגיד לכם מה קורה – מה שקורה עכשיו זו רמיסת זכויות הפרט בתחפושת של "הרוב קובע", חקיקה פרסונלית בתחפושת של דאגה לציבור. בקיצור, מהפכה משטרית בתחפושת של מהפכה שיפוטית. ולסיום אני אגיד משפט אחד. כולם יודעים מה זה תמ"א 38, נכון? תמ"א 38 זה שיפוץ, הוספה של ממ"ד.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
סימון דוידסון (יש עתיד):
מה שאתם עושים פה זה לא תמ"א 38; אתם עושים פינוי ובינוי למערכת המשפט, הורסים ובונים מחדש איך שנוח לכם. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. אני רק אתקן אותך שגם בתמ"א 38 יש תמ"א 2 ותמ"א 3, שזה גם הריסה ובנייה מחדש, לידיעתך. תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת עודד פורר. אתה יודע שאני בתכנון ובנייה קצת מבין.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
רק אולי תדייק שאתם עוסקים רק בהריסה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
תמ"א 38 זה לא הוספה של ממ"דים?
היו"ר אוריאל בוסו:
בתמ"א 38, בשביל לבנות משהו טוב, לפעמים מוסיפים, לפעמים צריך להרוס בשביל לבנות משהו חדש. זה החוק.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
אבל אתם מתעסקים בצווי הריסה בלבד.
היו"ר אוריאל בוסו:
בשביל לבנות צריך קודם כול להרוס. תודה. בבקשה.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני שר הביטחון, אתם מדברים על משילות, ומצאתם לכם אויבים בשבוע שעבר – האויבים היו הרשימות השחורות של עובדי המדינה שנקלטו בשנתיים האחרונות ונהגי שיירת ראש הממשלה; השבוע האויבים הם עשרות אלפי אנשים שיצאו להפגין. בזה אתם עסוקים יום ולילה, והיום אתם מעסיקים אותנו בהרחבת החוק הנורבגי. אבל משילות, אדוני היושב בראש, שעליה נבחרתם, שעליה אתם כל הזמן אומרים "בחרו בנו", "בחרו בנו", זה הביטחון האישי שעליו דיברתם, אבל אתם לא מדברים – לא שמעתי אתכם מצייצים על פיצוץ מטען חבלה בטבריה מחוץ לבית ב-5 בינואר; באותו יום נרצח קבלן ויזם נדל"ן בראשון לציון; רצח נער בן 15 בראשון לציון על רקע פלילי; חמישה פצועים מירי: בן 17 קשה, ארבעה בינוני, כולל ילד בן 10; פיצוץ מטען חבלה שהוצמד לאופנוע ברמת השרון; מסעדה בבת ים הוצתה על ידי פורץ; נמצא מת בביתו אדם עם סימני אלימות על רקע חוב כספי; שתי נשים מרחובות נעצרו בחשד להתעללות בשלושה ילדים מהמשפחה, ונזרק מטען חבלה לעבר בית בטבריה, ללא נפגעים, עדיין בחקירה. כל זה ב-5 בינואר. ב-6 בינואר: אלימות כלפי רופא בבית חולים זיו בצפת; גבר כבן 34 נורה למוות ביישוב אעבלין שבגליל; עוד גבר נורה ונפצע באירוע; קטטה ברחוב רוטשילד בבת ים, נפצע קשה גבר בן 50 מדקירות, עוד אדם נוסף נפצע במצב קל. ב-8 בינואר: ירי לעבר בית עסק בבני ברק. ב-8 בינואר: תושב רמת השרון בן 70 נעצר בחשד להצתת דירת גרושתו; ב-9 בינואר: גבר כבן 40 נורה למוות ביפו; באותו היום שלושה צעירים מעורבים בקטטה קשה בבית מלון בתל אביב. ב-10 בינואר: אונס קשישה בבית אבות בית הלפרין באשקלון, דיממה במשך שעות עד שהבחינו בה. במהלך כל השבוע הזה, עשרת הימים הללו, עסקתם בממשלה באיתור האויבים שנקלטו בשנתיים האחרונות לתוך שירות המדינה. ב-12 בינואר: בן 32 מנצרת נורה למוות על רקע פלילי. ב-13 בינואר: אירוע אלימות עם שני פצועים ורצח בקריית ביאליק, תושב העיר בן 36 נרצח. ב-13 בינואר גם חוסל עלי ג'רושי על ידי שני מתנקשים בעיר רמלה, וכמובן שכל העיר רמלה נכנסה לכוננות ועוצר כתוצאה מאותו אירוע. באותו יום, אב לשמונה, חירש-אילם כבן 40, נורה מירי טועה בנגב. ב-15 בינואר: חייל צה"ל הותקף באלימות קשה אחרי שניסה להפריד בקטטה. באותו היום גם היה ניסיון רצח פלילי בנתניה ובן 30 נפצע אנוש. ב-16 בינואר זוג הורים תקפו רופא בבית החולים סורוקה, ובאותו היום - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
אני מצטער, אני פשוט לא הספקתי עדיין להקריא את כל האירועים, אבל באותו יום אזרח ישראלי נדקר באורח קל והחקירה נמשכת, כנראה רקע פלילי. אם אתם רוצים למשול, אם אתם אומרים שנבחרתם למשול, המשילות היא באמת הביטחון האישי. טפלו בזה, אל תילחמו באזרחים. לא הם האויבים שלכם, וגם לא עובדי המדינה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת זאב אלקין – אינו נוכח; חבר הכנסת ישראל אייכלר – מוותר; חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת דוד אמסלם – אינו נוכח; חבר הכנסת יואל רזבוזוב – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימר בליאק – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת. חבר הכנסת מיקי לוי, מוותר?
מיקי לוי (יש עתיד):
לא, לא, אני בא. אולי אני אקח את הנתונים של חבר הכנסת פורר.
היו"ר אוריאל בוסו:
בבקשה.
מיקי לוי (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, מאיפה להתחיל? תראו מה עשיתם בחודש ימים: משילות אין, ביטחון אישי אין, מהפכה יש. האזרחים מבולבלים. בינתיים אתם קוטפים את הפירות הכלכליים שיצק שר האוצר תוכן בהם. אמר ראש הממשלה נתניהו: השארתם לנו חורבן כלכלי, אדוני שר האוצר לשעבר. רק שהוא שכח לציין שהאינפלציה במדינת ישראל היא מחצית בממוצע ממדינות אירופה, מחצית מארצות הברית ומקום רביעי בצמיחה ובנתונים כלכליים על פי ה-OECD. מה לעשות, נתונים לא טובים, אדוני שר האוצר לשעבר. מהפכה בשיאה. רפורמות שאנחנו לא מבינים לאן הן הולכות. אין בכלל ספק שיפגעו בחירותם של אזרחי מדינת ישראל. בית המשפט העליון, עם הרפורמות האלה, לא יוכל להגן על אזרחי מדינת ישראל. חוק שיחוקק בכנסת ילך לשם, יחזור חזרה, יצביעו עליו פעם נוספות – וגמרו את כל הסיפור. ברוב של 61 עילת הסבירות תבוטל. הכול יהיה בסדר, נהדר. הבטחתם לנו, אדוני היושב בראש, ביטחון אישי. עמד כאן לפניי חבר הכנסת פורר עם רשימה ארוכה מאוד של אירועים שעלו בחיי אדם: ירי, פיצוצי מטענים, רצח של קבלן ברחובות, פגיעה בחיילים. וראיתי את השר לביטחון פנים, כל פעם שיש אירוע כזה, רץ אץ מנופף באקדחו מול התקשורת ומול קודמו בתפקיד, השר בר לב, ועוד צועק עליו שהוא לא יודע מה לעשות – מי שהיה מפקד סיירת מטכ"ל, לעומת מי שלא שירת כלל וכלל בצה"ל ואין לו מושג בהפעלת הכוח, רק יש לו מושג בהפעלת הפה. אנה אתם לוקחים אותנו? אנה אתם לוקחים את מדינת ישראל? אנה אתם לוקחים את אזרחי מדינת ישראל? השנה החולפת, או השני וחצי שחלפו, היו, על פי דברי הרמטכ"ל היוצא, השנים הכי שקטות מבחינה ביטחונית. בעוטף עזה קצרו את החיטה כאשר היא הבשילה, ללא בלון תבערה אחד. אבל זה לא משנה. אתם, את העוגנים האלה – אני מסיים – של הפייק ניוז תמשיכו להגיד. תודה רבה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת עידן רול – איננו; חבר הכנסת מתן כהנא – איננו; חבר הכנסת חילי טרופר – איננו; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – איננה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה.
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברי כנסת נכבדים, אני אתייחס לחוק הנורבגי בצורה אחרת. עד עכשיו התייחסו לזה, אמרו שבעצם שרים לא יהיו במליאה, שרים לא יהיו זמינים לענות לשאילתות. אני אתייחס לחוק הנורבגי מבחינה כלכלית. בימים שבהם פורסם דוח העוני במדינה, הממשלה מביאה לאישור הכנסת חוק הדורש השקעה של מיליוני שקלים, כשבישראל חיים כ-2 מיליון עניים. כסף שהעניים במדינה זכאים לו יותר מאשר לסדר עוד ג'ובים לאנשי המפלגות של הקואליציה. נתוני העוני שפורסמו, הן בחברה הערבית והן בחברה החרדית, מחרידים. מחרידים מאוד. במקום עוד חוק הדורש השקעה של מיליוני שקלים, הממשלה ושריה נדרשים במיידית להכין תוכנית לטיפול בעוני. לתת תקווה למשפחות הערביות והחרדיות ולכל משפחה הנמצאת מתחת לקו העוני זה לא חובה, זה מצווה. אני אסיים בשני פתגמים בערבית. פתגם אחד שמתייחס לחוק הנורבגי ואומר: (אומר בערבית ומתרגם:) זאת אומרת, טעות לא מתקנים בטעות. אם נניח שבכנסת הקודמת הייתה טעות לחוק הנורבגי, זה לא נותן אישור והצדקה לשנות אותו בעוד טעות. ואני אסיים בפתגם שמתאר את העוני, שאומר: (אומר בערבית ומתרגם:) – אני אתרגם את זה לעברית – אומרים בעצם: העוני הינו אבי הפשיעה. תודה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה, חבר הכנסת יאסר חוג'יראת. חבר הכנסת יבגני סובה – איננו; חבר הכנסת גדי איזנקוט – איננו. חברת הכנסת נעמה לזימי. נעמה לזימי נמצאת? כן? בבקשה.
נעמה לזימי (העבודה):
כבוד יו"ר הכנסת, כנסת נכבדה, אני רוצה לספר לכם על דבר אדיר ומרגש שקרה היום בישראל, מה שמביא לי באמת תקווה, וצר לי שלא קיבל מספיק הד תקשורתי. הבוקר יצאו אלפי סטודנטים וסטודנטיות ממוסדות ברחבי הארץ בקריאה ברורה נגד ההפיכה המשטרית של יריב לוין. גם הדור הצעיר, מי שיישא בנטל המדינה הזו בהמשך, מבין שהרפורמות האלו, משמעותן ריסוק מערכת המשפט, הכפפתה לממשלה וביטול הפרדת הרשויות, מה שבסוף יפגע בעתיד ישראל ובשכבות החלשות ביותר. אני רוצה מפה לחזק את הסטודנטים והסטודנטיות שהשמיעו היום קול ברור – בתל חי, בספיר, בתל אביב, בחיפה, בירושלים, בבאר שבע, בהרצליה, בחולון וברחובות. אתם המנהיגות והמנהיגים הבאים של המדינה הזו. אני מגנה בתוקף את האלימות המיותרת של המשטרה של בן גביר נגד הסטודנטים והסטודנטיות שהפגינו בירושלים. שלושה סטודנטים שכל חטאם הוא מימוש הזכות הדמוקרטית שלהם להפגין הופלו לרצפה, רותקו על ידי שוטרים ללא הסבר ונמצאים עדיין במעצר. אתמול בן גביר פנה למשטרה לקבל תמונת מצב על אלימות נגד מפגינים. אז הינה תמונת מצב. לא צריך לצאת רק נגד אלימות כלפי החברה החרדית או מקומות אחרים. כלפי כל אלימות משטרתית יש לצאת. הסטודנטים, בן גביר, הם אנרכיסטים בעיניך? הם העתודה של המדינה שלנו. אני קוראת מכאן לכל הסטודנטים והסטודנטיות בארץ: אל תפסיקו, תשמיעו את הקול שלכם, תצטרפו למחאת הסטודנטים. זה העתיד שלכם, זה העתיד שלנו, זאת התקווה שלנו. ואני קוראת להתאחדות הסטודנטים, לאגודות הסטודנטים בכל מקום: אל תשבו על הגדר, אל תתקרנפו. כשאני הייתי סטודנטית הבנו שצו השעה הוא המחאה החברתית ויוקר המחיה. יצאנו החוצה בהמונינו. היום צו השעה הוא דמותה של הדמוקרטיה הישראלית והגנה עליה. גם אתם יודעים איזו מדינה תהיה כאן אם הם יקבלו את מבוקשם. יש לכם חובה מוסרית להשמיע קול, זה גם עבורכם. המחאה הזאת היא של כולם – סטודנטים, מרצים, עורכי דין, מורים, תלמידים, תלמידות, עובדים, עובדות. לא ניתן לכם להפוך את ישראל לפולין או להונגריה. אנחנו נשמור על המדינה שלנו. כל הכבוד.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. יש איזו הבנה?
רון כץ (יש עתיד):
הצבעה.
היו"ר ישראל אייכלר:
בבקשה. אני מזמין את יושב-ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת שמחה רוטמן לסכם את הדיון.
רון כץ (יש עתיד):
רגע, אולי יש עוד דוברים.
היו"ר ישראל אייכלר:
רק שנייה, היה סיכום או לא היה סיכום?
רון כץ (יש עתיד):
כנראה שלא. מה נקרא את מי שפה.
היו"ר ישראל אייכלר:
ברשותך, אני אמשיך. חברת הכנסת ברביבאי – מוותרת? עולה או מוותרת? אני מקריא הלאה? חברת הכנסת ברביבאי עולה או לא עולה?
רון כץ (יש עתיד):
רוטמן, אתה מסכם?
היו"ר ישראל אייכלר:
הם אומרים שהם סיכמו.
רון כץ (יש עתיד):
אז בכבוד, בכבוד.
היו"ר ישראל אייכלר:
חבר הכנסת נאור שירי; חבר הכנסת גדעון סער; חבר הכנסת יעקב טסלר; חבר הכנסת אמנון שוסטר; חבר הכנסת יעקב אשר.
רון כץ (יש עתיד):
אדוני היו"ר, זה בסדר.
היו"ר ישראל אייכלר:
חברת הכנסת שרון ניר; חברת הכנסת פנינה תמנו שטה; חבר הכנסת אריאל קלנר. אף אחד לא עולה, אז אנחנו נזמין את יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט שמחה רוטמן לסכם את הדיון.
שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, הרבה טענות ומענות נטענו גם במהלך דיוני הוועדה וגם במהלך הדיונים לקראת פטור מחובת הנחה וגם פה, מעל דוכן הכנסת, בנוגע למה שמכונה "החוק הנורבגי", החוק שבו אנחנו עוסקים, חבר הכנסת המחליף. אחת מהטענות שבאמת ראויה להתייחסות זו הטענה כאילו אני התנגדתי להסדר הנורבגי. האמת היא שאני באתי לכאן, לא זוכר בדיוק, נדמה לי שזה היה לפני כשנה, והצעתי לחברי הכנסת הנורבגים של הממשלה הקודמת הצעה שהם אינם יכולים לסרב לה. אמרתי להם: אנחנו נתמוך, תעבירו חוק שאומר שחברי הכנסת שנכנסו לתוך הכנסת כבר במסגרת החוק הנורבגי, יישארו חברי כנסת, ולא יוכלו השרים שהתפטרו לחזור לכנסת. זה מה שהצעתי אז, לפני שנה. הצעתי לחברי הכנסת דאז לכאורה הצעה שתגביר את האי-תלות שלהם, שתאפשר להם להישאר חברי כנסת בלי תלות בגחמה של שר זה או אחר. הם יוכלו לשקול כל הצבעה לגופה ולא בגלל משמעת קואליציונית מכיוון שהם שמפחדים. אכן, ראינו שזה מה שהתרחש בסופו של דבר בתקופת הכנסת הקודמת, כאשר חבר הכנסת, אז סגן השר, השר מתן כהנא התפטר מהכנסת, התפטר מתפקיד השר, רק כדי להוציא חבר כנסת נורבגי, את חבר הכנסת יום טוב כלפון.
רון כץ (יש עתיד):
שמחה, אתה זוכר את המשך הנאום?
שמחה רוטמן (הציונות הדתית):
והוא בא ואמר - - -
רון כץ (יש עתיד):
איך אפשר לפקח על מישהו כשאבן על צווארו?
שמחה רוטמן (הציונות הדתית):
נכון, נכון, אני מתייחס לזה. בוא, שב, אני אענה לך. הוא משך אותו מהכנסת. אני חייב לומר לכם, רבותיי, כאשר אני ראיתי את הדבר הזה, רחמיי נכמרו.
קריאה:
- - -
שמחה רוטמן (הציונות הדתית):
לא, לא, אני מסכם, ולכן הזמן לא מתחיל. זה לא שהזמן נגמר.
קריאה:
קבענו שעת הצבעה.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית):
לא קבענו שעת הצבעה, קבענו שעת דיבור, שאתם מסיימים את הדיבורים.
קריאה:
- - -
שמחה רוטמן (הציונות הדתית):
אז אני לא בקיא בסיכומים. סיכומים אפשר לבדוק עם חברת הכנסת עליזה בראשי. לכן, רחמיי נכמרו. למה רחמיי נכמרו, אדוני היושב-ראש? מפני שאנחנו יודעים שיש במדינת ישראל – כבוד השר, אני יודע שאתה דאגת לרווחה.
מאיר כהן (יש עתיד):
השר לשעבר.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית):
השר לשעבר. במהלך השנה וחצי האחרונות אנחנו נמנענו מלתת תואר לשעבר גם למי שהיה לשעבר, אז אני גם אותך מכבד כאילו אתה עדיין השר. אני אומר, מאחר שרווחתם של אנשים חשובה לך, כל עובד שעובד במקום עבודה כלשהו במשך זמן מסוים, חייבים לו הודעה מוקדמת, חייבים לו שימוע. במקרה שמפסיקים את עבודתו, נותנים לו איזה פרק זמן להתארגנות. ואילו חברי כנסת שנכנסים לכנסת לפי החוק הנורבגי, בהתראה של 48 שעות מאבדים את מקום עבודתם. הדבר הזה הוא מאוד בעייתי – בלי הודעה מוקדמת, בלי שימוע, בלי הליך, בהחלטה של רגע. לכן הצעתי אז לנתק את הקשר – מי שנכנס בנורבגי נכנס בנורבגי והוא יישאר. להפתעתי אז לא קיבלו אז את הצעתי, אני לא יודע למה. אבל גם עכשיו, במסגרת הצעת החוק, אני אמרתי שאני מאוד מאוד הייתי רוצה לייצר מנגנונים שיחזקו את עצמאותם של חברי הכנסת הנורבגים והצעתי את זה בוועדה. אני את עמדתי לא שיניתי, אני חושב שצריך לייצר מנגנונים שכאלה. אני חייב לומר, ואני אומר זאת בצער, שלא הצלחתי לשכנע את חבריי לקואליציה לייצר עוד מנגנונים כאלה. אבל אני אגיד לכם למה לא הצלחתי לשכנע את חבריי לקואליציה. אני באתי אליהם עם הטענות הכי צודקות והם אמרו לי: אתה צודק, אבל אנחנו לא יכולים לסטות מהתקדים שעשתה הממשלה הקודמת. אנחנו לא יכולים לבוא ולפגוע בשרים ובחברי הכנסת באופן שונה ממה שנהגו אצל יש עתיד. למה הם מביאים את יש עתיד כדוגמה? למה הם הביאו את יאיר לפיד ואת מפלגתו יש עתיד כדוגמה? בגלל שמפלגת יש עתיד יצאה בשצף-קצף נגד עצם הרעיון של חברי כנסת נורבגים. במשך שנים רבות זאת הייתה עמדתם העקבית והעקרונית – שאסור שיהיה דבר כזה, שזה בזבוז כספי ציבור וזה דבר לא לגיטימי. הם כינו את זה בכל שם של שחיתות, וכל טענה אפשרית העלו ביש עתיד. אני לא חושב שהיה אי מישהו שהשתמש בשפה יותר תקיפה כנגד עצם ההסדר הנורבגי מאשר חברי הכנסת של יש עתיד, ובעיקר העומד בראש מפלגת יש עתיד יאיר לפיד. במקלו ובתרמילו הוא יצא כנגד עצם קיומו של המושג "נורבגי". והינה, גילינו שבאותה שנייה שהוא הגיע לתפקיד ראש הממשלה ומפלגתו הייתה בשלטון, נשתכחה ממנו גירסא דינקותא. הוא פשוט שכח בשנייה אחת את כל מה שהוא דיבר קודם לכן במשך שנים רבות. הוא לא ידע שיש בעיה בח"כים נורבגים. הוא גם לא ידע שיש בעיה בכספים קואליציוניים; או, כמו שהוא אמר, כספים קואליציוניים זה מושחת, אבל שלנו זה למטרה טובה, זה לא מושחת. הדבר הזה, רבותיי, מראה לנו שני דברים: דבר אחד – הוא מראה לנו שדברים שרואים מכאן לא רואים משם כשמדובר ביאיר לפיד ובאנשי יש עתיד. זה דבר אחד. דבר השני – הוא מראה לנו איזו חובה מוטלת עלינו, חברי הכנסת של הימין, המחנה הלאומי במדינת ישראל, לדאוג שלהרבה מאוד זמן אנחנו נישאר כאן והוא יישאר שם. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה, חבריי חברי הכנסת.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה ליושב-ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת שמחה רוטמן. אנחנו עוברים להצבעה. לפי בקשת 20 חברי כנסת ההצבעה תהיה שמית. אני מבקש ממזכיר הכנסת להקריא את השמות של חברי הכנסת. אני מבקש שיהיה שקט באולם כדי שתשמעו את המזכיר. עדיין לא מספיק שקט. אתה לא יכול להתחיל? אז שיהיה שקט. רבותיי, תרגיע את החבר'ה, כי המזכיר צריך לקרוא את השמות. אנא, בבקשה. הצבעה שמית
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– אינו נוכח
יולי יואל אדלשטיין– בעד
אמיר אוחנה– בעד
ינון אזולאי– בעד
גדי איזנקוט– אינו נוכח
ישראל אייכלר– בעד
דן אילוז– בעד
ואליד אל הואשלה– נגד
קארין אלהרר– נגד
זאב אלקין– אינו נוכח
דוד אמסלם– בעד
אופיר אקוניס– בעד
משה ארבל– בעד
יעקב אשר– בעד
אוריאל בוסו– בעד
דבי ביטון– אינה נוכחת
חיים ביטון– בעד
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– בעד
בועז ביסמוט– בעד
ולדימיר בליאק– אינו נוכח
מירב בן ארי– אינה נוכחת
רם בן ברק– אינו נוכח
איתמר בן גביר– בעד
אברהם בצלאל– בעד
אורנה ברביבאי– אינה נוכחת
ניר ברקת– בעד
טלי גוטליב– בעד
מאי גולן– בעד
יואב גלנט– בעד
גילה גמליאל– אינה נוכחת
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– בעד
סימון דוידסון– אינו נוכח
אבי דיכטר– בעד
גלית דיסטל אטבריאן– בעד
אלי דלל– בעד
דני דנון– בעד
שלום דנינו– בעד
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
שרן מרים השכל– אינה נוכחת
ניסים ואטורי– בעד
מיכל מרים וולדיגר– בעד
יצחק שמעון וסרלאוף– בעד
יאסר חוג'יראת– נגד
אימאן ח'טיב יאסין– נגד
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
משה טור פז– אינו נוכח
אחמד טיבי– אינו נוכח
יוסף טייב– בעד
אוהד טל– בעד
יעקב טסלר– בעד
חילי טרופר– נגד
אלי כהן– בעד
אלמוג כהן– בעד
מאיר כהן– אינו נוכח
מירב כהן– אינה נוכחת
מתן כהנא– אינו נוכח
עופר כסיף– נגד
אופיר כץ– בעד
ישראל כץ– בעד
רון כץ– אינו נוכח
יוראי להב הרצנו– אינו נוכח
מיקי לוי– אינו נוכח
יריב לוין– בעד
נעמה לזימי– אינה נוכחת
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– נגד
טטיאנה מזרסקי– אינה נוכחת
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
יונתן מישרקי– בעד
חנוך דב מלביצקי– בעד
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
מיכאל מלכיאלי– אינו נוכח
אבי מעוז– בעד
אורי מקלב– בעד
יעקב מרגי– בעד
שרון ניר– אינה נוכחת
בנימין נתניהו– בעד
יואב סגלוביץ'– אינו נוכח
יבגני סובה– אינו נוכח
משה סולומון– בעד
לימור סון הר מלך– בעד
אופיר סופר– בעד
אורית מלכה סטרוק– בעד
בצלאל סמוטריץ'– בעד
משה סעדה– בעד
גדעון סער– נגד
מנסור עבאס– נגד
איימן עודה– נגד
יוסף עטאונה– נגד
חוה אתי עטייה– בעד
חמד עמאר– נגד
צביקה פוגל– בעד
עודד פורר– אינו נוכח
יצחק פינדרוס– בעד
מאיר פרוש– בעד
יסמין פרידמן– אינה נוכחת
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי– נגד
יואב קיש– בעד
אריאל קלנר– בעד
יצחק קרויזר– בעד
גלעד קריב– אינו נוכח
שלמה קרעי– בעד
אליהו רביבו– בעד
מירי מרים רגב– בעד
שמחה רוטמן– בעד
עידן רול– נגד
יואל רזבוזוב– אינו נוכח
אפרת רייטן מרום– אינה נוכחת
יפעת שאשא ביטון– אינה נוכחת
אלון שוסטר– אינו נוכח
אלעזר שטרן– אינו נוכח
עמיחי שיקלי– בעד
מיכל שיר סגמן– נגד
נאור שירי– אינו נוכח
עאידה תומא סלימאן– נגד
פנינה תמנו– אינה נוכחת
היו"ר ישראל אייכלר:
המזכיר יקרא שוב בשמות האנשים שלא היו בסיבוב הראשון.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
פנינה תמנו– נגד
משה אבוטבול– בעד
גדי איזנקוט– נגד
זאב אלקין– נגד
דבי ביטון– נגד
מיכאל מרדכי ביטון– נגד
ולדימיר בליאק– נגד
מירב בן ארי– נגד
רם בן ברק– נגד
אורנה ברביבאי– נגד
גילה גמליאל– בעד
בנימין גנץ– נגד
סימון דוידסון– נגד
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
שרן מרים השכל– נגד
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– נגד
משה טור פז– אינו נוכח
אחמד טיבי– אינו נוכח
מאיר כהן– אינו נוכח
מירב כהן– נגד
מתן כהנא– נגד
רון כץ– נגד
יוראי להב הרצנו– נגד
מיקי לוי– נגד
נעמה לזימי– נגד
אביגדור ליברמן– נגד
טטיאנה מזרסקי– נגד
מרב מיכאלי– נגד
יוליה מלינובסקי– נגד
מיכאל מלכיאלי– בעד
שרון ניר– נגד
יואב סגלוביץ'– נגד
יבגני סובה– נגד
עודד פורר– נגד
יסמין פרידמן– נגד
אורית פרקש הכהן– נגד
גלעד קריב– נגד
יואל רזבוזוב– נגד
אפרת רייטן מרום– נגד
יפעת שאשא ביטון– נגד
אלון שוסטר– נגד
אלעזר שטרן– נגד
נאור שירי– נגד
היו"ר ישראל אייכלר:
האם יש מישהו שעוד לא הצביע והוא נמצא באולם ורוצה להצביע?
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה טור פז– נגד
אחמד טיבי– נגד
היו"ר ישראל אייכלר:
נא לסכם את הרשימה. תמה ההצבעה. 63 בעד, 54 נגד. אני קובע שההצעה התקבלה בקריאה ראשונה, ותחזור לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנה לקריאה שנייה ושלישית.
היו"ר ישראל אייכלר:
הנושא הבא על סדר-היום – הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק-יסוד: הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת החוק. ימסור את ההודעה חבר הכנסת יואב קיש, שר החינוך והשר המקשר בין הממשלה לכנסת. בבקשה, אדוני השר. בתום דבריך אני מזמין אותך להישאר על הדוכן כדי להציג את הנושא הבא, שהוא צירופה של חברת הכנסת מאי גולן כשרה בממשלה.
שר החינוך יואב קיש:
טוב. כבוד היושב-ראש, שתי הודעות, ולאחר מכן באמת הדיון וההצבעה על חברת הכנסת מאי גולן בתפקיד שרה. חברת הכנסת מאי גולן, עוד מעט את. יש לי שתי הודעות ואז את. הודעה אחת – על החלת דין רציפות. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בהתאם לסעיף 1 לחוק רציפות הדיון בהצעות חוק החליטה הממשלה להודיע במליאת הכנסת על רצונה להחיל דין רציפות על הצעות החוק האלה: הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 8), התשפ"ב– 2022– החלטת ממשלה 1536 מיום 9 במאי 2022; הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 34), התשפ"ב–2022 – החלטת ממשלה 1513 מיום 21 בפברואר 2022; הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 33) (נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים מזרים והפקת נתוני זהות ביומטריים), התשפ"ב–2022 – החלטת ממשלה 1458 מיום 1 בנובמבר 2021. זו הודעה ראשונה.
שר החינוך יואב קיש:
ההודעה השנייה – הודעה על העברת שטחי פעולה בהתאם לסעיפים 9(א)(11) ו-(ב) לחוק הממשלה, התשס"א–2001. אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק-יסוד: הממשלה, על העברת שטחי הפעולה הבאים: א. שטח הפעולה של הרשות לפיתוח כלכלי-חברתי של המגזר החרדי – מהמשרד לשוויון חברתי למשרד ראש הממשלה; ב. שטח הפעולה של הרשות לזכויות ניצולי השואה מהמשרד לשוויון חברתי למשרד ראש הממשלה; ג. שטח הפעולה של היחידה לתוכניות חיצוניות וקידום שותפויות, כפי מצבה ביום 27 בנובמבר 2022, ממשרד החינוך למשרד ראש הממשלה.
שר החינוך יואב קיש:
הגענו עכשיו, אחרי ההודעות האלה, להודעה ודיון אישי שדורשים הצבעה. חברת הכנסת מאי גולן, יש לי הודעה על כך. אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה כדלקמן: בהתאם לסעיף 15 לחוק-יסוד: הממשלה ועל פי הצעת ראש הממשלה, לצרף את חברת הכנסת מאי גולן כשרה בלי תיק במשרד ראש הממשלה. הממשלה מבקשת את אישורה של הכנסת להחלטה הזו.
היו"ר ישראל אייכלר:
עוברים לדיון האישי. אני סוגר את הרשימה. חבר הכנסת אחמד טיבי, ראשון הדוברים, בבקשה. חבר הכנסת טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח. חברת הכנסת שרן מרים השכל, בבקשה.
מיקי לוי (יש עתיד):
שרן, תשאלי לכמה שרים הגיעו.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
מה זה?
מיקי לוי (יש עתיד):
33 שרים.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
33, נכון? אצלנו היה 28? והיד עוד נטויה. כן.
היו"ר ישראל אייכלר:
אני מתחיל עוד פעם.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
והינה, מגיע המינוי של השר ה-33 בממשלת נתניהו. 33 שרים. אחת הממשלות הרחבות ביותר. למה הגענו ואיך הגענו למצב הזה? משום שכרגע יושב ראש ממשלה סחיט. כל ח"כ וכל חבר כנסת שלא מרוצה, שלא מעוניין, הולך הביתה, עושה ברוגז ודורש תפקיד שרות. עכשיו, תראו, לפני הבחירות הייתה איזו הצעה רצינית. מאי, הייתה הצעה רצינית. ביבי עמד לידך והצהיר בפני הבוחרים: הינה שרת ההגירה הבאה של מדינת ישראל. והינה יום אחרי הבחירות הוא חזר בו. חזר בו - -
מאי גולן (הליכוד):
מעולם לא חזר בו. רק תדברי אמת. ממש לא חזר בו.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
- - ואמר: מתנצל, חברת הכנסת מאי גולן; בואי תעמדי מאחורה, אין לך תפקיד.
מאי גולן (הליכוד):
יהיה לי. אל תדאגי. תפקיד יותר בכיר ממה שהיה לך.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
הלכת, עשית ברוגז, והינה ראש הממשלה הסחיט שנמצא כרגע ממנה אותך לשרה, ולאיזו שרה? שרה בלי תיק. על מה תהיי אמונה? על מה תהיי אמונה, חברת הכנסת גולן? אולי - - -
מאי גולן (הליכוד):
אני מבטיחה לך הבטחה אישית ממני אלייך שאני אעסוק בכל הנושאים שהבטחתי לציבור שאני אתעסק בהם, הרבה יותר ממה שהיה לכם לעסוק.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
אז את הולכת להיות שרת ההגירה, כפי שנתניהו התחייב לך.
מאי גולן (הליכוד):
כל ההבטחות שאני הבטחתי יקוימו, לעומתכם, בעזרת השם.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
את זה אנחנו נצטרך לראות, משום שבכל העברות הסמכויות שאנחנו רואים עכשיו, שעומדות על סדר-היום שלנו כאן עד 09:00, מועברות הסמכויות לכל הנושאים של ניצולי השואה ממשרד לשוויון חברתי ומהמשרד הזה למשרד ראש הממשלה. אז האם חברת הכנסת גולן תהיה השרה לניצולי השואה? או אולי הסמכויות שעוברות מכל מיני נושאים ותחומים של החרדים – אה, לא, רגע. זה השר במשרד ראש הממשלה גולדקנופ, נכון? שהוא גם שר השיכון והבינוי וגם שר במשרד ראש הממשלה. אז כנראה הוא יקבל את התיק הזה ולא את התיק של ניצולי השואה. או אולי זה בעצם כל מיני סמכויות כאלו ואחרות? אולי של ההסברה? אולי מהחינוך? בואו ננסה לנחש איזה תיק תקבל חברת הכנסת גולן. נכון לעכשיו משביעים שרה ללא תיק, נכון? להיות עציץ בתוך משרד ראש הממשלה, מס' 33. פשוט מבדר לראות את כל ההתחייבויות שהיו לכם, גם לפני הבחירות, פתאום מתעופפות באוויר ונעלמות. העיקר לרצות את כולם. העיקר שכל מי שסוחט מקבל את מה שהוא מבקש. תודה רבה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה לחברת הכנסת שרן מרים השכל. חבר הכנסת דני דנון.
דני דנון (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני שמח לחזור אחרי שנים רבות לדוכן הזה. אדוני היושב-ראש, נאמתי בדוכנים אחרים בפני גויים רבים, ולחזור כאן לראות אותנו, החברים, זה כבוד גדול. צריך לזכור שבעולם מסתכלים עלינו, לא מבדילים בין אופוזיציה לקואליציה. ולכן האמירות ששמענו השבוע על מלחמת אחים, מרי אזרחי, זה לא יקום ולא יהיה. צריך לומר את הדברים. אנחנו אחים, נתווכח, נריב, אבל נעשה את הכול במסגרת הדמוקרטית. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להסב את תשומת לב חבריי לממשלה ולכנסת שבעוד שבועיים אנחנו, ממשלת ישראל החדשה, הימנית, הלאומית, צריכה לתת תשובה לבג"ץ בנושא פינוי ח'אן אל-אחמר. אני רוצה להזכיר לכולם את הנושא של ח'אן אל-אחמר: מדובר ביישוב בדואי לא חוקי, שבג"ץ החליט לפנות אותו, וממשלות ישראל הרבות דחו ודחו ודחו. העמדה שלי מאוד ברורה: כל יישוב שנבנה בצורה בלתי חוקית, גם יהודי וגם של בדואים, צריך לבצע את פסיקות בג"ץ. לכן אני פונה מפה לחבריי לממשלה, שעמלים על הנושא של ח'אן אל-אחמר, להכין את החומר; ולשר האוצר והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ', שלפי ההסכמים הקואליציוניים קיבל סמכות לאשר כל תשובה לבג"ץ – ובצדק הוא דרש זאת – לוודא שהתשובה לבג"ץ תהיה מאוד פשוטה. היא צריכה לכלול שורה אחת: היא צריכה לכלול תאריך שבו ממשלת ישראל מפנה את ח'אן אל-אחמר. לא דחיות, לא הסברים, לא תירוצים. אנחנו ממשלת ימין על מלא – אנחנו ממשלת ימין על מלא בנושא המשפטי; ממשלת ימין מלא גם בנושא של פסיקות בג"ץ. וחברת הכנסת הר מלך, את זוכרת שהיו פינויים של יישובים יהודיים רק לאחרונה, פינויים לא קלים. ולכן אני מצפה מחבריי בממשלה לא לזגזג בנושא הזה, לא למצמץ.
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
- - -
דני דנון (הליכוד):
את צודקת לגבי הפינוי לאבו דיס. אבל קודם כול, קודם כול, שלא יהיה עכשיו את הנושא של דחייה, כי כרגע – ראינו את ממשלות ישראל באות ואומרות: הנושא חשוב, דרוש. ומי שעוקב אחרי הנושא הזה אלה אנשים באיחוד האירופי שמעניקים מימון ומקשים על כל הסדר פשרה. ולאותם נציגים באירופה אני אומר: אל תתערבו בדמוקרטיה שלנו. בפינוי יישובים יהודיים במגרון ובמקומות אחרים לא ראיתי אף נציג של האיחוד האירופי, ולכן גם פה אני מקווה מאוד שממשלת ימין תעשה את המהלך הנכון ותפנה את ח'אן אל-אחמר. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חברת הכנסת דבי ביטון.
דבי ביטון (יש עתיד):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני שמחה, כבוד היושב-ראש, שאתה זה שנמצא עכשיו, כי אני עדיין נושאת בליבי ובמחשבותיי את כל מה ששמעתי היום בוועדה למתמודדי נפש. הצטערתי לשמוע היום – אני רק אעדכן. התקיימה ועדה לגבי שיקום בקהילה ודיור במסגרות תעסוקה למתמודדי נפש, והגיעו נציגים ממשרד הבריאות ומהביטוח הלאומי, מהרווחה, ובאמת היינו אמורים לקבל נתונים פחות או יותר על מצבם של מתמודדי נפש, איך בעצם הם מקבלים את סל השיקום שלהם ואת הקצבה שלהם. והתקשיתי מאוד לשמוע שפחות מ-50% מהמתמודדים בכלל ממצים את הזכויות שלהם – לא בגלל שהם לא רוצים, אלא משום שהם לא יודעים. להזכירכם, מתמודדי נפש צריכים תמיכה ומעטפת, ואנחנו בבית המחוקקים הזה צריכים להגן עליהם, לספק להם את כל הצרכים – שתהיה להם מעטפת, מנטורים שייקחו אותם, דיור הולם – כי לא יעלה על הדעת שאנחנו, בחברה שלכאורה מתיימרת להיות חברה מתוקנת ובעלת נתינה, לא מסוגלים להכיל ולספק את הצרכים הספציפיים למתמודדי נפש. חשוב לי לומר שאני מוטרדת גם מהידיעה שלפיה כ-12 מועדונים של אנוש – שעמותת אנוש מספקת למתמודדי נפש את המעטפת החברתית – עתידים להיסגר או לפחות עומדים על הכוונת להיסגר בגלל חוסר תקציב. מבחינתי, ואני מניחה שמבחינתנו, יש צורך למנוע את זה בכל דרך שהיא, כי זו חובתנו כלפיהם. שמענו נתונים על חוסר בכוח אדם, אבל מה שהטריד אותי יותר זה שהרגשתי שאין סנכרון בין המידעים של משרד הבריאות והביטוח הלאומי, מה גם שמתמודדי נפש מקבלים 40% קצבה ואת השאר הם מקבלים באמצעות סל שירותים. אז תחשבו שיותר מ-50% לא מקבלים את הסל, ואז הם צריכים להסתפק במועט. אני ארצה לקדם – כבוד היושב-ראש, שכשמדובר במתמודדי נפש לא יעלה על הדעת שהם יעברו מסכת ועדות מטלטלת ומתישה. לשיטתי – ואני מניחה שגם אדוני יחשוב כך – יש צורך לתת להם קצבה מלאה, ותוך כדי, באותו מעמד, שייקחו את הסל ואת ההגנה ואת המעטפת שלהם. תודה רבה, אדוני.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה לחברת הכנסת דבי ביטון. אגב, הפרט שעלה היום בוועדת העבודה והרווחה זה שכשני שלישים מהזכאים לא באים לקחת את השירות הזה. אין דבר דומה במקום אחר בתקציב המדינה. חבר הכנסת איימן עודה, תפדל – מוותר; חבר הכנסת עופר כסיף – איננו. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה.
משה טור פז (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתמול נפל דבר בישראל – ממשלת ישראל אישרה העברת סמכויות לסגן השר במשרד ראש הממשלה אבי מעוז. סמכויות ממשרד החינוך עברו לסגן השר כחלק מההסכם הקואליציוני.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
עלה בישראל. לא נפל, עלה בישראל.
משה טור פז (יש עתיד):
תודה, אמרתי.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
ישראל התעלתה.
משה טור פז (יש עתיד):
אז יש לי כמה המלצות לסגן השר מעוז, האמון על תוכניות הלימוד החיצוניות במשרד ראש הממשלה. בהצלחה במשרה, קיבלת את הסמכויות למרות שהשר קיש הכחיש זאת קודם. הינה, אני אציע לך כמה תוכניות לא תיאורטיות, לא כאלה שצריך לכתוב אותן, כאלה שאני כבר יישמתי כמנהל בית ספר וכמנהל מנח"י כשפינדרוס היה סגן ראש העיר. אז הינה כמה הצעות: קודם כול, תוכנית שילוב בין אוכלוסיות. האם ידעת, אבי מעוז, ש-95% מהתלמידים בישראל לא פוגשים ילד ממגזר אחר מגן ועד סוף י"ב?
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
מצוין.
משה טור פז (יש עתיד):
אצל החרדים זה אפילו יותר מזה – ליטאי לא פוגש חסידי, ספרדי לא פוגש אשכנזי – אבל במגזרים האחרים ערבי פוגש רק ערבי, יהודי פוגש רק יהודי, גם דתי פוגש רק דתיים. שואלת אותי חברת הכנסת לימור סון הר מלך: מה הבעיה? והתשובה היא שכשאתה לא מכיר אנשים, אתה בטוח שיש להם קרניים.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אין בישראל תערובת. אתה לא מבין, אין בישראל תערובת.
משה טור פז (יש עתיד):
אה, אין בין ליטאים לחסידים נישואי תערובת, חבר הכנסת פינדרוס.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אין. כשאתה מדבר בין מגזרים, אין לך בעיה אם ליטאי או חסידי. אתה יודע בדיוק על מה אני מדבר. אתה יודע בדיוק - - -
משה טור פז (יש עתיד):
אתה יודע מה, יש לי הצעה לסדר-היום - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אתה יודע כמה נישואי תערובת יש - - -
משה טור פז (יש עתיד):
- - חבר הכנסת פינדרוס, בנושא האפליה של בנות ספרדיות בסמינרים אשכנזיים. אני מציע שנדבר עליה - - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
יש יותר מאשר אצלכם, יותר מאשר יש במוסדות שלכם.
משה טור פז (יש עתיד):
בטח, מצוין. 30%, תנסה להכניס בת אחת יותר.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
50%, אתה סתם - - -
משה טור פז (יש עתיד):
פינדרוס, היות שעשינו את זה ביחד - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אתה יודע - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
יהודה שפר, האשכנזי - - -
משה טור פז (יש עתיד):
- - 30%, אחד לא יותר.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
50%.
טלי גוטליב (הליכוד):
אתה יודע שיהודה שפר, האשכנזי, אמר שאין שופטים מזרחיים כי הם מתחנכים בש"ס. אל תשכח שאנחנו יודעים להיות גזעניים, חס וחלילה, גם מטעמי - - - אל תשכח את - - -
משה טור פז (יש עתיד):
לך תתחנן למנדלסון שיכניס תלמידה אחת יותר.
קריאה:
- - -
היו"ר ישראל אייכלר:
הם מדברים ביניהם.
משה טור פז (יש עתיד):
אני אמשיך. תוכניות שילוב בין-מגזריות, חברת הכנסת הר מלך, גורמות לכך שאנשים חושבים, מאמינים, שיש פה כמה עמים, שיש פה כמה שבטים, במקום להאמין שאנשים אחים אנחנו. זה לא אומר לוותר על האידיאולוגיה שלך. את יודעת, יצא לי להביא קבוצות לגוש עציון שמה שמאפיין אותן זה ש-100% מהם זו הפעם הראשונה שלהם בגוש עציון. מה לעשות, זה מאפיין של כל חלקי העם שלנו – 95% מהישראלים בטוחים שכל הישראלים - - -
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה.
משה טור פז (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, לא הצלחתי אפילו להתחיל.
היו"ר ישראל אייכלר:
אני אוסיף לך דקה, למרות שאתה פנית לפינדרוס וזכותו לענות לך.
משה טור פז (יש עתיד):
נכון.
היו"ר ישראל אייכלר:
אבל אני אוסיף לך דקה למען שלא יאמרו.
משה טור פז (יש עתיד):
אני אמשיך. להוציא מדעתם של מינים. אני חושב שתוכנית של שילוב נשים בצה"ל יכולה בהחלט להיות דבר מאוד משמעותי להכניס לסל התוכניות המיוחד של אבי מעוז; אני חושב שתוכנית לימודי ערבית לכל ילד בישראל, ערבית מדוברת, כדי שכשתעמוד פה חברת כנסת דוברת ערבית אנחנו נדע על מה מדובר. דרך אגב, זה יעזור לנו גם בעוד מקומות וזה לא יגדיל את ההתבוללות. פינדרוס, לא הייתי דואג. אבי, תראה, אנחנו יודעים מה העמדות שלך, חבר הכנסת סגן השר מעוז, הרי אני יודע שאתה לא בעד שירות נשים בצה"ל. אני חייב להודות שכשפיקדתי על גדוד, היו בגדוד הזה נשים שאי-אפשר היה לוותר עליהן. למשל, הפראמדיקית הייתה אישה, לא יכולתי לוותר עליה; קצינת השלישות – לא יכולתי לוותר עליה. אז מה לעשות, יש לנו גם הרבה נשים שתורמות לביטחון המדינה. אני אומר מילה אחת לסיום.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. כן.
משה טור פז (יש עתיד):
בשם הזהות היהודית אני רוצה להמליץ על הביטוי "חביב אדם שנברא בצלם". קח את זה, תיישם את זה, עשה טוב בעולם וזכור את הכלל: כולם אהובים, כולם רצויים. תודה רבה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
עמיתיי חברי הכנסת, אני מבקש לדבר ולחבר את פרשת השבוע, חברי דודי אמסלם, למפגינים. כמובן שהפעם אני מדבר בשבחם של המפגינים שיצאו במוצאי שבת לרחובות, אבל אני מדבר בשבחם של מפגינים בכלל, של אנשים שאכפת להם והם מוכנים לעשות מעשה בשביל האכפתיות הזאת. משה רבנו, השבוע, הכתיר אותו הקדוש ברוך הוא למנהיג עם ישראל. מה אנחנו יודעים עליו לפני הוא הוכתר כמנהיג? ששלוש פעמים הוא ראה עוולות והוא עצר כדי לתקן אותן. בפעם הראשונה הוא ראה איש מצרי מכה איש עברי. כמה מאיתנו עוצרים? אתה היית לוחם? נגיד 80% - -
גלעד קריב (העבודה):
אדוני היושב-ראש, אין שר במליאה.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
לא יודע, אולי יותר טוב. - - אולי 80%. הוא עצר. למוחרת הוא יצא החוצה, מה הוא ראה? הוא ראה שני עברים רבים ביניהם. מה הוא עשה? הוא עצר. הוא אמר לאחד: "למה תכה רעך?" ההוא אמר לו: "הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי?" הוא אמר: "אכן נודע הדבר", וברח למדבר.
קריאה:
הוא לא אמר את זה - - -
אלעזר שטרן (יש עתיד):
שנייה. מה הוא ראה במדבר? אולי את המאבק הפמיניסטי הראשון – בנות יתרו והרועים. הם לא מהעם שלו, אבל הוא ראה עוולה שהוא יכול להתעלם ממנה. כמה היו עוצרים? תחשבו, אנחנו בארץ לא שלנו, רואים אנשים שהם לא מהעם שלנו ורבים ביניהם. משה רבנו עצר. אחרי שיש לך את התכונה הזאת, את ההבנה הזאת, את הערכים האלה של לראות עוולה ולא להגיד "לא ראיתי אותה" – הם בטח משחקים, הם בטח צוחקים – אם אתה עוצר, עכשיו אתה יכול ללכת להיות מנהיג. אני חושב – ואת זה רציתי להגיד, מעכשיו אני לא בטוח שתסכים איתי – אני חושב שחלק גדול מאוד מהמפגינים שפגשנו במוצאי שבת ברחובות אכפת להם מאוד מהמדינה. המבחנים שלהם הם מבחנים ארוכי שנים, פעם זה בצבא, פעם זה במקומות אחרים שעוזרים למדינה, הפעם זה ברחובות. הם חושבים שהתרומה החשובה למדינה עכשיו זה לעצור את המהפכה, את ההרס, כל אחד יקרא לזה איך שהוא רוצה, אני מסכים עם המילים של כמעט חירוב מערכת המשפט בישראל.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
ובשביל זה הם מוכנים לצאת לרחובות. אני רוצה לברך אותם וככל שיתמידו יותר, ככה יותר נקרא לכל אחד מהם גם אחיי גיבורי התהילה. תודה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן.
מירב כהן (יש עתיד):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, הנדבך של בחירות חופשיות הוא נדבך הכרחי לפעילותה של דמוקרטיה, אבל הוא איננו מספיק. חברה דמוקרטית חייבת לשמור על אותן חירויות וזכויות שהן הכרחיות לקיומם של חיים חופשיים. חירויות כגון חופש המצפון, חופש הביטוי, חופש הדת, הגנה על קניין פרטי, הגנה על זכויות העובדים והגנה על אמינותם של חוזים. יש עוד, אבל אלו הדברים היסודיים והם שנותנים את המשמעות לחיים חופשיים. את החירויות הללו ואת הזכויות הללו ניתן לקדם באמצעות גופים רבים – באמצעות פרלמנטים שמחוקקים חוקים טובים, באמצעות רשויות מבצעות שאוכפות את החוקים הללו, באמצעות תקשורת שחושפת הפרות של החוקים הללו – אבל אני טוענת שמעל כל גוף במדינה, במדינה דמוקרטית, שמגן ושומר על אותן חירויות וזכויות עומד בית המשפט. היה לרומאים פתגם שבו הם אמרו שלאנשי סגולה יש מעלות רבות, אבל אומץ לב הוא הסגולה ששומרת על כל הסגולות האחרות, היא מבטיחה אותן. ובכן, בדמוקרטיה ישנם מוסדות רבים שהם חשובים לתפקודה, אבל אני מאמינה שמערכת משפט חזקה ועצמאית היא זו שמאפשרת את קיומם של כל המוסדות האחרים בדמוקרטיה. קל מאוד להבחין בזה. כולנו יודעים שישנם משטרים לא דמוקרטיים שחיברו ואפילו מחברים גם היום חוקות וחוקים מנוסחים לעילא ולעילא. מדברים גבוהה גבוהה על זכויות האדם, אך האם זכויות האדם מכובדות הלכה למעשה באותן מדינות? התשובה היא לא. אני מבקשת שתראו לי רודנות אחת, חברה לא דמוקרטית אחת – אני מבקשת שתראו לי רודנות אחת, חברה לא דמוקרטית אחת שבה קיימת מערכת משפט חזקה ועצמאית, אין דבר כזה. בכל מקום שבו אין מערכת משפט חזקה ועצמאית, הזכויות אינן יכולות להיות מוגנות. למעשה, ההבדל בין המדינות שבהן יש זכויות על הנייר לבין מדינות שבהן יש זכויות בפועל - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
היו"ר ישראל אייכלר:
מספיק.
מירב כהן (יש עתיד):
- - הוא מערכת משפט חזקה ועצמאית.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
היו"ר ישראל אייכלר:
הערת ביניים, בסדר גמור.
מירב כהן (יש עתיד):
אני חוזרת רגע על המשפט הזה כי הפריעו לי, למעשה, ההבדל בין המדינות שבהן יש זכויות על הנייר לבין מדינות שבהן יש זכויות בפועל, הוא מערכת משפט חזקה ועצמאית. זוהי הסיבה שאני עושה ואמשיך לעשות כל שביכולתי כדי לשמור על מערכת משפט חזקה ועצמאית.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה.
מירב כהן (יש עתיד):
רגע, בוא אני אגלה לך מי כתב את הנאום היפה הזה. רק לסיום, שלא תהיה במתח.
היו"ר ישראל אייכלר:
כן, אבל אנחנו עומדים לשבת פה כל הלילה ואני צריך להקפיד.
מירב כהן (יש עתיד):
אני לא יכולה לכתוב טקסטים כל כך יפים. את הדברים הנכונים והמשמעותיים האלה אמר אחד, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, לפני עשור, הרבה אחרי אהרון ברק.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה.
מירב כהן (יש עתיד):
וקצת לפני שהחקירות שלו ומשפטו החלו.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אל הואשלה, איננו.
מירב כהן (יש עתיד):
שלושה כתבי אישום והמלל מתהפך במאה שמונים מעלות.
היו"ר ישראל אייכלר:
מיכל שיר סגמן, בבקשה.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
מירב כהן (יש עתיד):
הוא פשוט כותב כל כך טוב, הייתי חייבת לצטט את המקור.
טלי גוטליב (הליכוד):
תמיד אמרתי - - - אבל לא ציטטת בהקשר הנכון. ציטוט נכון, הקשר לא נכון.
מירב כהן (יש עתיד):
זה כל כך יפה - - -
היו"ר ישראל אייכלר:
תתחילי לדבר.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, התעוררתי הבוקר לעוד הקלטות שחושפות איך חברי הממשלה הזאת שיקרו לקהל הבוחרים שלהם לפני הבחירות. הם שיקרו והסתירו, לא סיפרו לבוחרים שלהם שהם מתכוונים לכלוא את חופש הבחירה של כולנו ולהפוך את ישראל בעצם לאיראן. הם רוצים להחזיר נשים להיות מכונת ילדים ותו לא. הם רוצים להפוך את שמירת השבת לחובה. להתייחס לנשים שמתגייסות ככלי לקידום אג'נדות ולא חלילה כאזרחיות שוות שתורמות בהגנת המולדת. המצביעים שלהם בני עדות המזרח מהקהילה הלהט"בית, קמו בבוקר וגילו שהם בכלל אשכנזים שמאלנים ואליטיסטים. הם הופכים את ישראל למדינת ישראל למדינת הלכה ולוקחים את ישראל ברוורס הישר לימי הביניים ועוד מעיזים לומר שהציבור הצביע עבור הביזיון הזה. אבל השקר הגדול ביותר שלכם, חברי הממשלה, השקר שהסתרתם מהציבור, זו התוכנית שלכם לשינוי המשטר. לא לחינם ביבי סירב לפרט מה הוא יעשה במערכת המשפט ובמינוי השופטים. הוא רק דיבר בכלליות על הכלל של תיקון המערכת, כי על תיקון הרי כולם מסכימים. ביבי הרדים את הבוחרים שעכשיו התעוררו למדינה שבה הוא – הנאשם, יש לומר – ימנה את השופטים, יפסול פסקי דין, ישלוט דרך בן גביר באת מי עוצרים ואת מי חוקרים. תגידו, זה מזכיר לכם משטר מסוים? כששמים את התוכניות שלהם יחד במקשה אחת של מדיניות ממשלתית, זה פשוט הרס מדינת ישראל והפיכתה לרפובליקה ביביסטית, כהניסטית, שכמו בספר 1984 משתמשת בשפה כפולה ולהלן המילון: הרס המערכת מעתה ייקרא תיקון ורפורמה; גזענות ושוביניזם ייקראו חיזוק הזהות היהודית; מלחמה בלהט"בים היא תמיכה במסורת ישראל; מחשבה עצמאית היא בגידה במולדת; וחילונים – הם בכלל מתייוונים. אנחנו כבר שם, חברים. אלה לא הפחדות, אלה המילים המדויקות והמעשים שלכם, חברי הממשלה. פתאום, מצביעי ימין שבחרו בכם, מכל כל העדות והמגזרים, מתעוררים בבוקר ומגלים שאם הם רוצים להיקרא ימניים על ידיכם, אז הם חייבים להסכים לשנאת האחר, שנאת הלהט"ב, אפליית נשים, חיסול זכויות וחירויות הפרט, להגבלת הדמוקרטיה ושינוי המשטר, לפגיעה בחילונים ולהסכים למדינה שצועדת בעיניים פקוחות - -
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
- - למדינת הלכה. אני כבר מסיימת.
היו"ר ישראל אייכלר:
לא. זמנך תם.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
ההתנהלות שלכם מול קהל הבוחרים שלכם - -
היו"ר ישראל אייכלר:
את לא ממשיכה, לא, לא.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
- - מהרגע הראשון, היא התנהלות של שקר, מרמה - -
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
- - ואחרי הבחירות גם של הפרת אמונים.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. אני צריך לבקש מהסדרנים להוריד אותך?
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
תודה רבה. האמת כואבת, אדוני היושב-ראש. אנחנו לא ניתן לכם להרוס פה את המדינה, תודה רבה.
היו"ר ישראל אייכלר:
אני רוצה להגיד לך שאת מדברת על ההלכה היהודית. בלי ההלכה היהודית אין לך שום זכות בארץ ישראל, לא לך ולא מדינת ישראל.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
היהדות היא תורת חיים. זה לא לכלוא נשים - - -
היו"ר ישראל אייכלר:
אז את לא יכולה לעמוד פה ולהתחצף להלכה היהודית - -
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
אני יכולה לעשות מה שאני רוצה.
היו"ר ישראל אייכלר:
- - ואחר כך לדרוש לדבר אחרי הזמן שלך.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
אתה לא היהודי היחיד פה. אני יהודייה לא פחות ממך. אני יהודייה לא פחות ממך.
היו"ר ישראל אייכלר:
לא. את דיברת נגד ההלכה היהודית, ההלכה היהודית היא ההלכה של הסבא שלך ושל סבתא שלך ושל כל הדורות - -
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
אתה תקבל את זה, גם ההלכה היהודית היא שלי, ההלכה היהודית היא גם שלי.
גלעד קריב (העבודה):
מי שואל אותך מה לדבר פה מעל הדוכן? איבדתם את ההלכה.
היו"ר ישראל אייכלר:
- - תצעקי עד השמיים. ההלכה היהודית, בזכותה ההורים שלך והסבים שלך וכל הדורות שרדו ובאו לארץ ישראל.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
אתה לא היהודי היחיד במדינת ישראל. ההלכה והיהדות הן גם שלי. היהדות היא תורת חיים ולא כת. היא תורת חיים ולא כת.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה. חבר הכנסת גלעד קריב.
טלי גוטליב (הליכוד):
נכון מאוד, בזכות ההלכה קיבלנו את זכותנו על ארץ ישראל, מה לעשות?
גלעד קריב (העבודה):
טוב, תלמדי את תולדות הציונות.
טלי גוטליב (הליכוד):
מה לעשות, מה לעשות.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
לא תהפכו את המדינה ל - - -
היו"ר ישראל אייכלר:
חופש הביטוי זה לא אלימות מילולית.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
זה בסדר, אתם הולכים לבטל פה את חופש הביטוי, במיוחד לנשים.
גלעד קריב (העבודה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכיוון שאנחנו מכונסים כאן לדיון בעניינה של השרה לעתיד מאי גולן, שעתידה כנראה לשבת במשרד ראש הממשלה, אז סביר להניח שמדי יום היא תפגוש את סגן השר לענייני משטרת המחשבות אבי מעוז, שהתבשרנו שהוא עתיד למנות את מפקדת המאבק בקטינים טרנסג'נדרים רוני ססובר למנהלת היחידה. ואני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, ולכם, עמיתיי מהקואליציה, האמת, אני די מבולבל. עמד כאן שר החינוך יואב קיש לפני שעה קלה ואמר: אבי מעוז לא יוכל לעשות שום דבר במשרד החינוך ובבתי הספר. אבל רק אתמול בישיבת הממשלה - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
היו"ר ישראל אייכלר:
אני מבקש. זה רק מאריך.
גלעד קריב (העבודה):
אבל רק אתמול בישיבת הממשלה - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
היו"ר ישראל אייכלר:
אבל זה רק מאריך את הזמן.
גלעד קריב (העבודה):
- - הוא אמר: לי ולאבי מעוז יש שיתוף פעולה מצוין, ויש לנו את אותה אג'נדה. אז אני באמת מבולבל. אני לא יודע אם להאמין ליואב קיש של יום א' או ליואב קיש של יום ב'. האם להאמין לשר החינוך שהוא האח לנשק של אבי מעוז במלחמתו בערכים הדמוקרטיים או שהוא מגן ערכי החינוך הממלכתי. יבוא שר החינוך וידריך אותנו איזה שר חינוך באמת יש לנו. פונדמנטליסט או דמוקרט? אדם קיצוני או אדם מתון? ומה שמדהים, שגם שר החינוך בעצמו מבולבל, בדיוק כמו ראש הממשלה נתניהו ושר המשפטים לוין. ובבלבול העמוק שלו הוא לא מבין שהוא וחבריו בליכוד, הם – אתם – החמור שעליו רוכב משיח השקר מלא השנאה הזה אבי מעוז. הוא רוכב על הגב שלכם וגורר את כל החברה הישראלית אל עבר התהום. ומכיוון שאי-אפשר לסמוך על שר החינוך, כי אתה לא יודע אם זה קיש של יום א' או קיש של יום ב', אין לנו ברירה אלא להתארגן בעצמנו כדי להגן על ערכי החינוך הממלכתי ועל בתי הספר של הילדים שלנו. ולכן בשבועות האחרונים מתארגנת בכל הארץ רשת של אלפי הורים שמחויבים להגן בבית הספר של הילדים שלהם על ערכי החינוך הממלכתי. ולכן כאן בבית הזה תתארגן שדולה למשמר החינוך הממלכתי. ולכן לפני כשבוע נערך כנס היסוד של ארגון גג חדש, תחת הכותרת "משמר החינוך הממלכתי". ובמקום שאתם, אנשי הליכוד הממלכתי, נכשלתם, מכיוון שפתחתם את הדלת לכוחות הכי קיצוניים והכי הרסניים בחברה הישראלית, אנחנו נתייצב ונגן על ערכי החינוך הממלכתי שלנו ועל בתי הספר של הילדים שלנו. תודה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
יישר כוח.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תודה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, חברת הכנסת מאי גולן מצטרפת לממשלה. אין לה תיק, אין לה גם תפקיד, ספק אם יהיה לה משרד. צוות ולשכה בטוח יהיו, אין מה לדאוג, כי ג'ובים זה המומחיות. אבל הבטיחו לה. ואם הבטיחו לה, חייבים לתת. מה זה עוד שר? סך הכול אנחנו כבר על 33, והיד עוד נטויה. אני לא יודעת מה קורה עם דודי, חבר שלנו, אבל נראה לי שבסוף גם הוא ימצא את מקומו בממשלה. אני רוצה להגיד משהו אחד, ואני חושבת, חברת הכנסת גוטליב, שתתחברי לזה. מה הריצה הזאת לפתוח משרד בממשלה? למה לא להיות בכנסת?
טלי גוטליב (הליכוד):
אני אגיד לך למה זה חשוב. חשוב לי שמאי גולן תהיה סביב שולחן הממשלה. חשוב לי שהיא תצביע ותשמור עלינו. חשוב לי שגלית דיסטל תהיה בשולחן הממשלה, תצביע ותשמור עלינו.
מירב בן ארי (יש עתיד):
כשהיא מדברת, אגב, אתה אמור להוסיף לי זמן.
היו"ר ישראל אייכלר:
לא. אם את פנית אליה, אז אני לא מוסיף כלום.
טלי גוטליב (הליכוד):
חשובה לי האצבע. חשובה לי האצבע.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אבל מתישהו היא שמה נקודה?
היו"ר ישראל אייכלר:
אני מבקש, זהו. הערת הביניים נשמעה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אני רוצה גם את מאי גולן - - -
היו"ר ישראל אייכלר:
זהו. שימי נקודה.
מאי גולן (הליכוד):
אולי כדאי שנשאל אותה כמה מפלגות היא עברה - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
הייתי בכולנו ועכשיו אני ביש בעתיד.
טלי גוטליב (הליכוד):
אני רוצה את האצבע של השרות האלה.
מאי גולן (הליכוד):
- - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
בכולנו, ועכשיו אני ביש עתיד. קשה לך? אני מבקשת להוסיף לי זמן על זה, כי אני לא קראתי לה.
היו"ר ישראל אייכלר:
עצרתי את השעון.
מאי גולן (הליכוד):
את פשוט - - - את האזור שאת נמצאת בו.
טלי גוטליב (הליכוד):
אני רוצה את האצבע שלה סביב שולחן הממשלה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
סליחה. תודה.
היו"ר ישראל אייכלר:
אני מבקש. אתם פשוט מאריכים. עצרתי את השעון. אתם פשוט מאריכים.
מיקי לוי (יש עתיד):
היא הייתה אצל בן גביר ועברה לליכוד.
מירב בן ארי (יש עתיד):
שמעתי שהיית אצל בן גביר ועברת לליכוד, אבל - - -
היו"ר ישראל אייכלר:
עכשיו זה כבר שוב הזמן.
מאי גולן (הליכוד):
הלוואי שהייתי, אבל לא הספקתי, תמכתי בו, ואני שמחה שהוא פה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
בואו נדבר על המהות ולא על הפרוצדורה. תהיי עוד שרה, שגם יחברו פה עוד שולחן קטן ועוד כמה כיסאות ושיבנו לך משרד, זה לא אכפת לי. מה שחשוב זה שעל הדרך דורסים פה את הכנסת. במקום להיות יו"ר ועדה ולהוביל תהליכים ורפורמות, רצים לשולחן הממשלה, כי חשוב להיות בממשלה, כי הינה, אני שרה, ויהיה לי מאבטח מחוץ לבית, ויהיה לי נהג עם צ'קלקה, ואיזה יופי לי כי אני שרה בממשלה. אין לי תיק, אין לי תפקיד, אין לי משמעות, אין לי חשיבות, אבל אני שרה בממשלה. ואם אפשר על הדרך גם לבנות לי לשכה, אז למה לא? כי הרי אני רציתי להיות שרה. במקום להיות יו"ר ועדה בכנסת ובמקום לראות את הכנסת, כל מה שאתם רואים זה את הממשלה, וזה עצוב לי, בעיקר כשחברי כנסת וחברות כנסת שאפילו לא נמצאות פה, אולי שנתיים-שלוש, כולם רצים לשולחן הממשלה. אולי, אדוני היושב-ראש, שמכיר את הכנסת מצוין ויודע כמה חשובה הכנסת, אולי תיתן טיפים לח"כים החדשים הצעירים כמה עבודת הכנסת חשובה. כי אני יודעת, אם זה לא היה תלוי בך, גם אתה יכולת להיות שר בממשלה. אבל אתה, אדוני, מבין מה זה להיות יו"ר ועדת העבודה והרווחה, מבין מה אתה יכול לעשות בכנסת. אז אולי מדי פעם כששואלים אותך, באמת אני אומרת – אתה מכיר אותי, אנחנו כבר שנים ביחד, אפילו ישבנו ביחד – תן טיפים לח"כים החדשים המתלהבים האלה, כמה חשובה הכנסת לציבור הישראלי, ולא צריך – אל תדאג, אני מסיימת – לרוץ אל הממשלה. תודה, אדוני.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – איננה. חבר הכנסת מאיר כהן. בבקשה, כבודו.
מאיר כהן (יש עתיד):
שלום, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה - -
מאי גולן (הליכוד):
על אפך ועל חמתך. על אפך ועל חמתך.
מירב בן ארי (יש עתיד):
לא נורא. תהיה לך צ'קלקה, יהיה לך משרד, תהיה לך לשכה ותהיי שרה בממשלה בלי תיק ובלי עבודה, אבל לא נורא, את שרה בממשלה.
מאי גולן (הליכוד):
- - -
מאיר כהן (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, כבוד השרה, תחייכו, תירגעו. הכול בסדר.
מאי גולן (הליכוד):
לא, אתה יודע, יש גם גבול לצביעות.
מאיר כהן (יש עתיד):
עוד מעט משביעים אותך להיות שרה, זה רגע חגיגי.
מאי גולן (הליכוד):
זה בסדר. גם הזכות להיות חברת כנסת הייתה לעילא ולעילא.
מאיר כהן (יש עתיד):
נכון. אני משער שזאת זכות גדולה מאוד. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אדוני השר, גברתי השרה עוד מעט, אני רוצה לדבר ברשותכם על שני סוגים – טלי, את עורכת דין, ואני הייתי מורה לאזרחות – שני סוגים של דמוקרטיות.
טלי גוטליב (הליכוד):
כמו הציטוט בארץ נהדרת: אני עורכת דין 22 שנה. כמו שצוחקים עליי, אז אם אפשר אל תצחקו.
מאיר כהן (יש עתיד):
לא, לא. אמרתי את זה בשיא הרצינות.
טלי גוטליב (הליכוד):
אם יורדים עליי - - -
מאיר כהן (יש עתיד):
אמרתי. אמרתי את זה - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
וגם לא מניה ולא מביה.
מאיר כהן (יש עתיד):
טלי. אני רוצה לדבר על שני דברים, אדוני היושב-ראש, ובאמת אני מבקש שתקשיבו. יש שני מודלים של דמוקרטיה. יש דמוקרטיה פורמלית ויש דמוקרטיה מהותית. בדמוקרטיה פורמלית, אדוני היושב-ראש, מתקיים שלטון פורמלי דמוקרטי לכאורה, עם סממנים דמוקרטיים של בחירות, אבל לפעמים אין זכויות, אין חופש התאגדות, פוגעים בזכות הקניין, לא תמיד חופש הדת הוא נר לרגלינו, וכל מה שקשור להכלה חברתית, הזכות לשוויון, הזכות לאזרחות, זכות הבחירה – כל הדברים האלה לפעמים בדמוקרטיה שהיא פורמלית הולכים הצידה. התנאי המהותי של דמוקרטיה זה שהחלטת הרוב לא תפגע בזכויות המיעוט ובעקרונות דמוקרטיים אחרים. איך עושים את זה? באמצעות חוקה, או לחלופין – בחוקי-היסוד, כמו שיש לנו. והדבר החשוב ביותר, אדוני היושב-ראש – באמצעות בלמים ואיזונים בין הרשויות השונות. זה מונע ריכוז של כוח בידי צד אחד. אנחנו לצערי נמצאים – אם לא נעצור את הסחף הזה, אנחנו נמצאים במעבר בין דמוקרטיה מהותית לדמוקרטיה פורמלית. זאת הדרך הטובה ביותר לחסל את הדמוקרטיה. וכשאנחנו מסתכלים במאה ה-21 וגם במאה ה-20, בכל מקום שרצו להרוס את הדמוקרטיה, התחילו בדמוקרטיה מהותית, התחילו בתחושה שנעשה דבר כזה. בואו נדבר על כך שיש זכות ל-61, ומרגע זה אנחנו נגיד: רוב העם. זה מה שהוא רצה, זה מה שהוא יקבל. ממש לא. ואני אומר לך את זה, אדוני היושב-ראש, גם בשל הרקע שלך. אתם אנשים שנלחמים - - -
היו"ר ישראל אייכלר:
אנחנו כבר 60 שנה מרגישים מה זו דמוקרטיה פורמלית, לא מהותית. אבל בסדר.
מאיר כהן (יש עתיד):
לא, לא, ממש לא. אני חייב להגיד לך - - -
היו"ר ישראל אייכלר:
אמרתי את זה כבר אחרי הזמן שלך, זה בסדר.
מאיר כהן (יש עתיד):
אני חייב להגיד לך - - -
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
מה יגידו הפלסטינים?
מאיר כהן (יש עתיד):
אני חייב להגיד לך, אני אגיד לך, אדוני - - -
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
מה יגידו הפלסטינים בשטחים הכבושים? על איזו דמוקרטיה אתה מדבר? על איזו דמוקרטיה?
מאיר כהן (יש עתיד):
איימן, איימן, תשמע, אנחנו מתווכחים בכל יום – רגע, תכבוש את כעסך.
היו"ר ישראל אייכלר:
הזמן עבר.
מאיר כהן (יש עתיד):
תן לי בבקשה, אדוני, עוד חצי דקה. אני רוצה להגיד את הדבר הבא: דמיינו לעצמכם, חבריא – ואני מדבר להרבה מאוד ליכודניקים, חברים שלי, ליברלים מאוד. איך קרה שתנועה ליברלית, שז'בוטינסקי הנהדר, הפילוסוף, הדמוקרט הגדול, דיבר על זכויות המיעוט, דיבר על זכויות הערבים – איימן עודה, אתם לא מוכנים להקשיב לדברים הטובים האלה, ואתם יוצאים חוצץ כנגד. איך תנועה כזאת ליברלית וטובה מוכנה להידרס על ידי קומץ של קיצונים? מה קרה לביבי, שאנחנו מכירים אותו, שהוא מגלה כזאת חולשה? כל ליכודניק צריך לחשוב על זה. היה אפשר לעשות את זה אחרת. אפשר וצריך לעשות תיקונים כאלה ואחרים; לא פסקת ההתגברות. זו תהיה חרב פיפיות גם לכם. תודה רבה, אדוני.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה, חבר הכנסת מאיר כהן. חברת הכנסת מירב מיכאלי – איננה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לשתף אתכם בתחקיר מעניין שמצאתי. "בודקים" עשו בדיקה של הטוויטר וסקרו אם בליכוד התייחסו במהלך הבחירות לתוכנית לוין להרס מערכת המשפט או לתוכנית רפורמת המשפטים.
טלי גוטליב (הליכוד):
די, די, בבקשה די. אדוני היו"ר, אי-אפשר לשמוע את זה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אנשי המחקר - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
זה כל כך סיסמה - - -
היו"ר ישראל אייכלר:
זה חלק מהדמוקרטיה, להקשיב לדברים שאנחנו לא יכולים לשמוע.
טלי גוטליב (הליכוד):
אני יושבת פה וכולכם אותו דבר.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
טלי. חברת הכנסת גוטליב.
דבי ביטון (יש עתיד):
צאי לשתות משהו.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
חברת הכנסת גוטליב, אני משוכנע - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
די. נתניהו דיבר על זה, לוין דיבר על זה - - - בליכוד. די.
דבי ביטון (יש עתיד):
טלי, צאי לשתות משהו, זה בסדר. צאי להפסקה אם את לא יכולה לשמוע.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
אל תסבלי כל כך. אל תסבלי כל כך.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
חברת הכנסת גוטליב.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה. לא, אני לא יכול כי פנית אליה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
לא פניתי אליה.
טלי גוטליב (הליכוד):
כן, הסתכלת עליי.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
הסתכלתי עלייך? כשאני מסתכל עליך אני פונה אליך?
היו"ר ישראל אייכלר:
תמשיך לדבר, בבקשה.
טלי גוטליב (הליכוד):
כן, זו פנייה, ככה כתוב בחוק. גם נשימה זו פנייה.
דבי ביטון (יש עתיד):
תמשיך, אנחנו כאן.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
הסתכלתי עליה אז פניתי אליה. לא מביה ולא מניה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אני יכולה להראות לו סרטון, אדוני היו"ר – יומיים לפני הבחירות נתניהו מתראיין ומדבר על זה שהוא יקדם את הרפורמה של לוין.
היו"ר ישראל אייכלר:
אני עצרתי לך את השעון.
טלי גוטליב (הליכוד):
עכשיו תשנו את התקליט בדיסק ותגידו משהו אחר, שאני לא אשב פה סתם. באמת, אני אלך לאכול באיזה מקום.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
טלי, אני פניתי אליך והסתכלתי עליך? לא מניה ולא מביה.
היו"ר ישראל אייכלר:
עצרתי את השעון, את רוצה – אני יכול לפתוח את השעון?
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - אני מתאפקת. אני יושבת בשקט.
היו"ר ישראל אייכלר:
השעון פועל.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אדוני, אנשי המחקר של "בודקים" בדקו את כל הציוצים שפרסמו חברי הכנסת של הליכוד - -
טלי גוטליב (הליכוד):
אנשי הטוויטר, אדוני. סקר בטוויטר. אין לתאר. על פי טוויטר. אני מספר אחת בטוויטר. אני - - - בטוויטר. מה זה אומר?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
- - בחשבונות הטוויטר שלהם, וגם את החשבון הרשמי של מפלגת הליכוד בכל תקופת הבחירות. חברת הכנסת גוטליב, הייתם מאוד פעילים, חברי הכנסת של הליכוד והמועמדים – למעלה מ-3,000 ציוצים. הם חיפשו שם התייחסויות לעיקרי התוכנית של השר לוין, פסקת ההתגברות, מינוי השופטים ועילת הסבירות, בין 1 ביולי 2022 עד 1 בנובמבר, מועד הבחירות.
טלי גוטליב (הליכוד):
אדוני היו"ר, הסקר כולל פייקים, מזויפים, פרופילים מזויפים, בוטים. זה הסקר שלהם.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה. בסדר, נדבר על זה.
טלי גוטליב (הליכוד):
טוויטר – אני מספר אחת בטוויטר. ככה קוראים לי בטוויטר, אני מספר אחת בטוויטר מה זה אומר?
רון כץ (יש עתיד):
טלי, את לא יכולה להפריע לו כשהוא מדבר. אבל תעלי אחרי זה ותגידי מה שאת רוצה, הוא באמצע דיבור.
טלי גוטליב (הליכוד):
בוטים, פייקים, פרופילים מזויפים – סקר של טוויטר. לא, זה - - -
רון כץ (יש עתיד):
אבל הוא בשיח. הבוטים זו המצאה שלכם. אבל הוא באמצע.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. תודה רבה. תמשיך.
דבי ביטון (יש עתיד):
מה קרה לדרך ארץ? מה קרה לדרך ארץ קדמה לתורה, אדוני? תן לו לנאום.
היו"ר ישראל אייכלר:
עצרתי את השעון, עכשיו הוא ימשיך.
טלי גוטליב (הליכוד):
סקר טוויטר – מדהים.
דבי ביטון (יש עתיד):
זה על חשבון הזמן של - - - אתה לא - - -
היו"ר ישראל אייכלר:
אני עצרתי את השעון.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אדוני, בכל פעם שאתה עוצר לי את השעון, אתה צריך לתת לי - - -
היו"ר ישראל אייכלר:
אני לא חייב, עשיתי את זה בגלל שהיא הפריעה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אני אומר שאתה צריך לתת לי כמה שניות להתאושש מהתגובה.
מאי גולן (הליכוד):
יוראי, תתחיל מההתחלה. לא, היא לא נתנה לו לדבר. זה לא הוגן.
היו"ר ישראל אייכלר:
את רוצה להיות יושבת-ראש או שרה? אז בבקשה.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - אני לא יכולה יותר - - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
לא, אבל איך - - -
קריאות:
- - -
רון כץ (יש עתיד):
אם את לא יכולה, תצאי ותשתי קפה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
יש לי עמוד אחד בודד שרציתי להקריא, לשתף את הציבור, את חברי הכנסת, על תחקיר של "בודקים". אני לא מצליח.
רון כץ (יש עתיד):
מה שקורה פה זה מתחת לכל ביקורת. טלי, טלי - - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אז תאפשר לי רק להשלים את הפסקה האחרונה. אני מבקש לשמור עליי.
היו"ר ישראל אייכלר:
תשלים את המשפט. תשלים את המשפט.
טלי גוטליב (הליכוד):
סקר - - -
רון כץ (יש עתיד):
מאי, כשאורנה הייתה שרה, היא שלטה בח"כים שלה. קדימה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אז מן הבדיקה של תחקיר "בודקים", שבדקה 3,000 ציוצים של מועמדי ונבחרי הליכוד במהלך כל תקופת הבחירות, עולה שבסך הכול יש שני אזכורים לפסקת ההתגברות – על ידי חברת הכנסת מאי גולן. לביטול מינוי או בחירת השופטים נמצאו שלושה אזכורים, שניים מתוכם הם של חברת הכנסת גולן. לביטול עילת הסבירות לא נמצאו אזכורים כלל בחשבונות הטוויטר של חברי הליכוד. כך נמצא שהיחידה שהזכירה את פסקת ההתגברות ואת מינוי או בחירת השופטים היא חברת הכנסת מאי גולן, היחידה בליכוד שחשפה את התוכנית של המפלגה שלכם להרס מערכת המשפט.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה לך. תודה. תודה רבה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אז כשאתם אומרים שקיבלתם מנדט מהבוחרים, חברי הליכוד, למימוש תוכנית כלשהי במערכת המשפט, אתם, כרגיל, משקרים, פרט לחברת הכנסת מאי גולן. תודה רבה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בבקשה.
מאי גולן (הליכוד):
אני רק אציין שאני צריכה לקחת את הנאום הזה, לגזור אותו ולשים אותו בקמפיין הבחירות שלי.
היו"ר ישראל אייכלר:
זה יעזור לך אולי בפריימריז.
מאי גולן (הליכוד):
בפריימריז.
טלי גוטליב (הליכוד):
טוויטר. אדון טופורובסקי, אתה יכול להביא לי עכשיו מטיקטוק? אם אפשר, סקר מטיקטוק. זה מטוויטר, זה מטיקטוק. אני מספר אחת בטוויטר. אתם - - -
דבי ביטון (יש עתיד):
- - - שטלי תשתוק.
היו"ר ישראל אייכלר:
אני אקבע - - - ומבקש לא להפריע לבועז טופורובסקי.
טלי גוטליב (הליכוד):
סקר מטוויטר – זה קצה הקצה בפרלמנט הישראלי. רק שיהיה ברור.
היו"ר ישראל אייכלר:
את מאריכה את הדיון, כי בכל פעם שאת אומרת יותר ממשפט אחד זה לא הערת ביניים, זו כבר הפרעה. בבקשה.
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברות וחברי הכנסת – איפה השר? יש שר תורן? שר תורן, יש?
קריאה:
מאי גולן.
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
עוד מעט מאי.
היו"ר ישראל אייכלר:
יש שר תורן, כן. יש. יש שר, בועז, תמשיך.
טלי גוטליב (הליכוד):
יש פה שניים, לא לדאוג.
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
קודם כול, כמובן ברכותיי לקראת המינוי הקרב של – אני לא יודע אם מותר להגיד את זה כאן – חברתי הקרובה, מאי גולן. חברת הכנסת מאי גולן.
רון כץ (יש עתיד):
הלכו 100 קולות.
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
הלכו לה. יאיר לא שומע את זה. אני באמת גאה בך. באמת באמת גאה בך. את יודעת, אין לנו את אותן דעות פוליטיות, אין לנו את אותה תפיסת עולם, אבל יצא לנו קצת להכיר, ומה שאת עברת ואיך שאת הגעת לאן שאת הגעת מאיפה שאת הגעת – אני מסיר את הכובע, גאה בך, ומאחל לך המון המון הצלחה. אני לא מדבר על התוכן, מה תהיה האחריות במשרד שלך, על זה נדבר אחר כך, אבל שתהיה לך המון המון הצלחה. זו בהחלט גאווה, גם למשפחה שלך, שנמצאת כאן – אני לא יודע אם הם נמצאים כאן – אבל המון גאווה, כולם גאים בה.
היו"ר ישראל אייכלר:
אני חייב לומר שעל פי התקנון אין מוחאים כפיים במליאה.
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
בכל מקרה, גם בשמה אני מודה לכם. המהלך שאנחנו רואים אותו עכשיו הוא לא פחות מהרס הדמוקרטיה. אפשר להסתכל על זה ולהגיד שזו משילות.
קריאה:
- - -
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
לא, הדמוקרטיה כבר קמה מזמן ונולדה מזמן, זה הרס עם ה"א, רי"ש וסמ"ך, ואני רוצה לתת דוגמאות. כאשר מדברים על שלטון הרוב, זו לא דמוקרטיה. הרבה פעמים אנשים אוהבים לחשוב איך מערכת המשפט פגעה בהם ולמה זה נכון שיהיה אפשר להתגבר עליה. אבל כשמדברים על התגברות על מערכת המשפט, מתכוונים להתגברות על זכויות אדם בסיסיות, כי בדמוקרטיה – בכל דמוקרטיה, בכל דמוקרטיה מתפקדת – מי שאחראי לשמור על זכויות האדם הם בתי המשפט. נכון, מצפים מהמחוקקים, מהפוליטיקאים, שלא יקבלו חוקים שפוגעים בזכויות אדם, אבל לפעמים זה קורה. לפעמים הלחץ מהשטח או איזושהי תפיסת עולם, או איזשהו רצון לפתור דברים מהר, גורמים שאנשים – בטח אלה שהם מקבלי ההחלטות – אומרים: אין לי זמן; מה שנקרא משילות. אני חייב מהר, או חייבת מהר, להוביל את זה, להביא תוצאה לבוחרים, ובשביל זה – גם לא מסתכלים על זה לפעמים – אני ארמוס את מה שצריך בשביל להגיע לזה. וזה נשמע טוב. זה נשמע מנהיגותי, וזה נשמע חזק, ולפעמים גם צריך לעשות את זה. אבל אז תמיד אנחנו יודעים שיש את בתי המשפט שאומרים: גם אם חשוב מאוד – עוד כמה זמן יש לנו? מה, כבר נגמר לי הזמן? מה אתה אומר? אז אני רק אסיים את הדוגמה הזאת. יש לי עוד הרבה, אבל יש לנו עוד לילה ארוך.
היו"ר ישראל אייכלר:
לא, אתה תסיים, כן.
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
תודה, אדוני. גם אם מאוד חשוב לנו לבנות, למשל, הרבה מאוד בארץ, עדיין צריך לדאוג לכך שיהיו חופים פתוחים לכולם, ולזכויות אנשים, בטח אנשים שקשה להם להגיע לשלטון ולהביע דעתם. והתגברות על בית המשפט זה התגברות על זכויות האדם, כי כשיהיה נוח לפוליטיקאים, הם יתגברו על בית המשפט, וזה יפגע בעבודה של מישהו, בזכות של מישהי להביע את דעתה, בשוויון בין סוגי אנשים – אני מסיים – ויפגע בסופו של דבר במקומות שבהם אם בית משפט לא מגן עליהם, אף אחד אחר לא יגן עליהם.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. הם החליפו, כן.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת. השבוע הגשתי יחד עם כמה חברי כנסת נוספים הצעה דחופה לסדר-היום בעניין מחדל זיהום חמור. לצערי ההצעה נדחתה, ואני רוצה לנצל את הזמן הקצר שלרשותי כדי להעלות את הנושא פה. אני חושב שזה כבר יהיה שימוש יותר נכון בזמן של הכנסת מאשר עוד דיון על שר או שר כזה או אחר במסגרת בליץ מינויי השרים. לפני כחודש אירעה דליפת דלק ממכלית של חברת קצא"א במפרץ אילת – תקלת הדלק השלישית בשנה החולפת. דליפת דלקים ונפט מסכנת באופן ממשי ובלתי הפיך את שונית האלמוגים, את הסביבה הימית וערכי הטבע של המפרץ, וכתוצאה מכך – את בריאות הציבור ואת כלכלת העיר. המשרד להגנת הסביבה קבע מדיניות אפס תוספת סיכון במפרץ אילת, אבל המזהמת קצא"א עדיין מטביעה אותו בנהרות של דם שחור. זו הרי אותה החברה שהורשעה בבית המשפט בעבירות של זיהום בנסיבות מחמירות. המידע חסוי וסודי, ולכן לא ידוע כמה ספינות עגנו השנה באילת לצורך פריקה והעמסה של נפט ומהי הכמות המצטברת. לפי ארגוני הסביבה, חלה מגמת עלייה בשינוע נפט לתוך המפרץ, תוך חריגה מהיתר הרעלים ורישיון העסק של קצא"א. ביד אחת נקבעה מדיניות אפס סיכון, וביד השנייה הממשלה מאפשרת הזרמת עוד ועוד נפט לתוך הים האדום, שהופך לשחור מזיהום ורעל ונותר אדום רק מבושה. אז איך החליטו בממשלה להגיב? בהענקת פרס לחברה המזוהמת. משרד האוצר פרסם החודש תיקון לצו העונשין (הכרזה על עניין סודי) לשם הארכת החיסיון של פעילות חברת קצא"א בחמש שנים, בין היתר על מידע רלוונטי לאירועי אסון אקולוגי. זאת, למרות שבדיון האחרון שהתקיים בוועדת הפנים והגנת הסביבה, טען נציג רשות החברות הממשלתיות כי הרשות וקצא"א מעוניינות בהסרת החיסיון מעל פעילות החברה. בניגוד למקובל, התזכיר פורסם להערות הציבור לזמן מקוצר, במשך ימים ספורים, באופן שלא מאפשר קיום דיון ציבורי הולם בסוגיה. מאחורי מסך של כזבים וסתרים נותנים יד חופשית לטייקונים לזהם את הארץ. ואיפה המשילות, שמדברים עליה כל כך הרבה? נותרה על מצולת הים המזוהם. תרשו לי לסיים בציטוט מהמקורות: "ירעם הים ומלואו, יעלץ השדה וכל אשר בו. אז ירננו עצי היער" מלפני האל, "כי בא לשפוט את הארץ". רק שבקצב הזה, עד שתגיע עת הדין, לא יישארו לא ים, לא שדה ולא עצי יער. תודה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה, חבר הכנסת עופר כסיף. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. אחריה, חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה. אתמול אישרה הממשלה את העברת הסמכויות על התוכניות החיצוניות במשרד החינוך לידיו של סגן השר אבי מעוז. בכך, 10% משעות הלימוד בחינוך הממלכתי, כמעט כל מה שאינו שעות ליבה כמו גם שעות השתלמות למורים, נמצאים בידיו של אדם קיצוני, גזען, מיזוגן והומופוב. מדובר באדם שמתנגד לערכים ליברליים באשר הם, מה שהוא מכנה בסלידה "פרוגרס". אפשר לומר "קדמה", חבר הכנסת אבי מעוז, אם אתה שומע אותי, בעברית. אדם שהצהיר בעבר שהוא רוצה להקים רשות שתדאג לקידום הזהות היהודית של המדינה, שתדאג לחסום את ארגוני הפרוגרס הרדיקליים מלהיכנס לצבא, למשרד החינוך, למשטרה, ושהחוק הראשון שהוא מתכוון להעביר יאסור לימודי מגדר בבתי הספר היסודיים. והינה, ממש היום חשפה טל שניידר בזמן ישראל איך בתיכון עירוני י"ד בתל אביב, בלב שיכון דן, החלה עמותת פנים אל פנים, יחד עם גוף בשם מדרשת להב, להעביר תכנים לתלמידי כיתות ז' בבית הספר בנושא אחריות – מילדות לבגרות: איך גם נשארים ילד וגם מקבלים אחריות. זה נשמע טוב, נכון? רק שאליה וקוץ בה, כי מבירור של הורי בית הספר עלה שלמדרשת להב יש שם נוסף: נעם ישראל, ולנעם ישראל יש קשר למפלגתו של לא אחר מאשר סגן השר מעוז. למרות שבית הספר הכחיש את הקשר בין העמותה לבין המפלגה הקיצונית, העיתונאית החרוצה טל שניידר בדקה ומצאה שאחד מראשי העמותה הוא אדם בשם גבע ראפ, שרשום באתר העמותה כחבר הנהלה בה. ראפ גם כיכב בסרטון לפעילי נעם לקראת הבחירות לכנסת העשרים-וארבע, שבו הוא מופיע בתואר מייסד ומנכ"ל פנים אל פנים. ואם זה לא מספיק, הוא גם יצא לפני כמה חודשים להגנת הרב טאו, החשוד בעבירות מין ונחשב לאחד ממקורביו. עוד עולה מהתחקיר שערכה טל שניידר, שהעמותה פועלת ב-70 בתי ספר ממלכתיים ברחבי הארץ, ואנשיה מעבירים מדי שנה כ-3,500 שיעורים ליותר מ-29,000 תלמידים. למרות היקף הפעילות הגבוה, לא קל למצוא מידע על מדרשת להב או על קשריה עם מפלגת נעם הקיצונית. הם יודעים לשמור את המידע המטריד הזה מתחת לרדאר. 15 שנים פועלת העמותה עם קשרים למפלגה קיצונית בבתי הספר של הילדים שלנו באין מפריע.
היו"ר ישראל אייכלר:
נא לסיים, בבקשה.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
עכשיו, ראש אותה מפלגה, אדם שרואה בלהט"בים סוטים וסובר שתפקידן של נשים הוא ללדת ולהישאר במטבח, הוא בעל הסמכות על התוכניות החיצוניות במשרד החינוך - -
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
- - וזו, חברים, סיבה טובה לדאגה. הורי ישראל, זה הזמן לעמוד על המשמר. תודה, אדוני.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. אני דווקא רוצה להתחיל את הנאום הקצר שלי מפרגון. חבל שמאי גולן יצאה – אה, את פה – רציתי לאחל לך הצלחה רבה, תקוות שבאמת תשרתי את עם ישראל נאמנה, ברוח טובה ובלב טוב. ואני רציתי לפרגן לחבר הכנסת יוסי טייב, שקיים היום דיון בוועדת חינוך. אני רוצה לברך אותו על היוזמה לקיים דיון בנושא שכר למורי אולפנים ללימוד עברית. זה בעצם נושא שהתחלתי ויזמתי בו דיונים בכנסת העשרים-וארבע, עוד ביולי 2021. מורי אולפנים הם בעצם אלה שמלמדים את העולים החדשים עברית. ואתם זוכרים, יש שיר שביצעו יוסי בנאי ורבקה מיכאלי על עברית: אח, עברית קשה שפה. באמת, על איך שמנהלים שיחה ורוקמים היכרות בעברית עילגת, אבל עם רצון ואופטימיות גדולה ליצור בית ומשפחה בישראל. עברית היא באמת שפה קשה, גם לי לקח זמן עד שלמדתי. עברית היא לא רק שפה, היא זהות וכרטיס כניסה למערכת החיים בישראל. לפני 120 שנים החל אליעזר בן יהודה במפעל החייאת השפה העברית מלשון קודש לשפת יום-יום. היה זה חלק מהמפעל הציוני, שזיהה כי הציונות זקוקה למכנה משותף, למטען ישראלי ציוני ולא לריבוי זהויות יהודיות המביאות את כלל הגלויות ומתבצרות כל אחת בחצר משלה. המכנה המשותף החשוב ביותר היה השפה העברית. אליעזר בן יהודה הבין שהאופציה היא לדבר או יידיש או ערבית או את שפות המוצא – ואז יהיה כאן מגדל בבל. את הנכס החשוב ביותר לקליטה בארץ – השפה – מקבלים העולות והעולים החדשים מאז ומתמיד כדי לעבור תהליך חברות הולם לחברה החדשה שאליה הגיעו. זהו השער שאליו מגיעים בתחילת הקליטה בארץ, לפני הכול, וממנו מקבלים את הכלי החשוב ביותר לתקשורת נורמטיבית. המורות והמורים לעברית באולפנים הם לא רק מורים לשפה; הם הדמויות המשמעותיות שאותן פוגש ציבור העולים. הם מספקים את החוויה האנושית החשובה, ולפעמים גם מקור למידע ועצות יום-יומיות. הם לא עוסקים רק בהוראה, הם עוסקים בנשמה של העלייה. לצערי הרב, כנראה שמדינת ישראל זה 30 שנה לא מייחסת לנושא חשיבות יתרה, כי משכורות עובדי ההוראה לעברית באולפנים לא התעדכנו בכל השנים הללו.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
אני קוראת לממשלה לעדכן את השכר, וטוב שבכנסת העשרים-וחמש מקיימים את הדיונים, ואני רוצה לומר שבנושא הזה אני גם שותפה, לתת כבוד למורי האולפנים, תודה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב – איננה; חבר הכנסת רון כץ, בבקשה.
רון כץ (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בראשית דבריי אני רוצה לברך את השרה לעתיד מאי גולן ואת אימה רימונה. יש לי הרבה שעות עם מאי. מגיע לה. למרות שזה לא חלק מהפרוטוקול – מגיע לה. אני מכיר את סיפור החיים, ואני חושב שיש פה היום סגירת מעגל, שזה לא דבר שמובן מאליו, ושווה להתעכב עליו עוד כמה דקות. אני לא יודע אם כולם יודעים שגידלת את מאי ממש לבד, בלי איזושהי עזרה – אפילו להפך, עוד ניסו להקשות עלייך במשך כל התקופה – ובסופו של דבר, אחרי עבודה מאוד קשה הצלחת להעביר אותה את כל השלבים הנכונים בחיים. אני רוצה לספר לך עוד משהו: לא רק שהעברת אותה את השלבים הנכונים בחיים, עשית פה מנהיגה באמת חזקה שאכפת לה, וזה – מאי, עם כל הכבוד לך – זה בזכותך, ומאי, עכשיו את צריכה להחזיר על העבודה הקשה שלה. אז באמת, היה לי חשוב קודם כול לברך אותך, כי משורש טוב וחזק יוצאים דברים טובים, וזה לא מובן מאליו. אני אנצל את הזמן שנשאר לי לדבר על עוד משהו שעשינו. הגיעה אלי פניית ציבור, אדוני, לגבי ניתוח קיסרי צרפתי שמתבצע במדינת ישראל. משרד החינוך קיבל החלטה להפסיק את הניתוח – משרד הבריאות, סליחה, קיבל החלטה להפסיק את הניתוח ממש בלי הרבה הסברים. פניתי לסגן שר הבריאות חבר הכנסת משה ארבל, פניתי גם ליו"ר הוועדה, שהיום קיימה דיון בנושא, לפנינה תמנו שטה, ואני שמח לומר שגם במקום שהפך להיות קצת מטורלל הצלחנו לקיים דיון רציני, שמענו את המומחים, שמענו את הנשים שעברו את הניתוח הזה וקיבלו החלטה היום, אחרי דיון רציני – ואני בטוח שמשרד הבריאות עשו את העבודה שלהם – כן להחזיר את הניתוח, ופשוט להסביר לנשים את הסיכונים. אני חושב שבסופו של דבר זו המהות האמיתית של הבית הזה. המהות של הבית הזה היא עבודה עבור הציבור, וזה אחד מהימים שאני באמת שמח להיות פה, כי בסופו של דבר זה היה יכול להתגלגל למקום שלא היו מתייחסים אליו והיינו נשאבים אל תוך המחלוקות שלנו. זה גם מקום להגיד שאפשר לעשות זאת אחרת, ואני באמת מקווה שבאיזשהו שלב הקיצוניות שיש לנו בבית הזה תיעלם לטובת משהו הרבה יותר טוב. אני לא רוצה לתקוף אף אחד בנאום הזה, אז אני שוב אברך פה את חברתי מאי, עשי והצליחי, המון הצלחה ויישר כוח גדול. תודה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז – איננו; חברת הכנסת אלהרר, בבקשה.
קארין אלהרר (יש עתיד):
אדוני יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, אתחיל גם אני בלומר שיש ביני ובין חברת הכנסת מאי גולן מה שנקרא תהום אידיאולוגית אבל אני מאחלת לך הצלחה. אני רוצה לדבר על נושא שמדובר רבות בציבוריות הישראלית בימים האחרונים וזה נושא שמכונה בטעות ממש הרפורמה המשפטית של השר יריב לוין. תראו, כל מי שקורא ומעמיק במה שפורסם – הן ב"תזכיר הממשלתי" מטעם השר לוין והן באנדרוגינוס החדש הזה שהביא יו"ר הוועדה, יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, הצעה מטעם הוועדה או מצע לדיון מטעם הוועדה – קורא ומבין שמדובר לא ברפורמה אלא בהפיכה של ממש. מדובר בנושא שהוא לב-ליבו של המשטר הישראלי. מדובר בשינוי סדרי השלטון בישראל. רק הבוקר דנו בנושא של יועצים משפטיים. ההצעה באה ואומרת: יועצים משפטיים יכתבו את חוות דעתם אבל לא חייבים לקבל אותה. עכשיו, בשנה וחצי האחרונות כיהנתי כשרה ואני מנסה לחשוב על מצב שבו הייתי אומרת ליועצים המשפטיים: תודה רבה על חוות הדעת, אבל לא תודה. איזה כאוס הדבר הזה היה יוצר, איזה בלבול. יועץ משפטי לא יכול להיות מטעם. הוא לא מייצג את השר, הוא מייצג את הציבור, הוא אמון על מינהל תקין הוא אמון על כך שתהיה חוות דעת מסודרת וקוהרנטית שתהיה של כל המשרדים בממשלה. אי-אפשר להביא יועץ משפטי מהבית, והשר יגיד לו: תמצא לי את הדרך לעשות את זה. מה עם חוקיות, מה עם מינהל? אתם יודעים, זה כל כך לא הגיוני שאני באמת מתפלאת על משפטן כמו רוטמן ועל השר יריב לוין, שגם הוא אוחז בתואר משפטן. איך יכול להיות שהם רוצים לשנות את הדבר הזה בצורה כל כך קיצונית, כל כך לא מאוזנת, ועוד לבוא ולהגיד שהם רוצים לשפר את הדמוקרטיה הישראלית.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה.
קארין אלהרר (יש עתיד):
תשמעו, בשם המשילות לא תעשו שום דבר אחר מלבד כאוס של ממש, תודה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה – איננו; שלמה קרעי – איננו. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
שלום, אדוני היושב-ראש. שוב אנחנו נפגשים. זו כנראה כבר השגרה שלנו. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, כיף לראות את שר הביטחון תורן במליאה, עסוק בשיחה צדדית עם חבר הכנסת דני דנון. אה, זה לא חבר הכנסת דני דנון. סליחה, טעיתי. זה עוד שר. מכמות השרים אני כבר הלכתי לאיבוד. אז אנחנו נתרגל. כמה? 33. וזה מספר סופי? היד עוד נטויה, אתה אומר. אוקיי. יהיה שמח. אני, ברשותכם, רוצה להתייחס לרפורמה המדוברת במערכת המשפט. יש לי הרגשה מוזרה, אדוני היושב-ראש. אתה יודע, זה כמו שבחיי השגרה שלך אתה מסדר חדר אחד ולא נוגע במשהו אחר או זורק את כל מה שלא טוב מחדר לחדר. בחיים מאוד חשוב סדר, גם בחיים הפרטים שלנו כבני אדם, אבל הוא הכי חשוב גם כן בעבודת הממשלה ובמערכת המשילות שלנו. וכרגע, במה שאני רואה ברפורמה המדוברת של יריב לוין – ואני כבר לא יודעת, זו רפורמה של יריב לוין או של שמחה רוטמן או של בנימין נתניהו, וזו כנראה באמת מי שעומד מאחורי הדבר הזה, יש לי הרגשה שפשוט עובדים עליי, פשוטו כמשמעותו. מביאים לי כל פעם איזושהי פרוסה, איזשהו חלק, איזשהו נושא, בלי שיש לי יכולת לראות את התמונה באופן מלא. כי אם אנחנו למשל נתייחס לרפורמה בייעוץ המשפטי. יכול להיות, צריך לדון על זה, יכול להיות שיש מקום. אבל אתה לא יכול לראות את זה בלי שלב הבא: רפורמה במערכת השיפוט, כי הדבר קשור בדבר. אם אתה למשל עושה שינוי במערך של הייעוץ המשפטי, מחליש או משנה או מסדר את הדבר הזה, יכול להיות שאתה צריך לשמור על מערכת המשפט והשפיטה ברמה יותר גבוהה, כי לשמור על מערכת האיזונים והבלמים. אתה רוצה את פסקת ההתגברות – על מה? ואם מחר כנסת ישראל, ויכול להיות, תקבל חוק שצריך לא יודעת מה, שכל הג'ינג'ים, אפרופו פינדרוס, צריכים, לא יודעת מה, ללכת בחליפה כחולה, רק בכחול. יקראו לזה חוק-יסוד: הג'ינג'ים, ואז לבית המשפט לא תהיה אפשרות להתערב בחוק הזה, כי זה חוק-יסוד, וגם בגלל סבירות. בקיצור, ההרגשה היא שממש עובדים עלינו, שזו שיטת הסלמי, והתמונה היא לא ברורה. וזה בעצם הטעיית הציבור. תודה רבה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
קודם כול, חברת הכנסת מאי גולן, שיהיה לך בהצלחה. אחרי שאמרתי למאי גולן בהצלחה, אני אעשה הפסקה של חמש שניות, שזה לא יתערבב עם מה שאני הולך להגיד. מה שאני רוצה להגיד, אדוני יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת, הוא שבמדינת הכול עובר – כל מיני דברים עוברים בשבועות האחרונים. במדינת הכול עובר יכול לכתוב יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, כפתיח לדיון בכלל: שינויים חקיקתיים, הוא כותב, מחזירים את הצדק למערכת המשפט. אז בואו ננתח רגע את המשפט המחוכם הזה. "מחזירים". קודם כול, בואו נראה מי מחזיר. מי שמחזיר את הצדק הוא השר אריה דרעי, שהורשע בפלילים שלוש פעמים; מי שמחזיר את הצדק הוא ראש הרשות המבצעת ראש הממשלה בנימין נתניהו, שעומד לדין פלילי בשלוש עבירות חמורות ביותר. כלומר, כשאומרים "מחזירים את הצדק", קודם כול נראה מי מחזיר. ראינו את פרצופם של המחזירים, עכשיו בואו נדבר על הצדק. מהו אותו צדק שמדובר? הרי מה זה צדק? אמות מוסר עקרוניות של יושרה, הוגנות. ועוד לוקחים את זה מהמקורות. אני לא אדם דתי, אבל יש לי כבוד למקורות; לקחת ולהגיד שמי שמחזיר את הצדק, את המקורות של העם היהודי, את מקורות הצדק, הם אנשים שאחד מהם הורשע בעבירות פליליות, השני נידון על עבירות פליליות – ואני מאחל לו הצלחה, שלא יורשע; ממשלה שבה יושב שר לביטחון פנים – שלא מספיק לו להיות השר לביטחון פנים, הוא השר לביטחון לאומי – שהוא היחיד בכנסת ישראל שהורשע בעבירות הסתה. היחיד. הוא צועק על הסתה. הוא היחיד שהורשע. כלומר, אלה מחזירים את הצדק.
מיקי לוי (יש עתיד):
לא הסתה. תמיכה בטרור.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
גם הסתה וגם תמיכה בטרור. ועוד שבע עבירות אחרות. אבל הוא יושב על הכיסא הזה, וגם הוא חלק מהמחזירים את הצדק למערכת המשפט. ההנחה המובלעת הנוספת – אם צריך להחזיר את הצדק למערכת המשפט, זה אומר שמערכת המשפט איננה צודקת; נגרמות עוולות לאנשים כל הזמן – על ידי מי? לא על ידי השלטון, על ידי מערכת המשפט, אותם אלה, שאליהם אדם בצר לו מגיע, לבית המשפט, ובא ורב את ריבו בפני השופט על הדברים הכי בסיסיים של זכויות האדם. הם אלה, וצריך להחזיר את הצדק? אז בואו נחזיר את השכל ואת היושרה, דברים שהם פחות מצדק. יושרה זה דבר יותר פשוט. האם זה נכון, האם זה ראוי, שמערכת פוליטית תמנה גם את השופטים? אלה שופטים עליך, ישראל? אלה ישבו בכיכר העיר? התשובה היא כן, כי אנחנו יכולים, כי אנחנו רוב, כי אין מגבלה לכוח. ואחרי שאמרנו את זה, בואו נטפל בבית הזה. הבית הזה, שנתפס על ידי הציבור בישראל במדד כנמוך ביותר. אז בואו נטפל בשופטים, שרבים את ריבם של האזרחים, ובואו נריב את ריבם של העבריינים שיושבים פה בכנסת. תודה רבה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני קודם כול רוצה לאחל למאי גולן הצלחה, שתצליחי בתור שרה. ואני רוצה לשתף אתכם בכנס שהשתתפתי בו בסוף השבוע ביישוב בית ג'ן עם מאות אנשים, כולל כל ההנהגה של העדה הדרוזית, השייח' מואפק טריף, הראש הרוחני של העדה, ראשי רשויות, שייח'ים. באנו להביע תמיכה ולעמוד לצידם של שני קטינים שהוגש נגדם כתב אישום באירועים שהיו בבית ג'ן בנושא תכנון ובנייה והגשת צווי הריסה וצווים מינהליים. אני רוצה להגיד לשני הצעירים שאני אהיה איתם בבית המשפט. אני אעמוד לצידם. אני לא אפקיר אותם, וגם כל העדה הדרוזית תעמוד לצידם ולא תפקיר אותם. שכל אחד ואחד ידע, וגם שהפרקליטות תדע, שהיא הגישה כתב אישום נגד שני קטינים. אדוני היושב-ראש, בכנסת ישראל חוקק חוק הכי גרוע שיש, חוק קמיניץ, חוק שנותן סמכות לפקיד, ואנחנו שומעים הרבה עכשיו את המילה פקיד, בכיר ככל שיהיה. יש לו סמכות לתת צו הריסה, יש לו סמכות לתת קנס מינהלי של 300,000 שקל, פקיד. בלי בית משפט, בלי דיון, הוא יכול להחליט להוציא צו מינהלי, ואותו צעיר צריך ללכת להילחם בזה בבתי משפט ובעיקולים. לכן אני אומר, ואומר שוב, כל העדה הדרוזית ליד שני הצעירים האלה, נישאר לידם, נעמוד לצידם. תודה רבה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חברת הכנסת אורנה ברביבאי, בבקשה.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
ערב טוב. ברכות למאי גולן שתהיה שרה בקרוב. צר לי שהמשפחה נשארת עד שעה כזאת מאוחרת כדי לראות את זה קורה, אבל אתם כאן, אז ברכות, ובהצלחה למאי. עמד פה לפני כמה שעות שר המשפטים ואמר שלאורך הזמן הרפורמה הזאת נגד מערכת המשפט הייתה דבר שהוא שאף אליו. הוא הרגיש גם מאוד בודד משום שהוא היה כמעט היחיד שדיבר כבר לפני הרבה מאוד שנים על חשיבות הרפורמה, והיום יש לו עדנה; הוא גם שר המשפטים, וגם זוכה לתמיכה מאוד גדולה של ראש הממשלה. החיבור הזה בין הרצון העז של יריב לוין לקדם את הרפורמה שהוא מופקד עליה לבין האינטרס המובהק של ראש הממשלה מביא אותנו לשאלה על מה הבהילות הזאת. מה הלחץ הכל-כך משמעותי להגיע דווקא עכשיו לתיקון ברפורמה כל כך גדולה, שההשלכות שלה על כל אזרח במדינה קיצוניות ודרמטיות? למה זה קורה דווקא עכשיו? ולמה לכידות האינטרסים הזאת בין שר שחושב שהרפורמה הזאת זה הדבר הכי טוב שקרה לו, כי לדעתו צריך לייצר איזונים – אני אומרת: בלי בלמים, אין בלמים; הרפורמה הזאת, תכליתה לעצור את הבלמים, זאת אומרת שתהיה פה תנועה ישירה לממשלה, שתוכל להחליט מה שהיא רוצה בלי יכולת לעצור. אם היועץ המשפטי או היועצת המשפטית מפריעה, מבטלים גם אותה. אם היועצים המשפטיים במשרדים השונים יש להם איזושהי אמירה או דעה מקצועית שתכליתה שמירת החוק, מבטלים גם אותם. מביאים יועצים משפטיים – היום ראיתי את הפרומו של זה בוועדת החוקה, חוק ומשפט. יושבת היועצת המשפטית לכנסת, אחרי חוות דעת כתובה שהיא הוציאה שבה כתוב במפורש שהפרוצדורה או התהליך לא נעשו – התרגום של החוק לא מפורש כהלכה עד הסוף, מבחינת הפרשנות שהיא והצוות שלה נותנים. זה עזר למישהו? אז היא אמרה. אז מביא רוטמן הצעה משלו, ולא בנוהל של הצעת חוק פרטית, כאיזה מסלול עוקף – והשיירה נוסעת. אני שואלת את היועצת המשפטית של הכנסת: תגידי, מה שווה הנייר שאת כותבת עליו שזה לא נעשה בנוהל תקין, או במילים אחרות, משפטיות? לא באמת קיבלתי תשובה. הסתכלתי על זה, ואמרתי: זה בדיוק מה שרוצים – מה שרוצים בממשלה, מה שרוצים בכנסת – להרוס את כל מערכת הבלמים שקיימת. אתם יכולים, כאזרחים – כל אחד, שיעשה את החשבון שלו מה כוחה של ממשלה, מה כוחה של כנסת, בלי בלמים כלפי האזרח, בסוף, שמישהו צריך לשמור על הזכויות שלו. כשהוא יעמוד שם לבד בלי מערכת משפט מתפקדת, כי מישהו גזר את היכולת הזאת לייצר את המענה הטוב ביותר, ואני מסיימת, כלפי האזרח, שידע שזה נעשה בגלל שר משפטים אחד בודד, שרצה ברפורמה כבר הרבה מאוד שנים, ויש לו סוף-סוף פרטנר שההשפעה שלה על גזר הדין שלו ישירה, נגועה – והיא כרוכה בזה שהרפורמה הזאת, אסור לה לעבור.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת דוידסון, בבקשה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אחד היתרונות באופוזיציה הוא שנואמים הרבה – מה שהיה חסר בשנה וחצי האחרונות. אז אני אומר את אשר על ליבי. קודם כול, אני רוצה לברך את המשפחה של מאי גולן. אני רואה פה אנשים מקסימים. אני רואה פה את מושיקו מאיחוד והצלה, שעושה עבודה מדהימה למען הארגון, ואת צ'ארלי, שהוא מקדם חברתי מנתניה. אני מאחל לכולכם הצלחה – והאימא היקרה, כמובן. אדוני היושב-ראש, אתם זוכרים את התקופה של הקורונה? אתם זוכרים שעמדנו במרפסות ומחאנו כפיים ובירכנו את הרופאים? אתם זוכרים את הימים שבהם קראו לרופאים, בזמן הקורונה "המלאכים והמלאכיות"? כמה זה היה חשוב, כמה חיבקנו אותם וכמה רצינו להגיד להם תודה? אז משהו קרה בשבוע שעבר. פה, בבניין הזה, כנסת ישראל, היה מאוד חשוב לרוץ, להעביר חוקים שערורייתיים ונורבגיים, חברי כנסת ושרים וכל הכנסת כמרקחה, ורק שכחו דבר אחד מאוד מאוד חשוב, מושיקו היקר: בשבוע שעבר היה יום הרופא הבין-לאומי. בכל פרלמנט בעולם ובכל מקום בעולם עמדו ובירכו את הרופאים והרופאות היקרים, המלאכים והמלאכיות שלנו, שדואגים לנו יום-יום, ופה בכנסת זה נשכח. זה לא היה מספיק חשוב. אז אני אגיד לכם למה זה היה חשוב לי לעלות ולדבר על זה מהלב. אני בן לשני רופאים, אבא רופא מרדים, ואימא רופאת ילדים. כמו שאתה יודע, עלינו מליטא בשנת 1972. אני יודע שאני לא נראה כזה, אבל אמיתי אמיתי אמיתי, עליתי מליטא. אבא היה כל היום בבית חולים, וכילד אני רוצה להגיד לכם שלגדול בבית של רופא שנמצא כל היום בחדר הניתוח זה לא פשוט. אימא רופאת ילדים צדיקה. אם מדברים על מלאכית, אימא שלי היא המלאך. היא הייתה רופאה בנתניה בקופת חולים אום חאלד, כשהמקום הכי קשה לידה – שכונת שיכון סלע. בלילות היא הייתה יוצאת מהבית ומטפלת באנשים שלא היה להם, שהמקרר היה ריק, והייתה חוזרת באמצע הלילה. אבא שלי לפעמים היה שואל אותה: נו, כמה גבית? היינו עולים חדשים – שקל לא לקחה אף פעם. כזו הייתה, מלאכית כרופאה וגם לא כרופאה. אז אני רוצה להגיד לאנשים שיושבים פה, גם בקואליציה, בעיקר לקואליציה: הלו, חוץ מכל ה-32 שרים, סגני שרים ועוד ועוד ועוד, החוקים המשוגעים והבלגן המשפטי, יש פה מדינה. יש פה מדינה לנהל. איפה שר הבריאות? מילה לא אמר על זה, מילה לא אמר על נושא יום הרופא – לא ציין את זה. חיפשתי. אפילו ציוץ קטן לא היה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
משפט אחרון לסיום – כמו שאני נוגע לנושא הרופאים, יש פה גם משרד חינוך שצריך לטפל בו, משרד שיכון שצריך לטפל בו, למרות שחושבים שאין פה בעיה בדיור וכן הלאה וכן הלאה. תתעוררו. תתחילו לנהל את המדינה. תודה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב בראש, חברי הכנסת, ראשית, שלא כהרגלנו, אני דווקא רוצה לנצל את הנאום הזה לכמה ברכות: ראשית, לך, אדוני היושב בראש. אני חושב שזו הפעם הראשונה שאני מדבר כשאתה מנהל את המליאה. אני חושב שזו גם ההזדמנות לברך אותך וגם חלק מחבריך. בכל זאת, בתוך כל הדברים הרעים שהממשלה הזו עושה, מונה כאן לאחרונה יושב-ראש כנסת מקהילת הלהט"ב, והעובדה שעם כל הקושי ראינו גם אותך, את חבר הכנסת אריה דרעי וגם את חבר הכנסת גפני ועוד שורה ארוכה של חברי כנסת מצביעים בעד המינוי הזה, ובאמת דה פקטו תומכת במשהו שלכאורה אתם מתנגדים לו אבל דה פקטו קידמתם – אני רק יכול לקוות שנראה אתכם מצביעים בעד חלק מההצעות שאנחנו נביא גם כן לקידום השוויון במדינת ישראל. אבל בוודאי על ההצבעה הזאת אני מוצא לנכון לברך אותך ולקוות שעוד תמצא את הדרך להצביע עוד כמה וכמה פעמים כדי לקדם את השוויון במדינת ישראל ללא הבדלים של השקפת עולם. לעניין הנושא שעל סדר-היום, איפה חברת הכנסת מאי גולן?
היו"ר ישראל אייכלר:
למעלה.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
למעלה. אני רוצה לברך אותך. אני מצביע ואצביע נגד המינוי הזה. אני חושב שהוא לא נכון כמינוי, אבל ברמה האישית בהחלט שיהיה לך בהצלחה.
מאי גולן (הליכוד):
תודה.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
אני מקווה שגם בתוך כל הדבר, הרוע שהממשלה הזאת עושה, בעיניי, תנסי לקדם דברים טובים. תודה רבה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – איננה? אה, בבקשה.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
ערב טוב, אדוני יו"ר הכנסת, כנסת נכבדה, אני גם אאחל בהצלחה רבה לחברת הכנסת מאי גולן, בהצלחה בתפקידך החדש. אני לא יודעת מה אתם חשתם כשראיתם את נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה שהתפרסמו השבוע, נתוני האמון הציבורי במוסדות המדינה, שהתפרסמו. בסך הכול הירידה באמון הציבורי – הוא בשפל, מ-61% ב-2012 ל-33% ב-2022. כמעט מחצית. נזכיר, למי שלא ראה את הנתונים האלה, שעבור ארבעה מוסדות מדידת אוקטובר 2022 הייתה כזו: בית המשפט העליון – האמון ירד ל-42%, התקשורת – 23%, הכנסת – 23%, והמפלגות – יש לך הערכה, מיקי? פחות מ-10%, 9% זה האמון שרוחשים הישראלים למפלגות. באים אלה שמסיתים נגד בית המשפט, ובית המשפט העליון בפרט, ואומרים: הינה, ירידה משמעותית באמון הציבורי – האמון הציבורי, הישראלים לא מאמינים בבית המשפט. נאחזים בנקודה הזו שאמון הציבור ירד – ולכן, בגלל האמון הציבורי שירד צריך לעשות את אותן רפורמות ענקיות, שממש זה לא רפורמות, זה ממש תוכנית הרס לחלוטין של הדמוקרטיה. אבל אנחנו מבינים שהתוכנית הזאת להחלשת בתי המשפט, ככה לפי שיטתם, היא זאת שתחזיר את האמון. זאת אומרת שאנחנו נחליש את הכוח של בית המשפט, ואז האמון הציבורי בבית המשפט יחזור. על ידי מי אנחנו נעשה את זה? על ידי הכנסת, שאנחנו מאמינים בה רק 9%, כך אומר הציבור. עכשיו, למה רק 9% מאמינים במפלגות? למה רק 18% בכנסת? אולי בגלל השחיתות? אולי בגלל השקרים? אולי בגלל הבריונות? אולי בגלל השפה? אני חושבת שנבחרי הציבור צריכים לעשות הרבה מאוד חשבון נפש, הרבה יותר מאשר השופטים. ואני אומר לכם יותר מזה, אני דווקא מתעודדת מהנתונים האלה, כי למרות התעמולה הזו, למרות התעמולה של השקרים והזדון והאינטרסים על ידי מי שהורשע ועל ידי מי שנאשם, של מי שבית המשפט מפריע לו לבצע את זממו ואת תוכניותיו האנטי-ציוניות ואנטי-דמוקרטיות, הציבור עדיין מאמין הכי הרבה לבית המשפט. עדיין האמון בבית המשפט גבוה ביותר מפי שניים מבכנסת, ויותר מפי ארבעה מבמפלגות המרכיבות אותה. יתרה מזאת, הסקר הזה קבע שרוב קבוע בציבור, מעל 55%, תומכים בכך שלבית המשפט העליון תהיה סמכות לבטל חוקים שחוקקה הכנסת - -
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
- - אם נמצא שהם נוגדים את עקרון הדמוקרטיה. תודה רבה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה, חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. חברת הכנסת שרון ניר.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
אדוני יושב-הראש, חבריי חברי הכנסת, גם אני רוצה להתחיל בברכות לחברת הכנסת מאי גולן – אני לא רואה אותה – שיהיה בהצלחה. הרפורמה של השר לוין אינה רפורמה, אלא ערעור טוטלי של הסדר הקיים ופגיעה אנושה במערכת המשפט. זאת רפורמה שתפגע בשלטון החוק, זאת רפורמה שתפגע במנגנון העדין של הפרדת הרשויות ובמבנה החוקתי, שגם כך נמצא בפער במדינת ישראל. יתרה מכך, הלהט הלא-מוסבר של שר המשפטים מצד אחד ושל יושב-ראש ועדת החוקה מצד שני, מוביל את כולנו לנתיב מואץ, קיצוני וחפוז, שמהווה בפועל מהלך מנוגד ב-180 מעלות לחשיבות ולגודל השעה ולרפורמה. לי זה מרגיש כאילו כולנו נמצאים על מסלול התנגשות חזיתית. הרפורמה תפגע במישרין ב-9.5 מיליון אזרחים שבג"ץ כבר לא יהווה עבורם כתובת. לא עוד כתובת חשובה לאזרח הפשוט אל מול מערכת השלטון הגדולה. לא עוד שופטים בירושלים כי אם שופטים מטעם, שלא לומר שפוטים. חיסול מוחלט של שלוש הרשויות ויצירת רשות אחת למעשה, האם זאת משילות? הממשלה, אשר שולטת כבר היום בכנסת, תשלוט לאחר הרפורמה באופן מוחלט על מערכת המשפט, אשר למעשה מהווה היום את הגורם היחיד שמגביל את כוחה. העברת פסקת התגברות ברוב של 61 חברים, קרי ברוב מינימלי, מסוכנת מאוד, מייתרת את בג"ץ, ומבטלת דה-פקטו את סמכויות בית המשפט העליון. זוהי לא רפורמה, זהו מהלך כוחני והרסני שיפגע באופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית. לא לכך הצביעו מצביעי גוש הימין. זוהי גנבת דעת. ולא בכדי זה היה תחת ערפל והסתרה במערכת הבחירות. מה שבטוח, הרפורמה מותירה את הכוח כולו אצל הממשלה. זאת לא משילות, זאת עריצות. ואני רוצה לשאול את חברי הממשלה שלא נמצאים פה, האם הרס הדמוקרטיה ייחשב בעיניכם כהצלחה?
היו"ר ישראל אייכלר:
השעון. תם.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
האם לשם כך נבחרתם, להרוס את הצביון של המדינה? האם פגיעה באזרחים זה יעד נכסף עבורכם? מה שבטוח, אדוני, לדעתי האישית, ההתנהלות של הממשלה ביחס למערכת המשפט תירשם בהיסטוריה לזכות הממשלה, לזכות ממשלת ישראל השלושים-ושבע, כאחד מרגעי השפל הגדולים ביותר של המדינה הזאת.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
מאי, בהצלחה, אהובה. אדוני יושב-ראש הכנסת, אני רוצה לדבר על משהו שלא קשור לחקיקה. יהיה לי הרבה מה להגיד על זה אחר כך. נולדתי וגדלתי בבאר שבע, והיא עמוק בתוך ליבי, והאופי הייחודי של העיר הזאת זורם בעורקיי. ולכן בתוך כל ההסכמים הקואליציוניים בין הליכוד לעוצמה יהודית ראיתי פתאום איזושהי נקודה של אור בתוך ים של חושך, וזו ההתייחסות להפיכת באר-שבע לעיר מטרופולין. לא סתם נקראת באר שבע בירת הנגב, היא העיר הגדולה ביותר בדרום, מספקת מקומות תעסוקה לכל תושבי האזור, מושכת אליה סטודנטים מכל הארץ ומובילה את ההייטק הישראלי. ברשותכם, חבריי בקואליציה, אתן לכם טיפ קטן. הצעד הראשון בדרך להשגת המטרה הזאת להפוך אותה באמת לעיר מטרופולין הוא החזרת הטבות המס לתושבי העיר. באר שבע סובלת כבר כמה שנים מהגירה שלילית. אנשים עובדים בבאר שבע אבל גרים ביישובים הסמוכים. סטודנטים באים ללמוד אצלנו כמה שנים אך בתום הלימודים חוזרים בחזרה לצפון או למרכז. רופאים, מרצים ובעלי מקצוע נוספים מעדיפים לנסוע בכל יום נסיעה ארוכה ולא לגור בעיר. אגב, השנה היחידה שבה הייתה הגירה חיובית הייתה בשנת 2000, שבה קיבלו תושבי באר שבע הטבות מס. בשנת 2019 פרסמה הלמ"ס את נתוני ההגירה השלילית מבאר שבע, כ-670 אנשים עברו למיתר, 360 – לנתיבות, 760 – לאופקים, 240 – לדימונה, ו-109 – לירוחם. מה המשותף לכולם? כולם מקבלים הטבות מס. כיצד זה ייתכן שאנשים עוברים לגור בסביבת העיר באר שבע, ממשיכים לצרוך שירותים בעיר, אך העול הכלכלי נופל רק על תושבי העיר? אז למעשה במרחק נסיעה של קילומטרים בודדים אתה יכול למצוא מקום עבודה, לצרוך שירותי רווחה ובריאות, ליהנות ממקומות בילוי, ויחד עם זאת לשלם פחות מס. בשנת 2000 אושרו חוקי הנגב המקוריים, שבמסגרתם הוענקה לתושבי באר שבע הטבת מס בסך של 12%, שנכון להיום שווייה הוא כ-850 מיליון שקלים. אנשים החלו להגיע לעיר ואלו שגרו בה וחשבו לעזוב שקלו זאת שנית. נתנו להם סיבה להישאר. כמה חודשים לאחר מכן ההטבה צומצמה ל-8%, ושנה לאחר מכן היא בוטלה לחלוטין, בעוד היישובים בסביבה ממשיכים ליהנות ממנה. ולמי שלא הבין, הנגב הוא העתיד של המדינה אך ללא מטרופולין חזק ויציב הנגב כולו לא יוכל להתרומם ולצמוח במדינה. לכן אני פונה לכל העוסקים במלאכה: החזירו את הטבות המס גם לתושבי באר שבע. תנו לאנשים סיבה עוד יותר טובה להישאר בעיר הנפלאה הזו.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. ממש בזמן. חבר הכנסת דוד אמסלם. חבר הכנסת יואל רזבוזוב, בבקשה.
יואל רזבוזוב (יש עתיד):
כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה לברך את חברת הכנסת מאי גולן, הופכת להיות שרה במדינת ישראל. אני בטוח שמשפחתה גאים בה מאוד. שרה צעירה סביב שולחן הממשלה. אולי אנחנו לא מסכימים על הרבה דברים כאן במליאת הכנסת, בכנסת ישראל, אבל ברמה האישית אנחנו מפרגנים. אני שמעתי היום את נאומו של שר המשפטים יריב לוין, חברי, שהתייחס לשינויים שהוא מוביל. היו לי לא מעט שיחות אתו, גם שיחות פרטיות, על שינויים במערכת המשפט, על היועצים המשפטיים. הוא גם עשה לי חפיפה בכניסתי למשרד התיירות. הוא היה שר תיירות כארבע שנים וחצי. על חלק מהדברים יכולתי להסכים איתו, על חלק מהדברים ממש לא הסכמתי איתו. ובסופו של דבר חברי הכנסת מהליכוד תומכים בו, תומכים בכל השינויים שהוא מביא, והשינויים האלה, כולם יודעים, מרחיקי לכת. בסופו של דבר חברי כנסת מהליכוד מדברים על מורשת בגין, אז אני רוצה להקריא לכם מה מנחם בגין אמר 1952: "גדולה מסכנת טשטוש התחומים בין הרשות המבצעת לבין הרשות המחוקקת היא הסכנה של ביטול התחומים בין הרשות המבצעת לבין הרשות השופטת. המשפט הבלתי-תלוי הוא למעשה המבצר האחרון של חירות האדם בימינו. כל עוד מבצר זה קיים יש תוחלת להדיפת הגל העכור; בנפול מבצר המשפט אין עוד מציל לאדם הנשחק בין אבני הריחיים של השררה". מנחם בגין, 1952. אז כמו שציינתי, פגיעה במערכת המשפט, החלשת המשפט, בית המשפט העליון, בסופו של דבר זו פגיעה בכל אזרחי ישראל. אני נולדתי בברית המועצות לשעבר, לא בדמוקרטיה, ואני יודע לאן זה יכול להוביל. הכוונות לפעמים הן כוונות טובות, והרבה פעמים אפשר גם להביא דברים שהם בקונסנזוס בשביל להסתיר בסופו של דבר החלשה של מערכת משפט עצמאית. זו פגיעה. זו פגיעה שתפגע בכל אזרחי ישראל. ואנחנו כאן, בחלק הזה של הבית הזה, פשוט לא יכולים לתת לזה לקרות. אנחנו באמת נפעיל את כל הכלים שיש לנו בשביל למנוע את המהלך המסוכן הזה. כמו שאמרתי, ישנם דברים שאפשר להסכים איתם, אבל לשינויים כאלה דרסטיים, שיפגעו בכולנו, אנחנו לא יכולים להסכים. תודה רבה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס – איננו. חבר הכנסת ולדימיר בליאק. בבקשה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לפנות מכאן לידידי שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין, שלצערי לא נמצא כאן אבל יכול להיות שהוא שומע בכל זאת, צופה. אדוני שר המשפטים, אני שמעתי היום, אני חייב להגיד, בקשב רב את דבריך במליאת הכנסת, והתרשמתי כי אתה באמת מאמין בלב שלם במה שאתה אומר ובמה שאתה מקדם. אתה אפילו הודית, אני חייב להגיד ביושר רב, כי תיקי נתניהו היוו בעצם סוג של קטליזטור לקידום מה שאתה קורא לו "הרפורמה", ואני קורא לו, אדוני, "הפיכה משטרית". אולי אתה באמת מאמין שאתה הולך לבצר את הדמוקרטיה הישראלית, אבל, אדוני שר המשפטים, בעניין הזה אתה שוגה. הלכה למעשה, בצעדיך אתה מבצר שלטון של איש אחד, של מפלגה אחת, אידיאולוגיה אחת, ומרסק את הדמוקרטיה הישראלית. ואני אומר את זה, אדוני שר המשפטים, מתוך כבוד רב אליך ועם הרבה חרדה וכאב. אני נולדתי וגדלתי במדינה שהיא לא מדינה דמוקרטית, ללא מערכת משפט עצמאית, ואני יודע אולי יותר טוב מרוב חברי הכנסת כיצד זה נראה. אבל אני ראיתי עוד משהו במרוצת השנים. ראיתי כיצד דמוקרטיה, אולי צעירה, אולי חלשה, אולי לא מושלמת, חוזרת להיות דיקטטורה, שהופכת כל ביטוי של דעה שהיא שונה מדעתו של השלטון ללא לגיטימי, מזיק, אסור. זה מתחיל באופנים שונים במדינות שונות אך תמיד זה דומה להפליא, וזו בדיוק ההפיכה שאתם מובילים. אתה במשרד המשפטים, שלמה קרעי במשרד התקשורת עם כוונה לסתום פה לעיתונות שהיא לא בכיס שלו, בן גביר במשרד לביטחון לאומי במאמץ להפוך משטרה למשטרה פוליטית. זה תהליך, זו אמת. אדוני שר המשפטים, אני אחד מ-1.2 מיליון עולים שעלו לישראל ממדינות ברית המועצות לשעבר. עלינו לארץ כדי להגשים את החלום הציוני, אבל הייתה עוד סיבה – אנחנו בחרנו לעלות כי מדינת ישראל היא מדינה חופשית, נאורה, מדינה דמוקרטית. הרבה מהתומכים שלך, אדוני שר המשפטים, שולחים אותי מדי יום חזרה לרוסיה, לאוקראינה, לסיביר - - -
היו"ר ישראל אייכלר:
נא לסיים.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
אני מסיים, אדוני. אז יש לי חדשות, גם בשבילם וגם בשבילך: אני כאן כדי להישאר, להישאר ולוודא כי המקום הזה, הבית שלי, המדינה שלי, תישאר חופשית ודמוקרטית. על זה אני נאבק ועל זה אני לא מתכוון לוותר. תודה רבה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת אביגדור ליברמן.
אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, שמחתי לשמוע את חברי דני דנון היום בערב, מהמקום הזה. דני דנון הסביר שהממשלה הנוכחית היא ממשלת ימין מלא מלא, ממשלה לאומית, ולכן הוא מצפה שהממשלה תיתן תשובה לבג"ץ כבר בסוף חודש זה שאכן היא מתכוונת לפנות את ח'אן אל-אחמר. מאוד שמחתי לשמוע, אבל צר לי לאכזב את דני דנון, ואני יכול להגיד מהמקום הזה, אדוני השר, שהממשלה הזאת זו ממשלת בלוף. אין לה קשר לימין, אין לה קשר לערכים לאומיים, ולכן אני כבר אומר לכם, ראש הממשלה הזה והממשלה הזאת, הולכים למרוח. אף אחד, לצערי, לא יפנה את ח'אן אל-אחמר. אני יכול להגיד את זה מניסיוני האישי. כשר הביטחון נתתי הוראה לגדי איזנקוט, שאז היה רמטכ"ל, לפנות את ח'אן אל-אחמר. הכול היה כבר מוכן, יש פקודה מוכנה. 24 שעות לפני הפינוי אני מקבל טלפון מראש הממשלה בנימין נתניהו – תבטל. אמרתי: אני לא מוכן. אמר לי: זאת ההוראה. תוציא לי את זה בכתב. רק אחרי שהגיעה הנחיה כתובה מראש הממשלה אנחנו ביטלנו את פינוי ח'אן אל-אחמר. אבל הפקודה קיימת, יודעים בדיוק כמה אנשים, לאן לקחת, איך לפנות, איזה מוסדות צריך לפנות. וגם בנושא השני, לפני יומיים קיבלנו פ' על הצעת חוק על החלת ריבונות ישראלית על בקעת הירדן, אחת ההבטחות של ראש הממשלה במהלך הבחירות הבלתי פוסקות – אני כבר לא זוכר אם הכנסת העשרים-ושתיים או הכנסת העשרים-ושלוש. הוביל ויכוח ציבורי והתחייב: אני, כראש הממשלה, אחיל ריבונות על בקעת הירדן. אני חושב שבקעת הירדן מבחינה ביטחונית זה אזור אולי הכי חשוב, זה אזור שהוא בקונסנזוס לאומי רחב, ודווקא לנוכח מה שקורה בינינו לבין הרשות הפלסטינית, לנוכח כל האי-יציבות בעולם ובמזרח התיכון, יש צורך דחוף להחיל ריבונות ישראלית על בקעת הירדן. אבל גם פה – דני דנון אומנם בא מבית"ר ואולי הוא עוד זוכר "שתי גדות לירדן" והוא זוכר את המנון בית"ר, אבל אני אומר לו כבית"רי אל בית"רי שאין שום סיכוי שבנימין נתניהו כראש הממשלה יעמוד גם בהתחייבות הזאת שלו.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה.
מיקי לוי (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת – חברת הכנסת גולן, יריבים פוליטיים, אבל בהצלחה שיהיה לך. את לא אשמה שאתם 33 שרים. לך בהצלחה. אדוני היושב-בראש, לפני כשעתיים נורה אזרח בנצרת ונפצע קשה מאוד. במשך 15 יום, חצי חודש, עשרה הרוגים ועשרות פצועים. הצהרות, נפנופי אקדח, צעקות, התלהמות, קללות מול פני השר לשעבר בר לב – כל זאת ממי? מהשר לביטחון לאומי בן גביר, האיש שלא שירת בצה"ל, שמקלל ומגדף את השר בר לב, שהיה מפקד סיירת מטכ"ל. הבטיח לנו ביטחון אישי. היכן המשילות? היכן הביטחון האישי שהבטחתם לאזרחי מדינת ישראל? השר לביטחון לאומי, שהוביל לשינוי פקודת המשטרה, ביקש את המנדט להפעלת הכוח של המשטרה. ניתן לך המנדט. שינוי פקודת המשטרה עבר במליאה. תביא תוצאות, כפי שהבטחת. ציפית לראות אותך בעשרה מוקדים של אזרחי מדינת ישראל שנורו ונהרגו. עשרה מוקדים. אפילו לא הגעת למוקד אחד. ידעת לנופף באקדח שלך בכל פינה, בכל רחוב, לקלל ולגדף את מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר. הבטחת – תקיים. הכול על הקרח. אין לך מושג. אתה לא מבין בהפעלת הכוח. אתה לא מבין איך צריך לארגן משטרה. אתה לא מבין מה זה ביטחון הפנים של מדינת ישראל. כולך רוח וצלצולים.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת עידן רול.
עידן רול (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-בראש. כנסת נכבדה, ראשית, ברכות לחברתי חברת הכנסת מאי גולן. זה טוב שיש אנשים צעירים ואמביציוזיים מסביב לשולחן הממשלה. מדינת ישראל קמה הבוקר לידיעה דוחה במיוחד – וכאלה לא חסרות – כששר האוצר החדש של מדינת ישראל דיבר על סקילה של הומואים. הוא לא הסתפק בזה; הוא גם הסביר איך מזרחים מסורתיים – אותם לא מעניין אם הוא יפגע בקהילה הגאה; הם תמיד יהיו שם בשבילו. עכשיו, אנחנו רגילים שסמוטריץ' הומופוב ואנחנו גם רגילים שהוא גזען. הטוויסט הפעם זה שהתפלקה לו הגזענות גם כלפי מזרחים. מי ששמע את ההקלטה שומע את סמוטריץ' מדבר על המזרחים והמסורתיים כמו על מין עדר, כמו על אידיוט שימושי. הוא מזכיר איך המזרחים המסורתיים הם הבסטיונרים, הם חושבים כולם אותו דבר; לא אכפת להם מזכויות אדם, לא אכפת להם מזכויות הפרט; הם לא ליברלים, מן הסתם, כי הם מזרחים ומסורתיים. ולמשפחה שלהם לא אכפת מהם. הם בטוח לא הומואים, הם בטוח לא לסביות. זה לא קורה שם. בדיבור גזעני ומלוכלך שלא ראינו כבר שנים פתח שר האוצר את דעתו האמיתית לא רק על הקהילה הגאה, אלא גם על ציבור שלם כאן בארץ. זה גרם לי לחשוב על הומו שהוא גם מזרחי וגם מסורתי שנבחר לאחרונה להיות יושב-ראש הכנסת. אני חושב שהייתי בין הבודדים במחנה שלי שאמרו שיש בזה הישג של ממש. כשקראו לאמיר אוחנה עלה תאנה, אני הגנתי עליו; אני אמרתי שזה באמת עוד ניפוץ תקרת זכוכית עבור הקהילה; שיש פה עמדה – סמל שלטון, שמגיע מהקהילה. אבל עכשיו, אם יושב-ראש הכנסת, בתפקידו הרם באמת, לא רוצה להיות עלה תאנה, זה הזמן שבו הוא, כהומו מוצהר עם משפחה, ספרדי ומסורתי, צריך לקום ולומר לשר האוצר הגזען וההומופוב – שמוצהר גם הוא כגזען והומופוב – עד כאן. הכנסת הזאת צריכה לדעת להילחם על מיעוטים, להילחם על קהילות. ולכל חבריי וחברותיי הלהט"בים ממשפחות מסורתיות ומזרחיות, אני קורא לכם, בואו להפגין איתנו. כי אם ירמסו את בג"ץ, כמו שהם מתכננים, לא יהיה פה אף אחד שידאג לזכויות שלכם. ואני, בניגוד לשר האוצר סמוטריץ', יודע שהמשפחות שלכם יבואו איתכם עד קצה העולם ויילחמו עבורכם והן אוהבות אתכם. אז תתקשרו אליהם, תביאו אותם ובואו להפגנה הקרובה. תודה רבה.
היו"ר ישראל אייכלר:
חבר הכנסת מתן כהנא נמצא? כן.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני מבין שכבר הדברים האלה הושמעו כאן הערב, אבל נראה לי מספיק חשוב כדי שנחזור עליהם שוב. "אני מאמין שמערכת משפט חזקה ועצמאית היא זו שמאפשרת את קיומם של כל המוסדות האחרים בדמוקרטיה. אני מבקש שתראו לי רודנות אחת, חברה לא דמוקרטית אחת, שבה קיימת מערכת משפט חזקה ועצמאית. אין דבר כזה. בכל מקום שבו אין מערכת משפט חזקה ועצמאית, הזכויות אינן יכולות להיות מוגנות. למעשה, ההבדל בין המדינות שבהן יש זכויות על הנייר לבין מדינות שבהן יש זכויות בפועל, ההבדל הזה הוא מערכת משפט חזקה ועצמאית. וזו הסיבה שאני עושה ואמשיך לעשות כל שביכולתי כדי לשמור על מערכת משפט חזקה ועצמאית". "רק בחודשים האחרונים גנזתי כל חוק שאיים לפגוע בעצמאות המערכת – מהניסיון לקיים שימועים לשופטים בכנסת, דרך הגבלת עתירות לבית המשפט, ועד לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. אני אמשיך לפעול כך ובכל פעם שיגיע לשולחני חוק שעלול לפגוע בעצמאות בתי המשפט בישראל – אנחנו נוריד אותו". אתם יודעים מי אמר את הדברים האלה? אז אני אקריא אותם שוב כי יש לי עוד דקה: "אני מאמין שמערכת משפט חזקה ועצמאית היא זו שמאפשרת את קיומם של כל המוסדות האחרים בדמוקרטיה. אני מבקש שתראו לי רודנות אחת, חברה לא דמוקרטית אחת שבה קיימת מערכת משפט חזקה ועצמאית. אין דבר כזה. בכל מקום שבו אין מערכת משפט חזקה ועצמאית, הזכויות אינן יכולות להיות מוגנות. למעשה, ההבדל בין המדינות שבהן יש זכויות על הנייר לבין מדינות שבהן יש זכויות בפועל, ההבדל הזה הוא מערכת משפט חזקה ועצמאית. וזוהי הסיבה שאני עושה ואמשיך לעשות כל שביכולתי כדי לשמור על מערכת משפט חזקה ועצמאית. רק בחודשים האחרונים גנזתי כל חוק שאיים לפגוע בעצמאות המערכת, מהניסיון לקיים שימועים לשופטים בכנסת דרך הגבלת עתירות לבית המשפט" - -
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
- - "ועד לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים". משפט אחרון: "אני אמשיך לפעול כך ובכל פעם שיגיע לשולחני חוק שעלול לפגוע בעצמאות בתי המשפט בישראל אנחנו נוריד אותו". על החתום ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לפני 11 שנה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת חיליק טרופר. בלי להביע דעה, היסטורית, מנחם בגין פעל ב-1952 תחת ממשלת בן גוריון, שהיו לו יותר מ-50 מנדטים - - -. השופטים היו מאוד מאופקים והיום זה התהפך.
חילי טרופר (המחנה הממלכתי):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, הדיון הוא חשוב מאוד. אני חושב שביום כזה ראוי גם להגיד תודה לרמטכ"ל אביב כוכבי שמסיים 40 שנה שירות למען המדינה. באמת, בשלל תפקידים, מחייל בצנחנים, מח"ט צנחנים. במבצע "חומת מגן" לחמתי בגזרה, לא רחוק ממנו, שהוא פיקד עליה, בשכם. באמת, בכל החזיתות. איש עם הרבה מאוד זכויות. בשתי הממשלות האחרונות הייתי בקבינט המדיני-ביטחוני. יש מקומות ישיבה קבועים, ושם יצא שישבתי ליד אביב כוכבי, ליד הרמטכ"ל, מה שבאופן טבעי, בשעות ארוכות של דיונים, ייצר לא מעט שיחות ביניים. מה שהיה יפה אצל הרמטכ"ל היוצא, שכמעט תמיד השיחות אצלו נסובו סביב סוגיות ערכיות. גם ששוחחנו על ההחלטות שלו בעניינם של קצינים ששגו, הייתה לו עמדה עקרונית שהוא מגבה אותם ומאפשר להם עוד הזדמנות שנייה לתקן. הוא לא הבין בתפיסה של לערוף ראשים, אלא במקרים יוצאי דופן. גם בהנחיה שלו, שעילי חיות, לוחם מגלן שנפצע באימון, יעבור דווקא בין כל קציני צה"ל וירצה להם על התקלה של המערכת הצבאית מולו כדי שילמדו מזה ולא יהיו עוד נפגעים; או בפקודה שלו במבצע "עלות השחר" להמתין עם ירי טילים על בית של מבוקש משום שהיו שם נערים ששיחקו מחוץ לבית והייתה סכנה שמישהו מהם ייפגע. כמובן, אביב תמיד היה עם ספר, אז יכולנו גם לדבר על המלצות הדדיות של ספרים. אז כמו שפתחתי, אביב כוכבי הוא באמת אדם עתיר זכויות ומפקד מקצועי, מסור, כזה שהרבה מאוד ישראלים, שאולי אפילו לא יודעים על זה, חבים לו את החיים שלהם, פשוטו כמשמעו. אבל בעיניי, אחת הזכויות הגדולות ביותר שלו היא הקפדה שלו תמיד על שיח ערכי מעמיק ובהיר. לפעמים אנשי צבא הם אנשים מאוד פרקטיים, אז הם מייד מצויים במעשה והם מדלגים מייד לביצוע המשימה. אצל כוכבי, המעשה תמיד ינק מתוך תפיסת עולם ערכית. אפשר להזדהות עם התפיסה שלו, אפשר לחלוק עליה, אבל קשה שלא להעריך ולברך על כך שבראש המערכת הצבאית של מדינת ישראל עמד אדם עם אמונה עמוקה בצדקת הדרך. מפקד שתמיד בירר והבין עבור מה הוא עושה את שהוא עושה, ובעיקר למען מה ולמען מי הוא שולח חיילים אל הקרב. אשרי העם שאלה מפקדיו. תודה לאביב כוכבי עלן שירות ממושך. ובהצלחה רבה לרב אלוף הרצי הלוי. תודה רבה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – איננה; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – איננו. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השרים – השרה מאי גולן, נכון? עוד לא מונית לשרה. אני מניח שכבר עברת הרבה צחוקים על זה שאת שרה בלי תיק שרה, שרה בלי איזה תיק.
מאי גולן (הליכוד):
- - - כשאתם הייתם בשלטון.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
אני חייב להגיד שבהיסטוריה של מדינת ישראל היו אנשים מכובדים שהיו שרים בלי תיק. את יודעת מי הם?
היו"ר ישראל אייכלר:
מנחם בגין היה שר בלי תיק.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
רגע, שנייה. פרה-פרה, לפני מנחם בגין.
רון כץ (יש עתיד):
תיק-תיק, לא פרה.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
תיק-תיק. הראשון היה פנחס לבון, שהוא בעצם היה שר ללא תיק – כך לפחות אני למדתי – אבל כן הייתה משמעות כשהוא נכנס לקבינט המדיני-ביטחוני, למרות שלא נמצא לו תפקיד. אז התפקיד הבא שלו, אחרי שהוא היה שר ללא תיק, היה שר ביטחון. אנחנו גם זוכרים את כל ההיסטוריה של פרשת לבון, שזה בעצם בפרשה. אז א. זה מה שנקרא חבורה טובה. השר הנוסף שהיה שר ללא תיק היה מנחם בגין, ראש הממשלה, שהוא במקרה היה ראש הליכוד. הרבה אנשי ליכוד עדיין נזכרים בו. טוב שכך. טוב שאתם נזכרים במנחם בגין.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
כבר לא נזכרים בו.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
אמרתי: לא כולם, אבל חלקם. יואב קיש הסתכל עליך אפילו – יש לו, נראה לי, בטח מה להגיד. מתי מנחם בגין הצטרף? השר לשעבר אביגדור ליברמן לא פעם הזכיר אותו. הוא הצטרף אחרי מלחמת ששת הימים.
היו"ר ישראל אייכלר:
לפני.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
לפני מלחמת ששת הימים. בזמן המלחמה הוא היה בתוך הממשלה בשביל לחזק את הממשלה מהאופוזיציה. מנחם בגין אמר: אני לא רוצה לקבל תיק. בכוונה אני לוקח שר ללא תיק. איך הוא אמר? בשביל לא ללכלך את ידיי – זה המשפט שלו. זה היה מתוך אידיאולוגיה. הוא לא נסע הביתה, הסתגר בבית ואמר: תתקשרו ותגידו שאני הולך לקבל שר בלי תיק. בנו, בני בגין, שדרך אגב מאוד חסר במשכן, חברנו בני בגין. דרך אגב, לא מזמן שוחחתי איתו ושאלתי מה שלומו. גם הוא היה שר בלי תיק. נדמה לי שבני בגין הכניס את המושג החשוב שר בלי איזה תיק – נכון, אדוני היושב-ראש? אתה פה ותיק בבית הזה, לא? אז קודם כול – היא לא מקשיבה להיסטוריה של מדינת ישראל, אבל לא משנה. אה, למה אתה מצביע לי – אני נותן פה שיעור היסטוריה. אם זה שיעור תורה או היסטוריה, אז השעון צריך להיעצר.
היו"ר ישראל אייכלר:
כן, אבל השעון רץ.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
שני אנשים נוספים שהיו גם שרים ללא תיק.
שר החינוך יואב קיש:
- - -
מאי גולן (הליכוד):
נגמר הזמן. אדוני היושב-ראש - - -
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
אתה רוצה הביתה, נכון? תמשוך כמה חוקים ותלכו הביתה. מה הבעיה?
מאי גולן (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כמה זמן? אנחנו גם ככה – קשה לנו היום. תודה רבה שהכנסת אותי.
היו"ר ישראל אייכלר:
אז אולי בפעם הבאה.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
את לא מנהלת את הישיבה. את נכנסת לממשלה – לא נכנסת להיות סגנית יושב-ראש הכנסת. אבל שני שמות נוספים אני רוצה להגיד.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
אני מסיים במשפט אחד.
מאי גולן (הליכוד):
אבל איך? נגמר לו הזמן.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
משפט אחד. יש אחוות סגנים, אז זה בסדר. צחי הנגבי ואריק שרון גם היו בחבורה של שרים מכובדים. אז גם תפקיד שר ללא תיק זה תפקיד מכובד, אבל מה שחשוב זה מה שיבוא אחרי זה. זה מה שחשוב וזה מה שקובע.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת גבי אייזנקוט נמצא? לא. חברת הכנסת נעמה לזימי – איננה. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה.
נאור שירי (יש עתיד):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה – משהו קרה לדוכן. נכון? רק אני שמתי לב לזה? אני אקפיד לא להישען עליו.
היו"ר ישראל אייכלר:
הוא יחזיק מעמד.
נאור שירי (יש עתיד):
תראה, יש לנו את כל הלילה פה. אני לא יודע אם הוא יחזיק מעמד. האמת שתכננתי ככה לדבר קצת על דברים אחרים, אבל ראיתי שהשרה המיועדת מאי – גם המשפחה שלך פה – אז אני חושב שגם ככה בטח ישבתם ושמעתם נאומים חוצבי להבות, שבטח ובטח לא קשורים למינוי, או לחגיגיות המסוימת.
מאי גולן (הליכוד):
לא את זה הם ציפו ותכננו.
נאור שירי (יש עתיד):
זה כן. אני נותן את ההקדמה. אז אני אומר, אני לא אחזור –אני פשוט לא אדבר על מה שתכננתי לדבר. אני אאחל לכם גם מזל טוב. אני בטוח שאתם מתרגשים, ותכלס המון ממה שאנחנו עושים, יש לחלקנו את הזכות לתת להורים שלנו, למשפחה, להיות גאים. במובן הזה, אני חושב שזה משהו שנמצא בתוכנו, נכון? את הרצון הזה להראות, שיהיו גאים, להוכיח. אז אמרתי: טוב, אז אני לא אדבר פוליטיקה hardcore, וקראתי קצת עלייך. אני מודה, אנחנו ככה בצחוקים שלנו מאחור, אבל אנחנו לא באמת מכירים. היה לי קטע כשעזבתי את העירייה – מישהו הלביש לי איזה פוסט שכתבתי לפני איזה עשר, 12 שנים, על ראש העיר, על זה שהיה מלא פקקים. אז כתבתי לו שם: אמן שתיתקע בפקק כל החיים שלך, משהו כזה. הייתי עצבני באותו ערב. ואז אמרתי: טוב, אז אני אעשה אותו דבר לך. נעשה לך קצת פדיחות. אז מה שהספקתי לראות זה את הבלוג של מאי – את זוכרת שהיית כותבת? "החיים על פי מאי". בלוג החיים על פי מאי. קודם כול לא עדכנת את אתר האינטרנט די הרבה זמן.
מאי גולן (הליכוד):
מה לעשות? אני עסוקה.
נאור שירי (יש עתיד):
לא, אני יודע שאת עסוקה. אבל עכשיו, אני אכניס לך עקיצה קטנה. עד שיהיה לך תיק, תני על זה עבודה, כי עכשיו את שרה בממשלה. זה היה בקטנה לגמרי. עכשיו, מה שאני שמתי לב, ב-40 שניות שנותרו לי, זה שוואללה, לא השתנית הרבה, שזה דבר חיובי, לפחות נראה לי. את רוצה שאני אקריא קצת? כתבת פה דברים מצחיקים, שזה הזכיר לי, באמת, את הדברים שאנחנו כותבים.
מאי גולן (הליכוד):
תתאר אבל שזה לפני למעלה מעשור.
נאור שירי (יש עתיד):
עשור, בדיוק. עשור. ב-7 בדצמבר 2013 כתבת דברים. קודם כול אני גדול ממך בשנה ויומיים. את ב-3 במאי, נכון? אף פעם לא חשבתי על זה שאת במאי. אז השאלה הראשונה המתבקשת הייתה צריכה להיות: מתי במאי? אני ב-1 במאי.
היו"ר ישראל אייכלר:
זו הזדמנות לסיים. בבקשה.
נאור שירי (יש עתיד):
אני מסיים. טוב, אני אקריא?
היו"ר ישראל אייכלר:
לא. כבר אין לך זמן להקריא.
נאור שירי (יש עתיד):
מה, אירוע חגיגי. משפט. אני אעשה את זה ממש מהר.
היו"ר ישראל אייכלר:
לא, אבל בתנאי שזה לא מעליב.
נאור שירי (יש עתיד):
לא. חס וחלילה. ממש לא. זה מחמיא לה, ודווקא מראה את - - -
היו"ר ישראל אייכלר:
אז תגיד את המשפט וזהו.
נאור שירי (יש עתיד):
האמת שזו פסקה. אני לא יודע. לא נעים ככה לשקר, אז אני לא אקריא את זה. אבל אני ממליץ לכולם להיכנס לבלוג החיים על פי מאי, וזה יהיה הרבה יותר רלוונטי.
מאי גולן (הליכוד):
- - -
נאור שירי (יש עתיד):
אני אראה לך כשאני ארד מפה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה, חבר הכנסת נאור שירי.
נאור שירי (יש עתיד):
שמע, זה בדיוק אותו דבר. אתם לא שומעים לי, התקשורת. אני לא בובה שלכם, לא כלום. המציאות שלי כל כך - - -
היו"ר ישראל אייכלר:
- - -
נאור שירי (יש עתיד):
לא. יש פה מהקהל. עכשיו זה מתבקש. אני חייבת לציין שיש לי יחסי אהבה ושנאה עם פייסבוק. מצד אחד, אני מודה לשם עליו כל יום, כי בתור מי שמאמינה, כל דבר קורה בסיבה. אני יודעת שגם הפייסבוק פה בגלל סיבות, ואחת הבולטות והחשובות מבחינתי בעולם המודרני של היום היא התקשורת – כבר אז יצאת עליהם –אותה תקשורת שמייצרת ידיעות ובונה דעת קהל. תקשורת שמאכילה בכפית די מלוכלכת ולא נקייה את התינוקות השבויים שלה. בהצלחה, מאי. כדאי שתמצאי תיק מהר, כי ואללה, לא בסדר שר ללא תיק.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה. חבר הכנסת גדעון סער. בבקשה.
גדעון סער (המחנה הממלכתי):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה בפתח הדברים לברך את חברת הכנסת מאי גולן, לברך את משפחתה. ובאמת, מיום הקמת הממשלה עשתה חברת הכנסת מאי גולן מסלול מדהים. ביום כינון הממשלה, אדוני היושב-ראש, 29 בדצמבר, בשעה 16:00, ממש בפתיחת הדיון, בישר ראש הממשלה בשורה חגיגית שהחליט למנות את חברת הכנסת מאי גולן לסגנית שר במשרד למשימות לאומיות. ממש ברגע האחרון. אנחנו לא יודעים מה הניע אותו לעשות את זה ברגע האחרון, אבל בהחלט בשורה. לאחר כמה ימים, התברר שאי-אפשר, אי-אפשר, יותר משני סגני שרים, והבטיחו לארבעה. אז קודמים אבי מעוז ומקלב, ומאי גולן ואלמוג, נדמה לי, לא יכולים להתמנות. אני חשבתי שהיה ניתן למצוא משרד רציני אחר – סגן שר? נגיד משרד רציני, כמו משרד החוץ, אין בו סגן שר. יכלה חברת הכנסת גולן לתרום בהחלט מכישוריה בתחום הדיפלומטי ברצינות. אבל מקץ שבוע ימים, שבוע ימים מאז ההודעה הזאת, השנייה, בדיוק אחרי ההתקפה של חבר הכנסת דודי אמסלם – אני ממקם אתכם על ציר הזמן – בדיוק אחרי ההתקפה של חבר הכנסת דודי אמסלם, קמה ישראל לבשורה חדשה: גלית דיסטל תהיה שרת ההסברה וחברת הכנסת מאי גולן תמונה לשרה. נראה לכאורה שראש הממשלה נבהל בפעם השנייה תוך פרק זמן של עשרה ימים. אבל מי יסביר לציבור? אולי שרת ההסברה? איך יסתדר עם ישראל בלי סגנית שר במשרד למשימות לאומיות? על זה אף אחד לא חשב. אז קודם כול, אני מברך את חברת הכנסת מאי גולן על הקידום הזה מסגנית שרה לשרה תוך עשרה ימים. זה הספק אדיר. אבל אני שואל אותך, חברת הכנסת מאי גולן, ברצינות: תכלס, היית מחכה קצת, עוד איזה שבוע, שבועיים, עושה פה סיבוב פה בחוץ בכנסת באיזו הצבעה, והיו מציעים לך משרד ממשלתי. עוד שבוע-שבועיים – ראש ממשלה חלופי. תאמיני לי, עלית פה על אחלה פטנט. אבל אם היית לוקחת את זה עוד קצת לקצה, זה היה מגיע יותר רחוק.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה.
מאי גולן (הליכוד):
ואיך שאתה מכיר אותי, אתה חושב שאני לא אעשה - - -
גדעון סער (המחנה הממלכתי):
אני מברך אותך שתתרמי תרומה לעבודת הממשלה. אני בטוח שתתרמי תרומה ייחודית לעבודת הממשלה – קריקטורה של ממשלה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה.
ינון אזולאי (ש"ס):
באמת הממשלה שלכם הייתה - - -
קריאות:
- - -
קריאה:
תגיד שנהנית.
מאי גולן (הליכוד):
האמת שאני נהניתי. אני באמת נהניתי.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
כבוד היושב-ראש, חברות וחברי כנסת, חברת הכנסת מאי גולן - - -
היו"ר ישראל אייכלר:
בבקשה. חבר הכנסת שוסטר רוצה לדבר, בבקשה.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
ולהצטרף לברכות העתידיות. למשפחה שזכיתי להכיר לפני שנה, שנתיים. ברכות אישיות. ואתגר גדול. אתגר גדול. חברות וחברים, אני רוצה לשאול אתכם, חברי הקואליציה, חבריי בממשלה ובכנסת: מי יעצור את הממשלה בעוד 15 שנים – לא עכשיו, לא בעוד חודשיים – כשהיא תחליט, נניח, בהתקף של איזו נבואה, איזה חזון, לדחות בשנתיים את הבחירות. לדחות בארבע שנים, בשש שנים. מי יערוב בשיטה הדמוקרטית שלנו, שאני משוכנע – אני רואה אתכם פה כרגע, אתם רוצים לדבוק בשיטה הזו – מי יערוב לכך שהדבר הזה הוא לא אפשרי? מה יעצור את הכנסת בעוד חמש שנים מלבטל, אדוני היושב-ראש, את הכשרות בבתי חולים או בצה"ל? תחשבו רגע על הסיטואציה הזו בממשלה בקוניונקטורה מסוימת, שהדבר הזה הוא אפשרי. בהצעות, במכלול ההצעות שאתם מביאים, אתם לא מאפשרים להיגיון הבריא, לצדק ולזכויות בני האדם והמיעוטים שחיים איתנו, לבוא לידי ביטוי, כי דמוקרטיה היא שלטון הרוב, אבל לא רק שלטון הרוב. היא שלטון הרוב, ובלבד, ובתנאי שהוא מגן על מיעוטים ועל יחידים.
ינון אזולאי (ש"ס):
איפה הייתם כשהבאתם את חוק הדיינים? איפה הייתם? כל אלה - - - עומדים פה בשורה, כמו שר המשפטים לשעבר. איפה הייתם כולכם? איפה? רמסתם אותנו, ועכשיו, כשזה חוזר אליכם, אתם פתאום מדברים אחרת. די, לא מתאים לך. בתכלס, שוסטר, לא מתאים לך. לא מתאים לך, אתה אדם הגון.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
התשובה היא, חברי הטוב, שיש מגן בפני שרירות הלב של הרוב בכנסת ולמגן הזה קוראים מערכת משפט ושומרי סף.
ינון אזולאי (ש"ס):
כן - - -
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
אתם מבקשים לפורר את שומרי הסף ואת מערכת המשפט. מי ימנע ממפלגת ירוקים, נגיד, כזאת או אחרת עתידית, מלבטל שחיטה או אולי לבטל שחיטה כשרה? מה ימנע ביטול ברית המילה ליהודים ולמוסלמים?
ינון אזולאי (ש"ס):
אם עוד חצי שנה הייתם בממשלה זה היה קורה.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
מי ימנע את המהלך הזה? לא ייתכן שמערכת החיים שלנו, השלטון שלנו, לא תהיה סגורה. והערה נוספת. ראש ממשלה שמקדם – והוא זה שמקדם – את המהלך הזה של פירוק מערכת המשפט, של פגיעה אנושה בשומרי הסף, בשופטיו, נגוע באופן יסודי בניגוד עניינים חמור. אם כן, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הדמוקרטיה היא שלטון הרוב, ובלבד שתחושת הבית והזכויות למיעוט נשמרות.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
תודה רבה.
ינון אזולאי (ש"ס):
- - - הדמעות רק.
היו"ר ישראל אייכלר:
חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון. אגב, חבר הכנסת שוסטר, מי שקבע שאסור למנוע הכנסת חמץ בבתי החולים זה בית המשפט ולא עריצות הרוב.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
מצוין. היא הנותנת. בדיוק, היא הנותנת. תודה.
היו"ר ישראל אייכלר:
לא. שאלת לגבי הכשרות.
ינון אזולאי (ש"ס):
אתה כנראה לא – אבל היא התירה, הם התירו להכניס את החמץ, על מה אתה מדבר?
היו"ר ישראל אייכלר:
טוב. חבר הכנסת אזולאי.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית אני רוצה לפתוח בברכות למאי גולן ברמה האישית. יש לי הרבה מאוד ביקורת על איך שמתחלקת הממשלה עם כל הקרקס והחוכא ואטלולא שעושים ממנה, אבל ברמה האישית אני באמת רוצה לברך אותך ומאחלת לך הצלחה רבה במקום שתמצאי במשרד ראש הממשלה. במחילה ממך, אני רוצה רגע לנתק את מהות הדיון ולהתייחס למה שקרה כאן שוב היום אחר הצוהריים. עלה לכאן השר לוין, שאני מוכרחה לומר שברמה האישית אני מאוד מעריכה ואפילו מחזיקה ממנו כאדם ישר, וסיפר בהתרגשות שאיזה יופי, הילדים עכשיו יחזרו ללמוד תנ"ך. חבר'ה, יש לי חדשות בשבילכם, אנשי הליכוד והקואליציה, הבחירות הסתיימו, אנחנו ממנים שרים, גם היום אנחנו ממנים שרה. הבחירות הסתיימו. אתם יכול להפסיק עם הקמפיין השקרי הזה. אבל אני רוצה להאמין שהשר לוין לא באמת ידע שזה שקר כי גם הוא שבוי בתוך התעמולה השקרית של הליכוד. אבל שר החינוך, יואב קיש בכבודו ובעצמו, אחרי שהוא כבר נכנס למשרד, עומד כאן ומשקר במצח נחושה ואומר שהחזיר את התנ"ך והחזיר את הבגרות החיצונית בתנ"ך. תגידו לי, אנחנו חיים באיזושהי מציאות מדומה? המציאות היא, אם מסתכלים על האמת של החיים, היא שאני הפכתי את הבגרות בתנ"ך לבגרות חיצונית חובה, אחרי שהיא הייתה רשות בתקופת הקורונה. רק בשביל שתבינו איך זה עובד: כל תלמיד, או כל בית ספר יותר נכון, היה יכול לבחור לעשות בגרות אחת מתוך ארבע מקצועות. זה אומר שבמדינת ישראל, היפותטית, אפשר שאף ילד לא יעשה בגרות חיצונית בתנ"ך. אגב, אם אתם רוצים את המספרים רק 18% מתלמידי ישראל עשו בגרות חיצונית בתנ"ך לפני הרפורמה שלי. באתי והפכתי את הבגרות בארבעת המקצועות, את הבגרות החיצונית, לחובה – מתקדמת יותר, רלוונטית יותר, משמעותית יותר, כמו שאנחנו מדברים על זה כבר הרבה מאוד שנים, כמו שקורה בהרבה מאוד מדינות בעולם. אני הפכתי את זה לחובה. בא השר קיש לפני כשבועיים והודיע שהרפורמה מבוטלת וחוזרים למה? חוזרים למה שהיה בתקופת הקורונה. ומה היה בתקופת הקורונה? הבגרות החיצונית בתנ"ך הייתה רשות. והוא עומד כאן היום ומשקר קבל עם ועדה. מסתכלים עליו אנשי המקצוע במשרד החינוך ויודעים שהוא משקר. ומה אתה חושב שזה עושה לך, אדון קיש? הופך אותך לבדיחה רעה במערכת החינוך. והבדיחה הזו היא על חשבון הילדים שלנו.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חברת הכנסת פנינה תמנו.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
אדוני היושב-ראש, חברי וחברות כנסת נכבדים – אדוני היושב-ראש, אם אנחנו נדמה את - - -
ינון אזולאי (ש"ס):
- - - את מאי גולן?
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
נא לא להכניס לי מילים לפה. בהצלחה, למרות שכרגע אנחנו רואים לאיזה כיוון זה הולך. אדוני היושב-ראש, אם אנחנו נדבר על מנהיגות ונדמה את המנהיגים כמי שמובילים אוטובוס, והאוטובוס הוא מדינת ישראל, ובתוך האוטובוס הנוסעים הם אזרחי מדינת ישראל, הייתי אומרת שכרגע ההובלה של נתניהו, יריב לוין, הרפורמה המשפטית, מעידה על מנהיגות חסרת ביטחון, שהרי כשיש לך ביטחון בכך שההגה בידיים שלך, אתה לא משתולל על הכביש, בטח לא כשאתה מוביל אנשים שחייהם מופקדים בידיך. כשההגה בידיך, אתה לא מוריד על הדרך תמרורי עצור, אתה לא עובר באדום ובטח שלא נכנס באין כניסה או בדרך ללא מוצא. כשההגה בידיך, אתה לא דורס כל מה שבדרך, וזה מה שכרגע הממשלה עושה. וגם אם אתה רוצה לנסות לסלול דרך חדשה – ואתה יודע מה, אדוני היושב-ראש, יש מי מאיתנו שחושבים שכן, צריכים איזונים ובלמים חדשים. זה בסדר להוביל לרפורמה. אבל גם כשמנהיג מוביל לשינויים הרי גורל, הוא עשה זאת בזהירות. לרוב הנהג מתייעץ גם עם השותפים בתוך האוטובוס שאותו דימתי. מי שבידיו ההגה צריך קודם כול לכוון באחריות ליעדים כולם, ובדיוק כמו בכביש כך גם במנהיגות. מה שקורה לאחרונה עם הממשלה החדשה הוא הדרך האגרסיבית והשגויה ביותר במנהיגות להוביל לשינויים, שאתם, להגדרתכם, הם אמורים להיות שינויים היסטוריים. כרגע זה מצטייר יותר כמהלכים היסטריים. נקודת המוצא צריכה להיות מאוד מאוד ברורה: מרגע שהממשלה נבחרת, היא לא רק ממשלה של חצי מהעם – היא של כולם. ההתעלמות המוחלטת מקולותיהם של חצי מהעם ואף יותר, כי ראינו שיש גם מצביעי ליכוד, מצביעי ימין שמתנגדים לרפורמה כהווייתה. היא אינה אחראית, ובטח היא לא מנהיגות. רוצים למשול? תהיו קודם כול מנהיגים אחראים. תדברו עם כולם. לא חובה להסכים, אבל לשמוע ולהקשיב זו החובה שלכם. רוצים לשנות סדרי מדינה? אל תעשו זאת עם פטישים של עריצים – עשו זאת סביב שולחנות רחבים תוך חילופי דעות וויכוחים לשם שמיים, שהרי אומרים שהם נועדו להתגשם. אני מאלה שסבורים שכן צריך לעשות שינויים ואף לייצר איזונים חדשים, אך כאלה שמשנים לחלוטין את הדמוקרטיה בישראל ופוגעים בראש ובראשונה באפשרות של אזרחים הכי מוחלשים לבקש סעד מבתי המשפט. והדבר המטורלל הזה של להביא מהבית יועץ משפטי – עכשיו מה זה להביא יועצים משפטיים מהבית? שרים יוכלו לקחת מהקופה הציבורית כספים, לבזבז את זה כראות עיניהם, בלי שיש שומרי סף. איזו בושה וכלימה. אם היו רוצים באמת לייצר; אם אתם רוצים לייצר איזונים חדשים, אז באים ואומרים: אוקיי, אולי לעשות רוטציה עם היועצים המשפטיים - -
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
- - בין המשרדים; אולי לדאוג שהיועץ המשפטי שמקבל תלונה, אגב, משר מסוים או שרה מסוימת, יוכל ועוד איך לבוא ולהתלונן, ואף במקרה הצורך ניתן יהיה להזיז. יש צורך, כמו שאמרתי, באיזונים ובלמים. אבל כרגע ראש הממשלה נתניהו לא נמצא כאן. אני קוראת לו לעצור. חברי הממשלה צריכים ללמוד לנהוג. גם אתה צריך ללמוד לנהוג. ולא כנהגי 9D. תתחילו לדבר עם העם. הוא העם שלכם. תפסיקו לפורר את העם, לשסע ולקרוע אותו לשניים. תמצאו את דרך המלך ולא את הדרך למלוך.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
לסיכום, אני רוצה בכל זאת כן לאחל לכל השרות החדשות מזל טוב. אני, כיושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, שמחה על כל שרה שמתמנה. אני מקווה גם שתקבלו סמכויות אמיתיות. יתרה מכך, אני קוראת לשרות ולשרים למנות מנכ"ליות. לא יכול להיות שבכל המינויים שהביאה הממשלה עד עתה כולם גברים; כאילו המדינה הזאת צריכה נשלטת ומונהגת על ידי גברים. אני אומרת לכם: כן, טלי; את, שיושבת בבית הזה - -
טלי גוטליב (הליכוד):
די - - -
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
- - תפסיקי להגיד לי די. חבל שאת אומרת די.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. תודה רבה.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
חבל שאת אומרת די.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
טלי גוטליב (הליכוד):
עזבי. מה אכפת לי אם זה גבר או אישה.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
תדאגו שגם נשים יהיו מנכ"ליות, זה לא בושה.
היו"ר אוריאל בוסו:
היא כנראה תצביע בעד. היא תצביע בעד.
טלי גוטליב (הליכוד):
עזבי. את אישה, אני אישה. אנחנו בעד. כמה אפשר?
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
בושה וחרפה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. נא לרדת.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
רק גברים, שורה של גברים. אין נשים טובות, אין מנכ"ליות טובות. כולם, כולם גברים.
טלי גוטליב (הליכוד):
כמה אפשר? אני אישה. אני אישה. זה מביש. די. כמה זמן תצעקו: אישה, גבר, אישה, גבר. די.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת תמנו, תודה רבה. באמת.
טלי גוטליב (הליכוד):
די, זה מביש.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
בסדר.
טלי גוטליב (הליכוד):
מה, אנחנו צריכות טובות? - - - לפתוח לנו דלת ולא ידענו. זה מביש.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת אריאל קלנר.
רון כץ (יש עתיד):
אין אישה. אין נשים.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
אין נשים. יש נשים. תשע נשים בקואליציה. כל המינויים גברים.
רון כץ (יש עתיד):
בושה. בושה.
היו"ר אוריאל בוסו:
שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
אריאל קלנר (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ברכותיי לחברתי מאי גולן והמון המון הצלחה בתפקיד. בטוחני שתעשי חיל.
מאי גולן (הליכוד):
תודה.
אריאל קלנר (הליכוד):
אני שומע הרבה על מערכת המשפט ועל הרפורמות המתוכננות, ויש השואלים: מה הדחיפות? מה התיקון במערכת המשפט? למה זה הדבר הראשון, אדוני היושב-ראש, הם שואלים אותנו, למה זה הדבר הראשון שאנחנו מקדמים? האם זה מה שדחוף לאזרחי ישראל? ואני אומר לך, אדוני, הסדרת העבודה בין הרשויות היא התנאי ההכרחי לביצוע המדיניות שלה התחייבנו. בלי זה פשוט אי-אפשר לעשות כלום. והעניין הוא פשוט. השמאל פיתוח כאן שיטה שבה הוא ממשיך לשלוט גם אחרי שהוא מפסיד בבחירות. ואנחנו רוצים לקדם מדיניות אחרת, מדיניות לאומית. והעובדה הפשוטה היא שלא ניתן לקדם כאן מדיניות לאומית ללא הסדרת הסמכויות בין הרשויות. מר גדעון סער, שר המשפטים לשעבר וגם היה שר הפנים, מי כמוך יודע שלא ניתן להוציא מכאן מסתננים בלתי חוקיים ולתת מזור לתושבי דרום תל אביב, חברתי מאי גולן, ללא הסדרת ההפרדה בין הרשויות ותיקון מערכת המשפט. לא ניתן להילחם בטרור ולהשיב את הביטחון האישי, כמו לדוגמה בנוגע לשלילת תושבות והרס בתי מחבלים, ללא הסדרת ההפרדה בין הרשויות ותיקון מערכת המשפט. לא ניתן להוציא מכאן, מכאן, מהמקום הזה, אנשים שיושבים כאן בניגוד לחוק המפורש, באשר הם שוללים את מדינת ישראל כמדינה יהודית ותומכים באופן קבוע בגרועים שבאויביה, ללא הסדרת ההפרדה בין הרשויות ותיקון מערכת המשפט, כדי שהיא פשוט תשפוט על פי החוק. גם מבחינה כלכלית, מי שזוכר את מה שעשה בג"ץ למתווה הגז – רק בזכות המאבק ההירואי של בנימין נתניהו, ראש הממשלה דאז, ויובל שטייניץ, רק בזכותם יצא גז מן האדמה. וכל אחד יודע היטב שאחרי שנוביל רפורמות נדרשות - -
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
אריאל קלנר (הליכוד):
- - בנוגע ליוקר המחיה ולרגולציות שחונקות את אזרחי ישראל, הדבר הרי בסוף יגיע לבג"ץ. וחייבים להסדיר את ההפרדה בין הרשויות לצורך כך. מיעוטים, חבריי, לא ייפגעו. הסירו דאגה מליבכם. יש מיעוט אחד קטן שהוא כן ייפגע. מיעוט קטן - -
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים, בבקשה.
אריאל קלנר (הליכוד):
- - שהתרגל לשלוט ברוב, והוא יאבד את השליטה במדינה. צר לי על כך, אבל זה מה שצריך להיות במדינה דמוקרטית.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
אריאל קלנר (הליכוד):
אנחנו נבחרנו ליישם מדיניות, ואנחנו מתכוונים ליישם אותה. התחייבנו להפוך את ישראל למדינה דמוקרטית מתוקנת, וכך נעשה. תודה רבה. ושוב ברכות לחברתי מאי גולן.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. ואחרון הדוברים – חבר הכנסת זאב אלקין, בבקשה. לאחר מכן יעלה השר המקשר השר יואב קיש, שר החינוך. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי השרים וחברי הכנסת, השרה המיועדת מאי גולן, אני רוצה לפתוח את הדברים שלי בחידה קטנה. להלן רשימה, ותחשבו מה משותף לה: פנחס לבון - -
נאור שירי (יש עתיד):
שרים בלי תיק.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
- - אליעזר קפלן, דב יוסף, זלמן ארן, אבא אבן, ישראל גלילי, מנחם בגין, פנחס ספיר, שמעון פרס, שולמית אלוני, משה נסים, יצחק מודעי, אריאל שרון, יוסף בורג, משה ארנס, יגאל הורביץ, עזר ויצמן – נמשיך עם הרשימה – אהוד אולמרט, אבנר שאקי, רחבעם זאבי, אריה דרעי, דני נווה, ציפי לבני, דוד לוי, אפי איתם, יצחק לוי, עוזי לנדאו, חיים רמון, איתן כבל, מיכאל איתן, בני בגין, אופיר אקוניס, צחי הנגבי, איוב קרא, גלית דיסטל ומאי גולן. מה משותף לכולם? כולם כיהנו כשרים בלי תיק בממשלות השונות. אז קודם כול, מאי, יש לך עתיד גדול לפי הרשימה הזאת, ללא ספק. את נכנסת לנעליים גדולות של חלק מהאנשים האלה – הגיעו אפילו לראשות ממשלה. אבל אני ניסיתי לבדוק, מאי, במה תעסקי. הרי יש משהו חיובי, בוודאי מבחינתנו כאופוזיציה, במינוי שלך. המינוי שלך מביא לסיום קדנציה ראשונה של שרה בממשלה. הינה, יש כבר שרה בממשלה שסיימה קדנציה. השרה גלית דיסטל סיימה קדנציה מפוארת כשרה בלי תיק ותתמנה היום, יותר מאוחר הלילה, לשרת ההסברה. שר אחד כבר סיים את הקדנציה שלו כאן, אז חשבתי לבדוק במה תעסקי. בטח במה שעסקה גלית דיסטל, כי את מחליפה אותה.
מאי גולן (הליכוד):
- - - מה לעשות?
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אבל כשהלכתי לבדוק במה עסקה גלית דיסטל, לא מצאתי. חיפשתי פה וחיפשתי שם. לא מצאתי.
היו"ר אוריאל בוסו:
השרה המיועדת, השרה המיועדת - - -
מאי גולן (הליכוד):
- - - אני עדיין לא שרת המים - - -
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
ולכן, מאי, יש לי אלייך עצה.
מאי גולן (הליכוד):
כן.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אני הבנתי שאת נכנס לקטגוריה שהגדיר אותה יפה בני בגין בזמנו. בני בגין, כשהתמנה לשר בלי תיק בממשלה ב-2009, שאלו אותו בתקשורת: בני בגין, תגיד לי, מי אתה הולך להיות? הוא אמר: אני הולך להיות שר בלי תיק, אבל אני עוד לא יודע בלי איזה תיק.
היו"ר אוריאל בוסו:
משפט לסיום.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אז את כרגע במעמד הזה. שרה בלי תיק ולא יודעת איזה תיק. אני חייב להגיד שבני בגין, בגלל שהוגדר כך - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
מאי, מאי, מאי, תקשיבי, זה חשוב. בני בגין, בגלל שהוא הוגדר שר לא ברור בלי איזה תיק, מונה לקבינט ומונה לשביעייה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
ולכן אני ממליץ לך להשתמש בתקדים הזה, היות שעדיין לא הוגדר לך בלי איזה תיק, לבקש מינוי לקבינט ומינוי לשביעייה, כי התקדים של בני בגין – כדי שתוכלי באמת לתרום תרומה גדולה לממשלה כאותה רשימה ארוכה של אנשים שהקראתי כאן מעל הדוכן.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה, חבר הכנסת זאב אלקין. אני מזמין, בבקשה, את השר המקשר השר יואב קיש, שר החינוך, בבקשה, לסכם את הדיון. חברי וחברות הכנסת, נא לשמור על השקט, בבקשה.
שר החינוך יואב קיש:
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת היא שאני באירוע של הבחירה של חברת הכנסת מאי גולן לשרה אז אני לא רוצה לעסוק בדברים רבים אחרים, אבל אני לא יכול לעבור בשתיקה על דברי השקר והבלע של חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, שממש לא רק שהיא שיקרה פה מעל הפודיום הזה, ממשיכה להטעות את הציבור - - -
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
למה ככה?
שר החינוך יואב קיש:
ככה היא דיברה עליי. אם היית פה היית שומעת. דברי שקר ובלע.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
- - -
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
זה לא יפה. אתה שר החינוך. קיש, אתה שר החינוך.
שר החינוך יואב קיש:
והינה, אני אומר לך. מה שאמרת זה שקרים, וחבל, ואני מציע לך להתנצל.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
קיש, אתה שר החינוך. אתה שר חינוך. לא יפה.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
- - -
שר החינוך יואב קיש:
שומעת? היא עלתה ואמרה פה עליי דברים כאלה, וכדאי מאוד שהיא תתנצל.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
לא יפה. אז אתה תהיה הבוגר.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
- - -
שר החינוך יואב קיש:
אני מציע לך להתנצל.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
- - -
שר החינוך יואב קיש:
אני רוצה לומר בצורה מאוד פשוטה, אני חושב - - -
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
זה לא ייאמן - - - בושה וחרפה - - -
שר החינוך יואב קיש:
איפה מאי? טוב, אז מאי, קודם כול, אני רוצה לברך אותך. מאי, יש לי איזו הרגשה פלואידית שההצבעה הזאת תעבור בהצלחה. אני לא יודע, אני לא רוצה חס וחלילה להיות נביא, אבל יש לי איזו הרגשה כזאת. אני מאוד אשמח לראות אותך מצטרפת לשולחן הממשלה. אני גם בטוח שבמהרה גם יימצא תפקיד ונוכל לכוון את המשימות הספציפיות לידיים שלך. אני שמח לראות פה חברים רבים מכל הארץ שהגיעו לכבד אותך בשעה מאוחרת שכזו. זה אכן אירוע משמח. אני חושב שגם עברת דרך ארוכה ואני זוכר גם את הקרב הלא קל שהיה בפריימריז להיכנס והוכחת את עצמך. אני רוצה לברך אותך על המשך עשייה, על המשך תרומה עם היכולות שלך. את מכניסה דם צעיר, דם חזק, עם הרבה הרבה אנרגיה ורצון טוב. אז שיהיה המון בהצלחה. איפה אופיר? אני רק רוצה לדעת – אז מכיוון שאופיר רוצה שאני אמשיך - - -
רון כץ (יש עתיד):
תספר לנו על הרפורמה בבגרויות.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
סוף-סוף ילמדו פה תנ"ך.
שר החינוך יואב קיש:
קודם כול, אני מקווה שהבנתם שגם הספין של תוכניות הגפ"ן, הכול בסדר, הן במשרד החינוך, כל מה – אני אספר לכם סוד - - -
רון כץ (יש עתיד):
לא, זה לא ספין.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
לא ענית - - -
רון כץ (יש עתיד):
יואב, יש שתי אופציות. אמיתי, יש שתי אופציות – או שאבי מעוז לא קיבל כלום ואז אתה אומר לו עבדו עליך, או שאתה אומר עכשיו משהו שהוא לא נכון.
שר החינוך יואב קיש:
לא עבדו עליך. למה?
רון כץ (יש עתיד):
אז מה?
שר החינוך יואב קיש:
התשובה היא נכון, הכול נשאר במשרד החינוך. בהסכם הקואליציוני הגדרה ברורה של יחידה - - -
רון כץ (יש עתיד):
מי מחליט על התוכניות?
שר החינוך יואב קיש:
אני. משרד החינוך.
רון כץ (יש עתיד):
אז מה הוא עושה? מה התפקיד שלו?
שר החינוך יואב קיש:
מי שמחליט על זה הוא משרד החינוך. ההחלטה היא פשוטה – כל התקציב נשאר, כל המכרז נשאר.
רון כץ (יש עתיד):
אז אני אשאל הפוך: מה אבי מעוז עושה במשרד החינוך?
קריאה:
אז - - - אבי מעוז?
שר החינוך יואב קיש:
אבי לא במשרד החינוך.
רון כץ (יש עתיד):
אז מה, איפה הוא?
שר החינוך יואב קיש:
אבי במשרד ראש הממשלה.
רון כץ (יש עתיד):
מה התפקיד שלו?
שר החינוך יואב קיש:
הוא קיבל – סגן השר אבי מעוז, אתה לא יודע איזו שערורייה אתה מחולל פה. קשה להם לתפוס את זה שהיחידה שעברה, יחידה שיש בה תקן אחד, שאני חושב - - -
רון כץ (יש עתיד):
אמרת שהיא לא עברה.
שר החינוך יואב קיש:
אני אמרתי שעברה.
רון כץ (יש עתיד):
מי קובע את התכנים? מי קובע?
שר החינוך יואב קיש:
לפי ההסכם הקואליציוני. להבנתי, אבי, אתה הולך לשים שם את רוני ססובר, אם אני לא טועה. את זה אפשר לומר? אמרתי.
רון כץ (יש עתיד):
אמרת את זה כבר - - -
שר החינוך יואב קיש:
אמרתי. אז רוני ססובר הולכת לקבל את התקן, כי אותה בחורה שהייתה בתקן נשארה במשרד החינוך.
רון כץ (יש עתיד):
אישה? שומו שמיים.
שר החינוך יואב קיש:
אני אומר לכם, הסירו דאגה מליבכם - - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
כל פעם שאתה אומר את זה, אתה מוסיף לנו דאגה.
רון כץ (יש עתיד):
זה יותר דאגה.
שר החינוך יואב קיש:
אז הוסיפו דאגה. אם ככה, אז הוסיפו דאגה. אני אומר לך בצורה מאוד פשוטה: כן, אם השאלה שלך אם שוברים שתיקה ייכנסו לבתי ספר – לא, הם לא ייכנסו לבתי ספר. אם התוכנית ההזויה הזאת – אתה יודע שהיום התוכנית ההזויה הזאת של משפחות משותפות בשכול, איזה משהו כזה שכאילו פלסטינים, שביום הזיכרון הם מנסים לעשות יום זיכרון מאוחד לפלסטינים – זה לא יהיה.
רון כץ (יש עתיד):
זה לא מה ששאלנו. זה לא מה ששאלנו.
שר החינוך יואב קיש:
התוכנית הזאת שם ואנחנו נדאג להוציא אותה. אני אומר לכם, תסמכו עליי, אני אדאג להוציא אותה. אני יודע שזה מפריע לכם, אבל אני אדאג להוציא אותה.
רון כץ (יש עתיד):
לא, להפך, אני בעד להוציא אותה. דרך אגב, יואב, אני כבר הוצאתי אותה, בפתח תקווה.
קריאות:
- - -
שר החינוך יואב קיש:
איך הוצאת אותה? מה זה, משרד החינוך זה של פתח תקווה?
רון כץ (יש עתיד):
זו החלטה של מינהל החינוך בעיר - - - אילו תוכניות לקחת. שתכיר.
שר החינוך יואב קיש:
לא, מה פתאום. תוכניות הגפ"ן, בוא אני אסביר לך, תוכניות הגפ"ן נמצאות – ויש שם אלפים – תחת בקרה של משרד החינוך. כל מנהל בית ספר מקבל תקציב והוא יכול להשתמש בתקציב בשביל לקבל אחת מהתוכניות.
רון כץ (יש עתיד):
- - - אז תדע שראשי עיר יכולים להגיד מה לא לקחת, תשאל את - - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
מי קובע - - -
שר החינוך יואב קיש:
מי שקובע את התוכניות זה אגף הרכש במשרד החינוך. דרך אגב, הקמפיין השקרי הזה התחיל בתקופת השרה לשעבר ביטון יחד עם עיתון הארץ, והקמפיין השקרי הזה, דרך אגב, במידה מסוימת לא הפריע. אתם יודעים למה הוא לא הפריע?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
מי קובע? אתה מתחמק?
רון כץ (יש עתיד):
איזה קמפיין?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
מי קובע? מי?
שר החינוך יואב קיש:
הקמפיין ש-2.4 מיליארד שקלים עוזבים את משרד החינוך.
רון כץ (יש עתיד):
זה ההסכם הקואליציוני שלך.
שר החינוך יואב קיש:
לא. זה אתה מבין ששקר? זה אתה מבין ששקר?
רון כץ (יש עתיד):
נמשיך שם.
שר החינוך יואב קיש:
זה אתה מבין שזה שקר?
רון כץ (יש עתיד):
לא, כי הוא קיבל משהו, אני לא יודע מה.
שר החינוך יואב קיש:
אז אני אסכם ואומר לכם, כולל ליוראי שמאוד מודאג, הסר דאגה מליבך, הכול נשאר במשרד החינוך.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אתה לא עונה לי - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לשר המקשר השר יואב קיש. אם כן, חברי וחברות הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה. התקבלה בקשה עם 20 חתימות להצבעה שמית. אם כן, מזכיר הכנסת יקרא בשמות חברי הכנסת. בבקשה. הצבעה שמית
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– בעד
יולי יואל אדלשטיין– בעד
אמיר אוחנה– אינו נוכח
ינון אזולאי– בעד
גדי איזנקוט– אינו נוכח
ישראל אייכלר– בעד
דן אילוז– בעד
ואליד אל הואשלה– אינו נוכח
קארין אלהרר– נגד
זאב אלקין– אינו נוכח
דוד אמסלם– אינו נוכח
אופיר אקוניס– אינו נוכח
משה ארבל– אינו נוכח
יעקב אשר– בעד
אוריאל בוסו– בעד
דבי ביטון– אינה נוכחת
חיים ביטון– בעד
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– אינו נוכח
בועז ביסמוט– בעד
ולדימיר בליאק– אינו נוכח
מירב בן ארי– אינה נוכחת
רם בן ברק– אינו נוכח
איתמר בן גביר– בעד
אברהם בצלאל– בעד
אורנה ברביבאי– אינה נוכחת
ניר ברקת– אינו נוכח
טלי גוטליב– בעד
מאי גולן– בעד
יואב גלנט– בעד
גילה גמליאל– בעד
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– בעד
סימון דוידסון– אינו נוכח
אבי דיכטר– בעד
גלית דיסטל אטבריאן– בעד
אלי דלל– בעד
דני דנון– בעד
שלום דנינו– בעד
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
שרן מרים השכל– אינה נוכחת
ניסים ואטורי– בעד
מיכל מרים וולדיגר– בעד
יצחק שמעון וסרלאוף– בעד
יאסר חוג'יראת– נגד
אימאן ח'טיב יאסין– נגד
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– נגד
משה טור פז– אינו נוכח
אחמד טיבי– אינו נוכח
יוסף טייב– בעד
אוהד טל– בעד
יעקב טסלר– בעד
חילי טרופר– אינו נוכח
אלי כהן– בעד
אלמוג כהן– בעד
מאיר כהן– אינו נוכח
מירב כהן– אינה נוכחת
מתן כהנא– אינו נוכח
עופר כסיף– נגד
אופיר כץ– בעד
ישראל כץ– בעד
רון כץ– אינו נוכח
יוראי להב הרצנו– אינו נוכח
מיקי לוי– אינו נוכח
יריב לוין– בעד
נעמה לזימי– אינה נוכחת
אביגדור ליברמן– נגד
יאיר לפיד– אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי– אינה נוכחת
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
יונתן מישרקי– אינו נוכח
חנוך דב מלביצקי– בעד
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
מיכאל מלכיאלי– בעד
אבי מעוז– בעד
אורי מקלב– בעד
יעקב מרגי– בעד
שרון ניר– אינה נוכחת
בנימין נתניהו– בעד
יואב סגלוביץ'– אינו נוכח
יבגני סובה– אינו נוכח
משה סולומון– בעד
לימור סון הר מלך– בעד
אופיר סופר– בעד
אורית מלכה סטרוק– בעד
בצלאל סמוטריץ'– בעד
משה סעדה– בעד
גדעון סער– אינו נוכח
מנסור עבאס– אינו נוכח
איימן עודה– אינו נוכח
יוסף עטאונה– אינו נוכח
חוה אתי עטייה– בעד
חמד עמאר– נגד
צביקה פוגל– בעד
עודד פורר– אינו נוכח
יצחק פינדרוס– בעד
מאיר פרוש– בעד
יסמין פרידמן– אינה נוכחת
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי– אינה נוכחת
יואב קיש– בעד
אריאל קלנר– בעד
יצחק קרויזר– בעד
גלעד קריב– אינו נוכח
שלמה קרעי– בעד
אליהו רביבו– בעד
מירי מרים רגב– אינה נוכחת
שמחה רוטמן– בעד
עידן רול– אינו נוכח
יואל רזבוזוב– אינו נוכח
אפרת רייטן מרום– אינה נוכחת
יפעת שאשא ביטון– אינה נוכחת
אלון שוסטר– אינו נוכח
אלעזר שטרן– אינו נוכח
עמיחי שיקלי– בעד
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– אינו נוכח
עאידה תומא סלימאן– אינה נוכחת
פנינה תמנו– אינה נוכחת
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. המזכיר יקרא בשמות חברי הכנסת שלא היו נוכחים בסיבוב הראשון של הקראת השמות.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת): אמיר אוחנה– אינו נוכח גדי איזנקוט– נגד ואליד אל הואשלה– אינו נוכח זאב אלקין– נגד דוד אמסלם– בעד אופיר אקוניס– אינו נוכח משה ארבל– אינו נוכח דבי ביטון– נגד מיכאל מרדכי ביטון– נגד דוד ביטן– אינו נוכח ולדימיר בליאק– נגד מירב בן ארי– נגד רם בן ברק– נגד אורנה ברביבאי– נגד ניר ברקת– אינו נוכח בנימין גנץ– אינו נוכח סימון דוידסון– נגד אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח שרן מרים השכל– אינה נוכחת ווליד טאהא– אינו נוכח משה טור פז– נגד אחמד טיבי– אינו נוכח חילי טרופר– נגד מאיר כהן– נגד מירב כהן– נגד מתן כהנא– נגד רון כץ– נגד יוראי להב הרצנו– נגד מיקי לוי– נגד נעמה לזימי– נגד יאיר לפיד– נגד טטיאנה מזרסקי– נגד מרב מיכאלי– נגד יונתן מישרקי– אינו נוכח יוליה מלינובסקי– נגד שרון ניר– נגד יואב סגלוביץ'– נגד יבגני סובה– נגד גדעון סער– נגד מנסור עבאס– אינו נוכח איימן עודה– אינו נוכח יוסף עטאונה– אינו נוכח עודד פורר– אינו נוכח יסמין פרידמן– נגד אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי– נגד גלעד קריב– נגד מירי מרים רגב– אינה נוכחת עידן רול– נגד יואל רזבוזוב– נגד אפרת רייטן מרום– נגד יפעת שאשא ביטון– נגד אלון שוסטר– נגד אלעזר שטרן– נגד מיכל שיר סגמן– נגד נאור שירי– נגד עאידה תומא סלימאן– נגד פנינה תמנו– נגד
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה למזכיר הכנסת. האם יש מישהו באולם שנוכח ולא הצביע? בבקשה.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברות הכנסת)
אורית פרקש הכהן– נגד
שרן השכל– נגד
היו"ר אוריאל בוסו:
האם יש עוד מישהו נוכח באולם שלא קראו בשמו ומעוניין להצביע? לא. אם כך, תמה ההצבעה, נא לספור.
היו"ר אוריאל בוסו:
אם כן, חברי וחברות הכנסת, אני שמח לבשר על תוצאות ההצבעה, להלן התוצאות: 56 בעד, 48 נגד. אני שמח לבשר כי התקבלה הצעת הממשלה למנות את השרה מאי גולן לשרה בממשלה. ואני מתכבד להזמין אותה להצהרת האמונים בהתרגשות. השרה מאי גולן, בבקשה. חברי הכנסת, בבקשה, נא לשבת. להיות בשקט ולאפשר את הצהרת האמונים.
מאי גולן (הליכוד):
אני, פלורה מאי בדרה גולן, ביתה של רימונה בדרה גולן, אימי הלביאה, האמיצה, שגידלה אותי בעשר אצבעותיה, וכל מה שאני – אני בזכותה, מתחייבת כחברת הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחברת הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת. אני אחרוג לעוד שנייה מהפרוטוקול ואומר לטובת דור העתיד שלעולם אני לא אשכח מאיפה באתי, וההשבעה היום היא לא רק בשבילי, היא גם בשביל כל הנערות והנערים בסיכון שצופים בי עכשיו, בשביל הילדים היקרים שנולדו לנסיבות חיים מורכבות ולמשפחות קשות יום. תמיד דעו והאמינו שיש לכם כנפי רוח, כנפי נשרים אבירים. אל תיתנו לאף אחד לגרום לכם לוותר על האמת שלכם. תהיו נחושים ותאמינו בצדקת דרככם, גם אם אתם צועדים לבדכם. ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לשרה מאי גולן. מזל טוב ובשעה טובה.
טלי גוטליב (הליכוד):
כל הכבוד לאימא של מאי. כל הכבוד לה.
קריאה:
כל הכבוד לך שהזכרת אותה.
טלי גוטליב (הליכוד):
כל הכבוד לה. מי אנחנו בלי ההורים שלנו?
היו"ר אוריאל בוסו:
חברות וחברי הכנסת, אני רוצה להמשיך בסדר היום.
קריאה:
ממו, כל הכבוד לה.
טלי גוטליב (הליכוד):
כל הכבוד לאימא.
קריאה:
אשרי יולדתה.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הכנסת, לפני שנמשיך לסעיף הבא התקבלה כאן בקשה להודעה אישית מחברת הכנסת יפעת שאשא ביטון. בבקשה, חמש דקות – אם תנצלי אותן – לרשותך.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
תודה רבה. אני לא בטוחה שאצטרך את כולן. תראה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נדהמתי מעזות המצח של שר החינוך, ואני רוצה להדגיש: החינוך, שעלה לכאן לדוכן בפעם המי יודע כמה ושיקר במצח נחושה לגבי התהליכים שמתרחשים במערכת החינוך. הטענה הרווחת של תעמולת השקר של ראש הממשלה שנמצא כאן עכשיו ויוצא החוצה, שהוצאנו את התנ"ך מתוכנית הלימודים, והוא ממשיך להדהד את זה כאן מעל הדוכן, שאנחנו ביטלנו את הבגרות החיצונית, כשהוא זה שביטל עכשיו את הבגרות החיצונית והפך את הבגרות בתנ"ך לרשות. עומד כאן, מסתכלים עליו ילדים, מסתכלים עליו אנשי חינוך, 220,000 עובדי הוראה, מעל שני מיליון תלמידים במערכת החינוך, מסתכלים עליו ויודעים שהוא משקר. יודעים. מה הם יחשבו עליו? איפה הערכים שהם דיברו עליהם כל כך הרבה זמן? איפה? תגידו לי אתם, אנשי הקואליציה, איפה ביהדות כתוב שמותר לשקר? אילו מן ערכים אלו כשעומד כאן שר חינוך ומשקר בלי למצמץ בכלל, ועולה פעם ועוד פעם ועוד פעם, וממשיך לומר את אותם דברי שקר? אז כדאי, חברים, שתדעו שאני – כמי שלימדה תנ"ך, שרוצה שהסיפורים האלה ילוו את הילדים שלנו עוד הרבה מאוד שנים אחרי שהם יוצאים ממערכת החינוך – עשיתי הכול כדי שהלמידה תהיה משמעותית, שהיא תהיה מתקדמת, שהיא תהיה רלוונטית למציאות שבה אנחנו חיים. ושר החינוך, שרחוק מאוד מלהיות דוגמה ומופת לחינוך, עומד כאן מעל הדוכן הזה ומשקר אחרי שאנחנו שמים לו את האמת מול הפרצוף. ואני אשמח שבפעם הבאה שהוא עולה – כי הרי הוא שר מקשר, אין לו זמן בכלל להיות שר חינוך. הוא כל הזמן יושב כאן כשר מקשר, הוא שר לעוד משהו שאני אפילו לא זוכרת איזה תפקיד נוסף נתנו לו, והחינוך הוא פשוט על הדרך. אז כשהחינוך הוא על הדרך, גם האמת היא על הדרך מבחינתו, ומי שמשלם את המחיר היקר הזה, חברים יקרים, אלו הילדים שלנו וזה עתיד החברה בישראל. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לחברת הכנסת יפעת שאשא ביטון.
היו"ר אוריאל בוסו:
נעבור לנושא הבא בסדר-היום. חברי הכנסת, החלטת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ג) לחוק-יסוד: הממשלה, להקים את משרד ההסברה ולמנות את השרה גלית דיסטל אטבריאן בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה לתפקיד שרת ההסברה. אני מזמין את השר שלמה קרעי בשם הממשלה להציג את הנושא. רשימת הדוברים נעולה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אדוני יושב-הראש, חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת שאשא ביטון ניצלה את ההזדמנות שהשר קיש לא נמצא במליאה כדי להשיב לה, והמשיכה להדהד את השקרים שלא עזרו לכם בקמפיין הבחירות. כולם ידעו שאתם הוצאתם את התנ"ך ואת המורשת, והצביעו בקלפי, ושלחו אתכם לספסלי האופוזיציה, כי עם ישראל רצה כאן ממשלה אחרת, טובה יותר. ואנחנו נממש. הבטחנו, ואנחנו נקיים, חברת הכנסת שאשא ביטון.
קריאות:
- - -
משה טור פז (יש עתיד):
שקרן. זה שקר. אתה שקרן.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
- - - אתה משקר בדיוק כמו ראש המפלגה שלך בנאום שלו היום.
שר התקשורת שלמה קרעי:
חברת הכנסת שאשא ביטון, כולנו מכירים את התוכנית שלך. ואגב, כשרת חינוך, כשדיברתם על לימודי ליבה למשל, ובאתי אלייך, גברתי השרה לשעבר, ואמרתי לך: למה אין מערכת גפן למוכר שאינו רשמי? הם רוצים לימודי ליבה, הם רוצים את המערכת הזאת. מה אמרת לי? את זוכרת מה אמרת לי? שיבואו לממלכתי. לא אכפת לי.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
מה זה קשור? אתה בכלל לא מבין על מה אתה מדבר. אתה לא יודע. אבל זה הסיפור, אתה מדבר מתוך בורות.
שר התקשורת שלמה קרעי:
כל ההתייחסות הזאת למורשת ולמוכש"ר ולתנ"ך וההתנשאות הזאת על אזרחי ישראל הובילה אתכם לאיפה שאתם. כדאי שתעשו חשבון נפש. אדוני היושב-ראש - - -
סימון דוידסון (יש עתיד):
- - - יש פה עבודה. לומדים תנ"ך. תפסיק לספר סיפורים, לומדים תנ"ך - - -
קריאות:
- - -
שר התקשורת שלמה קרעי:
אדוני יושב-הראש, כנסת נכבדה – סימון דוידסון מפריע שם.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת דוידסון, אתה לא רוצה לישון?
סימון דוידסון (יש עתיד):
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
איזה אנרגיות. תן לשר להציג את הנושא.
שר התקשורת שלמה קרעי:
תשמרו לעצמכם קצת כוחות להפגין עם הדגלים השחורים על קץ הדמוקרטיה. תשמרו קצת כוחות, לכו לישון, תנוחו. יש הפגנות. יש לכם ארבע שנים של הפגנות, תשמרו קצת אנרגיות.
גלעד קריב (העבודה):
אל תדאג. אל תדאג. אל תדאג.
דבי ביטון (יש עתיד):
היית רוצה, זה יותר קצר ממה שאתה חושב.
שר התקשורת שלמה קרעי:
לא דואג. אני בעד הפגנות, אני בעד דמוקרטיה, לא כמוכם, שניסיתם לסתום לנו פיות וניסיתם להעביר חוקים לסתימת פיות ברשתות החברתיות - -
גלעד קריב (העבודה):
- - - מה עם שידור ציבורי?
קריאות:
- - -
שר התקשורת שלמה קרעי:
- - דרסתם אותנו כאן בוועדות הכנסת. אני בעד. תפגינו.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
- - - לסגור את השידור הציבור.
שר התקשורת שלמה קרעי:
חברת הכנסת תמנו שטה, יש לך ארבע שנים טובות - -
גלעד קריב (העבודה):
תיזהר שמרוב דמוקרטיה לא יישאר לך זמן - - -
שר התקשורת שלמה קרעי:
- - להפגין ביחד עם יאיר לפיד. במקום שייסע לצרפת, תקראי לו שיבוא לאיזו הפגנה או שתיים, הכול בסדר.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
- - - אתה אומר "אני בעד דמוקרטיה, בעד חופש ביטוי". אתה רוצה לסגור את השידור הציבורי. כבוגרת השידור הציבורי אני באמת לא מבינה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
לאט לאט. בשבועיים הקרובים תשמעי את התוכנית שלי בצורה מסודרת, אל תדאגי. אני לא עושה את זה במחשכים. אני לא עושה את זה במחשכים, אני אומר את הדברים שלי בצורה מאוד ברורה. הבטחתי את זה לפני הבחירות, ואני מממש אחרי.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
יותר טוב לסתום לאנשים את הפה בקלות. יותר טוב לסתום לאנשים את הפה בקלות.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אדוני היושב-ראש, אני - - -
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
כבוגרת השידור הציבורי - - -
קריאות:
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
לאפשר לשר להציג את הנושא.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
כבוגרת השידור הציבורי, אתה פשוט לוקח - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת תמנו שטה, חברת הכנסת פנינה - - -
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
- - לא רק פרנסה של אנשים, גם שידור איכותי שרבים בישראל רואים. רבים בישראל רואים.
שר התקשורת שלמה קרעי:
יש לכם הרבה בוגרים של השידור הציבורי במחנה שלכם. כמה בוגרים של השידור הציבורי יש במחנה שלנו? בדקת כמה יש בירוחם, בדימונה, בנתיבות ואופקים?
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
תתבייש.
גלעד קריב (העבודה):
על מה אתה מדבר? אין לך מושג על מה שאתה מדבר.
היו"ר אוריאל בוסו:
- - - השידור הציבורי זה חשוב.
שר התקשורת שלמה קרעי:
בדיוק, היא בוגרת של השידור הציבורי. כולם פה בוגרים, נעימים. כולכם מחבורת הקומבינות של השידור הציבורי.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
השידור הציבורי כולו במקום - - - מקום לגידול עיתונאים. לך תבדוק מי עובד שם. לך תראה את הגיוון של השידור הציבורי.
שר התקשורת שלמה קרעי:
גיוון יהיה כשיהיה כאן שוק חופשי לתחרות.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
לא ככה עושים תיקונים.
שר התקשורת שלמה קרעי:
לא שיהיו קומבינטורים שיוכלו להגיע, כמוך.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
לא ככה. אם יש לך ביקורת על השידור הציבורי, זה בזה שתייבש את השידור הציבורי. זה שידור איכותי.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להודיע - - -
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
אני, אני, אני מתכבד - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת תמנו שטה, חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, חברת הכנסת גוטליב, נא לאפשר לשר להציג את הנושא. נא לאפשר לשר להציג את הנושא.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
סימון דוידסון (יש עתיד):
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת דוידסון. חברי הכנסת. חברי הכנסת, מה זה האנרגיות האלה, 00:00 בלילה?
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
יאללה, בואו - - - בואו נקרע, נשבור, נפרק עוד, נפרק עוד.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת תמנו שטה, פתח תקווה, תנו לשר להציג את הנושא.
שר התקשורת שלמה קרעי:
תשמרו אנרגיות, יש לכם הפגנות ארבע שנים. תשמרו כוחות. זה לא נגמר, כמו אצלנו – בתוך שנה הכול נגמר. תשמרו. יש לכם קואליציה מאוד מגובשת מולכם.
משה סעדה (הליכוד):
למה, ארבע ושבעה חודשים.
שר התקשורת שלמה קרעי:
לא, שנה. מאז השבעת הממשלה עד שהיא נפלה, היא לא השלימה את שנתה.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
בואו תסגרו את המדינה וזהו. בואו תסגרו את המדינה, אולי זה הסיפור הגדול, המפעל הציוני.
טלי גוטליב (הליכוד):
איך?
שר התקשורת שלמה קרעי:
לא השלימה את שנתה, תבדקי. מיום השבעת הממשלה ועד שהיא נפלה, הממשלה לא השלימה את שנתה.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
יולי עד דצמבר.
שר התקשורת שלמה קרעי:
לא, הכנסת התפזרה. זה שהממשלה המשיכה מכוח האינרציה, זה לא נחשב.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
יולי עד דצמבר. המשכנו להיות שרים. לא, לא, יולי עד דצמבר.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):
השר קרעי, ברוח המלחמה שאתה - - - אם היית שר האנרגיה, היית מוריד את השלטר כבר מזמן על המליאה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
לא, הייתי משאיר את הגז במים. הייתי משאיר את הגז במים, כמו שאתם רציתם לעשות, נכון? כמו שהבוס שלך רצה. וכמו שהפגנתם נגדנו אז, אתם מפגינים נגדנו כנגד כל רפורמה לטובת הציבור, לטובת שוק חופשי, לטובת האחדות. אתם קומוניסטים.
קריאות:
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
השר, לא נשאר לך זמן להציג את הנושא.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
למען הדיוק, קרעי, את הגז הוצאת בזכותנו, כי בקואליציה לא הצביעו נגד. כשאנחנו הגענו, האופוזיציה אפשרה לכם - - - הגז. לא אריה דרעי ולא - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הכנסת. חברי הכנסת. חבר הכנסת פורר.
שר התקשורת שלמה קרעי:
תודה רבה באמת שלא הפרעתם. באמת, תודה רבה שלא הפרעתם מספיק.
היו"ר אוריאל בוסו:
נשארה לך דקה להציג את הנושא, בסוף גם את זה לא נספיק. בבקשה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אדוני היושב-ראש, אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה כדלקמן, בהתאם לסעיף 31(ג) לחוק-יסוד: הממשלה, להקים את משרד ההסברה.
קריאה:
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הכנסת, מה זה?
שר התקשורת שלמה קרעי:
איפה השרה דיסטל?
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הכנסת.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
- - - הוא לא מאמין למה שהוא אומר. הוא לא מאמין - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
אני רואה את ההתנפלות, אני מבין שצריך הסברה אמיתית. בוא נקים את המשרד.
שר התקשורת שלמה קרעי:
בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה, למנות את השרה גלית דיסטל אטבריאן לתפקיד שרת ההסברה. האמת, מבחינתי, זה לא תפקיד חדש שלה, כי מי כמוה יכולה להיות שרת ההסברה של מדינת ישראל, שתכניס לכם קצת הסברה, קצת דעת, קצת דעה והשכל, שייכנס משהו, שתבינו שיש כאן דמוקרטיה ושיש כאן ציבור שבחר ממשלה חדשה ושלא רצה את מה שאתם הבאתם.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
שרת הפרופגנדה. שרת הפרופגנדה. הפרופגנדה והביביקטטורה. רק ביביקטטורה צריכה שרת הסברה. קוראים לזה שרת הפרופגנדה. רק ביביקטטורה צריכה שרת פרופגנדה, רק במשטרים חשוכים. אני הייתי מתביישת להביא - - -
שר התקשורת שלמה קרעי:
בהתאם לסעיפים האמורים לחוק-היסוד, מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להחלטות האלה.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
משרד שבוטל והחזרתם אותו מהקבר.
שר התקשורת שלמה קרעי:
חברים, קצת דעה, קצת הסברה, קצת השכלה לא תזיק לכם.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
קצת פרופגנדה, קצת משטר חשוך שמסביר לאזרחים איך לעבוד.
שר התקשורת שלמה קרעי:
קצת תרבות דיון גם לא תזיק לכם. תודה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. אני מודה לשר התקשורת, השר שלמה קרעי. ראשון הדוברים, חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה.
מיקי לוי (יש עתיד):
תירגע.
משה סעדה (הליכוד):
למה? אני רוצה - - - לכם. אתם לא מבינים.
מיקי לוי (יש עתיד):
אתה יום וחצי פה. של נעליך.
משה סעדה (הליכוד):
אמרתי, אם תבינו לא תפגינו.
טלי גוטליב (הליכוד):
למה "של נעליך"? למה שהוא יישל נעליו?
היו"ר אוריאל בוסו:
שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
רם בן ברק (יש עתיד):
חבריי חברי הכנסת, רק צריך לעשות, להפוך את השם משרת ההסברה לשרת התעמולה ואז הכול יהיה בסדר.
משה סעדה (הליכוד):
למה לא - - -
רם בן ברק (יש עתיד):
חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, בכל – אתה מפריע לי, היי. אתה מפריע לי, חלאס.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא נורא, תתגבר. רוצה שנשיל את נעליך.
רם בן ברק (יש עתיד):
אתה לא רואה שאני מדבר?
משה סעדה (הליכוד):
לא הספקתי לראות.
טלי גוטליב (הליכוד):
ובלבד שתשיל את נעליך. אתה מוכן להשיל - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת מפלגתו הפריעה לו.
טלי גוטליב (הליכוד):
אנחנו נשיל את נעלינו. אמרו לנו להשיל את נעלינו, אז נשיל את נעלינו. בואו נשיל את נעלינו.
רם בן ברק (יש עתיד):
תגיד לי, אדוני היושב-ראש, מתי אני יכול להתחיל?
היו"ר אוריאל בוסו:
אתה יכול להתחיל, אני אוסיף לך חצי דקה.
רם בן ברק (יש עתיד):
בכל במה אפשרית אומרים חברי הקואליציה שיש להם רוב בקלפי. זה נכון. ניצחתם בקלפי. אבל אני רוצה להגיד לכם: אין לכם רוב בקהל הישראלי. בקהל הישראלי אתם במיעוט.
היו"ר אוריאל בוסו:
איך קבעת את זה? איך קבעת, באצבע? עשית אצבע ברוח, אמרת - - - איך קבעת? תהיה רציני, היית סגן ראש מוסד, איך קבעת את זה?
רם בן ברק (יש עתיד):
אבל אנחנו, אנחנו, אנחנו - - -
מיקי לוי (יש עתיד):
תשלוט קצת בעסק.
היו"ר אוריאל בוסו:
הוא מנהל איתם דיון.
רם בן ברק (יש עתיד):
להבדיל מכם - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הכנסת, הוא מנהל איתכם דיון, אבל בסוף בסוף צריך להוסיף לו זמן למלא את זמנו.
רם בן ברק (יש עתיד):
להבדיל מכם, אנחנו מקבלים את תוצאות הבחירות. אנחנו, להבדיל מכם, קוראים למר נתניהו ראש הממשלה.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הכנסת, אתם עושים פיליבסטר לעצמכם?
משה סעדה (הליכוד):
אם כבר הלך הלילה, כאשר אבדנו – אבדנו.
טלי גוטליב (הליכוד):
כבר הלך הלילה - - - לברר את העובדות.
היו"ר אוריאל בוסו:
רגע, שנייה, עצור. חברי הכנסת, נא לאפשר לחבר הכנסת רם בן ברק להשלים את דבריו. לאחר מכן תגידו מה שאתם רוצים. בבקשה, תמשיך.
רם בן ברק (יש עתיד):
אנחנו, להבדיל מכם, קוראים למר נתניהו "אדוני ראש הממשלה", ואנחנו להבדיל מכם, לא מחרימים את הוועדות, כי אנחנו אנשים מתרבות דמוקרטית שמקבלים את תוצאות הבחירות. אבל חשוב להגיד, זה עדיין לא אומר שיש לכם רוב לחרב פה את הדמוקרטיה. יותר מזה אני אגיד לכם - -
טלי גוטליב (הליכוד):
מי זה "אנחנו"?
רם בן ברק (יש עתיד):
- - בסקרים שנעשו בערוצי הטלוויזיה, מסתבר שכ-30% ממצביעי הליכוד לא תומכים ברפורמת נתניהו-לוין.
משה סעדה (הליכוד):
רם, היו בחירות לפני חודשיים, תתעורר, אומנם השעה מאוחרת.
רם בן ברק (יש עתיד):
מסתבר ש-30% ממצביעי הליכוד האמינו לנתניהו שאמר שהוא ישמור על מערכת המשפט. 30% ממצביעי הליכוד זה עשרה מנדטים. ואני שואל את עצמי היום: איפה הנציגים שלהם בכנסת? איפה עשרה חברי כנסת שיקבלו אומץ וייזכרו בדברי הימים של מדינת ישראל כמי שהצילו את המדינה מהדורסנות של נתניהו, לוין, סמוטריץ' ובן גביר?
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
משה סעדה (הליכוד):
למה אתם מפחדים מרפורמות, מר ברק? ממה אתם פוחדים? ממה אתם חוששים כל הזמן? למה הפחד?
רם בן ברק (יש עתיד):
מי הם אותם חברי כנסת מהליכוד, אלו שלא מהמפלגות הסקטוריאליות שמה שמעניין אותן זה המגזר שלהן? איפה אותם חברי כנסת, שלא אקרא בשמם, וכולם יודעים על מי אני מדבר, שהם לא משיחיים, שהם לא בחסדי נתניהו בכנסת, אלא הם אנשים עצמאיים - -
טלי גוטליב (הליכוד):
תלחץ יד לאחמד טיבי, את זה אתה עושה יופי. לוחץ יד לאחמד טיבי.
רם בן ברק (יש עתיד):
- - ליכודניקים ליברלים? איפה הם שיפילו את הממשלה וייזכרו לדורי-דורות כמי שהצילו מדינה שלמה? קומו, עשו מעשה. קומו והצילו אותנו מהרוטמנים, מהלוינים ומהביביסטים. ההיסטוריה תשפוט אתכם, ולא נתניהו ואנשיו. קומו ועשו מעשה.
משה סעדה (הליכוד):
הם עשו מעשה בבחירות, ועכשיו הגיע זמן רפורמה.
טלי גוטליב (הליכוד):
כן, 64 מנדטים.
היו"ר אוריאל בוסו:
אני מודה לחבר הכנסת רם בן ברק. תודה רבה. חשוב לי פעם אחת להגיד משהו לגבי הסקרים בערוצים האחרונים: לפי הסקרים האחרונים בערוצים, אני בכלל לא חבר כנסת. זה לפי הסקר האחרון בערוצים. אז להתייחס.
גלעד קריב (העבודה):
ש"ס זה מקרה מיוחד.
טלי גוטליב (הליכוד):
אבל הם מביאים סקרים מטוויטר. היום יוראי הרצנו הביא סקר מטוויטר.
היו"ר אוריאל בוסו:
לא, לפי הסקרים האחרונים אני בכלל לא חבר כנסת עכשיו. הדוברת הבאה, חברת הכנסת שרן מרים השכל. בבקשה.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת טלי גוטליב, חברת הכנסת גוטליב, רק בבקשה דבר אחד - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
אני בשקט.
היו"ר אוריאל בוסו:
לא, אבל באמת, קריאות ביניים לפחות בישיבה, לא בעמידה.
טלי גוטליב (הליכוד):
הינה, אני יושבת.
היו"ר אוריאל בוסו:
כן, כרגע כן. זו באמת הפרה שצריך להעיר עליה.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא, רציתי להזכיר ליושב-ראש שהיום היה פה סקר מטוויטר. יוראי הרצנו הביא סקר מטוויטר. בוט עם פייקים, הכול. יש לי סקר גם בטיקטוק, אפשר? אם אפשר גם מהטיקטוק? לא.
היו"ר אוריאל בוסו:
שלוש דקות לרשותך. נא לא להפריע. בבקשה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אני לא מפריעה - - -
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
שלום, ערב טוב לכל חברי הכנסת שערים.
היו"ר אוריאל בוסו:
לילה טוב.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
ערב טוב לכל חברי הכנסת שערים בשעה כזו, ערב טוב לכל הצופים בערוץ 99 שמשעמם להם והם צופים בנו מתווכחים כך.
משה סעדה (הליכוד):
תתפלאי, שרן, אפתיע אותך, יש כאלו שרואים.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
סליחה?
משה סעדה (הליכוד):
יש כאלו שרואים גם בשעה הזאת.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
כן, אני יודעת. יש אנשים ששולחים לי הודעות גם ב-04:00 בבוקר ואומרים לי: למה אמרת ככה וככה. יש הרבה צופים.
משה סעדה (הליכוד):
זהו, אני אומר להם: מה אתם עושים?
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
אני חייבת לומר שהמינוי הזה של שרת ההסברה הוא מינוי חשוב במעלה. סוף כל סוף הממשלה הזו ממנה אדם לתפקיד כל כך חשוב לממשלה הנוכחית, ואסביר למה. הממשלה הנוכחית מייצרת בעיות אדירות בזירה הבין-לאומית. אדירות. אנחנו זקוקים לשרת הסברה אמיתית וטובה שתוכל קודם כול לבוא ולהסביר לכל היהודים, מיליוני יהודים בתפוצות, למה באים לבטל את סעיף הנכד בחוק השבות. איך אותה שרת הסברה תבוא ותעמוד אל מול אותן קהילות יהודיות בכל העולם, בארצות הברית ובאירופה ובאוסטרליה וברוסיה, בקהילות יהודיות שלאורך שנים תמכו וחיזקו את מדינת ישראל, ותסביר להן שחלק מההסכמים הקואליציוניים ומה שנדרשו זה לבטל את סעיף הנכד. שמי שנקרא יהודי בגולה ומצביעים עליו, ובגזענות מוחלטת זורקים אותו ממכללות ומאוניברסיטאות ולא מאפשרים לו לימודים ולא מקומות עבודה, ולפעמים אפילו מונעים ממנו הצבעה וכולאים אותו כי סבא שלו היה יהודי – לא מאפשרים לו לבוא ולעלות לארץ ישראל. וזו בעיית הסברה חמורה שתהיה כאן, ונדרשת כאן שרה שתוכל ללכת בעולם ולעמוד אל מול אותן קהילות יהודיות כדי להתנצל ולהסביר את מה שהממשלה הזו עושה. היא תצטרך לצאת אל מול הזירה הבין-לאומית, ממשלות שונות, להסביר מדוע חברי כנסת ושרים כאן מנסים לבוא ולשים בצד ולהסתיר את הקהילה הלהט"בית הישראלית. איך להוציא תוכניות חינוך בתוך בתי הספר שאמורים לחנך לסובלנות ולשוויון ולסייע לבני נוער במצוקה קשה, ולהעיף אותם מבתי הספר ולהגיד להם: תתביישו, תסתירו את מי שאתם. אני לא אתפלא אם בסוף גם ינסו לעשות טיפולי המרה - -
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
- - דברים כאלו ואחרים. כן, נדרשת שרת הסברה טובה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
אני לא מדברת בכלל על המשבר החוקתי, המשבר שאנחנו עוברים, המלחמה אל מול מערכת המשפט ואיך היא תצטרך לבוא ולהסביר אל מול העולם, איך ממשלת ישראל מנסה לבטל את עצמאותו של בית המשפט הישראלי.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים, לא הפריעו לך.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
אכן, מינוי חשוב בתוך ממשלה כזו. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת דני דנון – אינו נוכח. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה.
דבי ביטון (יש עתיד):
סעדה, אתה מכיר אותי. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה. אנו עוברים בימים ובשבועות האחרונים הרבה טלטלות, הרבה לילות, הרבה ימים, הרבה ניסיון של שינוי ורפורמות. ואני דווקא רוצה לנצל את הבמה הזו על מנת להתעסק במשימה החשובה שעומדת בפני ראש הממשלה ובפני בית הנבחרים; המשימה הינה השבת הבנים שנמצאים בידי החמאס. היום דווח כי אימו של השבוי אברה מנגיסטו צפתה בסרטון שבעצם הפיץ החמאס, ולכאורה מדובר בבנה שהיא לא ראתה מזה שמונה שנים. בנוסף אליו, אני מזכירה את הבנים סגן הדר גולדין ז"ל ואת סמל ראשון אורון שאול ז"ל, והאזרח הנוסף, הישאם שעאבן א-סייד, המצויים בידי החמאס. אני חושבת שהמשימה המתבקשת, עם כל זה שיש לנו כל כך הרבה מה לעשות, זה קודם כול להשיב את הבנים למקום קבורה ולהשיב את הבנים החיים להוריהם ולמשפחותיהם. ועם כל הרצון להמשיך בשגרה, אנחנו לא יכולים להמשיך ולא להתעלם, אנחנו לא יכולים להמשיך ולהשאיר אותם שם. כולי תקוה שהשנה הזו נבוא עם בשורה ונקבל חזרה את בנינו למחוזותינו ושישובו למשפחות שלהם. תודה, אדוני.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. בהחלט דברים חשובים. לא קואליציה ולא אופוזיציה – השבת הבנים הביתה היא דבר ראשון במעלה. הדוברת הבאה, חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, בבקשה.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. רק אומר בכאב ובצער, לפני שאתייחס להצעה שעומדת כאן לפנינו, שהדברים של השר קרעי פשוט נובעים מבורות, חוסר הבנה. אני לא יודעת מה הקשר בין הגפ"ן לבין לימודי ליבה, אין קשר בכלל. הגפ"ן זה כל תוכניות ההעשרה; לימודי הליבה זה בכלל משהו אחר שנמצא בתוך תוכנית הלימודים. הם כל כך לא מבינים על מה הם מדברים, שאני אומרת לך בכנות, אני מוטרדת – אני מוטרדת ממה שהולך לקרות בתוך מערכת החינוך, ואני מתחילה לתהות אם אולי זה שחילקו אותה לכל כך הרבה שרים עוד יציל איזה חלקים ממנה למרות שחלק אחד נמצא בתוך מקום של בן אדם עם דעות חשוכות, והאחר בכלל הלך למקום אחר, אבל כנראה שלא השר קיש ולא האחרים באמת יודעים עם מה הם מתמודדים, וזה מה שאנחנו חווים כעת. עכשיו בואו נבדוק את הערנות שלכם בשעת לילה מאוחרת, ואני אשאל אתכם מי אמר את הדברים הבאים: "בשביל מה יש משרד הסברה? אין צורך במשרד הסברה, זה מיותר. אז אני מציע להביא להצבעה אחת את ביטול תיק ההסברה הלא-נחוץ" וכו' וכו'. ניחוש קטן, מי אמר את הדברים הללו? נתניהו בעצמו, ראש הממשלה שממנה עכשיו במשרד ראש הממשלה את השרה לענייני ההסברה או איך שלא קראו להם. הוא מקים מחדש את משרד ההסברה המיותר, הלא-נחוץ, אותו משרד שאין בו צורך. אבל כי פירקו, הם כל הזמן מפרקים עוד חלק ועוד חלק. רק היום הצבענו על העברה של חלקים של משרד אחד למשרד אחר, אם זה המשרד לשוויון חברתי, ואם זה משרד המורשת ומשרד ראש הממשלה, והכול בבלגן אחד מוחלט, והפכו את הממשלה הזו לקרקס אחד גדול. אבל אתם יודעים שבתוך חוסר העקביות של ראש הממשלה, כי הוא הרי עושה את הדברים רק לפי מה שנוח לו מבחינה אישית, רק מה שמשרת את האינטרס האישי שלו, אז אנחנו ראינו את הנושא הזה ואנחנו ראינו את הנושא שדיברתי כבר קודם, על העניין של התנ"ך, ואנחנו רואים את העניינים בתוך הרפורמה המשפטית, שגם שם הם אומרים דברים בשקר מוחלט כשהם יודעים שהם משקרים. הם מספרים לכולם שזה קורה בהרבה מאוד מדינות מה שהם הולכים להוביל כאן, אבל זה בעצם לא קורה בשום מדינה דמוקרטית. והיום, והיום - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
אבל - - -
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
גם ראש הממשלה - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
טלי גוטליב (הליכוד):
ככה - - - די - - -
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
בנאום ההחלפה שלו - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
כל הזמן - - - בלי שום סיבה, סתם, סתם.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
בנאום ההחלפה של הרמטכ"ל, סליחה - -
טלי גוטליב (הליכוד):
בואו נגיד סתם, סתם עובדות.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
- - של הרצי הלוי, אמר ראש הממשלה: שירות ביחידות החוד המובחרות בצה"ל - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - היא לא מבינה - - -
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
- - אני מכיר אחת מהן היטב, סיירת מטכ"ל, גם כמי שלחם ביחידה וגם כמי שאישר לך כמפקדה מבצעים רבים – אבל אתם יודעים מה?
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים, חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון. תודה רבה.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
בכלל הוא לא היה ראש ממשלה כשהרצי הלוי, הרמטכ"ל הנכנס, היה מפקד של סיירת מטכ"ל.
טלי גוטליב (הליכוד):
תלמדי עובדות, אלה לא עובדות.
משה סעדה (הליכוד):
- - -
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
נתניהו או הוזה או פשוט משקר.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, נא לסיים.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
השקר הפך לו חבר.
משה סעדה (הליכוד):
והעם חשב אחרת פעם ועוד פעם ואחר פעם ואחר פעם.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אדוני היו"ר, אין איזה קטע שהם צריכים להיצמד למינימום עובדות? אנחנו נשב פה ונשמע קשקושים בפרלמנט? אין קשר בין עובדות לבין מה שאומרת הגברת הזו על דוכן הפרלמנט. איך זה עובד?
משה סעדה (הליכוד):
הם רוצים להעביר את הזמן.
טלי גוטליב (הליכוד):
איך זה עובד? אפשר להגיד הכול, בסדר, האוזן סובלת הכול, כל הכבוד.
משה סעדה (הליכוד):
טור פז, אם אתה לא מדויק עדיף שלא תגיב בשעת לילה מאוחרת.
טלי גוטליב (הליכוד):
במדינות אירופה, מה קורה ואיך בוחרים שם שופטים – אין להם מושג. מותר להגיד הכול.
היו"ר אוריאל בוסו:
את עושה פיליבסטר לעצמך.
טלי גוטליב (הליכוד):
אין בעיה, העיקר שהעם יבין שעומדים פה אנשים שאומרים דברים שאין להם קשר למציאות.
מיקי לוי (יש עתיד):
אבל זה מה שקרה, חברת הכנסת גוטליב.
טלי גוטליב (הליכוד):
איך זה עובד, הפאתוס לא מספיק. הפאתוס מספיק רק לפעם אחת - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה, חברת הכנסת גוטליב. בבקשה, שלוש דקות לרשותך.
משה טור פז (יש עתיד):
טוב, לילה טוב לכולם, חברת הכנסת גוטליב, במיוחד בשבילך. קמתי היום בבוקר - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
במה שקשור אליך אני מסתדרת רק עם נעמי שמר. אני מבקשת, כרגיל, שיצטט שיר. בלי לצטט שיר זה לא עובד. אפשר גם של שלמה ארצי. בבקשה, כן, מעוז צור ישועתי.
משה טור פז (יש עתיד):
חבריי חברי הכנסת, קמתי היום בבוקר והרגשתי שמשהו חסר לי. עניבה – לא, כיפה – לא, מה חסר לי?
משה סעדה (הליכוד):
ציצית?
משה טור פז (יש עתיד):
ציצית יש. משרד ההסברה, נכון.
טלי גוטליב (הליכוד):
איזה מקורי - - -
משה סעדה (הליכוד):
- - -
משה טור פז (יש עתיד):
קמתי בבוקר והרגשתי שאני צריך משרד הסברה, בואו נתחדש.
משה סעדה (הליכוד):
היא תסביר - - - אתם לא מבינים את הרפורמה, אתם לא מבינים את העובדות. המטרה שלנו להסביר לכם בנחת. אתם צריכים את זה כנראה גם בלילה, כי ביום זה לא מספיק לכם. - - - תודו לנו, זה הכול.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת סעדה, חבר הכנסת סעדה, אני צריך לאפשר לו כבר עוד חצי דקה.
טלי גוטליב (הליכוד):
איזה מקורי, איזה יופי.
היו"ר אוריאל בוסו:
הקואליציה עושה פיליבסטר לעצמה.
טלי גוטליב (הליכוד):
מצוין, אם אנחנו כבר כאן איתם, לפחות שיהיה מעניין.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת בראשי, דברי איתה.
משה סעדה (הליכוד):
לא שווה לנו לנסוע הביתה ולחזור, עדיף לנו להישאר. חבל, למה ניסע הביתה?
טלי גוטליב (הליכוד):
עם זה קמת בבוקר, כי כולם אמרו שהם חשבו רק על שרת ההסברה. בבקשה, אני עכשיו שותקת. אם אפשר גם משהו שיהיה גם מעניין.
משה טור פז (יש עתיד):
יש להם מיקרופון, אני לא יכול להתמודד איתם.
בועז ביסמוט (הליכוד):
תגוון, תגוון.
טלי גוטליב (הליכוד):
משהו קצת אחר.
משה סעדה (הליכוד):
טור פז, תחשוב על משהו אחר.
משה טור פז (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, אני עם מיקרופון, הם בלי, אבל אי-אפשר לשמוע כלום.
טלי גוטליב (הליכוד):
אפשר משהו אחר. קצת משהו אחר.
משה טור פז (יש עתיד):
אז קמתי בבוקר - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
סיפרת לנו שבדקת שאתה עם כיפה, בדקת שאתה עם ציצית, ואז הבנת שמה שחסר לך זה - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
הערות ביניים אפשר אבל זו כבר הרצאה.
משה סעדה (הליכוד):
תזכיר לו שעכשיו זה לא זמן ציצית.
משה טור פז (יש עתיד):
קרא אותה לסדר, אדוני.
היו"ר אוריאל בוסו:
זו לא הערות ביניים, זה הרצאות, חבר'ה.
טלי גוטליב (הליכוד):
הינה, החזרתי לך את קו המחשבה - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
טלי, חמש דקות כוס קפה בחוץ.
טלי גוטליב (הליכוד):
אין לי כוח, עכשיו אהיה בשקט. אין לי כוח לזוז.
סימון דוידסון (יש עתיד):
בגלל שהיא עכשיו חדשה בוועדת הבריאות.
משה טור פז (יש עתיד):
אז אחרי שקמתי בבוקר – תקציר הפרקים הקודמים – הרגשתי שמשהו חסר לי, וזה כנראה משרד ההסברה. אמרתי שיש פה איזה אבסורד. למה אבסורד? הרי את משרד המים סגרתם, את משרד ההשכלה הגבוהה ביטלתם, את המשרד לקידום קהילתי בן גביר עוד מחזיק עד שיסגרו אותו. נושאים אסטרטגיים אני כבר לא זוכר אם הוא אצל מישהו או שביטלתם. אז הינה, מסתבר שהיה חסר לנו משרד ההסברה. אז מה יש להסביר אחרי שכמעט כל חברי הכנסת - -
משה סעדה (הליכוד):
את הרפורמות המשפטיות
משה טור פז (יש עתיד):
- - בליכוד קיבלו מינויים. אז יש לי הצעה - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
אתם אומרים אותו דבר, תקשיבו - - - ח << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, לא, לא. חברי הכנסת, אי-אפשר ככה.
בועז ביסמוט (הליכוד):
היא צודקת.
היו"ר אוריאל בוסו:
אין מה לעשות, זכותו להגיד כאן מה שהוא רוצה. קצת קריאות ביניים, אבל צריך לאפשר לו להשיב לדברים, אין מה לעשות.
טלי גוטליב (הליכוד):
עדיף דבר תורה, אתה יכול להגיד פרק תהילים או דבר תורה, באמת. חבל, שלא יהיה מושב לצים. תגיד לו להגיד דבר תורה.
היו"ר אוריאל בוסו:
אני אצטרך לקרוא אותך בקריאה ראשונה. הראשונה שאקרא לך והיחידה.
טלי גוטליב (הליכוד):
תהילים, בבקשה, קצת תהילים, אני לא יכולה, די, תהילים.
היו"ר אוריאל בוסו:
אחרי חצות אפשר תהילים.
משה טור פז (יש עתיד):
אז מה נשאר לנו להסביר, חבריי חברי הכנסת? תראו, יש פרויקט חינוכי מקסים שנקרא "תיק לכל ילד". לילדי בית הספר – נכון, שרת החינוך לשעבר? – אנחנו דואגים לתיק כדי שיהיה להם עם מה לבוא לבית הספר. אז איזה יופי, יש לנו חברי כנסת, וגם להם דאגנו לתיק. למשל, ארבעה שרים במשרד החינוך, ויש להם ארבעה תיקים במשרד החינוך, כי אחד לא מספיק כמובן. את זה אנחנו צריכים להסביר. אנחנו צריכים להסביר איך נשפר את ביצועי התלמידים כשהסמכות מתחלקת לארבעה. איך נגדיל את הבנת הנקרא, איך נשפר את הבגרויות, איך ננהל את השירות לאזרח – את זה צריך להסביר. מה עוד? יש לנו שר, הוא הורשע פעמיים, אבל הוא רוצה להיות שר, ולכן צריך להסביר למה צריך פסקת התגברות כדי למנות אותו לשר. ואם מדי פעם יש לנו עוד שר עם שוחד, עם הפרת אמונים, מינוי מקורבים, מינוי פעילים כמנכ"לים שנפסל, את זה צריך להסביר. חשוב שתהיה לנו שרת הסברה. מה עוד? חקיקה, כי אנחנו צריכים להסביר למה ביטול היועמ"שים הוא הגיוני, כי במדינה שלנו לא צריך שומרי סף, כי הרי חברי הכנסת שלנו - - -
שר התקשורת שלמה קרעי:
צריך להסביר - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
הוא ישן - - -
משה סעדה (הליכוד):
למה אתה שומר סף? אם אנחנו עושים את עבודתנו נאמנה, אין צורך בזה. אתה צודק. יצרתם איזשהו תפקיד שאין פה.
טלי גוטליב (הליכוד):
קם בבוקר - - -
משה טור פז (יש עתיד):
חברי הכנסת שלנו הרי כל כך ישרים. לא צריך לשמור עליהם.
משה סעדה (הליכוד):
נכון, נכון.
משה טור פז (יש עתיד):
לא צריך, כי הם מספיק אחראים, הם יודעים לתת מינהל תקין, הם לא מקבלים החלטות – אה, יש מילה אחת חדשה בכנסת, וקוראים לה משילות. אנחנו צריכים משילות כדי להתעמר במפגינים, אנחנו צריכים לצמצם את - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
משה טור פז (יש עתיד):
רגע, עוד לא התחלתי. הם מדברים כל הזמן.
היו"ר אוריאל בוסו:
הוספתי לך דקה ועוד דקה.
משה טור פז (יש עתיד):
הם צמצמו את חופש הביטוי. נקטין את השוויון. זו משילות. יש לי הצעה: אולי במקום לְהַסְבֵּר – להסביר – בואו תחשבו על נקיטת צעדים שיועילו לאזרחים - -
טלי גוטליב (הליכוד):
לְהַסְבֵּר, לְהַסְבֵּר.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
משה טור פז (יש עתיד):
- - בואו נטפל בבעיות אמיתיות, למשל יש בעיית מעונות, למשל יש לנו כיתות גדולות, יש לנו בעיית כוח אדם ויש לנו משבר בחינוך המיוחד. מיניתם שרת הסברה, אז תרשי לי לעדכן אותך, חברת הכנסת גוטליב: הבעיה שלך, שלכם - -
טלי גוטליב (הליכוד):
הרשי לי, הרשי לי. אני חייבת שתעדכן אותי מה שעשית גם בבוקר אחרי שמנית את כל - - - האלו - - -
משה טור פז (יש עתיד):
- - היא לא הסברה – היא המציאות. המציאות כל כך כואבת ששרת הסברה כבר לא תעזור לך. תודה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. הדובר הבא הוא חבר הכנסת אלעזר שטרן.
משה סעדה (הליכוד):
אם הייתם מסבירים את עצמכם, אולי - - - היה בוחר בכם. חבל שלא הסברתם.
טלי גוטליב (הליכוד):
אותו דבר, אותו דבר. אם אפשר, אדוני חבר הכנסת שטרן, תהיה מקורי, בבקשה. אל תמחזרו את עצמכם.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אני אשתדל להיות מקורי.
טלי גוטליב (הליכוד):
קצת מקוריות עוד לא הרגה את אף אחד. בואו נשמע משהו שעוד לא שמענו. בבקשה. בבקשה.
קריאה:
אל תפתחי ציפיות, טלי.
סימון דוידסון (יש עתיד):
טלי, אנחנו לא שומעים אותך.
טלי גוטליב (הליכוד):
אין צורך שתשמע אותי.
היו"ר אוריאל בוסו:
בבקשה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אני אומרת, בואו נשמע מה - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
לא, לא. חברת הכנסת גוטליב, קודם כול, בישיבה, ואני מבקש לאפשר לדוברים להשלים את דבריהם.
טלי גוטליב (הליכוד):
בטח. אני רוצה לשמוע את - - -
משה סעדה (הליכוד):
אי-אפשר להחזיק אותנו בשעת לילה מאוחרת בלי להגיד דברים עם טעם – לפחות שלא עשינו גזל זמן לכולנו.
היו"ר אוריאל בוסו:
אתם מחזיקים בסוף את האופוזיציה, ולא הם מחזיקים אתכם. בבקשה.
משה סעדה (הליכוד):
זה רף גבוה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
הגיע הזמן?
שר התקשורת שלמה קרעי:
מי בתורנות עכשיו?
טלי גוטליב (הליכוד):
אתה.
היו"ר אוריאל בוסו:
אני אוסיף לו עוד חצי דקה גם אחר כך. בבקשה.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
השר קרעי, מי התורן? מי התורן?
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
קרעי כבר התפטר מהנורבגי או עוד לא?
היו"ר אוריאל בוסו:
הוא התורן.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
מי?
היו"ר אוריאל בוסו:
השר קרעי, אתה התורן?
קריאה:
בסדר, בינתיים, עד - - - שנייה אחת.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
שיתחיל בנושא תקשורת.
היו"ר אוריאל בוסו:
- - -
אלעזר שטרן (יש עתיד):
הוא לא יודע. אתה רואה? יש פה בעיה.
היו"ר אוריאל בוסו:
אבל יש פה שר במליאה. מה זה משנה?
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אבל הוא לא יודע.
היו"ר אוריאל בוסו:
אבל הוא שר. הוא נמצא במליאה – הוא לא הולך. בבקשה.
קריאה:
בשביל מה התורן?
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר'ה, השר קרעי.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
התורן.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אני פה. מה אתם רוצים?
טלי גוטליב (הליכוד):
מה אתם רוצים ממנו?
היו"ר אוריאל בוסו:
לא, זה, הזמן, על חשבונו. זה בסדר.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
מה?
היו"ר אוריאל בוסו:
אתה מנהל איתי דיון אם הוא נמצא? יש פה שר. אתה רוצה לדעת אם הוא לא?
טלי גוטליב (הליכוד):
משהו מקורי אבל, בבקשה.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
"רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם" - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
בדיוק. סוף-סוף לא מושב לצים.
משה סעדה (הליכוד):
"לעשות נקמה בגוים".
אלעזר שטרן (יש עתיד):
הינה, שמעת? "לעשות נקמה בגוים". שמעת? זו ההסתכלות.
משה סעדה (הליכוד):
לא, לא, לא. זה הציטוט.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
לא, סעדה. זו ההסתכלות: "לעשות נקמה בגוים". אני אגיד לך. אני אגיד לך.
משה סעדה (הליכוד):
ממש לא. אל תיקח את זה לשם. אנחנו קוראים לכם אחים כשאתם מכנים אותנו כפית מוות, רעל. בבקשה, אל תתבלבל. הבאתם - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
הוא השלים את הפסוק כדי שלא יהיה פסוק לבטלה. אמרת חצי פסוק – הוא השלים את הפסוק.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
הוא לא השלים את הפסוק. אתה יודע שזה לא אותו פסוק.
משה סעדה (הליכוד):
תקשיב.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אתה יודע שזה לא אותו פסוק. אתה רוצה לעשות תחרות על פסוקים?
שר התקשורת שלמה קרעי:
שטרן, זה ההמשך.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אני אגיד לך מה עושים בלימודי תנ"ך.
היו"ר אוריאל בוסו:
"רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם".
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אתם רוצים שתהיה זהות יהודית, שתהיה גאווה יהודית. כששר חינוך בכניסה לתפקיד מסתמס בטלפון ומכבד את משרד החינוך, את העובדים, את המורים ואת השרה היוצאת - -
שר התקשורת שלמה קרעי:
זה הפסוק הבא.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
- - אני שואל אתכם: איזה ערך יש ללימוד התנ"ך? השר קרעי, תיקח את התנ"ך הזה ותזרוק אותו.
משה סעדה (הליכוד):
אנחנו רוצים להפיל לך את - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
חכה, אני אראה להם. יש לי פרשנות.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
תיקח את התנ"ך ותזרוק.
שר התקשורת שלמה קרעי:
הינה: "רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם".
משה סעדה (הליכוד):
"לעשות נקמה בגוים". תראה איך אתם מנסים לעוות.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אל תגיד לי. זה הפסוק הבא. זה לא אותו פסוק.
משה סעדה (הליכוד):
אני מצטט לך פסוק, אתה אפילו לא מכיר אותו. אתה לא יודע - -
היו"ר אוריאל בוסו:
אני יודע. לשבת, לשבת. אני יודע, אני הקראתי.
טלי גוטליב (הליכוד):
קמ"ט בתהילים. זה מה שקורה כשקוראים תהילים.
משה סעדה (הליכוד):
- - אתה מנסה להוציא דבר מהקשרו. שטרן, תתבייש לך.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, מה אני יכול - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
אתגרת אותם בפסוקים באמצע הלילה.
משה סעדה (הליכוד):
תתבייש לך. תרד בבושת פנים מהבמה.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
לא, אני אמרתי לו: זה לא אותו פסוק.
היו"ר אוריאל בוסו:
לא, לא. קודם כול, לשבת. אמרת את המשך הפסוק, ותיקנו את הנושא.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
זה לא אותו המשך הפסוק. זה פסוק אחר. זה מה שאמרת, אבל זה פסוק אחר.
היו"ר אוריאל בוסו:
אבל זה המשך הדברים.
שר התקשורת שלמה קרעי:
זה נכון.
משה סעדה (הליכוד):
לא, שיתבייש במה שהוא עושה. במקום להגיד: ימשיך כבודו את הפסוק.
היו"ר אוריאל בוסו:
קודם כול, הוא אמר את הפסוק.
משה סעדה (הליכוד):
לא, זה המשך של זה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
זה ההמשך, שטרן.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
סעדה, אני מציע שלא תתמודד איתי לא על יושר, לא על אמינות וגם לא על - - -
משה סעדה (הליכוד):
תתבייש, תתבייש, תתבייש, תתבייש.
טלי גוטליב (הליכוד):
בבקשה.
היו"ר אוריאל בוסו:
לא, חברת הכנסת גוטליב, לשבת. הוא יודע.
משה סעדה (הליכוד):
תביאי לו שיקריא את זה. תביאי לו את זה.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב, בבקשה לשבת. לא בעמידה.
משה סעדה (הליכוד):
לא, היא צודקת. היא רוצה לעזור לו. זה העניין. אתם מקריאים חצאי דברים - -
היו"ר אוריאל בוסו:
לשבת, לשבת.
משה סעדה (הליכוד):
- - אפילו - - - תנ"ך, הייתם יודעים את זה.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת סעדה. חבר הכנסת סעדה, כשהוויכוח על תהילים בשעת חצות זה יפה מאוד, אבל צריך להשלים את הדברים.
משה סעדה (הליכוד):
לא, זה בסדר. אני רוצה שהוא יביא את הדיסרטציה על נקמה בגויים.
טלי גוטליב (הליכוד):
קמ"ט בתהלים.
משה סעדה (הליכוד):
בוא תיקח את זה, או שגם את זה תגרוס אחר כך – את האמירות שלך.
סימון דוידסון (יש עתיד):
שלמה, הח"כים עושים לך בית ספר – עשר דרגות מעליך.
משה סעדה (הליכוד):
אני רוצה לגרוס את זה במגרסה.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
סעדה, ערמת השקרים ששמת פה בזמן הקצר שאתה כאן – אין לזה שום הצדקה.
משה סעדה (הליכוד):
ממש לא. אתה ניסית - - - להוציא דבר מהקשרו, ולא אפשרתי לך. לכן, אתה תרד בבושת פנים.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אין לזה שום הצדקה.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת סעדה, שאני לא אקרא אותך לסדר פעם ראשונה.
משה סעדה (הליכוד):
תרד בבושת פנים.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
לשון הרע שאתה הוצאת מהיועצת המשפטית לממשלה, שאתה שיקרת כאן – אני לא אומר על מישהו "שקרן", אני נזהר מלהגיד.
משה סעדה (הליכוד):
אני שיקרתי פה?
אלעזר שטרן (יש עתיד):
שיקרת. אמרת שאתה לא מכיר אחד מהפרקליטות שתמך במינוי של היועצת המשפטית לממשלה - -
טלי גוטליב (הליכוד):
נכון - - -
אלעזר שטרן (יש עתיד):
- - ושיקרת פעם – אני שמעתי, אני הייתי כאן.
משה סעדה (הליכוד):
ממש לא. בפרקליטות ידעו שהיא בינונית, ידעו שהיא לא ראויה - -
טלי גוטליב (הליכוד):
נכון.
משה סעדה (הליכוד):
- - וגדעון סער רצה אותה.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אני לא ידעתי שהיא לא ראויה. הינה, אתה ממשיך לשקר.
משה סעדה (הליכוד):
אני מכיר את זה מבפנים. הוא רצה אותה כי היא חלשה.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לשבת, חבר הכנסת סעדה.
משה סעדה (הליכוד):
רציתם מישהי שתעבוד אצלכם, והינה קיבלתם. עבדה אצלכם.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת סעדה, נא לשבת.
משה סעדה (הליכוד):
לכן, השופט גרוניס לא רצה אותה. הוא אמר: היא אפילו - - - שכחתם את זה.
קריאה:
- - -
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אתה לא משתלט על המליאה.
טלי גוטליב (הליכוד):
הוא משתלט מעולה.
משה סעדה (הליכוד):
משתלט מעולה. משתלט מעולה.
קריאות:
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת טיבי - -
טלי גוטליב (הליכוד):
אתה לא תשתלט על הכנסת - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
- - הם מנהלים פה דו-שיח מעניין ופורה.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
קריאה:
בוסו, תקרא לו קריאה ראשונה.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - שלך.
היו"ר אוריאל בוסו:
לא. חברי הכנסת, צריך לתת לו להשלים את הדברים אבל באמת בלי הפרעות.
קריאה:
שישלים גם את הפסוק.
היו"ר אוריאל בוסו:
לא, לא. נא לסיים. חבר הכנסת שטרן, נא להשלים את הדברים.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
- - - להתחיל. מ << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מפריעים.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - הוא יגיד לך איך אתה יו"ר? יו"ר לתפארת.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
תפריד ביניהם, תפריד ביניהם.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב, נא - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
הוא עוד תומך - - - גם וגם.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
איי, איי, איי.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אני יכול לחזור? תודה, אדוני. אני רוצה להגיד משהו. פסוק בתנ"ך.
היו"ר אוריאל בוסו:
פסוק לסיום.
משה סעדה (הליכוד):
תן לו שימשיך את הפסוק או שיפתור את זה.
היו"ר אוריאל בוסו:
משפט לסיום, נו, בבקשה.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אני לא דיברתי. אני אומר לך באמת: לא דיברתי.
היו"ר אוריאל בוסו:
מה זאת אומרת? דיברת חמש דקות.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
מה לעשות? המקהלה הזאת.
היו"ר אוריאל בוסו:
חמש דקות אתה כבר על הדוכן. נא להשלים את הדברים.
יעקב אשר (יהדות התורה):
- - -
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
הקואליציה עושה. זה הקואליציה – זה לא האופוזיציה.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אני אומר לך באמת, אתה לא משתלט עליהם – אתה לוקח לי את הזמן?
היו"ר אוריאל בוסו:
הוספתי לך.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אמרתי רק משפט אחד.
טלי גוטליב (הליכוד):
עזרנו לו. הוא מתבלבל בתהילים.
מירב כהן (יש עתיד):
זה משהו טוב.
משה סעדה (הליכוד):
אין. אבל, תראה. אין – סירסת את הפסוק.
טלי גוטליב (הליכוד):
התבלבל בפסוק – זה מה יש.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אני רוצה רגע לחזור.
טלי גוטליב (הליכוד):
אנשים עושים - - - ואנחנו פה בתוך התהילים.
משה סעדה (הליכוד):
אנחנו נעמוד בשעת לילה מאוחרת ולא ניתן לכם להגיד דברים חסרי טעם. לא תגזלו את זמננו בלילות. נאתגר אתכם.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הכנסת. חבר הכנסת סעדה.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - עד הבוקר? - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.
קריאה:
אוהו.
שר התקשורת שלמה קרעי:
הרב בוסו, אני התגעגעתי למליאה ככה. תן להם קצת.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אני יכול לדבר?
היו"ר אוריאל בוסו:
כן.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
רגע, לא התפטרת מהנורבגי?
שר התקשורת שלמה קרעי:
אני לא מתפטר מנורבגי. תקבלו אותי פה על אפכם ועל חמתכם.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת שטרן, אתה כבר הרבה אחרי הזמן. בבקשה להשלים את הדברים.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אף אחד מהאנשים האלה - - -
קריאה:
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
- - - ואמר. ארבעה נושאים הוא כבר דיבר.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
- - - לא תהיה לך עבודה. יהיה לך זמן - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת שיר.
משה סעדה (הליכוד):
הוא אמר - - - אמר שאני שקרן בלי שהוא מכיר את העובדות.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת סעדה, פעם ראשונה.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אני? טוב, סליחה.
משה סעדה (הליכוד):
שיקרת, כן. אמרת: תגיד, אתה לא אמרת ששיקרת במה שאמרת על היועמ"שית?
אלעזר שטרן (יש עתיד):
מעולם לא אמרתי שאתה שקרן – אמרתי ששיקרת. אני גם אומר את זה – זה הבדל גדול.
משה סעדה (הליכוד):
אהה. תגיד, אתה לא מתבייש להגיד ששיקרתי?
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת סעדה, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
זה הבדל גדול. זה הבדל גדול, אני רוצה שתדע. סעדה, אני רוצה להגיד לך משהו: גם כשהתחלתי, כשהייתי מפקד בה"ד 1 - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
לא. חבר הכנסת שטרן, אם אתה מנהל איתו דו-שיח, זה על חשבון הזמן שלך. תסיים את הדברים.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
לא, אוקיי. אני מסתכל עליו ואתחיל מהתחלה. לא אמרתי לו שהוא שקרן אלא שהוא שיקר.
היו"ר אוריאל בוסו:
משפט לסיום, ואתה מסיים.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אוקיי. אני רוצה להגיד שאני לא טובע מטבעות על בני אדם. אני נזהר מאוד – לא כמוך. עכשיו, אני רוצה לחזור על זה. שלא יתנשאו עלינו ויחשבו שתנ"ך כאילו ייבחן אך לפי הבחינה בבגרות. אנחנו רוצים שילמדו יהדות כדי שיהיו גאים ביהדות שלהם. היהדות שלהם היא לא שבטקס החלפת שרת חינוך יושבים עם פלאפון ואחרי זה מדברים על חשיבות לימודי היהדות והתנ"ך. קחו את היהדות הזאת – תזרקו אותה. אל תלמדו אותנו לא מה זה לימודי תנ"ך, לא מה זו יהדות, לא מה זה גיור - - -
משה סעדה (הליכוד):
- - - אתה לא מכיר.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת סעדה, אתה כבר בקריאה שנייה. אתה כבר בקריאה שנייה.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
- - -
משה סעדה (הליכוד):
אנחנו בכל הדברים האלה. גם לא מה זה שבת וגם לא מה זה לימוד תורה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. תודה רבה.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
בכל הדברים האלה אנחנו לא אומרים שאנחנו נלמד אתכם.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אתם אותנו לא תלמדו, ואם כבר מישהו ילמד אחד את השני – אתם יודעים שזה אנחנו אתכם.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
משה סעדה (הליכוד):
אנחנו נשמח ללמוד.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
ואנחנו נלמד יהדות שיש איתה דרך ארץ.
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
- - - להכניס דרך ארץ - - -
אלעזר שטרן (יש עתיד):
לא יהדות מתנשאת, משקרת, פוגענית, מעליבה ומסיתה. תודה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה, חבר הכנסת שטרן. הדובר הבא, חבר הכנסת אחמד טיבי.
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
- - - לנהוג בדרך ארץ.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת אחמד טיבי.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אלעזר, יש עכשיו - - -
משה סעדה (הליכוד):
תתביישו.
שר התקשורת שלמה קרעי:
יש עכשיו בגרות בתנ"ך.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אתה יודע כמה אני - - -
שר התקשורת שלמה קרעי:
אתה יכול להיכנס לשיעורי תנ"ך - - -
משה סעדה (הליכוד):
שטרן, אני קונה לך ספר תהילים, שיהיה לך, כדי שתשנן, שלא תוציאו דברים מהקשרם.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
(אומר בערבית: אדוני היושב-ראש, ערב טוב.)
טלי גוטליב (הליכוד):
אוי, איזה יופי. יופי, מקורי. כל הכבוד, כמה התגעגענו. התגעגענו - - - שלא נבין מה מדברים פה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
(אומר בערבית: מה חדש אצלך, עאידה?)
טלי גוטליב (הליכוד):
ועכשיו תגיד שאני חולה ושאני אקח את הכדורים.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
(אומר בערבית ומתרגם:) – אני אתרגם: הנושא הזה הוא נושא חשוב. אני אומר ומתרגם.
טלי גוטליב (הליכוד):
וואי, אני לא יכולה בלי זה. תומך טרור מדבר ערבית כאן - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב, את בקריאה ראשונה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אדוני היו"ר, תאמר לו לדבר בעברית.
היו"ר אוריאל בוסו:
את בקריאה ראשונה, ואני לא רוצה לקרוא אותך לסדר פעם שנייה.
טלי גוטליב (הליכוד):
הראיתי לכם שאין סמכות לדבר כאן בערבית. אין סמכות. אין סמכות לדבר כאן בערבית.
היו"ר אוריאל בוסו:
השרה דיסטל, מעכבים את המינוי שלך.
טלי גוטליב (הליכוד):
אין סמכות לדבר כאן בערבית. הפרלמנט שלנו - - -
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אתה מוכן לנהל את הישיבה?
היו"ר אוריאל בוסו:
אני קורא אותך לסדר פעם שנייה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
בערבית – (מתרגם את דברי היו"ר לערבית.) אני מתרגם את מה שאומר היושב-ראש לערבית - -
טלי גוטליב (הליכוד):
תקלל, תקלל, תקלל. תקלל אותי, אדוני.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
- - כדי שמי שלא מבין עברית בבית יבין, אז אני מתרגם להם.
טלי גוטליב (הליכוד):
יופי, תתרגם - - -
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אגב, אני רוצה שכל מי שלא מבין אותי יבין אותי בערבית. יש שתי אפשרויות: או שהוא ילמד ערבית כמו שאני למדתי עברית - -
טלי גוטליב (הליכוד):
מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
- - או שיפנה להנהלת הכנסת שתשים תרגום סימולטני.
טלי גוטליב (הליכוד):
בחוק הלאום - - -
משה סעדה (הליכוד):
חוק הלאום, חוק הלאום.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
לא שומע, לא שומע.
טלי גוטליב (הליכוד):
במוסדות המדינה, אם רוצים לדבר בערבית אתה צריך לשנות את החוק. אין חוק.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב, פעם שלישית, אני מבקש.
טלי גוטליב (הליכוד):
אני יוצאת לחמש דקות.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
(אומר בערבית ומתרגם:) צאי החוצה. ברא, ברא, ברא.
טלי גוטליב (הליכוד):
אתה לא תגיד לי ברא.
משה סעדה (הליכוד):
לא, לא, אתה לא.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
ברא, ברא. ברא, ברא.
טלי גוטליב (הליכוד):
אתה בעצמך ברא.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
ברא.
משה סעדה (הליכוד):
לא, לא, זה לא מכבד.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
היושב-ראש ביקש לצאת החוצה. אתה ביקשת לצאת.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת טיבי, כן, אבל לא אתה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אני תרגמתי את מה שאתה אמרת.
טלי גוטליב (הליכוד):
אדוני, הוא לא יגיד לי ברא. תומך טרור.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
משה סעדה (הליכוד):
לא, זה לא מכבד.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אני תרגמתי. יש צופים ערבים שלא מבינים עברית, לא הבינו את מה שאמרת.
היו"ר אוריאל בוסו:
לא ראוי. אני אומר לה לצאת בנוהל.
טלי גוטליב (הליכוד):
הוא לא יגיד לי ברא. תומך טרור.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
לא ראוי? היא משתלחת בי.
היו"ר אוריאל בוסו:
אבל לא בצורה כזאת.
טלי גוטליב (הליכוד):
שיתנצל, מה זה?
משה סעדה (הליכוד):
שיתנצל, שיתנצל. בוסו, רק שיתנצל.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
שמעת מה שהיא אמרה?
היו"ר אוריאל בוסו:
אבל לא בצורה כזאת. חברת הכנסת גוטליב, את בקריאה שלישית, אני מבקש לצאת.
משה סעדה (הליכוד):
שיתנצל. שהיא תשמע את ההתנצלות.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא יוצאת אם הוא קורא לי ברא.
משה סעדה (הליכוד):
בבקשה, אתה רוצה לדבר, תתנצל. תתנצל, אתה לא תקרא לה ברא.
טלי גוטליב (הליכוד):
תומך טרור.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
מי אתה בכלל? מי אתה בכלל?
משה סעדה (הליכוד):
מה? מי אני?
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
עלוב נפש אתה.
משה סעדה (הליכוד):
יהודי גאה במדינה יהודית - - -
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אתה הגרסה הגברית שלה. אתה הגרסה הגברית שלה.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב, ביקשתי לצאת.
משה סעדה (הליכוד):
יהודי גאה בירושלים. לא, לא, יהודי גאה שהגן על ערבים, שהגן על יהודים.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אתה מטורלל, הגבר של הכנסת.
טלי גוטליב (הליכוד):
תומך טרור בתוך הבית הזה.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב, ביקשתי לצאת.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
מי אתה שתבקש ממני להתנצל אחרי שהיא משמיצה כל מי שעולה לבמה?
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת סעדה, אתה כבר בקריאה שנייה.
טלי גוטליב (הליכוד):
בעברית מדברים פה. חוק הלאום. חוק הלאום.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
חצוף. והדובר שקדם לי אמר שאתה משקר.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב, נא לצאת.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
הדובר הקודם, שהוא חבר כנסת מאוד מכובד, אמר שאתה משקר.
משה סעדה (הליכוד):
אני הגנתי על ערבים. לא, לא, לא.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
זה מה שהוא אמר.
משה סעדה (הליכוד):
אתה מתבלבל. אני יהודי גאה שלא חושש ממך.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
הוא יודע. הוא יודע.
משה סעדה (הליכוד):
שלא מפחד ממך.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אתה לא צריך לפחד. אתה צריך לדבר בנימוס.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת סעדה, אני מבקש.
משה סעדה (הליכוד):
שמטיח בך שאתה מוקצה במשכן הזה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
ואתה צריך לדבר בנימוס. אתה בקריאה שנייה, אגב. בערבית: (אומר בערבית: אתה בקריאה שנייה.) בקריאה שנייה. באל-אנד'אר א-ת'אני – קריאה שנייה, יעני. אגב, איפה אלעזר שטרן? הח"כ הזה מוועדת הכנסת ביקש לסלק אותי מהכנסת למרות שנבחרתי באופן דמוקרטי על ידי המפלגה והציבור.
משה סעדה (הליכוד):
אמרתי שאתה מוקצה, אמרתי שאתה מוקצה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
האיש הזה הונחת לליכוד בלי פריימריז. כפו אותו על חבריו. גם בגד בחבריו, גם כפו אותך.
משה סעדה (הליכוד):
אמרתי שמי שמהלל רוצחים בכנסת – במקום נורמלי לא היית מקבל לחיצת ידיים מהם.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
ואתה אומר לי להיות מסולק מהכנסת?
משה סעדה (הליכוד):
אמרתי שאתה מוקצה. אתה מוקצה. אתה מוקצה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אתה אמרת שאני צריך להיות מסולק מהכנסת? מי שנבחר בבחירות דמוקרטיות נמצא פה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
כן, הוא צודק.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אותך הצניחו.
משה סעדה (הליכוד):
מי שמהלל רוצחים לא יכול - - - זה לא עובד ככה. הוא מדבר אליי.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
לא עברת בחירות.
היו"ר אוריאל בוסו:
כרגע הוא ברשות הדיבור שלו.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
לא עברת בחירות.
היו"ר אוריאל בוסו:
אתה רוצה, אחר כך תענה בהודעה אישית. אבל כרגע זאת זכות הדיבור שלו.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
(אומר בערבית: זה באמת חצוף.) בערבית חצוף זה ווקח.
שר התקשורת שלמה קרעי:
הזמן נגמר. טיבי, זמנך עבר.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
נראה. כל כלב ביג'י יומו.
שר התקשורת שלמה קרעי:
תרתי משמע.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
נראה, כל כלב ביג'י יומו. כל כלב ביג'י יומו, בערבית, בעברית, בארמית. זהו.
היו"ר אוריאל בוסו:
חצי דקה. יש לך חצי דקה לסיים.
משה סעדה (הליכוד):
אתה לא רגיל לזה שאתה מוקצה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אתה צודק, כי יגיע יומך, בעזרת השם.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
עכשיו, מי שלא נבחר באופן דמוקרטי לא אומר לח"כים שצריך לסלק אותם. זה הכול, זה מה שאני אומר.
משה סעדה (הליכוד):
כל עוד תחגוג על דמם של יהודים ותהלל רוצח ותגיד שהוא גיבור, אתה תהיה מוקצה. ואני אגיד לך, אני אחזור על זה, ואני - - - ואני לא מפחד ממך.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
הידיים שלי מגואלות בדם של ילדים ערבים ויהודים שאני יילדתי. אני לא בטוח לגביך ולגבי חבריך.
משה סעדה (הליכוד):
אני יהודי גאה ואתה מוקצה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
לא בטוח, לא בטוח.
משה סעדה (הליכוד):
וההם שם לוחצים לך ידיים ומחייכים, לא ראויים.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
לא בטוח, לא בטוח.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת סעדה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אני לא רוצה שתגיד לי בוקר טוב. כשאתה עובר לידי אל תעז להגיד לי בוקר טוב. אל תעז. כי כשישבתי אמרת לי בוקר טוב.
משה סעדה (הליכוד):
ממש לא. לא אמרתי לך. לא אמרתי לך.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
זה מעליב אותי.
משה סעדה (הליכוד):
לא אגיד לך.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אני נעלב כשאנשים כמוך אומרים לי בוקר טוב.
משה סעדה (הליכוד):
אמרתי שאתה מוקצה. אתה מוקצה, ואני לא אגיד לך.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
יעני, (אומר בערבית: אל תגיד לי בוקר טוב.) אל תגיד לי שלום. אתה אל תגיד לי שלום.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת טיבי, תודה רבה, נא לסיים.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אני לא רוצה לשמוע ממך שלום.
משה סעדה (הליכוד):
לא רוצה להגיד לך. נכון, אתה צודק. אני לא אגיד לך.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
יש יריבים שאני מוכן לשמוע מהם שלום.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אתה לא מהם.
משה סעדה (הליכוד):
אין שלום, אין שלום לרשעים. הינה, אין שלום לרשעים.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
יש יריבים קשים. יש יריבים קשים. הוא אמר לך שאתה משקר. הוא יודע על מה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לחבר הכנסת טיבי. נא לסיים. נא לרדת.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אפילו תנ"ך לא ידעת.
משה סעדה (הליכוד):
עד שלא תחזור בך ועד שלא תתנצל בפני המשפחה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חבר הכנסת סעדה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אפילו תנ"ך לא ידעת, הוא אמר לך שאתה משקר.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת סעדה. תודה רבה, חבר הכנסת טיבי.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
עכשיו משפט סיום.
היו"ר אוריאל בוסו:
משפט סיום.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
בדרך כלל, אדוני היושב-ראש, אתה יודע שאני מכבד אותך. כאשר חברי כנסת מפריעים לדובר הקודם, הוא כמעט – אלעזר שטרן לא השלים משפט. גם הדובר, גם משה טור פז לא השלים משפט.
היו"ר אוריאל בוסו:
ובסוף הוא היה שש דקות.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אח, אבל זאת הייתה הפרעה כרונית.
היו"ר אוריאל בוסו:
בסוף נתתי לו.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אני יודע שאתה עם רוחב לב, אתה סגן יושב-ראש חדש, אבל יש גבול. תשקול את מה שאני אומר. בערבית אני אומר לך: (אומר בערבית: תלמד את הנושא הזה פעם אחרת.) ואני מציע למי שלא מבין ערבית – או שילמד או שיבקש מהנהלת הכנסת לשים תרגום סימולטני. אלה שתי האופציות היחידות. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. הדוברת הבאה – חברת הכנסת מירב כהן.
מירב כהן (יש עתיד):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כדי להירגע קצת אני אקריא קטע מנאום של אדם שאני ממש מעריצה, רלוונטי היום יותר מתמיד: למדתי כי שר המשפטים מעמיק דעת לא רק בחוקי הגויים המחייבים עדיין את אזרחי ישראל, אלא גם בתורת המשפט העברי. ודאי בהיותו נציג הממשלה הזאת הוא מביע דעות שהן מנוגדות לחלוטין לדעתי, בייחוד במה שנוגע ליחסים בין שלוש הרשויות של המדינה: המחוקקת, השופטת והמבצעת. הוא למשל תמך בדעה שלפיה ועדת המינויים לשופטי ישראל צריכה להיות מורכבת מתשעה חברים, ומהם שני שופטים בלבד. שבעת החברים האחרים יהיו, לפי הצעה זו, היועץ המשפטי עצמו, שני שרי הממשלה, שני חברי כנסת, נציג האוניברסיטאות ונציג עורכי הדין. אם ניקח בחשבון כי חברי הכנסת האלה יהיו למעשה נציגי הרוב בכנסת, יוצא כי בוועדת המינויים לדייני הצדק שלנו יהיה רוב מוחלט – חמישה נציגים לממשלה. במילים אחרות, הממשלה היא שתמנה למעשה את שופטיה. הצעה זו באה להסוות בלי הצלחה יתרה את ניסיון ההשתלטות של הרשות המבצעת על בית המשפט העברי, המבצר האחרון לחירות האדם במדינה, שעליה מאיימת השררה הטוטליטרית. את הדברים האלו, הדברים הכל-כך חשובים האלו כתב ראש הממשלה לשעבר מנחם בגין, זיכרונו לברכה, במאמרו בעיתון "חירות" ביוני 1953. מנחם בגין, זיכרונו לברכה, בוודאי היה מתהפך בקברו אם הוא היה שומע את חברי הליכוד, שמתיימרים להמשיך את דרכו, שפועלים ביד גסה לרמוס את בית המשפט - -
השרה במשרד ראש הממשלה גלית דיסטל אטבריאן:
אתם אמרתם עליו בדיוק את מה שאתם אומרים עלינו. אתם אמרתם שהוא - - -
מירב כהן (יש עתיד):
- - ומבצעים הלכה למעשה את ההפך הגמור ממה שבגין הטיף לו.
השרה במשרד ראש הממשלה גלית דיסטל אטבריאן:
- - -
מירב כהן (יש עתיד):
בגין, זיכרונו לברכה, היה מתבייש בצורה שבה אתם מנהיגים את הליכוד. איבדתם את הדרך. איבדתם את דרככם.
היו"ר אוריאל בוסו:
השרה דיסטל, השרה דיסטל, בדיון שלך גם את צריכה לדבר.
מירב כהן (יש עתיד):
במקום להמשיך את דרך הליכוד בחרתם ללכת אחרי אדם שנמצא בניגוד עניינים, שמוכן להחריב את מערכת המשפט בגלל כתבי האישום שלו. בן אדם עם שלושה כתבי אישום שמעוניין להוביל תהליך של בחירת שופטיו. בושה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת ואליד אל הואשלה – אינו נוכח. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, בבקשה.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, היום, בנאום מוקדם יותר שלי, האשים אותי חבר הכנסת אייכלר שאני נגד ההלכה. זה משפט שכשירדתי מהדוכן המשכתי לחשוב עליו כי כיהודייה מאמינה, מסורתית, זה משפט שפוגע, זה משפט שכואב. אז אני רק רוצה להבהיר כמה דברים גם למאזינים וגם לחבר הכנסת אייכלר. יש הבדל עצום בין מדינת הלכה לבין לאהוב ולכבד את ההלכה, את הדת ואת היהדות; יש הבדל בין לאהוב ולרצות לקיים מצוות לבין לכפות את הרצון שלך על אוכלוסייה שלמה, כמו חברי ממשלה שרוצים ששמירת השבת תהיה חובה לכל האוכלוסייה. יש אנשים שאוהבים לעשות קידוש ולצאת לסרט אחר כך. זה לא הופך אותם לפחות יהודים, זה לא הופך אותם לפחות אוהבים את היהדות או את הדת או את המסורת. יש הבדל בין שר שאחראי למדיניות של ביטחון פנים לבין שר ששולט על המשטרה שפועלת מול האזרחים; ויש הבדל בין להסביר את ישראל בעולם לבין למנות שרת פרופגנדה שתסביר את מדינת ישראל לציבור; יש הבדל בין להיות איש ימין לבין לתמוך במשטר פשיסטי שמכבה את האור על הציונות; ויש הבדל עצום בין משילות לבין הפיכת מדינת ישראל לביביקטטורה. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה.
גלעד קריב (העבודה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, גברתי השרה, ברכות אישיות על המינוי, אבל האמת היא שהערב הזה, אני חייב לומר לך, נפתח בדרך קצת מאכזבת מבחינת המינוי, מכיוון שאני חשבתי לתומי, כן צריך משרד הסברה, לא צריך משרד ההסברה, שברור שהכוונה היא לשיפור מעמדה של מדינת ישראל בעיני העולם, והינה מסתבר שהסגירה שלך עם ראש הממשלה היא שמוקם כאן משרד תעמולה מפלגתי שפניו אל עבר החברה הישראלית - - -
השרה במשרד ראש הממשלה גלית דיסטל אטבריאן:
אתה יכול להיות יותר - - - מה אתה יודע על מה שאני עושה - - -
גלעד קריב (העבודה):
לא, גברתי. אני אומר עוד פעם, נוסד כאן משרד שהוא גם, שהוא גם משרד תעמולה מפלגתית, והדבר הזה, מה לעשות - - -
השרה במשרד ראש הממשלה גלית דיסטל אטבריאן:
- - -
גלעד קריב (העבודה):
מה לעשות שאינו עולה בקנה אחד עם הוראות החוק. אם אתם רוצים לנצל את כספי מימון המפלגות של סיעת הליכוד לטובת הסברת המדיניות שלכם – עשו כן, אבל ניצול כספי הציבור על מנת להסביר מדיניות שהיא עניין פוליטי - - -
השרה במשרד ראש הממשלה גלית דיסטל אטבריאן:
אבל אתה משקר עכשיו - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
השרה דיסטל. השרה דיסטל.
גלעד קריב (העבודה):
זה דבר שלא יכול להיעשות בתקציבי הממשלה. מה לעשות? אתם לא יכולים לרמוס ברגל גסה את החוק.
השרה במשרד ראש הממשלה גלית דיסטל אטבריאן:
גלעד, אבל אתה משקר, זה לא מכספי הציבור - - -
גלעד קריב (העבודה):
טוב. עכשיו, גברתי, את העניין הזה - - -
השרה במשרד ראש הממשלה גלית דיסטל אטבריאן:
זה מכספי המפלגות, לא מכספי הציבור - - -
גלעד קריב (העבודה):
אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, גברתי השרה - - -
השרה במשרד ראש הממשלה גלית דיסטל אטבריאן:
שיקרת הרגע, אמרת עובדה לא נכונה. זה לא מכספי הציבור - - -
גלעד קריב (העבודה):
מתנצל. טוב, גברתי השרה, עכשיו אני - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
הוא בסך הכול עושה לך עבודת הסברה לאחר מכן.
גלעד קריב (העבודה):
נכון, עכשיו אני - - -
השרה במשרד ראש הממשלה גלית דיסטל אטבריאן:
- - -
גלעד קריב (העבודה):
טוב, עכשיו אדוני ייתן לי להמשיך. אחרי שאמרתי את האמירה הזו, יש משהו סמלי בכך שהשר קרעי, שר התקשורת, הוא זה שהציג את הודעת המינוי. אנחנו ניצבים מול ממשלה שבידה האחת מקימה משרד הסברה ובידה השנייה מאיימת על השידור הציבורי, הן בהפרטה והן בקיצוץ תקציבו. מה הכותרת המתאימה לממשלה שמקימה משרד הסברה ומשרד תעמולה בעודה מאיימת על השידור הציבורי? זאת ממשלה שבשבילה הדמוקרטיה היא רק כלי כדי להגיע לשלטון, לא עניין מהותי. האיומים של ממשלת נתניהו השישית על השידור הציבורי במדינת ישראל הם המשך ישיר של המהפכה המשטרית שהממשלה הזו מבקשת להביא על אזרחי ישראל. קו אחד מחבר בין התוכנית ההרסנית לגבי מערכת המשפט לבין האיומים של השר קרעי על השידור הציבורי. ולכן מן הראוי, מעל הדוכן הזה, לומר לכל טייקון או בעל הון שמקורב למר נתניהו שחושב ליטול חלק בתהליך המכירה, תהליך החיסול, תהליך ההפרטה של השידור הציבורי, לומר לכל אחד מאותם בעלי הון מקורבים: הסירו ידיכם מן השידור הציבורי. לא מדובר פה בעסקה משתלמת, כי כשאנחנו לשוב לשלטון – והאמינו לי שנשוב לשלטון – אנחנו נחזיר את השידור הציבורי לידי הציבור ישראלי. תודה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה.
מאיר כהן (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, חברת הכנסת דיסטל, חברת הכנסת דיסטל, חברת הכנסת דיסטל - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
השרה דיסטל.
מאיר כהן (יש עתיד):
השרה דיסטל, בהצלחה, בעזרת השם. תצליחי ותצלח דרכך. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברות וחברי כנסת נכבדים, בחמישי האחרון, אדוני היושב-ראש, פורסם דוח מדד העוני והאי-שוויון בהכנסות של הביטוח הלאומי לשנת 2021. על פי הדוח, נכון ל-2021 חיים במדינת ישראל 1.950 מיליון נפשות – אדוני היושב-ראש, תקשיב, כי זה במיוחד אליך ואל המפלגה שאתה מייצג – 1.950 מיליון נפשות עניות, שבהם 853,000 ילדים ו-212,000 אזרחים ותיקים. בקדנציה של הממשלה היוצאת, שבה כיהנתי כשר הרווחה והביטחון החברתי, הצבתי את נושא העוני בראש סדר העדיפויות של המשרד והגדלנו את המיזם – תקשיב, אדוני – לביטחון תזונתי מ-20 מיליון ש"ח בשנה ל-290 מילון שקלים ולראשונה הכנסנו את זה לתוך תקציב המדינה, לתוך בסיס התקציב, כדי שלא יהיה מצב שבכל שנה אנחנו נפשוט יד, גם אני וגם השר מרגי – שאני תמיד מאחל לו בהצלחה, הצלחתו הצלחתנו – כדי שלא נפשוט יד. זה יהיה חלק מבסיס התקציב. וכך עשינו וזה הגיע ל-290 מילון שקלים, ההכרה בתופעה שבאה לידי ביטוי בהכללת המימון בבסיס התקציב. ולרגע נעשה אתנחתא מהוויכוחים הפוליטיים ונדבר באמת על הדבר שהוא בלב העניין. ההחלטה הזאת היא אמירה שהממשלה נוטלת אחריות על מנת לתת מענה לכל אותם ילדים, משפחות, שהזכרתי. יש צורך בהמשך המדיניות הזאת ובהגדלת המימון לאורך השנים. עכשיו, אני שומע שהשר דרעי מדבר על כך שהוא יביא מיליארד שקלים. טוב ומבורך, ואני מברך על זה. אבל, ואני אומר אבל, לצד הסיוע למשפחות, א', אני מבקש ואני פונה לשר דרעי, השאר את הדבר הזה בידיו של השר מרגי. שזה יישאר במשרד הרווחה כי המנגנונים במשרד יודעים לעבוד והם עושים עבודה מצוינת. אנשי המשרד ובכללם השר הנכנס בוודאי ובוודאי ידעו לטפל בזה, כי צריך לא רק לתת כסף אלא גם לתת כלים כדי שיוכלו לצאת ממעגל העוני, דרך הרבה מאוד תוכניות, שאולי התוכנית הטובה ביותר – ואני יכול להעיד עליה, ואני אומר את זה בענווה גדולה – זו התוכנית "נושמים לרווחה". המדינה צריכה להתוות אסטרטגיה ומדיניות שתוביל להוצאת אנשים ממעגל העוני, לא רק בחלוקה של הכסף הזה. זה חשוב, אבל צריך לתת כלים, כי כך נהגנו לאורך כל השנים, כל אחד שעסק בהוראה. אתה לא אמרת: אנחנו ניתן רק קצבאות אלא אנחנו גם נכניס את זה כדרך חיים.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
מאיר כהן (יש עתיד):
שנייה, ברשותך. עוד דקה. לכן אני מאוד מבקש ופונה לשר דרעי: טוב הדבר, אבל אנא ממך, לשבת עם משרד הרווחה, לשבת עם השר מרגי, להעביר את הכסף, לעשות את זה באמת בשום שכל, כדי שהאנשים האלה לא רק יקבלו את הקצבאות, אלא גם יקבלו תוכניות תומכות. ככל שאנחנו נעשה את זה, בוודאי ובוודאי אף אחד מאיתנו לא יתנגד. אנחנו נראה מזה ברכה באחריותה של המדינה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. בהחלט, גם השר דרעי דיבר גם על דגים וגם על חכות, אחד לצד השני. הדוברת הבאה, חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לייחד את הדקות הקרובות ולדבר על חוק איסור אפליה ועל ההסכמים הקואליציוניים שבהם נתניהו סיכם עם חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', השר בצלאל סמוטריץ', על שינוי חוק איסור אפליה באופן שיאפשר למעשה אפליה באספקת מוצרים ובכניסה למקומות ציבוריים, אפליה מטעמים דתיים. החוק הזה חוקק בגלל צורך שעלה בישראל מאחר שיוצאי אתיופיה לא הורשו להיכנס למועדונים. השם שלו היה "חוק הדיסקוטקים", כי יוצאי אתיופיה היו מגיעים למועדונים, והם לפתע היו מגלים שיש רשימה סגורה של מוזמנים. הרשימה נוצרה כשהם הגיעו, כשהגיע תורם להיכנס למועדון. על כן, חברות וחברי הכנסת, וביניהם רבים מחברי הכנסת של הליכוד, התייצבו ובצדק הרימו חומה של מגן כנגד אפליה של אנשים באשר הם מטעמים של מוצא אתני, צבע עור, דת, דפוס הצבעה, מקום מגורים, זהות מינית וכו' וכו'. ברור שלשנות את חוק איסור אפליה ולהכניס היתר להפלות מטעמים דתיים פורץ אותו לחלוטין, מייתר אותו. שהרי אם אני יכול, על בסיס אמונתי, לא לספק שירות, או לא לאפשר לאדם להיכנס לבית העסק שלי, אין טעם בחוק הזה. ברור שהוא פותח פתח גלוי ומופגן לאפליה של להט"בים, לאפליה של אנשים שנראים וחושבים אחרת מקבוצת הרוב. איך אנחנו יודעים את זה? כי בכירים בקואליציה, חלקם שרים וחלקם יושבי-ראש ועדות, הביעו את כוונתם בהכנסת אותו סעיף להסכמים הקואליציוניים, באפליה במתן שירות רפואי לאנשים שהאמונה לא מאפשרת לתת להם שירות. כניסה למלונות לאנשים שהם בלתי רצויים. חבר הכנסת רוטמן הבהיר שהקבוצה הזו יכולה לכלול הומואים. נתניהו הבהיר פעמיים בהצהרה מוקלטת ובכתב שהוא לא יתיר פגיעה ולא יתיר אפליה של להט"בים או של כל קבוצה אחרת בישראל. רגעים אחרי ההבהרה הזו נחתם אותו הסכם קואליציוני בכתב ידו של נתניהו שבו הוא בעצם מרוקן מתוכן את חוק איסור אפליה. זהו חוק שבעיניי מגדיר, או נוגע בתכלית של קיומה של מדינת ישראל. זה שאף יהודי, אף אדם - -
היו"ר אוריאל בוסו:
משפט לסיום.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
- - לא יגיע לבית עסק במדינה הזו ובכניסה יגידו לו: אתה לא רצוי כאן, כי אתה מי שאתה. אסור לאפשר את זה במדינת ישראל. חשוב לי להבהיר למה אני סקפטי בנוגע להבהרות של נתניהו, כי יש לי איזשהו דז'ה וו. גם ב-2018 נתניהו הבהיר שלא תהיה פגיעה בלהט"בים, הבהיר בצורה מצולמת. רגעים לאחר מכן הבית הזה – ממשלתו שלו, בהנהגתו, חוקקה נגד הקהילה הגאה, באופן הכי אקטיבי שרק אפשר, חוקקה את חוק הפונדקאות או תיקנה אותו - -
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים, תודה רבה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
- - באופן שרק להט"בים, רק הומואים וגברים יחידניים, לא יוכלו להיות הורים.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
נתניהו שיקר ואז הלך וחתם על הסכמי אימוץ בין-לאומיים שבהם הוא החריג את הקהילה הגאה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אז אני אומר שוב. אני מצפה מחברי התנועה הלאומית הליברלית, מחברי הליכוד שנמצאים בצד הזה של הבניין, לא לאפשר בדל של פגיעה בקהילה הגאה, - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה חבר הכנסת יוראי להב הרצנו.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
- - בנשים. בכל מי שלא נמנה עם קבוצות הרוב וגם במי שכן נמנה עם קבוצות הרוב. ישראל הוקמה כדי שלכל אדם, לכל יהודי, יהיה מקום שווה ומלא - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת הרצנו, ביקשתי לסיים.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אני מסיים.
היו"ר אוריאל בוסו:
לא, ביקשתי לסיים ואתה ממשיך עוד ועוד משפט.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אז אני רק אסיים את המשפט. הבית הזה הוקם – מדינת ישראל הוקמה כדי שלכל אדם יהיה מקום שווה ומלא במדינה הזאת.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אני דורש מכם לעמוד בהבטחה הזאת שעל בסיסה הוקמה המדינה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, 170 ראשי רשויות שיגרו בשבוע שעבר מכתב חריף שבו הם מבהירים שלא יסכימו לממן את החינוך הלא רשמי במגזר החרדי מכספי התושבים. לא נסכים להעדפת אוכלוסייה אחת על פני האחרת, כך הם כתבו. במשך קרוב ל-12 שנים ועד לפני קצת יותר מחודשיים, עמדתי גם אני בראש רשות. תפקיד שיש בו אחריות רבה וגם השפעה רבה על שגרת היום של תושבי הרשות. ראש הרשות הוא הגורם שאמור לייצג את האינטרסים של תושביו, למקסם את המשאבים שמגיעים אליהם ולהגן עליהם מפני גזרות ממשלה. 170 ראשי הרשויות שחתמו על אותו מכתב חריף מילאו תפקידם. הם לא מוכנים שתושבי הרשויות שלהם ישלמו את מחיר ההסכמים הקואליציוניים שעליהם חתם ראש ממשלה חלש וסחיט. הם לא מוכנים שחינוך הילדים ברשויות שלהם ייפגע, והם צודקים לחלוטין. אילו הייתי עדיין ראש רשות, שמי היה מתנוסס בגאווה על מכתב זה. המכתב עורר את זעמם של חברי הכנסת החרדים, שמייד נזעקו להגן לכאורה על זכויותיהם של התלמידים החרדים ולאיים במרומז וגם לא במרומז על ראשי הרשויות החתומים על המכתב. הגדיל לעשות יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת גפני, שאיים שמי שחתום על מסמך כזה, שהוא חמור מכל בחינה אפשרית, אנחנו נבוא איתו חשבון. בפתחה של שנת בחירות לרשויות המקומיות מדובר באיום שאי-אפשר לזלזל בו. אם המסר לא היה מספיק ברור, הוא הוסיף ואמר: זה יהיה אצלנו נקודת בוחן לבחירות לרשויות המקומיות. כן, בלי להסס ובלי להתבלבל חבר כנסת יושב-ראש סיעה ויושב-ראש ועדה משמעותית כמו ועדת הכספים מאיים על ראשי רשויות שהתבטאו למען התושבים שלהם, שמילאו את תפקידם ושכל חטאם הוא שהם מחזיקים בדעה המנוגדת לזו של אותו חבר כנסת רב השפעה. זהו, מעכשיו עידן חדש. ראו הוזהרתם, ראשי הרשויות, אם תגידו את הדבר הלא נכון, אתם עלולים לשלם את המחיר. המסר ברור והריח הנודף ממנו אינו ריחה של דמוקרטיה. עוד ניחוח שנודף מתגובתו של גפני הוא ניחוחה של צביעות. ראש עיר זה אבא של כל העיר שלו. האחריות שלו היא על כולם, אמר גפני, והוא צודק. ראש עיר הוא אכן אבא – ואני אומרת או אימא – ויש לו אחריות כלפי כולם. אבל מי שפוגע בילדי החינוך החרדי אינם אותם ראשי ערים החתומים על המכתב, אלא גפני וחברי מפלגתו שמתעקשים לגזול מאותם ילדים את הזכות הבסיסית ללימודי ליבה ודנים אותם לחיי מחסור ועוני.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
משפט אחרון. גם לחברי כנסת יש אחריות כלפי הציבור; אחריות לא פחות כבדה מזו של ראשי הרשויות. במקום לאיים על ראשי רשויות, מוטב היה שגפני וחבריו יתחילו לדאוג באמת לטובתו של הציבור, של כל הציבור. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. לאחר מכן חברת הכנסת טלי גוטליב – אפשר לקרוא לה אם היא רוצה לשאת דברים.
רון כץ (יש עתיד):
הכנסת בלעדיה זאת לא אותה כנסת.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני שבוע והיום בבוקר קיימתי מפגש מאוד מאוד מעניין עם ראשי ארגונים שמטפלים במקצועות הבריאות. הסערה הציבורית והמקצועית קמה בעקבות הסעיף בהסכם הקואליציוני שנחתם בין הליכוד ליהדות התורה והנחת הצעת חוק של חברי הכנסת מסיעת ש"ס; תיקון של החוק על הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (מתן תעודה במקצועות הבריאות בעלי הכשרה מקצועית). מדובר בסעיף שמבקש להכניס למקצועות הבריאות טיפול רגשי, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, ריפוי בדיבור, תרפיה באומנות, טיפול במגע ועוד; להכניס אנשים שלא עברו את ההכשרה המתאימה והמקובלת במדינות העולם המערבי. אנשים שלא עשו תואר אקדמי בתחום ולא עברו פרקטיקום של שעות רבות שנדרשות כדי לקבל הסמכה. במקום הכשרה אקדמית, חברי סיעת ש"ס מציעים לעבור קורס הכשרה של שלושה-ארבעה חודשים. ההכשרה תתקיים בסמינרים חרדיים ולא במוסדות האקדמיים. מקצועות הבריאות היום בישראל נלמדים ברמה אקדמית גבוהה. יש תוכנית לימודים שנבנתה על פי המלצות ארגון הבריאות העולמי, תוכנית שמשלבת לימודים אקדמיים של שלוש וחצי-ארבע שנים, גם הכשרה מקצועית מעמיקה וגם התנסות פרקטית של 1,000 שעות במוסדות הבריאות השונים במדינה. העוסקים במקצועות הבריאות נדרשים לגשת לבחינת רישוי מטעם משרד הבריאות, ולאחר השלמה של כל החובות האקדמיים, רק לאחר שעברו את המבחן בהצלחה, ניתן להם רישיון לעסוק במקצוע. הרגולציה הזו מבטיחה – תקשיבו – איכות טיפול גבוהה עבור הציבור בישראל באשר הוא, המקובל במקצועות אחרים כגון רפואה וסיעוד. מדובר בסיכון של חיי אדם. זו פגיעה בילדים, במבוגרים שזקוקים לטיפול, בקשישים ובכל אדם שנדרש לפעולה שיקומית כדי לחזור לתפקוד. כל אדם – גם אדם חילוני וגם אדם חרדי. במקצועות הבריאות, לטיפול פארה-רפואי יש חשיבות רבה במערכת הבריאות. הכשרה אקדמית מקצועית עמוקה ומחקר מהווים בסיס לפיתוח וחיזוק מקצועות הבריאות ומתן טיפול למטופלים ברמה גבוהה. נכון, יש לדאוג לפתרון תעסוקתי למגזר החרדי, ויש בישראל מסלולים אקדמיים והתאמת תוכניות לימודים לאוכלוסייה החרדית. חשוב לא לאפשר לאינטרסים פוליטיים לפגוע בבריאות של האזרחים. נקדם את קו המאבק שלנו גם בוועדות, גם בפורומים עם אנשי מקצוע. נעשה הכול כדי לחסום את המהלכים הפוגעניים של הממשלה הנוכחית. בואו נשמור על המקצועיות של המטפלים ולא נאפשר לגישה החאפרית לסכן את בריאות הציבור. תודה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. לפני שאני אזמין את הדובר הבא, חברת הכנסת מזרסקי, אני רוצה לומר לך משהו – וגם נמצא פה עודד פורר – כשהייתה העלייה הגדולה, ישראל ביתנו יזמה בהוראת שעה חקיקה מהירה למקצועות הפארה-רפואיים, שתאפשר לעולים שלא עשו הכשרה בארץ לקבל מקצועות ולטפל במוסדות הפארה-רפואיים, גם כפסיכולוגים, למרות שלא עשו פה הכשרה.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
השמה של אקדמאים?
היו"ר אוריאל בוסו:
בהוראת שעה.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
השמה של אקדמאים.
היו"ר אוריאל בוסו:
אגב, החוק שדובר כרגע – מדובר בדיוק באותו דבר של מה שעשו ישראל ביתנו בהוראת שעה, לעשות כרגע בחקיקה לציבור החרדי. כמו שאפשרתם העסקה לעלייה.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
אתה אומר דברים לא נכונים.
היו"ר אוריאל בוסו:
תבדקו את זה. שווה בדיקה.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
יכול להיות שאקדמאים שכבר למדו ביולוגיה ומקצועות אחרים.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
אני מציע שתברר מה הם המקצועות הפארה-רפואיים - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
שווה בדיקה, שווה בדיקה. לא בטוח שאני טועה.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
ההשוואה של - - - אני הובלתי אותה, הייתה בגלל שבצרפת מקצועות הלימוד בחלק מהתחומים – אגב, גם בישראל – לא נדרש להם תואר אקדמי. ופה היה שינוי, שהפכו מקצוע ללא תואר אקדמי לעם תואר אקדמי, ולכן עשו את כל הרוויזיה הזאת, שאפשרה לאנשים שכבר היו פה ועסקו במקצוע להמשיך ולעסוק במקצוע.
היו"ר אוריאל בוסו:
לא מדובר במקצועות שלמדו במקומות שמוכרים על ידי משרד החינוך, באותן שעות, בסילבוס שמובל על ידי משרד החינוך. אבל זה כבר נושא בפני עצמו. חברת הכנסת טלי גוטליב.
טלי גוטליב (הליכוד):
נאמתי היום.
היו"ר אוריאל בוסו:
נאמת מספיק. מסכים איתך. אבל הבמה לרשותך, אם את רוצה. אם לא – את מוותרת. תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):
לא, לא, למה את מוותרת? בבקשה, בואי, בואי.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא רוצים שאני אוותר?
סימון דוידסון (יש עתיד):
אנחנו רוצים שטלי תדבר.
היו"ר אוריאל בוסו:
היא לא מוותרת, היא עולה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
בלי טלי אין כנסת.
טלי גוטליב (הליכוד):
בבקשה, בכיף.
סימון דוידסון (יש עתיד):
אני רוצה שתדברי על משרד ההסברה.
רון כץ (יש עתיד):
לא, אני רוצה לדבר על מינוי סגני יו"ר הכנסת.
טלי גוטליב (הליכוד):
תקשיבו, אני רוצה להסביר לכם משהו. אני הייתי מוותרת על הזכות לנאום, אבל אתם התעקשתם - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
רגע, רגע, חברת הכנסת גוטליב, "אדוני היושב-ראש".
סימון דוידסון (יש עתיד):
"כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת".
טלי גוטליב (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, חברים נכבדים – אני מאוד אדם של גינונים. הייתי מוותרת על הזכות לנאום כי כבר נאמתי בפניכם היום, אבל בגלל שאתם נורא נורא מתעקשים, בגלל שאתם מאוד מאוד מתעקשים, רציתי לומר לכם משהו על תיאטרון האבסורד באיך שאנחנו מתנהלים פה במליאה, במנותק מדעה פוליטית. אני בדקתי את תקנון הכנסת. תקנון הכנסת נחקק בשנת 1952, כשחברי הכנסת עבדו בשתי עבודות. העבודה השנייה שלהם הייתה כאן, ולכן הם התחילו את הדיונים שלהם במליאה בשעה 16:00. משנת 1952 ועד 2022 עברו שנים רבות, ובכל הכבוד, אנחנו פה בשם האזרחים, ואנחנו - - -
מיקי לוי (יש עתיד):
פעם היו תוספות.
טלי גוטליב (הליכוד):
היו תוספות, היה עוד יום אחד כתוספת. בסופו של דבר, שימו לב, אנחנו ביום מליאה, ביום שני משעה 16:00, ביום שלישי משעה 16:00, שזה רק נאומים בני דקה, וביום רביעי מ-11:00. עכשיו אתם צריכים - - -
רון כץ (יש עתיד):
אני לא מאמין, אני מסכים עם טלי.
טלי גוטליב (הליכוד):
רגע, רגע, תקשיבו עכשיו ברצינות - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
והוועדות?
טלי גוטליב (הליכוד):
רגע, אני עוד דקה מסיימת. תראו, אם אנחנו כנים בינינו לבין עצמנו, אנחנו אנשי עבודה בסופו של דבר. באנו לעבוד, בין אם מכאן ובין אם מכאן. עכשיו, לא בגלל שאני איזה אדמיניסטרטיבית-על, אני שואלת אתכם ותוהה: יש לנו את ראשון וחמישי – אז נכון, זה כיף, אבל זה לא מספיק. כי אם אנחנו ביום רביעי נדחה את המליאה מ-11:00 עד לאחר הצוהריים, יהיה לנו עוד זמן לוועדות. מעבר לסנכרון של הוועדות, אין סיבה – אפרופו פיליבסטר גאוני – ואתם יודעים מה, אתם תגידו לי שגם אנחנו עשינו את זה. בסדר. אם אני עשיתי את זה, וזה לא בסדר וזה גם דבילי – אז אני לא אחזור ואהיה שוב דבילית, בסדר? כי בסוף זה צריך להיות ענייני. הרי מה הרעיון? לתת לכם כלים של פיליבסטר כאופוזיציה? תהיה לכם גם כך היכולת להתנגד, להסתייג, הכול בסדר. השאלה היא איך אנחנו ביחד מתכנסים לשינוי תקנון שנחקק לפני 70 שנה, בכבוד רב לאנשים שישבו במקום הזה, כמו כל ייעוץ ארגוני אחר. תחשבו לכם שהמליאה, תהיה לה הגבלה של זמן ויהיה הגבלה של דוברים והגבלה של תוכן וגם תהיה הגבלה של מהות. זאת אומרת שאם אני מסתייגת, כמו שצחקתי עליכם בזמנו על השר הצמחוני – אמרנו, בואו נבדוק אפשרות להסתייגות שתהיה עניינית. כי בתכלס אנחנו מדברים את עצמנו לדעת, וזה קצת, איך אני אומר לכם, מגוחך. גם אני יכולה להיות מגוחכת. ולכן אני אומרת שהתקנון דורש אותנו. השעה עכשיו – אני לא יודעת מה השעה, אבל זה די מגוחך, כי אנחנו ממחזרים את עצמנו לדעת. צריך לעשות חשיבה מחודשת איך אפשר להפוך את זה לשלושה ימי מליאה. אנחנו ממילא נוכל לארגן יותר נכון את הוועדות ולסנכרן אותן, כך שיש ועדות חשובות שמתכנסות ואתה רוצה להיות בהן. יכולת ארגונית קלילה, בתיקון קל של התקנון, לתפארת מדינת ישראל ולתפארתנו שלו. נכון, אדוני היו"ר? זהו.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
טלי גוטליב (הליכוד):
פעם באה לא לבקש ממני לבוא.
היו"ר אוריאל בוסו:
אי-אפשר לומר שאת לא מדברת דברי טעם.
מיקי לוי (יש עתיד):
אני מבקש להקדים את התור שלי כדי לענות לה.
היו"ר אוריאל בוסו:
אבל רק שנייה. חבר הכנסת רון כץ מוותר?
רון כץ (יש עתיד):
אם הוא מבקש להקדים – בשמחה.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה.
מיקי לוי (יש עתיד):
אדוני היושב בראש, חברת הכנסת גוטליב, כל הצבעה – כל הצבעה – הייתה הצבעה שמית במשך שנה וחצי.
טלי גוטליב (הליכוד):
בסדר, אז זה אומר מה? זה אומר מה?
מיקי לוי (יש עתיד):
רגע, לא הפרעתי לך.
טלי גוטליב (הליכוד):
אבל אם זה היה לא נכון, אז מה? נמשיך בזה?
מיקי לוי (יש עתיד):
כל ניסיון שלי – והיו הרבה ניסיונות להזמין, את יכולה לבדוק עם שר המשפטים – לבוא לאיזושהי הידברות כדי להכניס את זה לאיזושהי פרופורציה – הכול כשל.
טלי גוטליב (הליכוד):
אני מציעה את יכולת הארגון שלי, שהיא ממוצעת ומעלה, ואני אארגן את הדבר הזה. גם אני אסדר את התקנון וגם אני - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב, שני דברים: א. את קוראת קריאות ביניים בעמידה. חברת הכנסת גוטליב, נכנסת לא בשביל לצאת עוד הפעם.
מיקי לוי (יש עתיד):
חברת הכנסת גוטליב, תקשיבי. בשעה 04:00 - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב, הוא ביקש להשיב להצעה שהצעת.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
הוא שמע אותך בקשב רב, אז תקשיבי לו בקשב רב.
טלי גוטליב (הליכוד):
אני מקשיבה, אני מקשיבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
את לא מקשיבה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אבל אדוני - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
אבל תיתני לו להשלים את הדברים.
טלי גוטליב (הליכוד):
תפסיקו להשתמש ב"מה אנחנו עשינו". תגידו מה אתם עושים - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב, הוא מבקש לענות לך. זה לא משנה איך - - -
מיקי לוי (יש עתיד):
42 שנה אתם עושים את זה. 42 שנה. לבוא פתאום יום אחד ולהגיד: רגע, אנחנו - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - מה הבעיה? - - -
מיקי לוי (יש עתיד):
אנחנו מתחסדים, אנחנו מבקשים לשנות סדרי עולם.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - אז נשב כאן יחד ונשנה את התקנון - - -
מיקי לוי (יש עתיד):
ב-04:00 הגישו לי בקשה לקריאה שמית. חבר כנסת אחד, שבסוף הצביע גם עם הקואליציה. חבר הכנסת שמחה רוטמן הגיש בשעה 04:00 בקשה שמית, ובסוף הצביע עם הקואליציה. חברת הכנסת גלית דיסטל, בהצלחה. עכשיו, דבר אחד, תאמיני לי, הצד הזה הוא צד לפלף. הצד הזה, כשהיה הפוך, קרא לראש ממשלה רוצח.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא, קראו לו נוכל, כי הוא רימה את הבוחרים שלו - - -
מיקי לוי (יש עתיד):
תקשיבי - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב. הרגע חזרת מהרחקה מהמליאה.
מיקי לוי (יש עתיד):
חברת הכנסת גוטליב, מהצד הזה קראו לראש ממשלה רוצח.
טלי גוטליב (הליכוד):
נוכל, לא רוצח.
היו"ר אוריאל בוסו:
את זה אני לא זוכר.
מיקי לוי (יש עתיד):
תקשיבי טוב. אני, אפשר להגיד עליי הכול. תבדקי.
טלי גוטליב (הליכוד):
כן - - -
מיקי לוי (יש עתיד):
בוא הנה, באמת.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב, אי-אפשר להמשיך - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
מיקי לוי (יש עתיד):
חברת הכנסת גוטליב, באמת את תופעה. מכיוון שהייתי פה וישבתי כאן – קראו לראש ממשלה רוצח, קראו לראש ממשלה נבל.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
מיקי לוי (יש עתיד):
קראו לממשלה, למרות שהיא הייתה ממשלה נבחרת, ממשלה מקוללת. קראו ליושב-ראש הכנסת סמרטוט רצפה. קיללו בכל דרך אפשרית, בגימטריה ולא בגימטריה, וכל הניסיונות להידברות – תקשיבי רגע - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
מיקי לוי (יש עתיד):
תקשיבי, בבקשה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אני מקשיבה - - -
מיקי לוי (יש עתיד):
לא, את לא מקשיבה. חבר הכנסת ברקת, תן לי את זה, תן לי דקה. ניסיתי לדבר עם ראש המפלגה שלך - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
מה זה שווה מה ניסית. עכשיו - - - ההוא אמר ככה - - - ההוא אמר כך. חברים, זה נקרא להידבר?
מיקי לוי (יש עתיד):
באמת את תופעת טבע. זה לא סתם, תאמיני לי.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב, ממתי הקואליציה עושה פיליבסטר לעצמה?
מיקי לוי (יש עתיד):
את תופעת טבע.
טלי גוטליב (הליכוד):
אנחנו בסיעור מוחות.
היו"ר אוריאל בוסו:
אבל ממתי הקואליציה עושה פיליבסטר לעצמה?
שר התקשורת שלמה קרעי:
אני אזכיר לך, אדוני. הם כבר קבעו את השעה בינם לבין עצמם. גם אנחנו נהנים.
היו"ר אוריאל בוסו:
אבל צריך לתת לו להשלים את הדברים בכל מקרה. הם קוראים לה, והיא עונה להם.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - רצו שאני אנאם - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
נאמת, אבל לא לנאום שוב.
מיקי לוי (יש עתיד):
אבל את לא מפסיקה לנאום. את לא מפסיקה לנאום.
היו"ר אוריאל בוסו:
אני לא יכול לא לאפשר לו להשלים דברים.
מיקי לוי (יש עתיד):
תאמיני לי, אם היית אצלי בפעמים הקודמות זה לא היה קורה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אוי, באמת. כי אנחנו לא סותמי פיות - - -
מיקי לוי (יש עתיד):
בחיי. ולכן, גם הניסיונות שעשיתי להידברות – הוא בכלל אני לא שם לב – אבל כמה ניסיונות שעשיתי להידברות, גם עם ראש המפלגה שלך ברמה האישית, גם אצלי בבית, גם אצלי במשרד, כל הניסיונות לנסות לבוא, לדבר אל ליבו של שר המשפטים, לדבר אל ליבו של ראש הממשלה דהיום נתניהו - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
זה היה - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב, אני שוב קורא אותך לסדר פעם ראשונה.
טלי גוטליב (הליכוד):
בסדר גמור - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לדובר. הדובר הבא, חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח. חבר הכנסת עודד פורר.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, רבותיי השרים, חברת הכנסת גוטליב - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
לא - - -
עודד פורר (ישראל ביתנו):
דווקא אני חושב שזה יעניין אותך, הדיון, כי הסיפור שמונח לפניכם עכשיו עם הרפורמה המשפטית - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
טלי - - - אומרת שזה לא צריך להיות ככה. בכלל.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
לא, אבל אתה יכול לדבר. אף אחד לא מפריע לך.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
כן. אדוני היושב-ראש - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
זה על חשבון הזמן שלך.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
זה לא על חשבון הזמן.
היו"ר אוריאל בוסו:
אבל אף אחד לא מפריע לך.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
אי-אפשר להסתובב פה ולנהל שיחה מהצד הזה לצד הזה, ולהגיד לי: זה על חשבון הזמן שלך.
היו"ר אוריאל בוסו:
אין שום בעיה. נשארו לך 2.5 דקות.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
מי שרוצה לנהל שיחה, אפשר מאחור לנהל שיחה. אין שום בעיה.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - בשקט גמור - - -
עודד פורר (ישראל ביתנו):
את כל כך בשקט. חברת הכנסת גוטליב, אני עליתי לדוכן כדי לשאול: למה לא שומעים את חברת הכנסת גוטליב פה? כבר כמה שעות אנחנו פה ולא שומעים. הסיפור שמונח לפתחנו עכשיו מעבר לחקיקה – וכל פעם אתם תעבירו את הסמכות הזאת לפה ואת הסמכות הזאת לפה. הצבתם איזושהי אמירה: רפורמה משפטית, התיקונים שצריך לעשות. אבל אתם לא באמת מביאים רפורמה משפטית שאותה אנחנו צריכים. אתם לא באמת באים ומסתכלים על התמונה הכוללת. אתם באים בשיטת הסלמי – פה כואב לכם משהו, יש איזה חצי תיקון, וגם אותו עושים עקום. כשאתה לוקח כל חקיקה בפני עצמה עוד אולי אתה יכול לדון עליה כחקיקה ולהגיד עליה: פה צריך לטייב, שם צריך להוריד. אבל אתה חייב לראות את הכול כמכלול. אתה לא יכול לדון על החוק של היועצים המשפטיים במשרדים בלי לדבר על ועדה למינוי שופטים ובלי לדבר על הפרדת הרשויות ובלי לדבר על חיזוק כוחה של הכנסת אל מול הממשלה. ובסופו של יום - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
אבל אני חושב שבוועדה למינוי שופטים רוצים לעשות את מה שאתם עשיתם בוועדה למינוי דיינים – להוסיף כוח לכנסת.
טלי גוטליב (הליכוד):
יפה.
היו"ר אוריאל בוסו:
מה ההבדל?
עודד פורר (ישראל ביתנו):
בוועדה למינוי שופטים רוצים לייצר - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
אה, שופטים זה קודש קודשים ודיינים לא.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
תראה, אדוני היושב-ראש, אתה מנצל את זכותך כיושב-ראש הישיבה – אתה שואל ועונה.
היו"ר אוריאל בוסו:
לא. אני שאלתי. לא על חשבונך.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
אז אם אתה שואל, לפחות תיתן לענות. זה שאתה שואל ועונה זו שיטה טובה, אבל - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תשיב, בבקשה.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
השינוי המבוקש, בסופו של יום, הוא לייצר לממשלה רוב בוועדה למינוי שופטים. מה המשמעות? הרי במדינת ישראל אין - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
מה הבעיה? תגיד לי מה הבעיה פה?
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב, שאלת אותו שאלה. הוא משיב.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
לשאלתה של חברת הכנסת גוטליב, שהיא בהמשך לשאלתו של חבר הכנסת בוסו - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - קיזוז, אמרתי לו - - -
רון כץ (יש עתיד):
מה זה קיזוז? את שווה שתיים.
קריאות:
- - -
עודד פורר (ישראל ביתנו):
חברת הכנסת גוטליב, אני יכול להבטיח לך דבר אחד, אחרי הלילה הזה - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
עודד פורר (ישראל ביתנו):
חברת הכנסת גוטליב, אני גם רוצה להשיב לך. אבל רק להגיד לך לגבי הקיזוזים. אחרי הלילה הזה, אין לי ספק שעליזה תודיע לך – את לא צריכה קיזוז, את יכולה ללכת הביתה, בזה אין לי ספק.
היו"ר אוריאל בוסו:
אבל יתרה מזאת, אני חושב שהאופוזיציה – אין מצב שיקזזו אותך אף פעם. את מספקת להם את כל מה שהם רוצים. באמת, חברת הכנסת גוטליב, צריך לתת לו להשיב. בבקשה. באמת.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב, את בקריאה ראשונה בפעם השנייה כבר.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
לא, היא בקריאה ראשונה פעם שלישית, לדעתי. כן, חשוב לי שתקשיבי, כי היא גם שאלה. חברת הכנסת גוטליב, אני רוצה באמת להשיב. הנושא הזה של הרפורמה המשפטית הוא חשוב מאין כמוהו. גם אני חושב שצריך לעשות שינויים, ושינויים משמעותיים, באירועים האלה. כשאתה לוקח את זה, כל אחד לבד – אתה יכול לקיים עליו דיון, אבל הדיון חייב להתקיים ביחד. כשאני מדבר על הוועדה למינוי שופטים, אם אתה מייצר מצב שבו לממשלה יש רוב בוועדה למינוי שופטים, המשמעות היא שמערכת המשפט הופכת להיות כפופה לממשלה. היא הדין. ולאורך השנים, זה גם מה שיקרה. זה יקרה כששופט שלום ירצה להתמנות למחוזי. וזה יקרה – תצביע על חברת הכנסת גוטליב. זה יקרה כששופט שלום ירצה להתמנות למחוזי, וזה בוודאי יגיע למינויים בעליון, אבל זה לא רק, כי מערכת המשפט היא מערכת כוללת. בסופו של יום, אנחנו נמצא את עצמנו במדינה שבה אין באמת הפרדה בין הרשות המחוקקת למבצעת. כל מי שיושב בבניין הזה יודע שזה המצב. ומהצד השני, גם אין הפרדה כבר בין המבצעת לשופטת, היינו הרשות המבצעת שולטת גם במחוקקת וגם בשופטת. לכן, אם רוצים לעשות רפורמה משפטית, הרפורמה היא חוקה אמיתית שתגדיר גם את הפרדת הרשויות, תייצר את העוגן ואת ההפרדה ואת הכוח גם לכנסת, מצד אחד, וגם את איך חוקי היסוד לא הופכים להיות האסקופה הנדרסת. בכל פעם שמגיעה ממשלה אחרת, היא דורסת את החוקים האלה. באמת, לא עושים תיקונים בחוקי-יסוד, אלא באיזשהו רוב מאוד משמעותי, ובצורה כזאת שזה בא באמת בצורה מדודה ומינימלית.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. ולא ענית על השאלה שלי.
רון כץ (יש עתיד):
מה הייתה השאלה?
היו"ר אוריאל בוסו:
הוא לא ענה לי מה ההבדל בין הוועדה למינוי שופטים לוועדה למינוי הדיינים. כי גם בוועדה למינוי דיינים הממשלה ביקשה להיות רוב מעל הרב הראשי לישראל, מעל נשיא בית הדין הגדול.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; השר שלמה קרעי – מוותר. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
היי, שלום, ערב טוב, לילה טוב, אנחנו פה במופע סטנדאפ, נכון? אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבריי השרים, טלי החמודה הנכבדה, עשית לנו פה הלילה – אנחנו כולנו נהנים. אבל תקשיבי, זה מה-זה משעשע.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
מה שכן, את יודעת, הכול טוב במידה. דקה, טלי. את יודעת, כשאת שמה כפית סוכר בתוך הקפה, זה טעים ונחמד. יותר מדי – זה כבר סוכרת. אז אנא ממך, אנחנו כנראה לא ערוכים לקבל אותך בכאלו כמויות.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
אנחנו נהיה פה סוכרתיים כולנו ביחד. אז אנחנו מבקשים ממך - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
הגשתי, ביקשתי רשות. הוא אמר - - -
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
אבל, תקשיבי, אנחנו מבקשים ממך – כנראה שטלי גוטליב צריכה להיות במינון מסוים. אז בצד שני, חייבת להודות לך, שאת פה מלאת אנרגיות, עושה פה עניין. מה שכן, חברי הקואליציה שלך סובלים ממך. אז תתחשבי לפחות בחברים שלך.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
אז, כפי שאמרתי, את יודעת, יש משפט – טלי, יש משפט בפולנית (אומרת מילים בשפה הפולנית). אז תלמדי את המשפט הזה: הכול טוב במידה.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
(אומרת מילים בשפה הפולנית), בסדר? אז אנא, לתשומת ליבך, בכל מקום בחיים. עכשיו, ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתייחס לסיפור שהתפרסם אתמול והיום קיבל המשך. קופת חולים מכבי החליטה משום מה לאסור על אנשים לפנות בצורה דיגיטלית לקופת חולים בשבת. איך שאני הבנתי, זה לא נעשה מטעמי הדת, אלא מסיבות אחרות. אבל ההחלטה הזאת של קופת החולים מכבי פגעה דווקא בציבור החילוני, כי הציבור המסורתי, ציבור שומר השבת, הוא ממילא לא משתמש במחשב בשבת; אנשים מבוגרים לא משתמשים במחשב בשבת; אבל אנשים חילונים שצריכים לבקש להאריך את המרשם שלהם או לשלוח מסמכים, בשבת זה הזמן שלהם שהם פנויים לזה – משום מה, קופת חולים מכבי, 2 מיליון מבוטחים, החליטה שזה לא מתאים לה. נאמר לי שזה מסיבות שהרופאים לא עומדים בעומס ביום ראשון. אבל אם זו הטענה, אז אנחנו צריכים – המורים לא עומדים בעומס; השוטרים לא עומדים באונס – באונס, גם באונס לא מסתדרים כל כך – בעומס. זאת אומרת, זו לא התשובה. באתי בדין ודברים עם קופת חולים מכבי. הם הבינו – כי זה גם כן קיבל זווית לא טובה, שזה כאילו מטעמי הדת, והציבור הישראלי מאוד רגיש לנושא הזה, ואף אחד לא ינהל לחילונים איך הם צריכים להתנהל בשבת. אז דיברתי עם קופת חולים מכבי.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
אני מסיימת כבר וזה חשוב. הם הבינו שזה נעשה בצורה עקומה, שצריך לעשות תיקון. והבטיחו לי שממחר – והם כבר התחילו לדבר על זה ולעבוד על זה – ממחר הם יעשו רצף דיונים בתוך קופת חולים מכבי - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
- - איך לפתור את הבעיה ולאפשר לציבור שזקוק לכך לנהל את אורח החיים המתאים לו בלי לפגוע באף אחד אחר.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
ואני מקווה מאוד שהתשובות יהיו ברורות. עד שבת הבאה השירות הזה יעבוד ואנשים יזכו לשירות כפי שהם רוצים. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ'.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, היום הצבענו על החוק הנורבגי. בדיונים בוועדה ככה חשבתי ביני לביני ובעצם מה נכון. כלומר, אני חושב שלהעלות מחמש לעשר זה מוגזם. זה מה שכתוב בהצעת החוק. אני גם לא רואה את אנשי הליכוד מאיישים את כל המשרות האלה משיקולים אחרים. אבל גם הייתי קצת אגואיסט במהלך דיוני הוועדה, וחשבתי לעצמי בעצם שאני בעד עשר. כי אם יהיו יותר שרים מהצד הזה של המתרס, יהיה יותר שקט, כי מינוי השרים פה – תיקחו את זה איך שאתם רוצים, בלי כל קשר לכישורים המצוינים של כולם – הולך גם בהתאם לדציבלים. ככל שהדציבל יותר גבוה, יש סיכוי להיות שר יותר מהר. כך שעוד לא נגמר ועדיין עוד אפשר. ואני אומר מראש – ואני פה, באמת, ברכות לחברת הכנסת גלית דיסטל שתהיה שרה – אני בטוח שהיא תדע להסביר את זה היטב כי תפקידה - -
היו"ר אוריאל בוסו:
היא כבר שרה.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
עוד מעט.
היו"ר אוריאל בוסו:
לא. היא כבר שרה. היא תהיה שרת ההסברה.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
היא כבר שרה, סליחה. היא תדע להסביר היטב את המינוי של טלי גוטליב לשרה. עכשיו, נכון שזה בניגוד לאינטרס להרחיב ולהרחיב את הנורבגי, לפחות לתפיסת עולמי. מצד שני, זה נותן קצת יותר שקט נפשי. ואני גם בעד שקט נפשי. ההבדל בין מדינה מושחתת לבין מדינה שיש בה שחיתות הוא ההבדל מהם המנגנונים שמונעים שחיתות. ואחרי שאמרתי את זה, אני רוצה להתייחס בכלל לשירות הציבורי בכללותו. כשאנחנו רואים את המטוטלת שנעה, מתי נזכרים ביועצים המשפטיים? מתי מתחיל הרגע שנזכרים לאורך ההיסטוריה ביועצים משפטיים? זה בדרך כלל בהחלטות של יועץ משפטי לממשלה שדן בעניינם של נבחרי ציבור. עד אז בדרך כלל יש שקט. בדרך כלל לא רבים את ריבו של האזרח הפשוט. את ריבם של החברים שיושבים פה ועוד שועים ורוזנים – בדרך כלל כולנו יודעים לריב. ואז באותו רגע שעולה עניין של נבחר ציבור כולנו נזכרים ברפורמות, בדברים. וזו הנקודה בזמן. הרי מהי אותה נקודה בזמן שהתחיל האירוע שאנחנו כולנו מתגלגלים בתוכו? חקירות נתניהו. שם התחיל הכול. ובכלל בחקירה של איש ציבור, שם יש כינוסים דחופים של הכנסת. על זה יש דיונים, לא על שום דבר אחר. ואחרי שאמרתי את הדבר הזה, אני רוצה לעבור לנושא הבא. עובדי הציבור באשר הם בכל משרדי הממשלה, מתפקידנו, כולנו – חברי כנסת, שרים, לא משנה באיזה תפקיד – לטפח, להעצים, לשמר, לגדל ולדאוג שיש שירות ציבורי טוב, מקצועי, אפקטיבי, יעיל ועם חוט שדרה. האם את זה אנחנו עושים? אני אומר, הממשלה הזו והממשלות הקודמות של אותו ראש ממשלה עשו את הכול לפגוע בשירות הציבורי בהיבט הרחב שלו. תיזכרו איך דיברו על ראש השב"כ בזמנו, אותו אחד שהוא השר לביטחון לאומי היום. תיזכרו איך דיברו על רמטכ"ל כאשר הוא העז להגיד - -
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
- - משהו מקצועי, ערכי על אנשים שפגעו בערכים ובמוסר. לכן כולם צריכים לחשוב קצת, להסתכל על עצמנו במראה פנימה ולראות אם אנחנו עושים את הכול לטפח את השירות הציבורי, או פוגעים בו ונהפוך כולנו למדינה מושחתת, לא למדינה שיש בה שחיתות. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. הדוברת הבאה – חברת הכנסת שרון ניר. תת-אלוף גברה על האלופה? בבקשה.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
טוב, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, זה קצת עבר לידנו אבל היום היה יום חג בצה"ל, כור מחצבתי. אני מבקשת להודות לרמטכ"ל היוצא רב אלוף אביב כוכבי, שגם היה מפקדי, אדם ומפקד משכמו ומעלה. אביב שירת בצה"ל למעלה מ-40 שנה ותרם רבות למען ביצור ביטחונה של מדינת ישראל. בדברי הפרידה של אביב מצה"ל אמר שעם גיוסו לצה"ל הוא בחר לשרת בשירות קרבי כי לא הייתה אופציה אחרת מבחינתו. וכך לאורך כל מסלול שירותו – תפקידי ליבה, תפקידי לחימה – תמיד בחירה ערכית. הוא היווה מופת לדור ההמשך. אני מבקשת לברך בדבריי גם את הרמטכ"ל הנכנס רב-אלוף הרצי הלוי, איש צנוע הליכות אשר פועל במסירות אין קץ מתוך תחושת שליחות אין-סופית למען העתיד של כולנו. אני מבקשת בדברים שלי לברך את ראש המטה הכללי ואת כל חיילי צה"ל. אני התרגשתי מאוד להאזין לנאומו של רב-אלוף הרצי הלוי, אשר בחר להעביר מסר של אחדות והדגיש שחיילי צה"ל הינם מבית היוצר של כל חלקי החברה הישראלית. הוא הדגיש ואמר שייחודו של צה"ל בכך שהיה ועודנו פסיפס של החברה הישראלית. רב-אלוף אביב כוכבי, הרמטכ"ל היוצא, ורב-אלוף הרצי הלוי, הרמטכ"ל הנכנס, מהווים בעיניי מנהיגות ראויה. אני מבקשת לפנות לראש ממשלת ישראל מר בנימין נתניהו: צא ולמד מאלו שכפופים למרותך מנהיגות מהי. נבחרת להוביל, להיות מבוגר אחראי, אבל המנהיגות ממך והלאה. במקום לאחד ולקרב אתה מפלג ומשסה. אתה מאפשר לשותפיך בקואליציה ולשרים בממשלה שלך לפעול ללא לאות לפרק משרדים, לפטר אנשים ולפעול באופן חסר גבולות למילוי הגחמות של עצמם. דע לך שהאחריות למצב של כולנו מונחת על הכתפיים שלך. כך לא בונים מדינה, כך הורסים מדינה. עדר ללא רועה לעולם לא יגיע לחוף מבטחים. מה שבטוח, הממשלה הזו לא תשלים את ימיה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חברת הכנסת אורנה ברביבאי, בבקשה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
איך עדר מגיע לחוף מבטחים, גב' ניר? טלי, את מכירה עדר שמגיע לחוף מבטחים?
שרון ניר (ישראל ביתנו):
חבל לי, השר קרעי, שאתה בוחר להתמקד בפשט ולא בדרש. אתה נראה לי בן אדם שמסוגל להתמקד בדרש ולהבין מה אמרתי.
היו"ר אוריאל בוסו:
בבקשה, נא לאפשר לדוברת.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
אבל הבנו שהדברים המהותיים עוברים לידך - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת שרון ניר, אפשרו לך לדבר, תאפשרי לאחרים גם.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
לילה טוב, השעה 01:30.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הכנסת, קצת שקט.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
כבוד יושב-הראש, חברים נכבדים, אני מסתכלת על הצעת החוק שאנחנו אמורים לקבל החלטה לגביה – על פי סעיף בחוק-יסוד: הממשלה – להקים את משרד ההסברה ולמנות את השרה גלית דיסטל להיות שרת ההסברה, ואני שואלת את שרת התעמולה המיועדת, שתכף תאושר כי אנחנו כמובן אופוזיציה במיעוט והקואליציה תרשה לעצמה למנות שרת תעמולה באישון לילה: איזה תפקיד מאתגר יש לה? האם היא מודעת למורכבות של התפקיד שבו היא תצטרך להסביר כל כך הרבה החלטות הזויות שהממשלה הזאת מקבלת וגם לייצג חברי כנסת ושרים, סגני שרים, שמדברים אמירות - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת מלינובסקי. חברת הכנסת מלינובסקי.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
- - אולי מאחורי דלתות סגורות, אבל ההקלטות שמגיעות – אני תוהה איך שרת התעמולה של הממשלה הזאת תסביר אותן. היום שמעתי את ההקלטה שבה מצוטט סמוטריץ' שאומר: ספרדי מסורתי, אכפת לו מהומואים? מעניין את הסבתא שלו.
השרה במשרד ראש הממשלה גלית דיסטל אטבריאן:
זה פרגון של אישה לאישה? - - -
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
איך לא בירכתי אותך? אני מודעת רק למורכבות, ואני תוהה איך תהיי מסוגלת להסביר את השטויות האלה? האמירה על כך שספרדי מסורתי – מעניין את הסבתא שלו הומואים, האמירות של מעוז – כאשה אני שואלת אותך – על זה שנשים לא צריכות לשרת בצבא, על זה שתפקידנו כנשים רק להקים משפחות ולגדל ילדים - -
השרה במשרד ראש הממשלה גלית דיסטל אטבריאן:
- - -
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
- - איך תסבירי? איך תסבירי כשרת התעמולה את השטויות האלה? איך תסבירי כשרת תעמולה - - -
שר התקשורת שלמה קרעי:
מה הבעיה? תראי איך שידורי התעמולה מהדהדים כל הזמן את השקרים שלכם.
השרה במשרד ראש הממשלה גלית דיסטל אטבריאן:
- - -
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
איך תסבירי לחברות זרות שיפסיקו להשקיע במדינת ישראל בגלל ההחלטה לחסל את הדמוקרטיה? האם רק בקולי-קולות ובצעקות? אותי לא שכנעת, שרת התעמולה - - -
השרה במשרד ראש הממשלה גלית דיסטל אטבריאן:
אני שרת התעמולה, את גברת גזענות – את מייצגת דיכוי ואת גזענית. את גזענית - - -
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
שרת התעמולה, אותי לא שכנעת. הרפורמה הנוראית - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
השרה דיסטל. השרה דיסטל.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
אתה לא הגנת פעם אחת על היכולת שלי לדבר, פעם אחת.
היו"ר אוריאל בוסו:
השרה דיסטל - - -
השרה במשרד ראש הממשלה גלית דיסטל אטבריאן:
תקשיבי לי טוב - - -
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
לא, לא מקשיבה לך.
היו"ר אוריאל בוסו:
קודם כול לשבת. קודם כול לשבת.
שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן:
90% מהשופטים אשכנזים, זה נגמר. הגזענות נגמרה - - -
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
לא מקשיבה לך. תראי כמה את מאוימת, את לא מסוגלת לשבת ולהקשיב.
היו"ר אוריאל בוסו:
השרה דיסטל, קודם כול לשבת.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
איך תסבירי, שרת התעמולה, איך תסבירי - - -
שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן:
נגמרה החגיגה. נגמר. נגמרה החגיגה והגזענות נגמרה. 90% מהשופטים הם אשכנזים, למה?
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
אם את מתכוונת להסביר את הממשלה הזו בדרך הזו, הממשלה צריכה להיות מוטרדת. מאוד מוזר.
שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן:
תעני למה. למה 90% משופטי העליון אשכנזים? למה? למה?
היו"ר אוריאל בוסו:
השרה דיסטל אטבריאן.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
אני מציעה לך כשרת תעמולה לפתח יותר קור רוח. את לא תוכלי להסביר את הרפורמות ההזויות בדרך הזו, לא תוכלי - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
השרה דיסטל אטבריאן, צריך לאפשר לה להשלים את הדברים.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
אתה כמובן לא אפשרת לי לשאת את הדברים. היא הפריעה לי לאורך כל הדברים - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
לא, לאורך כל הדברים.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
היא הפריעה לי לאורך כל הנאום, אתה תוכל להסתכל אחר כך בנאום - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
לא, לא, ב-40 השניות האחרונות היא הגיבה לך.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
לא, לא. תסתכל אחר כך, כבוד היושב-ראש, ותראה שהיא לאורך כל הנאום. אני אסיים בכך שאני אומר שלהבנתי הכישורים של להיות שרת התעמולה מחייבים יותר קור רוח ופחות צעקנות.
שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן:
גזענית. כל פעם שתגידי "שרת התעמולה" אני אגיד שאת גזענית. למה 90% מהשופטים בעליון הם אשכנזים? למה?
היו"ר אוריאל בוסו:
השרה אטבריאן, קודם כול לשבת.
קריאה:
חברת הכנסת אורנה ברביבאי, תספרי לה מאיפה האליטה באה, שאת הגעת מאליטה.
שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן:
גזענית. גזענית. למה כולם אשכנזים? - - -
סימון דוידסון (יש עתיד):
זה לא קיים כבר, תפסיקו עם השטויות האלו. זה לא קיים כבר. אתם פוגעים בספרדים. את פוגעת בספרדים. אין דבר כזה כבר אשכנזי - - -
שרון ניר (ישראל ביתנו):
אנחנו באליטות, חברת הכנסת, באליטות.
שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן:
- - -
טלי גוטליב (הליכוד):
הפרקליט שפר אמר שזה מה שקורה כשלא לומדים בש"ס, בגלל זה שופטים בעליון. השבוע אמר ברדיו. אין בושה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
גלית, זה לא קיים, תפסיקו עם זה כבר.
היו"ר אוריאל בוסו:
השרה דיסטל, השרה דיסטל אטבריאן.
שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן:
הדיכוי נגמר - - - המזרחים רוצים שוויון. נגמר.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
כך נראה שיסוי ופילוג. ככה משסים.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
חברת הכנסת ברביבאי, כמו ששידורי התעמולה מצליחים להסתיר טוב את השקרים שלכם יום-יום, אם יהיה איזה שקר קטן אצלנו, תאמיני לי שנוכל להתגבר עליו.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
אני מציעה לכם להיות מוטרדים אם זו דרך התעמולה שלכם.
טלי גוטליב (הליכוד):
הפרקליט לשעבר יהודה שפר אמר שאין שופטים מזרחים כי הם לומדים במוסדות של ש"ס – אי-אפשר לשמוע. זה מה שהוא אמר ברדיו השבוע.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
המלך של הפייק, זה מה שאתה.
טלי גוטליב (הליכוד):
המלך של הפייק זה יוראי. זה הוא, הוא מתבלבל. יוראי זה הפייק - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הקואליציה, תאפשרו להם להשלים את הדברים. תודה רבה. בבקשה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש - - -
קריאות:
- - -
סימון דוידסון (יש עתיד):
לא, אני לא אתחיל כך.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
כמו בצפון קוריאה - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת יוראי להב, אתה מפריע לחבר שלך לדבר. אתם מפריעים לחבר שלכם לשאת דברים.
טלי גוטליב (הליכוד):
יוראי - - - עולים המיסים, יורדים המיסים. העלינו את המיסים - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב.
שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן:
מדכאים אותנו כבר שבעה עשורים, ואז הם גם קוראים לעצמם חמלה. זה בלתי נסבל. אתם בלתי נסבלים. פשוט בלתי נסבלים - - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
די עם רגשי הנחיתות, את שרה בממשלה. את שרה בממשלה, די עם רגשי הנחיתות - - -
שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן:
למה אין מזרחים? למה? - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
השרה גלית דיסטל, קודם כול לשבת.
שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן:
למה אין מזרחים? - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת דיסטל, חברת הכנסת דיסטל, זה לא מקובל לקרוא שרים לסדר.
שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן:
בעליון - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
השר המקשר, אולי תקשר בינה לבין הכנסת? השרה גלית דיסטל, בבקשה לשבת. זה לא מקובל לקרוא לסדר לשרים. בבקשה מכם.
שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן:
- - -
סימון דוידסון (יש עתיד):
לא הבנתי, כך תיראה ההסברה שלנו? אוי ואבוי. אוי ואבוי, גלית.
היו"ר אוריאל בוסו:
השרה, אני מבקש לא להשיב. תודה רבה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
שרת התעמולה, תסבירי לנו איך לבטל לימודי ליבה זה יקדם שוויון.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת יוראי להב, כרגע זה על חשבון הזמן של חבר שלכם.
סימון דוידסון (יש עתיד):
לפני שבוע נפל לי האסימון. הלכתי לבקר את אימא שלי, אישה בת 83, אישה מאוד מתורבתת, אקדמית, רופאה, ואז היא אומרת לי, עם המבטא הרוסי שלה, היא אומרת לי: סימונצ'קה, מה, אימא של בנט לא יהודייה? אני, כמעט נפלה לי הלסת. התחלתי להסביר לה כמובן שזה פייק ניוז וזה שקר, והבנתי שאם אימא שלי, בת 83, ד"ר דוידסון, נופלת לשקר שאימא של בנט לא יהודייה, אז משהו מטורף קורה. ולשלוש הדקות האלה - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
רק עכשיו היא שמעה את זה? פתאום היא אמרה לו את זה. עכשיו רק היא אמרה לו את זה, רק עכשיו היא שמעה את זה. עכשיו אימא שלו הרופאה שמעה את זה לראשונה. סימון, בבקשה, עובדות האמת נמצאות בפרטים הקטנים.
סימון דוידסון (יש עתיד):
ולכמה דקות שאני מדבר אני קורא לנאום הזה "פינוקיו". יש לכם ילדים – אתם מכירים את הסרט פינוקיו. ויש שקר שחוזר על עצמו כל הזמן, ועוד שקר ועוד שקר, ואנחנו עדים בשנה וחצי האחרונות לשמוע: 53 מיליארד ש"ח עברו למנסור. כמה עברו בסוף? פחות מ-3 מיליארד ש"ח. שיפוץ הבית של בנט – 50 מיליון שקלים. בולשיט אחד גדול. שקרנים. אימא של בנט לא יהודייה – שקר אחד גדול. עכשיו מגיע שר החינוך – אני שמח שהוא יושב פה: במשרד החינוך לא לומדים יותר תנ"ך. תלמידי בית ספר לא לומדים תנ"ך. עוד שקר אחד גדול. ישבתי אתמול עם שלושה מנהלים בבתי ספר תיכון באזור נתניה. שקר אחד גדול. לומדים, ועוד איך לומדים, אבל שינו את התוכנית. ומה גילו בתוכנית החדשה? מה יותר דומה ללימודים של התוכנית החדשה? הלימודים בישיבות. הקטע הזה שלומדים ביחד ולומדים ביחד באופן חופשי ומקבלים משימות – זה מה שקורה עכשיו.
משה סעדה (הליכוד):
ממש לא - - -
סימון דוידסון (יש עתיד):
לך תלמד, סעדה. אתה לא יודע מה קורה בכלל. עומדת לידי חברת הכנסת נעמה לזימי ואומרת לי: בעלי מורה לתנ"ך. איך הם משקרים שלא לומדים תנ"ך? בעלי, זו העבודה שלו. אז זה עוד שקר - - -
משה סעדה (הליכוד):
הציבור נתן לכם כרטיס אדום - - -
סימון דוידסון (יש עתיד):
חבר'ה, תפסיקו עם השקרים האלה. הגיע למצב שיאיר לפיד נוצרי ואשתו נוצרייה ועוד שקר ועוד שקר ועוד שקר. ויש לי שאלה – בואו נעבור רגע לראש הממשלה. אני אגיד לכם משפט, תגידו מי אמר: מה? מה פתאום? מי אמר?
קריאה:
ביבי.
סימון דוידסון (יש עתיד):
ביבי. למי הוא אמר את זה? הוא אמר את זה בריאיון כששאלו אותו – ואני מצטט: האם תקדם חוק שימנע את העמדתך לדין? ומה הוא ענה? מה, אני? מה? מה פתאום. איך סמוטריץ' אמר? שקרן, לא רוצה להגיד בן, אבל המילה שאמרתי בהתחלה; שקר ועוד שקר ועוד שקר ועוד שקר.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
סימון דוידסון (יש עתיד):
ולכן, אחרי כל מה שאמרתי אני הבנתי את המסקנה – בגלל כל השקרים האלה ופינוקיו שחוזר על עצמו, מה אנחנו צריכים במדינת ישראל? משרד הס-ב-רה, כדי שהוא יסביר את כל השקרים האלה. אז לכן אנחנו מקימים משרד, ואני מאחל לגלית באופן אישי הצלחה - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. נא לסיים.
סימון דוידסון (יש עתיד):
- - ותמשיכו לשקר, זה עובד לכם טוב.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת רון כץ. בבקשה.
רון כץ (יש עתיד):
תודה רבה. אדוני, כנסת נכבדה, אנחנו נמצאים פה היום באיזשהו מרתון כזה שהתחיל בבוקר, התחיל בוועדת חוקה, שעושה קולות כאילו היא ועדה אמיתית ובאמת רוצה לדון בחוק; בתכלס אין שם כלום. עברנו לעוד כמה הצגות והגענו להצגה המרכזית פה היום, חברים – טלי, את הכוכבת בהצגה שלי, אז תבחרי מקום.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
רון כץ (יש עתיד):
הבנתי, אוקיי. הגענו לפה היום, ואני חייב להזכיר לכל החברים שיושבים פה שמחוץ לבית הנכבד הזה יש מדינה. האנשים ההזויים האלה, שכל רגע קופצים ממקום למקום וצועקים מכל פינה בבית הזה, אמורים לנהל מדינה. ממנים פה עכשיו חברת הכנסת שאמורה להיות שרת ההסברה, שרוצה לפתוח משרד שמסבירה את הרפורמה של המשפטים. עכשיו, שרת ההסברה – עוד מעט ידבר סגן שר החוץ לשעבר ואולי יסביר מה שרת ההסברה אמורה לעשות, כי אני לא חושב שהיא אמורה להסביר רפורמה למדינת ישראל. זה מקביל לשני שרי ביטחון; זה מקביל לארבעה שרי חינוך; זה מוסיף לכך שאומרים שההסכם הקואליציוני עם אבי מעוז לא באמת קורה, כי גפן לא עובר ממשרד החינוך, הוא בעצם נשאר במשרד החינוך, ואבי מעוז לא קיבל כלום, או כן קיבל כלום; זה נמשך בהעברת סמכויות, משרדים, חגיגות, שאף אחד לא מבין מה, שיא חדש בשרים בלי תיק, והינה משהו שעוד לא היה לנו בבית הזה – שולחן אחורי לשרים האחוריים. לא יודע איך אתם מוכנים לעלבון הזה, אבל יש שרים שמוכנים להיות שרים סוג ב' רק בשביל שיקראו להם שרים. ואם זה לא מספיק ואנחנו רוצים רגע להסלים את האירוע הביזארי הזה שקורה לנו פה היום, יושבים פה אנשים שלא מבינים על מה הם מדברים. אף אחד כנראה לא שמע את המשנה ליועמ"שית שרון אפק, שדיבר על היועצים המשפטיים בראייה של הדין הבין-לאומי. עכשיו זה כאילו אני מדבר סינית, נכון? אף אחד לא מבין מה זה אומר. מה זה אומר? זה אומר שאם אתם תהפכו את היועצים המשפטיים לדעה לא מחייבת, מה תעשה מחלקת הדין הבין-לאומי בפרקליטות הצבאית – יושב פה הרמטכ"ל לשעבר – מה היא תעשה אם הדעה שלהם לא מחייבת? איך היא תגן על קצינים בעולם? איך נעשה את זה אם מערכת המשפט שלנו - - -
משה סעדה (הליכוד):
תסביר לי איך זה קשור. מה עניין שמיטה להר סיני? זה לא קשור בכלל. זה לא קשור בכלל.
רון כץ (יש עתיד):
אני אסביר לך איך זה קשור, כי אתה לא מבין בזה כלום. שב, תקשיב, תלמד.
משה סעדה (הליכוד):
זכותם להגיד את העמדה שלהם והעמדה שלהם תישמע. כל מה שנאמר זה שבמשרד ביצועי אתה לא חייב – תביא את חוות הדעת של עצמך. אין שום קשר בין שני הדברים, באמת.
רון כץ (יש עתיד):
שב, תקשיב, תלמד. אם תהפכו – יואב, אתה אשם בזה. הוא היה צריך להיות ראש מח"ש.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
רון כץ (יש עתיד):
הזמן שלי צריך לחזור.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
רון כץ (יש עתיד):
רגע, תגיד לו להפסיק.
משה סעדה (הליכוד):
במקרה, במקרה, מי שהגיע לוועדה הזו - -
רון כץ (יש עתיד):
זה בסדר, הוא סופר לי את הזמן בחזרה.
משה סעדה (הליכוד):
- - המשנה הבין-לאומי הגיע היום לוועדה - - -
רון כץ (יש עתיד):
מי? מי?
משה סעדה (הליכוד):
המשנה ליועמ"ש הקודם, מנדלבליט, הגיע לוועדה כדי לתמוך ברפורמה - - -
רון כץ (יש עתיד):
מה הקשר בין מה שאני אמרתי למה שאתה אומר?
משה סעדה (הליכוד):
כי הוא התעסק בבין-לאומי.
רון כץ (יש עתיד):
מה הקשר? מה הקשר? על מה אתה מדבר?
משה סעדה (הליכוד):
מה הקשר? כי זה בדיוק אותו דבר, כי אם אתה לא יודע מה זה בין-לאומי - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
אתה אמרת שבחוק הבין-לאומי יש בעיה. המשנה - - -
רון כץ (יש עתיד):
אבל אני מדבר על מחלקה אחרת, הוא הולך - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
לא, הוא הביא מישהו שהיה משנה שמטפל בבין-לאומי.
רון כץ (יש עתיד):
אבל זה לא מה שאני אומר, אני מדבר על הצבא.
משה סעדה (הליכוד):
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
אוקיי. חבר הכנסת סעדה, תן לו להשלים את הדברים.
רון כץ (יש עתיד):
זה לא מה שהתכוונתי. אני אשלים, אם אחרי זה לא תבין אני אסביר לך.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת סעדה, תן לו להשלים את הדברים.
רון כץ (יש עתיד):
אם לא תבין אני אסביר לך. אני רוצה להסביר לכם משהו: אם חוות דעת של יועמ"ש בדבל"א בפרקליטות הצבאית תהיה מסמך לא מחייב ומערכת המשפט הישראלית תהיה מערכת חלשה וחלולה בגללכם, קצינים במדינת ישראל לא יוכלו לטוס לחו"ל כי יתבעו אותם בכל המדינות בעולם - - -
משה סעדה (הליכוד):
היא תהיה חזקה, ואמון הציבור יהיה גדול, ותפסיקו להפחיד ולהפחיד.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה.
רון כץ (יש עתיד):
אתה רק מאריך לי את הזמן, כי אני אסיים את הטיעון שלי.
משה סעדה (הליכוד):
הרפורמה הזאת היא טובה. אמון הציבור נמוך.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת סעדה.
רון כץ (יש עתיד):
תמשיך, יש לי זמן. יש לי זמן. תמשיך.
משה סעדה (הליכוד):
גם לי יש זמן, לאן אני ממהר?
רון כץ (יש עתיד):
מעולה.
משה סעדה (הליכוד):
אני לא חוזר הביתה, נשאר פה עד הבוקר.
רון כץ (יש עתיד):
מעולה. אפשר להמשיך עכשיו?
היו"ר אוריאל בוסו:
אבל אתה משאיר את כולם.
משה סעדה (הליכוד):
יש לנו אחר כך עוד להסביר לך איך עובד הבין-לאומי בפרקליטות ואיך עובד - - -
רון כץ (יש עתיד):
אין לך מושג על מה אתה מדבר. אתה רק ממורמר כי לא קיבלת תפקיד. די.
היו"ר אוריאל בוסו:
אתה לא מחזיק אותו, אתה מחזיק את שר החינוך כאן.
משה סעדה (הליכוד):
יש לי מושג ועוד איך. שמח וטוב לב.
רון כץ (יש עתיד):
אבל זה יפה שבמחלקת חקירות שוטרים למדת על הדין הבין-לאומי. אני גאה בך. ועכשיו, אם תיתן לי להשלים את הטיעון שלי - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תשלים, תשלים.
משה סעדה (הליכוד):
אתה יודע שעובדים ביחד, מתכללים אירועים.
רון כץ (יש עתיד):
עכשיו אם תיתן לי להשלים את הטיעון שלי אני אשמח. אני לא הפרעתי לך. תמיד כשתדבר אני אקשיב לך בקשב רב, גם אם אני לא אסכים איתך. תמיד. אני מאמין בזה. אז כמו שהתחלתי להגיד, ברגע שמערכת המשפט הישראלי תהיה חלשה, היועמ"שים יהיו חסרי משמעות, לא נוכל להגן על קצינים ישראלים בעולם. אני יודע שזה לא אומר לכם כלום וזה גם לא מעניין אתכם, כי אלה המינויים שלכם - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - בית הדין בהאג, בושה - - -
רון כץ (יש עתיד):
טלי, מה קשור בית הדין בהאג למה שאני אומר? אי-אפשר לדבר פה - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
לא, חברת הכנסת גוטליב, מסיים חבר הכנסת סעדה – את קמה. זה לא עובד כך, הפינג-פונג הזה. אי-אפשר להשלים את הדברים. אי-אפשר לנהל כאן דיון. אתם עושים פיליבסטר לשר החינוך, שבבוקר צריך לתפקד. יש פה שר כלכלה, יש פה שרים נוספים, אתם מחזיקים אותם, לא את האופוזיציה.
קריאות:
- - -
רון כץ (יש עתיד):
אם יהיה שר אחד שלא צריך לדאוג ויש לו כמה מחליפים זה שר החינוך.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים את הדברים.
רון כץ (יש עתיד):
לסיום, חבר הכנסת סעדה וחברת הכנסת גוטליב, שדיברה על בית הדין בהאג – לא יודע מה זה קשור – אני רוצה לומר לכם, ושזה יהיה ברור ושזה יהיה גם לפרוטוקול: ברגע שמערכת המשפט הישראלית תהיה חלשה וליועמ"ש תהיה חוות דעת שאפשר לנגב איתה אני לא רוצה להגיד מה, קצינים ישראלים לא יוכלו לטוס לחו"ל, הגיבוי הבין-לאומי של העולם לא יוכל להתקיים. ומשפט לסיכום, כי אני לא רוצה רק לתקוף אתכם, אז אני רוצה לברך את חברך יו"ר ועדת החינוך, יוסי, שהיום קיים דיון חשוב על המורים שמלמדים את העולים שבאים למדינת ישראל. אני יודע, זה לא מעניין אף אחד שנמצא פה. אני יודע את זה.
קריאה:
למה?
רון כץ (יש עתיד):
בצד הזה זה מעניין, אני יודע. אבל יש 540 מורים שנפלו ברפורמה והיום הוא קיים עליהם דיון, ומגיע לו גם על זה יישר כוח גדול. אתה רואה? לצד הביקורת יש לי גם פרגון. תודה רבה, אדוני.
היו"ר אוריאל בוסו:
בהחלט יושב-ראש ועדת החינוך ראוי. תודה רבה לחבר הכנסת רון כץ. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, בבקשה.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
ערב טוב, יו"ר הכנסת, כנסת נכבדה. האמת שקצת נמנמתי בחוץ והצעקות פה במליאה הכניסו אותי פנימה. ואני רציתי לציין לטובה חבר כנסת אחד שהיום היה לו הרבה מאוד אומץ להגיע לוועדת החוקה, חבר הכנסת ינון אזולאי, שהוא פרלמנטר מצוין, והיה היחידי שישב בוועדת החוקה, שדנה בייעוץ המשפטי ובעצם בבקשה של הקואליציה עכשיו לרמוס, לדרוס, לשים במכלאות – בוא נצטט את כל הציטוטים האלמותיים שלהם מהאופוזיציה - - -
משה סעדה (הליכוד):
לשים במכלאות? איך את אומרת דבר כזה?
אפרת רייטן מרום (העבודה):
אתה לא היית כאן בקואליציה הקודמת. ידידי, לא היית כאן - - -
משה סעדה (הליכוד):
שאלתי מי אמר.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
דודי אמסלם.
משה סעדה (הליכוד):
לשים במכלאות?
אפרת רייטן מרום (העבודה):
בוודאי.
משה סעדה (הליכוד):
אני לא מכיר אמירה כזאת.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
אז בבקשה.
שלום דנינו (הליכוד):
סליחה, רק לעדכן אותך - - -
אפרת רייטן מרום (העבודה):
זה בסדר, אני רק אסיים את שלוש הדקות ותוכל לעדכן אותי.
שלום דנינו (הליכוד):
לא, רק לעדכן אותך שהייתה התנצלות של ערוץ 2 שזה לא מה שנאמר.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
של מי?
שלום דנינו (הליכוד):
של ערוץ 12.
היו"ר אוריאל בוסו:
של ערוץ 2 שזה לא מה שנאמר, הוא אומר.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
שהוא לא אמר מכלאות?
שלום דנינו (הליכוד):
לא, הוא אמר - - -
אפרת רייטן מרום (העבודה):
מצוין. מצוין.
היו"ר אוריאל בוסו:
טוב שכך.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
אני שמחה לשמוע. אז נישאר בלי "מכלאות", רק "נרמוס" ו"נדרוס". ומה עוד היה? והיה "לשים ליד הקיר", והיה "אקונומיקה" – היו כל מיני אמרות אלמותיות שאיתן הגענו - - -
שלום דנינו (הליכוד):
לא מדויק - - -
אפרת רייטן מרום (העבודה):
אקונומיקה – שרת ההסברה. אני רוצה לומר שינון אזולאי הגיע היום לוועדה והיה היחידי שהעז לעמוד מול הקואליציה החדשה ולומר: אתם טועים באיך שאתם מתייחסים לייעוץ המשפטי של הכנסת, כי זה היה בזיון. ואנחנו כבר למדנו ולומדים שאתם שוברים את הכללים ואין לכם שום כבוד, לא למוסדות הממלכתיים ולא לכללים ולהנחיות. אבל הפעם באמת בוועדת החוקה גם נשמעה חברת הכנסת גוטליב, שעכשיו לא נמצאת כאן, שגם פקפקה - -
קריאה:
היא פה - - -
אפרת רייטן מרום (העבודה):
איפה? אה, היא מוסתרת. - - שפקפקה בייעוץ המשפטי והטענה שהם גם בניגוד עניינים. את זוכרת? אני מזכירה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אני זוכרת, גם את יוצרת לי ישר זכות תשובה, ברור וברור. מה זאת אומרת? הייעוץ המשפטי לממשלה עושה מעשה גל הירש לאריה דרעי, ואז נותנים חוות דעת - - -
אפרת רייטן מרום (העבודה):
בבקשה. אנחנו אוהבים שאנחנו עובדים בהרמוניה ואנחנו עושים פיליבסטר משותף, קואליציה ואופוזיציה. הינה, למה אומרים שאין הסכמות בין קואליציה לאופוזיציה? יש פיליבסטר משותף כל הלילה.
היו"ר אוריאל בוסו:
אבל את צריכה לתת לדבר - - -
אפרת רייטן מרום (העבודה):
ולכן הגיע חבר הכנסת ינון אזולאי ועמד בצורה ברורה וחדה, והוא היה היחיד שהגן על העמדה של הייעוץ המשפטי של הכנסת, ואמר דברים ברורים ויפים מאוד על כך - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
מה הוא אמר? מה הוא אמר?
אפרת רייטן מרום (העבודה):
אולי אתם לא מסכימים איתם, אולי הוא כבר מוקצה בעיניכם, אבל הוא אמר שצריך, א. לתת כבוד ולכבד ולהקשיב לייעוץ המשפטי של הכנסת, שהם עושים עבודה נאמנה, וגם אם לא מוצא חן בעיניכם המכתבים שלכם - -
טלי גוטליב (הליכוד):
מאוד מרשים. אני מאוד מתרגשת.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
- - וגם אם לא מוצא חן בעיניכם מה שהם אומרים וההנחיות שלהם והכללים, עדיין יש בזה בהחלט מסוג הדברים - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
אנחנו נבחרי הציבור והם יועצים משפטיים. זה מקומם. וואו.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
כן, גם ינון אזולאי הוא נבחר ציבור, ולכן אני מברכת אותו, ואני מקווה שהוא הסנונית הראשונה לעוד רבים אחרים שיבואו בעקבותיו בקואליציה הזו והיא תיפול במהרה בימינו.
משה סעדה (הליכוד):
עוד ארבע שנים.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה, חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. הדובר הבא, חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. היא מצחיקה אותי, אני לא יכולה. טלי, שבי כבר בשקט.
טלי גוטליב (הליכוד):
הכול טוב, חבל לפנות אליי. חבל. תסתדרו לבד. מה אתם צריכים אותי?
סימון דוידסון (יש עתיד):
יסמין, לנו יש קול יותר חזק.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אני יותר חזק. אם אני צועקת לא שווה להתחרות. איפה שר התקשורת? לא כאן. במוצאי שבת - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
שר התקשורת פה.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אוקיי, מעולה, זה מיועד לו. במוצאי שבת, בזמן שאנחנו היינו בהפגנת הענק בהבימה, שמעתי ששר התקשורת הכריז על התוכנית שלו לתאגיד השידור הציבורי, קיצוץ של מאות מיליונים מתקציב התאגיד שמשמעותו אחת – לסגור אותו. אני אומנם באופוזיציה ואני מקווה שחבריי לא יכעסו עליי, אבל אני פה, האמת, כדי לעזור לקרעי, ואני מקווה שהמסר יחדור, יגיע. תשמע, קרעי, הרי הסיבה האמיתית שאתה רוצה לסגור את התאגיד היא כי אתה חושב שהוא ערוץ של שמאלנים, כל מי שצופה בו הוא שמאלני, זאת אומרת שאם תסגור את התאגיד יהיה לשמאלנים פחות מה לראות בטלוויזיה וייווצר להם זמן פנוי. מה השמאלנים הכי אוהבים לעשות בזמן הפנוי שלהם? לצאת להפגנות.
שר התקשורת שלמה קרעי:
להפגין.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
יפה. כל הכבוד. לכן אני אומרת, לטובתך תעשה הפוך – תגדיל את התאגיד, תן לנו סיבות להישאר בבית; יותר יצירות מקוריות חדשות, עוד עונות לסדרות הקיימות: "חזרות" – לסגור לעוד שלוש עונות; "קופה ראשית" - -
היו"ר אוריאל בוסו:
אני לא מאמין שזה או הפגנות או טלוויזיה. אל תזלזלי כך בשמאלנים.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
רגע. - - "קופה ראשית" – ישר להחתים עד עונה שמינית. והינה אני איתן לך אפילו רעיון לפרק - - -
שר התקשורת שלמה קרעי:
- - -
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אתה לא מקשיב עד הסוף. עכשיו בוא אני אתן לך רעיון לפרק ל"קופה ראשית". בנימין נתניהו מחליט לשריין את כוכב השביט לרשימת הליכוד אך חוזר בו ברגע האחרון לאחר שמתגלה כי בנה, אוצר, התחתן עם גבר. ועכשיו ברצינות. הכוונה לפגוע בתאגיד השידור הציבורי היא לא פחות מאשר סתימת פיות. התאגיד מזוהה כסמל לתרבות ויצירה ישראלית לא רק בארץ אלא גם במדינות העולם. הערוץ מקדם הפקות מקוריות יותר מכל ערוץ אחר, פותח את הדלת בתעשייה לשחקנים מוכשרים בתחילת דרכם ומעלה לשיח הציבורי נושאים שאנחנו לא רגילים לראות על מסך הטלוויזיה בדרך כלל. בנוסף - - -
שר התקשורת שלמה קרעי:
- - -
יסמין פרידמן (יש עתיד):
תתפלא שכתבתי את זה לבד בעצמי, שלמה קרעי. מה לעשות? מהיום שהגעתי לכאן, שכף רגלי נכנסה בדלת הזאת, קראת לי נורבגית, קראת לי לבנה פריבילגית. עכשיו מילא פריבילגית, אבל לבנה? קרעי, אתה גם לא רואה טוב - - -
שר התקשורת שלמה קרעי:
לא אמרתי את זה - - -
יסמין פרידמן (יש עתיד):
מה שאני ספגתי ממך בתור נורבגית זה לא מה שהנורבגים יזכו ממני, אוקיי - - -
שר התקשורת שלמה קרעי:
את משקרת במצח נחושה. מעולם לא - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
הוא הפריע לי, סליחה. לסיום - - -
שר התקשורת שלמה קרעי:
- - -
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אתה מפריע לי.
היו"ר אוריאל בוסו:
השר קרעי, תן לה להשלים את הדברים.
שר התקשורת שלמה קרעי:
זה בדיוק כמו ערוצי התעמולה שהיא מעודדת. אני הוצאתי מהפה את המילים "לבנה"? בחיים לא אמרתי את זה - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
אבל תן לה להשלים את הדברים.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
לא? מעניין. אתה וחבריך.
משה סעדה (הליכוד):
הם מבקשים לעצמם הכול, מה שטלי אמרה, פסוקי תהילים, הכול מכול. הלילה כנראה עשה את שלו אצלם, לא מדויקים - - -
שר התקשורת שלמה קרעי:
זה לא הסגנון שלי - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
אז הוא אומר שהוא לא אמר. טוב שכך.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אני מחכה. אני מחכה. הם עושים פיליבסטר לעצמם - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
משפט לסיום.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
לי, פעם אחת שצעקתי, אמרו לי: המנצחים לא צועקים. שלמה קרעי, המנצחים לא צועקים, תירגעו. משפט לסיום: עבור כל המדינה אני באמת מקווה שהממשלה לא תפרק לגורמים גם את השידור הציבורי. תודה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. הדובר הבא, דוד אמסלם – אינו נוכח. חבר הכנסת יואל רזבוזוב, בבקשה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אני ממש נעלב בשם השמאלנים בבית. מה זה, כאלה רדודים? זה או טלוויזיה או הפגנות? אין שכל בבית - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
בבקשה. חברי הכנסת, אתם מפריעים לחבר שלכם לדבר.
יואל רזבוזוב (יש עתיד):
כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שאני לא יודע – לבכות, לצחוק – הבית הזה באמת הפך להיות קרקס. אני עשר שנים בבית הזה, ולא היה דבר כזה; לא צעקו פה: שמאלנים, ימנים, אשכנזים, ספרדים – כל היום צעקות, קללות, באמת לא היה דבר כזה. בסופו של דבר זה בית הנבחרים שלנו, אנשים מסתכלים עלינו, דור העתיד מסתכל עלינו. זאת ההתנהגות? יש פה שרים. שרים לא יכולים להרשות לעצמם לדבר כך, לצעוק, לשבת, להגיב – זה לא נכון. זה לא צריך להיות ככה, זה אף פעם לא היה ככה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
איפה גנץ ולפיד? השאירו אתכם לעבוד והלכו לישון - - -
יואל רזבוזוב (יש עתיד):
למה עכשיו? למה אתה צריך להגיד את זה עכשיו? למה כל הדחקות, כל הבדיחות?
קריאות:
- - -
יואל רזבוזוב (יש עתיד):
חבר'ה, תקשיבו טוב. זה לא רציני.
היו"ר אוריאל בוסו:
אל תענה.
יואל רזבוזוב (יש עתיד):
אנחנו לא נראים טוב, לא כלפי פנים, לא כלפי חוץ.
קריאות:
- - -
יואל רזבוזוב (יש עתיד):
מסתכלים עלינו. אני יכול להגיד לכם על עולם התיירות: עולם התיירות הכניס ב-2019, לפני הקורונה, 40 מיליארד שקלים למשק, מאות אלפי אנשים מועסקים. כתייר רוצה להגיע לארץ, הוא בודק כמה חודשים לפני כן איזה יעד הוא בוחר לחופשה שלו.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
יואל רזבוזוב (יש עתיד):
הוא רואה אותך והוא לא רוצה להגיע לארץ, הוא אומר, למה אני צריך להגיע לארץ? הוא רואה את הדבר הזה, הוא לא רוצה להגיע. הוא אומר, אני רוצה לבוא וליהנות בחופש, אני לא רוצה מדינה שבה פוגעים - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - תייר - - -
יואל רזבוזוב (יש עתיד):
- - במערכת המשפט, שבה פוגעים במיעוטים, פשוט פוגעים באנשים. זה לא עובד ככה, זה לא צריך להיות ככה - -
קריאות:
- - -
יואל רזבוזוב (יש עתיד):
- - וזה לא יהיה ככה. אז חברים, אני אומר לכם, באמת - - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
- - - שולחן הממשלה - - -
קריאות:
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
לא, אבל הוא מדבר, אתם מפריעים לו.
נאור שירי (יש עתיד):
נכון.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב, עם מי את משוחחת?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
חברת הכנסת יושבת סביב שולחן הממשלה.
קריאות:
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב, הם צודקים, זה שולחן הממשלה.
נאור שירי (יש עתיד):
למה את יושבת שם, גוטליב?
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב, האמת היא שהם צודקים, אסור לך לשבת בשולחן הממשלה.
נאור שירי (יש עתיד):
זה אומנם שולחן ממשלה פיקטיבי, אבל זה עדיין שולחן הממשלה.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
שר התקשורת שלמה קרעי:
- - -
טלי גוטליב (הליכוד):
אנחנו מזיזים כיסא - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
לא, לא. זה שולחן הממשלה.
קריאות:
לא, לא - - -
נאור שירי (יש עתיד):
לא, לא. זה שולחן ממשלה - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - אין פה שר.
היו"ר אוריאל בוסו:
זה המקום של השרה מאי גולן.
קריאות:
- - -
טלי גוטליב (הליכוד):
אין פה שרה. זה ריק, בינתיים זה ריק.
היו"ר אוריאל בוסו:
הושיבו אותה שם.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
נאור שירי (יש עתיד):
בואי שבי לידי פה, את לא יכולה לשבת שם.
היו"ר אוריאל בוסו:
לא, לא, אבל כל השורה הזאת נקראת שולחן הממשלה.
קריאות:
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
השר קרעי, אולי תצא איתה לקפה? יש פה שר תורן.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תשבו בפרסה.
קריאה:
עצה מצוינת, בוסו.
טלי גוטליב (הליכוד):
איזה יופי - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
בבקשה, חבר הכנסת רזבוזוב, תשלים את הדברים.
יואל רזבוזוב (יש עתיד):
טוב, אז חברים, מזה התחלתי את השלוש דקות שלי.
קריאות:
- - -
יואל רזבוזוב (יש עתיד):
לצחוק - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - שלשמה התכנסנו כאן. יש לנו ארץ מדהימה - -
יואל רזבוזוב (יש עתיד):
לצחוק או לבכות.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - וכל תייר שמסתכל עליה מגיע לכאן בשמחה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב. לאט-לאט עברת משם לפה, את כבר מתנהגת כאופוזיציה לכל דבר.
קריאות:
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
נדבקת.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - מעניינים אותי הפרטים של הנואמים.
דבי ביטון (יש עתיד):
טלי, בואי שבי לידנו, יש אנרגיות חיוביות - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
תראו, אני, אם הייתי אתם, הייתי אומרת, באמת, בואו נעשה איזשהו כינוס - -
דבי ביטון (יש עתיד):
02:00 - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - שלא נחזור אחד על השני, שלא נגיד בדיוק את אותו דבר וקצת שונה, ובטח לא תגידו כאן שתייר מסתכל בערוץ הכנסת; תייר מסתכל על הארץ המדהימה שלנו ובא לראות אותה במלוא תפארתה.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב.
דבי ביטון (יש עתיד):
את חייבת - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב, קריאה ראשונה.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב, קריאה שנייה.
קריאה:
לא, לא, אני מבקש.
קריאות:
- - -
דבי ביטון (יש עתיד):
טלי, איזה מזל שאת פה, בזכותך אנחנו ערים.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברים, אתם מפריעים לו לדבר. בבקשה.
דבי ביטון (יש עתיד):
אנחנו צריכים - - - בזכותה אנחנו ערים.
יואל רזבוזוב (יש עתיד):
חברת הכנסת גוטליב, את יודעת איזה רייטינג התיירים עושים לערוץ הכנסת? את לא יודעת את זה. צריך לבדוק. שר התקשורת לידך, אני מבקש ממך שתבדוק את הרייטינג של כל תייר ותייר בערוץ הכנסת. אני בטוח שיהיה לזה רייטינג.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
יואל רזבוזוב (יש עתיד):
אני דווקא אסיים ברמה אישית, אני אברך את השרה המיועדת גלית דיסטל, שיהיו לה ברכות, ושתצליח בתפקיד, להסביר. תהיה לה עבודה קשה, אבל הלוואי והיא תצליח.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח, חבר הכנסת עידן רול.
שר התקשורת שלמה קרעי:
העיקר - - - שיוכלו - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
אתה לא מחליף את חברת הכנסת גוטליב.
דבי ביטון (יש עתיד):
זה מידבק.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
דבי ביטון (יש עתיד):
זו מחלה מידבקת. לא ראית, ישבה ליד סעדה, הוא קם - - - מסתובב.
היו"ר אוריאל בוסו:
בבקשה.
קריאות:
- - -
עידן רול (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה ורועשת, אי-אפשר שלא להתייחס - - -
משה סעדה (הליכוד):
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת ביטון, את מפריעה לחבר שלכם לדבר.
עידן רול (יש עתיד):
אי-אפשר שלא להתייחס לשרת התעמולה - -
קריאות:
- - -
עידן רול (יש עתיד):
- - אני בכוונה לא אומר שרת ההסברה, כי אני אעצור שנייה ואסביר מה היא הסברה: הסברה היא לא תעמולה שאמורה להפיץ כל מיני תאוריות ושקרים על עשייה מחפירה, גזענית והומופובית.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב, שכחת שאת בקריאה שנייה? את לא מפריעה, אבל הדיבורים שלך מפריעים.
עידן רול (יש עתיד):
הסברה טובה, הסברה אפקטיבית, היא מעבר לחיזוק תדמית ישראל בעולם; הסברה טובה, כמו Innovation Diplomacy, כמו Climate Diplomacy, היא הסברה שיוצרת קרקע פורייה לשיתופי פעולה מסחריים, לשיתופי הייטק, לשיתופי פעולה כלכליים, מדיניים. היא הבסיס לכל מדינה שרוצה לייצר קשר עם ישראל, בין שהיא רוצה את הידע הטכנולוגי שלנו, בין שהיא רוצה את החדשנות שלנו בנושא אקלים – זה דבר חזק; הסברה טובה נותנת גם אוויר לנשימה למערכת הביטחון שלנו כשהיא נלחמת להגן על אזרחי ישראל; למעשה, כמו שהוכחנו גם במבצע האחרון וגם בזמן הרמדאן האחרון, הסברה טובה היא לא פחות ממצילת חיים. מה שמשרד ההסברה החדש הולך לעשות הוא, מה שנקרא: Old School Propaganda –שום דבר חוץ מלמכור לאזרחי ישראל שקרים - -
משה סעדה (הליכוד):
איך אתה יודע?
עידן רול (יש עתיד):
- - ולנסות למכור לעולם את מה שהממשלה הזו עושה, כאילו העולם לא עוקב. עכשיו, בואו אני אגיד לכם מה הכלל העליון להסברה אפקטיבית: הסברה טובה נשענת על מדיניות טובה. ממשלה שהמדיניות שלה לא טובה – לא יעזרו לה מיליון שקל ולא מיליארד שקל של סרטונים או של הבטחות או של פעילות ברשת וגם לא 20 שרות פרופגנדה. אנחנו עשינו הסברה טובה פשוט כי לא עשינו הסברה; ברגע שנכנסתי אני אמרתי שהמסר הכי חזק שלנו הוא המסר של ממשלת השינוי, כי אנחנו אמרנו שעל אף המורכבות - -
משה סעדה (הליכוד):
לא הצלחתם - - -
עידן רול (יש עתיד):
- - אנחנו בוחרים לייצר עתיד ביחד, והעולם התחבר למסר הזה - -
קריאות:
- - -
עידן רול (יש עתיד):
- - שלמרות האתגרים יש לבחור בדרך שהיא יותר מורכבת, אבל היא דרך הטובה, הדרך שבה כל הציבור רואה משהו בממשלה הזאת - -
משה סעדה (הליכוד):
העם לא קנה את זה.
עידן רול (יש עתיד):
- - ולכן ההסברה עבדה. לא הייתי צריך להמציא שקרים, לא הייתי צריך לספר מעשיות. כל מה שעשיתי היה לתת לאזרחים לשתף את החיים שלהם, לשתף את הסיפור הישראלי. אבל עכשיו עדיף שלא ישתפו בעולם, כי העולם עוקב מקרוב וכל מה שהוא רואה הוא ממשלה גזענית, מיזוגנית, רעה, הומופובית, שמדירה חלשים - -
משה סעדה (הליכוד):
- - -
עידן רול (יש עתיד):
- - ומרסקת את מערכת המשפט.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
עידן רול (יש עתיד):
אין לי ספק ששרת הפרופגנדה הזאת היא האחרונה שתצליח להסביר את הדבר הזה. אם כבר, היא מסמלת הכי טוב את פניה של הממשלה הרעה הזאת. העולם עוקב, העולם יודע – אל תנסו אפילו להסביר.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח, חבר הכנסת ולדימיר בליאק.
קריאה:
כן, זהו. מה זה הסברה, היא מיזם כושל.
היו"ר אוריאל בוסו:
בבקשה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
תודה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לילה טוב לכולם. האמת היא שאני באתי בכוונה כנה לברך את השרה מאי גולן ואת השרה גלית דיסטל על הצטרפות לשולחן הממשלה. אלא מה? השולחן נגמר. אין מקום.
דבי ביטון (יש עתיד):
איפה נשים אותן?
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
אז בצער רב אנחנו כמובן נברך, אבל עם זאת נצטרך לחפש משל אחר. ובכל זאת, השרה דיסטל, אנחנו יודעים שרצית מלכתחילה להיות שרת התקשורת, וזה פורסם אבל לא הסתייע, אבל מכיוון שבכל זאת קיבלת 20 מיליון שקלים לבזבוזים במשרד המיותר שלך, יש לי משימה בשבילך שקשורה למשרד התקשורת. היה פה שר התקשורת עד לאחרונה, שאני לא הסכמתי איתו בהרבה מאוד נושאים בעיקר בתקופה של ממשלת נתניהו-גנץ, אבל הוא הבין היטב את המשימה העיקרית של שר התקשורת, והמשימה העיקרית של שר התקשורת היא להנגיש את תשתיות התקשורת לאזרחי המדינה. ואז בא שר חדש – גם אותו אני מברך – ומעבר למשימת חייו, שהיא סגירת התאגיד, שזה כמובן – אם אנחנו לא שולטים בתאגיד, אז מה שווה התאגיד, כל הדבר הזה? הוא החליט שיש לו משימה נוספת: הוא החליט להיות השר לחיסול אופירה וברקו. הוא צריך לסגור את אופירה וברקו, כי אחרת אי-אפשר להנגיש את תשתיות התקשורת לאזרחי מדינת ישראל. והוא קורא לחברי הליכוד לא להגיע לאופירה וברקו וקורא לאופירה וברקו בכל מיני שמות גנאי. אז אני מבקש - - -
שר התקשורת שלמה קרעי:
חרפה אינטלקטואלית.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
"חרפה אינטלקטואלית", נכון. למרות שאני יודע שהשר מיקי זוהר מאוד נהנה להגיע לתוכנית הזאת, ובכל זאת שר התקשורת בחר במשימה. אז יש לי משימה לשרת התעמולה או לשרת ההסברה – להסביר לשר התקשורת שהוא לא צריך להתעסק עם אופירה וברקו. זה לא עניינו. זה לא במסגרת תפקידו. למה?
שר התקשורת שלמה קרעי:
אתה לא הקשבת - - -
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
כי זה מגוחך. זה מגוחך, השר קרעי. ואני מקווה שהמינוי המבורך הזה של שרת ההסברה יסייע לנו להסביר לך שאתה לא צריך להיות שר אופירה וברקו אלא להיות שר להנגשת תשתיות התקשורת - -
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
- - לאזרחי מדינת ישראל. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):
היושב-ראש, אני אנצל את ההזדמנות הזאת להגיד לך שבקשר לעו"ד גוטליב יש חוויה, יש משהו מאוד תקדימי, אני חושבת – שהיא חברת קואליציה, ועוד לא הייתי בדיון אחד שבסופו מי שניהל את אותה ישיבה מטעם הקואליציה לא הוציא אותה מהאולם. זה דבר שהוא די תקדימי בעיניי.
דבי ביטון (יש עתיד):
למזלך היא לא שומעת.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):
טוב, נתחיל. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול שקלתי להקדיש את הדברים שלי לשר התקשורת שלמה קרעי – אמר לי שהוא קצת מתגעגע לכנסת – אבל אחרי ששמעתי קצת את הדיונים וביליתי את היום בוועדת החוקה ובכנסת, אני רוצה להקדיש אותו לשרת התעמולה הטרייה, כי אני חושבת שיש נושאים שהיא תצטרך לתת עליהם את הדעת. אני רוצה להקריא את תמלול הסרטון של נתניהו על חינוך חינם בבחירות. אני אוהבת לעשות את זה, הנושא הזה קרוב לליבי. זה נושא שאני קידמתי כשרה בממשלה.
משה סעדה (הליכוד):
בעזרת השם זה גם יקרה, בתקציב.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):
עדיף שתגיד בלי נדר, אבל כן, בעזרת השם. טוב, אני רוצה להקדיש את הדברים שלי לתמלול הסרטון, להציג את הדברים של ראש הממשלה על הבטחת הבחירות העיקרית שלו בנושא יוקר המחיה – חינוך חינם לזוגות עובדים במדינת ישראל. זה נושא שאני מקדמת כבר מהממשלה הקודמת, עוד בתקופת נתניהו, וגם בממשלה הזאת. הדבר הזה הוא טוב חברתית, הוא יעזור לנשים לצאת לעבודה, הוא יעזור לזוגות עובדים צעירים במדינת ישראל שכורעים תחת העומס, וכמובן שהוא יצמצם פערים חברתיים. ביבי: איך קוראים לך? האישה: ליזה; ביבי: ואיך קוראים לדבר היפה הזה? האישה: טליה; ביבי: בת כמה היא? האישה: שבעה חודשים; ביבי: אז למה היא לא באיזה גנון? האישה: המחירים יקרים, לא שווה לי לשים אותה בגן; ביבי: למה? האישה: כל הכסף שלי הולך על הגן, אם אני אצא לעבוד; ביבי: תגידי לי, ליזה, כמה עולה לך לשלוח את טליה לפעוטון? האישה: אצלנו עולה 3,000 שקלים; ביבי: זה 36,000 שקל בשנה; האישה: נכון, וזה גם יכול להגיע ל-4,000 ו-5,000 באזורים אחרים; ביבי: אני הולך לפתור לך את הבעיה, משום שאני שומע את זה מהמון זוגות צעירים. אנחנו הולכים לעשות חינוך חינם מגיל אפס עד שלוש; האישה: איך בדיוק? ביבי: הכסף יגיע מעודפי מיסים וכו', וגם את הולכת לעבוד; האישה: איזה כיף; ביבי: כשאת עובדת את גם משלמת מס, והמס הזה גם נכנס לחינוך חינם של טליה ועוד ילדות כמוה; האישה: ולמה זה לא קרה עד עכשיו?
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):
אני: כי ראש הממשלה לא קידם את זה. ביבי: קרה חלקית, אנחנו הולכים להשלים את זה עד סוף התיכון.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. נא לסיים. משפט לסיום.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):
האישה: מדהים, מדהים; ביבי: עולם אחר, עולם אחר. את חוסכת 36,000 כל שנה, ואני הולך לשנות לך ולזוגות צעירים את החיים.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):
ביבי: אז יש לי רק בקשה אחת – תעזרו לי לעזור לכם, פתק מחל בקלפי, את מסכימה? והוא מסתכל על הילדה הקטנה. ואני רוצה להגיד לך משהו, היושב-ראש - -
היו"ר אוריאל בוסו:
לא, משפט לסיום.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):
- - שאני נמצאת פה חודש וחצי עד שהקמתם את הממשלה הזו, והיום בוועדת החוקה, ואני מסתכלת במה אתם מתעסקים – בפירוק המערכת המשפטית.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. תודה רבה.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):
מה חושבת הילדה הזו, טליה? ואני רוצה לפנות אליך, היושב-ראש, ולדאוג לזה שאתם תלחצו שהדבר הזה יקרה. רק הלילה, לפני כשעה, העביר היועץ המשפטי של ועדת חוקה מסמך מסמר שיער על הצעת החוק שהונחה היום בוועדה. הייעוץ המשפטי של הכנסת הוא ייעוץ מאפשר.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה, חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, סיימת. נא לרדת.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):
ולמרות זאת אני מזמינה אתכם לקרוא את הדברים של גור בליי, שמדברים על ריסוק שלטון החוק במדינת ישראל. אז טליה צופה בכם. תתחילו לעבוד בשביל הציבור, וגם את, שרת התעמולה. תודה רבה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
לא, לא לתת. הוא מעולם לא נתן לנו. אורית, יש תקציב.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חבר הכנסת חילי טרופר.
חילי טרופר (המחנה הממלכתי):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הדיונים חשובים, אבל ביום כזה אני חושב שראוי לברך את רב-אלוף הרצי הלוי, שהתמנה היום לתפקיד רמטכ"ל, ראש המטה הכללי של צה"ל.
יעקב אשר (יהדות התורה):
היושב-ראש, צריך להפעיל את השעון.
חילי טרופר (המחנה הממלכתי):
הוא לחוץ, חבר הכנסת אשר לחוץ. אל תדאג, אני לא מגיע, תהיה רגוע.
היו"ר אוריאל בוסו:
חילי בסדר.
חילי טרופר (המחנה הממלכתי):
לא, לא, אני לא מגיע. אני רק חושב שכולנו שותפים בברכות להרצי הלוי. יש לנו חבר משותף, שנינו גדלנו בירושלים. הוא הראה לי ציור שצייר אחד מהחבורה של הרצי בסיום התיכון שלהם – הם כולם בני 18, וכל אחד מצויר איפה הוא יהיה בעוד 30 שנה. ובכן, הרצי עומד שם עם דרגות רב-אלוף.
קריאה:
ואללה.
חילי טרופר (המחנה הממלכתי):
כן, יש ציור כזה. מתברר שהוא צעיר ירושלמי, בוגר צופים וכו', שכבר אז סומן לגדולות, עוד לפני שהוא התגייס לצה"ל. עוד סיפור שסיפרו לי עליו, שלפני כמה שנים קבעו החברים באיזה בית קפה, הרצי, הדייקן בדרך כלל, דווקא איחר בכמה דקות. כשהם שאלו אותו לפשר האיחור הלא-אופייני, הוא ענה שהוא הגיע עם מדים מאובקים אחרי שבועיים בשטח, בלי בית, בתוך פעילות מורכבת, אבל לא רצה להיכנס ככה לבית הקפה, אז הוא החליף מדים ברכב והתעכב. כששאלו אותו: מה הבעיה שהוא ישב עם מדים בתוך בית הקפה? הוא ענה שהוא לא רצה שיהיו מי שיחשבו שאנשי הצבא הבכירים יושבים בבתי קפה במקום להתעסק במשימות שלהם, ובוודאי שהוא לא רוצה שיחשבו שיש כאן איזה שחץ וניסיון להרשים. ככה, בצניעות אופיינית, הוא ניגש גם לקפה הקטן הזה. אז זו מידה טובה, שהיא טובה תמיד, אבל בטח בימים כאלה, כשיש הרבה שחץ באוויר. אני חושב שהרצי, שכבר שנים משתדל להיות מסומן במשבצת מסוימת – אתם יודעים, הוא מנהל אורח חיים דתי אבל הוא לא חובש כיפה. הוא יהודי, ישראלי, גאה, מרגיש שליח של כולם, וזה חשוב דווקא בימים שהרבה מאוד פוליטיקה נכנסת אפילו לאי האחרון שחף מהפוליטיקה והתיוגים. יש איזה אי אחד בתוך החברה המתפצלת, שזה צה"ל, וטוב שמישהו כזה עומד בראשו. אז במידות הטובות שלו, מתוך תחושת שליחות עמוקה להגן על המדינה, הוא מגיע לתפקיד הרמטכ"ל. נאחל גם להרצי הלוי בהצלחה, וכמובן תודה גדולה לאביב כוכבי. תודה.
קריאה:
דברים יפים.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לחבר הכנסת חילי טרופר. חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה לעתיד.
היו"ר אוריאל בוסו:
היא לא השרה לעתיד, היא כבר שרה.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
אהה, סליחה.
דבי ביטון (יש עתיד):
כשישנת היא שינתה.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
אז אני רוצה להקריא לכם, להראות עד כמה השרה לעתיד היא השרה המתאימה לתפקידה. גלית, תקשיבי: אין לי זמן מיותר היום, מחר יש לי את נאום הבכורה בכנסת, המעמד הכי מרגש בחיים. אני מנסה לכתוב אותו כבר שעות, אבל לא מצליחה. למה השרה לעתיד לא הצליחה לכתוב את נאום הבכורה שלה? כי כל מה שיש לי בראש זה הרגליים של מתן כהנא.
גלית דיסטל אטבריאן:
זה לא יוציא אותי - - -
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
למתן כהנא יש רגליים ארוכות מאוד, ואתמול בערב כשישבתי בוועדה המסדרת בכנסת, כל מה שראיתי זה את הרגליים הארוכות של מתן כהנא.
גלית דיסטל אטבריאן:
תמשיך עד הסוף. מתן, תהיה גבר, תמשיך עד הסוף.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
איש נחמד ביותר, מתן כהנא - -
גלית דיסטל אטבריאן:
עד הסוף.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
- - וגם גדול מאוד, ובגלל שהוא גבוה, יש לו כאלה רגליים ארוכות. אז אני מצטער, גלית, אני מצטער שהפרעתי לך בעבר. אני מרשה לך להשתמש ברגליים הארוכות שלי כדי להסביר את מדיניות הממשלה בעתיד. בהצלחה, חברה.
משה סעדה (הליכוד):
כל הכבוד, מתן.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לחבר הכנסת מתן כהנא. הדובר הבא – חבר הכנסת זאב אלקין.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, השרים, חברי הכנסת, כידוע, ישנה אמירה שמה שפעם אחת הוא טרגדיה בפעם השנייה הוא פארסה. במקרה הזה, הנושא הנדון כאן עכשיו, של הקמת משרד ההסברה, הוא לא פעם שנייה, היו עוד כמה תקדימים לפניו, אבל הוא בהחלט הפך לפארסה, ולפעמים כדי להבין עד כמה זה פארסה, כדאי להשוות למה שהיה. הרעיון למנות שר הסברה במדינת ישראל הוא לא חדש. פעם ראשונה עם הרעיון הזה באו אחרי מלחמת ששת הימים. דווקא השר ישראל גלילי כיהן כשר ההסברה הראשון, אבל משרד לא היה לו, כותרת הייתה לו – היה סוג כזה, שר בלי תיק, אחראי לנושא של ההסברה. לאחר מכן, בשנת 1974, הוחלט להקים את משרד ההסברה, ושר ההסברה הראשון במדינת ישראל – גלית, זה יעניין אותך – היה שמעון פרס. ב-1974 שמעון פרס מונה לשר ההסברה. באמת הקימו משרד, וריכזו תחת המשרד הזה גם את לשכת העיתונות הממשלתית – לע"מ – גם את מחלקת הפרסום הממשלתית, מה שאחר כך יהפוך ללפ"מ, מרכז ההסברה, שירות הסרטים ויחידות נוספות. היה משרד. לא צלח גורלו של המשרד הזה כי לאחר התפטרותה של גולדה מאיר הוקמה ממשלה חדשה, פרס מונה לשר ביטחון, אהרן יריב נכנס לתפקיד של שר ההסברה, ולמעשה, תוך שנה המשרד הזה פורק לחתיכות, כי התברר שהניסיון לא מוצלח. בפעם הבאה הקימו אותו ב-2009. היה משרד הסברה והתפוצות – היו לו שני תחומים – והשר יולי אדלשטיין היה מופקד עליו, שמו תחתיו את משרד ההסברה ממשרד החינוך – כן, מי היום יעז לשים את זה שם – לשכת הפרסום הממשלתית, לע"מ, עוד כמה יחידות ממשלתיות, שלא לדבר על נושא התפוצות. ולכן מאוד עניין אותי מה מופיע בהחלטת הממשלה על המינוי הנוכחי של שרת ההסברה. לא יודע מי מחברי הכנסת קרא את החלטת הממשלה. כל אותן היחידות שפעם היו במשרד ההסברה – גלית, עשקו אותך, הן לא פה, לא לע"מ, לא לפ"מ, לא מרכז ההסברה. אז שאלתי את עצמי: אז מה נשאר? נשאר כך – אני מצטט: יוקצה סכום, 10.8 מיליון ש"ח, מתוך תקציב התפעול של משרד ראש הממשלה ו-8.4 מיליון ש"ח מתקציב השכר של רשות המיסים. את זה עוד לא ראיתי. לא יודע אם חברי כנסת יודעים, אבל הכסף שמועבר לטובת הקמת משרד ההסברה החדש – אגב, לא ברור לאיזה יחידות, אין שום דבר, יש שקט בהחלטה. העיקר רק – מעבירים כסף מרשות המיסים. כנראה שיש סיבה מיוחדת להעניש את רשות המיסים, או שצריך לעסוק בהסברה בתחום של המיסים כדי שחס וחלילה השרים הבאים לא יעשו טעויות.
גלית דיסטל אטבריאן:
אלקין, הכסף כנראה יהיה קצת יותר.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אני קורא את החלטת הממשלה, אין לי משהו אחר, גלית, מה שהבטיחו לך בחדרי-חדרים אני לא יודע. אני יודע מה הממשלה החליטה ואנחנו כאן אמורים לאשר אותו.
גלית דיסטל אטבריאן:
- - -
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אז אנחנו אמורים לקחת כסף מרשות המיסים.
גלית דיסטל אטבריאן:
- - - להתגאות - - -
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
וכנראה הקשר היחידי שאני מוצא, שפעם משרדי הסברה עסקו בהסברה בחו"ל. כנראה שאת מעשי הממשלה הזאת בחו"ל כבר אי-אפשר להסביר, אז את תסבירי את הרפורמה של יריב לוין, כמו שהצעת, תסבירי את הטיעון של רשות המיסים, כי ייתכן, כדי שחס וחלילה לא יהיה מצב ששר אוצר - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
- - בממשלה יסתבך עם רשות המיסים. הרי אחד כבר הסתבך, אז צריך הסברה טובה לרשות המיסים כדי שאנשים ידעו איך לתפקד כדי ששרים נוספים לא יחזרו על זה. משרד הסברה כזה, שהוקם על בסיס רשות המיסים, את זה לא ראיתי. זה יצירה מיוחדת של הממשלה הזאת.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח. חבר הכנסת גדי איזנקוט.
גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי):
היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול הייתה התלכדות של שני תאריכים: יום הנפילה של שיירת הל"ה – קרב קשה, נהרגו 35 לוחמים, זה קרה לפני 75 שנים בליל 15, 16 בחודש; 75 שנים לאחר מכן זה היום שמונה הרמטכ"ל ה-23, ואני מצטרף לכל מילה למה שאמר פה חילי טרופר. בראשית שנה נהוג במערכות הגדולות להציג הערכת מצב שנתית. אנחנו נכנסים לשנת ה-75, עם סיכונים והזדמנויות ואולי תזכורת לדברים הרציניים שצריכים להעסיק גם את הממשלה, גם את הכנסת, גם את המערכות העיקריות, לטובת הציבור במדינת ישראל. עיסוקים שהוזכרו פה גם בנאומי הפתיחה הם החרפת האיום האיראני, גם איום הגרעין, גם ההשפעה האזורית והבין-לאומית, הזירה הפלסטינית – שהיא לפני פיצוץ, בתקופה רגישה מאוד, לטעמי, הרגישה והנפיצה ביותר מאז סוף האינתיפאדה השנייה ב-2004 – הזירה הצפונית, מאמצי התבססות, מאמצי דיוק וכדומה, ואז זירת הפנים, הזירה שהעסיקה אותנו במערכת הבחירות ועמדה במרכז השיח. אני מבקש בהזדמנות הזאת לדבר גם על הזדמנויות, והן עלו בסדר העדיפויות שהוצגו על ידי ראש הממשלה, של מניעת גרעין איראן, של קידום השלום עם סעודיה, הורדת יוקר המחיה וחיזוק הביטחון האישי והמשילות – אתגרים רציניים מאוד לכל הדעות. ואולי זה תזכורת לחלק מהאנשים פה על הדרך, שצריך להתמודד עם אתגרים כאלה ברצינות, ללא זחיחות, עם קצת צניעות וענווה, ולזכור שכדי לקדם את הנושאים המאוד-חשובים האלה נדרשת חברה סולידרית, חוסן לאומי, נדרשת כמובן עוצמה צבאית וכלכלית ומעמד אזורי וחיזוק היחסים עם ארצות הברית. וכאשר באים לבצע שינויים ורפורמות וחוקים חדשים ופיצול של משרדים, אני מציע לשמור על קשר עין עם המטרות שהוגדרו כדי שאפשר יהיה לקדם אותן עבור אזרחי מדינת ישראל.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לחבר הכנסת גדי איזנקוט. חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת. חבר הכנסת נאור שירי.
סימון דוידסון (יש עתיד):
חברת הכנסת נאור שירי.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת נאור שירי. אנחנו בודקים ערנות, סימון.
נאור שירי (יש עתיד):
לא, לא, הוא צודק. גם בלשכה שלי רשום שירי קודם, אז גם הם חושבים שאני אישה. אני לא מתקן את זה, כי זה כאילו בכנסת הזו ובממשלה הזו, אני מעדיף שאפילו תהיה איזו מחשבה כאילו אני מצטרף לשוויון המגדרי.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
אבל יגידו לך ללכת לעשות ילדים עכשיו.
נאור שירי (יש עתיד):
תודה. התחושה הדדית. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם כול עניין הגובה של מתן כהנא, אני בכלל חושב שזה לא חוקי, כל נושא הגובה, ולי הוא מאוד בעייתי, ובכלל יש איזה אגדה אורבנית לגבי גובה וקוקפיט של מטוסים. אז אני מבין שזה אגדה אורבנית, נכון?
היו"ר אוריאל בוסו:
אבל אחרי מתן כהנא היה פה גדי איזנקוט.
נאור שירי (יש עתיד):
לכן אמרתי שאני לא צריך לגעת בדוכן.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
אגיד לך שאח שלי 1.96 מטר וגם הוא היה טייס.
נאור שירי (יש עתיד):
מה קורה שם? טוב.
סימון דוידסון (יש עתיד):
- - - האמת, גם לי היה - - -
נאור שירי (יש עתיד):
לא, בסדר. בפעם הקודמת הייתי צריך להוריד את זה. גם יושב פה לפעמים אייכלר, ואני מוריד את הדוכן והוא עדיין יותר גבוה ממני. הוא יושב ואני זה. אבל ראיתי קודם שהיו פה איזה חצי צחוקים, ידידי חבר הכנסת סימון דוידסון, על יוראי, על ההעלאה וההורדה של המיסים, נכון? אתה זוכר את זה? ואני עדיין מנסה להבין - - -
שר התקשורת שלמה קרעי:
הוא יודע מה אנחנו עשינו להם.
נאור שירי (יש עתיד):
לא להפריע לי, בבקשה. ואני עדיין מנסה להבין את התוכנית להקפאת הארנונה, העלייה בארנונה, שזו גם הייתה תוכנית מאוד מצחיקה שלכם בקמפיין, ואני אשמח גם ששר החינוך, תושב נכבד בעירי הנכבדה, יוכל להגיד לי איך קורה המנגנון הזה אחרי שמעבירים תקציב עירייה, שמשנים את תעריפי הארנונה. גם זה יהיה נחמד. אשמח גם אם תוכל להגיד לי. אז תפסיקו לצחוק על אנשים, וטול קורה מבין עינך - -
שר התקשורת שלמה קרעי:
אתה לא - - -
נאור שירי (יש עתיד):
- - מר שר התקשורת, כי אתם לא יודעים, אתם משקרים לציבור כבר די הרבה שנים, אבל זה היה בהחלט אחד השקרים הכי מצחיקים. מה שהיה עוד יותר מצחיק היה לשמוע יום אחרי את ניסיון ההסבר של חבר הכנסת בועז ביסמוט, שאומרים לו: תגיד, איך התוכנית הולכת? זה באמת היה נשמע הזוי. אתה אומר – אוקיי, איך אתם הולכים לעשות את זה? והוא בא ואומר: כן, יש תוכנית, זה מוסדר וכו'. ויום אחרי, שעה אחרי, הוציאו בכלל הסבר שבכלל לא התכוונו לארנונה, וזה איזו פליטת פה, עלק פליטת פה – היה תסריט, היה במאי, היה צלם, היה הכול, אבל זה היה איזה פליטת פה. אז תרגיעו את עצמכם קצת, אם בן אדם שדיבר בריאיון והתבלבל, וגם קצת צניעות, במיוחד לך, למה אתה מתהלך פה כמו איזה טווס שאני לא יודע מה, גם זה היה קצת יותר ראוי.
שר התקשורת שלמה קרעי:
- - - תגיד, העלינו מיסים או הורדנו מיסים?
נאור שירי (יש עתיד):
אז בוא נרגיע, ותשתה כוס מים קרים, ואם לא – אנחנו נושיב את טלי לידך שתרגיע אותך. זה בנושא – איך 24 שניות כבר?
שר התקשורת שלמה קרעי:
יוראי להב הספיק לגלות לך - - -
נאור שירי (יש עתיד):
אמרתי לך, תשתה כוס מים קרים. קצת צניעות, תרגיע, בסדר? כי גם אתם ממציאים שטויות, והרבה יותר גרועות.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אתם בורים ועמי הארץ. אין לכם מושג מה אתם עושים.
נאור שירי (יש עתיד):
טוב, לא נשאר לי הרבה זמן, אז אני רק אציין - - -
שר התקשורת שלמה קרעי:
תפיסות שבטיות - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
השר שלמה קרעי, בבקשה.
נאור שירי (יש עתיד):
השר שלמה קרעי, אף אחד לא שומע אותך. בוא נניח שאם אתה לא צורח, אז כנראה שאף אחד גם לא צריך לשמוע אותך.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
נאור שירי (יש עתיד):
אני רק מאחל לך שתהיה 20% טוב כמו השר קודמך בתפקיד, ותהיה צנוע ב-200% הרבה יותר. המשך ערב טוב.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - כמה אפשר?
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
נאור שירי (יש עתיד):
טלי, ערב טוב, באמת, את מדלגת בין הדוכנים פה.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת גדעון סער. חבר הכנסת גדעון סער, מדבר? מוותר. כנראה שמוותר. בסדר, קוראים, קוראים, קוראים.
קריאה:
גדעון, גדעון.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
הוא הכין ולמד את הנאום.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אדוני היושב-ראש, רק תבין עד כמה בור ועם הארץ חבר הכנסת שירי – הוא התכוון בכלל לדבר על המשכנתה, והוא אמר ארנונה, ארנונה, ארנונה.
קריאות:
- - -
משה סעדה (הליכוד):
קרעי, זה הלילה, הלילה עושה להם לא טוב.
דבי ביטון (יש עתיד):
למה, קרעי? לא - - -
משה סעדה (הליכוד):
אופוזיציה, תתעוררו, תתעוררו.
היו"ר אוריאל בוסו:
השר המקשר, תרגיע שם.
שר התקשורת שלמה קרעי:
- - - הוא לא נתן לי להסביר - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
בבקשה.
גדעון סער (המחנה הממלכתי):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הליך הרכבת הממשלה הנוכחית לא היה מהקצרים. אנחנו זוכרים שהייתה כוונה להקימה שבועיים אחרי הבחירות, ב-15 בנובמבר, אבל הימים התארכו, השבועיים הפכו לחודשיים, והיא קמה בסופו של דבר ב-29 בדצמבר. אבל למרות זאת, נראה שלמעשה הקמת הממשלה הזאת לא תסתיים לעולם – כל רגע עוד שר חדש, עוד שרה חדשה, עוד משרד שהומצא, עוד משרד שיוצר. רק סיימנו למנות את מאי גולן.
סימון דוידסון (יש עתיד):
מה היא עושה באמת בממשלה?
גדעון סער (המחנה הממלכתי):
מאי גולן הייתה אמורה להיות סגנית שר במשרד למשימות לאומיות.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
לא, היא הייתה צריכה להיות סגנית שר במשרד ראש הממשלה למשימות לאומיות, במקביל למשרד האוצר - - -
גדעון סער (המחנה הממלכתי):
אני עדיין אינני יודע איך אנחנו לא שואלים את עצמנו: איך יסתדרו המשימות הלאומיות ללא סגנית השר הזו? אבל היא כבר הפכה להיות שרה בלי תיק במשרד ראש הממשלה.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
כבוד.
גדעון סער (המחנה הממלכתי):
והנה אנחנו כבר במינוי של השרה דיסטל, שהתחילה את הקריירה המיניסטריאלית שלה רק לפני שבועיים כשרה בלי תיק, והינה כבר יוצר משרד חדש – המשרד להסברה.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
אמור תעמולה.
גדעון סער (המחנה הממלכתי):
ומה השלב הבא? עדיין, כך אנחנו קוראים, איננו יודעים את כל הפרטים, אבל מתרשמים שמהנדסים איזו נוסחה עבור חבר הכנסת אמסלם – אולי שר לשיתוף פעולה אזורי שיהיה גם שר במשרד המשפטים, סימולטנית, כשר שני.
נאור שירי (יש עתיד):
הולך להיות נשיא בית משפט עליון.
גדעון סער (המחנה הממלכתי):
אולי הבא בתור יהיה חבר הכנסת דנון, אבל אני מזכיר לכם, אנחנו כבר ב-17 בינואר, עברנו שנה ועדיין ממשיכים להקים את הממשלה, עדיין מצטרפים שרים, עדיין משתנים תפקידים, מקימים משרדים. אבל אם אנחנו מדברים, אדוני היושב-ראש, על נושא חשוב כמו המאבק ביוקר המחיה, ראינו את מסיבת העיתונאים – הדי חיוורת, יש להודות – של ראש הממשלה ושר האוצר לפני כמה ימים, שורת צעדים שהם ברובם למעשה מהלכים של הממשלה היוצאת, מנגנונים שממילא קיימים בחוק.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
גדעון סער (המחנה הממלכתי):
בחלק מהדברים אפילו צעדים יותר חלשים, כמו בנושא הדלק, מכפי שעשתה הממשלה הקודמת. אפילו לא חלק קטן מהיצירתיות שראינו בהמצאה וייצור של משרדים חדשים ותפקידי שרים. ואני רק שואל: עם כל זה, אדוני היושב-ראש, אנחנו כבר רואים שמושיבים את השרים החדשים בספסלי חברי הכנסת, ואם התהליך הזה יימשך, אולי הם ישבו שם למעלה ביציע.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה, חבר הכנסת גדעון סער. הדובר הבא, חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו שטה – אינה נוכחת; חבר הכנסת אריאל קלנר – מוותר; חבר הכנסת בועז טופורובסקי - -
קריאה:
רגע, שוסטר פה.
היו"ר אוריאל בוסו:
- - אינו נוכח; חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת.
קריאה:
שוסטר פה.
היו"ר אוריאל בוסו:
הוא לא היה כשקראתי. אם ככה, תמה רשימת הדוברים. אתה הגעת לאחר שסיימנו. השר – את לא היית פה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
הייתי פה.
היו"ר אוריאל בוסו:
את לא היית פה, היית בחוץ. השר יואב קיש יעלה לסכם.
קריאות:
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
הודעה אישית זה אחר כך. חברת הכנסת מירב בן ארי, קראתי, את לא היית כאן. קראתי פעמיים לאלון שוסטר – לא היה.
קריאות:
- - -
שר החינוך יואב קיש:
חבר'ה, הלילה עוד צעיר. מה אתם? עוד רגע יהיה לכם עוד זמן, מה הבעיה?
נאור שירי (יש עתיד):
לא, לא, אנחנו רוצים עכשיו.
היו"ר אוריאל בוסו:
הודעה אישית זה אחרי הצבעה.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
- - - לא, לא - - -
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
- - -
שר החינוך יואב קיש:
כבוד היושב-ראש, אני יכול לדבר?
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אנחנו לא נדע להצביע בלי הנאום של מירב בן ארי. לא נדע מה להצביע בלי שמירב בן ארי תנסה לשכנע.
קריאות:
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
לא, קראתי לו כי הוא היה כאן.
שר החינוך יואב קיש:
אבל הוא קרא לה והיא לא הייתה פה. הוא קרא לכולם, אני שמעתי. אלקין.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר'ה, זה לא משנה כמה רעש תעשו.
שר החינוך יואב קיש:
אלקין, הוא קרא לכולם, הם לא היו פה, מה אתה רוצה?
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת שוסטר, קראתי לך, לא היית כאן. הסתכלתי. לחבר גדעון סער קראתי כי הוא היה ורציתי שישמע אותי.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
תריצו אותנו - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
לא הייתה. מיכל, אל תעש פרופוגנדות פה. חברת הכנסת שיר, תשבי, בבקשה.
שר החינוך יואב קיש:
תקראו לכולם. תביאו את כולם.
היו"ר אוריאל בוסו:
תשבי, בבקשה. תשבי, בבקשה. קראתי אותה. נא לשבת ולאפשר לשר המקשר לסיים את הדברים.
שר החינוך יואב קיש:
גלית, אני אעלה לעשר דקות? כמה? חמש דקות מותר. כמה?
היו"ר אוריאל בוסו:
אתה יכול להתחיל לדבר.
שר החינוך יואב קיש:
שני שרים מותר, אחד חמש דקות ואחד לא מוגבל.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
הראשון לא מוגבל, השני חמש דקות. אתה הראשון.
מירב בן ארי (יש עתיד):
את גדעון סער לא ראית. קודם אני כאן.
היו"ר אוריאל בוסו:
לא, גדעון סער, ראיתי אותו.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
אתה לא הקראת את מירב בן ארי.
שר החינוך יואב קיש:
את לא היית פה, כמו שהם לא היו, זה מה שקרה.
היו"ר אוריאל בוסו:
אם לא הייתי קורא לשר המקשר כבר לעלות, אז הייתי נותן לך, אבל אחרי שקראתי לו – קראתי את שמך.
שר החינוך יואב קיש:
אפשר להתחלף.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
זה לא מעניין אף אחד פה - - - הוא גם יכול לרדת.
היו"ר אוריאל בוסו:
מירב אני מתנצל, אבל אם לא הייתי קורא לשר המקשר, אז הייתי נותן לך, למרות שנכנסת אחרי. אבל מאחר שכבר קראתי לו והוא היה בדרך לעלות, לא יכולתי לעצור אותו.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
אז מה, היא תנאם אחריו? היא תנאם אחריו?
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אתה רוצה להתחלף עם גלית, נכון?
שר החינוך יואב קיש:
השאלה אם – יש שני שרים שיכולים לדבר. אני שואל לגבי התקנון.
היו"ר אוריאל בוסו:
מה התקנון אומר?
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
הראשון לא מוגבל, השני חמש דקות.
מירב בן ארי (יש עתיד):
בכל מקרה ביקשנו שמית.
שר החינוך יואב קיש:
אז אני אתן לה ואני אהיה השני, חמש דקות.
היו"ר אוריאל בוסו:
אתה תדבר והיא תסיים חמש דקות.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אז תנו למירב כבר לעלות, אם אתה ממלא יורד.
שר החינוך יואב קיש:
בסדר. זה מה שהיה, הסדר. טוב. כבוד היושב-ראש, תודה רבה. אסביר רגע מה היה.
היו"ר אוריאל בוסו:
השרה דיסטל - - -
קריאות:
- - -
שר החינוך יואב קיש:
אבל מה לעשות, לא הייתם. גם היא לא הייתה. גם היא לא הייתה.
היו"ר אוריאל בוסו:
אז בעיה, את תסיימי לפני הזמן, תדברי.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אני לא בעיה שתיתן - - - אבל תיתן לי.
היו"ר אוריאל בוסו:
לא, הוא ייתן לך לפני ההצבעה.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
לא, למה שהיא לא תדבר עכשיו? שירד שנייה, שהיא תדבר – תמשיך בסדר שלך.
היו"ר אוריאל בוסו:
השרה דיסטל, הוא כבר עלה לדבר, השר מקשר. חבר'ה, יש תקנון, יש נוהל. הוא כבר עלה.
נאור שירי (יש עתיד):
אבל הוא לא התחיל לדבר, הוא לא התחיל לדבר.
היו"ר אוריאל בוסו:
הוא כבר עלה, הוא השר המקשר שמסכם את הדיון. יש אפשרות לתת לשר נוסף חמש דקות לאחר מכן. טוב, חברים, להתחיל לזמן את החברים להצבעה.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
איך הוא מסכם דיון כשמירב עוד לא דיברה?
שר החינוך יואב קיש:
אבל - - - בהסכמה.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
בוסו, איך הוא מסכם כשהיא לא דיברה?
שר החינוך יואב קיש:
אבל אז הן יגידו: למה אנחנו לא מדברות? כבר עליתי, הם יגידו: למה אנחנו לא מדברות אם את תעלי עכשיו. הוא רוצה שאת תעלי, כדי שאז הוא יגיד למה היא לא. עזבו, די, גמרנו.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אין לי בעיה שהיא תעלה, אבל תיתן לי לעלות.
שר החינוך יואב קיש:
הבנת, גלית?
היו"ר אוריאל בוסו:
זה לא קשור, היא עולה - - -
שר החינוך יואב קיש:
אופיר, אתה מביא את האנשים?
מירב בן ארי (יש עתיד):
- - - המועד, אז בוודאי שאני אעלה.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת מירב בן ארי, היא עולה. בתקנון אפשר, חוץ מהשר המקשר, השר המסכם, שאין לו הגבלה, יש אפשרות לשרה או שר נוספת לדבר חמש דקות לפני ההצעה. אצלה יש הגבלה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אבל היא עוד לא שרה.
היו"ר אוריאל בוסו:
היא כבר שרה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
סליחה.
היו"ר אוריאל בוסו:
אתם כל הדיון אומרים לה "השרה לעתיד". היא כבר שרה.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
יש כאלה שני שרים בלי תיק.
היו"ר אוריאל בוסו:
אתה יכול להתחיל לסכם.
שר התקשורת שלמה קרעי:
תקשיבי לעוד פייק שהחבר של - - -
שר החינוך יואב קיש:
תודה, היושב-ראש. האמת שלפני שאני אתחיל את הנאום שלי, הביא לי השר קרעי - - -
קריאות:
- - -
שר החינוך יואב קיש:
שר האוצר סמוטריץ', היה פה אמירה של חבר הכנסת נאור שירי, שטען שלמעשה לא היה מהלך בארנונה.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הכנסת, אפשר לשבת. למה אתם עומדים כאן?
שר החינוך יואב קיש:
נכון? זה מה שאמרת?
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת אלקין, חברת הכנסת בן ארי, אפשר לשבת, בנחת. למה אתם עומדים כולם?
שר החינוך יואב קיש:
נאור שירי, היית פה ואמרת - - -
נאור שירי (יש עתיד):
אתם נותנים מענקי איזון?
שר החינוך יואב קיש:
אמרת שלא עשינו את ההבטחה שלנו להקפיא את הארנונה. אמרת שלא עשינו את זה. יושב פה שר האוצר סמוטריץ', ואני מקריא מהעיתון. האמת היא שהיום העיתונים זה מסוכן, כי כמות הפייק היא מפה עד הודעה חדשה, אז השר סמוטריץ', תתקן אותי אם הפייק נכון או לא.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אדוני השר המקשר, כמות - - - של שר האוצר.
שר החינוך יואב קיש:
נאור, זה בשבילך: הארנונה תוקפא. אוקיי?
נאור שירי (יש עתיד):
תוקפא, בעתיד. איך אתה מקפיא?
שר החינוך יואב קיש:
ארבעה צעדים ייעשו – תקשיב, תקשיב - - -
קריאות:
- - -
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
מאיפה הכסף?
שר החינוך יואב קיש:
סייג לחוכמה שתיקה. תקשיב.
קריאות:
- - - על חשבון מי?
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
הבנקים יודעים שאתה הולך לקחת להם את זה?
קריאות:
- - -
שר החינוך יואב קיש:
תראה, הם לא מסוגלים להקשיב, אתה מבין? זה פשוט – השיטה שלכם לסתום פיות - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת כץ. חבר'ה.
שר החינוך יואב קיש:
- - ולא לתת לדבר, זה פשוט - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
קריאות ביניים – בישיבה. קריאות ביניים – בישיבה. אין בעיה, קריאות ביניים – בישיבה. יש לנו זמן, גם ככה מגייסים את כולם להצבעה.
רון כץ (יש עתיד):
תגיד לנו מתי מעבירים תקציב. תשאיר לו מתי מעבירים ארנונה.
שר החינוך יואב קיש:
נאור שירי.
היו"ר אוריאל בוסו:
קחו את הזמן, אבל חבר הכנסת שירי, חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה שב, בנחת.
נאור שירי (יש עתיד):
אני לא מדבר.
היו"ר אוריאל בוסו:
לא, לא, נא לשבת.
נאור שירי (יש עתיד):
אין לי כוח כבר לשבת.
היו"ר אוריאל בוסו:
לא, הוא מדבר איתך.
נאור שירי (יש עתיד):
בסדר, אני לא מדבר.
שר החינוך יואב קיש:
אז אני לא אדבר איתו, למרות שהוא - - -
רון כץ (יש עתיד):
צו הארנונה אושר. אבל זה אושר.
שר החינוך יואב קיש:
ארבעה צעדים ייעשו באופן מיידי - -
רון כץ (יש עתיד):
אבל זה כבר עלה.
שר החינוך יואב קיש:
- - הקפאת הארנונה לשנה, ביטול ההתייקרות האחרונה בדלק וקיצוץ של 70% בהתייקרות מחירי המים והחשמל. שר האוצר, זה פייק או שזה אמיתי?
קריאות:
- - - זה פייק.
שר החינוך יואב קיש:
סמוטריץ'? זה אמיתי. אז באופן מפתיע, יש פה – שלמה, בוא תיקח – כותרת שהיא לא פייק.
נאור שירי (יש עתיד):
הארנונה כבר עלתה, איך אתה משפה על העלייה? איך - - -
שר התקשורת שלמה קרעי:
כל פעם שאחד מהם מדבר, הוא לא יודע. העלינו מיסים, הורדנו מיסים. אתם אלופי הפייק. תתבייש, תסמיק. אתה שיקרת, אתה - - - בושה.
נאור שירי (יש עתיד):
תתבייש - - - יא משענת קנה רצוץ.
קריאות:
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הכנסת, השעה 02:45 ויש לכם אנרגיות כמו של שעה 19:00. זה נחמד.
שר החינוך יואב קיש:
אני מנסה לדבר, אבל אני לא רוצה לצעוק.
רון כץ (יש עתיד):
אין לכם מושג.
קריאות:
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תיתנו לו להשיב. תיתנו לו להשיב. חבר הכנסת - - -
קריאות:
- - -
שר החינוך יואב קיש:
אני רוצה לומר עוד דבר. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, אולי אומנם אתה יושב בכיסא של אלעזר שטרן, אבל אני מקווה שלפחות עכשיו אתה יודע מה קרה עם המיסוי על השתייה ועל החד-פעמי. אתה יודע, את זה אתה יודע.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
אין לו מה להגיד, אז - - - הערות גזעיות - - -
שר החינוך יואב קיש:
כי גם זה דומה למה שאמר נאור שירי – הפוך ממציאות.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
- - -
שר החינוך יואב קיש:
לא מסוגלים לשמוע כלום.
נאור שירי (יש עתיד):
אתה סתם ממציא שטויות.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
אתם לא נותנים לו אפילו להשיב. אתם לא נותנים לו להשיב.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
בתור שר החינוך, אולי תשאל את סמוטריץ' על מה שפורסם היום.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, תן לשר להשיב, תן לו להשיב, למה לצעוק.
שר החינוך יואב קיש:
האמת שזה בסך הכול, היושב-ראש, זה בסך הכול הוגן. מה שקורה פה זה הוגן. אתם יודעים למה? אתם יודעים למה זה הוגן?
נאור שירי (יש עתיד):
משל הגלגל - - - מזמן לא שמענו אותו.
רון כץ (יש עתיד):
תגיד לשר מתי מאשרים ארנונה.
שר החינוך יואב קיש:
חבר הכנסת רון כץ, אתה יודע למה זה הוגן? אתה יודע למה זה הוגן?
נאור שירי (יש עתיד):
גם שר האוצר לא ענה לך.
שר החינוך יואב קיש:
אתה יודע למה זה הוגן?
רון כץ (יש עתיד):
- - -
שר החינוך יואב קיש:
חבר הכנסת נאור שירי, אתה יודע למה זה הוגן? אתם רוצים לשמוע למה זה הוגן? אתה רוצה לשמוע למה זה הוגן? רון כץ, אתה רוצה לשמוע למה זה הוגן?
רון כץ (יש עתיד):
בבקשה, כן.
שר החינוך יואב קיש:
כי כשאתם הייתם ודיברתם, הקואליציה עשתה לכם פיליבסטר, אז עכשיו כשאני עולה, אתם עושים לי פיליבסטר.
נאור שירי (יש עתיד):
טלי עושה לך פיליבסטר.
שר החינוך יואב קיש:
אז זה הוגן, אני לא בא בטענות.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
אל תדאג, אנחנו, לכיסא הזה - - -
דבי ביטון (יש עתיד):
תראה איזה אופוזיציה שמחה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
גם בתור שר חינוך, אני מצפה שתהיה לך איזושהי אמירה ערכית על מה שכתב - - - סמוטריץ'.
שר החינוך יואב קיש:
אופיר כץ, איפה הוא?
נאור שירי (יש עתיד):
יש לך עוד, יש, ספרתי. אתה יכול לדבר.
שר החינוך יואב קיש:
אופיר, אפשר לרדת? יש עוד אנשים ישנים שצריך להביא אותם מבית המלון. כן.
נאור שירי (יש עתיד):
הנה משימה לאומית.
שר החינוך יואב קיש:
אני נהניתי פה מאוד לראות את האופוזיציה חוטפת פיליבסטר מהקואליציה, זה היה מאוד משעשע קודם. מאוד נהניתי. אני רואה על הפנים של חלק ממכם – חלק ממכם ישנו וחלק היו פה, אז אני אומר לאלה שישנו, הפסדתם פה חוויה. היה נחמד מאוד, ואין כמו קואליציה שעושה פיליבסטר. תודה. רגע, לפני שאני אסיים, אני רק רוצה להגיד דבר אחד: אתם יודעים, זה אבסורד, זה אבסורד. מצד אחד אומרים, האוניברסיטאות, חברים, הרפורמה של יריב לוין זה נושא מהותי, זה לא פוליטי, ויוצאים לרחובות ואומרים: אנחנו על נושא מהותי. הקרן החדשה מממנת את ההפגנות כי זה לא פוליטי. אבל כשהשרה הולכת לדבר, זה הפך להיות פוליטי, אז שרת ההסברה תסביר לכם על הרפורמה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לשר המקשר, השר יואב קיש. השרה גילת דיסטל אטבריאן, חמש דקות לרשותך.
קריאה:
שרת התעמולה.
קריאה:
חבר'ה, שקט, שרת התעמולה עולה להסביר.
השרה במשרד ראש הממשלה גלית דיסטל אטבריאן:
אני חייבת לומר שהקשבתי רוב קשב, ואני באמת רוצה להסביר למה הרפורמה של לוין היא עניין לאומי, עניין לאומי ולא עניין פוליטי. ופה, יואב - - -
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
תסבירי את מדיניות החוץ - - -
קריאות:
- - -
השרה במשרד ראש הממשלה גלית דיסטל אטבריאן:
יואב, יואב, פה הקרן החדשה לישראל צודקת כשהיא מממנת את הפגנות השמאל, ופה האקדמיה צודקת כשהיא מממנת ומוציאה את הסטודנטים מכיוון שזה באמת עניין לאומי, זה באמת לא עניין פוליטי.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הכנסת, חברי הכנסת, לתת לשרה להשלים את הדברים.
השרה במשרד ראש הממשלה גלית דיסטל אטבריאן:
מה שקורה כרגע זה שישראל נחטפה על ידי – באמת נחטפה – מרכז כוח מאוד מאופיין, מאוד מאוד לא מגוון, מאוד מאוד לא פלורליסטי.
רון כץ (יש עתיד):
את צריכה להסביר את ישראל לעולם, גלית - - -
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת רון כץ. חברת הכנסת מיכל שיר.
השרה במשרד ראש הממשלה גלית דיסטל אטבריאן:
אתם יודעים, היה איזה שלט באחת ההפגנות בבלפור, שבו התפלקה לשמאל טיפת אמת – כי השמאל, בדרך כלל האמת אינה דרכו – היה איזה מפגין שמאל שלא ידע שלא מספרים את האמת - -
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת מיכל שיר, קריאה ראשונה.
השרה במשרד ראש הממשלה גלית דיסטל אטבריאן:
- - ואז הוא החזיק שלט ועליו היה כתוב – מפגין שמאל, כן: העיתונות – שלנו. התקשורת – שלנו. הפרקליטות – שלנו. העליון – שלנו. האקדמיה – שלנו. עכשיו גם השלטון יהיה שלנו.
מירב בן ארי (יש עתיד):
שרת הסברה במדינת ישראל - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת מירב בן ארי, חברת הכנסת מירב בן ארי.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אי-אפשר כבר לשמוע - - - את שרת הסברה של מדינת ישראל?
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
אבל למה לשקר - - - לא היה שלט כזה.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת ולדימיר בליאק.
השרה במשרד ראש הממשלה גלית דיסטל אטבריאן:
הינה עובדה אמפירית – אני כל כך נהנית לראות אתכם מתעצבנים, זה עונג. יש עובדה אמפירית, ואני מוכנה לשתוק פה על הדוכן, אם מישהו ייתן לי תשובה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
- - - את משקרת.
קריאה:
גלית, את מבינה שאת צריכה להסביר את ישראל לעולם?
השרה במשרד ראש הממשלה גלית דיסטל אטבריאן:
והינה העובדה האמפירית. ספרתי מאז קום המדינה, מאז שבית המשפט העליון החשוב הושת - - -
קריאות:
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הכנסת, חברי הכנסת, נא לא להפריע.
השרה במשרד ראש הממשלה גלית דיסטל אטבריאן:
90%, 90% משופטי העליון - -
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
את משקרת - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת ולדימיר בליאק, קריאה ראשונה.
השרה במשרד ראש הממשלה גלית דיסטל אטבריאן:
- - הם אשכנזים. אני יודעת שאסור לומר את המילה "אשכנזים", אני יודעת - - -
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
מדיניות הממשלה - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת שיר, קריאה שנייה.
השרה במשרד ראש הממשלה גלית דיסטל אטבריאן:
ובכל זאת, 90% משופטי העליון הם אשכנזים. 10% הם מזרחים.
סימון דוידסון (יש עתיד):
את גזענית. את גזענית.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת דוידסון, קריאה ראשונה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
את גזענית. את בן אדם גזען. היא פוגעת במזרחים, בשביל מה היא עושה את זה?
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת דוידסון, קריאה שנייה.
השרה במשרד ראש הממשלה גלית דיסטל אטבריאן:
עכשיו אני עומדת ושואלת למה. הרי הפריפריה, הרי הפריפריה שולחת את ילדיה בהמוניהם לפקולטות למשפטים, ואיכשהו הם לא מוצאים את הקו לעליון.
רון כץ (יש עתיד):
אבל את אמורה להסביר בעולם, בעולם.
השרה במשרד ראש הממשלה גלית דיסטל אטבריאן:
יותר מזה, כשהשופט עברון היה אמור להתמנות, באו ועדת השתיים ואמרו שהוא לא קורץ מהחומר.
קריאות:
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת יוראי להב, חבר הכנסת רון כץ, בבקשה.
השרה במשרד ראש הממשלה גלית דיסטל אטבריאן:
מאיזה חומר השופט עברון לא קורץ? מהחומר האשכנזי.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת רון כץ, קריאה ראשונה.
השרה במשרד ראש הממשלה גלית דיסטל אטבריאן:
הדיכוי שלכם נגמר, הפריבילגיה שלכם הסתיימה.
קריאות:
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת מירב בן ארי, קריאה ראשונה. סליחה, את כבר בקריאה ראשונה.
קריאות:
- - -
השרה במשרד ראש הממשלה גלית דיסטל אטבריאן:
אני כשרת ההסברה אתן פייט ראוי לתקשורת, שמדבררת אתכם, ואתן פייט ראוי לאקדמיה, שמגבה אתכם.
קריאה:
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה ראשונה.
השרה במשרד ראש הממשלה גלית דיסטל אטבריאן:
ואתן פייט ראוי - - -
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת מיכל שיר, קריאה שלישית.
(חברת הכנסת מיכל שיר סגמן יוצאת מאולם המליאה.)
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
התעמולה הזאת לא משהו. ככה תסבירי אותנו לעולם? מה יהיה?
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה שנייה.
קריאות:
- - -
השרה במשרד ראש הממשלה גלית דיסטל אטבריאן:
ואני אעזור בקרב המאסף לשחרר את ישראל מהדיכוי הפריבילגי שלכם.
קריאה:
- - - ומסתירה את המדיניות - - - של מדינת ישראל
השרה במשרד ראש הממשלה גלית דיסטל אטבריאן:
הדיכוי הפריבילגי שלכם.
קריאות:
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת להב הרצנו, קריאה שנייה.
השרה במשרד ראש הממשלה גלית דיסטל אטבריאן:
אתם תיאלצו להיות כאחד האדם, פוליטיקאים כמו כולם.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אם ככה תסבירי אותנו בעולם, מה יהיה? מה יהיה?
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה שלישית.
(חבר הכנסת יוראי להב הרצנו יוצא מאולם המליאה.)
השרה במשרד ראש הממשלה גלית דיסטל אטבריאן:
בלי תקשורת מגויסת למענכם, בלי אקדמיה מגויסת למענכם, בלי פרקליטות שחוקרת רק אותנו, אבל לא אתכם. בלי עליון שנראה ונשמע בדיוק כמותכם. תיאלצו לוותר על הפריבילגיה, על הפנסיות התקציביות, על המשרות הבכירות.
מירב בן ארי (יש עתיד):
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת מירב בן ארי.
השרה במשרד ראש הממשלה גלית דיסטל אטבריאן:
ישראל משתחררת, יהיה שוויון. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לשרה גלית דיסטל אטבריאן. רבותיי חברי הכנסת, אני רוצה לגשת להצבעה.
מיקי לוי (יש עתיד):
רגע, אוריאל. הודעה אחרי השר.
היו"ר אוריאל בוסו:
הודעה אישית זה אחרי ההצבעה.
קריאות:
שמית.
היו"ר אוריאל בוסו:
יש כאן בקשה להצבעה שמית. מזכיר הכנסת יקרא בשמות חברי הכנסת, בבקשה. הצבעה שמית
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– בעד
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
אמיר אוחנה– אינו נוכח
ינון אזולאי– בעד
גדי איזנקוט– אינו נוכח
ישראל אייכלר– בעד
דן אילוז– בעד
ואליד אל הואשלה– אינו נוכח
קארין אלהרר– אינה נוכחת
זאב אלקין– אינו נוכח
דוד אמסלם– אינו נוכח
אופיר אקוניס– אינו נוכח
משה ארבל– אינו נוכח
יעקב אשר– בעד
אוריאל בוסו– בעד
דבי ביטון– אינה נוכחת
חיים ביטון– בעד
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– אינו נוכח
בועז ביסמוט– בעד
ולדימיר בליאק– אינו נוכח
מירב בן ארי– אינה נוכחת
רם בן ברק– אינו נוכח
איתמר בן גביר– בעד
אברהם בצלאל– בעד
אורנה ברביבאי– אינה נוכחת
ניר ברקת– בעד
טלי גוטליב– בעד
מאי גולן– אינה נוכחת
יואב גלנט– אינו נוכח
גילה גמליאל– בעד
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– אינו נוכח
סימון דוידסון– אינו נוכח
אבי דיכטר– בעד
גלית דיסטל אטבריאן– בעד
אלי דלל– בעד
דני דנון– בעד
שלום דנינו– בעד
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
שרן מרים השכל– אינה נוכחת
ניסים ואטורי– בעד
מיכל מרים וולדיגר– בעד
יצחק שמעון וסרלאוף– אינו נוכח
יאסר חוג'יראת– אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– אינה נוכחת
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
משה טור פז– אינו נוכח
אחמד טיבי– אינו נוכח
יוסף טייב– בעד
אוהד טל– בעד
יעקב טסלר– בעד
חילי טרופר– אינו נוכח
אלי כהן– אינו נוכח
אלמוג כהן– בעד
מאיר כהן– אינו נוכח
מירב כהן– אינה נוכחת
מתן כהנא– אינו נוכח
עופר כסיף– אינו נוכח
אופיר כץ– בעד
ישראל כץ– בעד
רון כץ– אינו נוכח
יוראי להב הרצנו– אינו נוכח
מיקי לוי– נגד
יריב לוין– אינו נוכח
נעמה לזימי– אינה נוכחת
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי– אינה נוכחת
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
יונתן מישרקי– בעד
חנוך דב מלביצקי– בעד
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
מיכאל מלכיאלי– בעד
אבי מעוז– בעד
אורי מקלב– אינו נוכח
יעקב מרגי– אינו נוכח
שרון ניר– אינה נוכחת
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– אינו נוכח
יבגני סובה– אינו נוכח
משה סולומון– בעד
לימור סון הר מלך– בעד
אופיר סופר– בעד
אורית מלכה סטרוק– בעד
בצלאל סמוטריץ'– בעד
משה סעדה– בעד
גדעון סער– אינו נוכח
מנסור עבאס– אינו נוכח
איימן עודה– אינו נוכח
יוסף עטאונה– אינו נוכח
חוה אתי עטייה– בעד
חמד עמאר– אינו נוכח
צביקה פוגל– בעד
עודד פורר– אינו נוכח
יצחק פינדרוס– בעד
מאיר פרוש– בעד
יסמין פרידמן– אינה נוכחת
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי– אינה נוכחת
יואב קיש– בעד
אריאל קלנר– בעד
יצחק קרויזר– בעד
גלעד קריב– אינו נוכח
שלמה קרעי– בעד
אליהו רביבו– בעד
מירי מרים רגב– אינה נוכחת
שמחה רוטמן– אינו נוכח
עידן רול– אינו נוכח
יואל רזבוזוב– אינו נוכח
אפרת רייטן מרום– אינה נוכחת
יפעת שאשא ביטון– אינה נוכחת
אלון שוסטר– אינו נוכח
אלעזר שטרן– אינו נוכח
עמיחי שיקלי– בעד
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– אינו נוכח
עאידה תומא סלימאן– אינה נוכחת
פנינה תמנו– אינה נוכחת
היו"ר ישראל אייכלר:
נא לקרוא את רשימת האנשים שלא היו.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
אמיר אוחנה– אינו נוכח
גדי איזנקוט– נגד
ואליד אל הואשלה– אינו נוכח
קארין אלהרר– אינה נוכחת
זאב אלקין– נגד
דוד אמסלם– אינו נוכח
אופיר אקוניס– אינו נוכח
משה ארבל– אינו נוכח
דבי ביטון– נגד
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– אינו נוכח
ולדימיר בליאק– נגד
מירב בן ארי– נגד
רם בן ברק– נגד
אורנה ברביבאי– נגד
מאי גולן– אינה נוכחת
יואב גלנט– בעד
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– אינו נוכח
סימון דוידסון– נגד
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
שרן מרים השכל– נגד
יצחק שמעון וסרלאוף– בעד
יאסר חוג'יראת– אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– אינה נוכחת
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– נגד
משה טור פז– נגד
אחמד טיבי– אינו נוכח
חילי טרופר– נגד
אלי כהן– אינו נוכח
מאיר כהן– נגד
מירב כהן– נגד
מתן כהנא– נגד
עופר כסיף– אינו נוכח
רון כץ– נגד
יוראי להב הרצנו– נגד
יריב לוין– אינו נוכח
נעמה לזימי– נגד
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי– נגד
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
יוליה מלינובסקי– נגד
אורי מקלב– אינו נוכח
יעקב מרגי– אינו נוכח
שרון ניר– נגד
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– נגד
יבגני סובה– נגד
גדעון סער– נגד
מנסור עבאס– אינו נוכח
איימן עודה– אינו נוכח
יוסף עטאונה– אינו נוכח
חמד עמאר– נגד
עודד פורר– נגד
יסמין פרידמן– נגד
אורית פרקש הכהן– נגד
מטי צרפתי הרכבי– נגד
גלעד קריב– נגד
מירי מרים רגב– אינה נוכחת
שמחה רוטמן– בעד
עידן רול– נגד
יואל רזבוזוב– נגד
אפרת רייטן מרום– נגד
יפעת שאשא ביטון– נגד
אלון שוסטר– נגד
אלעזר שטרן– נגד
מיכל שיר סגמן– נגד
נאור שירי– נגד
עאידה תומא סלימאן– אינה נוכחת
פנינה תמנו– אינה נוכחת
היו"ר ישראל אייכלר:
האם יש מישהו באולם שרוצה להצביע ועוד לא הצביע? מיכאל ביטון.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשם חבר הכנסת)
מיכאל מרדכי ביטון– נגד
היו"ר ישראל אייכלר:
תמה ההצבעה, נא למסור את התוצאות. ובכן, רבותיי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 49 בעד, 40 נגד. אני קובע שהחלטת הממשלה בדבר הקמת משרד ההסברה ושינוי בחלוקת התפקידים בין השרים התקבלה. בהצלחה לשרה גלית דיסטל אטבריאן.
היו"ר אוריאל בוסו:
לפני שנמשיך לנושא הבא, הודעה אישית של חבר הכנסת מיקי לוי, שביקש למסור.
מיקי לוי (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב בראש. האמת היא, קיוויתי שהשר בן גביר יישאר כאן. משום מה, הוא יצא החוצה. אז אולי אבקש מחבר הכנסת כהן, שביקש להניח אזיקים על ידיו של שר הביטחון לשעבר גנץ ועל ידיו של ראש הממשלה לשעבר לפיד, ואף נעשה שימוש אולי בבקשה של חבר הכנסת פוגל, שביקש לעצור את חבר הכנסת לפיד, ראש הממשלה לשעבר, ואת השר גנץ, שר הביטחון לשעבר.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
- - - לסרב פקודה? אתה גם רוצה שחיילים יסרבו פקודה - - -
מיקי לוי (יש עתיד):
במשך 15 יום - - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
דגנרטים.
מיקי לוי (יש עתיד):
איזה בושה. תלמד דרך ארץ.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת כהן.
מיקי לוי (יש עתיד):
במשך 15 יום, 15 יום, עשרה הרוגים ועשרות פצועים. 15 יום. הצהרות, נפנופי אקדח, צעקות, התלהמות, קללות מול פני השר לשעבר בר לב. כל זאת, ממי? מהשר לביטחון לאומי בן גביר, האיש שלא שירת בצה"ל מקלל ומגדף את השר בר לב לשעבר, שהיה מפקד סיירת מטכ"ל. אחד שלא שירת מקלל ומגדף את מי שהיה מפקד סיירת מטכ"ל. היכן הביטחון האישי שהבטחתם לאזרחי מדינת ישראל? השר לביטחון לאומי, שהוביל לשינוי פקודת המשטרה, אינו מבין בהפעלת הכוח של המשטרה. תביא תוצאות כפי שהבטחת. 15 יום, עשרה הרוגים. עשרה הרוגים. לא ראיתי אותו בשום זירת אירוע מנופף באקדח שלו וקורא להשליט סדר ולהחזיר את הביטחון האישי. בושה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי.
היו"ר אוריאל בוסו:
נעבור לנושא הבא. לפני כן – הודעה למזכיר הכנסת.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
ברשות יושב-ראש הישיבה, אבקש להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת – הצעה לתיקון תקנון הכנסת שהכינה ועדת הכנסת, אשר עוסקת בתחומי העניין של ועדות הכנסת. עוד אבקש להודיעכם כי על פי סעיף 96ה(1) לתקנון הכנסת, עקב מינויה של חברת הכנסת גילה גמליאל לשרה ביום ט' בטבת התשפ"ג, 2 בינואר 2023, נמחק שמה מהצעות חוק שהייתה שותפה להן עם מציעים אחרים. כמו כן, עקב מינוים של חברי הכנסת שלהלן לסגני שרים ביום י' בטבת התשפ"ג, 3 בינואר 2023, הורדו מסדר-היום הצעות חוק שהגישו כמציעים יחידים ושמם נמחק מהצעות חוק שהיו שותפים להן עם מציעים אחרים: משה אבוטבול, משה ארבל, מיכל מרים וולדיגר, אבי מעוז, אורי מקלב. על אף האמור, על פי סעיף 96ה(2), סגני השרים שלהלן הודיעו שחברי כנסת אחרים יהיו יוזמים של הצעות חוק במקומם, כמפורט להלן: סגן השר אבי מעוז העביר את הצעת חוק השמירה על המקומות הקדושים (תיקון – ייעוץ הרבנות הראשית), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/97/25, לחבר הכנסת יוסף טייב; את הצעת חוק התאמת טפסים ממשלתיים (פרטי הורים), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/134/25 – לחבר הכנסת יצחק פינדרוס; את הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – הכנסת מזון למוסדות רפואיים בחג הפסח), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/138/25 – לחבר הכנסת יוסף טייב; את הצעת חוק חג הפסח בבסיסי צה"ל, התשפ"ג–2022, שמספרה פ/219/25 – לחבר הכנסת יוסף טייב; את הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (סמכות שיפוט בהסכמה), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/415/25 – לחבר הכנסת יוסף טייב; את הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – מיהו יהודי), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/910/25 – לחבר הכנסת יוסף טייב. סגנית השר מיכל מרים וולדיגר העבירה את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – העברת שירותי הגמילה לאחריות קופות החולים), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/3/25, לחבר הכנסת שמחה רוטמן; את הצעת חוק צוותי התערבות במשבר, התשפ"ג–2022, שמספרה פ/5/25 – לחבר הכנסת שמחה רוטמן; את הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון – ביטול עבירה פלילית על פרסום תחלואה נפשית של קטין), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/15/25 – לחבר הכנסת אוהד טל; את הצעת חוק שירות לאומי–אזרחי (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/17/25 – לחבר הכנסת אוהד טל; את הצעת חוק המזונות (הבטחת תשלום) (תיקון – סכום שלא יובא בחשבון במבחן ההכנסה), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/22/25 – לחברת הכנסת חוה אתי עטייה; את הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מתן הודעה בכתב לאסיר ולנפגעי עבירה בדבר מועד שחרור מנהלי והכנת תכנית שיקום), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/23/25 – לחברת הכנסת לימור סון הר מלך; את הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון – התמכרות פסיכוטית לחומרים פסיכו–אקטיביים), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/27/25 – לחבר הכנסת אוהד טל; את הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (שלילת זכאות למימון שירותי בריאות משפרי איכות חיים לאסיר ביטחוני), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/37/25 – לחבר הכנסת צביקה פוגל; את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר דמי נסיעה באמבולנס עבור מטופל בתחום בריאות הנפש), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/41/25 – לחבר הכנסת משה סולומון; את הצעת חוק שירות אזרחי (תיקון – הארכת גיל הזכאות של נכה נפש לשרת במסגרת שירות לאומי או התנדבות קהילתית), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/43/25 – לחבר הכנסת אוהד טל; את הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – טיפול באמצעות אומנויות), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/44/25 – לחברת הכנסת לימור סון הר מלך; את הצעת חוק יום בריאות הנפש, התשפ"ג–2022, שמספרה פ/47/25 – לחבר הכנסת אוהד טל; את הצעת חוק זכויות ושירותים לילדים ובני נוער עם קשיים נפשיים, התשפ"ג–2022, שמספרה פ/49/25 – לחבר הכנסת אוהד טל; את הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון – בחירת מקום אשפוז), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/55/25 – לחבר הכנסת אוהד טל; את הצעת חוק מגן דוד אדום (תיקון – הענקת שירותי רפואה מרחוק), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/58/25 – לחבר הכנסת משה סולומון; את הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון – תנאי אשפוז הולמים), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/67/25 – לחבר הכנסת אוהד טל; את הצעת חוק הסדרת הטיפול בחולי נפש (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/156/25 – לחבר הכנסת אוהד טל; את הצעת חוק מעונות יום שיקומיים (תיקון – הקדמת גיל הזכאות), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/482/25 – לחברת הכנסת חוה אתי עטייה; את הצעת חוק איסור הפליה ברישוי מחמת מצב בריאותי (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/487/25 – לחבר הכנסת אוריאל בוסו; את הצעת חוק הפיקוח על מעונות (תיקון – תנאי כשירות לעובדי מעון), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/575/25 – לחבר הכנסת אוריאל בוסו. סגן השר משה ארבל העביר את הצעות החוק האלה לחבר הכנסת ינון אזולאי: הצעת העונשין (תיקון – תקיפת נהג אוטובוס ציבורי), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/86/25; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (קביעת קנס בגין גביית יתר של שכר הסעה במונית), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/192/25; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (השוואת תנאים בין שכיר לעצמאי בחיסכון ארוך טווח), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/274/25; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מחלה יתומה), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/309/25; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – גמלת אבל), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/310/25; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – הנחה בארנונה לאזרח ותיק המתגורר בדירה שאינה בהחזקתו), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/559/25; הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – פיצויי פיטורים בזמן אמת), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/560/25; הצעת חוק לתיקון פקודת מיסי העירייה ומיסי הממשלה (פטורין) (החלת חובת תשלום ארנונה על נכסי ממשלה המצויים באזור), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/561/25; הצעת חוק העונשין (תיקון – ביטול עבירת השוטטות), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/873/25; הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תיקון – זכאות להטבות נלוות), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/886/25; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הארכת המועד להגשת תביעות ליקוי שמיעה), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/889/25; הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – ייצוג הולם בתאגידים שהוקמו בחוק ובחברות ממשלתיות), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/902/25; הצעת חוק להגבלת שכר טרחת כונסי נכסים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/75/25; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – איסור ניתוק חשמל), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/182/25; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – בטלות עסקה לרכישת מוצרי מזון לאחר חג הפסח), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/190/25; הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (עתירות אסיר – ערעור בזכות), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/199/25; הצעת חוק המים (תיקון – שקיפות פעילות הרשות הממשלתית), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/235/25; הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – הרחבת פטור לדירת מגורים מזכה), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/264/25; הצעת חוק הסדרת הטיפול בחופי הכינרת (תיקון – מועצת איגוד ערים כנרת), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/279/25; הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (הפגנה ליד בתי מגורים), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/281/25; הצעת חוק לתיקון פקודת המסים (גבייה) (ביטול החוק), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/283/25; הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני, התשפ"ג–2022, שמספרה פ/428/25; הצעת חוק גיור ממלכתי בישראל, התשפ"ג–2022, שמספרה פ/554/25; הצעת חוק ויתור על חסינות מפני תביעות לשון הרע (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/556/25; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – שלילת גמלה בגלל פעולת טרור), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/558/25; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – צמצום פערים בין הפריפריה למרכז), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/604/25; הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון – תחולה), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/621/25; הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון – גביית תשלום בעד חוב שטרם חלף המועד לתשלומו), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/872/25; הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת עורך דין כתקיפת עובד ציבור), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/892/25; הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (הוראות ניהול בנקאי תקין להלוואה בערבות מדינה בשעת חירום), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/893/25; הצעת חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (תיקון – הקפאת כספי תגמולים לתושבי האזור מכוח חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/894/25; הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – תשלומי מזונות לילדי בני הזוג), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/928/25; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – שעות היעדרות מעבודה לאישה בהיריון בר-סיכון), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/946/25; הצעת חוק בית המשפט לענייני משפחה (תיקון – רשימת כונסי נכסים), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/947/25; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – תושב ששהה מחוץ לישראל ואין לו קרוב משפחה), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/948/25; הצעת חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה (תיקון – הפרות בטיחות בעבודה בתחום הבנייה), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/962/25; הצעת חוק העונשין (תיקון – גזענות נגד קבוצה דתית), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/963/25; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בשל אשפוז ילד), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/974/25; הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – מינוי רבני התיישבות, רבנים אזוריים ורבני שכונות), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/1016/25; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – הגדרת חדר מחוזק כמרחב מוגן), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/1017/25; הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (שידול לייבוא או ייצוא חומר הנחשב לסם בחו"ל), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/1020/25; הצעת חוק הלוואות לדיור (תיקון – הצמדת סכום ההלוואה למדד), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/1024/25; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – קביעת הוראות לעניין הכנסת חפצים ודברי מאכל למוסד רפואי), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/1053/25; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – מידע בדבר עמידת מעסיקים פרטיים גדולים ביעד הייצוג ההולם), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/1062/25; הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (חובת קבורה בבית עלמין), התשפ"ג–2022, שמספרה פ/1079/25.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה למזכיר הכנסת.
היו"ר אוריאל בוסו:
הנושא הבא על סדר-היום – החלטת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר לראש הממשלה את סמכויות השר לשוויון חברתי בכמה חוקים. השר המקשר יואב קיש, בבקשה.
שר החינוך יואב קיש:
כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, הודעה על העברת סמכויות שדורשת הצבעה. אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר לראש הממשלה את סמכויות השר לשוויון חברתי בחוקים הבאים.
היו"ר אוריאל בוסו:
רשימת הדוברים נעולה.
שר החינוך יואב קיש:
א. חוק הטבות לניצולי שואה, התשע"ז–2007; ב. חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז–1957; ג. חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד–1954. בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להעברת סמכויות אלו.
גדעון סער (המחנה הממלכתי):
למה?
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לשר המקשר, השר יואב קיש. חבר הכנסת זאב אלקין, בבקשה.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חברי הכנסת, שאל חבר הכנסת סער, למה בכלל צריך את ההעברה הזאת? והתשובה מאוד פשוטה. בזכות ההעברה הזאת, מאי גולן שרה. זה לא עניין של מה בכך, חבר הכנסת סער. למה? כי חבר הכנסת מקלב, לא היה לו מספיק להיות סגן שר במשרד התחבורה, אחראי על נושאים שקשורים לציבור החרדי, הוא רצה להיות אחראי גם על שורה של נושאים שנמצאים במשרד לשוויון חברתי. אז אומנם, אם כבר מפרקים את המשרד לשוויון חברתי לכמה חתיכות, יכלו להעביר את זה למשרד התחבורה, אבל בשביל מה לעשות את זה כל כך פשוט? העבירו את החלקים האלה דווקא למשרד ראש הממשלה. על כן, חבר הכנסת מקלב סגן שר בשני משרדים, במשרד התחבורה ובמשרד ראש הממשלה, שהולך להיות אחראי על הענייניים האלה.
גלעד קריב (העבודה):
יש לו שני צוותים?
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
ברור.
גלעד קריב (העבודה):
יש לאותו איש שני צוותים. יש לו שני תפקידים של סגן שר.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
לא, יש לזה השלכות יותר מרחיקות לכת. בגלל שהוא תפס את הפוזיציה של סגן שר במשרד ראש ממשלה, זה חד גדיא. מאי גולן, לא הצליחו למנות אותה לסגנית שרה, כפי שדיברת על כך פה, בצדק, חבר הכנסת סער, ולכן נאלצו למנות אותה לשרה, ולה יהיה כבר צוות שלם. לכן זה לא סיפור של שני צוותים.
גלעד קריב (העבודה):
שרה בלי תיק.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
זה סיפור של צוות שגורר צוות שגורר צוות. אבל אני חייב להגיד, דבר אחד נראה לי נורא מוזר, חבריי. פעם, ראש הממשלה הנוכחי היה אומר: תהיו כחלונים. אני לא מבין את חברי סיעת הליכוד שעדיין לא שרים, אתם פשוט פראיירים. גלית דיסטל לא הייתה צריכה להיות שרה; התעקשה, נהייתה שרה ועכשיו אפילו התקדמה לשרת ההסברה. מאי גולן הייתה צריכה להיות סגנית שר, לא הצליחו למנות, התעקשה, הפכה לשרה.
גדעון סער (המחנה הממלכתי):
סגנית שר – זה נולד ב-16:00.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
גם זה נכון. ולכן, חברי כנסת של הליכוד שבטעות נשארו עדיין חברי כנסת, הם פשוט פראיירים. תהיו מאי גולן, תהיו גלית דיסטל, כולכם תהיו שרים. פעם הייתם כחלונים, עכשיו אתם צריכים להיות מאי גולן. יש עוד הרבה כיסאות סביב השולחן הזה. הרי ממילא פתחו פה עוד שולחן. כדי לא לפתוח שולחן בפנים, הממשלה משתמשת בשולחן מאחור.
השר מאיר פרוש:
- - -
משה סעדה (הליכוד):
אתה היית שר של שני משרדים, מים - - -
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
כבר חילקו את זה לשלושה חלקים, חבר הכנסת סעדה. המשרדים שאני הייתי בהם, כבר חילקו אותם לשניים ולשלושה. אין מה לעשות. ולכן, אלה שעדיין לא מונו לשר הם בעיניי פראיירים, תלמדו ממאי גולן איך עובדים.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
כולכם תהיו מאי גולן, כולכם תהיו בממשלה ואנחנו נחזור פה לעוד השבעות ועוד השבעות ועוד השבעות, כי כל אחד יכול. המסר מאוד מאוד פשוט, כל אחד יכול.
קריאה:
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
עוד מעט גם כולם יתפטרו בנורבגי ויבוא לציון גואל. לכן, בסופו של דבר, המסר פה הוא אחד: תהיו מאי גולן, תהיו שרים. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לחבר הכנסת זאב אלקין. הדוברת הבאה – חברת הכנסת מירב כהן.
משה סעדה (הליכוד):
מה זה שר המים, תסביר, כדי שנבין מה זה אומר. איפה המים? שאבתם מים בששון, אלקין.
קריאה:
מים לדוד המלך, שר המים.
משה סעדה (הליכוד):
מים לאלקין.
היו"ר אוריאל בוסו:
בבקשה. נא לא להפריע.
קריאות:
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הכנסת, שוב אתם עושים פיליבסטר לעצמכם ולשרים שנמצאים כאן. חבר הכנסת סעדה. בבקשה.
מירב כהן (יש עתיד):
תודה. כבוד היושב-ראש, טוב, עצוב לי להיות פה בסעיף הזה, כי הייתה לי את הזכות לעמוד בראשות המשרד לשוויון חברתי, שהוא משרד מאוד חשוב, שהרעיון שלו זה לקחת קבוצות אוכלוסייה עם צרכים ייחודיים ולייצג את הקבוצות האלה מול כל משרדי הממשלה – אם זה ערבים, אם זה חרדים, אם זה נשים, אם זה זקנים, אם זה קהילת הלהט"ב. באמת, עשינו עבודה שתכללה את תוכניות העבודה עבור האוכלוסיות האלה. פירקו את המשרד לשלושה חלקים – חלק משרד ראש הממשלה, חלק נגב וגליל, חלק נשאר במשרד. ואני רוצה רגע לעשות zoom in על הנושא שהכי קרוב לליבי, וזה הזקנים במדינת ישראל. גם פה קרעו את המשרד לחתיכות בצורה שפשוט תפגע בשירות שאזרחים ותיקים מקבלים. את הרשות לניצולי שואה העבירו למשרד ראש הממשלה. חלק מהיחידות, וגם חלק מהיחידות שקשורות לשורדי שואה, נשארו במשרד. חלק מהאגפים פשוט נקרעו זה מזה. את החלק של האזרחים הוותיקים לקחו לנגב וגליל. תהרגו אותי, מה קשור לקחת אזרחים ותיקים לנגב וגליל? רוב האזרחים הוותיקים בכלל לא נמצאים במשרד הזה. עכשיו, מעבר לזה שזה עושה בלגן לאנשי המקצוע, יש יתרונות מסוימים לגודל. נגיד, שורדי שואה ואזרחים ותיקים צריכים להיות ביחד, כי מה לעשות, שורדי שואה הם גם אזרחים ותיקים. אז יש להם מוקד אחד שעושה מיצוי זכויות, ויש יחידות שעושות ביקורי בית ומתעסקות בבדידות, ויש יחידות שמתעסקות בסיעוד, ויש יחידות שמתעסקות בפעילויות העשרה. לא הגיוני לפצל את זה – לקרוע את זה – על פני כל כך הרבה משרדים. זה פשוט לא מקצועי. אני מבינה את השיקולים הפוליטיים, אבל לצערי הכניסו את השיקולים הפוליטיים כאן למקומות שפשוט יפגעו בשירותים שהאזרחים הוותיקים צריכים לקבל. אני מאוד מקווה שלפחות, לפחות תשכילו לרכז את כל השירותים של האזרחים הוותיקים ביחידה אחת. נקודת האור היחידה שאני רואה באירוע הזה זה שחבר הכנסת השר אורי מקלב הוא באמת בן אדם ישר וחרוץ, ובאמת הנושא הזה בליבו.
היו"ר אוריאל בוסו:
הוא לא שר, הוא סגן שר.
מירב כהן (יש עתיד):
הוא סגן שר. לא משנה, הוא בן אדם שליבו במקום הנכון ובא לעבוד, וישר, ואכפת לו מהנושא הזה. לפחות קחו את הנושאים, את היחידות השונות של האזרחים הוותיקים, ותרכזו את זה שם. לפחות שיהיה בן אדם אחד שמייצר התמחות, זה עולם ומלואו. אנחנו חיים בעולם שבו האוכלוסייה מזדקנת. שיעור האזרחים הוותיקים היום הוא כבר 12% מהאוכלוסייה, זה ילך ויגדל. אנחנו חייבים לדעת לייצר עבורם פתרונות. זו באמת התמחות.
היו"ר אוריאל בוסו:
השאלה מה זה ותיקים? איזה גילאים?
מירב כהן (יש עתיד):
אז היום אזרחים ותיקים זה מעל גילאי פרישה – נשים זה 62 וגברים זה 67. אגב, לשיטתי, בתוכניות העבודה שאני קידמתי עשיתי תוכניות נפרדות לאנשים מ-60 עד 80 ומ-80 ומעלה. מבחינתי, אנשים בני 60 פלוס הרבה פעמים רוצים להישאר בשוק התעסוקה, מחפשים עוד עצמאות, וזה סוג אחד של פתרונות - -
היו"ר אוריאל בוסו:
בהחלט. חשוב מאוד.
מירב כהן (יש עתיד):
- - ול-80 ומעלה זה פתרונות אחרים. לפחות תשכילו ותרכזו מאמץ במקום אחד.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. אני מאמין שכך יהיה.
מירב כהן (יש עתיד):
באמת הנחמה היחידה שאני מוצאת זה שלפחות חבר הכנסת מקלב יהיה סגן שר שיטפל כמו שצריך בנושא שורדי השואה, שם עוד נשתף פעולה. אבל הפיזור הזה והקריעה של המשרד לכל כך הרבה חלקים זה עוול גדול.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. בהחלט אפשר לפרגן שעשית שם עבודה מצוינת, וכולם יודעים את זה. חבר הכנסת גדעון סער, בבקשה.
גדעון סער (המחנה הממלכתי):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כשעלה לכאן לפני מספר דקות השר המקשר בין הממשלה לכנסת יואב קיש באמת שאלתי אותו מה הטעם להעביר את הסמכויות לעניין שלושת החוקים שנוגעים לניצולי השואה ולנרדפי הנאצים מהמשרד לשוויון חברתי למשרד ראש הממשלה ולאחריות ראש הממשלה, שבוודאי יש לו את האחריות ואת כובד המשימות הגדולים ביותר. ובאמת זה אפילו היה מוזר, בכלל מדוע לבקש טעם, כי איך אפשר למצוא היגיון בתוך אותה מלאכה של גזירת תיקים והעברת סמכויות בתוך הכאוס החדש הזה שנוצר. אבל אני הייתי רוצה להאיר זווית, אני חושב שחשובה, בכל השבץ-נא הכללי הזה. דובר לא מעט, אדוני היושב ראש, על העובדה שבממשלה החדשה יש מיעוט של שרות באופן יחסי – בוודאי שבאופן יחסי לממשלה הקודמת, אבל אני חושב שגם באופן אבסולוטי, ודאי באופן השוואתי גם למדינות מתוקנות אחרות בעולם. אבל זה לא רק שיש מעט שרות באופן יחסי; כשאתה בודק את תוכן התפקידים זה מאוד מטריד. לגברים דרך כלל יש תיקים אמיתיים – תיק הביטחון, תיק החינוך, תיק הבריאות, תיק הפנים. איזה תיקים יש לנשים המעטות שחברות בממשלה? למעשה, רק לשתיים מהן, לשרה להגנת הסביבה ולשרת התחבורה, יש משרדים אמיתיים באחריותן. השאר קיבלו: מאי גולן – שרה בלי תיק; אורית סטרוק – שרה למשימות לאומיות, משרד שהוא המצאה חדשה, שם חדש, המצאה חדשה; גלית דיסטל – משרד ההסברה, גם משרד שהוקם לפני מספר דקות, וספק רב, בלשון המעטה, שיש בו צורך; גם השרה גילה גמליאל, שהייתה בעבר שרה למשרדים אמיתיים, כמו המשרד להגנת הסביבה או המשרד לשוויון חברתי - -
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
גדעון סער (המחנה הממלכתי):
- - הועברה למשרד המודיעין. והדבר הזה, אדוני היושב-ראש, הוא מצער, משום שהוא גם משקף גישה כאילו נשים לא יכולות לעמוד בראש משרדים אמיתיים.
אוריאל בוסו (ש"ס):
תודה רבה. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, בבקשה.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, יש לנו פה עסק עם ממשלה שטוענת שהיא עובדת עבור החלשים, עבור האזרחים ועבור הפריפריה; ממשלה שקיבלה מנדט לפני חודשיים והושבעה לפני מספר שבועות, ובמקום להציג תוכנית שתוריד לכם, האזרחים, את המחירים, קצת את יוקר המחיה, ותקל ולו במעט על החיים, כמו שלמשל עשתה השרה אורנה ברביבאי בקדנציה הקודמת, הממשלה רצה ומיהרה בפעולותיה הראשונות, שימו לב, לבזבז 3 מיליון שקלים על שינוי השם של המשרד לביטחון הפנים למשרד לביטחון לאומי – יח"צ ואגו שעלו לכם 3 מיליון שקלים; עוד מיליונים על שינוי הלוגו של משרד התחבורה – שוב, יח"צ ואגו; הקמה מחדש של משרד הפרופגנדה, שמתאים בעיקר למשטרים חשוכים, בעלות של 19 מיליון שקלים; מינוי מספר בלתי נתפס של שרים, שרק כדי שייכנסו כאן, בכנסת, סביב שולחן הממשלה, צריך לנסר את השולחן הזה – הזה, פה, צלמו אותו – את השולחן הזה צריך לנסר בעלות של יותר מ-200,000 שקלים. ממשלה חברתית עלק. ממשלה של פייק, שדואגת לעצמה, לאגו שלה, לכיס שלה; ממשלה שמכשירה עבריינים שגנבו ויגנבו מהאזרחים, בין היתר לגנוב גם מאלה שבחרו בהם; ממשלה ששר האוצר הוא גם שר הביטחון, ואין לו זמן עבורכם, האזרחים, הוא עסוק בסבתות של הלהט"בים. ואתם, אזרחים יקרים, תמשיכו מחר ללכת לסופר ותשלמו. אתם לא תגמרו את החודש. ואז יבואו שרי ושרות הפרופגנדה, ויאכילו אתכם שהם עובדים בשבילכם ולא עבורכם, אבל הם לא ישכחו להגיש לכם את החשבון של המשרדים שלהם לקינוח. הממשלה החדשה לביזיון מדינת ישראל ואזרחיה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לחברת הכנסת מיכל שיר. חבר הכנסת גלעד קריב.
קריאה:
איפה נעלם שר המים?
מירב בן ארי (יש עתיד):
מעניין. תשאל את דודי אמסלם. אולי הייתם נותנים לו להיות שר המים.
יוסף טייב (ש"ס):
תלמדו מאיתנו מה זה פיליבסטר, 50 ח"כים.
קריאות:
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הכנסת, חברי הכנסת. חבר הכנסת ביטון, בוקר טוב. חברי הכנסת, לאפשר לחבר הכנסת קריב לדבר. בבקשה.
גלעד קריב (העבודה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית אינני יודע אם הדברים הוזכרו, אני מניח שכן, אבל גם אני מבקש הערב הזה או הבוקר הזה לשלוח חיבוק ודברי חיזוק למשפחתו של אברה מנגיסטו, ויחד עם בני המשפחה הזאת – גם לבני משפחתו של הישאם א-סיד ושל חללי צה"ל, בני משפחת גולדין – גם על זה צרי לקרוא קריאות ביניים? חבל.
קריאה:
הישאם א-סייד.
גלעד קריב (העבודה):
זה מה שנאמר – ולמשפחות אורון וגולדין. תראה, אדוני היושב-ראש, אנחנו מדברים לא מעט בשבועות האחרונים, בחודשים האחרונים, על מה קרה לנתניהו ומה ההבדלים בין נתניהו של לפני 10 שנים ו-20 שנה לנתניהו של היום. אבל בדבר אחד נתניהו נשאר נתניהו, ואני לא מתכוון לנהנתנות האישית ולשחיתות אלא לאדישות היסודית של האיש הזה לציבור האזרחים הוותיקים של מדינת ישראל. כאשר נתניהו היה שר האוצר וביצע את המהלכים סביב קצבאות הביטוח הלאומי, הוא סירב, למרות כל הפניות וכל המחאה הציבורית, להבחין בין הפגיעה בקצבאות של אלו שיכולים להשתלב בשוק העבודה לבין קצבת האזרחים הוותיקים או קצבת בעלי המוגבלויות, בעלי הנכות, שבאמת - - -
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):
לא "בעלי" - - -
גלעד קריב (העבודה):
עם המוגבלויות – אבל זה נקרא קצבת נכות. זה הביטוי, נכון? מקבלי קצבאות הנכות. הוא סירב להפנים את העובדה שאין מה לגעת בקצבאות שלהם מכיוון שהם אינם יכולים להשתלב בשוק העבודה, בדגש על האזרחים הוותיקים. והאדישות היסודית של נתניהו לציבור האזרחים הוותיקים באה לידי ביטוי גם בממשלה השישית שלו. אלפי סעיפים בהסכמים הקואליציוניים, ההסכמים הקואליציוניים המפורטים ביותר בתולדות מדינת ישראל, ואין בהם סעיף אחד שנוגע להטבת מצבם של האזרחים הוותיקים. לזה צריך לצרף את הקריעה לגזרים של המשרד לשוויון חברתי, העניין שבו אנחנו עוסקים בשעה הזו, וגם כאשר צפינו כולנו באותה מסיבת תעמולה – שבה הוא ושר האוצר הציגו את הפייק-תוכנית שלהם להטבה עם אזרחי ישראל הוותיקים – לא שמענו שם שום בשורה בעבור האזרחים הוותיקים. ולמעלה ממיליון אזרחים ותיקים במדינת ישראל עומדים משתאים לנוכח האדישות הזאת למצבם.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
גלעד קריב (העבודה):
נתניהו אכן לא משלם במסעדות, בדיוק כמו האזרחים הוותיקים - -
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
גלעד קריב (העבודה):
- - שלא יכולים להרשות לעצמם לשבת במסעדה, אבל כמובן לא מאותה הסיבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
גלעד קריב (העבודה):
להם אין, והוא מושחת.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. הדוברת הבאה, חברת הכנסת מירב בן ארי.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תודה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, מכיוון שאדוני היושב-ראש לא קרא מספיק בקול בדיון הקודם אז לא הספקתי לברך את שרת התעמולה החדשה של מדינת ישראל, ולכן אני כמובן לא אפספס את ההזדמנות הדרמטית הזו, שבה אנחנו חייבים להגיד לה: תודה שנשלחת אלינו להסביר את מדינת ישראל. אבל גלית שלנו לא תסביר את מדינת ישראל, היא תסביר את הרפורמה של לוין.
יוסף טייב (ש"ס):
- - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
היום היא אומרת ככה: "פניתי לראש הממשלה בבקשה להקים מטה חירום להסברת רפורמת לוין. נוכח הבהלה הציבורית שנוצרה מהטעיה מכוונת מצד התקשורת ומפלגות השמאל, אני מתכוונת להנגיש לציבור את פרטי הרפורמה ולפרט את" – כנראה זה "העובדות", היא כתבה "העבודות", לא יודעת, אולי זה גם עבודות. "נתניהו נתן לי אור ירוק. בקרוב ישראל תהפוך דמוקרטית יותר והציבור יזכה למידע עובדתי סדור". יש לי שלושה דברים מסודרים להגיד על זה: 1. אם זה מה שאמרתם בקמפיין אז מה את צריכה להסביר? הרי מה הם אומרים – אנחנו בקמפיין אמרנו שיש רפורמה, כולם יודעים - -
יוסף טייב (ש"ס):
- - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
- - אז למה צריך להסביר? למה לבזבז זמן עם הסברים, יוסי טייב? הציבור יודע על מה נבחרתם הרי כול אדם במדינה יודע שבאתם בגלל הרפורמה - -
יוסף טייב (ש"ס):
- - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
אתה יודע, כשהוא מדבר אתה צריך להוסיף לי זמן.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת טייב.
מירב בן ארי (יש עתיד):
- - מה שמגיע, מגיע, אני לא ביקשתי יותר, אדוני, אבל אתה יכול להוסיף לי. דבר שני, אני רוצה לדעת האם שרת התעמולה מתכוונת להשתמש במשאבים שלנו. הרי מה היא אומרת?
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
- - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
בוקר טוב, אלמוג כהן.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
הקרן החדשה מממנת.
מירב בן ארי (יש עתיד):
בכספי המיסים של מדינת ישראל, שחצי ממנה בכלל לא מסכימים, היא רוצה לממן את ההסברה. סליחה, זה הכסף שלי, את לא תממני עם הכסף שלי את ההסברה של הצד הפוליטי שלכם. איפה נשמע דבר כזה?
קריאה:
הקרן החדשה - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
די כבר עם בלבולי המוח, אתה לא מאמין לעצמך.
קריאות:
- - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
אני לא מוכנה שהכסף של הציבור הכללי, היא תשתמש בו - - -
קריאות:
- - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
בבקשה שים לב לאדון טייב, אני רק אומרת לך. אתה חייב לי לדעתי - - - דקה על מה שקרה פה.
טלי גוטליב (הליכוד):
חברת הכנסת מירב - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
וגם טלי. טלי, יקירתי.
היו"ר אוריאל בוסו:
כל הכבוד לכם.
מירב בן ארי (יש עתיד):
כל הכבוד, פיליבסטר של הקואליציה.
קריאות:
- - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
אני לא רוצה להפריע לקואליציה בפיליבסטר.
היו"ר אוריאל בוסו:
אלמוג, נקרא לכם להצבעות. למה אתם - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
אני יש לי זמן.
היו"ר אוריאל בוסו:
נקרא לכם להצבעות. אני צריך להוסיף לה עוד. יש לה כבר עוד דקה. בדיון הקודם, אני מודיע לכם, הקואליציה הוסיפה שעה לדיון. שעה הקואליציה הוסיפה לדיון הקודם.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אין לי בעיה, זה השרים שלכם שצריכים לקום לעבודה. אנחנו גם ככה בכנסת, אני התחתנתי עם הכנסת.
יוסף טייב (ש"ס):
- - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
מה קורה לך היום, טייב? מה יש לו היום? ובכן, אני רוצה לסכם ולומר שהכסף של הציבור הכללי, הוא לא יילקח לשירותי התעמולה של מדינת ישראל, בטח לא כדי להסביר את הרפורמה – שכולם בכלל הבינו, כי הם הצביעו לה, נכון? הרי על זה הם הלכו להיבחר פה. ואני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, שתדע: אנחנו חשבנו ששרת ההסברה תסביר נגד ה-BDS, תסביר נגד האנטישמיות. אבל לא, חברים, המשימה הכי חשובה עכשיו זה להסביר לעולם את הרפורמה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
הרפורמה; את ההפיכה המשפטית, ובמילים המכובסות - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
רגע, לא סיימתי את הדקה – את הרפורמה - - -
קריאה:
- - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
מה שמגיע – מגיע, אני לא ביקשתי יותר. תודה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. הדוברת הבאה, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה.
מאיר כהן (יש עתיד):
אדוני היושב ראש, חברות וחברי כנסת נמרצים ורעננים. יואב קיש, אתה לא תגיע לשעת אפס בכיתה. תראה, אדוני היושב-ראש, אתה מקשיב למה שהחבר'ה אומרים, ונראה שזה מדינה בתוך מדינה, ואנחנו מנסים להסביר עד כמה שהחצי השני הוא עוכר ישראל ובוגדים גדולים.
יוסף טייב (ש"ס):
אחים אנחנו - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - אחים אנחנו - - - לא קשור - - -
מאיר כהן (יש עתיד):
טלי.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - עם אחד. אחים אנחנו. אנחנו נאבקים פה על עם אחד - - -
מאיר כהן (יש עתיד):
טלי.
טלי גוטליב (הליכוד):
אחים אנחנו - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לחברת הכנסת טלי גוטליב.
מאיר כהן (יש עתיד):
מסכים.
היו"ר אוריאל בוסו:
אני לא מתכונן גם בדיון הזה לתת לכם 100 פעם עד שאני אקרא קריאות. אני אקרא קריאות מהר ואני אוציא. אי-אפשר לנהל ככה דיונים.
מאיר כהן (יש עתיד):
מסכים עם כל מילה. אני מסכים עם כול מילה, אבל כמו שמנחם בגין היה אומר: גם את המובן מאליו צריך להגיד כל פעם. זה הסיפור. ולכן, אני מאוד מזהיר מהתופעה הזאת שבלהט הוויכוח הפוליטי אנחנו מוצאים את עצמנו מטילים דופי במי שלא חושב כמונו. ולכן אנחנו לא צריכים להסביר שמי שלא חושב כמונו הוא עוכר ישראל. אנחנו צריכים להקפיד ולסמן גבולות מאוד מאוד ברורים, והגבולות האלה נחצים. ושר החינוך, אדוני, כשאתה עולה לכאן, היה זהיר בדבריך כשאתה מטיל דופי במיליוני אנשים שלא חושבים כמוך, ומייד מחשיד אותם שהם פועלים לא מתוך האידיאולוגיה שלהם אלא שיש איזה גוף שטני שמפעיל אותם. זה בדיוק המקום שבו אנחנו עוברים את הגבולות. אז אתה לא מתווכח עם שר כזה או אחר, אתה מתווכח עם עיקרון חשוב מאוד, שהוא הליבה של הקיום שלנו כאן. מותר לאנשים לחשוב שאתה טועה ומותר לאנשים לחשוב שאני טועה וכולנו טועים. בין זה לבין לעמוד כאן כשרים, ולהגיד שהחצי השני, ה-BDS מממן אותו וה-V15 מממן אותו – כשאני נוסע לחו"ל איתך ומישהו מעז להגיד את זה, אז אין ליכוד. אני פה כבר 11 שנים. לעמוד במיאמי מול קבוצה של יהודים, אנשי שמאל קיצוניים אמריקאים – עמדנו כתף אל כתף להגן על המדינה הזאת. ואת זה אנחנו מאבדים. לא היו שם לא ליכוד ולא יש עתיד ולא מרצ ולא העבודה. לא הרשינו לאחד לדבר בגנותה של המדינה. תשמרו על זה. ואתה מצווה בזה, כי אתה שר החינוך, יותר מכולם. תודה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני עכשיו רוצה לדבר על נושא שטרם יצא לי לדבר עליו בכנסת העשרים-וחמש, והוא משבר האקלים והגנת הסביבה. בשלהי קווי היסוד, ממש בסוף קווי היסוד של הממשלה הנוכחית, מופיעים שבעה סעיפים בקווי היסוד של הממשלה, ובהם התחייבויות ממשלתיות לטובת הגנת הסביבה ומשבר האקלים. אני רוצה למקד את הדברים שלי פה בשני סעיפים שבעיניי הם מאוד מאוד חשובים, מאוד מאוד חשובים, כי בעיני משבר האקלים הוא האתגר הכי גדול שניצב בפני בני הדור שלי, והיכולת של מדינת ישראל לעשות למען הסביבה היא במידה רבה להבטיח את הזכות של בני הדורות הבאים, אלו שעדיין לא נולדו, להמשיך ולחיות בכדור הארץ, במדינת ישראל, באיכות חיים משמעותית, איכות חיים בכלל. שני סעיפים מתוך שבעת הסעיפים של קווי היסוד – הראשון מדבר על חוק אקלים, ובו הממשלה הזו מתחייבת תוך חצי שנה לחוקק חוק אקלים, לשפר במידת מה את חוק האקלים שאנחנו הצלחנו להעביר בקריאה ראשונה ולהביא לכך שיהיו יעדים קשיחים שהכנסת תקבע ושממשלת ישראל על כלל המשרדים יוכלו לממש. אומנם זו התחייבות תוך חצי שנה אבל הממשלה הזו לא מציבה יעדי מעבר משופרים לאנרגיות מתחדשות וגם לא התחייבות לגמילה מדלקים מזהמים. התחייבות ממשלתית נוספת במסגרת קווי היסוד מדברת על פינוי המפעלים הפטרוכימיים מחיפה. זו הייתה החלטה פורצת דרך של ממשלת השינוי – ההחלטה הובלה על ידי ראש הממשלה לפיד, והממשלה הזו מתחייבת להציב תוך שלושה חודשים תאריך יעד לפינוי התעשייה המזהמת, לרבות העמדת תקציבים ליישום ההחלטה. זהו צעד קריטי, אדוני היושב-ראש, מאחר שהוא יבטיח לתושבי מטרופולין חיפה חיים בריאים, נטולי זיהום אוויר; יכולת של תושבי חיפה לדעת שהם, בני משפחותיהם היקרים להם, לא חשופים לסכנה. אנחנו נמצאים במצב לא טוב, כמדינת ישראל, בכל מה שקשור למשבר האקלים. מבקר המדינה פרסם לפני פחות משנה שמדינת ישראל, מבחינת ההתקדמות בתחום האקלים, מצויה בטווח שבין פיגור לאפס. אנחנו התחייבנו להיות אופוזיציה לממשלה ולא אופוזיציה למדינה, ולכן אתם תמצאו אותי נותן גב רחב ומלא, תמיכה ועזרה כאשר אתם תקדמו התחדשות עירונית, שמירה על החופים של מדינת ישראל, הגנה על מסדרונות אקולוגיים מפני פרויקטי בנייה לא סבירים, שמירה על הטבע ועל המגוון הביולוגי שלנו. אני אהיה שם לצידכם בהגנה על הים תוך מניעת דיג מכמורת. אני מוכרח לומר, אדוני היושב-ראש, שההתנהגות של הממשלה בימיה הראשונים לא מבטיחה. התחלתם עם ביטול המיסוי על החד-פעמי - -
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים, נא לסיים.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אני אומר שחרף האופטימיות שלי, כשראיתי את שבעת הסעיפים בסוף קווי היסוד של הממשלה - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
תן לי שנייה להשלים, כי החמאתי לממשלה. אני מוכרח לומר שההתחלה לא מבטיחה, גם כשביטלתם את המיסוי על החד-פעמי, גם כשהחלשתם וביזרתם את סמכויות המשרד להגנת הסביבה, כשהעברתם את המשטרה הירוקה למשרד לביטחון לאומי והוספתם בקרן הניקיון את משרד הפנים. גם הכוונה של השרה רגב לבטל את הנת"צים.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אבל אני אומר שוב, אני אהיה לצידכם ואתן גב רחב ונדיב כשאתם תהיו שם ותאבקו למען הסביבה של כולנו.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
תאבקו נגד משבר האקלים שמאיים לכלות את כולנו.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
זאת משימה לאומית מהמדרגה הראשונה, אדוני היושב-ראש, ואנחנו צריכים לעשות את זה יחד. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה. אני מבקש לעמוד בזמנים.
קריאה:
היושב-ראש, אתה לא עומד בזמנים - - -
קריאות:
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
הוועדות יודיעו על פתיחתן חמש שעות מסיום המליאה. בבקשה.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
אדוני, אני יודעת שיש חוות דעת שצריך שש שעות לפתיחת הוועדות. יש מוזמנים מבחוץ.
קריאה:
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
אנחנו לא מפסיקים ישיבת מליאה.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
רק שיהיה רשום בפרוטוקול שיש מוזמנים מבחוץ וצריך שש שעות. אני מבקשת שיהיה רשום.
היו"ר אוריאל בוסו:
זה על חשבון הזמן שלך.
קריאות:
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת מיקי לוי, אתה מפריע לחברת מפלגתך לדבר.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
אני אקבל כמה שניות בחזרה?
מיקי לוי (יש עתיד):
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת מיקי לוי, אתה מפריע, לוקח את הזמן לחברתך.
מיקי לוי (יש עתיד):
אף אחד בוועדות, יש חוות דעת של היועצת המשפטית - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת מיקי לוי, זה נמצא מול עינינו, אנחנו יודעים. כמו שאתם נאמתם חמש שעות, נודיע בסיום המליאה על חמש שעות הפרש עד פתיחת הוועדות. נקודה.
מיקי לוי (יש עתיד):
אבל אתה לא יכול. הוזמנו - - -
אופיר כץ (הליכוד):
מה אתה אומר? מה זה אתה לא יכול? כל הוועדות היו ככה, ונמשיך - - - יש לנו זמן גם בערב, הכול בסדר.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר'ה, הכול בסדר, תודה רבה. נא לדבר. תתחילי.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
איך אני אתחיל, אדוני?
אופיר כץ (הליכוד):
כל הוועדות יהיו מחר חמש שעות מסגירת המליאה - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר'ה, תודה רבה. אופיר, אתה לא צריך להשיב. אני מבקש.
מיקי לוי (יש עתיד):
- - - חייבים.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת מיקי לוי, תודה רבה.
מיקי לוי (יש עתיד):
לא, אני מבקש את הייעוץ המשפטי - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
זה לפי הייעוץ המשפטי, הכול בסדר. אנחנו נפעל לפי הייעוץ המשפטי. תודה. בבקשה.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני אקדים ואומר שאני חברה בקופת חולים מכבי - - -
קריאות:
- - -
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
אני יכולה, אדוני?
היו"ר אוריאל בוסו:
את לא יכולה לעצור על כל דבר.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
אני לא יכולה כשהוא צועק.
היו"ר אוריאל בוסו:
אבל קריאות ביניים זה דבר מקובל.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
בעמידה? בעמידה הוא עשה את זה. אתמול פרסמה יולן כהן בתוכנית חיסכון שקופת החולים מכבי חסמה בפני מבוטחיה את האפשרות לשלוח בקשות לרופאים בשבת. רוצים לחדש מרשם? צריך לעשות את זה עד השעה 14:00 ביום שישי כי אם לא נעשה זאת, ניאלץ לחכות ליום ראשון בשעה 07:00. ברשתות החברתיות הצעד של מכבי עורר לא מעט תגובות זועמות של מבוטחי הקופה, ואני בתוכן. הקופה הסבירה את החלטתה: "לאור העומסים ההולכים וגדלים על הצוותים הרפואיים והשחיקה, ועל מנת לאפשר להם מנוחה קצרה כנהוג וכמקובל בשוק העבודה, החליטה הנהלת מכבי לאפשר את הפנייה אליהם בימי שישי עד 14:00, ולחדש אותה בימי ראשון בשעה 07:00. << אחרי_כן >> יש לציין כי בשונה משירותים דיגיטליים ציבוריים אחרים, הגבלת הפנייה במקרה זה היא בהתחשב בכך - -"
קריאות:
- - -
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
"- - שמדובר בפנייה שאינה דחופה הממוענת אישית לרופא ספציפי אישי ולא לגורם מינהלי כללי. בנוסף, אנו רוצים" – אדוני, אני לא יכולה לדבר ככה, אני מצטערת.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הכנסת, אתם מפריעים לה להשלים את הדברים. בבקשה.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
"בנוסף", הם כותבים, "אנו רוצים להדגיש כי 90% מחברי מכבי פונים דיגיטלית לרופא במהלך השבוע". אז כן, יפה מאוד שמכבי דואגת למנוחת רופאיה, זה חשוב. רופאים עובדים קשה ומגיע להם כמו לכל אחד יום מנוחה בשבוע, אבל למה ככה? האם לא ניתן לאפשר למבוטחי מכבי לשלוח בקשות בכל עת שנוחה להם מבלי שהדבר יפריע למנוחת הרופאים? ומה דינן של בקשות שנשלחות בשעות הלילה המאוחרות במהלך השבוע, הן לא מפריעות למנוחת הרופאים? האם לא קיים מנגנון שיאפשר לבקשה להישלח אך ישהה את קבלתה עד ליום ראשון בבוקר? מכבי כבר מגבילה את מבוטחיה לארבע בקשות ברבעון, מנגנון אפקטיבי מאוד וישיר להורדת העומסים. לרשות כל רופא עומדים חמישה ימי עבודה להשיב לבקשה לא דחופה. אף אחד לא מצפה לתגובה בשבת וגם לא מייד למחרת. ואם אכן 90% מהמבוטחים שולחים בקשות במהלך השבוע, אותם 10% מבוטחים סוררים שעושים סידורים כאלה בשבת הם אלה שיוצרים עומסים כה גדולים?
היו"ר אוריאל בוסו:
משפט לסיום.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
היום בישרה יולן כהן שבעקבות הפרסום והלחץ הציבורי מכבי תבחן חלופות לפניות בשבת ותקיים דיונים - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
משפט אחרון: היא תקיים דיונים עם ועד הרופאים כדי לאפשר שליחת בקשות דיגיטליות באתר ובאפליקציה בשבת. בואו נקווה שהפתרון שירצה את כול הצדדים יימצא במהרה לטובת הציבור הרחב.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. אם כבר דיברתם על אפליקציות והזמנת תורים בדיגיטלי, אני מחפש איך חוזרים לדרך המקורית, שבאים וקובעים תור. לי יש הורים מבוגרים שלא יודעים בכלל לקבוע תורים, לא מצליחים להתמודד, וזה דבר שצריך לבדוק, איך מתקנים את זה, בפרט לאוכלוסייה המבוגרת. חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה.
קריאות:
- - -
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קל מאוד להרוס בחמש דקות את המפעל הציוני בן 120 השנים. המפעל הציוני הוא יחיד במינו – חזון שהפך לתוכנית מפורטת המיישמת את הרעיון הגדול. תוכנית ארוכת טווח, ראייה רחבה, הכנה מסודרת ויסודית של יסודות שלטון, מביאה חברה יהודית לתקופת תקומה ויוצרת מציאות במדינת ישראל. האם אבות האומה שהובילו את התהליכים ההיסטוריים המורכבים עברו קורסים ולימודים בהכשרתם להיות מנהיגים? לא. הם היו נשים וגברים חדורי חזון ושליחות, יזמים שהבינו את הסכנה לעתידו של העם היהודי בגלות ואת ההזדמנות שעמדה לפניהם. מדובר במנהיגות ציונית שלקחה על עצמה אחריות להביא לכלל מעשה את החזון הציוני. בתהליך של שנים, במציאות לא ברורה, אכזרית ועוינת, הם עשו גם טעויות, אפילו קשות. אבל מי היו שיתנדבו לפעול במקומם? כנראה שלא היום. היום שופטים אותם בדיעבד. האם מי ששופטים אותם היו חכמים יותר בזמן אמת? לא בטוח בכלל. הקמת מדינת ישראל אינה נס. זה לא קרה יש מאין. זוהי תוצאה של עבודה קשה כנגד כל הסיכויים במציאות קשה: קליטת עולים שורדי שואה, עוני – היה צורך להמציא הכול בזמן אמת כדי לשרוד ולגדול. את כל זה עשתה לפני 75 שנה מנהיגות. מנהיגות שהשתייכה למפלגות שנתניהו ושותפיו קוראים להם פושעים, שונאי ישראל, אויבים, הורסי המדינה. רק להזכיר שבשנים הקשות הללו אביו של נתניהו לקח את משפחתו וירד לארצות הברית, לסיר הבשר ולחיים נוחים. זה לא מפריע לנתניהו ולתומכיו להכריז על ריסוק המדינה ההיסטורית והקמת מדינת ישראל מחדש כמדינה שבה חופש הדיבור והביקורת יושתקו אם הם לא מהללים אותו, יצירתיות שיפוטית וחקיקתית יהיו אויב ודת פונדמנטליסטית תנהל את המדינה. משטרת המחשבות תרדוף כל אחד שלא יסכים עם מה שקורה בתקשורת, ברשתות החברתיות וגם באופן אישי. גזענות, במיוחד מה ששמענו עכשיו משרת התעמולה וההסברה הטרייה - -
היו"ר אוריאל בוסו:
משפט לסיום.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
- - הומופוביה, קללות וסתימת פיות אגרסיבית - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
- - תהפוך לאסטרטגיה מקובלת.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
אני מסיימת. לאחר כל זאת, יפרוץ "הקוזק הנגזל" בצעקה ויפנה אצבע מאשימה לקורבנות וידרוש צדק, אבל צדק חד-צדדי בלבד. המדינה הציונית הישראלית והדמוקרטית בסכנה גדולה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב – מוותרת. חבר הכנסת רון כץ – מוותר? לא מוותר. בבקשה.
רון כץ (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני. כנסת נכבדה, אני חייב להגיד שחבל ששרת ההסברה לא נמצאת פה, כי עדין לא הבנתי מה התפקיד שלה. אני מבין שרוצים למצוא כל מיני סוגים של תפקידים לאנשים עם דציבלים גבוהים. טלי, שתדעי - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
רון כץ (יש עתיד):
טלי, שתדעי שבשיטה הזאת את הבאה בתור להיות שרה כי כל מי שצעק קיבל להיות שר.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
רון כץ (יש עתיד):
איזה שרה תרצי להיות?
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
רון כץ (יש עתיד):
את התחלת, אני חזרתי. את התחלת. טוב, אז אנחנו נהמר איזה שרה טלי תהיה, אבל היום נפל דבר במדינת ישראל – היום מונתה שרה שתפקידה לדברר את המשטר. ואני אומר לעצמי: באיזה עוד מדינות ממנים שרות לדברר את המשטר?
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
רון כץ (יש עתיד):
אדוני היו"ר, אולי תוכל לעזור לי, כי לא פשוט פה עם הדציבלים. ואני באמת רוצה לשאול: באיזו מדינה ממנים שר שאמור לדברר את המשטר. ואני גם לא כל כך מבין למי היא מנסה לדברר את המשטר, כי לפי מה שאני מבין - - -
ינון אזולאי (ש"ס):
אם אתה לא מאמין בזה, רד.
רון כץ (יש עתיד):
כי לפי מה שאני מבין, היא מדבררת את המדינה לאזרחי המדינה, שזה כבר כנראה תפקיד שהוא כל כך מיוחד שהיא עצמה לא הצליחה להבין מה הוא עושה. ואתה יודע, בשעות שאנחנו פה, אדוני היו"ר, והשעה 4:00, יש לנו את השיחות שלנו. בדיוק ישבתי עכשיו ודיברתי עם רם בן ברק, משנה לראש המוסד, יו"ר ועדת החוץ והביטחון הקודם, ושאלתי אותו. אמרתי לו: רם תשמע, אתה רואה מה קורה פה, אתה רואה מה קורה במדינה, מה חושבים עלינו מי שעושה את הסקירות על מדינת ישראל בוועדות מקבילות, כמו זו שאתה עמדת בראשה? איך אנחנו נראים? איך הפרלמנט של מדינת ישראל נראה? איך המשטר של מדינת ישראל נראה? איך הדמוקרטיה הישראלית נראית? ותראו מה אתם עושים לנו – תראו מה אתם עושים לנו בעולם.
היו"ר אוריאל בוסו:
משפט לסיום.
רון כץ (יש עתיד):
עכשיו, ממש עכשיו, יושבים קציני מודיעין בכל מיני מדינות אויב ואומרים: מדינת ישראל תשמיד את עצמה מבפנים. כי אתם גומרים אותנו. תעצרו. תעצרו, יש פה מדינה. אנשים נלחמו בשביל המדינה הזאת, אנשים הקימו אותה בעמל רב - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
רון כץ (יש עתיד):
- - ואנחנו לא ניתן לכם להרוס אותה. נתראה במוצ"ש. תודה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חבר הכנסת סגן השר אבי מעוז – מוותר; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת השר שלמה קרעי – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת - -
קריאה:
בוקר טוב, יואב.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
- - בוקר טוב לכולם. השעה 4:00, לדעתי זה זמן מצוין לדבר קצת על השירות הציבורי, אולי בזה אנחנו נגיע לאיזשהו קונסנזוס ולשאלה איך מתקדמים משם. בסוף השירות הציבורי במדינת ישראל הוא השלד שמחזיק את כלל המדינה. זה יכול להיות בצבא, יכול להיות במשטרה, במשרדי הממשלה – משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד המשפטים – זה השלד שמחזיק את מדינת ישראל, אותו Civil Servant, שאנחנו רגילים לשבח אותו. אבל בתקופה האחרונה זה לא כך. בכל פעם שיש איזשהו נושא, איזשהו עניין שבו מישהו מאותם עובדי ציבור נאמנים – שאנחנו ממנים אותם, אנחנו מקדמים אותם, אנחנו שולחים אותם – עושה משהו שלא מתאים למישהו, הוא הופך להיות סוג של מטרה. זה יכול להיות ראש שירות הביטחון הכללי, אם הוא אומר משהו שלא נראה למישהו לגבי מה שקורה בהר הבית, אפרופו מגנומטרים – אני מזכיר לכולם מי אותם אנשים שדיברו בו סרה. זה יכול להיות רמטכ"ל, שאומרים שהוא לא אמיץ מספיק, או רק לפני כמה ימים הרמטכ"ל היוצא, רב-אלוף אביב כוכבי, שאמר את דעתו ומה שמייד אמרו, שהוא כבר מתכונן לפוליטיקה. זה יכול להיות יועץ משפטי במשרד כזה או במשרד אחר, ורחמנא ליצלן, יועצת משפטית לממשלה ויועץ משפטי לפניה, שעשה את הגרוע מכול – הוא מילא את חובתו והחליט להעמיד לדין ראש ממשלה מכהן. הוא עשה את הגרוע מכול, כי בהקשר הזה, מבחינת אותם אנשים הדבר הזה שבר משהו שהם תמיד חשבו שאסור שיישבר, איך אפשר להעמיד לדין ראש ממשלה מכהן. אז קודם כול, כבר היו דברים כאלה. היה כבר ראש ממשלה מכהן שבמהלך כהונתו הוגש כנגדו כתב אישום והוא התפטר, אבל לא זה האחרון שנמצא כאן. הוא גורר מדינה שלמה, את כולה יחד איתו, למחוזות שאנחנו אפילו לא מבינים שאנחנו מגיעים אליהם. ואז בהמשך הדרך גם מציעים רפורמה משפטית, ואת הרפורמה המשפטית אנחנו מציעים על מנת לסכל את העניין הזה. וזה האירוע. וזה האירוע, שמתישהו – זה ייקח קצת זמן – יחקרו אותו אנשים, עוד הרבה שנים, אחורה, ויראו מה קרה פה במדינת ישראל והיכן היו כל האנשים שהיו אמורים להיות עמוד השדרה, עמוד האש של המחנה, מיהם אלה - -
היו"ר אוריאל בוסו:
משפט לסיכום.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
- - שהיו צריכים להוות סמל ודוגמה למדינת ישראל, ואיפה הם, והאם ביום ההוא הם אמרו את מילתם או שתקו, או היו, כמו שאמר יריב לוין בהקשר אחר, עציצים באותה ויטרינה של ראש הממשלה. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח. חברת הכנסת אורנה ברביבאי.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
השעה 04:00, צריך להגיד כבר שרמטכ"ל מונה לא היום – אתמול. אז קודם כול צריך להגיד תודה רבה לאביב כוכבי, שסיים שירות ארוך ומשמעותי, על תפקידו כרמטכ"ל, ולאחל לו הצלחה, ולברך את הרצי הלוי, שמהיכרות אישית איתו אני יודעת להגיד שהוא יעשה את תפקידו נאמנה. אני חושבת שהאתגר העצום של הרצי הוא לא רק מול האיומים מקרוב ומרחוק, ויש רבים כאלה, אלא ביכולת שלנו כמדינה שבבסיסה הוקם צבא העם, מתוך תפיסה ש"כל בחור וטוב – לנשק" – והיום המשפט הזה לא היה עובד כי גם בחורה טובה לנשק, אלא אם מעוז אומר שנשים לא צריכות להתגייס לצבא. יהיה לו אתגר מאוד גדול, להרצי, להתמודד עם המגמות השמרניות, שלוקחות אותנו אחורה בכל היבט: בהיבטים של שוויון, כי אם אנחנו מדברים כצבא העם על שוויון אנחנו רוצים להגיד שכולם צריכים להתגייס לצבא. למה שחלק מהצעירים יבצעו שירות וחלק לא? למה שנשים, יקראו להן לא לבצע שירות רק בגלל שהן נולדו נשים? אז כשהוא יצטרך להסתכל על החברה הישראלית, שנותנת את הלגיטימיות לגיוס לצה"ל, הוא יצטרך להתמודד עם מגמות לא טובות שפוקדות את החברה הישראלית בהובלת הממשלה הזאת, שבהגדרה מדברת על חוסר שוויון באופן מובנה – למה שנשים יתגייסו, למה שחרדים יתגייסו – זאת אומרת, יש איזושהי הנחה בסיסית, אפילו לא סמויה, שחלק מהציבור יתגייס וחלק לא, ושחלק יישא בנטל הביטחון ובנטל הכלכלה וחלק לא. אני חושבת שההיערכות של הרצי להצלחה בתפקיד צריכה לקחת בחשבון את האתגרים החברתיים הלאומיים, ואני חושבת שאנחנו כפוליטיקאים בבית הזה נצטרך לעשות הכול כדי להקל עליו את אופן מימוש האחריות שלו כרמטכ"ל, משום שבלי לגיטימיות חברתית ומבלי גיבוי של ממשלת ישראל וכנסת ישראל ביכולת שלו לממש את האחריות שלו, יקשה עליו הדבר מאוד. אם אנחנו רוצים שהוא יעמוד במשימה ורוצים שיבטיח את ביטחון המדינה, האחריות של כולנו פה – קואליציה, אופוזיציה – להבטיח שיש לו את מלוא הכלים, משאבים, יכולות, ובעיקר לגיטימיות ציבורית, לעמוד בתפקיד שלו. תודה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון.
רם בן ברק (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, דילגת על דובר.
קריאה:
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
ברשימה אצלי כאן נמצא חבר הכנסת סימון דוידסון. משה טור פז בהמשך.
סימון דוידסון (יש עתיד):
בוקר טוב, מה שלומכם? כיף בקואליציה? אדוני היושב-ראש, אתה כל הלילה פה? שעות נוספות?
היו"ר אוריאל בוסו:
בינתיים אנחנו פה.
קריאה:
- - -
סימון דוידסון (יש עתיד):
טוב. אתם יודעים, אנחנו יושבים פה בכנסת ודנים על דברים ברומו של עולם, ובסוף יושבים האנשים בבית ומסתכלים עלינו, ולא מבינים מה אנחנו עושים פה, אין להם מושג. והחיים האמיתיים נמשכים, ואנחנו לא דנים בהם. בעוד כמה שעות, בשעה 10:30, אני מכנס כינוס מאוד מעניין – דרך אגב, אני מזמין את כולם – לקידום מעמד המאמנים והמאמנות במדינת ישראל. יש כזה מקצוע, מאמן. כמו שיש מורה, יש מאמן, ואני אפתיע אתכם ואני אומר לכם שמאמן הוא אחת מהדמויות החינוכיות היותר בולטות שיש לילדים שלנו. המאמן הוא סוג של אומן, כי ברגע שהנכדים שלכם או הילדים שלכם מגיעים לידיים של אותו מאמן – לא משנה באיזה ענף – אז המאמן בעצם הוא גם הפסיכולוג וגם תורת האימון וגם תורת הענף ותורת הכושר הגופני ולפעמים הוא נמצא עם הילדים או הנכדים שלכם יותר מההורים עצמם, ומחנך אותם, ובסוף, עד לפני ארבעה חודשים כשמאמן היה מגיע לרשות התעסוקה, לא היה מקצוע כזה בכלל, אפילו אני לא ידעתי את זה. מהר מאוד שינינו את זה, אבל עד לפני ארבעה חודשים לא היה מקצוע שקראו לו מאמן. היה מדריך חדר כושר אבל לא מאמן. בעוד כמה שעות יגיעו לבניין הזה כ-150 מאמנים ומאמנות מהמובילים בישראל, ראשי איגודים, כולל יושב-ראש התאחדות הכדורגל שנבחר לפני כשבוע ימים, שינו זוארץ, ויושב-ראש הוועד האולימפי.
מיקי לוי (יש עתיד):
רוצים שתודיע להם שאתה דוחה כי - - - אנחנו לא נלך לישון.
סימון דוידסון (יש עתיד):
אבל האירוע יתקיים.
מיקי לוי (יש עתיד):
זה מה שהם רוצים.
סימון דוידסון (יש עתיד):
ואני אגיד לכם שמי שיגיע לכנס הזה יבחין גם בהרבה מאוד ספורטאים, שזכו בהרבה מאוד מדליות למדינת ישראל, שבאים להגיד תודה למאמנים שלהם ולמאמנות שלהם. ויגיע גם יושב-ראש ועדת החינוך והספורט של הכנסת יוסי טייב לכינוס הזה. וכולנו נבוא ונגיד תודה, קודם כול למאמנים ולמאמנות. ויגיע גם שר הספורט והתרבות החדש מיקי זוהר, עם בשורה תקציבית לאותם מאמנים ומאמנות. לסיום, הכנסת הזו צריכה לזכור את אותם מאמנים ומאמנות. להוקיר אותם, ופעם אחת להגיד להם גם תודה. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת. חבר הכנסה משה טור פז, בבקשה.
משה טור פז (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אז אנחנו בעצם מעבירים את סמכויות השרה לשוויון חברתי. ואני רוצה לדבר קצת בשבח מה שנעשה במשרד הזה, המשרד לשוויון חברתי וגמלאים, שאחראי על צמצום פערים ועל אחת האוכלוסיות שצריכות הכי הרבה בישראל. חברתנו השרה מירב כהן תיקנה את המנגנון שמאפשר למבוגרים לקבל קצבאות מלאות גם לאחר גיל פרישה, עם השר מאיר כהן; הקימה מערך התנדבות לאומי למבוגרים; עסקה בנושא השמת מבוגרים בעבודה, וגם יזמה פרויקט לחינוך מגדרי, כך שיותר נשים ישתלבו בתפקידי מפתח. בנוסף לכך, במשרד לשוויון חברתי, שוב, יחד עם משרד הרווחה, הוגדלה קצבת הבטחת הכנסה, והובלה תוכנית חומש לחברה הערבית. נכון, היא לא השקיעה 53 מיליארד, את הפייק הזה כבר שמענו שביבי הפריך, אבל סכומים מאוד מאוד יפים, כ-30 מיליארד, הוקצו לדבר הזה. מתוכם כ-4 הוצאו בפועל. בנוסף, נקבעו פרויקטים לסיוע לקהילת הלהט"ב, ועוד ועוד. והינה עכשיו המשרד לשוויון חברתי מפוצל – לא לשר אחד, לא לשניים; לשניים וחצי, יש שיגידו שלושה. אז יש לנו עכשיו שר הלהט"ב והתפוצות והבדואים, ויש לנו עוד שר שמקבל חלק נוסף, שר הנגב והגליל. והינה המשרד הזה, שהיה בכנסת האחרונה משרד מפואר ותרם תרומה משמעותית לאוכלוסיות שצריכות משרד שיראה אותן – ניצולי שואה, צעירים, כמובן קשישים – המשרד הזה פוצל. ולא רק שהוא פוצל, גם הסמכויות שלו הועברו לכל מיני משרדים. ואם מזכירים פה משרדים, משרד ראש הממשלה – משרד ראש הממשלה הרי מכיל עכשיו כבר ארבעה שרים. לגבי סגני שרים, אני לא בטוח מה הוא מכיל, אבל בלי ספק הוא הפך להיות משרד הכיבודים, או אולי משרד ההימלטות, המקום שאליו אפשר למלט אנשים שאנחנו חוששים שאולי לא יצביעו עם הממשלה. אני חושב שהאוכלוסייה המבוגרת בישראל, ניצולי השואה, האנשים האלה צריכים קול מדויק, מקצועי, שידבר בשבילם. גם אוכלוסיית הנשים, וזה די מוזר שאני בכלל קורא לזה "אוכלוסייה" – 50% מהאוכלוסייה בישראל – מי ייצג אותם? ממשלת ה-64, שיש בה תשע נשים בסך הכול נשים, וסוף-סוף ראינו שהיום ממונה השרה הרביעית? מי ישמור על המעמד שלהן? מי יטפל באוכלוסיות האלה?
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
משה טור פז (יש עתיד):
אין ספק שהמשילות, שבשמה יצאה הממשלה הזו, פוגעת אנושות באוכלוסיות רחבות מאוד.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
בוקר טוב. אני רוצה לדבר קצת על מזון, או יותר נכון על בזבוז מזון. נכון לשנת 2021, היקף אובדן המזון בישראל עומד על שווי של 21 מיליארד. כן, אתה שומע טוב, כל שנה נזרק מזון בשווי של 21 מיליארד שקלים. מתוכו ניתן להציל 50%. זו לא בעיה ייחודית רק למדינת ישראל. הרבה ממדינות העולם סובלות מאותו ליקוי נורא ובלתי נתפס. אבל ישראל נוקטת את מספר הכלים המועט ביותר למיגור התופעה ומוצבת במקום האחרון – כבוד גדול באמת. בואו נדבר עכשיו על היתרונות הברורים. בהיבט הסביבתי אנחנו מדברים על זה שצמצום אובדן מזון יאפשר ניצול מיטבי של משאבי הטבע הקיימים, צמצום פליטות מזהמים וגזי חממה, פחות אשפה שצריך לטמון. בהיבט הכלכלי הצלת מזון מהווה חלופה לייצור מזון מיותר, ולמעשה תחסוך למשק 5 מיליארד בשנה. זאת אומרת, אנחנו גם זורקים ב-21 מיליארד, אבל אנחנו יכולים לחסוך עוד 5. הצלת המזון הולכת למי שזקוק לה – ביטחון תזונתי. אם נציל 20% מהמזון בעלות של 1.1 מיליארד שקלים, זה יסגור את כל הפער של חוסר הביטחון התזונתי בישראל – הכול. זאת אומרת, במקום להשקיע מיליארד שקל, נניח, בכרטיסי מזון, אם נשקיע את זה בהצלת מזון, אנחנו סוגרים את כל הפער של האי-ביטחון התזונתי. אובדן המזון עולה למשק 3.6 מיליארד שקלים וגורם גם לעלייה של 11% ביוקר המחיה. אם צמצום אובדן והצלת מזון אינם חלק מהפתרון של יוקר המחיה, אז מה כן? בתחום הבריאות הצלת המזון תחסוך גם מיליארדים למשרד הבריאות, כי המשרד מעריך שהנזקים ממחלות שמקורן בתזונה לקויה מסתכמים ב-20 מיליארד. אפשר לראות בהצלת מזון סוג של סטרטאפ. כל שקל שתשקיע המדינה בהצלת מזון יהפוך למעשה ל-4 שקלים. הכסף נמצא על הרצפה, ואין מי שירים אותו. במציאות שבה העולם מתמודד עם משבר אקלים, מלחמות, מגפות, שמערערים את כל מה שידענו על עתודות וביטחון מזון, הגיע הזמן לשינוי יסודי בסדרי עדיפויות בישראל ולהצבת הצלת עודפי המזון בראש סדר העדיפויות החברתי, הלאומי. גם נרוויח כספית, גם בריאותית, וגם נשמור על איכות הסביבה. לא ייתכן שמיזם כזה, פרויקט כזה, חובה כזאת, יזכה להתעלמות. אני מזמינה את חברי הקואליציה והאופוזיציה לחבור, ובשיתוף פעולה להפוך את נושא הצלת המזון לפרויקט לאומי.
היו"ר אוריאל בוסו:
למרות קוצר הזמן, נושא מאוד חשוב. את רואה שאפשר להסכים גם בשעה כזו מאוחרת. דברים חשובים.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
כן, אנחנו עוד נדבר על זה. תודה.
היו"ר אוריאל בוסו:
בהחלט. תודה רבה, חברת הכנסת פרידמן. חבר הכנסת דוד אמסלם – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בוקר טוב לכולם. אנחנו מדברים הלכה למעשה על פירוק המשרד לשוויון חברתי, ואין אלא להצטער על כך. אני חושב שהמשרד הזה היה למעשה משרד לתפארת, שהשרה מירב כהן עשתה ממנו באמת אחד ממשרדי הממשלה הכי יעילים בממשלה בשנים האחרונות. ומה שאתם עושים, אתם מפרקים אותו כפי שפירקתם את משרד החינוך, ופירקתם בחלקו את משרד הביטחון. ועד שהשרה לשעבר חברת הכנסת אורנה ברביבאי, עשתה סדר במשרד הכלכלה ובזרוע העבודה, אתם גם מפרקים את זרוע העבודה. וזה מביא אותי לנושא האפקטיביות העבודה שלכם באופן כללי. אני שמעתי פה לפני שעה וקצת את שרת התעמולה מדברת על סיום הדיכוי והשחרור. ונזכרתי שעליתי לארץ בגיל 25 מסיביר בלי לדעת מילה אחת בעברית, ואיכשהו הפכתי לחלק מהפריבילגים.
קריאה:
- - -
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
אני לא יודע איך זה קרה לי, אבל זה די משעשע שהופכים אותי לאליטה כאן, לפריבילגים.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
אתה גזען בכלל.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
נכון. והאמת היא שהמצב הוא בדיוק הפוך. אם אנחנו מדברים על הליכוד, מדובר בחבורת פריבילגים שנמצאים כאן בשלטון עם הפסקות קצרות יותר מ-40 שנה. ולא מדובר באיזו הצלחה גדולה מבחינה תפעולית. והנושא הזה של פירוק המשרד החשוב הזה, המשרד לשוויון חברתי, רק מצטרף לשורה של כישלונות ושחיתויות והפרות חוק, וזה בכלל לא מפתיע אותי שעכשיו אתם מביאים רפורמה. זה מפריע לי.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הכנסת, קצת – רון כץ, חבר סיעתך.
ינון אזולאי (ש"ס):
פה מתנהל השיח האמיתי, לא שם.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
זה בכלל לא מפתיע אותי בהקשר הזה שהרפורמה או ההפיכה שאתם מביאים עכשיו נועדה בעצם להסיר את כל האיזונים והבלמים כדי שתמשיכו להרוס את השירות הציבורי, ואפשר רק להצטער על כך. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה.
דבי ביטון (יש עתיד):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני דווקא רוצה לדבר על רצון שר החינוך החדש לביטול רפורמות. ראשית, אני אתחיל מזה שהיום - - -
רון כץ (יש עתיד):
דבי, כשאת אומרת שר חינוך, את צריכה להגיד איזה מהם.
קריאה:
איזה מספר.
דבי ביטון (יש עתיד):
אה, אוקיי. אני מתכוון לשר קיש, שלפחות ראיתי היום שהוא מתעמת עם שרת החינוך לשעבר, ובאמת צר לי. כשר חינוך אתה בעצם הפנים של החינוך, אז תחשבו מה התלמידים והילדים שלנו רואים. יש תפקידים שאמורים לשמש דוגמה, קל וחומר בית המחוקקים הזה, שכל אחד מאיתנו באמת צריך לנהוג בתבונה ובלשון מכבדת על מנת שנמלא את שליחותנו בהתאם, וגם נהיה המראה לדורות הבאים ולא נביך את עצמנו ולא נעביר מפה מסרים שזה בסדר להתנהג כך. כי מי שמתנהג כך, אדוני, אז הוא יכול להתנהג כך בחברה, ואנחנו יודעים לאן זה עלול להוביל. אני, כאימא לילדה שהיא אומנם בי"ב, אז היא פחות תחווה את זה, אבל גם סבתא לנכדים, כל המהפכות במשרד החינוך מטרידות אותי, משום שאנחנו אחרי מערכות בחירות, וכל פעם התחלף שר חינוך, וכל שר חינוך מגיע עם האג'נדה שלו, ומה שאנחנו מקבלים בסוף זה איזשהו תוצר של מורים שנשחקים וכפופים לכל מיני רפורמות. ואם אני מסתכלת על הרפורמה של השרה לשעבר – הם עבדו ולמדו והכינו תכנים וכדומה, הכינו כבר תלמידים, ועכשיו באים ואומרים להם: בשנה הבאה זה לא יקרה. ואני מניחה שזה לפחות יתחיל בשנה הבאה. ולכן, אני חושבת שמשרד החינוך – אולי צריכה להתקבל איזושהי החלטה שכשמתקבלות איזשהן רפורמות והסכמות, צריך לתת איזשהו טווח – אני אקרא לזה צינון – אבל אי-אפשר להמשיך ולבלבל. וזה לא רק את המורים, יש פה גם תלמידים, ובסופו של יום מסתמן שהתלמידים שלנו, הילדים, הדורות, שלנו הופכים להיות שפני ניסיון על חשבון האג'נדה של אותו שר חינוך, ואני חושבת שזה לא נכון לעשות את זה. אני הייתי מאוד מאוד מציעה גם לשר, לשרים, לשרי החינוך, אולי להיכנס, ללמוד, להכיר, לעשות קצת סקר בשטח, עם המורים, עם התלמידים, ואז לקבל את ההחלטות הנכונות. תודה רבה, אדוני.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. למרות שאני מאמין שהפעם זה יהיה יותר ארוך, אז יספיקו להתייצב במשרד. למרות שאני מאמין שהפעם הם יהיו יותר שנים במשרד, אז לא תהיה תחלופה מהירה. הדובר הבא, חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה.
מיקי לוי (יש עתיד):
אדוני היושב בראש, בוקר טוב לכולם. מי שעוקב אחרי העיתונות הכלכלית והאמירות בעיתונות העולם רואה בבירור את הסימנים המטרידים של פגיעה ממשית בחוסן הלאומי של מדינת ישראל. יש כבר המאיימים להוריד את דירוג האשראי של מדינת ישראל. נמסרו כבר הודעות, גם לממשלה הקיימת, על עצירה של השקעות זרות במדינת ישראל. דירוג האשראי, הורדת דירוג האשראי, עצירת ההשקעות, יביאו לכך שנצטרך לשלם יותר ריבית על ההלוואות שלנו, שניסוג מבחינה כלכלית כמה שנים לאחור. ואת התשלומים האלה יצטרכו לשלם אותם המשרתים ואותם העובדים. לא האחרים. זהו תמרור בוהק, אדום, ברור. אני מציע לכולם, למי שלא כל כך מצוי בעניין, להיכנס לכלכליסט של אתמול או לדה-מרקר של שלשום ולראות את הסימנים המטרידים של עצירת ההשקעות במדינת ישראל, של האזהרות הכלכליות הקשות. וכשמדינת ישראל תיכנס למצב כלכלי קשה, זה ישליך על כל התחומים: על הביטחון, על החינוך, על העוצמה שלנו, על העוצמה הכלכלית. זה פשוט יעלה יותר כסף, כי תצטרך לשלם ריבית הרבה יותר גבוהה על ההלוואות. דירוג האשראי ירד, כלכלת ישראל לא תהיה בטוחה. איך אמרו כמה משקיעים באירופה שהיו אמורים להשקיע פה כסף ולהקים מפעלים? אנחנו ממתינים לבדוק ולראות פני הממשלה הזו לאן. אני לא עומד כאן ומשמש כאיזה נביא זעם, אני פשוט אומר על השולחן מה שצפוי מבחינה כלכלית למדינת ישראל, ואיזה השלכות יהיו על מדינת ישראל ועל הדורות הבאים. ראוי שהממשלה הזאת תחשב מסלול חדש, כי היא מביאה אותנו אל פי תהום שכולנו נידרדר אליו. המצב הולך להיות קשה בכל התחומים. תודה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה.
רם בן ברק (יש עתיד):
תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להמשיך את דבריו של ידידי חבר הכנסת מיקי לוי, לפני שאגיד את מה שכתבתי, ולשאול: איזה חברה בין-לאומית נורמלית, גוגל, מייקרוספט, אחרים, תבוא ותשקיע במדינה שבית המשפט שלה הוא לא בית משפט עצמאי? יבואו להשקיע במדינה שכשהם יודעים שאם יהיה להם סכסוך עם המדינה, הם ילכו לבית המשפט, בית המשפט יהיה משפט פוליטי? תבדוק, אדוני היושב-ראש, ותראה שבשום מדינה בעולם שיש בה בית משפט שהוא לא עצמאי, בית המשפט מטעם, אין השקעות – לא בהונגריה, לא בפולין; מדינות שיש בהן פוטנציאל השקעה גדול, אף אחד לא משקיע שם. ולכן, גם מהבחינה הזאת, אני מסכים לגמרי עם חבר הכנסת לוי. אנחנו הולכים לתקופה מאוד קשה, ודווקא בזמן של משבר בין-לאומי, אבל את מי זה מעניין? יש כאן ראש ממשלה שצריך איכשהו להשתחרר ממשפטו. להבדיל מדף המסרים שהכול מתמוטט והכול קורס, כנראה שהוא יודע היטב, מעורכי דינו, כנראה, שמצבו בכי רע, ושכשהמשפט הזה ייגמר כנראה שהוא יצטרך לשלם את חובו לציבור. ואגב, עדיין אני מאחל לו שיצא זכאי. אני לא הייתי רוצה לראות עוד ראש ממשלה נכנס בשערי איזשהו בית כלא בישראל. אבל כנראה שהמצב יותר גרוע, הוא גם יודע מה הוא עשה. ולכן, הוא מוכן לקחת את כולנו יחד איתו ולהרוס את כל מה שגדלנו עליו ומה שהחזיק אותנו, לא רק את זכויות הפרט וזכויות המיעוטים אלא גם דברים אחרים. אתה יודע, כל בית הדין הבין-לאומי, שבאים אליו בטענות מוצדקות או לא מוצדקות – לדעתי לא מוצדקות, כמובן – של מה שקורה בישראל, איך אנחנו מתנהגים במקומות מסוימים ביהודה ושומרון – בית המשפט הבין-לאומי אומר: יש בישראל בית משפט עצמאי, חזק, אנחנו סומכים עליו ולכן אנחנו לא מתערבים בהחלטות שלו. כשזה לא יקרה וכשזה לא יהיה אז אנחנו נהיה בבעיה. ומי ישלם את המחיר? עוד פעם, לא ישלמו את המחיר אלה שלא הולכים לצבא ואלה שלא משרתים במוסד. ישלמו את המחיר אותם חיילים שיהיו מצולמים בכל מיני מקומות - -
היו"ר אוריאל בוסו:
משפט לסיום.
רם בן ברק (יש עתיד):
- - עושים דברים כאלה ואחרים, ולא יוכלו לנסוע לחוץ לארץ. זה לא משהו דמיוני. הרי זה כבר קרה, זה קורה, וזה יקרה ביתר שאת - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
רם בן ברק (יש עתיד):
- - אם אנחנו חס וחלילה נעביר את הרפורמה המסוכנת הזאת. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חבר הכנסת עידן רול, בבקשה.
עידן רול (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כשעוסקים ב"רפורמה", בתוכנית למחיקת מערכת המשפט, מדברים ברוב המקרים על בג"ץ, אנחנו מדברים על ההשלכות שיהיו על בג"ץ, אנחנו מדברים על איך נראית דמוקרטיה כשאין שומר סף מרכזי בנושא של זכויות פרט. אבל מה שלא מדברים עליו מספיק זה העובדה שהשינוי המתוכנן של הממשלה בוועדה לבחירת שופטים הוא בעצם רוב אוטומטי לקואליציה במינוי של שופטים. עכשיו, כשמדברים על השופטים, מדברים בדרך כלל על העליון, אבל הוועדה לוועדת שופטים ממנה את כלל השופטים. בעצם הולך להיווצר מצב שבו שופטים בכלל הערכאות יהיו שופטים שמונו על ידי פוליטיקאים. שופט שמונה על ידי פוליטיקאי, יש את החשש שאותו שופט ירצה לשאת חן בעיני הפוליטיקאי. צריך לזכור - -
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
- - -
עידן רול (יש עתיד):
אתה לא מסכים איתי, מתן? מה פתאום? ויכול להיות שאותו שופט, מתוך הבנה שהוועדה לבחירת שופטים, שהיא פוליטית לחלוטין, ויש רק דרך אחת להיבחר, וזה אם אתה מוצא חן בעיני השלטון, תבין שגם הפסיקות שלך ישפיעו על האפשרות שלך להתקדם משלום למחוזי, מהמחוזי לעליון, ואנחנו הולכים להגיע למצב שבו האזרח פוגש את אותו בית משפט צבוע פוליטית לא רק בעתירות לעליון, לא רק שמדברים בזכויות אדם, אלא גם בדברים הכי פשוטים – בבית דין לתעבורה, בבית משפט השלום. תדמיינו לכם את המחשבה אפילו על הסיכוי הקטן שזה יקרה, אבל בינינו, התרבות שתתפתח תדאג לזה שיקרה מהר ממה שאנחנו חושבים. תארו לכם שמגיע אזרח לבית המשפט, מתוך הבנה שהוא מקבל את יומו בפני השופט, שופט שאמור להיות אובייקטיבי, נטול משוא פנים, מישהו שמסתכל בעין נקייה ובמזג שיפוטי, ולמעשה לא כך הדבר. הוא מגיע לשופט - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - מדינת אוטופיה.
עידן רול (יש עתיד):
הוא מגיע לשופט, והוא יכול להיות שופט בבית המשפט שמתייחס אליו, חושב מה הרקע שלו, חושב לאיזה מחנה פוליטי הוא משתייך, וזה עלול להשפיע על העניין הזה. ולכן, כשמדברים על ההבדל בין רפורמה - -
היו"ר אוריאל בוסו:
משפט לסיום.
עידן רול (יש עתיד):
- - לבין מחיקה מוחלטת, השינויים המתוכננים בוועדה לבחירת השופטים הם אולי אחד השינויים הכי ברורים לכל מי שעדיין מתלבט למה אנחנו טוענים בתוקף שלא מדובר ברפורמה. תודה רבה, אדוני.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חבר הכנסת דני דנון – אינו נוכח. חבר כנסת מתן כהנא, בבקשה.
קריאות:
- - -
טלי גוטליב (הליכוד):
נרקיסים - - -
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, חברת הכנסת טלי גוטליב, אני לא מבין, מה שהבאתי לקרוא פה זה מה שמטריד את מנוחתך?
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
בימים האחרונים ראיתי סרטון שהכנתי לפני שנתיים - -
היו"ר אוריאל בוסו:
אופיר, תזכור למנות את טלי לסגנית מטעם הליכוד, זה יהיה הדבר הבא.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
זה יכול להיות אירוע משעשע ביותר. - - ראיתי סרטון שהכנתי לפני שנתיים רץ ברשת, שמסביר היטב - -
טלי גוטליב (הליכוד):
לבריאות שיהיה לך - - - סרטון מגלית, עכשיו סרטון שלך - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
- - -
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
רגע, זה כבר ברשת, הנאום שלי מקודם?
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):
ראינו אותו ב"לייב".
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
אה, ב"לייב". בקיצור, הסרטון מסביר למה דחוף לעשות שינויים משמעותיים באיזון שבין שלוש הרשויות. לכאורה, מי ששם את הסרטון הזה ברשתות עכשיו, כעבור שנתיים, הוא חושב שזה מביך אותי, אבל זה סרטון שמאוד משמח אותי. אני חושב שהלוואי שכל אזרח בישראל היה רואה את הסרטון הזה כדי להבין שני דברים חשובים מאוד: למה כל כך נחוצה רפורמה במערכת המשפט כדי לתקן את האיזון שבין הרשויות, כדי להבין את המוטיבציה הגדולה שלנו, אנשי הימין, לעשות את התיקונים הנדרשים במערכת המשפט, ובאותה נשימה להבין איך ציבור שלם מרגיש פה במשך 30 שנה, ומה יקרה אם הרפורמה של שר המשפטים לוין תעבור as is, איזה תחושות ירגיש עכשיו הצד השני של עם ישראל, מה הוא ירגיש במשך הזמן שייקח עד שיתקנו את הדברים מחדש. ולצערי, אני חושב שהולך להיות פה פספוס גדול. למה הולך להיות פה פספוס גדול, אדוני? כי את הרפורמה במערכת המשפט אנחנו ממש חייבים, חייבים את הרפורמה הזאת. באמת הגיע הזמן לסדר את האיזון בין שלוש הרשויות, ואני לפחות אומר בפה מלא שהרשות השופטת היום חזקה מדי, יש לה את נשק יום הדין, לרשויות אחרות אין ממש איך להתגונן, וצריך לתקן את זה. צריך לתקן את זה. הבעיה היא שהשר לוין פועל בצורה כל כך קיצונית וכל כך כוחנית, שכאשר יגיע השלטון הבא, ומין הסתם יום אחד הוא יגיע, הוא פשוט יהפוך את הכול מחדש, ואת ההזדמנות המאוד-מאוד משמעותית שיש עכשיו לתקן תיקון אמיתי ונכון, לסדר את האיזון בין הרשויות בצורה הגיונית, אנחנו מפספסים תחת מכבשי ה-D9 של יריב לוין או הדינמיט של פינדרוס. הדבר הזה מצער, ובאמת יהיה פה פספוס גדול. אני קורא פה לסגן השר אבי מעוז ללחוץ על – אני מחכה שהוא יעצור – ללחוץ על השר לוין לעשות רפורמה מוסכמת, שתחזיק מעמד לשנים ארוכות. תודה רבה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת חילי טרופר נמצא? חברת הכנסת אורית פרקש הכהן; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת; חבר הכנסת יואל רזבוזוב; חבר הכנסת יבגני סובה; חבר הכנסת גדי איזנקוט; חברת הכנסת נעמה לזימי; חבר הכנסת נאור שירי.
נאור שירי (יש עתיד):
כאן.
היו"ר ישראל אייכלר:
כאן.
נאור שירי (יש עתיד):
בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני צריך שנייה את שרת ההסברה, שתסביר לי באופן רציונלי איך אנחנו אמורים מחר, בשעה 08:30, 09:00, להתחיל את הדיונים המאוד-חשובים ואת עבודת הכנסת היום. אתה מבין? ועוד אני אומר "בוקר טוב". בשעה 09:00 - -
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):
אפשר לרדת - - -
נאור שירי (יש עתיד):
סליחה? אז איך אנחנו אמורים באמת לייצר איזה דיונים ועוד להתרכז בכל הטרללת? באמת זה נושא שיהיה חשוב לשרת ההסברה, בטח בשעה הזו של המליאה. אולי תוכל לעזור לי, סגן השר אבי מעוז? איך אנחנו אמורים להתרכז מחר בשעה 09:00 ולהתחיל לעבור על הצעת החוק, שהיא לא הצעת החוק - -
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
יש הפרעות מהמליאה בזמן שאתה נואם.
נאור שירי (יש עתיד):
אין לי בעיה עם הפרעות, יש לי בעיה עם מחר-היום לקום.
אבי מעוז (נעם):
היית בצבא?
נאור שירי (יש עתיד):
הייתי. לא, בסדר. אתה יודע, נער הייתי וגם זקנתי, ואללה זקנתי. פחות מקפיצים אותי עכשיו, אני גם פחות עושה מילואים עכשיו, אז באמת אני חושב שיש פה טעם לפגם, בטח ברמת הדיונים והעומק שצריכים להגיע מחר. הייתי שמח אם אדוני היושב-ראש ייתן את דעתו בנושא, או אני לא יודע מי אמור לתת את דעתו בנושא, ושידחו את הדיונים, או לפחות ייתנו כמה שעות. בלי קשר לזה, או עם קשר לזה, אני כן אשמח להמשיך ולהתייחס להצעת הדיון או החוק שהגיש בוועדת החוקה יו"ר הוועדה, וכן לתת כמה מילים על הממשלה החזקה, או מהחזקות ביותר בעולם המערבי, שהיא כבר היום, אגב, מהחזקות ביותר בעולם המערבי, ממשלה שגם שולטת פה במשכן, מה שנוכחתי לדעת בחודש שאני פה. אני דווקא אשמח אם אתה גם תתייחס לזה ותראה שבעצם אין כנסת. יש לנו פה אחלה בניין, אבל יש לנו פה ממשלה ששולטת פה באופן מלא. אני לא אומר שזה תופעה ייחודית לממשלה הנוכחית. זו תופעה שהולכת וגוברת בעשר השנים האחרונות, שמעמדה של הכנסת נשחק עד כדי שהיא הופכת להיות רשות שהיא קצת פרוטזה של הרשות המבצעת. זה בהמשך לתיקונים שרוצים לעשות ברשות השופטת ולהמשיך, ואנחנו גם שומעים את התוכניות לרשות שאמורה להיות כלב השמירה של הדמוקרטיה, שהיא התקשורת הישראלית.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה.
נאור שירי (יש עתיד):
שיהיה המשך בוקר טוב לכולם.
היו"ר ישראל אייכלר:
חבר הכנסת וליד אל הואשלה. חבר הכנסת אלון שוסטר.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
שלום, בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, חברותיי וחבריי המשכימים או המאחרים בנשף, אתם תמשיכו לנמנם לכם בעיניים עצומות ואני אפנה לתלמידים ולתלמידות בערוץ הכנסת שאולי מקשיבים לנו בשיעור.
קריאה:
- - -
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
לא, אתה יודע, מצלמות. בשיעור הקודם, חברות וחברים, דיברנו על הדואליות שמתקיימת בדמוקרטיה מהותית. דיברנו על כך ששלטון הרוב הוא דבר נכון ובלבד שהמיעוט מרגיש בבית. השילוב הזה הוא מחויב, ובדמוקרטיה מהותית אכן השלטון, נציגי הרוב, דואגים לכך שהמיעוט ירגיש בבית. וכעת נבאר ברשותכם עיקרון נוסף ונבער מהשיח טעות נפוצה: בדמוקרטיה המהותית יש מחסום לשליטה בלעדית של הרשות המבצעת, קרי, הממשלה, ראש הממשלה בדמוקרטיה פרלמנטרית או הנשיא בדמוקרטיה נשיאותית. המחסום יכול להיות חוקה, יכול להיות ממשל על-פדרלי או יבשתי, בית תחתון ועליון וכמובן בתי המשפט, כלומר בדמוקרטיה מהותית אין דבר כזה 100% של שליטה או של יכולת ביצוע של הרוב. גם אם נאמץ את הטענה המתחכמת ש-64 מנדטים קיבלו מהציבור 100% של אפשרות לשלוט על הרשות המבצעת והמחוקקת לכל עניין ולכל גחמה, הרי שזאת רק מחצית מהתמונה בדמוקרטיה מהותית. התמונה המלאה היא שמשטר דמוקרטי הוא אחדות של ניגודים, הוא מאזן כוחות. שימו לב – ופה תלמידות ותלמידים, צריך להיכנס להקשבה – הוא אחדות שילוב בין נבחרים, בהחלט נבחרים, לבין אנשי מקצוע; כשרוצים לסנוט בהם מעט אז אומרים "פקידים". כלומר, ממשלה ורוב פרלמנטרי לא זכאים בדמוקרטיה מהותית להחליט ולבצע ככול העולה על רוחם, יש לכך הגבלות עליהם – ממונים הממונים, אלה שלא נבחרים. הממונים, יש להם מקום, אלה שלא בוחרים בהם בבחירות ארציות. יש להם מקום חשוב.
היו"ר ישראל אייכלר:
וההמשך בשיעור הבא. תודה רבה.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
כן, אז אני רק מסיים, ברשותך, אדוני היושב-ראש. אני אתן רק דוגמה אחת מבין שלל הדוגמאות: הנבחרים, למשל, אנחנו - -
היו"ר ישראל אייכלר:
לא, אני חושב שזה יהיה בשיעור הבא.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
- - מקצים משאבים לבתי חולים, אבל אין להם מקום בקביעת הפרוצדורות הרפואיות - -
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
- - והדוגמה השנייה – ובזה אני אסיים - -
היו"ר ישראל אייכלר:
לא, לא, את השנייה תגיד בפעם אחרת. אתה פה, אתה לא הולך לשום מקום.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
- - אני אומר שהנבחרים מחוקקים והשרים מתקנים תקנות - -
היו"ר ישראל אייכלר:
הזמן הסתיים.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
- - והשופטים במשטר דמוקרטי מוודאים שהתקנות - -
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה. תודה רבה.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
- - בעל פה ובכתב שומרות על כבוד האדם ועל זכויות המיעוט. תודה רבה.
היו"ר ישראל אייכלר:
חברת הכנסת שרון ניר; חברת הכנסת פנינה תמנו; חבר הכנסת אריאל קלנר; חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון. חבר הכנסת יואל רזבוזוב.
יואל רזבוזוב (יש עתיד):
כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, נחזור לתיירים, לערוץ 99 – בשביל חברת הכנסת גוטליב – שצופים בנו עכשיו. השעה, סביר להניח, במקומות שונים בעולם היא שעה נוחה יותר מאשר השעה שלנו, אז נציין בשביל התיירים מערוץ 99 כמה ציטוטים ממורשת בגין לכבוד חבריי חברי הכנסת מהליכוד. שינוי משטר, שינוי מערכת המשפט, זה לא מתקבל על הדעת – זה מה שמנחם בגין חשב ב-1952. "עליונות המשפט תתבטא בכך, שלחבר שופטים בלתי תלויים תוענק לא רק הסמכות לקבוע, במקרה של תלונה, את חוקיותה או צדקתה של פקודה או תקנה אדמיניסטרטיבית מטעם השלטון המבצע, אלא גם הסמכות לחרוץ משפט, במקרה של קובלנה, אם החוקים המתקבלים על ידי בית הנבחרים - - - מתאימים לחוק-היסוד או סותרים את זכויות האזרח שנקנו בו". כך חשב מנחם בגין ב-1952, ואתם משנים את זה במו ידיכם. עוד ציטוט: "הדמגוג, כל עוד יש לו רוב, רוצה להבטיח לו ולעצמו יד חופשית. הוא אינו רוצה להעלות על הדעת שבאחד הימים הוא יהיה במיעוט" – וזה יכול לקרות, וכך גם השר לוין אמר, שר המשפטים. "הוא חוטף, ואיננו רוצה שום יסודות קבועים. ואילו המדינאי יודע שרוב ומיעוט במדינה מתחלפים ומשתנים". זה מה שיכול להיות. זה מה שחשב מנחם בגין ב-1956. זה מה שהוא אמר. אני חוזר לשר המשפטים יריב לוין, הוא אומר: אני יודע שאנחנו לא באים לתמיד. אבל השינויים האלה הם מרחיקי לכת, ואנחנו באמת צריכים לעצור את זה, לשנות את זה, כי שינויים כאלה הם פשוט פגיעה במשטר, פגיעה במדינה. ואני מציע לכם, לחברי הכנסת מהקואליציה, לחשוב על השינויים האלה. אפשר לעשות אותם אחרת. אפשר לעשות את זה בצורה אחרת. תודה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה, תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן. חבר הכנסת בועז טופורובסקי. שניהם פה? בבקשה.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אדוני השר, עמיתיי חברי הכנסת, מינו היום ראש מערך גיור. לא רוצה לדבר על האדם, רוצה לדבר על האתגר המפוספס. הרב דרוקמן, זכר צדיק לברכה, שהוא דחף לגיור ממלכתי, מקרב, ידידותי, נהג לצטט את הפסוק "ובאו האֹבדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים". זכינו, הייתה עלייה גדולה מחבר המדינות, וגם מכוח סעיף הנכד הגיעו רבים מזרע ישראל. כיוון שהם היו רק זרי ישראל ולא תמיד האימא יהודייה – וצריך לומר על העלייה הזאת שזאת עלייה שהצילה אותנו, הצילה אותנו מכל הבחינות. היא הצילה אותנו. מי שזוכר את המשבר שהיינו בו באמצע שנות התשעים מבחינה כלכלית – הצילה אותנו בהיותם למעלה מ-20% מצה"ל, היא הצילה אותנו בתרומה שלהם לשוק המדע, העבודה. והממשלה – הממשלות האחרונות, צריך לומר, למעט הממשלה שניסתה לעשות משהו אחר, ברשות בנט ולפיד – שמה מכשול אחרי מכשול בגלגלי האפשרות להתגייר. המקום היחיד שבו מתגיירים בצורה משמעותית חבר'ה צעירים, לפני שהקימו משפחה עוד, זה בצה"ל, בקורס נתיב. ואני עומד פה, על פניו הייתי אמור לברך, אבל כיוון שראיתי שהרב שנבחר הוא מרבני חותם אז אני אומר בכאב גדול שאני נשאר עם ציפייה אבל לא עם תקווה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
ממשלת ישראל, שמכרה את היהדות שלה, כולל הגיור - -
היו"ר ישראל אייכלר:
זמנך תם, בבקשה.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
- - לידיים שחלקן - - -
היו"ר ישראל אייכלר:
זמנך תם. אבקש לרדת.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אני יורד. - - לא מאמינות אפילו בקיום שלה כמדינה יהודית דמוקרטית, היא לא תביא לנו בשורה. תודה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת בועז טופורובסקי.
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, אני אמשיך מאיפה שהפסקתי קודם. אם אני זוכר נכון, הייתי באמצע המשפט שנתן דוגמה איך הרפורמה הנוכחית יכולה לפגוע בזכויות אדם. הדוגמה שנתתי, שכחתי אותה, ואני אתן דוגמה חדשה, כי יכולים להיות הרבה דברים. בסופו של דבר יכולה להיות קוניוקטורה פוליטית שתבוא ותחליט – כי זה מה שיהיה הרוב – שמי שלא לומד לימודי ליבה, לא תהיה לו אזרחות. כמובן שאנחנו לא רוצים שכזה דבר יקרה, אבל מי יודע מה יכול להיות בפוליטיקה? יכול לבוא נציג באופוזיציה, וכדי לתמוך בחוק שחשוב מאוד לקואליציה או לראש הממשלה, הוא יציע דיל, והדיל יגיד – נגיד, אותו בן אדם מאוד נלחם בתאונת דרכים, אז הדיל יגיד: כל מי שיעשה עבירה בתאונת דרכים, עבירה שהיא מסוכנת, כמו אי-עצירה בעצור, אי-עצירה באור אדום, אי-מתן זכות קדימה או נהיגה בשכרות, אז לפי חוק הוא קודם כול, או היא, ייכנסו לכלא ויהיו לכל הפחות שנתיים, ולשופט לא תהיה סמכות להוריד מזה יום, וגם המשפט יתנהל כאשר אותו פוגע או אותה פוגעת בכלא. זה נשמע הזוי, אבל זה מה שהרפורמה הזאת מאפשרת, כי בשביל אותו רוב לקואליציה, אותו אדם מהאופוזיציה יבוא ויגיד: אני רוצה שתתחייבו לי שגם אם בית המשפט יגיד שזה פוגע בזכויות אדם להכניס אדם לכלא ללא משפט, תתגברו על זה. וכך זה יכול להמשיך הלאה והלאה, עם כל דוגמה שכל אחד ואחת מכם יכולה לחשוב עליה. ואני מציע לכל מי שמקשיב בשעה זו, ואני בטוח שעשרות אם לא מאות אלפי אנשים מקשיבים ברגע הזה בבית, שכל אחד יחשוב לא על איפה זה נוח לו או לא, כל הרפורמה הזאת, איפה הם אומרים שמערכת המשפט, הגיע הזמן שנוכל להתגבר עליה, ונמשול בכל מה שקורה ונוכל להוביל תהליכים.
קריאה:
- - -
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
עדיף שהם יחשבו איפה זה לא נוח. ובדרך כלל אנחנו למדנו שהפגיעה בדמוקרטיה באה וקורית איפה שזה לא נוח. יום אחד יגידו לכם: לא תעשו משהו שקרוב לליבכם? אז לא תהיה חלק מאיזושהי אליטה, נקרא לזה. יום אחרי זה יגידו: תתנהגו בצורה כזאת, גם אם אתם רגילים להתנהג כך.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה.
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
אתם תיכנסו לכלא, וכן הלאה וכן הלאה. לכן אני מציע לבטל את הרפורמה הזאת ולהתחיל להידבר לא עם אקדח לרקה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. השר המקשר, השר יואב קיש, שר החינוך, בבקשה.
שר החינוך יואב קיש:
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת היא שאני לא יכול שלא להיזכר בערבים שהיינו במצבים הפוכים - - -
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
מה שנקרא "אתה התחלת".
שר החינוך יואב קיש:
נכון, אנחנו התחלנו. אני מודה שאפילו ראיתי אותך, חבר הכנסת בועז טופורובסקי, הולך ומגיש שמית. אני נזכר שזה היה חלק מההנאות הקטנות שהיו לי אז באופוזיציה, וחיזקתי אותך על המהלך האמיץ הזה.
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
כמו שאני אומר להם, "בואו נעשה קיש".
שר החינוך יואב קיש:
המהלך האמיץ. זה באמת נותן איזו הרגשה טובה בלב שאתה מצליח כך.
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
תברך שהעולם הוא כדור.
שר החינוך יואב קיש:
מאוד מאוד עגול. העולם הוא מאוד מאוד עגול. ואכן, אין ספק שבסופו של דבר אני שמח שלפרק הזמן הנוכחי זה התייצב על איך שזה נראה עכשיו.
היו"ר ישראל אייכלר:
אבל שבשלוש שנים וחצי יהיו חמישה גלגולים, זה לא היה מאז קום המדינה.
שר החינוך יואב קיש:
למה חמישה גלגולים?
היו"ר ישראל אייכלר:
חמש מערכות בחירות.
שר החינוך יואב קיש:
אה, מערכות בחירות, אבל לא היה shifting.
היו"ר ישראל אייכלר:
זה הגלגל.
שר החינוך יואב קיש:
אבל ה-shifting היה רק במערכת הבחירות האחרונה, שאותו אדם מרעננה, שבאמת קשה לי להבין למה עוד מתעניינים בו, כל פעם יוצא באיזו אמירה. אחרי שהוא שיגע מדינה שלמה ולקח קולות של ימין לממשלת שלמה עדיין מתעניינים בו. למשל, ראיתי רק לאחרונה שהוא ציטט שבעיניו הרפורמה המשפטית – אני לא יודע אפילו מה הוא אמר בדיוק, אבל כאילו יצא כנגדה, והאבסורד הוא שהשרה שקד הובילה את זה כאג'נדה מלאה בבחירות של הימין החדש, ופשוט הוא כנראה עשה המרה שלמה לעולם המושגים של השמאל. אבל האמת, הוא כבר לא מעניין והוא לא רלוונטי. לעומת זאת, מה שכן מעניין זה הגישה שאני לא מצליח להבין אותה. בשמאל מתייחסים לנושא הרפורמה המשפטית כנושא פוליטי או נושא מהותי, כי כשנוח להם אז זה נושא מהותי. אז בעצם מרצי האוניברסיטאות יוצאים לנושאים מהותיים: זה לא פוליטי, מה פתאום, זה מהותי, אנחנו מדברים פה על נושא עקרוני, אין פה חלוקה ימין ושמאל – ויוצאים להפגין על חשבון שעות הלימודים, האקדמאים. ואז, כשאנחנו אומרים: אוקיי, זה נושא מהותי, כי אנחנו רואים את המרצים יוצאים כנגד נושא מהותי – פתאום הטענות כלפי שרת ההסברה החדשה גלית דיסטל, שהיא עוסקת בנושא פוליטי ולא בנושא מהותי. ואז, עוד פעם, בשביל לארגן את ההפגנות – הרי זה נושא פוליטי, איך השרה עוסקת בו במשרדה? אבל כדי לארגן את ההפגנות, זה חוזר להיות נושא מהותי. זה הכול אצלך בוועדה, חבר הכנסת רוטמן, אבל המשחק הזה בין המהותי לפוליטי בשמאל זה לפי מה שנוח - - -
שמחה רוטמן (הציונות הדתית):
לא, אני אסביר לך, זה לא לפי איך שנוח - - -
שר החינוך יואב קיש:
אה, אין פה - - -
שמחה רוטמן (הציונות הדתית):
זה קבוע.
שר החינוך יואב קיש:
רגע, אני מחכה לאופיר. כשאופיר אומר לי, יש לי מפקד. אז אנחנו נמשיך את הדיון המהותי והפוליטי לאחר מכן. תודה רבה.
היו"ר ישראל אייכלר:
אם כן, תם הדיון. אנחנו עוברים להצבעה, ויש בקשה להצבעה שמית, אז אני מבקש מהמזכירה להקריא את השמות של חברי הכנסת. הצבעה שמית
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– בעד
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
אמיר אוחנה– אינו נוכח
ינון אזולאי– בעד
גדי איזנקוט– אינו נוכח
ישראל אייכלר– בעד
דן אילוז– בעד
ואליד אל הואשלה– אינו נוכח
קארין אלהרר– אינה נוכחת
זאב אלקין– אינו נוכח
דוד אמסלם– אינו נוכח
אופיר אקוניס– אינו נוכח
משה ארבל– אינו נוכח
יעקב אשר– אינו נוכח
אוריאל בוסו– בעד
דבי ביטון– אינה נוכחת
חיים ביטון– בעד
מיכאל מרדכי ביטון– נגד
דוד ביטן– אינו נוכח
בועז ביסמוט– בעד
ולדימיר בליאק– אינו נוכח
מירב בן ארי– אינה נוכחת
רם בן ברק– אינו נוכח
איתמר בן גביר– בעד
אברהם בצלאל– בעד
אורנה ברביבאי– אינה נוכחת
ניר ברקת– בעד
טלי גוטליב– בעד
מאי גולן– אינה נוכחת
יואב גלנט– אינו נוכח
גילה גמליאל– אינה נוכחת
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– אינו נוכח
סימון דוידסון– אינו נוכח
אבי דיכטר– בעד
גלית דיסטל אטבריאן– בעד
אלי דלל– בעד
דני דנון– אינו נוכח
שלום דנינו– בעד
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
שרן מרים השכל– אינה נוכחת
ניסים ואטורי– בעד
מיכל מרים וולדיגר– בעד
יצחק שמעון וסרלאוף– בעד
יאסר חוג'יראת– אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– אינה נוכחת
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
משה טור פז– אינו נוכח
אחמד טיבי– אינו נוכח
יוסף טייב– בעד
אוהד טל– בעד
יעקב טסלר– בעד
חילי טרופר– נגד
אלי כהן– אינו נוכח
אלמוג כהן– בעד
מאיר כהן– אינו נוכח
מירב כהן– אינה נוכחת
מתן כהנא– אינו נוכח
עופר כסיף– אינו נוכח
אופיר כץ– בעד
ישראל כץ– בעד
רון כץ– אינו נוכח
יוראי להב הרצנו– אינו נוכח
מיקי לוי– אינו נוכח
יריב לוין– אינו נוכח
נעמה לזימי– אינה נוכחת
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי– אינה נוכחת
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
יונתן מישרקי– בעד
חנוך דב מלביצקי– בעד
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
מיכאל מלכיאלי– בעד
אבי מעוז– בעד
אורי מקלב– אינו נוכח
יעקב מרגי– אינו נוכח
שרון ניר– אינה נוכחת
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– אינו נוכח
יבגני סובה– אינו נוכח
משה סולומון– בעד
לימור סון הר מלך– בעד
אופיר סופר– בעד
אורית מלכה סטרוק– בעד
בצלאל סמוטריץ'– בעד
משה סעדה– בעד
גדעון סער– נגד
מנסור עבאס– אינו נוכח
איימן עודה– אינו נוכח
יוסף עטאונה– אינו נוכח
חוה אתי עטייה– אינה נוכחת
חמד עמאר– אינו נוכח
צביקה פוגל– בעד
עודד פורר– אינו נוכח
יצחק פינדרוס– בעד
מאיר פרוש– בעד
יסמין פרידמן– אינה נוכחת
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי– אינה נוכחת
יואב קיש– בעד
אריאל קלנר– בעד
יצחק קרויזר– בעד
גלעד קריב– אינו נוכח
שלמה קרעי– אינו נוכח
אליהו רביבו– בעד
מירי מרים רגב– אינה נוכחת
שמחה רוטמן– בעד
עידן רול– אינו נוכח
יואל רזבוזוב– נגד
אפרת רייטן מרום– אינה נוכחת
יפעת שאשא ביטון– נגד
אלון שוסטר– אינו נוכח
אלעזר שטרן– אינו נוכח
עמיחי שיקלי– בעד
מיכל שיר סגמן– נגד
נאור שירי– אינו נוכח
עאידה תומא סלימאן– אינה נוכחת
פנינה תמנו– נגד
היו"ר ישראל אייכלר:
נא להקריא את השמות של אלה שלא נכחו.
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
אמיר אוחנה– אינו נוכח
גדי איזנקוט– נגד
ואליד אל הואשלה– אינו נוכח
קארין אלהרר– אינה נוכחת
זאב אלקין– נגד
דוד אמסלם– אינו נוכח
אופיר אקוניס– אינו נוכח
משה ארבל– אינו נוכח
יעקב אשר– אינו נוכח
דבי ביטון– נגד
דוד ביטן– אינו נוכח
ולדימיר בליאק– נגד
מירב בן ארי– נגד
רם בן ברק– נגד
אורנה ברביבאי– נגד
מאי גולן– אינה נוכחת
יואב גלנט– אינו נוכח
גילה גמליאל– אינה נוכחת
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– אינו נוכח
סימון דוידסון– נגד
דני דנון– אינו נוכח
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
שרן מרים השכל– נגד
יאסר חוג'יראת– אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– אינה נוכחת
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– נגד
משה טור פז– נגד
אחמד טיבי– אינו נוכח
אלי כהן– אינו נוכח
מאיר כהן– נגד
מירב כהן– נגד
מתן כהנא– נגד
עופר כסיף– אינו נוכח
רון כץ– נגד
יוראי להב הרצנו– נגד
מיקי לוי– נגד
יריב לוין– אינו נוכח
נעמה לזימי– אינה נוכחת
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי– נגד
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
אורי מקלב– אינו נוכח
יעקב מרגי– אינו נוכח
שרון ניר– אינה נוכחת
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– נגד
יבגני סובה– אינו נוכח
מנסור עבאס– אינו נוכח
איימן עודה– אינו נוכח
יוסף עטאונה– אינו נוכח
חוה אתי עטייה– אינה נוכחת
חמד עמאר– אינו נוכח
עודד פורר– אינו נוכח
יסמין פרידמן– נגד
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי– נגד
גלעד קריב– אינו נוכח
שלמה קרעי– אינו נוכח
מירי מרים רגב– אינה נוכחת
עידן רול– נגד
אפרת רייטן מרום– נגד
אלון שוסטר– נגד
אלעזר שטרן– נגד
נאור שירי– נגד
עאידה תומא סלימאן– אינה נוכחת
היו"ר ישראל אייכלר:
יש מי שלא נקרא בשמו ורוצה להצביע?
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשם חבר הכנסת)
גלעד קריב– נגד
היו"ר ישראל אייכלר:
תמה ההצבעה. נא לספור את התוצאות. להלן התוצאות: 43 בעד, 34 נגד. אני קובע שהחלטת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר לראש הממשלה את סמכויות השר לשוויון חברתי, התקבלה.
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1590).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר ישראל אייכלר:
חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעות חוק מטעם הממשלה לקריאה ראשונה. נתחיל עם הצעת חוק לפינוי שדות מוקשים, התשפ"ג–2023, לקריאה ראשונה. יציג את החוק שר החינוך והשר המקשר בין הממשלה לכנסת השר יואב קיש.
שר החינוך יואב קיש:
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בוקר טוב לכולם. אני מתכבד להביא לאישור מליאת הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת החוק לפינוי שדות מוקשים (תיקון), התשפ"ג–2023. החוק נחקק ב-2011, ובעקבות זאת הוקמה במשרד הביטחון הרשות לפינוי מוקשים והוסדרו סמכויותיה. נעשה תיקון בדצמבר 2018 בהוראת שעה, והורחבו בו סמכויות הרשות כך שנוסף לפינוי שדות מוקשים, היא הוסכמה גם לעסוק בפינוי שטחי נפלים. בנוסף, נקבעה אפשרות של יזמים ליזום פינוי שטח נפלים. לצורך זה הוסמכה הרשות לגבות דמי פינוי מהיזם. תוקף הוראת השעה נקבע עד ליום 1 בדצמבר 2022, ובשל פיזור הכנסת העשרים-וארבע, הוארך תוקפה עד ל-15 בפברואר לפי חוק-יסוד: הכנסת. קיימת חשיבות ציבורית וכלכלית במתן סמכות לרשות לפינוי גם מוקשים לפנות גם שטחי נפלים לבקשת יזמים ובמימונם. כך ניתן לשחרר שטחים רבים, לרבות באזורי ביקוש, מה שיאפשר לעשות בהם שימוש לטובת הציבור. לפיכך, משרד הביטחון מציע להפוך את התיקונים האלה לתיקונים קבועים בחוק וגם לעשות עוד כמה תיקונים הנוגעים לסמכויות הרשות. בהצעת החוק מוצע להסדיר את האפשרות לפינוי נפלים גם בשטחים שלא הוחזרו בצו שטח סגור, וזאת מכיוון שנמצא כי יש נפלים גם בשטחים שאינם סגורים. אני מבקש ממליאת הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת החוץ והביטחון.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. אני מתחיל את הדיון עם חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. רשימת הדוברים נעולה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
בוקר טוב. אדוני יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, זה כבר הנאום הרביעי היום ומספיק צעקתי ונבחתי, ואני רוצה לספר לכם על משהו מרגש דווקא שקרה לי הבוקר, או יותר נכון אתמול בבוקר. אתמול בבוקר התחלתי את היום בביקור בבית שלווה. למי שלא מכיר את בית שלוה – אחד המקומות היותר-מרגשים שפגשתי בחיי. שלוה זו עמותה לטיפול באנשים עם מוגבלויות ושילובם בחברה. מדובר על אנשים עם מוגבלויות שכליות-התפתחותיות, אנשים עם תסמונת דאון, אוטיזם, והרבה מאוד ילדים שמקבלים את השירות הכי מדהים שיכול להיות. פגשתי שם את מי שהקים את העמותה הזאת, את בית שלוה, אדם יקר בשם קלמן סמואלס, שבשנת 1990 הקים את שלווה. פגשתי גם את הבן שלו יוסי. מדובר בילד שלא שומע, חירש, עיוור, כיום הוא גם לא יכול ללכת, והדרך היחידה לתקשר איתו היא עם כף היד, כשמתופפים לו פשוט על כף היד בשפת סימנים מיוחדת, והילד הזה פשוט מזהה את המילים ואפשר לתקשר איתו. הדבר המדהים בשלוה זה קודם כול האפשרות שנותנים להורים להיות משוחררים חלק מהיום. מדובר על טיפול בילדים מגיל אפס. הילדים האלה מגיעים לבית המדהים הזה, מטפלים בהם – גם בבריכת השחייה, גם באולמות, בגני ילדים, בחדרים מיוחדים – והכול עם מטפלים מסורים ומיוחדים. אני רוצה לומר לכם שלמשפחה כזאת עם ילד עם מוגבלות כל כך קשה, ולהיות משוחרר פעם אחת בשבוע – וזה מה שקורה עם הילדים, שפעם בשבוע שלוה מאכסנים, מקבלים את הילדים, והילדים נשארים לישון שם לילה שלם. ההורים יכולים להיות עם הילדים האחרים שלהם, עם המשפחה שלהם ועם האישה שלהם ולחיות לילה אחד חיים נורמליים. בנוסף, שזה דבר נדיר, אחת לחודש, אדוני היושב-ראש, בסוף השבוע הילדים נשארים בשלוה ומקבלים את הטיפול סוף שבוע שלם. הדבר הזה הוא פשוט חבל הצלה אדיר לאותן משפחות. ולמה אני מספר לכם את זה? כי כשסיימנו את הסיור התברר לי שיש שם מצוקה כספית. אתה נמצא שם במקום הזה ואתה חושב כמה הם עשירים, כי הכול כל כך יפה וכל כך נקי וכל כך מסודר, ובסוף יש מצוקה כספית.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
אז אנחנו נטפל בנושא הזה בכנסת, אבל היה חשוב לי לשתף אתכם. תודה רבה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חברת הכנסת שרן מרים השכל. אגב, שלוה – המנהל הוא יהודי חרדי חסידי.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
בוקר טוב לכולם, בוקר טוב לצופים בבית, בוקר טוב לשלוש התינוקות המתוקות שלי. לכבוד חוק המוקשים שהחלטתם להעלות, החלטתי להכין לכם את נאום המוקשים. ביבי שיחק "שולה המוקשים" בליכוד. ליריב נתן מוקש להטיל על בית המשפט העליון. נתן לאלי כהן את משרד החוץ עם שלושה מוקשים: מוקש ההסברה - -
משה סעדה (הליכוד):
- - - שמענו את זה - - -
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
- - מוקש המודיעין ומוקש הנושאים האסטרטגיים, ואחרי הפיצוץ לאלי לא נשאר כלום. ליואב גלנט שם שני מוקשים במשרד הביטחון: מוקש המינהל האזרחי הניח בידיו של סמוטריץ' - -
אליהו רביבו (הליכוד):
- - - אופוזיציה ממלכתית, מה זה ממלכתית - - -
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
- - ומוקש מג"ב הניח בידיו של בן גביר.
אליהו רביבו (הליכוד):
המוקשים מתפוצצים לכם בפרצוף. תתביישו. תתביישו.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
לדודי אמסלם נשאר מוקש בסימן שאלה.
אליהו רביבו (הליכוד):
עלק אופוזיציה ממלכתית.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
ולאמיר אוחנה בכנסת - -
אליהו רביבו (הליכוד):
לא סתם הציבור שלח אתכם לאופוזיציה.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
- - הוא שם מוקש בשם אבי מעוז. את מוקש אבי מעוז הוא החליט להשאיר קרוב אליו, במשרד ראש הממשלה, כדי להפעיל אותו כשיצטרך במשרד החינוך. את מוקש ניר ברקת הוא כבר נטרל עם משרד הכלכלה, אבל את המוקש המורכב ביותר, מירי רגב, שם במשרד התחבורה – היא כבר תדאג לחלק אותו ולהפוך את המוקש שלה לכמה מוקשים: מוקש אחד ברכבות, כדי שלא יעבדו בשבת; מוקש שני ברכבת הקלה, כדי שתתעכב בעוד כמה שנים ומרוב פקקים כולנו כבר נתפוצץ; עם המוקש השלישי היא תדאג כבר לחרב את נתיבי התחבורה הציבורית כדי שאף אחד לא ייסע באוטובוסים ויקצר את זמן ההגעה למקומות העבודה. וכמובן, אל נא נשכח את מוקש קרעי על התאגיד, וגל"צ, ואת מוקש סילמן, שהוא כבר שלה מהממשלה הקודמת. היא כבר תתפוצץ לבד כנראה בממשלה הנוכחית. אז מי רוצה לשחק עם ביבי משחק שולה המוקשים?
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה לחברת הכנסת שרן מרים השכל. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, בבקשה.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
תודה, אדוני היושב-ראש. בוקר טוב לכנסת.
קריאה:
בוקר אור.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
בוקר אור. כולכם נראים מאוד מאוד ערניים. לקואליציה אני אומרת, תתכוננו, אנחנו עוד רק התחלנו. לשרים בקואליציה אני אומרת בוקר טוב, אנחנו עוד רק התחלנו, ואנחנו נעשה הכול על מנת להתיש אתכם עד כדי כך שלא תוכלו לחשוב מה אתם עושים בבוקר ואיך אתם מחבלים בחיים של אזרחי מדינת ישראל.
קריאות:
- - -
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
מישהו אמר שלא שומעים? אני יכולה לדבר יותר בקול רם, הכול טוב. אדוני היושב-ראש, אנחנו דיברנו לפני כמה נאומים, אני כבר לא זוכרת, ואמרת איזשהו משפט שראיתי אחר כך, ואני חייבת להודות שזה קצת חרה לי, אני גם דיברתי על זה. אמרת שאני נגד ההלכה היהודית. אני רוצה להגיד לך - - -
היו"ר ישראל אייכלר:
דיברת נגד ההלכה, כן.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
לא, לא דיברתי נגד ההלכה. אמרתי - -
היו"ר ישראל אייכלר:
תסתכלי בפרוטוקול.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
- - שהממשלה הזו הופכת אותנו למדינת הלכה בכך שיש חברי כנסת שחושבים – מה זה חושבים, רוצים להפוך את שמירת השבת לחובה, למשל. כל מיני דברים. יש הבדל מהותי בין העובדה שאני לא רוצה לראות פה מדינת הלכה לבין העובדה שאני מכבדת את ההלכה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תעברי על הפרוטוקול, תראי איך דיברת.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
ולהגיד משפטים מעין אלה, הם מעליבים אותי כיהודייה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תסתכלי בסרטון.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
אני יודעת מה הנאום שכתבתי. אני אמרתי אותו מילה במילה.
היו"ר ישראל אייכלר:
את תסתכלי ואת תראי שזה לא היה כמו שאת אומרת את זה עכשיו, למשל.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
בדיוק אחד לאחד. אני כתבתי את הנאום הזה ואני הקראתי אותו, ואני חושבת שזה מאוד מאוד חשוב. יש כאן חלקים שלמים בעם שהממשלה הזו באופן כללי גורמת להם להרגיש, גם במילים כמו "מתייוונים", כל מיני מילים כאלה שבאמת לא יאה ולא נאה, וגם בהתנהגות ובהתנהלות. אנחנו יהודים לא פחות מכם. אנחנו אוהבים את הדת שלנו לא פחות מכם. אנחנו אוהבים את היהדות ומחוברים לארץ ישראל ולשורשים לא פחות מכם. יש הבדל בין לנהל דיון עקרוני על איזשהו משהו ועל דרך – מאשר לשלול מיהודי את הזכות שלו להתווכח על איך הוא רואה את המדיניות הנכונה פה בארץ ישראל. ואתם לוקחים את השיח זה למקום שאסור שהוא ילך, שהוא פוגע, שהוא מעליב את ה-core, את הליבה, בתוך הנשמה של כל יהודי ויהודייה שיושבים כאן, וזה מעשה שלא ייעשה. וכמי שהגיעה מהצד הזה של המחנה, זה כואב לי, אני חושבת, אולי קצת יותר, וזה מאכזב אותי הרבה יותר. אני מקווה מאוד שאת השיח ששמענו כאן בימים הראשונים של הממשלה, את האצבע בעין הזו, נפסיק.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
יש קווים שלא חוצים. תודה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב.
ניסים ואטורי (הליכוד):
זה מזכיר את משחק הכדורגל שהפצוע יוצא אז הוא צולע, הוא קופץ - - - נופל על הרצפה, חצי שעה יושב. תוסיף זמן פציעות אחר כך.
גלעד קריב (העבודה):
לא הבנתי. עליי אתה מדבר?
ניסים ואטורי (הליכוד):
לא, חס וחלילה. מה פתאום. קח את הזמן.
גלעד קריב (העבודה):
מצטער שאני לא רץ לדוכן.
ניסים ואטורי (הליכוד):
אנחנו פה לעד.
גלעד קריב (העבודה):
הכול בסדר. גם אנחנו. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בוקר טוב. אתמול שמענו שני קולות מפתיעים. האחד היה קולו של פרופ' פרידמן, בדיון שהתקיים בוועדת החוקה, שר המשפטים לשעבר. הקול השני היה קולו של פרופ' יואב דותן מן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, שיצא ודיבר בפני מאות סטודנטים באחת מרחבות האוניברסיטה העברית שהתאספו למחות נגד תוכניתו של השר לוין. ולמה קולות מפתיעים? כי שני האישים, פרופ' פרידמן ופרופ' דותן, ידועים כמבקרים חריפים של חלק מן המגמות שהובילו את מערכת המשפט הישראלית בעשרות השנים האחרונות, בדגש על מה שאנחנו נוהגים לקרוא לו האקטיביזם השיפוטי. והינה, מבלי לשמוט את הביקורת שיש להם, ביקורת חריפה מאוד על דברים שונים במערכת המשפט, שני האישים הללו אמרו בצורה ברורה שהתוכנית שמקדם השר לוין יחד עם יושב-ראש ועדת החוקה, חבר הכנסת רוטמן בברכתו המלאה של ראש הממשלה בנימין נתניהו – התוכנית הזו טומנת בחובה סכנות גדולות מאוד בהיותה תוכנית קיצונית, בהיותה תוכנית שבאבחת חרב מבקשת לשנות את כל מערכת האיזונים והבלמים בין רשויות השלטון, מערכת האיזונים והבלמים בתוך הרשות השופטת ובתוך הרשות המחוקקת. ואל שני האישים הללו מצטרפים עוד אישים רבים מעולם המשפט במדינת ישראל וגם משפטנים מובילים ברחבי העולם, שאחד מן הבולטים בהם הוא ידידו הטוב של ראש הממשלה נתניהו, הפרופ' אלן דרשוביץ, שבאומץ קם ומתייצב מול ידידו הטוב, ואומר: לא לילד הזה פיללנו; עומד ומתריע מפני נזק בל יתואר לא רק למערכת המשפט הישראלית, אלא גם לדמוקרטיה הישראלית. וכאשר רואים את סוללת האישים הללו שלא היססו כל השנים לבקר את מערכת המשפט, באים ומתייצבים נגד הרפורמה ההרסנית הזאת, מבינים גם את ריצת האמוק המטורפת של הממשלה החדשה ושל הקואליציה החדשה לאשר מהר את כל הצעדים הללו, ריצת אמוק שלא זכורה כמוה בבית הזה בכל הנוגע לשינויים המשטריים, מכיוון שהקואליציה והממשלה יודעות - -
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה.
גלעד קריב (העבודה):
- - שככל שיחלוף הזמן, עוד ועוד קולות בעולם המשפטי, עוד ועוד אזרחים ישראלים - -
היו"ר ישראל אייכלר:
נא לסיים.
גלעד קריב (העבודה):
- - לרבות מצביעי הליכוד, יבואו ויתייצבו נגד הרפורמה הזו להרס הדמוקרטיה הישראלית.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי.
משה סעדה (הליכוד):
אל לכם לחשוש.
שר החוץ אלי כהן:
קריב, ריגשת, גזגז.
גלעד קריב (העבודה):
שמענו.
משה סעדה (הליכוד):
אתם לא חייבים להגן על הפרקליטות בכל מחיר. תנו לנו לגלות לכם את ה - - -
גלעד קריב (העבודה):
מי שואל אותך בכלל? לא ייאמן שגם אחרי 24 שעות אתה ממשיך בגסות שלך.
טלי גוטליב (הליכוד):
אנחנו רוצים שתשאירו לנו שדה מוקשים. אפשר שדה מוקשים בבקשה? אני לא רוצה שתצביעו בעד שנפנה שדה מוקשים. בואו נשאיר את שדה המוקשים. אני רוצה שדה מוקשים פעיל.
מירב בן ארי (יש עתיד):
בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, אני חושבת שכל יום שאת לא באופוזיציה הוא בזבוז למדינה, גברת גוטליב, חבל. את יכולה לעשות פלאים בתור חברת אופוזיציה.
טלי גוטליב (הליכוד):
מירב, אנחנו רוצים שתהיי סגן יושב-ראש הכנסת, בשיא הרצינות.
מירב בן ארי (יש עתיד):
את יושבת שעות על גבי שעות, בחיים לא ראיתי דבר כזה – עושה פיליבסטר של קואליציה, שזה משהו מיוחד פה, ואני כאן כבר כמה שנים. וגם מה שמדהים באירוע הזה הוא שהיא לא מתעייפת. חשבתי שאני לא מתעייפת, והבנתי – אוקיי, יש כאן תחרות קשה. כל הכבוד לך, טלי.
טלי גוטליב (הליכוד):
אבל חברת הכנסת, אני רוצה שדה מוקשים פעיל. אני רוצה שתשאירו לי את שדה המוקשים - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
כן. קודם כול אנחנו רוצים שמאיר כהן יהיה סגן יושב-ראש הכנסת. מה השאלה? אין שום בעיה. הבעיה היא שאתם אצלכם לא סגורים על עצמכם, כרגיל, ואתם מפילים עלינו את התיקים שלכם.
טלי גוטליב (הליכוד):
אני רוצה שדה מוקשים.
מירב בן ארי (יש עתיד):
עכשיו, אני יודעת שאייכלר מאוד נהנה בתפקידו.
טלי גוטליב (הליכוד):
אני רוצה שדה מוקשים.
מירב בן ארי (יש עתיד):
נכון. ולכן אני לא מצליחה להבין מה הבעיה. עכשיו, אני רוצה להגיד לכם משהו על החוק של שדות המוקשים, כי הוא ליווה אותנו כמעט שנה, לדעתי.
טלי גוטליב (הליכוד):
בואי נלך יחד. מה את אומרת? בואי לשדה מוקשים.
מירב בן ארי (יש עתיד):
בואי. את יודעת, זה חוק מה זה חשוב. תשמעי.
משה סעדה (הליכוד):
נו, אז מה אתם רוצים - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
בואו נשאיר.
מירב בן ארי (יש עתיד):
זה חוק מאוד חשוב.
משה סעדה (הליכוד):
אז בואו נוותר על זה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אני משאירה אותי כהפתעה בשבילכם. אני רוצה להפתיע אתכם. אבל מה שמדהים הוא שאתם – אתם לא אשמים, לא סעדה, לא ביסמוט, לא טלי, במקרה, לא ואטורי, הינה, אתם גם חדשים גם חרוצים – שהקואליציה – האופוזיציה אז – כל הזמן הצביעה נגד פינוי מוקשים.
טלי גוטליב (הליכוד):
אז אם הם הצביעו, גם את תצביעי עכשיו - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
קודם כול, אמרתי לך, אני משאירה אותי כהפתעה בשבילך.
טלי גוטליב (הליכוד):
בואו נטייל ביחד לשדה מוקשים - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
אני רואה שבינתיים נורא טוב לך איתי, ואת זורמת בסך הכול.
טלי גוטליב (הליכוד):
בואי נלך יחד לשדה מוקשים.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אז בואי, אני רוצה להגיד לך משהו על החוק הזה, כי את החוק הזה אנחנו מכירים מצוין. והינה אני אומרת לך: באמת יכולנו לעשות הליכים מדהימים בכנסת הקודמת, אבל לצערי – זה לא אתם, אז אני לא יכולה להטיח את זה בכם – חברים שלכם טרפדו כל יוזמה טובה של הממשלה הקודמת.
טלי גוטליב (הליכוד):
אבל חברת הכנסת בן ארי, את יודעת שזה בגלל בנט, תעזבו את זה. תתקדמו.
מירב בן ארי (יש עתיד):
עזבי אותך. בנט, איפה הוא? באזרחות. אוקיי? זה כמו שתגידי לי כחלון עכשיו. די, יש דברים שהיו, והם כבר אינם פה. נכון, יפעת?
קריאה:
- - -
טלי גוטליב (הליכוד):
בדיוק. גם אני רוצה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
עכשיו יש טלי גוטליב, יש ניסים ואטורי, והינה, אני אומרת לכם: כח"כים חדשים יש לכם הזדמנות להצביע על חוקים טובים שגם אנחנו נביא, אגב. נראה לי שיש עם מי לעבוד שם. גם אנחנו נביא חוקים טובים.
ניסים ואטורי (הליכוד):
אלה המוקשים האמיתיים.
מירב בן ארי (יש עתיד):
הינה, גם בועז, אני בטוחה שכשתקראו את החוק, תבינו שהוא טוב ותצביעו בעד. ואני כמובן אבדוק אתכם על זה, כי בקרוב בימי רביעי אנחנו ניפגש בטרומיות עם הצעות חוק מעולות, ואני מצפה לראות את כולכם איתנו. תודה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי – איננו; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – איננה. חברת הכנסת מאיר כהן, נמצא? לא נמצא? חברת הכנסת אפרת רייטן.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
תודה רבה, אדוני יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, אני רוצה להביא קצת מדבריו של פרופ' אליקים רובינשטיין, שופט בית המשפט העליון, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון בדימוס, כמובן, היועץ המשפטי לממשלת ישראל, שופט בית המשפט המחוזי וכו'. יש לו עבר וותק מקצועי מפואר, ושווה להקשיב וללמוד מהדברים שהוא כותב והדברים שהוא אומר. אני מקווה שהוא גם יגיע לדיונים בוועדת החוקה, חוק ומשפט.
משה סעדה (הליכוד):
- - - עד שהם יגיעו, אני אומר באמת, אני חושב על זה עכשיו, שהזמינו אנשים להיום, זה היום בבוקר, זה לא נעים.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
נכון, אבל מודיעים להם שזה נדחה. אנחנו דיברנו על זה מקודם עם רוטמן. זה מטופל. אבל יפה, תודה. הוא דיבר – אתם זוכרים את שלוש הכ"פים של מיקי זוהר? זה היה כסף, כבוד וכוח, נדמה לי. אז אליקים רובינשטיין מדבר על שלוש הפ"אים; שלוש הפ"אים בהקשר של הייעוץ המשפטי ובעיקר אולי אחד הדברים שיביאו ויגיעו לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט, פיצול התפקיד של היועץ המשפטי לממשלה. אז הוא מדבר על הסכנות האורבות של שלוש הפ"אים, שזה אומר פוליטיזציה, פיחות ופגיעה. ואלה שלושה דברים שאנחנו צריכים להישמר מפניהם כשאנחנו באים ודנים היום בשינויים מרחיקי לכת בכל המערך של הייעוץ המשפטי – של הממשלה, של הכנסת, של היועצים המשפטיים – כשאנחנו מדברים על משרות אמון שרוצים למנות היום. אני אקריא קצת מהדברים שהוא אומר: "לטעמי, המסורת שנוצרה במילוי התפקיד ללא מורא ומשוא פנים וללא אינטרסים פרטיקולריים, הוכיחה את עצמה". הוא כותב בנוסף שהפיצול, לעניות דעתו, יגדיל דווקא את מלחמות היהודים ויקטין יעילות; הוא אומר שבאופן הזה עלולים להיגרר הגופים והיועץ המשפטי והתובע הכללי למאבקים של חוות דעת וסמכויות במידה רבה ומשמעותית בהרבה מאשר היה בעבר. תהיה תחרות בין הביורוקרטיות המשפטיות החדשות במרחבי החיכוך, שהיא ממש לא נחוצה. יש ויכוח, וזה נכון, כולם יודעים, כל מי שאחז בתפקידים גם בוועדות הכנסת, גם בממשלה, מכירים את הוויכוח עם השרים שמבקשים להציג חוות דעת שמוזמנות מגורמים פרטיים כדי להסתייג מחוות דעת שניתנה לי על ידי הייעוץ המשפטי. אבל הוא כותב: "אציין כי בימיי, אף שעיינתי בחוות הדעת שחלקו על דעתי, לא הסכמתי בשום פנים כי שר כלשהו ינחה את עצמו על ידי ייעוץ חיצוני שלא על דעתי - - - לעניין זה שימשתי כמגינם הקבוע של היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה או לרשויות סטטוטוריות, ולדעתי, בקרוב למניין פעמים הצלתי אותם מפיטורים - -"
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה, תודה רבה.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
"- - פשוטם כמשמעם". הדברים האלה חשובים במיוחד – אני מסיימת, זה משפט אחרון, תודה, אדוני – הוא אומר דבר כזה: "'הלב יודע אם לעֵקֶל אם לעֲקַלְקַלּוֹת', אומרים חז"ל. ואכן, ברוב-רובם של המקרים שבהם היה ניסיון לעקוף את הייעוץ המשפטי הממשלתי היו דברים בגו - -
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה, תודה.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
- - ורק לעיתים נדירות היה הדבר מתוך חוסר כימיה אישית בין השר ליועץ המשפטי במשרדו".
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
הדברים האלה – אני מסיימת – הדברים האלה צריכים לעמוד לנו כשאנחנו עושים היום את כל השינויים הדרמטיים בוועדת החוקה, חוק ומשפט.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מבקש להמשיך בנאומי הקודם ביחס למשבר האקלים והגנת הסביבה. בנאומי הקודם, אדוני היושב-ראש, בירכתי את הממשלה על קווי היסוד של הממשלה, שכוללים שבעה סעיפים שאמורים להתמודד עם משבר האקלים והגנת הסביבה. בחרתי להתמקד בשניים ספציפיים, כאלה שהממשלה הזו הגדירה קבועי זמן ספציפיים: אחד בנוגע לחקיקת חוק אקלים תוך חצי שנה, והשני לגבי פינוי המפעלים הפטרוכימיים מחיפה – תוך שלושה חודשים לקבוע מועד שהוא פחות מתוך עשור לפינוי אותם מפעלים מזהמים שמסכנים את בריאותם של תושבי מטרופולין חיפה. יחד עם זאת אני רוצה להאיר זרקור ולומר שההתחלה של הממשלה הזו ביחס להגנת הסביבה ומשבר האקלים אינה מבטיחה. ואני רוצה לשאול את חברי הקואליציה, אולי תוכלו להסביר לי מנקודת המבט של מדיניות ציבורית איך ההתחלה שלכם בהתמודדות עם הגנת הסביבה ומשבר האקלים עושה שכל. כשמדובר על ביטול המיסוי של החד-פעמי, איך זה משרת מדיניות ציבורית ראויה ונכונה כשאתם מעודדים את אזרחי ישראל פשוט לצרוך רעל? חד-פעמי מורכב מפלסטיק כזה שלא מתכלה מאות בשנים. עדיין לא מצאו את הדרך.
משה סעדה (הליכוד):
- - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
ביטלתם את המס על החד-פעמי, והמשמעות - - -
משה סעדה (הליכוד):
להעלות או להוריד - - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
בואו, זה לא – אני מבקש לשאול, חבר הכנסת סעדה, מה ההיגיון מבחינת מדיניות ציבורית בביטול המיסוי של החד-פעמי באופן שמעודד את אזרחי ישראל לצרוך רעל.
היו"ר ישראל אייכלר:
אין כאן דיאלוג, חבר הכנסת סעדה.
משה סעדה (הליכוד):
אנחנו לא יודעים, אדוני, להעלות או להוריד? אנחנו רואים את זה כרגע ולא ברור לנו. תחליט.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
תשמור עליי.
היו"ר ישראל אייכלר:
אין כאן דיאלוג. אמרת הערת ביניים – תודה רבה. תן לנואם לדבר.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אני מבקש לשמור גם על זכותי לדבר וגם על בריאותם והסביבה של אזרחי ישראל. זה פשוט מזהם את הסביבה שלנו. בעוד 50 שנה, אם תמשיך לצרוך באותו קצב, יהיה יותר פלסטיק בים מאשר דגים. פלסטיק ומיקרו-פלסטיק כבר נמצאים באיברים שלנו, במערכת העיכול, במחזור הדם. זה מסכן את הבריאות של אזרחי ישראל, ולכן אני לא מוצא שום היגיון, כעניין של מדיניות ציבורית, לעודד את אזרחי ישראל לצרוך חד-פעמי. אני גם לא מצליח להבין, אם אתה שואל, חבר הכנסת ואטורי, מדוע – שוב, מנקודת המבט של מדיניות ציבורית – למה זה היה נכון להחליש - - -
היו"ר ישראל אייכלר:
אני חושב שהתשובה תהיה בנאום הבא. יש לך עוד נאומים.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אז תן לי רק עוד משפט וחצי.
היו"ר ישראל אייכלר:
חבל לך. יש לך עוד נאום, אתה תוכל להספיק יותר כי הזמן - - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אני רק אומר במשפט וארחיב בנאום הבא. יש עוד שני דברים שאני לא מצליח להבין מה המדיניות הציבורית לגביהם ומדוע אתם הולכים בנתיב הזה. הראשון הוא להחליש ולבזר את הסמכויות של המשרד להגנת הסביבה, גם ביחס להעברת המשטרה הירוקה - -
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
- - וגם ביחס לקרן הניקיון - -
היו"ר ישראל אייכלר:
לא. אל תאריך. לא, לא, אין ו-, זהו. גמרנו.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
- - והביטול של הנת"צים. על זה אני ארחיב יותר מאוחר.
היו"ר ישראל אייכלר:
בנאום הבא.
היו"ר ישראל אייכלר:
כן, בנאום הבא.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
נת"צים. חשוב לעודד את אזרחי ישראל - -
היו"ר ישראל אייכלר:
חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בבקשה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
- - לנסוע בתחבורה ציבורית, והדרך לעודד את זה היא לא באמצעות ביטול נת"צים. תודה רבה.
היו"ר ישראל אייכלר:
חבר הכנסת טופורובסקי, בבקשה.
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
תודה, אדוני היושב-ראש. חברי וחברות הכנסת, יש שר? השר המקשר? שר מקשר יש?
היו"ר ישראל אייכלר:
יש שר. הינה, הוא פה, קיש.
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
אז אני אמשיך מאיפה שסיימתי בפעם הקודמת כשהורדת אותי.
טלי גוטליב (הליכוד):
תשאירו שדה מוקשים פעיל.
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
מה שדה המוקשים? דרך אגב, החוקים האלה - - -
משה סעדה (הליכוד):
אתם נראים עייפים, אני חייב להגיד.
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
למה? 06:00, מה, עוד לא 06:00.
משה סעדה (הליכוד):
אז למה העייפות הזאת - - -
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
אני מניח שזה ירד ממאות אלפים לעשרות אלפים צופים שצופים עכשיו בערוץ הכנסת. אני רוצה להזכיר שהחוקים – עכשיו אנחנו דנים בחוק שנוגע לפינוי מוקשים, אחר כך אנחנו נדון בחוק שנוגע למרכז הקנסות. אלו עוד חוקים שבממשלה הקודמת, שאנחנו היינו בה בקואליציה, אנחנו הבאנו אותם לכנסת. אני מזכיר שהקואליציה הנוכחית, שהייתה האופוזיציה הקודמת, התנגדה לכל דבר, גם לחוקים שהיו טובים לאזרחי ישראל וגם לחוקים שהיו חשובים לאזרחי ישראל. לא סתם אנחנו התעכבנו אפילו בשנה עם ביטול הפטור מוויזות לארצות הברית, בגלל שמי שהיום בקואליציה ידעו שהבוחרים לא יענישו אותם על זה, והם העדיפו להביך את האופוזיציה מאשר לעשות טוב למדינת ישראל. אנחנו לא נצביע נגד חוקים שעושים טוב למדינת ישראל ובטח לא נפגע בביטחון מדינת ישראל, ולכן אנחנו ככה נמשיך, ואנחנו נמשיך להיות לא אופוזיציה למדינה כמו שהקואליציה הזאת הופכת להיות, אלא אלטרנטיבה - -
משה סעדה (הליכוד):
- - - הלילה הזה שגוזל מאות אלפי שקלים - - -
נאור שירי (יש עתיד):
אמרת שאתה לא עייף.
משה סעדה (הליכוד):
אני בכיף, אח שלי - - - תמשיך, אני, רק כספי ציבור מעניין אותי. אני שמח מכל דקה. זה זמן טוב לקרוא ספר טוב. הכי טוב הזמן הזה.
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
אני יכול להסביר. ההנחיה של הייעוץ המשפטי היא שמרגע סיום המליאה, סופרים לפחות חמש שעות עד שמתחילים לכנס את הוועדות, ולכן אנחנו נמשוך את זה עוד ועוד, כדי שוועדת החוקה, בעיקר ועדת החוקה, לא תוכל להתכנס ולדון בתהליך - -
משה סעדה (הליכוד):
בעזרת השם, במושב הזה נעביר את החוק, תרצו או לא תרצו.
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
- - הלא-חוקי – זה כמה חוקים, דרך אגב – התהליך הלא-חוקי הזה שבו משנים את המשטר במדינת ישראל בלי הסכמה ובלי הידברות. נגמר לי הזמן?
היו"ר ישראל אייכלר:
יש לך עוד עשר שניות להגיד עוד משהו.
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
אוקיי. בלי הסכמה ובלי הידברות.
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
אני חושב שכדאי שכולנו נתעשת ונזכור שאנחנו נמצאים בדמוקרטיה, ובדמוקרטיה אנשים שלא מסכימים צריכים לשבת, לדבר ולהסכים. אבל כל עוד מכוונים אלינו אקדח לרקה, אקדח לרקת הדמוקרטיה, אנחנו לא נדבר. אנחנו פשוט נמנע את האסון הזה. תודה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – איננה. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אם אפשר את הנ"צ של שדה מוקשים, זה יותר חשוב - - - שדה מוקשים פעיל - - - כל הכבוד, מקורי, מעניין. פשוט מעניין.
קריאה:
מדובר על מוקשים פוליטיים, טלי.
טלי גוטליב (הליכוד):
שדה מוקשים.
היו"ר ישראל אייכלר:
בבקשה.
טלי גוטליב (הליכוד):
תשאיר את שדה המוקשים.
מירב כהן (יש עתיד):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה. תראו, השעה אוטוטו 06:00 - -
משה סעדה (הליכוד):
הגיע זמן קריאת שמע של שחרית.
מירב כהן (יש עתיד):
- - אנחנו אחרי לילה לבן. אבל האמת, אתם יודעים מה, אני לא עייפה - -
משה סעדה (הליכוד):
גם אנחנו לא.
מירב כהן (יש עתיד):
- - יש לנו הרבה כוח - -
משה סעדה (הליכוד):
יש לנו המון כוח.
מירב כהן (יש עתיד):
- - אנחנו צריכים הרבה לילות כאלה.
טלי גוטליב (הליכוד):
כוח, כוח.
משה סעדה (הליכוד):
בכיף, בכיף.
מירב כהן (יש עתיד):
אתם יודעים למה? כי אין לנו, באמת אין לנו שום ארץ אחרת, ואנחנו עושים את הדבר הכי טוב שאנחנו יכולים לעשות על מנת להגן על המדינה שלנו. אתם יודעים, שאולים אותי: למה אתם לא באים ומנסים ככה לעשות איזשהם תיקונים קטנים בחקיקה? תנסו מה שאתם יכולים. תראו, האמת היא שכמו כל מערכת ציבורית במדינת ישראל מערכת אכיפת החוק לא חפה מטעויות, ויש תיקונים שצריך לעשות. זה נכון לכל מערכת במגזר הציבורי – אבל לא ככה; לא בצורה כל כך לא אחראית, לא כשמביאים כל כך הרבה הצעות שכל אחת מהן היא מאוד מאוד קיצונית ומאוד לא אחראית, וביחד הן שיירה של די-ניינים שרומסת את הדמוקרטיה הישראלית. ראינו גם שהכנסתם כל מיני שפילים, כדי שתוכלו כאילו להוריד ולהגיד לנו, הינה, עשינו כל מיני תיקונים קוסמטיים. אסור לנו לשתף פעולה עם התהליך הזה, בטח לא כשמי שמוביל אותו הוא בן אדם עם שלושה כתבי אישום שמנסה לבחור את השופטים שיכריעו בענייניו.
משה סעדה (הליכוד):
ליריב לוין יש כתבי אישום?
מירב כהן (יש עתיד):
אני לא יודעת איזה שקר אתם עושים בנפשכם, אבל התהליך הזה מלוכלך, התהליך הזה מזוהם, ככה לא משנים דברים במערכת הציבורית.
משה סעדה (הליכוד):
את יודעת שראש הממשלה בניגוד – הוא לא יכול להתעסק בזה. יריב לוין מוביל את זה, הוא זה - - -
מירב כהן (יש עתיד):
לא לוקחים בן אדם שיש לו ניגוד אינטרסים וניגוד עניינים, שאסור לו לעסוק בנושא הזה בכלל - -
טלי גוטליב (הליכוד):
אבל יריב לוין עושה את זה, אין לו שום ניגוד אינטרסים.
מירב כהן (יש עתיד):
- - הוא בכלל חתום על הסדר ניגוד עניינים, אסור לו לעסוק בנושא הזה בכלל. והוא זה שמוביל רפורמה שתכריע מי יפסוק בעניינו בבית המשפט בעוד כמה שנים.
משה סעדה (הליכוד):
יריב לוין לא - - -
מירב כהן (יש עתיד):
עם יד על הלב – מה הקשר בין זה לבין תנועת הליכוד? מה הקשר בין זה לבין הערכים הליברליים של התנועה שלכם? אל תעשו שקר בנפשכם.
משה סעדה (הליכוד):
אנחנו אנשי צדק, הוד והדר - - -
היו"ר ישראל אייכלר:
חבר הכנסת סעדה, תמה מכסת הערות הביניים בנאום הזה.
מירב כהן (יש עתיד):
תראו, על כל הצעה אפשר להתפלפל, בכל דבר אפשר למצוא איזונים. נגיד, פסקת ההתגברות: אפשר לעשות דיון מלומד, אם זה צריך להיות ברוב של 61 או אם זה צריך להיות ברוב של 70 עם עשרה חברים מהאופוזיציה – אפשר לדבר על זה. אבל כשמביאים הכול בבת אחת – אנחנו פשוט נשמש עלה תאנה. יהיו פה רק שינויים קוסמטיים, ואנחנו עלולים להיות עלה תאנה להרס של המדינה, להרס של הדמוקרטיה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אבל לפי ההצעה - - -
היו"ר ישראל אייכלר:
אמרתי שתמו ההערות.
מירב כהן (יש עתיד):
אם הייתם אנשים אחראיים, הייתם מביאים הצעה אחת בכל פעם, דנים עליה, מיישמים אותה באחריות ורואים אם יש צורך בהצעה נוספת.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה.
מירב כהן (יש עתיד):
כיוון שמטרתכם היא לא לבנות ולשפר אלא להרוס, אתם מתנהלים כפי שאתם מתנהלים.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה.
מירב כהן (יש עתיד):
אנחנו לא נשתף עם זה פעולה, ונהיה פה עוד לילה ועוד לילה, כי זה הדבר הכי חשוב שאנחנו יכולים לעשות למען המדינה שלנו. אין לנו ארץ אחרת.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בוקר טוב. בחודשיים מאז שהושבעתי לכנסת ישראל – צפרא טבא – למדתי שבישראל יש רק רשות אחת: רשות שמבצעת ורשות שמקדמת חקיקה דורסנית; למדתי שבפועל אין בישראל - - -
משה סעדה (הליכוד):
- - -
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
סעדה, אני מבטיחה לך שאני לא אפריע לך כשאתה תדבר.
משה סעדה (הליכוד):
לא, אולי זה בגלל הבוקר. זה לא מסתדר עם הלוגיקה, משהו לא ברור לנו. זאת לוגיקה. אם אמרת מחוקקת - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
כמה להוסיף לה, דקה או שתיים?
משה סעדה (הליכוד):
תראה, הלך הלילה, יש לנו כיף של בוקר - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
הלכו הלילה והבוקר - - -
קריאה:
אז לך תתפלל.
היו"ר אוריאל בוסו:
לא, אנחנו מתירים לך מניין פועלים. בבקשה.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
למדתי שבפועל אין הפרדת רשויות בישראל, יש רק רשות מבצעת, רשות שמבקשת לקבוע מי תהיה הרשות השופטת, ובוודאי מבקשת לקבוע את סדר-יומה והחוקים של הרשות המחוקקת. אני באמת שואלת: איפה הבלמים והאיזונים? איפה הבקרה והפיקוח על הרשות המבצעת? במהלך השבת אני חיפשת את מצע הליכוד שבו תפורט הרפורמה המוצעת; אז זהו, שלא מצאתי את הרפורמה המוצעת, וגם לא מצאתי מצע לליכוד שהתושבים או האזרחים הצביעו לפיו. לפיכך אני חשבתי שאני אשתף את הכנסת הנכבדה בקטע רלוונטי מתוך מצע יש עתיד, שנמצא בפירוט באתר האינטרנט. בחרתי בקטע שמדבר על כתיבת חוקה לישראל: "מדינת מהגרים מגוונת כמו ישראל זקוקה לחוקה כדי שתוכל להתכנס סביבה באופן מאחד ומגבש. התפיסות הרב-תרבותיות שפשטו בישראל בשנים האחרונות מונעות מכלל החברה הישראלית להתייצב מאחורי אתוס מחייב, אשר בלעדיו אין לנו קיום משותף. הכרזת העצמאות תהווה את פרק המבוא לחוקה ותהפוך לחלק בלתי נפרד ממנה. החוקה עצמה, שתיכתב ברוח הכרזת העצמאות לאור חזונם של נביאי ישראל מחד גיסא ומתוך תפיסות ליברליות בנות זמננו מאידך גיסא, תגדיר את מושגי היסוד הישראליים ותתמודד בכנות ובאומץ עם המורכבויות הטמונות בשאלות דת ומדינה; עם המתח הקיים בין הגדרתה של ישראל כמדינה יהודית להגדרתה כמדינה דמוקרטית" - -
היו"ר אוריאל בוסו:
להתכנס לסיום.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
- - "עם היחס למיעוטים ועם האיזון הנדרש בין החופש הנתון לכל אדם לחיות את חייו ובין מחויבותו לקהילה ולכלל". פרקיה של החוקה בישראל כבר החלו להיכתב הלכה למעשה באמצעות חקיקת חוקי-יסוד טלאי על טלאי.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
יש עתיד מאמינה שיש להשלים את מפעל חוקי-היסוד, ובראשו לחוקק את חוק-יסוד: החקיקה, שיסדיר לראשונה את המדרג הנורמטיבי - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
- - בין חוקי-היסוד לחוקים אחרים - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
- - ואת היחסים בין שלוש הרשויות. תודה, אדוני.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חברת הכנסת טלי גוטליב, מוותרת?
טלי גוטליב (הליכוד):
ברור.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
לילה טוב, בוקר טוב, אני רוצה לדבר על דמוקרטיה. הרבה מדברים עליה, והגעתי למסקנה שהרבה ישראלים טרם הפנימו שדמוקרטיה בלתי אפשרית ללא הפרדת הדת מהמדינה. התרגום של המילה היוונית דמוקרטיה הוא בעצם משני שורשים: דמוס – עם; וקרטיה – שלטון. פירושה של המילה שלטון: שליטה – רשות או גוף העומדים בראש המדינה, ובידיהם סמכויות לניהול המדינה ותושביה. לאור זאת, במדינה שנחשבת דמוקרטית וקוראת לעצמה דמוקרטית, הסמכויות לקבלת ההחלטות נמצאות בידי העם. יש נציגים של קבוצות אוכלוסייה שונות, נבחרי ציבור אשר משתתפים בקבלת ההחלטות. עד כה ישראל נראית מדינה דמוקרטית – יש לנו כנסת, אנחנו, נבחרי הציבור, עובדים יום ולילה, תרתי-משמע, כדי לנהל את המדינה, להחליט או להשפיע על קבלת ההחלטות. האזרחים במדינה דמוקרטית אמורים להיות שווים הן בזכויות והן בחובות. אבל בפועל בישראל יש עולם שלם נוסף בתוך המדינה: מדינה בתוך מדינה. השלטון ההוא לא ממש בידי העם, הקרטיה לא ממש שייכת לדמוס. יש לנו קרטיה נוספת, שלטון נוסף, שלטון של הדת; עולם שלם של חוקים, בתי דין, אופנה, מוצרי מזון, מרכזי קניות, מוסדות חינוך ועוד. העולם הזה חי ונושם. לעולם הנ"ל יש ממשלה משלו ומנהיגים, והעולם הזה לא ממש נפרד ואינו עצמאי ממש. לתושבים של העולם הנ"ל יש את כל הזכויות כמו לכל האזרחים במדינה, אבל בחובות – אין שוויון. אז אני שואלת שאלה, אני רוצה לשאול אתכם: האם מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית לגמרי? ללא שוויון זכויות וחובות אין דמוקרטיה; ללא כבוד האדם וחירותו אין דמוקרטיה; ללא פלורליסטיות אין דמוקרטיה; פלורליזם הוא גישה המכירה בכך שלכל מין אנושי ישנן דרכי חשיבה שונות. האם עם ישראל וכל האזרחים במדינת ישראל מסכימים לצעוד לכיוון של מדינת הלכה ושלטון הדת? בעיניי יש הבדל בין מורשת ומסורת לאומית לבין שלטון של הדת וכפייה דתית.
היו"ר אוריאל בוסו:
משפט לסיום.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
במאה ה-21 המדינה המתקדמת, המדינה היהודית והדמוקרטית חייבת לשמור על אופייה הדמוקרטי לצד הכבוד לאמונה דתית. נשמור על עקרונותיה של מגילת העצמאות, המבטיחה קיום - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
אני מסיימת – שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור – אני מצטטת – לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין, ותבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
- - כולל זכויות של האזרחים החילונים ללא כפייה דתית ובכבוד הדדי.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת רון כץ, בבקשה.
רון כץ (יש עתיד):
תודה, אדוני. כנסת נכבדה, בכל ערב אני מקפיד להקריא סיפור לפני השינה לבן שלי, לינאי. אחד הסיפורים שהוא הכי אוהב הוא "האריה שאהב תות". הסיפור הולך ככה: מסופר על אריה שחי ביער והוא מאוד אהב תות, אבל ביער הזה אין תות. הוא מחפש תות. אימא שלו אומרת: תמצא משהו אחר, יש לנו קבב, יש לנו עלים, יש לנו הרבה מאוד דברים, אבל אין לנו תות. ואז יום אחד הגיעה קבוצה של ילדים ליער, והאריה הריח תות. כשהאריה הריח את התות הוא התקרב לילדים בשביל לדבר איתם, כי הוא רצה תות. וכשהוא התקרב לילדים, הילדים לא הבינו אותו והם נורא פחדו, אז הם רצו וברחו. אבל השאירו אחריהם את האוכל שלהם. בתיק האוכל שלהם היה תות. האריה ראה את התות וכל כך שמח, שהתחיל לאכול רק תות. אחרי שהוא אכל ואכל, הוא אמר: אוי, כואבת לי הבטן, אני לא רוצה יותר תות. ואז אימא שלו אמרה לו: חמודי, עכשיו אתה מבין? תאכל את האוכל שלך. אני רוצה להקביל את זה למה שאתם עושים פה למדינת ישראל – טלי, תקשיבי, תחכימי, את לא צריכה לצעוק כל הזמן, זה כבר נהיה בדיחה, יש לנו כבר כל מיני תנועות מצחיקות – תקשיבי.
טלי גוטליב (הליכוד):
אפילו את "האריה שאהב תות" הוא לא יודע לספר.
רון כץ (יש עתיד):
שנייה, נאפס את הזמן עוד פעם, אני מקווה שיואב עוקב, אני לא יודע, בטח תקבלי שיחת נזיפה בעוד כמה דקות.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
רון כץ (יש עתיד):
אוריאל, אני עוצר. אני צריך פואנטה, אז אני עוצר בחזרה. אני עוצר.
טלי גוטליב (הליכוד):
אתה לא רוצה קרבות, בוא, בוא - - -
רון כץ (יש עתיד):
איך עוצרים את הזמן?
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - נלך לקנות גם תות ביחד, מה אתה אומר?
רון כץ (יש עתיד):
אני בעד, טלי, בואי תמשיכי. טלי, אני רוצה לומר לך תודה בשם האופוזיציה, מעולם לא הייתה לנו בעלת ברית טובה ממך. עכשיו, אם אני אוכל להמשיך ברשותך וברשותכם, אני רוצה להקביל את זה למה שאתם עושים לעם ישראל: עם ישראל חשב שהוא בוחר במשילות. הוא בחר בהבטחות מפוצצות על להחזיר את הביטחון האישי, על להילחם ביוקר המחיה, ובסופו של דבר אתם באתם לפה, ואתם דוחפים לו את כל מה שהוא לא דיבר עליו: רפורמות שלא מעניינות אף אחד, דברים שלא מעסיקים אף אזרח במדינת ישראל. אתם לא מורידים את יוקר המחיה, אתם לא מעבירים את המשילות – להפך, בשבועיים האחרונים בעיית הביטחון האישי מעולם לא הייתה קשה יותר.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
רון כץ (יש עתיד):
כל מה שעשיתם פה מהיום שנבחרתם לא הועיל ולו לתושב אחד במדינת ישראל. תתביישו לכם.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חבר הכנסת סגן השר אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת זאב אלקין? לא חייב.
שר החינוך יואב קיש:
אל תוותר, אלקין.
משה סעדה (הליכוד):
רוצים לדבר על שר המים.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
טוב, האמת היא שהתכוונתי לדבר על משהו אחר, אבל - - -
משה סעדה (הליכוד):
- - - לשר המים.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אבל היות שאתה מבקש, אני אגיד כמה מילים על המשרד למשאבי מים. אבל קודם בכל זאת משפט על משהו אחר, חבר הכנסת סעדה, ברשותך - - -
משה סעדה (הליכוד):
- - -
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אתה תצטרך להחזיר לי, אני לא מצליח לדבר. תצטרך להחזיר לי את הזמן.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
משה סעדה (הליכוד):
אני שמח שאתה פה, כי נשמע על התפקיד הזה.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
תכף. תכף אני אסביר לך מה זה, פעם הייתה חברות בסיעת הליכוד. אבל לפני זה רק משפט אחד. הרי בבית הזה – לומדים את זה הרבה פעמים – יש כלל: יש אלוהים. בדרך כלל כשאתה עושה משהו, זה תמיד פוגש אותך בסיבוב, ואם לא בסיבוב שאחרי זה, אז בכמה סיבובים שאחרי זה. למשל, שני החוקים שאנחנו הולכים לדון בהם בשעות האלה של הבוקר, יכולנו להיות במצב שלא היינו צריכים לדון בהם. למה? כי כשהיינו ממשלה, לקראת סוף פועלה של הממשלה וכשכבר ידענו שיוצאים לבחירות, הצענו לאשר אותם. אם הייתם אומרים כן, הם כבר היו מאושרים ולא היינו צריכים להישאר פה; אמרתם, לא, אנחנו מתנגדים להם, לא אישרנו אותם – ועכשיו אתם צריכים להישאר פה בשעות האלה כדי להעביר אותם. ואגב, הרשימה של החוקים האלה היא ארוכה מאוד. עכשיו, לחבר הכנסת סעדה, כמה משפטים על איך נוצר הרעיון הזה של המשרד למשאבי מים, ומה הייתה פעם חברות בסיעת הליכוד. הסיפור הוא כזה: אני קיבלתי הצעה מראש הממשלה דאז וראש הממשלה היום להיות שר האנרגיה, ונעניתי לה בחיוב. רציתי להישאר במשרד להגנת הסביבה, הוא אמר לי, אני רוצה לשדרג אותך, יש לי מועמדת אחרת להגנת הסביבה, התעקש איתי על משרד האנרגיה. הסכמתי. ואז קיבלתי ממנו טלפון בערך כמה שעות לפני הקמת הממשלה, אבל כבר ראיתי את זה בכותרות קודם. הוא אמר לי, יש לי משבר עם יובל שטייניץ, רציתי שהוא יהיה שר ההשכלה הגבוהה, הוא לא מוכן, הוא הודיע לי שהוא הולך לכנסת, הולך להיות חבר כנסת פשוט, יעזוב את הקבינט. אולי יש לך רעיון יצירתי מה אפשר לעשות? ואני הייתי חייב ליובל שטייניץ; בפריימריז הראשונים שלי בסיעת הליכוד, על המקום של משבצת העולה, הוא היה זה ששכנע את נתניהו והסביר לו את מה שאני הסברתי לו, שבשיטה שהייתה קיימת אני לא איכנס בחיים, אלא פייגלין יכניס את הנציגים שלו. הוא עזב את מטה הפריימריז שלו, נסע לנתניהו, הסביר לו מה הולך לקרות, ויובל זה יובל, הוא לא יורד מהווריד עד שאתה לא נענה לו – ושינו את כללי המשחק, ונבחרתי. ולי יש כלל: להיות חבר, בטח אם זה מישהו שעשה לי טובה. אז הרמתי טלפון ליובל שטייניץ, אמרתי, אסור שלא תהיה בקבינט – ובאמת שנינו היינו מאוד בולטים בקבינט – ואמרתי: אני מוכן לעשות כל מה שאפשר כדי למצוא פתרון, כדי שאתה תישאר בממשלה ותישאר חבר בקבינט. כך נולד הרעיון הזה של משרד משאבי המים. אני יודעת שחטפתי על זה. אגב, זה תחום מרתק של 10 מיליארד שקל אחריות, חבר הכנסת סעדה - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
10 מיליארד שקל אחריות, ועשינו שם דברים חשובים. תחזיר אותי היום עוד פעם לאותו מצב, למרות שאני יודע את כל הצחוקים והכול – הייתי בוחר להחזיר טובה לשטייניץ ולשמר אותו בקבינט גם בשביל עם ישראל והתרומה שהייתה לו, והייתי מקבל את כל הביקורת. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה, חברות ראויה לשבח. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה.
משה סעדה (הליכוד):
ולכן אנחנו גם נמצא דברים, כמו שאתה עשית.
נאור שירי (יש עתיד):
נשבע שלא תיאמתי עם רון, גנב. כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בוקר טוב לכולם. אני אמשיך את הרציונל של למה לא הקראתי לבת שלי סיפור. אנחנו היום עוברים עם הבת שלי על "הכבש השישה-עשר", ויש לה גם רצונות ל"קדבובו", אבל אני בחרתי לעשות עברות, לא יודע, פיתוח ל"מעשה בחמישה בלונים". אני חייב גם לציין שמאיר כהן ושרן דיברו על זה, ואמרתי, יאללה, נעשה "מעשה בחמישה משרדים". בשיר הזה או בקטע הקרוב משרד ייחשב כבלון ובלון כמשרד, תלוי איזה קונוטציה תרצו. טוב, אז "מעשה בחמישה משרדים", מאת ביבי ומרים רות: ביבי הביא מתנה לכל ילד –משרד; לגלית משרד תעמולה, למאי משרד ללא תיק, לאורית משרד למשימות מיוחדות, לאיתמר משרד לביטחון לאומי, ולאבי הביא חצי משרד. כל השרים והשרות יצאו לטיול. איתמר שמח, רץ וקפץ, זרק את הבלון הירוק למעלה למעלה – זרק ותפס, זרק ותפס. נפל הבלון לשיח ורדים ונדקר, ופתאום – בום, טראח, מה קרה? הבלון התפוצץ, הבלון נקרע. אנא איתמר, אל תצטער, נביא לך משרד אחר. פגשו השרים את ביבי. שמחה גלית ואמרה: ביבי, נפח בבקשה את המשרד, גדול גדול, שיהיה מלא באוויר. גדול כמו השמש.
משה סעדה (הליכוד):
- - -
נאור שירי (יש עתיד):
הוא יירדם, וגם אתה מוזמן להירדם.
משה סעדה (הליכוד):
בא לי עכשיו קפה.
נאור שירי (יש עתיד):
לא, כי אתה מה זה מעניין. תדע לך, בכל השיח שלך אנחנו כולנו מאוד מתעניינים. ביבי ניפח את הבלון, ניפח וניפח, ופתאום, מה קרה? בום טראח, הבלון התפוצץ, הבלון נקרע. פגשו הילדים את מיצי, החתולה של סיגלית. חטפה מיצי את הבלון של מאי, גלגלה ותפסה, גלגלה ותפסה, שרטה את הבלון בציפורניים, ופתאום – בום טראח. אל תצטערי, מאי, כך גם קרה לגלית. זה סופו של כל בלון. הבלון של התעמולה התפוצץ, הבלון של השר ללא תיק התפוצץ, הבלון של השר לביטחון לאומי התפוצץ, נשארו רק שני בלונים. פחדה אורית שגם הבלון שלה יתפוצץ. חיבקה אורית את הבלון כמו שמחבקים בובה, כמו שמחבקים את אימא. יפה מאוד, חבר הכנסת משה טור פז.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
נאור שירי (יש עתיד):
אני מסיים. בום טראח, מה קרה? הבלון התפוצץ, הבלון נקרע. אל תצטערי, אורית, כך קרה גם למאי, זה סופו של כל בלון.
היו"ר אוריאל בוסו:
אפשר להמשיך את הסיפור בדיון הבא, חבר הכנסת נאור.
נאור שירי (יש עתיד):
משפט אחרון. לדיון הבא?
היו"ר אוריאל בוסו:
כן, סיפור בהמשכים.
נאור שירי (יש עתיד):
אבל תדע לך, פגעת בבלון של אבי, זה הבלון המשמעותי.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
נאור שירי (יש עתיד):
ערב טוב.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חבר הכנסת השר שלמה קרעי – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה.
משה טור פז (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני אלך על אווירה אחרת, ברשותכם. אומנם זה רק עוד שלושה חודשים, אבל בכל זאת. עוד שלושה חודשים נציין את ליל הסדר. אנחנו נגיד בליל הסדר קטע מחז"ל שנראה לי מתאים לשעה הזו של הבוקר. מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא ורבי טרפון – אדוני יושב-הראש, יש התלבטות הלילה אם אפשר או אי-אפשר לומר ברכות השחר. אם ישנת מספיק.
היו"ר אוריאל בוסו:
לפי הספרדים אפשר גם אם לא ישנו.
משה טור פז (יש עתיד):
אשכנזים נוהגים רק אם ישנת 30 דקות ברצף.
היו"ר אוריאל בוסו:
אנחנו נוציא אתכם ידי חובה במקרה הזה.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
משה טור פז (יש עתיד):
תודה, טלי. שהיו מסובים בבני ברק והיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה, עד שבאו תלמידים ואמרו להם: רבותינו – זה ממש עכשיו, לנץ – הגיע זמן קריאת שמע של שחרית. לא נקריא את ההמשך, אבל - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - הגדה של פסח.
משה טור פז (יש עתיד):
- - יש פירוש שאומר שהקטע הזה בעצם מדבר על התייעצות שגדולי הדור שמתוארים כאן ערכו לגבי המרד ברומאים. כלומר, הייתה להם התלבטות על פרטי המרד – אם לצאת עכשיו, אם לצאת אחר כך. ולכן כשתלמידיהם אומרים להם: רבותינו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית, הם בעצם אומרים להם: רבותינו, הגיע הזמן לצאת, להפסיק לדבר, להתחיל בפועל למרוד. זה בעצם המשל של קריאת שמע של שחרית. מה שתומך בפירוש הזה – שרבי עקיבא היה באמת מהתומכים הראשיים של מרד בר כוכבא. דרש עליו: "דרך כוכב מיעקב", את הפסוק, ועל כך ענו לו: "יעלו עשבים בלחייך ועדיין בן דוד לא בא". אז המשל הזה, שקריאת שמע של שחרית היא בעצם הקריאה למרד, אני חושב שהוא מאוד מאוד מתאים, אדוני היושב-ראש, לימים האלה. נכון, ממשלת ישראל קיבלה החלטה. אומנם רבותינו אמרו "הווי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא אימת מלכות איש את רעהו חיים בלעו", והם לא אמרו את זה על מלכות ישראל, הם אמרו את זה על מלכות רומי, כי למרות שהם לא אהבו אותה הם חשבו שצריך לשמור עליה. ובכל זאת אני חושב שאת נס המרד – המרד בגזרות המלחמה של הדמוקרטיה – אנחנו מרימים בימים אלה. נכון, אנחנו חלילה לא נפיל את השלטון ולא נילחם בו כרומאים, אבל כן יצאו אנשים לרחובות, אומרים: רבותינו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית. אנחנו נשמור על הדמוקרטיה ולא ניתן לה ליפול. בוקר טוב, חברים.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
שוב בוקר טוב. אני רוצה לדבר בשעת בוקר זאת על משהו שכביכול היה אמור לשמח – בטח אותי – שקרה השבוע, אבל הוא רק מראה איזה אבסורד. לפני יומיים התפרסם ששר החקלאות מוסיף מיליון וחצי שקלים לטובת אימוץ כלבים. כלבים, חתולים. איפה בועז ביסמוט? הוא היה חתול.
ינון אזולאי (ש"ס):
מה היא רצתה?
יסמין פרידמן (יש עתיד):
מה? מה? מה?
ינון אזולאי (ש"ס):
מה רצית, חתולים? תפני פה עכשיו לשר - - - לא הבנתי.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אז אני אסביר. אם תקשיב עד הסוף אני אסביר, אוקיי? התקציב שאני ביקשתי להקציב שנה שעברה – הינה, בועז פה, בועז היה החתול, אז אולי עכשיו יש לו איזו הזדהות מינימלית עם בעלי חיים. למישהו לפחות שיהיה אצלכם.
בועז ביסמוט (הליכוד):
- - -
יסמין פרידמן (יש עתיד):
כן, אני רציתי להזמין אותך לצוהריים. בתור מאכילת חתולים אני צריכה להאכיל את החתול. אז ככה, ינון. כדי לסבר לך את האוזן - - -
ינון אזולאי (ש"ס):
- - -
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אבל תקשיב. הוא לא נותן לי לדבר. אחר כך אתה לא תגזול מהזמן שלי.
היו"ר אוריאל בוסו:
לא, את מנהלת איתם דו-שיח, הם לא מפריעים.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אין בעיה. ינון, תקשיב, אם אתה באמת רוצה להבין. המטרה של ה-12 מיליון שעברו בזמנו הייתה לטובת צמצום חתולי הקהילה, חתולי הרחוב. זה משהו שאמור להיטיב גם עם מי שאוהב את בעלי החיים וגם עם מי שלא. מה שקרה השבוע זה שהוסיפו מיליון וחצי שקלים לטובת תוכנית אימוץ לכלבי רחוב. מה שקורה במדינה עם כלבי פזורה, בעיקר בדרום ובצפון, הוא קטסטרופלי. אנחנו מדברים על עשרות אלפי כלבים שהפכו להיות כלבי בר. הם תוקפים חיות בר, הם תוקפים אנשים, הם מתלהקים. גם בני האדם סובלים, במיוחד בצפון ובדרום, אבל גם הכלבים האלה סובלים. מדובר בתוחלת חיים של שלוש שנים, כשהם חשופים לקור, למחלות, להתעללויות ולרעב. המיליון וחצי האלה למעשה מקבעים את המצב הקיים. הכסף הזה צריך ללכת אך ורק לטובת עיקור וסירוס כלבי הפזורה.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי ועדת הכספים, היא תשכנע אתכם בסוף להעביר כסף לחתולים. תקשיבו.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
עכשיו, מה האבסורד? ינון, לא, אתה חייב להבין מה האבסורד, אתם חייבים להבין את האבסורד שנייה - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
אין בעיה, הם קיבלו. סיימת?
יסמין פרידמן (יש עתיד):
לא. הצעד הזה - - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
- - -
יסמין פרידמן (יש עתיד):
רגע, אני אסביר איפה האבסורד. הצעד הזה נעשה בלי להבין בכלל את המטריה. בתקציב משרד החקלאות יש 4.5 מיליון שקלים לטובת עיקור וסירוס כלבים עם בעלים, אוקיי?
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
מתוכו נלקח התקציב לאימוץ. עכשיו, התקציב הזה, לא מצליחים לממש אותו כל שנה. אם שר החקלאות היה עושה קצת עבודת מטה - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים. אפשר את ההמשך אחר כך, בנאום הבא.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
רגע, משפט אחרון. עם קצת עבודת מטה וקצת הבנה, היה מבין שהכסף הזה מיותר פה, וצריך להשקיע אותו במשהו שיצמצם את הבעיה ולא יקבע אותה.
ינון אזולאי (ש"ס):
- - - לכיוון תל אביב - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה, חברת הכנסת פרידמן.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
תודה.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת דוד אמסלם – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בוקר טוב לכולם. אני חייב להגיד שלמרות כל האירוע הדי-מטורף הזה עם ההפיכה המשפטית, או ההפיכה המשטרית, או הרפורמה המשפטית – שכל אחד יבחר את המונח שנוח לו – אני יחסית אופטימי. הייתה לי זכות גדולה במוצאי שבת להיות אחד מ-80,000 אזרחים ישראלים שיצאו לכיכר הבימה להפגין. היו גם אלפים בחיפה ובירושלים. פגשתי המון אנשים, דיברתי עם מאות אנשים, ואין לי ספק שהמחאה הזאת תלך ותתעצם. גם ברחובות אין לי ספק שכבר השבוע ההפגנה בתל אביב תהיה הרבה יותר גדולה, הרבה יותר משמעותית, ואנחנו נגיע למספרים מאוד מאוד גדולים – גם בחיפה, גם בירושלים, ואני שומע קולות מכל הקשת הפוליטית ובאקדמיה, אנשים מתחילים להבין שיש פה אירוע מאוד משמעותי לעתיד הדמוקרטיה הישראלית. אני חייב להגיד לכם שלמרות הזחיחות שלכם והיהירות אני מעריך שיש לנו סיכויים לא רעים בכלל לעצור את הסכנה הזאת בסופו של דבר. איפה אני כן מודאג? אני כאיש כלכלה וכאיש כספים יודע שהכלכלה חיה ומתנהגת לפי הסימנים, לפי המסרים, והמסר מהרפורמה הזאת הוא מאוד מאוד שלילי. אנחנו כבר שמענו אזהרות מהסוכנות סטנדרד אנד פורס, שהזהירה שהחלשת מוסדות השלטון במדינת ישראל עלולה להביא להורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל, ויש לזה מחיר כלכלי של מיליארדים. אתם גם צריכים להבין שאף משקיע סביר זר לא ישקיע במדינה שהעתיד הכלכלי שלה או עתיד הנכסים שלה לא מובטח. ולמצב שבו רוב קואליציוני מקרי בפרלמנט הישראלי יכול לפגוע בזכות הקניין אחרי אישור הרפורמה, יש משמעות. בעולם רואים את זה, ובעולם מכירים את זה, ומשקיעים כבר עושים את החישוב מחדש.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
משפט אחרון, אדוני. אני מציע לכם שוב עם כל היהירות והזחיחות שלכם לחשוב גם על כלכלת ישראל, כי יש לזה מחיר כלכלי מאוד מאוד משמעותי. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה, אדוני.
מיקי לוי (יש עתיד):
בוקר טוב. אדוני היושב-ראש, חבל שחברת הכנסת גוטליב יצאה. לחוק הזה בסיבוב הקודם הצביעו נגד; נגד פינוי המוקשים ברמת הגולן, נגד האפשרות של פגיעה בחיי אדם – נגד, נגד, נגד. דוגמה קלאסית. היום הגיע החוק הזה. הצביעו נגד, מה לעשות? ישבתי כאן, אני ראיתי. אני ספרתי את הקולות. אז אל תבואו בטענות. עמד כאן על הדוכן חבר הכנסת שר המשפטים יריב לוין, יצא המרצע מן השק. אמר: כן, כתבי האישום כנגד חבר הכנסת ראש הממשלה נתניהו מהווים זרז בקידום כל הרפורמה. הוא אמר את זה מעל הדוכן הזה, ישבנו כאן ושמענו. סוף-סוף יצא המרצע מן השק; כל כתבי האישום למיניהם – גם כתבי האישום שהיו על השולחן, גם המצב הלא-ברור לכאורה, האם כתב האישום או האם ההסכם או ההסדר שהגיע אליו חבר הכנסת דרעי עם בית המשפט הוא עם קלון או ללא קלון. במקום ללכת לשופט עמית כדי שיפסוק, הוא בחר ללכת לבית המשפט, בחר ללכת דרך ארוכה. אבל גם כאן ברור שהחוק היה חוק פרסונלי. מיהרתם לעשות אותו בטרם הקמת הממשלה; בטרם הקמתם ממשלה חוקקתם את החוק הזה. להגיד שאלה לא חוקים פרסונליים? סיפורי סבתא. נראה לאן זה יוביל אותנו, כל המהירות המטורפת הזאת, שינוי הדרך, ההפיכה המשטרית במדינת ישראל. ואיך אמר כאן מישהו – נחזיר את זה, יבוא יום. לא תהיה הפיכה משטרית; מי שאמר שתהיה פה מלחמת אחים, חס וחלילה – לא תהיה מלחמת אחים. אנחנו נתווכח, אנחנו נריב, אבל מלחמת אחים לא תהיה במדינת ישראל. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חבר הכנסת עידן רול.
עידן רול (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, שכנראה מתכנן לשבור פה שיא בעמדה, כנסת נכבדה, הממשלה הנוכחית והיחס שלה כלפי יהדות התפוצות מגיעים בזמן מאוד קריטי. מי שמכיר מקרוב ועוקב במיוחד אחרי הקהילות היהודיות בארצות הברית, יודע שאנחנו נמצאים בחלון זמנים משמעותי מאוד, מוגבל בזמן, ואם לא נשנס מותניים, נגביר מאמצים ונמצא דרכים אחרות ממה שעשינו עד היום להגביר את המאמצים ולעבוד עם יהדות התפוצות בארצות הברית, אנו עלולים לאבד באופן משמעותי את הקשר עם הדור הצעיר של יהדות התפוצות בארצות הברית. הרבה פעמים אנחנו מתעסקים והתקשורת מתעסקת והציבור מכיר יותר את אותם מבקרים שיש לנו בדרך כלל מהשמאל היותר קיצוני בארצות הברית, אבל הם מיעוט. הפחד הכי גדול הוא ממה שנקרא, הרוב הדומם; מאותם אנשים שפשוט כבר לא כל כך מתעסקים בישראל. הם אנשים שפחות חשוב להם, פחות אכפת להם. אפילו שזה מוזר לנו כישראלים להבין את זה, צריך להבין שהדור הצעיר של יהודי ארצות הברית כבר לא מתעסק אוטומטית בישראל וממקם את ישראל בראש סדר העדיפויות שלו. ישראל לא אוטומטית בראש מעייניהם. זה לא אומר שהם פחות ציוניים, זה לא אומר שהם אנטי ישראל – ממש לא. רובם פשוט כבר מנהלים דיאלוג אחר עם היהדות שלהם. הם יהודים והם אמריקאים והם עוד הרבה דברים. ככל שמאבקי זכויות אדם וסוגיות ליברליות – וכידוע, מרבית יהודי ארצות הברית מגדירים את עצמם כליברלים – ככל שסוגיות נוספות עולות על סדר-היום הציבורי, גם הסוגיה הציונית מקבלת סוג של תחרות. הסוגיה הציונית צריכה להמשיך להישאר רלוונטית בעיני דור שגדל על נרטיב שונה; בעיני דור שאולי לא ביקר עדיין בארץ; בעיני דור שהוא שונה מההורים שלו, דור שגדל על ישראל חזקה ויציבה, ישראל שאולי הם כבר לא מרגישים שהם חייבים למהר לעזרתה או לעמוד לצידה. למעשה היום כשמסתכלים על הסטטיסטיקות והתחזיות לקהילות יהודיות ברחבי העולם, בהרבה מקרים ישראל החזקה היא שצריכה לתת חזרה. המשוואה התהפכה – ישראל היא זו שצריכה לעזור ולחבר את הקהילות ולחנך אותן ליהדות ולציונות וללמוד על המנהגים שלהן ועליהן ועל יהדות התפוצות, להשקיע משאבים בביטחון שלהם.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
ולכן הממשלה הזאת – ובעיניי זה אסטרטגי ומהותי לעתיד המדינה הרבה מעבר לקואליציה ואופוזיציה – צריכה לייצר תוכנית פעולה חדשה ואמיצה לחיזוק הקשר עם יהדות התפוצות. תודה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חבר הכנסת דני דנון – אינו נוכח. חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יש פה שר? איפה השר?
היו"ר אוריאל בוסו:
כן, כן. יואב קיש.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
אני רוצה לוודא שיש פה שר, יש פה הכול. כי אם לא יהיה פה שר, יכול להיות שכל הדיון פה הוא לא תקין, ולא נוכל – יהיה חבל לחזור על כל הדיון הזה מחדש.
קריאה:
מה הבעיה?
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
נהפוך הוא – אין בעיה. רק רציתי לוודא שהדיון תקין, שכולם נמצאים, שהכול בסדר. הכול טוב.
היו"ר אוריאל בוסו:
זה על חשבון הזמן שלך, הדיאלוג הזה.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
בסדר גמור. אתה אומר – אם הדיון לא תקין נלך לבג"ץ, אבל אני לא בטוח מה יהיה עם בג"ץ אחרי שהדיון הזה ייגמר.
משה סעדה (הליכוד):
עד שתגיעו לבג"ץ, בגץ לא יהיה. תזדרזו.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
בדיוק. זאת בדיוק הנקודה.
משה סעדה (הליכוד):
- - -
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
בג"ץ יבוא לפה. יפה. אז אתה יודע מה הבעיה, חבר הכנסת? אל"ף, נעים מאוד. טרם הספקנו להכיר. אז אני מניח שלא שמעת את הנאום שלי שנשאתי פה בשעה 04:20. בנאום שנשאתי בשעה 04:20 שוחחתי בדיוק על הסרטון הזה, ואמרתי שבשבוע שעבר אנשים שחושבים שהם חורשי רעתי הפיצו סרטון שהכנתי לפני שנתיים, ואני מאוד שמח על זה. אני חושב שחשוב מאוד – הלוואי שכל אזרח בישראל היה רואה את הסרטון הזה, כי מה שיבין מי שרואה את הסרטון הזה – אל"ף, יבין למה כל כך דחוף לנו לתקן את האיזון בין הרשויות, וצריך לתקן. אני חושב שהיום מערכת המשפט חזקה מדי ביחס לשאר הרשויות, ביחס לכנסת ולממשלה, ואת הדבר הזה חשוב מאוד לתקן.
היו"ר אוריאל בוסו:
גם לא את הפוסטים של נפתלי בנט. אחד לאחד מה שעושה.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
אדוני היושב-ראש, אתה לא יכול להפריע לי.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
ומי שלא יראה את הסרטונים האלה לא יראה את הדחיפות בתיקון. עוד דבר שחשוב מאוד לראות בסרטונים האלה הוא מה אנחנו, אנשי הימין, הרגשנו 30 שנה; מה הרגשנו כשמערכת המשפט פועלת בניגוד לעמדות שלנו, פועלת בצורה כוחנית כלפינו. מה שיקרה אחרי מה שמציע יריב לוין, שר המשפטים, הוא שהחצי השני של העם ירגיש בדיוק כמו שאנחנו הרגשנו 30 שנה, וזה פשוט לא מוצלח.
משה סעדה (הליכוד):
מתן, זה מה שאילת שקד אמרה, זאת הייתה הרפורמה שלכם - - - אתה יודע בדיוק - - - הכול התפוגג.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
חבר הכנסת סעדה, אתה יודע, תשאל פה – הינה, שר החינוך.
משה סעדה (הליכוד):
- - -
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
הערת ביניים היא משהו קצר, אתה צריך לתת לי לענות. יושב פה שר החינוך.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
משפט סיום. שר החינוך הרי נכנס לפוליטיקה, נישא על גלי חוק השוויון בנטל וגיוס חרדים לצבא. זה היה ה-top issue שלו, number one, זה היה הנושא שלו – גיוס חרדים לצבא ושוויון בנטל. בפעם שעברה ישב פה מישהו מיש עתיד, שאל אותו: אדוני שר החינוך, מה דעתך לגבי שוויון בנטל? מה הוא אמר? למה אתה מדבר בכזו שנאה? למה אתה מדבר ככה? אז בואו, אל תדברו פה על התהפכות.
היו"ר אוריאל בוסו:
בגלל איך שהוא דיבר הוספתי לו חצי דקה.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
מה שנקרא, טלו קורה.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת חילי טרופר, בבקשה.
משה סעדה (הליכוד):
מה שאמרתי בהתחלה - - - גם שילמתי מחיר. מתן, תשלחו מכתב תודה ליריב לוין.
היו"ר אוריאל בוסו:
הזמן שלו התחיל.
חילי טרופר (המחנה הממלכתי):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כל הנושאים שדנים עליהם פה חשובים מאוד, כמובן. בתוכם נבלע שבשבוע שעבר המוסד לביטוח לאומי פרסם את דוח העוני; פורסם שיש כמעט שני מיליון עניים בישראל, למעלה מ-850,000 ילדים עניים. יש הרבה מה להגיד על עוני, כמובן, אבל דווקא בחרתי להקריא קטע קצר של פאביו וולו על מה הוא עוני, כי לפעמים אנחנו מדברים, וקשה להבין, ודאי למי שלא חווה את זה באופן ישיר. אז הוא כותב: "נולדתי למשפחה ענייה. אילו היו מבקשים ממני לתמצת בכמה מילים מה זה בשבילי להיות עני, הייתי אומר: 'זה כמו לשבת קטוע ידיים מול שולחן מלא בכל טוב'. אני לא מכיר את העוני כמו שהוא מוצג לפעמים בטלוויזיה – אנשים חסרי כול שמתים מרעב; אני מכיר את העוני של מי שיש לו מעט, יש לו מה לאכול וקורת גג וגם טלוויזיה ומכונית – עוניו של מי שיכול להעמיד פנים שהוא לא עני. זה עוני מלא בחפצים, אבל גם במועדי פירעון. בעוני מהסוג הזה אתה בר מזל וגם ביש מזל. יש כאלה שמצבם טוב יותר וכאלה שמצבם גרוע יותר. אבל יש תחושה של בושה, של אשמה, של סירוס מתמשך, וגם חרדה, תחושה של ארעיות שמרחפת מעל הכול; זעם כבוש והרכנת ראש. אתה לא עני כל כך שאין לך בגד ללבוש, אבל הבגדים שאתה לובש מציגים אותך עירום וחושפים את הסוד שלך. כל תיקון קטן מכריז מי אתה. זאת דאגה מתמדת שמשתלטת על המוח ולא מותירה מקום לשום דבר אחר. בעיני אחרים, אתה מנהל לפעמים חיים נורמליים, לכאורה, אבל למעשה אתה כפוף לחוק שונה: חוק המחסור. ובהדרגה אתה לומד לשקר. העוני הזה כרוך בשקרים – לפעמים בשקרים גדולים ולפעמים קטנים. אתה מתרגל להגיד שהטלפון בבית מקולקל, אבל למעשה ניתקו לך אותו; אתה לא יכול לצאת לארוחת ערב, כי אתה עסוק; השאלת את המכונית שלך לחבר, אבל האמת היא שאין לך כסף לדלק או לחדש את הביטוח. בכל שנות ילדותי ראיתי את אבא שלי עובד כמו חמור, משתדל לפתור בעיות. היה לו בית קפה קטן והוא עבד שם תמיד גם כשהיה חולה, אפילו בימי ראשון, כשהעסק סגור. הוא שהה שם במשך שעות כדי לסדר, לארגן ולנקות. אף פעם לא יצאתי לחופשה עם ההורים שלי. בקיץ היו מפקידים אותי בידי הסבים מצד אימא שלי, שהיו שוכרים בית בהרים. בימי ראשון הייתה אימא באה לבקר אותי, מוסרת לי דרישת שלום מאבא. אין לי אפילו תצלום אחד של שלושתנו באתר נופש. לא יכולנו להרשות לעצמנו לצאת לחופשה ביחד, לא היה לנו כסף". אז כשבאים לדבר על העוני – קצת פחות פטרונות והתנשאות וקצת יותר הבנה. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חברת הכנסת אורנה ברביבאי – אינה נוכחת; חבר הכנסת גדעון סער – אינו נוכח. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
- - - להילחם על הדמוקרטיה.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
הינה, סוף-סוף אחד שמדבר נכון. אכן מאבק על הדמוקרטיה. כבוד יושב-ראש הישיבה, חברותיי וחבריי, אנחנו ממשיכים בשיעורים הבסיסיים באזרחות שמובילים אותנו ומבטאים את הערכים שאני חושב שגם לכם הם חשובים, אבל בנימוקים של קואליציה, נגיד, נושאים פרסונליים, רצון להיות חלק מממשלה, אתם מאבדים את הכיוון, חבריי בקואליציה. הדמוקרטיה שמבטאת את הערכים היסודיים שלנו – שוויון וצדק וחירות, היא שיטת ממשל בעלת שני מאפיינים, ואני מסכם את הדברים שדיברנו עליהם במהלך הערב הזה – בצד התוכן הוא שלטון הרוב שנאבק. תפקיד הרוב בעם, הרוב בפרלמנט הזה, תפקיד הממשלה הוא למשול תוך שנאבקים על זכויות המיעוט והאדם היחיד – לא פחות מזה; ובצד הארגוני מתקיימת בדמוקרטיה מהותית מקבילית של כוחות בין הנבחרים לבין אנשי המקצוע, ואני מציע לחבריי בקואליציה, שכנראה יודעים את זה אבל מנסים לשכוח את העקרונות הללו – אנחנו ניאבק על כך שלא תשכחו – אנשי המקצוע שלעיתים אתם מזלזלים בהם וקוראים להם פקידים – הלא הם כוחות הביורוקרטיה שלפעמים נמאסת עלינו, אבל זו החומה הבצורה שבמהלך מאות השנים האחרונות מבטאת את המחסום שבין השלטון ללא מצרים לבין החיים שאנחנו רוצים לחיות. אותם אנשי מקצוע נבחרים או ממונים על פי כישרונם. בניגוד לשמועה הלא-מבוססת, חברותיי וחבריי, שרוב רשאי לעשות ככל העולה על רוחו, הרי שבכל דמוקרטיה מהותית יש גוף שבולם חריגה של השלטון מכללי-על. אם יש חוקה – מה טוב; אם יש ערכאה משפטית או מדינית גבוהה יותר – היא המחסום. נבצר מהשלטון לעשות כל מה שבא לו לעשות - -
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
- - אם הוא חורג מעקרונות ערכיים, וכאן המקום של שומרי הסף לסוגיהם.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
אדוני היושב-ראש, אפשר בהחלט לדון בייצוג מגוון של שומרי הסף, אבל אסור לאפשר משטר שאין בו מגבלות על השלטון.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה, חבר הכנסת אלון שוסטר.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
שלטון כזה הוא לא ייעודי, אדוני היושב-ראש, ולא דמוקרטי.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חבר הכנסת יואל רזבוזוב – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, בבקשה.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
אדוני היושב-הראש, חבריי חברי הכנסת, בשעת בוקר זו חשבתי לעשות משהו שישפוך קצת אור על הנושא שאנחנו מדברים עליו כאן כל הזמן בענייני החינוך, ואני מקדישה אותו בלי שום טיפה של ציניות לשר החינוך וגם לכם. אתם תיהנו. אז גם אם ייקח לי דקה יותר, אם אפשר – לתת לי את הזמן. פעם ילד קטן הלך לבית הספר. הוא היה ילד די קטן, ובית הספר היה די גדול. אבל כשראה הילד שיש דלת שדרכה אפשר להיכנס לכיתה ישר מהרחוב, הוא היה מאושר ובית הספר כבר לא נראה לו כל כך גדול. בוקר אחד, אחרי שהילד היה בבית הספר זמן מה, אמרה המורה: היום כולנו נצייר ציור. יופי, חשב הילד. הוא אהב לצייר ציורים. הוא ידע לצייר כל מיני דברים: אריות ונמרים, אפרוחים ופרות, רכבות וסירות. הוא הוציא את קופסת הצבעים שלו והתחיל לצייר. אבל המורה אמרה לו: חכה, עדיין לא הגיע הזמן להתחיל. היא המתינה עד שכולם נראו מוכנים, ואז אמרה: עכשיו כולנו נצייר פרחים. הוא אהב לצייר פרחים, והוא התחיל לצייר פרחים נפלאים בצבעים של ורוד וכתום וכחול, אבל המורה אמרה: חכה, אני אראה לך איך לצייר, וציירה לו פרח אדום עם גבעול ירוק. כך, אמרה המורה, ועכשיו אתה יכול להתחיל. הילד הסתכל על הפרח שציירה המורה ואחר כך על הפרח שהוא צייר; את הפרח שלו הוא אהב יותר. אבל הוא לא אמר זאת, הוא רק הפך את הדף וצייר בצד השני פרח בדיוק כמו הפרח שציירה המורה: פרח אדום עם גבעול ירוק. יום אחד, כשהילד כבר פתח את הדלת בכוחות עצמו, אמרה המורה: היום נעשה משהו בחמר. יופי, חשב הילד. הוא אהב חמר וידע לעשות כל מיני דברים: נחשים ואנשי שלג, פילים ועכברים וכו' – אני ערה גם לזמן. אבל המורה אמרה: חכה, עוד לא הגיע הזמן. היא המתינה עד שכולם נראו מוכנים, ואז אמרה: כולנו נעשה צלחת. יופי, חשב הילד. הוא אהב לעשות צלחות בכל הגדלים.
היו"ר אוריאל בוסו:
להתכנס לסיכום.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
אבל המורה אמרה: חכה, אני אראה לך איך עושים צלחת. אני מדלגת כאן. ואז קרה שהילד ומשפחתו עברו לגור בבית אחר.
היו"ר אוריאל בוסו:
משפט לסיכום.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
לא, לא, פה הפואנטה – וזה חשוב ממש. בית הספר היה גדול אפילו מן הקודם, ולא הייתה בו דלת שדרכה היה יכול להיכנס מן הרחוב ישר אל הכיתה; כדי להגיע לכיתה היה עליו לעלות כמה מדרגות ולעבור לאורכו של אולם גדול.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
ביום הראשון ללימודיו אמרה המורה: היום נצייר ציור - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה, נא לסיים.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
- - לא, לא. אין מצב. תראה, הם במתח.
היו"ר אוריאל בוסו:
אין בעיה, יש עוד דיון.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
היום נצייר ציור.
קריאה:
מה זה?
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
יופי, חשב הילד, וחיכה שהמורה תגיד לו איך לצייר.
היו"ר אוריאל בוסו:
סיפור בהמשכים. יש עוד דיון אחר כך.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
אבל המורה לא אמרה לו איך לצייר – מה, אני אשאיר אותם במתח?
היו"ר אוריאל בוסו:
כן, כן, סיפור בהמשכים. תודה רבה. בדיון הבא היא תמשיך את הסיפור – סיפור בהמשכים. חבר הכנסת גדי איזנקוט – אינו נוכח; אם כך תם הדיון. השר יואב קיש, השר המקשר, נא לעלות לסכם. בבקשה.
שר החינוך יואב קיש:
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רק רוצה לומר לך, היושב-ראש, שאתה מאוד נדיב עם הזמנים של האופוזיציה, והלוואי שהיו מתייחסים אלינו ככה כשאנחנו היינו באופוזיציה, תודה.
היו"ר אוריאל בוסו:
אם כן, חברי הכנסת, ניגש להצבעה. התקבלה כאן בקשה להצבעה שמית, הצבעה שמית, בבקשה. הצבעה שמית
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– בעד
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
אמיר אוחנה– אינו נוכח
ינון אזולאי– בעד
גדי איזנקוט– אינו נוכח
ישראל אייכלר– אינו נוכח
דן אילוז– בעד
ואליד אל הואשלה– אינו נוכח
קארין אלהרר– אינה נוכחת
זאב אלקין– אינו נוכח
דוד אמסלם– אינו נוכח
אופיר אקוניס– אינו נוכח
משה ארבל– אינו נוכח
יעקב אשר– אינו נוכח
אוריאל בוסו– בעד
דבי ביטון– אינה נוכחת
חיים ביטון– בעד
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– אינו נוכח
בועז ביסמוט– בעד
ולדימיר בליאק– אינו נוכח
מירב בן ארי– בעד
רם בן ברק– אינו נוכח
איתמר בן גביר– בעד
אברהם בצלאל– בעד
אורנה ברביבאי– אינה נוכחת
ניר ברקת– בעד
טלי גוטליב– בעד
מאי גולן– אינה נוכחת
יואב גלנט– אינו נוכח
גילה גמליאל– אינה נוכחת
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– אינו נוכח
סימון דוידסון– אינו נוכח
אבי דיכטר– אינו נוכח
גלית דיסטל אטבריאן– אינה נוכחת
אלי דלל– בעד
דני דנון– אינו נוכח
שלום דנינו– בעד
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
שרן מרים השכל– אינה נוכחת
ניסים ואטורי– בעד
מיכל מרים וולדיגר– בעד
יצחק שמעון וסרלאוף– אינו נוכח
יאסר חוג'יראת– אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– אינה נוכחת
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
משה טור פז– אינו נוכח
אחמד טיבי– אינו נוכח
יוסף טייב– בעד
אוהד טל– בעד
יעקב טסלר– בעד
חילי טרופר– בעד
אלי כהן– אינו נוכח
אלמוג כהן– בעד
מאיר כהן– אינו נוכח
מירב כהן– אינה נוכחת
מתן כהנא– אינו נוכח
עופר כסיף– אינו נוכח
אופיר כץ– בעד
ישראל כץ– אינו נוכח
רון כץ– אינו נוכח
יוראי להב הרצנו– אינו נוכח
מיקי לוי– בעד
יריב לוין– אינו נוכח
נעמה לזימי– אינה נוכחת
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי– אינה נוכחת
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
יונתן מישרקי– בעד
חנוך דב מלביצקי– בעד
מיכאל מלכיאלי– בעד
אבי מעוז– בעד
אורי מקלב– אינו נוכח
יעקב מרגי– אינו נוכח
שרון ניר– אינה נוכחת
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– אינו נוכח
יבגני סובה– אינו נוכח
משה סולומון– בעד
לימור סון הר מלך– בעד
אופיר סופר– אינו נוכח
אורית מלכה סטרוק– בעד
בצלאל סמוטריץ'– בעד
משה סעדה– בעד
גדעון סער– אינו נוכח
מנסור עבאס– אינו נוכח
איימן עודה– אינו נוכח
יוסף עטאונה– אינו נוכח
חוה אתי עטייה– אינה נוכחת
חמד עמאר– אינו נוכח
צביקה פוגל– בעד
עודד פורר– אינו נוכח
יצחק פינדרוס– בעד
מאיר פרוש– אינו נוכח
יסמין פרידמן– אינה נוכחת
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי– אינה נוכחת
יואב קיש– בעד
אריאל קלנר– בעד
יצחק קרויזר– בעד
גלעד קריב– אינו נוכח
שלמה קרעי– אינו נוכח
אליהו רביבו– בעד
מירי מרים רגב– אינה נוכחת
שמחה רוטמן– בעד
עידן רול– בעד
יואל רזבוזוב– אינו נוכח
אפרת רייטן מרום– אינה משתתפת בהצבעה
יפעת שאשא ביטון– בעד
אלון שוסטר– בעד
אלעזר שטרן– אינו נוכח
עמיחי שיקלי– בעד
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– אינו נוכח
עאידה תומא סלימאן– אינה נוכחת
פנינה תמנו– אינה נוכחת
היו"ר אוריאל בוסו:
מזכיר הכנסת, קרא בשמות חברי הכנסת שלא נכחו בקריאה הראשונה.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
אמיר אוחנה– אינו נוכח
גדי איזנקוט– בעד
ואליד אל הואשלה– אינו נוכח
קארין אלהרר– אינה נוכחת
ישראל אייכלר– בעד
זאב אלקין– אינו נוכח
דוד אמסלם– אינו נוכח
אופיר אקוניס– אינו נוכח
משה ארבל– אינו נוכח
יעקב אשר– אינו נוכח
דבי ביטון– בעד
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– אינו נוכח
ולדימיר בליאק– אינו נוכח
רם בן ברק– אינו נוכח
אורנה ברביבאי– אינה נוכחת
מאי גולן– אינה נוכחת
יואב גלנט– אינו נוכח
גילה גמליאל– אינה נוכחת
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– אינו נוכח
סימון דוידסון– אינו נוכח
אבי דיכטר– אינו נוכח
גלית דיסטל אטבריאן– בעד
דני דנון– אינו נוכח
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
שרן מרים השכל– אינה נוכחת
יצחק שמעון וסרלאוף– בעד
יאסר חוג'יראת– אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– אינה נוכחת
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
משה טור פז– אינו נוכח
אחמד טיבי– אינו נוכח
אלי כהן– אינו נוכח
מאיר כהן– אינו נוכח
מירב כהן– אינה נוכחת
מתן כהנא– אינו נוכח
עופר כסיף– אינו נוכח
ישראל כץ– אינו נוכח
רון כץ– אינו נוכח
יוראי להב הרצנו– אינו נוכח
יריב לוין– אינו נוכח
נעמה לזימי– אינה נוכחת
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי– אינה נוכחת
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
אורי מקלב– אינו נוכח
יעקב מרגי– אינו נוכח
שרון ניר– אינה נוכחת
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– אינו נוכח
יבגני סובה– אינו נוכח
אופיר סופר– אינו נוכח
גדעון סער– אינו נוכח
מנסור עבאס– אינו נוכח
איימן עודה– אינו נוכח
יוסף עטאונה– אינו נוכח
חמד עמאר– אינו נוכח
עודד פורר– אינו נוכח
מאיר פרוש– אינו נוכח
יסמין פרידמן– בעד
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי– אינה נוכחת
גלעד קריב– אינו נוכח
שלמה קרעי– אינו נוכח
מירי מרים רגב– אינה נוכחת
יואל רזבוזוב– אינו נוכח
אלעזר שטרן– אינו נוכח
מיכל שיר סגמן– בעד
נאור שירי– אינו נוכח
עאידה תומא סלימאן– אינה נוכחת
פנינה תמנו– אינה נוכחת
היו"ר אוריאל בוסו:
האם יש עוד מישהו מחברי הכנסת שלא קראו בשמו, שלא היה כאן בהצבעה ורוצה להצביע? אין. אם כך, תמה ההצבעה. בבקשה. אם כן, רבותיי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 49 בעד, אין מתנגדים. אני קובע שהצעת חוק לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים, התשפ"ג–2023, אושרה בקריאה ראשונה, ותעבור לוועדת החוץ והביטחון להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
[רשומות (הצעות חוק, מ/1591.]
(קריאה ראשונה)
היו"ר אוריאל בוסו:
אם כן נמשיך בסדר-היום, בנושא הבא – הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס' 19 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"ג–2023. השר יואב קיש יציג את הנושא. בבקשה, אדוני.
שר החינוך יואב קיש:
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת היא שאני גם מודה שקצת התגעגעתי ללילות האלה, לבקרים האלה – אני לא יודע איך לקרוא לזה, אבל כיף לחזור לעניינים. הצעת החוק המונחת בפניכם היא הצעה שכל מטרתה היא לסייע לרשויות המקומיות בהליכי גביית הקנסות שלהן ולתת חלופה נוספת ובכך לסייע לשמירה לטובת התושבים. יש קנסות שונים, שמירה על המרחב, שמירה על הניקיון. בעוד שיש רשויות הגובות בעצמן את הקנסות באמצעות פקודת המיסים, גבייה או חברות גבייה פרטיות, רשויות רשות מעוניינות אולי ליהנות מסיוע בגביית הקנסות, ולכן ב-2018 הוחלט להסמיך את המרכז לגביית קנסות לגבות קנסות של רשויות מקומיות, והמרכז גובה את הקנסות רק עבור רשויות שבוחרות בכך. יש כאן איזונים חשובים - -
היו"ר אוריאל בוסו:
רשימת הדוברים נעולה.
שר החינוך יואב קיש:
- - בין זכות הנושא לגביית החוב לבין זכויות החייב. בעת קביעת סמכות המרכז לגבות את החוב הוחלט יחד עם משרד הפנים והשלטון המקומי לבחון את יעילות ההסמכה והשלכותיה. נעשה פיילוט לארבע שנים; במהלך ארבע השנים פעל המרכז לגביית קנסות ליצירת ממשקים טכנולוגיים לצורך גביית החובות. ההיערכות ארכה קצת מעל המשוער, ובשל הצורך בשיתוף פעולה עם גורמים שונים ופיתוח טכנולוגי שיאפשר אכן לרשויות להעביר את חובותיהן לגבייה במרכז – כל אלה עוד עם משבר קורונה. כיום יש כ-30 רשויות שגובות כך את הקנסות שלהן, ומכיוון שהמעבר של רשויות מקומיות לגביית הקנסות החל בפועל רק ב-2022, מוצע להאריך את הוראת השעה בארבע שנים נוספות לשם בחינת ההליך עבור הרשויות המקומיות. מעבר לכך, הצעת החוק מאפשרת גם את הארכת החוק בשנתיים נוספות בצו. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, אולי במקום כל רשימת הדוברים – תדברי את חמש דקות בשם כל האופוזיציה? לא? אין בעיה. היא רצתה להשלים סיפור, היה מתח. ראשון הדוברים – חבר הכנסת ואליד אל הואשלה – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. לאחר מכן – חברת הכנסת מירב בן ארי. בבקשה.
גלעד קריב (העבודה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בוקר טוב לכולם. הצעת החוק שמונחת לפנינו היא הצעת חוק חשובה. המהלך שמוסדר בהצעת החוק הזו צריך להביא בסופו של דבר למצב שבו גביית כל הקנסות וכל החובות של רשויות שלטון תיעשה באמצעות רשות אחת ממלכתית שאמונה על גביית החוב אבל גם על סטנדרטים ראויים של טיפול בבעלי החוב. המציאות הזו שבה רשויות מקומיות מפעילות חברות גבייה שרובן חברות פרטיות, היא לא מציאות שהולמת מדינה מתוקנת, מדינה דמוקרטית שמקפידה למצוא את האיזון הנכון בין הדרישה שהאזרח ישלם את חובותיו לרבות קנסות לבין הצורך להקפיד על הדרך שבה הדברים נעשים, לסייע לאזרח בעמידה בחובותיו. הדברים מוכרים, ואני מקווה שאכן בסיומו של הפיילוט הדבר לא יותר כאפשרות לבחירת הרשויות, אלא יהיה כאן מהלך ממשלתי למעבר, כאמור, לחיוב של כל רשויות השלטון לרבות הרשויות המקומיות לפעול דרך המרכז לגביית קנסות. אבל הצעת החוק הזו מהווה גם תזכורת שהמבחן הגדול של ערכי הצדק הם לא במהלכים דרמטיים להחלשת העצמאות של הרשות השופטת, אלא בדיוק בקידום הצעות מן הסוג הזה; הצעות שמיועדות להעמדת סיוע לאזרח המוחלש, שמיועדות ליצירת האיזונים הנכונים. וכאשר יושב-ראש ועדת החוקה מכתיר את הרפורמה המסוכנת שהוא מקדם ביחד עם השר לוין בכותרת שלקוחה מתוך נבואתו הראשונה של ישעיהו: ציון במשפט תיפדה – מן הראוי שיושב-ראש הוועדה חבר הכנסת רוטמן ידקדק בפרטיה של אותה נבואה ויראה כיצד המבחן האמיתי של ציון כקריה של צדק הוא בעמידה לצידם של המוחלשים בחברה. חבל שוועדת החוקה, חוק ומשפט פותחת את הכהונה שלה באותה ריצת אמוק שדיברתי עליה להחרבת מערכת המשפט - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
גלעד קריב (העבודה):
- - ולא בקידום חוקים כדוגמת החוק הזה שאנו דנים בו עכשיו.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תודה, אדוני היושב-ראש. אני רואה שהציפיות כאן מאוד גבוהות, ולכן אין לי ברירה אלא להגיע בחזרה אל הדוכן ולסכם בעצם את הדיון שהיה פה. אז מה היה פה היום? אני רואה הרבה חברי כנסת שזאת הקדנציה הראשונה שלהם, ואני רוצה להגיד לכם – טלי, טלי, אי-אפשר בלעדיך. מה הייתה עושה הקואליציה בלי טלי גוטליב ואלמוג כהן? מה היינו עושים? נפלה עטרת ראשנו אם לא הייתם נמצאים פה. נכון, לימור?
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
את לא ברובאית.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אלמוג היקר, רציתי לתת רק שני טיפים. אני רוצה להגיד לך משהו. תסתובב, תסתובב, אני רואה אותך גם עם המעיל. בכנסת העשרים-וארבע ישב כאן שלמה קרעי לבד. כולם נטשו את שלמה – הוא יספר לכם – והוא הגיש לנו שמית אחרי שמית אחרי שמית. תראו איך אנחנו מכבדים אתכם. סגן שר החוץ לשעבר, הרמטכ"ל לשעבר, שרות לשעבר – תראו. יש כאן יו"ר ועדה לשעבר. תראו איזה כבוד אנחנו נותנים לכם, באמת, כי חשוב לנו שתדעו שאנחנו לא שלמה קרעי, ואנחנו הצבענו בעד על המוקשים. שמעתם שאמרתי בעד? למה? כי אנחנו ענייניים, תזכרו את זה. הינה, אני אומרת לכם, ובוסו יודע – לכן הוא מחייך – אנחנו נתנהג בצורה עניינית, אבל כן – בכלים האופוזיציוניים המעטים שנותרו לנו אנחנו נשתמש, כולל לפגוע בעבודת המשטרה של איתמר בן גביר, כי כנראה אין לו פגישות בבוקר. למי עוד אין פגישות בבוקר? לא נורא. עכשיו תלכו ותנוחו. תקומו פרש ב-12:00, 13:00, ותלכו לשמחה רוטמן לוועדת חוקה. נכון? יהיה לכם כוח, ואנחנו איתכם. אבל תראו איזה כבוד אנחנו נותנים לכם בתור אופוזיציה. אני מאוד מקווה שנהניתם מהלילה הזה. אני יכולה להבטיח לכם שהוא עוד יחזור. תדאגו לארוז בכל יום שני מזוודה קלה – איפור, נעליים, אם אפשר, כמו שאתם רואים – אני עברתי לסניקרס. תורידו את העקבים. הינה, אני אומרת לכם – אנחנו נעשה מה שצריך, והכי חשוב: לא לשכוח להשאיר לנו את טלי גוטליב ואלמוג כהן, כי אין כמו פיליבסטר של הקואליציה. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חברת הכנסת אפרת רייטן מרום.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
איזה יכולות, מירב בן ארי, איזה יכולות לעורר ולהסעיר את כולם. כל הכבוד. כנסת נכבדה, אדוני היושב-ראש, האמת היא שהייתי שמחה לבלות את הלילה בביתי, ובכל זאת ביליתי אותו כאן איתכם. אז בשבילכם הכנתי שעשועון, כדי שיהיה לנו כיף לסיים את הבוקר הזה. אני אשאל אתכם שאלה, ונראה אם תצליחו לענות. אני אשאל מי אמר את הדברים הבאים, ונראה אם תדעו. נתחיל במשהו קל. "לדעתי", ומי שאמר את זה ויושב כאן, שלא יענה – "לדעתי, מה שלא ברור למשטרה הוא שהאמצעי הזה, מכת"זית, הוא אמצעי כל כך קשה, שמפעילים אותו, כפי שאומר השופט סולברג ואליו מצטרפים עוד שופטי עליון, רק במצבי אין ברירה. זה פוגע ולא משרת את המשטרה". מי אמר את זה? מי אמר? בן גביר, כמובן, השר לביטחון פנים. מי אמר את הדברים הבאים: "לפגוע בבית המשפט לא ייתן כלום לאף אחד, לא מהמפלגה שלי ולא מאף אחד אחר. ואני מאוד מעריך את השופטים ואת הנשיאה, והמילים שאני אומר הן לא מהשפה אל החוץ. הם לא מתנהגים באופן פרוע. הם לא מבטלים באופן השכם והערב את החוקים של הכנסת. זה הכול לא נכון". מי הדובר? מישהו? סעדה? יש לך איזה ניחוש? מישהו?
יולי אדלשטיין (הליכוד):
- - -
אפרת רייטן מרום (העבודה):
חבר הכנסת יולי אדלשטיין, היה יושב-ראש הכנסת, עוד שאלה, אני רואה שאתם לא בכיוון: "מותר לכל אדם להחליט שהוא לא רוצה לחיות חיים נורמליים. זאת זכותו המלאה. אם זה הומופוב, אז אני הומופוב גאה". מי אמר את זה, חנוך? יש ניחוש? שר האוצר – שתי נקודות, סמוטריץ'. זה היה ב-2015, מאז עברו כמה וכמה דברים. אוקיי, שימו לב, "שחררו את הנורבגים", מי אמר? סימן קריאה. "חבר כנסת שמוחזק בגרון ונתון לאיומי הדחה אינו מסוגל לבצע עבודתו לפיקוח על הממשלה. מחר תעלה במליאת הכנסת הצעת חוק שלי לביטול החוק הנורבגי, ואני מצפה מכל חברי הכנסת, גם הנורבגים, להגיד אמירה ברורה – לא נסכים לקיומם של חברי כנסת סוג ב'". מי אמר?
קריאה:
- - - קיש.
היו"ר אוריאל בוסו:
לא, לא. רוטמן, יושב-ראש ועדת החוקה, שרק עכשיו העביר את החוק הזה בכבודו ובעצמו ואף מורחב מהחוק שהגיע לכאן קודם. שאלה אחרונה: "ראש ממשלה - -"
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
- - השקוע עד צוואר ואין לו מנדט ציבורי" – אתם בטח כבר מכירים את זה בעל פה – "ציבורי ומוסרי לקבוע דברים גורליים כי קיים חשש אמיתי שהוא יכריע על בסיס האינטרס האישי שלו - -"
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
"- - של ההישרדות שלו, ולא לפי האינטרס הלאומי – הדבר הנכון לעשות הוא שהממשלה הזאת תלך הביתה". מי אמר?
עידן רול (יש עתיד):
נראה לי שזה ראש הממשלה נתניהו.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
ראש הממשלה נתניהו. שיהיה יום טוב.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה, חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח; חבר הכנסת בועז טופורובסקי.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא חייבים, אדוני, בוא איתי לשדה מוקשים. קח מקל, קח תרמיל, ובוא איתי לשדה מוקשים.
היו"ר אוריאל בוסו:
בכל פעם שתגידי: לא חייבים – הם יבואו לדבר. בבקשה.
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
בוקר טוב, עולם. מה שלומכם? בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, בוקר טוב, חברות וחברי הכנסת, שרים, בוקר טוב למזכיר הכנסת. אני אמשיך ואסיים מאיפה שהייתי בפעם הקודמת, אבל אני אחכה לטלי.
טלי גוטליב (הליכוד):
למה אתה לא לוחש יותר בלחש?
היו"ר אוריאל בוסו:
אני צריך לעצור את השעון כשאת מדברת.
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
אם אני זוכר נכון – זה כבר מתבלבל לי עם החלומות – אני בפעם הקודמת דיברתי על זה שבקואליציה הנוכחית, כשהיא הייתה באופוזיציה, היא הצביעה נגד חוקים שהם טובים למדינת ישראל, והיא גם הייתה בעדם. אנחנו בעיצומו של דיון על הצעת חוק שהגישה האופוזיציה שהייתה בקואליציה, והקואליציה עכשיו, כשהייתה באופוזיציה – הצביעה נגדה – לא בגלל שהיא נגדה, אלא כי היא רצתה להביך את הקואליציה דאז. ואני זוכר שהיו לנו על זה כמה דיונים ואפילו נאמר לנו – אני זוכר, כי אני הייתי יושב-ראש הקואליציה – נאמר לנו, הפגיעה באזרחי ישראל פחות מפריעה לכם בגלל שאתם לא משלמים על זה מחיר, אבל אתם כן תקבלו על זה רווח ודיווידנד בקלפי. אז אולי בדיעבד צדקתם במובן של המחיר והדיווידנד והרווח והקלפי, אבל אני עדיין חושב שכדאי שכולנו נזכור שאנחנו כאן בשביל אזרחי ישראל ולמען אזרחי ישראל ותמיד צריך לעשות את הדבר הנכון והטוב למען אזרחי ישראל, ולא את הדבר שאולי יביא לנו יותר קולות ויותר דיווידנדים כאלה ואחרים. עכשיו הרפורמה הזאת – כמה זמן יש לי? בשעה הזאת אני לא רואה כלום. יש לי עוד דקה. עכשיו הרפורמה הזאת שאנחנו מדברים עליה, רפורמה במערכת המשפט: כדאי להיזכר עוד פעם במושג שנקרא עריצות הרוב. גם מי שלמד אזרחות, גם מי שלמד משפטים זוכר אותו. לא יכולה להתקיים דמוקרטיה אמיתית כאשר על הרשות השופטת יש משקולות בדמות פסקת התגברות של הרשות המחוקקת; לא יכולות להיות הגבלות על זכויות אדם בסיסיות למעט נושא ביטחון, כמובן, כי ביטחון המדינה הוא חשוב והכול, אבל זכויות האדם הבסיסיות – זכות הקניין, חופש הפרט, הזכות לפרטיות, חופש הביטוי, החירות - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
אפשר יותר בשקט?
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
אבל את לא תשמעי אם אני אלחש יותר. ככה? ככה? העניין הוא שככל שאני מדבר חלש יותר, זה נשמע לי רועם יותר - -
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים, חבר הכנסת טופורובסקי.
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
- - כי הנושא של זכויות בסיסיות הוא מאוד מאוד חשוב. טלי, אני חולה עלייך. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חברת הכנסת טלי גוטליב – מוותרת; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – מוותר; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חבר הכנסת שלמה קרעי – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת יואב סגלוביץ – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת משה טור פז – אינו נוכח; חבר הכנסת גדעון סער – אינו נוכח; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
בוקר טוב. שוב, יש לי קהל שבוי, וזו הזדמנות. אז אני רוצה לדבר בשלוש הדקות שלי על המשמעות של צריכת בשר בארץ.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
זה טעים.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
על עודף צריכת הבשר בארץ. אלמוג, תקשיב טוב. משרד הבריאות ממליץ על צריכה של 300 גרם בשר בשבוע, אוקיי? לא בקר – עוף ודגים. למעשה משרד הבריאות ממליץ לא לצרוך בשר בקר. מי יודע מה צריכת בשר הבקר בארץ? אלמוג כהן? קילו ו-800. מדינת ישראל כהרגלה חיה בקצוות: מצד אחד יש לנו בארץ כמעט מיליון צמחוניים וטבעונים, ומצד שני אנחנו בצריכת יתר מטורפת של בשר. למעשה אנחנו מספר ארבע בעולם בצריכת בקר ומספר אחת בעולם בצריכת עוף. אוקיי? עכשיו, מה המשמעות של צריכת יתר? בשר בקר מכיל כמויות ניכרות של שומן ובעיקר שומן רווי. לפי ארגון הבריאות העולמי, בשר מעובד מוגדר כגורם מסרטן. ב-2015 פורסם דוח על ידי ארגון הבריאות העולמי, ולפיו בשר מעובד הוא מסרטן ודאי, ולכן נכלל בקבוצת הגורמים המסרטנים הגבוהה ביותר יחד עם סיגריות, ארסן ואזבסט. אבל תעשיות מגלגלות מיליונים. שוטפים את מוחנו כי הבשר, העגלים, הטלאים הולכים בדילוגים אל השוחט; התרנגולות מפזזות בגינה ורק מחכות שיבואו לאסוף אותן אל שולחן השבת. לא בריאות ולא מוסר – אז למה לעזאזל אנחנו עדיין ממשיכים לאכול בשר?
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
כי זה טעים. זה טעים מאוד.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אז מה אתה אומר לי, אלמוג? מה אתה אומר לי? אני אוכל בשר כי אני גרגרן, ולא אכפת לי מבעלי חיים. אבל רק אתמול העלית פוסט על זה שאתה רוצה לדאוג לבעלי חיים.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אני אמות מבסוט - - -
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אתה לא יכול לדאוג לבעלי חיים מצד אחד ולשחוט אותם מצד השני. אז לפחות תהיה כן עם עצמך. תגיד: יסמין, את תדאגי לבעלי חיים, אני אדאג לאכול בשר, ואתה תשתף איתי פעולה במה שאתה יכול. סגור? תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חבר הכנסת דוד אמסלם – אינו נוכח; חבר הכנסת יואל רזבוזוב – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה.
מיקי לוי (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש – חברי הכנסת, אני מבקש קצת שקט, וכדאי שתקחו עט ונייר. חברת הכנסת גוטליב, מה שאני אומר עכשיו זה לטובת החדשים וגם לטובת אלה שנמצאים כאן הרבה זמן. כידוע לכם, תכנון החופשות והפגרות נמצא בידיו של יושב-ראש הכנסת. יושב-ראש הכנסת מחויב להביא את הנושאים האלה כדי לתת לנו, חברי הכנסת, תאריכים מדויקים. יש לנו משפחות, יש לנו תכנון של חופשות. על כן אני מפנה אתכם לתקנון הכנסת, עמוד 16, סעיף 18: יושב-ראש הכנסת לאחר התייעצות עם סגניו ובאישור ועדת הכנסת יקבע את המועדים בהם ייפתחו ויסתיימו כנסי הכנסת בכפוף לאמור בסעיף 9 לחוק הכנסת. עכשיו אני מפנה אתכם לחוק הכנסת, סעיף 9, אם תרצו, עמ' 294: הכנסת תקיים שני כנסים לשנה. הכנס האחד ייפתח בתוך ארבעה שבועות לאחר חג הסוכות. הכנס השני ייפתח בתוך ארבעה שבועות לאחר יום העצמאות. משכם של שני הכנסים יחד יהיה שמונה חודשים לפחות. לא כונסה הכנסת בתוך ארבעת השבועות, כאמור, תתכנס ביום ב' של השבוע החמישי שלאחר חג הסוכות או יום העצמאות, לפי העניין, בשעה 16:00. רוצה לומר: אנחנו, חברי הכנסת, ומי שמסתובב בסביבתו של יושב-ראש הכנסת, נא להעיר את תשומת ליבו בעי"ן ובאל"ף לכך שהוא מחויב להביא את הנושא הזה לדיון.
משה סעדה (הליכוד):
לא רוצים פגרה. רוצים רפורמה.
מיקי לוי (יש עתיד):
די, אתה לא צריך, אתה עורך דין, תלמד. יש תקנון ויש חוק-יסוד – תלמד. אתה לא חייב להגיב על כל דבר. זה נותן לך טעם לא טוב. ולכן הוא אשר אמרתי, תתכננו את הכול בהתאם.
שלום דנינו (הליכוד):
עד מתי?
מיקי לוי (יש עתיד):
הוא כבר עבר. הוא חייב להביא את זה. כחברי הכנסת אנחנו חייבים לדעת - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
היושב-ראש אמר - - -
משה סעדה (הליכוד):
- - - אתה מדבר על חופשה?
מיקי לוי (יש עתיד):
תקשיב טוב. אל תעשה רוח. אני קורא את זה. את תקנון הכנסת מותר.
קריאה:
אסור לך - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
לא להציק. היושב-ראש לשעבר אמר, אין בעיה גם אם אין חופשה – רק צריך לדעת מתי.
אופיר כץ (הליכוד):
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
אז אני רוצה להגיד לך, יושב-ראש הכנסת אמר היום בישיבת נשיאות שהוא באמת מתכונן להביא את לוח חופשות הכנסת.
מיקי לוי (יש עתיד):
חשוב לנו לדעת מתי תיקבע הפגרה כדי לתכנן.
היו"ר אוריאל בוסו:
הוא הודיע היום בנשיאות, ביום שני, שבימים הקרובים הוא יביא את לוח החופשות לוועדת הכנסת, לנשיאות ואחר כך לוועדת הכנסת.
מיקי לוי (יש עתיד):
אוקיי, אנחנו נמתין בכיליון עיניים.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חבר הכנסת עידן רול – לא מוותר.
עידן רול (יש עתיד):
אנחנו אוהבים להקשיב. המסעדה האהובה עליי בילדות הייתה בית הפנקייק, אבל בכפר ויתקין, שתדע. בכל ימי ההולדת שלי היו לוקחים אותי לשם. בדרך למשפחה בחיפה היינו עוצרים שם תמיד. זה מקום משפחתי. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית אני רוצה להסכים עם חברתי חברת הכנסת מירב בן ארי: אנחנו באמת אופוזיציה אחראית, אופוזיציה שיודעת על מה להצביע כשזה נוגע לביטחון המדינה ולטובת אזרחי המדינה ויודעת גם להישאר פה עד הבוקר – ונישאר פה עוד הרבה פעמים עד הבוקר כדי לדעת איך לעכב חקיקה גרועה, מזיקה ולא דמוקרטית של הקואליציה.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
עידן רול (יש עתיד):
אבל – אני רוצה לפרגן גם לקואליציה.
טלי גוטליב (הליכוד):
והינה זה קורה.
עידן רול (יש עתיד):
כי אני חושב שבסוף אנחנו כולנו אחים לאותו בית; אני רוצה לפרגן לקואליציה, שבניגוד אלינו כממשלה ידעה לבנות שניים, שלושה וארבעה שרים על כל תפקיד, כדי שגם אחרי לילה ארוך של פיליבסטר המשרדים שלכם לא ייפגעו. אנחנו היינו, אתם יודעים – חשבנו בקטן: אם אני לא הגעתי, אף אחד לא עשה את התפקיד שלי; אם שר האוצר לא הגיע, אף אחד לא עשה את התפקיד שלו; אם שר החינוך נתקע נתקע פה, אף אחד לא עשה את התפקיד שלו.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
עידן רול (יש עתיד):
אבל אתם – אתם חושבים בגדול: יש ארבעה שרי חינוך, שני שרי רווחה – יש מספיק לכולם.
טלי גוטליב (הליכוד):
יש לך משרד בבית קפה? ישבת בבתי קפה.
עידן רול (יש עתיד):
אצלכם אפשר לדעת שהמדינה אומנם לא בידיים טובות, אבל היא בהמון ידיים. ואני גם רוצה לתת לכם טיפ, כי אני רואה שאתם ערניים ונסערים.
היו"ר אוריאל בוסו:
לא היו לך לילות.
עידן רול (יש עתיד):
עד שהייתי. אני רוצה לתת לכם גם טיפ: יש לנו לילות ארוכים יחד ואני רואה שנחמד לכם, אבל אני באמת רוצה לומר בקטע חברי, אני רוצה להצביע על בלבול מסוים בקרב בממשלה לגבי איזו יחידה נמצאת איפה, ומי עושה מה. שמתי לב – שומע בפרסה, שומע פה, שמעתי את שר החינוך מספר ארבע קיש מתווכח וטוען שאבי מעוז לא קיבל את היחידות שהוא טוען שהוא קיבל – אני חושב שזמנים כאלה במליאה – אגב, שרת החינוך לשעבר פה, היא מוצלחת מאוד ובטוח תוכל לסייע, לפשר – אני מציע לכולם, זה הזמן לשבת ולהגיד: רגע, איפה שמנו את הסיירת הירוקה? ורגע, מה הוצאנו מהמשרד לשוויון חברתי ולמה העברנו את זה? ושוב, דה-לגיטימציה נמצאת בתפוצות. למה? יש לכם כל כך הרבה זמן לנסות ולייצר איזושהי מפה. אולי אם אפשר היה אפילו לשים פה עזרים, לנסות לסרטט - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תתכנס לסיום.
עידן רול (יש עתיד):
- - איפה לעזאזל פירקתם כל משרד, ולנסות להתחיל להבין מי אחראי למה. אני בטוח שאין לכם מושג. וכשכל זה ייגמר, תשאלו את שרת התעמולה החדשה שלכם, יש לה המון זמן פנוי. יום טוב לכולם.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חבר הכנסת דני דנון – אינו נוכח; חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה.
משה סעדה (הליכוד):
מתן, דבר תורה. ברכות השחר.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
את זה כבר ביצעתי פה בבית הכנסת. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני החלטתי להקריא לכם הבוקר מתקנון הכנסת, טלי.
טלי גוטליב (הליכוד):
סוף-סוף קראת אותו.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
לא, עוד לא קראתי אותו. רגע.
עידן רול (יש עתיד):
הגעת לפני דקה. מה את מבינה בתקנון הכנסת? אז את עורכת דין כמו שליש מהמדינה, מתן, תסביר לה מה זה פז"מ. היא הגיעה לפה לפני יומיים.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
חברת הכנסת, אולי תלמדי משהו.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
אני מבקש להוסיף לי זמן.
טלי גוטליב (הליכוד):
הוא פנה אליי.
היו"ר אוריאל בוסו:
על כל דובר הוא מקבל עוד דקה בזכות זה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אין בעיה, הוא פנה אליי.
היו"ר אוריאל בוסו:
בסדר, מרים לך להנחתה, ואת לוקחת בשמחה.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
בזכות חברת הכנסת טלי גוטליב אנחנו עושים פה פיליבסטר משופר ומשודרג. פרק שלישי – שאילתות. אני בפרק שדן בכלים פרלמנטריים. חלק ד', כלים פרלמנטריים, פרק שלישי, שאילתות. 46(א): חבר כנסת שאינו שר או סגן שר – כלומר כמעט אף אחד מהקואליציה – רשאי להפנות לשר שאילתה מנוסחת בצורת שאלה על עניין עובדתי שבתחום תפקידיו. תפקידיו ברבים, כי אצלכם, אתם יודעים, התפקידים. (ב) אלה הם סוג השאילתות: (1) שאילתה רגילה – שאילתה שהתשובה לה תימסר במליאת הכנסת, כאמור בסעיף 48. רגע, נדלג ל-48, כדי שנבין. או, חברת הכנסת טלי, 48(א): שאילתה רגילה לא תכיל יותר מ-50 מילים. היא צריכה להיכנס בציוץ, שאילתה רגילה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אתה טוב בציוצים.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
בהחלט.
טלי גוטליב (הליכוד):
אבל לא כמוני.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
לא כמוך. אני מבקש להוסיף לי זמן, היא מפריעה לי. חברת הכנסת טלי, יש גם שאילתה דחופה – (2) שאילתה שיושב-ראש הכנסת קבע כי יש לה חשיבות או דחיפות מיוחדות, והתשובה לה תימסר במליאת הכנסת בשבוע שבו הופנתה, כאמור בסעיף 49. אנחנו נגיע לזה כנראה בנאום הבא שלי.
טלי גוטליב (הליכוד):
תפנה ל-49. עוד שני עמודים.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
יש. אה, שאילתה דחופה לא תכיל יותר מ-40 מילים. עד 40 מילים. זה ציוץ קצר.
טלי גוטליב (הליכוד):
מעולה. משהו שקשה לך לעשות.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
לא, הציוצים שלי דווקא לא ארוכים. שאילתה ישירה היא שאילתה שהתשובה לה תימסר בכתב לחבר הכנסת השואל, כאמור בסעיף 50. לא היה ברור לחבר הכנסת – או, זה נורא רלוונטי לקואליציה הנוכחית – לא היה ברור לחבר הכנסת השואל מיהו השר שהעניין בתחום תפקידיו –אצלכם זה באמת מאוד לא פשוט.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
לא, טלי הפריעה לי. יפנה את השאילתה לראש הממשלה שיקבע מי מהשרים ישיב עליה, ויעביר לאותו שר. חבר הכנסת שהפנה בו-זמנית שאילתה ליותר משר אחד, יציין זאת בשאילתה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
בעזרת השם, ניפגש פה עוד לילות רבים, לאט-לאט נעבור על כל התקנון.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חבר הכנסת חילי טרופר – אינו נוכח; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת גדי איזנקוט – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חברת הכנסת אורנה ברביבאי – אינה נוכחת; חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח; חבר הכנסת זאב אלקין – אינו נוכח. ואחרונת הדוברים, שצריכה להשלים את החלק השני של הסיפור – חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון. לאחר מכן יעלה השר המסכם.
עידן רול (יש עתיד):
איזה סיפור?
היו"ר אוריאל בוסו:
מי שלא הקשיב לחלק הראשון לא יכול להקשיב לחלק השני.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אחרי לילה כזה אנחנו לא נשלח אתכם במתח. אז אני אשלים את הסיפור, רק אתן תקציר לטובת מי שלא היה או מי ששכח בגלל השעה. הילד הגיע לבית ספר שבו המורה אמרה מה מציירים, איך מציירים ובאילו צבעים מציירים. ואז הוא עבר לבית ספר חדש אבל פחות משוכלל, עם הרבה מדרגות. כשהמורה אמרה לו לצייר פרח, הוא פשוט ישב וחיכה. היא עברה בין הילדים, ואמרה לו: אתה לא מצייר? אתה לא רוצה לצייר? הוא אמר לה: בטח שאני רוצה. היא אמרה לו: אז למה אתה לא מצייר? הוא אמר לה: כי אני מחכה שאת תראי לנו מה מציירים. היא אמרה: אתה בוחר מה מציירים. הוא אמר לה: אבל אני צריך שתגידי לי איך מציירים. היא אמרה לו: אם אני אומר לכם איך מציירים, איך אני אדע מי צייר מה? ואז הילד בעצם לקח את כל הצבעים שלו והתחיל לצייר בכזו חדווה את הפרח שהוא בחר בצבעים שהוא בחר, והוא שמח מאוד שהוא בבית הספר הזה, למרות שהיו בו הרבה מדרגות ולא הייתה בו דלת ישר ליציאה, והוא היה יכול להביא את עצמו לידי ביטוי. למה סיפרתי את הסיפור הזה?
משה סעדה (הליכוד):
כדי להעביר את הזמן.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
לא. כי בסוף אנחנו מדברים על שתי תפיסות עולם חינוכיות של ילדים שנמצאים במקום או בעולם שבו המורה אומר מה צריך, איך צריך, מדקלם להם את התשובות. אתם מכירים את זה בטח מהלימודים שלכם: המורה מכתיב, הילדים באים למבחן ופשוט שופכים את מה שהמורה הכתיב להם, אל מול מה שאנחנו רוצים לפתח אצל הילדים שלנו: שיהיו לומדים עצמאיים, שיהיו יצירתיים, שיהיו סקרנים, שיביאו את עצמם לידי ביטוי וכך גם יוכלו לזכור לאורך זמן את מה שהם עשו בבית הספר. זה מה שעומד בבסיס הרפורמה שאנחנו קידמנו במערכת החינוך אל מול מה שהחזירו עכשיו אחורה, ואני מאוד מקווה שיעשו תיקון. ב-50 השניות שנשארו לי אני רוצה לברך את השאר בן גביר. השר בן גביר, אני מוכרחה להגיד לך ברמה האישית – אני מתרגשת שאתה פה. אני באמת דאגתי לך בזמן האחרון, ואגיד לך גם למה.
טלי גוטליב (הליכוד):
הינה זה בא.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
רצח רודף רצח, מקרה אלימות רודף מקרה אלימות, ואתה – לא רואים אותך. נעלמת. עד לפני שהיית שר, היית בכל מקום עם האקדחים, עם כל האנשים, היה הרבה מאוד רעש, בלגן; אבל הינה, כמו שאתה רואה, החיים הם לא קמפיין. בסוף יש פה מציאות, ויש פה אחריות. ואתה הבטחת לכולנו.
דן אילוז (הליכוד ):
כמה?
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
נכון. עשרה נרצחים, הרבה מאוד מקרי דקירה, הרבה מאוד קטטות.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה, חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
והשר בן גביר – איננו. אז אני מאוד מקווה בשביל כולנו שתעמוד במה שהבטחת ותדאג לביטחון האישי במדינת ישראל. בינתיים זה לא ממש קורה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה, חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון. אני מזמין את השר איתמר בן גביר לסכם. בטרם יעלה השר בן גביר אני אקריא משהו בפניכם, רבותיי חברי הכנסת, בסוף יש דברים יותר חשובים בחיים. הבוקר הביטוח הלאומי מפרסם דוח – הדוח האחרון התפרסם ב-2016, והיום התפרסם דוח חדש של הביטוח הלאומי. הנתונים מצביעים על מציאות מטרידה: 522,000 משפחות חיות באי-ביטחון תזונתי; כמחצית מהן, 265,000, באי-ביטחון תזונתי חמור. מרבית המשפחות הללו הן משפחות עם ילדים. בסוף אלה הדברים שאנחנו, חברי הכנסת, צריכים לשים למול עינינו גם לאחר לילה כזה. אדוני השר, בבקשה.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
תודה רבה, נכבדיי חברי הכנסת, אני אקצר. זו שעת בוקר מוקדמת ויש לנו עבודה, אבל אני חייב להגיד משהו, כי אני שמעתי כאן את ההתנגדות של חברי האופוזיציה ואני שואל אותם: איפה הממלכתיות שלהם? איפה האחריות שלכם? אני בהלם – אלה אנשים כמו מיקי לוי, כמו מירב בן ארי, שאני באמת מעריך. אבל אני לא מבין – מדובר בהצעת חוק כל כך חשובה לכלל מדינת ישראל. אין ממלכתיות, אין אחריות, אין מדינה – זו התנהלות? אני לא יודע, האנשים האלה היו שרים רק לפני כמה דקות, מתנהגים בחוסר אחריות, וזה מאוד מאוד כואב בעיניי. אבל אני רוצה להוסיף משהו.
מיקי לוי (יש עתיד):
דעה אישית.
היו"ר אוריאל בוסו:
דעה אישית לאחר הצבעה.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
היושב-ראש בוסו, כשהיושב-ראש מיקי לוי היה, אם הוא נתן – בדרך כלל הוא לא נתן, אבל אם הוא נתן, זה תמיד היה אחרי הצבעה. אבל הכי מגוחך ואולי גם מעציב היה לשמוע את מי שהייתה שרה כאן עד לא מכבר, באה ואומרת: פשע ועוד פשע, רצח ועוד רצח – בוקר טוב אליהו. טוב שיצאת ממגדל השן. התעוררת? את מגלה מה קורה במדינת ישראל. השארתם לנו אדמה חרוכה; השארתם לנו אפס עשייה. אדוני, אני לא רוצה לפגוע באנשים שכבר לא נמצאים איתנו בכנסת, אבל איך אומרים – באו אליי כל מיני אנשים במשרד, ואמרו: אנחנו לא רגילים. אנחנו לא רגילים לשיטת עבודה כזו; אנחנו לא רגילים לשרים שעובדים כל כך הרבה; אנחנו לא רגילים לשרים שנמצאים גם בלילה וגם בבוקר; אנחנו לא רגילים – מישהו שאל אותי כאן, מה אתם עושים? בן גביר, סידרנו לך עכשיו יום חופש – לא, אין יום חופש. לכם היה יום חופש ביום כזה. אני כבר בעשר בבוקר, עוד פגישות ועוד פגישות לתוך הלילה. השארתם אדמה חרוכה.
עידן רול (יש עתיד):
אתה אמור לעבוד. אתה הולך לרקוד על הדם איפשהו ולהתראיין. רק קמפיינים.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
כאן אסיים, כי אני רוצה לסכם: ההצעה הזאת כל כך חשובה, מהותית, ואני באמת מתפלא שיש לנו כאן אופוזיציה – האמת היא שעל חלקה אני לא מתפלא, אבל החלק המאחר חסר אחריות. אפס - -
עידן רול (יש עתיד):
לא מעניינת אותך הפשיעה. אין לך מושג. המשרד הזה גדול עליך, כי אתה קמפיינר.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
- - אפס אחריות למדינת ישראל. ואותי מצער שאנשים שהיו בתפקידי רמי דרג, לא מעניינת אותם המדינה. לא אכפת להם. העיקר הוא פשוט להטריל עוד פעם ועוד פעם.
עידן רול (יש עתיד):
זה גדול עליך.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
אתם תטרילו, אנחנו נעבוד – ועם ישראל חי. תודה רבה, אדוני. אנחנו מבקשים שהחברים יצביעו בעד ההצבעה החשובה הזאת, ולא בעד חוסר האחריות של האופוזיציה. תודה.
היו"ר אוריאל בוסו:
אני מודה לשר לביטחון לאומי השר איתמר בן גביר. אם כן, רבותיי חברי הכנסת, נעבור להצבעה. נמשכה הבקשה להצבעה שמית, ונעבור להצבעה אלקטרונית – הצבעה בקריאה הראשונה. הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס' 19) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023 – הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 18 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת החוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס' 19) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר אוריאל בוסו:
אם כן, רבותיי חברי הכנסת, 18 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. להוסיף את חבר הכנסת יצחק קרויזר – 19 בעד. העמדה שלו לא עבדה.
מיקי לוי (יש עתיד):
השר בן גביר, אל תצא, בבקשה.
היו"ר אוריאל בוסו:
רק רגע. אני קובע שההצעה אושרה בקריאה ראשונה, ותעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
היו"ר אוריאל בוסו:
טרם שננעל את סדר-היום, חבר הכנסת מיקי לוי ביקש הודעה אישית.
מיקי לוי (יש עתיד):
לפני שתי דקות, אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת השר בן גביר צעק: חסרי אחריות, והינה, הצבענו בעד, בניגוד אליך בפעם הקודמת, שעל הכול היית מצביע נגד – על הכול. זאת ועוד, חלפו רק 15 יום – עשרה הרוגים; התפוצצות של מכוניות; רצח ברחובות. אתה שומע? עשרה הרוגים ועשרות פצועים, עשרות פצועים ועשרה הרוגים. חסרים לי נפנופי האקדח שלך והריצה מזירה לזירה. אתה תפגוש אותי עכשיו בזירות האלה, ואני אראה מה אתה יודע לעשות – כלום ושום דבר.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. אם כן, רבותיי חברי הכנסת, תם סדר היום. הישיבה הבאה תתקיים היום, יום שלישי, כ"ד בטבת התשפ"ג, 17 בינואר 2023, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 07:44.