ישיבת מליאה בתאריך 05/11/2025 בשעה 11:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשרים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי י"ד בחשוון התשפ"ו, 5 בנובמבר 2025. הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא שאילתות דחופות ורגילות. אני מבקש לציין כי אנחנו ממשיכים השבוע בצעד שבו התחלנו עוד במושב הקודם, ומצמידים לשאילתות הדחופות שאילתות רגילות וישירות שלא קיבלו מענה במסגרת הזמן הקבועה בתקנון הכנסת. השבוע הוצמדו ארבע שאילתות כאלה. על שלוש תינתן תשובה במליאה ועל שאילתה נוספת תימסר תשובה בכתב בתיאום עם חבר הכנסת השואל. השאילתה הראשונה היא שאילתה דחופה של חבר הכנסת ולדימיר בליאק בנושא: צמצום גובה הכספים לשיקום יישובי העוטף. אני מתכבד להזמין את השר זאב אלקין, שר במשרד האוצר, אל הדוכן. בבקשה. חבר הכנסת בליאק, בבקשה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, גובה סכום הכספים לשיקום יישובי העוטף בעקבות אירועי 7 באוקטובר לא הוצמד למדד תשומות הבנייה או למדד המחירים לצרכן, ולכן ישנו פער בין השמאות בשנת 2023 ובין ההערכות שניתנות על ידי קבלנים היום. רצוני לשאול: כיצד פועל משרדך על מנת שכספי השיקום לא יצטמצמו בפועל? תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. בבקשה, השר.

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, קודם כול, תכף אסביר שהשאלה לא רלוונטית במקרה של יישובי העוטף, אבל באופן עקרוני השאלה היא יותר על חוק מס רכוש ועל פעילות מס רכוש. אם אנחנו מדברים על הבתים הפרטיים או על עסקים פרטיים – אני מניח שעל כך עיקר השאלה – החוק של מס רכוש מחזיר את מנגנון הפיצוי, ואז מס רכוש הוא זה שעושה את השמאות, ובמסגרת הנתונים של השמאות הזאת מעביר כסף או שמבצע את הפעילות עצמה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

מבני ציבור - - -

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

גם מבני ציבור, בהנחה שהם של הרשות המקומית. מס רכוש לא מפצה את המדינה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

קיבוץ זה גורם פרטי, לצורך העניין, רק מאגד הרבה אנשים. זה כמו חברה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

לא, אבל לא כל מבני הציבור הם של הרשות המקומית, של המועצה האזורית.

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

לא, הם יכולים להיות של היישוב, זה אותו הדבר. מס רכוש לא מפצה על פי החוק על מה שהוא של המדינה עצמה. במקרה הספציפי של היישובים של חבל תקומה – אני מעדיף את הביטוי הזה על "עוטף עזה" – השאלה לא רלוונטית. למה? כי הם לא נאלצו להתמודד מול מס רכוש, חבר הכנסת בליאק. למעשה המדינה קיבלה פה החלטה מאוד מאוד חריגה כשהיא אמרה: אני כמדינה, דרך מינהלת תקומה, נכנסת לסוגיה של השיקום, ואני כמינהלת תקומה מתחשבנת עם מס רכוש על מה שמגיע לי מבחינת מס רכוש לפי החוק. לצורך הבנת ההיקפים, מס רכוש החזיר למינהלת תקומה בממוצע כרבע מהסכום שהמינהלת נתנה ליישובים. לכן הסוגיה של ההצמדה לא רלוונטית, כי הסכום הוא כל כך הרבה יותר גבוה ממה שמגיע לפי מס רכוש.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אבל בדקת שהוא הרבה יותר גבוה?

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

פי ארבעה. אני אומר עוד פעם, חבר הכנסת בליאק, בממוצע הוא פי ארבעה בהשוואה למה שמגיע. שום מדד תשומות הבנייה לא הגיע לגידול של פי ארבעה. לכן מראש המדיניות הייתה להשקיע הרבה מאוד כסף ביישובים, כדי לאפשר להם את התהליך הזה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

גם ברמת היישוב וגם ברמת הפרט?

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

כן, כן, בוודאי. ולכן הסוגיה הזאת לא רלוונטית פה. בכל מקום אחר בארץ זה בוודאי רלוונטי. הפתרון לזה הוא רק במסגרת טיפול חוק של מס רכוש. זאת אומרת שאם רוצים לייצר איזושהי הצמדה בגלל שלמס רכוש לוקח זמן לתת תשובות, הדרך לעשות את זה היא כמובן בסעיף מפורש בחוק מס רכוש, כי מס רכוש הוא גוף שפועל לפי החוק שלו ולא יודע לזוז משם, לא ימינה ולא שמאלה. לגבי היישובים בחבל התקומה, האירוע מנוהל אחרת ומתנהל אחרת. בכלל, זה אירוע מאוד תקדימי שיישוב פרטני מקבל כסף מהמדינה – לא רשות מקומית ולא משרד ממשלתי, אלא כל יישוב ויישוב בנפרד הוא זה שמבצע את עבודות השיקום לחברים בו, גם אם זה קיבוץ וגם אם זה מושב.

היו"ר אמיר אוחנה:

אם יש שאלת המשך לחבר הכנסת בליאק, בבקשה. לאחר מכן, שאלה נוספת לחברת הכנסת יעל רון בן משה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אדוני השר, עירוני קריית שמונה, קבוצה לגיטימית בליגת-העל בכדורגל, שגם זכתה באליפות בשנת 2012, גם היום, חודשים רבים אחרי סיום הלחימה, משחקת באצטדיון נתניה מכיוון שלמיטב הבנתי, ישנו ויכוח בין העירייה לבין המדינה על השיקום של האצטדיון בקריית שמונה על סכום שהוא בסביבות 16 מיליון שקלים בלבד. האם אתה מכיר את הסוגיה והאם אתם מתכוונים לפתור אותה היום? תודה.

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

מכיר את הסוגיה.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר, שנייה אחת. אנחנו לוקחים גם את השאלה הנוספת, ותענה על שתיהן.

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

נכון, אני אענה עליהן.

היו"ר אמיר אוחנה:

כן, בבקשה. השאלה הנוספת.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה, אדוני היושב-ראש. הזדמנות להודות לשר אלקין, שמגיע באופן קבוע לוועדות בכנסת ומדווח על התקדמות השיקום. וכמו שאני נוהגת להגיד – פיתוח הצפון, אנחנו צריכים להגיע גם לזה. ובכל זאת, שאלה: אנחנו לא מצליחים לקבל את התוכנית לפיתוח ושיקום של שירותי הבריאות בצפון. לא הספקנו להגיע לזה גם בישיבות הקודמות בוועדה לביקורת המדינה ולא הוצג על זה שום חומר. אשמח לדעת: איפה זה עומד? איפה זה תקוע? האם זה במשרד האוצר? גם שר האוצר נמצא כאן. האם זה במשרד הבריאות? ואם אפשר – התייחסות ספציפית לנושא בתי החולים בצפון. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מצטרף לשבחים לשר אלקין, שאכן משתתף בדיוני הכנסת ובוועדות, להבדיל מגורמים אחרים.

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

תודה רבה על הפרגון. לגבי השאלה של חבר הכנסת בליאק על קבוצת הכדורגל של קריית שמונה. בוודאי שהסוגיה הזאת מוכרת לנו היטב, וזה נכון שהיה ויכוח בין המדינה לראש העיר, רק שהוא היה ויכוח הפוך. כשהועברה המנה הראשונה של כספי השיקום, עוד לפני כמעט שנה, זאת הייתה החלטת הממשלה הראשונה שהעברתי – 200 מיליון שקל לרשויות המפונות כדי להתחיל בשיקום מבני ציבור. התחננתי מול ראש העיר להתחיל בשיקום של האצטדיון מתוך הכסף הזה, לתעדף אותו גבוה. ההחלטה העירונית הייתה אחרת. החלטת הממשלה הייתה בכוונה בנויה כך שסמכות ההחלטה הסופית היא בידי הרשות המקומית. אני מאוד מאמין באוטונומיה של הרשויות המקומיות, כמי שמייצגות את התושבים, בקבלת החלטות על סדרי עדיפויות. היה ויכוח בינינו – אמרתי: בואו נתחיל להתקדם לפחות עם האצטדיון, לפחות עם התכנון של השיקום. בוא נפריש כסף מהמנה הראשונה של השיקום לטובת האירוע הזה כמה שיותר מהר. אמרתי אותו דבר גם על הבריכה העירונית ועל עוד כמה נקודות שהיו. העמדה של ראש העיר הייתה שכל הכסף צריך ללכת קודם כול למוסדות חינוך, בראש ובראשונה, גם מעבר לצרכים הדחופים.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

יש בזה היגיון.

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

לא, גם מעבר לצרכים הדחופים, גם למימוש. הרי כל שיקום שאנחנו עושים, הכסף שלנו הוא מעל מס רכוש – עוד כמה ועוד כמה ועוד כמה. אני חשבתי שיש דברים שיכולים להמתין לקיץ או אפילו מעבר לזה, ושחשוב להתחיל עם האצטדיון בגלל הסמליות שבו. ראש העיר החליט אחרת. אגב, הוא הגן על עמדתו גם בדיון שהיה בוועדת הכלכלה לפני כך וכך חודשים, וזה לגיטימי. ולכן הוא קיבל את ההחלטה. היום הוקצו הרבה מאוד כספים לעיריית קריית שמונה – גם במסגרת החלטה משלימה על שיקום, שכבר כוללת את כל כספי השיקום הנדרשים, וגם במסגרת הקצאה בהחלטת ממשלה על צמודי גדר על כסף שהוקצה לטובת מבנים חדשים או שדרוג מבנים קיימים. יש מאות מיליוני שקלים שעומדים היום לרשותה של עיריית קריית שמונה לתשתיות ציבוריות ומבני ציבור. גם כאן הסוגיה היא סדרי עדיפויות, כי יש מחלוקת בין העירייה למס רכוש – מה מגיע לפי מס רכוש, מה הנזק שהמלחמה גרמה, איזה בעיות באצטדיון.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אז כן יש מחלוקת.

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

לא, אני מסביר. בהתחלה היה ויכוח על איפה להתחיל קודם, עכשיו יש ויכוח עם מס רכוש. בעיקרון, הכסף שהמדינה נותנת מספיק להשלים את כל העלות, אבל אז העירייה לא תבנה משהו חדש אחר שהיא חשבה לבנות. ולכן היא מעוניינת להלביש כמה שיותר כסף על מס רכוש, כדי להשתמש כמה שפחות בקופה שאנחנו יצרנו, שמאפשרת לעשות עוד ועוד פרויקטים חדשים. ויכוח מול מס רכוש זה אירוע משפטי. אליו אנחנו לא יכולים להיכנס. ולכן מה שהצענו לעירייה – ואני מקווה שהיא תקבל את הצעתנו – אמרנו: תמשיכו את הוויכוח עם מס רכוש, תסיימו אותו בכלים המקובלים, אם זה יגיע לבית משפט, יגיע לבית משפט. במקביל, אנחנו מציעים, בואו נתחיל לנוע. אנחנו נתקצב בינתיים מהתקציבים העודפים שהבאנו לעירייה, נאשר לכם תכנון. כי ממילא כששאלנו את עיריית קריית שמונה: אתם רוצים עכשיו לשדרג ולשנות כל אצטדיון – איך? מה ההחלטות? מה העלויות? האם יש תוכנית מפורטת? אין. אז כדי לא לחכות לשלב הזה, אמרנו: בואו ניקח כסף – הוא לא גבוה – לתכנון. תסיימו את מלאכת התכנון, תקבלו את כל ההחלטות, איך אתם רוצים לראות אצטדיון – כבר תהיה עלות מסודרת. במקביל, תסיימו את המחלוקת עם מס רכוש, תדעו כמה ממס רכוש וכמה מהתקציב שאני אחראי עליו. אני מאוד מאוד מקווה שהעירייה תקבל את ההצעה הזאת וסוף-סוף נוכל להתקדם באירוע הזה, כי אם לא יודעים מה רוצים לעשות, אז אי-אפשר גם לעשות. לגבי תוכנית הבריאות, אין ספק שפרק הבריאות הוא פרק מאוד מאוד חשוב במסגרת התוכנית הכוללת. יש שיח בינינו לבין משרד הבריאות על מה שרלוונטי אלינו, לקו העימות. הוא כולל השקעה מסיבית בבית חולים נהריה, בשדרוג שלו, כולל גם מהלכים משלימים של בניית פארק הייטק וביוטק גדול בתחומי רפואה וביולוגיה ליד בית החולים, שגם מתבסס על בית החולים בחלק מה-facilities שלו. ואני מאוד מקווה שנדע לסכם את הפרק הזה כמה שיותר מהר, וביחד עם שר האוצר נביא אותו לאישור הממשלה והוא יצא לדרך. בית החולים זיו לא נמצא בתוך קו העימות, ולכן הטיפול בו קשור לתוכנית המשלימה, ששם דווקא שר האוצר הוא המוביל, והוא יצטרך לקבל החלטה אם הוא ייכנס פנימה, ואם כן באיזה היקף ובאיזו דרך.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. השאילתה הבאה היא שאילתה רגילה של חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בנושא: גובה המענק עבור נזקי עזובה בצפון. אתה רוצה לשאול את השאילתה? ואחר כך – שאילתה אחרונה לשר אלקין, גם היא רגילה, של חבר הכנסת נאור שירי. בבקשה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני השר, האמת היא שזו שאילתה ישנה, מחודש מרץ השנה, אני מקווה שהיא רלוונטית. אני כן חושב שהיא רלוונטית. במסגרת מתווה הפיצויים לתושבי הצפון שפונו ושבו לבתיהם - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

רגע, השר, יש לנו – ראיתי את השר סמוטריץ' יוצא כרגע, אבל אני לא רואה עוד שר במליאה. יש לנו עוד שר?

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

סליחה, עוד לא פוטרתי.

היו"ר אמיר אוחנה:

אה, סליחה, סליחה, סליחה.

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

אדוני היושב-ראש, אלא אם כן אתה יודע שפוטרתי.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מחפש מולי, סליחה. זה בסדר, זה בסדר.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

ככה זה בקואליציה הזאת.

נאור שירי (יש עתיד):

יש לי הרבה מה לומר על זה.

היו"ר אמיר אוחנה:

מייד תינתן לך ההזדמנות.

שלי טל מירון (יש עתיד):

חשבתי שהוא צוחק.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא. בבקשה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אני מתחיל מחדש. במסגרת מתווה הפיצויים לתושבי הצפון שפונו ושבו לבתיהם, נפתחה אפשרות לקבלת מענק התארגנות, עזובה, עבור נזקי רכוש. גובה המענק הינו 10,000 שקלים למבוגר ו-5,000 שקלים לילד, סכום מוגדר מראש אשר אינו מותאם בהכרח לחומרת הנזק, ואינו מאפשר בחינה של כל מקרה לגופו. שאלתי: האם נבחנת האפשרות להתאים את גובה מענק העזובה לחומרת המצב? תודה רבה.

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

חבר הכנסת בליאק - - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אני מודה שהשאילתה הזאת מלפני שמונה חודשים.

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

ברור, ברור, אבל דווקא טוב שהיא נשאלה, כי זו הזדמנות להסביר מה קרה פה. עצם זה שיש מענק עזובה הוא אירוע לא ברור מאליו, כי הוא לא היה בדרום, כי רק בצפון הייתה היעדרות כל כך ארוכה מהבית - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

טוב, כל האירוע הזה הוא לא מובן מאליו.

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

- - שבאמת גרמה לבעיות של עזובה ונזקי עזובה. מהרגע שנכנסתי לתפקיד ואחרי ביקורים ראשונים בשטח היה ברור לי שצריכים להציף את הבעיה הזאת. היה פה ויכוח קשה מאוד מול אגף תקציבים, ובעיקר מול המשפטנים, כי הם אמרו: אין במס רכוש דבר כזה "נזק עזובה". אתם מייצרים פה משהו חסר תקדים, ומפחדים מההשלכות של זה לעתיד. לא ויתרתי. בהתחלה אמרו לי: אין סיכוי שתקבל את זה, בגלל החשש מההשלכות. אני שמח ששר האוצר – הוא לא פה, אבל צריך לפרגן לו – תמך בעמדתי, בניגוד לעמדה של חלק מהפקידות במשרד, ולכן זה הוכרע לטובתי, לטובת הגישה שהצגתי. אנחנו הלכנו במתכונת של שני מסלולים. אתה מתייחס פה למסלול הירוק, המסלול הנורמטיבי, לפי התעריף הזה שנקבע – 10,000 שקל למבוגר, 5,000 שקל לילד. במקביל יצרנו אופציה למסלול אדום. כל אחד שהיה מוכן לוותר על המסלול הירוק היה יכול לגשת למסלול האדום ולהגיש נזקים.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

נזקים פרטניים.

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

נזקים פרטניים. המציאות היא מאוד פשוטה, עשרות בודדות של אזרחים הלכו למסלול האדום, זה אומר שכנראה שהסכומים למסלול הירוק – שגם על זה רבתי – היו כנראה מספיק גבוהים, ולכן נתנו מענה לרוב המוחלט של המקרים. ומאלה שפנו למסלול האדום, חלקם פנו כי לא היו זכאים למסלול הירוק, וזה בעלי הנכסים שלא גרו בנכס. הם לא היו מפונים, אז לא הגיע להם המסלול הירוק, אלא הם היו צריכים לפנות למסלול הפרטני האדום. אז אם אני מוריד אותם – מהאנשים שהיו זכאים למסלול הירוק כמעט אף אחד לא פנה למסלול - - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

יש לכם את המספרים של - - -

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

יש את זה לביטוח לאומי – הוא זה ששילם למקבלי המסלול הירוק; ולמס רכוש – הוא ניהל את המסלול האדום, אז אם אתה רוצה לדעת כמה פנו למסלול האדום הכתובת היא מס רכוש. אבל אני יודע מהם שזה עשרות בודדות, לא זוכר מספר מדויק, ובביטוח לאומי זה כמובן כל המפונים האחרים, הם קיבלו את זה אוטומטית במסלול הירוק. לכן, השורה התחתונה היא כנראה שגובה הפיצוי דווקא היה מספק, אם אף אחד לא רצה ללכת למסלול האדום ולהתעסק עם הנזקים הפרטניים. תודה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. שאילתה של חבר הכנסת נאור שירי בנושא סמכויות שר המינהלות. בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני. האמת, אני קצת נבוך לשאול את השאלה, כי אתה יצאת בזול עם שמונה חודשים. אני – זה 320 יום. זה כאילו – אבל בסדר. עם כניסת סיעת הימין הממלכתי לממשלה מונה זאב אלקין לשר נוסף במשרד האוצר, שר המינהלות. סמכויות רבות הועברו לשר הנכנס אלקין. כמו כן, הוקצו תקציבים עבור פעילויות חלק זה במשרד. 1. מה הסמכויות הנתונות כיום בידי השר אלקין? 2. אילו מן הסמכויות נלקחו מפרויקטור הצפון והועברו לסמכותו של השר? 3. מה התקציב שהוקצה עבור פעילותו של השר? 4. כמה אנשי מקצוע ומשרות אמון מכהנים תחת השר? 5. האם יש מנכ"ל? כמה עובדים תחת השר? 6. מה ממשק המינהלות השונות לשר?

היו"ר אמיר אוחנה:

דווקא אולי זו הזדמנות טובה, כי עכשיו הדברים שיאמר השר אלקין הם לא בעלמא, אלא דברים שהוא ביצע כבר, אז הוא יכול להשיב.

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

כן. תודה רבה, חבר הכנסת שירי. קודם כול, לגבי הסמכויות – זה מאוד מאוד פשוט. הועברו אליי סמכויות של ראש הממשלה, גם לגבי שיקום הדרום וגם לגבי שיקום הצפון, שהיו מאוגדות בהחלטות ממשלה שעברו עד אז, עד לכניסתי לתפקיד, כולל גם אחריות על מינהלת תקומה, שהייתה עד אז כפופה לראש הממשלה ודרך מנכ"ל משרד ראש הממשלה, וסמכויות על מטה תנופה לצפון, שהוא גוף, מטה קטן, שהוקם לטיפול בנושא של הצפון. זה לא מינהלת, לפעמים קוראים לזה מינהלת, בפועל היו מינהלת אחת ומטה אחד. אגב, אני אעיר באותה הזדמנות, גם אין תפקיד כזה שר מינהלות – אבל אין כמו ארץ נהדרת, היא מסוגלת להטביע חותם שאחר כך נשאר לדורות, היא יותר חזקה מהחלטות ממשלה – יש שר במשרד האוצר שאחראי על שיקום הדרום והצפון, זאת הגדרת התפקיד. לגבי סמכויות שנלקחו מהפרויקטור – לא נלקחו מהפרויקטור שום סמכויות. פרויקטור הצפון, בדומה למינהלת בדרום, היה כפוף לראש הממשלה, אליי – חבר הכנסת פורר, קשה לי טיפה לענות לחבר הכנסת נאור שירי, כי - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עודד פורר.

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

תודה. זה פשוט קו התשובה, נכנסת - - -

גלעד קריב (העבודה):

אבל הוא לא יושב במקומו, הוא לא יכול - - -

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

פרויקטור הצפון נשאר עם כל הסמכויות שלו, פשוט במקום ראש הממשלה היה מולו שר. ברור שזה במציאות, בחיים, משנה מצב, כי לראש הממשלה יש פחות זמן להתעסק עם שיקום הצפון ולשר יש יותר – כי זה תפקידי העיקרי, ולכן נכנסתי בצורה מאוד מאוד אינטנסיבית. אבל פורמלית הסמכויות לא השתנו. ברגע שהפרויקטור שכיהן אז קיבל החלטה לעזוב בסוף השנה, נכנסה במקומו ממלאת מקום, מנהלת מחוז צפון במשרד הפנים עינב פרץ, לאותן סמכויות שהיו לו, ובמשך תשעה חודשים היא כרגע ממלאת מקום ומנהלת את הזרוע הצפונית עם אותן סמכויות. מהו התקציב שהוקצה עבור פעילותו של השר? לא הוקצה תקציב אליי. בשונה משר שאחראי על משרד מסוים, אני לא יכול לקנות אפילו עיפרון, לצורך העניין, אם אני לוקח את זה לקצה. הוקצה תקציב לדרום ולצפון, בדרום הייתה החלטת ממשלה מסודרת שחילקה את התקציב הזה, חוץ מ-5 מיליארד, שהיו מוקפאים לטובת השלמת חקיקה של חוק תקומה והיה אסור להשתמש בהם בלי זה. אחרי שדאגנו להעביר בכנסת את חוק תקומה, זו הייתה אחת מהפעולות הראשונות שעשיתי. נמצא פה חבר הכנסת שוסטר, שיחד עם חבר הכנסת דוד ביטן, השקיעו רבות בהעברת החוק הזו בוועדת הכלכלה, ואז השתחררו 5 מיליארד. הסכום לדרום היה 19 מיליארד שקל, וכשנכנסתי לתפקיד 8 מיליארד מהם כבר בוצעו, אז נשארו 11 מיליארד, שמהם חמישה מוקפאים ששחררנו. מתוך הסכום הזה – למעשה בהסכמה, גם עם ראשי רשויות, גם איתנו וגם עם ועדת הכלכלה – נלקחו 1.5 מליארד, 1.3 מיליארד לטובת ההחלטה על עוטף חבל תקומה, אופקים וערים אחרות ויישובים אחרים שנפגעו ב-7 באוקטובר, ולטובת החלטת ממשלה המשכית על סמך חוות דעת ביטחונית על הטבות לתושבי חבל תקומה. נשארנו עם כל שאר התקציב, שעליו בנינו תוכנית אסטרטגית מעודכנת, שאושרה בקיץ הזה – גם אותה בנינו בשיתוף פעולה מוחלט עם הרשויות. לגבי הצפון, הסכום שמופיע בהחלטת ממשלה שהתקבלה לפניי הוא 15 מיליארד שקל לתוכנית חומש לחמש שנים. יש סיכום פנימי ביני לבין שר האוצר, שזה מתחלק 80% קו העימות –בערך עד תשעה קילומטר מהגבול – ו-20% כל השאר. מתוך הסכום הזה, מתוך ה-12 מיליארד שאני אחראי על הובלתם, 5.5 מיליארד כבר עברו החלטות ממשלה ויצאו לשטח לפעילות. למרות שלשנה תוכנן רק ארבעה הצלחנו כבר להעביר החלטות ממשלה על 5.5 – יותר ממה שתוכנן השנה – ועל 6.5 הנוספים אנחנו עובדים כדי להעביר תוכניות נוספות, בין השאר למשל תוכנית בתחום הבריאות שחברת הכנסת רון בן משה שאלה עליה. לגבי אנשי מקצוע ומשרות אמון – אנשי מקצוע במינהלת תקומה יש כ-70 תקנים, זה גודל הגוף. במטה הצפוני יש 11 תקנים, לכן הוא לא מינהלת, הוא אפילו לא זרוע ביצועית. היום, למעשה, הגענו לסיכום עם משרד האוצר – כשהייתה שאלה איך תנוהל הזרוע הצפונית כשנעבור לשלב היישום אחרי החלטות ממשלה – הגענו להסכמה שאנחנו נלך לאיגום משאבים. זאת אומרת, תקום מינהלת מאוחדת כדי שהחשבות, התקציבנות, כוח אדם, לוגיסטיקה, דוברות, לשכה משפטית, כל הדברים האלה יהיו משותפים – לא צריך פעמיים – וכל הזרוע המקצועית תישאר זרוע דרומית של תקומה, ותקום זרוע מקצועית לצפון. האוצר יקצה כ-30 תקנים נוספים לטובת הזרוע הצפונית, כדי שהיא תוכל לבצע באמת עבודה. תהיה שם גם חשבות מסודרת, שתוכל לעקוב אחרי ביצוע של התוכנית בצפון ולבצע באופן עצמי.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

בעלי התפקידים במטה היישום, זה כבר לא רלוונטי?

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

לא, הם ייקלטו לתוך המסגרת הזאת, באופן טבעי. לגבי משרות אמון, הלשכה שלי היא לשכה קטנה יותר מלשכה של שר רגיל; היא כוללת חמישה יועצים, אחד מהם משרת גיוון – נציג המיעוטים, שעוסק בכל הסוגיה של המיעוטים בקו עימות; יש שם לא מעט יישובים דרוזים ויש לי יועץ דרוזי שעוסק בזה, וגם יישובים נוצריים, ושלוש מזכירות. אלה משרות האמון.

היו"ר אמיר אוחנה:

סליחה, השר, שאני קוטע. נקדם בברכה את האורחים שלנו, אנשי משמר בתי המשפט, קציני הביטחון של מחוז ירושלים. ברוכים הבאים לכנסת. בבקשה.

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

זה לגבי משרות אמון. האם יש מנכ"ל? אין לי מנכ"ל, אין משרד מינהלות, בשונה ממה שחושבים. אני שר במשרד האוצר, ואני עובד מול המנהלים: מנכ"ל מינהלת תקומה ומול מטה יישום צפון. כמו שאמרתי, שתי המסגרות האלה הולכות להתאחד. כמה עובדים יש תחת השר? אני חושב שעניתי בתשובות הקודמות. מה הממשק בין המינהלות השונות לשר המינהלות? אני חושב שגם עניתי. זאת אומרת, אני השר שמופקד על מינהלת דרום ועל מטה יישום צפון, כאמור הם מתאחדים לסוג של מינהלת משותפת שכפופה אליי, כמו כל מינהלת או יחידה משרדית שכפופות לשר.

היו"ר אמיר אוחנה:

קיבלת מענה?

נאור שירי (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

מעולה. אני מודה לשר. אתה רוצה שאלת המשך? בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

אם יורשה לי, זו שאלה שהיא חצי דקלרטיבית, אבל אלו בערך כל השאלות שלנו פה. השאילתה הזו נשלחה – באמת תקציב המדינה היה איך שנכנסתם. אני כבר לא זוכר איזה תקציב, לדעתי השישי. לא קיבלנו תשובות מהרפרנטים השונים, ולכן הגשתי את השאילתה. אמרתי, תוך כדי הליך התקציב – אני יודע שאתה מכיר ויודע כמה השאלות עולות ולא מקבלות מענה, אז הגשתי את השאילתה. באמת, אמרתי, כעבור 320 ימים לקבל תשובה לשאילתה, שהיא יחסית בעיניי פשוטה, אני חושב שיש בזה טעם לפגם. אבל תודה רבה ליושב-ראש ,שמעלה את זה לפחות במליאה. דווקא ממי שחשוב לו מעמד חברי הכנסת – ואני אומר את זה לא בלשון סגי נהור, אני אומר את זה בכנות – דווקא כאחד שמשתתף, בניגוד נגיד לשרים אחרים שבאים להעביר תקציב מדינה והולכים אחרי עשר דקות בלי לענות לשאלות. אני יודע שחשובה לך הכנסת, ובעיניי לענות שנה אחרי לשאילתה כזו, שהיא יחסית מאוד מאוד בפרוצדורה, רק כדי להבין ולשאול את השאלות הנכונות. יש בזה טעם לפגם. אז אם אנחנו מחפשים שאלה נוספת: למה? תודה.

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

למה זה קרה רק עכשיו? זאת השאלה.

נאור שירי (יש עתיד):

למה שנה?

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

התשובה מאוד פשוטה, אני חייב להגיד לך, חבר הכנסת נאור שירי, אני למדתי על קיומה של השאילתה הזאת אתמול, כשצירפו אותה לשאילתה הדחופה, ואני לא יודע איפה פה הייתה התקלה – אני מניח שאצלנו.

נאור שירי (יש עתיד):

אולי בפקס.

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

אני מכיר את הכנסת, זה בדרך כלל לא בצד של הכנסת, אז יכול להיות שאצלנו בצוות הייתה תקלה ואני לוקח על זה אחריות, אבל עצם זה שבכלל יש שאילתה כזאת למדתי רק עכשיו. האמת היא שאם הייתי מקבל את זה בלייב, הייתי מחזיר אותה למזכירות הכנסת, כי אין תפקיד כזה שר המינהלות – או לפחות לא אני ממלא אותו, ולכן הייתי אומר שהשאילתה לא מופנית אליי.

נאור שירי (יש עתיד):

נציגי אגף התקציבים, ככה הם כינו את המשרד שאחראי על המינהלות.

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

בסוף, חיפוש פשוט באינטרנט או קריאה בהחלטת ממשלה מאפשרים לדעת מה שם השר. אז כשמפנים שאלה לשר מסוים, כדאי לקרוא לו בשמו הרשמי. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מודה לשר אלקין על תשובותיו המעמיקות והמפורטות, כהרגלו, ומודה לחברי הכנסת השואלים. נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום והוא שאילתה דחופה של חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי לשר האוצר, בנושא: שיקום בית החולים סורוקה. אני מתכבד להזמין את שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אל הדוכן. לאט-לאט, הכול בסדר. בבקשה, אדוני. חברת הכנסת מזרסקי, אנא, שאלי את שאלתך.

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

אדוני השר, השאילתה נשלחה ב-20 באוקטובר – ארבעה חודשים אחרי עם כלביא. בזמן עם כלביא נפגע בית החולים סורוקה, ושיקומו טרם החל. השאלות שלי: 1. מדוע עד כה לא התקבלה החלטת ממשלה על שיקום בית החולים? 2. האם התכנס צוות עבודה בין-משרדי וגובש מתווה ארוך-טווח לשיקום בית החולים?

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, אדוני.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

תודה רבה, גברתי, על השאלה. קודם כול, כפי שאת ודאי יודעת, העברנו ביום ראשון האחרון החלטת ממשלה מאוד גדולה על הקמת בניין אשפוז חדש, בניין התקומה, למעלה ממיליארד שקלים – שליש ממשלה, שליש קופת חולים, שליש פילנתרופיה – משפחת אדמס היקרה – הרבה הרבה מעבר כמובן לשיקום; זה יביא אותנו גם ל-70% מהמיטות בבית החולים, במיגון. זה אירוע באמת דרמטי – אגב, מרכז מאוד חדשני, הטופ שבטופ של הרפואה בישראל. אבל אני אתחיל רגע מהליכי השיקום. פגע טיל במבנה מאוד ישן. על פי החוק, מס רכוש משפצים את מה שנפגע. חשבנו, יחד עם בית החולים, בצדק, שזו טעות, ובמקום לשקם את המבנה ההוא שנפגע – שהוא באמת אלטע זאכן כבר, הוא לא עומד בסטנדרטים הכי בסיסיים של איך צריך להיראות בית חולים היום – אנחנו בונים שתי קומות נוספות, שכבר נמצאות בתב"ע בתוקף, מעל בניין האשפוז הדרומי. עכשיו באופן טבעי, זה תהליך שלוקח קצת יותר זמן. יש פה שאלות של פערי תקציב שצריך לממש, כי בסוף מס רכוש על פי החוק משלם בעבור מה שנפגע. אגב, הוא העביר מייד בהתחלה. כבר בשבוע הראשון העברנו 60 מיליון שקלים לבית החולים, ולכן בית החולים מתפקד ועבד. אגב, צריך להגיד רק מילים טובות. בית החולים, מהמנכ"ל ועד אחרון העובדים – 5,700 איש, מסירות נפש אדירה, פועלים בתנאים לא תנאים. רופאים, אחיות, סניטרים, אנשי צוות, באמת, אלופי העולם. הם לא השביתו את בית החולים אפילו לא ליום אחד, אפילו לא באותו היום שבו הטיל הזה פגע. אבל מה שאני רק רוצה לומר, שוב, העבודה כאילו הכי קלה שלי, כשר אוצר, הייתה להגיד: חברים, מה שנפגע זה הבניין, הינה השמאי, הינה 80 מיליון שקל, בהצלחה. אני הייתי שם בעצמי, והיה ברור שזה לא רלוונטי. ראינו בעיניים. אבל אז, באופן טבעי, זה תהליך יותר ארוך – כי זה לא 80 מיליון, זה 200 מיליון, וצריך עוד כסף וצריך שותפים, ויושב על זה משרד הבריאות. אני אומר לכם, אני חושב שהתוצאה היא מצוינת - - -

גלעד קריב (העבודה):

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

לפעמים עדיף שייקח קצת יותר זמן. הלוואי שיכולתי לעשות הכול כאן ועכשיו מהר. אבל אנחנו יודעים איך עובדת ממשלה. נכון? יש ביורוקרטים, ויש יועצים משפטיים, ושוויון, ולמה מותר ותקציב, ומקור תקציבי. אני חושב שבסוף מול האתגר – התמודדנו איתו טוב. התוצאה תהיה גם שתי קומות גדולות משמעותיות בסטנדרטים הרבה הרבה יותר גבוהים, והצלחנו לאגם את זה תקציבית, חלק עם מס רכוש. שם עוד לא גמרו עד הסוף את הוויכוחים בין השמאויות השונות, ואני חייב לתת לזה להתנהל מקצועית, כי בסוף זאת לא החלטה שלי. יש את מס רכוש, את המהנדסים שלו, את הגורמים שלו. הם בסוף יצטרכו להכריע. את היתרה אנחנו נצטרך לאגם. אבל יהיו שתי קומות גדולות וחדשות. יהיה מגדל אשפוז, שכבר יצא לדרך. שם, אגב, התחייב לי ראש העיר שהוא יקדם הכי הכי מהר – ורוביק הוא גם שותף מצוין – אבל לקדם הכי מהר את התב"ע. לשתי קומות יש לנו כבר תב"ע בתוקף, כי זה משהו שבעבר כבר תכננו ליישם אותו, אז יחסית זה תהליך מאוד מהיר, ישר יוצאים לביצוע. המגדל החדש, יש בו תהליכים סטטוטוריים שצריך לעשות אותם. אני מאוד מקווה שהכול יהיה מאוד מהר. סורוקה יהיה בית חולים שיוצא מחוזק מאוד מהתהליך הזה, בהשקעה ממשלתית גדולה. ואני מזכיר לך, חברת הכנסת, שאחרי 12 שנה שהוא היה תקוע, אנחנו שחררנו גם את הקמת בית החולים הנוסף בבאר שבע. יצרנו פה שיתוף פעולה מצוין עם שיבא תל השומר, שהביא את כל היכולות הפנטסטיות של בית החולים – אני לא רוצה להעליב אחרים, אבל הוא ודאי אחד הטובים והמובילים במדינת ישראל – יחד עם קופות חולים לאומית ומאוחדת. אז גם ניצר שם גם תחרות ברפואה בקהילה, כי היום כללית שולטת ללא מצרים בכל אזור הדרום. אז שוב, יהיו שני בתי חולים טובים, מתקדמים, חדשניים. העסק הזה כבר ממש בתהליך, תוקצב, יוצא לדרך. תהיה תחרות גם ברפואה בקהילה. אני חושב שיש פה בשורות גדולות מאוד לבאר שבע, כבירת הדרום ולאזור הדרום כולו. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. שאלת המשך, ולאחר מכן שאלות נוספות. אני רק אומר שביקשו ח"כים רבים, ואנחנו כמצוות התקנון נאזן קואליציה–אופוזיציה, אז לא כולם יוכלו לקבל. השאלות הנוספות תהיינה לחברת הכנסת מירב בן ארי ועמית הלוי. בבקשה.

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

תודה, אדוני השר. כבר בנובמבר 2023 התריע דוח מבקר המדינה – במכתב לראש הממשלה – על פערי מיגון בבתי חולים, וסורוקה היה ביניהם. בימים האחרונים אנחנו עדים להתחממות בגזרה הצפונית עם חיזבאללה. האם מקודמת החלטת הממשלה למגן כבר עכשיו את בתי החולים בצפון, כך שלא ייווצר מצב כמו שקרה עם סורוקה, שעלויות השיקום של בתי חולים תהיינה הרבה יותר גבוהות מאשר מיגון כבר עכשיו?

היו"ר אמיר אוחנה:

שאלה נוספת לחברת הכנסת בן ארי, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת עמית לוי, והשר ישיב במרוכז.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, אתמול במסיבת העיתונאים סירבת להתייחס לקיצוץ בכספים הקואליציוניים. נראה לי חשוב שתגיד אם בתקציב המדינה 2026 יהיה קיצוץ בכספים הקואליציוניים. הרי איך יכול להיות שהציבור יספוג את הגזרות, אבל בכספים הקואליציוניים אתה לא נוגע? אני אשמח לדעת אם אתה יכול להתייחס לנושא החשוב הזה, בטח כשאתמול הצגת את תקציב המדינה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. אני כבר אומר שבשאילתה הבאה אני אאפשר שתי שאלות נוספות לחברי הכנסת גינזבורג ויעקב מרגי, קואליציה ואופוזיציה.

עמית הלוי (הליכוד):

תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, אני פונה אליך בעצם כחבר קבינט. היום ראיתי פרסום של הרמטכ"ל, שבתמורה להדר גולדין הוא מוכן לשחרר את אותם 100 מחבלים רוצחים. אז אני רוצה רק להניח כאן בפניך ובפני הציבור – אתה יודע את זה: מאז כיבוש ציר מורג, באותם 48 קילומטרים כביכול-נצורים, שבניתם עליהם כעיר הומניטרית וכו', רצחו לנו החבורה הזאת, באל-ג'נינה, 11 חיילים. 11 חיילים. אני בטוח שהדר גולדין, כמו חממי המג"ד, כמו בן זוסמן המלאך - -

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

חממי היה מח"ט.

עמית הלוי (הליכוד):

- - לא היו מוכנים בכלל, בשום אופן, שישחררו או ייתנו איזשהו פתח מילוט או שטיח אדום או צלב אדום, לחבורת הרוצחים הזאת. ולכן חשוב לי לדעת מה עמדתך בעניין הזה. דבר נוסף שהתברר פתאום אתמול בוועדת החוץ והביטחון – יש כטב"מים אמריקאיים, הם מטיילים בשמי המולדת שלנו. האם אתה מכיר את זה? מי נתן לזה אישור? מה הסטטוס של הבִּנאום של המרחב הזה? אני אשמח לתשובה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. כבוד השר, בבקשה.

גלעד קריב (העבודה):

רק לא מג"ד, אלא מח"ט.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

כן, תיקנתי. עמית, מח"ט חממי, זיכרונו לברכה, השם ייקום דמו.

סימון דוידסון (יש עתיד):

רגע, מה הוא אמר? מוועדת החוץ והביטחון הוא אמר?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

חברת הכנסת מזרסקי, מיגון בתי חולים - - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

אדוני השר, איך יכול להיות שהוא מוציא דברים מוועדת החוץ והביטחון? זה לא נורמלי.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לחבר הכנסת דוידסון. השר ישיב כראות עיניו, בבקשה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

יש פערים במיגון בתי החולים, כמו שיש פערים בהרבה מאוד דברים במדינת ישראל. הלוואי שיכולנו לגשר על כל הפערים התקציביים שיש במדינת ישראל ביום אחד. זה לא עובד ככה. יש מסגרות תקציב, יש סדרי עדיפויות שקובעת הממשלה תמיד בעולמות של תקציב מדינה. זו העבודה של תקציב מדינה, לקבוע סדר עדיפויות. אנחנו משקיעים הרבה מאוד ומתקדמים במיגון בתי חולים. סורוקה, למשל, שהזכרנו קודם, נמצא ב-23%. סורוקה היה ממוגן ב-23%, ובעזרת השם, נביא אותו עכשיו ל-70%. זה ייקח קצת זמן, אבל נביא אותו ל-70%. יש תוכנית ברורה של מיגון. היה אצלי מנכ"ל משרד הבריאות לקראת דיוני תקציב 2026, והציב מדרגה נוספת שהוא רוצה לקדם לקראת הדיונים. אני לא יודע כרגע לתת תשובה, כי את יודעת, נשים את זה בסוף מול כל הצרכים. אבל עצם העובדה שקיים פער במשהו – אני תמיד אומר שכשעסוקים בתקציב אי-אפשר לנהל רק שיח של צרכים, אלא גם שיח של סדרי עדיפויות. יש פערים בצבא ויש פערים במערכת הבריאות, יש פערים בתחבורה, יש פערים בחינוך ויש פערים ברווחה. יש פערים, ואנחנו עובדים קשה כדי לגשר עליהם, ועובדים קשה כדי לנווט את הכלכלה הישראלית כדי שהיא תצליח להיות חזקה וטובה, והתוצר יגדל, ההכנסות יגדלו והתקציב יגדל, ונוכל לעשות יותר דברים טובים. אני חושב שבסך הכול אנחנו משתדלים מאוד לעשות דברים טובים.

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

- - - שנמצא ממש בגבול הצפוני.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

זיו?

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

בית החולים לגליל בנהריה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אז בסדר, בית החולים בנהריה נמצא עכשיו בדיונים – זה מה שאנחנו קוראים העוטף של העוטף. השר אלקין הרי דיבר קודם על 12 מיליארד, על 3 מיליארד, ובית חולים בנהריה נמצא כאחד הפרויקטים. שוב, אני לא רוצה לקבוע מסמרות, כי עוד לא הבאנו את זה לממשלה, אבל אנחנו באמת מנסים למקד. אין לי זמן עכשיו להאריך. הרי למה לא הבאנו עדיין את ההחלטות האלה לצפון? הרי זה לא כי אנחנו – הכסף קיים, אין פה עניין של חיסכון כסף; הרי בסוף 15 מיליארד שקל, זה מה שיש בסך הכול, ל-0–9 פלוס מסביב, זה המון כסף וזה כלום כסף. זה המון כסף, 15 מיליארד שקל תוספתי, מעבר לכל מה שיש למשרדים ולתוכניות זה המון כסף. אבל זה יכול להיות טיפה בים אם נזרוק את זה קצת פה, קצת פה, קצת פה, כל מיני טיפולים קוסמטיים כאלה, נזרוק 15 מיליארד שקל ולא נייצר שינוי אמיתי. דרך הכסף הזה אנחנו רוצים לחולל שינוי אמיתי במרחב הזה, שהתחיל מנקודה מאוד נמוכה. אגב, עוטף עזה התחיל מנקודה הרבה יותר גבוהה. הוא חטף ככה את הטבח הזה, אבל בסוף השקיעו המון המון שנים בשדרות, בעוטף, בהחלטות ממשלה, בתקציבים. זה מקום חזק מאוד. אגב, הם גם חזרו הביתה הרבה יותר מהר מתושבי הצפון. יחסית, לרוב היישובים אפשרו לחזור בצורה הרבה יותר מהירה, ולכן אנחנו רואים התאוששות, ולא רק התאוששות – צמיחה אדירה אדירה בדרום כבר עכשיו. אם את שואלת אותי קדימה – עם הסכמי גג, עם הכול, נכפיל שם את האוכלוסייה. הצפון התחיל מנקודה הרבה יותר חלשה, גם אובייקטיבית, הוא הרבה יותר רחוק. בסוף שדרות–תל אביב זה שעה ורבע, שעה וחצי. הוא הרבה יותר רחוק. לא השקיעו בו מספיק. השקיעו המון שנים – צה"ל דרומה, ובנגב, ולא מספיק השקיעו בצפון. השקיעו בדברים מסוימים, לא מספיק. הוא חטף את המלחמה יותר קשה, תקופה יותר ארוכה של פינוי, ועכשיו השאלה היא איך לוקחים את הכסף הזה – ואגב, אנחנו כבר בדיונים אולי נגדיל אותו ונאריך את התוכנית, לא לחמש אלא ליותר שנים – ובאמת שמים אותו בכמה מנועי צמיחה, מחוללי צמיחה. זה מתחבר לי למה שאמרת, כי למשל בית חולים בנהריה מאוד יכול להיות מחולל צמיחה גדול, כי בסוף זה אחד החסרונות הגדולים של הפריפריה, שהם ממש מפגרים מאחור; אנחנו כמדינה מפגרים מאחור בסטנדרטים של שירותי הבריאות, וזה משמעותי לאדם שרוצה לבוא ולגור. אלה הדיונים. דמוקרטיה – אנחנו מכירים את השיטה. יש פה ראשי רשויות שכל אחד מושך לכיוון שלו, וכל אחד רוצה את זה באזור שלו, וגם בתוך, בינינו. צ'רצ'יל אמר: הדמוקרטיה היא לא השיטה הכי טובה בעולם, אבל לא מצאנו שיטה יותר טובה ממנה. הסיבה שאני עוד לא מאפשר לזה לבוא היא כי אני רוצה – הייתי בכרמיאל בשבוע שעבר, והיה לי עוד פעם דיון עם מועצת הגליל ועם הג'וינט. הרי ג'וינט אלכא נשכרו על ידי המינהלת הזאת, תנופה. היו הרבה דיונים. הם היו אצלי לפני חודש, הייתי אצלם, כמו שאמרתי, בשבוע שעבר בדיון. אנחנו מנסים כל הזמן לחפש כמה עוגנים משמעותיים שנשים בהם את הכסף והם יחוללו שינוי, הם יהיו איזה מין מנואלה כזאת שאתה מניע וזה נוסע. אני מודה שעוד אין לי פיצוח.

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

בגלל שיש סכנה ממשית - - -

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אבל בזה פתחתי, טטיאנה. אני מסכים. אני רק אומר, אין לי הוקוס-פוקוס. יש תוכנית מיגון לבתי חולים, עובדים, מתקצבים. כמו שאמרתי, ברסי היה אצלי, הוא רוצה תוספת. אנחנו דנים בזה בתקציב 2026. אני לא יודע לתת תשובות' כי אנחנו מגבשים עכשיו את התקציב. אני מקווה להגיע לממשלה ב-4 בדצמבר, בעזרת השם. בוודאי נתקדם. להגיד לך שנפתור את הכול בשנה – כנראה לא, כמו שעל הרבה פערים אחרים שצריך לפתור במדינת ישראל לוקח זמן לגשר. אנחנו עדיין נתקדם בסוגיה הזאת. מירב, אני גאה בזה, אנחנו מקצצים דרסטית בכל הכספים הקואליציוניים שאתם נתתם למנסור עבאס ולתנועה האסלאמית בממשלה הקודמת. אני גאה בזה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

די כבר עם השקר הזה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

חבר הכנסת עמית הלוי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

סליחה?

היו"ר אמיר אוחנה:

סליחה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

סליחה? מה קשור מנסור עבאס?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

53 מיליארד שקל כסף קואליציוני, נתנו למנסור עבאס.

היו"ר אמיר אוחנה:

קריאה ראשונה, חברת הכנסת בן ארי.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אנחנו באמת מקצצים בכספים הקואליציוניים המושחתים שלכם - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

ככה אתה עונה לי? < דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אנחנו באמת מקצצים בכספים הקואליציוניים המושחתים שלכם, ומפנים את הכסף לעם ישראל, למדינת ישראל, לציונות, להתיישבות, לנגב, לגליל, לרפואה, לבריאות, למיגון בתי חולים, למלחמה. ברוך השם, החלפנו אתכם, ואנחנו קובעים סדרי עדיפויות טובים לתקציב.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת בליאק, קריאה ראשונה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה? תענה על השאלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

חבר הכנסת הלוי, אמרתי את עמדתי, אני אומר אותה שוב: חס וחלילה, אם מישהו יעלה בדעתו לאפשר ל-200 - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

תגיד לי, זה נראה לך הגיוני? שאלתי שאלה על כספים קואליציוניים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי, קריאה שנייה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה, באמת, אתה עוד מגבה אותו.

גלעד קריב (העבודה):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קריב, קריאה ראשונה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

איזה מין תשובה זאת?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

נשאלתי שאלה ועניתי. שאלו אותי אם אני מקצץ - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי, קריאה שלישית, נא לצאת.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

איזה מין תשובה זאת?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

שאלו אותי אם אני מקצץ בכספים הקואליציוניים. עניתי: כן, כל הכספים הקואליציוניים המושחתים שהעברתם לתומכי טרור אנטי-ציוניים כדי למכור להם את המדינה בממשלה הקודמת, אנחנו מקצצים ומפנים אותם לדברים טובים - - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

חוצפן.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת בליאק, קריאה שנייה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

פשוט חוצפה לענות כך.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת בליאק, אתה בקריאה שנייה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

זה זלזול במעמד הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

קריאה שלישית, נא לצאת.

גלעד קריב (העבודה):

איזה בושה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

חבר הכנסת הלוי, זאת תהיה איוולת, שלא לומר הפניית עורף – השתמשתי בסיעה במילה "בגידה", אבל מכיוון שקיבלתי על עצמי מאז 7 באוקטובר לשמור על שיח, אז אני בורר מילים – הפניית עורף ללוחמים, למפקדים, לנופלים שציינת, למשפחותיהם, לפצועים. 200 המחבלים האלה בני מוות, צה"ל עובד מאוד קשה לסגור עליהם כבר תקופה ארוכה. אגב, הוא קרוב לזה. רצו לתת להם מעבר בטוח. אמרתי: מעבר בטוח אחד אפשר לתת להם: מעבר יבוק, רק לשם, נקודה. לא לשום מקום אחר. שוחחתי על זה עם ראש הממשלה, הודעתי את עמדתי בציבור, כרגע אני מבין שהצלחנו למנוע את זה. זה הזוי, הרי חמאס התחייב במסגרת העסקה להחזיר את כל החללים, כולל גולדין. בתוך ה-48 ישנו גם הדר גולדין, והגיע הזמן להחזיר אותו לקבר ישראל אחרי עשר שנים של אכזריות והתעללות של הנאצים האלה. בשום אופן אנחנו לא צריכים לשלם פעמיים על דבר שהיינו צריכים לקבל. אוי ואבוי אם הדבר הזה יקרה. לשאלה השנייה – אני באמת לא אתייחס כי אני לא יודע, אני לא רוצה ליפול במה מותר ומה לא מותר בתוך הקבינט. אני כן אגיד דבר פשוט: כרגע – וזה ההסכם, שהצבעתי נגדו, כידוע, אבל זה ההסכם – כרגע נותנים לנשיא טראמפ את ההזדמנות, בדרכו, לממש את מטרת המלחמה של פירוק חמאס ופירוז עזה, השמדת חמאס. אגב, הלוואי שהוא יצליח. אני מודה, אני לא חשבתי שהוא יצליח להביא את כל החטופים החיים בתנאים האלה, כשאנחנו נמצאים ב-50% מעזה. הוא הצליח. הלוואי שהוא יצליח להפתיע אותנו גם פה ולהשיג את המטרה, כמובן בלי בנאום, עם עליונות ביטחונית מבצעית שלנו. אתה שואל אותי – עמדתי ידועה. אני חושב שעזה שייכת לארץ ישראל ושצריך לספח אותה ולהקים בה התיישבות, כי לאורך זמן, איפה שאין התיישבות – אין צבא ואין ביטחון. לצערי, לא לשם לקח את זה ראש הממשלה. אבל כרגע, במסגרת ההסכם, בהחלט נתנו לאמריקאים להוביל את הניהול של האופרציה שבקצה צריכה להביא למימוש מטרת המלחמה המוצהרת והמרכזית והחשובה של פירוק חמאס ופירוז עזה, עם הבנה חד-משמעית שאם הם לא מצליחים – אני לא מתייחס לפרטים, כי עוד פעם, אני לא יודע מה מותר ומה אסור, אני לא רוצה ליפול בזה – כולל הבנה, שאם זה לא מצליח, זה קורה בדרך שלנו. ולשבחו של הנשיא ייאמר, הוא חוזר על זה כל בוקר: חמאס יושמד; אם הוא לא יעשה את זה ברצון, זה יהיה באלימות, בדרך שלנו, זהו.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. השאילתה הבאה היא שאילתה של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, גם היא לשר האוצר, בנושא: עיכוב תקציבים לרשות לביטחון קהילתי. חברת הכנסת סלימאן, בבקשה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

תודה, כבוד היושב-ראש. ברצוני לשאול את שר האוצר: בדיון בוועדה לזכויות הילד לפני שבוע מסר מנהל הרשות לביטחון קהילתי כי משרד האוצר מעכב את התקציבים לרשות מאז תחילת השנה, למרות קיצוץ משמעותי בתקציב הרשות. ראשי רשויות מממנים זמנית את הפעילות מתקציבם, והמערך כולו בסכנת קריסה. ברצוני לשאול: מדוע עוכב התקציב ומתי כן יועבר?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

קביעת סדרי עדיפויות בתוך התקציב של המשרד לביטחון לאומי מסורה לשר ולאנשיו. הם קובעים לאן הולך הכסף. המשרד הזה תוקצב בתוספות עתק בשנים האחרונות, כולל 2.2 מיליארד שקל תוספתי בבסיס בתקציב האחרון. את השאלה צריך להפנות אליהם. אני כן יודע, מהבדיקה שעשיתי לקראת השאילתה, שהם הגישו בקשה עכשיו בפנייה התקציבית הקרובה, להעביר תקציב גם לרשות, וזה יעבור לוועדת הכספים בפנייה הקרובה שלהם. אבל, למה רק עכשיו? זאת שאלה שצריך להפנות אליהם. אני משתדל, כשר האוצר, לתת כמה שאני רק יכול סמכות ועצמאות למשרדים לקבוע סדרי עדיפויות. ואם לקחת כסף ממקום אחד למקום אחר, זו החלטה שלו.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אני מבינה שכבודו אומר - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

זו שאלת המשך כרגע?

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

לא. יש לי שאלת המשך – אבל רק הבהרה, אני לא הבנתי את התשובה. אפשר? אני פשוט רוצה להבין. כלומר, לא היו קודם פניות לתקצוב מהמשרד לביטחון?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

למשרד לביטחון לאומי יש תקציב, הוא ייעד אותו למטרות מסוימות ולא השאיר לזה כסף.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אוקיי.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

עוד פעם, אני לא מנהל את השר ואומר לו: זה יותר חשוב מזה. אני משתדל. היה לנו סיפור עכשיו, שהם באו ואמרו: 350 מיליון שקל לאבטחת מוסדות חינוך – אמר השר שהיה אז, חיים כץ: אני יודע להסתדר עם זה, לקח את הכסף הזה למקומות אחרים, ובסוף הוא לא הצליח להסתדר וזה הגיע לפלאט בממשלה. לכן, יש מקומות שאנחנו מתערבים כדי לוודא שלא פורצים את המסגרות התקציביות. אבל בסוף אני לא קובע סדרי עדיפויות, אני רק אומר שכרגע – למיטב ידיעתי, מה שנמסר לי אתמול כשהתכוננתי לשאילתה – הם כן מצאו לזה מקור תקציבי וזה מחכה לפנייה התקציבית הקרובה בוועדת הכספים, בעזרת השם, כשהוועדה תחזור לתפקד.

היו"ר אמיר אוחנה:

שאלת המשך לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. ומכיוון שאני מבין שחבר הכנסת מרגי מוותר, אני אאפשר לחברת הכנסת יעל רון בן משה, שהייתה הראשונה שביקשה, ולחבר הכנסת איתן גינזבורג, בבקשה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

שאלה בעניין תקציב של 50 מיליון שקל לשנים 2023, 2024, 2025 – כלומר, 50 מיליון כל שנה שהאוצר היה צריך להוסיף למשרד לאיכות הסביבה, לא הועברו בשלוש השנים האלה 150 מיליון. לצערי הרב, זה פוגע בטיפול בנושאים שקשורים לאיכות הסביבה. כולנו יודעים – המשבר של האשפה - - -

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

מכוח מה הוא היה צריך להעביר את הסכום?

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

לפי החלטת ממשלה 550, היה צריך להעביר מקרן מסוימת 350 וכל שנה 50 מיליון ממשרד האוצר למשרד לאיכות הסביבה – שלוש שנים. כל שנה, לא הועבר הסכום. כלומר, הטיפול שהיה צריך להעביר אותו ולסבסד אותו ולתקצב אותו מהכסף הזה, לא בוצע. אפשר להבין למה?

היו"ר אמיר אוחנה:

שאלה נוספת, חברת הכנסת יעל רון בן משה.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה כפולה, אדוני היושב-ראש, ותודה לשר האוצר. רציתי לדעת מה עמדתך לגבי כביש אגרה חדש שמוקם בארץ, כביש 6 באזור הצפון. כביש האגרה היחיד שמוקם בעשר השנים האחרונות. בעצם כל מערכת הכבישים החדשה, גם בכניסה לירושלים, גם במרכז הארץ, היא איננה כבישי אגרה. כביש 6 בדרום, כל המקטעים הדרומיים – הם בחינם. וגם התבטאת פה הרבה מאוד על הצורך לשקם את הצפון, לפתח את הצפון. מדוע המקטע היחיד החדש שמוקם בצפון, שיגיע כמעט עד צומת כברי, יהיה כביש אגרה, נוסף על מקטעים אחרים בצפון, שבשונה מהדרום הם בתשלום?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. חבר הכנסת גינזבורג, בבקשה.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר. לפני כמה חודשים, בטקס רב-רושם בירושלים, במעמד ראש הממשלה, שר התחבורה, שר החוץ – אפילו אתה היית שם עם עניבה, יושב-ראש הכנסת נכח שם בטקס – נחתם הסכם כלכלי ומזכר לפתיחת קו תעופה ישיר בין תל אביב לבואנוס איירס. דבר שיסלול דרך להרחבת קשרי המסחר והתיירות בין המדינות, וזה באמת ביטוי של סולידריות וקשר בין שתי המדינות. אנחנו יודעים היום שארגנטינה היא אחת מידידותיה הגדולות ביותר של מדינת ישראל בעולם. היא תומכת בנו, בייחוד מאז בחירתו של הנשיא חאבייר מיליי, הם תומכים בנו בכל ההצבעות באו"ם, בניגוד לעבר, הם הכריזו על ארגוני טרור, הוא ביקר פעמיים בישראל, הוא נאם פה בכנסת בטקס מאוד מרשים, בהובלת יושב-ראש הכנסת, ועוד הרבה מאוד דברים. הם מוכיחים לנו כל יום שהם חברים אמיתיים – במעשיים, לא בדיבורים. ולמרות שנחתם ההסכם, הפעלת הקו עדיין נמצאת בעלטה. התחייבתם, וכעת ממתינים לרשת ביטחון שמשרד האוצר דיבר עליה, מבחינה כלכלית, כדי שהקו הזה יהיה כלכלי ויתקיים. אבל אנחנו יודעים שגם אחרי שיכריזו עליו ייקח זמן לא מועט להקמתו, כי יש הרבה מאוד סידורים של מסלול תעופה, הקמת בסיס בבואנוס איירס, ועוד הרבה מאוד דברים אחרים. אני רוצה לשאול אותך, אדוני, מה מעכב את פתיחת הקו. למה זה לא מתועדף כאינטרס כלכלי ומדיני? ומה לוחות הזמנים לחתימה עם חברת אל על כדי לקיימו? תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת גינזבורג הוא יושב-ראש משותף של קבוצת הידידות ישראל–ארגנטינה, שכרגע מארחת את הקבוצה מהצד הארגנטינאי, אז אני מבין מאיפה השאלה באה, וגם מצטרף לכל השבחים לארגנטינה, להנהגה שלה ולעמדה שלה כלפי ישראל. הלוואי שתצא מפה בשורה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

טוב, אני לא מכיר 50 מיליון שהיו צריכים לעבור אל הגנת הסביבה, לכן אני לא יכול לענות. אני אגיד באופן עקרוני, 550 עשתה הממשלה הקודמת, החלטה עם המון כספים קואליציוניים בזבזניים ולא יעילים. שינינו סדרי עדיפויות, באופן עקרוני, בשביל זה אנחנו הממשלה, נבחרנו. עוד פעם, לא יודע עכשיו להגיד לגבי סכום מסוים, אבל בגדול אם רוצים, צריך להפנות את השאילתה לשרה מאי גולן. היא אחראית על 550, אבל אני מגבה אותה במאה אחוז. אנחנו מעבירים כספים ממקומות לא נכונים למקומות הנכונים. אגב, גם בתוך 550, באותם השימושים של החברה הערבית – כי אני לא חושב שלא צריך להשקיע בה; אבל להשקיע במה שמשרת את החברה הערבית ולא בכסף קואליציוני למפלגת רע"מ של מנסור עבאס. כביש 6 צפון. תראי, חברת הכנסת בן משה, הרי הממשלה הקודמת שלכם ביטלה את כל הפרויקט הזה. אני הוצאתי אותו כשהייתי שר התחבורה עוד בהתחלה – לפני שש שנים, לא זוכר מתי זה היה. מרב מיכאלי ביטלה לחלוטין את הקו הזה, במסגרת המדיניות שלכם, שהייתה להתכנס בין גדרה לחדרה במדינת תל אביב. אנחנו שחררנו אותו חזרה מייד בתחילת הקדנציה שלנו, 6 מיליארד שקל, יופי של פרויקט. אגרה או לא אגרה, זאת דילמה. עובדתית אני חושב שהרעיון של כבישי אגרה עובד מצוין, מצוין ב-PPP, אבל שנייה, אני מוכן שוב לקחת את זה לתשומת ליבי לבדיקה. אני רק אומר: זאת תוכנית שמדובר עליה כבר הרבה מאוד שנים, ההארכה הזאת של כביש 6 לצפון. כמו שאמרתי, היא נעצרה בקדנציה הקודמת, אנחנו חידשנו אותה עד כברי, ואני מקווה שעוד הרבה מעבר לזה, כמו שחידשנו את הרכבת לקריית שמונה, וכמו שאני הארכתי עכשיו את כביש 6 לדימונה – הרבה מאוד פרויקטים שאתם עצרתם לצערי, שוב. אנחנו גם עושים את המטרו, את הרק"לים ואת הכול. משקיעים הרבה מאוד תשתיות בגוש דן, כי זה מנוע צמיחה גדול, אבל ממשיכים לחבר את הפריפריה למרכז בהשקעות עתק, כולל הכביש הזה. חבר הכנסת גינצבורג, תודה רבה שאתה מעלה את זה ותודה על מה שאתה עושה באגודת הידידות. זו הייתה יוזמה של עבדך הנאמן, באמת, הקו הישיר הזה. כמו שאמרת, אנחנו צריכים כנראה – נדרשנו לתת איזושהי ערבות לחברת התעופה. אנחנו, באופן טבעי – החשב הכללי עשה עבודה מצוינת, וגם עבד מול אל על, חברת התעופה הלאומית שלנו, שהערכנו שתעשה את זה. אגב, יש גם דברים שהם נותנים שם, פטור מאגרות, כל מיני דברים שהארגנטינאים נותנים. כמעט חתמנו, ואז באו המשפטנים ואמרו: תקשיבו, אין דבר כזה, יש שוויון, מכרזים, תעשו RFI, מין מכרז כזה, לעוד חברות. זה לקח כמה חודשים, כמו שתהליך כזה לוקח. אף אחד כמובן לא ניגש, הגענו לאותה תוצאה. אדוני היושב-ראש, יש אנשים שמאוהבים בתהליכים, פחות אכפת להם התוצאות. הגענו אל אותה התוצאה, אבל משכנו אנחנו כמה וכמה חודשים. לדעתי ה-RFI נגמר, לא זוכר בדיוק, בשבועות האחרונים. אני צריך לסכם עכשיו את המקור התקציבי – זה סדר גודל של איזה 3 מיליון דולר כולו, כן, זה כל הסיפור, 10 מיליון שקל. עוד פעם, זה לא כסף שאני צריך לשלם, אני צריך לסגור אותו בצד כאיזושהי תוחלת סיכון לערבות. אני מקווה שזה עניין של ימים עד שהסיפור הזה ייגמר ונחתום מול אל על על ההסכם. אני מקווה שאל על תעשה את זה יותר מהר ממה שהיא אומרת כרגע, בסדר, זמן ההיערכות. אני כאן פותח סוגריים – עוד פעם, זה חשוב. כי כמו שאמרת קודם, התמיכה של מיליי בישראל היא, איך אומרים, אדירה. הוא פשוט האיש שהלב שלו נמצא במקום הנכון של ההיסטוריה. זה לא משנה אם זה נכון כלכלית או לא נכון כלכלית, אנחנו צריכים להיות בצד שלו. אנחנו חייבים לשדר לעולם שמי שהוא ידיד שלנו, אנחנו נוריד בשבילו את הירח. לכן אנחנו עושים את זה. כלכלית יש ויכוח, כי באים ואומרים לי: תקשיב, בסוף יש לנו מעט מאוד מטוסים רחבי גוף באל על, וכל מטוס שטס לשם זה מטוס שלא טס לצפון אמריקה. זה לא משנה. זה נכון, אנחנו עושים את זה. תמשיך לזרז אותנו, אבל אין מזרזים אלא למזורזים. אנחנו עושים את זה הכי מהר שאפשר, בסדר. זה חשוב וזה יקרה. עובר לעשייתה.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

- - - לסגור את האירוע הזה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני צריך באגף תקציבים לסגור את המקור התקציבי שיאפשר לו לחתום.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

בקיצור, אדוני השר, אתה יודע לעשות את זה לא בטור אלא במקביל.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

איתן, אתה צודק. זה חשוב, זה טור, כמו שאמרתי, יוזמה שהייתה של עבדך הנאמן ומחויבים לה.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני בודק, תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

רבותיי, רבותיי, חברות וחבריי הכנסת, אנא. אנחנו עוברים לשאילתה הבאה והאחרונה לשר האוצר, שאילתה רגילה של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – פיקוח משרד האוצר על כספי המסחר הפרטי עם רצועת עזה. בבקשה, חברת הכנסת מלינובסקי.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד לך תודה שהעלית את השאילתה הזאת על סדר-היום. לתשומת ליבנו, השאילתה הוגשה ב-31 בדצמבר 2024, המועד לתשובה היה 21 בינואר 2025, אנחנו ב-5 בנובמבר 2025.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני מתנצל, אני מנחה את אנשי משרדי לענות הכי מהר לשאילתות. זאת תקלה גדולה, אני אברר, אני מתנצל.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

זאת אומרת, בתקופה הזאת יכולתי להיכנס להיריון, להביא ילד ולסיים את חופשת הלידה – אם הייתי רוצה.

היו"ר אמיר אוחנה:

קודם כול, לא רע. קודם כול, אנחנו בעד להגדיל את העם היהודי כמה שאפשר.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

כן.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אם היית עושה את זה, זה בוודאי היה ניצול יותר טוב של הזמן מהרבה דברים אחרים שאתם עושים באופוזיציה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

טוב, זאת הייתה הערת שוליים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אבל אני מתנצל, זה לא תקין ואני מתנצל.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

לעצם השאילתה, היא הייתה רלוונטית בזמן המלחמה, היא רלוונטית גם עכשיו ויש לי גם שאלת המשך. רצוני לשאול: 1. מהי מדיניות המשרד בנוגע להכנסת סחורות לעזה באמצעות סוחרים פרטיים? 2. מהו מנגנון הפיקוח שמפעיל המשרד על העבות כספים המתבצעות בגין עסקאות אלו? 3. כיצד מוודא המשרד שמקור הכספים הללו אינו מחמאס או מארגוני טרור אחרים?

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, השר.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני מתנגד להכנסת הסחורות של הסקטור הפרטי. התנגדתי לזה לכל אורכה של המלחמה, זעקתי מול האיוולת – אגב, זה לא רק בסקטור הפרטי, בכלל – בכך שנכנס סיוע שמגיע לחמאס והוא משתלט עליו, מרוויח מזה כסף, משמן את מכונת המלחמה שלו. אמרתי אין-ספור פעמים, אנחנו שולחים את הלוחמים שלנו למסור את נפשם ולשפוך מים על המדורה, ואז שופכים עליה גם דלק, משמרים את התלות של האוכלוסייה. בזמנו לקחתי אחריות על המחפ"זים, על פתרונות שניסינו לייצר. אבל מה לעשות, אלו החלטות של ראש הממשלה, ואני יודע, של שר הביטחון. כרגע, מבדיקה שאני עשיתי הבוקר, במסגרת הפסקת האש התחייבו להכניס 600 משאיות ביום. כדי לעמוד בזה צריך גם סקטור פרטי, יש 13 סוחרים שאושרו על ידי השב"כ. לא. אני כן, אגיד שעשינו הרבה מאוד צעדים שנועדו למנוע את כל אותו ציר קיזוז, כמו שאנחנו קוראים לו, מטורקיה. הטורקים – חמאס בטורקיה משלם לסוחר מאיו"ש, שמכניס סחורה בחינם לחמאס ודרך זה מרוויח כסף. יש כרגע סוחרים שמאושרים על ידי השב"כ, יש 13 כאלה. הוא זה שאמור לפקח על צירי הכסף וכו'. התפקיד שלי, כשר אוצר שאחראי על המכס, זה לוודא בידוק. בעניין הזה אנחנו עובדים הכי יסודי שאנחנו יכולים. כל משאית נבדקת. באופן טבעי אני לא איכנס, מסיבות של ביטחון מידע, לאיך בדיוק – מבידוק בפועל, כמובן, משיקופים וכלבים ועד לא משנה, אלגוריתמים ו-AI והערכות. אגב, תופסים לא מעט. אני מנצל את ההזדמנות, ברשותך, לומר תודה ענקית לאנשי המכס, למנהל המכס לאנשי רשות המיסים, שעובדים על זה מאוד מאוד קשה. גם כשאני מתנגד לדברים, בסוף אני אדם ממלכתי, ותפקידי כשר אוצר לממש את המדיניות שעליה מחליטים הגורמים המוסמכים. לצערי, הסמכות בעניין הזה לא אצלי. שוב, במסגרת זאת אני עושה הכול כדי שלא יכניסו שום דבר שלא צריך להיכנס.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, שאלת המשך לחברת הכנסת מלינובסקי.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אדוני השר, קודם כל, תתמקד בשאלות האלו. שאלתי על כסף. הכול בסדר, קיבלו החלטות בעיניי הן הזויות, הן לא נכונות, סוחרים בעזה קשורים, יד ביד, עם החמאס. אין שם סוחרים, הכול זה חמאס. שאלתי פה על כסף. לתשומת ליבך, אולי אתה רוצה לבדוק. רק הערת שוליים – בבנקים ברמאללה יש כ-6 מיליארד שקל ששייכים לחמאס עזה, שהם מאוד מאוד רוצים להעביר אותם חזרה לעזה. אם אתה תרצה להרחיב על זה, אני אשמח. לפני שבוע, אתה אמרת, בישיבת סיעה שלכם, שהפסקתם לממן סיוע לעזה, כל סיוע לעזה. האם אתה עומד גם עכשיו מאחורי האמירה הזאת שלך? ותחשוב טוב טוב. אני מזכירה לך, 3 מיליארד שקל אתה אישרת. תחשוב טוב טוב: האם עכשיו מדינת ישראל, אתה כממשלה, מממנת כל סיוע לעזה, מצולם ומוקלט.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

יוליה, כל פעם אתם מוכיחים לי כמה אתם עושים עבודה מצוינת כשאתם באופוזיציה ולכן אתם צריכים להישאר שם. כשאתם באופוזיציה, אתם מחסלים את סנוואר תוך 48 שעות, אתם מנצחים את האיראנים תוך דקה, יושב-ראש המפלגה שלך הוא אלוף העולם בברברת אופוזיציונית. אתם יודעים מצוין תמיד לתת עצות מבחוץ. תישארו הרבה שנים בחוץ, ותמשיכו לתת עצות טובות. מדינת ישראל לא מממנת סיוע הומניטרי. אני לא אישרתי אף פעם 3 מיליארד שקלים, אני כן אישרתי תקציבים שנועדו ליצור את המנגנון החלופי להכנסת הסיוע לעזה. המנגנון הזה הוא בדיוק חלק – אני לא מימנתי, ואגב, סיוע לא מומן. אני אומר עוד פעם, מימנו את האופרציה של המחפ"זים, של החלוקה, כן, לא את הסיוע עצמו. זה בדיוק כמו לממן את מכונת המלחמה. אני מימנתי את המשך הלגיטימציה הבין-לאומית של צה"ל להמשיך את המלחמה, מכיוון שבניגוד לפופוליזם שלכם – אגב, גם של חבריי בקואליציה – אף אחד לעולם לא ייתן לנו להמשיך את המלחמה הזאת, לא נתנו לנו לעשות אותה שנתיים, אם אנחנו נמית ברעב ובצמא שני מיליון איש. לכן או שזה נכנס לחמאס בדרך הרעה והאיומה - -

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

מה קורה עכשיו? זה כולל?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

את צועקת. שוב, בצעקות את מצוינת. - - ואני ניסיתי להילחם בזה, בחלק הצלחתי ובחלק פחות, או שמכניסים בדרך אחרת. כמו שאמרתי, זה שווה יותר מלממן עוד אוגדה מתמרנת או עוד שני מטוסים שיעבדו ברצועת עזה. לכן כרגע אנחנו לא מממנים. האמריקאים לקחו אחריות על כל הסיפור הזה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

זה קורה או לא קורה? מה קורה עכשיו?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אנחנו כרגע לא מממנים את הסיוע. כמו שאמרתי, גם לא מימנו. מימנו את האופרציה של החברות.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

גם את האופרציה אתה מממן? עכשיו אתה מממן את האופרציה?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

לא, לא. עוד פעם, האמריקאים לקחו אחריות, במסגרת מה שהם בונים עכשיו, של כל האירוע של הסיוע ההומניטרי. אני אומר כאן, על הדוכן, כי אני לא פופוליסט: זאת ההוצאה היעילה ביותר במלחמה. לו היו שומעים בדעתי והיינו משקיעים מיליארדים, היינו חוסכים עשרות מיליארדים. כי המלחמה הזאת התמשכה והתארכה, והחטופים שלנו נמקים במנהרות, בגלל האיוולת של הכנסת הסיוע לחמאס. וכמו שאנחנו מממנים את מכונות המלחמה בטנקים, בתותחים, במטוסים, ב-JDAM, ואני יודע מה – בלוחמים, במילואימניקים – משלמים את המלחמה. לנהל נכון מאמץ הומניטרי שיאפשר לך להשמיד את האויבים שלך, אבל לעמוד בדרישות של הקהילה הבין-לאומית ולתת אוכל ותרופות לאוכלוסייה, זה הדבר הנכון ביותר, ההשקעה הנכונה ביותר. אני גאה שהייתי זה שנלחם באיוולת הזאת ועשה אותה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

התשובה היא לא. שאלת עשר פעמים, ועניתי.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

לא. שום דבר אני לא מבינה - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. אני מודה מאוד לשר האוצר.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

עליזה, אני יכול לרדת או ללמד דף יומי? עליזה?

היו"ר אמיר אוחנה:

השר, השר, זה בסדר. תודה רבה לשר האוצר.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מודה גם לחברי הכנסת השואלים.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעות חוק בדיון המוקדם. אפשר להכניס את חברי הכנסת שהוצאנו קודם. ההצעה הראשונה היא הצעתו של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי כנסת בנושא: הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – התניית הצבעה בשירות צבאי או לאומי). אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת פורר אל הדוכן להציג את הצעת החוק. בבקשה. עד עשר דקות, אדוני, לרשותך.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, אני חושב שלכולם אני לא צריך לספר את זה – למרות שיש כאלה שאולי לא הבינו את זה – אבל מדינת ישראל נמצאת במלחמה כבר למעלה משנתיים. כבר שנתיים שאנחנו בחזיתות בצפון, בדרום, ממזרח. לצערי, אנחנו עם איומים, והם רק הולכים וגדלים: האיום האיראני לא הוסר, הוא מתעצם מחדש; בלבנון עדיין אנחנו נמצאים באיום, ממש על סף פריצתה של מלחמה מחדש – כך אנחנו שומעים גם בחדשות; אנחנו רואים כמובן שחמאס עדיין שולט בעזה, והברחות הנשק מכיוון ירדן ליהודה ושומרון עובדות בקצב גבוה. כדי לנהל את המלחמה הזאת, היום ובחודשים הבאים ובשנים הקרובות – אדוני השר, אגלה לך סוד, כדי לנהל מלחמה כזאת, צריך חיילים. אם יש לקח אחד שמדינת ישראל צריכה ללמוד מ-7 באוקטובר הוא שאנחנו לא יכולים להסתמך על צבא קטן וחכם. אנחנו צריכים צבא גדול, חכם, חזק וקטלני. כדי שיהיה לנו צבא כזה, אנחנו זקוקים לחיילים. במשך כל חיי הציבוריים אני נלחם על הנושא הזה: גיוס לכולם. ישראל ביתנו, מיום הקמתה, שמה את ערך הגיוס לכולם כמשהו בראש סדר העדיפויות, כחלק מהאג'נדה. זה ערך, ערך שאני חושב שהוא חשוב. אבל היום, אחרי 7 באוקטובר, נוכח השנתיים האחרונות ונוכח השנים הקרובות, אנחנו כבר לא מדברים על ערכים. גברתי היושבת בראש, אנחנו מדברים על צורך. מדינת ישראל צריכה חיילים. היא לא יכולה לעמוד בכל משימות ההגנה על העם והארץ, כשעשרות אלפים פוטרים את עצמם מהגיוס. עכשיו, אני חייב לומר – אני כל הזמן שומע גיוס חרדים, גיוס חרדים. לא מעניין אותי בכלל אם האזרח הוא חרדי, חילוני, ציוני דתי, מוסלמי, צ'רקסי, דרוזי, בדואי, זה בכלל לא משנה. השאלה היא אחת: האם אתה אזרח ישראלי? אם אתה אזרח ישראלי שרואה את עצמך זכאי לכל ההטבות שיש לאזרח. אם אתה אזרח ישראלי, לצד הזכויות שלך יש גם חובות. והחובה הראשונה, הראשונה במעלה, שלנו כאזרחים היא להגן על המדינה. מי שלא מתאים לשירות הצבאי, מכל סיבה שהיא, יש שירות לאומי. חסרים לנו כבאים בכיבוי אש; חסרים לנו שוטרים; חסרים לנו עובדים במערכת הבריאות. אי-אפשר להגיד: אתה תשרת ואני לא. אי-אפשר להמשיך ולהגיד: אני לא חלק מהעניין הזה. לכן, גיוס לכולם צריך להיות בראש סדר העדיפויות של הממשלה ושל הכנסת הזאת. זה צריך להיות בראש סדר העדיפויות, כי אנחנו חייבים את זה. אז מגיעה השאלה: איך נגייס את כולם? מה, עכשיו תשלח עכשיו – תיכנס לבני ברק, ותשלח את כולם לבתי הסוהר? מה, תלך עכשיו לאום אל-פחם, תתחיל לגייס ערבים מאום אל-פחם? אני אומר לכם דבר מאוד מאוד פשוט: לא צריך להכניס אף אחד לבית סוהר. צריך לקבוע דבר – כלל בסיסי. מה שנקרא, פעם אמרו: יתנו – יקבלו; לא יתנו – לא יקבלו; ישרתו – יקבלו; לא ישרתו – לא יקבלו. פשוט מאוד. אתה אזרח בגיל 18, אתה צריך להתגייס לצה"ל. ואם צה"ל מחליט שאתה לא מתאים לו מכל סיבה שהיא, אתה תעשה שירות לאומי. שירות לאומי דרך האגף החברתי-ביטחוני במשרד הביטחון; כיבוי אש, משטרת ישראל, מערכת הבריאות. החלטת שאתה מדיר את עצמך מהכלל? החלטת שאתה מורם מעם ואתה לא צריך להיות חלק מהמאמץ הזה, לשמור על מדינת ישראל? תישא באחריות. תישא באחריות. אם לא תתגייס, לא תוכל להצביע. פשוט מאוד. אם החלטת שאתה לא רוצה להתגייס, לא תוכל להצביע. עכשיו, העיקרון הוא שאם אתה משתמט משירות צבאי, אתה צריך לשבת בכלא. זה העיקרון. זה גם החוק היום, אגב, עריקים צריכים לשבת בכלא. אבל השאלה היא עכשיו – כשאנחנו כבר עוסקים פה בעשרות אלפים שרואים את עצמם עריקים, והפכו את זה לאידיאולוגיה – אתה אומר: מה, תושיב עשרות אלפים בכלא? אז אני מוותר על הכלא. אני אוותר לכם על הכלא, אבל לא תוכלו להצביע לכנסת. לא תוכלו להצביע לכנסת. לא תקבלו קצבאות. לא תוכלו לקבל את כל ההטבות שמקבל אזרח במדינת ישראל. וכן, כמו שאמרתי, לא תוכלו להצביע. ואז באים ואומרים לי: שמע, זה לא דמוקרטי; אתה פוגע בזכות יסוד דמוקרטית. עכשיו, אני בלימודיי במשפטים למדתי שיש דבר כזה שנקרא משפט משווה. בוא נלך למערכות דמוקרטיות אחרות. אמרתי: מאיזו דמוקרטיה אני יכול לשאוב את העקרונות? אז אני לא יודע כמה אתם יודעים, אבל חלק נכבד ממערכת המשפט הישראלית, וחלק נכבד מהעקרונות הדמוקרטיים שלנו, שאבנו מבריטניה. אז בדמוקרטיה הקטנה הזאת – היא לא גדולה, כמו מדינת ישראל ולא ותיקה כמונו – בבריטניה, מי שיושב בכלא לא יכול להצביע. אמרתי: טוב, בסדר. מה, נביא רק דוגמה אחת? בואו נחפש עוד דמוקרטיה, קצת יותר קטנה מבריטניה. הלכתי למדינה, לארצות הברית. אני לא יודע כמה אתם יודעים, חברי הכנסת, אבל בארצות הברית, ברוב המדינות האמריקאיות, מי שיושב בכלא לא יכול להצביע. אספר לך עוד משהו, חבר הכנסת גלעד קריב? בחלק מהמדינות, מי שיושב בכלא נשללת זכות ההצבעה שלו לצמיתות, גם אחרי שחרורו מהכלא.

גלעד קריב (העבודה):

זכות ההצבעה - - -

עודד פורר (ישראל ביתנו):

במדינות קטנות כאלה, כמו פלורידה, אייווה, מדינות שהן, מה שנקרא, פשיסטיות, כמו קליפורניה, ממש מדינה פשיסטית, נכון? בקליפורניה – אני חושב, האזור הכי שמאלי במפה הפוליטית האמריקאית – בקליפורניה, מי שיושב בכלא, נשללת זכות ההצבעה שלו עד לאחר ריצוי עונש המאסר ותקופת השחרור על תנאי. זאת אומרת, גם אם הוא מחוץ לכלא, הוא רק נמצא כרגע על תנאי, הוא גם לא יכול להצביע. עכשיו, אגיד לכם, בתוך הדיונים האלה על חוק ההשתמטות שהממשלה מקדמת – לקדם חוק השתמטות בזמן מלחמה זו בגידה בציבור הישראלי; זו בגידה בביטחון ישראל. להגיד שאתם דואגים לביטחון ישראל ובה בעת לפטור עשרות אלפים משירות, זו בגידה בביטחון. אתם פוגעים ביכולת של צה"ל להגן על מדינת ישראל. מי שיודע, ואתם יודעים כמה נשק נכנס ליהודה ושומרון מכיוון ירדן. אי-אפשר לעצור את זה בלי עוד חיילים. מאיפה יבואו החיילים האלה? עוד ימי מילואים? עוד משפחות שמתפרקות? עוד עסקים שקורסים מהעומס? לכן אני אומר לכם, שיהיה ברור, במקום להסתבך עם חוקים מורכבים ומכסות והורדות והעלאות – ומספרים לי על שבילי הזהב, נמצא את שביל הזהב, אולי הם יואילו בטובם לבוא להתגייס – אין שום שביל זהב. החבר'ה האלה מחפשים להשתמט שוב ושוב ושוב לאורך עשרות שנים, גם אחרי שעברנו את 7 באוקטובר, עם הטבח הגדול ביותר שחוותה מדינת ישראל, הטבח הגדול ביותר ביהודים מאז השואה. לכן אני אומר לכם את הדבר הפשוט – הינה, אני אומר לך, חבר הכנסת גולדקנופ, אני בטוח שכשהחוק הזה יעבור, גם אתה תגיע ללשכת הגיוס ותשאל: איפה נרשמים פה? איפה נרשמים, אני גם רוצה להתגייס. כי לצערי הפכו את הגיוס למסחרה פוליטית כדי לשלוט בקבוצות, שחס וחלילה לא יצטרפו לכלל החברה הישראלית. לכן אני קורא לכם, חברי הכנסת הציונים – מי שלא ציוני פה בבניין הזה אין לי שיג ושיח איתו, אני לא מצפה שאחמד טיבי ואיימן עודה יתמכו בחוק הזה, כמו שאני לא מצפה שגולדקנופ יתמוך – אבל חברי הכנסת הציונים, חברי הכנסת בליכוד – הילדים שלכם, האחים שלכם, החברים שלכם, משרתים בצבא, כורעים תחת הנטל הזה. אני מצפה מכם לתמוך בחוק הזה כי אין צודק ממנו, בעיקר בעת הזו.

היו"ר לימור סון הר מלך:

אני מזמינה את השרה גילה גמליאל להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. לרשותך עשר דקות, בבקשה.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל:

גברתי היושבת-ראש, שרים, חברות וחברי הכנסת, ההצעה - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

סדרנים, סדרנים, אפשר לעשות שקט במליאה, בבקשה?

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל:

ההצעה המדוברת, פשוט אין לה מקום – חברי, חבר הכנסת עודד פורר – אין מדינה דמוקרטית אחרת בעולם שמתנה את כל היבט ההצבעה לכנסת או לפרלמנט על בסיס גיוס לצה"ל. זה פותח תיבת פנדורה שעלולה להתחיל ולחזור למה שהוצע בעבר ביוון העתיקה, שאחוז מסוים של אנשים יצביע ויקבע. אבל זו לא דרך דמוקרטית. אנחנו במדינה דמוקרטית, ועל כן ככזו אנחנו מאפשרים את זכות ההצבעה כשהיא לא מותנית. כל האזרחים וכל האזרחיות במדינת ישראל בעלי זכות הצבעה. כל התניה לגבי מה מצביעים ואיך יכולה לייצר בסופו של דבר את הפגיעה המהותית ברצון שלנו לשמר את הדמוקרטיה במדינת ישראל. על כן, לחוק הזה אין שום סיכוי מוסרי לעבור. הוא פוגע ויכול לפגוע בעתיד גם בחתכי אוכלוסייה אחרים. על כן זה לא יהיה. אני מבינה את הרצון במיוחד בתקופת מלחמה לקדם את הנושא של גיוס כל מי שניתן על מנת להקל על הנטל של חיילי המילואים שלנו, שבאמת הם והמשפחות שלהם סובלים ממש בכמות ימים לא אנושית ולעיתים גם לא הגיונית. עם כל הניסיונות שלנו לדאוג להם, גם לכל מיני היבטים שיסייעו בידם – זה עדיין מאוד מאוד נוקשה וקשה. צריך לדאוג ולוודא שיותר ויותר יתגייסו לצבא ויקלו על הנטל. כולי תקווה שכאן כבר נצליח לקדם את הנושא הזה של גיוס החרדים, על מנת שזה יקל על כולנו. תודה רבה. הממשלה כמובן שלא תומכת בחוק.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. אני מזמינה את חבר הכנסת אביגדור ליברמן להשיב להתנגדות הממשלה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר על החוקים הקיימים, לא על החוק החדש. אוגוסט 1977, ראש הממשלה מנחם בגין, שר הביטחון עזר ויצמן – מתקבל חוק העונשין. בהתאם לחוק העונשין מ-1977 – של הליכוד, לא מישהו אחר, הליכוד מעביר אותו פה בכנסת ישראל – כל אחד שמואשם בשידול והסתה להשתמטות מגיוס, צפוי ל-15 שנות מאסר. זה חוק של הליכוד. יש פה הסתה פרועה יום-יום, ופנינו - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

שקט במליאה, בבקשה.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

- - פנינו לשר הביטחון, לשר המשפטים, ליועצת המשפטית לממשלה, למפקח הכללי, ליועץ המשפטי של משטרת ישראל, ב-21 באפריל. החוק קיים. היועץ המשפטי של מפלגת ישראל ביתנו פנה. עד היום לא זכינו אפילו להתייחסות, לא קיבלנו אפילו הודעה קצרה: המכתב שלכם התקבל. 1986 – ראש הממשלה שמעון פרס, שר הביטחון יצחק רבין, מתקבלת גרסה אחרונה – חוק שירות ביטחון. בהתאם לאותו חוק שירות ביטחון, כולם, כל האברכים החרדים, היו אמורים להתגייס. זה לא שיש ואקום, החוק קיים, חוק של מפלגת העבודה. בהתאם לאותו החוק, היינו אמורים לראות אלפי אברכים או בשירות צבאי או בכלא. למה לא ממלאים אחרי החוק? בלי חוקים חדשים – החוקים הקיימים, שהתקבלו בלי שום הקשר פוליטי, בלי שום הקשר קואליציוני, בלי שום הקשר של האירועים של היום. חוקים של עשרות שנים, שקיבלו באמת אנשים גדולים. תסתכלו, תנסו להיזכר בשמות: בגין, ויצמן, רבין, פרס. שום כוונה מצד רשויות החוק לקיים את החוקים הקיימים. צה"ל – גם צה"ל חייב להבין: הוא לא כפוף, לא לקואליציה ואפילו לא לשר; הוא כפוף קודם כול לחוקים במדינת ישראל. זה שצה"ל מתחמק מלמלא אחרי החוק ועושה כל מיני מבצעי ראווה, עוצר אחד ושניים, ואחר כך, אחרי כמה ימים, משחרר אותם – תעודת עניות, פשיטת רגל.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אבל מערכת המשפט לא יכולה לדרוש מכולם לקיים את החוקים ולהתחמק בעצמה ממילוי אחר חוקים. תודה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – התניית הצבעה בשירות צבאי או לאומי). הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 27 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 69 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – התניית הצבעה בשירות צבאי או לאומי) לא נתקבלה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

בעד – 27, נגד – 69, אין נמנעים. ההצעה נפלה. לפרוטוקול, חבר הכנסת איתן גינזבורג רצה להצביע נמנע, והצביע בעד. אני קובעת כי הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – התניית הצבעה בשירות צבאי או לאומי) לא אושרה, ותוסר מסדר-היום.

משה גפני (יהדות התורה):

ליברמן היה שר הביטחון, למה הוא לא גייס את החרדים? הוא היה בממשלה הרבה שנים, למה הוא לא העביר חוק?

היו"ר לימור סון הר מלך:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – הגדרת יהודי), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אבי מעוז. אני מזמינה את חבר הכנסת אבי מעוז להציג את הצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות.

אבי מעוז (נעם):

כפי שסוכם, גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, רק הצגה והנמקה היום. תשובה והצבעה במועד אחר. גברתי היושבת-ראש, הגדרת יהודי במרשם האוכלוסין על פי ההלכה המסורה מדורי דורות והחזרת סעיף הלאום לתעודת הזהות, שלא לחינם היא נקראת כך, עם מילה טעונה במשמעות כה גדולה כמו זהות, זוהי ההכרעה שאנו נדרשים אליה היום. האם מדינת ישראל היא מדינה יהודית, או שמא חלילה מדינת כל אזרחיה? מורי ורבי הרב צבי יהודה זצ"ל כתב לראש הממשלה מנחם בגין לאחר היבחרו בשנת תשל"ז כך, ואני מצטט: מיהו יהודי? מי שנולד מאת אם יהודייה ומי שהתייהד על ידי בית דין צדק יהודי מוסמך ונאמן ולא רפורמי חלילה. זאת ולא אחרת, חוק ולא יעבור, סוף ציטוט. שלוש שנים לפני כן, לאחר הצטרפות המפד"ל לממשלתה של גולדה מאיר, תוך התפשרות על אי-תיקון חוק מיהו יהודי בניגוד לדרישת הרבנות הראשית, הוא פרסם בעיתון מעריב את הדברים הבאים, ואני מצטט: לסידור האמיתי של הכנסת האדם הנלווה אל השם וישראל עמו ובא וחוסה בכנפי שכינתו, לקבלת ההגדרה המפוארת ותואר הכבוד ההיסטורי להיות יהודי, קבועה וצודקת ההלכה הישרה, ההגיונית והקדושה, הקבועה בחוקיותה המפורשת של מדינת ישראל ובמשמעותו המפורשת של חוק השבות. כל אדם ישר בתוכנו, המכונה דתי והמכונה לא דתי, יבין כי הרביי, המסדר גם נישואי תערובת, רחמנא ליצלן, והמתקן את מכוניתו בהפסקה בתפילה של יום הכיפורים, אין כל ערך לטיפולו וסידורו באדם הנלווה אל עם ישראל, אפילו אם יאמר שהוא מסדר את זה בהתאם לסדר ההלכה, סוף ציטוט. כאשר בן-גוריון שלח לרבי מלובביץ', כמו גם לרבנים נוספים, את השאלה מיהו יהודי לעניין רישום האוכלוסין, ענה לו הרבי כך, ואני מצטט: "דעתי ברורה בהחלט, בהתאם לתורה ולמסורת המקובלת מדורי דורות, כי בעניינים כאלה אין כל תוקף להצהרה בדיבור על הרצון להירשם בתור יהודי, ואין בכוח הצהרה זו לשנות את המציאות. על פי התורה והמסורת של דורי דורות הקיימת וחיה עד היום הזה, יהודי - - - הוא זה ורק זה שנולד מאם יהודייה או גר שנתגייר באופן גרות מדויק, אשר פרטי סדר גרות זה מבוארים בספרי פסקי דינים של עמנו בית ישראל מדור לדור ועד לשולחן ערוך", סוף ציטוט. ובשיחותיו אמר הרבי כך, ואני מצטט: "בכוונה הושמטה מן החוק ההגדרה של גיור, שזה חייב להיות לפי ההלכה. התוצאה היא שכל אינו יהודי יכול 'להתגייר'" – במירכאות – "בכל דרך שהוא רוצה - - - עם ישראל עבר הרבה גזרות, לא עלינו, אבל מעולם לא הייתה גזירה להרוס את היסוד והמחיצה בין ישראל לעמים - - - מתי נהפך אינו יהודי ליהודי? רק כשהוא מתגייר לפי ההלכה. בתנאים אלו הוא נהפך לחבר מלא בעם ישראל, בלי שום הבדל בינו לבין יהודי אחר - - - מי מחליט גיור אמיתי מהו? רק רב מוסמך. אם הוא איננו רב, שלמד ומוסמך להורות בשאלות של הלכה, אין לו סמכות לחוות דעה בקשר לגיור. כל תהליך הגיור הוא מושג של דת. בלי העניין של דת הרי כל העניין של גיור הוא לא רלוונטי. עצם המושג 'גיור שלא כהלכה' הוא סתירה מִנֵיה וּבֵיה", סוף ציטוט. גברתי היושבת-ראש, הצעת החוק מציעה להסדיר את הגדרת המונח יהודי בחוק, כך שתתקבל משמעות אחידה בין מרשם האוכלוסין לחוק בתי הדין הרבניים לעניין נישואין וגירושין על פי ההלכה היהודית. כיוון שמדינת ישראל היא מדינה יהודית הרי שמתבקש הדבר כי הגדרת המונח יהודי תוגדר בהתאם להגדרה הלכתית מקובלת המוכרת על ידי האינסטנציות המשפטיות המוכרות במשפט הישראלי. וכמו שפתחתי – עד כאן הנמקת הצעת החוק שלי, והתשובה וההצבעה יהיו במועד אחר. ומכאן, גברתי היושבת-ראש, אני רוצה לדבר על המינוי של הפצ"ר החדש, שכידוע אתמול הבעתי התנגדות בגלל שהוא בוגר קרן וקסנר. חבריי חברי הימין, חבריי חברי הציונות הדתית, אתם צריכים להבין. מתנהלת מערכה על התודעה ועל בנייה וחיזוק של הדיפ-סטייט כשמאל על מלא. וזאת מדוע? מכיוון שהשמאל הרדיקלי התייאש מלנצח בבחירות, וכעת הוא מנהל מערכה – לא רק כעת, כבר עשרות שנים שהוא מנהל מערכה – לבניית דיפ-סטייט חזק מאוד. הוא בנה פלטפורמות. יש לו פלטפורמות: קרן וקסנר, מכון מנדל, תקשורת, הארץ, ynet. כולם מגויסים למערכה הזאת על התודעה ועל בניית הדיפ-סטייט. אני רוצה כמה מילים על קרן וקסנר. קרן וקסנר היא קרן אמריקאית פרטית שמנהלת תוכניות הכשרה לפקידות הבינונית והבכירה בישראל, וזאת תוך התקשרות ללא כל מכרז. מבין כלל התוכניות הנכללות בעתודות לישראל המכשירות את מערך הפקידות בארץ, תוכניות קרן וקסנר לדרג הבינוני והבכיר מפעילות את רשת הבוגרים הגדולה ביותר. מי שייסד את הקרן זה לסלי וקסנר, והוא ידוע – ידועה גם המעורבות של ג'פרי אפשטיין, פדופיל מורשע, בתוך קרן וקסנר, והוא היה נאמן של קרן וקסנר עצמה. גם – הקשר של אהוד ברק, אשר כידוע קיבל מימון על שני מחקרים, שאחד מהם הוא לא גמר, קיבל מימון עבור שני מחקרים שהוא ביצע עבור הקרן, וזאת – שאת אחד המחקרים בסופו של דבר הוא לא כתב, אבל קיבל את התשלום עליו אף על פי כן. כלומר, יש לנו פה קרן שמעורבת עמוק עמוק בתוך הפוליטיקה הישראלית, יחד עם אהוד ברק, שהוא אחד מאבות ההפגנות, המחאות הגדולות. קרן וקסנר פעלה לסיכול מינוי נציב שירות המדינה שהוצע על ידי ראש הממשלה נתניהו. בשנת 2017 ראש הממשלה נתניהו התעתד למנות את עפרה ברכה לנציבת שירות המדינה. החל קמפיין תקשורתי במטרה למנוע את מינויה, ולקמפיין התקשורתי הצטרף פורום נשות וקסנר, שמאגד פקידות בכירות בשירות הציבורי בעבר ובהווה שהינן בוגרות הקרן.

מיקי לוי (יש עתיד):

אבי, לא היו לה את הכישורים.

אבי מעוז (נעם):

הגישו בג"ץ, כמובן, ואז, הרכב שופטי בג"ץ הוציא צו ביניים שאוסר על הוועדה למנות את נציב שירות המדינה. מי עמד בראש ההרכב, גברתי היושבת-ראש? בראש ההרכב עמד שופט העליון עוזי פוגלמן. אבל עוזי פוגלמן הוא בוגר קרן וקסנר.

מיקי לוי (יש עתיד):

איזה גרועים אתם.

אבי מעוז (נעם):

בהמשך פסל הרכב השופטים בראשות פוגלמן שניים מחברי הוועדה הבוחרת את נציב שירות המדינה, וקבע שהוועדה תתחיל מחדש את תהליך בדיקת המועמדים. אני רק רוצה לצטט מה קרן וקסנר עושה עם רשת הבוגרים שלה – אלפי בוגרים. היא מאפשרת, וזה ציטוט מאחת מהבוגרות: הפעילויות של הקרן מאפשרות פיתוחה של תודעה קבוצתית ורשת בין הבוגרים. אם כן, קרן וקסנר מהווה את אחד מהיסודות של מאבק השמאל כדי להפיל את שלטון הימין באמצעות הדיפ-סטייט. כשנכנסתי לממשלה, בהסכם הקואליציוני, ראש הממשלה נתניהו הבטיח לי: אחד הטיפולים הראשונים של הממשלה יהיה לבטל את שיתוף הפעולה עם קרן וקסנר – של כל מוסדות הממשלה. לצערי הרב זה לא נעשה. אפשר לעשות את זה ביום ראשון הקרוב. זה נכון, אני לא מכיר את המועמד, את איתי אופיר, עו"ד איתי אופיר. שמעתי עליו רק דברים טובים, אבל איתי אופיר היה חמישה שבועות בקרן וקסנר. אבל לא רק שהוא היה חמישה שבועות בקרן וקסנר - - -

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אתה מטורף. מטורף.

דבי ביטון (יש עתיד):

אתה היית חילוני עד לא מזמן. אז מה קרה?

אבי מעוז (נעם):

איתי אופיר היה, וקיים גם היום, ברשת הבוגרים הזאת של קרן וקסנר.

קריאות:

אבי מעוז (נעם):

אותו איתי אופיר, שאין לי כלום נגדו ואני מאחל לו הצלחה בתפקידו, אותו איתי אופיר הוא זה שחתום - -

קריאות:

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אוי ואבוי, אפילו - - -

אבי מעוז (נעם):

- - על חוות הדעת שאפשרה לכם, לכם השמאל, לגנוב באופן לא דמוקרטי, עשרה ימים לפני הבחירות, ולמנות את הרצי הלוי כרמטכ"ל בניגוד לכל נורמה.

קריאות:

אבי מעוז (נעם):

גברתי היושבת-ראש, אני אומר שוב, הוא בוודאי מלח הארץ, אני מאחל לו הצלחה בתפקידו, אין לי שום דבר אישי נגדו, אבל הממשלה צריכה להפסיק את שיתוף הפעולה עם קרן וקסנר. תודה רבה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. ההצבעה והנימוק יתקיימו במועד אחר. בסיכומים בין היוזם לבין הממשלה, עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק וההצבעה יתקיימו במועד אחר.

היו"ר לימור סון הר מלך:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון – הוספת עבירת סחר לא חוקי בערכי טבע מוגנים), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת יסמין פרידמן ויוראי להב הרצנו. אני מזמינה את חברת הכנסת יסמין פרידמן להציג את הצעת החוק. לרשותך חמש דקות.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

תודה, גברתי היושבת בראש. טוב להגיד "גברתי", לפחות יש אישה מדי פעם פה על הדוכן. קצר. על השולחנות שלכם מופיע פלייר עם מחירון לחיות בר. אם מישהי, חפצה נפשה בגור אריות, היא תצטרך להיפרד מ-120,000 שקלים.

קריאה:

140,000.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

140,000, סליחה. אם מישהו רוצה קוף קטן, זה יעלה לו 100,000 שקלים. נחש. צבוע עולה 8,000, רק שתדעו. יש מחירון לחיות בר מוגנות. בשלושה חודשים האחרונים חדרו כ-900 רחפנים למדינת ישראל. היה בהם נשק, היו בהם סמים, והיו בהם גם חיות בר. רחפנים מבריחים כלובים עם חיות בר. נמצאו קופים ברחבי הנגב, במדבר. מזל שמישהו מוצא אותם. הם נזרקים שם, וכנראה הם היו מתים מצמא או מחום. השוק הזה הוא משגשג, הוא מגלגל מיליונים, והשתלטו עליו ארגוני פשע. מעבר לצער בעלי חיים, ואתם רגילים לשמוע אותי מדברת על צער בעלי חיים, מדובר על מיליונים שמתגלגלים אבל אף אחד לא משלם מיסים. לפחות היו משלמים מיסים. גם סחר לא חוקי, גם מגלגלים מיליונים וגם אף אחד לא משלם. הצעת החוק הזאת בסך הכול באה לבקש שהחקיקה של איסור בסחר בחיות בר, הברחה של חיות בר, תהיה גם עבירה של הלבנת הון. מדוע? כי אז אפשר שהעונשים יהיו יותר קשים, גם עונשי מאסר יותר כבדים, וגם העונשים הכספיים יהיו יותר כבדים. אנחנו גם ככה נמצאים במדינה שיש לה אפס התמודדות בכל מה שקשור לרווחת בעלי חיים. אפס. אני לא יודעת מי השר שיענה לי, אני מניחה ששר המשפטים, הוא יושב כאן. התשובה הרי תהיה: ביקשו דחייה של שלושה שבועות, אבל אני חצי שנה מנסה. השרה הבטיחה לי שהיא תניח את הצעת החוק הזו, ואני אוכל להצמיד. זה לא קרה חצי שנה. אבל איזה ציפיות יכולות להיות לי, אם המשרד הזה ומשרד החקלאות לא הצליחו להחליט מי יאכוף את נושא מלכודות הדבק? מלכודות הדבק זה דבר הכי פשוט שיש. רק בגלל זה הם לא היו מוכנים להעביר את החקיקה בקריאה שלישית, כי אף משרד לא מוכן לאכוף. זה משהו חדש – לא נעביר חקיקות. זאת אומרת, תחשבי, קארין, הרי אסור לעבור באדום. מלא אנשים עוברים באדום, אף אחד לא אוכף את זה, אז בואו נתיר את זה. זה הרעיון פה. בעצם הם אומרים: מה שאני לא יכול לאכוף, אני לא אחוקק. אי-אפשר לאכוף, אז בואו נתיר הכול, כל מה שאי-אפשר לאכוף. מה לעשות שכרגע המשטרה לא מצליחה לאכוף הרבה דברים, בטח ובטח בנגב, מאיפה שאני מגיעה. וככה מתגלגלת לה רשת פשע, בפנים גלויות, בסרטונים, בכל מקום. אפשר להגיע אליהם בקלות. אגב, גם בנתב"ג, כשכבר תופסים חיות בר, ציפורים בתוך קרטוני חלב, נחשים בתיקים – כמובן שחלק מבעלי החיים מתים, אבל למי אכפת – גם כשכבר תופסים אותם, מחרימים את בעל החיים, אבל את המבריח שולחים. אין מה לעשות איתו, אין כלום, אין מה לעשות נגדו, אין, אף אחד לא יכול לאכוף את זה. אין אפילו תקנות. לא שאם היו תקנות זה היה עוזר לי, כי אני מחכה כבר חמש שנים לתקנות על חזיריות, 12 שנים לתקנות על תרנגולות. אבל למי אכפת במדינה הזאת מבעלי החיים. אז בבקשה, רק לא לענות לי שזה בתכנון שלכם, "תדחי בשלושה שבועות". לא יקרה, מצביעים היום, תתמודדו.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. אני מזמינה את חבר הכנסת יאיר לפיד להציג את הצעת החוק. לרשותך חמש דקות.

יאיר לפיד (יש עתיד):

כנסת נכבדה, אני רוצה להגיד לקואליציה: הבנו. הבנו שאתם עכשיו על כל דבר בעולם תגידו: פצ"רית, פצ"רית, כדי שאזרחי ישראל יחמיצו את העובדה שיש שלושה נושאים אמיתיים על השולחן: הסתדרות, השתמטות ושחיתות, שלושת מרכיבי היסוד של הריקבון שאתם מביאים לחייהם של אזרחי ישראל. כל סיפור ההסתדרות זה סיפור של מרכז הליכוד – של מכרזים ושל שחיתות ושל ח"כים ושל שרים ושל מעצרים - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

- - - מי אתה - - -

יאיר לפיד (יש עתיד):

- - ריקבון שבסוף עולה לאזרחי ישראל כסף, והם מסתכלים סביבם והם שואלים: למה כל כך יקר פה? למה? תסתכלו על פרשת ההסתדרות. תסתכלו על ההשתמטות, שעולה לנו 60 מיליארד שקל בשנה, זה מה שעולה לנו העובדה שהחרדים לא מתגייסים. ותסתכלו על שחיתות כמו קטרגייט, שזה סיפור פי אלף יותר חמור מהפצ"רית, כי זה סוכני אויב בכסף של מדינה אסלאמית בתוך לשכת ראש הממשלה בזמן מלחמה. הסתדרות, שחיתות והשתמטות, זה מה שאתם.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. אני מזמינה את שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק.

שר התקשורת שלמה קרעי:

איך ויתרת על שלוש וחצי דקות של רעל?

קריאות:

היו"ר לימור סון הר מלך:

עשר דקות לרשותך.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אדוני שר המשפטים, ארנון בר-דוד לא ממפלגת העבודה? אה, סליחה.

שר המשפטים יריב לוין:

תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני מבקש להתייחס להצעת החוק החשובה הזאת, חברת הכנסת פרידמן, הצעת חוק איסור הלבנת הון, שעניינה תיקון – הוספת עבירת סחר לא חוקי בערכי טבע מוגנים. צריך קודם כול לומר שהתופעה שאת היטבת לתאר כאן – תופעה קשה מאוד, חמורה מאוד, ראויה לכל גנאי, מסוכנת. היא לא מתמצה רק בפגיעה שיש בה בבעלי החיים, והיא פגיעה קשה – היא גם מסוכנת לציבור בכלל, גם לבני האדם. קופים, אריות, חיות אחרות לא אמורות להסתובב בין בני אדם, לא אמורות להיות במקומות שאינם מוסדרים. נדמה לי שהדברים האלה הם ברורים לחלוטין. התפיסה שעליה דיברת, כאילו: אי-אפשר לאכוף את זה, אז נשלים עם זה – אין דבר כזה. לא קיימת תפיסה כזאת. לא, אני אומר לך, זה לא נכון. ההפך הוא הנכון.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

זה מה שקרה עם מלכודות הדבק. אף משרד לא רצה לאכוף, והחליטו לא להצביע על זה.

שר המשפטים יריב לוין:

אני תכף אתייחס. ההפך הוא הנכון. אני חושב שנדרשת כאן אכיפה, אף אחד לא חולק על זה. נעשית אכיפה, אולי לא מספקת, בהרבה מאוד תחומים. השמיכה לצערי היא קצרה, והדברים שנדרשים להתמודד איתם הם רבים מאוד. אבל אני חושב שהנושא עלה לסדר-היום בעיקר על רקע העובדה שהייתה אכיפה ונתפסו לא מעט מקרים כאלה, ואנשים מועמדים לדין וננקטים נגדם הליכים. אני חושב שלכל גורמי האכיפה יש מחויבות לעניין הזה. אני לא הייתי קובע קביעה כפי שאת קבעת, כי אני חושב שהיא לא נכונה. יתרה מכך, הנושא הזה חונה ונמצא לא רק לפתחה של השרה להגנת הסביבה, הוא נושא שאנחנו במשרד המשפטים עוסקים בו לא מעט, כמובן בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה ועם רשות הגנים הלאומיים, מתוך כוונה להסדיר אותו בדרך כזו שלא רחוקה בהרבה – אני חייב לומר – ממה שמוצע כאן בהצעת החוק. אבל ההסדרה, על פניו כנראה שיותר נכון לעשות אותה וגם יותר מהר וקל יהיה לעשות אותה באמצעות צו של שר המשפטים בתוך מסגרת חוק הלבנת ההון ללא צורך בהליך חקיקה, שאני לא יודע אם יגיע לפרקו ויסתיים. עבודת המטה שכבר נעשית בעניין הזה, ונעשית בצורה רצינית, מתקדמת, ואני מקווה שתבשיל בקרוב לידי גמר. על הרקע הזה, אני ביקשתי לדחות את הדיון בחוק בשלושה שבועות, כי אני חושב שעצם העלאת הנושא על ידך היא חשובה. לא פעם העובדה שמוגשת הצעת חוק פרטית גורמת לכך שהמערכות נדרשות בכל זאת לעבוד יותר מהר. אני חשבתי שלאור ההתקדמות של עבודת המטה, זה יהיה נכון לחכות שלושה שבועות לבחון את הדברים ולראות אם באמת אנחנו מצליחים להשלים את העבודה הממשלתית, ואולי ללכת ולהשלים את תיקון הצו. אני חייב לומר שלהבדיל ממקרים אחרים, כנראה שבמקרה הזה אם תתעקשי לקיים הצבעה, אני אומר לך בגילוי לב שזה לא יגרום נזק, כי אומנם החוק ייפול, אבל מכיוון שממילא אנחנו מתכוונים להסדיר אותו באמצעות צו, זה לא יפריע לנו לעשות את התהליך הזה באמצעות צו. אז אני לא יכול להגיד כאן: תשמעי, את עושה נזק. לא, אני חושב שחשוב וטוב שהבאת את זה. זו בוודאי זכותך להביא את זה להצבעה, אבל אני כן אומר לך בצורה אמיתית שכנראה שהמסלול הנכון יותר, המהיר יותר, להביא את הדבר הזה לידי גמר יהיה באמצעות צו ולא באמצעות החקיקה הזאת. ולכן אני חושב שלו היית מסכימה לחכות שלושה שבועות, זה היה הדבר הנכון לעשות. אבל שוב, זה תלוי בך, ואיך אומרים? זה לא שייגרם איזה נזק כתוצאה מזה שהדיון יתקיים. אבל ברור שבנסיבות האלה, שיש עבודה ממשלתית, יש כוונה להביא צו מסודר, אין מקום ואין יכולת לאשר את הצעת החוק כאן, בקריאה הטרומית. לכן, למרות ששוב אני אומר שבבסיס הדברים הם נכונים והם מוסכמים וגם מטופלים, עמדת ועדת השרים היא שאם לא תהיה הסכמה לדחייה של שלושה שבועות, אנחנו נבקש בשם הממשלה לדחות את הצעת החוק ולהסיר אותה מסדר-היום. אני מקווה שבכל זאת תשקלי את העניין הזה פעם נוספת. אני רוצה ברשותך לומר משהו גם בעניין שהזכיר כאן יושב-ראש האופוזיציה. אני רוצה לומר לך את זה בלי התנצחות, ודווקא להפך, באופן מאוד מאוד ענייני. אני חושב שכל חשד לעבירות פליליות ולשחיתות צריך להיחקר, וצריך להיחקר בצורה מסודרת ומלאה. אני חושב שכך זה צריך להיות. אני חושב שכאשר מדובר בפרשה כל כך חמורה, שיש לה גם משמעות ציבורית ובעיקר יש לה גם משמעות עצומה על היכולת של אנשים לתת אמון במערכות אכיפת החוק, אני הייתי מצפה שנתאחד כולנו ברצון ובעמדה שהדבר הזה צריך להיבדק ולהיחקר לעומק, בצורה אמיתית, מסודרת ונקייה לגמרי. ואני אומר את זה מבלי להטיל דופי. הדגשתי את זה פעם אחר פעם, כולל גם בריאיון שעשיתי אתמול, כולל גם מכתב ההיוועצות ששלחתי לממלא מקום נציב שירות המדינה, ואני מדגיש את זה גם פה: אני תמיד יוצא מנקודת הנחה שאנשים הם הגונים ועושים את מלאכתם כל עוד לא מוכח אחרת. אני חושב שזה לגמרי לגמרי ברור שכאשר יש – ואני אתן את זה כדוגמה – שיחה שמתפרסמת בין שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר לבין סגן הפצ"רית בשעתו, שבה נאמר כמה וכמה פעמים שהיועצת המשפטית לממשלה היא שאחראית לחקירה והיא שמפקחת עליה וכו', וכאשר בעתירה שהוגשה בשעתו לבג"ץ, חבר הכנסת לפיד, ובוודאי לא הוגשה על ידי ולא מטעמי בעניין הזה, המשיבה הראשונה בעתירה הייתה היועצת המשפטית לממשלה דאז – אני חושב שמבלי להיכנס לשום מסקנות בעניין הזה, ניקיון הדברים, ההיגיון שלהם, העובדה שבהחלט האפשרות שלפחות עדותה, ואני לא רוצה להגיד שום דבר מעבר, אבל לפחות עדותה בעניין הזה תידרש כמי שבאופן אישי נזכרת כמי שהייתה מעורבת בתהליך הזה, כולל בהגשת התשובות לבג"ץ, שהתבררו כשקריות, ושוב, מבלי לומר שהיא ידעה שזה המצב – אני חושב שברור שהיא לא יכולה לעסוק בעניין הזה. זה לא נכון שהיא תעסוק בעניין הזה. וזה, אגב, גם ברור שלא נכון שיעסוק בזה גורם שבאיזושהי דרך יש לו כפיפות לדרג פוליטי, גם לזה אני מסכים. לכן אני חושב שההצעה שהבאתי, לקחת אדם שהוא שופט בדימוס, בעל ניסיון עצום, בעל ידע בדיוק בתחומים האלה, עומד בראש מערכת שיכולה לתת לו את כל הגיבוי שצריך לתהליך הזה – אני חושב שגם אתה, אדוני יושב-ראש האופוזיציה, לא חולק לא על יושרתו ולא על בקיאותו, והעובדה שהוא גם נכון לקחת על עצמו את המשימה הזאת – אני חשוב שהיה נכון שנתאחד כולנו סביב זה. הרי לא יכולה להיות מחלוקת שהדבר הזה יבטיח שני דברים חשובים: את בירור האמת עד תומה והסכמה ציבורית וביטחון ציבורי רחב שאכן הדברים נבדקו. אני מבקש ממך באמת, אתה יודע, אני לא חושב שזה עניין פוליטי, לשקול את העמדה הזאת. אני חושב שהיה טוב שנתאחד כולנו מאחורי העניין הזה. אמר חבר הכנסת בני גנץ דברים ברורים בעניין הזה כבר לפני כמה ימים. אני חושב שבדרך הזאת נכון ללכת, ואני אומר ומדגיש שוב – מבלי שיש בזה כדי לקבוע מראש או להטיל איזשהו צל על מישהו מראש. זה לא המצב. זה לא יכול להיות המצב, אבל בירור האמת חייב להתבצע עד תומו, ואני מציע שנעמוד כולנו מאחורי המהלך שיבטיח את זה. תודה רבה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. אני מזמינה את חברת הכנסת יסמין פרידמן להשיב להתנגדות.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אדוני השר, ראשית תודה על התשובה הכנה. אני רק רוצה להגיד – אתה טענת שאין חקיקות שלא עוברות כי אין מי שיאכוף. אז אני מציעה שרגע תשאל לגבי מלכודות הדבק. נמצא פה שר החקלאות, אני מקווה שנמצאת פה השרה להגנת הסביבה. החקיקה הזאת לא עוברת בקריאה שלישית אך ורק כי המשרדים סירבו לאכוף את זה.

שר המשפטים יריב לוין:

- - - לא אמרתי - - - במקרה הזה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

במקרה הזה אני מבינה. אני לא דיברתי על המקרה הזה גם בדברים שלי.

שר המשפטים יריב לוין:

- - - במערכות - - -

יסמין פרידמן (יש עתיד):

ולכן אני מאוד אשמח אם יהיה צו. אני לא צריכה חקיקה, הלוואי ויהיה צו. אם אתה תאמר לי שיהיה צו עד סוף המושב הזה, אז אני מעבירה את החקיקה להצעה לסדר-היום. בבקשה.

שר המשפטים יריב לוין:

- - - אני אומר - - -

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אז אתה אומר שעוד שלושה שבועות תהיה איזושהי טיוטה? מצוין, אני מקבלת את זה. תודה. אני מבקשת להעביר את החקיקה להצעה לסדר-היום בוועדת הפנים. בואו נצביע. תודה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת החוק, שתעבור ותידון כהצעה לסדר-היום בוועדת הפנים. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 27 נגד – 6 נמנעים – 1 ההצעה להפוך את הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון – הוספת עבירת סחר לא חוקי בערכי טבע מוגנים), התשפ"ה–2025, להצעה לסדר-היום ולהעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

בעד – 27, נגד – שישה, נמנע אחד, שני נוכחים, ההצעה תעבור כהצעה לסדר-היום לוועדת הפנים.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (זמינות קווי שירות לאוטובוסים בלילה), התשפ"ה, של חבר הכנסת יבגני סובה וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמינה את חבר הכנסת יבגני סובה להציג את הצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

תודה רבה. גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, לפני שאתייחס לתוכן החוק, אני רוצה להתייחס לכמה דברים שהם בעצם על סדר-היום, ואני רוצה להתחיל דווקא עם האירוע שהתרחש בלילה בניו יורק, העיר הגדולה ביותר, עם האוכלוסייה היהודית הגדולה בעולם. נבחר שם אדם שלא רק שהוא אנטי ישראלי, הוא גם אנטי ציוני. הוא לא חייב להיות ציוני, אבל בוודאי שהוא התבטא נגד היהודים. ג'יהאדיסט, תומך – אני לא יודע במה הוא תומך, אבל שמעתי שהוא לא מתנגד לחמאס, אז אני יוצא ומסיק מסקנה שהוא תומך בחמאס אם הוא לא מתנגד לחמאס – ששמו זוהרן ממדאני. דרך אגב, אני תוהה, האירוע הזה כבר כמה שעות ועדיין בקואליציה לא מצאו קשר ליוע"משית. איך זה שאתם לא קישרתם את הבחירה של תומך החמאס הזה ליועמ"שית, כי כל דבר אצלכם - -

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אני מבקש הודעה אישית.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

- - קשור ליועמ"שית. גברתי היושבת-ראש, אני חושב שהבחירה של האיש הזה, שאני מבין, לצערי, שהוא גם נתמך על ידי הקהילה היהודית האנטי-ציונית בניו יורק, שזו שאלה בפני עצמה. זה צלצול מדאיג מאוד ומסוכן, גם למדינת ישראל, גם לממשלת ישראל וגם לכל יהודי התפוצות. אם הממשלה לא תתעמק ולא תתחיל עכשיו לבדוק מה קורה עם הדבר הזה, ואם יש סכנה ליהודי אמריקה, אני חושב שהממשלה לא תפעל במדיניות הציונית. אני חושב שהבחירה של האיש הזה היא סימן רע מאוד. ולא ראיתי, חייב להגיד, שהרבה חברי קואליציה, שיודעים לצייץ על כל שטות, יצאו נגד הבחירה הזאת. אני אשמח אם תתקנו אותי ותגידו שיצאתם נגד הבחירה של האיש, שהוא תומך חמאס, אבל דווקא פה אני רואה שתיקה. יכול להיות שאתם חוששים מה יקרה לראש ממשלת 7 באוקטובר כשיגיע לעצרת האו"ם, כי הוא מאיים לעצור אותו. יכול להיות שדווקא השתיקה הזאת היא מדאיגה ואתם מפחדים לצאת. אל תפחדו, תצאו נגד האיש הזה. תצאו ותגידו ותבדקו איך קרה שהאיש הזה קיבל קולות של לא מעט יהודים שהם אנטי ציונים בניו יורק. אגב, זה מתחבר לטענה שלנו שהממשלה שלכם היא אנטי ציונית. אני הייתי מוסיף שהממשלה שלכם לא רק אנטי ציונית, היא גם אנטי ציבורית, משום שרוב הציבור בישראל, על פי כל הסקרים, תומך שמדינת ישראל תהיה מדינה ציונית, והממשלה שלכם לא ציונית; רוב הציבור בישראל תומך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, ואתם נגד הקמת ועדת חקירה ממלכתית. אז זה אומר שאתם נגד הציבור הכללי; רוב הציבור במדינת ישראל תומך בחוק גיוס לכולם, ואתם נגד חוק גיוס לכולם; על פי הסקר, רוב הציבור גם תומך בחוק, שהפלתם כרגע, לשלילת זכות ההצבעה לאלה שמשתמטים מהשירות הצבאי. אז אם אתם נגד הציבור, אז איך אפשר לקרוא לכם ממשלה? אתם ממשלה אנטי ציבורית וממשלה אנטי ציונית. לא פלא שכך אתם פועלים במשך שלוש שנים. אני מקווה מאוד שבבחירות הבאות הציבור יעניש אתכם, כי ההחלטות שאתם מקבלים ודברים שאתם עושים, בהגדרה, לא רק שהם אנטי ציוניים, גם אנטי ציבוריים. עכשיו אני רוצה להתייחס להצעת החוק ולהסביר. הופתעתי מאוד מההתנגדות. בדרך כלל דוחים, אבל החוק שיזמתי והגשתי - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

דרך אגב, אתמול נאמתי כאן ודיברתי נגד. הקשבת לנאום שלי?

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

לא, לא אמרתי שכולם.

היו"ר לימור סון הר מלך:

אני דיברתי ואמרתי דברים ברורים.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

לא אמרתי שכולם. דווקא רציתי – ציוצים אחרים. אני חושב שאין קשר לקואליציה ולאופוזיציה. כשנבחר אדם שמאיים על מדינת ישראל, אז אני לא חושב שיש לנו פה מחלוקת. אנחנו צריכים לצאת נגד הדבר הזה, בחזית אחידה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

ולקרוא להם לבוא לארץ.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

וכמו שאמרתי, צריך גם להבין ממה נובע הדבר הזה, כי גם אנחנו לפעמים, כשאנחנו מסתכלים על התנהגות של החברים שלך לקואליציה, אז אני לא רואה פה שום ציונות, בהתנהגות הזאת. אבל בסדר, בואו נעזוב את זה. אני רוצה לחזור לחוק שאני מגיש ולהסביר בכמה דקות מה המהות של החוק הזה. היום יש לנו שירותי תחבורה ציבורית שלא פועלים בשעות הלילה. הביקוש לתחבורה ציבורית בלילה הוא ביקוש גובר. שימו לב, אני לא מדבר על תחבורה ציבורית בשבת – שבוודאי שאנחנו תומכים בה. אני חושב שבמדינה שלנו אין שום בעיה להפעיל רכבת קלה בשבתות. דרך אגב, גם בלילה, כמו שזה קורה בניו יורק. בניו יורק יש רכבת תחתית בשעות הלילה. יש הבדל עצום בין מסחר, עבודה, לבין תחבורה ציבורית גם בשבתות. אני חושב שתחבורה ציבורית חייבת להיות בשבתות, כי יש לא מעט אנשים שמשתמשים; גם תיירים שמגיעים; גם אנשים שאין להם רכב פרטי. במקום שאנשים יזהמו את איכות הסביבה, יש כאלה שבשבת רוצים לעלות על הרכבת הקלה ולנסוע מפתח תקווה לחוף הים. הרכבת עוברת מתחת לבני ברק, מי שלא רוצה – שלא ישתמש; הרכבת לא מגיעה לירושלים, לא מגיעה לאלעד, לא מגיעה לביתר עילית. אין שום סיבה לא לאפשר הפעלת רכבת קלה בשבתות. אני חושב שזו הדרך, שהיא דרך נכונה, גם בסטטוס קוו וגם בדו-קיום. אבל כמו שאמרתי: ממשלה אנטי ציונית לעולם לא תעשה את זה. אבל קווי לילה זה משהו שהוא מתבקש.

משה גפני (יהדות התורה):

גם אתה היית בממשלה שלא עשתה את זה - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

חבר הכנסת גפני, הרב גפני - -

משה גפני (יהדות התורה):

למה לא עשית? למה עכשיו?

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

- - אני אוהב את ההאשמה. אתם שלוש שנים בשלטון ואתם אומרים: למה לא עשית. אני מזכיר לך, חבר הכנסת גפני - - -

משה גפני (יהדות התורה):

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

שאלת שאלה, אני משיב לך. אני לא שר שאמור להשיב, אני משיב לך.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה יש להם לעשות - - -

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

חבר הכנסת גפני, אני שמח שהעלית את הנקודה הזאת, כי הנקודה שלך, כשאתה אומר: הממשלה שלך לא עשתה - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

רגע, אבל תנו לי להשיב לחבר הכנסת גפני, שאלה לגיטימית ולעניין: למה לא עשינו. אני מזכיר לך, חבר הכנסת גפני, הרב גפני, שאנחנו הקמנו ממשלה ביוני 2021 וטיפלנו – אנחנו בישראל ביתנו טיפלנו בנושאים הכלכליים, וכבר בחודש מרץ, אחרי שמונה חודשים, לממשלה כבר לא היה רוב, כי אותם אנשים שהגנו על הממשלה שלנו קיבלו שוחד פוליטי וכרגע הם נמצאים בממשלה שלך. אתה לא בממשלה עכשיו, אבל הם בממשלה.

משה גפני (יהדות התורה):

יש להם המון - - -

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

הרב גפני, שמונה חודשים. שמונה חודשים טיפלנו בכלכלה. אני מזכיר לך שמשרד התחבורה לא היה בידיים שלנו ואם זה היה תלוי בנו, אני אומר לך, חבר הכנסת גפני, שלא רק שנעשה את זה, גם נדאג להקים את הממשלה הבאה. זה מה שאנחנו נעשה, משום שהבעיות הכלכליות - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

לפחות תגיד "בעזרת השם".

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

- - שפתר מי שיושב לצידך, לשעבר שר האוצר ליברמן, אפשרו למדינת ישראל גם לקיים את המלחמה ב-2023. חבר הכנסת גפני, היית שנים יושב-ראש ועדת הכספים - - -

משה גפני (יהדות התורה):

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

תשמע, אפשר להתווכח על המחלוקות, אבל בכסף אתה מבין. כשאתה מסיים את הקופה עם 10 מיליארד שקל עודף, אתה תגיד לי כאחד שמבין בכסף – זה לא הישג?

משה גפני (יהדות התורה):

אני לא מבין בכסף.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אני שואל אותך, זה לא הישג? אתה כשר האוצר לוקח קופה עם גירעון של 160 מיליארד ומסיים עם 10 מיליארד שקל – זה לא הישג? תענה לי בכנות, זה לא הישג?

גלעד קריב (העבודה):

השאלה היא ההוצאות, לא - - -

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

לא, תראה, אם חבר הכנסת גפני לא ישיב לי, אני מתחיל לפקפק במקצועיות הכספית שלך.

משה גפני (יהדות התורה):

גלעד קריב (העבודה):

המקצועיות שלו היא ביועצים.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אתה מבין בכספים, נכון? אתה מבין בכספים. לקחת קופה – שר האוצר לשעבר שיושב לצידך לקח קופה עם מינוס 160, החזיר קופה עם פלוס 10 מיליארד. זה לא מקצועי? אני שואל אותך. אה, בסדר, אז אין לך תשובה. משפט אחד, משפט אחד, גברתי, חצי משפט לסיום.

משה גפני (יהדות התורה):

אתה רוצה שאני אדבר על מה היה בזמן - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

בבקשה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

משפט אחד. משפט אחד. החוק שאני מציע מדבר על הפעלת קווי תחבורה בלילה, בין 00:00 ל-06:00, על מנת שבערים הגדולות יהיה ביקוש לזה, כמו שזה קורה בכל הערים הגדולות בעולם. אני חייב להגיד שאני לא הבנתי למה – אני אשמע את התשובה - - -

משה גפני (יהדות התורה):

- - - החוק הזה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

לא הבנתי למה הממשלה התנגדה לחוק הזה. סך הכול החוק הזה הוא טוב לציבור הכללי שמשתמש בתחבורה ציבורית – שאגב, עובד עד שעות הלילה המאוחרות ואין לו אפשרות לחזור. אני מקווה לשמוע תשובה של השר בשביל להבין למה הממשלה התנגדה לחוק הזה, שאין לו קשר לימין ושמאל. לפחות על זה הרב גפני יסכים איתי.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. אני מזמינה את השר שלמה קרעי להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. לרשותך עשר דקות.

שר התקשורת שלמה קרעי:

תודה. גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה - - -

משה גפני (יהדות התורה):

תראה, אני אצביע מה שאתה תצביע.

שר התקשורת שלמה קרעי:

סגור.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אבל הוא לא מהקואליציה.

משה גפני (יהדות התורה):

אני לא בקואליציה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אתה יודע מה, הרב גפני? אני אגיד להצביע מה שאתה תגיד. חבר הכנסת סובה, אני מקריא לך את תשובת השרה: מטרתה של הצעת החוק – קביעת חובה על המפקח על התעבורה להפעיל קווי שירות ליליים של אוטובוסים בכל רשות מקומית שבה מתגוררים לפחות 60,000 תושבים, בין השעות 00:00 ל-06:00 ובתדירות שלא תפחת מנסיעה אחת לשעה. הצעת החוק מתייחסת לנושא המוסדר כיום בתקנות התעבורה, המקנות גמישות למפקח על התעבורה לתת מענה מותאם לפי מגוון הצרכים ולשנותו בהתאם לשינויים בהם. כיום קווי לילה פועלים בהתאם לביקוש ב-14 מתוך 37 רשויות מקומיות שבהן מעל 60,000 תושבים וממוצע הנוסעים בהם נמוך מאוד, פחות משבעה נוסעים לנסיעה. חובה בחוק להפעלה גורפת בלי קשר לביקוש ולצרכים בפועל תכביד על התקציב, תפגע בשירות בשעות היום בשל מחסור בנהגים ותפחית את הגמישות הניהולית בתכנון השירות. יחד עם זאת, אם יתעורר ביקוש ברשויות נוספות, בסמכות המפקח על התעבורה לתת גם בהן מענה, ואין צורך בחקיקה לשם כך. לאור האמור, עמדת הממשלה היא להתנגד להצעת החוק, אשר על כן אבקש מחבריי חברי הכנסת שלא לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית. חבר הכנסת סובה, אתה יודע, משהו לא ברור לי: אתם מנסים להביא חקיקה לפה, כשהאופוזיציה מחזיקה בעמדה שלכנסת אין שום תוקף – נכון, חבר הכנסת דוידסון? למה לחוקק בכלל? אנחנו בובות אצל בית המשפט העליון – הוא קובע הכול, הוא יכול לקבוע חוקים, הוא יכול לבטל חוקים - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

זה לא יעבור לך.

שר התקשורת שלמה קרעי:

- - אז למה אתם מתאמצים בכלל? מילא אנחנו, אני מגיש חקיקה כי אני מאמין שכולנו כאן כפופים לחוק כולל בית המשפט, ואם הוא עובר על החוק, אומרים לו: אדוני, עברת על החוק, אין תוקף לצווים שלך. אבל אתם אומרים: לא, אנחנו נחוקק, אנחנו נשב פה ימים ולילות בהסתייגויות בוועדות, בחוקי-יסוד, נקבל כאן החלטות בכנסת – ומי שקובע בסוף זה בג"ץ. למה צריך פה את הכנסת בכלל? למה אתם מתאמצים, חבר הכנסת? לך לבג"ץ ישר, תגיד לבג"ץ: תכריח את שרת התחבורה לעשות קווי לילה כל שעה בכל המדינה, למה רק ברשויות עם מעל 60,000?

דבי ביטון (יש עתיד):

שר התקשורת שלמה קרעי:

מה את שואלת?

דבי ביטון (יש עתיד):

אתה לא רוצה בתי משפט בישראל?

שר התקשורת שלמה קרעי:

אני רוצה בתי משפט שכפופים לחוק.

דבי ביטון (יש עתיד):

אתה נבחרת היום, מחר לא תהיה, אז בגלל ההחלטה שלך אתה יכול - - -

שר התקשורת שלמה קרעי:

אני רוצה בתי משפט שכפופים לחוק, כמו בכל מדינה דמוקרטית. בית משפט שמבטל חוק-יסוד - - -

דבי ביטון (יש עתיד):

- - - לא מתאים לכם, שיהיו כפופים אליכם.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אבל הם לא. תסבירי לי מכוח איזה חוק בית המשפט ביטל חוק-יסוד. מכוח איזה חוק?

דבי ביטון (יש עתיד):

- - - מישהו שיבחן את זה. אתם לא אלוהים.

שר התקשורת שלמה קרעי:

לא, אבל מי בוחן את בג"ץ? כאן, את יודעת, אנחנו הולכים להגיש חוק ליועצים המשפטיים, לקבל ייעוץ, אומרים לנו: זה לא יעבור בג"ץ, זה כן יעבור בג"ץ. שמעת פעם את יצחק עמית או שופט אחר בבג"ץ מתלבט בדיון אם זה יעבור כנסת או לא יעבור כנסת? מישהו יכול לבקר חלילה את המילה האחרונה של אדוני הארץ לפי דעתכם?

דבי ביטון (יש עתיד):

- - - ההרכב הזה גם שמרני, אתם לא יכולים - - -

שר התקשורת שלמה קרעי:

אז רגע, מה את טוענת? זאת אומרת את אומרת שבג"ץ מעל כולם, מעל החוק, יש לו הרכב - - -

דבי ביטון (יש עתיד):

- - - מעל כולנו, אבל הוא מאזן אותנו.

שר התקשורת שלמה קרעי:

איך הוא מאזן? הוא מעל הכול. מאזן זה אומר שיש איזון גם מהצד השני. זאת אומרת שאם הם מבטלים חוק, אנחנו יכולים לומר להם: ביטלתם חוק שלא בצדק, אין לכם סמכות כזו. אבל אתם לא מוכנים לומר את זה, את הדבר הפשוט הזה. אז למה לחוקק כאן בכלל, חבר הכנסת סובה? למה כל זה? ושלא נדבר על כל ניגודי העניינים – איך ראיתי אתמול גורם בכיר במשרד המשפטים, מן הסתם היועמ"שית המודחת עצמה – את שמעת את זה? שמעת, חבר הכנסת דוידסון? גורם בכיר במשרד המשפטים תדרך שניגוד עניינים זה בכלל עניין סובייקטיבי. אם היועמ"שית מרגישה שהיא בניגוד עניינים, אז היא תגיד, ואם היא מרגישה שהיא לא בניגוד עניינים, אז היא לא. אז אני מודיע לכם שבניגוד העניינים הבא שיבקשו ממני בייעוץ המשפטי לממשלה לבקש, אתם יודעים מה התשובה שלי תהיה?

משה סעדה (הליכוד):

זאת גלי.

שר התקשורת שלמה קרעי:

לא, היא כבר לא תהיה, היא כבר לא קיימת, היא לא נמצאת. אבל התשובה שלי תהיה: ניגוד עניינים זה עניין סובייקטיבי. כשיהיה לי משהו לעדכן אתכם, אני אעדכן אתכם. כרגע אני לא בניגוד עניינים. אתם מבינים ששומרי הסף האלה, שאתם קוראים להם שומרי סף, הם שומרים על הסף של עצמם? על סף הדלת שלהם? אתם רואים את היועמ"שית מפרכסת את הפצ"רית, הפצ"רית מפרכסת את – ובג"ץ מגבה את כולם – כולם מאתרגים אחד את השני ושומרים על עצמם יותר מכול. אין ניגודי עניינים, ואם לא בדיקת פוליגרף, שמישהו שם בחר לספר את מה שקרה באמת, היועמ"שית המודחת ובג"ץ היו ממשיכים לכתוב מכתבים אחד לשני, הכול טוב, לא קרה שום דבר. אותו דבר בתיקים של ראש הממשלה. ממשיכים לקחת ראש ממשלה בזמן מלחמה – הכול התפרק, הכול התנפץ להם לרסיסים, והם ממשיכים לקחת ראש ממשלה בתקופה מאתגרת לעם ישראל, בתקופת מלחמה שעדיין לא נגמרה, ולבזבז לו את הזמן על שטויות כשהם מבינים שאין להם כלום ושום דבר – כלום ושום דבר. כלום, אין שם שום דבר, הכול קורס, השופטים רומזים לתביעה, תורידו את השוחד, תבטלו את זה, אין לכם כלום, כל עד שעולה מפרק את הכול לרסיסים – אבל הם ממשיכים לבזבז את הזמן לראש הממשלה, וכל זה בחסות אותם שומרי סף כביכול שאתם מיניתם. בג"ץ ואנשים כמוכם רוצים שומרי סף עליכם, שלא ייתנו לציבור, שלא ייתנו לנבחרי הציבור לעשות את העבודה שלכם. אז יש לי חדשות בשבילכם: אנחנו הולכים לנפץ את המיתוס הזה שנקרא "שומרי הסף". שומרי הסף האמיתיים בדמוקרטיה הם לא פקידים שלא נבחרו, שלא נותנים דין וחשבון לאף אחד, ושאצלם ניגוד העניינים הוא סובייקטיבי ותלוי בהרגשה שלהם; שומרי הסף האמיתיים הם נבחרי הציבור. אתה שומע, חבר הכנסת דוידסון? שומרי הסף האמיתיים הם אתה, הם החברים שלך, למרות שיש לכם אינטרסים אחרים, אבל אתם עומדים ונותנים דין וחשבון לציבור פעם בארבע שנים. אנחנו, נבחרי הציבור, צריכים לשמור על הפקידים שלא יעשו מה שבא להם, כי הם פועלים במחשכים, ואנחנו פועלים בשקיפות. אנחנו נמצאים כאן, אנחנו נמצאים בוועדות הכנסת, הכול שקוף לציבור, ולכן מי שיכול לשמור על סף הדמוקרטיה, שלא תבוא רשות אחת ותהרוס את הדמוקרטיה כמו הרשות השופטת, ושלא יבואו פקידים שיגידו, אנחנו מעל כולם ואנחנו קובעים שגם מה שאסור בחוק לנו מותר, כי אנחנו אדוני הארץ – צריך שומרי סף כאן, בבית הזה. הבית הזה הוא שומר הסף האמיתי. ואתה יודע את זה טוב, חבר הכנסת כהן, ששומרי הסף האמיתיים הם לא פקידים שלא נותנים דין וחשבון לאף אחד, כאלו שלא רוצים לבוא לוועדת חוקה, חוק ומשפט בניגוד לתקנות, בניגוד לנהלים, מצפצפים על הציבור. אלה לא שומרי סף, אלה שומרי עצמם. שומרי הסף האמיתיים הם אנחנו. כאן מביאים את הכול בשקיפות – אם בית המשפט נותן צו לא חוקי, אומרים לו, אדוני, הצו הזה לא חוקי, לא מקיימים אותו. ככה אני עשיתי, וככה אני אמשיך לעשות. אף אחד במדינת ישראל לא מעל החוק. מי שטוען, כמו חברת הכנסת ביטון, כמו חבר הכנסת דוידסון וכמו עוד אחרים כאן, שבג"ץ הוא תמיד המילה האחרונה ואי-אפשר לאזן אותו בשום דרך, בשום צורה – הוא לא דמוקרט, הוא רוצה כאן – מה? לא שמעתי.

דבי ביטון (יש עתיד):

שר התקשורת שלמה קרעי:

ככה בניתם את הרשויות.

דבי ביטון (יש עתיד):

אז כולם יגידו - - -

שר התקשורת שלמה קרעי:

מי הסכים? לא, יש חוק, יש חוק.

דבי ביטון (יש עתיד):

יש חוק. בבג"ץ לא יושב שופט אחד, יש הרכב. אז כולם מושחתים, כולם לא מלומדים?

שר התקשורת שלמה קרעי:

ועם כל ההרכב הזה – הייתה זכות שיבה - - -

דבי ביטון (יש עתיד):

אי-אפשר להתייחס לבג"ץ כאילו הוא - - -

שר התקשורת שלמה קרעי:

אבל מה זה: אי-אפשר להתייחס? את טוענת טענות איכותיות – אי-אפשר להתייחס אליהם. מה יקרה אם בג"ץ ייתן פסק דין מנוגד לחוק, יבטל חוק-יסוד? זה קרה. מה מאזן אותו? מה מאזן אותו?

דבי ביטון (יש עתיד):

אתה יודע שכשהממשלה החליטה לא למגן אותנו, בג"ץ החליט שכן - - -

שר התקשורת שלמה קרעי:

מה הממשלה החליטה? לא מה?

דבי ביטון (יש עתיד):

אני אומרת עוד פעם - - - אנחנו כממשלה לא יכולים לעשות הכול.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אבל בדמוקרטיה יש שלוש רשויות – מחוקקת, מבצעת, שופטת. כולן צריכות לאזן אחת את השנייה. לפי השיטה שלכם, אנחנו לא דמוקרטיה, אנחנו שתי רשויות שהעם בוחר, ואחת מעליהן, שמקבלת ברוח הקודש את ההחלטות שלה. זו אינה דמוקרטיה, ואנחנו לא נאפשר לזה לקרות. זה עוד יתוקן, בעזרת השם.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון. חבר הכנסת יבגני סובה, שלוש דקות לרשותך.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

תודה רבה, גברתי היושבת בראש. השר קרעי, קודם כול, תודה על התשובה שהקראת. אני רוצה דווקא להתמקד בתשובה שלך. אמרת שמתוך 37 יישובים עם מעל 60,000 – בתשובה שהקראת – רק ב-14 יישובים יש תחבורה ציבורית. אני שואל אותך: למה לא בכולם? זה דבר אחד. אז אני אומר לך, כשאתה, שר בממשלה, מדבר פה, ואתה אומר שרק ב-14 יישובים לפי הצורך יש – ל-23 לא מגיע?

שר התקשורת שלמה קרעי:

- - - אתה חושב - - -

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

רגע. כשאתה דיברת, הקשבתי לך בקשב רב. אל תפריע, כי לא ייתנו לי זמן. אתה אמרת ששבעה נוסעים בממוצע נוסעים. למה, הם לא אזרחים? זה היחס שנותנים לאזרחים. שבעה אנשים באוטובוס לילי זה לא אזרחים? לא מגיעה להם תחבורה בלילה? אפילו אם אחד מסיים לעבוד ב-01:00 ורוצה לחזור, מגיעה לו תחבורה ציבורית. ועכשיו אני אספר לך סיפור קצר.

שר התקשורת שלמה קרעי:

תשלח לו מונית, זה יותר זול מהאוטובוס. תשלח לו מונית.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

סיפור קצר. המפקח יכול למצוא פתרון, המשרד יכול למצוא פתרון, אבל אני אספר לך סיפור קצר: ביפן – מדינה שמורכבת מהרבה איים – ביפן ממשלת יפן קיבלה החלטה לבנות גשר בעלות של עשרות מיליוני דולרים רק בשביל שמאי אחד ייסעו לבית ספר מספר בודד של תלמידים. עכשיו, אתה אומר, מה, אי-אפשר לתת מעבורת, משהו? אני אומר – זו דאגה לאזרח, השר קרעי. זה מראה לך בדיוק דאגה לאזרח. אני חושב ואני משוכנע שבישראל חייבים תחבורה ציבורית בלילה. זה גם יקל על העומס, זה גם יגרום לאנשים אולי לוותר על הרכבים הפרטיים, זה גם יסייע לאנשים שעובדים ומפרנסים את המשפחות שלהם ונאלצים לקחת עבודה נוספת וגומרים בלילה. אם לפי הדברים שלך אני רואה, אדוני השר, שרק ב-14 יישובים מתוך 37 הדבר הזה מתקיים – ויש צורך, אני לא המצאתי את זה, יש צורך, אני מקבל פניות.

שר התקשורת שלמה קרעי:

עצמאותו של המפקח - - -

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

ממתי אתה דוגל בעצמאותו של המפקח? אתה זה שרוצה להיות ריבון בממשלה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

זו לא עצמאות. זו לא עצמאות - - -

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אז אני אומר לך שהממשלה והכנסת יכולות לחוקק את זה. החלטתם לא לעשות את זה. אני מציע לבדוק למי מצביעים אותם שבעה נוסעים בממוצע, אולי אם הם היו מצביעים לך, היית שוקל אחרת. אבל אפילו אם אזרח אחד בממוצע משתמש – יש צורך להעניק לו את השירותים האלה, כי ככה צריכה לפעול ממשלה, כי ככה צריכה לפעול הנהגת המדינה – ולא להגיד, ב-14 מתוך 37.

שר התקשורת שלמה קרעי:

למה רק 30,000? מה עם נתיבות?

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

כי זה הממוצע. גם נתיבות – אתה יודע מה, אני אלך איתך.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אתה פתאום - - -

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

לא, לא.

שר התקשורת שלמה קרעי:

למה לא 20,000? למה לא 10,000?

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אם אתה תגיד שאתה תומך, בוא נרד ל-20,000.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה, תם הזמן. תודה רבה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

בוא נעשה את זה, נוריד. אם אתה מוכן, בוא נוריד.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק תיקון פקודת התעבורה (זמינות קווי שירות לאוטובוסים בלילה), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 44 נגד – 55 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק תיקון פקודת התעבורה (זמינות קווי שירות לאוטובוסים בלילה), התשפ"ה–2025, לא נתקבלה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

בעד – 44, נגד – 55, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק תיקון פקודת התעבורה (זמינות קווי שירות לאוטובוסים בלילה), התשפ"ה–2025, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום.

היו"ר לימור סון הר מלך:

יש בקשה להודעה אישית. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תודה רבה, גברתי היושבת בראש. כנסת נכבדה – לא שומעים אותי.

היו"ר לימור סון הר מלך:

לרשותך חמש דקות. שקט במליאה, בבקשה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אנחנו יושבים פה ודנים בחוקים שלדעתי אין להם שום חשיבות ביום שכזה. החייל הגיבור איתי חן, תושב נתניה, חזר בלילה הביתה לישראל; איתי חן, שנהרג ב-7 באוקטובר כשריונר גיבור שנלחם מול כל המפלצות הנאצים הצוררים, מחבלי החמאס. בשבוע הראשון לא ידעו איפה הוא. רק אחרי שלושה חודשים המשפחה הבינה שהוא חטוף, לא ידעה אם הוא בחיים או לא. אחרי שנה וחצי הבינו, ונמסר מידע שהוא חלל. במשך שנתיים רובי חן וחגית חן היו הקול הבין-לאומי של משפחות החטופים כאזרחים אמריקאים. רובי נפגש עם כל צמרת הממשל האמריקאי לא פעם, לא פעמיים ולא 20, והיה לו הטלפון האישי של ויטקוף. ויטקוף מגיע גם להלוויה. איתי חן למד בבית הספר גוטמן בנתניה, היה כדורסלן מצטיין, היה מאוד פעיל בתנועות נוער. ילד מקסים, כולם אהבו אותו. ביום הזה אני מבקש לזכור שיש עוד חטופים שצריך להחזיר אותם, וגם המשפחה אומרת את זה. אז כנתנייתי – איתי הוא שכן שלי – אני רוצה לומר תודה לכל מאות האזרחים מנתניה והסביבה שבכל שבוע הגיעו לעצרת של איתי חן – בכל שבוע – חיבקו את המשפחה, לא עזבו אותם לרגע. ואני אומר לכם מההורים ומהאחים כמה זה היה חשוב להם, וכמה זה חיזק אותם. זה עצוב מאוד, אבל נסגר מעגל, וההורים יוכלו לקבור את איתי, להתאבל עליו, יהיה להם קבר להגיע אליו. אז אנחנו פה בכנסת נזכור את איתי חן ואת המשפחה היקרה הזאת. יהי זכרו ברוך. אני באופן אישי תמיד תמיד תמיד אזכור את איתי. תודה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הוספת סעיף שוויון), של חבר הכנסת אחמד טיבי. אני מזמינה את חבר הכנסת אחמד טיבי להציג את הצעת החוק. לרשותך עשר דקות. דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד חברי הכנסת, הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו – בחוק-יסוד כבוד האדם וחירותו, אחרי סעיף 7 יבוא: כולם שווים בפני החוק, כל אדם זכאי לשוויון, ואין להפלות בין אדם לאדם מטעמי גזע, לאום, מין ודת או מכל טעם אחר. דווקא בימים נוראים אלו, כשהגזענות מרימה ראשה בגאווה מכוערת ואלימה, הגיע הזמן לעגן בחוק-יסוד את ערך השוויון. חוק-יסוד שוויון מעניק לכל צעיר וצעירה במדינה הזו את הידיעה כי עתידם אינו מוכתב על ידי מוצאם, שפתם, דתם, מינם, השקפתם או מוצא משפחתם. כי לכולם מגיעה הזדמנות שווה לחלום, להתפתח ולהצליח.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - כבוד האדם וחירותו - - - בצורה מקסימלית, אתה רוצה לבטל את חוק הלאום - - - לא יעבור, לא יקרה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

שוויון אינו איום על שום קבוצה. יש מי שרואים בשוויון איום על הרוב.

טלי גוטליב (הליכוד):

זה האסלאם - - -

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

הוא הבטחה לכל הקבוצות, הוא החוט המחבר בין ילד בגליל לבין ילדה בנגב, בין סטודנט בירושלים לבין נהג מונית באום אל-פחם, בין קשיש בחיפה לבין אם צעירה ברהט.

טלי גוטליב (הליכוד):

אולי - - - חוק הלאום.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

כולנו בני אדם, כולנו אזרחים במדינה. כולנו זכאים לכבוד, להגנה ולשוויון. לכולנו מגיעה הזדמנות שווה והמשאבים הנדרשים לכך. מדינה שמבקשת מהעולם להכיר בה כמדינה דמוקרטית חייבת להבטיח שוויון לכלל האזרחים – לא כדיבור ומס שפתיים, אלא כתשתית חוקתית מחייבת. היעדר חוק-יסוד שוויון מאפשר אפליה במערכות ציבוריות, יוצר מציאות של פערים בין קבוצות שונות בחברה ומחליש את אמון הציבור בכך שהמדינה רואה כל אזרח ואזרחית כבעל ערך שווה. זהו ערך השוויון.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - ככה המדינה - - -

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

היעדר חוק-יסוד שוויון מאפשר מצב שבו מקפיאים וגוזלים תקציבים שכבר הוקצו לחינוך לטיפול בתוכניות בחברה הערבית בכל משרד ומשרד, כמו הקיצוץ בתקציב על ידי השר סמוטריץ' והשרה מאי גולן.

טלי גוטליב (הליכוד):

אבל יש - - - אפליה מתקנת.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

היעדר חוק-יסוד שוויון מאפשר מציאות שבה שרי ממשלה פוגעים ביודעין בתוכניות ובתקציבים המיועדים לאזרחים רק בשל העובדים כי הם אזרחים ערבים; מסיטים תקציבים ומסיתים לאלימות וגזענות נגד אזרחי המדינה רק כי הם ערבים. בישראל של 2025 זו הנורמה המקובלת, הלא-נורמלית. אבל היא סבירה בעליל כיום.

טלי גוטליב (הליכוד):

לך - - - את החברים שלך - - - שחייל המילואים - - -

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

רבותיי, חוק-יסוד: שוויון מאפשר לחוקק חוקים הפוגעים ישירות בציבור הערבי, במעמדו, בזכויותיו השונות, ביניהן זכות ההצבעה, כמו שהיה בחוק שקדם להצבעה הזו על שלילת זכות הצבעה בגלל גיוס.

טלי גוטליב (הליכוד):

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

במדינה דמוקרטית אין מקום לאזרח סוג א' וסוג ב' וסוג ח'. חברה שאינה מגינה על השוויון מייצרת קרקע לעליונות, לגזענות, לאפליה ולהדרה, פוגעת באופן פעיל באפשרות של חיים משותפים, בטוחים וטובים לכלל הציבור. עליונות הגזע ועליונות על רקע לאום היא מהות הגזענות והפטרנליזם.

טלי גוטליב (הליכוד):

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אם אנחנו חלוקים על הדבר הבסיסי שלפיו כולם שווים בפני החוק, כל אדם זכאי לשוויון ואין להפלות בין אדם לאדם מטעמי גזע, לאום, מין ודת או מכל טעם אחר, כלשון ההצעה לתיקון החוק, מה זה אומר לאדם המבקש להתמודד על משרה בשוק הפרטי או הציבורי, ונתקל באפליה?

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - אפליה מתקנת.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מה זה אומר למי שמבקשת לשכור דירה במעונות סטודנטים או דירה ליד האוניברסיטה, ונתקלת בגזענות? זה מחזה יום-יומי. מה זה אומר לנהג האוטובוס שהותקף רק בשל היות ערבי במרחב ישראלי יהודי? איזה מסר אנחנו מעבירים לציבור אם גם החוק והמחוקקים מסרבים לעמוד לצידם, לספק הגנה על הזכויות הבסיסיות ביותר? אני למעלה מעשרים שנה, רבותיי חברי הכנסת, וזו לא הפעם הראשונה שאני מעלה את ההצעה לעגן בחקיקה חוק-יסוד ערך בסיסי, דמוקרטי, חיוני, כערך השוויון.

טלי גוטליב (הליכוד):

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אין בי אשליה לתמיכה מהצד הזה, מצד הממשלה והקואליציה. אני מצפה מכל חברי האופוזיציה להצביע בעד הצעת החוק הצודקת והנורמלית הזו. כנסת שדוחה את ההצעה הזו, שהיא הצעה חברתית ממדרגה ראשונה, בסיסית ומהותית בדמוקרטיה, מעבירה מסר נוקב על המציאות הישראלית היום וגם על הרצוי והאפשרי פה. הממשלה האיומה הזו מוכיחה מדי יום את האוקסימורון המובנה שבהגדרת המדינה כיהודית ודמוקרטית, ומעדיפה את היהדות על פני הדמוקרטיה, על פני השוויון. הגיע הזמן שכל חברי האופוזיציה יתאחדו כדי להצביע בעד חוק שוויון שבו האזרחים הערבים יהיו שווים. כולם יהיו שווים בפני החוק. במקום זה אנחנו רואים נרמול של השיח והצעות לשלילת זכות הצבעה ופגיעה ביום ההצבעה ופגיעה במפלגות הערביות. לסיום, רבותיי חברי הכנסת, אי-אפשר שלא להתייחס לצירוף המקרים, שההצעה הזו עולה היום, בוקר ניצחונו של זוהרן ממדאני לראשות עיריית ניו יורק, ניצחון שהוא מקומי אבל גלובלי בו- זמנית - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

ניצחון של מחבל, ניצחון של תומך טרור.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

- - ניצחון שיש בו הזדמנות לשינוי מגמה כללית וגלובלית, ניצחון שיש בו אפשרות לאלטרנטיבה פוליטית מהותית לגל הגזעני והפשיסטי והצעקני והפופוליסטי והאלים, ששוטף אותנו בעולם וכאן. מברוכ, זוהרן ממדאני.

היו"ר לימור סון הר מלך:

ניצחון הטרור.

קריאות:

היו"ר לימור סון הר מלך:

אני מזמינה את שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. אני רק מזכירה שהכספים של השרה מאי גולן הוסבו לפשיעה בחברה הערבית – זה האירוע. כנראה שיש מי שלא רוצה שזה יטופל. בבקשה, לרשותך עשר דקות.

שר המשפטים יריב לוין:

תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. הזדמנות – בנאום הקודם אולי הייתה הפעם הראשונה, אבל היום זו הפעם הראשונה שאני דובר כאן כשאת מנהלת את הישיבה, אז בשעה טובה ובהצלחה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה.

שר המשפטים יריב לוין:

בשם הממשלה כמובן וגם באופן אישי אני מתנגד מכול וכול להצעת החוק הזו. אני רוצה לפנות אליכם, חבריי לאופוזיציה. אני חושב שחבר הכנסת אחמד טיבי התבלבל, עשה כאן טעות. הוא בטעות אמר לכם את כל האמת, אני מקווה ששמתם לב. כי מה שהוא מחפש זה לא שוויון, מה שהוא מחפש זה חיסול מדינת ישראל כמדינה יהודית – וכל האמצעים כשרים. הקישור והחיבור שהוא עשה כאן – לא במקרה – בין אנטישמי וגזען, דוגמת האדם הנורא הזה שנבחר, לצערנו, לראשות עיריית ניו יורק, לבין החוק הזה, שמדבר כביכול על שוויון, הם ההוכחה הברורה ביותר לאן הוא חותר. זה לא שוויון, זה ההפך משוויון. זו גזענות, וזה חיסול מדינת ישראל. עכשיו אני רוצה לומר גם לגופם של דברים: אמר כאן חבר הכנסת טיבי, זה נשמע הרי נהדר – סטודנטים יוכלו לקבל מעונות על פי השוויון וכו'. אז קודם כול אני רוצה לומר למליאת הכנסת: כל אזרחי ישראל שווים, יש להם שוויון זכויות אישי מלא ומוחלט. מה שרוצה חבר הכנסת אחמד טיבי, זה שוויון זכויות לאומי, וזה לא יקום ולא יהיה. אני אומר את זה בצורה גלויה וברורה: במדינת ישראל יש שוויון זכויות אישי לכולם – כל האזרחים שווים, אבל היא מדינת הלאום של העם היהודי – ושלו בלבד. כשם שארץ ישראל נקראת ארץ ישראל, כי היא שייכת לעם ישראל ולו בלבד, ואין שום דרך בעולם לשנות את העניין הזה. אבל אפילו במונחי שוויון אזרחי, אישי, ההצעה והדברים שלך, חבר הכנסת אחמד טיבי, הם בדיוק הפוכים מהשוויון, ואני אתן לך דוגמה. בגיל 18 יש מי שהולכים ומתגייסים לשירות צבאי, הם מסיימים את השירות שלהם, ומגיעים לאוניברסיטה בסביבות גיל 21, 22, במקרה המוקדם. הם מוצאים מציאות בלתי נתפסת, שבה מי שמגיע לאוניברסיטה בגיל 18 ועד גיל 21, 22, כבר משלים תואר, נמצא - - -

רם בן ברק (יש עתיד):

למה אתה לא שולח להם צווי גיוס?

שר המשפטים יריב לוין:

לא, אני מדבר על הציבור שחבר הכנסת טיבי מייצג, הציבור הערבי שלא משרת. הם מוצאים מצב אבסורדי - - -

רם בן ברק (יש עתיד):

למה אתה לא שולח להם צווי גיוס?

שר המשפטים יריב לוין:

הם מקבלים מצב אבסורדי – חבר הכנסת בן ברק, תקשיב רגע - - -

רם בן ברק (יש עתיד):

לא, אדוני השר, אתה אומר - - -

שר המשפטים יריב לוין:

חבר הכנסת בן ברק, אני לא אומר כי אתה לא נותן לי להשלים את המשפט.

רם בן ברק (יש עתיד):

אדוני השר, אתה אומר: אתם לא מתגייסים אתה לא רוצה לשלוח להם צווי גיוס. אם תשלח להם צווי גיוס הם יתגייסו.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חבר הכנסת בן ברק, בבקשה.

שר המשפטים יריב לוין:

תשמע רגע.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה.

שר המשפטים יריב לוין:

הרי תכף לא תוכל להגיד שאני לא צודק, אז חכה עוד משפט, האמן לי, שלא תהיה במבוכה אחר כך. ואז מגיע בן 18, מקבל את המעונות במקום יוצא הצבא, שהגיע בגיל 21 או 22. איזו שערורייה זאת; איזה אבסורד זה. אבל אני אגיד לכם יותר מזה: זאת שערורייה, אפילו אם נסתכל על זה במונחים כלכליים, כי תארו לכם שבן ה-18 הזה היה הולך שלוש שנים לעבוד, והיה מרוויח 6,000 שקל בחודש – לא איזה סכום עצום – הייתה לו יכולת לשכור דירה בגיל 21 עם הכסף הזה. ואז באים ולוקחים את מי ששירת ולא מרוויח – אנחנו יודעים שלוחם מקבל באזור 2,000 שקל מקסימום.

סימון דוידסון (יש עתיד):

3,500.

שר המשפטים יריב לוין:

לא, עכשיו.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אנחנו העלינו את זה.

שר המשפטים יריב לוין:

אני יודע.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אתה לא זוכר אבל אנחנו העלינו - - -

שר המשפטים יריב לוין:

לא, אל תטעה. רוב השירות הוא מקבל 2,000 שקל מקסימום. זה רק בשלבי הסיום של השירות, האמן לי, אני יודע. נכון שאני צודק? נכון. יופי, אז אנחנו מסכימים.

סימון דוידסון (יש עתיד):

לא, לא, לא.

משה טור פז (יש עתיד):

2,647.

שר המשפטים יריב לוין:

אני יודע את זה לא מתוקף תפקידי פה. אתם יודעים מה, 3,000 בסוף השירות או 3,000 ומשהו ו-2,000 בדרך, בוא נגיד 2,500, בסדר? זה עדיין לא 6,000 שקל, נכון? עכשיו, המצב הוא, שהוא מסיים את השירות שלו, ואז אומרים לו: קח את המעט הזה ותשלם איתו שכר דירה ותתחיל ללמוד תואר ראשון בגיל 21 או 22. ולמי שהתחיל בגיל 18 אומרים לו, במקום לעבוד ולבוא בגיל 21, קבל אתה את המעונות, ותסיים את התואר עד שמי ששירת יתחיל ללמוד.

רם בן ברק (יש עתיד):

אתה מדבר על חרדים או על ערבים?

שר המשפטים יריב לוין:

איזה דבר מעוות זה, זה שוויון?

היו"ר לימור סון הר מלך:

תחת שוויון זכויות.

שר המשפטים יריב לוין:

זה ההפך הגמור משוויון. זה הכי לא שוויוני והכי לא צודק שיכול להיות.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

מעניין אם זה חל על כל האזרחים, מה שאתה אומר?

שר המשפטים יריב לוין:

ואם אתם תצביעו כאן בעד החוק הזה, אתם תעשו ההפך משוויון. אתם תצביעו בעד גזענות ובעד פגיעה במי שמשרת ובעד מעונות למי שלא הולך לצבא. זו המשמעות של מה שתעשו. עכשיו אני רוצה לשאול עוד שאלה - - -

גלעד קריב (העבודה):

אתה שר המשפטים בממשלת ההשתמטות, באמת, עולם הפוך.

שר המשפטים יריב לוין:

לשאול עוד שאלה את אותם חברי אופוזיציה, שרק לפני כמה דקות הצביעו בעד הצעת החוק של ישראל ביתנו, שנועדה לשלול מ-30% מאזרחי ישראל את זכות הבחירה. לא הבנתי, איך זה מסתדר עם שוויון?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

- - - לא מתגייס - - -

שר המשפטים יריב לוין:

איך זה מסתדר עם זכויות אזרח אישיות? אני עוד לא מדבר על הלאומיות. אישיות, לכולם? מה זו הצביעות הזאת?

דבי ביטון (יש עתיד):

איך זה מסתדר עם זה שהם לא משרתים בצה"ל?

שר המשפטים יריב לוין:

מה זו הצביעות הזאת? לא הבנתי. אז מה שאתם רוצים זה לקחת ביד אחת את זכות הבחירה וביד השנייה לתת להם את המעונות. מאוד הגיוני. משהו. משנה אידיאולוגית למופת. באמת, נו, כמה אפשר? עד כמה נמוך אפשר לרדת? עד כמה נמוך אפשר לרדת? רבותיי, אני אומר בצורה מפורשת, שמי שתורם צריך לקבל. ובמובן הזה אני העברתי בוועדת שרים לענייני חקיקה שורה של הצעות חוק שנועדו לתת העדפה, כולל במעונות הסטודנטים, למי שתורם למדינה ומשרת וככה זה צריך להיות. אני חייב להגיד גם עוד דבר בהקשר הזה, הרי כולם כאן מבינים מה יעשה בג"ץ אם פתאום נכניס את המילה שוויון לתוך החוק – לאן נגיע. אני אומר לכם: גם ככה כל השנים, ואתם יודעים את זה, ההטבות למשרתים נבלמו על ידי העמדה המשפטית של בג"ץ ושל היועצים המשפטיים, שאמרה שזה פוגע בשוויון – האבסורד הנורא הזה. אז עכשיו אתם רוצים לתת לבג"ץ עוד בסיס כדי שהוא יוכל לטרפד את המהלכים האלה, שנועדו לתת למי שתורם ולמי שעושה יותר. איזה היגיון יש בזה? איך זה מסתדר עם כל הנאומים שלכם על המשרתים ומה שצריך לתת להם? איך זה מסתדר? איך זה מסתדר?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

- - - חוק משתמטים.

שר המשפטים יריב לוין:

חבר הכנסת בליאק, איך זה מסתדר? אתה צריך להצביע עכשיו על החוק הזה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

- - - על חוק ההשתמטות - - -

שר המשפטים יריב לוין:

אז אם אתם רוצים להיות בשורה אחת עם ממדאני - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

על מה אתה מדבר - - - די כבר עם הצביעות הזאת. די. כמה אפשר לשקר פה - - -

שר המשפטים יריב לוין:

- - כמו שהציג את זה כאן חבר הכנסת טיבי, בבקשה, תצביעו בעד החרפה הזאת.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

ממשלת נמות ולא נתגייס, נמות ולא נתגייס - - - אנטי-ציוניים - - -

שר המשפטים יריב לוין:

אם אתם נגד גזענות. אם אתם בעד שוויון אמיתי ואתם בעד מדינה יהודית, תצביעו נגד הצעת החוק הרעה הזאת. תודה רבה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

- - - שונאי ישראל, עוכרי ישראל. נמות ולא נתגייס. אתה מקדם חוק השתמטות, ממשלת נמות ולא נתגייס. תתבייש לך.

היו"ר לימור סון הר מלך:

להשיב להתנגדות הממשלה, חבר הכנסת אחמד טיבי.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

ממשלת נמות ולא נתגייס - - -

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

כבוד סגן ראש הממשלה עלה לכאן, ואמר בצורה המפורשת ביותר: ערך השוויון יביא לחיסולה של מדינת ישראל. השוויון הוא איום.

אושר שקלים (הליכוד):

הוא לא אמר "כבוד היושבת-ראש".

היו"ר לימור סון הר מלך:

רגע, רגע, סליחה. אני מבקשת להוריד אותו מהמליאה. אתה לא אמרת "גברתי היושבת- ראש".

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אמרתי "כבוד היושבת-ראש".

היו"ר לימור סון הר מלך:

מה אתם רוצים, הוא אמר.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

הינה, אני אומר: כבוד היושבת-ראש - -

טלי גוטליב (הליכוד):

הוא לא אמר.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

- - וכבוד חברי הכנסת.

היו"ר לימור סון הר מלך:

בסדר.

נאור שירי (יש עתיד):

למה, טלי, את אומרת את זה? פעם אחת - - -

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אדוני, אתה אומר שהאיום הוא השוויון והשוויון הוא איום. דמוקרטיה לא יכולה לחשוש מאיום. עכשיו אמרת שכולם שווים.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - אני יודעת למה אני אומרת את זה.

נאור שירי (יש עתיד):

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

איך אתה אומר שכולם שווים אם יש אפליה בכל תחום מתחומי החיים? דיברת על ברית המשרתים - -

טלי גוטליב (הליכוד):

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

- - הדרוזים הם שווים? אתם מפלים נגד הדרוזים, שמשרתים בכל תחום כמעט. הורסים להם בתים, מצמצמים את מרחב המחיה שלהם. הם שווים רק בבתי הקברות הצבאיים, לא באזורי התעשייה. אתה לא הפנית את הדברים האלה לחרדים. בצורה מפורשת, אתה אומר בשם ממשלת ישראל, בשם מדינת ישראל, שאסור לקבל את ערך השוויון, כי הוא איום על מדינת ישראל. איזו מדינה דמוקרטית יכולה לראות בשוויון איום? איך אתה יכול להתייחס אל השוויון כאיום? מכאן אני מסיק שלא כל האזרחים שווים – כי אין שוויון. מוחמד ויריב לא שווים, כי השוויון הוא איום. אתה, במו פיך, מבטל את כל מה שאמרת בנאום שלך. הצבת מתווה של גזענות ממלכתית, ממסדית, שבה אתה מפלה נגד סטודנטים, נגד נהגי מוניות, נגד פלאחים, נגד רופאים. חבר הכנסת יריב לוין, אדוני השר, תקשיב לי, אתה גם יודע שבכנסת הזאת, 2025, חברי הכנסת לא שווים. יש חברי כנסת יהודים ויש חברי כנסת ערבים, והאפליה הגיעה לכאן לכנסת. אין שוויון בין יהודים לערבים בפני תקנון הכנסת.

שר התקשורת שלמה קרעי:

זאת מדינת היהודים, תתמודד.

אופיר כץ (הליכוד):

לשבת. קואליציה נגד. קואליציה נגד.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חברי הכנסת, אני רוצה להתייחס לדברים החמורים שנאמרו פה בקשר לבחירה של ממדאני. אנטישמי אוהב אנטישמיים – עולם כמנהגו נוהג, שום דבר לא השתנה. נעבור להצבעה על הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הוספת סעיף שוויון), הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 31 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק– 49 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הוספת סעיף שוויון) לא נתקבלה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

31 בעד, 49 נגד, אין נמנעים.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

איפה מירב כהן, שכל הזמן מצייצת נגדנו? איפה היא? למה היא לא מצביעה? היא מצייצת נגדנו כל הזמן.

היו"ר לימור סון הר מלך:

אמרתי את התוצאה. אני קובעת כי הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הוספת סעיף שוויון), לא אושרה, ותוסר מסדר-היום.

היו"ר לימור סון הר מלך:

נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום, הצעה ראשונה.

קריאה:

- - - היא לא באה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

אוקיי, הצעה רגילה לסדר-היום, בנושא: הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית על בעיית שיטור היתר, הפרופיילינג והאלימות המשטרתית כלפי ישראלים ממוצא אתיופי. חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, שהגישה את ההצעה, לרשותך עד עשר דקות.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, ההצעה שעומדת בפניכם מעמידה את המליאה ואת הכנסת, בין היושבים מצד שמאל כאן מולי, בקואליציה, בין היושבים מצד ימין, אופוזיציה, כדי שתוכלו לפרוע את המילים שלכם. כל אחד פה מספר סיפורים על כמה אכפת לו מיהודי אתיופיה; כמה זה חשוב לדאוג לכל חלקי ישראל. יהודי אתיופיה, גאים, חלק מעם ישראל בלתי נפרד, אבל מה? את המציאות כולנו מכירים. את המציאות הקשה קשה לשמוע. זה למה גם שר המשטרה בן גביר תקף אותי בצורה ברוטלית. הדמעות לא היו על זה שהוא תקף אותי, הדמעות הן על הילדים שנהרסים להם החיים. הוא תקף אותי, כי את האמת קשה לשמוע. והאמת היא שחשוב לי גם בפניכם לפרוט ולספר. ב-2019 שוטר ירה בבחור בשם סלומון טקה. השוטר היה על אזרחי, ירה בו והרג אותו. יצאנו לרחובות. יצאנו לרחובות, אבל תשמעו קטע מצחיק, אבסורדי – נקרא לזה ככה, זה לא באמת מצחיק – אתם יודעים מה החברה הישראלית אמרה לנו? אתם חוסמים את הכבישים, אתם אלימים, איבדנו אתכם – כאילו אנחנו איזה ילד מאומץ או ילד חורג של החברה הישראלית. מי שהיה בשלטון זה הליכוד. ומהצד השני, אנשים בתל אביב אמרו שאנחנו ממש ממש מפריעים לסדר-היום שלהם. אותנו זה לא הרתיע, יצאנו לרחובות. ציפינו שהמעט אחרי מחאות 2015 – כשהחייל דמאס פיקדה קיבל מכות נמרצות על ידי שוטרים – ואחרי 2019 והנתונים שנחשפו באותם זמנים – כולל כלא אופק, הכלא היחיד לקטינים, שאני חשפתי ב-2014 ש-40% מהילדים שם, 40% הם ילדים ממוצא אתיופי. אחרי כל ההיסטוריה הזאת – אחרי דם יזע ודמעות, מכת"זיות, רימוני הלם, מעצרים, מעצרי מנע עד הבתים, צעירים וצעירות, גיבורות, הורים שלנו שמזילים דמעות – אחרי כל הדבר הזה ציפינו שמדינת ישראל תצליח לראות את קרנה של הקהילה הזאת. בצער אומר לכם, קרנה של הקהילה עלתה גם בגבורת החיילים והחיילות שלנו, במלחמה האחרונה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

שנפלו.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אבל איך אומר לכם, אנחנו לא טובים רק לקרבות; אנחנו לא טובים רק בחובות; אנחנו שווי זכויות. אם זה לא בפועל, אנחנו נדאג שזה יהיה בפועל. אז עכשיו אני מביאה לכם הצעה, הצעה שנבדוק בה מה קרה. אדון בן גביר שר המשטרה, בחלק מהזמן בכהונה שלך, מ-2019, מה קרה מאז? האם יש לנו ירידה בתיקים? או שחס וחלילה שקט, את דפוקה וטיפשה, אל תספרי, אל תספרי לקהילה שלך שנפתחו קרוב ל-30,000 תיקים. אוי ואבוי אם תעזרי לשני ילדים; אני אגיד שאת מנצלת אותם. אחרי שעצרו אותם – בני 12 ו-13 – וגררו אותם לתחנת המשטרה, אחרי בית הספר הם אכלו רק ארוחת בוקר, שעות שמו אותם בתחנת המשטרה. שעות. זה מהות. זה להתעסק במה שעשו להם; זה להתעסק בזה שלא הביאו להם עורך דין; לא הכניסו את האימא, שהרסו לה את החיים של הילדים. אבל לא ניתן לאותם שוטרים. אנחנו נלווה. אני אמשיך ללוות את המשפחה. יש להם אימא לביאה וחזקה – בזמן אמת היא התקשרה אליי; היא לא פראיירית. אבל אתם יודעים מה זה לפתוח את הטלפון של הילד אחרי שעות, שעות של שיחות, כשאני מצליחה לשחרר אותו, אני אומרת לה: פתחי את המצלמה. היה לי חשוב לראות את הילד, להרגיע אותו, לדבר איתו, לספר לו שאני חברת הכנסת וזה תפקיד חזק, שלא יפחד מהמשטרה, כי הוא היה כל כך מבוהל. היא פותחת את המצלמה, וחשכו עיניי. דמעות. ילד קטן אומר: אני מפחד, אני מפחד, אני מפחד. על מה? אלפי תיקים. על מה 30% מהתיקים שנפתחו לילדים עד גיל 15. 30%, ריבונו של עולם, הם לילדים יוצאי אתיופיה. על מה? על צבע עור? מה כואב לכם הצבע? מה כואב למשטרת ישראל לראות את הקהילה הזאת חיה בשלום? מתקדמת? איזו קפיצה עשתה הקהילה שלנו. כמה פריצות דרך, לוחמים ולוחמות, בכל חזית, בכל תחום. לא, בן גביר, אתה לא תשתיק אותי – גם אם אתה לא נמצא היום במליאה. אם הייתה חשובה לך הקהילה, היית מגיע ומצביע בעד. מי שחשוב לו מיהודי אתיופיה מצביע בעד. ואני אספר לכם סיפור, אז בן גביר אמר לי: אני מעסיק, אני הכנסתי למשטרה הרבה יוצאי אתיופיה. סליחה, אני רואה כל שני וחמישי פרסומות על כך שצריך לגייס שוטרים, ובואו למשטרה, ולשב"ס. למה? עושים לנו טובה?

היו"ר לימור סון הר מלך:

פשוט עד עכשיו זה לא היה.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אבל יותר גרוע. אני קידמתי את הדרך החדשה – תוכנית ששמנו בה עשרות מיליוני שקלים, ובצער אני אומרת היום, בצער, המשטרה מקבלת כל שנה 20 מיליון שקל, צבוע ליהודי אתיופיה. אז מה הם עושים? במקום להוריד את האלימות המשטרתית, הם פשוט מעסיקים שוטרים. זה פשוט על חשבוננו, על חשבון הקהילה. מי צריך את הכסף הצבוע הזה בשביל להעסיק שוטרים יהודי אתיופיה? צריך להצדיע להם, הם טובים ותותחים ושמשטרת ישראל תגיד תודה שיש לה שוטרים מהקהילה. אני אומרת לכם, ה-30,000 תיקים שנפתחו ליוצאי אתיופיה מ-2019 הם לא רק תעודת עניות לעם ישראל - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

רק תזכרי שהוא לא היה ב-2019.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אני אמרתי. חלק מהכהונה שלו, שלוש שנים הוא נמצא, אני אגיד - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

הרבה מאוד שנים זה לא טופל, וזה לא קשור לזה.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

שלוש שנים הוא נמצא, הוא יכול לענות עניינית, ולהגיד לי כמה תיקים יש בשנתיים האחרונות.

היו"ר לימור סון הר מלך:

נכון.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אבל הוא לא עשה שום דיון.

היו"ר לימור סון הר מלך:

בסדר, אבל - - -

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

שנייה, גברתי היושבת-ראש, דרשתי דיונים, שיבוא, שיקרא למשטרה, שיגיד להם: כמה תיקים יש? ולמה זה ככה? למה הוא צריך לתקוף אותי כשאני עוזרת לאימא? למה הוא תוקף אותי? הוא לא ישתיק אותי והוא אמר לי: הקהילה שלך שונאת אותך. את יודעת מה זה להגיד דבר כזה, הקהילה שלך שונאת אותך?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

למה הוא תוקף אותך? כי הוא גזען.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

הוא פטרון, אני לא אוותר לו, ואני אחשוף את מי שהוא: בריון אלים. אתה תספר לי אם הקהילה שלי אוהבת אותי? מי שמך, אדון בן גביר, להיות דובר יהודי אתיופיה?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

הוא תוקף אותך כי הוא גזען.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אני אגיד לך, אני אספר לך. בעיניי, אתה כל כך חושב שאנחנו קהילה מסכנה – כמו שאמרת על הילד, כאילו מצאת אותו במדבר: הבאתי לו פיצוחים, הבאתי לו אוכל. תירגע, אנחנו לקחנו אותו לקפיטריה לפני שפגשת אותו בבוקר. הוא אכל. הוא לא צריך את המזון שלך, הוא צריך הגנה ושתבדוק את המשטרה שלך. הבושה הגדולה היא שאתה לא מוכן להתעמת עם האמת ואתה חושב שיהודי אתיופיה הם כולם צבע אחד מבחינה פוליטית; או שאתה חושב שכולם הם כמו עדר שוטים; שאתה אומר: הם שונאים אותך, אני אעשה עלייך שיימינג. עליי? אני? אני רוצה לספר לך קצת עליי. אני נכדה של קס שאטו מהרט, נכדה ושושלת לאבא מהרי – כשהרצל היה בן שנתיים הוא עשה מסע לארץ ולא הצליח להגיע, עם אלפים של אנשים. אני צעדתי לארץ בגיל שלוש, דרך המדבריות, והגעתי לארץ בלי אימא שלי שנותרה מאחור. אני עברתי את כל מסלול החיול של החברה הישראלית, מהפנימיות, בזמן שאתה, אתה בחרת כל הזמן לאתגר את המשטרה, והיום אתה מאתרג אותה. אתה תספר לי? כעורכת דין, כעיתונאית לשעבר, בוגרת מדיניות ציבורית, בדרך כלל אני לא מספרת על עצמי, לי אתה תספר, אחרי כל מה שעברתי? ואני לא חושפת פה הרבה דברים שעברתי. אתה חצוף, ואתה לא, אתה לא תדבר בשם יהודי אתיופיה, אתה פשוט לא. אני רוצה לראות אותך מצביע נגד זה, ואני רוצה לראות מי מצביע נגד הדבר הזה, כי את התיקון הזה אנחנו חייבים לעשות. אנחנו חייבים לעשות, אז מה מפחיד? מי שמפחד, יצביע נגד. אם אין מה לפחד, תצביעו בעד.

היו"ר לימור סון הר מלך:

תודה רבה. ישיב על ההצעה השר יצחק וסרלאוף. בבקשה. לרשותך עשר דקות.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת.

היו"ר לימור סון הר מלך:

אני גברתי.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

הנדון: מענה על פניית חברת הכנסת פנינה תמנו שטה. להלן מענה על פניית חברת הכנסת פנינה תמנו שטה בדבר הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית על בעיית שיטור היתר של האלימות המשטרתית כלפי ישראלים ממוצא אתיופי, מיום 3 בנובמבר 2025. באשר לנתוני אכיפה העולים מדוח הממ"מ מחודש ממאי 2024, הרי שמענה לדוח הועבר על ידי המשטרה זה מכבר, ובו ניתוח והמגמות להלן – אני אקריא את הנתונים שהגיעו מהממ"מ. מעצרים: מניתוח נתונים עולה כי בשנים 2022 ו-2023, בטווח הגילים שבין 12 ל-15 וכן בין 16 ל-17, ניכרת מגמת ירידה בשיעור המעצרים של בני קהילות יוצאי אתיופיה. בטווח הגילים של 12 עד 15 - - -

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

באיזה שנים?

היו"ר לימור סון הר מלך:

2022–2023.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

2022–2023. כ-8% מהמעצרים הם של בני העדה האתיופית לעומת האוכלוסייה הכללית, לעומת 14% בשנת 2020 ו-10% בשנת 2021. בשנת 2021, בטווח הגילים 16–17, כ-15% מהמעצרים היו של בני העדה האתיופית, ואילו בשנים 2022 ו-2023, מעצרם של בני העדה האתיופית הם כ-7% מכלל המעצרים. בבחינת המגמות לעניין נתוני מעצרים, ניתן לשער כי הירידה בכמות המעצרים בקרב גילאי 12 עד 17 נעוצה בהליכים ובתוכניות המובילות במשטרת ישראל אל מול קהילת הנוער יוצאי הקהילה, לרבות תהליכים בוני אמון, קיום שיח, תוכניות מניעה והסברה, וכדומה. בנוסף, יש לציין את כברת הדרך שנעשית במשטרת ישראל לעניין הכשרה מותאמת וצמצום הטיות בקרב שוטרים ומפקדים בתפקידים ובדרגות השונות. מעצרים בגין עבירות מגע: סיבת המעצר העיקרית לאורך כל השנים וללא שינוי מגמה היא תקיפה והכשלת שוטר.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

- - - 15% - - -

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אלה נתונים של הממ"מ, פנינה.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

כן. 15% - - -

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אני עכשיו מקריא. תיקים: בטווח הגילים שבין 12 ל-15 וכן בין 16 ל-17, ניכרת מגמת ירידה מתונה בשיעור התיקים שנפתחו לאורך השנים. בבחינת המגמות לעניין נתוני תיקים ניתן לשער כי הירידה בכמות התיקים בקרב גילאי 12 עד 17 עולה בקנה אחד עם הירידה בכמות המעצרים בגילים האמורים. תיקים בגין עבירות מגע – שיעור התיקים שנפתחו עבור בני העדה האתיופית יחסית לאוכלוסייה כללית בגין עבירות מגע עומד על 10% מכלל תיקי עבירות המגע, ללא שינוי מגמה לאורך השנים.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אין שינוי מגמה בשוטרים שתופרים להם תיקים - - -

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

זה בעניין עבירות מגע. לגבי כתבי אישום: מניתוח הנתונים עולה כי חלה ירידה בשיעור כתבי האישום בטווח הגילים של 12–15 וכן בטווח הגילים 16–17. שיעור כתבי האישום שהוגשו כנגד נאשמים בני העדה האתיופית - - -

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

- - - ואז אומרים להם לא נגיש כתב אישום, אבל החיים שלהם והטראומה הורסת להם את החיים.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

רגע, אני אסיים פה קטע. בגיל 12–15 וכן בגיל 16–17, עמד על 14% בשנת 2021, לעומת 7% ו-6% עבור טווח הגיל 12–15 ו-16–17, בהתאמה בשנת 2023. בבחינת המגמות לעניין כתבי אישום, ניתן לשער כי הירידה בכמות כתבי אישום בקרב גילאי 12–17 עולה בקנה אחד עם הירידה בכמות המעצרים והתיקים בגילאים האמורים. בנוסף, נציין כי מגמה זו מעידה על מעצרים המתבססים על ראיות אובייקטיביות ולא נסיבתיות. לגבי תיקים שנסגרו, אין שינוי מגמה בולט מלבד ירידה מתונה בשיעור התיקים שנסגרו לאורך השנים עבור טווח הגילים 12–15. תיקי מגע שנסגרו: במהלך שנת 2022, שיעור התיקים שנסגרו עבור בני העדה האתיופית לעומת האוכלוסייה הכללית בעבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות עמד על 17%, ובשנת 2023 עומד על 5% מהתיקים. ישנה מגמת ירידה בשיעור התיקים שנסגרו בעילה זו. באשר לאירוע עיכוב - - -

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אדוני השר - - -

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אני מדבר עכשיו על אירוע - - -

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

הם סוגרים, נגיד אמרו שהשנה סגרו 1,000, אבל פתחו 30,000 תיקים. ברגע שאתה כבר לקחת ילד בן 13 למעצר, הרסת לו את החיים אם הוא נמצא במעצר.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

פנינה, אני מדבר פה על הנתונים כפי שהם כתובים פה.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אבל זה של הממ"מ.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אני לא הממ"מ.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אז למה ממ"מ? למה משטרת ישראל לא מביאה? למה הממ"מ? למה הכנסת צריכה לספק לי - - -

היו"ר לימור סון הר מלך:

אבל הממ"מ מתבסס על נתונים של משטרת ישראל.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

לא, אבל המשטרה צריכה להביא את הנתונים.

היו"ר לימור סון הר מלך:

את צודקת, שגם המשטרה צריכה להביא את הנתונים, אבל - - -

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

פנינה, תני לי, אני רוצה להתקדם פה.

קריאות:

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

באשר לאירוע עיכוב שני קטינים בגין יידוי אבנים – מזה תקופה ארוכה אנו עדים לתופעה של יידוי אבנים לעבר אוטובוסים ציבוריים בשכונות ירושלים. בנושא זה נערכו פגישות עם ועדי נהגי האוטובוסים ונציגי חברות התחבורה הציבורית וכן התקיימו דיונים בעיריית ירושלים, שבהם הועלו טענות רבות על חומרת התופעה. הטענות אשר נטענו כנגד המשטרה באשר לאירוע דנן אינן נכונות כלל. הטענות בדבר האפליה אינן משקפות את דרך פעולתה של משטרת ישראל, הפועלת בשוויון מלא וללא משוא פנים, ואין להן בסיס באירוע, אשר הובא כדוגמה בפניית חברת הכנסת פנינה תמנו שטה. למעלה מן הצורך יצוין כי מאז הקמת חטיבת קהילות ומתנדבים והקמת מדור יוצאי אתיופיה באוגוסט 2021, מתקיימים תהליכים פנים-ארגוניים וחוץ-ארגוניים במשטרה ובפעילות קהילתית אל מול קהילת יוצאי אתיופיה. תהליכים אלו התעצמו בשנים האחרונות מאז הקמת ומיסוד אגף קהילת המתנדבים, מה שנקרא אק"מ – תהליכים פנים-ארגוניים כגון: הדרכות לשוטרים במכללה בדגש לאותן 25 תחנות ליבה, בנושא צמצום הטיות חשיבה, בדגש לשוטרי הסיור הבאים במגע עם האוכלוסייה. מחלקת קהילה גם בודקת נתונים של בדיקת אזרחים יוצאי אתיופיה, בדיקה שגרתית שלא הובילה לפתיחת תיקי חקירה, אך יש בה כדי להצביע על בדיקה מוטה בלא צידוק ענייני. בעקבות ממצאי הבדיקה נעשים הדרכות ושיעורים שבועיים ליחידות אלה. כמו כן, אחת לרבעון מתכנסת ועדה ארגונית בהובלת אק"מ, ובהשתתפות סגני ראשי אגפים, במסגרת הוועדה כל אגף מציג בתחומו את התוכנית שלו כלפי קהילת יוצאי אתיופיה. במסגרת זו, אגף משאבי אנוש מציג נתוני גיוס וקידום שוטרים וקצינים יוצאי אתיופיה, אגף חקירות ומודיעין מציג נתוני אכיפה – לרבות בקרה איכותנית – על פתיחת תיקי החקירה, כך גם חטיבת התביעות שמשרתים בה כיום 18 תובעים יוצאי אתיופיה. לצד האמור לעיל, חשוב לציין גם את ציון חגים ומועדים חשובים לקהילת יוצאי אתיופיה בארגון, כגון חג הסיגד, ומקיימת טקסים לזכר יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל בהשתתפות ספ"כ ארצי, וכל זאת על מנת להנכיח ולהוקיר את קהילת יוצאי אתיופיה, כדי לקרב לבבות ולהעלות את אמון הציבורי של הקהילה במשטרה. רק לסבר את האוזן, כבר בחג הסיגד הקרוב, ב-18 בנובמבר 2025, משטרת ישראל תציין את חג הסיגד בפעילות הדרכתית במרכז דוידסון, ובטקס חגיגי בכותל, בהשתתפות השר, המפכ"ל ו-600 שוטרים. תהליכים חוץ-ארגוניים: הקמה ומיסוד צוות מייעץ לראש אגף – צוות המורכב מאזרחים – שמטרתו לייעץ לראש האגף בדיוק התוכניות וכחלק מתפיסה שמאמינה שהקהילה היא חלק חשוב ומשמעותי; בדיוק וטיוב השירותים כחלק משמעותי בהתמודדות עם אתגרים העולים מהשטח. הקמה ומיסוד צוות מייעץ למפקד התחנה שבה קיים ריכוז גבוה של יוצאי אתיופיה, וזאת לצד מש"ק קהילתי, שמבין את הצרכים והאתגרים בשכונות אלה. הצוות מקיים פגישות סדורות שבהן עולות סוגיות בנושאים המצריכים מענה משטרתי מותאם. בסיכומו של דבר, משטרת ישראל, בתקופת כהונת השר לביטחון לאומי, מציגה שיפור ניכר ביחס לקהילה היקרה הזו. אנחנו נמשיך לעקוב ולוודא שהקהילה היקרה הזו תזכה ליחס שווה. לכך נוסיף את תמיכת הממשלה, ובעיקר השר לביטחון לאומי, בחוק מחיקת רישומים פליליים ומשטרתיים של יוצאי אתיופיה, משנת התשפ"ד–2024. זו התשובה המפורטת שהקראתי כאן. אלה הנתונים שהגיעו מהממ"מ. ככלל, כשר הנגב והגליל, יש קהילות רבות שנמצאות באזורי הפריפריה הללו – קהילות שזקוקות לתמיכה, להכוונה, למשאבים. אנחנו משתדלים במשאבים המוגבלים של המשרד לתת את המענים הללו. יש עוד הרבה פערים חברתיים עצומים שצריך לתקן בעדה האתיופית, ואני מקווה שאנחנו בהליך תיקון חיובי של אותם פערים שצריך לצמצם. זה בנושא קהילת יוצאי אתיופיה, ועכשיו לקהילת עם ישראל. בימים האחרונים אנחנו עדים לחשיפה של שחיתות משפטית - - -

קריאה:

יצחק שמעון וסרלאוף (עוצמה יהודית):

אוקיי. חסכת ממני. התחלתי לדבר על משהו, אבל צריך לרדת.

היו"ר לימור סון הר מלך:

חברי הכנסת, נעבור להצבעה על ההצעה של חברת הכנסת פנינה תמנו, להקים ועדת חקירה פרלמנטרית על בעיית שיטור היתר, הפרופיילינג והאלימות המשטרתית כלפי ישראלים ממוצא אתיופי. ההצבעה היא אם להעביר את ההצעה לוועדת הכנסת או להסירה. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 39 נגד – 53 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לא נתקבלה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

בעד – 39, נגד – 53, אין נמנעים. אני קובעת כי ההצעה של חברת הכנסת פנינה תמנו להקים ועדת חקירה פרלמנטרית על בעיית שיטור היתר, הפרופיילינג והאלימות המשטרתית כלפי ישראלים ממוצא אתיופי, לא התקבלה ותוסר מסדר-היום.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

- - - בושה.

היו"ר לימור סון הר מלך:

ההצעה הבאה היא הצעה רגילה לסדר-היום, בנושא: חלוקת כספי ציבור ללא בקרה לאור חוסר יעילות הפיקוח על החינוך החרדי. את ההצעה הגיש חבר הכנסת ולדימיר בליאק. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה רבה, גברתי היושבת-ראש ואדוני היושב-ראש, שמחליף אותה.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

ולדימיר, יש לך תעודת צוללן, לא? תוכל לעזור למצוא את הפלאפון של הפצ"רית.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

הדיון הזה, חבריי חברי הכנסת, הוא דיון על הבור שישראל חופרת לעצמה, שאפשר להגדיר אותו גם כפצצה מתקתקת. מערכת חינוך שלמה במדינת ישראל שמייצרת בורות והשתמטות ממוסדות, ומביאה אותנו אל פי התהום – כלכלית וחברתית. בישראל 2025 יש כ-430,000 תלמידים חרדים – כרבע מכלל התלמידים ביסודי. רובם המוחלט לומדים במסגרות פרטיות, מפלגתיות, שאינן מלמדות כלל – או אינן מלמדות כראוי – מתמטיקה, אנגלית, מדעים, מחשבים ואזרחות. בואו נאמר את האמת בלי להתחמק: ילד חרדי בישראל היום, ברוב המסגרות, לא לומד איך לחשב ריבית, איך לקרוא חוזה שכירות או איך להבין חשבון חשמל. התוצאה, בין היתר, היא בעובדה ש-51% מהגברים החרדים לא עובדים, לעומת כ-12% בלבד באוכלוסייה הכללית. כמה זה עולה לנו? לפי הערכות של אגף התקציבים במשרד האוצר, בין 25 ל-54 מיליארד שקל בשנה, חבר הכנסת לוי. השכר הממוצע של גבר חרדי הוא כ-7,000 שקל ברוטו בלבד בחודש – פחות ממחצית מהשכר הממוצע במשק. מערכת הרווחה שצריכה לממן את ההפרש, היא זו שמעמד הביניים הישראלי מממן. המשמעות המקרו-כלכלית היא קשה ביותר. אם מגמות הילודה והחינוך הנוכחיות נמשכות, תוך 25 שנה אחד מכל שלושה ילדים בישראל יהיה בוגר מערכת חינוך שלא מלמדת ליבה. על פי התחזית של משרד האוצר, זה אומר ירידה של 16% בתוצר לנפש עד 2050. בתרגום פשוט: עד 2050 מדינת ישראל הופכת ממעצמת הייטק למדינה ענייה ונחשלת. מדובר בלא-פחות מסכנה קיומית לעתיד כלכלת ישראל ולעתיד מדינת ישראל. המצב הוא ממש הזוי. המדינה מעבירה מדי שנה כ-6.5 – 6.5 – מיליארד שקלים למוסדות חינוך שאינם מלמדים ליבה; ואז אנחנו נאלצים לשלם עוד עשרות מיליארדי שקלים בקצבאות, בסבסוד הנחות במעונות יום, בדיור, במערכת הבריאות הקורסת, כדי לפצות על כך שאותם בוגרים לא מסוגלים להשתלב בכלכלה המודרנית. זו לא שנאה, זו מתמטיקה. זו המציאות. כל עוד ילד חרדי לא לומד מתמטיקה, מישהו אחר משלם את החשבון. יש כאן גם עוול מוסרי. כל ילד בישראל, חילוני, דתי או חרדי, זכאי להזדמנות אמיתית, הזדמנות שווה ללמוד לקרוא אנגלית; להבין איך פועל מחשב; לחשוב באופן ביקורתי. למנוע זאת ממנו בשם אידיאולוגיה או פוליטיקה זו התעללות חינוכית, לא אמונה. מעבר למדיניות המופקרת, יש כאן מחדלים שגובלים בשחיתות. בחוזר מנכ"ל משרד החינוך נקבע מראש כי היקף לימודי הליבה המלא שנקבע לבתי הספר החרדיים, הוא קטן מהחובה ביתר הזרמים. ישנו מחסור חמור במורים גברים חרדים למקצועות הליבה. ישנם פחות מ-100 מפקחים – היקף האכיפה הוא מצומצם מאוד. נרשמת ירידה משמעותית בהיקף הקנסות, למרות שמספר המוסדות בחינוך החרדי נמצא בעלייה. משרד החינוך הודה כי רוב הביקורות נעשות בתיאום מראש, והן בודקות את תוכנית הלימודים אבל לא את מה שנעשה בפועל. במוסדות הפטור, הנדרשים ל-55% לימודי ליבה בלבד, נמצא כי לא פחות מ-40% מהמוסדות לא עומדים אף בסף הנמוך הזה, ומרביתם לא מלמדים אנגלית בכלל. רמת הפיקוח על מוסדות הפטור היא הנמוכה ביותר גם כן. מבחני מיצ"ב מתקיימים רק בחלק קטן מבתי הספר, ובאלה שכן – הם מבוצעים במתכונת חלקית בלבד. במוסדות החינוך לבנים, מלמדים גם מי שאין להם תעודת הוראה. ישנם גם מוסדות אשר מסרבים ללמד מתוך ספרי לימוד שאושרו על ידי משרד החינוך. ישנן רשתות חינוך, שבאופן אקטיבי אינן משתפות פעולה עם משרד החינוך בעניין חומרי הלימוד הנדרשים. בחינוך העצמאי, שימו לב, שולמו מענקי פרישה שלא בהתאם לחוק ושולמו קצבאות לגמלאים שנפטרו, לאורך תקופות ממושכות. נמצאו תשלומים לעובדים שאינם גמלאים בכלל; ושולמו תשלומים לגמלאים שאינם עובדי הוראה. מדובר בבזבוז של עשרות מיליוני שקלים בכל שנה, בניגוד לחוק. היינו אולי מצפים משר החינוך, שלצערי לא נמצא כאן, להתערב ולעשות סדר, אבל שר החינוך שלנו עובד על מלא אצל המפלגות החרדיות; הורס באופן שיטתי את החינוך הממלכתי. את מה שהוא עושה מעבר לכך, ראינו אתמול היטב בתחקיר המצוין של יוסי מזרחי בערוץ 12. אז מה נדרש? אומץ, חזון, ציונות, אחריות. וחוק אחד מאוד פשוט: אין שקל מתקציב המדינה למוסד שלא מלמד לימודי ליבה: חשבון, אנגלית, מדעים, אזרחות. אני גם משוכנע שחבר הכנסת גפני מסכים איתי לחלוטין.

משה גפני (יהדות התורה):

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

מי שרוצה לחנך אחרת, שיעשה את זה מכספו, חבר הכנסת גפני, ולא מכספי ציבור, חבר הכנסת גולדקנופ.

אוריאל בוסו (ש"ס):

אין בעיה, אבל מי שמלמד ליבה - - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

החינוך החרדי, חבר הכנסת בוסו, במתכונתו הנוכחית, הוא לא בעיה של החרדים בלבד, חבר הכנסת גפני, הוא הבעיה של כולנו, כי כל שקל שמושקע בבורות ובהשתמטות היום, הוא שקל שייחסר לנו בעתיד, חבר הכנסת גפני - -

משה גפני (יהדות התורה):

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

- - במעבדה, במכון ויצמן, במפעל, בבית חולים. אני אגיד לך משהו, חבר הכנסת גפני, גם מעבר לזה, את מה שאתה יודע: הוא חסר גם היום, אם לא שמת לב – ושמת לב כי אתה יושב יחד איתי בוועדת הכספים. כבר היום הגענו למציאות שבה ישראל רושמת שלוש שנים ברציפות צמיחה שלילית לנפש וירידה ברמת החיים.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

חבר הכנסת בליאק, בוא נשמע את האמירה שלך בנוגע לשדה תימן. אמירה חשובה.

היו"ר יעקב מרגי:

חברים, תודה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אי-אפשר להתווכח. זו לא רק מלחמה, זו בעיקר לא מלחמה, זה פיזור מופקר של כספים קואליציוניים, שבעיקר מדכאים את הצמיחה במשק גם לחינוך החרדי הפרטי.

משה גפני (יהדות התורה):

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

ולכן התוצאה והנזק, חבר הכנסת גפני, בהתאם. אי אפשר לברוח מהמציאות. אי אפשר לברוח מהמציאות.

היו"ר יעקב מרגי:

גפני, אני יכול לתת לך עצה? גפני, לא שומעים, לא מבינים.

משה גפני (יהדות התורה):

היו"ר יעקב מרגי:

שאלתך נשמעה, עכשיו לאפשר לו, תודה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

חשוב לי לומר, חבר הכנסת גפני, המאבק הוא לא נגד הציבור החרדי. הוא לא נגד הציבור החרדי - -

משה גפני (יהדות התורה):

לא, מה פתאום.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

- - המאבק הוא בעד ילדי ישראל, הוא בעד כלכלת ישראל - -

היו"ר יעקב מרגי:

חברים, קריאת ביניים, כן, אבל לא נאום.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

- - בעד עתיד של ידע, של עבודה, של טכנולוגיה ושל מדע. כל מה שהופך והפך את ישראל למדינה מתקדמת, חזקה, דמוקרטית, מעצמה אזורית. ואני אגיד לכם משהו, חבריי חברי הכנסת - - -

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

רגע, חבר הכנסת בליאק, חיילי צה"ל רוצים לשמוע את העמדה שלך, אתה פטריוט.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אני אגיד לך, חבר הכנסת, סגן השר אלמוג כהן, שאנחנו מנסים לברר מה תחומי האחריות שלך.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

רשום באינטרנט. לא למדת ליבה?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אם לא נפעל עכשיו, אם לא נשנה בשנים הקרובות את המציאות העגומה הזאת, אנחנו – בחסות הליכוד ושר החינוך הנוכחי הכושל – נרסק את עתיד ילדינו. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה לחבר הכנסת בליאק.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

ברור שתדפוק את חיילי צה"ל. אין פרשת שדה תימן. זה לא מעניין אותך, אדוני.

היו"ר יעקב מרגי:

אלמוג, תודה.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

חיילי צה"ל בשבילו הם סוג ב'.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. אין תשובת שר. אני מזמין לעמדה נוספת את חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה אדוני, דקה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אין תשובת שר?

היו"ר יעקב מרגי:

אין. אבל למה אתה מופתע? אתה ציינת את זה מעל הפודיום. ציינת את זה שאין שר.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אני לא מופתע.

מאיר כהן (יש עתיד):

אני מבקש, השרה גילה גמליאל. גילה, אני מבקש להקשיב, יש לי דקה וחצי.

היו"ר יעקב מרגי:

חבר הכנסת ביטון, נא לפזר את ההפגנה.

מאיר כהן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת נכבדים, אני מוצא חובה: אנחנו הצבענו כסיעה בעד ההצעה של אחמד טיבי. רגע, אין תגובת שר?

היו"ר יעקב מרגי:

רגע, רגע, הייתה אי-הבנה, יש תשובת שר. טעות שלי. אנחנו קראנו לך למשהו אחר. לא ראיתי את ההערה. יש תשובת שר. בבקשה, גברתי.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל:

מכיוון שעלה פה נושא: חלוקת כספי ציבור ללא בקרה, לאור חוסר יעילות הפיקוח על החינוך החרדי, שהציג חבר הכנסת ולדימיר בליאק, ומכיוון שהשר האמון על הנושא לא נמצא – הוא אומנם כתב פה דברים אבל אני לא מתכוונת להקריא אותם – אז אני מציעה שתנהלו דיון מקצועי באחת הוועדות ותלבנו את הנושא.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

ניסיתי אבל הוא לא הגיע, מה אני אעשה?

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל:

לאיזו ועדה אתם רוצים לקדם את זה, לוועדת החינוך?

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

תראה מה שעשו להם בשדה תימן, חבר הכנסת בליאק, עצוב מאוד.

היו"ר יעקב מרגי:

טוב, שמענו את עמדת הממשלה. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה, אדוני.

משה גפני (יהדות התורה):

- - - פצ"רית, לחקור את זה - - -

היו"ר יעקב מרגי:

תודה, חבר הכנסת גפני.

משה גפני (יהדות התורה):

איזה שקרים אפשר לדבר פה במליאה.

מאיר כהן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, אופיר, אסור שיעבור היום הזה, שמה שיוצא ממנו – בנוסף לחקיקה או לחוסר החקיקה – שעומד חבר כנסת מכנסת ישראל ומברך בהנפות ידיים על בחירתו של זוהרן ממדאני. אני רוצה שתצא הקריאה, אדוני היושב-ראש - - -

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

מאיר, מי עשה את זה?

מאיר כהן (יש עתיד):

שנייה, שנייה. יודעים. אני רוצה שתבינו כולם ואני רוצה להגיד את זה לאחמד טיבי, שאם היה נבחר בחוץ לארץ יהודי שהיה גזען כנגד המוסלמים, לא הייתי מעז לעלות לכאן ולברך אותו. אני רוצה שתדעו, שזוהרן ממדאני, שנבחר, מנרמל אנטישמיות. הבוקר בניו יורק הוא בוקר שחור. אני רק רוצה להקריא לכם מעט ממה שהאיש הזה עושה: מסרב בתקיפות להכיר במדינת ישראל כמדינת היהודים; קורא להפסקת השקעות עירוניות במדינת ישראל; מטיף לנתק מוחלט ממדינת ישראל; קורא לאינתיפאדה תמידית כנגד מדינת ישראל; לא גינה פעם אחת אלימות כנגד יהודים או כנגד מדינת ישראל; הוא פוגע בביטחון ובזכויות של יהודים באשר הם – בטח בניו יורק; הוא גם מבטיח לעצור – למרות שארצות הברית לא חלק מבית המשפט בהאג, לא מכירה בו – אבל הוא יעצור שרים ואת ראש ממשלת ישראל, הוא יעצור אותם כשהם יגיעו. ההתנגדות למדינת ישראל הייתה בסיס לכל הקמפיין שלו. והאיש הזה – אגב, אני גם חושב על המטומטמים האלה שתמכו בו, כי הוא סוציאליסט גמור – כאן בכנסת ישראל, עולה חבר כנסת ומברך אותו.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

מי? מי?

מאיר כהן (יש עתיד):

אני כבר אמרתי מי.

טלי גוטליב (הליכוד):

אחמד טיבי - - - ועוד תומכי הטרור - - -

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה.

מאיר כהן (יש עתיד):

אדוני, לכן צריכה לצאת, אם לא קריאה – אנו תמימי דעים שהאיש הזה מלבה אנטישמיות.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. תודה. הדברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב. לכן גם השעון לא עבד כמו שצריך. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 12 נגד – 20 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לא נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

בעד – 12, 20 מתנגדים. לכן הדיון לא יהיה במליאה, אלא יעבור לוועדת החינוך.

משה גפני (יהדות התורה):

מאיר כהן (יש עתיד):

חינוך, כן.

טלי גוטליב (הליכוד):

נגד, לא, זה נגד.

משה גפני (יהדות התורה):

אדוני היושב-ראש - - - מה קורה.

היו"ר יעקב מרגי:

ההצעה הוסרה. ככה זה שהולכים להיות שלוש שנים נורבגים. ההצעה הוסרה מסדר-היום. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

הודעה למזכירות הכנסת, בבקשה. צריך לבטל את הנורבגי, מיקי.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

גפני, תודה. אני אזכור לך.

משה גפני (יהדות התורה):

- - - פעם הבאה - - -

קריאות:

היו"ר יעקב מרגי:

גפני ובליאק. חבר הכנסת גפני, תודה, תודה, תודה. חבר הכנסת בליאק, היו לך עשר דקות. מספיק. די. די. בבקשה, גברתי.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 159) (עונש מוות למחבלים) התשפ"ו–2025, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך; הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 160) (עונש מוות למחבלים) התשפ"ו–2025, של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת - -

היו"ר יעקב מרגי:

חבר הכנסת גפני, לא שומעים את סגנית מזכיר הכנסת.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

- - וכן, הצעת חוק הרחבת האמצעים למאבק בארגוני פשיעה (תיקוני חקיקה) התשפ"ו–2025, של חבר הכנסת משה סעדה. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה לסגנית מזכיר הכנסת.

היו"ר יעקב מרגי:

אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום. ההצעה הבאה היא הצעה רגילה לסדר-היום, בנושא: רפורמה משפטית בהסכמה – ותשקוט הארץ. את ההצעה הגיש חבר הכנסת בנימין גנץ. בבקשה, אדוני.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

חבל שלא שמענו את הקול של יש עתיד בנוגע לשדה תימן. מפלגה פטריוטית כביכול. איפה הם?

דבי ביטון (יש עתיד):

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

פטריוטים עלק.

היו"ר יעקב מרגי:

עד עשר דקות לרשותך, אדוני, בבקשה.

בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה. אדוני היושב בראש, שר המשפטים, חבריי חברי הכנסת, גם אם אני וחבריי נהיה פה לבד, נמשיך להתריע בשער שהדמוקרטיה בסכנה, שהחברה הישראלית בסכנה, שביטחון ישראל בסכנה. ישראל מתפרקת. הקיצוניות השתלטה על המציאות.

היו"ר יעקב מרגי:

חבר הכנסת גפני, זה מפריע עד לכאן.

בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

הקיצוניות השתלטה על המציאות; אין כבר מקום לטיעונים נורמליים; כמעט שלא מתקיים שיח מכבד; פרגמטיות היא חולשה; ויתורים הם עליבות. שתלך לעזאזל המדינה, העיקר שאני צודק. שוב הפיכה משטרית שמתקדמת בשיטת הסלאמי: חוק להגבלת התקשורת; חוק לפיצול תפקיד היועמ"ש, שינוי הוועדה לבחירת שופטים. מרוב עצים לא רואים שהדמוקרטיה הישראלית נחלשת. מהצד השני, התבצרות והכרזת מלחמה על כל יוזמה. גיבוי אוטומטי לצעדים שגויים של מערכת המשפט והפרקליטות. והיום? היום הגענו למצב שחברים באופוזיציה, שמגדירים את עצמם כליברליים, מעלים הצעת חוק שמטרתה לשלול את הזכות הדמוקרטית הבסיסית ביותר: הזכות לבחור והזכות להיבחר. איבדנו את זה. אנחנו יודעים לאן זה מוביל. את 7 באוקטובר לא הביאו לנו רק מדיניות ביטחונית או מחדל מודיעיני, אלא גם התנהלות מפלגת, פנינה. שידרנו לאויב שישראל מתפרקת, שהצבא מתפרק ולא כשיר, שהחברה הישראלית חלשה. המהפכה המשפטית, עילת הסבירות כעין קונספט, הביאה עלינו את 7 באוקטובר לא פחות ממודיעין שגוי. יש אחראים - - -

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

גם הסרבנות, בני. גם הסרבנות.

בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אתה יודע שקראתי נגד סרבנות בכל פעם שמישהו התקרב לעניין הזה. חברים, יש אחראים ואשמים מודיעיניים ומבצעיים לכישלון הזה, אבל יש גם אחראים לאומיים. חברי הממשלה וחברי הקבינט הביטחוני מדיני, וראש הממשלה בראשם, נושאים באחריות עליונה, גוברת ומשמעותית למצבה של המדינה. ואתם? אתם, אנשי הממשלה וחבריי מהקואליציה, אתם ממשיכים להתעלם ממערך הייעוץ המשפטי לממשלה; אתם ממשיכים להנמיך אותם בכל מקום אפשרי. איך יש לך, שר המשפטים, ולכם בכלל, את התעוזה לעשות לנו את זה שוב? אני ראיתי מודיעין ב-7 באוקטובר, ב-8 באוקטובר, ב-9 באוקטובר. אני ראיתי שם כבר את ההתלבטויות של חמינאי ונסראללה אם להצטרף למלחמה, מתוך מטרה להשמיד את ישראל. הם התלבטו אם ישראל באמת מתפוררת, ואיך נגיב. לשם אנחנו רוצים לחזור? מה, השתגענו? ב-7 באוקטובר היו, לצערי, חברים שהעדיפו לשבת בצד ולעשות חשבונות פוליטיים, גם אם התוצאה תהיה מלחמה רב-זירתית שתסכן את קיומה של מדינת ישראל. אני נהגתי אחרת. אני אומר לכם שאין לנו את הפריבילגיה לחזור לסטטוס הזה. חבריי לאופוזיציה, מי מכם ששומע: אל תטעו, יש המון מה לשפר במערכת המשפט. אסור שביקורת שיפוטית תיעשה על בסיס שלושה שופטים בלבד – בטח לא בנושאים מהותיים. צריך לתת לשרים יותר כלים לעבוד ביחד עם הייעוץ המשפטי, וחס וחלילה לא לבטל אותו. אבל בין זה לבין מה שקורה היום אבד הקשר. בן-גוריון פחד להביא חוקה בשנותיה הראשונות של המדינה, כי הוא חשש שזה יקרע את העם. היום חייבים להביא רפורמה משפטית בהסכמה רחבה בעם – אחרת ניקרע. לא רק סכנה ביטחונית מרחפת מעלינו, אלא גם סכנה פנימית. יש אווירה – טלי.

טלי גוטליב (הליכוד):

סליחה, בני. סליחה, חבר הכנסת גנץ.

בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

יש אווירה – זו שורה חשובה – יש אווירה. אחר כך את יכולה להמשיך, אבל השורה הזו חשובה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה צודק, סליחה. דיברנו עליך עכשיו, שאתה מוליך מרד ממלכתי. זה הכול.

אופיר כץ (הליכוד):

דיברנו עליך דברים טובים.

בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אני מבקש לתת לי את 20 השניות. תראו, זה שאתם מדברים עליי דברים טובים, זה ממש מחייב אותי להפריע לכם להמשיך ככה.

אופיר כץ (הליכוד):

אוקיי.

ינון אזולאי (ש"ס):

אגב, זה טוב להם לפריימריז.

בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אני רוצה לחזור וברצינות. אני רוצה לחזור, אבל ברצינות.

טלי גוטליב (הליכוד):

למה? למה? אני אומרת שלא תמיד צריך להגיב.

בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

חברים, יש אווירה שעלולה להוביל לרצח פוליטי נוסף במדינה. ואם נראה לנו שזה לא ישפיע על הכלכלה, על המוטיבציה להתגייס לקרבי, על מעמדנו בעולם, אנחנו חיים באימ-אימא של הסרט. אני לא יודע מאיפה יבוא האסון; אני גם לא סגור על איך הוא הולך להיראות. אני רק יודע שהוא מתקרב אלינו בצעדי ענק. ואנחנו מתנהגים כהנהגה שאדישה לעתיד המדינה וממוקדת בעתידה שלה. אלי ויזל, ז"ל, דיבר על האדישות כסכנה הגדולה ביותר לאנושות. אסור לנו להיות אדישים לכאבי העם שלנו; אסור לנו להיות אדישים למצב שאליו אנחנו מכניסים את מדינת ישראל במו ידינו. לכן אני קורא לך, השר לוין, ולכל הממשלה הזו, לעצור את כל המהלכים המשפטיים – הישירים או העקיפים. אחרי הבחירות הבאות, שיתקיימו לכל המאוחר בשנה הקרובה – ושצריך לפעול ולוודא שהן נעשות חופשיות וכולם יכולים להצביע – אחרי שאלו יתקיימו, לשבת סביב השולחן ולהביא בהסכמה רחבה רפורמה מאוזנת, שתכלול את שלוש הרשויות, בהסכמה רחבה, עם 75 חברי כנסת ציוניים שצריכים לעצור את הכאוס. לא משנה מה יהיו תוצאות הבחירות, אסור להיות זחוחים ואסור לגלות אדישות לנושא הזה. צריך לעצור לפני שיהיה מאוחר מדי. האתגרים מחוץ ממשיכים להיות מסוכנים. אף אחד לא יכול להבטיח שגם בסיבוב הבא ידינו תהיה על העליונה. הדרך היחידה להבטיח את העמידה מול האתגרים האלו, היא באחדות אמיתית, מהותית ועמוקה, שמצריכה ריסון פוליטי ולא שימוש בכוחנות פוליטית. אדוני שר המשפטים, אני קורא לך, אני קורא לממשלה, לא לקרוע שוב את מדינת ישראל. אני קורא לראש הממשלה – שממשיך להיעדר מכל הדיונים החשובים, לעצור את הטירוף – תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה.

בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

טלי, את יכולה להמשיך.

היו"ר יעקב מרגי:

לא, לא, היא לא יכולה. תודה רבה לחבר הכנסת בנימין גנץ. ישיב בשם הממשלה, שר המשפטים, השר לוין. בבקשה, אדוני.

שר המשפטים יריב לוין:

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת. אני מבקש להודות לחבר הכנסת בני גנץ על העלאת הנושא החשוב הזה, שכותרתו הייתה מבטיחה ותוכנו – כפי ששמעתי בנאום – היה, לצערי, פחות שם. אבל אני כן רוצה לקחת דבר אחד מתוך מה שאתה אומר, מתוך מה שאמרת כאן, חבר הכנסת גנץ. כן, בהחלט צריך להגיע לרפורמה משפטית בהסכמה, וטוב שזאת המסקנה שאתה הגעת אליה, כי למען האמת, בדברים שאני הכנתי כאן והיה לי חשוב לקרוא אותם מהכתב, שלא כמנהגי בדרך כלל, יש לי בהחלט מסר דומה. אני רוצה לומר את הדברים הבאים: אני פונה מכאן לחברות וחברי האופוזיציה, אני פונה לראש האופוזיציה, חבר הכנסת יאיר לפיד, אני פונה ליו"ר המחנה הממלכתי, חבר הכנסת בני גנץ, אני פונה, באופן אישי, לכל אחד מחברי הכנסת של האופוזיציה: אנחנו לא אויבים, בואו נשב לדבר. אני מאמין שאפשר להגיע להבנות. אני חושב שזו חובתנו לדבר, אני חושב שזו חובתנו לנסות, אני חושב שלא משיגים שום דבר באלימות ובהצבת תנאים. אני רוצה לומר לכם, אדוני ראש הממשלה לשעבר וראש האופוזיציה, יאיר לפיד, ויו"ר המחנה הממלכתי ושר הביטחון לשעבר, בני גנץ, אתם צריכים להוביל. אי-אפשר להשאיר את ההובלה לרחוב, לאנשים קיצוניים וחסרי אחריות. מכובדיי חברי הכנסת, את הדברים האלה שהקראתי כאן עכשיו, אמרתי ב-21 בפברואר 2023 מעל הדוכן הזה. איפה הייתם? מה הייתה ההיענות לקריאה הזאת? כלום ושום דבר. חוסר מנהיגות; חוסר נכונות להגיע לפשרה; חוסר הסכמה לכלום. אחרי שעברה, בסמוך לכך, אחת מהצעות החוק באחת הקריאות, אמרתי כאן: עשינו היום צעד חשוב מאוד בתהליך תיקון מערכת המשפט. לא עוד מערכת משפט ששייכת לאליטות, לא עוד אצולה. מעתה בית המשפט יהיה של כולם. ואמרתי: אני שב וקורא לראשי האופוזיציה ולחבריה, גלו אחריות, שבו לדבר. אפשר להגיע להבנות, אבל לא ניתן למסמס את החקיקה. ב-1 במרץ 2023, עשרה ימים, בערך, אחרי הדברים שהקראתי קודם, פניתי אליך ישירות, חבר הכנסת בני גנץ, ביחד עם יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת שמחה רוטמן. אמרנו לך: בוא נקבע מקום ושעה ונשב לדבר, בלי תנאים מוקדמים. ב-24 ביולי 2023 אמרתי כאן: אני יודע שרוב מוחלט של הציבור רוצה בתיקונים במערכת המשפט – אתה חזרת על הדברים האלה עכשיו – לכן אפשר לגבש הסכמה רחבה. אני מקווה שנדע לנצל את חודשי פגרת הכנסת – כן, אותם חודשים שהיו לפני 7 באוקטובר – כדי לשבת לשיחות רציניות, באופן ישיר, ללא צורך במתווכים, כדי להשיג הסכמה באשר למכלול מרכיבי הרפורמה. דלתי הייתה ונשארה פתוחה לרווחה. אמרתי אז, ב-24 ביולי 2023: אני שב וקורא לך, יושב-ראש האופוזיציה, יאיר לפיד, ולך, חבר הכנסת בני גנץ, ולכל אחת ואחד מראשי סיעות האופוזיציה – כולם, בלי יוצא מן הכלל – יש בפנינו פגרה ארוכה, בואו ננצל אותה. מישהו מכם נענה לקריאה הזו? מאיפה בכלל היכולת לעשות השוואה בין ממשלה נבחרת שמקדמת חקיקה שבשמה היא נבחרה, לבין אנרכיה ברחובות, בחסות אכיפה בררנית ופושעת, שהנהיגה כאן אז היועצת המשפטית לממשלה, המודחת. שני הדברים האלה לא דומים. אל תנסה להטיל אחריות במקום שהיא איננה, ואל תנסה לטשטש את האחריות של מי שהיו אחראים להתנהגות הפושעת הזאת, שהציגה את ישראל כפי שהציגה. מי שרצו בכל העולם ואמרו: תיקחו השקעות מישראל – ואני לא אחזור על כל מה שהיה כאן. ואתם לא ידעתם להתייצב מולם. להפך, אתם התייצבתם איתם, הלכתם להפגנות האלה, נשאתם שם נאומים. אי-אפשר לבוא היום, בדיעבד, ולהגיד: כן, אנחנו רוצים רפורמה משפטית ותשקוט הארץ. היא הייתה צריכה לשקוט כבר אז. ביום 13 באוגוסט 2023, פחות מחודשיים לפני 7 באוקטובר, אמרתי לך, חבר הכנסת גנץ: בוא ניפגש. אתה מוזמן למשרדים, צריך – אבוא לאן שתרצה, אין לי משחקי כבוד, גם לראש העין. העיקר שסוף-סוף נדבר. לא עזר שום דבר. ב-15 באוגוסט, כעבור יומיים, אמרתי: חבר הכנסת בני גנץ, מכובדי, אין יותר תירוצים ואין יותר מקום לתנאים. אם אתה באמת רוצה להגיע להבנות, תענה לקריאתי ובוא נדבר, אחד על אחד, באופן ישיר ובלי מתווכים, עד שנגיע להסכם. באת? נענית? מה פתאום. שום דבר. חברות וחברי הכנסת, לפחות 37 פעמים מאז נאומי ב-4 בינואר 2023, ועד לפני 7 באוקטובר 2023, קראתי מעל הבמה הזו, בראיונות, במכתבים, לחברות וחברי האופוזיציה – כולם, עד אחרון חברי הכנסת – בואו לדבר, אני מוכן לבוא אליכם. בואו נשב באופן ישיר. אבל אתם פחדתם מההמון המוסת, ולא היה לכם אומץ לשבת איתי. לא היה לכם אומץ – זאת האמת הפשוטה. וגם היום אין לכם אומץ, כי גם היום אני אומר לכם את אותו הדבר. יש בפנינו מושב שיכול להיות מושב היסטורי. אני מוכן לדבר על הכול, אבל בואו נדבר. אל תגידו לי: בוא נדחה לקדנציה הבאה. אגב, צריך להגיד, זה בדמיון מדהים לדברים שאמרתם אז, ואני אזכיר כאן. אמרתם: תעצור את החקיקה ונדבר. החקיקה נעצרה במרץ 2023 – לדבר לא באתם אף פעם. חשבתם שזהו, ניצחתם –באלימות הזאת, בפרעות האלה, בחסימת כבישים, ואמרתי שוב – בחסות מערכת המשפט שכשלה כישלון נורא גם בעניין הזה, כי הכול מותר לה, העיקר להגן על היכולת שלה להמשיך לשלוט בחיינו באופן אנטי דמוקרטי. אבל מסתבר – ואת זה אני אומר לך, חבר הכנסת בני גנץ – האמן לי, העניין הזה הוא כבר יותר גדול גם ממך וגם ממני. אל תחיו באשליות. אחרי שהאמת הולכת ונחשפת, אף אחד לא יסכים להמשיך להשלים עם המצב הקיים שהיה פה שנים ארוכות, אחרי שאני התייצבתי וחשפתי את האמת הזאת בעוצמה גדולה, בנחישות גדולה, ואמרתי, אני לא אעשה מה שקרה כאן קודם, אגיד שהכול בסדר, אעלים את הדברים, אספר שמינינו שמרנים לציבור שלם שזכויותיו נרמסות, וייצוג אין לו. אבל היום אנשים רואים את זה, ואי-אפשר היום להחזיר את הדבר הזה אחורה. אין פה שאלה, לא של איזו ממשלה תקום, ולא מי יהיה שר המשפטים. השינוי העצום הזה יקרה, כי הציבור דורש אותו ולא יוותר עליו. אני חושב שאפשר לעשות אותו בהסכמה. אני חושב שחייבים לעשות אותו עכשיו, אין שום סיבה לחכות. למה? שנמשיך לראות עוול? שנמשיך לראות רמיסת זכויות? אני אגיד עוד דבר, שגם הוא – נכזבה ציפייתי, לצערי, בנאום שלך, חבר הכנסת גנץ, אתם יודעים, אני הצגתי רפורמה משפטית. יש כאלה שאמרו לי, למה באת ב-4 בינואר 2023 ושמת את הדברים על השולחן בצורה הזאת? אני עונה להם שתי תשובות: האחת – משום שבלי לשים את הדברים בעוצמה פעם אחת, כל מה שנחשף עכשיו לא היה קורה. כי היה צריך להראות ולשים את האמת הלא-נעימה והקשה. אבל יש לזה תשובה שנייה, שהיא לא פחות חשובה: אני שמתי הצעות שאני מאמין שהן טובות ונכונות, ועשיתי כך גם לאורך הקדנציה הזאת בחקיקה נוספת, שורה ארוכה מאוד של הצעות חוק, חלקן כאלה שגם הנחתי לפני שנים ארוכות, כשישבתי כאן כחבר הכנסת – לאורך כל הדרך. אמרתי: אלה הצעותיי, בואו נדבר. עד היום, חבר הכנסת גנץ, למעט חבר הכנסת לשעבר מתן כהנא, שכבר לא נמצא היום בכנסת, לא שמעתי מאף אחד, מכל חברי הכנסת של האופוזיציה, הסכמה למשהו אחד, כלשהו, מכל החבילה הזאת – לסעיף אחד, לשורה אחת, למרכיב קטנצ'יק באחת מהצעות החוק. כל מה שהצעתי – לא; כל פשרה שהלכתי אליה – לא. אתם יושבים פה בכנסת, כל חברי הכנסת של האופוזיציה – כל הקדנציה הזאת אחד לא הגיש הצעת חוק אחת לרפורמה הכי קטנה במערכת המשפט. חוק אחד לא הגשתם כולכם. אז על מה אתם מדברים? רפורמה בהסכמה? תביאו הצעה, תגידו למה אתם מסכימים. תגידו מה מבחינתכם עקרוני וחשוב שאתם רוצים שנוותר לכם. תגישו איזו הצעת חוק לנסות לקדם משהו בכיוון שינוי, לא רק להגיד: "כולם מסכימים שצריך שינוי". מה זה "כולם מסכימים"? למה אתם לא עושים כלום? רק דבר אחד עשיתם בצורה עקבית, כל הזמן – הצבעתם נגד הכול ודחיתם כל הצעת פשרה. ואני אגיד לכם יותר מזה. צריך אומץ ללכת לפשרות בכלל ובטח בעניין הזה, להגיע להסכמים. גם לי היה הרבה יותר קל להתבצר בעמדה, האמינו לי. מבחינת פופולריות זה כנראה היה משרת. לא הייתי מפסיד מזה, אם נאמר כך. אבל אני הוכחתי – שכשגדעון סער הצטרף לממשלה והיה מוכן ללכת להסדר שבעיניי הוא רחוק מהאופטימלי, הוא לא מה שהצעתי מההתחלה, אבל הוא שיפור גדול של המצב הקיים – להסדר שבא לענות בדיוק על הטענות שלכם שהיו על השתלטות של הממשלה וכל מיני דברים שלא היו ולא נבראו לשיטתי, אבל היה יכול להרגיע את החששות האלה – וכשהוא הלך באומץ להסדר הזה והסכים, ואנחנו הבאנו את זה לכאן ושילמנו מחירים לא פשוטים, אתם יודעים מה קרה אצלכם, בני גנץ, בסיעה שלך? היה חבר כנסת אחד, חבר הכנסת מתן כהנא, הוא רצה להצביע בעד – ואתם הטלתם עליו משמעת סיעתית להצביע נגד. אז אני מבקש, חבר הכנסת בני גנץ, בוא לא נברח. אני נענה לקריאה שלך, בוא נשב ונדבר, בוא נתקדם. תביא הצעה, תגידו למה אתם מסכימים. תגידו במה אתם תומכים. תציעו רפורמות חשובות. אני מוכן. אבל יש דבר אחד שאני לא מוכן לקבל – להגיד לנו: אתם תחכו, תשלימו עם המצב הקיים. בינתיים בית המשפט לא רק שמשאיר את המצב הנורא הקיים, אלא אני אזכיר לכם – בשיאה של המלחמה, כשאתה עשית מעשה אמיץ, וזה עומד לזכותך ויעמוד לזכותך תמיד, ונכנסת אז לממשלה – בבג"ץ היו עסוקים מהר מהר בלנצל את המלחמה כדי לבטל חוק-יסוד ולערער את כל יסודות המשטר כאן עד הסוף. זאת האמת העובדתית. אני – לא עלה בדעתי לקדם חקיקה בנושאים המשפטיים, לא ב-8 באוקטובר וגם לא בדצמבר 2023 וגם לא בינואר 2023 וגם לא אחר כך, בתקופה לא מבוטלת. אבל בג"ץ לא השאיר לנו ברירה – כי הוא ניצל את המלחמה, ניצל את מה שקרה כאן כדי לקחת מהכנסת את ריבונותה באופן מוחלט. אז אני אומר, חבר הכנסת בני גנץ, בוא נהיה כנים ואמיתיים. אם באמת באמת רוצים לדבר ובאמת רוצים לקדם דברים באופן אמיתי ולעשות שינויים, אני בעד. אני חושב שאפשר לעשות את זה – ומהר מאוד. אם רוצים למסמס ולמשוך את הזמן ולדבר על הסכמות, אבל לא להסכים לכלום ולהצביע נגד כל דבר, ולהעלים עין מכך שבית המשפט בינתיים מנצל את זה כדי לדרוס את הכנסת יותר ויותר – הינה, אני אומר לך, אני לא שם מסיבה מאוד פשוטה – כי הציבור לא מוכן לקבל את זה יותר. אני אמשיך להיאבק כאן כדי לעשות כאן צדק, כדי שתהיה כאן דמוקרטיה, על מעמד הכנסת, על מעמד הממשלה, על מעמד העם, על שוויון בין כלל הרשויות, ואני עושה את זה מתוך אחריות גדולה למדינת ישראל, כי מה לעשות, הרבה ממה שקרה לנו נובע מזה שהריקבון הזה של קבוצה שחשבה שהכול מותר לה, ותמיד רק האנשים שלה מתמנים אם הם מתאימים או לא מתאימים, ואפשר לעקם כל כלל כדי לשים אותם שם – גם לדבר הזה, חברת הכנסת בני גנץ, הייתה לצערי תרומה גדולה מאוד למציאות הביטחונית שנקלענו אליה ב-7 באוקטובר. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

בנימה אישית אני רוצה לומר ככה: אני חושב שמשני הצדדים הדיון נוקב, ענייני, גם עמדת המציע. ככה הבית הזה צריך לנהוג, גם בצורה מכובדת. שמענו דברים נוקבים בצורה מכבדת ומכובדת, וזו הוכחה לאלה שמתעקשים לעשות זאת בצורה אחרת. יש רגעים שאפשר להשיג פה הנאה צרופה בבניין הזה. אני נענה לבקשת חבר הכנסת בנימין גנץ לפי סעיף - - -

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

היו"ר יעקב מרגי:

לא, לא, עדיף אחרי. הוא רוצה הבהרה, לא?

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

- - - הודעה אישית אחרי הצבעה.

היו"ר יעקב מרגי:

זו לא הודעה אישית. הודעה אישית? אז ניתן אחרי, בסדר. מיכאל ביטון, אתה רוצה עמדה נוספת?

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

היו"ר יעקב מרגי:

לא. אתה רוצה עמדה נוספת? עכשיו. עמדה נוספת. לאחר מכן – הודעה אישית לחבר הכנסת. מהמיקרופון, ויש לך עד דקה, חבר הכנסת מיכאל ביטון. אל תנצל את ההערכה ההדדית והידידות.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, שר המשפטים, אתה יודע שהדיאלוג בינינו הרבה שנים ענייני. שלוש שנים עברו מיום שהשקת את הרפורמה המשפטית. הדבר הזה המיט אסון על החברה הישראלית, פירק אותה. החברה הישראלית הגיעה למלחמה, לאסון ביטחוני, מפורקת. אנחנו עוד אוספים את - - -

קריאות:

היו"ר יעקב מרגי:

המיקרופון עובד, מה אתה רוצה?

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

עכשיו הוא עובד. תודה לך. הרפורמה המשפטית פירקה את החברה הישראלית והביאה אותנו חלשים ביותר לאסון ביטחוני. עברו שלוש שנים, נשארה אולי שנה לממשלה, אולי פחות. זה אומר שבעוד שמונה חודשים הכנסת כבר לא תוכל לעבוד ולא תוכל לחוקק. לאן אתה רוצה לדהור בשמונה החודשים האלה? אתה רוצה לעצב את פני החברה הישראלית ברפורמה משפטית שלא מוסכמת? אתה רוצה להוסיף את זה לכל התבערה שתיגרם פה בבחירות, שהן גם ככה בסיס איום להתלהמות אין-סופית? חלק מהתבונה המנהיגותית זה להגיד: מה שעשינו – עשינו, ומה שלא עשינו – לא נעשה. והרוח של בני גנץ – אתה אומר דברים, עם חלקם אני מסכים ועם חלקם לא, אבל אתה תוקף אותו כשהוא בא ממקום של רוח פייסנית להסכמות. אבל בוא תשאל את השאלה: מי מכם עשה מעשה של אחדות במשך שלוש שנים? מי עשה בחמש שנים מעשה של אחדות? מישהו מהגוש של "רק ביבי" הגיע לאחדות, זז מהקואליציה שלו, זז מהבלוק החוסם? מישהו מהגוש של "רק לא ביבי" זז אליכם?

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. ידידי, עמדה נוספת. תודה.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

רק משפט אחרון: היחיד שזז שלוש פעמים למען אחדות, למען המדינה בקורונה, ברפורמה המשפטית בהסכמות ובמלחמה, זה בני גנץ.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. עכשיו לפי סעיף 34(א) אני נענה ונותן – אחרי ההצבעה? הוא רוצה הבהרה, לא?

קריאות:

היו"ר יעקב מרגי:

אז אנחנו עוברים להצבעה. לאחר ההצבעה ניתן הודעה אישית לפי סעיף 34(א). בבקשה, הצבעה. אם מסירים את זה מסדר-היום - -

קריאות:

מליאה.

היו"ר יעקב מרגי:

אתה רוצה מליאה? אם מסירים את זה מסדר-היום או דיון במליאה. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 12 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

בעד – 12 חברי כנסת, שני נוכחים. הנושא יועבר להמשך דיון במליאה.

היו"ר יעקב מרגי:

בבקשה, חבר הכנסת בני גנץ, הודעה אישית. עד חמש דקות לרשותך.

בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה רבה לך. אני מאוד מעריך את זה, תודה רבה, גם את הדברים שאמרת לשר לוין ואליי. השר לוין, בוא נתחיל מההסכמות: אנחנו לא אויבים. כל האויבים שלנו הם מעבר לקווי הגבול ואנחנו לא אויבים. אנחנו לא נלחמים אחד בשני, אנחנו נאבקים על הדעות שלנו ואלה דברים שהם בעיניי דברים לגיטימיים בדמוקרטיה, וראוי שכך נמשיך. אני מבקש לתקן גם אותך בשני דברים שצריך היה להגיד אותם: יום למוחרת הנאום שנשאת פה, אני נתתי נאום ברייכמן, ובאותו היום קראתי לעצור את התהליך, לשבת במשך חצי שנה רצופה, להגיע להסכמות ואז לחזור ולהחליט מהי המסגרת שאנחנו רוצים להציע כמסגרת מוסכמת להסכמות, מהצד של הקואליציה בוודאי. אני הותקפתי, הותקפתי גם מהצד של האופוזיציה, ובכל זאת יצאנו למתווה הנשיא, דיונים ארוכים שנמשכו ונמשכו ונמשכו, ולא הגענו בסוף להסכמות, והחיים התקדמו קדימה. שתיים, מעולם לא שמעת אותי או מי מסיעתי תוקף את מדינת ישראל, בטח לא בחוץ. מעולם לא שמעת אותי או מי מסיעתי תומך באיזושהי צורה בסרבנות, ולא נתנו לזה שום מקום אף פעם. באותה מידה תמכנו בזכות המחאה של מדינת ישראל. חבר הכנסת חילי טרופר ואני הלכנו בגשם הראשון של ההפגנה הראשונה בתל אביב, תוך שאנחנו מדברים על זה שלא צריכות להיות הפגנות אלימות או לא חוקיות או דברים מהסוג הזה. ואני חושב שזו זכותו של הציבור להשמיע את דעתו וזכותנו לתת לציבור להשמיע את דעתו כל עוד זה נעשה במסגרת החוק, וטוב שכך, כי זה חלק מהעניין. פה אני מבקש להוסיף לך עוד דבר – ומה לעשות? החיים זה סרט וידיאו. יש מושג שלימד אותי חבר הכנסת לשעבר, מפקדי הרמטכ"ל הקודם הקודם הקודם גבי אשכנזי, מושג שהוא קרא לו "רודנותן של הנסיבות". מה, לא קרה פה 7 באוקטובר? לא קרה פה האסון הגדול ביותר מאז שהוקמה מדינת ישראל? מה אמרתי בהצהרת התקשורת הראשונה כשנכנסתי לממשלת החירום? מה אמרתי לכם כשהייתי בממשלת החירום? לא שותפות פוליטית אני מציע, אלא שותפות גורל. זה מה שמביא אותי לכאן, זה מה שהביא אותי לממשלת החירום. ואכן בשביל זה נכנסתי, ושם היינו. אבל אני לא יכול להתעלם מהעובדה ש-7 באוקטובר קרה, הדברים אכן התרחשו. ואני אומר לך: מה, לא נכון לחדש את האמון בין העם לבין נבחריו? הרי אנחנו מכירים את המציאות. המציאות שאתם נמצאים בתוכה היום היא איננה המציאות שנמצאת ברחוב, כולנו יודעים, כי קרה פה אסון גדול. אנחנו עם קרוב ל-2,000 איש פחות, במובן הטרגי של המילה. ואני לא מגן פה על בג"ץ ואני לא מגן על הקואליציה ואני גם לא מאשים את בג"ץ. מהניסיון האישי שלי כמפקד וכשר ביטחון לאורך השנים, מעולם לא הפריעו לי לממש את תפקידי, בשום מקום שבו הייתי. המערכת המשפטית אף פעם לא הפריעה לי לממש את התפקיד שלי. אבל אני לא מגן על בג"ץ וברשותך, אני גם לא מגן על האופוזיציה ועל ההחלטות שלהם. וברשותך, אני לא מגן על הקואליציה וההחלטות שלהם. אני מגן רק על דבר אחד – מבחינתי, מדינת ישראל היא באמת לפני הכול. זה לא סתם סיסמה, זה דרך חיים, זה דת ובזה אני מאמין. הממלכתיות זו הדרך שלי, זו הדת שלי. מדינת ישראל וארץ ישראל הן הדבר שאליו אני חותר. אבל זה לא שאין לי דעות. אז מה אני מציע? אני מציע שהציבור יחליט. אבל כשאני אומר "הציבור יחליט", זה לא הציבור שלך או הציבור שלי. אחרי האסון שקרה פה, היה מזמן מתבקש שהמנדט יוחזר לציבור, שיבחר מחדש את נבחריו, שיחדש את האמון שלו. או-אז, אנחנו נעשה רפורמה מוסכמת וגיוס ושירות לכול וממשלה בגודל הנכון ושירות ציבורי ראוי ומדיניות ביטחונית נכונה והשקעות לאומיות יותר מאשר השקעות סקטוריאליות. את כל זה עושים בממשלה שבה מתחדש האמון. אי-אפשר להגיד שלא קרה פה דבר – קרה פה דבר ענק ב-7 באוקטובר. ולכן יש פה מושג של רודנותן של הנסיבות, ולכן צריכים לדון בזה מחדש. הכנסת, תפקידה לעשות שלושה דברים - -

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

- - ואני עושה פה אחד משלושת הדברים. היא צריכה לחוקק, והיא מחוקקת; היא צריכה לפקח – היא פחות מפקחת; היא צריכה להעלות נושאים לדיון, וזה מה שאני עושה פה עכשיו.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה לחבר הכנסת בני בנימין גנץ.

היו"ר יעקב מרגי:

נעבור להצעה הבאה, הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: התפרצות מחלות קטלניות בישראל והירידה בשיעורי ההתחסנות. את ההצעה הגישו חברי הכנסת רון כץ, יצחק קרויזר וואליד אלהאושלה. ראשון המנמקים, חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך. בבקשה, אדוני.

רון כץ (יש עתיד):

למה שלוש? רק שלוש אתה נותן לי?

היו"ר יעקב מרגי:

כמה אתה רוצה? הינה, אני מאפס לך. שלוש דקות לרשותך.

רון כץ (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, בימים האחרונים אנחנו רואים עלייה מדאיגה בהתפרצות מחלות קשות. רק לאחרונה ראינו דיווח של משרד הבריאות על חולי חצבת שנעו בתחבורה ציבורית, וחזרנו עוד פעם לימים שמאתרים מאיפה הם עברו ולאן. קצת חבל לי שאני מעלה את הנושא כשלמשרד החשוב הזה אין שר בריאות ולא יושב-ראש ועדת בריאות. אז בעצם מההצעה הזאת, הדברים שאני אומר עכשיו כנראה ילכו לחלל הגדול והפתוח ולא יעשו איתם כלום. כי אם הייתה ועדת בריאות – ויושב מולי יו"ר הוועדה לשעבר יוני מישרקי – כנראה שכבר היה דיון דחוף והיה מגיע מנכ"ל משרד הבריאות עם הצוות הרלוונטי והיינו פותרים את הבעיה.

טלי גוטליב (הליכוד):

איך תפתור את הבעיה, תכפה חיסונים?

רון כץ (יש עתיד):

זה בדיוק הנושא הבא שאני אדבר עליו.

טלי גוטליב (הליכוד):

זהו, שממש לא.

רון כץ (יש עתיד):

הנושא הבא שאני רוצה לדבר עליו הוא בדיוק הירידה הדרסטית בחיסונים. אין מספיק מודעות לצורך הדחוף בחיסונים. טלי, לא ידעתי שאת מתנגדת לחיסונים.

טלי גוטליב (הליכוד):

רון כץ (יש עתיד):

בין כל הדברים שלא ידעתי עלייך, לא ידעתי שאת מתנגדת לחיסונים.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא לכל החיסונים.

רון כץ (יש עתיד):

אז אני רוצה לומר לך, טלי, חיסונים זה דבר קריטי, זה דבר חשוב, זה הדבר היחיד שממגר מחלות. אין משהו אחר שממגר מחלות. אין משהו אחר שממגר מחלות, כולל חיסוני הקורונה. טלי, גם חיסוני קורונה לא עשית?

טלי גוטליב (הליכוד):

ברור שלא.

רון כץ (יש עתיד):

והסתובבת איתנו ככה במליאה? לא סיפרת לנו?

טלי גוטליב (הליכוד):

ברור שלא עשיתי חיסון קורונה, והייתי חולת קורונה ועשיתי בדיקות סרולוגיות, כי המציאו לי שאני צריכה לעבור - - -

רון כץ (יש עתיד):

אתה עוצר לי את הזמן?

היו"ר יעקב מרגי:

ברגע שאתה פונה אליה. ברגע שאתה פונה אליה - - -

רון כץ (יש עתיד):

טוב, אני לא פונה. אני חוזר לדברים. אני רוצה להגיד משהו, כיום יש במדינת ישראל שישה משרדים ללא שר וללא יו"ר ועדה. יוני, אל תהיה מזועזע.

היו"ר יעקב מרגי:

עכשיו התחלת לדבר לעניין. נו, תמשיך.

רון כץ (יש עתיד):

בדיוק, ללא שר וללא יו"ר ועדה. אחד מהם ממלא תפקיד של סגן יושב-ראש הכנסת, משרד הרווחה, משרד הבריאות, שר במשרד – מלא משרדים שלא יכולים לתפקד. אנחנו רואים פה פניות על בסיס יומי, שאנחנו לא מצליחים להזיז, כי ועדות לא יכולות להתכנס; כי תקנות לא יכולות להיחתם; כי דברים לא יכולים לזוז; כי מדינת ישראל תקועה. כהחלטה, מאידיאולוגיה. אתם מחליטים לשתק את המדינה מצורך פוליטי אחד, והצורך הזה הוא אם לפטור חבורה של צעירים מלהתגייס או לא לפטור אותם מלהתגייס. מדינה שלמה משותקת רק על הדבר הזה. אני אנצל את 20 השניות שנשארו לי לחזק את חברי חבר הכנסת מאיר כהן שעלה לפה ואמר: לא יכול להיות שיהיה חבר כנסת במדינת ישראל שתומך במועמד שהצהיר שהוא אנטישמי כלפי יהודים בעיר ניו יורק. אני רוצה לחזק אותו ולומר: לא יכול להיות שחבר כנסת שעומד מאחוריו הדגל הזה, שמקבל שכר מאזרחי מדינת ישראל, יחזק מועמד כלשהו שפועל נגד יהודים בכל מקום בעולם.

היו"ר יעקב מרגי:

תרשה לי להצטרף גם אני לגינוי.

רון כץ (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני, ותודה על הסבלנות.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. הדובר הבא, חבר הכנסת יצחק קרויזר.

מיקי לוי (יש עתיד):

היו"ר יעקב מרגי:

אל תתחייב, מיקי, זה לא תלוי בך.

מיקי לוי (יש עתיד):

תלוי, אני כבר לא אהיה. אם הייתי יכול לשכפל את מנסור בעוד 50 - - -

היו"ר יעקב מרגי:

עד שלוש דקות לרשותך.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

בקושי מתמודדים עם אחד, אתה רוצה לשכפל אותו?

מיקי לוי (יש עתיד):

אתה רוצה שנשים על המאזניים אחד מול אחד?

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

אני רואה שבסיעה שלכם נורא אוהבים היום את תומכי החמאס והופכים אותם לציונים. זה לא יעבור, מלאכת ההכשרה הזאת.

מיקי לוי (יש עתיד):

מי עשה?

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

מירב כהן, קינלי. אנשים טובים ויקרים. מבולבלים.

רון כץ (יש עתיד):

מה הם אמרו? מי עשה את זה?

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

מנסים להכשיר את מנסור עבאס, פעיל האחים המוסלמים בכנסת ישראל, ולהפוך אותו לאיזה ציוני גדול. אתם מבולבלים לגמרי. נראה לי שהסיעה שלכם צריכה לחשב מסלול מחדש.

רון כץ (יש עתיד):

קרויזר, אני חייב להגיד לך משהו - - -

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

אני אשמח, אבל תן לי רגע. עמדת פה עכשיו והבעת מחאה על מדינה אחרת שבחרה באופן דמוקרטי ראש רשות. אני איתך, מסכים עם כל מילה שאמרת, אבל יושב לידך תומך טרור, איש האחים המוסלמים, ואנשים בסיעה שלך מנסים להכשיר אותו.

היו"ר יעקב מרגי:

בסוף לא יהיה לך זמן לדבר לעניין, כי דקה כבר עברה.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

מדברים על מחלות, אז מחלות זה קצת מבאס.

רון כץ (יש עתיד):

- - - אתם בחרתם להפיל את ממשלת השינוי רק כי עשיתם דיל - - -

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

אני לא הייתי פה, ואם היה דיל עם תומך טרור אחר שיושב פה, זה לא אני.

קריאה:

רון כץ (יש עתיד):

- - - המפלגה שלך.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

המפלגה שלי? המפלגה שלי עשתה דילים עם חברי כנסת ערבים? איזה דילים?

רון כץ (יש עתיד):

איך אתה חושב שממשלת השינוי נפלה?

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

שאל. יש פה אנשים שהיו בכנסת הקודמת, שאל אותם. אני אשמח שתסביר לי. תעלה לפה אחר כך, תסביר. בשמחה רבה.

רון כץ (יש עתיד):

בוא אני אסביר לך, אותם אנשים שאתם מתלוננים נגדם - - -

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

חברים, אתם יכולים להגיד שאתם מתנערים מאמירות הזויות של חברים במפלגה שלכם. זה בסדר. זה לא כזה נורא.

מיקי לוי (יש עתיד):

חבר הכנסת הזה עמד מול מצלמה ואמר: זו מדינת היהודים, אני רק רוצה שוויון זכויות.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

אה, באמת? ואללה. אנחנו כבר שולחים תעודת הוקרה. בסדר גמור.

מיקי לוי (יש עתיד):

לא, המפלגה הקיצונית שלך, המשיחית - - -

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

במפלגה שלי משרתים בצבא, נאמנים למדינה, משרתים אותה, דואגים לאזרחיה, לא כמו תומך הטרור הזה שאתם נותנים לו גיבוי.

מיקי לוי (יש עתיד):

קרויזר, תתנחם בזה שאתה לא נשפט בזכותו. תתנחם בזה שאתה לא מתאים למפלגה הזאת.

היו"ר יעקב מרגי:

דקה לנושא תנו לו.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

מתאים, מתאים ועוד איך. תודה רבה על המחמאות. אדוני היושב-ראש, איפה השר היקר?

היו"ר יעקב מרגי:

השרה גילה גמליאל.

נאור שירי (יש עתיד):

תזכיר לי איפה איתמר בן גביר היה בצבא?

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, בימים אלה מתפרסמים - -

נאור שירי (יש עתיד):

- - - גולדקנופ - - -

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

- - נתונים קשים ומדאיגים על התפרצות מחלות קשות ומדבקות בישראל, בראשן מחלת החצבת.

נאור שירי (יש עתיד):

מחלת השכחה.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

מאז תחילת השנה נדבקו יותר מ-1,500 בני אדם, ומהם, אדוני היושב-ראש, שמונה פעוטות, כולם מתחת לגיל 3 והם נפטרו. עכשיו אנחנו מדברים על מספרים. לפני עשור שיעור ההתחסנות בישראל עמד על קצת יותר מ-97%, היום כבר ירדנו ל-92%.

היו"ר יעקב מרגי:

התרעתי בפניך שהזמן יעבור.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

אני אנסה לדבר מהר. אולי זה נראה לנו הבדל קטן מאוד, אדוני היושב-ראש, אבל הפער הזה של האחוזים הבודדים האלה, זה הפער בין חיסון עדר, מה שנקרא, לבין זה שהמחלה הזאת מתפשטת כאש בשדה קוצים. לצערנו הרב היא מתפשטת באוכלוסיות חלשות, אוכלוסיות שניזונות מטעויות וממידע שרץ אצלם בקהילות, ומחוסר הנגשה של מידע של מערכת הבריאות לאותן קהילות. הדבר הזה הוא אסון שפושה בבתי החולים. אני מאוד מקווה שחבר הכנסת מישרקי, שהיה יושב-ראש ועדת בריאות מצוין, יחזור להיות יושב-ראש ועדת בריאות. אני יודע שאם היית היום יושב על הכיסא של יושב-ראש ועדת הבריאות, היית מטפל בנושא הזה. טיפלת בנושא הזה גם לפני שהוא עלה כאן לסדר-היום בזכות המציעים היקרים. אני קורא כאן, מעל בימת הכנסת, אדוני היושב-ראש, שגם אם כרגע אנחנו במשבר של אין שר ושל אין יושב-ראש ועדה, שימונה איזה פרויקטור במשרד ראש הממשלה ויבדוק את ההתנהלות הבריאותית של הקהילות האלה שהולכות ומסכנות את אזרחי מדינת ישראל. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח. לכן נעבור לעמדה נוספת, חבר הכנסת יוני מישרקי.

קריאה:

היו"ר יעקב מרגי:

יוני אחריה? יוני, סליחה. לאט-לאט התאקלמות מהנורבגי - - -

נאור שירי (יש עתיד):

- - - תהליכי אקלום לתהליכי המדבור - - -

היו"ר יעקב מרגי:

אני עושה עכשיו השלמת חוסרים של שלוש שנים. הייתה לי התנתקות מוחלטת מהכנסת.

רון כץ (יש עתיד):

הרגשנו את זה. היה חסר פה - - -

נאור שירי (יש עתיד):

אף פעם זה לא טוב להתנתק - - -

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. השרה גילה גמליאל, בבקשה, גברתי.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל:

אני מסכימה עם כל מילה של חבר הכנסת רון כץ.

היו"ר יעקב מרגי:

גם לך התודה.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל:

קודם כול, אני רוצה לברך את חברי הכנסת – את רון ואת קרויזר – על זה שהעליתם את הנושא הזה. אני אישית גם כתבתי מכתב לשר הבריאות בנושא הזה. באופן כללי, כשרואים מוות של ילדים, אין זה אלא מחדל של התפרצות מחלת החצבת. זה פשוט מחדל. על כן צריך לתת לו את המענה. ברשותכם, אני אקרא את ההתייחסות של משרד הבריאות ונבין ביחד, בסוף הדברים, אם הטיפול מקובל, ואם לא – אני אקבל כל בקשה שלכם איפה לדון, ונדון בזה. מה שנכתב: החצבת היא מחלה נגיפית נשימתית, מהמדבקות ביותר הידועות לאדם. היא מתבטאת בחום גבוה, שיעול, נזלת ופריחה אופיינית. מדובר במחלה העלולה לגרום לסיבוכים חמורים, ובהם שלשולים עדי התייבשות, דלקות ריאה עם נזקים בלתי הפיכים, דלקת מוח העלולה לגרום לנכות נוירולוגית קשה ואף לתמותה. בחודשים האחרונים נרשמו שמונה מקרי תמותה בילדים שלא חוסנו נגד חצבת – כולם ילדים בריאים, ללא רקע רפואי קודם. אלה אירועים שניתן היה למנוע באמצעות חיסון. החיסון הפעיל נגד חצבת ניתן במסגרת חיסוני ה-MMR או ה-MMRV, הוא בטוח, והוא יעיל למניעת התחלואה. עם זאת, בשנים האחרונות נרשמה ירידה בשיעורי ההתחסנות, בעיקר עקב הפצת מידע כוזב, ירידה באמון הציבור, עומסים בשירותים המקומיים וקושי בנגישות באזורים מסוימים. משרד הבריאות מתייחס לנושא בעדיפות עליונה, ופועל, לטענתו, בהתאם למשאבים העומדים לרשותו – במגוון רחב של מישורים: מקצועיים, לוגיסטיים, טכנולוגיים וקהילתיים – לשם טיפול מקיף בהתפרצות, העלאת שיעורי ההתחסנות וחיזוק האמון הציבורי. צעדים מרכזיים שננקטים על ידי משרד הבריאות, לפי הפירוט שהוא מציג לנו: עם גילוי המקרים הראשונים באביב 2025 הוחל בניטור הדוק של מקרי חום ופריחה בכלל מוסדות הבריאות, בתי חולים, תחנות טיפות החלב, שירותי בריאות לתלמיד וקופות החולים, כולל הוצאת הודעה לכלל מערכת הבריאות להעלאת מודעות לנושא וקיום ובינרים לאנשי מקצוע. הטיפול בפרט – חצבת היא מחלה מחייבת דיווח. בכל מקרה שמדווח למשרד הבריאות נערכת חקירה אפידמיולוגית על מנת לתת הנחיות לחולה ומשפחתו וכן לזיהוי מגעים ופנייה אליהם לצורך טיפול מונע בהתאם למצבם הרפואי. עם התפשטות התחלואה הוגדרו אזורי התפרצות שבהם ניתנות הנחיות מיוחדות למניעת ההתפשטות: הקדמה של מנת החיסון השנייה מגיל שש שנים ותוספת חיסון לבני שישה עד 11 חודשים כדי לאפשר הגנה מוקדם ככל שניתן. ברשויות אלו נעשתה עבודה גם עם קופות החולים להנגיש חיסונים לכלל הגילים גם במסגרת המרפאות הראשוניות של קופות החולים. כדי להכווין את הפעולות בצורה מדויקת ביותר נעשה ניטור רציף של מאמצי ההתחסנות עד לרמת הרחוב, ונבנו תוכניות פעולה ממוקדות לאיתור ולחיסון ילדים שלא חוסנו והפעלת מאמצים שונים להרחבת הנגישות ביחד עם הרשויות המקומיות ועמותות שונות בכל הרשות. הרחבת הנגשת החיסונים ומתחמי התחסנות ייעודיים – מאז תחילת ההתפרצות ניתנו למעלה מ-200,000 מנות חיסון לרבות מנות ראשונות לילדים שלא חוסנו; הקדמת מנות שניות באזורים מוכי תחלואה ומתן מנות נוספות לתינוקות בגילי שישה עד 11 חודשים באזורים בעלי סיכון מוגבר. החיסונים ניתנו בטיפות החלב, בניידת טיפות חלב, מהלך חדשני להבאת השירות עד השכונה במחוז ירושלים וכן במתחמי התחסנות ייעודיים שהוקמו בגלל ההתפרצות ברחבי הארץ, לדוגמה הר מירון בתקופת אירועי מירון בתחילת ההתפרצות. נוסף לכך, הוקם מרכז שליטה ייעודי, משל"ט, במטה משרד הבריאות. הוא פועל יחד עם לשכות הבריאות בשיתוף פעולה הדוק עם הרשויות המקומיות והמועצות האזוריות לתיאום מבצעי התחסנות, מעקב אחר היענות הציבור ופתרון חסמים בזמן אמת. מטרת המשל"ט היא להוביל ליעד של 95% התחסנות בקרב ילדים בגילי שנה עד שש תוך מיקוד בפעילות בערים שבהן פרצה ההתפרצות. כדי להאיץ את קצב ההתחסנות גויסו עשרות אחיות מנוסות לתגבור צוותי טיפות החלב ואתרי החיסון הקבועים והניידים. המשרד מקדם שימוש בפנקס חיסונים דיגיטלי ארצי המשמש כמאגר מרכזי לרישום ודיווח מכלל הגורמים המחסנים. מתחילת ההתפרצות פועל המשרד ביחד עם הרשות לפיתוח כלכלי-חברתי של המגזר החרדי להציג נתונים ולרתום רבנים, מובילי דעת קהל, מנהיגי קהילה ונציגי ציבור, לצורך העלאת שיעורי ההתחסנות והגברת המודעות לחשיבות החיסון. המשרד פועל עם רשויות מקומיות, עמותות מובילות דעת קהל וארגונים קהילתיים לצורך חיזוק האמון הציבורי והגברת ההיענות לחיסונים. במסגרת שיתופי פעולה אלה מתקיימים כנסים, ימי הסברה ופעילויות קהילתיות בשטח תוך התאמת המסרים למאפיינים התרבותיים של כל קהילה. שיתוף הפעולה הרב-מערכתי הזה מאפשר להגיע גם לאוכלוסיות מרוחקות או חשדניות ולהסיר חסמים הקשורים לאמון, לנגישות ולתיאום המידע. משרד הבריאות מפעיל מערך הסברה מקיף במטרה להתמודד עם הפצת מידע כוזב, הסתה וירידה באמון הציבור. המדיניות המשרדית מבוססת על שקיפות מלאה והצגת נתונים רפואיים מבוססים תוך הדגשת הסיכון הבריאותי שבהיעדר חיסון לעומת בטיחותו הגבוהה של החיסון. המאמץ ההסברתי מתבצע בשיתוף כלי תקשורת, רשתות חברתיות, מוסדות חינוך, ארגונים קהילתיים ועמותות מתוך מטרה לספק מידע אמין ונגיש לציבור הרחב. בנוגע למאמצי ההסברה והאופרציה שמוביל משרד הבריאות בנושא החצבת, נמסר כי המשרד פועל באופן מתמשך, נחוש ורחב היקף לבלימת התפרצות המחלה, להגברת שיעורי ההתחסנות ולהנגשת שירותי חיסון לכלל האוכלוסייה. הפעילות מתבצעת בשני מישורים מרכזיים – מישור האופרציה בשטח ומישור ההסברה והרתימה הציבורית, תוך שיתוף פעולה עם קופות החולים, רשויות מקומיות, מערכת החינוך וגורמי קהילה ורבנות. משרד הבריאות מתכלל מערך פעולה אופרטיבי נרחב הכולל תגבור צוותי טיפות חלב והרחבת שעות פעילות במוקדים שבהם נרשמו פערים בהתחסנות; פתיחת מתחמי חיסון ייעודיים בבתי ספר, מרכזים קהילתיים וברשויות המקומיות בשיתוף קופות החולים; הפעלת ניידות חיסון נגישות בערים וביישובים שבהם קיימת גישה מוגבלת למרפאות; איתור יזום של לא מחוסנים וזימונם לחיסון באמצעות מערכות קופות החולים; הקמת חדר מצב ייעודי לניהול ותכלול כלל הפעולות, המנטר בזמן אמת נתוני תחלואה והיענות לחיסון. במקביל למאמץ האופרטיבי המשרד מוביל מהלך הסברתי רחב וממוקד שנועד להעלות את שיעורי ההתחסנות, להנגיש מידע אמין ולשמור על אמון הציבור. המאמץ כולל קמפיין תקשורתי באמצעות מוקד קול הבריאות, צוותי טיפות חלב והרשויות המקומיות; פעילות ייעודית בחברה החרדית, הכוללת פרסום, מכתבי רבנים והודעות פשקווילים בשכונות הרלוונטיות, מודעות בעיתונות חרדית, סרטונים עם רופאים והודעות קוליות בשיתוף גורמים קהילתיים; שיתוף פעולה עם קו המידע החרדי למענה לשאלות הציבור ועם ארגוני חברה אזרחית ומקדמי בריאות ברשויות המקומיות המסייעים למשרד לעודד התחסנות במוקדים שבהם נצפו פערים; פיתוח ספר מידע ייעודי, המרכז עובדות מדעיות מבוססות במטרה לסתור פרסומי פייק ניוז בנושא חיסוני החצבת, ולהנגיש לציבור הרחב מידע מהימן וברור. המשרד רואה חשיבות רבה ברתימת ההנהגה הרוחנית והקהילתית למאבק בהתפרצות החצבת. במסגרת זו מקיימים בכירי המשרד שיח רציף וישיר עם רבנים, עם מנהיגים קהילתיים ונציגי ציבור במטרה לעודד את הציבור להתחסן, ולהפריך מידע כוזב. בעידוד המשרד מכתבים הקוראים להתחסן פורסמו מטעם רבנים בכירים ויועצים רפואיים מוכרים, בהם הרבנים זילברשטיין, הירש, לנדו, שטרנבוך, הרבנים הראשיים לישראל וכן הרב פירר והרב צ'ולק, לצד מכתב של בד"ץ העדה החרדית. יש לציין כי המאמצים נושאים פרי; על פי נתוני משרד הבריאות, בשבועות האחרונים נרשמה עלייה משמעותית בשיעורי ההתחסנות בכלל האוכלוסייה ובפרט בערים שבהן נצפתה תחלואה. ההיענות לחיסון בקרב הורים וילדים עלתה בעשרות אחוזים, והמשרד ממשיך לעקוב מקרוב אחר הנתונים ולבצע התאמות שוטפות למוקדי הפעילות בהתאם לצורכי השטח. זה הסיכום לגבי הדברים שקבע משרד הבריאות, אם זה מספק ואם לא, אז אני אאשר לכם כל דיון בוועדה שתרצו.

היו"ר יעקב מרגי:

בטרם נשמע עמדה נוספת, אני רוצה לקדם בברכה את האורחות שלנו ממשרד ראש הממשלה, יחידת מגן, ובאותה הזדמנות גם להודות להן על עבודת הקודש, ולמשמר הכנסת, שזיכה אותנו בביקור הזה. תודה רבה. עמדה נוספת, חבר הכנסת יוני מישרקי.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל:

רגע, לפני העמדה הנוספת – יישר כוח על הכוח הנשי.

היו"ר יעקב מרגי:

אתם מבינים? גם כשאני עושה את זה, זה לא כל כך מספיק. בבקשה.

יונתן מישרקי (ש"ס):

אדוני היושב-ראש, קודם כול קיימנו על זה דיונים בוועדת הבריאות, וזה נושא חשוב, אז תודה לרון ולקרויזר. לא שומעים?

היו"ר יעקב מרגי:

כנראה יש בעיה במיקרופון, תעבור למיקרופון אחר. הנטייה שלך לעבור לצד של הנגדה לא בריאה.

יונתן מישרקי (ש"ס):

אז קודם כול, קיימנו על זה דיונים בוועדה. אני מוכרח לומר שזה נושא סופר סופר חשוב. תודה לרון ולקרויזר על הדיון הזה. אני רוצה לומר כמה דברים בהקשר הזה. אחד, ציטטה כאן מקודם השרה את דברי משרד הבריאות בהקשר של קריאת הרבנים, דברים שנשמעו בצורה מאוד מאוד ברורה. לצערנו הרב, מדובר באוכלוסיות קצה ממש שנמנעות מהחיסונים האלה, והסיבה שביקשתי לדבר היא בגלל שנשמעו כאן מקודם קריאות נגד חיסונים. אני רוצה לומר דבר פשוט מאוד: קודם כול, מבחינה סטטיסטית, מדובר על יעילות של כמעט 100% של החיסון למקרה החצבת. זאת אומרת כל 100% התינוקות שנדבקו ונפטרו כתוצאה מהנושא הזה, זה בגלל שהם לא מחוסנים. אז יש כמעט 100% יעילות לחיסון. דבר ראשון, אוי לנו ואסור לנו להשמיע שום קריאה מהסוג הזה שמתנגד לחיסונים, זה פשוט להביא לרצח ילדים בפועל. מעבר לזה אני מוכרח לומר ולהצטרף באמת לכל דברי הרבנים, ואני אומר כאן כיושב-ראש ועדת הבריאות, כי שמענו את הדברים – חייבים, אין – הורה שלא לוקח את הילד שלו להתחסן, או כזה שמונע מההורה לקחת את הילד שלו להתחסן – גורם בפועל לרצח בידיים.

היו"ר יעקב מרגי:

אבל אני לא מבין את תגובת משרד הבריאות, יש נרמול של תופעת הפשקווילים, הם השתמשו במושג פשקוויל.

יונתן מישרקי (ש"ס):

אני מוכרח לומר שמדובר – תקשיב למה שגילינו בוועדה, ואני בטוח שכולכם תזדעזעו: יש גורם מחוץ לארץ שמממן קמפיין נגד חיסונים פה בתוך הארץ. שתדע.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה למציעים. מה המציעים מציעים?

רון כץ (יש עתיד):

בגלל שאין ועדה, נבקש לדון במליאה.

נאור שירי (יש עתיד):

שימנו שר בריאות.

יונתן מישרקי (ש"ס):

אני רוצה ועדת כנסת. אני רוצה ועדת כנסת.

היו"ר יעקב מרגי:

דיון במליאה אתה רוצה? אנחנו מצביעים.

רון כץ (יש עתיד):

מליאה, אין ועדת בריאות.

אופיר כץ (הליכוד):

תהיה. רון, תהיה. רון, תהיה בקרוב.

רון כץ (יש עתיד):

עד שתהיה.

היו"ר יעקב מרגי:

זה יהיה יותר מהר מאשר דיון במליאה, וגם יותר אפקטיבי. אבל מה שתחליטו, אתם המציעים.

רון כץ (יש עתיד):

מקסימום נעשה עוד דיון בוועדה. כנסת.

היו"ר יעקב מרגי:

מה שהכנסת תחליט, אתם יכולים רק לבקש.

רון כץ (יש עתיד):

לא, לא, דיון במליאה. מליאה, מליאה.

יונתן מישרקי (ש"ס):

לא, לא, מה הקשר מליאה עכשיו?

היו"ר יעקב מרגי:

אתה הבעת עמדה נוספת שזו ועדה - - -

רון כץ (יש עתיד):

אין אצלו ועדה.

אופיר כץ (הליכוד):

תהיה, אני אומר לך שכן.

רון כץ (יש עתיד):

אני לא סומך עליכם.

היו"ר יעקב מרגי:

אנחנו עוברים להצבעה. מי שמצביע בעד – זה בעד דיון במליאה. מי שמצביע נגד – זה הסרה.

יונתן מישרקי (ש"ס):

אבל מה תעזור לך המליאה? רון, מה יעזור במליאה?

היו"ר יעקב מרגי:

אתה רוצה לשכנע אותו?

רון כץ (יש עתיד):

תתקדמו כבר, אני לא סומך עליכם, אין ועדה. אני רוצה להציף את הנושא של החיסונים.

יונתן מישרקי (ש"ס):

מה יעזור במליאה? אתה צריך אנשי מקצוע, מה זה רלוונטי?

היו"ר יעקב מרגי:

אנחנו עוברים להצבעה.

אופיר כץ (הליכוד):

רון, לא נצביע נגד, מה שתרצה זה מה שיהיה, אבל אומרים לך - - - רוצה את זה - - -בוועדה, ותהיה ועדה. לא נפיל את זה.

רון כץ (יש עתיד):

מתי תהיה ועדה?

אופיר כץ (הליכוד):

זה יגיע לוועדת הכנסת.

היו"ר יעקב מרגי:

הוועדה תהיה יותר זמינה מאשר המליאה, מניסיון אני אומר לך. הוועדה יותר זמינה.

יונתן מישרקי (ש"ס):

ועדת הכנסת תשלח את זה לאן שהיא רוצה.

היו"ר יעקב מרגי:

אז ועדת הבריאות. אני מפעיל הצבעה. אני מבהיר – מי שבעד, זה בעד דיון בוועדה. מי שנגד – מסיר. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 11 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

בעד – 11 חברי כנסת. אין מתנגדים. אין נמנעים. הדיון יועבר לוועדת הבריאות של הכנסת.

קריאה:

לוועדת הכנסת.

היו"ר יעקב מרגי:

למה, יש כמה עמדות? יש עמדה אחת. לוועדת הכנסת?

יונתן מישרקי (ש"ס):

לוועדת הכנסת לקביעת ועדה.

רון כץ (יש עתיד):

אין ועדת בריאות.

היו"ר יעקב מרגי:

אז לוועדת הכנסת. אני מתקן לפרוטוקול.

רון כץ (יש עתיד):

אופיר, אני סומך עליך.

היו"ר יעקב מרגי:

אנחנו עוברים להצעה הבאה, הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: פגיעה בזכות לפטור מהמתנה בתור לאנשים עם מוגבלות בבתי מרקחת. את ההצעה הגישו חברי הכנסת דבי ביטון וחבר הכנסת עבד עפיף. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך. איזה כיף לנהל כנסת רגועה, בלי השמצות, בדיון ענייני.

שלי טל מירון (יש עתיד):

אין ח"כים.

היו"ר יעקב מרגי:

תאמיני לי, שלי, אם רוצים לעשות פדיחות בכנסת, אפשר עם חבר כנסת אחד. בבקשה, גברתי, אני מאפס לך לשלוש דקות.

דבי ביטון (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, כבוד השרה, יש דברים שהמדינה פשוט לא יכולה להרשות לעצמה, כי יש מי שחושב שאפשר למחוק זכות של אנשים עם מוגבלות פיזית ונפשית בשקט כאילו מדובר בהמלצה, ולא בזכות בחוק. בשבועות האחרונים אנחנו מקבלים פניות רבות על בתי מרקחת שבהם אומרים לאנשים עם מוגבלויות משפט מביש: פה אין פטור מתור, חכה. מי שאומר את זה כנראה שכח מה המשמעות של מוגבלות, של כאב, של נשימה קשה, של חרדה שמחמירה אחרי עמידה של חמש דקות מיותרות. זו לא פרשנות וזו לא אי-הבנה – זו שחיקה מכוונת, זו שחיקה של זכות הכי בסיסית, הזכות שלא להתמוטט באמצע בית מרקחת כדי להוכיח שמגיע לך כבוד. המחוקק נתן את הזכות הזו, המדינה הכירה בצורך הזה, ומי שחושב שאפשר לעקוף את זה בחיוך ובתקנה פנימית – טועה. מי שמאפשר לזה לקרות שוכח מהי מדינה. מדינה לא מודדים רק בתקציב וביטחון, מודדים אותה גם בדרך שבה היא מתייחסת לחלש. אני אומרת בצורה חדה: לא ניתן למחוק את הזכות הזו, לא נרשה לשחיקה לזחול. לא נאפשר מציאות שבה אנשים עם מוגבלות צריכים להתחנן, להתווכח, להציג תעודות ולהרגיש שהם מפריעים למערכת. חברה שלא נותנת קדימות למי שנאבק בשביל כל צעד וכל נשימה, מאבדת את המצפון המוסרי שלה. גם באווירה המפולגת שלנו הכנסת הזו חייבת להרים דגל ברור על הדבר. כבוד האדם הוא לא נושא לוויכוח, ואזרחי ישראל – עם מוגבלות, עם נכויות פיזיות ונפשיות, עם פוסט-טראומה, עם מחלות כרוניות – אתם לא שקופים. אנחנו לא נעמוד מהצד בזמן שפוגעים בכם. אנחנו נהיה שם איתכם – לא בתור, לא במאבק – ולא נשתוק. תודה. אדוני, כמי שניהל את ועדת הרווחה, שר העבודה והרווחה - - -

היו"ר יעקב מרגי:

שר הרווחה.

דבי ביטון (יש עתיד):

אנחנו ממתינים שיהיה שר כדי שנוכל לתת את הזכות הבסיסית הזו.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. נקווה. תודה רבה לך. חבר הכנסת עבד עפיף – איננו נוכח. לכן, תשובת השרה גילה גמליאל – השרה גילה גמליאל תשיב על ההצעה לסדר-היום בשם הממשלה ובשם שר הבריאות. רב- תכליתית.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל:

כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, קודם כול, הייתה לי הזכות לקדם את החוק של פטור מתור לאזרחים הוותיקים מגיל 80, וזה היה דבר מתבקש - -

היו"ר יעקב מרגי:

ומי אומר שאין השגחה עליונה, כשאת בדיוק תורנית?

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל:

כן. - - אבל בזמנו שמנו את הדגש לגבי הסוגיה הספציפית שדיברת עליה, של בתי המרקחת, ותכף גם נסביר. בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, השירות של הרוקחים הינו שירות בריאות, ולכן יש סעיף 13 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), שקובע חובת מתן שירות ללא המתנה בתור גם עבור הזכאים המוגדרים בתקנה. סעיף זה אינו חל על שירות בריאות, וגם לא התור לאזרחים הוותיקים בהקשר הזה. הוא לא חל על השירות של הרוקחים שניתן בקופות החולים ובבתי המרקחת. הוא כן ניתן בסופר פארם, כלומר בבתי עסק כמו סופר פארם, שם יש קופות רגילות שמוכרים בהן מוצרים שונים, ויש גם בית מרקחת – שם הם חייבים לממש את מתן הפטור מתור.

היו"ר יעקב מרגי:

למה החריגו את זה?

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל:

אני אסביר. לעמדה הזו שותפה גם נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות.

דבי ביטון (יש עתיד):

השרה גמליאל, יש לי את הצילום של סופר-פארם שאין פטור מתור.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל:

תכף ניגע בזה. הטעם לכך הוא כי הציבור שפונה לקבלת שירות בריאות הינו על פי רוב בעל צורך דחוף בקבלת הטיפול לא משום שיש לו מוגבלות קבועה, אלא אף עם מוגבלות זמנית שנובעת ממצב רפואי, ולעיתים היא מחייבת התייחסות דחופה לא פחות. מכיוון שיש פה היבט רפואי-בריאותי, הוחלט גם לגבי האזרחים הוותיקים וגם לגבי הנושא של אנשים עם מוגבלויות שתתבצע חריגה בנושא הבריאות. על מנת לתת שירות תורים יעיל קופות החולים ובתי המרקחת כן מאפשרים לקבוע תור מראש, וזה נותן את המענה לכך שלא יצטרכו להמתין בתור. כך אפשר לקצר את הזמנים, כי מי שקבע את התור מראש, יכול לבוא ולתת את המענה בעבור מי שלא רוצה לבוא ולהמתין. בסך הכול הפתרונות על פניו, גם כשחוקקתי וקידמתי את החוק הזה, נראו לנו סבירים בהחלט, ויכולים לתת מענה לכל אחד במרחב האפשרויות הקיים בעיניו לכבד את הזמן שלו סביב זה. אבל אם תרצי לקיים דיון מעבר לזה, אשרייך.

היו"ר יעקב מרגי:

אין עמדות נוספות, אנחנו עוברים להצבעה. מה את מעדיפה, חברת הכנסת דבי ביטון?

דבי ביטון (יש עתיד):

אני רוצה שיהיה דיון על זה. ועדת הבריאות.

אופיר כץ (הליכוד):

ועדה. ועדה.

היו"ר יעקב מרגי:

ועדת הבריאות. אוקיי. אין ועדת בריאות, אז זה יהיה לוועדת הכנסת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כן, גם ככה זה עוד כמה חודשים.

היו"ר יעקב מרגי:

ברוכה הבאה, חברת הכנסת מירב בן ארי. אני מפעיל הצבעה להעברה לוועדת הכנסת להחלטה. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

בעד – עשרה חברי כנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני מאשר שההצעה לסדר-היום תועבר להמשך דיון בוועדת הכנסת, שתחליט לאיזו ועדה, או שגם ועדת הכנסת יכולה לקיים דיון.

היו"ר יעקב מרגי:

אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום. חברי הכנסת, תשומת ליבכם, הנושא הבא על סדר-היום – דיון שהכנסת החליטה לכלול בסדר-היום בנושא: מנסיגה דמוקרטית לנפילה חופשית – התחייבות הכנסת לדאוג לקיומן של בחירות חופשיות והוגנות. אני מזמין את חברת הכנסת מירב כהן לפתוח את הדיון. בבקשה, גברתי. אחריה – חברת הכנסת טלי גוטליב. לא, סליחה, אחרי זה – חברת הכנסת מירב בן ארי. המסך קפץ לי. בבקשה, גברתי. עד עשר דקות לרשותך.

מירב כהן (יש עתיד):

תודה. כנסת נכבדה, אם יש משהו שלמדנו במהלך הכהונה הקשה של הממשלה הזו זה שלא צריך לקחת שום דבר כמובן מאליו. כלום. לא את הביטחון האישי בבית – אין לדעת – או הביטחון האישי במרחב הציבורי. לא את איתנות הכלכלה. לא את החיים – אנחנו לא יודעים מה יקרה מחר בבוקר – וגם לא את הדמוקרטיה. גם את הדמוקרטיה לא ניתן כבר לקחת כמובן מאליו. בשנים האחרונות הולכת וגוברת בציבור הישראלי החרדה. חרדה אמיתית שלא יהיו כאן שוב בחירות הוגנות. באמת, זו סוגיה שאני מקבלת עליה המון המון פניות מהציבור. אין לכם מושג כמה אנשים מפחדים. הפחד הוא לא שלא יהיו בחירות בכלל, תתקיימנה בחירות, אלא שהממשלה תעשה כל מה שהיא יכולה וכמיטב יכולתה, לוודא שהן לא יהיו הוגנות. הן יהיו רק לכאורה. הרי גם במדינות שאינן דמוקרטיות יש בחירות, אבל הן לא באמת משקפות את הלך הרוח בציבור והן לא באמת הוגנות. החרדה הזו לא מבוססת על הדמיון. זו ממש מתמטיקה של עוד כרסום ועוד כרסום; ערעור של עקרונות עליונות החוק; זלזול מופגן בפסיקות של בית המשפט – ממש קוראים לא לכבד ולא לקיים את פסיקות בית המשפט – ואימוץ מדיניות, שאני קוראת לה אנרכיסטית. ממש ממשלה אנרכיסטית. יש לנו מדיניות שמותווית על ידי חברי וחברות הממשלה והקואליציה, שהיא אנרכיסטית לגמרי. אין מספיק אצבעות בשתי כפות הידיים כדי למנות את חברי וחברות הקואליציה שיש נגדם כרגע חקירות או כתבי אישום פליליים: שוחד, מרמה, הפרת אמונים, התפרצות לבסיס צבאי, פרסום סודות מדינה, סירוב להתייצב לחקירה, ועוד ועוד – דברים שפעם אם היו מתארים לנו אותם, היינו אומרים לאנשים שהם מדמיינים. הרשימה הזו ארוכה, מפחידה, מסוכנת. לכן, קל להבין את הציבור, איך הוא מסתכל על הממשלה הזו ומתקשה להאמין שהם יאפשרו פה בחירות הוגנות וחופשיות. לכן, הדאגה הזו היא כל כך אמיתית. בהתאם לחשש הזה, אני מציגה היום הצעת החלטה, שלפיה הכנסת תתחייב לדאוג לקיומן של בחירת חופשיות והוגנות באמצעות הקפדה על ארבעה לאווים: 1. לא לקדם חקיקה שתפגע בהוגנות הבחירות – כמו, למשל השתלטות פוליטית על ועדת הבחירות או פגיעה בחברה האזרחית או דיכוי הצבעה בתחפושת של סדר ציבורי. אלו דברים שראינו דומים להם שכבר קורים. 2. לא להשתמש בשב"כ ככלי פוליטי. שירות הביטחון הכללי נועד להגן על המדינה ועל הדמוקרטיה ולא על קריירות. יש חשש אמיתי, לאור מה שרונן בר כבר סיפר, שישתמשו בכלים המאוד מאוד חזקים שיש לשב"כ כדי לרדוף אנשים שמתנגדים למשטר – על אחת כמה וכמה בזמן בחירות. אני מגיעה ללאו השלישי: 3. לא לעשות שימוש פסול במשטרה לצורך אכיפת יתר שתדכא מצביעים, או כאמצעי הפחדה שאמור להשפיע על אחוזי ההצבעה. 4. לא לפקפק, ולו לרגע, במנגנון הבחירות, ולא להטיל ספק בתוצאות הבחירות, יהיו אשר יהיו. אנחנו ראינו את הביקורת על מנהלת ועדת הבחירות, וזה מדאיג שמנסים כבר עכשיו לקעקע את הלגיטימציה שלה. אם לא נעצור עכשיו את הנפילה, אנחנו נקום ונגלה שביום שאחרי הדמוקרטיה, אין תחתית, אין רצפה. בחירות הוגנות הן לא מותרות, הן תנאי הקיום שלנו. אם נקלף מהדמוקרטיה את הבחירות ההוגנות, אנחנו נישאר עם הרבה מאוד רעש, הרבה מאוד חשדנות, הרבה מאוד אלימות, ומעט מאוד מדינה. בלי בחירות הוגנות אין לגיטימציה; ובלי לגיטימציה אין לנו יכולת למשול. פגיעה בכללי הבחירות, צריכה להיות חציית קו אדום ברמה הלאומית. לכן, חברי וחברות הכנסת, אני מבקשת מכם לתמוך בהצעה שמובאת לפניכם. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי. אחריה – חבר הכנסת חמד עמאר. עד שלוש דקות לרשותך, גברתי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, מי השר או השרה, השרות? אלפי שרים ושרות בממשלה, אבל אין אף אחד בשולחן הממשלה. יצא לי חרוז. היכן השרה או - - -

קריאה:

מירב בן ארי (יש עתיד):

מי, נשמה? הממשלה מלאה בשרים ושרות.

היו"ר יעקב מרגי:

היא פה – גילה. היא בעמדת היועצים. היא פה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אוקיי, שלום לך, גברתי השרה. אני אוהבת לברך אותך כשאני נמצאת במליאה. זה בסדר, את יכולה לעסוק בעניינייך החשובים, כי לפחות את שרה שגם עובדת. זה אירוע נדיר בכנסת הזו. תודה. מירב כהן, לפני הכול אני רוצה לברך אותך, חברתי, יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה. אני בטוחה שתעלי ותצליחי. בהצלחה. זה לפני הכול. ואני גם רוצה לפני הכול להתנצל בפני עובדי רכבת ישראל. ביום שני עשיתי כאן סרטון על הרכבת ועל אייל גולן. הסרטון די פרח ברשת, ועובדי הרכבת קצת נפגעו. אני מאוד אוהבת את רכבת ישראל. אני נוסעת ברכבת. למי שלא יודע, חברי הכנסת, יש נסיעה חינם ברכבת ישראל לכל אחד. ידעת את זה?

היו"ר יעקב מרגי:

כשתהיה לי רכבת מהדרום לירושלים, אני אגיע בשמחה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז לפני הכול, אני מתנצלת. תיסעו ברכבת. אני אוהבת את הרכבת. אני בעצמי נוסעת ברכבת, נוסעת באוטובוסים, נוסעת באופניים.

היו"ר יעקב מרגי:

זו עוד דוגמה לפערים בין הפריפריה למרכז. אין רכבת מהדרום לירושלים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

בזה אפשר לפנות לשרת התחבורה, שעסוקה בפצ"רית, פצ"רית, פצ"רית ופחות בתחבורה תחבורה, תחבורה. ובדיוק את הנקודה הזו רציתי להגיד, כי זה בעצם מטרת הנאום שלי. אין לה זמן. היא עסוקה בפצ"רית.

קריאה:

אבל היא ארגנה הסעה לאייל גולן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תקשיבי. היא הוציאה שבעה סרטונים ותגובות על הפצ"רית; לא על הרכבת, רק על הפצ"רית. על זה אני רוצה להגיד משהו, על הדבר הזה שכל הארץ נמלאה פצ"רית. לכל מקום שאת הולכת אומרים לך: מה עם הפצ"רית. אתמול אני מתקשרת לאחיין שלי להגיד לו מזל טוב ליום ההולדת, והוא אומר לי: מירב, מה עם הפצ"רית? אוקיי, אני רוצה להגיד משהו לאזרחי ישראל: יש חיים אחרי אירוע הפצ"רית. אין ממשלה, לדוגמה. אין שרים במשרדים מאוד חשובים. אדוני השר לשעבר, חמישה משרדי ממשלה מהחשובים לא מאוישים: לא בריאות, לא רווחה. אני יודעת שזה קשה לך, אבל אני רוצה להגיד לך את זה, כי כשאין שר - - -

היו"ר יעקב מרגי:

לא, אני רוצה שתכירי אותי. לא קשה לי לשמוע כלום. גם כשזה קשה ופוגע, לא קשה לי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

יפה. אני יודעת. לכן, אני רוצה להגיד לך ואני רוצה להגיד לאזרחי ישראל שיש חמישה משרדים בלי שרים. וכשאין שרים, אי-אפשר לחתום על תקנות ואי-אפשר לאשר מינויים והמשרדים תקועים. ולא תאמינו, יש ממשלת מיעוט במדינת ישראל. לא תאמינו, כנסת ישראל לא עובדת מחודש מאי. כל היום פושים, פושים, פושים, על עוד חקיקה ועוד חקיקה ועוד חקיקה, וההוא לא – אבל אין חקיקה כי כל החקיקה בטרומיות - - -

היו"ר יעקב מרגי:

סליחה, ברשותך, על חשבוני. אני מודיע שרשימת הדוברים נעולה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

יפה. אין כנסת. הכנסת לא מתפקדת כי אין חקיקה. אחד הדברים שאליהם נשלחתם, חברי הכנסת, וגם אני, זה לקדם חקיקה. אבל אין חקיקה. לא תאמינו, אפילו פעם הייתה גם חקיקה לאופוזיציה. היה אירוע כזה במדינת ישראל. היום גם לאופוזיציה אין חקיקה. זה לא קיים.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מילה אחת, הינה, אני מסכמת, אני ממש מסכמת. יש חיים אחרי הפצ"רית. בכנסת אין ממש תפקוד, בטח לא בממשלה. חשוב שאזרחי ישראל יבינו שמטרת הפצ"רית, אגב, זה מסך עשן לחוסר התפקוד. אתם יודעים, אגב – רק מילה אחרונה - -

היו"ר יעקב מרגי:

מירב, מילה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - שראש הממשלה שוקל לצאת לבחירות על הפצ"רית. תבינו לאיזה מצב הגענו. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. חבר הכנסת חמד עמאר – איננו נוכח; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אף היא איננה נוכחת; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיקי לוי – אף הוא אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אף הוא אינו נוכח. חבר הכנסת סמיר בן סעיד, בבקשה, אדוני. שברת את הרצף. בבקשה, אדוני.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אף הוא – אינו נוכח.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה לך על הנאום הנינוח.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לדעתי צריך להקליל קצת את האווירה פה. אני מרגישה שנהיה מאוד כבד. עכשיו צריך טיפה להקליל.

היו"ר יעקב מרגי:

אני שמח. אני משתדל להקליל. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך.

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר קצת על מה שקרה בניו יורק. בניו יורק חיים שמונה מיליון אזרחים, ויש בה את האוכלוסייה היהודית הגדולה ביותר מכל עיר בעולם, כולל כל הערים אצלנו פה במדינה. יותר ממיליון וחצי יהודים חיים במדינת ניו יורק, ובמדינה הזו יש חצי מיליון מוסלמים. זוהרן ממדאני קיבל את תמיכתם של 34% מהיהודים בעיר ניו יורק. מה זה אומר? קודם כול, אלפי ברכות לזוהרן ממדאני על ניצחונו בבחירות לראשות העיר ניו יורק - - -

היו"ר יעקב מרגי:

על עמדותיו או על ניצחונו?

מאיר כהן (יש עתיד):

זוהרן ממדאני הוא אנטישמי גדול - - - אל תברכו אותו מפה.

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

אני יכול לברך כל מי שהוא. אם זה מעיד על משהו, זה מעיד על רוח של סובלנות בין הדתות - - -

מאיר כהן (יש עתיד):

זה מעיד על זה שהוא אנטישמי שמנרמל אנטישמיות.

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

זה מאוד חשוב לי. זה מעיד על רוח של סובלנות בין הדתות ועל - -

מאיר כהן (יש עתיד):

עולה לראשות העיר אנטישמי, אנחנו מברכים אותו?

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

- - כך שאין בעיה בין הדתות בכלל, בין מוסלמים ליהודים בכל מקום בעולם, וגם לנוצרים. כאן במדינה - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה לא תברך פה אנטישמי - - -

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

אני מברך עוד פעם עוד פעם את זוהרן ממדאני - -

היו"ר יעקב מרגי:

טלי, בישיבה, בישיבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה לא תברך פה.

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

- - על זכייתו בראשות העיר ניו יורק - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

לא תברך פה. תוריד אותו, שירד. רד, רד. אתה לא תברך פה, אתה לא תברך את הארכי-מחבל זוהרן ממדאני.

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

הוא נבחר כמס' 111 מראשי העיר שזכו.

מאיר כהן (יש עתיד):

טלי גוטליב.

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

אני לא יורד.

רם בן ברק (יש עתיד):

- - - חלאס, חלאס, חלאס.

טלי גוטליב (הליכוד):

אל תגיד לי - - - שקט שקט, שקט. תהיה בשקט.

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

כאן במדינה שלנו, כאן בישראל, הבעיה טמונה באנשים פרטיים.

היו"ר יעקב מרגי:

רק במדינת ישראל אפשר לברך אדם אנטישמי, תומך טרור, שלא מכיר בה.

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

אני לא מברך אדם אנטישמי. הוא לא אנטישמי.

היו"ר יעקב מרגי:

מירב כהן, אם חששת לדמוקרטיה הישראלית - - -

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

זאת הבעיה הדמוקרטית אצלנו פה בארץ.

מאיר כהן (יש עתיד):

הוא תומך BDS, הוא אנטישמי. הוא אומר לנתק את כל מה שקשור בכלכלה.

היו"ר יעקב מרגי:

חברת הכנסת מירב כהן, אם חששת לדמוקרטיה הישראלית, הינה הדוגמה לחוזקה של הדמוקרטיה הישראלית. לבושתנו ולחרפתנו.

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

בדיוק, בדיוק.

היו"ר יעקב מרגי:

לבושתנו ולחרפתנו.

מאיר כהן (יש עתיד):

אין לנו זכות קיום, הוא אומר - - -

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

אצלנו בנגב המשטרה מחרימה רמקולים ממסגדים ומזמינה אימאמים לחקירות.

היו"ר יעקב מרגי:

המשטרה בנגב מפקירה את הנגב.

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

בימים האחרונים הוצאו 600 צווי הריסה חדשים בנגב. מה, לא מפריע למשטרה אצלנו בנגב עניין היריות - -

היו"ר יעקב מרגי:

מפקירה את הנגב. הורסת אחד בזמן שנבנים 100 על כל אחד.

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

- - הנשק שמסתובב, הפשע שממשיך בנגב? הכול? בנגב הוצאו 600 צווי הריסה חדשים במסגרת תוכנית בשם "נץ 3". זוהי מדיניותם של אנשים פרטיים. אנשים אלה רוצים להרוס את מה שנותר מחיינו המשותפים.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה, תם הזמן.

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

היוצרות התהפכו נגד התוקפן. משפט אחרון.

היו"ר יעקב מרגי:

בבקשה.

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

ממדאני הוא ראש העיר הצעיר ביותר בתולדות העיר - -

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה, ידעתי. הוא אדם גזען, גזען.

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

- - וראש העיר המוסלמי הראשון בתולדותיה של ניו יורק, ובמקביל לכך אנחנו פה כאוכלוסייה - -

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. תודה.

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

- - נאבקים ברוח של ההסתה, בגזענות ועם כל זה.

היו"ר יעקב מרגי:

סיימת. אתה רוצה שאני אוריד אותך? תודה.

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

לא.

היו"ר יעקב מרגי:

אתה לא תנצל את הזמן – לא.

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

נשאר לי משפט. היא הפריעה לי חצי דקה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה, תם זמנך.

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

תוסיף לי זמן, מגיעה לי תוספת זמן.

היו"ר יעקב מרגי:

נא להוריד אותו מהדוכן. נא להוריד אותו, חצוף. נא להוריד אותו מהדוכן.

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

לא חצוף.

היו"ר יעקב מרגי:

אתה מנצל. תודה.

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

אנחנו נשארים בנגב היום, מחר ומוחרתיים ובכל זמן.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. אני אוהב את אלה שאוהבים סובלנות בין הדתות כשזה חד-סטרי.

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

אתה לא נתת לי זמן. לא נתת לי זמן - - -

היו"ר יעקב מרגי:

סובלנות בין הדתות כשזה חד-סטרי. זאת חוזקת הדמוקרטיה הישראלית בפרלמנט הישראלי. יכול לעמוד פה חבר כנסת ולכבד ולברך אדם אנטישמי, תומך טרור שאפילו קשה לו לגנות טבח ואונס ורצח תינוקות. תודה. חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח, חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה, אדוני.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, רק בהתייחס למה שהיה פה לאחרונה, מעבר לזה לכל התבטאויות האנטישמיות ו-Globalize the Intifada זאת ממש לא אג'נדה, ובטח לא קריאה לשלום בין דתות. טרחתי לקרוא את המשנה הכלכלית של אותו ממדאני, באמת לא ראיתי גיבוב כזה של שטויות הרבה מאוד זמן. מה שנקרא, כל מי שבחר, בחר, אבל בסדר, שאלה יהיו הצרות שלנו. אני רוצה לומר משהו על שלטון החוק, כי לפעמים יש ניסיון לקבוע איזה נרטיב מסוים, כמו למשל שאם אנחנו לא מסכימים עם המדיניות של הממשלה אל מול עזה אז אנחנו הופכים להיות ישר הדוברים של החמאס ותומכים ב- whateverוכל הסנווארים למיניהם. אני חושב שאני מדבר בשם סיעתי, ואם לא, אז כנראה יש לכם את הזכות לבוא ולדבר, כי אני מזכיר את הסיעה: אנחנו תומכים בשלטון החוק, אני יודע שזה יכול להיות איזה פוש במלוכדים.

היו"ר יעקב מרגי:

תוסיף, אנחנו לא מתנצלים על כך.

נאור שירי (יש עתיד):

אני ממש לא מתנצל על כך. ברור לכולם שהפרשייה שעכשיו הולכת בפרקליטות הצבאית היא גרועה קודם כול למדינת ישראל, לעם ישראל וגרועה לדמוקרטיה הישראלית. למה אנחנו צריכים לעלות ולהצדיק את המובן מאליו? זה פשוט אירוע הזוי, באמת. ותפסיקו להדביק לנו את זה, זו לא פוזיציה, אף אחד לא מבסוט ממה שקורה. אבל אני ממש שמח, היום ראיתי במקרה – לא במקרה, בדרכי לכנסת – את הדיון בין נציגי המכירות של אפל וסמסונג, הלוא הם ביסמוט את רוטמן, מנהלים דיון, וכה אמר ביסמוט לרוטמן: אתה אי פעם חשבת לזרוק את הטלפון שלך לים? ממש טים קוק וג'ון יאנג, הבעלים של סמסונג. איזה יופי שאתם מתחילים לגלות עניין בכל עולם הסלולר. קודם כול, בקומה הכשרה או לא בקומה הכשרה – אבל תגידו איפה היה העניין הגדול בטלפונים ובטכנולוגיית הענן כשסגן ניצב במשטרה שלח את אשתו לזרוק טלפון לים? איפה הייתה זק"א? איפה הייתה יחידת הצוללנים של כל ערוץ 14? ולמה לא קראו לי? אני גם צולל, הייתי אולי הולך לבדוק. איפה הייתם עם יונתן אוריך? אני מודה, אני לא עושה את זה. כשאני מחליף טלפון – אדוני, לך בטח אין אייפון, או שיש לך, לא יודע מה – אני לא מוחק את כל הטלפון שלי. איפה הייתם? זה כשר? זה סמסונג?

היו"ר יעקב מרגי:

לא. זה סמסונג. אבל לא רק שזה סמסונג, זה אותו מספר מאז שהוא - - -

נאור שירי (יש עתיד):

יפה. אתה מוחק טלפון? מי מוחק טלפונים? איזו פרקטיקה פשוט נורמטיבית למדינת ישראל. מדהים, פשוט עבריינים. אבל מה מצחיק אותי? זה מופע צביעות, זה בכלל לא עניין של נציגי מכירות. אומר עכשיו ביסמוט, אנחנו הולכים לעשות סיור בפרקליטות. איזו מאפיה, זו מאפיה מאלי-אקספרס. מה תעשה בסיור, מה תעשה? פוזות, תמונות, פרצוף מאיים? מה תעשה? מה זה השטויות האלה?

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה, אדוני.

נאור שירי (יש עתיד):

אני אומר משפט אחרון – באמת, אני לא אנצל אותו לאנטישמיות או משהו כזה. אני פונה אליך ולדימיר, כשזק"א מקבלים את אישור 46, ועברתי על כל מטרות סעיף 46 – זה רק באסון. טיפול וסיוע לחולים, פצועים ומשפחות חלליים, איתור והצלה של לכודים. מה זה הדבר הזה שאתם הולכים לחפש טלפון? ואם אתם מחפשים, אנא מצאו את הטלפון של סגן ניצב פולק, מפקד תחנה ששיבש ראיות בפנים של כולנו. תודה, אדוני.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה, נאור. חבר הכנסת מאיר כהן, במקום חברת הכנסת עדי עזוז שהייתה ברשימה, וביקש לפני כן. עד שלוש דקות לרשותך.

מאיר כהן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להוסיף לדברים. אני רוצה לפנות לחבריי בקואליציה – סליחה, גלעד ונאור, הקשבנו לכם. אני באמת רוצה לפנות לחבר'ה בקואליציה, שיפסיקו את החגיגה המוטרפת הזאת בכל מה שקשור לפרקליטות. ההבדל בינינו – כשיש דבר שהוא באמת אירוע קשה – האירוע הזה הוא קשה, צריך לחקור אותו וצריך להעניש את מי – אנחנו לא עומדים ומחככים ידיים. אנחנו לא עוברים במזנון ומנסים לעקוץ. אנחנו לא הופכים את הכנסת הזאת לזירת התגוששות. אנחנו מסתכלים על האירוע בעיניים הכי רציניות, ומבינים שמבחינה חוקית נעשה אירוע קשה, וסומכים על מי שיחקור ויטפל בזה. זה שביסמוט עולה, כמו שאמרת, נאור, לפרקליטות, זה לבוא ולהגיד לפרקליטים - -

נאור שירי (יש עתיד):

מאיר כהן (יש עתיד):

- - להגיד להם: נו, נו, נו, דיר באלכום. אני לא ראיתי שוועדת החוץ והביטחון סיירה בכל המקומות שהיא צריכה לסייר על פי חוק. ואני רוצה להגיד משהו לגבי חבר הכנסת החדש שעלה לכאן, ואני אומר את זה פעם שנייה היום: אנחנו גדולי הדמוקרטים, ואני מבין שההליך הדמוקרטי בניו יורק הוא הליך דמוקרטי. החליטו תושבי ניו יורק, זה מה שהם רוצים. אבל יש הבדל גדול, אדוני היושב-ראש, בין זה שבכנסת ישראל עולים חברי כנסת – ואני אמרתי ואני חוזר על זה – אף אחד מאיתנו לא היה מעז לעלות לכאן ולברך יהודי גזען, אם הוא היה נבחר והיה אומר על האסלאם את מה שזוהרן הזה אומר עלינו, הישראלים היהודים, אף אחד לא היה עולה לברך אותו. יש לי ביקורת על חבריי, גם על אחמד טיבי וגם על הח"כ המכובד, שעלו לכאן.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

סעיד. סעיד.

מאיר כהן (יש עתיד):

ואסור שמכנסת ישראל לא תצא אמירה ברורה שאומרת: אנחנו מכבדים את הדמוקרטיה – אבל האיש הזה, אסור להכיר בו כראש עיריית ניו יורק.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל:

לגמרי.

מאיר כהן (יש עתיד):

תזכרו, הבחור הזה מנרמל אנטישמיות. הבחור הזה מאיים על מוסדות ליברליים, דמוקרטיים, אקדמיים במדינת ישראל, ואומר: אני אנתק כל קשר כלכלי איתכם. כל האג"חים של מדינת ניו יורק שמושקעים באוניברסיטאות שלנו – הוא נותן הוראה לנתק מגע. הוא לא היה מוכן לצאת כנגד האמירות של האינתיפאדה "מהים עד הירדן".

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

מאיר כהן (יש עתיד):

אז לכן אנחנו צריכים באמת – ולא משנה, לא עושים את זה מתוך ציניות, עושים את זה מתוך ציונות – לא נהיה מוכנים שראש עיר ידבר ככה על המדינה הזאת. תודה, אדוני.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה, חבר הכנסת מאיר כהן. חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; שרון ניר – איננה נוכחת; חבר הכנסת וליד אלהואשלה – אף הוא אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת ירון לוי - - -

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני במקומו.

היו"ר יעקב מרגי:

אם הוא נוכח במליאה. אם לא, אתה לא יכול להחליף. הוא נמצא?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

הוא היה קודם.

היו"ר יעקב מרגי:

אבל הוא נמצא פה? הוא לא. גם הוא ביקש, ואמרתי לו לא. אם הוא נמצא במליאה והוא מוותר על זכותו, אני אתן לך, או להחליף – אבל הוא לא נמצא.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

ככה זה עובד?

היו"ר יעקב מרגי:

ככה זה עובד. מה זה, אני לא רוצה לעשות איפה ואיפה. אני לא מדקדק על השלוש דקות, אבל לא רוצה לעשות איפה ואיפה. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה, גברתי.

טלי גוטליב (הליכוד):

שנייה, יש לי משהו בשיניים.

היו"ר יעקב מרגי:

קחי את השנייה שלך, בבקשה. אלעזר, במקום מישהו שנמצא כאן וברשימה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

במקום טלי.

היו"ר יעקב מרגי:

זה תענוג צרוף. נו, טלי, אין זמן. נכריז על הפסקה עוד מעט. שלוש דקות לרשותך, גברתי.

טלי גוטליב (הליכוד):

אדוני היו"ר, אני יכולה לספר לך צ'יזבט? צ'יזבט.

היו"ר יעקב מרגי:

על חשבונך.

טלי גוטליב (הליכוד):

היה היה קצין בכיר, כורש ברנור, אחראי על החקירה של ראש הממשלה נתניהו. עושה עליך רושם אמין כזה, נכון? מגיע לבית משפט, מעיד. שואל אותו עמית חדד, עורך הדין של ראש הממשלה: תגיד לי, אדון כורש ברנור, אתה הורית לחוקרת שלך לתקן את החקירה של אב הבית של פאקר – אני לא רוצה לשעמם אתכם, אני רק אגיד לכם על מה מדובר. אב הבית של פאקר סיפר שלבית של פאקר מגיע בין השאר יוסי כהן.

רם בן ברק (יש עתיד):

טלי, דברי לאט, אני לא שומע את מה שאת אומרת.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא נורא, אותך העובדות לא מעניינות.

רם בן ברק (יש עתיד):

טלי, טלי, ואו, לאט, אני לא מצליח להבין.

טלי גוטליב (הליכוד):

מגיע יוסי כהן לבית של פאקר. כורש ברנור, החוקר המדופלם, אמר לחוקרת: תתקני את החקירה, תכתבי אותה מחדש ותמחקי את יוסי כהן. כשנשאל כורש ברנור בעדות שלו, הוא אמר: מה פתאום, אין דבר שאני עושה את זה. תקשיבו, גם אני לא הייתי מאמינה שיש דבר כזה, אלא שסגן ניצב חבקין – לא איזה שוטר בן שעה – סגן ניצב חבקין הגיע לעדות, וביקש מבית משפט שייתן לו את הזכות מפני הפללה עצמית, יש דבר כזה. סגן ניצב חבקין מעיד השבוע ומספר את הדבר הבא, אחרי שהוא מבקש את הזכות מפני הפללה עצמית – כורש ברנור, אכן כך היה, הגיע אב הבית של פאקר וסיפר על יוסי כהן, וכורש ברנור הורה לחוקרת: תשכתבי מחדש את ההודעה, ותמחקי את יוסי כהן, כי אחרת נצטרך לחקור את יוסי כהן, כי זה גם טובת הנאה והוא גם עובד מדינה. מה הולך פה? ואני מזכירה לכם שכורש ברנור אמר: זה לא היה. תבינו מה הולך פה, את גודל השקרים. עכשיו, למה אני מספרת לכם את זה?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

למה?

טלי גוטליב (הליכוד):

למה אמרתי לך שזה צ'יזבט? נכון בסוף עושים "וואה"?

נאור שירי (יש עתיד):

לא עושים בצ'יזבט "וואה", לא עושים. תאמיני לי.

טלי גוטליב (הליכוד):

אפילו "וואה" לא מבהיל כמו הדבר המחריד הזה של חבורת השקרנים הללו. ואת כל זה אני אומרת לכם פה – בחלום הכי שחור שלי לא הייתי מאמינה שמה שאני אומרת לכם פה שנה וחצי על הפצ"רית והיועמ"שית יהיה נכון. עכשיו, אני שואלת אתכם רק דבר אחד: בהינתן השקרים האלה, תגידו לי, למה, למה עד הרגע הזה שאני ואתה מדברים פה ואני נואמת פה, גל עשהאל, הסגן של הפצ"רית, הסגן שלה – שאמר לנו פה, אמר לנו פה בוועדה אנחנו בדקנו, אנחנו בדקנו, ואני אומרת לו, אתה משקר – על יסוד הדברים שלו, הגברת הגאון, מאור הגולה, מאור הגולה, מגישה תצהיר לבית המשפט ואומרת שאין עוד פעולות חקירה לביצוע. בוא נניח שתי הנחות, ובזה אני מסיימת. או שאת כזו, באמת, ברפיון שכלי, שאת שואלת את סגן הפצ"ר: ביצעת? והוא אומר לך, כן, עשיתי בדיקה, ואין לך מושג מה זה בדיקה, ואז על יסוד את זה מגישה תצהיר לבית משפט – אז בטח שאת לא צריכה להיות יועמ"שית, כי פשוט ליועמ"ש צריכה להיות תבונה מינימלית.

היו"ר יעקב מרגי:

או?

טלי גוטליב (הליכוד):

או שאת חלק מהדבר הזה - -

היו"ר יעקב מרגי:

תם הזמן.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - כי את יודעת שבדיקה לא כוללת חקירה באזהרה, ואת יודעת שבדיקה לא כוללת תפיסת מוצגים - -

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - ולא חדירה לחומר מחשב. זו זוועת הזוועות. אין נורא כמו הגילוי המחריד הזה - -

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - שיש כאן חונטה משפטית, שלא רק שהיא מעל החוק, היא חבורה של משבשי הליכים - -

היו"ר יעקב מרגי:

תודה, חברת הכנסת.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - קושרי קשר, ומשתמשים לרעה בכוח השררה שלהם, והכול – הכול – על גבם של לוחמינו ועל גב כולנו.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. חבר הכנסת אריאל קלנר – איננו נוכח. חבר הכנסת רם בן ברק.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

זה אומר שאת גם מאמינה שהסרטון מפוברק, טלי?

טלי גוטליב (הליכוד):

הסרטון ערוך, אין שאלה בכלל - - -

יסמין פרידמן (יש עתיד):

רציתי לראות עד איפה את מגיעה - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

זה נמסר. זה את – בגלל שאני הולכת לבג"צים, ואת לא - - -

יסמין פרידמן (יש עתיד):

התפקיד שלי לא ללכת לבג"צים, התפקיד שלי לחוקק.

היו"ר יעקב מרגי:

נא לשבת. תודה. תודה, חברות הכנסת. רם בן ברק, שלוש דקות לרשותך.

נאור שירי (יש עתיד):

מה את הולכת לבג"צים, את הולכת לפוצץ - - -

יסמין פרידמן (יש עתיד):

היו"ר יעקב מרגי:

יסמין, תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

שני סרטונים משני תאריכים בסרטון אחד. מה את אומרת?

רם בן ברק (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש – רגע, אני לא יכול ככה.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה את אומרת?

היו"ר יעקב מרגי:

חברת הכנסת טלי, תודה. עכשיו ירדת מהפודיום.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

ענית לי. מספיק.

היו"ר יעקב מרגי:

יסמין, את מפריעה לחברך לסיעה. בבקשה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אני אמרתי לה שהיא ענתה לי.

רם בן ברק (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בזמן שאנחנו כאן נואמים ודנים בחוקים, ביהודה ושומרון מתבצעת אלימות נוראית של מתנחלים נגד פלסטינים.

קריאות:

טלי גוטליב (הליכוד):

אין לך גבולות - - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

מספיק, די, איך קיים? איך קיים - - -

יסמין פרידמן (יש עתיד):

היו"ר יעקב מרגי:

יסמין, קודם כול בישיבה, לא בעמידה. תודה.

קריאות:

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, חברות הכנסת.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

פרובוקציה של אנרכיסטים.

היו"ר יעקב מרגי:

קטי שטרית, ברוכה הבאה. קטי, תודה. אני אחזיר לך את הזמן.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אנרכיסטים בוגדים שמסריטים סרטים מפוברקים.

היו"ר יעקב מרגי:

קטי, תודה. תודה, תודה. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. קטי, זהו, שמענו, קריאת ביניים, זהו. תנו לו. נא לאפשר לחבר הכנסת לדבר.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

- - - זה לא ייאמן, מה הם הפכו להיות, האנשים האלה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. תודה.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

מה זה? אתה נותן לו לחזור על הזוהמה הזאת?

רם בן ברק (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בזמן שהחבורה משמאלי צועקת צעקות - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

צועקת – אנחנו לא צועקים, אנחנו - - -

רם בן ברק (יש עתיד):

- - באותו זמן בדיוק נעשים פשעים נוראיים על ידי חבורה של מתנחלים קיצוניים ביהודה ושומרון.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

אוטו-אנטישמי. אוטו-אנטישמי, זה מה שאתה.

רם בן ברק (יש עתיד):

יש חבר כנסת מהקואליציה, אדוני, איש ימין אידיאולוגי - - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

זאת הסיבה שאתם מפחדים מזיני, זאת הסיבה שאתם מפחדים מזיני – שהוא יגלה את הפרצוף האמיתי שלהם.

היו"ר יעקב מרגי:

אני אקרא לסדר. אני לא רוצה לקרוא לסדר. אני אקרא אותך לסדר. קטי, תודה. תודה, זהו. בבקשה.

רם בן ברק (יש עתיד):

יש חבר כנסת מהקואליציה, איש ימין אידיאולוגי, אני מאוד מעריך אותו אפילו – לא אנקוב בשמו כי לא ביקשתי את רשותו – מדי פעם אני שולח לו סרטונים של מה שקורה בגדה המערבית. סרטונים של הסתערות ואלימות בלתי נתפסת, בלתי נתפסת, של מתנחלים - - -

אושר שקלים (הליכוד):

רם בן ברק (יש עתיד):

לא אתה זה שאני מעריך.

אושר שקלים (הליכוד):

יהודה ושומרון - - -

רם בן ברק (יש עתיד):

אלימות בלתי נתפסת של מתנחלים, שיש מי שקורא להם "נערי גבעות", יש מי שקורא להם "קומץ" – ואני קורא להם "טרוריסטים".

אושר שקלים (הליכוד):

למה?

טלי גוטליב (הליכוד):

למה?

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

תתבייש.

רם בן ברק (יש עתיד):

הם לא מייצגים את ההתיישבות.

קריאות:

היו"ר יעקב מרגי:

אני אקרא אתכם לסדר.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

הם שומרים על כפר סבא, הם שומרים - - - שאתה תחיה במדינה הזאת.

רם בן ברק (יש עתיד):

הם לא מייצגים את ההתיישבות.

היו"ר יעקב מרגי:

רגע, רגע.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

- - - ראש המחלקה האנטי-יהודית בשב"כ, לא יעזור לך ולשכמותך - - -

קריאות:

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, חברות הכנסת. קטי, שקלים. תקשיבו לי, אין לי בעיה – נכון, לא נעים לשמוע את הדברים. אני הולך להוסיף לו עוד דקה, תסבלו עוד דקה יותר מזה.

קריאה:

כל הכבוד.

היו"ר יעקב מרגי:

אז תקשיבו. תהיו חכמים, תתבגרו. מספיק פעם אחת - - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

היו"ר יעקב מרגי:

שמענו את המחאה. שמעתי את המחאה. הוא שמע את המחאה, ואת משרתת אותו.

רם בן ברק (יש עתיד):

אוי, הפריימריז, הפריימריז, משגע אותם.

היו"ר יעקב מרגי:

בבקשה, אדוני.

רם בן ברק (יש עתיד):

הם לא מייצגים את ההתיישבות, אבל הם עושים דברים נוראיים, וזוכים לגיבוי שבשתיקה מהשר לביטחון לאומי ומטה. כשאני שולח את אותו סרטון לחבר הכנסת מהימין, הוא כותב לי בחזרה: לא מוכר לי. אני שולח את הסרטונים כדי שלא תוכלו להגיד "לא מוכר לי". גם לך שלחתי את הסרטון, דרך אגב.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

לי שלחת?

רם בן ברק (יש עתיד):

כן, היום, תסתכלי.

אושר שקלים (הליכוד):

מי הקורבן ביהודה ושומרון, המתיישבים או - - -

היו"ר יעקב מרגי:

חבר הכנסת שקלים, מספיק.

רם בן ברק (יש עתיד):

אחרי זה אל תגידו: לא ראינו, לא שמענו, לא ידענו. זה קורה כל יום.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

לפני שעה - - -

רם בן ברק (יש עתיד):

וכשאתם לא מגנים את זה, כשאתם לא עוצרים אותם ומביאים לבתי משפט וכולאים אותם, אתם שותפים לטרור, אתם בעצמכם תומכי טרור. ובכל פעם שתהיה לי הזדמנות, אני אעלה פה על הבמה ואני אגיד לכם את זה, כי בסופו של דבר תצטרכו לתת את הדין. לא תוכלו להגיד לא ידעתי, לא שמעתי, לא ראיתי – כי זה קורה, וכשאתם לא מגנים את זה, אתם אחראים לזה. כדאי שתסתכלי טוב על הסרטון ששלחתי לך, ותביני למי את נותנת גיבוי. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה. חברי הכנסת - - -

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

איך אתה יודע - - -

היו"ר יעקב מרגי:

רגע, תרשי לי רגע. אני אומר בנימה אישית – יש פה א-סימטריה. אני מגנה כל אלימות מכל כיוון. אני מקבל מדי יום סרטונים והודעות על מה שמתחולל בכבישים ביהודה ושומרון עם פציעות, עם ניפוץ שמשות, עם התהפכות של מכוניות מיידוי אבנים וכל מיני דברים ביהודה ושומרון. הבית הזה אפילו לא מודע לזה, או שמודע ולא מגנה. אני מגנה אלימות מכל כיוון, אבל כדאי שתהיה סימטריה, כי החיים ביהודה ושומרון בכבישים הם בלתי אפשריים כמעט. הדוברת הבאה, חברת הכנסת מרב מיכאלי – איננה נוכחת; חבר הכנסת אביחי בוארון – אף הוא אינו נוכח. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו כאן צועקים וקוראים ומדברים, ושוכחים את הדברים החשובים באמת. 761 ימים למלחמה – והיום זה עוד יום ש-1,988 משפחות של חללים ממתינים לתשובות על המחדל ועל הטבח הגדול ביותר שידענו מאז השואה, תשובות שרק ועדת חקירה ממלכתית יכולה לתת, ולא שום ועדה מטעם. ממשלת 7 באוקטובר ממשיכה ובורחת מאחריות. מסקנות ועדת חקירה מאסון מירון עדיין מהדהדות, כי הם יודעים, הם בכוונה נמנעים, הם בכוונה מתעלמים. חבריי חברי הכנסת, אנחנו – אני – לא אנוח, לא אשקוט, עד שתקום ועדת חקירה ממלכתית שתחקור ותספר את הסיפור במלואו, כי ל-1,988 משפחות קדושות שאיבדו את היקר מכול, מגיעות תשובות, כדי שככה תמיד נזכור מה שחשוב. אני רוצה לשתף בטקסט שקראתי בפייסבוק, טקסט של אייל, אבא של רוני אשל, זיכרונה לברכה, תצפיתנית מנחל עוז. אני מצטטת מתוך הפוסט: "בוקר שמחת תורה. תעצרו לרגע את החיים, בבקשה. ממש בדקות האלה! 12:00, תנשמו עמוק, תעצמו עיניים, ורק תזכרו את הדקות הבאות, שבהן חמ"ל נחל עוז מתחיל לבעור. עשן שחור וסמיך ממלא את החלל, הוכרזה נטישת עמדות בחמ"ל. הבנות מתכנסות ביחד לתוך חדר צדדי, החמ"ל מתחיל לבעור. הטמפרטורה קופצת בשניות, מהחמ"ל בורחים שבעה חיילים, בהם ארבעה קצינים. שאר הבנות נשרפות למוות. זהו, תם ונשלם פרק החיים של הבנות, הבנות של אף אחד, בצבא ההגנה לישראל. חמ"ל נחל עוז יבער לתוך השעות הבאות. איש ממשפחות הבנות לא יֵדע כלום על כך בימים הבאים. חמ"ל נחל עוז, הבושה של צה"ל". זה הפוסט שכתב אייל אשל. אז ממשלת 7 באוקטובר, לא תינקו ממחדל 7 באוקטובר, המחדל הזה ימשיך לרדוף אתכם. אז לזכרם של 921 חללים ולזכרן של החיילות מחמ"ל נחל עוז – ועדת חקירה ממלכתית קום תקום.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה גברתי, עד שלוש דקות.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב בראש. אחד, אני חייבת להתייחס למה שהיה כאן. אני לא מצליחה להבין למה נזעקים כל פעם שמדברים על אלימות, שמה לעשות – קיימת, אי-אפשר להתעלם ממנה. קיימת אלימות בקבוצה מאוד קיצונית אצל המתיישבים. אז מה, זה תקין? יש פה בן של שרה, שלדעתי גם הורשע, פירק במכות רועה צאן בן 14 והרג בבעיטות את הטלה שלו, שגם זה מזעזע. אז למה צריך להצדיק את זה, למה?

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

איך את יודעת שזה יהודי?

יסמין פרידמן (יש עתיד):

זה בן של שרה, בן של שרה שיושבת.

טלי גוטליב (הליכוד):

איך את יודעת - - -

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

מי? יכול להיות שאת עכשיו מביאה פייק, משחירה שם.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

הוא הורשע. אני מנסה לומר לך, זה קיים - -

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

זה נורא ואיום, אבל איך את יודעת - - -

יסמין פרידמן (יש עתיד):

- - זה קיים, ואני חושבת שזה ייטיב לכל מדינת ישראל אם אתם תגידו: זה לא מייצג, אבל יש מיעוט כזה, וזה לא בסדר.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

לא, את לא יודעת - - - להאשים אותם.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

טוב, אין, אין כלום. בסדר, עזבו, לא על זה רציתי לדבר, באמת, אי-אפשר, אין - - -

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

את יודעת בוודאות שזה יהודים?

יסמין פרידמן (יש עתיד):

עזבי, בואו נדבר על יומן "שלום כיתה ב'1" של יו"ר הסיעה שלך. יו"ר הסיעה, השר לביטחון לאומי, בגלל פרצת אבטחה פרצו לו ליומן. הוא אמור לדאוג לביטחון של כולנו, אבל פרצו לו ליומן, יומן של השר לביטחון לאומי.

טלי גוטליב (הליכוד):

יסמין פרידמן (יש עתיד):

עזבו שזה היה רמה של באמת הבת שלך - -

נאור שירי (יש עתיד):

זה בגלל גלי, בגלל גלי בהרב-מיארה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

הבת שלך, אלי, בטח יש לה – אחרי שהוא דאג לעצמו ולמשפיענים ולכולם, הוא, יש לו מה להגיד על ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ', עליו הוא אמר.

מאיר כהן (יש עתיד):

למי?

יסמין פרידמן (יש עתיד):

לשר, לאיתמר בן גביר. הוא אמר עליו, הוא מדבר הרבה ולא עושה כלום – על רוביק דנילוביץ' – אותו שר שהיה מגיע פעמיים בשבוע לעיר, רוקד ריקודי דם על כל הטרדה הכי קטנה, הבטיח הרים וגבעות לתושבי העיר ולתושבי הנגב. ביצוע – לא, לא קורה. הוא, יש לו מה להגיד על רוביק, שהציל את העיר הזאת, שהביא תעסוקה, שהביא בנייה, שהביא כל כך הרבה דברים לעיר הזאת. הוא, יש לו מה להגיד על ראש העיר. אז הצעה אחת קטנה שלי – די. תודה שזה גדול עליך, תודה שאתה לא מסוגל, שטעית, שאין לך את היכולת, לא הניהולית, לא הכלכלית, לא כוח אדם, ש-22% מהשוטרים רוצים לעזוב, על פי סקר של המשטרה. תודה, גדול עליי, לא יכול – וזהו.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה לחברת הכנסת יסמין פרידמן. חבר הכנסת אבי מעוז – איננו. אני קורא לחברת הכנסת מירב כהן לסכם את הדיון, בבקשה.

קריאה:

רגע, רגע - - - לימור סון הר מלך - - -

היו"ר יעקב מרגי:

איפה? אה, נכון, כמעט ויתרתי עלייך, לימור. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, עד שאת עולה, אולי באמת תאמצי לך מנהג להגיע כל יום לכנסת, לספר מה קורה בכבישי יהודה ושומרון.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

אני עושה את זה, יש מנהג כזה. אדוני היושב-ראש, כל יום שלישי יש פה נאום קול המושתקים, שעושה סיכום שבועי של מה שקורה – "הטרור המושתק", אנחנו קוראים לזה.

היו"ר יעקב מרגי:

יפה. תודה רבה לך. שלוש דקות לרשותך.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בראשית דבריי אני רוצה להתייחס לניסיון השקרי ולקמפיין שאנחנו רואים פה כדי לתת לגיטימציה למחלקה האנטי-יהודית בשב"כ. הניסיון הזה, אני אומרת לכם, לא יצלח. אז באמת, אל תתאמצו, חבל על המאמצים. שמענו כאן היום מעל לבימה זו את אחמד טיבי אומר במליאה ומברך את ראש עיריית ניו יורק הנבחר זוהרן – אני אפילו לא יודעת - - -

קריאות:

ממדאני.

היו"ר יעקב מרגי:

ממדאני.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

ממדאני – שם רשעים ירקב. אני לא מופתעת. אנטישמי נשאר אנטישמי, ואנטישמי אוהב אנטישמים. הרי המשותף לשניהם הוא שהם לא מסוגלים לגנות את החמאס גם אחרי הזוועות שנעשו על ידם לנשים, לילדים ולקשישים. שניהם מתנגדים לעצם פירוק החמאס, שניהם מבקשים לפרק את מדינת ישראל, ושניהם שייכים לאותו מחנה של שנאה, של הסתה ושל תמיכה בטרור, ושניהם עושים זאת בערמומיות ובתחבולה. לא במקרה זה קורה דווקא השבוע. השבוע קראנו בפרשת לך לך על הציווי של הקדוש ברוך הוא לאברהם: "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך". הקדוש ברוך הוא מצווה את אברהם לעזוב את המקום המוכר, הנוח, ללכת אל ארץ חדשה, אל הארץ שבה ייבנה העם היהודי. אך אל לנו לראות בכך רק הוראה היסטורית; זו קריאה נצחית לכל יהודי באשר הוא: אל תישאר בגלות כשיש לך את ארץ ישראל. ולא במקרה בדיוק באותו שבוע שבו התורה מזכירה לנו מהיכן הכול מתחיל, עומד בכנסת ישראל חבר כנסת ערבי, ומברך מנהיג שמזוהה עם עמדות עמוסות בשנאת יהודים בחו"ל. אבל דבר אחד חבר הכנסת טיבי אינו מבין: אם אחמד טיבי חשב לראות את יהודי ניו יורק מפוחדים, נרדפים, נשלטים על ידי ראש עיר אנטישמי – הוא יקבל בדיוק את ההפך. הוא יקבל עלייה, הוא יקבל את יהודי ניו יורק שבוחרים לעזוב את הגלות ולחזור אל הארץ שהובטחה לאברהם, אל המקום שבו יהודי לא צריך להתנצל שהוא קיים, למקום הכי בטוח עבור העם היהודי – כי ארץ ישראל היא המקום של העם היהודי, כאן אנחנו נבנים, כאן אנחנו נלחמים, וכאן אנחנו מנצחים. תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. אני מזמין את חברת הכנסת מירב כהן לסכם את הדיון, בבקשה.

מירב כהן (יש עתיד):

אז אני מקריאה את הנוסח אחר כך.

היו"ר משה סולומון:

אוקיי. בבקשה, לרשותך חמש דקות לסיכום הדיון.

מירב כהן (יש עתיד):

אני רוצה להתייחס לדברים שנאמרו פה על פרשת הפצ"רית, שהיא באמת פרשה מטלטלת. אני חושבת שהיא עשתה מעשה נוראי, היא צריכה להיענש על זה, היא צריכה לשלם על זה בקריירה שלה. היא לא צריכה לשלם על זה בחייה – אבל בהחלט בקריירה שלה. ועדיין, אין מקום להסתה וקריאות לאלימות. זה דבר מיותר לחלוטין. אבל בואו רגע נתייחס לעניין עצמו: ראשית, פרשת שדה תימן צריכה להיבדק. אני לא יודעת אם הדברים נעשו או לא נעשו – אני מתפללת שהם לא נעשו – אבל הם צריכים להיבדק, וזה לא קשור לאופן התנהלותה של הפצ"רית, שצריכה להיבדק בנפרד. דבר שני, בואו, אנחנו רואים את התגובות של העוסקים במלאכה. לא מעניינת אותם הפצ"רית, לא מעניינים אותם הלוחמים, לא מעניינים אותם חיילי צה"ל, בטח שלא מעניינת אותם ההסברה, כיוון שמדי יום הם עושים פיגוע הסברתי עם סרטונים כאלה ואחרים של שרים בממשלה. היעד שלהם הוא היועצת המשפטית לממשלה. הם יעשו הכול כדי להפיל עליה את הפרשה הזו, כדי להזיז אותה מתפקידה, כי היא ראש התביעה נגד ראש הממשלה. אז רואים לכם. לא תצליחו לקחת אותנו שולל. ברור לאן אתם מכוונים. עכשיו, זה באמת נוגע ללב כשאני רואה את כל האנשים שיוצאים נגד הדלפות. הדלפות זה באמת דבר פסול. אבל לא ראיתי שיצאתם נגד הדלפה של מסמך מסווג שנגנב בזדון על ידי אדם שאתם מגינים עליו, ולאחר מכן הודלף לעיתון גרמני תוך סיכון ביטחון מדינת ישראל. לא ראיתי שיצאתם נגד ההדלפה הזו כלל וכלל.

טלי גוטליב (הליכוד):

מירב כהן (יש עתיד):

יותר מזה, אני חושבת שלהשמיד ראיות כשהדברים צריכים להיבדק על ידי מערכת אכיפת החוק, זה דבר מאוד מאוד חמור; מה שעשתה הפצ"רית חמור ביותר. אבל לא ראיתי שיצאתם נגד אוריך, יועץ ראש הממשלה, שהשמיד ראיות בטלפון שלו. זה באמת מרגש לראות איך אתם מתרגשים מזה שהפצ"רית אמרה דבר שקר לבית המשפט, שזה דבר פסול. אבל מצד שני, אתם מעריצים את האדם שיום-יום משקר לבית המשפט – ממציא תירוצים ואומר חוסר אמת לבית המשפט על בסיס יום-יומי. אז המוסר שלכם כפול. אני אומרת, חלאס עם זה, בואו נאכוף את החוק במדינת ישראל על כולם כמו שצריך – על הפצ"רית, על האנשים שהביאו לעולם את פרשת קטרגייט. ביטחון מדינת ישראל הוא לא דבר לסחור בו, הוא לא דבר לעשות עליו פוליטיקה. מי שסרח צריך לקבל את העונש. במחנה שלי, כשמישהו סרח, הוא אומר – הוא סרח. הפצ"רית סרחה. בואו גם אתם ותגידו שיועצי ראש הממשלה סרחו. קדימה, ביטחון מדינת ישראל הוא לא דבר לעשות עליו פוליטיקה. מכאן אני מבקשת לחזק את הרמטכ"ל. אנחנו סומכים עליו שהוא יטפל בפרשה הזו כמו שצריך – בחומרה, בענייניות. אנחנו סומכים עליו בעיניים עצומות, כי יש לנו רמטכ"ל אחד וצבא אחד. תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חברת הכנסת השרה גילה גמליאל, תציגי את עמדת הממשלה, בבקשה. בבקשה, גברתי השרה.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל:

אני רק רוצה לומר שני משפטים, ואני יורדת. המשפט הראשון הוא שלא צריך לסמוך בעיניים עצומות על אף אחד, ועל כן כל המערכות צריכות שתהיה להן בקרה, וברגע שתהיה בקרה, אז לא יהיו מצבים מן הסוג הזה, כמו שקיים היום. זה לגבי ההערה שנאמרה כאן. דבר שני, לגבי הנושא – יתקיימו בחירות בישראל במועדן, ולא יהיה כל חשש לאי-קיום מערכות בחירות. לא צריך להעלות נושאים שהם באמת מופרכים. אנחנו צריכים לשמור על הדמוקרטיה בישראל, והבחירות יתקיימו. זה – להרגיע פה את האווירה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חברי הכנסת, נעבור להקראת הצעות הסיכום מטעם הסיעות – כעת מטעם סיעת יש עתיד. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה, מקריאה את נוסח ההצעה.

מירב כהן (יש עתיד):

אז אני איצמד לנוסח הכתוב. הנדון: הצעת החלטה להצעה רגילה לסדר-היום, שמספרה 5039, בהתאם לסעיף 56ג(1) לתקנון הכנסת – הצעת החלטה מטעם סיעת יש עתיד וסיעת ישראל ביתנו.

היו"ר משה סולומון:

חברי הכנסת, נא לשמור על שקט במליאה. אנחנו לא שומעים אף אחד כאן. תודה.

מירב כהן (יש עתיד):

שימו לב, הצעת החלטה מטעם סיעת יש עתיד וסיעת ישראל ביתנו בנושא: מנסיגה דמוקרטית לנפילה חופשית – התחייבות הכנסת לדאוג לקיומן של בחירות חופשיות והוגנות. 1. התחייבות לא לקדם חקיקה שתפגע בהוגנות הבחירות לכנסת – הכנסת מתחייבת שלא לקדם הצעות חוק שיפגעו בהוגנות הליך הבחירות לכנסת, בהן הצעות להשתלטות פוליטית על ועדת הבחירות המרכזית, הצעות שיובילו לפגיעה בחברה האזרחית, או הצעות שיגרמו לדיכוי הצבעה. אני עוברת לסעיף 2. מניעת שימוש פוליטי בשב"כ לטובת התערבות בבחירות – הכנסת קוראת לממשלה בכלל ולראש הממשלה בפרט להימנע מפנייה לשב"כ לטובת סיוע במעקב אחרי יריבים פוליטיים או פסילת מועמדים בבחירות. אני עוברת לסעיף 3. תפקוד המשטרה ביום הבחירות – הכנסת קוראת למשטרה שלא לבצע אכיפת יתר או חסר ביום הבחירות באופן שעלול להצביע או להשפיע על שיעור ההצבעה או על תוצאות הבחירות. 4. שמירה על אמון הציבור במנגנון הבחירות – הכנסת קוראת לכלל הגורמים הפוליטיים להביע בפומבי אמון מלא במנגנון הבחירות, ולהתחייב שלא להטיל ספק בתוצאות הבחירות, יהיו התוצאות אשר יהיו. הכנסת מחויבת שלא לתת יד למהלכים שעלולים להעמיק את תופעת הנסיגה הדמוקרטית בישראל, או לחבל באופן החופשי, השוויוני וההוגן של הבחירות, ברוח חוק-יסוד: הכנסת, ובהתבסס על עקרונות הדמוקרטיה הליברלית. הכנסת קוראת לממשלה להימנע מכל התערבות בלתי הוגנת בבחירות הקרובות. תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. אם כן, נעבור להצבעות על הצעות הסיכום. אנא תפסו את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד הצעת הסיכום שהביאה חברת הכנסת מירב כהן – 31 נגד – 38 נמנעים – אין הצעת הסיכום שהביאה חברת הכנסת מירב כהן לא נתקבלה.

היו"ר משה סולומון:

31 בעד, 38 נגד – יש כאן בעיה. לפרוטוקול: השרה גילה גמליאל הצביעה במקומו של השר דיכטר. הוא אומר שהוא רצה להצביע והצביעו לפניו. אם כך, אני אומר את התוצאות: 31 בעד, 39 נגד, כאשר השר אבי דיכטר לא הצביע, והשרה גילה גמליאל הצביעה במקומו של השר אבי דיכטר. אני קובע כי הצעת הסיכום של הסיעות לא נתקבלה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני ט' בחשוון התשפ"ו, 10 בנובמבר 2025, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.