ישיבת מליאה בתאריך 21/05/2025 בשעה 11:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשר. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי כ"ג באייר התשפ"ה, 21 במאי 2025. זהו היום ה-593 למלחמה, שעודנה נמשכת, וזהו גם מניין הימים ש-58 מאחינו ואחיותינו, שתמונותיהם מביטות עלינו כאן ממעל, עודם נמצאים בשבי, ואנו כולנו מתפללים לשובם המהיר למשפחותיהם. הנושא הראשון שעל סדר-היום – שאילתה דחופה של חברת הכנסת מירב בן ארי לשר לירושלים ומסורת ישראל בנושא הפרה חוזרת של התחייבות והדלקת מדורה על ידי עבריין מין מורשע במירון. אני מתכבד להזמין את השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש אל הדוכן, בבקשה. חברת הכנסת בן ארי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, על אף התחייבות משנת 2023 למנוע את השתתפותו של עבריין המין המורשע ברלנד בהילולת רבי שמעון בר יוחאי במירון, ולמרות התנגדות ציבורית, הוא הדליק השנה שוב מדורה במירון. ברצוני לשאול: לאור העובדה שההדלקה התקיימה שוב, בניגוד לחוק, אילו צעדים תבצע כדי למנוע אותה בשנה הבאה?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. כבוד השר, בבקשה.

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

אדוני היושב-ראש, גברתי חברת הכנסת בן ארי, בלי להיכנס לקביעות שבשאילתה, המשרד ינהג על פי הוראות החוק והייעוץ המשפטי שיינתן. בלי להיכנס לקביעות שבשאילתה, המשרד ינהג על פי הוראות החוק והייעוץ המשפטי שיינתן.

היו"ר אמיר אוחנה:

שאלת המשך, בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תשמע, אני הרבה שנים פה בכנסת. אני כאן, תסתכל עליי. אף פעם לא שמעתי תשובה כזאת. לפני שבועיים עומד פה גולדקנופ, וכשאני שואלת אותו על העדפת חרדים במכרזים, הוא אומר לי שהוא יבדוק את זה. בשבוע שעבר עולה מקלב, ואני שואלת אותו על רפורמת חלקי החילוף בתחבורה – הוא אומר שהוא יבדוק את זה. ואתה, אתה השר שאחראי למירון, ואתה אמרת לי במפורש שעבריין המין לא ידליק מדורה. אז אתה תסביר לי מה בשנה הבאה – אני גם גויסתי לעזור להילולת מירון, והבאתי את האופוזיציה שלא תתנגד, כי בסוף מירון זה אתר שחשוב לכל עם ישראל. אז אתה לא מסוגל לבוא לפה ולהגיד לי מה תעשה כדי למנוע את העלייה של עבריין מין בשנה הבאה להר? מה זה? זה אדם שפגע במשפחות, שפגע באימהות, שפגע בילדים. זה אדם שצולם בכל מקום מדליק את המדורה. בשנה שעברה, ב-2023, אתה אמרת שהוא לא יעלה, ושוב הוא עלה. אגב, שלא תחשוב שהסתפקתי בך, כי אני פניתי גם למבקר המדינה שיפתח בחקירה על התנהלות המשרד וגם הגשתי תלונה במשטרה. אבל בניגוד להרבה דברים אחרים, אתה השר שאחראי. אגב, בהמשך לשיחתי עם העוזרים שלך, הסרטון מ-2025, למרות מה שאמרתם לי. ואני חושבת שהמינימום, אחרי כל ההתגייסות שלי לטובת ההילולה, שתבוא ותענה על השאילתה שלי. זה המינימום שמצופה. אתה יכול לדבר על הרבה חברי כנסת, אבל אני עזרתי לך שהחוק במירון יהיה מסודר בהתאם להמלצות של ועדת חקירה ממלכתית, אז אני מצפה לתשובה, כי זו הפעם השלישית שאתם פשוט לא עונים.

היו"ר אמיר אוחנה:

עוד רגע, כבוד השר. שאלה נוספת, לחבר הכנסת אביחי בוארון, בבקשה. השר ישיב במרוכז.

מירב בן ארי (יש עתיד):

יש לנו עוד חבר כנסת שמבין את הבעיה, נכון?

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

אדוני השר, קודם כול, אני מצטרף לכל שאלותיה של מירב בן ארי. לברלנד אסור להדליק גפרור אחד במירון, זה דבר ראשון. דבר שני – אדוני השר, בהחלטה 880 של הממשלה יש סעיף שנקרא פריון עבודה, סעיף שנועד להכשיר אקדמאים ערבים במזרח ירושלים. בהחלטה הזאת היו 190 מיליון שקלים, ומתוכם פלאט ממשלה – 20 מיליון, ממתינים לאונר"א – 23 מיליון; נותרו 147 מיליון שקלים. משרד החינוך ביקש ממך, אדוני השר, לשחרר כ-100 מיליון שקלים כדי להכשיר מורים. זה בדיוק זה – אקדמיזציה, פריון עבודה במזרח ירושלים, להכשיר מורים למזרח ירושלים כדי שהם לא ילמדו ברשות הפלסטינית אלא ילמדו בישראל, כדי שהם לא יביאו את סל הערכים של הרשות הפלסטינית לתוך ישראל, לתוך ירושלים, שבע דקות נסיעה מכאן, אלא ילמדו באקדמיה הישראלית. אתה מסרב לשחרר את הכסף הזה. 7 באוקטובר 2030 יהיה על הידיים שלך, והחבר'ה ממזרח ירושלים ייסעו למעלות דפנה, לציבור שלך, מרחק דקה נסיעה, ואתה לא משחרר את הכסף הזה. תסתכל לי בעיניים. אתה לא משחרר את הכסף הזה. איך אתה עושה את הדבר הזה? איך אתה מונע את הכסף הזה? במקום שהם ילמדו ברשות הפלסטינית, הערבים ילמדו פה בישראל. איך אתה עושה את הדבר הזה? ואתה מסובב אותנו בכחש, באמתלות שונות, ולא משחרר את הכסף הזה. תתבייש לך.

היו"ר אמיר אוחנה:

כבוד השר, בבקשה.

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

אכן, חברת הכנסת בן ארי, אני אמרתי, אומר ואומר שגם ב-2023, תשפ"ג, וגם בתשפ"ה, 2025, אכן את – אני רואה את זה כמרכזת האופוזיציה – פעלת, והאופוזיציה הסכימה, והחוק של מירון עבר פה אחד. אבל זה לא אומר שאני חייב להיכנס עכשיו איתך לפרטי-פרטים על מה שהיה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מה זאת אומרת? לא הבנתי. אתה השר, אדוני.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת דוידסון, לאפשר לשר להשיב, בבקשה.

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

אני אמרתי את המילים הבאות: בלי להיכנס לקביעות שבשאילתה – כי הרי את קובעת ואומרת כך וכך וכך. אני אומר: בלי להיכנס לקביעות שבשאילתה – הרי יהיה מי שיבדוק את העניין הזה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

בדקתי, תאמין לי. אתה מכיר אותי. אוקיי, תגיד לי מה אתה עושה כדי למנוע את זה בשנה הבאה. זו הייתה השאילתה. מה תעשה?

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

אני עונה. אני עונה. אני עונה. המשרד ינהג על פי הוראות החוק והייעוץ המשפטי שיינתן בדבר.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני רוצה לנסות לתרום לדיון. חברת הכנסת בן ארי, את מציינת כאן את העובדה שההדלקה התקיימה שוב, בניגוד לחוק, והשר אומר: אנחנו פועלים כחוק. אז אנא, תפני לסעיף.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הינה, תודה, אני אקריא. סעיף 10 לחוק מירון קובע כי "לא ימלא בעל מעמד מרכזי תפקיד באירוע ההדלקה המרכזי או באירוע נוסף באחד מן המתחמים, מי שהורשע בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי – – – לשמש בתפקיד כאמור או שהוגש נגדו כתב אישום". הנציג הזה, להזכיר לכם, חתם על כתב התחייבות שהוא לא ידליק את המדורה. יש לי גם סעיף פה, גם את ההתחייבות שלו. המשרד שלך עבר על החוק, חוק שהמשרד שלך כתב. אז מה אתה מצפה כשאתה אומר לי – הינה, שאל היושב-ראש, ובצדק, מה הסעיף. הקראתי. ברלנד הורשע בפלילים, הוא מורשע בעבירות מין. אתה יודע מה, לא שאני חלילה מזלזלת בגנבות, אבל הוא אפס בדוגמה ציבורית לציבור החרדי ובדוגמה אישית. החוק שאתה כתבת – אני מתנצלת, אבל זה פשוט לצחוק לנו בפרצוף. ותודה, אמיר, ששאלת אותי, כי – הכינותי מראש, הכנתי שיעורי בית.

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

אדוני היושב-ראש, אני עניתי את מה שאני צריך לענות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ענית כבר, אז – – –

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

מותר לי לקבוע שאני לא חייב להיכנס לפרטי-פרטים מעל הדוכן. אם אתה רוצה להעסיק את הכנסת ארבע שעות היום בשאילתה שלי, אין שום בעיה. תאמין לי שאין שום בעיה. אז אני איכנס לפירוש במשפט – לכן אני לא אחרוג ממה שאני קבעתי לעצמי שאני אומר.

היו"ר אמיר אוחנה:

טוב, לא נאלץ אותך לחרוג ממה שקבעת לעצמך.

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

בלי להיכנס לקביעות של השאילתה, המשרד ינהג על פי הוראות החוק ועל פי הייעוץ המשפטי. זה מה שאני אמרתי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה מבין על מה אני מדברת?

היו"ר אמיר אוחנה:

אז לא צריך ללכת מעבר לזה, אבל האם יש חוות דעת משפטית שמאפשרת להדליק את הנר בנסיבות הללו? אם זה מה שהשר משיב – – –

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

אני לא רוצה לומר מה שאני חושב לגבי ההדלקה הזאת, כי מה שאני אגיד – או שהיא תסכים או שהיא תצעק ותאמר שלא.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מחדד את השאלה: האם יש חוות דעת של שופט בנוגע לשאלה הזאת? יש או אין?

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

לנו במשרד יש ייעוץ משפטי, ואם יש ביקורת או הערות או מחשבה או חשיבה, הם יודעים להגיד את זה. נניח אם מתעוררת שאלה, יש מעלינו את משרד המשפטים, כמו שכל מדינת ישראל נוהגת. אבל אני לא חייב פה לבוא ולפרט.

היו"ר אמיר אוחנה:

למיטב הבנתי, התשובה היא שאין חוות דעת משפטית. זאת הבנתי.

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

אני לא אמרתי את הדבר הזה. אני לא אמרתי את הדבר הזה. אף אחד מאיתנו לא ניתח שום דבר לאור מה שהיה במירון השנה, לא ניתח בדיוק את הנקודות מה היה בתשפ"ה במירון. אז לכן אני אומר שאני לא נכנס לקביעות שאת קובעת בשאילתה x, וודאי שהמשרד ינהג על פי הוראות החוק והייעוץ המשפטי שיינתן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה זלזול בכנסת שלא ענית לי תשובה. אתה התחמקת מהתשובה. זה אדם שהורשע בפלילים. זה אדם שהחוק מונע ממנו להדליק את המדורה. אני מתייחסת למקום הזה כמקום קדוש לכל עם ישראל. אני בצעירותי עליתי להר מירון, אני והמשפחה שלי. ומה שאתה עושה, במקום לבוא ולהגיד: לא יהיה יותר, אנחנו נפתור – – – אתה יושב ואומר לי את הדברים. ואני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, עזוב את הזלזול בכנסת – – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

זה זלזול בחוק.

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה זלזול בחוק, זה זלזול – – – קשיים כאלה – – – הוא מצטרף – – –

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

אתה רוצה לתת לה להמשיך לדבר? שתדבר. זה לא נהוג כך לעשות, אבל בסדר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

גם בקואליציה, שמכיר טוב מאוד – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. ומה לגבי השאלה הנוספת של חבר הכנסת בוארון?

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

חבר הכנסת בוארון אמר שהוא מאמץ כל מילה שחברת הכנסת בן ארי אמרה לגבי ההדלקה, והתשובה שלי אליו בנושא הזה היא אותה תשובה שעניתי לחבר הכנסת בוארון.

היו"ר אמיר אוחנה:

בן ארי.

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

ולנושא השני, אני רוצה לומר כך: אני בטוח שהוא ירגיש את עצמו חופשי לצעוק כמו שהוא יודע לצעוק קודם. אני בטוח שהוא גם יצעק כמו שהוא התבטא לא בצורה פרלמנטרית בווטסאפ אתמול או שלשום. אני רק אמרתי לו: תשמע, אני לא אמור להיבחר על ידי הפריימריז שאתה בוחש בליכוד, ואתה יכול לעשות מה שאתה רוצה עם הדברים האלה. לי יש את האמת שלי. ואני רוצה לומר כאן מעל דוכן הכנסת: חבר הכנסת בוארון יודע שהמנכ"ל אצלי במשרד ביקש ממנו חודשים שייתן תוכנית רצינית, והוא לא הגיש.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

אתה שמעת – – –

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

אדוני היושב-ראש, אני מבקש שתגן עליי.

היו"ר אמיר אוחנה:

עוד שנייה, עוד שנייה. חבר הכנסת בוארון.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת בוארון, נשמע את תשובתו של השר.

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

היו"ר אמיר אוחנה:

אם השאלה תהיה עניינית ונוגעת – – –

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

יכול להיות שהוא ישאל – אני ארד.

היו"ר אמיר אוחנה:

בוא נשמע.

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

בעיניי, כל חברי הכנסת שווים – כולם בליכוד וכולם לא בליכוד. אוקיי? זה שאתה בליכוד, אתה חושב שאתה יכול להתנסח ולצעוק על חברי כנסת או לעשות מה שאתה רוצה? הכסף הוא לא של הליכוד, הבנת? הכסף הוא של עם ישראל, וצריך לנהוג בזה – – –

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

ביקשנו ממך תוכנית חודשים ולא הגשת, אוקיי? דבר אחד. אתה צועק במקום לעבוד. אתה צועק במקום לעבוד.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

אני רוצה לומר כך: הוא הזכיר סעיף מסוים שממנו הוא רוצה ללמוד את זה – הוא יכול לתת כסף למורים שעד עכשיו לומדים לפי התוכנית של הרשות הפלסטינית, והוא רוצה למצוא את הדרך, איך שהם מלמדים אצלנו. אני רק רוצה לומר לך, ואני אומר לכנסת כולה: כולנו מודעים לבעיה שיש, שהיועצת המשפטית לממשלה מונעת משתי הרשתות, גם מהחינוך העצמאי וגם ממעיין החינוך התורני, למרות שיש כסף בתקציב, לתת למורים ולמורות של החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני כסף באופק חדש, הם לא מקבלים את זה.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

מה קשור? מה קשור? מה קשור?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת בוארון.

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

ועד כמה שאני מברר – – –

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

מה קשור? מה קשור? מה זה קשור?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת בוארון, רשות הדיבור כרגע לשר.

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

ועד כמה שאני מברר – – –

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

מה זה קשור למעיין החינוך התורני עכשיו?

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

אדוני היושב-ראש.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת בוארון.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

יש החלטת ממשלה, אז תממש אותה.

היו"ר אמיר אוחנה:

רשות הדיבור לשר כרגע.

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

אדוני היושב-ראש, אם חבר הכנסת בוארון יכול במסגרת שאילתה בנושא מירון לשאול על חינוך – –

היו"ר אמיר אוחנה:

השר, נא המשך.

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

– – אז אני אענה את התשובה. אנחנו יודעים – ואני ממרכז את הדבר בארבע נקודות. היועצת המשפטית לממשלה לא נותנת לתת לחינוך העצמאי ולרשת חינוך המעיין התורני את הכסף. למה? א. כי לא לומדים ליבה במאה אחוז. ואני רוצה לשמוע את חבר הכנסת בוארון אומר שבבתי הספר הערביים במזרח ירושלים לומדים ליבה במאה אחוז. שיגיד לי כן – אני אחשוב על מה שהוא אומר. היועצת המשפטית לממשלה מונעת לתת כסף לחרדים מכיוון שהיא טוענת שהפיקוח הוא לא מלא. אני רוצה לדעת אם בתי הספר שלומדים במזרח ירושלים מפוקחים על ידי מפקחי משרד החינוך במאה אחוז. כולנו יודעים שלא – –

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

– – – משרד החינוך – – –

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

– – ואם לא, אז אם יש שאלה, אז השאלה היא איך אני יכול לקחת כסף ולתת לבתי ספר או למורים שלא מלמדים ליבה במאה אחוז, לא מפוקחים במאה אחוז. אני גם לא יודע מה ההכשרה האקדמית שלהם. הרי עד עכשיו הם למדו בנג'אח וכדומה. אז יש רעיון שבוארון רוצה. הוא חושב שהוא יוכל להשיג את זה. אז אני אומר, אנחנו בוויכוח ובדיאלוג עם משרד החינוך, ולא כאן המקום לתת את זה. כי אם על פני הדברים אני חושב שאסור לי לקחת כסף, שהיועצת המשפטית אומרת שאסור לתת לבתי ספר שהם לא מפוקחים ושלא לומדים ליבה, אין שום סיבה שניתן את זה לערבים במזרח ירושלים, כי הם לא לומדים ליבה במאה אחוז וכי הם לא נותנים לפקח עליהם. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעות חוק לדיון המוקדם. הצעת החוק הראשונה היא הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפה למעסיק משרתי מילואים), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת. כתוב "למעסיק" אבל הכוונה היא "להעסיק משרתי מילואים", אני מניח. כתוב "למעסיק" משרתי מילואים. אה, הבנתי. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת פורר לדוכן להציג את הצעת החוק, בבקשה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

מי השר המשיב?

היו"ר אמיר אוחנה:

מי השר המשיב? מייד נאמר.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הייתי אומר "אדוני השר", אני רק לא יודע מי השר שאמור להשיב להצעת החוק הזאת. אבל אדוני השר – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו נעדכן. הינה, גם השר מלכיאלי פה. אני לא יודע, נראה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אתה השר המשיב?

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

בוקר טוב.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אתה השר המשיב?

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אני – – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

זה נכון. אבל חשוב לי גם מי יענה לי.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אני אענה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אתה תענה לי, יפה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני, אתה ודאי מכיר את השיר של התקווה 6 על גיבורי-על: "המורה לתנ"ך בגבעתי, המורה ללשון מודיעין, / השכן מלמעלה קבלן עבודות אבל חודש כבר במילואים. // עורכת הדין היא קמבצ"ית, עושה משמרות באוגדה, / אחיה איש הייטק בכיר, עכשיו הוא צלף על גגות ברצועה". נכון, אדוני השר, כולם נראים רגילים, אבל אנחנו עם של גיבורי-על, בכל אחד מסתתר חייל – אני אפתח כאן סוגריים: חוץ מאלה שמשתמטים. הם לא מגיעים, הם לא שייכים לאירוע הזה. זה כאילו אירוע נפרד מהם. אבל יש לנו היום עשרות אלפים שנמצאים במילואים כבר מאות ימים – סבב שלישי, רביעי, חמישי ושישי. הם כבר לא יודעים עוד כמה זמן הם הולכים לשרת במילואים. עכשיו, צריך להבין מה קורה כשיוצא גיבור-על כזה למילואים; מה קורה כשעורכת דין עוזבת את המשרד שלה; מה קורה במשרד עורכי דין כשעורכת הדין השכירה יוצאת למילואים; מה קורה בעסק שבו שליש מהעובדים פתאום הולכים למילואים. העסק הזה מתמודד, אדוני היושב-ראש, עם קשיים בלתי רגילים. אדוני השר, חברה שמעסיקה מילואימניקים צריכה בשוטף למצוא את הדרך להתגבר על זה כשהם יוצאים ל-30 ימי מילואים או ל-60 ימי מילואים; מה הם עושים כשהם יוצאים עכשיו למאות ימי מילואים? והחברות האלה מחזיקות בשיניים ולא מפטרות את המילואימניקים, ומשאירות אותם בעסק, ושומרות על העסק הזה כעסק שמעסיק מילואימניקים. מה באנו לבקש בהצעת החוק בסך הכול? אמרנו שכשמדינת ישראל מפרסמת מכרז, היא תדע לתת העדפה לחברה שמעסיקה מילואימניקים. לא המצאנו את הגלגל. הדבר הזה קיים כבר היום בתקנות, לא למילואימניקים. נותנים לחברות כשרוצים – כשהממשלה רוצה לקדם נושא מסוים, היא אומרת: אני אתן ניקוד נוסף לחברה שנוגעת בדבר, אם זה בהעסקת נשים, אם זה בנושאים אחרים. חבר הכנסת דלל, היית סגן ראש רשות ואתה בוודאי, את זה – אמרנו שכשעושים ניקוד למכרזים, אם החברה תוכיח שהיא מעסיקה, שיותר מ-50% מהעובדים שלה הם מילואימניקים, היא תקבל בונוס בניקוד. נתעדף אותה, ניתן לחברה הזו גם איזשהו מענק שהיא תגיד: ואללה, אני מתאמצת כל השנה כדי להחזיק את המילואימניקים האלה, אבל אני יודעת שכשאני אבוא למדינה, המדינה תתחשב בזה, תיתן את זה. אנחנו לא מבקשים כבר להעניש את מי שמתחמק מהשירות. הדבר הזה – הממשלה הזאת כבר עושה סלטות באוויר כדי שחס וחלילה לא ייעצר מישהו שמשתמט מהשירות. אנחנו אומרים דבר מאוד פשוט: בזמן שאתם שולחים עשרות אלפי צווי מילואים למילואימניקים ועוקרים אותם מהמשפחה שלהם, מהבית שלהם, מהעסק שלהם ומהעבודה שלהם, גם המעסיק שלהם נפגע. תנו למעסיק שלו את הבונוס. זה לא אומר שתיתנו לו את המכרז הזה באופן גורף. כשאתם מנקדים את המכרזים, תנו 10% בונוס לחברה שמעסיקה מילואימניקים. מה יותר פשוט מזה? מה יותר בסיסי מזה?

היו"ר אמיר אוחנה:

רבותיי, יותר שקט במליאה, בבקשה. יש הרבה רעש.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אני רוצה להבין את חברי הקואליציה הזאת. אני רוצה להבין את יושב-ראש הקואליציה אופיר כץ, שתכף יגייס את כולם כדי להפיל את החוק הזה. אגב, החוק הזה נמצא ראשון בסדר-היום. למה? כי הוא יודע שהוא אפילו לא צריך לגייס את כל הקואליציה – הוא יכול לסמוך על אחמד טיבי, שמתנגד לחוק הזה. אז גם עכשיו אתם תבואו, הקואליציה הזאת, ויחד עם אחמד טיבי וטלי גוטליב תפילו את החוק הזה. אתם יודעים לדבר כל כך הרבה על השירות הצבאי ועל המילואימניקים ולהודות להם. אל תודו להם במילים, תודו להם במעשים. תראו להם שאתם באים ומאשרים את החקיקה הזאת. אבל לצערי, החוק הזה כנראה, אדוני היושב-ראש – אלא אם כן הקואליציה תשנה את עמדתה עכשיו – אתם תפילו אותו ותחברו שוב לרשימה המשותפת, לאחמד טיבי, לאיימן עודה, ותפילו את החוק הזה כדי שחס וחלילה, חברה שמעסיקה מילואימניקים לא תקבל בונוס.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. אני מזמין את כבוד השר מיכאל מלכיאלי להשיב בשם הממשלה על הצעת החוק. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, המציע. אנחנו פתחנו את היום עם בשורות קשות על נפילתו של חייל נוסף ועל פצוע נוסף. אני חושב שביום כל כך קשה, יש דברים שלא מתרגלים אליהם ואי-אפשר להתרגל אליהם, וכמה שהשגרה שלנו קשה, אסור שה"הותר לפרסום" ייכנס אצלנו ל-mode של שגרה. אנחנו מחזקים את ידי חיילי צה"ל, מתפללים לשלומם, שולחים באמת ברכת רפואה שלמה לכל הפצועים. אני חושב שזמן לפוליטיקה ולכעס ולצעקות אחד על השני – יהיה לנו הרבה הרבה מאוד זמן אחרי שבעזרת השם חיילינו ישובו הביתה באמת בניצחון גדול על האויב הרע והמר הזה. אנחנו נמצא את הזמן לפוליטיקה. אני רוצה להשיב. אני משיב בשם שר האוצר על ההצעה. אני אקרא אותה בפניך, אדוני חבר הכנסת עודד – את ההצעה. הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפה למעסיק משרתי מילואים), של חבר הכנסת עודד פורר ואחרים. הצעת החוק מבקשת לקבוע העדפה במכרזים בדרך של תוספת 10% לניקוד המשוקלל לעסק אשר מעל 50% מעובדיו מוגדרים כמשרתי מילואים פעילים. 1. בעוד המטרה של עידוד העסקת משרתי מילואים היא מטרה חשובה ביותר, הכלי של העדפה ברכש הציבורי אינו הכלי היעיל לקדם מטרה זו. אגב, אני אומר לך במאמר מוסגר שבדיון ארוך מאוד שהיה בממשלה הוצגו בפנינו הרבה מאוד כלים ודרכים לשיפור ברכש ובשאר הדברים מעסיקים משרתי מילואים. זו הוספה שלי.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

בחוק חובת המכרזים יש העדפה דומה למי שמעסיק נשים, זאת אומרת שזה לא משהו שאתם לא עושים. למילואימניקים אתם מסרבים לעשות אותו.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אז ציינתי שאכן בממשלה הוצגה בפנינו רשימה גדולה, ייתכן שאינה מספקת, שאמורה לתת מטריית ביטחון למשרתי מילואים ולמעסיקי מילואים. 2. ככלל, עמדת גורמי המקצוע במשרד האוצר דוגלת בכך שהדרך היעילה ביותר לעודד עסקים במקרה שבו מעוניינים בכך כצעד מדיניות או כתוצאה מכשל שוק היא באמצעות תמיכה ישירה. תמיכה זו ניתנת לעסק כמענקי עידוד וצמיחה ממשרד הכלכלה והתעשייה ומשרדים אחרים. תפיסה זו נועדה להתמקד בעסקים תחרותיים, צומחים ומתפתחים, שבהם הפריון גבוה יותר, ובהתאם – מספר העובדים המועסקים בהם והשכר המשולם בהם גבוהים אף הם. עודד, אתה לא מקשיב לי. עודד, אתה לא מקשיב. עודד, תהיה איתי, אולי תשתכנע. 3. הרכש הממשלתי הוא בראש ובראשונה כלי התומך ביכולת הביצוע של משרדי הממשלה. האתגר הגדול העומד כיום בפני הרכש הממשלתי הוא אתגר הפחתת הרגולציה ופישוט הביורוקרטיה באופן שיאפשר לבצע הליכים מכרזיים בצורה מהירה ויעילה ובלי לפגוע בערכי התחרות, השקיפות והמינהל התקין, במטרה לרכוש מוצרים ושירותים איכותיים במחירים תחרותיים. הניסיון העולה מעבודת הממשלה בעת מגפת הקורונה ומלחמת חרבות ברזל מלמד על חשיבותו של רכש ממשלתי יעיל, מהיר ומקצועי לעבודת הממשלה וליכולת התמודדותה עם מצבי חירום. כלומר, עודד, המשיב לא אומר שההצעה לא טובה, הוא רק אומר שעל פי גורמי המקצוע, אלו שאנחנו מכבדים אותם, אומרים שיש דרך טובה יותר להשיג את המבוקש, ובדרך הזאת הממשלה פועלת. 4. לאור זאת, קידום של מטרות משניות באמצעות הרכש הממשלתי כגון זה המוצע בהצעת החוק, ראוי שייבחן אל מול המטרות הראשוניות של הפחתת רגולציה ופישוט ביורוקרטיה. ככלל, הדרך היעילה ביותר להגדיל את שילובן של האוכלוסיות השונות ברכש הממשלתי היא הסרת חסמים ולא הוספת חסמים בפני קבוצות אוכלוסייה אחרות. 5. מנגנוני העדפה במכרזים מביאים לייקור ההוצאה הממשלתית – כבוד חבר הכנסת המציע, מה שאומרים גורמי המקצוע הוא שההצעה יכולה להוביל לתוצאה הפוכה שאפילו כבודו, המציע, לא חשב עליה – וכן נוטים להיות מסובכים ליישום וליצור עיכובים ומחלוקות משפטיות בהליכים מכרזיים. אלה מעלים שאלות פרשניות על אודות הזכות לקבל העדפה ואופן שקלול ההעדפה בציון ההצעה. כך למשל בהצעת החוק אין התייחסות למצב שבו לאחר חתימת ההסכם עם ספק שזכה להעדפה, אותו ספק אינו עומד ביעדים שנקבעו. הדבר צפוי להביא לפגיעה בערך השוויון אל מול המציעים שלא זכו, וכן ליצור מחלוקות משפטיות שעשויות להשפיע לרעה על יכולת הביצוע של הממשלה. מכאן כי ההעדפה מביאה הן לעלות ישירה, עקב היכולת של הנהנה מההעדפה במכרז עם הצעת מחיר גבוהה יותר, והן לעלות אדמיניסטרטיבית משמעותית, עקב הקשיים ביישום מגנוני ההעדפה. טוב, נמשיך. כמו כן, קביעת העדפה מהווה פתרון רוחבי, כך שכלל המכרזים של הגופים המחויבים בתקנות יידרשו לכלול תניה כאמור ולבחון את ההצעות לאור האמור בתקנות, בעוד בפועל מספר המקרים שבהם יש מתמודד המעסיק משרתי מילואים פעילים בשיעור העולה על 50% – נמוך. מכאן שאין פרופורציה בין תוספת הביורוקרטיה למכרזי הממשלה ובין התועלת שההעדפה תעניק לאותם עסקים. יש שורה ארוכה של מטרות משניות ראויות וחשובות אשר גורמים שונים מבקשים לקדם באמצעות הרכש הממשלתי, כאשר כל אחת כשלעצמה עלולה להביא להגברת הביורוקרטיה ופגיעה ביעילות – חשוב לי שהדברים יובנו – אך כולן ביחד עלולות להפוך את הליך הרכש לקשה שבעתיים, עד כדי בלתי ישים. בשנתיים האחרונות כבר קודמו מספר מטרות משניות באמצעות העדפות ברכש, בין היתר בעבור משרתי המילואים. ועדת שרים לחקיקה החליטה לדחות את המשך הדיון בארבעה חודשים. התקנון לעבודת הממשלה קובע כי הצעת חוק פרטית שתובא לדיון במליאת הכנסת בטרם נקבעה עמדה לגביה על ידי ועדת שרים לענייני חקיקה, תהיה עמדת הממשלה להתנגד. בהיעדר עמדה כאמור, הממשלה מתנגדת להצעת החוק. אבקש מחברי הכנסת להסיר את הצעת החוק מסדר-היום. עכשיו תשמע, עודד. קראתי את הצעת החוק שלך ואת ההתנגדות בעיון. אני רוצה לעשות מעשה על דעת עצמי, ואני מקווה שלא יכעסו עליי. זו הצעת חוק טובה. אלא מה? יש כאן שיקולים מקצועיים, שאני לא מבין בהם – אני אומר את האמת – שההצעה תביא להזיק למשרתי המילואים. אני משוכנע שבנאום שלך בעוד כמה דקות אתה תביא את זה בחשבון. אני חושב שראוי לצמצם את החלטת ועדת שרים מארבעה חודשים לשלושה חודשים, אולי חודשיים וחצי, ובזמן הזה – אני צריך כמובן אישור של הגורמים הנוגעים בדבר – – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

– – – לשלושה חודשים – – –

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

לא, תראה, אין לי ספק שבהצעה שהבאת לא התכוונת לבוא להביך כל מאן דהוא, אלא רצית לעזור. אם יבואו גורמי המקצוע וישכנעו אותך שהצעת החוק תזיק, אין לי ספק שאתה תמשוך את הצעת החוק. ולכן, אתה מקבל את ההצעה שלי, עודד?

עודד פורר (ישראל ביתנו):

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

צר לי שאתה מתנגד להצעה שלי, כי היא הצעה טובה למען משרתי המילואים. אני קורא לך עוד פעם, תסכים להצעת החוק שלי. צמצמתי לך את הזמן בשביל שתבוא ונתמוך. בהיעדר הסכמה ניאלץ להתנגד. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. לבקשתו של חבר הכנסת פורר, אני מאפשר לו להשיב לעמדת הממשלה. בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

ממשלת ישראל היקרה, על 30 ואני לא יודע כמה שריה, לא יכולתם למצוא שר אחד ששירת במילואים, שילדיו משרתים במילואים, מכל השרים שלכם, מישהו שאכפת לו מהנושא הזה של חיילי צה"ל? ועכשיו אני רוצה להגיד משהו פה לחבריי מהליכוד. אתם, בשיתוף פעולה היום של ביבי וטיבי, של בן גביר ואיימן עודה, הולכים להפיל חוק של מילואימניקים, שוב. למה? אני הייתי בהלם, בהלם, כשראיתי את החלטות ועדת השרים, כשבזמן שאתם שולחים צווים לעשרות אלפי מילואימניקים אתם אומרים: נדחה את ההצעה הזאת, נדחה אותה. איך אתם לא מתביישים? חברת הכנסת גוטליב, את היית עסק עצמאי, את ניהלת עסק. את יודעת מה זה ש-50% מהעובדים שלך נמצאים במילואים? איך מנהלים את העסק? לא לתת לעסק כזה בונוס כשהוא מתמודד במכרזים?

טלי גוטליב (הליכוד):

עודד פורר (ישראל ביתנו):

ובונוס כזה קיים. תופתעי לדעת שיש בונוס דומה לעסק שיש בו 50% שליטה של נשים. יש בונוס. ואומרים: תבחרו עסק כזה – אגב, בונוס מבורך. למה לא לתת העדפה מתקנת למעסיקים שמעסיקים מילואימניקים? למה לא לאפשר את זה? עכשיו, אני רוצה להגיד משהו על התשובה שלך, השר מלכיאלי. אדוני השר, חבר הכנסת מלכיאלי, אני מדבר איתך. לפחות – את הכבוד כשאני מדבר איתך בעניין הזה. אתה אולי לא יודע, אבל עסק שמעסיק מילואימניקים סופג הוצאות כבדות מאוד לאורך כל השנה הזאת. לא רק שהוא צריך לספוג את ההוצאות הסוציאליות על אותם המילואימניקים, לא רק זה; הוא סופג את זה שהוא מאבד כוח עבודה. הוא צריך להשלים את כוח העבודה הזה איכשהו, ובכוח עבודה לא מיומן ובכוח עבודה אחר.

טלי גוטליב (הליכוד):

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אז כשהוא בא להתמודד מול המדינה, אתם לא מוכנים לתת לו 10% בונוס בניקוד? 10% בונוס בניקוד? אז כשיבוא עסק מטייבה ויתמודד מול עסק שמעסיק מילואימניקים, ושניהם יגיעו לאותו ניקוד, כי העובדים שלהם יהיו אותם עובדים – רק מה, יש לו יותר עובדים, ואלה נמצאים במילואים –יבחרו אותו, יבחרו את העסק של אחמד טיבי או של איימן עודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – הוראת שעה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אז אתם עכשיו עושים את שיתוף הפעולה הזה שוב כדי להפיל את הצעת החוק הזאת. טלי גוטליב עם אחמד טיבי, בן גביר עם איימן עודה. השר עמיחי אליהו, איך אתה יכול לעמוד פה כל פעם ולדבר על מילואימניקים, ובסוף להפיל את הצעת החוק הזאת יחד עם הרשימה המשותפת?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת פורר. חברות וחברי הכנסת, אנא שבו במקומותיכם, אנחנו עוברים להצבעה. מצביעים על הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפה למעסיק משרתי מילואים), התשפ"ה–2025. הצבעה על חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפה למעסיק משרתי מילואים). בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 35 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 52 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפה למעסיק משרתי מילואים), התשפ"ה–2025, לא נתקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אם כן, 35 בעד, 52 נגד. אני קובע כי הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפה למעסיק משרתי מילואים), התשפ"ה–2025, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום: הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – מענק דמי מחיה ללוחמות משוחררות), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת רון כץ, שאני מזמין לדוכן, לנמק את הצעתו. הוא לא נמצא? אז אנחנו נעבור להצעה הבאה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אם כן, אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה, היות שחבר הכנסת רון כץ אינו נמצא. הצעת חוק איסור הכחשת הנכבה, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת איימן עודה וקבוצת חברי הכנסת. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה, עד עשר דקות לרשותך.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש חברות וחברי הכנסת, אני יליד חיפה, הוריי וילדיי גדלו בעיר הזאת.

היו"ר אמיר אוחנה:

עברנו כבר להצעה הבאה, סורי. זה התקנון. עברנו – – –

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

סליחה, אתה מפריע לי, כבוד היושב-ראש. גם את הזמן, בבקשה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני ממש מצטער, עברנו כבר.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני יליד חיפה. הוריי וילדיי גדלו בעיר הזאת. בשנת 1947 חיו בעיר שלי 70,000 פלסטינים. בתוך שנה נותרו רק 2,000. בעיר האהובה שלי, חיפה, לפני הנכבה, יצאו לאור 35 עיתונים; פעלו בה 76 מועדונים תרבותיים, חברתיים וספורטיביים. אחרי הנכבה נותר רק עיתון אחד, ולא נותרו מועדונים בכלל. אבל הסיפור של חיפה לא היה יוצא דופן. חיפה הייתה מודל למה שקרה ביותר מ-530 ערים וכפרים פלסטיניים, שנמחקו כליל. 90% מהעם הפלסטיני שחי על האדמה שעליה קמה מדינת ישראל, גורש או ברח בצל מלחמה ומנעו מהם לחזור.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – פתחתם במלחמה נגד ישראל. פתחתם במלחמה נגד ישראל – – –

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

שנתיים אחרי הגירוש, הרשויות בישראל החלו להרוס את הבתים שנותרו בכפרים הריקים.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – מלחמת השחרור – – –

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

לא רק להפקיע – למחוק. כל פעם שאני נוסע בכבישים ורואה את שרידי הכפרים ההרוסים, אני תמיד שואל את עצמי האם באמת האזרחים היהודים לא שמים לב? לא שואלים? האם הילדים הקטנים לא שואלים את הוריהם: מה היה כאן? מי היה כאן? היו משפחות שלמות, ילדים שיחקו כאן, צעירים התאהבו, היו דאגות, היו חלומות.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – לדבר על נכבה – – – באמת – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

ומה ההורים עונים להם? כשבני טייב נולד בבית חולים הלל יפה, אחרי יומיים חזרנו לחיפה. לאורך כל הדרך חיבקתי ונישקתי את בני בן היומיים, ולחשתי באוזנו: פה עין ע'זאל, פה אום א-זינאת, פה כפר לַאם, פה סרפנד, פה איג'זים, פה ג'בע, פה טירת אל-לוז, ועכשיו אנחנו נכנסים לעירנו היפה חיפה, זה הים וזה הכרמל, אבא.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – ארץ ישראל. אתם פתחתם במלחמת השחרור – – – הציונית – – –

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, אנחנו נמצאים בתקופה שבה האמת מותקפת על ידי בעלי אינטרסים.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – ציוניים בארץ ישראל – – –

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

במקום אמת, מדברים על פוסט-אמת.

טלי גוטליב (הליכוד):

שקרן בן שקרן. אתה עומד כאן ומשקר – – –

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

במקום על עובדות, מדברים על נרטיבים.

היו"ר אמיר אוחנה:

שנייה, שנייה. אני עוצר את הזמן. חברת הכנסת גוטליב, יש לי תחושה שאת מתנגדת להצעת החוק. אני מזמין אותך להצביע נגדה, אבל רשות הדיבור של חבר הכנסת עודה, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – זה אסור לתת לו לדבר פה – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

גברתי, את לא קובעת, סליחה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אסור לתת. אסור.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

כך, אסונם של הפלסטינים הוא נרטיב – כלומר לא מדובר על עובדות ואירועים שהתרחשו באמת ובתמים על ידי אנשים בשר ודם, אלא רק על פרשנות לאירועים שהתרחשו בחלקת האדמה הזו, שיש לה שמות שונים, בשנים 1947 עד 1949. קשה למצוא מילה שגורמת לרוב האזרחים חוסר נוחות כמו המילה "נכבה", כאילו היא עוקרת ומרסקת את מעמדה של המדינה ואת הלגיטימציה שלה. אבל האם יש מחלוקת אמיתית ועניינית כל כך? האם אין לנו כיום תיעוד היסטורי רב שמאשר שזה מה שקרה? האם מישהו חושב שילד שנעקר מביתו בחשכת הלילה לא חווה אסון נכבה?

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – אף ילד לא נעקר מביתו. אתם עקרתם את – – –

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

האם ריקונם של מאות רבות של כפרים – היום מכנים זאת "הגירה מרצון" – ודילול אוכלוסייה, והחרבת תרבותם וחיים של מאות אלפי אנשים זה לא אסון נכבה?

טלי גוטליב (הליכוד):

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

יש כאלו שלא שמעו על הנכבה, יש כאלו שמכחישים אותה ויש כאלו שחוגגים אותה.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – רצח – – – זה מה שעשיתם – – –

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

יש להבדיל בין שלוש הקטגוריות: הראשונים, אלו שלא שמעו עליה, הם תוצר של חינוך מסוים, וחינוך הוא תמיד פוליטי. חבר היסטוריון סיפר לי שפגש קבוצת צעירים בראשית שנות העשרים לחייהם, וכשהוא דיבר איתם על הפליטים, הוא שם לב לכך שהם לא ידעו מיהם הפליטים הללו, כי אף פעם לא לימדו אותם בבית הספר או בתנועות הנוער על אירועי 48' והתוצאות שלהם. את אלו שלא שמעו על הנכבה מעולם יש לחנך.

טלי גוטליב (הליכוד):

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

בהצעת החוק שאני מעלה אני מציע דרך חינוכית, לא ענישה – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

– – אלא חינוך: אני מציע סדנאות וסיורי לימוד בכפרי העקורים או בערים כמו חיפה, יפו, עכו, לוד, רמלה. אדם המכיר את ההיסטוריה של ארצו הוא אדם שלם ועשיר יותר.

אושר שקלים (הליכוד):

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

השניים, הקבוצה השנייה, הם אלו שמכחישים את קיומה של הנכבה. בכל מיני דרכי עורמה הם פוטרים את עצמם מהתמודדות עם העובדות.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שקלים.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

מי שמכחיש את הנכבה דומה למי שמכחיש את חוקי הפיזיקה והכימיה – –

טלי גוטליב (הליכוד):

אילו חוקים?

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

– – את כוח המשיכה ועוד אירועים שהתרחשו בהיסטוריה האנושית. בעצם, חמור מכך, הוא לא רק מכחיש אירועים היסטוריים, אלא הוא עושה מעשה חטא בנפשו: הרי שכנו הערבי המתגורר על ידו, אותו ערבי שהוא פוגש ברחוב או בעבודה, הוא קורבן של הנכבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אנחנו קורבן של הנכבה – – –

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

כאן אני מגיע לקבוצה השלישית, אלה שגאים באסון שהומט על העם הפלסטיני ב-48'. האחרונים לא מתביישים ולא מכחישים אותו – הם חוגגים אותו.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – די, די – – – רד כבר – – –

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

בזמן המלחמה בעזה שמענו לא מעט התייחסויות כאלו מצד אישי ציבור יהודים. הם לא מתחבאים, ואומרים שיש לבצע נכבה שנייה. הם חוגגים את המוות, את השכול, את ההרס ואת החורבן.

אושר שקלים (הליכוד):

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

מכיוון שנציגי הקבוצה השלישית מרכיבים את ממשלת ישראל היום, צריך להזהיר ולחנך את אלו שמשתייכים – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

– – לקבוצה הראשונה והשנייה; את אלו שלא יודעים את ההיסטוריה המקומית את המכחישים, הללו נופלים כטרף בידי דורשי נכבה 2.

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה משקר – – – שקרן בן שקרן – – –

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

מספרים להם שאנו מזכירים את הנכבה כדי לתקוע אצבע בעין, שאנחנו רוצים לגרש את היהודים, להשתלט על אדמות שנלקחו מאיתנו ועוד ועוד.

טלי גוטליב (הליכוד):

זאת – – –

אושר שקלים (הליכוד):

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

זו גישה פטרונית ומעליבה. עבור בני עמי הנכבה היא לא תרגיל לקבל אלקטורט. עבורי הנכבה היא דמעותיה של סבתי; זו דודתי פתחייה, שמתה לפני שלושה חודשים במחנה פליטים בירדן – –

אושר שקלים (הליכוד):

זה יום חג – – –

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

– – זו חורבנה של החברה שלי, החברה הפלסטינית.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, די, די. חבר הכנסת שקלים, די.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אני מציע בחוק שילמדו את ההיסטוריה של הנכבה במוסדות החינוך גם כדי לבסס את היחסים בין שני העמים על האמת, הכבוד וההדדיות – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שקלים, קריאה ראשונה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

– – ולא על ההכחשה והזלזול והעליונות. הדרישה הזו היא לא עניין ערבי או פלסטיני, זו דרישה אנושית. מה שאנחנו דורשים איננו פריבילגיה ולא מתנה, כי אי-אפשר להתעלם מאיתנו. אי-אפשר למחוק אותנו ולא את הזיכרון שלנו.

טלי גוטליב (הליכוד):

אנחנו – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב, קריאה ראשונה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אני כאן. אנחנו כאן. (אומר בערבית: אנחנו נישאר כאן.)

אופיר כץ (הליכוד):

תכף אני אראה לך איך מוחקים את החוק שלך.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מתכבד להזמין את השר מלכיאלי להשיב. נכון, השר מלכיאלי משיב?

טלי גוטליב (הליכוד):

מלחמת השחרור אתם הבאתם עלינו – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

איזה שר משיב? השר פרוש? בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

רציתם את הציונים בים. אז רציתם. רוצה את מה ששלי? עודה, לא תקבל. מה ששלי, שלי. מה של העם שלי, של העם שלי.

אופיר כץ (הליכוד):

תכף תראה איך זה נמחק.

קריאה:

ברא, ברא.

אופיר כץ (הליכוד):

תכף תראה איך זה נמחק.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא תקבל.

היו"ר אמיר אוחנה:

איזה ווליום, שתהיה בריא.

טלי גוטליב (הליכוד):

לך לג'יבריל רג'וב, הוא החבר שלך. לאל-עארורי, שחוסל – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

עד עשר דקות לרשותך, כבוד השר.

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

אדוני יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, להצעת החוק שהגיש חבר הכנסת איימן עודה – בשם שר החינוך: הצעת החוק שהגיש חבר הכנסת איימן עודה, האוסרת מה שהוא מכנה "הכחשת נכבה", היא לא פחות מניסיון ציני, ניסיון מסוכן ומקומם, להפוך את המדינה לאשמה בעצם קיומה. בעינינו זו לא הצעת חוק, זו הצהרת מלחמה על עצם הווייתנו פה ועל האמת ההיסטורית. אני מזכיר לחברי הכנסת – אני יודע שחבר הכנסת איימן עודה לא מתבייש בכך אבל אני מזכיר כאן לחברי הכנסת, שנדע, שמדובר באותו איימן עודה שקרא לחיילי צה"ל "רוצחים".

טלי גוטליב (הליכוד):

נכון.

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

חבר הכנסת איימן עודה סירב לגנות את מתקפות הטבח הרצחניות של חמאס – –

טלי גוטליב (הליכוד):

נכון.

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

– – והוא גם בוחר פעם אחר פעם – אני בטוח שהוא יקבל עוד קולות אחרי זה במגזר הערבי, אבל הוא בוחר פעם אחר פעם לעמוד לצד אויבי ישראל, גם כשהדם של אזרחים חפים מפשע עדיין ניגר. והינה היום, עכשיו, הוא מנסה לחוקק חוק שיחייב את מדינת ישראל להסכים עם הנרטיב של אויביה, שנמצאים מולה במלחמה. מעולם האויבים לא השלימו עם קיומה של המדינה הזו. פשוט לא ייאמן. הנכבה שעליה מדבר חבר הכנסת איימן עודה היא נכבה חרטא. היא התוצאה הישירה של תוקפנות אלימה ושנאת יהודים. כי הרי מייד לאחר החלטת האומות המאוחדות בכ"ט בנובמבר 1947, שהכירה בהקמת מדינה יהודית בארץ ישראל בהמשך למנדט הבריטי, פתחו ערביי – –

אופיר כץ (הליכוד):

זהו.

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

– – ארץ ישראל במלחמת אזרחים קשה מול היהודים.

טלי גוטליב (הליכוד):

נכון.

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

ירו כדי לרצוח ולחסל את הנוכחות היהודית בישראל: בנשים, ילדים ומבוגרים מעצם היותם יהודים. אז הצעת החוק הזו נדונה בוועדת השרים לענייני חקיקה בישיבתה מיום 18 במאי 2025, והחלטת ועדת השרים הייתה להתנגד להצעת החוק. נוכח האמור ומהנימוקים שצוינו, אני מציע לחבריי חברי הכנסת להצטרף לעמדת הממשלה ולהתנגד להצעת החוק. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לשר פרוש. חבר הכנסת עודה מבקש להשיב להתנגדות הממשלה? כן, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – לא יעזור לך, לא תהיה פה מדינת פלסטין – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

עד שלוש דקות לרשותך. חברת הכנסת גוטליב, את כבר בקריאה ראשונה, אני מזכיר.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, אנחנו לא צריכים להיות חלוקים על העובדות. זה שאני עמדתי פה כמה פעמים ובכל מיני דרכים הוקעתי בכל לשון של הוקעה את הטבח ב-7 באוקטובר – אני מבקש שזה יהיה ברור. אני אומר את זה בעיקר בגלל העם שלי. יש דברים פוליטיים ויש מוסריים. אני אומר את זה מהמקום המוסרי ביותר והעמוק ביותר. לכן, רק לא לשקר. רק להגיד – כלומר להתווכח, לריב, אבל לא לשקר, לא לשקר. זה מה שצריך להיות. הדבר השני, בקשר בין הנכבה לבין הקמת מדינת ישראל צריך גם להפריד בין זה שאני מקבל את הרעיון של מדינה לצד מדינה לבין זה שצריך להכיר בעוול ההיסטורי שנגרם לעם הפלסטיני.

טלי גוטליב (הליכוד):

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אם אני מבקש מארצות הברית להכיר במעשי טבח ובעוול נגד מה שנקרא "האינדיאנים האדומים", זה לא אומר למוטט את ארצות הברית.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אני מבקש לחדד את הדברים. אבל מי שלא מכיר בנכבה, בעובדה שבחיפה היינו 70,000 והפכנו ל-2,000; שבמקום שקמה בו מדינת ישראל אין 90% מהעם שלי; שיש 530 כפרים הרוסים – אחרי שנתיים מהנכבה הרשויות הרסו את כולם כליל – זה מכחיש היסטוריה; זה מכחיש נכבה; זה בן אדם שאין בו מוסר; זה בן אדם שאין בו מוסר, ולא רוצה לבנות אזרחות נכונה. הדבר האחר שאני רוצה להגיד – – –

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת אברהם בצלאל.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

הדבר האחר שאני רוצה להגיד הוא שאתם לא יודעים כמה אני רואה אתכם חלשים. אתם אנשים חלשים, חלשים מאוד מאוד.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב, קריאה שנייה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אחרי שנה וחצי של מלחמה, שהרגתם בה 19,000 ילדים, 53,000 תושבים, הרסתם את כל האוניברסיטאות, את כל בתי החולים – –

קריאה:

אתם רוצחים ילדים.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

– – ואתם – אין ניצחון פוליטי. אתם מרגישים שאין ניצחון פוליטי, לכן משתגעים. למה אתם משתגעים? למה אתם חלשים? למה אתם עצובים? למה אתם לא שמחים?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת איימן עודה, חבר הכנסת איימן עודה, חבר הכנסת איימן.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

למה? בגלל שאין הישג פוליטי.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת איימן עודה, לרדת מהדוכן. לרדת מהדוכן.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

רק הרג. רק חיסולי בתי חולים. רק חיסולי אוניברסיטאות. רק מלחמה נגד אזרחים.

היו"ר אמיר אוחנה:

לרדת מהדוכן, חבר הכנסת איימן עודה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

רק מלחמה נגד חפים מפשע.

היו"ר אמיר אוחנה:

להוריד. להוריד את חבר הכנסת איימן עודה מהדוכן. להוריד אותו מהדוכן.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

רק מלחמה נגד חפים מפשע. זה מה שאתם עושים. חלשים.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

להוריד את חבר הכנסת איימן עודה מהדוכן. אנחנו עוברים להצבעה, חברי הכנסת. הצבעה על הצעת חוק איסור הכחשת הנכבה, התשפ"ה–2025. חברי הכנסת, אנא שבו במקומותיכם, מי שרוצה להצביע. הצבעה כעת. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 5 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 65 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק איסור הכחשת הנכבה, התשפ"ה–2025, לא נתקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חמישה בעד, 65 נגד. אני קובע כי הצעת חוק איסור הכחשת הנכבה, התשפ"ה–2025, לא התקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (ביטול הכפיפות לשר וסמכותו להתוות מדיניות) – – –

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת איימן עודה, קריאה ראשונה. חבר הכנסת איימן עודה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, קריאה ראשונה. אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (ביטול הכפיפות לשר וסמכותו להתוות מדיניות), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת אלון שוסטר.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

תודה רבה, כבוד היושב-ראש.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, את בקריאה ראשונה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

לא – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

אז בקריאה שנייה, מאה אחוז.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

כבוד היושב-ראש, חברותיי וחבריי – – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת טיבי, קריאה ראשונה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת טיבי.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

בושה – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת טיבי, קריאה שנייה. חבר הכנסת שוסטר, עד עשר דקות לרשותך.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

תודה רבה. הצעת החוק הזו לתיקון פקודת המשטרה הונחה על שולחן הכנסת בדצמבר 2024, עוד בטרם ניתנה פסיקת בג"ץ בעניין. הצעת החוק נולדה מתוך הבנה שהשינויים שהוכנסו במסגרת תיקון 37 אינם מאוזנים. הם מאפשרים לשר התערבות בלתי ראויה בניהול השוטף של המשטרה, הן בפוליטיזציה במינויים, הן בשיקול דעת מקצועי בהפעלת משאבי המודיעין, הכוח המבצעי, והן בתחום הרגיש של חקירות. התיקון, שבוצע לפני שנתיים וחצי, לא איזן את סמכויותיו המוגדלות של השר על ידי הכפפתו לעקרונות הממלכתיות, האחריותיות והמקצועיות. התיקון המקורי שתבע השר לביטחון פנים רודד בתהליך החקיקה, אך נותרו על כנן סמכויות חסרות תקדים לשר בניהול המשטרה. התוצר הפגום פוגע בעצמאות המשטרה, בכישוריה המקצועיים ובאמון הציבור כלפי שומרי החוק. בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון מ-2 בינואר 2025, ועדת השרים לחקיקה התנגדה בראשית השבוע להצעת החוק שאני מגיש לכם. אני מבקש מחבריי בקואליציה להקשיב היטב לסוגיה הזו, משום שבעצם אני מציע לחברי הכנסת לגלות עמוד שדרה ערכי וחזון מקצועי, ולהצטרף אליי למסע התיקון שאנחנו, כל חברות וחברי הבית הזה, מצווים לו, למען חיזוקה של משטרת ישראל, למען עצמאותה ולמען ביצור המשילות ברחבי הארץ. הצעת החוק הזו נועדה לייצר סדן לתיקונים הנדרשים בפקודת המשטרה, ובראשם חובת השר והמשטרה להיות מסורים לערכי הממלכתיות, המינהל התקין והאחריותיות. עלינו לוודא שכל כלי וכל סמכות שנמצאים בשימוש המשטרה והשר יצאו אל הפועל בכפוף לממלכתיות, למינהל תקין ולאחריותיות. משטרת ישראל צריכה להיות גוף מקצועי, עצמאי ושוויוני; כזה שמשרת את כלל אזרחי המדינה ללא משוא פנים, ללא חדירה של לחצים פוליטיים לתחום המינויים במשטרה, בוודאי שלא בדרגים הנמוכים והבינוניים, וללא התערבות פסולה של דרג פוליטי בתחומי המבצעים, המודיעין והחקירות, כפי שהחקיקה הקיימת מאפשרת. תיקון מס' 37, שהתקבל בדצמבר 2022, היה אחד מהסעיפים שעוצמה יהודית הכניסה להסכמים הקואליציוניים. המטרה המוצהרת של השר הייתה לא רק לקבוע את המדיניות של המשטרה, אלא גם להתערב עמוקות בתוכניות העבודה, תוכניות בניין הכוח ותוכניות הפעלתו. הפקודה בניסוחה הקיים אינה מגדירה את המושג החיוני והעמום של "מדיניות", מהי אותה מדיניות שמותר לשר, ואולי אפילו מתפקידו, להתערב בה או לקבוע אותה. הרי שאי-בהירות המושג מאפשרת, כפי שקורה בכהונת השר הנוכחי, את חדירת הדרג המדיני לעומקים בלתי ראויים של בניית הכוח והפעלתו. זו נקודה שחובתנו לתקן במסגרת איזונה של הפקודה. עכשיו אני מבקש את הקשבתכם. בפסק הדין של בג"ץ 8987/22, מ-2 בינואר 2025, לפני כמה חודשים, שקבע שיש לפסול את סעיף 8ד לפקודה, צוין כי ישנו, אני מצטט: "פער ניכר בין ההמלצות של הוועדות הציבוריות שעסקו בחוק זה, ובפרט המלצותיה של ועדת צדוק" משנת 1999, לבין ההסדר שנקבע לפני שנתיים וחצי בתיקון מס' 37. למעשה, התיקון "עיגן בחקיקה את אותן המלצות שיש בהן להרחיב את מעורבות השר בפעילות המשטרה, תוך השמטה מכוונת של ההמלצות המשלימות של הוועדה, המלצות שנועדו לאזן את סמכויותיו על מנת להבטיח את מקצועיותה, עצמאותה ואי-תלותה הפוליטית של המשטרה במישור האופרטיבי". עצמאותה ומקצועיותה של המשטרה, כחלק ממכלול האיזונים והבלמים, הינן חיוניות. "התיקון, על הוראותיו השונות, שינה את מערכת היחסים שבין השר לבין המשטרה באופן שהסיט", כך מציין בג"ץ, "את נקודת האיזון באופן ניכר ופגע ביכולתה להפעיל את סמכויותיה באופן עצמאי, מקצועי, ממלכתי ובלתי תלוי. הדבר יעלה לכדי פגיעה עצמאית ומובחנת בזכויות שנפגעות כתוצאה מעצם הפעלת סמכויות המשטרה". בנוסף לכך, "פגיעה בעצמאות המשטרה, תוך הכפפתה באופן לא מאוזן לדרג המיניסטריאלי, מוליכה גם לפגיעה מובחנת ועצמאית בזכות החוקתית לכבוד האדם". לכן פסק בית המשפט העליון בינואר של שנה זו שיש לבטל את סעיף 8ד. אלא שגם כעת, בחלוף ארבעה חודשים לאחר הפסיקה, הסעיף עודנו קיים. החוק לא תוקן, והמציאות בשטח ממשיכה להחמיר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שוסטר, אני עוצר את הזמן. אנחנו בחילופי משמרות, אבל מכיוון שסגן יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת רוט הגיש את התפטרותו, והיא תיכנס לתוקף היום ב-17:00 – התפטרותו מהסגנות – זו למעשה המשמרת האחרונה שלו. אני מבקש לברך אותו על השירות המסור ועל הנועם ודרך הארץ שבהם הוא ניהל את המליאה בהיותו חבר בנשיאות בכנסת, ולאחל לו, כמובן, הצלחה בכל תפקידיו הנוספים. תודה רבה. בבקשה.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

תודה, אדוני היושב-ראש. תודה, היושב-ראש הנכנס, ותודה על שירותך עד כה לבית הזה. היושב-ראש, תוכל להאזין כרגע כחבר כנסת מן המניין. לכן הוצאתי היום מכתב ליושב-ראש הכנסת וליועמ"שית הכנסת, בציפייה שיעשו את המובן מאליו ויפעלו בתוקף הסמכויות שבידיהם ובגין האחריות שעל שכמם לשם יישום פסיקת בג"ץ. תמוה בעיניי שהממשלה לא מיהרה לציית לפסיקת בג"ץ, אך משעה שמהלך טריוויאלי זה לא התרחש, על בית המחוקקים לעשות מעשה כדי לקיים את פסיקת בית המשפט וכדי לשמור על תקינות החקיקה. בכך תפעל הרשות המחוקקת – אנחנו – לשם קביעת האיזון הראוי בין הדרג המדיני, המשטרה והתביעה הכללית. כאמור, הצעת החוק המונחת לפניכם יכולה להוות פלטפורמה מתאימה לתיקון החוק על פי פסיקת בג"ץ. עוד אציין שלו רמת המשילות בפריפריות של המדינה ובמרכזה הייתה גבוהה, לו תחושת המוגנות של אזרחים הייתה גבוהה ולו איכות הפעולה של המשטרה הייתה משתפרת – לפחות באופן שבו הקצינים והשוטרים מתאמצים בשביל זה – באופן דרמטי, לו היה השיפור הזה מתקיים, ניחא. אלא שלמרות ההצהרות וההתחייבויות מצד השר לביטחון לאומי, התוצאה ברורה וכואבת. הישגים שהושגו במאבק בפשיעה, ובפרט בחברה הערבית, הולכים ונמוגים. רציחות, ירי, אלימות קשה, והמשטרה, שאיבדה את עצמאותה, מתקשה להיאבק בפשיעה באופן אפקטיבי, כנראה גם מהסיבות של המעורבות הפוליטית של הדרג המדיני. אבל הפגיעה אינה רק בתפקוד המבצעי, הפגיעה היא גם באמון הציבור. תחושת הפוליטיזציה, ההדחות השרירותיות של קצינים בכירים, ההתערבות בהחלטות מקצועיות ומינויים שמבוססים על התרפסות בפני השר – כל אלה יוצרים תחושת ניכור וחוסר אמון. המשטרה נתפסת יותר ויותר כמי שפעולתה מושפעת מגחמות פוליטיות. השר מתערב בפועל במינויים זוטרים בדרגי רפ"ק וסנ"צ, ומשליט במודע ובאופן שיטתי את ההבנה של קצינים זוטרים ובכירים כי התקדמות בגוף הממלכתי הזה תלויה לא מעט בעיקר בהתרפסות בפני גחמות השר ובריקודי "מה יפית" בפניו. אני חוזר ומבהיר שחידוד גבולות ההשפעה וההחלטה של השר, כל שר, מול דרגי המקצוע במשרד, ובמשטרה עצמה בפרט, הינו צעד חיוני בכל סביבה. קל וחומר במציאות הנוכחית, שבה השר נוהג ברגל גסה וללא עכבות, תוך חדירה בלתי מקצועית, באופן פוליטי ומרושל, לתחומי אחריותם של דרגי המקצוע. כאן ועכשיו החידוד הזה, תיקון החוק הזה, נדרשים שבעתיים. יש לקבוע בבירור, ברחל בתך הקטנה, מהי אותה "מדיניות", שהינה תחום התנהלותם הראויה של השר והממשלה, ומהן סביבות העבודה של המפכ"ל וקציניו. בוודאי באשר לתוכניות העבודה, תוכניות בניין הכוח, קידום הקצינים, הפעלת המודיעין, החקירות והכוח המבצעי. חברותיי וחבריי, אנחנו דנים כאן בשלטון החוק שאין עליו עוררין, אנחנו דנים כאן במינהל תקין, אנחנו עומדים על משבצת החזרת האמון של כלל אזרחי ישראל ותושביה במשטרת ישראל. האחריות שלנו, של כולנו, אופוזיציה וקואליציה, היא להחזיר את המשטרה ואת השוטרים הנאמנים שיש לנו למסלול – למסלול של מקצועיות, של עצמאות, של שירות נאמן לכלל אזרחי ישראל. לכן אני קורא לכם, הצביעו בעד תיקון החוק. בואו נתקן את העיוות שנוצר, בואו נשיב את עצמאות המשטרה ונחזק את אמון הציבור בגוף שמגן עליו. בואו נקדם את הצעת החוק בקריאה טרומית כדי שתהווה את הבסיס לעמידת הכנסת בפסיקת בג"ץ. הבה ניישם, כאן ועכשיו, התנהלות ממלכתית, קוהרנטית. בואו נפעל על פי פסיקת בג"ץ. אני מבקש אתכם להצביע בעד החוק, להעביר אותו לדיון לקריאה ראשונה, ובה הכנסת תבצע את התיקונים הנחוצים בחוק, ולכל הפחות תשמיט או תתקן את סעיף 8ד כך שיתאם את פסיקת בג"ץ. תודה רבה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. אני מזמין את השר לירושלים, הרב פרוש, להציג את עמדת הממשלה. בבקשה.

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק המונחת בפניכם, של חבר הכנסת אלון שוסטר, בעצם מבקשת לבטל הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה, מס' 37, התשפ"ג–2022, שהעביר בשעתו – היום הוא שר, אבל בשעתו הוא היה חבר כנסת איתמר בן גביר. זה היה ערב מינויו כשר לביטחון לאומי, כאשר קבע את המובן מאליו: השר לביטחון לאומי, ככל שר, רשאי – ואולי חייב – להתוות מדיניות למשטרת ישראל. התשובה שאני מקריא פה היא התשובה של השר בן גביר. השר בן גביר סבור, ואני מקריא, אני חושב שזאת עמדת הממשלה – אני לא חושב, בטוח שזאת עמדת הממשלה: התוויית מדיניות של שר במשרדו היא הבסיס לחברה דמוקרטית. פעם אחר פעם ראינו כיצד שרים במשרד לביטחון הפנים נמצאו אחראים בוועדות חקירה שונות, אולם בצד האחריות לא עוגן אף פעם במפורש עניין הסמכות. ועדת אור, או בשמה המלא: ועדת החקירה הממלכתית לבירור ההתנגשויות בין כוחות הביטחון לבין אזרחים ישראלים, באוקטובר 2000 – זה כינויה של ועדת החקירה הממלכתית שהוקמה לשם בירור אירועי אוקטובר 2000: גל מחאות ואלימות לאומני ומעשי ונדליזם של ערביי ישראל שנעשו אז לשם הזדהות עם ערביי הרשות הפלסטינית תומכת הטרור. ועדת החקירה הזו קבעה כי השר לביטחון פנים דאז פרופ' שלמה בן עמי אשם ואחראי, בין היתר, אני מצטט: על אי-פעולה מספקת לסגירת הפערים במוכנות כוח האדם והציוד של המשטרה לטיפול בהפרות סדר נרחבות, ועל אי-מניעת שימוש בכדורי גומי על ידי המשטרה ביומיים הראשונים של האירועים. המלצת הוועדה – חבריי חברי הכנסת, תשמעו. המלצת הוועדה הייתה למנוע ממי שהיה השר, פרופ' שלמה בן עמי, לשמש שנית בתפקיד השר לביטחון פנים. גם בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, אשר דן בהרכב מורחב של תשעה שופטים בעתירה לביטול החוק, לא ביטל את החוק, למעט סעיף אחד. עוד קבע בית המשפט את המובן מאליו: השר לביטחון לאומי מוסמך להתוות למשטרת ישראל מדיניות. שוב, המלצת הוועדה הייתה למנוע מפרופ' בן עמי לשמש שנית בתפקיד השר לביטחון פנים. גם בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, אשר דן בהרכב מורחב של תשעה שופטים בעתירה לביטול החוק, לא ביטל את החוק למעט סעיף אחד. עוד קבע בית המשפט את המובן מאליו: השר לביטחון לאומי מוסמך להתוות למשטרת ישראל מדיניות. לכן, הצעת החוק היא אנטי-דמוקרטית, כי היא מבקשת בעצם לעבור בית-בית בישראל, ולקחת את פתקי ההצבעה של מאות אלפי מצביעים ולהשליך אותם לפח. אין תרגום אחר למה שהצעת החוק הזאת אומרת – שלשר לביטחון פנים אין סמכות להתוות מדיניות למי שהוא מופקד עליהם. ולכן אני סבור שצריכים לאפשר את הצעת החוק כפי שהיא. אני רוצה גם לציין את הצביעות של האופוזיציה: כאשר השר הקודם היה, חיים בר לב, בשעתו היה מותר לו להתערב בעבודת המשטרה ממש – –

נאור שירי (יש עתיד):

לא חיים בר לב, עמר בר לב.

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

עמר בר לב. – – למשל, בהפגנות, בחקירות, בהנפת דגל אש"ף – כמובן שזה היה לטובת המניפים וכו', ועכשיו, כשיש ממשלה ימנית ושר שמתווה מדיניות ימנית, אז בא חבר הכנסת שוסטר ומבקש לבטל את החוק הזה. דרך אגב, אנחנו יכולים לראות את הדבר הזה גם כאשר סיפרתי קודם על כך שוועדת החקירה הממלכתית קבעה שהשר לביטחון פנים בן עמי נמצא אשם על אי-פעולה מספקת לסגירת הפערים במוכנות כוח האדם והציוד של המשטרה לטיפול בהפרות סדר נרחבות. כדי שחברי הכנסת יבינו, אני רוצה רק לומר לכם: המדינה עסוקה בהכנת חוק איך יצליחו לגייס לומדי תורה לצבא, ומנגד, כולם יודעים שהוראת הרבנים היא שלא להישמע לצווים האלה. לכאורה, שר הביטחון, אם הוא אחראי לגיוס, הוא, מבחינתו, אם הוא לא יעשה שום דבר, הרי יתברר שכאשר יהיו אלפי בחורים כאלה שיצטרכו לעצור אותם, הצבא לא יוכל להתמודד עם בתי הכלא. יהיו אלפים, ואני לא חושב שלצבא יש כאלה. אני זוכר שכאשר השר בן גביר הביא הצעת מחליטים בממשלה כדי לקבל כסף בפלאט לעוד 950 מקומות כליאה, אמרתי: אני את הכסף למקומות כליאה שומר – כאשר יצטרכו מקומות כליאה לתלמידי ישיבות שיישמעו לרבנים. עצם העובדה שלא נותנים כלים לשר לפעול לפי המדיניות שהוא מבקש להתוות זה דבר שהוא בפועל גורם נגדו – וההוכחה לכך זה כמו שאמרתי קודם, שהשר לביטחון פנים דאז פרופ' בן עמי נמצא על ידי ועדת החקירה הממלכתית אשם, והוא היה אחראי בעצם, הוגדר אחראי בין היתר לכך שלא הייתה פעולה מספקת לסגירת הפערים ומוכנות כוח האדם. ולא רק למוכנות של כוח האדם אלא גם של הציוד של המשטרה לטיפול בהפרות סדר נרחבות, ואפילו לכך שלמשטרה לא היה – או לכך שלא מנעו מהמשטרה להשתמש בכדורי גומי ביומיים הראשונים של האירועים. לכן, זה חוק אנטי-דמוקרטי. אחרי שיש ממשלה שהוקמה לאחר בחירות, והכנסת בחרה בשרים ונתנה אמון בממשלה – ומדי שבוע בשבוע ישנם ניסיונות, שאפילו לא שווה להגדירם כניסיונות, אבל מדי שבוע מוגשות פה הצעות אי-אמון, שנופלות מכיוון שאין רוב – הרוב בבית הזה נותן אמון בממשלה הזאת; לבוא עכשיו ולבקש שיבטלו את החוק שנותן סמכות לשר שהוא יוכל להמשיך במדיניות שלו, זו הצעת חוק אנטי-דמוקרטית. ולכן אני סבור שטוב היה עושה חבר הכנסת שוסטר אם הוא היה מבקש למשוך את הצעת החוק הזאת, שהיא כאמור מתבקשת פה על ידו. הוא מבקש שנאשר אותה, למרות שהבית הזה נתן אמון בממשלה. הבית הזה מדי שבוע נותן אמון בממשלה, או על כל פנים האופוזיציה לא מצליחה להביא לרוב בכנסת שיהיה נגד הממשלה הזאת. אז לבוא ולדרוש מהכנסת לבטל חוק – זה דבר שהוא אנטי-דמוקרטי. לכן אני מבקש מחברי הכנסת להצביע נגד הצעת החוק הזאת. תודה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת שוסטר, אתה רוצה להשיב? בבקשה, שלוש דקות לרשותך.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, שוב תודה על שירותך. ראשית, אני סבור שהיה ראוי שהמשיב יהיה שר המשפטים. אין פה עניין לשר הקונקרטי, יש לי טענה כלפי הקוהרנטיות בתחום הציות של הממשלה לחוק. אני רוצה לחדש לכם ולשר המשיב. הזכות, האפשרות של שר המשטרה או השר לביטחון פנים לקבוע מדיניות – ייתכן שהיא נכונה. אגב, אני חושב שהיא נכונה. אבל הסעיף כולו, כפי שהוא נוסח וכפי שעבר, פשוט בוטל. בוטל על ידי בית המשפט העליון. אני מציע לשמוע מה בוטל. בוטל שהשר רשאי להתוות מדיניות כללית בתחום החקירות, לרבות קביעה של סדרי עדיפויות עקרוניים. לאחר ששמע עמדה כזאת ועמדה אחרת, אין בהוראות החוק כדי לקבוע מחובתה – בקיצור, המציאות כיום היא שגם אם הכנסת לא תבטל – ויש לזה חשד סביר, שהכנסת לא תבטל את החקיקה הזו, הסעיף עצמו לא תקף. אני פונה לשר המשפטים ואני פונה ליושב-ראש ועדת החוקה, שנמצאים כאן: אנא, הפעילו את סמכותכם, פעם אחת כדי להכיר בכך שהכנסת והממשלה כפופים לדין כפי שקובע אותו בג"ץ; דבר שני – לשיטתכם, אם אתם רוצים לייצר מצב שבו לשר המסוים ולממשלה מעליו יש אפשרות לקבוע מדיניות, אז צריך לקבוע את זה בחקיקה. החוק כרגע לא מאפשר לכם, הוא לא עומד לצידכם. האפשרות שאני נותן לכם היא להעביר בקריאה טרומית ובקריאה ראשונה. אני פונה אליך, שמחה רוטמן, יושב-ראש הוועדה, לבצע את המהלך שיאפשר לשר עצמו לפעול כפי שהוא היה רוצה. החוק לא מגדיר כאמור מתי מסתיים שלב המדיניות ומתי מתחילים תוכנית העבודה והכלים המעשיים שבאחריות הדרג המקצועי, ומכיוון שבפועל יש התערבות – התערבות בוטה, אפילו – הדבר הזה נחוץ שבעתיים. אבל אני מציג את זה כאן כעמדה עקרונית. אני מציע שיושב-ראש ועדת החוקה, היועמ"שית, יושב-ראש הכנסת ושר המשפטים ייענו להצעה שאני מעניק לכם, לבצע את הקוהרנטיות הזאת ואת הכלים לשר לקיים את מדיניותו. כרגע זה לא חוקי.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (ביטול הכפיפות לשר וסמכותו להתוות מדיניות), התשפ"ה–2024. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 23 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 48 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (ביטול הכפיפות לשר וסמכותו להתוות מדיניות), התשפ"ה–2024, לא נתקבלה.

היו"ר משה רוט:

23 בעד, 48 נגד. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (ביטול הכפיפות לשר וסמכותו להתוות מדיניות), התשפ"ה–2024, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. לפרוטוקול ביקשה חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, שהצביעה בעד.

היו"ר משה רוט:

הודעה למזכירות הכנסת, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025, שהחזירה הוועדה לביטחון לאומי. תודה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

היו"ר משה רוט:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – פיקוח על מחירי לחם מלא, דגנים, כוסמין ושיפון), התשפ"ה–2024, של חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. אני מזמין את חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי להציג את הצעת החוק, בבקשה. עשר דקות לרשותך, גברתי. בבקשה.

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב-ראש, ותודה על עבודתך הנאמנה. בהצלחה בכל מה שתעשה. אני יודעת שאתה משרת את הציבור. בשביל זה באת לכנסת.

היו"ר משה רוט:

תודה.

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום הוא היום ה-593 מאז טבח 7 באוקטובר. יום רודף יום, וכבר שנה ושבעה חודשים 58 חטופים עדיין מוחזקים בעזה בשבי נורא, והם שם כל יום וכל לילה. חייבים להחזיר אותם הביתה. ועכשיו אני מבקשת לעבור להצגת הצעת החוק שלי, הצעה שבאה ממקום פשוט של צדק. יש נושא אחד שנראה הכי בסיסי שיש בכלל בחיים, ואנחנו חייבים להסתכל עליו מקרוב. אנחנו נגלה שהוא הפך למשהו שרבים פשוט לא יכולים להרשות לעצמם – לחם בריא. כן, לחם. הדבר הכי פשוט, הכי ישראלי והכי יום-יומי הפך לדבר שלא כולם יכולים להרשות לעצמם. זה יוצר מצב בלתי נתפס: מי שמנסה לבחור נכון, מי שמקשיב לרופא או לדיאטנית, מי שרוצה לשמור על אורח חיים בריא משלם ובגדול בקופה. במשך שנים מדינת ישראל מפקחת על מחירי הלחם הלבן, הלחם המסורתי שכולנו מכירים, שנמצא כמעט בכל בית. אבל עם השנים נכנסו יותר ויותר סוגים של לחם בריא, בריא יותר – לחם כוסמין, לחם מקמח מלא, לחם שיפון, לחם דגנים, לחם ללא גלוטן – והציבור מתחיל להבין שלחם לא חייב להיות רק משהו שמשביע; הוא יכול גם להיות משהו ששומר על הבריאות. הבעיה היא שהמחירים של הלחמים הבריאים האלה פשוט הרקיעו שחקים. לחם שיפון עולה פי שניים, לחם כוסמין – פי שלושה, ומשפחות, במיוחד משפחות מהשכבות החלשות, עומדות מול המדף בסופר ובוחרות את מה שהן יכולות להרשות לעצמן, לא את מה שהן היו רוצות לבחור. וזה קו השבר. זה המקום שבו החקיקה חייבת להיכנס. זה המקום שבו נבחרי הציבור צריכים להשפיע לטובה ולא לעמוד מהצד. הצעת החוק שאני מביאה מבקשת להכניס את הלחמים הבריאים האלה תחת פיקוח מחירים. כמו שהמדינה יודעת לפקח על מחיר הלחם הלבן, היא יכולה וצריכה לפקח גם על לחם בריא. אתם יודעים מי במדינתנו מחליט על רשימת המוצרים שיהיו בסל מזון במחיר מפוקח? ארבעה אנשים – שני נציגים של משרד הכלכלה ושני נציגים של משרד האוצר. אין בכלל שום נציג של משרד הבריאות, לא רופא או רופאה ולא דיאטן או דיאטנית. באחד הדיונים של ועדת הבריאות כבר דרשתי לשנות את הרכב ועדת המחירים. זה היה כבר לפני כמעט ארבעה כחודשים, ועד היום אין שום שינוי. למי אכפת? למי אכפת שילדים ממשיכים להשמין והופכים להיות חולי סוכרת כבר בגיל צעיר? למי אכפת שלמבוגרים קוטעים גפיים בגלל שהסוכרת גרמה להם לחסימת זרימת דם? תפסיקו לחשוב רק על עצמכם, תחשבו על האנשים. מה תעשה אם חד-הורית מכרמיאל שתרצה לשלוח את הילדה שלה לגן עם כריך? היא תקנה לחם אחיד, משום שהיא לא מצליחה לעמוד במחיר של לחם בריא. מה יגיד פנסיונר מדימונה שהרופא שלו אמר לו להפסיק עם לחם לבן, אבל לחם בריא כל כך יקר לו? ומה עם משפחה מרובת ילדים בצפת, בשדרות, בבית שמש? למה הם צריכים לבחור בין בריאות לבין היכולת לקנות מצרכים בסיסיים? אתם כממשלה אוהבים לדבר, אבל כשזה מגיע למעשים, זה תקוע. החוק שלי נולד מתוך ההבנה שבריאות לא צריכה להיות פרס. זה לא מגיע רק למי שיכול להרשות לעצמו. בריאות זו זכות וזו דרך חיים, ומזון בריא צריך להיות נגיש לכולם. זו צריכה להיות מדיניות של ממשלה שרוצה בטובת האזרחים שלה ולא להפך. חבריי חברי הכנסת, יש מי מכם שיגידו שזה עוד חוק על פיקוח, שזו התערבות בשוק, שהתחרות תעשה את שלה, אבל בואו נודה באמת, אין באמת תחרות. אין תחרות. מזון בריא פשוט יקר ברמות. למה חייבים לאפשר לכל אזרח לקנות לחם בריא במחיר מפוקח? מחקרים בארץ ובעולם הראו שמדינה שמכניסה מוצר בסיסי לפיקוח מחירים – המחיר יורד. זה יוצר איזון, זה מחייב את השוק להתיישר, וזה עובד. התוצאה היא לא רק שהצרכן חוסך כסף, אלא שיותר אנשים צורכים מזון בריא יותר, חולים פחות, נזקקים פחות לתרופות, לא מגיעים לחדרי מיון ופחות מתאשפזים בבתי חולים. זה טוב גם לכלכלה, זה טוב לחברה. זה פשוט הגיוני. וכל עוד יש ילד בישראל שפותח את הבוקר עם לחם לבן הכי זול שיש – לא כי הוא רוצה אלא כי זה מה שההורים שלו יכולים להרשות לעצמם לקנות – הממשלה לא עושה את עבודתה. החוק הזה הוא התחלה של חזון אחר. בריאות לא צריכה להיות תלויה בכמה כסף יש לאזרח. בריאות היא זכות בסיסית, והמדינה צריכה לדאוג בפועל שכל אחד ואחת יוכלו לחיות טוב יותר, לחיות בריא. החזון שלי הוא שיהיו כאן במדינת ישראל חיים אחרים; מדינה שיודעת לעבוד בהיגיון; מדינה שמקדמת רפואה מונעת כדרך חיים; שכל ילד וילדה יוכלו לגדול בריאים כי המדינה נותנת להם את הכלים. זה יותר חכם, זה יועיל יותר למדינה, ובעיקר זה יותר אנושי. אני פועלת למען זה כל יום, כדי שלא נתעסק רק בטיפול רפואי, אלא נמנע את הבעיות מלכתחילה. לכן אני מגישה את הצעת החוק הזאת. החוק הזה הוא תשתית למדיניות נכונה, מאוזנת, שמסתכלת על כלל האוכלוסייה. החוק הזה הוא למעשה כלי שנוכל להשתמש בו גם היום וגם בעתיד כדי להבטיח שהבריאות לא תהיה פריבילגיה לאף אדם. אז אני מבקשת מכם, חבריי חברי הכנסת, בלי שום קשר לקואליציה או אופוזיציה, בלי שום קשר לפוליטיקה: תתמכו בהצעת החוק הזאת. תנו לה לעבור. תעשו את הדבר הנכון. הציבור מחכה שתפסיקו לדבר, תפסיקו לחשוב רק על עצמכם, ותתחילו לעשות למען הציבור. זה בידיים שלנו, של נבחרי הציבור. זה בידיים שלכם. אני אודה לכם על התמיכה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה, גברתי, ותודה על הברכות. אני מזמין את השר לירושלים הרב מאיר פרוש להציג את עמדת הממשלה.

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה להתנגד להצעת החוק. גם ועדת המחירים במשרד האוצר מתנגדת לקידום הצעת החוק, מן הטעמים הבאים: 1. ראשית, נדמה כי תיקון החוק אינו נדרש גם היום. בהתאם להוראות חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו–1996, יש לשרים הרלוונטיים סמכות לקבוע פיקוח על המוצרים כאמור בהתאם למנגנונים הקבועים בחוק – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אבל הם לא עושים את זה.

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

– – שתכליתם להבטיח כי הפיקוח יחול כאשר ישנו צורך כלכלי בכך ותוך מזעור ההשפעות השליליות שעשויות להיות להטלת פיקוח על מחירים כמפורט להלן. 2. חוק הפיקוח קובע כי שר האוצר והשר הרלוונטי לעניין רשאים לקבוע כי מחירו של מוצר יפוקח באחת משלוש דרכים אלה: קביעת מחיר מרבי למוצר – פיקוח לפי פרק ה' לחוק; הותרת המחיר על כנו והעלאתו רק באישור ועדת המחירים לבקשת היצרן, לפי פרק ו' לחוק; חובת דיווח על רווחיות ומחירים, לפי פרק ז' לחוק. החלת פיקוח תחול רק לאחר התייעצות עם ועדת המחירים שהוקמה מכוח החוק. 3. חוק הפיקוח קובע כי ניתן להחיל פיקוח על מחירי מוצרים רק בהתאם לעילות הקבועות בסעיף 6 לחוק. עילות אלה נחלקות לשתי קבוצות: כשלי שוק, בהתאם לסעיף 6(א) לחוק, או קידום מדיניות ומטרות חברתיות, לפי סעיף 6(ב) לחוק. החלת פיקוח לפי קבוצת העילות השנייה מצריכה את אישור הממשלה ומוגבלת ברובה לשנה אחת. ההבדל בין שתי הקבוצות הוא ראיה לתכלית השימוש בכלי פיקוח המחירים ולמשנה הזהירות שחל בהפעלתו בעילות שעניינן קידום מדיניות ממשלתית גם בהיעדר כשל שוק. 4. ככלל, בהתאם להוראות החוק, למתודולוגיה שהוגדרה על ידי ועדת המחירים, לתפיסתה המקצועית של ועדת המחירים, וכן לפי הספרות הכלכלית הרווחת, פיקוח מחירים הוא בעיקרו כלי להתמודדות עם כשלי שוק אשר עלולים ליצור עיוותים במחיר המוצר או השירות, באיכותו ובכמות המיוצרת, ובכך לפגוע ביעילות הכלכלית של השוק ובצרכנים. פיקוח המחירים נועד לשמור על איזון בין היצרן לבין הצרכנים במקרים שבהם מתקיימים כשלי שוק, וזאת באמצעות קביעת מחיר הוגן, שנקבע לפי עלות הייצור בתוספת רווח נורמטיבי, המונע מהיצרן לגרוף רווחים עודפים על חשבון הציבור. 5. עם זאת, פיקוח על מחירים אינו פתרון מועדף, שכן הוא טומן בחובו חסרונות רבים וחשש ליצירת עיוותי שוק, שיובילו בסופו של דבר לפגיעה בצרכן. ככלל, הכלים המועדפים האפקטיביים לפתרון כשלי שוק הם הסרת חסמים ופתיחת המשק לתחרות. בנוסף, פיקוח על מחירים מהווה גם התערבות בכוחות השוק, ומעלה קשיים בהיותו התערבות ליצרן פרטי בדבר מהלך עסקיו הרגיל באופן שעשוי להביא לפגיעה ברווחתו. 6. מטעמים אלה, יש להשתמש בפרקטיקה של פיקוח על מחירים בזהירות רבה. בפרט יש לשקול באילו מקרים התועלת מפיקוח מחירים תהיה גבוהה מזו שתושג באמצעות כלים אחרים, לרבות תמריצים כלכליים אחרים והסרת חסמים לתחרות, לפי העניין. בין החסרונות של פיקוח מחירים, אשר עלולים להוביל לכך שפיקוח על מחירים כלל לא יהיה אפקטיבי או לקביעת מחיר לא נכון: 6.1. פערי אינפורמציה בין הגוף המפוקח לגוף המפקח – לעולם הגוף המפוקח הוא הבקי ביותר בתהליך היצור של המוצר המפוקח. לכן המפקח נדרש להסתמך על הנתונים המקצועיים המועברים מהמפוקח בתהליך קביעת המחיר ולא על נתונים אובייקטיביים. פער זה עלול להביא לשתי תוצאות לא רצויות: מחד גיסא עלולים להביא את הגוף המפקח לקבוע מחיר מקסימום גבוה מדי וכתוצאה מכך לפגיעה בצרכן; מאידך גיסא, קביעת מחיר נמוך מדי עלולה להוביל להפסדים לא מוצדקים ליצרנים, וכתוצאה מכך – לעליית מחירי מוצרים אחרים, או אפילו להפסקת ייצור ושיווק של המוצר המפוקח, מכיוון שזה לא משתלם כלכלית למפוקח לייצר מוצר בהפסד, ולוועדה או לשרים אין סמכות לחייב לייצר מוצר מפוקח. דבר זה יביא למחסור בהיצע. 6.2. קרטל בחסות החוק – קביעת המחיר המפוקח מייצרת benchmark ענפי ומובילה להתיישרות למחיר המרבי, הפוגעת באפשרות שתיווצר תחרות בשוק מפוקח. 6.3. המחיר נקבע לפי עלויות ייצור ממוצעות ולרוב ללא התחשבות ביצרנים קטנים. פיקוח זה עלול לגרום לדחיקה מהשוק של יצרנים קטנים, אשר לא נהנים מיתרון לגודל המוביל להוזלת עלויות ייצור, ובכך להגברת הריכוזיות, וכן עשוי להוביל להקטנת השונות והמגוון בין מוצרים בשל החלת פיקוח עליהם. 6.4. לפיקוח עלויות רגולטוריות אשר עלולות להוות חסמי כניסה, להרחיק מתחרים חדשים מהשוק ואף להתגלגל לצרכן. 6.5. המחיר המפוקח מתבסס על עלויות הייצור בפועל, מה שפוגע בתמריץ של היצרנים להתייעל ולפתח מוצרים איכותיים וחדשניים. לאורך זמן, הדבר עלול לייקר את המוצר ולפגוע באיכותו, ולדחוק את השוק למכנה המשותף הנמוך ביותר מבחינת האיכות. 7. כלי פיקוח על מחירים כלל אינו האמצעי המתאים להשגת תכלית הצעת החוק המוצעת, שכן פיקוח מחירים אינו כלי להבטחת מחיר נמוך, לסבסוד או לעידוד התנהגות צרכנית דוגמת צריכת מזון בריא. אדרבה, ככל שייעשה שימוש בהגבלת מחיר של מוצר עבור מטרות אלו כאשר לא קיימים תנאי השוק הכלכליים המצדיקים שימוש בכלי זה, הדבר עלול להוביל לתוצאות הפוכות מהרצוי ולפגיעה בצרכן. 7.1. כך למשל, אם ייקבע מחיר נמוך מעלות הייצור כדי להנגיש את המוצר לציבור הצרכנים, פשוט יפסיקו לייצר, מה שיפגע בנגישות של הצרכנים למוצר הלכה למעשה נוכח הפסקת ייצור. כלומר, הנפגעים המרכזיים יהיו הצרכנים, וזאת בשים לב לכך שאין סמכות חוקית לחייב יצרן לייצר מוצר בפיקוח. 7.2. בשווקים שבהם קיימת תחרות, פיקוח מחירים צפוי להוביל לכך שהמחיר המפוקח יהיה גבוה יותר מאשר ללא פיקוח מחירים. זאת, מאחר שהכנסת מוצר לפיקוח מחירים נוטה להביא בטווח הארוך להקפאת המחיר ואף לעלייה שלו. בנוסף, פיקוח מחירים נוטה לגרום לירידה באיכות המוצרים ובתמריצים לחדשנות והתייעלות באותו השוק. 8. לאור האמור לעיל, משמעות קבלת הצעת החוק היא החלת פיקוח על מחירים שאינה מטעמים מקצועיים-כלכליים ולא בשל כשל שוק והיעדר תחרות, אלא לצורך הכוונת התנהגות ועידוד רכישות מוצרים המסווגים כבריאים. כל זאת באמצעות כלי הפיקוח על מחירים, שכאמור לעיל, הוא עשוי להיות בעל השלכות שליליות או לכל הפחות לא להשיג את תכליתו, גם במקומות שבהם הוא נדרש, כאשר נמצא לאחר בדיקה מקצועית-כלכלית כי ישנו כשל שוק. קל וחומר, הפעלתו של כלי הפיקוח על מחירים כאשר אין כשל שוק עשויה גם להחמיר את השלכותיו השליליות ולהוביל בטווח הארוך להרעת מצבו של הצרכן, למחסור במוצרים והיעדר מגוון כתוצאה מקביעת מחיר גבוה מהמחיר בתנאי תחרות. בנוסף, ייתכן שיש בכך פתח כדי להוביל לתיקוני חקיקה נוספים שיחילו פיקוח על המחירים מטעמים שאינם כלכליים מקצועיים, ובכך ירחיבו את ההשפעות השליליות הצפויות מהחלת התיקון המוצע לתחומים נוספים. לכן אני מבקש להסיר את הצעת החוק מסדר-היום. אני רוצה להוסיף משפט. אנחנו מדברים על מצב שבו יש שאלה אם להגביר את הפיקוח או לא להגביר את הפיקוח, אבל מעניין מאוד שהיום מתפרסמות שתי ידיעות שאני רוצה לתת עליהן את הדעת. מתפרסם היום בערוץ 7 שראש חטיבת תכנון ומינהל כוח אדם בצה"ל, תת-אלוף שי טייב, חשף בדיון בכנסת כי רוב המשתמטים כיום אינם חרדים.

משה טור פז (יש עתיד):

כי לא הוציאו להם צווים.

מאיר כהן (יש עתיד):

זה לא נכון, זה לא מה שהוא אמר. זה לא מה שהוא אמר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תגיד לי, אתה גם לא שומע?

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

מתחילת ינואר – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה לא שומע? לא מספיק שאתה לא עונה?

משה טור פז (יש עתיד):

בושה.

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

מתחילת ינואר בוצעו 411 עיכובי מלש"בים בנתב"ג מכלל האוכלוסייה.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

איך הם יתגייסו?

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא הוציאו להם צווים בכלל. איך הם יתגייסו אם לא קיבלו צו?

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

מתוך 411, 61 לחרדים שלא התייצבו.

רון כץ (יש עתיד):

לא הבנתי מה אתה אומר.

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

זאת אומרת שיותר משלושת-רבעי מהמלש"בים שנעצרו ועוכבו בנתב"ג הם לא חרדים.

משה טור פז (יש עתיד):

כי לא הוציאו להם צווים. איזו בושה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא. הלך, רדף אחרי 20 חילונים. אתה משתמט ומשתמטים אלפים.

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

ככה נמסר היום, ככה נמסר היום. מה שכן, היועמ"שית קיבלה החלטה שעל פיה ילדי אברכים חייבי גיוס יידחקו לסוף התור בקבלה למעונות יום מפוקחים.

משה טור פז (יש עתיד):

אה, היועמ"שית אשמה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

יאללה, תתגייסו כבר במקום לבלבל לנו את המוח. תגייס את הילדים שלך, תגייס את כולם.

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

המשמעות היא שרוב הסיכויים שהם כלל לא יתקבלו, וזו גזרה חדשה, כי עד היום זה לא היה. מה אנחנו רואים בעצם?

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה אתה רואה?

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

מה אנחנו רואים בעצם? שהיועמ"שית – – –

משה טור פז (יש עתיד):

שאתם משתמטים וששומרים עליכם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שאתם משתמטים ולא משרתים ועוד יש לכם טענות.

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

מה אנחנו רואים בעצם? שהיועמ"שית באופן אקטיבי – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

היועמ"שית.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

למה אתם משתמטים? למה אתם משתמטים?

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

– – כל פעם, מתי שהיא יכולה לפגוע בחרדים, היא עושה זאת; כל פעם, מתי שהיא רק יכולה לעשות את זה. אני רוצה לומר דבר שאומרים אותו היום: יועמ"שית שפויה לא הייתה מרעיבה ילדים חרדים כתחביב.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

תתבייש לך. תתבייש לך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

על מה אתה מדבר, תגיד לי, על מה אתה מדבר? תתגייס כבר לצה"ל.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

תתגייסו לצה"ל, תשרתו בצבא.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תפסיק לעודד השתמטות וסרבנות.

היו"ר משה רוט:

חברת הכנסת מזרסקי, את רוצה להשיב? בבקשה.

גלעד קריב (העבודה):

חצוף.

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

יועמ"שית שפויה לא הייתה מרעיבה ילדים חרדים כתחביב.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תגיד לי, מה אתה מדבר? זה נראה לך הגיוני? נראה לך?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

תתבייש לך. תתבייש לך. תתגייסו לצה"ל – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

תתגייס כבר לצבא.

היו"ר משה רוט:

חברי הכנסת, שקט.

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

השר פרוש, זה מה שמעניין אותך? זה מה שמעניין אותך?

היו"ר משה רוט:

סליחה, סליחה. הרעש שלכם מפריע.

מירב בן ארי (יש עתיד):

היועמ"שית מרעיבה ילדים חרדים. מי שמורעב הם החטופים.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

תתבייש לך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה נראה לך הגיוני?

היו"ר משה רוט:

אפשר, בבקשה? אפשר לתת, בבקשה, לחברת הכנסת להתבטא?

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

השר פרוש, זה מה שמעניין אותך? לפטור משירות צבאי חברים צעירים שיכולים לשרת את המדינה, שהם ישתמטו והם יברחו מאחריות? אתם מתייחסים לציבור העובד כאל פרה חולבת. אתם חולבים את הציבור שמשלם מיסים; אנשים שמקריבים את נפשם כדי להגן עליכם, על כולנו. אתם לא דואגים לבריאות, אתם לא דואגים לביטחון. אתם רק רוצים לקחת. פרזיטים.

היו"ר משה רוט:

תודה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – פיקוח על מחירי לחם מלא, דגנים, כוסמין ושיפון), התשפ"ה–2024 – הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה –26 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 47 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – פיקוח על מחירי לחם מלא, דגנים, כוסמין ושיפון), התשפ"ה–2024, לא נתקבלה.

היו"ר משה רוט:

26 בעד, 47 נגד. אני קובע כי הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – פיקוח על מחירי לחם מלא, דגנים, כוסמין ושיפון), התשפ"ה–2024, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום.

היו"ר משה רוט:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק תגמול משפחות על תרומתן לשירות בצבא הגנה לישראל, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת מאיר כהן. אני מזמין את חבר הכנסת מאיר כהן להציג את הצעת החוק. עשר דקות לרשותך. בבקשה, חבר הכנסת כהן.

מאיר כהן (יש עתיד):

אדוני, כבוד היושב-ראש, אני רוצה להגיד לשר פרוש – אתה יודע מה? יש מצבים בחיים שצריכים לשבת, להתבייש ולשתוק. לשתוק. לשתוק.

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

תתביישו.

מאיר כהן (יש עתיד):

אתה עולה לכאן – – –

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

אנטישמים.

מאיר כהן (יש עתיד):

אתה עולה לכאן בעזות מצח, בעזות מצח, ומאשים את הילדים ואת הילדות שלנו, החילונים, שמתגייסים, מאשים אותם בהשתמטות. מה, התהפכו היוצרות? מה, נפלתם על הראש? הכול מותר? קצת כבוד. קצת כבוד.

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

כך פורסם, כך פורסם היום.

מאיר כהן (יש עתיד):

קצת כבוד ללוחמים שנותנים את דמם, וללוחמות.

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

כך פורסם היום.

מאיר כהן (יש עתיד):

אז אתם גם לא מתגייסים וגם מטילים בהם דופי? תתבייש לך. תתבייש לך. תתבייש לך. נמאס כבר, נמאס. מה קורה לכם, הליכודניקים? מה קורה לכם? אתם שומעים את זה ושותקים? אלוהים ישמור, מה, הילדים שלכם לא עם הילדים שלנו בצבא? אדוני היושב-ראש, אני רק רוצה לקרוא לכם לפני ההצעה שלי מה הורים – אתם, אני, אנחנו – מה קנינו ונקנה לילדים שלנו, ובעזרת השם גם לנכדים שלנו ולנכדות כשיקראו להם לצבא. שימו לב, הצבא לא נותן, ואנחנו קונים להם: תרמיל גב גדול, מנעולים, שעון, כלי רב-תכליתי, סוללות, פנסי ראש – –

דבי ביטון (יש עתיד):

גופיות, גרביים.

מאיר כהן (יש עתיד):

– – גרביים, כיסוי לדסקית, טושים, ציוד שפצור, סיכות ביטחון – שימו לב – עט ופנקס קטן, שקיות לחימום, עזרה ראשונה, גופיות קצרות, חולצות טי מנדפות, גרביים, מצעים, שקי כביסה, תיקי רחצה, תכשירי רחצה, מכונות גילוח – מה לא? לכן חשבתי לנכון להעלות הצעת חוק. לפני הרבה מאוד שנים התגייסנו, שלושה אחים. הלכנו עם תיקים צנועים, כי לא היה כסף לקנות לנו את הדברים האלה, אבל הגיע הזמן שנחשוב על המשפחות האלה. לכן, אדוני היושב-ראש, אני מעלה הצעת חוק בשם ההיגיון הבריא, בשם הצדק הפשוט ובשם אלפי משפחות במדינת ישראל שנושאות בעול של הגיוס ובכבוד של הגיוס. לא בנטל, בכבוד של הגיוס. לצערי הגדול, כרגיל, זה מגיע לוועדה – מי זה, מאיר כהן? אופוזיציה, שימו את זה בצד.

טלי גוטליב (הליכוד):

זה לא נכון.

מאיר כהן (יש עתיד):

כן נכון, כן נכון. כי אחרת לא היו דוחים את זה בארבעה חודשים.

טלי גוטליב (הליכוד):

צריך תקציב בשביל זה.

מאיר כהן (יש עתיד):

הצעת החוק הזאת לא נועדה לשרת – – –

קריאה:

זאת לא הצעה תקציבית?

מאיר כהן (יש עתיד):

היא לא נועדה לשרת, חלילה, שום פוליטיקאי ושום פוליטיקה ושום מפלגה. היא נועדה לשרת משפחות שהילדים שלהן מתגייסים לצה"ל. מי שתורם למדינה, מקבל בחזרה, נקודה. הצעת חוק תגמול משפחות על תרומתן לשירות בצבא ההגנה לישראל מבקשת להכיר במאמץ המשפחתי המיוחד ולהוקיר את התרומה של אותן משפחות למדינה באמצעות מענק שיעזור להן ללכת ולקנות לילדים שלהן את מה שצריך לפני הגיוס – על כל ילד, מינימום 5,000 שקל, בדקתי, זה מה שזה עולה. אלה משפחות אשר מגדלות ילדים המשרתים שירות חובה מלא, תורמות תרומה משמעותית ובלתי ניתנת לערעור לחוסן הביטחוני של המדינה הזאת. עם זאת, גיוס של מספר ילדים מאותה משפחה יוצר נטל כלכלי משמעותי. אני לא מדבר על זה שלאורך כל תקופת השירות מצטמצמות האפשרויות של המשרתים, של המשפחה. אלה משפחות שמגדלות ילדים וילדות שמתגייסים לצה"ל, שמשרתים שירות מלא, שמתייצבים בקו האש – בקו האש, פרוש; משפחות שכל בוקר פותחות את היום בדאגה, ומדי ערב סוגרות בתקווה. כך הרגשנו כולנו כשהילדים היו בצבא, והיום כשהילדים במילואים – מתפללים בבוקר ובערב, ומקווים שגם ביום הבא הם יהיו בריאים ושלמים. ואתם, חברי הקואליציה – המשפחות לא חשובות. לא עכשיו, לא בחודש הזה, לא בעוד חודשיים, לא בעוד שלושה, לא בעוד ארבעה. תבוא אולי בעוד חצי שנה. בואו נדבר במספרים, כי הכסף מדבר, כמו שאומרים חלק מכם, ואתם יכולים לקפוץ, כי אני בדקתי את זה. לאלה שאמרו כאן, האשימו את היועצת בזה שהיא מרעיבה ילדים, תתביישו לכם. עד כמה התרעלה תצא לכם מהפה, כמה? משפחה שיש בה אברך אחד זכאית למלגת קיום – חודשים של קצבאות מהישיבה, תשלומים מהמדינה, מהביטוח הלאומי, הטבות בארנונה, סבסוד מלא של מעונות יום, הנחות בתחבורה ציבורית, סבסוד מים וחשמל – אלפי שקלים, ועכשיו גם עזרה בדיור. ומה שאני אומר כאן, אין בו טיפה אחת של ציניות, או טיפה אחת של פופוליזם, בדוק. החברים שנמצאים בוועדת חוץ וביטחון יודעים את זה: אתם לא רוצים לאשר את זה, כי זה לא נכנס להסכמים הקואליציוניים? כי אין לזה לובי? כי לא כתוב עליו "כולל"? כי לא כתוב עליו "מפלגה חרדית"? מה יש? לחיילים האלה שמתגייסים אין לובי? זה הילדים שלכם ושלי ושלנו, הבנים והבנות. אבל תסתכלו על עצמכם, חברי הקואליציה – עולה לכאן שר לשעבר, משמיץ את הילדים שלנו, את הלוחמים ואת הלוחמות, ואתם שותקים כמו קרנפים, מחלקת הדגים הקפואים. זה באמת כואב לי, כי אני מכיר אתכם, כי אני יודע עד כמה במסדרונות זה כואב לכם. עוד פטור, ועוד פטור תורני, ועוד קומבינה, ועוד דבר, ועוד דבר, והשוויון בנטל נזרק לפח. בזה אתם משקיעים, בזה אתם רצים לוועדות, על זה אתם עושים מסיבות עיתונאים, אבל כשצריך להגיד מילה טובה, מילה של הערכה, ולתגמל במינימום את המשפחות ששולחות את הילדים שלהן לצה"ל, ליחידות קרביות, אתם פתאום עסוקים. פתאום אומרים לי חברי כנסת מהליכוד שנמצאים בוועדת השרים: מאיר, זה מורכב. מה מורכב, לעזאזל? מה מורכב בלתת למשפחה שהילדים שלה מתגייסים סכום פעוט כדי שילכו לאיפה שהם יבחרו וייקנו לו תיק, וייקנו לה תיק, שיכין אותם לצבא? מה מורכב בזה?

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – השר מאיר כהן, הרי מקשיבים לך בקשב, גם ראש הממשלה מקשיב לך לדברים שאתה אומר וגם השרים. בשונה מהרבה חברי כנסת, מקשיבים למה שאתה אומר. לא סתם ביקשו פה את הדחייה, כי בסוף, גם כשאתה אומר שמדובר פה בסכום פעוט, מדובר פה באישור תקציב, אז נכון שארבעה חודשים זה הרבה, אבל – – –

מאיר כהן (יש עתיד):

חברת הכנסת גוטליב, אני ציפיתי, באמת מתוך אחריות, שמישהו ירים טלפון, יגיד: זאת הצעה חשובה, בוא, מי – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

רגע – – –

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

מאיר, אתה יודע איך זה עובד.

מאיר כהן (יש עתיד):

אני לא יודע איך זה עובד.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

מאיר, בוא.

טלי גוטליב (הליכוד):

אל תיתמם.

מאיר כהן (יש עתיד):

זה, מרים, זו הבעיה שלכם, כי כשאני הייתי שר – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה יודע לעבוד – – –

מאיר כהן (יש עתיד):

אל תפריעי לי.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

מאיר, קוראים לי מיכל, לא מרים.

מאיר כהן (יש עתיד):

סליחה, מיכל. כשהייתי שר, והגיעו אליי חרדים, וביקשו 6 ו-7 מיליון, באתי לשר האוצר הזה – ליאיר, ואמרתי לו שילדים רעבים; הוצאנו 6 מיליון ונתנו. כן, אני יודע איך זה קורה, כי כשיש נשמה ויש סדרי עדיפויות זה קורה; כשיש ציניות ופוליטיקה זה לא קורה. תודה רבה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. השר מלכיאלי? מי השר? סליחה, גברתי השרה – השרה סילמן, את עונה? אני מזמין את השרה סילמן להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק, בבקשה. בבקשה, גברתי, עשר דקות.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אני עונה, כמובן, בשם השר. הצעת חוק תגמול משפחות על תרומתן לשירות בצבא הגנה לישראל, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת מאיר כהן. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת מאיר כהן מציע לקבוע בחוק שמשפחה שילדיה משרתים או שירתו בשירות חובה מלא בצה"ל יהיו זכאיות למענקים בגבהים משתנים, החל מ-5,000 ש"ח בגין ילד אחד כאמור, ועד 40,000 ש"ח בגין ארבעה ילדים כאמור. זאת, על מנת להקל על משפחות המשרתים מבחינה כלכלית ולהביע את הוקרת המדינה על תרומתן לביטחון המדינה. מאיר, אולי בינתיים אתה תנסה להגיע לאיזשהן הסכמות, שידחו את זה קצת, ואולי ינהלו איתך משא ומתן, כדי להגיע להסכמות, כי החוק הזה הוא באמת חוק חשוב ומשמעותי, ובהחלט – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא כולם כמוך. אין צורך במשא ומתן.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

– – שירות הוא שירות חשוב. אגב, צריך להכות על חטא, שכשהיו שנה וחצי פה בממשלה, יכלו לעשות גיוס על מלא ולא עשו. אין חולק כי ישנה חשיבות רבה במתן תמיכה וסיוע והוקרה למשרתים בשירות צבאי ולבני משפחותיהם. לאור האמור וחשיבות הסוגיה, קודמו בעת האחרונה החלטות שונות המיטיבות עם המשרתים, כדוגמת הרחבת מלגת ממדים ללימודים. בנוסף, בימים אלו מקיימים משרדי הממשלה עבודת מטה שעניינה בחינת הרחבת זכויותיהם של חיילים משוחררים. חבר הכנסת מאיר כהן, מכיוון שנעשית עבודת מטה בנושא הזה, אז יכול להיות שכדאי לדחות את הדבר הזה ולנהל עם עבודת המטה את המשא ומתן הזה, כדי שהחוק הזה יוכל להיכנס. בכל מקרה, נכון יותר שנושא זה יקודם בדרך של הצעת חוק ממשלתית, ולא בדרך של חקיקה פרטית, כך כותב השר המשיב, וכן שהמיקוד יהיה בזכויות המשרתים עצמם. לאור האמור, החליטה הממשלה לדחות בארבעה חודשים את הדיון בהצעת החוק. אם אתה מצליח לדחות אפילו בפחות, כדי לנהל משא ומתן, אני חושבת שזה דבר חשוב ומשמעותי. אבל אני רציתי להגיד משהו אחר, שהוא מאוד חשוב, לאור אמירותיו של יאיר גולן, כי באמת, בסופו של דבר, ראיתי שגם לפיד, גם גנץ, גם ליברמן, גינו את גולן, אבל הם לא אמרו שלאור האמירות המטורללות האלה, שפוגעות בביטחון המדינה, שפוגעות באזרחי המדינה, שפוגעות בחיילים – בסופו של דבר, אותם חיילים שלנו שמשרתים בצבא הגנה לישראל ועושים את מלאכתם נאמנה, ומנסים לעשות כל שהם יכולים על הגבולות שלנו – אתם לא אמרתם שלאור האמירות המטורללות האלה, גם לא תשבו עם יאיר גולן ומפלגתו בכנסת הבאה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

בוודאי שנשב איתו, ברור שנשב איתו.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

כי בן אדם כזה – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

מי שעושה נזק זה סמוטריץ' ובן גביר שלנו.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

זו הבעיה, שזה נראה לכם רלוונטי – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתם הופכים את מדינת ישראל למדינה משוקצת, למדינה שמצוטטת – – –

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

– – לשבת עם בן אדם כזה ולתת לו לגיטימציה ולנרמל את ההרסנות הזאת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

עידית, תרדי, את הבאת עלינו את קואליציית הטבח הזאת.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אני חושבת שזה חמור. בסוף מי שקורא לחיילי צה"ל – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

חמור? סמוטריץ' צוטט אתמול באנגליה, את יודעת?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

– – חובבי רצח תינוקות הוא לא שותף רצוי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

את יודעת איזה נזק איזה נזק עושים השותפים שלך, המשתמטים?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אי-אפשר שכל השותפים – כי בסוף כל השמאל הרדיקלי עבר טרלול רציני.

מירב בן ארי (יש עתיד):

את המצאת את המונח "טרלול".

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אותו יאיר גולן, שאומר שישראל הורגת תינוקות כתחביב; בוגי יעלון, שאומר שישראל עושה טיהור אתני; עמירם לוין, שציין שצה"ל הוא שותף בתהליכים שמזכירים את גרמניה הנאצית; גדי שמני – גם, ישראל אלופת הכיבוש. יאיר גולן, צריך גם לומר, קרא לסרבנות של הסדיר שלנו, ולא פעם אחת. כולו נכנס – כל השמאל הרדיקלי – לטרללת. ומרצ והעבודה מגבים את הטרללת הזאת. גם יאיר לפיד, מה לעשות, וגם גנץ, לא אמרו שהם לא ישבו עם טרללת כזאת בכנסת ישראל, וצריך להגיד את זה – – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

מה? מה, מה את רוצה? את בעצמך ישבת איתו. מה את מקשקשת?

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – – שנה רצית להיות ביש עתיד. רצית להיות ביש עתיד. רצית להיות במפלגה שלנו. יא חוצפנית. הלכת ליאיר שיכניס אותך למפלגה, יא חנפנית.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

לאורך כל השנה וחצי האחרונות גיבו את הטרללת הזאת בהפגנות, בשרפת כבישים, בהצתת צמיגים, שזה דבר נוראי, שאין לו מקום בבית הזה – – –

היו"ר משה רוט:

חברי הכנסת. חברי הכנסת, להנמיך את הטון, בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

התחננת. התחננת אלינו שנה. התחנפת.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

ואם הם יצטרכו להקים איתו ממשלה, הם גם אומרים שהם יקימו איתו ממשלה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

התחנפת אל יאיר לפיד. התחנפת, להיות ביש עתיד – – – יא חנפנית.

היו"ר משה רוט:

סליחה, לא שומעים אתכם. אחד צועק על השני שם. להנמיך את הטון. להנמיך את הטון.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

ואזרחי מדינת ישראל צריכים לדעת את זה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אופורטוניסטית, שקרנית.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אתם לא גיניתם את כל הטרלול שלו במשך שנה וחצי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

יא חנפנית. יא חנפנית.

היו"ר משה רוט:

סליחה. סליחה. סליחה, גברתי השרה, אני עוצר את השעון.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

ועכשיו אתם מוכנים גם לבוא אליו בטענות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תעצור לחנפנית הזאת. מתחנפת לאחמד טיבי.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אתם החלשתם את מדינת ישראל בהפגנות האלה, ועכשיו יאיר גולן גם מאשים את החיילים שלנו ברצח עם. הם איבדו את כל המוסר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למי לא התחנפת?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תקשיבי טוב, את מושחתת.

היו"ר משה רוט:

סליחה. סליחה. סליחה, חבר הכנסת בליאק.

מירב בן ארי (יש עתיד):

יא מושחתת.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

את צריכה לשבת בכלא. את צריכה לשבת בכלא על קבלת שוחד.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אתם יכולים להמשיך לצעוק, ואנחנו נמשיך לעבוד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

את צריכה ללכת לכלא על קבלת שוחד.

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת בליאק. חבר הכנסת בליאק, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. אל תתבטא ככה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אתם יכולים להמשיך, כי אתם תמשיכו להיות אופוזיציה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

את צריכה ללכת לכלא על קבלת שוחד.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת בליאק, קראתי אותך לסדר. ואני לא רוצה לשמוע כינויי גנאי, נקודה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אתם שכחתם באיזה צד אתם, ואחר כך יאיר גולן מנסה לבוא ולתקן ולומר – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

יא חנפנית.

היו"ר משה רוט:

מספיק.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

– – שהוא בכלל מתכוון לממשלה, והוא לא מתכוון לחיילים, והרי הדרג המדיני, למי הוא מתווה מדיניות אם לא לדרג הביטחוני?

מירב בן ארי (יש עתיד):

התחננת ללפיד שייקח אותך. יא בושה. עידית החנפנית – – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

עידית, את שומעת את עצמך עכשיו – – –

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

ומה הוא חושב שיהיה כאן? ולכן כל מה שהוא אומר זה טרלול אחד גדול.

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – – אופורטוניסטית, שקרנית, מושחתת – – – את מושחתת.

סימון דוידסון (יש עתיד):

חברת הכנסת המושחתת. מושחתת. את אדם מושחת, מושחת – – –

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אבל יאיר גולן לא לבד. איתו ביחד יש את רדמן, יש את שקמה ברסלר, את כל אלה שאתם הולכים להפגנות שלהם.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

את מושחתת. מושחתת. מושחתת – – –

היו"ר משה רוט:

מספיק. חברי הכנסת, לא שומעים אתכם. אתם צועקים אחד על השני.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

ובכל מקום הציבור, אזרחי מדינת ישראל, צריכים לדעת במי מדובר.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

את תישאי באחריות על כל הפשעים שלך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שקרנית. שקרנית.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

שקרנית. מושחתת.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אבל כל הטירוף הזה נובע משנאה אחת, משנאת ראש הממשלה בנימין נתניהו – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

טירוף? הלכת והתחנפת ללפיד שייקח אותך ליש עתיד. תגידי לי שאני טועה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

הציבור שונא אותך.

היו"ר משה רוט:

חברת הכנסת בן ארי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שתגיד שאני טועה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

הוא מוכן לעזור לעזתים, הוא מוכן לעזור למי שמדבר נגדנו ולתת לגיטימציה לבית הדין בהאג.

היו"ר משה רוט:

זהו. אין צורך. להנמיך את הטון, זה הכול.

מירב בן ארי (יש עתיד):

היא רצתה להיות ביש עתיד.

היו"ר משה רוט:

שמענו.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

הכול רק משנאת בנימין נתניהו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תגידי שאני משקרת. תגידי שאני משקרת, יא חנפנית.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אם אתם מגנים אותו רק כדי לקחת קולות מהמרכז, כי פתאום החלטתם שאתם איזה מרכז "מה יפית", אבל אתם לא אומרים שאתם לא תשבו איתו בממשלה הבאה ומבחינתכם זה בסדר, אז מה לעשות?

מירב בן ארי (יש עתיד):

למי לא התחנפת? למי לא התחנפת? יא חנפנית.

סימון דוידסון (יש עתיד):

את בעצמך ישבת איתו בקואליציה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

כולכם אותו הדבר.

סימון דוידסון (יש עתיד):

את בעצמך ישבת איתו בקואליציה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

האמת, כואב לי הלב בשביל מדינת ישראל.

קריאות:

– – – קואליציוש.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

וכואב לי הלב בשביל החיילים שלנו והילדים במדינת ישראל, ששומעים דברים מבן אדם שבעבר לבש מדים, ולא סתם מדים, שהיה סגן רמטכ"ל.

סימון דוידסון (יש עתיד):

את ניהלת את הקואליציה. את ניהלת את הקואליציה – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

עידית, יא חנפנית.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

ואני כבר לא מדברת על הנזק העצום שהוא עושה לנו בעולם – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

את אופורטוניסטית, שקרנית.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אני מדברת על הנזק העצום שהוא עושה לנו פה במדינה, בין האזרחים לבין עצמם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה היה בתחנת דלק? מה היה בתחנת דלק? תגידי לנו, מה היה בתחנת דלק?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אתם מדברים על אותם חרדים שלא מתגייסים באופן שיטתי, ומה עם כאלה שהתגייסו, כמו יאיר גולן, ובסוף מוציאים דיבתנו רעה בעולם?

מירב בן ארי (יש עתיד):

יא שקרנית. מה היה בתחנת דלק? יא שקרנית.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אנשים שלבשו מדים בדרגות בכירות, והולכים וטוענים טענות מפלילות על עם ישראל ועל החיילים שלנו?

מירב בן ארי (יש עתיד):

עידית, יא שקרנית.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

מה לעשות, בסוף זה להיות נגד המדינה. בסוף זה להיות נגד ההמנון. בסוף זה להיות נגד מגילת העצמאות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תרדי כבר. תגידי שלא רצית להיות ביש עתיד.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

וכל ילד וילדה שגדלים כאן לא צריכים לשמוע את הטרלול של אותו יאיר גולן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תגידי שלא רצית להיות ביש עתיד.

היו"ר משה רוט:

חברת הכנסת בן ארי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שקרנית, אופורטוניסטית, גנבת קולות. שקרנית.

היו"ר משה רוט:

חברת הכנסת בן ארי.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

הגברת מירב, שקפצה בין מפלגות, שבי, תנוחי לך, תנוחי לך.

היו"ר משה רוט:

חברת הכנסת בן ארי, את מפריעה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

את תמלאי את שורות האופוזיציה עוד הרבה זמן, אני רק לא יודעת כמה מנדטים יהיו לכם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מי את? לפחות אני לא חנפנית. תשאלי את אופיר אם פעם התחנפתי אליו, אם התחנפתי למישהו שם.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

דיברתם על זה שאתם רוצים להיות מרכז, אז אולי מהמרכז תצליחו לדלות כמה קולות. אבל לאור זה שאתם לא אומרים שלא תשבו עם יאיר גולן, אתם עדיין בשמאל, אלא אם – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

את ישבת עם יאיר גולן.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

– – אתם תבואו ותגידו שאתם לא תשבו עם יאיר גולן המסית והמדיח.

מירב בן ארי (יש עתיד):

את הכנסת הבאה תראי בערוץ – – – אתם רואים, ילדים, פעם הייתי בכנסת – – –

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

בקיצור, מאיר כהן, הצעת חוק באמת חשובה. כדאי שתעשה איזה תיאום כדי לדחות אותה בכמה חודשים.

סימון דוידסון (יש עתיד):

גברת קואליציוש, שוחד פוליטי. את צריכה לשבת בכלא.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לכל מקום שתלכי, יתקפו אותך.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. מספיק.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לכל מקום שתלכי, יתקפו אותך.

היו"ר משה רוט:

סליחה. סליחה, חברת הכנסת בן ארי, אני מבקש ממך, אנא.

מירב בן ארי (יש עתיד):

חנפנית. אני פעם התחנפתי – – – שקרנית.

היו"ר משה רוט:

חדלי. חדלי. מספיק. אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

קיבלתי ביושר את הקריאה שלך.

סימון דוידסון (יש עתיד):

בושה לליכוד. בושה לליכוד.

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת. ישיב להצעת הממשלה – – –

קריאות:

היו"ר משה רוט:

סליחה. אפשר בבקשה לכבד? שמענו.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הקשבתי לשרה סילמן, ופתאום אמרתי לעצמי: אנחנו, להבדיל ממנה, דווקא יש לנו הכרת הטוב. אנחנו אנשים של הכרת הטוב.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

כן, ליאיר גולן, ליאיר גולן.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אנחנו לא מעט חייבים לשרה סילמן, כי היא הייתה מרכזת הקואליציה בתקופת הממשלה שלנו, וזו הייתה ממשלה לא פשוטה, בעיקר בגלל הקשר עם המפלגות הערביות, ולא היה אדם שעבד קשה ממנה בתחזוק הקשר עם המפלגות הערביות. עם מנסור עבאס, עם ווליד טאהא, היא ישבה אין-ספור שעות – –

היו"ר משה רוט:

כבוד.

יאיר לפיד (יש עתיד):

– – בשביל לדאוג שנמשיך להיות בממשלה אחת, בקואליציה אחת, עם רע"מ. ואני חושב שהיא לא קיבלה מספיק קרדיט על העזרה שהיא נתנה – –

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

ועל ההפלה של הממשלה הזאת.

יאיר לפיד (יש עתיד):

– – כי באמת אני חושב שיכול להיות שהממשלה הייתה נופלת שמונה-עשרה חודשים קודם, אילולא המאמצים הבלתי-נלאים של עידית סילמן לתחזק את המפלגות הערביות.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

יכול להיות. יכול להיות, אבל בזכות זה קמה ממשלת ימין, ברוך השם, ואתה באופוזיציה, ולך אין מנדט, ברוך השם.

יאיר לפיד (יש עתיד):

חבל לי שמנסור וווליד לא נמצאים פה, כי הם היו יכולים לספר לכם באופן אישי כמה קשה היא עבדה בשביל לוודא שהמפלגות הערביות נשארות חלק מהקואליציה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

והיום אתם באופוזיציה בזכותי.

יאיר לפיד (יש עתיד):

כמה היא הסבירה להם פעם אחר פעם שהיא רואה איתם עין בעין, גם אידיאולוגית, ומאמינה בעבודה משותפת בין יהודים לערבים בכנסת ישראל.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

תמשיך לתקוף את הטרלול של יאיר גולן ואנשים שטוענים שעושים רצח עם בעזה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

וכשבן אדם עושה משהו טוב, צריך לתת לו קרדיט. ואני רוצה להודות לך פה בשם הממשלה הקודמת. אני עושה את זה קצת באיחור, ואני מרגיש טיפה חרטה, כי בזכותך, עידית סילמן, עבדנו כל כך טוב עם המפלגות הערביות, ובעיקר עם מנסור עבאס ועם ווליד טאהא, ובזכותך הקואליציה החזיקה מעמד הרבה מאוד זמן, וכל הכבוד על המחויבות שלך לקשר בין יהודים לערבים במדינת ישראל ובכנסת ישראל. כל הכבוד.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אף פעם לא נשכח אותך, אל תדאגי. לכל מקום שאת תלכי, אנחנו נתקוף אותך. שקרנית.

קריאות:

– – – שוחד פוליטי.

היו"ר משה רוט:

חברי הכנסת. חברי הכנסת, לא להפריע להצבעה. סליחה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק תגמול משפחות על תרומתן לשירות בצבא הגנה לישראל, התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 33 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 48 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק תגמול משפחות על תרומתן לשירות בצבא הגנה לישראל, התשפ"ה–2025, לא נתקבלה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אף אחד לא הגן עלייך, אף אחד לא דיבר בזכותך. תראי לאן הגעת – – – אף אחד לא הגן עלייך. זה הסוף – – – שקרנים. גנבים – זה הסוף שלהם. בכנסת הבאה את תצפי במסך, גם הליכודניקים לא ייתנו לך, אל תדאגי.

היו"ר משה רוט:

33 בעד, 48 נגד – סליחה, חברת הכנסת בן ארי, די, שקט.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

היא מתבאסת, מס' חמש מתוך 23, מה לעשות.

היו"ר משה רוט:

אני קובע כי הצעת חוק תגמול משפחות על תרומתן לשירות בצבא הגנה לישראל, התשפ"ה–2025, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. לפרוטוקול – חבר הכנסת שוסטר הצביע בעד.

היו"ר משה רוט:

השרה, אפשר לעשות את זה קצר? הודעה אישית, השרה סילמן.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

האמת שאני כל כך שמחה שיאיר גולן אמר את זה – יאיר לפיד, סליחה, כבר איבדתי את כל היאירים, יאיר ויאיר, באמת יהירים, מה לעשות. הדבר הכי יהיר. אבל אני שמחה שאתם פה ואנחנו שם, ושיאיר לפיד הוא לא ראש ממשלה, כי כשהוא היה ראש ממשלה הוא עשה הסכם גז עם לבנון, שהבטיח לנו שנים של שקט, שלווה וביטחון.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

את לא רק מושחתת, אין לך מושג על מה את מדברת.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

והרי ראינו את השנים של שקט, שלווה וביטחון.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אין לך מושג בסיסי על מה את מדברת. אין לך מושג.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

וברוך השם, האמת, עדיף מאוחר מאשר אף פעם, שזכיתי להפיל את הממשלה שלכם – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

את לא רק מושחתת – את גם חסרת מוסר בסיסי.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

– – ולהביא ממשלה ציונית, לאומית, אמונית, לכנסת ישראל. אז אתם תמשיכו לצעוק מכיסאות האופוזיציה ולהתעצבן, ואנחנו נמשיך לעבוד ולעשות את מה שנכון לעם ישראל, אבל בלי יאיר לפיד, ובעזרת השם גם בלי יאיר גולן.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

מה הקשר בינך ובין עם ישראל? עם ישראל שונא אותך. עם ישראל מקיא.

מיקי לוי (יש עתיד):

את קיבלת שוחד פוליטי.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

ובעזרת השם, בלי כל אלה שישבו עם המטורללים האלה שלא מגבים את החיילים שלנו שנלחמים בכל מקום.

דבי ביטון (יש עתיד):

את מפילה ממשלה, את מפילה ממשלה על חמץ – – –

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

וזה המקום להגיד שהקדוש ברוך הוא יעטר את הלוחמים שלנו בעטרת ניצחון, ישלח להם ברכה והצלחה על כל גבולות ארצנו.

קריאות:

– – – תכבדי את הדת – – –

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

זה בסדר לצעוק. זה בסדר לצעוק, הרי יש לכם על מה לצעוק. הרי מ-23 מנדטים – אתם אולי, אולי, חמישה מנדטים ביום טוב של סקרים.

נאור שירי (יש עתיד):

זה בסדר לצעוק ולא לקבל שוחד.

קריאות:

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אז מכיוון שחלקכם לא תהיו פה, חלקכם הגדול לא יהיה פה, אז אתם מתעצבנים.

נאור שירי (יש עתיד):

זה בסדר לצעוק, אבל לא לגנוב ולא לקבל שוחד. חמישה אנשים לא יצביעו לך. חמישה אנשים לא יצביעו לך – – –

דבי ביטון (יש עתיד):

– – – וכולם יודעים את זה. את הפלת ממשלה. את הפלת ממשלה על חמץ, ואת מסתובבת כאן עם חצאית חצי מיני. תתביישי לך. אם את אדם מאמין, תכבדי לפחות – – –

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

ואני גאה שהייתי יו"ר הקואליציה, שהייתי יכולה לבחון, ובזכות זה שהייתי יו"ר הקואליציה וראיתי את הדברים כהווייתם מבפנים, הייתה לנו האפשרות בסוף להביא ממשלת ימין של 64 מנדטים.

היו"ר משה רוט:

חברי הכנסת, אפשר בבקשה לפזר את ההתקהלות? אפשר לפזר את ההתקהלות? לא מכבד. סליחה, לפזר את ההתקהלות.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

את קיבלת שוחד. את קיבלת שוחד. את קיבלת שוחד. שוחד.

דבי ביטון (יש עתיד):

– – – רק בגלל שוחד את כאן, לא בגלל השכלה ולא בגלל – – –

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אחרי ארבע מערכות בחירות קשות, קשות מאוד, וטרלול גדול למדינה, בסוף הקמנו ממשלת ימין, שבעזרת השם תסיים את ימיה. ואתם, מה לעשות, כנראה תסיימו את דרככם בתוך מפלגתכם. אבל אולי אתם תעשו איחודים. איחודים – עם יאיר גולן, עם יאיר לפיד, עם כל החברים.

קריאות:

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

לא, אנחנו מדברים בעיקר אליכם, אז אתם תמשיכו לצעוק. זה מעולה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

– – – אנחנו לא חברים שלך. אנחנו לא רוצים להיות חברים שלך. אנחנו לא חברים שלך.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

זה מעולה, זה טוב, תמשיכו לצעוק, ואנחנו נמשיך לעבוד באמונה, באמונה אמיתית – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אנחנו לא חברים של אנשים שמקבלים שוחד. את לא חברה שלנו. את לא חלק מאיתנו.

קריאות:

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

– – באמונה אמיתית שאפשר להביא בשורה לעם הזה.

דבי ביטון (יש עתיד):

איזו אמונה? מה אמונה? איזו אמונה? את מסתובבת עם חצאיות מעל הברך.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

כי הרי אם היינו מקשיבים לכם, למי שאמר שאפשר לסיים את המלחמה בשנה-שנתיים ולצאת להפסקת אש – –

דבי ביטון (יש עתיד):

מה אמונה? יש לך אמונה? שימי חצאית כמו שצריך.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

– – וכולם תמורת כולם, ולא לעשות כלום, אז ככל הנראה נסראללה היה בצפון על הגדרות שלנו, וסנוואר לא היה מחוסל, כנ"ל לא מוחמד דף.

קריאות:

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אז ברוך השם שלא אתם נמצאים על ההגה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

את לא – – –

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

ותודה על זה שיש לנו ראש ממשלה, בנימין נתניהו, שבציפורניים יילחם ונלחם למען אזרחי מדינת ישראל.

קריאות:

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. גברתי השרה, תודה רבה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אתם תנוחו, נצליח גם בלעדיכם.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

קיבלת שוחד, מושחתת.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

נאור שירי (יש עתיד):

את קיבלת שוחד. קיבלת שוחד.

היו"ר משה רוט:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק ציון שירות צבאי או שירות לאומי – – –

קריאות:

היו"ר משה רוט:

שקט. שקט. שקט. שקט. שקט.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אף אחד מהם לא מגן עלייך – – – לא אכפת ממך. את מבינה? כל החיים ירדפו אותך. כל החיים שלך ירדפו אותך.

דבי ביטון (יש עתיד):

– – – החצאית שלך.

היו"ר משה רוט:

שקט. נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק – אמרתי שקט. אוקיי, די, בסדר. היא שמעה. שמענו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תסתכלי, אף אחד לא מגן עלייך.

היו"ר משה רוט:

אפשר לפזר את ההפגנה הזאת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני יוצאת, אל תדאג. אני יוצאת.

היו"ר משה רוט:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק ציון שירות צבאי או שירות לאומי בהשכלה הגבוהה ובשירות המדינה (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אלעזר שטרן. אני מזמין את חבר הכנסת שטרן להציג את הצעת החוק.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כתוב: למינים ולמלשינים לא תהיה תקווה. תודה. הקדוש ברוך הוא לא אוהב אותך. הקדוש ברוך הוא לא אוהב – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תודה. תודה. מירב, מירב. אדוני היושב בראש, עמיתיי השרים, הדבר הזה שדיבר כאן לפניי – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

"הדבר הזה", מושג מדויק.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

– – שמעתי שהוא הזכיר את הקדוש ברוך הוא. רציתי להגיד שהקדוש ברוך הוא אמר לנו גם: "ושֹׁחד לא תִקח כי השֹׁחד יעַוֵר פִּקחים ויסלף דברי צדיקים". הדבר הזה שעמד כאן העליל בתחנות דלק, ברחובות, בכל מיני מקומות, על כל מיני אנשים פשוטים, נשים פשוטות, עלילות שווא, עלילות שקר. והדבר הזה שעולה לכאן, יש כאלה שקוראים לו "שרה" – סרה בסמ"ך, אולי. אדוני היושב בראש, אני מתנצל שהייתי צריך להגיד גם את זה כאן בכנסת ישראל, אבל מי שאשם כאן זה מי שבאמת נתן לה את השוחד ומי שנותן לה את המקום. אני רוצה לעבור להצעת החוק שבשבילה אני עומד כאן. אני אומר את האמת, אני שמעתי הערות קודמות שהעלו פה ח"כים על משמעויות תקציביות ועל דברים כאלה. יש דבר אחד פשוט – ואני לא פונה עכשיו לאופוזיציה, אני פונה לקואליציה. תראו את ההצעה הזאת, יש בה שורה אחת – שמי שרוצה לקבל משהו מהמדינה, שמי שרוצה להירשם למוסד אקדמי שנתמך על ידי המדינה, תהיה כתובה שם רק שורה אחת: האם שירתָ בצה"ל? האם עשיתָ, או האם עשיתְ, שירות לאומי? זה הכול. וועדת השרים – אני לא עשיתי לובי לעניין הזה. חבר הכנסת צביקה פוגל, אתה יודע, לא צריך לעשות לזה לובי. קרעי אולי לא מבין. אני באמת שואל: מה הבעיה? אם אנחנו רוצים לעזור לחיילים, למשרתים, לבנות השירות הלאומי – תהיה שורה. אני לא אמרתי מה זה ייתן. הממשלה תחליט מה זה ייתן, כל מוסד יחליט מה זה ייתן. רק דבר אחד – תהיה שורה: האם עשית שירות צבאי או לא. הרי כל השאר – אני באמת לא יכול להבין את זה. מי שמתנגד לזה – אני אגיד לכם את מי אני מבין שמתנגד. אני מבין למה החרדים המשתמטים מתנגדים לזה – לא החרדים שמשרתים – אני מבין למה הערבים שלא משרתים מתנגדים לזה. אבל למה הקואליציה הזאת מתנגדת לזה? אני מסתכל מי יושב פה. יש לי רשימה. ראיתי פה, השר פרוש, אני רואה אותו, אני יכול להבין למה הוא מתנגד, הוא לא עשה יום אחד שירות. הרשימה ארוכה, סליחה שזה לוקח לי זמן, בין חברי הממשלה שלא עשו יום אחד. נגיד, למה חבר הכנסת משה רוט מתנגד לזה אני יכול להבין. הוא לא עשה יום אחד, הוא לוקח בחשבון שהילדים שלו לא יעשו יום אחד, שהנכדים שלו לא ישרתו יום אחד, אז הוא מתנגד לזה. אבל יריב לוין, שהוא יושב-ראש ועדת השרים לענייני חקיקה, ואולי הילדים שלו, הנכדים שלו, כנראה מישהו כן ישרת; יש בקואליציה הזאת – אריאל קלנר, אני רואה אותו, הוא דואג להמון משרתים; וולדיגר. יש גבולות לצביעות. למה אתם מתנגדים לזה שתהיה שאלה, שורה: האם שירת בצה"ל? השר מלכיאלי הוא ברשימה גם כן, גם הוא לא עשה יום אחד, לא הוא, לא הילדים שלו, אז הוא מתנגד לזה. אבל באמת, חברי חבר הכנסת מאיר כהן, לך צעקה קודם טלי גוטליב: יש לזה משמעויות תקציביות – כתירוץ. אין משמעויות תקציביות. אין. שורה. בא מישהו להתקבל לאוניברסיטת בר-אילן, בא מישהו למשרד התחבורה – רק תהיה שורה: שירת בצה"ל או לא שירת? עשית שירות לאומי או לא עשית שירות לאומי? חברת הכנסת עטייה, אני רואה שאת מקשיבה, ואת מחוקקת הרבה. מה הבעיה בחוק הזה? מה הבעיה? אני לא החתמתי אף אחד. לא הלכתי לקואליציה, לא הלכתי לאופוזיציה. לבד. אמרתי – טריוויאלי, זה בטוח עובר. אין משמעויות כספיות, אין אצבע בעין. יש רק לטובה. וועדת שרים דוחה את זה. אמרתי, אני מבין, יש פה, נגיד, אחד, שניים, שלושה, ארבעה, חמישה, שישה, שבעה, שמונה, תשעה, עשרה, 11, 12, 13, 14, 15, 16, 17, 18, 19 – אני עוצר רגע – חברי קואליציה שלא עשו יום צבא אחד. אני מבין למה הם מתנגדים. אבל ראיתי שברחו מפה – קודם ראיתי שישב פה השר דיכטר. באמת. אני מסתכל על הרשימה של השרים של ממשלת החורבן. אם אתם רוצים תקומה – קרא לזה ראש הממשלה – תבינו, חלק מהתקומה זה שיותר אנשים יישאו בנטל, אי-אפשר; שיותר אנשים ישרתו. אבל גם את זה לא אמרתי. אמרתי: רק תשאלו אותם. שמי שעושה עכשיו מילואים בעזה, או מי שעכשיו בן 17 ושוקל אם להתגייס, יגיד: ואללה, שפעם ישאלו אותי. פעם ייתנו לי קרדיט על זה. כלום. אפס. השר קלנר, אני לא יודע מי יענה על זה – אה, חבר הכנסת קלנר, לא, בקצב של ההצעות שלך, סליחה, תגיד תודה – יש לי בקשה, תבקש לענות על זה. חברת הכנסת עטייה, תבקשי לענות על זה. למה לא? תגידו למה לא, חוץ מזה שאני העליתי את זה. ואני אומר לכם, חשבתי על זה עוד כשהייתי ראש אכ"א, כשלבשתי מדים, חשבתי שזה מה שצריך לעשות. על אחת כמה וכמה בזמנים של מלחמה, של ימי מילואים שלא נגמרים, של בעיות שאולי מתחילות גם במוטיבציה לגיוס. למה שלא נשאל? למה שלא ידע מילואימניק שמאבד את מקום העבודה שלו, שמתמודד על מקום העבודה שלו עם משתמטים כאלה, למה שהוא לא ידע שיבוא יום וישאלו אותו: מה עשית? זאת כל ההצעה הזו. אין לכם בושה? אני באמת אומר את זה. שיבוא לפה יושב-ראש ועדת שרים ויגיד, סליחה, מחקנו את זה רק בגלל שראינו אלעזר שטרן, והוא באופוזיציה, אבל במחשבה שנייה אני באמת לא מבין למה דחינו את זה. באמת, למה דחינו את זה? דוגרי, יכול להיות שיבקשו עכשיו עוד פעם מהשר מלכיאלי – אתם יודעים מה, סליחה, אולי יבקשו מהשרה סילמן. היא, אין לה בעיה להגיד הכול, לקרוא הכול, לשקר, לקחת – אז היא תהיה מוכנה לקרוא את זה. אבל האם יש מישהו עם מצפון, מישהו שאכפת לו מהמדינה, שיביא לכאן את הנימוק, אני לא יודע אפילו של איזה שר? זה קשור לשר החינוך, זה קשור לשר הביטחון, זה קשור לשר האוצר, זה קשור לשרת התחבורה, זה קשור לכל השרים. אצלם במשרדים, כשיבואו עובדים, ישאלו: מה עשית בשביל המדינה? חבר הכנסת גואטה, אני רואה אותך שם מאחור. נראה לי שאני יודע איך תצביע, אבל אני לא יודע למה. וחברי חבר הכנסת אלי דלל, תסתובב רגע, יש לי שאלה. אתה יודע מה ההצעה הזאת אומרת? אני אגיד לך: שבכל מקום שתבוא אליו לחפש עבודה או להירשם לאוניברסיטה תהיה שורה, וישאלו אותך רק דבר אחד. לא יגידו שבגלל זה יקבלו אותך או לא. ישאלו רק: היית בצבא או לא היית בצבא? עשית שירות לאומי, לא עשית? זה הכול. כדי שמי שמסתכל ושופט אותך יוכל לתת לזה את המשקל שהוא רוצה. אין לזה משמעות תקציבית, אין לזה כלום, רק הבעה של הערכה. פעם אמרה לי הילרי קלינטון שגם אצלם בהרבה מקומות שואלים: מה עשית בשביל המדינה, והיא מקנאה בנו שאצלנו יש שירות חובה. אז זו בעצם השאלה הזאת – מה עשית בשביל המדינה. אתם לא רוצים שישאלו את זה? אתה, אלי דלל, לא רוצה שישאלו את זה? למה שלא ישאלו את זה? הוא, אני מבין למה הוא לא רוצה – הוא לא עשה כלום בשביל המדינה – אבל אתה, אלי דלל, מה אתה תגיד? למה הצבעת נגד? ואני עומד פה ומסביר כדי שתבין. עכשיו נשמע את התשובה של מישהו שאמת בלבבו, אני מקווה, ושידע להגיד לי. הינה השר דיכטר, אולי הוא יסכים לקרוא את תשובת הממשלה למה אי-אפשר לשאול במדינת ישראל אם עשית צבא או לא עשית צבא; אם עשית שירות לאומי או לא עשית שירות לאומי. תתייעץ עם אחמד טיבי. הוא ייתן לו תשובות טובות למה לא.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. אני מזמין את השר מלכיאלי להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק, בבקשה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אוי ואבוי – – – מלכיאלי, תשקול אם אתה רוצה. אין גבול לצביעות?

קריאה:

הוא היה שר מודיעין – – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

הוא היה אלוף בצה"ל, אם אתה לא יודע.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

מלכיאלי, של מי התשובה?

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אמרו חכמינו זיכרונם לברכה, דברי חכמים בנחת נשמעים – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

– – למה? החכם, אתה יודע – קודם כול, כבוד היושב-ראש, אדוני היושב-ראש – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

בשם מי אתה עונה?

היו"ר משה רוט:

שלמה המלך.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

שלמה המלך. – – אני רוצה לברך אותך ביום האחרון שלך כאן כסגן יושב-ראש הכנסת. עשית את זה תמיד בנעימות – – –

היו"ר משה רוט:

לעת עתה.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

לעת עתה. בנעימות וביושר ובהגינות. לפעמים אנחנו רגילים כאן – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

זה שיח של משתמטים. תענו לעניין.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

זה שיח – חז"ל אמרו: דברי חכמים בנחת נשמעים.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אפילו חז"ל אתה לא יכול להגיד.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

כלומר, מי שצועק ומתלהם לא בטוח שחז"ל קוראים לו חכם, אלעזר.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תגיד של מי התשובה. את התשובה של מי אתה מקריא? מלכיאלי, את התשובה של מי?

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אלעזר, אלעזר, דברי חכמים בנחת נשמעים.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא, לא, זה לא מספיק.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

בנחת נשמעים. לא צריך לצעוק, יש לנו יום קשה.

קארין אלהרר (יש עתיד):

– – – בנחת.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

קמנו בבוקר להודעות קשות. יש משפחות – כמו שאומרים כאן כל הזמן, תפקידנו כנבחרי ציבור קודם כול לכבד את המעמד, לדבר בשקט, לא לצעוק. קצת שקט.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

עוד לא – – –

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

נכון, לא אמרתי כלום. נכון. הקדמה. לפעמים ההקדמה היא כלום. גם כלום חשוב להגיד. ברור שלא התלהמתי, לא אמרתי פילוג, לא צעקתי. דברי חכמים בנחת נשמעים. עכשיו, אני עונה בשם שר החינוך.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

איזה שר?

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

שר החינוך. יש למדינת ישראל שר חינוך.

סימון דוידסון (יש עתיד):

יש שניים, אדוני.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

יש שר החינוך ויש – – –

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

זאת הייתה בדיקת ערנות. בשם השרים – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

איזה מהם? איזה מהם?

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

פה כתוב – אני אסתכל רגע. שאלה טובה שאלת. אלעזר, אתה רואה, דברים בנחת נשמעים, זה מצוין. "בברכה, יואב קיש, שר החינוך". קיבלת תשובה. אתה רואה, כשאתה שואל שאלות במתינות אני גם עונה. לא צריך לצעוק. יום קשה יש לנו בעם ישראל. הנדון: דברי תשובה להצעת החוק ציון שירות צבאי או שירות לאומי בהשכלה הגבוהה ובשירות המדינה (תיקוני חקיקה) – חבר הכנסת אלעזר שטרן. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – אני מצטט בשם כבוד השר – הצעת החוק מבקשת לעגן את חובת הציון של פרטי השירות הצבאי, השירות הלאומי ושירות המילואים – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא פרטים, עצם השירות.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

תראה, אני מקריא. יש דבר כזה שנקרא "דמשק אליעזר", בטח הגעת אליו. מה זה דמשק אליעזר? דולה ומשקה מתורת רבו. אני דולה ומשקה.

מאיר כהן (יש עתיד):

יואב קיש הוא רבך?

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

לא, ממש לא. כמשל ונמשל. כעין – אצל אליעזר.

מאיר כהן (יש עתיד):

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

קיבלתי את ההערה, חבר הכנסת כהן. וזהו. אז כעין דולה ומשקה. הצעת החוק מבקשת לעגן את חובת הציון של פרטי השירות הצבאי, השירות הלאומי ושירות המילואים – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

זה שקר. זה לא כתוב בהצעת החוק. זה שקר.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אבל זה כתוב פה, אבל זה כתוב פה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אז תרד. תגיד לו – – –

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אז אני ארד, אין בעיה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אולי אתה מקריא מהדף הלא-נכון? אולי אתה מקריא את הדף הלא-נכון.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

תראה, אני רוצה להגיד לך משהו. אני רוצה להגיד לך משהו. נכון וחצי. תשמע, למה אני לא נבהל מהצעקה שזה שקר, זו לא ההצעה? כי לפני כמה חודשים – רגע, שנייה – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

– – – להקריא, תסתכל. מה כתוב?

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

שירות צבאי או שירות – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אבל לא פרטי השירות.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

לא. רגע, תראה, הממשלה שלנו היא ממשלה אחראית. היא לא עושה חפ-לפ-לפ; היא עושה, היא בודקת וכותבת – – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

אחראית, מה זה אחראית. מה זה ממשלה אחראית. הגענו למצב הזה של מדינת ישראל בגלל הממשלה האחראית. לפחות אל תגיד את זה. אל תגיד את זה לפחות. למה אתם אחראים? תראו לאיזה מצב הגענו.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

כוונתי, חבר הכנסת סימון – אני אענה. שאלת שאלה, תקבל תשובה. היא אחראית לענות תשובה אחראית. שזה גם יפה, דרך אגב. אני זוכר ממשלות שלא היו עונות תשובה אחראית. בשביל זה אני פה – – – אתה לא אוהב את התשובה, אני מבין.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

הוא בא להגיד לך כמה זה ממשלה אחראית בגימטרייה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

לא, לא, רציתי לתת לך להקריא את השמות של חברי יש עתיד שהצביעו נגד החוק הזה ב-2021.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

שהתנגדו. אוה. זה חשוב, זה חשוב. שנייה, שנייה, ולדימיר בליאק הצביע נגד.

קריאה:

מי?

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

ולדימיר בליאק הצביע נגד החוק הזה. לא מכובד, לא מכובד.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

– – – סוכן של קטר במדינת ישראל. אתה לא מתבייש?

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

קארין כתובה "מקוזזת", לא יודע, לא כתוב פה.

קארין אלהרר (יש עתיד):

אני הייתי נורבגית.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

נורבגית. טוב, מי עוד יש לנו פה? רגע, זה דבר חשוב. סימון, אתה מככב ברשימה.

קריאה:

איזו רשימה?

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

הרשימה של הטובים.

סימון דוידסון (יש עתיד):

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

רגע. הרצנו, יוראי, אתה מככב ברשימה. וואי וואי, לא נעים. שר התקשורת מקשר לנו תשובות טובות. הוא הביא לי רשימה של ח"כים חרוצים שהצביעו נגד החוק הזה, ואתה מככב שם. כולכם, דרך אגב, לא אתה. בואו נראה, גלעד קריב, רגע. קריב, אנחנו בדרך אליך. יאיר גולן הצביע נגד, למשל. בקיצור, חבר'ה, בואו קצת – אבל אני לא בא אליכם בטענות. הייתה לכם משמעת קואליציונית, אין מה לעשות.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אלעזר שטרן – היה, היה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

בתאריך 10 בנובמבר 2021 – – –

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

מה היה ב-10 בנובמבר 2021? כל הגאונים שיושבים כאן הצביעו נגד הצעת החוק. אלעזר, בפעם הבאה שאתה מתלהם וצועק – לחשוב טוב טוב. אנחנו ממשיכים. קודם כול, אני רוצה לברך את כל המכובדים שבאו לצפות בכנסת ישראל. ברוכים הבאים. תמיד שמחים לראות אתכם כאן. אני גם רוצה להגיד לכם משהו, שתדעו. לפעמים אתם רואים כאן מריבות כאלה או אחרת – חלק זה לא אמיתי. בחוץ הרבה מדברים, משוחחים. גם אלעזר, שצעק פה עכשיו, עוד כמה דקות הוא יצעק פה עוד פעם, זה חלק מהנוהל. יש פה נוהל: צועקים, תשובה, צועקים. בסדר.

שר המורשת עמיחי אליהו:

הצגה.

נאור שירי (יש עתיד):

מזל שאתה דובר אמת ולא עושה הצגות.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

חבר הכנסת שירי, לא הקשבת לדבריי. אתה לא מקשיב קשב רב לדבריי. חבל.

נאור שירי (יש עתיד):

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

מה נעשה? אני מברך, אומר שר החינוך, את חבר הכנסת שטרן – חבר הכנסת אלעזר שטרן, שר החינוך כותב: אני מברך את חבר הכנסת שטרן. בקיצור, ההצעה הזו, כמו שאנחנו למדים, היא הצעה טובה, אבל הוועדה החליטה לדחות אותה. תודה רבה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת היוזם משיב? בבקשה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני אגלה לכם משהו. השר סופר, למה באת? על מה אתה תצביע נגד, אתה יודע? יותר טוב שלא היית בא.

קריאה:

על מה שאתם הצבעתם נגד בקדנציה שעברה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

השר סופר, אתה הולך להצביע נגד?

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

אני ארצה להגיב על הדברים שלך מהפודיום.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תפנה אליו. תפנה אליו, מה אתה רוצה? השר סופר, אתה הולך להצביע – – –

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

בסדר? אני יכול להגיב? הוא פנה אליי. אני רוצה להגיב על הדברים שלו, על הציניות. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיב על הצעות פופוליסטיות של אנשים שעושים שימוש ציני בלוחמי צה"ל – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

הוא לוקח את הזמן.

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

– – במילואימניקים, בפצועי צה"ל, בשביל הפופוליזם שלהם. אני רוצה להגיב על זה. בושה וחרפה. תתבייש. תתבייש, כי לא מצאת – – –

היו"ר משה רוט:

הודעה אישית אפשר רק אחרי ההצבעה. אדוני השר, אחרי ההצבעה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תקבל את הזמן. אני מבקש להוסיף את זה לשיח שלכם בתוך זה. אני אומר לך, השר סופר, אל תתחמק ואל תסתתר מאחורי ציניות – – –

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

לא מתחמק.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

יש לך זכות דיבור. תוכל להגיב.

היו"ר משה רוט:

אחרי ההצבעה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

ציניות ולא ציניות. אנחנו נפגשנו הרבה מאוד בבתים שאני לא רוצה להזכיר פה, בזמן האחרון. ואני באמת לא מבין את הגבולות שאתה שם לעצמך, מעבר להצהרות הנחמדות והכול. אבל אני אמרתי קודם, השר דיכטר – אז גם הוא יוכל הודעה אישית; אני מוכן לפנות לכל אחד, תיקחו הודעה אישית, תסבירו למה בזמנים כאלה של מלחמה, של מילואים, של בעיות מוטיבציה, אתם נגד הצעה שכל מה שהיא רוצה זה להדגיש – ואני אומר לכם את האמת; הוא כבר יגיד אם ציני ולא ציני. זו לא הצעה צינית, זו לא הצעה שבאה נגד מישהו, זה הצעה בעד המשרתות ובעד המשרתים. איך זה יכול להיות ציני, אם כל מה שאנחנו מבקשים זה שתהיה שורה אחת, שישאלו אותך: שֵׁירתָ בצבא, שֵׁירַת בצבא או שֵׁירַת בשירות לאומי? השר סופר, תחשוב עוד פעם אם זה ציני. זה אמירה צינית? אוי ואבוי לנו אם זה נהיה ציני. והגיע הזמן – אלה כל ההצעות של כל חברי האופוזיציה, שלנו. אבל אתם, הקואליציה, כשאתם רואים הצעות כאלה – הן באמת נקיות, הן באות ממקום טוב. אם הייתם איתי היום בדיון על ההשתמטות, על השירות, על המילואימניקים, הייתם מבינים כמה ההצעה הזאת מתבקשת. אז יכול להיות שהשר סופר רוצה לייצג פה – הוא שירת בצבא, הוא עשה שירות משמעותי, הוא לא מתבייש בשירות שלו. אבל מי שנותן יד, זה נותן יד, כמו שאמרתי קודם, למשתמטים משני הצדדים של הבית. תודה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק ציון שירות צבאי או שירות לאומי בהשכלה הגבוהה ובשירות המדינה (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025 – הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 32 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 48 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק ציון שירות צבאי או שירות לאומי בהשכלה הגבוהה ובשירות המדינה (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, לא נתקבלה.

היו"ר משה רוט:

32 בעד, 48 נגד. אני קובע כי הצעת חוק ציון שירות צבאי או שירות לאומי בהשכלה הגבוהה ובשירות המדינה (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום.

היו"ר משה רוט:

הודעה למזכירות הכנסת.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת, הצעת חוק שירות המילואים (תיקון מס' 3) (הטבות בדיור לחיילי מילואים), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת משה פסל. תודה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

היו"ר משה רוט:

הודעה אישית לשר אופיר סופר.

שר העלייה והקליטה אופיר סופר:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, וחבר הכנסת שטרן, אני רוצה בהזדמנות הזאת לדבר אליך וגם לעוד חברים באופוזיציה, ובכלל לכנסת. אנחנו נמצאים בימים של מלחמה, והימים האלה של ימי רביעי, בעיניי מלאים בפופוליזם, בהצעות חוק פרטיות שתכליתן בסוף לנסות לייצר מבוכה. וזה בסדר, זה לא פטנט שהומצא היום, זה לא פטנט שלא השתמשו בו בקדנציות הקודמות, אבל אנחנו יודעים שבשביל לקדם הצעת חוק רצינית, יש תהליכים שכן נכון לעשות אותם בתיאום עם הממשלה ובצורות נכונות. אני רוצה לספר מה אני עשיתי ואיך אני עבדתי לגבי תחום שעסקתי בו לא מעט, והוא תחום רגיש וכואב – אז, כשכיהנתי כיושב-ראש הוועדה לטיפול בנפגעי פוסט-טראומה בעקבות לחימה. היו דברים שלא הייתי מבסוט שעשה שר הביטחון גנץ, אבל מעולם לא הבאתי לכאן דבר לכדי הצבעה כיוון שלא רציתי להשתמש בכאב של לוחמי צה"ל ופצועי צה"ל לצרכים פוליטיים. אני חושב שאני לא צריך פה תעודת יושר ותעודת אומץ לגבי העצירה של חוק המעונות. הייתי השר היחיד שעשה את זה, ואני גאה בזה, ויש לי ויכוחים בתוך הממשלה. הייתי חוסך כל מיני השתלחויות אישיות מיותרות, כי זו לא דרכי, ואני חושב שזה נכון, זו הנורמה שצריך שתהיה בכנסת לגבי כל מיני אנשים שמחזיקים בכל מיני תפקידים מיותרים. לי בממשלה אין ברזומה החזקה בתפקיד מיותר. ולכן, אני מבקש שנשמור על הנורמות האלו. אני מבין שהן לא יכולות להיות מוחלטות, אבל לפחות קצת על פרופורציות ואיזון. תודה רבה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

היו"ר משה רוט:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – מענק דמי מחייה ללוחמות משוחררות), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת רון כץ. אני מזמין את חבר הכנסת רון כץ להציג את הצעת החוק, בבקשה. תשובה והצבעה במועד אחר. בבקשה.

רון כץ (יש עתיד):

אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני חושב שזה אחד הנושאים שאמורה להיות לנו הסכמה די פשוטה בהם. לוחמות שלנו, אנחנו רוצים לתמרץ אותן ולעודד אותן לקחת חלק בתפקיד משמעותי, ולאחר שהן יעשו את זה, מן הראוי שהמדינה גם תדאג להן, כמו שדואגים לכולם. יש חוק שאומר: דמי לימודים לכל מי שהיה לוחם, מצוין, והמטרה של החוק הזה היא בעצם לתת דמי מחיה מעבר לדמי לימוד, כסף קטן. בסופו של דבר, כשמדברים על כמות הלוחמות בצה"ל שמשתחררות במחזור מסוים וכמה כסף זה יעלה, זה כסף קטן ומינורי. המטרה היא באמת לעודד נשים לקחת חלק בתפקידים משמעותיים. ולכן אני באמת לא מבין את ועדת שרים לחקיקה שהחליטה לקבל החלטה בעוד אלוהים יודע כמה זמן, ולכן אני גם לא הולך לעשות מהחוק הזה איזשהו קרקס פוליטי. אנחנו לא נצביע היום. אנחנו נצביע במועד אחר, בעוד שבועיים. ניתן להם שבועיים לדבר על זה, ושיסבירו לי, שיסבירו לעם ישראל, שיסבירו לנשים הלוחמות למה הם לא מוכנים לתמוך בהן. למה מצד אחד קוראים להן, הן עושות את התפקידים הכי משמעותיים שיש, הן נמצאות בכל הנקודות החשובות, ומהצד השני לא מוכנים לממן דמי מחיה. עכשיו, מה זה דמי מחיה? בסופו של דבר מדובר בסכום שנת הלימודים חלקי חודש, מדובר על מאות שקלים בחודש בסך הכול. על זה דיברנו. הבטחתי לבן שלי, ינאי, שאני אעלה לפה – הוא נמצא איתי פה היום כי לצערי הגן לא נפתח, כי משרד החינוך עושה עבודה נהדרת, והוא שאל אותי למה כולם פה רבים וצועקים. אז הבטחתי לו לומר שלא כולם רבים ולא כולם צועקים, אבל לפעמים יש בחיים נקודות שאין ברירה וחייבים באמת להתעמק בהן. ואני רוצה רגע לעצור ולדבר על האמירה הבאמת-נוראית שהייתה פה קודם. עולה פה שר במדינת ישראל ואומר: יועמ"שית נורמלית לא הייתה מרעיבה ילדים חרדים. ואני רוצה לומר לך, אדוני השר – זו שערורייה שאתה שר במדינת ישראל. זו שערורייה, האמירה הזאת. אתה צריך להתנצל. גם לא הבנתי למה העבירו לך פתק עם המשפט. מי הגאון שהכניס לך את המשפט הזה באמצע הנאום שלך, המשפט הגאוני הזה, בשביל לפלג עוד יותר את עם ישראל? בשביל שתהיה עוד שנאת אחים בעם ישראל? מה אתם מנסים לעשות? מה אתם מנסים לעשות? בסופו של דבר החוק ברור: מי שחייב בגיוס לצה"ל צריך להתגייס לצה"ל. על מה אתם מתלוננים? שאוכפים את החוק? שמתייחסים אליכם כאל שווים בין שווים? שהדם שלך והדם שלי הוא אותו דם? בוא תסביר לי למה אני צריך לעשות שירות צבאי, שירות מילואים, ואתה לא. בוא תסביר לגיסי למה הוא בסבב החמישי שלו, עוזב ארבעה ילדים ועסק, ואתם לא. בוא תסביר למאות אלפי אזרחים במדינת ישראל למה קוראים להם ולכם לא. תסביר לנשים שלהם, תסביר לילדים שלהם, תסביר לבנקים שלהם, לחשבונות הבנק שלהם, שקורסים. מילואימניקים מוכרים עסקים באינטרנט כי אתם לא באים לתת יד, כי אתם לא באים להחליף אותם. ואז אתה מנסה לייצר פה איזה ספין על יועמ"שית? על יועמ"שית? תבואו, תהיו הנהגה אחראית, ותגידו: מי שלא לומד, שיתגייס. הרי בתוך החדרים הסגורים אתם אומרים את זה. אז לפחות תדעו, גם הציבור שלכם, שמי שלא לומד חייב להתגייס. על מה הדרמה הגדולה שאתם עושים בבית הזה? הם לא מצביעים בימי רביעי, שוקלים להחריף את זה גם לימי שני, אולי תחרימו ועדות – לא על החטופים שנמקים בעזה, לא על המילואימניקים שקורסים, לא על כך שאתמול גייסתם בצו שמונה עוד פעם חיילי מילואים בקולות של חרדים; לא על זה, לא – על זה שצעירים שלא לומדים, שמשתמטים, שיושבים על הברזלים, לא באים לקחת חלק, לא באים להחליף אותנו, מסתכלים על אחים שלהם נקרעים ואומרים: אין מה לעשות, כך התרגלנו, זה מה שיש. אז אני רוצה לומר, אדון פרוש: זה לא יישאר כך. אנחנו נשנה את זה אם תרצו ואם לא תרצו. רוב העם במדינת ישראל, הרוב השפוי של העם במדינת ישראל, יסביר לכם בבחירות הקרובות שאין אפליה בין דם לדם, אין מעמדות במדינת ישראל. ואיך אמרה פה טניה? פרזיטים, תתביישו.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. במסגרת סיכומים בין היוזם לבין הממשלה – עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק וההצבעה יתקיימו במועד אחר.

היו"ר משה רוט:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום, הצעות רגילות ודחופות לסדר-היום. הצעה ראשונה היא הצעה רגילה לסדר-היום בנושא: המשמעות התקציבית של הרחבת הלחימה ברצועת עזה, מס' 5136. את ההצעה הגיש חבר הכנסת ולדימיר בליאק.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

מי השר המשיב?

היו"ר משה רוט:

מי השר המשיב? נראה. אתה כבר סיימת? עוד לא. אז בבקשה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

מותר לי לדעת מי השר המשיב.

היו"ר משה רוט:

יתארגנו.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

יתארגנו, אוקיי. פרוש?

היו"ר משה רוט:

יכול להיות, I don’t know, נראה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מה זה "יכול להיות"? מי השר המשיב?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר הלא ידוע שאמור להשיב – חבל ששר האוצר לא כאן. פעם נוספת שר האוצר השתפן וברח מהמליאה, ומהדיון הכלכלי המהותי, במקום לענות כי אין לו תשובות, ולא במקרה.

מיקי לוי (יש עתיד):

הוא לא מבין בכלכלה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אני מייחס, אדוני היושב-ראש, לדיון הזה על השלכות התקציביות של הרחבת הלחימה ברצועת עזה משמעות רבה. הדיון הזה, באופן מעמיק ומקצועי, היה אמור להתנהל בכלל במשרד האוצר או בקבינט, ואני לגמרי לא בטוח שהוא אכן התנהל, כי אין כאן ראש ממשלה ואין כאן שר אוצר שהאחריות הלאומית עומדת בראש סדר העדיפויות שלהם. אני כן שמח לעדכן כי לאחר שהעליתי את הסוגיה הזאת פעם אחר פעם בוועדת הכספים בשבועות האחרונים, ביום ראשון הקרוב יתקיים דיון בנושא בוועדה המשותפת לוועדת הכספים ולוועדת החוץ והביטחון לתקציב הביטחון. לפני כחודשיים בלבד, כנסת ישראל אישרה את תקציב המדינה לשנת 2025. היום, לאחר תחילת מבצע מרכבות גדעון, כאשר סיום המלחמה לא נראה באופק, ניתן לומר באופן ודאי כי תקציב המדינה שאושר אינו רלוונטי. על פי הערכות שפורסמו, עלות המבצע מסתכמת בכ-25–30 מיליארד שקלים לשלושה חודשי לחימה עצימה. סביר להניח כי הכרית הביטחונית שהוגדרה בתקציב בין 4 ל-6 מיליארד שקלים כבר נוצלה, וזה אומר שמסגרת התקציב שהוגדרה נפרצה. יש לעדכן את יעד הגירעון וייתכן גם שיש להגיש תקציב חדש. הממשלה הזאת הרגילה אותנו כי היא מגישה תקציב מעודכן נוסף בערך כל שלושה חודשים, כי אין לה שום יכולת לנהל את תקציב המדינה באופן ראוי. מה עוד כנראה נצטרך לעדכן, ולהבדיל מהגירעון, לעדכן כלפי מטה? את תחזית הצמיחה. היה ברור כי מלכתחילה תחזית הצמיחה שעליה בנוי תקציב המדינה, 4.3%, הייתה שגוייה. קרן המטבע הבין-לאומית – כבר הוריד אותה ל-3%–3.5%. אבל לאחר גיוס המילואים הרחב, במציאות שבה הממשלה הזאת ממשיכה להעניק פטור גורף מגיוס לעשרות אלפי בחורים צעירים מהמגזר החרדי, מקדמת את חוק ההשתמטות ומפילה את כל הנטל על מעמד הביניים הישראלי, המשך המלחמה פוגע קשות בצמיחה ובכלכלת ישראל. כ-20% ממשרתי המילואים הם אנשי ההייטק הישראלי, שהוא הקטר של הכלכלה שלנו. הפגיעה הצפויה בצמיחה מצטרפת למציאות של השנתיים האחרונות של צמיחה שלילית לנפש, שמשמעותה ירידה דרמטית ברמת החיים של אזרחי המדינה, מה שלגמרי לא מעניין את שר האוצר ואת הממשלה המופקרת שהוא חלק ממנה. מעבר לכך, ההסלמה במלחמה מאיימת עתה על המעמד הבין-לאומי של ישראל, כאשר האיחוד האירופי צפוי לדון בביטול הסכם השותפות עם ישראל. ההסכם הזה מהווה את הבסיס ליחסים המדיניים והכלכליים בין האיחוד האירופי לישראל. יש כאן, במעגלים הרחבים של ההסכם, כ-40 מיליארד יורו שמבחינת ישראל נמצאים בסכנה. היחסים עם אירופה חיוניים לכלכלה שלנו. בשנת 2024 32% מהיצוא שלנו היה לאיחוד האירופי ועוד 3% לבריטניה, שגם היא צפויה להקפיא את שיתוף הפעולה הכלכלי עם ישראל. ואיפה הממשלה? איפה ראש הממשלה? איפה שר האוצר? איפה שר הכלכלה? הם לא באירוע, כי באופן אבסורדי זה בכלל לא מעניין אותם. מקסימום הם מסתפקים בתגובות אינפנטיליות ומתריסות על מנת לרצות את הבייס. כעת בואו נדבר שנייה על נושא שהוא גם בעל משמעות תקציבית אדירה. אומנם הוא לא נמצא בין מטרות המלחמה שהוגדרו על ידי הקבינט, אבל אין ספק כי הוא כן נמצא על שולחן של שר האוצר הלאומני והמשיחי שמכהן במדינת ישראל. אני כמובן מדבר על כיבוש רצועת עזה והממשל הישראלי הצבאי. גם כאן, כצפוי, שר האוצר מתעלם מההשלכות התקציביות של המהלך. כמה יעלה הממשל הצבאי למשק? על פי כל ההערכות של אנשי המקצוע, לא של פוליטיקאים, זה יעלה בין 35 ל-40 מיליארד שקלים. המשמעות של הדבר הזה היא שוב הגדלת הגירעון, עוד ועוד מיסים על מעמד הביניים הישראלי, שמחזיק את המדינה הזו בחיים. אני כבר לא מדבר על זה שהמהלך הזה משית נזק אסטרטגי אדיר לטווח ארוך. אני רוצה לשאול את שר האוצר, שברח מהמליאה, אבל בכל זאת אני רוצה לשאול אותך, בצלאל: איפה אתה חי? לאן אתה מוביל את הכלכלה? תוך שנתיים וחצי ביצעת כאן השמדת ערך בלתי נתפסת שלא חווינו מעולם. מעודף תקציבי, ממשק צומח, ממעצמת הטכנולוגיה וההייטק, לכלכלה מוכת אסון, צולחת עם דירוג אשראי שחזר 30 שנה אחורה, חרם בין-לאומי שבפתח, עם יוקר מחיה שמשתולל ואזרחים שלא גומרים את החודש. אין לך הצלחה אחת בתפקיד, רק שרשרת בלתי נגמרת של כישלונות מחפירים. ואתה, אתה בצלאל סמוטריץ', ממשיך לשקר, לסלף, להתנשא, ולפרק את משרד האוצר מבפנים, ואיתו יחד את כלכלת ישראל. אתה צריך להתבייש. אתה צריך להתפטר. פעם אחר פעם שר האוצר עולה כאן ומבלבל את המוח על הניצחון המוחלט, ומאשים את האופוזיציה ברצון להיכנע לחמאס. בואו, אתם, שרי ממשלת נתניהו, האחרונים שיכולים להטיף מוסר ולדבר על הניצחון והביטחון. אתם מכרתם את ביטחון ישראל לקטר. במשמרת שלכם התרחש האסון הכי גדול בתולדות ישראל, ואתם הרסתם את המדינה האהובה שלנו. מלחמת 7 באוקטובר, שהתחילה כמלחמה צודקת, מלחמת אין ברירה, כפי שהיא מתנהלת היום אינה מביאה ביטחון, אינה מחזירה את החטופים שלנו, ומשרתת בעיקר את שלמות הקואליציה, את החזונות המשיחיים של חלק מהשרים, ומפוררת את תקציב המדינה ואת החוסן הכלכלי שלנו. יש רק דרך אחת למנוע את האסון הכלכלי המתקרב ולחזור לפסי הצמיחה: לסיים את המלחמה, להחזיר את החטופים ולפרק את שלטון החמאס על ידי מסירת הניהול על רצועת עזה למצרים או לקואליציה של מדינות ערב המתונות, ולהתחיל לשקם את ההריסות שנתניהו, סמוטריץ' ובן גביר משאירים לנו. הממשלה הזאת לא יודעת להשמיד את החמאס ולא מסוגלת לנהל את כלכלת ישראל. הממשלה הכושלת הזאת נמצאת בסוף דרכה העגומה. אחרי הבחירות הבאות אנחנו נקים כאן ממשלה חדשה, ממשלה מתפקדת, שתוציא את מדינת ישראל לדרך חדשה. יש לי עוד דקה, ואני רוצה לפנות לשר שכן נמצא פה, לשר פרוש. אתה צריך להתבייש על הדברים שאמרת כאן היום, להתבייש. והדבר שבאמת צריך לדבר עליו וגם לחקור אותו זה הבזבוז החצוף בארגון של הילולת מירון השנה, עם התקציב המופקר של 120 מיליון שקלים שחילקת לחברים שלך. בושה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. ישיב על ההצעה השר אוריאל בוסו. נמצאים בקהל ביציע התלמידים מכפר ירכא, מבית ספר – כיתה ה', נכון? שלום לכם. ובשם חבר הכנסת עפיף עבד, אנחנו מקבלים את פניכם. חן חן. בבקשה.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, אני כמובן עונה להצעה לסדר-היום בשם שר האוצר. הצעה לסדר-היום של חבר הכנסת ולדימיר בליאק: המשמעות התקציבית של הרחבת הלחימה ברצועת עזה. אומר שר האוצר: התעצמות הלחימה בגזרת עזה לצורך קידום מטרות המלחמה היא סוגיה בעלת השלכות תקציביות שעלולות להתברר כמשמעותיות ביותר. בשלב זה מובן כי רב הנסתר על הגלוי ביחס לעלויות מבצע מרכבות גדעון, מה שמקשה על התייחסות ותמחור פרטני משוער.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מה זה תמחור פרטני משוער?

שר הבריאות אוריאל בוסו:

הוא ביקש פירוט, כנראה, יותר ברזולוציות, ואז הוא אומר שברגע שאתה – – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לדעתי הוא היה צריך לבקש מראש, אבל מה אני יודע.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

נותנים מסגרת במקרה הזה. על כן יהיה נכון יותר להתייחס לתיאור עקרונות המדיניות הפיסקלית שקבעה הממשלה בנושא זה לשנת 2025, כפי שבאו לידי ביטוי בחוק התקציב שאושר לפני חודשיים. כזכור, הממשלה צפתה את פוטנציאל ההתלקחות הביטחונית, ובהצעת חוק התקציב הציעה כי יוגדר סכום נוסף, שיותר לשימוש בשנת התקציב לצורך מימון ההוצאות הדרושות לצרכים הנובעים במישרין, בשנת התקציב 2025, מהימשכות הפעילויות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת שרים לביטחון לאומי לפי סעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה, והודיעה לגביהן לוועדת חוץ וביטחון של הכנסת ביום כ"ג בתשרי התשפ"ד, 8 באוקטובר 2023, ולמטרה זו בלבד. עוד דובר בסעיף 12ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, כי השימוש בסכום הנוסף יותר אך ורק לצורך מימון הוצאות הנובעות מגידול בהוצאות על הארכת מתווה הפינויים מעבר להוצאה הצפויה והמתוכננת לשנת 2025 על פי הצעת חוק התקציב השנתי, או למימון הוצאות הנובעות מפעילות צבאית אשר במשכה או בעצימותה ובהיקף ההוצאה הנובע ממנה, דומה למבצע חיצי הצפון, וליתר דיוק לפעילות הצבאית בגבול הצפון בתקופה שבין חודש אוקטובר לחודש נובמבר 2024. סכום זה, על פי חוק התקציב לשנת 2025 כפי שאושר ב-25 במרץ, עומד על כ-4 מיליארד שקלים. ההידרשות לסוגיית פוטנציאל ההסלמה במערכה הנמשכת מול ארגוני הטרור ואויבי מדינת ישראל מחד גיסא, והתנאים האמורים בחוק ביחס לשימוש בו, מעידים על עקרונות המדיניות הפיסקלית של הממשלה המתמודדות עם הסיטואציה המתפתחת כעת. הרחבה פיסקלית הינה צעד שסיכונים בצידו, אולם במקרה של התעצמות משמעותית בפעילות צבאית, שדומה במשכה ובעצימות ובעלויותיה למבצע חיצי הצפון, יש מקום לשימוש באותו סכום נוסף בכפוף להוראות החוק. תודה רבה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת המציע, אתה רוצה להצביע?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

דיון אצל היועמ"שית של הממשלה.

היו"ר משה רוט:

יש לך שתי אפשרויות: אפשר להצביע כדי להעלות לסדר-היום, אפשר להצביע להעביר לוועדה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לוועדת הכספים.

היו"ר משה רוט:

לוועדה, אוקיי. אז אם כן, אנחנו הולכים להצביע אם להעלות את ההצעה על המשמעות התקציבית של הרחבת הלחימה ברצועת עזה לוועדת הכספים. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 7 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה.

היו"ר משה רוט:

שבעה בעד. אחד מתנגד. אם כן, זה יעבור – – –

קריאה:

מי הצביע נגד?

קריאה:

טיבי.

קריאה:

למה הצבעת נגד?

היו"ר משה רוט:

תעבור ההצעה לוועדת הכספים.

היו"ר משה רוט:

ההצעה הבאה גם היא הצעה רגילה לסדר-היום, בנושא: ממצאים ממשלתיים מדאיגים בהתמודדות ישראל עם משבר האקלים. את ההצעה הגיש חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בקשה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מי משיב לי?

קריאה:

השרה סילמן צריכה להגיע ולהשיב לך.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אז נחכה? אני לא מדבר – – –

נעמה לזימי (העבודה):

אני מוכנה להחליף, בסדר.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

יש שרים באולם?

היו"ר משה רוט:

יש שרים ויש לך זכות דיבור.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

לא הבנתי. רגע, השרה סילמן נמצאת בבניין אבל לא כאן כדי להשיב לי?

היו"ר משה רוט:

אמרו לך שהיא תשיב לך.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

איפה היא?

היו"ר משה רוט:

כשהיא תבוא, היא תשיב.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

עידית סילמן, איפה את? עידית, מה קורה? איפה את מתחבאת? את נמצאת בתוך המשכן אבל לא נמצאת כאן במליאה כי לא נעים לך לשמוע, לא נעים לך להתעמת עם העובדות? איפה השרה סילמן? איך היא אמורה להשיב לי אם היא לא נמצאת במליאה? השרה סילמן, ממה את מפחדת? למה את לא נמצאת במליאה להשיב על הנתונים? דווקא רציתי לפתוח ולומר שאני מוריד בפנייך את הכובע שאין לי. לא רבים הם השרים שמוכנים לבוא ולומר בפה מלא: נכשלתי. השרה עידית סילמן באה ואמרה: נכשלתי. נכשלתי בהורדת הפליטות, נכשלתי בתחבורה, נכשלתי בתעשייה, נכשלתי בחשמל ובאנרגיה, נכשלתי בתחום הפסולת. נכשלתי בכל היעדים שהמשרד שלי הציב. נכשלתי. לא רבות ולא רבים הם השרים שמוכנים לבוא ולומר בפני הציבור: נכשלתי. כך קרה בעניינה של עידית סילמן. המשרד להגנת הסביבה פרסם בחודש שעבר דוח ממשלתי רשמי שסוקר את ההתקדמות של המשרד בהגעה ליעדים שקשורים להיערכות למשבר האקלים: הפחתת פליטות – כישלון; הפחתת פליטות בפסולת – כישלון; הפחתת פליטות בתעשייה – כישלון; הפחתת פליטות בתחבורה – כישלון; הפחתת פליטות בחשמל ואנרגיה – כישלון. ומה השרה סילמן עושה? חונקת את ארגוני הסביבה ונוסעת לווינה. זה מה שהשרה סילמן עושה. היא חונקת את ארגוני הסביבה, מונעת תקציב של 11 מיליון שקל של ארגוני הסביבה, פוגעת ביכולת שלהם להגן על הסביבה, ונוסעת לווינה וברלין לסיור מזבלות, אחרי שהיא כבר סיכמה – –

נאור שירי (יש עתיד):

גם באיטליה היא הייתה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

– – אחרי שהיא סיכמה, חבר הכנסת שירי, סיור מזבלות באיטליה לפני שנה. מה קרה מאז? התחלף המנכ"ל. הגיע מנכ"ל שאין לו שום ניסיון בהגנת הסביבה ובמשבר האקלים ולכן צריך לשלוח אותו למזבלות בברלין ובווינה. אבל מאז תחילת הקדנציה, מאחר שהשרה בוחרת מלהיות במליאה – אוה, השרה סילמן, ברוכה הבאה למליאת הכנסת. למה את בטלפון במקום להקשיב לחברי הכנסת שמציגים את הכישלון שלך בכל תחום אפשרי? השרה סילמן, למה את בטלפון בתוך המליאה? אוקיי. אז השרה סילמן כנראה חושבת שהייאוש יותר נוח בחו"ל. אין סיבה אחרת להסביר את העובדה שהיא הייתה בארצות הברית, במרוקו – פעמיים, באיטליה, ועכשיו היא נוסעת לווינה ולברלין, לאזרבייג'ן. הנוסעת המתמידה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

השאלה היא מה מגישים במטוסים.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

השאלה היא אם הייאוש, חברת הכנסת – אה, היא לא חברת כנסת – השאלה, השרה סילמן, האם הייאוש יותר נוח בחו"ל? אולי כשאת בחו"ל או בדיוטי את לא צריכה להתמודד עם המציאות. והמציאות היא שהמשרד להגנת הסביבה בראשותך נכשל בכל תחום שהוא בהגנת הסביבה. על מה אנחנו מדברים? מה המשמעות של הכישלון של השרה סילמן ביעדים שהממשלה הציבה, ביכולת של הישראלים לא לאבד את החיים שלהם או של הילדים שלהם או של האהובים שלהם בשרפה או בהצפה או באסונות קיצוניים אחרים שמתרגשים עלינו; ביכולת שלנו ללכת על קרקע יציבה, לשתות מים נקיים, לנשום אוויר שהוא לא מזוהם, לאכול אוכל מזין? הכישלון שלך פוגע ביכולת של כל אחד ואחת מאזרחי ישראל לחיות כאן. את נכשלת, ואנחנו מקבלים פחות שירות. אני רוצה, כן, מאחר שזה דיון מקצועי, לפרט לציבור הישראלי – מאחר שהשרה מתעלמת – על הדוח שפורסם על ידי המשרד להגנת הסביבה. בהפחתת פליטות, היעד עד שנת 2030 של הממשלה הזו – והוא לא יעד שאפתני – הוא צמצום של 27% מהפליטות. לפי המשרד להגנת הסביבה אנחנו ניכשל, ונגיע לצמצום של 19% מהפליטות עד 2030. בתחום של הפסולת אנחנו אמורים להגיע להפחתה של 47% עד 2030. הפחתה. המצב בפועל הוא שחלה עלייה בפליטות מפסולת, עלייה של 9.3% בפליטות. מעל 80% מהפסולת בישראל, השרה סילמן, שממשיכה לדבר בטלפון בתוך המליאה ולהתעלם מחברי הכנסת ומהציבור, 80% מהפסולת עדיין מוטמנים, לעומת ממוצע של 42% במדינות המפותחות. לגבי הפחתת הפליטות בתחום התעשייה, עד 2030 אנחנו מדברים על הפחתה של 30%. בפועל – אין הפחתה של הפליטות מהתעשייה, יש עלייה של כמעט 15% בפליטות מהתעשייה. מאחר שאין שר במליאה, אני מבקש לעצור לי את השעון.

היו"ר משה רוט:

יש שר. יש שר.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

איפה? אני לא רואה את השר. אה, סליחה. היא פשוט עם הגב לדוכן ועם הגב אליך והיא מדברת בטלפון, אז אף אחד לא שם לב. לגבי להפחתת הפליטות בתחום החשמל והאנרגיה, היעד עד 2030 הוא בכלל הפחתה של 30%. אנחנו בכלל לא מגיעים לשם, כי המצב בפועל הוא שעד שנת 2022 נרשמה ירידה של פחות מ-10% בפליטות. לגבי אנרגיות מתחדשות, אנחנו אמורים להגיע עד 2025 ליעד של 20% מהמקורות של אנרגיות מתחדשות, ועד 2030 – יעד של 30%. אנחנו היום על 14% בלבד. מחברי הדוח, כלומר אנשי המשרד להגנת הסביבה, אומרים שאולי נצליח להגיע ליעד – רק בתנאי שייסגרו בהקדם היחידות הפחמיות. השר אלי כהן, שר האנרגיה, מסר לשאלתי בשבוע שעבר שרק בספטמבר 2026 התחנות הפחמיות ייסגרו – שזה מועד שהוא בהקדם האפשרי, באיחור מאוד מאוד ניכר. זאת אומרת, גם על פי התחזיות הכי אופטימיות אנחנו לא נעמוד ביעדים. לגבי הפליטות בתחום התחבורה, אנחנו מדברים עד 2030 על הגבלת העלייה של הפליטות מתחבורה בעד 3.3%. נכון להיום, הפליטות כבר עלו בכמעט 10%, ויש עלייה של מכוניות פרטיות, בניגוד לירידה. השרה עידית סילמן, אני מציע שתבטלי את הנסיעה שלך לווינה ולברלין ולא תבקרי במזבלות שם, ותעשי את העבודה שלך פה בארץ. כי המשמעות שאת נכשלת, המשמעות שאת נכשלת בעבודה שלך – זה גוזר על אזרחי ישראל את העובדה שכל אזרח במדינה לא יהיה מוגן מפני אסונות קיצוניים. וזו בושה וחרפה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. השרה להגנת הסביבה, השרה סילמן, בבקשה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

האמת היא שאני שמחה מאוד על שאילתות והצעות לסדר-היום וכל מה שקשור לתחום משרדי. בסדר? זה באמת חשוב. למה? כי אנחנו במשרד שלנו עושים עבודה מאוד מאוד גדולה וחשובה. אתה צודק. משך שנים הטמינו כאן 80% מהפסולת במדינת ישראל. הדרום הפך לפח הזבל של מדינת ישראל, עם דודאים, עם אפעה – כולם הביאו לשם את הפסולת. הפסולת לא מגיעה מעצמה. כדי שהפסולת תגיע לדרום צריך לשנע אותה, ושינעו אותה במשאיות, משאיות גדולות שעדיין מגיעות לשם ומזהמות לנו בדרך את הכבישים. זיהום אוויר מתחבורה מהווה היום 38% מהזיהום של מדינת ישראל בכלל. כולם מדברים על מפעלים ועל תעשייה, אבל זיהום האוויר הגדול נעשה גם מתחבורה. והחיסרון של תחבורה הוא שהאגזוזים נמצאים נמוך – בגובה שלנו, של הילדים שלנו, זה לא כמו מפעלים, שיש להם ארובות למעלה – ואז אנחנו נושמים את זה ישירות לפנים. לכן, כשאני נכנסתי למשרד הבנתי שמדינת ישראל נמצאת במצוקה. שלום לכל הילדים מירכא שהצטרפו אלינו. בואו תיכנסו ותשבו. ברוכים הבאים לכנסת ישראל. ברוכים הבאים. באמת, משך שנים הייתה למשרד, ועדיין יש למשרד, קרן שהיא קרן ניקיון.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מה יש לך לחפש בווינה וברלין?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אני אסביר לך. אני אסביר לך, יוראי. מסבירה לך הכול, ואם יש משהו שתהיה לך עוד שאלה עליו, אני פה איתך עד הסוף. עונה לך על הכול.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

יש לי. מה יש לך לחפש בווינה ובברלין?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

האמת היא שאנחנו לא נוסעים לווינה ולברלין. אני לא יודעת על מה אתה מדבר. אני לא כרטסתי שום טיסה. לא כרטסתי, אני לא יודעת.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מה זאת אומרת? את הזמנת ראשי רשויות. לא הזמנת ראשי רשויות להצטרף אלייך?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

לא, גם אם ראשי רשויות ייסעו, יש לנו צוותים מקצועיים של המשרד שיכולים לצאת איתם בשמחה ובששון. אני כרגע – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

לא? רגע, רגע. מה זאת אומרת? יש מסמך שרמי רוזן חתום עליו.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

המנכ"ל רמי רוזן? המנכ"ל רשאי לצאת לאיזה סיור מקצועי שהוא רוצה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

לא, בראשותך. את לא נוסעת?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

בראשותי? הכול תמיד בראשותי. אני לא כרטסתי שום כרטיס.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

את לא נוסעת לווינה ולברלין?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אני כרגע לא מתוכננת לנסוע לשום וינה ולשום ברלין, בטח לא בזמן הקרוב.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אוקיי.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אם תצא משלחת מהמשרד אתה תדע. והאמת, יוראי, אני אפילו מזמינה אותך להצטרף, כדי שאתה תוכל לבוא ולראות את השינוי האמיתי שאנחנו עושים במדינת ישראל.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

הבעיות שלנו בארץ, לא בווינה ולא בברלין.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

מה שאתה רוצה לעשות, תעשה. הרי לעבוד פה בכנסת אתה לא עובד יותר מדי. תקשיב רגע, אני עונה על השאלות שלך.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

ואללה? אפרופו קרן הניקיון.

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת הרצנו.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

לכן אתמול היינו בנאות חובב.

היו"ר משה רוט:

ניתן לשרה להשיב.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

כן, כדאי לתת לשרה להשיב. כדאי לתת לשרה, נכון.

היו"ר משה רוט:

אחרת אנחנו נשב פה שעה שלמה. בבקשה, בוא נקשיב, בוא ניתן לשרה להשיב.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

האמת שכן. האמת שכן, כי אני אוהבת את תחום משרדי, וכדאי להקשיב. אתמול הייתי בנאות חובב. אנחנו עולים לקרקע בנאות חובב עם מתקן השבה ראשון בישראל, מתקן השבה שהמטרה שלו היא להשיב את הפסולת ולהפוך אותה לאנרגיה – מפסולת למשאב, מזבל לזהב. אגב, בכל העולם הפסולת הפכה להיות משאב מאוד מאוד משמעותי. במדינת ישראל האזרחים מייצרים פסולת, ובכל מקום ממיינים את הפסולת הזו ועושים ממנה, מה לעשות, משאב. איזה משאב? יצירת אנרגיה, יצירת חום. בסיור האחרון שעשינו, באמת בעולם, בטורינו ובמילאנו באיטליה, ראינו מתקני קצה ענקיים לטיפול בפסולת שנמצאים תחת דירקטיבה אירופית מתקדמת לטיפול באוויר, לטיפול בפסולת. מתקנים מסודרים, נקיים, סביבתיים, ירוקים. אתמול, אחרי תהליך ארוך של כמעט שנתיים, זכינו להיות בנאות חובב, יחד עם רוביק דנילוביץ', ולהתחיל עם מתקן ההשבה הראשון בישראל. מתקן ההשבה ייקח את הפסולת, ימיר אותה לאנרגיה וייצר חשמל וחום. אבל אנחנו לא רק בנאות חובב. בשנתיים האחרונות זכיתי לחרוש את מדינת ישראל לאורכה ולרוחבה ולשכנע את ראשי הרשויות של השלטון המקומי והאזורי שמתקני קצה לטיפול בפסולת נמצאים באזורים שהם לא מרוחקים, שעלויות השינוע הן לא גבוהות, שהמתקנים סביבתיים. מתקני קצה של פסולת בניין, של פסולת חקלאית, של פסולת אורגנית, של פסולת ביתית, של פסולת גושית, כל זרמי הפסולת השונים, שפשוט גם צריכים שיהיו להם מתקני קצה שונים שיקלטו אותם. אני שמחה להגיד שהיום אנחנו נמצאים במעל 20 איתורים בכל הארץ למתקני קצה. לפני שבוע הייתי עם ראשת המועצה מיכל עוזיאל באשכול. הנחנו אבן פינה ועלינו לקרקע. למען האמת, הנחנו אבן פינה לפני הרבה זמן, ובשבוע שעבר עלינו ממש לקרקע באתר דיה באשכול, אתר קצה לפסולת אורגנית. יצאנו גם ב Zero Waste-בראשון ובעוד הרבה מקומות. אנחנו זוכים לעשות שינוי משמעותי, Game Changer של ממש בטיפול בפסולת – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מה הסיפור עם ארגוני הסביבה? למה את מונעת מהם תקציב של 11 מיליון שקלים?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

– – מה שלא היה כאן במשך שנים. באמת, השלטון המקומי והאזורי הוכיח את עצמו כעמוד השדרה של מדינת ישראל. ראשי ערים שעושים עבודה מעולה – הכנסנו אותם לעולמות האלה של מתקני הקצה לטיפול בפסולת כי אנחנו מאמינים שהם צריכים להיות חלק מהשינוי הזה. מעבר לזה, שימרנו את כל העוגנים המשרדיים.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

לא הבנתי, מה עם 11 מיליון שקל מארגוני הסביבה שאושרו בקרן הניקיון. למה את שוחקת את הארגונים? זה עוגן מ-2018.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

יועצים סביבתיים במוסדות התכנון, שבהם אנחנו עושים game changer של ממש; המשטרה הירוקה והסיירת הירוקה; פארק אריאל שרון, שאנחנו עכשיו רוצים להעביר לשם גם את הספארי ולייצר עוגן של חינוך סביבתי משמעותי מאוד. תקצבנו את כל היחידות הסביבתיות ואת איגודי הערים ב-110 מיליוני שקלים.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מה עם ארגוני הסביבה, עידית סילמן?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

גם את יחידת המדענית הראשית. גם את החברה שלנו של מצוקי הים, שהבאנו לה את שלב ב' עם עוד 90 מיליוני שקלים. ועכשיו אנחנו עובדים ביחד עם משרד הפנים לאחד את ההגנות הימיות והיבשתיות לכדי עבודה אחת. העברנו חקיקה משמעותית. חוק פסולת בניין, שנמצא היום בקריאה שנייה ושלישית בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, שיאסדר את כל התחום הפיראטי הבלתי-חוקי שקורה היום במדינת ישראל, ששופכים פסולת בניין בשטחים פתוחים ובאופן הזה מזהמים מים, קרקע ואוויר. למען האמת, גם הרישוי המשולב, שקיצץ בביורוקרטיה ורגולציה, גם חוק האקלים. אגב, הבאנו חוק אקלים נהדר לוועדת הפנים והגנת הסביבה. למען האמת, בוועדת הפנים והגנת הסביבה החליטו לרדד לנו את החוק משום ומה – יוראי, יכולתם לעשות שם עבודה יותר טובה, ולהתאמץ שהחוק הזה לא ירודד.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

למה את מקצצת 11 מיליון שקל מארגוני הסביבה?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

באת ושאלת שאילתה על אקלים – באקלים הייתה לך הזדמנות, במשך יותר מחצי שנה, לעבוד עבודה קשה מאוד ולדאוג שחוק האקלים יצא בדיוק כמו שהגשנו אותו, ולא לרדד לנו ביעדים. גם מס הפחמן, גם היטל ההזרמה לנחל. מס הפחמן שבהחלט, בהחלט, עשינו בו שינוי משמעותי, כי בסוף נצטרך לשלם מס פחמן בכל אירופה, בגבולות. אנחנו דואגים לסביבה מתונה, סביבה ריאלית. שמנו 400 מיליון שקל בכל תעשיית המחזור, ביחד עם משרד התעשייה והכלכלה ועם רשות ההשקעות. הוצאנו קול קורא של 400 מיליון שקלים, תוכנית ירושלם, להקמת מפעלי מחזור. החברה לשירותי איכות סביבה, שעושה – – –

נאור שירי (יש עתיד):

ירושלם?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

תוכנית ירושלם, ככה היא נקראת.

נאור שירי (יש עתיד):

Jerusalem?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

לא. למען האמת, על שם מישהי שקראו לה ירושלם במשרד התעשייה והכלכלה, והיא נפטרה מוקדם מהצפוי. על שמה נקראת התוכנית. למען האמת, גם בתחבורה – דיברת – יש לנו תוכנית שנקראת נעים בעיר, שהמטרה שלה היא לצמצם זיהום אוויר מתחבורה. רצנו על זה ברשויות המקומיות והאזוריות, ואנחנו בונים להן עכשיו תוכניות, כולל התוכנית הלאומית שיצאנו אליה באזור התעשייה הצפוני של אשדוד. המטרה של התוכנית הלאומית הזו, שנבנתה ביחד עם איגודי ערים, ביחד עם משרדי ממשלה נוספים, ביחד עם השלטון המקומי והאזורי – עם יבנה, חבל יבנה, יישובי גדרות, גם אשדוד – לעשות תוכנית אמיתית לצמצום זיהום אוויר. גם מהמפעלים וגם – – –

נאור שירי (יש עתיד):

מה עם הפסולת ברחוב?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

יש לך פסולת ברחוב? איפה אתה גר, באיזה מקום אתה גר?

נאור שירי (יש עתיד):

מה זה פסולת? תגידי, את יודעת מה היה במירון?

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת שירי, בוא נעשה את זה לפי הסדר.

נאור שירי (יש עתיד):

את יודעת – – – בתחנת הדלק הקרובה לביתך אני גר. מה זה איפה אני גר?

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת שירי, בוא נעשה את זה לפי הסדר.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אני יכולה להגיד לך שדווקא במירון יצאנו בקמפיין משותף. באמת, הוצאנו שם גם הודעות בתחום הזה, לרשויות השותפות.

נאור שירי (יש עתיד):

אנחנו רוצים להעניק לך גביע.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אנחנו רוצים להעניק לעידית סילמן גביע.

נאור שירי (יש עתיד):

היית טובה עד הסוף, כל הכבוד לך. גביע השרה המצטיינת. את לא באירוע, את שרת המאדים, את כמו שר האוצר שלך. השרה המצטיינת. כל הכבוד, כל הכבוד לך.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

תודה רבה, אין עליכם. אין עליכם, אתם אלופים, אתם אלופים.

היו"ר משה רוט:

לא, לא, לא, חברים, חברים, אל תעשו לי הצגות פה, אל תעשו לי הצגות. לא, לא, ממש לא מקובל. לא, אל תעשו לי פה – סדרנים, נא להרחיק את האנשים. סליחה, באמת, זה ביזיון פה. אל תעשה לי קרקס. אל תעשה לי קרקס פה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אני טובה בזה שהעפתי אתכם מהממשלה, שאתם לא נמצאים ואתם יושבים באופוזיציה ורק מתלוננים. נאור שירי, לא ראיתי מה הצלחת להעביר בכנסת הזאת. לא ראיתי מה עשית. שום עשייה, שום תוספת.

נאור שירי (יש עתיד):

מה עשית בכנסת?

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת שירי, אל תצעק לי מפה.

נאור שירי (יש עתיד):

היית טובה עד הסוף, עד הסוף היית טובה. הסתובבת פה במדרגות ואמרת: הינה, קיבלתי קצת שוחד. איך הייתי? הייתי טובה? זה מה שעשית. זה מה שעשית.

היו"ר משה רוט:

לא לעשות קרקס.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

למען האמת, סימון דוידסון, אנחנו דווקא עוזרים לו. הוא ביקש בשדולה של ערי החוף שנגיע. סימון, הגענו אליך וכיבדנו אותך, כי אני אוהבת אותך.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אז אני נותן לך גביע.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

מה לעשות. האמת היא שאני מאוד אוהבת אותך. אתה גם בא מתחום הספורט, סימון דוידסון, יש לנו הרבה במשותף.

היו"ר משה רוט:

חברי הכנסת, תכבדו.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אני מקווה שהסרטון הזה יהיה לך ויראלי, סימון דוידסון. אבל עדיין, אמשיך להגיע אליך לשדולה של ערי החוף, ולעזור לך בכל מה שתבקש. כי זה התפקיד שלנו בתור שרים בממשלה. האמת שאנחנו תומכים בדרום ירוק ובצפון ירוק.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

למה קיצצת 11 מיליון שקל מארגוני הסביבה?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אני מסבירה לך. קודם כול, אני לא מקצצת כלום. יש צוותים מקצועיים למשרד – –

נאור שירי (יש עתיד):

אחרי שפיניתם את הדרום ואת הצפון, את תומכת בדרום ירוק ובצפון ירוק. כל הכבוד.

היו"ר משה רוט:

חברי הכנסת, השרה עונה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

– – יש מנכ"ל משרד, יש אגף תקציבים. כשיש אילוצים תקציביים, זה לא קשור לשרה באופן אישי.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

זה תקציב של קרן הניקיון.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

ממש לא. מה הקשר? קרן הניקיון – אני אחדש לך – בניגוד לפעמים הקודמות, אנחנו מנצלים אותה ממש אחד לאחד בכל שנה, למטרות ייעודיות.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

בינואר מועצת הקרן אישרה 11 מיליון שקל, זה מחכה לחתימה שלך.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

מה לעשות? אבל יש החלטות ממשלה, שיקום דרום ושיקום צפון. אנחנו תומכים בהרבה כסף בחבל הארץ הזה, בעוטף ישראל בדרום ובעוטף ישראל בצפון.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

זה כספים של קרן הניקיון. עידית, זה כסף מקרן הניקיון, לא מהכסף שלך, לא מתקציב המשרד.

נאור שירי (יש עתיד):

למה את מבטלת קולות קוראים?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

מה זאת אומרת? קרן הניקיון היא של המשרד. זה חוסר ההבנה של אנשים שלא מבינים למי שייכת הקרן. הוא לא מבין כלום. הוא גם לא יכול היה לעזור לנו בוועדת הפנים והגנת הסביבה והוא גם לא עוזר. אתה נמצא שם, אתה פרלמנטר – יאללה, לך תילחם. תלחם חזק שבוועדה לא יקצצו ולא ירדדו את החוק הזה, שבאמת החוק יעבור, חוק פסולת בניין שכבר נמצא הרבה זמן בוועדת הפנים והגנת הסביבה. יש לכם משימה בתור פרלמנטרים. אנחנו גאים להעביר את הרפורמות הגדולות האלה, להעביר עכשיו תקציב ענק של דרום ירוק, עם הקמת מרכזי מחדוש בקהילה, עם תמיכה בפסולת חקלאית, עם תמיכה בחינוך סביבתי, עם תמיכה בים פרויקטים. אחד הפרויקטים המדהימים שלנו נקרא ערים שקטות. אנחנו רוצים לשמור על עיר שקטה, עם פחות רעש. רעש מכלי רכב ותחבורה, מאנשים שצופרים שלא לצורך, מאנשים שמוציאים את האמצעים הטכנולוגיים מהאופנועים שלהם ומשתמשים באגזוזים שלהם כדי להבהיל, במיוחד בתקופה הזאת. ולכן, ביחד עם אגף הרעש שלנו במשרד – האגף פועל בתחומי רעש בהרבה נושאים, גם ברעש המוגזם שקשור להפגנות. הוצאנו דוחות ניטור מאזורים מסוימים שממש מפריעים לתושבי הערים לאיכות ובריאות החיים שלהם. והאמת היא שבתחום של רעש אנחנו עושים עבודה מדהימה, כי אנחנו מציבים גם גלאים וגם מצלמות לניטור רעש בערים. מעל תשעה ערים בערי ישראל קיבלו היום – – –

נאור שירי (יש עתיד):

תשע.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

סליחה. תודה רבה לנאור שירי, חבר הכנסת.

נאור שירי (יש עתיד):

אין על מה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אני חושבת שזו תרומתך הגדולה פה בכנסת ישראל, אז אני חייבת להגיד – – –

נאור שירי (יש עתיד):

עידית, מה התרומה שלך לעם היהודי? מה את עושה?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אני מספרת לך. אני כבר 20 דקות מדברת על זה, רק תקשיב, רק תקשיב.

נאור שירי (יש עתיד):

הבאת חורבן על העם, לקחת שוחד, קיבלת תפקיד שרה. זו התרומה שלך.

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת שירי, אתה מצפה לתשובה על שאלה? אתה רוצה שהיא תשיב על השאלה?

נאור שירי (יש עתיד):

– – – את באמת חושבת שאת משהו מיוחד? את באמת חושבת את זה. אין לך כלום. את לא עשית כלום לעם היהודי, רק חורבן.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אני אגיד לך את האמת. בתור אחד שתומך ביאיר גולנים כאלה, אז באמת יש בינינו פערים, מה לעשות? גם פערים אידיאולוגיים. אתה מאמין ליאיר גולנים וליאיר לפידים ואני לא. מה לעשות.

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת שירי.

נאור שירי (יש עתיד):

היא פנתה אליי. אלא אם כן אתה תרשה לי לעלות.

היו"ר משה רוט:

לא.

נאור שירי (יש עתיד):

היא פנתה אליי. אין בעיה. מה שמתאים.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

לכן, גם אידיאולוגית, גם אידיאולוגית, גם אידיאולוגית אנחנו חלוקים, וזה בסדר גמור להיות חלוקים. וזה בסדר להיות חלוקים, אבל תקשיב.

היו"ר משה רוט:

אתה שואל שאלה, ויכולה לקחת שעה התשובה.

נאור שירי (יש עתיד):

היא אמרה לי: תודה רבה, נאור שירי. באמת. אם אתה רוצה שאני אעלה – אני אעלה, אין בעיה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אנחנו שמים גלאים ומצלמות בכל המרחבים העירוניים כדי לנטר רעש מתחבורה וכלי רכב, וזה אחד הדברים החשובים – –

נאור שירי (יש עתיד):

עידית, את לא בלופ. עידית, אני אומר לך שאת לא בלופ. את לא מבינה מה עשית. הבאת חורבן על העם היהודי, לקחת שוחד וקיבלת תפקיד שרה. זהו. זה מה שיהיה כתוב עלייך בהיסטוריה. סה טו. זהו. זהו.

היו"ר משה רוט:

לא, לא, לא. לא. זהו. זהו, סיימנו.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

– – כדי לשמור על הבריאות ואיכות החיים של התושבים והאזרחים. ולגבי כל הנושא שגם שאלו, של הפחתת זיהום אוויר, אנחנו עושים – אני חושבת שכדאי להוציא אותו. פעם ראשונה, פעם שנייה, פעם שלישית. אתה קורא אותו בקריאה ראשונה?

היו"ר משה רוט:

כן, כן. חבר הכנסת שירי, חבר הכנסת שירי, אתה מוריד את השיחה במקום להעלות.

נאור שירי (יש עתיד):

מה, שוחד זה – – –

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אתה קורא אותו בקריאה ראשונה? קריאה ראשונה, שנייה, שלישית?

היו"ר משה רוט:

זה בסדר, זה בסדר. חבר הכנסת שירי, אנא, אנא. גברתי.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

מה לעשות? אתה יודע, הגישו בג"צים, ואתה יודע, מה לעשות? בתי המשפט, שבדרך כלל הם אצלכם, אפילו הצדיקו אותנו. אז מה לעשות? אתה יודע, כל מה שאתה אומר הוא לא נכון. עליי הגישו כמה בג"צים, על הנושא הזה של הפלת הממשלה כביכול, וואללה, אתה יודע, יצאתי מזה לגמרי, ואפילו אומרים שאני צודקת. אז, אתה יודע, יש בינינו חלוקה אידיאולוגית, וזה בסדר גמור.

נאור שירי (יש עתיד):

מי אומר שאת צודקת?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

ובאמת, בתחום הזה העברנו הצעת מחליטים ראשונה, שעוד מעט יבוא ההמשך שלה, של מפגעים חוצי גבולות, כי בסוף, מה לעשות? מפגעי הסביבה ביהודה ושומרון – אנחנו רואים בזה משילות סביבתית. החלת ריבונות אמיתית, חוק אוויר נקי וחוק שמירת ניקיון – אנחנו נחיל אותם סביבתית על האזורים האלה ביהודה ושומרון. ועשינו עבודה משך שנה וחצי, עבודה בין-משרדית מאוד גדולה, ובעצם בצורה הזו אנחנו נוכל להחיל את החקיקה הסביבתית גם ביהודה ושומרון, ולאכוף אכיפה סביבתית שהיא מאוד מאוד חשובה לנו. אנחנו עכשיו מוציאים 250 מיליון שקלים לאשכולות, האשכולות שאנחנו עובדים איתם ביחד עם משרד הפנים. 250 מיליון לכל האשכולות של מדינת ישראל. כל הרשויות שיש להן אזורי פסולת, פתרונות אזוריים לטיפול בפסולת – אנחנו תומכים באשכולות ב-250 מיליון שקלים. אנחנו משלמים על פסולת עודפת בעקבות המלחמה, ואני חושבת שזה שינוי משמעותי. גם בתחומי ההדברה, שהם תחומים מאוד קריטיים, שדיברת עליהם, יוראי, עשינו שינוי אמיתי, מהפכה בהדברה, וקול קורא שהוצאנו לרשויות, בעיקר לרשויות בעוטף ישראל בצפון ובדרום. אבל כמובן, כפי שציינתי, אסטרטגיית הפסולת שלנו היא המרכזית, ואנחנו תקצבנו גם מרכזי מחזור לשלטון המקומי והאזורי כדי שיוכלו להפריד את הפסולת שלהם בצורה יעילה. תקצבנו פסולת עודפת לרשויות בתקופת המלחמה. וביחד עם מרכז ההשקעות בכלכלה, עשינו איתם בהחלט עבודה רצינית, של 400 מיליון שקלים. כן, צריך לומר, אנחנו מקימים את כל מתקני הקצה שמדינת ישראל צריכה. ממתקני קצה גדולים, שנקראים מתקני השבה, למתקני פסולת אורגנית, למתקני פסולת בניין. ואגב, קרן הניקיון מממנת בין 40% ל-60% מהמתקנים האלה. אנחנו יוצאים למהלך ציבורי גדול, אתם תראו אותו גם בטלוויזיה וגם בדיגיטל, כי אנחנו רוצים לשמור על ישראל נקייה. אם בעבר דיברו על ישראל מתייבשת – ובאמת היום אנשים טיפה יותר מקפידים כשהם פותחים את הברזים, אם בעבר דיברו על לא לקטוף את פרחי הבר והיה קמפיין מאוד מאוד טוב שתמך בזה, הקמפיין הבא של מדינת ישראל הוא ישראל נקייה, כי אנחנו רוצים לשמור את מדינת ישראל נקייה. ואנחנו גם בדרך להקים מינהלת ניקיון לאומית. כן, אנחנו גם רגולטור. המשרד הזה הוא רגולטור. גם בתחום של הסבת הפחם, התחנות הפחמיות, אנחנו המשרד שמאיץ בכולם לקיים את החלטות הממשלה ולסיים עם הפחם, לעבור לגז. והעתיד של מדינת ישראל נמצא באנרגיות המתחדשות – עם הרבה קולות קוראים לפיתוח האנרגיות המתחדשות, בשיתוף משרד האנרגיה. אגב, משרד האנרגיה עושה פה עבודה מדהימה – 100,000 גגות. עוד הרבה עבודה טובה וחשובה. אנחנו יוצאים בפרויקט של שפ"פים – שטח פרטי פתוח: שמים על גגות של המבנים הישנים יותר ועל שטחים ציבוריים PV סולרי, ומשתמשים ב-PV הסולרי לפתח גינות ציבוריות בישראל. אנחנו מקדמים את התוכנית של תמ"א – – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

וגם על מתקני ספורט.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

נכון, גם על מתקני ספורט – אנחנו יוצאים עכשיו. סימון דוידסון, יש עכשיו מהלך גדול של כל המשרדים ביחד לעשות מעל מתקני ספורט PV סולרי, ובכך באמת להביא בשורה אמיתית, כי באמת – תראו, מדינת ישראל היא מדינה שיש בה הרבה שמש – – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

זה לא רק האנרגיה, זה גם הפעילות לילדים.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

נכון. מדינת ישראל היא מדינה שיש בה הרבה שמש. אנחנו יודעים שזה לא בריא בכלל לילדים שנמצאים תחת שמש. ואנחנו יודעים שיש לנו אפשרות להמיר את השמש הזאת ליצירת חשמל וחום. אנחנו גם תומכים בכל התחום של תמ"א 75 כדי לפנות את המפרץ. תשמעו מה שהמשרד עשה עם חוק אוויר נקי, שבשנים האחרונות אנחנו לא מרגישים – בעבר היינו עוברים באזור של מפרץ חיפה, אגב, המנכ"ל שלי, שדיברת עליו, הוא מאזור חיפה, גדל בחיפה, באזור שם. ובאמת, גם כילד, הוא זוכר איך היו מריחים את הריח החריף של כל התעשייה הפטרוכימית – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מה הרקע שלו בהגנת הסביבה? מה הרקע שלו בהגנת הסביבה?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

האמת, תראה, במשרד שלנו יש 650 איש – מקצועיים, פרופסיונליים, אמיתיים – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אז המנכ"ל לא צריך להיות מקצועי? למנכ"ל לא צריך להיות רקע? מה הרקע שלו?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

– – שעושים עבודה מעולה. יש לנו מנכ"ל סופר-מקצועי. אגב, כל האנשים שהבאתי למשרד וגם כל האנשים שקודמו עכשיו במשרד הם אנשים מקצועיים.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

הם ברחו. כולם ברחו.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אף אחד לא הלך, כולם נשארו. ולא רק זה – כולם גם חוזרים.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אף אחד לא הלך?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

כל המומחים שלנו שיצאו – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אף אחד לא הלך? שני מנכ"לים, עשרה סמנכ"לים – כולם הלכו, כולם ברחו ממך.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

כל המומחים שלנו שיצאו – אף סמנכ"ל לא הלך. יש מי שיצא לפנסיה, ואנחנו מברכים את אלה שיצאו לפנסיה, כמו היועצת המשפטית דלית דרור, ובחרנו במקומה יועצת משפטית חדשה, מצוינת, שעובדת שנים במשרד, מכירה את כל החקיקה הסביבתית, עושה עבודה מעולה. נטע דרורי, בהזדמנות הזאת תרשי לי להודות לך, תודה רבה. בחרנו באיריס שליט עכשיו להיות סמנכ"לית אכיפה של המשטרה הירוקה. אישה שתעמוד בראש המשטרה הירוקה. הייתה בכל עולמות האכיפה במשרד, עושה עבודה מעולה. איריס שליט, בהצלחה. אנחנו היום בחרנו גם באנשים מתוך המשרד בכל הוועדות. למה? כי אנחנו מאמינים באנשים מקצועיים, פרופסיונליים. אנחנו מביאים אנשים מבפנים ומבחוץ – כל מי שיכול לעזור למשרד הזה להיות מקצועי. כי בסוף אנחנו, במקצועיות שלנו, משרתים את הסביבה, משרתים את השלטון המקומי והאזורי שעושה עבודה מעולה. והאמת, בהמשך לשאלות שלך, יוראי, שהן שאלות חשובות, ולהצעה לסדר-היום שהגשת, שהיא בהחלט חשובה – רגע, אני אוסיף לך עוד משהו, כי רשמתי לי עוד משהו חשוב שאני יודעת שקריטי לך, ולכן אנחנו גם נענה עליו. בתחום של הממצאים של הפחתת פליטות, אני לא יודעת אם אזרחי ישראל יודעים, כשמדברים על פליטות של גזי חממה, 77% מפליטות גזי החממה הם מזהמי אוויר. ולכן, ברגע שאנחנו מורידים את הפליטות של גזי החממה, אנחנו מורידים גם זיהום אוויר בישראל. וזיהום אוויר בישראל – חשוב שירד. כולנו רוצים ערים נקיות יותר, פחות מזהמות, ולכן אנחנו באמת עובדים בזה. היינו לא מזמן בבית הנשיא, עשינו אירוע גדול לכל 70 הרשויות ועוד 30 רשויות מהשלטון המקומי והאזורי שנכנסות לתוכנית היערכות לשינויי אקלים. אנחנו נלחמים כדי להביא את התקציבים האלה ולעשות את תוכניות ההיערכות לשינויי אקלים לכלל הרשויות במדינת ישראל. צריך להגיד שחקיקת חוק האקלים, שקודם אצלנו, היא סופר-חשובה, היא משמעותית. מעבר לזה, אנחנו באמת דואגים למטמנות, דואגים לסיים עם עידן ההטמנה בישראל; אנחנו מנסים לקדם קידום מואץ של אותן אנרגיות מתחדשות; אנחנו קובעים יעדי פליטה מחייבים ליבואני רכב; אנחנו נותנים תמיכות ממשלתיות להתייעלות אנרגטית בתעשייה; אנחנו באמת מעדכנים את המחויבות הבין-לאומית של ישראל ומגבשים יעדים ואסטרטגיה. אגב, אמרתי לך לא פעם: אתם יכולים לעזור לנו בזה. אנחנו עושים תוכניות היערכות בשלטון המקומי והאזורי, בשלטון המרכזי, תוכנית היערכות לאומית לשינויי האקלים, תרחישי ייחוס לאומיים, תמיכה בפעילות עצמה ובקולות קוראים. האמת, נראה לי ששם כבר רוצים שאני ארד, כי הן מחכות כבר שסדר-היום הזה יתקדם, אבל אני חייבת להגיד שהבאנו החלטות ממשלה לחברה הדרוזית, לחברה הבדואית, לחברה הערבית, שיקום דרום, שיקום צפון, מתקני השבה ומפגעים חוצי גבולות, ואנחנו במשרד להגנת הסביבה מאוד גאים בזה. האמת שהייתי יכולה לעמוד פה עוד שעתיים ולהמשיך לדבר, אבל נראה לי ששם כבר הבנות רוצות שאנחנו נסיים, אז תודה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. המציע, האם אתה רוצה להצביע או שאתה מסתפק בתשובת השרה?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אני מבקש להצביע.

היו"ר משה רוט:

האם אתה רוצה להצביע ולהעביר לוועדה או למליאה?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

לוועדה, הפנים והגנת הסביבה.

היו"ר משה רוט:

הפנים והגנת הסביבה. אם כן, נעבור להצבעה – אם להעביר את ההצעה לסדר-היום לוועדת הפנים. בבקשה. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 3 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

יש לי הודעה אישית או שאין לי?

היו"ר משה רוט:

לא, לא, לא.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

למה? למה אין לי הודעה אישית? הוזכרתי שלוש פעמים על ידי השרה.

היו"ר משה רוט:

בגלל שזה לא הזמן. אנא.

ארז מלול (ש"ס):

שיקול דעת של היושב-ראש. שיקול דעת.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אם יזכירו אותך שלוש פעמים?

היו"ר משה רוט:

שלושה בעד. ההצעה לסדר-היום תעבור לוועדת הפנים.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

למה אני לא מקבל?

היו"ר משה רוט:

סליחה, זה לא מקובל.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מה זה לא מקובל? היא הזכירה אותי שלוש פעמים.

היו"ר משה רוט:

אני לא רוצה להצטדק עכשיו. אני יכול להגיד מילה אחת.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אז תגיד מילה אחת.

היו"ר משה רוט:

זה היה הדדי.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מה זה הדדי?

היו"ר משה רוט:

אתה צעקת לה, היא צעקה לך בחזרה. צעקת לה, צעקה בחזרה. ככה זה היה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

זה לא בסדר – – –

היו"ר משה רוט:

חברי הכנסת הנכבדים, משמרת זו היא המשמרת האחרונה שלי במושב הזה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

וטוב שכך. ברוך שפטרנו. ברוך שפטרנו מאנשים שלא מסוגלים – – –

ארז מלול (ש"ס):

יוראי, לא מכובד. לא מכובד, יוראי. בן אדם מסיים. זה לא מכובד.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

ברוך שפטרנו מנוכחותך על כס היושב-ראש.

היו"ר משה רוט:

אני לא רוצה לקרוא אותך לסדר.

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם:

אתה מוזמן לקרוא אותי לכמה סדרים שאתה רוצה.

ארז מלול (ש"ס):

זה לא יפה, יוראי. לא מכובד. איבדתם את זה. איבדת את זה.

היו"ר משה רוט:

אתה עושה הפגנות. סליחה, תכבד את עצמך.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

תכבד אתה את עצמך.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

הומופוביה לא מקובלת, לא על הכס הזה ולא בשום מקום אחר.

ארז מלול (ש"ס):

די, אל תשתמש עכשיו בסיסמאות.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

ברוך שפטרנו מנוכחותך על כס היושב-ראש.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. תודה רבה ליושב-ראש הכנסת, תודה רבה לסגני יושבי-ראש הכנסת, על שיתוף הפעולה הפורה והטוב. תודה מיוחדת למזכיר הכנסת ומזכירות הכנסת, שהם הכוח מאחורי הכס, על הליווי ועל העזרה. חברי הכנסת, השתדלתי לשמור על כבוד חברי הכנסת, על כבוד המליאה ובמיוחד על כבוד השיח. אם חלילה פגעתי בחברי כנסת בשוגג, אני מצטער על כך – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

לא בשוגג, לא בשוגג. אתה בושה לכנסת ישראל. אתה בושה לכנסת ישראל. אתה בושה לכנסת ישראל.

ארז מלול (ש"ס):

יוראי, הגזמת. יוראי, תכבד.

היו"ר משה רוט:

– – ומבקש סליחה ומחילה ממנהלי הסיעות אם השתקתי אתכם מפעם לפעם. עשיתי את זה אך ורק למען כבוד הכנסת. תקוותי – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה בושה לכנסת ישראל. אתה הומופוב, ואתה מבייש את המושב שעליו אתה יושב.

ארז מלול (ש"ס):

זה לא מכובד, מה שקורה פה.

היו"ר משה רוט:

סליחה, סדרנים, הוא מפריע למהלך הכנסת. אם אפשר, בבקשה – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה לא רשאי להוציא אותי בלי שלוש קריאות. אתה לא רשאי.

היו"ר משה רוט:

אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. אני קורא אותך לסדר.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה לא רשאי להוציא אותי. אי-אפשר להוציא אותי ככה.

היו"ר משה רוט:

אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. אל תצעק.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אני אעשה מה – אני חבר כנסת.

היו"ר משה רוט:

אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. בבקשה, נא לצאת.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אני מבקש, לא כך מוציאים מהמליאה.

היו"ר משה רוט:

תקוותי היא שנמשיך לכבד איש את רעהו, לקיים את המצוות שבין אדם לחברו, ומי ייתן ויקוים בנו הפסוק שאנחנו קוראים בפרשת השבוע: "ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבר בארצכם". תודה רבה. חבר הכנסת סגן השר, בבקשה.

היו"ר משה רוט:

ההצעה הבאה גם היא הצעה רגילה לסדר-היום – בשונה ממה שכתוב אצלכם בסדר-היום אנחנו החלפנו – בנושא: כישלון מדיני של ממשלת ישראל: הסלמה מסוכנת על חשבון פתרון אזורי וביטחון ארוך טווח. את ההצעה הגישה חברת הכנסת נעמה לזימי. בבקשה.

נעמה לזימי (העבודה):

נחכה רגע שיהיה יושב-ראש למליאה. אתה נשאר? כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה והאורחות המדהימות מנשים עושות שלום שנמצאות פה ביציע, שאיתן הגשתי את ההצעה החשובה הזאת – תודה לכן.

קריאה:

נעמה, יש שר תורן?

נעמה לזימי (העבודה):

כן, יש פה שר תורן.

מיקי לוי (יש עתיד):

לפי הכללים הנהוגים בבית את יכולה לדבר – – –

נעמה לזימי (העבודה):

אבל אני רואה שר תורן. כן, אני רואה פה.

היו"ר ארז מלול:

יש גם סגן שר, חבר שלך.

נעמה לזימי (העבודה):

כמו שנמסר, כמו שמשה היושב-ראש הקודם מסר, אני מעלה על סדר-יומה של הכנסת הצעה רגילה בנושא: << דובר_המשך >> כישלון מדיני של ממשלת ישראל: הסלמה מסוכנת על חשבון פתרון אזורי וביטחון ארוך טווח.

מיקי לוי (יש עתיד):

סימון, יש לך סדר-יום?

נעמה לזימי (העבודה):

רגע. אני אתן למיקי לדבר רגע עם סימון לפני שאני קוראת את ההצעה, כי זה מאוד מפריע.

מיקי לוי (יש עתיד):

סליחה.

נעמה לזימי (העבודה):

אוקיי. אני רוצה לפתוח כמו שצריך, תודה. לפני שאני אקריא את דבריי אני רוצה לפנות אל כולם ולספר שב-31 בינואר 2024 פרסמתי טור במעריב, וחזרתי אליו היום, לפני ההצעה, הזאת כדי לראות מה נכתב בו – שוב, ינואר 2024. הטור היה: מי שרוצה ניצחון והכרעה – רגע, דקלה, אני מצטערת, אני מתחילה מחדש. אני מצטערת. הטור היה: "מי שרוצה ניצחון והכרעה חייב לדבר על 'היום שאחרי'. העובדה שחודשים לאחר תחילת המלחמה נתניהו עדיין מסרב לדון בנושא היא מחדל מכוון של ממש". זו הכותרת והתת-כותרת. ינואר 2024 – אנחנו בסוף מאי 2025, והמציאות כאוטית וקשה הרבה יותר. לפני שאני אקריא את דבריי אני אקריא גם פסקה מהטור הזה, שנכתבה אז, והיא כל כך אקטואלית גם היום: "מי שרוצה ניצחון והכרעה חייב לדבר על היום שאחרי. זו הסיבה שמערכת הביטחון שבה ודורשת את הדיון הדחוף הזה. מי שבולם אותו רוצה דשדוש שיוביל אותנו למציאות חיים של לחימה שאין לה סוף. לביבי ולימין אין מה להציע לאזרחי ישראל מלבד לחימה נצחית וייאוש, הנע בין תמיכה בקונספציית ניהול הסכסוך ועד למשיחיות סהרורית שמבקשת ליישב את גוש קטיף וכל עזה, להיכנס אל הבוץ העזתי ולנהל את הרווחה, התשתיות, החיים והחברה העזתית בלי שום הכרה בהשלכות הביטחוניות, הכלכליות והאזרחיות של החזון המופרע הזה. הניצחון האמיתי והיחיד על חמאס יהיה הדיון ביום שאחרי ובהסדר המדיני הנלווה לו. רק הסדר מדיני יוכל להפוך את חיסול קיני הטרור לפעולה בתמיכה בין-לאומית קבועה וארוכה". זה נאמר בינואר 2024, ואני עצובה שאין כאן בבית העם ממשלה וקואליציה שחושבים על העתיד של הילדים שלנו, של המקום הזה, על ביטחון שהוא גם ביטחון בכלים מדיניים ודיפלומטיים ושכל מה שיש לכם להציע זה מלחמת אין קץ. אז אני אומר שבמשך קרוב ל-600 ימים הממשלה הגרועה בתולדות המדינה מנהלת מלחמה. ומה ההישגים שלה? חמאס עדיין עומד על הרגליים, עשרות חטופים נמקים ומעונים במנהרות, הלוחמים שחוקים, המילואימניקים קורסים. אבל זה לא נגמר שם. ילדי ישראל חיים בטראומה מתמשכת, בנות ובני זוג של מילואימניקים מתמוטטים אחרי סבב ועוד סבב, פצועים שחייהם וחיי משפחותיהם לא יחזרו להיות כשהיו, משפחות שקוברות את היקרים להן וחיות בתוך שכול שאינו נגמר, עסקים שקרסו, חיים שנעצרו, דור שלם שמתחנך לתוך מלחמה מתמשכת בלי מוצא – וחבורת המנותקים שיושבת בממשלה מתעסקת בביזה של הקופה הציבורית, בקומבינות פוליטיות, בקידום חוק השתמטות ובשליחת עוד אלפי צווי מילואים. חבורת ההזויים ממשיכה להתקוטט בזמן שהעם זועק לחזון. אבל לממשלה אין חזון מדיני להציע, יש לה רק סרבנות מדינית. לקבינט אין אסטרטגיה להציג, יש לו רק סרבנות מדינית. בשבוע שעבר התקיים ביקור דרמטי של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ במזרח התיכון. הוא לא בא רק לביקור סמלי – הוא בא לסרטט את הגבולות החדשים של האזור. בביקור הזה דיברו על סיום הלחימה בעזה, על עסקאות במיליארדי דולרים, על הסכמים אזוריים, הסכמי סחר ובריתות ביטחון אסטרטגיות לנו. במקום להוביל את הדיונים האלה, בגלל ממשלת האסון, ההפקרה והכישלון המדיני, ממשלת ישראל לא הייתה חלק מהם, ובאופן מכוון. מדינת ישראל לא נכחה בדיונים שישפיעו על עתידה, על ביטחון אזרחיה ושלום חטופיה. איך זה יכול להיות? חיי אדם, חיי האחים שלנו, צריכים להיות מעל הכול, ואם הם כרוכים גם בעתיד שלנו ועתיד ילדינו – אז עוד יותר. מדינת ישראל הייתה צריכה להיות בדיונים האלה, אבל נתניהו בוחר בסרבנות מדינית. אזרחי ישראל היו צריכים להיות מיוצגים בדיונים, אבל נתניהו בוחר בסרבנות מדינית. האינטרס הישראלי היה צריך להיות חלק מהשיחה, כן, כן, אבל נתניהו – הוא בוחר בסרבנות מדינית. וכשסרבנות מדינית היא הבחירה, אז הלו"ז מתפנה. בזמן שטראמפ נפגש עם הסעודים, נתניהו היה בבית המשפט, כבר לא ביקש לדחות. בזמן שמעצבים את פני המזרח התיכון, נתניהו מצטלם לטיקטוק, גם אם אוריך במעצר. בזמן שטראמפ מדבר עם מנהיגי האזור על ביטחון וכלכלה, נתניהו שקוע במשברים עם ח"כים סוררים בליכוד ובמפלגות החרדיות. נתניהו וסמוטריץ' ממשיכים לקחת סיכון מחושב על השחקנים הכי קיצוניים במגרש ולתת כתף קרה למתונים. במקום לשבת עם סעודיה, מצרים, ירדן והרשות הפלסטינית ולעצב מחדש את המזרח התיכון, ממשלת האסון עושה עסקים עם קטר ויושבת בצד בזמן שאיראן מגיעה קרוב מאי פעם לפצצה גרעינית. חברים וחברות, יש יוזמה צרפתית, יש הצעה סעודית מחודשת, יש מסלול מדיני אמיתי. בעלות הברית הקרובות ביותר של ישראל מציעות לנו ערבויות וגיבוי, הזדמנות להסכם שיביא להפסקת אש, שחרור כל החטופים והקמת שלטון מתון בעזה במקום חמאס, כי לטרור צריך להציב חלופה. אבל ממשלת ישראל לא מתייצבת, לא יוזמת, לא מגיבה. כל יוזמה, כל תקווה, כל רעיון נתקלים שוב ושוב בקיר. לא קיר של בטון, אלא קיר של סרבנות מדינית. במקום לנצל את חלון ההזדמנויות, ממשלת נתניהו בוחרת להעמיק את ההסלמה. במקום להצטרף לברית אזורית מתונה וחזקה, הם מרחיקים אותנו מהשיח, מההסכמים, מהעתיד. ממשלת נתניהו הבטיחה לנו הרים וגבעות בשנה וחצי של מלחמה, הבטחות ריקות מתוכן שרק מסכנות אותנו. בינואר 2024 הם הבטיחו שבעזה ישלטו חמולות מקומיות; באפריל טענו שהכניסה לרפיח תכריע את חמאס; בספטמבר ציר פילדלפי הפך לתקווה; בנובמבר טראמפ היה אמור לפתוח את שערי הגיהינום; בפברואר טרנספר היה הפתרון. ועכשיו, כיבוש מוחלט של הרצועה. טרלול שאני לא מבינה איך אתם חלק ממנו. זו לא מדיניות – זו סרבנות עטופה בסיסמאות ריקות. ובינתיים הרמטכ"ל מזהיר ממה שאנחנו זועקים מגשר בגין כל שבוע: הלחץ הצבאי מסכן את החטופים. הצמרת הביטחונית אומרת בבירור: רק שילוב של יוזמה מדינית ועוצמה צבאית יכול להביא ביטחון. הממשלה הזאת לא יודעת ליזום, לא במדיניות, לא בכלכלה, לא בחיים עצמם. הם נכשלים פעם אחר פעם, כי במקום ליזום הם בוחרים כל יום בסרבנות מדינית. והמחיר – דם שנשפך, חיי חטופים שלא שבים, עתיד שנשרף מול העיניים. זו לא טעות, זה לא היסוס, זו לא הססנות – זאת סרבנות מדינית מושרשת. אמרתי את זה, ואמשיך לומר: ממשלת נתניהו היא ממשלה של הפקרה, ממשלה של היעדר חזון, ממשלה של סרבנות מדינית. וכשהיא מסרבת, מי שמשלם את המחיר הם החיילים, הם החטופים, הם האזרחים, הם המדינה. העתיד של הילדים שלנו מונח על הכף, כי ממשלת ישראל הפכה להיות נגד ישראל. אני קוראת לכולנו: די. די למלחמה. די להרס. די להקרבת האחים שלנו. הגיע הזמן למעשה להחזרת כל החטופים בפעימה אחת, והסדר מדיני כולל שייתן תקווה, שייתן חיים, שייתן כלכלה ותקומה. תצטרפו לקריאה הזאת. ש"ס הייתה אחרת, ש"ס תמכה בחיים על פני חורבן. אני אומרת לך, ארז מלול, תעשו את המעשה הנכון עבור הילדים שלנו, עבור הילדים שלך, הנכדים שלך. זה הדבר הנכון. כיסא לא עומד מעל המדינה, לא עומד מעל עתיד המקום הזה, לא עומד מעל החובה הלאומית. תודה לכולם.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. אני מזמין את סגן השר אלמוג כהן להשיב להצעה. לפני שכבודו ישיב, אני רוצה לברך את החברים שלי, חוסה ואריקה מפוארטו ריקו, שבאו לתמוך בישראל. מאז 7 באוקטובר הם הגיעו כבר מספר פעמים כדי לתמוך במדינת ישראל כשהיא נלחמת על קיומה. תודה רבה. Muchas gracias, hola amigos. תודה רבה.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השרים, ברשותכם אני אפתח בדברי ברכה באנגלית: Dear Mr. Jose and your esteemed delegation, I hear your remarkable contribution from minister Malchieli and MK Malul, who spoke with deep appreciation of your love for the people of Israel and the Holy Bible, and of your steadfast approach for the state of Israel and in the fight against antisemitism. On behalf of the Government of Israel and its citizens I salute you. I also heard that you visited in the Gaza border region. I live there, in Ofakim, and on that horrible morning I was privileged to fight with my comrades, with my friends, against the Nazi terrorists. I must tell you, it's very very irrational to run into the fire, but still, in that morning nothing else except your support has made this winning. We felt you, I felt you in my back, pushing us toward saving life, so thank you very much. I really really appreciate your support of the State of Israel. Thank you very much, sir. חברים, אני רוצה בבקשה לדבר על תופעה שקורית כאן. חבל שחברתי, חברת הכנסת לזימי – לכל האורחים הנכבדים, שלום לכם, ברוכים הבאים לכנסת, מתוקים שלנו. אני רוצה לדבר על תופעה שקורית בימים האחרונים, ואנחנו מחויבים לעצור את הדבר הזה. אני רוצה לדבר על יאיר גולן ואהוד אולמרט, שני אנשים ששימשו כאן בתפקידים מיניסטריאליים, בתפקידים כאלה ואחרים בכנסת. אני רוצה לומר למה אני חושש. יאיר גולן, האיש חסר האחריות הזה, שהזין את הגרועים שבאויבינו בעלילות דם אנטישמיות נוראיות, או שהוא באמת מאמין במה שהוא אומר – וזה מאוד מאוד גרוע. אותם אנשים, אותם לוחמים שלנו, חיילי צה"ל הגיבורים שלנו, שלוחמים בקרבות הירואיים – כבר לא צריך את בר-כוכבא ואת שמשון הגיבור, יש לנו גיבורים בני ימינו. הם מגיעים מכלל האוכלוסייה. הם לא מגיעים ממחוז x או ממחוז y, מעיר x או מעיר y. הם מייצגים את כלל האוכלוסייה. האמירות הללו מסכנות את חייהם ומזינות את הגרועים שאויביה של מדינת ישראל. האופציה הלא-פחות גרועה היא שהוא לא מאמין למה שהוא אומר. ולמה זה הרבה יותר מסוכן? זה הרבה יותר מסוכן, מפני שהוא מייצג כאן זרם שולי, אבל שיודע לייצר המון המון רעש, המון המון באז, שאומר בפה מלא שהפלת הממשלה, שהפלת ראש הממשלה נתניהו, היא דבר חשוב יותר מאשר לשמור על שמה של מדינת ישראל ועל חיי חיילינו. אני מסתכל לך בעיניים, יאיר גולן, ואני אומר: תתבייש בעצמך. תתבייש בעצמך. אני כאן אומר בפה מלא: לא משנה איזו ממשלה הייתה נמצאת, אני והחברים שלי היינו מתגייסים לדגל מבלי להסס בכלל. אתה נוטע את הדבר המסוכן ביותר בלוחם, את הספק. הספק הוא הדבר שהורג הכי הרבה אנשים, מפני שלוחם שמהסס הוא לוחם שלא יודע מה המשימה שלו ולוחם שאינו יודע מהי משימתו, לצערי הרב ייפגע. אני קורא לך, תתנצל על הדברים. זו לא חולשה, ההפך הוא הנכון – זו חוזקה אדירה לומר שטעית, כי חיילי צה"ל הם לא רק אריות ולביאות, הם לא רק הלוחמים המוסריים והגיבורים ביותר שיש בעולם ובגלובוס, אלא האנשים הערכיים ביותר, האנשים האנושיים ביותר. צה"ל היום משלם מחירים כבדים בעקבות ההקפדה שלו על אי-פגיעה בבלתי מעורבים. צה"ל הוא הצבא היחיד בעולם שיש לו נוהל, שאני לא אוהב אותו, והוא נקרא נוהל הקש בגג. הם מטילים חימוש קטן, שלא הורג אף אחד, כדי לסמן לכל הבלתי-מעורבים: תצאו החוצה. צבא ארצות הברית, כאשר לחם בפלוג'ה, הרג מעל 80% בלתי מעורבים. אנחנו הצבא הטוב בעולם, הלוחמים שלנו הם הלוחמים המצוינים בעולם ואנחנו המוסריים בעולם. אתה, יאיר גולן, מבייש לא את אנשי הימין, אתה מבייש את אזרחי מדינת ישראל. לענייננו, גב' לזימי – שלצערי איננה נמצאת כאן – בניגוד לטענתך, מעולם לא הונחה בפני צוות המשא ומתן הצעה כזו, וממילא המלחמה תיגמר רק כאשר חמאס יובס. חשוב לזכור מה קרה שם באותו הבוקר. השכחה היא האויב הגדול ביותר שלנו. תזכרו. תזכרו מה הם עשו לנשים, תזכרו מה הם עשו לילדים, תזכרו איך הם כפתו, שרפו, אנסו, ביתרו. הדבר הכי רציונלי הוא לגבות מהם מחיר, והמחיר ייגבה. בניגוד לטענתך, גב' לזימי, צה"ל המליץ לצאת למבצע מרכבות גדעון במטרה להשיג את שתי המטרות המשולבות: הכרעת החמאס ושחרור החטופים, כאשר אחד מהחטופים הוא אחי לנשק, לוחם יס"מ נגב רני גווילי, שב-7 באוקטובר, עם כתף פרוקה, פצוע, עזב את ביתו שביישוב מיתר, הגיע ליחידה שלנו ביס"מ נגב, התחמש, הגיע לקיבוץ עלומים והציל את עתיד הקיבוץ מאימה נוראית. בניגוד לטענתך, גב' לזימי, ראש הממשלה הוביל ארבעה הסכמי שלום, הסכמי אברהם, והזרוע עוד נטויה, עם מדינות ערביות ומוסלמיות. זאת, בשעה שאת וחברייך בשמאל טענתם שנתניהו מוביל את ישראל לבידוד בין-לאומי והורס את היחסים עם האמריקנים. ראש הממשלה והממשלה ימשיכו לפעול לכינון שלום בר-קיימא מתוך עוצמה וכוח, כי כאן, בשכונה הזאת, רק את החזק מכבדים. תודה רבה לכולם.

היו"ר ארז מלול:

השר מלכיאלי רוצה גם להשיב ולהשלים את התשובה. אפשר, אני אתן לו. דקה. דקה. השר לשירותי דת, בבקשה. הוא רוצה להמשיך את התשובה. הוא חוזר בתשובה. הוא רוצה גם, יש לו להוסיף לחבר הכנסת אלמוג כהן מטעם הממשלה. הוא רוצה לברך אותם, נו.

קריאה:

היו"ר ארז מלול:

אה, סליחה, טייבי, את רוצה לעזור לי לנהל את הדיון?

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

היה חלק בכל האירוע שקשור גם לדתות. אני רוצה לנצל את הבמה. סגן השר אלמוג פתח בתחילה בברכה לאורחים שנמצאים כאן. אני רוצה שתדעו גם אתם: יש כאן את אדון חוזה והמשפחה, אנשים שנמצאים אלפי קילומטרים רחוקים מכאן, שעזבו את הכול וכבר תקופה מאוד מאוד ארוכה, בכל הכלים שלרשותם, עומדים לימינם של מדינת ישראל, של חיילי צה"ל, עושים הכול בשביל לפאר ולרומם את מדינת ישראל. כשמגיעים אנשים כאלה אני רוצה להגיד להם: עם ישראל הוא עם של זיכרון לטווח ארוך וזוכר את האנשים שאכפת להם מקיומנו. חזקו ואמצו.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. יש עוד חבר כנסת לשאול מהצד? מישהו מבקש לשאול? אני לא רואה.

גלעד קריב (העבודה):

זה לא לשאול, זה להביע דעה.

היו"ר ארז מלול:

להביע דעה. טוב, אז חברת הכנסת נעמה לזימי, את מסתפקת בתשובת סגן השר אלמוג כהן או שאת רוצה הצבעה? אני יודע מה התשובה. היא רוצה הצבעה, אז נעבור להצבעה. למליאה או לוועדה?

גלעד קריב (העבודה):

למליאה. למליאה.

היו"ר ארז מלול:

היא לא יכולה לבד?

גלעד קריב (העבודה):

אנחנו מפלגה שיתופית.

היו"ר ארז מלול:

מסתדרת יפה לבד. טוב, אני מעלה להצבעה את ההצעה של חברת הכנסת נעמה לזימי לדיון במליאה – הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 7 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: שבעה בעד, אחד מתנגד. אני קובע שההצעה תעלה לדיון במליאה.

היו"ר ארז מלול:

הודעה לסגנית מזכיר הכנסת.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 26), התשפ"ה–2025, הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 27), התשפ"ה–2025, שהחזירה הוועדה לביטחון לאומי. תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

ההצעה הבאה גם היא הצעה רגילה לסדר-היום, בנושא: מורים בישראל נאלצים לעבוד כשליחים כדי לשרוד – פגיעה חמורה במעמד המורה ובמערכת החינוך. את ההצעה הגיש חבר הכנסת סימון דוידסון. אני מזמין את סגן יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת דוידסון. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני אתחיל בכותרת שאני בטוח שרבים מכם קראו וראו אותה, שגרמה לי לזעזוע מאוד גדול. הכותרת היא: מורים שליחים כדי לסגור את החודש. זו הכותרת. עכשיו בואו נפרק אותה ונבין מה ההשלכות של סיטואציה כזאת במדינת ישראל. אנחנו כולנו הורים – אבות, אימהות, יש לנו ילדים, נכדים – ואנחנו רוצים את החינוך הכי טוב לילדים שלנו. אבל בואו אני אגיד לכם משהו שכולם יודעים אותו, אבל לא מדברים, זה מתחת לשולחן: אין כמעט ילד, שההורים שלו יכולים להרשות זאת לעצמם, שלא עושה שיעורים פרטיים אחרי הצוהריים. אין כמעט ילד שלא נמצא במסגרות פרטיות כדי לחזק את היכולת שלו, במיוחד במקצועות המדעים, כדי להצליח בסופו של דבר בבגרות, במיוחד כשמדובר בארבע וחמש יחידות במתמטיקה, ובאנגלית, בפיזיקה, בכימיה ובלשון. הסיטואציה היום של משפחות במדינת ישראל היא בלתי אפשרית, בלתי ריאלית, בלתי רציונלית, ובסוף בסוף בסוף זו אשמה של הבניין הזה. לא רק של הממשלה הזאת, לא רק של הקודמת ולא רק של הקודמת ולא רק של הקודמת-קודמת. תחשבו על קום המדינה, תחשבו על בתי הספר שהיו פה בשנות החמישים והשישים. תחשבו על מורה שהיה נכנס לכיתה, והתלמידים היו עומדים. תחשבו על הסטטוס של מורה במדינת ישראל, על הכבוד שהיה למורים. תחשבו מה זה היה מורה או מורה במדינת ישראל.

היו"ר ארז מלול:

דמות.

סימון דוידסון (יש עתיד):

כמה כבוד, כמה הערכה, כמה הערצה. תראו מה קרה ברבות השנים. המורים הם אותם מורים, שזכאים לשיא הכבוד, להערצה ולהערכה. מי נמצא עם הילדים שלנו בשעות הבוקר? מי מחנך אותם? מי מלמד אותם? מי היה איתם בתקופת הקורונה, בתקופה מ-7 באוקטובר? מי רואה את העצב של אותו ילד ומי רואה את היגון? מי רואה את ההצלחה ומי רואה את הכישרון, ומי צריך להיות עם הילדים שלנו? המורות והמורים. הם מלווים אותם, הם נמצאים איתם רגע-רגע בשעות הבוקר. כשאנחנו קוראים, ומקבלים נתונים, שמורה במדינת ישראל עם תואר ראשון, לפעמים תואר שני, צריך לעשות השלמת הכנסה אחר הצוהריים ולהיות שליח בוולט – וזו לא המצאה, אלה דברים שקורים – אז אנחנו רגע צריכים לעצור את נשימתנו, לעצור את הפעילות שלנו ולהבין שאנחנו חייבים לטפל בזה, לדורות הבאים. זה לא יקרה בזבנג וגמרנו, אבל אי-אפשר להשאיר את המצב הזה. אדוני היושב-ראש, אני, כשהייתי צעיר הייתי מורה. עשר שנים הייתי מורה בבית ספר, והייתי מחנך.

היו"ר ארז מלול:

איזה מקצוע?

סימון דוידסון (יש עתיד):

חינוך גופני, והייתי מחנך כיתות י"א–י"ב. אבל אני אגיד לך מה קרה לי אחרי שלוש-ארבע שנים: הבנתי שאני לא אוכל להישאר במערכת, והייתי מצוין, כי לא העריכו אותי ולא שילמו לי, ועבדתי בעוד שתי עבודות אחרי הצוהריים כדי לפרנס. אבל זה לא נורמלי שמורה יסיים בשעה 15:00 את העבודה שלו, או ב-16:00, ועוד יש לו לבדוק מבחנים, אבל הוא יודע כבר שהוא ימצא את עצמו על אופנוע או אופניים כדי לעשות שליחויות. זה פשוט בלתי נתפס. ומה שאני מספר זו לא בדיחה, זו המציאות; זו לא סטטיסטיקה, זו זעקה אמיתית. אני אספר לך כמה ציטוטים: מורה לחינוך גופני, למשל, מבת ים, מה הוא מספר? אני מחנך, בונה דור, ואז יוצא לבצע שליחויות, כדי להחזיק את הראש מעל המים, כדי להביא אוכל הביתה. מורה לאזרחות מרמת גן: זה ממש זה ממש הציל אותי, זה מה שמחזיק אותי – השליחויות. תארו לכם תמונה, שאתה מלמד בבוקר תלמיד – אזרחות, היסטוריה, אנגלית, לא משנה מה – וב-20:00 אתה כשליח של וולט מגיע לבית, דופק בדלת, פותחים את הדלת, ואתה רואה את התלמיד שלך, והתלמיד רואה את המורה שמביא לו את השליחות.

היו"ר ארז מלול:

לא נעים בכלל.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אבל זה קורה, זה דברים – אלה ציטוטים ודברים שבאמת קורים. האם זה מה שמגיע לילדינו? לנכדינו? האם זה משהו נורמלי למדינת ישראל? לעם הספר? ואנחנו שואלים למה אין מורים מספיק למתמטיקה, למדעים, לאנגלית; אין מספיק מורים, כי מורים לא רוצים להיות במערכת החינוך, ולמה הם לא רוצים? כי הדבר המרכזי הוא פרנסה – הפרנסה לא מספקת. אתה מתחיל בהוראה, אתה צריך לעשות עוד שתי עבודות, ובסוף, אחרי שנה-שנתיים, אתה מרים את הדגל הלבן ואתה מפסיק לעבוד, ואז חסרים מורים. היום חסרים 660 מורים לאנגלית – 660 מורים במדינת ישראל חסרים, לאנגלית. רק 40% מהמורים הוכשרו להוראת המקצוע. תחשבו על המספר הזה, מה זה אומר. זה אומר שהרבה מאוד מהמורים לא הוכשרו למקצוע מסוים, ועדיין הם מלמדים את הילדים שלנו את אותו מקצוע, כי אין ברירה, אז הם מקבלים חינוך לא מספיק טוב. משרד החינוך כל הזמן בטכנולוגיה וטכנולוגיה, ושינויים, ורפורמות, ותוכניות; ואני יושב בוועדת חינוך ואני רואה מצגות על מצגות על מצגות על מצגות. בסוף זה מסתכם בדבר הכי חשוב: מורה, מורה, מורה. ללא מורים טובים, ללא מורים שמתפרנסים כראוי, ללא מורים עם גאווה, ללא מורים עם כבוד, לא יהיה חינוך. לא משנה מה אנחנו נעשה ואיזו טכנולוגיה תהיה, ואלו מצגות יראו לנו. ואני את כל הדברים האלה מחזיר לשר. יותר נכון, אדוני, יש שני שרי חינוך, לא אחד – יש את השר קיש, השר, ויש את השר ביטון: איפה הקול שלכם? איפה הזעקה שלכם? איפה האמירה שלכם? איפה האמירה שלכם כשאתם רואים שמורה במדינת ישראל צריך לעבוד כשליח אחר הצוהריים או בסופי שבוע? איפה האמירה שלכם כשאתם רואים שמורה לא יכול לסיים את החודש? איפה האמירה שלכם כשאתם יודעים שהילדים שלנו מקבלים את החינוך למדעים אחר הצוהריים בשיעורים פרטיים? כשהילדים יגדלו ויהיו בתיכון, אתם תראו ותרגישו את זה, ותצטרכו לשלם בין 1,000 ל-2,000 שקל בחודש רק על שיעורים פרטיים. ומי שאין, לא מגיע לו? זה פשוט בלתי ייאמן, בלתי ייאמן שהדבר הזה לא משתנה במשך הרבה מאוד שנים, עשרות שנים, אפילו, אני יכול לומר. איך מורה יכול להיות 100% מורה – לעשות השתלמויות, להתקדם, לעשות אפילו תואר שני, לקבל יותר ידע – איך הוא יכול לעשות את זה אם אחר הצוהריים הוא צריך לעשות עוד משרה בכל תחום אחר? איך הוא יכול לעשות את זה? אז התשובה היא שהוא לא יכול לעשות את זה, והילדים מקבלים חינוך פחות טוב. תסתכלו רגע על ההיסטוריה שלכם, תיזכרו באיזה מורה או מורה שנגע בכם, שראה אתכם, שהשפיע עליכם, לכל אחד יש אחד כזה לפחות, שהיה בשבילכם, עבורכם, באיזשהו רגע. תחשבו על אותו מורה, שנגע בכם ושינה לכם את החיים ואחר הצוהריים צריך לעבוד בעוד משרה, ואין לו כסף להאכיל את הילדים שלו עצמו. למה? למה? אנחנו צריכים לראות בהשקעה במורים לא הוצאה, אלא השקעה; אנחנו צריכים לפעול מעכשיו כדי שבעוד עשר שנים קדימה המצב יהיה שונה. אנחנו לא יכולים להישאר ולהגיד: בואו נפיל את זה על הכנסת הבאה, הממשלה הבאה, כי זה לא יקרה. זה לא יקרה, זו עבודה סיזיפית לעתיד הילדים שלנו, כי מורים צריכים להיות שליחים של חינוך ולא שליחים של פיצות. תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. מי השר המשיב? השרה עידית סילמן תשיב להצעה בשם הממשלה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

גם עידית מורה, דרך אגב.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

הייתי, נכון. פעם מורה, תמיד מורה. סימון, חבר הכנסת, אז אני אקרא את התשובה על ההצעה שבאמת נתן לי השר, בשם שר החינוך, אבל אני רוצה להגיד לך שאני מאוד מתחברת לדברים שאמרת על ההשקעה בחינוך. אני חושבת שאם באמת בעבר היה קמפיין של "הטובים לתקשורת", ובאמת אנשים הלכו ועשו שינוי מאוד משמעותי, אני חושבת שאנחנו במדינת ישראל צריכים להגיד "הטובים לחינוך". בסוף אנחנו יוצאים לעבודה, אנחנו משאירים את הילדים שלנו במסגרות – גם בגנים, גם בבתי הספר – בידי מחנכים, מחנכות, מורים, מורות. ואנחנו מאמינים שבסוף הוראה – אני חושבת ואני יודעת שגם אתה חושב ככה – היא עבודה של הלב, והלב בסוף צריך להיות גם מתוגמל מספיק טוב, כדי שאנשים ירצו להישאר במערכת הזו וכדי להביא אנשים טובים למערכת הזו. וכמה זה חשוב, כי זה באמת דור העתיד שלנו; אתה צודק שזה חשוב, אני שמחה על מה שאתה אומר. עכשיו אני אקריא את התשובה של השר, באמת עם הדברים. משרד החינוך רואה חשיבות רבה בקידום מעמד המורה, שיפור תנאי עבודתו, קידומו המקצועי ושכרו, ופועל בנושא במגוון רחב של ערוצים. במערכת החינוך של מדינת ישראל מלמדים עשרות אלפי עובדי הוראה – מורות ומורים, גננות וגננים, מנהלות ומנהלים מסורים, חדורי תחושת שליחות, שנכנסו לעשייה החינוכית מתוך רצון עמוק להשפיע על הדור הבא ולעצב את עתיד החברה הישראלית. האתגרים שהם פוגשים – חינוכיים, מקצועיים, כלכליים, רגשיים וניהוליים – הם אמיתיים ומורכבים, וחשוב להבין שהם אינם עומדים מולם לבד. מערכת החינוך כולה, על שלוחותיה וגורמיה, פועלת למענם ויחד איתם – למען תלמידי ישראל. אבל הם אינם רק נחלת המערכת החינוכית, הם משקפים תהליכים רחבים יותר בחברה הישראלית, ובמרכזם תופעה מדאיגה של שחיקה בסמכות, ירידה בכבוד כלפי אנשי חינוך, ולפעמים אף פגיעה ישירה מצד הורים ותלמידים כלפי מורות ומורים – בדיוק מה שאמרת. זה לא רק אתגר חינוכי, זה אתגר חברתי. כשהמורה מאבד מהכבוד שהוא ראוי לו, נפגעת לא רק היכולת שלו ללמד אלא גם יכולת התלמידים ללמוד. נפגע האמון, נפגעת הדוגמה ונפגעת בעיקר גם הדמות. אנחנו במשרד החינוך בראשות השר לא עומדים מנגד. אנו פועלים בתקיפות נגד כל מקרה של פגיעה במורה מילולית או פיזית ומעניקים גיבוי מלא לעובדי ההוראה, פועלים מול הנהלות בתי הספר וגם מול ההורים. לצד הטיפול הישיר, הקמנו בשנה האחרונה את אגף בכיר מעמד ושלומות המורה – – אתה מכיר את האגף החדש הזה שקם?

סימון דוידסון (יש עתיד):

לא.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

לא ידעתי. – – כחלק מתפיסתי להעלות את מעמד המורה במרכז, לא רק כשחקן במערכת אלא כאדם, כבעל תפקיד חברתי ראשון במעלה, מתוך תפיסה שמעמד המורה, תנאיו, סמכותו, והכבוד שהוא מקבל הם מפתח לא רק להצלחת התלמידים והמערכת, אלא גם לחיזוק המרקם החברתי בישראל. אני רואה בחיזוק מעמד המורה מטרה מרכזית של כהונתי. אתגרי יוקר המחיה הם משימה לאומית, שעומדת בראש סדר העדיפויות של הממשלה. עם זאת, חשוב לומר שחוסנם של המשק והכלכלה הישראלית במלחמה הארוכה בשבע חזיתות וגיוס מילואים ממושך ורחב – הם עומדים איתן, עם נתוני אבטלה נמוכים מאוד, צמיחה כלכלית של המשק וגידול טבעי באוכלוסייה. כידוע, שכרם של עובדי ההוראה נקבע בהסכמים קיבוציים מול הארגונים היציגים ובאישורו של הממונה על השכר במשרד אוצר, מאחר שהסכמי שכר בשירות המדינה הם בסמכות משרד האוצר. שכר עובדי ההוראה קיבל מענה ייחודי בהסכמי השכר האחרונים שנחתמו עם הסתדרות המורים בשלהי שנת 2022, ועם ארגון המורים בשלהי שנת 2024, בדגש ייחודי על שכרם של מורים מתחילים ובעלי תפקידים. זאת, מתוך ראיית הצורך לגייס כוחות הוראה איכותיים למערכת ומתוך הכרה כי יש להעניק שכר גבוה יותר לעובדי הוראה אשר נוטלים על עצמם משימות נוספות בבתי הספר, כמו חינוך כיתה, ריכוז שכבה וכדומה. ההסכמים מיושמים בהדרגה, ואני מאמין שלאחר השלמת יישומם, נוכל להיווכח בתרומתם המשמעותית. וכן, בעקבות פעולות ותהליכי עבודה שביצענו במשרד החינוך, אנחנו עדים בשנים האחרונות לגל של כניסה איכותית למערכת, בעיקר של אנשי מקצוע מעולים בתחומם שביצעו הסבה להוראה והחליטו להישאר ולהשפיע מתוך אהבה למקצוע, מתוך אמונה ושליחות ומתוך מחויבות עמוקה לחברה הישראלית. אבל צריך לדעת להשאיר אותם. אנשים אלה מביאים איתם ניסיון חיים, כישורים מגוונים ויכולת מנהיגות יוצאת דופן, והמערכת עושה כל שביכולתה להעניק להם את הכלים, הליווי וההכשרה הנדרשים כדי להצליח. וכאן אני מצטרפת לקריאה לתת להם כמה שיותר כדי שיצליחו. ההצלחה שלהם היא הצלחת כולנו. ועוד חשוב לזכור שמערכת החינוך שלנו היא מערכת ממלכתית. היא שייכת לכולנו ומחברת בינינו, והיא שמחזקת את הלכידות החברתית, את תחושת השותפות ואת ההבנה שאנחנו כולנו, מורים, תלמידים, הורים ומנהלים, שותפים לאותה משימה, באיפוק, בנחישות ובמסירות, בהתמודדות עם אתגרים וקשיים בחיזוק חוסן אישי וחוסן לאומי. מנהיגותו של איש החינוך בישראל אינה נבחנת רק בידע שהוא מעביר אלא בדוגמה האישית שהוא מעניק, ביכולת שלו להתמודד עם אתגרים, למצוא פתרונות יצירתיים, להנהיג מתוך ראייה רחבה ולהפוך כל אתגר להזדמנות. הוא חלק ממערכת אחת, גדולה, מגוונת ולומדת, שמעניקה לו הזדמנויות מקצועיות רבות, מסלולי התפתחות, הכשרות מתקדמות וכלים חדשניים להובלת שינוי חינוכי וחברתי. כחלק ממדיניות השר עובדי המשרד, בהנחייתי, אינם שוקטים על השמרים. לצד ההערכה העמוקה לעובדי ההוראה, אנחנו מקדמים תהליכים מהותיים שיחזקו את המערכת. בין הצעדים שכבר ננקטו – התאמת הכשרת המורים לצורכי השטח, בשיתוף מלא עם המועצה להשכלה גבוהה, כדי להבטיח שמורי העתיד יגיעו מוכנים יותר לאתגרים שבכיתה; הרחבת הגיוס למערכת החינוך, באמצעות פתיחת מסלולים ייעודיים לסטודנטים, גיוס גמלאים בעלי ניסיון חינוכי רב, ויצירת מסלולים חדשניים במסגרת השירות הצבאי – האמת שכל הנושא של גמלאים וגמלאיות זה יכול להיות אחד הדברים הטובים להתנדבות בתוך בתי הספר; אין כמו התחושה המחבקת של איש שהוא מבוגר, שהוא פנוי, גם רגשית, להעניק את הזמן הזה, וצריך לחשוב על זה הרבה יותר – המשך הענקת תמריצים ותגבור משרות למורים באזורי עדיפות לאומית בתחומים שבהם כבר קיים מחסור חמור בדגש על מקצועות הליבה והמדעים; וכמניע מרכזי לפעולה – חיזוק הקשר עם השטח, המורים ובתי הספר באמצעות עבודה רציפה ויום-יומית עם המחוזות והרשויות המקומיות, תוך מתן מענה מדויק לצרכים האזוריים. נתוני קליטת המורים, אגב, מעידים כי ההשקעה הזו נושאת פרי. רק בשלב היסודי, בחינוך הרגיל והרשמי, נקלטו בשנת הלימודים תשפ"ד 4,790 מורות ומורים חדשים, ובשנת הלימודים הנוכחית, תשפ"ה – 4,534 מורות ומורים חדשים נכון לעת הזו. הם מעידים על חוסנה של המערכת, על משיכתה לאנשים איכותיים, ועל העתיד שאנחנו בונים בכיתה, כבית הספר ובחברה כולה. אני מבקש לומר מכאן, בשמי, כשר החינוך, ובשם ממשלת ישראל: מערכת החינוך אינה רק מערכת של תוכניות, שעות ומבחנים. היא בראש ובראשונה מערכת של אנשים; אנשים שבוחרים מדי יום לעצב את נשמתה של מדינת ישראל בכיתה, במסדרון, בשיחה אישית, בהובלה שקטה ועוצמתית. ואת זה אנחנו לא שוכחים. לא לרגע. זה בשם שר החינוך יואב קיש, ואני עדה שהשר עושה באמת עבודה טובה ומשתדל לתת מענה. והאמת, סימון דוידסון, אני מזמינה אותך לשבת גם איתם, עם מערכת החינוך, עם השר, גם בפיתוח – – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

עם ועדת החינוך. אנחנו חיים שם.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אני חושבת שדווקא דרך הספורט, העולמות שאתה מגיע מהם שבהם באמת מחזקים את החוסן הנפשי. אנחנו יודעים שבעבר היו אחים ואחיות בתוך בתי הספר והוציאו אותם, והיום יש לנו הרבה ילדים, מה לעשות, שמתמודדים עם הרבה אתגרים, ודווקא היו זקוקים למקום הזה של האחים והאחיות בתוך בתי הספר, שיוכלו לראות אותם, שידעו לזהות את הרגעים הקשים יותר. הרבה כאלה משתמשים או בתרופות או בכל מיני אמצעים כדי להקל עליהם. אני חושבת, דווקא בהיבט הזה, שלספורט יש חשיבות אדירה, כי הספורט, מי שיודע, אולי זה אחד הדברים היחידים שמייצרים סרוטונין, שזה מה שמשפיע על תחושת הדיכאון, החרדה, באופן טבעי בגוף. לא מקבלים את זה מ-SSRI, מכל מיני חומרים כימיים, ולכן אני חושבת שככל שניקח ילדים, נעניק להם אולי יותר שיעורים, גם של חינוך גופני, של התמודדות חברתית, גם ספורט אישי, גם ספורט קבוצתי, שמלמד איך אנחנו מתגברים על מכשולים, איך אנחנו לא מוותרים – ואולי לקחת ילדים מסוימים ולהעיף אותם למקומות גבוהים מאוד, לספורט התחרותי, ששם הם יכולים גם להתמודד – אני חושבת, דווקא בעזרת המקומות שאתה מגיע מהם, יש לנו הרבה כלים בתוך מערכת החינוך, בתוך השמיכה, להזיז אותה קצת בצורה מעט שונה ולייצר באמת הזדמנויות אמיתיות בתוך המערכת. קודם כול, תרשה לי לברך אותך על הנושאים האלה, שהם לב-ליבו של תחום העיסוק שלך פה בכנסת ישראל. אני חושבת שזה חשוב, אתה עושה עבודה טובה. בנושאים שהייתי איתך איתם, גם בשדולות וגם בוועדות, יישר כוח. אשריך.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה לשרה עידית סילמן. האם יש חברי כנסת שרוצים להביע את עמדתם בנוגע להצעה הנדונה עכשיו? לא. נעבור להצבעה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

כן. אני רוצה להעביר לוועדת החינוך.

היו"ר ארז מלול:

נעבור להצבעה על הצעה של חבר הכנסת דוידסון – לוועדת החינוך. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 3 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

שלושה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי ההצעה תובא לדיון בוועדת החינוך.

סימון דוידסון (יש עתיד):

זו תוצאה של משחק כדורגל, 0:3.

משה טור פז (יש עתיד):

מכבי תל אביב מול הפועל באר שבע.

היו"ר ארז מלול:

אני לא מבין בזה.

היו"ר ארז מלול:

ההצעה הבאה היא הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: חיזוק מוסדות חרדים התומכים בגיוס, הצעות שהגישו חברי הכנסת משה טור פז, דן אילוז, אלון שוסטר, מיכל מרים וולדיגר. ראשון המנמקים, חבר הכנסת משה טור פז. שלוש דקות לרשותך. בבקשה.

משה טור פז (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת דוידסון, יש שף שרץ באינטרנט, באינסטגרם, בטיקטוק, שהפתיח שלו לכל תפריט זה "אתם עצלנים, פשוט עצלנים".

סימון דוידסון (יש עתיד):

קשה?

משה טור פז (יש עתיד):

קשה? לא קשה. בדיוק. אז אני רוצה לומר לכם, חבריי בממשלה: אתם עצלנים. למה אתם עצלנים? כי 42 דיונים קיימנו בוועדת החוץ והביטחון על סוגיית חוק הגיוס, וטובי המוחות בישראל עוסקים בסנקציות ואיך נביא ככה ואיך נביא אחרת ומה ישכנע את החרדים להתגייס, ו-170 מיליון שקל השקיעו בהקמת חטיבת חשמונאים ולתת את כל התנאים, אבל כשיש בישראל כמה ישיבות הסדר חרדיות וכמה מכינות חרדיות שמביאות בפועל אנשים לגיוס לצה"ל, חרדים – יש עמותות בודדות שעוסקות בזה כבר עשור, ואחת מהן אפילו דור, והן עושות את זה באמת, ומי שמפעיל אותן זה חרדים, אנשים כמו חנוך רוגוזינסקי ויוסי לוי ויונתן רייס, ובאמת טובי המוחות בחברה החרדית, והם כבר עובדים – אז ממשלת ישראל, תעזרו להם. הארגונים החרדיים האלה, שעוסקים בהגדלת הגיוס לצה"ל, עושים את העבודה, הם מצליחים להביא חרדים אמיתיים לשירות אמיתי, משמעותי בצה"ל. אבל ממשלת ישראל, אתם עצלנים. יש את המתווה, יש את המוסדות, יש גם את אלה שרוצים ללמוד בהם. אז מה צריך? ודרך אגב, לא צריך הידברות ולא צריך להמציא כלום, צריך לחזק את הארגונים האלה. ההצעה הזו לסדר-היום לא נבנתה על איזה רעיון תיאורטי, כבר התקיימו דיונים. נכון, חבר הכנסת אילוז? לפני שבוע התקיים דיון בלשכת מנכ"ל משרד החינוך. הרעיון הוא שני דברים: קודם כול תקציב ייעודי לנושא הזה במשרד הביטחון; דבר שני, להעלות את ערך הנקודה. כלומר, כל מוסד שמגייס תלמיד לצה"ל, לא משנה מאיזה מגזר – מקבלים נקודה, והנקודה שווה X שקלים. אז מה שהוצע – זה כבר מתווה מוכן – זה להגדיל את ערך הנקודה במוסדות החרדיים שמגייסים לצה"ל. והיום, כשנאמר בוועדת החוץ והביטחון שהוציאו 24,000 צווי גיוס בשנה האחרונה, ורק 545 מתוכם נמצאים בתהליך גיוס – יש מי שיפתור את הבעיה, לא צריך להמציא את הגלגל. ישיבות הסדר חרדיות, מכינות קדם-צבאיות חרדיות ועמותות חרדיות שעוסקות בגיוס לצה"ל בפועל הן הפתרון, הן הדרך. הדרך קיימת. אז ממשלת ישראל, אתם עצלנים. תושיבו ביחד את ראש אגף מוסדות תורניים, את הממונה באגף התקציבים במשרד האוצר, את משרד המשפטים, תגדילו את ערך הנקודה, תפתרו את הבעיה של המוסדות האלה, תבנו תוכנית עבודה שנתית, אסטרטגיה – הכול נמצא. אפשר לגייס בהסכמה אלפי חרדים למוסדות תורניים ולהביא אותם לשירות משמעותי קרבי בצה"ל, רק צריך לעבוד בזה. תודה.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה לחבר הכנסת טור פז. יעלה ויבוא חבר הכנסת דן אילוז, בבקשה. אני ניתקתי את עצמי ביעלה ויבוא. זהו. שלוש דקות.

משה טור פז (יש עתיד):

אתה תפילת ראש חודש, סימון. אתה "יעלה ויבוא" בתפילת ראש חודש.

היו"ר סימון דוידסון:

קשה?

משה טור פז (יש עתיד):

לא קשה.

היו"ר סימון דוידסון:

לא קשה.

דן אילוז (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, נראה לי שזו הפעם הראשונה שאני מדבר כשאתה יושב-ראש.

היו"ר סימון דוידסון:

הכבוד הוא לי.

דן אילוז (הליכוד):

חבריי חברי הכנסת, החייל החרדי הוא החלוץ של דור חדש. במציאות שבה רוב החרדים עדיין מחוץ לשירות, החייל החרדי לא מחכה שיבוא פתרון מלמעלה, הוא סולל אותו מלמטה. הוא פורץ את הדרך בגוף ראשון. הוא גיבור פעמיים – גם כמי שמגן על עמו בגופו, וגם כמי שלא חושש לפרוץ את הדרך לדורות של חיילים חרדים שיהיו. הוא לא רק משרת, הוא מוכיח שאפשר. הוא בוחר ללכת לפני המחנה, לא ברעש, לא בסיסמאות, אלא בצעדים שקטים ונחושים. הוא סולל במו רגליו את המסלול שיום אחד, בעזרת השם – ואנחנו צריכים שזה יקרה כבר בקרוב – אלפים ילכו בו. ולצידו המוסדות שמלווים אותו – ישיבות הסדר חרדיות, עמותות, אנשי חינוך – שבונים תשתית חינוכית חדשה בתוך הציבור החרדי, מתוך נאמנות לתורה, לעם ולמדינה. אבל דווקא אותו, את הענף הזה של התקווה, היועמ"שית ייבשה. כן, היועצת המשפטית לממשלה ביטלה את כלל המימון למוסדות החרדיים מבלי להבחין בין מי שמחנך להשתמטות למי שמעודד גיוס. זו לא רק טעות, זו דוגמה מובהקת להתערבות משפטית מיותרת, לא מדויקת, לא מחושבת, שפגעה אפילו בדיוק במטרה שהציבה לעצמה. נכון, בימים האחרונים במשרד המשפטים טוענים שהם מתקנים את האבסורד הזה והבינו את הטעות שלהם, וזו ההתחלה של תשובה. אבל זה רחוק מלהספיק. לא מספיק להחזיר את התקציב, צריך לגבש מדיניות, צריך לתת למוסדות האלו את כל הכלים להצליח – תקצוב מסודר, ליווי ממשלתי, חיבוק ציבורי. לא רק לעצור את הפגיעה אלא לאפשר צמיחה. אני מציע את ההצעה הזאת ביחד עם חבר הכנסת טור פז, חבר הכנסת שוסטר וחברת הכנסת וולדיגר, כדי לוודא שזה יקרה. כדי לומר בקול ברור, קואליציה ואופוזיציה ביחד: החייל החרדי חלוץ. הוא גיבור. הוא לא סימן שאלה, הוא התשובה. ואם לא ניתן לו גב, נעכב את הפתרון שהמציאות כל כך זקוקה לו. תודה רבה.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה לחבר הכנסת אילוז. יעלה ויבוא חבר הכנסת אלון שוסטר. בבקשה, אדוני, שלוש דקות.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ההצעה הזו מושכת אותנו, ואנחנו קוראים – אנחנו רוצים להיות הקטר המשותף, לעבוד על המשותף, לעבוד על המשותף. אנחנו באים מתוך מקום שמוקיר את החינוך התורני, מוקיר את החשיבות של בני תורה. במקביל אנחנו טוענים שאין בכך סתירה עם עידוד השירות בצה"ל. אנחנו מכירים את אנשי הציונות הדתית, שחורתים על דגלם. אני יכול לומר, זה קל. למה? כי הם חורתים מקדמת דנא, כך זה היה. ושינויים – שינויים חברתיים מהותיים, עמוקים, שראוי שיתקיימו בחברה החרדית – הם לא פשוטים. אני, אדוני היושב-ראש, בתור קיבוצניק שחי בצורת חיים משונה כזאת, אני יכול להבין. אני מאוד מאוד אמפתי לאנשים שחיים בצורת החיים שלהם, המסורתית. ויחד עם זה, אין לנו ברירה. אנחנו צריכים את אחינו ואחיותינו החרדים במוסדות הביטחון והחירום וההצלה והקהילה. אנחנו פשוט צריכים אותם. יש לנו צרכים מרובים בכל אחד מהשטחים הללו. המהלך הזה שהזכירו חבריי יעודד את ההשתלבות של אחינו החרדים בשוק העבודה, בלימודים – אזרחיים, חילוניים – שיעזרו להם לרכוש מקצוע ולחיות ברמת חיים נאותה. אני משוכנע, אדוני היושב-ראש, שהצעד הזה של השתלבות החרדים בביטחון, של יציאת האזרח הצעיר החרדי מהשכונה שלו, מהיישוב שלו – מחוזק, מאובזר, מוגן ככל האפשר – אל המשימות הלאומיות, הוא צורך חיוני של כולנו, והוא יהיה לטובתו בטווח המיידי, הבינוני והארוך. ומה שיקרה זה שיותר ויותר גדודים, יותר ויותר צעירים – ואולי צעירות, במוסדות וארגונים קהילתיים – יעשו את מה שאני, אדוני היושב-ראש, זכיתי לראות בחודשי המלחמה, כאשר הבחורים של נצח יהודה שמרו, הגנו על הגזרה שלנו – חץ שחור, קיבוץ מפלסים, הקיבוצים ליד. זה היה מרגש, זה היה מקצועי, זה היה מהודק, וזה עמד בקריטריונים הלכתיים וקריטריונים ביטחוניים. תודה רבה, שנצליח במשותף.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה לחבר הכנסת שוסטר. תעלה ותבוא חברת הכנסת וולדיגר. קינלי, זו פשוט הצעה נהדרת. כל הכבוד, יישר כוח. זה משהו שחייבים לקדם. שלוש דקות לרשותך.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

תודה. כבוד היושב-ראש, כבוד השרה, חברי כנסת נכבדים, עם ישראל, אני רוצה לברך את חבריי חברי הכנסת משה טור פז, דן אילוז ואלון שוסטר על ההצעה לסדר-היום שהצטרפתי אליה. אני חושבת שזה כל כך חשוב. אנחנו שומעים לא מעט בתקשורת, ובכלל בעם, את הצורך הדחוף בגיוס של חרדים. ואנחנו טוענים, אומרים, מצהירים, מתחננים, שהם צריכים להיכנס מתחת לאלונקה ויחד לשאת את – אני לא רוצה לקרוא לזה "עול" – את הזכות והחובה גם יחד להגן על מדינת ישראל ולשרת אותה. אנחנו שומעים על השתמטות, וצעקות וצווחות בציבור בכלל על האי-רצון שלהם. ואז הינה, פתאום, כשקמים גופים בודדים, קהילות בודדות, רבנים מעטים, מוסדות קטנים, שכן הולכים לקראת ואומרים: בואו נקים, בואו נעשה, בואו נשתדל – מיזמים כאלה ואחרים, לצורך העניין כמו מוסדות חרדיים שתומכים בגיוס – עוצרת היועמ"שית את הזרמת הכספים ואומרת: לא, לא מגיע, לא צריך. אני אומרת, אני לא מצליחה – מה, אנחנו חיים בעולם הפוך? אנחנו צריכים לעודד. לעודד מסגרות כאלה, לעודד רבנים כאלה, לעודד גופים כאלה וקהילות כאלה, שבאים ועושים את הדברים הללו. לעודד את גיוס החרדים.

היו"ר סימון דוידסון:

נכון.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

אז אני בהחלט מצטרפת לקריאה להקים את המתווה הזה. לא רק להקים ולהמשיך לתת את הכספים הקיימים, אלא בהחלט להוסיף על כך, ולעשות הכול. כן, הייתי קוראת לזה אפילו אפליה מתקנת. אנחנו הרי יודעים ש-75 שנה הצבא לא רצה חרדים. זה הפריע לו, זה הפריע לאג'נדה, הוא רצה צבא קטן ומקצועי, וזה לא התאים לו. אז עכשיו כשאנחנו אומרים שצריך אותם, בואו גם אנחנו נראה את הרצון הטוב, ונכין את המערכות כך שהן יתאימו לציבור החרדי. לכן אני בהחלט קוראת לאשר את המתווה ואף להוסיף עוד משאבים וכספים לצורך העניין. תודה רבה.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה לחברת הכנסת וולדיגר. תעלה ותבוא השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, שתענה בשם השר, כמובן.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

בשם שר הביטחון, מענה להצעה הדחופה לסדר-היום. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, הלחימה שאנו מובילים בימים אלו ממש ברצועת עזה מוכיחה גם היא את מה שאנחנו פועלים למענו באופן רציף – הצורך בהרחבת היקף המתגייסים לצה"ל כדי לאפשר לנו לעמוד באתגרים הביטחוניים שלפנינו גם בזירות קרובות וגם בזירות רחוקות יותר. לנוכח הצורך הזה אנחנו מקדמים, כידוע, מתווה גיוס לבני החברה החרדית, שמבוסס על שני יסודות מרכזיים: האחד, קביעת יעדים לשירות צבאי משמעותי של הציבור החרדי בצה"ל, כולל סנקציות ברורות במקרה של אי-עמידה ביעדי הגיוס; השני, מניעת פגיעה בעולם התורה היהודי, שהוא יסוד חשוב לקיומנו כאן כמדינה יהודית. אני מאמין שרק ההקפדה על שני העקרונות האלה גם יחד תאפשר לעשות שינוי היסטורי ולהעביר חוק גיוס בהסכמה לאומית רחבה. כחלק מהמאמץ שלנו להרחבת שילוב החרדים בצה"ל, אשר לתפיסתי חייב להתבסס על הידברות ועל הסכמות – בזה אני מסכימה עם השר. אנחנו רואים תפקיד חשוב בקיומם של שיח רציף ושיתוף פעולה עם החברה החרדית, ובכלל זה עם מוסדות חרדיים התומכים בגיוס. שיתוף הפעולה עם המוסדות החרדיים הוא אמצעי חשוב, אשר יכול בהחלט לתרום להגברת הנכונות לשירות בצה"ל, ונכון להפוך את שיתוף הפעולה הזה לאפיק אשר יביא איתו פירות ויתרונות לא רק למערכת הביטחון, אלא גם למוסדות עצמם. מוסדות חרדיים התומכים בגיוס – וכאלה אין כרגע רבים, אבל צריך לעשות הכול כדי להרחיב את היקפם – מסייעים בהכנה לקראת השירות, בהסברה, בתמיכה רוחנית במועמדים לגיוס, ולא פחות חשוב מכך, גם במשפחות שלהם. את כל העשייה החשובה הזאת צריך להוקיר ולגבות. גורמי הגיוס בצה"ל, וגם אני, כמי שמופקד על מערכת הביטחון, רואים במוסדות החרדיים האלה את עמוד האש שלפני המחנה – מי שמעוניינים ויכולים להיות גשר מוצלח בין החברה החרדית לצה"ל. בדיוק משום כך אני יכול לעדכן כי בתקופה האחרונה הועמקו והורחבו שיתופי הפעולה בין רשויות הגיוס בצה"ל לבין המוסדות האלו. כמו כן, לאחר שיח פתוח ורחב שהתקיים בנושא גובשה מדיניות רלוונטית לתמיכה במוסדות האלה. האופן שבו יוכרו מוסדות חרדיים כתומכי גיוס, והדרך שבה נתמוך במוסדות כאלה, לרבות במישור הכספי, מצויים בהידיינות בין מערכת הביטחון לגורמים ממשלתיים נוספים האמונים על הנושא. עובדה אחת ברורה: מערכת הביטחון סבורה שנכון בהחלט לחזק ולהעמיק את המעורבות של מוסדות חרדיים התומכים בגיוס, ואנחנו נחושים למצוא את הדרך על מנת לתמוך בהם בצורה הראויה. אני בטוח כי העשייה שנמשיך להוביל בתחום הזה היא חלק חשוב במהלך שאנו מקדמים להוביל לשילוב מהיר של אלפים מבני הציבור החרדי כלוחמים ותומכי לחימה בצה"ל, שזקוק, כידוע, לתוספת כוח אדם, הן בסדיר והן במילואים. אני חייבת להוסיף משהו אישי, כי באמת, הנושא של גיוס חרדים עומד על הפרק ועל סדר-היום, ועושים פה קמפיינים על גיוס חרדים – יש כאלה שקוראים לזה "ברית המשרתים", כשהברית היחידה שאנחנו מכירים, בכל אופן, בתור אנשים מאמינים, זו ברית בין הבתרים – ושנים רבות אנשים פה מתפרנסים מהקמפיין הזה. אבל אני חושבת, וצריך להודות בגלוי: כשהיינו באותה ממשלת שינוי הייתה כאן שנה וחצי שאפשר היה לעשות שינוי אמיתי. החרדים לא היו בקואליציה, החרדים היו בחוץ, והיה אפשר לעשות שינוי אמיתי בגיוס חרדים. ואף אחד לא צייץ מילה בעניין, היה שקט, הייתה דממה מוחלטת. הפוך, רבו על הפנסיות ועל "ממדים ללימודים" ועל כל מיני חקיקות כאלה ואחרות, אבל אף אחד לא חשב לעשות גיוס חרדים מסיבי לצבא ההגנה לישראל. ואני רוצה להגיד לכם שאני מאמינה במאה אחוז לחרדים שאומרים שהאופוזיציה וחברי האופוזיציה וגם מנהיגי האופוזיציה מוכנים לתת להם הכול כדי שהם יפילו את ממשלת הימין. ואיך אני יודעת את זה? כי אני הייתי שם בממשלה הקודמת, והיינו מוכנים לתת הכול לחרדים כדי שהם ייכנסו לתוך הממשלה. ואנחנו רואים את זה ויודעים את זה, כי ראינו גם איך התכופפתם בפני מועצת השורא, איך התכופפו בפני כולם, בהסכם הגז עם לבנון, וכדומה וכדומה. אז כשמדברים על גיוס חרדים – וזה חשוב, וזה הכרח, וכולם צריכים בסוף להיכנס מתחת לאלונקה – צריך גם להגיד את האמת: הייתה הזדמנות פז שלא ניצלו אותה, והיום כולם עושים על זה קמפיין. אז אנחנו לא נרד לקמפיינים, אנחנו נעשה את זה באהבת ישראל ובאמונה אמיתית. אתם יודעים למה? שנייה, דקה נוספת מזמנכם, שלא תהרגי אותי – אני מגיעה ממערכת הבריאות, ובמערכת הבריאות, עולמות ההתנדבות והחסד, באיחוד הצלה ובמד"א, מקומות שלא היו בהם בעבר חרדים, הם נכנסו, נכנסו בהמוניהם, מילאו את השורות ועשו עבודה מעולה. ובעזרת השם, גם בצבא ההגנה לישראל יהיו צבאות השם. ואנחנו נראה אותם שם, ובתפקידים בכירים ביותר. אז הכול בעת ובזמן. מוטב מאוחר מאשר אף פעם, אבל אנחנו נעשה את זה באחריות ובאהבה.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה. אנחנו נעשה הצבעה. הבקשה שלכם היא להעביר את זה לדיון בוועדת החוץ והביטחון? דן, מיכל, אלון? אנחנו מצביעים – להעביר את הדיון לוועדת החוץ והביטחון. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.

היו"ר סימון דוידסון:

בעד – שבעה, אין מתנגדים, אין נמנעים. הדיון יעבור לוועדת החוץ והביטחון.

היו"ר סימון דוידסון:

ההצעה הבאה, חברים, גם היא הצעה דחופה לסדר-היום, בנושא: מתן מענים ייחודיים (הטבות דיור, לימודים, תעסוקה ועוד) לצרכים של נפגעי הראש בעקבות מלחמת חרבות ברזל. את ההצעה הגישו חברי הכנסת יצחק קרויזר, מיכאל מרדכי ביטון, גלעד קריב, קטי קטרין שטרית, שרון ניר וסימון דוידסון. ראשון המנמקים – חבר הכנסת יצחק קרויזר. בבקשה, אדוני. יעלה ויבוא חבר הכנסת קרויזר. שלוש דקות לרשותך.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, מלחמת חרבות ברזל הביאה איתה הצלחות רפואיות מרשימות, פורצות דרך. ואכן, גם לוחמים שנפצעו פציעות קשות מאוד, גם פציעות ראש בשטח, הצליחו, בעזרת כוחות הרפואה המיוחדים מאוד שלנו בשטח ושיטות באמת חדשניות, להגיע בחיים לבית החולים ולשרוד. יש ממלחמת חרבות ברזל מאות לוחמים שהצליחו בשטח להציל אותם ולהביא אותם. אבל לצד ההצלחות האדירות האלה, אדוני היושב-ראש, מרגע הגעתם לבית החולים המלחמה שלהם רק החלה. המלחמה על השיקום, על התפקוד שלהם ובעיקר על תקווה. מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל המספר המדויק הוא קצת מעל 300 פגועי ראש חדשים, 80 מהם פצועים קשה מאוד. סך הכול הם מהווים כ-14% מהפצועים, אך המציאות שלהם שונה מכולם. פגיעת ראש זו קטיעה של החיים עצמם. הם מתמודדים עם חולשות, לפעמים חצי של הגוף נשאר משותק או כמעט לא מתפקד, אובדן זיכרון, קושי בדיבור, עיוותים, עיוות גם בהתנהגות, התקפים אפילפטיים, והרשימה באמת עוד ארוכה. והשיקום של פגועי הראש הוא לא שבוע, לא שבועיים, אלא חודשים ארוכים של טיפול, ואף שנים, ולצערנו, יש גם כאלו שהשיקום שלהם נפרס על פני חיים שלמים. ראינו ואנחנו רואים זאת בכל יום. פצועים מהמערכה האחרונה, ואפילו פצועים ממלחמות וממבצעים עברו – עוד מצוק איתן אנחנו מכירים כמה פצועי ראש שהסיפור שלהם נגע בכולם דרך התקשורת – שנלחמים יום-יום בשיקום. אבל כשבוחנים את סל ההטבות מגלים שיש קושי ופער רב מאוד. המערכת שלנו בנויה לפציעות כפי שהיה בכל שאר המלחמות – פציעות של קטיעות, לצערנו, פגיעות אחרות, שבאמת, כמו שפתחתי ואמרתי, הטכנולוגיה והרפואה והמסירות של הצוותים הרפואיים בשטח הצליחו להביא את אותם לוחמים בחיים, והתחיל תהליך השיקום. פגיעות הראש אלו פגיעות – אפשר להגיד ולשבח את אנשי הרפואה, כי עד המלחמה הזאת לא היו שורדים, וכמו שאמרתי, בעזרת הטכנולוגיה והמסירות של הכוחות בשטח הם מגיעים – אבל הפגיעות בתודעה, בזיכרון, בקול, הכוח הפיזי, בהפעלה של המוח, אלו נכויות קשות מאוד. נפגעי הראש, גם אם הוכרו כנכי צה"ל בנכות של בין 60% ל-100%, אינם זכאים להטבות שיקומיות בסיסיות, כמו למשל מענקי דיור, התאמות אחר כך לצרכים בבית, רכב רפואי תואם, טיפולי שיניים, ועוד ציוד עזר מותאם, וכל מה שבעצם מאפשר להם חיים. אדוני היושב-ראש, אנחנו אחרי חודשים רבים של מלחמה, והגיע הזמן לפעול ולתקן. לא להגיד: אנחנו לומדים, בודקים, תיגמר המערכה ואנחנו נדע איך לבדוק, איך לטפל ואיך לתקן. המערכה עוד בעיצומה, והמערכה שלהם, של המשתקמים, היא לא נגמרת. ולכן אני מברך את החברים שהצטרפו לדיון החשוב מאוד הזה, ועל קיום הדיון גם כאן במליאה, להעלות ולהציף את הנושא, ואחר כך לדבר על כך ולדון בוועדה בכנסת כדי לקדם את סל ההטבות, ככה שכל פגועי הראש, נושאי הנכות של 60% ומעלה, גם נכות זמנית, יוכלו לממש את מלוא ההטבות מרגע הפציעה, בלי ביורוקרטיה. כי כמו שאנחנו אומרים לעצמנו כאן כל הזמן, מי שיוצא לקרב והיה מוכן למסור את חייו ונפגע בראש, הוא לא צריך להתמודד עם הביורוקרטיה. הזכות שלהם לשיקום היא לא איזושהי טובה שאנחנו עושים להם, זו החובה שלנו. ומכאן – תפקידנו לתקן. תודה רבה.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה לחבר הכנסת קרויזר. יעלה ויבוא חבר הכנסת מיכאל ביטון.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, לפני שאני אגע בהצעה הדחופה שלנו לסדר-היום, כמנהג שלנו, אני לובש חולצה של גלי ברמן. גלי ברמן ואחיו זיו ברמן נחטפו מכפר עזה, ויחד עם 56 חטופים עוד לא שבו לביתם. שני חטופים, שני ילדים, אחים, שלא חזרו לאימא שלהם. המצב הזה הולך ומחמיר לאור מה שאנחנו מגלים, מהם התנאים שהחטופים מוחזקים בהם – גם רעב, גם עינויים, גם בידוד, גם היעדר חשיפה לשמש, גם סכנת חיים וגם סכנה בריאותית. שמענו שהמשלחת חזרה, וזה מדאיג. אנחנו מקווים שתהיה קרן אור, ונחזיר את כל החטופים במהרה הביתה.

היו"ר ארז מלול:

אמן.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

הפנייה של ההורים לנפגעי פגועי ראש בצבא היא ממש זעקה אמיתית, של הורים שהקדישו את החיים שלהם לילדים שנפצעו בקרב, מיום שהם נפצעו, מכיוון שההגדרות הקיימות לא נותנות מענה לילדים הללו. פגיעת ראש, כפי שציין חבר הכנסת קרויזר, פוגעת בתפקוד, ברגשות, ביכולת תקשורת, כמעט בכל המערכות, וללא הורים ומשפחה מסייעת האנשים האלה לא היו עומדים על הרגליים. אבל הזכאות שלהם במשרד הביטחון מוגבלת, כי לא חלה עליהם הגדרה של נכות 100%, ולכן הם לא זכאים לכלל ההטבות. טבלת ההטבות שקיימת במשרד הביטחון היא ישנה וארכאית, ולא עונה על הצרכים, כפי שאנחנו מבינים היום מה זה פצועי צה"ל. אנחנו עוסקים בזה גם בהלומי קרב. פעם הייתה סמכות לשר הביטחון להעניק לפי שיקול דעתו את הגמולים, ולקחו ממנו את זה בכל מיני עניינים משפטיים. יש ניסיון לחדש את הסמכות הזאת, שהוא יוכל לתקן תקנות והגדרות ספציפיות לקבוצות אוכלוסייה שהמענים שניתנים להן לא שווים. פגשנו גם את אימא של ניר בוימפלק, סמג"ד 13 בגולני, אותו גדוד שאיבד עשרות חיילים ביום הראשון, ושילם את המחיר הכי קשה ביחידות הלוחמות, ואחרי זה גם במלחמה עצמה – המג"ד שלו, גרינברג, וגם הסמג"ד ניר בוימפלק, שנפגע בראשו בעת המלחמה, ב-7 באוקטובר, בנחל עוז. ניר בן 33, נשוי ואב לשני ילדים. מסלול חייו וחיי משפחתו השתנה באותו בוקר, ומאז הוא מתמודד עם פגיעת ראש קשה וקשיים רבים, ביניהם קושי בדיבור, ועם תהליך שיקום ארוך ומורכב. הוא קיבל נכות זמנית, כמו יתר נפגעי הראש, וזה לא נותן לו פתרון. זה לא מצליח לשקם אותו.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אני רק רוצה לסיים שתי נקודות. הדבר הזה הוא עיוות. אנחנו קוראים לשר הביטחון להביא חוק, וגם אני הגשתי הצעת חוק שמסמיכה את שר הביטחון לתת את ההטבות שהוא חושב לנכון. אפשר להביא את ההצעה הזאת כפרטית, כממשלתית, ולפתור את הבעיה. תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להודות לחבר הכנסת קרויזר ולשאר המצטרפים להצעה לסדר-היום, ואני רוצה להבהיר לכם משהו, ואתם בטח מבינים שאני אגיע עכשיו לנושא של הספורט. בעולמות האלו של פצועים וגם פצועי ראש, לספורט יש משמעות מאוד מאוד חשובה. אני אספר לכם שביום שני בשבוע שעבר היה פה כנס מאוד מאוד גדול, עם כל הארגונים והעמותות שמתעסקים בספורט לנכים ואנשים עם מוגבלויות, וגם הרבה מאוד פצועים שלצערנו הצטרפו מאז 7 באוקטובר. אני אספר לכם על ליאם שפילמן. ליאם שפילמן, תושב נתניה, תושב שכונת רמת פולג, נפצע בנובמבר 2023 מפגיעת כטב"מ בצפון, פציעה מאוד מאוד קשה. באותו ערב של הפציעה הגיעו קצינים של הצבא – קרויזר, תקשיב.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אנחנו החלטנו – – – שזה חשוב לעמוד כאן ולהקשיב לך.

סימון דוידסון (יש עתיד):

הגיעו קצינים של הצבא לבית פרטי ברמת פולג, נכנסו לאותו בית, הבית הזה היה הבית של הבן זוג של הבת שלי בשבע השנים האחרונות, גם הוא היה במילואים, והקצינים נכנסו לספר לאימא שהבן שלה נפצע קשה מאוד, והוא נמצא במצב מאוד מאוד קשה בבית חולים. הייתה שם היסטריה, ואחרי עשר דקות הקצינים האלו הבינו שהם נכנסו לבית הלא-נכון. הם נכנסו לבית הצמוד בדו. אחרי שהרגיעו את האימא, ואחרי שהיא התעלפה והתאוששה, והבינה שזה לא הילד שלה, הם עברו לבית הצמוד, של ליאם שפילמן, וסיפרו לאימא. ליאם שפילמן היה מונשם ומורדם כמעט חודש, ואף אחד לא נתן לו סיכוי לשרוד. ליאם שרד, עם פגיעת ראש קשה, ועבר להתאוששות כמובן, לשיקום. אחרי שנה ליאם הגיע, בצורה כזאת או אחרת, לבית הלוחם תל אביב. בשבילו בית הלוחם תל אביב, הפעילות שהוא עבר ועובר שם יום-יום, להגדרתו היא בעצם היציאה מהחושך אל האור. החבורה של האנשים שמטפלים בו יום-יום, המדריכים, הפיזיותרפיסטים, המאמנים, הפצועים האחרים שאיתו במערכת, הם באמת חבל הצלה. לספורט יש משמעות, הוא כלי שיקומי אדיר לאותם פצועים, גם לפצועי הראש, כמובן. אני מקווה שאנחנו נצליח, כל חברי הכנסת, גם בעולמות האלה לדאוג לתקציבים נאותים, שלא יהיה מצב שפצוע צה"ל – אתם יודעים מה? כל נכה במדינת ישראל וכל אדם עם מוגבלויות, שלא יהיה מצב שהוא לא יקבל טיפול בגלל חוסר תקציבי או חוסר של מתקנים.

היו"ר ארז מלול:

תודה. תודה רבה.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

רק בשביל הפרוטוקול, תקצבנו את בתי הלוחם יותר מאי פעם.

סימון דוידסון (יש עתיד):

נכון.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

הממשלה לקחה אחריות. פעם רוב הכסף היה תרומות, ובשנה הזאת שמנו הרבה כסף לבתי הלוחם.

סימון דוידסון (יש עתיד):

וגם בונים עוד בית לוחם עכשיו באשדוד, וככה צריך להיות. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

יפה מאוד. אני מזמין את השרה סילמן, שהרבה זמן לא שמענו אותה, להציג את עמדת שר הביטחון.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

כן. האמת שאני חייבת להגיד, סימון, בגלל שאנחנו מאותו מקום, אז אני למדתי, כשלמדתי בווינגייט, במגמה של שיקום נכים, וגם התעסקתי עם לוחמים בבית הלוחם – – –

היו"ר סימון דוידסון:

אצל הולצר. הוא היה בכנסת בשבוע שעבר.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

נכון, אצל הולצר. ואללה. איש מרגש מאוד, שעושה עבודה באמת של הלב. וגם באמת בספיבק ברמת גן, עבדתי גם בבריכה הטיפולית. גם רקדתי עם נכים על כיסאות גלגלים. הרבה דברים שבאמת הם מאוד משמעותיים. התחום הזה של השיקום והשיקום דרך ספורט הוא קריטי, ואני חושבת שצריך להשקיע בו ולתת באמת את האופק האמיתי, ותודה רבה על זה. אני אקריא את תשובתו של שר הביטחון: אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, לפני שאתייחס לגופה של ההצעה לסדר-היום, אני מבקש לומר כמה מילים על המחויבות הערכית שלנו, שהיא גם הבסיס למדיניות הטיפול בפצועי המלחמה. במשך יותר משנה וחצי של לחימה נוכחנו כולנו לראות איזה דור מופלא של לוחמות ולוחמים גדל לצידנו ואילו גיבורים אמיתיים חיים בינינו ומשרתים בכוחות הביטחון, בסדיר ובמילואים. כאשר אני מדבר על אותם לוחמים שבזכותם ראינו את הישגי המלחמה, אני מתכוון גם למי ששילמו מחיר כבד ונושאים את פצעי המלחמה. פצועי המלחמה הם מקור אדיר של גאווה עבור כולנו, ומתוך הגאווה וההוקרה הזאת אנחנו צריכים לפעול למענם. אני אומרת לא "צריכים" – אני חושבת שאנחנו מחויבים לפעול למענם. מערכת הביטחון ומדינת ישראל כולה מחויבת לכל אחד ואחד מאלפי הפצועים שנוספו במלחמה האחרונה. נמשיך לעשות כל שביכולתנו כדי לוודא שכל פצוע ופצוע מקבל את המעטפת המלאה שלה הוא ראוי יותר מכול. חשוב כמובן לזכור כי מאחורי כל פצוע או פצועה ניצבת גם משפחה, ואנחנו צריכים ויכולים לעטוף גם את בני המשפחה שמלווים מקרוב את הבעל, הבן, האח, בתהליך ההחלמה והשיקום. וכעת, לנוכח הגישה הערכית הזאת, שהיא הבסיס למדיניות שלנו, אני מבקש להתייחס לסוגיית פגועי הראש. מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל נקלטו באגף השיקום מעל 17,500 פצועים, כ-280 מהם מתמודדים עם פגיעת ראש, 80 מהם מוגדרים עם פגיעת ראש קשה. בהתאם להוראות חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט–1959, התקנות שהותקנו מכוחו, וכן הוראות פנימיות של אגף השיקום, זכאים מתמודדים עם פגיעת ראש ונפש לסל טיפולים אלטרנטיביים, טיפולים נפשיים לבני משפחה והחזר מעונות, צהרונים וקייטנות. מתוך הבנה של מורכבות הפציעה והשפעתה על תהליך השיקום קיבלנו את ההמלצות של צוות ייעודי שהוקם באגף השיקום ובדק את המענה הנדרש לצורך שיקומו של הפצוע באופן המיטבי. המענה הייחודי הזה לפצועי הראש כולל שירות מעטפת וליווי רפואי אישי הניתן באמצעות חברה לשירות רפואה שאותו מקבלים כ-65 פצועי ראש בדרגות קושי בינוני וקשה. הוקמו קבוצות טיפול ייעודיות כתמיכה נפשית לבני משפחה של פגועי ראש. פעלנו כדי להנגיש תוכן מקצועי למשפחות גם במידע על זכויות הפצועים וגם במידע מקצועי של מומחים מובילים על השפעות הפציעה. במקביל, אנו מקדמים את שילוב הפצועים בתוכניות שיקום ותעסוקה בליווי מטפלים המתמחים בפגיעות מוחיות. כדי שנוכל לשפר את המענה המקצועי לפצועים הוצאנו קול קורא שמטרתו איתור טכנולוגית חדשות ומחקרים רלוונטיים לפיגועי ראש. כמו כן, אנו מתגברים טיפולים פארה-רפואיים בתקופת האשפוז, וזאת בנוסף לטיפולים הניתנים במסגרת האשפוז על ידי בית החולים. חשוב להדגיש כי מרבית הזכויות של נכי צה"ל ניתנות גם לפצועים שנקבעו להם אחוזי נכות זמניים, זכאות לטיפול רפואי לשיקום, לרבות בתחום הלימודים והתעסוקה ולתגמולים. כך נוהג אגף השיקום גם בזכאויות לשכר דירה, לרכב רפואי והתאמת דיור הניתנות גם למי שנקבעה לו דרגת נכות זמנית, אך לא במענקי הדיור הניתנים רק למי שנקבעה לו נכות צמיתה. אציין כי אגף השיקום מנהל שיח רציף עם משפחות פצועי הראש והנושאים המועלים בהצעה לסדר-היום נבחנים בוועדות הכנסת השונות. דיון בנושא צפוי להתקיים בעוד כשלושה שבועות במסגרת ועדת החוץ והביטחון שבו יציג האגף את מכלול ההתמודדות והטיפול בפצועי הראש, לרבות אתגרים, מענים קיימים ותוכניות עתידיות. בסיום דבריי אני מבקש להביע הערכה גדולה לכל פצועי צה"ל, וכמובן למשפחות שלהם, להזכיר להם פעם נוספת שאנחנו איתם ולצדם תמיד. ובהזדמנות הזאת אנחנו נתפלל לבורא עולם, וגם כולנו, שבאמת הפצועים יזכו להחלמה מהירה בבריאות הגוף ובבריאות הנפש. אמן.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה לשרה. חבר הכנסת קרויזר, לאן אתם רוצים להעביר את זה?

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

לחוץ וביטחון, דיון פתוח.

היו"ר סימון דוידסון:

אז אנחנו נעשה הצבעה, העברה לדיון בוועדת חוץ וביטחון, דיון פתוח. מוכנים? הצבעה, בבקשה. למקומות. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.

היו"ר סימון דוידסון:

שישה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהדיון יעבור לוועדת החוץ והביטחון לדיון פתוח. לפני שאנחנו נעבור לסדר-היום, אני רק, בצער רב: ניצב בדימוס דוד מנצור הלך לעולמו באימון בחדר כושר בחולון. עשו החייאה וניסו להציל אותו, לא הצליחו. דוד מנצור עמד בראש יחידת להב 433. פשוט נורא.

היו"ר סימון דוידסון:

אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 161), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת יעקב אשר, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את חבר הכנסת ארז מלול, ממלא מקום יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, להציג את החוק. יעלה ויבוא ארז מלול. לרשותך 40 שניות, בבקשה.

ארז מלול (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפני הכנסת, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 161), התשפ"ה–2025. הצעה זו היא הצעת חוק פרטית של יושב-ראש ועדת הפנים, חבר הכנסת יעקב אשר, שנועדה להקל על חברת החשמל לספק לאזרחי ישראל שירות חיוני של חשמל בזריזות וביעילות תוך שמירה על האינטרסים של מניעת עבירות בנייה במקרים המתאימים. סעיף 157א לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, קובע, בין השאר, כי אספקת חשמל, מים וטלפון למבנה תיעשה רק לאחר קבלת אישור מאת רשות הרישוי המקומית. ההסדר הקבוע בסעיף זה נועד לכמה תכליות, ובהן מניעת עבירות בנייה ובחינת בטיחות המבנה. מלשון הסעיף ברור כי הוא נועד לחול בכל הנוגע לחיבור הראשוני לחשמל של מבנה. לעומת זאת, לעניין הגדלות חיבור יש פרשנויות שונות, הגורמות לאי-הבהירות ומעוררות לא אחת קשיים ביישום החוק ומילוי אחר הוראותיו. כך לדוגמה, לפי חלק מהפרשנויות בעת בקשה להגדלת חיבור של מבנה מגורים לגודל החיבור הסטנדרטי של 3X40 נדרשו בעלי הנכס למצוא את היתר הבנייה למבנה שלהם, אשר במקרה של מבנים ישנים בכלל לא קיים. לפיכך מוצע לקבוע כי הוראות הסעיף לעניין אספקת חשמל יחולו רק בנוגע לחיבור הראשוני לחשמל, ובנוגע להגדלות חיבור, לקבוע שלוש מדרגות: 1. בהגדלת חיבור 3X40 אמפר, שהן הגדלות החיבור הסטנדרטיות ביותר לא יידרש דבר, וחברת חשמל תוכל לבצע את הגדלת החיבור ללא פנייה לרשות הרישוי המקומית; 2. הגדלת חיבור שגודלן עולה על 3X40 אמפר – כדי לאפשר לרשות הרישוי להפעיל סמכויות אכיפה בנושא עבירות בנייה, מוצע להטיל על חברת חשמל חובת דיווח רבעונית לרשות המאשרת על הבקשות להגדלת החיבור שהוגשו לחברת החשמל. על סמך הדיווח, רשות הרישוי תוכל לנקוט אמצעי אכיפה הקבועים בחוק התכנון והבנייה, ובין השאר – –

טלי גוטליב (הליכוד):

ארז מלול (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה):

תלוי גם הגודל.

טלי גוטליב (הליכוד):

בדיוק, זה הרעיון הכללי. הצעה חשובה.

ארז מלול (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה):

הצעה טובה, מייעלת, באמת עוזרת לאזרח. – – להורות לחברת החשמל שלא לבצע את הגדלת החיבור או להורות על ניתוק המבנה מחשמל אם כבר חובר לרשות החשמל. 3. בהגדלות חיבור שגודלן עולה על 3X63 אמפר מוצע להטיל על מבקש הגדלת החיבור חובה למסור לחברת החשמל הצהרה כי המבנה נושא הבקשה נבנה בהתאם להיתר הבנייה או אישור מאת רשות הרישוי. זאת, משום שמצד אחד אלו אינן הגדלות שגרתיות, ומצד שני פעמים רבות יש קושי באיתור מסמכים המעידים על חוקיות הבנייה, או שאין בנמצא מסמכים כאלה, למשל בשל חלוף הזמן מאז בניית המבנה. כמו כן, לנוכח התפתחויות טכנולוגיות שעשויות להשפיע על הצורך בהגדלות חיבור ועל גודלי החיבור הסטנדרטי לחשמל, מוצע להסמיך את שר הפנים, בהתייעצות עם שר האנרגיה והתשתיות, להגדיל את גודלי החיבור הקיימים. אכן, הצעת חוק של חבר הכנסת יעקב אשר, הצעה צודקת ומייעלת. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אני מבקש מהכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה, חבר הכנסת מלול. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצת יש עתיד – חמש דקות לכל הנמקת הסתייגות.

טלי גוטליב (הליכוד):

אין להם מה להתנגד לזה.

היו"ר ארז מלול:

אתה יוצא, חבר הכנסת סימון? אתם מסירים. איזה עוד הסתייגויות? בקשות רשות דיבור?

קריאה:

היו"ר ארז מלול:

לא. הם לא נמצאים, אז זה לא רלוונטי. בקשות רשות דיבור. חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי, חמד עמאר, איימן עודה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף, יוסף עטאונה – אינם נוכחים. לכן נעבור להצבעה בקריאה השנייה על החוק – הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד סעיפים 1–2 – 11 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו.

היו"ר ארז מלול:

11 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק בקריאה השנייה אושרה. נעבור להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 161), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 14 בעד החוק – 12 נגד – אין נמנעים – אין חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 161), התשפ"ה–2025, נתקבל.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 12 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 161), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים.

היו"ר ארז מלול:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת צביקה פוגל, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, להציג את הצעת החוק. בבקשה.

צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, גברתי השרה, אני מתכבד להציג בפני הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה השלישית, את הצעת החוק למניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה – מה שאנחנו נוהגים לקרוא בעגה היום-יומית חוק אל-ג'זירה – (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 3). אדוני היושב-ראש, הצעת החוק המונחת בפנינו מבקשת, במיוחד בעת הזו של מלחמה, להאריך את תוקפו של החוק למניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה. אנחנו מבקשים להאריך את תוקפה של ההצעה בשישה חודשים נוספים, עד ליום י' בכסלו התשפ"ו, 30 בנובמבר 2025. חבריי חברי הכנסת, למי שהספיק לשכוח, בעקבות מתקפת הטרור הרצחנית ביום 7 באוקטובר 2023, הממשלה התקינה את תקנות שעת חירום – חרבות ברזל, והתייחסה במיוחד למניעה של פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה במטרה למנוע פגיעה ממשית בביטחון המדינה כתוצאה משידוריו של ערוץ זר בישראל. היא התייחסה לשני נושאים עיקריים – אחד מהם זה הסתה, והשני הוא העברת מידע בגלוי או שלא בגלוי לגורמים זרים. בחודש נובמבר 2023, ובהתאם לסמכותו מכוח התקנות, הורה שר תקשורת על הגבלת הגישה לאתרי האינטרנט של הערוץ הלבנוני אל-מיאדין. בחודש פברואר 2024 הונח חוק למניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה על שולחנה של הוועדה לביטחון לאומי, שדנה בו בהרחבה. הוועדה בראשותי עמלה רבות על גיבוש ההסדר הקבוע בחוק כדי שיהיה מידתי ומאוזן. החוק, שנקבע כחוק מסגרת, קובע כי לשר התקשורת יש את הסמכות, בהסכמת ראש הממשלה ובאישור הקבינט או הממשלה, להורות על הטלת מגבלות מסוימות על ערוץ זר, וזאת אם שוכנע ראש הממשלה כי התכנים המשודרים פוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה. מגבלות אלה כוללות – וזה החלק החשוב, אדוני היושב-ראש – הפסקת שידורי הערוץ בטלוויזיה, סגירת משרדיו של הערוץ, תפיסת מכשירים המשמשים לאספקת תכנים והגבלת הגישה לאתרי האינטרנט של הערוץ. הוראות אלה, חשוב לומר, חבריי חברי הכנסת, יינתנו רק לאחר שתוצג בפני ראש הממשלה ושר התקשורת חוות דעת מקצועית אחת או יותר מגורמי הביטחון, המבססת את התשתית העובדתית בדבר פגיעתו של הערוץ בביטחון המדינה, וזאת לאחר שניתנה הזדמנות לכלל הגורמים הביטחוניים להגיש את עמדתם. עוד נקבעו מסגרת זמנים לתוקפה של ההוראה ולהבאתה לביקורת שיפוטית. ואני חוזר על זה שוב: ולהבאתה לביקורת שיפוטית. בנוסף, ההסדר נקבע כהוראת שעה לכארבעה חודשים עד חודש יולי. בחודש יולי שאחריו הונחה הצעת חוק ממשלתית נוספת המבקשת את הארכת ההסדר בארבעה חודשים נוספים עד ל-30 בנובמבר 2024. בנובמבר האחרון היא הוארכה שנית עד לסוף החודש הקרוב, קרי עד 31 במאי 2025. במהלך תקופת הוראת השעה, אדוני היושב-ראש, הורה שר התקשורת, בהתאם להסדר הקבוע בחוק, לפעול להפסקת שידוריו של ערוץ אל-ג'זירה, וכן לסגור את משרדיו בישראל, לתפוס מחשבים ששימשו לאספקת תוכני הערוץ ולהגביל גישה לאתרי האינטרנט שלו. כמו כן, הורה שר התקשורת, בהרבה אומץ, על הגבלת הגישה לאתרי האינטרנט של ערוץ אל-מיאדין, וכן על תפיסת מכשירים ששימשו לאספקת תוכני הערוץ. לקראת פקיעת תוקפה של הוראת השעה הנוכחית הניחה הממשלה על שולחן הכנסת את הצעת החוק המונחת לפניכם – כאמור, הארכתה עד 30 בנובמבר 2025, או עד מועד סיומה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, או עד לסיום המלחמה, המוקדם מביניהם. תקופת הוראת השעה אפשרה לוועדה לבחון את חיוניות ההסדר ואת הצורך המתמשך בו. הוועדה, אדוני היושב-ראש, עמדה בדיונים חשובים על כך שחופש הביטוי וחופש העיתונות, שהם מהערכים החשובים והמרכזיים ביותר במדינה דמוקרטית, במיוחד בעת מלחמה, יישמרו. עם זאת, בעת שהמדינה עדיין מצויה בעיצומה של מלחמה קשה, שחשוב לומר, נכפתה עלינו, החשש מפגיעה בביטחון המדינה וחשיבות של שמירה על חייליה ואזרחי מקבלים משקל רב. גורמי הביטחון הציגו, אדוני היושב-ראש, בפני הוועדה את חוות דעתם המפורטת, את התשתית העובדתית המבססת את הצורך בהארכתו של ההסדר הקיים בחודשים נוספים. אני אומר לכם, חבריי חברי הכנסת, נחשפנו לכל גורמי הביטחון הכי מסווגים שיש במדינה כדי להבין עד כמה זה חשוב. רבותיי, למרות עמדת ארגונים שמתיימרים מאוד לחזק את הביטחון, כמו אחים ואחיות לנשק, אני סבור ושוכנעתי כי מדובר בכלי חיוני שיש בו כדי למנוע פגיעה ממשית בביטחון המדינה, אך מידתי, שמשקף את האיזון הראוי בין השמירה על ביטחון המדינה לבין חופש הביטוי, במיוחד בעת הזו, נוכח הימשכותה של המלחמה. על כן, מוצע לאשר את הצעת החוק המוצעת עד ליום י' בכסלו התשפ"ו, 30 בנובמבר 2025. להצעת החוק, אדוני היושב-ראש, הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אבקש מחבריי חברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית. אך כמו תמיד, רגע לפני שאני מפנה את הבמה, אני חייב לומר תודה להנהלת הוועדה בראשותה של גב' לאה גופר ולצוות הייעוץ המשפטי המקצועי והמיומן, לאילת לוי נחום ולעדן בן הרוש, על עבודה מקצועית ראויה לציון. תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה לחבר הכנסת צביקה פוגל. הסתייגויות. יש עתיד אינם נוכחים, אז אני מסיר את כל ההסתייגויות. בקשות רשות דיבור: חבר הכנסת בני גנץ – אינו נוכח; גדי איזנקוט – אינו נוכח; פנינה תמנו – אינה נוכחת; חילי טרופר – אינו נוכח; מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח; מתן כהנא – אינו נוכח; אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; אלון שוסטר – אינו נוכח; מרב מיכאלי – אינה נוכחת; נעמה לזימי – אינה נוכחת; גלעד קריב – אינו נוכח; אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת; איימן עודה – אינו נוכח; אחמד טיבי, אתה רוצה לדבר? מוותר; עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; עופר כסיף – אינו נוכח; יוסף עטאונה – אינו נוכח; אביגדור ליברמן – אינו נוכח; עודד פורר – אינו נוכח; יבגני סובה – אינו נוכח; שרון ניר – אינה נוכחת; יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חמד עמאר – אינו נוכח. אבי מעוז יעלה ויבוא וידבר. חמש דקות לרשותך.

אבי מעוז (נעם):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, גברתי השרה, חבריי חברי הקואליציה, מזה שנים מכונת הנדסת התודעה המשומנת, שנקראת קרן וקסנר, מפעילה תוכניות למנהיגות בכירה, שאליהן נשלחים מדי שנה בכירים מהמגזר הציבורי וממשרדי הממשלה. במקביל, הקרן הזאת משתפת פעולה עם גופים כמו שוברים שתיקה, ויש לה קשר לתנועה הרפורמית, ל-J Street, ולקרן לישראל חדשה. זו אותה קרן, קרן וקסנר, שכידוע – – –

ששון ששי גואטה (הליכוד):

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת ששון גואטה, אתה מפריע.

אבי מעוז (נעם):

חבריי חברי הקואליציה, תשמעו, זו אותה קרן שכידוע העניקה לאהוד ברק סכום של כ-10 מיליון שקל, שלאחר כמה שנות עמימות נטען שהוענקו עבור מחקר וחצי שברק עשה עבור הקרן. אתמול "מזהה התהליכים" יאיר גולן, מבוגרי התוכנית של קרן וקסנר, שבעבר טען שהחברה בישראל מזכירה לו את גרמניה של שנות השלושים, הצליח לקבוע שיא חדש בשפל של עצמו והעליל עלילת דם מתועבת על חיילי צה"ל כשאמר, ואני מצטט: "מדינה שפויה לא הורגת תינוקות כתחביב", סוף ציטוט. זה יאיר גולן, התוצר והגידול של קרן וקסנר. קרן וקסנר מתפארת ביאיר גולן ברשימת הבוגרים שלה. לפני הקמת הממשלה ישבתי עם ראש הממשלה והראיתי לו כיצד הדיפ סטייט מהשמאל הקיצוני השתלט על השירות הציבורי והפקידות הבכירה של מדינת ישראל. הצעתי להקים מערכת הכשרה כחול-לבן לפקידות הבינונית והבכירה על פי הערכים שלנו כמדינה יהודית. לאחר שהתפטרתי קראתי לראש הממשלה לבטל את השת"פ עם קרן וקסנר ושאר הגופים הזרים שדומים לה במטרותיהם במערכת החינוך, במערכת המשפט, בצה"ל ובכל שאר המערכות הציבוריות. וראה איזה פלא, הווקסנריזם רק הולך ומתפשט בשירות הציבורי של מדינת ישראל ותחת ממשלת הימין על מלא מלא. וכמו שאמרתי בעבר, זוהי כנראה גם ממשלת הפרוגרס על מלא מלא, או ממשלת הדיפ סטייט על מלא מלא. רק אתמול, רק אתמול, חבריי חברי הקואליציה, התפרסמה באתר נציבות שירות המדינה מודעה על תוכנית המנהלים לבכירים בשירות הציבורי של קרן וקסנר בשיתוף נציבות שירות המדינה – מחזור 2025. בתוכנית הזו קרן וקסנר מוציאה קבוצה נבחרת של בכירי השירות הציבורי לשלושה שבועות של לימודים בוושינגטון ובשיקגו, וכן חודשים ארוכים של מפגשים בארץ ליישום והטמעה של מה שהם קיבלו ולמדו שם. התוכנית מיועדת למנהלים ומנהלות מצטיינים הנמנים עם הסגל הבכיר המוביל, או מנהלים בכירים אחרים בשירות הציבורי. בהודעה מודגש שנציבות שירות המדינה רואה בחיוב השתתפות בתוכנית המנהלים היוקרתית הזאת. מי ש"יזכה" להתקבל לתוכנית ירופד בהרבה מנעמים על ידי קרן וקסנר, כולל הוצאות הטיסה לחו"ל, הלינה, הארוחות במהלך הלימודים ופעילויות נוספות ומשלימות. אם זה לא היה מזעזע, זה היה יכול להיות חומר חזק למערכון בדיוני. מצד אחד ממשלת ישראל מובילה כבר יותר משנה וחצי מערכה להשמדת חמאס ושאר צוררי ישראל בגזרות הקרובות והרחוקות, ומצד שני תחת אותה ממשלה קרן וקסנר, שמצמיחה פירות באושים כמו יאיר גולן ושממוקמת בשמאל היותר רדיקלי, ממשיכה להכשיר בכירים בשירות הציבורי ולשטוף את מוחם. תגידו, חברי הממשלה, אתם ממשיכים להיות עיוורים גם לאחר מה שקרה בשמחת תורה תשפ"ד? אתם לא רואים מה קורה פה? למה אתם מחכים? חסרים לכם עוד כמה יאיר גולנים בשירות הציבורי? תפסיקו עם הדיבורים ותתחילו למשול וליישם את כל מה שנבחרתם בשמו.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת משה פסל, זה מפריע.

אבי מעוז (נעם):

מתי כבר תבינו סוף-סוף שבלי טיפול שורש במגזר הציבורי כל הטיפולים הקוסמטיים לא יפתרו שום בעיה? אדוני ראש הממשלה, אם לא תטפל בנגע המתפשט הזה ובהקדם, התוצאות תהיינה עוד יותר הרסניות ממה שידענו עד כה. כצעד ראשון, בטל את שיתוף הפעולה בין קרן וקסנר לבין נציבות שירות המדינה. שחרר אותנו כבר מהווקסנריזם הזה. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, לפני שנעבור להצבעה, אני רוצה לברך את ידידי חבר הכנסת משה רוט, שסיים את כהונתו כסגן יושב-ראש הכנסת, על תקופה נפלאה בינינו, בין כל הסגנים, על ניהול ישיבות פה, ישיבת מורכבות במליאה הזאת, בצורה מקצועית, בצורה מכובדת. שמרת על הבית הזה בצורה יוצאת מהכלל. נתת לכולם פה לדבר. לא עצרת אף אחד. היית ממלכתי עם כולם. יישר כוח לך על זה, ונברך אותך בהצלחה בהמשך עבודתך הפרלמנטרית. יישר כוח, משה. נעבור להצבעה על הצעת החוק בקריאה שנייה. הצבעה. הצבעה מס' 15 בעד סעיף 1 – 17 נגד – 2 נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 17 בעד, שני מתנגדים. אני קובע שהצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. כעת, חבריי, נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025 – הצבעה. הצבעה מס' 16 בעד החוק – 16 נגד – 2 נמנעים – אין חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025, נתקבל.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 16 בעד, שני מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה שלישית, ותיכנס לספר החוקים. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני כ"ח באייר התשפ"ה – יום ירושלים, לא? כ"ח באייר – 26 במאי 2025, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.