טוען נתונים רשמיים
חזרה לרשימת הח״כיםנתונים רשמיים בלבד · הכנסת וועדת הבחירות המרכזית
טוען נתונים רשמיים
חזרה לרשימת הח״כיםהאתר משתמש בכלי אנליטיקה (Microsoft Clarity) כדי להבין איך גולשים משתמשים בו — מפות חום וניתוח דפוסי גלישה, בלי מידע מזהה. הכלי נטען רק אם תאשרו. פרטים נוספים
רשומה רשמית מהמאגר. נוסח הקבצים מחולץ מהמסמך הרשמי. זה לא תקציר ולא פרשנות — המקור המחייב הוא הקובץ.
מחלץ את נוסח הישיבה מהקובץ הרשמי
הצעת חוק · דיון
הצעת חוק · דיון
הצעת חוק · דיון
הצעת חוק · דיון
הצעה רגילה לסדר היום בנושא: "הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לתנאי הכליאה של האסירים הפלסטינים - לנוכח מקרי המוות הרבים והעדויות לעינויים"
הצעה לסדר היום · דיון
הצעת חוק · דיון
הצעת חוק · דיון
הצעת חוק · דיון
חילופים בוועדות הכנסת
פריטי מליאה · דיון
הצעת חוק הבטחת חיים בכבוד לאזרחים ותיקים (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–
מאיר כהן (יש עתיד):
מירב כהן (יש עתיד):
שר המשפטים יריב לוין:
מירב כהן (יש עתיד):
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – מועצה לחינוך ממלכתי כללי), התשפ"ו–
גלעד קריב (העבודה):
שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:
הצעת חוק מניעת רעש בלתי סביר של המואזין, התשפ"ו–
צביקה פוגל (עוצמה יהודית):
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
הצעות לסדר-היום
הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לתנאי הכליאה של האסירים הפלסטינים – לנוכח מקרי המוות הרבים והעדויות לעינויים
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
הצעת חוק-יסוד: לימוד תורה
משה גפני (יהדות התורה):
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
סימון דוידסון (יש עתיד):
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
עוז חיים (יש עתיד):
נאור שירי (יש עתיד):
נעמה לזימי (העבודה):
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
יצחק גולדקנופ (יהדות התורה):
עדי עזוז (יש עתיד):
מאיר פרוש (יהדות התורה):
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
מירב בן ארי (יש עתיד):
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
מאיר כהן (יש עתיד):
אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
רון כץ (יש עתיד):
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
מירב כהן (יש עתיד):
אפרת רייטן מרום (העבודה):
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
דבי ביטון (יש עתיד):
מיקי לוי (יש עתיד):
רם בן ברק (יש עתיד):
משה אבוטבול (ש"ס):
איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
שלי טל מירון (יש עתיד):
אלעזר שטרן (יש עתיד):
משה סולומון (הציונות הדתית):
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
אכרם חסון (הימין הממלכתי):
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אושר שקלים (הליכוד):
אורי מקלב (יהדות התורה):
טלי גוטליב (הליכוד):
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אריאל קלנר (הליכוד):
גלעד קריב (העבודה):
מרב מיכאלי (העבודה):
ינון אזולאי (ש"ס):
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (מס' 19) (חיפוש שלא לפי צו חיפוש), התשפ"ו–
שר המשפטים יריב לוין:
מירב בן ארי (יש עתיד):
איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
יסמין פרידמן (יש עתיד):
יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):
טלי גוטליב (הליכוד):
הצעת חוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו (תיקון מס' 2), התשפ"ו–
שלום דנינו (הליכוד):
הודעת ועדת הכנסת
אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):
היו"ר אמיר אוחנה:
חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשר. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי ט"ז בתמוז התשפ"ו, 1 ביולי 2026. הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא שאילתה דחופה של חברת הכנסת יסמין פרידמן לשר החקלאות וביטחון המזון בנושא התפרצות כלבת בישראל 2026. אני מתכבד להזמין את שר החקלאות וביטחון המזון חבר הכנסת אבי דיכטר אל הדוכן.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, רוטמן מבקש להצביע עכשיו. נפתחה המליאה ואני צריכה להיות בהצבעה, אני לא יודעת מה לעשות.
היו"ר אמיר אוחנה:
רק שנייה, שנייה אחת. שנייה, השר. אנחנו אישרנו הארכה לוועדת חוקה, אבל בתנאי שהשואלת - - -
קריאה:
היא לא חברת ועדה.
היו"ר אמיר אוחנה:
אבל את לא חברת ועדה, אומרים לי.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אבל אני שם כל הזמן, אני מחליפה שם כבר שבועות.
היו"ר אמיר אוחנה:
הכלל הוא שאנחנו מאפשרים הארכה אלא אם כן אחד השואלים הוא חבר בוועדה הרלוונטית. אבל אם גברתי לא חברה אז אני מצטער - - -
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אבל אם אין מי שיצביע אני ארוץ לשם ואני איאלץ לוותר על השאילתה. אין לי ברירה.
קריאה:
ואם אנחנו נמשוך את השאילתה? גם על זמן חקיקה אפשר?
היו"ר אמיר אוחנה:
אם תמשכו את השאילתה אז בוודאי שתוכלי ללכת להצביע. לא אישרנו על זמן חקיקה. על זמן חקיקה לא אישרנו. בואו נעשה כך – יש לי הצעה, אם זה טוב בעינייך. תשאלי את השאלה ותלכי לשם, אחר כך תוכלי לראות את תשובתו של השר, אם זה בסדר בעינייך. בסדר?
יסמין פרידמן (יש עתיד):
כן.
היו"ר אמיר אוחנה:
אז בבקשה, השר.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אני אעשה את זה הכי מהר. אני באמת חושבת שזה לא כזה בסדר, אבל בסדר. ב-2026 אותרו 71 מקרי כלבת; 40 תנים, 21 כלבים. למרות ההתפרצות פוזרו עד כה כ-220,000 פיתיונות אוראליים בלבד, שזה שליש ממספר הפיתיונות שאמורים לפזר. רציתי לשאול: 1. מדוע פוזר רק חלק ממלאי הפיתיונות? 2. האם יוגדל היקף הפיזור והמלאי הקיים? 3. אילו הנחיות ניתנו לרשויות בנושא חיסון ואכיפה?
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה, גברתי. בבקשה, כבוד השר.
שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:
בוקר טוב, כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת. לשאילתה בנושא הכלבת – בהחלט סוגיה מטרידה מאוד, מפני שאנחנו נמצאים כבר כמעט שלוש שנים במציאות שבה גם מדרום, מרצועת עזה – בעקבות המלחמה שם הגדר נפרצה והייתה תנועה של כלבים משוטטים משם לתוך ישראל, בעיקר לנגב המערבי; גם בלבנון – המלחמה שמתנהלת שם; וגם – או הייתי אומר אפילו בעיקר – מיהודה ושומרון, ששם אנחנו רואים עלייה בהיקף הכלבים המשוטטים שנכנסים משם לארץ. לא כל כלב משוטט הוא כלב נגוע בכלבת, אבל זה בהחלט פוטנציאל מדאיג מאוד. ויש גם זליגה – כלבת היא לא רק בכלבים, אלא היא גם בתנים. כמות הפיתיונות שפוזרה מתחילת שנת 2026 ועד היום, זאת אומרת חצי שנה בערך, עומדת על כ-300,000 יחידות, שזה - - -
יסמין פרידמן (יש עתיד):
עכשיו אי-אפשר, אתה יודע.
שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:
אני מבטיח שאני אתן תשובה מלאה. אנחנו מתייחסים ברצינות לשואלים, גם לשאלות. כפי שאמרתי, כ-300,000 יחידות פוזרו, שזה בערך 45% מסך הפיזור של פיתיונות של שנת 2025. ב-2024, למשל, פוזרו 650,000 פיתיונות, וב-2025 – כבר כמעט 675,000 פיתיונות. קצב הפיזור הנוכחי מושפע ישירות גם ממגבלות של תקופת מלחמה, מגבלות שמונעות לעיתים יכולת של פיזור בפיזור מהאוויר, שזה עיקר הפיזור. למרות זאת, אנחנו עומדים ביעדי התוכנית השנתית של 2026. במהלך השנה, במחצית הבאה של השנה, גם לאור העלייה במקרי הכלבת, אנחנו צפויים להגדיל את היקף הפיזור בכ-25% לעומת השנה הקודמת, ובסך הכול אנחנו נגיע לכ-870,000 פיתיונות שיפוזרו. וזה גם נוגע לשאלה השנייה ששאלת, חברת הכנסת פרידמן. אני עובר לך לשאלה השלישית. בהתאם לחקיקה הקיימת, הרופאים הווטרינריים הרשותיים הם הגורמים המוסמכים והאחראים על הטיפול במחלת הכלבת ובכלבים המשוטטים. החוקים מעניקים את המסגרת הנורמטיבית לביצוע פעולות אכיפה ומניעה בשטח, פעולות שכוללות בין היתר רישום, חיסון, לכידה, פיקוח. מעבר לזה, כמובן, השירותים הווטרינריים מפיצים באופן שוטף חוזרים ונהלים ייעודיים המבהירים את דרכי הפעולה ודרכי המניעה בכל נושא הכלבת. משרד החקלאות וביטחון המזון אף עומד בקשר רציף עם הווטרינרים ברשויות. בכל מקרה של זיהוי אירוע מבוצעים תחקירים, בשיתוף הווטרינרים המחוזיים, כדי להסיק מסקנות ולתת הנחיות ממוקדות. מעבר לכך, מוציא משרד החקלאות וביטחון המזון באופן תדיר הודעות, סרטונים, פרסומות לציבור הרחב באמצעי התקשורת השונים, במטרה להגביר את המודעות למחלה ולדרכי מניעתה. אני אומר לך, חברת הכנסת פרידמן, ובכלל לחברי הכנסת, ולך אדוני היושב-ראש, אחת הבעיות הכי קשות שלנו זה האנשים שמתוך רצון טוב עושים משהו רע. זאת אומרת, רואים כלב נטוש, אוספים אותו, לא כל כך בודקים. אגב, אוספים אותו בעזה, בחופשה מהמילואים או בסיום המילואים, אוספים אותו בלבנון באותן נסיבות, אוספים אותו מהמילואים ביהודה ושומרון. הוא נראה כלב נחמד, הכול טוב ויפה. מביאים אותו הביתה, לתוך שטחי קו ירוק - -
יסמין פרידמן (יש עתיד):
מעזה לא הגיעו.
שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:
- - לא כל כך בודקים מי הכלב, הוא נראה נחמד. ולצערנו, בחלק מהמקרים, הנחמד הזה – מסתבר שהוא נגוע בכלבת.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
בעזה לא היה.
שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:
ומכאן ואילך כבר אתה יכול למצוא אירועים בעייתיים מאוד, להתחיל לחפש עם מי הוא היה במגע כלשהו. בקיצור, היום, בתקופה הזו, משרד החקלאות וביטחון המזון מקדם נוהל תמיכה ייעודי עבור רשויות מקומיות באזורים הנגועים בכלבת, כדי להתמודד עם ההתפרצות באזור שלהם ולסייע בעצירת המגפה הזו. אגב, יהודה ושומרון, בעיקר השומרון, נחשבים לאזור מועד לפורענות בתחום הזה. יחסית הרבה מאוד מקרים של כלבת אנחנו רואים שם. הוקצו לנוהל הזה כמעט שלושה מיליון שקל - -
יסמין פרידמן (יש עתיד):
כמה עולה הנוהל, אדוני?
שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:
- - כדי לתמוך ברשויות המקומיות בשומרון, כדי שיטפלו בכלבת כבר אצלם - -
יסמין פרידמן (יש עתיד):
בהמתות?
שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:
- - מאחר שהאזור הזה של השומרון, כפי שאמרתי, הוא במירכאות כפולות ומכופלות ספק הכלבת המרכזי כרגע של מדינת ישראל. עד כאן. תודה רבה.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
כן. אבל מה אומר הנוהל?
היו"ר אמיר אוחנה:
אני אאפשר שאלת המשך לגברתי, ככל שיש, ולאחר מכן שאלות נוספות – ביקש חבר הכנסת אלהואשלה גם שאלה נוספת או לא? – לחברי הכנסת מטי צרפתי הרכבי ויוראי להב הרצנו. בבקשה.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
ראשית, דיברת על כך שתגיעו ל-800,000 חיסונים אוראליים שיפוזרו – עכשיו אנחנו עומדים על כ-300,000. אתה יודע שאי-אפשר לפזר חיסוני כלבת עד חודש אוקטובר לפחות. אין לי מושג איך תוך חודשיים תפזרו כמות כזאת. והדבר השני שדיברת עליו זה נוהל תמיכה. עד היום, ממה שאני יודעת, נוהל תמיכה הוא בעיקר ירי, מוות והמתה בהסגרים. האם יש משהו שאולי אני לא יודעת? אני אשמח לשמוע על משהו חדש. ואם אפשר, הערה קטנה. אני יודעת שבעולם התמודדו עם מקרים כאלה בתמיכה לרשויות לחיסוני כלבת חינם. זה מאוד מאוד עוזר. אני אשמח אם יחשבו על זה במשרד החקלאות. זה מאוד זול, מאוד מאוד זול, וזה עושה אפקט מאוד גדול. אז אני אשמח אם תחשבו על זה. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת יוראי להב הרצנו.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
תודה רבה. אדוני השר, למרות שמגדלים בישראל את מרבית התוצרת החקלאית הטרייה, עדיין היבוא של ירקות ופירות הינו בהיקפים גדולים למדי. מה אתה עושה – ומשרדך – כדי לעודד את הגברת הייצור המקומי של החקלאות בישראל?
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אדוני השר, בעשור האחרון מספר העצים שנכרתו בישראל כמעט הכפיל את עצמו. רק לסבר את האוזן – בחודשים הראשונים של 2026, ינואר ופברואר, נכרתו בישראל למעלה מ-40,000 עצים בוגרים. ב-2012 תוקנה פקודת היערות כך שעל כל עץ שנכרת המדינה רשאית לגבות היטל כריתה. אך לא ניתן לגבות את ההיטל הזה, כי משרד החקלאות, שר החקלאות, לא מתקין תקנות שיאפשרו את היטל הכריתה, שיאפשר בתורו לנטוע עצים חדשים. מתי אדוני מתכוון, אם בכלל, להביא את התקנות לכנסת, כך שנוכל לגבות את היטל הכריתה, שאגב, ההערכות הן שהמדינה מפסידה, ממשלת ישראל מפסידה 142 מיליון שקל כל שנה, כי אין תקנות ולא ניתן לגבות היטלי כריתה ולנטוע עצים חדשים.
היו"ר אמיר אוחנה:
בבקשה, כבוד השר.
שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:
אני אתחיל – לא מהקל לכבד אלא פשוט מהמעורפל אל הבהיר. בנושא של כריתת העצים, אכן סוגיה נכונה העלה חבר הכנסת הרצנו. הסיפור הזה קצת תקוע בגלל סיבות ביורוקרטיות. אנחנו מודעים לצורך. אנחנו פועלים להצללה, שהיא חשובה מאוד מבחינתנו, והעצים הם מרכיב מאוד משמעותי גם בהצללה וגם בדברים נוספים: ריאות ירוקות וכו'. ולא בכדי קוראים לזה ריאות ירוקות – הן נושמות. בסוגיה הזו בהחלט אנחנו עם יד על הדופק, ואני מקווה מאוד – אין לי כרגע תשובה ברורה לתת לך, אבל נבדוק את זה ונשיב לך בנפרד תשובה יותר מפורטת. אתה מוזמן כמובן להוסיף פרטים לשאלה, אם תרצה. נוכל לתת לך תשובה בעלות נמוכה. אל תהיה מודאג.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
רק מתי תביאו את התקנות, זאת השאלה שלי.
שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:
אנחנו מנסים. הסיפור של התקנות תקוע בגלל סיבות נוספות, אבל אני אתן לך תשובה יותר מדויקת מה תוקע את זה היום. לגבי הנושא השני, של הכלבת, נוהלי התמיכה וכו' – זה לא רק עניין של המתה. בהחלט התפיסה של כלבים משוטטים היא כדי לראות מיהו בר אימוץ, לוודא כמובן שהוא לא חולה בכלבת ואם הוא בר אימוץ, וההמתה היא רק באותם מקרים חריגים של כלבים שהם לא בני אימוץ. גם אם לא כולם חולים בכלבת, אתה לא רוצה להסתכן ולשחרר אותם. ולשחרר אותם לתוך עזה זה בעייתי, כי אז הם יחזרו בחזרה. הם פשוט רואים איפה נמצא האוכל, והאוכל נמצא, לצערנו, בריכוזים בתוך ישראל או בתוך בסיסים צבאיים שנמצאים גם ברצועת עזה. הייתי שם אפילו. ראיתי את זה במו עיניי, את ההגעה - - -
יסמין פרידמן (יש עתיד):
לא, אבל בעזה אין כלבת. עד כה בעזה אין כלבת.
שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:
ראיתי את זה אפילו במו עיניי, את ההגעה של כלבים. מה לעשות, הם נמשכים לאוכל ולריכוזים. גם מול צה"ל אנחנו יצרנו קשר כדי לצמצם את הפיתוי. אנחנו מפזרים פיתיונות, אבל הצבא מייצר פיתויים בבסיסים, בעובדה שהוא נשאר עם רזרבות אוכל, ובמקום לשנע לאחור הם נמצאים שם במערום – מגיעים הכלבים. בנושא הזה אנחנו עובדים מול צה"ל. אבל התמיכה, הנהלים – הם לא רק להמתה, אלא בעיקר כדי לאפשר למשל הגדלה של כלביות, כדי שיהיה אפשר לאכסן יותר כלבים. זה אולי צוואר הבקבוק הכי משמעותי. כלבייה עולה הרבה מאוד כסף. כלב שמוכנס לכלבייה עולה הרבה מאוד כסף לרשות המקומית. אנחנו מנסים לעזור לרשויות המקומיות בנושא הזה, ולכן גם נקבעו התקנות שגברתי הזכירה ועוסקות בזה. השאלה השלישית, שנשאלה על ידי חברת הכנסת מתי צרפתי הרכבי, היא באמת השאלה, ברשותכם, היותר-כבדה. תראו, בשלוש וחצי השנים האחרונות, מאז שהממשלה התחלפה – ויושב כאן השר הקודם פורר. שנינו זוכרים היטב את השקף שהשר הקודם עודד פורר העביר לי, שקף של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שאומר שמשנת 2000 – אין לנו נתון לפני זה, אבל משנת 2000 עד שנת 2020, הנתון רלוונטי גם עד 2023 – זאת אומרת, במשך 23 שנה, גברתי חברת הכנסת הרכבי, במשך 23 שנה התוצרת החקלאית שמיוצרת בארץ לשוק המקומי הייתה 2 מיליון טון ירקות ופירות בכל שנה, במשך 23 שנה. האוכלוסייה גדלה ב-50%. התוצרת שמיוצרת בארץ לשוק המקומי לא גדלה ב-1%. המחשבה של דורות קודמים הייתה שהייבוא הוא זה שיאזן והוא זה שגם יוריד את המחירים. אלא איך אומרים, חבר'ה, לא איזון ולא בטיח. הסיפור לא הוריד את המחירים, גם לא השאיר אותם. הוא רק גרם להם לנסיקה.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
כי היבוא סגור. כשהיבוא סגור, אי-אפשר להסתמך על היבוא. כשאין יבוא, אתה לא יכול להסתמך עליו.
שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:
עוד מעט, פורר. בעשר השנים האחרונות היבוא גדל פי חמישה, פי חמישה. כשיבוא גדל פי חמישה והמחירים לא יורדים, לא נשארים, אלא עולים למעלה, צריך לחפש אסטרטגיה אחרת. אנחנו למדנו את זה, והחלטנו לשנות ולהפוך את האסטרטגיה, למגינת ליבם של אנשי אגף התקציבים באוצר – אני חייב להודות – וקבענו שהאסטרטגיה היא: עמוד מרכזי – ייצור חקלאי בארץ, ויבוא יהיה עמוד תומך. לצורך זה העברנו החלטת ממשלה, אדוני היושב-ראש, החלטת ממשלה לפני כשנתיים, שקובעת שבתוך עשר שנים – גברתי חברת הכנסת הרכבי – בתוך עשר שנים הייצור החקלאי בישראל של ירקות ופירות יגדל ב-33%. כדי שזה יקרה, אתה צריך את אמצעי הייצור, שאלה עובדים זרים, מים, קרקעות, וחדשנות טכנולוגית, מחקר ופיתוח. עובדים זרים – המדינה אישרה בהחלטת ממשלה להגדיל את מספר העובדים הזרים מ-30,000 ל-70,000. היום יש 50,000, אבל הסרנו את הנושא של אי-ודאות שהיה לחקלאים לאורך הרבה מאוד שנים, עשרות שנים. היום החקלאים יודעים שאם משרד החקלאות וביטחון המזון קובע שעל הקרקעות שיש להם, בתמהיל הגידולים שיש להם, הם יכולים לקבל 100 עובדים זרים – הם יקבלו 100 עובדים זרים, ולא יקבלו 50 או 60 עובדים זרים בגין מגבלה שהייתה בעבר, מגבלת סרק. אין לה שום הצדקה ואין לה שום סיבה. אגב, גם אין לה שום הסבר. הסיפור של המים – זה היה אמצעי ייצור שני, והובלנו מהפכה בתחום הזה גם בכמויות וגם במחירים וגם בנגישות. אדוני היושב-ראש, אני לא יודע אם אתה מודע לזה, אבל מחיר קוב מים מושבים, מי קולחין מטוהרים, היה בישראל בערך כמו מחיר בקבוק מים מינרליים. 1.67 שקל על קוב מים מושבים. למה? ככה. היום אנחנו כבר בתנודה משמעותית. עוד לא הגענו למנוחה ולנחלה, אבל היום אנחנו כבר במחירים של שקל ו-15 אגורות לקוב מים. מ-1.67 שקל ל-1.15 שקל – כמעט בשליש ירדו מחירי המים. אגב, העברנו את זה בחקיקה. ולכן אנחנו באמצעי השלישי, שזה קרקעות. גברתי חברת הכנסת הרכבי, אני לא יודע אם את מודעת – בעשר השנים האחרונות ננגסו בישראל קרקעות חקלאיות בהיקף של 320,000 דונם. אדוני היושב-ראש, 320,000 דונם – כאחד שמכיר את השטח, 320,000 דונם זה שטח רצועת עזה. אם היו נוגסים את רצועת עזה, חותכים אותה ונותנים לה לצוף ללב ים, לא היית שומע מילה רעה ממני. אבל מאחר שזה 320,000 דונם קרקע חקלאית, אנחנו מחפשים איך לפצות את החקלאות, כדי שהיא תוכל לייצר יותר. חדשנות ומחקר ופיתוח – מובן מאליו, אין צורך להרחיב. לכן זה הכיוון שלנו: עמוד מרכזי – ייצור כאן. עמוד תומך יהיה היבוא. אגב, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר לכם, האסטרטגיה הזו בשנת 2025 מתחילה לתת פירות – סליחה, ירקות. אנחנו נהגנו לייבא היקף של סביב 40,000 טון, לדוגמה, עגבניות בשנה, לייבא 40,000 טון עגבניות בשנה במדינה שמייצרת – כמו שאת אמרת, ובצדק – יודעת לייצר הכול. ב-2023, בעקבות המלחמה והבעיה שעזבו כאן העובדים הזרים, והיה קשה מאוד לגדל בנגב המערבי, מקום מרכזי לעגבניות – נתנו תמיכות לגדל עגבניות מהערבה דרך כיכר סדום, דרך שאר חלקי הארץ, כולל רמת הגולן, אזורים שלא ידעו איך נכתבת "עגבנייה" בכלל. ואנחנו רואים שהיקף גידול העגבניות עלה. ב-2025 ירדנו מאזור ה-40,000 טון ביבוא לשנה ל-9,000. המדפים היו מלאים, וראה איזה פלא – המחירים התחילו לרדת. 2025 היא השנה הראשונה שבה המחירים של הסלט הישראלי מתחילים לרדת. פירות זה לוקח יותר זמן, כי יש עניין של נטיעות. החקלאים אמרו לי: אדוני השר, אתה תראה שהאסטרטגיה לגבי הירקות תהיה בת מימוש בפחות מעשר שנים, אפילו סביב חמש שנים, ואנחנו רואים שזה מתממש. פירות זה לוקח קצת יותר זמן גם בגלל הנטיעות.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
בכמה אחוזים זה קרה בירקות ב-2025?
שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:
קשה לנו לומר, מהסיבה הפשוטה שהיקף הייצור בארץ – לאורך שנים הנתונים היו עמומים מאוד. אנחנו עכשיו מנסים לבנות בסיס של מידע, שיהיה אפשר לדעת ייצור בהיקפים מדויקים יותר. אבל אנחנו מבינים כבר היום – המדפים מלאים, היבוא יורד, והמחירים יורדים. זאת אומרת הסחורה קיימת, והיא רק תלך ותגדל. אתן לכם דוגמה אחרת: בעולם הביצים, שהוא עולם מאוד רלוונטי, לאור המלחמה בצפון נפגעו לולים, והלולים שנפגעו, מה לעשות, ייצרו פחות ביצים או לא ייצרו בכלל. נאלצנו לפתוח מכסות פטורות ממכס ליבוא ביצים כל חודש בהיקפים שבעבר עשינו רק בפיקים של החגים, של חגי תשרי ופסח. משכנו את זה, אנחנו עכשיו רואים שיותר ויותר לולים חזרו לעבוד. נתנו מכסה של כפל גידול לכאלה שיש להם מכסות ואין להם לולים, כדי שיגדלו בלולים שיש להם מקום ואין להם מכסות. חיברנו את הדברים האלה. חודש יוני – אחרי הרבה מאוד זמן, החודש הזה הוא חודש שאנחנו לא מייבאים ביצים, שזה כבר אומר משהו – שמתחילים לאזן את השוק. אנחנו כמובן שוקדים על מתן מכסות, צופים פני עתיד, כדי לראות שהמשק הזה, משק הביצים, שהוא מתוכנן – לא ייפול חס וחלילה לאיזשהו מחסור. גם על החלב, אותו הדבר – רפורמת החלב הייתה רפורמה לא טובה מבחינת משרד החקלאות, רעה מאוד למדינת ישראל. בלמנו אותה, למגינת ליבם של אנשי אגף התקציבים באוצר. אבל זו מחלוקת לשם שמיים, ואנחנו שמחים שבמחלוקת הזו הצלחנו לעצור את זה. יש לא מעט דברים לעשות גם במשק החלב, חברת הכנסת הרכבי מכירה את זה היטב מהדיונים. אני אומר לכם שהחקלאות וביטחון המזון בתוכנית ביטחון מזון ל-25 שנה, אדוני היושב-ראש, לא היה כדבר הזה שבתחום שהוא לא ביטחון יבצעו תוכנית תכנון ביטחון מזון ל-25 שנה. עשינו את זה, אנחנו רואים לאן זה מתקדם. אפילו בנושא מי הקולחין המטוהרים, שאמרתי קודם לכן, היינו אפילו אתמול בסיור מאגרי מים עם שר האנרגיה והאחראי על רשות המים אלי כהן, עם השר אלקין, שאחראי גם על הדרום וגם על התקומה ותנופה בהקשר של יישובים בדרום ויישובי הגבול בצפון, וזה היה מחמם לב לראות. חברת הכנסת מטי הרכבי, אני אומר לך, אתמול חנכנו שני מאגרים, מאגרי מים. את יודעת איפה הם ממוקמים? בין הגדר האלקטרונית לבין הגדר של שעון חול, שנפרצה ב-7 באוקטובר. בין שתי הגדרות האלה נמצאים שני האגמים האלה, המאגרים האלה, שביחד הם מתקרבים למיליון קוב מים. אתמול ישבנו עם ראש המועצה של שער הנגב, שהחליף את גיסו, את אופיר ליבשטיין, השם ייקום דמו, שהוא עצמו איבד את אימו ואיבד את בנו, והוא נכנס בנעלי הגיס. ישבנו איתו אתמול על סוגיה מאוד מעניינת: איך לקחת את כל השטח, את כל הקרקע שבין שתי הגדרות, שזה עשרות אלפי דונמים מכרם שלום דרך נתיב העשרה ועד הים – איך לקחת את כל השטח הכלוא בין שתי הגדרות ולהפוך את זה לשטח חקלאי, או להחזיר את זה לשטח חקלאי. אני אומר לכם, אנחנו נהיה בנושא הזה גם כן אנשי בשורה. לכן, לשאלה שלך – אני אומר לך, אנחנו יודעים היטב לאן לקחת את החקלאות וביטחון המזון בישראל, להביא אותה לזה שנייצר כאן מה שאפשר לייצר; מה שאי-אפשר לייצר או מתי שאי אפשר יהיה לייצר – נייבא את זה מחו"ל. תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה לשר החקלאות וביטחון המזון. תודה רבה לחברות וחברי הכנסת השואלים. אני אציין לפרוטוקול שהשבוע אושרה גם שאילתה דחופה נוספת לשרה להגנת הסביבה, שאליה הוצמדו שאילתות נוספות, אך בהסכמת חבר הכנסת השואל התשובות עליה ועל השאילתות הנוספות יימסרו במליאה בשבוע הבא.
[הצעת חוק פ/1606/25; דברי הכנסת, חוב' י"ט, ישיבה 375.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר אמיר אוחנה:
הנושא הבא על סדר-היום הוא הצעות חוק לדיון מוקדם. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק קביעת יום לציון הטבעת הספינה אלטלנה, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת. הצעת החוק נומקה ביום 25 בפברואר 2026. אני מתכבד להזמין את השר – השר דיכטר, אתה תשיב על ההצעה? השר דיכטר, אתה תשיב על ההצעה? יש תמיכה. השר דיכטר, אתה תשיב? אם כן, השר דיכטר ישיב. אני אציין לפרוטוקול שנמצא איתנו כאן איציק שמחון, מנכ"ל ומזכיר התאחדות ברית חיילי האצ"ל, שמלווה את הצעת החוק. ברוך הבא. בבקשה, כבוד השר.
שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מטרת הצעת החוק של חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר, היא לקבוע יום לציון הטבעת הספינה אלטלנה לטובת לימוד לקחי האירוע וחיזוק הדמוקרטיה, כאשר לדבריהם ציון יום הטבעת הספינה אלטלנה יאפשר לקיים דיון ועיון בנושאים של דמוקרטיה, ממלכתיות, אחדות העם וחשיבות הסולידריות מול הסכנה שבמלחמת אחים. כשר החינוך, שמטעמו אני עונה, הלימוד של אירוע אלטלנה הוא נושא חשוב במערכת החינוך גם עבור שר החינוך. פרשת אלטלנה היא פצע פתוח בלב האומה, אך היא גם שיעור קריטי בחשיבות האחדות ומניעת מלחמת אחים. זוהי חובתנו במערכת החינוך להמשיך ולהבטיח שהדורות הבאים יכירו את סיפורם של לוחמי האונייה ואת גבורתם כחלק בלתי נפרד מהנרטיב של תקומת ישראל. זיכרון האלטלנה חשוב כדי להבין לאן אסור לנו להגיע; האחריות שלנו וגם של שר החינוך היא למנוע קרע בעם, שיכול להוביל לאלימות. פרשת אלטלנה מקבלת כבר היום הנכחה בתוכנית הלימודים בהיסטוריה, והיא מופיעה גם בבחינות הבגרות במסגרת הלימוד על מלחמת העצמאות והקמת צה"ל וכן במסגרת החינוך החברתי בשעות המחנך בחטיבה העליונה. באופן עקרוני עומד שר החינוך על כך שרצוי שלא לקבוע תוכני לימוד בחקיקה, זאת על מנת שלא לכרסם בשיקול הדעת הנתון בעניין זה לשר החינוך או למזכירות הפדגוגית, וכדי לשמור על הסמכויות הנתונות לשר לפי סעיף 1 לחוק חינוך ממלכתי. גם בנוגע לעניין קיום יום הציון בבתי הספר, חשוב שלא יכללו בו הוראות אשר יכולות לעלות כדי התערבות בתוכני הלימוד. משכך, חשוב להשאיר בידיו של שר החינוך את שיקול הדעת בנוגע לציון היום במערכת החינוך. הצעת החוק עלתה לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה ביום 28 ביוני 2026. החלטת ועדת השרים הייתה לתמוך בהצעת החוק בקריאה טרומית בהתניות הבאות: 1. המשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמת משרדי המורשת והחינוך; 2. בסעיף 3(א) להצעת החוק יתווסף "ככל שיחליט על כך שר החינוך", ותימחק הסיפה לעניין אופן הציון. לנוכח האמור ומהנימוקים שצוינו, שר החינוך מציע לחברי הכנסת להצטרף לעמדת הממשלה ולתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית. כל זאת, כמובן, בהנחה שהמציעים הסכימו עם שר החינוך. והמציעים - - -
היו"ר אמיר אוחנה:
המציעים מאשרים שהסכימו עם שר החינוך.
שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:
עודד פורר מאשר. לאור ההנהון בראש של חבר הכנסת פורר - - -
עודד פורר (ישראל ביתנו):
- - -
היו"ר אמיר אוחנה:
זה לא אומר שזה אפשרי. בתקנון אין אפשרות.
שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר:
לאור הסכמתו של חבר הכנסת פורר הן במילותיו והן בנענוע ראשו, אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעה.
היו"ר אמיר אוחנה:
בקריאה השלישית אני אאפשר.
איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
- - - יכול לענות - - -
היו"ר אמיר אוחנה:
לא לא לא.
איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
יכולת - - -
היו"ר אמיר אוחנה:
השר דיכטר, תודה רבה. אם כן, אנחנו עוברים להצבעה – אתה רוצה להתנגד?
איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
- - -
היו"ר אמיר אוחנה:
לא, די, חבר'ה, בלי הטריקים האלה. נעבור להצבעה. אנחנו מצביעים על הצעת החוק לקביעת יום לציון הטבעת הספינה אלטלנה, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת. הצבעה כעת. בבקשה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 11 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת החוק לקביעת יום לציון הטבעת הספינה אלטלנה, התשפ"ג–2023, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
11 בעד, אין מתנגדים, יש נוכח אחד. אני קובע כי הצעת החוק לקביעת יום לציון הטבעת הספינה אלטלנה, התשפ"ג–2023, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. מי שירצה לשמוע את הנימוקים, ילך לדברי הטעם שבוודאי נימק חבר הכנסת עודד פורר.
[הצעת חוק פ/5902/25; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר אמיר אוחנה:
נעבור להצעה הבאה – הצעת חוק הרב יהודה עמיטל והרב אהרון ליכטנשטיין (ציון זכרם ופועלם), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת אלעזר שטרן ומשה סולומון. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת שטרן אל הדוכן להציג את הצעת החוק. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
מי משיב?
היו"ר אמיר אוחנה:
אני מניח שהשר דיכטר ישיב.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אוקיי. תודה. אדוני היושב בראש, עמיתיי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפני הבית את הצעת החוק של חבר הכנסת משה סלומון ושלי, שבאה להעלות ולציין את זכרם ופועלם של הרב יהודה עמיטל והרב אהרון ליכטנשטיין. מטרותיו של חוק זה להנחיל לדורות את חזונם, מורשתם ופועלם של הרב יהודה עמיטל, אשר היה ראש הישיבה והמייסד של ישיבת הר עציון, הוגה דעות, איש רוח ומעשה ושר בממשלת ישראל, ושל עמיתו בראשות הישיבה הרב אהרון ליכטנשטיין, חכם תורה, בעל תואר דוקטור לספרות אנגלית מהרווארד, חתן פרס הרב קוק ופרס ישראל לספרות תורנית, ומרבניה הבולטים של האורתודוקסיה המודרנית; לציין את זכרם ולהביא לחינוך הדורות הבאים בהתאם לחזונם הדתי-ציוני. אין לי ספק שהרב עמיטל והרב ליכטנשטיין הם סוג של נס שקרה לחברה הישראלית. הם סוג של נס שקרה לציונות הדתית. אני חושב שאנחנו יכולים למצוא את הבוגרים שלהם בעולם התורה, בעולם האקדמיה, בעולם העשייה וגם בבניין הזה, חוצי קואליציה ואופוזיציה. אין ספק שהעומק שהם גילו, מגלים – מורשתם מתגלה בחיבורים שבתוך עולם התורה, על המרכיבים השונים שלו ועל החברה הישראלית, בעולמות העשייה של החברה הישראלית, בעשייה, כמו שאמרתי קודם – תורנית, אקדמית, כלכלית, צבאית – היא בשורה גדולה. אני חושב שאי-אפשר באמת לתאר את החברה הישראלית בלי עולם התורה שהם הביאו לנו, בלי התלמידים שלמדו, לומדים, ועוד ילמדו שם. עמיתיי חברי הכנסת, לאור חשיבות העניין, וכדי שלא יהיה פה אפילו אבק של מחלוקת, אני לא רוצה לציין איפה הם עומדים ביחס לאחרים, או להביא ציטוטים שלהם ביחס לציטוטים אחרים. אני אוותר על זה בהזדמנות הזאת, שבה באמת אני חושב שיש אחדות. לא סתם הממשלה נתנה לחוק הזה את התמיכה שלה. ולאור כל מה שאמרתי עד עכשיו, אני באמת קורא לכנסת לתמוך. אני מקווה שגם באמצעות החוק הזה רוחם או מורשתם יהוו נדבך לחינוך לדורות רבים אחרים, שעוד יבואו. אני מבקש לתמוך בחוק. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לחבר הכנסת שטרן. את עמדת הממשלה תציג השרה גמליאל? יש תמיכה? השרה גמליאל, בבקשה. אה. אם כן, השר שלמה קרעי יציג את עמדת הממשלה. בבקשה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מקריא כאן את תשובתו של שר החינוך להצעת החוק, הרב יהודה עמיטל והרב אהרון ליכטנשטיין (ציון זכרם ופועלם), של חברי הכנסת אלעזר שטרן ומשה סלומון. הצעת החוק של חבריי, מטרתה להנציח את זכרם, פועלם ומורשתם של הרב יהודה עמיטל והרב אהרון ליכטנשטיין, מראשי ישיבת הר עציון ומגדולי התורה של הציונות הדתית. חשוב לציין כי מדובר בשני ענקי רוח, שהטביעו חותם עמוק ומשמעותי על עולם התורה, החינוך והחברה במדינת ישראל. במסגרת זו מוסדות המדינה ובתי הספר התבקשו לקדם ולעודד פעילויות חינוכיות ואקדמיות ללימוד משנתם, ששילבה תורה עם דרך ארץ ושירות משמעותי בחברה הישראלית ובצה"ל. הצעת החוק כוללת הגדרת יום ציון ממלכתי במערכת החינוך, החלת פעילויות הנצחה במוסדות החינוך וכן הגדרה של עידוד מחקר ולימוד אודות מורשתם במוסדות להשכלה גבוהה המוכרים על ידי המדינה. ההחלטה על קביעת ימי הנצחה ממלכתיים בחקיקה היא בראש ובראשונה עניין של מדיניות ממשלתית ופדגוגית הכרוכה בהשלכות רוחביות ובעלות תקציבית. חשוב לבחון כיצד ההצעה מתממשקת עם הסמכויות הניתנות לשר ולגורמי המקצוע במשרד החינוך הפועלים כיום בתחומים אלה. באשר לקביעת התחולה וההנחיות למוסדות השונים – יישום מחייב הקצאת משאבים, פיתוח חומרי לימוד מתאימים ושילובם בתוכניות הקיימות כדי לתת מענה ראוי בבתי הספר ובאקדמיה, כמבוקש בהצעה. מבדיקה מול גורמי המקצוע עולה כי להצעת החוק עלות תקציבית והשלכות מערכתיות. לכן, על המציעים לבחון את מקורות המימון הנדרשים בהתאם לחוק-יסוד: משק המדינה. הצעת החוק עלתה לוועדת השרים לענייני חקיקה מיום 2 בנובמבר 2025. החלטת ועדת השרים הייתה לתמוך בהצעת החוק בקריאה טרומית בהתניות הבאות: 1. הסעיף שעניינו תקציב יימחק; 2. בכל הסעיפים הנוגעים למערכת החינוך יתווסף "ככל שיחליט על כך שר החינוך"; 3. בכל הקשור לצה"ל, בהרכב המועצה הציבורית יוסר נציג צה"ל, ולעניין קיום יום זיכרון, הצעת החוק תתוקן כך שתותאם לפקודות הצבא; 4. בכפוף לכך שהמשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמה עם משרד ראש הממשלה, ביטחון, האוצר המורשת ומשרד החינוך. אבהיר כי ככל שהמציעים מעוניינים לקדם את הנושא, עליהם לעשות זאת בתיאום איתנו. לנוכח האמור ומהנימוקים שצוינו, אני מציע לחברי הכנסת להצטרף לעמדת הממשלה ולתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה לשר קרעי. אנחנו נעבור להצבעה. רבותיי, אנחנו מצביעים על הצעת חוק הרב יהודה עמיטל והרב אהרון ליכטנשטיין (ציון זכרם ופועלם), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת אלעזר שטרן ומשה סולומון, שאני בטוח שלו היה יכול לנמק את הצעת החוק, היו בפיו דברי טעם, אך לצערי אין דרך תקנונית לעשות זאת.
משה סולומון (הציונות הדתית):
- - - מתלמידיהם.
היו"ר אמיר אוחנה:
בהחלט, אחד מתלמידיהם. הצבעה כעת. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הרב יהודה עמיטל והרב אהרון ליכטנשטיין (ציון זכרם ופועלם), התשפ"ה–2025, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
12 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הרב יהודה עמיטל והרב אהרון ליכטנשטיין (ציון זכרם ופועלם), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט - - -
אוריאל בוסו (ש"ס):
- - -
היו"ר אמיר אוחנה:
לוועדת הכנסת, אם כן, לקביעת ועדה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.
[הצעת חוק פ/2526/25; נספחות.]
(הצעת חברת הכנסת מרב מיכאלי)
היו"ר אמיר אוחנה:
אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק חזקת הסכמה לתרומת איברים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת מרב מיכאלי. אני מתכבד להזמין את חברת הכנסת מיכאלי להציג את הצעת החוק. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך, גברתי.
מרב מיכאלי (העבודה):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לספר לך שהגשתי את הצעת החוק הזאת לראשונה ב-2013 – זה לפני 13 שנה, בכנסת הראשונה שהייתה לי הזכות לכהן בה. זאת למעשה אחת מהצעות החוק הראשונות שהגשתי אי פעם. היא נפלה כבר בממשלות נתניהו בעבר. ולמה אני מביאה אותה עכשיו פתאום שוב, למרות שגם עכשיו היא זוכה לסירוב מממשלת נתניהו הנוכחית? הצעת החוק שהגשתי כבר לפני 13 שנה, שכבר נפלה כאן, הצעה שהייתה אחת הראשונות שהגשתי בכנסת, שהייתה לי זכות להיות הראשונה שמגישה אותה, ולמה פתאום החלטתי להביא אותה שוב, אחרי שממשלת נתניהו אחרת כבר הפילה אותה, וממשלת נתניהו הנוכחית מסרבת גם כן להעביר אותה? אדוני היושב-ראש, אני רוצה לספר לך על סרן שחר גמלא, זכרו לברכה, בן 23, שנפצע אנושות מרחפן נפץ של חיזבאללה בשבת הקודמת. הוא הועבר לטיפול דחוף בבית החולים רמב"ם בחיפה, ולמרות הניסיון הבאמת-נואש להציל את חייו, נאלצו הרופאות והרופאים לקבוע את מותו. אלא שאימא שלו, אימא של שחר, לאה גמלא, אמרה: אין דבר גדול יותר מתרומת איברים. אני משאירה את שחר לחיות באחרות ואחרים בשמחה ובאהבה גדולה. איבריו של שחר נתרמו, והצילו את חייהם של בן 54 שקיבל את הלב; בן 69 שקיבל את הכבד; ילדה בת 7 שקיבלה אונה אחרת של הכבד; שתי כליות שהצילו בת 37 ובת 72; ושתי קרניות העיניים עוד יצילו ראייה של עוד אנשים. אתה מבין, אדוני היושב-ראש?
היו"ר אמיר אוחנה:
יהי זכרו ברוך. צריך להגיד.
מרב מיכאלי (העבודה):
יהי זכרו ברוך, אמרתי בתחילת הדברים. אבל – מדובר בטרגדיה נוראה, שנתנה חיים לכל כך הרבה ישראליות וישראלים אחרים. ולאסוננו, היו לנו בשלוש השנים האחרונות כל כך הרבה טרגדיות כאלה. כל כך הרבה מתים וגם לא מעט מתות, שיכולנו לפחות להציל אחרות ואחרים באמצעות תרומת האיברים שלהם. אני מרגישה שזה כאילו ציני להגיד את זה, אבל אני אומרת, אם כבר אנחנו סובלות וסובלים מאובדן כל כך נוראי, בהיקפים כל כך גדולים, למה אנחנו מאפשרות ומאפשרים לעצמנו את האובדן הזה, שיהיה כפול ומכופל? למה אנחנו לא מנצלות את הטרגדיה כדי להציל חיים? למה לא לעשות את הדבר הנדרש הזה? כי בתוך מלחמה, בתוך הטירוף, אף אחד לא פנוי לחשוב עכשיו על זה שהוא יחתום על כרטיס אדי או היא תחתום על כרטיס אדי. זה לא בדיוק הדבר הראשון, כשכולן כל כך כל כך מושקעות בהישרדות ברמה היום-יומית, מכל בחינה. למה שהמדינה לא תיקח את האחריות לידיים שלה ותהפוך את ברירת המחדל? זה נעשה במערב בכל כך הרבה מדינות ובכזאת הצלחה. תראו, ישראל היא מעצמה בתחום השתלת האיברים, אנחנו הרי מחוננות ומחוננים מבחינה רפואית, אדוני היושב-ראש, באמת. היכולות הטכנולוגיות שלנו, הידע הרפואי, המיומנות הרפואית של רופאות, רופאים, של אחיות, של צוותים, הם אדירים. ולכן יש לנו הצלחות מדהימות בתחום הזה. אבל מבחינת מספר התרומות לנפש? אנחנו בתחתית. במדינות המערב אנחנו בתחתית. לכל מיליון תושבות ותושבים יש לנו עשרה – לעומת 50 בספרד. אתה יודע למה יש בספרד 50 ולנו רק עשרה? כי בספרד הפכו את ברירת המחדל. עכשיו, זה לא אומר שהמדינה חלילה מכריחה אותך לתרום את האיברים שלך, זה רק אומר שאם את לא מתנגדת לזה אז זה יכול לקרות. אנחנו מציעות פה מנגנון שפונה לציבור, לא אומר – לא יקרה מצב שלא ידעת, אדוני. זה לא יקרה מצב שכאילו, אה, לא ידעתי, אז מה פתאום באים עכשיו. לא. יהיה מנגנון, יישלח לכל אחד ואחת מקום – אם בכתב, אם באופן דיגיטלי – שבו אפשר להגיד: לא רוצה, לא מוכן, לא מעוניין, לא טוב לי, לא רוצה. אבל אם לא אמרת את זה, אם את לא מרגישה בצורה כל כך חזקה שאת לא מוכנה שהאיברים שלך יתרמו, אז הם יוכלו להציל חיי אדם רבים. עכשיו, אני חייבת לספר לכם. אדוני היושב-ראש, אני שוב מטרידה אותך בפרטים. משרד הבריאות תומך בשינוי הזה; כל גורמי המקצוע תומכים בזה, ותומכים בזה כבר שנים ארוכות. ואני אספר לך עוד סוד, שר המשפטים הנוכחי, חבר הכנסת יריב לוין, חתום על ההצעה הראשונה שהגשתי בעניין הזה. כלומר, זה לא חוצה ימין-שמאל, אופוזיציה-קואליציה, אתה יודע מי עומד בינינו לבין השינוי מציל החיים הזה? המפלגות החרדיות. עכשיו, למה זה מדהים? משום שהרוביקון, מה שנקרא, הקו המפריד הזה של להבין שיש מוות שאיננו מוות של הלב אלא מוות של המוח, שמאפשר לקחת איברים שהם עדיין חיים ומתפקדים מאדם שכבר לא יחיה יותר, זה דבר שכבר הוסכם, סודר הלכתית, יש ליווי של רבנים. זה דבר שיש אותו, אין שום בעיה בהקשר הזה. אין פה לא בעיה דתית ולא בעיה הלכתית, יש כאן קיבעון שהוא פוליטי במהותו, וצורך בשליטה, צורך חולני בשליטה, שמחריף ומחמיר על רקע זה שבשלוש השנים האחרונות, שבהן איבדנו כל כך הרבה חיים, ההנהגה החרדית הזאת שיושבת כאן מסרבת להשתתף בנטל שממנו צומחות הטרגדיות האלה – פוליטיקאים ועסקנים חרדים, וגם רבנים, שמסרבים לאפשר לציבור שלהם להשתתף בשירות, שאלה שמשרתים הם אלה שנופלים ומקריבים את חייהם, אבל גם מסרבים שהמדינה תוכל להשתמש בתרומת האיברים של האנשים האלה, הנהדרים, שהפסדנו ואיבדנו, כדי להציל אחרות ואחרים. ככה, כי בא להם, או אולי כי לא בא להם. לכו תדעו, בא להם, לא בא להם. שני צדדים של אותו מטבע מטונף, מושחת, שערורייתי. עכשיו, מה? הרי גם אין שר בריאות במדינת ישראל שיכול באמת להתייחס לסוגיה הזאת. יש מישהו שמחזיק את התיק, בגלל שבעיקרון אולי ש"ס תחזור לממשלה. זה הפטנט הזה של ללכת בלי, להרגיש עם, או ללכת עם, להרגיש בלי. אנחנו כאילו לא שרים, אבל אנחנו עם הקואליציה, אנחנו ממשיכים לקבל כספים, אנחנו מקבלים את חוקי ההשתמטות המפוארים שלנו, המושחתים בעומק, המפלים, המעמיקים את המרחק מאלה שמקריבים ונופלים. אבל אנחנו מחזיקים במשרד הבריאות ככה בשלט רחוק, אין לנו זמן להתמודד עם דברים מקצועיים אמיתיים שיכולים להציל חיים. זאת תמונת המצב. לכן, למשל, אנחנו לא במצב שכאילו יש מי שיגיד: את יודעת מה? אולי נחשוב על זה רגע, נעשה תשובה והצבעה במועד אחר, נקיים על זה דיון. אין מה לקיים דיון. אנחנו כאן בשלושת השבועות האחרונים של הכנסת הזאת, רק כדי להרוויח עוד ימי שלטון לבנימין נתניהו ולהקתו, המעודדות והמעודדים המושחתים, בשביל שיגיעו לבחירות במצב יותר טוב, עם קצת יותר קומבינות, עם עוד יותר אפשרות לשטוף לכם עוד קצת את המוח לקראת הפעם הבאה. אבל החיים שאפשר להציל – החיים האלה לא יינצלו כבר. אם צריך עוד סיבה לשלושה וחצי מיליון הסיבות להחליף את השלטון במדינת ישראל, אפשר להוסיף גם את הסיבה הזאת.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לחברת הכנסת מיכאלי. ישיב על ההצעה בשם הממשלה השר שלמה קרעי, בבקשה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק שלפנינו, ביוזמת חברת הכנסת מרב מיכאלי, מבקשת לשנות את מודל ההסכמה הנהוג בישראל לתרומת איברים לאחר המוות ממודל של הסכמה מפורשת למודל של הסכמה משוערת, שלפיו כל אדם ייחשב כתורם איברים אלא אם כן הביע התנגדות לכך מראש. מדובר בסוגיה רגישה ומורכבת, הנוגעת לערכים יסודיים של אוטונומיית הפרט, אמון הציבור במערכת הבריאות והיחס לגוף האדם לאחר המוות. לכן היא נבחנה לאורך השנים על ידי ועדות מקצועיות, אתיות ומשפטיות שונות. כולן הגיעו לאותה מסקנה: אין מקום לאמץ בישראל את מודל ההסכמה המשוערת. בשנת 2013 בחנה ועדה ציבורית בראשות פרופ' דינה בן-יהודה את הסוגיה לעומקה, והמליצה שלא לשנות את שיטת ההסכמה הקיימת. הוועדה קבעה כי אין בסיס עובדתי להנחה שרוב אזרחי ישראל מסכימים לתרומת איברים אך נמנעים מלבטא זאת. הנתונים מלמדים אחרת – שיעור החתומים על כרטיס תורם ושיעורי ההסכמה בפועל לתרומת איברים עדיין אינם מצדיקים ייחוס הסכמה לכלל הציבור מכוח החוק: רק 17% חתומים על כרטיס תורם, רק 50% מקרובי המשפחה מסכימים לתרום איברים מיקיריהם בזמן אמת, ורק כ-50% מסכימים להיות תורמי איברים, על פי סקרים בישראל. מעבר לכך, מודל של הסכמה משוערת מחייב ודאות שכל אזרח מודע לזכותו להתנגד ויכול לממש אותה באופן פשוט, נגיש ומושכל. לא ניתן להבטיח זאת באמצעות משלוח הודעה או כל מנגנון מינהלי אחר. במצב כזה קיים חשש לפגיעה בזכותו של אדם לקבוע מה ייעשה בגופו לאחר מותו. חשש נוסף הוא פגיעה באמון הציבור. הצלחת מערך ההשתלות נשענת בראש ובראשונה על אמון המשפחות והציבור במערכת הבריאות. יצירת תחושה שהמדינה מניחה הסכמה לתרומת איברים עלולה דווקא להגביר חשדנות ולהוביל לתוצאה הפוכה מזו שאליה שואפת ההצעה. גם הניסיון הבין-לאומי אינו מצביע על קשר חד-משמעי בין אימוץ מודל הסכמה משוערת לבין העלייה בתרומות איברים. במדינות שונות נרשמו שיעורי תרומה גבוהים גם ללא שינוי מודל ההסכמה, והמחקר מלמד כי הגורמים המשפיעים ביותר הם השקעה בתשתיות, הסברה, הכשרת צוותים רפואיים ובניית אמון ציבורי. לבסוף, תפיסת היסוד של המשפט והרפואה בישראל היא שההסכמה לפעולה בגופו של אדם צריכה להיות הסכמה מודעת, חופשית ומפורשת. החלפתה בהנחת הסכמה אינה עולה בקנה אחד עם עיקרון יסודי זה. לסיכום, לאחר בחינה מקצועית, אתית ומשפטית מקיפה, ולאור העובדה שלא חל שינוי מהותי בנתונים, בנסיבות או בידע שהצטבר מאז נדונה הסוגיה בעבר, עמדת משרד הבריאות, שאומצה גם על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה, היא כי אין מקום לשנות את מודל ההסכמה הקיים בישראל. לפיכך, הממשלה מתנגדת להצעת החוק וקוראת לחברי הכנסת לדחותה. תודה רבה.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא, תמשיך.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אמרתי שמית. הכול טוב.
היו"ר אמיר אוחנה:
יש גם בקשה של האופוזיציה, אגב, לשמית. אם כן, אנחנו נעבור להצבעה.
מרב מיכאלי (העבודה):
לא, אני רוצה לענות.
היו"ר אמיר אוחנה:
אה, להשיב, בבקשה. חברת הכנסת מיכאלי מבקשת להשיב להתנגדות הממשלה. בבקשה, גברתי.
מרב מיכאלי (העבודה):
בדרך כלל שרי הממשלה שעולים הנה כדי לענות על הצעות חוק משתמשים בבמה הזאת כדי לדבר על דברים אחרים, וסתם כאילו לעשות תעמולה או להסית או לשסע, אבל היום, משום שהשר קרעי קרא, אומנם קרא מן הנייר דבר שנכתב עבורו, אבל הוא מתייחס לגופה של ההצעה, אז אני רוצה להתייחס לגופה של התגובה. חבר הכנסת קרעי בעצמו ציטט ועדה שנעשתה ב-2013. זה לפני 13 שנה. העולם התהפך מ-2013 כל כך הרבה פעמים, כל כך הרבה דברים חדשים למדנו מאז. אבל מעבר לזה, צריך להיות אינטרס – אינטרס ציבורי, אינטרס של המדינה – גם להציל חיים וגם להפוך את הקורבנות ואת המוות ואת האובדן הנורא, שחלקו מיותר מבחינה ביטחונית או צבאית ומשרת פוליטית, לפחות להפוך אותו למשהו שיכול להציל חיים אחר כך. המדינה אמורה לפעול לפי האינטרס שלה, ולא רק לצטט כל מיני דברים שהיו פעם, שספק אם הנתונים שהם התבססו עליהם רלוונטיים להיום בכלל. אבל ממש ממש בקליפת אגוז להגיד: כן, הצעת החוק נועדה לשנות התנהגות של אנשים. העובדה שהיום הציבור לא תורמת הרבה איברים – את זה בדיוק באה הצעת החוק לשנות. אז לבוא ולהגיד: בגלל שאנשים לא תורמים איברים אז לא נכון לעשות הצעת חוק שתגרום להם יותר לתרום איברים – וואו, זו ממש מחשבה רדיקלית מהממת, מבריקה. אין לתאר שזה הטיעון. ודבר נוסף צריך להגיד: אדרבה ואדרבה, נשב בוועדה, נחשוב איך לפתור את כל הסוגיות האלה של אמון הציבור, של המודעות, של זה שלא יקרה שמישהו או מישהי לא יודעת. אגב, כל המנגנונים האלה נמצאים בתוך ההצעה, שבימים אלה מן הסתם איש לא טרח לקרוא אותה, כי כאמור החרדים מתנגדים, ומה אנחנו עושות ועושים? מה שהחרדים אומרים.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה. אם כן, אנחנו עוברים להצבעה על חוק חזקת הסכמה לתרומת איברים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת מרב מיכאלי. יש בקשה גם מהאופוזיציה וגם מהקואליציה להצבעה שמית. אם כן, מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– נגד
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
אמיר אוחנה– נגד
ינון אזולאי– נגד
דן אילוז– אינו נוכח
ואליד אלהואשלה– אינו נוכח
קארין אלהרר– אינה נוכחת
עמיחי אליהו– אינו נוכח
זאב אלקין– אינו נוכח
יעקב אשר– אינו נוכח
אביחי אברהם בוארון– אינו נוכח
אוריאל בוסו– נגד
מישל בוסקילה– אינו נוכח
דבי ביטון– בעד
חיים ביטון– נגד
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– אינו נוכח
בועז ביסמוט– נגד
ולדימיר בליאק– בעד
מירב בן ארי– בעד
רם בן ברק– בעד
איתמר בן גביר– אינו נוכח
סמיר בן סעיד– אינו נוכח
יואב בן צור– נגד
ניר ברקת– נגד
ששון ששי גואטה– נגד
טלי גוטליב– נגד
יצחק גולדקנופ– נגד
מאי גולן– נגד
איתן גינזבורג– בעד
גילה גמליאל– אינה נוכחת
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– אינו נוכח
סימון דוידסון– אינו נוכח
אבי דיכטר– נגד
גלית דיסטל אטבריאן– נגד
אלי דלל– אינו נוכח
שלום דנינו– נגד
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
עמית הלוי– אינו נוכח
שרן מרים השכל– נגד
ניסים ואטורי– נגד
מיכל מרים וולדיגר– אינה נוכחת
יצחק שמעון וסרלאוף– נגד
יאסר חוג'יראת– אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– בעד
עוז חיים– בעד
אכרם חסון– נגד
ווליד טאהא– אינו נוכח
משה טור פז– בעד
אחמד טיבי– אינו נוכח
יוסף טייב– נגד
אוהד טל– נגד
יעקב טסלר– אינו נוכח
חילי טרופר– אינו נוכח
מאיר כהן– אינו נוכח
מירב כהן– אינה נוכחת
עופר כסיף– אינו נוכח
אופיר כץ– נגד
ישראל כץ– אינו נוכח
רון כץ– בעד
יוראי להב הרצנו– בעד
ירון לוי– אינו נוכח
מיקי לוי– בעד
יריב לוין– נגד
נעמה לזימי– בעד
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי– בעד
מרב מיכאלי– בעד
שלי טל מירון– בעד
יונתן מישרקי– נגד
חנוך דב מלביצקי– נגד
ארז מלול– נגד
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
מיכאל מלכיאלי– נגד
צגה מלקו– נגד
אבי מעוז– אינו נוכח
אורי מקלב– נגד
יעקב מרגי– נגד
שרון ניר– בעד
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– בעד
יבגני סובה– אינו נוכח
צבי ידידיה סוכות– נגד
משה סולומון– נגד
לימור סון הר מלך– נגד
אופיר סופר– נגד
אורית מלכה סטרוק– נגד
משה סעדה– נגד
מנסור עבאס– אינו נוכח
עפיף עבד– נגד
איימן עודה– אינו נוכח
עדי עזוז– בעד
חוה אתי עטייה– נגד
חמד עמאר– אינו נוכח
צביקה פוגל– נגד
עודד פורר– אינו נוכח
יצחק פינדרוס– נגד
משה פסל– אינו נוכח
מאיר פרוש– אינו נוכח
יסמין פרידמן– בעד
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי– בעד
אריאל קלנר– נגד
יצחק קרויזר– נגד
גלעד קריב– בעד
שלמה קרעי– נגד
אליהו רביבו– אינו נוכח
שמחה רוטמן– נגד
יעל רון בן משה– אינה נוכחת
אפרת רייטן מרום– אינה נוכחת
אלון שוסטר– אינו נוכח
קטי קטרין שטרית– נגד
אלעזר שטרן– אינו נוכח
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– בעד
אושר שקלים– נגד
עאידה תומא סלימאן– אינה נוכחת
פנינה תמנו– אינה נוכחת
היו"ר יעקב מרגי:
נא לקרוא בשנית בשמות חברי הכנסת שלא השתתפו בהצבעה קודם.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
דן אילוז– נגד
ואליד אלהואשלה– אינו נוכח
קארין אלהרר– אינה נוכחת
עמיחי אליהו– אינו נוכח
זאב אלקין– אינו נוכח
יעקב אשר– אינו נוכח
אביחי אברהם בוארון– נגד
מישל בוסקילה– אינו נוכח
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– נגד
איתמר בן גביר– אינו נוכח
סמיר בן סעיד– אינו נוכח
גילה גמליאל– אינה נוכחת
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– אינו נוכח
סימון דוידסון– בעד
אלי דלל– אינו נוכח
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
עמית הלוי– נגד
מיכל מרים וולדיגר– נגד
יאסר חוג'יראת– אינו נוכח
ווליד טאהא– אינו נוכח
אחמד טיבי– אינו נוכח
יעקב טסלר– נגד
חילי טרופר– אינו נוכח
מאיר כהן– אינו נוכח
מירב כהן– אינה נוכחת
עופר כסיף– אינו נוכח
ישראל כץ– אינו נוכח
ירון לוי– אינו נוכח
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
אבי מעוז– אינו נוכח
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יבגני סובה– אינו נוכח
מנסור עבאס– אינו נוכח
איימן עודה– אינו נוכח
חמד עמאר– אינו נוכח
עודד פורר– אינו נוכח
משה פסל– אינו נוכח
מאיר פרוש– נגד
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
אליהו רביבו– אינו נוכח
יעל רון בן משה– אינה נוכחת
אפרת רייטן מרום– אינה נוכחת
אלון שוסטר– אינו נוכח
אלעזר שטרן– בעד
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
עאידה תומא סלימאן– אינה נוכחת
פנינה תמנו– אינה נוכחת
היו"ר יעקב מרגי:
האם ישנם חברי כנסת שנמצאים באולם, מעוניינים להצביע ולא הצביעו? אם כך, אני מכריז: תמה ההצבעה. נא להגיש לי את תוצאות ההצבעה. חברי הכנסת, תשומת ליבכם, להלן תוצאות ההצבעה: בעד הצעת החוק הצביעו 24 חברי כנסת, נגד – 53. אי לכך, אני קובע כי הצעת חוק חזקת הסכמה לתרומת אברים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא.
סימון דוידסון (יש עתיד):
איך לא אושרה? רוויזיה.
היו"ר יעקב מרגי:
מי שלא רגיל למשטר דמוקרטי יכול לשאול איך לא אושרה.
[הצעת חוק פ/5176/25; נספחות.]
(הצעת חברי הכנסת)
היו"ר יעקב מרגי:
נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור שימוש בבעלי חיים במוסד חינוך או תרבות), התשפ"ה–2024, של חברי הכנסת יסמין פרידמן, נאור שירי ויוראי להב הרצנו. אני מזמין את חברת הכנסת יסמין פרידמן להציג את הצעת החוק. בבקשה, גברתי.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
מי השר המשיב? אם אפשר לשאול, שאפנה אליו.
היו"ר יעקב מרגי:
מי השר המשיב? השר קרעי פה.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
הוא לא השר המשיב.
קריאה:
ניר ברקת.
היו"ר יעקב מרגי:
ניר ברקת. עשר דקות לרשותך, גברתי.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אדוני השר, הלוואי שתקשיב לי. אולי אני אצליח לשנות את דעתו במהלך הדקות הספורות שיש לי, לך תדע.
היו"ר יעקב מרגי:
את אישה אופטימית.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
כי אני באמת מביאה לכאן הצעות חוק כל כך פשוטות שנוגעות לצער בעלי חיים, ואני רוצה עדיין להאמין, אחרי חמש שנים בכנסת, שאין פה ימין ושמאל בנושא הזה, שמדובר באמת בחמלה טבעית שאמורה להיות בכל אדם. זה מה שהייתי רוצה לקוות. אני אספר לך. בעיר באר שבע לפני כמה שנים הייתי מקבלת תמונות בחודשי החופש, יולי-אוגוסט, מקבלת תמונות מבתי ספר יסודיים שבהם יש פינות חי: אוגרים, ארנבים. אף אחד לא מטפל בהם ביולי-אוגוסט, אין מים, אין אוכל, החיות גוססות להן לאיטן. הייתי צריכה להפוך את כל העולם כדי להגיע למישהו שיפתח לי את בית הספר, שנצליח להוציא משם את החיות הגוססות, שחלקן כבר מתו. למה? מה? אני לא מבינה, מה, זה שעשוע של מישהו? ולכן הצעת החוק הזאת, שהיא באמת כל כך פשוטה. בבאר שבע הצלחנו להעביר את זה באיזושהי תקנה, ואין יותר פינות חי בבאר שבע בבתי הספר למעט מקרים מאוד מיוחדים. אני חושבת שזה צריך להגיע לרמה הארצית. אני חושבת שדרוש לזה חוק. בסוף אין בזה שום ערך חינוכי. פינות החי האלה עומדות, אף אחד לא לוקח עליהן אחריות, אף אחד גם לא מפקח על פינות החי. זה כאילו תלוי בחסדי ילדים, שלעיתים הם מאוד קטנים, ועדיין לא מסוגלים לקחת אחריות. ואללה, גם לארנבת או לאוגר לא מגיע לסבול. לאף בעל חיים לא מגיע לסבול, ומגיע שמישהו יכבד את החיים היחידים שיש לו. הנתונים מצביעים על סבל חמור שנגרם לבעלי החיים גם במסגרת חוגי החיות, לא רק בפינות החי. הרי מה עושים? מביאים פינת ליטוף ניידת – עזבו, גם בימי הולדת, אבל הצעת החוק מתייחסת למוסדות חינוך – משנעים אותם בתוך כלי רכב, בתוך כלובים. סטרס נוראי. לבעלי חיים, למעט כלבים, כל שינוע גורם לסטרס מאוד גדול. מגיעים לאיזו כיתה, כל הילדים מלטפים, מועכים, מרימים מהצוואר. מה? בשביל מה? ימות בעל החיים – הולכים, קונים עוד אפרוח, עוד ארנב. זה עולה שקלים בודדים. מה חינוכי בזה? זה בדיוק ההפך מחינוך. לכן אנחנו מבינים – האינדיקציות המחקריות מצביעות על כך שאין שום ערך חינוכי שנלווה לפעילויות האלה. הפעילויות האלה מעודדות הכפפה וניצול של האחר חסר האונים, פגיעה באוטונומיה הבסיסית שלו לשם הפקת שעשוע או עונג. מבחינה זו, הפעילות היא לא רק חסרת ערך חינוכי, אלא שיש בה נזק חינוכי של ממש. מה אתם אומרים? זה סתם, אפשר לעשות איתו מה שרוצים. המלצת הוועדה המייעצת מיום 14 באוקטובר 2021 הייתה לאסור ניוד למוסדות חינוך בכפוף לחריגים. עמדה דומה הוצגה לוועדה על ידי נציגי משרד החינוך, שהודיעו כי בכוונתם לעדכן את חוזר המנכ"ל של המשרד בהתאם, אלא שמאז התנערו מהבטחה זו. לכן לא נותרה לי ברירה אלא לבקש מכם שזה יעבור בחקיקה כל כך פשוטה. עכשיו, אני מבינה שאנחנו בסוף הכנסת, אבל באמת, רק בשביל הצהרת כוונות, להראות לפעילי בעלי חיים: ואללה, לממשלה הזאת קצת אכפת מבעלי החיים. תעבירו את זה בטרומית ולו רק בשביל הצהרת כוונות. בשתי דקות שנותרו לי, אני באמת – כאילו, לא נעים לי. איפה אושר, יצא? חבל. בכל פעם אני נאלצת להעיר לו או ליפול עליו, אבל נדמה שהוא לא מותיר לנו ברירה. כי כל סרטון שלו, בכל פעם שהוא עולה – רק יש עתיד, רק על יש עתיד הוא מדבר. עכשיו, אני הייתי פה אתמול עד 23:00, אני לא יודעת איפה אושר היה, כי לוועדה על קרן העושר הוא לא הגיע, אושר. הוא חבר בה; הוא מעולם לא הגיע. לדעתי לפני שנה הוא הגיע פעם אחת רק להצבעה.
היו"ר יעקב מרגי:
כי זו קרן העושר, לא האושר.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
כן, אולי צריך לעשות לו ועדה שיהיה אושר עם א'. הוא חבר בוועדת החוקה, מסתבר, והוא הרי עולה לכאן כל הזמן ומדבר על היועמ"שית. אבל הדיון – לפחות בעשרות הדיונים שאני הייתי בהם על פיצול היועמ"שית, אושר מעולם לא הגיע. אז מישהו יכול להגיד לי לאילו ועדות הוא כן נכנס או מה אושר עושה? כי אושר חבר כנסת מתחילת הכנסת, עוד מעט ארבע שנים, בקואליציה. הוא מעולם לא הצליח להעביר פה חוק אחד. אנחנו מהאופוזיציה הצלחנו להעביר חוקים. חבר הקואליציה חוק אחד לא הציג.
היו"ר יעקב מרגי:
אם הוא יבקש הודעה אישית אני אאשר לו, כי שאלת שאלה.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אין לי בעיה. למה אני אומרת את זה? למה אני מדברת עליו? כיוון שאתמול אושר שקלים טען שיש עתיד תומכים במחבלים.
שלי טל מירון (יש עתיד):
הוא אמר לנו "ביחד עם המחבלים". ככה הוא אמר - - -
יסמין פרידמן (יש עתיד):
הוא קרא לנו "ביחד עם המחבלים". ולכן אני רוצה לשאול את אושר – למשל קטי, כולם מסתכלים על קטי ויודעים מה הנושאים שלה. קטי שטרית, אנחנו יודעים שאכפת לה מילדים, אכפת לה מנשים, מהגיל הרך – לא ככה, קטי? כולם יודעים שאלה הנושאים שלך. אלה הנושאים שלך, כולם יודעים, כמו שכולם יודעים שהנושאים שלי זה רווחת בעלי חיים ופערים בנגב. אלה הנושאים שלך. כולם יודעים שהנושא של טלי הוא בית המשפט – הרס בית המשפט, אבל זה הנושא שלה. כולם מכירים נושאים של אנשים. מישהו יכול להגיד לי מה הנושא של אושר?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
יוקר המחיה, אושר שקלים.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
מה הנושא של אושר? אין.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
- - - אבל יסמין, תסבירי לי.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אני אסביר לך אם תרצי.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
למה לאסור שימוש - - -
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אני אסביר לך. אני הסברתי כבר עשר דקות, אבל רק דקה, כי אני עברתי כבר נושא, לא עקבת.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
יש עמותת SOS - - -
יסמין פרידמן (יש עתיד):
ולכן אני מבקשת מאושר, שאגב, הגיש בארבע שנים שתי שאילתות, אוקיי? אני לא רוצה להגיד לכם מה זה.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
אבל זה לא הנושא, תסבירי לי למה לאסור.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אני אסביר לך תכף, כי חבל על הזמן. אני הסברתי עשר דקות, את לא הקשבת.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
יסמין, יש עמותה שנקראת SOS, את מכירה אותה?
יסמין פרידמן (יש עתיד):
ברור.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
שעובדת עם בעלי חיים ועם ילדים על החוסן הנפשי. אמיתי אני אומרת לך, זה עובד יפה.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אצלם. אצלם.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
לא, בבתי הספר ובגנים.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אני אסביר לך.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
זה עובד יפה מאוד – הילדים פה נפתחים, מדברים.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
עם כלבים.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
כלבים, חתולים – מדהים, מדהים.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
זה כלבים. החוק לא אוסר על כלבים, אוקיי? אני אסביר לך אחר כך. לא שזה יעזור לי, אבל אם תרצי באמת לשמוע אז אני אסביר.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
כל מה שקשור לילדים, עם כל הכבוד, עומד בראש מעייניי.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אוקיי. ולסיום, אני באמת מבקשת מאושר – נמאס לי לדבר עליך, אבל כל עוד אתה תדבר על חברי הכנסת של יש עתיד – שאין חרוצים מהם, אין ישרים מהם, אין, באמת, אנשים פה עובדים 18 שעות ביממה מבוקר עד לילה – כל עוד אתה תדבר על חברי יש עתיד, לא רק עליי, על חברי יש עתיד, אני אציף את העשייה חסרת העשייה שלך. בבקשה תעלה פעם אחת ותגיד מה הנושא שבו אתה עוסק. תודה.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש– תע"ל):
יסמין, עשית לו טובה. עכשיו הציבור ייכנס לגוגל, יחפש מי זה אושר שקלים ויקרא עליו, יסמין.
היו"ר יעקב מרגי:
תודה לחברת הכנסת יסמין פרידמן. אני מזמין את השר ברקת להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. עד עשר דקות לרשותך.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש– תע"ל):
עכשיו כולם יחפשו - - -
שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:
יהיה קצר. אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי חברות הכנסת, אני מקריא בשם - -
היו"ר יעקב מרגי:
שר החינוך.
שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:
- - השר דיכטר.
היו"ר יעקב מרגי:
אה, דיכטר?
שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:
כן, שר החקלאות, השר דיכטר. הצעת החוק שלפנינו מבקשת לאסור ניוד של בעלי חיים, למעט כלבים, למוסדות חינוך ותרבות, ואף לאסור - - -
היו"ר יעקב מרגי:
ברשותך, מאחר שהגדרת את הצעת כחוק צער בעלי חיים, זה משרד החקלאות.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
- - -
סימון דוידסון (יש עתיד):
למה זה עובר בחינוך?
שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:
ברשותך, אני אתחיל מחדש. הצעת החוק שלפנינו מבקשת לאסור ניוד של בעלי חיים, למעט כלבים, למוסדות חינוך ותרבות, ואף לאסור הקמת פינות חי במסגרות פורמליות ובלתי פורמליות כאחת, מגני ילדים ובתי ספר עד לקייטנות ומתנ"סים. אין מחלוקת על כך שתכלית ההצעה, הגנה על בעלי חיים, היא ראויה, ומוסכם על כולנו שנדרשת אסדרה הדוקה בנושא, אך הדרך המוצעת כאן גורפת מדי ואינה נכונה. אין מקום לתיקון החוק הראשי לצורך המטרה שמוצעת בהצעת החוק. חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד–1994, כולל תחתיו תקנות בנושא מכוח חוק זה, תקנות צער בעלי חיים, התשע"ט–2009. תכליתן של תקנות אלה לקדם את רווחתם של בעלי החיים שמוחזקים על ידי בני אדם לצרכים שאינם חקלאיים, לרבות בפינות חי, ולוודא שמסופקים להם צורכיהם ותנאי החזקה הולמים לפי סוגם ובהתאם לנסיבות החזקתם. ככל שנדרשת אסדרה לעניין ניוד בעלי חיים לצרכים חינוכיים, הפתרון לכך הוא אסדרה במסגרת תקנות אלה. לפיכך, אני מבקש להתנגד להצעת החוק. תודה רבה.
היו"ר יעקב מרגי:
תודה רבה. את רוצה להשיב?
יסמין פרידמן (יש עתיד):
כן.
היו"ר יעקב מרגי:
בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אדוני השר, לא נעים לי ששלחו אותך עם התשובה הזאת, באמת, זה לא נעים, זה כל כך מביך. 1. אין תקנות על הובלת בעלי חיים כמו ארנבות או אוגרים או נחשים, אוקיי? אין, זה לא קיים. עכשיו, אנחנו מחכים חמש שנים ל-RIA על החזירים, חמש שנים לתקנות על חזירים; 12 שנה חיכינו לתרנגולים. באמת, משרד החקלאות ממש מאוד משתף פעולה בתקנות. מאוד. לכן, כאילו כל תירוץ של – אל תדאג, אני אפילו לא צריכה את השלוש דקות, אתה יכול להיות רגוע, אני מעולם לא חרגתי. ולכן, באמת, התשובה של משרד החקלאות פעם אחר פעם מביכה, פעם אחר פעם הם מסרבים לשתף פעולה. רוב הזמן, לא נעים לי להגיד, אפילו אין להם את הידע. הם שולחים לכאן שרים – אין להם אפילו את הידע על התחום שהם אמונים עליו במשרד. אני באמת באמת מקווה שממשלה אחרת תורכב אחרי הבחירות. מה לעשות? זאת שאיפת ליבי, באופן מפתיע. אני חושבת שאחד הדברים הראשונים שצריך לעשות זה להוציא את צער בעלי חיים ממשרד החקלאות. הוא לא יכול לשבת שם. זה אפילו לא משנה איזה שר יושב שם, זה אף פעם לא נגמר בטוב – אף פעם לא דואגים באמת לבעלי החיים; תמיד לאינטרסים צרים, תמיד לעניינים תקציביים. צריכה לקום רשות שתטפל בבעלי החיים, כמו שיש רשות הטבע והגנים. צריכה לקום רשות שתרכז, שיהיו תקנות, שיהיה סדר. אתה יודע, אתמול התהפכה בסדום משאית עם עגלים.
היו"ר יעקב מרגי:
לא פעם ראשונה. כתבתי על זה.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
נורא.
מאיר כהן (יש עתיד):
איפה?
יסמין פרידמן (יש עתיד):
בסדום, בכביש סדום; עגלים פצועים, מדממים על הכביש.
היו"ר יעקב מרגי:
מדממים.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
מה אתה חושב, איך מרימים אותם? עם מנוף. מה זה משנה, נשברה לו הרגל, הוא פצוע – מנוף. זהו. תקשיב, אין, אין, כלום, בעלי החיים לא מעניינים אף אחד. אני בטוחה שגם מי שאוכל בשר, לא רוצה שבעלי החיים יסבלו כל כך בדרך לצלחת. אפשר טיפה יותר חמלה במדינה, וראוי שתהיה יותר חמלה. תודה.
היו"ר יעקב מרגי:
תודה רבה. הוגשו בקשות להצבעה שמית. אי לכך, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים). בבקשה, המזכיר, לקרוא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– נגד
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
אמיר אוחנה– אינו נוכח
ינון אזולאי– אינו נוכח
דן אילוז– נגד
ואליד אלהואשלה– בעד
קארין אלהרר– אינה נוכחת
עמיחי אליהו– אינו נוכח
זאב אלקין– אינו נוכח
יעקב אשר– נגד
אביחי אברהם בוארון– נגד
אוריאל בוסו– נגד
מישל בוסקילה– אינו נוכח
דבי ביטון– אינה נוכחת
חיים ביטון– נגד
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– אינו נוכח
בועז ביסמוט– נגד
ולדימיר בליאק– בעד
מירב בן ארי– אינה נוכחת
רם בן ברק– בעד
איתמר בן גביר– אינו נוכח
סמיר בן סעיד– אינו משתתף בהצבעה
יואב בן צור– אינו נוכח
ניר ברקת– נגד
ששון ששי גואטה– נגד
טלי גוטליב– נגד
יצחק גולדקנופ– נגד
מאי גולן– אינה נוכחת
איתן גינזבורג– בעד
גילה גמליאל– אינה נוכחת
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– אינו נוכח
סימון דוידסון– בעד
אבי דיכטר– נגד
גלית דיסטל אטבריאן– נגד
אלי דלל– אינו נוכח
שלום דנינו– אינו נוכח
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
עמית הלוי– אינו נוכח
שרן מרים השכל– אינה נוכחת
ניסים ואטורי– נגד
מיכל מרים וולדיגר– נגד
יצחק שמעון וסרלאוף– אינו נוכח
יאסר חוג'יראת– אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– אינה נוכחת
עוז חיים– בעד
אכרם חסון– נגד
ווליד טאהא– אינו נוכח
משה טור פז– בעד
אחמד טיבי– אינו נוכח
יוסף טייב– אינו נוכח
אוהד טל– נגד
יעקב טסלר– נגד
חילי טרופר– בעד
מאיר כהן– בעד
מירב כהן– בעד
עופר כסיף– אינו נוכח
אופיר כץ– נגד
ישראל כץ– אינו נוכח
רון כץ– אינו נוכח
יוראי להב הרצנו– בעד
ירון לוי– אינו נוכח
מיקי לוי– בעד
יריב לוין– אינו נוכח
נעמה לזימי– בעד
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי– בעד
מרב מיכאלי– בעד
שלי טל מירון– בעד
יונתן מישרקי– נגד
חנוך דב מלביצקי– נגד
ארז מלול– נגד
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
מיכאל מלכיאלי– נגד
צגה מלקו– נגד
אבי מעוז– אינו נוכח
יעקב מרגי– נגד
שרון ניר– בעד
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– בעד
יבגני סובה– אינו נוכח
צבי ידידיה סוכות– אינו נוכח
משה סולומון– אינו נוכח
לימור סון הר מלך– אינה נוכחת
אופיר סופר– אינו נוכח
אורית מלכה סטרוק– נגד
משה סעדה– אינו נוכח
מנסור עבאס– אינו נוכח
עפיף עבד– נגד
איימן עודה– אינו נוכח
עדי עזוז– בעד
חוה אתי עטייה– נגד
חמד עמאר– אינו נוכח
צביקה פוגל– נגד
עודד פורר– אינו נוכח
יצחק פינדרוס– אינו נוכח
משה פסל– אינו נוכח
מאיר פרוש– אינו נוכח
יסמין פרידמן– בעד
אורית פרקש הכהן– בעד
היו"ר יעקב מרגי:
המזכיר, פרוש ענה "נגד". הוא ניסה להפנות את תשומת הלב. בסיבוב הבא.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
מטי צרפתי הרכבי– בעד
אריאל קלנר– נגד
יצחק קרויזר– אינו נוכח
גלעד קריב– אינו נוכח
שלמה קרעי– נגד
אליהו רביבו– אינו נוכח
שמחה רוטמן– נגד
יעל רון בן משה– בעד
אפרת רייטן מרום– אינה נוכחת
אלון שוסטר– בעד
קטי קטרין שטרית– נגד
אלעזר שטרן– אינו נוכח
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– בעד
אושר שקלים– נגד
עאידה תומא סלימאן– אינה נוכחת
פנינה תמנו– אינה נוכחת
היו"ר יעקב מרגי:
נא לקרוא שנית בשמות חברי הכנסת שלא השתתפו בהצבעה.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
אמיר אוחנה– נגד
ינון אזולאי– נגד
קארין אלהרר– אינה נוכחת
עמיחי אליהו– אינו נוכח
זאב אלקין– אינו נוכח
מישל בוסקילה– אינו נוכח
דבי ביטון– בעד
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– אינו נוכח
מירב בן ארי– בעד
איתמר בן גביר– אינו נוכח
יואב בן צור– אינו נוכח
מאי גולן– אינה נוכחת
גילה גמליאל– אינה נוכחת
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– אינו נוכח
אלי דלל– אינו נוכח
שלום דנינו– נגד
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
עמית הלוי– נגד
שרן מרים השכל– נגד
יצחק שמעון וסרלאוף– נגד
יאסר חוג'יראת– אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– אינה נוכחת
ווליד טאהא– אינו נוכח
אחמד טיבי– אינו נוכח
יוסף טייב– אינו נוכח
עופר כסיף– אינו נוכח
ישראל כץ– אינו נוכח
רון כץ– בעד
ירון לוי– אינו נוכח
יריב לוין– נגד
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
אורי מקלב– נגד
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יבגני סובה– אינו נוכח
צבי ידידיה סוכות– אינו נוכח
משה סולומון– נגד
לימור סון הר מלך– נגד
אופיר סופר– נגד
משה סעדה– נגד
מנסור עבאס– אינו נוכח
איימן עודה– אינו נוכח
חמד עמאר– אינו נוכח
עודד פורר– אינו נוכח
יצחק פינדרוס– אינו נוכח
משה פסל– אינו נוכח
מאיר פרוש– נגד
יצחק קרויזר– נגד
גלעד קריב– אינו נוכח
אליהו רביבו– אינו נוכח
אפרת רייטן מרום– אינה נוכחת
אלעזר שטרן– בעד
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
עאידה תומא סלימאן– אינה נוכחת
פנינה תמנו– אינה נוכחת
היו"ר יעקב מרגי:
האם יש חברי כנסת שנוכחים באולם, מעוניינים להשתתף בהצבעה ולא השתתפו?
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשם חבר הכנסת)
צבי ידידיה סוכות – נגד
היו"ר יעקב מרגי:
יש? אם אין, תמה ההצבעה. נא להגיש את תוצאות ההצבעה. חברי הכנסת, לתשומת ליבכם, בעד הצעת החוק הצביעו 29 חברי כנסת, נגד – 49 חברי כנסת. אי לכך אני קובע כי הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור שימוש בבעלי חיים במוסד חינוך או תרבות), התשפ"ה–2024, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום.
[הצעת חוק פ/6339/25; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת מאיר כהן)
היו"ר יעקב מרגי:
חברי הכנסת, אנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר, התשפ"ו–2025, של חבר הכנסת מאיר כהן. בעקביות רבה אני מזמין את חבר הכנסת מאיר כהן להציג את הצעת החוק. עד עשר דקות לרשותך.
מאיר כהן (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני רוצה שנזכור שמחר בבוקר, ואני פונה לכולם – מה אנחנו נעשה מחר בבוקר, ב-06:29? איפה אנחנו נהיה כשהשעון יראה בדיוק את השעה הזאת מחר?
היו"ר יעקב מרגי:
בבית הכנסת.
מאיר כהן (יש עתיד):
חלקנו נהיה באיזה ריאיון טלוויזיה. חלקנו, הפוליטיקאים, נהיה בריאיון טלוויזיה מתחמק, ואולי חלק מכם, במקום להיות בראיונות מתחמקים, יישנו. כי מחר בבוקר ב-06:29 בדיוק אזרחי מדינת ישראל יתעוררו למציאות מצמררת; השעון האכזרי של חיינו – שטרן, אתה מפריע לי – השעון האכזרי של חיינו יציין מספר בלתי נתפס, מספר שמקפיא את הדם: 1,000 ימים מאותו בוקר מר - -
היו"ר יעקב מרגי:
מר ונמהר.
מאיר כהן (יש עתיד):
- - ונמהר. תודה, אדוני. ככה אנחנו זוכרים את זה – מר ונמהר. 1,000 ימים מאז אותו בוקר נורא של 7 באוקטובר. 1,000 ימים של אבל לאומי, של פצע פתוח ומדמם בלב כל אחד מאיתנו. 1,000 ימים שבהם משפחות שלמות אפילו לא התחילו לקבל זיק של תשובה, של אמת, של סגירת מעגל. והכול למה? כי 1,000 ימים שהממשלה עדיין מתנגדת ובורחת מוועדת חקירה ממלכתית. יש טיוח, יש מריחת זמן, יש תירוצים עלובים והטלת אשמה על כולם, חוץ מלעשות ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק את זה. לכן אני עומד כאן היום, וכמו לפני חצי שנה, כשהפלתם את חוק – חיכיתי בסבלנות ואני מעלה את זה עוד פעם. אנחנו לא רוצים שזה יהיה מחר, ואנחנו גם לא רוצים שתמשיכו להשתמש בטיעון הזה, בתירוץ הנצחי שתהיה ועדת חקירה, אבל אחרי המלחמה. אלו 1,000 ימים של הפקרה שהם יותר מדי. אם אנחנו חפצים בחיים, אם אנחנו רוצים לקום מתוך ההריסות ולבנות מחדש את האמון שנשבר, לא יכולה – אנחנו לא יכולים להרשות, חברי הממשלה לא יכולים להרשות יום אחד של עיוורון מרצון. ממה בדיוק מפחדים? מה יש להסתיר? לא צריך לפחד מוועדת חקירה ממלכתית. לגבי הטיעון של השופטים – טלי, אני רוצה שתשמעי את זה. טלי.
טלי גוטליב (הליכוד):
אני בשיחה - - -
מאיר כהן (יש עתיד):
אז את תנתקי את השיחה.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
מאיר כהן (יש עתיד):
לגבי הטיעון שהשופטים משוחדים, רק אתמול שמענו את השופטים מצהירים, בעוז, שצריך להוציא את סעיף השוחד מההאשמה כנגד ראש הממשלה.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא שופטי בג"ץ.
מאיר כהן (יש עתיד):
רגע, עכשיו אלו לא השופטים, ואחרי זה תגידו: לא, זה לא x. יש שופטים בישראל, אתמול שמעתי את זה מכם. אני חייב להגיד שלא הרגשתי צער. אני אומר לעולם: יש שופטים בישראל, תנו להם להחליט. אתמול, כשאתם עליתם ואמרתם, וכשטיילתם במסדרונות הכנסת, אמרתי לכם: ממה אתם מפחדים? הינה. אבל כשטוב אומרים: יש שופטים, וכשלא טוב אומרים: השופטים מסוכנים. מי שביטחונה של המדינה ושלומם של אזרחיה קודמים אצלו לכיסא הפוליטי, אסור לו להילחם בשיניים ובציפורניים כנגד ועדת חקירה ממלכתית.
טלי גוטליב (הליכוד):
אנחנו לא נלחמים בזה, אנחנו נלחמים - - -
מאיר כהן (יש עתיד):
במה אנחנו מתעסקים עכשיו, טלי? במה אנחנו מתעסקים עכשיו? בהעברת חוקי השתמטות, בהלבנת העריקות, בהישרדות קואליציונית בזמן שהמחדל הגדול ביותר עדיין לא נבדק, לא הופקו לקחים ולא נלקחה אחריות. באיזו מלחמה בתולדות ישראל לקח 1,000 ימים ועדיין אין ועדת חקירה? אדוני היושב-ראש, בוועדת אגרנט אני הייתי חייל, אתה עדיין לא.
היו"ר יעקב מרגי:
בוועדת אגרנט אני הייתי תלמיד תיכון.
מאיר כהן (יש עתיד):
לא, לא היית, היית בתיכון.
היו"ר יעקב מרגי:
אני הייתי תלמיד תיכון.
מאיר כהן (יש עתיד):
טלי, אני הייתי חייל בוועדת אגרנט, כמה שבועות - - -
היו"ר יעקב מרגי:
הייתי תלמיד תיכון, ואני יכול לומר לך שהאזנתי לה באדיקות.
מאיר כהן (יש עתיד):
נכון, שלושה שבועות אחרי סיום המלחמה. במלחמת לבנון הראשונה, ועדת כהאן הוקמה תוך כדי לחימה, כי המנהיגות אז, עם כל הביקורת שיש לנו עליהם, הבינה שמה שהממשלה הזאת עושה הוא לא נכון. אי-אפשר לתקן את הליקויים אם אנחנו לא נעשה ועדת חקירה שתבדוק את המחדל הביטחוני. כן, טלי, את המחדל הביטחוני, בוודאי; שתבדוק את המערכת המדינית, שלא תתייחס לזה כאירוע חולף שצריך לטאטא אותו, או תחקירים מבצעיים, שעל חלקם – לא צריך לדבר עליהם. זה שבר ביסודות הבית בזה, זה שאנחנו מתנגדים. החוזה בין האזרחים למדינה אומר: אנחנו נגן עליכם. באותו בוקר זה נשבר. צריך לבדוק את זה. הדרך היחידה היא להפוך אבן על אבן, לזמן כל שר, לזמן כל קצין; לזמן את ראש הממשלה – ואם צריך את ראשי הממשלות – ולהציג את האמת המלאה, המזוקקת. המזוקקת. אנחנו חייבים את זה בראש ובראשונה למשפחות – למשפחות השכול, ליתומים, לאלמנות, להורים, לנרצחים ולנרצחות, לציבור המשרת, שקורס תחת הנטל. אנחנו חייבים את זה ללוחמים וללוחמות. הדרג המדיני צריך להבין: זה בידכם עכשיו להקים את הוועדה הזאת. זה נשמע אבסורדי שמתנגדים להקמת ועדת חקירה ממלכתית. אסור שפוליטיקאים יהיו שם. אסור שפוליטיקאים יהיו שם.
טלי גוטליב (הליכוד):
אבל יצחק עמית הוא אכבר פוליטיקאי.
מאיר כהן (יש עתיד):
אדוני ראש הממשלה, ההיסטוריה לא תסלח לברחנות. אנחנו יכולים, אתה יכול, כולנו יכולים לדבר גבוהה-גבוהה, אבל בסופו של דבר את השעון אי-אפשר לעצור. עברו 1,000 ימים ושום דבר לא קרה, 1,000 ימים של הפקרה. זה המבחן של כולנו, זה המבחן של כולנו: האם אנחנו רוצים להצביע ושכן תהיה ועדת חקירה ממלכתית או שאנחנו לא משרתים את העם ואנחנו, כל אחד, משרתים את המפלגה שלנו. אסור להצביע נגד, ואסור להמשיך במציאות הזאת שאנחנו לא חוקרים – דברים נעלמים, דברים נשכחים. עוד פעם, זה לא – אתם יודעים, אני לא עומד כאן, טלי, כי אני אחכך ידיים כשיימצאו אשמים. חס ושלום, זה לא מעניין אותי. מעניין אותי - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
אותי כן. יש אשמים, יש אשמים, אין מה לעשות. יש אשמים.
מאיר כהן (יש עתיד):
לא טלי, בניגוד אלייך, מעניין אותי שאנחנו נפיק לקחים, שחס ושלום זה לא יקרה עוד פעם.
טלי גוטליב (הליכוד):
אבל הלקחים עושים עוול.
מאיר כהן (יש עתיד):
טלי, כשאני מטייל בצפון וכשאני יודע מה החיזבאללה חופר בצפון, אז חייבים להפיק לקחים. כשאני מטייל ונוסע – כל אחד מכם, תיסעו בגבול המזרחי שלנו לאילת ותבינו כמה שהוא פרוץ. תבינו כמה שאנחנו צריכים להפיק לקחים, מדיניים, ביטחוניים. אם מישהו חושב שהחמאס הלך לישון – ממש לא; הוא עדיין נמצא ארבעה, חמישה קילומטר מהיישובים שלנו. לכן חייבים ועדת חקירה ממלכתית, ולא צריך לפחד ממנה. תודה, אדוני.
היו"ר יעקב מרגי:
בעודך על הפודיום, אני רוצה לקדם בברכה קבוצת מורים מבית הספר אופק בני עי"ש, שביום הראשון של החופשה, במקום לעשות דברים, באים ללמוד אזרחות בכנסת ישראל ביום החקיקה. ברוכות הבאות וברוכים הבאים.
מאיר כהן (יש עתיד):
סיימתם בגרויות? זהו?
[הצעת חוק פ/6307/25; נספחות.]
(הצעת חברת הכנסת פנינה תמנו שטה)
היו"ר יעקב מרגי:
להצעת החוק הוצמדו הצעות חוק – הצעת חוק הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר, התשפ"ו–2025, של חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, והצעת חוק הקמת ועדת חקירה ממלכתית למחדלי 7 באוקטובר, התשפ"ו–2025, של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חברת הכנסת פנינה תמנו להציג את הצעת החוק. בבקשה, גברתי, לרשותך שלוש דקות.
פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, שרים, חברי וחברות כנסת, ולכם כמובן, גם המורים שנמצאים ביציע, אני מקדמת גם את פניכם בברכה. מי היה מאמין, 1,000 ימים. מחר נציין 1,000 ימים לאסון הגדול ביותר שפקד את עמינו בעת הזאת מאז קומה של מדינת ישראל. 1,000 ימים שהכנסת הזאת עוסקת בכל דבר אפשרי, אבל במקום לעסוק בהקמת ועדת חקירה ממלכתית שהממשלה הייתה אמורה להקים, הממשלה שבמשמרת שלה נטבחו ונרצחו אלפי ישראלים, בתוכם חיילים, צעירים שהיו במסיבה, משפחות שלמות, ילדים, נשים שנאנסו, ילדים שנשרפו, ילדים שנגררו ונחטפו לתוך עזה. מה, ריבונו של עולם, כבר שכחנו? כבר שכחתם? 1,000 ימים שהייתי רוצה לעמוד פה ולומר שעשינו הכול, שעשינו הכול כדי להגיע לחקר האמת, שעשיתם הכול כדי להגיע לחקר האמת, כדי להפיק וללמוד מה נדרש להגנת עם ישראל בארץ ישראל בעת הזאת, גם למען הדורות הבאים – מה נדרש כדי שחס וחלילה לא נעמיד אזרחים ואזרחיות חפים וחפות מפשע במצב של סכנת חיים מיידית. אבל אני אומרת לכם כאן, אלו 1,000 ימים של שיבוש ערכי, שיבוש מנהיגותי, שיבוש של ראיות ושיבוש האמת. כמעט שלוש שנים, כמעט שלוש שנים שלא חוקרים לעומק את מה שהיה, ובעניין של מה היה, כל עם ישראל רוצה לדעת, כל אזרח ואזרחית ישראלים רוצים לדעת מה היה. שלוש שנים שהראיות והעובדות מיטשטשות, ותכף נצטרך ועדת חקירה על איך לא הקימו ועדת חקירה. שלוש שנים, 1,000 ימים, של משפחות שכולות שבוכות, שדומעות, והגרוע מכול – בחסות הממשלה משפחות מגיעות לפה, משפחות שכולות – כולן יקרות, לא משנה באיזה עמדה הן מחזיקות, כולן יקרות, אבל בחסות הכנסת הזאת, הקואליציה הזאת והממשלה, אתם גורמים למשפחות שכולות להשתלח זו בזו. איפה המנהיגות? איפה האחריות? ממה אתם מפחדים? ממה אתם מפחדים?
היו"ר יעקב מרגי:
תם הזמן, גברתי.
פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
אני מסיימת. אני אסיים במשהו שאני חייבת לומר. יש לי חברה – לצערי הנסיבות גרמו לנו להכיר כל כך הרבה אנשים, אתה היית שר הרווחה, לשעבר. יש לי חברה בשם הילה אביר שאח שלה, לוטן, נרצח במסיבה. היא עזבה את כל החיים שלה והיא פוקדת את הכנסת יום-יום, כי היא לא מאמינה שעדיין לא חוקרים מה קרה. אנחנו חייבים שכל הכנסת תצביע בעד ועדת חקירה ממלכתית.
היו"ר יעקב מרגי:
תודה.
[הצעת חוק פ/6308/25; נספחות]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר יעקב מרגי:
אני מזמין את חבר הכנסת עודד פורר להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. בבקשה.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני לא חושב שיש מישהו שיש לו לב שמסוגל לשכוח את הבוקר הנורא הזה של 7 באוקטובר, ומי שפתח טלוויזיה בשעות הראשונות של הבוקר, לא יכול לשכוח את העיניים של השדרנים באימה מקריאים את ההודעות, הודעות הסמ"ס, הודעות הווטסאפ שהם מקבלים ממשפחות ומחברים בעוטף, כשהמחבלים צובאים להם על הממ"ד, הודעות "הצילו"; ובשלב מסוים גם ההודעות האלה נדמו, כי חטפו אותם, או כי רצחו אותם, או כי שרפו אותם. מחר נציין 1,000 ימים ל-7 באוקטובר, 1,000 ימים לאותו יום נורא, והמדהים הוא שממשלת ישראל, שנדמה דום באותו היום – לא שמענו אותם, לקח לנו שעות ארוכות עד ששמענו את הממשלה מגיבה בכלל על האירוע הזה, שתחת אחריותה אירע הטבח הנורא הזה, ועסקה בלעשות הכול כדי להימנע מחקירת הטבח. מי שהיום מכהן כראש ממשלת ישראל אמר ב-2006 על מלחמת לבנון השנייה שאין מנוס מוועדת חקירה ממלכתית, כי חייבים למנוע שוקת שבורה בפעם הבאה. טבח 7 באוקטובר הוא לא שוקת שבורה? כל הבעיה זה רק שאולי ראש הממשלה ירד קצת במשקל, כמו שהוא אמר? זה מה שהשתנה בו מ-7 באוקטובר – קצת ירד במשקל? או שהוא מסוגל להבין או שאתם מסוגלים להבין מה המשמעות של 251 חטופים, של 1,163 ישראלים וזרים שנרצחו ונהרגו בקרב, של 3,300 פצועים, מתוכם 360 קשה, ביום אחד; יום אחד שבו מדינת ישראל לא הצליחה להגן על אזרחיה, ועד לרגע זה לא היה לכם את האומץ, לא היה לכם את היושר, להקים ועדת חקירה ממלכתית, כדי שלא נהיה שוב בפני שוקת שבורה, כדי שחס וחלילה לא יקרה עוד פעם המקרה הזה.
היו"ר יעקב מרגי:
תם הזמן.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
ואתם, בלוליינות – ובזה אני מסיים – מספרים לנו על הפוליטיקה, ואיך אתם תחקרו ככה ותחקרו אחרת – קשקושים. אין תרגיל שלא עשיתם כדי לברוח מוועדת החקירה הזו, וכמה שתברחו ממנה היא תרדוף אחריכם יותר, כי האחריות בסוף מתגלגלת אל הממשלה.
היו"ר יעקב מרגי:
אני מזמין את השר שלמה קרעי להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אדוני היושב-הראש, כנסת נכבדה, אני אתייחס לשלוש הצעות החוק הממוחזרות שהגיעו לכאן היום. אחרי טבח שמחת תורה אין מקום, חבר הכנסת פורר, לעוד טיוחים ועוד עיוות הצדק. בג"ץ, שאתם מנסים לקשור לו כתרים כאן בהצעות החוק שלכם, הוא גוף שהתערב פעם אחר פעם בהחלטות הביטחון של ישראל. הוא האחרון שיכול להיות אחראי לחקירת המחדלים שהובילו לאסון. במשך שנים בג"ץ כבל את ידי צה"ל והגמיש את כללי המשחק למחבלים. ב-2006 הוא הציב מגבלות על סיכולים ממוקדים שאפשרו למחבלי החמאס לשרוד ולהתעצם; ב-2018 הוא אילץ את המדינה לרכך את הוראות הפתיחה באש אל מול המהומות בעזה - -
עודד פורר (ישראל ביתנו):
זה שקר. אתה משקר.
שר התקשורת שלמה קרעי:
- - מה שתרם ישירות לשחיקת ההרתעה ולפריצת הגדר ב-7 באוקטובר. שוב ושוב בג"ץ כפה הכנסת דלק וחומרי בניין לעזה בטענה של זכויות אדם תוך התעלמות מוחלטת מכך שהחמאס מנצל זאת לטילים ולמנהרות טרור. ועכשיו מי שמנע הריסת בתי מחבלים, מי שרומז לנו כל הזמן – וגם לא רק ברמיזות – דרך הייעוץ המשפטי לממשלה שגירוש משפחות מחבלים לא בא בחשבון, מי שדואג לביקורים ולנוחות של מחבלים נתעבים בכלא, מי שקבע שיש לספק חשמל למחבלים גם בזמן לחימה, מי שכבל את ידינו מול הטרור, הוא זה שיהיה המועמד לחקור את מחדליו שלו? זה אבסורד. בג"ץ עצמו צריך להתייצב לחקירה, לא להוביל אותה. ועדת חקירה ממלכתית תהיה מסך עשן בעיני הציבור בישראל בכלל ובעיני המשפחות השכולות בפרט. רק ועדה לאומית, שוויונית, שתחקור את כולם כולל כולם, כולל בג"ץ, תוכל לחשוף את האמת. בג"ץ מנסה לקבור את האמת ולא לחשוף אותה – ראו פרשת הפצ"רית. ראו איך עצרו את מבקר המדינה הקודם כשהבינו שיש לו מידע ופרוטוקולים שראש הממשלה חשף בפניו שהם לא שולטים בהם; עצרו מייד את הכול. ותראו גם עכשיו איך הם נאבקים באופן לא חוקי, בשערורייה, ברמיסת הרשות המקבילה אליהם, במבקר המדינה הנכנס. ולגבי זה הגיע הזמן לומר לבג"ץ לא. הגיע הזמן שהכנסת תתייצב איתנה וחזקה מול אותם בריונים בגלימות, שיכורי כוח, שחושבים בטעות שבית המשפט העליון, המשמעות שלו זה עליון מעל החוק, עליון מעל העם. הם לא מבינים שהם רק עליון מעל בית המשפט המחוזי. אף אחד לא שם אותם עליונים מעל החוק ולא מעל העם. הכנסת צריכה להנחות את עו"ד ראבילו להגיע למשרד מבקר המדינה ולהיכנס לתפקידו באופן מיידי. הכנסת צריכה להגיש את הדין וחשבון שלה למבקר המדינה רק לעו"ד ראבילו. את בג"ץ, הגולם שקם על יוצרו, צריך להשיב לעפרו. אין דרך אחרת. יש כאן חבורה שיכורת כוח שמבינה שאיש לא עומד בפניה, שאין חוקי-יסוד, אין חוקים, שום דבר לא עומד בפניהם, גם לא בחירות בקלפי. גם את הבחירות בעוד ארבעה חודשים, אם לא ימצאו חן בעיניהם – יוציאו צו שיקפיא אותן. הם יעשו ככל העולה על רוחם, ואת הדבר הזה, הדבר המסוכן הזה למדינה היהודית והדמוקרטית, צריך לעצור. אני קורא לחברי הכנסת להצביע כאן היום אי-אמון בבג"ץ, להצביע נגד הצעות החוק האלה, שמעמידות את כנופיית שלטון החוק מעל החוק ומעל העם. תצביעו נגד הצעות החוק האלה כדי להשיב את כבודה של הכנסת, כדי להשיב את כבודו של העם, שנרמס על ידי בג"ץ. תודה
היו"ר יעקב מרגי:
אני מזמין חברת הכנסת מירב בן ארי להשיב על עמדת הממשלה. עד שלוש דקות לרשותך.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אתמול הגיע נתניהו לפינה בערוץ הליטוף, ערוץ הבית, ערוץ המשטר שלו, הגיע לריאיון נוקב מול מראיין נוקב בשם ינון מגל, עוד שטיח רצפה של הממשלה, ושאל אותו המראיין שאלה רצינית: במה אתה השתנית מאז 7 באוקטובר? ותגובתו הראשונית של האיש המנותק, המוזר, שנקרא ראש ממשלת ישראל – אמר: הורדתי קצת במשקל. בזה פתח ראש הממשלה. אחרי זה היה קצת צחקוקים, מצחיק; מישהו אמר לו: גם אני. צחוקים, מה זה – על חשבוננו. ראש הממשלה הזה, זה שבמשמרת שלו קרה הטבח הגדול ביותר לעם היהודי מאז השואה, זה שלא מוכן להקים ועדת חקירה ממלכתית כי הוא פחדן, הוא מפחד, הוא יודע שהוא זה שקיבל פתק מסנוואר: תעשה סיכון מחושב; הוא יודע שבמשמרת שלו הזרימו מיליארדים לחמאס, מיליארדים, מיליונים נכנסו במזוודות עם כסף קטרי. הוא שלח את יוסי כהן, ראש המוסד, הוא אמר לו: תכניס את הכסף לעזה. ולמרות זאת, מה שהשתנה בו זה שהוא ירד במשקל. אלפי משפחות שכולות לא מרימות את הראש. לפני יומיים התאבד עוד חייל; אתם אפילו בכלל לא יודעים, נכון? אבל הוא התאבד כי הוא סחב את המשפחה של החבר שלו, שגם נהרג במלחמה, הוא סחב על הגב שלו, והוא לא יכול עוד. בחור נשוי, עם ילדים, התאבד, אבל הוא ירד במשקל. וואו. אנשים פה לא מצליחים להרים את הראש. אייל אשל כתב, מאוד יפה כתב חברי אייל אשל, כתב: גם אני הורדתי במשקל, כי הבת שלי מתה. מתה. ואני חושבת על כל כך הרבה משפחות – משפחת מרציאנו, אהובים שלי, אבי ועדי, שראו את בתם נלקחת על הרגליים, על הרגליים, וב-13 בנובמבר קיבלו סרטון שנרצחה בשיפא על ידי רופא. אבל הוא הוריד במשקל. אנשים לא מצליחים להרים את הראש שלהם, לא מצליחים. איך אמר לי אבא של חטוף שנרצח בשבי? לא אגיד את שמו – אמר לי: המקום היחיד שאני נושם זה רק כשאני טס לחו"ל. המדינה הזאת חונקת אותי, אני חנוק פה. אני הולכת למשפחות שכולות שבוע אחרי שבוע. הן לא מצליחות להרים את הראש. בשבוע שעבר – אני לא מספרת, אני גם לא מעלה פוסטים – אני רק נכנסת, אמרה לי אימא – נכנסתי לשבעה, אמרה: זוזו, אני רוצה לדבר עם מירב. עוד לא התיישבתי, היא אמרה לי: תצילי אותי, תצילי אותנו. תצילי אותנו. והוא יושב – והוא ירד במשקל. זה מה שיש לראש ממשלת הטבח לומר לאלפי משפחות שכולות.
היו"ר יעקב מרגי:
תודה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
זה מה שיש לראש ממשלת הטבח לומר – אני מסיימת – ובשיא החוצפה, כשהם לא מצליחים להרים את הראש שלהם, הוא מתנגד להקמת ועדת חקירה ממלכתית. זה שעל רוגלות רצה להקים ועדת חקירה – על טבח, על האסון הכי גדול לעם היהודי מאז השואה, זה לא. ואז עולה לפה השר ואומר: תתנגדו. ברור שתתנגדו - -
היו"ר יעקב מרגי:
תם הזמן. תודה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
- - כי ביבי אמר. אבל תקום כאן ועדת חקירה ממלכתית. היא תקום והיא תחקור, והוא ראשון הנחקרים, אני מבטיחה לכם.
היו"ר יעקב מרגי:
תודה. חבר הכנסת עודד פורר.
מירב בן ארי (יש עתיד):
לפנינה אין - - -
היו"ר יעקב מרגי:
כשהיא תהיה פה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
שוסטר פה. שוסטר - - - הוא מחכה.
היו"ר יעקב מרגי:
אין לנו רוח הקודש. הודיעו לנו. בבקשה, עודד, הזמנתי אותך. אחר כך שוסטר. הזמנתי אותו כבר, לא אמרתם קודם. מה לעשות, יש סדר בעולם הזה. להבא תודיעו בזמן. בבקשה, אדוני.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
עומד פה שר מעל דוכן הכנסת, ונכון שיש לו חסינות, אז הוא יכול לשקר ולהוציא דברי בלע וארס כמה שהוא רוצה. אבל מה לעשות, השר קרעי, יש גם אמת, והאמת היא שב-2018 בג"ץ דחה את כל העתירות לגבי הירי על הגדר, וקבע כי הירי חוקי לחלוטין ומתיישב עם הדין הבין-לאומי והישראלי. מה לעשות?
שר התקשורת שלמה קרעי:
אחרי - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
- - - אתם משקרים - - -
עודד פורר (ישראל ביתנו):
- - - את השטויות האלה ואת השקרים האלה ואת ההסתות הלאה. תפסיק להסית.
מאיר כהן (יש עתיד):
את זה מעלימים. את זה מעלימים.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
מה לעשות – זה מפריע לי.
היו"ר יעקב מרגי:
חברי הכנסת.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
לא, השר מפריע לי.
היו"ר יעקב מרגי:
הוא גם חבר כנסת. זה מפריע לדובר. בבקשה.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
מה לעשות שמבצע כיסאות מוזיקליים לחיסול כל צמרת חמאס הוצג לראש הממשלה נתניהו ב-2018, וראש הממשלה נתניהו הוא זה שמנע את הלחיצה על הכפתור, לא בג"ץ ולא השופט עמית ולא אף אחד. מי שמנע את חיסול צמרת חמאס לפני 7 באוקטובר זה ראש הממשלה נתניהו ולא אף אחד אחר. ומה לעשות שראש הממשלה נתניהו הוא זה שבחר בהכלה במקום בהכרעה, והוא זה שקבע בקבינט, בניגוד לעמדת שר הביטחון שלו ליברמן, שצריך לאפשר לקטר להעביר מאות מיליוני דולרים במזומן לחמאס.
שר התקשורת שלמה קרעי:
הבוס שלך - - -
עודד פורר (ישראל ביתנו):
מאות מיליוני דולרים במזומן לחמאס.
היו"ר יעקב מרגי:
השר, אתה לא קורא קריאות ביניים.
מירב בן ארי (יש עתיד):
- - -
היו"ר יעקב מרגי:
מירב, לא חייב לך. תני לי.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
אני יודע שזה מפריע לך, אבל זאת האמת. מאות מיליוני דולרים במזומן לחמאס במקום לחסל את חמאס.
שר התקשורת שלמה קרעי:
- - - ליברמן - - -
היו"ר יעקב מרגי:
השר קרעי.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
זאת לא חוכמה, השר קרעי, זאת לא חוכמה להיות בעד חיסול מחבלי חמאס אחרי 7 באוקטובר. אני רוצה ממשלה שתחסל את הטרור לפני שהוא מכה בי, לא אחרי שהוא רוצח ילדים ואונס את הבנות שלנו ברצועת עזה.
בועז ביסמוט (הליכוד):
איזה דמגוג.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
לא לפני.
מירב בן ארי (יש עתיד):
זו האמת.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
לפני כן הוא צריך להרוג אותם, לא אחרי. מה לעשות שבג"ץ אישר את הפינוי של ח'אן אל-אחמר ב-2018, ואנחנו כבר ב-2026, עם ממשלת הימין מלא מלא מלא, ומה זה – ח'אן אל-אחמר פורחת ומשגשגת, כי מי מנע את הפינוי של ח'אן אל-אחמר? במכתב שהוא הוציא לשר הביטחון דאז ליברמן הוא ביקש ממנו: תעצור את השופלים.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
ומה לעשות שנתניהו הוא זה שהורה לשר – זה מפריע לי.
היו"ר יעקב מרגי:
חברי הכנסת, תתרגלו לשמוע דברים קשים, מה לעשות.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
אני יודע שהאמת כואבת. האמת כואבת.
היו"ר יעקב מרגי:
נא לא להפריע לדובר. אני אקרא לסדר.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
אני יודע שהאמת כואבת. אבל האמת היא – והאמת הזאת היא גם בכתב – שכשליברמן הורה לעצור הזרמת דלקים לחמאס, ראש הממשלה נתניהו בכתב – כי כשהוא אמר לו את זה בטלפון, הוא אמר לו: לא, לא, תוציא לי מכתב, אז ראש הממשלה נתניהו הוציא לו מכתב, אמר לו: תמשיך את הזרמת הדלקים לרצועת עזה ולחמאס ואת כל החומרים הדו-שימושיים האלה שאתה מדבר עליהם.
היו"ר יעקב מרגי:
תם הזמן. נא לסיים.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
ואני כל כך כועס, כי אתה יודע, אנחנו העברנו פה – ובזה אני אסיים, אני מבקש שתיתן לי עוד דקה.
היו"ר יעקב מרגי:
בבקשה.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
אנחנו העברנו פה חוק בקריאה טרומית. העברתי חוק לציון יום השנה לאלטלנה. לפני כשבוע ציינו 78 שנה להטבעת האונייה אלטלנה. נתתי כדוגמה את מנחם בגין, עד כמה האיש הזה נלחם כדי שלא תהיה מלחמת אחים, ובכה על הסיפון של אלטלנה כשיורים עליה, והורה לאנשים לנצור את האש. והוא כותב בספר שלו, ב"המרד" – אני אצטט משפט אחד שהוא כותב על אותו אירוע: יש והברירה היא דמע או דם. לעיתים, כפי שהורנו המרד במשעבד, הכרח הוא כי הדם יבוא במקום הדמע. ולעיתים, כפי שלימדתנו אלטלנה - -
היו"ר יעקב מרגי:
נא לסיים.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
- - הכרח הוא שהדמע יבוא במקום הדם, ולא הייתה מלחמת אחים במדינת ישראל.
היו"ר יעקב מרגי:
תודה. עודד, אתה אחרי הזמן.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
ואתה עומד כאן, ובגלל שאתם לא הייתם מוכנים לשפוך דם לפני 7 באוקטובר, כולנו דומעים עכשיו.
היו"ר יעקב מרגי:
תודה. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה, אדוני.
מירב בן ארי (יש עתיד):
השר שלא התפטר - -
היו"ר יעקב מרגי:
אלון שוסטר, בבקשה. מירב, לא צריך לצעוק.
מירב בן ארי (יש עתיד):
- - תתפטר; השר שלא התפטר והכניס מיליונים לרצועה, מיליונים. אתם פחדנים.
שר התקשורת שלמה קרעי:
- - -
היו"ר יעקב מרגי:
מירב, תודה. נא לא להפריע. בבקשה, שלוש דקות לרשותך.
אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
תודה רבה. במסגרת הדיון ההיסטורי – אתה שומר לי על הזמן, היושב-ראש?
עודד פורר (ישראל ביתנו):
- - -
היו"ר יעקב מרגי:
רגע, רגע. אני אעצור לך את הזמן.
אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
כן.
היו"ר יעקב מרגי:
עודד פורר. עודד פורר.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
- - -
היו"ר יעקב מרגי:
עודד פורר, פעם ראשונה.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
- - -
היו"ר יעקב מרגי:
אל תפריע לי.
קריאות
- - -
היו"ר יעקב מרגי:
אל תענה לו. ומירב, אני מזהיר אותך לפני קריאה.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
- - -
היו"ר יעקב מרגי:
נא לא להפריע. גם לו לא מותר. אותך שומעים. אותו לא שומעים.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
- - -
היו"ר יעקב מרגי:
עודד, אני אקרא אותך לסדר פעם שנייה, אתה מפריע לחבר שלך.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
- - -
היו"ר יעקב מרגי:
עודד פורר, אל תאלץ אותי להוציא אותך. בבקשה, אדוני. שלוש דקות לרשותך.
אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
תודה רבה. מכיוון שנקלענו לדיון היסטורי, אז אני רוצה לציין שבקיץ 1948 בן-גוריון עמד בפני סדרה של החלטות שעיצבו את תפיסת העולם הממלכתית שלנו מאז ועד היום. אכן הייתה תקיפה נגד ספינת אלטלנה, שהביאה לתפיסת הביטחון של בן-גוריון – נשק באופן לא חוקי. ובאותו קיץ הוא פירק את הייחודיות, את הבלעדיות של הפלמ"ח, ואת חטיבותיו הטמיע בתוך צה"ל, אירוע קשה לא פחות, ומסמן את התפיסה הממלכתית שלו ואת אחדות גורמי הכוח תחת המוסדות הנבחרים. זה ההקשר שבו צריך לקיים את אותו יום שעליו הוחלט. האדם שנמצא פה, ואנחנו רואים אותו כל הזמן, תיאודור הרצל, אמר בין השאר: מדינת היהודים תוקם בתוך חמש שנים, ואם לא – בעוד חמישים שנה. ואני אומר לכם שוועדת חקירה תוקם בתוך חמישה חודשים, ואם לא – בתוך חמש שנים. תהיה פה ועדת חקירה ממלכתית. היא תהיה משום שזה החוק, משום שהרעיון של ועדת חקירה ממלכתית נוסח בדיוק לאירועים כאלו. זהו ההיגיון. ולתזה שהציג כאן השר קרעי, התזה הקונספירטיבית שמוביל ראש הממשלה, הממשלה כולה, ואיתו הוא גורר חלקים עצומים מהעם שלנו, שבג"ץ לכאורה הוא זה שצריך להיות נחקר – אני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש, את הדברים הבאים: הכתם העיוור של המודיעין, שלא ראה את מה שהיה צריך לראות, מחוסר יכולת כזאת או אחרת, לא היה באחריות בג"ץ; הכשל בניתוח המידע והמודיעין שכן הגיע, לא היה באחריות בג"ץ; היעדר כוחות מספקים בקרקע לא היה באחריות בג"ץ; השימוש בכוחות שהיו והחשש ממיס-קלקולציה לא קשור, לא מתקרב לבג"ץ בכלל; חיזוק חמאס לא היה קשור בכלל, לא נוגע לבג"ץ.
שר התקשורת שלמה קרעי:
איזו ועדת החקירה?
אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
מניעת התקיפה, כפי שהוצע כאן, בחמאס ובראשיו וביכולותיו לא קשור לבג"ץ. הסיבה היחידה, אדוני ראש הממשלה, להתנגדות לוועדת החקירה ולהקמת ועדת חקירה פוליטית היא הרצון לשלוט גם בוועדה עצמה, במחקר של מה שהיה, ובעיצוב הזיכרון ההיסטורי העתידי באופן פסול. תודה רבה.
היו"ר יעקב מרגי:
תודה רבה. בטרם נעבור להצבעה על הצעת החוק, נקדם בברכה את עובדי הלשכה המשפטית של הנהלת בתי המשפט. ברוכים הבאים. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר, תשפ"ו–2025, של חבר הכנסת מאיר כהן. בבקשה, אדוני המזכיר, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– נגד
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
אמיר אוחנה– אינו נוכח
ינון אזולאי– נגד
דן אילוז– אינו נוכח
ואליד אלהואשלה– בעד
קארין אלהרר– אינה נוכחת
עמיחי אליהו– אינו נוכח
זאב אלקין– אינו נוכח
יעקב אשר– אינו נוכח
אביחי אברהם בוארון– נגד
אוריאל בוסו– נגד
מישל בוסקילה– אינו נוכח
דבי ביטון– בעד
חיים ביטון– נגד
מיכאל מרדכי ביטון– בעד
דוד ביטן– אינו נוכח
בועז ביסמוט– נגד
ולדימיר בליאק– בעד
מירב בן ארי– בעד
רם בן ברק– בעד
איתמר בן גביר– אינו נוכח
סמיר בן סעיד– אינו נוכח
יואב בן צור– אינו נוכח
ניר ברקת– אינו נוכח
ששון ששי גואטה– אינו נוכח
טלי גוטליב– נגד
יצחק גולדקנופ– נגד
מאי גולן– נגד
איתן גינזבורג– בעד
גילה גמליאל– אינה נוכחת
בנימין גנץ– בעד
משה גפני– אינו נוכח
סימון דוידסון– בעד
אבי דיכטר– נגד
גלית דיסטל אטבריאן– אינה נוכחת
אלי דלל– אינו נוכח
שלום דנינו– נגד
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
עמית הלוי– אינו נוכח
שרן מרים השכל– נגד
ניסים ואטורי– נגד
מיכל מרים וולדיגר– אינה נוכחת
יצחק שמעון וסרלאוף– אינו נוכח
יאסר חוג'יראת– בעד
אימאן ח'טיב יאסין– בעד
עוז חיים– בעד
אכרם חסון– נגד
ווליד טאהא– אינו נוכח
משה טור פז– בעד
אחמד טיבי– אינו נוכח
יוסף טייב– אינו נוכח
אוהד טל– אינו נוכח
יעקב טסלר– אינו נוכח
חילי טרופר– בעד
מאיר כהן– בעד
מירב כהן– בעד
עופר כסיף– אינו נוכח
אופיר כץ– נגד
ישראל כץ– אינו נוכח
רון כץ– בעד
יוראי להב הרצנו– בעד
ירון לוי– בעד
מיקי לוי– בעד
יריב לוין– אינו נוכח
נעמה לזימי– בעד
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– בעד
טטיאנה מזרסקי– בעד
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
שלי טל מירון– בעד
יונתן מישרקי– נגד
חנוך דב מלביצקי– נגד
ארז מלול– נגד
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
מיכאל מלכיאלי– נגד
צגה מלקו– נגד
אבי מעוז– אינו נוכח
אורי מקלב– אינו נוכח
יעקב מרגי– נגד
שרון ניר– בעד
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– בעד
יבגני סובה– בעד
צבי ידידיה סוכות– אינו נוכח
משה סולומון– אינו נוכח
לימור סון הר מלך– אינה נוכחת
אופיר סופר– נגד
אורית מלכה סטרוק– נגד
משה סעדה– נגד
מנסור עבאס– אינו נוכח
עפיף עבד– נגד
איימן עודה– בעד
עדי עזוז– בעד
חוה אתי עטייה– נגד
חמד עמאר– בעד
צביקה פוגל– נגד
עודד פורר– אינו נוכח
יצחק פינדרוס– אינו נוכח
משה פסל– אינו נוכח
מאיר פרוש– אינו נוכח
יסמין פרידמן– בעד
אורית פרקש הכהן– בעד
מטי צרפתי הרכבי– אינה נוכחת
אריאל קלנר– נגד
יצחק קרויזר– אינו נוכח
גלעד קריב– בעד
שלמה קרעי– נגד
אליהו רביבו– אינו נוכח
שמחה רוטמן– נגד
יעל רון בן משה– בעד
אפרת רייטן מרום– אינה נוכחת
אלון שוסטר– בעד
קטי קטרין שטרית– נגד
אלעזר שטרן– בעד
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– בעד
אושר שקלים– נגד
עאידה תומא סלימאן– בעד
פנינה תמנו– בעד
היו"ר יבגני סובה:
סיבוב שני, בבקשה.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
אמיר אוחנה– נגד
דן אילוז– נגד
קארין אלהרר– בעד
עמיחי אליהו– נגד
זאב אלקין– אינו נוכח
יעקב אשר– נגד
מישל בוסקילה– נגד
דוד ביטן– אינו נוכח
איתמר בן גביר– אינו נוכח
סמיר בן סעיד– אינו נוכח
יואב בן צור– אינו נוכח
ניר ברקת– נגד
ששון ששי גואטה– נגד
גילה גמליאל– אינה נוכחת
משה גפני– נגד
גלית דיסטל אטבריאן– נגד
אלי דלל– אינו נוכח
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
עמית הלוי– נגד
מיכל מרים וולדיגר– אינה נוכחת
יצחק שמעון וסרלאוף– נגד
ווליד טאהא– בעד
אחמד טיבי– אינו נוכח
יוסף טייב– אינו נוכח
אוהד טל– נגד
יעקב טסלר– נגד
עופר כסיף– אינו נוכח
ישראל כץ– אינו נוכח
יריב לוין– נגד
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
מרב מיכאלי– בעד
יוליה מלינובסקי– בעד
אבי מעוז– אינו נוכח
אורי מקלב– נגד
בנימין נתניהו– אינו נוכח
צבי ידידיה סוכות– נגד
משה סולומון– נגד
לימור סון הר מלך– נגד
מנסור עבאס– בעד
עודד פורר– בעד
יצחק פינדרוס– נגד
משה פסל– אינו נוכח
מאיר פרוש– אינו נוכח
מטי צרפתי הרכבי– בעד
יצחק קרויזר– נגד
אליהו רביבו– אינו נוכח
אפרת רייטן מרום– בעד
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
היו"ר יעקב מרגי:
האם ישנם חברי כנסת שנמצאים באולם ומעוניינים להצביע? בבקשה.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשם חברת הכנסת)
מיכל וולדיגר– נגד
היו"ר יעקב מרגי:
יש? אם אין, אני מכריז שתמה ההצבעה. נא להגיש לי את תוצאות ההצבעה.
קריאה:
- - -
היו"ר יעקב מרגי:
מאוחר, הכרזתי שתמה ההצבעה. שאלנו פעמיים.
קריאות:
- - -
היו"ר יעקב מרגי:
תמה ההצבעה.
קריאות:
- - -
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
שאלנו, לא ענית.
היו"ר יעקב מרגי:
טוב, טוב. נא לא להפריע, נא לא להפריע. תמה ההצבעה,.נקודה. להבא להקשיב.
קריאות:
- - -
היו"ר יעקב מרגי:
לא צריך לעזור לי. חברי הכנסת, לא צריך לעזור.
אופיר כץ (הליכוד):
- - - הקואליציה - - -
היו"ר יעקב מרגי:
בסדר. תמה ההצבעה. יש עוד הצבעה על חוק. עכשיו לא מפריעים למזכיר. סדרן, נא להזיז את חברי הכנסת. לא מפריעים למזכיר באמצע העבודה.
קריאה:
- - -
היו"ר יעקב מרגי:
מה שעובד פעם לפה, עובד פעם לשם, אין מה לעשות.
היו"ר יעקב מרגי:
חברי הכנסת, תשומת לבכם. בעד הצעת החוק להקמת ועדת חקירה של חבר הכנסת מאיר כהן הצביעו בעד 47 חברי כנסת, נגד – 53 חברי כנסת. אי לכך, אני קובע כי הצעת חוק הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר, התשפ"ו–2025, של חבר הכנסת מאיר כהן, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירוע 7 באוקטובר, התשפ"ו–2025, של חברת הכנסת פנינה תמנו שטה. אדוני המזכיר, הצבעה שמית. הצבעה שמית
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– אינו נוכח
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
אמיר אוחנה– נגד
ינון אזולאי– אינו נוכח
דן אילוז– נגד
ואליד אלהואשלה– בעד
קארין אלהרר– בעד
עמיחי אליהו– אינו נוכח
זאב אלקין– נגד
יעקב אשר– אינו נוכח
אביחי אברהם בוארון– אינו נוכח
אוריאל בוסו– נגד
מישל בוסקילה– נגד
דבי ביטון– בעד
חיים ביטון– נגד
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– אינו נוכח
בועז ביסמוט– נגד
ולדימיר בליאק– בעד
מירב בן ארי– בעד
רם בן ברק– בעד
איתמר בן גביר– אינו נוכח
סמיר בן סעיד– בעד
יואב בן צור– אינו נוכח
ניר ברקת– אינו נוכח
ששון ששי גואטה– נגד
טלי גוטליב– נגד
יצחק גולדקנופ– אינו נוכח
מאי גולן– נגד
איתן גינזבורג– אינו נוכח
גילה גמליאל– אינה נוכחת
בנימין גנץ– בעד
משה גפני– אינו נוכח
סימון דוידסון– בעד
אבי דיכטר– נגד
גלית דיסטל אטבריאן– נגד
אלי דלל– אינו נוכח
שלום דנינו– נגד
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
עמית הלוי– אינו נוכח
שרן מרים השכל– אינה נוכחת
ניסים ואטורי– אינו נוכח
מיכל מרים וולדיגר– נגד
יצחק שמעון וסרלאוף– נגד
יאסר חוג'יראת– בעד
אימאן ח'טיב יאסין– בעד
עוז חיים– בעד
אכרם חסון– אינו נוכח
ווליד טאהא– בעד
משה טור פז– בעד
אחמד טיבי– אינו נוכח
יוסף טייב– אינו נוכח
אוהד טל– נגד
יעקב טסלר– אינו נוכח
חילי טרופר– בעד
מאיר כהן– בעד
מירב כהן– בעד
עופר כסיף– בעד
אופיר כץ– נגד
ישראל כץ– אינו נוכח
רון כץ– בעד
יוראי להב הרצנו– בעד
ירון לוי– בעד
מיקי לוי– בעד
יריב לוין– נגד
נעמה לזימי– בעד
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– בעד
טטיאנה מזרסקי– בעד
מרב מיכאלי– בעד
שלי טל מירון– בעד
יונתן מישרקי– נגד
חנוך דב מלביצקי– נגד
ארז מלול– אינו נוכח
יוליה מלינובסקי– בעד
מיכאל מלכיאלי– נגד
צגה מלקו– נגד
אבי מעוז– אינו נוכח
אורי מקלב– נגד
יעקב מרגי– נגד
שרון ניר– בעד
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– בעד
יבגני סובה– בעד
צבי ידידיה סוכות– נגד
משה סולומון– נגד
לימור סון הר מלך– אינה נוכחת
אופיר סופר– אינו נוכח
אורית מלכה סטרוק– נגד
משה סעדה– נגד
מנסור עבאס– בעד
עפיף עבד– נגד
איימן עודה– בעד
עדי עזוז– בעד
חוה אתי עטייה– נגד
חמד עמאר– בעד
צביקה פוגל– אינו נוכח
עודד פורר– בעד
יצחק פינדרוס– נגד
משה פסל– אינו נוכח
מאיר פרוש– אינו נוכח
יסמין פרידמן– בעד
אורית פרקש הכהן– בעד
מטי צרפתי הרכבי– בעד
אריאל קלנר– נגד
יצחק קרויזר– נגד
גלעד קריב– בעד
שלמה קרעי– אינו נוכח
אליהו רביבו– אינו נוכח
שמחה רוטמן– נגד
יעל רון בן משה– בעד
אפרת רייטן מרום– בעד
אלון שוסטר– בעד
קטי קטרין שטרית– נגד
אלעזר שטרן– בעד
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– בעד
אושר שקלים– נגד
עאידה תומא סלימאן– בעד
פנינה תמנו– בעד
היו"ר יעקב מרגי:
אדוני המזכיר, נא לקרוא בשנית בשמות חברי הכנסת שלא השתתפו בהצבעה.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– נגד
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
ינון אזולאי– נגד
עמיחי אליהו– נגד
יעקב אשר– נגד
אביחי אברהם בוארון– נגד
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– אינו נוכח
איתמר בן גביר– אינו נוכח
יואב בן צור– אינו נוכח
ניר ברקת– נגד
יצחק גולדקנופ– נגד
איתן גינזבורג– בעד
גילה גמליאל– אינה נוכחת
משה גפני– נגד
אלי דלל– אינו נוכח
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
עמית הלוי– נגד
שרן מרים השכל– אינה נוכחת
ניסים ואטורי– נגד
אכרם חסון– נגד
אחמד טיבי– אינו נוכח
יוסף טייב– אינו נוכח
יעקב טסלר– נגד
ישראל כץ– אינו נוכח
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
ארז מלול– נגד
אבי מעוז– אינו נוכח
בנימין נתניהו– אינו נוכח
לימור סון הר מלך– נגד
אופיר סופר– אינו נוכח
צביקה פוגל– נגד
משה פסל– אינו נוכח
שלמה קרעי– נגד
אליהו רביבו– אינו נוכח
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
היו"ר יעקב מרגי:
האם ישנם חברי כנסת באולם, שמעוניינים להשתתף בהצבעה ולא השתתפו קודם? בבקשה.
קריאה:
נגד.
היו"ר יעקב מרגי:
לא משתתף?
קריאה:
נגד. נגד.
אופיר כץ (הליכוד):
לא. הוא הצביע. לפי דעתי הוא הצביע.
היו"ר יעקב מרגי:
אה. הצביע כבר. יש את אופיר סופר כאן.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
חבר הכנסת לפיד הצביע בעד.
היו"ר יעקב מרגי:
אופיר סופר.
אופיר כץ (הליכוד):
נגד, אופיר. נגד.
שר העלייה והקליטה אופיר סופר:
נגד.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשם חבר הכנסת)
אופיר סופר – נגד
היו"ר יעקב מרגי:
אני שואל שנית: ישנם חברי כנסת שמעוניינים להצביע? אם כך, תמה ההצבעה. נא להגיש את תוצאות ההצבעה. חברי הכנסת, תשומת הלב, להלן תוצאות ההצבעה: בעד הצעת החוק הצביעו 48 חברי כנסת, נגד הצביעו 53 חברי כנסת. אי לכך, אני קובע כי הצעת חוק הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר, התשפ"ו–2025, של חברת הכנסת פנינה תמנו, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הקמת ועדת חקירה ממלכתית למחדלי 7 באוקטובר, התשפ"ו–2025, של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת. ההצבעה כמובן שמית. הוגשו בקשות. אדוני המזכיר, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– נגד
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
אמיר אוחנה– נגד
ינון אזולאי– נגד
דן אילוז– נגד
ואליד אלהואשלה– בעד
קארין אלהרר– בעד
עמיחי אליהו– אינו נוכח
זאב אלקין– נגד
יעקב אשר– נגד
אביחי אברהם בוארון– אינו נוכח
אוריאל בוסו– אינו נוכח
מישל בוסקילה– נגד
דבי ביטון– בעד
חיים ביטון– נגד
מיכאל מרדכי ביטון– בעד
דוד ביטן– אינו נוכח
בועז ביסמוט– נגד
ולדימיר בליאק– בעד
מירב בן ארי– בעד
רם בן ברק– בעד
איתמר בן גביר– אינו נוכח
סמיר בן סעיד– בעד
יואב בן צור– אינו נוכח
ניר ברקת– אינו נוכח
ששון ששי גואטה– נגד
טלי גוטליב– נגד
יצחק גולדקנופ– נגד
מאי גולן– נגד
איתן גינזבורג– אינו נוכח
גילה גמליאל– אינה נוכחת
בנימין גנץ– בעד
משה גפני– נגד
סימון דוידסון– בעד
אבי דיכטר– נגד
גלית דיסטל אטבריאן– נגד
אלי דלל– אינו נוכח
שלום דנינו– נגד
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
עמית הלוי– אינו נוכח
שרן מרים השכל– נגד
ניסים ואטורי– נגד
מיכל מרים וולדיגר– נגד
יצחק שמעון וסרלאוף– נגד
יאסר חוג'יראת– בעד
אימאן ח'טיב יאסין– בעד
עוז חיים– בעד
אכרם חסון– נגד
ווליד טאהא– בעד
משה טור פז– בעד
אחמד טיבי– אינו נוכח
יוסף טייב– נגד
אוהד טל– נגד
יעקב טסלר– נגד
חילי טרופר– בעד
מאיר כהן– בעד
מירב כהן– בעד
עופר כסיף– בעד
אופיר כץ– נגד
ישראל כץ– אינו נוכח
רון כץ– בעד
יוראי להב הרצנו– בעד
ירון לוי– בעד
מיקי לוי– בעד
יריב לוין– נגד
נעמה לזימי– בעד
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– בעד
טטיאנה מזרסקי– אינה נוכחת
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
שלי טל מירון– בעד
יונתן מישרקי– נגד
חנוך דב מלביצקי– נגד
ארז מלול– נגד
יוליה מלינובסקי– בעד
מיכאל מלכיאלי– נגד
צגה מלקו– נגד
אבי מעוז– אינו נוכח
אורי מקלב– נגד
יעקב מרגי– נגד
שרון ניר– בעד
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– בעד
יבגני סובה– בעד
צבי ידידיה סוכות– נגד
משה סולומון– נגד
לימור סון הר מלך– נגד
אופיר סופר– נגד
אורית מלכה סטרוק– אינה נוכחת
משה סעדה– נגד
מנסור עבאס– אינו נוכח
עפיף עבד– נגד
איימן עודה– אינו נוכח
עדי עזוז– בעד
חוה אתי עטייה– נגד
חמד עמאר– בעד
צביקה פוגל– נגד
עודד פורר– בעד
יצחק פינדרוס– נגד
משה פסל– אינו נוכח
מאיר פרוש– אינו נוכח
יסמין פרידמן– בעד
אורית פרקש הכהן– בעד
מטי צרפתי הרכבי– בעד
אריאל קלנר– נגד
יצחק קרויזר– נגד
גלעד קריב– בעד
שלמה קרעי– נגד
אליהו רביבו– אינו נוכח
שמחה רוטמן– נגד
יעל רון בן משה– בעד
אפרת רייטן מרום– אינה נוכחת
אלון שוסטר– אינו נוכח
קטי קטרין שטרית– נגד
אלעזר שטרן– בעד
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– בעד
אושר שקלים– נגד
עאידה תומא סלימאן– בעד
פנינה תמנו– בעד
היו"ר יעקב מרגי:
נא לקרוא שנית בשמות חברי הכנסת שלא השתתפו בהצבעה.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
עמיחי אליהו– אינו נוכח
אביחי בוארון– נגד
אוריאל בוסו– אינו נוכח
דוד ביטן– אינו נוכח
איתמר בן גביר– אינו נוכח
יואב בן צור– אינו נוכח
ניר ברקת– נגד
איתן גינזבורג– בעד
גילה גמליאל– אינה נוכחת
אלי דלאל– אינו נוכח
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
עמית הלוי– נגד
אחמד טיבי– אינו נוכח
ישראל כץ– אינו נוכח
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי– בעד
מרב מיכאלי– בעד
אבי מעוז– אינו נוכח
בנימין נתניהו– אינו נוכח
אורית מלכה סטרוק– נגד
מנסור עבאס– בעד
איימן עודה– אינו נוכח
משה פסל– אינו נוכח
מאיר פרוש– אינו נוכח
אליהו רביבו– אינו נוכח
אפרת רייטן מרום– בעד
אלון שוסטר– אינו נוכח
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
היו"ר יעקב מרגי:
האם ישנם חברי כנסת באולם שמעוניינים להשתתף בהצבעה ולא השתתפו קודם? אני שואל בשנית. תמה ההצבעה. נא להגיש את תוצאות ההצבעה. חברי הכנסת, תשומת לבכם. בעד הצעת החוק – הצביעו 47 חברי כנסת, נגד – 53 חברי כנסת. אי לכך, אני קובע כי הצעת חוק הקמת ועדת חקירה ממלכתית למחדלי 7 באוקטובר, התשפ"ו–2025, של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום.
[הצעת חוק פ/6386/25; נספחות.]
(הצעת חברת הכנסת פנינה תמנו)
היו"ר יעקב מרגי:
חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – הגדלת סכום הפיצוי בלא הוכחת נזק), התשפ"ו-2025, של חברת הכנסת פנינה תמנו. היא נמצאת?
קריאה:
כן, כן.
היו"ר יעקב מרגי:
מה כן, כן? לא חרבה ירושלים אלא שהעמידו דבריהם על – בבקשה, גברתי. להבא, קצת תשומת לב. בבקשה, גברתי. עשר דקות לרשותך, גברתי.
פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
תודה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה - - -
סימון דוידסון (יש עתיד):
עוד פעם אפליה?
פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
מי אמר את זה? תיזהר ממני. שמונה שנים – תקשיב עוד פעם. בגלל שזרקת את זה, אומנם בבדיחות הדעת, הרי יש בינינו אהבה גדולה. אבל אדוני היושב-ראש, מ-2018 אני מעלה את החוק הזה. תבינו את חוסר ההיגיון. אני לא רוצה להשתמש במילים קשות. כמובן, שר המשפטים, ראשית, אני רוצה לברך אותך ואת כל חברי הוועדה למינוי שופטים על מינוי השופטים החדשים, ולברך מכאן את כל השופטים והשופטות. ראיתי שיש גם שם ייצוג וגיוון. יישר כוח לכולכם: לקארין, לקרויזר. מי עוד יש לנו? השרה סטרוק, ולכל השופטים והרשמים, כמו שאמרתי. אדוני שר המשפטים, אתה מכיר אותי לא יום ולא יומיים. אתה גם מכיר את הצעת החוק הזאת. אם זה היה תלוי בי, הסכום שהייתי מכניסה היה הרבה הרבה יותר גבוה. אבל כולנו מבינים שמדובר גם על הפיצויים בחוק איסור הפליה במוצרים ושירותים ציבוריים ללא הוכחת נזק, וגם שם צריך מידתיות מסוימת כשמדובר על "ללא הוכחת נזק". להוכיח נזק על גזענות – זר לא יבין. אבל אני אומר לכם שהנזקים הם נזקים שמובילים אנשים למקומות מאוד מאוד קשים. יתרה מכך, ראיתי גם אנשים שההתמודדות הנפשית שלהם שינתה בסוף את מסלול חייהם כתוצאה מפגיעות של גזענות ואפליה. שר המשפטים, אני אשמח, אם ברשותך – צריך להבין, יש חוקים שיש בהם סעיפים של פיצויים ללא הוכחת נזק, חבר הכנסת ביטון. לדוגמה, אחד מהם הוא חוק הטרדות מיניות. להבדיל אלפי הבדלות, כמובן, שם נקבע 120,000 שקלים ללא הוכחת נזק. ולהבדיל אלפי הבדלות, אני רוצה לדבר על הטרדה נפשית. מהי גזענות? היא פגיעה אנושה והטרדה קשה של הנפש. בטח כשמדובר בצעירים, ילדים, ועובר דרך. כמובן, כל אזרח ואזרחית. אני רוצה להאמין שהיום כבר אין כל כך הרבה אנשים שטומנים ראשם בחול ואומרים: מה פתאום? איזה גזענות? אתם מקופחים? אה, תוך כדי שאני מדברת, אני נזכרת שהייתה לי הודעה ביזארית בוועדה. אני החלפתי בדיון בוועדת החסמים, בנושא שקרוב ללב שלך, חבר הכנסת מיכאל ביטון, על החיילים יוצאי אתיופיה בצבא ההגנה לישראל באגף השיקום במערכת הביטחון. אנחנו הזמנו את אגף השיקום של משרד הביטחון כדי שיבינו שיש הורים. לפעמים, הלום קרב, יהלומי הקרב שלנו – ילד שחוזר לבית של עולים חדשים, ובמקרה הזה, ממוצא אתיופי, כשההורים דוברים רק אמהרית, אם הוא מסתגר בחדר או לא נמצא במצב נפשי ורגשי טוב, בסוף צריך לתת גם הנגשה לאנשים היקרים האלה, להורים היקרים האלה. הם כתבו לנו, למנהלת הוועדה, אפרת הנהדרת: אין לנו נתונים, ואנחנו בכלל בכללי חושבים שבגלל שאין נתונים, אין קיפוח. בכלל, המילה "קיפוח" היא מילה שהיא כל כך – אתה יודע, צריך לקבור אותה בהמשגה הישראלית. היא שייכת לעשורים הראשונים של קום מדינת ישראל. ובחזרה לעניין. הרי ברור לנו שחדשות לבקרים יש מקרים ואירועים שתחילה מבישים ומביישים את אותו אדם שמבצע אותם או את אותו עסק או בעל שירות. אני חושבת שאנחנו כמדינה בוודאי עשינו דרך, אבל צריכים להמשיך לומר שמאבק בגזענות באפליה הוא מאבק שבאינטרס של מדינת ישראל לנהל אותו ברמה הלאומית. ולראיה, הדרך שעשינו בעשור האחרון, מאז המחאה שהייתה ב-2015, על רקע שיטור יתר ואלימות משטרתית. ואז, בעקבות המחאה ובעקבות פעילות, וגם דברים שאני דרשתי מממשלת ישראל, הקימו את הוועדה הבין-משרדית והיה דוח פלמור. אז המדינה יודעת לקחת אחריות. ועובדה גם שלפני כשנתיים העברתי כאן חוק, יחד עם משרד המשפטים, שמאפשר שהסיוע המשפטי ייתן זכאות לעורך דין מטעם המדינה במקרים של אפליה וגזענות. אבל בסוף-בסוף, גם אם ייתנו את עורך הדין – למרות שלא כולם יודעים, ורבים גם הולכים ולוקחים עורך דין בתיק אפליה וגזענות. שלום לך, אדוני היושב-ראש. כמה, לדעתך, עולה היום עורך דין הכי בסיסי כדי לנהל תיק נגד, נניח, סלקציה במועדון? כמה יבקש עורך הדין – סביר?
היו"ר אליהו רביבו:
20,000 שקלים?
פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
לא. איפה? המחירים התעדכנו. ואתה גם משפטן ועורך דין - - -
היו"ר אליהו רביבו:
לא, אני לא.
פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
היום זה לפחות 60,000 שקלים כדי לנהל תיק כזה. אבל כשאני לקחתי את הממוצע של הפיצויים שניתנו בתיקים של אפליה וגזענות, אני הגעתי לפיצויים, ופה אתה צודק, של 20,000 שקלים – אלו היו בערך הפיצויים. על פי הוראת החוק, התקרה היא 50,000 של פיצוי על נזק ללא הוכחה, או הפוך – איך שתקראו לזה. ואני אומרת: רגע, איזה היגיון יש בזה? למה שאדם, שגם ככה – ואמרתי לכם, הפגיעה הנפשית והרגשית היא אחת החזקות. גם אם זר לא יבין. תתחילו להבין, כשמדובר בגזענות. אז הוא הולך ומשלם את שכר הטרחה. מגיע לבית המשפט, ומקבל רק 20,000 שקלים. אין הרתעה. הוא גם הפסיד, גם נאלץ ללכת ולהתמודד עם כל המהלך הזה. הדבר הזה מגחך אותנו כמחוקקים ומגחך את המדינה שלנו ואת המאבק. לכן, הגיע הזמן, אדוני, שר המשפטים, להעלות ולהכפיל את הפיצויים. 120,000 שקל – מי ישמע, מיליונים. בארצות הברית, בתביעות על גזענות, חוטפים מיליונים. נכון, יש עוד מאבקים שהובלנו בעבר, ודווקא המאבק החברתי של חרם על חברה כזאת או אחרת, שהביאו תוצאה מסוימת. אבל בסוף, אנחנו באים לכאן כדי לומר ולהעביר מסר לחברה הישראלית שיש בעל בית, שיש מי שלוקח אחריות על החברה הזאת ושאנחנו לא מפקירים את האזרחים שנפגעים ונפגעות. שלום, שר העלייה והקליטה. לא יכול להיות מצב שצעירים רבים נתקלים באפליה וגזענות בכל מיני רבדים, ובסופו של דבר בית המשפט מקבל מאיתנו מסר שזה בסדר לפצות בצורה הכי קלה ושטחית. לכן, החוק הזה, ששמונה שנים מפילים ומעלים ומפילים – למה מפילים? בגלל החרדים. לא כי בא לי להכפיש את אחינו החרדים, אבל מפילים בגלל הסמינרים למזרחיות, לספרדיות, כי לא מקבלים אותן. מפחדים שדרך חוק איסור הפליה במוצרים ושירותים ציבוריים, אם אנחנו נעלה את זה ל-120,000 שקל, יתחילו לתבוע את הסמינרים ואת תלמודי התורה האשכנזים. אתם, ש"ס, במקום לשתף פעולה איתי – כי יש סוגי גזענות, ולא רק במגזר החרדי, יש כלפי ערבים, כלפי יוצאי אתיופיה, כלפי אנשים עם מוגבלויות – במקום להילחם איתי נגד התופעה, אתם שותפים שוב ושוב להפלת החוק החשוב הזה. אבל המבחן הוא כבר לא מבחן כספי, הוא כבר לא שאלה של הכסף. תקשיבו, זה כבר מבחן על כבוד הכנסת, ואיפה הלב שלנו נמצא ואיפה הערכים שלנו נמצאים. תחשבו על זה. לא יכול להיות מצב ששמונה שנים אתם סרבני מאבק גזענות כשמדובר בכסף. אני אומרת לכם, עשינו דרך. אמרתי, המחאות של יוצאי אתיופיה הובילו להקמת ועדת פלמור, הדוח שאני דרשתי בזמנו בתוך הוועדה. גם בממשלה, כשראש הממשלה נתניהו אישר את הקמת מטה יישום למען יהודי אתיופיה. והקמנו יחידות וממונה גזענות, והכול. אבל כשאנחנו מסרבים שוב ושוב להעביר את החוק הזה, המסר, גם לבית המשפט, גם לחברה הישראלית, הוא מסר גרוע, וזה רק בגלל שיהדות התורה, על כל חלקיה, מסרבת לקחת אחריות על ההפליה שיש כלפי המזרחיות. אז אנחנו לפחות, יהודי אתיופיה, לא נפסיק להיאבק על העובדה שאנחנו לא נקבל הפליה על רקע צבע עור, ואנחנו נמשיך להיאבק ולעשות עוד ועוד צעדים. ברכה אחרונה למשטרת ישראל, עד שאני מברכת את משטרת ישראל – כמי שנאבקת באלימות משטרתית זה שנים ארוכות, אני רוצה לברך את משטרת ישראל שסוף-סוף אימצו את התוכנית שלי, תוכנית הרמזור, לעשות פילוח ולהסתכל נכוחה על תחנות שהן אדומות, ששם יש פרופיילינג ושיטור יתר ותיקים מרובים. רק אחרי שהם יסתכלו על זה ויביאו את זה למפקדי התחנות, וכשזה יושב על שולחן המפכ"ל והשר לביטחון לאומי, נוכל להיאבק בתופעה. תודה רבה.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה לך. אני מתכבד להזמין את כבוד שר המשפטים, חבר הכנסת יריב לוין. בבקשה, אדוני.
שר המשפטים יריב לוין:
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברות וחברי הכנסת, ההצעה של חברת הכנסת פנינת תמנו היא בהחלט הצעה שיש היגיון בבסיס שלה, אבל צריך לומר שני דברים, אדוני היושב-ראש: האחד, למיטב זיכרוני, חברת הכנסת תמנו הייתה שרה בשתי ממשלות במהלך שמונה השנים האחרונות, ועובדה שהדבר הזה לא קודם גם כאשר היא ישבה סביב שולחן הממשלה. הסיבה – וזו הנקודה השנייה – אני חושב שכל הסוגיה של פיצויים ללא הוכחת נזק צריכה להיבחן באופן רוחבי, אין היגיון בלתקן את זה נקודתית רק בתחום אחד. יש בהחלט היגיון בטענה שצריך אולי לשקול העלאה של הפיצויים, אבל ככל שעושים את זה, זה צריך להיעשות בצורה רוחבית, לאחר באמת בחינה של כל מכלול המקרים שבהם יש פיצויים ללא הוכחת נזק, ובהתאם לזה לגבש הסדר כולל, שיהיה הסדר קוהרנטי. בהחלט נושא שראוי יהיה לעסוק בו, ובוודאי יונח לפתחה של הממשלה הבאה; בנסיבות האלה ועדת שרים לחקיקה לא ראתה לנכון לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה. יש לך זכות לעלות ולהתייחס, בבקשה.
פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
טוב. עכשיו גם קיבלתי סמ"ס שמונתה רשמת בכירה בת הקהילה האתיופית, ואני רוצה לברך את שר המשפטים, את חבר הכנסת קרויזר, את חברת הכנסת קארין אלהרר ואת השופטים ואת כל חברי הוועדה. למה אני מזכירה?
שר המשפטים יריב לוין:
השרה סטרוק.
פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
השרה סטרוק, כן, אמרתי, למה אני מזכירה את זה? כי ב-2015 לא היה אפילו שופט אחד, וכן, פעלנו כדי שיהיו שרים, והיום אנחנו עם שלושה – שרים אני אומרת, או-אה – אנחנו היום עם שלושה שופטים, רשמת בהוצאה לפועל ורשמת עכשיו, רשמת עכשיו. לאט-לאט נגדיל את השוויון, שנרגיש חלק ממערכת המשפט ולא רק בצד השני, שגם שם אנחנו מנהלים מאבק. אבל אני חייבת לומר, אדוני שר המשפטים, אני יודעת שאם זה היה תלוי רק בך ולא בחברי הקואליציה, אתה היית מעביר את החוק הזה, כי כשהביאו חוקים אחרים שהעלו את הסכום של הפיצויים ללא הוכחת נזק, הם לא אמרו, נעשה הסדר כולל של מדינת ישראל. אי-אפשר לתקן עוול בזה שאומרים, אוקיי, שימשיך להיות לך עוול עד שנתקן את כל העוולות. אני לא מאמינה בזה. עכשיו, נכון, כולנו יודעים שימיה של הכנסת הזאת ספורים, וטוב שכך, אבל אני – זה לא חוק שמובא לראשונה עכשיו, אז איזה תרגיל פוליטי – לא. זה חוק שצריך לעבור, ובעיניי הוא צריך לעבור עם סכום יותר גבוה. ואתה יודע מה, אם אתם מפילים את זה, אז תפילו, אבל אני מבקשת ממך, אדוני שר המשפטים, אני מבקשת שאתה גם תסתכל על הנתונים של המעצרים של ילדים וצעירים בני ובנות הקהילה. אני חושבת שמי שצריך לפקח על זה כרגע זה הפרקליטות, והיועצת המשפטית וכל המשרד שלך צריך לעמוד על הרגליים על הדבר הזה. מספר פניות הציבור שאני מקבלת, של מעצר של ילדים, הוא מטורלל. אז נכון, אין להם – גם ככה החוק לא מכיל לדעתי את התביעה הזאת, זה לא בשירות בכלל, אולי גם זה תיקון שצריך, שיוכלו לתבוע גם את המדינה, את המשטרה, כל מי שפוגע בהם. אבל אני חושבת שאחרי עשור, מאז המחאה של 2015 ומהקמת דוח פלמור, יש מקום לעצור רגע, לראות מה קרה, לראות מה קרה – אם התקדמנו, או שאנחנו נמצאים ברוורס. עכשיו, סוגיה אחרונה שהיא לא קשורה, שאני רוצה להעלות בפניך – מרגע – למרות שגם השר לביטחון לאומי אמור להתעסק בזה – מרגע ששינו – ואנחנו העברנו פה המון סמכויות לפקחים של שיטור עירוני, אנחנו בבעיה גדולה. היום מי שמסתובבים ברחוב – זה חשוב שיש צוות מוגבר, של משטרה, שיטור עירוני, איך שלא תקראו לזה – אבל חלק הם שוטרים, חלק הם פקחים. ואני רוצה לומר, בפיקוח העירוני - - -
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה.
פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
רק בשיטור העירוני, אני רק רוצה שתדע, ובזה אני מסיימת.
היו"ר אליהו רביבו:
אני יודע.
פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
לא בטוחה שאתה יודע, תקשיב.
היו"ר אליהו רביבו:
טוב, בואי.
פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
הרי הם מקבלים סמכות של שוטר, אבל שוטר, אם הוא מרביץ לילד, יש את מח"ש, נכון? אבל אם פקח הרביץ לו, והוא מסתובב עם המדים ועם הניידת, אין למי לפנות – לראשי הערים?
היו"ר אליהו רביבו:
משטרה. תודה רבה לך. חברות וחברי הכנסת היקרים, ברשותכם, נעבור להצבעה על הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – הגדלת סכום הפיצוי בלא הוכחת נזק), התשפ"ו–2025. על פי החלטת הממשלה, ההצבעה תהיה שמית. בבקשה, גברתי סגנית המזכיר, אנא התחילי בהצבעה. הצבעה שמית
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– נגד
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
אמיר אוחנה– אינו נוכח
ינון אזולאי– נגד
דן אילוז– נגד
ואליד אלהואשלה– אינו נוכח
קארין אלהרר– אינה נוכחת
עמיחי אליהו– אינו נוכח
זאב אלקין– אינו נוכח
יעקב אשר– אינו נוכח
אביחי אברהם בוארון– אינו נוכח
אוריאל בוסו– אינו נוכח
מישל בוסקילה– אינו נוכח
דבי ביטון– אינה נוכחת
חיים ביטון– אינו נוכח
מיכאל מרדכי ביטון– בעד
דוד ביטן– אינו נוכח
בועז ביסמוט– נגד
ולדימיר בליאק– בעד
מירב בן ארי– בעד
רם בן ברק– אינו נוכח
איתמר בן גביר– אינו נוכח
סמיר בן סעיד– אינו נוכח
יואב בן צור– אינו נוכח
ניר ברקת– נגד
ששון ששי גואטה– אינו נוכח
טלי גוטליב– נגד
יצחק גולדקנופ– נגד
מאי גולן– אינה נוכחת
איתן גינזבורג– בעד
גילה גמליאל– אינה נוכחת
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– נגד
סימון דוידסון– בעד
אבי דיכטר– נגד
גלית דיסטל אטבריאן– נגד
אלי דלל– אינו נוכח
שלום דנינו– נגד
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
עמית הלוי– נגד
שרן מרים השכל– אינה נוכחת
ניסים ואטורי– אינו נוכח
מיכל מרים וולדיגר– אינה נוכחת
יצחק שמעון וסרלאוף– אינו נוכח
יאסר חוג'יראת– אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– אינה נוכחת
עוז חיים– בעד
אכרם חסון– נגד
ווליד טאהא– בעד
משה טור פז– בעד
אחמד טיבי– אינו נוכח
יוסף טייב– נגד
אוהד טל– אינו נוכח
יעקב טסלר– נגד
חילי טרופר– בעד
מאיר כהן– בעד
מירב כהן– אינה נוכחת
עופר כסיף– בעד
אופיר כץ– נגד
ישראל כץ– אינו נוכח
רון כץ– אינו נוכח
יוראי להב הרצנו– אינו נוכח
ירון לוי– אינו נוכח
מיקי לוי– בעד
יריב לוין– נגד
נעמה לזימי– אינה נוכחת
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי– אינה נוכחת
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
שלי טל מירון– בעד
יונתן מישרקי– אינו נוכח
חנוך דב מלביצקי– אינו נוכח
ארז מלול– נגד
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
מיכאל מלכיאלי– אינו נוכח
צגה מלקו– אינה נוכחת
אבי מעוז– אינו נוכח
אורי מקלב– נגד
יעקב מרגי– אינו נוכח
שרון ניר– אינה נוכחת
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– בעד
יבגני סובה– בעד
צבי ידידיה סוכות– אינו נוכח
משה סולומון– אינו נוכח
לימור סון הר מלך– אינה נוכחת
אופיר סופר– נגד
אורית מלכה סטרוק– נגד
משה סעדה– נגד
מנסור עבאס– אינו נוכח
עפיף עבד– נגד
איימן עודה– אינו נוכח
עדי עזוז– בעד
חוה אתי עטייה– נגד
חמד עמאר– אינו נוכח
צביקה פוגל– נגד
עודד פורר– אינו נוכח
יצחק פינדרוס– נגד
משה פסל– אינו נוכח
מאיר פרוש– אינו נוכח
יסמין פרידמן– בעד
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי– בעד
אריאל קלנר– נגד
יצחק קרויזר– נגד
גלעד קריב– בעד
שלמה קרעי– נגד
אליהו רביבו– נגד
שמחה רוטמן– נגד
יעל רון בן משה– בעד
אפרת רייטן מרום– אינה נוכחת
אלון שוסטר– בעד
קטי קטרין שטרית– נגד
אלעזר שטרן– בעד
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– בעד
אושר שקלים– נגד
עאידה תומא סלימאן– אינה נוכחת
פנינה תמנו– בעד
היו"ר אליהו רביבו:
לפני שסגנית המזכיר תתחיל בסיבוב השני, אני מקש לקדם בברכה את קבוצת העולים החדשים מכל רחבי הארץ, ממיזם הצדק החברתי. ברוכים הבאים לכנסת ישראל. חגיגה דמוקרטית. ברוכות וברוכים הבאים. בבקשה, גברתי, סבב שני.
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
אמיר אוחנה– נגד
ואליד אלהואשלה– אינו נוכח
קארין אלהרר– אינה נוכחת
עמיחי אליהו– נגד
זאב אלקין– אינו נוכח
יעקב אשר– אינו נוכח
אביחי אברהם בוארון– נגד
אוריאל בוסו– אינו נוכח
מישל בוסקילה– נגד
דבי ביטון– בעד
חיים ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– אינו נוכח
רם בן ברק– אינו נוכח
איתמר בן גביר– אינו נוכח
סמיר בן סעיד– אינו נוכח
יואב בן צור– אינו נוכח
ששון ששי גואטה– אינו נוכח
מאי גולן– נגד
גילה גמליאל– אינה נוכחת
בנימין גנץ– אינו נוכח
אלי דלל– אינו נוכח
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
שרן מרים השכל– אינה נוכחת
ניסים ואטורי– נגד
מיכל מרים וולדיגר– נגד
יצחק שמעון וסרלאוף– אינו נוכח
יאסר חוג'יראת– אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– בעד
אחמד טיבי– אינו נוכח
אוהד טל– נגד
מירב כהן– בעד
ישראל כץ– אינו נוכח
רון כץ– בעד
יוראי להב הרצנו– בעד
ירון לוי– אינו נוכח
נעמה לזימי– אינה נוכחת
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי– בעד
מרב מיכאלי– בעד
יונתן מישרקי– נגד
חנוך דב מלביצקי– נגד
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
מיכאל מלכיאלי– נגד
צגה מלקו– אינה נוכחת
אבי מעוז– אינו נוכח
יעקב מרגי– נגד
שרון ניר– בעד
בנימין נתניהו– אינו נוכח
צבי ידידיה סוכות– נגד
משה סולומון– נגד
לימור סון הר מלך– נגד
מנסור עבאס– בעד
איימן עודה– אינו נוכח
חמד עמאר– בעד
עודד פורר– אינו נוכח
משה פסל– אינו נוכח
מאיר פרוש– אינו נוכח
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
אפרת רייטן מרום– אינה נוכחת
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
עאידה תומא סלימאן– אינה נוכחת
היו"ר אליהו רביבו:
האם יש מי באולם שטרם מימש את זכותו? אני רואה פה כבר ארבעה.
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
זאב אלקין– נגד
שרן מרים השכל– נגד
יש עוד מישהו?
היו"ר אליהו רביבו:
כן, ראיתי את השר אלקין. חיים ביטון.
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשם חבר הכנסת)
חיים ביטון– נגד
היו"ר אליהו רביבו:
שקט. חברת הכנסת תמנו, תודה. תמה ההצבעה. אלו הן תוצאות ההצבעה: 34 בעד, 51 נגד. אשר על כן, אני קובע בזאת כי הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – הגדלת סכום הפיצוי בלא הוכחת נזק), התשפ"ו–2025, לא אושרה, ולכן תוסר מסדר-יומה של הכנסת.
פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
קואליציה - - -
[הצעת חוק פ/6538/25; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר אליהו רביבו:
חברות וחברי הכנסת, אנו נעבור ברשותכם לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – ייצוג הולם לנשים ברשימת מועמדים לכנסת), של חברת הכנסת שרון ניר וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חברת הכנסת שרון ניר להציג את הצעת החוק. עשר דקות לרשותך, גברתי, בבקשה.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, נשים הן 51% מהציבור הישראלי. הן משרתות בצה"ל, נלחמות בחזית, עובדות, משלמות מיסים, מנהלות משפחות, עסקים ומערכות ציבוריות. בעמדות מפתח, בממשלה ובמליאת הכנסת הן למרבה הצער עדיין נתקלות בחסמים מובנים. הצעת החוק שלי היא פשוטה – היא נועדה לעגן חובת מינימום של 30% בכל אחת מהעשיריות ברשימות בכנסת, וכמובן, היא נועדה לתת ייצוג הולם לציבור הנשים בכנסת ישראל. בכל עשירייה ברשימת מועמדים לכנסת יהיו לפחות שלוש נשים, לא בתחתית הרשימה, לא כתפאורה לקמפיין; הן ישובצו במקומות ריאליים, והן תוכלנה לא רק לבחור, הן תוכלנה להיבחר. הצעת החוק הזו היא צעד בדרך לשוויון מלא ואמיתי, שבו יהיו 50% מנבחרי הציבור נשים, בדיוק על פי שיעורן באוכלוסייה. כיום מכהנות בכנסת ישראל 31 נשים בלבד. בעשור האחרון הייצוג הנשי בבית הזה עמד על כ-25% מחברי הכנסת. שימו לב לנתונים העגומים: ישראל מדורגת במקום 31 מבין 38 מדינות ב-OECD בייצוג נשים בפרלמנט. רק שבע מדינות נמצאות מתחת לישראל. זה לא נתון אקראי, זה כישלון של המערכת הפוליטית. הממשלה הקודמת הוכיחה שאפשר אחרת. בממשלה הקודמת, כזכור, כיהנו תשע שרות, שליש מחברי הממשלה. זה לא קרה כי באותה תקופה פתאום צצו להן נשים מוכשרות – הן תמיד היו כאן; זה קרה כי הייתה החלטה ברורה לקדם נשים ולמצות את מלוא הפוטנציאל האיכותי. הממשלה הנוכחית בחרה לקחת אותנו אחורה. היום מכהנות בממשלה הזו חמש שרות בלבד מבין 24 חברי ממשלה – פחות מ-21%. זאת לא התקדמות, זאת נסיגה. מדינת ישראל היא מדינה צעירה אבל מבטיחה. היא דמוקרטיה ליברלית מערבית, והיא לא יכולה להרשות לעצמה נתונים כאלה. ייצוג נשים במערכת הפוליטית זה לא רק תיקון עיוות ועשיית צדק, זה מבחן למגוונות של החברה הישראלית. בעוד שברחבי העולם מדינות מחוקקות חוקים להבטחת ייצוג נשי, בישראל יש מפלגות שבהחלטה אקטיבית לא מאפשרות לנשים להתמודד בשורותיהן. היום בישראל קיימות סיעות חרדיות שאין בהן אפילו אישה אחת – לא כי יש מחסור בנשים מוכשרות, אלא כי פשוט מדירים אותן מהמשחק הפוליטי. אין דרך אחרת להצדיק את זה שבשנת 2026 במדינה דמוקרטית מפלגות בדלניות וסקטוריאליות מתנהלות כאילו חצי מהאוכלוסייה לא קיים. כשנשים הן לא חלק מתהליך קבלת החלטות - -
היו"ר אליהו רביבו:
שקט. תודה.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
- - ההחלטות לא מייצגות את הציבור הישראלי כולו. כל החלטה שמתקבלת כאן בכנסת בלי ייצוג הולם של נשים, היא החלטה חלקית וחסרה. יתרה מכך, מחקרים מראים שנשים חזקות מטייבות את השיח, מגוונות אותו ומשבחות אותו, משבחות את תהליכי קבלת ההחלטות, ויש ביכולתן לחולל שינוי משמעותי ואמיתי בתחומים רבים וחשובים. אי-אפשר לחכות שהשינוי יקרה לבד. זה פשוט לא קורה. במהלך 30 שנות שירותי בצה"ל, שהוא ארגון מיליטנטי וגברי במהותו, פעלתי לא מעט לקידום נשים מוכשרות ובעלות יכולות לתפקידי מפתח. פעמים רבות מצאתי את עצמי האישה היחידה בחדר, ולשמחתי, זה הלך ופחת. בתפקיד האחרון שלי כיועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר, עסקתי בשילוב נשים בתפקידי לוחמה, ונלחמתי לאפשר לנשים להתמיין במסלולים שהיו בעבר סגורים בפניהן. הייתי מיוזמות הפיילוט לשילוב טנקיסטיות בחיל השריון. כשיצאנו לדרך, עלו חששות וספקות באשר ליכולתן של נשים להיות לוחמות טנקים, לפרוס זחל, לטעון פגז, אבל אני ידעתי שעם רצון ועם יכולות ועם כישורים, נשים יהיו מסוגלות לעשות את זה, וכך היה. ב-7 באוקטובר, לוחמות הטנקים – והלוחמות בכלל – לא ביקשו הנחות. הן נלחמו והן למעשה נלחמות עד היום. ב-7 באוקטובר הן הגנו על חיים, הן הצילו חיים. למרבה הצער, אנחנו עדיין רואים שגם היום, בממשלה הזו – קולות מהממשלה הזו – יש קולות ששואפים להדיר נשים על שום היותן נשים. מי שרוצה צבא גדול וחכם, לא יכול להרשות לעצמו לוותר על נשים. מי שמבקש לשלול מנשים את הזכות לשרת בתפקידים משמעותיים בזמן שהוא מקדם פטור גורף לחרדים, לא מבין שאלה כלים שלובים. יש בסוף צרכים מבצעים לצבא, צריך לפעול בשם ביטחון ישראל קודם כול, וכדי לעמוד בצורך המבצעי, צריך למצות את מלוא הפוטנציאל האיכותי שגלום בצה"ל ולא לפעול בשם פוליטיקה צרה ואג'נדות. כאן בכנסת, אי-אפשר עם המצב שבו יש מפלגות שנהנות ממימון ציבורי, מחוקי המדינה, מכוח פוליטי, אבל לא מאפשרות לנשים להיבחר אלא רק לבחור. אולי הרב גולדקנופ ישמח להתייחס לזה, כי זה קורה גם במפלגה שלו. נשים יכולות לעשות הכול, והן יכולות גם לייצג את הציבור. הן יכולות לשרת את המדינה אבל לא להיות חלק מהנהגתה? אני שואלת, שמה סימן שאלה, וכמובן שמה אחריו סימן קריאה. בעיניי, אי-שילוב נשים זה לא תפיסה דתית, זה הדרה. גם בשירות הציבורי, למרות פסיקה מפורשת של בג"ץ המנכ"ליות בנושא ייצוג הולם, כיום יש רק מנכ"לית אחת בממשלה שלכם. אחת. לכן, החוק שאני מעלה היום הוא קודם כול חוק על אופייה ודמותה של מדינת ישראל, ואני מבקשת מכולם לתמוך בו. דמוקרטיה שבה יותר ממחצית הציבור לא מיוצגת בה בעמדות מפתח זו דמוקרטיה חסרה. הגיע הזמן להפסיק לדבר על שינוי ולהתחיל לחוקק שינוי. אני קוראת לכולם, כמובן, לתמוך בהצעת החוק. אני אגיד, אנחנו לא מבקשות אפליה מתקנת, אנחנו מבקשות תיקון אפליה. אנחנו דורשות שוויון על בסיס מה שמגיע לנשים בצדק: שקודם כול יאפשרו להן. לא מדובר בקידום מלאכותי אלא בקידום של החברה הישראלית. אני אומרת לכם את זה באחריות: נשים חזקות מחזקות את צה"ל. ראיתי פה את השיח המתעורר בחודשים האחרונים שבו אנשים רוצים לגרוף עוד ועוד נקודות. זה לא מוסיף נקודות, וזה בטח לא מוסיף כבוד למי שמתנגד לנשים לוחמות. מה שהיה צריך לעשות פה בבית הזה הוא קודם כול להצדיע לכל הלוחמים וללוחמות. הקשבתי והאזנתי היטב לדבריו של הרמטכ"ל בטקס סיום קורס קצינים בשבוע שעבר. הוא אמר שהוא זקוק לכל לוחם ולוחמת, כי חסר לו כוח אדם. לכן, זו ההזדמנות שלכם להגיד שקודם כול נשים מוכשרות צריכות להיות בכל עמדות המפתח ובמוקדי קבלת החלטות. כך אנחנו לא נקדם נשים, אנחנו קודם כול נקדם את החברה הישראלית. הגיע הזמן שנתקן את העיוות הזה, ואני חושבת שזה הזמן, עכשיו, לפני שאנחנו נכנסים לבחירות, להחליט החלטה ש-30% בכל עשירייה ברשימה יהיו נשים. אני אומרת 30% ולא 50%, כי אני שמה צעד, רגל בדלת, כדי לעשות את הדברים בצורה אבולוציונית. כמובן שאני מאמינה ש-50%, שנשים צריכות להיות מיוצגות באופן הולם בכל הרשימות בכנסת. זאת העת לעשות את הצעד המוסרי, הצודק והנכון, וחבל לי שהממשלה הזאת לא עושה את זה. אדוני השר, אתה גם כאן, בטח תרצה להגיד משהו על מוסד היוהל"מ, שאתה מצאת לנכון להשמיץ בכל מיני כתבים שלך, כי בכלל לא הבנת מה עושה יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר. אז זו הזדמנות גם שלך, אם אתה עולה להתייחס להצעת החוק שלי, אולי לחזור בך מדבריך בנושא יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר, שמהווה כתובת לנשים – לנשים שהן לוחמות, לנשים שעושות ותורמות הרבה, וכמובן גם כתובת למקרים של הדרה, אבל לא רק הדרה; גם חלילה פגיעה מינית בנשים ובגברים זה בטיפול של היוהל"מ. זו הזדמנות גם לשר אחרי זה, כשהוא יתייחס להצעת החוק. אני בטוחה שהוא ינצל את הבמה הזאת כדי לחזור בו מדבריו מלפני שבוע, שבועיים. תודה רבה.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה לך. אני מבקש להזמין את כבוד השר עמיחי שיקלי להגיב בשם הממשלה, את עמדתה.
קריאה:
אנחנו בטוחות שהוא יתמוך.
היו"ר אליהו רביבו:
עשר דקות לרשותך, אדוני. בבקשה.
שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:
מענה על הצעת החוק – אני מקריא את הנוסח שהובא אליי – של שרון ניר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אין חולק על החשיבות בקידום נשים והגדלת השתלבותן במוקדי קבלת החלטות ובחיים הציבוריים. מדינת ישראל התקדמה רבות בתחום הזה, ואנחנו שואפים לראות עוד ועוד נשים מובילות בכל תחומי החיים. עם זאת, הממשלה סבורה שהדרך לקידום שוויון אינה באמצעות כפייה בחוק או קביעת מכסות. בחברה דמוקרטית רשימות המועמדים של המפלגות צריכות להיקבע על ידי חברי המפלגות ובהתאם להשקפת עולמן, ולא באמצעות התערבות המחוקק. שינוי חברתי אמיתי מושג באמצעות יצירת הזדמנויות, עידוד והסרת חסמים, ולא באמצעות הוראות מחייבות שעלולות לפגוע באוטונומיה של המפלגות ובחופש ההתאגדות הפוליטית. לכן, לצד המחויבות שלנו לקידום נשים ולהרחבת השתתפותן בחיים הציבוריים - -
עדי עזוז (יש עתיד):
מחויבות מעוררת השראה, אדוני.
שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:
- - הממשלה סבורה כי הצעת החוק אינה הדרך הנכונה להשיג מטרה חשובה זו, ועל כן היא מתנגדת להצעה.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה. האם היוזמת מבקשת להביע את עמדתה?
שרון ניר (ישראל ביתנו):
כן.
היו"ר אליהו רביבו:
חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה.
מרב מיכאלי (העבודה):
מיכאלי.
היו"ר אליהו רביבו:
מרב מיכאלי, סליחה.
מרב מיכאלי (העבודה):
פוטטו פוטאטו, אני יודעת.
היו"ר אליהו רביבו:
קורה.
נאור שירי (יש עתיד):
זה הזכר והנקבה, הפוטטו-פוטאטו.
היו"ר אליהו רביבו:
שלוש דקות לרשותך, גברתי.
מרב מיכאלי (העבודה):
הזדמנות מצוינת לחזור ולהודות לחבר הכנסת אלי רביבו על יוזמתו - -
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה.
מרב מיכאלי (העבודה):
- - בסוגיית החוק להארכת ההתיישנות בעבירות מין שעבר כאן אך ביום שני בערב.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה. תם ולא נשלם.
מרב מיכאלי (העבודה):
תודה רבה לך, וחיזוק ידיים. לחוק הזה – נשלם. עכשיו צריך להמשיך בפעולה הזאת.
רון כץ (יש עתיד):
אלי, שאפו. באמת שאפו.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה, אחי.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
גם אני מצטרפת.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה, שותפה.
מרב מיכאלי (העבודה):
שאפו גדול, חבר הכנסת רביבו, ותודה רבה.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה.
מרב מיכאלי (העבודה):
אבל, וזה אבל גדול, חבר הכנסת רביבו בסופו של דבר הוא – אני לא אגיד יחיד סגולה, כי יש פה גברים שהם שותפים, שמבינים, שגם הם פה ושם אולי אפילו דוחפים פעולות לתיקון אפליה כלפי נשים. אבל בסופו של דבר מי שמניעות את המהלכים לתיקון אפליה היסטורית של שנות ציוויליזציה שלמות נגד נשים וילדות וילדים ונערות אלה נשים. גברים בסוף מעצמם – ואולי אי-אפשר להאשים אתכם, כי אולי זה אנושי - -
נאור שירי (יש עתיד):
איכשהו, אבל תאשימי.
מרב מיכאלי (העבודה):
- - גברים לא עושים את זה. צריך לשים כוכבית כאן. ההוגה הידוע ג'ון סטיוארט מיל אמר עוד לפני שהייתה לנשים זכות בחירה – למעשה, במסגרת המאבק על זכות בחירה לנשים, כתב ג'ון סטיוארט מיל, שהוא גבר לכל דבר ועניין, סטרייט, אם תהיתם, הוא כתב את המשפט: האם אתה מעדיף להיות חזיר מרוצה או אדם לא מרוצה? הוא באופן אישי סבר שעדיף להיות אדם לא מרוצה מאשר חזיר מרוצה. אבל מילה חשובה: שימו לב לקורלציה המעניינת שככל שהשלטון הוא סמכותני יותר, דיקטטורי יותר, דתי יותר וליברלי ודמוקרטי פחות, ככה יש פחות נשים בעמדות כוח. אופס, במקרה בממשלה הזאת, נניח, אין מנכ"ליות. יש בקואליציה הרבה פחות נשים, יש בממשלה הרבה פחות שרות. ולכן החקיקה שמחייבת ייצוג שוויוני של נשים ברשימות לכנסת באה בדיוק להגן על נשים, וגם על התרבות וגם על הדמוקרטיה, מפני הידרדרות לדיקטטורה. לא רק בשביל לדאוג לזכויות של נשים ספציפית, ולא שרק בשביל לדאוג לילדות ולילדים, אלא בשביל לדאוג לחברה כולה, בשביל לדאוג לכך שהחברה תהיה דמוקרטית, ולא שיהיה שלטון שיכול להתעלל באזרחיות ובאזרחים שלו, ונניח לשלוח אותם למות בלי הצדקה ראויה. ולכן, חברות – מעט החברות שיש בבניין בימים אלה – והחברים: נכון שהקואליציה תפיל את הצעת החוק הזאת, החשובה - -
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה לך, גברתי.
מרב מיכאלי (העבודה):
- - של חברתי שרון ניר הפעם, אבל תעשו לכם מקום באחורי הראש. עוד תהיה לכם הזדמנות לתקן את זה.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה. חברות וחברי הכנסת, אנו נעבור כעת להצבעה על הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – ייצוג הולם לנשים ברשימת מועמדים לכנסת). ההצבעה הזאת גם כן תהיה הצבעה שמית. בבקשה, גברתי סגנית המזכיר. הצבעה שמית
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– נגד
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
אמיר אוחנה– אינו נוכח
ינון אזולאי– נגד
דן אילוז– אינו נוכח
ואליד אלהואשלה– אינו נוכח
קארין אלהרר– בעד
עמיחי אליהו– נגד
זאב אלקין– אינו נוכח
יעקב אשר– אינו נוכח
אביחי אברהם בוארון– נגד
אוריאל בוסו– אינו נוכח
מישל בוסקילה– נגד
דבי ביטון– בעד
חיים ביטון– נגד
מיכאל מרדכי ביטון– בעד
דוד ביטן– אינו נוכח
בועז ביסמוט– נגד
ולדימיר בליאק– בעד
מירב בן ארי– אינה נוכחת
רם בן ברק– אינו נוכח
איתמר בן גביר– אינו נוכח
סמיר בן סעיד– אינו נוכח
יואב בן צור– אינו נוכח
ניר ברקת– נגד
ששון ששי גואטה– אינו נוכח
טלי גוטליב– נגד
יצחק גולדקנופ– נגד
מאי גולן– אינה נוכחת
איתן גינזבורג– אינו נוכח
גילה גמליאל– אינה נוכחת
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– אינו נוכח
סימון דוידסון– בעד
אבי דיכטר– אינו נוכח
גלית דיסטל אטבריאן– נגד
אלי דלל– אינו נוכח
שלום דנינו– אינו נוכח
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
עמית הלוי– אינו נוכח
שרן מרים השכל– אינה נוכחת
ניסים ואטורי– אינו נוכח
מיכל מרים וולדיגר– נגד
יצחק שמעון וסרלאוף– אינו נוכח
יאסר חוג'יראת– אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– אינה נוכחת
עוז חיים– בעד
אכרם חסון– אינו נוכח
ווליד טאהא– אינו נוכח
משה טור פז– בעד
אחמד טיבי– אינו נוכח
יוסף טייב– נגד
אוהד טל– נגד
יעקב טסלר– נגד
חילי טרופר– אינו נוכח
מאיר כהן– אינו נוכח
מירב כהן– בעד
עופר כסיף– בעד
אופיר כץ– נגד
ישראל כץ– אינו נוכח
רון כץ– בעד
יוראי להב הרצנו– בעד
ירון לוי– אינו נוכח
מיקי לוי– בעד
יריב לוין– אינו נוכח
נעמה לזימי– אינה נוכחת
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי– אינה נוכחת
מרב מיכאלי– בעד
שלי טל מירון– בעד
יונתן מישרקי– נגד
חנוך דב מלביצקי– נגד
ארז מלול– אינו נוכח
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
מיכאל מלכיאלי– אינו נוכח
צגה מלקו– אינה נוכחת
אבי מעוז– אינו נוכח
אורי מקלב– נגד
יעקב מרגי– אינו נוכח
שרון ניר– בעד
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– אינו נוכח
יבגני סובה– אינו נוכח
צבי ידידיה סוכות– נגד
משה סולומון– נגד
לימור סון הר מלך– נגד
אופיר סופר– נגד
אורית מלכה סטרוק– נגד
משה סעדה– אינו נוכח
מנסור עבאס– אינו נוכח
עפיף עבד– נגד
איימן עודה– אינו נוכח
עדי עזוז– בעד
חוה אתי עטייה– נגד
חמד עמאר– בעד
צביקה פוגל– נגד
עודד פורר– אינו נוכח
יצחק פינדרוס– אינו נוכח
משה פסל– אינו נוכח
מאיר פרוש– אינו נוכח
יסמין פרידמן– אינה נוכחת
אורית פרקש הכהן– בעד
מטי צרפתי הרכבי– בעד
אריאל קלנר– נגד
יצחק קרויזר– נגד
גלעד קריב– בעד
שלמה קרעי– אינו נוכח
אליהו רביבו– נגד
שמחה רוטמן– אינו נוכח
יעל רון בן משה– בעד
אפרת רייטן מרום– אינה נוכחת
אלון שוסטר– בעד
קטי קטרין שטרית– נגד
אלעזר שטרן– בעד
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– בעד
אושר שקלים– נגד
עאידה תומא סלימאן– בעד
פנינה תמנו– אינה נוכחת
היו"ר אליהו רביבו:
אני מבקש לעבור לסבב השני של ההצבעה.
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
אמיר אוחנה– נגד
דן אילוז– נגד
ואליד אלהואשלה– אינו נוכח
זאב אלקין– אינו נוכח
יעקב אשר– אינו נוכח
אוריאל בוסו– אינו נוכח
דוד ביטן– אינו נוכח
מירב בן ארי– בעד
רם בן ברק– אינו נוכח
איתמר בן גביר– אינו נוכח
סמיר בן סעיד– אינו נוכח
יואב בן צור– אינו נוכח
ששון ששי גואטה– אינו נוכח
מאי גולן– אינה נוכחת
איתן גינזבורג– בעד
גילה גמליאל– אינה נוכחת
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– נגד
אבי דיכטר– אינו נוכח
אלי דלל– אינו נוכח
שלום דנינו– נגד
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
עמית הלוי– נגד
שרן מרים השכל– אינה נוכחת
ניסים ואטורי– נגד
יצחק שמעון וסרלאוף– אינו נוכח
יאסר חוג'יראת– אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– אינה נוכחת
אכרם חסון– נגד
ווליד טאהא– אינו נוכח
אחמד טיבי– אינו נוכח
חילי טרופר– אינו נוכח
מאיר כהן– בעד
ישראל כץ– אינו נוכח
ירון לוי– אינו נוכח
יריב לוין– נגד
נעמה לזימי– אינה נוכחת
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי– בעד
ארז מלול– אינו נוכח
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
מיכאל מלכיאלי– אינו נוכח
צגה מלקו– נגד
אבי מעוז– אינו נוכח
יעקב מרגי– אינו נוכח
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– בעד
יבגני סובה– אינו נוכח
משה סעדה– נגד
מנסור עבאס– אינו נוכח
איימן עודה– אינו נוכח
עודד פורר– אינו נוכח
יצחק פינדרוס– נגד
משה פסל– אינו נוכח
מאיר פרוש– אינו נוכח
יסמין פרידמן– בעד
שלמה קרעי– נגד
שמחה רוטמן– אינו נוכח
אפרת רייטן מרום– אינה נוכחת
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
פנינה תמנו– בעד
היו"ר אליהו רביבו:
בבקשה, כל מי שנמצא באולם ולא הצביע, מתבקש לעשות כן. אני מוצא פה חמישה. בבקשה.
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
אבי דיכטר– נגד
זאב אלקין– נגד
שמחה רוטמן– נגד
שרן השכל– נגד
מיכאל מלכיאלי – נגד
ארז מלול – נגד
היו"ר אליהו רביבו:
האם יש עוד מישהו באולם שלא מימש את זכותו ומבקש לעשות כן? תמה ההצבעה, גברתי. 32 בעד, 50 נגד. אשר על כן, אני קובע בזאת כי הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – ייצוג הולם לנשים ברשימת מועמדים לכנסת), לא אושרה, ולכן תוסר מסדר-יומה של הכנסת.
[הצעת חוק פ/6634/25; נספחות.]
(הצעת חברת הכנסת מירב כהן)
היו"ר אליהו רביבו:
חברות וחברי הכנסת, אנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – אחריות המדינה לחינוך בשעת חירום), התשפ"ו–2026, של חברת הכנסת מירב כהן. אני מבקש להזמין את חברת הכנסת היוזמת להציג את הצעת החוק. עשר דקות לרשותך, גברתי.
מירב כהן (יש עתיד):
כנסת נכבדה, הצעת החוק שאני מביאה בפניכם היום היא הצעת חוק מאוד פשוטה. כמה פשוטה? היא כוללת שורה אחת בלבד. השורה הזאת אומרת את הדבר הבא: המדינה אחראית למתן חינוך חובה חינם גם בזמן חירום – גם בזמן מגפה, גם בזמן מלחמה. גם בעת הזאת המדינה מחויבת לספק שירותי חינוך. נשמע מובן מאליו, כי הרי חינוך הוא לא מותרות. זאת אולי האחריות הבסיסית ביותר של המדינה כלפי הילדים שלנו. אבל מסתבר שבממשלה הזו הרבה דברים שנראים לנו מובנים מאליהם הם לא באמת מובנים מאליהם, וזה לא כל כך קורה. אם אתם זוכרים, לפני כמה שבועות – זה היה ערב יום ראשון, אני זוכרת בדיוק איפה הייתי – התחדש הירי מאיראן. עוד לפני שהטילים הספיקו להגיע לישראל, לפני שהם הספיקו לנחות כאן, כבר הודיעו שהלימודים מבוטלים בכל הארץ. שום פתרונות, פשוט רגע אחד – וסוגרים. לפי שר החינוך, הלמידה הפרונטלית הייתה אמורה לחזור רק ביום רביעי. זאת אומרת, במקום ביטלו את ראשון, שני, שלישי ורביעי, ואחר כך, ביום רביעי, היה כבר מתווה מוגן. למה? למה שבינתיים הילדים ישבו בבית? מה בוער? מה יתחדש עד יום רביעי? ככה. לשמחתנו, באותו תרחיש, באותו סבב, הסבב הסתיים בתוך פחות מיממה. אבל מה שמעצבן פה זה העיקרון. הרי המשק לא הושבת באותו יום ראשון, המשק ממש לא הושבת. אנשים יצאו לעבודה, הקניונים היו פתוחים, אנשים עשו שופינג, ישבו בבתי קפה – כל המדינה הייתה כרגיל. אבל מה, דבר שולי כזה החלטנו להשבית – החינוך של הילדים שלנו. זה כשל ערכי, מוסרי, עמוק, זה בלבול עמוק בסדרי העדיפויות של מדינה. החינוך הכי חשוב – זה הדבר הראשון שהיינו צריכים לשמור עליו מתפקד; לא קניונים, לא בתי קפה, לא עבודות, לא משק. הכי חשוב זה החינוך, כי הילדים שלנו כבר היו כל כך הרבה זמן בבית, והם משלמים את המחיר. אז זאת תקלה קשה ברמה הערכית, וזאת גם תקלה קשה ביכולת התכנון של משרד החינוך. בואו, אנחנו לא חיים בשבדיה, אנחנו חיים במזרח התיכון. חירום, לצערי, זה השגרה שלנו, זה לא דבר נדיר, וזה דבר שאנחנו צריכים להתכונן אליו. זה ספציפית, המקרה שתיארתי פה, היה העימות הצבאי הישיר השלישי מול איראן באותה שנה, בשנה אחת. לפני זה היה לנו כמובן את חרבות ברזל, שגם כן הלימודים שובשו במשך חודשים ארוכים בחלקים גדולים במדינה. באמת, בשנים האחרונות, לצערנו, היו לנו שנים שיכולנו ללמוד, להתכונן, לבנות תשתית ללמידה מרחוק, לבנות תשתית של איך מפעילים בתי ספר בזמן חירום. אלו היו שנים שהיינו מצפים שממשלה תכין תוכנית מגירה, משהו שברגע שיש עת חירום אנחנו יודעים ישר איך עוברים עליו, מי עושה מה. והזום הזה, שהוא לא פתרון לכלום – סתם לשים 40 ילדים מול מחשב ומורה מסכנה שצריכה לנסות לתפוס את תשומת ליבם – הוא לא גזרת גורל. יש פתרונות אחרים, צריך רק לתעדף את זה, צריך לתקצב את זה, ובעיקר – צריך להתכונן. אז מה לעשות? יש מה לעשות. קודם כול, צריך להיערך מראש יחד עם פיקוד העורף, לעשות מיפוי של כל המרחבים המוגנים כדי לאפשר למידה פרונטלית מוקדמת ככל האפשר. במקומות שבהם יש מרחב מוגן עם כוח אדם מספק, אפשר ישר לעבור ללימודים מלאים. במקומות אחרים – אז יש פתרונות יצירתיים: קבוצות קטנות, משמרות, ימים לסירוגין, למידה במרחבים שהם לא בית הספר אבל הם נמצאים ברשות המקומית. אפשר גם ללמוד סמוך אליהם, וברגע שיש אזעקה, להיכנס פנימה. אני יכולה לספר לכם שאנחנו, ההורים בירושלים, עשינו התארגנות כזאת לבד. אז לא בכל מקום הפתרון יהיה זהה, אבל בכל מקום יהיה פתרון כלשהו. הילדים לא יופקרו. ועוד ההורים עובדים, אז הם אפילו לא יכולים להיות איתם בבית. צריך גם לחשוב אחרת על כוח האדם. בשעת חירום צריך וחובה לגייס את כל הכוחות הטובים במדינה, כל הכוחות שיש בחברה הישראלית, אם זה סטודנטים, גמלאים, תלמידי מכינות, בנות ובני שירות, תנועות נוער. הם יכולים להיות כוח האדם שמשמש אותנו בחירום ויתגבר באותן קבוצות קטנות שמלמדות. הם יוכלו להחליף אנשי צוות שחסרים, יוכלו לעזור למורות שצריכות להתפנות לילדים שלהן. צריך להכין מאגר כוח אדם לעת חירום בבתי הספר. ואנחנו צריכים גם ערבות הדדית בין רשויות: רשויות מקומיות שיש בהן הרבה מרחבים מוגנים יארחו רשויות מקומיות אחרות, ככה כולם יקבלו מענה – סולידריות בין רשויות. מעל הכול, לצד הלמידה הפרונטלית, צריך להפסיק להתייחס ללמידה המקוונת כאל איזה פתרון מאולתר שפשוט שמים זום וגמרנו. למידה מקוונת יכולה להיות כלי מאוד משוכלל וחשוב בשעת חירום, אבל צריך לתכנן את זה. זה המקום, למשל, לעשות שימוש בצ'אט כמורה מקצועי; לעשות שימוש בסרטונים דינמיים שיעניינו את התלמידים; לעשות שימוש בתוכנות שהם יכולים לתרגל, והמוֹרֶה או המוֹרָה עוקבים מרחוק ורואים איפה הילד הצליח ואיפה הוא מתקשה; אפשר גם לעשות שעות פרטניות בזום. מה שבטוח הוא שלתקוע 40 ילדים מול הזום זה פתרון שנכשל שוב ושוב ושוב, וצריך להתקדם ממנו. בואו נתקדם ונספק לילדים פתרונות אחרים, כי בסוף הילדים שלנו הם אלו שמשלמים את המחיר, ואנחנו רואים את הנתונים הכואבים, שלא לדבר על מצבם הנפשי. אז אני קוראת לכם להצביע בעד הצעת החוק הזאת, בעד עיגון ההתחייבות של המדינה לספק חינוך אמיתי לילדים בישראל גם בשעת חירום. מערכת חינוך מתפקדת בזמן חירום היא חלק גדול מאוד מחוסנה של מדינה. זה חלק מהיכולת שלנו לנצח. בממשלה הבאה, בעזרת השם, אני מקווה שנצליח גם ליישם את זה. בזמן הקצר שנותר לי אני רוצה לספר על נערה מקסימה שפגשתי, נערה בת 14 מאשדוד בשם אמילי קונייבסקי. אמילי הגיעה למשרדי וסיפרה לי על האלימות שהיא ספגה. חבורה של ילדים תכננו לה מארב, קראו לה לרדת למטה מהבית שלה, ושם חיכתה לה חבורה. אחת הבריוניות, ילדה שכבר יש לה תיקים במשטרה וידועה בזה שהיא מסתובבת עם אגרופן בכיס, תקפה אותה לעיני כולם, צילמה את זה, הפיצה את זה בקבוצות ווטסאפ, ומשם הדרך לרשתות החברתיות הייתה קצרה מאוד. התקיפה האלימה הזאת השביתה את אמילי – היא לא חזרה לבית הספר מאז. שגרת יומה כבר לא חזרה להיות כשהייתה. היא מסתובבת בפחד. רק אם חברים מקיפים אותה היא מסכימה לצאת מהבית. התפקיד שלנו הוא להפוך את השכונה, את בית הספר, למרחב מוגן עבור הילדים שלנו. מי שפגע באמילי, מי שצילם את אמילי, מי שהפיץ את הסרטונים האלה, צריך לקבל עונש. חייב לעבור פה מסר חד וחלק שאלימות שכזאת לא תתקבל במדינת ישראל. אני מבקשת למסור מכאן חיבוק גדול לאמילי. מאחלת לך שתצאי מחוזקת מהחוויה הקשה הזו. אני מודה לך על שאת נאבקת באלימות בני נוער לא רק למען עצמך, אלא גם למען אחרים. מכאן, חיבוק גדול, ונעשה הכול כדי לתקן את המערכת ולהבריא את החברה הישראלית.
היו"ר לימור סון הר מלך:
תודה רבה. אני מזמינה את השרה מאי גולן להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה, לרשותך עשר דקות.
השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אני אענה בשם משרד החינוך. משרד החינוך פועל מתוך ממלכתיות ואחריות לאומית עמוקה כלפי תלמידי ישראל בשגרה ובחירום כאחד. דווקא משום כך, הייתי מצפה מחברת הכנסת הנכבדה מירב כהן להפגין בקיאות בסיסית בספר החוקים ובחלוקת הסמכויות הממשלתית טרם היא מגישה הצעת חוק. חובת המיגון הפיזי של מבני ציבור ובתי ספר בארץ מוסדרת היטב בחוק ההתגוננות האזרחית ובחוק התכנון והבנייה. הסמכות המקצועית לקביעת תקני המיגון נתונה באופן בלעדי לפיקוד העורף. הניסיון להעמיס סמכויות הנדסיות וביצועיות אלו על חוק פדגוגי במהותו אינו ישים, ואף עלול לייצר כפל סמכויות מזיק, ואף עלול להטיל בעת חירום חובות ואחריות משפטית מורכבת שאינה במקומה על המנהלים וצוותי ההוראה המסורים שלנו בשטח. כשר החינוך, אני רואה חשיבות עליונה בצמצום הפערים הטכנולוגיים והבטחת רציפות לימודית, ועושה זאת הלכה למעשה כחלק מעבודת מטה סדורה שניהלנו מאז פרוץ מלחמת התקומה, הכוללת סדירויות, למידה והפקת לקחים. הטענה כי המערכת אינה ערוכה מבחינת ציוד קצה ומיומנויות פשוט מנותקת מהעשייה הרבה שנעשתה, לרבות במהלך מבצע שאגת הארי. משרד החינוך מציע סל פתרונות מגוון הכולל למידה פיזית, היברידית ובמשמרות, מיושם תוך מתן קדימות עליונה ותיעדוף מוחלט לאוכלוסיות הפגיעות ביותר, ובהן תלמידי החינוך המיוחד ונוער בסיכון. מערכת החינוך מוכיחה יום-יום בשטח, ולא בכותרות, את מחויבותה המלאה לתלמידים בעת חירום כבשגרה. הצעת החוק הנוכחית אינה מביאה עימה בשורה מעשית, אלא השלכות תקציביות רוחביות חסרות מקור הנאמדות במאות מיליוני שקלים ואף למעלה מכך. עוד אציין כי ככל שהמציעה מעוניינת לקדם צעדים תקציביים, עליה לפעול בהתאם להוראות חוק-יסוד: משק המדינה. ככל שמדובר בתיקון הסעיף כהצהרה דקלרטיבית, אין מקומה בחקיקה ראשית, שכן המדינה ומשרדי הממשלה מחויבים לאזרחים בכל עת, והדבר ברור לכול. ועדת השרים לענייני חקיקה דנה בהצעת החוק ב-21 ביוני 2026, והחליטה לדחות את הדיון בהצעת החוק בחודש. אבהיר כי ככל שהמציעה מעוניינת לקדם את הנושא, עליה לעשות זאת בתיאום עם משרד החינוך. לנוכח האמור ומהנימוקים שצוינו, אני מציע לחבריי חברי הכנסת להצטרף לעמדת הממשלה ולהתנגד לחוק. אני רוצה לנצל את הזמן שנותר לי ובאמת לומר: נמצאת כאן חברת הכנסת מירב כהן, ואני, גברתי היושבת בראש, השם עדי, השם שבשמיים הוא עדי, הבטחתי לעצמי שאני אפסיק להגיב לפייק ניוז שאותה אופוזיציה מופקרת וממורמרת לא מפסיקה להגיד.
עדי עזוז (יש עתיד):
את מייצרת אותו בעצמך.
נאור שירי (יש עתיד):
כדאי שתסתכלי על עצמך.
השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:
אבל באמת, מה שעושה חברת הכנסת מירב כהן בנושא משרדי – שכן היא הייתה השרה הקודמת, ולכן אני מבינה את התסכול, אבל זה באמת פייק אחרי פייק אחרי פייק, שאי-אפשר שלא להגיב. כשראיתי את הצעת החוק הזו, שמדובר גם על מישהי שמייעדים אותה להיות שרת החינוך - - -
נאור שירי (יש עתיד):
אני לקחתי על עצמי.
השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:
אני רוצה לומר: תראו, אמר פה יושב-ראש הכנסת אמיר אוחנה לא מזמן באיזה נושא שפייק צריך להרוג כשהוא קטן. עכשיו, באמת שכמות הפייקים היא בלתי נתפסת. אם אני אתעסק בזה כל היום, אני אצטרך להיות כל היום בזה. אבל חברת הכנסת מירב כהן אומרת מעל כל במה שניתנת לה, בכל ערוץ אפשרי, בכל ערוץ תרעלה ותבהלה אפשרי – וכמובן, הרי היא חברת הכנסת של הטיקטוק, אז בכל טיקטוק אפשרי שהיא מעלה, בכל סרטון בכל ציוץ – שאני, מאי גולן, השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה, הלכתי וביקרתי כת ביבניאל כדי לקבל התפקדויות בכנסת. עכשיו, לפני שאני אתחיל לומר את העובדות לשקר הזה, אני באמת מבקשת מחברת הכנסת שיושבת פה: את כל כך בטוחה בדברייך, את אומרת את זה מעל כל במה, אנא ממך – הינה, אני מוכנה להסיר את חסינותי בדבר הזה – אנא ממך, הסירי את חסינותך באירוע הזה.
קריאה:
- - -
מירב כהן (יש עתיד):
לא היית? לא היית עם רפי קדושים?
השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:
לא, הייתי – קודם כול, את צריכה לבקש סליחה לא ממני, אני לא צריכה את הסליחה שלך.
מירב כהן (יש עתיד):
מרפי קדושים נבקש. מהבן אדם שחטף ואיים – היא הולכת איתו - - -
השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:
תבקשי סליחה מהנשים המסורות שהן כבר סבתות ולא אימהות. את פשוט שקרנית כמו שאת נושמת. אמרה חברת הכנסת מירב כהן שאני ישבתי ביבניאל במשרדי הכת. ככה היא אומרת. ישבתי בביתה של אשת חינוך מעל גיל 60, מסורה ביותר. היו בסך הכול עשר נשים, כולן כבר סבתות לילדים. אף אחת מהן לא התחתנה בנישואי קטינות. הן לא קשורות לכת הזאת שאת מדברת עליה. את וכל חבר המלעיזים והמרעים כמו רני רהב, וכל מיני רשעים ומרושעים למיניהם שיושבים באולפנים שהיא יושבת איתם, שאומרים עליי שאני ישבתי בכת כדי לקבל התפקדויות – בואו, נשים – לא הייתי בשום משרדים. הייתי בערב לפגוש נשות חינוך מדהימות, צדיקות, שבאמת כל המלעיזים והרשעים שאת יושבת איתם באולפנים, עוד אלפיים גלגולים לא יגיעו למה שהן עושות. ישבתי ושמעתי את המצוקות שלהן בתוך הקהילה שלהן – איך שהן מלמדות ילדים בבתי הספר, מה חסר להן שם. זה כל מה שעשינו. חלקן אפילו לא קשורות לליכוד, הן לא מתפקדות לליכוד. אני חושבת שרובן – אני אפילו לא שאלתי את זה. הגענו לבקשתן. יושבת המלעיזה השקרנית הזאת ומעל כל במה אפשרית, כבר חודש ימים – אני שותקת, כי אין לי באמת זמן להתעסק בגועל נפש הזה – היא יושבת ואומרת שהשרה מאי גולן הלכה ותמכה בכת שמחתנת קטינות. אני אומרת, ריבון העולמים, אני שוב מבקשת ממך: תסירי את חסינותך. אני כאן אומרת מעל במת הכנסת: אני אסיר את חסינותי כדי שאני אתבע אותך דיבה על הדבר הזה, ואם ישבתי במשרדי כת כאלה או אחרים, או אם מישהי מהן התחתנה בנישואי קטינות או מישהי מהן קשורה לנישואי קטינות, אנא ממך, הביאי ראיות לזה שתמכתי בדבר הזה, שקרנית שכמותך. עכשיו מעבר לזה, אני רוצה להגיד משהו: תראו, הם למדו, גברתי היושבת בראש, כאן באופוזיציה המופקרת והתרעלנית הזאת, לחזור על שקר מאה פעמים, ובסוף בעיניהם זה יהיה אמת, לא משנה שאין בין זה לבין המציאות שום קשר. שום קשר. הם עומדים ומשקרים ומשקרים. לא משנה כמה תחזרו על שקר עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, זה לא יהיה אמת. אני רוצה להגיד משהו, באמת. המועמדת למשרד החינוך מטעם מפלגות ההזיה שרצות – אני רק אומרת לכם, אזרחי מדינת ישראל, בזמן שנותר לי: אני השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה. קודמתי בתפקיד, בממשלה הקודמת, כמובן, הייתה חברת הכנסת מירב כהן, והיא זו שחילקה בפנקסי צ'קים פתוחים למנסור עבאס וחבר מרעיו מיליארדים, מיליארדים של שקלים, ללא פיקוח וללא בקרה. הכסף הזה, אנחנו יודעים היום בוודאות – לא באמתלה, בוודאות – הלך ישירות לארגוני פשיעה במגזר הערבי שרוצחים במאסות במגזר הערבי. את זה אומרים מידעים מודיעיניים של השב"כ, של המשטרה, של המשרד לשוויון חברתי. אם בטעות, חס וחלילה, חס ושלום – צריך באמת להגיד מיליון תפילות, י"ז בתמוז ביום חמישי הזה, תקדישו את התפילות שלכם ביום הצום הקדוש הזה לדבר הזה – אם האישה הזאת תהיה שרת החינוך, והממשלה תהיה אנשים שמייצגים אותה, אנחנו נצטרך פנקסי צ'קים פתוחים למנסור עבאס במשרד החינוך. זה מה שאני רוצה שתבינו.
נאור שירי (יש עתיד):
כש- כש-.
השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:
כי מנסור עבאס, שהיא קוראת לו האיש הציוני הזה, הוא כנראה יהיה מי שיחליט איזה דברים יהיו בבתי הספר של ילדי ישראל.
עדי עזוז (יש עתיד):
דווקא אתם במשא ומתן איתו.
השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:
אני רוצה להגיד עוד דבר: תראי, היא עמדה פה ודיברה על ילדה מוחרמת – כן, באמת סיפור נוגע ללב, אי-אפשר להתווכח איתו אפילו לא במעט. כשאני הייתי בממשלת השינוי והשיסוי, הפארסה שלהם, כשאני הייתי חברת כנסת מן המניין, הגשתי הצעת חוק שאפילו לא היה בה עניין תקציבי, הצעת חוק שצריך להיות ערל לב, שצריך להיות חסר מצפון וחסר נשמה בשביל להתנגד לה. מה אמרה הצעת החוק שלי? הצעת החוק – כשישבתי כאן עם שר המשפטים היום ודאז חבר הכנסת, יריב לוין, ב-03:00 במליאה, וכתבנו אותה יש מאין מתוך חוויות שלי ושלו שעברנו בילדות, הצעת חוק למניעת חרמות. וכל האופוזיציה הזאת – שהייתה אז הקואליציה – התנגדה, אחד-אחד, בלי בושה התנגדה להצעת החוק הזאת, בלי לדבר. היום הצבועים, השקרנים האלה, עומדים כאן ומדברים על חרמות, על אלימות ועל דברים נוראים שקורים לבני הנוער. תגידו לי, באמת, כמה אתם חושבים שהציבור מטומטם? הרי אין צבועים כאלה. לכול חוק הם עמדו והתנגדו, גברתי היושבת בראש. אני זוכרת, הגשתי הצעת חוק לביטחון תזונתי. מתוך הנערה שאני הייתי, שהלכה לבית הספר ולא הייתה לה ארוחת צוהריים, מפה זה הגיע. עמדתי כאן ונאמתי ואמרתי: אני מוכנה שתסירו את השם שלי מהצעת החוק הזאת, מוכנה שזה יהיה שלכם, רק תצביעו בעד. אפילו לא דנו בה; היא אפילו לא הגיעה לוועדת השרים לענייני חקיקה; הם אפילו לא קראו אותה. אז חבורת הצבועים האלה, שמדברים על חברתיות, אין יותר צבועים וקהי נפש מהם. אין. עכשיו הכי גרוע, זה שהם פשוט מהנדסים שקרים בלי הפסקה, יושבים בערוצי אל-ג'זירה ואל-מנאר למיניהם, שהם בכלל המקהלה שעוזרת להם ועוזרת להם, ועוזרת להם, ופשוט הפייק עובר כמו שהוא. אז נגמר עידן הפייק ניוז. לא מאמינים לכם, לא מאמינים לשקרים שלכם, וחבל שצריך לבזבז זמן חשוב של מליאת הכנסת. אבל מה לעשות, רוב צופי מדינת ישראל, שלא צופים בערוצי התרעלה, לא יודעים מה נכון ומה לא נכון, לכן צריך לעמוד פה ולהגיד את האמת. תודה רבה.
היו"ר לימור סון הר מלך:
תודה רבה. חברת הכנסת היוזמת, מירב כהן, את רוצה להשיב להתנגדות הממשלה?
מירב כהן (יש עתיד):
לא. בואי נצביע.
היו"ר לימור סון הר מלך:
חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – אחריות המדינה לחינוך בשעת חירום), התשפ"ו–2026. ההצבעה תהיה שמית. בבקשה. הצבעה שמית
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– נגד
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
אמיר אוחנה– אינו נוכח
ינון אזולאי– אינו נוכח
דן אילוז– נגד
ואליד אלהואשלה– אינו נוכח
קארין אלהרר– בעד
עמיחי אליהו– אינו נוכח
זאב אלקין– אינו נוכח
יעקב אשר– אינו נוכח
אביחי אברהם בוארון– נגד
אוריאל בוסו– אינו נוכח
מישל בוסקילה– נגד
דבי ביטון– בעד
חיים ביטון– אינו נוכח
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– אינו נוכח
בועז ביסמוט– נגד
ולדימיר בליאק– בעד
מירב בן ארי– בעד
רם בן ברק– אינו נוכח
איתמר בן גביר– אינו נוכח
סמיר בן סעיד– אינו נוכח
יואב בן צור– אינו נוכח
ניר ברקת– נגד
ששון ששי גואטה– אינו נוכח
טלי גוטליב– נגד
יצחק גולדקנופ– נגד
מאי גולן– נגד
איתן גינזבורג– אינו נוכח
גילה גמליאל– אינה נוכחת
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– נגד
סימון דוידסון– בעד
אבי דיכטר– נגד
גלית דיסטל אטבריאן– נגד
אלי דלל– אינו נוכח
שלום דנינו– אינו נוכח
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
עמית הלוי– אינו נוכח
שרן מרים השכל– נגד
ניסים ואטורי– אינו נוכח
מיכל מרים וולדיגר– נגד
יצחק שמעון וסרלאוף– אינו נוכח
יאסר חוג'יראת– אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– בעד
עוז חיים– בעד
אכרם חסון– נגד
ווליד טאהא– אינו נוכח
משה טור פז– בעד
אחמד טיבי– אינו נוכח
יוסף טייב– נגד
אוהד טל– אינו נוכח
יעקב טסלר– אינו נוכח
חילי טרופר– אינו נוכח
מאיר כהן– בעד
מירב כהן– בעד
עופר כסיף– אינו נוכח
אופיר כץ– נגד
ישראל כץ– אינו נוכח
רון כץ– אינו נוכח
יוראי להב הרצנו– בעד
ירון לוי– אינו נוכח
מיקי לוי– בעד
יריב לוין– נגד
נעמה לזימי– אינה נוכחת
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי– אינה נוכחת
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
שלי טל מירון– בעד
יונתן מישרקי– נגד
חנוך דב מלביצקי– נגד
ארז מלול– אינו נוכח
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
מיכאל מלכיאלי– אינו נוכח
צגה מלקו– נגד
אבי מעוז– אינו נוכח
אורי מקלב– נגד
יעקב מרגי– אינו נוכח
שרון ניר– בעד
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– בעד
יבגני סובה– אינו נוכח
צבי ידידיה סוכות– נגד
משה סולומון– אינו נוכח
לימור סון הר מלך– נגד
אופיר סופר– אינו נוכח
אורית מלכה סטרוק– אינה נוכחת
משה סעדה– נגד
מנסור עבאס– אינו נוכח
עפיף עבד– אינו נוכח
איימן עודה– אינו נוכח
עדי עזוז– בעד
חוה אתי עטייה– נגד
חמד עמאר– אינו נוכח
צביקה פוגל– נגד
עודד פורר– אינו נוכח
יצחק פינדרוס– נגד
משה פסל– אינו נוכח
מאיר פרוש– אינו נוכח
יסמין פרידמן– בעד
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי– אינה נוכחת
אריאל קלנר– אינו נוכח
יצחק קרויזר– אינו נוכח
גלעד קריב– בעד
שלמה קרעי– נגד
אליהו רביבו– אינו נוכח
שמחה רוטמן– אינו נוכח
יעל רון בן משה– בעד
אפרת רייטן מרום– אינה נוכחת
אלון שוסטר– בעד
קטי קטרין שטרית– נגד
אלעזר שטרן– בעד
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– בעד
אושר שקלים– אינו נוכח
עאידה תומא סלימאן– בעד
פנינה תמנו– בעד
היו"ר לימור סון הר מלך:
אנחנו נעבור לסבב שני של הצבעות, בבקשה.
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
אמיר אוחנה– נגד
ינון אזולאי– נגד
ואליד אלהואשלה– אינו נוכח
עמיחי אליהו– אינו נוכח
זאב אלקין– אינו נוכח
יעקב אשר– אינו נוכח
אוריאל בוסו– אינו נוכח
חיים ביטון– נגד
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– אינו נוכח
רם בן ברק– אינו נוכח
איתמר בן גביר– אינו נוכח
סמיר בן סעיד– אינו נוכח
יואב בן צור– אינו נוכח
ששון ששי גואטה– אינו נוכח
איתן גינזבורג– בעד
גילה גמליאל– אינה נוכחת
בנימין גנץ– אינו נוכח
אלי דלל– אינו נוכח
שלום דנינו– נגד
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
עמית הלוי– נגד
ניסים ואטורי– נגד
יצחק שמעון וסרלאוף– אינו נוכח
יאסר חוג'יראת– אינו נוכח
ווליד טאהא– אינו נוכח
אחמד טיבי– אינו נוכח
אוהד טל– נגד
יעקב טסלר– אינו נוכח
חילי טרופר– אינו נוכח
עופר כסיף– אינו נוכח
ישראל כץ– אינו נוכח
רון כץ– בעד
ירון לוי– אינו נוכח
נעמה לזימי– אינה נוכחת
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי– בעד
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
ארז מלול– נגד
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
מיכאל מלכיאלי– אינו נוכח
אבי מעוז– אינו נוכח
יעקב מרגי– אינו נוכח
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יבגני סובה– אינו נוכח
משה סולומון– נגד
אופיר סופר– נגד
אורית מלכה סטרוק– נגד
מנסור עבאס– אינו נוכח
עפיף עבד– נגד
איימן עודה– אינו נוכח
חמד עמאר– אינו נוכח
עודד פורר– אינו נוכח
משה פסל– אינו נוכח
מאיר פרוש– נגד
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי– בעד
אריאל קלנר– נגד
יצחק קרויזר– נגד
אליהו רביבו– נגד
שמחה רוטמן– נגד
אפרת רייטן מרום– אינה נוכחת
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
אושר שקלים– נגד
היו"ר לימור סון הר מלך:
האם יש מי מהנוכחים באולם שמעוניין להצביע?
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשם חבר הכנסת)
יעקב מרגי– נגד
היו"ר לימור סון הר מלך:
אם כן, תמה ההצבעה. בעד – 28, מתנגדים – 49. אני קובעת כי הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – אחריות המדינה לחינוך בשעת חירום), התשפ"ו–2026, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום.
היו"ר לימור סון הר מלך:
הודעת למזכירות הכנסת, בבקשה.
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
תודה. ברשות יושבת-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום (כפר שלם), התשפ"ו–2026, של חברת הכנסת קטי שטרית; הצעת חוק-יסוד: לימוד תורה, של חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר. תודה.
היו"ר לימור סון הר מלך:
תודה רבה.
[הצעת חוק פ/6642/25; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר לימור סון הר מלך:
חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הבטחת חיים בכבוד לאזרחים ותיקים (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026, של חבר הכנסת יאיר לפיד וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמינה את חבר הכנסת מאיר כהן להציג את הצעת החוק. בבקשה, חמש דקות.
מאיר כהן (יש עתיד):
שלום, גברתי.
היו"ר לימור סון הר מלך:
לרשותך חמש דקות. שלום, אדוני.
מאיר כהן (יש עתיד):
גברתי היושבת-ראש, חברי וחברות כנסת נכבדים, אני - - -
היו"ר לימור סון הר מלך:
שקט, בבקשה.
מאיר כהן (יש עתיד):
חשוב להזכיר את זה לעצמנו כל פעם: "אל תשליכני לזקנה ככלות" - - -
היו"ר לימור סון הר מלך:
אני עוצרת את הזמן. חברי הכנסת, אני חושבת שגם אם אנחנו צריכים להתנגד, צריך פה, לסוגיה הזאת, לנושא הזה, כבוד. בבקשה.
מאיר כהן (יש עתיד):
גברתי, תודה רבה לך, אכן פתיח ראוי. "אל תשליכני לעת זִקְנה ככלות כֹּחי אל תעזבֵני". זה פסוק מצמרר, הוא מספר תהילים. הוא לא - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
תהילים ע"א - - -
מאיר כהן (יש עתיד):
נכון. טלי, הוא לא רק תחינה פרטית של איזה בן אדם לאלוהיו, לבוראו, אלא זה באמת אחד מהציוויים היפים ביותר שיש ביהדות, בתורה, באמת אחד - - -
היו"ר לימור סון הר מלך:
אחד מהשירים הכי יפים.
מאיר כהן (יש עתיד):
ואחד מהשירים הכי יפים. אביהו מדינה, נדמה לי. היום, כשאנחנו מביטים במציאות של מאות אלפי אזרחים – יש לנו 1,300,000 אזרחים ותיקים במדינה הזאת – אנחנו רואים שהמצב הכלכלי שלהם הולך מדחי אל דחי. עכשיו, במקביל למעט שהם מקבלים, יוקר המחיה האמיר. להערכתי, הסל התייקר בין 20% ל-25%, וזה מקרין ישירות. עכשיו, כולנו צריכים להסתכל במראה בכל יום, לא בשביל לבחון את העוצמה הצבאית שלנו ולא בשביל לבחון את השכל שלנו, אלא כדי לראות באמת מה קורה עם ההורים שלנו. אני גדלתי בדור - -
היו"ר לימור סון הר מלך:
חברי הכנסת, בבקשה.
מאיר כהן (יש עתיד):
- - אני חושב שרובנו הגדול, החבר'ה, לפחות בגילים שלי, ולא חשבנו על להוציא את ההורים הוותיקים או את הסבא והסבתא מהבית. איכשהו הם היו חלק מהוצאות הבית. היום הקשישים האלה, החבר'ה המבוגרים, רובם הגדול חיים לבד. ברוך השם, תוחלת החיים עולה, אבל ככל שעולה תוחלת החיים, הדילמות הפרטיות שלהם הן הרבה יותר משמעותיות. האמינו לי, מי שהיה שר הרווחה ומי שהיה ראש עיר ומי שהיה מנהל בית ספר, וכל אחד מכם שהיה בתפקידים אחרים, הגיעו אליו אנשים עם דילמות מדהימות, גברתי היושבת-ראש, האמיני לי, ראיתי בחיי אנשים שהגיעו אליי, ללשכות השונות, עם סכום כסף מסוים, שזו קצבתם. אגב, 1,860 שקלים – זה מה שמקבל אזרח ותיק. אם הם באו, הם לא עבדו בחייהם, או לחילופין הם באו מברית המועצות לשעבר ולא קיבלו פנסיות, אז עם הכסף הזה הם היו צריכים – הדילמה הייתה כל כך קשה, בין להדליק דוד למים חמים – תאמיני לי, חברת הכנסת הר מלך – בין להדליק דוד, אמרו לי את זה, לבין לקנות תרופות, למרות שהתרופה מסובסדת. לכן, אחד הדברים שאנחנו באמת, הצורך הקיומי של החברה שלנו זה שהאנשים האלה, שהם לא קבוצת אינטרס – אני לא פה כי הם קבוצת אינטרס של המפלגה, לא ולא; הם אינטרס של כולנו, הם ההורים של כולנו וזעקתם הולכת ונשמעת יותר, כי יוקר המחיה עולה. יוקר המחיה עולה, וקשה להם מאוד להתקיים. איך באמת הגענו למצב הזה? איך אנחנו מאפשרים את זה? אני חושב שהגיע הזמן שבאמת נתאחד כולם ונטפל בסוגיה הזאת. יש כסף. אין בעיה של כסף, למרות המלחמה ולמרות הקשיים. אבל אנחנו עדים להעברות תקציביות כאלה ואחרות, ואין שום סיבה שבעולם שלא נרים את הכפפה. כולם בלי יוצא מן הכלל. עכשיו, שלא תגידו, חס ושלום, הרי תמיד תמיד אומרים: אוקיי, כשאתם הייתם, מה עשיתם? אז ב-2013–2014, כשאנחנו היינו בממשלה, ב-2012–2013 וקצת 2014, עשינו: פטרנו קשישים מתשלומי תרופות, הוספנו לקצבאות. כשאני הייתי שר הרווחה בפעם השנייה – אני רק רוצה שתבינו, עיר מקדמת הזדקנות מיטבית – אחד היועצים שלי היה גיסי, עליו השלום, פרופ' יורם מערבי, הגריאטר המהולל, שכל הזמן החזיק את זה, מירב. הוא בא ואמר לי: חייבים, חייבים, חייבים הזדקנות מיטבית בערים רפורמת מרכזי היום, מרכיבי פעילות של העשרה בעלות תקציבית של 150 מיליון שקל; פתיחת מועדוני מופת, הגברת הר מלך, חברת הכנסת וטלי - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
אם היית - - -
מאיר כהן (יש עתיד):
שנייה, שנייה, שנייה, שנייה. לא, אני לא רוצה - - -
היו"ר אליהו רביבו:
כבר סיימת.
מאיר כהן (יש עתיד):
אני מסיים, אדוני, סליחה, סליחה, אני מסיים. פתיחת מועדוני מופת – 150 מועדוני מופת, כי מעבר לבעיה התקציבית, לימור, הבנו שהבדידות, הבדידות היא אחד מהאויבים הגדולים. לכן בעזרת השם, אני מקווה שלפחות נתחיל לדון בזה. תודה רבה.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה. אני מבקש להזמין את חברת הכנסת מירב כהן לשאת את דבריה. חמש דקות לרשותך.
מאיר כהן (יש עתיד):
סליחה, אדוני.
היו"ר אליהו רביבו:
הכול טוב. לך מותר מדי פעם, מה שנקרא, בגבול הטעם הטוב.
מירב כהן (יש עתיד):
יפה. למאיר יש פה מעמד אחר, אין מה לעשות. הוא מהוותיקים.
היו"ר אליהו רביבו:
לא. הוא איש מיוחד.
מירב כהן (יש עתיד):
נכון. כנסת נכבדה, הצעת החוק הזו בעבורי היא לא עוד הצעת חוק, היא לא רק עוד נושא. זה ממש ההתגלמות של הסיבה שבגינה החלטתי להצטרף לפוליטיקה מלכתחילה. הייתה לי זכות, במשך שנים לא מעטות, לפעול בהרבה מאוד דרכים למען מטרה נעלה שלשמה שווה לקום בבוקר, והיא לאפשר לזקנים שלנו להזדקן בכבוד. אני אציין כאן שבתקופת הממשלה הקודמת, שבה הייתה לי את הזכות לכהן כשרה לשוויון חברתי, בממשלת בנט-לפיד, זכיתי להפוך את החזון הזה למציאות בשלבים. יחד עם חברי חבר הכנסת מאיר כהן, שאז היה שר הרווחה, הקמנו לראשונה את קבינט הזקנה, שבו ישבו שרים ומנכ"לים של משרדי ממשלה שחשבו איך להפוך את מדינת ישראל למקום שיותר טוב להזדקן בו. הגדלנו את קצבאות הזקנה לזקנים העניים ביותר, מה שנקרא קצבאות הבטחת הכנסה לאזרח ותיק. הגדלנו את זה בסדר גודל של 600 שקלים בחודש, והבאנו את זה לגובה של 70% משכר המינימום. זה הביא לירידה דרסטית בשיעור הזקנים שחיים בעוני. זו הייתה שליחות אמיתית. גם שורדי השואה העניים ביותר קיבלו עוד קצבאות. הבאנו למעלה מ-2.5 מיליארד שקלים גם מהארץ וגם מהעולם כדי לאפשר להם להזדקן בכבוד. אבל מבחינתנו, ידענו שזו רק ההתחלה. אנחנו טיפלנו בשכבה של הזקנים העניים ביותר. מבחינתנו, השלב הבא היה גם לטפל בגמלאים שעבדו ויש להם פנסיה זעומה, אבל זה ממש לא מספיק עם יוקר המחיה כאן. הם אולי לא מוגדרים עניים, אבל הם חיים בדוחק. אז בשלהי אותה ממשלה גיבשנו מודל להעלאת קצבה דיפרנציאלית, תוכנית היסטורית, כך שלפי המודל הזה מי שיקבל את התוספת הכי משמעותית הם הזקנים העניים ביותר. התוכנית גם אמרה שאנחנו נצמיד את הקצבה לשינוי בשכר הממוצע במשק.
מאיר כהן (יש עתיד):
והיא תוקצבה. היה תקציב.
מירב כהן (יש עתיד):
נכון. אגב, אנחנו רצינו להצמיד את הקצבה לשינוי בשכר ממוצע במשק, כי בעבר זה היה ככה. ב-2003 היה פה שר אוצר, בנימין נתניהו, שניתק את קצבת הזקנה מהשינוי בשכר הממוצע והצמיד את זה למדד המחירים לצרכן, ולכן דה פקטו לא רק שקצבת הזקנה לא עלתה, היא נשחקה ב-16%. אז את העוול הזה רצינו להספיק ולתקן. לצערי, ימיה של הממשלה היו קצרים, והממשלה פשוט נפלה לפני שהתקציב הזה עבר. אבל אני גאה לעמוד פה היום עם הצעת החוק שהגיש יאיר לפיד, שבעצם מציגה את תוכנית ההמשך. אנחנו רוצים להמשיך בדיוק איפה שהפסקנו, באותו תהליך שמשרת את הזקנים, שהם ההורים והסבים והסבתות של כולנו, ללא שיוך פוליטי כזה או אחר. ההצעה הזו היא הצהרת כוונות ברורה שלנו שזה מה שבעזרת השם נקדם גם בממשלה הבאה. מול ממשלה – באמת, תסתכלו על הממשלה הנוכחית. העבירו פה תשעה תקציבי מדינה בלי שקל תוספתי אחד לאזרחים הוותיקים, שקל תוספתי אחד; מול ממשלה שבאמת בזמן שהיו פה טילים לא סיפקה פתרונות הולמים לאנשים מבוגרים שאין להם מרחב מוגן, וראינו כמה זה עלה לנו בחיי אדם; מול ממשלה שאישרה קיצוץ מחפיר בתגמולי הביטוח הסיעודי של קופות החולים. אנשים שאין להם חולה סיעודי בבית לא מבינים את המשמעות הזו. זה קיצוץ של אלפי שקלים בחודש, וזה קרה בממשלה הזו, אבל בגלל שיש לנו כל כך הרבה צרות, אף אחד לא מדבר על זה. אנחנו לא נפקיר את הזקנים. זה נושא שחשוב לנו. זה נושא שהוכחנו כשאנחנו היינו בממשלה, שתקצבנו אותו ותיעדפנו אותו. אז לפי ההצעה שמוצגת פה, שהיא גם הצהרת הכוונות שלנו, אנחנו נצמיד את קצבת הזקנה של כלל האזרחים הוותיקים לשכר הממוצע במשק – כפי שאגב קורה עם השכר של חברי הכנסת. כמו שאנחנו דואגים לשכר שלנו, אנחנו צריכים לדאוג לקצבה של האזרחים הוותיקים. אנחנו נגדיל את הקצבאות בצורה משמעותית ליותר מ-300,000 אזרחים ותיקים בהתאם לרמת ההכנסה שלהם. כל אזרח ותיק כשהכנסתו נמוכה מ-10,000 שקלים יקבל תוספת, ומי שההכנסה שלו הכי נמוכה, יקבל את התוספת הכי גדולה.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה.
מירב כהן (יש עתיד):
בעבורו קצבת הזקנה תגדל מ-2,000 שקלים בחודש ל-4,000 שקלים בחודש. זה אפשרי. פשוט צריך לרצות, צריך לזכור את הזקנים וצריך לשים אותם במקום גבוה בסדרי העדיפויות.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה. אני מבקש להזמין את שר המשפטים להשיב מהי עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. עד עשר דקות לרשותך, אדוני, בבקשה.
שר המשפטים יריב לוין:
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, הנושא הוא כמובן נושא ראוי.
היו"ר אליהו רביבו:
חברת הכנסת עזוז.
שר המשפטים יריב לוין:
אנחנו כולנו חושבים שצריך להמשיך ולעשות לשיפור מצבם של האזרחים הוותיקים. לכן הממשלה הזו בהחלט עשתה לא מעט. אבל אי-אפשר שלא לתמוה, אדוני היושב-ראש, על העיתוי, תמיהה כפולה: 1. בכל זאת, אני זוכר שהיה שר אוצר במדינת ישראל. לא קראו לו יריב לוין, דווקא קראו לו יאיר לפיד, ומעניין שהוא לא עשה - - -
מאיר כהן (יש עתיד):
בחודש הראשון – מיליארד שקל.
שר המשפטים יריב לוין:
כל הכבוד, באמת, מאוד מרשים, מאוד מרשים. אני לא הבנתי מה הקשר בין זה לבין מה מנע ממנו להעביר את ההצעה הזו ולעשות את זה עוד אז.
מירב כהן (יש עתיד):
מי העביר תרופות חינם?
שר המשפטים יריב לוין:
אחר כך הייתה ממשלה שבה יאיר לפיד היה ראש ממשלה חלופי. גם אז זה לא קרה.
מירב כהן (יש עתיד):
קרה - - -
שר המשפטים יריב לוין:
למה לא העליתם לרמה הזאת?
מירב כהן (יש עתיד):
אי-אפשר בבת אחת. עשינו את זה בכמה שלבים.
שר המשפטים יריב לוין:
אה, אי-אפשר. מה אתם אומרים? אי-אפשר.
מאיר כהן (יש עתיד):
כשהעברנו את החוק לאנשים בעלי מוגבלויות - - - מיליארד שקלים. הלוואי שהייתם עושים את זה.
שר המשפטים יריב לוין:
אז התנהלה הקדנציה הזאת. והינה, פתאום ערב בחירות מגיעים לכאן עם הצעת חוק בקריאה טרומית, שהרי יודעים שאין סיכוי להשלים אותה בשלוש קריאות.
מירב כהן (יש עתיד):
תגיד לי דבר אחד, אחד, שעשיתים למען הזקנים. אחד. תגיד רק דבר אחד שעשיתם למען הזקנים. אחד. רק אחד.
שר המשפטים יריב לוין:
ולכן, אדוני היושב-ראש, כולנו יודעים שזה נושא שנסגר בדיוני תקציב המדינה, ולא באופן הזה. אתם מספיק מנוסים ומכירים את זה. ואני בהחלט חושב שבהמשך להרבה דברים שנעשו כבר בקדנציה הזו, צריך להמשיך בכיוון הזה ולעשות את הדברים באופן אמיתי, באופן ענייני - -
מירב כהן (יש עתיד):
תגיד דבר אחד שעשיתם למען הזקנים. רק אחד, אחד. לא שניים.
שר המשפטים יריב לוין:
- - ולא באופן הפופוליסטי הזה.
מירב כהן (יש עתיד):
אתה יכול להגיד משהו אחד שעשיתם למען הזקנים?
שר המשפטים יריב לוין:
אני מרשה לעצמי להניח שלו הדבר הזה היה באמת כל כך חשוב בשתי הממשלות שבהן יאיר לפיד היה בעמדות הכי בכירות שיכולות להיות, הוא כבר היה מסדיר אותו מזמן, לו הדבר הזה היה באמת בנפשו באופן שבו ניסיתם לתאר את הדברים כאן. תודה רבה.
מירב כהן (יש עתיד):
תגיד הישג אחד שעשיתם למען הזקנים. רק אחד. רק אחד, אם אתה יכול.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה. האם מי מהיוזמים מבקש להתייחס לעמדת הממשלה?
מירב כהן (יש עתיד):
כן.
היו"ר אליהו רביבו:
שלוש דקות לרשותך, גברתי.
מירב כהן (יש עתיד):
כבוד שר המשפטים, דיברת פה. ורק הייתי מבקשת לשמוע, כי אמרתם שעשיתם הרבה למען הזקנים, אם אתה יכול להביא הישג אחד שעשיתם בשלוש שנים האלה למען הזקנים בישראל, קטן, לא גדול. אחד, גם לא שניים. רק אחד, משהו. עזרתם במשהו. הבאתם תשעה תקציבי מדינה. הבאתם איפשהו תקציב?
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
לא את זה, משהו. סתם משהו. משהו שקל. שקל לא העברתם. שקל.
מירב כהן (יש עתיד):
משהו קטן. היית פה מעל הבמה הזו. אמרנו לך. שאלנו אותך.
שר המשפטים יריב לוין:
לפחות במשרד שלי סיוע משפטי חינם - - - עבר או לא עבר? עבר או לא עבר?
מירב כהן (יש עתיד):
עכשיו, תראה, ברור לי שלא הצלחנו לפתור את רוב הבעיות בשנה וחצי שעמדו לרשותנו. היו לנו שנה וחצי, אז הורדנו. אתה יודע שאנחנו הורדנו את שיעור העוני בקרב הזקנים ב-20%?
שר המשפטים יריב לוין:
- - -
מירב כהן (יש עתיד):
אנחנו הורדנו את שיעור העוני בקרב הזקנים ב-20%, כי כשאנחנו הבאנו לא בדקנו מי בבייס הפוליטי שלנו. פשוט עשינו את מה שנכון. הלכנו לאנשים עם ההכנסות הכי נמוכות, בכל רחבי הארץ, והשקענו בהם. לא כי הם מצביעים שלנו, כי הם חשובים, כי הם בני אדם, כי צריך פעם אחת לעשות את מה שנכון גם אם זה לא הבייס הפוליטי שלך. ואת זה שכחתם, ועל זה אתם גם תענשו. אני בטוחה שהציבור יבוא איתכם חשבון.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה. ברשותכם, חברות וחברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק הבטחת חיים בכבוד לאזרחים ותיקים (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026. גם הצבעה זו תהיה הצבעה שמית. אנא מכם, אפשרו לסגנית מזכיר הכנסת לבצע את ההצבעה השמית. בבקשה, גברתי. הצבעה שמית
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– נגד
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
אמיר אוחנה– נגד
ינון אזולאי– נגד
דן אילוז– אינו נוכח
ואליד אלהואשלה– אינו נוכח
קארין אלהרר– בעד
עמיחי אליהו– אינו נוכח
זאב אלקין– אינו נוכח
יעקב אשר– אינו נוכח
אביחי אברהם בוארון– נגד
אוריאל בוסו– אינו נוכח
מישל בוסקילה– אינו נוכח
דבי ביטון– בעד
חיים ביטון– אינו נוכח
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– אינו נוכח
בועז ביסמוט– נגד
ולדימיר בליאק– בעד
מירב בן ארי– אינה נוכחת
רם בן ברק– אינו נוכח
איתמר בן גביר– אינו נוכח
סמיר בן סעיד– אינו נוכח
יואב בן צור– אינו נוכח
ניר ברקת– נגד
ששון ששי גואטה– אינו נוכח
טלי גוטליב– נגד
יצחק גולדקנופ– נגד
מאי גולן– אינה נוכחת
איתן גינזבורג– בעד
גילה גמליאל– אינה נוכחת
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– אינו נוכח
סימון דוידסון– בעד
אבי דיכטר– אינו נוכח
גלית דיסטל אטבריאן– נגד
אלי דלל– אינו נוכח
שלום דנינו– אינו נוכח
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
עמית הלוי– אינו נוכח
שרן מרים השכל– נגד
ניסים ואטורי– נגד
מיכל מרים וולדיגר– נגד
יצחק שמעון וסרלאוף– אינו נוכח
יאסר חוג'יראת– אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– אינה נוכחת
עוז חיים– בעד
אכרם חסון– נגד
ווליד טאהא– אינו נוכח
משה טור פז– בעד
אחמד טיבי– אינו נוכח
יוסף טייב– נגד
אוהד טל– נגד
יעקב טסלר– אינו נוכח
חילי טרופר– אינו נוכח
מאיר כהן– בעד
מירב כהן– בעד
עופר כסיף– אינו נוכח
אופיר כץ– נגד
ישראל כץ– אינו נוכח
רון כץ– בעד
יוראי להב הרצנו– בעד
ירון לוי– אינו נוכח
מיקי לוי– בעד
יריב לוין– נגד
נעמה לזימי– אינה נוכחת
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי– בעד
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
שלי טל מירון– בעד
יונתן מישרקי– נגד
חנוך דב מלביצקי– אינו נוכח
ארז מלול– נגד
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
מיכאל מלכיאלי– נגד
צגה מלקו– נגד
אבי מעוז– אינו נוכח
אורי מקלב– אינו נוכח
יעקב מרגי– נגד
שרון ניר– אינה נוכחת
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– בעד
יבגני סובה– אינו נוכח
צבי ידידיה סוכות– נגד
משה סולומון– נגד
לימור סון הר מלך– אינה נוכחת
אופיר סופר– נגד
אורית מלכה סטרוק– אינה נוכחת
משה סעדה– אינו נוכח
מנסור עבאס– אינו נוכח
עפיף עבד– נגד
איימן עודה– אינו נוכח
עדי עזוז– בעד
חוה אתי עטייה– נגד
חמד עמאר– אינו נוכח
צביקה פוגל– נגד
עודד פורר– אינו נוכח
יצחק פינדרוס– נגד
משה פסל– אינו נוכח
מאיר פרוש– נגד
יסמין פרידמן– בעד
אורית פרקש הכהן– בעד
מטי צרפתי הרכבי– בעד
אריאל קלנר– נגד
יצחק קרויזר– נגד
גלעד קריב– בעד
שלמה קרעי– נגד
אליהו רביבו– נגד
שמחה רוטמן– נגד
יעל רון בן משה– בעד
אפרת רייטן מרום– אינה נוכחת
אלון שוסטר– בעד
קטי קטרין שטרית– נגד
אלעזר שטרן– בעד
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– בעד
אושר שקלים– נגד
עאידה תומא סלימאן– בעד
פנינה תמנו– בעד
היו"ר אליהו רביבו:
נתחיל, ברשותכם, בסיבוב השני. אנא שמרו על שקט. תודה.
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
דן אילוז– נגד
ואליד אלהואשלה– אינו נוכח
עמיחי אליהו– אינו נוכח
זאב אלקין– אינו נוכח
יעקב אשר– אינו נוכח
אוריאל בוסו– אינו נוכח
מישל בוסקילה– נגד
חיים ביטון– נגד
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– אינו נוכח
מירב בן ארי– בעד
רם בן ברק– אינו נוכח
איתמר בן גביר– אינו נוכח
סמיר בן סעיד– אינו נוכח
יואב בן צור– אינו נוכח
ששון ששי גואטה– אינו נוכח
מאי גולן– אינה נוכחת
גילה גמליאל– אינה נוכחת
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– אינו נוכח
אבי דיכטר– נגד
אלי דלל– אינו נוכח
שלום דנינו– נגד
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
עמית הלוי– נגד
יצחק שמעון וסרלאוף– אינו נוכח
יאסר חוג'יראת– אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– בעד
ווליד טאהא– בעד
אחמד טיבי– אינו נוכח
יעקב טסלר– נגד
חילי טרופר– אינו נוכח
עופר כסיף– אינו נוכח
ישראל כץ– אינו נוכח
ירון לוי– אינו נוכח
נעמה לזימי– אינה נוכחת
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– בעד
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
חנוך דב מלביצקי– אינו נוכח
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
אבי מעוז– אינו נוכח
אורי מקלב– אינו נוכח
שרון ניר– בעד
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יבגני סובה– אינו נוכח
לימור סון הר מלך– אינה נוכחת
אורית מלכה סטרוק– אינה נוכחת
משה סעדה– נגד
מנסור עבאס– אינו נוכח
איימן עודה– אינו נוכח
חמד עמאר– אינו נוכח
עודד פורר– אינו נוכח
משה פסל– אינו נוכח
אפרת רייטן מרום– אינה נוכחת
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
היו"ר אליהו רביבו:
האם יש מישהו באולם שטרם מימש את זכותו? בבקשה, אני רואה ארבעה.
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
מיכאל מרדכי ביטון– בעד
זאב אלקין– נגד
חנוך דב מלביצקי– נגד
עמיחי אליהו– נגד
היו"ר אליהו רביבו:
האם יש מי שעדיין לא מימש את זכותו ומבקש לעשות זאת? תמה ההצבעה. 32 בעד, 48 מתנגדים. אשר על כן, אני קובע בזאת כי הצעת חוק הבטחת חיים בכבוד לאזרחים ותיקים (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026, לא אושרה, ולכן תוסר מסדר-יומה של הכנסת.
היו"ר אליהו רביבו:
לפני שנעבור לנושא הבא – הודעה למזכירות הכנסת.
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת נעמה לזימי, עדי עזוז, עופר כסיף, יעל רון בן משה, אימאן ח'טיב יאסין ויוסף טייב בנושא: פגיעה בזכויותיהם של מדריכי תוכנית קרב למעורבות בחינוך, והפרת ההסכמים הקיבוציים במסגרת מכרז חדש להפעלת התוכנית. תודה.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה.
[הצעת חוק פ/6693/25; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת גלעד קריב)
היו"ר אליהו רביבו:
חברות וחברי הכנסת היקרים, אנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – מועצה לחינוך ממלכתי כללי), התשפ"ו–2026, של חבר הכנסת גלעד קריב. הוא אפילו לא אפשר לי להזמין אותו. בבקשה, עשר דקות לרשותך.
גלעד קריב (העבודה):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי השרים – הרשה לי, אדוני היושב-ראש, באופן סמלי, קודם כול למחוא כפיים לקומיקאי הדגול, לסטנדאפיסט העליון בנימין נתניהו, שאתמול בריאיון באולפן, כמו קומיקאי סוג ג', אמר: איפה מחיאות הכפיים? החזרתי את החטופים. 46 נחטפו בחיים, חזרו בארונות. שאלו את הקומיקאי מה קרה לו אחרי 7 באוקטובר. איזה צחוקים, הוא ירד במשקל. קומיקאי. קומיקאי מושל בנו, והבדיחה על חשבוננו, חשבון דמים. אדוני היושב-ראש, הצעת החוק שמונחת לפניכם היום היא פרי מאמץ בן שלוש שנים וחצי שבהן הובלתי את שדולת החינוך הממלכתי בכנסת, יחד עם חברי חבר הכנסת ולדימיר בליאק; שדולה שנוהלה בשיתוף עם משמר החינוך הממלכתי, קרן ברל כצנלסון, ושורה ארוכה של מנהלים, מורים, הורים, ארגונים חברתיים וראשי רשויות מקומיות. הטריגר להקמת השדולה היה ההסכם הקואליציוני הבזוי שעליו חתם נתניהו עם אבי מעוז; הסכם שבו נתניהו וקיש ביקשו להעניק למעוז הקיצוני את השליטה על תוכניות החינוך החיצוניות בבתי הספר הממלכתיים. בתי הספר של הילדים והנכדים שלנו, לא הילדים שלו. הרמתי טלפון לחברי רמי הוד, מנהל המרכז הרעיוני של קרן ברל כצנלסון, ואמרתי לו: אנחנו ניאבק במינוי הזה, ובכל המהלכים נגד החינוך הממלכתי, בכל הכלים הפרלמנטריים שעומדים לרשותנו, אבל החברה האזרחית חייבת להתארגן מייד כדי להגן על בתי הספר הממלכתיים. המינוי המתוכנן של אבי מעוז היה אחת מקריאות ההשכמה שממשלת הקנאות זימנה למחנה הליברלי והדמוקרטי בישראל. הקריאה הזו הובילה להקמת עשרות משמרות חינוך ממלכתי ברחבי הארץ ולהתגייסות של עוד ועוד הורים ומורים, שלא מוכנים יותר להפקיר את החינוך הממלכתי לידי אנשים פנאטיים ופופוליסטים. אבל המתקפה על החינוך הממלכתי, אדוני היושב-ראש, התחילה עוד הרבה לפני אבי מעוז ויואב קיש. רצה הגורל והצעת החוק שלי להגנה על החינוך הממלכתי מגיעה לדיון בכנסת כמה ימים אחרי שבג"ץ דן בעתירה שלנו נגד האפליה הקשה של החינוך הממלכתי בישראל מול החינוך הממלכתי דתי. ביום שישי האחרון השיבה המדינה על העתירה המפורטת והודתה, שחור על גבי לבן, שקיימת אפליה ממוסדת נגד החינוך הממלכתי הכללי. למעשה זו הייתה הממשלה שכתבה בעצמה את דברי ההסבר הטובים ביותר להצעת החוק שלי, מדוע צריך להקים גוף שיגן על מעמד החינוך הממלכתי ועל הזכויות של התלמידים שלו ושל המורים. כל הורה בישראל ששולח את הילדים שלו לבית הספר הממלכתי צריך להבין את המשמעות. במשך שנים מפלים את הילדים שלנו. תלמיד בתיכון ממלכתי דתי מתוקצב בקרוב ל-30% יותר מתלמיד בחינוך הממלכתי העברי – ובמקרה של החינוך הממלכתי הערבי כמעט ב-40%. אפליה מצטברת של עשרות-אלפי שקלים בעבור כל תלמיד, יותר שעות לימוד, יותר תקציבים לתוכניות מיוחדות, כיתות קטנות יותר. במשך שנים, טלאי על טלאי, מאחורי הקלעים ולא אחת באמצעות קומבינות של כספים קואליציוניים, הפכתם את המשל על ילד א' ועל ילד ב' למציאות, מציאות שבה מגזר אחד מתועדף ומתוגמל, ואילו רוב תלמידי ישראל שמתחנכים בחינוך הממלכתי מקופחים. וכדי להוסיף חטא על פשע, הפכתם את מערכת החינוך הממלכתית של ילדי המשפחות החילוניות והמסורתיות לזירת משחקי ההדתה וסתימת הפיות שלכם. מטרות החינוך הממלכתי רשומות בסלע, בחוק חינוך ממלכתי, אבל שרי החינוך מהימין הלאומני והחרד"לי בזו ובזים להן. רק השבוע ראינו כולנו כיצד משרד החינוך מפר בעצמו את מסמך הנהלים שלו, שמגן על תלמידים להט"בים; כיצד יועצת הומופובית, מלאת בוז ושנאה לתלמידים, מונתה ללוות את תהליך ההטמעה של הנהלים, תוך לחץ פסול של ארגוני ימין קיצוני. רק לפני שבועיים בית משפט מחוזי קבע, שחור על גבי לבן, שמשרד החינוך שיקר ועיוות נתונים כדי לגבות את מסע ההשתקה וההדרה שניהל השר קיש נגד פורום המשפחות השכולות. השר הכושל, שריסק את ההישגים של מערכת החינוך, שנכשל להפעיל אותה כראוי בזמן המלחמה, שניסה להסתיר את הנתונים הבין-לאומיים העגומים על מצב החינוך בישראל, מיקד את כל מרצו בשלוש השנים האחרונות ברדיפה של מורים ומנהלים שלא מתיישרים עם דעותיו ועם דעות השותפים הקיצוניים שלו. כן, כן, הכוונה לשר קיש, שהוביל רפורמת כזב – כזב מוחלט – בלימודי התנ"ך; שקיצץ בשעות הלימוד הספורות של לימודי הדמוקרטיה בחינוך היסודי; שלא גיבה מנהלים ומורים, שספגו איומים ואלימות של ממש בעקבות עלילות שווא בנושא דוכני התפילין, לרבות מנהל בית הספר של הילד שלו ושל הילד שלי. כל הורה בישראל ששולח את ילדיו לחינוך הממלכתי צריך להבין: החינוך של הילדים שלנו נמצא תחת מתקפה חסרת תקדים, תחת ניסיון להחדיר אג'נדות חשוכות וקנאיות לתוך חומרי הלימוד, תחת מסע מקארתיסטי נגד מורים ומורות, מנהלים ומנהלות, ובעיקר תחת אפליה מתמשכת ויסודית. כל בוגר י"ב בחינוך הממלכתי-דתי שרוצה לדחות את השירות הצבאי כדי להתקבל למכינה או לישיבה יכול לעשות זאת. שם אין שום מכסות. הילדים שלנו – הם ירוצו מסמינר מיון של מכינה אחת לשנייה, מיום מיון של מסגרת שנת שירות אחת לאחרת, וחלקם הגדול יסיימו את כיתה י"ב במפח נפש על כך שלא נותנים להם לתרום עוד שנה מזמנם ולצאת למכינה או לשנת שירות. למה ומדוע? מה פשר האפליה הזו? האם תלמידי החינוך הממלכתי הם תלמידים סוג ב'? אזרחים סוג ב'? הצעת החוק שלי מבקשת להקים מועצה לחינוך הממלכתי ממש כפי שיש למערכת החינוך הממלכתית-דתית. מה שטוב להם, טוב לנו. מה שטוב לילדים שלהם, טוב לילדים שלנו. המועצה הזאת תפקח על מימוש מטרות החינוך הממלכתי ברוח מגילת העצמאות. היא תוודא שאיש לא יפגע בחינוך לדמוקרטיה, שאיש לא יפתח את דלת הכיתות לגזענות וקנאות; מועצה שכל חבריה יהיו אנשי ונשות חינוך מצוינים, בעלי ניסיון, ועוד תנאי אחד – שהילדים שלהם למדו, או לומדים, בחינוך הממלכתי, כי זה מה שמגיע לנו בדיוק כפי שזה מגיע למשפחות הציונות הדתית. בחודש אפריל האחרון הצגתי את התוכנית שלי לשיקום מערכת החינוך: חיוב הוראת לימודי ליבה בכל בתי הספר, שיפור תנאי התעסוקה של המורים והמנהלים, השקעה דרמטית בחינוך הבלתי-פורמלי ובתנועות הנוער, מאבק בבריונות ובחרם, החזרת שירותי הבריאות לבתי הספר, ביטול תשלומי הורים, צמצום פערי החינוך בין פריפריה למרכז, הרחבה דרמטית של לימודי האזרחות והדמוקרטיה והשוואת תקציבים בין כל זרמי החינוך.
היו"ר מישל בוסקילה:
תודה רבה.
גלעד קריב (העבודה):
ולסיום, אדוני, המחנה הליברלי והדמוקרטי קם מהתרדמה שלו. תודה שהערתם אותנו. לא נעצום יותר עיניים, לא נשלים עם האפליה. משרד החינוך חוזר באוקטובר לידיים של ישראל הדמוקרטית והליברלית.
היו"ר מישל בוסקילה:
תודה רבה לחבר הכנסת קריב. אני רוצה להזמין את השר עמיחי שיקלי, בבקשה.
יעקב מרגי (ש"ס):
אבל למה אתה צועק עלינו? למה אתה צועק עלינו?
גלעד קריב (העבודה):
חס ושלום, זה טבעי אצלי, ככה זה.
היו"ר מישל בוסקילה:
בבקשה, לרשותך עד עשר דקות.
שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:
כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, להלן תגובת שר החינוך: הצעת החוק בנוסח הנוכחי מעוררת קשיים רבים הן בהיבט המשפטי, הן בהיבט המקצועי. ראשית, הצעת החוק אינה מבהירה מהם המאפיינים הייחודיים של החינוך הממלכתי הכללי שבגינם יש צורך בהצעת החוק ובהקמה של מועצה מיוחדת רק להם. וזאת בדגש על העובדה כי לפי הצעת החוק היא מיועדת לציבור היהודי החילוני, לציבור היהודי המסורתי לגווניו השונים, וכן לציבור הערבי והדרוזי. בנוסף, הצעת החוק מבקשת לשנות באופן משמעותי את הדרך שבה פועל משרד החינוך, וההצעה פוגעת באופן מהותי בסמכויות הנתונות על פי חוק לשר החינוך. אשר להצעה לעגן נציגות הורים במסגרת חקיקה ראשית, עמדת משרד החינוך היא שנושא זה לא צריך להיות מוסדר בחקיקה ראשית. חוזר מנכ"ל, הוראת קבע מס' 0423, נציגות הורים בבית הספר ובגן הילדים, מסדיר את כל הסוגיה של נציגות הורים במוסד חינוך, הן בוועדי כיתות והן בנציגות מוסדית. משרד החינוך מכיר בחשיבות הגדולה של הקשר עם הורי התלמידים השותפים בתהליך החינוכי של הילד, ופועל לקידום הקמתן של נציגויות ההורים בתוך המוסד החינוכי, תוך הדגשה כי הקמתה ופעילותה של נציגות הורים היא זכות ולא חובה. בנוגע לנציגויות ההורים ברשויות החינוך המקומיות יובהר כי משרד החינוך לא קובע כללים בעניינן ולא מתערב בפעילותן, והן מצויות באחריות השלטון המקומי. כך גם בנוגע לנציגות ההורים הארצית, כאשר הקשר של משרד החינוך לנציגות זו הוא תמיכה בפעילותה לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב. לפיכך, הסעיפים בהצעת החוק שעוסקים בעניינים אלה אינם רלוונטיים. לאור האמור, הצעת החוק מעלה סוגיית מדיניות רחבה ושינוי משמעותי של הדרך שבה פועל משרד החינוך, ועל כן ככלל מקומה להיות מוסדרת באמצעות חקיקה ממשלתית ולא באמצעות חקיקה פרטית. ככל שהמציע מעוניין לקדם את הנושא, עליו לעשות זאת בתיאום עם משרד החינוך. ועדת השרים לענייני חקיקה דנה בהצעת החוק ביום 28 ביוני 2026, והחליטה לדחות את הדיון בהצעת החוק בחודש. לנוכח האמור ומהנימוקים שצוינו, אני מציע לחבריי חברי הכנסת להצטרף לעמדת הממשלה ולהתנגד להצעת החוק. אני רוצה, בהזדמנות הזאת - - -
קריאה:
זאת הזדמנות מצוינת.
שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:
הזדמנות מצוינת. זה בדיוק הרגע לבוא ולומר – האמת, אני בסערת אותם ימים של הרפורמה, של לעשות תיקונים במערכת אכיפת החוק, הרפורמה המשפטית; בתוך כל הקריאות לסרבנות, הקריאות האיומות מצד ארגון אחים לנשק, עד איל נוה, רון שרף, שעמדו שם וצעקו: גולני, גולני, שלדג, ומגלן, וכל היחידות, שהלוחמים שלהם במילואים לא יבואו ביום פקודה, וכששאלו אותם הם אמרו: אין. חיזבאללה זה בעיה של ראש הממשלה. אנחנו ביום פקודה לא נתייצב. ראיתי עכשיו פרסום, תחקיר במקור עם נתונים על היקף הפגיעה, היקף הפגיעה בכשירות בחיל האוויר, במערכים הכי רגישים, בבור הפיקוד, במסוקים, בטייסות הקרב – נתונים שעד עכשיו לא ראיתי, נתונים סודיים שהתפרסמו בתוכנית המקור וחושפים את עומק הפגיעה בכשירות הצבא. והיום האנשים האלה, חלקם רצים במפלגת הדמוקרטים. ומי שתמך בהם – ואני מודה שפספסתי בזמן אמת, אני לא שמתי לב לזה שאיזנקוט עצמו לבש חולצה של אחים לנשק. איזנקוט עצמו עם חולצה של אחים לנשק. איזנקוט, שרוצה היום לעמוד בראש ממשלת ישראל, עמד שם ותמך בתנועת הסרבנות האלימה הזו, תנועה שפגעה פגיעה אנושה בצה"ל ערב מלחמה. והאמת היא, אמרתי שאולי זו בינה מלאכותית. אולי אני טועה. אבל התיעוד הוא תיעוד אותנטי – עומד שם, גם במקרה אחר, ללא חולצת אחים לנשק, עם איל נוה, משבח אותו וקורא לו פטריוט. למי אתה קורא פטריוט? לבן אדם שקורא לסרב לשרת בצבא? עד לאן הלכתם? עד לאן הרחקתם? אחר כך אותה תנועה עלובה ואומללה בנתה איזה חמ"ל אזרחי, גייסה משאבים וחילקה סנדוויצ'ים לחיילים עם המדבקות שלה, פליזים עם המדבקות שלה, ואז היא אמרה: אולי אם אנחנו נחלק סנדוויצ'ים, אולי אם נחלק פליזים, אולי זה ימחק את חרפת הסרבנות, אולי זה ימחק את השאלות הכבדות שמרחפות על איפה היה הסיוע האווירי כשהיה צריך אותו. והאם – ולא קיבלנו על זה תשובות, ואני לא קובע מסמרות – האם ייתכן שברגע האמת לא היו לנו את האנשים, לא היו לנו את האנשים כשהיינו צריכים אותם. אני מקווה מאוד לראות תחקיר אמיתי, נוקב, כי אנחנו לא קיבלנו תשובות על השאלות האלה. אבל דבר אחד בטוח: מי שעמד שם עם חולצת אחים לנשק, מי שתמך בתנועה הזאת, ארור יהיה לדיראון עולם. ארור יהיה לדיראון עולם. הוא לא יוכל לתבוע שום עמדת הנהגה במדינת ישראל. הוא לא יכול. מי שלקח חלק במרד הזה נגד צה"ל ומפקדיו לא יכול להיות מנהיג של עם ישראל. לא יכול להיות מנהיג של עם ישראל. ואני לא מדבר על האלימות המטורפת נגד ידידי, השר לוין, נגד ברקת, נגד דיכטר. התקיפה בכנסים, בכנס של הליכוד בכפר סבא, עם אבנים שמנפצות חלונות. אם אתם חושבים שכל הדברים האלה יישכחו, שאתם יכולים היום, בגין זה שחילקתם סנדוויצ'ים, או בגין זה שכמה מהצעירים שבתנועה הזאת עשו גם שירות מילואים אחרי שהם קראו לסרבנות – בשם הדבר הזה הם מעלים תמונות של עצמם, ואומרים: הינה, עכשיו אנחנו סבבה, עכשיו אנחנו בעד להתגייס. האנשים האלה מטיפים לנו על השתמטות, זה דבר בלתי נתפס. זה דבר בלתי נתפס. ואנחנו נזכיר יום-יום ושעה-שעה לאזרחי ישראל את השמות של ראשי המרד, של מובילי הסרבנות, של מובילי האלימות ברחובות, חסימות הצירים. ראיתי לאחרונה שקמה זעקה על זה שחרדים העזו לחסום כבישים. אני נגד.
רון כץ (יש עתיד):
מזל שיש פריימריז, שומעים אותך. אני בעד. תדע, כשאתה מתבטא, אני אוהב את זה.
שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:
אני נגד. אני נגד. אני נגד לחסום כבישים, תמיד. אני בעד אכיפה אגרסיבית תמיד. אבל איפה הייתם? איפה הייתם, כל אלה שעכשיו מצקצקים? איפה הייתם כשאחים לנשק העלו באש צמיגים בוערים וחסמו את הכבישים, ואנשים שילמו בחייהם על הדבר הזה? איפה הייתם כשאם וילדיה – שמשת רכבם נופצה באלימות? איפה הייתם אז? איפה הייתם אז? על כן, אני אומר: כל מי שידו הייתה במעל, כל מי שידו הייתה במעל, כל מי שקרא לסרבנות, כל מי שתמך בסרבנות, או בשמה המכובס "אי-התנדבות", ארור יהיה, ולא תהיה לו סליחה, ולא תהיה לו מחילה, והוא לעולם לא יוכל לתבוע להיות בעמדת הנהגה במדינת ישראל. הוא לעולם לא יוכל לתבוע להיות בעמדת הנהגה במדינת ישראל.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
ומי שהיה שר ב-7 באוקטובר יכול? תגיד, באיזה סרט אתה חי?
שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:
כי שום סנדוויץ' עם מדבקה של אחים לנשק - -
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
אתה תטיף לנו? אתה תטיף לנו?
היו"ר מישל בוסקילה:
ולדימיר. ולדימיר, בבקשה.
שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:
- - לא יחפה על הסרבנות.
היו"ר מישל בוסקילה:
ולדימיר, בבקשה, לא להפריע. תן לו לסיים.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
מי שהיה שר ב-7 באוקטובר כן יכול? אולי השר ב-7 באוקטובר לא יכול? אולי השר ב-7 באוקטובר לא יכול? מה דעתך?
שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:
שום סנדוויץ', שום סנדוויץ' - -
היו"ר מישל בוסקילה:
אתה רוצה שאני אקרא בקריאה ראשונה? למה?
שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:
- - עם מדבקה לא ימחה את חרפת הסרבנות.
מיקי לוי (יש עתיד):
מה אני יכול להגיד על הממשלה הארורה הזאת?
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
אתה היית שר ב-7 באוקטובר, אתה צריך לעוף בטיל. בטיל לעוף.
היו"ר מישל בוסקילה:
אני מבקש לא להפריע לשר, ברשותכם.
שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:
לא תהיה לכם סליחה, לא תהיה לכם מחילה. ארורים תהיו לדיראון עולם.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
אתה מדבר בכלל? היית שר ב-7 באוקטובר.
היו"ר מישל בוסקילה:
ולדימיר, אתה בקריאה ראשונה. ולדימיר, אתה בקריאה ראשונה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
אתה היית שר ב-7 באוקטובר.
היו"ר מישל בוסקילה:
ולדימיר, בבקשה.
שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:
אני שומע באגף מימין כל מיני קולות ורחשים, שרידים של מפלגה שצללה אל מתחת לאחוז החסימה - -
רון כץ (יש עתיד):
איזו מפלגה?
שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:
- - וממשיכה לצלול. מאיזו מפלגה אתה? תגיד לי.
רון כץ (יש עתיד):
תגיד לי אתה - - -
שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:
אני לא זוכר. יחד, לחוד, יש עתיד, אין עתיד? לא ברור. לא ברור. איזה קטעים זה שאתם היום חיילים - - -
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
באמת קטעים. היית ח"כ כושל. היית שר כושל. היית שר ב-7 באוקטובר.
שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:
ולדימיר, אתה חייל של נפתלי בנט. אתה חייל של נפתלי בנט.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
היית שר ב-7 באוקטובר, 1,200 נרצחים.
היו"ר מישל בוסקילה:
ולדימיר, אתה בקריאה ראשונה. ולדימיר, בבקשה.
שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:
אתה חייל של נפתלי בנט, גדול השקרנים בפוליטיקה הישראלית, והוא ידחף אותך למטה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
תראה איזה קטע, 1,200 נרצחים. 1,200 נרצחים, איזה קטע.
היו"ר מישל בוסקילה:
ולדימיר, אתה רוצה לקבל את השנייה? אתה רוצה לקבל? ולדימיר, אתה לא מכבד.
שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:
ולדימיר, אני מציע לך הצעה, תעשה תשובה. תתפלל חזק-חזק להיות בכנסת הבאה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
1,200 נרצחים, יא ליצן. 1,200 נרצחים.
שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:
תתפלל חזק חזק, ולדימיר. אני מציע לך בוקר-בוקר להניח תפילין, שלוש תפילות ביום. תתפלל חזק חזק. חזק חזק תתפלל.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
1,200 נרצחים, יא ליצן, זה על הידיים שלך. תראה מה זה לרצות להישאר.
היו"ר מישל בוסקילה:
ולדימיר, אתה בקריאה שנייה.
שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:
כי בקצב הזה גם אחוז החסימה הוא לא בטוח, במקרה של מפלגת ביחד, או לחוד. וזה כל כך משעשע – נפתלי בנט, ראש מועצת יש"ע לשעבר, מנהיג הימין.
היו"ר מישל בוסקילה:
אם אפשר לסכם, אדוני השר.
שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:
יש לי מפקדים, מתי שהם יגידו.
היו"ר מישל בוסקילה:
אבל אני מנהל. יש לך מפקדים בחוץ – פה אני מנהל. אין בעיה שכשתרד הם יפקדו עליך, פה יש בעל בית אחר.
שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:
בעל הבית. יש בעל בית אחד - -
היו"ר מישל בוסקילה:
שהוא מנהל את זה עכשיו.
שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:
- - שהוא שם למעלה. אני אסכם ואומר: אין דבר יותר נלעג, מיקי לוי, ולדימיר, סימון, קינלי. אין דבר יותר נלעג, אין דבר יותר נלעג - -
היו"ר מישל בוסקילה:
טוב, בבקשה. אני מבקש לסיים. אני מבקש, אדוני השר, לסיים.
שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:
- - מזה שאתם היום נתונים למרותו של נפתלי בנט.
היו"ר מישל בוסקילה:
זה לא נעים שאני אוריד שר.
שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:
תודה רבה, כבוד היושב-ראש.
היו"ר מישל בוסקילה:
תודה רבה.
מיקי לוי (יש עתיד):
בלי נפתלי בנט לא היו יודעים מי אתה. בלי נפתלי בנט לא היו יודעים מי אתה.
היו"ר מישל בוסקילה:
חבר הכנסת קריב, רוצה להגיב? אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – מועצה לחינוך ממלכתי כללי), התשפ"ו–2026. אנחנו עוברים להצבעה שמית, בבקשה.
רון כץ (יש עתיד):
מי ביקש שמית?
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
הממשלה ביקשה. הם ביקשו על כל ההצעות, אני לא סתם עושה. הצבעה שמית
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– נגד
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
אמיר אוחנה– אינו נוכח
ינון אזולאי– נגד
דן אילוז– נגד
ואליד אלהואשלה– בעד
קארין אלהרר– אינה נוכחת
עמיחי אליהו– אינו נוכח
זאב אלקין– אינו נוכח
יעקב אשר– אינו נוכח
אביחי אברהם בוארון– אינו נוכח
אוריאל בוסו– אינו נוכח
מישל בוסקילה– נגד
דבי ביטון– בעד
חיים ביטון– אינו נוכח
מיכאל מרדכי ביטון– בעד
דוד ביטן– אינו נוכח
בועז ביסמוט– נגד
ולדימיר בליאק– בעד
מירב בן ארי– בעד
רם בן ברק– אינו נוכח
איתמר בן גביר– אינו נוכח
סמיר בן סעיד– בעד
יואב בן צור– אינו נוכח
ניר ברקת– אינו נוכח
ששון ששי גואטה– אינו נוכח
טלי גוטליב– נגד
יצחק גולדקנופ– אינו נוכח
מאי גולן– נגד
איתן גינזבורג– אינו נוכח
גילה גמליאל– אינה נוכחת
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– אינו נוכח
סימון דוידסון– בעד
אבי דיכטר– נגד
גלית דיסטל אטבריאן– נגד
אלי דלל– אינו נוכח
שלום דנינו– נגד
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
עמית הלוי– אינו נוכח
שרן מרים השכל– נגד
ניסים ואטורי– נגד
מיכל מרים וולדיגר– נגד
יצחק שמעון וסרלאוף– אינו נוכח
יאסר חוג'יראת– אינו נוכח
אימאן ח'טיב יאסין– בעד
עוז חיים– אינו נוכח
אכרם חסון– נגד
ווליד טאהא– בעד
משה טור פז– בעד
אחמד טיבי– אינו נוכח
יוסף טייב– נגד
אוהד טל– נגד
יעקב טסלר– אינו נוכח
חילי טרופר– אינו נוכח
מאיר כהן– בעד
מירב כהן– בעד
עופר כסיף– אינו נוכח
אופיר כץ– נגד
ישראל כץ– אינו נוכח
רון כץ– אינו נוכח
יוראי להב הרצנו– אינו נוכח
ירון לוי– בעד
מיקי לוי– בעד
יריב לוין– נגד
נעמה לזימי– בעד
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי– אינה נוכחת
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
שלי טל מירון– בעד
יונתן מישרקי– נגד
חנוך דב מלביצקי– נגד
ארז מלול– נגד
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
מיכאל מלכיאלי– נגד
צגה מלקו– נגד
אבי מעוז– אינו נוכח
אורי מקלב– אינו נוכח
יעקב מרגי– נגד
שרון ניר– בעד
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– בעד
יבגני סובה– אינו נוכח
צבי ידידיה סוכות– נגד
משה סולומון– נגד
לימור סון הר מלך– אינה נוכחת
אופיר סופר– אינו נוכח
אורית מלכה סטרוק– אינה נוכחת
משה סעדה– אינו נוכח
מנסור עבאס– אינו נוכח
עפיף עבד– נגד
איימן עודה– אינו נוכח
עדי עזוז– בעד
חוה אתי עטייה– נגד
חמד עמאר– אינו נוכח
צביקה פוגל– נגד
עודד פורר– אינו נוכח
יצחק פינדרוס– נגד
משה פסל– אינו נוכח
מאיר פרוש– נגד
יסמין פרידמן– בעד
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי– בעד
אריאל קלנר– נגד
יצחק קרויזר– אינו נוכח
גלעד קריב– בעד
שלמה קרעי– אינו נוכח
אליהו רביבו– נגד
שמחה רוטמן– אינו נוכח
יעל רון בן משה– בעד
אפרת רייטן מרום– בעד
אלון שוסטר– בעד
קטי קטרין שטרית– נגד
אלעזר שטרן– אינו נוכח
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– אינו נוכח
אושר שקלים– נגד
עאידה תומא סלימאן– בעד
פנינה תמנו– אינה נוכחת
היו"ר מישל בוסקילה:
אנחנו עוברים לסבב נוסף. בבקשה.
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
אמיר אוחנה– נגד
קארין אלהרר– אינה נוכחת
עמיחי אליהו– אינו נוכח
זאב אלקין– אינו נוכח
יעקב אשר– אינו נוכח
אביחי אברהם בוארון– אינו נוכח
אוריאל בוסו– אינו נוכח
חיים ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– אינו נוכח
רם בן ברק– אינו משתתף בהצבעה
איתמר בן גביר– אינו נוכח
יואב בן צור– אינו נוכח
ניר ברקת– נגד
ששון ששי גואטה– אינו נוכח
יצחק גולדקנופ– אינו נוכח
איתן גינזבורג– אינו נוכח
גילה גמליאל– אינה נוכחת
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– נגד
אלי דלל– אינו נוכח
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
עמית הלוי– נגד
יצחק שמעון וסרלאוף– אינו נוכח
יאסר חוג'יראת– אינו נוכח
עוז חיים– בעד
אחמד טיבי– אינו נוכח
יעקב טסלר– נגד
חילי טרופר– אינו נוכח
עופר כסיף– אינו נוכח
ישראל כץ– אינו נוכח
רון כץ– בעד
יוראי להב הרצנו– בעד
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי– בעד
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
אבי מעוז– אינו נוכח
אורי מקלב– נגד
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יבגני סובה– אינו נוכח
לימור סון הר מלך– נגד
אופיר סופר– נגד
אורית מלכה סטרוק– אינה נוכחת
משה סעדה– אינו נוכח
מנסור עבאס– אינו נוכח
איימן עודה– אינו נוכח
חמד עמאר– אינו נוכח
עודד פורר– אינו נוכח
משה פסל– אינו נוכח
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
יצחק קרויזר– אינו נוכח
שלמה קרעי– נגד
שמחה רוטמן– נגד
אלעזר שטרן– אינו נוכח
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– בעד
פנינה תמנו– אינה נוכחת
היו"ר מישל בוסקילה:
תודה רבה. יש מישהו באולם שלא הצביע? הינה, בבקשה, יש לנו פה את השרים.
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
זאב אלקין – נגד
עמיחי אליהו – נגד
משה סעדה – נגד
יאסר חוג'יראת – בעד
שלי טל מירון, את הצבעת. שלי הצביעה.
איתמר בן גביר – נגד
היו"ר מישל בוסקילה:
תודה רבה. תמה ההצבעה. להלן תוצאות ההצבעה: הצביעו בעד – 32. נגד – 49. אני חושב שהיה נמנע אחד פה, שאנחנו לא זוכרים – רם. אה, הוא לא השתתף? תודה רבה. אני קובע כי הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – המועצה לחינוך ממלכתי כללי), התשפ"ו–2026, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. תודה רבה.
[הצעת חוק פ/6392/25; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת צביקה פוגל)
היו"ר מישל בוסקילה:
הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק מניעת רעש בלתי סביר של המואזין, התשפ"ו–2025, של חבר הכנסת צביקה פוגל. אני מזמין את חבר הכנסת צבי פוגל להציג את ההצעה, בבקשה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
צביקה, תעמוד ותצעק: אללה אכבר.
היו"ר מישל בוסקילה:
סגן יושב-ראש הכנסת סימון, בבקשה לא להפריע. לרשותך עשר דקות, בבקשה.
צביקה פוגל (עוצמה יהודית):
סימון, אם היה לי את הקול שלך תאמין לי שהייתי עושה את זה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
אתה יודע מה זה צביקה פוגל עושה קריאת מואזין?
צביקה פוגל (עוצמה יהודית):
אדוני היושב-ראש, חברותיי חברות הכנסת וחבריי חברי הכנסת, כבוד השרים – אי-אפשר עם הרעש הזה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
סילמן – שתטפל במפגע הזה דרך תקנות הרעש.
צביקה פוגל (עוצמה יהודית):
הכול בסדר. אני הפרעתי לך אי-פעם?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אני מפריע לך?
צביקה פוגל (עוצמה יהודית):
כן, תן לי לסיים, אחרי זה תגיד מה שאתה רוצה.
היו"ר מישל בוסקילה:
יוראי, ברשותך.
צביקה פוגל (עוצמה יהודית):
מכובדיי כולם - -
היו"ר מישל בוסקילה:
נאור שירי, בבקשה.
צביקה פוגל (עוצמה יהודית):
- - אני עומד כאן לפניכם היום כדי להביא סוף למציאות הבלתי-נתפסת שבה מאות אלפי אזרחים במדינת ישראל – יוראי, יהודים ומוסלמים כאחד – הפכו לבני ערובה - - -
נאור שירי (יש עתיד):
- - -
היו"ר מישל בוסקילה:
נאור שירי, אתה מפריע.
נאור שירי (יש עתיד):
כולם מדברים – נאור שירי?
היו"ר מישל בוסקילה:
אתה עדיין מפריע, כן.
צביקה פוגל (עוצמה יהודית):
מאות אלפי אזרחים במדינת ישראל, יהודים ומוסלמים, הפכו לבני ערובה של מפגע סביבתי ובריאותי קשה. זה חודר לתוך הבתים, זה חודר לחדרי השינה של הילדים, זה פוגע בשגרת החיים בצורה בלתי נסבלת. תאמינו לי, לא מעט לילות קמתי כדי לראות את התופעה הזאת. מדובר בנושא שמלווה את הכנסת במשך כנסות רבות. הנושא הזה עלה פעם אחר פעם בנאומים ובדיונים בכנסת, אך המציאות בשטח נותרה בעינה והאזרחים המשיכו לסבול. סיעת עוצמה יהודית, באמצעותי, מבקשת להחליף את המילים במעשים ולהציג פתרון חקיקתי מוסדר ומעשי, כי כמו שאתם יודעים, אצלנו לא מדברים, אצלנו עושים. הצעת החוק הזו לא באה לפגוע בחופש הדת, בשום פנים ואופן לא – היא באה להגן על הזכות הבסיסית ביותר של כל אדם, הזכות לחיים שקטים, לבריאות ולאיכות חיים. רעש, כבר הוכח בעבר, מבחינה רפואית ומדעית, הוא מפגע לכל דבר ועניין. המציאות הזאת, אדוני היושב-ראש, החמירה מאוד בשנתיים האחרונות. מאז אירועי הטבח של שמחת תורה התשפ"ד, אנחנו קשובים לעדויות רבות מכל רחבי הארץ על כך שעוצמת הכריזה במסגדים הועצמה עד מאוד באופן מכוון. לצערנו, במקרים רבים מדי, המסגדים לא רק משמשים כמקום תפילה, אלא גם כזירה להסתה, להאדרת מחבלים ולעידוד טרור נגד מדינת ישראל. אין מדובר עוד בקריאת תמימה לתפילה בלבד, אלא לעיתים קרובות בניצול מערכת הכריזה לצורך הפצת מסרים לאומניים, הסתה ותמיכה באויבי מדינת ישראל.
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
איפה בדיוק? איפה? איפה?
צביקה פוגל (עוצמה יהודית):
אל תפריע לי, כי לא הפרעתי לך מעולם. רק תקשיב פעם אחד, ואליד. תקשיב לאחרים, לא לעצמך.
היו"ר מישל בוסקילה:
בבקשה, חברי הכנסת, לא להפריע.
צביקה פוגל (עוצמה יהודית):
תקשיב לאחרים, לא לעצמך. פעם אחת תקשיב לאחרים. אתה לא רוצה להקשיב לי? אתה מוזמן לצאת החוצה.
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
- - - מסית, תגיד את האמת.
צביקה פוגל (עוצמה יהודית):
אפילו מדינות מוסלמיות כמו מצרים וערב הסעודית מחמירות על עוצמת הרעש. אפילו שם. בחלקן אפילו נאסר השימוש במערכות כריזה חיצוניות. אין סיבה שישראל תנהג אחרת. החוק שאני מציע קובע נקודת מוצא משתנה. חל איסור על הקמה או הפעלה של מערכת כריזה במסגד ללא היתר מפורש – במקרה הזה מהשרה להגנת הסביבה, ואם זה יהיה שר, אז בלשון זכר. השר או השרה ישקלו את עוצמת הרעש, האמצעים להפחתתו והקרבה לבתי מגורים. כמו כן, ימונה מפעיל מוגדר, ומנהל המסגד יישא באחריות אישית, מה שלא קורה היום; פקחים יבדקו את העמידה בתנאים מדי חודש, שגם זה לא קורה היום, ומי שיפר אותם – היתרו יבוטל למשך חמש שנים. בסעיפי האכיפה, החוק קובע הסדרי אכיפה משמעותיים יותר מבעבר. בהצעת החוק שלנו נקבעו קנסות מינהליים של 50,000 שקלים על הפעלה ללא היתר ו-10,000 שקלים על הפרה של כל אחד מן התנאים, שיועברו לקרן החילוט. בנוסף, הענקנו סמכות לשוטר להיכנס למקום ללא צו בית משפט לשם הפסקת הרעש והחרמת הציוד. הצעתי גם תיקון לחוק להגבלת שימוש במקום, המאפשר לסגור מינהלית מקום שבו מבוצעות עבירות אלו באופן חוזר. זה לא מופיע בחוקים של היום. חשוב לי להזכיר כי לא מדובר פה בסוגיה - - -
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
זה מזכיר את גרמניה לפני השואה.
צביקה פוגל (עוצמה יהודית):
לא מדובר פה בסוגיה פוליטית או מגזרית.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
גרמניה לפני השואה.
היו"ר מישל בוסקילה:
חבר הכנסת ווליד, בבקשה.
צביקה פוגל (עוצמה יהודית):
אמר הטרוריסט, מדבר איתי על גרמניה.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
זה מזכיר את גרמניה לפני השואה.
צביקה פוגל (עוצמה יהודית):
תתבייש, תתבייש, תתבייש לך, טרוריסט, בחייך.
היו"ר מישל בוסקילה:
חבר הכנסת ווליד, בבקשה.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
נפלתם על הראש.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
תתבייש.
צביקה פוגל (עוצמה יהודית):
חשובי להזכיר כי לא מדובר בסוגיה פוליטית או מגזרית.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אתה מסית לשקרים, אתה משקר.
היו"ר מישל בוסקילה:
חבר הכנסת ווליד, אני מבקש לא להפריע לחבר הכנסת פוגל, בבקשה.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אתה - - - מזכיר לי את גרמניה לפני השואה.
צביקה פוגל (עוצמה יהודית):
יש לך את זה ביותר עלוב או ביותר נמוך? תתבייש.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
מזכיר את - - -
צביקה פוגל (עוצמה יהודית):
תתבייש ותשב בשקט. תשב בשקט ותקשיב פעם אחת במקום לשבת ולצעוק.
טלי גוטליב (הליכוד):
תסתום את הפה, תסתום את הפה - - -
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
זה - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
מה זה, מה זה?
היו"ר מישל בוסקילה:
ווליד, ווליד, אני מבקש. טלי, טלי.
טלי גוטליב (הליכוד):
אתה תסתום את הפה שלך - - - שלא תוציא את המילה שואה מהפה. אל תוציא את המילה שואה מהפה שלך.
היו"ר מישל בוסקילה:
חברת הכנסת גוטליב, חברת הכנסת, נא לשבת.
מירב בן ארי (יש עתיד):
מה זה "סתום את הפה שלך"? מה זה?
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
האמירה דומה לגרמניה לפני השואה, חוזר על מה שאמרתי לכם.
טלי גוטליב (הליכוד):
סתום את הפה, תסתום את הפה שלך.
צביקה פוגל (עוצמה יהודית):
אתה כל כך עלוב, אתה כל כך עלוב. אתה פשוט איש עלוב.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
- - -
היו"ר מישל בוסקילה:
ווליד, אתה פשוט מאוד – ווליד, אתה מאלץ אותי לקרוא קריאה ראשונה, בבקשה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אתה לא תגיד דבר כזה.
היו"ר מישל בוסקילה:
טלי, טלי, בבקשה לשבת.
צביקה פוגל (עוצמה יהודית):
טרוריסט מזכיר לי פה את השואה ואת גרמניה, הטרוריסט הזה.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
- - -
צביקה פוגל (עוצמה יהודית):
פשוט - - -
היו"ר מישל בוסקילה:
ווליד, אתה בקריאה ראשונה.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
הוא מפנה אליי דברים.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
- - -
היו"ר מישל בוסקילה:
עאידה, אני מבקש, תנו לו לסיים.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
- - - אנחנו לא מוכנים - - -
היו"ר מישל בוסקילה:
יש לכם חמש דקות. מי שרוצה שיעלה, בזמן שלכם. תנו לו, בבקשה. בזמן שלכם, יש מישהו שאתן לו לעלות ויציג את העמדה. לא להפריע לחבר הכנסת פוגל, בבקשה. לא להפריע.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
- - -
היו"ר מישל בוסקילה:
לא להפריע. אני אתחיל – אני אקרא בקריאה ראשונה. אתם סתם מפריעים. בבקשה, חבר הכנסת פוגל.
צביקה פוגל (עוצמה יהודית):
חשוב להזכיר כי לא מדובר פה - - -
קריאה:
- - -
טלי גוטליב (הליכוד):
אף אחד - - -
צביקה פוגל (עוצמה יהודית):
חשוב להזכיר כי לא מדובר פה בסוגיה פוליטית או מגזרית.
סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):
- - -
היו"ר מישל בוסקילה:
סמיר, אני מבקש להרגיע. לא צריך את הערות הביניים האלה. סמיר, אתה בקריאה ראשונה. סמיר, אתה בקריאה ראשונה.
קריאה:
- - -
היו"ר מישל בוסקילה:
אני מבקש, תנו לו לסיים. יהיה לכם זמן להגיב.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
איך אתה מרשה להגיד דבר כזה, טרוריסט?
טלי גוטליב (הליכוד):
תגידי לי, לקרוא לנו גרמניה הנאצית זה מותר? אויב פה בפרלמנט. גרמניה הנאצית הוא קורא לנו.
מירב בן ארי (יש עתיד):
די כבר, תירגעי כבר, מה זה?
היו"ר מישל בוסקילה:
טלי, טלי, טלי.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
יאללה, תעופי כבר. תעופי. אותך צריך להשתיק, לא את המואזין.
נאור שירי (יש עתיד):
טלי, קודם כול שימי נעליים. ללכת מכות עם - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
תומכי טרור.
היו"ר מישל בוסקילה:
בבקשה. טלי. טלי.
טלי גוטליב (הליכוד):
סליחה, אדוני.
היו"ר מישל בוסקילה:
בבקשה, חבר הכנסת פוגל.
צביקה פוגל (עוצמה יהודית):
אני חייב להגיד לך, אדוני היושב-ראש, שככל שאני רואה את אותם אנשים קופצים, אני מבין כמה החוק הזה חשוב. הוא עלה כבר בשנת 2017 ועלה גם בשנת 2015.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
לא צריך להוכיח שאתה גזען עלוב.
צביקה פוגל (עוצמה יהודית):
חבל לי שחבריי מדגל התורה, שכן היו אז והצביעו – משה גפני היה פה והצביע ודיבר על זה, אורי מקלב, יעקב אשר. הם היו פה אז, חבל שהם נעדרים מפה היום. כבר אז כולם הבינו שאיכות החיים של התושבים אינה הפקר; כולם אז הבינו שאי-אפשר לסחור בבריאות הציבור.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אתם מפקירים - - -
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
שקט. שקט.
היו"ר מישל בוסקילה:
חברת הכנסת סון הר מלך, בבקשה.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
זה לא נכון, את סתם אומרת.
צביקה פוגל (עוצמה יהודית):
אי-אפשר להמשיך לספוג - - -
היו"ר מישל בוסקילה:
גברתי השרה. גברתי השרה, יהיו לך עשר דקות להגיד את כל מה שאת חושבת. בבקשה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
לא, היא מפחדת. הי, למה את מפחדת? את עולה? יאללה, בואי, חלום שלי שתעלי לדוכן.
היו"ר מישל בוסקילה:
חברת הכנסת.
צביקה פוגל (עוצמה יהודית):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אל לנו לסחור בבריאות הציבור, באיכות חייו ובביטחונו, תמורת שיקולים פוליטיים צרים או התבוננות מגזרית.
טלי גוטליב (הליכוד):
תומכי הטרור האלה רוצים את - - -
היו"ר מישל בוסקילה:
טלי, בבקשה.
צביקה פוגל (עוצמה יהודית):
עם ישראל כולו עומד וצופה בנו עכשיו, כולל אלה שסובלים מהרעש. אני לא באתי לייצג פה את עצמי, לי לא מפריע הרעש, אבל עשרות תושבים, אם לא מאות, פנו אליי, ביקשו שאני אבוא לראות בבוקר את עוצמת הרעש. הלכתי לראות.
סימון דוידסון (יש עתיד):
יש חוק.
צביקה פוגל (עוצמה יהודית):
אל תצביע בעד. זה בסדר. מצאתי לך את הדרך להתחמק. די.
סימון דוידסון (יש עתיד):
יש חוק.
צביקה פוגל (עוצמה יהודית):
אבל החוק הזה לא מספיק טוב.
סימון דוידסון (יש עתיד):
למה?
צביקה פוגל (עוצמה יהודית):
ככה. כי הוא לא מספיק טוב. בשביל זה הבאתי את החוק הזה.
היו"ר מישל בוסקילה:
סימון, תן לו לסיים.
צביקה פוגל (עוצמה יהודית):
חבריי חברי הכנסת, במדינת ישראל - - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
צביקה, יש תקנות רעש. השרה יכולה להפעיל אותן. למה לא להשתמש בזה?
היו"ר מישל בוסקילה:
יוראי, תן לו לסיים, בבקשה.
צביקה פוגל (עוצמה יהודית):
יוראי, אתה ממשיך. אני לא הפרעתי לך אף פעם.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אני שואל.
צביקה פוגל (עוצמה יהודית):
אני אענה לך. תן לי לסיים ותקבל תשובה.
היו"ר מישל בוסקילה:
חבר הכנסת יוראי, תן לו בבקשה להמשיך.
צביקה פוגל (עוצמה יהודית):
חבריי חברי הכנסת, במדינת ישראל - - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
כי יש חוק, יש תקנות, יש שרה כושלת. אני שואל אותך.
היו"ר מישל בוסקילה:
תן לו לסיים.
צביקה פוגל (עוצמה יהודית):
תכף תשמע את השרה עצמה. תמתין. תמתין. חבריי חברי הכנסת, במדינת ישראל אין אדם, מוסד או מקום הפטורים מחובת שמירה על הסביבה וחוקי הרעש. כשם שאנחנו אוכפים את החוק על אולמות אירועים, על עסקים פרטיים, על מפעלים ובתי תפילה מכל סוג, כך עלינו לאכוף אותן באופן שוויוני גם כאן. אין קבוצות מעל לחוק. שוויון בפני החוק זו לא רק זכות, זו גם חובה.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
קבוצות הטרור שלכם הן מעל החוק, לא?
צביקה פוגל (עוצמה יהודית):
אני מבקש להזכיר כי הזכות לחופש פולחן והזכות לשקט ולאיכות חיים אינן סותרות זו את זו. לסיום, אדוני היושב-ראש, אני מבקש להודות, ותחזיקו רגע את עצמכם - - -
סימון דוידסון (יש עתיד):
תגיד לי, זה נראה לך הגיוני? במקום לטפל במה שצריך, הרעש זה מה שמפריע לך?
היו"ר מישל בוסקילה:
סגן יושב-ראש הכנסת סימון. חבר הכנסת סימון.
סימון דוידסון (יש עתיד):
שלושה נרצחים בשעה היום. שלושה נרצחים בשעה. איזה מין שר אתה? איזה מין שר אתה? זה מה שמעניין אותך, המואזין הזה? אתה לא מתבייש, איתמר?
היו"ר מישל בוסקילה:
אתה לא מסוגל?
סימון דוידסון (יש עתיד):
איפה המשילות? איפה המשילות? שום דבר אתה לא עושה.
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
אתה יודע כמה אזרחים סובלים מזה? לא אכפת לכם.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
איפה הייתם ארבע שנים?
היו"ר מישל בוסקילה:
חבר הכנסת סימון, אתה בקריאה ראשונה.
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
אתה יודע כמה אזרחים סובלים? לא אכפת לכם.
סימון דוידסון (יש עתיד):
נרצחים אנשים ברחוב, וזה מה שמעניין אותך?
היו"ר מישל בוסקילה:
חבר הכנסת סימון, אתה בקריאה ראשונה.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
הצבעת בעד הנוח'בה ועכשיו בעד המואזין.
סימון דוידסון (יש עתיד):
בגלל המואזין יש רציחות?
היו"ר מישל בוסקילה:
חבר הכנסת סימון, אתה בקריאה שנייה.
נאור שירי (יש עתיד):
אבל הוא סמל שלטון.
היו"ר מישל בוסקילה:
גם אתה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
שר במדינת ישראל.
היו"ר מישל בוסקילה:
תן לו לסיים. אתם מאלצים אותי לעשות משהו שהוא לא נעים. אתה סגן יושב-ראש הכנסת, אתה מבין את האירוע.
צביקה פוגל (עוצמה יהודית):
סגן יושב-ראש הכנסת, אני פעם הפרעתי לך? למה אתה מפריע לי? אני אי פעם הפרעתי למישהו מכם? אני מבין, הדברים שלי לא נעימים, לא נוחים. אל תפריעו. מה אתם חושבים, כשאתם עומדים פה ואני יושב שם ומקשיב לכם, כל הדברים שלכם נעימים? אבל אני מכבד אתכם, כי אתם חברי הכנסת. אז תכבדו חבר כנסת שעומד פה, גם אם זה לא מוצא חן בעיניכם. אתם עוד מצדיקים מישהו שקורא לי "נאצי".
היו"ר מישל בוסקילה:
אנחנו פה עד 03:00. אל תמהרו.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
הם איבדו את הממלכתיות. אין להם ממלכתיות.
צביקה פוגל (עוצמה יהודית):
תתביישו.
סימון דוידסון (יש עתיד):
לא הייתי אומר כלום אם הוא לא היה פה.
היו"ר מישל בוסקילה:
סימון, אתה בקריאה שנייה. אתה רוצה להחליף אותי?
צביקה פוגל (עוצמה יהודית):
אז אני ארגיז אותך עוד קצת, כי אני רוצה להודות לשר לביטחון לאומי, השר איתמר בן גביר, שעמד כל הדרך על הצורך לקיים את החוק הזה, ולהביא אותו לידי ביטוי. הוא מקיים אצלו דיונים על העניין הזה כמעט מדי שבוע, כדי לראות איך כן אוכפים את הדבר הזה. אני בטוח שהחוק שעומד פה על השולחן יביא אפשרויות רבות יותר להביא את זה לידי ביטוי. חבריי חברי הכנסת, למרות חוסר הסבלנות להקשיב, למרות חוסר הסבלנות לאפשר לי להביע דעה, אני עדיין מבקש מכם להבין את הצורך לשמור על הבריאות של כולנו ולתמוך בהצעת החוק הזאת. תודה, אדוני.
היו"ר מישל בוסקילה:
לא למחוא כפיים, ברשותך, אדוני השר. תודה לחבר הכנסת צביקה פוגל. אני רוצה בבקשה להזמין את השרה עידית סילמן להגיב בשם הממשלה. חבר'ה, יש כמה בקריאה ראשונה ושנייה.
נאור שירי (יש עתיד):
מה את קשורה לרעש בלתי סביר? את קשורה לפסולת בלתי סבירה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
- - -
היו"ר מישל בוסקילה:
מירב, אני צופה את העתיד. אני פשוט מאוד צופה את העתיד. זהו זה. זה בסדר.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
אז אימאן ח'טיב, אני לא מבינה על מה כל המהומה. אני לא מבינה על מה כל המהומה. בסופו של דבר אנחנו מביאים כאן חקיקה שתומכת – חקיקה שקשורה לרעש. חוק הרעש נמצא במשרד להגנת הסביבה. והמשרד להגנת הסביבה, ביחד עם משטרת ישראל והמשרד של איתמר בן גביר, עשינו פעילות במשך כל השנה האחרונה בנושא של רעש ממסגדים.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
למה את לא מפעילה את תקנות הרעש?
מירב בן ארי (יש עתיד):
מה לך ולהגנת הסביבה?
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
אפשר רק לקבל שקט?
נאור שירי (יש עתיד):
לא, זה רעש בלתי סביר.
היו"ר מישל בוסקילה:
רגע, אני רק אפעיל את הכול מחדש.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
תעצור, שנקבל רעש. שאזרחי מדינת ישראל יבינו מה מביאים כאן היום.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
למה את לא מפעילה את תקנות הרעש?
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
עצרת? עצרת? תעצור את השעון. יו"ר הכנסת, אני מבקשת שתעצור את השעון.
היו"ר מישל בוסקילה:
נהוראי, אתה בקריאה ראשונה.
נאור שירי (יש עתיד):
אני נאור, הוא יוראי, ביחד נהוראי.
היו"ר מישל בוסקילה:
יוראי. אני אתחיל לחבר ביניכם, אין לי בעיה.
נאור שירי (יש עתיד):
לא, אבל אז הקריאות הן בשנייה.
היו"ר מישל בוסקילה:
אני אתן לך את הזמן, אל תדאגי.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
אם אתה נותן את הזמן, אין בעיה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
למה היא לא מפעילה את תקנות הרעש? למה צריך את החוק הזה?
היו"ר מישל בוסקילה:
יוראי, קיבלת עכשיו קריאה ראשונה.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
אז אני רק אסביר לכל אזרחי מדינת ישראל שצופים בנו עכשיו, ועולה פה חוק שהוא חוק חשוב. אסביר לכם מה המשמעות.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
שאת כושלת.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
בסופו של דבר מתקבלות אלפי תלונות של תושבים מרעש חזק ובלתי סביר מהרבה מקורות - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אז תפעילי את תקנות הרעש, זה בסמכות שלך. למה את לא מפעילה את תקנות הרעש?
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
- - ממקורות של מוזיקה, ממקורות של מסגדים, ממקורות של כלי רכב ותחבורה.
היו"ר מישל בוסקילה:
יהוראי, אתה בקריאה שנייה.
שלי טל מירון (יש עתיד):
הוא לא יהוראי.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
למה את לא מפעילה את תקנות הרעש?
סימון דוידסון (יש עתיד):
יוראי. יוראי.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
נכון. בקריאה שנייה אתה.
היו"ר מישל בוסקילה:
יוראי.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
תשאל אותה.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
תמשיך כשתצא. רוצה להמשיך לצעוק ואז יוציאו אותך?
נאור שירי (יש עתיד):
תוציא את נהוראי.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אני רוצה שתעני למה את לא מפעילה את תקנות הרעש.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
אז תשב ותקשיב. תשב ותקשיב. ובסוף מדינת ישראל והמשרד להגנת הסביבה חוקקו חוק כדי להגן על בריאותם ואיכות חייהם של אזרחי מדינת ישראל. חוק שנקרא חוק הרעש, ואנחנו אוכפים אותו. אספר לכם שאחת מתלונות הרעש הרבות דווקא מגיעות מתחבורה, מכלי רכב ותחבורה – כלי רכב שצופרים בצורה חדה ובלתי סבירה, וגם עושים הרבה פעמים בכוונה, וגם כלי רכב שמוציאים את האמצעים הטכנולוגיים המכניים שלהם ומכניסים רכיבים משופרים. אנחנו, במשרד להגנת הסביבה, הובלנו את מהפכת הרעש ועשינו פיילוט בשני ערים.
נאור שירי (יש עתיד):
פתח תקווה.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
בפתח תקווה ובעיר עכו. ובמקומות האלה הכנסנו גם גלאים וגם מצלמות, ובדקנו את הרעש החזק והבלתי-סביר מכלי הרכב, גם בשעות שהן שעות שקטות. מה לעשות? מדינת ישראל מדינה קטנה, צפופה, אנשים חיים בבניינים על צמתים. הוצאנו את מהפכת השקט עם קולות קוראים על פי חוק של המשרד להגנת הסביבה. ערים ישראל זכו בקולות קוראים בגלאי רעש ומצלמות, שהיום מודדות רעש מכלי רכב ותחבורה שמשתמשים באמצעים משופרים, שאנחנו שומעים מהאופנועים ממש כמו הדי פיצוצים ואזעקות. הינה, בפתח תקווה, אוריאל בוסו אומר. בפתח תקווה הצלחנו להוריד את עוצמות הרעש, כי יש שם קנסות בנושא של רעש שניתנים לרכבים. אנחנו פועלים להגן על אזרחי מדינת ישראל מרעש חזק ובלתי סביר. ואגב, קיבלנו הרבה תלונות, דווקא מתושבים ערבים שפנו אלינו שגרים ליד המסגדים, שהרעשים הם רעשים חזקים ובלתי סבירים. אגב, לא כל מסגר עושה רעש חזק ובלתי סביר, יש דציבלים שנמדדים, יש חוק במדינת ישראל ורק אם עוברים את החוק אז צריך לאכוף.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
מישל, שתענה למה צריך את החוק הזה אם יש את חוק הרעש?
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
ולכן, יש מקומות שבהם, יש רעש חזק ובלתי סביר - -
היו"ר מישל בוסקילה:
יוראי.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
שתענה.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
- - ואם תרצו, נוכל בדיוק להגיד לכם מאיזה מקומות יש רעש שהוא חזק בלתי סביר שגם עובר על החוק, כי זה בדיוק מסודר.
נאור שירי (יש עתיד):
הינה, רעש חזק בלתי סביר.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
- - -
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
ובניגוד לממשלה הקודמת, שדווקא הוציאה את פרק האכיפה מתוכנית החומש שלה ועצרה את הנטיעות בנגב, בתוככי מדינת ישראל, המדיניות הזאת של הממשלה הנוכחית מפגינה משילות. אני לא מבינה מה הבעיה במשילות סביבתית.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
מה עם חוק הרעש? יש חוק, יש תקנות. תפעילי אותם.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
בנוסף כל חברי האופוזיציה, תדעו לכם שיש הגדרה של תקנות - - -
היו"ר מישל בוסקילה:
יוראי, אתה מפריע. אתה בקריאה שנייה. אתה בקריאה שנייה, מה אתה רוצה?
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
זאת כבר שלישית.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
נהוראי בקריאה שנייה, נהוראי. יוראי בקריאה אפס.
היו"ר מישל בוסקילה:
יוראי, יוראי, אתה בקריאה שנייה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
יש תקנות. היא מקשקשת בשכל, יש תקנות.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
תדעו לכם שיש תקנות כמו במדינות ערב רבות, ואנחנו לא מבינים למה אתם מתנגדים.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
היא לא עובדת, היא נכשלת בתפקידה.
היו"ר מישל בוסקילה:
יוראי, יוראי.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
אני רוצה לספר לכם - - - פניות כפי שהצגנו - - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
מה?
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
אולי תוציא אותו כי הוא ממש מפריע.
היו"ר מישל בוסקילה:
יוראי. אני אחליט מתי להוציא אותו, את רק תמשיכי.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
אתה עוצר לי את השעון?
היו"ר מישל בוסקילה:
הכול בסדר.
גלעד קריב (העבודה):
תגישי תלונה במשטרה על יוראי. תלונה במשטרה על יוראי.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
נהוראי.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
ולכן, איפה שיש חריגה וכשמשתמשים ברעש להטרדה, אנחנו מצריכים להיכנס ולהגביר את המשילות. ואני חושבת שבקדנציה הזאת אפשרנו גם משילות סביבתית משמעותית בכל מדינת ישראל – גם ביהודה ושומרון. אגב, ביהודה ושומרון יש חצר סביבתית אחורית והפקרות מוחלטת. מבחינתנו, הציבור לא צריך לשלם את המחיר. המשרד להגנת הסביבה, אגב, מבצע מדידות של הרעש. הוא נכנס לבתים של אנשים, באישור כמובן, ומשם הוא מודד רעש.
גלעד קריב (העבודה):
הוא מודד את הרעש שאת עושה?
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
אני אתן לכם דוגמה, שבקובץ – אם מישהו ירצה את הקובץ נוכל לתת לו את הקובץ עם כל מדידות הרעש. החל מינואר 2025 ביצענו 315 ימי מדידה רק לנושא הזה של רעש ממסגדים, שזה נתון מטורף וחסר תקדים.
נאור שירי (יש עתיד):
וואו, וואו.
היו"ר מישל בוסקילה:
בבקשה לא למחוא כפיים.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
את הפעולות אנחנו מבצעים עם השוטרים של המדור להגנת הסביבה ועם שוטרי משטרת ישראל. היינו בשולחן עגול אצל השר איתמר בן גביר, ביחד עם השוטרים הדרכנו את משטרת ישראל כיצד ממבצעים ניטור של רעש. ואני אומרת לכם שבמקומות כמו בעיר לוד, מהמסגד של אל-עומרי – שאגב, הוא מסגד שלא נמצא תחת משרד הפנים, מה שנמצא תחת משרד הפנים, המשרד אוכף וגם מסייע באכיפה, ויש נהלים ברורים; אבל יש מספר מסגדים שחורגים מהנהלים וכמו בלוד לדוגמה שם יש חריגה חמורה מהנהלים - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אז למה את לא מפעילה את תקנות הרעש? למה לא?
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
- - ואנחנו מדדנו וביצענו את המדידות האלה, והבאנו את זה גם למשטרת ישראל כדי לאכוף.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אז למה לא? יש לך כלים.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
מבחינתנו, משטרת ישראל צריכה לעשות הכול כדי לאכוף, כדי שהרעש הזה לא ימשיך.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
למה לא? יש לך כלים.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
כי הרעש הזה מתבצע בשעות של לפנות בוקר. הרבה פעמים עושים את זה בכוונה. אגב, פנו לאנשי המסגד הזה בצורה של שיח ובצורה של נהלים ברורים מאוד. איתמר, יש נוהל שאנחנו קבענו ביחד עם המשטרה - -
גלעד קריב (העבודה):
איתמר מחפש - - -
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
- - ועם השוטרים של המדור של הגנת הסביבה. זה נוהל מאוד ברור, לא ישר הולכים לאכיפה. באים, מדברים, מנסים לנהל משא ומתן.
נאור שירי (יש עתיד):
מביאים בקלאווה.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
מאירים את עיניהם ומראים להם שיש כאן חריגה חמורה. ורק אם כל אלה לא מתבצעים והם לא מורידים את הרעש, עוברים להליכים של אכיפה, כי יש נהלים מאוד ברורים למשטרת ישראל.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
למה צריך חוק מואזין? למה צריך חוק מואזין, אם יש לך את כל הכלים לטפל בנפגעי רעש?
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
לכן, אנחנו דורשים ממשטרת ישראל לאכוף בכל הכוח. וגם כאן, בבקשות החדשות - -
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
בוא לפה ותסביר לנו למה צריך חוק.
גלעד קריב (העבודה):
מי שר המשטרה?
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
- - לאור החוק הנוכחי שהם מבקשים - -
היו"ר מישל בוסקילה:
חבר הכנסת קריב, בבקשה.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
אנחנו באים ואומרים, אנחנו רוצים – אם ירצו להקים יחידה מסוימת במשטרת ישראל, שלא תבצע את זה לבד, אין ספק שגם בחוק הזה המשרד להגנת הסביבה ואגף מניעת חשיפה לרעש דורש גם את התקנים הנדרשים, גם את תוספות התקציב. גם פה החקיקה כפופה לכך שהמשך הליכי החקיקה יקודמו גם במשרדי הפנים, הגנת הסביבה, הביטחון הלאומי, המשפטים והאוצר.
גלעד קריב (העבודה):
- - - מה העלות התקציבית?
היו"ר מישל בוסקילה:
חבר הכנסת קריב, בפרסה תשאל אותה, היא תענה לך.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
אני רק אגיד ואענה שבמקומות שבהם נמצאו חריגות - -
גלעד קריב (העבודה):
לא, צריך להציג בחוק מה העלות התקציבית.
היו"ר מישל בוסקילה:
חבר הכנסת קריב, לא להפריע לשרה.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
- - יצאו דוחות מקצועיים עם המלצות אופרטיביות למשטרת ישראל. אנחנו דורשים לאכוף בכל הכוח מה שיש בו חריגות. אני חייבת להגיד שניטרנו בהרבה מקומות. ניטרנו ביפו, ניטרנו בלוד, ניטרנו ברמלה, ניטרנו בחיפה, ניטרנו בירושלים, ניתרנו בזיכרון יעקב ובקיסריה. אגב, המשרד להגנת הסביבה לא מנטר סתם, הוא מנטר רק לאור תלונות שמתקבלות מתושבים או מהרשות המקומית.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
עידית, למה צריך חוק מיוחד אם יש לך את כל הכלים לאכוף?
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
צריך לומר שיש הרבה מסגדים במדינת ישראל ולא כולם עושים רעש חזק ובלתי סביר. איפה שיש חריגות, צריך לטפל. ולכן, כשמביאים חוק שהוא חוק של משילות וריבונות – ואגב, הוא טוב לכולם, כי כל אזרחי מדינת ישראל לא רוצים לסבול מרעש. כל אזרחי מדינת ישראל רוצים שזה לא יפגע בבריאות ובאיכות החיים שלהם. וכל אזרח בישראל, כמו שהוא רשאי לנשום אוויר נקי הוא גם רשאי שיהיה לו שקט והוא יוכל לישון כמו שצריך.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
- - - בסיור - - - את לא עושה את זה.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
אנחנו דווקא במשרד להגנת הסביבה יצאנו לסיורים במקומות האלה. ביצענו את הדברים בצורה הכי טובה והכי מקצועית. אנחנו לא באים לכאן ללא ניטורים וללא מדידות, וללא משהו שנמצא פה שהוא לא לפי חוק. ולכן, כל הרעש שלכם הוא רעש מיותר – חזק ובלתי סביר.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
מי זה שלכם?
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
ואתם מוזמנים ללכת ולדאוג לתושבים שלכם. בסוף זה אזרחים שהם אזרחים ערביי ישראל. למה אנחנו צריכים לדאוג להם, הם גרים ליד מסגדים שעושים רעש חזק ובלתי סביר? למה אתם לא דואגים להם? אתם יודעים למה? כי אתם פופוליסטים, ואתם לא באמת דואגים לאוכלוסייה שלכם.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
תראו מי משקר.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
והאוכלוסייה שלכם גם מבינה את זה וכבר לא מבקשת מכם.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
- - - פופוליסטים.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
- - -
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
- - לכן הם פונים אלינו כי הם מבינים שהמשילות והריבונות האמיתית נמצאת אצלנו. הם דורשים משילות וריבונות כי אתם הייתם פה במשך שנים ולא עשיתם כלום למעט מלמנוע מלעשות מה שנכון.
היו"ר מישל בוסקילה:
תודה רבה, גברתי השרה.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
דבר אחד אחרון שאני חייבת להגיד, כי יש כאן מישהי שכל היום רק מדברת בגנות כל נשות הימין ונשות ישראל. אז אני חייבת להגיד, חברת הכנסת מירב בן ארי, אני לא מתייחסת אלייך, כי אני בזה להתנהגות הזאת שלך. למה אני בזה לה? היינו עכשיו בפרשת בלק.
היו"ר מישל בוסקילה:
גברתי השרה, אם אפשר לסכם. זה לא סיכום.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
בדיוק חשבתי על זה שתלמידיו של אברהם אבינו, יש להם עין טובה, רוח נמוכה ונפש שפלה.
היו"ר מישל בוסקילה:
גברתי השרה, גברתי השרה.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
רגע, לא, לקחת לי דקה.
היו"ר מישל בוסקילה:
לא לא לא, גברתי השרה, לסיים.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
וכאן יש את תלמידיו של בלעם, שיש בהם עין רעה - - -
היו"ר מישל בוסקילה:
אני לא צריך עזרה, אני לא צריך עזרה. היא מסיימת. היא מסיימת.
מירב בן ארי (יש עתיד):
את הלכת והתחנפת למנסור, התחנפת לאחמד טיבי, התחנפת לכולם.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
את כל היום צועקת, זה מה שהאנשים שלך רואים. את רק צורחת.
היו"ר מישל בוסקילה:
גברתי השרה, אני מבקש לסיים. גברתי השרה, זה לא נעים שאני אוריד שרה במדינת ישראל מהפודיום.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אני הבעיה שלך? יא אללה.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
את רק צועקת, ואת לא מדברת - - - כי אין לך על מה.
היו"ר מישל בוסקילה:
גברתי השרה, את סתם - - - אני מבקש לסיים.
מירב בן ארי (יש עתיד):
קדימה, קורות חיים, קורות חיים. אני אדפיס לך.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
ברוך השם, כבר אמרת על ראש המפלגה שלך שהוא היה שר האוצר הכי כושל - -
היו"ר מישל בוסקילה:
גברתי השרה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אני אמליץ לך על מקומות.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
- - כשהוא היה שדרן ובמחנה.
היו"ר מישל בוסקילה:
גברתי השרה, אני מבקש לסיים.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
אני אגיד לך את האמת, לנשים כמוך אין מקום בכנסת. נשים שאומרות: גלית והמדפסת, גלית והמדפסת.
היו"ר מישל בוסקילה:
אפשר להוריד את השרה. אפשר להוריד אותה. כן, להוריד אותה. זה לא נעים. אפשר להוריד אותה, מספיק.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
- - - של לימור סון הר מלך - - - השרה מאי גולן. אז לך אין מקום בכנסת.
מירב בן ארי (יש עתיד):
יאללה, לרדת.
מיקי לוי (יש עתיד):
יאללה, לרדת.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
אני בזה לך ובזה להתנהגות שלך.
מירב בן ארי (יש עתיד):
- - - יא מתחנפת, בואי, יא חנפנית. יאללה, למטה, תרדי למטה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
- - -
היו"ר מישל בוסקילה:
זה לא חלק מהחוק.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
אני בזה להתנהגות הזאת. לכן, את לא מעניינת.
מירב בן ארי (יש עתיד):
מה זה? תרדי, תרדי, יה פחדנית.
היו"ר מישל בוסקילה:
זה לא חלק מהחוק. בבקשה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
את פחדנית וחנפנית, ואני לא סופרת אותך.
היו"ר מישל בוסקילה:
תודה רבה לשרה.
גלעד קריב (העבודה):
- - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
תתחילי לכתוב קורות חיים ולחפש עבודה.
היו"ר מישל בוסקילה:
חברת הכנסת בן ארי, בבקשה.
גלעד קריב (העבודה):
תרדי - - -
היו"ר מישל בוסקילה:
גלעד קריב.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
איזו בושה שצריך ללוות שרה מהדוכן.
היו"ר מישל בוסקילה:
יוראי, יוראי, בבקשה, להרגיע.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
בושה וחרפה.
היו"ר מישל בוסקילה:
יוראי, בבקשה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
מה זה ?
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
- - - בזות לך - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
בואי, יא פחדנית. בואי, תשבי במליאה כשאני מדברת, יא פחדנית.
היו"ר מישל בוסקילה:
חברת הכנסת מירב.
מירב בן ארי (יש עתיד):
יש לך מזל שזה מישל.
היו"ר מישל בוסקילה:
תודה רבה.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
- - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
שבי, שבי. שבי, יא פחדנית, שבי.
היו"ר מישל בוסקילה:
הוא יעלה, הוא יעלה.
נאור שירי (יש עתיד):
הוא לא עולה.
היו"ר מישל בוסקילה:
חברת הכנסת מירב.
מירב בן ארי (יש עתיד):
היא פונה אליי, אני כבר הפסקתי.
היו"ר מישל בוסקילה:
אדוני השר.
גלעד קריב (העבודה):
- - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
לא השר, היה שר.
היו"ר מישל בוסקילה:
הכול בסדר. אני מבקש מחבר הכנסת ואליד אלהואשלה. בבקשה.
נאור שירי (יש עתיד):
מה אתה קשור - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
יאללה, נהוראי, שב, נהוראי.
גלעד קריב (העבודה):
אה, זה איתמר - - -
היו"ר מישל בוסקילה:
לרשותך שלוש דקות, בבקשה.
קריאות:
- - -
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת - - -
קריאות:
- - -
היו"ר מישל בוסקילה:
מירב, מירב, לא להפריע לחבר הכנסת ואליד.
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
חבר הכנסת צביקה פוגל, בן גביר זיהם אותך. המשרד שלך כאשר היית ראש מועצת טובא היה רחוק ממסגד אל-תקווה 20 מטר, ולא דאגת ולא שאלת ולא ביקשת להנמיך את המואזין במשך חמש שנים. אבל כשהגעת לבית הזה, בן גביר זיהם אותך ונתן לך להוביל חוקים גזעניים נגד המוסלמים. אז אל תגיע לכאן ותטיף לנו מוסר. חוק גזעני מבית היוצר של עוצמה יהודית. הרי אתם מחוקקים חוקים גזעניים – כמו החוק הקודם, עונש מוות – ובמקביל אתם מפקירים את המאבק בפשיעה בחברה הערבית.
דיברתם על משילות, בן גביר והשרה שהייתה ביחד עם רע"מ בממשלה הקודמת – שדאגה כל הזמן להביא ממתקים לחדר הקואליציה ולהביא גלידות לחברי הקואליציה, ועברה עכשיו לליכוד ודואגת עכשיו שיהיה לה מקום טוב בפריימריז – היא עכשיו מדברת על ריבונות. חוק שאתם אומרים שהוא מרעיש. אתם פוגעים ברגשות של המוסלמים. אתם כל הזמן מקשיבים ועונים לגזען בן גביר.
הגזען בן גביר – זה מה שיש לכם למכור לציבור. ומה עם הביטחון לאזרחים? ומה עם הפשיעה שקורית במדינה? מעל 1,000 אזרחים – ואתם מביאים את החוק הזה. תארו לעצמם שבאירופה סוגרים בתי כנסת או מציקים ליהודים באירופה או עושים הגבלות על כשרות באירופה. מה הייתם עושים? הייתם מרעישים את העולם כולו. ומצד שני אתם מביאים לכאן חקיקה נגד הציבור המוסלמי. אתם לא פוגעים במוסלמים עכשיו, אתם פוגעים בעצמכם, היהודים. לכן החוק הזה לא יקודם; החוק הזה – אולי בקריאה טרומית על מנת להביא או לקושש כמה קולות לבן גביר. ולכן, חוק גזעני ולא יקודם.
(אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)
בסופו של דבר אני גם רוצה להגיד מילה לחרדים מש"ס. אריה דרעי ברח - -
היו"ר מישל בוסקילה:
אם אפשר לסכם.
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
- - מכאן ונתן לבן גביר להוביל. לא ככה מתנהלת סיעה פרלמנטרית, סיעה פוליטית - -
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
סיעה פוליטית - - -
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
- - שפוגעת בחופש הפולחן. ש"ס ברחה מכאן ונתנה לבן גביר להוביל. אני מקווה שבסופו של דבר - -
היו"ר מישל בוסקילה:
תודה רבה לחבר הכנסת ואליד.
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
- - שבן גביר לא ייקח עוד עשרות-אלפי קולות מהחרדים. איפה דרעי?
היו"ר מישל בוסקילה:
תודה רבה לך. אני רוצה להזמין את השר איתמר בן גביר, בבקשה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
יש עתיד, בואו נצא החוצה.
קריאות:
- - -
עדי עזוז (יש עתיד):
למה הוא עולה?
היו"ר מישל בוסקילה:
לרשותך חמש דקות, בבקשה.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
ברא, ברא. ואליד, ברא, ברא.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
מורשע בתמיכה בארגון טרור.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
ברא, ברא.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
טרוריסט.
היו"ר מישל בוסקילה:
ווליד, בבקשה.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
ברא, ברא.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
שמונה אזרחים נרצחו מתחילת השבוע.
היו"ר מישל בוסקילה:
בבקשה, אדוני - - -
קריאות:
- - -
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
תומא סלימאן, ברא, ברא.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
יא מופקר, יא מורשע, יא טרוריסט.
היו"ר מישל בוסקילה:
ווליד, בבקשה.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
ברא. איך קוראים להיא שמה?
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
מורשע בתמיכה בארגון טרור, טרוריסט.
היו"ר מישל בוסקילה:
ווליד, בבקשה.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
ברא, ברא, ברא.
קריאות:
- - -
היו"ר מישל בוסקילה:
סדרנים, בבקשה.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
שמונה מתחילת השבוע.
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
מה אתה משיג מהחוק הזה?
היו"ר מישל בוסקילה:
ואליד אלהואשלה.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אתה מדבר על משילות, על אמונה.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
אני בעל הבית. ברא, ברא.
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
החוצה, החוצה.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אתה מופקר.
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
מה אתה משיג מהחוק הזה?
היו"ר מישל בוסקילה:
אתה בקריאה ראשונה, ואליד.
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
לא, לא, שנייה. אני רוצה לשאול, מה אתה משיג מהחוק הזה?
היו"ר מישל בוסקילה:
אני מבקש, סדרנים.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
ברא. תישאר, אתה תישאר, אני אדבר, אני אסביר לך.
היו"ר מישל בוסקילה:
אתה יכול לשבת.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
ווליד, ברא.
היו"ר מישל בוסקילה:
חבר הכנסת ואליד, תשב.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
ברא, עכשיו ברא.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
טרוריסט, טרוריסט.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
ברא, ברא.
היו"ר מישל בוסקילה:
חבר הכנסת ואליד, אתה בקריאה ראשונה.
קריאות:
- - -
היו"ר מישל בוסקילה:
חבר הכנסת ואליד - - -
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
ברא.
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
מה אתה משיג מהחוק הזה?
היו"ר מישל בוסקילה:
חבר הכנסת ואליד, בבקשה.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
ברא, ברא.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
טרוריסט, מורשע בתמיכה בארגון טרור.
היו"ר מישל בוסקילה:
תן לו לדבר.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
ברא, ברא, אתה לא נשאר כאן, ברא.
היו"ר מישל בוסקילה:
ואליד.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
טרוריסט. שמונה נרצחו מתחילת השבוע - - -
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
ברא, ברא, ברא. עכשיו.
היו"ר מישל בוסקילה:
ואליד, בבקשה, אתה דיברת, נתתי לך חמש דקות, תכבד.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
עכשיו ברא, גם את, ברא, ברא.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
יא רפש, יא אפס.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
אפס - - -
היו"ר מישל בוסקילה:
ואליד, אתה בקריאה שנייה, בבקשה.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
ברא, עכשיו.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אפס.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
אפס.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
עכשיו ברא, תצאי החוצה.
נאור שירי (יש עתיד):
חבל על הקול.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
- - -
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
אדוני היושב-ראש – ברא.
היו"ר מישל בוסקילה:
עאידה, ברשותך, בבקשה.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
אתה פשיסט.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
ברא, ברא.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
אתה פשיסט.
היו"ר מישל בוסקילה:
עאידה, ברשותך.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
ברא, תצאי החוצה.
היו"ר מישל בוסקילה:
איתמר.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
אני לא אצא לפי הדרישה שלו.
היו"ר מישל בוסקילה:
בבקשה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
מה זה? תגיד לי, מה זה? איך הוא מדבר?
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
אם זה - - -
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
ברא.
היו"ר מישל בוסקילה:
בבקשה, איתמר.
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
מה אתה משיג? מה אתה משיג מהחוק הזה?
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
אני אשב פה - - -
היו"ר מישל בוסקילה:
יהיה לך את הזמן.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
כמו כל - - -
היו"ר מישל בוסקילה:
עאידה, בבקשה, תנו לו להתחיל לדבר.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
עאידה, ברא.
מירב בן ארי (יש עתיד):
דבר יפה כבר, דבר יפה.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
פשיסט.
היו"ר מישל בוסקילה:
אני מבקש, תנו לו להתחיל לדבר. יש לו זכות דיבור, תנו לו לדבר.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
אבל זה שהוא - - -
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
מה אתה משיג מהחוק הזה?
היו"ר מישל בוסקילה:
בבקשה, את יכולה לשבת.
קריאות:
- - -
היו"ר מישל בוסקילה:
אז בלי הערות ביניים. בלי הערות ביניים.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
שלא ייתן לי הוראות.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
עאידה, ברא. ברא, עכשיו.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
שלא יגיד לי שבי וצאי - - -
היו"ר מישל בוסקילה:
עאידה, את בקריאה ראשונה.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
בסדר, ראשונה, אבל - - -
ניסים ואטורי (הליכוד):
מישל - - -
היו"ר מישל בוסקילה:
יש זמן, אל תדאגו, הוא יקבל את הזמן המלא. אני לא אחסיר שנייה אחת מכל אחד שצריך את הזמן שלו.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
רק נחכה שעאידה תצא ואז נתחיל. ברא, ברא.
היו"ר מישל בוסקילה:
אדוני השר, בבקשה.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
אם ככה, אז אולי - - -
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
טוב, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת - - -
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
אם זה ישתיק אותך, אני אשאר.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
אבל את רצית לצאת, אז עכשיו את רוצה להישאר?
קריאות:
- - -
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
מה אתה משיג מהחוק הזה?
היו"ר מישל בוסקילה:
ואליד, קיבלת את הזמן שלך.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
משהו. אין, חוסר עקביות משווע.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
טרוריסט משווע.
היו"ר מישל בוסקילה:
בבקשה.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
טוב, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני חייב להגיב ולמחות על הצביעות שיש כאן בספסלי האופוזיציה. אלה אותם אנשים שמצד אחד באים אלינו ואומרים: למה יש הפקרות ברחוב הערבי? למה בטייבה, באום אל-פחם ובסח'נין יש כל מיני תופעות פשיעה כאלה ואחרות? אבל שימו לב לדבר המדהים: כשאנחנו רוצים משילות ועושים משילות אז פתאום זה לא מתאים להם. שנים, שנים על גבי שנים הייתה השתוללות, יריות. נתתם לבנות איפה שרוצים כמה שרוצים. הסרתם – כמו שאמרה השרה סילמן – את פרק האכיפה בנגב. נתתם השתוללות רבתי, פוליגמיה.
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
מה ההבדל, אצלכם - - -
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
מירב כהן, מה את הולכת?
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אתה מדבר על משילות.
היו"ר מישל בוסקילה:
ואליד.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
אישה שנייה, להחפיץ נשים. להחפיץ נשים. ואליד, כמה נשים יש לך אתה?
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
1,000 נרצחים. 1,000.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
כמה נשים יש לך?
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
מה?
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
כמה נשים יש לך?
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
מה אתה שואל אותי שאלה - - -
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
למה אתה שואל – הוא לא רוצה להפליל את עצמו. זה לא להאמין. זה לא להאמין.
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
תענה על זה ש-1,000 נרצחים - - -
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
כמה נשים יש לך, תענה לי.
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אחת יש לי.
היו"ר מישל בוסקילה:
אחת יש? ברוך השם.
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
1,000 נרצחים - - -
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
זה פשוט לא להאמין. נתנו להחפיץ נשים, לפגוע בנשים, וכשאנחנו היום באים - -
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
- - - שר שעולה וככה משקר.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
- - ורוצים משילות, כשאנחנו עושים משילות, והמשילות מתחילה ברעש - - -
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
המשילות מתחילה מנרצחים בחברה הערבית.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
ואליד, אנחנו פועלים - - -
היו"ר מישל בוסקילה:
ואליד, בבקשה, דיברת קודם, לא הפריעו לך.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
אנחנו פועלים לא רק בשביל דני ומשה ושלמה וחיים.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
- - -
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
יש אנשים, ילדים שגרים ברהט, אתה יודע כמה מתלוננים פונים אליי ברהט? אתה יודע כמה פונים אליי מהפזורה?
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
מה עשית?
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
אתה יודע מה הם אומרים? אלה - -
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
מה עשית? שום דבר.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
- - אנחנו, אין לנו תקוות מהם - -
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
לא עשית כלום.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
- - כי הם מעודדים את זה.
רם בן ברק (יש עתיד):
אף אחד לא פונה אליך.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
ולכן, באנו אנחנו. ואני רוצה להגיד כאן ישר כוח, קודם כול לחברי, חבר הכנסת צביקה פוגל, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי. אמרו עליך כאן, והם צודקים: אתה מוביל חוק אחרי חוק אחרי חוק למען מדינת ישראל. תודה, צביקה פוגל.
היו"ר מישל בוסקילה:
בבקשה - - -
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
אני רוצה להגיד תודה לשרה, חברתי עידית סילמן, שאנחנו משתפים פעולה בנושא הזה כבר כמה שנים, ועובדים ביחד. וכמו שאמרת, יושבים בישיבות ודוחפים כמה שיותר את אנשי המקצוע, את הפקידות ואת השוטרים לממש את החוק; לפעול לפי החוק. אני רוצה להגיד לך, יושב-ראש הקואליציה, אופיר כץ, יש לך זכות להוביל את הקואליציה הזאת, שאנחנו – החוקים הם חוקים כל כך חשובים ש-30 ו-40 שנה לא עשו אותם.
גלעד קריב (העבודה):
- - -
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
אבל אני, הבעיה שלי עם הצביעות של האנשים האלה. כי האנשים האלה שרוממו את זכויות האזרח בגרונם, לא אכפת להם מילד בן עשר ברהט שמרטיב בבית, כי הוא שומע כל הזמן רעשים. לא אכפת למירב כהן מזה שלוקחים נשים – לימור, תשמעי, זה פשוט מדהים – מחפיצים אותן, פוגעים בהן, משתמשים בהן כשפחות. לא שמענו מילה. מילה. זה לא מעניין אותה.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
- - -
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
לכן אנחנו כאן, כדי לשמור על הזכויות. אנחנו כאן כדי לשמור על המשילות.
קריאות:
- - -
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
אנחנו כאן ואנחנו נעשה ונמשיך לעשות. אני רוצה להגיד לכם, חבריי חברי הכנסת, השרה מאי גולן – שגם את עובדת כל כך קשה למען זכויות נשים – זה לא יעזור להם, זה לא יעזור לכל החבר'ה האלה. אנחנו נעשה. הם צועקים, הם מקללים – –
השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:
הם משקרים.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
– – הם מגדפים – –
השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:
משקרים.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
– – הם מכפישים. הם משקרים, הם משקרים, אבל אנחנו עושים ועושים ועושים.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
– – –
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
אני חושב שהחוק הזה הוא בשורה, בשורה לעם ישראל, בשורה למדינת ישראל; כן, גם בשורה לילדים ברהט, שלא יצטרכו לסבול ולשמוע את כל הרעש הזה. אם אתם לא הייתם דו-פרצופיים, אתם הייתם מחוקקים את זה בעצמכם. ומילה אחת לחברי משה גפני, שאני כל כך מאוכזב ממך. הברית הזאת – הדיל הזה עם אחמד טיבי מעולם לא עזר, לא עזר לחרדים. הברית הזאת לא מובילה אתכם לשום מקום. לשום מקום. תפסיקו עם הדבר הזה. משה גפני, תפסיק, הרב גפני, שאני מכבד, מעריך אותך – אבל אנשי דגל התורה, לבוא ופעם אחר פעם להתייצב בעד ההצעות שלהם, נגד כל מה שהם לא רוצים, זו טעות גדולה וזה פוגע במדינת ישראל. אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך, תודה לכל חבריי חברי הכנסת, וכמובן, אני קורא לכולם להצביע בעד הצעת החוק הזאת – –
היו"ר מישל בוסקילה:
תודה רבה.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
– – שהיא באמת דואגת. רם, אתם לא דואגים לזכויות אזרח, אנחנו כן – אנחנו דואגים לילדים, לנשים, אנחנו דואגים לעם ישראל, למדינת ישראל, ואתם תמשיכו לצעוק. תודה.
היו"ר מישל בוסקילה:
תודה רבה לשר איתמר בן גביר. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק מניעת רעש בלתי סביר של המואזין, התשפ"ו–2025. ההצבעה תהיה שמית. בבקשה. הצבעה שמית
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– בעד
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
אמיר אוחנה– אינו נוכח
ינון אזולאי– בעד
דן אילוז– בעד
ואליד אלהואשלה– אינו נוכח
קארין אלהרר– נגד
עמיחי אליהו– אינו נוכח
זאב אלקין– אינו נוכח
יעקב אשר– אינו נוכח
אביחי אברהם בוארון– אינו נוכח
אוריאל בוסו– בעד
מישל בוסקילה– בעד
דבי ביטון– נגד
חיים ביטון– בעד
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– אינו נוכח
בועז ביסמוט– בעד
ולדימיר בליאק– נגד
מירב בן ארי– נגד
רם בן ברק– נגד
איתמר בן גביר– בעד
סמיר בן סעיד– נגד
יואב בן צור– בעד
ניר ברקת– בעד
ששון ששי גואטה– אינו נוכח
טלי גוטליב– בעד
יצחק גולדקנופ– אינו נוכח
מאי גולן– בעד
איתן גינזבורג– אינו נוכח
גילה גמליאל– אינה נוכחת
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– אינו נוכח
סימון דוידסון– נגד
אבי דיכטר– אינו נוכח
גלית דיסטל אטבריאן– בעד
אלי דלל– אינו נוכח
שלום דנינו– בעד
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
עמית הלוי– בעד
שרן מרים השכל– אינה נוכחת
ניסים ואטורי– בעד
מיכל מרים וולדיגר– בעד
יצחק שמעון וסרלאוף– אינו נוכח
יאסר חוג'יראת– נגד
אימאן ח'טיב יאסין– נגד
עוז חיים– נגד
אכרם חסון– אינו נוכח
ווליד טאהא– נגד
משה טור פז– נגד
אחמד טיבי– אינו נוכח
יוסף טייב– בעד
אוהד טל– אינו נוכח
יעקב טסלר– אינו נוכח
חילי טרופר– אינו נוכח
מאיר כהן– נגד
מירב כהן– נגד
עופר כסיף– נגד
אופיר כץ– בעד
ישראל כץ– אינו נוכח
רון כץ– אינו נוכח
יוראי להב הרצנו– נגד
ירון לוי– אינו נוכח
מיקי לוי– נגד
יריב לוין– בעד
נעמה לזימי– נגד
אביגדור ליברמן– בעד
יאיר לפיד– אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי– אינה נוכחת
מרב מיכאלי– נגד
שלי טל מירון– נגד
יונתן מישרקי– בעד
חנוך דב מלביצקי– בעד
ארז מלול– בעד
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
מיכאל מלכיאלי– בעד
צגה מלקו– בעד
אבי מעוז– אינו נוכח
אורי מקלב– אינו נוכח
יעקב מרגי– אינו נוכח
שרון ניר– אינה נוכחת
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– נגד
יבגני סובה– בעד
צבי ידידיה סוכות– בעד
משה סולומון– בעד
לימור סון הר מלך– בעד
אופיר סופר– אינו נוכח
אורית מלכה סטרוק– בעד
משה סעדה– אינו נוכח
מנסור עבאס– נגד
עפיף עבד– אינו נוכח
איימן עודה– נגד
עדי עזוז– נגד
חוה אתי עטייה– בעד
חמד עמאר– אינו נוכח
צביקה פוגל– בעד
עודד פורר– אינו נוכח
יצחק פינדרוס– אינו נוכח
משה פסל– אינו נוכח
מאיר פרוש– אינו נוכח
יסמין פרידמן– נגד
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי– נגד
אריאל קלנר– בעד
יצחק קרויזר– בעד
גלעד קריב– אינו נוכח
שלמה קרעי– אינו נוכח
אליהו רביבו– בעד
שמחה רוטמן– בעד
יעל רון בן משה– אינה נוכחת
אפרת רייטן מרום– נגד
אלון שוסטר– אינו נוכח
קטי קטרין שטרית– אינה נוכחת
אלעזר שטרן– נגד
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– נגד
אושר שקלים– בעד
עאידה תומא סלימאן– נגד
פנינה תמנו– אינה נוכחת
היו"ר מישל בוסקילה:
אנחנו עוברים לסבב נוסף.
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
אמיר אוחנה– בעד
ואליד אלהואשלה– נגד
עמיחי אליהו– בעד
זאב אלקין– אינו נוכח
יעקב אשר– אינו נוכח
אביחי אברהם בוארון– בעד
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– אינו נוכח
ששון ששי גואטה– אינו נוכח
יצחק גולדקנופ– אינו נוכח
איתן גינזבורג– נגד
גילה גמליאל– אינה נוכחת
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– אינו נוכח
אבי דיכטר– בעד
אלי דלל– אינו נוכח
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
שרן מרים השכל– בעד
יצחק שמעון וסרלאוף– בעד
אכרם חסון– אינו נוכח
אחמד טיבי– אינו נוכח
אוהד טל– בעד
יעקב טסלר– אינו נוכח
חילי טרופר– אינו נוכח
ישראל כץ– אינו נוכח
רון כץ– נגד
ירון לוי– אינו נוכח
יאיר לפיד– נגד
טטיאנה מזרסקי– אינה נוכחת
יוליה מלינובסקי– בעד
אבי מעוז– אינו נוכח
אורי מקלב– אינו נוכח
יעקב מרגי– בעד
שרון ניר– אינה נוכחת
בנימין נתניהו– אינו נוכח
אופיר סופר– בעד
משה סעדה– אינו נוכח
עפיף עבד– אינו נוכח
חמד עמאר– אינו נוכח
עודד פורר– אינו נוכח
יצחק פינדרוס– אינו נוכח
משה פסל– אינו נוכח
מאיר פרוש– אינו נוכח
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
גלעד קריב– נגד
שלמה קרעי– בעד
יעל רון בן משה– אינה נוכחת
אלון שוסטר– נגד
קטי קטרין שטרית– אינה נוכחת
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
פנינה תמנו– אינה נוכחת
היו"ר מישל בוסקילה:
יש מישהו באולם שלא הצביע? השר זאב אלקין.
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשם חבר הכנסת)
זאב אלקין – בעד
היו"ר מישל בוסקילה:
יש עוד מישהו? אני נועל את ההצבעה. להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 50, נגד – 36. אני קובע כי הצעת חוק מניעת רעש בלתי סביר של מואזין, התשפ"ו–2025, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת פנים והגנת הסביבה לצורך הכנתה לקריאה ראשונה.
קריאה:
לביטחון לאומי.
היו"ר מישל בוסקילה:
אז תעבור לוועדת כנסת לקביעת ועדה.
היו"ר מישל בוסקילה:
הודעה למזכירות הכנסת, בבקשה.
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון מס' 46 – הוראת שעה) (מימון הבחירות לכנסת העשרים ושש), התשפ"ו–2026, מטעם ועדת הכנסת. תודה.
היו"ר מישל בוסקילה:
תודה רבה.
היו"ר מישל בוסקילה:
נעבור להצעה רגילה לסדר-היום בנושא: הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לתנאי הכליאה של האסירים הפלסטינים – לנוכח מקרי המוות הרבים והעדויות לעינויים. את ההצעה הגיש חבר הכנסת עופר כסיף. בבקשה, לרשותך עשר דקות.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
אני רק מבקש שתעזור לי שלא יפריעו לי.
היו"ר מישל בוסקילה:
אני פה, אתה רואה.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
אני יודע. Just for the record. כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, "אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר", אמר השופט האמריקאי לואיס ברנדס לפני כ-100 שנים. אין תרופה טובה יותר לפשע, לעוול, לבריונות, לריקבון ולשחיתות הציבורית כמו אור היום. תחת ממשלת הדמים בישראל של היום הפשע, העוול, השחיתות, הריקבון והאלימות פושים בכול. אבל יש מקומות שבהם האור נחסם במיוחד והאפלה בהם קשה במיוחד, והיום אני מבקש להשתמש מעט באורו של הפרלמנט, למרות שגם הוא נמצא בדמדומיו, על מנת להפנות את הזרקור אל אותם המקומות – אל בתי הכלא ואל האסירים הפלסטינים. מעל 9,000 פלסטינים עצורים בישראל בטענות שונות, רובם המוחלט ללא שהוגש נגדם כל כתב אישום, ובהם רופאים, עיתונאים, ילדים, נשים הרות וקשישים. פואד חסן, תושב קוסרה שבנפת שכם, הועבר באלימות לכלא מגידו. ברוכים הבאים לגיהינום, אמר לו אחד הסוהרים, ולפי עדותו ההבטחה לגיהינום קוימה. הוא תיאר מציאות שבה כל אסיר נתון להכאות שגרתיות, לשלילת מזון ושינה ולהשפלה מתמדת. כעבור כמה חודשים שוחרר חסן ללא כתב אישום וללא משפט. זאת, כמובן, אינה עדות בודדת. בשבועות הראשונים של המלחמה אפשר עוד היה להכחיש את המציאות; כעת כבר לא ניתן לעצום את העיניים לנוכח הדפוס המתועד, המאומת והבלתי-ניתן להכחשה של יחס בלתי אנושי, התעללות ועינויים כנגד האסירים הפלסטינים. בינואר 2024 כתב רופא ישראלי שפעל במחנה שדה תימן לשר הביטחון דאז כך, ואני מצטט: רק השבוע עברו שני מטופלים קטיעה של רגל מפציעה שהחלה מאיזוק. לצערי, מדובר באירוע שגרתי. סוף ציטוט. דבר לא נעשה עם התלונה שלו. הסנגוריה הציבורית, גוף ממשלתי רשמי, ביקרה לאחר מאבק ממושך בארבעה בתי כלא בשנת 2024, ותיעדה אלימות קשה ושיטתית מצד סוהרים כנגד אסירים פלסטינים: שלילת מזון ושתייה, הזנחה רפואית ותנאים שהמפקחים תיארו כ"לא ראויים להחזקת בני אדם", בלשונם. במשך שנה גנז משרד המשפטים את הדוחות, ורק לאחר עתירת חופש מידע הם שוחררו לציבור. הסתרה והכחשת האמת כמדיניות ממשלתית. אבל את מדיניות ההסתרה וההכחשה הנפשעת הזאת לא ניתן לשמר לעד, כי את המספר של 105 אסירים פלסטינים שמתו בבתי הכלא בישראל מאז פרוץ המלחמה, אין כל דרך להסתיר – עלייה של 300% מהשיעור הגבוה ממילא שהיה קיים טרם המלחמה. בהם גם צעיר בן 17 שמת במרץ 2025 בכלא מגידו, ונתיחת גופתו העלתה חשד ממשי להרעבה ולהזנחה רפואית מכוונת. מישהו באמת מופתע שבנובמבר 2025, ועדת האו"ם נגד עינויים קבעה כי ישראל נוקטת – אני מצטט: "מדיניות מכוונת של ענישה קולקטיבית", וכי הממצאים מלמדים על "עינויים מאורגנים ושיטתיים"? ואם מישהו לא מבין איך נראים "עינויים מאורגנים ושיטתיים" ומעדיף לטמון את הראש בחול, הינה עדות של ניצול מחנות העינויים, וכך הוא אומר – אני מצטט: "דחפו לנו את הראש לתוך החצץ. עשו לנו את זה שוב ושוב במשך ארבע שעות. היכו אותנו באלות מכות רצח, קיללו אותנו וחשמלו". כך העיד ראש מחלקת הניתוחים בבית החולים האינדונזי ברצועת עזה על אותם עינויים שעבר: "הם מענים ומתעללים גם ברופאים". 14 רופאים עזתיים עדיין מוחזקים בישראל ללא כתב אישום, לאחר שבמהלך המלחמה נחטפו מאות אנשי צוות רפואי מרצועת עזה כחלק מהמתקפה השיטתית על מערכת הבריאות הפלסטינית. הרופאים הללו נדרשים להציל חיים של ילדים בעזה, אבל במקום זאת נאלצים להיאבק על חייהם שלהם בשבי. לא רק רופאים, גם ילדים ונערים נעצרים ומוחזקים בתנאים בלתי אנושיים. לפי דוח ועדת החקירה העצמאית של האו"ם שפורסם לאחרונה, נקבע שילדים פלסטינים ממשיכים להיחטף למעצר ללא ידיעת משפחותיהם, נכלאים לצד בגירים, בניגוד לדין, וחשופים לעינויים ולאלימות מינית. "כוחות הביטחון השתמשו באלימות מינית נגד ילדים כחלק מההשפלה קולקטיבית והדיכוי מוסדי", קבעה הוועדה. בשביל לקיים מערך שיטתי של התעללות, הרעבה והזנחה רפואית, נדרשים יותר מכמה מענים אכזריים. מה שנדרש הוא שמערכת שלמה של פיקוח, בקרה והגנה מקצועית תשותק לחלוטין. מה שנדרש הוא יצירת אקס-טריטוריה שבה לא משפט הצדק מושל אלא החוק של נקמת הדם. תחת ידיה של ממשלת הדמים הפכו בתי הכלא לאתר המרכזי של משפט הנקמה הכהניסטי, שבו ערכי כבוד האדם, זכויותיו וחירויותיו הבסיסיות מוחלפות בסדיזם ממוסד למען המנהיג, האומה, הדם והאדמה. זאת גם הסיבה האמיתית ששרי הממשלה ובכירי הקואליציה נאבקו ביניהם בהגנה על העינויים ובשמירה על בתי הסוהר מאימתו של הדין. מאז אוקטובר 2023 נחסמה בהחלטת ממשלה גישתו של הצלב האדום הבין-לאומי לכלל האסירים הפלסטינים. גוף הומניטרי שפעל במשך שנים בישראל הן מכוח חובותיה לפי הדין הבין-לאומי והן מכוח הנהלים הפנימיים של שב"ס ומשרד הביטחון, נחסם לחלוטין. ביוני פסק בית המשפט העליון שהאיסור הגורף הזה "לא נסמך על כל בסיס משפטי", כלומר, במשך ארבע שנים הפעילה הממשלה מדיניות דכאנית ללא כל בסיס בדין. אך לא רק הצלב האדום נחסם ללא כל בסיס – גם חברי הכנסת עצמם. באפריל פסק בג"ץ בעתירתו של חברי חבר כנסת אחמד טיבי – ששב"ס מנע את זכותו להיפגש עם אסירים פלסטינים במשך ארבע שנים – והוסיף ואמר שכך התנהלו גם כלפיי וביחס לבקשותיי: "אפליה ממשית וברורה, באופן המקים חשש להתערבות הדרג הפוליטי בשיקולים המקצועיים של שירות בתי הסוהר", קבע בג"ץ. אך מאז הפסיקה אינה מיושמת, ולא מתאפשר לנו להיכנס לבתי הכלא ולממש את המנדט הציבורי שניתן לנו לפיקוח פרלמנטרי, תוך פגיעה אנושה בחסינות חברי הכנסת ובעליונות הפרלמנט. האם סיעות האופוזיציה שנאבקות על עצמאות בג"ץ יעמדו לצידו גם כעת? אתם, שבמשך שלוש שנים עצמתם עיניים ותחזקתם את מדיניות ההסתרה וההכחשה, האם תעזו לדבר כעת? האם תביטו במציאות שזועקת לנגד עיניכם ותודו שלא ניתן לבסס בישראל מדינה חופשית, ליברלית, דמוקרטית, כל עוד חוק נקמת הדם הכהניסטי מושל וקיים ולו חשד מינימלי לעינויים ואלימות בבתי הכלא? בצדק אתם מטיחים בממשלה שהיא מפחדת מהאמת, ולכן מתנגדת לוועדת חקירה ממלכתית לטבח 7 באוקטובר, אך במה אתם שונים ממנה בהתנגדותכם או בהימנעותכם מוועדת חקירה לנעשה בבתי הכלא?
היו"ר מישל בוסקילה:
אם אפשר רק לסכם.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
מייד אני מסיים, אדוני. פחד מהאמת והצורך בשקיפות אינם נחלת צד אחד בלבד. מי שדורש את חקר האמת, לא יכול להתכחש לה כשהנושא פחות נוח לו. תודה רבה.
היו"ר מישל בוסקילה:
תודה רבה לחבר הכנסת כסיף. אני רוצה להזמין את השר אלי כהן, בבקשה, להשיב בשם הממשלה. לרשותך עשר דקות.
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני אקריא את התייחסותו של שר הביטחון בנושא, והוא מבקש להדגיש שתי סוגיות עיקריות. הדגש הראשון – ביטחונה של מדינת ישראל ואזרחיה הקודם לכול. בכל מקום שבו יש התנגשות בין הטיפול במוחזקים בבתי הכלא לבין סיכון אפשרי לביטחונה, כמובן שביטחונה של מדינת ישראל מעל הכול. בין היתר גם נחתם צו האוסר ביקורים של הצלב האדום אצל מחבלי הנוח'בה, והצו נחתם גם על בסיס חוות דעת של השב"כ. הדגש השני שהוא מבקש כאן לציין זה נושא מיצוי הדין עם העצורים. כפי שנאמר, יש תחייבות שכל אחד מהעצורים ייקח חלק ואחריות מלאה למעשיו, והעמדתם לדין היא חובה מוסרית ולאומית כלפי הנרצחים. לכן ההחלטה שהממשלה קיבלה היא למצות את הדין עם מבצעי הטבח, ומי שטובח, רוצח ואונס, כמובן ישלם את מלוא המחיר. הוא מציין שתנאי הכליאה והטיפול נתונים למנגנוני בקרה ופיקוח פנימיים ולביקורת חיצונית שיפוטית. הוא מסכם ואומר שכל זה נעשה מתוך מחויבות לביטחונה של המדינה, למיצוי הדין ומתוך ידיעה כי פעולותינו נתונות לבקרה ולפיקוח כמקובל.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
מה זה קשור למה שאמרתי?
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
זו ההתייחסות, אדוני היושב-ראש, בנושא הזה. אבל אני רוצה, אדוני היושב-ראש, לדבר על דבר משמעותי מאוד שקרה עבור מדינת ישראל בערב שבת האחרון. שם נחתם הסכם היסטורי בין ממשלת ישראל לבין ממשלת לבנון. לאחר שההסכם נחתם, ראינו את לפיד תוקף את ההסכם – הסכם שבו לבנון מכירה בשליטה שלנו עד הקו הצהוב עד אשר חיזבאללה יפורק מנשקו. ההסכם הזה נותן ביטחון לתושבי הצפון, הוא מונע איום חדירת מחבלים, הוא שם סוף לאיום נ"ט, וכל זאת לאחר שכל התשתיות באזור הזה של חיזבאללה פורקו ונהרסו. זאת בהחלט ההזדמנות להצדיע לחיילים שלנו, ללוחמים שלנו, לכוחות הביטחון, שבזכותם הצלחנו להגיע להסכם חשוב זה. אני רוצה, במקום לומר מה דעתי על ההסכמים עם לבנון, אני רוצה לומר מה דעתו של חיזבאללה על ההסכמים עם לבנון. על ההסכם שחתמו בנט ולפיד - -
נאור שירי (יש עתיד):
שמעתי שביטלת אותו.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
רגע, ביטלת?
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
- - בחיזבאללה בירכו על ההסכם; כשאנחנו חתמנו, חיזבאללה בכו. הינה, אני אומר לכם בדיוק מה אמרו בחיזבאללה על ההסכם של בנט ולפיד – הם אמרו שזהו ניצחון גדול עבורם. על ההסכם שאנחנו הובלנו, חיזבאללה אמרו שזהו הסכם מביש ומשפיל עבורם. זה בדיוק כל ההבדל, כל ההבדל בין הסכם כניעה, שמפגין חולשה, שבו למעשה לפיד ויתר על שטח ריבוני ישראלי, ויתר על פוטנציאל הכנסות של מיליארדים - -
מיקי לוי (יש עתיד):
– – – אתה יודע שזה קשקוש – – –
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
– – לבין הסכם שמגיע עוצמה, מתוך נחישות, מתוך זה שאנחנו לא מתפשרים על שום דבר שקשור לביטחון מדינת ישראל. אתה יודע, אדוני היו"ר, אני רואה את לפיד, את בנט, את איזנקוט, שרוצים להיות ראשי ממשלה, רוצים להחליף את נתניהו – הם לא היו עומדים ב-10% מהלחץ שראש הממשלה עושה ועומד בנחישות שלנו.
מיקי לוי (יש עתיד):
אתה ממשלת טבח 7 באוקטובר – – –
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
הרי אני אגב זוכר – – –
מיקי לוי (יש עתיד):
אתם חבורה של 7 באוקטובר – – –
היו"ר מישל בוסקילה:
חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה.
מיקי לוי (יש עתיד):
אין לך מה להגיד לעם ישראל.
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
אני זוכר בדיוק שאיזנקוט היה בקבינט, והוא קרא לא אחת לעצור את המלחמה – לא רצה שניכנס לרפיח, לא רצה ואמר: ציר פילדלפי, אפשר לוותר על ציר פילדלפי – – –
מיקי לוי (יש עתיד):
שקר. קראת מה איזנקוט אומר?
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
אני הייתי בקבינט, לא אתה.
מיקי לוי (יש עתיד):
הלוא שמעת מה איזנקוט אומר. לא איתי תתווכח – עם איזנקוט.
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
אני הייתי בקבינט, אתה לא היית, והינה, אני אומר לכם, אם זה היה – – –
מיקי לוי (יש עתיד):
אתם משקרים.
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
אגב, אני כבר לא מבין, מי היום המפלגה שלך? עכשיו אתה רוצה את איזנקוט? בנט כבר לא מתאים לכם? אתם חד-ספרתי? כאילו, אל תהיה בלחץ.
מיקי לוי (יש עתיד):
מי שבלחץ זה אתם.
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
ולכן, אם זה היה תלוי באיזנקוט, היינו עוצרים את המלחמה מזמן, ובמקרה הזה נסראללה עוד היה חי, סנוואר היה חי, איראן הייתה דוהרת לפצצה גרעינית, אסד עוד היה בשלטון בסוריה.
עופר כסיף (חד"ש–תע"ל):
אתה מאמין לשטויות שלך?
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
אם זה היה תלוי באיזנקוט ובבנט, לא היה קו צהוב, לא בעזה, לא בלבנון, לא בסוריה.
מיקי לוי (יש עתיד):
מה שייך בנט? מה? מה? תגיד. אתה בחור רציני, אתה אינטליגנט. מה אתה מקשקש?
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
שאלו באחד הראיונות את איזנקוט שאלה פשוטה. שאלו אותו שאלה פשוטה, את איזנקוט: אם אתה היית צריך לקבל החלטה על חיסול הצורר של העם היהודי בעת הנוכחית, ח'מינאי, מה היית עושה? רואים אותו בריאיון, לא בהחלטה בפועל, רואים אותו בריאיון שהוא לוקח את הזמן והוא חושב. אם בריאיון אתה לא מסוגל לומר שאתה בא ומחסל את מי שרוצה להשמיד את מדינת ישראל ולייצר פצצה גרעינית, אז אתה תעשה את במציאות? ולכן, זה רק מעיד כמה הוא לא יכול להיות ראש ממשלת ישראל. אנחנו פעלנו בנחישות, עמדנו בלחצים אדירים ולא ויתרנו. כך נמשיך ונעשה – – –
מיקי לוי (יש עתיד):
אתם זה טבח 7 באוקטובר. 2,000 נרצחים – – –
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
אני רוצה לומר לך – – –
היו"ר מישל בוסקילה:
חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה, תן לו לסיים.
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
אתם נכנעתם לחיזבאללה בזמן שאתה – – –
מיקי לוי (יש עתיד):
ממשלת טבח 7 באוקטובר.
היו"ר מישל בוסקילה:
חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה – – –
מיקי לוי (יש עתיד):
אתה לא תברח מזה. אתה ממשלת טבח 7 באוקטובר.
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
אנחנו חיסלנו את נסראללה. אתם נתתם לנסראללה בזמן שאנחנו חיסלנו – – –
מיקי לוי (יש עתיד):
אתם כלומניקים.
היו"ר מישל בוסקילה:
חבר הכנסת מיקי לוי.
מיקי לוי (יש עתיד):
לא מקבלים אחריות. אתם ממשלת טבח 7 באוקטובר.
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
בזמן שאנחנו חיסלנו את נסראללה, אתם נתתם לנסראללה.
היו"ר מישל בוסקילה:
חבר הכנסת מיקי לוי, צא להתאוורר.
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
מיקי, אתם נתתם לנסראללה שטחים ריבוניים.
מיקי לוי (יש עתיד):
אתה אחראי לטבח, לאסון הגדול ביותר – –
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
אנחנו חיסלנו אותו.
מיקי לוי (יש עתיד):
– – לאסון הגדול ביותר שקרה לעם היהודי בארצו.
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
אנחנו חיסלנו את נסראללה – בגלל הרפיסות שלכם, שלא הייתם מסוגלים לעשות דברים.
מיקי לוי (יש עתיד):
על מה אתם מדברים? על מה?
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
ראינו מה עשיתם מול לבנון.
היו"ר מישל בוסקילה:
חבר הכנסת לוי, היית אמור לצאת לפרסה. צא להתאוורר.
מיקי לוי (יש עתיד):
פחדנים, כלומניקים.
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
כל פעם שהשמאל עלה לשלטון – קיבלנו את אוסלו, קיבלנו את ההתנתקות.
מיקי לוי (יש עתיד):
– – – חבורה של אפסים.
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
אתם אלה שרוצים להקים מדינה פלסטינית, וזה לא יהיה אצלנו בממשלה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
רגע, צילמת סרטון לפריימריז? אתה יכול להירגע.
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
ולכן, אני אומר כאן, אנחנו נמשיך לפעול בנחישות, נעמוד בכל הלחצים, נמשיך להרוס את תשתיות הטרור בדרום לבנון. ואני אומר כאן בצורה ברורה שאם נצטרך, אנחנו נתקוף גם בלבנון וגם באיראן, כי מה שעומד לנגד עינינו זה אך ורק ביטחון מדינת ישראל. תודה רבה.
היו"ר מישל בוסקילה:
תודה רבה לשר אלי כהן. אנחנו עוברים להצבעה. ההצבעה תהיה שמית. בבקשה. הצבעה שמית
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– נגד
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
אמיר אוחנה– אינו נוכח
ינון אזולאי– אינו נוכח
דן אילוז– אינו נוכח
ואליד אלהואשלה– אינו נוכח
קארין אלהרר– אינה נוכחת
עמיחי אליהו– אינו נוכח
זאב אלקין– אינו נוכח
יעקב אשר– אינו נוכח
אביחי אברהם בוארון– אינו נוכח
אוריאל בוסו– נגד
מישל בוסקילה– נגד
דבי ביטון– אינה נוכחת
חיים ביטון– אינו נוכח
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– אינו נוכח
בועז ביסמוט– אינו נוכח
ולדימיר בליאק– אינו משתתף בהצבעה
מירב בן ארי– אינה נוכחת
רם בן ברק– אינו נוכח
איתמר בן גביר– אינו נוכח
סמיר בן סעיד– בעד
יואב בן צור– נגד
ניר ברקת– נגד
ששון ששי גואטה– אינו נוכח
טלי גוטליב– אינה נוכחת
יצחק גולדקנופ– נגד
מאי גולן– אינה נוכחת
איתן גינזבורג– אינו נוכח
גילה גמליאל– אינה נוכחת
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– אינו משתתף בהצבעה
סימון דוידסון– אינו משתתף בהצבעה
אבי דיכטר– אינו נוכח
גלית דיסטל אטבריאן– נגד
אלי דלל– אינו נוכח
שלום דנינו– נגד
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
עמית הלוי– אינו נוכח
שרן מרים השכל– אינה נוכחת
ניסים ואטורי– אינו נוכח
מיכל מרים וולדיגר– אינה נוכחת
יצחק שמעון וסרלאוף– אינו נוכח
יאסר חוג'יראת– בעד
אימאן ח'טיב יאסין– בעד
עוז חיים– אינו משתתף בהצבעה
אכרם חסון– נגד
ווליד טאהא– אינו נוכח
משה טור פז– אינו נוכח
אחמד טיבי– אינו נוכח
יוסף טייב– אינו נוכח
אוהד טל– אינו נוכח
יעקב טסלר– אינו נוכח
חילי טרופר– אינו נוכח
מאיר כהן– אינו נוכח
מירב כהן– אינה נוכחת
עופר כסיף– בעד
אופיר כץ– נגד
ישראל כץ– אינו נוכח
רון כץ– אינו נוכח
יוראי להב הרצנו– אינו נוכח
ירון לוי– אינו נוכח
מיקי לוי– אינו נוכח
יריב לוין– אינו נוכח
נעמה לזימי– אינה נוכחת
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי– אינה נוכחת
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
שלי טל מירון– אינה נוכחת
יונתן מישרקי– נגד
חנוך דב מלביצקי– נגד
ארז מלול– נגד
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
מיכאל מלכיאלי– נגד
צגה מלקו– אינה נוכחת
אבי מעוז– אינו נוכח
אורי מקלב– אינו נוכח
יעקב מרגי– נגד
שרון ניר– אינה נוכחת
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– אינו נוכח
יבגני סובה– אינו נוכח
צבי ידידיה סוכות– נגד
משה סולומון– אינו נוכח
לימור סון הר מלך– נגד
אופיר סופר– אינו נוכח
אורית מלכה סטרוק– אינה נוכחת
משה סעדה– אינו נוכח
מנסור עבאס– בעד
עפיף עבד– אינו נוכח
איימן עודה– אינו נוכח
עדי עזוז– אינה נוכחת
חוה אתי עטייה– אינה נוכחת
חמד עמאר– אינו נוכח
צביקה פוגל– נגד
עודד פורר– אינו נוכח
יצחק פינדרוס– אינו נוכח
משה פסל– אינו נוכח
מאיר פרוש– נגד
יסמין פרידמן– אינה נוכחת
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי– אינה נוכחת
אריאל קלנר– אינו נוכח
יצחק קרויזר– נגד
גלעד קריב– אינו נוכח
שלמה קרעי– נגד
אליהו רביבו– אינו נוכח
שמחה רוטמן– אינו נוכח
יעל רון בן משה– אינה נוכחת
אפרת רייטן מרום– אינה נוכחת
אלון שוסטר– אינו נוכח
קטי קטרין שטרית– אינה נוכחת
אלעזר שטרן– אינו נוכח
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– אינו נוכח
אושר שקלים– אינו נוכח
עאידה תומא סלימאן– בעד
פנינה תמנו– אינה נוכחת
היו"ר מישל בוסקילה:
אנחנו עוברים לסבב נוסף.
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
יולי יואל אדלשטיין– אינו נוכח
אמיר אוחנה– אינו נוכח
ינון אזולאי– נגד
דן אילוז– נגד
ואליד אלהואשלה– בעד
קארין אלהרר– אינה נוכחת
עמיחי אליהו– אינו נוכח
זאב אלקין– אינו נוכח
יעקב אשר– אינו נוכח
אביחי אברהם בוארון– נגד
דבי ביטון– אינה נוכחת
חיים ביטון– אינו נוכח
מיכאל מרדכי ביטון– אינו נוכח
דוד ביטן– אינו נוכח
בועז ביסמוט– נגד
מירב בן ארי– אינה נוכחת
רם בן ברק– אינו נוכח
איתמר בן גביר– אינו נוכח
ששון ששי גואטה– אינו נוכח
טלי גוטליב– אינה נוכחת
מאי גולן– אינה נוכחת
איתן גינזבורג– אינו נוכח
גילה גמליאל– אינה נוכחת
בנימין גנץ– אינו נוכח
אבי דיכטר– אינו נוכח
אלי דלל– אינו נוכח
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
עמית הלוי– אינו נוכח
שרן מרים השכל– נגד
ניסים ואטורי– אינו נוכח
מיכל מרים וולדיגר– נגד
יצחק שמעון וסרלאוף– אינו נוכח
ווליד טאהא– אינו נוכח
משה טור פז– אינו נוכח
אחמד טיבי– אינו נוכח
יוסף טייב– אינו נוכח
אוהד טל– אינו נוכח
יעקב טסלר– אינו נוכח
חילי טרופר– אינו נוכח
מאיר כהן– אינו נוכח
מירב כהן– אינה נוכחת
ישראל כץ– אינו נוכח
רון כץ– אינו נוכח
יוראי להב הרצנו– אינו נוכח
ירון לוי– אינו נוכח
מיקי לוי– אינו נוכח
יריב לוין– אינו נוכח
נעמה לזימי– אינה נוכחת
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– אינו נוכח
טטיאנה מזרסקי– אינה נוכחת
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
שלי טל מירון– אינה נוכחת
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
צגה מלקו– אינה נוכחת
אבי מעוז– אינו נוכח
אורי מקלב– אינו נוכח
שרון ניר– אינה נוכחת
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– אינו נוכח
יבגני סובה– אינו נוכח
משה סולומון– אינו נוכח
אופיר סופר– אינו נוכח
אורית מלכה סטרוק– אינה נוכחת
משה סעדה– אינו נוכח
עפיף עבד– אינו נוכח
איימן עודה– אינו נוכח
עדי עזוז– אינה נוכחת
חוה אתי עטייה– נגד
חמד עמאר– אינו נוכח
עודד פורר– אינו נוכח
יצחק פינדרוס– אינו נוכח
משה פסל– אינו נוכח
יסמין פרידמן– אינה נוכחת
אורית פרקש הכהן– אינה נוכחת
מטי צרפתי הרכבי– אינה נוכחת
אריאל קלנר– אינו נוכח
גלעד קריב– אינו נוכח
אליהו רביבו– אינו נוכח
שמחה רוטמן– אינו נוכח
יעל רון בן משה– אינה נוכחת
אפרת רייטן מרום– אינה נוכחת
אלון שוסטר– אינו נוכח
קטי קטרין שטרית– אינה נוכחת
אלעזר שטרן– אינו נוכח
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– אינו נוכח
אושר שקלים– נגד
פנינה תמנו– אינה נוכחת
היו"ר מישל בוסקילה:
תודה רבה. יש מישהו באולם שלא הצביע ורוצה להצביע?
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
(קוראת בשם חבר הכנסת)
ניסים ואטורי– נגד
היו"ר מישל בוסקילה:
תודה רבה, אני נועל את ההצבעה. להלן תוצאות ההצבעה: בעד – שבעה, נגד – 30. אני קובע כי ההצעה של חבר הכנסת עופר כסיף להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לתנאי הכליאה של האסירים הפלסטינים – לנוכח מקרי המוות הרבים והעדויות לעינויים, לא התקבלה, ותוסר מסדר-היום.
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1206).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר מישל בוסקילה:
חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק-יסוד: לימוד תורה, של חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר, לקריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת משה גפני, בבקשה. לרשותך עשר דקות. בבקשה.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ראוי שמעת לעת, מפעם לפעם, נדון בכנסת על מורשתו של העם היהודי, על ההיסטוריה שלו, על המציאות שבה הוא חי במשך אלפי שנים באירועים שונים שקרו בעולם ושהייתה להם נגישות ונושא שקשור לעם היהודי. העם היהודי הוא עם של אלפי שנים, שסבל יותר מכל אומה אחרת בעולם. סבל מרדיפות, מצרות, מתקופות שבהן היה לו מאוד קשה במדינות שהוא חי בהן כשהוא היה בגלות. במציאות הזאת, הוא העם היחיד ששרד את כל אלפי השנים האלה מאז היותו לעם, מאז שהוא התפזר על פני כל הגלובוס, והוא דיבר – האחד עם השני בעם היהודי דיברו באותה שפה, "שמע ישראל השם אלוקינו, השם אחד", הייתה שפה אוניברסלית בעם היהודי. היהודי שהיה במרוקו או בקנדה או בפולין או בעיראק או בכל מקום אחר בעולם, זאת השפה שהיו מדברים בה במשך כל הזמן. לא רק שהעם היהודי שרד בחסדי השם יתברך בכל המקומות, הוא חזר לארצו, וראוי לבדוק איך יכול להיות נס כזה גלוי: עם קטן באופן יחסי לאומות גדולות אחרות, המציאות הזאת שבה העם הזה התקיים וחי וראוי לבדוק את הדבר הזה.
נאור שירי (יש עתיד):
ראוי.
משה גפני (יהדות התורה):
ואני, כמו שלמדתי וכמו שאחרים גם למדו, מה שהיה שונה בעם היהודי מכל האומות האחרות שאליהן אנחנו רוצים להשוות, זה היה לימוד התורה. לימוד התורה היה דבר שלא היה בעם אחר. היו לימודים על נושאים שונים, על נושאים מקצועיים, על פילוסופיות טבעיות, רגילות. הדבר היחיד שהיה בעם היהודי ויש בעם היהודי יותר מאשר בכל מקום אחר, או בכל עם אחר, זה לימוד התורה. לימוד התורה העמיד את העם היהודי בכל מקום שהוא היה בעולם. והעם היהודי, בניגוד לכל האומות האחרות שעליהן אנחנו מדברים, היה עם שעבר את כל התקופות הקשות, את השואה, את האינקוויזיציה, את מסע הצלב, את התקופות של הרומאים, של היוונים, את כל התקופות האלה עברנו, אבותינו עברו, וחזרנו לכאן. אנחנו ממשיכים להיות עם עם תרבות, עם לימוד, עם חינוך ועם תורה – עם תורה שלא הייתה, ואין אותה, לעם אחר. אני השתתפתי ברוב הדיונים בוועדה שעסקה בהכנת החוק לקריאה ראשונה. אני רוצה להגיד לכם, חלק זה היה סתם דיבורים כדי לסחוב זמן. אבל חלק מהדברים היו שאלות שראוי לתת עליהן תשובות. אחת השאלות הייתה: למה היום? למה נזכרת בחוק הזה עכשיו? למה לא הבאת אותו בקום המדינה?
מירב בן ארי (יש עתיד):
למה?
נאור שירי (יש עתיד):
למה?
משה גפני (יהדות התורה):
שאלה שאני רוצה להשיב עליה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
גם היית אז בכנסת.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
נכון.
משה גפני (יהדות התורה):
לא. לא לעשות לי פיליבסטר. יש לי עשר דקות.
נאור שירי (יש עתיד):
אתה עושה לעצמך.
משה גפני (יהדות התורה):
אז אני שואל, ואני הולך לענות.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מוסיף לך עוד דקה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תוסיף לו.
נאור שירי (יש עתיד):
תגיד, אתה, מה נהיית? אתה, מה?
היו"ר ניסים ואטורי:
מי שמפריע, אני מוסיף. זהו.
מירב בן ארי (יש עתיד):
מה אכפת לנו, אנחנו פה עד מחר גם ככה, עד תחילת צום י"ז בתמוז.
היו"ר ניסים ואטורי:
לא. בגלל שאתם - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
מירי יודעת שמחר זה צום י"ז בתמוז?
משה גפני (יהדות התורה):
מה? אה?
נאור שירי (יש עתיד):
תסביר לי על י"ז בתמוז. מה הפשט שם?
משה גפני (יהדות התורה):
כששירי מתחיל לבלבל אותי, אני מתבלבל. איך הוא הגיע עכשיו לי"ז בתמוז כשאנחנו עדיין יום קודם? אז זו הייתה שאלה אחת. והיו עוד כמה שאלות, בין היתר, למה לא מביאים בחוק-היסוד למה זה נוגע? לאילו משרדים זה נוגע? כמה כסף זה יעלה? מה התקציב בעניין הזה. וזו דווקא הייתה סדרה שלמה של שאלות של חברים בוועדה ששאלו, בעיקר, או נדמה לי, רק חברים מהאופוזיציה – חבריי באופוזיציה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
כי רק חברים מהאופוזיציה היו.
משה גפני (יהדות התורה):
כן, כן, בדיוק. בסדר.
נאור שירי (יש עתיד):
אתה גם באופוזיציה.
משה גפני (יהדות התורה):
אמרתי, חבריי באופוזיציה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
חבריי לאופוזיציה.
נאור שירי (יש עתיד):
לאופוזיציה.
משה גפני (יהדות התורה):
אז השאלה הייתה, למה לא דנים גם על העניין הזה? אני רוצה להשיב. אני אתחיל מהשאלה האחרונה. אני, בניגוד לחברים אחרים בכנסת - - -
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
באופוזיציה, לא בכנסת.
משה גפני (יהדות התורה):
לא, לא, לא, בכנסת בכלל.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אנחנו איתך.
משה גפני (יהדות התורה):
רגע. אני, בניגוד לחברים אחרים, הייתי פה גם ב-1992. אני הייתי, אדוני היושב-ראש - - -
נאור שירי (יש עתיד):
בניגוד לכולם, גפני.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
גפני, גם ביבי לא היה.
משה גפני (יהדות התורה):
מה?
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
ביבי לא היה.
משה גפני (יהדות התורה):
ביבי היה. הוא נכנס איתי ב-1988.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
אתה יותר מביבי.
משה גפני (יהדות התורה):
כן. אבל הוא היה סגן שר החוץ. לא חשוב.
נאור שירי (יש עתיד):
בוא'נה, גפני, אם יוצאים לבחירות, אתה יו"ר הכנסת.
משה גפני (יהדות התורה):
זה כבר היה. נתתי את זה - - -
נאור שירי (יש עתיד):
אל תיתן, תהיה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
אל תוותר.
נאור שירי (יש עתיד):
סמל שלטון של מדינת ישראל. תראה איזו בשורה.
משה גפני (יהדות התורה):
די. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד, חוקקו את חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו בוועדת החוקה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
כן, אתה היית.
משה גפני (יהדות התורה):
אני הייתי שם. וחוקקו את חוק-יסוד: חופש העיסוק, שגם הוא היה שם. אגב, מי שדחף לחוקי-היסוד האלה היו שני אנשי ליכוד.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
נכון.
מירב בן ארי (יש עתיד):
נכון.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
מיקי איתן.
משה גפני (יהדות התורה):
היה אוריאל לין והיה דן מרידור.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
לא מיקי איתן?
משה גפני (יהדות התורה):
מיקי איתן, זה היה אחרי זה. זה כבר היה אחרי ששני החוקים האלה היו.
מירב בן ארי (יש עתיד):
בן כמה היית, תגיד? היית בגיל ה-20 שלך.
משה גפני (יהדות התורה):
הוא רצה לעשות דברים נוספים.
נאור שירי (יש עתיד):
אתה יודע בן כמה אני הייתי?
משה גפני (יהדות התורה):
אבל אני רוצה להגיד לכם, לא נשאלה שאלה כזאת מסיבה נורא פשוטה. לא שאלו חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, מה יותר מחוק כזה שהוא חוק-יסוד. אף אחד לא בא לשאול כמה כסף זה יעלה, ולכמה משרדים תהיה נגישות מחוק-היסוד הזה לדברים שהמשרד מטפל בהם. אבל יתרה מכך, בחוק-יסוד: חופש העיסוק, שהוא נושא כלכלי, לא הייתה שאלה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
חבר הכנסת גפני, מניין יגיעו החיילים?
משה גפני (יהדות התורה):
למה לא הייתה שאלה? אני רק רוצה להסביר.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
מניין יגיעו החיילים?
משה גפני (יהדות התורה):
מה?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
מניין יגיעו החיילים שמערכת הביטחון צריכה?
משה גפני (יהדות התורה):
בסדר. הבנתי. אני עכשיו מדבר ברצינות, ואני מבקש. זה קצת מפריע לי, אני מתבלבל כששואלים אותי באמצע.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
גם אני. מניין יגיעו החיילים? הרמטכ"ל צריך 12,000 לוחמים ותומכי לחימה, מניין יגיעו?
היו"ר ניסים ואטורי:
יוראי, יוראי, אנחנו בסקירה היסטורית. יוראי, יוראי, בסדר. יוראי, אתה לא צריך כל הזמן לעשות סרטונים.
מירב בן ארי (יש עתיד):
לא יוראי, נהוראי.
היו"ר ניסים ואטורי:
אה, להחליף לו את השם?
משה גפני (יהדות התורה):
אני עונה על השאלות המקצועיות האלה. אני יודע תמיד שיש ויכוח, ושואלים אותי את השאלה הזאת, זאת אומרת שכבר בוויכוח המקצועי עצמו כבר אין מה להגיד.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
מניין יגיעו החיילים?
משה גפני (יהדות התורה):
ואני שואל את הכנסת, אני שואל את חבריי לאופוזיציה, אני שואל אותם.
נאור שירי (יש עתיד):
כן.
משה גפני (יהדות התורה):
למה דווקא פה שואלים את השאלה הזאת? מה יש בשאלה הזאת?
נאור שירי (יש עתיד):
כי הייתי בן חמש.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
כי הייתי בסיביר. הייתי בסיביר, נמנע ממני לשאול.
משה גפני (יהדות התורה):
חוק-יסוד: לימוד התורה, שהשאלה הכלכלית בו כמעט לא קיימת.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
לא קיימת.
משה גפני (יהדות התורה):
זה מה שאמרו אנשי האוצר בדיון הראשון. אבל נניח לעניין הזה. מה פתאום פה מתחיל דיון: כמה זה נוגע למשרדי ממשלה. לא שאלו את זה בחוקי-יסוד אחרים. אני באמת הצבעתי נגד.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
באיזו שנה זה היה?
משה גפני (יהדות התורה):
ב-1992, נדמה לי. לא זוכר בדיוק, אבל בערך, זה באותן שנים.
מירב בן ארי (יש עתיד):
הייתי בת 17.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני בדיוק השתחררתי מסדיר.
נאור שירי (יש עתיד):
אני הייתי בגן טרום-טרום-חובה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
למה לא שאלת?
נאור שירי (יש עתיד):
הייתי בגן טרום-חובה. הייתי שואל את השאלה הזאת.
מירב בן ארי (יש עתיד):
בן כמה היית בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו?
משה גפני (יהדות התורה):
אני לא זוכר.
סימון דוידסון (יש עתיד):
תגיד לי, על מגילת העצמאות הצבעת בעד?
משה גפני (יהדות התורה):
האמת שלא. למה? לא נולדתי, איפה ששירי נולד, במגילת העצמאות. זה לא נכון.
נאור שירי (יש עתיד):
אתה חתום עליה? מי?
משה גפני (יהדות התורה):
עליך.
ינון אזולאי (ש"ס):
הרב גפני, תספר להם - - - בן גוריון.
מירב בן ארי (יש עתיד):
זה מעניין.
משה גפני (יהדות התורה):
עכשיו אני אגיע לבן גוריון. ולכן, אדוני היושב-ראש, השאלה בעניין הזה היא שאלה שאני מתחיל לחשוב, אולי הם מתכוונים למשהו אחר, לא לדעת באמת את התשובה, מכיוון שחוק-יסוד, המהות שלו, שהוא מביא את הכותרת שעליה המדינה מושתתת. מה המדינה רוצה שיהיה בין יתר הסימנים של האזרחים בה? רצו שיהיה כבוד האדם וחירותו – זאת הייתה המטרה. אני חושב שאין אדם יהודי במדינת ישראל – אני חושב שגם מי שלא יהודי והוא מעריך את מה שיש בעם היהודי – הוא רוצה שיהיה חוק-יסוד לימוד תורה, בין יתר הדברים, בחוקי-היסוד. זאת המטרה. עכשיו אני רוצה להגיד לכם, כשהמדינה קמה, גם בזמן בן גוריון, רק בזמן - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
דיברתם?
היו"ר ניסים ואטורי:
רק, יש סוף לנאום, אתה יודע. הוספתי לו דקה כבר עכשיו.
משה גפני (יהדות התורה):
גם בזמן בן גוריון, שהקים את המדינה, הוא נתן חשיבות עליונה ללימוד תורה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
היו אז 400,000?
משה גפני (יהדות התורה):
אם הייתי חי אז, לא הייתי חושב לעשות חוק-יסוד: לימוד תורה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
למה - - -
משה גפני (יהדות התורה):
למה? מכיוון שראש הממשלה אומר, ועושה, שמי שלומד תורה ותורתו אומנותו, הוא צריך להמשיך ללמוד.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
400.
משה גפני (יהדות התורה):
400. כמה היו בארץ?
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
היו 4,000.
משה גפני (יהדות התורה):
אפשר עכשיו – אנחנו בספקולציה – היו 600,000?
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
אתה רוצה שנעשה חשבון? אני סוגר איתך, בסדר? היו 4,000.
משה גפני (יהדות התורה):
בסדר. לכן לא מצאתי לנכון אז – אם הייתי קיים – לעשות חוק-יסוד: לימוד תורה. מה פתאום?
מירב בן ארי (יש עתיד):
מה דחוף עכשיו?
משה גפני (יהדות התורה):
לא רק זה. אחרי זה שבן גוריון כבר לא היה ראש הממשלה, מי היה ראש הממשלה, אדוני היושב-ראש?
נאור שירי (יש עתיד):
ביבי. ביבי.
משה גפני (יהדות התורה):
לא.
מירב בן ארי (יש עתיד):
מי?
משה גפני (יהדות התורה):
ראש הממשלה היה בגין.
מירב בן ארי (יש עתיד):
מי?
משה גפני (יהדות התורה):
אני זוכר את התקופה הזאת. אז כבר ראיתי.
נאור שירי (יש עתיד):
אז זה היה תחילת הרנסנס.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
היית יו"ר ועדת הכספים.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, שמחה ארליך היה שר האוצר.
נאור שירי (יש עתיד):
תקופת הרנסנס. פתחתם את השיברים.
משה גפני (יהדות התורה):
בא בן-גוריון עם שמחה ארליך, ואמר לנציגים שלנו בכנסת - - -
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
רגע. שמחה ארליך היה שר האוצר?
משה גפני (יהדות התורה):
לא. הוא היה שר האוצר.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
שר האוצר.
משה גפני (יהדות התורה):
האוצר.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
ואתה היית יו"ר ועדת הכספים?
משה גפני (יהדות התורה):
לא, לא.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
לא.
משה גפני (יהדות התורה):
הוא בא לנציגים שלנו אז בכנסת, והוא אמר – הם באו שניהם ואמרו: אנחנו סבורים שלימוד התורה הוא ערך יסוד במדינת ישראל, ואנחנו רוצים לתקצב את הישיבות ב-100%.
היו"ר ניסים ואטורי:
בטח תחזור פעם לוועדת הכספים. תן לי שם זמן כמו שאני נותן לך פה.
משה גפני (יהדות התורה):
אמר רק אז הרב שך, זכר צדיק לברכה, שהוא לא רוצה שייתנו 100%. הוא אמר שייתנו 40%, בגלל שמה יהיה כשהם יהיו באופוזיציה? יבואו וירגילו את האנשים, שיכולים לחיות מתקציב המדינה, והוא לא הסכים לזה. אנחנו רואים את זה היום.
נאור שירי (יש עתיד):
אתה כמעט משכנע אותי, אני נשבע לך. אני יושב פה, אני - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
הסתיים הזמן.
משה גפני (יהדות התורה):
אז אני מסיים.
היו"ר ניסים ואטורי:
תעבור ל-1948 ונתקדם משם, טוב?
משה גפני (יהדות התורה):
לא, אני מסיים.
היו"ר ניסים ואטורי:
אתה רוצה שאני אענה לטלפון?
משה גפני (יהדות התורה):
וואי.
נאור שירי (יש עתיד):
רגע, רגע, זה בבצ'יק.
משה גפני (יהדות התורה):
זה שלך מצלצל. אוי, נו, די, מספיק כבר, באמת.
מירב בן ארי (יש עתיד):
מי מחפש אותך, ביבי? תענה לביבי.
נאור שירי (יש עתיד):
זה ביבי. בחייאת, זה ביבי?
מירב בן ארי (יש עתיד):
תענה לו. זה ביבי?
נאור שירי (יש עתיד):
בחייאת, זה ביבי?
משה גפני (יהדות התורה):
לא.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבקש לחתור לסיכום.
משה גפני (יהדות התורה):
אני מסכם.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תחתור.
משה גפני (יהדות התורה):
ואז לא סברתי – אז, אז, כבר הייתי – לא סברתי שצריך לעשות חוק-יסוד של לימוד תורה; זה היה מובן מאליו שלימוד התורה הוא חלק מהעם היהודי.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אז מה קרה?
משה גפני (יהדות התורה):
כפי שאמרתי בהתחלה, זה היה ברור. ברבות השנים התחיל להיות מצב כזה שבו יכולים לעבור ברחוב, ומי שלומד תורה, שזאת העבירה שלו, יכניסו אותו למעצר. זה מה שיכול לקרות היום במדינת ישראל. אני סבור שתהיה זילות בלימוד התורה, בערך שמדינת ישראל נותנת ללימוד התורה, שזה מה שמחזיק אותנו כעם. לכן, אדוני היושב-ראש, אני מביא את חוק-היסוד הזה לקריאה ראשונה. ואני מבקש, מכיוון שחברי הכנסת הם אנשים שיש להם שכל ומבינים את מה שקורה, אז אני בטוח שהם יצביעו בעד. תודה רבה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
האמת, גפני, לא שכנעת אותי, כי לא הסברת מה אומר החוק. פשוט, מה אומר החוק.
משה גפני (יהדות התורה):
מה?
מירב בן ארי (יש עתיד):
לא הסברת את החוק.
סימון דוידסון (יש עתיד):
לא הסברת את החוק.
היו"ר ניסים ואטורי:
חברת הכנסת יוליה מלינובסקי.
סימון דוידסון (יש עתיד):
- - - תשכנע אותי.
היו"ר ניסים ואטורי:
די, הוא הסביר מספיק. מספיק, תודה.
משה גפני (יהדות התורה):
- - -
סימון דוידסון (יש עתיד):
לא, אמרת שזה חשוב, תלמידים זה חשוב. אבל מה אומר החוק? מה זה אומר?
ינון אזולאי (ש"ס):
אם אתה לא מבין - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
הרב גפני, אני מציע שתשב רגע עם דוידסון ותסביר לו את החוק, אולי תשכנע אותו.
סימון דוידסון (יש עתיד):
אתה יודע מה החוק?
היו"ר ניסים ואטורי:
בטח, כן.
סימון דוידסון (יש עתיד):
מה אומר החוק?
היו"ר ניסים ואטורי:
אני לא אתחיל עכשיו לספר לך. בואי, תעלי, בבקשה, יוליה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
הבעיה שלי היא שאני באמת מחבבת אותו. אתה מבין? זו הבעיה שלנו.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבקש להירגע.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
טוב, אולי אני אסביר, אולי אני אתן תשובות. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני מאוד שמחה ומתרגשת להיות פה עכשיו ולהציג בפני חברי הכנסת הצעת חוק חובת שירות לכלל. סליחה, לא, זה לא החוק הזה. חשבתי שאנחנו מדברים על חוק-יסוד חובת שירות לכל אחד מאזרחי ישראל, וזה מרגש וחשוב. זה מה שצריך להיות. במקום זה אנחנו מדברים על חוק-יסוד: לימוד תורה. אני אגיד לכם משהו, יש דברים שהם ברורים מאליהם – זה שאנחנו נושמים, זה שאנחנו אוכלים, זה שאנחנו עושים כל מיני דברים. בעיניי, לימוד תורה זה משהו שקורה ביום-יום, ואני לא רואה שום סיבה שזה יחוקק בחוק-יסוד. אם מישהו שלומד תורה גם משרת בצה"ל, זה חל עליו או לא חל עליו? שני הערכים האלו סותרים אחד את השני או יכולים ללכת ביחד? בעיניי, מה שצריך להיות במדינת ישראל, לאור הוויכוח – לדעתי, זה אפילו לא מוסרי, כי הגנה על מולדת זה כלל ראשון בחיים, זה משהו שהוא מעל הכול. הוא מעל התעסוקה, הוא מעל החופש, כל חופש אחר. הגנה על המולדת זה החיים שלנו, זה המדינה שלנו, בלי זה אין מדינה. הייתי רוצה להיות גאה להציג חוק-יסוד חובת שירות לכולנו, או בצבא ההגנה לישראל או בשירות לאומי. אגב, כמו שכתוב בחוקת הליכוד. בליכוד שכחו מה זה להיות מפלגה ציונית, מה זה להיות מפלגה עם ערכים. בחוקת הליכוד כתוב – את זה לקחתי מילה במילה – שהשירות הצבאי בצבא הגנה לישראל, או שירות לאומי, זה ערך יסוד. לצערי, היום הליכוד הפך להיות, יחד עם מפלגות הציונות הדתית, הפלג הירושלמי או נטורי קרטא. אבל אני אגיד לכם, הם יותר גרועים מהם, כי הפלג הירושלמי ונטורי קרטא לא משקרים. הם לא משקרים, אנחנו יודעים את דעתם. הם מביעים את דעתם בהפגנות, בדיבורים, בכרוזים. פה אני מרגישה שהליכוד והציונות הדתית מסתתרים, הם במסכות. כי מצד אחד מדברים על ציונות, מדברים על ערכים, נשענים על החוקה של הליכוד, ומצד שני, מעודדים השתמטות. מצד שני, מעודדים עריקות מהצבא. אז איך זה מסתדר? אני מעדיפה שיהיו מולי נטורי קרטא או הפלג הירושלמי, כי לפחות הם דוברי אמת. פה אני מרגישה שאנשים איבדו את הדרך; מקבלים קולות מאזרחים שמאמינים בערכי הליכוד, מאמינים בליברליות, מאמינים בשירות בצבא ההגנה לישראל, ובסוף הם מקבלים את נטורי קרטא במסכה. חברים, החוק הזה פשוט לא מוסרי, כי הערך העליון במדינת ישראל צריך להיות הגנה על המולדת ושירות בצבא ההגנה לישראל או בשירות לאומי אזרחי. תודה רבה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, שמעתי את חבר הכנסת גפני, שניסה לענות על שאלה פשוטה: למה עכשיו? שאלה לגיטימית, שגם נשאלה בדיוני הוועדה. והייתי בכל הדיונים, להבדיל מרוב היוזמים, אגב. ומכיוון שכולנו יודעים למה עכשיו, אני שאלתי שאלה נוספת. הרי בחוק הזה יש שני סעיפים. כשחבר הכנסת גפני דיבר כאן על ערך לימוד התורה, שאגב, אף אחד לא מתווכח, זה סעיף אחד של החוק. אבל הוא איכשהו שכח, ואולי לא במקרה, שבחוק הזה יש סעיף נוסף. לכן אני שאלתי את חבר הכנסת גפני ואת שאר היוזמים, פעם אחר פעם – נכון? חבר הכנסת גולדקנופ? גם אותך שאלתי – מה זה אומר סעיף 2? מה זה הערכים האלה, ערכי יסוד אחרים, ומה זה מאזני צדק? ולא קיבלתי תשובה. אתם יודעים למה? כי כולנו גם יודעים מה זה אומר. כי החוק הזה הוא לא חוק-יסוד: לימוד תורה – החוק הזה הוא חוק-יסוד: השתמטות. ולכן זה עכשיו, זאת הסיבה היחידה שזה עכשיו, מכיוון שמדובר בחוק-יסוד: השתמטות. לכן בחוק הזה יש שני סעיפים, כשהסעיף השני, להבדיל מהסעיף הראשון, הסעיף השני הוא לא הצהרתי – הסעיף השני הוא יישומי. גם זה נחשף אתמול בדיוני הוועדה. הסעיף השני הוא לגמרי יישומי, והוא לא רק משווה בין הזכויות של המשתמטים לזכויות של משרתי המילואים – הוא עושה מדרג. אם החוק הזה עובר, אז הדרגה של המשתמטים, מבחינת הזכויות, מבחינת התקציבים, מבחינת העדפות, מבחינת ההטבות, הדרגה של המשתמטים גבוהה יותר מהדרגה של המשרתים. זו המשמעות של החוק הזה, על זה דיברנו בוועדה. לכן זה עכשיו, ולכן יש שני סעיפים. הדבר היחיד שאני לא מצליח להבין הוא מדוע הליכוד בחוק הזה, הליכוד, בוחר לירוק בפנים למשרתי מילואים ולחיילי צה"ל ולמעמד הביניים הישראלי. תודה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון.
סימון דוידסון (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת – יש שר?
היו"ר ניסים ואטורי:
כן.
סימון דוידסון (יש עתיד):
אלי כהן. שלום אדוני השר. את האמת, הכנתי פה נאום. נשבע לך, נאור.
נאור שירי (יש עתיד):
בחייאת סימון.
סימון דוידסון (יש עתיד):
נשבע לך. הינה, בבקשה, עד. הכינו לי נאום, אמיתי, דפים שאני אקרא.
היו"ר ניסים ואטורי:
שלוש דקות לרשותך.
סימון דוידסון (יש עתיד):
אני מבקש סליחה מאלכס ונועה, כי אני לא אקרא את הדפים האלו. למה אני לא אקרא?
נאור שירי (יש עתיד):
למה?
סימון דוידסון (יש עתיד):
ישבתי פה כמו ילד טוב, באמת ישבתי והקשבתי לגפני. רציתי שהוא יסביר לי מה מהות החוק הזה, מה זה אומר בכלל. מה אומרת הצעת חוק-יסוד: לימוד תורה? מה זה אומר? במה זה משפר את המעמד של תלמידי החכמים? במה זה פוגע בהם? במה זה משפיע על המילואימניקים? במה זה לא משפיע? להבין כמו ילד טוב. ולא למדתי כלום. עמד פה גפני ונתן מפה נאום בן-גוריון על תקופת תרפפ"ו, שבן-גוריון בעצמו אמר כמה זה חשוב תלמידי חכמים. אז בואו, אני אעשה איתכם מספרית. גם אני חושב ככה. אני חושב שתלמיד חכם הוא תלמיד חכם, ואנחנו צריכים לשפר לו את התנאים, לא לפגוע בו, ושילמד. אבל אם נעשה באחוזים – אמר גפני שבתחילת מדינת ישראל היו 800,000 אזרחים, והיו 400 תלמידים. בואו נעשה אותו דבר, נכפיל, כמה שיש היום, 9 מיליון וקצת אזרחים. ונגיד שיש מספר מ-9 המיליון תלמידי החכמים, שיהיו תלמידי חכמים. אבל מה אתם עושים פה? אתם עובדים עלינו בעיניים. השר גולדקנופ – שר לשעבר, או שר נוכחי, אני לא יודע – יום אחד אתה איתי באופוזיציה, יום אחד אתה בקואליציה. אני כבר – בלבלת אותי, השר גולדקנופ, אני כבר לא יודע. כשאתה בא עם הצעיף, אתה בקואליציה; כשאתה בא בלי הצעיף, אתה באופוזיציה; אז אני לא יודע. אבל מה השאלה שלי, גולדקנופ? אתה בא עכשיו, ואתה אומר: אנחנו חייבים להעביר את החוק הזה, חייבים. זה אולטימטום שלכם. אבל אתם לא מסבירים בכלל מה זה אומר. אין לכם הסבר. ואתם שוב עושים בדיוק הפוך ממה שאתם צריכים לעשות. כי כשאתם מעבירים את החוק הזה, אתם בעצם מסמנים את תלמידי החכמים וגם תלמידים שהם לא חכמים באותה קובייה. אתה לוקח תלמיד חכם, שהוא באמת תלמיד חכם, לומד מהבוקר עד הלילה, גאון בתורה, ואתם אומרים: הוא שווה גם לאיזשהו פרחח שלומד איזה חצי שעה בכולל, ואחרי זה מסתובב ברחוב והולך לעבוד בשחור ומשתמט מהצבא. אתם אומרים: זה שווה לזה. אז זה לא זה שווה לזה, כי תלמיד חכם הוא תלמיד חכם, והרוב המוחלט הוא לא תלמידי חכמים, ואתם יודעים את זה. אתם יודעים את זה טוב מאוד, אבל אתם מכניסים את כולם לבריכה אחת. והם לא אותו דבר. אתם צריכים לבוא אלינו ולהגיד: בואו נטפל בתלמידי החכמים, זה אחד. אבל אלה שהם לא תלמידי חכמים – אנחנו צריכים לדאוג לזה שהם יתרמו למדינת ישראל בשירות לאומי, בצבא, שידאגו לזה שהם יהיו חלק מהמדינה הזאת. אבל אתם לא עושים את זה. אתם לא עושים את זה. למה? אתם אומרים כל הזמן את המשפט הזה: אנחנו מפחדים שאדם חרדי ייכנס לצבא ויצא לא חרדי. זה הפחד שלכם. אבל זה בולשיט, כי אמונה זאת אמונה, ולא משנה איפה אני אשים את הבן אדם. אם הוא מאמין אמונה אמיתית בשם, ואם הוא באמת אדם חרדי, זה לא משנה ליד מי הוא ישב ולא משנה מה הוא יעשה בצבא – הוא ייכנס חרדי ויצא חרדי. מי שלא מאמין אמונה אמיתית כחרדי אמיתי, יצא לא חרדי, גם אם הוא לא יעשה צבא. ואנחנו רואים את המספרים. אני רוצה משפט סיכום. לכן, מה שאתם עושים פה זה סתם, אין לזה שום ערך. אתם חושבים שזה עושה משהו, אבל זה לא עושה כלום. אתם פוגעים באמת במי שלומד והוא תלמיד חכם, ואתם שמים אותו באותה קובייה עם הפושטקים, הפרחחים, שהם כאילו לומדים והם לא לומדים.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה.
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני זמן קצר המליאה העבירה כאן הצעת חוק בקריאה טרומית לקיצוני בן גביר, ומהמליאה נעדרו חברי סיעת ש"ס, כאשר הם בורחים.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
הם הצביעו בעד.
קריאה:
לא, הם היו במליאה.
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
כהרגלם, בורחים. ואני מציע להם, לש"ס - - -
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
ש"ס הצביעו בעד. יהדות התורה.
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
כן, כן, ש"ס הצביעו בעד החוק. סליחה, ש"ס הצביעו בעד החוק, ויהדות התורה לא הצביעו. ומכיוון שאנחנו מדברים על סיעה שאנחנו רואים בתקופה האחרונה שהם מתחרים – בן גביר נכנס לגוש שלהם ומתחרה איתם על הקולות שלהם. אז שילמדו מיהדות התורה. אנחנו רואים בצורה מתמשכת איך חברי כנסת של ש"ס פוגעים במתכוון.
ינון אזולאי (ש"ס):
די, די, חלאס. די. מספיק - - -
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אתם נכנעתם לבן גביר, נכנעתם לו.
ינון אזולאי (ש"ס):
מספיק.
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
הוא ישאב לכם את המנדט ואת הקולות שלכם.
ינון אזולאי (ש"ס):
- - - אפילו את זה הוא לא מצליח להעביר - - -
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אזולאי, אתם חלשים, חלשים. נכנעתם לבן גביר. אין לכם מה למכור לציבור שלכם. שום דבר. חלשים כאן, בכנסת.
ינון אזולאי (ש"ס):
בסדר - - - לא מצליח להעביר כלום - - -
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
גם ראש התנועה שלכם לא מגיע לכנסת. ברחתם. אין לכם בושה כחברי כנסת שמייצגים את הציבור החרדי. רק כשאנחנו עולים לכאן – אתה תהיה חזק על בן גביר. חלשים. מה אתם מוכרים לציבור שלכם? מה הבאתם לציבור שלכם? תתבייש לך.
ינון אזולאי (ש"ס):
- - -
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
(אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת עוז חיים.
עוז חיים (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, המציאות שאנחנו חיים בה בשנתיים וחצי האחרונות מביאה המון ישראלים טובים ושומרי חוק לשאול שאלה אחת: איך זה יכול להיות? איך זה יכול להיות שעשרות אלפי מילואימניקים עדיין נאלצים לעזוב את הכול – את הבית, את הילדים, את העסק – ולעלות על מדים כדי להגן על המדינה, על הבית של כולנו? איך זה יכול להיות שיש משפחות שיושבות ממש עכשיו שבעה, שבורי נשמה, שבורי לב, בעודן עוטות את הבגד שנקרע מעל הקבר הטרי של יקירן. איך זה יכול להיות שלאלפי הפצועים בגוף ובנפש הפוקדים את בתי החולים ומחלקות השיקום מתווספים בכל יום עוד ועוד חברים? איך זה יכול להיות שבצפון ילדים מפחדים להיכנס לשירותים, מפחדים להתקלח, שמא תפתיע אותם האזעקה? איך זה יכול להיות שיש עוד מפונים שעדיין לא שיקמו את החיים שלהם? איך זה יכול להיות ש-1,000 ימים עברו מאז האסון הנורא ביותר שקרה לנו, ועדיין אין ועדת חקירה ממלכתית? אין לאלפי משפחות שכולות תשובה. אבל השאלה הקשה מכולן נוגעת לעצם קיומנו כחברה חפצת חיים. איך זה יכול להיות שבזמן שחיילינו נלחמים, עשרות אלפי חרדים עודם משתמטים משירות צבאי? רואים את אחיהם הולכים למלחמה, ולהם לא אכפת. קוראים קריאות מחפירות נגד הרמטכ"ל, נגד הצבא, נגד החיילים הקדושים, שהם ואנחנו חייבים להם הכול. אבל זה לא מספיק להם, הם רוצים יותר. הם גם רוצים לא לשרת וגם לקבל את אותן הזכויות שמקבלים המילואימניקים. שמעתם נכון. איך זה יכול להיות שהם השותפים הטבעיים של הקואליציה הזאת? אני יכול להבטיח לכם שבשדה הקרב, חיילים שמצביעים לציונות הדתית, לליכוד, הסתכלו ימינה, הסתכלו שמאלה, ואתם יודעים את מי הם ראו? הם ראו את הפטריוטים הציוניים, את האחים שלהם שמצביעים למפלגות האופוזיציה, אלה שאתם מכנים אותם פה בשמות שאני לא רוצה לחזור עליהם על הדוכן. לצערי, אלו סדרי העדיפויות של הממשלה הזאת, ואת המחיר כולנו משלמים. זהו לא רק מחיר כלכלי – זהו גם מחיר חברתי ששוחק את היסודות שעליהם הוקמה המדינה הזאת. אז כאן, מכנסת ישראל, אני רוצה להישיר מבט לאזרחי ישראל ולהגיד לכם: בקרוב ניצור פה הסכם חדש, הסכם הוגן, שיפרק ויבנה מחדש בחינוך, בגיוס, ביוקר המחיה. ממש בקרוב. נפסיק לשאול איך זה יכול להיות ופשוט נתחיל לעבוד. תודה רבה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה. חבר הכנסת נאור שירי, שלוש דקות.
נאור שירי (יש עתיד):
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני חושב שזה לא יעזור. מה שנקרא, לא יעזור מה שנגיד, אתם עדיין תעשו מה שאתם רוצים. אז אני איאלץ לדבר על ה-Elephant in the room, כמו שסמוטריץ' אוהב לומר. חידה לחבריי חברי הכנסת – ואדוני היושב-ראש, אתה גם מוזמן כמובן להצטרף – כמה מינהלות לזהות יהודית יש במדינת ישראל?
עוז חיים (יש עתיד):
שש.
נאור שירי (יש עתיד):
כמעט.
נעמה לזימי (העבודה):
תשע.
נאור שירי (יש עתיד):
יפה. בערך שמונה-תשע מינהלות לזהות יהודית. חברי ועדת הכספים מכירים את השולחן העגול של מינהלות הזהות היהודית, כי צריך לסנכרן את כל הזהות היהודית במדינה, וזה לא עובד, מה שנקרא, כמקשה אחת. למרות מינהלות לזהות יהודית מרובות במדינת ישראל, באה אלינו באמת תופעה שאני אתמול נתקלתי בה לראשונה, במקרה לגמרי. אני מצטט: הגעתי לביתה של שרת התחבורה, במקרה לגמרי, והיא כמובן גם במקרה לגמרי, הצדיקה הזו שכולה טוב וגמילות חסדים אמיתית, היא בדיוק סיימה להתפלל. הדוברת של שרת התחבורה מצלמת אותה במקריות טוטלית מתפללת וקוראת בספר דברים.
מירב בן ארי (יש עתיד):
בספר התורה.
נאור שירי (יש עתיד):
כן. אגב, אני רוצה מפה לפנות לשרת התחבורה: זכותך תגן על כולנו. כל הכבוד לך. ואז מצוטטת השרה ואומרת: כל יום שלישי לקחתי על עצמי לקרוא מספר דברים.
מירב בן ארי (יש עתיד):
קודם כול, איך יש לה זמן? מתי יש לה זמן?
נאור שירי (יש עתיד):
עכשיו אני שאלה קטנה לגבי זמנך הפנוי ביום שלישי, פעמיים כי טוב. הייתי הולך אולי לבית החולים לוינשטיין, סתם, לתת, מה שנקרא איזה ביקור, לראות מה קורה עם כל פגועי תאונות הדרכים, או ביקור ברלב"ד. אבל עזבו, זה לא משנה. היא קוראת בספר דברים את פרשת בלק. היא פרשה מאוד מעניינת: ויש סגולה מיוחדת לקרוא בפרשה הזו – אומרת בעודה אולי תקועה בצומת סגולה, מקסימום, כי סגולה בפרשת בלק בספר דברים לא קיימת. נכון? הרי עם כל כך הרבה מינהלות לזהות יהודית, יודעת בטוח שרת התחבורה שבלק נמצאת בכלל בספר - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
- - -
נאור שירי (יש עתיד):
- - במדבר. אייווה, יא פינדרוס. תלמיד חכם אתה. אבל מה שנקרא, דיר באלכ, מירי, כי באמת הפייק, הפייק, הכול כלאם פאדי, הכול הצגה, מטפחת על הראש של מפה של קידוש. עלק קוראת, עלק סגולה. עוד זה מדבר וזה בא, נזכרתי במשה רבנו בן זמננו, הלוא הוא יואב קיש, שר החינוך, שבעודו רוצה לבקר בבית ספר רבין במזכרת בתיה, במקום שיבקר את המורים, את המורות – רגע, רגע – את כל מוסדות - - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
נאור, שואלים פה, דיר באלכ - - -
נאור שירי (יש עתיד):
ואללה לא יודע. אבל אני יודע מה זה דיר ובאלכ, ובטוח שזה לא בספר דברים, והיא בטוח לא קראה את הפרשה, ואין לה מושג, כי הרי בשבתות בזמנה הפנוי היא הייתה בכלל במסעדת גוצ'ה, בכלל אוכלת שרימפסים. אבל היא עכשיו נהיית צדיקת הדור. אני אחזור לקיש שרצה לבקר בבית ספר, וכל מה שמעניין אותו – הרי הוא עסוק היום בחלוקת ספרי תורה. ובעודו משחק אותה משה רבנו בן זמננו, הוא מבקש שמישהו, במקרה, אחד התלמידים, יגיע ויניח תפילין. ככה במקרה, אם יש מישהו שיכול להניח תפילין – הוא מבקש בקבוצת הווטסאפ של ההורים. זה האירוע. במקרה, אם מישהו יכול לבוא להניח תפילין. איזו תורה, איזה ערכים, איזו יהדות, איזו מינהלת לזהות יהודית, איזה חרטה ברטה, באמת. כאילו, כולם, איך מישהו יכול להאמין להם? מה את קשורה לבמדבר? מה את קשורה לדברים? מה את קשורה לנעליים? באמת, כל הכבוד. זה עם ישראל, אלו השרים שמחוברים למסורת. אולי הם מחוברים מקסימום לנסורת.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
מה - - - חרטה לברטה - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
אתה מחובר לביבי שאכל שרצים יותר ממה שאני בחיים לא - - -
מאיר פרוש (יהדות התורה):
מה הקשר חרטה לברטה - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
מה? מה? לא שומעים מה אתה אומר.
נאור שירי (יש עתיד):
מה הוא רוצה? מה הפשט? מה הפשט? בן אדם שיושב ליד אורי מקלב, מה הפשט?
מירב בן ארי (יש עתיד):
כל החברים שלך פה כופרים. כופרים.
נעמה לזימי (העבודה):
חוק ביזוי התורה הוא חוק תגמול למשתמטים. זה מה שאתם עושים כאן, חוק תגמול למשתמטים. לפחות תגידו את האמת למצביעים שלכם. לפחות תגידו את האמת לציבור. על מי אתם משקרים? על גבי חיילי מילואים? מה אתם עושים כאן? זה עיגון פטור משירות בחוק-יסוד, כך שלא תתאפשר שלילת הטבות מבני ישיבות שמשתמטים משירות. זה מטורף. חוק תגמול למשתמטים. יותר מזה, מי שיתמסרו ללימוד תורה לאורך זמן ייחשבו לעניין זכויותיהם וחובותיהם כמי שמשרתים שירות משמעותי את מדינת ישראל. איך אמר גולדקנופ, מתים יותר באוהלה של התורה, לא?
יצחק גולדקנופ (יהדות התורה):
כן.
נעמה לזימי (העבודה):
לפחות, באמת, אל תדברו כמחנה עלק לאומי. איזה לאומי? אתם החורבן של מדינת ישראל. החורבן. מעגנים השתמטות בזמן מלחמה. איך אתם משקרים ככה? וכל מי שמצביע לכם: תתפכחו, תראו מה הם עושים. עד לאן נלך עם דף המסרים? הם מעגנים השתמטות בחוק-יסוד, מבזים את התורה על הדרך. מסלילי עוני ובערות, כי עיגון ההשתמטות שלכם הוא גם עיגון אי-יציאות לשירות ואי-יציאות לשוק עבודה. זאת האמת. ואתם לא מתביישים. לא, לא מתביישים לשקר ככה. אז אני אומרת את האמת: החוק הזה מעגן השתמטות, רגע לפני פיזור כנסת, אחרי שלוש שנים של מלחמה. אתם חושבים – אתם יודעים מה, אתם לא מאמינים באלוהים, כי אם אתם מאמינים בבורא עולם, לא עושים דבר כזה. איך אתם עושים דבר כזה? באמת, איך? איך? אנשים עם אלוהים, איך עושים דבר כזה? לא נתפס. אתם מחריבי מדינת ישראל, מדינת העם היהודי. אתם. אבל אנחנו לא ניתן לכם. אנחנו ננצח אתכם. אנחנו נבנה מחדש. אנחנו נבנה מחדש. המציאות תשתנה. ואני רוצה להמשיך במי שבגללו הכול קורה כאן. אתמול נתניהו נשאל במה הוא השתנה מאז 7 באוקטובר. הוא צחק. מה קרה? 1,200 נרצחים ביום אחד. מצחיק, לא? הורדתי קצת במשקל – הוא צוחק. בדיחה. בדיחה. הסיוט שלנו הוא בדיחה. הטבח שהיה פה הוא בדיחה עבורו. פסיכופת. אתם הולכים עם פסיכופת. זאת האמת. זאת האמת. ואומר היום ניצן אלון, כמה שעות לאחר מכן: הקבינט וההנהגה המדינית סירבו לעסקאות מוקדמות יותר, שלמות, בשם אותו ניצחון מוחלט – עלק ניצחון מוחלט – שהוא בעצם כזב. מדובר במדיניות פנים ולא באסטרטגיה. אתם מבינים? קטר וטורקיה עם 50,000 מחבלים חמאסניקים בעזה. עלק ניצחון מוחלט. אתם, החרדים, נתתם להקריב חיי אדם. קדושת החיים – אאוט; ביזה – אין. נכון? כן? זה היה שווה? היה שווה את הכסף, את המאבק, שנרצחו האחים והאחיות שלנו, שנחטפו במשמרת שלכם? אבל הוא צוחק. הוא צוחק, כי אתם הולכים עם בן אדם בלי מצפון. והוא אמר אחרי הטבח: אני ישן עם מצפון נקי. אתם הולכים עם האיש הזה. אתם הולכים עם פסיכופת, שמכר אותנו לקטר, מימן את חמאס.
היו"ר ניסים ואטורי:
סליחה, מה? סליחה, תחזרי בך. תרדי, נגמר הזמן. תרדי. תרדי.
נעמה לזימי (העבודה):
סוגרת. אתה הולך עם האיש הזה. תתבייש. מכרת את האחים והאחיות שלנו.
היו"ר ניסים ואטורי:
תרדי, תרדי, תרדי. הכול בסדר. רדי, רדי, רדי.
נעמה לזימי (העבודה):
נרצחו, נרצחו, עשרות חטופים.
היו"ר ניסים ואטורי:
אפשר להוריד אותה בבקשה? תרדי.
מירב בן ארי (יש עתיד):
היי, היי, למה אתה - - -
נאור שירי (יש עתיד):
אנחנו היום באווירה של שלום. ממשלת אחדות לאומית.
היו"ר ניסים ואטורי:
מה זה שלום. מה זה, נופת צופים.
נעמה לזימי (העבודה):
שום שלום. שום שלום. אתה הולך עם פסיכופת שגם בז לך ורוצה עשרה שריונים - -
היו"ר ניסים ואטורי:
קריאה ראשונה.
נעמה לזימי (העבודה):
- - כי הוא יודע בדיוק מי אתה.
היו"ר ניסים ואטורי:
בסדר. קריאה שנייה.
נעמה לזימי (העבודה):
הוא מתבייש בך. הוא מתבייש בך.
היו"ר ניסים ואטורי:
את בקריאה שנייה. את בקריאה שנייה.
נעמה לזימי (העבודה):
הוא מתבייש בך. הוא רוצה שריונים בגללך.
היו"ר ניסים ואטורי:
תעופי החוצה. קריאה שלישית. להוציא אותה. להוציא אותה. להוציא אותה.
נעמה לזימי (העבודה):
הוא רוצה שריונים בגללך כי אתה מביש, כי הוא בז לך, ואטורי, כי הוא לא רוצה אותך במפלגה. אתה מבין?
היו"ר ניסים ואטורי:
ניפגש – לא, אותך מאוד רוצים בדמוקרטים, הקומוניסטים.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
ניסים ואטורי, קריאה ראשונה. אתה בקריאה ראשונה.
נעמה לזימי (העבודה):
האמת היא שמאוד רוצים אותי - - -
(חברת הכנסת נעמה לזימי יוצאת מאולם המליאה.)
מירב בן ארי (יש עתיד):
האמת היא שיש לה סיכוי יותר גבוה ממך.
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת עופר כסיף.
נאור שירי (יש עתיד):
אנחנו ניאבק שאתה תהיה בפריימריז.
מירב בן ארי (יש עתיד):
כן. נראה לי שיש - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
אתם תעזרו לי. אני בסוף אהיה בחוץ, אתה יודע. שלוש דקות.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
אני רוצה לפנות דווקא לחברי הכנסת החרדים שנמצאים פה, יש רק שניים. אני חילוני, אידיאולוגית. שאלו אותי פעם כאן בבית הזה, מה זה חילוני או אתאיסט אידיאולוגי? הכוונה היא שאני אישית לא מאמין בכוח עליון, והערכים שנגזרים מאמונה בכוח עליון רובם ככולם לא מקובלים עליי, ומה שמקובל עליי זה מסיבות אחרות. למשל, לראות את האדם כנברא בצלם – מה שנגזר מזה, אני מקבל את זה לחלוטין, כמובן. ויש דברים נוספים, ולא במקרה לא פעם אני גם מצטט פה מהמקורות. אבל זה שאני חילוני ואתאיסט לא אומר שאני בעד כפייה חילונית ושאני בעד פגיעה בזכויות של האדם המאמין, תהיה דתו אשר תהיה. אני בעד חופש דת בדיוק כפי שאני בעד חופש מדת. מה שקורה עם החוק הזה זה לא חופש הדת. החוק הזה לא בא להגן על זכויות לומדי התורה. אני בעד זכויות של לומדי תורה, דרך אגב, בדיוק כפי שאני בעד הזכות של המואזין שאתם קודם הצבעתם, אם בהיעדרות, אם באופן אקטיבי, לפגוע בו. כלומר, יש פה צביעות. אתם מבקשים להגן על הזכויות שלכם, אבל דורסים זכויות של בני דת אחרת. אתם לא מתביישים? אתם לא רואים את הצביעות? אני לפחות עקבי, וחבריי, כי אנחנו בעד הזכויות של האנשים המאמינים בדת כזו או אחרת, גם אם אנחנו לא נמנים עליהם, ובעד זכויות האדם הלא מאמין, מה שמכונה חופש מדת. ואתם רוצים לשמור רק על הזכויות שלכם ושמים פס על זכויות של אחרים, בין שאלו אנשים שלא מאמינים בכלל, ובין שאלו אנשים שמאמינים, או בני דת אחרת. לכן, החוק הזה לא בא להגן על הזכויות – הוא עוד נדבך ברצונכם להפוך את מדינת ישראל למדינת הלכה. מדוע? משום שהחוק אומר – ואני מצטט מתוכו: מדינת ישראל רואה חשיבות עליונה בעידוד לימוד התורה ולומדי התורה, ולעניין זכויותיהם וחובותיהם יראו במי שקיבלו על עצמם להתמסר לתלמוד תורה לתקופה ארוכה כמי שמשרתים שירות משמעותי את מדינת ישראל והעם היהודי. אין אחרים שמשרתים, לפחות באותה מידה, את מדינת ישראל והעם היושב בה? מורים, רופאים, חוקרים, אנשי רוח, סופרים, אומנים – הם משרתים פחות מכם את העם, את המדינה, ואתם תיחשבו מעליהם ומעל אחרים? זאת מדינת הלכה בשיטת הסלאמי, ולכן נצביע נגד.
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת יצחק פינדרוס.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, התגלגל שהחוק שהרב גפני הציע, שגם אני חתום עליו – הולכים לדון עליו היום, 17 בתמוז. זה היום שנשתברו בו הלוחות הראשונים. עם ישראל, קיומו, ולא רק עם ישראל, העולם כולו קיים על התורה. זו המסורת. זה מה שכתוב בתורה. הדרך לנצח במלחמה: "אם בְּחֻקֹּתַי תלכו". כמעט כל ילד שלמד בחינוך דתי מכיר את הרש"י: שתהיו עמלים בתורה ונתתי שלום בארץ.
רון כץ (יש עתיד):
גם החילונים מכירים את זה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
הינה, גם אתה מכיר את זה, רון. יפה. שתהיו עמלים בתורה. וכשמדינת ישראל קמה בתקופה המודרנית היא הבינה שהיא צריכה להיות מדינה יהודית. את זה היא הבינה, אבל עד היום היא לא מוכנה לקבל את המושג המהותי של מה זה אומר מדינה יהודית. ואני לא מצליח להבין ולהעלות על הדעת – לשיטתכם, לא לשיטתנו, לימוד התורה הוא הערך הראשון והעליון שעליו מושתת העולם. "אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים" וארץ לא נתתי. האם את הדבר הבסיסי הזה, שהוא ערך, על זה אתם לא מוכנים לקבל? זו שאלה של קואליציה ואופוזיציה? זו שאלה של חרדים ולא חרדים? זו שאלה של דתיים ולא דתיים?
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
גם כיבוד אב ואם.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
שאלתי שוב, המושג הראשון – "והדרת פני זקן" את מכניסה בחקיקה. "והדרת פני זקן" את מכניסה בחקיקה. המושג היהודי הראשון, ההבדל בינינו לבין כולם הוא התורה, זה הדבר הראשון. עליו נהרגנו מימי רבי עקיבא, עם פפוס, עליו נהרגנו אצל היוונים, עליו נהרגנו בכל שנותינו להיות לעם, ואתם עומדים היום ואומרים שזה נושא שבמחלוקת וצריך להסכים עליו. על חוק-היסוד – לא ביקשו יותר מזה. על הדבר הזה, מאיפה בא לכם העוז כלפי עצמכם? עזבו את הפוליטיקה, עזבו את הפייסבוק, עזבו את הסרטונים. העוז שלכם כיהודים בני יהודים, מאיפה בא לכם העוז לזלזל בדבר הראשון, הראשון, שעשה אותנו לעם?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אתה מזלזל.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
זה עשה אותנו לעם. הדבר הראשון, מאיפה בא לכם האומץ? ואתם אוהבים לצטט. כל אלה שאוהבים לצטט את הרמב"ם, ומצטטים – ומה עם מלחמת מצווה, ומה עם כל מיני ציטוטים אחרים ששמעתי גם בוועדה? אז אני רוצה לצטט לכם את הרמב"ם. אני רוצה לצטט לך את הרמב"ם בסוף הלכות שמיטה ויובל.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבקש לסכם.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
ברשותכם. בפרק י"ג, הלכה י"ג, אומר הרמב"ם: שבט לוי נעמד – ואני לא מצטט כרגע, כי זה ברח לי בטלפון, אבל אני אומר לכם, שבט לוי נבחר לשרת ולעמוד לפני השם ולא לצאת למלחמה.
מיקי לוי (יש עתיד):
אבל אתם לא כולכם שבט לוי.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
ולא רק שבט לוי, אלא כל מי שנדבה רוחו והקדיש את חייו לדבר הזה הוא כמו שבט לוי. ומה קורה לכם במצב הזה? אתם רוצים להכניס אותם לכלא, אתם רוצים להפוך אותם ללא לגיטימיים. תסתכלו בעצמכם במראה, לא בפניי, ותתביישו.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תתגייסו כבר, תפסיק לבלבל את המוח. די כבר, תתגייס, פינדרוס.
נאור שירי (יש עתיד):
אבל אתה התגייסת.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
תתביישו לכם. כי לא למדתי. הפסקתי ללמוד.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אז תלמד ותתגייס. הטכנולוגיה קיימת.
היו"ר ניסים ואטורי:
מירב, אני מבקש לא להפריע ליוראי.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
פינדרוס, אני רוצה לדבר עם גולדקנופ. אני רוצה לפנות לגולדקנופ.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אתה מדבר לעם ישראל, העלו אותך לשידור בשידור הכנסת. זכותך המלאה. יש אפילו זכות ללמוד תורה במדינת ישראל. את זה עוצרים, אותך לא עוצרים.
היו"ר ניסים ואטורי:
שלוש דקות לרשותך. בבקשה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש – יצחק גולדקנופ, יש יום שאני לא אשכח בכל חיי, 27 ביולי 2023, ערב ההצבעה על ביטול עילת הסבירות. לא אשכח את זה. לא אשכח את ערב ביטול עילת הסבירות, אני אסביר לכם למה. במסדרונות הכנסת רצו כאן ראש אמ"ן וראש אמ"ץ. הם ביקשו לתדרך את השרים. היית שר, נכון? שר השיכון. ביקשו לתדרך את השרים על הסכנה הביטחונית, לשקף לכם את תמונת המצב פנימה והחוצה. למה לא הסכמת לקבל את התדרוך הביטחוני מראש אמ"ץ וראש אמ"ן ביולי 2023? היו שלושה שרים שהסכימו לקבל את התדרוך. אחד מהם הוא אלי כהן, שיושב עכשיו במליאה. למה אתה לא הסכמת לקבל את התדרוך הביטחוני מראש אמ"ן וראש אמ"ץ לפני שהצבעת, לשמוע מה הסכנות הביטחוניות? למה סירבת, יצחק גולדקנופ?
יצחק גולדקנופ (יהדות התורה):
אני לא זוכר, אז אני לא יכול לענות לך.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
סירבת לקבל את התדרוך מראש אמ"ן וראש אמ"ץ, שביקשו, התחננו, לתדרך את השרים בנוגע לסכנות הביטחוניות. אטמת את האוזניים שלך מפני פעמוני האזהרה אז, ואתם אוטמים את האוזניים שלכם מפני פעמוני האזהרה עכשיו.
יצחק גולדקנופ (יהדות התורה):
- - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אתם אוטמים את האוזניים שלכם מפני פעמוני האזהרה שמצלצלים. כשהרמטכ"ל מגיע, כשנציגי הצבא מגיעים לוועדת החוץ והביטחון ואומרים לפרוטוקול שחסרים 12,000 לוחמים ותומכי לחימה לצה"ל, אתם אוטמים את האוזניים. כשכאן, לפרוטוקול, בוועדת החוץ והביטחון, נציגי צה"ל אומרים שלא יהיה ניתן לעמוד במשימות שהוטלו על הצבא. מה אתה עושה לי ככה?
יצחק גולדקנופ (יהדות התורה):
- - - אני לא עושה לך כלום.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
מניין יגיעו הלוחמים, יצחק גולדקנופ?
יצחק גולדקנופ (יהדות התורה):
אתה יודע כמה בחורי ישיבה חסרים? אתה יודע כמה ראשי ישיבות מחפשים בחורי ישיבה - - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
בלי חיילים אין ביטחון. על מה אתה מדבר? אטמת את האוזניים, ואז הגיע 7 באוקטובר. אתה עונה לי כמה בחורי ישיבה חסרים? אפשר ללמוד תורה ולהילחם. אתה עונה לי על מניין יגיעו הלוחמים ב"חסרים תלמידי ישיבות"? תגיד, כמה מנותק אתה יכול להיות?
יצחק גולדקנופ (יהדות התורה):
- - - שלא חסרים, אלא - - - לא יהיה בכלל - - - הם ילמדו בישיבה, יחזרו בתשובה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
מי יגן על גבולות המדינה?
נאור שירי (יש עתיד):
מה זה מי? פרוש.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
מי יגן? אתה? מי יגן על גבולות המדינה?
מירב בן ארי (יש עתיד):
גולדקנופ.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
צה"ל אומר שחסרים לו 12,000 לוחמים ותומכי לחימה. מניין הם יגיעו?
יצחק גולדקנופ (יהדות התורה):
- - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
חבר הכנסת גולדקנופ, כשצה"ל אומר שיהיה צמצום של מילואימניקים כי אין חיילים; כשרמטכ"ל צה"ל אומר, ומניף עשרה דגלים אדומים, שצה"ל יקרוס לתוך עצמו, מי יגן עלינו? אתה? ילדיך המשתמטים? מי יגן עלינו ועל ילדינו, על המדינה היהודית היחידה ברחבי העולם? מי?
יצחק גולדקנופ (יהדות התורה):
התורה. לומדי תורה. אל תזלזל בהם.
נאור שירי (יש עתיד):
איזה לומדי תורה? תגיד לי. אתה - - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אני לא מזלזל בהם. אני רק אומר שלוחמי צה"ל מגינים.
נאור שירי (יש עתיד):
תגיד לי, אתה - - - בלבנון, תעלה לבופור – מה תעשה שם, שחרית?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
מי יגן עלינו - - -
יצחק גולדקנופ (יהדות התורה):
התורה. מי שילמד תורה ישמור עלינו.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אטמתם את האוזניים שלך, ואז 7 באוקטובר הגיע. האסון הבא בפתח, ואתם שוב סוגרים את האוזניים שלכם ומתעלמים מפעמוני האזהרה, מגורמי צה"ל. מניין יגיעו החיילים? אם יש 60,000 משתמטים, מניין הם יגיעו?
יצחק גולדקנופ (יהדות התורה):
תל אביב.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
תל אביב היא שיאנית המילואימניקים. אני גאה להיות תל אביבי, ואני גאה בתושבי תל אביב, שמתגייסים כשקוראים להם.
יצחק גולדקנופ (יהדות התורה):
- - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
ומה צריך לעשות להם? לתת להם תקציבים או לשלוח אותם לכלא?
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חבר הכנסת יצחק גולדקנופ, אתה בכבודך ובעצמך. זה הולך היום, פינג פונג. מי שהולך לנאום, אז האחרים – אל תפריעו, כי עוד מעט תורכם.
קריאה:
- - -
היו"ר ניסים ואטורי:
סימן שהוא לוקח אותך ברצינות.
יצחק גולדקנופ (יהדות התורה):
זה לא אישי.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
מה "לא אישי"? חסרים חיילים, מאיפה הם יגיעו?
רון כץ (יש עתיד):
מהמשפחה של גולדקנופ. הוא לא מספר לך שיש לו לוחמים.
יצחק גולדקנופ (יהדות התורה):
יש גם.
רון כץ (יש עתיד):
אני מפרגן להם. אפשר גם וגם.
יצחק גולדקנופ (יהדות התורה):
בואו נתכנס לעניין של חוק לומדי תורה, שאנחנו, הרב גפני, מביאים היום. ברשות היושב-ראש, השר, חברי הכנסת שנמצאים כאן, ואלה ששומעים אותנו בכל מקום, בארץ ובעולם. אני עומד כאן היום ברגשות מעורבים. מצד אחד, אני שמח שהכנסת עומדת להכיר בחוק-יסוד שלימוד התורה הוא ערך יסוד במדינת ישראל. מצד שני, עצם העובדה שאנחנו נדרשים לחוקק חוק כזה מעיד עד כמה התרחקנו. איך הגענו למצב שבו אחרי אלפי שנות גלות, גזרות, מסעות צלב, גירושים ושנות שמד, אחרי ששבנו לארץ אבותינו, ארץ שקנויה לנו אך ורק מכוח התורה, ואיך נאמר בפרשת בהר? אשר אני נותן לאבותיכם את הארץ הזאת, אנחנו צריכים לחוקק היום חוק שיגדיר את מעמדה של התורה? איך הגענו למצב שבו במדינת היהודים צריכים לעגן בחוק את מה שהיה מובן מאליו לעם היהודי במשך אלפי שנים? בשנים האחרונות עולם התורה הפך למטרה. אלפי בחורי ישיבות ואברכים חיים בחוסר ודאות בארץ ישראל. בחורי ישיבות נעצרים במדינת היהודים רק משום שהם מבקשים להמשיך לשבת בבית המדרש וללמוד תורה. כואב הלב לראות בחור ישיבה חושש ללכת ברחוב במדינת ישראל, מחשש שייעצר ויושלך לכלא כאחרון העבריינים. כואב הלב לראות הורים לילדים קטנים שמשלמים את המחיר רק משום שבחרו ללכת בדרך התורה. זו מציאות שלא הייתה צריכה להתקיים, אבל אליה נקלענו שלא ברצוננו. משום כך, אין מנוס מלעגן את מעמדה של התורה בחוק-יסוד. את הצעת החוק הזאת הגשנו בסיעת יהדות התורה כבר בתחילת הקדנציה, ולכן אני שמח שהרב גפני וחבריו מביאים אותה היום, והיא עולה היום שלב נוסף בהליך החקיקה. טוב שהכנסת אומרת בקול ברור שלימוד התורה הוא ערך יסוד של מדינת ישראל. יחד עם זאת, קשה להשתחרר מן התחושה שעצם הצורך בחוק כזה הוא כאב גדול. מדינה יהודית לא הייתה אמורה להגיע לרגע שבו צריך לחוקק חוק כדי להגן על המובן מאליו. והצביעות זועקת לשמיים. במדינת ישראל אפשר להיות נשיא בית המשפט העליון בלי כינוס הוועדה לבחירת שופטים. אפשר להיות יועץ משפטי לממשלה גם אחרי פיטורים. אבל ללמוד תורה בשלווה, בלי להיכנס לכלא – צריך על זה חוק-יסוד. פתאום מסבירים לנו למה אי-אפשר, ומי שיושב בבית המדרש הופך לבעיה שצריך לפתור. זו אינה דרכה של מדינה יהודית. אני מקווה שהיום הזה יהיה תחילתו של תיקון. אני מקווה שיבוא היום שבו כבר לא יהיה צורך בחוק הזה. יום שבו איש לא יעלה על דעתו שלימוד התורה זקוק להגדרה בחוק. יום שבו בחור ישיבה לא יחשוש ממעצר משום שבחר לשבת בבית המדרש. יום שבו מדינת היהודים תעניק לתורה וללומדיה את המקום שהיה להם מאז ומעולם – לא מתוך חסד, לא מתוך פשרה, אלא מתוך ההכרה הפשוטה שהתורה היא יסוד קיומו של העם היהודי. אני קורא לחברי הבית לתמוך בחוק הזה ולהשלים את המלאכה בהסדרת מעמדם של לומדי התורה כדי שבמדינת היהודים איש לא ייעצר רק משום שהוא לומד תורה. תודה רבה.
היו"ר ניסים ואטורי:
חברת הכנסת עדי עזוז.
קריאה:
עדי עזוז?
היו"ר ניסים ואטורי:
עזוז ונורא. מה קרה לך? אני ישבתי איתה לפני שהיא הגיעה לכנסת. אני יושב עם כל מי שחדש, שמגיע, ושואל אותו מה שמו ואיך מאייתים את זה. אני סגן רציני.
עדי עזוז (יש עתיד):
עזוז. זה מהמקורות. אתה לא מכיר עזוז?
היו"ר ניסים ואטורי:
אמרתי עזוז. כבר עשית לי מבחן פתע פה, במליאה.
עדי עזוז (יש עתיד):
גולדקנופ היה יכול גם - - -
היו"ר ניסים ואטורי:
את מוכנה? שלוש דקות לרשותך.
עדי עזוז (יש עתיד):
אני נולדתי מוכנה, אדוני. אדוני היושב-ראש, תודה רבה. כנסת נכבדה, אני חושבת שצריך להגיד את זה פה בצורה ברורה, בלי יותר מדי מילים: משתמטים הם לא שווי ערך למתגייסים – זו האמת. היא פשוטה. שני דברים שונים. זה בכלל תפיסת עולם שונה לגמרי. יושב פה חבר הכנסת פינדרוס. הבוקר נפגשנו ב-08:30 בוועדת החינוך, ואני סיפרתי שניסיתי שהוועדה תתחיל בשעה 09:00. כי אתם יודעים מה התאריך היום? 1 ביולי. מה קורה ב-1 ביולי? הילדים מתחילים את הקייטנות. יש לי ילדים, והייתי צריכה לשים אותם בקייטנות. ביקשתי מיושב-ראש הוועדה - - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
היום ט"ז בתמוז.
עדי עזוז (יש עתיד):
ט"ז בתמוז ו-1 ביולי.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
מה זה 1 ביולי?
עדי עזוז (יש עתיד):
ב-1 ביולי מתחיל החופש הגדול. פינדרוס, מה לעשות? זו מדינת ישראל. זה בדיוק הקטע. אני ביקשתי שיתחילו את הדיון ב-09:00, ומה עונה לי חבר הכנסת פינדרוס? אני אצטט.
רון כץ (יש עתיד):
פינדרוס, היא לא ידעה שאני מת עליך.
עדי עזוז (יש עתיד):
עכשיו, מה הוא אמר לי? הוא אמר לי, רון, אם היית חרדית לא היית מקבלת קייטנה. עכשיו, בוא אני אגיד לך משהו, חבר הכנסת פינדרוס, בחיים שלי לא קיבלתי קייטנה; בחיים שלי לא קיבלתי סבסוד לשום דבר; בחיים שלי לא בזבזתי אגורה שחוקה של המדינה. גם כשהתפטרתי והייתי בין עבודות כי התראיינתי לתפקיד אחר, לא חתמתי בלשכה. למה? כי אותי ההורים שלי חינכו: בחיים את לא לוקחת שקל מהמדינה אם את יכולה לעבוד. אם את לא הולכת לחפש עבודה, את לא לוקחת שקל.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
הילדים שלך לא הולכים לגן של העירייה?
עדי עזוז (יש עתיד):
מה שמדהים, מה שמדהים הוא שאין לי סבסוד, ולא רק שאין לי סבסוד - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אין גן עירוני?
עדי עזוז (יש עתיד):
- - אני ממנת לך את הסבסוד. אבל נקודת המבט שלך, פינדרוס - - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
הם בגן עירוני או לא? הם בגן עירוני או לא?
עדי עזוז (יש עתיד):
לא, הם בבית ספר, ותשלומי ההורים שלי מאוד גבוהים, אם אתה רוצה לפתוח אותם.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
בית ספר מקבל מהמדינה?
עדי עזוז (יש עתיד):
אתה העברת פה חוק מעונות יום לנשים חרדיות כדי לעשות חוק עוקף בג"ץ – למשתמטים, בעצם. עכשיו, אני רוצה להגיד לך, עצם הפרדיגמה הזו שיצאה לך, אם היית אישה חרדית והיו מסבסדים לך קייטנות - - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
נכון, כי יש חודש לימודים נוסף.
עדי עזוז (יש עתיד):
אין, לא מסבסדים לחילונים כלום.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אצלנו יש - - -
עדי עזוז (יש עתיד):
אנחנו קמים בבוקר, עובדים, מתגייסים, משרתים, ואתם רוצים להשוות את הזכויות. עכשיו, מה לעשות, הזכויות לא שוות. ואני רוצה להגיד לך עוד משהו אחד, עם זכויות יש גם חובות. ובאמת, במילה של רצינות מלאה, אחרי 7 באוקטובר ואחרי 1,200 נרצחים, ואני אומרת לך, גם באמת, אב ילדיי, יש לו עסקים משלו שנפגעו מאוד, מאוד, והעסקים הפרטיים והקטנים, כל העצמאים מממנים את המדינה. אנשים פה באמת קורסים. אתם צריכים לקחת את היד שלכם, להיכנס מתחת לאלונקה, ודווקא אתה ששירת – ויש פה עוד חרדים ששירתו – אתם צריכים להיות הגשר שלנו בין האוכלוסייה החרדית לחילונית. אי-אפשר עם כל השנאה הזאת. חוק-יסוד: לימוד תורה? סבא שלי באמת, לפני שהוא נפטר, נתן לי את הסידור שלו, והיינו מקריאים בכל שישי גם את שלום עליכם ואת הקידוש. זה ספר ישן מאוד, כבר הדפים שלו מתפוררים. הוא לא היה צריך חוק-יסוד: לימוד תורה; אני לא צריכה חוק-יסוד: לימוד תורה, הילדים שלי לא צריכים חוק-יסוד: לימוד תורה, הוא כבר חוקק לפני כמעט 3,500 שנה. אם כבר מחוקקים משהו שהוא יהיה קצת יותר באהבת חינם.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חבר הכנסת מאיר פרוש, שלוש דקות, בבקשה.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
מכובדי היושב-ראש, השר התורן, חברי הכנסת, לפני 78 שנים הכריז בן-גוריון על הקמת מדינה, מדינה אותה הוא הגדיר כמדינה יהודית ודמוקרטית. תשאלו, וזו תהיה שאלה טובה, איך יכול להיות שבמדינה שבה במגילת העצמאות נכתב על ידי מייסדיה על ספר הספרים הנצחי, לא חוקקו מיד עם הקמתה את חוק-יסוד: לימוד התורה? התשובה היא תשובה לא פחות טובה מהשאלה, גם היא כתובה במגילת עצמאות. כתוב שם, "בארץ ישראל קם העם היהודי", וכידוע, את התורה קיבל העם היהודי בהר סיני לפני 3,338 שנים, ומכוחה אנו בארץ ישראל. לכן, בעולם מתוקן לא צריך חוק. יש דברים שהם הרבה מעבר לחוק, שהם מובנים מאליהם בשביל כל אדם שמבקש לחיות בארץ ישראל מכוח הצו האלוקי שנכתב בתורה, מכיוון שזה הקושאן שלנו על האדמה הזו. אבל בשנים האחרונות התחזקה קבוצה חדשה של פוליטיקאים, אני קורא להם פוליטיקאים מאוגנדה, חלקם פוליטיקאים כאן בכנסת, חלקם פוליטיקאים שמתחזים למשפטנים, יועצים משפטיים ושופטים. הם לא מבינים, כי מה להם ולתורה? מבחינתם היה אפשר להקים מדינה באוגנדה, מדינה דמוקרטית בלי קשר ליהודים, ושם באמת אין שום סיבה והיגיון לחוקק חוק-יסוד: לימוד תורה, כי מה בין אוגנדה ללימוד תורה? עד כמה אבסורד גדול, כי מי לא מקבל את עמדת הפוליטיקאים מאוגנדה? דווקא הצבא. אחרי האסון הנורא ביום שמחת תורה תשפ"ד – מה שאתם קוראים 7 באוקטובר – אחרי, אז הקים שר הביטחון דאז – היום יקיר השמאל – יואב גלנט, ועדה ביטחונית מקצועית, בברכת מנכ"ל משרד הביטחון דאז, הרמטכ"ל כיום, אייל זמיר, והרמטכ"ל דאז, הרצי הלוי. הוועדה, בראשות האלוף במילואים אליעזר שקדי, שבה היו חברים שורה של קצינים בכירים בצבא שהמליצו על הדבר הזה: שמירה על ערכי הליבה של העולם החרדי, שומרים על לומדי תורה שתורתם אומנותם, לומדים שלושה סדרים ביום. המילים האלה כתובות בהמלצות של האלוף שקדי. כאמור, ועדה שהוקמה על ידי הצבא אחרי שמחת תורה תשפ"ד קובעת: לומד שלושה סדרים לא משרת, וכנראה שבצבא יש שמבינים את ערך לימוד התורה, אבל הפוליטיקאים האוגנדים לא מבינים. אל מול אותה קבוצת פוליטיקאים משפטנים שדוגלים בשיטת אוגנדה, אנחנו צריכים לתת כאן היום מענה יהודי; מענה שאמור להיות מובן מאליו. אל אותם חברי הכנסת, מתוך שורות הקואליציה שמתכוונים להתנגד לחוק – חלקם אף חובשי כיפה – אני רוצה להגיד: מה לכם ולארץ ישראל? אתם חובשי הסרוגות, כביכול דוגלים, ולא מוותרים ומייקרים כל גרגיר אדמה כאן בארץ ישראל, כי היא הובטחה לנו בתורה, אבל בכל מה שקשור ללימוד התורה, אתם מבקשים שאנחנו נסתפק רק בכמה גרגירים מהתורה. מותר לכם לבקש סליחה, וקצת חשבון נפש. אני רוצה בהזדמנות הזו להודות לידידי - -
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
אני מסיים. - - חבר הכנסת לשעבר הרב משה שימי רוט, שהוא השכיל להגיש, בהיותו חבר הכנסת, את הצעת החוק הזו כבר בתחילת הקדנציה, ומשהתפטר, חבר הכנסת הרב משה גפני מוביל כיום את קידום הצעת החוק יחד עם כלל חברי סיעת יהדות התורה. אני קורא לכל חברי הכנסת להצביע היום בעד התורה, אחרת אתם בעד מדינת אוגנדה, תודה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. האמת, בכל פעם שאני חושבת שהגענו לתחתית, הקואליציה הזאת מפתיעה. הפעם, חוק-יסוד: לימוד תורה. לא חוק-יסוד: תורה – לימוד תורה. השבוע שמעתי את משה סעדה מתראיין, מסביר למה הצעת החוק הזאת מיותרת. הוא אומר, זה כמו שיהיה חוק שיגיד לי לאהוב את הילדים שלי ואת אשתי. אני אוהב אותם תמיד, עם חוק או בלעדיו. האמת? הוא צודק. לא צריך חוק שיקבע שלימוד תורה היה ויהיה ערך חשוב לעם היהודי. אבל אז שאלו אותו, למה הוא מתכוון לתמוך בחוק? אז הוא ענה, כי זו רק הצהרה בלי כל משמעות. האמת, פה הוא טועה, לא מדובר בהצהרה ריקה, הפוליטיקאים החרדים רוצים חוק שירגיע את הציבור שלהם, שלא ידאגו; שההשתמטות ההמונית תמשיך כסדרה. לא תהיה דפיקה בדלת באמצע הלילה, לא תהיה בשורה מרה. מה כתוב בחוק? הכרה בלימוד התורה כערך יסוד במדינת ישראל על מנת ליצור מאזני צדק ביחס לערכי יסוד אחרים במדינה. אני לא יודעת מה אתם מספרים לעצמכם, אבל לא מדובר בסתם הצהרה. זה חוק שמפלה בין דם לדם; חוק שמשווה בפועל את זכויותיהם של לומדי התורה לזכויותיהם של המשרתים והמשרתות. בפועל הם אפילו לא יצטרכו ללמוד תורה, רק בכאילו, כי זה מה שקורה. אולי שווה לקרוא את הפסוק המלא: "מאזני צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם אני ה' אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים". ומה הפשט? רש"י אמר שה' יודע ומבחין באדם שמטמין משקולותיו במלח כדי לחבל במשקלן ולרמות את הקונים בסתר. מי שמרמה במסחר, כופר ביציאת מצרים, ובכך שה' רואה הכול. לאדם כזה קשה מאוד לעשות תשובה שלמה. אז לקואליציה הזאת אין עכבות, אתם מחוקקים בעזות מצח חוקים שפשוט יפרקו את המדינה, אבל לפחות אל תשקרו לציבור; זה לא חוק לימוד תורה, כי אם חוק ביזוי תורה. שימוש פוליטי מכוער בשם התורה להכשרת הפליה, השתמטות ועבריינות. לא אנשי תורה אתם, אלא אפיקורסים שמבזים את התורה. אתם יורקים בפרצופם של החיילים הנושאים בנטל. אני באמת שואלת, מה תגידו לכל אותם אלפי לוחמים, יראי שמיים, חובשי כיפה, לומדי תורה שמשלבים – ולצערי, לעיתים משלמים בחייהם – בין ספרא לסיפא? אנחנו נחזור, נתקן, כולם ישרתו וכולם יישאו בנטל. את זה.
היו"ר ניסים ואטורי:
חברת הכנסת מירב בן ארי.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, קודם כול אני הייתי, לדעתי, כמעט בכל הדיונים על החוק הזה. שלושה ימים של דיונים. כל מי שישב שם מבין שהוא לא יודע בכלל למה צריך את החוק הזה. מה חשוב עכשיו באמצע המלחמה, כשלצבא חסרים 12,000 חיילים, יש פצועים, יש הרוגים, לבוא ואחרי 78 שנה לעגן את לימוד התורה? כאילו זה הדבר הכי חשוב עכשיו? זה הדבר שישנה לאזרחי ישראל את החיים? אז לא. אז אני רק חייבת לומר לך, שלמרות שהייתי שם די הרבה זמן, לא הבנתי למה צריך את החוק הזה; לא הבנתי מה המשמעות – כנראה בשביל שמירה על קואליציית נתניהו, זה שהבטיח ממשלת אחדות רחבה, אבל רק עם החברים שלו. הוא רוצה פשוט את אותם חברים שיושבים עכשיו, רק בצורה רחבה יותר. עכשיו תראו, החוק הזה – לא הבנו, אבל ראינו אותו בתחילת סדר-היום, אמרנו: בסדר. פתאום, לפני שעתיים, הגנב, שהוא כנראה רגיל כל חייו לגנוב, פתאום הגניב את החוק שלו. אריה דרעי הצמיד את החוק שלו. הצמיד את החוק. עכשיו, זה לא מופיע בסדר-היום, זה לא נמצא, פתאום אנחנו מסתכלים, אנחנו רואים שהוצמד עוד חוק. עכשיו, מה כתוב בחוק של אריה דרעי? אני מקריאה לך את זה. אותו דבר: "מדינת ישראל כמדינה יהודית רואה חשיבות עליונה בעידוד לימוד תורה", את זה אנחנו מכירים, "ולעניין זכויותיהם וחובותיהם יראו במי שקיבלו על עצמם להתמסר לתלמוד תורה" – תודה רבה שאתם מתמסרים – "לתקופה ארוכה כמי שמשרתים שירות משמעותי את מדינת ישראל והעם היהודי". מה אתה מבין? מה ניסה אריה דרעי לעשות?
רם בן ברק (יש עתיד):
כמו חיילי צה"ל.
מירב בן ארי (יש עתיד):
גנב נשאר גנב. הוא ניסה להגניב את החוק שבעצם אותם לומדי תורה הם בעצם כמו חילי צה"ל. הם, אגב, צריך לומר, "קיבלו על עצמם להתמסר", אוקיי? עכשיו תבין, תראה, קודם כול, מה לעשות? נפל על אופוזיציה שהיא כל הזמן ערנית, כי כל הזמן אתה אומר לעצמך: מי יגנוב אותי היום? מי יגנוב אותי היום? אתה בא לעבודה הזאת, וכל הזמן אתה צריך להסתכל ימינה, שמאלה, אולי מישהו יגנוב אותי היום. ככה. היום 1 ביולי, הכנתי טבלה. זהו, עד ה-16, בעזרת השם, המקום הזה יתפייד, אז הכנתי טבלה, כי היום 1 ביולי, אפשר להתחיל לסמן איקסים. עכשיו, למה אני אומרת לך את זה? כי אומרים לי: מה, את לא נהנית במקום העבודה שלך? כל יום שאני באה למקום העבודה שלי, אני צריכה לבדוק האם מישהו מנסה - - -
רם בן ברק (יש עתיד):
לגנוב.
מירב בן ארי (יש עתיד):
נכון. אז הינה, היום ניסה דרעי לגנוב. לא הלך לו, אגב. היה בלגן. אגב, חבל, אתה יודע מה? היה כבר עדיף שהיה משאיר. בוא נראה אותם מצביעים שלומד תורה הוא כמו חייל צה"ל. בוא נראה אותם. Bring it on, כמו שאני אומרת. בואו. בואו נראה אתכם מצביעים על זה שלומד תורה עושה שירות משמעותי כמו חייל צה"ל. אני רוצה לראות את כל אלה שכל היום "חיילינו הגיבורים", "חיילינו הגיבורים", אבל תכלס ברגע האמת הם משווים אותם ללומדי תורה. אז יש לומד תורה שהמקסימום ייפול עליו ספר בבית המדרש, ויש חייל צה"ל שיכול להיות שהוא לא יחזור יותר הביתה למשפחה שלו, ושלהורים שלו יישאר קבר. כמובן, הרבה פעמים אתה רואה, יש מדבקות, יש משפטים, אבל זה מה שנשאר. זה מה שנשאר. זה מה שנשאר למשפחה הזאת. מה נשאר למשפחה החרדית? כנראה שם לא תהיה בעיה. הוא יקום, יגדל ילדים ויחיה. אז קודם כול, אריה דרעי, זה לא הזמן לגנוב. ואם אתה כבר גונב, תביא את זה בשבוע הבא. בוא נראה אותך מביא את החוק שלומד תורה הוא כמו חייל צה"ל. בבקשה, תביאו, בואו נראה אתכם. העיקר, תגנו על חיילינו הגיבורים.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה. עאידה תומא סלימאן, בבקשה.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
כבוד היושב-ראש, חברי וחברות כנסת נכבדים, האמת? מי שמסתכל על סדר-יום הכנסת בדיוק עכשיו, גם בחוק הזה וגם חוק לפניו, מבין את הסיפור בצורה מאוד מאוד ברורה מה סדר-יומה של הקואליציה הזו, ואיך מתנהלים העניינים במדינה מאז שהממשלה הזו והקואליציה הזו השתלטה על המדינה. סדר-יום הכנסת: חוק מניעת רעש בלתי סביר, כלומר חוק המואזין, שבו מנסים להשתיק ולהחליש את הקול של תפילה ושל קריאה לתפילה. ומצד שני, חוק לימוד התורה. דת אחרת הופכת את למידתה לערך יסוד, שצריך לשמור עליו ולתת לו מקום מיוחד מאוד, שהולך ומשתלט יותר ויותר כדת על המדינה עצמה. זה בדיוק המצב שיש בו גם אפליה ברורה מאוד וניסיון השתקה, ופגיעה חמורה גם ברגשות של מתפללים וקהל רחב מאוד, וגם פגיעה בחופש הדת, שכבר נרמס בהרבה מקומות בארץ, לצערנו הרב. ומצד שני, כמובן בעניין הדת היהודית, בעניין היהודים, יש ערך יסוד, ערך מאוד מכובד. אני רוצה רק להגיד דבר אחד: אני חושבת שמה שגורם לשר הפשיסט להשתולל בעניין המואזין, אפשר להגיד שזה עניין פופוליסטי – לפני בחירות הוא רוצה לקושש עוד קולות ולהסית – אבל צריך לשים לב למשהו: כנראה מה שמפריע בקול המואזין, שזה תזכורת יום-יומית שיש פה עם אחר. העם הזה התקיים גם לפני קום המדינה, וגם אז המואזין התפלל והרים קולו. כנראה זה מה שמפריע, התזכורת היום-יומית הזו, שאי-אפשר למחוק את העם הזה. כמה שאפשר לנסות, כמה שאפשר לדבר על ייהוד המרחב הציבורי – ואנחנו יודעים שנעשה המון בכיוון הזה – אבל התזכורת הזו תמשיך להתקיים. היה מן הראוי לתשאל את השר ואת השרה: לא מפריע להם רעש היריות בלילה? לא מפריע לשר הקולות של התפוצצות מכוניות ברחובות של הכפרים הערבים? זה הרעש היחיד שמפריע לו, הקול של המואזין? הגישה הגזענית הזו וההסתה באופן מתמיד נגד האוכלוסייה המוסלמית הערבית במדינה, הדה-הומניזציה שנעשית, הופכת כבר למחלה שצריך לרפא אותה מהשורש.
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה.
מאיר כהן (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, חבל שפרוש יצא, אמרתי לו את זה אתמול ואני אגיד לו את זה עוד פעם. בספר משלי בפרק י', וטוב שהוא ישנן את זה, כתוב כך: "ברֹב דברים לא יחדל פשע וחושֹך שפתיו משכיל". עולים לכאן חברי הכנסת החרדים ומטיחים בנו האשמות מוטרפות. הקוזקים הנגזלים החוצפנים האלה. למי שלא בדעתו הוא קורא לנו – אתה מקשיב, דיכטר? – אתה יודע איך הוא קורא לנו? אנשי אוגנדה. אנחנו בכלל לא שייכים למדינה הזאת. פרוש. אנשי אוגנדה אתם, מה לכם ולארץ הזאת? אתה שומע את זה ואתה נחרד. אתה לא מאמין. ניחא אתה מתווכח על כסף, ניחא אתה מתווכח על דברים אחרים, אבל גם לא לשרת בצבא, גם לעשוק את המדינה, וגם להטיח בנו האשמות מהסוג הזה? ואתם, אנשי הליכוד, שותקים. אין לכם מה להגיד. וגם בתוך המפלגות הציוניות, שחלקם חרדים, שותקים וממלאים פיהם מים. זה חוק של נבזות; זה חוק שאסור לו לעלות לכאן. לא בגלל שמישהו מאתנו חושב שללמוד תורה זה לא נכון – זה נכון ועוד איך, אבל האם אי-אפשר ללמוד תורה והתורה לא תהיה ערך שלצידו אתה מגן על המדינה שלך? חוצפנים שכמוכם; איך אתם מעזים, כשקוברים בכל שבוע את מתינו? כשעשרות-אלפי משפחות שכולות הקריבו את היקר להן מכול? העצב שלהן טבוע בתוכן ועונות השנה הן רק תפאורה לעצב הגדול שלהן. והן מתהלכות בקרבכם, והן ממשיכות לשלוח את הילדים ואת הילדות. עולה לכאן חבר כנסת שקורא למי שמתנגד לחוק הזה: אנשי אוגנדה. אני מקווה לשמוע גינוי אחד. אחד. איזה צדיק או צדיקה מהליכוד שיעלו ויגנו את זה. הרי גם אתם נושאים בנטל, אני מכיר אתכם ואת הילדים שלכם; כולם מתגייסים ואתם תסבלו דברי בלע כאלה? זה מביש, והגיע הזמן שיקומו ויגידו להם את הדברים האלה. תודה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה.
אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי, זו הפעם השנייה היום שאני נזקק לאיש שבתמונה: זה איש אוגנדה. השותפים, החברים למשכן, החרדים, אתם ומי שמאמין בכם, אתם מתנהגים כאורחים במדינה, שאתם לא מכירים בעקרונותיה; שרבותיכם ואבותיכם, ברובם, התנגדו להקמתה. לכן, יש חוצפה, כפי שאמר חברי מאיר כהן. מדינת ישראל, הוקמה בחזונו של היהודי הבלתי-חרדי בעליל הזה. רוב העם היהודי, בחלקו החרדי, התנגד לתנועה הציונית ולהקמתה של מדינת ישראל ואתם מתנהגים כאילו אתם אורחים במדינה שהתנגדתם להקמתה. אנחנו, אזרחי מדינת ישראל הדמוקרטית, מקבלים שמותר לחשוב אחרת. לא מותר להתנשא מעלינו. הבעיה בחוק הזה אינה רק באי-השוויון, לא רק בחלוקת נטל בלתי הוגנת, ולא רק בהבחנה בין דם לדם – הכול קיים כאן – אלא בתחושה של מגישי החוק שיש עליונות לפרשנות החרדית למונח יהדות ולאופן שבו מדינת היהודים מבטאת את המחויבות שלה לעברו ולעתידו של העם היהודי. המדינה הזו הוקמה על ידי יהודים בנשמתם, שהיו אחראים בזמנם, בזמן אמת, לאחיהם, היו מחויבים והם היום ממשיכיהם – אנחנו – מחויבים לעתידו של העם היהודי, אנחנו לא צריכים שום הסברים ושום צידוקים ממי שחושב אחרת מאתנו. גם אתם, אחינו וחברינו החרדים, גם אתם יהודים טובים, לא יותר ולא פחות מיהודים אחרים. החוק הזה, שברור שמטרתו היא למנוע את הגיוס שלכם, מבטא התנשאות בלתי סבירה, חצופה שאנחנו לא נקבל אותה. לא יקום ולא יהיה. אין כל עליונות לשיטת הלימוד, לתוכני הלימוד ולאורח החיים החרדי על פני אורחותיהם של יהודים ריבוניים, חילונים, של יהודים מסורתיים ושל יהודים דתיים לאומיים. ועוד משפט: אין שום מעצר של לומדי תורה במדינת ישראל, יש מעצר של מפרי חוק. תודה רבה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ.
רון כץ (יש עתיד):
אין כמו מליאה ריקה, שתדע.
היו"ר ניסים ואטורי:
יש כאלה שעושים כאילו היא מלאה ומצביעים על שרים. זה לא אצלך.
רון כץ (יש עתיד):
לא, אחי, לא אצלי. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני דווקא רוצה להתייחס לשר בן גביר, שעמד פה ופנה אלינו, חברי האופוזיציה, וניסה לעשות עלינו סיבוב, על ש"ס, על הליכוד, על כולם, ואמר: איך אתם נותנים לחוק שימנע ביקור אצל הנוח'בות ליפול? אני רוצה לומר משהו לשר בן גביר. הציבור לא אהבל, הציבור מבין. היית יכול לדחות את החוק להיום, והיה לך רוב, החוק היה עובר. אני רוצה לשאול אותך, אז למה לא עשית את זה אם ידעת שהחוק יעבור היום? והתשובה ברורה. אם החוק היה עובר היום לא היה קורה כלום, אף אחד לא היה יודע, כי זה לא היה מגיע בחיים לקריאה שנייה ושלישית. אבל זה שהוא נפל ביום שני, עשה לך אחלה סיבוב, אבל על מי אתה עושה סיבוב? אתה עושה סיבוב על השותפים שלך, שמקבלים את זה במחלקת הדגים הקפואים. הגיע הזמן שמישהו יגיד לך את האמת. זה הולך ומשתפר; אנחנו רואים עשייה פרלמנטרית שואפת לאפס, אבל מלא, מלא, סרטונים שלא שווים כלום. כל אזרח במדינת ישראל צריך לשאול את עצמו רק דבר אחד: האם הוא מרגיש בטוח יותר מאז שהשר לביטחון לאומי החל את תפקידו? האם יש לנו פחות הרוגים, פחות פיצוצים, פחות תאונות דרכים? במה השר שמתמחה בסרטונים הועיל לאזרח אחד ממדינת ישראל? התשובה פשוטה, אבל נמשיך עם הפופוליזם בשקל הזה, כי הקמפיין התחיל ולשמחתי לא מעניין אותי איך החבורה הזאת מחלקת את הקולות בינה לבין עצמה, אבל לפחות שאזרחי מדינת ישראל ידעו את האמת. אני אנצל את הדקה שנשארה לי דווקא לדברים חיובים, השבוע, הבן שלי, ינאי, סיים גן חובה והגננת שלו אחרי למעלה מ-20 שנה פורשת. אנחנו רגילים כל הזמן לדבר פה על כמה שמערכת החינוך כושלת, ושיש לה הרבה בעיות, ושלא משקיעים במערכת החינוך, וזה נכון, לא משקיעים בה מספיק. אבל יש נקודות אור, כמו מזל, שאני מנצל את הבמה הזו, להגיד לה תודה. הלוואי שיהיו עוד הרבה מאוד כמוה, שייקחו ממנה דוגמה, למישהי שקמה הבוקר עם רצון אמיתי ללמד את הילדים, לפתח את הילדים. זכינו באמת, זכינו בה וזכינו בצוות שלה. יש נקודות חיוביות ואפשר גם להגיד תודה. וב-20 שניות האחרונות, אני אגיד משהו דווקא לחבריי החרדים, לסיעות החרדיות פה. אין דבר יותר גרוע ומבאס מהעובדה שאתם גורמים לנו להחליט מי יותר יהודי ופחות יהודי. לצערי, אתם משלמים את המחיר, כי כשרואים היום חרדי ברחוב אוטומטית חושבים שהוא משתמט ורוצה לגזול כספים מהמדינה – גם אם הוא שירת כמו יוסי טייב או כמו פינדרוס, או כמו הרבה מכם. תעשו סדר בדבר הזה. אי-אפשר להמשיך את הדבר הזה כמו שהוא. תודה רבה, אדוני.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חבר הכנסת וליד טאהא – אינו נוכח; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמר – אינו נוכח. חבר הכנסת יבגני סובה. שלוש דקות, בבקשה.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מצטער שחברי הכנסת מיהדות התורה יצאו מהאולם, רציתי דווקא לפנות אליהם ולדבר. צרם לי מאוד לשמוע שחבר הכנסת פרוש וחבר הכנסת גולדקנופ מדברים על כך שמדינת ישראל מתקיימת בזכות התורה. אני מניח שיש מקום לטיעון שעם ישראל מתקיים בזכות התורה, ואני מקבל את הטיעון הזה. אני חושב שהתורה היא חלק אינטגרלי של עם ישראל, של ההיסטוריה של עם ישראל. אבל מדינת ישראל – ואת זה אני אומר לחבריי חברי הכנסת החרדים – מתקיימת בזכות צה"ל ובזכות המשפחות ששילמו את המחיר הכי כבד, שיקיריהן נפלו במערכות ישראל. כל שנה אנחנו מציינים את זה ביום הזיכרון, כל שנה עשרות אלפי משפחות פוקדות את בתי העלמין הצבאיים, ושם נמצאים גם קברים של לא מעט חרדים שלחמו בגבורה החל משנת 1948. אני מציע לחברי הכנסת החרדים לא רק ללמוד תורה אלא גם ללמוד היסטוריה של מדינת ישראל החל מ-1948: כמה חרדים לחמו במלחמת העצמאות, כמה חרדים לחמו אחר כך, ב-1956, במלחמת ההתשה, בששת הימים, כמה חרדים לחמו במלחמת יום הכיפורים, אילו גדודים הוקמו וכמה אנשים נפלו על מדינת ישראל. הם נפלו במלחמות על המדינה שבה אנחנו חיים. אני חושב שהחוק הזה שמקדמת היום הקואליציה מבזה את התורה. הוא גם מבזה את הכנסת. זה לא חוק-יסוד: לימוד תורה, זה חוק חילול התורה. זה חוק שאני מניח שגם ייפסל על ידי בית המשפט העליון, אין לי ספק בכך. זה חוק שמבזה קודם כול את מי שיוזם אותו ואת מי שמקדם אותו, וזה חוק שמעיד על ניתוק מוחלט בין חברי הכנסת החרדים, ההנהגה החרדית שמיוצגת כאן בבית הזה, לבין הציבור החרדי, שמאז 7 באוקטובר כן רוצה להשתלב, כן רוצה לסייע וכן רוצה לשרת. אני רק מקווה שחברי הכנסת החרדים שמקדמים את זה יקבלו עונש בקלפי כאשר יבינו שהם כבר לא מייצגים את הציבור החרדי והם חיים כאן בבועה ובניתוק מוחלט ממה שקורה במדינת ישראל וגם בציבור החרדי. תודה רבה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן.
מירב כהן (יש עתיד):
תודה. כנסת נכבדה, אנחנו באירוע קצת תמוה, אם לומר את האמת. אני מנסה להבין: מדוע נתניהו שוב ושוב מנסה להביא חוקי השתמטות? אנחנו בולמים אותו והוא מביא את זה שוב ושוב, כל פעם בשם שונה: חוק גיוס ללא גיוס, חוק הטבות במעונות רק לאברכים, חוק שאוסר לעצור עריקים חרדים – כמובן, הגנה רק לחרדים – והיום עוד חוק בשם מכובד, חוק-יסוד: לימוד תורה, שמשווה בעצם בין הלוחמים לבין המשתמטים. זה, בשורה התחתונה. עכשיו, למה הוא עושה את זה? וכל זה רגע לפני הבחירות, כשרוב ענק בציבור הלא-חרדי במדינת ישראל, כולל המצביעים שלו מהליכוד, ממש סולדים מזה, ממש, זה מגעיל אותם, זה מכעיס אותם. אז למה הוא בכל זאת עושה את זה? הפרשנים הפוליטיים יגידו שהוא פשוט חושב על היום שאחרי, הוא חושב איך הוא משמר בכל מחיר את הברית הפוליטית שלו עם הפוליטיקאים החרדים כדי שהם חס וחלילה לא יברחו לו ביום שאחרי. זה מה שיגידו הפרשנים הפוליטיים. אבל שימו לב למשהו אחר: זה בעצם אומר שהוא ממש לא חושש שהמצביעים הלא-חרדים יברחו לו. מזה הוא לא דואג. הוא בונה על זה שאתם, מצביעי הליכוד, תהיו בכיס שלו בכל מקרה. זה מה שזה אומר. גם אם הוא יאריך לילדים שלכם את השירות הצבאי בחצי שנה נוספת, גם אם תצטרכו לעשות הרבה יותר שנים שירות מילואים, גם אם תעשו עשרות ימי מילואים כל שנה, חלקכם אפילו 100 ימי מילואים בשנה, גם אם ייקחו את כספי המיסים שלכם ויעבירו אותם למשתמטים בתוספות של אלפי שקלים מדי חודש למשפחה, גם אם הוא יעשה את כל זה – הוא בונה על זה שאתם תמשיכו להצביע לו, שאתם בכל מקרה תהיו בכיס שלו. אז אני חייבת לומר, אני חושבת שהפעם הוא טועה. נכון, מצביעי הליכוד רגילים להצביע לנתניהו, אבל אני חושבת שבנקודה הזו הוא הלך כל כך רחוק, שאתם כבר רואים את הנזק למדינה, ואתם הכי אוהבים את המדינה. לכן, אני חושבת שהחרדים יישארו השותפים הפוליטיים של נתניהו, הם לא ילכו לשום מקום, אבל הציבור המשרת ייתן לו גט כריתות.
היו"ר ניסים ואטורי:
חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חבר הכנסת משה טור פז – אינו נוכח; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת.
קריאה:
פה.
היו"ר ניסים ואטורי:
היא פה? איפה?
אפרת רייטן מרום (העבודה):
נמוכה.
היו"ר ניסים ואטורי:
כל כך נמוכה, לא רואים אותך.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
נמוכה, צנועה, חסרת נוכחות, אבל קיימת, מה לעשות.
היו"ר ניסים ואטורי:
זכרתי שראיתי אותך, בגלל זה הניגון שלי היה שונה קצת.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
מה?
היו"ר ניסים ואטורי:
ניגנתי את זה אחרת, כי ידעתי שאת פה ופספסתי.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
תודה רבה, אדוני היו"ר.
היו"ר ניסים ואטורי:
שלוש דקות.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
הבוקר דנה ועדת הכול-חוץ-מביטחון בחוק הגיוס – סליחה, בחוק הפטור – לא, סליחה, זה היה חוק - -
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
העריקים.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
- - העריקים. תודה. חוק הקפאת מעצר עריקים. אבל בתכלס, כל השמות האלה הם שמות פייק. הכול היה שוחד – שוחד, אתנן פוליטי, שוחד פוליטי לציבור שהוא משתמט, יותר נכון לעסקנים החרדים; שוחד פוליטי של תקציבים, של פטורים, של מעמד-על. שוויון בפני החוק? נו, הצחקתם אותנו. מי שלא מאמין בשוויון, לא מאמין בבתי המשפט, לא מאמין שצריכה בעצם להתקיים כאן מדינה יהודית ודמוקרטית. יהודית ודמוקרטית, לא רק יהודית; יהודית ודמוקרטית. דמוקרטית, כן, זאת שיש בה ערכים דמוקרטיים של שוויון. דמוקרטיה עבורם זה פשוט נטל – זה לא נכס – שיש להחריב, שיש להרוס. ולכן הם מנצלים את מעמדם כסחטנים. נתניהו רוצה עוד קצת שלטון? יקבל, יקבל אם ייתן לנו, הסחטנים, חבילת חוקי הלכה מופקרים. זה לא באמת חוקי הלכה, זה פשוט אתנן פוליטי מופקר. אבל נתניהו הוא מפקיר. הוא כבר הפקיר את חיי האזרחים, הוא פגע במעמד ישראל בעולם, הוא סיכן את קיומנו, הוא מוכר לנו שקרים, אז מה זה כבר בשבילו לנגוס בנפש הפצועה של המשרתים, בנפש הפצועה של המשפחות השכולות, של הפצועים, של המילואימניקים, בשביל כוח ושררה? למכור מכירת חיסול הכול – גם את ביטחון המדינה, גם את הערכים הציוניים וגם את החוסן הלאומי שלנו. שוחד, מר נתניהו. במשפט הציבורי של מדינת ישראל כבר הוכח מעל כל ספק סביר שאתה לגמרי אחראי ואשם, וגם נותן שוחד למשתמטים כדי לשבת עוד כמה ימים בשלטון. ומרמה? מרמה לגמרי. פייק, הצגה אחת גדולה. כל יום מרמים את הציבור, אם כשהארכתם את המלחמה ללא צורך ויכולתם להביא לשחרור החטופים שנחטפו חיים ונרצחו בשבי, אם כשאתם קוראים לחוקים חוקי-יסוד אבל זה פייק של חוקי השתמטות, ואם זה בהפרה של צווים שיפוטיים. והפרת אמונים, אדוני, הפרת האמונים היא קולוסלית מקצה לקצה של התפקיד שלכם כאחראים למדינה ולאזרחיה. אתם כולכם מפירים אמונים לחוקיה וערכיה של מדינת ישראל. לא דין ולא דיין. שרייך שוררים, ממשלת ישראל. רק סדום ועמורה. עוד מעט אתם הולכים הביתה. תודה.
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת יעקב טסלר – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב אשר – אינו נוכח. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, שלוש דקות לרשותך.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לומר כבר בתחילת דבריי, אנחנו כולנו מכבדים את עולם התורה. לימוד תורה הוא חלק עמוק מהמסורת ומהזהות היהודית של העם היהודי. אבל עם כל הכבוד, אי-אפשר להשתמש בתורה בשביל לזלזל בחיילי צה"ל. בזמן שאנחנו דנים כאן עכשיו בחוק הזה, יש אלפי אזרחים ישראלים שנמצאים במילואים כבר חודשים ארוכים, יש סטודנטים שעצרו את הלימודים שלהם, הורים שלא ראו את הילדים שלהם שבועות, עצמאים שהעסק שלהם קורס, יש משפחות שלמות שמתפרקות. יש אנשים בני 40, 50 ומעלה שכבר מזמן סיימו את שירות החובה שלהם אבל בכל זאת עוזבים את הבית שוב ושוב כי המדינה צריכה אותם, המדינה קוראת להם, כי אין מי שיחליף אותם. מנגד, יש חבר'ה צעירים, יהודים בריאים, חזקים, בני 18, 19, 20, שמפגינים וחוסמים כבישים בצורה אלימה, ששורפים את דגל המדינה, רק כדי לא להתגייס. ומה הממשלה עושה בזמן הזה? דואגת להנציח אחת ולתמיד את המשתמטים בישראל. אי-אפשר להגיד "כולנו אחים" כאשר רק חלק מהאחים נושאים את האלונקה. מדינת ישראל לא יכולה להתקיים לאורך זמן כאשר אותם אנשים משרתים, עובדים, משלמים מיסים, נושאים בעול, מסכנים את חייהם. צריך חילוף. כל אזרח צריך לתרום את חלקו בשירות צבאי, בשירות אזרחי במסגרת מותאמת, אבל אף אחד לא יכול להגיד מהצד: זה לא קשור אליי. אני מכבדת את התורה. אדוני היושב-ראש, אני יהודייה. אני מאוד מכבדת אמונה ומאוד מכבדת אנשים שבאמת מאמינים, מכל הלב. אבל אתה יודע, אני עברתי פה בספר הזה, בספר שמאוד קדוש ויקר לנו – אין פה אפילו ציטוט אחד שאומר שמותר ואפשר וצריך להשתמט מההגנה על הארץ, מהשירות הצבאי. לא מצאתי. בואו, תמצאו לי ציטוט אחד שאומר: כן, תשתמטו ולא תשרתו את המדינה. אני לא מצאתי את זה, אז מה, אתם ממציאים תורה חדשה, את הברית החדשה שלכם, ברית של החרדים? מה זה? אתם ממציאים תורה אחרת. זו לא תורה של העם היהודי, זו תורה שמזלזלת בחיילים. זו הברית החדשה שלכם, שהיא נגד הציונים, נגד מדינה יהודית דמוקרטית. אתם פשוט לא ציונים, אתם אנטי-ציונים. אתם אנטי-יהודים.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת. חברת הכנסת דבי ביטון.
דבי ביטון (יש עתיד):
כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מחר מדינת ישראל תציין נקודת זמן מצמררת: 1,000 ימים – 1,000 ימים של שכול, של קהילות שנהרסו, של משפחות שנמחקו; 1,000 ימים שבהם נפש העם הזה לא מצאה מנוח. ובערב המצמרר הזה, מה מקבל הציבור הישראלי מראש הממשלה? לא, רק אל תתבלבלו, זה לא כל הציבור הישראלי. ראש הממשלה מתראיין לערוץ הבית שלו, לערוץ המלטף, המהנהן, והוא מסרב בעקביות ובפחדנות להתמודד מול עיתונאים שלא הונחו מראש לשאלות. אז אני רוצה לשאול אותך, אדוני ראש הממשלה: של מי אתה בדיוק ראש הממשלה? של אולפן אחד? של בייס אחד? מי שבורח מכל במה אחרת אומר לעם בקולו שלו: אני לא ראש הממשלה של כולכם. הכי מקומם לשמוע אותך מדבר שוב על אחדות, אחדות לאומית. אחדות לאומית לשווא. אל תאמינו לשום מילה. זה לא אחדות, זה קמפיין, כי מנהיג שבאמת דואג לעמו, עומד באומץ מול כל הערוצים, מול כל חלקי העם, לא רק מול מי שמוחא לו כפיים. אבל שיא הניתוק היה כשנשאל: מה השתנה בך מאז ה-7 באוקטובר? אתם יודעים מה הייתה התשובה שלו? רזיתי, אני מתעמל. אדוני ראש הממשלה, ערב היום ה-1,000 לאסון הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל, בתולדות הציונות, זו התשובה שלך? אנחנו נחנקים מדמעות, את משקל האובדן הלאומי שלנו אנחנו נושאים על כתפינו, ואתה סופר קילוגרמים בחדר כושר? אלפים נושאים פצעים בלתי הפיכים, גופניים ונפשיים, ואתה מתגאה באחוזי השומן שלך? אני אגיד לך, אדוני ראש הממשלה, מה השתנה אצלנו, ואני אתחיל דווקא מהוריה של התצפיתנית רוני אשל. אז אבא של רוני עונה לך בכזאת תגובה: "גם אני ירדתי במשקל מאז, אין תיאבון כשמגדלים ילדה מתה". ואימא של רוני עונה לך: אני ירדתי 8 קילוגרמים מה-7 באוקטובר, 34 ימים שלא ידעתי איפה רוני, ואחרי שבאו להודיע לנו שלא נחבק אותה יותר. אה, וגיהינום זה לאבד את הילדה שלי, לא לחבק אותה יותר, לא לנשום אותה יותר, לזכור כל יום, כל שעה, כל דקה, כל שנייה, שלא הייתי איתה ברגעים האחרונים, שהמוות שלה היה כל כך אכזרי.
היו"ר ניסים ואטורי:
אני מבקש לסיים.
דבי ביטון (יש עתיד):
בנימין נתניהו זה זרע השטן, אדם כל כך רע. הוא לא מנותק, הוא לא זחוח, הוא פשוט רע. כל המהות שלו רעה. לא נשכח ולא נסלח.
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת מיקי לוי.
מיקי לוי (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב בראש. הצעת חוק-יסוד: לימוד תורה – חוק-יסוד שמחוקק בהינף יד, במהירות, ללא דיון ראוי, בוועדת הכנסת במקום בוועדת החוקה. חוק-יסוד. מטורפים. מה אומר החוק השקרי הזה? "מוצע", ואני מצטט, "לעגן בחוק-יסוד את ערך לימוד התורה כערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל" – עד כאן בסדר, יחסית – "כדי לקבוע הכרה בלימודי התורה כערך יסוד וליצור מאזני צדק אל מול ערכי יסוד אחרים". מה זה "מאזני צדק אל מול ערכי יסוד אחרים"? מה זה הקשקוש הזה? השתתפתי בדיוני הוועדה; אף אחד לא הצליח להסביר לי מה מהות "ליצור מאזני צדק מול ערכי יסוד אחרים". לא המציעים הצליחו להסביר זאת, לא היועצת המשפטית לוועדה הצליחה להסביר זאת. אני אגיד לכם מה מסתתר מאחורי המשפט הזה. זה הפתח להשתמטות. זה הפתח לשדוד את הקופה הציבורית. ולמה הכוונה? זה הפתח להמשיך ולקבל דירה בחנייה, כי זה איזון מול הערכים האחרים והחוקים האחרים; זה הפתח לקבל הנחה בארנונה; זה הפתח להמשיך ולקבל סבסוד בתחבורה הציבורית; זה הפתח לקבל הנחה בסבסוד למעונות יום. זה חוק מושחת שפותח פתח להשתמטות ולהמשיך לשדוד את כספי הציבור. והינה, בהפתעה, לחוק הזה חבר הכנסת אריה דרעי מנסה להצמיד חוק ישן שלו, מעלה ממש מהשאול; ברגע האחרון הורידו אותו, חבל. בדברי ההסבר של החוק של אריה דרעי כתוב, מסתתר משפט מאוד מאוד משמעותי, מוטמע, שעין אולי לא תבחין בו, וכך כתוב בסעיף ב' – אני מצטט: "כמו כן מוצע כי חוק-יסוד: לומדי התורה, יקבע כי מי שקיבלו על עצמם להתמסר ללימודי התורה לתקופה משמעותית ייחשבו כמי שמשרתים שירות משמעותי את מדינת ישראל והעם היהודי". כך תהיה השלכה על זכויותיהם וחובותיהם, אתם מבינים את זה? חבל שהורידו את החוק של אריה דרעי ברגע האחרון – הוא היה מוצמד – כדי להסביר לעם ישראל מה מסתתר מאחוריו ומה כוונת המחוקק. תודה רבה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חבר הכנסת רם בן ברק.
רם בן ברק (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, לגבי החוק שעולה כאן היום, אין שום ספק שמדובר בחוק שאמור להכשיר השתמטות. מדובר בחוק שמוגדר גם כחוק-יסוד; חוק שאמור, בכל פעם שתבוא איזושהי דרישה מושחתת מצד החרדים או חוק גיוס או אי-גיוס לחרדים, ובית המשפט יגיד: רגע, מה קורה עם חוק השוויון? הם יוציאו את חוק-יסוד לימוד תורה ויגידו: מה אתם רוצים? לימוד התורה מקביל לשאר הדברים. ולכן החוק הזה, כמובן, מקומו במקום אחר ולא בכנסת ישראל, ואני מקווה שהוא גם לא יגיע. אבל מה שאני רציתי להגיד לכם היום, אני ראיתי דבר מאוד מאוד חמור. הוציא יו"ר ועדת חוץ וביטחון מכתב לראש השב"כ זיני, שהוא מאוד מודאג מהתערבות במערכת הבחירות. בדרך כלל – גם אני, כשהייתי יושב-ראש, קיימתי דיון לפני מערכת הבחירות הקודמת, כי אמרתי: אנחנו צריכים לבדוק שאנחנו יודעים לטפל באיומים מבחוץ על טוהר הבחירות בארץ. הפעם לא מופיעים איומים מבחוץ, וכשאתה קורא את המכתב, שלכאורה, על פניו, נראה בסדר, אתה מגיע לסעיף הבעייתי מאוד שבו אומר יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון: ל"צד האיומים מבחוץ, נדרש לבחון גם את הסכנה שבהתערבות מבית, העלולה לפגוע באמון הציבור בהליך הדמוקרטי". ואז הוא נותן דוגמה: "אנו עדים היום לאירוע חמור נוסף, כאשר הוצא צו ביניים המורה על הקפאת מינויו של מבקר המדינה". בעצם יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, שאמור לבקר את צה"ל ואת ארגוני הביטחון, רוצה לזמן את ראש השב"כ זיני לוועדה על מנת שיחקור – את מי? את בית המשפט של מדינת ישראל. כי לטעמו של יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון, בית המשפט מתערב במערכת הבחירות, והנה הוא נותן דוגמה על זה שבית המשפט פסל את ההליך הבזוי שהיה כאן בבחירת המבקר. לכן אני רוצה להגיד ליושב-ראש ועדת חוץ וביטחון, ואני אגיד לו את זה גם באופן אישי: הידרדרות מאוד חמורה שלך. אני לא יודע אם זה הפריימריז או אימת ראש הממשלה, אני לא יודע בשירות מי אתה פועל, אבל זה נראה רע מאוד.
היו"ר ניסים ואטורי:
חבר הכנסת משה אבוטבול, שלוש דקות לרשותך.
משה אבוטבול (ש"ס):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנו כעת נמצאים בהצעת חוק-יסוד: לימוד התורה. חשוב לי לספר לציבור היקר של חברי הכנסת, למאזינים, לעם ישראל, שהמדרש מספר לנו שבשעה שאמרו ישראל במתן תורה "נעשה ונשמע", אומר המדרש שאמר הקדוש ברוך הוא שבזכות התורה ולומדיה יינצל העולם. "בשביל שושנה זו ינצל הפרדס" – משל לאדם שהיה לו פרדס מלא קוצים, ורצה להחליף את כל הפרדס, אבל בסוף הוא ראה שם איזו שושנה ואמר: בזכות השושנה הזו אני אשאיר את הפרדס. כך גם כן עם ישראל תמיד נמצא בסכנות כאלה ואחרות, אבל בזכות השושנה הזו, אותם אלה לומדי התורה שספונים יום ולילה בתוך בתי המדרש – בזכותם העולם קיים. זר לא יבין את זאת, אבל כשלא מבינים, אז קל לתקוף. לא מכירים את טעם התורה, החזון איש, הרב עובדיה, החפץ חיים, הרמב"ם, הבית יוסף, הרשב"א, הריטב"א – כולם ידעו והנחילו לנו את תורת משה רבנו ואת לומדי התורה, שהם בעצם נזר הבריאה ועליהם העולם עומד. אומרים על מי שלומד תורה, אמרו את זה גם על החזון איש: "ואומנם האיש הזוכה לידיעת התורה, הוא הולך בין אנשים ונדמה כבן אדם, אבל באמת הוא מלאך הדר עם בני תמותה וחי חיי אצילות ומרומם על כל - - - תהילה". כולם מכירים את הסיפור עם רבי עקיבא, שהלך ללמוד תורה, ואחרי 12 שנים הוא שומע בבית שהאישה יחד עם השכנה – היא אומרת לה: איפה בעלך, עזב אותך? אמרה, הלוואי שאם היה שומע בקולי וילך לעוד 12 שנים. ובאמת הוא הלך ויצא 24 שנים, וברציפות ישב ולמד תורה. שואל על זה רב חיים שמואלביץ: למה לא נכנס קצת לבית לחמש דקות, ולאחר מכן היה הולך ל-12 שנים? למה עזב אותה ולא נכנס אפילו לבית? ואז הוא עונה תשובה שמי שעכשיו אני אגיד לו את זה, יגיד: נו בטח, בישיבות לא לומדים ליבה. התשובה שלו: 12 ועוד 12 זה לא 24. 12 ועוד 12 זה לא 24. אני מבין, נכון, זה לא 24. 12 ועוד 12 זה נראה טעות. מסביר חיים שמואלביץ ש-12 ועוד 12 שהוא הלך ללמוד תורה – אם הוא היה נכנס לבית אז זה לא 24, זה לא 24 שנים של רציפות התורה, כי בתורה צריך רציפות, וזה מה שעושים בני התורה. תחזקנה ידיהם, ימשיכו להגן על עם ישראל, ובתורתם ייתנו כוח לחיילי צבא ההגנה לישראל הצדיקים, שימשיכו לעשות חיל ויחזרו עטורי ניצחון. תודה רבה.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חברת הכנסת שרן מרים השכל – אינה נוכחת; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת. חבר הכנסת איתן גינזבורג.
איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חוק-יסוד: לימוד תורה הוא פארסה, הוא פגיון בלב האומה, הוא עלבון לכל מי שמשרת והוא יריקה בפרצופם של אזרחי ישראל. הקואליציה הזאת מנסה ליצור מאזני צדק מעוותים מול ערכי היסוד של המדינה. הרי לימודי ליבה או לימודים אקדמיים הם לא ערך יסוד; שירות בצבא לא מעוגן בחוקי-יסוד. אבל ברגע שאתם מעגנים את לימודי התורה בחוק-יסוד, אתם קובעים חוקתית שלומדי התורה נמצאים במעמד גבוה יותר מאלה שמשרתים בצבא או מאלו שלומדים הנדסה או מניעים את הכלכלה. כדי שלא יכעסו, הורדתם מהנוסח את המשפט שמשווה את לומדי התורה למשרתים בשירות משמעותי בצבא. אתם חושבים שאם תעדנו קצת את הנוסח לא נבין את הכוונה שלכם? אתם מנסים למרק את המצפון שלכם, אבל החיילים בשטח מבינים היטב: אתם פשוט לא רוצים שהחרדים יצטרפו אליהם ויסייעו בהגנה על המולדת ועל המדינה. יותר מזה – אתם הופכים את התורה, ששייכת לכולנו, שהיא בעלת מעמד עליון לכל יהודי, לסוגיה משפטית קטנונית. הפכתם אותה מערך-על לעוד מונח בספר החוקים. ככה אתם מתייחסים לתורה? איזו מדינה בעולם מעגנת את ספרי הקודש שלה בחוק? אני אגיד לכם: בחוקה של איראן. בחוקה של איראן נקבע שכל החוקים חייבים לנבוע באופן מוחלט מעקרונות האסלאם כפי שהם מעוגנים בקוראן. אנחנו רוצים להיות איראן? מה קרה לכם? חבריי, זה לא עיגון מעמד התורה, זה חילול התורה. אני פונה ליושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ: אתה התגאית, ובצדק, התגאית בחקיקה למען המילואימניקים. מה תגיד להם עכשיו, חבר הכנסת כץ? מה יעזרו החוקים שלך מול חוק-היסוד הזה, שמראה לכולם מה סדר העדיפויות של המדינה? חבר הכנסת בוארון הודה בוועדה שמדובר בחוק פרקטי עם השלכות מעשיות, אז אם כך, אילו הטבות יקבל לומד תורה על פני רופא, מהנדס או לוחם? ספרו לנו, שנדע למה אתם מתכוונים כשאתם מחוקקים את החוק הזה. חבריי מהציונות הדתית, איך אתם לא מתביישים? אחרי טבח 7 באוקטובר, אחרי כל כך הרבה לוחמים ונופלים, גיבורים מקרבכם, איפה "תורה ועבודה"? איפה האמונה שהשירות הצבאי הוא מצווה מהתורה? חברים, שיהיה ברור, חוק-יסוד: לימוד תורה, זה אומר לימודי תורה לפני כולם – לפני המורים, לפני האחיות, לפני הלוחמים – ואני אומר לכם, אדוני היושב-ראש, שיש רק מקום אחד שלא תראו שם את לומדי התורה: בקרב נכי צה"ל, בקרב משפחות שכולות, במחלקות שיקום, בבתים שבהם ילדים לא ראו את האבות שלהם מאות ימים כי הם נלחמו מעבר לקווי האויב. שם תמצאו את הציבור המשרת, את אלה שאתם יורקים להם בפנים. אני קורא לכם לעצור את החרפה הזאת, כי ההיסטוריה לא תשכח את מה שאתם עושים לעם הזה. תודה רבה, אדוני.
היו"ר ניסים ואטורי:
תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח. חברת הכנסת שלי טל מירון.
שלי טל מירון (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת, באופן קוסמי, מחר אנחנו מציינים את היום ה-1,000 למלחמה, יום ה-1,000 לטבח, וממש היום אנחנו מצביעים בכנסת ישראל על חוק-יסוד: לימוד תורה, שאני קוראת לו חוק-יסוד: חילול השם. באמת הדברים כרוכים זה בזה, ותכף זה יתקשר למה שאני רוצה להגיד. אבל אני מרגישה בעיקר בושה גדולה ברגע הזה מול הבת שלי, שהיא קצינה בצה"ל, אבל הבת שלי היא לא לוחמת. הבושה שלי היא אפילו יותר גדולה בפני לוחמינו, בפני אלה שחירפו נפשם, בפני המשפחות שלהם, שהחוק הזה מובא ברגע האחרון, במחטף כזה, רגע לפני פיזור הכנסת, והכול בשם דילים פוליטיים. קראתי פוסט שאני רוצה לחלוק איתכם, של אמיר שפרלינג. אני מקריאה כמה משפטים: אתמול, רגע לפני הפוסט, התארח ראש הממשלה בערוץ הביתי, ערוץ הליטוף הביתי, ושאלו אותו מה השתנה, מה השתנה אצלו מ-7 באוקטובר? והתשובה שלו הייתה שהוא ירד קצת במשקל תוך כדי שהוא צוחק ומלגלג.
שר המורשת עמיחי אליהו:
זה לא היה ככה, זאת הייתה בדיחה.
שלי טל מירון (יש עתיד):
אני ראיתי את זה, ואל תענה לי בכלל.
שר המורשת עמיחי אליהו:
זאת בדיחה.
שלי טל מירון (יש עתיד):
בדיחה? בדיחה? על 7 באוקטובר? בדיחה על הטבח הגדול בעם ישראל שהיה מאז השואה?
שר המורשת עמיחי אליהו:
אני יכול לדבר?
שלי טל מירון (יש עתיד):
איך אתה לא מתבייש בכלל לענות לי?
שר המורשת עמיחי אליהו:
את יכולה לענות עניינית.
שלי טל מירון (יש עתיד):
איך אתה לא מתבייש לענות לי?
שר המורשת עמיחי אליהו:
את יכולה לדבר עניינית פעם אחת?
שלי טל מירון (יש עתיד):
הטבח טוב לגזרה?
שר המורשת עמיחי אליהו:
תגידי לי, את נורמלית?
שלי טל מירון (יש עתיד):
איך אתה לא מתבייש בכלל לענות לי?
שר המורשת עמיחי אליהו:
אני שירתי והבן שלי משרת. תתביישי לך, חתיכת חצופה.
שלי טל מירון (יש עתיד):
אני מציעה לך לסגור את הפה שלך. אתה מצדיק אותו? תגנה אותו.
שר המורשת עמיחי אליהו:
חצופה, לוקחת חצי מילה.
שלי טל מירון (יש עתיד):
איך אתה לא מתבייש להצדיק אותו?
שר המורשת עמיחי אליהו:
לוקחת חצי מילה. פילוג והסתה.
שלי טל מירון (יש עתיד):
אל תפריע לי בכלל. תתבייש לך שאתה לא מגנה אותו.
שר המורשת עמיחי אליהו:
חצופה.
שלי טל מירון (יש עתיד):
במקום שהוא יגיד: עשיתי חשבון נפש. במקום שהוא יחשוב.
שר המורשת עמיחי אליהו:
חצופה, לקחת חצי מילה לא במקום – עשית מזה הר.
שלי טל מירון (יש עתיד):
במקום שהוא יחשוב: שיניתי קונספציה; התפקחתי; הבנתי את הטעות שלנו.
שר המורשת עמיחי אליהו:
ככה אתם, שנאה, שנאה והסתה.
שלי טל מירון (יש עתיד):
מה שיש לו להגיד זה שהוא ירד במשקל. תתבייש לך שאתה מגן עליו. אני מקריאה: מגיע לנו ראש ממשלה שכששואלים אותו איך טבח 7 באוקטובר שינה אותו, הוא ידבר על לילות ללא שינה, על דאגה, על מועקה שחונקת את הגרון. הוא ידבר על האנשים שהלכו, על הניצולים שמנסים לאסוף את השברים, על פצעי הלב של אומה שלמה. במקום זה קיבלנו את ראש הממשלה יושב באולפן מול ינון מגל, דופק חיוך קטן של מי שהצליח לעקוף את הפקק בנתיבי איילון ועונה בקריצה: הורדתי קצת במשקל. פנץ' נהדר, באמת. הרי מה זה חורבן לאומי ומחדל היסטורי לעומת שמירה על הגזרה. אתה יודע מי עוד הורידו במשקל? החטופים במנהרות, הם הורידו במשקל. אתה יודע מי עוד הורידו במשקל? ההורים של החיילים שנספו ושל החטופים שנרצחו, הם הורידו במשקל. ראש ממשלת 7 באוקטובר יושב ומלגלגל באולפן.
היו"ר יעקב מרגי:
תודה. תם הזמן.
שלי טל מירון (יש עתיד):
תתבייש לך.
היו"ר יעקב מרגי:
תודה. חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה, אדוני.
שלי טל מירון (יש עתיד):
והוא עוד מצדיק לי אותו, חצוף. איך הוא, במקום לגנות - - -
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אדוני היושב בראש, עמיתיי חברי הכנסת, שרי ממשלת החורבן, חברי הכנסת של ממשלת החורבן – אליכם אני לא פונה. אני פונה אל המצביעים שלכם, אל בני הציונות הדתית שמשרתים, נופלים ונפצעים - -
אושר שקלים (הליכוד):
רק תגיד, באיזו מפלגה אתה?
אלעזר שטרן (יש עתיד):
- - אל מצביעי הליכוד, אל בני המשפחות של המשרתים.
אושר שקלים (הליכוד):
של לפיד או של איזנקוט? רק תגיד.
היו"ר יעקב מרגי:
אושר, תודה. נא לא להפריע.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אליהם אני פונה.
אושר שקלים (הליכוד):
כן? רק תגיד, באיזו מפלגה אתה? על מי אתה בא לעבוד?
היו"ר יעקב מרגי:
אושר שקלים, תודה.
אושר שקלים (הליכוד):
שקרן. הוא שקרן.
היו"ר יעקב מרגי:
ככל שתפריע לו, אני אוסיף לו את הזמן. אל תפריע.
אושר שקלים (הליכוד):
על מי אתה בא לעבוד? באיזו מפלגה אתה?
אלעזר שטרן (יש עתיד):
מה זה היצור הזה? מה זה היצור הזה? שקלים?
היו"ר יעקב מרגי:
אושר שקלים. אם תתייחס אליו, אני - - -
אלעזר שטרן (יש עתיד):
לא, אני לא אתייחס אליו, אבל שייתן לי לדבר.
אושר שקלים (הליכוד):
תתבייש במה שאתה אומר. תענה עניינית.
היו"ר יעקב מרגי:
אושר שקלים, אתה רוצה שאני אקרא אותך לסדר?
אושר שקלים (הליכוד):
באיזה מפלגה אתה? אתה איזנקוט?
אלעזר שטרן (יש עתיד):
שקלים, צא, צא. שקלים, צא מפה, צא מפה, לא מתאים. המקום הזה לא מתאים לך.
אושר שקלים (הליכוד):
באיזו מפלגה אתה? אתה לא תתנשא עליי.
היו"ר יעקב מרגי:
אושר שקלים, זהו, נגמר.
אושר שקלים (הליכוד):
אתה כלום בשבילי. אתה גונב דעת.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אתה הסמל של לאן הגיעה מפלגת הליכוד.
היו"ר יעקב מרגי:
אל תחכה, אני אגן עלייך.
אושר שקלים (הליכוד):
אתה גונב דעת.
טלי גוטליב (הליכוד):
מה הבעיה? מה הבעיה עם הליכוד? מפלגה נקייה, מפלגת שלטון.
אושר שקלים (הליכוד):
אתה גונב דעת. כן, אני רק ליכוד.
היו"ר יעקב מרגי:
נא לא להפריע, אושר שקלים.
אושר שקלים (הליכוד):
אני רק ליכוד, לא כמוך.
היו"ר יעקב מרגי:
אושר שקלים, אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
מה הוא כל כך כועס - - -
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אני אתחיל מהתחלה.
היו"ר יעקב מרגי:
את מה שנתתי לך מההתחלה.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אוקיי, תודה. תודה, אדוני היושב-ראש.
אושר שקלים (הליכוד):
גונב דעת.
היו"ר יעקב מרגי:
אתה רוצה שאני אקרא אותך בפעם השנייה? בבקשה.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אני לא פונה אל חברי הממשלה, ממשלת החורבן, אני לא פונה אל חברי הכנסת שחושבים שהכיסא הוא מעל הכול – אני פונה אל המצביעים ששלחו אותם, אל המשרתים, אל אנשי המילואים, אל בני המשפחות, אל המשפחות השכולות. ממשלת החורבן הזאת לא עושה חוק-יסוד על חשיבות השירות בצה"ל. בתורה שלנו, כנראה לא שלהם, אנחנו יודעים שדרך ארץ קדמה לתורה. אין חוק-יסוד על דרך ארץ, אין גם חוק-יסוד על כיבוד הורים, יש חוק-יסוד לתורה מעוותת – שזאת לא התורה שלנו, זאת התורה של מי שהמציא לנו תורה שאין בה "לא תעמוד על דם רעיך, אין "כל ישראל ערבים זה לזה"; יש רק כסף, כסף, כסף וכיסאות. אדוני היושב בראש, גם הרב תמיר גרנות הגדיר זאת, את החוק הזה, "זוועה מוסרית, ביזיון התורה וחילול שם שמיים". הנוסח הזה כולו בא לקדש השתמטות ולקחת כסף. הרי מה אומרים לנו? "מאזניים". המציאו פה מילה בחוקים של ערכי היסוד. אדוני היושב-ראש, אני התעסקתי עם ערכי יסוד. ברוח צה"ל כתוב: "וכיבוד ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית" – ככה כתוב בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. אנחנו יודעים שבכוונה רוח צה"ל זה לא מסמך משפטי. ככה נזהרנו כשכתבנו את זה. לא חשבנו שכל דבר צריך ללכת לבית המשפט העליון. היה ברור לנו שיש מערכת ערכים, שאם שומרים עליה, אז מייתרים את בית המשפט העליון בחלק גדול מהדברים שלו. אנחנו אומרים: יעמוד במבחן בג"ץ, לא יעמוד במבחן בג"ץ, זה לא מעניין. השאלה אם הוא יעמוד בערכי היסוד שעליהם אנחנו מחנכים את ילדינו, בערכי היסוד של התורה שקיבלנו וירשנו מאבותינו, לא בתורה הזאת שהם המציאו לנו, לא בתורה הזאת של ההשתמטות, לא בתורה של הניצול, לא בתורה של השוחד. זה מה שהם לוקחים. אחרי זה הם מעזים לדבר? כשתבוא אליי הביתה, בגלל שבבית שלי לא ידפקו בדלת, אומר הרב יוסף לנכדים שלו. הוא יודע מה אומר לי, מה אומר לנו, החשש מדפיקה בדלת? הוא יודע מה זה? השר דרעי, שגאה בנכדים העריקים שלו?
היו"ר יעקב מרגי:
נא לסיים. תם הזמן.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
מי בא במקומם? כמה ימים באים במקומם? תמשיכו להחריב, אבל אנחנו נקומם ונבנה, וזה לא יעזור לכם. אתם תלכו הביתה, כל אחד זוכר, כמו השר שיושב פה: אני הייתי שר בממשלת החורבן – זה מה שתיקחו אתכם עד הקבר.
היו"ר יעקב מרגי:
תודה.
אושר שקלים (הליכוד):
רק תגיד באיזה מפלגה אתה - - -
היו"ר יעקב מרגי:
אתה מפריע לי עכשיו. חבר הכנסת משה סולומון, בבקשה. קח לך את הזמן. אנחנו לא עומדים על מידת הדין. שלוש דקות לרשותך.
משה סולומון (הציונות הדתית):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, "חמישה דברים אירעו את אבותינו בשבעה-עשר בתמוז וחמישה בתשעה באב. בשבעה-עשר בתמוז השתברו הלוחות ובטל התמיד והובקעה העיר ושרף אפוסטמוס את התורה והועמד צלם בהיכל. בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא ייכנסו לארץ וחרב הבית בראשונה ובשנייה ונלכדה ביתר ונחרשה העיר. משנכנס אב ממעטין בשמחה". אנחנו נכנסים, זה עתה לי"ז בתמוז. לפני 40 ימים חגגנו את חג השבועות, זכינו במעמד הר סיני ובקבלת התורה הקדושה. 40 ימים אחרי קבלת התורה על ידי משה רבנו, נשתברו הלוחות, רגע השבר ראשון בין עם ישראל לקדוש ברוך הוא בחטא העגל ושבירת הלוחות. אני קורא מפה לאחיי החרדים, כן, אחיי החרדים: אנחנו עושים שבירת לוחות בדורנו. למה? למה? למה? לימוד התורה הוא יסוד העם היהודי. גם אם נחוקק את זה כאבן יסוד בזהות של עם ומדינת ישראל, בואו נעשה את זה בהסכמה, בהצבעה של כל חברי הכנסת, לפחות היהודים, שנמצאים כאן. לא בצורה כזאת. לא בדרך כזו. אנחנו נכנסים לימי בין המצרים, וזו הזדמנות מצוינת לכולנו בבית הזה לבחון את עצמנו, לקרוא לאחדות – לא אחידות – לפעול יחד למען אזרחי המדינה, לעבוד כולנו יחד כתף אל כתף. הממשלה הזאת וגם הכנסת הזאת עשו דברים מדהימים בארבע השנים האחרונות. חלק מהדברים נעשו בשיתוף פעולה קואליציה ואופוזיציה. כחבר לשעבר בוועדת הכספים, ראיתי את שיתוף הפעולה כשאנחנו בוחרים בו; את היכולת לפעול יחד. אני שב וקורא פה לאחיי החרדים, לחבריי לקואליציה ולראש הממשלה: משפחות שכולות מתבוננות בנו עכשיו, משפחות של גיבורים שנפלו עם גמרא בתיק, עם סידור, עם ספרי לימוד. החוק הזה, בעיתוי הזה, מעביר מסר אחד: לימוד תורה הוא ערך יסוד שיכול לבוא על חשבון ערכי יסוד אחרים. בואו נעצור, בואו נחכה. אפשר להביא אותו בהסכמה, אני באמת באמת מאמין בכך. תודה רבה.
היו"ר יעקב מרגי:
תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני לא אצום מחר, אני לא צם. תגידו לי אבל אתם, על מה אתם צמים? על מה אתם צמים מחר? ואני אגיד לכם בשפה – לא שפת ההלכה – אני אגיד לכם מה אני חושב עליכם עכשיו. אתם מתחזים לאנשים דתיים, אולי, אבל באמת אין לכם אלוהים, במובן הכי עמוק של המילה. אם להגיד לכם את המשפט: אין לכם אלוהים בשפת אדם, לא בשפת הקודש; אלה אנשים שלא רואים את זולתם לפני הכול, ואתם לא רואים ממטר. אין לכם אלוהים, גם אם תתפללו, וגם אם תצומו. ועוד העיתוי, באמת, זה צריך להיות מיוחד במינו. אולי יש אלוהים, כי הוא קבע את היום הזה ליום שאתם מעלים את מה שאתם קוראים לו הצעת חוק-יסוד: לימוד תורה. לשיטתכם, זה חילול קודש, לא לשיטתי. אין לכם אלוהים. בזמן מלחמה, אתם פה תדברו על פטריוטיות ועל המדינה, ועל הלאום. אין לכם אלוהים. חיילים הולכים, ואתם אומרים: נמות ולא נתגייס? אלה שאומרים את זה, אתם לא תוקפים אותם על זה? והבאתם את זה היום, חוק-יסוד: לימוד תורה – אין לכם אלוהים במובן הכי עמוק של המילה. בימים האלה אני מרגיש, כאדם שאיננו דתי, שהדת פה נלקחה בת-ערובה, אבל אותנו לא תיקחו בני ערובה לשקרים שלכם. כל החיים הבוגרים שלי פגשתי אנשים טובים יותר, טובים פחות, לפחות לפי הדרך שאני רואה אותם. אבל מאז שאני בכנסת, אני פוגש קבוצה של מתחזים: מדברים גבוהה גבוהה על מוסר וערכים, מוסר יהודי – אין לכם אלוהים. אם הוא קיים, אתם מביישים אותו שאתם דוחפים לו חוק. הוא צריך חוק? אתם לא מתביישים? את החוק הזה? מחר תלכו לטפל במשתמטים ולא תתביישו אפילו? אתם לא מתביישים כי אנשים שאינם מתביישים הם אנשים שבאמת, באמת ובתמים, אין להם אלוהים. כשאני בוחן אנשים כאלה או אחרים, דתיים ושלא דתיים, הדבר הראשון שאני מסתכל הרבה פעמים בהתנהגותם הוא אם יש להם מינימום של צניעות או מקסימום של צביעות. אין לכם אלוהים.
היו"ר יעקב מרגי:
תודה רבה. חברת הכנסת יעל רון בן משה – איננה נוכחת. חבר הכנסת אכרם חסון, בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך.
אכרם חסון (הימין הממלכתי):
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, לפני יומיים התקיים בכנסת אירוע בעל משמעות מדינית והיסטורית: השקת השדולה לקידום שלום ונורמליזציה בין מדינת ישראל ללבנון, ואני גאה לעמוד בראשה. זו הצהרה ברורה שלפיה מדינת ישראל איננה מוותרת על השאיפה לשלום עם כל שכנותיה, גם כאשר המציאות הביטחונית מורכבת וקשה. באירוע השתתפו שר החוץ, מר גדעון סער, סגנית השר, שרן השכל, חברי כנסת, שגרירים ממדינות שונות, אנשי דת מכל העדות ואנשי ציבור, וגם אזרחי לבנון לשעבר. אני מכיר היטב את המציאות בגבול הצפון. אינני מתעלם מהאיומים ואינני מתבלבל בין ארגון טרור לבין האפשרות לעתיד אחר בין שתי המדינות. כפי שנחתמו הסכמי שלום שבעבר נראו בלתי אפשריים, גם השלום עם לבנון חייב להישאר יעד מדיני ולא חלום רחוק. השדולה הזו תפעל לעודד הידברות, לבנות גשרים ולחזק כל יוזמה שתוביל ליציבות, לביטחון ולשלום, מתוך עוצמה, מתוך אחריות ומתוך אמונה בעתיד טוב יותר למדינת ישראל ולאזור כולו. אני מנצל את הזמן שנשאר לי, כבוד היושב-ראש, אנחנו מדברים על חוק מאוד חשוב. אני איש בדרך כלל חסיד אנשי הדת, אני מכבד אותם, מעריך אותם, מעריך כל אחד ואמונתו. אני גם לא מסכים שהדתיים הדרוזים ישרתו בצבא. יש הרבה אילוצים והרבה הגבלות, ולכן צריך לכבד. אני גם מסתכל ומסתובב בעולם, אני לא רואה שאנשי הדת הם חיילים, הם מסיירים והם עושים – כל אחד דואג לעניינים האישיים שלו, וגם כל אחד דואג לענייני המדינה בתחומים אחרים. אני לא אשכח שהדתיים במדינת ישראל הקימו את יד שרה, שעוזרת לכלל אזרחי מדינת ישראל; הם הקימו איחוד הצלה, מצילי חיים; אנחנו מכירים את ארגון זק"א, הם עושים עבודת קודש שם, שלא עושים אותה אזרחים אחרים. אפשר למצוא הרבה פתרונות, אבל אסור לנו, אסור לנו ללכת בחרמות, אסור לנו להביא לשנאת חינם, לפרק את החברה בישראל בגלל אינטרסים אישיים ובגלל כיסאות. אפשר להגיע להסדר, אפשר להגיע לסיכומים בצורה מכובדת ואחראית. תודה רבה.
היו"ר יעקב מרגי:
תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, שלוש דקות לרשותך. בבקשה, אדוני.
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
כבוד יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - מה אתה אומר - - - מה הוא אומר?
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
(אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)
היו"ר יעקב מרגי:
טלי, ייאמר לזכותך שאת לא מתייאשת, אבל מותר לו.
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
(אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)
טלי גוטליב (הליכוד):
אני בערב הסעודית. אני בערב הסעודית.
היו"ר יעקב מרגי:
תודה.
טלי גוטליב (הליכוד):
ערב הסעודית, סאיידתי ווסייאדתי, סאיידתי ווסייאדתי.
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
חוק מניעת רעש בלתי סביר, במקום לקדם חוק - - -
היו"ר יעקב מרגי:
טלי.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
היו"ר יעקב מרגי:
אני מבקש לאפשר - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
אִלַא לקַאא. אִלַא לקַאא.
היו"ר יעקב מרגי:
אני מבקש לאפשר - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
אִלַא לקַאא.
היו"ר יעקב מרגי:
לאפשר - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
מה הוא אומר? מה אומר הבן אדם? יש סמל מדינת ישראל, דגל כחול-לבן, במדינת ישראל השפה היא עברית.
היו"ר יעקב מרגי:
אני – אל תעזור לי, בבקשה.
טלי גוטליב (הליכוד):
הוא ידבר עברית. זה הכול.
היו"ר יעקב מרגי:
טלי, טלי. טלי, אני לא רוצה לקרוא אותך לסדר, אבל - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
תקרא אותי לסדר, מה? אל מי הוא מדבר?
היו"ר יעקב מרגי:
אז אני קורא לך לסדר בפעם ראשונה. נא לאפשר לו לדבר.
טלי גוטליב (הליכוד):
ממילא אתם לא דואגים לאוכלוסייה הערבית.
היו"ר יעקב מרגי:
תיתני לו - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
ממילא לערביי ישראל אסור - - -
היו"ר יעקב מרגי:
טלי, אני נותן לו עוד דקה תוספת לדבר בערבית.
טלי גוטליב (הליכוד):
תן לו עוד דקה לדבר בערבית, ותוריד את הראש שלך בפניו, מה אכפת לי?
היו"ר יעקב מרגי:
נא לא להפריע, בבקשה. אבל אל תפריעי לו.
טלי גוטליב (הליכוד):
אני לא מורידה את הראש שלי.
היו"ר יעקב מרגי:
אל תורידי, אבל אל תפריעי לו. הוא ברשות דיבור.
טלי גוטליב (הליכוד):
עם ישראל נותן לך חוק לגרום לזה שמה שמדברים פה - -
היו"ר יעקב מרגי:
טלי - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - נדע מה מדברים.
היו"ר יעקב מרגי:
תודה. נא להמשיך.
טלי גוטליב (הליכוד):
סאיידתי ווסייאדתי, סאיידתי ווסייאדתי.
היו"ר יעקב מרגי:
אני מאפס, אתה מתחיל מההתחלה. בבקשה, אדוני.
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אני אתחיל מהתחלה. אני אדבר בערבית, תגיד לה - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
אִלַא לקַאא. ערביי ישראל, שימו לב, הוא שם עליכם פס.
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
כבוד יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
כל החברות הערביות פה לא דואגות לכנסת. רק טרור מעניין אותן. רק תמיכה בטרור.
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
(אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
(אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)
טלי גוטליב (הליכוד):
ערביי ישראל – הוא לא מדבר איתנו - - -
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
כבוד יושב-ראש הישיבה, אני פונה ואומר, במקום לחוקק חוק - -
היו"ר יעקב מרגי:
טלי, נא לא להפריע.
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
- - למניעת קריאה לתפילה במסגדים, צריך לקדם חוק השתקת קולות הירי. קולות הירי חזקים ומסוכנים הרבה יותר קולות המואזין, הם גבוהים הרבה יותר.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - החוק הזה - - - מסוגל להגיד בערבית - - -
היו"ר יעקב מרגי:
טלי גוטליב, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. ראשונה.
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
הם גובים חיי אדם, הם זורעים פחד ופוגעים בביטחון של כולנו. אני לא מתפלא על חוק שמביא אותו פוגל, שהוא שייך למפלגה גזענית, אני מתפלא איך מפלגה חרדית דתית מצביעה בעד חוק כזה. זה מה שאני מתפלא. מתפלא ממפלגה שהיא מפלגה דתית שתומכת בחוק אנטי דתי נגד דת מסוימת, נגד המוסלמים. זה מה שמפתיע אותי. אנחנו אף פעם לא מתערבים ולא נתערב בחוקים שקשורים לדת, כי דת זה האחריות שאנחנו לא מתערבים בדת היהודית, לא מתערבים בתוך היהודים.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
היו"ר יעקב מרגי:
טלי, את רוצה - - -
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
זה מה שמפליא אותי.
היו"ר יעקב מרגי:
עכשיו את מפריעה לי, לא לו. בבקשה, תמשיך.
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אני לא מתפלא על חוק שמביא אותו גזען, בן גביר, כי לא מעניין אותו. זה בעצם אדם שרק זורע שנאה, לא רק בתוך הערבים, אלא הוא זורע שנאה בתוך החברה היהודית, הוא מפלג את החברה היהודית, הוא מפלג בין החרדים לחילונים. זה התפקיד שלו בשביל לקבל יותר ויותר קולות. אני קורא לכולם, גם למפלגות הדתיות: אני מקווה שהחוק הזה לא יעבור בקריאה הראשונה. זה תפקידכם לשמור על הדת ולכבד את הדת של כולנו כמו שאנחנו מכבדים את דת היהדות וכל דת. תודה רבה.
היו"ר יעקב מרגי:
תודה רבה. חבר הכנסת אושר שקלים. עד שלוש דקות לרשותך, בבקשה, אדוני.
אושר שקלים (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, הגיע הזמן לעשות - - - לבג"ץ. שופטי העליון המנותקים שוב פסקו היום בחוסר סמכות ובניגוד לחוק. הרי הסמכות למינוי מבקר המדינה הוא אך ורק בידי הכנסת, ואין שום מקור בחוק שמסמיך את בג"ץ להתערב בנושא. כמי ששימש יו"ר ועדת הקלפי, אני יכול להעיד - -
מיקי לוי (יש עתיד):
זה שהדליף, זה שהדליף, זה שהדליף. בושה.
אושר שקלים (הליכוד):
- - כי לא הייתה שום הפרה של ההליך - -
היו"ר יעקב מרגי:
מיקי.
אושר שקלים (הליכוד):
- - אלא הקפדה יתרה, וההצבעה והספירה התנהלו באופן הכי שקוף והוגן שיכול להיות. אבל בתכלס, מה שמפריע לבג"ץ הוא לא ההליך, אלא התוצאה. זה העניין. כך זה חוזר על עצמו פעם אחר פעם בתירוץ אחרי תירוץ, כאשר הפעם הם מצאו את העניין של הפרוצדורה, ההליך. הם ממש התאהבו במילה הזו. אבל צריך להבין שיש פה משהו עמוק הרבה יותר, מפני שמה שמסתתר מאחורי הפסיקה ודומיה זה שישנו כאן מרד, מרד כנגד הדמוקרטיה, מרד כנגד הבחירה והרצון החופשי של העם. ורוב העם נמצא בימין. לכן אם אנחנו ננרמל את הפסיקה הזו ופסיקות אחרות שמנוגדות לחוק, יש כאן סכנה לדמוקרטיה. שכן יש מי ששואל את עצמו מה יעשה בג"ץ או מה יעצור את בג"ץ מלהתערב בתוצאות הבחירות. מה יקרה אם מישהו שם לא יאהב את תוצאות הבחירות, גם אז הם יבקשו בחירות חוזרות? לכן אני קורא מכאן לחבריי בקואליציה: המפתח הוא בידיים שלנו. זה במשמרת שלנו. הציבור מסתכל עלינו ודורש תשובות ומעשים, לא ציוצים ולא פרשנויות. הגיע הזמן שכולנו נתייצב כאיש אחד אל מול ניסיון המרד הזה. דינה של הפסיקה ההיא להתבטל. אם אנחנו, חברי הקואליציה, לא נקטע את ההשתוללות הזו, זה יבלבל את הציבור ויגרום לייאוש גדול במחנה הימין, וזו גם אחת המטרות שלהם, ולכן האחריות כאן היא שלנו. enough is enough. כנבחרי ציבור במדינה דמוקרטית איננו יכולים לנרמל יותר ולקיים פסיקות שמנוגדות לחוק. כולנו כפופים לחוק, כולל השופטים היהירים של בית המשפט העליון. שופטי בג"ץ הם לא החוק ולא מעליו. הכנסת היא הריבון. הכנסת היא הריבון. העם הוא זה שקובע.
היו"ר יעקב מרגי:
תודה. תם הזמן.
אושר שקלים (הליכוד):
במדינה דמוקרטית, מי שמפר את החוק צריך לתת את הדין, גם אם הוא נחשב שופט בית משפט עליון.
היו"ר יעקב מרגי:
תודה רבה. חבר הכנסת אורי מקלב, שלוש דקות לרשותך, אדוני.
אורי מקלב (יהדות התורה):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, אני הקשבתי לרוב הדוברים בוועדת הכנסת שדנה בחוק-יסוד: לימוד תורה, ולצערי שמענו הרבה דברים שבעצם אין להם שום קשר לחוק. מה לא שמענו? החוק הזה הוא בעצם תקציב לישיבות; החוק הזה הוא אנטי ציוני ועוד דברים כאלה שבעצם חלקם היו פופוליזם שלא קשור בכלל לחוק. כל הפוליטיקה והמאבקים שיש במדינת ישראל בתקופה האחרונה, כולם התנקזו לתוך החוק הזה. ולצערי, אדוני היושב-ראש, יש שם הרבה בורות. אני לא יודע אם לקרוא לזה בורות, בגלל שבורות – לא מחנכים לזה. היום בבתי ספר היסודיים והתיכוניים, וגם באקדמיה, לא מלמדים על מה זה תורה, הבסיס. הלוואי שילמדו פה 10% ממה שבארצות הברית מלמדים על עשרת הדיברות, על דברים בסיסיים. ומדברים על ערך לימוד תורה – איך אפשר, כשאין בסיס וכשלא מבינים שזה הבסיס לנו כאומה? מה זה העם היהודי, במה העם היהודי הוא העם היהודי במדינת ישראל? כי מדינת ישראל – מה? כי יש כאן איזה מאכל לאומי, פלאפל או שוארמה, אני לא יודע איך המאכל הלאומי בדיוק נקרא. אבל זה שיש דגל ויש המנון, את זה יש בכל מדינה. מה זה נקרא העם היהודי, שאתה אומר: אני העם היהודי? אין ספק שהעם היהודי – הכול נבע מתוך התורה. וזו זכות הקיום. זו הזכות לכך שאנחנו יושבים בארץ. אנחנו לא יכולים להגיד שהזכות לכך שאנחנו יושבים בארץ זה בגלל שהקונגרס הציוני החליט שאנחנו צריכים להיות בארץ, או נאום של הרצל, או שבן-גוריון הגיע ונאם. אם מסתכלים בתוכן של הנאום שלו, התוכן של הנאום הוא שאנחנו, זכותנו לבוא להתיישב בארץ, זה בגלל ההבטחה, ארץ אבותינו והכול, וזה נמצא, הדבר הזה. אם זה איזה סופר שכתב את זה או אם זה היה מופיע באיזה ספרון – הדבר היסודי זה שהדבר הזה מופיע בתורה. ולכן אנחנו יכולים להגיד שזו ההבטחה, זו זכות הקיום. כשאנחנו מדברים, אין ציונות בלי שיש מאחוריה תורות. ציונות לבד, זה דבר חלול. הוא שביר, אין בו שום דבר. ציונות, או מי שאומר, האחיזה של כל מה שנאמר, בין בצד הזה ובין בצד הזה, זה רק שיש מאחורה בסיס של התורה, שהוא ערך בתורה. כל הערכים שיש בסוף מתכנסים בתורה. יש כאלה שרוצים להגיד שהערך הוא מידות טובות, זולת, שוויוניות, כל הדברים האלה הם ערך. ודאי ששמירת שבת זה ערך. אין ספק ששמירת שבת וכל מה שיש פה זה ערך. אבל כל זה מתנקז. ומה אנחנו שמענו ומה דיברנו שם – יש הידרדרות של הכנסת. נכון, גם אני חושב שיש הידרדרות. אם אנחנו היינו צריכים להגיע למצב שצריך לחוקק חוק, שיש חוק-יסוד של לימוד תורה, זה הגיע לא סתם מהאוויר. זה הגיע מכיוון שאיים על אנשים שלומדים תורה שהם עבריינים. אני הייתי בבית המשפט הצבאי השבוע.
היו"ר יעקב מרגי:
תודה. תם הזמן.
אורי מקלב (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, הייתי השבוע בבית משפט צבאי. באולם היו דיונים על חיילים שמכרו נשק לעבריינים, כאלה של עבירות סמים, עבירות קשות מאוד.
היו"ר יעקב מרגי:
תודה. נא לסיים.
אורי מקלב (יהדות התורה):
ומצד אחד סדרה של אנשים שכל החטא שלהם היה שלמדו תורה. אין ספק, גם אם בארצות הברית היינו שומעים שעכשיו מחוקקים חוק – אני מסיים – מחוקקים חוק על חשיבות הדמוקרטיה, הדמוקרטיה כערך, היינו אומרים: מה קרה עכשיו? הרי זה הבסיס. זה שאנחנו צריכים היום לחוקק חוק שבא להגיד מה זה ערך יסוד לימוד תורה, זה הכול בגלל שמערערים את הדבר הזה.
היו"ר יעקב מרגי:
תודה. נא להקפיד על הזמנים.
אורי מקלב (יהדות התורה):
אז רק הזכויות האלה זה הבסיס לחקיקה. ואני מודה לך מאוד.
היו"ר יעקב מרגי:
תודה. חברת הכנסת טלי גוטליב. שלוש דקות, לרשותך.
טלי גוטליב (הליכוד):
היום נזכרתי, עובר לי כל הזמן בראש השיר "יא ליל, יא ליל, בבוקר ובליל" – זוכרים את זה, נכון? "מהישיבה עולה תפילה אשכנזית / על צריח ממולה קורא מואזין".
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
מה? מה עולה לך? מה הסיפור?
טלי גוטליב (הליכוד):
אז זהו, שלא. אז זהוף שלא. אני שומעת פה את חברי הכנסת תומכי הטרור. הם לא חברי כנסת ערבים, כי לא אכפת לי אם בן אדם הוא ערבי. תומכי טרור פה אחד-אחד עולים לפה היום, קוראים לנו בשמות: גרמניה הנאצית, שואה – על חוק המואזין. זה לא "מהישיבה עולה תפילה האשכנזית / על צריח ממולה קורא מואזין". לא. המואזין – חמש פעמים ביום. זו זכות לגיטימית, פולחן דתי, תכריזו מואזין, תקראו. הרי אף אחד לא יבוא להתפלל אם לא תקראו לו כנראה, צריך להזכיר לו לבוא. זה שלכם. פולחן דתי. לא מתווכחת איתו. אתם לא מכבדים את זה שמ-23:00 עד 07:00 אסור לעשות שימוש ברמקולים במדינת ישראל; מ-14:00 עד 16:00 אסור לעשות שימוש ברמקולים במדינת ישראל. אם הייתם מכבדים את זה, אז לא היינו צריכים את חוק המואזין. ואם הייתם מכבדים את חוק הרעש ואת חוק הדציבלים הרלוונטיים במרחב הציבורי, לא היינו צריכים את החוק הזה. לא. החוק הזה לא אומר לכם לא להפעיל מואזין, "יא ליל, יא ליל, בבוקר ובליל". לא מפריע לכם להדליק מואזין. מה אומר החוק? אחרי שאתם צפצפתם על חוק הרעש, ואחרי שצפצפתם על השעות הרלוונטיות בחוק, החוק של חבר הכנסת צביקה פוגל – שלצערי, עברה קריאה טרומית, ואנחנו עוד מעט מסיימים את הכנסת כי אנחנו מסיימים את ארבע שנות הקדנציה שלנו – אומר שיש אישור ויש היתר שיבדקו את הדציבלים, את מיקום הרמקול. אז אני מבינה שאתם צריכים לקרוא למתפללים ב-04:00, כשזה מעיר ילדים שישנים. לא. אנחנו לא רוצים להעיר תינוקות. זה לא משנה איזה צופר. שום צופר. אנחנו לא רוצים בין 14:00 ל-16:00. לא. לא רוצים ב-04:30, כי לפעמים זה 04:30, לפעמים זה ב-05:10, מממממ כזה. זכותכם, חופש הפולחן בשעות הרלוונטיות, כמו כל דבר, כמו רמקולים במסיבה וכמו מוזיקה של להקת פיקוד מרכז. גם אני לא אפעיל מוזיקה של "מהישיבה עולה תפילה אשכנזית / על צריח ממולה קורא מואזין". לא. לא יכולה להפעיל את זה אחרי 23:00. לא יכולה. ולכן החוק הזה הוא לא גזעני. והוא לא אנטי-פולחן ערבי. להפך. לא מתערבים. המדינה הזאת מאפשרת חופש דת וחופש מדת בצורה מוחלטת. יש לכם מסגד. אתם רשאים להתפלל היכן שאתם רוצים. אגב, אתם גם יכולים לפרוס שטיח באמצע תל אביב ולהתפלל - -
היו"ר יעקב מרגי:
תם הזמן.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - מה שמישהו שמניח תפילין, לא כל כך יאפשרו לו. זה יהיה קצת יותר מסובך.
היו"ר יעקב מרגי:
נא לסיים.
טלי גוטליב (הליכוד):
לכן חוק המואזין, בסופו של דבר, מאפשר לכם פולחן. יחד עם זאת, עושים את זה תוך שמירה על הזכויות שלנו במרחב הציבורי. תודה.
היו"ר יעקב מרגי:
תודה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אם הייתם יודעים את המקום והייתם יודעים לא לנקר את אוזניהם של המאזינים, לא היינו נדרשים לחוק הזה.
היו"ר יעקב מרגי:
תודה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
צריכה לנשום עמוק, עמוק.
היו"ר יעקב מרגי:
קחי נשימה עמוקה.
היו"ר יעקב מרגי:
כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, האמת היא שאני לא מופתעת, ממש לא מופתעת. כי ההתנהלות ומה שקורה כאן מבחינת הצעות חוק כאלה – לא רק גזעניות, אלא לא אנושיות, ולא מכבדות. אבל לבוא ולעשות כאילו סיבוב ולעטוף את זה בכל מיני אמירות, על זה אומרים בערבית: (אומרת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:). הצעת חוק שהיא נטו גזענית ומוסווית במילים של שמירה על איכות חיים, שלא יהיה רעש. מה עם יריות יום ולילה? מה עם פצצות שנזרקות (אומרת בערבית:)
טלי גוטליב (הליכוד):
תגידי לערבים שהם חייבים לפרוק את הנשק, להחזיר - - -
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
מה עם שרפות של מכוניות שיש בתוכן אנשים? זה לא איכות חיים?
טלי גוטליב (הליכוד):
את לא רוצה להגיד לערבים פה: בואו נזנח את - - -
היו"ר יעקב מרגי:
טלי, לא חייבים להגיב לכל דבר.
טלי גוטליב (הליכוד):
תביאו את הנשק, נתקדם.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
היום בשעה 13:00 נרצחו שלושה אזרחים. שלושה. זה לא מפריע?
טלי גוטליב (הליכוד):
את מסוגלת להגיד לציבור הערבי: בואו נתפרק מהנשק - - -
היו"ר יעקב מרגי:
טלי, למה את עושה את זה?
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
מדברים על משילות, איפה המשילות כשאזרחים נרצחים, מאוימים, לא יכולים לצאת מהבית שלהם? אני רוצה להגיד לכם מה עומד ויושב מאחורי כל זה. זה רק השנאה וזה רק שהמואד'ן והאד'ן (אומרת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:).
היו"ר יעקב מרגי:
תודה.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
(אומרת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:).
טלי גוטליב (הליכוד):
את לא תגידי כאן "אללה אכבר", תרדי מפה - - -
היו"ר יעקב מרגי:
היא אמרה "אלוהים גדול", מה היא אמרה?
טלי גוטליב (הליכוד):
היא לא יכולה להגיד.
היו"ר יעקב מרגי:
למה? איפה זה רשום?
טלי גוטליב (הליכוד):
תקשיב, זו עבירה פלילית.
היו"ר יעקב מרגי:
תודה. נא לסיים.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
(אומרת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)
טלי גוטליב (הליכוד):
תעופי משם, תרדי מפה. זה "אללה אכבר". לכי מפה.
היו"ר יעקב מרגי:
תודה, נא לסיים.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
(אומרת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)
טלי גוטליב (הליכוד):
הם אמרו את זה, זו עבירה פלילית, תמיכה בטרור.
היו"ר יעקב מרגי:
יותר בעיה – טוב. נא לסיים, אימאן.
טלי גוטליב (הליכוד):
כתב אישום, כתב אישום.
היו"ר יעקב מרגי:
אימאן, תודה.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
לכי, לכי.
טלי גוטליב (הליכוד):
פחדנית, פחדנית תומכת טרור.
היו"ר יעקב מרגי:
חבר הכנסת אריאל קלנר, בבקשה.
טלי גוטליב (הליכוד):
פחדנית, תגידי לציבור שלך: תביאו את הנשק. תתפרקו מהנשק, תפסיקו לרצוח כל היום, פיו-פיו כל הזמן. זה הערך שיש לכם לחיי אדם, משחק סוני פלייסטיישן.
היו"ר יעקב מרגי:
טלי, מה שכתוב בתקנון, לא מגיעים עם תנועה מאיימת לחבר כנסת.
טלי גוטליב (הליכוד):
הם לא יכולים להגיד "אללה אכבר", הם לא יכולים להגיד. זה כתב אישום של תמיכה בטרור. כתב אישום של תמיכה בטרור להגיד "אללה אכבר". את זה הם אמרו מעל הבנות שהם שחטו לנו, את זה הם אמרו מעל הבנות שאנסו אותן וכרתו להן איברים מוצנעים.
היו"ר יעקב מרגי:
מחאתך נשמעה, תודה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות.
טלי גוטליב (הליכוד):
אללה אכבר. איזה אלוקים יש לאנשים האלה?
אריאל קלנר (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום התערב בג"ץ במינוי מבקר המדינה, בבחירה שנעשתה כאן בכנסת. שוב הוא מתערב בתהליכים של הרשות המחוקקת בניגוד לכל חוק וסמכות. אבל רציתי לדבר, אדוני היושב-ראש, על פסק אחר שנתן בג"ץ השבוע, שבלם את מבקר המדינה מלחקור את טבח 7 באוקטובר. אדוני, חוק-יסוד: מבקר המדינה, ברור ואינו משתמע לשתי פנים. אני יודע שזה מהפכני בימינו, אבל אפשר לקרוא מה אומר החוק. סעיף 2(ב) לחוק-יסוד: מבקר המדינה, קובע כי מבקר המדינה יבחן את חוקיות הפעולות, טוהר המידות, הניהול התקין, היעילות והחיסכון של הגופים המבוקרים וכל עניין אחר שיראה בו צורך. טוב, אבל מה לבג"ץ וללשון החוק? שומר הסף האמיתי, מבקר המדינה, שאין לו יחסי גומלין עם ראשי מערכות הביטחון – אותו בג"ץ עוצר. ומי הראשונים לשחרר אנחת רווחה מהפסיקה הזאת של בג"ץ? אותם ראשי מערכות הביטחון, רונן בר ושות', כל החברים שלו, שלא היו מוכנים לשתף פעולה עם מבקר המדינה – אגב, ראש הממשלה שיתף פעולה עם מבקר המדינה. אותם ראשי מערכות ביטחון שקיבלו מאזרחי ישראל סמכות, אמון, כבוד, משכורת, כדי להגן על גבולות המדינה, וביום המבחן התוצאה שלהם הייתה שלא היה מודיעין, לא היה חיל אוויר ולא היה צבא. אבל מה שראינו בבג"ץ זה יד רוחצת יד. שומרי הסף במערכת הביטחון, ששמרו בזמן אמת על ההגמוניה של בג"ץ, אנחנו זוכרים את זה, זוכים כעת להגנה מאותו בג"ץ, מפני ביקורת אפקטיבית וחקירה אפקטיבית. הם, ברגע האמת, איימו על הממשלה ואמרו שהם לא ידעו למי הם ישמעו במקרה של משבר חוקתי, הם לא ידעו. מה זה אומר שהם לא ידעו? זה אומר: אנחנו נחליט. אנחנו נחליט למי להישמע, לממשלה הנבחרת שלה אנחנו כפופים על פי חוק, או לבג"ץ. עכשיו בג"ץ גומל להם טובה. אבל, אדוני היושב-ראש, בג"ץ לא שומר רק על שומרי הסף הפרסונליים, אותם רונן בר, הרצי הלוי ואחרים; הוא שומר יותר מכל על אתוס שומרי הסף, על הרעיון הזה שפקידים הם בעלי הסמכות ולא הממשלה, שהעם המוזר הזה, שמורכב מכל מיני בבונים וביביסטים ומשיחיסטים – העם המוזר הזה בוחר כל מיני אנשים מוזרים, הרי אסור שאנשים האלה יקבלו החלטות. זאת תפיסה מסוכנת שמחייבת בדיקה, לא טיוח. אבל הנחקרים המרכזיים, הם נאבקים על זהות החוקרים שלהם. הם סיכלו את תת-אלוף אורן סולומון בצבא, הם בלמו את מבקר המדינה, והם מתנגדים לכל ועדת חקירה שתמונה בצורה שוויונית, שבה יישמע גם קול שאינו שותף בקונספציה שלהם.
היו"ר יעקב מרגי:
תודה. נא לסיים.
אריאל קלנר (הליכוד):
משפט אחרון. כשכל הדרכים האלה נחסמות, בג"ץ תמיד זמין עבורם. ככה, אדוני, לא מגלים אמת, ככה מסתירים אותה. המאבק על האמת, על ועדת חקירה לאומית, על ועדת חקירה אפקטיבית, שתשאל את כל השאלות הקשות, את כולן, אנחנו מחויבים לזה, אני מחויב לזה, ובעזרת השם, נתקן. תודה.
היו"ר יעקב מרגי:
תודה. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה, אדוני.
מיקי לוי (יש עתיד):
לא תספיק לעשות את הוועדה הפוליטית שלך.
אריאל קלנר (הליכוד):
אספיק.
מיקי לוי (יש עתיד):
אתה תבוא לוועדת חקירה ממלכתית, אתה וכל ממשלת טבח 7 באוקטובר.
אריאל קלנר (הליכוד):
מה אתה אומר? ועדת החקירה המשפטית שלך, שתטייח ותתפור.
מיקי לוי (יש עתיד):
אפילו לא הצלחת לשמש כסות למבושיה.
היו"ר יעקב מרגי:
תודה, מיקי לוי, תודה. שלוש דקות לרשותך.
גלעד קריב (העבודה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, כמה סמלי שאת החוק הזה, שהוא לא חוק-יסוד והוא לא לימוד תורה, כמה סמלי שאת החוק הזה אתם מביאים בערב י"ז בתמוז, אחת מארבע התעניות לזכר החורבן. כך מלמדת המשנה: "בשבעה עשר בתמוז, נשתברו הלוחות, ובטל התמיד, והובקעה העיר, ושרף אפוסטמוס את התורה, והועמד צלם בהיכל". ואתם, אתם קואליציית המושחתים והמשתמטים, לוקים בכל חמשת הדברים שאירעו לאבותינו בי"ז בתמוז. אתם שוברים את הלוחות כשאתם רוקדים סביב עגל הזהב שנקרא בנימין נתניהו, למרות כל האסונות שהוא מביא על החברה הישראלית. והתמיד של החברה הישראלית בטל, כי אתם גוררים אותנו כבר קרוב לארבע שנים למלחמת איש באחיו, פלגנות, שנאה, הסתה, יד מורמת על אח. איך אמר כאן השר אליהו, שר המורשת? קודם נטפל במערכת המשפט, אחרי זה נטפל בחמאס. יש דוגמה יותר טובה מזה לבטל התמיד בשל מלחמת האחים? ואז הובקעה העיר על ידי אויבינו, הובקעה העיר. מי ישמור על חומות הארץ, מי ישמור על גבולות המדינה, כשאתם נותנים ל-60,000 צעירים להשתמט מהגנת חומות העיר? איך העיר לא תובקע, איך חומות ההגנה של מדינת ישראל לא יקרסו עוד פעם, כאשר אתם משתמטים מההגנה שלה? וכאשר רוקדים סביב עגל הזהב וכאשר מושלים בכוח שנאת חינם וכאשר משתמטים מלהגן על חומות העיר, אז נשרפת התורה. אז נשרפת התורה, בגלל אנשים שמשתמטים מהגנת חומות העיר, אנשים שמקדמים מלחמת אחים - -
היו"ר יעקב מרגי:
תם הזמן, נא לסיים. תודה.
גלעד קריב (העבודה):
- - ואנשים שבוחרים בעבודת אלילים במקום לשאת את הלוחות ביחד. שאו ביחד את האלונקה איתנו, ואז לא ישתברו הלוחות.
היו"ר יעקב מרגי:
תודה.
גלעד קריב (העבודה):
בושה לכם, יש לכם על מה לצום מחר בבוקר.
היו"ר יעקב מרגי:
תודה. חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך.
מרב מיכאלי (העבודה):
תודה, אדוני. בעודנו מנהלות ומנהלים פה את הדיון בחוק המכונה חוק-יסוד: לימוד תורה, יש פרסום מתפרץ של הכתב הצבאי רועי שרון בתאגיד. מסתבר שנתניהו הגיע לבקר בלבנון. באחד המוצבים יש לוחמות ולוחמים – כן, כן, לוחמות ולוחמים שמוצבים שם – והם הצטוו להכין את המקום לאיזה ביקור חשוב. כמובן לא אמרו להם מי, מפאת שיקולי אבטחה. והם יומיים – גילוח, צחצוח, ניקיון וסדר. אבל כשהגיעה השעה לביקור אמרו להן: חמודות, אתן עוברות למוצב אחר לא רחוק, שבו שם ואל תצאו החוצה, כי מגיע ראש הממשלה, והוא לא מצטלם עם לוחמות, הוא מצטלם עם חרדים. הביאו בשבילו את חטיבת חשמונאים ממקום אחר לגמרי בשביל שהוא יצטלם איתם במוצב שאתן ניקיתן, צחצחתן והכנתן. והחשמונאים, שהם חרדים, אסור להם לראות נשים, אסור להם לראות בנות, גם לא בבגדי ב', גם לא באפודים, גם לא עם נשק, גם לא כשהן שומרות על הגבול הצפוני, גם לא כשהן לוחמות ומשרתות את הביטחון וההגנה על המדינה הזאת. לא, לא, לא. שבו שם, בנות, ואל תצאנה החוצה עד שלא אחרון החרדים ילך מהמקום הזה שאתן ניקיתן וסידרתן. כי בסוף מה התפקיד של בנות בחיים האלה אם לא לנקות בשביל בנים? ככה גם החוק הזה. חוק בשביל גברים חובשי כיפה, שהרי לימוד תורה זה משהו שנמנע מבנות, מנשים. הן כאילו פטורות מזה. כמו שהן פטורות ממצוות שהזמן גרמן. למה? בשביל שהן לא יהיו בדילמה בין הבוס הגדול, אלוהים, לבין הבוס הקטן שבבית, שהוא לא כל כך קטן כי הוא הבוס בבית. הוא זה שבשבילו עושים חוק-יסוד: לימוד תורה, ושמים אותו מבחינה חוקתית מעל כל אחד אחר במדינת ישראל. לא רק לוחמות, גם לוחמים, גם הלומי קרב, גם גרושות ואלמנות ויתומות ויתומים, וסתם אזרחיות ואזרחים. לא, הם לא מקבלים חוק-יסוד ששם אותם מבחינה חוקתית מעל כולם. ככה זה. דעו לכם מי במדינת ישראל שווים יותר בשביל לקשט לראש הממשלה את הצילום, ומי שוות הרבה הרבה הרבה פחות.
היו"ר יעקב מרגי:
תודה. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה, אדוני. שלוש דקות לרשותך.
ינון אזולאי (ש"ס):
תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש; כבוד השר, חבריי חברי הכנסת. האמת, ישבתי פה ושמעתי את הנאומים חוצבי הלהבות של כל אלה שפתאום שופכים פסוקים. מבינים גדולים. אבל יש להם דבר אחד שמפריע. קודם כול, כשהם רוצים אז הם יודעים פסוקים. לא בטוח שהם מקיימים, אבל הם יכולים לתת מוסר. אם הייתם בוועדת הכנסת הייתם שומעים את אלה שאומרים: הרי זה סתם, זה פייק, זה לא יעשה כלום. אבל פה הם זועקים ואומרים: מה, אתם רוצים להרים את זה מעל חייל המשרת? פתאום עושים את זה גבוה. אז תפסיקו לעשות שקר בנפשכם. על מה אתם מדברים? תחליטו מה אתם רוצים, אם זה כך או כך. אל תספרו לנו סיפורים שאתם מבינים גדולים, כל אחד עם כל הסיסמאות שזורק פה. באמת, מצד אחד אני אומר: אני מתבייש שאני צריך לעמוד פה ולבקש מכם בכלל להצביע על החוק הזה, או אולי בכלל להביא את החוק הזה. הרי מה אמרנו פה? חוק-יסוד: לימוד תורה. מדינה יהודית. אנחנו לא מבינים שיש ערך? הרי למה הגיע החוק הזה? כי שופטי בית המשפט העליון מעולם לא הבינו את הערך, וחשבתי שאולי פה חברי הכנסת מבינים את הערך. אבל אתם יודעים, חבר הכנסת אכרם חסון ועפיף עבד מבינים את הערך, יודעים שביהדות יש משהו ערכי, ערך. כמו שאצלם יש משהו ערכי, ערך, בדת שלהם – הם יודעים שגם פה יש משהו, הם מבינים את זה, והוא אומר: אנחנו נצביע בעד כי אנחנו מבינים שיש פה משהו שכואב לכם. אנחנו מבינים שיש אלוקים אחד. אבל את זה אתם לא מסוגלים לשמוע, את זה אתם לא מסוגלים לקבל. אתה הרי צבועים גדולים, משקרים לציבור ואומרים לציבור: זה יבטל סנקציות, זה יביא את הפטור לגיוס. מה אתם מבלבלים? מה זה עושה עכשיו? עכשיו מעבירים חוק, קודם כול, שתבינו מה ערכה של תורה. אם אתם לא מבינים את זה בהבנה, תבינו את זה דרך האצבע. אם לא בראש, אולי דרך האצבע. אבל אתם צריכים להבין דבר אחד: המדינה הזאת היא מדינה יהודית. זו מדינה שאנחנו גדלים על ערכיה. התורה היא חלק מהעם היהודי. תורה אחת היא לנו, אין זרמים ביהדות, יש יהדות אחת. מי שרוצה להיות ביהדות הזאת, בתורה הזאת, היא נמצאת ופתוחה למען כל אחד שרוצה ולא מעקם את התורה איך שהוא רוצה – אלא יש תורה אחת, יש אלוקים אחד. ובשם השם נעשה ונצליח.
היו"ר יעקב מרגי:
תודה.
גלעד קריב (העבודה):
ויש רק אריה דרעי אחד.
היו"ר יעקב מרגי:
חבר הכנסת יאיר לפיד – אינו נוכח. אני מזמין את חבר הכנסת יצחק פינדרוס לסכם את הדיון.
גלעד קריב (העבודה):
ינון, איפה אריה? לא חשוב לו לימוד תורה? או - - - אז הוא לא בא - - -
היו"ר יעקב מרגי:
גלעד.
גלעד קריב (העבודה):
אין זרמים ביהדות – זה כולל חילונים.
טלי גוטליב (הליכוד):
אנחנו עכשיו שרים שיר. איזה שיר אנחנו שרות?
היו"ר יעקב מרגי:
מרגע זה לא מפריעים לחבר הכנסת פינדרוס. בבקשה, אדוני.
גלעד קריב (העבודה):
הוא רוצה שנפריע לו.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, צר לי. אני לא מתפלא, אבל אני מצטער. דיברו על שבירת הלוחות פה, עמד פה מישהו ודיבר על שבירת הלוחות.
גלעד קריב (העבודה):
מישהו?
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
יש לי חדשות בשבילך. חבר הכנסת קריב, יש לי חדשות בשבילך. בחומש, בתורה שניתנה מסיני על ידי בורא עולם, עם הלוחות שירדו והשתברו – הם השתברו כשעם ישראל היה מאוחד מסביב העגל, כולו. כולו רקד במחולות מסביב העגל. ושם משה רבנו אמר: אם אתם רוקדים מסביב העגל מייד אחרי מתן תורה, על זה אני שובר את הלוחות, לא על אחדות השורות. הייתה אחדות, תאמין לי, אחדות מלאה, רקדו, שרו - -
גלעד קריב (העבודה):
אתם רוקדים סביב העגל.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
- - חוללו, אמרו: "אלה אלֹהיך ישראל". לא, בדיוק הפוך. על זה אנחנו מדברים, על חוק-יסוד: לימוד תורה. אנחנו דיברנו על חוק-יסוד משהו, זה? חוק-יסוד: לימוד תורה. במקום שתעמוד פה ותגיד כן, והיית צריך לעשות את זה, אם היית – אבל מה לעשות? בזרם שאתה קורא לו יהדות, התורה היא לא בדיוק משהו שניתן מסיני ובדיוק צריך לקיים אותה. "והיה מחנך הקדוש" – זה לא. רמב"ם אתם יודעים לצטט על מלחמת מצווה, רמב"ם על מלחמת מצווה, אבל חומש – "ולא יראה בך ערוַת דבר", לפחות, אם אתה כן עם עצמך תילחם על נושא ש"לא יראה בך ערוַת דבר". כשיושבת-ראש המפלגה שלך עמדה פה וצעקה את ההפך, לפחות תהיה כן עם עצמך. היא לפחות לא אמרה: יש לי משהו עם התורה – אין לי כלום איתו, אין לי כלום, וחס ושלום, אפילו יותר מזה היא אמרה. אתה מנסה, וזו הבעיה, הצביעות הזאת. אתם כל הזמן מתלוננים למה – כמו שינון אמר: אין שני זרמים. אני יכול להיות אשכנזי או יכול להיות ספרדי, יש שלוש מועצות חכמים, יש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, של דגל התורה, יש רבנות, הכול בסדר. אבל תורה יש אחת, ועל הדבר הזה היו צריכים להתאחד. אתה היית צריך לבוא ולשכנע את חבריך, כן, לתמוך בחוק הזה – וכל אחד ואחד מהיושבים כאן שיודעים על מה מדובר. אני לא מדבר על התינוקות שנשבו, שאין להם מושג. אין מושג. אין לי טענות על יושבת-ראש המפלגה שלך, היא באמת אין לה מושג. היא תינוקת שנשבתה, היא באמת לא יודעת. אתה יודע. ויש לך עוד חברים כאן שיודעים, שמסתובבים ואומרים: אנחנו יודעים. איפה אלעזר שטרן, היה פה מקודם, הוא יודע מה זה "לא יראה בך ערוַת דבר ושב מאחריך", הוא יודע שזה סילוק שכינה וזה גורם לא להצליח במלחמה, כי הקדוש ברוך הוא אמר את זה. אתה עומד פה, ליל י"ז בתמוז, ומדבר בדיוק על הדבר הזה. על זה נשתברו הלוחות, על זה נפלו החומות. על זה נפלו החומות. "הלוואי אותי עזבו ותורתי שמרו". אתה יודע, "על עזבם את תורתי", כתוב בתנ"ך, ספר שלצערנו הרב מיליארדי אנשים בעולם קיבלו כתורה מסיני, לצערנו הרב יש כמה יהודים שלא הבינו שהספר הזה ניתן מסיני. "על מה אבדה הארץ - - - על עזבם את תורתי". על זה עומדים אנשים שיודעים ומתווכחים? אל אלה שלא יודעים אין לי טענות – תינוקות שנשבו. באמת שאין לי טענות, אין לי טענות אליהם. אבל אלה שיודעים, יודעים על מה מדובר, עומדים וכופרים ומעקמים, ונזכרים פתאום ברמב"ם. אני אחזור על זה עוד פעם, על הרמב"ם בסוף הלכות שמיטה ויובל. אתם יודעים לצטט רמב"מים אחרים, ואתם גם יודעים מה זה כללי פסיקה. אתה עורך דין, חבר ועדת החוקה, חוק ומשפט, אתה היית יושב-ראש, אתה יודע איך נעשית חוקה. אתה יודע שהרמב"ם לא נפסק; אתה יודע שה"כסף משנה" במקום חולק עליו; אתה יודע שבשולחן ערוך הוא לא נפסק, ברמ"א הוא לא נפסק – נפסק בניגוד לדעתו. אתם אוהבים לצטט את הרמב"ם כל היום, אבל את הרמב"ם של הלכות שמיטה ויובל, את זה, אתם שכחתם כולכם לצטט. כולכם שכחתם לצטט אותו, את הרמב"ם ההוא, הרמב"ם בסוף הלכות שמיתה ויובל שאומר שכן, שבט לוי, שהקדיש את חייו, לא יוצא במלחמת מצווה. מי שהקדיש את חייו לתורה, לא יוצא במלחמת מצווה. את זה כולם שכחו לצטט. רק את הרמב"ם שלא נפסק להלכה אתם זוכרים לצטט. ואת זה אתה אומר פה בלילה הזה, שכן, שהתחיל האסון הגדול, וכמו שאמרתי, התחיל בחטא העגל, התחיל ב"עזבם את תורתי". יותר מזה, אומרים חז"ל: "הלוואי אותי עזבו ותורתי שמרו". על זה "על מה אבדה הארץ". "לא חרבה ירושלים אלא שביטלו בה תורה", כך אומרת הגמרא בשבת. לא חרבה ירושלים אלא שחיללו בה שבתות – על זה אומרת הגמרא בשבת. לא חרבה ירושלים – כל הסדר של הדברים האלה. על זה אנחנו עומדים היום בשביל לחוקק, ועל זה אתם עומדים פה ולא נראה לכם. אתם מפלגים את העם. אין אומתנו אומה אלא בתורתה. אין לנו משהו אחר. זה מה שהפך אותנו לעם; זה מה שישאיר אותנו עם. לשמחתי, אותה קבוצה בתנועה הציונית בבאזל, שניסתה לשנות ולעשות תעודת זהות חדשה, נכשלה. ועל זה אתם כועסים, על זה אתם מתוסכלים, כי הקבוצה הזאת נכשלה, פשטה את הרגל. צדקו מוריך ורבותיך הרפורמים אז. הם צדקו אז. הם צדקו אז.
גלעד קריב (העבודה):
בזכות הקבוצה הזו יש את הבית הזה. איזו בדיחה. אתה לא מתבייש?
היו"ר יעקב מרגי:
תודה. קריב, תודה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
הם צדקו אז כשהם נלחמו בהרצל. הם צדקו אז, כי הם ידעו, הם ידעו שזה ייכשל.
גלעד קריב (העבודה):
כל הישיבות שלכם הן בזכות התנועה הציונית.
היו"ר יעקב מרגי:
קריב, תודה.
גלעד קריב (העבודה):
כל הישיבות שלכם - - -
היו"ר יעקב מרגי:
גלעד, תודה.
גלעד קריב (העבודה):
- - -
היו"ר יעקב מרגי:
גלעד. אתה בקריאה ראשונה, גלעד.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
הם ידעו שזה ייכשל. הם ידעו שזה ייכשל. הם ידעו שזה ייכשל.
גלעד קריב (העבודה):
- - -
היו"ר יעקב מרגי:
גלעד קריב.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
הם ידעו שההצלחה שלכם תהיה בזה שכן, בוועידה הראשונה שלכם, כשסיימתם את קורס הרבנים בפיטסבורג, הגישו שרימפס. זו הצלחה בשביל להשמיד את העם היהודי.
גלעד קריב (העבודה):
לא. אתה לא בקי בהיסטוריה. אתה לא בקי בהיסטוריה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
ולכן בתוצאה הגישו שרימפס בוועידת הרבנים בפיטסבורג הראשונה שלכם כשסיימו את בית הספר לרבנים. הגישו שרימפס, והתוצאה, כן, 70% התבוללות. זאת התוצאה. וכאן, כשקם העם היהודי, ויש ישיבות, ויש חינוך עצמאי על אפכם ועל חמתכם, ויש מעיין החינוך התורני על אפכם ועל חמתכם - -
מיקי לוי (יש עתיד):
רק אין גיוס. רק אין גיוס.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
- - ויש 90,000 בחורי ישיבות שמוכנים ללכת לכלא בשביל להישאר בישיבה - -
גלעד קריב (העבודה):
תלכו לכלא.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
- - ככה העם היהודי יישאר. לא ייראה כמו מוריך ורבותיך. כמו שאמרתי, 70% התבוללות. זו התוצאה שלכם, 70% התבוללות.
גלעד קריב (העבודה):
- - -
היו"ר יעקב מרגי:
הוא לא אמר גלעד קריב. הוא לא דיבר על גלעד קריב. על התנועה שלך, לא עליך.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
לא תעזור הכיפה שהלבשתם על הראש, מה שחבריך בארצות הברית הולכים איתו. פה, בשביל להטעות את העם בישראל, אתה שם כיפה על הראש. זה לא יעזור, לא יעזור ולא יועיל. העם פה יותר חכם.
גלעד קריב (העבודה):
- - -
היו"ר יעקב מרגי:
אתה יודע כמה דיברו על התנועה שלי מהבוקר עד עכשיו?
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
מה קרה?
היו"ר יעקב מרגי:
תמשיך.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אפשר להמשיך?
גלעד קריב (העבודה):
תמשיך. דברי תורה, דברי חכמים.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
לא. רציתי שיהיה לי ברור שאני יכול להמשיך. לא יעזור לכם שום דבר. יבוא פקיד, תבוא ממשלה, תקצץ, תעשה, תציק – יקום עוד תלמוד תורה. יבוא עוד פקיד, עוד ממשלה, עוד יועץ משפטי, עוד בג"ץ – תקום עוד ישיבה. תקום עוד ישיבה.
גלעד קריב (העבודה):
איזו בדיחה. אתה ההוכחה לניצחון הציונות.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
אני אקח את הנאום שלך למערכת הבחירות. אדוני ימשיך.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
יבוא עוד אחד, תבוא עוד גזרה, עוד פסק דין של בית המשפט העליון, עוד צו מעצר – יקומו עוד תלמוד תורה ועוד גן ילדים. אתה יודע שאני זוכר את שנות – הרב פרוש נמצא פה. טדי קולק היה ראש העיר ירושלים, ישב ושבר את הראש איך הוא שומר את החרדים בגבולות של רחוב הנביאים, שמואל הנביא, רוממה, איך הוא שומר על גבולות החרדים. הוא עשה תוכניות, הפך את העולם, שלח פקידים "מקצועיים" למיניהם בדיני תכנון ובנייה: בואו נציק להם מפה, נציק להם משם. הפסידו את הבחירות לעירייה, אז הוועדה המחוזית דאגה לעשות את זה: נציק להם מפה, נציק להם משם. מה לעשות, בירושלים 70% הם שומרי שבת. 70% מירושלים. אני יליד ירושלים, זוכר כמה היה בתקופתי. הלכתי עם הרב פרוש להפגנות מול קולנוע עדן כשפתחו את הקולנוע. היום באמצע השבוע אין לכם מה לפתוח קולנוע, באמצע השבוע אין לכם מה לפתוח. אין לכם, כי 70% מירושלים הם שומרי שבת. וכשאיווט ליברמן רצה קצת השפעה בירושלים, הוא היה צריך למצוא מישהו שהחרדים רוצים. אין מה לעשות, אין מה לעשות. וכל שנה עוד ועוד ועוד ועוד תלמוד תורה.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
אין בעיה. לא על חשבוננו. יצחק, אתה איש חכם. בשביל מה אתה - - - תגיד את האמת. תגיד את האמת לציבור.
היו"ר יעקב מרגי:
יבגני, שמענו. תודה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
ובזמן שאנחנו מדברים, קמה עוד ישיבה, עם הגזרות, בלי הגזרות, עם רישיונות, בלי רישיונות, עם צווי מעצר, בלי צווי מעצר. אתה יכול לעמוד פה ולצעוק, ויכולים לשבת.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
אני לא צועק. אני לא צועק. אני שואל אותך, לא צועק. לא צועק.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
פעם היה בצלאח א-דין, ועכשיו הולכים להיות פה פקידים, ונחפש איך אנחנו נמנע את זה מהם. ומה לעשות, יש עוד.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
- - - להסביר למה צריך את החוק - - - תסביר לנו - - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
הקימו קיבוצים בלי בתי כנסת – כמעט כל קיבוץ עם בית כנסת. הקימו מושבים בלי מקוואות – כל מושב עם מקווה, עם כסף של משרד הדתות, בלי כסף של משרד הדתות.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
יש לך שעות לדבר. תגיד בשביל מה צריך חוק, תתייחס לחוק. בשביל מה צריך חוק, פינדרוס?
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
מתן כהנא שר הדתות, ביילין שר הדתות, מלכיאלי שר הדתות – לא עוזר לכם, כולם. בכל מושב ובכל קיבוץ ובכל שכונה גם עוד מקווה, עוד בית הכנסת.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
בשביל מה אתה צריך את החוק - - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
כשאני הייתי צעיר, היית נתקע באיזשהו מקום בארץ לפני מנחה – לא יכולת למצוא מניין. היית צריך שחרית – לא מצאת מניין. היום, איפה שאתה נכנס, כל מושב, מאות אנשים באים להתפלל מנחה, ערבית, לשמוע שיעור, וזה מוציא אתכם מדעתכם. מסכנים, רחמיי, מוציא אתכם מדעתכם. אז אתם מנסים לשלוח במסגרת תקציבית יהדות פלורליסטית, יהדות מכילה. אבל יהודים יותר חכמים ממכם, לא קונים את זה. לא קונים את זה.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
- - - תגיד לי בשביל מה אתה צריך את החוק.
היו"ר יעקב מרגי:
יבגני, לא שומעים אותך. לא שומעים אותך. לא שומעים, אתה סתם צורח.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
זה לא יעזור, הם לא קונים את זה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
שקל לא תקבל. שקל.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
לא מקבל שקל, ובונים עוד מקווה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
הכול בסדר. לא תקבל שקל.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
לא מקבלים שקל – בונים עוד. עשיתם את זה ארבע שנים וזה לא מעניין.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
רגע. אבל תקשיב שנייה. אני רוצה להגיד לך משהו.
היו"ר יעקב מרגי:
ולדי, לשבת. לשבת.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אני מודיע לך, עברנו כמוך את יאיר לפיד האבא – איך קראו לו?
היו"ר יעקב מרגי:
טומי המנוח.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
טומי לפיד. עברנו שר אוצר תחת ממשלת שרון – נתניהו, שהיה חלק מהעניין הזה אז – וקם עוד מקווה, ועוד ישיבה ועוד בית ספר, ועוד בית כנסת, ועוד שיעור תורה, איתכם או בלעדיכם.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
תקשיב שנייה. תקשיב.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
קיצצתם לנו. אתם הלכתם לבית המשפט והורדתם למערכת החינוך מיליארדים.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
אתה יודע מה קרה. אתה יודע מה קרה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
מה קרה? נסגר? נסגר? ישיבה נסגרה? כולל נסגר?
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
רגע, רגע. אתה יודע מה קרה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
הורדתם מיליארדים, עשיתם נזק של מיליארדים לציבור, ומה קרה? תנחומיי – כלום.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
יש רופא אף אוזן גרון באולם? רופא אף אוזן גרון יש באולם? תסביר בשתי דקות, באמת, בשביל מה אתה צריך את החוק? מעבר להרצאה.
היו"ר יעקב מרגי:
לשבת, יבגני. ממתי זה? מה הנוהג החדש הזה?
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אני אגיד לך בדיוק. אני אגיד לך בדיוק.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
לא. אני כבר פניתי ליושב-ראש, שאלתי אם יש רופא אף אוזן גרון, כי אתה לא שומע.
היו"ר יעקב מרגי:
נא לשבת. לא מתקרבים לדוכן, אתה יודע את זה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אני אגיד לך בדיוק. אני אגיד לך בדיוק. אני אגיד לך בדיוק. התחלתי מצד ימין, ולאט-לאט אני אגיע לאמצע. גם לך אני אסביר.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
פינדרוס, תקשיב לי שנייה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
התחלתי בצד ימין, לאט-לאט אני אגיע לאמצע, וגם לך אני אתן הסבר מפורט.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
פינדרוס, תן לי משפט. אתה יודע מה קרה בפעם האחרונה שעשית פיליבסטר? אני נכנסתי לכנסת. הכנסת התפזרה, אתה זוכר? תיזהר עם הפיליבסטרים שלך.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
לי אין בעיה. אתה יודע, אחד האיומים הכי קשים זה לבוא לכנסת אחרי ארבע שנים מלאות, כשלא היה דבר כזה בהיסטוריה של מדינת ישראל מ-1988, ולהגיד לה, שבועיים לפני שהיא מתפזרת: תקשיבו טוב, זה הולך להתפזר. תשמע, אני אוהב את האיום הזה, זה אחד הטובים ביותר. אחד הטובים ביותר.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
כמה שעות יש לך, שעה, שעתיים?
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
עד שיבוא ראש ממשלת ישראל.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
אני ביקשתי, שתי דקות תסביר, ואז אני אצא לשתי דקות - - - תסביר בשביל מה אתה צריך את החוק. עזוב אותי תורה, ציונות. תגיד, שתי דקות הסבר.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אני אסביר לך. אני אסביר לך. אני אסביר לך. במערכת המשפטיאדה של מדינת ישראל הפך להיות שכל דבר צריך – אמיתי עכשיו, אני לא עושה איתך צחוק, אני אומר כאן אמיתי – זה הפך להיות במדינת ישראל שכל דבר צריך להיות או בפסיקה או כחוקה. ככה לימדו אותנו. שקמה ברסלר ועוד אנשים הוציאו אנשים לרחובות, יש גם כל מיני פקידים במשרד המשפטים שהסבירו לנו במשך כמה שנים שכל דבר, ערך במדינת ישראל, חייב להיות או בפסיקה. למשל ערך השוויון, שלא יכול היה לעבור בוועדת החוקה אצל אוריאל לין, נקבע בפסיקה – הוא ערך עליון במדינת ישראל. ערך הדמוקרטיה נקבע באותו חוק ב-1992; נכנסה המילה "דמוקרטיה" בגנבה, כי כבר במגילת היסוד לא נתנו להכניס את זה.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
אתה לקחת לי כבר דקה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אמרתי שתי דקות. לכן, כשיש ערך – ואמרתי בדיוק הערב, יש ערך שהוא הכי עליון, הוא הפך אותנו לעם, הוא הסמל שלנו כעם, הוא הסמל שלנו כעם. הערך הזה בפסיקה – אני מאמין שזה לא הולך לקרות, כי אני רואה את הפסיקות של בית המשפט העליון בשנים האחרונות – אני לא משפטן, יש פה יותר טובים ממני, אבל ממה שאני קראתי.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
אוה, זאת הבעיה, שאתה לא משפטן. אז תגיש את פסקת ההתגברות. פסקת ההתגברות זו פסקת - - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אבל הערך הזה חייב להיכנס בחוק-יסוד במדינת ישראל.
היו"ר יעקב מרגי:
יבגני, יבגני סובה, נא לשבת.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
למה? זה שיח מעניין. למה? אדוני היושב-ראש, זה שיח מעניין, מה קרה?
היו"ר יעקב מרגי:
במקומך. במקומך.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
כי אנשים לא מבינים שלדבר הזה יש ערך אמיתי. יש ערך אמיתי. יש לו הרבה משמעויות. אני אומר לך שיש לו הרבה משמעויות, כמו שיש לדמוקרטיה משמעות. יש לדמוקרטיה משמעות? לשוויון יש משמעות? לערכים אחרים יש? לכבוד האדם וחירותו יש?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אתה מוכן חוק-יסוד: שוויון?
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
הוא לא מוכן לחוק-יסוד: שוויון. חוק-יסוד: שירות בצה"ל.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אתה מוכן לעגן את ערך השוויון בחוק-יסוד?
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
לא. התשובה היא לא. התשובה היא לא.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אז מה אתה מזכיר את זה? אז מה אתה מזכיר את זה?
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
הוא שאל למה אני חושב שצריך את זה – כי אני חושב שזה יותר חשוב משוויון.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
חוק-יסוד: שירות בצבא ההגנה לישראל, יש או לא?
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אני חושב שזה יותר חשוב משוויון.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
שלימוד תורה יותר חשוב משוויון?
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
ערך לימוד תורה במדינה היהודית יותר חשוב משוויון, תתפלא לשמוע.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
ערך התורה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
ערך לימוד - - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
ערך התורה, לא לימוד התורה.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
חוק-יסוד: שירות בצה"ל, יש או לא?
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
ערך תורה, למה לימוד?
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
ערך לימוד תורה. לא, הערך של לימוד תורה הוא בעם היהודי יותר עליון משוויון.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
חוק-יסוד: שירות בצה"ל, פינדרוס. חוק-יסוד: שירות בצה"ל, יש או לא?
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
צריך לעשות. תעשו, אין לי בעיה עם זה.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
מה זה "תעשו"? אתה הקואליציה. יש חוק-יסוד: שירות בצה"ל?
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
מהו הערך הראשון? הערך העליון - - -
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
כל עוד לא קיים חוק-יסוד: שירות בצה"ל, החוק שלך לא רלוונטי.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אני לא מדבר רגעי. אם אתה שואל אותי, לא היה צריך גם את חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
חופש. הערך הכי חשוב הוא חופש – חופש, חירות, שוויון.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אחרי שבית המשפט העליון והייעוץ המשפטי וכל המערכות הבינו שהכול נקבע לפי פסיקה או חקיקה, לא נותרה לי ברירה אלא להכניס את זה בחוק.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
אז אתה בחוק שלך מעלה את לימוד התורה מעל השירות בצה"ל, כי אין חוק-יסוד: שירות בצה"ל.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אני מעלה את זה מעבר לסיוע לנכים.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
זה מה שאתה עושה. זה בדיוק מה שאתה עושה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אני אגיד לך מה אני עושה – אני מעלה את זה מעבר לסיוע לנכים, לדוגמה. למה נתפסת לשירות בצה"ל? אני אומר, מעבר לזכויות - - -
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
סוגיית הדיור. איך אתה רוצה - - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אז אני אחזור שוב: הערך העליון אצלי כעם, הראשון, הוא לימוד תורה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
לפני חירות.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
לפני חירות.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
לפני שוויון.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
נכון.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
ואת הדיון הזה אתה רוצה לגמור ביומיים? את הדיון אתה רוצה לגמור ביומיים ועדה?
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
נכון. נכון. ואללה, גילית את אמריקה. אני מציע לך, תפתח ספר דברים: "היום הזה נהיית לעם". לכל עם יש את תעודת הזהות שלו, נכון? החירות היא תעודת הזהות של האמריקאי, נכון? תעודת הזהות של העם היהודי – יש לזה משמעות – תעודת הזהות של העם היהודי היא התורה, וערך לימוד התורה, עליו מושתת העולם. "אם לא בריתי יום ולילה חֻקות שמים וארץ נתתי", זה הערך היסודי הראשון.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
מנין יגיעו 12,000 הלוחמים ותומכי הלחימה שצה"ל דרוש?
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
שאלה: מנין יגיעו המסייעים לנכים? מנין יגיעו המסייעים לנכים?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
מהחברה הישראלית.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
מנין יגיעו מורים ומורות לחינוך הממלכתי? יש לי הרבה שאלות. אני מדבר כרגע על ערך. כשאני מדבר על חוק-יסוד, אני מדבר על ערך. זהו הערך העליון. לא יכול שכל שיחה - - -
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
אתה מדבר רק על הכסף. אתה מדבר על הכסף.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
ממש לא.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
ממש כן.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
ממש לא.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
ממש כן.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
ממש לא.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
ממש כן. אתה מדבר רק על הכסף.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אתה חבר ועדת הכספים, ואתה יודע שהישיבות, בהוראת היועץ המשפטי - - -
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
אתה מדבר רק על הכסף. החוק הזה הוא רק כסף, זה רק כסף.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
לא, לא. אתה יודע, גם בחקיקה, כשדובר בוועדת החוץ והביטחון, מראש אמרו: על הכסף אנחנו מוותרים.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
זה רק כסף. זה רק כסף. רק כסף.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אתה יודע, קדמוך – ה"דר שטירמר" טען את זה לפני השואה על כל היהודים. הוא טען את זה, הוא טען את זה בלהט.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
הנאום שלך זה רק - - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אבל עובדתית, מממשלות הימין תמיד קיבלנו פחות כסף.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
זה כל מה שמעניין אתכם בחוק הזה, זה רק להזרים תקציבים. רק להזרים תקציבים, זה כל מה שמניע אתכם.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אבל אני מביא לך הוכחה. אתה לא יכול להתמודד עם הוכחה? מממשלות הימין קיבלנו תמיד פחות כסף.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
רק להזרים תקציבים, זה מה כל שמעניין אתכם. לא הביטחון, לא הכלכלה, לא החינוך, לא בריאות – כלום. כלום, רק כסף.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אבל יש לך בעיה עם הטיעון, כי מממשלות הימין תמיד קיבלנו פחות כסף, ותמיד הלכנו לימין. אז אם אנחנו רוצים רק כסף, למה הולכים - - -
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
תוותר על הכסף.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
ויתרתי. ישבתי פה - -
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
אתה ויתרת? ויתרת? ויתרת? את מי אתה מסבן, פינדרוס?
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
- - אדון בנט ולפיד קראו לנו, אמרו: קחו מיליארד שקל, תימנעו בתקציב. אתה זוכר את זה? באותו לילה של הצבעה על התקציב. תימנעו בתקציב, קחו מיליארד שקל. אמרנו לא. קיבלתי טלפונים מאנשים שזה נוגע להם, אמרו לי: איך אתם אומרים לא? אמרנו לא. לא רק שאמרנו לא, אני יכול להגיד לך יותר מזה – הם לא פה – היו חברי כנסת שחשבו שכן, ואני טרפדתי להם את הרעיון, דאגתי שזה יטורפד. ממש לא. אם זה היה נכון, לשיטתך, מי שמציע יותר כסף – נלך איתו. הציעו לנו – אמרנו לא, אז הטיעון שלך לא תופס מים.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
לא הציעו לכם. זה השקר, לא הציעו לכם.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
תקשיב מה אני אומר לך. אדון בנט – אני מוכן ללכת למכונת אמת – בליל התקציב ביקשו בנט ולפיד בליל התקציב; מיליארד שקל – אמרנו לא באל"ף רבתי. אני הייתי פה בימים האלה, אני זוכר את זה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
כן, שמעתי את האגדה הזו.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
ואני אומר לך יותר מזה, היו שניים שחשבו להיענות להצעה הזאת, ואני טרפדתי להם את זה בדרך לא דרך. אמרתי לך, ולדי, באמת אני אומר לך את זה, ולא ממקום של התרסה: הגרמנים אמרו את אותו דבר על היהודים לפני השואה – הם רוצים רק כסף. הם רוצים רק כסף. למה לא? הם רוצים רק כסף. אז אני מודיע לך, אנחנו קיבלנו פחות כסף מהממשלה הזאת מאשר הממשלה הקודמת, ויש לי על זה מחקר, דרך אגב, גם בחינוך, גם בתרבות – עזוב, חוץ מהישיבות, שכולם יודעים שקיצצו.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
אבל הילדים שלנו מתים ושלכם לא, במלחמה, בשירות הצבאי, מגינים על המולדת.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
גם קיבלנו פחות – בסדר, אני לא אמרתי שלא.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
אתם לא מתים בכלל.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
חברת הכנסת מטי צרפתי, קודם כול אמרתי, השאלה המרכזית – ואני מתפלא לפחות על חובשי הכיפה אצלכם - -
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
השאלה המרכזית היא למה אצלכם לא דופקים על הדלת בלילה. זאת השאלה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
- - השאלה המרכזית היא במה אנחנו עם. האם לימוד התורה הפך אותנו לעם והתורה הפכה אותנו לעם או לא? זאת השאלה. יפה.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
התורה היא ערך, לימוד התורה פחות. אתם יכולים ללמוד תורה בגיל 21. אתם יכולים ללמוד תורה בגיל 21 ויכולים לשרת - - - כמו שעושים בכל ישיבות ההסדר. מה תגיד על כל ישיבות ההסדר - - - חובשי הכיפה?
גלעד קריב (העבודה):
מה אתה עושה פה? לך תלמד בישיבה.
היו"ר יעקב מרגי:
אם תפנה אליהם, אני לא אעצור לך.
גלעד קריב (העבודה):
לך תלמד, למה אתה - - -
היו"ר יעקב מרגי:
צעקתך נשמעה. נקודה. גלעד קריב.
גלעד קריב (העבודה):
לך, לך תלמד.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
לצערי הרב, לא זכיתי לשבת באוהלה של תורה. לצערי הרב. ואני מקנא באלה שזכו. ואני מקנא באלה שזכו. אני מקנא באלה שזכו. אני מקנא באלה שזכו, אתה צודק. אני מקנא באלה שזכו.
גלעד קריב (העבודה):
למה גולדקנופ עשה מיליונים, עשה מיליונים בעסקים? למה דרעי לא יושב בישיבה? לך תלמד תורה. אתה מבטל תורה בנאומים בבניין של הציונים. לך, לך תלמד תורה, של גולדקנופ, לך תלמד תורה.
היו"ר יעקב מרגי:
גלעד קריב, אם לא תקשיב לי, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.
גלעד קריב (העבודה):
שיחיה בעוני. שיחיה בעוני.
היו"ר יעקב מרגי:
ואם לא תקשיב לי עוד פעם, אני אקרא אותך בפעם השנייה. נא לא להפריע לי.
גלעד קריב (העבודה):
איפה הוא לומד תורה, על הדנובה?
היו"ר יעקב מרגי:
אני קורא אותך לסדר פעם שנייה.
גלעד קריב (העבודה):
כשניגנו הוא למד תורה?
היו"ר יעקב מרגי:
אתה בקריאה לסדר פעם שנייה.
גלעד קריב (העבודה):
לא ראית גמרא?
היו"ר יעקב מרגי:
אתה בקריאה בשנייה. בבקשה, אדוני.
גלעד קריב (העבודה):
ככה – גולדקנופ.
היו"ר יעקב מרגי:
אתה חושק ביציאה לקפה. בבקשה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אני לא בטוח שמומלץ בשעה כזאת קפאין, כי אני לא יודע באיזו שעה האירוע יסתיים. אני מציע לשמור את זה לזמנים יותר מורכבים. אבל זה בדיוק הנושא – השאלה במה נהיינו לעם ובמה לא. אלעזר, שאלתי קודם, כשלא היית פה: אתה מצטט את הרמב"ם, מלחמת מצווה, את הכול. חומש דברים: "ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך". איך אתה חי עם זה? איך אתה מוציא חיילים לקרוב כשאתה יודע שיש עליהם קללה? ש"לא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך"? איך אתה חי עם זה? אתה מדבר איתי על הרמב"ם. אני שואל אותך על משהו בחומש דברים. כל ילד בחדר למד את זה עד כיתה ג'–ד'. כל יהודי שמע את זה בקריאת התורה פעם בשנה. איך אתה, איך קוראים לזה, את המינימום.
מיקי לוי (יש עתיד):
כל ילד בחדר לא יודע שברים והוא לא יודע אנגלית, והוא לא יוכל להשתלב בחיים.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
שאלתי שאלה. קודם כול, יש את האלמנטרי: "ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך". אתה חוזר לי לשילוב בחיים.
מיקי לוי (יש עתיד):
את מי זה מעניין?
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
מה אתה עונה לי עכשיו – "טענו בחיטים", קוראים לזה. יש מושג חז"לי – זה, עוד פעם, תינוקות שנשבו, "טענו חיטים והודה לו בשעורים". הוא אומר לי: איך הוא ישתלב בחיים. אני אומר לך, יש דבר פשוט מאוד. יש מינימום. אתה לוקח סיכון. איך אתה עומד מאחורי הדבר הזה?
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
- - - תעשו מה שאתם רוצים - - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
מה קרה? מה הכעס שם?
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
אין בעיה, תצפצפו עלינו - - -
היו"ר יעקב מרגי:
מטי הרכבי צרפתי, אפשר לעזור לך? אני רואה שאת נסערת ולא מתייחסים. תודה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אני מבין שאת מתחרטת, ואת הולכת להצביע בעד החוק. את בטח הולכת להצביע עכשיו בעד חוק-יסוד: לימוד תורה. הבנת את הערך, הבנת למה זה הדבר הכי חשוב, ואת הולכת להצביע בעד.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
הבנתי למה התורה. לא הבנתי למה לימוד התורה בגילים 18 עד 21.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
"אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי".
היו"ר יעקב מרגי:
אדוני, שנייה. עכשיו, כשאני יודע על מה את מוחה, אני חייב לומר את זה מכאן, והגיע הזמן, בלי לחץ חברתי: הבניין הזה מוקפא, ולהרבה אנשים קר פה. ההערכה היא שכולם חולים אצל הצינה. אנשים לא יסבלו מחום. אנשים סובלים מקור. קטי שטרית יצאה עכשיו. קר - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
לי חם.
היו"ר יעקב מרגי:
בסדר, אז תאווררי את עצמך. אבל את לא יכולה – אי-אפשר להקפיא בניין שלם פה. אנשים פוחדים לדבר, אבל קר לאנשים.
טלי גוטליב (הליכוד):
מרגי, למה אתה מתעצבן אם קר לי?
היו"ר יעקב מרגי:
קטי יצאה עכשיו במחאה.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא. היא אמרה דווקא ההפך.
קריאה:
התלונה נרשמה לפרוטוקול.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא, היא יצאה להתאוורר. לא קר לה. להפך - - - >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה. שאלתם על מה היא מחתה. היא מוחה על הקור בבניין.
טלי גוטליב (הליכוד):
מעולה פה. מושלם. הכול בסדר. רבותיי, מרגי מתעצבן בלי סיבה. מרגי, לא להתעצבן.
היו"ר יעקב מרגי:
הבניין הזה מוקפא בחלק משעות היום.
טלי גוטליב (הליכוד):
הבניין לא מוקפא. הבניין מעולה.
היו"ר יעקב מרגי:
גם ככה יש פה קור אובייקטיבי. לא צריך להוסיף סובייקטיבי.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
עוד שבועיים יהיו לך כמה חודשים של הקפאה. אני רוצה להוסיף עוד משהו שהיה ב-17 בתמוז, שאני מקווה – אמרתי את זה קודם לזכותו של הרב גפני – אנחנו נתקן את זה. שרף אפוסטמוס את התורה. שרפת התורה התרחשה ב-17 בתמוז. זה היום. ולכן, בזכות הרב גפני אנחנו נזכה היום לעשות, בדיוק על הדבר הזה, ששרף אפוסטמוס את התורה, על הדבר הזה אנחנו נזכה היום לעשות תיקון: לתת ערך אמיתי למשהו שזה המהות שלנו. "היום הזה נהיית לעם". ואלעזר, אני עדיין ממתין לתגובתך על הפסוק הפשוט בדברים. הרמב"ם בהלכות שמיטה ויובל – אתה אוהב לצטט את הרמב"ם על מלחמת מצווה; את התשובה על הדברים הפשוטים, הברורים והדברים שהם האלף-בית של כל ילד יהודי שפתח פעם חומש ושלמד פעם את התורה, ועל הדבר הזה, זה המינימום המתבקש. נאור, אני יכול לשכנע אותך להצביע בעד? יש לי סיכוי?
נאור שירי (יש עתיד):
איתי יש לך תמיד סיכוי. בייחוד כשאתה מחכה לנתניהו.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
ארבע שנים אנחנו מחכים לו.
נאור שירי (יש עתיד):
תמשיך לחכות, נשמה. מה שנקרא, תחכה לו בסיבוב.
היו"ר יעקב מרגי:
נאור, כנראה הוא לא מרוצה מזה שאתה היום נינוח. נראה לי שהוא רוצה להדליק אותך.
נאור שירי (יש עתיד):
אני נינוח. בבקשה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
איפה אתה חלוק עליי? שערך לימוד התורה צריך להיות ערך עליון במדינת ישראל. אין לך מחלוקת. אתה חלוק על זה שלימוד התורה צריך להיות ערך עליון במדינת ישראל.
נאור שירי (יש עתיד):
לא חושב שזה ערך עליון. צריך להיות ערך חשוב מאוד.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
יפה. אז נצטרך לחוקק את זה.
נאור שירי (יש עתיד):
אבל גם צריך לחוקק את ערך השוויון.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אין בעיה. אבל כרגע הדיון הוא על חוק-יסוד: לימוד תורה. אתה בעד.
נאור שירי (יש עתיד):
אם היית עושה חוק-יסוד: לימוד התורה והשוויון, אני איתך.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
לא. כל חוק בא בנפרד. לא הבנתי. בחוק השוויון הכנסת את חוק - - -
נאור שירי (יש עתיד):
הגשת את חוק השוויון? אין בעיה - - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
כי שאלתי, בחוק אחר הגשת את זה – איך קוראים לזה? כל חוק, זה החקיקה שלו.
נאור שירי (יש עתיד):
הגשנו. התנגדתם.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אני אשאל שאלה. אם הייתי רק מחוקק חוק זכויות הנכה, וזה היה מהקואליציה, היית מצביע בעד, נכון? אגיד לך מייד. הייתי מצביע בעד.
נאור שירי (יש עתיד):
נראה לי, כן.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
הכול בסדר. נכה – היית מצביע בעד. אז למה פה אתה חושב שזה אחרת? לא היית אומר לי: רגע, אבל מה עם השוויון, רגע, מה עם חוק - - -
נאור שירי (יש עתיד):
אם זה חוק שיגרום לכך שאתם תכשירו את ההשתמטות. בפסיקה, במאזני הצדק - - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
הדיחוי של לומדי התורה צריך לבוא בחקיקה נפרדת בכל מקרה, בכל מצב. יגיד לך את זה רם, שהיה יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון. יגיד לך את זה כל מי שמכיר את הכנסת. גם אתה יודע את זה. זה צריך לבוא בחקיקה מסודרת, עם דיונים בוועדת החוץ והביטחון, עם יועץ משפטי שבא ומתנגד, יועץ משפטי של הכנסת שמתנגד, יועץ משפטי כזה ואחר שמתנגד. נכון, ישראל היא דמוקרטיה שמתנגדת. אתה יודע בדיוק איך זה עובר. הרי את סדר הדברים לא אני המצאתי. אתה מכיר את זה, אתה יודע בדיוק איך זה עובד. אז פה?
נאור שירי (יש עתיד):
רגע, אמרת "שהכול נהיה בדברו"?
מאיר כהן (יש עתיד):
תזכה אותנו.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אבל גם אתה יכול להגיד. הברכה היא לא משהו ששייך רק לי. הברכה שייכת גם לך, נאור. נאור, כמו שאמרתי לאחרים, ואני אומר את זה לכולם, אין באמת שום סיבה בעולם. הרי זה לא יפזר או יחזק את הקואליציה. אנחנו כבר לקראת בחירות בכל מקרה.
נאור שירי (יש עתיד):
- - - זה שימור הגוש הבא.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אין שום סיבה בעולם שהצד הזה של הבית לא יצביע על הערך העליון של לימוד התורה במדינת ישראל. אין לזה הצדקה. זה הרי לא יפרק את הממשלה. אם זה היה מפרק את הממשלה, אתה אומר: יש לי הצדקה פוליטית. אין לזה הצדקה פוליטית.
מיקי לוי (יש עתיד):
אתה אפילו לא יודע להסביר את החוק.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אני מסביר לך את החוק.
מיקי לוי (יש עתיד):
לא.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
ערך לימוד התורה - - -
נאור שירי (יש עתיד):
אני רוצה פרשנות של פרשת בלק. פינדרוס, אני רוצה אמיתי. יש לך זמן. רב אריה הגיע, אפשר פרשת בלק?
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
מה אתה רוצה לדעת על פרשת בלק?
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
למה חיכיתם ארבע שנים?
היו"ר יעקב מרגי:
אנחנו כבר בפינחס.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אני חייב לספר לך. באחד הלילות של הפיליבסטר היה לי פה נאום על פרשת פינחס, שעל ידי זה שהוא הרג את זמרי - - -
נאור שירי (יש עתיד):
אני רוצה את האתון.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
תקשיב, אמיתי. על ידי זה שהוא הרג את זמרי הוא הביא שלום בעולם. איך זה יכול להיות שמישהו הורג והוא מביא שלום בעולם? דיברתי על זה. אז יש פה חבר כנסת שקודם היה פה, קוראים לו גלעד קריב. הוא הגיש תלונה על הסתה לרצח של חבר כנסת שעמד מעל הפודיום והסית לרצח – מעשה שהיה. לכן, על פרשת השבוע אני לא יודע. הוא ירוץ לוועדת האתיקה, אני אהיה תלוי בידיים של רביבו, ואני חושש. זה לא פשוט. לכן, בפרשת בלק יותר קל.
נאור שירי (יש עתיד):
עליי.
טלי גוטליב (הליכוד):
"פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן" - - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
הוא בא לכפר על חטא העגל, שאמרנו שעכשיו השתברו הלוחות.
טלי גוטליב (הליכוד):
על חטא נדב ואביהו.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אבל אתה רוצה לדעת על פרשת בלק, ואני רוצה להגיד לך משהו.
מיקי לוי (יש עתיד):
- - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
מה לא הבטיח?
מיקי לוי (יש עתיד):
- - - ולקבוע התורה ולימודי התורה כערך יסוד, יסוד – זה עכשיו הבעיה, וליצור מאזני צדק - - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
נכון.
מיקי לוי (יש עתיד):
תסביר לי, מאזני צדק מול ערכי יסוד אחרים. מה, יקבלו תקציבים לישיבות? מה?
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אני אסביר לך. כל ערך, יש לו משמעות. ערך זה לא הצהרה. דמוקרטיה היא ערך יסוד, גם במאזני צדק? אני מביא לך דוגמה.
מיקי לוי (יש עתיד):
אצלכם אין.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
שנייה. אני שואל אותך, לשיטתך – אף שהמקור שלך, אתה לא בדיוק מהמקורות הדמוקרטיים. אבל עזוב. בוא, אתה היית במפלגת דמוקרטית.
נאור שירי (יש עתיד):
מה עם בלק?
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
עזוב, דמוקרטיה היא ערך, מאזני צדק, נכנס מול ערכים אחרים, למה?
מיקי לוי (יש עתיד):
מה זאת אומרת?
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אני אגיד לך, דמוקרטיה יכולה לגבור על שוויון במקרים מסוימים. בשביל הערך הדמוקרטי אתה פוגע לפעמים בשוויון, אבל הדמוקרטיה, יש לה ערך – למשל, כן, ששופטים לפעמים הם יותר עליונים מאחרים בגלל הדמוקרטיה, לשיטתכם.
מיקי לוי (יש עתיד):
הרי זה לא אותו - - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
למה לא?
מיקי לוי (יש עתיד):
ככה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אם אתה תסכים איתי שזה ערך עליון, אז תבין שיש לו משמעויות בדיוק כמו שדמוקרטיה הוא ערך. שוויון הוא ערך? אני שואל אותך, שוויון הוא ערך?
רם בן ברק (יש עתיד):
אתה לומד תורה רק בגלל שזה ערך עליון? אם זה לא יהיה ערך עליון לא תלמד תורה? למה אתה צריך את זה?
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
מכיוון שבחקיקה הוא לא מקבל שום ביטוי מעולם, הוא לא מקבל שום ביטוי לכך שיש לו ערך במדינת ישראל, אני צריך לחוקק חוק-יסוד כזה, אין לי ברירה אחרת, הרי לא הותרת לי ברירה. אם אהרן ברק, שלא קרא ולא שנה ולא למד מימיו, או אדון עמית, או מישהו אחר – דורית ביניש – היו כותבים את זה בפסיקה, אז כמו ששוויון אתה לא צריך להכניס בחקיקה, כי הוא נמצא בפסיקה, אז גם הערך הזה לא היה צריך להיכנס.
רם בן ברק (יש עתיד):
אתם מכניסים את זה כדי לקבל - - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אבל הוא ערך, כן, הוא ערך. ערך "והדרת פני זקן" גובר על שוויון? כן. "והדרת פני זקן", הגיל השלישי, גובר על שוויון, כי הוא ערך.
רם בן ברק (יש עתיד):
איך?
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
מה, ברור שהוא ערך.
היו"ר יעקב מרגי:
פטור מתור.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
פטור מתור, פטור מתור גובר על שוויון. הינה, נתן דוגמה כשר רווחה, מייד הביא דוגמה טובה. יש ערכים שהם מעל, הכול משווים, וזו הסיבה האמיתית. נאור, עכשיו אני חוזר אליך.
היו"ר יעקב מרגי:
נאור.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
נאור, באמת, דקה של רצינות. אמרתי לך פרשת בלק, כי פינחס, אמרתי, אני פוחד, אני באמת חושש. מהו המסר המרכזי של פרשת בלק? מה המסר המרכזי של פרשת בלק? בלעם הגיע, רוצה לקלל את עם ישראל.
נאור שירי (יש עתיד):
לא מצליח.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
מה זה לא מצליח? ברמה שהנביאים מתייחסים - -
היו"ר יעקב מרגי:
אבל בבית הזה זה: "ויפתח ה' את פי האתון".
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
- - וגם בספר דברים, כשני הניסים הכי גדולים שקרו לעם היהודי, אף שקרו עוד. יציאת מצרים ופרשת בלק, פרשת בלעם. "עמי זכר נא" – במיכה קראנו – "מה יעץ עליך בלק" – למה זה כזה נושא מרכזי, מה קרה אצל בלעם? בלעם ניסה לתפוס את עם ישראל בחלק, הייתי אומר, איך קוראים לזה – לתפוס אותו במקום הרך שלו.
היו"ר יעקב מרגי:
הרגיש.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
בדיוק, לתפוס אותו כשהוא לא בדיוק במצב הזה, כשאפשר לקלל אותו, אפשר למצוא אותו בזוויות, אפשר למצוא אותו בזה, לא בשיא תפארתו, אפשר לתפוס אותו. אמר לו אלוקים: גם שם אני לא אתן, אני אשמור על העם היהודי גם שם, גם בחלק הזה שאתם חושבים שהוא מפספס, נגמר העם היהודי, הוא חוסל. דוגמה: היה לנו ה-7 אוקטובר – נגמר, זהו כבר, הכול מתפרק, הכול הולך, הכול. לא. גם שם, גם בחלק שהוא כאילו בתחתית, גם שם אני נמצא איתו. בלעם ניסה למצוא איפה – כנביא, הוא לא היה הרי איזשהו איש פשוט, היה נביא – גם בחלק הזה אני אתן לו הצלה, ולכן כל המערכת של כל הזה, הוא ניסה מפה קללות, הוא ניסה לתת קורבנות, הוא ניסה להיות בסדר עם אלוקים, אבל רק תן לי קצת, תקלל, קצת, משהו, שם אני אצליח לתפוס אותו. הקדוש ברוך הוא אמר לו: גם שם לא תתפוס אותו. גם כשהוא יחטא לא תתפוס אותו. וזה המסר שלנו, שגם כשנראה, ואללה, חושך, הכול נגמר – אנחנו, הדור שלנו, ראה את זה עכשיו ב-7 באוקטובר, הדור שלנו ראה את זה באיום האיראני, לא שזה נעלם, האיום האיראני, אני לא מטומטם, אבל באופן יחסי, זה היה נראה שאין, נגמר, יש, אפשר להתמודד עם זה, ברוך השם, היה סייעתא דשמיא. לא נגמרה המלאכה, ברור לי, אבל יש סייעתה דשמיא שהעסק הזה נגמר. כן, ברגע אחד התהפך הלב של נשיא ארצות הברית, והכול השתנה. גם זה צריך לזכור, שאנחנו בסוף תלויים בחסדי שמיים. אז קיבלת, איך קוראים לזה, על פרשת בלק.
סימון דוידסון (יש עתיד):
פינדרוס, המכבייה מתחילה היום, תגיד משהו על המכבייה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אני רוצה להגיד לכם משהו על המכבייה, אני רוצה להגיד לך משהו על המכבייה באמת. אתה, כמי שחובב ספורט, אני הולך להגיד לך משהו על המכבייה. אתה יודע, לפני 2,500 שנה הגיעו אנשים מתורבתים, אינטליגנטים, פילוסופים, ושכנעו את העם היהודי, שכנעו את העם היהודי שצריך להתקדם. רוב העם היהודי קיבל את זה. הם שלטו פה, האינטליגנטים האלה, היוונים, ורוב העם היהודי הלך אחריהם, רוב-רובו.
היו"ר יעקב מרגי:
חברי הכנסת.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
הייתה איזו משפחה פנאטית, מה שקרוי היום, חרדים שחורים כאלה, ממאה שערים קוראים לזה היום, כן? כאלה חרדים שחורים, במושב - - -
היו"ר יעקב מרגי:
שר הדתות.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
והאנשים האלה, המשפחה שלהם אמרו: לא מתאים לנו, אנחנו רוצים להישאר מיושנים, לא פילוסופים, לא מתקדמים. אנחנו רוצים להישאר פנאטים. והם התחילו מלחמה מול האימפריה היוונית, התחילו כמשפחה, דקרו את הקצין שבא להגיד להם: חבר'ה, תצטרפו אלינו, ונהייתה מלחמה. ואתה יודע מה נשאר מהם, מאלה שהתייוונו? כלום. אתה יודע מה קרה למשפחה הזאת? שאפילו היום אתה מזכיר אותם פה, בהקשר של ספורט. המכבים היו אלה, הפנאטים האלה ממודיעין, שקמו ואמרו לפילוסופים: לא בא לנו, אנחנו מוכנים להתאבד על זה, אנחנו נלך על זה למלחמה. תהרגו אותנו, נתחבא במנהרות, לא תיתנו לנו ללמוד – זה הסיפור. ואתה יודע מה? תחשוב לרגע אחד איפה אתה רוצה להיות בהיסטוריה. אפילו קבוצת כדורגל הקימו על שמם, קבוצת כדורסל, יש משחק, יש הכול, עשו חג, כולנו חוגגים חנוכה על שם המשפחה הפנאטית הזאת. עופר, אתה יודע שאני צודק, אתה יודע שאני צודק.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
רק הפועל.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אתה יודע שאני צודק.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
רק הפועל.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אתה, יותר מכולם פה, יודע שאני צודק במה שאמרתי. עופר, אתה יותר מכולם. הם באו ואמרו להם: תתקדמו, יש קדמה, העולם התקדם, אל תישארו מאחור. והמשפחה הפנאטית הזאת אמרה: אנחנו נשארים מאחור. והתוצאה היא שסימון שואל אותי, כשהוא רוצה להצביע נגד חוק-יסוד: לימוד תורה – מספר לי שיש מכבייה עכשיו. מה זה מכב"י? ראשי תיבות – מי כמוך באלים השם. רק שתדע, שתבין ממה זה בא – ממלחמה בתרבות הזאת, ממלחמה בדבר הזה. זה מה – איך קוראים לזה. עכשיו, אין גבול, על זה אתם באים עכשיו. אתה יודע מה? זה אומר במילים אחרות שמי שהתנגד לחוק לימוד תורה, בעוד 100 שנה אפילו קבוצת כדורגל לא תהיה על שמו, אפילו קבוצת כדורסל לא תהיה על שמו. שום דבר לא יישאר. מי יודע על כל העם היהודי שהלך והתקדם, ונהיה נאור וניסה להיות חלק ממשפחות העמים – לא נשאר ממנו כלום. מהמשפחה הזאת אפילו מייצרים, 2,500 שנה אחר כך, קבוצות כדורסל. אז אם, סימון, אתה רוצה איזה משהו במורשת, משהו, תצטרף לאלה שבעד.
סימון דוידסון (יש עתיד):
אז אני רוצה לשאול.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
תצטרף לאלה שבעד. זה המינימום, אני מבקש, המינימום.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
פינדרוס, אני רוצה לשאול, אם דיברנו על ספורט ועל חוק-יסוד: לימוד תורה, איך קורה שאתה מצביע על חוק התקשורת של קרעי, שהוא בעצם תומך בספורט בשבת ותקשורת בשבת.
נאור שירי (יש עתיד):
מה? לא לא לא, לא יכול להיות.
סימון דוידסון (יש עתיד):
איך אתה עושה את זה?
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
נמצא פה הרב מקלב. עוד לא קיבלתי הנחיות של הרבנים מה לעשות בחוק התקשורת.
שלי טל מירון (יש עתיד):
אני מוכנה להסביר לך מה כתוב שם.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אני אומר לך מראש שלא קיבלתי. עכשיו, אני מסכים שיש פה דילמה, בכנות אני אומר לך, אבל בשביל זה יש לנו רבנים, "ועשית - - - ככל אשר יורוך". מצד אחד יש מערכת שבשבוע שעבר, היית צריך לראות – אני אמרתי שצריך להפסיק את ההפגנות בקפלן ובכביש ארבע ובכל מקום, כי התרבות הזאת שהשתרשה במדינת ישראל, שכל מי שכואב לו הבטן – בצדק או שלא בצדק, בכלל לא משנה – חוסם לאנשים את האפשרות להגיע הביתה, זה דבר בלתי נסבל. גם ככה זה קשה, וזה דבר שצריך למגר אותו בכל תוקף. ואמרתי שבארצות הברית יורים ברגליים של אנשים שעושים את זה כדורי גומי, זה כדורי גומי. אז מישהו שאל אותי: אתה רוצה שירו בגולדקנופ? אמרתי לו, אמרתי את זה: התחילו בקפלן – תתחילו בלזימי, בחיוך כזה, כאילו, מה, אתה עושה ממני קרקס? תקשיב, עזוב שנעמה לזימי עשתה על זה סרטון לפריימריז והיא חוגגת. אתה יודע מה? מה לעשות, אלה הם חיינו. כל ערוצי התקשורת – 12, 13, 11 – בכותרות: הסתה לרצח. עכשיו תקשיב, אני מספר לך את הסיפור כמות שהוא, תבדוק עם אלה שהיו שם, זה מה שהיה. אתה יכול להסתכל גם בסרטון. אני אומר: חבר'ה, צריך להפסיק את ההפגנות. הם שאלו אותי על ההפגנות של – כי צריך להפסיק את התופעה הזאת של לחסום כבישים.
סימון דוידסון (יש עתיד):
הפגנות אפשר, אבל לא לחסום כבישים.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אין לאדם זכות לתקוע אנשים שעתיים, שלוש בדרך הביתה. אין חיה כזאת. אין חיה כזאת. זו לא זכות נכונה. ואני חושב שהיועצת המשפטית לממשלה, שנתנה את האפשרות הזאת ברפורמה, צריכה ללכת לכלא על זה, כי היא הזיקה למיליוני אנשים שלא יכולים להגיע הביתה. סליחה, פעם זה נכים, פעם זה הפגנת האתיופים, פעם זה הפגנת חרדים ופעם זו הפגנת משפטים ופעם זה, לא יודע, נוער הגבעות. מה זה משנה? אמרתי שהדבר הזה צריך להיפסק. כל ערוצי הרעל פתחו את המהדורות – אמיתי, דרך אגב, אני לא רוצה להגיד, יש לי פה התכתבות עם חלק מהכתבים, אמרו לי: תשמע, הבנו שזה מוגזם – הסתה לרצח במערכת הפוליטית. אתה מבין שיש פה כוח בלתי נתפס. עכשיו, לי יש מזל שבוחרי הפריימריז שלי לא רואים את הערוצים האלה, אז זה לא כל כך השפיע עליי. זה הצחיק אותי. אבל ברמה האמיתית, תחשוב על מישהו מפה שזה כן משפיע על הבוחרים שלו. מה זה הדבר הזה? אז קרעי טוען שהוא הולך להוריד להם קצת את המונופול ואת העוצמה. אבל מצד שני, כמו שאתה אומר, יש פה הרבה דברים שהם ערכיים שצריך לבדוק אותם. ולכן אני שמח, והחלק הזה מאוד קל.
נאור שירי (יש עתיד):
מה עם המונדיאל?
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אנחנו לא צריכים לבדוק מה פופולרי, לא פופולרי – לא סקר דעת קהל, לא כמה לייקים נקבל. נכנסים לרב שעשה את מה שחוק-היסוד אומר – במשך 80 שנה ישב ולמד תורה. 80 שנה ישב ולמד תורה.
מאיר כהן (יש עתיד):
פינדרוס, עלה פרוש ואמר שאנחנו יהדות אוגנדה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אנחנו יהדות מרוקו. הוא טועה, אתה ממרוקו, תגיד לו. תגיד לו שאתה ממרוקו.
מאיר כהן (יש עתיד):
אתם היהודים של אוגנדה, הוא אמר.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
מאיר, תגיד לו שאתה ממרוקו ואני מבלארוס. הוא טועה. איפה הרב פרוש? תגיד לו שאתה לא מאוגנדה, אתה מאיך קוראים לזה. איפה יושב-ראש הקואליציה?
היו"ר יעקב מרגי:
מאיר, אומרים (אומר מילים בשפה המרוקנית.)
אופיר כץ (הליכוד):
אתה עוד לא יורד, פינדרוס.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
רבותיי, מכיוון שאני עוד מעט הולך לרדת, והזכרת לי קודם להיכנס ללומדי תורה, אני אומר את זה בחיל ורעדה: בעוד עשרה ימים יחול יום השנה - - -
נאור שירי (יש עתיד):
הינה, יש לך פתק. צעטלה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
מה כתוב? קרעי נעלב?
היו"ר יעקב מרגי:
אופיר כץ.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אדוני יושב-ראש הקואליציה - - -
אופיר כץ (הליכוד):
חכה דקה. אני מושיב.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אני מחכה. עכשיו אני רוצה להגיד לך משהו באמת: בעוד עשרה ימים יחול יום השנה של יהודי שכל פעם שאני נזכר – זכיתי להיות קרוב אליו, מרן הרב אלישיב, זכר צדיק לברכה. נאור, אני רוצה שתשמע את זה, בגלל שאני מחבב אותך, אמיתי עכשיו. מרן הרב אלישיב, יום השנה שלו בעוד עשרה ימים. מרן הרב אלישיב, הסדר-יום שלו בריכוז לימוד תורה, כשיכולת להיכנס ולהזיז שולחנות וכיסאות והוא לא שם לב, הוא היה מרוכז – אני ראיתי את זה בעיניים שלי – עד גיל 100 במשך 14 שעות ביממה. 14 שעות ביממה. היה מרוכז ברמה שיכולת להזיז שולחן וכיסא ולעשות כל דבר שהוא לא רצה שיעשו אצלו בבית, אבל כשהוא התחיל ללמוד, יכולת לעשות את זה. ישב ולמד ככה בצלילות עד גיל 100. תקשיב טוב, אני ראיתי את זה במו עיניי. ולכן, כשהיית נכנס אליו לשאול אותו שאלה, לא היית מסיים את השאלה – כבר התשובה הייתה בפיו, והיית בהלם. זכורני, פעם אחת, כשהוא היה בגיל 99, נכנסתי עם הרב גפני אליו, והתחילו לשאול אותו איזושהי שאלה. והרב גפני אומר לי מייד כשהוא מתחיל לענות: בחוץ אומרים שהוא כבר לא מתפקד; אתה נכנס לפה, אתה מרגיש סנילי. אתה זוכר את זה? אתה נכנס לפה, אתה מרגיש שאתה סנילי. זה ערך לימוד התורה. זה הערך האמיתי של הדבר האמיתי שמחזיק אותנו, מקיים אותנו. ולכן אני בטוח שכל אחד ואחד מחברי האופוזיציה והקואליציה יסתכל לסבא שלו ולאבא שלו ולנכדים שלו בעיניים ויגיד: אני רואה ערך אמיתי בלימוד התורה. תחשוב מה תגיד לנכד שלך ותחשוב מה תגיד לסבא שלך. ואת התיאום איך לרדת אתה צריך לבקש מאופיר כץ. בוא נסגור את העניין הזה. יכול להיות שעוד יהיה זמן שאתה תגיד לי, לא? לא, הוא אמר לי: תחכה כמה דקות.
נאור שירי (יש עתיד):
מי כתב לך את המכתב?
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
לא יודע, אני לא מזהה את הכתב.
נאור שירי (יש עתיד):
מה רשום?
היו"ר יעקב מרגי:
נאור שירי.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אבל אני אומר לך עוד הפעם. מאיר, אני אומר לך, תגיד גם לחברים שלך, אלעזר, כולם: תחשבו איפה תהיו יום אחד בהיסטוריה כשחוק-יסוד: לימוד תורה עבר – היינו שם או היינו שם? היינו עם המתייוונים או היינו עם המכבים? איפה היינו? איפה היינו בהיסטוריה? תחשבו על זה לרגע. ואתם יודעים למה אני אומר את זה? בגלל שאני ריאל פוליטיק. זה כבר לא יקדים את הבחירות, זה כבר לא קשור לבחירות. חלקכם הגדול לא תהיו פה. בשביל הסבא שלכם, בשביל הנכד שלכם. תחשבו על זה. תחשבו עם מה יש יותר סיכוי שהנכד שלכם יישאר יהודי.
מאיר כהן (יש עתיד):
כתוב לך: תתגייס.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
תחשבו על זה: איפה תהיו מול הנכדים שלכם? איפה תהיו מול הסבא שלכם ביום ההיסטורי הזה, שהכנסת בין כה וכה מתפזרת, בין כה וכה נגמרת? איפה תהיו, באיזה צד של ההיסטוריה? באיזה צד – בצד שאחרי 2,500 שנה זוכרים אותם כמכבים, או המתייוונים, שאף אחד לא זוכר אותם? לדעתי היחידי בבניין הזה שידע על אחד מהשמות של המתייוונים זה עופר כסיף. הוא היחידי שאולי יזכור, אבל אף אחד בבית הזה אפילו לא יודע מי הם היו. אף אחד לא יודע פה בבית. את המכבים כולם זוכרים, גם אוהדי כדורסל, גם אוהדי כדורגל, אבל גם כל יהודי מסורתי ודתי זוכר מי הם המכבים. תחשבו באיזה צד של ההיסטוריה. תחשבו מה יהיה עם הנכדים שלכם, מה יהיה עם הנינים שלכם, מה יהיה עם הסבא שלכם. וזה קל, אתם יודעים? כי זה כבר לא יפיל ממשלה או יעלה ממשלה. תחשבו באיזה צד של ההיסטוריה. תסתכלי על סבא שלך ותסתכלי על הנכד שלך ותחשבי באיזה צד של ההיסטוריה את רוצה להיות. איפה את רוצה שהנכד שלך יהיה? את יודעת שאם יהיה לימוד תורה, יש יותר סיכוי שיהיה לך נכד יהודי. אם לא תהיה תורה, יש פחות סיכוי. את יודעת את זה.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
- - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
נראה לי, יושב-ראש הקואליציה, שהאופוזיציה כבר משוכנעת להצביע איתנו. הם כבר משוכנעים.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אין שום סיכוי. אתה יכול לרדת. לא שכנעת אותנו מספיק. אתה יכול לרדת.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אם ככה, אז אני הולך להישאר.
מירב בן ארי (יש עתיד):
לא יעזור לך גם עוד עשר שנים.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אני הולך לשבת פה עד שאת תשתכנעי. תסתכלי לסבא שלך בעיניים ותסתכלי לנכדים בעיניים, תחשבי על זה רגע.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אל תדאג. סבא שלי, זיכרונו לברכה, אם היה פה, היה מתפלץ, היה מתבייש בכם. מה דחוף לך? 78 שנה לא צריך, פתאום צריך?
שלי טל מירון (יש עתיד):
לחלל שבת?
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
לא, חס וחלילה.
שלי טל מירון (יש עתיד):
אבל זה מה שכתוב בחוק.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אבל גם היום מחללים. אמרתי, אמרתי: לכן אני לא מחליט.
שלי טל מירון (יש עתיד):
אני אבוא לשבת איתך, אני אסביר לך. זה מה שכתוב בחוק.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
נמצא פה הרב מקלב, ישאל את הרבנים – יקבל תשובה. וכמו שאמרתי, את יודעת מה זה הרבנים? הרבנים זה אנשים ש-80 שנה, 90 שנה ברצף ישבו ולמדו 14, 15 שעות ביממה בריכוז מטורף. אתם אפילו לא מסוגלים לעכל את זה. אתה היית אצל הרב עובדיה בגילים המתבגרים. כשהוא היה בספר, יכולת לדבר איתו? כשהוא היה בספר.
מאיר כהן (יש עתיד):
כן.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
עד שהוא הרים את הראש, לקח זמן?
מאיר כהן (יש עתיד):
לקח.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
הוא היה מרוכז. הוא הבין שנכנסו אנשים? הוא לא שמע בכלל, הוא לא ראה בכלל. אתה היית אצלו, אתה יודע. מאיר, אם ערך לימוד תורה יהיה גבוה יש סיכוי שהנכדים של כולנו יהיו יהודים, או כשזה לא יהיה?
מאיר כהן (יש עתיד):
ישבו אצלו חיילים והוא ברך אותם.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
באיזה מצב יש יותר סיכוי שהנכדים של כולנו יהיו יהודים ויישארו כאן, עם ערך לימוד תורה או בלי ערך לימוד תורה?
מאיר כהן (יש עתיד):
עם הגנה על המולדת.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אני אומר שוב: הגנה פחות משמעותית בהיסטוריה בחלק הזה, בחלק הזה. ונדבר על חוק הגיוס בקדנציה הבאה. אני מדבר איתך עכשיו על ערך לימוד התורה. כשזה לא משמעותי להפלת הממשלה, אין לכם שום סיבה, תהיו בצד הנכון של ההיסטוריה. אמרתי, חלקכם הרי לא חוזרים לפה אחרי הבחירות. תהיו בצד הנכון של ההיסטוריה ותצביעו בעד ערך לימוד התורה. תצביעו בעד הערך העליון, שעליו מושתת העם היהודי. תהיו בצד הנכון. תהיו מאלה שמסרו נפש מול היוונים. תהיו מאלה שמסרו נפש מול הרומאים. תהיו מול אלה שמסרו נפש בכל השנים.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
תהיה אתה מול אלה שמסרו את עצמם בעזה - - - תהיה אתה בצד הנכון.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
מסרו נפש, מסרו נפש, תלמדי היסטוריה. מסרו נפש 3,000 שנה.
עדי עזוז (יש עתיד):
- - - מי נרצחו במשמרת - - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
שאלתי אתכם קודם כמה אנשים מכירים את המתייוונים שהיו בימי היוונים.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
חוץ מלהשתמט - - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
כמה מכירים אותם? כמה זוכרים אותם?
קריאות:
- - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
הלכתם והקמתם הכול. כמה זוכרים אותם? כמה מכירים אותם? מי זוכר אותם? מה הסיכוי היותר-גבוה שהנכד שלך יהיה יהודי - -
עדי עזוז (יש עתיד):
- - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
- - אם יהיה לימוד תורה בישראל או לא יהיה? מה הוא הסיכוי היותר-גבוה?
עדי עזוז (יש עתיד):
- - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
על זה אני שואל. מה הסיכוי היותר-גבוה שבעוד 200 שנה אנחנו נזכור מי אנחנו ויהיו לנו ילדים יהודים, אם יהיה ערך ללימוד תורה או לא? בשביל זה, תחשבו לרגע איפה אתם רוצים להיות. אמרתי, אם זה היה בשביל להפיל את הממשלה – אני מבין שזה הערך העליון. אני מאמין שאתם תחוקקו חוק-יסוד: הפלת הממשלה. זה הערך העליון. אבל הערך הזה כרגע לא סותר אותו, כי הממשלה לא הולכת ליפול. אז מול הערך העליון הזה, תנסו לעצמכם, בהגינות שלכם, לחשוב לרגע איפה אתם רוצים להיזכר. ואני מקווה – אופיר, נכון? זה לא היה בדיל, בדיל היה ראש הממשלה.
אופיר כץ (הליכוד):
הם כל פעם נעלמים.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
בושה, בושה. בורא עולם רואה הכול.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
על מה? על מה הבושה?
שרון ניר (ישראל ביתנו):
מילה לא אמרת על לוחמי צה"ל, מילה - - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
על מה? על מה?
שרון ניר (ישראל ביתנו):
- - - על הלוחמים, על הלוחמים.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
מי היו המכבים? שאלתי, מי היו המכבים?
שרון ניר (ישראל ביתנו):
- - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אתם יודעים כמה דמגוגיה זה יכול להיות. מישהו מזלזל בלוחמים? מישהו לא מעריך אותם? מישהו? היה פעם אחת – אתם קשקשנים, קשקשנים. אתם יכולים לצעוק כמה שאתם רוצים.
קריאות:
- - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
על סתם. מדברים על חוק-יסוד: לימוד תורה.
קריאות:
- - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
מדברים על חוק-יסוד: לימוד תורה. מדברים על חוק-יסוד: לימוד תורה. למה את לא שואלת על הנכים? למה את לא שואלת כרגע על העולים?
עדי עזוז (יש עתיד):
- - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
לא דיברתי על העולים. לא דיברתי על העולים. לא דיברתי על העולים.
עדי עזוז (יש עתיד):
- - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אני מציע, כמפלגה שמייצגת הרבה מהעלייה. רבותיי, ליל 17 בתמוז – אנחנו נתקן, על שרף אפוסטמוס את התורה, ועל חטא העגל, ונצביע בעד חוק-יסוד: לימוד תורה. תודה רבה.
היו"ר יעקב מרגי:
חברי הכנסת, יש בקשה להצבעה שמית. אופיר, האופוזיציה הסירה. אתה משאיר? משאיר שמית. על פי בקשת הממשלה – הצבעה שמית. אני אומר לחברי הכנסת, אני לא אתן להפריע בזמן ההצבעה, הינה, אני אומר לכם, ושתקשיב גם היועצת המשפטית. אני מתריע עכשיו על חשבון ההתרעות הבאות. מי שיפריע בזמן ההצבעה, יוצא בשלוש קריאות וייקרא אחר כך להצבעה. אני לא אאפשר פופוליזם והפרעה בזמן ההצבעות. נקודה. אדוני המזכיר, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– בעד
יולי יואל אדלשטיין– נגד
אמיר אוחנה– בעד
ינון אזולאי– בעד
דן אילוז– נגד
ואליד אלהואשלה– נגד
קארין אלהרר– נגד
עמיחי אליהו– בעד
זאב אלקין– בעד
יעקב אשר– בעד
אביחי אברהם בוארון– בעד
אוריאל בוסו– בעד
מישל בוסקילה– בעד
דבי ביטון– נגד
חיים ביטון– בעד
מיכאל מרדכי ביטון– נגד
דוד ביטן– בעד
בועז ביסמוט– בעד
ולדימיר בליאק– נגד
מירב בן ארי– נגד
רם בן ברק– נגד
איתמר בן גביר– בעד
סמיר בן סעיד– נגד
יואב בן צור– בעד
ניר ברקת– בעד
היו"ר יעקב מרגי:
גלעד, אתה בשתי קריאות, אני מזכיר לך.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
ששון ששי גואטה– בעד
טלי גוטליב– בעד
יצחק גולדקנופ– בעד
מאי גולן– בעד
איתן גינזבורג– נגד
גילה גמליאל– בעד
בנימין גנץ– נגד
משה גפני– בעד
היו"ר יעקב מרגי:
נא לא להפריע, מאיר כהן. בבקשה.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
סימון דוידסון– נגד
אבי דיכטר– בעד
גלית דיסטל אטבריאן– בעד
אלי דלל– בעד
שלום דנינו– בעד
אריה מכלוף דרעי– בעד
עמית הלוי– בעד
שרן מרים השכל– נגד
ניסים ואטורי– בעד
מיכל מרים וולדיגר– בעד
יצחק שמעון וסרלאוף– בעד
יאסר חוג'יראת– נגד
אימאן ח'טיב יאסין– נגד
עוז חיים– נגד
אכרם חסון– בעד
ווליד טאהא– אינו נוכח
משה טור פז– נגד
אחמד טיבי– אינו נוכח
יוסף טייב– בעד
אוהד טל– בעד
יעקב טסלר– בעד
חילי טרופר– נגד
מאיר כהן– נגד
מירב כהן– נגד
עופר כסיף– נגד
אופיר כץ– בעד
ישראל כץ– בעד
רון כץ– נגד
יוראי להב הרצנו– נגד
ירון לוי– נגד
מיקי לוי– נגד
יריב לוין– בעד
נעמה לזימי– נגד
אביגדור ליברמן– נגד
יאיר לפיד– נגד
טטיאנה מזרסקי– נגד
מרב מיכאלי– נגד
שלי טל מירון– נגד
יונתן מישרקי– בעד
חנוך דב מלביצקי– בעד
ארז מלול– בעד
יוליה מלינובסקי– נגד
מיכאל מלכיאלי– בעד
צגה מלקו– בעד
אבי מעוז– אינו נוכח
אורי מקלב– בעד
יעקב מרגי– בעד
שרון ניר– נגד
בנימין נתניהו– בעד
מירב בן ארי (יש עתיד):
בעד המשתמטים.
היו"ר יעקב מרגי:
גלעד קריב.
קריאות:
- - -
נעמה לזימי (העבודה):
תתבייש. תתביישו לכם.
אושר שקלים (הליכוד):
תתביישו אתם.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אושר - - -
גלעד קריב (העבודה):
- - -
היו"ר יעקב מרגי:
אתה בקריאה שלישית. החוצה. אני אקרא לך בהצבעה. נא לצאת.
(חבר הכנסת גלעד קריב יוצא מאולם המליאה.)
קריאות:
- - -
עדי עזוז (יש עתיד):
משתמט - - -
קריאות:
- - -
היו"ר יעקב מרגי:
נעמה לזימי, קריאה ראשונה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
למשתמטים - - -
נעמה לזימי (העבודה):
- - -
היו"ר יעקב מרגי:
לזימי, קריאה שנייה.
נעמה לזימי (העבודה):
- - -
היו"ר יעקב מרגי:
לזימי, קריאה שלישית. להוציא אותה.
קריאות:
- - -
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
תתבייש.
מירב בן ארי (יש עתיד):
שקרנים - - -
אושר שקלים (הליכוד):
- - -
נאור שירי (יש עתיד):
אושר, מה אתה קשור? אושר, מה?
מירב בן ארי (יש עתיד):
אתה ראש הממשלה, אתה רקוב - - -
היו"ר יעקב מרגי:
מירב, קריאה ראשונה.
נאור שירי (יש עתיד):
מה אתה - - -
היו"ר יעקב מרגי:
נאור, קריאה ראשונה.
נאור שירי (יש עתיד):
אני?
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
ראש ממשלה של משתמטים.
נעמה לזימי (העבודה):
- - -
היו"ר יעקב מרגי:
נא להוציא את נעמה לזימי.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
המסית הכי גדול שקם לעם היהודי.
(חברת הכנסת נעמה לזימי יוצאת מאולם המליאה.)
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
תתבייש.
קריאות:
- - -
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
יואב סגלוביץ'– נגד
יבגני סובה– נגד
השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:
- - -
עדי עזוז (יש עתיד):
שבי, שבי - - -
היו"ר יעקב מרגי:
נא לא להפריע. עדי עזוז, קריאה ראשונה.
עדי עזוז (יש עתיד):
על זה שהיא משתמטת, לה תיתן קריאה.
היו"ר יעקב מרגי:
קריאה שנייה.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
צבי ידידיה סוכות– בעד
משה סולומון– נגד
לימור סון הר מלך– בעד
אופיר סופר– בעד
אורית מלכה סטרוק– בעד
משה סעדה– בעד
מנסור עבאס– נגד
עפיף עבד– בעד
איימן עודה– נגד
עדי עזוז– נגד
חוה אתי עטייה– בעד
חמד עמאר– נגד
צביקה פוגל– בעד
היו"ר יעקב מרגי:
נא להכניס את קריב להצבעה.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
עודד פורר– נגד
יצחק פינדרוס– בעד
משה פסל– בעד
מאיר פרוש– בעד
יסמין פרידמן– נגד
אורית פרקש הכהן– נגד
מטי צרפתי הרכבי– נגד
אריאל קלנר– בעד
יצחק קרויזר– בעד
גלעד קריב–
מירב בן ארי (יש עתיד):
הוציאו אותו.
היו"ר יעקב מרגי:
קראתי לו חזרה. נא לקרוא לגלעד קריב להצבעה. בסיבוב הבא.
קריאה:
הוא פה, מרגי.
היו"ר יעקב מרגי:
הינה הוא.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
גלעד קריב– נגד
שלמה קרעי– בעד
קריאות:
- - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
בעד המשתמטים.
היו"ר יעקב מרגי:
מירב, את פעם שנייה.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
אליהו רביבו– בעד
שמחה רוטמן– בעד
יעל רון בן משה– נגד
אפרת רייטן מרום– נגד
אלון שוסטר– נגד
קטי קטרין שטרית– בעד
אלעזר שטרן– נגד
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
נאור שירי– נגד
אושר שקלים– בעד
עאידה תומא סלימאן– נגד
פנינה תמנו– נגד
היו"ר יעקב מרגי:
נא לקרוא שנית בשמות חברי הכנסת שלא השתתפו בהצבעה.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
ווליד טאהא– אינו נוכח
אחמד טיבי– אינו נוכח
אבי מעוז– אינו נוכח
קריאות:
- - -
היו"ר יעקב מרגי:
חברי הכנסת, נא לשמור על השקט.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשם חברת הכנסת)
מיכל שיר סגמן– אינה נוכחת
היו"ר יעקב מרגי:
האם ישנם חברי כנסת שנמצאים באולם, לא הצביעו ומעוניינים להצביע? אני שואל בשנית: האם ישנם חברי כנסת שלא הצביעו ומעוניינים להצביע? משכך, אני מכריז על שתמה ההצבעה. נא להגיש לי את תוצאות ההצבעה.
קריאות:
- - -
היו"ר יעקב מרגי:
חברי הכנסת, תשומת ליבכם: בעד הצעת החוק הצביעו 63 חברי כנסת.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
תתביישו.
היו"ר יעקב מרגי:
נגד – 53. אי לכך, אני קובע כי הצעת חוק-יסוד: לימוד תורה, של חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר, אושרה בקריאה ראשונה ותובא להמשך דיון בוועדה להכנה לקריאה שנייה ושלישית.
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1956).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יעקב מרגי:
חברי הכנסת, אנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (מס' 19) (חיפוש שלא לפי צו חיפוש), התשפ"ו–2026, לקריאה ראשונה. מי השר המציג?
קריאה:
יריב.
היו"ר יעקב מרגי:
אני מזמין את שר המשפטים, השר יריב לוין.
קריאות:
- - -
שר התקשורת שלמה קרעי:
מרגי, תגיד: בליל י"ז בתמוז שרף אפוסטמוס את התורה, והיום החזרנו את כבודה של התורה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
יאללה, לך, לך - - -
קריאות:
- - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
תעשה לי ככה, אני לא סופרת אותך.
קריאות:
- - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
לך תקרא לעצמך - - -
יסמין פרידמן (יש עתיד):
- - - קרעי, מה עם החוק?
שר המשפטים יריב לוין:
תודה רבה, אדוני היושב-ראש – האמת, גברתי היושבת-ראש. חברות וחברי הכנסת - -
קריאות:
- - -
היו"ר לימור סון הר מלך:
תודה רבה. שקט במליאה, בבקשה לאפשר לשר לדבר. אדוני השר, לרשותך עשר דקות.
שר המשפטים יריב לוין:
- - הצעת החוק בנוסח שמובא בפניכם מבקשת לקבוע כהוראת קבע - -
היו"ר לימור סון הר מלך:
שקט בבקשה במליאה. סדרנים, בבקשה.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
- - -
היו"ר לימור סון הר מלך:
חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה.
שר המשפטים יריב לוין:
- - את הסמכות לבצע חיפוש ללא צו בהתקיים אחת משתי העילות שקבועות היום בהוראת שעה, שלפיה - - -
היו"ר לימור סון הר מלך:
רגע, אדוני השר, אתה רוצה להתחיל מהתחלה?
שר המשפטים יריב לוין:
לא לא, אני לא רוצה להתחיל מהתחלה. - - שלפיה ישנו חשד שבבית או במקום כלשהו ישנו תיעוד או מצלמה העשויים לשמש ראיה לביצוע פשע חמור, לרבות עבירה של סחיטה באיומים, וכן עבירות נשק. אני מבין שיש הסדר שנעשה בתוך הקואליציה להעברת החוק כרגע כהוראת שעה לשנה, אלא אם כן לפני הקריאה השנייה והשלישית תהיה הסכמה על הרחבה של פרק הזמן או על הפיכת ההוראה לקבועה כפי שהדברים מנוסחים בנוסח שנמצא בפניכם לקריאה ראשונה. הצורך בעניין הזה, אני חושב שהוא ברור לחלוטין, כחלק מהמלחמה בפשיעה, והצורך הזה הוא בהחלט צורך חריג. במקרים שבהם באמת נדרש לבצע חיפוש מיידי ולא צו שיפוטי כדי למנוע העלמת ראיות או כדי להגיע לראיות שההגעה אליהן נדרשת באופן מיידי כדי להתמודד עם פשיעה חמורה, אני חושב שהצורך בעניין הזה הוא צורך ברור. יש גם בהצעת החוק הוראות מיוחדות שחלות לעניין החיפוש שייעשה מכוח הסמכות הזו כדי להבטיח את האיזונים הנדרשים. בין היתר יידרש אישור של קצין בטרם ביצוע החיפוש, יש חובת תיעוד והוראות אחרות שדרושות לצורך העניין הזה. הוראת השעה, שעמדה במשך שלוש שנים בתוקף, חייבה הגשת דיווחים מטעם השר לביטחון לאומי, כמו מטעם הפרקליטות, לוועדה לביטחון לאומי ולייעוץ המשפטי לממשלה. הדיווחים האלה העידו על התועלת שבהפעלת הסמכות הזו של החיפוש ללא צו בנסיבות הקשות של האלימות והפשיעה הגואה, ועל פי הנתונים עולה כי השימוש בסמכות הזו נעשה, עד כה לפחות, באופן זהיר. מכל הטעמים האלה, אנחנו ראינו מלכתחילה מקום להפוך את ההוראה להוראה קבועה, אבל בשלב זה, אלא אם כן תהיה הסכמה אחרת לפני הקריאה השנייה והשלישית בתוך הקואליציה, אנחנו מבקשים להביא את התיקון הזה כהארכה של הוראת השעה על מנת להותיר בידי המשטרה ורשויות אכיפת החוק את הכלי החיוני הזה בהתמודדות עם הפשיעה החמורה, שלצערנו הרב היא פשיעה קשה ובהיקף גדול מאוד. תודה רבה.
היו"ר לימור סון הר מלך:
תודה רבה. נעבור לדיון האישי. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת.
מירב בן ארי (יש עתיד):
שלי פה. מוותרת.
היו"ר לימור סון הר מלך:
חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה, לרשותך שלוש דקות.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תודה רבה, גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לפני הכול להתנצל בפני חבר הכנסת משה אבוטבול. הבוקר בריאיון ברשת ב' אמרתי שהוא משתמט. הוא שירת בצבא, וכשאני טועה, אני יודעת להתנצל. גם התנצלתי בפניו – וקיבלת את ההתנצלות שלי, נכון?
משה אבוטבול (ש"ס):
- - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
זה – 1. ואני רוצה לאחל לקואליציה שתמשיך ככה ושתגיע גם לשנייה ושלישית. היום בסקר של 13 הליכוד איבד שני מנדטים. עוד קצת – תגיעו ל-15 מנדטים, ובעזרת השם, תלכו הביתה. תודה רבה.
היו"ר לימור סון הר מלך:
חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח. חבר הכנסת איתן גינזבורג, בבקשה.
איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, רציתי להמליץ לכם על הצגה ממש טובה שראיתי אתמול, ברמה גבוהה, עם שחקן מעולה. היא שודרה בטלוויזיה בשידור חי. אתם יכולים לצפות בה בעצמכם, וכמובן, אני מדבר על דברי ראש הממשלה, שבריאיון מפנק אצל אלה שמקבלים ממנו הטבות מותאמות אישית בחוק התקשורת, ניסה למכור לנו שוב את הקלישאה האהובה עליו, כשהקרקע הפוליטית רועדת תחת רגליו – אחדות; לכאורה, כי הפעם הוא לא אמר אחדות, הוא אמר ממשלה לאומית רחבה, הוא קרא לזה ממשלה לאומית רחבה. פתאום, רגע לפני הבחירות, נולדו הממלכתיות, הסולידריות, כל החרמות הוסרו, כולנו אחים. שלוש וחצי שנים של כאוס עברנו, ואנחנו עדיין עוברים כאן, בגלל שהממשלה שלו החליטה שהיא מייצגת חצי עם ורומסת חצי שני. שלוש וחצי שנים של מהפכה משפטית, השתלטות תקשורתית, חוקי השתמטות, הטבות מגזריות ושיסוי חסר תקדים נגד כל מי שחושב אחרת ממנו. הוא רמס כל מוסד ממשלתי, כל מוסד ממלכתי, ריסק כל נורמה, שבר כל מוסכמה, וגם אחרי אסון 7 באוקטובר, שהגיע בעקבות ההתנהלות שלכם והקרע בעם, גם בימים אלו ממש, כשהמדינה מדממת, הוא ממשיך באותו קו – בלי ועדת חקירה ממלכתית, בלי לקיחת אחריות, אבל עם המון חקיקה דורסנית ושנויה במחלוקת. אז מה נשתנה השבוע, אדוני ראש הממשלה? המוסר? הדאגה לעם ישראל? אני אגיד לך את מה שאתה כבר יודע – הסקרים השתנו. כל עוד הממשלה שלך והשותפים הטבעיים שלך דהרו קדימה, לא ספרת את הצד השני ממטר. לא ראית אותנו, אפילו לא פנית אלינו אחרי הבחירות הקודמות להקמת הממשלה. ישר רצת לזרועותיהם של השותפים הטבעיים. ועכשיו, כשהקואליציה שלך מגרדת בקושי את 50 המנדטים בסקרים, ואתה נמצא בהיסטריה פוליטית מוחלטת, נזכרת לקרוא לממשלה לאומית רחבה. המעשים שלך הוכיחו מזמן את הכוונות האמיתיות שלך. אי-אפשר לדרוס חצי עם במשך שנים, ואז לבקש ממנו אלונקה כדי להציל את הכיסא הפוליטי שלך. אף אחד כבר לא מאמין לך, אדוני ראש הממשלה. ובמקביל לדיבורים על אחדות, שימו לב גם מה קורה בכנסת השבוע. על שולחן המליאה והוועדות העברנו עכשיו את חוק-יסוד: לימוד תורה, חוק פיצול תפקיד היועמ"ש מגיע, חוק ההשתלטות על התקשורת מגיע, חוק הג'ובים במערך הכשרות, מסלולי לימוד נפרדים באקדמיה וחוק המצלמות בקלפיות. חברי הקואליציה היקרים, ספרו לי עוד על ממשלה לאומית רחבה הזו בזמן שזה קו החקיקה שלכם. הציבור לא קונה את ההצגה הזאת יותר. פשוט שחררו אותנו. תודה רבה.
היו"ר לימור סון הר מלך:
תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה, לרשותך שלוש דקות.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. האמת, אני חייבת להתייחס רגע למה שקרה פה קודם. עלו לכאן להציג את החוק, שברור שאנחנו לא מסכימים איתו, אין בכלל על מה להתווכח, אבל בסופו של דבר, לפחות לתחושתנו, אתם פשוט יריתם לעצמכם כרגע ברגל. אז אם זה מה שאתם רוצים לעשות לעצמכם, אז תעשו. ברור שאנחנו לא חושבים שמדובר פה באותו מעמד, ברור שאנחנו חושבים שהחוק הזה הוא בעיקר אצבע בעין ודרך להעביר כספים ולעשות איזשהו קו הגנה, אבל זה שלכם. אבל מה שאני אומרת – עלו לכאן נואמים ודיברו על המתייוונים, קראו לנו מתייוונים, דיברו על הרומאים. אתם בצד של הרומאים, אתם לא בצד של אלה שנלחמו ברומאים. אני אומרת, מי יהיה בצד של אלה שנלחמו בעזה? מה אתם מדברים איתי על הרומאים, על היוונים? אנחנו מדברים על מה שקרה פה בשנה האחרונה, בשנתיים, בשלוש שנים האחרונות – ההוא מדבר איתי על הרומאים. כאילו, אלוהים, אין פה איזה חיבור לקרקע למה שקורה בימינו אנו ולא בימי הביניים? אני לא מצליחה להבין, מה לעשות. אתם בכנסת של 2026, לא לפני הספירה. אני גם חייבת להתייחס למה שקרה אתמול בריאיון המלטף שקיבל ראש הממשלה, והרשת סערה על זה שכן הייתה בדיחה, לא הייתה בדיחה; על זה שהתגובה שלו איך הוא השתנה אחרי הטבח של 7 באוקטובר – אז הוא אמר שהוא רזה קצת. אולי זאת הייתה בדיחה, אבל יש פה איזשהו דפוס פעולה. כי ג'וש בריינר הזכיר שאחרי שהוא יצא מהעדות שלו בוועדת החקירה הממלכתית על מותם של 45 תלמידי ישיבה חרדים באסון מירון, הוא שאל אותו: איך אתה מרגיש אחרי העדות? וראש הממשלה ענה: כואב לי קצת הגב. מדובר פה בניתוק. זה לא בדיחה. מדובר באדם שפשוט זהו – הוא התנתק מהעם, אין לו סנטימנטים, אין לו יכולת יותר להרגיש הזדהות או כאב עם העם. אני מבינה שאתם חושבים שהוא לועג כביכול לשמאלנים או לצד השני של המפה. לא. אנחנו יודעים מיהו. הוא יודע שאנחנו יודעים מיהו. כולם יודעים פה במליאה שהמלך הוא עירום, ובטח ובטח שאנחנו יודעים. בסוף, למי שהוא לועג, על מי שהוא צוחק, זה על הבוחרים שלו, על האנשים שמצביעים ליכוד, על הביביסטים, כמו שקוראים להם – עליכם הוא צוחק. ומה שהכי עצוב לי, שאתם אפילו לא מסוגלים לראות את זה. אנא פתחו את עיניכם, המלך הוא עירום, ובעיקר – מנותק.
נאור שירי (יש עתיד):
עירום ורזה.
היו"ר לימור סון הר מלך:
תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חבר ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חבר הכנסת נאור שירי?
נאור שירי (יש עתיד):
אני מוותר.
היו"ר לימור סון הר מלך:
מוותר; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת; חבר הכנסת אכרם חסון – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח; חבר הכנסת סמיר בן סעיד – אינו נוכח; חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח. חבר הכנסת יצחק קרויזר, בבקשה.
קריאה:
למה אתה עולה לדבר?
מירב בן ארי (יש עתיד):
הוא רוצה לדבר על הפסולת.
היו"ר לימור סון הר מלך:
לא, זה חוק שלו.
מירב בן ארי (יש עתיד):
זה לא חוק שלו, זה חוק של סגלוביץ' מהכנסת הקודמת.
היו"ר לימור סון הר מלך:
לא, לא. אבל בכנסת הזאת. מה לעשות שהוא לא העביר את זה אז מישהו היה צריך להעביר.
יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):
תהיי קצת חיובית.
מירב בן ארי (יש עתיד):
ברור שאני חיובית. תמשיכו עם ההשתמטות – תרדו עוד במנדטים, עוד במנדטים, עוד במנדטים.
היו"ר לימור סון הר מלך:
בבקשה.
יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):
אנחנו רק עולים. אני לא יודע על איזה מנדטים את מסתכלת.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אתה יודע מה זה להיות עם 24 מנדטים באופוזיציה?
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
היו"ר לימור סון הר מלך:
לא לא לא. לרשותך שלוש דקות.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אתה יודע איך זה להיות עם 24 מנדטים באופוזיציה? בוא אליי, אני אעשה לך חפיפה.
היו"ר לימור סון הר מלך:
חבר הכנסת קרויזר, לרשותך שלוש דקות, ואנחנו נתחיל אותם מרגע שאתה מתחיל בנאום.
טלי גוטליב (הליכוד):
חבר הכנסת קרויזר, אנחנו 70 מנדטים.
מירב בן ארי (יש עתיד):
למה הזכרת את - - -
היו"ר לימור סון הר מלך:
תמשיך, בבקשה. תודה רבה.
נאור שירי (יש עתיד):
טלי, לא הולכים מכות עם - - -
היו"ר לימור סון הר מלך:
תודה רבה, חבר הכנסת שירי. תודה רבה.
יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):
אין אחיזה.
נאור שירי (יש עתיד):
אין אחיזה, את חייבת אחיזה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
- - -
היו"ר לימור סון הר מלך:
חבר הכנסת שירי, בבקשה.
נאור שירי (יש עתיד):
זה חשוב.
היו"ר לימור סון הר מלך:
הבנו. מאוד. לרשותך שלוש דקות, חבר הכנסת קרויזר. בבקשה.
יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):
תודה רבה, גברתי היושבת בראש. כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אני עומד כאן מעל בימת הכנסת במטרה להכריע את עתידו של אחד הכלים המרכזיים והאפקטיביים ביותר שיש למדינת ישראל במאבק בפשיעה החמורה ובנשק הלא-חוקי. על שולחן המליאה מונחת היום החלטה חשובה – להפוך את הוראת השעה שהוכיחה את עצמה פעם אחר פעם להוראת קבע בספר החוקים של מדינת ישראל. במשך שנים המלחמה בנשק הבלתי-חוקי ובארגוני הפשיעה סבלה מעודף הצהרות ומחוסר בכלים אפקטיביים. אבל כשהחוק הזה נכנס לתוקף, עברנו מדיבורים למעשים. לפני כשבועיים, בדיון מעקב מיוחד בוועדה לביטחון לאומי בראשותו של חברי חבר הכנסת צביקה פוגל – שזאת הזדמנות נהדרת להודות לחבר הכנסת צביקה פוגל על עשרות חוקים שעוברים בוועדה שלו ומעבירים כלים אפקטיביים, כל כך מקצועיים, כל כך חשובים עבור גורמי אכיפת החוק, ובסופו של דבר הם מצילים חיים. אם היה אפשר לספור את מספר החיים שניצלו בזכות החקיקה שעברה אצלו בוועדה, אזרחי מדינת ישראל לא היו מפסיקים להודות לו על העשייה בוועדה שלו.
היו"ר לימור סון הר מלך:
בהחלט. מצטרפת.
יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):
מאז תחילת 2024 הוגשו, גברתי היושבת בראש, 230 כתבי אישום בגין סחר ויבוא נשק בלתי חוקי, ומי שעוקב אחרי הפעילות של המשטרה רואה שכל יום ויום יש עוד תפיסות ועוד נשק ועוד תחמושת, רימונים ולבנות חבלה. הציגו לנו בדיון בוועדה מדגם שהם ערכו בפרקליטות במחוז ירושלים, תל אביב וחיפה. הם בחנו 109 תיקים, וב-38 תיקים מתוכם הם הפעילו את הכלי הזה ספציפית, זאת אומרת אנחנו מדברים על 40% מהתיקים שהכלי הזה משתמש ומוכיח את עצמו – מציל חיים, נותן כלי אפקטיבי לגורמי אכיפת החוק. חברי כנסת יקרים, חבריי, הנתונים האלה הם לא יד המקרה, הם תוצאה ישירה של הכלים שנתנו כאן, בכנסת הזו, בוועדה לביטחון לאומי, למערכת אכיפת החוק. הודות לחוק המאבק בנשק הבלתי-חוקי נרשמה עלייה של עשרות אחוזים בהיקף הפעילות בשטח. חשוב לציין, אנחנו לא רק עוצרים את העבריינים, אנחנו גם מכים בהם במקום שהכי כואב להם – הכיס. במסגרת הפעילות שנגרמת כתוצאה מהחקיקה הזאת חולטו מיליוני שקלים מעברייני הנשק וארגוני הפשיעה – כסף ששימש לתדלק את הטרור האזרחי ברחובותינו. הנשק הבלתי-חוקי הוא אחד ממחוללי הפשיעה המרכזיים ביותר במדינת ישראל. הוא זה שגובה חיי אדם חפים מפשע, ולא פעם הוא גם זה שזולג ישירות לפעילות טרור כנגד אזרחי מדינת ישראל. כשאנחנו נלחמים בנשק הבלתי-חוקי, אנחנו נלחמים על החיים עצמם. הנתונים האלה מעודדים, אבל הם ממש לא הסיבה לעצור. הם הדלק שלנו להמשיך להגביר את הקצב ולהעמיק את האכיפה. מערכת אכיפת החוק אומרת לנו בקול ברור: הכלי הזה נחוץ כדי להמשיך ולהילחם על הביטחון ברחובות מדינת ישראל. אסור לנו לקחת מהמשטרה ומהפרקליטות את כלי הנשק המשפטי היעיל הזה, ואסור לנו בוודאי לחזור לאחור. לכן אני קורא לכל החברים שיושבים בבית הזה, מהקואליציה ומהאופוזיציה כאחד, לתמוך בהצעת החוק ולהפוך את הוראת השעה להוראת קבע, כדי שנוכל להמשיך במלחמה הבלתי-מתפשרת להשבת המשילות, ההרתעה והביטחון לאזרחי מדינת ישראל. תודה רבה.
היו"ר לימור סון הר מלך:
תודה רבה. מצטרפת לבקשה, לדרישה. חברת הכנסת עדי עזוז – אינה נוכחת; חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח; חבר הכנסת משה טור פז – אינו נוכח; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה.
טלי גוטליב (הליכוד):
גברתי היקרה, תודה רבה לך. עם ישראל, אני מקריאה לכם את הדבר הבא. לא נגעתי, לא המצאתי; 63 אנשים אישרו את הדבר המופלא שאני מקריאה לכם עכשיו: "לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל. מטרתו של חוק זה – הכרה בלימוד התורה כערך יסוד במדינת ישראל כדי ליצור מאזני צדק אל מול ערכי יסוד אחרים במדינה". לא, לא כתוב כאן שלימוד התורה זה במקום שירות בצבא; לא כתוב כאן שלימוד תורה זה במקום שירות לאומי; לא כתוב שם שמי שלומד תורה מקבל פטור ממשהו. לא. לא, כתוב כאן שלימוד התורה הוא ערך יסוד במדינת ישראל, בארץ ישראל, נחלת אבותינו.
היו"ר לימור סון הר מלך:
סלע הקיום שלנו.
טלי גוטליב (הליכוד):
פרשת השבוע. מי יודע מה פרשת השבוע? בואי נראה מי יודע מה פרשת השבוע, ורמז – זאת לא פרשת בלק. מי יודע מה פרשת השבוע?
היו"ר לימור סון הר מלך:
פינחס.
טלי גוטליב (הליכוד):
פרשת פינחס. אנשים לא יודעים לענות על השאלה הטריוויאלית הזאת – פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן. כשאומרים: בן אלעזר בן אהרן הכהן – כי הדרש האומר: בגלל חטא נדב ואביהוא, שתי הנשמות שאחת הן בו, ולכן הוא נחשב כמו הבן-של, ואומרים: בן אלעזר בן אהרן הכהן. תודה לליאור רז, עו"ד ליאור רז, אחי המופלא, שמלמד אותי את דרש פרשת השבוע. פרשת פינחס, ואנחנו אחרי פרשת בלק, ואנחנו אחרי פרשת חוקת, ואחרי שאנחנו יודעים שאנחנו לומדים את הכרת הטוב, שיבשה באר מרים אחרי מותה כי לא הייתה הכרת הטוב לסגולות האדירות שלה. דברים קטנים.
היו"ר לימור סון הר מלך:
בנות צלופחד.
טלי גוטליב (הליכוד):
מאיפה אנחנו יודעים על "הן עם כלביא"? מאיפה יודעים על "הן עם כלביא יקום"? מאיפה?
היו"ר לימור סון הר מלך:
הקללה.
קריאה:
- - -
טלי גוטליב (הליכוד):
פרשת בלק, בסוף הפרשה.
נאור שירי (יש עתיד):
פרשת בלק, בזכות מירי רגב.
טלי גוטליב (הליכוד):
אני אומרת לכם את זה פה ואני אפילו לא צוחקת על זה.
נאור שירי (יש עתיד):
פרשת בלק.
טלי גוטליב (הליכוד):
אני רוצה לומר לעם ישראל: כשאני חזרתי בשאלה לפני 14 שנה – בעוונותיי, בעוונותיי, בעוונותיי – הייתי בהתרסה גמורה.
נאור שירי (יש עתיד):
את מוזמנת לחזור בתשובה - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
וכשהייתי בהתרסה גמורה, וכשהייתי בהתרסה גמורה, זנחתי כליל את הלימוד העמוק של תהילים ותנ"ך. לשמחתי הרבה – וכמובן, סליחה מאבא שלי, מאימא שלי ומהמשפחה על הצער שגרמתי להם תוך כך שהתרסתי את החילון ממקום מתנשא מאוד אבל בעצם ממקום מאוד קטן. חזרתי ללמוד בחזרה את פרשת השבוע באדיבות אחי לפני כשנה וחצי, וזה החזיר אותי להתאמה בין פרשת השבוע למציאות. כמו שכשאנחנו פותחות תהילים – שואלים אותנו למה אנחנו קוראות תהילים - - -
היו"ר לימור סון הר מלך:
את יודעת, הפרשה מפרשת לנו את השבוע שלנו.
טלי גוטליב (הליכוד):
יפה. ואתה נאחז בזה, אתה לא צריך להיות דתי בשביל זה. אתה צריך פשוט לזכור שכשאנחנו פה, 63 אנשים, הצבענו על חוק-יסוד: לימוד התורה, כי נדמה היה שרומסים את הדבר הזה, שמזלזלים בדבר הזה, שזה לא הדבר הבסיסי ביותר לקיומה של חברה יהודית. ואפשר להתווכח על זה. לא כל החוכמה בידיים שלי, לא כל החוכמה בידיים שלהם; של אף אחד. אבל אנחנו בחברה כזאת, מעבר לזה שצריך לכבד אחד את השני ואת דעותיו אחד של השני. אבל כן, הקראתי לכם: ערך לימוד התורה הוא ערך יסוד במדינת העם היהודי, בארץ ישראל, נחלת אבותינו, לא פחות ולא יותר, וזה הבסיס של הכול. לכן, כשאני מצביעה בעד, אני מצביעה בגאווה. שאלו פה כל מיני: איך הציונות הדתית מסתדרת עם זה, ושמעתי כל מיני חברי כנסת שהייתה להם התנגדות: הרי זה לא במקום – אנחנו נותנים פה פטור, אם הם לומדים תורה. לא, החוק מאוד ברור – החוק קובע שלימוד תורה הוא ערך יסוד במדינת ישראל.
היו"ר לימור סון הר מלך:
בקיום העם היהודי.
טלי גוטליב (הליכוד):
אז תודה רבה, תודה רבה על ההתגייסות שלנו, גם עם עצמנו, לתת לזה את המקום שמגיע לזה.
היו"ר לימור סון הר מלך:
לגמרי, חזר כבודה חזר הדרה.
נאור שירי (יש עתיד):
שנתיים עם החוק הזה.
היו"ר לימור סון הר מלך:
תודה רבה. חבר הכנסת אביחי בוארון – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח.
נאור שירי (יש עתיד):
רק תשאלי אם מישהו רוצה לעלות.
היו"ר לימור סון הר מלך:
יש מישהו? מי מבין חברי הכנסת הנוכחים מעוניין לדבר?
נאור שירי (יש עתיד):
יו"ר ועדת הכלכלה, אתה מעוניין?
שלום דנינו (הליכוד):
לא, אחרי זה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אין צורך. ניתן לעבור להצבעה.
היו"ר לימור סון הר מלך:
ניתן לעבור להצבעה, בהחלט. שר מסכם לא?
מירב בן ארי (יש עתיד):
אין צורך.
אופיר כץ (הליכוד):
אין צורך.
מירב בן ארי (יש עתיד):
צ'יפס. את יכולה לעבור להצבעה.
נאור שירי (יש עתיד):
לא שמית.
היו"ר לימור סון הר מלך:
איפה אופיר? לא צריך שר מסכם. הצבעה.
אופיר כץ (הליכוד):
כן, כן.
היו"ר לימור סון הר מלך:
חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (מס' 19) (חיפוש שלא על פי צו חיפוש), התשפ"ו–2026, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את החוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (מס' 19) (חיפוש שלא על פי צו חיפוש), התשפ"ו–2026, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה.
היו"ר לימור סון הר מלך:
בעד – עשרה, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (מס' 19) (חיפוש שלא על פי צו חיפוש), התשפ"ו–2026, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית.
[מס' כ/1183; דברי הכנסת, חוב', כ"ח ישיבה 394; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר לימור סון הר מלך:
חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו (תיקון מס' 2), התשפ"ו–2026, של חבר הכנסת ששון ששי גואטה, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמינה את חבר הכנסת שלום דנינו, בשם יושב-ראש ועדת הכלכלה, להציג את הצעת החוק. בבקשה.
שלום דנינו (הליכוד):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו (תיקון מס' 2), התשפ"ו–2026, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. חוק שיקום נרחב לחבל התקומה נועד לקבוע את חבל התקומה כאזור מיקוד לאומי, כדי לאפשר מתן מענה ייעודי של שיקום נרחב בכלל תחומי החיים לטובת חיזוק חוסן התושבים עידוד בו, צמיחה עתידית וגידול דמוגרפי. זאת, באמצעות הקצאת משאבים ייעודיים על ידי המדינה ומוסדותיה לצורך פעולות סיוע ביישובים באזורים הסמוכים לחבל התקומה שנפגעו במתקפת 7 באוקטובר. מטרת הצעת החוק היא לקבוע כי מינהלת התקומה תעביר סכום חד-פעמי בסך 20 מיליון שקלים חדשים. אציין כי מאחר שוועדת השרים לענייני חקיקה תמכה בהצעת החוק, ההצעה אינה הצעת חוק תקציבית לפי חוק-יסוד: משק המדינה. חברי וחברות הכנסת, להצעת החוק הוגשו הסתייגויות, ואני מבקש מכם לדחות אותן ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. אני רוצה להוסיף כמה מילים בקצרה. אנחנו השתדלנו בוועדה, עשינו מאמצים גדולים לארגן 15 מיליון לכל מועצה נוספת במרחב התקומה – לאשכול, למרחבים, לחוף אשקלון ולשער הנגב – ולצערי התנגדות האוצר מנעה מאיתנו והשאירה רק התחייבות ממשלתית בכתב למועצה אחת בלבד, לשדות נגב. תודה רבה.
היו"ר לימור סון הר מלך:
תודה רבה. חבל מאוד. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצת יש עתיד.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אני מושכת.
היו"ר לימור סון הר מלך:
אוקיי.
קריאה:
אחרי ההצבעה הם רוצים לנמק או גם לא לנמק?
היו"ר לימור סון הר מלך:
מירב, אתם רוצים לנמק?
מירב בן ארי (יש עתיד):
מישהו רוצה?
קריאות:
לא.
היו"ר לימור סון הר מלך:
אוקיי. להצעת החוק הוגשו גם בקשות רשות דיבור.
מירב בן ארי (יש עתיד):
את יכולה לשאול אם מישהו רוצה.
היו"ר לימור סון הר מלך:
לא. אוקיי, בסדר. חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו (תיקון מס' 2), התשפ"ו –2026. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד סעיף 1 – 9 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 אושר.
היו"ר לימור סון הר מלך:
בעד – תשעה, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו (תיקון מס' 2), התשפ"ו –2026. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד החוק – 10 נגד – אין נמנעים – אין חוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו (תיקון מס' 2), התשפ"ו –2026, נתקבל.
היו"ר לימור סון הר מלך:
בעד – עשרה, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו (תיקון מס' 2), התשפ"ו –2026, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים.
היו"ר לימור סון הר מלך:
הודעה מפי יושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת אופיר כץ. סליחה, מחילה.
אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):
גברתי, תודה. גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, אבקש להודיע על חילופי אישים בוועדות כמפורט להלן: מטעם סיעת הליכוד – בוועדה למיזמים ציבוריים, במקום חבר הכנסת דן אילוז, יכהן חבר הכנסת אריאל קלנר; מטעם יהדות התורה – בוועדת הכספים, במקום חבר הכנסת אורי מקלב יכהן חבר הכנסת יצחק פינדרוס.
מירב בן ארי (יש עתיד):
מה? דן אילוז?
אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):
מטעם סיעת ש"ס – בוועדת הכנסת, חבר הכנסת משה אבוטבול יכהן במקום חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי; בוועדה למיזמים ציבוריים, במקום חבר הכנסת משה אבוטבול יכהן חבר הכנסת יונתן מישרקי. תודה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
לא.
היו"ר לימור סון הר מלך:
תודה רבה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני כ"א בתמוז התשפ"ו, 6 ביולי 2026, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. תודה.
הישיבה ננעלה בשעה 22:49.