טוען נתונים רשמיים
חזרה לרשימת הח״כיםנתונים רשמיים בלבד · הכנסת וועדת הבחירות המרכזית
טוען נתונים רשמיים
חזרה לרשימת הח״כיםהאתר משתמש בכלי אנליטיקה (Microsoft Clarity) כדי להבין איך גולשים משתמשים בו — מפות חום וניתוח דפוסי גלישה, בלי מידע מזהה. הכלי נטען רק אם תאשרו. פרטים נוספים
רשומה רשמית מהמאגר. נוסח הקבצים מחולץ מהמסמך הרשמי. זה לא תקציר ולא פרשנות — המקור המחייב הוא הקובץ.
מחלץ את נוסח הישיבה מהקובץ הרשמי
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצהרת אמונים של חבר הכנסת דן אילוז
פריטי מליאה · דיון
הצהרת אמונים של חברת הכנסת חוה אתי עטייה
פריטי מליאה · דיון
הצהרת אמונים של חבר הכנסת יצחק פינדרוס
פריטי מליאה · דיון
הצהרת אמונים של חבר הכנסת אריאל קלנר
פריטי מליאה · דיון
הצעת חוק · דיון
הצעת חוק · דיון
החלטת הממשלה בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה, לשנות את חלוקת התפקידים בממשלה כך שהשר איתמר בן גביר יכהן גם בתפקיד השר לחיזוק וקידום קהילתי וזאת עד למועד שבו ייכנס לתוקף ביטול המשרד לחיזוק וקידום קהילתי.
פעולה על פי חוק · דיון
בחירת ועדות •הוועדה המיוחדת לפניות הציבור (בהתאם לסעיף 108 לתקנון הכנסת) •הוועדה המיוחדת לזכויות הילד (בהתאם לסעיף 108 לתקנון הכנסת) •הוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול (בהתאם לסעיף 108 לתקנון הכנסת) •הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל
פריטי מליאה · דיון
הקמת הוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול, בהתאם לסעיף 108 לתקנון הכנסת
פעולה על פי חוק · דיון
הקמת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד,בהתאם לסעיף 108 לתקנון הכנסת
פעולה על פי חוק · דיון
הקמת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור, בהתאם לסעיף 108 לתקנון הכנסת
פעולה על פי חוק · דיון
הקמת הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל, לפי חוק קרן לאזרחי ישראל, תשע"ד-2014
פעולה על פי חוק · דיון
הודעה אישית של ח"כ חנוך מלביצקי
פריטי מליאה · דיון
הצעת חוק · דיון
גלעד קריב (העבודה):
מירב בן ארי (יש עתיד):
יואל רזבוזוב (יש עתיד):
נעמה לזימי (העבודה):
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
אפרת רייטן מרום (העבודה):
סימון דוידסון (יש עתיד):
שרון ניר (ישראל ביתנו):
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
רון כץ (יש עתיד):
דבי ביטון (יש עתיד):
משה טור פז (יש עתיד):
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
אלעזר שטרן (יש עתיד):
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
עודד פורר (ישראל ביתנו):
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
חילי טרופר (המחנה הממלכתי):
עידן רול (יש עתיד):
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
יסמין פרידמן (יש עתיד):
מירב בן ארי (יש עתיד):
קארין אלהרר (יש עתיד):
מיקי לוי (יש עתיד):
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
נאור שירי (יש עתיד):
גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי):
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
שר החינוך יואב קיש:
אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):
הרכב ועדות הכנסת
אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):
מירב כהן (יש עתיד):
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
מירב בן ארי (יש עתיד):
מירב בן ארי (יש עתיד):
רם בן ברק (יש עתיד):
אפרת רייטן מרום (העבודה):
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
סימון דוידסון (יש עתיד):
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
רון כץ (יש עתיד):
דבי ביטון (יש עתיד):
גלעד קריב (העבודה):
משה טור פז (יש עתיד):
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
נאור שירי (יש עתיד):
נאור שירי (יש עתיד):
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
עודד פורר (ישראל ביתנו):
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):
שר החינוך יואב קיש:
הודעה אישית של חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשפ"ג–
שר המשפטים יריב לוין:
מירב כהן (יש עתיד):
גדעון סער (המחנה הממלכתי):
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
משה טור פז (יש עתיד):
נאור שירי (יש עתיד):
שרון ניר (ישראל ביתנו):
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
סימון דוידסון (יש עתיד):
גלעד קריב (העבודה):
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
מיקי לוי (יש עתיד):
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
שר החינוך יואב קיש:
היו"ר אמיר אוחנה:
חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום ט"ז בטבת התשפ"ג, 9 בינואר 2023. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/1323/25 וכלה בהצעת חוק פ/1532/25: הצעת חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה) (תיקון – הנחה בארנונה ליתומי צה"ל), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת צביקה פוגל, לימור סון הר מלך, אלמוג כהן, מאי גולן, ניסים ואטורי, מתן כהנא ובועז ביסמוט; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – תחולת סעיף 157א – חיבור לחשמל, למים או לטלפון), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת שמחה רוטמן, דני דנון ומשה סעדה; הצעת חוק הכשרות לאנשי מקצוע בנושא זיהוי ודיווח על התעללות בילדים, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן; הצעת חוק תוכנית לחינוך גופני והקמת מתקני ספורט במוסדות חינוך (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת סימון דוידסון, נאור שירי, יסמין פרידמן, מטי צרפתי הרכבי, ולדימיר בליאק ורון כץ; הצעת חוק המזונות (הבטחת תשלום) (תיקון – סכום שלא יובא בחשבון במבחן ההכנסה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת יסמין פרידמן; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חובת לימוד ערבית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק השפה הערבית שפה רשמית (מתן שירותים בשפה הערבית), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכאות לדמי אבטלה מגיל שמונה-עשרה וחצי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוסף עטאונה, עאידה תומא סלימאן, איימן עודה ועופר כסיף; הצעת חוק איסור מכירת צעצועים המדמים כלי נשק, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת ווליד טאהא, מנסור עבאס, ואליד אל הואשלה, אימאן ח'טיב יאסין, יאסר חוג'יראת; הצעת חוק השפה הערבית שפה רשמית, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא; הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון – הכנסה נוספת), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אברהם בצלאל, יוסף טייב, ניסים ואטורי, בועז ביסמוט ואוריאל בוסו; הצעת חוק המרכז לתולדות החברה הערבית, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה בעבירות אלימות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השבת תשלומי מעסיק בגין תשלומים לקופות ולקרנות של העובד בימי מילואים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אוהד טל ואלמוג כהן; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הוספת חלקו של חודש במניין), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הגנה על עובדת מפני הליכי פיטורים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא; הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – הפסקת התקשרות עם חברה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת ווליד טאהא, מנסור עבאס, ואליד אל הואשלה, אימאן ח'טיב יאסין ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון – הקלות בהגבלת חשבון), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא; הצעת חוק שפות רשמיות, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי לידה לבן הזוג בלידה שקטה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא; הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון – איסור פרסום הקלטה של אדם), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת בועז ביסמוט ושלום דנינו; הצעת חוק הנחה לחיילי צה"ל לוחמים בתחבורה ציבורית, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אלי דלל; הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הזכות לשוויון), מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – חישוב ימי מחלה בזמן היריון), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא; הצעת חוק התמודדות עם תופעת נטילת דמי חסות, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא; הצעת חוק שלילת תשלומים מחבר הכנסת ומחבר הכנסת לשעבר בשל עבירה (תיקון – חשוד בעבירת ביטחון), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אליהו רביבו, דוד אמסלם, דוד ביטן וחנוך דב מלביצקי; הצעת חוק עידוד מעורבות סטודנטים בפעילות חברתית וקהילתית (תיקון – הקלות למשרתי מילואים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה טור פז, אלמוג כהן, ולדימיר בליאק, גלעד קריב, נעמה לזימי, סימון דוידסון ונאור שירי; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חובת לימוד ערבית), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא; הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון – העלאת המחיר הבסיסי לחישוב מענק), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אלי דלל; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – העלאת דמי לידה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא; הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון – ביטול החוק), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא; הצעת חוק הדיינים (תיקון – כשירות הרבנים הראשיים לישראל), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר וניסים ואטורי; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – הגבלת עיקול מיטלטליו של קשיש), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא; הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – זכאות לרישיון כלי ירייה למי ששירת כלוחם ושוטר), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת בועז ביסמוט, אלי דלל, טלי גוטליב, חנוך דב מלביצקי, ניסים ואטורי ואברהם בצלאל; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור התניית תשלום בכרטיס אשראי בסכום רכישה מזערי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – ביטול אפשרות להארכה אוטומטית של עסקה לתקופה קצובה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק למניעת העסקה בתחום החינוך והטיפול של אדם שהורשע או שמואשם בתקיפה או בהתעללות בחסר ישע, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק חישוב דרגת הזכאות של מורה להשתתפות המדינה בדמי ההחזקה לילד במעונות יום ובמשפחתונים, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוסף טייב, אברהם בצלאל, אוריאל בוסו ועופר כסיף; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי עד גיל 21), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוסף טייב, אברהם בצלאל, אוריאל בוסו ועופר כסיף; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – סימון תאריך ייצור ומועד תפוגה עברי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת תקופת כהונה של ראש הממשלה), מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר דמי נסיעה באמבולנס למי שהגיע לגיל פרישה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אברהם בצלאל, יוסף טייב, בועז ביסמוט ואוריאל בוסו; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חינוך ממלכתי חרדי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת משה טור פז; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת גילוי הוזלה במחיר בעסקה מתמשכת), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק ארוחה יומית לתלמיד (תיקון – הרחבת תחולת החוק), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – החרגת עיקול ביטוח רפואי בידי צד שלישי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא; הצעת חוק זאב ז'בוטינסקי (ציון זכרו ופועלו) (תיקון – הגדלת תקציב הפעילות ומימון המכון), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אליהו רביבו, משה סעדה, טלי גוטליב, בועז ביסמוט, חנוך דב מלביצקי, שלום דנינו, אופיר כץ, דוד אמסלם ואלי דלל; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הפסקת חברות בכנסת של שר או סגן שר), מאת חבר הכנסת ניסים ואטורי; הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון – ייצוג לנשים ברשימת המועמדים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הוראות לעניין סככות המתנה בתחנות אוטובוס), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אברהם בצלאל, יוסף טייב, ניסים ואטורי, בועז ביסמוט ואוריאל בוסו; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדלת קצבת אזרח ותיק והצמדתה לשכר הממוצע), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אפרת רייטן מרום; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת הצגת מחיר מומלץ של ירקות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – זכות הצבעה לאזרחים מחוץ לישראל), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת הצגת מחיר מוצר בעת עריכת החשבון בקופה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק להקמת אוניברסיטה ערבית ביישוב ערבי, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטוח שאירים לאלמן), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יעקב אשר ומשה גפני; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – תשלומי חשמל מופחתים לבני שמונים שנים ומעלה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אלי דלל; הצעת חוק הרשות הלאומית לתרבות ולשפה המרוקאית-יהודית, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – תשלומי חשמל מופחתים לבני שמונים שנים ומעלה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת סימון נפח האריזה וקביעת הנפח בשימוש), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הוראות לעניין סככות המתנה בתחנות אוטובוס), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לגיל הרך), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת נהג אוטובוס), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא; הצעת חוק חינוך פיננסי, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לפעוטות ולילדים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון – איסור על תעמולה גזענית), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא; הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – ייצוג הולם בתאגידים שהוקמו בחוק ובחברות ממשלתיות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק חג המימונה, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק לימודי הכנה למבחנים פסיכומטריים לתלמידים, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אלי דלל; הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון – הארכת תוקף זכאות לדירה הציבורית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק אורח חיים בריא, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי, איימן עודה, עופר כסיף, יוסף עטאונה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק החברה למתנ"סים, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון – הארכת תוקף), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – קביעת תעריף מקסימלי לשכר טרחת עורך דין), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק זכאות לאבחון לקויות למידה לילדים ממשפחות מעוטות יכולת, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק החובה למתן חינוך בלתי פורמלי לילדים ולנוער, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – מגבלות על חיוב חשבון של צרכן בתשלומים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – הסדר חניה למאושפזים בבית חולים ולמבקריהם), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק-יסוד: קיצור תקופת הקמת ממשלה חדשה (תיקוני חקיקה), מאת חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – ימי מחלה נוספים בשל מחלת ילד), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – חובה לשקול שיקולי הגנת צרכן במכרזים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מתשלום דמי ביטוח לתלמיד על-יסודי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יוסף טייב; הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון – ביטול רפורמת הכשרות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אוריאל בוסו; הצעת חוק אתרי התיישבות בהליכי הסדרה, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת שמחה רוטמן, אוהד טל ומשה סולומון; הצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תיקון – כשירותם של מחנכים-מטפלים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת טלי גוטליב, יוסף טייב, לימור סון הר מלך וצביקה פוגל; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הטלת התפקיד להרכיב ממשלה והגבלת מנגנון התפזרות הכנסת), מאת חברי הכנסת אליהו רביבו ודוד אמסלם; הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – הזכות לחינוך לילדים בהשמה חוץ-ביתית), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא; הצעת חוק להפחתת השימוש ברכב פרטי ולעידוד שימוש בתחבורה הציבורית, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – הקפאת ריבית פיגורים בימי שביתה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אברהם בצלאל, יוסף טייב, ניסים ואטורי, בועז ביסמוט ואוריאל בוסו; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – בן זוג לומד), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק סינון אתרים פוגעניים במקומות ציבוריים, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק השבת זכויות במקרקעין שנשללו ביהודה ושומרון לפני קום המדינה, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת שמחה רוטמן, אוהד טל ומשה סולומון; הצעת חוק משמר מקומי, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת בועז ביסמוט, אלי דלל, חנוך דב מלביצקי, ניסים ואטורי ואברהם בצלאל; הצעת חוק להפסקת פעילות סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת בועז ביסמוט, אלי דלל, חנוך דב מלביצקי, טלי גוטליב, ניסים ואטורי ואברהם בצלאל; הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון – תנאי אשפוז הולמים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תיקון – איסור הפליה במתן שירותי ביטוח), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי, איימן עודה, עופר כסיף, יוסף עטאונה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – פטור מדמי טיפול מקצועי-ארגוני), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי, איימן עודה, עופר כסיף, יוסף עטאונה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – הפחתה בדמי ביטוח בריאות לתושבי הפריפריה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת מקצוע הרנטגנאות והדימות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה החרדית במועצה הארצית לתכנון ולבנייה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יעקב אשר ומשה גפני; הצעת חוק ארוחה יומית לתלמיד (תיקון – הרחבת תחולת החוק), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – מימון שכר לימוד מלא ללוחמים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת שרון ניר, יבגני סובה ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר דמי נסיעות והסעות לטיפולי אונקולוגיה ודיאליזה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא; הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (העדפות מתן רישיון למכשור רפואי בפריפריה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – עידוד עסקים קטנים ובינוניים באזור פריפריה במכרז), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק דמי מחלה (תיקון – תשלום דמי מחלה החל מהיום הראשון להיעדרות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא; הצעת חוק-יסוד: הפסקת חברות של חבר כנסת והעברת שר וראש ממשלה מכהונתם מחמת הפרת הבטחת בחירות (תיקוני חקיקה), מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל (תיקון – איסור על פתיחת נציגות דיפלומטית זרה), מאת חברי הכנסת אברהם בצלאל ואלי דלל; הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – הארכת תקופת ההתיישנות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (צדק חלוקתי בכל הרשויות המתוקצבות במדינת ישראל), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הצמדת הסכום הבסיסי לשכר הממוצע במשק), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת גלעד קריב, אפרת רייטן מרום, מיכאל מרדכי ביטון, נעמה לזימי, טטיאנה מזרסקי, מטי צרפתי הרכבי, עאידה תומא סלימאן, יאסר חוג'יראת, מיכל שיר סגמן, יסמין פרידמן, אימאן ח'טיב יאסין, משה טור פז, סימון דוידסון ובועז טופורובסקי; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – זכאות להטבות הניתנות לזכאים לגמלת הבטחת הכנסה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוסף עטאונה, עאידה תומא סלימאן, איימן עודה ועופר כסיף; הצעת חוק יום האחדות, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אברהם בצלאל; הצעת חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים (אישור מיוחד ואי-התרת הוצאה לצורכי מס בשל תגמול חריג) (תיקון – הרחבת התחולה על ספקים וקמעונאים גדולים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – מתן שירות טלפוני על ידי בעל רישיון להפעלת קו שירות לאוטובוס), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק מידע גנטי (תיקון – עריכת בדיקה גנטית לאיתור בן משפחה שעלה בין השנים 1948 עד 1959), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת הפעלת רכב ציבורי בימי מנוחה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוסף טייב, אברהם בצלאל ואוריאל בוסו; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – מכירה ישירה של תוצרת חקלאית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – העלאת קצבת הילדים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא; הצעת חוק גיל פרישה (תיקון – הקדמת גיל הפרישה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – סיכום פנייה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – הורה ליותר מילד אחד), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – עסק קולט עלייה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אוהד טל ומשה סולומון; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – ריבית על יתרת זכות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק למניעת התנכלות תעסוקתית, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן; הצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון – התקן בטיחותי על דלת מרחב מוגן דירתי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק המועצה הישראלית לצרכנות (תיקון – ודאות תקציבית), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק עסקאות גופים ציבוריים (תיקון – איסור על התקשרות קבלנית להעסקת עובדים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – הפחתת יוקר תשלומי הלוואה לדיור), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – העברת משכנתה בין בנקים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק הרשויות המקומיות (יועצת לענייני מעמד האישה) (תיקון – תקציב ייעודי וייחוד הכהונה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת שרון ניר, יבגני סובה ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק למניעת השתלטות תושבי הרשות הפלסטינית על שטחי C, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת בועז ביסמוט, אלי דלל, טלי גוטליב, חנוך דב מלביצקי, ניסים ואטורי ואברהם בצלאל; הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (התייחסות איש צוות רפואי שלא תשמש ראיה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (הוספת מגנזיום למי השתייה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – הזכות למינוי מתורגמן רפואי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס במכירת תרופות אונקולוגיות שאינן כלולות בסל הבריאות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק סיוע בקידום תעסוקתי למשפחות של עובדים מעוטי הכנסה, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (הוספת מכשור רפואי לפריפריה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא; הצעת חוק הנוטריונים (תיקון – ביטול תעריף מינימום לשירות נוטריוני), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – הגבלת מספר התלמידים בגן חובה ובבית ספר יסודי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי, איימן עודה, עופר כסיף, יוסף עטאונה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תיקון – אוטומציה בקבלת מענק העבודה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – איסור ניתוק חשמל לצרכן ביתי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת זכויות אלמן ואלמנה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה, אחמד טיבי, עופר כסיף ויוסף עטאונה; הצעת חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה (תיקון – אי פתיחת חקירה בשל יבוא בהיצף בשוק מונופוליסטי או ריכוזי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – הגבלת עמלת ערבות בנקאית שמובטחת בפיקדון כספי מסוים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – ביטול פסק דין שניתן בהיעדרו של הנאשם), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – פיקוח על מוצרי מזון בריא בסיסיים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק הגבלת עמלת פירעון מוקדם ואיחוד הליכים של הלוואה לדיור (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון – הפרדה בין בנקים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק עוסק זעיר, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – גביית תשלומים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק נתוני אשראי (תיקון – קיצור תקופת שמירת הנתונים במאגר נתוני אשראי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק רשת ביטחון לעצמאים בעת אירוע חירום, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תיקון – הוספת רישיון הנפקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק המשטרה (תיקון – התיישנות עבירות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – כפל קצבאות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא; הצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תיקון – חובת החזקת ערכת עזרה ראשונה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק ארוחה יומית לתלמיד (תיקון – הרחבת תחולת החוק), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק הנגשת מוקדי פניות חירום באמצעות שיחוח ומסרון, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון – ביטול שלילת גמלאות מאלמנים שנישאו), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק הספורט (תיקון – זכויות ספורטאי בוגר), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת סימון דוידסון, נעמה לזימי, ווליד טאהא, אימאן ח'טיב יאסין, נאור שירי, יסמין פרידמן, ולדימיר בליאק, רון כץ ומיכל שיר סגמן; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – רפואת שיניים למי שמלאו להם 60 שנים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, יוליה מלינובסקי ושרון ניר; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – רפואת שיניים למי שמלאו להם 60 שנים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור גביית עמלה בעסקה שבוצעה באמצעות האינטרנט), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק פיקוח על רווחי שיווק בתוצרת חקלאית, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רם בן ברק; הצעת חוק יום אבל במות קרוב מדרגה שנייה, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יעקב אשר; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – תעריף מופחת לבתי חולים בפריפריה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מימון סייעת לילדים שאינם יכולים לשהות במעון), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק אחזקת כבישים ראשיים ברשויות מקומיות, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אל הואשלה; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור גביית תשלום בכרטיסי חיוב בלבד), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – העדפה מתקנת ללוחמים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת שרון ניר, יבגני סובה ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון – חובת מסירת תוכניות הדירה לקונה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – זכאות להשתתפות בעלות מעון יום בתקופת הלידה וההורות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – הפעלת שירותי מים וביוב על ידי רשות מקומית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת גדעון סער; הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – קביעת ההפרש בין מחיר מצרך לצרכן ומחיר מצרך לקמעונאי כרווח מרבי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק הסדרת מקומות רחצה (תיקון – קביעת מקומות לרחצה נפרדת), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת דמי חניה בחניוני בתי חולים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי; הצעת חוק העבירות המינהליות (תיקון – ביטול קנסות תכנון ובנייה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אל הואשלה ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – מסירת מידע על עמלות וריביות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק הקצאת דירות לדיור בר השגה ולדיור ציבורי, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדלת קצבת אזרח ותיק והצמדתה לשכר הממוצע), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – מכירה ישירה של תוצרת חקלאית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רם בן ברק; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חובת הטמעת ערכי הסובלנות ומיגור האלימות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוסף עטאונה, עאידה תומא סלימאן, איימן עודה ועופר כסיף; הצעת חוק התרבות והאומנות (תיקון – הקצאה שוויונית בתקציב), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוסף עטאונה, עאידה תומא סלימאן, איימן עודה ועופר כסיף; הצעת חוק המפלגות (תיקון – העלאת תנאי הסף להקמת מפלגה ומניעת חברות כפולה בעת רישום מפלגה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת נהגי אוטובוס בקווי תחבורה ציבורית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק להגברת השקיפות בפעילותם של גופים פיננסיים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אברהם בצלאל; הצעת חוק להגברת השקיפות בפעילותם של גופים פיננסיים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק ליישוב תחת איום מיידי (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אלי דלל; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת נכות לשכר המינימום), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא; הצעת חוק מתן סיוע ריאלי בשכר דירה לזכאים, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון – הקלות בהגבלת חשבון), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יאסר חוג'יראת; הצעת חוק העונשין (תיקון – קנס על החזקת נשק בלתי חוקי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק חכירה הוגנת, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק שלילת תקצוב מוסדות חינוך המפלים תלמידים ברישום אליהם (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הדחת נציג ציבור התומך במאבק מזוין נגד מדינת ישראל (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק להקמת אוניברסיטה במחוז הצפון, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק עקרונות האסדרה (תיקון – פקיעת אסדרה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – זכות עמידה בבית המשפט הגבוה לצדק), מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – הגבלת ערעורים של המדינה על פסקי דין פליליים), מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – הגבלת שכר טרחה על מכתבי התראה לפני גביית חוב), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק פריסת תשלום חוב ללא תוספת ריבית או אגרה, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור שידול להמרת דת), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה בפשיעה חקלאית) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רם בן ברק; הצעת חוק הרחבת לימודי הבסיס בחינוך שאינו ממלכתי (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה טור פז ויאיר לפיד; הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – הרחבת זכות העמידה לנפגעי ונפגעות עבירה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – מינוי שופטים לבית המשפט העליון וקציבת כהונתם), מאת חברי הכנסת דוד אמסלם ושמחה רוטמן; הצעת חוק זכאות לאבחון לקויות למידה לילדים ממשפחות מעוטות יכולת, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת זאב אלקין. לקריאה הראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשפ"ג–2023. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברי הכנסת, הנושא הראשון על סדר-היום – הצעות להביע אי-אמון בממשלה של סיעות יש עתיד, המחנה הממלכתי וישראל ביתנו. אני מזמין את חבר הכנסת ולדימיר בליאק לנמק את ההצעה מטעם סיעת יש עתיד. עשר דקות לרשותך, אדוני. בבקשה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, לאחר שנים של הזנחה פושעת מצד ממשלות נתניהו ביחסי החוץ, לאחר ריסוק של משרד החוץ, בשנה האחרונה שינתה ממשלת לפיד בתוך זמן קצר מאוד את יחסי הכוחות. חיזקנו את היחסים של ישראל עם מעצמות העולם, הידקנו את השותפות האסטרטגית עם ארצות הברית, קידמנו את הרחבת הסכמי השלום בין מדינת ישראל למדינות ערב נוספות, נרמלנו את היחסים עם ירדן וטורקיה. והינה, בשבוע שעבר ראש הממשלה נתניהו, בניגוד מוחלט לאינטרסים הבין-לאומיים של מדינת ישראל, נכנע לשר הכי קיצוני בממשלתו ואפשר לו לבצע פעולת התגרות מכוונת בקהילה הבין-לאומית – לעלות להר הבית. אני אומר כאן אמירה מאוד ברורה ובלתי מסויגת: זכותו של כל יהודי לעלות להר הבית. בתקופת ממשלת השינוי נרשם שיא היסטורי של יהודים שעלו להר. ממשלת לפיד ניהלה את האירוע באחריות, ללא התגרות מיותרת ומזיקה. הפעם, כמובן, השר לביטחון הלייקים הנדס לעצמו כותרות. לעומת זאת, מדינת ישראל זכתה לגינויים ברחבי העולם: מארצות הברית, מצרפת, מסעודיה, מבריטניה, מטורקיה, מירדן ועוד. נוסף על כך, איחוד האמירויות החליטה לבטל את ביקורו המדיני של ראש הממשלה. מדובר בחוסר אחריות וחולשה מביכה של נתניהו. זה מה שקורה כשראש ממשלה חלש נאלץ להפקיד את הביטחון האישי של אזרחי ישראל בידי האיש הכי חסר אחריות במזרח התיכון. הדורסנות, שיכרון הכוח וביזת הקופה הציבורית של הממשלה החדשה אינן יודעות שובע. השרים וחברי הכנסת מהקואליציה אוהבים לחזור על הטענה: אנחנו הרוב, העם בחר בנו והרוב קובע. כמובן, מדובר בטענה שטחית שמבטאת את חוסר ההבנה שלכם מה היא הדמוקרטיה. אך יש גם מעבר. כן, אתם זכיתם בבחירות. אנחנו מקבלים את זה, קיבלתם רוב מתמטי מובהק. אך המדיניות שלכם היא מדיניות המיעוט. מיעוט קיצוני, לאומני, גזעני, אנטי-ישראלי. ראש הממשלה הבטיח רק לפני שבוע וחצי כי יהיה ראש הממשלה של כולם. בפועל, בצעדים שהוא מקדם, הוא מייצג מיעוט ומתרחק מהרוב. הרוב הישראלי לא תומך בהתגרות מסוכנת מול הקהילה הבין-לאומית; הרוב הישראלי סולד מהגזענות ומתנגד להפקדת חינוך הילדים שלנו בידי מפלגת שוליים קיקיונית שונאת אדם; הרוב הישראלי לא רוצה לראות עבריין סדרתי מופקד על שני משרדי הממשלה עם תקציבי עתק; הרוב הישראלי לא בחר ממשלה של 32 שרים, ועוד שניים בדרך למיטב הבנתי, ועוד שישה סגנים, כאשר עוד ארבעה מועמדים מתחממים על הקווים וסוחטים את ראש הממשלה. זה פשוט מביך. הרוב הישראלי לא בחר בארבעה שרי חינוך, בשני שרי רווחה, בשרים במשרדים ובלי משרדים, בשרים ללא תיק וללא עבודה אשר מודים בעובדה שאין להם תיק, רק מתקשים להסביר איזה תיק; הרוב הישראלי לא בחר בפירוק משרד החינוך ובחיסול הלכה למעשה של המשרד לשוויון חברתי, משרד למופת שתפקד היטב בשנים האחרונות; הרוב הישראלי מתנגד להזרמת לפחות 6 מיליארדי שקלים למערכת החינוך שכמעט ולא מלמדת לימודי ליבה, מהלך שמסכן את עתיד ילדי ישראל ואת עתיד הכלכלה של מדינת ישראל. הרוב הישראלי לא בחר בשרים שמסיתים נגד הדמוקרטיות המערביות ונגד ערכי מדינת ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית וליברלית; הרוב הישראלי שעובד ומשלם מיסים לא רוצה הפסקת עבודות תשתית בשבת, אשר מחזירה את ישראל אחורה ומשאירה מיליוני ישראלים בפקקים לשנים רבות. אני רוצה להזכיר לממשלה הזאת שהם לא חדשים כאן. הם ניהלו את המדינה ב-13 השנים האחרונות, למעט שנה אחת. אז מי שתקע את אזרחי ישראל בפקקים זה האנשים הללו שהיום הם רק מחריפים את הבעיה. הרוב הישראלי לא מעוניין להגדיל את הקצבאות לציבור שלא לוקח חלק משמעותי בשוק העבודה; הרוב הישראלי אוהב יהדות מחבקת ומאירת פנים, ומתנגד לכפייה דתית; הרוב הישראלי לא רוצה לראות רופא שיסרב להעניק טיפול לחולה, בהתאם לחוק ההפליה המתוכנן; הרוב הישראלי מתקומם נגד שנאת להט"בים; הרוב הישראלי מחבק את העלייה, מכיר באתוס של מדינת ישראל כמדינה קולטת עלייה, ומתנגד לחיסול חוק השבות. שנת 2022 הייתה שנה משמעותית ומיוחדת מאוד בנושא קליטת עלייה. כמעט 60,000 עולים הגיעו ארצה. יש לנו היום הזדמנות היסטורית לקלוט מאות אלפי עולים מרוסיה ומאוקראינה. עולים שמוכנים לתרום לכלכלה, לרפואה, לתרבות, לאומנות, לספורט. העולים הללו, בעלי זיקה מובהקת ליהדות, לא רק בורחים מהמלחמה הארורה באוקראינה, הם רוצים להעלות למדינת ישראל שהיא מדינה יהודית, דמוקרטית, מדינת חוק, מדינה חופשית. הרוב הישראלי רוצה לשמור על מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, מדינת חוק, מדינה לא מושחתת. ההפיכה המשפטית של הממשלה הזאת מנוגדת באופן מובהק לרצון הרוב ולאינטרס הישראלי. למרות הטענות שעולות חדשות לבקרים, אין אף מדינה דמוקרטית בעולם שאין בה חוקה, אין בה הפרדת דת ממדינה, אין בה שני בתים בפרלמנט וגם פוליטיקאים ורק פוליטיקאים בוחרים שופטים. אני בטוח שאפשר למצוא מדינות כאלה ברחבי הגלובוס. דמוקרטיות הן לא. הרוב הישראלי רוצה לראות מערכת משפט יעילה, חזקה וצודקת. מערכת עצמאית שאינה נשלטת על ידי פוליטיקאים מושחתים שהסתבכו עם החוק. מערכת משפט שהיא אבן היסוד במשטר דמוקרטי. אני חושב, חברים, אני מניח, כי הצעת האי-אמון הזו בממשלה לא תקבל את רוב הקולות במליאת הכנסת היום, אך הרוב הישראלי היום מפסיק לשתוק. הוא מתעורר בכנסת וברחובות, בשיח הציבורי, בגילדות המקצועיות, בארגונים של החברה האזרחית. הרוב הישראלי לא יקבל ממשלה שמסרבת לייצג אותו. תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לחבר הכנסת בליאק. אני מזמין את חבר הכנסת גדעון סער לנמק את ההצעה מטעם סיעת המחנה הממלכתי. בבקשה, עשר דקות לרשותך.
גדעון סער (המחנה הממלכתי):
תודה, אדוני היושב-ראש. בפתח הדברים אני רוצה לאחל לך הצלחה רבה בתפקידך.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה.
גדעון סער (המחנה הממלכתי):
ולגוף הצעת האי-אמון – אני מבקש, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לתאר בדקות הקרובות מה קרה ברחובות ישראל בימים האחרונים: הלילה נורה למוות ביפו אזרח, מהראן אבו סיף, בן 40; ביום חמישי נרצח בצפת אודי שטרן, בן 31; בסוף השבוע נרצח אזרח בגליל, שרבל עזאם; בראשון לציון נרצחו בשבוע החולף בתוך יממה יזם הנדל"ן ניסים אסייג ונער בן 15; בבית החולים זיו שני מקרי אלימות תוך 48 שעות כנגד הצוותים הרפואיים; ברהט סכסוך חמולות הוביל את התושבים להסתגר בבתיהם במשך כל סוף השבוע, נער בן 16 נתפס עם M16 טעון, תושב העיר נפצע ופונה לבית החולים; בקרית ביאליק אמש נדקר תושב ונפצע באורח בינוני על ידי רוכב אופניים חשמליים; בחולון נדקר גבר בן 40 ביום חמישי שעבר, על רקע פלילי; בעכו, לאור יום, ברחוב הראשי, נפצע קשה בעל חנות נרגילות בן 35, לאחר שרוכב אופנוע ירה לעברו ליד העוברים והשבים; בזרזיר נפצעו ביום חמישי בערב חמישה בני אדם מירי; בבני ברק במהלך הלילה בוצע ירי לעבר בית עסק מקומי; מקרי רצח התבצעו גם באעבלין ובנהריה; בנתניה – פיצוץ רכב; ברמת גן – רימון הלם; בבת ים ובבאקה – אירועי דקירה; רכב פיקוח הוצת בעיריית סח'נין; ובכפר עארה זה ארבעה ימים, אולי כבר חמישה, נערך פסטיבל לכבוד המחבל המשוחרר כרים יונס. כולם עולים לרגל, ומתקיים פסטיבל שאינני יודע מדוע הוא נמשך ומדוע הוא לא מופסק. אני חייב לומר בהגינות, אי-אפשר לצפות. אנחנו מכירים את המצב בתחום המשילות, בתחום הביטחון האישי, בתחום הפשיעה. הוא לא נוצר בשבוע החולף, ולכן גם אי-אפשר לצפות לפתרון קסם בן לילה. הדברים לא עובדים בדרך הזאת, ובהחלט צריך להיות ריאליסטיים ולקוות שבעבודה קשה ונחושה יהיה שינוי. ואדוני היושב-ראש, אנחנו הבטחנו, על אף שהיום אנחנו באופוזיציה, לתמוך בחוקים שמטרתם למגר את הפשיעה, להחזיר את הביטחון האישי, להחזיר את המשילות, כשם שאנחנו נתמוך בהצבעה שתתקיים היום בחוק יהודה ושומרון. כל חוק שאנחנו חושבים שהוא תואם את האינטרס הלאומי, אנחנו נתמוך בו. אבל מה חסר? אני מסתכל, למשל, מה עשה השר לביטחון הפנים או השר לביטחון לאומי. נדמה לי שהשינוי הזה קורה היום – הוא מותנה – הוא קרה כבר אתמול בהחלטת הממשלה. אני מנסה לחשוב, ואני מודה שמה שמצטייר זה שני הדברים הבאים: בשבוע שעבר – העלייה להר הבית. אומנם בלאט, עם שחר, באין רואה. מה שאני כיניתי סיבוב דאווין של 13 דקות; ושינוי שם המשרד בתחילת השבוע הזה. מה שחסר – אנחנו לא רואים את השר כפי שראינו בעבר, כשהוא לא היה בתפקיד – בזירות אירוע, בזירת פיגוע, בזירות של פשיעה, בקיצור, בשטח. ואני חושב שהפער הזה הוא פער שמצביע על זה שיכול להיות מאוד שהנושא הכבד הזה, שהיה טוב על מנת לרכוב עליו ולצבור הון פוליטי ולצבור תמיכה ואהדה, איננו מטופל באופן שראוי שיהיה מטופל בקדימות הראשונה. הרי חזרנו ואמרנו: אדרבה, תביאו את החוקים בתחום המשילות, בתחום הביטחון האישי. יש הרבה מאוד חוקים. חלקם עברו בכנסת הקודמת בקריאה ראשונה, חלקם פרסמנו בתזכירי חוק, הם מוכנים. אפשר להביא אותם לממשלה, אפשר להביא אותם לכנסת בקריאה ראשונה, אפשר להתקדם במהירות. אבל סדר העדיפויות הוא כנראה שונה ובמקום מאבק להשלטת החוק הוכרזה מלחמה על רשויות אכיפת החוק, על רשויות המשפט במדינה. ומזה, כפי שזה נראה, כפי שההצעות נראות ברגע זה, לא יכול לצאת שום דבר טוב. אני מבקש מהכנסת להביע אי-אמון בממשלה על רקע הדברים הללו.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לך. ישיב במשולב על ההצעות של סיעות יש עתיד והמחנה הממלכתי שר החינוך והשר המקשר בין הממשלה לבין הכנסת חבר הכנסת יואב קיש. בבקשה, אדוני. בבקשה, השר קיש.
שר החינוך יואב קיש:
תודה, היושב-ראש. האמת שלפניי עלה חבר הכנסת גדעון סער בנושא הזה, ממשלה שמייצרת משברים בין-לאומיים כבר מראשית דרכה, ודיבר ארוכות על האלימות הקשה שאנחנו רואים שמשתוללת בהרבה מאוד מקומות. אני חושב שזה אתגר מרכזי של הממשלה. לא סתם העם בחר בנו להחליף את הממשלה הכושלת שהייתה לפנינו, כי היא נכשלה משמעותית בטיפול ביעד הזה. הנושא הזה של הביטחון הלאומי הוא אכן – אומנם עוד פעם אני אומר, אלה לא הנושאים שהיו פה בזה, אבל כך התייחס חבר הכנסת סער. אני אומר שהנושא הזה של החזרת הביטחון האישי, הביטחון הלאומי, זה נושא מרכזי בסדרי העדיפויות של הממשלה. לא לחינם גם החלנו בשינוי החקיקה שעבר פה כבר בכנסת הזו, עם הגדרה מחודשת של מעמדו וסמכויותיו של השר לביטחון לאומי. ואני בהחלט רואה בדבר הזה, כמו כל ממשלת ישראל, יעד מרכזי שאנחנו מחויבים אליו ונטפל בו. אני חושב שחלק מהביטחון הלאומי זה גם לא לוותר על העמדות שלנו כעם יהודי שהגיע למדינת ישראל והקים את מדינת הלאום, את המדינה שלו בארץ ישראל, ובוודאי ובוודאי על זכותו של כל יהודי באשר הוא יהודי לעלות להר הבית. ולכן, לא משנה אם הוא השר לביטחון לאומי, אם הוא אדם רגיל מן השורה – לכל יהודי יש זכות מובנית בכל מקום על ארץ ישראל, ובוודאי בהר הבית. ולכן לבוא ולומר שלעלות להר הבית – שכשיהודי עולה להר הבית מדובר בחוסר אחריות – אני חושב שמי שאומר את זה לא מבין את מקומו ואת השליחות הגדולה שיש לנו בהקמת הבית הלאומי בארץ ישראל. ואני שמח שאכן הדבר הזה קרה. אני זוכר את השר אלקין – לפני שבוע, נדמה לי, זה היה בדיוק – עולה באי-אמון ואומר: איך התקפלת, בן גביר? איך זה? טוב עשו שלא התרברבו ופשוט עלו, והעניין הזה כמובן רק הצביע שוב על הצביעות של האופוזיציה, איך מצד אחד אומרים - - -
עודד פורר (ישראל ביתנו):
למה הוא - - - רק 13 דקות?
שר החינוך יואב קיש:
על הצביעות של האופוזיציה, שהתלוננו: למה הוא לא עולה? איך התקפלת? ולמוחרת הוא עלה, ועכשיו אנחנו רואים למה הוא עולה עוד פעם.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
- - - מתי גפני עונה על השאלה?
שר החינוך יואב קיש:
בקיצור, אני מבין שזה לא משנה אם נהיה עם כובע או בלי כובע, אתם תבואו בתלונות. הצביעות הזו ברורה. ואני אומר שהמסר המרכזי פה – ואני מקווה, עודד פורר, שאתה איתי במסר המרכזי – הוא שלכל יהודי יש את הזכות לעלות להר הבית, ולא ניכנע לשום איומים ושום הפחדות. תודה רבה.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
מה אומר גפני בעניין? השאלה היא מה אומר גפני בעניין.
דבי ביטון (יש עתיד):
צריך לקבל אישור מבן גביר.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לחבר הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת אביגדור ליברמן לנמק את ההצעה להביע אי-אמון בממשלה מטעם סיעת ישראל ביתנו. היכן חבר הכנסת ליברמן? יעלה חבר הכנסת פורר במקום חבר הכנסת ליברמן.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
אני יכול לחלוק איתו את הזמן של הגשת האי-אמון?
היו"ר אמיר אוחנה:
לא, לא, אדוני. עשר דקות לרשותך, אדוני, בבקשה.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
בתחושה שלי אני גם יכול להתחיל לדבר, ואז חברת הכנסת גוטליב תשלים פשוט. אין בעיה, היא מסייעת לכל מי שעולה על הדוכן. תראו, אני חייב לומר בהיבט של המשברים הבין-לאומיים שמייצרת הממשלה הזאת מהרגע שהיא נולדה, שכשאתה מסתכל לאן מדינת ישראל הולכת נוכח ההתנהלות של הממשלה, אתה מבין שהצרות הולכות להתרגש עלינו באמת בעוצמות בלתי רגילות. אבל אני כן רוצה לדבר על הרפורמה המשפטית שהוצגה השבוע, כי אי-אפשר בלי זה, אדוני היושב-ראש, ובמובנים האלה צריך להבין בפני מה אנחנו עומדים. מדינת ישראל היא מדינה שבה הפרדת הרשויות היא לא הפרדת רשויות כמו שאנחנו מכירים אותה באופן מוחלט; זה לא שבאמת יש כאן רשות מחוקקת עצמאית לגמרי, רשות מבצעת עצמאית ורשות שופטת. בסופו של דבר, הממשלה מכהנת כאיזשהו ועד פועל שהכנסת בוחרת, והכנסת היא עושה דברה של ממשלה – אתה יודע את זה כשר המקשר, אתה ודאי יודע את זה כיושב-ראש כנסת. יש ועדת שרים לחקיקה, ועדת השרים מחליטה. מרגע שהחליטה ועדת שרים, הכנסת מבצעת. לא באמת יבואו חברי הקואליציה מחר ויצביעו על פי צו מצפונם, גם אם יש החלטה אחרת של ועדת שרים. חבר הכנסת גפני לא יצביע הפוך מהחלטת ועדת שרים; אתה לא תצביע הפוך מההחלטה של ועדת שרים לענייני חקיקה בהצעות חוק, כל זמן שאתה חבר בקואליציה. מה שהופך בעצם את הכנסת - -
טלי גוטליב (הליכוד):
אבל ככה זה עובד - - -
עודד פורר (ישראל ביתנו):
- - כרשות מחוקקת לא לעצמאית לגמרי.
משה גפני (יהדות התורה):
למה שאני אצביע נגד? מה, אני בישראל ביתנו?
עודד פורר (ישראל ביתנו):
ואתה יודע היטב איך הדבר הזה מתנהל. ובעצם הפרדת הרשויות הזאת, בין רשות מחוקקת למבצעת במדינת ישראל, היא כמעט שלא קיימת. כשאתה מסתכל על עצמאות הרשות השופטת, אתה אומר: אוקיי, יש מנגנון מינויים ויש הרבה מאוד רפורמות שצריך לעשות במערכת המשפט. אנחנו אמרנו את זה לא פעם ולא פעמיים. השאלה היא איזה, והשאלה איך עושים ולאן הולכים. והרפורמה שמציעים כאן היא לא רפורמה, היא השתלטות. אין כאן רפורמה במערכת המשפט, יש כאן תהליך של השתלטות. אומרים: לא, אנחנו, הממשלה, לא די בזה שאנחנו קובעים לחברי הכנסת איך להצביע, בעד או נגד, ואנחנו אומרים לרשות המחוקקת אם לתמוך או לא לתמוך בחוקים מסוימים, אלא שאנחנו גם נהיה אלה שנקבע לרשות השופטת איך להתנהג, ונמנה את השופטים בדיוק כמו שאנחנו עושים מינויים אחרים. כי ברגע שבוועדה למינוי שופטים יהיה רוב מוחלט לרשות המבצעת – כלומר, הרשות המבצעת תמנה את השופטים, הרשות המבצעת תקבע לרשות המחוקקת, ומרגע זה - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - כמו בארצות הברית.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
לא, זה לא כמו בארצות הברית, כי בארצות הברית הפרדת הרשויות היא מוחלטת, והאיזונים והבלמים שם הם שונים מהדרך שבה נבנו האיזונים והבלמים פה. עכשיו, יכולה להיות ביקורת על מערכת האיזונים והבלמים במדינת ישראל, והביקורת הזאת יכולה להיות עם פסקת התגברות – וזה נושא שצריך לדון עליו ולדבר עליו, והנושא יכול להיות בדברים אחרים. אבל כשאתה מייצר מצב - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
עודד פורר (ישראל ביתנו):
- - שבו הרשות המבצעת היא שממנה וקובעת מי הרשות השופטת, היא שממנה וקובעת איך תיראה הכנסת, אז הגענו פשוט לסיטואציה שבה במדינת ישראל יש לנו רשות מבצעת ועוד שתי רשויות שכפופות לה: אחת המחוקקת ואחת היא הרשות השופטת.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - מי שקובע את חברי הכנסת זה העם, זה הבוחרים. הכנסת נבחרת על ידי העם.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת גוטליב, הערת ביניים אחת, שתיים, מספיק.
טלי גוטליב (הליכוד):
זהו, כי הוא התבלבל, רק רציתי לעזור לו.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה. בבקשה.
טלי גוטליב (הליכוד):
להזכיר לו איך זה קורה, מי בוחר לכנסת.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
המשמעות, אדוני היושב-ראש – ומרגע שנבחרת ליושב-ראש, אתה יושב-ראש בית המחוקקים – המשמעות היא שהפרדת הרשויות במדינת ישראל לא תהיה קיימת, על כל המשמעויות שלה. וכשמדברים על רפורמה נדרשת, הרפורמה הנדרשת היא חוקה לישראל. ובתוך החוקה הזאת צריך ונכון להגדיר את האיזונים והבלמים בין שלוש הרשויות האלה, ואי-אפשר לטפל בזה ולהגיד: הרפורמה שאנחנו עושים היא באמצעות השתלטות. ולכן אני אומר גם למי שמאזין לנו וגם לכם: לפעמים מוליכים והולכים בדרך הזאת לא מתוך כוונה להשתלט או שכולם מבינים מה היא הכוונה, אבל התוצאה היא ברורה; התוצאה שאנחנו נקבל נוכח האירוע הזה היא ביטול העצמאות של אחת משתי הרשויות שהיא עצמאית היום, כי כמו שאמרתי, הכנסת הרי היא לא עצמאית אל מול הממשלה, הממשלה שולטת באופן מלא. יש לה אפילו סמכויות חקיקה לממשלה, בין אם זה בתקנות שעת חירום ובין אם זה גם ביכולת שלה לקדם חקיקה בתוך הכנסת ולהעביר אותה באופן מוחלט. אגב, הדיונים בוועדת השרים לענייני חקיקה הם חסויים, אי-אפשר – אין פרוטוקולים ותוצאות שיוצאות משם. והמשמעות – תוצר הלוואי הוא באמת אותו משבר בין-לאומי שיתרגש עלינו נוכח האירוע הזה. ואתה שואל את עצמך, אז מה המטרה? מה המטרה? איך באות קבוצות שלכאורה הן קבוצות שאמורות לרצות את ההגנה על זכויות בהגנה על מיעוטים. מה המטרה בתוך כל האירוע הזה? מטרה אחת ויחידה, לחלץ מצד אחד בעיות משפטיות של מאן דהוא, ומהצד השני לבטל בעצם את כל האפשרות שלנו להגיד שיש איזשהו שוויון בנטל במדינת ישראל. הרי כל ההתעקשות של השותפות הקואליציוניות שלכם על פסקת ההתגברות היא לא בגלל שיש להם פתאום – חבר הכנסת גפני יצא, אבל הוא לא באמת סיים לקרוא את ההוגים של הדמוקרטיה ואיך אנחנו מנהלים דמוקרטיה; מעניין אותו דבר אחד: איך אנחנו מצליחים לפטור קבוצה מסוימת באוכלוסייה מלשאת בנטל ולהטיל את העומס הזה על הקבוצה האחרת מבלי שהדבר הזה בעצם נפסל כי הוא לא חוקתי. כי לא יכול להיות שיש ילד אחד שבגיל 18 יתגייס לצבא, יגן עלינו, ישמור על מדינת ישראל, יסכן את חייו, ישכב במארבים, וילד אחר שלא – ולא משנה מה אמונתו, מה דתו, למי הוא מתפלל בבוקר, מה הוא אוכל לארוחת הצוהריים ועם מי הוא הולך לישון בערב. במדינת ישראל כל אזרח צריך לקחת חלק, בין אם זה בשירות צבאי, בין אם זה בשירות לאומי, וכל האירוע הזה שאנחנו חווים היום הוא בסוף בא כדי לשרת כל פעם אינטרס של קבוצה אחרת, בין אם זה כדי לחלץ מישהו מהבעיות המשפטיות שלו מצד אחד, ובתוך החולשה הזאת – לחלץ קבוצה מסוימת שרוצה לא לשרת. עוד מעט יעלה לכאן השר המקשר ויענה על הצעת האי-אמון, אבל אני באמת אשמח לשמוע אותך, השר קיש, מסביר לנו למה כל כך חשוב לבטל את האפשרות אפילו לדרוש שוויון בנטל. למה כל כך שוב לכם לבטל את העובדה שאנחנו רוצים שכל אזרח במדינת ישראל ישרת שירות צבאי, אזרחי או לאומי. מה פתאום אתה, שהובלת את מחאת המילואימניקים, הופך להיות מי שמוביל את הקבורה של כל העיקרון הזה, שלפיו אנחנו רוצים לראות את צבא העם ואת כל אזרחי ישראל מתחת לאלונקה וסוחבים אותה, כל אחד כפי יכולתו, בצורה כזו או אחרת. ולכן, כשאנחנו מדברים על זה, זה לערבים, ליהודים, דתיים, חרדים, דתיים לאומיים וחילונים. כל אזרח במדינת ישראל צריך לקחת חלק בשימה על המפעל הזה שנקרא מדינת ישראל. שלא יהיה לכם ספק, ככל שאתם תכרסמו בו, היכולת שלנו לשמור עליו עלולה להידרדר, והמלחמה שאנחנו מנהלים היום היא על הבית. תודה, אדוני.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לחבר הכנסת פורר. גם על הצעה זו ישיב שר החינוך והשר המקשר בין הממשלה לכנסת חבר הכנסת יואב קיש. בבקשה, אדוני. אחר כך דיון סיעתי. לאחר מכן דיון סיעתי, וראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת אביגדור ליברמן.
שר החינוך יואב קיש:
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מבין שעודד פורר הוזנק לעלות לעשר הדקות האלה אבל אנחנו נשמע את חבר הכנסת ליברמן אחר כך, אני מניח, במסגרת הזמן הסיעתי.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
רק תישאר לשמוע.
שר החינוך יואב קיש:
אני יכול להגיד לך שבכוונה בחרתי להישאר באולם. אני לא שר תורן אבל אמרתי שאני בא לשמוע אז אני נשאר באולם. אז כן - - -
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
אתה עדיין השר המקשר או שלא?
שר החינוך יואב קיש:
אני שר מקשר, אבל אני - -
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
עדיין השר?
שר החינוך יואב קיש:
- - לא שר תורן. אני לא שר תורן - - -
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
עדיין השר המקשר.
שר החינוך יואב קיש:
אני רוצה לומר דבר אחד, ודיבר על זה גם חבר הכנסת עודד פורר. חברים, אי-אפשר להתעלם מזה שבמה שקרה פה בשנים האחרונות, המטוטלת של מערכת יחסי הכוחות בין הרשויות הפכה להיות חץ וקשת לכיוון צד אחד. הרשות השופטת, דרך הפרקליטות, דרך הייעוץ המשפטי, הפכה להיות הגורם שמנהל את מדינת ישראל. אני באמת גם מנצל את הבמה הזו לברך את חברי שר המשפטים יריב לוין על מהלך כל כך חשוב לדמוקרטיה הישראלית שיוצא לדרך בימים אלו, המהלך של להחזיר את האיזון, להחזיר את מערכת יחסי הכוחות. שהבית הזה – שהוא בעצם המקום של נבחרי הציבור, של נציגי העם – יקבל את מקומו הראוי כמקום שאכן מחוקק, מכתיב את העמדות, את החוקים וגם, דרך אגב, מפקח על הממשלה, לא פחות חשוב, ומצד שני יחזיר חזרה את הרשות השופטת לתפקידה הבסיסי וזה לשפוט.
אלי דלל (הליכוד):
וצריך לגנות את ההסתה נגד שר המשפטים.
שר החינוך יואב קיש:
נכון. אני אומר עוד פעם, הרשות השופטת תפקידה לשפוט, לא תפקידה לבטל חוקים ולקבוע מדיניות ולהתעסק בסבירות. את הדבר הזה אנחנו נתקן. אני מצטרף לדבריו של אלי דלל בצורה מאוד ברורה, ואני קורא פה לכל נציגי האופוזיציה: כשאתם עולים לפה לדיון הסיעתי, קודם כול, לפני הכול, תגנו את ההסתה המשתוללת נגד השר יריב לוין עם כרזות של אס.אס וכל מיני דברים שבאמת אני אפילו לא רוצה להעלות על הדעת, איך אפשר ככה להתייחס. בדבר הזה אני פונה אליכם, אני רוצה לשמוע אתכם מעל הבמה הזאת, תודה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לך, אדוני השר. בדיון הסיעתי ראשון הדוברים הוא חבר הכנסת אביגדור ליברמן, בבקשה. שלוש דקות לרשותך.
אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שר החינוך, אני אומנם התכוונתי להגיש אי-אמון בנושא כלכלי אבל פספסתי בגלל ישיבת ראשי מפלגות האופוזיציה, אז אני מדבר על נושא אחר לגמרי. אני גדלתי בבית בית"רי וכל מי שגדל בבית בית"רי, כל מי שצמח בבית"ר, מכיר באמת את מושג היסוד של תנועת בית"ר, הדר בית"רי. מה זה הדר בית"רי? זה כבוד הדדי, זה היכולת להקשיב לאחר, הכול למען המדינה, הכול למען התנועה, אין דברים אישיים. ואני באמת פה מתפלא ומופתע, איך כולם פתאום שותקים, כל הבית"רים. מחליט ראש הממשלה לפטר שלושה נהגים שעובדים 30 שנה. אנשים פשוטים – נהגים מבצעיים, לא נהגים אישיים – שהם מלווים - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):
- - בשיירה את ראשי הממשלות.
טלי גוטליב (הליכוד):
אתה - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב.
אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):
כאילו מישהו - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
אבל זה לא נכון.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב, בבקשה.
אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):
כאילו מישהו - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
הוא העביר אותם לתפקיד אחר, הוא לא רוצה אותם במשרת אמון. זכותו.
היו"ר אוריאל בוסו:
בבקשה, תנו לו לסיים את הדברים.
טלי גוטליב (הליכוד):
לך תהיה אתה עם נהג של מישהו אחר.
אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):
כאילו מישהו שאל אותם אם הם ייסעו או לא. הם קיבלו פקודה. הם עובדי מדינה, והם קיבלו הנחיה.
טלי גוטליב (הליכוד):
הם לא היו הנהגים של - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
משרת אמון בסיסית. מה זה?
אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):
ראש הממשלה החליט לפגוע בפרנסה של שלושה אנשים.
טלי גוטליב (הליכוד):
הוא לא פוגע בפרנסה.
אלי דלל (הליכוד):
הוא לא מפטר אותם.
אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):
שלושה אנשים שיש להם - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
הם לא ייפגעו - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
אני מבקש - -
טלי גוטליב (הליכוד):
כמה אפשר?
היו"ר אוריאל בוסו:
- - לאפשר לחבר הכנסת ליברמן לסיים את דבריו.
טלי גוטליב (הליכוד):
אבל זה שקר, הם נהגים במקום אחר, רק לא אצלו. אין, אין - - -
אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):
אותו דבר גם לגבי הרשימה, רשימת עובדי המדינה שנכנסו בשנתיים האחרונות.
טלי גוטליב (הליכוד):
זו משרת אמון - - -
אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):
לא אנשים, לא משרות אמון. אנשים שזכו במשרה.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - ברור שלא.
אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):
עובדי מדינה, שיש להם התחייבויות, שיש להם משכנתאות, שיש להם ילדים. גם כאן עושים רשימה שחורה, לנסות להיפטר מהם כמה שיותר מהר. האם זו הרוח של ז'בוטינסקי? האם זו הרוח של בגין? אני רוצה להזכיר שכשבגין עלה לשלטון, אז אמרו: למה אתה לא מפטר את כולם? הוא אמר: אני לא עליתי לשלטון כדי לפטר אנשים.
טלי גוטליב (הליכוד):
זאת הטעות של בגין, אנחנו סוחבים את הטעות הזאת עד עצם היום הזה.
אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):
הלוואי היום - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
אנחנו את הטעות, שהוא חשב שצריך לאפשר לשמאל - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב, חברת הכנסת גוטליב, אני אצטרך להוסיף לו זמן - -
טלי גוטליב (הליכוד):
לימין.
היו"ר אוריאל בוסו:
- - בשביל שישלים את דבריו. בבקשה, עוד דקה לרשותך, אדוני.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא, אבל אתה מבין, אדוני היו"ר? אני לא יכולה.
אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):
אותו דבר לגבי ההתנהלות. מה השוני בינינו – אנשי מחנה לאומי אמיתיים – לבין אלו שמייצגים את נתניהו בכנסת? מה ההבדל בין הבית"רים לבין אלו הפופוליסטים? אנחנו, המחויבות שלנו היא לערכים. אמרתי, לכן אנחנו נתמוך בחוקים, כמו תקנות יו"ש וחוק האזרחות. אנחנו לא נלך בדרכם של ביבי ואנשיו. הרי מה שמענו פה? שמענו את מירי רגב אומרת: באף חוק לא מצביעים בעד, אף חוק; "החלטנו שאנחנו אופוזיציה לוחמת ואנחנו רוצים להפיל את הממשלה הזאת, אז אין כאבי בטן עם נכים, ואין כאבי בטן עם מקרי אונס, ואין כאבי בטן עם נשים מוכות ואין כאבי בטן עם חיילים, כי כולם מבינים שזה רציונל". זה רציונל אנטי-בית"רי, זה רציונל שמנוגד במאה אחוז להדר הבית"רי. ולכן אני קורא לכל אנשי הימין האמיתיים, לכל המחנה הלאומי: יש לכם נציגות אחת, וזאת ישראל ביתנו. אלו שבאמת תומכים במירי רגב, בנתניהו, אין להם שום קשר לתנועה הלאומית, אין להם שום קשר לערכים של ראש בית"ר. אלו חבורת פופוליסטים שמקדשים שלטון בכל מחיר.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):
ולכן אני מקווה שאותה מטוטלת שדיברו עליה קודם באמת תעשה צעד לכיוון ההפוך - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):
- - והתנועה הלאומית באמת תגיע לשלטון. תודה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. הבא בתור, חבר הכנסת אלון שוסטר, המחנה הממלכתי, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אנחנו ניצבים בפני ממשלה שכאילו באה כדי לעשות בלגן, לא כדי למשול, אלא כדי להראות מי פה שולט, כמו ילדים בחצר בית הספר היסודי, חצר חטיבת הביניים: אנחנו באים ומראים. עכשיו, למי אנחנו מראים? לא מראים לאויבים שלנו. בשביל זה צריך שיקול דעת – ופה אני מקווה מאוד, מקווה מאוד, שבתחומים של ביטחון אל מול האויבים שלנו הפעולות הראשונות של ניתוץ משרד הביטחון, האווילות המשרישה הזו שמבית מדרשו של הליכוד שנכנע, ראש הממשלה שנכנע – אני מקווה שאנחנו לא נשלם על כך במחיר. אבל על מי אנחנו רוצים להשפיע, אנשי הקואליציה? אנחנו רוצים לעשות רושם על הציבור בחוץ לארץ שמתבונן בנו, אותה מערכת מדינית שהיא מהווה השכפ"ץ המשמעותי ביותר שלנו. לא בקרב יריבים שלנו, אלא בקרב הידידות שלנו, הידידות הגדולות והידידות האסטרטגיות שלנו. ובזכותה של מדיניות הגבר-גבר של ממשלת ישראל אנחנו נלך ונכרסם בתמיכה של הטובות בידידותינו, מהחזקות בידידותינו והיציבות בידידותינו, אנחנו נכרסם בכך. ולאחר שנגמור לכרסם את הקרדיט המדיני הדיפלומטי, יבוא תור כרסום היכולת הביטחונית של מדינת ישראל לעמוד מול אתגרים רבי עוצמה. ואחרי שסיימנו את הפרשה של קעקוע מעמדנו הבין-לאומי, יגיע תור קעקוע החוסן הלאומי הפנימי שלנו; אותו חוסן שבלעדיו לא נוכל לעמוד בפני אתגרים חיצוניים. אני מכיר היטב את החשיבות של מציאת אותו חוסן, אותו מרכיב של אחווה, של רעות. וזהו בדיוק שורש הרע, ההסתערות על המכנים המשותפים ברמה הלאומית, התוך-לאומית שלנו, הם יהיו לרועץ ליכולת שלנו, חברות וחברי הכנסת, לעמוד אל מול אתגרים חיצוניים ביטחוניים.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
ואני מתרה, אדוני היושב-ראש, אני מתרה בפני קואליציה שנמצאת באופוריה שאנחנו נימצא בתוך זמן קצר במציאות שבה השותפים החשובים כל כך שלכם, חברי הקואליציה, בהגנה על המדינה הזו, בביצור חוסנה הכלכלי - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
- - וביכולת החברתית שלנו, אותם שותפים ירגישו באשמתכם כגולים בביתם.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
אתם לא רוצים להיות במציאות הזאת.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת יוסף טייב, יושב-ראש ועדת החינוך, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, אדוני.
יוסף טייב (ש"ס):
אדוני היושב בראש, מכובדי השר, מכובדיי השרים, חברי הכנסת, אני יושב פה ואני שומע אתכם, ראשי ממשלה היוצאים, בנט, לפיד, שר המשפטים, שר האוצר, ואני מבין באמת שאתם מדברים ומציעים כל מיני הצעות אי-אמון מתוך תסכול. הרי עד לא מכבר כיהנתם בממשלה הכושלת ביותר שהכירה מדינת ישראל, כיהנתם בממשלה חלשה תחת ראשי ממשלה חלשים, שמרוב חולשתם ויהירותם הם מכרו את המדינה לאויבי ישראל. אתם מדברים על מדינה יהודית ודמוקרטית? הרי כולכם, חבריי חברי הממשלה היוצאת, מחקתם כל זיקה לזהות היהודית של מדינת היהודים. נלחמתם בכל הקדוש והיקר לעם ישראל, זלזלתם במסורת ישראל ודאגתם להשפיל את כל שומרי המסורת בכל דרך – אם זה במלחמה שהקמתם מול הרבנות הראשית לישראל, שמאז קום המדינה היא הריבון היחיד בענייני הדת. למרות ששמעתם את מרן הראשון לציון, הרב הראשי לישראל הגאון הגדול רבנו רבי יצחק יוסף שליט"א, אומר כמה רפורמת הכשרות היא אסון, החלטתם בכל זאת להתעלם מדעתו כגורם המוסמך לכך, וניסיתם לפגוע בכל הקדוש והיקר לכל יהודי באשר הוא, שזה במסורת ישראל. נלחמתם ברבנות, בכשרות, בגיור. וברוך השם, הקדוש ברוך הוא הציל אותנו מידכם. חברים, הציבור בישראל אמר את דברו. אזרחי ישראל יצאו לקלפי ב-1 בנובמבר 2022, זהו הסקר היחיד והנכון שהכירה מדינת ישראל. למרות כל ההפחדות שלכם, הציבור בישראל הבין שאתם רימיתם אותו, שהולכתם אותו שולל, שלקחו לו את הממשלה ברמאות תוך ערבוב כלאיים של שמאל מלא וימין למחצה, כעלה תאנה של ממשלת ההונאה הגדולה ביותר שהכירה מדינת ישראל. על אף ההבטחות של מפלגת ימינה ושותפיהם הם נכחדו מהמפה, ועל כך אנו מברכים. אז עכשיו בעזות מצח אתם מבקשים להביע אי-אמון בממשלה שהעם הביע בה את אמונו. חברים, הרי זו מהות הדמוקרטיה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
כן, כן, מותר עדיין. מה, להרוס אותה?
יוסף טייב (ש"ס):
כבודה של החלטת הבוחר. לכבד את ההחלטה שלו. תעברו יפה לכיסאות האופוזיציה - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אבל אין לכם סמכות לבטל את הדמוקרטיה. אין לכם סמכות לבטל את הדמוקרטיה.
יוסף טייב (ש"ס):
- - ותפעלו משם למען העם, ללא שקר וללא כזב.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
יוסף טייב (ש"ס):
ויותר מזה – אני מסיים, אדוני היושב-ראש – אתם מהלכים אימים על ראשי ערים כדי שיוציאו מילה על קיפוח תלמידי החינוך החרדי. מה קרה פתאום? למה כשעבאס ישב איתכם בממשלת ההונאה לא דיברתם ככה? פתאום הכול היה בסדר. חברים, תתרגלו, אתם באופוזיציה. תעשו עבודה נהדרת באופוזיציה - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
יוסף טייב (ש"ס):
- - ובעזרת השם, עוד ארבע שנים ניפגש שוב בקלפי.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
בעזרת השם.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לחבר הכנסת יוסף טייב. הדובר הבא, חבר הכנסת יעקב אשר, יושב-ראש ועדת הפנים, בבקשה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אלא אם כן תדחו את הבחירות. למה כל ארבע שנים? אולי שש? אולי עשר?
יעקב אשר (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני הייתי ראש עיר בבני ברק. חבריי השרים, השר מרגי והשר בן צור, ברוכים הבאים. ברשותכם.
השר במשרד הרווחה והביטחון החברתי יואב בן צור:
מזל טוב, אדוני היושב-ראש. בשעה טובה.
יעקב אשר (יהדות התורה):
אני שימשתי כראש עיר בבני ברק, וקודם – כממלא מקום ראש עיר, מנהל אגף חינוך. בני ברק הייתה עיר שאומנם בעשרות השנים האחרונות הלכה ונהייתה יותר חרדית, אבל עדיין בבני ברק היו שכונות שאינן דתיות – שכונת פרדס כץ, שכונת תל גיבורים, כמה וכמה שכונות כאלה. אני כראש עיר הקפדתי, הקפדתי לטפל – היו כבר בתי ספר, מתי-מעט, של הציבור החילוני – ואני הקפדתי. את כל הרפורמה של אחיטוב בבית ספר רמז אני הובלתי במשרד החינוך, בניגוד לדעתם של אנשי מקצוע במשרד החינוך, בנייה ושיפוצים בשכונה הזאת. אני, כשבאתי לשפץ, ובתקופתי הרבה מאוד תשתיות הפכתי – היו שתי שכונות עוני: בדרום העיר שכונה חרדית, נווה אחיעזר, ובצפון העיר פרדס כץ. אמרתי, לא יעבדו בנווה אחיעזר כשלא יעבדו בפרדס כץ. החליפו מדרכות כאן, החליפו מדרכות כאן. ראש עיר הוא אבא של כל תושבי עירו, הם גם משלמים לו ארנונה, הם גם חלק מהתושבים שלו. ולכן, הפתעתי הרבה הייתה מהמכתב, שאני מתפלל שהוא יצא בשגגה, כי אחת הסיבות – אתה יודע, קיבלנו מכתב מכל ראשי הערים שלא מוכנים להשקיע בילדים החרדים, בבתי ספר, וכו' וכו'. 40 ראשי רשויות ערביות חתומים שם; מישהו התבלבל, כאילו, איזה תלמוד תורה של איזה חסידות נמצא בדיוק בכפר קאסם? מישהו החתים אותם. מישהו החתים אותם. אני בא ואומר – ואתם יכולים לבדוק ולשאול – אין אדם חילוני בבני ברק שהרגיש שראש העיר הוא לא שלו. לא יכול להיות בעולם שיצא סוג מכתב כזה, רצוף בשקרים, אבל אם הייתי רק מחליף את המילה "חרדים" במילים אחרות הרי הייתה קמה מהומה. ולכן אני אומר לכם דבר אחד. אני נגד הסגנון של "תקפצו לנו", נגד הסגנון הזה, כי אנחנו חייבים להיות רגישים עם אוכלוסיות שלא חושבות כמונו בהרבה דברים – אבל, חבריי חברי הכנסת, לא ניתן שיקפצו עלינו, לא ניתן שיעשו הסתה פרועה על הגב שלנו, אנחנו לא נהיה תרנגול הכפרות של כל אחד שיש לו איזושהי אג'נדה כזו או אחרת או סיבות פוליטיות כאלה ואחרות.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
יעקב אשר (יהדות התורה):
אנחנו חייבים לחסל את התופעה המכוערת הזאת בחקיקה. אני רוצה לקדם את חוק הגזענות, אני רוצה לקדם חוקי אפליה, שזה לא הולך רק על צבע עור ודת וגזע אלא גם על צבע חליפה. גם זה גזענות.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
יעקב אשר (יהדות התורה):
זה לא יהיה. זה לא יקום ולא יהיה, ואני מבקש מכל ראשי הרשויות שחתמו בשגגה שיחזרו בהם, ויפה שעה אחת קודם.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לחבר הכנסת יעקב אשר. הדובר הבא – חבר הכנסת משה סולומון. שלוש דקות לרשותך, אדוני, בבקשה.
משה סולומון (הציונות הדתית):
כבוד היושב-ראש, חבריי חברי וחברות הכנסת, אפשר לדבר על קץ הדמוקרטיה, אפשר לעמוד כאן ולצעוק אחד על השני אבל אסור לנו לשכוח דבר אחד, הכנסת משמשת דוגמה - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
סליחה, רגע. גם בסיעות שם וגם שם בצד ימין, חבר הכנסת דוידסון, קצת לכבד את הדובר.
משה סולומון (הציונות הדתית):
בדיוק על זה אני מדבר. אפשר לדבר על קץ הדמוקרטיה, אפשר לעמוד כאן ולצעוק אחד על השני, אבל אסור לנו לשכוח דבר אחד: הכנסת משמשת דוגמה וחלון ראווה לציבור בישראל. היום קיבלתי שיעור גדול, עד כמה דברינו בבניין הזה, על הדוכן הזה, משמעותיים כל כך. ביקרתי היום, אדוני היושב-ראש, בבית ספר יסודי בירושלים. תלמידי בית הספר למדו את נאום הבכורה שלי – רק לפני חודשיים נאמתי כאן – וכתבו לי מכתבי ברכה. התרגשתי לשמוע כי נאומינו פה במליאה לא רק שנצפים על ידי הציבור הישראלי אלא אף נלמדים לעיתים בבתי הספר במדינת ישראל. אבל יש בברכה הזו גם סיכון: נאומינו פה משודרים בשידור חי, הפרוטוקולים נכתבים ונשמרים, למילותינו יש כוח רב. עלינו לעצור לרגע, לחשוב לפני עלותנו לדוכן הזה מה אנו עומדים לומר, מה נבחר שיישמע ברחבי המדינה, מה אנו רוצים שילמדו ילדינו בבתי הספר. עלינו לשמור על שיח מכבד, על שפה נקייה, אני בטוח שכולכם מסכימים איתי. אומנם בלהט הדיון, באש הוויכוח, קשה לעצור, קשה להתעכב, אך אני מאחל לנו שנצליח להקפיד על לשוננו ולכבד את הציבור ששלח אותנו כאן לכנסת ישראל. בסיור היום בבית הספר נשאלתי על ידי אחד הילדים שאלה מדהימה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר אוריאל בוסו:
סליחה, רק רגע. חברי הכנסת, אני מבקש לכבד את הדובר. מאוד מאוד מפריעים הדיבורים, מפה שומעים את זה חזק מאוד. תנו לו לסיים את הדברים.
משה סולומון (הציונות הדתית):
אדוני היושב-ראש, בסיור היום בבית הספר נשאלתי על ידי אחד הילדים שאלה מדהימה, שאני בטוח שתהרהרו בה כולכם פה: איך אתה, שנבחרת במפלגה אחת, משתף פעולה עם חברי כנסת ממפלגות אחרות? זה ילד בכיתה ו', ילד בן 12, עם יכולת אבחנה חדה, שגם מבוגרים לא תמיד זוכים לה. עניתי לו שאכן, השם "מפלגה" מעיד על פלגנות, אך אני לא מחפש במליאה את המפלג אלא את המאחד. אנו כאן מייצגי ציבור, וכפי שאמרתי בנאום הבכורה, אני מתכוון לשמוע ולהקשיב לקולות השונים. הוספתי גם שאנו עומדים על עקרונותינו, כל אחד מאיתנו מייצג עולם ערכים שונה ואין אנו מוותרים על עמדותינו, אך זוהי זכות וחובה להקשיב לדעות האחרות.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
משה סולומון (הציונות הדתית):
דווקא מהקולות האחרים נלמדים השיעורים הגדולים ביותר. אומנם עניתי לילד היקר את התשובה הזו, אך אני ממשיך את היום ואת השבוע עם חשיבה. הביקור בבית הספר העלה נקודות שאנו המבוגרים לעיתים לא שמים לב אליהן בלהט הדיון והוויכוח. ואני מציע גם לכם לחשוב על השאלה איך אתם, שנבחרתם במפלגה אחת, משתפים פעולה עם חברי הכנסת ממפלגות אחרות. הוויכוחים - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
משה סולומון (הציונות הדתית):
עוד רגע אני מסיים. הוויכוחים בעקבות הקמת הממשלה ימשיכו. ההתנגדות למהלכים של הממשלה הנוכחית לא ייעלמו, אבל בכל הקשור לשיח, לשפה, אני מאחל לי ולכם השתפרות בנושא. ועוד מילה אחת לחבריי באופוזיציה. כן, חבריי, רצון הבוחר הוא נר לרגלינו. ההכרעה הדמוקרטית היא ההכרעה החשובה ביותר. המהלכים שהממשלה וסיעתי בתוכה מקדמים נועדו להחזיר את הכוח של הבוחר, את הכוח שהוא נותן לרשות המחוקקת. אנא הקפידו על דיון ענייני, על אופוזיציה לוחמת כנגד הממשלה ולא כנגד המדינה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
משה סולומון (הציונות הדתית):
שימו את טובת אזרחי ישראל, כלל אזרחי ישראל, לנגד עיניכם. ולילדים שאולי צופים בי עכשיו או יקראו את הנאום בהמשך, אל תתביישו לחלום ואל תפחדו להעז. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת אלמוג כהן. חבר הכנסת סולומון, נתתי לך באמת לחרוג כי דיברת דברים יפים ונכוחים.
משה סולומון (הציונות הדתית):
אני שמח.
היו"ר אוריאל בוסו:
נשתדל לצמצם תמיד, כי עוד דקה פה ועוד דקה פה זה גורם להימשכות הדיונים. ואגב, אני מקפיד לומר שאני שייך לתנועה, לא למפלגה, לשאלתך לעניין המפלג. בבקשה, שלוש דקות לרשותך.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת.
רון כץ (יש עתיד):
כל הכבוד על העניבה, אהבתי.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
מה אני אעשה, אשתי הכריחה אותי. חברים, אני רוצה לדבר על נושא שלדעתי הוא קונסנזוס בבית הזה. אתמול בערב – אתמול בצוהריים, סליחה – פורסם באחד מאתרי החדשות עונשו של מי שהיה שותף לאונס הילדה בת העשר בנגב, אותה ילדה שבערב השבת נכנסו אליהם לבית מחבלים בדואים, נכנסו לחדר שלה כשהאחים שלה נמצאים שם, פגעו בה, השחיתו את גופה, השחיתו את נפשה. אחד ביצע את המעשה הנאלח והארור הזה, והשני האיר על פניה עם פנס כדי שהיא לא תוכל לזהות אותו, שלא יוכלו לצייר אותו בקלסתרון, וסתם את פיה. אתמול הוא קיבל עונש. העונש של אותו מחבל ארור הוא 200 שעות למען הקהילה. שימו לב, אני חוזר: 200 שעות למען הקהילה, למי שהיה שותף פעיל לאונס של ילדה בת 10 בשמלת השבת שלה בבית שלה. ואני שואל, איך יאמין הציבור לבית המשפט? הכיצד אפשר להאמין לבית משפט שקוצב עונשים כאלה, שהם עונשים ביזיוניים? האיש הזה, המחבל הארור הזה שעשה לאותה ילדה את מה שהוא עשה – הוא לא עשה את זה מתוך מניע של קפריזה כזו או אחרת. הוא עשה את זה מתוך אידיאולוגיה. הוא עשה את זה כי לאנוס ילדה יהודייה זה אידיאולוגיה. האמירה שלנו כאן צריכה להיות מאוד מאוד ברורה. בית המשפט היום, לצערי הרב, משרת את העבריינים ולא את האזרחים שומרי החוק. בית המשפט לא מקשיב לרחשי הציבור, בית המשפט לא ער לכאב ולזעקות ולשבר שקיים בנגב ובגליל, אצל אותם הילדים שסובלים ואותן האימהות שחוששות שילדיהן יצאו החוצה. יש פה הזדמנות פז, הזדמנות אחת לנו כריבון, לתקן את מה שקורה. לתקן את המצב האבסורדי הזה. אסור לנו לוותר. בלי שום רעשי רקע, שום מיצגי שנאה, שום דגלי אש"ף, שום השוואה של שר משפטים מכהן לסמל האס.אס – או יריב אופנהיימר, שמעז לבוא ולהגיד שמבחינתו זה בסדר. והיום הוא גם מפרסם משהו חדש, הוא אומר: חבר'ה, תילחמו בכוח. אני קורא גם לחבריי מהבית, אתם צריכים להרגיע את הציבור. תעשו מחאה, זה לגיטימי, זה בסדר. אל תביאו לידי אלימות, אל תביאו לידי שפיכות דמים, כי יש כאלה שמאוד מאוד רוצים. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת יאיר לפיד, יושב-ראש האופוזיציה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
יאיר לפיד (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, יש שאלה אחת שהממשלה החדשה לא מוכנה לענות עליה.
טלי גוטליב (הליכוד):
מה, אם התייעצנו עם ברק או לא? זאת השאלה?
יאיר לפיד (יש עתיד):
מי ישלם? מי ישלם את המחיר של כל מה שהם מעוללים עכשיו למדינת ישראל?
דוד אמסלם (הליכוד):
מה מעוללים? מה אתה עשית בשנה - - -
יאיר לפיד (יש עתיד):
כשתפרוץ פה אינתיפאדה בגלל שבן גביר הוא רודף פרסום חסר אחריות, מי ישלם?
דוד אמסלם (הליכוד):
את השיירה החזרת? מי ישלם את השיירה?
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הכנסת.
יאיר לפיד (יש עתיד):
איזה עסקים יישרפו? איזה ערים יבערו? איזה תמונות ישודרו בכל העולם?
דוד אמסלם (הליכוד):
מי ישלם את המטוסים הפרטיים - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת אמסלם.
יאיר לפיד (יש עתיד):
מי ישלם בחייו - - -
דוד אמסלם (הליכוד):
מי ישלם את הבזבוזים ואת ההפקרות - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת אמסלם.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
דודי, כבר עלית לנו בשני תיקים, לפחות תהיה בשקט.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת שיר.
דוד אמסלם (הליכוד):
בוא תספר לנו מי ישלם, יא צבוע.
קריאות:
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הכנסת, אני מבקש לאפשר למר לפיד להשלים את דבריו.
דוד אמסלם (הליכוד):
הינה, זה הכסף שלכם - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת אמסלם.
יאיר לפיד (יש עתיד):
כשיריב לוין יסיים את ההפיכה השלטונית שלו וישראל תפסיק להיות דמוקרטיה - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב.
יאיר לפיד (יש עתיד):
- - כי אם הוא יממש אפילו חלק מהתוכניות שלו אנחנו כבר לא דמוקרטיה – מי ישלם? מי ישלם את זה שלא יהיה בית משפט בישראל? מי ישלם על זה שמול עריצות השלטון לא יהיה לחלשים לאן ללכת?
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
דוד אמסלם (הליכוד):
מי ישלם על כל הכספים שלקחת? מי ישלם על כל הרמיסה של הכנסת?
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הכנסת, חבר הכנסת אמסלם.
יאיר לפיד (יש עתיד):
מי ישלם כשיתחילו תביעות בין-לאומיות נגד צה"ל ומפקדיו ולוחמיו?
דוד אמסלם (הליכוד):
מי ישלם על כל הפגיעה שלך בעם ישראל, מי ישלם?
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת אמסלם.
יאיר לפיד (יש עתיד):
מי ישלם כשהם יוכלו לתבוע ולהשתיק ולדרוס כל מי שלא נכנע להם, כי יהיו להם שופטים פוליטיים שהם מינו לעצמם ויועצים משפטיים שהם בובות על חוט?
דוד אמסלם (הליכוד):
הציבור העיף אותך, מה אתה מדבר? אני במקומך לא הייתי יוצא מהבית חודשיים.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת אמסלם, אני לא רוצה לקרוא קריאה ראשונה.
קריאות:
- - -
יאיר לפיד (יש עתיד):
מי ישלם, במובן הפשוט ביותר, את החשבונות של מאות אלפי אנשים שהם רוצים לשלם להם כדי שלא יהיה להם מקצוע והם לא יעבדו? לחיות על חשבון אחרים.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
מיה קרה, דודי, קיבלת תיק התחלת לצעוק? שני תיקים קיבלת, שניים - - -
דוד אמסלם (הליכוד):
תלמדי - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת אמסלם, חברי הכנסת, לאפשר למר לפיד להשלים את דבריו.
יאיר לפיד (יש עתיד):
מי ישלם את המיליארדים שרוצים להשקיע בכבישים למאחזים לא חוקיים ביהודה ושומרון?
דוד אמסלם (הליכוד):
נשמע כאילו הוא לא היה פה ראש ממשלה והם לא היו בממשלה שנה וחצי.
היו"ר אוריאל בוסו:
דודי, אני לא רוצה - - -
יאיר לפיד (יש עתיד):
כסף לא גדל על עצים, חבר הכנסת אמסלם.
דוד אמסלם (הליכוד):
את זה אתה תגיד לעצמך כל יום במראה.
יאיר לפיד (יש עתיד):
כסף ממשלתי מגיע ממקור אחד - - -
דוד אמסלם (הליכוד):
כן, כל השיירות שעשיתם, כל השיפוצים - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת אמסלם, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.
דוד אמסלם (הליכוד):
כל המטוסים שלקחת, כל המנכ"לים שהבאת. אתה לא מתבייש.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת אמסלם. חבר הכנסת אמסלם.
יאיר לפיד (יש עתיד):
מי ישלם את העלייה ביוקר המחיה שאתם מביאים? מי ישלם את התוספות בחינוך שאתם רוצים לתקצב?
דוד אמסלם (הליכוד):
פתאום כסף מעניין אותך? פתאום כסף – הכסף שלנו.
יאיר לפיד (יש עתיד):
מי יעמוד בפקקים, אם לא יהיו עבודות בשבת?
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת אמסלם, חבר הכנסת אמסלם.
דוד אמסלם (הליכוד):
אתה מדבר על החיילים - - - תשרת בצבא כמו בן אדם.
יאיר לפיד (יש עתיד):
מי ישלם, חבר הכנסת אמסלם? מי ישלם כשארצות הברית תפסיק להיות בעלת הברית הקרובה ביותר של מדינת ישראל? אתה?
דוד אמסלם (הליכוד):
לא מתבייש. אני במקומך לא הייתי עולה לפה חודשיים.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת אמסלם.
יאיר לפיד (יש עתיד):
מי ישלם כשיתחילו סנקציות בין-לאומיות ונעמוד ליד הונגריה ופולין? אתה?
דוד אמסלם (הליכוד):
לא, אתה. אתה תשלם, רק אתה - - - אתה תשלם.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת אמסלם.
יאיר לפיד (יש עתיד):
מי ישלם את המחיר של ממשלה מושחתת, אלימה, חסרת אחריות, עם ראש ממשלה שכולכם עושים עליו סיבובים, הרי?
דוד אמסלם (הליכוד):
אתה תשלם.
היו"ר אוריאל בוסו:
אני לא רוצה לקרוא לך לסדר פעם שנייה.
דוד אמסלם (הליכוד):
תשלם על כל המטוסים שנסעת, תשלם על כל - - -
יאיר לפיד (יש עתיד):
כולכם עושים סיבובים על ראש ממשלה חלש, מי ישלם אותם?
דוד אמסלם (הליכוד):
עשית סיבוב על מדינת ישראל, עשית סיבוב על מדינת ישראל.
מירב בן ארי (יש עתיד):
עשית סיבוב על - - -
יאיר לפיד (יש עתיד):
אתם יודעים את התשובה, הרי: תמיד ישלמו אותם פראיירים ששילמו כל השנים.
דוד אמסלם (הליכוד):
קח מטוסים עם החברים שלך למרוקו. קח מטוסים - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת אמסלם, פעם שנייה.
יאיר לפיד (יש עתיד):
השאלה היחידה תהיה, ונותרה: מה יקרה, חבר הכנסת אמסלם, כשהפראיירים כבר לא יוכלו לשלם יותר? תודה רבה.
דוד אמסלם (הליכוד):
אתם תשלם על כל הבזבוזים שלך. אתה לא מתבייש? תשרת קודם כול כמו בן אדם בצה"ל. תעשה איזה שבוע מילואים באיזה קו.
מירב בן ארי (יש עתיד):
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת אמסלם, זה לא הרצאות.
דוד אמסלם (הליכוד):
אתה יודע מה? שים איזה אפוד לרבע שעה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
מה עם השר המקשר? מי השר המקשר?
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
דודי, כמה צעקת פה - - -
קריאות:
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
טוב, חברי הכנסת, חברי הכנסת, על מי אתם צועקים פה? הדובר הבא, חבר הכנסת מנסור עבאס. בבקשה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
- - -
דוד אמסלם (הליכוד):
- - - עוד הפעם, לכי לחניון ותרוצי, אני אמדוד לך זמנים - - -
קריאות:
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת מירב בן ארי, מיכל שיר, חברת הכנסת, זהו, להרגיע. שלוש דקות לרשותך.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אני מדבר בערבית, אתם יכולים להירגע. אני קצת אדבר בערבית. כל אחד והכאב שלו.
קריאה:
עוד מעט לא תוכל לדבר בערבית.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
כל אחד והכאב שלו.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תרשו לי. כל אחד והכאב שלו. וכואב לי שעומדים חברי הכנסת מהרשימה המשותפת לשעבר ומתחילים להטיף מוסר ולדבר על דאגתם לחברה הערבית, אבל במו ידיהם הם הביאו את הממשלה הזאת. ומה עוד? חבר הכנסת איימן עודה הולך ועולה על הבימה בתל אביב ונואם. אני לא יודע איך נותנים לו. בערבית יש פתגם שאומר (אומר בערבית ומתרגם.) רוצח את האיש והולך בהלוויה שלו. זה אותו דבר.
דוד אמסלם (הליכוד):
לא הבנתי, אתה לא רוצה שייתנו לערבים לדבר אצלם?
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
לא, שייתנו להם, אבל שייתנו - - -
דוד אמסלם (הליכוד):
שייתנו לו או שלא ייתנו לו?
מירב בן ארי (יש עתיד):
אתה בכלל לא מקשיב למה שהוא אומר.
דוד אמסלם (הליכוד):
אני רוצה להבין. אתה שואל איך נתנו לו לדבר?
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
דוד, דוד, הבעיה שחלק מחברי הכנסת הערבים של המשותפת, איימן עודה ואחמד טיבי, עדיין הם חושבים שהם מסוגלים - -
דוד אמסלם (הליכוד):
אתה אומר, יש ערבי שנותנים לו ויש ערבי שלא נותנים לו. לך צריך לתת לדבר, ולו לא צריך לתת לדבר.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
- - שהם מסוגלים לשחק משחק כפול ולהיות בשני פרצופים.
מירב בן ארי (יש עתיד):
יש להם שני נציגים בוועדת הכספים.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אז תרשו לי כמה מילים. יש לי דקה וחצי - - -
דוד אמסלם (הליכוד):
אתה משחק את המשחק הכפול, הוא אומר את האמת.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת אמסלם, אתה מאפשר לו לדבר עוד בסוף.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
דוד, דוד, תרשה לי. הינה, נתתי דקה וחצי בעברית ודקה וחצי בערבית. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)
טלי גוטליב (הליכוד):
מה אתה אומר? מה הוא אומר? מה הוא אומר? מה הוא אומר? מה אתה אומר, אבל?
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
(אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)
קריאות:
- - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - מה הוא אומר - - -
יסמין פרידמן (יש עתיד):
זו דמוקרטיה, מותר לו, טלי.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
(אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
(אמר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)
טלי גוטליב (הליכוד):
מה הוא אומר? מה הבן אדם אומר? מה הוא אומר? אסור לו. מה הוא אומר?
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
(אמר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
(אמר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)
היו"ר אוריאל בוסו:
מנסור, חבר הכנסת מנסור עבאס, נא לסיים.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
(אמר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)
טלי גוטליב (הליכוד):
מה זה? אולי הוא מקלל אותי? אולי הוא מקלל אותנו?
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
(אמר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)
מרב מיכאלי (העבודה):
אפשר לדבר בכנסת בערבית.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא נכון, בדקתי בתקנון. לא נכון.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אתם כולכם מעתיקים אחד מהשני ואין לכם מושג.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב, שבי במקום, בבקשה. הדובר הבא, חבר הכנסת אחמד טיבי. חבר הכנסת טיבי, אולי אתה אמור לתרגם את מה שמנסור דיבר בערבית?
טלי גוטליב (הליכוד):
מה הוא אומר? אתה מבין? הינה, יבוא עכשיו הוד רוממותו, הוא תומך טרור שהעלה סרטון - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.
טלי גוטליב (הליכוד):
איפה אני נמצאת, אבל?
היו"ר אוריאל בוסו:
שלוש דקות, לרשותך. בבקשה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
תודה רבה. מכובדי היושב-ראש, אני מברך אותך על הפעם הראשונה שאני מדבר כשאתה מנהל את הישיבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
האמת היא שאני לא יודע – (אמר בערבית: אני לא יודע מאיפה אנחנו באים – ממנסור עבאס או מטלי גוטליב, מבן גביר או מהרשימה המאוחדת. אחרי הבחירות אמרנו: יש לפנינו אתגר) – אמרנו מייד אחרי הבחירות: יש אתגר חדש, יש פשיזם עולה. אני מבין (אמר בערבית: אני מבין את התסכול) – את התסכול – (אומר בערבית: של מנסור עבאס. הוא מאוכזב מאוד). הוא מסתובב - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
ההוא דיבר, חשבנו שאתה מתרגם אותו. גם אתה מדבר, אז מה נעשה?
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
דקה, דקה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תתרגם לה כבר.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
דקה, דקה. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אני רואה את מנסור עבאס הולך בפרוזדור כאן לא בסדר, לא יודע מה לעשות. לא יודע מה לעשות.)
טלי גוטליב (הליכוד):
מה הם אומרים פה? מה הוא אומר? - - -
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
(אמר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב, קודם כול, קריאות ביניים – בישיבה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
(אמר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)
טלי גוטליב (הליכוד):
מה זה? שידבר בעברית. אנחנו לא רוצים לדעת מה הוא אומר? מה זה?
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
(אמר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת טיבי, קצת בעברית.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
(אמר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
(אמר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. אני מוכרח לומר שזה קצת - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
זה לא מפריע לך?
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אבל כבר המלצתי לך משהו לפני שבוע, המלצתי משהו, המלצה מקורית.
טלי גוטליב (הליכוד):
תירגע. תירגע.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת טיבי, סיימת.
טלי גוטליב (הליכוד):
בושה וחרפה שאתה נמצא פה. לך לנחם את יונס המחבל. לך. תכבד אותו.
היו"ר אוריאל בוסו:
האמת היא – אולי גם יחכים אותי היושב-ראש הקודם – אין בתקנון - - -
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
שמעת מה שהיא אומרת? מחבל. תוציא אותה. אתה צריך להוציא אותה.
טלי גוטליב (הליכוד):
בטח, אותך צריך להוציא כשאתה קורא לי חולה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אתה צריך להוציא אותה.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
אדוני, צריך לשמוע את תומך הטרור - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב, זה בניגוד לכללי האתיקה לומר במליאה "מחבל". אני מבקש ממך, אולי תצאי לקפה לחמש דקות.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - תומך הטרור הזה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תצאי לקפה לחמש דקות ותחזרי.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא, אני לא יוצאת לקפה. כי הוא אמר? למה? הוא סוגד ליונס, הוא התבטא בפניי בצורה כזו נוראית - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
אתה גם התבטאת בפניה.
טלי גוטליב (הליכוד):
הוא התבטא בפניי בצורה כזו נוראית - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
התבטאת גם בפניה. אבל זה צרם מאוד שאתם מנהלים דיאלוג שלם לא בעברית.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
מה, אתה מהאו"ם? יש תקנון, תכבד אותו, אתה כיושב-ראש.
טלי גוטליב (הליכוד):
אדוני, אדוני - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
אני אסתכל בתקנון. טוב, הדובר הבא, חברת הכנסת מרב מיכאלי. חברת הכנסת מרב מיכאלי עולה לדבר? היא לא מקשיבה. שלוש דקות לרשותך. בבקשה.
מרב מיכאלי (העבודה):
תודה רבה, אדוני. אז הממשלה החדשה מביאה רפורמה במערכת המשפט. מערכת המשפט, שאמורה להיות ניטרלית, ומאוזנת וקשובה לכל אזרחית ואזרח ונותנת סעד והגנה לכל מוחלש ומוחלשת, ולכן מקדמת דנא, בוועדה למינוי שופטות ושופטים יש שניים מהקואליציה, שניים מהאופוזיציה, שניים מהממשלה – מה שכבר נותן יתרון לקואליציה – אבל גם שופטות ושופטים וגם נציגות ונציגי לשכת עורכי הדין. את זה אנחנו משנות ומשנים מהיסוד, כי הממשלה החדשה לא בא לה על מערכת משפט מאוזנת וניטרלית שמגינה על החלשות והחלשים. בא לה על מערכת משפט משלה, שמגינה עליה ודואגת לצרכים שלה. זה כאילו מסובך להבין, מה גם ששנים של הסתה נגד בית המשפט העליון ונגד היועצות והיועצים המשפטיים ונגד היועץ המשפטי לממשלה גורמים לכל מיני אזרחיות ואזרחים לחשוב שאולי באמת המערכת המשפטית שלנו היא נגדנו, נגד מדינת ישראל, נגד האזרחיות והאזרחים. אז אני רוצה ברשותכם לצטט – לא אחד לאחד, אבל דבר שכתב בטוויטר אדם בשם נרי ירקוני – כי, אתה יודע, אדוני היושב-ראש, המביאה דבר בשם אומרו מביאה גאולה לעולם – טייס קרב בעברו, איש שהיה ראש התעופה האזרחית שלנו. והוא אמר: יש הסבר מאוד מאוד פשוט – במדינת ישראל יש בריכת שחייה בשביל כל האזרחיות והאזרחים לשחות בה, להתאמן, ללמוד שחייה וכו'. בא ועד הבריכה, יש בו 120, 64 מתוכם עשו קואליציה, אמרו: אנחנו רוצים שיהיה מותר לנו להשתין בבריכה. בא המציל ואמר: לא, לא, לא, אסור להשתין במים. אמרו לו: לך לבית משפט, נראה אותך. הלך לבית משפט, אבל מה, בבית המשפט כבר החליפו את השופטים, כי החליפו את הוועדה למינוי שופטים ברוב לממשלה ולקואליציה. אמר: אז אולי נשנה את החוק כך שאי-אפשר יהיה להחליף מה שרוצים? אמרו: לא, אבל כבר החלפנו את החוק, תודה רבה לך. עכשיו כבר מותר להשתין לבריכה מהמקפצה. לנו, לכל ה-64, מותר להשתין מהמקפצה לתוך המים מתי ואיך שבא לנו. זאת המהפכה המשפטית של ממשלת ישראל, ממשלת החורבן הגדול. אל תיתנו לה לעבור, חברות וחברים. אנחנו, אלוהים יודעת, נעשה כל מה שאנחנו יכולות ויכולים כדי שזה לא יקרה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. הייתי מתבטא קצת בסגנון יותר מכובד מעל הדוכן.
מרב מיכאלי (העבודה):
אתה יודע, אדוני, לעשות מעשים מלוכלכים במילים נקיות לא עושה את המעשים שלך נקיים.
היו"ר אוריאל בוסו:
ועדיין, חברת הכנסת.
מרב מיכאלי (העבודה):
אתה יכול להשתמש במילים נקיות, אבל עדיין אתם עושים מעשים מלוכלכים מאין כמותם - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
ועדיין, ועדיין, מעל הדוכן, אולי קצת יותר עדינות.
מרב מיכאלי (העבודה):
אתם מטנפים את המדינה הזו, אתם הורסים את התרבות שלה, אתם מחרבים את הדמוקרטיה ואת מערכת המשפט שלה - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
סיימת לדבר.
מרב מיכאלי (העבודה):
אתם פוגעים באנשים המוחלשים והמוחלשות ביותר שלה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
מרב מיכאלי (העבודה):
זה שתעשו את זה במילים נקיות – ואלוהים יודעת, גם במילים נקיות אתם לא מצטיינים.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה, ועדיין. הדובר הבא, חבר הכנסת סגן השר אבי מעוז, בבקשה. שלוש דקות לרשותך.
אבי מעוז (נעם):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. אהרן ברק דיבר השבוע על סכנה ברורה ומוחשית לדמוקרטיה ועל תחילת חורבן הבית השלישי. האיש החזק ביותר במדינת ישראל בעשורים האחרונים, שהפך את עצמו ואת רשות המשפט, שעמד בראשה, לשליטה דיקטטורית דה פקטו וזאת על ידי שימוש בחוק שהועבר באישון לילה על ידי רוב מקרי של נבחרי הציבור ברשות המחוקקת, בזמן שלתומכים בחוק אין מושג איזה שימוש דרמטי ייעשה בו. הוא בכבודו ובעצמו זועק על כך שממשלה שנבחרה ברוב ברור ומובהק מבקשת לממש בצורה הכי דמוקרטית וחוקית שיש את הערכים שבשמם היא נבחרה. הוא עוד מקונן על כך ששר המשפטים לא התייעץ איתו טרם ההכרזה על התיקונים במערכת המשפט. אז אני רוצה לפנות מכאן לאהרן ברק ולחבריי חברי האופוזיציה. הרי לשיטתכם הדמוקרטיה היא ערך סובייקטיבי, שקיים רק כאשר הוא משרת אתכם. אם ניצחתם בבחירות זו הדמוקרטיה בהתגלמותה; אם הפסדתם בבחירות, זו דיקטטורה, ולבחירת העם אין משמעות. אם מערכת המשפט משרתת אתכם, זו דמוקרטיה מהותית, אך אם חלילה מערכת המשפט משרתת את שלטון הימין, זהו באג בתוכנה שצריך לתקן. בקיצור, כל מה שאתם עושים בשם הדמוקרטיה, אם הוא נעשה על ידינו זו כפייה, דיקטטורה, פשיזם, קץ הדמוקרטיה ואפוקליפסה. אבל הגיע הזמן לברר מהי באמת דמוקרטיה, אדוני היושב-ראש. האם הדמוקרטיה היא שלטון החוק? הרי כל הזמן רוממות שלטון החוק בפיכם. אתם דואגים לכאורה לשלטון החוק ואנחנו, לטענתכם, האיום על שלטון החוק. אבל זוהי הנדסה תודעה מזוקקת. הדמוקרטיה איננה שלטון החוק אלא שלטון המחוקק. מהות הדמוקרטיה היא שלטון העם באמצעות נציגיו הנבחרים בבית המחוקקים; לא שלטון החוק ולא שלטון הבג"ץ אלא שלטון העם, שלטון המחוקק. אדוני היושב-ראש, הגיע הזמן להתעלם מרעשי הרקע האנטי-דמוקרטיים גם אם הם באים מפיהם של מלומדים מכובדים כמו ברק וחבריו. עם ישראל מצפה מאיתנו סוף-סוף לשלוט ואני מבטיחכם נאמנה שאנחנו נשלוט. תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לחבר הכנסת מעוז. יעלה ויבוא אחרון הדוברים, חבר הכנסת אליהו רביבו. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
אליהו רביבו (הליכוד):
אדוני יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני עומד כאן בתגובה להצעת האי-אמון בממשלה. ממשלה שמהרגע הראשון שלה התחילה לעמוד ולעבוד במימוש הבטחותיה לציבור, ממשלה שכבר היום מתחילה את דין הרציפות על הצעות חוק חשובות, וכבר הקימה את ועדות הכנסת, שמתחילות לעבוד. אדוני היושב-ראש, האופוזיציה הזו יודעת רק להפחיד, להמריד ולהסית. הם זועקים על הרס הדמוקרטיה, בזמן שהם אלו שלא מקבלים את הכרעת הבוחר ולא מבינים שאנחנו קיבלנו מנדט ברור מהציבור כדי למשול, כדי לא להתנצל, כדי לתקן את מערכת המשפט, כדי להחזיר את המשילות, כדי לסייע לעסקים הקטנים וכדי להבליט את הזהות היהודית במדינה שלנו. הממשלה הזו, בעזרת השם, תאחד את העם ותטפל בנושאים הבוערים במדינת ישראל. והכנסת הזו, בעזרת השם, תשלים את ימיה בעשייה מבורכת למען הציבור. אני רוצה לגנות מעל בימה זו את מי שהיה עד לאחרונה שר הביטחון, מר בני גנץ, שממשיך להבהיל ולהפחיד את אזרחי מדינת ישראל, שחלילה ראש ממשלתנו יגרום למלחמת אחים. כאילו שלא מדובר באח שכול שאיבד את האח היקר מכול, כאילו שלא מדובר בקצין מצטיין בסיירת מטכ"ל, כאילו שלא מדובר במי שכיהן עד היום בתקופה הארוכה ביותר כראש הממשלה וגילה אחריות ומסירות לאומית בכל החזיתות. הגיע הזמן שתפסיקו עם ההשתלחות משוללת הרסן שלכם. תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לחבר הכנסת רביבו. אני מזמין את השר יואב קיש לסכם את הדיון. בבקשה, כבוד השר. לאחר סיכום השר אנחנו נעבור להצהרות האמונים של חברי הכנסת החדשים. בבקשה.
שר החינוך יואב קיש:
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה. האמת שאני מצטער שחברי האופוזיציה שעלו לפה בדיון לא בחרו להתחיל במה שביקשתי מהם. השר יריב לוין, אני ביקשתי מכל חברי הכנסת של האופוזיציה שעלו לפה בדיון לפתוח באמירה ברורה, לגנות את ההסתה הפרועה כנגד השר יריב לוין. אני חושב שזאת בושה שלא שמענו שום דבר מנציגי האופוזיציה בעניין הזה. יותר מזה, אנחנו שומעים אתכם מדברים על מרד, מרד.
סימון דוידסון (יש עתיד):
רואים שאתה שר החינוך, בא לחנך אותנו.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אנחנו רוצים - - -
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת בן ארי, חבר הכנסת דוידסון.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אנחנו רוצים אותך כשר מקשר.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה.
שר החינוך יואב קיש:
חבר הכנסת בני גנץ קורא בצורה פומבית למרד, לא פחות. אני קורא לו מפה לחזור בו מיידית מדבריו ולנהל דיון ענייני ומעמיק בכנסת ישראל, שזה הבית לוויכוחים האלו.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אנחנו רוצים את השר המקשר בחזרה.
שר החינוך יואב קיש:
והאמת שראיתי גם את יושב-ראש תנועת יש עתיד. האמת שלא רואים אותו הרבה בכנסת, והוא גם לא נשאר אחר כך לדיון. אני קודם כול מברך אותו על חזרתו מהחופשה בפריז – איפה זה היה, בפריז? אז אני שמח שהוא חזר וראינו אותו פה בכנסת, אבל איפה הבושה, יאיר לפיד, איפה הבושה?
קריאות:
- - -
שר החינוך יואב קיש:
אתה מדבר איתנו אחרי שכתבת צ'ק פתוח למועצת השורא, אחרי שקראת לכל ראשי הרשויות של המגזר הערבי, ישבת עם המנכ"לית שלך ובדקת איך אתה מחלק מיליארדים כדי שתוכל לשרוד את הממשלה הכושלת שלך.
סימון דוידסון (יש עתיד):
אתה בעצמך ישבת עם מנסור עבאס. אתה בעצמך עשית את השידוך הזה. אתה היית משדך.
מירב בן ארי (יש עתיד):
- - - מה זה? לא בסדר.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברי הכנסת דוידסון ובן ארי, תודה רבה.
שר החינוך יואב קיש:
הבושה לא ידעה איפה לקבור את עצמה. יושב פה יו"ר האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד. אתה יודע, אני מעלה על ראשי הצעות הזויות. אחת ההצעות הייתה למנות את חברת הכנסת זועבי לקונסולית בסין. והוא מעז לבוא ולדבר כנגד הממשלה הזאת. אחרי שהוא הוציא כספים קואליציוניים בשיא של כל הזמנים, הוא מחליט לדבר פה על הכספים. איפה הבושה שלך, יאיר לפיד? אז כנראה שאתה איבדת אותה לגמרי. אנחנו ראינו שהמרחק בינך לבין הדברים שאתה אומר זה כמו מהאור לחושך. אנחנו נמשיך לשמוע אותך מדבר על דברים תלושים מהמציאות. אני לא יודע אם נראה אותך בכנסת - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
אני לא יודעת אם אותך נראה בכנסת.
שר החינוך יואב קיש:
- - אבל את האמירות ההזויות שלך שאין להן שום קשר למציאות, כנראה נמשיך לשמוע. עכשיו, אחרי שהתייחסתי לטענות הבאמת חסרות כל שחר של האופוזיציה, אני רוצה לומר מספר דברים שבעיניי הם סופר חשובים והולכים ללוות אותנו בצורה משמעותית בתקופה הקרובה. ראשית, אי-אפשר להתעלם מהחשיבות הרבה – חבר הכנסת ואטורי, בתור חבר כנסת חדש, אסור להיכנס לחי"ת הזו, צריך לבוא מסביב, תבוא מאחור.
היו"ר אמיר אוחנה:
אני מודה לך, חבר הכנסת ואטורי.
שר החינוך יואב קיש:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת החדשים לא כולם מכירים את הנהלים של המליאה. אני רוצה לומר לכל חברי הכנסת שאנחנו בפתחה של תקופה מאוד מאוד משמעותית בבית הזה. אחרי שנים רבות שבהם המטוטלת של מאזני הכוחות בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת, מה שנקרא התחילה בתנופת בעיטה של השופט אהרן ברק, אנחנו הגענו בימים אלה לקצה הכי רחוק שהיא נמצאת בו. אני מאוד שמח שאנחנו נוביל בבית הזה את החזרה לאיזון בין הרשויות, את התיקונים הכל-כך נדרשים שמחייבים אותנו בחקיקה להחזיר בחזרה את האיזון בין הרשויות. ואני אומר בצורה ברורה, אני שומע כל מיני דיבורים ואמירות על D9, חברים, זה ממש לא המצב. מה שאנחנו מובילים פה זה יהיה בדיונים מעמיקים בכנסת, נשמע את כל הגופים הרלוונטיים, ואת כל האנשים הרלוונטיים מבפנים, מהבית הזה, ומחוץ לבית הזה ומבתי המשפט. כל מי שירצה, יגיע לבית הזה, שזו הכנסת, זה המקום שבו נשמעות הדעות. ננהל שיח מעמיק ורציני, ואנחנו נחזיר את האיזון ליחס בין הרשויות. המצב הלא-טבעי שהרשות השופטת לקחה לעצמה סמכויות ואחריות כשמעולם לא היה בכוונת המחוקק לעשות זאת – את הדבר הזה אנחנו נתקן. אני חושב שהדבר אכן מופקד בידיים האמונות של השר יריב לוין ושל יושב-ראש ועדת החוקה חבר הכנסת שמחה רוטמן. זה אתגר מאוד גדול לבית הזה. ובאמת, אולי רגע היסטורי, ואני חושב שכולנו נוכל להסתכל לאחור על הדבר הזה ולהיות גאים שהיינו שותפים למהלך הכל-כך חשוב של החקיקה, של החזרה לאיזון בין הרשויות. בנוסף, אני שמח שהיום היום אנחנו נעביר החלטה נוספת, שהבנתי שגם היא התקבלה די בהסכמה בנושא ועדות נוספות שיקומו – ועדות המשנה, כמו שהן נקראות, הוועדות הלא-קבועות. היושב-ראש, אני חושב שבעצם הבית הזה יוצא לדרך באמת עם הישג מרשים, גם של יו"ר הקואליציה, ובהתנהלות חשובה וראויה. אני רק חוזר על דברים שאמרתי בעבר, שהאיזון הופר בחלוקה הזו, הוא הופר בכנסת העשרים-וארבע.
מירב בן ארי (יש עתיד):
- - -
שר החינוך יואב קיש:
האיזון הופר בכנסת העשרים-וארבע. ולא סתם חברי סיעת יש עתיד בחרו לא להיות פה ביום שהצבענו על הוועדות, כי אפשר לומר שהם אכלו את הדייסה שהם בישלו. מה שאני ממליץ לך, היושב-ראש, זה באמת בעוד תקופה של שנה או שנתיים לשקול האם הוא רוצה להמשיך את אותה התנהלות שהובילה סיעת יש עתיד בכנסת העשרים-וארבע, או שהוא מעדיף לשנות. אבל אני חושב שאולי אחרי תקופה של שנתיים אפשר יהיה לחשוב על מהלך שכזה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
- - -
שר החינוך יואב קיש:
אני רוצה לברך. לדעתי, יש ארבעה חברי כנסת חדשים שעוד מעט אנחנו נפנה להשבעה שלהם. אני חושב שאני אתחיל דווקא מחבר הכנסת פינדרוס – נכון? הוא ברשימה. איפה חבר הכנסת פינדרוס, אתם רואים אותו? אני מנצל את המעמד שלי פה, מעל הבמה, לפני ההשבעה הרשמית שלך, למרות שאתה כבר חבר כנסת, לאחל לך הצלחה גדולה. אתה חבר כנסת מנוסה וותיק. אני יודע היטב את היכולות שלך, ואתה תרומה מאוד משמעותית לבית הזה. אז בהצלחה. בנוסף, יש שלושה חברי כנסת מהליכוד, נמצאים שם בשורה האחרונה אחד ליד השני. אני אתחיל – ladies first – מחברת הכנסת אתי חוה עטייה. חברת הכנסת עטייה, אני מנצל את הזמן שיש לי פה לפני השבעתך הרשמית – למרות שהיא כבר חברת כנסת מן המניין. היא למעשה כבר תצביע באי-אמון. אז כמו שאמרתי על חבר הכנסת פינדרוס, חברת הכנסת עטייה היא חברת כנסת מנוסה שעבדה פה בוועדות. ואתם יודעים, אני אגיד עוד משהו: היא הייתה שיאנית החקיקה מהאופוזיציה בכנסת הקודמת. ואני בטוח, אתי, שבכנסת הזו תובילי מהלכים משמעותיים. אני יודע את התחומים שקרובים לליבך – שמירת זכויות העובדים בוועדת הכספים, באמת, על החלוקה, על השוויון, על הצדק החברתי. אני בטוח שתעשי חיל. מאחל לך הצלחה גדולה. אריאל קלנר, שמתאושש קצת מסוף שבוע של מחלה קלה אבל עכשיו נכנס בכוחות מחודשים. הוא לא היה בכנסת האחרונה, אבל הוא ח"כ ותיק, ואני שותף להרבה מאוד מתפיסות עולמו. אפילו התחלנו שיחה קצרה. אני בטוח שנשתף פעולה בהרבה נושאים, ואני מאחל לך המון הצלחה בהמשך הדרך. הפנים שלו מטעות – הוא נראה צעיר, אבל הוא לא כזה צעיר – חבר הכנסת דן אילוז, מהליברלים בליכוד, שיחזק את האגף הליברלי בליכוד. מאוד חשוב. משימה חשובה. צעיר. חדש, עם הרבה כוחות. שיהיה בהמון הצלחה דן. תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה לשר קיש.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברי הכנסת, לפני שנקיים את ההצבעות על ההצעות להביע אי-אמון בממשלה נעבור להצהרות האמונים של חברי הכנסת – דן אילוז, חוה אתי עטייה, יצחק פינדרוס ואריאל קלנר. אני מתכבד להודיע לכנסת שעל פי סעיף 43 לחוק-יסוד: הכנסת, עם הפסקת חברותם בכנסת של חברי הכנסת הבאים, באו במקומם חברי הכנסת על פי הפירוט שלהלן: במקום חבר הכנסת יצחק גולדקנופ, שהפסקת חברותו בכנסת נכנסה לתוקפה ביום שישי י"ג בטבת התשפ"ג, 6 בינואר 2023 – בא במקומו חבר הכנסת יצחק פינדרוס; במקום חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר, בכנסת כהונתו בכנסת נכנסה לתוקפה ביום שישי י"ג בטבת התשפ"ג, 6 בינואר 2023 – בא במקומו חבר הכנסת דן אילוז; במקום חבר הכנסת חיים כץ, שהפסקת כהונתו בכנסת נכנסה לתוקפה ביום שישי י"ג בטבת התשפ"ג, 6 בינואר 2023 – בא במקומו חבר הכנסת אריאל קלנר; במקום חברת הכנסת עידית סילמן, שהפסקת כהונתה בכנסת נכנסה לתוקפה במוצאי שבת ט"ו בטבת התשפ"ג, 7 בינואר 2023 – באה במקומה חברת הכנסת חוה אתי עטיה. לאחר הצהרת האמונים אני אאפשר מחיאות כפיים, אבל רק לאחר מכן. חברי הכנסת אילוז, עטייה, פינדרוס וקלנר – שקט באולם, בבקשה. חבר הכנסת מיקי לוי, תודה. שקט באולם, בבקשה. חברת הכנסת בן ארי, תודה. חברי הכנסת גלנט, אמסלם. רבותיי, תודה. חברי הכנסת אילוז, עטייה, פינדרוס וקלנר, בהתאם לסעיף 15 לחוק-יסוד: הכנסת ולסעיף 2 לחוק הכנסת, התשנ"ד–1994, אקרא בפניכם את הצהרת האמונים, ואתם תקומו כל אחד בתורו, ותצהירו "מתחייב אני" או "מתחייבת אני". וזהו נוסח ההצהרה: אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת.
דן אילוז (הליכוד):
מתחייב אני.
חוה אתי עטייה (הליכוד):
מתחייבת אני.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
מתחייב אני.
אריאל קלנר (הליכוד):
מתחייב אני.
היו"ר אמיר אוחנה:
ברכות לחברי הכנסת החדשים.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברי הכנסת, הוגשה בקשה להצבעה שמית. ההצבעה תהיה שמית לבקשת האופוזיציה. אדוני המזכיר – הצבעה היא כמובן על הצעת האי-אמון, הצבעה ראשונה על הצעת האי-אמון שהוגשה על ידי סיעת יש עתיד. אדוני, מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– נגד
יולי יואל אדלשטיין– נגד
אמיר אוחנה– נגד
ינון אזולאי– נגד
גדי איזנקוט– בעד
ישראל אייכלר– נגד
דן אילוז– נגד
ואליד אל הואשלה– אינו נוכח
קארין אלהרר– בעד
זאב אלקין– בעד
דוד אמסלם– נגד
אופיר אקוניס– נגד
משה ארבל– נגד
יעקב אשר– נגד
אוריאל בוסו– נגד
דבי ביטון– בעד
חיים ביטון– נגד
מיכאל מרדכי ביטון– בעד
דוד ביטן– נגד
בועז ביסמוט– נגד
ולדימיר בליאק– בעד
מירב בן ארי– בעד
רם בן ברק– בעד
איתמר בן גביר– נגד
אברהם בצלאל– נגד
אורנה ברביבאי– אינה נוכחת
ניר ברקת– נגד
טלי גוטליב– נגד
מאי גולן– נגד
יואב גלנט– נגד
גילה גמליאל– נגד
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– נגד
סימון דוידסון– בעד
אבי דיכטר– נגד
גלית דיסטל אטבריאן– נגד
אלי דלל– נגד
דני דנון– אינו נוכח
שלום דנינו– נגד
אריה מכלוף דרעי– נגד
שרן מרים השכל– בעד
ניסים ואטורי– נגד
מיכל מרים וולדיגר– נגד
יצחק שמעון וסרלאוף– נגד
יאסר חוג'יראת– בעד
אימאן ח'טיב יאסין– בעד
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– בעד
משה טור פז– בעד
אחמד טיבי– בעד
יוסף טייב– נגד
אוהד טל– נגד
יעקב טסלר– אינו נוכח
חילי טרופר– בעד
אלי כהן– נגד
אלמוג כהן– נגד
מאיר כהן– בעד
מירב כהן– בעד
מתן כהנא– בעד
עופר כסיף– בעד
אופיר כץ– נגד
ישראל כץ– נגד
רון כץ– בעד
יוראי להב הרצנו– בעד
מיקי לוי– בעד
יריב לוין– נגד
נעמה לזימי– בעד
אביגדור ליברמן– בעד
יאיר לפיד– בעד
טטיאנה מזרסקי– בעד
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
יונתן מישרקי– נגד
חנוך דב מלביצקי– נגד
יוליה מלינובסקי– בעד
מיכאל מלכיאלי– נגד
אבי מעוז– נגד
אורי מקלב– נגד
יעקב מרגי– נגד
שרון ניר– בעד
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– בעד
יבגני סובה– בעד
משה סולומון– נגד
לימור סון הר מלך– נגד
אופיר סופר– נגד
אורית מלכה סטרוק– נגד
בצלאל סמוטריץ'– נגד
משה סעדה– נגד
גדעון סער– בעד
מנסור עבאס– בעד
איימן עודה– בעד
יוסף עטאונה– בעד
חוה אתי עטייה– נגד
חמד עמאר– בעד
צביקה פוגל– נגד
עודד פורר– בעד
יצחק פינדרוס– נגד
מאיר פרוש– נגד
יסמין פרידמן– בעד
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי– בעד
יואב קיש– נגד
אריאל קלנר– נגד
יצחק קרויזר– נגד
גלעד קריב– בעד
שלמה קרעי– נגד
אליהו רביבו– נגד
מירי מרים רגב– נגד
שמחה רוטמן– נגד
עידן רול– בעד
יואל רזבוזוב– בעד
אפרת רייטן מרום– בעד
יפעת שאשא ביטון– בעד
אלון שוסטר– בעד
אלעזר שטרן– בעד
עמיחי שיקלי– נגד
מיכל שיר סגמן– בעד
נאור שירי– בעד
עאידה תומא סלימאן– בעד
פנינה תמנו– אינה נוכחת
היו"ר אמיר אוחנה:
מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
ואליד אל הואשלה– בעד
אורנה ברביבאי– אינה נוכחת
בנימין גנץ– בעד
דני דנון– נגד
ווליד טאהא– אינו נוכח
יעקב טסלר– אינו נוכח
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
בנימין נתניהו– אינו נוכח
אורית מלכה סטרוק– אינה נוכחת
פנינה תמנו– אינה נוכחת
היו"ר אמיר אוחנה:
האם יש חבר כנסת באולם שלא הצביע ומבקש להצביע?
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשם חברת הכנסת)
מרב מיכאלי– בעד
היו"ר אמיר אוחנה:
עוד חברי כנסת שלא הצביעו ומבקשים להצביע? אין. אם כך תמה ההצבעה. נא לספור את הקולות. תוצאות ההצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה מטעם סיעת יש עתיד: 52 בעד, 62 נגד. אני קובע שההצעה לא התקבלה. נעבור להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת המחנה הממלכתי. גם כאן הוגשו 20 החתימות הדרושות להצבעה שמית. מזכיר הכנסת, נא קרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– נגד
יולי יואל אדלשטיין– נגד
אמיר אוחנה– נגד
ינון אזולאי– נגד
גדי איזנקוט– בעד
ישראל אייכלר– נגד
דן אילוז– נגד
ואליד אל הואשלה– אינו נוכח
קארין אלהרר– בעד
זאב אלקין– אינו נוכח
דוד אמסלם– נגד
אופיר אקוניס– נגד
משה ארבל– נגד
יעקב אשר– נגד
אוריאל בוסו– נגד
דבי ביטון– בעד
חיים ביטון– נגד
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– נגד
בועז ביסמוט– אינו נוכח
ולדימיר בליאק– בעד
מירב בן ארי– בעד
רם בן ברק– בעד
איתמר בן גביר– נגד
אברהם בצלאל– נגד
אורנה ברביבאי– אינה נוכחת
ניר ברקת– נגד
טלי גוטליב– נגד
מאי גולן– נגד
יואב גלנט– אינו נוכח
גילה גמליאל– נגד
בנימין גנץ– בעד
משה גפני– נגד
סימון דוידסון– בעד
אבי דיכטר– נגד
גלית דיסטל אטבריאן– אינה נוכחת
אלי דלל– נגד
דני דנון– אינו נוכח
שלום דנינו– נגד
אריה מכלוף דרעי– נגד
שרן מרים השכל– בעד
ניסים ואטורי– נגד
מיכל מרים וולדיגר– נגד
יצחק שמעון וסרלאוף– נגד
יאסר חוג'יראת– בעד
אימאן ח'טיב יאסין– בעד
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– בעד
משה טור פז– בעד
אחמד טיבי– בעד
יוסף טייב– נגד
אוהד טל– נגד
יעקב טסלר– אינו נוכח
חילי טרופר– בעד
אלי כהן– נגד
אלמוג כהן– נגד
מאיר כהן– בעד
מירב כהן– בעד
מתן כהנא– בעד
עופר כסיף– בעד
אופיר כץ– נגד
ישראל כץ– נגד
רון כץ– בעד
יוראי להב הרצנו– בעד
מיקי לוי– בעד
יריב לוין– נגד
נעמה לזימי– בעד
אביגדור ליברמן– בעד
יאיר לפיד– בעד
טטיאנה מזרסקי– בעד
מרב מיכאלי– בעד
יונתן מישרקי– נגד
חנוך דב מלביצקי– נגד
יוליה מלינובסקי– בעד
מיכאל מלכיאלי– נגד
אבי מעוז– נגד
אורי מקלב– נגד
יעקב מרגי– נגד
שרון ניר– בעד
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– בעד
יבגני סובה– בעד
משה סולומון– נגד
לימור סון הר מלך– נגד
אופיר סופר– נגד
אורית מלכה סטרוק– נגד
בצלאל סמוטריץ'– נגד
משה סעדה– נגד
גדעון סער– אינו נוכח
מנסור עבאס– בעד
איימן עודה– בעד
יוסף עטאונה– בעד
חוה אתי עטייה– נגד
חמד עמאר– בעד
צביקה פוגל– נגד
עודד פורר– בעד
יצחק פינדרוס– נגד
מאיר פרוש– נגד
יסמין פרידמן– בעד
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי– בעד
יואב קיש– נגד
אריאל קלנר– נגד
יצחק קרויזר– נגד
גלעד קריב– בעד
שלמה קרעי– נגד
אליהו רביבו– נגד
מירי מרים רגב– נגד
שמחה רוטמן– נגד
עידן רול– בעד
יואל רזבוזוב– בעד
אפרת רייטן מרום– בעד
יפעת שאשא ביטון– בעד
אלון שוסטר– בעד
אלעזר שטרן– בעד
עמיחי שיקלי– אינו נוכח
מיכל שיר סגמן– בעד
נאור שירי– בעד
עאידה תומא סלימאן– בעד
פנינה תמנו– אינה נוכחת
היו"ר אמיר אוחנה:
מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
ואליד אל הואשלה– בעד
זאב אלקין– בעד
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
בועז ביסמוט– נגד
אורנה ברביבאי– אינה נוכחת
יואב גלנט– נגד
גלית דיסטל אטבריאן– נגד
דני דנון– נגד
ווליד טאהא– אינו נוכח
יעקב טסלר– אינו נוכח
בנימין נתניהו– נגד
גדעון סער– בעד
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
עמיחי שיקלי– אינו נוכח
פנינה תמנו– אינה נוכחת
היו"ר אמיר אוחנה:
האם יש באולם המליאה חבר כנסת שלא הצביע ומבקש להצביע? אם אין, תמה ההצבעה. נא לספור את הקולות. אם כן, תוצאות ההצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת המחנה הממלכתי: 51 בעד, 62 נגד. אני קובע שההצעה לא התקבלה. נעבור להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה מטעם סיעת ישראל ביתנו. גם כאן הוגשו החתימות הנדרשות וההצבעה תהיה שמית. מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– נגד
יולי יואל אדלשטיין– נגד
אמיר אוחנה– נגד
ינון אזולאי– נגד
גדי איזנקוט– בעד
ישראל אייכלר– נגד
דן אילוז– נגד
ואליד אל הואשלה– אינו נוכח
קארין אלהרר– בעד
זאב אלקין– בעד
דוד אמסלם– נגד
אופיר אקוניס– נגד
משה ארבל– נגד
יעקב אשר– נגד
אוריאל בוסו– נגד
דבי ביטון– בעד
חיים ביטון– אינו נוכח
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– נגד
בועז ביסמוט– נגד
ולדימיר בליאק– בעד
מירב בן ארי– בעד
רם בן ברק– בעד
איתמר בן גביר– נגד
אברהם בצלאל– נגד
אורנה ברביבאי– אינה נוכחת
ניר ברקת– אינו נוכח
טלי גוטליב– אינה נוכחת
מאי גולן– נגד
יואב גלנט– נגד
גילה גמליאל– אינה נוכחת
בנימין גנץ– בעד
משה גפני– נגד
סימון דוידסון– בעד
אבי דיכטר– נגד
גלית דיסטל אטבריאן– אינה נוכחת
אלי דלל– נגד
דני דנון– נגד
שלום דנינו– אינו נוכח
אריה מכלוף דרעי– נגד
שרן מרים השכל– בעד
ניסים ואטורי– נגד
מיכל מרים וולדיגר– אינה נוכחת
יצחק שמעון וסרלאוף– נגד
יאסר חוג'יראת– אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– אינה נוכחת
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– בעד
משה טור פז– בעד
אחמד טיבי– אינו נוכח
יוסף טייב– נגד
אוהד טל– נגד
יעקב טסלר– אינו נוכח
חילי טרופר– בעד
אלי כהן– נגד
אלמוג כהן– נגד
מאיר כהן– בעד
מירב כהן– בעד
מתן כהנא– בעד
עופר כסיף– אינו נוכח
אופיר כץ– נגד
ישראל כץ– נגד
רון כץ– בעד
יוראי להב הרצנו– בעד
מיקי לוי– בעד
יריב לוין– נגד
נעמה לזימי– בעד
אביגדור ליברמן– בעד
יאיר לפיד– בעד
טטיאנה מזרסקי– בעד
מרב מיכאלי– בעד
יונתן מישרקי- נגד
חנוך דב מלביצקי– נגד
יוליה מלינובסקי– בעד
מיכאל מלכיאלי– אינו נוכח
אבי מעוז– נגד
אורי מקלב– נגד
יעקב מרגי– נגד
שרון ניר– בעד
בנימין נתניהו– נגד
יואב סגלוביץ'– בעד
יבגני סובה– בעד
משה סולומון– נגד
לימור סון הר מלך– נגד
אופיר סופר– נגד
אורית מלכה סטרוק– נגד
בצלאל סמוטריץ'– נגד
משה סעדה– נגד
גדעון סער– בעד
מנסור עבאס– אינו נוכח
איימן עודה– אינו נוכח
יוסף עטאונה– אינו נוכח
חוה אתי עטייה– נגד
חמד עמאר– בעד
צביקה פוגל– נגד
עודד פורר– בעד
יצחק פינדרוס– נגד
מאיר פרוש– נגד
יסמין פרידמן– בעד
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי– בעד
יואב קיש– נגד
אריאל קלנר– נגד
יצחק קרויזר– נגד
גלעד קריב– בעד
שלמה קרעי– נגד
אליהו רביבו– נגד
מירי מרים רגב– נגד
שמחה רוטמן– נגד
עידן רול– בעד
יואל רזבוזוב– בעד
אפרת רייטן מרום– בעד
יפעת שאשא ביטון– בעד
אלון שוסטר– בעד
אלעזר שטרן– בעד
עמיחי שיקלי– נגד
מיכל שיר סגמן– בעד
נאור שירי– בעד
עאידה תומא סלימאן– אינה נוכחת
פנינה תמנו– אינה נוכחת
היו"ר אמיר אוחנה:
מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
ואליד אל הואשלה– אינו נוכח
חיים ביטון– נגד
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
אורנה ברביבאי– אינה נוכחת
ניר ברקת– נגד
טלי גוטליב– נגד
גילה גמליאל– נגד
גלית דיסטל אטבריאן– אינה נוכחת
שלום דנינו– נגד
מיכל מרים וולדיגר– נגד
יאסר חוג'יראת– אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– אינה נוכחת
ווליד טאהא– אינו נוכח
אחמד טיבי– אינו נוכח
יעקב טסלר– אינו נוכח
עופר כסיף– אינו נוכח
מיכאל מלכיאלי– נגד
מנסור עבאס– אינו נוכח
איימן עודה– אינו נוכח
יוסף עטאונה– אינו נוכח
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
עאידה תומא סלימאן– אינה נוכחת
פנינה תמנו– אינה נוכחת
היו"ר אמיר אוחנה:
מזכיר הכנסת, האם יש באולם חבר כנסת שלא הצביע ומעוניין להצביע?
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשם חברת הכנסת)
גלית דיסטל אטבריאן– נגד
היו"ר אמיר אוחנה:
האם יש עוד חבר או חברת כנסת שלא הצביעו ומעוניינים להצביע? אם אין, תמה ההצבעה. נא לסכם את הקולות. אם כן, בהצעה להביע אי-אמון בממשלה מטעם סיעת ישראל, תוצאות ההצבעה: 42 בעד, 63 נגד. אני קובע כי ההצעה לא עברה.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברי הכנסת, אנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום. החלטת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעות חוק. יציג את החלטת הממשלה שר הרווחה יעקב מרגי, בבקשה, אדוני.
שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:
איזה כיף לומר: תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
טלי גוטליב (הליכוד):
תודה לך, השר.
שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, הממשלה מודיעה על החלת דין רציפות. בהתאם לסעיף 1 לחוק רציפות הדיון בהצעות חוק, התשנ"ג–1993, החליטה הממשלה להודיע במליאת הכנסת על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק רכבת תחתית (מטרו) (תיקון), התשפ"ב–2021 ועל סימן ג' בפרק ב' (המועצה המאסדרת) בפרק כ"א בחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב–2021 – החלטות ממשלה מס' 1446 ומס' 1443 מיום 31 באוגוסט 2021.
היו"ר אמיר אוחנה:
אתה יכול להישאר כדי להציג את הנושא הבא. הנושא הבא, החלטת הממשלה בעניין שינוי בחלוקת התפקידים בממשלה. יציג גם את החלטת הממשלה הזאת השר יעקב מרגי. בבקשה, אדוני.
שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה, לשנות את חלוקת התפקידים בממשלה כך שהשר איתמר בן גביר יכהן גם בתפקיד השר לחיזוק וקידום קהילתי, וזאת עד למועד שבו ייכנס לתוקף ביטול המשרד לחיזוק וקידום קהילתי. בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה, הממשלה מבקשת את אישורה של הכנסת להחלטה זו. תודה רבה אדוני היושב-ראש.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לשר מרגי, ואנו עוברים לדיון האישי. ראשון הדוברים, חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. רשימת הדוברים נעולה. שלוש דקות לרשותך, אדוני.
גלעד קריב (העבודה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, על פניו אין צורך להרבות במילים מדוע יש להתנגד להצעת הממשלה. חבר הכנסת בן גביר אינו ראוי למשרת השר לחיזוק וקידום קהילתי ממש כשם שאינו ראוי למשרת השר לביטחון פנים, גם אם ישנו את שמו של המשרד ל"המשרד לביטחון לאומי" ויוסיפו לשם ח"י סימני קריאה. ובכל זאת, ראוי לומר שמעשיו בשבועיים האחרונים מעת שנכנס לתפקידו מעידים כאלף עדים מהו סדר-יומו, מה מעניין אותו, וחשוב מכך – מה לא מעניין אותו. העלייה המתוקשרת להר הבית והעיסוק בריהוט בתאי הכליאה של האסירים הביטחוניים מלמדים עד כמה קמפיין הבחירות שלו היה מבוסס על הונאת הציבור. לא הגברת הביטחון האישי והקהילתי מעניינת אותו, לא חיזוקה של משטרת ישראל ולא טיפול במוקדי הפשיעה וחוסר האכיפה, אלא קידום סדר-היום הפוליטי והלאומני שלו ושל חבריו. מכיוון שזהו סדר-יומו של השר, עצם המחשבה של הפקדתו על המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת ועל הרשות למאבק באלימות בסמים ובאלכוהול מטרידה מאוד. עניינים אלו, כמו גם עניינים אחרים הנוגעים לביטחון האישי ולמאבק בפשיעה, פשוט לא נמצאים על סדר-יומו של השר הטרי. לאור אינפלציית השרים המובטלים וחסרי המעש בממשלה המנופחת והמבולגנת שהקים נתניהו, מן הראוי היה להפקיד אחריות זו בידי שר או שרה אחרים, אלו שאין להם תיק או אלו שיש להם תיק אבל הוא ריק לחלוטין. אם אחד מהשרים האלו היה מקבל את האחריות המדוברת, אולי הוא או היא היו יכולים לקום בבוקר ולהסתכל במראה מבלי להתבייש שהדבר היחיד שנכנס לתוך התיק הריק שלהם הוא כספי הציבור המבוזבזים. את סיום דבריי, אדוני היושב-ראש, אם אפשר, אדוני, כי הדברים מכוונים אליך, את סיום דבריי, אדוני היושב-ראש, אבקש לנצל על מנת לשוב ולמחות נגד העובדה שמיום כינונה של הכנסת כל עת שבה חבר כנסת ערבי נואם מעל הדוכן בשפה הערבית נאומו מופרע, לא על ידי קריאת ביניים אלא על ידי הפרעה מתמשכת שאינה מופסקת על ידי היושבים בראש. שפת אימם של 20% מאזרחי ישראל היא הערבית, שפה בעלת מעמד משפטי מחייב. אפילו בחוק הלאום, ששנמך את מעמד השפה הערבית, נקבע במפורש שאין בחוק זה כדי לפגוע במעמדה של הערבית כפי שהיה טרם חקיקת החוק. גילו של הנוהג המאפשר כאן בבית הזה נאומים בשפה הערבית הוא, כפי שכולנו יודעים, כגיל הכנסת.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לאדוני.
גלעד קריב (העבודה):
משפט אחרון, ברשותך, כי זה באמת לא מעניין הדיון אבל אי-אפשר להמשיך ולעבור על העניין לסדר-היום. אם רוצים חברי כנסת לדאוג לתרגום סימולטני, הם מוזמנים לפנות אל כבודו ולהסדיר את העניין ולא לשבש כל נאום של חבר או חברת כנסת בערבית. זאת, כמובן, אלא אם כן הכוונה האמיתית שלהם היא בעצם למנוע כל שימוש בשפה הערבית בבית הזה - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - להבין, להבין, להבין.
גלעד קריב (העבודה):
- - כפי שצעק בדיון חבר הכנסת אלמוג כהן לעברו של חבר הכנסת מנסור רק לפני שעה קלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה לחבר הכנסת קריב.
גלעד קריב (העבודה):
אדוני היושב-ראש, הגיע הזמן שתסיימו את ההפרעה המתמשכת הזו לחברי הבית.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה לחבר הכנסת גלעד קריב. תעלה ותבוא חברת הכנסת מרב מיכאלי, האם היא נוכחת? לא. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה, שלוש דקות לרשותך גברתי.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, אם יש פה שר, אני לא רואה, כנסת נכבדה – מי השר?
היו"ר אמיר אוחנה:
השרה גילה גמליאל נמצאת פה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אוקיי. כל כך הרבה שרים, בטוח אפשר למצוא אחד למליאת הכנסת שישב ויקשיב לדוברים.
היו"ר אמיר אוחנה:
יש יותר מאחד שנמצא באולם המליאה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
לא, ברור, עדיף ששרים גם ידעו לשבת כשהדוברים מדברים, נראה לי הגיוני בממשלה כזאת גדולה. טוב, אני קודם כול רוצה, איך לא – שוב פעם עולה המשרד המיותר שנקרא "חיזוק וקידום קהילתי". שוב פעם הכנסת נאלצת לדון, לבטל אותו, אותו משרד שהומצא בכנסת העשרים-ושלוש על ידי הממשלה המנופחת אז. אפילו השרה כבר בבית באזרחות, אבל לא מצליחים להיפטר מהמשרד הזה. תפרו משרד של חיזוק וקידום קהילות, לקחו מפה, לקחו מפה, לקחו את הרלב"ד, לקחו קצת מבט"פ, ועד היום אי-אפשר להיפטר מהמשרד הזה. כולם כבר עזבו, העסק נסגר, אבל המשרד, אי-אפשר להיפטר ממנו. ושוב הכנסת מתכנסת. בשביל מה? בשביל – בינתיים להעביר עד שיבוטל. אולי נלמד לקח סוף סוף לא להמציא משרדים שאין בהם צורך, לא ליצור עציצים במשרדים, לא צריך עציצים במשרדים, ולא ליצור משרד יש מאין, כי שוב אי-אפשר להיפטר מהמשרד המיותר. ועכשיו רק מילה אחת, כי שמעתי את השר המיועד. איך אפשר שלא לשמוע? הרי אנשים נרצחים ברחובות. ילד בן 15 נרצח – זה לא מעניין, לא שומעים. מה שכן שומעים, נורא-נורא חשוב, למנוע חסימות של צירים על ידי מפגינים. מכיוון שהייתה לי שנת בן גביר בוועדה לביטחון פנים, ופשוט שמעתי את כל הפנינים על מה קורה כשחוסמים כבישים, אז מאוד מאוד חשוב לי להגדיר לו את מה שנשמע בפרוטוקול הוועדה. והינה אני מקריאה את הדברים של השר, אז חבר כנסת: "יש מפירי סדר ויש מפירי סדר. חסימת כביש – לא נורא. בדמוקרטיה לפעמים חוסמים כבישים. אם מישהו יזרוק אבן על שוטר, זה משהו אחר". אז אני רוצה להגיד, כי הבנתי שבשבת הקרובה אנחנו יודעים שהולכת להיות הפגנה מאוד גדולה: גם השר המיועד, כשהיה חבר כנסת אמר שחסימת כבישים זה בסדר. מדהים שאחרי שבוע בתור שר הוא כבר בא ואומר שבעצם התכוון למשהו אחר. אדוני, אומנם דברים שרואים מכאן לא רואים משם - -
היו"ר אמיר אוחנה:
לסיכום, בבקשה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
- - אבל אתה גם היית שר לביטחון פנים, ואתה יודע שאם יש משהו – אתה יודע, היום הייתי בכנס בהרצליה, ואמרתי משהו עליי ועליך, דבר טוב. אמרתי שבסוף שנינו משני צידי המתרס, אבל שנינו אף פעם לא נתקלנו במשטרה מהמקום הזה. להפך, אתה תרמת את תרומתך לביטחון המדינה, ואני עשיתי בשלי במקצת. ועם זאת, הינה אני אומרת לך: אם יש הגדרה על חסימת כביש שהיא אסורה, אז היא אסורה. אתה לא מחליף את הדעה שלך בהתאם לפוזיציה שלך. תודה רבה, אדוני.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לגברתי. יעלה ויבוא חבר הכנסת יואל רזבוזוב, ואחריו – חברת הכנסת נעמה לזימי. שלוש דקות לרשותך.
יואל רזבוזוב (יש עתיד):
כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני ממשיך בנוהל שאני צריך לסיים, להודות לאנשי משרד התיירות שעשו עבודה מדהימה. אני ממשיך עם ליאור אשכנזי, שהוא מנהל אגף טכנולוגיות דיגיטליות ומידע, שהצטרף אלינו לאחרונה מהמשרד לשירותי דת, וגם אצלנו הוא מוביל מהפכה במחשוב המשרד, ניהול המידע והידע על ידי הכנסת טכנולוגיות מתקדמות והתאמתן לעידן הדיגיטלי שבו אנו חיים. זה חשוב מאוד. הוא באמת עושה עבודה מדהימה, ומשרד התיירות מתקדם בנושא הזה. כמובן איתו הצוות: אבי חג'בי, אלי פרש, שמילא את תפקיד המנמ"ר בהיעדר מינוי, הוא גם עשה עבודה נהדרת, ועומר אליהו. יש לנו אגף רכש, נכסים ולוגיסטיקה – אילן אבלס מנהל האגף, שתמיד זמין לפתור כל בעיה. תמיד שואל, תמיד קשוב. איתו בצוות: אבי מוטרו, אופיר כהן, יפה פרץ ומיכאל אוזרוב, שדואגים לכל העובדים, שלא יחסר שום דבר. יש לנו אגף התחבורה – סיגל אלימלך אחראית על התחבורה, שבזכותה הכול זז. איתה אפרת לוי, מאיר מזרחי, מוטי אהרן, משה ליזמי, ניסו סעדו, צביקה אברמוביץ. יש לנו אגף הביטחון – כפיר איבגי מנהל אגף הביטחון שלנו. בזמן מבצעים צבאיים דואג לביטחונם האישי של כל התיירים שנמצאים בישראל. כמובן דאג לנו גם באבטחה שלי מול לשכת השר. זמין, תמיד מעורה, תמיד מבין מה ואיך עושים. המשרד שקט איתו. כמובן איתו בלשכה: אירית מלול, נסים מזרחי וקרן אזולאי. עברנו תקופה ארוכה והיו עוד אנשים משמעותיים שעזבו אותנו באמצע הקדנציה – המנכ"ל הקודם אמיר הלוי, שהגיע למספר שיא של 4.5 מיליון תיירים, איתו רמ"טית המנכ"ל דיקלה כהן-שיינפלד, שהיום היא ראש הסגל של הנשיא שלנו. רמ"ט מנכ"ל איתי גוטלר, באמת עשה עבודה מדהימה. קובי בן שמעון, שהיה אחד התותחים באגף משאבי אנוש, הוא היה מנהל אגף משאבי אנוש. אנשים מדהימים, שהובילו את התיירות לקדמה ועשו תוצאות טובות. לשכתי – הרכזות המדהימות שלי: אודיה נחום, ולריה מנילוב, ענת פפיר, קרן צמח. הן מדהימות. כל הדברים שאני מספר, בסוף הבנות טיפלו בלשכה, היו זמינות ותקתקו הכול, אז תודה לכן, הבנות. הסטודנטים שהיו – אריק מוגרמן ואופיר יוניצמן. הנהגים כמובן: אלכסנדר יבלוצ'קין ויבגני גולדין. אנחנו הפוליטיקאים לוקחים את הקרדיט, אבל אי-אפשר בלי צוות הלשכה, היועצים שלי: אבי גמולקה הדובר, חיים רודריג, סשה שוורץ, מיקי פישמן, עו"ד אור מגל, יוליה רצ'ינסקי ספיבקוב, וראש המטה כמובן נרי ברנר, שניצח בכל הקישור של לשכת המנכ"ל ולשכת השר. היועצים שלי, בלעדיהם לא הייתי מגיע לשום דבר. תודה רבה. סיימתי עם כל עובדי משרד התיירות. תודה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. למרות שחרגת מהזמן, מידת הכרת הטוב היא חשובה, ולזכור את האנשים שבאמת עושים את המלאכה. יישר כוח. הדוברת הבאה, חברת הכנסת נעמה לזימי. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
נעמה לזימי (העבודה):
כבוד היושב-ראש – איך אני שמחה להגיד את זה לך, אוריאל, ממש – דמוקרטיות לא מתות בבת אחת. אני רוצה שכל מי שמאזין לזה ושומע את הדברים שלי, יחשוב על זה שבעוד כמה שנים הילדים שלו ישאלו אותו: איפה אתה היית, אבא, איפה את היית, אימא, כשחיסלו את הדמוקרטיה בישראל, כששינו משטר לנס הגלוי הזה שנקרא מדינת ישראל, לחזון הכיסופים של אבותינו, לכמיהה הכי גדולה של העם הזה? דמוקרטיה היא לא עניין של חוק אחד או סעיף אחד שיכולים להפר אותה ואת החוזק שלה. שינוי המשטר והפגיעה האנושה בדמוקרטיה הם רצף, רצף מקדים של דה-לגיטימציה, הפחדה, שקרים ופייק ניוז שנותנים אקלים שמאפשר את זה, אבל גם רצף החקיקה, ההסדרים והתהליכים שקרו בחודש וחצי האחרונים מעידים על כוונה ברורה של שינוי משטר שאחריו ישראל שאנו מכירים תשנה פניה. מההסכמים הקואליציוניים: סעיפי הגזענות וההדרה המגדרית, ואיך לא, חוק האפליה; הכנסת הגורם כנראה הכי מסוכן שנכנס אי פעם למשרד ראש הממשלה, שתחת מפלגתו יש רשימות שחורות של ממש, של אנשי אקדמיה, משפט, קהילה גאה וכמובן חוקרות פמיניסטיות. החלשת המגזר הציבורי בתפיסה הראשית של שר האוצר; הרצון לסגור את תאגיד השירות הציבורי. תקשיבו, אין מדינה דמוקרטית אחת שאין לה תאגיד שידור ציבורי יציב. זה דבר שנדמה לי שהציבור לא מבין כמה הוא מופרע. פירוק לגורמים של משרדי הממשלה, כולל משרד החינוך, כולל משרד הביטחון. 20 מיליארד ש"ח – לא למנגנוני צמיחה ופריון, 20 מיליארד ש"ח לאתנן פוליטי צבוע היטב, שלא רק – הוא יבוא גם על חשבון קיצוץ רוחבי, כי אנחנו יודעים ששר האוצר החדש אינו בעד הרחבה תקציבית. 20 מיליארד ש"ח שילכו משירותים אוניברסליים של רווחה, בריאות, תחבורה וכל שירות חשוב שהוא. הפיכת המשטרה לפוליטית. אחד הדברים המדאיגים ביותר הוא הסמכויות המופרזות שהשר לאצבע בעין קיבל. והדובדבן שבקצפת – רפורמה חסרת תקדים לריסוק בית המשפט, עילת הסבירות, מינויים פוליטיים של שופטים מטעם, פסקת ההתגברות, שתיקח את הקו האחרון של הסעד של ציבור לקבל הגנה ממערכת המשפט. אני קוראת מפה, מהבמה הזו, לציבור, לאזרחים: קומו, תדברו. אל תפחדו. תשאלו את עצמכם איפה אתם הייתם כשהדמוקרטיה נופלת בגלל ממשלה כושלת. תודה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת הרב משה גפני – אינו נוכח; סגן השר אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן במקומו של עופר כסיף. בבקשה, שלוש דקות.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
תודה, כבוד היושב-ראש. בשבת הייתה הפגנה ענקית. הפגנה שכבר שנים לא ראינו כמותה. ההמונים יצאו כדי למחות נגד ההפיכה השלטונית; ההמונים יצאו כדי למחות נגד הצעדים הדרקוניים שהממשלה הזו מובילה. אבל ביש עתיד כנראה לא אהבו להיות חלק מההפגנה הזו, כי הם רצו לשלוט במי משתתף, איך משתתפים, איזה סיסמאות יהיו, ופחדו פחד נוראי שחס וחלילה לא יקשרו אותם לשמאל, לשמאל האמיתי. ואז החליטו להודיע לחברים שלהם לא להצטרף. ההפגנה התפלגה באיזושהי דרך. אבל הדבר שמנסים ולא מדברים עליו כמו שצריך הוא שההסתה הפרועה הזו נגד חברי הכנסת של תע"ל וחד"ש הובילה, לצערי הרב, למתקפה על חבר הכנסת ראש הרשימה איימן עודה בתוך ההפגנה. המתקפה הייתה פיזית – דבר שהיה אמור לזעזע את כולם במדינה, שתוקפים חבר כנסת בצורה כל כך ברוטלית ומתחשבנים איתו על העמדות שלו. וכל זה כי מישהו החליט שעכשיו האויב הגדול הוא לא הפשיזם; מישהו לא מבין שהסכנות האמיתיות מחייבות עמידה מלוכדת מול הפשיזם ולא מול מי שרוצה לדבר גם על הכיבוש בימים האלה. הכיבוש הוא הבסיס לכל שחיתות שנמצאת בחברה הישראלית, אם זו שחיתות כלכלית, אם זו שחיתות מוסרית ואם זו כנראה שחיתות פוליטית. אז אני פונה ליאיר לפיד: אם אתה מתיימר ורוצה לקרוא לעצמך ראש האופוזיציה אז תהיה אמיתי באופוזיציה שלך. אל תנסה לשלוט בשותפים שלך, אל תנסה להדיר אנשים שכל החיים שלהם נלחמו למען העקרונות של דמוקרטיה, של שוויון, של שלום, של סיום הכיבוש. העמדה שלך היום מעידה בדיוק למה לא יכולת להמשיך להיות ראש ממשלה. היא מעידה בדיוק על הקטנוניות וההתבכיינות של המחנה הזה, שלא מבין שעכשיו צריך ללכד שורות ולעמוד איתנים מול גל הפשיזם הזה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. והדובר הבא, חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח. חבר הכנסת אביגדור ליברמן, בבקשה. שלוש דקות לרשותך.
אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, יש הרבה ביטויים שאנחנו התרגלנו אליהם, כמו למשל "הצהרות לחוד, דיבורים לחוד", "מס שפתיים", אבל כל זה ביחד נקרא במילה אחת פשוטה "צביעות". הממשלה הזאת כאילו אמורה לייצג את המחנה הלאומי, כאילו את ההתיישבות ביהודה ושומרון, בבקעת הירדן. עוד מעט אנחנו נראה מה ההבדל בין הצהרות לבין מעשים. בשבוע הראשון של חודש פברואר המדינה צריכה לתת לבג"ץ את עמדתה בנושא ח'אן אל-אחמר. אני זוכר שכשר הביטחון נתתי פקודה לפנות את ח'אן אל-אחמר. גדי איזנקוט היה הרמטכ"ל. הכול היה מוכן. ברגע האחרון אני מקבל טלפון מראש הממשלה: תבטל מייד. אמרתי: אדוני, אני מוכן לבטל, בתנאי אחד: תוציא לי הנחיה כתובה. אז כמובן שגם הגיעה ההנחיה הכתובה, וביטלנו, לצערי, את פינוי ח'אן אל-אחמר. נראה בממשלה הזאת, עם איתמר בן גביר, עם בצלאל סמוטריץ', מה תהיה עמדת הממשלה בנושא ח'אן אל-אחמר. אני הגשתי פעם נוספת הצעת חוק על החלת ריבונות ישראלית על בקעת הירדן. כמה פעמים ראש הממשלה דיבר בזמן הבחירות על החלת ריבונות על ההתיישבות היהודית בכל יהודה ושומרון, כמה ספציפית הוא דיבר על החלת ריבונות על בקעת הירדן. אם אנחנו רוצים לתת תגובה ולגבות מחיר מאבו מאזן, זה המחיר האמיתי. אז נראה מה תהיה עמדת הממשלה בנושא הזה. וגם כשהיינו באופוזיציה, וראש הממשלה אז הוביל את המהלך, אמרנו: תביא, יש לך רוב. אנחנו אומנם באופוזיציה, אבל אנחנו נתמוך בזה. אותו הדבר בנושא בית המשפט העליון. אני זוכר שכשאני כשר האוצר הובלתי את המהלך לתת הנחות למעונות יום למשפחות עובדות, כושר השתכרות 150% – מי ביטל את ההחלטה? הבג"ץ. ואני זוכר את כל הקואליציה הנוכחית, כמה הם דיברו בזכות בג"ץ כשבג"ץ ביטל את הגזרה של שר האוצר. אני זוכר שכשראש הממשלה היה שר האוצר ב-2003, על מה הוא דיבר? הוא דיבר על השמן והרזה. הוא אומר: לרזה כבר אין כוח לסחוב את השמן; הוא דיבר על קצבאות הילדים; הוא דיבר: תנו להם חכות, אל תיתנו להם דגים. ועכשיו עושה בדיוק ההפך. אז ברור שכל הממשלה הזאת, כל הקואליציה, זה צביעות אחת גדולה. אבל נראה כרגע איך הממשלה תתנהג בשני המבחנים: בנושא ח'אן אל-אחמר ובנושא בקעת הירדן. תודה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. הדוברת הבאה, חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה. שלוש דקות לרשותך.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, היום היה דיון מרתק בוועדת הפנים של הכנסת בנושא הבעיות שלנו בלשכות הפנים, כי אזרחים רבים – וזה כמובן ידוע לכולם – מתקשים היום לקבל דרכון או להחליף תעודת זהות. אני קודם כול רוצה להודות לחבר הכנסת יעקב אשר על ניהול דיון מקצועי וענייני. כי בסוף זה כולנו – כל אחד מאיתנו שרוצה לטוס לחו"ל, או חברים שלנו, נתקל בבעיה. כשאתה מזמין תור או רוצה להזמין תור, חצי שנה המתנה? זה משהו שלא אמור להיות בשום מדינה, במיוחד לא במדינת ישראל, שהיא סטרטאפ ניישן. עכשיו, הטענה שנשמעה שם – ועל זה אני רוצה לשים דגש – שכל הבעיות בלשכות הפנים שלנו נובעות בעצם מהעולים החדשים. מצאו את האשם, מצאו שעיר לעזאזל בכל הסיפור הזה. בגלל שיש לנו עלייה גדולה, אז עובדי רשות האוכלוסין וההגירה לא מסוגלים לתת שירות לאזרחים בגלל שהם מטפלים בעולים. אוי ואבוי, יש לנו עולים חדשים שבעצם פוגעים באזרחי ישראל. זה מה ששמענו היום, וזה פשוט עשה לי צמרמורת בגוף. זאת אומרת, תראו את הנדסת התודעה. כבר בנושא הזה של שירות בסיסי לאזרח כקבלת דרכון ותעודת זהות, מי אשם שפלוני אלמוני לא יכול לקבל דרכון? עולה חדש מרוסיה או מאוקראינה, כי בחוצפתו הוא הגיע למדינת ישראל ורשות האוכלוסין וההגירה צריכים לתת לו שירות. האמת, חשבתי שכל הוועדה תקום בסערה ויגידו: חבר'ה, זה דיבור לא במקום. לצערי הרב, זה לא קרה. איכשהו זה לא הפריע לחברי כנסת אחרים. אבל אחר כך ניסיתי לברר, כי אני זוכרת שלא מזמן, כשאנחנו היינו בממשלה והיה שר אוצר ושרת הפנים, היה דיבור על זה שברור שיש עומס ויש עלייה, וצריך לתקצב ולתגבר, ונזכרתי שהיו תקנים נוספים שאנחנו נתנו לרשות האוכלוסין וההגירה, והיו תוספות שכר לעובדים, כדי שהם יעבדו יותר שעות. אז כל זה היה, ומשהו שם פשוט – וזה קרה. אחר כך בדקתי את עצמי עם שר האוצר לשעבר. אמרתי: זה היה? הוא אמר לי: כן, נתנו כסף, נתנו תקנים. אבל מה התברר? שעד עכשיו לאותם 100 תקנים שהרשות קיבלה ממשרד האוצר בתקצוב, הם עדיין בהליך של מכרזים. זאת אומרת שיש תקנים, יש כסף, הייתה תוספת שכר לעובדים, כי ברור היה שכן, יכול להיות עומס. אבל היום, להאשים עולים חדשים בגלל שמלכה בחדרה או שלומית מאילת לא מסוגלות לקבל דרכון בזמן - -
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
- - בגלל חוסר התנהלות תקינה של רשות האוכלוסין וההגירה – זאת חוצפה ממדרגה ראשונה. אז כן, צריך לעשות שם סדר, כן צריך להתנהל ולנהל כנראה את התהליכים בצורה יותר נכונה – יותר נכונה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
אבל להאשים עולים חדשים, שבסוף מדינת ישראל קמה על עולים חדשים – זאת לדעתי אמירה, לא שהיא לא נכונה, זאת אמירה חוצפנית. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. והדוברת הבאה – חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. ולאחר מכן – חבר הכנסת סימון דוידסון, ואחריו – חברת הכנסת שרון ניר.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, נדמה לי שזו פעם ראשונה שאני איתך כאן בדוכן, אז בהצלחה מעומק ליבי.
היו"ר אוריאל בוסו:
אמת. תודה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
המדינה היא רק אמצעי למטרה, ככה כתב חיים ויצמן, יום אחרי ההחלטה ההיסטורית של האומות המאוחדות. מן ההכרח להסתכל במטרה, כלומר, המדינה היא כלי שיש לצקת לתוכו תוכן, ומן ההכרח לדעת וליידע מה יהיה טיבו של התוכן הזה. והינה היסוד הראשון של תוכן זה – כותב חיים ויצמן – עורק החיים של חברה יציבה הוא צדק, ולא כעיקרון מופשט, אלא כפי שהוא מוצא לפועל בבתי הדין ובאורחות הצדק. הוא צריך להיות שווה לכל אדם. זה רק תמצית מדבריו החשובים והיפים ומעוררי ההשראה של חיים ויצמן, זיכרונו לברכה. ואני חושבת על הדברים האלה, שהם מושכלות יסוד, והם האדנים שלתוכם ומתוכם נולדה המדינה היקרה שלנו, וחושבת על הימים שלנו אלו, ואני מזדעזעת. אין קשר בין הדברים האלה והדברים שהממשלה הזו שרק עתה קמה רוצה לבצע. לא, אנחנו לא ניתן ימי חסד לממשלה הזו. לא 100 ימים, גם לא שבוע. לא על ידי חברי הכנסת, לא על ידי הציבור הרחב, לא על ידי ארגוני החברה האזרחית, לא מהדמוקרטים, לא מהמשפטנים, לא ארגוני העובדים, לא חיילי צה"ל ולא מההורים של חיילי צה"ל, לא מראשי הרשויות, וזאת רק רשימה חלקית. ממשלת ה"דווקא" הראשונה – ככה קראו לה בארץ נהדרת. כן, זאת ממשלת ה"דווקא" הראשונה; היא ממשלתו השישית של נתניהו, שבוחר לשתף פעולה עם קיצוניים ועם משיחיים, אנשים שבחיים לא היה כורת איתם ברית. אבל ברור לכולם מהן הסיבות שבגללן הוא מתקבץ איתם יחדיו – סטטוס ה"אין ברירה". וכבר ממשלת ה"דווקא" הראשונה, ממשלה ששמה לה למטרה למחוק את הממשלה המצוינת, האלטרנטיבית, שהצגנו בשנה שעברה – למחוק את הממשלה, את הלגיטימיות ואת הישגיה האדירים. אותה ממשלה מצליחה בתוך שבוע להביא הספק אדיר של כותרות בין-לאומיות מהאו"ם ועד לאמירויות. ארצות הברית ממהרת לשלוח לכאן את הנציג בחשש ודאגה רבה אחרי כל מה שהם שומעים. האו"ם דן במה שקורה כאן, ועשרות אלפי אזרחים יוצאים לרחובות. וזוהי רק ההתחלה, היד עוד נטויה. כי אזרחי ישראל לא הולכים לוותר. הם יילחמו, הם לא פראיירים.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
הם לא ייתנו שינצלו אותם. לא אותם ולא את כספם ולא את השליחות הציבורית שלהם. אזרחי ישראל מקטן ועד קשיש יֵצאו ויוצאים למחאות ושביתות, ויבחרו בצדק ובשוויון, בעתיד של ישראל ליברלית, ובעתיד של הילדים שלהם.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
אנחנו רק התחלנו את המאבק. תודה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת סימון דוידסון. שלוש דקות לרשותך.
סימון דוידסון (יש עתיד):
תודה רבה אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת וחברות הכנסת. איי, איי, איי, ועוד פעם איי. התחילה ממשלה, ואני מרגיש כאילו אני נמצא בתוך איזשהו סיוט, איזשהו חלום שאני לא מתעורר ממנו. ואני מדבר עכשיו על התופעה הזאת של לעשות לפני שלומדים. לעשות לפני שבכלל מקיימים איזשהו דיון או חצי דיון במשרדים שהשרים ניגשים אליהם. השרים החדשים עוד לא הספיקו לראות את המשרד בעיניים, עוד לא יודעים איפה דלת הכניסה למשרד, וכבר הם לא מפספסים שום הזדמנות לתקוע לציבור אצבע בעין. כל זה אך ורק כדי לנגח אותנו, האופוזיציה. שום דבר לא נוגע לתפקוד של המשרד ולעם. שר החינוך מגיע לטקס החלפת השרים, ובאקט לא כל כך חינוכי דואג להדגיש בפני השרה היוצאת, מול כל עובדי המשרד והתקשורת, כבר בטקס עצמו, ואני מצטט: אנחנו לא שותפים לאותה דרך ומשרד החינוך ישנה כיוון. בדיוק מה שעושים כל יום פה בכנסת. אנחנו נמשול; אנחנו נדרוס אתכם; אנחנו השולטים; אנחנו ניצחנו; אנחנו אלופים. ככה זה גם מגיע למשרד החינוך. שר החינוך אומר את זה. אז אני קראתי ציטוט ואני מצטט לכם, תלמידה מדהימה בשם דורון אופיר, שכתבה לשר החינוך, ואני מצטט: בעולם שלנו יש גם כך שיח מזלזל, ואני מצפה מאנשים מבוגרים ובמיוחד משר החינוך לשמש דוגמה לאחרים, לכבד את האחר, גם אם לא מסכימים. תשובה כמובן לא הייתה, והתנהגות ממשיכה. ראינו אותו גם היום פה: אנחנו נמשול, אנחנו נשלוט. והנושא הזה שמשקרים ועוד פעם משקרים. ואני אומר, גם לך, אדוני היושב-ראש, הנושא הזה של לימודי התנ"ך שכל הזמן חוזרים על אותו שקר שלא לומדים תנ"ך, שהורידו תנ"ך מספסל הלימודים. אז הבנות שלי לומדות – והבת שלי לומדת תנ"ך, והיא לומדת במשרד החינוך. אז מאיפה השקר הזה שכל הזמן אומרים: לא לומדים תנ"ך, לא לומדים תנ"ך? לומדים תנ"ך. תפסיקו להקשיב לכל השקרים האלו. כל היום יש פה שקרים. שקר אחרי שקר אחרי שקר. והשקר הזה של משרד החינוך החדש, שלא לומדים תנ"ך. לומדים באבו-אבוה לומדים תנ"ך. שיפסיקו לבלבל את המוח. מגיע שר החינוך וממשיך להגיד: לא לומדים תנ"ך. אז אני אומר לכולם: לומדים תנ"ך, באבו-אבוה לומדים תנ"ך, שיפסיקו לבלבל את המוח. מגיע שר החינוך וממשיך להגיד שלא לומדים תנ"ך. אז אני אומר לכולם: לומדים תנ"ך וימשיכו ללמוד תנ"ך, וגם אם שר החינוך לא היה קיש היו ממשיכים ללמוד תנ"ך. מגיע סמוטריץ' למשרד האוצר, לא למד אפילו חמש דקות מה המשרד עושה, דבר ראשון – לבטל את הנושא של המס על המשקאות הממותקים. נאמתי על זה בשבוע שעבר, ואפילו הסכמת איתי, דווקא הנושא הזה - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
סימון דוידסון (יש עתיד):
- - של בריאות הילדים שלנו, הנושא הזה - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - שתהיה לי זכות תגובה.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
סימון דוידסון (יש עתיד):
- - שהילדים שלנו לא צריכים לשתות משקאות ממותקים.
טלי גוטליב (הליכוד):
שתהיה לי זכות תגובה, כי אמרתי לו על הקלוריות אבל לא על המיסים.
סימון דוידסון (יש עתיד):
שמדינת ישראל מס' 1 בעולם בקטיעת איברים, מס' 2 בסוכרת.
היו"ר אוריאל בוסו:
- - -
טלי גוטליב (הליכוד):
על הקלוריות, לא על המיסים, אתה לא תתערב לאזרח.
סימון דוידסון (יש עתיד):
דווקא את זה היה צריך להוריד. בלי ללמוד, בלי להקשיב, בלי לחשוב מה עושים עם הדבר הזה.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
סימון דוידסון (יש עתיד):
לפגוע בילדים שלנו. אז אני אומר לכם, אנחנו נעמוד פה כל היום ונגיד לציבור שאתם שקרנים, עלובים וממשיכים לשקר.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. הדוברת הבאה היא חברת הכנסת שרון ניר. בבקשה, שלוש דקות לרשותך.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כשאני מסתכלת על הממשלה הקודמת, ממשלת השינוי, שצעדיה הראשונים והדחופים ביותר היו שיקום הכלכלה הזרמת תקציבים למשרדים חברתיים, העברת תקציב מדינה גדול ומקיף ודאגה אמיתית וכנה ל-9.5 מיליוני אזרחים – לא ניתן שלא לחוש בהבדלים התהומיים בין הממשלה הקודמת, אשר דאגה לציבור, לבין הממשלה הנוכחית, שדואגת רק לעצמה. בחודשיים הקצרים מאז נודעו לנו תוצאות הבחירות אנחנו עדים לטירוף מערכות מוחלט, הפיכת הסדר הקיים, כל שהיה בטל, פגיעה והרס מוסדות, קריאת תיגר על ערכים ליברליים וערעור יסודות הדמוקרטיה. ממשלה שהתחייבה בבחירות לדאוג לטפל ביוקר המחיה מעבירה כבר חודשיים מהלכי חקיקת בזק פרסונלית ורטרואקטיבית לטובת עצמה, ממנה שרים וסגני שרים, ושוב שרים, מפטרת עובדי מדינה ומהלכת אימה על כל מי שאינו איש שלומה. אולי כדי להבין את דרכה של הממשלה כעת שווה להזכיר לכולם את ההתנהגות המבישה וחסרת המעצורים שלה כשהיו באופוזיציה למדינת ישראל על מלא מלא, בלי כאבי בטן. החרפה הכי גדולה של הממשלה היום היא שכשישבו באופוזיציה הצביעו באופן חסר תקדים נגד הארכת תוקפן של תקנות לשעת חירום של יהודה ושומרון, יחד עם אחמד טיבי ואיימן עודה, השותפים הטבעיים של הליכוד. החרפה הזו רשומה על שמכם בדפי ההיסטוריה של מדינת ישראל, לא תוכלו להימלט ממנה – הצבעה נגד תקנות יו"ש. להבדיל מכם, הבוקר אנחנו הצבענו בעד בוועדת הכנסת על אותן תקנות, אשר מסדירות מכלול רחב של היבטים משפטיים ומינהליים של מדינת ישראל עם אזרחיה תושבי יהודה ושומרון. אלו תקנות קריטיות לביטחונה של מדינת ישראל ולמערכת הביטחון. אתם, להבדיל, מרוב תאוות שלטון בחרתם לא לראות בעיניים, לא את צורכי המדינה, לא את צורכי מערכת הביטחון ולא את תושבי יהודה ושומרון. אני חוזרת ומדגישה, אנחנו לא נשמש אופוזיציה למדינת ישראל ול-9.5 מיליוני אזרחיה, לא נסכן את ביטחון ישראל, נמשיך לדאוג למערכת הביטחון, לתושבי יהודה ושומרון, לחיילי צה"ל, גם מהאופוזיציה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת ולדימיר בליאק. בבקשה, שלוש דקות לרשותך.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, בהצלחה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, שמישהו במשכן הזה יסביר לי מה זה שרת ההסברה, כי כשהסברתם מה ההבדל בין שר לביטחון פנים לשר לביטחון לאומי הבנתי; כשמיניתם מישהו שהורשע בתמיכה בארגון טרור לשר לביטחון לאומי – הבלגתי; כשבזבזתם על חשבון הציבור שלושה מיליוני שקלים לטובת החלפת הלוגו על מעטפות המשרד – ואללה, כעסתי; כשהכשרתם את אורית סטרוק לשרה למשימות לאומיות, הייתי מבולבל, אבל אתם יודעים מה? הבנתי.
טלי גוטליב (הליכוד):
למה, אמרת את זה כבר - - -
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
כשהחלטתם להכשיר עבריין סדרתי לשמור על הקופה הציבורית – נחנקתי אבל בלעתי את הרוק; כשהחלטתם לפרק את משרד החינוך ולהשאיר ליואב כמה פירורים מהקיש – ואללה, צחקתי. אבל מזל, מזל גדול של כולנו - -
טלי גוטליב (הליכוד):
למה, אבל - - -
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
- - שמיניתם את גלית דיסטל לשרת ההסברה, כדי שתוכל לבוא ולהסביר לכולנו כיצד אתם הולכים לרמוס את הדמוקרטיה, לרסק את בתי המשפט, לחסום את העלייה, להחליש את כלכלת ישראל, לפגוע בקשרים עם מדינות העולם, כי באמת, עד עכשיו לא הבנתי, תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה, חבר הכנסת בליאק, גם עמדת בזמנים. הדובר הבא, חבר הכנסת השר שלמה קרעי – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
שר יכול להירשם לדיון?
היו"ר אוריאל בוסו:
הוא חבר כנסת. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, תשמע, שמעתי את הקואליציה – מראש הממשלה, לשרים, לחברי הכנסת – מדברים: קיבלנו כלכלה הרוסה, אף אחד לא טיפל בכלכלה של מדינת ישראל. כאילו שהממשלה הקודמת הרסה את כל הכלכלה של מדינת ישראל.
טלי גוטליב (הליכוד):
חמישה ימים אנחנו פה - - - שבוע אנחנו פה - - - הוקוס פוקוס.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
מישהו יכול להשתיק אותה?
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
לא הזכרתי אותה, לא הזכרתי אף אחד, שיפסיקו אותה.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא, אין לתאר - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
אבל גם קריאות ביניים זה מהמקום.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
קיבלנו כלכלה הרוסה, אף אחד לא טיפל בכלכלה – ראש הממשלה, כולם מדברים על זה. אבל עם עובדות אתה לא יכול להתווכח. אנחנו נכנסנו למשרד האוצר - - -
דוד אמסלם (הליכוד):
אתה היית צריך להתחיל במשפט: איפה הייתם 12 שנים?
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
איפה הייתם 12 שנים - - -
דוד אמסלם (הליכוד):
ככה - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
כל הכבוד. זה מה שאני רגיל לשמוע.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
דוד אמסלם, אחרי זה, אתה היום על תקן אחר.
טלי גוטליב (הליכוד):
יש לו כרטיסים, יש לו כאן כרטיסיות - - -
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
חכה עם התקן שלך, אתה על תקן אחר, אתה על תקן אחר היום.
דוד אמסלם (הליכוד):
איפה הייתם 12 שנים - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
יש לו כרטיסיות, אני אראה לכם - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
אני אצטרך להוסיף לו.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
תוסיף לי, תוסיף לי, תוסיף לי.
היו"ר אוריאל בוסו:
אני אוסיף לך.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
כן, אני אומר לך, גם ישבתי במקומך. מי שעומד – לא נותן לו לתת הערות. מי שרוצה לתת הערה צריך לשבת במקום ולתת את ההערה שהוא רוצה, אבל לא לצעוק בעמידה.
היו"ר אוריאל בוסו:
צודק, אמרתי לה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
כאילו שהממשלה הקודמת הרסה את כל כלכלת מדינת ישראל. אבל עם עובדות אתה לא יכול להתווכח, נכנסנו למשרד לפני שנה וחצי, גירעון - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
זה דברים - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
אי-אפשר - - -
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
זה לא יכול להיות, לא יכול להיות דבר כזה במדינה, בכנסת, לא יכול להיות דבר כזה.
היו"ר אוריאל בוסו:
אי-אפשר לקרוא קריאות ביניים בעמידה.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא להתעצבן.
היו"ר אוריאל בוסו:
אבל אי-אפשר לקרוא קריאות ביניים בעמידה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
זה התפקיד שלך? אם זה התפקיד שלך, תגידי.
טלי גוטליב (הליכוד):
התפקיד שלי - - -
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
אסור לך להתווכח איתי כשאת עומדת, כל עוד את עומדת אני לא אתייחס אלייך.
טלי גוטליב (הליכוד):
התפקיד שלי להעיר לך.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב, אבל אי-אפשר לקרוא קריאות ביניים – קודם כול תשבי.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - להעיר לך ואתה לא תתעצבן.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
- - - אני לא מתייחס אלייך, את עומדת.
היו"ר אוריאל בוסו:
אבל אי-אפשר לקרוא קריאות ביניים בעמידה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אני יושבת ליד - - -
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
את יכולה לשבת, בבקשה?
היו"ר אוריאל בוסו:
אז תשבי, תשבי.
טלי גוטליב (הליכוד):
אל תפנה אליי, אדוני.
היו"ר אוריאל בוסו:
אבל אני ביקשתי לשבת.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
תשבי, תשבי.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא אתה, היו"ר מנהל אותי, לא אתה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
אל תצעקי.
היו"ר אוריאל בוסו:
אבל אני ביקשתי לשבת.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
אם זה התפקיד שלך, אז תרשמי על החזה שלך שזה התפקיד שלך לצעוק.
טלי גוטליב (הליכוד):
על החזה שלי לרשום? לא שמעתי.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
לצעוק. זה התפקיד שלך. תרשמי את זה.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא שמעתי טוב, על החזה שלי לרשום, על החזה שלי דיברת?
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב, אני מבקש.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
תרשמי: לצעוק.
טלי גוטליב (הליכוד):
על החזה שלי, לרשום על החזה שלי.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
זה התפקיד שלך, כל אחד שעולה את עולה לצעוק. תפסיקי לצעוק, תפסיקי לצעוק.
טלי גוטליב (הליכוד):
תדבר אל נשים אחרות ככה, לא אליי.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכסת גוטליב, אני מבקש שתשבי.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
תפסיקי לצעוק.
היו"ר אוריאל בוסו:
ואז אולי נוכל להקשיב לקריאות ביניים.
טלי גוטליב (הליכוד):
אתה לא תדבר אליי ככה, אדוני.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
תפסיקי לצעוק, תתנהגי לאנשים בכבוד, זה לא התפקיד שלך רק לצעוק.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
זה לא התפקיד שלך רק לצעוק.
טלי גוטליב (הליכוד):
אתה לא תדבר על החזה שלי ואיפה אני רושמת דברים.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת עמאר.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
לא יכול להיות דבר כזה.
טלי גוטליב (הליכוד):
באמת, תתרכז, אל תתייחס אליי.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
כל אחד שעולה, רק התפקיד שלה לצעוק.
טלי גוטליב (הליכוד):
תתרכז פשוט. פשוט תתרכז.
היו"ר אוריאל בוסו:
תן לי לדבר איתה. אני אנהל את הישיבה.
טלי גוטליב (הליכוד):
פשוט תתרכז במה שאתה מדבר ולא תתבלבל.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב.
טלי גוטליב (הליכוד):
תתרכז.
היו"ר אוריאל בוסו:
אני מבקש לאפשר לדובר לסיים את הדברים שלו.
טלי גוטליב (הליכוד):
שיתרכז. ושיתנצל על החזה שלי, שהוא דיבר עליו.
היו"ר אוריאל בוסו:
תמשיך.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
כל אחד יש לו תפקיד בכנסת הזאת, לשרת את הציבור.
טלי גוטליב (הליכוד):
נכון.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
אנחנו לפני שנה וחצי נכנסנו למשרד האוצר, מדינת ישראל הייתה בגירעון 148 מיליארד שקל פלוס.
טלי גוטליב (הליכוד):
אז למה 20% יוקר המחיה, למה?
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
בהחלטות נכונות של שר האוצר אביגדור ליברמן - -
דוד אמסלם (הליכוד):
איזו החלטה?
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
- - וניהול נכון.
דוד אמסלם (הליכוד):
תן לנו החלטה אחת.
טלי גוטליב (הליכוד):
אחת. אחת.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
ההחלטה הראשונה שקיבלנו שהביאה לשינוי דרסטי - -
דוד אמסלם (הליכוד):
העליתם את יוקר המחיה.
טלי גוטליב (הליכוד):
ב-20%.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
- - ביטול החל"ת והפסקה עם הסגרים שעשיתם כל יום ולילה.
דוד אמסלם (הליכוד):
קיבלתם קופה מלאה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
אנחנו עוזבים לכם משרד – קיבלנו 148 מיליארד שקל גירעון – אנחנו עוזבים לכם את הקופה של המדינה עם 8 מיליארד שקל עודף.
טלי גוטליב (הליכוד):
בגלל זה 20% יוקר המחיה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
יותר מ-8 מיליארד שקל עודף תוך שנה וחצי, מה שלא הצלחתם לעשות, ואתה מדבר על יוקר המחיה?
דוד אמסלם (הליכוד):
ניתן לכם שיא גינס.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
כשביבי נתניהו נכנס פעם שנייה לראשות הממשלה ב-2009 היינו בממוצע של ה-OECD מבחינת יוקר המחיה. בממוצע של ה-OECD ביוקר המחיה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אל תיתן לו עובדות. עזוב, אל תיתן לו עובדות.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
אנחנו נכנסנו לפני שנה וחצי כשהיינו המדינה השנייה ביוקרה בעולם.
דוד אמסלם (הליכוד):
חמד, אתה יודע שהשארנו לכם מדינה אחרי קורונה במצב כלכלי בין הטובים בעולם.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
המדינה השנייה ביוקרה בעולם. היינו הכי יקרים בעולם. היינו הכי יקרים בעולם. אנחנו את כל - - -
דוד אמסלם (הליכוד):
הוא יודע.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת אמסלם.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
יוקר המחיה היה בכל העולם. בדוח של ה-OECD, הכי פחות עלה המזון בעולם – במדינת ישראל.
טלי גוטליב (הליכוד):
20% בשנה האחרונה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
מקום שני בפחות עלייה באנרגיה זה במדינת ישראל. מקום שלישי באופן כללי - -
דוד אמסלם (הליכוד):
זה בגלל שהוצאנו את הגז. בגלל ששטייניץ ונתניהו הוציאו את הגז.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
- - מדינת ישראל, זה בגלל הניהול הנכון של אביגדור ליברמן.
דוד אמסלם (הליכוד):
אדוני, אתה יודע לבד שבשנה וחצי אי-אפשר לעשות כלום.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
אתה יודע טוב - -
דוד אמסלם (הליכוד):
אתה יודע רק להרוס.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
- - שכשאתה מקבל משרד - -
דוד אמסלם (הליכוד):
אתה יודע.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
- - ואתה מקבל קופה עם 148 מיליארד שקל, זה לא לבד - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
- - וזה עם עבודה נכונה, כמו שאמרתי.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
תודה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת השר מאיר פרוש – אינו נוכח.
טלי גוטליב (הליכוד):
בשנה וחצי – בשנה ראש הממשלה החליפי תשע פעמים בפריז, למה? ואיך זה קשור להסכם הגז?
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת רון כץ, בבקשה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אולי תגלו לי. תשע פעמים בפריז. תשע פעמים.
שר התיירות חיים כץ:
הוא לא היה. אדוני, לא היית כשקראו לך.
טלי גוטליב (הליכוד):
ראש ממשלה, חיים.
שר התיירות חיים כץ:
למה הוא נותן לך לדבר? מה הוא נותן לך לדבר? לא היית פה.
היו"ר אוריאל בוסו:
הוא נכנס.
רון כץ (יש עתיד):
נכנסתי בול.
דבי ביטון (יש עתיד):
הוא היה בתור.
שר התיירות חיים כץ:
ככה הם היו מתנהגים איתנו?
היו"ר אוריאל בוסו:
השר כץ, הוא נכנס תוך כדי שקראתי בשם השני.
שר התיירות חיים כץ:
אין דבר כזה.
רון כץ (יש עתיד):
חיים, בלי קשר שזה לא יפה, הייתי פה כשהוא דיבר, אבל זה בסדר. תודה, תודה.
היו"ר אוריאל בוסו:
חיים, חיים.
שר התיירות חיים כץ:
אני אוהב אותו, אבל יש כללים.
היו"ר אוריאל בוסו:
אני יודע. במקרה הזה הוא נכנס תוך כדי.
דבי ביטון (יש עתיד):
- - - שלוש דקות, זה מה שיעשה אותך חולה? די, תכבדו כבר. מה קרה לכם?
קריאות:
- - -
קריאה:
הינה - - - איפה משפחת כץ?
היו"ר אוריאל בוסו:
זמן הכצים.
דוד אמסלם (הליכוד):
תגיד לו, במקרה הזה הוא מפתח תקווה. עניי עירך קודמים.
היו"ר אוריאל בוסו:
שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
רון כץ (יש עתיד):
קודם כול, רציתי לעצור רגע ולקחת פה רגע ששנינו פה, זה לא מובן מאליו. אני רוצה לברך אותך גם על יו"ר ועדה, גם על סגן יו"ר הכנסת – באמת, זכינו פה במישהו איכותי.
טלי גוטליב (הליכוד):
כל הכבוד. מאוד.
דוד אמסלם (הליכוד):
גם אני מצטרף לכל מילה שלך.
טלי גוטליב (הליכוד):
מצטרפים לכל מילה.
שר התיירות חיים כץ:
רק בשביל זה - - - לעבוד.
קריאות:
- - -
רון כץ (יש עתיד):
יש לנו פה אחווה. חיים, אני אגיד ליואל להפסיק עם הטיפים.
שר התיירות חיים כץ:
תגיד לו.
רון כץ (יש עתיד):
ואפרופו פתח תקווה, ביום שישי האחרון ישבנו עם קבוצה של חברים – הרב אוריאל בוסו מכיר אותם – וכולם אמרו לי: תשמע, אתם כל הזמן אומרים "נתניהו חלש", "נתניהו חלש", "נתניהו חלש". למה הוא חלש? ואז אמרתי שבאמת לא עשינו משהו בסדר. לא הסברנו למה הוא חלש. ואז הלכתי אחורה ואמרתי: בוא רגע נסביר לציבור על מה מדובר. אז זה התחיל מהאולטימטום של סמוטריץ', שאומר: בלי עוד שר ביטחון אני לא נכנס לממשלה. ונתניהו עשה שרירים ואמר: מה פתאום? אני? אולטימטומים? ואז עברו כמה שעות וסמוטריץ' קיבל עוד שר ביטחון. ואז בן גביר שמע את זה ואמר: רגע, רגע, רגע, נכון שחתמנו על ההסכמים, אבל גם אני רוצה להוסיף עוד משהו. אני רוצה זכות וטו בוועדה שקובעת את כל החוקים במדינת ישראל, ועדת השרים לחקיקה. ונתניהו כמו נתניהו אמר: מה פתאום, רק אני מחליט. ואז מה קרה? הוא התקפל, ובן גביר קיבל את מה שהוא ביקש. ואני רוצה לרוץ איתכם קצת קדימה ליממה האחרונה.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - כן, באמת.
רון כץ (יש עתיד):
ואז אנחנו שומעים את השר הנוסף במשרד ראש הממשלה ואת שר הבינוי והשיכון שאומר: עבודת הרכבת לא תעבוד בשבת, למרות שזה עבודת גויים. לא תעבוד בשבת. ואומרים לו: תשמע, זה עלות של מאות מיליונים, נעכב את הרכבת בשנים. ואז מה הוא אומר? הוא אומר: לא תעשו את זה – אני יוצא מהממשלה. ואז נתניהו החזק עוד פעם התקפל ושלח את שרת התחבורה ביחד עם הסגן שלה למצוא פתרון. מה הפתרון שהם מצאו? לא יעבדו יותר בשבת. ואני רוצה להבין, ההלכה השתנה? הרב בוסו, איך הם פתאום יכולים להיות שרים במדינת ישראל? מה השתנה בהלכה? אז למה מפריע להם מצד אחד שגויים עובדים ברכבת, ומצד שני שהרב נוח אומר שאפשר להיות עכשיו שרים במדינת ישראל, כי מקבלים בודקה ומקבלים תנאים, אז זה בסדר? בבקשה, אדוני.
דוד אמסלם (הליכוד):
שרת התחבורה הקודמת, שמעתי אותה אתמול שהיא אמרה שבעצם היא ביקשה מהם בעיקר לעבוד בשבת, ולכן הסטטוס-קוו לא השתנה באמת, אלא בעצם היא הלכה וגרמה לחילולי שבת מיותרים גם כשלא צריך.
רון כץ (יש עתיד):
אז הינה, אז אני רוצה לומר לך פה שאני לא חושב - - -
דוד אמסלם (הליכוד):
אז בוא נסכם, הסטטוס-קוו יישמר.
היו"ר אוריאל בוסו:
לא, אבל אדוני, חשבתי שאחרי שראש ממשלה נהיה ראש ממשלה עם שישה מנדטים המינוח "סחיט" כבר לא יהיה פה בכנסת.
רון כץ (יש עתיד):
בגלל זה אני אומר, אנשים לא מבינים על מה אנחנו מדברים. אז עכשיו אנשים יבינו על מה מדובר. ואני רוצה גם להגיד לך, דודי - - -
דוד אמסלם (הליכוד):
כי לנו אכפת. אתה זוכר, רון, שאנחנו גם יהודים, גם השבת חשובה לנו קצת.
רון כץ (יש עתיד):
זה מה שאני רוצה להגיד לך. אני בעד, אני בעד למצוא פתרונות לדברים האלה. אני לא רוצה שאף יהודי יעבוד בשבת. אבל אם יש עבודה זרה וזה בהתאם להלכה, למה מתערבים בזה?
דוד אמסלם (הליכוד):
לא השתנה הסטטוס-קוו. בגלל שלא השתנה הסטטוס-קוו באמת. באה שרת התחבורה הזאת שרמסה.
רון כץ (יש עתיד):
אז תראו את זה. אז תראו את זה, דודי.
דוד אמסלם (הליכוד):
דרך אגב, כשהיא עשתה טקס בשבת למטרונית, בשבת היא הביאה עובדים.
טלי גוטליב (הליכוד):
בהתרסה.
דוד אמסלם (הליכוד):
בהתרסה.
רון כץ (יש עתיד):
דודי, אותי אתה לא צריך לשכנע בזה.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
דוד אמסלם (הליכוד):
אז תסתכל, אנחנו רוצים לשמור על הסטטוס-קוו, על מה שהיה. לכן זה שקר. רון, לכן אני אומר לך שזה שקר.
רון כץ (יש עתיד):
בגלל זה אני אומר שאם משהו השתנה אז תראו, אבל בינתיים תראה מה קרה פה: בגלל שחושבים שמשהו השתנה שם אז עכשיו משנים משהו פה. ולפי כל המומחים שעובדים בזה יום-יום, הם אומרים שהפגיעה תהיה פגיעה של מאות מיליונים ושנים בזמן.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
רון כץ (יש עתיד):
מדינת ישראל חייבת את זה, אנחנו רוצים לחבר את הפריפריה. כל היום מדברים על הפריפריה – זה הזמן לעשות את זה. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
דוד אמסלם (הליכוד):
אנחנו שומרים על הסטטוס-קוו תמיד.
טלי גוטליב (הליכוד):
בדיוק.
היו"ר אוריאל בוסו:
בדיוק.
רון כץ (יש עתיד):
נשמר. זה מה שצריך לעשות וזה מה שצריך להגיד.
דוד אמסלם (הליכוד):
שרת התחבורה הקודמת רמסה את השבת בכוונה גם כשלא צריך.
טלי גוטליב (הליכוד):
ועשתה הכול בהתרסות.
רון כץ (יש עתיד):
אז הינה, אני כבר אומר, לא צריך להתריס, וצריך ללמוד לחיות ביחד.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת כץ.
דוד אמסלם (הליכוד):
- - - תכבדי את השבת, קצת.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת כץ, דבר אחד אני אומר לך: לא תהיה החשכה. הדבר היחיד שאנחנו מבקשים, כמו שאומר חבר הכנסת אמסלם - -
רון כץ (יש עתיד):
גם אני אומר את זה.
היו"ר אוריאל בוסו:
- - לשמור על הסטטוס-קוו, נקודה.
טלי גוטליב (הליכוד):
נכון, בדיוק.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
רון כץ (יש עתיד):
אז הינה, אני אומר את זה גם. אני איתכם בנושא הזה, אבל לא צריך להפסיק את מה שהיה כל השנים. תודה רבה. רשמתי, חיים.
היו"ר אוריאל בוסו:
והדוברת הבאה, חברת הכנסת דבי ביטון.
קריאה:
את פשוט לא מפסיקה לדבר.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא נורא, תתגבר.
קריאות:
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
דבי ביטון (יש עתיד):
בהצלחה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה.
דבי ביטון (יש עתיד):
כנסת נכבדה, טלי, חבר הכנסת אמסלם, אני כל כך שמחה שהבראת, אתה בהחלט רצוי כאן.
נאור שירי (יש עתיד):
כנסת נכבדה וטלי.
דבי ביטון (יש עתיד):
טלי חברה. טלי חברה למקצוע ולדברים משותפים.
טלי גוטליב (הליכוד):
אנחנו קולגות. זו חברות למקצוע. אנחנו קולגות למקצוע.
דבי ביטון (יש עתיד):
נכון, טלי? יש גם דברים יפים בממשלה.
קריאות:
- - -
דבי ביטון (יש עתיד):
זה נשים, זה נשים. נאור, זה נשים.
נאור שירי (יש עתיד):
רגע, אין שר. אין שר.
דוד אמסלם (הליכוד):
למה אתה מלשין? למה אתה מלשין?
טלי גוטליב (הליכוד):
יש שר, חיים.
דבי ביטון (יש עתיד):
זה השר שלא הסכים לראות. הדקות עוברות.
נאור שירי (יש עתיד):
כנסת נכבדה וטלי.
דבי ביטון (יש עתיד):
על כל פנים, אני דווקא בוחרת – עם כל הלהיטות שיש לנו פה בכנסת, ויש המון דברים לעשות, ואנחנו נבלה פה לילות וננסה באמת לקדם בסוף את מה שטוב למדינה ולאזרחים – אני דווקא רוצה לשתף אתכם בפגישה שהייתה לי לפני כשלושה שבועות עם ארגון משפחות נרצחים ונרצחות ועם בתה של הגברת רחל אייזנשטדט – אני מקווה שאני אומרת נכון את השם – ליה בראל. הסיפור העגום הוא שבעצם רחל נרצחה על ידי בן זוגה, ולאחר הרצח, כשהמשפחה מבקשת לקיים את צו קיום הצוואה שלה, אחד היורשים מן הסתם זה גם הרוצח. בתיקונים שעשו, מי שייגזר דינו והוא יואשם ברצח, אז חלקו בירושה יעבור בעצם ליורשים הבאים ובטח לא לו. מה שקורה עכשיו, בזמן שהוא יושב וממתין לגזר דינו, החלק שלו בירושה כרגע אצלו בגדול, והאבסורד הוא שהמשפחה של הקורבן נושאת בכל העלויות המשותפות שהיו לבני הזוג. זאת אומרת, לבני הזוג הייתה דירה משותפת ויש עליה משכנתה, אז הילדים של רחל משלמים את המשכנתה, משלמים את החובות המשותפים, ואילו מהחלק שלו, מאחר שזה כרגע נתפס, אף אחד לא משלם. כבר שנה וחצי עוד לא גזרו את דינו. שנה וחצי המשפחה הזו לא מספיקה אפילו להתאבל על האימא, שכבר נולדו לה גם שני נכדים חדשים שהיא לא תכיר. דבר נוסף שיש בחוק שתיקנו, שהוא אבסורד, שאם הרוצח לכאורה התאבד, מאחר שאין לו גזר דין, אז החלק שלו – הוא יורש; למי שהוא ירצה להוריש הלאה – הוא יוכל. אותו דבר למי שרצח בגלל בעיות נפשיות. ולכן, אני הגשתי – בימים אלה זה נמצא במחלקה המשפטית – הצעת חוק שבה אני מבקשת ראשית לכלול גם את הרוצח שהתאבד וגם את מי שרצח, עם בעיות נפשיות. בנוסף, ביקשתי שבהגיע הבקשה לרשם, קודם כול אין צורך שהמשפחות שיש להן צו ירושה יצטרכו לגשת לבית משפט להגיש בקשות כדי לקבל את חלקן, אלא שזה יהיה ברור שבאופן אוטומטי - -
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
דבי ביטון (יש עתיד):
- - החלק שלהן עובר אליהן, ואילו החלק שלו, שייקבע או על ידי בית המשפט או על ידי רשם, או שיהיה מנהל עיזבון – התשלומים שהוא אמור לשלם בזמן אמת ישולמו מהחלק שלו עד שייגזר דינו, ואז יוחלט מה קורה עם הירושה. אז אנחנו באמת פועלים לזה, ואני באמת חושבת שזה חלק ממהות החיים שאנחנו צריכים לתת עליה את הדעת. תודה רבה לך, אדוני.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח. חבר הכנסת משה טור פז.
קריאות:
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
משה טור פז (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כתב אטילה שומפלבי - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
נתלה באילנות גבוהים.
משה טור פז (יש עתיד):
לגמרי. "דיקטטורות במאה ה-21 לא נראות כמו דיקטטורות של פעם. לא תראו טנקים ברחובות, וגם אנשי החרש של משטרת המחשבות לא יחכו לכם בצללים. אף אחד לא יגרור אתכם לתוך ואן עם חלונות שחורים באמצע הלילה, ורוב הסיכויים שהדיקטטורה לא תפריע לכם במסעדת השף האהובה עליכם. זה ירגיש לכם 'רגיל'. אבל זה לא רגיל. שום דבר לא רגיל. משטר לא דמוקרטי חייב להטיל פחד עמום – פחד מפיטורים, פחד לבקר, פחד לפתוח את הפה כשלא טוב. פחד הוא אלמנט חשוב בתחזוק משטר לא דמוקרטי". כאן הוא מספר איך בכיתה ג' או ד' בבית ספר לאומנויות ומוזיקה בבאיה מארה שבצפון רומניה הוא הרגיש בפעם הראשונה כיצד פועל מנגנון פחד. "זה לא מנגנון שילד בכיתה ג' אמור היה לראות או להבין, או אפילו לחוש סתם כך ביום-יום".
דוד אמסלם (הליכוד):
דרך אגב, כתבו שם - - -
משה טור פז (יש עתיד):
מה אתה אומר, דודי?
דוד אמסלם (הליכוד):
הוא כתב שם שהוא מפחד היום?
משה טור פז (יש עתיד):
שמה?
דוד אמסלם (הליכוד):
הוא מפחד על עצמו? הוא ברומניה?
משה טור פז (יש עתיד):
חכה. חכה ותראה. חכה ותראה.
דוד אמסלם (הליכוד):
הוא מפחד?
משה טור פז (יש עתיד):
"אף אחד לא עמד עם רובה ואזיקים בדלת וחיכה שאמעד" - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
דוד אמסלם (הליכוד):
יש לו ערוץ טלוויזיה והוא מפחד?
טלי גוטליב (הליכוד):
משלו. ממה הוא מפחד?
משה טור פז (יש עתיד):
חכה, נו. - - "אף אחד גם לא הסתכל עליי במסדרונות במבטים חשדניים. הייתי כולה ילד" – אומר אטילה – "ואנשי המשטרה החשאית, הסקוריטטה, לא עמדו חבויים מאחורי עצים, לבושים במעילי עור. מנגנון הפחד וההשתקה היה הרבה יותר מתוחכם. הוא היה טבוע באנשים. עמוק. במורים, בהורים, בסבתות, בשכן מלמעלה, בזקנה שגרה בדירה ממול, במנקות ובאנשי התחזוקה, במוכרים בחנות הירקות, בפקידים, בחנות הצילום, במורים למוזיקה, במורה להתעמלות, במוסכניק, באבא של הילד שאיתו שיחקתי כדורגל בחצר. הוא היה טבוע בנהג האוטובוס, בבחור הצעיר שרעה צאן בכפר, במשופם בבית המרזח שמזג אלכוהול זול לשיכורים, באיכר הפשוט שמכר צנוניות בשוק, במתדלק בתחנת הדלק שלא היה בה דלק, באיש הצבא, באשת המשטרה המושחתת, בטכנאי שטיפל באינקובטור בלולי התרנגולות, בנגר, באיש שעמד מאחוריך בתור לחלב, בגברת שקיבלה קילוגרם קמח יותר, בעיתונאים שלא היו עיתונאים ושעבדו בעיתונים שלא היו עיתונים, באחות במרפאה, במחזאי שכתב מחזות מטעם ולמען כי אחרת לא יראה במה" – שימו לב – "בשופט שלא שפט ותובע שתבע רק את מי שהפריע למשטר למשול ולהנהגה להוביל וליישם את 'רצון העם'. "משטר של פחד הוא משטר משתק, משטר שמטהר את השורות מבוגדים, משת"פים, עוכרים. משטר שמסמן אנשים, 'מטפל' בהם, שממנה רק אנשים מטעם, שיעשו את שאומרים להם, ברגים קטנים וחלולים במנגנון גדול וחלוד" - -
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
משה טור פז (יש עתיד):
- - "מנגנון שחורק, מנגנון שמנקה מתוכו את מי שלא נאמן למטרה – למשול. למשול ללא הפרעה". אטילה שומפלבי.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת זאב אלקין. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני חייב להגיד שהדיון הזה הוא דיון טיפה משעשע. לא יודע אם חברי הכנסת נתנו את דעתם למה בכלל התכנסנו לצורך הדיון הזה ומה אנחנו עושים פה ועל מה אנחנו דנים, אבל הסיבה לעצם קיום הדיון - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
יחכים אותנו כבודו.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
הסיבה לקיום הדיון היא שבשלב הקמת הממשלה שכחה הממשלה משרד ממשלתי, ולכן אנחנו נקלענו למצב המביך הזה שרק שבוע קודם הוקמה כאן ממשלה, ועכשיו צריך להביא למעשה החלטה ולקיים דיון שלם על תוספת של עוד תפקיד שר לאיתמר בן גביר. כי התברר שבסופו של דבר כשהקימו את הממשלה, אדוני היושב-ראש, המשרד בשם המפורסם שלו הלק"ק, שהוקם לפני שתי ממשלות, הוא נשאר יתום, שכחו למנות לו שר. דווקא באינפלציה של פירוקי משרדים - - -
דוד אמסלם (הליכוד):
אתה היית שר המים. גם לך פירקו משרד.
נאור שירי (יש עתיד):
איך אתה משווה מים ללק"ק?
דוד אמסלם (הליכוד):
לא, לא, הוא יודע.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
חבר הכנסת אמסלם.
דוד אמסלם (הליכוד):
- - -
משה טור פז (יש עתיד):
- - -
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
חבר הכנסת אמסלם, אני דווקא רציתי - - -
דוד אמסלם (הליכוד):
נשכחת - - -
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אני רציתי לעזור לך, ואתה - - -
דוד אמסלם (הליכוד):
אל תעזור לי.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אני רציתי לעזור לך, ואתה מתנגד.
דוד אמסלם (הליכוד):
אתה, אל תעזור לי. אתה, מה שמתאים לך תמיד מצוין.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
ואתה מתנגד.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת אמסלם.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אני מקווה שאדוני יוסיף לי את הזמן שהלך לאיבוד.
טלי גוטליב (הליכוד):
תוסיף, תוסיף, שלא יהיה איזה משפט שלא אמרת, מר אלקין.
דוד אמסלם (הליכוד):
נוסיף לך עוד כמה כוסות מים.
נאור שירי (יש עתיד):
- - - ארבע וחצי דקות - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
כן. תוסיף, בבקשה, אנחנו מקשיבים. הינה, אנחנו פה יושבים בנחת.
קריאות:
- - -
דוד אמסלם (הליכוד):
וגם את - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
נוסיף לו, שיספיק. הכול בסדר.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
ברגע שאני אוכל לדבר, תגיד לי.
דוד אמסלם (הליכוד):
וגם את ההשכלה הגבוהה.
טלי גוטליב (הליכוד):
שלא יהיה איזה מצב שהוא שוכח איזה משפט - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב, עצרתי את השעון מלכת.
טלי גוטליב (הליכוד):
בבקשה. לא, הינה, בבקשה, בנחת. למה? כל משפט אנחנו מקשיבים פה. הכול.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
קטונתי מלהפריע לחברת הכנסת גוטליב.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
טלי, קואליציה לא עושה פיליבסטר לעצמה.
טלי גוטליב (הליכוד):
הכול טוב, אני נהנית מכל מילה.
היו"ר אוריאל בוסו:
הוספתי לך דקה.
טלי גוטליב (הליכוד):
כל מילה, אני מתחזקת בדעותיי.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
איך אפשר לעשות פיליבסטר? דודי, תעשה משהו.
סימון דוידסון (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, אני חושב שאתם צריכים לקיים שיחה עם חברת הכנסת גוטליב - -
נאור שירי (יש עתיד):
בהתייעצות סיעתית.
סימון דוידסון (יש עתיד):
- - להסביר לה שהיא בקואליציה. יש פה איזה חוסר הבנה.
דוד אמסלם (הליכוד):
תראה, היה פעם שחקן במכבי תל אביב - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הכנסת, יש לו שתי דקות לסיום.
דוד אמסלם (הליכוד):
- - - אני לא יודע אף פעם באיזה צד הוא. הוא רק בצד של עצמו.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת אמסלם, אתה עושה פיליבסטר לקואליציה.
דוד אמסלם (הליכוד):
זה מה שאני יודע. עכשיו הוא מספר למה פירקו - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
לקואליציה - - -
דוד אמסלם (הליכוד):
הוא עצמו פירק משרדים.
נאור שירי (יש עתיד):
איזה שחקן?
דוד אמסלם (הליכוד):
בשביל עצמו. כל עוד זה בשביל עצמו, הכול טוב.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אפשר?
טלי גוטליב (הליכוד):
בטח.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
תודה רבה.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא, הוא שאל, עניתי. הייתי חייבת.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
לא, האופוזיציה גם תמיד נהנית כשיש אופוזיציה בתוך קואליציה שעוזרת לה בהצבעות ובפיליבסטר.
טלי גוטליב (הליכוד):
זה שלך. אתה יודע, אלקין, מה שאתה עשית יירשם בדפי ההיסטוריה. בוא תספר לנו עכשיו בנאום אם נהיה רציניים.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אני מנסה לרגע להיות רציני. בואו נראה על מה אנחנו מצביעים. אז אנחנו פה, בלי לשים לב – הרי כותרות בעיתונים היו, משנים את השם של המשרד של השר איתמר בן גביר. לא דובים ולא יער. אנחנו פה התכנסנו למנות אותו לשר הלק"ק, זאת המטרה. כי פשוט הממשלה – כשהיא הקימה את הממשלה וחילקה משרדים וחיפשה מה לתת ולא מצאה, היא שכחה משרד ממשלתי שנשאר יתום. עכשיו, לקחו את היתום הזה ואמרו: למי ניתן אותו? ניתן אותו לאיתמר בן גביר, כי סך הכול היחידות האלה צריכות להיות חלק מהמשרד לביטחון – איך זה עכשיו? ביטחון לאומי זה יהיה. כי בלי לק"ק אין ביטחון לאומי. הרי מישהו יכול לתאר לעצמו ביטחון לאומי בלי לק"ק? זה לא יעבוד. ולכן באופן בהול הביאו לכאן, לדיון בכנסת, את מינויו של השר בן גביר גם לשר הלק"ק. והאמת, אני היום חשבתי שאולי זה גם נכון. אנחנו כנראה נצביע נגד, אבל התלבטתי. למה? כי הרי השר בן גביר רק לפני יומיים נתן הנחיה למשטרה למנוע בכל מחיר חגיגות בזמן השחרור של המחבל הרוצח. והיו חגיגות. התברר שלא מפחדים ממנו. הנחיה ניתנה – וחגיגות היו. ועכשיו אולי אם הוא יקבל את הכלים של משרד הלק"ק, בסוף לא יהיו חגיגות.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
הרי עם התוספת האיכותית הזאת של הלק"ק לשר בן גביר אין לי ספק שאז דווקא הוא יוכל ליישם את ההנחיות שלו למשטרה, ואז אנחנו לא נזכה לראות חגיגות בשחרור המחבלים הזה. ולכן אנחנו באופוזיציה נצביע נגד, אבל אולי בכל זאת משהו טוב יצא מהמינוי של השר בן גביר לשר הלק"ק - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
- - כי זה הכלי היחידי שהיה חסר לו כדי לבצע את המדיניות שלו במשטרה. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת.
דוד אמסלם (הליכוד):
אני מבין שמבחינתך, אלקין, עדיף שנשים שם עוצר.
היו"ר אוריאל בוסו:
שלוש דקות לרשותך. בבקשה.
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
כבוד היושב-ראש, אני גם מצטרף לברכות.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה.
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
בתחילת דבריי אני רוצה קודם כול לגנות כל מקרה אלימות נגד כל אדם באשר הוא, ואני גם מגנה את מעשה האלימות והתקיפה שהיה נגד חבר הכנסת איימן עודה, למרות שאני חולק עליו ולמרות שאני עדיין מבין שהוא בעצם אחד הגורמים שהביאו את הממשלה העכשווית. אני אומר שבעצם החברה הערבית מדממת. בסוף השבוע היינו עדים למקרי אלימות ופשיעה קשים: בזרזיר נורו חמישה אנשים שישבו בתוך הבית, ביניהם קטינים. בנס לא היו הרוגים. אבל ישנם שנפצעו קשה, שבטוח לא יחזרו לחיות את חייהם הרגילים; באעבלין נרצח צעיר והשני נפצע קשה; ברהט בסוף השבוע אנשים הסתגרו בבית בגלל היריות שהיו בתוך היישוב. אני הייתי מצפה מהשר לביטחון לאומי בן גביר, במקום להתגנב למסגד אל-אקצא כדי לקבל צילום או סרטון וידיאו ולייצר פרובוקציה מול כל המוסלמים, גם בארץ וגם בעולם; במקום לבקר בכלא נפחא – ובשבילי שר זה אחריות קולקטיבית – היה עדיף אולי לבקר בזרזיר, אולי ברהט, אולי לפחות בתחנת המשטרה במגדל העמק או של רהט, בשביל לבדוק ולעמוד מקרוב על הנעשה בתוך היישובים הערביים. אנחנו מחכים גם לתוכנית העבודה. הרי בעצם עסקנו שעות על גבי שעות בשביל לעשות שינוי בפקודת המשטרה, בשביל לקבל תוכנית ומדיניות. אנחנו עדיין ממתינים ומחכים כדי לראות את תוכנית העבודה והמדיניות של השר בן גביר. ואם אנחנו נשאל בכלל במקרים האחרונים אם יש עצורים מהאנשים שירו בחמישה אנשים, מי שרצח – התשובה היא: אין. תודה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לחבר הכנסת יאסר חוג'יראת. הדוברת הבאה, חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, "עולה עולה עולה לנו / כמה זה עולה לנו?" כך שר אחד בשם שלמה ארצי, וכך גם אני שואלת. כמה עולה לנו לשנות את שם המשרד לביטחון פנים למשרד לביטחון לאומי? שינוי שם חסר תכלית, משמעות או תועלת כלשהי, שנועד לשרת רק את האגו המנופח של השר הראשון שאי פעם הורשע בתמיכה בארגון טרור. כמה עולה לנו משחק הפירוק וההרכבה של משרדי הממשלה? העברת סמכויות, אגפים ומחלקות ממשרד למשרד, פיצול משרדים, איחודם מחדש, החלפת שרים ברוטציות? כמה עולה לנו ממשלה מנופחת של שרים, שרים נוספים במשרדים, שרים בלי תיק וסגני שרים? כמה עולות לנו הלשכות הכפולות על מלא של שרים בחצי משרה בשני משרדים? כמה עולה לנו הרחבת החוק הנורבגי, שתכפיל את מספר השרים מהליכוד שיוכלו להתפטר במסגרת החוק? כמה עולים לנו כל הצעדים האלה, שכל תכליתם היא אחת: לרצות את שותפיו הטבעיים של ראש ממשלה חלש וסחיט, וכמובן לחלק ג'ובים על גבי ג'ובים? ואחרי שנבין כמה כל זה עולה לנו, אני רוצה לדעת איך בדיוק מתכוון שר האוצר לשלם את כל הכספים המיותרים האלה. מה הם המקורות התקציביים? על חשבון מי זה יבוא ועל מה זה יבוא? אולי על חשבון הבריאות בפריפריה? אולי על חשבון הזוגות הצעירים? אולי על חשבון הילדים בבתי הספר? אולי על חשבון דיירי הדיור הציבורי? אולי על חשבון הקשישים? אולי על חשבון החיילים? ואם נדמה לכם שתקבלו תשובות לכל השאלות האלה – חשבו שוב. כי זה כנראה לא יקרה בקרוב. היום אני הגשתי שאילתה דחופה לשר האוצר, תחת הכותרת: מקורות המימון מתקציב המדינה לפיצול משרדי הממשלה, הרחבת הממשלה והרחבת החוק הנורבגי. תפקיד משרד האוצר להתמודד עם יוקר המחיה הגואה ולתת מענה לצרכים ציבוריים קריטיים עבור דיירי הדיור הציבורי, תושבי הפריפריה, הזוגות הצעירים ועוד ועוד ועוד. לכן ביקשתי לשאול את שר האוצר כיצד מתכוונת הממשלה לממן את פיצול והקמת משרדי הממשלה החדשים, שינוי שמות המשרדים והרחבת החוק הנורבגי. לצערי השאילתה שהגשתי נדחתה בטענה שהיא לא הוכרה כדחופה. הבנתם? תודה, אדוני.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לחברת הכנסת צרפתי. הדוברת הבאה, חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. בבקשה. שלוש דקות לרשותך.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשבועות ספורים חווינו מעשי טירוף שמימין ומשמאל איש לא חלם שיכולים לקרות במדינת ישראל. הבלגן, הכאוס והטירוף השתלטו: אבי מעוז הגזען וההומופוב מונה להיות אחראי על החינוך של הילדים שלנו, והרשימות השחורות שלו, שמסמנות ומקטלגות את אזרחי מדינת ישראל; הכשרת עבריין שהורשע פעמיים בפשעים נגד הציבור והפיכתו לשר בזירת הפשע; הגנון של בן גביר בהר הבית, שהרים עלינו חצי עולם בשביל שתי דקות תהילה בטיקטוק. שלא נדבר על הפיכת מדינת ישראל למדינת משטרה, עם כוח בלתי מוגבל לשר מול ועל אזרחי המדינה, כפי שנהוג במשטרים חשוכים; קריעת תיקים חשובים וכבדים לגזרים; שר אוצר שהוא גם שר ביטחון; שרי רווחה, שרי חינוך, שרי ביטחון – שימו לב, הכול בלשון רבים – לזלזול ולזילות מדינת ישראל ואזרחיה; הרס מערכת המשפט במסווה של רפורמה; עצירת עבודות תשתית קריטית בשבת, שתעלה לכולם בהרבה כסף, זמן ופקקים; חוקים כמו הפרדה מגדרית בין נשים לגברים במרחב הציבורי ורמיסת זכויות הפרט של כל אזרחי המדינה. כמה רעש, כמה בלגן בזמן כל כך מועט. לא לחינם ביבי והשותפים שלו מטריפים פה את המדינה בשבועיים האחרונים. הרי ביבי הוא סוכן אנרכיה, והוא מוביל אותה כי רק ככה הוא חושב שזה יעזור למשפט שלו. אל תטעו, הוא לא המבוגר האחראי שמוקף במשוגעים. הוא תומך בכל מה שהשותפים שלו מייצרים, כי הם מייצרים עבורו רעש ענק. זו המטרה האמיתית של הבערת המדינה. הרעש הזה שאנחנו חווים מאפשר לו ליישם את מה שבאמת חשוב לו: מינוי שופטי בג"ץ על ידי פוליטיקאים בלבד. כי זה גם מייתר את פסקת ההתגברות וגם הופך את המערכת לסניף של הליכוד ולמשרד ראש הממשלה שלו, ובעיקר – מייתר את המשפט שלו. ביבי הרי יודע שחמש מערכות בחירות הביאו אותו בסך הכול לרוב טכני, בגלל אי-מעבר של אחוז חסימה. אז מה אתה עושה, ביבי, כדי להבטיח את הרוב שלך? הדרך היחידה שלך להמשיך לשלוט זה בלפרק את המערכת מבפנים ולייצר תחתיה מערכת חדשה, קיסרית ודרקונית. ואתה, הרי אומרים עליך שאתה קוסם. אבל אתה לא קוסם, אתה איש הרס, כי הדרך היחידה שלך לעשות את זה היא על ידי הצפת מידע והטרפת המערכת, כדי להסתיר מהציבור את התמונה הגדולה מרוב מיני השרפות שאתה והשותפים שלך מייצרים לנו מדי יום. אבל אנחנו כאן כדי לומר את האמת הפשוטה.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
לא ניתן לך לקחת את זכויות הפרט. לא ניתן למיעוט קיצוני שמחזיק אותך בן ערובה לשלוט על המדינה, כי דמוקרטיה היא שלטון העם ולא שלטון הרוב. לא ניתן לך להפוך את מדינת ישראל למדינת הלכה, כי אנחנו אוהבים את היהדות המכילה ונילחם עליה.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
ולא ניתן לך להפוך את ישראל לביביקטטורה כי אנחנו אוהבים את הציונות, את הארץ והמדינה שלנו. אנחנו נילחם בך ובממשלה המושחתת והקיצונית שלך ואנחנו ננצח - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
- - כי הרוח הציונית תמיד ניצחה ועם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת אלעזר שטרן. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, בפרשת השבוע שקראנו – או בכל הנושא של סגירת ספר בראשית וכל ספר בראשית – אנחנו רואים שכמעט כל אחד מהאבות שלנו לא תמיד אמר את האמת. אתה מכיר את זה, נכון? מאברהם על שרה, יצחק על רבקה, יעקב עם גנבת הבכורה, וגם כאן, האחים עם יוסף בדיווח שלו עצמו של מה שקרה לו. ואנחנו מכירים גם את הדיון העמוק מתי מותר לשקר. בית שמאי ובית הלל חלוקים על כיצד מרקדין לפני הכלה, האם תמיד אפשר לומר כלה נאה וחסודה, גם כשהיא לא נאה וחסודה.
היו"ר אוריאל בוסו:
המינוח לשקר, בדברי חז"ל, זה מינוח עמוק מדי. יש שמפני דרכי שלום משנים, אבל גם כאן, בכל המדרשים, זה לא בדיוק שהם שיקרו. אבל כרגע זה לא הדיון הפילוסופי של פרשת השבוע.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
שינו את האמת. בעצם מה שאני רוצה לומר זה: מתי הממשלה הזאת תעשה תשובה על השנה וחצי של ההסתה שהייתה בלתי נגמרת, על האוסף של השקרים? זה יבוא לידי ביטוי גם בחוקים שעוד מעט תביאו, שאתם פשוט תיקחו את החוקים שלנו – נדמה לי אולי אפילו היום, בטח ביום רביעי, חוקים ששיקרתם לעם ישראל עליהם. הסתה – אני אגיד לך משהו, אדוני היושב-ראש? תשמע רגע משהו. לפני שעה וחצי אני ישבתי כאן, קיבלתי טלפון, אתה יודע מה אמרו לי?
נאור שירי (יש עתיד):
אסור טלפון במליאה.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אתה יודע מה אמרו לי? שאם לא תפסיק להסית – שמעו ריאיון שלי ברדיו – אמרתי: אני לא הסתי, אז אמרו לי: אז אתה תקבל רימון בבית. שמעת?
היו"ר אוריאל בוסו:
אז קודם כול, אני אומר כאן, אני קורא לקצין הכנסת בהחלט לבדוק - - -
אלעזר שטרן (יש עתיד):
לא, אני הייתי אצל קצין הכנסת, העברתי תלונה למשטרה, אל תדאג.
היו"ר אוריאל בוסו:
חמור מאוד.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אל תדאג. אל תדאג.
היו"ר אוריאל בוסו:
חמור מאוד. הסתה מכל צד – חמורה ושפלה.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
הכי קל לנו להגיד תמיד "הסתה מכל צד". אני מציע שפעם אחד נסתכל גם על הבלנס ונראה איפה באמת מסיתים הרבה יותר. יש פה אנשים שיושבים מסביב לשולחן הזה, חלקם, תשאל אותם כמה הסיתו נגדם עד שבסוף הם לא יכלו לעמוד, ואיך אני אגיד? ומכרו את נשמתם. אולי גם כדי לשבת כאן, אולי גם כדי לא לעמוד בלחץ - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
בשורה התחתונה, אני חושב שבאמת הלוואי והיו – אתה מכיר את זה גם מהפרשה שקראנו: בזאת תיבחנו אם כנים דבריכם. אם המילים שנשמעות, מהמהפכה, הבולדוזר המשפטי, דרך חשיבות האחדות, יהיו כנות, הייתם מוצאים בצד הזה שותף הרבה יותר טוב - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
מה הבעיה? שגם בעניין הזה, לצערי הרב, של אמירת האמת - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
רק משפט אחרון. אני רוצה לצטט מה שאתה אמרת, להשתמש במילה יפה, שמשנים – בסדר? – מן האמת, כדי לא להגיד איך שאני אמרתי, משקרים. אז נגיד: למה משנים? לא משום דרכי שלום אלא משום דרכי מלחמה בתוך העם. תודה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת יוראי להב הרצנו.
טלי גוטליב (הליכוד):
אני לא אפריע לו, שלא יתבלבל בעובדות. הוא אומר משהו אחד – והפוך - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
שלוש דקות לרשותך.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שמעתי היום את ראש הממשלה נתניהו אומר שהם קיבלו מנדט מהציבור כדי לבצע את מה שהם הבטיחו בבחירות. מר נתניהו, לאף אחד אין מנדט לבטל את הדמוקרטיה הישראלית, גם לא לרוב חברי הכנסת, בטח לא לך, נאשם בפשעי שחיתות נגד מדינת ישראל. דגל שחור מתנוסס מעל תוכנית הרס מערכת המשפט. היא לא לגיטימית ואין לכם הסמכות לכך. עליתם לשלטון במשטר דמוקרטי ועכשיו אתם רוצים לבטל אותו? הציבור הישראלי לא הסמיך אותנו, את חברי הכנסת, להחליט אם ישראל מפסיקה להיות דמוקרטית או מפסיקה להיות יהודית. זאת החלטה לא לגיטימית שמתקבלת בחוסר סמכות מוחלט. בכל המדינות הדמוקרטיות בעולם יש מנגנונים לביזור הכוח הפוליטי, לוודא שהכוח הפוליטי בידי הרוב מוגבל. יש מדינות שיש בהן, אדוני היושב-ראש, שני בתים בפרלמנט; יש משטרים שיש בהם ממשלים פדרליים; משטרים נשיאותיים; בחירות אזוריות; יש מדינות דמוקרטיות שהן כפופות לבתי משפט על-לאומיים או לבתי משפט בין-לאומיים; יש מדיניות שיש בהן הפרדת דת ומדינה; ברוב המוחלט של המדינות הדמוקרטיות יש חוקות נוקשות ולצידן מגילות זכויות מקיפות שיש בהן לעיתים 30, 40, 50 זכויות, שיש בהן הגנה חוקתית, שמכירות בזכויות של שוויון ובזכויות של מיעוטים.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הכנסת, חבר המפלגה שלכם מדבר. זה להפריע.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
ב-87% מהדמוקרטיות בעולם יש ביקורת שיפוטית קשה שבית המשפט מפקח, שלא פוגעים בזכויות יסוד, שהרוב הפוליטי לא מנצל את הכוח שלו, את השררה שניתנת לו, כדי להזיק לאזרחים ולרדוף אותם. בישראל - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
סליחה, מאוד מפריע הדברים. חברת הכנסת מלינובסקי, לכבד את הדובר, זה מפריע קצת.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
בישראל יש לנו בג"ץ ומה שאתם רוצים לעשות – אתם לא רוצים לתקן, הרי אתם לא רוצים לשנות, אתם רוצים למחוק את בג"ץ, לרמוס את בג"ץ, לבטל אותו. אני שומע את הדברים שלכם, קבוצת הרוב אומרת למיעוטים: אנחנו לא נפגע בכם, אנחנו נשמור על הזכויות שלכם. גם אם אני מאמין לכם, גם אם אתם לא תפגעו בזכויות של הקהילה הגאה, בזכויות נשים, גם אם אתם לא תרדפו אחרי מיעוטים, מה עם הבאים בתור? מה עם הממשלה הבאה? ברגע שאתם מורידים את החומה, את החומה הבצורה שאמורה להגן על זכויות המיעוטים, מי יגן עליהם? אין בישראל - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אין בישראל עוד גורם שמפקח על הממשלה. ואני רוצה לשאול, מי יפקח על הממשלה? מי יפקח?
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
פסקת ההתגברות – משפט אחרון – נותנת בידי 61 חברי כנסת כוח בלתי מוגבל, ללא רסנים, ללא איזונים וללא בלמים, כוח מוחלט לעשות כל מה ש-61 חברי כנסת מעלים על דעתם. מי יפקח על אותה קבוצת רוב? מי יגן על הזכויות של המיעוטים? מי יגן על ערך השוויון?
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה, חבר הכנסת הרצנו. הדובר הבא – חבר הכנסת מתן כהנא. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, הבנתי שהיום בישיבת סיעה של המפלגה המתקראת הציונות הדתית, אמר כבוד שר האוצר שהוא מציע לכולם לחדול באחת מהשיח המתלהם והמסית. הבן אדם הכי מסית והכי מתלהם באופוזיציה הקודמת קורא לנו להפסיק להסית. זה פשוט לא ייאמן. הבן אדם שקרא לא להכניס לבתי כנסת אנשים שהיו חלק מהממשלה הקודמת, מלך ההסתה וההתלהמות של האופוזיציה הקודמת, הוא עכשיו קורא לכולם להפסיק באחת את ההסתות. אז אני רוצה להגיד לו שבגללו ערוץ תקשורת שם אותי על השער של העיתון שלו עם תמונה של קבר וקרא לי הקברן של היהדות; בגללו רבנים התגאו שלא לחצו לי ידיים; בגללו רבנים התגאו שלא הושיטו לי כוס מים. בגלל הדרך שבה הוא התנהג במשך שנה וחצי. והוא יספר לנו עכשיו, הוא יטיף לנו לא להסית? זאת פשוט בושה והדברים האלה צריכים להיגמר. תודה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. הדוברת הבאה – חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני שבועיים או שלושה – לא יודעת, אני כבר לא סופרת ימים כי בעיניי כל הימים נהפכים לזהים, אותו דבר. כל יום אנחנו שומעים על דבר עוד יותר מצער – קמה ממשלה חדשה. כולנו הבנו, הכרנו, זאת המציאות. והתחלנו לשמוע כל יום חדשות, לצערי הרב, שמביאות לנו רק בשורות, לא רק שהן לא טובות אלא רעות. אני רוצה לדבר על העניין של העבודה בסוף השבוע של בית החולים המשפטי, לא יודעת איך קוראים לזה, אבו כביר. בקדנציה הקודמת הצלחנו להביא שלווה וקצת קצת נחמה למשפחות שמאבדות יקר להם. ובהחלט בהחלט, כשאנחנו מדברים על בית חולים לרפואה משפטית אנחנו מדברים על מקרים טרגיים. הצלחנו קצת בעבודה הזאת באמת לחסוך קצת כאב מהמשפחות השכולות. אני שאלתי גם כאן וגם בוועדת הכספים לגבי השמועות. זה לא היה שמועות, זה היה בחדשות, זה היה בעיתונים, כתוב בעיתונות. התשובה שקיבלתי – אל דאגה, זה לא יקרה עד שמסדירים מקום אחר. והדיבור היה על הצפון, בנצרת, למרות שאבו כביר נמצא במקום שהוא מרכז הארץ ונוח לכולם מבחינת מרחק גיאוגרפי. אמרנו, נבלע גם את זה, העיקר שהשירות יינתן. אבל מה? אנחנו היינו עדים בסוף השבוע למקרים שהצטרכו לחכות לסוף השבוע, והתשובה הייתה שהתקציב הופסק. בינתיים המשפחות ימשיכו לסבול עוד יותר ואנחנו כאן נמשיך להוסיף על הכאב שלהן. בצד השני, הממשלה ממשיכה להתגאות בעשייה וברצון להביא דברים טובים.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אז תגידו לי, מה יש טוב בכל הדבר הזה? תודה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת עודד פורר. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, ציד המכשפות התחיל.
טלי גוטליב (הליכוד):
די, נו, היית היום.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
הוא התחיל ברשימות שחורות של עובדי המדינה שנתבקשו להכין בכל משרד ומשרד, אנא תכינו לנו רשימות מי הם עובדי מדינה שנבחרו במכרז אבל מונו בשנתיים האחרונות. נכין רשימה, נתחיל לאסוף ולראות את מי מעיפים ואיך מעיפים. זה ממשיך בפיטורי הנהגים בשיירת ראש הממשלה, נהגים שעובדים כבר כ-30 שנה, עובדי מדינה מסורים, רק בגלל שביצעו את תפקידם ונהגו בשיירת ראש הממשלה הקודם.
טלי גוטליב (הליכוד):
הם לא פוטרו.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
זה ממשיך ברשימה שחורה שהתגלתה של מפלגת נועם, שותפה בכירה בקואליציה, יש לומר. כשאני מסתכל מה קיבלה מפלגת נועם, ללא ספק שותפה בכירה בקואליציה. רשימות שחורות שמסתבר שמכינים כדי להבין מי שייך לקהילת הלהט"ב בכל מקום ומקום.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
כדי להביא את הציבור שלהם.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
זו תחילת ההתדרדרות במדרון החלקלק לשינוי המשטרי שאנחנו עוברים. השינוי המשטרי הזה ממשיך גם בכוונות הממשלה שפורסמו. עכשיו תראו, אני רוצה לומר לכם משהו. הדמגוג, כל עוד יש לו רוב, רוצה להבטיח לעצמו יד חופשית. הוא אינו רוצה להעלות על הדעת שבאחד הימים הוא יהיה במיעוט, הוא חוטף ואיננו רוצה שום יסודות קבועים, ואילו המדינאי יודע שרוב ומיעוט במדינה מתחלפים ומשתנים. בהיותו במיעוט הוא מקבל את דין הרוב אבל הוא יודע שהוא זכאי לתבוע לעצמו זכויות מסוימות, שאותן הוא מוכן לקבל מתוך הנחה שכאשר יהיה רוב – ייתן את אותן הזכויות למיעוט. זה ההבדל ביחס בין חוקה לבין שני הטיפוסים האלה. מבחינה זאת, השמיע אחד מגדולי הוגי הדעות, המילטון, אזהרה: "ריכוז כל הסמכויות – התחיקתית, המבצעת והמשפטית – באותן הידיים, בין שהן ידיו של איש אחד ובין שהן ידיים של מעטים ובין שהן ידיים של רבים, בין שהוא בא בירושה או כתוצאה של מינוי עצמי ובין בעקבות בחירות, בכל המקרים האלה ריכוז כזה אפשר לציינו בצדק כעצם ההגדרה של עריצות". ומה המצב אצלנו? הממשלה, יותר משהכנסת מפקחת עליה, היא מפקחת על הרוב שבתוכה. על פי חוקי החירום יש לממשלה סמכויות משפטיות.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
אם תיקחו את כל הגורמים האלה יחד, הרי שבאופן סופי תגיעו לידי מסקנה שאליה הגיע המילטון – "אף אם יש רוב והרוב נבחר אלא שקיים ריכוז כל הסמכויות, התחיקתית, המבצעת והמשפטית - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
- - הרי זה כעצם ההגדרה של עריצות". עד כאן. סיימתי לצטט – ובזה אני אסיים, אדוני היושב-ראש – מי שהיה חבר כנסת פעם וגם ראש ממשלה, מנחם בגין, אם הוא היה כאן הוא בוודאי היה אומר לאלה שיושבים שם: תתביישו.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת דני דנון – אינו נוכח. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
תודה רבה, יושב-ראש הישיבה. שלום לחברי הכנסת וחברות הכנסת, הבליץ כנגד מערכת המשפט שמתנהל בימים האחרונים ושיתנהל ככל הנראה בשבועות הקרובים, הוא מערכה נגד קודש הקודשים שלנו, לא פחות מזה. זאת מערכה, חברות וחברים, נגד ערכי השוויון, הצדק והאנושיות. אלו ערכים שמפורטים במגילת העצמאות, המסמך המכונן, ואלו – אני רוצה לחדד את הנושא: אלו אינם ערכים של שמאלנים. אלו ערכים שהיו מקובלים מקצה לקצה בהקמת המדינה - - -
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
אתה צודק, ב-48'.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
נכון.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
כלפינו.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
והערכים הללו אינם ערכים בלעדיים של השמאל, כפי שהפטריוטיות אינה נחלת הימין. החלוקה המשונה הזו של יש מי שאחראי - - -
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
תגיד - - -
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
יש לנו ממש מעט, חבר הכנסת עודה, מעט זמן.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
למשל, בממשל הצבאי כך היה? למשל בטבח בכפר קאסם, כך היה? הפקעות האדמה - - - כך היה?
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
רק שנייה. אבל אני הרי מדבר אל חבריי מהימין, ולא אל חבריי הערבים. אני כרגע מדבר אל חבריי, אולי אל חברינו, מהימין. ואני אומר לכם, חבריי מהימין, הפטריוטיות אינה הדגל הבלעדי שלכם. ושומה עלינו להכיר בכך שכל ישראלי גאה שהוא אדם גאה מרים שני דגלים – את דגל הצדק והשוויון ואת דגל הפטריוטיות. כך בדיוק צריך לנהוג אדם הגון. ז'בוטינסקי כתב "כל יחיד מלך". זה בשבילי תמצית ההסבר מהו הומניזם. וגם "שם ירווה לו משפע ועושר / בן ערב, בן נצרת ובני". אז אני מניח שיש פער בין ההצהרות הגדולות, לבין המציאות, אבל זהו החזון. היו גם ויכוחים בין ימין ושמאל אז, אבל התשתית שעליה הוקמה מדינת ישראל היא ברורה. והחזית שנפתחת היא לא פחות ממערכה מתוכננת – מערכה קשה, אסרטיבית, כנגד קודש-הקודשים שלנו. וכמו שאני אומר, אני מניח, חלקים רבים מבין 2.3 מיליון מצביעי הקואליציה אינם מקבלים את ההסתערות הכוללת הזו – שלום, אדוני. מבחינתנו, אדוני היושב-ראש, הפגיעה בערכים הללו היא כפגיעה עבור חלק מהציבור הישראלי בסטטוס קוו, בשבת, בכשרות. היהדות שלי, ואני מאמין שהיהדות של כולנו, אינה מקדשת את ריכוז הכוח בידי השלטון המדיני, בידי המלך, או במונחים של היום – בידי ראש הממשלה. היהדות שלי היא יהדות של פולמוס, של ביזור הכוח, של ההבנה שאין אדם אחד, ארגון אחד, שהוא הצודק. והינה, בישראל, כפי שמסתבר, להיות ראש הממשלה, שולט בממשלה, ששולטת בכנסת, ששולטת, בחד גדיא הזה, על מערכת המשפט. קום לא יקום.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה לחבר הכנסת אלון שוסטר. חברת הכנסת שרן מרים השכל, בבקשה. שלוש דקות.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
שלום לכולם, שלום לחברי הכנסת, אנחנו בימים לא פשוטים, שבהם אנחנו שומעים בוקר וערב, על הצלה של מדינת ישראל – נכון? תיקון מערכת המשפט. חברים, חשוב לדעת, זה לא איזה תיקון. זו לא הכנסה של איזונים ובלמים. אנחנו גם, בשנה האחרונה, ניסינו להכניס את אותם איזונים ובלמים לתוך מערכת המשפט. גדעון סער כשר משפטים בפעם הראשונה קבע שימוע פומבי לשופטים. מה שדיברו במשך עשר שנים הוא הצליח לעשות. אבל איך הוא עשה את זה? באמצעות הסכמה, באמצעות שמיעה של כל העמדות, שמיעה של מומחים, הבנה מה השלכות הרוחב של המהלכים האלה. מה שאנחנו שומעים כרגע – אם היינו לוקחים חוק חוק, ומעבירים אותו אט-אט, תוך כדי הבנה מה המשמעויות מרחיקות הלכת של כל חוק וחוק, היינו יכולים לעבוד ביחד, בשיתוף פעולה, כדי באמת לייצר איזון. אבל מה שמנסים לעשות כרגע, המהלך – לא כיחיד, אלא כמכלול של חוקים ושינויים, שלא רק שכל אחד מהם עלול להיות חמור בפני עצמו, אלא המכלול שלהם הוא למעשה שינוי עמוק, וניסיון של רמיסה ודריסה של מערכת המשפט העצמאית במדינת ישראל. ניסיון לקחת אותה בשתי ידיים ולכופף אותה לרצונם של פוליטיקאים. לרצונה של קואליציה, ולא סתם קואליציה, גם קואליציה ברוב של 61. עכשיו, אני מבקשת מכם, חברי הקואליציה, תנסו לחשוב. מספיק עם המלחמות האלה. ראינו שמה שאחד עושה, אחר כך אפשר לבטל. ודברים שעשו גם לפני 20 שנה משפיעים השפעות מרחיקות לכת על מה שקורה היום. אל תנסו לדרוס ולרמוס. קחו את הדבר הזה ותעבדו בשיתוף פעולה, בהסכמה רחבה. שינויים בחוק-יסוד: החקיקה, בחוק-יסוד: השפיטה, בדברים שישפיעו על מערכת המשפט במדינת ישראל, צריכים להגיע עם הסכמה רחבה של העם כולו, כדי שיהיה לזה עוגן; כדי שנוכל לדעת – אולי לא הדור שלנו, אבל אתם יודעים מה, תחשבו על הילדים שלכם. על הנכדים שלכם, כשאנחנו לא נהיה בבית הזה – כדי שעדיין תישאר להם מדינה דמוקרטית; כדי שעדיין הם יוכלו להתגאות במערכת עצמאית שיש לה הפרדת רשויות, שיודעת לעשות איזונים ובלמים לאדם אחד או אדם כזה שמנסה לכופף מערכת שלמה לרצונות שלו. אם באמת היה לכם אכפת - - -
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. משפט מסכם. הזמן עבר.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
אז אני אומרת ככה במשפט אחד. שאם באמת היה אכפת משמירה על רשויות עצמאיות והפרדת רשויות, היינו צריכים להתחיל קודם כול בהפרדת הרשויות בין הכנסת, הגוף המחוקק, לבין הרשות המבצעת. כשיהיה לנו את האיזון הזה, נצליח להגיע גם לאיזון טוב יותר במערכת המשפט. תודה רבה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה. לא תיאמנו שמתי שאני פה, אתה פה. שלוש דקות.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הממשלה החדשה מתעקשת לקרוא לעצמה "ממשלת ימין", אבל כולם רואים שהיא התחילה ברגל שמאל. לו היינו משחקים כדורגל, הייתי אומר, מה זה משנה באיזו רגל אתה מבקיע – חבר הכנסת השר כץ, עברת משולחן הממשלה לספסלי הח"כים.
חיים כץ (הליכוד):
זה יותר נוח.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
אני מתחיל לדאוג.
חיים כץ (הליכוד):
אל תדאג.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
חבר הכנסת אמסלם התקרב, ואתה התרחקת.
חיים כץ (הליכוד):
אל תדאג.
היו"ר ישראל אייכלר:
השרים בנורבגיה נהנים.
חיים כץ (הליכוד):
השמאל - - - דבר כדורגל.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
לא. פתאום, רגע שמתי לב שאתה לא בשולחן הממשלה.
חיים כץ (הליכוד):
כי הכיסא פה יותר נוח.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
אז השר כץ, בכדורגל, אתה חייב שתי רגליים חזקות – באחת אתה בועט, על השנייה אתה נשען. אבל ניהול הממשלה זה לא משחק כדורגל, אדוני היושב-ראש. ניהול הממשלה זה לא משחק על כספי הציבור. וכשאני מדבר על כספי הציבור, אני מדבר על המיליארדים, מיליארדים שילכו לפח רק בגלל השותפים הקואליציוניים שלכם. הרי זה לא סוד, אדוני היושב-ראש, שממשלה הנוכחית מתכננת לסגור מספר כלי תקשורת. שמענו על רצון לסגור את תאגיד השידור. שמענו על כוונות לסגור את תחנת גלי צה"ל, ועל הדרך לדרוס עוד כמה כלי תקשורת. ואני תוהה, מה יהיה עם דיווחי התנועה, אדוני היושב-ראש? מי יספר לנו שמיה תזמנה שעה וחצי ביום ראשון בבוקר באיילון? מי יספר לנו שיונתן תיזמן שעתיים בקיבוץ גלויות? ומי ידווח לנו על אלפי חיילי צה"ל שהגיעו באיחור לבסיסם, או לא חזרו בימי שישי הביתה כי פשוט לא הייתה רכבת? למה לא הייתה רכבת? כי אפשר בלי רכבת, כי מותר לנו הכול, כי העם אמר את דברו. רבותיי, תירגעו, תשתו מים ותתחילו להפנים שהמדינה הייתה לפני שנכנסתם למשרדי הממשלה, וקיבלתם רק פיקדון, לא קיבלתם מנדט להרוס את המדינה. תודה רבה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה, חבר הכנסת סובה. חבר הכנסת גדעון סער – לא פה. חבר הכנסת חילי טרופר.
חילי טרופר (המחנה הממלכתי):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מדובר כאן על תפקידי השרים ועל חלוקות. היום התבשרנו על עוד כמה חלוקות, לא תמיד הן משרתות את הציבור אלא לפעמים זה נראה כמו יותר משיקולים פוליטיים. אז אני מנצל את ההזדמנות להגיד כאן מה שאמרתי השבוע בטקס החילופים, כששר התרבות והספורט הנכנס מיקי זוהר נכנס, וזאת ההזדמנות לאחל לו הצלחה. אמרתי לו שם שלשר יש כוח רב ומעמדת הכוח הזו אפשר להרבות בטוב, ואפשר לחולל רע. אפשר לינוק מהכוח כדי לבנות, ואפשר לנצל אותו על מנת להרוס. אפשר להשחית באמצעות הכוח, ואפשר לתקן בחסותו. אפשר להשתמש בו כדי לממש מאוויים אישיים, ואפשר להיעזר בו כדי להיטיב עם אחרים. זה בידיים שלנו, ואין מה לגלגל את זה על יועצים משפטיים או על גורמים אחרים, אם כי תמיד מוטב שאלה יהיו רתומים וצנועים. הבחירה בטוב או ברע היא רק עלינו והאחריות רק על כתפינו. אז מה עוזר כדי לבחור בטוב? קודם כל חינוך מהבית. אני אישית, זכיתי בהורים שגידלו אותי שלא יגבה ליבי ושעיני לא יהיו מורמות. תמיד להביט רק בגובה הלב. אין אדם חשוב ואדם לא חשוב, אין מקורבים ורחוקים, יש בני אדם וכולם שווים בערכם. האמת, בימים אלה חשוב להיזכר באמת הפשוטה הזו: כולם שווים. ומעבר לחינוך הטוב, נדמה לי שהדרך האפקטיבית ביותר שלא יגבה ליבנו ושלא נשתמש בכוח לרעה היא להכיר בפיתוי, לדעת שאין לאיש חיסון מנפילה, ובכנות וביושר להתמודד עם זה. ובכל מקרה, אסור לטעות: זה לא כוח שלי אלא כוח מתוקף התפקיד, מכוחה של שליחות, והכול על מנת לעשות טוב למען מדינת ישראל. להיות שליח בדרך הישר ולמען המדינה, גם זה מעשה יהודי, ציוני ולאומי טוב. וכשזה ברור, אפשר לעבוד נקי. סיימתי שנתיים וחצי עם יכולת לתרגם תפיסת עולם למעשים; להעניק העדפה מובנית ושיטתית לפריפריה, לא כחסד אלא כחובה שלנו וכזכות שלהם לקבל הזדמנויות שוות; לתת מקום שווה ומכובד לכולם, בדגש על אנשים עם מוגבלות; לשמור ולהקפיד על חופש יצירה בתרבות ועל פעילות עצמאית בספורט, והרבה השקעה בתשתיות, בעומק ובשיטות. אני בא מעולם החינוך, ושם עובדים ככה. קודם כול מעמיקים שורשים, הפירות יגיעו בהמשך. והכי חשוב, לשמור על דרך מכובדת והגונה, כזו שחוסכת עלבונות, שמוותרת על ביזוי ושיודעת גם להודות בטעויות ולהתנצל. אגב, הוכחנו שדרך מכבדת היא לא רק ראויה יותר אלא היא גם אפקטיבית יותר. תרבות של שקר ושנאה, אין לה תוחלת, היא לא ערכית וגם לא מעשית. הספקנו להוציא לדרך אין-סוף תוכניות וליישם תפיסת עולם – לא למרות שלא צעקנו או התגאינו, אלא דווקא משום שלא עלבנו, ניאצנו, צרחנו ורבנו. בכלל, יש להודות בכנות, שכמעט תמיד המריבות הגדולות והרועשות נובעות מצרכים פוליטיים או אגו שנפגע ולא מצרכים ענייניים. מעטים הפעמים שמדובר במחלוקת לשם שמיים. כן, יש אנשים שמאוכזבים מהחלטות שקיבלתי, אך הם אינם פגועים. כן, יש אנשים שקיבלו פחות ממה שהיו מורגלים, אך הם לא מרגישים שרמסנו אותם. כן, יש גופים שלא אהבו את התשובות שקיבלו ממני, אבל הם יודעים שמעולם לא שיקרתי להם. נדמה שאם נקפיד על דרך הישר והטוב, לא משנה באיזה תפקיד נהיה, עם ישראל ירוויח. תודה רבה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. אני חושב – דיברת בלשון רבים, אתה יכול להגיד בלשון יחיד, שאתה באמת נהגת כך. חבר הכנסת עידן רול, ואחריו – חברת הכנסת טלי גוטליב. שלוש דקות.
עידן רול (יש עתיד):
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני כמה שעות התבשרנו שיש למדינת ישראל שרת הסברה חדשה. בגלל שעד לפני ממש דקה וחצי אני הובלתי את ההסברה הישראלית במשרד החוץ אז רציתי לחלוק מהניסיון שלי. כשאני נכנסתי למשרד החוץ כסגן שר החוץ החלטתי לבצע רפורמה מקיפה ומעמיקה בהסברה הישראלית. החלטתי שלא מסבירים יותר, כי יש לנו מדינה מדהימה ויש לנו חברה ישראלית מגוונת ומדהימה וצריך להתחיל לשתף את הסיפור הישראלי, את החיים של כולנו כאן בארץ. עכשיו, לי גם הייתה עבודה יותר קלה כי באמת האמנתי במסר שהממשלה שלנו ניסתה להעביר – מסר של אחדות, מסר של לבחור את הדרך ביחד, גם אם היא מסובכת יותר, גם אם היא מורכבת יותר, מסר של חברה מגוונת שבוחרת לעבוד יחד כדי להגשים את החלום הישראלי. לשרה החדשה הולכת להיות עבודה לא פשוטה. כי אני חושב על הדברים השונים שהיא תצטרך להסביר. איך היא תסביר את העובדה שכמעט אין נשים בממשלה הזאת? ואם מסתכלים על הקואליציה כולה, גם שם אין ממש נשים. איך היא תסביר את העובדה שהממשלה הזאת עוד לא קמה והיא כבר עוסקת בלדרג בין יהודים, מי יהודי יותר, מי יהודי פחות? ואם אפשר על הדרך להעליב זרמים שלמים של יהדות התפוצות, וגם בארץ, מה טוב. איך היא תסביר את העובדה שאחת הפעולות הראשונות שהממשלה הזאת עשתה לא הייתה לעורר יציבות, לא הייתה – ממש כמונו – לקדם את המצב ההומניטרי והכלכלי של הפלסטינים כדי להשיג פה יציבות באזור, אלא שלחו את השר לביטחון לאומי לעלות להר הבית, והצליחו לעצבן גם את הטובות והקרובות שבשותפות שלנו, הצליחו לגרום לאיחוד האמירויות ליזום נגדנו דיון מיוחד באו"ם בגלל בן גביר והפרובוקציה שלו בהר הבית? איך היא תסביר את העובדה, שרומסים פה את החינוך של הילדים שלנו? אך היא תסביר את העובדה שיש פה ממשלה שעוסקת כל הזמן באיך להפלות, איך לתקן חוקים כדי שגזענים יוכלו להיבחר לכנסת? איך שרת ההסברה החדשה תסביר את העובדה שיש פה ממשלה שהצליחה כבר להעליב על הדרך קהלים שלמים? למעשה, היא הצליחה כבר להעליב את האקדמיה, את המדע, את ההייטק, את התרבות, וכל מגזר שהעז להביע ולו ביקורת הכי קטנה מהמקום הכי כואב ואמיתי של אנשים, אזרחים ישראלים פטריוטים אוהבי הארץ, שאמרו לממשלה החדשה: את דוחקת אותנו מחוץ לגדר, מחוץ לקולקטיב הישראלי, את מפוררת את הערבות ההדדית המפורסמת של הישראלים שעליה נבנתה מדינת ישראל. איך תסבירי את זה, שרת ההסברה? איך תסבירי לעולם – שהוא לא פראייר בכלל, וגם לממשלה כמונו, עם באמת מדיניות חוץ וביטחון סדורה וניסיון לעשות פה משהו אחר, גם אם לא תמיד זה עבד - - -
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה.
עידן רול (יש עתיד):
איך תסבירי לזירה הבין-לאומית, שהיא לא סלחנית ולא קלה, את מה שאתם הצלחתם לעולל לחלום הישראלי ולקולקטיב הישראלי, ואתם עדיין לא שבועיים אפילו בשלטון? תודה רבה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה לחבר הכנסת עידן רול. חברת הכנסת טלי גוטליב, נמצאת? חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, נמצאת? היא פה? חברת הכנסת מזרסקי, בבקשה. חבר הכנסת רול ודאי שמע על מאות ראשי ערים שהודיעו שהם לא יתקצבו ולא יקיימו את החוק לגבי ילדי החינוך החרדי. בבקשה, שלוש דקות.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני אישה מאמינה, ואני מוצאת באמונה, אמונה דתית ואמונה בכלל, היבט שיכול להיות לעזר רב בהחלמה, החלמה גם רגשית וגם פיזית. לצערנו, בתחום זה ישנן לא מעט דמויות דתיות המכריזות על עצמן כמרפאים וכול-יכולים. ואנשים תמימים ונואשים מחפשים תקווה, מאמינים לדמויות מסוימות בעלות חזות דתית שיש להן קשר מיוחד לקדוש ברוך הוא כדי לרפא אותם או את המשפחות שלהם, אבל הרבה נופלים בפח, ולבטח לא זוכים לרפואה והחלמה. כאישה מאמינה זה כואב לי. כואב לי כשעושים מהדת קרדום לחפור בו למען הון. כמי שמילאה תפקיד ניהולי במערכת הבריאות בקהילה וכאזרחית בחברה הישראלית, כואב לי גם כשעושים ממקצועות הבריאות הפארה-רפואיים עניין פוליטי וקרדום לחפור בו. ליזום הוזלה ושנמוך קריטריונים מקצועיים לטובת הונאת הציבור הנזקק לטיפול, ובמקביל הונאת נשים הזקוקות לפרנסה, זה עוול ונזק חברתי וקליני בל-יסולח. אני מתכוונת להילחם בכל הכוח נגד מציאות מופקרת שבה הפוליטיקה מחליטה לזלזל בלימודים איכותיים, בתארים המבטאים איכות ועומק, להוריד ולהוזיל את רמת הטיפוליים האיכותיים הקיימת. בשום אופן אסור להוריד את רף האיכות. חבל לי מאוד שהפוליטיקה הרעה נכנסת ומתערבת בתחום כה חשוב וקריטי לחברה המבקשת להתקדם ולא לסגת. היום בבוקר כינסתי פורום נכבד של ראשי ארגונים ואיגודי מקצועות הבריאות. אני מבטיחה שאני אפעל עם חברותיי וחברי הכנסת נגד הכוונות לפגוע במקצועות בתחום הטיפול. החברה הישראלית היא חברה מתוקנת, ועלינו לפעול למימוש זכויות של כל אדם לקבל טיפול נאות על פי הסטנדרטים הטיפוליים הבין-לאומיים והמקומיים. רק עבודה על פי סטנדרטים האלה תבטיח שמירה על בטיחות המטופלים ומניעת טעויות בטיפול הניתן על ידי מקצועות הבריאות. מדובר בנזק בלתי הפיך שעלול להיגרם לעולם הבריאות בישראל. אני מתכוונת לשרת את כל אנשי המקצוע והאקדמיה, אשר מעניקים הכשרה למטפלים במקצועות הבריאות, וכמובן לארגונים אשר מאגדים אותם, אם זה בזירה הפרלמנטרית בעזרת חקיקה נגדית ועבודה קשה בוועדת הבריאות ואם זה בתקשורת. אני קוראת לחברי הכנסת למנוע ממהלך כזה לצאת אל הפועל.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה לחברת הכנסת מזרסקי.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
ואין כאן שום דבר אישי ושום דבר פוליטי. מדובר בבריאות הציבור. תודה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. עכשיו – חברת הכנסת מירב כהן איננה? הן מתחלפות. אז חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
שלום, אדוני היושב-ראש.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, בשבוע שעבר פורסם כי מטוס ראש הממשלה, כנף ציון, שהפעלתו הוקפאה על ידי הממשלה הקודמת, יחזור לפעילות ויהיה מטוס הנסיעות הרשמי של נתניהו. אותו מטוס שממשלת נתניהו אישרה עבורו תקציב בסך 729 מיליון שקלים, ומתוכם כ-100 מיליון שקלים נוספים הוצאו על בניית האנגר מאובטח עבורו בבסיס נבטים בנגב, על אימון טייסי חיל האוויר להטיסו ועל הקמת היחידה שתפעיל אותו, בסך הכול מדובר על קרוב למיליארד שקלים מכספי הציבור שהוצאו על מטוס ראש הממשלה. לפי דוח מבקר המדינה מהשנה שעברה, המטה לביטחון לאומי, שניהל את פרויקט המטוס, הסתיר מידע מהקבינט לגבי עלותו האמיתית והצורך בו כאשר הגיש אותו לאישור הממשלה. בעוד - - -
היו"ר ישראל אייכלר:
פמליית?
יסמין פרידמן (יש עתיד):
פמליית, סליחה, נתקעה לי המילה. בעוד בפמליית ראש הממשלה בימי נתניהו היו בנסיעות לחו"ל 61 איש בממוצע, המל"ל המליץ על רכישת מטוס עם כ-120 מושבים, פי שניים יותר, מה שייקר את עלות המטוס באופן משמעותי. בנוסף, לשכת נתניהו דרשה סידורי פנים משודרגים, שינוי ועיצוב של הספות במתחם האישי שנבנה עבורו במטוס שעלותו במצטבר כ-60 מיליון שקלים, דרשו הוספה של מקלחון בעלות של 4.3 מיליון שקלים, מערכת בידור ב-2 מיליון שקלים ומערכת שקעי חשמל ב-2 מיליון שקלים נוספים. אבל אני רוצה לדבר – מה אפשר לעשות בסכום הזה, אוקיי? בכסף הזה אפשר לממן 20 שנה של מלחמה בזיהומים המתפשטים בבתי החולים; אפשר לתקצב את סיום המיגון של יישובי עוטף עזה 45 פעמים; אפשר להילחם במשבר האקלים; אפשר להעלות את קצבת הזקנה; לדאוג לניצולי השואה; להוסיף עשרות אלפי מיטות בבתי חולים; אפשר להילחם באלימות נגד נשים; לקנות כ-1,000 דירות חדשות בפריפריה להגדיל את מאגר הדיור הציבורי; להעלות את שכר החיילים עוד קצת; ובעיקר היה אפשר להעלות את שכר השוטרים. אבל כל אלה לא מעניינים אף אחד. כנף ציון לעולם יישאר סמל לשחיתות שלטונית, לאובדן ערכים ולנהנתנות על חשבון האוכלוסיות החלשות ביותר. אני באמת דורשת מראש הממשלה ופונה לחבריי בקואליציה – דרשו מראש הממשלה למכור את המטוס ולעצור את הבושה הזאת. יש לנו דברים הרבה יותר טובים לעשות בכסף הזה. תודה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן, ואחריה – חברת הכנסת קארין אלהרר. שלוש דקות.
מירב בן ארי (יש עתיד):
שלום, כבוד היושב-ראש. כנסת נכבדה, בשולי הדברים של הרפורמה הבאמת מטורללת שמוביל שר המשפטים יריב לוין לשינוי שיטת המשטר בישראל, שזו בעצם אותה שיטת משטר שנהוגה כאן במדינת ישראל מיום הקמת המדינה, אותה שיטה שלמדנו עליה בבתי הספר. הרפורמה הזו באמת מחריבה את השיטה וגם בעצם מבטלת את כל עקרון הפרדת הרשויות ולמעשה מכפיפה את בתי המשפט גם לממשלה. בכל מקרה, ברפורמה המטורללת הזו מופיע סעיף שלכאורה לא קשור בכלל לבתי המשפט, והוא הפיכת היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה למשרות אמון. כלומר, מעכשיו היועצים משפטיים יהפכו להיות היועצים הפרטיים של שרי הממשלה. אז כמי שכיהנה פעמיים כשרה בממשלה, באמת צברתי לא מעט ניסיון בעבודה עם היועצים המשפטיים במשרדים השונים, ואני יכולה להעיד מעדות אישית שזה באמת נורא מרגיז שמישהו אומר לך שאסור לך לעשות דברים מסוימים, אומר שזה פתח לתביעות נגד המשרד, מתפקד באמת כשומר סף. אבל אנחנו צריכים להודות על כך שיש כזה תפקיד. באמת לא פעם הודיתי לאלוהים שיש כזה תפקיד, שיש שומר סף. בשונה מהתמונה שהממשלה הזו מנסה לייצר, היועצים המשפטיים הם אנשים מאוד מסורים וטובים. הם אנשי מקצוע רציניים. הם מנסים לעזור לשרים ולמשרדים לקדם את המדיניות שלהם. הם חלק קריטי ביותר במנגנון הזה שמייצר את אותה משילות שכולם מדברים עליה. איפה הם בולמים? הם בולמים כשמישהו למשל רוצה לתפור מכרז. מה זה אומר? לתת כספי ציבור לאיזו עמותה או לאיזה ספק בצורה שלא הוגנת ולא כדין; כשמישהו למשל רוצה לחלק ג'ובים למקורבים שלו, כלומר לשלם משכורות, שהן לרוב גבוהות בצורה לא פרופורציונלית, למקורבים שלו, במקום לבצע תהליך הגון של מינויים, כי בסוף זה הכסף הציבורי. מתי הם בולמים? כשמישהו מנסה למשל להשית על חשבון הקופה הציבורית את ההוצאות הפרטיות שלו, נגיד טיסות לחו"ל, מלונות, כביסות, בגדים יקרים – הם בולמים. זה התפקיד של שומרי הסף. המוטיב החוזר של כל המקרים האלו הוא מניעת שחיתות, מניעת שימוש לרעה בכספים של הציבור לטובת המטרות הפרטיות של השר. ואנחנו רוצים למנוע את זה. השבוע צפיתי בחדשות וראיתי שדפנה ליאל דיווחה בערוץ 12 שהקואליציה מתכוונת להתחיל את כל הרפורמה המשפטית שלה דווקא מהסעיף הזה, מהחוק הזה – להפוך יועצים משפטיים למשרת אמון.
היו"ר ישראל אייכלר:
חברת הכנסת, לסכם.
מירב בן ארי (יש עתיד):
מעניין למה כל כך דחוף להם להתחיל דווקא בסעיף הזה, שמעודד שחיתות שלטונית.
שר התקשורת שלמה קרעי:
זה מה שהציבור אמר, גברתי חברת הכנסת כהן. הציבור רוצה שאנחנו נמשול ולא היועצים המשפטיים. נכון, דודי? תסביר לה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
זה באמת מעניין, מכל הדברים – הבטחתם הפחתת יוקר המחיה; הבטחתם להפסיק את האלימות ברחובות – מה אנחנו קיבלנו? יועצים משפטיים - -
שר התקשורת שלמה קרעי:
אצלכם – הם עבדו אצלכם.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אתה מפריע. אתה מפריע.
מירב בן ארי (יש עתיד):
- - שיסדרו לכם אישור לג'ובים ולחלוקת כספים שלא כדין.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה, תודה רבה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
בושה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
לאן נוביל את הבושה? בושה.
משה סעדה (הליכוד):
למה שייעצו - - - מירב, למה? למה? אין ממה לחשוש.
היו"ר ישראל אייכלר:
חברת הכנסת מירב כהן, תודה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
עברית אתם יודעים? עברית?
דוד אמסלם (הליכוד):
את לא קיבלת ג'וב? את לא קיבלת ג'וב?
היו"ר ישראל אייכלר:
חברת הכנסת קארין אלהרר, בבקשה.
דוד אמסלם (הליכוד):
את לא קיבלת ג'וב, חברת הכנסת כהן? כמעט 30 שרים הייתם ונורבגים, לא קיבלתם ג'ובים?
מירב בן ארי (יש עתיד):
עבדנו יותר קשה מכולכם ביחד.
דוד אמסלם (הליכוד):
בוודאי, בבית.
שר התקשורת שלמה קרעי:
בגלל זה שלחו אתכם הביתה. חוץ מזה, עברית אתם יודעים? מה זה יועץ? מה המשמעות של יועץ בעברית?
מירב כהן (יש עתיד):
זהו. אף אחד. רק אתה כול-יכול. אין יותר מנגנון. אין בתי משפט. אין משטרה. אין כלום. רק שרים כול-יכולים.
היו"ר ישראל אייכלר:
רשות הדיבור לחברת הכנסת קארין אלהרר. נא לא להפריע.
משה סעדה (הליכוד):
לא, מירב, היועץ צריך - - - מה מפריע לכם שהיועץ מייעץ?
מירב כהן (יש עתיד):
זו דיקטטורה, ידידי. דיקטטורה.
היו"ר ישראל אייכלר:
חבר הכנסת - - -
משה סעדה (הליכוד):
למה זה מפריע לכם?
דוד אמסלם (הליכוד):
אני מבין שלפיד היה גם חלופי, גם ראש הממשלה וגם שר החוץ.
מירב כהן (יש עתיד):
מה קרה? חזרת לדבר במליאה? - - - היית בסדר, אמסלם.
דוד אמסלם (הליכוד):
שלושה משרדים עם איזה 20 חבר'ה, וזה לא ג'ובים. אז יאללה - - -
היו"ר ישראל אייכלר:
טוב. חברת הכנסת כהן.
מירב כהן (יש עתיד):
מה קרה שחזרת לדבר במליאה? סגרו לך דיל? עכשיו אתה יכול לדבר. חזרת לדבר.
היו"ר ישראל אייכלר:
חברת הכנסת כהן, את מפריעה לקארין אלהרר לדבר. דודי אמסלם, חבר הכנסת אמסלם - - -
דוד אמסלם (הליכוד):
אני מקבל אישור לדבר פה? - - -
היו"ר ישראל אייכלר:
חבר הכנסת אמסלם, חברת הכנסת אלהרר נמצאת - - -
דוד אמסלם (הליכוד):
היא רוצה שאני אקבל ממנה אישור לדבר.
מירב כהן (יש עתיד):
הרבה זמן לא דיבר. המון זמן לא שמעתי את דודי אמסלם. הרבה זמן לא דיבר? אני לא יודעת למה. מעניין מה - - - לדבר.
היו"ר ישראל אייכלר:
לא, לא. תדבר איתה בחוץ, אם אתה רוצה.
היו"ר ישראל אייכלר:
חברת הכנסת אלהרר, בבקשה. נא לא להפריע.
משה סעדה (הליכוד):
אז אתה חייב - - -
היו"ר ישראל אייכלר:
לא להפריע.
קארין אלהרר (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, כנסת נכבדה, אני רוצה לפנות לחברי הממשלה ולשאול אותם: מה אתם חושבים שאתם עושים?
קריאה:
לא חושבים, עושים.
קארין אלהרר (יש עתיד):
בדיוק, אתם לא חושבים. תודה. אתה צודק.
שר התקשורת שלמה קרעי:
הציבור חשב.
קארין אלהרר (יש עתיד):
אתם פשוט לא חושבים.
שר התקשורת שלמה קרעי:
הציבור חשב - - - הוא חשב שאתם לא מוצאים חן בעיניו.
קריאה:
לא צריכים להתנצל.
קארין אלהרר (יש עתיד):
מה אתם חושבים? מה אתם חושבים לעצמכם כשאתם מביאים פסקת התגברות ב-61? כשאתם ממנים בעצמכם – כי תהיו כנים, אתם תמנו את השופטים, לא הכנסת. הקואליציה, הממשלה, תמנה את השופטים. מה אתם חושבים לעצמכם כשאתם רוצים לבטל את עילת הסבירות? מה אתם חושבים לעצמכם כשאתם רוצים למנות יועצים משפטיים מטעם? אני רוצה לשאול אתכם בעיקר שאלה אחת: מי יבקר אתכם? אתם בטח בטוחים שאתם יודעים הכול, ואתם בטוחים שאתם יודעים איך לנהל את הדברים בלי שחיתות. אז העובדות מלמדות אחרת, כי מספר התיקים שנפתחו לחברי הקואליציה מלמד - - -
היו"ר ישראל אייכלר:
שר התקשורת, אתה מפריע לתקשורת בין הדוברת לבין - - -
קארין אלהרר (יש עתיד):
אדוני היו"ר, אני רוצה לעדכן אותך, אתה אולי לא צופה בערוץ, אבל שר התקשורת רוצה לסגור ערוצי תקשורת. זה חידוש בקואליציה הזאת. אגב, ערוץ תקשורת שחבר שלו למפלגה - -
שר התקשורת שלמה קרעי:
הבוס שלך ניסה לסגור את ערוץ 14, שזה ערוץ פרטי, הוא ניסה לסגור - - -
קארין אלהרר (יש עתיד):
- - גלעד ארדן הוא זה שהקים את התאגיד. אתה שומע?
שר התקשורת שלמה קרעי:
הבוס שלך רצה לסגור את ערוץ 14 כי לא מצאה חן בעיניו הביקורת.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
לא רצה לסגור. למה אתה מפיץ פייק? למה? אתה יודע יפה מאוד מה היה. אתה מת על פייק. מת. אתה לא יכול לחיות בלי פייק.
קארין אלהרר (יש עתיד):
דמוקרטיה היא רק סלוגן עבורכם. אתם לא מאמינים בשידור ציבורי, אתם לא מאמינים במערכת משפט עצמאית. אתם מאמינים במשילות – אתם תמשלו וכל היתר יהיו נתינים; אתם תמשלו ואתם תקבעו, ואין עליכם עוררין. ככה לא מנהלים מדינה. אתם תצטרכו להבין שבמדינות דמוקרטיות אמיתיות יש איזונים ובלמים, יש מערכת משפט עצמאית. אני מבינה שהחברות שלכם עם ראש ממשלת פולין הביאה אתכם לאמץ את השיטה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. נא לסכם.
קארין אלהרר (יש עתיד):
תודה, אדוני. אתם רוצים לאמץ את השיטה הפולנית. ואני אומרת לכם, תחשבו.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה לחברת הכנסת קארין אלהרר. חבר הכנסת מיקי לוי, ואחריו – חבר הכנסת יואב סגלוביץ'.
מיקי לוי (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הופתעתי לראות בתקשורת שהשר בן גביר נתן הוראה להוריד את דגלי אש"ף, או דגלי פלסטין, תקראו לזה איך שאתם רוצים. גם לי לא נוח עם הדגלים האלה, כי לא מדובר במדינה, אבל מה לעשות שהממשלה שלכם, לפני 17 שנה, קבעה שזה חוקי. אין מה לעשות, וכל הורדה של דגל הרי תגרור אחריה עימותים מטורפים, בלתי רגילים, שאני לא יודע לאן יידרדרו.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אז נהיה רופסים כמוכם.
מיקי לוי (יש עתיד):
ויתרה מכך, הוא נתן הוראה שאי-אפשר להקים אוהלים, אז ישלחו כל פעם - -
משה סעדה (הליכוד):
זה לא אוהלים, זה הילולות. זה לא לעשות הילולות. תתקן.
מיקי לוי (יש עתיד):
- - איזה יחידת משטרה כדי להוריד איזה אוהל וייגררו לאירוע רחב ממדים שהקצה שלו לא ברור.
שר התקשורת שלמה קרעי:
מיקי, הזמינו אותך לבוא לשם?
מיקי לוי (יש עתיד):
יתרה מכך, הוא נתן הוראה למנוע שמחות. כיצד מגדירים שמחות? האם יש לשמחות הגדרה בחוק? לא מניה ולא מקצתיה.
דוד אמסלם (הליכוד):
לא הבנתי, אתה בעד לעשות הילולות למחבלים? לא הבנו. אנחנו רוצים להבין, מר לוי. הוא מדבר על מחבלים?
מיקי לוי (יש עתיד):
פירומן שעלה להר הבית בשקט, כגנב בלילה, מוקדם בבוקר, הצית חצי עולם, וכבר ראש הממשלה הנוכחי נתניהו, מבין את נחת זרועו.
קריאה:
- - - העולם בסדר.
מיקי לוי (יש עתיד):
רק עלה, וכבר מזכיר המדינה בלינקן בדרך למדינת ישראל כדי להביע מחאה; רק עלה, והיחסים עם מדינות ערב הידידותיות, בראשן מצרים, היחסים האלה קיבלו סימן שאלה גדול, בגלל שהוא עלה בשעה 7:15 ל-13 דקות והראה לחבר'ה מיהו הגבר. איך אמר בן מפלגתו בתקשורת? הבן-גביר הראה לכם מהיכן הוא – לא נעים לי כי אנחנו בכנסת, אז אני עושה שלוש נקודות. חברים, הדברים האלה עלולים להביא לאירועים קשים מאוד. אני אומר לכם את זה כמי שהיה שם, כמי שמבין את הפוטנציאל הזה, כמי שמבין שהר הבית הוא הר הגעש של העולם. אם פירומן רוצה להתעסק בהר הבית כאילו היה איזשהו משחק בחנות צעצועים, יבושם לו. אתם תישאו בתוצאות, והתוצאות יהיו קשות מאוד. מי שלא מבין את הפוטנציאל של פיצוץ ואירוע בהר הבית, אדוני, לא מבין דבר וחצי דבר. והאירוע הזה, שהוא לא נופל באיזשהו אירוע מבצעי אלא הופך להיות אירוע דתי, מסוכן, וצריך להיזהר בכך. תודה רבה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. אחריו – חבר הכנסת איימן עודה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
ביש עתיד אתם בעד הילולות למחבלים? אולי תדאגו להם לערכת אבלים.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אוי, באמת, תתבגר כבר. כמו איזה תינוק.
שר התקשורת שלמה קרעי:
גם על מנכ"ל שוברים שתיקה הגנתם בוועדה שלי וגם על המחבל אתה מגן, מיקי לוי? לאן הגעת?
יסמין פרידמן (יש עתיד):
- - - אתה יודע מה זה בן נוער?
היו"ר ישראל אייכלר:
אני לא מפעיל את השעון עד שיהיה שקט.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
ממש בני נוער - - -
היו"ר ישראל אייכלר:
אני לא יכול להפעיל את השעון עד שיהיה שקט, רבותיי.
קארין אלהרר (יש עתיד):
ככה מתנהג שר?
היו"ר ישראל אייכלר:
בבקשה, אדוני.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, ברכות. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שלוש רשויות במדינת ישראל: רשות מחוקקת, רשות מבצעת, רשות שופטת. אנחנו עדים לאיזשהו ויכוח שמתנהל בעיקר בכנסת על כיצד הרשות השופטת, במירכאות, לא מאפשרת לממשלה למשול. ב-20 השניות הקרובות בואו נדבר על השתיים האחרות. האם באמת יש לנו כנסת שיש לה ממשלה או שאנחנו עם ממשלה שיש לה כנסת? למי שיש את הספק בשאלה הזאת, אפשר לראות רק את ההסכם הקואליציוני האחרון.
היו"ר ישראל אייכלר:
מיכאל ביטון, שומעים אותך עד פה, בלי עין רעה.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
אבל במציאות הזאת, במקום לדבר על הבעיה האמיתית של משילות, שזה לא רק סיפורי בדים על משהו, אלא מה קורה פה בבית הזה: האם יש פה חבר כנסת שיכול לעשות משהו כי הוא חושב שכך צריך להיות במשטר קואליציוני, לאו דווקא הממשלה הזאת או הכנסת הזאת? במשטר במדינת ישראל, במשטר קואליציוני, הכנסת חלשה, חלשה מדי; הממשלה חזקה, חזקה מדי. ואז שמים את יהבנו – בעיית המשילות של הממשלה היא בית המשפט העליון. קוראים לזה אחר כך שיעשו גם רפורמה. מגיע שר המשפטים יריב לוין ואומר שהוא עושה רפורמה, הוא ישפר, הוא ישנה, הוא יהפוך, הוא יסדר את מערכת המשפט. מה מהדברים שנמצאים ברפורמה קשור לבעיות היסודיות של מערכת המשפט? האם האנשים שרבים את ריבם או מתווכחים או מבקשים לקבל צדק בבית המשפט – הם באים לבית המשפט העליון? גם לבג"ץ, חלקם הקטן. רובם מגיעים לבתי משפט השלום העמוסים לעייפה, לבתי הדין לענייני משפחה, הם מגיעים לבתי המשפט המחוזיים. שר המשפטים לא בא ואמר שיש עומס גדול מדי על ערכאת הערעור בבית המשפט העליון, ואולי נעשה בית דין לערעורים על המחוזי. לא, זה לא הנושא, הנושא הוא המשילות. אנחנו נחנך, כאילו הבעיה הגדולה היא בית המשפט העליון. קל לעשות את זה, כי זאת הרשות שמצד אחד נמצאת הכי רחוקה מאיתנו, היא מורמת מעם. שופטים מורמים מעם, כך היה תמיד. אבל היא גם לא יכולה להגיב בדרך כלל. התגובה של הרשות השופטת בדרך כלל היא בדרך שהיא מוציאה פסקי דין ולא חורצת לשון. ומה שאנחנו מקבלים פה בסופו של דבר זה פופוליזם גדול, שאומר: הבעיה של המשילות של מדינת ישראל היא בית המשפט העליון. הבעיה היא ניהול, מנהלים גרועים, ממשלה גרועה, שממנה פקידי ציבור ומנכ"לים גרועים לנהל את המדינה של כולנו. ולכן בעיית המשילות הגדולה ביותר היא קיומה של ממשלה שלא יודעת לנהל. הבעיה היא ניהול.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה נמצא פה? חבר הכנסת נאור שירי נמצא? כן, בבקשה. שלוש דקות.
נאור שירי (יש עתיד):
תודה. בדקתי אם טלי פה כדי גם לברך אותה.
קארין אלהרר (יש עתיד):
לא, יש רוגע.
נאור שירי (יש עתיד):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת – סליחה, האמת אני קצת צרוד – האמת שתכננתי לדבר על משהו אחר אבל אחרי הדברים שאמר חברי זאב אלקין על שר הלק"ק, זה הזכיר לי איזה קטע שראיתי לאחרונה – סליחה, חבר הכנסת ביטון.
היו"ר ישראל אייכלר:
הינה, הוא יצא.
נאור שירי (יש עתיד):
בדיוק. אתה רואה? אפילו בלי קריאה הוצאתי אותו. זה הזכיר לי כמה דברים, ואני אספר לכם, מי שמעניין אותו, שראיתי לאחרונה קטע חזק בטיקטוק. היה קטע שיוצר הסדרה סימפסונס, מכירים?
היו"ר ישראל אייכלר:
איזה ספר זה טיקטוק?
נאור שירי (יש עתיד):
הספר. בקיצור, סימפסונס – מי שיצר את זה הוא מאט גריינינג, והיה קטע חזק בטיקטוק שאמר וגרס שיוצר הסדרה הוא נוסע בזמן. למה? קטע אמיתי. הוא נתן מלא דוגמאות. אספתי כמה עכשיו. הוא בא ואמר שהוא ניבא מלא דברים, עשה את זה כאילו בצחוקים וניבא מלא מלא דברים. אני אתן לכם כמה דוגמאות שהוא שידר ואחרי זה באמת קרו. נגיד כמה שנים, עשר שנים לפני, הוא ניבא את המלחמה בין זיגפריד לרוי. לפני שבכלל יכולנו לשחק סנייק הם הוציאו פרק שיהיה אוטו-קורקט, כאילו מתקן שגיאות אוטומטי בטלפון שלנו. פייסטיים, מכירים? זה הוצא לעולם ב-2010; ב-1995 שודר פרק שאמר לבארט: אל תדאג, יהיה לנו מכשיר שנוכל לדבר אחד עם השני. זה מצחיק, הם נותנים איזה אלף דוגמאות כאלה. השגיאות שהיו במערכת ההצבעה האלקטרונית עם אובמה ומקקיין, זוכרים? אז הם עשו כאילו פרק כזה. החלק האלוהי – מכירים את החלק האלוהי, שכאילו הוא היה תגלית, בעצם המשוואה של איך היקום נוצר? הם עשו אשכרה פרק כזה – וואו, הזמן עובר פה מהר, אני צריך למהר. בקיצור, מה שאני בא לומר הוא שיש לנו עוד נוסע בזמן. מכירים את הסדרה פולישוק? אז גם יוצר הסדרה שמואל הספרי, הסתבר לי שהוא גם נוסע בזמן. כי הוא המציא את המילה שר התח"ת. מכירים את שר התח"ת? זה שר התיירות ושר החוץ שמפחד מטיסות, ושר התרבות שמבין רק בכדורגל. אז הוא יצר את שר התח"ת, ובעצם כל הסדרה פולישוק חוזרת לנו פה בכמה קטעים נחמדים. מפצלים אלף משרדים, עושים צחוק מהציבור, מכפילים שכר של מנכ"לים, ונגמר לי הזמן, נכון?
היו"ר ישראל אייכלר:
כן.
נאור שירי (יש עתיד):
אנחנו עוד נדבר בהמשך הערב, אבל אני ממליץ לכולם לראות את הקטע על הסימפסונס. תאמינו לי, זה טוב. בכלל, הסדרה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה לחבר הכנסת נאור שירי. חבר הכנסת גדי איזנקוט, ואחריו – חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון.
גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי):
יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, כחבר חדש בבית הזה, כעשרה ימים לאחר הקמת הממשלה המצב הרצוי מבחינתי היה לומר שיש 100 ימי חסד, ויש עוד 90, ואמירה שנתמוך בכל מה שיתרום ויחזק את מדינת ישראל. אם אני מביט על עשרת הימים הראשונים יש מקום לדאגה, זה לא מבשר טוב, שילוב של שיכרון כוח וריצת אמוק. וכשאני עושה לעצמי סיכום ביניים קצר של מה למדתי פה בעשרת הימים, אני רואה ערעור של מערכת משפט – שיש כנראה מה לתקן בה, ולמדתי וראיתי מקרוב עד כמה העוצמה והיוקרה שלה מחזקת את מדינת ישראל; את הפיצול ואת ההחלשה של משרד הביטחון, שאני מכיר אותו היטב – החלשה גם בסמכות, גם באחריות, גם בפיצול המינהל המזרחי, המתפ"ש, מג"ב איו"ש. ואני בדרך כלל אדם זהיר, אבל אני אומר לכם שהסבירות שההנחיה הזאת תתקיים היא קרוב לאפס. היא כל כך הזויה שהיה הגיוני יותר לספח לשר לבט"פ או לביטחון לאומי את סוכנות החלל הישראלית. אין שום סיכוי והיגיון שהמערכות האלה שעברו בהסכמים יעברו, וימים יגידו, לא הרבה זמן. הפגיעה בחינוך הממלכתי ובלימודי ליבה – מי שלא מבין שזה לא רק משחקים כוחניים קואליציוניים אלא פגיעה בעתיד של הביטחון הלאומי של מדינת ישראל, די להביט בעובדה אחת, ש-86% מהמתגייסים לצה"ל באים מה-55% החינוך הממלכתי. העברת חוק המשטרה, שנעשו בו הרבה מאוד דיונים. שמעו אותנו, יש להודות, בסוף יצא חוק חלש. הוא דיבר על המעמד של השר, הוא דיבר על המרות לממשלה, הוא רק שכח בן-אדם אחד בחוק הזה, את המפכ"ל. מה המעמד שלו? תפתחו את חוק המשטרה ותראו שהוא לא הדרג הפיקודי הבכיר ומעמדו שם מבולבל לגמרי. אני רוצה להגיד מהניסיון שלי: סיפור ממרס 2018 שנמשך כמה חודשים והעיד על חשיבות מעמדו ויוקרתו של בית המשפט העליון. התחילו צעדות של עשרות אלפי פלסטינים לגדר. לצופה מן הצד היה נדמה שאלה צעדות של אזרחים. מי שהיה מצוי בתמונת המודיעין ידע שבתוך הצועדים יש מאות אנשי חמאס שרצו לחדור לשטח מדינת ישראל, לבצע הרג וחטיפה בשטחי ישראל. שלחנו את ראש אגף המבצעים לשופטי בית המשפט העליון והראינו להם את החומר הזה, מה שאפשר לצה"ל להפעיל הרבה מאוד כוח, עם למעלה מ-20,000 פצועים והרוגים, ולצערי גם השתרבבו בלתי מעורבים אבל רובם הגדול היו מחבלים.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה.
גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי):
רק בית משפט חזק יכול לאשר את זה. אני הולך למשפט סיום, ואני אומר שמערכת המשפט הישראלית לא חסינה מביקורת. מה שאני ממליץ זה סוף מעשה במחשבה תחילה, וההבנה שנדרשת מערכת ששומרת על חיילי צה"ל, על זכויות האזרח ועל הפרדת הרשויות, ויש למערכת חזקה כזאת תרומה לביטחון הלאומי של ישראל. תודה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, ואחריה – חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. חבר הכנסת איזנקוט, חבל שיצחק רבין לא זכה לתמיכה בבג"ץ שאתה קיבלת אז - -
גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי):
נכון.
היו"ר ישראל אייכלר:
- - בזמן הגירוש של אנשי חמאס, אם אתה זוכר.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני שמעתי קודם את דבריו של השר המקשר, שהוא גם שר החינוך, והוא דיבר על ענייניות. ואני הסתכלתי עליו ותהיתי על איזה ענייניות בדיוק הוא מדבר, כשהוא בא למשרד חדש, בנושא ותחום שהוא בכלל לא מכיר, וכבר בפגישה הראשונה בטקס הכניסה שלו למשרד, עוד לפני שהוא היה שם דקה אחת, הוא מודיע מול אנשי מקצוע, קבל עם ועדה, שהוא משנה כיוון, שהוא מתכוון לבטל את הרפורמה של הבגרויות, שהוא מתכוון להחזיר את הלימודים במקצועות ההומניים לתוכנית הלימודים – וראו זה פלא, הם בכלל לא יצאו מתוכנית הלימודים, והייתה לו הזדמנות אמיתית להיכנס פנימה למשרד ולראות את הפייק שהם דיברו עליו במשך שנה שלמה: תעמולה שקרית ונבזית שהם קיימו כאן על ביטול המקצועות הללו, על הוצאתם מהבגרות החיצונית, אבל שום דבר מהדבר הזה לא באמת היה. ומה הוא עשה ביום חמישי, אותו שר, שיחד עם כל שותפיו צעקו מעל כל במה, כולל ראש הממשלה, שביטלנו את המקצוע של התנ"ך וביטלנו את הבגרות בתנ"ך? ביום חמישי, אתה יודע מה הוא עשה, אדוני היושב-ראש? הוא הפך את הבגרות החיצונית בתנ"ך לרשות.
מיקי לוי (יש עתיד):
מה, לא שמענו.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
לרשות. אני אסביר, בהודעה שהוא הוציא הוא בעצם החזיר את המתכונת של הבגרויות למה שהיה בתקופת הקורונה. בתקופת הקורונה, בשביל להקל על התלמידים, החליטו, אגב זה היה שר החינוך גלנט, החליטו שבאחד מארבעת המקצועות – ספרות, היסטוריה, תנ"ך ואזרחות, יעשו רק בגרות חיצונית אחת וביתר המקצועות תהיה בגרות פנימית, זאת אומרת הערכה פנימית. מה עשה יואב קיש? החזיר בעצם את מתכונת הבגרויות האלו למתכונת שהייתה בקורונה. מה המשמעות של זה, אדוני? שהבגרות החיצונית בתנ"ך היום היא רשות עבור תלמידי ישראל. אתם זוכרים כמה פעמים הם עלו כאן לדוכן וצעקו שאני ביטלתי, אני ביטלתי? אז יוצא שבדיוק הפוך. אני זו שהחזרתי את הבגרות בתנ"ך להיות בגרות חיצונית, רק רלוונטית, משמעותית, חדשנית, כזו שמתכתבת עם המיומנויות שהילדים צריכים במאה ה-21 והוא בא, אחרי שנה של תעמולה שקרית, והפך את זה לרשות. עכשיו, למה הוא עשה את זה, אתם שואלים את עצמכם? הוא עשה את זה בשביל הדווקא. אך ורק בשביל דווקא. אחרי שנה שלמה שהם אמרו מעל כל במה שאנחנו הוצאנו ואנחנו פגענו, הוא נכנס פנימה ועשה דווקא. אני שואלת את עצמי, למי הוא עשה דווקא, לי? לי? לא. גם לא לממשלה הקודמת. את הדווקא הזה הוא עשה לתלמידי ישראל, למורי ישראל, שנשארו ההמומים בשטח באמצע שנה. הוא לקח את המערכת הזו, שגם ככה חווה משבר מתמשך של הרבה מאוד שנים ועשינו הכול כדי להעלות אותה על המסלול בשנה וחצי האחרונות, והוא טלטל אותה מחדש.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
כך פתח שר החינוך את הכהונה שלו במשרד החינוך. עצוב.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה לחברת הכנסת יפעת שאשא ביטון. חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון – איננו. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. בידכ תחכי ערבי? תפדל.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
איזנקוט לא יודע על הדיאלוג ביידיש וערבית בינינו.
שלום דנינו (הליכוד):
- - -
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
יש זמנים ויש זמנים, יבוא הזמן.
היו"ר ישראל אייכלר:
איך אומרים בערבית? דבר בעיתו – מה טוב.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
"כול שי פי וקתהו – צחיח".
היו"ר ישראל אייכלר:
בבקשה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
איך אמרנו, "כול שי פי וקתהו – צחיח". אתה הבנת את זה?
היו"ר ישראל אייכלר:
אתה רוצה שאני אפעיל את השעון עוד פעם?
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
דנינו, הבנת מה אמרתי? "כול שי פי וקתהו – צחיח". דבר בעיתו – נכון.
היו"ר ישראל אייכלר:
בבקשה, שלוש דקות.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
תודה, מכובדי היושב-ראש. אני מברך אותך, זו פעם ראשונה שאני מדבר כשאתה מנהל את הישיבה. היום, בדיוני ועדת הכנסת על שלילת אזרחות, אפשר להסכים לחוק, אפשר להתנגד לחוק, אני שייך למתנגדים כי אזרחות היא לא דבר ששוללים בגלל חגיגות. אפשר להביע עמדה בהחלט נגד התופעה. כשהצעתי לשלול את האזרחות, או לדון בשאלת אזרחות של רוצח ראש הממשלה רבין, נעניתי, חבר הכנסת איזנקוט, על ידי חבר הכנסת מלביצקי, חבר כנסת חדש מהליכוד, שזו מדינה יהודית והוא מעדיף רוצחים יהודים על רוצחים ערבים. אז אני רוצה להצהיר, אני מתנגד לרוצחים באשר הם רוצחים. מי שרוצח ילד הוא רוצח. כי ילד הוא ילד, גם כשהוא יהודי, גם כשהוא ערבי, גם כשהוא סקוטי, גם כשהוא בנגלי. רצח הוא רצח. אני מנסה, ראיתי את תווי הפנים של חלק מחברי הוועדה, ואז אמרתי לו, תחזור על זה באנגלית, חשבתי שהוא יבין. ואז הוא חזר על זה באנגלית, והוסיף ואמר שבכלל אין טרוריסטים יהודים. זה עם שאין בו טרוריסטים, אוקיי. אני לא אומר את זה על העולם הערבי, אני לא אומר את זה על העולם האסלאמי, האמריקאים לא אומרים את זה על עצמם, הבריטים לא אומרים את זה על עצמם. אין אנשים מושלמים, אין עמים מושלמים, יש תופעות שליליות בכל עם, בכל קולקטיב. אבל לומר אני מעדיף רוצחים יהודים על רוצחים ערבים – מביך, מביך. אפילו חבר הכנסת יושב-ראש ועדת החוקה המצטיין לשעבר הגיב על האמירה הזאת, תזכיר לי מה אמרת?
גלעד קריב (העבודה):
שאני מציע שהשר בן גביר יעביר את התמונה של ברוך גולדשטיין לחבר הכנסת מלביצקי, אולי יתלה אותה בביתו.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
זו גם הצעה, הצעה מעשית בהקשר הזה. אני מצר על האמירה הזאת ואני חשבתי שהוא יחזור בו, הוא הוציא הודעה שהוא לא חוזר בו. הוא הוציא הודעה שהוא לא חוזר בו וחבל.
היו"ר ישראל אייכלר:
הזמן תם, אז ניתן לך משפט סיכום.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אנתהא אלווקת – הזמן תם. שוכרן אילכ, ראיס אל-ג'לסה – תודה רבה לך, יושב-ראש הישיבה.
היו"ר ישראל אייכלר:
חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. שמעת שביאליק כתב שיר על הגנב העברי הראשון?
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
יש יהודים גנבים?
היו"ר ישראל אייכלר:
ביאליק קיווה שיהיו.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, גם אני מצטרף לברכות, אדוני, שיהיה בהצלחה. שורד אושוויץ, הסופר הידוע פרימו לוי – אני חייב להודות, אחד הסופרים האהובים עליי – כתב את הדברים הבאים: "פשיסטים הם כל אותם משטרים ששוללים - - - את השוויון הבסיסי בין בני האדם ואת זכויותיהם השוות. ומאחר שהן היחיד והן השכבה החברתית שמהם נשללו הזכויות מסתגלים לכך רק לעיתים רחוקות, המשטר הפשיסטי חייב להשתמש באלימות או בהונאה. האלימות משמשת לחיסול מתנגדי המשטר שקיימים תמיד ואילו התרמית דרושה כדי לאשש בעיני הכפופים כי השימוש בעריצות ראוי לשבח ואפילו לגיטימי". כך בדיוק היא ממשלת ישראל, גוזרת לעצמה סמכויות נרחבות שמטרתן הפעלת אלימות והצדקתה הכוזבת, והסמכויות כבר מנוצלות בשטח לרדיפה פוליטית. רק השבוע כוחות משטרת הכיבוש, בפקודת השר לביזיון לאומני, נשלחו לפזר כנס הורים בעיסאוויה, שנערך כדי להתמודד עם מחסור במורים, תוך הונאה ותיוג הכנס ככנס טרור. עכשיו, לפני שעה קלה, מתפרסמות בתקשורת ההנחיות המופרעות החדשות של הטרוריסט המורשע, שייעצרו מניפי שלטי הסתה בהפגנות נגד הממשלה. עוד מעט יאסרו על הפגנות גם. הזהרנו בוועדה המיוחדת שדנה בנושא של פקודת המשטרה שאם ייתנו סמכויות לטרוריסט המורשע הוא ישתמש בהן למטרות של רדיפה פוליטית, והינה המציאות. אמש מצא לו השר עוד אויב מדומיין, הדגל הפלסטיני, ואסר, בניגוד לסמכותו, על הנפתו במרחב הציבורי, וגם כאן בליווי שקר נכלולי כאילו לא היה מדובר בדגלו של עם שלם הנאנק תחת כיבוש ואפרטהייד נפשעים, אלא בדגלו של ארגון טרור כביכול. אבל לא רק על העם הפלסטיני כולו מכריזה ממשלת הדם, הגזע והדמעות כעל אויב. גם התקשורת, הפרקליטות, היועץ המשפטי, האקדמיה וכמובן מערכת המשפט. כולם מוצגים כאויבי העם שמהם יש להיפרע. זה הבסיס להצעת החוק המטורללת נגד מערכת המשפט. כדברי לינקולן בנאום גטיסברג המפורסם: דמוקרטיה היא לא סתם שלטון העם, היא שלטונו של כל העם, כולל אלה החולקים על הרוב. מיהו העם בדמוקרטיה המודרנית? כל מי שנתון דרך קבע תחת שלטון מסוים ומושפע ממנו שיטתית ולפיכך מן הדין שתהיה לו השפעה על אותו שלטון. הוא העם, רק הוא וכולו. תן לי בבקשה, עוד 20 שניות.
היו"ר ישראל אייכלר:
תסכם. משפט סיכום.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
לצערי לא הספקתי, כי היה לי הרבה מה להגיד. אני רק רוצה להגיד בסופו של דבר: על אפו וחמתו של השר לביזיון לאומני והכנופיה שאיתו נפגין בכל מקום עם הדגלים של העם הכבוש, עם שלטים נגד ממשלת הדיקטטורה הפשיסטית והכובשת. לא יעזור להם, אנחנו נוכל להם.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה נמצא? השר המקשר יואב קיש, רוצה לעלות? בבקשה.
שר החינוך יואב קיש:
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברות וחברי האופוזיציה, שוב רק נותר לי להציע לכם שלפחות מאחד מכם או מאחת מכן נשמע את הגינוי המוחלט כנגד ההסתה חסרת הרסן נגד שר המשפטים יריב לוין. מי שלא ראה, פשוט בושה – נאצים וחיבורים שעל סף הצריכים להיכנס לחקירה פלילית, ולא שמעתי אף חבר כנסת מהאופוזיציה שעלה על הבמה הזאת וממש הוקיע את ההתנהגות הזאת ואת הדברים האלה. אולי אני מצפה מכם לחינם, אבל אני חושב שההתנהלות הזאת היא בושה שכך אופוזיציה מתנהלת. ויותר מזה, יש לי ביקורת קשה כלפי חבר הכנסת בני גנץ, שבחר להשתלח ולהוביל מדיניות של הסתה במקום להבין שמה שקורה פה עכשיו זה בדיוק מה שהבית הזה צריך לעשות. וזה דיון ענייני על רפורמות מאוד מאוד חשובות שיקרו בבית הזה, בוועדת החוקה בראשות חבר הכנסת רוטמן.
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
כמו שאתם עשיתם דיון ענייני.
שר החינוך יואב קיש:
זה המקום לדון בנושאים. לא דרך הסתות.
רם בן ברק (יש עתיד):
קראו לראש עירייה - - - בית קברות. מהדוכן הזה לא ראיתי שגינית. חוצפן.
שר החינוך יואב קיש:
לא דרך הסתה ולא דרך ניסיונות לייצר זרעים של פורענות. תשימו לב מה קורה בברזיל.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
חבר שלך. חברים שלך.
שר החינוך יואב קיש:
תשימו לב, חברי האופוזיציה, יש לכם אחריות בידיים.
קריאות:
- - -
גלעד קריב (העבודה):
אתה לא מתבייש אחרי מה שעשיתם פה בקדנציה הקודמת?
שר החינוך יואב קיש:
קשה לכם לשמוע את זה. אני רואה שקשה לכם. אני רואה שקשה לכם לשמוע את זה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
- - -
גלעד קריב (העבודה):
מי שחיבק את בולסונרו זה נתניהו. נתניהו זה החבר של אורבן - - -
קריאות:
- - -
שר החינוך יואב קיש:
אני רואה שקשה לכם - - -
גלעד קריב (העבודה):
אתם לא מתביישים? צבועים.
שר החינוך יואב קיש:
אני רואה שהאמת קשה וכואבת לכם, חברי האופוזיציה, אבל אתם תצטרכו להתמודד איתה. ואנחנו נשמיע לכם אותה.
רם בן ברק (יש עתיד):
קשה לנו לראות אחד כמוך על הדוכן.
קריאות:
- - -
היו"ר ישראל אייכלר:
חבר הכנסת קריב, בבקשה לתת לדבר.
שר החינוך יואב קיש:
אנחנו נשמיע לכם אותה, ואתם תשמעו אותה. ואני אומר לכם בצורה מאוד ברורה: המקום לדיונים זה בוועדות הכנסת, לא בהסתה פרועה - -
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
איפה היית בשנה האחרונה?
קריאות:
- - -
שר החינוך יואב קיש:
- - לא בלגרום לאנשים - - -
היו"ר ישראל אייכלר:
חבר הכנסת הרצנו, חבר הכנסת בליאק, בבקשה לאפשר לדובר לדבר.
שר החינוך יואב קיש:
אנחנו ראינו את הפגנת השמאל במוצאי שבת. ראינו. ראינו. ראינו את ההפגנה עם דגלי אש"ף בהפגנת השמאל.
קריאות:
- - -
שר החינוך יואב קיש:
הבנו מי פה נגד המדינה ומי בעד המדינה ומי רוצה פה מדינה פלסטינית.
גלעד קריב (העבודה):
ראש הממשלה שלך שם את זה בבלפור. תלה את הדגל הזה - - -
היו"ר ישראל אייכלר:
חבר הכנסת קריב, קריאה ראשונה בבקשה. שיהיה שקט. הדובר ידבר. זכות הדיבור לשר ניתנה בדיוק כמו לכל אחד מהחברים, ואנחנו נעמוד על זכותו לדבר.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
הוא שונא דמוקרטיה.
היו"ר ישראל אייכלר:
חבר הכנסת בליאק, קריאה ראשונה.
שר החינוך יואב קיש:
אני רואה שקשה לכם עם האמת. אנחנו נמשיך ונאמר אותה. ראינו את מי שהפגין במוצאי שבת. ראינו מי הלך בהפגנה נגד הממשלה והניף דגלים של אש"ף, וראינו איפה השמאל נמצא. התמונה הזאת הייתה ברורה לכולם. אי-אפשר היה להסתיר אותה. ואני אומר לכם: אתם בצד הלא-נכון של ההיסטוריה.
דבי ביטון (יש עתיד):
אנחנו לא נתפלא אם אתם שלחתם אותם עם הדגלים לשם.
שר החינוך יואב קיש:
עצוב לי. עצוב לי שזה הכיוון שבחרתם ללכת אליו.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
- - - אנחנו נפגין איפה שלא נוח לך.
שר החינוך יואב קיש:
חבר הכנסת גדי איזנקוט שקרא לצאת לרחובות, וראינו מי יצא: אנשים שרוצים לפעול נגד מדינת ישראל, שהדגלים שהם מובילים הם דגלי אש"ף.
דבי ביטון (יש עתיד):
זה השתולים ששלחתם
שר החינוך יואב קיש:
אלה ההפגנות. זו הליבה. זה הכיוון שאתם הולכים אליו.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
זה שקר. זה שקר - - -
דבי ביטון (יש עתיד):
אנחנו מדינת ישראל היפה, זה ההבדל. לא מושחתת.
שר החינוך יואב קיש:
מהצד השני, אנחנו הקמנו ממשלה שנשענת בצורה ברורה על הימין הלאומי, ממשלת ימין.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
שמעתי שלקחו לך שר אחד. הכול בסדר?
שר החינוך יואב קיש:
וכן, ביקשתם בחודש האחרון שנקים ממשלה. אז הינה, יש ממשלה, והממשלה באה לשלוט, ואנחנו גם נמשול, ואנחנו גם לא רואים שום צורך לבוא ולהתנצל. נגמר האירוע הזה. דבר אחד טוב אתם העברתם: הראיתם היטב איך צריך להתנהג, ואת הדבר הזה לא תוכלו לקחת לאחור. ואנחנו נוביל בכל תחום ותחום את הרפורמות שכל כך נדרשות, שהימין מוביל. והרפורמה הראשונה זו הרפורמה במערכת המשפט - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
בושה וחרפה. הרס מערכת המשפט.
שר החינוך יואב קיש:
- - שהרפורמה הזאת היא חיונית לדמוקרטיה הישראלית.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אתם הורסים את הדמוקרטיה. אתם הורסים אותה.
היו"ר ישראל אייכלר:
חבר הכנסת הרצנו, קריאה ראשונה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אני לא אשתוק כשאתה מדבר שקרים מעל הדוכן. זו הדמוקרטיה היחידה בעולם שבה הרוב כול יכול.
היו"ר ישראל אייכלר:
חבר הכנסת הרצנו, אני רואה שאתה רוצה לצאת לשתות משהו.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אני לא רוצה. אני רוצה - - -
היו"ר ישראל אייכלר:
אתה בקריאה ראשונה. אל תחכה שנגיד שנייה.
שר החינוך יואב קיש:
כדי שמדינת ישראל תחזור להיות דמוקרטיה אחרי שהמטוטלת זזה.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
ביביקרטיה התכוונת. לביביקרטיה אתם הופכים אותנו. חצוף.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
- - -
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
הדמוקרטיה - - -
היו"ר ישראל אייכלר:
חבר הכנסת כסיף, תן לדבר.
שר החינוך יואב קיש:
אנחנו נוביל רפורמה משפטית שתחזיר את מדינת ישראל להיות דמוקרטיה, שתחזיר את האיזון בין הרשויות - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
איזה איזונים? מי יפקח על הכנסת?
שר החינוך יואב קיש:
- - שתייצר שוויון שכל כך היה צריך בשנים האחרונות, שהופר ברגל גסה ובוטה על ידי הרשות השופטת.
דבי ביטון (יש עתיד):
קיש, תמיד תזכור שאתה שר חינוך ולא - - -
שר החינוך יואב קיש:
ואני חייב להקריא לכם משהו מעניין. מכיוון שאתם טוענים וחוששים כאילו - - -
קריאות:
ביביקרטיה. ביביקרטיה. ביביקרטיה.
היו"ר ישראל אייכלר:
חברת הכנסת מיכל שיר, קריאה ראשונה. חברת הכנסת הרצנו, קריאה שנייה.
שר החינוך יואב קיש:
אני רוצה לקרוא לכם מאמר שפורסם בניוזוויק: Israel's Judicial Reform Will Strengthen Its Democracy. זו האמת הפשוטה. הרפורמה במערכת המשפט במדינת ישראל תחזק את הדמוקרטיה הישראלית. לשם אנחנו צועדים – להחזיר את השלטון למה שצריך להיות, שיש פה שלוש רשויות, שכל אחת עוסקת בתחומה, ולא עכשיו הרשות השופטת הופכת להיות הרשות המחוקקת והרשות המבצעת, כשאין להם לא סמכות ולא אחריות, אבל הם לוקחים את כל הדברים האלה מהרשויות האחרות. אנחנו נעשה את הרפורמה הזאת בשום שכל, נוביל הליכי חקיקה בבית הזה תחת הוועדה שלכך היא נועדה, ועדת החוקה, חוק ומשפט, ונקדם את ההליכים האלה בצורה מבוקרת, עם דיאלוג. ובסוף, כן, יהיו החלטות, וזה התפקיד של הבית הזה – לקחת החלטות וליישם אותן. ובאמירה זו אני אסיים ואומר שאנחנו ברפורמה המשפטית הזו נחזיר את הדמוקרטיה לעם ישראל. תודה רבה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה לשר המקשר. אנחנו ניגשים להצבעה על החלטת הממשלה בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה לשנות את חלוקת התפקידים בממשלה כך שהשר איתמר בן גביר יכהן גם בתפקיד השר לחיזוק וקידום קהילתי, וזאת עד למועד שבו ייכנס לתוקף ביטול המשרד לחיזוק וקידום קהילתי. יש בקשה של 20 חברי כנסת להצבעה שמית. מזכיר הכנסת דן מרזוק, בבקשה, להקריא את השמות. הצבעה שמית
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– בעד
יולי יואל אדלשטיין– בעד
אמיר אוחנה– בעד
ינון אזולאי– בעד
גדי איזנקוט– נגד
ישראל אייכלר– בעד
דן אילוז– בעד
ואליד אל הואשלה– נגד
קארין אלהרר– נגד
זאב אלקין– נגד
דוד אמסלם– בעד
אופיר אקוניס– בעד
משה ארבל– בעד
יעקב אשר– אינו נוכח
אוריאל בוסו– בעד
דבי ביטון– נגד
חיים ביטון– בעד
מיכאל מרדכי ביטון– נגד
דוד ביטן– בעד
בועז ביסמוט– בעד
ולדימיר בליאק– נגד
מירב בן ארי– נגד
רם בן ברק– אינו נוכח
איתמר בן גביר– בעד
אברהם בצלאל– בעד
אורנה ברביבאי– אינה נוכחת
ניר ברקת– בעד
טלי גוטליב– בעד
מאי גולן– אינה נוכחת
יואב גלנט– בעד
גילה גמליאל– בעד
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– בעד
סימון דוידסון– נגד
אבי דיכטר– בעד
גלית דיסטל אטבריאן– בעד
אלי דלל– בעד
דני דנון– בעד
שלום דנינו– בעד
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
שרן מרים השכל– נגד
ניסים ואטורי– בעד
מיכל מרים וולדיגר– בעד
יצחק שמעון וסרלאוף– בעד
יאסר חוג'יראת– נגד
אימאן ח'טיב יאסין– נגד
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– נגד
משה טור פז– נגד
אחמד טיבי– נגד
יוסף טייב– בעד
אוהד טל– בעד
יעקב טסלר– אינו נוכח
חילי טרופר– נגד
אלי כהן– בעד
אלמוג כהן– בעד
מאיר כהן– נגד
מירב כהן– נגד
מתן כהנא– נגד
עופר כסיף– נגד
אופיר כץ– בעד
ישראל כץ– בעד
רון כץ– נגד
יוראי להב הרצנו– נגד
מיקי לוי– בעד
יריב לוין– בעד
נעמה לזימי– נגד
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי– נגד
מרב מיכאלי– נגד
יונתן מישרקי– בעד
חנוך דב מלביצקי– בעד
יוליה מלינובסקי– נגד
מיכאל מלכיאלי– בעד
אבי מעוז– בעד
אורי מקלב– בעד
יעקב מרגי– בעד
שרון ניר– נגד
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– נגד
יבגני סובה– נגד
משה סולומון– בעד
לימור סון הר מלך– בעד
אופיר סופר– בעד
אורית מלכה סטרוק– בעד
בצלאל סמוטריץ'– בעד
משה סעדה– בעד
גדעון סער– נגד
מנסור עבאס– נגד
איימן עודה– נגד
יוסף עטאונה– נגד
חוה אתי עטייה– בעד
חמד עמאר– נגד
צביקה פוגל– בעד
עודד פורר– נגד
יצחק פינדרוס– בעד
מאיר פרוש– בעד
יסמין פרידמן– נגד
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי– נגד
יואב קיש– בעד
אריאל קלנר– בעד
יצחק קרויזר– בעד
גלעד קריב– נגד
שלמה קרעי– בעד
אליהו רביבו– בעד
מירי מרים רגב– בעד
שמחה רוטמן– בעד
עידן רול– נגד
יואל רזבוזוב– אינו נוכח
אפרת רייטן מרום– נגד
יפעת שאשא ביטון– נגד
אלון שוסטר– נגד
אלעזר שטרן– נגד
עמיחי שיקלי– בעד
מיכל שיר סגמן– נגד
נאור שירי– נגד
עאידה תומא סלימאן– נגד
פנינה תמנו– אינה נוכחת
היו"ר ישראל אייכלר:
המזכיר יקרא שוב בשמות האנשים שלא היו פה.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
יעקב אשר– בעד
רם בן ברק– נגד
אורנה ברביבאי– אינה נוכחת
מאי גולן– בעד
בנימין גנץ– אינו נוכח
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
ווליד טאהא– אינו נוכח
יעקב טסלר– אינו נוכח
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
בנימין נתניהו– אינו נוכח
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
יואל רזבוזוב– אינו נוכח
היו"ר ישראל אייכלר:
האם יש חבר כנסת שנמצא באולם ועוד לא הצביע ורוצה להצביע? אין אף אחד, תמה ההצבעה. נא לסכם. רבותיי, תוצאות ההצבעה: 62 בעד, 47 נגד, אין נמנעים. אני קובע שהחלטת הממשלה התקבלה ואושרה על ידי הכנסת.
היו"ר ישראל אייכלר:
אנחנו עוברים לסעיף הבא על סדר-היום – בחירת ועדות לפי הצעת ועדת הכנסת. יציג את ההצעה חבר הכנסת אופיר כץ, יושב-ראש ועדת הכנסת. בבקשה, אדוני, לרשותך עשר דקות.
אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אבקש להודיע על איוש חברים וחילופי אישים בוועדות הבאות: בוועדת הכנסת – מטעם סיעת הליכוד יכהנו חברי הכנסת חנוך מלביצקי, בועז ביסמוט, משה סעדה ואריאל קלנר; מטעם סיעת חד"ש-תע"ל יכהן חבר הכנסת אחמד טיבי. כמו כן, מטעם סיעת ישראל ביתנו, במקום חבר הכנסת עודד פורר תכהן חברת הכנסת שרון ניר. בוועדת הכספים – מטעם סיעת הליכוד יכהנו חברי הכנסת דני דנון, אליהו רביבו, חנוך מלביצקי ואלי דלל. כמו כן, חברי הכנסת אופיר כץ ואתי עטייה יכהנו כממלאי מקום קבועים בוועדה. בוועדת הכלכלה – מטעם סיעת הליכוד יכהנו חברי הכנסת דוד ביטן, שלום דנינו, אלי דלל, דן אילוז ואריאל קלנר. בוועדת החוץ והביטחון – מטעם סיעת הליכוד יכהנו חברי הכנסת דוד אמסלם, יולי יואל אדלשטיין, ניסים ואטורי, שלום דנינו ובועז ביסמוט. ממלאי מקום קבועים מטעם סיעת הליכוד: חברי הכנסת טלי גוטליב וחנוך מלביצקי; מטעם סיעת העבודה – חבר הכנסת גלעד קריב; מטעם סיעת עוצמה יהודית – חבר הכנסת צביקה פוגל. ועדת הפנים והגנת הסביבה – מטעם סיעת הליכוד יכהנו חברי הכנסת אליהו רביבו, חנוך מלביצקי, ניסים ואטורי ואתי חוה עטייה. בוועדת החוקה, חוק ומשפט – מטעם סיעת הליכוד יכהנו חברי הכנסת טלי גוטליב, חנוך מלביצקי, משה סעדה ואריאל קלנר; מטעם סיעת העבודה – חבר הכנסת גלעד קריב. ועדת העלייה והקליטה – מטעם סיעת הליכוד – חברי הכנסת דוד ביטן, בועז ביסמוט, דן אילוז ואריאל קלנר; מטעם סיעת העבודה – חבר הכנסת גלעד קריב. עוד יצוין כי בהמשך להחלטת הוועדה המסדרת מיום י"א בטבת התשפ"ג, 4 בינואר 2023, ראשות ועדת העלייה והקליטה תחולק כך שיושב-ראש מסיעת ישראל ביתנו יכהן במחצית הראשונה של הקדנציה, ולאחר מכן ייבחר יושב-ראש מסיעת העבודה. ועדת החינוך, התרבות והספורט – מטעם סיעת הליכוד – חברי הכנסת חנוך מלביצקי, דן אילוז, אריאל קלנר ואתי חוה עטייה; מטעם סיעת העבודה – חברת הכנסת נעמה לזימי. ועדת העבודה והרווחה – מטעם סיעת הליכוד – חברות הכנסת טלי גוטליב ואתי חוה עטייה ושני חברי כנסת נוספים; מטעם סיעת העבודה – חברת הכנסת אפרת רייטן. הוועדה לביקורת המדינה – מטעם סיעת הליכוד – חברי הכנסת אליהו רביבו, טלי גוטליב, חנוך מלביצקי ומשה סעדה. הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי – מטעם סיעת הליכוד – חברי הכנסת אליהו רביבו ואלי דלל. ועדת המדע והטכנולוגיה – מטעם סיעת הליכוד – חברי הכנסת ניסים ואטורי ושלום דנינו.
אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):
זו הייתה הודעה, אדוני היושב-ראש, ועכשיו להצבעה. אני מתכבד להביא לאישור הכנסת את הצעת ועדת הכנסת להקמת הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל, וכן שלוש ועדות מיוחדות שיכהנו בכל תקופת כהונתה של הכנסת העשרים-וחמש. יושבי-ראש הוועדות ייבחרו על ידי הוועדות עצמן, לפי המלצת ועדת הכנסת. אבקש לציין כי בעת הדיון בוועדת הכנסת נאמר כי הוקמו שלוש ועדות מיוחדות נוספות בראשות האופוזיציה בנושאים שעליהם יוסכם בין הקואליציה לאופוזיציה, וכן תוקם גם הוועדה המיוחדת לעובדים זרים בראשות הקואליציה. הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל – חוק קרן לאזרחי ישראל קובע כי תוקם ועדה של הכנסת לפיקוח על הקרן ועל יישום הוראות חוק זה, ויהיו נתונות לה הסמכויות הקבועות בחוק זה בלבד. חברי הוועדה לפיקוח על הקרן ייבחרו על ידי הכנסת לפי הצעת ועדת הכנסת. מספר חברי הוועדה לפיקוח על הקרן לא יעלה על תשעה, והרכב הוועדה ייקבע בהתחשב בהרכב הסיעתי של הכנסת ובגודל הסיעות. בהתאם להוראות החוק בוועדה, יכהנו תשעה חברי כנסת על פי ההרכב הבא: סיעת הליכוד – שלושה חברים: ניסים ואטורי ושני חברים נוספים; סיעת יש עתיד – שני חברים; סיעת המחנה הממלכתי – מיכאל ביטון; סיעת ש"ס – חבר אחד; סיעת עוצמה יהודית – חברה אחת: לימור סון הר מלך; סיעת ישראל ביתנו – אביגדור ליברמן. מוצע כי יושבת-ראש הוועדה תהיה חברת הכנסת לימור סון הר מלך. עוד יצוין כי ראשות הוועדה תחולק כך שיושב-ראש מסיעת עוצמה יהודית יכהן במחצית הראשונה של הקדנציה, ולאחר מכן ייבחר יושב-ראש מסיעת הליכוד. ואלה הן שלושת הוועדות המיוחדות המוצעות לפי סעיף 108 לתקנון הכנסת: הוועדה המיוחדת לפניות הציבור – סמכויות הוועדה: טיפול ומתן מענה שוטף לפניות הציבור שמגיעות לוועדה מאזרחים ומארגונים; קיום קשר שוטף עם משרדי הממשלה ועם נציבי פניות הציבור בגופים שונים, תוך הבטחת זכויותיהם וסמכויותיהם לטיפול בפניות הציבור במוסדותיהם; הסדרת נושא הטיפול בפניות הציבור במוסדות הממשלתיים והציבוריים לשם קביעת נורמות טיפול אחידות ככל האפשר בין הגופים שעוסקים בנושא. שמירה והגנה על מקבלי שירותים ציבוריים,יצירת שיתוף פעולה עם משרדי הממשלה וגורמים שונים בניסיון להיטיב את השירות הניתן לאזרח; קיום דיונים בנושאים מגוונים הנוגעים למצוקות הפרט, הצרכנים ומקבלי השירותים הציבוריים. הרכב הוועדה – בוועדה יכהנו תשעה חברי כנסת, על פי ההרכב הבא: סיעת הליכוד – שלושה חברים; סיעת יש עתיד – שני חברים; סיעת ש"ס – חבר אחד: אברהם בצלאל; סיעת יהדות התורה – חבר אחד: יצחק פינדרוס; סיעת המחנה הממלכתי – חבר אחד: מיכאל ביטון; סיעת רע"מ – חבר אחד: מנסור עבאס. מוצע כי יושב-ראש הוועדה יהיה חבר הכנסת יצחק פינדרוס, מטעם סיעת יהדות התורה. הוועדה המיוחדת לזכויות הילד – סמכויות הוועדה: הגנה על ילדים וקידום מעמד ילדים ובני נוער במטרה לממש את זכויותיהם ברוח האמנה הבין-לאומית לזכויות הילד, לרבות מימוש העקרונות של טובת הילד, אי-הפליה ועקרון השוויון, הזכות להתפתחות בתנאים נאותים, הזכות של ילדים ובני נוער להשמיע את דעתם בעניינים הנוגעים להם וזכותם של ילדים ובני נוער נפגעי עבירה לטיפול ולשיקום הולם. הרכב הוועדה – בוועדה יכהנו תשעה חברי כנסת, על פי ההרכב הבא: סיעת הליכוד – שלושה חברים: טלי גוטליב, אלי דלל ונציג נוסף; סיעת יש עתיד – שני חברים; סיעת המחנה הממלכתי – חברה אחת: פנינה תמנו; סיעת ש"ס – חבר אחד: יוסי טייב; סיעת יהדות התורה – חבר אחד; סיעת חד"ש תע"ל – חברה אחד: עאידה תומא סלימאן. מוצע כי יושב-ראש הוועדה יהיה מטעם הליכוד. הוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול – סמכויות הוועדה: מדיניות ציבורית הסברתית וחינוכית ופעולות אכיפה לצמצום השימוש לרעה בסמים מסוכנים; הליכי טיפול ושיקום של התמכרויות לסמים ולאלכוהול; בחינת המדיניות הממשלתית והגישות השונות בנוגע להתמכרויות; המשך ליווי ואסדרת תחום הקנביס בישראל ואי-הפללה. הרכב הוועדה – בוועדה יכהנו תשעה חברי כנסת, על פי ההרכב הבא: סיעת הליכוד – שני חברים; סיעת יש עתיד – שני חברים; סיעת המחנה הממלכתי – חברה אחת: שרן השכל; סיעת ש"ס – חבר אחד; סיעת הציונות הדתית – חבר אחד; סיעת עוצמה יהודית – חבר אחד: יצחק קרויזר; סיעת חד"ש תע"ל: חבר אחד. מוצע כי יושב-ראש הוועדה יהיה מטעם הליכוד. אבקש כי הכנסת תאשר את הצעת ועדת הכנסת בדבר הרכב הוועדות וסמכויותיהן בכנסת העשרים-וחמש, תודה רבה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה ליושב-ראש ועדת הכנסת. אנחנו עוברים עכשיו לדיון האישי, ראשונת הדוברים בדיון, חברת הכנסת מירב כהן. כל אחד שלוש דקות.
מירב כהן (יש עתיד):
כבוד היושב-ראש, אני בחרתי להביא קטע מנאומו של מנחם בגין כאן במליאה הזו, ודבריו רלוונטיים ואקטואליים מתמיד.
היו"ר ישראל אייכלר:
רשימת הדוברים סגורה.
מירב כהן (יש עתיד):
"מראשית תקומת המדינה טענו להפרדת הרשויות. אבל אם באים אנשים שהם הרשות המבצעת והם נוטלים לידיהם את הזכות לשיפוט – כלומר, קודם כול הם מחסלים את התיאוריה של הפרדת הסמכויות בין הסמכות השופטת ובין הסמכות המבצעת – כלום יש רצינות לטענתם של אנשים אלה להפרדת רשויות? "כל ערכה – מבחינת זכויות האדם והאזרח – של הדוקטרינה על הפרדת הרשויות היא בעיקר להפרדה בין הרשות השופטת ובין הרשות המבצעת, כי אם הרשות המבצעת נוטלת לעצמה זכויות שיפוט, כלומר אם הנאשם והמאשים הופך להיות באותו מעמד גם שופט, אז חסל סדר החירות במדינה. האמת היא כי אין הפרדה מוחלטת בין הרשות המחוקקת והרשות המבצעת, אף לא תחת משטר נשיאותי הקיים באמריקה, משום שהממשלה מציעה חוקים, והרוב בבית המחוקקים מאשרם או מפילם. מכל מקום יש תמיד שיתוף פעולה מלא והדוק מאוד בין הרשות המחוקקת והרשות המבצעת. עיקר ההפרדה היא בין הרשות השופטת לבין שאר הרשויות במדינה". אלה דברים מדהימים שאמר מנחם בגין בנאום בכנסת, כאן, ב-1951, על החשיבות של העצמאות של מערכת המשפט. תראו עד כמה זה רלוונטי.
משה סעדה (הליכוד):
- - -
מירב כהן (יש עתיד):
הוא מרחיק ואומר - - -
משה סעדה (הליכוד):
מירב, חברי כנסת - - -
מירב כהן (יש עתיד):
"אם הרשות" – אני חוזרת על המשפט החשוב של מנחם בגין.
משה סעדה (הליכוד):
- - -
מירב כהן (יש עתיד):
אל תיתנו לי כבוד, תנו למנחם בגין כבוד.
היו"ר ישראל אייכלר:
חבר הכנסת סעדה, אתה יכול לעלות ולהשיב.
מירב כהן (יש עתיד):
"אם הרשות המבצעת נותנת לעצמה זכויות שיפוט, כלומר, אם הנאשם והמאשים הופך להיות באותו מעמד גם שופט, אז חסל סדר החירות במדינה". מנחם בגין, 1951. תודה.
משה סעדה (הליכוד):
מירב, מי - - - את השופטים, הכנסת בחרה את השופטים.
היו"ר ישראל אייכלר:
חברת הכנסת נעמה לזימי.
משה סעדה (הליכוד):
תקראי את זה רחב.
היו"ר ישראל אייכלר:
נעמה לזימי נמצאת? אנחנו עוברים לחבר הכנסת משה גפני – לא נמצא; חבר הכנסת אבי מעוז – לא נמצא. חבר הכנסת עופר כסיף נמצא?
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
כן.
היו"ר ישראל אייכלר:
יעלה ויבוא.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, בוועדה המיוחדת שהייתה כדי לדון בפקודת המשטרה, אני ועוד כמה חברים הזהרנו והתרענו שהשינוי של הפקודה מסוכן, הרסני, ואני אוסיף עכשיו – רצחני. כי מה שפקודת המשטרה או השינוי שנעשה, שהעביר סמכויות לשר – באופן כללי זה כל זר, כל אדם פוליטי – אבל בטח ובטח כשמדובר על פשיסט, גזען, טרוריסט מורשע, איש מתועב - - -
קריאה:
על מי אתה מדבר?
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
אפילו המילה "איש" לא מתאימה לו. יצור מתועב, גזען, שחגג טבח של עשרות מתפללים - -
משה סעדה (הליכוד):
בוא'נה, חברים שלך חגגו את הרצח של החייל.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
- - וקיבל לידיים שלו סמכות בחוק.
משה סעדה (הליכוד):
טול קורה מבין עיניך, חברים שלך חגגו - - - של רוצח של חייל. טול קורה מבין עיניך.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
קיבל סמכות בחוק להתוות מדיניות שתקבע את מי חוקרים ואת מי לא - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
תומך טרור, אתה תומך טרור.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
- - שתקבע מי זכאי להפגין ומי לא. שתקבע - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
- - -
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
- - למי יש זכויות ולמי לא.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אתה תרנגול תומך טרור.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
החלאה הזה - -
קריאה:
אתה חלאה.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
- - כבר בערב אחד - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אתה חלאה - - -
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
- - בנוסף למה שכבר עשה בימים האחרונים.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אתה חלאה ארורה, אתה תומך טרור.
היו"ר ישראל אייכלר:
חבר הכנסת אלמוג.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
חלאה ארורה, ארור תהיה.
היו"ר ישראל אייכלר:
רק רגע, אני רוצה לדעת אם לפי התקנון מותר לקרוא לחבר כנסת ולשר "חלאה", "טרוריסט" וכל הדברים שאתה מנית.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
יש לו כבר בוועדת האתיקה. הוא קרא לנו נאצים. בשבוע שעבר הוא קרא לי נאצי.
היו"ר ישראל אייכלר:
אני חושב שלפי התקנון - - -
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
הוא יכול להגיד מה שהוא רוצה.
היו"ר ישראל אייכלר:
אני עוצר לך רגע את השעון. רק שנייה, אלמוג. חבר הכנסת כסיף, אני רוצה לומר לך, עד כמה שהתקנון מוכר לי, זה לא לפי התקנון שאתה יכול לקרוא לשר "חלאה", "פשיסט" – מה עוד אמרת?
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
קודם כול, אני אקרא לו כי זאת המציאות.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
לך לסוריה, לך לסוריה.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
הוא והכנופיה המתועבת הזאת שלו - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אתה חלאה ארורה.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
- - כולל האפס הזה - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
ארור.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
- - קוראים לנו השכם והערב "בוגדים", "עוכרי ישראל" - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אתה אפס, אתה אפס.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
- - ומה שאתה לא רוצה, ואותם לא משתיקים. אותם לא משתיקים - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אתה אפס.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
- - את חבורת האפסים הזאת, את הזבלה הזה, הגזען.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
סמרטוט.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
הגזען הבריון הזה, זה שהתעלל באנשים כפותים - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
יאללה, ברה, ברה - - - ברה, יא - - -
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
להם נותנים לדבר ולי לא? מה זה הדבר הזה?
היו"ר ישראל אייכלר:
אני ביקשתי.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
בושה וחרפה.
היו"ר ישראל אייכלר:
ביקשתי מהמזכירה לבדוק אם מותר להגיד דברים כאלה.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
- - - ברה.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
אתה לא מתבייש, זה מה שאתה - - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אתם הולכים.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
אתה אפס.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
לך, לך.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
- - אתם אורחים - - - אורח.
היו"ר ישראל אייכלר:
חבר הכנסת אלמוג כהן, אתה עוצר את הדיון כי אני מבקש לאפשר לו לסיים.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
זה כבוד לי לעצור את הדיון.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
החוק הזה, שהוא חוק פשיסטי במהותו, נתן לשר – אמרתי בהתחלה שלא משנה איזה שר, גם בוועדה אמרתי שאם זה היה מישהו בהשקפותיי הייתי מתנגד, על אחת כמה וכמה כשנותנים את זה לפשיסט נאלח, אלים, שבעד רצח, בעד רצח עם - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אתה בעד רצח יהודים.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
- - שהוא מקבל לידיים שלו את הסמכות להתוות מדיניות. תראו מה יוצא מזה ביום אחד, תראו מה ביום אחד הוא עושה?
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אתה בקרוב לא תהיה פה, אתה לא תהיה פה.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
ביום אחד הוא מודיע לשים מכת"זיות נגד מפגינים שלווים בתל אביב.
משה סעדה (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, תעצור את זה. איפה - - - במדינת ישראל - - -
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
ביום אחד הוא אומר שצריך לעצור מי שמניף שלטים שלא נראים לו.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
תורידו את הנבלה. תורידו את הנבלה הזאת.
קריאות:
- - -
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
אני מסיים, עוד משפט. לא, לא, הם הפריעו לי כל הזמן.
היו"ר ישראל אייכלר:
אני יודע, אבל נתתי לך - - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
לך לסוריה, ברה. ברה.
משה סעדה (הליכוד):
תורידו אותו. הוא לא יכול לקרוא לשר רוצח.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
אני מסיים, רגע, משפט אחרון.
משה סעדה (הליכוד):
היושב-ראש, הוא לא יכול לקרוא לשר רוצח.
היו"ר ישראל אייכלר:
אתה מסיים עם משפט אחרון.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
העיתונאי ברק רביד - -
משה סעדה (הליכוד):
אל תיתנו לו לדבר. אין - - -
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
- - כתב היום שלמרות שזה נשמע מטורף, בקרוב גם הוא ייתן הוראות לירות באש חיה נגד מפגינים.
משה סעדה (הליכוד):
תפסיק עם הדברים האלה.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
ואתם מאפשרים את זה.
משה סעדה (הליכוד):
מספיק עם השקרים האלה. מספיק עם השקרים האלה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
לך לסוריה. לסוריה.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
זה על הראש שלכם. זה על הידיים שלכם.
קריאות:
- - -
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
יהיה פה רצח, והשר המקשר המתבכיין מדבר פה על הסתה?
היו"ר ישראל אייכלר:
חבר הכנסת עופר כסיף.
משה סעדה (הליכוד):
די לשקר. די לשקר.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
הסתה? במשך שנים מסיתים.
קריאות:
- - -
היו"ר ישראל אייכלר:
עופר.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
בושה וחרפה.
קריאות:
- - -
משה סעדה (הליכוד):
די להסית.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
חבורה של אפסים.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
ברה - - - אתה - - - זה מה שאתה, אפס.
היו"ר ישראל אייכלר:
רבותיי, אני רוצה להקריא לכם את הסעיף בתקנון הכנסת, סעיף (ד). אומנם יש חופש ביטוי, אבל בסעיף (ד) כתוב: "חבר הכנסת ידבר במליאת הכנסת בצורה הולמת, בלשון מקובלת ובאופן השומר" - - -
משה סעדה (הליכוד):
אתם לא מתביישים ללחוץ את היד? רם ברק, אתה לא מתבייש ללחוץ לו את היד? סגן ראש המוסד, למי אתה לוחץ את היד? למי שמכנה שר רוצח?
היו"ר ישראל אייכלר:
חבר הכנסת סעדה, אתה מפריע לי.
משה סעדה (הליכוד):
בושה, בושה.
היו"ר ישראל אייכלר:
חבר הכנסת סעדה, אל תפריע לי, אני מקריא מתקנון הכנסת, בבקשה.
קריאה:
זה משנה לראש המוסד, תהיה מדויק. משנה לראש המוסד.
היו"ר ישראל אייכלר:
"חבר הכנסת ידבר במליאת הכנסת בצורה הולמת, בלשון מקובלת" - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - תומך טרור - - -
היו"ר ישראל אייכלר:
חברת הכנסת גוטליב.
קריאות:
- - -
היו"ר ישראל אייכלר:
חברת הכנסת גוטליב.
היו"ר ישראל אייכלר:
עכשיו אני מבקש, מי שיפריע לי – אני מוציא אותו, פשוט מאוד. אל תנסו אותי, טוב? "חבר הכנסת ידבר במליאת הכנסת בצורה הולמת, בלשון מקובלת ובאופן השומר על כבוד הכנסת, ולא יעשה במליאה מעשה שיש בו פגיעה בכבוד הכנסת, בכבוד אחד מחבריה או בסדר דיוניה". השאלה היא האם "פשיסט", "חלאה" - - -
משה סעדה (הליכוד):
"רוצח". הוא אמר "רוצח".
היו"ר ישראל אייכלר:
"רוצח המונים" או "תומך ברצח המונים", האם זה כלול?
קריאות:
- - -
היו"ר ישראל אייכלר:
אני מציע שכשתקום ועדת האתיקה – לעשות דיון שם בעניין.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
מה זה קשור? מה זה קשור לכבוד? זה דיון פוליטי.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
כן, זאת המציאות, זאת האמת.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
היי, ברה, יאללה. היי, אתה אורח. לך מפה, אורח.
היו"ר ישראל אייכלר:
אז אם הוא צעק לך את זה, גם זה צריך להגיע לוועדת האתיקה.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
אז תרשום את זה שהוא קרא לי - - -
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
אה, עכשיו בוועדת האתיקה. ומובן שהוא יגיד שזה היה. בושה - - -
היו"ר ישראל אייכלר:
עכשיו אנחנו עוברים לדיון הבא. חברת הכנסת מירב בן ארי.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, מתוך ותק - -
קריאות:
- - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אוה, תראו, מנהל השהידים, "מתוך ותק". זאת התקלה שלכם.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
- - אתה אמור לנהל את הישיבה משני הצדדים, גם פה וגם שם.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
מנהל השהידים - - - תתבייש.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
תסתום את הפה. התקנון חל על כולם. חל על כולם.
היו"ר ישראל אייכלר:
כן, כן, בהחלט. חבר הכנסת טיבי, סגן יושב-ראש הכנסת לשעבר, גם לעתיד.
טלי גוטליב (הליכוד):
לשעבר - - -
היו"ר ישראל אייכלר:
אני מקבל את זה שאצלי אין הבדל בין צד ימין לצד שמאל. אני מאפס את השעון. עכשיו מי שיפריע, אני פשוט אקרא אותו בקריאה ראשונה. בבקשה, עכשיו פתחתי את השעון.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תודה. תודה רבה לך, אדוני.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
- - -
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
- - - מהראש שלך. אתה מבין את הבלעקס?
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אתה עובד עם שתי הצדדים.
היו"ר ישראל אייכלר:
אני מבקש, חבר הכנסת - - -
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אתה מבין את הבלעקס?
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אתה עובד עם שתי הצדדים.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
חתיכת עילג, תלמד עברית – משני הצדדים.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אתה עובד עם שני הצדדים. אתה סוכן כפול. אתה סוכן כפול.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
תלמד עברית, יא עילג.
היו"ר ישראל אייכלר:
חבר הכנסת אלמוג כהן וחבר הכנסת אחמד טיבי, אני מבקש להפסיק את הדו-שיח. הסדרנים כבר מוכנים, אני לא רוצה להוציא.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אנחנו יודעים את זה.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
ואתה אפס כפול. אתה יודע מה זה אפס כפול? בית שימוש.
היו"ר ישראל אייכלר:
כשחברת הכנסת בן ארי מדברת, נא לשמוע, נא לשמוע אותה. בבקשה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, האמת שתכננתי לדבר על משהו אחר, אבל אי-אפשר שלא - - -
משה סעדה (הליכוד):
אי-אפשר שלא.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אי-אפשר. תשמע, אני מסוג האנשים שכשקראו לי חלאת אדם פה, וכשקראו לי תרנגולת, וכשקראו לי בכל מיני ביטויים מעליבים, לא עליתי לפה ועלבתי בצד השני. אתה יודע למה? כי בסוף בסוף הוא גם ככה יצא קטן. אין צורך עוד להגדיש את הסאה. ואתה יודע מה עליתי ואמרתי?
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
הגישה הזאת לא עבדה הרבה שנים.
מירב בן ארי (יש עתיד):
שנייה, שנייה.
היו"ר ישראל אייכלר:
אלמוג, תן לדבר. חברת הכנסת - - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
- - -
היו"ר ישראל אייכלר:
אתה רוצה לריב איתה גם?
מירב בן ארי (יש עתיד):
תקשיב, אתה יכול לקבל ואתה יכול לא לקבל. אני גם אומרת את זה להם, גם זה שעופר כסיף בא עומד פה וצועק "זבלה", זה גם לא מתאים. זה לא מתאים.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
הוא צעק "רוצח".
מירב בן ארי (יש עתיד):
שנייה, רגע. גם אין לי שום צד, כי אני חטפתי משני הצדדים. כי מאלה אני ימנית, ואצלו הוא קרא לי כהניסטית. בוא, כבר עברתי הכול פה. אבל אני אומרת שבסוף אף אחד לא מרוויח מזה. הציבור מסתכל על זה, רואה את זה, נגעל מזה. נגעל מזה. אז סבבה, נכון, יש כאן הרבה יצרים והרבה הרבה אמוציות, אבל יש כאן אנשים. אתה יודע, אתה מגיע למצב שאתה הולך לבתי ספר, אתה שואל בבתי ספר: מי רוצה להיות חבר כנסת? אף אחד לא מצביע.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
עושים בשכל.
מירב בן ארי (יש עתיד):
מה זה "עושים בשכל"? אבל אתה יושב פה.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
מירב, אל תטיפו לנו מוסר.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אבל אתה יושב פה.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אל תטיפו לנו מוסר.
היו"ר ישראל אייכלר:
אלמוג, חבר הכנסת כהן, חבר הכנסת כהן.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אז תכבד את המקום הזה.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
לכי - - - שהידים. איך את יכולה לקבל אותו - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
לי אתה אומר? לי אתה אומר?
היו"ר ישראל אייכלר:
חבר הכנסת כהן.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
זה שיש תקלה הרבה שנים זה לא מכשיר את התקלה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תגיד לי, נראה לך - - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
זה לא מכשיר את התקלה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אבל הינה, אני אומרת - - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
- - -
היו"ר ישראל אייכלר:
חבר הכנסת כהן, קריאה ראשונה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אם אתה חושב לרגע שאין לי מספיק כריזמה או מנהיגות לשבת פה ולעלוב באחרים אתה מתבלבל. אני בכנסת הזאת - - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אל תטיפו לנו מוסר.
מירב בן ארי (יש עתיד):
סליחה, לא, לא, אל תיתן לי טיפים איך להתנהג.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
את אל תיתני לי טיפים.
מירב בן ארי (יש עתיד):
לא, אני אתן לך, כי לא דיברתי עליך בכלל.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
את אל תיתני לי טיפים. אני אעמוד על הדם של האחים שלי. אני אעמוד על הדם של חיית הטרור הזאת.
מירב בן ארי (יש עתיד):
זה – אין עם מי לדבר, אין אף אחד בבית.
היו"ר ישראל אייכלר:
חבר הכנסת כהן, אני מבקש, אם אתה יכול לצאת לשתות משהו, אבל אתה בקריאה ראשונה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
באמת, על מה כל הבלגן הזה? אבל, משה, אני חטפתי בעצמי אמירות קשות, והינה אני אומרת לך - - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
- - - שהידים האלה צריכים להיות פה בכלל.
מירב בן ארי (יש עתיד):
ברצינות, כל מה שבאתי ואמרתי, שבסוף אנשים – ובעיקר חבר'ה צעירים וילדים – מסתכלים על זה. כן, גם חבר'ה ערבים, גם חבר'ה יהודים. אז נכון שיש כאן מלא אמוציות, אבל לפעמים שנייה צריך לעצור ולשאול את מי אנחנו מייצגים. ובכלל תכננתי לדבר על משהו אחר.
היו"ר ישראל אייכלר:
אז אני מוסיף לך עכשיו דקה כדי שתוכלי להגיד את מה שאת רוצה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אבל אי-אפשר, כאילו, מה, תעצרו שנייה רגע, מסתכלים עלינו בבית, איך זה נראה.
משה סעדה (הליכוד):
אבל אמירות - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
אבל אי-אפשר כל היום להיות פה כמו בלול. אנחנו חברי כנסת.
משה סעדה (הליכוד):
אבל דווקא בגלל זה, מירב, אני מסכים איתך, אבל אמירות כמו "רוצח" - - -
היו"ר ישראל אייכלר:
תנו לה דקה אחת שלמה בשקט.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אבל הינה, אני אומרת לך שהזדעזעתי בעצמי מהאמירות פה, וגם מהאמירות בצד הזה. ואני חטפתי בעצמי. אבל לפעמים צריך שנייה לעצור את הסחף. לעצור את זה. אני בכלל תכננתי לדבר על העניין של השימוש במכת"זיות. לא יודעת איך הגעתי למצב הזה. אבל ישב אצלי חבר הכנסת בן גביר, שהוא שר, שאמר שאי-אפשר להפעיל מכת"זית. אז הורדנו את הבואש למים צבעוניים, כי באו חברי כנסת ואמרו שזה פוגע. ואז אתה שומע שרוצים לעשות בתל אביב, אז הוא אומר למשטרה: תביאו מכת"זיות. אני כבר לא יודעת מה להגיד לך. אני לא יודעת. מה זה כאן? כולם מתהפכים כמו סטייק? אם אתה באת ואמרת שחופש הביטוי – היו הפגנות על אהוביה סנדק – הייתי שם, גיביתי אותו גם. באתי למשטרה, אמרתי להם: מה זה הבואש הזה? מסכנים אזרחים חרדים, נכון? שלא מצליחים להוציא את הריח מהחנויות. באו אליי חרדים, ערבים – גיביתי אותם ב-100%, ואני בכלל מהקואליציה, הם באופוזיציה. והפסיקו עם זה. עכשיו הם עושים מים צבעוניים. אז עכשיו אני שומעת שהוא רוצה להביא להפגנה בתל אביב מכת"זיות. מה קרה, חבר'ה? לא צריך כל הזמן לדבר מפוזיציה, לחשוב שנייה איזה ציבור. אנחנו בעד חופש הביטוי, אנחנו בעד הזכות להפגין. כמובן שברגע שההפגנה נשמרת ולא עוברים על הכללים אין צורך להשתמש במכת"זית. ואייכלר, אדוני היושב-ראש, אתה יודע, כי היית שם איתנו במלחמה על מה שהמכת"זית הזאת עושה לאנשים הבלתי-מעורבים.
אוריאל בוסו (ש"ס):
אבל הבעיה שהמשיכו להשתמש.
מירב בן ארי (יש עתיד):
לא, לא, כי עברו, עברנו – הם עברו למים צבעוניים.
אוריאל בוסו (ש"ס):
צריך להוציא אותה מהחוק. בכלל להוציא אותה מהחוק.
מירב בן ארי (יש עתיד):
ואתה יודע מה, בוסו, הינה אני אומרת לך, אני הוצאתי דוח על שימוש במכת"זית.
קריאות:
- - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
אין מה להשוות עם איך שהתחלנו ואיך סיימנו.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אני רק אומרת שאל תדברו מפוזיציה, תחשבו גם על הציבור שבא להפגין. תודה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
ועל זה בכלל רציתי לדבר.
היו"ר ישראל אייכלר:
חבר הכנסת רם בן ברק. אגב, במכת"זיות שבירושלים, שדיברת על זה, חבר הכנסת בוסו - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
הוא יודע.
היו"ר ישראל אייכלר:
- - זוג מבוגר, שהשוטר ראה שהם לא מעורבים – היה כביש ריק, הוא הפיל אותם אך ורק בגלל שהם חרדים.
אוריאל בוסו (ש"ס):
סכנת חיים, המכת"זית.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, אני פניתי לשר - - -
קריאות:
- - -
היו"ר ישראל אייכלר:
אני מבקש להמשיך בדיון בשקט. חברי הכנסת, לרם בן ברק אין קול גדול, תנו לו לדבר שנשמע אותו. בבקשה.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
רם, לך שטוף את הידיים, תעשה חיטוי אלכוג'ל.
היו"ר ישראל אייכלר:
אלמוג, חזרת?
רם בן ברק (יש עתיד):
אתה יודע, חבר הכנסת - - -
היו"ר ישראל אייכלר:
לא הוצאתי אותך, רק ביקשתי שתירגע קצת.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אני יודע, שתיתי מים.
היו"ר ישראל אייכלר:
אז תירגע.
רם בן ברק (יש עתיד):
חבר הכנסת אלמוג, אני רוצה להגיד לך משהו, וגם לאותם אנשים שצעקו לי כאן "תומך טרור" - -
משה סעדה (הליכוד):
גם אתה לוחץ יד אחרי שהוא מכנה שר "רוצח".
רם בן ברק (יש עתיד):
- - או "לוחץ ידיים לתומך טרור", וגם לאותה שרה שהיום היא שרת תחבורה שקראה לי "עוכר ישראל" – אני רוצה להגיד לכם: אני, להבדיל מכם, שאתם יודעים לצעוק, להבדיל מכם, סיכלתי יותר פיגועי טרור ממה שיש לכם שערות על הראש.
קריאה:
איך אתה יודע?
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - מה זה נותן לך?
בועז ביסמוט (הליכוד):
מה זה קשור?
רם בן ברק (יש עתיד):
להבדיל מכם. ואני מאלה - - -
קריאות:
- - -
רם בן ברק (יש עתיד):
שנייה אחת, חבר'ה, תפסיקו לצעוק.
היו"ר ישראל אייכלר:
תנו לחבר הכנסת בן ברק לדבר.
רם בן ברק (יש עתיד):
ואני מאלה - - -
משה סעדה (הליכוד):
זה לא מקובל, זה לא מקובל. זאת לא תשובה.
רם בן ברק (יש עתיד):
אתה אל תגיד מה התשובה.
היו"ר ישראל אייכלר:
למה? טוב – אני עוצר את השעון.
משה סעדה (הליכוד):
אתה לחצת יד לבן אדם שכינה שר במדינת ישראל "רוצח".
בועז ביסמוט (הליכוד):
מה זה קשור? מה זה קשור?
רם בן ברק (יש עתיד):
ואני מאלה שחושבים שמדינת ישראל היא מדינה יהודית, היא לא מדינת היהודים. במדינת ישראל יש אזרחים - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - לתומך טרור.
בועז ביסמוט (הליכוד):
- - -
משה סעדה (הליכוד):
- - -
רם בן ברק (יש עתיד):
- - יש אזרחים יהודים, יש אזרחים מוסלמים ויש אזרחים נוצרים.
משה סעדה (הליכוד):
- - - אבל לא לבן אדם שתומך בטרור.
רם בן ברק (יש עתיד):
ואני מכבד - - -
קריאות:
- - -
רם בן ברק (יש עתיד):
ואני - - -
משה סעדה (הליכוד):
- - -
היו"ר ישראל אייכלר:
אני קורא אותך, משה סעדה – אולי זו פעם ראשונה שלך בכנסת - -
משה סעדה (הליכוד):
זו פעם ראשונה.
היו"ר ישראל אייכלר:
- - בקריאה ראשונה.
משה סעדה (הליכוד):
זו גם זכות להיות פעם ראשונה בקריאה.
היו"ר ישראל אייכלר:
זכות גדולה מאוד, אבל תן לרם בן ברק לדבר.
רם בן ברק (יש עתיד):
ואני, להבדיל מכם – או אני מקווה לא להבדיל מכם – מבין שמדינה יהודית דמוקרטית צריכה לכבד את כל האזרחים שחיים בקרבה.
טלי גוטליב (הליכוד):
גם תומכי טרור?
רם בן ברק (יש עתיד):
גם היהודים וגם המוסלמים. ואף אחד - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
אבל זה תומך טרור, זה לא בגלל שהוא ערבי או מוסלמי. זה בגלל שהוא תומך טרור, לא בגלל שהוא ערבי.
רם בן ברק (יש עתיד):
ובמדינה הזאת יש רשויות חוק - -
טלי גוטליב (הליכוד):
זה לא בגלל שהוא ערבי.
רם בן ברק (יש עתיד):
- - ויש חוקים.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - לחשוב שאנחנו גזענים - - -
היו"ר ישראל אייכלר:
חברת הכנסת גוטליב, רם בן ברק לא יכול להתמודד עם הדציבלים שלך, זה לא יעזור.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - לא יכול.
היו"ר ישראל אייכלר:
אז תני לו לדבר.
רם בן ברק (יש עתיד):
חברת הכנסת גוטליב, מי שתומך טרור ומי שעושה טרור – עוצרים אותו - -
טלי גוטליב (הליכוד):
די - - - די, די.
רם בן ברק (יש עתיד):
- - שופטים אותו ומכניסים אותו לבית הכלא.
טלי גוטליב (הליכוד):
די, די. גם פה יש אנשים אינטליגנטים.
משה סעדה (הליכוד):
למה אתה לוחץ יד אחרי האמירות הקשות? אני שואל אותך. אני מעריך אותך, למה אתה עושה את זה?
היו"ר ישראל אייכלר:
משה, אתה כבר בקריאה ראשונה. תן לו לסיים.
רם בן ברק (יש עתיד):
אני לא מתכוון לענות לך.
בועז ביסמוט (הליכוד):
למה?
טלי גוטליב (הליכוד):
אל תענה, לא צריך - - -
רם בן ברק (יש עתיד):
אני לא מתכונן לענות לך.
משה סעדה (הליכוד):
כי אין לך מה לענות. כי זה קשה, אתה יודע שזה קשה לך. אתה יודע שאתה לא צודק.
רם בן ברק (יש עתיד):
אני לא מתכוון לענות לך ואני אלחץ את היד של מי שאני רוצה, מתי שאני רוצה - -
משה סעדה (הליכוד):
אתה מתבייש במה שעשית.
רם בן ברק (יש עתיד):
- - ואני לא חייב לך שום דבר.
משה סעדה (הליכוד):
תכבד - - -
רם בן ברק (יש עתיד):
אתה לא תחנך אותי. אתה לא תחנך אותי.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אתה חייב למצביעים.
רם בן ברק (יש עתיד):
ובטח אתה לא תחנך אותי, ואף אחד מכם.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
למצביעים שלך אתה חייב, שהילדים שלהם משרתים בצבא - - -
קריאות:
- - -
רם בן ברק (יש עתיד):
אנחנו חיים במדינה - -
היו"ר ישראל אייכלר:
חבר הכנסת אלמוג כהן.
קריאות:
- - -
רם בן ברק (יש עתיד):
- - יהודית ודמוקרטית, שבה אנשים יכולים לבוא, לעלות לדוכן ולהגיד את מה שהם חושבים, גם אם אני לא מסכים איתם.
משה סעדה (הליכוד):
לא שקרים, לא דברי בלע - - -
רם בן ברק (יש עתיד):
וזה כל העניין. אתם רוצים לשמוע רק מה שמסכימים איתו. זה לא יקרה.
משה סעדה (הליכוד):
יש גבול לחופש הביטוי. יש גבול לחופש הביטוי.
בועז ביסמוט (הליכוד):
מותר לקלל שר בישראל?
רם בן ברק (יש עתיד):
אתם - - -
גלעד קריב (העבודה):
מה, אתה תקבע את גבולות חופש הביטוי?
משה סעדה (הליכוד):
התקנון קבע, התקנון קבע - - -
היו"ר ישראל אייכלר:
אתה רוצה לסכם?
קריאות:
- - -
משה סעדה (הליכוד):
- - - בן אדם שבא לוועדת האתיקה, אתה לחצת לו את היד.
רם בן ברק (יש עתיד):
אתם יודעים מה, אין לי אפילו רצון לנסות ולשכנע אתכם, כי אתם לא תשתכנעו, כי אתם חבורה קיצונית - -
טלי גוטליב (הליכוד):
אתה שחצן ויהיר. אתה שחצן ויהיר מעלינו. באמת, די.
רם בן ברק (יש עתיד):
- - כי אתם חבורה שלוקחת אותנו למקומות לא ראויים. תודה רבה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת יבגני סובה, נמצא?
טלי גוטליב (הליכוד):
הוא יודע. הוא סיכל פעולות טרור, ובגלל זה הוא לוחץ ידיים לתומך טרור.
היו"ר ישראל אייכלר:
יבגני סובה – איננו.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
רם, לא מתאים לך. רם, לא מתאים לך - - -
היו"ר ישראל אייכלר:
חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, נמצאת?
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אתה מבייש את הארגון שממנו באת. חבל.
קריאה:
תתבייש.
היו"ר ישראל אייכלר:
בבקשה.
נאור שירי (יש עתיד):
אתה מדבר על בושה של הארגון שממנו באת? אתה יכול לדבר?
טלי גוטליב (הליכוד):
בטח שהוא יכול. הוא יצא מהשורה, מאומ"ץ. יצא מהשורה, לא צופף שורות.
קריאות:
- - -
אפרת רייטן מרום (העבודה):
אדוני היושב-ראש ויושב-ראש ועדת העבודה והרווחה הנכנס - -
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
- - בהצלחה רבה בשנה הקרובה שלך. אני רואה שהדיונים כאן הם על סגנון.
היו"ר ישראל אייכלר:
מאוד מאוד ערים. הגיעו חברי כנסת חדשים עם מלא אנרגיות. זה מאוד חיובי, אבל תיתנו לדבר.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
תודה רבה. אתה מוסיף לי עוד עשר שניות.
היו"ר ישראל אייכלר:
את יודעת מה, אני מתחיל מהתחלה, אוקיי?
אפרת רייטן מרום (העבודה):
תודה רבה. הרבה מילים נשפכות פה על סגנון, אני פחות רוצה לדבר על זה כי כבר למדתי שאין לזה שום תכלית. אני רק רוצה לדבר באמת אולי על הממשלה החדשה, השמרנית אולטרה, שבאמת מקיימת הבטחות. לא עוד ייבחרו שופטים על ידי הוועדה שיושבים בה משפטנים ליד הפוליטיקאים – או כמו שהם אוהבים לחזור על המנטרה: שופטים שממנים שופטים – הצעד האלגנטי והנכלולי שפשוט מטעה את הציבור בישראל, שהרי הציבור בישראל לא יושב כל היום ולומד משפטים או משפט משווה ובוחן טבלאות ומאמרים. אז המצב הוא אחר לגמרי. בואו נקלף את השקרים: בניגוד גמור להבלים ולתעמולה שאנחנו שומעים שנים, שיטת הבחירה לערכאות הנמוכות בישראל איננה חריגה, וניתן לראותה כחלק ממגמה של מעבר בעולם לדגמי בחירה דומים בדיוק לדגם הישראלי, בדמות של מועצה בוחרת שחברים בה נציגים מרשויות שונות ויש בה משקל רב או אפילו רוב לשופטים. שקר שני: הווטו שיש לשופטים בוועדה בישראל הוא זהה בדיוק לווטו שיש לפוליטיקאים – תשמעו מאחת שיודעת, ישבתי בוועדה הזאת עכשיו שנה וחצי – במיוחד יש וטו לשר, שר המשפטים, שהוא יו"ר הוועדה, הוא קובע את הרשימה, הוא קובע את סדר-היום, הוא מנהל את הדיונים, הוא קובע אותם, הוא מנסה להגיע להסכמות רחבות מאוד. זה לא מקריאת מאמרים, זה לא מלימודים אקדמיים, לא ניחושים ולא ספקולציות – מחוויה אישית שלי מקור ראשון בוועדה לבחירת שופטים. אם היו רוצים לבחור את אותם שופטים שאותם השופטים ביקשו לשים, תאמינו לי, הייתה רשימה אחרת. אומרת לכם את זה בצורה בלתי אמצעית. אומרת לכם דבר נוסף: הסוכרייה המרה שמוצעת לנו במסגרת החבילה – השופטים ייצגו את ערכי הציבור, כמקובל – ככה הם אומרים – ברוב המכריע של מדינות המערב, כאשר מבין מדינות המערב, כמובן הדוגמה המתבקשת היא ידידתנו הגדולה ביותר ארצות הברית של אמריקה, שבה מתמנים שופטי בית המשפט העליון בידי הנשיא, באישור הסנאט. סליחה על הביטוי, אבל עלק השיטה הדמוקרטית שתהיה חפה מפוליטיקה ואינטרסים פוליטיים. אנחנו כל כך רוצים את אמריקה? תחשבו שוב. בית המשפט העליון של אמריקה, שמונה רוב של שופטים שמרנים, כמו שעכשיו רוצים למנות פה בישראל - -
משה סעדה (הליכוד):
- - -
אפרת רייטן מרום (העבודה):
- - קיבל למשל את העתירה של איגוד הרובאים, ובניגוד מוחלט לשכל הישר החליט שהחוק מ-1913 של מדינת ניו יורק שמגביל את נשיאת הנשק, מפר את הזכות החוקתית להחזיק ולשאת נשק, ולכן באמת אפשר יהיה לעשות את זה – מבטלים את החוק. וזה על רקע גלי מעשי הטבח שפוקדים את ארצות הברית, וכמובן בניגוד לפסיקה של המיעוט. שימו לב, אותו בית משפט קבע גם, כמו שאתם יודעים – ביטל את זכות הנשים לבצע הפלה. באמת, למה צריך את הדבר הזה? הרי בעצם הפסיקה הזו – אני מסיימת – פסיקה שכבר הוכרה חמישה עשורים קודם לכן, ואנחנו מבינים שבית המשפט החדש שם, השמרנים, הרפובליקנים, שהם שמרנים ולא רוצים להתערב בכל הדברים האלה, הולכים לפגוע בזכויות, שם הם פוגעים. את זה רוצים להביא לכאן. משפט לסיום. אני רוצה לומר – כמו שבאמת דיבר וכתב המיעוט באותו פסק דין – אני לא רוצה להגיע ליום הזה שבו יבואו שופטי ישראל, וכמו שופטי ארצות הברית יביעו צער על כך שאזרחי ישראל איבדו זכויות בסיסיות. זה מה שאומרים שופטי העליון של ארצות הברית. אני רואה את היום שבו זה גם הולך לקרות כאן. זו לא מהפכה נגד השופטים או נגד המערכה המשפטית; זו מהפכה נגד זכויות האזרחים כאן בישראל.
משה סעדה (הליכוד):
- - - לשנות ולהגן על האזרחים במדינה. תפסיקו להפחיד כל הזמן.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, ואחריה – חבר הכנסת אוריאל בוסו.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, היום בערוץ 13 התפרסם תחקיר על השרה להגנת הסביבה – אני מאמינה שראיתם את התחקיר הזה – שכדי להתקבל לעבודה בלשכתה צריך לעבור ריאיון עבודה אצל בעלה שמוליק. תקשיבו, אני לא מכירה נוהל כזה. אולי זה נוהל חדש בממשלה החדשה, אבל ברצוני לשאול את חבר הכנסת, שר החינוך יואב קיש, האם רעייתך מכירה את הצוות שלך ונותנת לך אישור את מי להעסיק ואת מי לא, ויכול להיות שהיא בעצם פוסלת חלק מהאנשים?
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
זה רק אצל ביבי.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
לא, לא יודעת מה קורה אצל ביבי. אני שאלתי את חבר הכנסת קיש. כי עידית סילמן, שרה להגנת הסביבה, היא כבר ילדה גדולה, היא התמנתה לשרה, כנראה שהיא מוכשרת שזכתה לתואר הזה, בעצם בחרתם בה להיות שרה, אז אני לא מבינה מה תפקידו של בעלה. אני חייבת להגיד, בעלי לא יודע מי היועצים שלי, את מי אני מעסיקה, מה הם עושים, מי הולך, מי נכנס, מה קורה. אני אפילו לא מעלה על דעתי שהוא יכתיב לי או אפילו ישאל, או בדרך כזו או אחרת יתערב בעבודתי הפרלמנטרית. בחיים זה לא קרה. כן, אנחנו יושבים בבית, מדברים – כי זה בסדר – בארוחות, זה משפחה, אבל שהוא יגיד לי את מי אני אעסיק ומה קורה? אז או שזה כתבה שקרית – כנראה ערוץ 13 פשוט המציא את הכתבה הזאת – או, אם זה נכון, צריך לעשות על זה דין וחשבון, כי לא זכור לי ששמוליק סילמן התמנה לשר. אז באיזו סמכות הוא עושה לאנשים ראיונות עבודה? או אם יש כזה - - -
גלעד קריב (העבודה):
מכוח ההיקש מרעיית ראש הממשלה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
או יכול להיות שיש נוהל חדש שאף אחד מאיתנו לא מכיר, יכול להיות שזו המצאה חדשה בממשלה החדשה. אז אנא מכם – איך אומרים את זה? אתה מומחה להגיד את זה – מה כתוב בהסכמים הקואליציוניים? האם יש משהו שלא כתוב והכנסת צריכה לדעת? אולי יש דברים מאחורי הפרגוד או מתחת לשולחן שכולנו צריכים לדעת, ומה הסיכומים ומה ההסכמות שם? ואם זה נוהל חדש, אז אנא מכם, תציגו לנו, לכולנו, לכנסת ישראל, את בנות ובני הזוג, שכולנו נדע מי בעצם ממנה אנשים ואת הצוותים שלכם במשרדי הממשלה. יכול להיות שזה שקר מוחלט, אבל לאור דיווחים קודמים על דפוסי התנהגות של – היום כבר שרה ופעם חברת הכנסת – עידית סילמן וההתנהלות של בעלה - -
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
- - אז יכול להיות שיש פה מקום לבירור מעמיק מה קורה שם, ויכול להיות שצריך לעצור את זה שעה אחת לפני, כאשר כבר יהיו בעיות הרבה יותר רציניות.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
תודה רבה לתשומת הלב של הממשלה. תודה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת אריאל בוסו – מוותר.
שלום דנינו (הליכוד):
ודבק איש באשתו.
היו"ר ישראל אייכלר:
אגב, נהוג לומר שלא לדבר על אנשים שאינם פה ואינם יכולים להתגונן.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
ככה מנהלים זוגיות.
היו"ר ישראל אייכלר:
חבר הכנסת סימון דוידסון.
שלום דנינו (הליכוד):
זה מה שכתוב בתורה, ודבק איש באשתו.
סימון דוידסון (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני יושב-ראש הישיבה. כנסת נכבדה, האמת, הכנתי פה נקודות לדיבור, אבל אחרי שראיתי מי נמצא במליאה ראיתי שיש אנשים שאני רוצה לדבר אליהם בשני נושאים. אנחנו מדברים פה על ועדות – ונמצאים פה אלי דלל, יקיר נתניה, חבר כנסת חדש פה במשכן, ודנינו, וגם בוסו וטייב. ואני אגיד לך מה ההבדל בין הארבעה האלו: השניים בצד שמאל, מהליכוד, לא ידעו בקדנציה הקודמת איפה הבניין של הוועדות. אני אפילו ביקשתי מחברת waze אולי להכניס לחברי הכנסת מהליכוד לטלפון - - -
היו"ר ישראל אייכלר:
חבר הכנסת כץ, חבר הכנסת רול, אתם מפריעים לחבר לדבר.
אוריאל בוסו (ש"ס):
דווקא שניהם לא היו.
סימון דוידסון (יש עתיד):
אז אני מספר להם מה היה פה. ביקשתי מ-waze להכניס לחברי הכנסת בליכוד איפה בניין הוועדות. אולי הם לא יודעים איפה הוא, כי הפלא ופלא, דנינו ודלל, חבריכם לכנסת הקודמת מהליכוד לא הגיעו לוועדות, מלבד שני חברי כנסת. כל השאר לא הגיעו. הגענו לכנסת החדשה, ואני שמח לראות שחברי הכנסת החדשים של הליכוד יודעים איפה בניין הוועדות, מגיעים לוועדות, דנים בנושאים מאוד חשובים – היום דנו בוועדת הרווחה בנושא סופר-חשוב, ועוד הרבה נושאים חשובים אחרים. אני באמת שואל, קיש, אתה היית המנוע של הליכוד - -
היו"ר ישראל אייכלר:
היום הנושא - - -
סימון דוידסון (יש עתיד):
- - היום דנו בנושא של הדרכונים - - -
שר החינוך יואב קיש:
איזה נושא?
היו"ר ישראל אייכלר:
בוועדת העבודה והרווחה הייתה סקירה של מנכ"לית הביטוח הלאומי וכל הסמנכ"לים, ובוועדת הפנים היה על הדרכונים.
סימון דוידסון (יש עתיד):
כן, בוועדת הפנים היה על הדרכונים. אבל אני שואל, אתה כמנוע של הליכוד, איך אפשרת למפלגה כל כך חשובה במדינת ישראל לא להגיע לוועדות במשך שנה וחצי ולא להשפיע?
מיקי לוי (יש עתיד):
זה לא הוא.
רון כץ (יש עתיד):
מי שואל אותו?
סימון דוידסון (יש עתיד):
עכשיו אני אספר על הצד השני. מר טייב ובוסו גם היו באופוזיציה. איך יכול להיות שצד אחד של האופוזיציה, חברי כנסת של ש"ס ושל אגודה, מגיעים לוועדות, משפיעים בוועדות, משנים דברים, נלחמים למען האזרחים שלהם יום-יום – והייתי איתם בוועדות – וחברי הכנסת של הליכוד פשוט לא מתייחסים לציבור הבוחרים שלהם, לא מתייחסים לשום דבר שלמענו הם נשלחו לכנסת? הדבר הזה עבר כאן כי יש לכם מכונת רעל משומנת שמצליחה להשפיע על ציבור הבוחרים. אבל לי חשוב פה להגיד לציבור הבוחרים של הליכוד: חברי הכנסת שלכם, שאתם בחרתם אותם, שנה וחצי לא עשו כלום בשבילכם. שום דבר. לא בחקיקה, לא בוועדות, לא השפיעו, והכי גרוע – לא היה אכפת להם שהם מתנהגים בצורה כזאת. תודה רבה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר נמצאת? לא. חבר הכנסת ולדימיר בליאק.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
הוא נמצא בכל מקום. הוא יכול להיות גם בשתי ועדות בו זמנית, שיהיה בריא.
היו"ר ישראל אייכלר:
אבל כשהוא מדבר, תן לו לדבר.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
למה, הוא עוכר ישראל? הוא אוהב ישראל. אין עליו.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, האמת שאני תכננתי לדבר על משהו אחר, אולי עוד תהיה לי הזדמנות היום בהמשך היום. מחר יש לנו דיון חשוב בוועדת הכספים, על המענקים של עצמאים שקיבלו לאחרונה עיקולים מרשות המיסים. ואז שמעתי את האיומים של השר לביטחון לאומי – או השר לביטחון הלייקים, איך שקוראים לו – על המפגינים שאמורים להגיע במוצאי שבת להפגנה הגדולה בתל אביב. קודם כול, זה מעיד על כך שהאיש הזה לא בדיוק מכיר את החומר האנושי, כי התוצאה של האיומים שלו תהיה שההפגנה תכפיל את עצמה, אולי גם תשלש את עצמה. עכשיו, אני בטוח, אני די רגוע, שיגיעו הרבה מאוד אנשים, כי מה לעשות, אנחנו לא מפחדים ממנו. אנחנו כאן בכנסת ובכנסים של החברה האזרחית ומחוץ לכנסת כי אנחנו נלחמים על הבית, על מדינת ישראל יהודית, דמוקרטית וליברלית, ואנחנו - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
שאלה: למה יאיר לפיד לא הגיע? זה חשוב.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
- - חבר הכנסת כהן, לא מתכוונים לוותר. ככה פשוט. אי-אפשר להפחיד אותנו, אי-אפשר להרתיע אותנו. אני מבין, אנחנו מבינים, שאנחנו רק בתחילת האירוע. המאבק הזה יהיה לא קל, הוא יהיה ארוך, אבל אנחנו ביש עתיד מעולם לא ויתרנו, ולכן הגענו לאן שהגענו תוך 11 שנה – ואתמול ציינו 11 שנה מהקמת המפלגה. תוך 11 שנה הגענו ל-24 מנדטים. כי אנחנו לעולם לא נוותר על הבית שלנו, אנחנו נילחם על הדמוקרטיה, על חופש הביטוי, על חופש העיסוק, על חופש הקניין, על כל הזכויות של אזרחי ישראל שנמצאות היום בסנה – בכל הדרכים החוקיות והדמוקרטיות. ואני אומר לך, השר בן גביר, אנחנו במוצאי שבת, חברי כנסת מכל סיעות האופוזיציה, נהיה בשורה הראשונה של המפגינים. אתה מוזמן להפעיל נגדנו את האמצעים המיוחדים שאתה מתכוון להפעיל, אנחנו נהיה בשורה הראשונה, אנחנו לא מפחדים ממך ואנחנו לא נוותר. תודה רבה.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
לפיד הביא לך טובלרון?
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת שלמה קרעי – איננו. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אחרי נאום כזה לפיד צריך להביא לך M&M כחול מהדיוטי.
רון כץ (יש עתיד):
אלמוג, לאן אתה הולך?
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אה, סליחה.
היו"ר ישראל אייכלר:
שלוש דקות. בבקשה.
רון כץ (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני. כנסת נכבדה, אני מנצל את ההזדמנות שיושב-ראש ועדת החינוך של הכנסת נמצא פה, ואני אפנה אליך גם מפה, בהמשך לפנייה רשמית שפניתי אליך ואל שר האוצר בנושא המשך סבסוד הצהרונים לאשכולות סוציו-אקונומי 4 ו-5. אתה מכיר את זה, דיברנו על זה. מה שזה אומר בעצם זה שהממשלה הקודמת, הממשלה היוצאת, החליטה להאריך את המשך הסבסוד, והתקנה נגמרת. החליט שר האוצר להאריך את התקנה בעוד חודשיים. מה הבעיה בהארכה בחודשיים? בסוף יש משפחות, ואף משפחה לא יכולה לבנות את העתיד שלה – בטח לא את העתיד של הילדים שלה ואת התעסוקה של המשפחה – על חודשיים. כי אתה לא יודע אם להשאיר את הילד בגן ומה יקרה עוד חודשיים. עוד חודשיים אולי ייגמר הכסף, עוד חודשיים אולי יחליטו החלטה אחרת, עוד חודשיים אולי זה יישכח, ואז בין כל הברברת שאנחנו רואים בבית הזה, דברים חשובים נופלים. ולכן אני רוצה לנצל רגע את הזמן, כל עוד אנחנו קשובים ולא מדברים על כל הדברים שמבזים את הבית הזה כבר הרבה מאוד זמן, בשביל באמת לפנות אליך לקיים דיון אמיתי בנושא הזה. צריך להזמין את נציגי האוצר, צריך להזמין את נציגי החינוך וצריך לראות איך אנחנו עושים את זה. התפקיד שלנו בסופו של דבר הוא לפעול באופן אקטיבי בשביל לתת ודאות למשפחות האלה. מדובר במשפחות ברקע הסוציו-אקונומי הנמוך, שבאמת צריכות עזרה. ואם אנחנו כנבחרי ציבור לא נדע להושיט להן את היד, אז מה אנחנו עושים בבית הזה? גם לא מדובר על הרבה כסף. עשיתי בדיקה: סך הכול מדובר על 300 מיליון שקלים לכל הסבסוד. אני לא רוצה להשוות על המצאות של שרים ומשרדים וכמה זה עולה, והשולחן האחורי הזה של שרים שאף פעם לא היו, כל מיני דברים שלא עשו מעולם. אני באמת לא רוצה לדבר על הממשלה היקרה בהיסטוריה, כי אני מכיר אותך ואני יודע שיחד נדע לעשות את זה.
יוסף טייב (ש"ס):
הדלת פתוחה - - -
רון כץ (יש עתיד):
מעולה. אז אני שמח שלפחות את הדבר הזה אנחנו נעשה ביחד. תודה רבה לך. תודה רבה, אדוני. אתה רואה? קיצרתי.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. כן, אני יכול אפילו בשניות שלך להגיד שאנחנו מקווים שבתקציב הבא זה ייכנס לבסיס התקציב. חבר הכנסת איימן עודה – מוותר; חבר הכנסת מאיר פרוש – איננו. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
סליחה, כתוב גם איימן עודה בסוף.
היו"ר ישראל אייכלר:
אנא מוש בשופכ.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
- - -
היו"ר ישראל אייכלר:
אני לא רואה אותך בסוף. מופיע? אוקיי. בבקשה.
דבי ביטון (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום הוקמו הוועדות המיוחדות בכנסת – אם אתם שואלים, חשיבותן אינה פחותה משאר הוועדות בכנסת – ביניהן הוועדה המיוחדת לפניות הציבור, הוועדה המיוחדת לזכויות הילד, הוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ואלכוהול. מעל עשור סייעתי כעורכת דין לאזרחים רבים שנדרשו לסיוע ועמדתי לצידם. לכנסת הגעתי כשעל דגלי חרתי לעזור בחקיקה ולתת מענה לציבור. כשליחת ציבור אני רואה בכך שליחות רבה ומבינה שאין ועדה שלא חשובה. כל נושא שעולה בבית הזה הוא נושא חשוב, ועלינו כנבחרי הציבור לתת מענה. בשנה וחצי האחרונות הוועדות המיוחדות לא ממש נלקחו ברצינות על ידי האופוזיציה הקודמת. אני אומרת מעל במה זו: אנחנו נהיה אופוזיציה לממשלה, לא אופוזיציה לאזרחי ישראל, ונגיע ונשתתף בכל הוועדות, נביע את עמדתנו וגם נסייע. תודה רבה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, ואחריו – חבר הכנסת מנסור עבאס.
גלעד קריב (העבודה):
אדוני היושב-ראש, בפתח הדברים אני מבקש להודות לשר לביטחון פנים חבר הכנסת בן גביר, על כך שהזכיר לכל אזרחי מדינת ישראל שנאמנים לערכיה של המדינה שלנו כמדינה יהודית ודמוקרטית מדוע עליהם להתייצב ביום שבת הקרוב בשעה 19:00 בכיכר הבימה למחאה נגד מהלכיה של הממשלה החדשה. שום מכת"זית ושום בריונות מצד השר ושותפיו לא ירתיעו אותנו בדרך שלנו להיאבק על עתידה של מדינת ישראל. אדוני היושב-ראש, ההודעה על הקמת הוועדות היא צעד חשוב בהתנעת הפעולה של הכנסת העשרים-וחמש, ואשר על כן לא מתנגד להצעת הממשלה. עם זאת, אסור לנו להתעלם מהעננה המכסה בימים האחרונים את השמיים של הדמוקרטיה הישראלית, עננה שאינה אוצרת בתוכה גשמי ברכה אלא גשם חומצתי המאיים לאכל את השלד של המשטר הדמוקרטי שלנו. הכוונה היא כמובן לתוכניתם הרעה והמסוכנת של שר המשפטים וראש הממשלה להסרת ההגנה החוקתית מעל זכויות האדם, לפוליטיזציה מוחלטת של הרשות השופטת ולהפיכת הסדקים שדרכם מחלחלת כבר היום השחיתות השלטונית הרעילה לחורים של ממש בחומת ההגנה על טוהר המידות. בניגוד לדברי התעמולה של יוזם התוכנית ושותפיו, העננה המסוכנת הזו אינה תלויה רק מעל בית המשפט העליון ושופטיו אלא גם מעל הבית הזה ויושביו. שר המשפטים מבקש להציג את התוכנית כדרך להגן על הרשות המחוקקת מפני הדורסנות של הרשות השופטת. אלו הם דברי כזב והטעיה. מטרתה היחידה של התוכנית היא להעצים באופן דרמטי את עוצמתה של הרשות המבצעת, הן על חשבון תפקידה של הרשות השופטת, אך לא פחות מכך – גם על חשבונה של הרשות המחוקקת. כנגד כל אחד מדברי החקיקה המעטים שבג"ץ פסל בשל הפגיעה בזכויות היסוד ניתן למצוא עשר דוגמאות ויותר לפסיקות שבהן בתי המשפט הגנו על הרשות המחוקקת, על הכנסת, מפני הדורסנות של הרשות המבצעת רבת הכוח – מדרישה לעיגונה של מדיניות בהסמכה מפורשת בחוק, דרך הדרישה להתקין תקנות כמצוות המחוקק. בעניין זה די להביט בפרטי ההצעה שפורסמה בכלי התקשורת בעניין שינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים על מנת להבין כי לא רק את הרשות השופטת מבקשת הממשלה הנוכחית להחליש, כי אם גם את כוחה של הכנסת ואת השפעתה. וזוהי רק דוגמה אחת.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה, הזמן תם.
גלעד קריב (העבודה):
משפט אחרון, אדוני.
היו"ר ישראל אייכלר:
משפט סיכום.
גלעד קריב (העבודה):
אדוני שר המשפטים יריב לוין, אתה ושותפיך חייבים להפסיק לשאת לשווא את שמה של הכנסת בדרככם להפוך את ישראל לדמוקרטיה דלת זכויות אזרח ונטולת איזונים ובלמים. הפסיקו לעבוד על הציבור.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס – איננו. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה.
משה טור פז (יש עתיד):
אדוני יושב-הראש, כנסת נכבדה, יש לנו שורש חדש כאן במשכן הכנסת – מש"ל: "באנו למשול", "משילות". ואנחנו שומעים על עוד מינוי, על עוד סמכות; מפטרים נהגים. ריבונו של עולם, נתניהו, מה עשו לך הנהגים? שמונה ראשי ממשלות הם נהגו, היו גם הנהגים שלך, אבל לא, באנו לנקות על מלא מלא. פיטורין אפשריים של מזכיר הכנסת, החלפת מנכ"לים מקצועיים בפעילים פוליטיים, ניקוי אורוות והחלפתם בנאמני שלטון ביביסטים, ליכודניקים על מלא מלא, אנשים מטעם, בלי לנסות אפילו לדמות מינהל תקין. כולם חלק ממערכת שלטוניות משוכללת התואמת לרצונכם. כן, החלפתם את הפנקס האדום באותיות מחל; מח"ל – ממנים חברים ליכודניקים. מחל – מי שלא מתיישר עף, מי שלא עונה אמן –שמאלני. מחל. רק התחלתם את השלטון, ממשלה חדשה, אבל מה דחוף להקיא אנשים? רק התחלתם, אבל חוק האמונה הדתית הוא דחוף, כי האמונה הדתית היא מעל הכול. חוק שמאפשר להפלות אנשים בגלל מי שהם, שייצור את "אנחנו" ו"הם" בצורה רשמית, שיתיר למיין, לסנן, להפלות, כי זה דחוף. גזענות – לבטל את סעיף 7א שמכשיר גזענות לכנסת, חוק-יסוד שמעולם לא נגעו בו. ריבונו של עולם, מה נראה לכם? מה אתם עושים? מדינת העם היהודי מכשירה גזענות לבית מחוקקיה ואין פוצה פה. הרשות המחוקקת פותחת את שעריה לגזענים באופן רשמי, חוקי וכשר. ועוד נאמנות – עכשיו מערכת המשפט. גם שם למנות פוליטיקאים בוועדה למינוי שופטים, כדי שרק אנשים מטעמכם יעסקו במשפט שלכם. והם יחששו לעבודתם, הם ייאלצו להתיישר, להתאים את עצמם, כי מערכת המשפט לא מספיקה, אז גם דורשים פסקת התגברות כדי לעשות הכול בלי בלמים, ללא הגבלות, להכשיר את השחיתות של דרעי, לבטל את המשפט של ביבי. אתם יודעים, כתוב במקורותינו: "לא תכירו פנים במשפט", דברים א', י"ז, אבל אצלכם לא צריך עצמאות, לא צריך משפט צדק, לא צריך מערכת משפט שתשמור על הגבולות. הכול פרוץ, הכול מותר, אפס בלמים, כי תקפצו לנו, אמר כאן מישהו. תקפצו גבוה גבוה. ככה נופלות דמוקרטיות. הן מתחילות בהכשרה, בניקיונות לא לפסח, בנאמנות טוטלית כחזות הכול, ברמיסת שומרי הסף, בערעור היסודות. זה הרעש של הנפילה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת זאב אלקין – איננו. במקומו – חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
אדוני היו"ר, כנסת נכבדה, אם כבר התחלנו להקל, להפחית ולדלל את הדרישות מנבחרי הציבור, ממשרתי הציבור, ומשומרי הסף במדינה, כפי שנעשה בהצעות חוק שעברו כאן במליאה ובהצעות החוק שעומדות על הפרק לאישור, אז יש באמתחתי הצעות נוספות שניתן ליישם במרחב השלטון המקומי, שממנו אני מגיעה. אם אתם יודעים, אני הייתי כמובן ראש רשות.
היו"ר ישראל אייכלר:
אפשר לשאול איזה ראש רשות?
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
מועצה אזורית יואב. לדוגמה, בחוק הרשויות המקומיות, בחירת ראש רשות בסעיף 4 (ד) כתוב: "מי שכיהן כראש רשות מקומית וכהונתו פקעה - - - בשל הרשעה בעבירה שעבר במהלך כהונתו כראש רשות - - - לא יהיה זכאי להיבחר כראש רשות בבחירות שייערכו לראשונה לאחר פקיעת כהונתו". אני מציעה לתקן את ההוראה הזאת. למה שנגביל אותו מלהיבחר? שייבחר! אז הוא הורשע בעבירה? זה ממש לא נורא. ממשיך החוק ובסעיף 15 (ג) (1) (ב) כתוב: "ראש רשות לא יעסוק בכל עסק או בכל עיסוק נוסף אם יש בעיסוק - - - חשש של ניצול לרעה או השגת כל יתרון או העדפה אישיים בשל היותו ראש רשות"; גם כאן אני מציעה, בואו נשנה. מדוע להגביל את ראש הרשות בעניינים שכאלה? הוא בטח יודע מה הוא עושה. בטח יש בו עוגן של ניסיון, חוכמה ואחריות. זה צריך להספיק לנו. נסמוך עליו. בסעיף 20 (ו) (1) לחוק כתוב: "ראש רשות שנידון למאסר - - - תפקע כהונתו ויחדל לכהן כראש רשות". ואני שואלת לאור החקיקות האחרונות, למה כל מאסר? למה לא רק מאסר בפועל? מה שטוב היום לשר בכיר בממשלת ישראל, בוודאי טוב גם לראש רשות. הבה נתקן. החוק מוסיף ומגביל ראשי רשויות ובסעיף 22(א) מאפשר החוק, רחמנא ליצלן, העברה מכהונה מחמת התנהגות שאינה הולמת. התנהגות שאינה הולמת? הכול הולם. כל אחד יכול להיות שר, חבר כנסת, ראש ממשלה. למה לא ראש רשות? ומה עם הייעוץ המשפטי לרשות? בואו נעדכן את הבשורה החדשה גם כאן. בחוק הרשויות המקומיות ייעוץ משפטי הוא חובה על כל רשות מקומית וחובה למנות יועץ משפטי לרשות. תפקידו של היועץ המשפטי הוא מהתפקידים המרכזיים ברשות המקומית. היועץ המשפטי הוא אחד משומרי הסף ברשות המקומית למען יישום הוראות החוק וכללי המינהל התקין. קיים נוהל ברור המגדיר תהליך ראוי ומהותי למינוי התפקיד החשוב הזה. התהליך כולל ועדה, לעיתים מכרז פומבי, באופן המבטיח כי יימצא האדם הראוי, הנכון, המקצועי שיוכל להוות שומר סף כאמור. עתה, כשלמשרדי הממשלה מוצע למנות יועצים משפטיים שהם אנשי אמון, שיהיו אולי נוחים לתת את העצה המבוקשת, למה שלא נמשיך את המגמה הזו גם למרחב השלטון המקומי?
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
אם כבר אז כבר. אין דין, אין דיין ואין גם יועץ. תודה רבה, אדוני.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
היושב-ראש, קראת לי?
היו"ר ישראל אייכלר:
לא, לא. יאסר חוג'יראת, אחריו נאור שירי ואחרי זה את ברשימה.
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הייתי באמת רוצה להתחיל במין פתגם, אמירה כזאת. בדרך כלל בימי שישי אני כותב פוסט קצר אחרי תפילת שחרית. אני אקרא את זה בערבית ואחר כך אתרגם אותו. הוא אומר: (אומר בערבית:). זאת אומרת, כשאתה בדיון, לא להרים את הקול, אלא להרים את הרמה של המילים שאתה מדבר. אני מקווה שבכנסת הזאת אנחנו נגיע לרמה שהשיח שלנו קצת יעלה ואנחנו נדבר בצורה מכבדת אחד כלפי השני.
היו"ר ישראל אייכלר:
ארפע כלימאת?
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
ארפע משתווא – הרמה של המילים.
היו"ר ישראל אייכלר:
כלימאת.
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
כלימאת. אני חבר כנסת חדש, אבל בכל זאת יש לי הרבה ניסיון. אני מקווה שגם בתוך הבית הזה נדע לכבד אחד את השני ולדבר ברמה קצת מכבדת, כי בעצם כל האנשים מסתכלים עלינו, וזה חשוב מאוד. אני אתחיל בכתבה שהתפרסמה ב-3 בינואר בעיתון דה מרקר, שהכותרת שלו היא: כל מכרזי הדיור לחברה הערבית נכשלו. המדינה סגרה בדצמבר כ-50 מכרזים במאמץ להשלים שיא שנתי של שיווק קרקעות למגורים. תוצאות המכרזים ביישובים הערביים מעוררות חשש מכשל בפתרון מצוקת הדיור בחברה הערבית. כל מכרזי הדיור שפרסמה המדינה ביישובים הערביים בחודש האחרון נכשלו. מבדיקת דה מרקר עולה כי המכרזים שנסגרו בדצמבר נכשלו מסיבות שונות בעיקר עקב מחירים גבוהים. השבוע יצא לי לבקר במועצה אזורית זבולון ושם בעצם נפגשתי עם ראש המועצה עמוס נצר. במועצה האזורית יש שני יישובים בדואיים – הכפר הבדואי איבטין וח'ואלד. באיבטין, לדוגמה, היה לאחרונה שיווק של מגרשים כשעלות מגרש של 400 מטר הייתה 1.2 מיליון שקלים. כמובן שבמחיר כזה אף צעיר ערבי לא יכול לעמוד, ולקנות מגרש. בכפר הזה של איבטין – הזכרתי את זה גם באחד הנאומים שלי – השכר הממוצע של התושבים, לפי הנתונים, הוא משהו כמו 6,200 שקלים. אז נשאלת השאלה איך בעצם צעיר שרוצה לקנות מגרש ואחר כך לבנות בית יכול לעמוד בזה? וזה ייקח הרבה שנים. זה בעצם המקום לנסות להשיג כסף קל, או בעצם מהיר, מהר מאוד. תודה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. ואחריו – חברת הכנסת מיכל שיר סגמן.
נאור שירי (יש עתיד):
מה קורה עם הגובה של אנשים פה? זה לא תקין.
היו"ר ישראל אייכלר:
יש לך משהו נגד הגבוהים?
נאור שירי (יש עתיד):
כן, מלא קנאה, מלא קנאה. לא, זה מבאס.
היו"ר ישראל אייכלר:
אני מתחיל לך מהתחלה. אני לא רוצה שתהיה נגד הגבוהים.
נאור שירי (יש עתיד):
לא, לא, חלילה. היושב-בראש, כנסת נכבדה, רציתי לדבר קצת על אירועי השבוע. דווקא טוב שידידי יו"ר הועדה לביטחון פנים נמצא פה כדי שנעבור קצת על האירועים הפליליים שקרו השבוע, ואני רוצה קצת לדבר על זה. אז יש לנו מקרי אלימות. פעמיים הציתו תחנות משטרה; גבר מותקף באמצע הכביש בירושלים; מקרה רצח בראשון לציון, בבת ים, בנהריה; הצתת רכב עירייה בסח'נין; פיצוץ רכב בנתניה; דקירה של נער באשדוד; רימון הלם ברמת גן; דקירה בבאקה אל-גרבייה; דקירה בקריות; תקיפת רופא בעמק חפר; חילול מצבות בתי עלמין בירושלים; באמת יש לי פה עוד רשימה יחסית מאוד ארוכה, אבל גיליתי שהזמן עובר פה מהר, אלא אם כן אתה גבוה ואז זה עובר פחות. אבל באמת יש המון המון נושאים, ואני מניח שאתה שותף גם להרגשה, ובשביל זה גם חלק ניכר מהיותך פה, לבלגן שהולך במדינה. זה לא התחיל מהיום – זה נמשך כבר תקופה יחסית מאוד מאוד ארוכה; יש שיגידו עשרות שנים. יש שישאלו את עצמם מי היה בשלטון בעשרות השנים האלו, אבל נניח לזה בצד. מה שכן, לא שמעתי מהשר – צרצר, כלום. אולי איזו תמונה שהוא היה בבית כלא ודיבר על מיטות קומותיים; אני כבר לא זוכר מה. אבל באמת, היו צרצרים, פשוט צרצרים – לא אמר כלום. לא מעניין, לא קורה. אם זה היה הפוך, חס וחלילה, אני בטוח שהיינו רואים אותו בכל צומת אפשרי פה מכל מה שהקראתי, או לפחות מתבטא על זה. אבל איפה אנחנו שומעים על זה? איפה שמענו את ההתבטאות הראשונה? באמת, במכת"זיות. ועכשיו, רחמנא ליצלן, שחס וחלילה יפגינו ביום שבת. אז, באמת, קודם אני רוצה להצטרף לתודות. תודה רבה לך. אנחנו כן ניפגש בשעה 07:00 ביום שבת בהבימה. אנחנו ממש, ממש, לא מפחדים ממך. מכת"זיות – או לא להיות. אתה והאקדח פיקות שלך ממש לא מפחיד אותי. אני מציע לך להתרכז בעבודה. הצבת לעצמך רף שאף אחד לא יגיע אליו. אתה 60 יום צריך להציג איזו תוכנית, או 90 יום מפרק את כל משמר הגבול, ומסדיר את זה כמשמר לביטחון לאומי. אני אסיים. אנחנו נעקוב אחרי זה, כמובן, בוועדה לביטחון פנים. אבל שוב, אני רוצה באמת לומר לו המון המון תודה על ההתבטאות. אני מזמין אותו להגיע. אני לא מפחד ממנו, ואנחנו נפגיןby hook - - -.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. בבקשה.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
by hook or by crook.
נאור שירי (יש עתיד):
אתה יודע שאתה היית בספירה של ה"כץ והכהן".
שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:
אתה עושה אצבע מאיימת – זה לא יפה. אל תעשה לו ככה.
נאור שירי (יש עתיד):
לא. הוא לא מסתכל על - - -
היו"ר ישראל אייכלר:
בבקשה.
שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:
לא עושים כך. - - -
נאור שירי (יש עתיד):
כורת אצבע.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
טוב. מרגי, מדברים עכשיו על משהו חשוב. מספיק.
שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:
ועל מה עכשיו דיברתי – על הנימוסים שלו.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני רוצה רגע לעצור מכל נושא ההרכבה והרקבה בק' של הממשלה, ולדבר ממש על הנושא שאנחנו מדברים עליו היום – הקמת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד; ועדה שעמדתי בראשותה בשנה האחרונה. הוועדה החשובה ביותר בכנסת. אני ראיתי פה את חבר הכנסת אלי דלל; הוא יצא כנראה. שמעתי שהוא כנראה, כנראה – אני מסייגת, אני לא יודעת בוודאות – הוא כנראה יושב-ראש הועדה. חברים, הוועדה לזכויות הילד היא אחת הוועדות, אם לא הוועדה החשובה ביותר בכנסת.
ינון אזולאי (ש"ס):
אני לא יודע אם מותר לי לאשר את מה שאמרת.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
הינה, גם ינון אזולאי מסכים עם הדברים. הינה, קונסנזוס. הינה, אלי דלל. אלי, חבר הכנסת דלל, אנחנו מדברים על הוועדה לזכויות הילד.
אלי דלל (הליכוד):
אז את מאשרת?
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
אני מאשרת. הוועדה לזכויות הילד – חברים, כשאני נבחרתי להיות יושבת-ראש הוועדה, באמת, בהתחלה לא ידעתי כל כך על מה מדובר. נכון שהייתי חברה בוועדה הזו קודם, אבל לא רואים את זה לגמרי עד שלא יושבים על כס היושבת-ראש, ופתאום נחשפים לעולם הילדים של ישראל ב-360 מעלות. זאת בעצם הוועדה היחידה בישראל שרואה את כל הילדים – לא משרד ממשלתי אחד. זה לא משרד החינוך שרואה רק את החינוך. לא משרד הבריאות שרואה רק את בריאות הילדים. הרי הילדים שלנו הם 360 מעלות – הם כל משרדי הממשלה. וכשהתחלתי לדון, לגעת בדיונים, גיליתי שהמצב של הילדים בישראל הוא לא טוב, ולא משנה על איזה מגזר אני מדברת, בין שאני מדברת על המגזר הערבי, בין שאני מדברת על המגזר החרדי, בין שאני מדברת על ילדי פריפריה, ילדי המרכז. בשנה אחת עשיתי 53 דיונים בנושא, ואני יכולה להגיד לכם שהיינו יכולים להכניס אפילו עוד, ולא הספקנו לגעת בכל הנושאים – מחרם חברתי; מחינוך לגיל הרך; חיסון ילדים; סבסוד מעונות לילדי אברכים; מענים לפעוטות אלרגיים; ילדים על הקשת הטרנסית; בריאות הנפש; ילדים עם צרכים מיוחדים; עבודת נוער; פגיעות בילדים וכישלון המערכת בזיהוי נפגעים, ונפגעי תקיפות מיניות. באמת, אין ספור ילדים בהליך הפלילי. אין סוף של נושאים. הוועדה הזו בעיניי היא ועדה על סף של קדושה, באמת.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
ואני מבקשת רק בקשה אחת ליושב-הראש אלי דלל – חבר הכנסת דלל, זאת בקשה מיוחדת. בכל כנסת מקימים מחדש את הוועדה לזכויות הילד. תהפכו – תשלימו את המהלך שאנחנו התחלנו, ותהפכו את הוועדה הזו לוועדה סטטוטורית. אין שום סיבה שבמשך יותר מעשור אנחנו ממשיכים להקים את הוועדה הזו בכל פעם מחדש. תודה רבה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר יעלה ויבוא.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר – תשמע אדוני היושב-ראש, שמעתי את ראש הממשלה לפני הבחירות; דיבר על איראן, על משילות, על ביטחון, על כלכלה. ומה הדבר הראשון שהוא מתעסק בו כשהוא נכנס למשרד ראש הממשלה? לקחת שלושה נהגים שעובדים במשרד ראש הממשלה יותר מ-30 שנה ולפטר אותם.
אלי דלל (הליכוד):
הוא לא פיטר אותם.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
אותם נהגים – יש להם משפחות. יש להם משפחות. זו הפרנסה שלהם. זה העבודה שלהם. זה המקום שלהם. עבדו עם כמה וכמה ראשי ממשלות לפני ראש הממשלה. ויותר מזה, אדוני היושב-ראש, לקרוא שבליכוד ובקואליציה מכינים רשימת חיסולים לכל אלה שנכנסו בתקופת הממשלה הקודמת. אנשים לא מבינים שדמוקרטיה זה שלטון הרוב, אבל לא לדרוס את המיעוט. אתם לא רק דורסים את המיעוט – אתם הולכים ודורסים אנשים מסכנים שהתמודדו במכרזים, השקיעו. ולפעמים לוקח יותר משנה עד שאתה מקבל את התפקיד, עם כל המבחנים שאתה עובר. ולבוא ולבדוק, ולהיכנס לפייסבוק שלו – לאיזו מפלגה הצביע, מה הנטיות הפוליטיות שלו, למי הוא שייך, ובגלל זה להחליט אם לפטר אותו או להשאיר אותו בעבודה? תתביישו לכם.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת מתן כהנא.
קריאה:
- - -
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני רוצה לדבר פה רגע על הרפורמה ששר המשפטים לוין מתכוון להעביר. ואני רוצה לתת לו עצה – עצה מהניסיון האישי שלי, מרפורמת הכשרות שהעברתי. אני, לדידי, ניסיתי לעשות כל מאמץ כדי שרפורמת הכשרות תעבור בהסכמות רחבות. ניסיתי לדבר עם כל מי שהיה מוכן לדבר איתי. לצערי, משיקולים שונים, יש כאלה שבחרו להחרים אותי, יש כאלה שבחרו לא לדבר איתי. ועם כל הרצון שלי לשתף ולעשות את זה רחב, עובדתית, יש ציבור שחש שפעלתי בצורה חד-צדדית, בלי לשתף. ומה שקרה זה שהיו בחירות, ואותו ציבור שחש את הדברים האלה עלה לשלטון. ועכשיו, הציבור הזה מגיע, וכל מה שהוא עושה זה מלחמה פראית בניסיון להרוס את כל מה שעשיתי במשרד. עכשיו, לצערי, זה מה שיקרה גם לרפורמה של השר לוין. אני מאלה שחושבים שהנושאים שהשר לוין העלה לדיון הם נושאים חשובים שצריכים לטפל בהם. כל אחד מהנושאים האלה זה נושאים שיש מה לתקן בהם. אני מדבר על זה כבר מאז שנכנסתי לפוליטיקה. אני חושב שהאופן שבו יריב לוין עושה את זה זה אופן גרוע מאוד. בסוף, לקחת את כל הדברים האלה בצורה כל כך חד-צדדית, כל כך קיצונית, כל כך כוחנית – זה פשוט לנסות לתקן מערכת. לקחת את כל הקלקולים מצד אחד ולהעביר אותם לצד השני. ואם היום יש כוח מופרז בעיניי למערכת המשפט – וזה משהו שצריך לתקן אותו, בעיניי – לקחת את כל הכוח הזה ולהעביר אותו as is, ואפילו יותר, לצד השני, זה לא מתקן את המערכת. לא נייצר פה מערכת מאוזנת. לא נייצר פה מערכת שיש בה מאזן אימה בריא, נקרא לו, בין המערכות האלה, וזה יהיה פשוט לא מוצלח. עכשיו, מה שיקרה, הרי השלטון יתחלף מתישהו, כי זה טבעו של שלטון – לא יודע, שנתיים, שלוש, ארבע, שמונה – ואם זה יתבצע בצורה כל כך חד-צדדית, מה שיקרה זה שהשלטון הבא פשוט יהפוך את הכול. וחבל, כי הנושאים האלה הם נושאים חשובים. יש פה עכשיו אנרגיות שמאפשרות לתקן את המערכת, והאופן שבו שר המשפטים פועל רק יגרום לקלקל אותה, ולא נרוויח פה תיקון משמעותי וחשוב. אני באמת – לא בקטע של הטרלה, לא בקטע של כלום – אומר לשר לוין: חבל. יש פה הצעה של ראש המחנה הממלכתי לעשות את הדברים בהסכמות רחבות. יש פה הזדמנות. חבל לפספס אותה. והינה, אפילו החזרתי 25 שניות. תודה.
היו"ר ישראל אייכלר:
אתה יכול להגיד משהו, איזה דבר תורה ב-20 שניות.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
אני נותן לך לנצל את הזמן.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – איננה. חבר הכנסת עודד פורר.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב בראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, הלילה נורה למוות גבר כבן 40 ביפו, ונער בן 15 נרצח בראשון לציון. רק מתחילת השנה האזרחית הזאת כבר נרצחו כשישה – גם בחברה הערבית שלושה, בחברה היהודית שלושה. והממשלה החדשה, ששמה את הביטחון האישי בראש סדר העדיפויות לפני שהיא קמה – בזבזתם פה שבועות שלמים כדי לתקן את כל פקודת המשטרה, כי הינה, אתם מייד מחסלים את הפשיעה. אדוני היושב-ראש, מצאתם את האויבים של מדינת ישראל ומצאתם בדיוק במי להילחם: שלושה נהגים במשרד ראש הממשלה, שנהגו כבר שנים, 30 שנה הם נוהגים את שיירות ראשי הממשלה. מצאתם את האויבים – הוריתם לפטר אותם. מצאתם את האויבים במשרדי הממשלה והנחיתם לעשות רשימות שחורות של עובדי מדינה שמונו בשנתיים האחרונות כדי לפטר אותם. זאת המשילות? על זה בזבזתם כאן את זמנה של הכנסת שבועות על שבועות, כדי לתקן את פקודת המשטרה? כדי להכין רשימות שחורות של עובדי מדינה? כדי לרדוף אזרחים? כדי לפטר שלושה נהגים בשיירת ראש הממשלה, רק בגלל שהם נהגו גם עבור ראש הממשלה הקודם? מה שאנחנו רואים כאן זאת עדות לפשיטת הרגל – לא רק המוסרית והערכית; זאת פשיטת הרגל גם הניהולית – וליכולת שלכם לנהל את הדבר הזה, את כל האירוע הזה. אתם מדברים על משילות? אתם לא מסוגלים למנות מינוי אחד כמו שצריך בתוך הממשלה שהקמתם. יש לכם מאות תקנים פנויים בשירות המדינה, מאות – אתם תאיישו אותם? אתם תצליחו בכלל לאייש אותם? אתם יודעים שאין לכם שום יכולת ניהול, אז אתם מחפשים אויבים אחרים למשילות והופכים פתאום את המערכת לאויב העם ודווקא את עובדי המדינה לאיזה שהם אויבים מדומים. אז אני מציע לקואליציה הזאת להפסיק לחפש רשימות שחורות של עובדים כאלה או אחרים ולהתחיל לעבור על הרשימות של הפשיעה ושל הנרצחים, רק מאז שקמה הממשלה, ולהתחיל לטפל בזה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת דני דנון – איננו. חבר הכנסת אלון שוסטר – נמצא.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
ערב טוב, אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת. אני מתבונן על חלק מחבריי, ממש חבריי, בקואליציה, ושואל את עצמי: איך נפלו גיבורים? דגש על גיבורים. איך אנחנו מגיעים למצב שבו פטריוטים, אנשי הציונות הדתית, עוצמה יהודית, פטריוטים – איך נפלו חרדים, יהודים טובים; איך נופלים חבריי מהליכוד, אנשים יהודים לאומיים; איך קורה שבהינתן היכולת לנהל את המדינה המשותפת שלנו, הבחירה שלהם היא בחירה במצרפיות החמורה ביותר שלא תצליח להזיז בפועל את מה שהם מבקשים להזיז בטווח הבינוני והארוך כהוא זה. אבל מהומה רבתי, בוקה ומבולקה, מתח פנימי בקרב שבטי ישראל, זה מובטח לנו. מובטח לנו בצורה מלאה. אני שואל: האם זאת הדרך היחידה? האם אין אפשרות אחרת לנסות למקסם את הצעדים שאתם בעצמכם רוצים לקדם – את אותה משילות, את אותם ערכים יהודיים, את אותה לאומיות זקופת קומה? – אבל שלא יהיו בבחינת אצבע בעין לאחינו ואחיותינו מעבר לים, היהודים. שלא יהיו בבחינת אצבע בעין למחצית העם הזה שמרגיש את עצמו עוד רגע זר בביתו. אני לא אתעייף מלומר לכם, חברותיי וחבריי אשר בקואליציה, נציגי 2.3 מיליון ומשהו אזרחים, שאנחנו, אותם 2.3 מיליון, שותפים שלכם לחוויה הגדולה הזאת. אנחנו מתחתנים יחד איתכם, אנחנו משרתים יחד איתכם בכוחות הביטחון, אנחנו לומדים איתכם, אנחנו אוהדים איתכם את קבוצות הספורט למיניהן, אנחנו יזמים יחד איתכם. ואין צורך לעשות את חשבון הדם והדמים. אנחנו שותפים מלאים. בין שותפים לא מתנהגים ככה. הסבתא היקית שלי, שחייתה, נמלטה מגרמניה - - -
היו"ר ישראל אייכלר:
סיימת את הזמן, אבל אני חייב לשמוע את הסיפור.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
הסיפור עם הסבתא היקית שלי, רינה שוסטר, שהגיעה לארגנטינה ולמדה קצת ספרדית, הייתה אומרת על מעשים כאלה: Así no se hacen, כלומר במבטא היקי. ככה לא מתנהגים. תודה רבה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חברת הכנסת שרן מרים השכל – איננה. חבר הכנסת אביגדור ליברמן – איננו. חבר הכנסת גדעון סער – איננו. חבר הכנסת חילי טרופר – איננו. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – איננו. חברת הכנסת טטיאנה מרזסקי – איננה. חברת הכנסת יסמין פרידמן – איננה. חברת הכנסת קארין אלהרר – איננה. חבר הכנסת מיקי לוי – איננו. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, להכניס אצבע בעין זה לא בהכרח משפר את הראייה. אני אומר את הדברים האלה על הרקע של מה שקורה באופן כללי מול החברה הערבית, ובדגש על מה שקורה בפשיעה בחברה הערבית. לכן אני אומר שלהכניס אצבע בעין לא משפר את הראייה; כי חייבים, אם רוצים להיאבק בפשיעה ולהגיע גם להישגים, חייבים את הציבור הערבי שותף. חייבים אותם שותפים. זה במנותק מכל האירועים שאנחנו שומעים עכשיו על סדר-היום. חייבים לייצר הידברות. חייבים לייצר שיח עם ראשי רשויות, עם מנהיגי ציבור, עם ראשי מועצות ולעשות הפרדה והבחנה ברורה. ומה שמדינה חייבת לעשות זה לספק ביטחון אישי לכלל אזרחי המדינה בישראל, ובהם החברה הערבית, ששם עיקר הבעיות של הפשיעה. אני שומע כל הזמן את האמירות הנכונות על בעיות בכבישים, על בעיות אחרות. אבל הבעיות המרכזיות קיימות בתוך היישובים הערביים – הן לא נמצאות בכבישים, בכבישים יש בעיות אחרות קשות, וצריך לטפל בהן – בתוך היישובים הערביים. כשאתה אומר, בתוך היישובים הערביים, זה אומר שאתה חייב לעבוד עם החברה הערבית, עם נציגיה הנבחרים, עם האנשים המשפיעים בתוכה. לא ניתן לעשות את זה בדרך שבה אנשים באים, מדברים סרה באנשים אחרים, באזרחים, ומערבבים כל הזמן דבר שלא קשור לדבר. מאבק בפשיעה הוא חובה של מדינה. הממשלה הזאת נבחרה ואנחנו היום באופוזיציה, אבל יש תוכניות שחייבים להמשיך. ואי-אפשר לעשות את זה – אני אומר את זה בצורה הכי מקצועית שאני מסוגל להגיד למי שיושב כאן – מי שחושב שאפשר להשתמש רק בכוח לפתרון בעיות, בוודאי בפשיעה, לא מבין שום דבר לא בפשיעה אבל גם לא בבני אדם. אתה חייב לגייס את האנשים שיהיו איתך; אתה חייב לדבר אליהם, לא רק עליהם; אתה חייב לייצר את החיבורים האלה, כי זה חלק מהעבודה. כשאתה עובד במניעת פשיעה – סיכול זה סיפור אחד – מניעת פשיעה היא סיפור מורכב יותר, עמוק יותר, עם עבודה תשתיתית לאורך זמן, עם האנשים, עם החברה כולה. זה נכון לכל מקום, זה נכון לכל יישוב. וכל יישוב גם שונה אחד מהשני. לא כולם הם גשטאלט אחד גדול – החברה הערבית או הערבים – כמו שזה נכון להרבה מאוד מקומות בכלל – לא משנה היישוב. צריך להתאים את הפעילות למקום. ואני אומר כאן לחבריי בממשלה: קל להתלהם; יש לזה מחיאות כפיים, יש לזה באמת אהדה גדולה, בייחוד במציאות של מתיחות גדולה שקיימת – אבל לא כאשר מדובר בטיפול בפשיעה. טיפול בפשיעה הוא קודם כול בעיה חברתית. היא בעיה שלנו, של מדינת ישראל; היא בעיה שלנו, ונכשלנו בטיפול בה, ובשנה האחרונה היה שינוי. אם לא ימשיכו בדבר הזה, לא נתקדם לשום מקום. ואני חוזר למה שאמרתי בהתחלה - -
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
- - אצבע בעין היא לא תוכנית עבודה, והגיע הזמן שהממשלה הזאת תפסיק עם הסיסמאות, עם האצבע בעין, תפסיק להגיד: הינה, אנחנו יכולים; אנחנו גדולים; אנחנו מושלים – ותעשה פשוט עבודה שקטה ויסודית. תודה רבה.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת עידן רול – איננו; חבר הכנסת גדי אייזנקוט – איננו; חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון – איננה; חבר הכנסת אלקין – איננו; חבר הכנסת יואל רזבוזוב – איננו; חבר הכנסת איימן עודה – איננו; חבר הכנסת אחמד טיבי – איננו; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן הייתה פה – איננה.
קריאה:
היא פה.
היו"ר ישראל אייכלר:
אני אמרתי. היית פה?
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
כן.
היו"ר ישראל אייכלר:
אה, איך פספסתי?
עידן רול (יש עתיד):
רגע, גם עידן.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
גם עידן רול כאן.
היו"ר ישראל אייכלר:
היית פה?
ינון אזולאי (ש"ס):
לא נורא - - -
היו"ר ישראל אייכלר:
אז שאשא ביטון הייתה פה, אז בבקשה. מי שקראתי בשמו ולא היה, איבד את התור.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, קודם שמענו את השר המקשר עולה על הפודיום ואומר פעם אחר פעם: "לא שמעתי גינוי על מה שהיה ביום שבת". אז קודם כול אני רוצה לומר לכם שברמה האישית אני באמת מגנה פעולות כאלה, והדרך הזו היא לא דרכי. אבל שימו לב לרמת הצביעות. כמה צביעות יש בבית הזה? עומד פה אדם שבמשך למעלה משנה קורא לממשלה הקודמת ממשלת האחים המוסלמים, ממשלה שנתמכת על ידי טרור, ממשלה שנתמכת על ידי מועצת השורא; פה לא רק שלא שמענו גינוי, אלא שמענו הסתה הולכת ומתמשכת. תתביישו לכם. אתם יודעים למה? כי במשמרת שלנו כשרק חשבו לירות לעבר מדינת ישראל, הגבנו בכל הכוח. הדרום לא בער במשמרת שלנו; שומר חומות לא היה במשמרת שלנו; הלינץ' בעכו ובלוד לא היה במשמרת שלנו; המדינה לא בערה משמרת שלנו. אנחנו הגבנו על כל דבר שקרה. ומה קרה בממשלה החדשה, שהבטיחה שהיא תילחם? כלום. ירי לעבר מדינת ישראל – שקט, דממה. מתחילת השנה שישה אזרחים נרצח – בן גביר נעלם. איפה בן גביר? איך הוא לא מגיע לזירות האירוע? נעלם. וזה בלי שאנחנו נדבר על המקרים האחרים, על כל ניסיונות הדקירה, על הפגיעה באנשים חפים מפשע שמסתובבים ברחובות – כלום. יותר חשוב להיות כאן, בכנסת, להעביר את החוקים הפרסונליים, להילחם בעובדי המשרדים: אנשים עם משפחות שעובדים שנים על גבי שנים בכל אחד מהמשרדים – בהם אתם נלחמים; את הראש שלהם אתם מורידים, את הפרנסה שלהם; בפרנסה שלהם אתם פוגעים. זה בכל המשרדים, אגב, לא רק במשרד החינוך ולא רק במשרדים אחרים. אנחנו רואים את זה בכל משרד שאתם נוגעים בו. אתם פשוט מגלחים את כל מה שקשור לממשלה הקודמת. אז יש לי בקשה אחת מכם: תזכרו שבסוף מדובר בבני אדם. לאנשים האלה יש משפחות, יש בני זוג, יש ילדים. יש להם מחויבות אמיתית אחרי הרבה מאוד זמן שהם שירתו לא אותנו - - -
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה. תודה רבה.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
לא אותנו; הם שירתו במשרדים גם בתקופת ממשלת הליכוד הקודמת. יש כאלה ששירתו תשעה שרי חינוך או תשעה שרים אחרים במשרדים האחרים - -
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
- - ואתם באתם ופגעתם בהם.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
למה? אתם כל הזמן אומרים – משפט אחרון – אתם כל הזמן עומדים פה ואומרים: באנו למשול. אז יש לי חדשות בשבילכם: אתם באתם לדרוס; אתם באתם להרוס – אתם ממשלת "באנו להרוס".
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף – איננו; חבר הכנסת יוסף עטאונה – איננו; חבר הכנסת בועז טופורובסקי – טופורובסקי, רוצה לעלות? לא? אז חבר הכנסת מאיר כהן – איננו; חבר הכנסת יאיר לפיד – איננו; חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון – איננו. יעלה השר המקשר לסכם, בבקשה. אה, אופיר כץ, סליחה. אתה המסכם?
שר החינוך יואב קיש:
- - -
היו"ר ישראל אייכלר:
הוא יוכל לעלות אחרי חמש דקות לעוד עשר דקות, כן.
שר החינוך יואב קיש:
ללא הגבלה.
היו"ר ישראל אייכלר:
הוא בלי הגבלה.
שר החינוך יואב קיש:
הוא חמש דקות.
היו"ר ישראל אייכלר:
הוא חמש דקות, ואתה בלי הגבלה, אוקיי.
אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):
תודה, אדוני היושב-ראש. היום בוועדת הכנסת התחלנו את תהליך החקיקה של חוק באמת חשוב, חשוב מאוד. לפי התגובות שאנחנו מקבלים מעם ישראל, אנחנו מבינים שאנחנו עושים את הדבר הנכון ואת הדבר שמצפים מאיתנו לעשות. כולנו ראינו את החגיגות בעארה של אותו מחבל - - -
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
זה שמי.
אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):
איך?
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
הוא שמי.
אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):
שמי?
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
- - -
אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):
טוב. כולנו ראינו את - - -
היו"ר ישראל אייכלר:
- - -
אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):
שמי, כן.
היו"ר ישראל אייכלר:
- - -
אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):
אה?
היו"ר ישראל אייכלר:
- - -
אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):
לא, אני אגיד לעליזה. עליזה, זה שמי, אבל תגייסו. אז כולנו ראינו את החגיגות של השחרור של הפושע, המחבל, הרוצח הנתעב, וזה באמת הפך את הבטן של כל אזרח ישראלי. אותו מחבל שרצח יהודי רק בגלל שהוא יהודי, לבש מדי צה"ל. הוא רצח אותו וזרק אותו בצד הדרך. כשהמחבל הזה משוחרר לביתו, מדברים איתנו על דו-קיום ועל זה שבסוף אנחנו צריכים לחיות ביחד. אבל איך אנחנו אמורים לחיות ביחד ועם מי, כשלאותו מחבל עושים כאלה חגיגות עם מקהלות וריקודים וילדים? עכשיו, אותם ילדים, כשהם רואים את הכבוד וההערצה לרוצח – מה המסר שמעבירים להם? שירי, מה המסר, מה חושב אותו ילד בן שבע, שמונה, תשע, עשר, כשהוא רואה כזאת הערצה וכזאת חגיגה למחבל? איזה דור עתיד הם מגדלים בדיוק? ואחר כך יגידו לנו שאנחנו לא בעד דו-קיום. את החגיגות האלה, אני מקווה שהיום, בצעד ראשון בוועדת הכנסת, אנחנו מתחילים להפסיק. התמונות האלה של מחבלים ערביי ישראל, שחוגגים בכלא אחרי מעשה הטרור, ולאחר מכן חוזרים כמו מלכים לביתם, אז היום אנחנו מתחילים לעצור את זה. הצעת החוק שהגשתי יחד עם חברי כנסת נוספים – ובגלל שהיה צריך פה אישור חריג פניתי לסיעות האופוזיציה, שיגישו גם הן את החוק שלהן וכך נוכל לקדם את המהלך ביחד. לשמחתי הרבה, הצלחנו להגיע עם כל סיעות הבית לרוב של 106 חברי כנסת בעד החוק הזה, חוק שאומר שמחבל שמואשם במעשה טרור ומקבל כסף מהרשות הפלסטינית, לא יוכל יותר לחזור לשטח מדינת ישראל. נגמרה החגיגה. הוא מקבל כספים מעזה, הוא מקבל כספים מרמאללה – הוא מסיים את הכלא, הוא עובר לגור שם. שיעשו לו שם חגיגות. שם אנחנו רגילים ויודעים עם מי יש לנו עסק. פה זה לא יהיה. הם צריכים להבין שהם מפסיקים ליהנות משני העולמות. נגמר. לא ייתכן שאנחנו כמדינה נאפשר את הדבר הזה. משפחות שכולות התקשרו אליי בוכות כשהן רואות את החגיגות האלה. איך אנחנו כמדינה מאפשרים את הדבר הזה? איזו עוד מדינה בעולם הייתה מאפשרת את זה? איזו עוד חברה מקבלת ככה רוצח, בריקודים, בסוכריות, בחגיגות? איזו עוד חברה מקבלת ככה ונותנת לגיטימציה לטרור, לגיטימציה לרצוח? לגיטימציה לרצוח רק בגלל שאתה יהודי. זה רק מראה עם מי יש לנו פה עסק. שהעתיד הוורוד שמנסים למכור לנו שהוא לא קורה רק בגלל שאנחנו אשמים, שאנחנו לא מושיטים את היד – מזלנו שאנחנו לא מושיטים את היד ושאנחנו מושיטים את הרובה שלנו. כי אם זה לא היה, אז אנחנו לא היינו פה. כי כרגע מה שאנחנו רואים בצד השני – שמחנכים ונותנים למעשה טרור להיות לגיטימי. אז זה לא בדיוק שותפים שיש לנו עם מי לדבר. נראה לי שלשר המקשר יש גם מה להגיד בעניין.
היו"ר ישראל אייכלר:
השר המקשר חבר הכנסת יואב קיש, בבקשה.
שר החינוך יואב קיש:
אני רק רוצה לברך באמת גם את יו"ר הכנסת אמיר אוחנה וגם את יו"ר הקואליציה אופיר כץ, על מהלך מאוד חשוב. בתקופה שבה הכנסת לא מחוקקת חקיקה פרטית הגיעו להסכמה מאוד גדולה בבית הזה, באמת הסכמה רחבה. ובאמת יש פה אמירה חשובה של קריאה מהירה לקחת את אותם מחבלים מתועבים שמשתחררים מהכלא, עם ציבור קיצוני שתומך בהם, ופשוט להרחיק אותם לרשות הפלסטינית. הדבר הזה מקבל כמובן את תמיכת הממשלה, ואני מקווה שאנחנו ביום רביעי נתחיל את המהלך הראשון בהעברת חקיקה טרומית. תודה רבה. אופיר, אני יורד.
היו"ר ישראל אייכלר:
תודה רבה לשר המקשר. אנחנו עוברים להצבעה. ההצבעה תהיה שמית לבקשת 20 ח"כים. אני מבקש מסגנית מזכיר הכנסת להקריא את השמות, בבקשה. הצבעה שמית
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– בעד
יולי יואל אדלשטיין– בעד
אמיר אוחנה– בעד
ינון אזולאי– בעד
גדי איזנקוט– בעד
ישראל אייכלר– בעד
דן אילוז– בעד
ואליד אל הואשלה– אינו נוכח
קארין אלהרר– אינה נוכחת
זאב אלקין– בעד
דוד אמסלם– אינו נוכח
אופיר אקוניס– אינו נוכח
משה ארבל– אינו נוכח
יעקב אשר– אינו נוכח
אוריאל בוסו– בעד
דבי ביטון– אינה נוכחת
חיים ביטון– אינו נוכח
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– אינו נוכח
בועז ביסמוט– בעד
ולדימיר בליאק– אינו משתתף בהצבעה
מירב בן ארי– אינה נוכחת
רם בן ברק– אינו נוכח
איתמר בן גביר– אינו נוכח
אברהם בצלאל– בעד
אורנה ברביבאי– אינה נוכחת
ניר ברקת– בעד
טלי גוטליב– בעד
מאי גולן– בעד
יואב גלנט– אינו נוכח
גילה גמליאל– בעד
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– אינו נוכח
סימון דוידסון– אינו משתתף בהצבעה
אבי דיכטר– בעד
גלית דיסטל אטבריאן– בעד
אלי דלל– בעד
דני דנון– אינו נוכח
שלום דנינו– בעד
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
שרן מרים השכל– אינה נוכחת
ניסים ואטורי– אינו נוכח
מיכל מרים וולדיגר– בעד
יצחק שמעון וסרלאוף– בעד
יאסר חוג'יראת– אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– אינה נוכחת
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– אינו משתתף בהצבעה
משה טור פז– אינו נוכח
אחמד טיבי– אינו נוכח
יוסף טייב– בעד
אוהד טל– בעד
יעקב טסלר– בעד
חילי טרופר– בעד
אלי כהן– בעד
אלמוג כהן– בעד
מאיר כהן– אינו משתתף בהצבעה
מירב כהן– אינה נוכחת
מתן כהנא– בעד
עופר כסיף– אינו משתתף בהצבעה
אופיר כץ– אינו נוכח
ישראל כץ– בעד
רון כץ– אינו נוכח
יוראי להב הרצנו– אינו נוכח
מיקי לוי– אינו משתתף בהצבעה
יריב לוין– בעד
נעמה לזימי– אינה נוכחת
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי– אינה נוכחת
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
יונתן מישרקי– בעד
חנוך דב מלביצקי– בעד
יוליה מלינובסקי– בעד
מיכאל מלכיאלי– בעד
אבי מעוז– בעד
אורי מקלב– בעד
יעקב מרגי– אינו נוכח
שרון ניר– בעד
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– אינו נוכח
יבגני סובה– אינו נוכח
משה סולומון– בעד
לימור סון הר מלך– בעד
אופיר סופר– בעד
אורית מלכה סטרוק– בעד
בצלאל סמוטריץ'– אינו נוכח
משה סעדה– בעד
גדעון סער– נגד
מנסור עבאס– אינו נוכח
איימן עודה– אינו נוכח
יוסף עטאונה– אינו נוכח
חוה אתי עטייה– בעד
חמד עמאר– בעד
צביקה פוגל– בעד
עודד פורר– בעד
יצחק פינדרוס– בעד
מאיר פרוש– בעד
יסמין פרידמן– אינה נוכחת
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי– אינה נוכחת
יואב קיש– בעד
אריאל קלנר– בעד
יצחק קרויזר– בעד
גלעד קריב– בעד
שלמה קרעי– בעד
אליהו רביבו– אינו נוכח
מירי מרים רגב– בעד
שמחה רוטמן– בעד
עידן רול– אינו נוכח
יואל רזבוזוב– אינו נוכח
אפרת רייטן מרום– בעד
יפעת שאשא ביטון– בעד
אלון שוסטר– בעד
אלעזר שטרן– אינו נוכח
עמיחי שיקלי– בעד
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– אינו משתתף בהצבעה
עאידה תומא סלימאן– אינה נוכחת
פנינה תמנו– אינה נוכחת
היו"ר ישראל אייכלר:
נא להקריא את השמות של האנשים שלא היו פה.
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
ואליד אל הואשלה– אינו נוכח
קארין אלהרר– אינה נוכחת
דוד אמסלם– אינו נוכח
אופיר אקוניס– אינו נוכח
משה ארבל– בעד
יעקב אשר– בעד
דבי ביטון– אינה נוכחת
חיים ביטון– בעד
מיכאל מרדכי ביטון– בעד
דוד ביטן– אינו נוכח
מירב בן ארי– אינה נוכחת
רם בן ברק– אינו נוכח
איתמר בן גביר– אינו נוכח
אורנה ברביבאי– אינה נוכחת
יואב גלנט– אינו נוכח
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– אינו נוכח
דני דנון– בעד
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
שרן מרים השכל– בעד
ניסים ואטורי– בעד
יאסר חוג'יראת– אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– אינה נוכחת
ווליד טאהא– אינו נוכח
משה טור פז– אינו נוכח
אחמד טיבי– אינו נוכח
מירב כהן– אינה נוכחת
אופיר כץ– בעד
רון כץ– אינו נוכח
יוראי להב הרצנו– אינו נוכח
נעמה לזימי– אינה נוכחת
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי– אינה נוכחת
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
יעקב מרגי– אינו נוכח
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– אינו נוכח
יבגני סובה– בעד
בצלאל סמוטריץ'– בעד
מנסור עבאס– אינו נוכח
איימן עודה– אינו נוכח
יוסף עטאונה– אינו נוכח
יסמין פרידמן– אינה נוכחת
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי– אינה נוכחת
אליהו רביבו– אינו נוכח
עידן רול– אינו נוכח
יואל רזבוזוב– אינו נוכח
אלעזר שטרן– אינו נוכח
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
עאידה תומא סלימאן– אינה נוכחת
פנינה תמנו– אינה נוכחת
היו"ר ישראל אייכלר:
האם יש מישהו באולם שעוד לא הצביע ומבקש להצביע? לא, אין כזה. נא לסכם. ספירת הקולות. תוצאות ההצבעה, בבקשה – 69 בעד, מתנגד אחד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת ועדת הכנסת התקבלה. הודעה אישית של חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי
היו"ר ישראל אייכלר:
לפני שאנחנו נעבור לסעיף הבא, אני מזמין את חבר הכנסת חנוך מלביצקי, שביקש להגיב על דברים שנאמרו פה כלפיו.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, איפה אחמד טיבי? שמעתי שהוא דיבר עליי קודם, ודיבר על זה שזה מביך שאני לא חוזר בי מדבריי. אז אחמד טיבי ויתר חברי המשותפת לשעבר, או איך שלא קוראים לכם היום, הסכיתו ושמעו. אני לא חוזר בי מזה שאני נאמן קודם כול לעמי ומולדתי. אני לא חוזר בי מזה שאני פטריוט ציוני. אני לא חוזר בי מזה שאני חושב שצריך להרוג טרוריסטים. אני לא חוזר בי מזה שצריך לחסל את תשתיות תומכי הטרור מחוץ לבית הזה ובתוך הבית הזה. ויש בערבית משפט מצוין, שאני מכיר אותו ושאתם מכירים אותו לפחות כמוני: שיבכו אלף אימהות ולא האימא שלי.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
אתה פשיסט - - -
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
אז שיבכו כל האימהות שלכם ולא האימהות שלנו.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
- - -
קריאה:
כל הכבוד, כל הכבוד.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
- - -
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
- - -
היו"ר ישראל אייכלר:
אני מבקש לעבור ברשותכם לסדר-היום, בבקשה.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
- - - פשיסט.
היו"ר ישראל אייכלר:
לא, לא, הסתיים הדיון.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
- - -
היו"ר ישראל אייכלר:
חבר הכנסת מלביצקי, הסתיים, חבר הכנסת מלביצקי.
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1589).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר ישראל אייכלר:
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשפ"ג–2023, בקריאה ראשונה. אני מזמין את שר המשפטים יריב לוין להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני.
שר המשפטים יריב לוין:
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, השרים. חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד להגיש את הצעת החוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשפ"ג–2023. או בשם האמיתי של הצעת החוק הזו: הצעת החוק לפיזור הכנסת ה-24. כי נדמה לי שכולם זוכרים שהצעת החוק הזו הגיעה כאן למליאה ולא היה לה רוב, וכך - - -
קריאה:
- - -
שר המשפטים יריב לוין:
לא היה לה רוב.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
למה לא היה לה רוב?
שר המשפטים יריב לוין:
לא היה לה רוב כי – תכף אני אסביר, זו בדיוק הנקודה שאני רוצה להגיע אליה. לא הייתה אפשרות - - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
- - -
שר המשפטים יריב לוין:
לא הייתה אפשרות, בוא נסביר רגע. לא הייתה אפשרות להעביר אותה אז.
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:
- - -
שר המשפטים יריב לוין:
לא, לא, זה הרבה יותר מזה, השר מלכיאלי. ונדמה לי שגם לא במקרה אני חושב שזאת הצעת החוק הממשלתית הראשונה שאנחנו מביאים בקדנציה הזו, מכיוון שהיא מבהירה בדיוק את ההבדל בין הממשלה שהייתה כאן קודם לבין הממשלה שיש כאן עכשיו. כי בממשלה שהייתה כאן קודם אי-אפשר היה להעביר את החוק הזה, כי היא נשענה על תמיכה של מפלגה אחת לפחות שראתה בהתיישבות ביהודה ושומרון דבר שצריך לחסל אותו ולפגוע בו, ורואה אולי בכלל במפעל הציוני משהו שהיא בלשון עדינה מתקשה להשלים איתו ולחיות איתו. ובממשלה הזאת המצב הוא אחר. חזרנו לשורשים הציוניים, חזרנו לאמונה בזכותנו על ארץ ישראל כולה, חזרנו לחזק את ההתיישבות.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
אין לכם בושה, אין לכם בושה.
שר המשפטים יריב לוין:
ובממשלה הזאת אין שום קושי לגייס את הרוב הדרוש ולהביא את הצעת החוק הזאת - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
שר המשפטים, אתה פחות ציוני כשאתה יושב באופוזיציה?
שרון ניר (ישראל ביתנו):
תתבייש - - -
שר המשפטים יריב לוין:
- - עד כדי כך שמה שהיה אירוע דרמטי - -
היו"ר אוריאל בוסו:
אני רק מעדכן שרשימת הדוברים נעולה.
שר המשפטים יריב לוין:
- - עד כדי כך שמה שהיה אירוע דרמטי בקדנציה הקודמת - -
קריאות:
- - -
שר המשפטים יריב לוין:
- - מה שהיה בקדנציה - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת שרון, חבר הכנסת כסיף, בבקשה לאפשר לשר להשלים את הדברים.
שר המשפטים יריב לוין:
אפילו שני מיקרופונים אין להם שום סיכוי מול ויכוח בין חבר הכנסת אלמוג כהן לבין חבר הכנסת כסיף, עם הווליום העוצמתי שלכם. אז כשאתם מתווכחים אני שותק.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
- - -
שר המשפטים יריב לוין:
לכן, רבותיי, אני חושב שהצעת החוק הזו, שמובאת לכאן לא במקרה בקלות, בלי ויכוחים פנימיים, לא בתוך הממשלה ולא בתוך הקואליציה, ועם רוב פרלמנטרי ברור, בלי לבקש עזרה מהאופוזיציה ובלי להישען על האופוזיציה ובלי - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
כי האופוזיציה לא מתנגדת.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה.
שר המשפטים יריב לוין:
- - ובלי למכור חלקים מהנגב תמורת העברת הצעת החוק הזו, כל מיני תרגילים אחרים. אני חושב שהצעת החוק הזו מסמלת באופן הברור ביותר את השינוי העצום לטובה שהביאה הממשלה הנכנסת למדינת ישראל.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אתם הצבעתם נגד המדינה כשישבתם בספסלים האלה.
שר המשפטים יריב לוין:
לגופו של החוק אנחנו נאמר שמטרת החוק היא כמובן להאריך את תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז–1967. אלה תקנות שמוארכות מזמן לזמן. תוקפן מוארך כרגע עד חודש פברואר, 15 בפברואר, נוכח הבחירות. ההסדרים הכלולים בתקנות נוגעים בעיקרם בסמכויות השיפוט של בתי המשפט בישראל כלפי ישראלים שעברו עבירות באזור יהודה ושומרון או בשטחי הרשות; לסמכויות הרשויות בישראל לבצע בישראל עונשים ומעצרים שהוטלו על ידי השלטונות הצבאיים באזור; וכן לאפשרות לבצע באזור צווים ועונשים שהוטלו בישראל על תושבי האזור. התקנות האלה מחילות באופן פרסונלי חוקים ישראליים על ישראלים המתגוררים באזור. הן נועדו להסדיר את מכלול מתן העזרה המשפטית בין ישראל לבין הגורמים המוסמכים ברשות. מובן שקיום התקנות חיוני להמשך היחסים המשפטיים שבין ישראל לבין האזור לבין הרשות וכדי שהעניינים ימשיכו להתנהל בצורה מסודרת, ולכן מוצע להאריך את תוקף התקנות בחמש שנים נוספות. צריך לומר שהקביעה הזאת היא קביעה שאין לה קשר למציאות הפוליטית, אבל אם מותר לי לומר, חברות וחברי הכנסת, יצא גם העניין הזה סמלי. רוצים להאריך בחמש שנים – אני מניח מתוך הנחה שאנחנו נוכל לשוב ולהידרש לזה בדיוק בתחילת הקדנציה הבאה, אחרי שאנחנו נסיים תקופת כהונה של כחמש שנים של הממשלה הנוכחית.
משה סעדה (הליכוד):
אולי עד אז תהיה ריבונות ולא יהיה צורך.
שר המשפטים יריב לוין:
אני מאמין שגם בכהונה הבאה עלינו לטובה, בעוד חמש שנים, הציבור ידע להעריך את מה שנעשה בקדנציה הזו - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
- - - לעוד חמש שנים - - -
שר המשפטים יריב לוין:
- - ותשוב ותקום ממשלה שלא תתקשה להעביר את החוק הכל-כך פשוט וטריוויאלי הזה, כפי שאנחנו עושים וכפי שאתם נכשלתם לעשות בגלל האופן חסר האחריות שבו הקמתם את הממשלה ואת הקואליציה הקודמת. אני כמובן מבקש מהכנסת להצביע בעד החוק ולאשר אותו בקריאה הראשונה. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לשר המשפטים וסגן ראש הממשלה השר יריב לוין. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת מירב כהן. כפי שהודעתי לפני כן, רשימת הדוברים נעולה.
מיקי לוי (יש עתיד):
לעלות ורק אחר כך.
היו"ר אוריאל בוסו:
היושב-ראש לשעבר, חבר הכנסת מיקי לוי, סעיף 28 בתקנון ב(2): כל חבר כנסת רשאי להודיע למזכיר הכנסת על רצונו ושמו יירשם לפני תחילת הדיון, ואולם רשאי חבר הכנסת למסור הודעה לאחר שהתחיל שלב הדיון אלא אם כן נעלתי את הרשימה. ותחילת הדיון זה לפני שעלה שר המשפטים. ברגע שהוא עלה כבר התחיל הדיון. כשהודעתי שרשימת הדוברים נעולה, אכן הרשימה נעולה. תודה רבה.
מיקי לוי (יש עתיד):
אם אתה רוצה להתווכח, בבקשה. הודעת כשהוא היה על הדוכן.
היו"ר אוריאל בוסו:
אבל התחיל הדיון.
מיקי לוי (יש עתיד):
אתה רוצה לדקדק, הוא היה על הדוכן.
היו"ר אוריאל בוסו:
כבר התחיל הדיון. תודה רבה. חברת הכנסת, שלוש דקות לרשותך בבקשה.
מירב כהן (יש עתיד):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשבועיים האחרונים נרצחו כבר שבעה אנשים – גברים ונשים, יהודים וערבים בישראל. רק במזל אירועי הדקירות והאלימות הנוספים לא הסתיימו במוות. רק לפני ארבעה ימים נרצח בראשון לציון נער ממשפחה שעלתה מאתיופיה, והוא רק בן 15. אני פותחת את מהדורת החדשות ואני רואה כל כך הרבה אלימות: נערים שהיכו גבר במוט ברזל באור יהודה, צעיר שמתמודד עם אוטיזם הותקף כשהוא יורד מהאוטובוס בפתח תקווה – פשוט מקרים מזעזעים. עכשיו, האם שמענו את השר לביטחון לאומי – הרי הוא לא סתם שר, הוא לאומי – מתבטא בנושא הזה? מוביל איזושהי מדיניות? אז יגידו שהוא רק שבועיים בתפקיד, שזה לוקח זמן להשפיע; ובכן, בואו נראה מה הוא כן בחר לעשות בשבועיים האלה כדי לטפל באלימות בכבישים, במקרי הרצח, באלימות במשפחה, בנשק הלא-חוקי בחברה הערבית שגובה חיים של אנשים. אספר לכם מה סדרי העדיפויות של השר הלאומי: מתעסק בטייטל של עצמו, שיהיה מפוצץ, מהלך שעולה מיליוני שקלים מכספי המיסים של כולנו; דואג לסלפי על הר הבית, מיטות קומתיים בבתי הסוהר וכמובן לשלוח מכת"זיות להפגנות נגד הממשלה. כי האיש הזה, שהוא בן אדם מאוד קיצוני וגזען, הוא ספין מהלך.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הכנסת כאן, בקואליציה, הרעש קצת מפריע.
מירב כהן (יש עתיד)
במקום לטפל באלימות הוא ממשיך בדבר היחיד שהוא טוב בו – קמפיין. זה מטריד מאוד. הייתי מצפה מהשר לביטחון לאומי לדאוג להפחתת האלימות, ולא להתעסק בעוד ספינים. יש לו תפקיד חשוב. תודה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לחברת הכנסת מירב כהן. הדובר הבא, חבר הכנסת גדעון סער, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
גדעון סער (המחנה הממלכתי):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו נתמוך בחוק יהודה ושומרון. חוק זה הוא נדרש, והוא חיוני לשמירה על זכויות של אזרחי ישראל שמתגוררים ביהודה ושומרון וגם לקיום ההסדרים המשטריים והמשפטיים בשטח יהודה ושומרון, והוא בעצם מוארך מאז מלחמת ששת הימים באופן קבוע. מה שקרה בקדנציה הקודמת היה דבר לא תקין, לא נכון ולא אחראי מצד האופוזיציה, שפעלה בניגוד לאינטרס הלאומי כשהפילה את ההצבעה על חוק יהודה ושומרון. אנחנו הבטחנו והודענו שכל דבר שאנחנו חושבים שהוא טוב לגופו של עניין והוא טוב למדינה, אנחנו נצביע בעדו. גם אם אנחנו אופוזיציה, אנחנו אופוזיציה לממשלה, אנחנו לא באופוזיציה למדינה ולאינטרסים החיוניים שלה. אני אומר את הדברים לא רק כלפי הסיעות שהיום בקואליציה והצביעו נגד בקדנציה הקודמת ולדעתי, עשו טעות ולא עשו נכון, אני אומר את זה גם לסיעות אחרות בבית כמו סיעת העבודה, למשל, שהבנתי שתצביע הלילה נגד החוק, וכשהייתה בקואליציה, הצביעה בעד החוק. אם החוק הוא טוב, צריך להיות עקבי וצריך לתמוך בו, בין שאתה משרת בקואליציה ובין שאתה משרת באופוזיציה. הדברים האלה חשובים בעיקר לגבי חוקים עקרוניים שמכוחם אנחנו יכולים לשרת אינטרס לאומי של מדינת ישראל וגם אינטרסים ביטחוניים שלנו. כל המערך של תפקוד אכיפת החוק ביהודה ושומרון, של תפקוד המשטרה ביהודה ושומרון, גם הוא היה נפגע קשה אם החוק הזה לא יעבור. לסיכומו של דבר, אדוני היושב-ראש, אנחנו נתמוך בחוק הזה ואני מעריך שיהיה רוב גדול, כפי שצריך להיות, בעד החוק הזה, וזה דבר חשוב ביותר.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לחבר הכנסת גדעון סער. הדובר הבא – חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח; חבר הכנסת סגן השר אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב, אפשר לשבת, תודה.
טלי גוטליב (הליכוד):
עשיתי ספויילר שאנחנו נהיה בשקט - - - הסיסמאות שלו.
היו"ר אוריאל בוסו:
שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
תודה רבה, כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, בערב ראש השנה 1967 פורסמה בעיתון הארץ מודעה בלשון הזו: "כיבוש גורר אחריו שלטון זר, שלטון זר גורר אחריו התנגדות, התנגדות גוררת אחריה דיכוי, דיכוי גורר אחריו טרור וטרור נגדי". ואז ממש לקראת סוף המודעה הייתה תוספת כמעט נבואית, שאמרה כך: "החזקת השטחים הכבושים תהפוך אותנו לעם של רוצחים ונרצחים".
משה סעדה (הליכוד):
- - -
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
מאז 1967 האריכה כנסת אחר כנסת את תקנות מצב החירום - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת סעדה.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
לא על חשבון הזמן שלי.
משה סעדה (הליכוד):
איך הוא יכול לדבר ככה - - - עם של רוצחים.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת סעדה, אתה עושה כרגע פיליבסטר בשבילך. תן לו להשלים את הדברים, אחר כך תדבר.
משה סעדה (הליכוד):
אבל יש חובת מחאה, מי כמוך יודע.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
מאז 1967 האריכה כנסת אחר כנסת את תקנות "מצב החירום", שהונחו לפנינו היום, וכבר שישה עשורים אנו חיים במעגל הדמים הבלתי-נגמר שחזתה המודעה, ושעל המשכו נקראנו להצביע היום. התקנות האלה הן תקנות אפרטהייד, ולטובת הקהילה הבין-לאומית אני אומר:those regulations are apartheid regulations . אלה תקנות אפרטהייד, זה המונח למצב חירום תמידי – שישה עשורים – שמטרתו לאפשר משפטית דיכוי, הפרדה וגזל בשטחים הכבושים.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
- - -
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
חוק אחד לאזרחי ישראל, מתנחבלי גזע האדונים, וחוק נפרד לפלסטינים, בני גזע העבדים, נתיני המשטר הצבאי; חוק אחד להתנחבלויות ומאחזי טרור שזוכים לתשתיות, מענקים ובנייה ברשות החוק הישראלי, וחוק נפרד ליישובים הפלסטינים – הרס, הפקעות וחורבן; הרחבה לאדונים והחרבה לעבדים. אבל הכיבוש אינו מנת חלקה רק של הממשלה הפשיסטית הזאת, אלא גם של מי שאחראים לבחירות, שרוממו אותה לשלטון. ההצבעה על תקנות האפרטהייד היא סוג של סגירת מעגל, כי אין לה סיבה לפירוק הממשלה הקודמת ולבחירות. בחודש יוני החליטו לפיד ושותפיו לפרק את הקואליציה של עצמם כדי לשמור על האפרטהייד בתוקף. הם לא הצליחו לשכנע את חברי הכנסת גנאים וזועבי והעדיפו לפזר את הכנסת, להפיל את הממשלה ולסכן את עצמם – הכול רק כדי להגן על הכיבוש. בסוף גם הצביעו בעד האפרטהייד המסריח, גם חטפו מכה בבחירות - -
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
- - וגם גורשו מהשלטון. אך לא רק את הקואליציה שלו פירק לפיד - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
יאללה, ברה, ברה.
היו"ר אוריאל בוסו:
משפט לסיום, אני עצרתי קודם – משפט לסיום, חבר הכנסת כסיף.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
לפיד, אני רוצה רק לומר – לפיד, אתה האשמת אותנו בשיתוף פעולה עם הליכוד הפשיסטי; אתה גם שקרן, ואתה גם יודע היטב שיש שיתוף פעולה גדול יותר עם הפשיזם מאשר שימור הכיבוש, מאשר הכרזה על תקנות האפרטהייד, מאשר הצבעה על זה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
מנסחי המודעה שקראתי – אני מסיים - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
- - הבינו את מה שאתה מסרב להבין: לא נעצור את ההפיכה הפשיסטית אם נקיים את משטר הדיכוי והרצח. תתעורר.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
קריאות:
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח; חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, בבקשה. שלוש דקות ברשותך, בבקשה.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, דיברתי קודם על העניין של צביעות, אז אני חושבת שגם החוק הזה מעיד על רמת הצביעות של הממשלה הנוכחית. הרי מה הם אומרים?
טלי גוטליב (הליכוד):
מה הם אומרים?
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
כשהם היו באופוזיציה – מבחינתם, אם הם לא בשלטון, שיישרף המועדון. הבנו את החוק הזה כממשלה, ומה הצביעה האופוזיציה? נגד. למה? הם התבלבלו - - -
משה סעדה (הליכוד):
כדי להפיל אתכם.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
לא. לא. זה כי אתם התבלבלתם. אתם לרגע חשבתם שאתם אופוזיציה למדינה, אבל אתם אמורים להיות אופוזיציה לממשלה, לא למדינה.
משה סעדה (הליכוד):
אתם יושבים באופוזיציה, כי העם מאס בכם.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
בניגוד אליכם אנחנו החלטנו שאנחנו פועלים כאופוזיציה עניינית. אתם יודעים למה? כי כל אחד ואחת מאיתנו נמצאים כאן כדי לשרת קודם כול את מדינת ישראל, ולא את האינטרסים האישיים והפוליטיים של אף אחד מאיתנו.
משה סעדה (הליכוד):
- - - העם הדיח אתכם.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
אבל הממשלה הזאת, עוד לפני שהיא הקימה את עצמה, היא דאגה קודם כול לאינטרסים הפוליטיים והאישיים של החברים שלה.
משה סעדה (הליכוד):
- - -
קריאות:
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברים, אני מבקש לתת לה להשלים את הדברים.
שר החוץ אלי כהן:
- - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
והחוק הזה - - -
קריאות:
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
לתת לה להשלים את הדברים.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
והחוק הזה הוא רק הוכחה לכך שמה שעניין אתכם הוא רק אתם עצמכם, ולא מדינת ישראל. אבל בואו נדבר גם על הממשלה החדשה שקמה, ממשלת פירוק מלא-מלא; אין משרד שלא פורק.
קריאות:
ממשלת - - -
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
אין משרד שלא פורק. את משרד החינוך פירקו לגורמים, את המשרד לשוויון חברתי - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
אבל גברתי, ראש הממשלה שלך נסע לפריז.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הכנסת מהקואליציה.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
את המשרד למורשת וירושלים, גם את הדבר הזה שכבר פירקו בעבר - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
קריאות:
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברים שלכם מבקשים לסיים את הדיון.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא. לפיד - - -
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
אני חושבת שאתה צריך להוסיף לי דקה.
היו"ר אוריאל בוסו:
אני אוסיף לך.
טלי גוטליב (הליכוד):
אבל גברתי, למה יאיר לפיד נסע תשע פעמים לפריז השנה הזאת? תשע פעמים - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הכנסת מהקואליציה, אתם מבקשים שלא יעלו לנאום מהקואליציה, ואתם נותנים את הזמן הזה לאופוזיציה.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
חברת הכנסת טלי גוטליב, אני נראית לך כמו דוברת של מישהו? באמת, תשאלי אותי על עצמי, אני אענה לך.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב, לשבת. קריאות ביניים – בישיבה. בבקשה, להמשיך.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
אני חושבת שמגיעה לי עוד דקה.
היו"ר אוריאל בוסו:
אני עצרתי, אני אתן לך עוד קצת.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
הממשלה הזאת, בואו נדבר עליה רגע: זו ממשלת פירוק מלא-מלא – אין משרד שהיא לא פירקה, ממשרד החינוך שהיא פירקה לגורמים, דרך המשרד לשוויון חברתי, דרך משרד מורשת וירושלים. ולא רק זה - - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הכנסת, אי-אפשר לנהל דיון ככה.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
חבל, אלמוג, ייקח לי עוד זמן.
היו"ר אוריאל בוסו:
אי-אפשר לנהל ככה דיון. תתנו לה להשלים את הדברים.
שר החוץ אלי כהן:
אדוני - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
אם אתה רשום לדבר, תעלה ותגיד מה שאתה רוצה.
שר החוץ אלי כהן:
לא. דברי בצרפתית, כדי שלפיד יבין אותך.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת כהן, בבקשה.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
לא רק פירקתם את המשרדים, אלא שלכל מה שנשאר מכל משרד, הכנסתם שני שרים. אתם לא סומכים על שר אחד שידע לעשות את העבודה; שני שרים במשרד החינוך, שני שרים במשרד הרווחה, שני שרים במשרד הפנים, במשרד ראש הממשלה בכלל הקימו שבט – כמה שרים, כמה סגני שרים, הפכתם את הכנסת ואת הממשלה לקרקס אחד גדול. זו "ממשלת באנו להרוס".
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת משה קינלי טור פז, בבקשה. שלוש דקות לרשותך.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
משה טור פז (יש עתיד):
אני אחכה שהגברת גוטליב תסיים.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב.
משה טור פז (יש עתיד):
מופע היחיד של טלי.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת, אולי תצאי לשתות משהו.
טלי גוטליב (הליכוד):
אין לי מה לשתות, אני רוצה - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
השרה גמליאל, את רוצה לסיים את הדיון? בבקשה, לטיפולך. חברת הכנסת גוטליב, אי-אפשר לקרוא קריאות ביניים בעמידה פעם אחר פעם.
משה טור פז (יש עתיד):
אני מציע שכולנו נלך, וטלי תעשה - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
זה בניגוד מוחלט לתקנון. אי-אפשר לנהל ככה דיון. זה לא מכובד למליאה.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא. זה מכובד לדעת את האמת אבל - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת גוטליב, ישנם כללים ברורים כאן באולם על איך צריך להתנהל דיון.
קריאה:
אדוני היושב-ראש, התקנון לא הכיר את גוטליב לפני.
נאור שירי (יש עתיד):
אופוזיציה למדינת ישראל.
טלי גוטליב (הליכוד):
תשע פעמים.
משה טור פז (יש עתיד):
אנחנו פה הערב בגלל תקנות יו"ש, זה מוכר מאיזה מקום, מי שהיה פה בכנסת הקודמת זוכר. אלה אותן תקנות שרק לפני חצי שנה בחרתם להפיל עליהן את הממשלה.
משה סעדה (הליכוד):
זו לא אותה ממשלה. זה עושה את כל ההבדל.
משה טור פז (יש עתיד):
ממשלה לא מושלמת, נכון, משה – ממשלה לא מושלמת, אבל עובדת, מתפקדת, עם רוב מוחלט של שרים הגיוניים - -
משה סעדה (הליכוד):
תרשה לי להוסיף – ונסחטת.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
מי שמדבר.
משה טור פז (יש עתיד):
- - משרדים מסודרים, ועדות מתפקדות – משה, לא היית פה – וסדר-יום שמורכב מרפורמות משעממות, שלא קופצות לכותרות; לא אטרקטיביים כמו חוק אפליה על אמונה דתית, לא פרובוקטיביים כמו שר שמאפשר שימוש חופשי במכת"זיות, ולא נסחטים כמו ראש ממשלה שמאפשר ארבעה שרים במשרד ראש הממשלה, כי צריך לתת לו.
משה סעדה (הליכוד):
עדיף להיסחט בשרים מאשר - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת סעדה, בבקשה.
משה טור פז (יש עתיד):
משה סעדה, אתה בטח יודע שבמקורותינו כתוב: "הכל צפוי והרשות נתונה". זה מה שקורה כרגע בממשלת ביבי – השיק פתוח, והציבור משלם.
משה סעדה (הליכוד):
- - -
טלי גוטליב (הליכוד):
אל תשכחו את העובדות.
משה סעדה (הליכוד):
- - - אנחנו נותנים את הצ'ק לציבור היהודי.
משה טור פז (יש עתיד):
בחרתם להפיל ממשלה בשביל לחזור לשלטון ולהמשיך מאותה נקודה בדיוק, כאילו לא עברה חצי שנה; לחזור לשלטון כדי להגיע לכיסאות. והינה, חזרתם והוכחתם שהכיסא הוא מעל הכול: חמישה שרי חינוך, שלושה שרי רווחה, שני שרי ביטחון, ואחד ביבי אלוהינו – יופי. העיקר שחזרתם לשלטון.
משה סעדה (הליכוד):
ולפיד אלוהינו - - -
משה טור פז (יש עתיד):
חמש מערכות בחירות, משה - - -
משה סעדה (הליכוד):
ולפיד אלוהינו בממשלה שלכם - - -
משה טור פז (יש עתיד):
חמש מערכות בחירות - - -
משה סעדה (הליכוד):
השרה אמרה - - - אני מזכיר לך: כולכם הצהרתם אמונים לאלוהות הזאת בתקופתו.
משה טור פז (יש עתיד):
חמש מערכות בחירות לא הספיקו. המדינה תחכה, הנכים יחכו לקצבאות, התלמידים ימתינו לכיתות, החיילים יבקשו דמי כיס מההורים – מה דחוף? אם אתם בשלטון – שתישרף המדינה, תמות נפשי עם פלשתים. נכון? מי אמרה פה – מירי רגב: אין כאבי בטן על אונס; אין כאבי בטן על שכר החיילים; אין מצפון, משה, אין ערכים. והינה חזרנו לאותה נקודה בדיוק: תקנות איו"ש, שעלו פה לפני חצי שנה. אבל אתם רציתם לנצח, לבזבז את הזמן של הכנסת.
קריאות:
- - -
משה טור פז (יש עתיד):
כמו שאומרת חברת הכנסת גוטליב ביושר אופייני שעוד לא אבד: זלזול מוחלט בציבור. הבטחתם משילות, אבל קיבלנו הצגה. תודה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. הדובר הבא יבגני סובה – אינו נוכח; חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת נאור שירי. חבר הכנסת אוריאל בוסו ויתר.
שר התקשורת שלמה קרעי:
חבר הכנסת טור פז, אתה יודע מה ההבדל מלפני חצי שנה? שאתם באופוזיציה היום.
משה טור פז (יש עתיד):
- - - מפה צעקת בדיוק באותה התרגשות.
נאור שירי (יש עתיד):
איזה חד השר.
היו"ר אוריאל בוסו:
שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
קריאות:
- - -
נאור שירי (יש עתיד):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ערב טוב לכולם, אני רואה שיש הרבה אנרגיות. למרות שטלי יצאה, ניאלץ להתמודד גם בלעדיה. רציתי לדבר בהזדמנות הזאת על מושג שעלה פה: ממשלת הפירוק. אתמול כתבו 170 ראשי רשויות. אני מניח שחלקכם ראיתם את המכתב שהם פרסמו, שנוגע ועוסק בהיעדר הסמכות או האובר רולינג שעושים לראשי רשויות, והייתי שמח לדבר על זה. פירקתם את המשרדים לגורמים – גם את הרווחה, גם את הביטחון, גם את החינוך. אדוני שר החינוך שיושב פה ומקשיב: ליבי-ליבי גם כתושב העיר וגם כשר החינוך. יש מסורת, ויש מורשת, ויש משימות לאומיות, ואגב משימות לאומיות – אני ממליץ לכם להתחיל אולי לעבוד עם תוכנת Monday, כי ברוב המשימות שיש לכם והפירוק לגורמים שעשיתם אתם תאבדו את הזנב, את הידיים ואת הרגליים, באמת. כן, כן, Monday, זה גם היום, יום שני, וגם אחלה תוכנה לניהול משימות, מומלץ לכם. אז באמת שמתם עכשיו על הכוונת את הרשויות המקומיות, אז אני מניח שאתה גם שמעת על זה – יש את הרשות ה-259, נכון? לא, שמונה, לדעתי, יש כבר, זאת מועצה – טוב, אוקיי, אז נגיד, שמונה, וזאת רשת החינוך התורנית. אני באמת לא יודע, תאמר לי אתה – מה שרשום הוא שהפכתם אותה לרשות מקומית שהולכת לעבור – היא גם תתכנן, גם תעשה רישוי וגם בינוי בשטחים עירוניים בלי שום קשר לרשות המקומית. זאת אומרת, תרצה לבנות בית ספר, אדוני, יבוא – לא יודע מה, לאיזה עיר שכל אחד, נתניה - -
היו"ר אוריאל בוסו:
רעיון. רושמים את זה.
נאור שירי (יש עתיד):
- - בלי לשאול בכלל את ראשת העיר. למה צריך לשאול את ראש הרשות המקומית? למה זה בכלל רלוונטי? באים, שמים לך בית ספר. אחלה רעיון, באמת, כל הכבוד לכם. אפילו חברי הגוש שלכם, גם בליכוד, חתמו על המכתבים, עד שהתחלתם להתקשר ולאיים עליהם. אבל זה חלק מהתפיסה שלכם, אתם רואים את ראשי הרשויות כאיזה פרוטזה, כאיזה משהו שאתם מתייחסים אליו כמובן מאליו. אתם לא מבינים שהם נבחרי ונבחרות ציבור שמחויבים לתושבים והתושבות שלהם, הם הרבה לפניכם. כשאתם ניהלת את הממשלה בזמן הקורונה, הם היחידים שניהלו פה את המדינה; הם הבינו בדיוק מה צריך לעשות, עוד הרבה הרבה לפניכם. אני מציע לכם שתפסיקו להתייחס אליהם כאילו הם משולים ללא יודע מה, לאסקופה נדרסת.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
נאור שירי (יש עתיד):
סבבה. משפט אחרון – הם לא אסקופה נדרסת, תפסיקו לאיים עליהם, תתחילו להתחשב בהם. הם מכירים הרבה הרבה יותר מכם את הנושאים.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. הדוברת הבאה – חברת הכנסת שרון ניר.
נאור שירי (יש עתיד):
אלמוג, באמת רציתי לומר לך, החזקת איתי שלוש וחצי דקות בלי לדבר, ואז זה.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אני לא מפריע לך.
נאור שירי (יש עתיד):
על ראשי רשויות דיברתי.
היו"ר אוריאל בוסו:
סיימת.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
חולה עליך - - - לתומכי טרור.
נאור שירי (יש עתיד):
תודה לכם.
היו"ר אוריאל בוסו:
שלוש דקות לרשותך. בבקשה.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תסתכלו על עצמכם, ממשלת ישראל השלושים-ושבע: אתם לא פחות מקרקס, ממשלה שעסוקה כבר למעלה מחודשיים רק בעצמה; עסוקה בחקיקה פרסונלית ורטרואקטיבית; עסוקה בכיסאות מוזיקליים; עסוקה במינויים ובמינויים של שרים, במינויים של סגני שרים ועוד פעם במינויים של שרים. אתמול שמענו על פיטורין של עובדי מדינה, רשימות שחורות – מה לא; ממשלה שמפנה עורף לאלו שנושאים בנטל ומעבירה להם מסר כפול לגבי חשיבות השירות בצה"ל – אצלכם אין שוויון בין חיילים לבחורי ישיבות; אין שוויון בין נשים לגברים; אין שוויון בין אנשים. קהילת הלהט"ב צריכה להרכין ראש. סדר העדיפויות שלכם קלוקל ופגום, העולם שלכם הפוך. מי שאינו מתגייס לצה"ל, יתועדף – כך קבעתם בהסכמים הקואליציוניים. אתם מהלכים אימה על נשים; אתם מהלכים אימה על להט"ב; אתם מהלכים אימה על מערכת המשפט, על אזרחי ישראל. ואני שואלת: מה קרה לכם?
משה סעדה (הליכוד):
- - - על מה, איך מהלכים אימה על הלהט"ב? איך מהלכים אימה על בית משפט? אל תגידי סיסמאות נבובות. איך מהלכים אימה?
שרון ניר (ישראל ביתנו):
מה קרה לכם? אפס דוגמה אישית. אני מתביישת בשמכם. אני מתביישת בשמכם בפני חיילי צה"ל ומפקדיהם, אלו ששומרים עליכם לילות כימים.
משה סעדה (הליכוד):
לא עליכם, עלינו; זה לא עליכם, זה עלינו. הם שומרים עלינו.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
רק שאתם לא שומרים עליהם.
משה סעדה (הליכוד):
ועוד איך שומרים.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
הם שומרים עליכם, אתם לא שומרים עליהם. כך נראים ההסכמים הקואליציוניים שלכם.
משה סעדה (הליכוד):
קבעת - - - את שכר החיילים.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
אתם בדרך למתן הכשר על ידי עיגון של פסקת התגברות או כל פטנט שיקבע שהם אלו שיישאו בנטל לעד, וכל זמן שהשותפים הקואליציוניים שלכם לא ישרתו לעולם. ממשלת האי-שוויון בנטל, בשירות הצבאי, בתעסוקה – תתביישו לכם.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. והדובר הבא – חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, דמיינו את הסיטואציה הבאה: מורה בתיכון במרכז הארץ מציע לתלמידים שלו לערוך דיבייט, ומכל הנושאים בעולם על מה התלמידים בוחרים לדבר? על הוצאה להורג של הומואים ולסביות. מאז שקראתי את הפוסט של אותו מורה, אני מסתובב עם תחושת מועקה רק מלחשוב על אותה ילדה, על אותו ילד, שיושבים שם באותה כיתה, עדיין בארון, לא סגורים על עצמם, על הזהות שלהם, והם שומעים שהחברים שלהם לכיתה מעלים בכלל את האופציה של להוציא אותם להורג. הרמתי טלפון לאותו מורה כדי להבין איך זה יכול לקרות; התשובה הבהילה אותי – חבר הכנסת משה סעדה, אולי שווה שתקשיב, כי כשחברת הכנסת שרון ניר דיברה על איך הממשלה הזו משפיעה על הקהילה הגאה, על אותם בני נוער – התקשרתי - -
שר התקשורת שלמה קרעי:
להעלות או להוריד מיסים?
משה סעדה (הליכוד):
- - - הקהילה הגאה, תפסיקו להבהיל. תפסיקו לאיים.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
- - לאותו מורה כדי להבין איך זה יכול להיות, והתשובה הבהילה אותי, חבר הכנסת משה סעדה.
משה סעדה (הליכוד):
מה שהיה הוא שיהיה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
הוא שיתף אותי בכך שככל שהתלמידים המשיכו לדבר - -
שר התקשורת שלמה קרעי:
אבל מה נשאר לנו, יוראי, להעלות מיסים או להוריד מיסים?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
- - הוא זיהה עוד ועוד ציטוטים של פוליטיקאים, של אנשים שיושבים בכיסאות האלה. קל לטעות ולחשוב שחוק מתחיל להשפיע - -
שר התקשורת שלמה קרעי:
להעלות מיסים או להוריד מיסים?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
- - רק אחרי שהוא עובר בשלוש קריאות ונכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. האמת היא שמספיק ששרים ופוליטיקאים מסיתים, מפיצים פחד ושנאה - -
משה סעדה (הליכוד):
- - - כשהנשיא ברק הסית נגד הממשלה, לא שמעתי את קולך.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
- - והקרקע לפשע הבא, לרצח הבא – תיווצר. לא צריך ללכת רחוק עד לרבנים חשוכים; מספיק לראות את ההסתה המזעזעת של חברי הממשלה החדשה, כשהשרים סמוטריץ' ובן גביר הם אלו שהנהיגו את מצעד הבהמות מול מצעד הגאווה בירושלים; כשסגן שר במשרד ראש הממשלה מתחייב לממן טיפולי המרה, קורא לבטל את מצעד הגאווה בירושלים ומסמן את הלהט"בים, אותנו, ברשימות שחורות; כשיושב-ראש ועדה טוען שבתי מלון יוכלו להפלות בכניסה הומואים, ושרה בכירה שיושבת ממש כאן, אומרת שרופאים במדינת ישראל יוכלו לבחור שלא להעניק טיפולים לבני אדם מטעמים דתיים; כששר המורשת של מדינת ישראל כותב מדריך בנושא הטרור הלהט"בי: קווים לדמותו והדרך להיאבק בו – זה הציטוט שבחר שר המורשת, עמיחי אליהו, למאמר שהוא עצמו כתב. כשכל הדברים האלה נובעים, בוקעים ממשלת ישראל, הפגיעה לא תאחר לבוא.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
להעלות מיסים או להוריד מיסים?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
תתביישו לכם. תתביישו לכם, חבורה של להט"בופובים, גזענים מסוכנים.
היו"ר אוריאל בוסו:
סיימת. תודה רבה.
משה סעדה (הליכוד):
- - - אף אחד לא גזען, אל תנסה לייחס לנו משהו שלא קיים. אל תנסה.
היו"ר אוריאל בוסו:
הדובר הבא, חבר הכנסת השר שלמה קרעי.
משה סעדה (הליכוד):
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
מוותר. אבל אנחנו מתגעגעים לנאומים שלך.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
- - - תתביישו לכם.
קריאה:
תתבייש אתה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
- - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
גזענים חשוכים. ההסתה נובעת מכם.
היו"ר אוריאל בוסו:
מוותר. חבר הכנסת, סימון דווידסון, בבקשה. האמת היא שיש לכם עבודה קלה. חבר הכנסת יוראי, יש לכם עבודה קלה. אתם רצים עם אותו נאום מתחילת המושב מהוועדות למליאה. זה משעמם. בואו, תרעננו.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
תתביישו לכם.
היו"ר אוריאל בוסו:
לא למדו מאיתנו.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
במקום לגנות את זה, אתם משלימים עם זה.
היו"ר אוריאל בוסו:
שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
אם תקשיב לי עכשיו שלוש דקות, אני אפתיע אותך.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
האמת קשה, אני מבינה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
במקום לגנות את זה, אדוני היושב-ראש - - -
סימון דוידסון (יש עתיד):
- - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
במקום לגנות את זה - - -
משה סעדה (הליכוד):
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת סעדה, בבקשה. הוא התחיל את הנאום. בבקשה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
קודם כול, אני שמח שגם משה ארבל נמצא פה, סגן השר, ואני באמת מבקש מכם להקשיב לי שלוש דקות. אני, בשנה וחצי האחרונות פה, בכנסת, יום-יום פועל – ואתם יודעים את זה – בנושא קידום הספורט במדינת ישראל, בעיקר לילדים, בעיקר לילדים במקומות מוחלשים, בחברה הערבית, בדואית, חרדית – להפתעתכם, והנושא הזה הוא נושא גדול. יש מחסור אדיר במתקני ספורט במדינת ישראל, באולמות, במגרשים, במקומות שילדים יכולים לצאת ולעשות פעילות ספורט. אנחנו עולם שלישי בנושא הזה. הנושא של המדליות שזכינו באולימפיאדה זו לא המצגת האמיתית. יש באמת קושי גדול במדינת ישראל בנושא של מתקנים. יושב פה סגן ראש עיר לשעבר, אלי דלל, אח של ראש עיר באופקים. הם יודעים כמה קשה להקים מתקנים בישראל. אחרי שאני עושה פעילות כל כך גדולה, והייתי בעבר יושב-ראש איגוד השחייה ובאמת פעלתי יום-יום בנושא הזה, כי אני מאמין שילד שעושה פעילות גופנית, ילד שהוא עסוק, ילד שבמסגרת, הוא יהיה ילד יותר טוב בעתיד, אני באמת מאמין בזה. ואז – אני מגיע למשהו שאני רוצה שתקשיבו לי – ואז אני מגיע לכנסת ישראל ולממשלה החדשה ואני מבין שהדבר הראשון ששר האוצר רוצה לעשות, משה ארבל, הוא הדבר שהכי פוגע בילדים שלנו. הנושא הזה של משקאות ממותקים, ואני מדבר עכשיו לא בקטע פוליטי, הנושא הזה משפיע על הילדים – אל תצחק, קרעי, כי זה רציני – הוא משפיע על העתיד הבריאותי של הילדים. הוא משפיע על העתיד הבריאותי של הילדים שלנו ושל החברה הישראלית.
משה סעדה (הליכוד):
כל אחד יכול - - - -
שר התקשורת שלמה קרעי:
אנחנו בכלל העלינו - - -
סימון דוידסון (יש עתיד):
אז תן לי לסיים כדי שתבין על מה אני מדבר.
משה סעדה (הליכוד):
- - - באמצעות מיסים.
סימון דוידסון (יש עתיד):
אתה לא יכול להקשיב?
משה סעדה (הליכוד):
שמעתי.
סימון דוידסון (יש עתיד):
אז תקשיב ותענה לי אחר כך.
שר התקשורת שלמה קרעי:
דוידסון - - -
סימון דוידסון (יש עתיד):
היום, ילד ששותה משקה ממותק מכניס לפה שלו 36 כפיות סוכר ביום. אנחנו מקום ראשון בעולם בקטיעת איברים לחולי סכרת; אנחנו מקום שני בעולם בחולי סכרת ומקום ראשון בעולם בהשמנת ילדים, מקום ראשון בעולם. תפסיקו להגיב על דברים שאתם לא מבינים.
משה סעדה (הליכוד):
גם אסור שוקולד.
סימון דוידסון (יש עתיד):
תפסיקו להגיב על דברים שאתם לא מבינים.
שר התקשורת שלמה קרעי:
- - - הציבור.
סימון דוידסון (יש עתיד):
הנושא של המשקאות הממותקים זה בידיים שלכם, לא שלנו. אתם צריכים - - -
משה סעדה (הליכוד):
- - -
סימון דוידסון (יש עתיד):
סעדה, תקשיב, אוף.
משה סעדה (הליכוד):
תמסה שוקולד, תמסה גלידות, מה - - -
סימון דוידסון (יש עתיד):
לא מסוגל להקשיב הבן-אדם.
משה סעדה (הליכוד):
לא, הוא מדבר שלא בהקשר.
סימון דוידסון (יש עתיד):
מה לא בהקשר? אתה לא מבין שהדבר הזה הורג? אתה לא מבין שזה מיותר? שלא צריכים לשתות בבית משקאות ממותקים, אתה לא מבין שזה דבר שהוא מזיק? למה צריך להגיד לאנשים: אנחנו מורידים את המס, זה טוב לכם, תשתו את זה, תמותו מזה, זה רעל. למה?
משה סעדה (הליכוד):
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
משפט אחרון. אני מבקש דבר קטן.
משה סעדה (הליכוד):
זאת לא דיקטטורה, זו לא המפלגה שלכם, זאת דמוקרטיה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
סעדה, יש לך בעיה שאתה לא יודע להקשיב.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת סעדה, תן לו משפט סיום, הוא צריך לסיים.
סימון דוידסון (יש עתיד):
אתם לא עושים את זה במשרדים אחרים, לפחות בבריאות, יושב פה יושב-ראש ועדת הבריאות. תזמינו מומחים, תקשיבו מה המומחים הגדולים אומרים בנושא הזה, תנהגו לפי ההחלטה שלהם. תקשיבו, זה העתיד הבריאותי של הילדים. המדינה משלמת מיליארדים כדי לטפל באנשים האלו אחר כך.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
תפתחו את הראש, תודה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. הדובר הבא, איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת השר מאיר פרוש – אינו נוכח. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
דוידסון, יוראי בכלל התלונן שהעלינו את המיסים. זאת הייתה התלונה שלו. אולי תתאמו ביניכם.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אתה אף פעם לא מתבלבל, קודש קודשים.
סימון דוידסון (יש עתיד):
קרעי, אני לא יודע למה אבל אני אוהב אותך. לא יודע איך זה קרה.
היו"ר אוריאל בוסו:
שלוש דקות לרשותך, בבקשה. חבר הכנסת דוידסון, גם קריאות ביניים – בישיבה.
גלעד קריב (העבודה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הפרוטוקולים של הבית הזה הם עדות ברורה לכך שרק לפני חודשים ספורים התכוונו להצביע בעד התקנות המדוברות. למרות האמונה שלנו שההיפרדות מהפלסטינים היא תנאי הכרחי להבטחת עתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ידענו שלא ניתן להטיל מאות אלפי אזרחים ישראלים לכאוס משפטי באבחת חרב. מי שסירבו להצביע אז היו חברי הקואליציה הנוכחית. עליהם ראוי להשמיע את דבריו של המלך ינאי: אל תתייראו מהפרושים ולא מאלו שאינם פרושים, אלא מן הצבועים. התקנות הן אותן תקנות - -
שר התקשורת שלמה קרעי:
כמו אנשים שחובשים כיפה ונוסעים בשבת.
גלעד קריב (העבודה):
- - והמציאות המשפטית ביהודה ושומרון היא אותה המציאות, אך הפעם אנחנו לא נוכל לתמוך בתקנות. ומה נשתנה הלילה הזה? לא אנחנו השתנינו, כי אם ממשלת ישראל הנוכחית. ממשלה של צבועים שמכניסים לקווי היסוד את סיום הסכסוך הישראלי-ערבי אך בפועל מקדמים סיפוח מואץ. ממשלה שמצהירה על נאמנות מוחלטת לחזון הציוני אך בפועל מקדמת מציאות דו-לאומית מדממת ואלימה, אנטי-ציונית ואנטי-דמוקרטית. רבות מממשלות ישראל בעבר אישרו את התקנות האלה מתוך ראיית המציאות הנוכחית כזמנית וכנקודת מוצא לפתרון מדיני שיושג בהידברות ישירה. הממשלה הנוכחית רואה בתקנות הללו ראש חץ להפיכת הפתרון המדיני לבלתי ניתן להשגה. נתניהו הצבוע מדבר על דגל אש"ף בהפגנת הרבבות למען ערכי מגילת העצמאות, הפגנה שנישאו בה מאות דגלי כחול לבן, ומקווה שהציבור ישכח שהוא עצמו הציב את הדגל הזה בבית ראש הממשלה לפני 12 שנים כאשר אירח את ראש הרשות הפלסטינית. אבל נתניהו של אותם ימים הוא לא נתניהו של היום, מנהיג חלש שמפקיר את גורלנו בידי חבורה המבקשת להמיר את החזון הציוני בחזון משיחי וקנאי, חזון אוונגליסטי של מלחמת גוג ומגוג. מנהיג חלש שפוגע בצה"ל בפיצול האחריות על הנעשה ביהודה ושומרון. מנהיג שמתכוון להכשיר מאחזים בלתי חוקיים בלב אוכלוסייה פלסטינית, שמבקש לתקן את חוק ההתנתקות שהוא עצמו הצביע עבורו בשלוש קריאות. מנהיג חלש שהפיל עצמו בשבי הקיצוניים, אנשי החטיבה היהודית של הפוסט-ציונות.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
גלעד קריב (העבודה):
ממש כשם שאין חלקנו עם הממשלה הרעה הזאת המבקשת לספח את הרשות השופטת וממש כשם שאין חלקנו עם הממשלה הרעה הזאת - -
היו"ר אוריאל בוסו:
משפט לסיום, בבקשה.
גלעד קריב (העבודה):
- - המבקשת להקים מאחזים של קנאות בלב החינוך הממלכתי, כך גם אין חלקנו עם ממשלת הסיפוח שמחדליה ומעשיה - -
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
גלעד קריב (העבודה):
- - מסכנים את החזון הציוני. אין חלקנו עמכם.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת מנסור עבאס – מוותר. חבר הכנסת זאב אלקין, בבקשה.
קריאה:
אתה יכול לוותר.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, יש לפעמים בבית הזה רגעים שבהם אני חושב שקבל עם ועדה עולה הצביעות והשפל שהבית הזה מדי פעם מידרדר. לצערי, אחד מהרגעים האלה זה האירוע שאנחנו נמצאים בו הערב, של אישור תקנות יו"ש. מעט מאוד סיעות יצביעו כאן כפי שהצביעו בפעם הקודמת רק לפני חודשים ספורים. אין אידיאולוגיה. תקנות יו"ש והחיים של מתיישבי יהודה ושומרון הפכו לכלי משחק בידי פוליטיקה זולה. אנשים שנשבעו אמונים לטובת מפעל ההתיישבות הפילו את החוק הזה רק לפני חודשים ספורים ועכשיו מביאים אותו כדי להצביע בעדו. יותר מכך, אמרו לי: "רצינו להפיל את הממשלה ובשביל זה כל האמצעים כשרים, גם אם זה יפגע במתיישבים". אבל גם אחרי שהצבענו על הליכה לבחירות וכבר לא הייתה שום משמעות פוליטית לאישור של תקנות יו"ש, באנו לחלק הזה של האולם – הקואליציה של היום, האופוזיציה דאז – ואמרנו: "בואו לא ניקח את המתיישבים בני ערובה, בואו נאשר את זה עכשיו". מה התשובה שקיבלנו? "לא. כי אם נפסיד בחירות אנחנו נרצה שתהיה לכם עוד פעם בעיה". וכך מצאו את עצמם ציבור ענק של מאות אלפי מתיישבים ביהודה ושומרון כלי משחק, כצעצוע פוליטי. אוי לה לבושה, ולכן אנחנו עכשיו מתכנסים כאן לדיון הזה. ואני גאה להיות חלק ממספר מאוד מאוד מצומצם של סיעות שדעתנו לא משתנה. הצבענו בעד לפני כמה חודשים, ואנחנו נצביע בעד גם עכשיו, כי אנחנו מאמינים בזה שמפעל ההתיישבות - - -
קריאות:
- - -
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אנחנו מאמינים מאוד שמפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון הוא צורך לאומי והוא חשוב, ולכן אנחנו כאן, לכן קידמנו את החוק קודם ונצביע בעדו. ויהיו פה סיעות שהצביעו בעדו ועכשיו יצביעו נגדו או לא יצביעו; יש פה סיעות שהצביעו נגדו ועכשיו יצביעו בעדו, ומעט מאוד אנשים נשארו בעמדה עקבית לגבי ההצבעה העקרונית הזאת, וחבל שכך. חבל שבנושא כל כך חשוב מאות אלפי אזרחים ישראלים הופכים לבני ערובה של משחק פוליטי ציני. ודבר אחרון, אז כשהצענו לאופוזיציה לתמוך בחוק הזה - - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
- - - התנועה האסלאמית.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
אז כשהצענו לתמוך בזה אמרו לנו: אנחנו, כשנביא את זה, נביא את זה לעשר שנים ולא חמש שנים - -
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
- - כדי שלא יצטרכו לאשר. אז הינה הבאתם. ומה קרה? לאן נעלמה ההבטחה הזאת של עשר שנים, השר קיש? הרי אפשר בפשטות, אמרתם. אתם אמרתם עשר שנים.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
תבואו לוועדה, תתקנו את זה, נאריך את זה לעשר שנים.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
תישארו נאמנים לפחות לאיזושהי הבטחה שהבטחתם לציבור. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת דני דנון.
דני דנון (הליכוד):
מוותר.
היו"ר אוריאל בוסו:
מוותר. חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; חברת הכנסת שרן מרים השכל – אינה נוכחת; חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח; חבר הכנסת חילי טרופר – אינו נוכח; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת יואל רזבוזוב – אינו נוכח; חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
צדיק אחד בסדום. תשיר להם אולי שיר ערש.
משה סעדה (הליכוד):
האופוזיציה הלכה לישון.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת אלמוג כהן, חבר הכנסת משה סעדה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
מיקי לוי (יש עתיד):
אדוני היושב בראש, עומד כאן שר משפטים – וחבל שהוא עזב – ואומר שהתנגדנו לחוק הארכת תוקפן של תקנות לשעת חירום ביהודה ובשומרון בגלל שהייתה מפלגה ערבית בתוך הקואליציה. צבטתי את עצמי ולא האמנתי למשמע אוזניי. אזרחי מדינת ישראל הם עדיין אזרחים שנמצאים ביהודה ושומרון, והוא מקריב אותם בגלל הסיבה החלולה הזו. מילא זו הייתה אמת, אבל כל אלה שיושבים כאן עכשיו ישבו בצד הזה והצביעו נגד. הפקרתם את אותם אנשים ביהודה ושומרון בשביל איזשהו ניסוח חלול שעכשיו שמעתי: בגלל שמישהו תומך בזה, רצינו להיראות ציוניים יותר. בשביל זה אתה מפקיר את האחים שלך ללא תקנות? ללא חוק? ללא סדר? אדוני שר המשפטים, למי אתה רוצה לספר את הסיפור ההזוי הזה? לפחות תעמוד כאן, תהיה ערב לאמת שלך באשר היא, או לפחות אל תטען את הטענה החלולה והשקרית הזו. אתם הצבעתם נגד המצפון שלכם כשישבתם בצד הזה, נגד האחים שלכם, של חלקכם שאתם תושבי יהודה ושומרון. עכשיו בטענה החלולה הזו באים ואומרים: אה, רצינו משהו אחר. שיהיה לכם אומץ, היושרה לעמוד כאן ולהגיד את האמת שלכם: טעינו, או: רצינו להצביע נגד האחים שלנו, או: רצינו להצביע נגד עצמנו. חלקכם יושבים שם. הצבעתם נגד עצמכם בהיותכם תושבים של יהודה ושומרון. הכיצד? לאלוהים הפתרונים. אבל זו האמת, ואין בלתה. נהפוכו – חלקם של אותה מפלגה ערבית אפילו רצו להצביע בעד הנושא הזה כי הם היו שייכים ומחויבים לממשלה. אבל אתם אפילו בטיעון הזה של האמת האישית שלכם בגדתם. תהיו בריאים.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חבר הכנסת גדי איזנקוט – אינו נוכח; חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח – כבר הזכרנו את שמו, לדעתי; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
כבוד היושב-ראש, האמת שאפשר לדבר רבות על התקנות לשעת חירום האלה, אפשר לבסס שוב ושוב שהתקנות האלה הן חוק שכל מטרתו להנציח את הכיבוש בשטחים הפלסטיניים - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אי-אפשר לכבוש את מה ששלנו. זה שלנו. זה שלנו.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
- - ולבסס את משטר האפרטהייד.
היו"ר אוריאל בוסו:
היי, התעוררת, חבר הכנסת אלמוג כהן. בבקשה.
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
ארצנו נחלת אבותינו. ארצנו נחלת אבותינו.
קריאות:
- - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הכנסת, לאפשר לה לדבר. חברת הכנסת הר מלך, בבקשה.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
אפשר להזכיר לכולם, אבל אני חושבת שכולם כבר יודעים שתקנות החירום של שעת החירום – נגמרה שעת החירום. הכיבוש ממשיך עד היום, ויש רצון כנראה אצל הרוב בבית הזה להנציח את הכיבוש ולהנציח את האפרטהייד, ולהפוך למשטר קולוניאליסטי בשטחים הפלסטינים הכבושים. אבל אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזו ולנפץ חלק מהשקרים שכבר משתמשים בהם בתקופה האחרונה כדי להגיד שאנחנו אלה שהפלנו את הממשלה הקודמת. הלוואי שהיה לנו את הקרדיט להגיד שהפלנו. ותאמינו לי, אם היה לנו את הכוח להפיל את הממשלה הזו לא הייתם נשארים שנה וחצי בממשלה – ממשלה שבעצם גרמה להרג של יותר מ-240 פלסטינים בשנה אחת, מספר שיא.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
יפה.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
ההתרחבות של ההתנחלויות. אתם יכולים לא לרצות לשמוע את הדברים האלה, אבל אני מזכירה לכולם, לא שהמפלגה רע"מ רצתה להצביע. היא כן תמכה בחוק האפרטהיידי הזה, כן הצביעה למרות שהם ידעו טוב מאוד, ואני רוצה לראות מה יצביעו עכשיו. אנחנו לעומתם לא משנים עמדות עקרוניות לפי פוזיציה שיושבים בה ולפי הבטחות סרק של תקציבים. אנחנו אלה ששומרים על העקרונות שלנו. כיבוש זה כיבוש, והוא לא יהיה לנצח, והוא יסתיים. והוא יסתיים, ועוד תמחקו את החיוך המטופש הזה מעל הפנים שלכם.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
על הראש שלך.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
ואתם תבינו, תבינו שאי-אפשר - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
על הראש שלך. על הראש שלך.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
- - להמשיך לדכא עם שחפץ בחירות שלו.
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
עם ישראל ינצח. עם ישראל ינצח.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
רק מה הבעיה? שעוד רבים משני הצדדים ישלמו - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
תמשיכי לחלום. תמשיכי לחלום.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
- - מחיר על הגחמות שלכם ועל העריצות שלכם.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
על הראש שלך אנחנו פה.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
ולצערי הרב, אני אומרת, למה בורחים ולא רוצים להצביע? בואו נראה אתכם, תצביעו עם החוק.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
ואני קוראת ואני שואלת, ושוב אני אומרת לחברי הכנסת מרע"מ (אומרת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:).
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים. תודה רבה.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
עם ישראל חי. עם ישראל חי.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
(אומרת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:).
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
עם ישראל חי. עם ישראל חי.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, תודה רבה. הדוברת הבאה, חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת. חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח. חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת. חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
עם ישראל חי - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת אלמוג כהן, בבקשה. שירה בציבור זה זמנים אחרים. כרגע אנחנו במליאה.
קריאה:
נלך להביא איזה קריוקי.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת בועז טופורובסקי – אינו נוכח. חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח. אדוני השר יואב קיש, השר המקשר, יעלה לסכם. תודה רבה.
שר החינוך יואב קיש:
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת שזה קצת דז'ה וו. קרא לזה שר המשפטים: החוק לפיזור הכנסת העשרים-וארבע. זה החוק שהגיע לקריאה ראשונה עכשיו, והאמת שאני חושב שעם ישראל קיבל עזרה מלמעלה להפיל את הממשלה המסוכנת והכושלת שהייתה פה לפנינו. למה אני חושב כך? כי החוק הזה, תקנות יו"ש, מגיע לכנסת להארכת תוקף פעם בחמש שנים. לחבריי שלא היו בכנסת הקודמת, האירוע שהחוק הזה הגיע לכנסת וגרם להפלת הממשלה –ממשלה כושלת ומסוכנת לעם ישראל – אין לי שום הסבר להגיד; הוא הגיע בזמן הכי מופלא, הכי מתאים, הכי נכון, בדיוק בשביל להפיל את הממשלה הזאת.
שר התקשורת שלמה קרעי:
- - - הוא הקדים רפואה למכה.
שר החינוך יואב קיש:
אני אומר לך, השר שלמה קרעי – אני נהנה להגיד "השר" – פעם בחמש שנים זה מגיע לכנסת וזה הגיע בול בזמן. ואני אגיד לך עוד דבר. היה שווה להיות באופוזיציה את השנה וקצת הזו. הם עשו נזק, שילמנו מחיר, אבל הכוח שאנחנו חוזרים איתו עכשיו, ולדוגמה זה הרפורמה המשפטית שאנחנו מעבירים – אני חושב שאמון הציבור בנו נובע ונותן את הכוח הרבה בזכות אותה התנהגות של אותה ממשלה נוראית שהייתה פה שנה וחצי. ולכן, בסופו של דבר, כל עכבה לטובה ואין ספק שהייתה פה עזרה של הקב"ה, והחוק הזה, שהוא החוק לפיזור הכנסת העשרים-וארבע, יעבור עכשיו בקריאה ראשונה, ועשה את שלו בכנסת הקודמת ויעשה את שלו גם בכנסת הזו. אתם רואים איך יש פה קואליציה הומוגנית שבאה להעביר חוק לטובת עם ישראל, ועושה את זה ברוב ברור, בהליך פשוט ומהיר, בלי תלות בגורמים אנטי- ציוניים, בלי תלות בחברי כנסת שפועלים נגד הזהות היהודית של מדינת ישראל מתוך הבית הזה. ואנחנו רואים איך באמת קואליציית ימין – איך אמרתם, רציתם פה קואליציית ימין על מלא; אתם מקבלים פה קואליציית ימין על מלא. תעביר את החוק הזה מייד בקריאה ראשונה. אנחנו באירוע הזה, אני חושב, באמת באמת חייבים גם להגיד תודה שהגענו לרגע הזה. אני רואה שהשעה עדיין – עוד אפילו לא הגענו לשעות הקטנות של הלילה - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
הם לא למדו מאיתנו. זה לא זה.
שר החינוך יואב קיש:
לא, לא. אבל דבר אחד אני כן חושב, שלפחות השימוש בשמיות – זה כן. קיבלת שמית.
היו"ר אוריאל בוסו:
אני אשאל אותם אם הם רוצים.
שר החינוך יואב קיש:
כן, הם בטח רוצים שמית.
היו"ר אוריאל בוסו:
באופוזיציה עדיין עומדים על כך שהם מבקשים הצבעה שמית?
נאור שירי (יש עתיד):
ברור.
קריאות:
כן.
היו"ר אוריאל בוסו:
כן. אוקיי.
משה סעדה (הליכוד):
הם לא נמצאים. איך הם יצביעו – זה בעיה.
שר החינוך יואב קיש:
דרך אגב, לגבי זה, יושב-ראש הכנסת הקודם – הפריע לו מאוד שהאופוזיציה השתמשה בכלי של השמיות.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אנחנו שמחים - - -
שר החינוך יואב קיש:
אני אומר ככה. זה מופיע בתקנון וגם יושב-ראש לא יכול לפעול בניגוד לתקנון. ואכן, יש לאופוזיציה את הזכות ב-20 חתימות לבקש הצבעה שמית, גם אם אין 20 חברי כנסת מהאופוזיציה במליאה, וגם אם אין בכנסת, כי כך כתוב בתקנון, ואנחנו מכבדים את התקנון ופועלים לפי התקנון.
נאור שירי (יש עתיד):
תשנו אותו עוד שבוע.
שר החינוך יואב קיש:
דרך אגב, זו זכות שתמיד קיימת לכל כנסת – לשנות את התקנון; גם הייתה קיימת לכם, דרך אגב. בעניין הזה אני שמח שזה לא שונה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אבל לא לבטל את הדמוקרטיה.
שר החינוך יואב קיש:
אנחנו מחזקים את הדמוקרטיה ומצילים את הדמוקרטיה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
מי יפקח על - - -
שר החינוך יואב קיש:
הדמוקרטיה זה שלטון הרוב, דרך אגב, לא שלטון המיעוט.
נאור שירי (יש עתיד):
לא רק - - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
לא רק - - -
שר החינוך יואב קיש:
הדמוקרטיה זה שלטון הרוב - -
נאור שירי (יש עתיד):
לא רק.
שר החינוך יואב קיש:
- - ושומרים את זכויות המיעוט.
נאור שירי (יש עתיד):
תעשה שיעורי אזרחות, שר החינוך.
שר החינוך יואב קיש:
ואני לא מוכן לשמוע אמירות שהדמוקרטיה זה לא שלטון הרוב, וזה מה שאתם אומרים.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
לא רק. לא רק. מי ישמור על זכויות המיעוט?
נאור שירי (יש עתיד):
לא רק.
שר החינוך יואב קיש:
ככה אתם מתנהגים ואתם כנראה שכחתם מה זה דמוקרטיה.
נאור שירי (יש עתיד):
תעשה שיעורי אזרחות.
שר החינוך יואב קיש:
ואני מאוד שמח שאנחנו נזכיר לכם - -
נאור שירי (יש עתיד):
תעשה שיעורי אזרחות.
שר החינוך יואב קיש:
- - איך צריכה להיות דמוקרטיה ומה ההתנהלות התקינה בדמוקרטיה.
נאור שירי (יש עתיד):
תבוא לתיכון מוסינזון בעיר, נעשה שיעורי אזרחות. תבוא.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
מי ישמור על זכויות המיעוט?
שר החינוך יואב קיש:
אני רוצה להתייחס לנושא השמיות.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
קיש, מי ישמור על זכויות המיעוט?
שר החינוך יואב קיש:
כי אני אומר, לאופוזיציה אין הרבה כלים. אחד הכלים החשובים של האופוזיציה זה הפיליבסטר במליאה וזה הקרב בוועדות. את הקרב בוועדות אתם נטרלתם בהתנהלות שלכם ואתם תראו את זה על בשרכם, כמה פגעתם בעבודת האופוזיציה בוועדות, אבל זה המחיר שאתם משלמים על ההתנהגות שלכם.
נאור שירי (יש עתיד):
כל נאום שלך אותו דבר, קיש. כל נאום אותו דבר.
שר החינוך יואב קיש:
ועכשיו, במליאה, אנחנו מכבדים את התנהלות האופוזיציה. וכמו שאני אומר, זה לגיטימי לחלוטין לעשות שמיות גם אם אין פה 20 ח"כים מהאופוזיציה שחתמו על כך. אופיר, עליזה.
קריאה:
בבקשה לרדת.
שר החינוך יואב קיש:
אוקיי.
משה ארבל (ש"ס):
אתה יכול להיות שר חינוך, אבל עליזה תגיד לך לרדת.
שר החינוך יואב קיש:
אז אני מסיים בכך ואומר: אנחנו, בניגוד אליכם, מכבדים את התקנון, נפעל לפיו, ומתי שתרצו להגיש שמיות לפי הנוהל, זה יכובד.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חברות וחברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה. התקבלה כאן בקשה להצבעה שמית מ-20 חתימות. רק טרם נעבור להצבעה, אני אנצל את הרגע הזה - - -
מיקי לוי (יש עתיד):
ממי? ממי התקבלה?
היו"ר אוריאל בוסו:
מחברי האופוזיציה.
מיקי לוי (יש עתיד):
מי מחברי - - -
היו"ר אוריאל בוסו:
יש פה חתימות.
מיקי לוי (יש עתיד):
אני רוצה לשמוע ממי.
היו"ר אוריאל בוסו:
טור פז, אורנה ברביבאי, מנסור עבאס, יפעת שאשא ביטון. מכם. שאלתי אם אתם עומדים על כך עדיין, ואמרו שכן. בועז טופורובסקי נתן את זה. לפני שנעבור להצבעה, אני אנצל את הדקה הזאת שעם ישראל מאוחד בתפילה – ברגעים אלו, זקן מועצת חכמי התורה, הרב רפאל שמעון בן חביבה, במצב קשה, הרב בעדני, ואנחנו כולנו נתפלל לרפואתו, בעזרת השם. אדוני המזכיר יקריא את שמות חברי הכנסת, בבקשה. הצבעה שמית
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– אינו נוכח
יולי יואל אדלשטיין– בעד
אמיר אוחנה– אינו נוכח
ינון אזולאי– בעד
גדי איזנקוט– בעד
ישראל אייכלר– בעד
דן אילוז– בעד
ואליד אל הואשלה– נגד
קארין אלהרר– אינה נוכחת
זאב אלקין– בעד
דוד אמסלם– אינו נוכח
אופיר אקוניס– אינו נוכח
משה ארבל– בעד
יעקב אשר– אינו נוכח
אוריאל בוסו– בעד
דבי ביטון– אינה נוכחת
חיים ביטון– בעד
מיכאל מרדכי ביטון– בעד
דוד ביטן– אינו נוכח
בועז ביסמוט– בעד
ולדימיר בליאק– אינו נוכח
מירב בן ארי– אינה נוכחת
רם בן ברק– אינו נוכח
איתמר בן גביר– אינו נוכח
אברהם בצלאל– בעד
אורנה ברביבאי– אינה נוכחת
ניר ברקת– בעד
טלי גוטליב– אינה נוכחת
מאי גולן– אינה נוכחת
יואב גלנט– אינו נוכח
גילה גמליאל– בעד
בנימין גנץ– בעד
משה גפני– אינו נוכח
סימון דוידסון– אינו נוכח
אבי דיכטר– בעד
גלית דיסטל אטבריאן– אינה נוכחת
אלי דלל– בעד
דני דנון– בעד
שלום דנינו– בעד
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
שרן מרים השכל– בעד
ניסים ואטורי– בעד
מיכל מרים וולדיגר– בעד
יצחק שמעון וסרלאוף– בעד
יאסר חוג'יראת– נגד
אימאן ח'טיב יאסין– נגד
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
משה טור פז– אינו נוכח
אחמד טיבי– נגד
יוסף טייב– בעד
אוהד טל– בעד
יעקב טסלר– בעד
חילי טרופר– בעד
אלי כהן– אינו נוכח
אלמוג כהן– בעד
מאיר כהן– אינו נוכח
מירב כהן– בעד
מתן כהנא– בעד
עופר כסיף– נגד
אופיר כץ– בעד
ישראל כץ– בעד
רון כץ– אינו נוכח
יוראי להב הרצנו– בעד
מיקי לוי– בעד
יריב לוין– בעד
נעמה לזימי– אינה נוכחת
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי– אינה נוכחת
מרב מיכאלי– נגד
יונתן מישרקי– בעד
חנוך דב מלביצקי– בעד
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
מיכאל מלכיאלי– בעד
אבי מעוז– בעד
אורי מקלב– אינו נוכח
יעקב מרגי– אינו נוכח
שרון ניר– בעד
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– אינו נוכח
יבגני סובה– אינו נוכח
משה סולומון– בעד
לימור סון הר מלך– בעד
אופיר סופר– בעד
אורית מלכה סטרוק– בעד
בצלאל סמוטריץ'– בעד
משה סעדה– בעד
גדעון סער– אינו נוכח
מנסור עבאס– נגד
איימן עודה– נגד
יוסף עטאונה– נגד
חוה אתי עטייה– בעד
חמד עמאר– אינו נוכח
צביקה פוגל– בעד
עודד פורר– אינו נוכח
יצחק פינדרוס– בעד
מאיר פרוש– בעד
יסמין פרידמן– אינה נוכחת
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי– אינה נוכחת
יואב קיש– בעד
אריאל קלנר– בעד
יצחק קרויזר– בעד
גלעד קריב– נגד
שלמה קרעי– בעד
אליהו רביבו– אינו נוכח
מירי מרים רגב– אינה נוכחת
שמחה רוטמן– בעד
עידן רול– אינו נוכח
יואל רזבוזוב– אינו נוכח
אפרת רייטן מרום– נגד
יפעת שאשא ביטון– אינה נוכחת
אלון שוסטר– בעד
אלעזר שטרן– אינו נוכח
עמיחי שיקלי– בעד
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– בעד
עאידה תומא סלימאן– נגד
פנינה תמנו– אינה נוכחת
היו"ר אוריאל בוסו:
אדוני המזכיר יקרא בשמות חברי הכנסת שלא נכחו בפעם הראשונה.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– אינו נוכח
אמיר אוחנה– אינו נוכח
קארין אלהרר– אינה נוכחת
דוד אמסלם– אינו נוכח
אופיר אקוניס– אינו נוכח
יעקב אשר– אינו נוכח
דבי ביטון– אינה נוכחת
דוד ביטן– אינו נוכח
ולדימיר בליאק– אינו נוכח
מירב בן ארי– אינה נוכחת
רם בן ברק– אינו נוכח
איתמר בן גביר– אינו נוכח
אורנה ברביבאי– אינה נוכחת
טלי גוטליב– אינה נוכחת
מאי גולן– אינה נוכחת
יואב גלנט– אינו נוכח
משה גפני– אינו נוכח
סימון דוידסון– אינו נוכח
גלית דיסטל אטבריאן– אינה נוכחת
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
משה טור פז– אינו נוכח
אלי כהן– אינו נוכח
מאיר כהן– אינו נוכח
רון כץ– אינו נוכח
נעמה לזימי– נגד
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי– אינה נוכחת
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
אורי מקלב– אינו נוכח
יעקב מרגי– אינו נוכח
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– אינו נוכח
יבגני סובה– אינו נוכח
גדעון סער– אינו נוכח
חמד עמאר– אינו נוכח
עודד פורר– אינו נוכח
יסמין פרידמן– אינה נוכחת
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי– אינה נוכחת
אליהו רביבו– אינו נוכח
מירי מרים רגב– אינה נוכחת
עידן רול– אינו נוכח
יואל רזבוזוב– אינו נוכח
יפעת שאשא ביטון– אינה נוכחת
אלעזר שטרן– אינו נוכח
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
פנינה תמנו– אינה נוכחת
היו"ר אוריאל בוסו:
האם יש מישהו שנוכח באולם שעדיין לא הצביע ורוצה להצביע? אין. אם כן, תמה ההצבעה. בבקשה לספור. ובכן, חברות וחברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 58 בעד, 13 נגד. ובכן, אני שמח לומר שהצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום התקבלה ואושרה בקריאה ראשונה, ותעבור לוועדת חוץ וביטחון להכנתה לקריאה שנייה וקריאה שלישית. אם כן, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, י"ז בטבת התשפ"ג, 10 בינואר 2023, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 00:39.