פקקי תנועה במעברים ביהודה והשומרון והסכנה הבטחונית שהם יוצרים

זאב אלקין (הימין הממלכתי):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כמובן, אני ארצה שאלה נוספת אחרי התשובה.

היו"ר אמיר אוחנה:

מאה אחוז.

זאב אלקין (הימין הממלכתי):

אדני שר הביטחון, מדי בוקר עומדים עשרות אלפים בפקקים קבועים בשעות ובמקומות קבועים ביהודה ושומרון ומהווים מטרה למחבלים; למשל, הפיגוע שהיה במחסום א-זעים שבו נרצח מתן אלמליח ואזרחים נפגעו. ברצוני לשאול: 1. האם בראיית מערכת הביטחון מדובר בפקק תנועה או באיום ביטחוני? 2. כיצד אתה פועל כדי לפתור איום זה?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. בבקשה, השר.

שר הביטחון יואב גלנט:

תודה לכם, חברי הכנסת בוארון ואלקין. ראשית אשיב על שאלתו של חבר הכנסת אביחי בוארון. גזרת יהודה ושומרון הייתה ותמשיך להיות כנראה אחת הגזרות המורכבות ביותר עבור צה"ל במסגרת תפקידיו להגנת אזרחי ישראל ולשמירת ריבונות המדינה. כוחות צה"ל, שב"כ וימ"מ פועלים יום-יום, שעה-שעה, מסכלים טרור, מבצעים מאות מבצעים התקפיים ואלפי פעילויות אחרות כל יום. יש למעלה מ-500 מחבלים שנהרגו מתחילת המלחמה. זה קנה מידה שונה מכל מה שהכרנו בעבר, בוודאי מאז האינתיפאדה השנייה. יחד עם זה, אנחנו משתדלים להשאיר את גזרת יהודה ושומרון כגזרה משנית, כי אנחנו עסוקים בגזרות עיקריות אחרות, ואיננו רוצים להילחם בו זמנית. מי שרוצה את זה זה האויב, שרוצה מלחמה רב-זירתית, ותוקף אותנו מעזה, מלבנון, מאיראן. אנחנו משתדלים לבודד את הגזרות, ואני חושב שמצליחים לאורך הדרך בצורה טובה. אני רוצה לשתף אותך בדבר אחד. אחד הדברים החמורים ביותר שאני ראיתי בכניסתי לתפקידי כשר הביטחון – אחרי שנעדרתי משרשרת הפיקוד במשך 12 שנה, מאז שהייתי אלוף פיקוד הדרום ועד שחזרתי להיות שר ביטחון – היה כמות כלי הנשק ביהודה ושומרון. זאת אומרת, אם אני יכול להצביע על דבר שהשתנה באופן דרמטי בשנים האחרונות – כמות כלי הנשק. הייתי מח"ט בשנים 1992–1994 בג'נין. באמצע 1993 הגענו למצב שאנחנו אספנו את כל כלי הנשק מיהודה ושומרון, לכדנו את אחרון המחבלים במבצעים שבהם במשך כשנה חיסלנו 400 מחבלים או עצרנו אותם – פנתר שחור, נשר אדום וכל מה שבאמצע. בוקר בהיר אחד בספטמבר 1993 פתחתי את הרדיו ברכב ושמעתי שיש הסכם שקוראים לו הסכם אוסלו – פעם ראשונה נודע לי אז כמח"ט, מהרדיו – ובחלוף חצי שנה, עדיין במסגרת תפקידי, הגיעו מאות שוטרים פלסטינים עם נשק ליהודה ושומרון, רק לג'נין, ועוד אלפים ביהודה ושומרון ועוד אלפים בעזה. מאותו רגע אבדה היכולת בכלל לעשות ניטור. בשנים האחרונות, ב-10 או 12 השנים האחרונות, כשאני נעדרתי מהמערכת – ולפני כן ידעתי מה קורה גם בגזרות אחרות – הכמות הזאת צמחה. זה נושא שאנחנו נצטרך לעשות בו סדר, אבל אני חושב שכל דבר בעיתו. יש דברים שצריך לדחות אותם למועד המתאים. אי-אפשר שנשק בלתי חוקי יפעל כנגד אזרחי ישראל – לא ביהודה ושומרון, לא בתחומי הקו הירוק ולא בכל מקום אחר. לכן אני חושב שהדבר הזה הוא הדבר המרכזי ביותר. עכשיו אני רוצה לומר לך דבר נוסף. זה לא בבחינת רק מילים ואותיות. כשאני נכנסתי לתפקיד, במסגרת התחקירים הראשוניים שעשיתי לכוחות ימ"ס, ימ"מ ודובדבן שפעלו במחנה הפליטים בג'נין, התברר לי, לפי מיטב שיפוטי המקצועי, שהסיכון שמוטל עליהם הוא סיכון חריג, כי השיטה היא שאתה יוצר עדיפות מקומית לפרק זמן קצר בפעולת קומנדו, מגיע למי שצריך, הורג אותו או עוצר אותו וחוזר חזרה, אבל כשהפעולה מתמשכת, מגיעים מאות ולפעמים אלפים מכל הסביבה שבאים לירות. אני הנחיתי לראשונה, לדעתי בקיץ 2023 – ואני לא זוכר בדיוק את התאריך, יוני או משהו כזה – לפעול מהאוויר, אחרי שנים שלא עשינו את הפעולה הזאת, ולפעול בפעולות של סיכול ממוקד ולא לסכן חיילים במקומות האלה. זו דוגמה למדיניות בדברים שיש בהם צורך. מאז תקפנו עשרות פעמים בכל מקום שבו יש צורך להגיע לפצצה מתקתקת שיכולה לפגוע באזרח ישראלי, ומנגד רמת הסיכון והמורכבות עבור חיילי צה"ל הן בלתי סבירות. אז אנחנו פועלים גם בדרך הזאת, וזו דוגמה, אבל אין לי ספק שאנחנו נצטרך לעשות פעולה. אנחנו עוקבים אחרי הדברים בצורה מאוד מאוד הדוקה. אני לא מזלזל בשום איום. אני חושב שצריך לקחת כל איום בחשבון, בוודאי הדברים האלה. אחת הפעולות שעשינו – אני ביקרתי לאחרונה גם במועצות אזוריות בעמק חפר, בעמק המעניינות, בגלבוע, ואחד הדברים שהנחיתי וצה"ל יתחיל ביישומו זה הקמת צוותי התערבות אזוריים, קרי, יכולת שיש למועצה או לצבר של מועצות להפעיל כוח שהוא כוח מילואים מיומן ומקצועי, שמסוגל להגיע מהר, בדומה למה שקורה בלוט"ר אילת ובלוט"ר ערבה ובמקומות אחרים, שהייתה לי הזכות להשתתף בהקמתם במסגרת תפקידיי בצה"ל. זה ילך ויקרה. הם יצוידו בציוד הטוב ביותר, יאומנו, ומדובר על אנשים שהם אנשי מילואים ביחידות הטובות ביותר שלנו. אנחנו ממשיכים גם לחזק את כל המרכיבים האחרים. התוכניות שאנחנו שמנו שקובעות את רמות המיגון השונות – מדובר בהשקעות של מאות מיליוני שקלים, ולפעמים זה מגיע ל-5 ול-10 מיליון שקל ליישוב, במצלמות, בגדרות, באמצעי חישה, במערכות וכמובן בכלי רכב וכלי נשק. אשר לשאלתו של חבר הכנסת אלקין, גם כאן, מייד כאשר נכנסתי לתפקיד, משיקולים שהם שיקולים ביטחוניים ואזרחיים, יזמתי תוכנית לשדרוגם של 16 מעברים במרחב יהודה ושומרון ובעוטף ירושלים. הדבר הזה נובע פשוט מזה שיש יותר מכוניות, עומסי תנועה גבוהים יותר, זמן שהייה ארוך יותר בהמתנה, וכתוצאה מזה גם פוטנציאל גבוה יותר לפיגועים. השקענו בעניין הזה, מתקציב משרד הביטחון, כ-0.5 מיליארד שקל. מרחיבים 16 מעברים, מוסיפים נתיבי בידוק, מציבים טכנולוגיות, מקימים כיכרות ורמזורים, מגדילים חניונים, מוסיפים גשרים, בונים אזורי איסוף להולכי רגל. מי שנוסע בימים האלה במקומות האלה לאורך קו התפר רואה את העבודות המואצות, אם זה ברנתיס, במכבים. זו האמירה שקשורה גם לביטחון וגם להתיישבות בארץ ישראל. רק בשבוע שעבר חנכנו את מעבר מזמוריה המחודש, שמצטרף לאותם מעברים שדיברתי עליהם, רנתיס, חוצה שומרון, אייל ותרקומיא, שהורחבו בחודשים האחרונים. יש לנו את כל ה-16. זאת אומרת, אנחנו פועלים ואנחנו בכיוון. אנחנו פועלים בעניין הזה לתוכנית רב-שנתית בהשתתפות של המל"ל על מנת לגבש תפיסה כוללת שתשפר את מרקם החיים ושתאפשר לתושבים לחיות. אלה פעולות שלא נעשו שנים ארוכות, לצערי, ותהיה בהן הקלה מאוד משמעותית, לטעמי, לתושבים.

היו"ר אמיר אוחנה:

אוקיי. עכשיו אנחנו נעשה כך, חברי הכנסת. לאור העובדה שאני שומע מהשר שזמנו קצוב – שאלות המשך לחבר הכנסת בוארון ולחבר הכנסת אלקין, שאלות נוספות לחברת הכנסת טלי גוטליב ולחבר הכנסת יבגני סובה, וככל שהזמן יתיר, גם שאלה נוספת לחברות הכנסת פרידמן ומלינובסקי, ככל שהזמן של השר יתיר. בבקשה, חבר הכנסת בוארון.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

אדוני השר, תודה רבה על תשובתך. הזכרת את ניסיונך כמח"ט בג'נין, ואז הגיע אוסלו. שמחתי על הדוגמה הזאת, מכיוון שרק לפני יומיים, אדוני, שמענו את אלוף פיקוד מרכז אומר – ואני מצטט שורה אחת מדבריו: יכולתו של פיקוד מרכז לעמוד במשימותיו להגן על מדינת ישראל תלויה בקיומה של רשות פלסטינית חזקה, בעלת מנגנוני ביטחון אפקטיביים. אני תוהה, אדוני השר: הרי הרשות הפלסטינית, אנחנו יודעים, מחנכת לטרור, מממנת טרור, מנציחה שהידים על בניינים. הרשות הפלסטינית, 82% מתושביה תומכים בטבח 7 באוקטובר. הרשות הפלסטינית הקימה ערי טרור: ג'נין, שכם, קלקיליה, טולכרם. החשש שלי, אדוני השר, אגיד לך בקצרה, הוא שאותה קונספציה שאנחנו מדברים עליה החל מ-7 באוקטובר עדיין נטועה עמוק עמוק עמוק בצמרת צה"ל. במקום להתפכח – וזה שלך, אדוני השר – במקום להתפכח ולהביא קצינים התקפיים, נחושים, יוזמים, שלא מקובעים בקיבעונות מחשבתיים, אנחנו ממשיכים להנציח את אותם קצינים שתפוסים בקונספציות העבר. לדוגמה, המינוי של ראש אמ"ן – שעכשיו אני מבין שהושהה. לכן, אדוני השר, אני אומר, יש אתרוג של קצינים שבויים בקונספציה. דוגמה: וינטר לא קודם. הקצינים האלה משכפלים את עצמם. הקונספציה מכה שורש. ואני שואל, אדוני – זה מדיר שינה מעיניי באמת – אם אנחנו נמשיך להיות שבויים בקונספציה, הסיכון המטורף הזה שמתהווה ביהודה ושומרון – לא לתוך יהודה ושומרון, כפי שענית, אלא כלפי חוץ, למרכז הארץ – הסיכון הזה יתפוצץ על ריכוזי אוכלוסייה במרכז הארץ. איך אנחנו מתמודדים עם זה בשעה שהקונספציה נטועה כל כך עמוק בצה"ל? וזה שלך, אדוני השר. זה לא של הקבינט; זה לא של הממשלה; זה לא של ראש הממשלה. אני שואל אותך, אדוני: האם אתה הולך לרענן את צמרת צה"ל? האם אתה הולך לקעקע את הקונספציה ואת הקיבעון המחשבתי הזה מצמרת צה"ל? זה מה שייתן תחושת ביטחון לתושבי מרכז הארץ, ודאי יקנה להם ביטחון. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת אלקין, בבקשה.

זאב אלקין (הימין הממלכתי):

תודה רבה, אדוני השר, על התשובה ועל כך שהבהרת שאתה בהחלט רואה בפקקים האלה במחסומי תנועה באיו"ש איום ביטחוני, וגם תודה רבה לך על היוזמה של ההשקעה התקציבית המשמעותית – וזה נכון – בשדרוג המעברים. אבל הבעיות הן שתיים: 1. חלק מתהליכי השדרוג האלה, ייקח להם זמן, כידוע; 2. גם במקום שזה מתבצע, אדוני השר, זה בסוף לא מביא לפתרון. הזכרת את מעבר מזמוריה. אני אגלה לך מה קורה אחרי שחנכת אותו, כי אני עובר שם כל יום. אתה חנכת אותו, ויש שם שני מסלולים היום לכניסה לירושלים ולא אחד. אבל בכל יום שאני נוסע, המסלול החדש פתוח והמסלול הישן סגור, אז עדיין נשארנו עם מסלול אחד. למה? כי לצבא אין כוח אדם. זה דומה למה שקורה בכביש 443. בזמנו, כששמו שם מחסום בכניסה לירושלים, ראש ממשלה ביקר שם ואמר: כדי שלא יהיו פקקים, אני רוצה שישה מסלולים, ובנו שם שישה מסלולים. אין יום אחד בחיים שעבדו שם יותר משלושה. בדרך כלל עובדים אחד או שניים, עם פקקים. לכן, אדוני השר, השאלה היא: איך אתה מתכוון לפתור את המצוקה של כוח אדם שיש במחסומים? כי בלעדיה, שדרוגים לא יעזרו. והדבר השני – חלק גדול מאוד מהסיבה לפקקים הוא אי-עמידה של צה"ל בנהלים – שבידוק העומק חייב להתבצע בצד ולא על המסלול הראשי. זאת ההנחיה שנים רבות. היא לא מקוימת. זה מה שגורם לפקקים, שבסוף מסכנים את ביטחונם של המתיישבים שעומדים בפקק הזה. מה אתה מתכוון לעשות כדי להטמיע את ההנחיה הזאת וכדי שהיא תקוים? תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת יבגני סובה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אדוני שר הביטחון, פנו אליי אימהות ואבות לתצפיתניות בערער, במחנה סער, סמוך לחרמון, שלא התפנו, והם מביעים דאגה גדולה מאוד בהקשר הזה. פונו תצפיתניות, והן נשארו שם. צריך לתת על זה את הדעת. בהקשר של החשמל אמרת, אדוני השר, שאנחנו מחברים לחשמל את מתקן ההתפלה כדי למנוע בעיות ביוב ותחלואה וכו'. אז אני אומרת לאדוני: ממה שאנחנו שמענו בוועדת הכלכלה השבוע, ראשית, אני רוצה לשאול אותך: האם אתה יודע מה הפעיל עכשיו את מתקן ההתפלה? הרי חשמל לא נגמר ברגע אחד. אז איך קורה שפתאום רק את מתקן ההתפלה אנחנו מחברים? שנית, אמר לנו נציג חברת החשמל שבכל הכבוד, אי-אפשר לבדוק שהם לא ינתקו את החשמל ויחברו אליו משהו אחר, שיביא חשמל לא למתקן ההתפלה. בהקשר לפצ"רית, אדוני, הפצ"רית פוגעת בכבודם של חיילינו ובחוסנם, ראשית, כשהיא אומרת שאנחנו לא נירה במחבלים בנסיבות כאלה ואחרות; שנית, היא פוגעת קשות בלוחמינו כאשר היא מודיעה קבל עם ועולם שיש עשרות חיילים – ככה היא כותבת – שעברו את הרף הפלילי. בכך היא משרתת את האג במקום לשרת את חיילינו ולוחמינו. ולבסוף, אני רוצה לשאול אותך, אדוני השר – כי אני שאלתי אותך את זה בוועדת החוץ והביטחון – בהקשר של שחרור מחבלים ואמרת שזה לא בסמכותך. אז ראיתי שתת-אלוף מאיר חן חתום על שחרורו של הארכי-מחבל מנהל מפקדת הטרור בשיפא. מאיר חן עשה זאת על יסוד חוות דעת מהשב"כ. עוד ראיתי שבימים האחרונים שוב משחררים מחבלים בתירוץ ההזוי והשקרי, אדוני, שאין מקום בשב"ס. ראינו את הסרטונים מכלא נפחא של תאים ריקים שמחכים לקליטת מחבלים. שנית, אדוני, זה לא בסמכותו של שב"כ או של משרד הביטחון לשקול שיקולי מקום. מי ששוקל את זה הוא שירות בתי הסוהר, שערוך לקליטת עצורים מחבלים. השקר הזה ממשיך להיות מתוזמר ומתודרך. אני מבקשת הסבר איך משתחררים מחבלים עם דם על הידיים ואיך לא עוצרים מחבלים עם דם על הידיים בגלל שקר של בעיית תפוסה; אגב, מה שלא מפריע לעצורים המינהליים היהודים להישאר מאחורי סורג ובריח – מעצרים שאתה חתום עליהם, אדוני השר.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אדוני שר הביטחון, אני רוצה לחדד את שאלתי וגם להזכיר שב-3 ביוני פניתי אליך בשאילתה דחופה שאושרה על ידי כבוד היושב-ראש – אנשים מטעמך, ממשרדך, ביקשו ממני להחליף את השאילתה הדחופה לשאילתה רגילה – בנושא המענה לתושבי עמק חפר, בעקבות דיווחים רבים שהיו באזור. לצערי, לא קיבלתי מענה בכתב. אני משתמש בהזדמנות הזאת ואני רוצה לשמוע, מעבר למה שאמרת אחרי הביקור שלך והנחית את הצבא לפעול: האם בכוונתך לחזק את תחושת הביטחון של תושבי עמק חפר? מה שאני שומע מאנשים בשטח הוא שהם רוצים יותר עצמאות בתהליך קבלת ההחלטות. זה לא עניין של שהם לא סומכים על הצבא, אלא הם פשוט חוששים מהתחזית הנוראית שיכולה להיות. לכן, אדוני, אם אתה יכול להרחיב בעניין הזה, אראה את זה כמענה על השאילתה שהוחלפה לשאילתה רגילה, ובכך אני אסתפק – בתשובתך. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר, האם הזמן שבידך יאפשר גם לחברות הכנסת פרידמן ומלינובסקי?

שר הביטחון יואב גלנט:

אני לא אספיק, כי אני כבר עכשיו הייתי צריך להתחיל. זה ב-12:30. אני מתנצל בפניהן.

היו"ר אמיר אוחנה:

אז אני מתנצל בפני חברות הכנסת. השר פה כבר שעה ארוכה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

ממש קצר. ממש קצר. שאלה ממש קצרה.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר ישיב, בבקשה.

שר הביטחון יואב גלנט:

ראשית, אני מתנצל בפני כל אלה שלא הספקתי לענות על שאלותיהם. אבוא פעם נוספת. אני רואה שבסך הכול העניין הוא פופולרי. אשתדל להגיע יותר; לוח הזמנים שלי צפוף. ראשית, אני רוצה לענות לחבר הכנסת בוארון. אני מציע לחזור בך מהדברים שאמרת לגבי מידת הנחישות, היוזמה וההתקפיות של האלוף יהודה פוקס, אלוף פיקוד מרכז, שעוסק בשלוש השנים האחרונות – ולא רק – בהגנתם של תושבי יהודה ושומרון. הוא פיקד על מאות מבצעים, אישר אלפי מבצעים, ועשה זאת יום ולילה להגנתם של התושבים. אני רוצה גם לשלול דברים נוספים שעליהם דיברת.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

אדוני – – – קצין מוערך, עבד 30 שנה בביטחון ישראל. אני מעריך אותו מאוד. למרות זה, הדברים שלו שנויים במחלוקת.

שר הביטחון יואב גלנט:

אני שמעתי את הדברים, ואני משיב לך.

טלי גוטליב (הליכוד):

זה כשל מוסרי גדול. זה כשל מוסרי וערכי.

שר הביטחון יואב גלנט:

הדבר השני הוא שבניגוד למה שאמרת, אף מינוי מהמינויים שסיכמנו עליהם לא בוצע כתוצאה משיקול דעת פוליטי. לא שאלנו אם לבן אדם יש כיפה על הראש או אין לו; לא שאלנו אם הוא גר במקום א' או במקום ב'; לא שאלנו את עצמנו שום שאלה אחרת. הרמטכ"ל, צמרת צה"ל, אני, שוקלים את הדברים רק באופן מקצועי. אני אחדש לך עוד דבר: בניגוד למה שאמרת, שום מינוי איננו מושהה. זה הכול דברי בלע ושקר. כל המינויים שאושרו יבוצעו עד האחרון שבהם.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

אדוני, אני דיברתי רק על קונספציה – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

איזה מינוי מקצועי? כיפה או לא כיפה – רואים; איפה אדם גר או לא גר יודעים.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

לא דיברתי על כיפה, לא דיברתי על מוצא, לא דיברתי על שיקול מגזרי ולא דיברתי על שיקול פוליטי. דיברתי רק על – – – מחשבתי.

היו"ר אמיר אוחנה:

רבותיי.

שר הביטחון יואב גלנט:

אמשיך ואומר: האחריות לנושאים מדיניים איננה מוטלת על צה"ל. האחריות הזאת – – –

משה סעדה (הליכוד):

למה צה"ל מתדרך כל הזמן בחסותך?

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא, חברי הכנסת.

משה סעדה (הליכוד):

למה צה"ל מתדרך בחסותך? אתה מאפשר את זה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת סעדה.

משה סעדה (הליכוד):

האם זאת רוח המפקד שלך? תהיה הגון, תסתכל על עצמך, ותגיד את האמת.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת סעדה.

משה סעדה (הליכוד):

תסתכל לחיילים האמיצים שלנו – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת סעדה.

משה סעדה (הליכוד):

– – – בצד השני מותר לי להעיר הערות.

גלעד קריב (העבודה):

יופי של – – – בקואליציה.

משה סעדה (הליכוד):

הרוח של הרפיסות שאתה מאפשר. תסתכל על החיילים האמיצים והגיבורים, תסתכל להם בעיניים. אתה שולח אותם לפרק את הנפש שלהם, ואתה מאפשר תדרוכים כל הזמן.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת סעדה, חבר הכנסת סעדה, אתה בקריאה ראשונה. חדל. חבר הכנסת סעדה, אתה בקריאה ראשונה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

באמת, מה נסגר איתכם?

שר הביטחון יואב גלנט:

חבר הכנסת סעדה, האנשים האלה שאתה מדבר עליהם – בזמן שאתה ישבת במשרדים ממוזגים, הם סיכנו את נפשם יום ולילה.

משה סעדה (הליכוד):

לתדרך אסור. אנשים שמתדרכים – זה לא תקין. לא תקין לתדרך. לא תקין. זה אתה, רוח המפקד. מי שאומר שצריך להפסיק את המלחמה עכשיו – זאת רפיסות.

שר הביטחון יואב גלנט:

אל תקרא להם רופסים ואל תקרא להם רכרוכיים. אתה עושה עוול לחיילי צה"ל, לצבא ההגנה לישראל.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת סעדה, אתה כבר בקריאה ראשונה.

משה סעדה (הליכוד):

הוא פנה אליי. הוא פנה אליי.

היו"ר אמיר אוחנה:

בסדר, כי אתה התחלת, אז בבקשה.

משה סעדה (הליכוד):

מי שאומר להפסיק את המלחמה – זאת רפיסות. אל תאפשר את זה.

גלעד קריב (העבודה):

אין לכם בושה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קריב, לא צריך לעזור.

משה סעדה (הליכוד):

מי שאומר שאי-אפשר – – – את האידיאולוגיה – זאת רפיסות.

גלעד קריב (העבודה):

אין לכם בושה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קריב, לא לעזור.

גלעד קריב (העבודה):

ממשלת הבושה. אתם לא מתביישים?

היו"ר אמיר אוחנה:

חדל, חדל.

מאיר כהן (יש עתיד):

תכבדו את שר הביטחון. תכבדו אותו.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

בזמן מלחמה אתם תוקפים את שר הביטחון. אין לתאר.

משה סעדה (הליכוד):

מה, אנחנו צריכים להגן עליו?

מאיר כהן (יש עתיד):

תשאלו ענייני, אל תתקפו אותו.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת כהן.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אתה עושה נזק הרבה יותר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, חדל. שר הביטחון, בבקשה.

שר הביטחון יואב גלנט:

אשר לשאלותיו של חבר הכנסת אלקין, אנחנו מאפשרים את התשתיות, בחלק מהמקומות נמצאים חיילי צה"ל, ובחלק מהמקומות נמצאים שוטרי משטרת ישראל ומשמר הגבול. במעבר מזמוריה צריכים להתייצב שוטרים של משמר הגבול, ולמרות העניין הזה אנחנו, משרד הביטחון, לקחנו על עצמנו והרחבנו. אני מצפה שהם יגיעו ויבצעו את עבודתם. לצערי, סירבו לאפשר להם להשתתף בטקס, כי כנראה זה לא מצא חן בעיני מישהו שהטקס הזה הוא של משרד הביטחון, אז אפילו לזה לא הגיעו. אני מקווה שאנחנו נמצא את הדרך להביא אותם. לגבי השאלה של חברת הכנסת גוטליב בעניין התצפיתניות – אנחנו מפעילים את הכוחות שלנו בהתאם להערכת המצב. עכשיו אני רוצה לספר לכולם את מה שאולי שכחתם: להיות חייל בצבא ההגנה לישראל זה דבר מסוכן.

טלי גוטליב (הליכוד):

התצפיתניות כבר חירפו את נפשן ונרצחו נפש בדרום. ההורים – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

בסדר, חבר הכנסת גוטליב, השר משיב לך. השר משיב לך.

טלי גוטליב (הליכוד):

באמת, אי-אפשר. תצפיתניות לא דומות ללוחמים בהקשר הזה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב, השר משיב לך. בבקשה.

שר הביטחון יואב גלנט:

יש בעניין הזה סיכונים, ואנחנו משתדלים להיות ממוקדים, מאוזנים ואחראים בכל מה שאנחנו עושים. אנחנו עושים את הדברים למיטב השיפוט של המפקדים במערכות גדולות של מאות אלפי אנשים ומתוך הסתכלות על האויב ועל דברים אחרים. אשר למה שקרה בגבול רצועת עזה, על הדבר הזה אין מחלוקת, ברור לגמרי שהיה שם כישלון. הנושא הזה מתוחקר, ויש עוד הרבה מה ללמוד ממנו.

טלי גוטליב (הליכוד):

התצפיתניות בחרמון.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

זה לא מספיק לתושבי המרכז, שלא נתת להם תשובה עכשיו, אדוני. לא נתת תשובה לתושבי המרכז.

טלי גוטליב (הליכוד):

זו לא תשובה טובה. זה מסכן אותן. התצפיתניות שלא מפונות – זו לא תשובה שמרגיעה את ההורים.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

אתה ממשיך לאתרג את צמרת צה"ל ולא מחליף אותה, ממשיך להנציח את הקיבעון המחשבתי ולא מחליף אותו – – – לא מגן על תושבי מרכז הארץ. לריכוזי האוכלוסייה במרכז הארץ אין הגנה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, חבר הכנסת בוארון, חבר הכנסת בוארון, חדל.

גלעד קריב (העבודה):

קואליציה שתוקפת את שר הביטחון.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לך, חבר הכנסת קריב. תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אנחנו לא תוקפים אף אחד. אנחנו לא תוקפים אף אחד. אנחנו רוצים שיהיה טוב פה, ומותר לשאול שאלות.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

כן, כן, ראינו אתכם.

טלי גוטליב (הליכוד):

מותר לשאלות שאלות, אדון קריב.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

שר ביטחון שהוא חדל אישים, גם קואליציה צריכה לתקוף אותו.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת בוארון, די כבר. די. חבר הכנסת קריב, קריאה ראשונה. תודה, לא לעזור.

שר הביטחון יואב גלנט:

אשר לענייני שחרור העצורים, הדבר הזה נעשה בהתאם לסיכום ראש הממשלה, על פי הנחיית המל"ל, בהוראה לשב"כ ולשב"ס. אני חושב שנעשתה פה טעות חמורה בשיקול הדעת, ואני מקווה שהמסקנות יופקו.

טלי גוטליב (הליכוד):

ראש הממשלה אמר שהוא לא יודע מזה. ראש הממשלה אמר שהוא לא יודע מזה, וראש השב"כ אישר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת טלי גוטליב, די, די.

טלי גוטליב (הליכוד):

אבל ראש השב"כ אישר שהממשלה לא ידעה משחרור הארכי-מחבל הזה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. חבר הכנסת גוטליב, די.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא, אני לא אשב בשקט כשאני שומעת תשובה לא נכונה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב, זאת התשובה. תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אז מה, אז ראש הממשלה משקר?

היו"ר אמיר אוחנה:

בסדר, אז זאת התשובה.

טלי גוטליב (הליכוד):

ראש השב"כ אישר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב, קריאה ראשונה. תודה.

שר הביטחון יואב גלנט:

באשר לשאלתו של חבר הכנסת סובה – וזו תהיה השאלה האחרונה שאענה עליה, עם כל הכבוד – הסיכונים ברחבי מדינת ישראל רבים, גם ביהודה ושומרון, גם ביישובים שמשיקים ליהודה ושומרון, גם בגבול הצפון, גם בגבול עזה וגם במקומות אחרים.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב.

שר הביטחון יואב גלנט:

אנחנו מחלקים את הסד"כ, את הכוחות, את המשאבים, בהתאם למיטב שיפוטנו. הלכתי לעמק חפר על מנת ללמוד את הדברים מקרוב. פניתי כאן אל חברי הכנסת ואני פונה גם לאחרים ואומר להם שהמרכיב המכריע ביכולת שלנו הוא האנשים. השליטה על הברז הזה של לאפשר עוד מכל המגזרים ומכל הסיווגים של סדיר ומילואים, חובה ומילואים, נמצאת גם בבית הזה. לכן, תסייעו לנו על מנת לסייע לאזרחים.

היו"ר אמיר אוחנה:

שקט, בבקשה. סדרנים, תעזרו לנו.

שר הביטחון יואב גלנט:

ברשותכם, לסיום דבריי, ומאחר שאני לא נשאר, אני רוצה לברך את חבר הכנסת והשר לשעבר ז'קי לוי, שנכנס לכאן עם בני משפחה וקרובים כדי לומר דברים ולהנציח מטעם הכנסת את זכרו – אורלי, סליחה, לא ראיתי, סליחה – וגם חברתי חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. הגיל שלי כבר לא מאפשר לי לראות. אני רק רוצה לנצל את ההזדמנות ולומר שחבר הכנסת דוד לוי, השר לשעבר, סגן ראש הממשלה והמנהיג דוד לוי, הוא אחד האנשים המשמעותיים ביותר, היקרים ביותר שקמו לעם ישראל. הוא התווה דרך חברתית וציווי שלדעתי אנחנו הולכים לאורו לא רק בתנועת הליכוד אלא במדינת ישראל. אני מקווה שאנחנו, בפעולות שלנו, בקירוב הלבבות, בדאגה לפריפריה, בחיבור האוכלוסיות, נהיה ראויים לזכרו. אני מודה לכם שבאתם ומתנצל שלא אהיה פה. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מודה לשר הביטחון. כפי שראית, כבוד השר, הצטברו אצל הציבור שאלות רבות. אני מודה לך על שנשארת לתת מענים מפורטים. תודה כמובן לכל חברי הכנסת השואלים. אלה שלא הספיקו – נקווה שבפעם הבאה.