אזרחים הסובלים מאי-ביטחון תזונתי בזמן המלחמה

ארז מלול (ש"ס):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, מממצאי דוח העוני של המוסד לביטוח לאומי עולה כי 30.9% מהנפשות הבוגרות בישראל חיים באי-ביטחון תזונתי – 18.3% חיים באי-ביטחון תזונתי חמור ו-12.6% חיים באי-ביטחון תזונתי חמור מאוד. לאור המלחמה עולה חשש שמצב זה אף הוחרף. רצוני לשאול את כבוד השר: 1. כיצד משרדך פעל מתחילת המלחמה עד עצם היום הזה? 2. כיצד משרדך מתכוון לפעול על מנת לצמצם את פערי החברה בנושא האי-ביטחון התזונתי?

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

תודה, אדוני היושב-ראש. חברי המציע, חבר הכנסת ארז מלול, אני שוב מודה על השאילתה. אני חושב שזה נכון וחשוב לשים את זה על סדר-היום. משרד הרווחה פועל רבות בנושא האי-ביטחון התזונתי ושם לו ליעד טיפול ממוקד ועזרה לאוכלוסיות שזקוקות לכך. בימים שבשגרה משרד הרווחה מסייע ל-108,000 משפחות בנזקקות עוני ומסייע בתזונה שוטפת לכ-205,000 מושמים במסגרות רווחה. אני חייב לציין, אומנם אני עומד כאן, אבל אנחנו הגורם המטפל והמסייע. כל שנעשה, ואני אמנה את כל מה שעשינו – הקשב צריך להיות במשרדים הייעודיים, במשרדים שאמורים לטפל במחוללי העוני. לעוני יש רבדים שונים, וחלקם זה נזקקות העוני. לא לכל עני יש בעיה של אי-ביטחון תזונתי. יש גם מבחן עוני סובייקטיבי. יש אנשים שבנוסחאות שלנו אנחנו מגדירים אותם בעוני או אפילו באי-ביטחון תזונתי, וכשאתה שואל אותם הם לא מרגישים עניים. יש גם מדד העוני הסובייקטיבי, חשוב לדעת. בימים שבשגרה, כפי שאמרתי, המשרד מסייע לכ-205,000 מושמים במסגרות רווחה. בימים אלה המשרד נערך לחזק ולהרחיב את התוכניות הקיימות בביטחון התזונתי, הן בתקציב והן בהיקף הנתמכים, על מנת לתת מענה מיידי ככל שניתן להיקף התופעה הקשה, אשר גורמת למשפחות רבות לחיות ברמת חיים נמוכה. מדובר באחד היעדים המרכזיים של משרדי, שאני מבקש לשים עליו דגש, והמשרד כולו מגויס למטרה הזו. פעילות המשרד מתחילת המלחמה, כפי ששאלת: מייד עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל הקצה המשרד תקציב גמיש – שימו לב, תקציב גמיש – בהיקף של 7 מיליון ש"ח לרשויות המקומיות, בין היתר גם לטובת סיוע במזון שלא תחת הקריטריונים של המיזם לביטחון תזונתי. נתנו חופש פעולה למחלקות לשירותים חברתיים בעיריות, ברשויות המקומיות, לראשי הערים, לתת מענה לאור המצוקות של המלחמה. בעקבות המלחמה ניפק המשרד תוספת של 15,500 כרטיסי מזון – כתוספת למיזם הקיים, שהוא בסביבות 26,000 משפחות – בנוסף למיזם לביטחון תזונתי, בהיקף תקציבי של עוד 7 מיליון שקלים. 12 ימים לאחר פרוץ המלחמה הוקם מיזם חירום משותף עם הקרן לידידות בהיקף של 20 מיליון ש"ח – 10 מיליון ש"ח נוספים מהמשרד, 10 מיליון ש"ח מהקרן לידידות. הוחלט לתקצב כל רשות לפי הצורך, והדגש היה על רשויות מפונות ורשויות קולטות, כדי לתת מענים למצוקות. 514 משפחות שהן חלק מהמיזם לביטחון תזונתי קיבלו מענק בגובה 2,000 שקלים למשפחה שבה אחד מבני הזוג משרת במילואים. מענק זה עומד על סך כולל של עוד מיליון ש"ח. בנוסף, כחלק מהיערכות המשרד בנושא הביטחון התזונתי בזמן חירום, בחודש הראשון למלחמה ערכנו סקר של צורכי סיוע הנדרשים בתחום המזון בקרב מנהלי מחלקות לשירותים חברתיים, על מנת להתאים את תמיכת המשרד לצורך העולה מהשטח ועל מנת לפעול באופן המיטבי לצמצום הפערים שנוצרו. מלחמת חרבות ברזל מציבה בפנינו אתגרים חדשים בטיפול בעוני ובאי-ביטחון התזונתי, נוסף על הטיפול באוכלוסיות הרווחה שבשגרה. משרד הרווחה מבין את גודל השעה ופועל לילות כימים על מנת לסייע בנושא האי-ביטחון התזונתי. נכון לרגע זה התקבלה תוספת תקציבית של 10 מיליון ש"ח נוספים ממשרד האוצר לטובת המיזם, מיזם תזונתי שלב ב', בשיתוף עם הקרן לידידות. בנוסף, במסגרת דיוני התקציב לשנים 2023 ו-2024, פעל המשרד לתוספת משאבים משמעותית למערכת הרווחה, ועל אף הקיצוץ שנעשה לצורכי המלחמה תקציב המשרד לשנת 2024 יהיה גבוה בכמיליארד ש"ח מהשנה הקודמת – זה לא נכון לומר שזה מהשנה הקודמת, כי גם בשנה הקודמת קיבלנו תוספת של מיליארד ש"ח, בדיון דו-שנתי, אז היה מיליארד ל-2023, מיליארד ל-2024. כדי לתקן את המלעיזים שרוצים לגמד את גודל ההישג, אז אני מסביר: בדיון התקציב הדו-שנתי היה הישג, מיליארד ל-2023, מיליארד ל-2024. כשבוטל תקציב 2024 ונדון מחדש, בדיונים המקדימים היה אף איום לקיצוץ משמעותי גדול במשרד הרווחה, ואני שמח שהצלחנו להביא למצב שלא היה קיצוץ גדול, חוץ מהפלאט בכל משרדי הממשלה, זה הקיצוץ הרוחבי, שגם הוא הוגבל בסכום ולא לפי אחוזים ונמוך מכל שאר משרדי הממשלה, וגם הצלנו את התוספת של מיליארד ש"ח. אז אני קודם כול גאה להיות שר רווחה בשעה שהאוצר קשוב לצורכי הרווחה. רק כדי לסבר את האוזן – זה חשוב, כדי לא לשדוד את המידע הזה מהחברה הישראלית, ואני חושב שמידע זה חלק מהחוסן של החברה הישראלית, ובימים כאלה צריך לומר את זה: יותר מ-14 מיליארד ש"ח מתקציב המדינה יחד עם השלטון המקומי מיועדים כולם לשירותי הרווחה, ואני יכול לומר לכם בגאווה – בביצוע של 99.3% כל שנה, כמעט ניצול מלא, כמעט בכל הרבדים של התקציב, במזומנים, ואפילו חרגנו בעודפים. אז אני גאה להיות במשרד כזה – – –

ארז מלול (ש"ס):

שלא יהיה עינא בישא.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

בתחום הזה יכול להיות עינא בישא רק למספר המשפחות בנזקקות עוני – שם שיהיה עינא בישא. כל עוד אני בתפקיד, אני אומר לך שאני אעשה הכול שתקציבי הרווחה ילכו ויגדלו, ואני מודה לך על ההזדמנות, חבר הכנסת ארז מלול.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

שאלת המשך. בבקשה, אדוני.

ארז מלול (ש"ס):

קודם כול, אני מתרגש, ובשאילתה לא יכולתי להזכיר את זה. בדיוק היום לפני שנה הושבעתי לכנסת. ואת מי החלפתי בכנסת? את כבוד השר מרגי, והיום אני נותן שאילתה לשר מרגי, זה כמו איזה מעגל שנסגר – –

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

הכבוד כולו שלי.

ארז מלול (ש"ס):

– – ובאמת במשך כל השנה היית לי לעזר, ואני מודה לך על כך. אני רוצה להמשיך, כי כבודו הזכיר על קצה המזלג את המבחנים הסובייקטיביים: ישנם כמה מבחנים אשר בוחנים את אחוזי המשפחות הסובלות מאי-ביטחון תזונתי בישראל. למשל, חברת הכנסת מירב כהן מצהירה על כל במה אפשרית ש-30% מהמשפחות סבלו מאי-ביטחון תזונתי עוד בטרם המלחמה כאשר במדינות ה-OECD עומד הנתון הכללי, הארצי, רק על 7%; השוואה זו אינה במקומה. היא מטעה וזורה חול בעיני הציבור, חברת הכנסת מירב כהן, עם כל הכבוד שיש לי אליה, לנוכח העובדה כי הדברים נבחנים על פי שתי גישות שונות. ישנם שני הבדלים בין מבחני הביטוח הלאומי לבין מבחני ה-OECD, ואם רוצים להתייחס לפי המבחנים של ה-OECD, אנחנו לא 30%, אנחנו 13.2% – יחי ההבדל הקטן. השאלה היא מדוע לא קמה רשות אחת ולא שוב ביטוח לאומי – יש את הפרופסור הזה שהופיע בוועדה מהרשות לביטחון תזונתי – –

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

מועצה.

ארז מלול (ש"ס):

– – ועושים כל מיני מבחנים סובייקטיביים, לא לפי מגזרים. הרי לכל מגזר יש את המבחן שלו, כמו שכבודו הזכיר. יש מגזר שרואים אותו עני אבל הוא לא עני, ויש מבחן שלו, וכמו בארנונה, שזה טבלת אקסל – אתה מבחין אם הוא זכאי או לא. פה, במבחנים האלה, אולי לעשות משהו כלל-מגזרי, מבחנים אמיתיים, שסוף-סוף נדע באמת את מצב העוני בארץ. תודה, השר.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

תודה על השאלה. תראה, אני לא יכול להתייחס לחברי כנסת שרוצים להציג מצג כזה או אחר אבל כדאי, כדאי – אני אומר לכם ממרום שנותיי וגילי, ומי שרוצה, אני גם אסגיר את הגיל וגם את הוותק בבניין הזה, בבית המכובד הזה, אז אני יכול לומר לכם שלדייק בנתונים זה ערך. זה ערך, זה גם מעיד על חבר הכנסת שעושה את עבודתו ועל צורת עבודתו. אני בא ואומר – מדינת ישראל מכירה בדוח העוני של המוסד לביטוח לאומי. זה גוף ממשלתי שמציית, שגם תומך. כל מדיניות הקצבאות של המדינה עוברות דרכו, ולכן אנחנו נסמכים על דוח העוני של המוסד לביטוח לאומי. ה-OECD – טוב מדי פעם להסתכל כדי לראות אם אנחנו במדדים כאלה או אחרים של המדינות המפותחות, אבל אין ספק שהדוח המשמעותי שאנחנו מתייחסים אליו הוא הדוח של המוסד לביטוח לאומי. יש גם את הדוח של ארגון לתת – הוא גם מוכר על ידינו כארגון גג של עמותות הסיוע במדינת ישראל, ויש כמה ארגוני גג – ארגון מכובד, שעושה כל השנה בתחום אי-הביטחון התזונתי – – –

יונתן מישרקי (ש"ס):

הנושא של הרשות למאבק בעוני.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

מייד, יישר כוח. לכן אנחנו נעשה הכול כדי שבמה שתלוי בנו כמשרד הרווחה, מי שכבר נגזר עליו והוא נמצא מתחת לקו העוני או בנזקקות או עוני או באי-ביטחון תזונתי, אנחנו נהיה שם בשבילו כדי לנסות לעזור לו לעלות אל מעבר לקו. אבל המאבק האמיתי והמאמץ האמיתי להוציא אנשים אל מעבר לקו העוני – זה משרדי ממשלה משמעותיים כמו האוצר, כמו הבריאות, כמו החינוך וגם משרד העבודה, לייצר מקומות פרנסה עם תעסוקה מיטבית שמביאה שכר בצידה. תודה רבה לכל השואלים ולחבר הכנסת מישרקי. אני אסיים בזה: עכשיו האתגר הוא של הכנסת, לקדם את החקיקה להקמת הרשות למאבק בעוני. אני חושב שזה הישג גדול, ועכשיו כשהתחלתם לחוקק, חוץ מחיקוקי מלחמה אני חושב שנכון להתחיל לקדם את הרשות למאבק בעוני, שתהיה לנו ליד ועזר למדינה ולמשרד. תודה רבה לכולם.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה.