שמירה על הסביבה הימית והחופית במועצה האזורית מטה אשר

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

בימים אלו מקודמות ארבע תוכניות על בסיס תב"עות ישנות סמוך ליישוב שבי ציון. סך הכול מתוכננים שם כ-650 חדרי מלון בתוך יישוב עם רק 400 בתי אב. ברצוני לשאול אותך, גברתי: 1. מה מדיניות המשרד לגבי פיתוח השטחים הצמודים לחופים במועצה אזורית מטה אשר? 2. כיצד המשרד מתכנן לשמור על האקולוגיה הימית והחופית באזור הפיתוח?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אז אני רק אגיד שבכלל, המשרד שלנו הוא באמת שומר סף בין שטח פתוח לבין פיתוח. האיזון הזה זה איזון מאוד מאוד עדין, ואנחנו כל הזמן נדרשים אליו גם בוועדות התכנון והבנייה. אגב, אני יודעת שיש דיונים גם בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בימים אלה על נציגים שנוספים לוועדות התכנון והבנייה, ואני גם מכאן קוראת שיוספו נציגים סביבתיים מהגופים שאינם ממשלתיים. אנחנו רואים בזה חשיבות ורואים בזה גם ערך, והם מהווים באמת שומרי סף בתחומים האלה. צריך לומר שהמשרד להגנת הסביבה לא מתנגד באופן עקרוני להקמת פרויקטים שכוללים אכסון תיירותי באותה סביבה חופית, אבל הם צריכים להיות, ככל שהם מוצעים באמת, בתחום של יישוב, רשות עירונית, וככל שנשמר מרחק מינימלי של 100 מטר בין הבינוי לבין קו החוף הסטטוטורי. מדיניות זו היא גם בהלימה עם פרק החופים לתמ"א 1, שמבטא את מדיניות התכנון הארצית בסביבה החופית. ובאופן ספציפי לגבי התוכנית המקודמת בשבי ציון, יש גם את תוכנית ג/11093, שאושרה בשנת 2003, ותוכנית ג/15080, שאושרה בשנת 2007, שנמצאות בהלימה עם המדיניות לעיל שהצגתי, עם שמירת ה-100 מטר. בתוכנית ג/6490, שאושרה בשנת 1994, במתחם המרכזי והדרומי יש חלקים מהשטחים שמצויים גם קרוב יותר מקו ה-100 מטר לחוף. מעיון באתר המפות הממשלתי וגם בתצ"א עלה כי כבר קיימת בנייה על מרבית שטחי המלונאות הצפוניים בתוכנית, וכן על שטח המלונאות הדרומי ביותר בתוכנית, וכי הבינוי למלונאות מוצע באזור שבו קיים בסביבתו פיתוח לייעוד של מגורים. ככל שיבוקש היתר בנייה להריסה ובנייה על שטחים אלה, המשרד יתנגד לבנייה בתוך תחום חוף הים שהוא תוך ה-100 מטר. כמו כן, מדובר בתוכנית שאושרה אומנם לאחר תמ"א 13, שזה חוף הים התיכון, אך להבנתנו, גם על פי הפסיקה יש להתאים את התוכניות לתמ"א 13 בשלב ההיתר, ולכן כל היתר כזה שיבוקש להגיע לאישור הוועדה לשמירת הסביבה החופית – ולחו"ף – נבקש אותו להתאים. לגבי השטח הצמוד מדרום לדרך הכניסה ליישוב, שזה חלקות 39–41, שגם עבורו הוגשה בקשה להיתר – היזם הגיש במקביל תוכנית לוועדה המקומית שבה מבוקש לעשות הצרחה של שטחים, איחוד וחלוקה ותוספת של זכויות, כך שהבינוי לא יחרוג מקו ה-100 מטר. המשרד תומך בכל שינוי שירחיק את הפיתוח מאותו קו החוף. צריך לומר שככל שהתוכנית או הבקשה להיתר בנייה או בקשה למידע להיתר בנייה עבור התוכניות והבקשות המוזכרות לעיל יגיעו למשרדנו, המשרד יקבע ככל שיידרש וככל הניתן הנחיות למניעת פגיעה באותה סביבה חופית ובמערכות האקולוגיות שבה בנושאים כגון תאורה, זיהום, מי קרקע, מי תהום וכדומה. בסדר?

היו"ר ישראל אייכלר:

שאלה נוספת.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

בבקשה. אני משוכנע שאת יודעת, השרה סילמן, שהתפרסם היום דוח לא מחמיא במיוחד של ה-OECD בנוגע לעמידה או אי-עמידה ביעדים הלא-שאפתניים שקבענו לעצמנו – שהממשלה קבעה לעצמה – גם בהיבט של איום חמור על 60% מהיונקים במדינת ישראל, גם על האי-מעבר לאנרגיות מתחדשות, גם על הטיפול בפסולת, גם על המעבר או האי-מעבר לתחבורה חשמלית. מה שהם ממליצים הוא לחוקק חוק אקלים עם יעדים קשיחים. אני יודע שאת ניסית להביא את זה כמה פעמים לישיבות הממשלה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

נכון. אנחנו נביא אותו.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אני אשמח להבין. אולי יש לך בשורה. בשרי גם לכנסת וגם לציבור איפה עומד הקידום של חוק האקלים. כפי שאת יודעת, אני אמרתי לך את זה, גם ציבורית וגם בארבע עיניים, שמבחינתנו אין אופוזיציה וקואליציה בהקשר הזה, ואנחנו נתמוך בהתלהבות רבה בכל הצעה של חוק אקלים שתביאי שבעצם יקבע תוכנית עבודה מסודרת למאבק נחוש במשבר האקלים. איפה זה עומד, גברתי?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

צריך לומר שרק הבוקר השקנו ביחד עם ג'ון טינדל את הסקר של הביצועים הסביבתיים של מדינת ישראל שהוכן על ידי ה-OECD. צריך לומר שהסקר הזה – הסקר האחרון נערך לפני 12 שנים – בוחן את המדיניות של ישראל, והדגיש שם כמה דברים שהם בסדר וכמה דברים שבאמת צריך מאוד מאוד לקדם אותם. כמובן שאני לא יכולה לקחת בעלות על כל האי-עמידה ביעדים הסביבתיים, אבל – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

קדימה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

– – אתה צודק שבגלל זה אנחנו שמנו חוק אקלים שאפתני. אני רוצה להגיד לך משהו, אנחנו לא הסכמנו להתפשר בתור משרד על דברים בחוק האקלים הזה. אם הייתי רוצה להתפשר, הייתי יכולה לקדם אותו מזמן, אבל אני לא חושבת שנכון להתפשר, כי אני חושבת שכולם מבינים היום שכלכלה מעגלית וכלכלה ירוקה – ואנחנו גם מוכיחים את זה בתוך כל הדוחות שמפורסמים, ודוח אחרי דוח מראה את הנתונים האלה. למה הנתונים האלה של הדוח של ה-OECD חשובים? כי בסוף אנחנו גם בונים מדיניות ומשנים מדיניות על ידי הדוחות שנקבעים על ידי ה-OECD. אני אתן לך דוגמה: בישיבת הממשלה האחרונה, כשהביאו את תחנות הכוח לאישור הממשלה, אנחנו בתור משרד אמרנו, ובתוקף, שצריך להביא גם תוכנית לאנרגיות מתחדשות. אם מביאים ביד אחת תחנות פוסיליות, גזיות, שבסופו של דבר הן מזהמות, צריך להביא ביד השנייה גם תוכנית מוסדרת לאנרגיות מתחדשות, זאת אומרת, לא רק לאפשר לשוק החופשי לפתוח אנרגיות מתחדשות, כי עובדה שה-OECD הראו בדוח שלהם – ואת זה ראינו בדיוק שבוע קודם – שמדינת ישראל היא שנייה מהסוף בתחום של קידום אנרגיות מתחדשות. אז כשהבאנו את הנתונים האלה והראינו אותם – גם בפני ראש הממשלה, דיברנו איתו על הנתונים האלה – אמרנו: אנחנו מעוניינים בתוכנית שתבוא ביחד לאנרגיות מתחדשות. ראש הממשלה בישיבת הממשלה אמר: אני בתוך 30 יום רוצה שתוגש תוכנית לאנרגיות מתחדשות. אני יכולה להגיד לך שעל זה אני שמחה, כי בסופו של דבר אנרגיות מתחדשות לא תמיד יכולות לעבוד באופן של שוק חופשי. צריך לצאת למכרזים מסודרים, צריך לתת תעריפים מיוחדים, כשרואים שהדברים לא זזים מספיק. אז זה – 1. כמו כן הוצג המגוון הביולוגי שעליו דיברת – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

חוק אקלים.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

רגע. כמו כן הוצג המגוון הביולוגי שעליו דיברת, ששם אותנו ביחד עם מדינות מדהימות כמו ארצות הברית, ויש מגוון ביולוגי עשיר במדינת ישראל, אבל נכון שזו החובה שלנו גם לשמר אותו. אגב, כולם שואלים אותי: מה המשמעות של מדינת ישראל בפליטת גזי חממה לעולם? נכון, יכול להיות שאנחנו קטנים, אבל המוח היהודי, הקליימטק בכלל שמתפתח פה, מייצא רעיונות ומשאבים מדהימים לעולם, ומשתמשים בהם. רשות החדשנות ביחד איתנו עושה עבודה מדהימה, ולכן חשוב לשים חוק אקלים על השולחן. אני מאמינה, ואני אומרת לך כאן, שאנחנו לא נגיע לדובאי ללא חוק אקלים. בסופו של דבר, בדובאי הקרוב – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

שעבר בשלוש קריאות?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

חוק אקלים כמו שצריך. צריך חוק – חוק עובר בשלוש קריאות.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אז מה הלו"ז?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אז אני, כל התקווה שלי – ואני עובדת קשה מאוד, אני אומרת לך, עובדת קשה מאוד; הבטחות זה רק לאחרים, אבל אני עובדת קשה מאוד כדי שיעבור חוק אקלים עד לדובאי, ואני מאמינה שגם נצליח. זה טוב שיש לנו יעד; זה טוב שאנחנו מקבלים גם, אתה יודע, הרבה פעמים מבטים מבחוץ, רפלקסיות מבחוץ, שלא תמיד הן מחמיאות. אבל אני מבטיחה לך שאנחנו עושים כל מה שאפשר בתוך המשרד הזה. אגב, אני גם יודעת שאתה יודע הרבה מהדברים, כי אתה גם שותף, גם עוקב בוועדות, וכבר זכית להגיע אלינו למשרד ולראות את הדברים ולקדם שיתופי פעולה, גם עם השדולה שלכם של הגנת הסביבה של הכנסת וגם סיורים שיעשו בתחנה המרכזית בתל אביב – כל הדברים שאנחנו מדברים עליהם.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

נכון.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אנחנו לא יושבים בשקט, ואנחנו מקדמים את הנושאים האלה, וחוק אקלים הוא נדרש, יעדים שאפתניים הם נדרשים. גם כשהאמריקאים שלחו חללית לחלל, הם לא ידעו. כשקנדי הצהיר: אני אשלח תוך עשור חללית, והיא גם תחזור, הוא לא היה בטוח איך הוא יעשה את זה, אבל תוך פחות מעשור החללית נסעה וגם חזרה. בסופו של דבר, צריך להיות שאפתנים. הטכנולוגיות של היום לא יהיו הטכנולוגיות של מחר, ואם אנחנו מציבים יעדים עד 2050 – כמובן שהם יעדים מדורגים – זה משהו שאני חושבת שאנחנו גם רוצים להיות בו ברמה של המדינות, המיליה של אותן מדינות מפותחות בעולם. אלה המדינות שאנחנו רוצים להיות חברים בהן, לראות איתן עין בעין את היעדים השאפתניים ולעבוד איתן על תוכניות עבודה. אגב, חזרתי בדיוק מכנס אלי הורביץ, ודיברו שם על כלכלה ירוקה ותעסוקה ירוקה בעקבות אותו שינוי אקלים. תראו, מס פחמן, בסוף, גם אם לא נקדם אותו כאן, אנחנו נצטרך לשלם עליו בגבולות, באירופה ובמקומות אחרים, לכן גם מס פחמן הוא נדרש. בסוף, כל העולם הזה שנדרש כדי להתאים את עצמנו לעולם של שינויי אקלים, הוא עולם שהוא נכון וגם שווה כלכלית ומייצר משרות שצריך להתאים אותן.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

את מבינה את זה היטב. מה עם יתר חברי הממשלה?

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה. לא לא לא, אני חושב – – –

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אני השגרירה הטובה ביותר בתוך הממשלה להגן ולקדם את זה. רק אתמול הסתיים דיון שאני מאוד מאוד מקווה שהוא יקפיץ אותנו לעבר הנושא הזה של קידום חוק האקלים. אנחנו עושים את זה בין כל משרדי הממשלה. משרד ראש הממשלה מעורב בזה באופן אישי – לשכת ראש הממשלה, מנכ"ל משרד ראש הממשלה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה, תודה רבה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אני מפציר בכם: הביאו חוק אקלים. אנחנו נתמוך מהאופוזיציה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אין כמוכם, תודה, באמת. אם תתמכו, זה יהיה מרשים מאוד.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

תודה רבה, גברתי, על המענה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

תודה.

היו"ר ישראל אייכלר:

שאילתה אחרונה לשרה להגנת הסביבה, של חבר הכנסת אליהו ברוכי: אכיפה של צופרי השבת. אבל קיבלנו שיעור גדול מאוד בענייני הסביבה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אליהו, סליחה שאנחנו פה – – –

אליהו ברוכי (יהדות התורה):

סך הכול נהניתי, הכול בסדר.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אגב, תדע לך, כבוד היושב-ראש, אדוני היושב-ראש, שראיתי עכשיו איזשהם נתונים שהביאו לי דווקא על החברה החרדית – איך הם מעבירים את הבגדים מילד לילד, איך הם צורכים פחות תעופה, תחבורה פרטית. אגב, תחבורה פרטית זה אחד הדברים הכי מזהמים שיש בסופו של דבר, גם ביחס לתעשיות וכדומה, רכבים בכבישים. היה נורא כיף לראות שבסופו של דבר המגזר החרדי מאוד מצמצם בפליטות של גזי החממה ומשתדל מאוד לשמור על הסביבה באורח החיים שלו ובהיבטים של איך שהוא חי.

היו"ר ישראל אייכלר:

רק חבל, גברתי השרה, שלא מעמידים לו אוטובוסים והוא עומד בתחנות, כשהאוטובוסים זה הפתרון והרכבות הן הפתרון הכי טוב נגד כלי רכב. אבל כשזה מגיע לציבור החרדי, אין אוטובוסים, וגם בתקציב החדש, שהובטח 100 מיליון שקל לתגבור האוטובוסים – אפס.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

קודם כול, אני קוראת מכאן – וגם אוטובוסים חשמליים שיהיו, אם כבר. אני חושבת שבהיבט הזה צריך ללמוד מהחרדים. הם מעבירים בגדים בין הילדים – אתם יודעים כמה זיהום יש מבגדים – קונים מה שצריך ולא זורקים, גם באוכל הם מדודים יותר, נוסעים באוטובוסים, לא מזהמים ברכבים פרטיים. ואללה, ירוקים באמת.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. חבר הכנסת ברוכי.