אין עבודה; מצב המגזר העסקי בצפון הארץ לקראת סוף 2025

שלי טל מירון (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-בראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, שאילתה בנושא: אין עבודה – מצב המגזר העסקי בצפון הארץ לקראת סוף שנת 2025. אנו עדים לירידה בפעילות העסקית ביישובי קו העימות, ובפרט בעסקים קטנים ובינוניים. לראיה, למעלה מ-22% מהמפונים סגרו את עסקיהם במלחמה. רצוני לשאול: 1. מהו היקף הפעילות בעסקים הקטנים והבינוניים ביישובי קו העימות ביחס לתקופה המקבילה בשנת 2024 ו-2023? 2. כמה עסקים נפתחו וכמה נסגרו? תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

בבקשה, אדוני השר.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, חברות וחברי הכנסת, משרד הכלכלה והתעשייה - - -

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, לא נותנים גב לדובר. ואפשר לדבר, אבל בלחש.

יונתן מישרקי (ש"ס):

אני מתנצל.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, אתה צודק. אתה נשיא המדינה היום, אז אני מתנהג יפה.

היו"ר יעקב מרגי:

תתאמנו בלחישות. בבקשה, אדוני.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

תודה רבה. משרד הכלכלה והתעשייה עוקב באופן רציף אחר הפעילות העסקית ביישובי קו העימות, ובפרט אחרי מצבם של העסקים הקטנים והבינוניים. כמובן, כל זה סביב הרקע של מלחמת התקומה והאתגרים הביטחוניים, שעדיין מתמשכים ברמה כזו או אחרת, ושל השפעתה על הכלכלה המקומית. המשרד ביוזמתי הוביל וקידם את החלטת הממשלה 3265 - - -

היו"ר יעקב מרגי:

אני מבקש, ללחוש. גם כאן בעמדה זה מפריע לשר.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

אני אחזור על הדברים. המשרד ביוזמתי הוביל וקידם את החלטת הממשלה 3265, שעניינה תוכנית להאצת הכלכלה והשבת הפעילות העסקית ביישובי קו העימות בצפון. ההחלטה הקצתה מאות מיליוני שקלים לטובת שיקום, סיוע וכמובן פיתוח הכלכלה. ההחלטה כוללת תקציבים משמעותיים לפיתוח אזורי תעשייה, סיוע וחיזוק התעשייה, הקמת תשתיות קלאסטרים, מסלול סיוע עבור השקעות לשיקום ושימור הפעילות העסקית, הכשרות מקצועיות, תוכנית האצה וצמיחה של עסקים ויצירת משרות בשכר גבוה ועוד. כמו כן, במסגרת ההחלטה הקצינו תקציבים ייעודיים לטובת קידום העסקים הקטנים והבינוניים בהיקף של 46 מיליון שקלים בפירוט הבא: 20 מיליון שקל עבור מענקים לעסקים לעידוד חזרה לפעילות עסקית ביישובים שפונו; 15 מיליון שקל לרשויות לטובת פעילות שתבוצע על ידי הרשויות לקידום העסקים הקטנים והבינוניים בתחומן; 6 מיליון שקל לסייע לעסקים במיצוי זכויות, כי לא כולם יודעים מה מגיע להם. בנוסף הוקצו עוד 5 מיליון שקלים לקידום עסקים. בנוסף, עוד בתחילת המלחמה הקציתי מתקציב המשרד למעלה מ-11 מיליון שקל לרשויות בצפון עבור פעילות, שיסייעו להן להחזיר ולהחיות את הפעילות העסקית בתחומן. חשוב להדגיש כי כלל התקציבים של ההחלטה מחזקים את העסקים בכלל ואת העסקים הקטנים בפרט. יש קשר בין מכלול העסקים לעסקים הקטנים, אנחנו בוודאי מבינים את הקשר ביניהם. ככל שהפעילות העסקית והכלכלית ביישובי העימות בצפון תגדל, כך הדבר יסייע לעסקים הקטנים. עוד פעם, אותה קורלציה. עכשיו לשאלתך לגבי הנתונים בגבול הצפון. אני מדבר על הרצועה של עד 9 קילומטרים מהגבול. הנתונים שבידינו אומרים ככה: בשנת 2023 – היא כמובן התאפיינה בפגיעה משמעותית בפעילות העסקית בגלל המלחמה – 1,148 עסקים נפתחו, ו-2,100 נסגרו.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

ב-2023?

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

ב-2023, בתקופת המלחמה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אבל 7 באוקטובר 2023 זה סוף השנה.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

בסדר, אלה הנתונים שיש לי. בשנת 2024 ניכרה התאוששות: נפתחו 1,200 עסקים ונסגרו 914. כמות פתיחות העסקים הייתה גבוהה ב-36% יותר מהסגירות, כלומר עברנו למאזן חיובי.

שלי טל מירון (יש עתיד):

איך זה יכול להיות?

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

בשנת 2025 נמשכה מגמת השיקום, עם 1,329 פתיחות מול 974 עסקים שנסגרו – שיעור דומה לשנה קודמת. בנוסף, על פי נתוני הלמ"ס, נכון למחצית שנת 2025 מדד הפדיון של העסקים באזורים הללו חזר לרמת הפדיון של לפני המשבר, למרות הפגיעה החריפה בתחילת המלחמה. לסיכום, מהנתונים הכלליים עולה כמובן שבשנת 2023 הייתה ירידה חדה, אך כבר ב-2024 החלה התאוששות רחבה ומשמעותית, שהתבססה והמשיכה גם ב-2025. הנתונים הללו מעידים על חוסן, על התאוששות ועל יכולת חזרה מהירה לפעילות עסקית. אבל המשאבים שאנחנו שמנו – רובם עוד לפנינו, רובם עוד יושקעו במעלה הדרך השנה ובתחילת שנה הבאה – אלה תקציבים מאוד משמעותיים, שאני מעריך שייתנו מענה אמיתי לא רק לחזור לפעילות שהייתה לפני, אלא הרבה מעבר לכך. אני גם יכול להגיד שאני הכנסתי – כיוון שהייתי ראש עיר בירושלים – שדרגנו את הקשר בין העסקים לראשי הרשויות, כך שחלק מהמשאבים יהיו מתואמים ברתימת ראשי הרשויות. אני מעריך שנשיג הישגים משמעותיים. אני באופן אישי ומשרד הכלכלה והתעשייה כולו ממשיכים לעקוב אחר המגמות בשטח ולפעול ליצירת התנאים והמשאבים שיאפשרו לעסקים בקו העימות להתאושש, לצמוח ולשוב להיות מנוע צמיחה מרכזי בחוסן החברתי והכלכלי של האזור.

היו"ר יעקב מרגי:

שאלת המשך – מוותרת. חברי הכנסת ביקשו לשאול שאילתות נוספות, הראשונה שבהן – מטי צרפתי הרכבי. בבקשה, גברתי.

טלי גוטליב (הליכוד):

זו הייתה תשובה מלאה.

שלי טל מירון (יש עתיד):

לא, זו לא שאלת המשך.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

זו שאלה. שלום, אדוני השר.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

שלום, שלום.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

מדינת ישראל עכשיו חווה את סופת ביירון, ומייד כשהתחילה הסופה הנייד שלי התחיל להתמלא בפניות על חנק מקמינים שמוסקים בעץ. אני כבר כמעט שלוש שנים מקדמת חוק לאיסור על הקמת קמינים חדשים מוסקים בעץ. אחרי שלוש שנים גם זה מוסכם על המשרד להגנת הסביבה. אחרי שלוש שנים, רק ביוני האחרון, בוועדת השרים, המשרד שלך גילה התנגדות באמירה שמה שטוב לאירופה טוב לישראל. אנחנו פנינו שוב ושוב למשרד ושלחנו ניירות עמדה. אנחנו מחכים לתשובה, לא קיבלנו תשובה. ממש ברגעים אלה אנשים נחנקים.

היו"ר יעקב מרגי:

מה השאלה?

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

רגע. "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" זו לא אמירה מוחלטת. אנחנו מדינה חמה – אירופה פחות. בישראל מתים 5,500 אנשים מזיהום אוויר, כולל מקמינים, שהם אחד המזהמים והמסרטנים - - -

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, שאלה. שאלה, כשמה כן היא.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

רגע. אז אני אומרת, אנחנו לא אירופה, כי באירופה ממסים דלק פוסילי – אצלנו מסבסדים דלק פוסילי; אנחנו לא צפופים כמו אירופה, אנחנו צפופים פי כמה מאירופה - - -

היו"ר יעקב מרגי:

זו לא הצעה לסדר-יום, מטי. אנחנו – לדורות הבאים.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

בלונדון יש איסור על בניית קמינים - - -

היו"ר יעקב מרגי:

אני יכול לבוא לקראתך הפעם, אבל לדורות הבאים. זה מוסד של שאילתה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אז אדוני, אני מבקשת לשאול: למה המשרד שלך מתנגד להצעת חוק שמוסכמת על המשרד להגנת הסביבה? אנשים ברגעים אלה ממש נחנקים, ואתה מכיר את סוגיית השרפות במדינת ישראל. אנחנו לא אירופה – אנחנו חמים, אנחנו סובלים מזיהום אוויר, אנחנו מסבסדים דלק פוסילי, ואין שום סיבה שהמשרד שלך, אחרי שלוש שנים שעובדים על הצעת חוק, פתאום יתנגד. זה חוק שיעשה טוב לאזרחים והוא לא ישנה את כלכלת מדינת ישראל.

היו"ר יעקב מרגי:

ארבע דקות ושאלה לא נשאלה. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה שאלת את השר? השר נתן תשובה מלאה - - -

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

היו"ר יעקב מרגי:

טלי, תודה על העזרה. רק לפני כן – ברשותך, אדוני, ברשותך, אני רוצה לקדם בברכה את תלמידות אולפנת אבן שמואל, שכנותיי מהדרום הלא-רחוק: ברוכות הבאות לכנסת, ותיהנו מהחוויה הדמוקרטית. ובהמשך נקדם גם כן את תלמידי כיתה ז' מבית הספר פארק המדע על שם אילן רמון מנס ציונה – ברוכים הבאים וברוכות הבאות.

קריאה:

היו"ר יעקב מרגי:

בבקשה, חבר הכנסת אלון שוסטר.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

יישר כוח. כבוד השר, ענפי המטעים – תפוחים, אגסים ושקדים – הם רכיב משמעותי בכלכלת הצפון. הממשלה בהובלת משרד הכלכלה חתמה עם ארצות הברית על הסכם הורדת מכסים רחב על תוצרת חקלאית מארצות הברית, כולל הפירות הללו, ללא תוכנית הגנה על הייצור המקומי – אגב, בניגוד להנחיה של ראש הממשלה מלפני כמה חודשים. האם תצטרף למשרד החקלאות בדרישה ממשרד האוצר לגבש תוכנית תמיכה לחקלאים שייפגעו מהורדת המכסים, כפי שמקובל בעולם הנאור לעשות כאשר פותחים יבוא? תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

בבקשה, אדוני השר.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

תודה רבה. קודם כול, חברת הכנסת צרפתי, אני שיתפתי אותך בתפיסת עולם שאומרת שככל שמדינת ישראל לא ממציאה פטנטים וככל שאנחנו מאמצים סטנדרטים בין-לאומיים, מצבנו טוב יותר. אנחנו עכשיו לא רק שאימצנו את "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", שזה בעצם לקבל את שיטת ניהול הסיכונים האירופית – אנחנו עכשיו גם מוסיפים את "מה שטוב לארצות הברית טוב לישראל", כיוון שאנחנו רוצים לאמץ סטנדרטים בין-לאומיים. עכשיו אני אומר לך, זה חוזר על עצמו פעם אחר פעם: כל פעם בא חבר כנסת או בא מישהו, ורוצה – מסביר לנו למה אצלנו זה שונה מאירופה, למה אצלנו זה שונה מארצות הברית, למה אנחנו צריכים ללכת ולאמץ רגולציה אחרת, וככה זה מתחיל. ובמהלך השנים הרגולציה הישראלית, בזכות הרצון לעשות טוב יותר – אני מאמין שאת רוצה באמת לעשות טוב יותר, אבל אני אומר לך שמה שקורה בפועל זה שאנחנו מתרחקים כל הזמן מהסטנדרטים הבין-לאומיים, וזה לא טוב. בסוף - - -

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אין מצב שזה יכול להיות שונה? הכול במאה אחוז הרבה יותר טוב לאירופה?

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

זו המהות. ההתנגדות היא לא פוליטית, היא התנגדות עניינית ומהותית, שבאה ואומרת – צריך ללכת באמת לקצה ולהסביר למה זה מאוד שונה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

לא, זה ברור. לא יקרה.

טלי גוטליב (הליכוד):

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

אחרת, אני בעד לאמץ סטנדרטים בין-לאומיים. אגב, זו גם שיטת עבודה, כמו שעובדים האירופים והאמריקאים. כשאנחנו נתרגל לעבוד על פי הסטנדרטים הבין-לאומיים יהיה לנו יותר קל לייבא ולהוריד יוקר מחיה, יהיה לנו יותר קל לייצא, כי אנחנו עובדים לפי סטנדרטים ביו-לאומיים. זאת תפיסת עולמנו. לגבי חברי אלון שוסטר. קודם כול, זאת דרישה אמריקאית, וראש הממשלה, כשהיה בוושינגטון, התחייב לקבל את הבקשה האמריקאית. אנחנו ביוני, יולי, כבר השנה, ישבנו אצל ראש הממשלה – השר דיכטר, אנוכי ושר האוצר – והבאנו בפניו שתי תפיסות עולם: אחת של החקלאות, שאני תומך בה, והשנייה של משרד האוצר: לכשאתה מוריד מכסים ומאפשר לייבא עוד מוצרים, הדבר הזה בהחלט תורם ליוקר מחיה, אבל לצידו חייבת לבוא חבילת הגנה על החקלאים. ואכן – אגב, אני הצעתי, בניגוד לעמדת האוצר, שב-50 המוצרים הרגישים מתוך כ-350 מוצרים, ש-300 פתחנו מלא ועוד 50 פרסנו על עשור בשנים – זו בקשה שלי בתיאום עם משרד החקלאות לפרוס אותם על עשר שנים, לתת לחקלאות זמן להתאושש, או זמן להתארגן על המהלך הזה, והאמריקאים הסכימו, אחרי שהם קיבלו לכאורה את כל החבילה במכה אחת. באותה ישיבה אצל ראש הממשלה, הסיכום היה שאנחנו מאשרים ומקבלים את הדרישה האמריקאית כלפי האמריקאים. עכשיו, פנימית, בואו נעשה עבודת מטה ונראה איפה יש ענפים שזקוקים לסיוע. החלק הזה עוד לא בוצע בפועל, אני מסכים איתך. עמדתי כעמדת שר החקלאות, אוקיי?

היו"ר יעקב מרגי:

תודה, כבוד השר. אני מבקש מכבוד שר הכלכלה והתעשייה להישאר על הדוכן, כי אנחנו עם שאילתות נוספות. אך בטרם אזמין את השואלת הבאה, אני רוצה להזכיר את מאהל הלומי הקרב. נפגשתי איתם הבוקר, הם מבקשים שחברי הכנסת יזכרו אותם ולא יניחו לנושא לרדת מסדר-היום.