ייצוג-חסר משמעותי בהגשת תלונות על עבירות מין בקרב החברה הערבית

מירב כהן (יש עתיד):

נכון. אז ככה, לפי נתוני איגוד מרכזי הסיוע, נתונים שנכונים לשנת 2023, רק 11% מהתלונות למשטרה בגין עבירות מין הוגשו על ידי נפגעות או נפגעים שאינם יהודים. זה מלמד על ייצוג חסר משמעותי ביחס לשיעור התלונות מהחברה הערבית, שהוא הרבה יותר נמוך מיחסם באוכלוסייה. זה מביא אותי לשאול את השאלה הבאה: 1. האם גורמי הרווחה מוכשרים להתמודדות עם עבירות מין בחברה שאיננה יהודית? 2. האם המשרד פועל להעלאת המודעות לנושא הזה בקרב אוכלוסיות שאינן יהודיות, ושאנחנו יודעים שיש שם בעיות? כי אני חוששת שהנתונים הנמוכים על תלונות לא מלמדים על זה שאין בעיה, אלא על זה שאולי לא מעיזים להגיש תלונות או לא יודעים איך, או שהשירות הזה לא מונגש.

היו"ר משה סולומון:

במיוחד בנושאים האלה, כן.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אפשר להתפתות ולענות ולטעון שאני לא מופתע. אפשר לייחס את זה לדברים כאלה ואחרים, אבל אני לא אתפתה לשם. אני חייב לתת – שוב, השאלה חשובה, ואני אתן הקדמה. למשרד הרווחה והביטחון החברתי כ-175 מרכזי טיפול הפרוסים בכל רחבי הארץ, אשר מטפלים באוכלוסייה שנפגעה מעבירות מין – בגירים, קטינים – הכוללת נפגעים מהחברה הלא-יהודית, אף נפגעים מהחברה הלא-יהודית. מרכזים אלה פועלים גם בתוך רשויות שבהן רוב האוכלוסייה הינה לא יהודית, כגון בעיר נצרת, סח'נין ועוד. המטפלים העובדים במרכזים אלו מוכשרים להתמודדות עם עבירות מין ועוברים הכשרה נרחבת, אשר שמה דגש על הטיפול באוכלוסייה הסובלת מטראומה מינית תוך התאמה תרבותית ומגדרית לטיפול עבור כל נפגע ונפגעת. כשאומרים לך "תוך התאמה תרבותית ומגדרית לטיפול", את מבינה לבד שזה יכול להיות, לעיתים, שגורמי המקצוע מיישרים קו עם הקהילה – כדי לטפל, לא כדי לטאטא. ויש צורות טיפול, אנחנו מכירים את זה מחברות מסורתיות אחרות. בנוסף לכך, אנו מקיימים גם קורס ייעודי מתקדם למטפלים בבגירים נפגעי אלימות מינית, אשר מעמיק – – –

היו"ר משה סולומון:

חברי כנסת, זה מפריע. אלה לא חברי הכנסת. זה מישהו ביציע שם.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אלה שאמורים לעזור לי, מפריעים לי. בנוסף לכך אנו מקיימים גם קורס ייעודי מתקדם למטפלים בבגירים נפגעי אלימות מינית, אשר מעמיק את הידע והיכולות של המטפלים, ונעשה בהתאמה תרבותית של הטיפול. זאת ועוד, מערך עו"ס המלווה נפגעי עבירות מין בגירים וקטינים, מה שנקרא עו"ס נפגעי עבירה, נמצא בעיצומו של תהליך פיתוח – מה שלא היה בעבר – הטמעה ואיוש ברשויות. עו"סים אלו עוברים הכשרה מקצועית ארוכה, והם מומחים בליווי נפגעי אלימות מינית, עם דגשים לאוכלוסיות ייחודיות ורב-תרבותיות, בין היתר החברה הערבית. מתוך 95 התקנים שהוקצו במסגרת החלטת ממשלה 549 לטיפול בתופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, 16 תקנים, המהווים כ-17%, יועדו ל-11 רשויות בחברה הערבית, ובהן כפר כנא, כפר מנדא, תל שבע, טירה ועוד. מתוך התקנים שהוקצו, אוישו בפועל תקנים בשש רשויות בלבד. בנוסף, שמונה עובדות ועובדים סוציאליים נוספים מועסקים ברשויות נוספות בחברה הערבית, כמו אל-קסום, אום אל-פחם, טורעאן, סח'נין ועוד. אדגיש כי משרד הרווחה פועל להעלאת המודעות בנושא פגיעות מיניות בקרב האוכלוסייה הלא-יהודית המוכרת לשירותי הרווחה במגוון דרכים. בין היתר: א. עובד סוציאלי לנפגעי עבירה, כפי שציינתי, מהווה דמות מקצועית מרכזית בתחום פגיעות מיניות במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות השונות, וביניהן מחלקות רבות עם אוכלוסייה לא יהודית. בין יתר תפקידיו, מוטלת עליו אחריות להובלה מקצועית והפצת ידע במחלקה ומחוצה לה בנושא טראומה מינית. עו"ס זה מהווה דמות מקצועית שעובדי שירותי הרווחה נעזרים בו כגורם מייעץ, ומלווה מקבלי שירות במחלקה. ב. הטיפול בקטינים אשר נפגעו מאלימות מינית מתבצע בשותפות ישירה בין שירותי הרווחה המטפלים בקטינים אלו ובין מרכזי הטיפול. כמו כן, צוותי מרכזי הטיפול מקיימים פעולות יזומות למתן ידע והעלאת המודעות לנושא הפגיעה המינית ותוצאותיה לכלל עובדי שירותי הרווחה, כגון כנסים, ימי עיון, למידה ומתן ייעוץ והדרכה. דרכי עבודה אלו מתקיימות בכלל מרכזי הטיפול, ובכללם גם במחלקות רבות עם אוכלוסייה לא יהודית. ג. המשרד תומך במרכזי הסיוע לתקיפה מינית גם בתחום ההסברה ובמתן ידע לאנשי צוות ולמשתתפים במסגרות המעניקות שירותי רווחה. חשוב לומר שמרכזי הסיוע לא עובדים בחלל ריק – הם עובדים במימון שלנו, בהדרכה וגם בליווי שלנו, ויש שיתופי פעולה הדוקים. מרכזי הסיוע מביאים את הידע על אודות הפגיעה המינית ותוצאותיה לנפגעים בהרצאות וסדנאות. מרכזי הסיוע פרוסים ברחבי הארץ, כמו גם בערים מעורבות אוכלוסייה וערביות בעיקרן, ונותנים את הידע בהתאמה חברתית-תרבותית, על פי הנדרש. ד. המשרד שותף בפיילוט שמוביל משרד המשפטים יחד עם החברה למתנ"סים במספר יישובים בחברה הערבית, ובמסגרתו מועסקת רכזת במתנ"ס ביישוב, שתפקידה עידוד הגשת תלונות, הנגשת מידע והפניית נפגעי ונפגעות עבירות מין ואלימות במשפחה בחברה הערבית לגורמי הטיפול הרלוונטיים. הפיילוט מלווה במחקר הערכה, וככל שתוכח הצלחתו, הוא יורחב לפריסה רחבה ויוטמע בכלל היישובים הערביים והמעורבים בארץ.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה, אדוני השר.

מירב כהן (יש עתיד):

רק אגיד על זה דבר קטן. אני חושבת ששיתוף הפעולה בין גורמי הרווחה למשטרה הוא חשוב מאוד. וגם, שלא נחשוב שזה משהו שנשאר רק בחברה הערבית. כמובן שאנחנו רוצים את שלומן של הנשים בחברה הערבית, אבל זה גם דבר שברגע שהוא משורש והנורמה הזו הופכת להיות נפוצה – בסוף אנחנו גרים ביחד, וזה פוגע בכולם במדינת ישראל.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

נכון.

מירב כהן (יש עתיד):

זה שהדברים קורים ומעלימים מהם עין – בסוף זה יתפוצץ לכולנו בפנים.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

התלבטתי אם לפתוח במה שפתחתי. אנחנו מכירים את זה, ובחברות ובתרבויות – זה תהליך של פתיחה, ואני שמח. אני יכול לומר לך שגם בחברות אחרות זה כבר נפתח, ואדרבה, יש התעוררות. אני מקווה שגם בחברה הערבית זה יבוא, ויבינו שזה בסוף לטובתם.

מירב כהן (יש עתיד):

ברור.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. אם כן, השאילתה הבאה גם של חברת הכנסת מירב כהן, והפעם בנושא: מחסור בכוח אדם בתוכנית תיאום טיפול.