השוואת יוצאי צבא שאינם בני מיעוטים ליוצאי צבא בני מיעוטים

אריאל קלנר (ועדת משנה לצמצום רגולציה):

תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, בעת הרכבת הממשלה, הוחלט להשוות את מצב יוצאי הצבא שאינם בני מיעוטים לשל בני מיעוטים, כך שיזכו לאותה הנחה בעבור ערך הקרקע באזור עדיפות לאומית בנגב ובגליל – 90% הנחה. רצוני לשאול: אני מבקש לדעת, מה ההיקף שאושר בפועל?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה אדוני. בבקשה, כבוד השר.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

תודה. תודה רבה על השאלה, חבר הכנסת קלנר. בוא נתחיל קודם כול מהעובדות, חשוב לדעת אותן. החלטות מועצת מקרקעי ישראל קבעו הנחה חד-פעמית של 90% ממחיר הקרקע למגורים לכל מומלץ שהוא בעל תעודת זכאות של חסר דיור. "מומלץ" מוגדר על ידי מועצת מקרקעי ישראל כמי ששירת בכוחות הביטחון או משרת בהם, ובכלל זה צבא ההגנה לישראל, משטרת ישראל, משמר הגבול, שירות בתי הסוהר ומשרד ראש הממשלה. ההנחה ניתנה בכל אזורי העדיפות הלאומית ולא רק באזור א', כפי שמשתמע מהשאילתה. באמת ההנחה בשיעור של 90% מערך הקרקע הוענקה אך ורק למומלץ, כלומר יוצא צבא – יוצא צבא זה מעל 24 חודשים של שירות על פי אישור של משרד הביטחון – אשר נמנה עם החברה הערבית, הדרוזית, הבדואית או הצ'רקסית. הוא לא הוענק ליוצא צבא, כולל יוצא צבא במערך הלוחם, שהוא יהודי או זכאי חוק השבות ביישובים שאינם יישובי החברות הללו. במסגרת ההסכמים להרכבת הממשלה הסוגיה הזו הועלתה באופן יזום על ידי סיעת עוצמה יהודית, ונקבע כי יש להשוות את תנאי כלל יוצאי הצבא על בסיס אחיד של שוויון, ואין מקום להפלות יוצא צבא עקב דת, גזע או מין, כמובן. במסגרת החלטת ממשלה 561 מתאריך 21 במאי 2023, מונה צוות בין-משרדי בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי כדי לבחון את העמקת ההנחות בקרקע למגורים באזורי עדיפות לאומית המתייחדים במאפיינים גיאו-אסטרטגיים וביטחוניים רגישים. עכשיו אני אמשיך לדבר בעל פה, חוץ ממה שכתבתי, ואני אגיד כך: חוץ מהעמקת עלויות הקרקע בצפון ועלויות סבסוד הפיתוח – על זה הוועדה של יוסי שלי בהחלט המליצה – דבר אחד שהיה חסר הוא הסוגיה של השוואת מחירי הקרקע – לא מחירי הקרקע, אלא שיעור ההנחה על הקרקע – כי המחירים שונים בכל מקום מתוקף השמאות הקיימת. אין דומה אזור אחד לאזור שני מבחינת השמאות, אבל כן, אם כל יוצא צבא שאינו יהודי מקבל 90% גם על הקרקע וגם סבסוד עלויות פיתוח הקרקע ב-90%, אכן ראוי שזה יהיה לכל יוצא צבא. קיימתי פגישה דחופה בנושא כמה פעמים. בפעם האחרונה זה היה בתחילת השבוע שעבר, עם שר השיכון גולדקנופ וגם מנכ"ל רמ"י. העליתי בפניהם את הסוגיה הזאת. הם הביאו כמה שיותר היבטים, ואני אגע בליבת העניין. מדובר פה בשני אירועים מורכבים: 1. זה אירוע תקציבי; מבחינתם, כפי שהם ציירו את זה – ואני רק מציג את העובדות כפי שהם הציגו אותן ולא נוקט כרגע עמדה – הם אמרו לי: יש פה אירוע תקציבי מצד אחד, כי כשאני מדבר על המגזר היהודי, לתת להם את ההנחה על הקרקע זה אירוע מז'ורי, זה יעלה הרבה מאוד כסף, מיליארדי שקלים, ואין לך מאיפה להביא אותם. תמצא את המקור התקציבי. זה – 1. הייעוץ המשפטי אמר: מבחינה משפטית, אנחנו אומרים לך שזה לא יעבור. אז אני רגע שם את המשפטי בצד, תכף אתייחס אליו, אבל באירוע התקציבי, הצעתי שאנחנו נעשה איזה פיילוט. אמרתי: אתם יודעים להגיד מספר? אתם יכולים להגיד כמה הסכום המדובר? בערך, שנדע, איזשהו אומדן, במקום לדבר איתי בצורה ערטילאית ולהגיד לי באוויר שזה מיליארדי שקלים. אמרתי להם: בוא ננסה לעשות פיילוט, קודם כול נתפוס מספר ונראה. אם אנחנו לדוגמה מחליטים שמדינת ישראל החליטה, במהלך אסטרטגי כדי לגרום לאנשים להצטרף למערך הלוחם או לעודד אנשים להתגייס לשירות משמעותי, כי אחר כך הם יקבלו את ההטבות הללו, ולהמריץ אותם, ולתת את התמריצים הללו – במיוחד כשאנחנו מדברים על הסוגיה של הנגב והגליל, אזורים שאנחנו רוצים להביא לשם אוכלוסייה איכותית שתחזק את החוסן הקהילתי והלאומי – אפשר לעשות איזשהו פיילוט. ברגע זה מה שסוכם זה שאנחנו נגיע לפגישה אצל שר האוצר ונקיים דיון אצלו מאיפה מביאים את המקור התקציבי, מתוך ראייה שזה צורך לאומי, ואנחנו רואים בו משמעות רחבה, אסטרטגית, לאומית, שכולנו צריכים לתת עליה את הדעת, במיוחד אם אנחנו מדברים על סוגיית ייהוד הגליל והתיישבות יהודית בגליל, שהולכת ומצטמקת עם השנים. ודאי צריך לתת על זה את הדעת. ושוב אני אומר, אני לא ביקשתי לקחת ליוצאי צבא שאינם יהודים את ההטבות אלא להשוות אותן לשל חיילים משוחררים יהודים. לא ייתכן שחבר שלי בגולני לא יקבל את אותה הנחה על הקרקע שמקבל דרוזי, בדואי או צ'רקסי באזורים הללו. דבר נוסף – האירוע השני הוא אירוע משפטי. הייעוץ המשפטי אמר לנו שהדבר הזה נולד מתוך אפליה מתקנת שנוצרה, שקיימת במדינת ישראל, כמו הרבה דברים שיש בהם אפליה מתקנת, בסוגיה של עבודה ובנושאים כהנה וכהנה. אז הם אמרו שברגע שאני אחיל את זה גם על יהודים, ממילא אני מרוקן מתוכן את סוגיית האפליה המתקנת. אמרתי להם: חברים, אפליה מתקנת צריכה להיות כלפי יהודים, כי במשך שני עשורים מי שנהנה מהאפליה המתקנת הזאת, ברמה שאנחנו היום נמצאים במיעוט של יהודים בגליל, הוא מי שאינו יהודי, לכן צריך לתקן. יש לעשות תיקון לאפליה המתקנת ולהכניס לתוך האפליה המתקנת גם יהודים. אני חושב שמיצינו את השלב של האפליה המתקנת, כי הרי הם מקבלים. אם איכנס למספרים של כמויות הבנייה והיחידות לשיווק באזורים כמו סח'נין ועראבה לעומת מועצה אזורית משגב, לצורך העניין – שם יש הצטמקות של ההתיישבות הכפרית; שם לא מאשרים להם, לא משווקים – אנחנו נבין שהבעיה היא אקוטית, הבעיה היא חמורה. על כן ההמלצה שלי, דעתי, כמי שמנהל שיח רב בעניין הזה ודורש גם ממשרד האוצר למצוא את המקור התקציבי לכך – משום שזו סוגיה לאומית רחבה שעלינו לתת את הדעת עליה, שלפי דעתי אפילו לא קשורה לימין או שמאל – היא לייצר את השוויון הזה בהנחות על הקרקע לכל יוצא צבא בישראל, יהודי ושאינו יהודי, בהנחה של 90% גם על הקרקע וגם בעלויות פיתוח הקרקע, כפי שיש היום למי שאינו יהודי.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לאדוני. האם יש שאלת המשך? בבקשה.

אריאל קלנר (הליכוד):

אז קודם כול תודה, אדוני השר. כיושב-ראש השדולה למען הגליל אני יודע שאתה מחויב לעניין הזה והדבר גם קרוב לליבך. אני רוצה לציין שגם אני ארצה להמשיך להיטיב עם בני המיעוטים שתורמים ומשרתים את המדינה, להבדיל מאלה שלא, אבל לא ייתכן, אדוני, שמי שאינו בן מיעוטים, כלומר יהודי, יופלה לרעה. חובתנו המוסרית היא לתת למשרתים. אז אני שואל אותך – אמרת שאתה הולך להיפגש עם שר האוצר בנושא הזה. השאלה שלי היא בתוך כמה זמן תהיה החלטת ממשלה. כמו שציינת, וזה גם לטובת הציבור שצופה בנו, במאי 2023 – צוות מנכ"לים; העבודה הסתיימה בספטמבר. בינואר 2024 פורסם שיש תקרה שעולה ל-850,000. זה עדיין לא הוחל. ואני אומר לך שמדיניות ההנחות במדינה בכלל לא נדונה בכנסת. אני חושב שזה המקום לדון בדבר הזה לפחות באופן העקרוני. קודם כול, אני לא מתכוון להרפות מהנושא, מתוך שני היבטים: 1. לסייע ללוחמים ולתומכי הלחימה, לאלה שמשרתים את המדינה ותורמים לה; 2. לבוא ולפתח את אזורי העדיפות הלאומית. שוב, אני חוזר: בתוך כמה זמן החלטת הממשלה תובא? זאת שאילתת ההמשך שלי. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

תודה על השאלה, חבר הכנסת קלנר. בעיניי התשובה על השאלה בתוך כמה זמן הייתה צריכה להיות: להביא את זה להחלטת ממשלה כבר אתמול, ככל שזה היה תלוי בי. הלוואי שזה היה קורה כבר אתמול, כי אנחנו במרוץ נגד הזמן. אפרופו מיעוטים, אני חושב שאם אנחנו מסתכלים על מצב היהודים בגליל – הם במצב של מיעוט, הם המיעוט. ממשלות ישראל לדורותיהן השקיעו הרבה מאוד במיעוטים, ולכן אולי הגיע הזמן להתייחס למיעוט הגיאוגרפי הקיים בגליל ולתת לו גם את ההטבות וגם את ההנחות בקרקע. תראה, יכול להיות שיגררו אותי ברגליים מי ומי ממשרדי הממשלה, כי אתה יודע, כשמדובר על סוגיה תקציבית רחבת היקף, הרבה פעמים יש כאלה שרוממות האידיאולוגיה בגרונם אבל מורכבות רחבה בצידם כשמדברים על תקציב. לכן אני אגיד לך כך: מניסיון שלי – אני מדבר גלויות ובכנות – ברור לי שינסו למרוח ולהמתין ולדחות. אנחנו, יחד איתך ויחד עם חברי כנסת ושרים נוספים שהסוגיה הזאת בוערת בקרבם, לא ניתן לזה לקרות. אנחנו נדרוש דיון מעמיק הן בממשלה והן בכנסת, עם החלטות אופרטיביות, כי המצב לא יוכל להימשך, במיוחד כשאנחנו נמצאים במצב שבו אנשים עוזבים את הגליל לא רק בגלל סוגיית הפערים החברתיים העצומה שקיימת שם – בבריאות, בתעסוקה, בהשכלה ובהתיישבות, כמובן – אלא גם בגלל המציאות הביטחונית. ולכן אנחנו צריכים שיהיו לנו תמריצים נוספים כדי להחזיר אותם ולהביא אוכלוסייה איכותית נוספת מגוש דן. אני אשמח, חבר הכנסת קלנר, שנקיים על כך גם דיון בשדולה שברשותך, וגם נמשיך להפעיל את הלחצים הללו כדי להניע את מי שבסופו של דבר יצטרך למצוא את המקור התקציבי, מי שקרוי היום שר האוצר, וגם מועצת רמ"י תתכנס כדי לקבל החלטות בנושא הזה. והמאבק הזה בעיניי הוא לא רק צודק; אני אומר שהוא גם מוסרי, ציוני, והכי חשוב – הוא הכרחי והוא קריטי בתקופה הזאת. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מודה מאוד לשר וסרלאוף ולחבר הכנסת קלנר.