קיצוץ בתגמולים למשרתי מילואים

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בסעיף 20 להחלטת ממשלה 2540 התעדכנו תגמולים למשרתי מילואים, ובפרט ללוחמי הגמ"רים. ברצוני לשאול: 1. מדוע קוצצו לחלוטין מענקים לכלל משרתי המילואים? והאם קוצצו מענקים ללוחמים בהגמ"רים על אף האמור בסעיף 20 להחלטת הממשלה? 2. אם כך, מדוע לא פורסמה החלטת ממשלה עדכנית לציבור?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. השר, בבקשה.

שר הביטחון ישראל כץ:

אדוני יושב-ראש הכנסת, חברי וחברות הכנסת הנכבדים והשואל, כבר מתחילת המלחמה פעל משרד הביטחון למתן מענים למשרתי המילואים ובני משפחותיהם. תחילה בהחלטה 1023 מנובמבר 2023 שהקימה קרן סיוע וקבעה כי יועלה גובה התגמול המזערי; בהמשך, החלטה 1226 מינואר 2024, שהוסיפה תגמולים, הטבות ומענקים שונים למשרתים ולבני משפחותיהם, בדגש על המערך הלוחם. בתאריך 12 בדצמבר 2024 הפיץ אגף כוח האדם את מדיניות התגמולים וההטבות לשנת 2025, בהתאם להחלטת הממשלה מס' 2540. בנוסף, הופצה איגרת לכלל משרתי המילואים, המפרטת את התגמולים וההטבות המפורטים בהחלטה. ניתן לצפות במידע על ההחלטה גם באתר המילואים. החלטת הממשלה כוללת הארכה למענים הקיימים ותוספות משמעותיות, שנוספו בעקבות שיח ארוך ומתמשך יחד עם משרתי המילואים בשטח, על מנת לסייע לצרכים שעלו ולוודא שכל משרת מילואים ומשפחתו מקבלים מענה בהתאם. הטענה לקיצוץ של 50% במענקי המערך הלוחם אינה נכונה. למענקי המערך הלוחם אף נוספו מענים נוספים בנושא הטיפולים הנפשיים; מענקים למעבר דירה, מענקים לבני ובנות זוג של המשרתים שאינם עובדים והשתתפות בעלויות קייטנות חגי תשרי וחנוכה. בין התוספות החדשות ל-2025 – השתתפות בעלויות טיפולים נפשיים בזכאות של עד 15 טיפולים למשרת ללא ילדים עד גיל 18, ועד 22 טיפולים למשרת עם ילדים עד גיל 18 ולמשפחתו; מענק חד-פעמי בגובה 4,500 ש"ח לבן או בת זוג של משרת מילואים במערך הלוחם שאינו עובד; מענק חד-פעמי בגובה 3,000 ש"ח למי שאינו בן או בת זוג של משרת מילואים במערך הלוחם – גרושים, גרושות – שלהם ילד משותף מתחת לגיל 14; מענק חד-פעמי של השתתפות בעלויות מעבר דירה של עד 2,500 שקלים, כגון הובלה, ניקיון ועוד; השתתפות בעלויות קייטנות, חגי תשרי וחנוכה – עד 1,000 שקלים. תוספות אלה מגיעות למי שנכלל במערך הלוחם וביצע 120 ימים ומעלה בצו 8. הקיצוץ במענקי תומכי הלחימה אינו עומד על 70%, ונובע מקביעת הדיפרנציאציה שהמתווה החדש מביא. האוכלוסייה שנכללת תחת המערך הלוחם – יחידה בייעוד 02 ויחידות שהוחרגו על ידי ראש אכ"א. כל מי שביצע שירות מילואים פעיל ביחידות אלה זכאי למענקים והתגמולים במערך הלוחם, ללא הבדל בין התפקידים. בנוסף, בהחלטת הממשלה אושרה גם הרחבת תקציב קרן הסיוע על מנת להמשיך לסייע לכל משרתי המילואים ומשפחותיהם לפי צורכיהם. בהחלטת הממשלה הנוכחית יצרנו מדרגה ייחודית, המתייחסת למערך ההגמ"ר ולאופי השירות הייחודי בו. המשרתים יקבלו מענקים באופן דיפרנציאלי מהמערך הלוחם ומיתר המשרתים. מדרגה זו משמרת את המענה הייחודי באופן כזה שהם אינם מוגדרים כחיילים בעורף. בצד זאת, החדרתה מבחינה בין מי שתכלית שירותו היא ביחידה המשתייכת למערך ההגמ"ר, נותנת מענה ומאריכה את המענקים הקיימים. חשוב לציין כי תומכי הלחימה שנמצאים תחת המערך הלוחם זכאים למענקי המערך הלוחם, ללא כל שינוי. צה"ל פועל למען משרתיו, מוקיר ומעריך את משרתיו המגיעים לשירות מילואים, וימשיך לפעול למענם בכל עת ולמען זכויותיהם. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

שאלת המשך, אם יש? בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה על המענה. אני חייב להגיד שלא כל כך הבנתי את התשובה, כי אני התייחסתי ספציפית למערך ההגמ"ר בהחלטת הממשלה שעל פיה נקבעו הסעיפים והסכומים למענקים. סעיף 20(2)(ד1) מפרט במיוחד את מערך ההגמ"ר, ומציין 60 שקלים ליום החל מיום 61 לשירות. הסעיף הזה קוצץ, הוא קוצץ ב-50%. הם מקבלים 30 שקלים ליום. זו הייתה השאלה שלי, וזה עניין של כן או לא, כי זה פשוט – אם השתנתה החלטת ממשלה, או שונו הסכומים בהחלטת הממשלה, או שצריך לשנות את ההחלטה או לייצר החלטה נוספת, אבל הסכום קוצץ.

היו"ר אמיר אוחנה:

לפני שהשר ישיב, שתי שאלות נוספות. בבקשה, חבר הכנסת קריב וחבר כנסת עטאונה, והשר ישיב במרוכז על השאלות הנוספות.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני השר, בוקר טוב. לפני שעה קלה המשנה ליועצת המשפטית לממשלה אמר בוועדת החוץ והביטחון, בדיון הפתוח, שעקרונות חוק הגיוס ופרטי חוק הגיוס שאתה מציג לא הוצגו בפני הייעוץ המשפטי לממשלה ולא זכו להתייחסות של הייעוץ המשפטי לממשלה. מכיוון שבסופו של דבר הייעוץ המשפטי לממשלה מופקד על פרשנות החוק, וגם יצטרך להגן על המתווה שאתה מציג, מדוע אינך מציג את מתווה הגיוס במלואו, בהתאם לנהלים של עבודת הממשלה, בפני הייעוץ המשפטי?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. חבר הכנסת עטאונה, בבקשה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

כבוד השר, אני רציתי לשאול אותך: מה השיקול שלך בביטול צווי מעצר מינהליים נגד יהודים? האם הייתה חוות דעת מקצועית של השב"כ בנדון?

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, השר.

שר הביטחון ישראל כץ:

אז עוד פעם, לגבי ההגמ"ר, אני פירטתי בתוך התשובה. אני אקרא עוד פעם את הקטע הזה: בהחלטת הממשלה הנוכחית יצרנו מדרגה ייחודית המתייחסת למערך ההגמ"ר ולאופי השירות הייחודי בו. המשרתים יקבלו מענקים באופן דיפרנציאלי מהמערך הלוחם ומיתר המשרתים. מדרגה זו משמרת את המענה הייחודי באופן כזה שאינם מוגדרים כחיילים בעורף. בצד זאת, החדרתה מבחינה בין מי שתכלית שירותו הינו ביחידה המשתייכת למערך ההגמ"ר, נותנת מענה ומאריכה את המענים הקיימים.

נאור שירי (יש עתיד):

אבל היא קוצצה. נקבע בהחלטת הממשלה 60, וזה 30.

שר הביטחון ישראל כץ:

זו התשובה, כמו שאמרתי. לגבי מה ששמעתי – עוד פעם, מיד שנייה, כמוך – על דברי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, קודם כול, אני לא אמור להגיב ולהתייחס.

גלעד קריב (העבודה):

זאת שאלה – – –

שר הביטחון ישראל כץ:

אומנם ניצלתי את חלון הזמנים – לפני שהגעתי לכאן הלכתי לשבת בוועדה כמשקיף, אמרתי שבכל זמן פנוי שיהיה לי אני אבוא, גם לשמוע את הדיונים – חשוב ביותר. אני רק יכול לומר שאני באתי, ורציתי לחדש את המאמץ, לאפשר גיוס חרדים לצה"ל, מול המצב הקיים, שכולם יודעים שלא מתגייסים, בקושי אולי 7%. זה לא דבר שהוא סביר ולא יכול להימשך. אז פתחתי בהידברות, גם עם יו"ר ועדת חוץ וביטחון שהוביל את החקיקה. זה חוק קיים, אגב, שמונח. החוק הוא חוק קיים, שהוחלה עליו חובת רציפות – דין רציפות. הוא חוק שהעבירה הממשלה הקודמת. והחוק הזה – שקלתי, אחרי פגישה עם יו"ר ועדת חוץ וביטחון וההערות שלו, עם נציגי ציבור וקבוצות של פעילי מילואים ופעילות, ונשות המילואים וכולם, ובכללם גם ציבור חרדי – הפגישה שאני יזמתי הייתה עם היועצת המשפטית לממשלה. ואני באתי אליה, ונפגשתי איתה, ביחד עם עוזרה, והסברתי לה ארוכות מה כוונתי. כוונתי לנסות לעשות את הבלתי-אפשרי, את מה שלא הצליחו עד היום. היום, אם חוקקו, זה לא עמד בתנאי בג"ץ, ואם לא חוקקו, אז לא חוקקו. והיום אין חוק, אלא חוק המדינה שמחייב לגייס כל אחד. ויש את אמירת צה"ל בבג"ץ, שבשנת הגיוס 2024, שתסתיים באמצע השנה, ניתן לגייס 4,800 חרדים. במהלך הדיונים הממושכים שקיימתי עם צה"ל, הוא אמר שבשנה הבאה הוא יכול לגייס לא 4,800, אלא 5,700, וקיבלתי את הדברים כפשוטם. במסגרת כל הדברים האלה, אמרתי לה שאני חושב שזה חשוב ביותר שיהיה חוק שיאפשר ויחייב לשנות את המצב הזה, מהסיבה שבעוד כמה עשרות שנים, החרדים יהיו שליש מתושבי המדינה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

זה מה שאני אמרתי.

שר הביטחון ישראל כץ:

אגב, כשהייתי שר אוצר, אמרתי את זה לפקידי האוצר, שבאו לשכנע – בוא נוריד את גיל הפטור ל-21, שלא ישרתו, רק ילכו לעבוד, כי הם יהיו 20%: אתם טועים, הם יהיו שליש. הלכו לבדוק, חזרו, ואמרו לי: אתה צודק, הם יהיו שליש.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אמרתי לך אתמול.

שר הביטחון ישראל כץ:

אם החרדים – ברוך השם, אנחנו רוצים – הם שליש מתושבי המדינה, אז הבעיה היא לא בעיה של החרדים, היא בעיה של המדינה כולה, מאחר שאנחנו חייבים שהחרדים יהיו משולבים בשירות ביטחוני משמעותי ובכלכלה המתקדמת של מדינת ישראל. יש שם פוטנציאל, יש שם יכולות. המסקנה שלי מכל התהליכים הייתה שמאחר שהיום כל הכלים נמצאים בידי צה"ל, בידי רשויות האכיפה, הכול, אין מוגנות לחרדי שלא משרת; הוא נחשב לעריק.

היו"ר אמיר אוחנה:

קצת יותר שקט במליאה, בבקשה.

שר הביטחון ישראל כץ:

אחרי ששלחו 3,000 צווים לפני כניסתי, וניפקו אולי כמה מאות התייצבויות, הייתה החלטה לשלוח 7,000 צווים לפי קריטריונים שנקבעו בליווי היועצת המשפטית לממשלה. אני בחנתי ואמרתי: אני מאפשר לשלוח את זה לפי החוק. הצווים נשלחו. עכשיו, צה"ל הכין דוחות רבעוניים, והתברר שאולי – אני לא רוצה, אני יודע – 30, 40, 50. כלומר הצווים עוד הורידו. לכן, המסקנה שלי הייתה שחיילי המילואים, הסדיר, הקבע, עם ישראל, מדינת ישראל ואזרחי ישראל משוועים לתגבורת שתאפשר להקל על מי שמשרת בגבורה, באומץ, בהקרבה, בכל החזיתות ובכל המקומות בצורה יוצאת דופן. אני, כשאני בא לעשות רפורמות – עשיתי כמה רפורמות לא קטנות שאחרים לא הצליחו לעשות קודם – בחנתי שני דברים: האם זה נחוץ? האם זה אפשרי? אם זה לא נחוץ – לא נוגע. כולם מסכימים שזה נחוץ. האם זה אפשרי? הגעתי למסקנה שהדרך האפשרית היא על ידי הידברות והסכמה. זה לא שיש לחרדים זכות וטו, אין לאף אדם במדינה זכות וטו, אבל אם יש כאן הזדמנות – בגלל מה שקרה ב-7 באוקטובר, בגלל ההקרבה העצומה, הנופלים, הפצועים, הנלחמים, המשרתים והנשחקים, יש רוח ויש אפשרות, להערכתי, להביא דבר. לקחתי את החוק הקיים שמונח בוועדה, ויש עליו רציפות – אגב, זאת התשובה ליועץ המשפטית לממשלה שיו"ר הוועדה נתן לו; לא אני. אני הבנתי שיו"ר הוועדה אמר לו: יש כאן חוק. אני ראיתי שהחוק הזה, בוא נאמר, לא היה שווה הרבה גם לפני 7 באוקטובר; הוא בטח לא מתאים אחרי 7 באוקטובר. אגב, התירוץ שאת זה אנחנו העברנו לפני 7 באוקטובר, לא תופס מים. כל אלה שצועקים "השתמטות" – לפני זה היה מותר להשתמט? אתה יודע מה היה היעד? סתם, מהזיכרון, כי עשיתי השוואה – דיברו על 1,200 איש שיתגייסו בשנה הראשונה, ואמרו: נגיע ל-52% כעבור 15 שנים. עכשיו, בדיונים שהיו, וביקשתי את הנתונים, חלק אמרו: בואו נקבע יעד בעשר שנים, וחלק בחמש. אמרתי: בואו נקבע בשבע שנים, ניקח את ה-50% האלה בשבע שנים. צה"ל קבע מה הוא יכול בשנה הראשונה ומה הוא יכול בשנה השנייה – זה מעל 10,000 חיילים. עכשיו, שמעתי את ראש אכ"א. שמעתי, אגב, שהוא יגיע, הבכיר, כמו שהבטחתי, והוא הגיע. שאלו אותו שאלות, ואמרו לו: מה המשמעות עכשיו, אם החוק הזה יעבור, מה זה יעשה כתוספת תגבורת לצה"ל? הוא אומר: אני לא מקל ראש ב-10,000 חיילים. "חיילים", הוא אמר; חיילים, לא זק"א. כי בעקרונות שלי זק"א – שהוא שירות קדוש ומדהים, מה שהם עשו ב-7 ובכל הימים – לא נחשב ביעדים. הוא לא נחשב ביעדים. הוא אומר: ואם יהיו סנקציות גם על הפרט – ובהצעה שלי יש סנקציות גם על הפרט – הוא אומר: זה דבר שוודאי יכול לסייע. עכשיו, אני חשבתי לנסח טיוטת חוק, ופניתי ליועצת המשפטית של משרד הביטחון. היא התחילה להתקדם איתי, ואז היא קיבלה הוראה מהיועצת המשפטית לממשלה ואנשיה, כנראה לימון. אני לא מרבה לתקוף את המערכות האלה בדרך כלל, אגב, אבל אני אומר, היא קיבלה הוראה להפסיק לשתף איתי פעולה. היועצת המשפטית שלי במשרד הביטחון, כי היא כפופה להם מקצועית. כן, להפסיק. כבר לא יכולתי להתקדם בכיוון, ואז התייעצתי עם כל הגורמים ואמרתי: אני אביא עקרונות, אני אביא עקרונות לחוק הקיים, ולא יעזור למשנה ליועצת, מה שהוא לא יגיד – יש לו רציפות. אגב, יש עתירה לבג"ץ, שלא התקבלה, נגד הרציפות. היו כבר דיונים בחוק הזה לפני שאני הגעתי. לכן, אני, מטרתי היא אחת: לייצר הסכמה רחבה שתאפשר שההנהגה החרדית תיתן אור ירוק ליעד הזה – א. של 50%-50%. ואני אמרתי, מבחינתי יש שני עקרונות, שניהם חשובים מאוד: א. גיוס לשירות צבאי משמעותי – –

גלעד קריב (העבודה):

רק להבין מה זה 50%-50%.

שר הביטחון ישראל כץ:

– – משמעותי, משמעותי בצה"ל של החרדים, עם הגנה על אורח החיים, כדי שיוכלו גם לצאת חרדים ולפרוש לחייהם עם שירות משמעותי, ושמירה על עולם התורה. אני לא אתן שיפגעו בעולם התורה. אלה שיהיו בישיבות לפי חוק והכול – בוודאי צריך לשמור על המפעל האדיר הזה, שבעיניי הוא חלק מהיותנו מדינה יהודית עם זיקה, עם מסורת, שכל אחד מקיים או לא מקיים, כהרגליו. לכן, שני הדברים חשובים, ויש כאן הזדמנות, יש כאן הזדמנות לייצר הסכמה רחבה. אני הודעתי גם בוועדה שאם אני אראה תוך כדי החקיקה שאחד משני היעדים, אני לא יכול להשיג אותו, אני מפסיק את החקיקה. אני רוצה באמת – וקבעתי סנקציות אם לא עומדים ביעד. וזה לא בעוד שבע שנים; כל שנה צריך לעמוד ביעד, ובכל שנה יש סנקציות אם לא עומדים ביעד. לכן, אם לא עומדים, יש, בקצב הולך וגובר – והוועדה תקבע את האחוזים – סנקציות על המוסדות. עכשיו, מאחר ששאלת, אני אומר שגם אם חלק מהישיבות יעמדו ביעד, מאחר שמתייחסים לחרדים כקהילה, כל הישיבות יקבלו סנקציות אם לא יעמדו ביחד ביעדים שייקבעו. דבר שני, לי היה ברור שמי שלא לומד – ואני אבדוק את זה בקפדנות, לא בפיקציה – ולא משרת, לא רק שהוא עריק, הוא פלילי. אני אטיל עליו סנקציות. באו ושכנעו אותי, אמרו: תראה, אם לא עומדים ביעד, אז לא רק על המוסדות, גם על הפרט שלומד יטילו סנקציות. אפילו זה מונח בעקרונות שלי. אי-אפשר יותר מזה, אלא אם כן מישהו אומר לי: תשמע, אני מעדיף את המצב הקיים על פני 50%. זה לא 50% רק בעוד שבע שנים. בשנה הראשונה – 4,800, אחרי זה עוד 20%, ועלייה כדי להגיע ליעד. מי שאומר: אני יודע לגייס 100% – בבקשה, שיגייס. הינה, החוק מאפשר היום. לא רק שלא מגייסים – לא עומדים ביעד של 4,800. אני מקצר, כן.

אופיר כץ (הליכוד):

בדיוק.

שר הביטחון ישראל כץ:

אוקיי, לא צריך לקרוא. לא עומדים ביעד הזה. לכן אני אומר, אני מדבר באופן ריאלי. זה סופר-שוויוני. מה שוויוני שהיום לא משרתים? אני לא מבין את זה. איך אפשר להגן על זה? אלה שלא רוצים חוק כדי לא לשרת – אני מבין; אלה שמתנגדים כי רוצים להפיל את הממשלה – בסדר, פוליטיקה או השקפה. חבר הכנסת איזנקוט, אגב, חלוק עליי – הוא רוצה לגייס 100%. אני מכבד אותו. אנחנו חלוקים. אין זדון בעמדותיו, אין שיקול פוליטי בעמדותיו. זה לא ריאלי. בשבילי זה לא אפשרי.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

להפיל את הממשלה זה לא זדון.

שר הביטחון ישראל כץ:

להפיל זה?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

להפיל את הממשלה זה לא זדון.

שר הביטחון ישראל כץ:

לא הבנתי, אבל לא חשוב. מה שאני אומר זה שאני הולך להוביל, וזה קשור גם – אני פניתי למערכת המשפטית, ולפי דעתי זאת תהיה שגיאה קשה מצידם לא לאפשר את הובלת החוק ולבחון אותו – לבחון לפי התוצאות, לא לקפוץ עכשיו ולהגיד: אנחנו לא נאפשר. זאת הכוונה. יש כאן הזדמנות אמיתית לשלב את החרדים מרצונם. אתה מכיר את העולם הזה, כולם מכירים. בלי תמיכת ההנהגה החרדית הרוחנית, לא יתגייסו. בכל רגע מעדכנים: 60,000, 80,000, 90,000 מחויבי שירות. קדימה, תגייסו. אני נוהג לספר שהיה זמר שמאוד אהבתי, קראו לו אריק איינשטיין. עד היום, השירים שלו – הוא הזמר השני הכי מושמע ברדיו, עדיין, כן? הוא הפסיק להופיע יום אחד, המשיך רק להקליט. הוא לא הרבה להתראיין, ובאחד הראיונות, המראיין – זה לא היה יאיר לפיד, הוא ראיין אותו בפעם אחרת – באחד הראיונות שואלים אותו: למה הפסקת להופיע? הוא אומר: אני לא מרגיש נוח, אני לא זה, לא רוצה. עוד פעם שואלים: אז למה אתה לא מופיע? בפעם העשירית הוא אומר למראיין: אתה יודע מה, תשיר אתה, תופיע אתה, מה אתה רוצה ממני? אז אני אומר: תגייסו. החוק היום ברור; היעד ברור – 4,800; הכלים ברורים, אין הגנות. תגייסו. מה התוצאה? ראש אכ"א אמר עכשיו, והוא איש צבא, הוא אמר: כמה מאות, כמה עשרות. לא עומדים ב-4,800, ולכן הסיכוי האמיתי ליצור מפנה ומהפכה זה בהסכמה. יש כאן שעה נדירה, שעת רצון נדירה, שלא הייתה. הרי החרדים התנגדו בפעם הקודמת אפילו לחוק העלוב שמונח בוועדה. היום מוכנים להרבה יותר, כך אני מקווה, בגלל מה שקרה. לכן אני אומר: אפשר לעשות תוך כדי דיונים, לשנות, אבל לפסול? ועמדת המערכת המשפטית, לצערי – ויש לי שיחות עם היועצת המשפטית של המשרד – היא: אסור לדבר איתי על חוק הגיוס. זה דבר שהוא פשוט מדהים. מי ייצג אותי שם? היא לא יכולה. היא לא יכולה, אז בסדר. באתי, הבאתי עקרונות, וידונו בהם במסגרת החוק הקיים. ואני מקווה שהתוצרת והתוצאה יהיו אפקטיביות: שירות צבאי אמיתי של אלפים. אגב, האומדן – לפי קצב הגידול, כל בני ה-11 היום יהיו בני 18 בעוד שבע שנים. המספר הוא 18,000, ו-9,000 יתגייסו במחזור ההוא בעוד שבע שנים, בקצב הולך וגדל, במספרים מדהימים. היום, אחד שמתגייס – מחרימים אותו, הוא לא יכול. אנחנו מכירים את הדברים האלה. לכן יש כאן סיכוי אמיתי, ואני באמת מצפה, גם מצד המערכת המשפטית וגם הציבורית וגם כל הקהילות, להירתם לעניין הזה. למה? כי גם במקומות הלחימה מעבר לגבול – אני רואה בעזה, ואני רואה בלבנון ובסוריה ובכל מקום – אני רואה את ההקרבה העצומה, את המוטיבציה, את הנחישות, גם של הטירונים שמתגייסים, גם של הלוחמים. ואנחנו חייבים להם את זה – פתרון אמיתי, לא פוליטי, לנושא הזה של שילוב החרדים. ולגבי צווי המעצר וכו', החוק הוא ברור. א. אני מוסמך לחתום, או לא. החוק הוא ברור. אני אגיד אותו באופן כללי: הוצאת צו מעצר מינהלי על ידי שר הביטחון באחת משתי סיבות: או כוונה לפגוע בביטחון המדינה, או הפרעה לסדר הציבורי. ואני החלטתי: יהודי, ערבי, כל אחד שפועל כדי לפגוע בסדר הציבורי – אני לא נותן לו צו מעצר מינהלי, שזה דבר דרקוני, שרירותי. יש משטרה, שתעשה חקירות. כמו ההפגנה שהייתה. מה הבעיה לאתר מי זה היה? תחקרו, תעצרו, תעמידו למשפט. מה זה הפתרון הקל הזה, בייחוד לאוכלוסייה מאוד מוגדרת – – –

קריאה:

שר הביטחון ישראל כץ:

אולי זה משמח אותך, אבל לא אותי ולא את רוב הציבור. המתיישבים ביהודה ושומרון – להוציא להם 20 צווי מעצר מינהלי בשנתיים? זה ככה בשליפה. מה פתאום? אז אני אומר: הפתרון הוא להפעיל את החוק והנורמה. פניתי לרבנים. הרי פנו אליי – אנחנו מוכנים לעזור. היה מקרה של נער בן 17 וחצי, שהם, השב"כ ואחרים, אמרו: בואו נוציא לו צו מעצר מינהלי. אמרתי להם: אתם יודעים שאני לא מוציא, כי זה על הפרת סדר, אלימות – שאני מתנגד לה, אגב; אני מתנגד לאלימות נגד פלסטינים, שיהיה ברור, ואני מוקיע, ואני קורא לכולם להוקיע. הם אומרים: אנחנו ננסה עכשיו להיות איתו בקשר ולהחזיר אותו.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

שר הביטחון ישראל כץ:

אולי לשמחתך הוא גם ישרת בצה"ל, כמו הרבה מהחבר'ה האלה. אני לא יודע אם לשמחתך, אני מקווה. אתה ישראלי, אתה רוצה ישראל חזקה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אתה שחררת אותם – – –

שר הביטחון ישראל כץ:

אני אומר, אני לא מפלה בין יהודי לערבי. אם יהיה מרגל יהודי – – –

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עטאונה.

שר הביטחון ישראל כץ:

אם יהיה מרגל יהודי, כמו שהיה בעבר, שבא לפגוע בביטחון המדינה, אני אוציא לו צו מעצר. ואם יהיה ערבי שירצו שאני אוציא לו צו מעצר על הפרת סדר – אני לא אחתום גם לו על צו מעצר.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עטאונה. תודה רבה. גם השאילתה הבאה היא לשר הביטחון. אני מזמין אותך, השר, להישאר. חבר הכנסת טור פז, בבקשה, התאמת מערך המילואים לתנאי העסקה.