עיכוב ביישום החלטת ממשלה לתקציב חיוני במרכיבי הבטחון בקו התפר

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

שר האוצר, כנסת נכבדה, בהחלטת ממשלה מ-24 בדצמבר 2023 הוקצו 100 מיליון שקלים למרכיבי ביטחון בקו התפר באמצעות משרד הפנים. רצוני לשאול: 1. מדוע מעוכב התקציב החיוני הזה בזמן כל כך קריטי? 2. מה הצעדים שננקטים על ידי משרדי הממשלה כדי ליישם את החלטת הממשלה החשובה הזאת?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. בבקשה, אדוני.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברי השר, חבריי חברי הכנסת, נוסח השאילתה מלמד שהיא הייתה צריכה להיות מופנית לשר הפנים ולא לעבדכם הנאמן. הרי כפי שציינת, בדצמבר, בהחלטת ממשלה, הוקצה התשלום ממשרד האוצר למשרד הפנים. מי שאמון על הביצוע כרגע זה משרד הפנים. אבל אם כבר נדרשתי לבוא לפה באמצע מרתון דיוני תקציב – ואני תמיד שמח לבוא לכנסת – אז ארחיב קצת. אתחיל בדבר שחייב להיות מובן מאליו: צריך לחזק את מרכיבי הביטחון ביישובי קו התפר. אגב, הייתי שם לפני שבועיים במפגש עם ראשי רשויות ובסיור בשטח. הם היו צריכים להיות אצלי השבוע, וזה נדחה, לבקשתם, לשבוע הבא, כי עכשיו יש מסיבות סיום של בתי ספר וכו'. הם ביקשו שזה יהיה בשבוע הבא. צריך לבנות שם כיתות כוננות, צריך מרכיבי ביטחון וצריך אמצעי חירום למועצות, אבל אוי לנו ואבוי לנפשנו אם אנחנו נבנה על מרכיבי ביטחון כדי לשמור על הביטחון ביישובים האלה. נדמה לי שהדבר הראשון שחייב להיות ברור לכולנו זה שהאיוולת הנוראה הזאת שפעם כונתה מדינה פלסטינית – מדינת טרור בלב-ליבה של ארץ ישראל – היא יורדת מעל השולחן ולתמיד. נדמה לי שב-7 באוקטובר גם אחרוני המוהיקנים שעוד חיו באיזו תפיסה משיחית שיש לנו פרטנר שוחר שלום, התפכחו לסלע המציאות ולהבנה שיש בעזה שני מיליון איש שרוצים לשחוט, לאנוס, לרצוח, לשרוף ולטבוח כל יהודי באשר הוא. כולנו מתנחלים בעבורם. לקחת את הדבר הזה, להכפיל אותו פי עשרים, לשים אותו בשטח ששולט גיאוגרפית וטופוגרפית על כל מדינת ישראל, אז הבעיה שלנו לא תהיה רק קו התפר, בת חפר וכל היישובים הנהדרים שם – אלא תהיה כפר סבא, נתניה, תל אביב, חדרה ורעננה. אני קורא לאחרונה בכל מיני מקומות על שר אוצר משיחי שמה שמעניין אותו זה לבנות התנחלויות ולפתח את ההתיישבות. אז כן, אני אומר את זה בצורה ברורה: ההתיישבות ביהודה ושומרון היא היא רצועת הביטחון וחבל המגן, לא רק של יישובי עמק חפר ובכלל קו התפר, אלא של כל מדינת ישראל. כפי שהוכח, כאשר אין התיישבות ואין נוכחות אזרחית, אין לאורך זמן נוכחות צבאית. תראו איך ברחנו מדרום לבנון; איך מדינת חמאסטן המפלצתית התפתחה בעזה כי גירשנו משם את היהודים. אז כדי לדאוג לביטחון של תושבי יישובי קו התפר ולכל יישוב מרכז הארץ, אני אכן פועל לפתח את ההתיישבות ביהודה ושומרון: לסלול בה כבישים, לפתח בה תשתיות, להקים בה יישובים, להסדיר בה יישובים וחוות, לבנות בה הרבה מאוד, להביא עוד מיליון מתיישבים ליהודה ושומרון. זה קיומי. זה אירוע ביטחוני וקיומי. חבר הכנסת שוסטר, ואני מקווה שגם אתם התפכחתם בעניין הזה, הוא חשוב הרבה משאלת מרכיבי הביטחון. לשאלת מרכיבי הביטחון, כפי שציינת, היא תוקצבה על ידי משרד האוצר והועברה למשרד הפנים באותה החלטה. מהבדיקות שערכתי – שוב, זה לא חונה לפתחי, אבל לבקשתך, אחרי שמזכירות הכנסת החליטה שהשאילתה תובא לפתחי, אז בדקתי – יש שם אירוע משפטי של יועץ משפטי שלא בדיוק הבנתי. הוא מחכה לקריטריונים ולחוות דעת. יש איזו שאלה אם זה באחריות המשרד לביטחון לאומי. אם זה מרכיבי הביטחון אז המשרד לביטחון לאומי צריך לבצע, ואם זה חירום אז זה משרד הפנים, אבל צריך חוות דעת משפטית על בסיס חוות דעת ביטחונית של מערכת הביטחון. בתקופה שקדמה למלחמה הזאת ניסינו קצת לאחד סמכות ואחריות במדינת ישראל. המציאות שבה האחריות מוטלת עליי – אני, או שהיה עומד כאן חברי השר ארבל במקומי ואנחנו אלה שצריכים, בצדק, לתת מענה – אבל הסמכות לא בידינו אלא בידי כל מיני יועצים משפטיים, אז אולי את השאילתה הבאה שלך אתה יכול לשלוח אליהם. על כל פנים, מבחינתנו התקציב מוקצה, אושר, והועבר למשרד הפנים. משרד הפנים צריך לבצע עכשיו את עבודת המטה המקצועית מול משרד הביטחון, וחוות הדעת. אנחנו נתמוך, נסייע. כפי שאמרתי, ראשי הרשויות יהיו אצלי בשבוע הבא, ואני בשיח איתם על מענה עוד הרבה הרבה יותר רחב. אני חוזר ואומר: בואו לא ניתן את הדגש. חס וחלילה, חס וחלילה, אם תקום ישות טרור מפלצתית ואם יהיה איום נורא ואיום של כיבוש כפי שהיה בעזה וכפי שאנחנו יודעים שבנו לנו בדרום לבנון, עם כוח רדואן האלה – אם הדבר הזה יהיה ביהודה ושומרון, אז המחשבה שעוד קצת גדר, מצלמה וחמ"ל יפתרו את זה היא מחשבה שגויה מאוד.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. שאלת המשך. רק רגע, רבותיי, שאלת המשך לחבר הכנסת שוסטר. לאחר מכן שאלה נוספת לחבר הכנסת נאור שירי, ברצף, והשר ישיב במרוכז.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

מאה אחוז. שר האוצר, ראשית, אני מברך על האמירה שהתקציב קיים, כי גם בזה היה ספק. דבר שני, אני מבקש שאגף התקציבים, שהוא באחריותך, ייקח על עצמו לוודא שהמשפטנים בהקשר הזה יודעים את העובדות. הרי מה הם טוענים? הטענה שלהם היא שהמשרד לביטחון פנים ומשרד הפנים פועלים על אותם מרכיבי ביטחון. אני טוען, אחרי בדיקה – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אבל אם זאת בעיית משפטנים, אז מה אתה רוצה מאגף תקציבים? אגף תקציבים הוא לא משרד הביטחון ולא נותן חוות דעת ביטחוניות, והוא לא משרד המשפטים.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

יש עניין למשרד להוציא את התקציב, ואני חושב שזה נכון. בין היתר, גם אגף התקציבים נבחן על זה, ואני מבקש את הסיוע שלו. אני בטוח שהוא יכול לסייע.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

נכון, אני רתום, אני רתום.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

צריך לסייע משום שאין חפיפה. בדקתי היטב. המשרד לביטחון לאומי עושה דברים חשובים, יש תקציב קבוע, רק הוא עוסק במרכיבי ביטחון קלאסיים, כמו שמשרד הביטחון עוסק בו ביישובים אחרים, ומשרד הפנים עוסק בעיקר במרכזי הפעלה ואלקטרוניקה בתוך היישוב – דברים אחרים. צריך להוציא את הכסף הזה.

היו"ר אמיר אוחנה:

עוד רגע. שאלה נוספת לחבר הכנסת שירי. אגב, חבר הכנסת שוסטר, אני מצרף גם את קולי לנושא הזה. גם אני שומע מאנשי קו התפר על מוטרדות גבוהה וצרכים שצריכים לקבל מענה. אני שמח שמשרד האוצר נתן את המענה. אני מקווה שהוא יגיע ויחלחל למטה. בבקשה, חבר הכנסת שירי.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ב-1 במרץ עבר תקציב המדינה המתוקן. בעת העברת התקציב הגיע ראש אגף התקציבים, יוגב, וציין בפנינו – וגם שלח מכתב לכל ועדת הכספים, גם ליו"ר ועדת הכספים, שפה – שחסרים לתקציב המדינה 6 מיליארד שקלים שתוכננו בסעיף ההכנסות. אני, אין לי 6 מיליארד שקלים, אני בקושי עם 60 שקלים מינוס, מנסה להתמודד עם זה ולראות איך אנחנו בסוף השנה כמשק בית – לא ממש עם המון הוצאות כמו מדינת ישראל. אבל אנחנו מנסים להתמודד עם זה. אני לא יודע – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אתה הח"כ הזה שציטטו אותו שהוא לא סוגר את החודש?

נאור שירי (יש עתיד):

לא, זאת ח"כית, והיא שרה בממשלתך, שאמרה ששר לא מסיים את החודש. זה בשאלה הבאה שלה אליך איך זה יכול להיות – לא משנה, לא ניכנס לזה. זה חורג מתקנון הכנסת. עכשיו בשיא הרצינות: 6 מיליארד שקלים חסרים בקופת האוצר, והם נכתבו בסעיפי ההכנסות שעליהן התבסס משרד האוצר לתקציב המדינה. אנחנו גם יודעים שיש כבר חריגה מיעד הגירעון שהצבתם, אנחנו נגיע לזה בוועדת הכספים ועוד נדון בזה. אפשר להגיד שבמציאות של מדינת ישראל זה לגיטימי. אני באמת עכשיו שואל: 6 מיליארד שקלים, ארבעה חודשים אחרי שעבר תקציב המדינה, עדיין לא הגיעו לאישור ועדת הכספים כדי לממש את יעד הגירעון שאתם עצמכם – אתה שואל על הזקן שלו? אתה יודע למה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

לא. שאלתי, תכף הוא ישיב.

היו"ר אמיר אוחנה:

אחיו נפטר.

נאור שירי (יש עתיד):

אחרי זה היושב-ראש ישלים לך. 6 מיליארד שקלים מאגף התקציבים, שאתה אמון עליו, צריכים להיכנס לקופת המדינה. אני אשמח לדעת מה קורה עם זה. אני חושב שגם תושבי מדינת ישראל. אומנם 6 מיליארד שקלים זה לא המון כסף, אבל הם ישמחו לדעת מה קורה עם הכספים. תודה.

משה גפני (יהדות התורה):

זה לא שר האוצר, זה יושב-ראש ועדת הכספים.

נאור שירי (יש עתיד):

אז אתה מוזמן לעלות לענות, זה מה שאני שואל.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

ראשית, אני אענה שוב לשאלתו של חבר הכנסת שוסטר. חבר הכנסת שוסטר, אנחנו ניכנס בעובי הקורה, ננסה לסייע פה, להעביר את זה כמה שיותר מהר. אני רק ארחיב במסגרת הזאת: הקצבנו 1.3 מיליארד שקלים במשרד הביטחון למרכיבי ביטחון, חלקם, אגב, גם ליישובים האלה. 200 מיליון שקלים במשרד לביטחון לאומי, כמו שתיארת, למרכיבי ביטחון. אתה צודק, יש מרכיבים נוספים שלא נמצאים לא כאן ולא כאן, והם יותר קשורים למנגנוני ההפעלה המועצתי – החמ"ל עם המצלמות, קצת ציוד גרורי כיבוי, טרקטורונים וכו', שזה מקובל שמשרד הפנים מתקצב.

נאור שירי (יש עתיד):

משרד הפנים לא יכול לתקצב.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אתה יודע, צרת רבים – יש אומרים, חצי נחמה, יש אומרים נחמת שוטים. גם ביהודה ושומרון יש 90 מיליון שקלים שתקועים מ-7 באוקטובר, אגב, בדיוק לאותה מטרה, במשרד הפנים. בקיצור, נקווה שנצליח לפתור את הכול. אבל הכול יושב על עניינים של משפטנים, שקצת מתקשים להבין את מה שאתה ואני וכל ראש רשות מבינים בצורה פשוטה. כמו שאתה אומר, יש את מה שצה"ל עושה, יש את מה שמשרד הבל"מ עושה ביישובים שהם תחת אחריותו, ויש מרכיבים שהשלטון המקומי מכניס פנימה. למשפטנים נורא קשה להבין את ההבחנות האלה. אני מאוד מקווה שנצליח לפצח את זה ולפתור את זה. לשאלתך, חבר הכנסת נאור שירי, ראשית, רק לדייק בעובדות. צעדי ההתכנסות הפרמננטיים שאני העברתי בממשלה ועברו כאן בכנסת, ונמצאים כרגע, בחלקם – עוד לא הושלמו – בוועדת הכספים, אכן, 6 מיליארד שקלים זה בראייה רב-שנתית. השנה זה גוזר 400 מיליון שקלים, שעדיין לא עברו בוועדת הכספים.

נאור שירי (יש עתיד):

דו-שנתי.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

לא, לא, ממש לא דו-שנתי, זה מסתכל גם על 2026–2027. נומרטור תמיד בנוי על שנת התקציב ועוד שלוש שנים, אז זה 6 מיליארד שקלים עד שנת 2027. השנה זה מייצר לנו כרגע פער של 400 מיליון שקלים. אנחנו צריכים לפתור אותו. יושב-ראש ועדת הכספים פה, אז אני אשוב ואפנה אליו ואבקש ממנו לקדם את הצעדים האלה. זה חשוב, לא כי אני לא יודע להתמודד עם 400 מיליון שקל בתוך תקציב של כמעט 580, של המלחמה, שהוגדל – זה חשוב לאמינות שאנחנו משדרים כלפי השווקים, כלפי המשקיעים. כממשלה נהגנו באחריות פיסקלית, יצרנו צעדי התכנסות פרמננטית. אגב, ציינתי קודם, אני בא עכשיו לפה מתוך מרתון דיונים, כבר יום שני במשרד האוצר, על התקציב של 2025 ועל ההמשך. אנחנו באירוע מאתגר מאוד, חייבים לתת מענה לצורכי הביטחון והצרכים האזרחיים, שגדלים מאוד עקב המלחמה. אבל חייבים חייבים לעשות את הדבר הזה באחריות, באמינות, בריסון פיסקלי. המשק הישראלי חזק, איתן, אבל אנחנו שוחקים את הכרית שאיתה נכנסנו. הייתה לנו אכן כרית, היה לנו מרחב גמישות פיסקלי שאיתו נכנסנו למלחמה; ככל שהמלחמה מתמשכת, הוא נשחק. אנחנו חייבים לחזור ולבנות לעצמנו את הכרית הזאת בשנים הבאות, כי משברים באים – הייתה קורונה ויש מלחמה. אנחנו צריכים לנהוג באחריות. אני מאוד מקווה, חבר הכנסת שירי, שיחד איתכם – פה לא צריכות להיות קואליציה ואופוזיציה – אנחנו נעביר גם את הצעדים האלה. על כל פנים, אני נחוש על זה. עכשיו, רק חשוב לי לומר: אנחנו לא בחריגה מהגירעון, בניגוד למה שתיארת. אני מעריך שאנחנו נסיים את הגירעון סביב 6.6, כפי שהגדרנו. אתה יודע מה, שתי עשיריות האחוז לכאן או לכאן, לא נלך לרב. יש לנו כרגע גידול צפוי בהכנסות של 1%, להערכתי יותר.

היו"ר אמיר אוחנה:

עכשיו גם אין רבנים, אז אין למי ללכת.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני מעריך שאנחנו נסיים טוב. הסיבה שראית גירעון של 7.2, זה מכיוון שהגירעון נמדד תמיד ב-12 – – –

נאור שירי (יש עתיד):

מה זה "ראיתי", זה המשרד שלך – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

תן לי להסביר, אני אסביר. אני גם אתן לך ספוילר, אתה תראה שבחודש או אפילו בחודשיים הקרובים הגירעון יגדל עוד, ולקראת סוף השנה הוא יתכנס בחזרה. למה? כי נתוני הגירעון שהחשב הכללי מוציא בכל שנה מסתכלים על 12 חודשים אחורה. צריך לזכור שבתחילת השנה שעברה היינו בתקציב המשכי של 1 חלקי 12, באופן טבעי הוצאות הממשלה היו מאוד נמוכות. מתחילת השנה אנחנו כבר עם תקציב קבוע, מאושר, אז קצב ההוצאה – אתה תראה, למשל, שלקראת סוף השנה תוואי הגירעון ילך וייסגר מכיוון שבסוף השנה שעברה היו לנו הוצאות מאוד מאוד גדולות. קח את רבעון 4 של 2023, שבו ניהלנו את המלחמה עצמה והוצאנו בו עשרות מיליארדים על המלחמה. בקיצור, גירעון מודד 12 חודשים. אנחנו צריכים לסיים ב-6.6 את 12 החודשים שמינואר ועד דצמבר 2024. כרגע אתה רואה גירעון מאפריל לאפריל, או ממאי למאי, אחר כך תראה מיוני ליוני, מיולי ליולי, מאוגוסט לאוגוסט. כפי שאמרתי, להערכתי בחודשיים הקרובים, ביולי-אוגוסט, עוד נראה עלייה, אחר כך אתה תראה שזה חוזר להתכנס בחזרה. תראה, מלחמה בצפון – תמיד יש דברים שיכולים להשפיע. כרגע אנחנו מעריכים שאנחנו מסיימים את הגירעון פחות או יותר במקומות שאנחנו צופים אותו, וזה מתנהג בצורה טובה. ושוב, אני חושב שכולנו נהגנו כאן באחריות. האחריות הזאת התחילה בתקציבים המקוריים שהעברנו ל-2023–2024, שהיו עם גירעון מאוד נמוך, של פחות מ-1%, זה מה שיצר את אותה כרית ביטחון שאפשרה לנו להיכנס יחסית טוב למלחמה ולספוג את העלויות הפיסקליות המאוד-גדולות שלה. אמרתי קודם, הכרית הזאת הולכת ונאכלת, וזה מחייב אותנו לנהוג באחריות גדולה. יושב-ראש ועדת הכספים, אני מאוד מקווה שאתה תסייע בידנו להעביר את זה. אמרתי, זה פחות מטריד אותי, 400 המיליון האלה של השנה – זה סיגנל מאוד חשוב שלנו; בסוף יש ממשלה, יש קואליציה. העברנו תקציב אחראי, בצידו גם צעדי התכנסות פרמננטיים, צריך לסיים את החקיקה הזאת בוועדה, אני מאוד מקווה שנצליח בכך. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מודה מאוד לשר האוצר על המענה המפורט והמעמיק.