פתיחת השוק לייבוא חקלאי מארה"ב

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה רבה, אדוני השר - - -

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

רגע, אלון, ברשותך. ברוך אתה השם, אלוהינו מלך העולם, שהכול נהיה בדברו.

היו"ר ניסים ואטורי:

אמן.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

נו, שוין. ובכן, השאילתה היא ותיקה, ממש חוגגת חצי שנה, אבל אני מניח שהיא רלוונטית. פתיחת השוק ליבוא חקלאי מארצות הברית מחייבת מהלך משלים של חיזוק החקלאות המקומית באמצעות תמיכה מוסכמת, מדורגת והוגנת שתמנע פגיעה בענף. רציתי לשאול: 1. מדוע לא הוכנה תוכנית תמיכה כפי שהנחה ראש הממשלה? 2. כיצד יתמוך האוצר בענפים שייפגעו מהורדת המכסים?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

טוב, אלון, תודה רבה. קודם כול אני חייב לומר, אני מאוד לא אהבתי את ההסכם הזה שנחתם, מהרבה סיבות. אני חושב שהיה אפשר להגיע שם להסכם טוב יותר. אני, אגב, גם לא בטוח שהוא לא מושהה כרגע בסטטוס שלו, מכיוון שכל המכסים בארצות הברית הרי נפסלו משפטית כרגע, והם בוחנים שם חלופות אחרות. אני לא אהבתי את ההסכם הזה, אבל זו הייתה ההחלטה של ראש הממשלה, אחרי שאבי שמחון, והשר ברקת ודיכטר ניהלו את התהליכים האלה מול הממשל האמריקאי, אז אני כמובן יישרתי קו. כתפיסה עקרונית – אתה מכיר את עמדתי – צריך לעבור מתמיכות עקיפות לתמיכות ישירות. אני חושב שהתחרות היא לא האויב של החקלאות, היא הפתרון של החקלאות. זה קצת מחבר אותי לשאילתה הקודמת של חבר כנסת חיים על ההייטק. הרי גיל החקלאים עובר את ה-65 לפני שהתחילו לדבר על פתיחת מכסים ותחרות, ואנשים פחות ופחות באים לענף הזה. ושוב, בעיניי זה הפוך מכיוון שצעירים לא באים לענף שהוא כולו פקעת של רגולציה ואסדרה – שהיא בחלקה מדינה, שקובעת כללים, והחלק האחר זה כל מיני גילדות מקצועיות ומועצות ששומרות בעיקר על עצמן. אנשים באים ורוצים להשקיע במקום שבו אפשר לחדש, ולהתפרנס, ולהתחרות, ולהרוויח מהחקלאות. ולכן אני אומר לך באחריות: תחרות, לפתוח את החקלאות לתחרות ולפתוח להוריד מכסים ולאפשר יבוא מבחוץ ולתת לחקלאות הישראלית להתמקד בחוזקות שלה, במקומות שבהם יש לנו יתרון יחסי. וכמובן גם פה בתוך המדינה – לפשט את החסמים, את הרגולציה, ולתת לכל מי שרוצה קרקע, ולכל מי שרוצה מים, ולכל מי שרוצה משטרי ייצור. לא שומעים?

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

מפריעים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

מפריעים לך לשמוע. היושב-ראש.

היו"ר ניסים ואטורי:

אני מבקש לא להפריע. חבר הכנסת מיכאל ביטון, אתה מפריע לחבר מפלגתך.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

לתת לכל מי שרוצה קרקע ולכל מי שרוצה מים, להפסיק עם המכסות האלה, ולכל מי שרוצה לקנות ולמכור ולהעביר, להפסיק עם כל המכסות והמכסים והמשטרים וכו' וכו', זה הדבר הכי נכון לחקלאות הישראלית ולחקלאים הישראלים. זה מאוד לא נוח לקבוצה הנוכחית שמחזיקה בקרקעות, מחזיקה במכסות ומחזיקה בפריבילגיה, ומאוד נוח לה שמגינים עליה מפני תחרות. בסוגריים, זה גם לא נוח לה בסוף. העובדה היא שזה הולך וגובה, לצערי.

קריאה:

לקצר.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אה, לקצר? בסדר. ולכן כתפיסה – אתה מכיר אותי, אלון – אני בעד לפתוח שוק לתחרות, ואז כן, בהחלט, לבנות תוכנית מאוד מאוד גדולה שתתמוך בחקלאות כערך ציוני, כי בסוף אני רוצה לשמור על קרקע, ואני מבין שאני צריך את זה. כמובן המתווה הזה יהיה דיפרנציאלי, תלוי באזורי הארץ – איפה יש לי יותר אינטרס, איפה יש לי פחות אינטרס כמדינה להשקיע – אבל בעולמות אחרים. אני מודה שלצערי לא הצלחתי בקדנציה הזאת לקבל שיתוף פעולה לא עם משרד החקלאות ולא עם הארגונים החקלאיים בלהזיז את הגבינה וליצור את השינוי הזה. כשנכנסתי שריינתי 2.5 מיליארד שקל לחומש, 500 מיליון שקל לעידוד השקעות הון וחדשנות בחקלאות; שריינתי 3 מיליארד להגדלת השפד"ן, להעביר אותו דרומה. אנחנו בונים הרבה, גרים הרבה, שותים הרבה ועושים הרבה צרכים – אפשר וצריך להשתמש בזה. אגב, עשינו לא מעט דברים – מפעל מים גדול עכשיו בגליל וגולן, גם כן עם כמה מאות מיליונים, בשיתוף פעולה עם דובי אמיתי ואחרים. אני לא זוכר איך קוראים לזה שם – זה לא מי גולן, זה תאגיד אחר שם בגליל – אבל בשיתוף פעולה יחד עם מי גולן. אבל אני מודה באמת, לא הצלחתי לקבל שיתוף פעולה, לא מצאתי בצד השני אנשים שמוכנים לשנות את המצב הקיים. אין ערך – אני לא יודע עכשיו לתת מתווה לתפוחים ולשקדים, זה לא רציני. אבל ללכת למהלך שמצד אחד פותח שוק לתחרות ומוזיל מחירים לאזרחי ישראל, ומצד שני מקל מאוד על אמצעי הייצור – שזה בסוף קרקע, מים ועובדים. אגב, כן עשינו פה – הורדנו אגרות של עובדים זרים, תיקנו את התקנות של מה אפשר לקזז להם על אש"ל, עשינו כמה דברים, אני חושב, שהוזילו את התשומות האלה. אבל יש כל כך הרבה דברים, אתה יודע – ובזה אני אסיים, כי עליזה תכעס עליי – היום מגדלים, למשל, שמונה טונות עגבנייה לדונם – אפשר להגיע ל-60 טונות לדונם בחממת בקרת אקלים. הדבר הזה חוסך לך את המשאבים של קרקע, מים ועובדים, כי זה בחממה עם מיכון, עם רובוטיקה, ואל מול האנרגיה שבהקשר הזה עולה פחות. ואני מוכן לשים על זה המון כסף בהשקעות. אבל כן, זה משנה את המצב הקיים. לצערי לא מצאתי שותפים בצד השני, ולכן הדברים האלה נתקעו. אני לא הולך לזרוק כסף טוב על כסף רע. לא היה לדעתי שר אוצר – אגב, ההורים שלי גרים במושב חקלאי – לא היה שר שכל כך רצה לעזור לחקלאות, וכמו שאמרתי, הסכמתי לשים המון המון המון כסף. לא מצאתי בצד השני אנשים שמוכנים להודות שהמצב הנוכחי רע לחקלאות ולחקלאים וממילא לביטחון המזון, ושיהיו שותפים לשינוי הזה של השוק כדי להביא את הבשורה הגדולה הזו.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. עדי עזוז. אה, יש לך המשך. בבקשה. סליחה.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אני חושב שהדברים הכנים שלך, השר, מעידים על טרגדיה גדולה ברמה הלאומית. אומנם בקדנציה הזאת היו טרגדיות יותר חמורות, אבל למה אני קורא לזה טרגדיה? כי משרד שלם, משרד החקלאות, שינה את שמו למשרד החקלאות וביטחון המזון, יחד עם משרדים נוספים – הבריאות, הכלכלה, הסביבה – הכינו תוכנית לביטחון מזון. אפילו המחלקה הכלכלית של המשרד הייתה שותפה. מי שלא היה שותף לאותה תוכנית, שגובתה על ידי הממשלה בהחלטה להגדלת מערך ייצור אחוזי התפוקה בתחום החקלאות ב-30% עד 2030, זה אגף התקציבים. האמירה שלך – אני עומד מאחוריה. אני חושב שנכון מאוד שאנחנו ניכנס למציאות שבה אנחנו משקיעים את הכספים שדיברת, סדרי הגודל האלו, בתמיכות ישירות חכמות בתחומים שונים, ומול זה תהיה הפחתת הסיוע העקיף על ידי מכסים, מכסות וכו'. אבל בשביל זה צריך להיות שותפים לבניית תוכנית גדולה. אז התוכנית הגדולה נכשלה. לא נכנס כרגע לסיפור, אולי אתה תוכל לספר, למה זה לא התקדם? למה לא הצליחו, למרות שמשרדי ממשלה שלמים עסקו בעניין? אבל אני רוצה לקחת אותך לנקודה קונקרטית. תראה, ב-2023, אחרי הרפורמה של הממשלה הקודמת, שאנחנו התנגדנו לה, היו שאריות, היו כמה פעימות, איזו פעימה וחצי שלא גובו – החקלאים לא גובו בתקציבים המתאימים, האמון ירד. אולי זה חלק מהקשיים במשא ומתן. אבל היה רכיב אחד שהיה חובה לתקן אותו. זו הייתה איזו טעות סופר-מוסכמת, שלגבי המכס של ירקות קפואים ולשימורים לא ניתן סיוע. זאת אומרת, הורידו את המכסים ולא ניתן סיוע. זאת אומרת, אחת משתיים: או לבטל את סיפור המכס, או הסיוע הישיר לאותם חקלאים שמגדלים לקפוא ולשימורים. ובמציאות שבה לדברים הקטנים אנחנו לא מסוגלים להראות שאנחנו נותנים את הסיוע הישיר, כפי שאמרת, מאוד קשה ללכת גם לאסטרטגיות האחרות.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

השאלה הייתה לגבי העניין הקונקרטי. זה בסמכותך.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

כן, אני אשיב. התקנון אומר שעכשיו יש שאלות נוספות, ואז אני משיב לכולם ביחד.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

בסדר גמור.

היו"ר ניסים ואטורי:

בזמן שאתה שותה, אני רק אגיד שנמצאים כאן ביציע תלמידי כיתות י"א מהחברה הבדואית, משתתפי תוכנית מיל"ה של משטרת ישראל, ותלמידי כיתות ה'–ו' מבית הספר הדמוקרטי שבילים בפרדס חנה. ביקרתי אצלכם אתמול.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

כל הכבוד למשטרת ישראל. תוכנית סופר-חשובה. אלופים.

קריאה:

היו"ר ניסים ואטורי:

אבל רגע, הוא שאל עכשיו, הוא רוצה להגיד לו משהו, לא?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

לא, קודם יש שאלות המשך, היושב-ראש, ואז אני מגיב לכולם ביחד.

עדי עזוז (יש עתיד):

השר, גם לילדים תגיד שהם אלופים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אמרתי להם. עדי, תרימי לילדים בשם כולנו.

היו"ר ניסים ואטורי:

עדי עזוז, בבקשה, שאלה נוספת.

עדי עזוז (יש עתיד):

שלום, אדוני השר. שלום גם לילדים החמודים, שעכשיו אני לא רואה אתכם עם הגובה שלי מפה, אבל אהלן. יש לי שאלה אליך, אדוני השר: בעקבות הקיצוצים הרוחביים במשרדי הממשלה, במשרד הרווחה קוצצו 3%, ולאחר מכן עוד 2% שמקוצצים בימים אלה. סך הכול אנחנו מדברים על היקף של 125 מיליון שקלים קיצוץ בתקציב של משרד הרווחה, שכולנו מכירים, התקציב הזה – השמיכה מאוד קצרה – ומי שמטופלים שם זו האוכלוסייה שהכי צריכה עזרה וסיוע בישראל. בתוכם יש נערות וצעירות בסיכון, שהקיצוץ הזה גזר עליהן את הסיוע בשכר דירה שנלקח מהן. למעשה, הם לא יהיו זכאיות וזכאים השנה לסיוע בשכר דירה בהיקף של 1.5 מיליון שקלים סך הכול. זה התקציב של המשרד שנותנים עבור הדבר הזה. וחשוב לי להגיד, אלה צעירות שיצאו ממעגל הזנות אחרי תהליך מאוד גדול, שהמדינה השקיעה בהן הרבה מאוד כסף בתוכניות כדי להוציא אותן ממעגל הסיכון, וכתוצאה מזה שאין להן עכשיו את הסיוע בשכר דירה הן חוזרות בצורה מאוד מהירה ושוקעות חזרה לתוך המעגל. שאלתי אליך: כיצד והאם ניתן למצוא מקור תקציבי של 1.5 מיליון שקלים כדי לאפשר לצעירות להמשיך להשתקם בקהילה? תודה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

עדי, שנייה אחת, היה 1.5 מיליון ויש אפס, או שהיה סכום יותר גדול וקוצץ ב-1.5 מיליון?

עדי עזוז (יש עתיד):

זה תמיד היה בין 1.5 מיליון ל-2 מיליון, עכשיו זה קוצץ לאפס.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

ועוד פעם, איך קוראים לתקנה?

עדי עזוז (יש עתיד):

אני יכולה לבדוק את התקנה, אני לא יודעת להגיד לאדוני. אני אבדוק עכשיו.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. מיכאל, אתה אחר כך, לפני שאתה צועק, בשאילתה הבאה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אדוני השר בצלאל, אני באמת מצפה לתשובה כנה ואמיתית. גם אם הדעות חלוקות בהרבה מאוד דברים, אבל אתה גם פטריוט ישראלי, אני חושבת שאני גם פטריוטית של המדינה שלי, ויש הרבה דברים שאנחנו מסכימים עליהם. היה סיפור עם הכנסת הסחורות לעזה. בזמנו אמרת שגרגיר לא ייכנס – לצערי הרב זה נכנס ובגדול, אבל כרגע השאלה לא על זה. נחשפנו לסיפור של רשת ויקטורי, שרשת ויקטורי הרוויחה ברבעון הראשון של השנה 100 מיליון שקל – רק רווח – על הכנסות סחורה לעזה. אני לא מדמיינת מה היה שם המחזור אם הרווח זה 100 מיליון שקל. ומה שהטריד אותי הכי הרבה, בצלאל, שהיה כתוב שם שזה לפי הזמנה של משרד הביטחון. אני יודעת שיש עוד רשימה ארוכה של העסקים שעושים בדיוק אותו דבר בהזמנת משרד הביטחון. יש לי רשימה של 30 גופים כאלו.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אין דבר כזה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

השאלה שלי אליך כרגע, והיא באמת בכנות: האם, חלילה, נכנס אפילו גרגיר אחד על חשבון משלם המיסים הישראלי? כי לפי כל הבירורים שניסיתי לעשות, לצערי הרב, לא קיבלתי תשובה ברורה, כי בהתחלה במשרד הביטחון אמרו לי שהם בכלל לא יודעים על מה מדובר, אחר כך אמרו שאין להם תשובה, אחר כך אמרו שזה מסווג. אני לא מעלה על דעתי, ואני בטוחה שגם אתה, שאנחנו משלמים אפילו שקל על כל הביזיון הזה. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. נא להשיב.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

חבר הכנסת שוסטר, אני זוכר שהיה איזה משהו כזה לפני כמה שנים, על כן טעות סופר, לא טעות סופר. אני לא רוצה לענות לך כי אני לא זוכר בדיוק את הפרטים שם, זה כנראה כן היה שנוי במחלוקת. אני כן אגיד, זה נכון.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אפשר - - -

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

רגע, רגע, רגע, שנייה, אלון. זה נכון שהייתה מדרגת מכס שהופחתה, ומולה היו צריכים לתת מדרגה בתמיכות, אבל גם כאן הבעיה הייתה שלא הצליחו להגיע. אמרתי לחקלאים, תביאו לי אתם – איך אתם רוצים לחלק בין בתי רשת לשטח פתוח וכו', איך אתם רוצים לחלק את התמיכות האלה. אבל תביאו לי חלוקה שבאמת תיתן מענה לכל מה שצריך, זאת אומרת אנחנו יודעים כמה דונמים יש לנו מכל דבר. בסוף זה קובץ אקסל וזה צריך להתכנס אליו, נכון? צריך להיות הסכום סך הכול שאתה מחלק, מה הנוסחה, כמה אתה נותן לדונם וכל סוג של גידול, ובסוף זה צריך להתכנס, והם לא הצליחו. בהוגנות אמרו לי – תשמע, אין לנו. ואז אמרו: תן לנו את כל הכסף לזה – אמרתי, חבר'ה, עד כאן. להגיד תן לנו את כל הכסף – וסליחה, שאני אומר את זה, כמה מקורבים לצלחת שיושבים שם בארגונים הגדולים, שתמיד יודעים לדאוג לעצמם ולהפקיר אחר כך את החקלאי הקטן בקצה, שאין לו את הלובי החזק של הקיבוץ או של מי שעומד מאחוריו – לזה לא הסכמתי, וזה חוזר למה שאמרתי לך קודם. בסוף צריך לשים על השולחן תוכנית גדולה, זה לא יעבוד בעוד איזשהו פלסטר או איזו תחבושת, רטייה קטנטנה. אנחנו חייבים להפוך את החקלאות הישראלית לתחרותית, אפשר וצריך לגדל הרבה יותר תוצרת בישראל, למכור אותה בישראל, חלק גם לייצא, איפה שיש לנו יתרונות יחסיים – אבל בישראל. זה אגב לא דורש יותר קרקע, בעיקר – יש קרקעות לא מפותחות, אתה יודע את זה, נו, כאלה שמחזיקים קרקע ולא מעבדים ולא מוכנים לתת הלאה – יהיה נורא קשה, לצערי, להוציא ממני מילים טובות על משרד החקלאות. יש לי אכזבה גדולה מאוד במשרד, שבמקום להיות משרד החקלאות הוא אפילו לא משרד החקלאים – הוא משרד, כמו שאמרתי, של כמה ארגונים, מועצות, קרטלים, לוביסטים גדולים, שדואגים לכמה קבוצות כוח בחקלאות, ולא לחקלאות עצמה. אני אומר את זה בכאב גדול. מראשית הדרך הצעתי להם שותפות מלאה עם הרבה כסף, אבל בהחלט, לא עם עוד מאותו דבר שלא יביא שינוי גדול. טוב, חברת הכנסת מזוז - - -

עדי עזוז (יש עתיד):

עזוז.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

עזוז, סליחה, סליחה.

עדי עזוז (יש עתיד):

- - - תקנה - - -

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

השר - - - של טעות סופר.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אמרתי, אני מוכן לבדוק את זה. אני זוכר שעסקתי בזה לפני שלוש שנים, לא זוכר את הפרטים. עודד ואלון, אם אתם צריכים חדר לריב, אני יכול לסדר לכם פה איזה משהו, שתוכלו לריב ביניכם, אני לא מתווכח איך השמאל מחלק את קולותיו.

סימון דוידסון (יש עתיד):

עודד, הוא קרא לך שמאל.

עדי עזוז (יש עתיד):

לשאלתך, אדוני השר, אין תקנה - - - כל שנה הם מוצאים מקור תקציבי.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני אגיד לך ארבע נקודות קצרצרות: קודם כול צריך לדעת – סך כל תקציב הרווחה גדל משנה לשנה, כולל בשנה האחרונה. הקיצוצים הם קיצוצים בבסיס, מול זה בדרך כלל מפצים בוודאי ברווחה. אז את זה קודם כול צריך להגיד, לשים את זה על השולחן; שתיים, כשאנחנו עושים קיצוצים רוחביים נדרשים, כמו עכשיו לצורך הוצאות המלחמה, אני מאוד מקפיד, כמה שרק אפשר, בעיקר במשרדים שאני גם סומך עליהם, ועשינו את זה מול מרגי, אני סומך עליו ב-100%, לתת להם לקבוע את סדרי העדיפויות. בסוף אנחנו מכילים את הפלט, אני לא רוצה להגיד למשרד איפה בדיוק לקצץ, איפה בדיוק להוסיף, זה בסוף סדרי עדיפויות של המשרד, זה תחום המומחיות שלו. אני לא אומר שאנחנו לא מתערבים בזה, אבל אנחנו בהחלט משתדלים לתת. כמו שאמרתי, אצל מרגי, יש לי גם אמון מלא שהוא ואנשיו – וגם אצל המנכ"ל, אצל ינון - - -

עדי עזוז (יש עתיד):

אדוני השר, זה לא מרגי, זה חיים כץ.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

רגע, עדי, עדי. זה היה מרגי וגם על חיים אני סומך, ובטח ובטח ובטח על ינון, על המנכ"ל התותח של משרד הרווחה. אני חושב שפה אין קואליציה או אופוזיציה, כולנו מסכימים.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אני מחזק אותך, אחלה מנכ"ל.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

נכון? תודה, מיכאל. לכן, אני קודם כול אומר: התקציב גדל, ואת סדרי העדיפויות בתוך המשרד, בטח במשרדים כאלה שאני סומך על האחריות שלהם, אני בעד לתת להם לגדר; שלוש – ובואו לא נפתח את זה שוב – הינה ההוכחה למה חשוב שכשאנחנו לוקחים כסף מדברים אחרים לביטחון, הוא ישמש לביטחון ולא לדברים אחרים, אפרופו הוויכוח שהיה לי פה עם חבר הכנסת להב הרצנו. אבל אני בכל זאת – תני לי לבדוק את הנושא הזה, בסדר? אני לא רוצה לתת לך תשובה כי לא הכרתי. בסוף אם זה 1.5 מיליון שקל, יש לי תחושה שנדע למצוא את זה, אני רק צריך לדבר עם משרד הרווחה ולהבין שנייה אחת בדיוק את האירוע, בסדר? והשאלה האחרונה של חברת הכנסת מלינובסקי – אני לא נכנס עכשיו לכל האירוע של ההכנסה, לא הכנסה, סיוע, לא סיוע – עמדתי בעניין ידועה. אין כסף של מדינת ישראל שמשלם אוכל לעזתים – אף לא שקל. מה שיש – וזה מה שדיברת אולי על ויקטורי – את זה אני לוקח על עצמי. אני לא משתלט על הרעשים שם, כבר אין לי גרון.

טלי גוטליב (הליכוד):

זאת מנהלת הסיעה, אין שני לה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

- - - אתה לא משתלט על - - - זה בסדר. אז עכשיו?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני אומר עוד פעם: אין כסף של מדינת ישראל מתקציב המדינה שמממן אוכל לעזה. כן יש תהליך שאני חושב שהוא מאוד נכון – אחרי שכבר החליטו שמכניסים, בהתחלה הכניסו סיוע בין-לאומי שבא ממדינות אחרות, עם כל האתגרים של הברחות וכו'. אחר כך היה מה שקרוי סקטור פרטי, שזה היה הכי נורא ואיום – אגב, זה היה ציר חמאס, זאת אומרת, מה שנקרא ציר קיזוז. גורמים בקטר העבירו כסף לסוחרים ביהודה ושומרון, שהעבירו סחורה בחינם, וככה חמאס קיבל כסף – אמרתי עד כאן. מה שנכנס בין-לאומי, נכנס בין-לאומי, ואנחנו מאוד מקפידים על שגרת בידוקים מאוד מאוד נוקשה, כמה שרק אפשר. מה שנכנס מפה רק על ידי ספקים מאושרים של השב"כ, נבנה מנגנון של מערכת הביטחון, ספק מוביל – אני לא יודע אם זה ויקטורי או לא, אבל את אמרת ויקטורי, אז את כנראה צודקת - - -

קריאות:

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

בסדר, אבל אני מקבלת תשובה.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

עליזה, למה את כועסת?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אין דבר כזה יותר, סקטור פרטי סתם, כן, איזה סוחר מול סוחר שמחליטים – אלא רק גופים שניגשו למין קול קורא כזה של מדינת ישראל, השב"כ מנהל את זה, והם היחידים שקיבלו אישור להכניס סחורות במה שקרוי ציר פרטי. יש לזה שני יתרונות: קודם כול זה רק גופים שעובדים בפיקוח של השב"כ, ואז אין מצב שיוצאת איזה משאית שעוברת באיזה פזורה בנגב ושמה עוד איזה משהו על הפול-טריילר ולך תבדוק אותה, כן או לא, אלא זה מפוקח שאין לנו הברחות; דבר שני, זה גם טוב לי לכלכלה הישראלית, אני מעדיף - - -

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

לא, אין – רק סוחרים פרטיים, רק סוחרים פרטיים ועזתים שמשלמים. עכשיו, שוב – היתרון אצל ויקטורי – שוב, אני אומר ויקטורי כי את אמרת, אני לא יודע מי הרשתות – שאני יודע לעקוב אחרי מערכות התשלומים שלו, אני יודע מי משלם לו, אני יודע לראות שהוא לא מקבל כסף מקטר או מטורקיה, או אני לא יודע ממי. אני יודע לראות איפה הוא קונה את הסחורה שלו, אני יודע לקחת ממנו ערבויות, שאם יש לו משאית עם הזמנה – שום שקל מתקציב המדינה לא מושקע באוכל לעזה, אין חיה כזאת.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

לא עבר - - -

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

כן, כן, יש פה - - - שעובדות, לצערי הרב. שום כסף ישראלי. והיתרון של לעבור לספקים מאושרים – זה הרבה יותר פיקוח על הברחות, ואם כבר, אז שהכלכלה הישראלית תרוויח מזה ואני אקבל איזה מס הכנסה, ולא איזה ערבי ברמאללה.

היו"ר ניסים ואטורי:

שר האוצר, אתה מאוד מבוקש פה, אז יש לך עוד הרבה שאלות.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני אקצר, אני אקצר.

היו"ר ניסים ואטורי:

השאילתה הבאה היא שאילתה דחופה של חבר הכנסת ולדימיר בליאק בנושא: מנגנון אוטומטי לפיצוי עסקים בשעת חירום.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

ולדי, אבל עשינו את זה עכשיו, לא? שאלת את השאילתה לפני. אני אענה לו מהר, כי זה כבר קרה.

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת בליאק, בבקשה.