ישיבת מליאה בתאריך 28/07/2026 בשעה 12:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, שלום. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת, היום יום שלישי י"ד באב התשפ"ו, 28 ביולי 2026. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי לפי סעיף 96(ה)(1) לתקנון הכנסת, עקב מינויו של חבר הכנסת מישל בוסקילה לסגן שר ביום ב' באב התשפ"ו, 16 ביולי 2026, הוסרו מסדר-היום הצעות חוק שהגיש כמציע יחיד ושמו נמחק מהצעות חוק שהיה שותף להן עם מציעים אחרים. עוד אבקש להודיעכם כי לפי סעיף 96(ד) לתקנון הכנסת, משחדל חבר הכנסת רון כץ לכהן בכנסת ביום י"ד באב התשפ"ו, 28 ביולי 2026, הוסרו מסדר-היום הצעות חוק שהגיש כמציע יחיד, ושמו נמחק מהצעות חוק שהיה שותף להן עם מציעים אחרים. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה למזכיר הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

בטרם נתחיל את סדר-היום, רבותיי, אנחנו נקיים את הצהרת האמונים של חבר הכנסת מוחמד אבו אל היג'א. שלום לך, ברוך הבא לכנסת. וזה נוסח ההצהרה – אני אקריא את ההצהרה, ואתה תקשיב להנחיות – אני מתכבד להודיע לכנסת שעל פי סעיף 43 לחוק-יסוד: הכנסת, עם הפסקת חברותו בכנסת של חבר הכנסת רון כץ, שנכנסה לתוקפה היום, יום שלישי, י"ד באב התשפ"ו, 28 ביולי 2026, בא במקומו חבר הכנסת מוחמד אבו אל היג'א. בהתאם לסעיף 15 לחוק-יסוד: הכנסת ולסעיף 2 לחוק הכנסת, התשנ"ד–1994, נקיים עתה את הצהרת האמונים. חבר הכנסת מוחמד אבו אל היג'א, אקרא בפניך את הצהרת האמונים של חבר הכנסת, ואתה תעמוד ותשיב: "מתחייב אני". וזה נוסח ההצהרה: אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת.

מוחמד אבו אל היג'א (יש עתיד):

מתחייב אני.

היו"ר אמיר אוחנה:

ברכות לחבר הכנסת מוחמד אבו אל היג'א. ברכות למשפחה. ברוכים הבאים לכנסת. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו נעבור כעת לנושא הראשון שעל סדר-היום: הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירות ביטחון) (תיקון מס' 8), התשפ"ו–2026, לקריאה השנייה והשלישית. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת יצחק פינדרוס, בשם יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, להציג את הצעת החוק. בבקשה.

יצחק פינדרוס (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ברכות לחבר הכנסת מוחמד, למשפחה שלך, בהצלחה.

מוחמד אבו אל היג'א (יש עתיד):

תודה.

יצחק פינדרוס (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):

מבלי קשר לסיעה, אני מאחל לך שתהיה פה הרבה זמן – בלי קשר לסיעה. אבל אני מאחל לך הרבה זמן פה בכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

מה שנקרא בהצלחה, אבל לא יותר מדי.

יצחק פינדרוס (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):

לא. אישית – כן. ציבורית – זה עוד נושא. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, שהכינה את ההצעה, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירות ביטחון). זו הצעת חוק מטעם הממשלה שמטרתה להאריך תקנות שעות חירום שהותקנו בתחילת המלחמה ושתוקנו בחוק, ושעניינן בהארכה משמעותית של התקופה שבה ניתן למנוע מפגש של מחבלים עצורים הקשורים לאירועי 7 באוקטובר או למלחמה בעזה עם עורכי דין. התקנות קובעות תקופה מקסימלית של מניעת מפגש עם עורך הדין לאותם עצורים לתקופה של עד 45 יום, וכן ניתן להאריך את המניעה לתקופה של עד 90 ימים בכל פעם לתקופה שלא עולה על 20 יום, אם מניעת הפגישה דרושה מטעמים של חשש לפגיעה בחיי אדם בקשר לפעולות המלחמה. הכוונה לטעמים סיכוליים הקשורים בלחימה בעזה. בנוסף, נשיא או סגן נשיא רשאי להאריך את המניעה לתקופה של עד 120 יום אם התגלו עובדות חדשות או היה שינוי בנסיבות, שבשלן מניעת המפגש דרושה בשל חשש ממשי לפגיעה בחיי אדם בקשר לפעולות המלחמה. ההארכה של מניעת המפגש היא לא אוטומטית, אלא מחייבת תחילה אישור של ממונה – עד 15 ימים, ואישור של ממונה בכיר להארכה נוספת עד 30 יום בסך הכול. מעבר לזה, נשיא מחוזי או סגן נשיא רשאי להאריך את מניעת המפגש בפרקי זמן של עד 20 ימים כל פעם עד למקסימום של 60 יום – וזאת על פי הבקשה של היועמ"שית ,או עד למקסימום של 120 יום כאמור, אם יש חשש לפגיעה בחיי אדם ולבקשת ראש אגף החקירות במשטרה ובשב"כ. בקשה להארכת מניעת מפגש מוגשת במעמד צד אחד, ויש עליה זכות ערר. אזכיר גם כי הדיונים מתקיימים בהיוועדות חזותית. תקופת מניעת המפגש ארוכה ומשמעותית מהמותר לחשודים פליליים רגילים, ואפילו ביחס לחשודים בעבירות ביטחון – שם המקסימום הוא 21 ימים, ומגיעים לנשיא המחוזי אחרי עשרה ימים. הוועדה השתכנעה – הן בעת שהיא חוקקה את החוק להארכת התקש"ח, הן בהארכות הקודמות והן בהארכה זו – כי למרות החריגות, ההסדר המוצע הוא חיוני כדי להציל חיי אדם, וכדי לאפשר לכוחות הביטחון ולרשויות החקירה למצות את החקירה ולהפיק מידע מודיעיני חיוני לפעולות צבאיות שלנו בעזה. הממשלה ביקשה להאריך שוב את התקש"ח, כאמור, עד לסוף חודש ינואר 2027, והוועדה אישרה את הצעת החוק בנוסח שהציעה הממשלה. להצעה הוגשו הסתייגויות. אני מבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את ההצעה בקריאה שנייה ושלישית בנוסח של הוועדה. אדוני היושב-ראש, ברשותך – דקה. אני לא יכול לא להתייחס לתיאטרון שמתנהל בבניין לידינו. אני לא נכנס לעצם החוק, ההליכים של החקיקה – או לא. אבל כששופטים לידינו, במין תיאטרון, שואלים על חוק ועל הליכים, אני שואל את עצמי – מי שהסמיך אותם לבטל חוקי-יסוד של ממשלה, לדעתי הסמיך גם את מועצת גדולי התורה של דגל התורה לבטל חוקי-יסוד. כי אם הם יכולים, למה אנחנו לא יכולים? מי שהסמיך אותם להחליט מה הכנסת יכולה לחוקק ומתי היא יכולה לחוקק – ואני לא נכנס לגופו של החוק הזה, אני אומר באופן עקרוני, צריך לדעת את זה – ובטח חוקי-יסוד, שאין להם שום סמכות. הסמכות נתונה להם בדיוק כמו למועצת גדולי התורה, ואתה יודע מה? למרכז הליכוד. אני חושב שמרכז הליכוד יחליט מהו חוק-יסוד טוב ומה הוא חוק-יסוד לא טוב. אותו מעמד ואותו זה.

היו"ר אמיר אוחנה:

רגע. נתת רעיון, תן לחשוב רגע.

יצחק פינדרוס (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):

התיאטרון האבסורדי הזה, שיושבים אנשים ומחליטים בלי כללים, ואז הם שואלים את הכנסת: למה אתם לא עובדים לפי הכללים של עצמכם. הם לא עובדים לפי הכללים שבחוק – לא לפי תקנון, לפי כללים בחוק. איזו סמכות חוקית יש להם לבטל חוקי-יסוד או להחליט על חקיקה ברמה כזו או אחרת? אני חושב, אדוני היושב-ראש, תיאטרון האבסורד הזה הוא ברור, ולכן אני מזדהה מאוד עם מה שידידי יעקב אשר כתב: חבל על החשמל, חבל על המזגנים, שילכו הביתה, ינפשו ויפסיקו לבלבל לנו את המוח. תודה רבה, אדוני.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. כאמור, להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצות יש עתיד וחד"ש-תע"ל. האם תרצו?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני מושכת את ההסתייגויות. אפשר לעבור להצבעה.

היו"ר אמיר אוחנה:

מושכת את ההסתייגויות.

משה טור פז (יש עתיד):

מירב, אני רציתי לדבר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין בעיה. הוא ינמק. בעיקרון לא צריך להצביע. הוא רוצה לנמק – ולאחר מכן. בסדר?

היו"ר אמיר אוחנה:

אוקיי. בבקשה, חבר הכנסת טור פז. עד חמש דקות לרשותך, בבקשה.

משה טור פז (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, אני רוצה לברך את חברנו מוחמד אבו אל היג'א, שוקו בפינו, על הצטרפותו אלינו, ולמשפחה הנכבדת.

היו"ר אמיר אוחנה:

שהפרוטוקול יציין שקינלי מברך את שוקו. זה כבר המשקה השני בכנסת.

משה טור פז (יש עתיד):

נכון. עכשיו יש לנו לא משקה אחד, אלא שניים. יש לנו שני משקאות בכנסת ישראל, ואני מברך על כך.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

יש משקה מיוחד שקוראים לו סמוטריץ', ליודעי ח"ן.

משה טור פז (יש עתיד):

אני לא הייתי שם אותו באותה קטגוריה. אבל בסדר, אני מברך כל אחד. כן ירבו משקאות בכנסת ישראל.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

זה לא מה ששתה בן-גוריון. הוא שתה קוץ' מוץ', לא סמוטריץ'. זה משהו אחר.

משה טור פז (יש עתיד):

טוב. בנוסף, הקשבתי לדברי חבר הכנסת המכובד פינדרוס, אבל לא ראיתי אותו בבית המשפט היום, כמו שלא ראיתי אף אחד.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

נכון. חבל על הזמן. נכון, לא מעניין. לא מעניין.

משה טור פז (יש עתיד):

כולם ברחו מהחוק הזה, פינדרוס, כמו מאש.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

לא מעניין. לא מעניין - - -

משה טור פז (יש עתיד):

אפילו כלב לא התייצב להגן על החוק הבזוי הזה. אתה יודע למה? כי באמת לא צריך בג"ץ בשביל להבין שלהגן על חוק עריקים לחרדים בלבד – הגדיל לומר השופט סולברג, המשנה לנשיא בית המשפט העליון וראש ההרכב, שהזכיר את המספרים: יש בישראל כ-80,000 עריקים; 90% מהם הם חרדים; נעצרו, על פי הדיווח, 165 עריקים בלבד; 90% מהם לא חרדים. כלומר, כל טענות הרדיפה, אין להן יסוד. הן במוח של כל מיני אנשים. 16 עריקים חרדים בלבד נעצרו תחת הממשלה הזו. אבל תשמע, ביסמוט לא הגיע, ודרעי לא הגיע - -

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

משה טור פז (יש עתיד):

- - ונציג של ביבי לא הגיע. אף אחד לא הגיע. אתה יודע למה? זו ממש אסמכתה. אין אפילו הנחת עבודה כלשהי - - -

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

תזכיר לי מתי הגענו לשם. תזכיר לי מתי הגענו לשם, חרדים.

משה טור פז (יש עתיד):

כשרוצים מגיעים יופי. תאמין לי.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

לא מגיעים לשם. לא מעניינים.

משה טור פז (יש עתיד):

בוא נגיד, העיר שם אחד מעורכי הדין: כל חברי הכנסת שרצים כל שני וחמישי לבג"ץ וצועקים ומפריעים, מהקואליציה שלך, גם הם לא הגיעו, כי החוק הזה כל כך מופרך מיסודו. כל כך מופרך מיסודו. אתמול בדיוק הסעתי את אחיין שלי שחזר ממילואים בסוריה, מעוד חודשיים. הרעיון המופרך שמדינת ישראל תפטור עריקים חרדים בלבד כי רק לחרדי מגיע – אין מגזר פריבילגי כזה במדינת ישראל. אף אחד לא מעלה על דעתו שזה יעבור. החוק הזה היה צריך למות קבורת חמור. כמו שאמר הייעוץ המשפטי לכנסת, כל התהליך שלו היה פסול. אבל עזבו שנייה את התהליך הפסול – המהות פסולה. ולכן טוב לו שלא נברא משנברא, ועכשיו ייקבר קבורת חמור יחד עם הקואליציה הזאת. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו כאמור מושכים את ההסתייגויות. נכון? וגם את בקשות רשות הדיבור?

מירב בן ארי (יש עתיד):

כן.

היו"ר אמיר אוחנה:

לכן נעבור להצבעה. אז אני אקדם בברכה את המשפחות שנמצאות כאן ביציע ואת הילדים והילדות החביבים והחביבות, ואתם תראו כרגע איך מתקיימת הצבעה בכנסת. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 8), התשפ"ו–2026. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד סעיף 1 – 9 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל.

היו"ר אמיר אוחנה:

תשעה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. כעת נעבור להצביע בקריאה השלישית על הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 8), התשפ"ו–2026. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד החוק – 9 נגד – אין נמנעים – אין חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 8), התשפ"ו–2026, נתקבל.

היו"ר אמיר אוחנה:

תשעה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 8), התשפ"ו–2026, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים.

היו"ר אמיר אוחנה:

כעת נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום: הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת בטחון) (תיקון מס' 9), התשפ"ו–2026, לקריאה השנייה והשלישית. למרות שכתוב לי שחבר הכנסת פינדרוס יציג, אני רואה כבר את חבר הכנסת רוטמן מתחמם על הקווים. ברכות על התוצאה בבחירות המקדימות.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

תודה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מתכבד להזמין אותו כיושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט להציג את הצעת החוק. בבקשה.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

תודה, ותודה לחבר הכנסת פינדרוס, שהחליף אותי בחוק הראשון, כשמערכת הפקקים של מדינת ישראל החזיקה אותי במרחק מהכנסת. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, שהכינה את ההצעה, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת בטחון) (תיקון מס' 9), התשפ"ו–2026. זוהי הצעת חוק מטעם הממשלה, שמטרתה להאריך את החוק שתיקן והאריך את תקנות שעת חירום. התקנות הותקנו בנובמבר בשנה שעברה, עוד בתחילת המלחמה, ועניינן בהארכת מעצרם של העצורים הקשורים לאירועי 7 באוקטובר או ללחימה בעזה. בין היתר, נקבע בתקנות שעת חירום כי תקופת המעצר של חשוד כאמור תעמוד על 45 ימים, יחד עם אפשרות להאריך את המעצר שוב ל-45 ימים בכל פעם, וזאת בשונה מהתקופות המרביות הרגילות למעצר עד להגשת כתב אישום, שעומדות על 15 או 20 ימים כל פעם בהתאם לעבירות הנידונות. בחקיקת החוק להארכת התקש"ח החליטה הוועדה לקבוע כי גם במקרה זה, נכון שהמחוקק יותיר לשופטים שיקול דעת במקרים חריגים לצוות על תקופה קצרה יותר. עוד נקבע כי נדרש אישור מאת היועצת המשפטית לממשלה למעצר של העצורים מעבר ל-90 ימים, וזאת במקום 30 ימים במעצרים רגילים. בנוסף, נקבע כי על אף ההסדר הקבוע בחוק המעצרים, עצור בשל אירועי 7 באוקטובר לא ישתחרר כאשר פעולות החקירה הספציפיות לגביו הסתיימו – גלעד, כשאתה נכנס, שומעים אותך גם כשקוראים את הספר.

גלעד קריב (העבודה):

כניסתו של צדיק ויציאתו של צדיק עושה רושם.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

אז תצא. תצא. תעשה רושם. רק כשיסתיימו כל הליכי החקירה של אירועי הטבח, ישוחרר העצור, אלא אם כן הגיש התובע הצהרה שבכוונתו להגיש כתב אישום, ואז יוארך המעצר עד לסוף תקופת תוקפן של התקנות. הממשלה ביקשה להאריך שוב את התקש"ח כאמור עד לסוף חודש ינואר 2027. הוועדה אישרה את הצעת החוק בנוסח שהציעה הממשלה בשל הצורך הביטחוני והחקירתי הידוע, ולנוכח העובדה כי הליכי חקירה של אותם אירועים הם מורכבים באופן יוצא דופן. כמו כן, אזכיר כי לא מזמן, בחודש מאי, הכנסת חוקקה את החוק להעמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023, טבח שמיני עצרת, ובימים אלה מוקמת המפקדה ליישום הוראות החוק שיאפשרו הגשת כתבי אישום והעמדה לדין של אותם עצורים. ובעזרת השם, מחר תהיה ההעברה התקציבית הראשונה שתאפשר את ההקמה. הדברים מתקדמים בקצב יחסית מהיר, ברוך השם, בשיתוף פעולה מלא של כל הנוגעים בדבר. בנוסף, בהצעה מוצע תיקון לחוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה, (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה), התשפ"ו–2026 – חוק ה-VC. החוק קובע כי בתקופת תוקפן של הכרזות של השרים, הן הגבלה מלאה והן הגבלה ביטחונית, אפשר לקיים דיונים בהליכים פליליים בהשתתפות עצורים ב-VC בתנאים שנקבעו בחוק. הארכת הכרזות כאמור דורשות אישור של ועדת החוקה. במטרה לתת מענה במקרה שיהיה צורך באישור הארכת הכרזה בתקופה שלאחר הבחירות לכנסת, שבה עוד לא מוקמת ועדת החוקה, מוצע לתקן את הסעיפים בחוק ה-VC שעניינם אישור או הארכה של הכרזה לפי החוק כך שבתקופה שלא הוקמה ועדת החוקה, תבוא במקומה ועדת החוץ והביטחון או ועדה אחרת שוועדת הכנסת קבעה לעניין זה. להצעה הוגשו הסתייגויות. אני מבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את ההצעה בקריאה השנייה והשלישית, בנוסח הוועדה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר אכרם חסון:

תודה רבה. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצת יש עתיד וחד"ש-תע"ל.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מישהו רוצה לנמק? אני מושכת את ההסתייגויות.

היו"ר אכרם חסון:

להצעת החוק הוגשו גם בקשות רשות דיבור של סיעת ישראל ביתנו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה בסדר. זה בסדר. אתה יכול לעבור.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

שרון, את רוצה לדבר?

שרון ניר (ישראל ביתנו):

לא.

היו"ר אכרם חסון:

אוקיי. חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת בטחון) (תיקון מס' 9), התשפ"ו–2026. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד סעיפים 1–2 – 5 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו.

היו"ר אכרם חסון:

חמישה בעד, אפס נמנעים, אפס מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת החוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת בטחון) (תיקון מס' 9), התשפ"ו–2026. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד החוק – 6 נגד – אין נמנעים – אין חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת בטחון) (תיקון מס' 9), התשפ"ו–2026, נתקבל.

היו"ר אכרם חסון:

תוצאות ההצבעה: שישה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת בטחון) (תיקון מס' 9), התשפ"ו–2026, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים.

היו"ר אכרם חסון:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 162), התשפ"ו–2026, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת ארז מלול להציג את הצעת החוק, בבקשה.

ארז מלול (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת החוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 162), התשפ"ו–2026, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. סעיף 252א לפקודת העיריות קובע כי כיום יש פטור מהיטל תיעול או סלילה בשל מתקן פוטו-וולטאי אשר משמש לקירוי קומת גג, במבנה המיועד לחניה, ולקירוי מגרש המיועד לחניה פתוחה, ואשר הקמתו החלה בתקופה שמיום 1 ביוני 2023 עד יום 31 בדצמבר 2030. בהצעת חוק זו – שיזמה הממשלה כחלק מחוק ההסדרים, אך פוצלה ממנו במהלך דיוני הוועדה – מוצע להוסיף לסעיף 252א האמור פטור מהיטלים כאמור לעיל: בשל מתקן פוטו-וולטאי אשר משמש לקירוי, בלא קשר לסוג השטח שאותו המתקן הפוטו-וולטאי מְקָרֶה, ובלבד ששולמו כל ההיטלים שהוטלו כדין בשל השטח שמקורה על ידי המתקן הפוטו-וולטאי, ושהקמת המתקן החלה בתקופה שמיום 1 ביוני 2026 עד יום 31 בדצמבר 2030. תיקון זה מוצג כהמשך לצורך בהגברת היקף ייצור החשמל באנרגיה מתחדשת, והרצון לעודד הקמת מתקנים פוטו-וולטאיים. במהלך דיוני הוועדה כאמור, ולאור רצון לעודד את המעבר לשימוש באנרגיה מתחדשת, החליטה הוועדה – בהסכמה רחבה של חברי הכנסת ונציגי הממשלה – להוסיף לתיקון המוצע כהוראת שעה תיקון עקיף לחוק התכנון והבנייה, שלפיו בתקופה של שנה מיום תחילתו של החוק לא תחול חובת תשלום היטל השבחה של הקמת מתקן אגרו-וולטאי. הצעת חוק זו מוגשת בצירוף הסתייגויות, אך אבקש כי הכנסת תדחה הסתייגויות אלה ותתמוך בהצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית בנוסח המוצע על ידי הוועדה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני חייב להוסיף. ראשית, לאחל לראש הממשלה שלנו הצלחה בשליחות החשובה בפגישה עם נשיא ארצות הברית טראמפ. שבעזרת השם, השם יהיה איתו וכל אשר יעשה, יעשה ויצליח. בימים האחרונים אנו עדים למחזה מקומם. גוש השמאל ותקשורת השמאל לא היססו להפנות אצבע מאשימה כלפי ציבור המתיישבים ביהודה ושומרון, בעקבות פיגוע שבו נרצחו ישראלים חפים מפשע, ואני שואל: האם אפשר להמשיך לשתוק מול עלילת הדם הזו, מול מסע שמתנהל כבר ימים נגד ציבור שלם - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה לך ולמתנחלים בכלל?

ארז מלול (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה):

- - כאילו היהודים שנרצחו הם האשמים ומי שמבקש לפגוע בהם הופך לפתע לקורבן. מירב, זו באמת חרפה שאנשים נפגעים ומאשימים אותם בזה שהם נרצחו. הפכו את הפוגע לנפגע - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

קודם כול, זה שהחייל נהרג שם זה באמת אסון וזה נורא - -

ארז מלול (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה):

ונרצחו עוד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - אבל זה שיש בתוך ההתיישבות אנשים שעוסקים בטרור – בוא.

ארז מלול (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה):

את ראית את הפוסטים של החברים מהדמוקרטים? התקשורת מגבה את זה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא דיברתי על זה.

ארז מלול (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה):

זו כבר לא טעות נקודתית, זו שיטה, שיטה שממהרת לחפש את האשם בתוך הבית, בקרב ציבור שלם של אזרחים שומרי חוק, במקום להפנות אצבע אל מי שאחראיים לטרור ולשפיכות דמים. אני רוצה להזכיר כאן דבר נוסף: אנחנו, חברי הכנסת מהסיעות החרדיות, התרענו בפני חברי כנסת שהם חובשי כיפות סרוגות – יולי אדלשטיין, דן אילוז, משה סולומון ואופיר סופר – ששיתוף הפעולה שלהם עם השמאל בהסתה נגד חרדים, לא ייעצר שם. אמרנו להם בבירור: ההסתה הזאת לא תישאר בגבולות הציבור החרדי; היא תגלוש גם אל תוככי ציבור המתיישבים ביהודה ושומרון, אל ההתיישבות, אל כל מי שמחזיק בעמדה לאומית ברורה, ואינו מוכן להתכופף בפני נרטיב שמבקש לפרק את המחנה מבפנים. אמרנו להם: היום אלה החרדים, מחר אלה אתם. היום זה גיוס, מחר זה קיצוניות ומוחרתיים הפיכת כל ציבור אידיאולוגי לאויב פנימי. לצערי, היו מי שבחרו להתעלם; היו מי שהעדיפו פופוליזם רגעי על פני אחריות למחנה הלאומי כולו, והיום אנחנו רואים שוב שצדקנו. ההסתה נגד הציבור החרדי והימין כבר יצאה לדרך, ומה שראינו עד היום הוא רק טעימה למה שעלול לקרות אם לא נעמוד כחומה בצורה. חבריי חברי הכנסת, מי שחושב שאפשר לייצר בריתות פוליטיות על בסיס הסתה פנימית ודה-לגיטימציה לציבורים שלמים, מגלה בסוף שהאש הזאת לא נעצרת במקום שבו הוא תכנן; היא שורפת את כל המחנה. אם הימין לא יתעורר עכשיו, אם הציבור המסורתי, הדתי והחרדי לא יבין את גודל השעה, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו מול ממשלת האנרכיה הראשונה בתולדות מדינת ישראל בחסות ובסיוע של מערכת המשפט. ממשלה שתקום על גבם של מנהיגי מחאת קפלן; ממשלה שבה גורמים המזוהים עם קריאות לסרבנות, עם מחאות קיצוניות ועם חסימות כבישים יקבלו לגיטימציה לקבוע את סדר-היום הלאומי. זו אינה הפחדה, זו אזהרה. השמאל מבקש להחזיר אותנו 40 שנה אחורה, כדי שנחזור להיות אזרחים סוג ב', נתינים, בזמן שהוא ישלוט עלינו בשיתוף מערכת המשפט. הם רוצים לעצור את המהפכה של יושב-ראש ש"ס, הרב אריה דרעי, למען ציבור יוצאי עדות המזרח, אבל הם לא מבינים את הציבור שלנו, והם לא יצליחו בכך, כי את המהפכה הזו אי-אפשר להפסיק. את המהפכה הזו אי-אפשר להפסיק. עם ישראל אוהב תורה, מוקיר את לומדי התורה ורוצה כאן מדינה יהודית. תודה רבה.

היו"ר אכרם חסון:

תודה רבה. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצת יש עתיד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני רוצה לנמק.

היו"ר אכרם חסון:

את רוצה לנמק? בבקשה, חמש דקות. בבקשה, מירב.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה לך, אדוני היושב בראש, מזל טוב ובשעה טובה על התפקיד.

היו"ר אכרם חסון:

תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כנסת נכבדה, מי השר?

היו"ר אכרם חסון:

וסרלאוף.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין שר, אז אתה יכול לעצור לי את השעון ועד שהוא יבוא אני אדבר.

היו"ר אכרם חסון:

אין בעיה, הוא יגיע עוד שנייה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז תעצור לי בינתיים, עד שיהיה שר אני יכולה לדבר בלי שעון, ויש לי מספיק מה להגיד. תודה, אכרם, היושב-ראש. אל תדאג, שישתה קפה, הכול בסדר. שלום לך גם. טוב, אני רוצה לדבר איתך על האירוע שקרה הבוקר. במשרדים של ערוץ 12 בפעם השנייה נזרקה לבנה על דלת הכניסה של חדשות 12 ואני מזכירה לך שנזרקה לבנה גם על "הארץ". משהו קורה במדינת ישראל שלא קרה שנים: יש איומים על התקשורת. תמיד הייתה לאנשים בעיה עם התקשורת; זה מעולם לא הגיע למצב כזה אלים כמו שקרה הבוקר ובאמת נגרם נזק לדלת פעם שנייה. צריך לומר ביושר, משרדי ערוץ 12 נמצאים, כולם יודעים, בשדרות ההשכלה. בתור תושבת תל אביב, כל העיר – רובה – מצולמת. זאת אומרת, אפשר למצוא את אותו פושע, את אותו עבריין. הטכנולוגיה קיימת, הכול עניין של סדרי עדיפויות: האם אנחנו באמת באמת רוצים לטפל. בואו נגיד שהבנתי שהמפכ"ל הוציא הודעה שפגיעה בתקשורת זו פגיעה בדמוקרטיה הישראלית; שהוא ימצא ויקדיש לכך את המשאבים. אז אני קוראת מפה למפכ"ל המשטרה ולמפקד מחוז תל אביב – זה ממש פשוט לפתוח כמה מצלמות ולמצוא את אותו עבריין. ראיתי גם שהוא השאיר מכתב. קצת כזה, לא נעים לי להגיד, מכתב די מטומטם, אבל בסוף זה גם מכתב מסוכן באותה מידה שהוא מטומטם. תראו, בעולם נורמלי, קינלי, היה עולה היום שר התקשורת ומוציא הודעה. הוא היה אומר שפגיעה בתקשורת הישראלית היא פגיעה בדמוקרטיה. מה לעשות, התקשורת היא כלב השמירה של הדמוקרטיה – ככה מאז ומתמיד היה. אבל שר התקשורת מנותק קשר – אגב, זה קשור למילה תקשורת – הוא מנותק קשר, הוא לא מדבר, הוא לא יוצר קשר עם עולם התקשורת, כי התקשורת החופשית לא מעניינת אותו - -

היו"ר אכרם חסון:

השר כבר כאן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - מעניין אותו בעיקר ערוץ הליטוף. אוה, הינה נציג הקואליציה, בדיוק דיברתי על ערוץ הליטוף, הערוץ שבו יושבים שרים מול כתבים בערוץ 14, וכשהוא מגיע אחרי יום במליאה, יושב מולו השר – נגיד שאתה מראיין ואני השר או השרה, ואתה שואל אותי: מירב, איך עבר עלייך היום בכנסת? האם היה לך קשה היום? זה מה שקורה בערוץ הליטוף. מי שיפתח פעם את ערוץ 14 סתם לפאנל יראה אירוע נדיר שבו כל אנשי הפאנל מסכימים. אז אני אומרת, למה להשקיע בחמישה או שישה אנשים? תביא בן אדם אחד, מנחה, מראיין. מכיוון שאתה קשוב לי, אני אגיד לך שכשאני מגיעה לערוץ 12, 13, 11 – אותם ערוצים שראש הממשלה בהסתה קורא להם "ערוצי תעמולה" – ואללה, לא עושים לי חיים קלים. אני יכולה להגיד לך שבשבוע שעבר ישבתי בערוץ 12, שראש הממשלה קורא לו "ערוץ תעמולה"; ישב מולי רפי רשף, שכולם אומרים לי: כן, מהבייס, ובאמת, יצאתי מותשת. אמרתי: מה קרה? למה? מילא, סבבה, תתנגד. תשאל. אבל באמת, צרורות – אין לי מילה אחרת: אבל ככה, ולמה אתם עושים ככה. רגע, שנייה. אני לא מצפה שתהיה כמו בערוץ 14, שתלטף לי את הראש ותגיד לי: מירב, איך עבר עלייך היום? אבל אני כן מצפה שטיפה, איך אומרים? Courtesy, ושטיפה תבוא ותשאל אותי שאלות ענייניות. אתן לך דוגמה. אני רואה שיש לי פה קהל שקשוב אליי. הוא שאל אותי: מה דעתך על הפריימריז בדמוקרטים. שאלה לגיטימית, נכון? אמרתי: אני חושבת שזו חגיגה דמוקרטית מדהימה. אני חושבת שזה מראה שהמחנה שלנו, המחנה הליברלי – תשמע, מעל 100,000 איש נרשמו – רוצה בהמוניו את השינוי. הוא יושב מולי ואומר לי: לא, זה לא אומר כלום על המחנה שלך. אתה מבין? ראיתי דברים. אבל אני רוצה לחזור רגע לענייננו, כי היום תקפו משרדים בערוץ 12. ואני רוצה להקריא לכם, למי שלא עקב, את התגובה של ניר ברקת, שר בממשלת ישראל, כן? במקום שיגנה: לא תוקפים כלי תקשורת – למי אתה מדבר, וסרלאוף? אני רוצה להקריא לך את תגובתו של ניר ברקת, שר הכלכלה, או שמא נאמר שר ליוקר המחיה: ערוץ 12 פגע בלוחמי כוח 100 ובחיילי צה"ל וגרם נזק אדיר למדינת ישראל. התשובה שלנו היא להפסיק לצפות בערוץ הכושל, שממשיך לצנוח ברייטינג, ולהחזיר מלחמה בבתי המשפט נגד תביעות ההשתקה שלהם ולתבוע אותם על הנזק שגרמו ללוחמים. והוא מוסיף משפט אחרון: אבל חלילה, בשום מצב לא לפעול באלימות. אחרי כל מה שאמר על ערוץ 12 – אבל לא לפעול באלימות. אני אומרת לך, ניר ברקת, אני לא יודעת אם תשמע את זה או לא תשמע את זה, הנזק הכי גדול שנגרם למדינת ישראל זו הממשלה שאתה נמצא בה. אין ממשלה שעשתה נזק למדינת ישראל ביחסי החוץ, בביטחון המדינה, במשילות – אתה כבר פה, פוגל – כמו הממשלה הזאת.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

לפחות - - - תגידי לא לפעול באלימות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אה, אתה מבין? יפה. אני שמחה שאתה כאילו רואה בזה גם משהו.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

לא, אני אומר - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, אני רואה שגם אתה מבין את הפתטיות של העניין, וסרלאוף. אתה לא יכול לבוא ולתקוף את ערוץ 12. אני רוצה להגיד לך שאני ראש המשלחת של הכנסת למועצת אירופה. הייתי נוהגת לנסוע פעמיים בשנה. היום אני כבר לא נוסעת, כי אני כבולה פה לאופיר כץ. אם יש מישהו שגרם נזק למדינת ישראל, זה השר שלך בן גביר. נכון, זה קשה. זה מבאס. היית רוצה שאני אגיד משהו אחר. אבל מה לעשות? כשאני פוגשת חברי פרלמנט, הם מדברים על בן גביר וסמוטריץ'. הם לא מדברים על כוח 100. מעולם לא דיברו איתי על כוח 100, מה לעשות? אני יודעת שזה נורא כיף וטוב לבייס, ואני יודעת שיש לך ציבור בטיקטוק. אין קונים.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

מירב, זה לא כוחות, כי את על הפודיום, ואני יושב פה והמיקרופון אצלך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

קודם כול, וסרלאוף, מעל הפודיום הקול שלי יותר גבוה. בסדר, אל תדאג.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

גם בלי המיקרופון הוא - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה יודע, לדבר גם, תכלס 20 דקות, כי יש לי מלא הסתייגויות. דן יגיד לך. אני חוסכת לך. אני רוצה להגיד לך משהו. גם כשאני לידך, הקול שלי יותר גבוה. אין בן אדם שעשה נזק למדיניות החוץ של ישראל כמו בן גביר וסמוטריץ'. אגב, צריך לתת גם את עמיחי אליהו. גם הוא, ידו הייתה במעל. תקשיב לי, ותקשיב לי טוב. בחיים שלי לא הגעתי לפגוש חברי פרלמנט מחו"ל והם לא ציטטו לי את הבוס שלך. אתה יודע על מה הם לא דיברו? על כוח 100. מה רצית לומר? אני מקשיבה.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

לא, אני אומר שכל המציאות הזו שאנחנו מנסים להתנצל בפני העולם, להתנצל בפני האירופים – הרי הם שונאים אותנו. את יודעת כמה הם שונאים אותנו, אותם אנשים - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא. האמת, שלא שנאו אותנו ככה לפני 7 באוקטובר. אתם עשיתם עבודה מעולה. אין מדינה שלא שונאת את ישראל. באמת, היכולת שלכם לקחת ולהפוך את כל העולם. אחרי 7 באוקטובר - - -

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

את יודעת מתי לא שונאים אותנו? את יודעת מתי - - - אמרתי לך. זה לא כוחות. אל תגידי לי תדבר עכשיו - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, כי אתה אומר לי: מירב, כולם שונאים אותנו. ואללה, לא מקבלת את זה.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

לא, אני אומר שבאירופה יש אנטישמיות ושנאה כלפינו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה קשור? איך הגעת למצב שאחרי 7 באוקטובר כולם שונאים אותנו? איך?

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

תני לי להשלים. אגב, יש לי יום הולדת היום בערב. אני יוצא עם אשתי ואני רוצה להגיד לה דברים - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

מזל טוב.

היו"ר אכרם חסון:

עד מאה ועשרים.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

בט"ו באב.

מירב בן ארי (יש עתיד):

יצא לך פיקס.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אני רוצה שתרחמי על - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה רוצה שאני ארד ואז תיתן לי עוד חמש דקות? תן לי חמש דקות. דן יסכים – במקום שאעלה וארד. אני יכולה. יש לי מלא הסתייגויות, נכון?

היו"ר אכרם חסון:

אני אתן לך עוד שלוש דקות, בסדר?

מירב בן ארי (יש עתיד):

תן לי שלוש דקות. אין בעיה, אני יכולה פה להנעים - - -

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

את יודעת מתי אהבו אותנו שם? ב-7 באוקטובר, כשהדם שלנו נשפך. כששחטו, כשאנסו, כששרפו – שם אהבו אותם. את יודעת מתי לא אהבו אותנו ומתי התחילו לגנות אותנו? כשהתחלנו להחזיר. כשנכנסנו לעזה, כשהתחלנו להרוג במחבלים הללו. את יודעת מתי הם אוהבים אותנו? כשאנחנו מתים. לא כשאנחנו מגיבים, לא כשאנחנו מנצחים. ולכן - - - שמעת - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, בכלל לא. אני רוצה להגיד לך איפה אתה טועה. כי אחרי 7 באוקטובר היו פה עשרות חברי פרלמנט. הנשיא האמריקאי ביידן הגיע לפה. ואנחנו קיבלנו אהבה מכל העולם.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

מירב בן ארי (יש עתיד):

שנייה. מה עשתה הממשלה שלך, שאתה חבר בה?

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

הגיבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

החריבה.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

החריבה את עזה. החרבנו את - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה יכול להמשיך – והעובדה שחיילים טסים לחו"ל והם יכולים להיות פושעי מלחמה, זה בזכות הממשלה שלכם.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

החרבנו תשתיות טרור – זה מה שהפריע.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, לא. אתה יודע מה הבעיה שלך? אני אגיד לך מה הבעיה שלך. תקשיב עכשיו. אתה בן אדם שעובד, ובוא נגיד, בשלוש השנים האחרונות פחות היית שותף להחרבה של יחסי החוץ. אבל הבוס שלך - - -

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

מירב בן ארי (יש עתיד):

להסביר לך למה. אין בעיה להילחם. הבעיה שלך - - -

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

הם שונאים אותנו כשאנחנו מנצחים - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא. הבעיה שלך זה כל האבו-עלי האלה, וכל המשפטים הריקים האלה, וכל "פצצת האטום על עזה". למה אתה צריך את זה? אתה עושה את העבודה, שב בשקט. סתום את הפה. מה אתה צריך ללכת ולעשות אצבע בעין לכל העולם?

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

מירב בן ארי (יש עתיד):

ואני רוצה להסביר לך משהו. אין בעיה להילחם. הבעיה שכל העולם שונא היום את מדינת ישראל היא לא בגלל האזרחים במדינה הזאת. האזרחים כאן מדהימים, המילואימניקים מדהימים. אתם במו ידיכם החרבתם את יחסי החוץ. אבל אל תדאג, וסרלאוף. תקשיב טוב.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

לא, אני מסיים את הדיבייט הזה כי זה לא כוחות – זה הכול.

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה לא כוחות כי החרבתם את יחסי החוץ של ישראל.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

לא, זה לא כוחות כי יש לך קול. גם בלי מיקרופון את לוקחת אותי בקול שלך. מה אני יכול לעשות? - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני רוצה לסכם. אני רוצה להגיד לך משהו. אם לא הייתי בעצמי פוגשת כל כך הרבה חברי פרלמנט, אז לא הייתי אומרת לך את זה. תפסיק עם "כולם שונאים אותנו", תפסיק עם "כולם אנטישמים" – לא.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

את אמרת "כולם". אני אמרתי ששונאים אותנו, לא "כולם".

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתם תלכו. כל החבורה הזו תלך, כולל ראש הממשלה, מחריב היחסים. שמעת שהוא התחנן לטראמפ לפגישה? איזה בושות. איזה בושה וחרפה.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

- - - החרבתם את היחסים של נתניהו וטראמפ עשרות פעמים. אתם כבר החרבתם - - - הוא לא מתחנן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תראה לאן הבאתם אותנו. השפלתם אותנו. בשביל מה? אל תדאג, נשמה. שמע לי, סחבק. יש לי את הסוף. אתה לא נותן לי לסיים.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

לא. מירב, נהנים לייצר מצג שווא כזה. היחסים אינם כמו שאתם מתארים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תקשיב טוב. בקרוב כולכם תלכו, כל החורבן הזה ילך, ואנחנו נחליף ונתקן. ולא תאמין, ישנאו אותנו פחות. אתם פשוט לא תהיו, אתם פשוט תלכו. תעזבו את אזרחי ישראל. לכו הביתה ותנו לנו לתקן את כל הנזק שעשיתם. תודה. יש לי עוד הרבה מה לומר. אל תדאג, וסרלאוף.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

מירב, אם את חושבת - - -

היו"ר אכרם חסון:

תודה. וכעת אני מזמין את חבר הכנסת מיקי לוי להנמקה. יש לך עד חמש דקות.

מיקי לוי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב בראש. מכובדי מוחמד, המכונה שוקו, ברוך הבא. אני מברך אותך. אתה אחד מ-120 חברי כנסת. בהחלט מכובד. תודה רבה לך על כל העשייה האזרחית שאתה עושה בין נוער יהודי לנוער ערבי, מוסלמי ונוצרי. המיזם הזה, שאתה עובד עליו כבר כמה שנים, הוא מבורך לקירוב לבבות, לחיים משותפים בארץ הזו. כל הכבוד. וברוך הבא, בהצלחה, למרות שזה בשלהי הכנסת הנוכחית. ראיתי ידיעה שהממשלה – חבר הכנסת אריה דרעי – שהממשלה לא שלחה היום לבג"ץ נציג – איזו בושה. הכול היה במעמד צד אחד. אבל לצורך העניין, כשהתברר עניינו של נתניהו, יציאה לנבצרות שבו פסקו כל ה-11 פה אחד שאין מקום לכך – ואו, כולם היו שם בבית המשפט העליון, כולל מי שטען לטובתו של ראש הממשלה נתניהו. וזה בסדר, ככה דמוקרטיה עובדת, וככה בית משפט עליון צריך לעבוד. אבל היום, כשבאו לדון בעתירות, במספר עתירות וביניהן עתירה של מפלגת יש עתיד כנגד אותו חוק הזוי שלא לעצור משתמטים מהשירות – לא נורמליים: משתמטים מתל אביב – כן; משתמטים מהר חברון – כן; משתמטים מסוסיא – כן, למרות שאין הרבה, אני חייב להגיד – אבל משתמטים חרדים – לא. לא הבנתי את זה. הרי יש חוק מעצרים במדינת ישראל, סדר הדין הפלילי. מה בא לכם עם הדבר הזה? הרי ידעתם שאתם מחוקקים את החוק ההזוי הזה, שהוא לא יבוא לידי ביטוי בכלל. ידעתם את זה. ובכל זאת כדי לשלם שוחד פוליטי למפלגות החרדיות חוקקתם חוק שהוא בלתי חוקי. אני משוכנע שכל מי שהרים את היד, בנבכי ליבו התבייש על הרמת היד. הסתכל ימינה, הסתכל שמאלה, שמא המצלמות במליאה לא יתפסו אותו. והינה בא החוק הזה לבג"ץ, איך אמר אריה דרעי: אין טעם ללכת, התוצאות ברורות. לא אמרת את זה כאשר הגשתם בג"ץ או הגישו בג"ץ כנגד ראש הממשלה על היציאה לנבצרות. לא אמרתם את זה. חיכיתם למוצא פיהם של 11 שופטים, הייתם שם כולכם. שלחתם מי מטעמכם כדי שיטען כנגד, וזה בסדר, כי ככה עובדת דמוקרטיה. אבל היום לא שלחתם טוען, והכי חמור – אתם מוסיפים חטא על פשע, חטא על עוון, כאשר אתם אומרים: התוצאות ידועות מראש. אתם יודעים למה התוצאות ידועות מראש? כי זה חוק בלתי חוקתי, זה חוק לא חוקי. אי-אפשר להפלות בין מעצר למעצר. ומה יקרה אם אני איראה כמו מישהו ממאה שערים, לצורך העניין? גם אותי לא יעצרו. מופרעות. פשוט מופרעות. מכיוון שאתם יודעים את התוצאות מראש, ומכיוון שכל החוק הזה חוקק כמתנה לחרדים, כמשהו שהם יוכלו להגיד לבוחרים שלהם – הרי הם רימו את הבוחרים שלהם. זה היה ברור שאי-אפשר לעשות איפה ואיפה, חוק לא יכול להבדיל בין דם לדם, בין אדם לאדם, בין עדה לעדה. אבל לכם שום דבר לא חשוב ולא אכפת, הכול כשר, גם החוק המופרע הזה היה חוק כשר. זה לא נורמלי, זה לא הגיוני במדינה דמוקרטית, אבל לאט-לאט לקחתם את המדינה הזאת למקום לא נורמלי. הבחירות בפתח. אתם תלכו הביתה. אנחנו נתקן. מלחמת טבח 7 באוקטובר תצטרך לשלם. תודה רבה.

היו"ר אכרם חסון:

תודה רבה. להצעת החוק לא הוגשו בקשות רשות דיבור, ולכן נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 162), התשפ"ו–2026. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד סעיפים 1–2 – 7 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו.

היו"ר אכרם חסון:

בעד – שבעה, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת החוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 162), התשפ"ו–2026. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד החוק – 6 נגד – אין נמנעים – אין חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 162), התשפ"ו–2026, נתקבל.

היו"ר אכרם חסון:

בעד – שישה, אין נמנעים ואין מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 162), התשפ"ו–2026, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים.

היו"ר אכרם חסון:

כעת נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 168), התשפ"ו–2026, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת ארז מלול להציג את הצעת החוק. בבקשה.

ארז מלול (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 168), התשפ"ו–2026, לקריאה השנייה והשלישית. סעיף 6(ה) לחוק תכנון ובנייה, התשכ"ה–1965, קובע הוראות לעניין ועדת משנה של המועצה הארצית, שנתונות לה כל הסמכויות של הוועדה המחוזית לעניין תוכנית מפורטת שעיקרה שינוי ייעוד מתעסוקה למגורים או הוספת שימוש מגורים במגרשים המיועדים לתעסוקה, ואשר ניתן להגיש אליה תוכניות עד ליום 31 בדצמבר 2026. כדי לאפשר ניצול יעיל של שטחים המיועדים לייעודי קרקע שקיים בהם עודף היצע ולכן אינם ממומשים, מוצע להרחיב את סמכויותיה של ועדת המשנה, ולתת לה את כל הסמכויות של הוועדה המחוזית גם לעניין תוכניות מפורטות שעיקרן שינוי ייעוד, מייעוד של מסחר לייעוד מגורים או הוספת שימוש מגורים במגרשים המיועדים למסחר. הצעת החוק הממשלתית ביקשה גם להאריך את המועד שעד אליו ניתן להגיש תוכניות לוועדת המשנה בארבע שנים נוספות, עד ליום 31 בדצמבר 2030. לאחר שהוועדה בחנה את הצורך בהמשך פעילות ועדת המשנה, הוחלט כי המועד יוארך בשלוש שנים נוספות בלבד, עד יום 31 בדצמבר 2029. כמו כן, על מנת לפקח על פעילות ועדת המשנה ולוודא כי היא מממשת את תכליתה, הוסיפה הוועדה חובת דיווח של שר הפנים לוועדת הפנים והגנת הסביבה מדי שנה על פעילות ועדת המשנה ובכלל זה על מספר התוכניות שאושרו והיקף יחידות הדיור שנוספו והשטח למסחר ותעסוקה שנוסף או נגרע. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות, ואני מבקש כי הכנסת תדחה אותן ותאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח המוצע על ידי הוועדה. והזכיר פה חבר הכנסת מיקי לוי, למה לא הופיעו היום בבג"ץ. אתה באמת שואל את זה?

מיקי לוי (יש עתיד):

בוודאי.

ארז מלול (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה):

זה – למה, בג"ץ - - -

מיקי לוי (יש עתיד):

אהה, זה מכור?

ארז מלול (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה):

מכור שבג"ץ מבטל חוק אחרי חוק, מבטל חוק-יסוד - -

מיקי לוי (יש עתיד):

לא מתאים לך, ארז. אתה מכיר את חוק המעצרים.

ארז מלול (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה):

- - הוא נוטה לצד אחד.

מיקי לוי (יש עתיד):

ארז, אתה מכיר את חוק המעצרים. זה חוק הזוי, לא חוקי.

ארז מלול (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה):

עילת הסבירות, כל החוקים שהוא מבטל. היה פה – הכנסת אמרה את דברה בבחירת מבקר המדינה – פסל את זה בהינף יד בלי שום עילה חוקית. תשמע את המשפטנים הבכירים.

מיקי לוי (יש עתיד):

בחייאת ארז, אני מתפלא עליך.

ארז מלול (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה):

חבל על הכסף של העורך דין.

מיקי לוי (יש עתיד):

בחירה לא חוקית. הבחירה לא חוקית.

ארז מלול (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה):

התוצאה ידועה מראש.

מיקי לוי (יש עתיד):

בחירה הזויה למבקר המדינה. בחירה עבריינית. על מה אתה מדבר?

ארז מלול (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה):

התוצאה ידועה. אין מי שרמס את הכנסת כמו בג"ץ בקדנציה הזאת.

מיקי לוי (יש עתיד):

אני לא מאמין, אני לא מאמין.

ארז מלול (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה):

יש לי כבוד לבג"ץ, ואנחנו צריכים בג"ץ, אבל בג"ץ אובססיבי.

מיקי לוי (יש עתיד):

ארז, חוק המעצרים לשלושה חודשים הוא חוקי?

ארז מלול (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה):

בוודאי חוקי. הכנסת חוקקה, חוקי - - -

מיקי לוי (יש עתיד):

אז למה לא חוקקתם אותו שייכנס לספר החוקים? למה בהוראת שעה? כי פחדתם. אתם חבורה של פחדנים.

ארז מלול (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה):

הבג"ץ עובד ביחד – האופוזיציה האמיתית זה לא אתם, זה הבג"ץ לממשלה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אוי, נו, באמת.

ארז מלול (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה):

מההתחלה הם פסלו חוק אחרי חוק, הם סנדלו את הממשלה, צו מניעה – כל חוק.

מיקי לוי (יש עתיד):

עזוב אותך. אוי אוי אוי, מסכנים.

ארז מלול (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה):

באיזו מדינה דמוקרטית הרשות השופטת רומסת את הרשות המחוקקת, רומסת את נבחרי הציבור - -

מיקי לוי (יש עתיד):

לא היה בג"ץ שנתן לממשלת ישראל מה שהבג"ץ הזה נתן.

ארז מלול (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה):

- - רומסת את הציבור שבחר בנו, הציבור שבחר בנו. ירד האמון בקדנציה הזאת במערכת המשפט – ותבדוק את מה שאני אומר - -

מיקי לוי (יש עתיד):

לא ייאמן.

ארז מלול (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה):

- - ירד בעשרות אחוזים.

מיקי לוי (יש עתיד):

אני לא מאמין למה שאתה אומר.

ארז מלול (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה):

תשאל, תבדוק.

מיקי לוי (יש עתיד):

בחייאת דינכ, זה גבורה של משתמטים.

ארז מלול (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה):

אני מוכן להתערב איתך על זה. ירד האמון במערכת המשפט בגלל כל הפסיקות האלה. מה הם עשו עם הפצ"רית? מה הם עשו עם כל זה? רק הגנו עליה ועזרו לה להתחמק מעונש. החוק הזה – זו הוראת שעה, זה לא שביטלו את כל הסנקציות. רוב הסנקציות נשארות – רק המעצרים, שלא תורמים כלום, הם רק עושים נזק.

מיקי לוי (יש עתיד):

- - - תשאל את היושב-ראש, התגייס אדוני?

ארז מלול (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה):

אמרנו, כמו שעכשיו אי-אפשר לחוקק חוק גיוס, אז עד אחרי הבחירות – להרגיע. יש פה גם מטרה חברתית, מטרה לאומית, לאחד את העם, להוריד את השסע. המעצרים רק תורמים לקיצוניות בחברה, גם שלכם וגם שלנו, זה מה שזה תורם. לצבא זה לא תורם כלום, אז למה? למה? בבג"ץ, שופט אחד בהינף יד עושה צו ביניים. עזוב, אנחנו עוד בעזרת השם נתקן גם את מערכת המשפט, ובעזרת השם נחזיר את האמון בבית המשפט העליון, אני מבטיח לך.

היו"ר אכרם חסון:

תודה רבה. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצות יש עתיד וכחול לבן – המחנה הממלכתי. אני כעת מזמין את חבר הכנסת איתן גינזבורג, יש לך עד חמש דקות.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת מלול, היום, בפעם השנייה בחודש האחרון, דלתות בניין חדשות 12 נופצו והונח מכתב איומים ברצח בנוסח הבא: "בפעם הבאה הלבנה תהיה מכוונת לאחד או אחת מהראשים שלכם - - - התייחסו למכתב בכובד ראש, חבל - - - בסוף מישהו ימות". אדוני היושב-ראש, זה מפריע לי - - -

היו"ר אכרם חסון:

חברי הכנסת רוטמן, מיקי לוי, אתם מפריעים, בבקשה.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

זה כמובן אחרי שנופצו גם דלתות מערכת עיתון הארץ ורוססו כתובות גרפיטי בנוסחים דומים ליד בניין חדשות 13. מה עצוב בכל האירוע הזה? שאף אחד כבר לא מתפלא. אף אחד לא נזעק. זו הפכה לסוג של נורמה מחרידה של ביזוי אנשי תקשורת, כינויים בשמות גנאי, השוואת ערוצים ישראלים לערוצי תעמולה של אויבינו, ממש התרת דמם של עיתונאים ישראלים. אם היינו חושבים שהממשלה תגנה את זה, ששר התקשורת יזדעק ויצא להגנת התקשורת החופשית במדינתו – זה אולי יכול היה לקרות במדינה עם ממשלה נורמלית. אבל הממשלה, הממשלה הנוכחית, היא זו שמכנה, מבזה, מגחיכה, משווה לאויבינו ומתירה את דמם של העיתונאים שלנו. "ערוצי התבהלה", מכנה אותם ראש הממשלה. "אל-ג'זירה", מכנה אותם השרה מאי גולן, שלא לדבר על שר התקשורת, שמעבר לשלל הכינויים שהוא הגדיל ואמר, הוא גם הזדרז לחוקק חוקים נגד התקשורת החופשית ואפילו השווה אותם לחרקים שהוא מועך עם קלסר בסרטון שהעלה לרשת. והכול בשביל מה? הכול בשביל להראות לבייס. כדי לשלהב את הציבור זה נגד זה, ליצור פילוג ושנאה: אנחנו והם, הטובים והרעים, הלאומיים והאויבים, עוכרי ישראל. וזו התקשורת, בג"ץ, היועצת המשפטית – סליחה, כל היועצים המשפטיים, גם של הכנסת. בכלל, הפקידים – הרי יש פה גם דיפ סטייט, מדינה בתוך מדינה. וזה מגיע מהראש, חבריי חברי הכנסת, זו לא פליטת פה פה או שם, זו מדיניות, מדיניות מוכתבת מראש מפלגת השלטון. אז לא, לא מתפלאים מהמצב. בעיקר עצובים, מוטרדים וחוששים שהלבנה הבאה באמת תפגע בראשו של עיתונאי שדיווח על אירוע שלמישהו שם בממשלה לא בא בטוב. זה יכול לקרות מחר בבוקר, זה יכול לקרות גם עוד היום, ראינו איך מילים הורגות בהיסטוריה שלנו. עיתונאי ערוץ 12 נרצח – תחשבו על הכותרת הזאת, חברי הקואליציה. תבינו שהיא מציאותית לחלוטין, וכשזה יקרה, תיזכרו בתשתית שאתם יצרתם כאן במדינה, באדמה החרוכה שהותרתם אחריכם. אני מקווה שאנחנו עוד נתקן את כל הנזק שעשיתם, ונביא לעם הזה – נביא לעם ישראל תקווה למציאות טובה יותר. תודה רבה, אדוני. תודה רבה.

היו"ר אכרם חסון:

תודה רבה. להצעת החוק הוגשו גם בקשות רשות דיבור של סיעות ישראל ביתנו והעבודה. שרון ניר – אינה נוכחת. נעבור להצבעה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 168), התשפ"ו–2026. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד סעיף 1 – 8 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל.

היו"ר אכרם חסון:

בעד – שמונה, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 168), התשפ"ו–2026. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד החוק – 11 נגד – אין נמנעים – אין חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 168), התשפ"ו–2026, נתקבל.

היו"ר אכרם חסון:

בעד – 11, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 168), התשפ"ו–2026, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים.

היו"ר אכרם חסון:

הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיע לכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת, מסקנות הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בעקבות דיון בהצעה לסדר-היום של חברת הכנסת עדי עזוז בנושא: אימהות וקריירה – פערי השכר בין נשים לגברים בישראל ובייחוד על רקע מצבי החירום; בעקבות דיון בהצעה לסדר-היום של חברת הכנסת עדי עזוז בנושא: ההשלכות המגדריות של מבצע שאגת הארי והצורך במענה מיידי. ברשות יושב-ראש הישיבה אני מתכבד להודיעכם כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (הארכת הוראת שעה) (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026, שהחזירה הוועדה לביטחון לאומי. תודה.

היו"ר אכרם חסון:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (הארכת הוראות שעה) (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת צביקה פוגל, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, להציג את הצעת החוק, בבקשה.

צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי):

תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, אני מבקש היום את תמיכת הבית בהארכת הוראת שעה הנוגעת למצב החירום הכליאתי. זו אינה הצעת חוק אידיאולוגית, זו הצעה שנולדה מתוך מציאות ביטחונית חסרת תקדים, ומתוך אחריות פשוטה לביטחון אזרחי מדינת ישראל. מאז 7 באוקטובר מדינת ישראל מתמודדת עם מלחמה מתמשכת בכמה חזיתות. לצד הלחימה בשטח, מתנהלת גם מערכה יום-יומית בתוך בתי הסוהר, ואני מקווה שכולנו מודים ללוחמי הכליאה על הלחימה היום-יומית הזאת. אלפי עצורים ואסירים ביטחוניים נוספו למערכת הכליאה בתוך זמן קצר, ומערכת שנבנתה – אני אומר את זה פעם נוספת: מערכת שנבנתה לשגרה נדרשת כיום להתמודד עם מציאות של חירום. כולנו היינו רוצים לראות מתקני כליאה חדשים מוקמים בן-לילה. אבל המציאות הזו אינה אפשרית. בינוי לוקח שנים; אתגרי הביטחון אינם יכולים להמתין עד לסיום עבודות הבנייה. לכן, הוראת השעה היא הגשר ההכרחי בין צורכי ההווה לבין הפתרונות ארוכי הטווח. חשוב לומר, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בצורה הברורה ביותר, אין כאן ויתור על שלטון החוק, ואין כאן פגיעה שרירותית בזכויות אדם – דנו בזה גם ארוכות בדיון אצלי היום בוועדה – יש כאן איזון הכרחי בין זכויות הפרט לבין חובתה הראשונה של המדינה להגן על חיי אזרחיה ועל ביטחון אנשיה. האחריות שלנו היא לדאוג שקודם כול יהיה מקום להחזיק את מי שמסכן את הציבור; את מי שביצע עבירות פליליות או עבירות טרור, ואת מי שפגע בביטחון המדינה. לצד זאת, חבריי חברי הכנסת, אסור להתעלם מהמשמעות המבצעית. כאשר שירות בתי הסוהר נאלץ להתמודד עם תפוסה חריגה ללא הכלים המתאימים, נפגעת יכולתו לשמור על הסדר, למנוע חיכוך, להגן על לוחמי הכליאה ולהמשיך לבצע את משימותיו. מי שמכיר את המציאות – ואני מכיר אותה היטב – מבין שהעומס הזה אינו מספר על דף, הוא אתגר ביטחוני של ממש. הוועדה לביטחון לאומי בראשותי לא הסתפקה באישור ההארכה. קיימנו במהלך שלוש השנים האחרונות, אדוני היושב-ראש, שורה של דיונים כדי לבחון גם פתרונות נוספים. האצת הבינוי, הרחבת חלופות מתאימות לאסירים פליליים שאינם מסוכנים, ושיפור היכולת המבצעית של שירות בתי הסוהר. אלפי תקנים נוספו לשירות בתי הסוהר, חלק לא קטן מהם גם כבר אוישו, אבל כל אלה אינם מייתרים את הצורך בהארכת הוראת שעה. להפך – הם מדגישים שהיא עדיין חיונית. אני מבקש להזכיר לכל מי שיצביע פה בסופו של דבר, הוראת שעה כשמה כן היא: הוראת שעה. הכנסת אינה מוותרת על הפיקוח שלה, היא מחייבת את הממשלה לחזור אלינו, לדווח, להצדיק ולהוכיח שהצורך עדיין קיים. זהו בדיוק האיזון הנכון בין מתן כלים לרשויות הביטחון לבין פיקוח פרלמנטרי הדוק. חבריי, האחריות שלנו אינה נמדדת רק בהחלטות שנוח לקבל, היא נמדדת ביכולת שלנו לקבל את ההחלטות הנכונות, גם כשהן מורכבות. הארכת הוראת השעה אינה פתרון מושלם, אבל היא הפתרון ההכרחי בעת הזו. אני קורא לכל חברי הבית – מהקואליציה ומהאופוזיציה כאחת – להניח לרגע את הפומפוזיות הפוליטית, להביט במציאות כפי שהיא, ולהצביע בעד ביטחונם של אזרחי ישראל, בעד ביטחונם של לוחמי הכליאה ובעד מתן הכלים הדרושים למדינה להתמודד עם אתגרי התקופה. אני רוצה לנצל את ההזדמנות, אדוני היושב-ראש, להודות להנהלת הוועדה בראשות הגברת לאה גופר, לצוות הייעוץ המשפטי בראשות עורך דין מירי פרנקל שור, שבמהלך כמעט ארבע שנים שחלפו אפשרו לוועדה בראשותי להוביל תהליכי חקיקה, ולקיים דיונים מקצועיים ומשמעותיים. זו הייתה זכות גדולה לנו, לכל חברי הוועדה, להיות שותפים בעת הזו עם אנשים נפלאים שכמותם. באותה הזדמנות, מכיוון שאני לא יודע מתי הפעם הבאה שבה אהיה פה על הפודיום, תודה רבה לכל עובדי הכנסת, למשמר הכנסת ולשאר העוסקים במלאכה החשובה כל כך פה. לא רבים מודעים לפעילותכם, מעטים מדי מוקירים אותה, אבל אני, בשם ח"כים רבים, חייב לומר לכם תודה שנתתם לנו לאורך כל הקדנציה את הכלים ואת התמיכה לעשות טוב לאזרחי ותושבי מדינת ישראל. כמה טוב שאתם פה. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות, אבקש מחברי הכנסת לדחות אותן ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית, תודה.

היו"ר אכרם חסון:

תודה רבה. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצת העבודה. אני מזמין כעת את חבר הכנסת גלעד קריב לדבר בשם הסיעה.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר – אני מקפיד, במקרה של רוב השרים – אדוני השר. ראשית, חברי הכנסת צביקה פוגל, יושב-ראש הוועדה שהציג את החוק, בצניעותו, לא בירך מעל הדוכן את נכדיו שביציע, כי הוא אדם צנוע, אז אני אעשה את זה. ברוכים הבאים, בני משפחת פוגל ונכדיו של חבר הכנסת צביקה פוגל, הבן והכלה. אני חייב לציין שמי שצפה בדיוני הוועדה לביטחון לאומי ראה שחבר הכנסת פוגל חידש חידוש פרלמנטרי. כשרוצים שהאופוזיציה לא תעשה פיליבסטר מזמינים נכדים, ואז, מול נכדים אי-אפשר לעמוד, אז מקצרים את הדיון. תרגיל פרלמנטרי.

מיקי לוי (יש עתיד):

אז קבל גם את ינאי ויהונתן, נכדיי שביציע, עם רעייתי.

גלעד קריב (העבודה):

אז גם חבר הכנסת מיקי לוי הביא את נכדיו, אז בכלל אנחנו בעונת הסבים והסבתות, אין מה לעשות. אז ברוכים הבאים, כל הנכדים והנכדות, למשכן הכנסת. זה באמת מחייב אותנו להוריד איזשהו מפלס בדברינו. ראו, מכובדיי, לא בכדי כאשר עלה לדוכן עמיתי, חבר הכנסת צביקה פוגל, הוא הציג את הסדר החוק, אבל לא הציג את המספרים. אני חושב שבין אם אנחנו תומכים בהצעת החוק, בין אם אנחנו מתנגדים לה, בין אם אנחנו נמנעים, לנגד עינינו צריכים להיות מספרים, המספרים כאן חשובים. מאז תחילת המלחמה מצבת האסירים והעצורים במדינת ישראל עלתה בעשרות אחוזים. מ-16,000 אסירים ועצורים במתקני השב"ס, ל-23,000 – מספר חסר תקדים. אכן, רוב העלייה מגיעה כתוצאה מהעלייה במספרם של האסירים והעצורים הביטחוניים, אבל היום, לבקשתנו, השב"ס גם הביא את הנתון הדי מדהים, שבתקופה הזו, שבה יש משבר חירום כליאתי ישנה גם עלייה של 2,500 איש במספר האסירים והעצורים הפליליים במדינת ישראל. כמה אנחנו מדברים על שינוי במדיניות הענישה הפלילית, שמטרתה לצמצם את המאסר, להעצים חלופות מאסר, והינה, בעיצומו של משבר כליאה, המערכות כולן – חטיבת התביעות של המשטרה, אגף החקירות, הפרקליטות, בתי המשפט, שב"ס, משרד המשפטים, משרד הבל"מ – לא נתנו את דעתם על העובדה שיש עלייה תלולה במספר האסירים והעצורים הפליליים. המספר הבא: 40% מהאסירים הפליליים במדינת ישראל לא זוכים לתנאי המחיה המינימליים שמוגדרים בחוק ובפסיקה. למעלה מ-90% מהאסירים הביטחוניים לא זוכים לתנאי מחיה הולמים ובסיסיים. דרך אגב, למעלה מ-3,000 מהאסירים הביטחוניים הם לא אסירים, הם עצורים מינהליים, אנשים שאפילו לא הורשעו, שלא התנהל בעניינם הליך משפטי פלילי. הדעת והמוסר מחייבים שעם אנשים שלא הורשעו אתה עוד יותר מחמיר בתנאי כליאה – אצלנו הכול הפוך. 90% ומעלה מהאסירים הביטחוניים במדינת ישראל לא עם תנאי כליאה הולמים. בואו נתרגם את זה למספרים: 1,700 אסירים פליליים – אני מדגיש, אסירים פליליים, לא ביטחוניים – ישנים על הרצפה. לא חודשיים, לא שלושה; שלוש שנים. שלוש שנים אנחנו במציאות שקרוב ל-2,000 אנשים שהורשעו בבתי משפט ישראליים ומרצים עונש מאסר ישנים על הרצפה. שלא לדבר על המשמעות של הצפיפות בתוך התא, של היכולת להקפיד בתנאי תברואה, בתנאי סניטציה בתוך התא. אלה המספרים. שטחים ציבוריים, שגם ככה הם מינימליים בבתי הכלא בישראל, הוסבו לאזורי כליאה. מה המשמעות שאין שטח ציבורי שבו האסירים יכולים ללמוד או לעבוד או להסתובב? בתי הסוהר במדינת ישראל הפכו להיות סיר לחץ, וליתר דיוק – חבית נפץ. ולמה אנחנו מחכים? לקצר חשמלי באחד מבתי הסוהר שנבנו עוד בתקופת המנדט? לשרפה שבגלל הצפיפות לא יהיה ניתן במהלכה לחלץ לא אסירים ולא סוהרי כליאה? אנחנו צריכים אסון מירון בתוך בתי הכלא ואז נתעורר? מה אנחנו צריכים? מגפה באחד ממתקני הכליאה, ושלבתי החולים ברחבי הארץ יובלו עשרות ומאות אסירים כי בכל השב"ס יש רק 85 מיטות אשפוז? 90 ומשהו, לא 85. הם אמרו 90 – לא משנה, 100 מיטות אשפוז. אז צריך התפרצות של מגפה בגלל תנאי סניטציה, ומאות מיטות בבתי החולים יאוישו באסירים? מה אנחנו צריכים, אירוע של אלימות? של מרד אסירים? של לקיחת לוחמי כליאה כבני ערובה? הינה, אני אומר את זה כאן לפרוטוקול: אם המגמה הנוכחית בבתי הסוהר במדינת ישראל תימשך – זה מה שיקרה. אל תאמרו שהכתובת לא על הקיר. עכשיו, אומרים לנו – עושים מאמצים, בונים בתי סוהר. מי יתקע לידנו שהמקומות החדשים יבואו במקום המקומות הישנים? מישהו הודיע שהולכים לסגור את המתקנים הישנים? אני אומר לכם, כל מיטה שעכשיו יוסיפו – לא מיטה, כל תא, אין מיטות – כל תא שיוסיפו בבתי הכלא, תחת המדיניות הנוכחית של כל המערכת, אבל בטח בעידן של הממשלה הזאת, כל תא יתמלא בעוד אסירים. היד קלה על ההדק. אז אומרים לנו – בונים. אז במקום 23,000 אסירים, יהיו לנו 30,000. זה מה שיקרה. כל ההישג הדרמטי של עשרות השנים האחרונות, של לעבור לעידן שבו יש תנאי מחיה מינימליים בכלא, כל הדבר הזה עתיד להימחק, כל ההישג החוקתי הזה. כי המצב שמוגדר כמצב חירום נורמל לחלוטין שלוש שנים. תחת הממשלה הזו יורידו את מספר המעצרים המינהליים ביהודה ושומרון? מה אנחנו מדברים? יש פה שר שאם זה היה תלוי בו היו עוד 20,000 עצורים מינהליים. כל הזמן מדברים פה על החמרת ענישה, החמרת ענישה בכל סעיף, בכל חוק. דוחות של משרד המשפטים איך מעמידים חלופות כליאה לא מיושמים. הצעות חוק שיושבות על השולחן במשרד המשפטים לא מקודמות. שמענו היום הודעה שבחורף 2024 הניחו על השולחן של יריב לוין תזכיר חוק שמטרתו לקדם חלופות מאסר בפועל במאסר בית. מרץ 2024, אבל ליריב לוין יש דברים יותר חשובים. מה אכפת לו ש-1,700 אסירים פליליים ישנים על הרצפה? לא מעניין אותו. מעניין אותו לתקוף את היועצת המשפטית, מעניין אותו מהפכה משטרית, מעניין אותו לא להכיר בנשיא בית המשפט העליון. מה זה אסירים שישנים על הרצפה? זה מעניין מישהו? לא את יריב לוין. אבל אז הוא יבכה על משילות – נכון, חבר הכנסת פוגל? אבל לקדם תזכיר שהמטרה שלו היא גם להגן על לוחמי הכליאה – הם הראשונים שייפגעו, לא אתה ואני, נכון? במקרה של שרפה, מרד אסירים, בני ערובה – הם ייפגעו.

היו"ר אכרם חסון:

עשר הדקות הסתיימו. אני יכול לתת לך עוד שלוש דקות.

גלעד קריב (העבודה):

לא, עוד עשר דקות. זה לא משא ומתן. אז אני אנמק את כל ההסתייגויות. אתה רוצה, אני ארד חמש, אני אעלה חמש, אני ארד חמש – מה שאתה רוצה. אני לא במשא ומתן.

מיקי לוי (יש עתיד):

לא כדאי, תן לו רצף.

קריאות:

גלעד קריב (העבודה):

לא, אני רוצה עוד עשר.

אופיר כץ (הליכוד):

אכרם.

ינון אזולאי (ש"ס):

מה הוא רוצה - - -

גלעד קריב (העבודה):

אתם רוצים שאני ארד ואני אעלה? אני ארד.

ינון אזולאי (ש"ס):

מה שאנחנו רוצים – שלא תיכנסו לכנסת הבאה.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

מה הבעיה? תן לו עשר דקות, מה הבעיה?

גלעד קריב (העבודה):

חבר'ה, הכול בסדר. הכול בנעימים.

מיקי לוי (יש עתיד):

לא הגיוני - - -

גלעד קריב (העבודה):

יש פה ארבעה נכדים ביציע, היום הכול בנעימים.

אופיר כץ (הליכוד):

הלחץ עלינו.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

ארבעה נכדים שלך?

גלעד קריב (העבודה):

לא, עדיין לא. של חבר הכנסת מיקי לוי וחבר הכנסת פוגל.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, תן לו.

גלעד קריב (העבודה):

יש ממשלת אחדות ביציע. עכשיו, כדרך אגב, אני רואה כאן את חבר הכנסת ינון אזולאי. צריך לומר שאביו של חבר הכנסת ינון אזולאי - - -

ינון אזולאי (ש"ס):

בנה את מבנה בית הסוהר הפרטי.

גלעד קריב (העבודה):

אביו של חבר הכנסת ינון אזולאי, השר דוד אזולאי, זכרו לברכה, היה מראשי המדברים בבית הזה על הסוגיה של זכויות אסירים.

ינון אזולאי (ש"ס):

נכון.

גלעד קריב (העבודה):

הוא זה שאמר שבתי הכלא הם החצר האחורית - - -

ינון אזולאי (ש"ס):

חד וחלק.

גלעד קריב (העבודה):

אבל חברה נבחנת במה קורה בחצר האחורית שלה. ומה שקורה בחצר האחורית עובר בסוף גם לחצר הקדמית.

מיקי לוי (יש עתיד):

הוא היה פוקד את משרדי ואת מחוז ירושלים כמה וכמה פעמים ביום לבדוק מה מצב האסירים ומה התנאים שלהם.

גלעד קריב (העבודה):

הינה. עכשיו, צריך לומר: אני אצביע נגד הצעת החוק הזאת לא מתוך גסות לב במשבר הכליאה, אלא כיוון ששלוש שנים – דרך אגב, למרות מאמצים כנים של יושב-ראש הוועדה, אני חושב שהוא באמת ניסה לפתור דברים. אבל המערכת הממשלתית בהובלת – ואי-אפשר להתחמק מזה, יש שני שרים שאחראים לזה – שר המשפטים ושר הבל"מ. זו האחריות שלהם. נכון? האחד אחראי למערכת המשפט ששולחת אנשים למאסר, השני אחראי לשירות בתי הסוהר. שני השרים הללו התעסקו – זה בתנינים ובסיכות של חבל תלייה, השני בהחרבת בית המשפט העליון. דברים שוליים כמו משבר הכליאה לא באמת העסיקו אותם. אם היו מעסיקים אותם – היו פתרונות, אתה יודע את זה. וכדי להוסיף חטא על פשע, צריכים אזרחי ישראל לדעת – הינה, תשמע, מיקי, כי אני לא בטוח שאתה יודע את זה: ישנו סיכום ארוך שנים בין משרד המשפטים לבין המשרד לביטחון לאומי שכל שנה ממנים 40 עובדי סנגוריה ציבורית ו-60 עובדי ייעוץ וחקיקה כמבקרים רשמיים. דרך אגב, זה סיכום שלא הושג עם הייעוץ המשפטי, מנכ"לי המשרדים בעבר סיכמו. בינואר האחרון בן גביר סירב לחתום. במאי מר קרוקודילים הסכים לחתום על מינוי של חמישה אנשי סנגוריה ציבורית ועוד 14 עובדים מייעוץ וחקיקה.

מיקי לוי (יש עתיד):

במי הוא פוגע? בכל המסכנים.

גלעד קריב (העבודה):

מטורף, מטורף. זאת אומרת, יש 2,000 אסירים על הרצפה ועכשיו הוא לא מאפשר למבקרים רשמיים להיכנס. של מי? של משרד המשפטים, של הסנגוריה הציבורית. הרי הוא פוגע בלוחמי הכליאה, לא רק באסירים. הרי ככל שלאסירים יותר מסובך, עולה גם הסיכון ללוחמי הכליאה. אז בן גביר מראה את עוצמתו, במה? בלא למנות מבקרים רשמיים. תפסתי את השר לוין פה במסדרון בשבוע האחרון, אני אומר לו: מה זה? הוא אומר: אני מזועזע מזה. סחתיין על הזעזוע.

מיקי לוי (יש עתיד):

מה הוא עשה?

גלעד קריב (העבודה):

מה עשית? למה לא דפקת על השולחן? זה לא חשוב, המבקרים הרשמיים של הסנגוריה הציבורית? בקיצור, תראו, חברים, החוק הזה הוא חוק הכרחי מצד אחד; מצד שני, הוא חוק שהופך את מתקני הכליאה במדינת ישראל למתקנים שהסטנדרט שלהם הוא סטנדרט של מדינת עולם שלישי לא דמוקרטית. אם הייתי רואה מגמה אמיתית של שני השרים האחראים לפתור את זה, הייתי אומר: טוב, קשה המצב, אבל אנחנו לפחות במגמת שיפור. מגמת השיפור מזערית, והשר בן גביר מונע פיקוח פרלמנטרי ופיקוח ממשלתי על המצב בבתי הכלא, ולכן אני אתנגד. עכשיו, אדוני, בחמש הדקות שנשארו לי, עוד שני עניינים. רבים מהדוברים שדיברו היום עמדו על העובדה ששרים לא גינו את מעשה הוונדליזם ואת מכתב האיום שהופנה היום נגד חברת החדשות של ערוץ 12 ועיתונאיה. ואני חייב לומר, אני מתפלא שאתם מתפלאים. הקול קולו של השר קרעי, והידיים הן ידי החוליגן התורן. במשך חודשים, ליתר דיוק ארבע שנים, עומד כאן שר התקשורת ומסית, מטנף, משקר, מתיר את הדם, מתיר את הדם של אזרחי ישראל. גיא פלג, העיתונאי, הסתובב עם מאבטח ששכרו לו מחברת החדשות, בן גביר שלח את המשטרה לעכב את המאבטח מחוץ למשרדים של FM103. על מה אתם מדברים?

מיקי לוי (יש עתיד):

באיזו עילה?

גלעד קריב (העבודה):

צריך עילה? צריך עילה בשביל לעכב מאבטח בעידן הנוכחי של בן גביר? יש פה שר תקשורת, יש פה ראש ממשלה, יש פה חבורת שופרות סדוקים, שמתירים את דמם של אנשי התקשורת בישראל – לא ביקורת אלא התרת דם – אז אני מצפה מהם לגינויים? אתם הרי חייכתם כשראיתם את הדלת המנופצת של ערוץ 12. אז אנחנו לא צריכים את הגינויים שלכם, אנחנו צריכים להחליף אתכם, וזה מה שנעשה. זה מה שנעשה באוקטובר, כי הממשלה הזו והקואליציה הזו הן ממשלת דמים וקואליציית דמים. וגם כאן זה עניין של מספרים, לא עניין של אידיאולוגיה. מספרים – ברחובות, בכבישים, בבתי העסקים, בגבולות. ממשלת דמים. אחרי שאמרנו את זה, אי-אפשר לסיים את הדברים בלי להתייחס לנסיעתו של ראש הממשלה נתניהו לוושינגטון ולכל מה שקורה מעבר לקו הירוק. תראו, בימים רגילים, גם חברי האופוזיציה צריכים לאחל לראש ממשלה בהצלחה בנסיעה מדינית שלו. אבל אין כאן כל נסיעה מדינית. הנסיעה הזו היא נסיעה פוליטית גרידא של מנהיג כושל, שערער וסדק את מערכת היחסים האסטרטגית של מדינת ישראל לא רק עם כל מדינות אירופה אלא גם עם ארצות הברית, תחת ממשל רפובליקני בוושינגטון. נתניהו, שהציג את עצמו כל השנים כליגה אחרת מדינית, דרדר את המעמד של מדינת ישראל במסדרונות השלטון האמריקני. מעולם סגן נשיא אמריקני, רפובליקני או דמוקרט, לא דיבר על ממשלת ישראל כמו סגן הנשיא הנוכחי. כולכם ראיתם מה אמר אתמול הנשיא טראמפ ב-Air Force 1, עד כמה הוא סופר את ראש ממשלת ישראל. נתניהו הפך לקבצן שמקבץ נדבות מנשיא ארצות הברית – קבל אותי לפגישה, תעשה לי טובה. איזו בושה, איזה ביזיון. האיש הזה מסכן את הביטחון הלאומי של מדינת ישראל. מתי נתעורר? מתי נישיר מבט למציאות? מתי גם אנשי הקואליציה יבינו שאנחנו נמצאים במצב קטסטרופלי בזירה הבין-לאומית עם הטובה שבידידותינו? אז יושבים פה חצי משרי הממשלה וכל היום מצטטים את הפסוק: עם לבדד ישכון, עם לבדד ישכון. טיפשים ואווילים. איזה עם לבדד ישכון? איזה עם לבדד ישכון כשאנחנו מוקפים גם באויבים שמבקשים את רעתנו? וכדי להוסיף חטא על פשע, נתניהו, שידיו כבולות – בדרום לבנון, בסוריה, בעזה – הרי האיש חיסל את חופש הפעולה של מדינת ישראל. מול איראן – כל פעולה היום צריכה חותמת אישור של הממשל האמריקני. זה מעולם לא היה. אז נשאר לו אזור אחד שבו הוא יכול להצית אש ולהבעיר אש לקראת הבחירות – ביהודה ושומרון. אז האיש עסוק ביחד עם השותפים הקיצוניים שלנו בלהביא אותנו אל עבר אינתיפאדה שלישית, בהתעלמות מוחלטת מאלימות לאומנית קיצונית וגם במהלכים להקרסת הרשות הפלסטינית. עוד פעם, ובזה אני מסיים. נתניהו הכושל, אחרי 7 באוקטובר, ממשיך לאחוז במדיניות של חמאס הוא נכס וכל השאר הוא נטל. ראש ממשלה כזה צריך להיזרק לספסלי האופוזיציה, ואת זה אנחנו נעשה בעוד שלושה חודשים פחות יום אחד. תודה רבה, אדוני.

היו"ר אכרם חסון:

תודה רבה. חבר הכנסת קריב. אני רוצה גם להתייחס לדבריך. ללא כל ספק, 23,000 אסירים במדינת ישראל זו מכה קשה מאוד למדינה קטנה. אני רוצה להגיד לך שאני הייתי מורה בשירות בתי הסוהר בשנת 1983, המצב היה עוד יותר גרוע. לפני שלושה חודשים סיירתי במחוז הצפון עם מפקד המחוז, שעושה עבודת קודש, שמוליק לביא.

גלעד קריב (העבודה):

נכון.

היו"ר אכרם חסון:

באמת. והוא סיפר לי. אבל חשוב לי גם לציין נתון שאולי לא היה אצלך.

גלעד קריב (העבודה):

היו"ר אכרם חסון:

80% מהאסירים הם מהמגזר הערבי, זאת אומרת, אם יש לנו כל כך הרבה תיקים פליליים, סימן שאנחנו חברה אלימה. ולכן, אני אמרתי לפני כמה שנים כאן, אנחנו חייבים להשקיע בחינוך כדי לשנות את המצב.

גלעד קריב (העבודה):

מסכים איתך.

היו"ר אכרם חסון:

לפי דעתי, אם אנחנו נשקיע בחינוך, יהיה לנו מצב יותר טוב גם בבתי סוהר. אפשר לשקם אסירים ולהחזיר אותם, במקום ש-60%, לפי מה שאמרה השופטת דורנר, מאלה שנכנסים לכלא חוזרים עוד פעם להיות עבריינים ונכנסים לכלא שוב.

גלעד קריב (העבודה):

מסכים איתך לחלוטין.

היו"ר אכרם חסון:

אז תודה רבה. להצעת החוק הוגשו גם בקשות רשות דיבור של סיעת חד"ש-תע"ל. ישנו מישהו כאן? אין. אז ברשותכם.

אופיר כץ (הליכוד):

רגע, הוא רוצה להצביע על חמש הסתייגויות.

היו"ר אכרם חסון:

עכשיו?

גלעד קריב (העבודה):

אני אוריד את רוב ההסתייגויות. אנחנו נצביע - - -

היו"ר אכרם חסון:

בבקשה.

גלעד קריב (העבודה):

הסתייגות מס' 1 לסעיף 1.

היו"ר אכרם חסון:

הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההסתייגות – 2 נגד – 7 נמנעים – אין הסתייגות 1 לא נתקבלה.

היו"ר אכרם חסון:

בעד ההסתייגות – שניים, נגד – שבעה, אין נמנעים. אני קובע שתוצאות ההצבעה הן נגד ההסתייגות. ההסתייגות נפלה.

גלעד קריב (העבודה):

הסתייגות מס' 9.

היו"ר אכרם חסון:

אני חייב לציין, כל הסתייגות שאנחנו לא מצביעים עליה – היא מוסרת. אוקיי, אז כעת אנחנו מצביעים על הסתייגות מס' 9. הצבעה מס' 10 בעד ההסתייגות – 2 נגד – 8 נמנעים – אין הסתייגות 9 לא נתקבלה.

היו"ר אכרם חסון:

בעד – שניים, נגד – שמונה, אין נמנעים. אני קובע שההסתייגות נפלה.

גלעד קריב (העבודה):

ההסתייגות הבאה, על סעיף 2.

היו"ר אכרם חסון:

קודם כול אנחנו מצביעים על סעיף 1 כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 11 בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 8 נגד – 1 נמנעים – אין סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל.

היו"ר אכרם חסון:

בעד – שמונה, נגד – אחד, אין נמנעים. אני קובע שסעיף 1, כנוסח הוועדה, עבר. הסתייגות 11, לסעיף 2. הצבעה מס' 12 בעד ההסתייגות – 2 נגד – 8 נמנעים – אין הסתייגות 11 לא נתקבלה.

היו"ר אכרם חסון:

בעד – שניים, נגד – שמונה, אין נמנעים. ההסתייגות נפלה.

גלעד קריב (העבודה):

הסתייגות 12 לאותו סעיף.

היו"ר אכרם חסון:

הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד ההסתייגות – 2 נגד – 8 נמנעים – אין הסתייגות 12 לא נתקבלה.

היו"ר אכרם חסון:

בעד – שניים, נגד – שמונה, אין נמנעים. ההסתייגות נפלה. אנחנו נצביע כעת על סעיפים 2 ו-3 כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 14 בעד סעיפים 2–3, כהצעת הוועדה – 7 נגד – 1 נמנעים – 1 סעיפים 2–3, כהצעת הוועדה, נתקבלו.

היו"ר אכרם חסון:

בעד – שבעה, נגד – אחד, נמנע – אחד, נוכח – אחד. אני קובע כי ההצבעה על סעיפים 2 ו-3 עברה. הסתייגות אחרונה – 22. הצבעה. הצבעה מס' 15 בעד ההסתייגות – 2 נגד – 8 נמנעים – אין הסתייגות 22 לא נתקבלה.

היו"ר אכרם חסון:

בעד – שניים, נגד – שמונה, אין נמנעים, נוכח אחד. אני קובע כי ההסתייגות נפלה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית על הצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (הארכת הוראות שעה) (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026. הצבעה מס' 16 בעד החוק – 8 נגד – 1 נמנעים – אין חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (הארכת הוראות שעה) (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026, נתקבל.

היו"ר אכרם חסון:

בעד – שמונה, נגד – אחד, אין נמנעים, שני נוכחים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה, ותיכנס לספר החוקים.

היו"ר אכרם חסון:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: החלטת ועדת הכספים בדבר פיצול הצעת חוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024. אני מזמין את חבר הכנסת ינון אזולאי להציג את החלטת הוועדה בשם יושב-ראש ועדת הכספים. בבקשה, לרשותך עד עשר דקות.

ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים):

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אני כמובן מציג בשם יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי. על פי הצעת ועדת הכספים, מחליטה הכנסת לפי סעיף 84(ב) לתקנון הכנסת לאשר את החלטת הוועדה לפצל את הצעת החוק לשלוש הצעות חוק נפרדות, כך שחלק אחד מההצעה יכלול את סעיפים 1(1) ו-(2), 2, 4 ו-5. חלק שני מההצעה יכלול את סעיפים 1 (3) ו-4, וחלק שלישי מההצעה יכלול את סעיף 3. הצעת החוק נדונה בכנסת בקריאה הראשונה ביום כ"ה בסיוון התשפ"ד (1 ביולי 2024), והועברה לוועדת כספים. הצעת החוק עוסקת בכמה נושאים נפרדים: ניירות ערך מסחריים; חברות רישום כפול; קרנות נאמנות אלטרנטיביות; ופעילות של ייעוץ ושיווק השקעות כללי. מוצע לפצל את הצעת החוק לשלוש הצעות חוק נפרדות, כך שחלק אחד מההצעה יכלול את סעיפים 1(1) ו-(2), 2, 4 ו-5, שעניינם בהארכת תקופת הפירעון של ניירות ערך מסחריים ובהקמת תשתית ליצירת קרנות נאמנות אלטרנטיביות. זו בעצם הצעת החוק שאנחנו נדון עליה תכף ונצביע עליה. החלק השני יכלול את סעיף 1(3) ו-(4) להצעת החוק, שעניינו בהסדר רישום כפול של חברות הנסחרות בבורסה זרות למסחר בבורסות זרות למסחר בבורסה בישראל (חברות דואליות), והחלק השלישי מההצעה יכלול את סעיף 3 להצעת החוק, שעניינו ברגולציה לפעילות של ייעוץ ושיווק השקעות כללי. ועדת הכספים תדון תחילה בחלק הראשון, כאמור, שעניינו בניירות ערך מסחריים ובקרנות נאמנות אלטרנטיביות כדי לקדמו לקראת הקריאה השנייה והשלישית. זו הבקשה שאנחנו מבקשים בדבר הפיצול. אני רוצה רגע אחד, לפני שאני מסיים ויורד מפה – אי-אפשר שלא להתייחס היום לבית המשפט שבא לדון על מה שנקרא, חוק השירות, חוק שירות ביטחון – שם בעצם ביקשו לפסול את החוק הזה, את מה שנקרא, הקפאת המעצרים.

משה טור פז (יש עתיד):

למה לא באת?

ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים):

אני אגיד לך איפה אני חושב שהבעיה – אגב, כשאני מסתכל ואומר – כששואלים את הייעוץ המשפטי של הכנסת, כששואלים את השופט: האם יש לבטל את החוק? כן, כנראה שאין ברירה. כשהייעוץ המשפטי של הכנסת בא ואומר לבטל חוק, זה בעצם אומר: אני לא בא להגן על חברי הכנסת בכלל. יכול להיות שאולי עדיף שלא ילך גם לייצג אותנו בכנסת, שלא ייצג אותנו בבג"ץ. מבחינתי שלא ילכו לבג"ץ. אתם מכירים את הדעה שלי, אני לא מאמין במערכת המשפט. אני אומר את זה לא במוסתר, אני אומר את זה תמיד: אני לא מאמין במערכת המשפט. מה אני אעשה, הם לא נותנים לי סעד, כציבור חרדי לא נותנים לי סעד, לא יעזור כלום.

משה טור פז (יש עתיד):

בחוק המעונות גם לא נתנו לכם סעד?

ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים):

גם לא נתנו לי סעד, מה הוא עשה אז? בוא ונחזור אחורה, מה הוא עשה אז? לא, לא, לא, הוא היה באמצע שנה, ואמר, אני דוחה לכם את זה. זה מה שהוא אמר, לא נתן לי סעד, בוא. זה הדבר היחיד שקופץ לכל אחד – חוק המעונות שנתן סעד. 78 שנה המדינה קיימת – לא, רק שתבין – ואז מה אומרים? הוא נתן לכם סעד בחוק המעונות דאז. תודה רבה. זה מה שיש לו לעשות 78 שנה.

משה טור פז (יש עתיד):

ינון, במרוץ של ביבי, 11:0, גם חשבת שהוא טועה?

ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים):

אני לא נותן אמון, לא משנה מה, אף פעם לא תראה אותי שם, אני לא הולך. פעם אחת הייתי צריך להיות שם, ותאמין לי שברחתי משם כמי שכפאו שד. לא דיברתי, לא רוצה, לא נמצא, אני לא רוצה להיות שם. האמת, אני לא רוצה להגיע למקום הזה. לצערי, אני לא מרגיש שם סעד, זה לא אני – אני מייצג גם ציבור. אתה יודע מה, היום זה לא רק הציבור החרדי, זה כבר מתרחב לציבור מסורתי ולציבור ימני שלא מרגיש שם סעד, מה נעשה? מה נעשה? הם לקחו את זה היום למקום שלהם כאילו זה של אבא שלהם. הם הבוחרים, הם אלה שנבחרים, והם אלה שמחוקקים – הם עושים את הכול. אני הייתי מצפה מהכנסת – קראתי את התשובה שלהם לבג"ץ, ציטטו את דבריי שם פעמיים, אבל לא ציטטו גם את הדברים החשובים שאמרתי שם, את הדברים החשובים שאמרתי הם לא מצטטים, רק את מה שנוח להם ואת מה שאפשר להגיד, הם לוקחים רק את מה שנוח להם. אני באמת אומר לך, אני מתפלא – ומי כמוני יודע כמה טוב אני מדבר על הייעוץ המשפטי של הכנסת – אני רוצה להגיד לך שבשלוש השנים האחרונות עם כל מה שהיה, המשכתי, ואני מאמין בייעוץ המשפטי של הכנסת, אבל להגיד לך שהאמון בייעוץ המשפטי של הכנסת לא נסדק אצלי – לצערי, זה נסדק. אתה יודע למה? כי אתה יכול לבוא ולתת את הביקורת שלך, אתה יכול לבוא ולתת את הדעה שלך – אבל לא יכול להיות שתרצה בסופו של דבר להגיע למקום – אתה הולך לבג"ץ, לפחות שם שהייצוג יהיה אובייקטיבי. אתה יכול להגיד כל מיני דברים, אבל להגיד: כן, צריך לבטל את החוק – אתם צריכים להגן פה על החוקים של הכנסת לא משנה מה. תגיד שצריך לעשות תיקונים, שהיה צריך לעשות כך – אבל אני מצטט את מה שהוא אמר, משה, אני לא מצטט משהו אחר.

משה טור פז (יש עתיד):

לא, גם אמרו לך את זה.

ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים):

עם כל הכבוד, גם על זה – היו שהתלוננו ואמרו, תשמע, למשל, דין הרציפות – הרי גם על זה קיבלו תשובה בדין רציפות.

מיקי לוי (יש עתיד):

ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים):

לא, לא. מה אמרו? לא שוויוני. העיקר, הטענה הייתה: לא שוויוני. אבל, למשל, לא ציטטו שאמרתי על הלא-שוויוני שהצבא התנגד נחרצות לכל המעצרים שיהיו, לבטל את כולם – אצל החרדים אמר: אני לא יודע, יכול להיות שזה יותר, יכול להיות שזה פחות, אני לא יודע. כי אצל החרדים יש סנקציות שהן פעילות. אצל הציבור הכללי אין את הסנקציות האלה – לא משנה, מקבלים או לא מקבלים, זה לא משנה. אבל אין להם את הסנקציות האלה. ולכן, המקום הזה כן יכול לתת שוויון. 78 שנה לא עשו כלום. עכשיו כשבאים ורוצים לעשות, אז הוא אומר לך: לא, זה מה שחשוב. אומרת היועצת המשפטית – הנציג שלה, מה אומר? בזמן מלחמה לא מוסרי. תשמע, טיעון מפליא. בזמן מלחמה לא מוסרי – זה הטיעון של היועצת המשפטית על החוק הזה. אז אין בעיה. וזה מוסרי, למשל, לקחת ולראות שהמעצרים לא עוזרים לך? באים מגייסים חרדים, כמו יוסי לוי, כמו ראש ישיבות ההסדר החרדיות, ואומר לך:, תשמע, זה לא עוזר, למה אתה עושה את זה? זה בסדר, הם אומרים, אבל אף אחד לא סופר אותם, לא מצטטים אותם, לא עונים, לא שום דבר. זה רק מראה שהלכו וסימנו קודם כול את המטרה, ואמרו: טוב, עכשיו נגיע לשם. זה מה שעשו, ואני מתפלא על הייעוץ המשפטי של הכנסת, שאני מכבד אותו מאוד, ושל ועדת החוץ והביטחון, אם זה מה שהיה להם להגיד, לייצג אותנו ולהגיד: כן, צריך לבטל את החוק הזה – אני חושב שזה משבר גדול באמון, בכל אופן, שלי ושל הציבור שאני מייצג, גם בייעוץ המשפטי של הכנסת, וחבל מאוד שזה ככה.

היו"ר אכרם חסון:

תודה רבה. נעבור לדיון האישי. ראשון הדוברים, חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה, יש לך שלוש דקות.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

תודה רבה, אדוני. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הגענו לאיזשהו שלב שאפשר אולי לעשות מאזן של הישגים של הממשלה הנוכחית, מה שנקרא: לאן הגענו ופנינו לאן. אבל ההישגים נראים לי יותר כישלונות, כי כשאני מסתכלת, קודם כול, על המצב הביטחוני, אז שש זירות פתוחות: חמאס, במקום להתפרק מנשק מחדש את כוחו, מחזק את כוחו, מגייס פעילים חדשים ושוקד על התקיפה הבאה, ככל הנראה; חיזבאללה, הם בכלל יושבים להם בנחת בדאחייה, בביטחון מוחלט, כי הידיים של צה"ל קשורות; וככה החות'ים; וככה הסורים, שמהתלים בנו בכלל ומספרים שהם רוצים שלום, אבל אני לא מאמינה למילה אחת של אחמד א-שרע; יו"ש מבעבעת; ואיראן – פנינו לאן? ומה שאנחנו רואים באמת – שלוש שנים, וכל הזירות פתוחות. אבל זאת תולדה של קונספציה תבוסתנית של הממשלה הזאת, שמשלימה מדי יום ביומו עם התעצמות של טרור, ופועלת ברפיסות בהפעלת כוח, פשוט קושרת את הידיים של חיילי צה"ל. אבל גם בזירה המדינית אנחנו בפני שוקת שבורה, מפולת מדינית, אם לא שמתם לב. פרויקט גרעין אזרחי על אדמת סעודיה יצא לדרך, אופציה למכירת מטוסי F-35 לטורקים יצאה לדרך, ודעת הקהל בארצות הברית נמצאת בשפל שאין כדוגמתו. אבל ראש הממשלה מה עושה? הוא כמובן עסוק באינטרסים האישיים והביטחוניים שלו, הם מעל הכול. הם מעל המצב הביטחוני, מעל המצב המדיני, וככה מדינה שנמצאת תחת סד של איומים קיומיים מתנהלת בחסות הקואליציה הזאת. אני אגיד מעבר לכך. מה שראינו היום בבית המשפט העליון, בבג"ץ, זאת חרפה שאין כדוגמתה. זעקנו בדיונים, לאורך כל הדיונים, שאין זכות קיום לחוק שמבחין בין דם לדם ובין אדם לאדם. היום מקיר לקיר – ייעוץ משפטי של הכנסת, ייעוץ משפטי של הממשלה, כל העותרים, כולם דיברו בקול אחד על חוק שפשוט שינה את צורתו מחוק שהיה אמור לגייס לחוק פטור ממעצרים רק לחרדים, לחרדים בריאים, אגב, 100,000 במספר, שיכלו עכשיו לתת כתף לאותם אנשי מילואים שמשרתים כבר 600 ו-700 ימים. אבל הם, בחסות הקואליציה הזו, קיבלו פטור. היה ברור שזה לא יחזיק, היה ברור שאין זכות קיום לחוק כזה. אני אומרת לכם, אנחנו נחזור לשלטון, נביא את התקווה, ואת כל חוקי ההשתמטות – כי זה ההישג היחיד שאני יכולה למנות לכם – אנחנו נבטל. תודה.

היו"ר אכרם חסון:

תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי.

מיקי לוי (יש עתיד):

עלה כאן חבר הכנסת אזולאי, אדוני היושב-ראש, והלין על הייעוץ המשפטי של הכנסת. גם אני לא רואה איתם לפעמים עין בעין, בפרט בחודשים האחרונים, אבל אני מקבל את הפסיקה שלהם. העיניים שלהם לגבי חוק המעצרים הם עיניים משפטיות בלבד. הם לא יכולים להביא עמדת חבר כנסת כזה או אחר לבית המשפט העליון. ואחרי שאמרתי את זה – היום הגעתי ליום העבודה שלי בחברת שני נכדיי האהובים, יהונתן וינאי. אני מברך אתכם, ברוכים הבאים. תסתכלו, זה לא בדיוק מה שאתם צריכים ללמוד עכשיו, אבל זו הדמוקרטיה. אז ברוכים הבאים. אני רוצה להביא בפני הכנסת פעם נוספת – כי נושא חוק הגיוס עולה כל פעם מחדש. כל פעם מחדש אנחנו מסבירים שאי-אפשר, אי-אפשר להמשיך ולהתקיים בצורה הזו. אז הינה קצת מספרים של פרופ' דן בן-דוד: בשנת 2085 כמחצית ממשקי הבית במדינת ישראל יהיו חרדים, ואם לא שני בני הזוג יעבדו והמדינה תצטרך לתמוך בהם, זה אומר שהמגזר העובד והמשרת יתמוך בכל משפחה בערך ב-2,500 שקלים. בשנת 2065 49% מהמועמדים לגיוס יהיו חרדים. המסקנה מתחזית דמוגרפית זו של פרופ' בן-דוד אומרת שרק 49% ישרתו בצבא ויגנו על המדינה. בריבוי חזיתות וסכנות למדינת ישראל – חס וחלילה, שאלוהים לא ישמע אותי – מדינת ישראל עלולה לא לשרוד, וזו צעקה אמיתית לאלה שצריכים לבוא להתגייס ולהטות שכם עת צרה לישראל. על מה אתם אומרים: נמות ולא נתגייס? חס וחלילה, כולנו יכולים למות אם לא תתגייסו, כי ב-2065 רק 51% – מהחילונים ומהציונות הדתית הגיבורים – יבואו ויתגייסו. אני מרים כאן דגל אדום של אזהרה: אי-אפשר יהיה להמשיך כך, אי-אפשר יהיה להמשיך כך. חייבים לבוא, לתת שכם, להתגייס לשלוש שנים; מה עוד שהצבא הכין את עצמו ואפשר ללמוד תוך כדי שירות – שלוש שנים כמו כולם – ואחר-כך לחזור ללימודי התורה, שבעיניי, זה בהחלט חשוב. תודה רבה.

היו"ר אכרם חסון:

תודה רבה. כעת חבר הכנסת איתן גינזבורג.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתמול הגיע אליי מקרה של זוג גברים, שני אבות, שנולד להם תינוק בפונדקאות בישראל. הם הגיעו לרשום אותו ברשות האוכלוסין, וכשהגיעו ללשכת מינהל האוכלוסין הניחו בפניהם טופס, ובו הם התבקשו למלא פרטים ובהם: מי האימא ומי האבא. כמובן שבמקרה שלהם זה לא אפשרי, הרי אף אחד מהם הוא לא האימא וגם לא יהיה האימא. אז מה עושים? התקשרתי אליהם. הם סיפרו לי שהלכו לפקידה, הסבירו לה את המצב, היא הבינה את המצב והיא התנצלה בפניהם. היא אמרה שלא נעים לה, אבל שהיא פשוט לא יכולה להזין את זה אחרת, זה הטופס. והיא שאלה אותם מי האימא ומי האבא, למרות שהיא הבינה שבפניה שני אבות. הם הבינו שזה מה שיש ומילאו את הטופס כמו שהוא, שאחד מהם, מבחינת המדינה, הוא האימא. הם אמרו לי בשיחה שהם כבר מילאו את הטופס, אבל צריך לעשות משהו בשביל אלה שיבואו אחריהם, והם צודקים. כששמעתי אותם, לא יכולתי שלא להיזכר במקרה שלי ושל בן זוגי, כי גם אני הייתי שם. כשהגענו לרשום את הילדים שלנו בביטוח הלאומי, אחרי שהבינו מה הסטטוס שלנו, ביקשו גם מאיתנו להחליט מי יהיה האימא. עמדנו מול הפקידה ביום שהיה אמור להיות יום מרגש בסך הכול בחיים שלנו, אנחנו באים ורושמים את הבן שלנו, את הילדים שלנו, במוסדות המדינה. עמדנו מול הפקידה והחלטנו מי מאיתנו יהיה רשום כאימא, כי הבנו שאחרת לא נקבל את הזכויות שלנו כהורים, לא נזכה למה שזכאי לו כל הורה אחר. חברי הכנסת, האמינו לי, זאת חוויה מאוד מאוד מביכה. זאת חוויה מתסכלת, משפילה, שלצערי נובעת ממערכת ביורוקרטית אטומה ומיושנת, שמכריחה הורים למלא טופס רשמי שבכלל לא מכיר בהם ובתא המשפחתי שהקימו. אני רוצה שתבינו כמה קטן האירוע הזה מבחינת המדינה. ואני לא מבקש לעשות כאן חוק חדש, הרי חוק מרשם האוכלוסין מציין באופן ברור, כתוב בו שיש למלא את הפרטים לפי שמות ההורים. לפני 60 שנה המחוקק בחר במילה ניטרלית, אבל מי שניסח את הטופס, הוא החליט לחלק את זה לאבא ואימא. זה בסך הכול שדה רישום בטופס. כמה מילים שאפשר לשנות בקלות, לכתוב שם את ההורה הראשון, את שם ההורה השני, ואפשרות לסמן ליד כל אחד מהם אם הוא האימא או האבא. זה לא פוגע באף אחד ולא מותיר אף אזרח ישראלי מחוץ לטופס. משרד המשפטים כבר תיקן, משרד הביטחון תיקן, משרד הבריאות תיקן, גם משרד העבודה והרווחה וצה"ל ורשויות מקומיות רבות תיקנו. גם באתר הממשלתי gov.il זה כבר מוטמע. לסיכום, אדוני היושב-ראש, מכיוון שאין שר פנים, אני פונה מכאן למנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה וגם לכל שרי ושרות הממשלה: תתקנו את הטפסים. לא צריך ועדות, לא חקיקה וגם לא מלחמות. בשנת 2026 טופס ביורוקרטי לא אמור להביך אזרח שרק מבקש לרשום את הפרטים שלו כדי לקבל זכויות בסיסיות שמגיעות לו, ובוודאי שאין שום זכות לכפות עלינו הגדרה שונה ממי שאנחנו כתנאי לאפשרות להקים משפחה ולגדל ילדים בישראל. תודה רבה, אדוני.

היו"ר אכרם חסון:

תודה רבה. כעת אני מזמין את חבר הכנסת החדש, מוחמד אבו אל היג'א. שיהיה לך בהצלחה.

מוחמד אבו אל היג'א (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חברותיי וחבריי חברי הכנסת, זה לא יהיה נאום הבכורה שלי, אבל ביומי הראשון כחבר כנסת חשוב לי לומר כמה מילים. יש רגעים שבהם אדם מקבל לא רק תפקיד, אלא שליחות. בשבילי זה הרגע הזה. תזכורת לכך שגם ילד מטמרה יכול להגיע עד לכאן. אנא מוחמד אבן חסן א-שוויש אבו אל היג'א, אום יאסר זידאני אלעוברה, מוחמד שוקו – מתרגש מאוד – בן החברה הערבית, אזרח ישראלי גאה, אזרח ישראלי גאה במדינה שלי, ואין לי ארץ אחרת. אני מאמין שהכנסת הבאה וכל ממשלה שתקום חייבות להיות בית לכל אזרחי המדינה ולפעול ברוח מגילת העצמאות – בערכי השותפות, השוויון והאחריות. במשך יותר מ-20 שנה הקדשתי את חיי לבני הנוער; הייתי שם, הייתי איתם, למדתי, איך שאמרת, כבוד היושב-ראש, שחינוך הוא הכוח הגדול ביותר לשנות מציאות. כשאנחנו משקיעים בנערים ונערות בסיכון, אנחנו בונים מנהיגות, ממגרים אלימות ומחזקים את חוסנה של המדינה. אני מאמין בתרומה ובאחריות – אחריות של המדינה כלפי אזרחיה ואחריות של כל אזרח כלפי מדינתו לתרום, לקחת אחריות ולהיות חלק בלתי נפרד מהגשמת חזונה של המדינה. הגעתי בגאווה מהעיר טמרה, טמרה "ערוס אל ג'ליל". אני גאה במי שאני וגאה במקום שממנו באתי, החברה הערבית, שהיא אחת מסיפורי ההצלחה היפים של מדינת ישראל. מפה אני חייב להדגיש שיש להוקיע את הגזענות, ההסתה והשנאה. הפשיעה בחברה הערבית היא איום על מדינת ישראל, והמאבק בה חייב להיות לאומי. נכון שזו תקופה קצרה, ובכל זאת אני מתחייב להשמיע קול ברור למען בני הנוער, בני הנוער בסיכון, למען מחלקות הנוער ברשויות המקומיות והחינוך הבלתי-פורמלי, למען תנועות הנוער וארגוני הנוער, למען הביטחון האישי, החברה שלי, החברה הערבית, ולמען מדינת ישראל כבטוחה, חזקה וצודקת. לסיום, אדוני היושב-ראש, חברותיי וחבריי חברי הכנסת, אני מאוד מתרגש. את העתיד הטוב שלנו נבנה יחד, כי רק ביחד נתקן, ורק ביחד ננצח. תודה רבה. בהזדמנות הזאת אני רוצה להודות לכל אחד – למשפחה, לחברים שלי, לד"ר גרנאווי, אימא ומעלי, ושותפי היקר שיושב שם, הרב יוסי גמליאל מבית שמש, שמלווה אותי כבר 15 שנים בחינוך הבלתי-פורמלי, ולאיגוד מחלקות הנוער. תודה לכם ולמשפחת יש עתיד היקרה – אין, אין בית כזה. תודה לכם.

היו"ר אכרם חסון:

שיהיה בהצלחה, חביבי. חברת הכנסת מירב בן ארי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בנאום הקודם שלי בכוונה לא דיברתי על שוקו. שוקו, בוא שנייה רגע, אני רוצה שנייה להגיד לך משהו – מוחמד אבו אל היג'א, בשמו הרשמי – בכוונה חיכיתי שתדבר, ואז אני אדבר. קודם כול, זה היה מקסים בעיניי – חבר כנסת ערבי, סגן יושב- ראש כנסת דרוזי, זה מקסים. גם ראדה – מקסים. זה רגע יפה בעיניי, כל השלישייה הזאת, הסתכלתי עליכם, וזה רגע מקסים ומרגש ומראה מה זה באמת מדינת ישראל. אבל אני רוצה להגיד לך משהו: קודם כול, אני אוהבת אותך, אתה איש יקר. הכנסת אותי ללב שלך. כל ביקור שלי עם שוקו בחברה הערבית ובטח במחלקות הנוער, שכל כך קרובות לליבו – אתה יודע, הוא עשה דברים מדהימים למען בני נוער. דיברת על בני נוער בסיכון, אבל עשית הרבה דברים גם למען בני נוער נורמטיביים, לפרוץ תקרת זכוכית. אני תמיד מדברת על בני נוער שגם אני עבדתי איתם, שתקועים ברצפת הבטון, אבל אתה עזרת גם להרבה – מאות בני נוער – לפרוץ תקרת זכוכית. דיברת על הרב, שגם ציינת, והעבודה המדהימה שאתם עושים, שזה מראה כמה המדינה הזו מיוחדת. אתה יודע, אנחנו שנים מסתובבים ביחד, אבל הביקור שטלטל את עולמי, שאני לעולם לא אשכח אותו – זה היה מאוד מרגש – ביוני 25 נפגע הבית הכי יפה בטמרה, אולי הכי יפה בגליל, לדעתי, ופגשתי משפחה מדהימה. אתה היית שם בטמרה, בבית?

היו"ר אכרם חסון:

בטח, פגשתי את המשפחה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ברור שהיית. משפחה – אתה יודע, כשישבתי עם האבא – אני לא אשכח את זה בחיים, באמת. כמובן נזכיר את מנאר וחאלה ושדא, וכמובן, הנזק העצום. כמובן, הנזק העצום. החיבור שעשית לי עם המשפחה שם, לקחתי את זה לכל החיים. הבית המדהים, המקסים. אתה יודע, האבא סיפר לי על ההשקעה. אין לנו זמן לתאר, אבל מה שהכי טלטל את העולם שלי זה שישב מולי אבא שהיה לו הכול, ואמר לי: באותו יום חזרנו מאגם גארדה – נכון? באיטליה – חזרתי עם הבנות היפות שלי ועם כל המשפחה. הוא איבד שם את אשתו, שתי בנותיו וגיסתו, נכון? שאני לא אשכח. ישבנו שם אתה ואני כשעה. באתי שבוע אחרי, כי ידעתי שבשבוע הראשון כולם יבואו. באנו בשבוע אחרי. ואתה יודע, אני כל כך "שמחה", במירכאות כפולות, שכשנכנסנו לטמרה, ישבנו שם והכרתי את המשפחה המופלאה הזאת. דיברת כאן על להיות אזרח ערבי גאה, וזה האבא שפגשתי. אגב, הוא עורך דין מוצלח, משפחה מאוד מוצלחת. הם הכניסו אותי – תחשוב – בכל ההריסות. הבית היה הרוס, שבור. הטיל פגע פגיעה ישירה בבית. אגב, צריך לומר שבגלל שהבית היה כזה חזק, את רוב הפגיעה בטמרה בעצם ספג הבית, והיישוב די ניצל בזכות זה שהבית היה כזה חזק. באמת, אני רוצה להגיד לך שהביקור הזה נכנס לי ללב, אני לעולם לא אשכח אותו. הסתובבנו שם הרבה בטמרה, אבל זה משהו שאני אקח איתי כל החיים, גם את אב המשפחה, שפתח את ליבו בפניי, וגם אותך, שנתת לי – ולא רק לי, אני מדברת בשם הרבה ח"כים ביש עתיד, הכנסת אותנו לחברה הערבית ונתת. יש לך זכות לחשוף כאן באמת חברי כנסת לעולם המקסים והיפה הזה של אזרחים ישראלים שאוהבים את המדינה הזאת ורוצים להיות שווים, ומגיע להם. תודה רבה, שוקו, וגם תודה לשניכם. הייתה כאן הזדמנות יפה, בעיניי, שאתם מנהלים את הדיון.

היו"ר אכרם חסון:

תודה, תודה רבה. חבר הכנסת משה – מוותר. חברת הכנסת מיכל, בבקשה.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

כבוד היושב-ראש, כבוד השר או השרה, חברי כנסת נכבדים, מירב, נקודה אחת: אמרת בסוף משפט שהסכמתי איתו לחלוטין, שיש כאן אנשים שמאוד אוהבים את המדינה ורוצים להיות שווים. באמת בהצלחה לך. יש כאן עוד כמה אוכלוסיות כאלה, אנשים עם מוגבלות שקופה. הם רוצים להיות שווים. הם אוהבים את המדינה, ואני מקווה מאוד שהחוק שלנו יעלה עוד היום, כי יש כאן לא מעט אנשים עם מוגבלות שקופה – מתמודדי נפש, אנשים עם אוטיזם – כמות הודאות השווא שהם מנפיקים היום במשטרה בשל חקירתם היא עצומה. היא עצומה. אני מקווה מאוד שהחוק יעלה עוד היום – אני לא יודעת אם אני אוכל להישאר פה כדי להצביע בעדו, אבל מאחר שזה חוק שלי, ברור לכולם שאני בעדו – הוא חייב, חייב לעבור, וכמה שיותר מהר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

יעבור, יעבור.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

לא לחכות, לא לספטמבר, לא לאוקטובר, אלא להעביר אותו עוד היום. אז כן, הנאום שלי יהיה לגביו, ומעבר לחברי הכנסת, מעבר לכולם, אני פונה בעיקר לאנשים השקופים, אנשים עם מוגבלויות שונות, שאחוזי הודאות השווא בקרבם גדולים ביותר. כולי תקווה, כמו שאמרתי, שהוא יעלה היום. אני מתרגשת לעלות היום לדוכן, זהו החוק האחרון שלי שעובר בכנסת העשרים-וחמש, וזה כל כך סמלי שהחוק האחרון שלי בכנסת עוסק באנשים עם מוגבלות שקופה.

טלי גוטליב (הליכוד):

בכנסת הזו, בכנסת הזו. בעזרת השם, יהיו לך עוד חוקים בכנסת הבאה. בכנסת הזו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני רוצה שתדברי על זה כשהחוק שלך יעלה.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

אני לא אוכל לדבר על זה, כי אני חייבת לנסוע לאימא שלי. אני לא אוכל להיות פה. אנשים עם מוגבלות שקופה, מוגבלות שכלית, תקשורתית ונפשית, העזרה להם ולבני המשפחות שלהם זוהי שליחות חיי, ואני אדבק בה עד שנהפוך לחברה שמכילה באמת, באמת, את החוליות החלשות ביותר, שנותנת להן אפשרות לחיים משמעותיים וטובים. ולא משנה, לא משנה, טלי, היכן אני אהיה, בין אם אני אהיה בכנסת ובין אם אני אהיה מחוצה לה, אני את השליחות הזאת אקח עד שאני אגיע למנוחת עולמים. הצעת החוק המונחת על שולחן המליאה לקריאה שנייה ושלישית היא לא עוד סעיף בספר החוקים. ממש לא. מדובר בתיקון ערכי, מוסרי ומשפטי מן המעלה הראשונה. הגשתי את הצעת החוק הפרטית שלי מתוך מקום של שליחות עמוקה, ותוך שיתוף פעולה מלא עם הסנגוריה הציבורית. אני מבקשת להודות גם להם, ובמיוחד לחברי היקר כל כך, שתמיד נמצא פה, נמצא שם לצידי, וכמובן לצידם, עו"ד נתי לגמי, המשנה לסנגורית הציבורית הארצית. הצעת החוק שלי כוללת עוד נושאים חשובים שאמורים להגן על אנשים עם מוגבלות שקופה, ובעיקר על אלה שתמיד תמיד מופלים לרע – מתמודדי הנפש. אבל הפעם אני אתרכז בכאן ועכשיו. ההצעה שלנו פה היום התמקדה בתיקון עוול היסטורי ובמתן הגנה מותאמת למתמודדי נפש ולאנשים אחרים עם מוגבלות שקופה בעת חקירה פלילית. בהמשך, כפי שיצוין וצוין, מיזגנו את הצעת החוק הפרטית שלי עם הצעת חוק ממשלתית שעסקה בקטינים ובאנשים עם מוגבלויות שכלית ותקשורתית. חבריי חברי הכנסת, כדי להבין למה החוק הזה הוא פיקוח נפש ממש צריך להביט למציאות בעיניים: חקירה משטרתית היא סיטואציה מאיימת ומלחיצה עבור כל אדם, אבל עבור מתמודד נפש, אדם על הרצף האוטיסטי או אדם עם מוגבלות שכלית, מדובר באירוע מטלטל שיכול לפרק את מעטפת הנפש הדקה ביותר שיש להם. הנתונים המשפטיים והמציאות בשטח, כפי שעלו בין היתר בממצאי ועדת דנציגר למניעת הרשעות שווא, מראים בצורה חד-משמעית – אוכלוסיות אלה הן החשופות ביותר להודאות שווא. מתוך רצון לרצות את החוקר, מתוך מצוקה נפשית קשה בחדר סגור ומאיים ומתוך חוסר הבנה של הסיטואציה, אנשים חפים מפשע מוצאים את עצמם מודים בפשעים שלא ביצעו – אני מסיימת – ומשלמים על כך בחירות שלהם ובנפשם. ואם לא די בכך, ההודאות הללו מבזבזות זמן שיפוטי יקר, ולעיתים אף כליאה של אנשים שלא עשו מאומה מול אלה שפשעו ומסתובבים חופשי. אני רוצה בהחלט להודות, להודות לכל אלה שלקחו חלק בחוק הזה, ובין היתר לחברי הכנסת שהצטרפו אליי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, את ממש חייבת.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

מירב, גם את דיברת מעבר לזמן, אז אני כבר מסיימת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל נגמר הזמן.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

בסדר, מירב, אבל תני לי לסיים. אני מסיימת את הדברים שלי.

היו"ר אכרם חסון:

תסיימי, בבקשה.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

בסדר, אני מסיימת. אני רוצה להודות למשרד המשפטים ולשר המשפטים יריב לוין, ולמשרדי הרווחה, הבריאות והמשרד לביטחון לאומי; לוועדת החוקה, חוק ומשפט ולעומד בראשה חברי חבר הכנסת שמחה רוטמן, על כל העבודה המאומצת שהם עשו; לכל הפעילים והארגונים השונים שלא ויתרו, ונלחמו יחד איתנו על הזכות הבסיסית הזאת להגינות ולצדק. תודה רבה, ואני ממש אשמח שזה יעלה ויעבור. תודה.

היו"ר אכרם חסון:

תודה רבה. אחרונת הדוברים, חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

ברכת השם עליך, אדוני, על התפקיד החדש.

היו"ר אכרם חסון:

תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

מיארה, מה קרה? את מאוד פוחדת. ממה את פוחדת? הרי חוק מח"ש מה אומר? מה קרה, ממה את פוחדת? בוא אני אגיד לך ממה את פוחדת. הרי מי אמור לחקור את המשטרה? מח"ש. מי אמור לחקור את השב"כ? מח"ש. כך כתוב בחוק הקיים, נכון? מי מתערב בחקירות במח"ש? את. מי לא חוקר או מורה למח"ש לא לחקור? את. אני אתן לך דוגמה קטנה. זוכרת, רונן בר, ראש השב"כ? זוכרת שהוא הוציא מזכר לחקור שרים בישראל בלי סמכות, נכון? עבירת הפרת אמונים קלאסית. מה עשית? חקרת אותו? לא. להפך, את פנית לבית משפט והוצאת צו מעצר וצו איסור פרסום נגד אדם בכיר בשב"כ שחשף את ההתנהגות העבריינית של רונן בר. רגע, אבל לא סיימנו. בואי נראה מה את עושה. אנחנו מגלים – אנחנו מגלים שפרקליטים תחתייך סרחו. לדוגמה, לקחו חלק בפעילות תחבולנית בחקירה בתיקי ראש הממשלה; לדוגמה, אמרו שהם לא ידעו על הפעלת תחבולת חקירה שקשורה באיזו גברת, והינה מסתבר בעדויות של שוטרים שהם דווקא – גם יהודית תירוש וגם ציפי גז דווקא לקחו בזה חלק. אנחנו מגישים תלונות למשטרה – המשטרה אמורה לבדוק, נכון? אבל היא לא בודקת. אז אנחנו מגישים תלונה למח"ש, שמח"ש תחקור את השוטרים ששומרים על החברים שלהם, השוטרים. לשם כך נועדה מח"ש. מי עוצר את מח"ש מלחקור? את. מה עשה החוק? החוק אומר את הדבר הבא: שוטרים, שהם כפופים לחוק בדיוק כמו כל אדם, ייחקרו על ידי מח"ש, אבל מח"ש לא תהיה תחת היועמש"ית מיארה. כי אנחנו למדנו ממך מיארה – ממך, מגיל לימון – שאתם יודעים טוב טוב לשמור על החברים שלכם, ואתם יודעים טוב טוב למנוע כל מיני חקירות. אני אתן לך דוגמה קטנה: יש תלונות רבות על סרבנות, קריאה לאי-ציות, סיוע לאויב בעת מלחמה, תעמולה תבוסתנית. הוגשו תלונות למשטרה, בין השאר על יאיר גולן, אבי-אבות המסיתים, שקמה ברסלר, על איומים על ראש הממשלה. ויש איזה נוהל הזוי שאת המצאת לעצמך, נוהל 14.12 – המשטרה לא זזה בלי אישור שלך. מוגשת תלונה על המשטרה – מח"ש לא חוקרת כי את לא מאפשרת. ובכן, גב' מיארה, אני מבינה שאת מאוד מאוד חוששת. איך כתבת בהתנגדות שלך? היא מפחדת שנשפיע על שוטרים, היא מפחדת שנשפיע על עיתונאים. למה את מפחדת שנשפיע על עיתונאים? כי אנחנו רוצים לחקור מי הדליף, לדוגמה, מי צינור ההדלפות לרונן ברגמן העיתונאי? הרי את אישרת בבג"ץ שיש צינור הדלפות. מה את מפחדת? שנבדוק מי הדליף ל-N12 על התקיפה באיראן? מזה את חוששת? מי שמבצע עבירות, שיחשוש. את אכן ביצעת עבירות, שורת עבירות, אבל אף אחד לא חוקר אותך. אף אחד לא חוקר את מערך יחסי השוחד שיש לך, מיארה, עם הפצ"רית לשעבר הפושעת ועם כל מיני גורמים במערכת הביון. לא בודקים אותך. אף אחד גם לא חוקר במח"ש את רינת סבן, שקיבלה טובת הנאה בעלת כסף רב מהתנועה לאיכות השלטון. ובכן, ובכן, גב' מיארה, אני מבינה את החשש שלך, אבל מה לעשות? אל תבצעי עבירות, לא תהיה לך סיבה לחשוש. אנחנו לוקחים את מח"ש מהפרקליטות, והופכים אותה לגוף עצמאי למען משטרה הוגנת ומקצועית.

היו"ר אכרם חסון:

תודה רבה. מי יסכם את הדיון מטעם יושב-ראש ועדת הכספים? אין? אוקיי, טוב.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - אפשר לעבור להצבעה, לא צריך - - -

יצחק שמעון וסרלאוף (עוצמה יהודית):

עד שאני יושב פה, אין לי זכות דיבור?

היו"ר אכרם חסון:

חברי הכנסת, נעבור להצבעה על החלטת ועדת הכספים בדבר פיצול הצעת חוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024. הצבעה מס' 17 בעד – 8 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת הכספים בדבר פיצול הצעת החוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, נתקבלה.

היו"ר אכרם חסון:

בעד – שמונה, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי החלטת ועדת הכספים בדבר פיצול הצעת החוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, התקבלה.

היו"ר אכרם חסון:

הודעת מזכירות הכנסת, בבקשה.

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026, שהחזירה ועדת הכספים. תודה.

היו"ר אכרם חסון:

חברים, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק שירות הקבע בצבא ההגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס' 39), התשפ"ו–2026, לקריאה הראשונה. אני מזמין את השר להציג את הצעת החוק. יש לך עד עשר דקות.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, בשנת 2004 תוקן חוק שירות הקבע, כך שמשרתי קבע שהחלו את שירות הקבע בצה"ל בשנת 2004 ואילך, לא ייכללו בהסדר הפנסיה התקציבית, אלא יהיו מבוטחים בהסדר הפנסיה הצוברת, זאת בדומה לתיקון שנעשה בחוק שירות המדינה משנת 1970 בחודש פברואר 2002 לגבי עובדי המדינה. בסעיף 67ו לחוק שירות הקבע בצבא ההגנה לישראל (גמלאות) נקבע כי שר הביטחון ושר האוצר יקבעו הוראות בנוגע להסדר גישור שיינתן לגמלאים במסלול החדש, מסלול הפנסיה הצוברת. בהמשך הזכאות לקצבת גישור הוסדרה בחוק, אך אופני חישובה ותשלומה היו אמורים להיות מוסדרים בתקנות שיותקנו על ידי שר הביטחון ושר האוצר. לאורך כמה שנים לא הותקנו תקנות כנדרש בשל מחלוקות שהתגלעו בין מערכת הביטחון ובין משרד האוצר בנושאים רבים בתחום כוח האדם והגמלאות, ובהם גם אופן תשלום קצבאות הגישור. ביום 22 ביוני 2023 נחתם סיכום מפורט בין המשרדים, שכלל בין היתר את ההסכמות בנושא הזה: הסדרת קצבאות הגישור ועקרונות ליצירת מסלול תגמול מיוחד. בהמשך התקיימה עבודת מטה ארוכה לתיאום פרטי הסיכום ולהפיכתם להסדר חוקי שמקובל על שני המשרדים. מטרת הצעת חוק זו היא לעגן בחקיקה ראשית את עיקרי ההסכמות שאליהן הגיעו המשרדים בכל הנוגע לקצבאות הגישור, ולאפשר בהמשך התקנת תקנות להשלמת ההסדרה הנדרשת. לפיכך, מוצע לתקן את חוק שירות הקבע (גמלאות), ולקבוע בו כי קצבת הגישור תשולם לזכאי לה עד הגיעו לגיל פרישה מוקדמת – כיום זה גיל 60. ההסדר מחריג מתחולתו משרתים שפרשו לפני חתימת ההסכם בין המשרדים, או שבמועד זה הגיעו לגיל 41 כקצינים או 46 כנגדים – להם תשולם קצבת גישור עד גיל 67. כמו כן, הצעת החוק מבקשת לאפשר מסלול בחירה שיעמוד בפני חלק ממשרתי קבע כפי שייקבע בתקנות, ושיקנה מסלול תגמול מיוחד בזמן השירות תוך ויתור על הסדר קצבת הגישור. פרטי הסדר קצבת הגישור וכן פרטי מסלול התגמול המיוחד ייקבעו בהמשך בתקנות שיוגשו על ידי שר הביטחון ושר האוצר לאישור ועדה מיוחדת של הכנסת – הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון וועדת העבודה והרווחה. הצעת החוק כוללת הסדרים פרטניים נוספים, לרבות מענה למצבים אפשריים שבהם קצבת הפרישה שתשולם לפורש מקופת הגמל, תהיה נמוכה יחסית לתשלום שקיבל בתקופת הגישור, ותתחייב השלמה מסוימת מעבר לתקופה האמורה. כן ניתן ביטוי להסכמות שהושגו בין המשרדים באשר למכסות פרישה בנושאים נוספים, ועל כן נדרש גם תיקון עקיף לחוק ההתייעלות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018. לאור ההסכמות כאמור, החליטה הממשלה לקדם את הצעת החוק. לפיכך אני מציע כי מליאת הכנסת תתמוך בהצעת החוק. בנימה אישית: הערב אנחנו נציין את ט"ו באב – ט"ו באב זה חג האהבה. על התאריך הזה אמר רבן שמעון בן גמליאל שלא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהם בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין – בנות ירושלים יוצאות לחולל בכרמים. יש עוד משהו שקרה בתאריך הזה: בתאריך הזה אני זכיתי להיוולד. הערב אציין בעזרת השם את יום הולדתי ה-34. אני רוצה לנצל את הבמה כאן כדי לברך – ראשית, לברך את רווקי ורווקות ישראל, שימצאו את זיווגם במהרה ושיקימו בית, בית של אהבה בישראל; שיתקיים בהם הפסוק: "צאנה וראינה בנות ציון במלך שלמה, בעטרה שעִטרה לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו". בעזרת השם, שנזכה לחתונות ולשמחות של כל הרווקים והרווקות. אני רוצה לברך את עם ישראל – זכות גדולה נפלה בחלקי לשרת ולהיות שליח ציבור של העם הנפלא הזה, עם שכולו לב, ערבות הדדית ומלא אהבה. אברך כל אחד ואחת בבריאות איתנה, בשמחה, בפירות רבים ומבורכים על עמל כפיכם. שנדע תמיד רק בשורות טובות ושמחות, שנזכה לפריחה אישית, כלכלית וכללית. איחוליי לעם האהוב, שכוחותיו ושאיפותיו יבואו לידי ביטוי ומימוש. שכל משאלות ליבכם יתגשמו לטובה, שתצעדו תמיד בדרך נכונה, ושתקבלו החלטות שייטיבו עימכם. שנזכה כולנו לאהבה, אחווה, שלום ורעות. אני רוצה לברך את מפלגת עוצמה יהודית, המפלגה הכי משפחתית בכנסת, וכמובן לעומד בראשה, השר איתמר בן גביר. שנמשיך לשרת את עם ישראל בנאמנות, ושיתקיים בנו – שכל העוסקים בצורכי ציבור באמונה, הקדוש ברוך הוא ישלם שכרם; שנמשיך להיות עמוד השדרה האידיאולוגי במשכן הזה, שנזכור תמיד שהקדוש ברוך הוא, הוא הנותן לנו כוח לעשות חיל. בהזדמנות זו אני רוצה להודות ליושב-ראש שלי, לאיתמר בן גביר, על הדרך המשותפת שלנו זה 15 שנה, על האמון ועל ההנהגה האחראית והאכפתית שהוא מוביל. איתמר עבורי הוא סמל לדוגמה אישית ואהבת ישראל גדולה. שאלוהים ישמור אותו מכל המחבלים שמנסים לפגוע בו כבר תשע פעמים. "כל כלי יוּצַר עלַיִךְ לא יצלח". אחתום בתודה לרעייתי, רעייתי מוריה היקרה, הפסנתרנית והפרקליטה המוכשרת, החברה שלצידי, שמלווה אותי ברגעים היפים והמאתגרים, שמאמינה בכוחותיי – כל מה שאני פועל ועושה למען עם ישראל – מכוחך ובהשראתך. שכרך גדול מאוד, ושלי שלך הוא. ברכת שמיים עלייך, שתזכי לרוות ממני ומילדינו נחת יהודית. היו ברוכים, תצליחו כולכם. תודה רבה.

היו"ר אכרם חסון:

שיהיה לך במזל טוב ועד 120.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

תודה רבה.

היו"ר אכרם חסון:

כעת נעבור לדיון האישי. תרשו לי לא להזכיר את השמות, אנחנו קבוצה קטנה. מי שרוצה לדבר, בבקשה - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

אני.

היו"ר אכרם חסון:

כן. בבקשה, טלי גוטליב.

טלי גוטליב (הליכוד):

בית הדין הצבאי לערעורים שבצבא קבע שהצו של האלוף בלוט בעניינו של טל ינון דרדיק איננו חוקי. אני אמרתי לכם את זה בזמן אמת, אני אומרת את זה כבר במשך שלושה שבועות. טוב, אני טלי גוטליב, אני לא בית הדין הצבאי לערעורים. כאמור, בית הדין הצבאי לערעורים קבע שהצו של בלוט איננו חוקי. טל ינון דרדיק נמצא במעצר מאחורי סורג ובריח בנסיבות ההזויות הבאות – על יסוד הצו הלא-חוקי של בלוט, שאמר לטל ינון דרדיק: לך למעצר בית, אין לי ראיות נגדך שהיית מעורב באירוע אלימות, אחרת היית עצור, אבל יש לי חשד שהיית מעורב. לא משנה, לא יודע מה החשד או כן החשד, לך למעצר בית בבית של חמותך. טל ינון דרדיק סירב ללכת לבית של חמותו. לא מגיע לו מעצר בית, הוא לא היה מעורב בדבר, הוא גם לא יהיה בייחוד עם חמותו. מה קורה בעקבות העובדה הזו, שהוא בא לאלוף ואומר: אני לא מוכן להיות במעצר בית? מוגש נגדו כתב אישום ובקשה למעצר עד תום הליכים בגין עבירה – תחזיקו את הכיסא – הפרת הוראה חוקית, עם בקשה למעצר עד תום הליכים. בית משפט השלום בירושלים משחרר אותו; התביעה המשטרתית רצה, מגישה ערר למחוזי, המחוזי מקבל את הערר. זה פשוט מדהים מה שהולך פה. הוא נמצא במעצר והוא שובת רעב. אתמול הייתי אצלו בבית החולים בהדסה. בזמן שאנחנו שם, בית הדין הצבאי קובע שהצו של בלוט לא חוקי. זאת אומרת שכתב האישום שמייחס לטל ינון עבירת הפרת הוראה חוקית צריך להימחק, כי אין הוראה חוקית. בית הדין הצבאי קבע: ההוראה איננה חוקית. אני פונה מכאן ואומרת את הדבר הבא: פרקליט מחוז ירושלים, שר המשפטים, בישראל נמצא ברגע זה ממש עצור בגין הפרת הוראה חוקית, כשבית הדין הצבאי קבע שההוראה איננה חוקית, ולכן זה מושך את המסד שעליו נשען כתב האישום. אדוני פרקליט מחוז ירושלים, תתערב בזה הרגע. כל דקה שטל ינון דרדיק נשאר במעצר בעת הזו אחרי קביעת בית הדין הצבאי לערעורים, זה מעצר לא חוקי. יש למחוק את כתב האישום ולהוביל לשחרורו המיידי, המיידי, של טל ינון דרדיק. שמעתי את התדרוכים, שמעתי בתקשורת במה הוא חשוד. ובכן, רבותיי, אם הוא היה חשוד והיו ראיות, הוא היה עצור במעצר פלילי, אבל לא היה בדל של ראיות. מה כן היה? היה כאן צו של האלוף בלוט, בלתי חוקי, להרחיק אותו בתנאי מעצר בית מלא לחצי שנה בבית של חמותו. צעד דרקוני ביותר, בלתי מידתי, שלא שקלו בו שום שיקול שצריך לשקול, ולכן בית הדין לערעורים קיבל את הטענה. אני פונה מכאן לכל מי שעזר לנו במאבק הזה להביא את זה לקדמת השיח, לדבר על זה. זה לא פשוט, זה לצאת נגד האלוף בלוט, גם נגד שר הביטחון בהקשר הזה, שהיום שמעתי שהורה לבלוט לא לחדש את הצו, המליץ לו לא לחדש את הצו. ואני אומרת כאן, יש לנו מחויבות לזכויות אדם. כל דקה שטל ינון דרדיק נמצא במעצר לאחר הקביעה שהצו של בלוט לא חוקי – זה מעצר בלתי חוקי בעליל.

היו"ר אכרם חסון:

תודה רבה. ישנו עוד מישהו מחברי הכנסת? אם לא, אנחנו נעבור להצבעה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס' 39), התשפ"ו–2026, בקריאה הראשונה. הצבעה.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

מה עם גילוי נאות?

מירב בן ארי:

של מי? יש פה מישהו שמקבל פנסיה - - - הצבעה מס' 18 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס' 39), התשפ"ו–2026, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.

היו"ר אכרם חסון:

בעד – חמישה, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק עברה.

היו"ר אכרם חסון:

כעת הודעה למזכירות הכנסת, בבקשה.

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם כי בהתאם לסעיף 96ה לתקנון הכנסת, ביקשה חברת הכנסת שרן מרים השכל לחזור ולהיות מציעה של הצעות החוק שמספרן פ/231/25, פ/541/25, פ/748/25, פ/749/25, פ/755/25, פ/1190/25 ופ/1219/25. בנוסף, הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת הפנים והגנת הסביבה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת עופר כסיף, קטי קטרין שטרית ומירב כהן בנושא: מתווה פיצוי בלתי הוגן לתושבי שכונת נס לגויים בתל אביב. תודה.

היו"ר אכרם חסון:

תודה.

היו"ר אכרם חסון:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת ינון אזולאי בשם יושב-ראש ועדת הכספים להציג את הצעת החוק, בבקשה.

ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים):

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, נראה לי שצריך לשנות את הכותרת, זה החוק עצמו וזו לא החלטה, נכון? תודה, תודה רבה. הצעת חוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026. מדובר בהצעת חוק ממשלתית, שכללה במקור ארבע הצעות חוק שונות ונפרדות, שהוועדה חשבה שנכון, חברים - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני נשארתי במיוחד להצביע, ינון, אז - - -

ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים):

אני יודע, אני רק רוצה להגיד להם, שאם הם רוצים, אני יכול להסתדר גם עם מירב בן ארי לבד, אתם יכולים לצאת. בסדר, מירב? עכשיו אני מסתכל עלייך.

מירב כהן (יש עתיד):

אני מקשיבה.

ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים):

כן, בסדר גמור. החלק הראשון כולל את הארכת תקופת הפירעון של ניירות ערך מסחריים המכונים נע"מים. מדובר בניירות ערך המונפקים על ידי תאגיד לטווח פירעון קצר, שמקנה למחזיק בהם זכות לקבל תשלום כספי מהתאגיד. אחד החסמים שהוצגו על ידי הרשות לניירות ערך כמגבילים את התפתחות שוק הנע"מים בישראל, הוא כי מדובר במכשיר המונפק לשנה אחת בלבד, ולכן מוצע להאריך את תקופת הפירעון ולהפוך את נייר הערך למוצר אטרקטיבי בשוק. תיקון נוסף בהצעת החוק עניינו הקמת תשתית ליצירת קרנות נאמנות אלטרנטיביות. מטרתו של התיקון המוצע הוא להסדיר בחוק את הקמת רשת השקעות פרטיות בנאמנות, ולאפשר את הפיקוח עליהן. אני רק רוצה בהזדמנות הזאת להודות ליועצת המשפטית לוועדה שלומית ארליך. באמת זה חוק, ומי שישב בחוק הזה, זאת מסירות נפש – סליחה, אתה מסתיר לי, אדוני השר, אם אפשר רגע, רגע, את הייעוץ המשפטי. ביום כזה אני עוד מפרגן לייעוץ המשפטי ולוועדת כספים, תן לי רגע.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים):

רק שתראה, אני מבדיל. רק שתראה, אני מבדיל. יש נושא שאני יכול לתקוף בו ויש נושא שאני יכול לפרגן בו. במה שצריך פרגון אני נותן פרגון, במה שצריך לתקוף אני תוקף, הכול בסדר. אני איש אמת. זה רק מוכיח שמה שיש לי בלב, אני אומר. לא יכול להיות שמישהו יגיד לי: שמע, דיברת מאחורי הגב שלי. אני מדבר הכול בפנים, לא אומר משהו מאחורי הגב. שלומית ארליך, תודה רבה על הייעוץ המשפטי. אני יודע מה זה, ישבנו בחלק מהדיונים האלה ובדיונים אחרים על חוקים כאלה. זו באמת מסירות לשבת על חוקים כאלה, אז תודה רבה לך, על הייעוץ בכלל ועל כל התקופה. אני יותר מארבע שנים, אבל ארבע שנים רצופות. בעזרת השם, שנגיע לעוד ימים טובים בכנסת הבאה ובכלל. תודה רבה, כמובן, להנהלת הוועדה, ליושב-ראש הוועדה. תודה רבה לכם, ואני מקווה שבאמת כולם יצביעו בעד החוק הזה. יש הסתייגויות עליו? נראה לי שאם יש, צריך לדחות אותן, חייבים לדחות אותן, מירב בן ארי. תודה רבה לכולם. שתהיה פגרה נעימה, ושייתנו, באמת, גם בשביל הילדים שלנו. והכי חשוב, הכי חשוב שהקדוש ברוך הוא ישמור על כולנו; חיילי צה"ל המהממים שיש לנו, הקדוש ברוך הוא ישמור אותם, וגם צריך להגיד שזכות התורה תגן בעדם, בעזרת השם.

מירב בן ארי:

אמן.

ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים):

שהאחדות הזאת תהיה כבר במדינתנו הקטנה. הרבה שונאים מסביב יש, ולפחות שבתוכנו נהיה אוהבים.

היו"ר אכרם חסון:

לפני הדיון - - -

מירב בן ארי:

כן, אני מושכת את ההסתייגויות.

היו"ר אכרם חסון:

רק שנייה, רק שנייה. חשוב לי לקבוע כי הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס' 39), התשפ"ו–2026, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. אנחנו ממשיכים. מירב?

מירב בן ארי:

כן, אני מושכת את ההסתייגויות.

היו"ר אכרם חסון:

את מושכת את כל ההסתייגויות?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אפשר לעבור להצבעה.

היו"ר אכרם חסון:

גם בקשות רשות דיבור?

מירב בן ארי:

כן, כן.

היו"ר אכרם חסון:

אז את מושכת את הכול, אנחנו עוברים להצבעה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026. הצבעה. הצבעה מס' 19 בעד סעיפים 1–4 – 6 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–4 נתקבלו.

היו"ר אכרם חסון:

בעד – שישה, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת החוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026. הצבעה. הצבעה מס' 20 בעד החוק – 6 נגד – אין נמנעים – אין חוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026, נתקבל.

היו"ר אכרם חסון:

בעד – שישה, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים.

היו"ר אכרם חסון:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק נוכחות עורך דין בחקירת קטינים ואנשים עם מוגבלות (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ו–2026, של חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר וקבוצת חברי הכנסת לקריאה שנייה ושלישית. אני מזמין את חבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, להציג את הצעת החוק. בבקשה.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

תודה רבה, אדוני היושב -ראש, כנסת נכבדה. חבריי חברי הכנסת - - -

גלעד קריב (העבודה):

יש לך 45 שניות.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

אוה, רבע שעה עומד פה ומדבר, ולי מקציב זמנים. לא ייאמן. בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק נוכחות עורך דין בחקירת קטינים ואנשים עם מוגבלות (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ו–2026. הצעת חוק זו מהווה תיקון משמעותי בזכויות חשודים במהלך החקירה, והיא נועדה למנוע את התופעה הכואבת של הודאות שווא בקרב אוכלוסיות פגיעות. הצעת החוק מעגנת לראשונה בישראל את זכותו של חשוד שהוא קטין, אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית או אדם עם אוטיזם לנוכחות פיזית של סנגור בתוך חדר החקירות, זאת מאחר שלפי המחקרים – כפי שהצביעה הוועדה למניעת הרשעות שווא ותיקונן בראשות השופט בדימוס דנציגר – אלו אוכלוסיות שבהן גובר החשש להודאות שווא בחקירה. במטרה לאזן בין זכויות הנחקר ובין צורכי החקירה, אימצנו את מודל הסנגור הפסיבי. בהתאם למודל המוצע, עורך הדין לא יתערב במהלך החקירה. על עורך הדין נאסר להקליט או לתעד את החקירה. יחד עם זאת, הוא רשאי לכתוב הערות על אופן ניהול החקירה בלבד, והוא רשאי לבקש לתייק את הערותיו בתיק החקירה. בנוסף, עורך הדין רשאי לבקש מהחוקר להפסיק את החקירה אם מצא שהיא פוגעת בזכויות הנחקר, אינה מותאמת ליכולת הבנתו באופן שעלול להביא לעיוות דין, או אם מצבו הנפשי או הגופני של הקטין או של האדם עם המוגבלות מחייב זאת. במקרה כזה יכריע הקצין הממונה על החקירות בתחנה בדבר המשך החקירה. במצב שבו הקצין הממונה על החקירות בתחנה סבר שעורך הדין פועל בניגוד להוראות או באופן אחר הפוגע פגיעה ממשית בהמשך החקירה, הוא רשאי להורות על הפסקת נוכחות עורך הדין בחקירה בהחלטה מנומקת בכתב ולאחר שנתן לעורך הדין הזדמנות להביע את עמדתו. במצב כזה יוכל הנחקר להזמין עורך דין אחר שיהיה נוכח בחקירה. בנוסף, נקבעו הוראות בדבר המצבים שבהם ניתן להתחיל בחקירה ללא המתנה להגעתו של עורך הדין בהחלטה של הקצין הממונה על החקירות בתחנה, וכן נקבע כי במקרה שבו שוכנע קצין ממונה בדרגת רב-פקד ומעלה שנוכחות עורך הדין עלולה לסכל ולשבש את מעצרם של חשודים נוספים באותו עניין, למנוע גילוי ראיה או תפיסת חפץ שהושג בקשר לאותה עבירה או שהדבר דרוש לשמירה על חיי אדם או סיכול פשע, רשאי הוא להורות במקרים חריגים ובהחלטה מנומקת בכתב על דחיית כניסתו של עורך הדין לחקירה. לעניין קטינים – רשאי הוא להורות על דחייה של עד 12 שעות, ובאנשים עם מוגבלות – על דחייה של עד 24 שעות ממועד תחילת החקירה. מוצע לקבוע כי במקרה של פרשה שבה יש כמה חשודים לא תתאפשר נוכחות של אותו עורך דין בחקירה של יותר מחשוד אחד, אלא אם כן סבר החוקר שאין מניעה לכך, או שהתקבל אישור לכך מוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, שלפיו אין חשש לניגוד עניינים או להפרה של חובה מקצועית או אתית, ואם מדובר בסנגור ציבורי – אישור הסנגור הציבורי המחוזי לכך. בנוסף, מוצע לקבוע שההסדר לא יחול לעניין קטין או אדם עם מוגבלות החשוד בעבירות מסוימות המנויות בתוספת ובהן עבירות טרור, עבירות לפי חוק מאבק בארגוני פשיעה, עבירות הסתננות, עבירות לפי חוק הכניסה לישראל, עבירות של גביית דמי חסות, עבירות נשק ועבירות רכב מסוימות, אם החשוד נתפס בתוך הרכב, או שהשוטר בעצמו ראה את החשוד מבצע את העבירה עצמה. ואולם אם החשוד נחקר על כמה עבירות, ובהן עבירה שהעונש שבצידה חמור מזה שבעבירה שבתוספת, הוא יהיה זכאי שעורך דינו יהיה נוכח בחקירה. הוועדה השתכנעה שכרגע נכון יותר שלא להכניס את העבירות האלה לתוך הפיילוט החדשני של נוכחות סנגור בשל מאפיינים שונים, לדוגמה: עבירות שהן מכת מדינה, שיש בהן היקף גדול של חשודים; עבירות שבהן ההודאה עצמה פחות משמעותית מבחינה ראייתית; או עבירות שיש להן קשר לפשיעה מאורגנת ולכן קיים חשש מוגבר שנוכחות הסנגור תסייע לארגון. יחד עם זאת נקבע כי במקרה של חקירה בעבירות מוחרגות אלו, החקירה תהיה חייבת בתיעוד חזותי מלא כדי להבטיח פיקוח גם בהיעדר סנגור. את התוספת ניתן יהיה לשנות בצו של שר המשפטים והשר לביטחון לאומי, באישור ועדת החוקה. יובהר כי נוכחות עורך הדין בחקירה תתאפשר בחקירה רגילה ולא בחקירה על ידי חוקר ילדים או חוקר מיוחד, שהן חקירות שמותאמות כשלעצמן לאוכלוסיות מיוחדות אלה. אדגיש עוד שאין בהסדר המוצע כדי לשנות מההסדרים הקיימים כיום לעניין המצבים שבהם נחקרים אנשים עם מוגבלות על ידי חוקרים מיוחדים, או ילדים על ידי חוקרי ילדים. כדי ליישם את ההסדר המוצע, במסגרת הצעת החוק מוצע לקבוע קריטריונים ברורים להגדרת אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית ואדם עם אוטיזם לעניין הזכאות בעניין זה של הכנסת עורך דין לחקירה. במהלך דיוני הוועדה דייקנו את ההבחנות המזכות בנוכחות כדי ליצור ודאות עבור החוקרים והנחקרים כאחד. לפיכך מוצע לקבוע כי לעניין אדם עם אוטיזם, אדם שאובחן עם אוטיזם לפני החקירה ויכולתו להיחקר לא מוגבלת יהיה זכאי להכניס עורך דין לחקירתו. אם יכולתו להיחקר מוגבלת הוא ייחקר על ידי חוקר מיוחד, אולם אם מדובר בחקירה דחופה הנעשית בתחילה על ידי חוקר משטרה, הוא יהיה זכאי לנוכחות עורך דין בחקירה דחופה. לעניין אדם עם מוגבלות נפשית – יהיה זכאי לנוכחות עורך דין בחקירתו אדם עם לקות נפשית שבשלה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות. עם הבחנות ספציפיות – אנשים שאובחנו עם סכיזופרניה, הפרעה סכיזואפקטיבית או הפרעה אפקטיבית דו-קוטבית, מאניה דיפרסיה, זכאים לנוכחות סנגור ללא קשר לאחוזי נכות, בין אם מוגבלת יכולתם להיחקר ובין אם לאו. בדרגות נכות החוק כולל אנשים שנקבעה להם נכות נפשית בשיעור של 20% לפחות, לפי הדינים המנויים בתוספת, בין אם מוגבלת יכולתם להיחקר ובין אם לא. לעניין אדם עם מוגבלות שכלית – הזכות חלה על אנשים עם מוגבלות שכלית שנקבעה להם בשל כך נכות, לרבות לקות קוגניטיבית גבולית שנקבעה בגינה נכות, אם יכולתם לחקר אינה מוגבלת. אם יכולתם להיחקר מוגבלת, הם ייחקרו על ידי חוקר מיוחד, כפי שהיה עד היום. ואולם אם מדובר בחקירה דחופה הנעשית בתחילה על ידי חוקר משטרה, אז האדם עם המוגבלות השכלית יהיה זכאי לנוכחות עורך דינו בחקירה דחופה על ידי חוקר המשטרה. נוכח החשש שעלה לעניין השלכות ההסדר של חקירות המשטרה, מוצע לקבוע את ההסדר כהוראת שעה לתקופה של חמש שנים. כדי שניתן יהיה ללמוד על השפעותיו, מוצע לקבוע כי ייערך מחקר מלווה, וכי ייעשה דיווח לכנסת אחת לשנה. בנוסף, כהוראת קבע, מוצע לתקן את חוק הליכי חקירה והעדה, כך שהמונח "אדם עם אוטיזם" יוגדר בנפרד. עד עתה אדם עם אוטיזם נכלל תחת הגדרה של אדם עם מוגבלות נפשית; כעת מוצע להפריד את המונח, ואולם יובהר כי אין בכך כדי לשנות כלל את ההוראות שכבר חלות כיום על אדם עם אוטיזם לעניין חקירה על ידי חוקר מיוחד. בטרם אומר את דברי הסיום שלי, אני רוצה לומר משהו, אחד מענייני דיומא. היום התרחש במדינת ישראל אירוע לא לגיטימי בעיניי. אנחנו מנהלים דיונים בכנסת – אגב, החוק הזה הוא דוגמה – עם שמיעה של עמדות מגוונות, מחלוקות, קואליציה, אופוזיציה, הגעה להסכמות בסופו של דבר, כפי שקרה בחוק הזה. אבל יש לנו נוהל ויש לנו פרוצדורה ויש לנו הליכים, ואנחנו שומעים את כולם, או כמעט את כולם, או את כל מי שרלוונטי. היום לבית המשפט, בדיון בסוגיית גיוס החרדים – החוק טוב, החוק לא טוב, אני לא נכנס לזה עכשיו. זה אפילו לא מעניין אותי בהקשר הזה, כי בסופו של דבר מה שקרה זה שישבו שופטי בית המשפט העליון, שכולם, אבל כולם, מחזיקים תעודת נכשל בכל הנוגע לגיוס חרדים. כאשר עשינו את השיח בבית הנשיא על הרפורמה המשפטית, היה נושא אחד שהיה בקונסנזוס. היו המון נושאים במחלוקת.

יצחק שמעון וסרלאוף (עוצמה יהודית):

זה נדחה.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

שנייה. היו המון נושאים שהיו במחלוקת: היה הנושא מה יהיה בפסקת ההתגברות ומה מעמד היועץ המשפטי, והיו המון המון סוגיות. סוגיה אחת לא הייתה שנויה במחלוקת: שבסוגיית גיוס החרדים בית המשפט לא ייגע. זה היה מובן על ידי כולם, גם במתווה של הנשיא זה נכתב, בין היתר על בסיס דברי השופטים שאמרו שבנושא הזה הם לא הצליחו להביא שום תוצאה. הגיע לדיון אדם שעוסק בגיוס חרדים הלכה למעשה. קצין בשם בן סבו, שעוסק בגיוס חרדים בחטיבת חשמונאים. הוא הגיע לדיון וביקש להשמיע את דבריו, הלא-מאוד ארוכים, ובית המשפט – שמצא זמן לכל מי שרוצה לדבר נגד החוק ובעד אותו מעצר של בחורי ישיבות, שלרוב הדעות לא עוזר לגיוס חרדים – פשוט סתם לו את הפה. לזה לא נשאר לו זמן. אז אני, בין היתר לבקשת גורמים שקשורים לחטיבת חשמונאים, רוצה להגיד את הדברים שתכנן לומר בן סבו היום בבית המשפט, והוא רצה לומר כך: לא אדבר בשם טיעונים משפטיים. עם ישראל, ובעיקר הדור הצעיר שגדל כאן, כבר לא תמימים ומבינים שהכול פה זה פסאודו-משפט, הכול נקבע על ידי תפיסת עולם, כל הטיעונים המשפטיים זאת צביעות. לא את זה באתי לחדש כי זה ברור לכולם. באתי לחדש דבר אחר. באתי להגיד שהמעצרים השיגו בדיוק את התכלית של מי שרוצה אותם, רק שהתכלית איננה גיוס חרדים. התכלית היא מניעת גיוס חרדים. הרדיפות, נכון לעכשיו, הן כחרב המונפת מעל ראשה של החטיבה – הוא מדבר על חטיבת חשמונאים – הגיוס מאז תחילת הרדיפות צנח בעשרות אחוזים. בתחילה התגייסו לחטיבה מאות במחזור בסדיר ובמילואים, כיום ספק אם במחזור הקרוב תיפתח פלוגה. לקורס קצינים בהתחלה יצאו; כיום אף אחד לא רוצה ולא נפתח קורס במחזור הקרוב. גם החיילים שכבר התגייסו מעידים שמה שהיה פעם סקרנות של הרבנים והחברים, התחלף מאז הגברת הלהבות והמעצרים והרדיפות במתח אדיר מולם ובחוסר רצון להמשיך בחטיבה. אני מדבר עובדות – אומר בן סבו – תחליטו מה שתחליטו. אבל כל עוד אתם, הפקידים, עדיין מנהלים את המדינה, שעם ישראל ידע מה האג'נדה שלכם ומה אתם עושים במודע. נצח ישראל לא ישקר, ומה שזמני וחולף יתפורר וינבול. זה האדם שבניגוד לכל שופטי בג"ץ ובניגוד ליועצת המשפטית לממשלה מחזיק בקבלות על גיוס חרדים. זה הבן אדם שיודע איך עושים את הדבר הזה, ולו סתמו את הפה היום בבית המשפט. אני שמח שהייתה לי ההזדמנות להיות לו לפה. ולבית המשפט אומר: מי שנכשל כל כך הרבה פעמים, שלא ינסה שוב, ושימשכו את ידם שופטי בג"ץ, כי הדבר האחרון שהם מצליחים לעשות זה לגייס את הציבור החרדי. אני רוצה לומר תודות על הצעת החוק, ובראש ובראשונה להגיד תודה - - -

גלעד קריב (העבודה):

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

בראש ובראשונה אני רוצה להגיד תודה רבה לייעוץ המשפטי של הוועדה, שעבד על הצעת החוק הזאת פרק זמן ממושך. אני רוצה להגיד תודה רבה כמובן גם להנהלת הוועדה. אני רוצה להגיד תודה מיוחדת לשר יריב לוין ולמנכ"ל משרדו איתמר, שדחפו את הצעת החוק הזאת בצורה – באמת, ללא לאות. מדובר בהצעת חוק חדשנית. מדובר בהצעת חוק, אני חייב לומר, ראשונה מסוגה. אני חושב ששמענו במהלך הדיונים על החוק הזה, כולל עמדות מתנגדות, כולל, באופן חריג, גם עמדות מתנגדות מתוך הממשלה, שקיבלו את הרשות להציג את העמדה המתנגדת, המשטרה. אני חושב שהדיון שהתנהל בוועדה טייב את הצעת החוק. על חלק מהדברים נאלצנו לוותר או לצמצם, אבל בסופו של דבר לב הצעת החוק עובר. אני רוצה להגיד תודה כמובן לחברתי חברת הכנסת מיכל וולדיגר, שהצעת החוק הפרטית שלה מוזגה לתוך הצעת החוק. אני רוצה להגיד תודה לחברי חבר הכנסת ארז מלול, שאלמלא התנרווג לו החוצה תוך כדי ההליך, גם הצעת החוק שלו הייתה מתמזגת, הצעת החוק שלו בנושא הזה. אני רוצה להגיד תודה לחבריי מהוועדה, גם מהאופוזיציה – גלעד, שנמצא פה, ויואב, שלא נמצא פה, אבל אנחנו מוסרים לו מרחוק – שליוו את הצעת החוק הזאת, והגענו עליה, ברוך השם, להסכמות, ונביא אותה לפה היום. אני רוצה להגיד תודה למירב בן ארי – שגם יצאה – על הסכמתה שהחוק הזה יעלה. אני חייב לומר ולנצל את ההזדמנות: החוק הזה, שיעבור בדקות הקרובות, בעזרת השם, הוא חוק מס' 120 של ועדת החוקה בראשותי.

היו"ר אכרם חסון:

כל הכבוד.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

120 חוקים בכנסת הזאת. שברנו כמה שיאים.

גלעד קריב (העבודה):

יפה מאוד ומספיק. עכשיו תשלח אותך קצת לנוח לכמה שנים. הכול בסדר. 120 זה יפה ודי.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

גלעד, תודה. אבל מעבר לתודות של חברי הוועדה ולהנהלת הוועדה ולצוות הוועדה, יש אדם אחד מיוחד שלא הייתי מגיע למספר הזה – בדרך כלל מאחלים "עד 120" – יש אדם אחד מיוחד שלא הייתי מגיע למספר הזה בלעדיו, ומדובר כמובן באופיר כץ, יושב-ראש הקואליציה, שבאמת שום דבר לא היה קורה בבניין הזה בארבע השנים האחרונות בלעדיך, ואני לא יכול לדמיין מישהו שהיה יכול לנהל את הקואליציה המורכבת הזאת יותר טוב ממך. ואם הגענו לכך שאנחנו מנהלים את הדיונים, ועוד בפגרה אחרי כל כך הרבה זמן עמוס, מעבירים גם עוד חוקים, מגיעים לחוק 120 של ועדת החוקה – וכנראה עוד היד נטויה, יש לי תחושה, אני יודע את העבודה בוועדת ההסכמות – זה באמת רק בזכות ההובלה שלך, אופיר. ואני חייב להגיד גם לנטע, למרות שהיא יצאה, שבאמת היא יד ימינך, אבל אופיר, שאפו. אני מאחל לך בפריימריז – יש לך עכשיו פריימריז – הצלחה אדירה. מגיע לך באמת להגיע ולהתברג בצמרת ההנהגה של מדינת ישראל. הוכחת פה יכולות שלא היו ולא נבראו. תודה רבה למנהלות הסיעות שפה ולמנהלי הסיעות שלא פה על העבודה המסורה גם בזמן פגרה, ובגלל שאם אני אגיד עכשיו את השמות שלהם הם יכעסו עליי שאני עוד לא יורד, אז אני לא אגיד. דניאל וטייבי, שפה.

גלעד קריב (העבודה):

תרד, תרד.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

טוב, טוב, טוב, טוב. בסדר. טוב. מי שם? אני לא רואה.

גלעד קריב (העבודה):

עד 120 - - -

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

טוב, אני יורד. אני יורד. חברים, להתראות. תודה רבה.

היו"ר אכרם חסון:

תודה רבה. תודה רבה. חברים, להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצות יש עתיד, ישראל ביתנו, חד"ש-תע"ל והעבודה. האם יש מישהו שרוצה לדבר?

קריאה:

לא.

גלעד קריב (העבודה):

אני רוצה, אבל אני עוצר את עצמי.

היו"ר אכרם חסון:

אוקיי. תודה.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

רק בשביל היום הזה היה שווה להגיע. שגלעד לא ידבר?

היו"ר אכרם חסון:

להצעת החוק הוגשו גם בקשות רשות דיבור. אז אני מבין שגם הם מוותרים. אוקיי. חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק נוכחות עורך דין בחקירת קטינים ואנשים עם מוגבלות (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ו–2026. הצבעה. הצבעה מס' 21 בעד סעיפים 1–13 – 5 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–13 נתקבלו.

היו"ר אכרם חסון:

חמישה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק נוכחות עורך דין בחקירת קטינים ואנשים עם מוגבלות (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ו–2026. הצבעה. הצבעה מס' 22 בעד החוק – 5 נגד – אין נמנעים – אין חוק נוכחות עורך דין בחקירת קטינים ואנשים עם מוגבלות (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ו–2026, נתקבל.

היו"ר אכרם חסון:

חמישה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק נוכחות עורך דין בחקירת קטינים ואנשים עם מוגבלות (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ו–2026, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

עוד תודה אחת. תודה אחת.

היו"ר אכרם חסון:

בבקשה, חבר הכנסת רוטמן. יש לך שתי דקות.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

שמרתי את זה בכוונה לתודות שבסוף, והוא נמצא איתנו כאן – לישי. גם לכל צוות הסנגוריה, ולסנגורית הארצית, שממש גם עד הרגעים האחרונים משכה בחוטים כדי שהחוק הזה יעבור, אבל ישי הוא ממש מוביל בכל חקיקת הוועדה, ומגיע לו לא רק על החוק הזה. מגיעה לו תודה רבה, שהוא באמת מצליח - - -

גלעד קריב (העבודה):

סוף-סוף אתה מוציא משהו מהפה שאני יכול להסכים איתו.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

אז באמת, באמת תודה רבה לכל הסנגוריה על כל הליווי בכל החוקים, ולישי במיוחד. תודה. תודה רבה.

היו"ר אכרם חסון:

תודה לך. קודם כול, תרשו לי להודות למזכיר הכנסת, לראדה המוכשרת והמיוחדת, ולכל העובדים ולכל חברי הכנסת שסייעו לי לנהל את הדיון היום בצורה עניינית, אחראית ומכובדת. חברי הכנסת, תם סדר-היום. ישיבה זו נעולה.