פגיעה אנושה בתפקוד מערכת הרווחה בשל קיצוץ בתקציבי הרווחה

אפרת רייטן מרום (העבודה):

תודה רבה, אדוני יושב-ראש הכנסת. כבוד השר, בוקר טוב. השאלה שלי אליך, אדוני, היא כדלקמן: במקום להוסיף אלפי תקנים של עובדים סוציאליים, הנחוצים כל כך בתקופה הזוף ולתקצבם בהתאם, מובאת לממשלה החלטה לקצץ בתקציבי משרד הרווחה. ברצוני לשאול: 1. האם בכוונתך לפעול למניעת הקיצוץ ולהוספת התקנים החסרים? 2. האם תפעל להקדמת פעימת השכר השנייה לשם איוש התקנים?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחברת הכנסת רייטן מרום. השר, בבקשה, הבמה שלך.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

תודה, אדוני היושב-ראש. תודה לשואלת, חברת הכנסת רייטן. חבריי חברי הכנסת, בטרם אשיב על שאלותייך החשובות, אתן רקע על הנעשה בנושא. ביום 7 באוקטובר, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, מדינת ישראל שינתה את פניה. הטבח בשמחת תורה, ומלחמת חרבות ברזל אשר באה בעקבותיו, השפיעו וישפיעו עוד שנים רבות על החברה הישראלית ועל החוסן החברתי. השלכות המלחמה נוגעות במעגלים רבים ורחבים, ואין בית בישראל אשר השפעותיה של המלחמה אינן ניכרות עליו. מתוך תפיסת גודל השעה והאחריות, וכמי שאמונים על טיפול באוכלוסיות במשבר, העובדים הסוציאליים נענו לקריאת המשרד ונכונו לכל משימה החל מהשעות הראשונות ללחימה, במסירות אין-קץ, במקצועיות ובעבודה מאומצת ואינטנסיבית בכלל מערכות הרווחה. העובדים הסוציאליים הם אלו אשר עמדו מתחילת המלחמה ולאורכה בחזית העורף האזרחית, בהענקת סיוע ראשוני וחירומי לכלל נפגעי הטבח והמלחמה בזירות רבות שאליהן פונו הנפגעים ותושבים מאזורי המלחמה והגבול. עובדים סוציאליים המתינו במלונות לתושבים אשר פונו מיישובי העוטף. העובדים הסוציאליים ליוו את כלל הבשורות המרות, הקשות, למשפחות האזרחים, למרות שזה לא תפקידם בשגרה; הודרכו ועשו את עבודת הקודש הזו לאותן משפחות ואזרחים אשר בני משפחותיהם נרצחו בטבח הנוראי. גם בימים אלו, מערכות הרווחה ממשיכות ללוות ולטפל בבני משפחות החטופים והנרצחים, בשבים, בבני משפחותיהם, בילדים שנותרו ללא הורים, בצעירים שורדי מסיבת נובה – בטיפול וליווי כל אזרחי ישראל שנפגעו במלחמה במעגלים השונים ומתן שירותים לתושבים אשר פונו מבתיהם. במערכת הרווחה אין הפוגה. אנשים עם מוגבלות, ילדים ונוער בסיכון, אזרחים ותיקים ועוד, נדרשים לשירותי רווחה 365 ימים בשנה, 24 שעות ביממה. במקביל למשימות האדירות אשר נוספו במלחמה לעובדים הסוציאליים ולמשרד, המשיכו אלו במתן שירותים ובליווי האוכלוסיות אשר זקוקות להם כל כך. כלל העובדים במערכת הרווחה – עובדי המשרד, העובדים במחלוקות לשירותים חברתיים והארגונים החברתיים אשר שותפים בעבודת המשרד – מחויבים לציבור בעיתות שגרה וחירום כאחד. אני מאלה שמאמינים שמה שעובד בשגרה יעבוד בחירום, ומשרד הרווחה – גם השגרה שלו היא כמעט חירום. לאור כל זאת, מתחדדת אצל אלו אשר לא היו חשופים למערכות הרווחה ההבנה – אשר בוודאי ידועה לי ולמשרד – כי מערכת הרווחה היא בעלת משקל הכרחי ומשמעותי בבנייה ובשיקום החברה, באיחוי השברים, בבינוי ובשיכון קהילות, בטיפול וליווי לאוכלוסיות הנזקקות ובמתן טיפול ושירותים בכלל תחומי החיים לכל מי שזקוק לכך. במענה על שאלתך אם בכוונתי לפעול למניעת הקיצוץ ולהוספת התקנים, תחילה, צר לי שאת לא עודכנת או לא מעודכנת בפרטים, כי עוד לפני המלחמה המשרד בראשותי פעל לקבל במסגרת תקציב 2024-2023 תוספת של 250 תקני עובדים סוציאליים לבסיס התקציב. במהלך המלחמה, כבר בחודש נובמבר הוקצו לרשויות המקומיות 150 תקנים – נוספים על ה-250 – של עובדים סוציאליים ו-40 תקני תומכי עו"ס, במימון מלא של המשרד, למתן מענה לצורכי המלחמה, זאת כדי לתת מענה לצרכים הקהילתיים של הרשויות המקומיות. מתוך הבנה כי קהילה היא רכיב משמעותי בחוסנה של החברה, יצר המשרד תפקיד חדש במחלקות לשירותים חברתיים, של מלווה קהילה – דבר שלא היה קודם – אשר יעסוק בבינוי הקהילות בשכונות, בערים וביישובים. כמו כן, במסגרת דיוני תקציב לשנים 2024-2023 פעל המשרד בראשותי לתוספת משאבים משמעותית למערכת הרווחה, ועל אף הקיצוץ שנעשה לצורכי המלחמה, תקציב המשרד לשנת 2024 יהיה גבוה במיליארד שקלים – יותר ממיליארד שקלים – מהשנה הקודמת, ויעמוד על כ-11.5 מיליארד שקלים תקציב משרד; תוסיפו את השתתפות הרשויות. העובדים הסוציאליים במחלקות לשירותים החברתיים עומדים בחזית העשייה של מערכת הרווחה, ואנחנו פועלים למתן דגש על עובדים אלו בפעימה השנייה של הסכם השכר של העובדים הסוציאליים. אני סמוך ובטוח כי משרד האוצר והממונה על השכר ייענו לקריאה זו, ואני אוסיף משלי ואומר: בפעימה הראשונה היה דגש על עובדים סוציאליים. קבע מי שקבע – זה לא באחריות המשרד – שניתנו מענים לעובדים סוציאליים שעובדים בעמותות ובארגונים כאלה ואחרים. העובדים הסוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים, משיקולים כאלה ואחרים, לא נכללו בפעימה הראשונה. אני אעשה הכול, אעשה הכול כדי שהעובדים הסוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים, שראינו אותם 24/7 – מהיום הראשון לא נתקלתי בהרמת כתף של עובדת סוציאלית אחת שהייתה צריכה לעזוב את ביתה ולנסוע לאילת, להיתקל ולעמוד חזיתית אל מול מי שנטבחו בני ביתם, אל מול מי שביתם נשרף ונחרב. לא שמעתי לא זעקת איי, קשה לי, או איזו הרמת כתף. התנגדות אחת לא הייתה. עובדים ועובדות סוציאליות ירדו לים המלח, למלונות בצפון למלונות במרכז, כולם עמדו באתגר הזה, ולכן, טוב ששאלת על הפעימה השנייה. הפעימה השנייה היה תהיה. אנחנו נעשה הכול. אני בכוונה לא הבאתי את זה בדיוני התקציב, מבחינה טקטית, כי היו מכניסים לי את זה בסכום שקיבלתי בתקציב, ולא הייתי מקבל את הפעימה השנייה. אבל מייד אחרי אישור התקציב אנחנו כאן בכנסת נעבוד על הפעימה השנייה, והיא תיתן מענה וחוזק. אנחנו חייבים לתת תמריץ לעובדים ולעובדות הסוציאליים לעבוד במגזר הציבורי. זה אתגר לא פשוט, ואנחנו נותנים דעתנו גם על שימור העובדים, דבר שמתבקש לנוכח התחלופה והעומס, כדי להוריד מעמסה. אני אומר לך מה עשיתי, וטוב ששאלת. אדוני היושב-ראש, אני אומר לך, אני בדרך כלל אומר לעובדים שלי: תיזמו שאילתות, אל תחכו שישאלו שאילתות, זו הבמה הכי טובה. לפעמים – אני מכיר את זה, הייתי בזה – שרים לא אוהבים שאילתות. אני אומר לך, תיזמו שאילתות בתחום הרווחה, שאילתות קשות. אני מכיר את שני הצדדים.

היו"ר אמיר אוחנה:

אין סכין מתחדדת אלא בירך חברתה, נכון?

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

בדיוק ככה, זה מה שקורה. כשהייתי יו"ר ועדת החינוך אמרו לי בכירים במשרד החינוך: אתה לא יודע מה עשית למשרד. על כל שאילתה ועל כל סיכום – כל המשרד. גם כאן, כדי לענות לך, אנשי מקצוע ישבו, הכינו ובדקו את הנתונים. אני חושב ששאילתות זה דבר חשוב, ולכן אני מברך אותך על השאילתה. ולגבי הפעימה, כפי שאמרתי, היא היה תהיה, ואני אעשה הכול כדי שהיא תקרה, ויחד עם הארגון של העובדים הסוציאליים ניתן מענה גם למחלקות השירותים החברתיים. השאילתה שהופנתה אליי מעניקה לי הזדמנות, כפי שאמרתי, להודות לכלל עובדי מערכת הרווחה, אשר אינם נרתעים מאתגרים ומעבודה קשה, ועבודתם לא תסולא בפז, על המחויבות, על העבודה המקצועית והמסורה; לעובדות ולעובדי המשרד, לעובדות הסוציאליות במחלקות לשירותים חברתיים, לעמותות ולארגונים אשר פועלים מטעם המשרד ושותפים משמעותיים לעבודתו. עוד נכונו לנו שנים ארוכות של שיקום החברה בישראל. אני יודע שאתם, העובדות והעובדים הסוציאליים, אתם האנשים הנכונים למשימה זאת. אתם אלה שמסייעים במקצועיות, ברגישות, בעדינות, באיחוי השברים ובחיזוק החוסן החברתי של ישראל. כפי שאמרתי, משרד הרווחה – לא רק שלא קוצץ בתקציבו, אלא הוא זכה בשנת 2024 להגדלה משמעותית ביותר בתוספת של יותר ממיליארד שקלים. חברתי אפרת, לפני הסיכום – בשנה שמקצצים תקציבים בתקציב שכמעט כולו קיצוץ תקציבי, מגדילים את הגירעון, ומשרד הרווחה זוכה להגדלה של מיליארד שקל, יש לזה ערך של יותר ממיליארד שקל, כי האלטרנטיבה הייתה קיצוץ של מיליארד, 1.5 מיליארד, לכן ההישג הוא משמעותי. ועדיין, אם הייתי מקבל תוספת של 5 מיליארד – היה לי מה לעשות איתם. בזה אני אסיים. אדוני היושב-ראש, אנחנו נוהגים לחבוט בפקידי האוצר. אני רוצה לומר לך ששנה שלמה, מאז שאני בתפקיד, אני זוכה לקשב ולשיתוף פעולה. אותם פקידי האוצר שאנחנו קוראים להם לעיתים בציניות "נערי האוצר" הם אלה שהובילו במקצועיות להישג הזה לא פחות ממני. הם הכירו בצורך ובערך של זה. אני מוצא את ההזדמנות להודות להם מעל במה זו. עבודה לא קלה נעשתה כדי להביא את התקציב, והם שותפים להישג הזה בהגדלת תקציב לשירותי משרד הרווחה. תודה לשואלת, תודה לחברי הכנסת, תודה לאדוני היושב-ראש.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

רגע, יש לי שאלת המשך.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה גם לשר על המענה המפורט. אם יש שאלת המשך לחברת הכנסת רייטן, בבקשה.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

אדוני השר, אני מודה לך מקרב לב על התשובה המפורטת, ואתה יודע את הערכתי אליך גם באופן אישי. ביקשת שאני אקשה בשאילתות, אז הינה, אני כבר לוקחת את זה קדימה וכבר מיישמת.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

בבקשה.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

אתמול יצאה הודעה של משרד הרווחה, שהתגאה בתוספת שאתה תיארת עכשיו של מיליארד שקל שסוכם עליה בתקציב הקרוב. אבל בדיקה שעשינו גילתה שכבר במאי האחרון – זאת בדיוק אותה הודעה – זה אותו תקציב של אותו מיליארד, אלה אותם תקציבים. אני אשלח לך ואראה לך – זאת פשוט אותה הודעה.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אני אענה לך.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

רגע, רגע. מתוך המיליארד הזה, 430 מיליון הם בכלל עבור יישום חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלויות. אתה זוכר שהעברתי אותו כשהייתי יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

העברנו אותו. העבירו אותו אנשים טובים – – –

אפרת רייטן מרום (העבודה):

רגע, אני מסיימת. כך שזה לא באמת תוספת. וגם עבודתך הברוכה בהוספת התקנים – כשאנחנו עשינו בירורים כמה משרות נדרשות כרגע באופן דחוף, אנחנו מדברים על אלפים. אני קיבלתי תשובה של 3,700 שנדרשים באופן מיידי, כלומר גם 250 המבורכים שלך זה טיפה בים. ואנחנו יודעים שיש היום גם תקנים שאפילו לא מאוישים, כי אנשים לא רוצים לעבוד תחת התנאים הדלים שנותנים. אז איך זה מסתדר עם הכוונה והרצון המבורך?

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אני אענה לך. אני אתחיל בסוגית התקציב. כפי שידוע לך, חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלויות עדיין לא נכנס לתוקף. משרד האוצר יכול היה לקחת את 430 מיליון השקלים האלה, יכול היה לקצץ ולמחוק את ההישג של מיליארד שהבאנו בדיונים על 2024 ולהגיד: עכשיו מלחמה, אני מגדיל את תקציב משרד הביטחון בעשרות מיליארדי שקלים – אין השנה, תדחה בשנה. גם על זה נאבקנו, והכירו בצורך. אז עכשיו זה עומד לרעתי שהשגנו את שימור החוק? קודם כול, כפי שאמרתי, משרד הרווחה הוא חירומי גם בשגרה. אותן אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, אוכלוסיית המוגבלים של מדינת ישראל לא צריכה להיפגע מהמלחמה. לכן נתתי הנחיה עוד טרם כניסת החוק – והתקנות הן כבר בפתחה של ועדת העבודה והרווחה – כבר השנה לייצר את המענים מאותם 430 מיליון. זה מענה רווחה, זה לא הלך לאיזה משרד אחר, זה למשרד הרווחה. קודם כול, זה הישג בפני עצמו. לגבי תקנים – אני מכיר אותך, יכול להיות שאת נשענת על נתונים – אין בדיקה יסודית, כל מספר מצליח: 3,000, 7,000, 9,000; שמעתי גם עמדה של 9,000, את יודעת? בעברי הייתי חובב כדורגל. הכי קל לשבת ביציע על קופסת פופקורן ולתת עצה לאותו שחקן שהשרירים בירך שלו כבר תפוסים, וכבר אין לו אוויר בריאות, ומתוך נינוחות להגיד: 3,000, 7,000, 5,000.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

– – – האיגוד.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

עם כל הכבוד לאיגוד, ואמרתי לאיגוד – תקשיבי, בפרקטיקה שלי, מי שמכיר אותי יודע, כל מספר שתביאי לי ותוכיחי לי שזה אכן הצורך, אני אקבל אותו. זאת העמדה שאמרתי. נעשית עבודה במשרד. אני אגלה לך סוד: שירותי הרווחה במדינת ישראל לא קרסו, לא קורסים ולא יקרסו בחודשים הקרובים. נעשית עבודת מטה. כשהודיתי לפקיד האוצר, אמרתי לו את הצורך הזה. הוא אמר לי: יעקב, אנחנו לא הולכים הביתה. אנחנו נדבר כל השנה, אנחנו כאן. אז מה הייתי עושה כדי לרצות? הייתי מתעקש על 3,000 שקלים. בואי נאמר שהייתי משכנע – את יודעת כמה כסף זה? הייתי מונע ממנו לתת את זה למשרדים אחרים. למה? כשהרפרנט שלי אומר לי: אני כאן, וכשיגיע הצורך אני איתך כל השנה – אני לא סתם הודיתי לו. אני אגלה לך עוד משהו: כבר ב-2023 סגרנו תקציב וחתמנו על תוספת של מיליארד ש"ח. זוכרים את ההסכם של השלטון המקומי בנוגע לסייעות, שהעלו את שכר הסייעות? התעורר צורך במעונות היום השיקומיים. באתי לאוצר ואמרו לי: אבל חתמת על תקציב; אמרתי: אבל זה שכר. הוא אומר לי: זה לא שכר שלך, זה חוזים, זה לא עובדים שלך. בכל זאת הוצאנו 30 מיליון שקל. קמו המסגרות לאנשים עם מוגבלויות – מה עם התעריף של הסייעות אצלנו? הם יברחו לשלטון המקומי. באתי לאוצר – 380 מיליון שקל. סגרתי תקציב של מיליארד. קיבלתי אותם. לכן אני עובד עם האוצר. אני יודע לעבוד עם האוצר, אני יודע לעבוד עם נתונים, אני יודע להתמודד. אמרתי בנאום שלי: עוד עשור ייקח לנו לטפל בהשלכות של מה שקרה לנו כאן ובתוצאות המלחמה. לכן, זה לא חכם להגיד: תן לי עכשיו מה שאני צריך להוציא מחר ומוחרתיים ובעוד שנה. אנחנו מדברים על מספרים, על צרכים. צרכים שהגשנו לאוצר – קיבלנו עליהם מענה, ואני עומד מאחורי כל מילה שהודיתי לאוצר על ההישג. זה הישג כביר בתקציב שכמעט כולו קיצוצים. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לאדוני השר. אנחנו עובדים לשאילתה הדחופה הבאה, של חבר הכנסת ישראל אייכלר לשר לשירותי דת בנושא מיגוניות במירון. אני מזמין לדוכן את השר לשירותי הדת חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. בבקשה. שלום, כבוד השר. חבר הכנסת אייכלר, הבמה שלך.