ישיבת מליאה בתאריך 26/02/2025 בשעה 11:00

היו"ר אמיר אוחנה:

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת חלטת ועדת כספים בדבר צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 2 והוראת שעה מס' 2), התשפ"ה–2024. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה למזכיר הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

הנושא הראשון שעל סדר-היום – הצעות חוק לדיון מוקדם. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק גירוש מסתננים תומכי המשטר במדינת אריתריאה ומסתננים שביצעו עבירות במדינת ישראל, התשפ"ה–2024, של חברי הכנסת יצחק קרויזר ולימור סון הר מלך. אני מתכבד להזמין את חברת הכנסת לימור סון הר מלך להציג את הצעת החוק. בבקשה, גברתי. קצת יותר שקט במליאה, בבקשה.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

כבוד היושב-ראש – – – ביקש ממני – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

באיזה מסגרת?

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

הוא אמור לדבר אחריי. גם הוא מציע.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, הוא לא יקבל חמש דקות, הוא יקבל שלוש דקות.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

זו החלטה שלך.

היו"ר אמיר אוחנה:

זו לא החלטה שלי, זה התקנון.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

אז אין בעיה.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, גברתי, עשר דקות לרשותך.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשעות אלו מובאים למנוחות שירי ביבס ושני ילדיה, אריאל וכפיר, מלאכים כתומים ויפים כל כך, אשר נרצחו באכזריות בשבי החמאס. מדינת ישראל מרכינה ראש וכואבת ומתקשה להאמין. ירדן, משפחת ביבס היקרה, אין מילים שיכולות לנחם אתכם בשעה נוראה זו. כולנו איתכם. עם ישראל כולו כואב יחד איתכם. רבבות ישראלים מכל קצוות הארץ עומדים הבוקר בצמתים, מחזיקים בלונים כתומים, דגלי ישראל – מחווה קטנה אך עמוקה כל כך, המבטאת תחושות שמלוות את כולנו מאז אותו יום שחור באוקטובר. אבל הכאב הזה לא יהיה לשווא. מחויבותנו, כמדינה וכחברה, היא אחת: להביא הביתה את כל השבויים והנעדרים, מי לחיים ומי לקבר ישראל, ולהבטיח שהמחבלים הנתעבים לא יזכו לראות אור יום. אני מבקשת להשתתף גם בצערה של משפחת ליפשיץ היקרה, שאתמול הביאה את עודד, זיכרונו לברכה, לקבר ישראל. קיימתי שיחות רבות עם בנו, יזהר, ושמעתי איזה אדם נדיר היה; איזו אהבה עמוקה לארץ ישראל ולעם ישראל שכנה בליבו. יהי זכרו של עודד ברוך. ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני מבקשת להקריא מעל במה זו פרק תהילים לזכרם ולעילוי נשמתם של שירי, אריאל, כפיר ועודד, להשבת החטופים כולם ולהצלחת עם ישראל ולוחמינו: "שיר מזמור לאסף. ה' אל דמי לך אל־תֶּחֱרַשׁ ואל תשקֹט אל. כי הנה אויביך יֶהֱמָיוּן ומשנאיך נשאו ראש. על עמך יערימו סוד וְיִתְיָעֲצוּ על צפוניך. אמרו לכו ונכחידם מגוי ולא יִזָּכֵר שם ישראל עוד. כי נועצו לב יחדו עליך ברית יכרתו. אהלי אדום וישמעאלים מואב והגרים. גבל ועמון ועמלק פלשת עם ישבי צור. גם אשור נלוה עמם היו זרוע לבני לוט סלה. עשה להם כמדין כסיסרא כְיָבִין בנחל קישון. נשמדו בעין דאר היו דֹּמֶן לאדמה. שִׁיתֵמוֹ נְדִיבֵמוֹ כערב וכזאב וכזבח וּכְצַלְמֻנָּע כָּל נְסִיכֵמו. אשר אמרו נִירֲשָׁה לנו את נאות ה'. אלוהי שיתמו כגלגל כקש לפני רוח. כאש תבער יער וכלהבה תלהט הרים. כן תרדפם בסערך ובסופתך תבהלם. מלא פניהם קלון ויבקשו שמך ה'. יבשו וְיִבָּהֲלוּ עדי עד ויחפרו ויאבדו. וידעו כי אתה שמך ה' לבדך עליון על כל הארץ". ובמעבר חד, אני אשמח – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

קצת יותר שקט במליאה, בבקשה, רבותיי.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

בפתח דבריי, אני מבקשת להודות מעומק הלב לחברי חבר הכנסת יצחק קרויזר, שיחד איתי פעל ויזם את החוק החשוב הזה, אך נבצר ממנו להציגו כאן היום. לפני 15 שנים בדיוק, בשעת בוקר מוקדמת, יצאה אסתר גליל, זיכרונה לברכה, לקניות במכולת בדרום תל אביב. שום דבר לא הכין אותה למה שיקרה באותו רגע. היא נתקלה במסתנן סודני שיכור שתקף אותה ללא כל סיבה, היכה אותה באכזריות, עד שהתמוטטה על המדרכה, ולמוחרת מתה מפצעיה. לפני יומיים מלאו 15 שנים בדיוק לרצח, אבל תחושת ההפקרות והאימה בדרום תל אביב לא השתנתה. המסתננים ממשיכים להשתלט על שכונות שלמות. החיים שם הפכו לבלתי נסבלים. האימה והפשיעה גואות, משפחות עוזבות, נשים מפחדות ללכת ברחוב, קשישים אינם מעיזים לצאת מבתיהם, והמדינה? המדינה עומדת מהצד כבולה בשלשלאות של בג"ץ והחלטות משפטיות המונעות כל פתרון. אדוני היושב-ראש, בואו נדבר רגע על האחריות של מערכת המשפט בטרגדיה הזו. ממשלות ישראל ניסו פעם אחר פעם להתמודד עם בעיית ההסתננות וההשתלטות הבלתי-חוקית, כמו גם האובדן של הריבונות הישראלית בשכונות בישראל, ונכשלו – לא בגלל חוסר רצון, אלא בגלל התערבותו האגרסיבית והפרוגרסיבית של בג"ץ, שהפך את ישראל למדינה חסרת יכולת להתמודד עם תופעת ההגירה הבלתי-חוקית. בשנת 2012 קבעה הממשלה שניתן יהיה להחזיק מסתנן שהוצא נגדו צו הרחקה במשמורת למשך שלוש שנים. בג"ץ ביטל הזאת. בשנת 2013, בעקבות הפסיקה, הכנסת חוקקה מחדש חוק שמאפשר כליאה לשנה, ומחייב שהייה במתקן פתוח. בג"ץ ביטל גם את זה. בשנת 2014, אחרי מאבק נוסף, הכנסת ניסתה שוב וקיצרה את משך השהייה במתקן חולות לשלושה חודשים בלבד – עשו פרצוף מופתע – בג"ץ ביטל גם את זה. בשנת 2017 הועבר חוק הפיקדון, שנועד להגביל את אפשרותם של המסתננים להשתקע בישראל, ושוב בג"ץ התערב וקבע שהוא לא חוקי. בשנת 2018, כאשר ישראל הגיעה להסכמים עם מדינות שלישיות לקליטת המסתננים – תאמינו או לא, בג"ץ הוציא צו מניעה ועצר את כל התהליך. בסופו של דבר, רואנדה ואוגנדה נסוגו מההסכמות בגלל הלחץ שהופעל עליהם. כל ניסיון, כל יוזמה, כל חוק שנועד להתמודד עם תופעת ההסתננות, סוכל על ידי בג"ץ. כל מה שהממשלה ניסתה לעשות כדי להגן על אזרחי מדינת ישראל, נמחץ בפרוגרסיביות על ידי החלטות משפטיות שלא מביאות בחשבון את הסבל האיום ואת הפגיעה האנושה באיכות חייהם ולעיתים אף בעצם חייהם של תושבי דרום תל אביב, פתח תקווה, נתניה ואילת. ועל זה אמרו חכמינו זיכרונם לברכה: כל המרחם על אכזרים סופו להתאכזר לרחמנים. סיכול החלטות הממשלה והצעות החוק בנושא משמעותו עוד אלימות, עוד אונס, עוד פשיעה, והקורבנות הם תושבי השכונות, כמובן. לכן אנחנו מניחים היום הצעת חוק חד-משמעית: גירוש מיידי של עבריינים ותומכי משטר. חבריי, מבחינתנו, כולם צריכים להיות מגורשים, תומכי משטר ומתנגדי משטר. מי שנמצא כאן שלא כחוק מקומו איננו במדינת ישראל. אבל הצעת החוק שלנו מתמקדת בשלושה עקרונות: 1. גירוש תומכי משטר אריתריאה – כל מסתנן שהשתתף בהפגנות תמיכה במשטר, הניף את תמונת נשיא אריתריאה או היה מעורב בפעילות התומכת במשטר, יגורש מישראל באופן מיידי. מי שמצהיר שנמלט על נפשו אבל ממשיך לתמוך במשטר שממנו ברח, אינו פליט אלא שקרן המנצל את טיפשותנו; 2. גירוש עבריינים – כל מסתנן שהורשע בעבירה פלילית משמעותית יגורש לאלתר, מייד עם תום ריצוי עונשו. המדינה אינה מחויבת לספק מקלט לעבריינים; 3. סמכות ישירה לשר הפנים – החוק מסמיך את שר הפנים לקבוע תקנות שיאפשרו גירוש מהיר ויעיל של המסתננים שאינם עומדים בקריטריונים למעמד בישראל. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, המאבק הזה הוא לא רק מאבק משפטי או פוליטי, זהו מאבק על דמותה של המדינה שלנו כמדינה יהודית, על היכולת שלנו לקבוע מי נכנס בשעריה ומי לא, על הזכות שלנו להגן על האזרחים שלנו. אנחנו לא נאפשר לבג"ץ או לארגונים זרים להמשיך לכבול את ידינו. ישראל היא מדינה ריבונית, וחובתנו הקיומית לשמור עליה כך, כמו החובה שלנו להגן על אזרחיה. נאמר זאת בצורה הברורה ביותר: כל מסתנן בלתי חוקי צריך לעזוב את ישראל. אין לנו מחויבות לקלוט מסתננים שהפכו את חייהם של אזרחנו לסיוט. הם לא פליטים, הם מהגרי עבודה, והם כאן רק כי הם יודעים שישראל מאפשרת זאת, והם מנצלים את רחמנותנו. הצעת החוק הזאת היא צעד ראשון בדרך להשבת השליטה לידינו ולתיקון העוול. לא ניתן להמשיך במצב שבו אזרחים ישראלים חשים נרדפים בשכונותיהם, בזמן שמערכת המשפט מגינה על מי שחדרו לישראל בניגוד לחוק. אסתר גלילי שילמה בחייה על מחדלי המדינה. תושבי השכונות זועקים כבר שנים, וקולם אינו נשמע. היום אנחנו מחויבים להקשיב. היום אנחנו מחויבים לפעול. אנחנו כאן כדי להשיב את מדינת ישראל ואת השכונות בישראל לידיהם של אזרחי ישראל. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לחברת הכנסת לימור סון הר מלך.

היו"ר אמיר אוחנה:

להצעת החוק הזאת הוצמדה הצעת חוק גירוש מסתננים תומכי המשטר במדינת אריתריאה ומסתננים שביצעו עבירות במדינת ישראל, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אליהו רביבו, שאני מתכבד להזמין אל הדוכן כדי להציג את הצעת החוק שלו. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך.

אליהו רביבו (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, גם היום נזכיר את 63 בני הערובה אשר נמצאים במרתפי חמאס-דאעש, נדרוש את שחרורם, נייחל להגעתם ונמסור מכאן את איחולנו לראש הממשלה ולכל מי שמלווה אותו בתהליך. שהשם יהיה בעזרו ויזכה להשלים את המשימה הקדושה והנעלה הזאת. בשעה זו, אדוני היושב-ראש, מובאים למנוחות בני משפחת ביבס שירי, אריאל וכפיר, השם ייקום דמם, שנרצחו באכזריות בלתי נתפסת על ידי המפלצות של ארגון הטרור חמאס-דאעש. אני שולח מכאן את תנחומיי הכנים. ליבנו עם ירדן, עם עופרי ועם המשפחה המורחבת, בשעה קשה זו ובכל התקופה האיומה שבה הם נאלצים להתמודד עם האובדן והשכול. ובמעבר חד להצעת החוק שאותה אני מציע, אדוני היושב-ראש. מדינת ישראל היא מדינה ריבונית. היא זו שצריכה להחליט מי רשאי להיכנס בשעריה ומי לא, כפי שמחליטה כל מדינה מתוקנת בעולם. מדינת ישראל אינה אמורה להיות יעד מועדף למהגרים בלתי חוקיים. היא חייבת לשמור על משילותה, על ביטחונה ועל זהותה היהודית. אלו דגלים שאני מניף בגאווה מאז כניסתי לכנסת, והצעת החוק הזו היא חלק משמעותי במאבק הזה. נאמר באופן ברור ביותר: אני סבור כי יש לגרש את כל המסתננים הבלתי-חוקיים מישראל. הרי לא מדובר בפליטים אמיתיים אלא במהגרי עבודה שהגיעו לכאן מתוך שיקול כלכלי, תוך שהם עוברים דרך מדינות בטוחות בדרך לכאן. כמו שאתם יודעים, אין לנו שום גבול עם סודאן או אריתריאה, ועדיין הם מגיעים לכאן. אם הם באמת היו מבקשי מקלט, הם היו עוצרים באחת מהמדינות הבטוחות שדרכן הם הגיעו ולא מגיעים לישראל. עם זאת, איני יכול להתעלם מהעובדה שידינו כבולות במידה מסוימת ואפילו רבה, בשל התחייבויות בין-לאומיות של אמנת הפליטים וגישת בג"ץ. לכן הצעת החוק הנוכחית היא צעד ראשון בדרך נכונה בתוך המגבלות הקיימות. הצעת החוק שאני מביא היום מתמקדת בשני היבטים מרכזיים: הראשון – גירוש מסתננים התומכים במשטר שממנו הם נמלטו לכאורה. הרי מי שתומך במשטר שהוא טוען שנמלט ממנו, הוא איננו פליט. מי שמשתתף באירועים רשמיים של שגרירות אריתריאה, מניף את דגל המדינה או מחזיק בתמונות של מנהיגיה אינו נרדף, אלא תומך במשטרו. יותר מזה, אדוני היושב-ראש, אנחנו יודעים שלא מעט מאלה שמגדירים את עצמם כפליטי מלחמה הם תומכי משטר. בפרעות שהם ביצעו, בעבירות שהם מבצעים, הם נעצרים, ומי שמשחרר אותם בערבות ומפקיד דמי ערבות בהיקפים אדירים זה הממשל האריתריאי. לא יכול להיות שמי שבורח ממשטר מקבל ממנו את דמי הערבות ומממנים את הטיפול המשפטי בעניינו, כולל מימון עורכי דין. הצעת החוק קובעת כי מסתננים שפגעו בביטחון הציבור או הפרו את החוק הישראלי יגורשו מישראל. זו הגישה השנייה שאני מבקש לקדם. בתי המשפט שחררו את המתפרעים, העניקו להם סעד, במקום לאפשר למדינה להתמודד עם הבעיה ולהחזיר את השליטה אליה.

היו"ר אמיר אוחנה:

לסיום, אדוני.

אליהו רביבו (הליכוד):

אני מדלג כי זמני קצר. אדוני היושב-ראש, במהלך כהונתי כיושב-ראש הוועדה לעובדים זרים קיימתי דיונים רבים בנושא המסתננים הבלתי-חוקיים. גיבשתי מתווה מסודר שזכה גם לאישורו של שר החוץ דאז אלי כהן. המתווה מציע פתרון פרקטי של מסתננים מאריתריאה ומסודאן שיעזבו מרצון ויזכו להכשרה מקצועית וללימוד שפת המדינה שאליה יעברו; כל זאת בתנאי שיחתמו על חוזה יציאה מרצון ושלא יחזרו בדלת המסתובבת דרך הגבול הפרוץ מירדן. הצעת החוק הזאת היא צעד מתבקש לחיזוק המשילות במדינת ישראל. היא שמה סוף להפקרות שהתרחשה בשנים האחרונות ומעבירה מסר חד וברור: ישראל לא תהיה יעד למהגרי עבודה בלתי חוקיים. אני קורא לכם לתמוך בהצעת החוק החשובה, המתבקשת הזאת, ולוודא שנוכל להבטיח את עתידנו כמדינה יהודית ובטוחה. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לחבר הכנסת רביבו. אני מתכבד להזמין כעת את שר הפנים, חבר הכנסת משה ארבל, להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעות החוק. בבקשה, אדוני.

שר הפנים משה ארבל:

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כמובן, בראשית דבריי, כמו יתר חבריי, אפתח בדברי תנחומים וכאב ביום הקשה מאוד הזה, שאנחנו מביאים למנוחת עולמים את בני משפחת ביבס, השם ייקום דמם. משפחת ביבס כשלעצמה היא משפחה מיוחסת מאוד – אשתו של אור החיים הקדוש הייתה ממשפחת ביבס. טוב עשית, אדוני היושב-ראש, שפתחת כאן את הדיון בדקת דומייה. אני משתדל ביום הזה להימנע מביקורת, אבל אי-אפשר שלא לבקר את ההחלטה השגויה של שופטי הרכב ירושלים שישבו בתל אביב, שלא נעתרו לבקשת ראש הממשלה לעצור לדקה ולעמוד דקת דומייה. זאת טעות, זאת שגיאה, ונכון היה שנתאחד כולנו סביב הכאב הזה.

טלי גוטליב (הליכוד):

השופטת פרידמן, ראש ההרכב. גועל נפש.

שר הפנים משה ארבל:

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת המציעים, חבר הכנסת קרויזר, חבר הכנסת רביבו, חבריי חברי הכנסת, במדינת ישראל שוהים היום אלפי אריתריאים שהסתננו לישראל שלא כדין. רובם הגדול נמצאים למעלה מעשור. במקביל, אלפי אריתריאים שהסתננו לארץ בחרו לצאת מרצונם, מטעמיהם, לרוב למדינות המערב, ובמקביל אנחנו פועלים יחד עם מדינות רבות – נפגשתי בנושא זה גם עם שר ההגירה של ממשלת קנדה, שלה יש הסכם איתנו לטובת יציאה מרצון של מסתננים, ואנחנו בהחלט פועלים יחד. אני גם רוצה לציין לשבח את השר לשעבר וסרלאוף, ששיתף פעולה והעביר תקציבים ממשרדו לטובת הדבר הזה, לטובת יציאה מרצון, ומענק לאותם יוצאים, כדי שיוכלו להתחיל את חייהם מחדש בקנדה. מדינת ישראל פועלת בהתאם לחוות הדעת המשפטיות והאמנות הבין-לאומיות במדיניות אי-הרחקה. כלומר, מחד גיסא אין הכרה גורפת במעמד פליטים של אותם אריתריאים, אלא נעשית בחינה פרטנית לגביהם; מאידך גיסא לא מחזירים אותם לאריתריאה. בשנים האחרונות הובהר יותר שחלק גדול מאוד מקרב אותם פליטים הם בכלל תומכי המשטר באריתריאה ולא מתנגדי המשטר, כלומר על פניו אין שום הצדקה לתת למסתננים הללו מקלט, מעמד פליט, ולהחיל עליהם מדיניות אי-הרחקה, משום שהם לא יירדפו במדינת המוצא שלהם. מדובר לכל היותר במהגרי עבודה, שכמו מיליונים רבים אחרים, מבקשים לגור במדינה מערבית מתקדמת. אבל אין הכרח לאפשר להם להישאר בארץ. נוסף להיבטים הללו, חלק גדול מאותם מסתננים מבקשי מקלט תומכי משטר היו מעורבים בפלילים, בייחוד באלימות קשה כלפי מתנגדי משטר אריתריאים. המצב הזה שבו אנחנו מאפשרים לאותם תומכי משטר בכלל לדון במעמד הפליטות שלהם פוגע באמת בפליטים אמיתיים. המצב הזה הוא מצב שלא ניתן להסכים לו. לכן ועדת השרים לחקיקה תמכה בהצעת חוק דומה של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי לפני כמה שבועות, והשבוע החליטה לתמוך בהצעה הזו של חבר הכנסת קרויזר ושל חבר הכנסת רביבו, שנותנת למדינה את הכלים החוקיים הברורים לגרש מכאן תומכי משטר לארץ מוצאם או לארץ אחרת בהתבסס על חוות הדעת המתאימות שמראות שהמסתנן אכן תומך משטר. בוועדת השרים נמסר שבעת האחרונה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד גיל לימון בוחן את האפשרות החוקית להרחיק מהארץ תומכי משטר יחד עם משרד החוץ ומשרדים רלוונטיים נוספים. שיהיה ברור, עמדת רשות האוכלוסין ועמדתי היא שחייבים לקדם את הפתרון הזה, ואין הצדקה לבחינה, שמתארכת כבר חודשים רבים וארוכים. בכפוף לתיאום ולהסכמה עם רשות האוכלוסין, ועדת השרים לחקיקה החליטה כאמור לתמוך בהצעה בכפוף להחזרה לוועדת השרים לחקיקה לפני קריאה ראשונה ולתיקון החוק שיאפשר הרחקה גם למדינה שלישית, ולא רק למדינות המוצא. בנוסף, בכל הקשור להרחקת מסתננים שביצעו עבירות, המדיניות גם היום היא להרחיק מסתננים שביצעו עבירות, ככל שהם בני ההרחקה, כלומר מבחינה חוקית ניתן להרחיקם בהתאם למצב במדינת המוצא, הסטטוס שלהם בארץ מוצאם וכו'. ההצדקה להרחיק מסתננים עבריינים ברורה. חשוב שהניסוח המדויק בוועדה ייעשה בתבונה ובתיאום עם אנשי המקצוע ברשות האוכלוסין והלשכה המשפטית באופן שניתן יהיה להוציא לפועל את הוראות החוק ולא רק להשאירו כאות מתה, חלילה. בכפוף לתנאים הללו, אבקש את תמיכת חברי הכנסת בהצעה. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לשר ארבל. כמה חברי כנסת ביקשו להתנגד. אנחנו יכולים לאפשר עד שניים, רצוי מסיעות שונות. לכן – חברת הכנסת מרב מיכאלי וחבר הכנסת יוסף עטאונה מייד אחריה. בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך.

מרב מיכאלי (העבודה):

הרגע הזה שבו עמדנו פה כולנו, כל חברות וחברי הכנסת, ורבות ורבים מהם הגיעו כדי לעמוד דקת דומייה לזכר הפעוטות של משפחת ביבס, שנרצחו באופן שאי-אפשר לתפוס – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי כנסת, שקט, בבקשה.

מרב מיכאלי (העבודה):

– – באכזריות מצמררת ומחרידה – הלוואי שהרגע הזה יכתיב את ההתנהלות שלנו מכאן והלאה; הלוואי שההבנה של האובדן הנורא שאנחנו חוות וחווים ברצף מאז 7 באוקטובר תביא אותנו להחזיר את הנותרים, להחזיר את הנותרים עכשיו, שלא נצטרך לעמוד פה דקת דומייה לזכר אלה שהיום חיות וחיים. הלוואי שנהיה מסוגלות ומסוגלים בבית הזה לתמוך כולנו במעשה הנדרש כדי להביא את כולם עכשיו. זה גם בידיים שלכם, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, לא רק בידיים של ראש הממשלה. אני פונה אליכם ברגע הזה – תכף נשמע כולנו את ההספדים לשירי ולילדים שלה – לעמוד מאחורי מעשה שיכול לעשות ראש הממשלה ולהביא את כולם עכשיו.

היו"ר אמיר אוחנה:

גברתי, אני מכבד את דברייך, אבל אני מבקש – – –

מרב מיכאלי (העבודה):

אבל אני צריכה להתנגד לחוק.

היו"ר אמיר אוחנה:

נכון.

מרב מיכאלי (העבודה):

אני מתנגדת לחוק.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנא, זה המוסד שלשמו נועדה ההזדמנות.

מרב מיכאלי (העבודה):

אינני משתמשת בבמה הזאת בלי להתנגד לחוק, אני מבטיחה לך את זה, ואני מודה לך שאתה מחזיר אותי לדבר. ממשלות נתניהו לדורותיהן נמנעות בכוונה וברצף מלבדוק את מעמדם של אלה שנכנסו למדינת ישראל שלא כדין מסודן, מאריתריאה – נמנעות משום שהן לא רוצות לגלות שאומנם יש כאלה שאפשר לגרש, אבל יש כאלה שאי-אפשר לגרש. במקום זה הפכו את האנשים האלה, שחלקם לגמרי נמלטים מסכנת מוות נוראה – הפכו אותם להיות שעיר לעזאזל שאליו מפנים שנאה וזעם ועליהם תולים את כל צרות החברה הישראלית ואת כל המחדלים של הממשלות האלה בהזנחת דרום תל אביב, במצב הכלכלי הנורא של חלק ניכר מתושבות ותושבי מדינת ישראל. עליהם שמים, המסתננים הם הבעיה.

היו"ר אמיר אוחנה:

ולכן גברתי מציעה מה?

מרב מיכאלי (העבודה):

ולכן גברתי מציעה שממשלת ישראל תעשה את מה שהיא צריכה. לא צריכה שום חוק בשביל זה, פשוט לעשות בדיקה פרטנית של כל האנשים האלה. מי שאין סיבה להשאיר כאן – אפשר לשלוח. לא צריך חוקים נוספים, לא צריך להחמיר בקריטריונים, לא צריך להמציא המצאות.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

מרב מיכאלי (העבודה):

פשוט לעשות את העבודה שהממשלה צריכה לעשות, ופשוט להפסיק להפיץ שנאה ואלימות באמצעותם.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, גברתי. חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כשהפשיזם עולה – – –

אושר שקלים (בשם ועדת הכספים):

עמדת דקת דומייה?

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

עדיין לא התחלתי לדבר, אושר.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא לא, לא להפריע. לא להפריע.

אושר שקלים (הליכוד):

– – – עמדת – – –

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אושר, תפסיק. תפסיק, מספיק לך. עדיין לא דיברתי.

אושר שקלים (הליכוד):

עמדת דקת דומייה – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

תתבייש לך.

אושר שקלים (הליכוד):

עמדת דקת דומייה למשפחת ביבס, כן או לא? עמדת דקה?

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

ככה לא מתנהגים.

אושר שקלים (הליכוד):

עמדת דקת דומייה למשפחת ביבס, כן או לא?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שקלים, חבר הכנסת שקלים, תודה רבה.

אושר שקלים (הליכוד):

לא עמדת. לא עמדת דקת דומייה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אתה אפס. אתה אפס קטן. ככה אתה וככה תישאר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עטאונה, חבר הכנסת עטאונה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

עוד לא עליתי לדוכן והוא מתחיל להסתער. על מה? תפסיק. אפס.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עטאונה, זה לא עוזר. תעצור.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

למה לא עמדת דקת דומייה?

אושר שקלים (הליכוד):

לא כיבדת.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אז תשתיק אותו.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, חברי הכנסת – – –

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

הינה, הוא יושב בצד הזה, היית מוציא אותו.

היו"ר אמיר אוחנה:

אתה מוכן להירגע? אתה מוכן להירגע?

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אם היה מישהו אחר בצד הזה, אתה היית מוריד אותו כיושב-ראש.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עטאונה, חבר הכנסת עטאונה, עצור, עצור, עצור.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

למה? זה בדיוק המצב שרציתי לדבר עליו.

היו"ר אמיר אוחנה:

טוב, חבר הכנסת עטאונה, תעצור רגע. חברי הכנסת, אני מבקש לאפשר. זכות הדיבור כרגע היא של חבר הכנסת עטאונה. מי שיש לו מה להעיר ולהגיד – יהיו מקומות אחרים, לא בזמן הזה. תודה רבה. בבקשה, אתה יכול להמשיך.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אושר שקלים, אנחנו לא נציגי ציבור ואנחנו לא חברי כנסת כבקשתך. תתבייש לך.

טלי גוטליב (הליכוד):

ממה יש לו להתבייש?

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אנחנו מייצגים ציבור, מייצגים עמדות פוליטיות.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה קשור לעמדה פוליטית? מה קשור לעמדה פוליטית?

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

איך שאתם מדברים עכשיו – זה המצב. זה המצב. הפשיזם קיים.

טלי גוטליב (הליכוד):

איך קשור פשיזם? חטפו שני ילדים. על מה אתה מדבר?

היו"ר אמיר אוחנה:

נעצור את זה רגע.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

הפשיזם הוא חלק בממשלה. זה השיח שלכם. אתם לא רוצים לקבל מישהו אחר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עטאונה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אתם לא רוצים לשמוע מישהו אחר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עטאונה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אתם מנרמלים גירוש, טרנספר, הגירה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עטאונה, עצור, עצור.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

זה השיח שלכם. אין לכם שיח אחר. זה הרעל שלכם, של הפשיזם, שמשתולל.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עטאונה, האם אתה מעוניין – רגע – האם אתה מעוניין להתנגד להצעת החוק?

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אני מתנגד להצעת החוק, כי הצעת החוק מנרמלת – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה נמק – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אני מתנגד להצעת החוק, כי הצעת החוק מנרמלת את השיח – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא. אלמוג, אלמוג, חבר הכנסת כהן, חבר הכנסת כהן.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

אתה לא יכול לדבר כאן.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

לך, לך, לך.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

אתה לא יכול לדבר ככה. בפרלמנט בירדן אתה יודע מה היו עושים לך.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

זוז, יאללה.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

אתה יודע מה היו עושים לך בפרלמנט בירדן. תתבייש.

היו"ר אמיר אוחנה:

נמק את התנגדותך, בבקשה.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

אתה גם לא מייצג את הבדואים בנגב, אתה מייצג את התנועה האסלאמית.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אפס קטן. אני מגן על החברה הבדואית מפני הפשיזם שלכם.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

אתה לא מגן על אף אחד.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אני מגן על החברה הערבית מפני ההפקרות שלך. אני מגן על החברה הערבית, על הצעירים שלה, על הצעירים שלה.

אושר שקלים (הליכוד):

בחברה הבדואית עמדו דום, יש חבר'ה שעמדו דום. אתה לא. למה לא עמדת דום? למה לא כיבדת את משפחת ביבס?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עטאונה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

תחזור למקום שלך.

אושר שקלים (הליכוד):

אתה לא מסוגל, תומך טרור. אתה לא מסוגל.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

תחזור למקום שלך.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עטאונה, האם אתה מעוניין – – –

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

תן לי להגיד את הדברים שלי.

היו"ר אמיר אוחנה:

אז אתה לא – אבל אתה מדבר. סליחה, סליחה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

יש לי את הזכות להגיד את הדברים שלי בזמן שלי, חד-משמעית.

היו"ר אמיר אוחנה:

אין בעיה. אנא נמק את התנגדותך להצעת החוק, לשם כך נועד המוסד הזה. בבקשה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אנחנו מתנגדים להצעת החוק, שמנרמלת את השיח הפשיסטי שמובילים הקיצוניים בממשלה הזו. המילה "גירוש", המילה "טרנספר", המילה "הגירה", הפכו למשהו נורמלי בפה שלכם. אמרנו לכם, אנחנו לא מקבלים, אנחנו לא מדקלמים את דף המסרים – השקרים – של נתניהו. הרדיפה בחברה הערבית – כבוד היושב-ראש, רק בשבוע האחרון – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

אבל זה לא קשור להצעת החוק, אדוני.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

בשיח הזה רוצים להשתיק אותנו. ביומיים האחרונים נעצרו שלושה אנשים – האומן נידאל בדארנה, העיתונאי סעיד חסנין והפעיל הפוליטי פאדי אבו יונס – כי יש להם דעה אחרת. רק במדינה פשיסטית זה יכול לקרות. רק במדינה פשיסטית אדם כזה, שמורשע בטרור, יכול להופיע בכל אולפן, ואנשים שמייצגים עמדות דמוקרטיות חופשיות נעצרים, מובאים למעצר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עטאונה, משהו לגופה של הצעת החוק?

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

העיתונאי סעיד חסנין שהה במעצר. גם פאדי אבו יונס, גם נידאל בדארנה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עטאונה, האם סיימת? תודה רבה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

הרדיפה הזו של האוכלוסייה הערבית צריכה להיפסק. תתביישו לכם.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. מבקשת להשיב על ההתנגדות חברת הכנסת לימור סון הר מלך. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות לרשותך.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

מי שלא עמד באופן מכוון והצהרתי בדקת הדומייה לזכר הילדים האלה, לזכר האימא הזאת, לזכר הנרצחים שלנו – מי שלא עמד שם באופן הצהרתי – –

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

את התנגדת להחזרת חטופים.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

– – הוא תומך במחבלים, הוא מחבל – –

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

את בושה, את תומכת טרור.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עטאונה, קריאה ראשונה.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

– – ואתה הראשון שצריך לעוף מפה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עטאונה, קריאה ראשונה.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

אתם הראשונים שצריכים לא להיות פה.

איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אתה היחידי שהורשע בבית הזה. אתה תומך טרור.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עטאונה – –

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אתה היחידי בבית הזה שהורשע בתמיכה בטרור.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

אתם גיס חמישי.

היו"ר אמיר אוחנה:

– – קריאה שנייה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

טרוריסט קטן.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עטאונה, אתה בקריאה שנייה.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

כמה אכזריות, כמה רוע, כמה תמיכה בטרור יכולה להיות למי שבחר באופן מכוון ומוצהר לא לעמוד פה דקת דומייה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עטאונה, קריאה שלישית. נא לצאת.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

– – – על רוצח משפחת דוואבשה, הוא – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

קריאה שלישית, נא לצאת.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

עם ישראל צריך לדעת ולהכיר איך פועלים פה באופן מכוון הגיס החמישי הזה בפנים, מתוך הכנסת. אנחנו, כל כנסת ישראל, עמדנו פה היום לזכרם של שירי, של כפיר, של אריאל – והם בחרו באופן מוצהר לא לעמוד כאן את דקת הדומייה הזאת. זו האמירה שלהם, אנחנו צריכים להבין, זו האמירה שלהם. הם תומכי טרור. אין להם שום – הם תומכים, הם מגבים, הם לא מגנים. אנחנו מוכרחים ומחויבים להתפכח. מדינה חפצת חיים לא מחזיקה דבר כזה במליאה שלה, בבית הנבחרים שלה. לצערי הרב, כנראה שאיבדנו את זה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה. חברי הכנסת המעוניינים להצביע, אנא שבו במקומותיכם. נא לאפשר לחבר הכנסת שהוצא להיכנס. לאט-לאט, ניתן עוד כמה שניות. אנחנו מצביעים על הצעת חוק גירוש מסתננים תומכי המשטר במדינת אריתריאה ומסתננים שביצעו עבירות במדינת ישראל, התשפ"ה–2024, של חברי הכנסת יצחק קרויזר ולימור סון הר מלך. ההצבעה כעת. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 30 נגד – 5 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק גירוש מסתננים תומכי המשטר במדינת אריתריאה ומסתננים שביצעו עבירות במדינת ישראל, התשפ"ה–2024, נתקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

30 בעד, חמישה נגד. אני קובע כי הצעת חוק גירוש מסתננים תומכי המשטר במדינת אריתריאה ומסתננים שביצעו עבירות במדינת ישראל, התשפ"ה–2024, של חברי הכנסת קרויזר וסון הר מלך, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה.

קריאה:

עלייה וקליטה.

היו"ר אמיר אוחנה:

לוועדת הכנסת, שתקבע לאיזו ועדה היא תעבור להמשך הדיונים. נעבור להצבעה על הצעת חוק גירוש מסתננים תומכי המשטר במדינת אריתריאה ומסתננים שביצעו עבירות במדינת ישראל, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אליהו רביבו. הצבעה כעת. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 29 נגד – 6 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק גירוש מסתננים תומכי המשטר במדינת אריתריאה ומסתננים שביצעו עבירות במדינת ישראל, התשפ"ה–2025, נתקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

29 בעד, שישה נגד. אני קובע כי גם הצעת חוק גירוש מסתננים תומכי המשטר במדינת אריתריאה ומסתננים שביצעו עבירות במדינת ישראל, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אליהו רביבו, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה – ועדת הכנסת גם היא, לצורך קביעת ועדה שתכין אותה לקריאה הראשונה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעות רגילות ודחופות לסדר-היום. ההצעה הראשונה היא הצעה רגילה לסדר-היום בנושא הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לעניין בדיקת קיומם של שיקולים פוליטיים בקבלה או דחייה של הסכם לשחרור החטופים. את ההצעה הגישה חברת הכנסת שלי טל מירון, שאני מתכבד להזמין אל הדוכן להציג את ההצעה. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך.

שלי טל מירון (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, היום הוא יום קשה. תמונותיהם של שירי, אריאל וכפיר ביבס פשוט לא יוצאות מהראש. זהו אחד ממסעות הלוויה הקשים שידעה מדינת ישראל. אני מודה שקשה להמשיך את היום הזה ככל יום שבשגרה. ביום הזה עלינו להרכין ראש כלאום, כמדינה, ולבקש סליחה ומחילה ממשפחות ביבס וסילברמן. לפני כולם עלינו להתחנן – לא פחות מכך – להתחנן לסליחה של ירדן ביבס, ששרד 484 ימים בשבי כדי לצאת לחופש – ולהישאר כל כך לבד. תודה לאל על יתר משפחתו, שעוטפת אותו, מחזקת אותו ומלווה אותו. ומכאן – וזה חשוב יותר מכל דבר – אני מקווה שירדן ישמע את זה, כי הוא חייב לדעת שהוא לעולם לא יהיה לבד. אנחנו איתו. אנחנו לא נעזוב אותו לשנייה. לא נפקיר אותו כפי שהוא הופקר ב-7 באוקטובר, כפי שהפקירו את בני משפחתו למותם, לצערנו, בשבי בעזה. אדוני היושב בראש, ההצעה שהעליתי לסדר-היום אינה מנותקת לחלוטין מההלוויה קורעת הלב של משפחת ביבס, כי גם שירי, אריאל וכפיר אולי היו יכולים לחזור הביתה עוד הרבה לפני שחזרו בפועל. היום זהו היום ה-509 למלחמה, להפקרה, למחדל, ובעיקר, בעיקר, 509 ימים שיקירינו, האחים והאחיות שלנו, מוחזקים בעזה. הם לא רק 63 אזרחים ואזרחיות חיים וחללים המוחזקים בידי האויב הרצחני והאכזרי. כל מי שחזרו מן השבי אומרים את אותו הדבר: בלי החזרת כל החטופים לא נוכל להשתקם, וכמוהם רוב העם הזה – –

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת מיקי לוי, זה מפריע.

מיקי לוי (יש עתיד):

סליחה, אני מתנצל.

שלי טל מירון (יש עתיד):

– – וכמוהם רוב העם הזה, שלא יכול לנשום עד שהחטוף האחרון יחזור. זהו אותו עם אדיר שהגיע היום ללוות את מסע ההלוויה מכווץ הלב של משפחת ביבס. לאותו ציבור מדהים ועצום אני רוצה להגיד שהם מוכיחים שוב ושוב ושוב שעם ישראל גדול וחזק מממשלת ישראל. אירועי 7 באוקטובר דורשים ועדת חקירה ממלכתית, כזאת שלא תלויה ברצון של פוליטיקאים, שיכולה לחקור ולברר את האמת המוחלטת ולהגיד מה קרה כאן ביום הטבח ובכל השנים שקדמו לו, של ממשלות נתניהו לדורותיהן, שהכניסו אותנו לקונספציה שגויה שלפיה החמאס הוא נכס וצריך לטפח אותו בדולרים ולשמור על מנהיגיו מפני חיסולים. אבל המחדל לא נגמר ב-7 באוקטובר. המחדל הזה ממשיך להתגלגל בכל יום, בכל שעה, בכל שנייה שהחטופים שלנו נמצאים עדיין בשבי. לאורך 16 חודשים של המלחמה הארוכה הזו נעשו לא פעם ניסיונות להתניע משא ומתן שיחזיר את החטופים הביתה. אפשר קצת שקט? זה ממש קשה ככה.

היו"ר ארז מלול:

חברי הכנסת, זה מפריע.

שלי טל מירון (יש עתיד):

אבל לאורך כל החודשים הקשים הללו, מורטי העצבים, שהטריפו את משפחות החטופים, שכל כך ציפו לידיעה שאהוביהם חוזרים הביתה, פעם אחר פעם אחר פעם – –

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת טייב.

שלי טל מירון (יש עתיד):

– – מפח הנפש היה קשה מנשוא. גם ברגעים אלה ממש ממשלת ישראל ממשיכה לעבוד במשרה מלאה, לצערנו, במסמוס המשא ומתן לשלב השני בהסכם, שהיה אמור להתחיל ביום ה-16 לקיום השלב הנוכחי. אבל בשבועות האחרונים – שבועות רבים, יש לציין – אנחנו נחשפים לעדות אחר עדות, לעיתים בעילום שם, ובאופן מעורר זעם גם בפנים גלויות, של שרים בכירים שחושפים שבלמו בכוחם הפוליטי את קידום ההסכם שיציל את חיי החטופים. הבעיה בהצהרת בן גביר היא שהיא סותרת את ההצהרה של ראש הממשלה, של שרים אחרים ואפילו של מזכיר הממשלה – כולם העמידו את הטענה שמי שמוטטו את ההסכם הם אנשי החמאס, והאחריות היא שלהם בלבד. הסתירה האינהרנטית שבין הגרסאות שסופקו לציבור מותירה חשש כבד בלב משפחות החטופים והציבור כולו שמא חטופים רבים כל כך ממשיכים להיות מופקרים בשבי החמאס אך ורק מטעמים ושיקולים פוליטיים צרים ועלובים ובלתי אנושיים. החשש אף גדול יותר לנוכח העובדה שפעם אחר פעם, למן הרגע הראשון שבו פרצה המלחמה, ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד וכל סיעת יש עתיד, הצהרנו שניתן רשת ביטחון לכל עסקה שתחזיר את החטופים, גם אם המשיחיים ההזויים והקיצוניים שרואים בחמאס נכס יקר יאיימו להפיל את הממשלה בשל כך. אולי מישהו אצלכם בקואליציה ובממשלה שכח, אבל אנחנו מתעסקים כאן בדיני נפשות, בהצלת חיים של בני אדם, של אזרחים שאתם הפקרתם להיחטף. בגלל הבחירה לחכות ולדחות את החתימה על ההסכמים נרצחו בשבי חטופים שיכולנו להציל, שיכולנו להחזיר הביתה. אם העסקה הייתה נחתמת במועדה בחודש מאי בשנה שעברה אז כרמל גת, עדן ירושלמי והירש גולדברג פולין, זיכרונם לברכה, היו כאן איתנו היום. הם היו עם המשפחות שלהם בבית, מתחילים את תהליך השיקום הארוך שלהם. הם היו ברשימות. ולרגע אני לא שוכחת את אלכסנדר לובנוב, אלמוג סרוסי ורס"ר אורי דנינו, זיכרונם לברכה, שנרצחו גם הם באותה מנהרה ארורה. אבל אתם בחרתם לדחות את העסקה ולחתום עליה בחודשים של איחור, ובזמן הזה נרצחו שלושת החטופים שלנו, ומי יודע כמה עוד חיים לא ניצלו בגלל הבחירה שלכם לפוצץ את העסקה הראשונה בנובמבר 2023 ולאחר מכן לדחות ביותר משנה את החתימה על ההסכם הנוכחי. זה אפילו לא שהבאתם בשנה של משא ומתן הישגים כלשהם למדינת ישראל. העסקה נשארה אותה עסקה, לא הזיזו אות, לא פסיק ולא נקודה; אותה עסקה ככתבה וכלשונה כבר באפריל 2024. הדבר היחיד שהשתנה הוא התאריך שמופיע על המסמך. ועם ישראל דורש תשובות. עם ישראל דורש לדעת מה קרה, מה היה, למה החטופים עוד לא כאן, ובעיקר – אם בן גביר ושותפיו מתרברבים בהישג לא להם, או שמא יש דברים בגו ואתם טרפדתם את העסקה שוב ושוב ושוב. הכנסת היא בית העם, משכנו של הריבון הישראלי. תפקידה הוא פיקוח על עבודת הממשלה, ובכלל זה גם על העובדה שהמשא ומתן הזה קרס שוב ושוב בגלל שיקולים פוליטיים צרים ועלובים. ויש לי בשורה אליכם, חברי הקואליציה, השרים, הממשלה: החזרת החטופים גדולה מהחשיבות של ממשלתכם. עם ישראל גדול מההידבקות שלכם לכיסא. אתם אירוע קטן בהיסטוריה המפוארת של שלושת אלפים שנה של העם היהודי ועוד 76 שנות קיום למדינת ישראל. ואתם, אתם תעשו הכול כדי שההיסטוריה תשכח אתכם, את הביזיון שלכם, אבל אנחנו לא ניתן לכתם הזה להימחות. הגיע הזמן שתיתנו תשובות לציבור בישראל. הגיע הזמן שתעמדו מול הכנסת ותתחילו להסביר למה לא כל החטופים כאן; למה האינטרסים הפוליטיים שלכם יותר חשובים מהצלת חיי אדם. לאחר מכן עליכם לעשות דבר אחד בלבד: להתפטר ולשחרר את עם ישראל מציפורניכם, שנעוצות בשלטון ולא מרפות מחיינו, מחיי העם הזה, שסובל ונרצח ונחטף תחת שלטונכם. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

אני מזמין את השר שיקלי להשיב על ההצעה. עשר דקות לרשותך.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

ברשותך, כבוד היושב-ראש, אני מבקש גם להתייחס לאירועי היום. "מפי עוללים וינקים יסדת עֹז למען צורריך להשבית אויב ומתנקם", נכתב בתהילים פרק ח'. עוללים ויונקים – הטוהר והתום המוחלט, ומולם הצורר החמאסי העזתי – הרוע המוחלט. ומכוחם של העוללים, של הטוהר והתום, ייסדת עוז – הצור תמים פועלו. השם עוז לעמו ייתן, השם יברך את עמו בשלום. יהי זכרם ברוך.

היו"ר ארז מלול:

אמן.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

אני חייב גם להתייחס לתקרית שהייתה כאן קודם. מי שלא מסוגל לקום לדקת דומייה לזכרם של אם ושני ילדיה שנרצחו בברבריות מרושעת, מי שלא מסוגל לקום לדקת דומייה לזכרם של אם ושני ילדיה שנרצחו בברבריות מרושעת – אתה שומע, יוסף? עטאונה, אתה שומע אותי? אני חוזר: מי שלא מסוגל לקום לדקת דומייה לזכרם של אם ושני ילדיה שנרצחו בברבריות מרושעת לא ראוי לשבת כאן בכנסת ישראל.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

וכמי שמכיר את החברה הבדואית, אני יכול גם לומר לך, חבר הכנסת עטאונה – –

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

– – – קואליציה, ההישרדות הפוליטית שלה. ההישרדות הפוליטית – – –

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת עטאונה – לא, לא, זה לא דיון עכשיו.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אנחנו – – – כמוכם – – – חטופים יותר מכם.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

– – שהקו הזה לא מייצג – –

היו"ר ארז מלול:

זהו, גמרנו. אנא ממך, תפסיק.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

– – את החברה הבדואית.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

אתה לא מייצג את החברה הבדואית.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

לא מייצג.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

היו"ר ארז מלול:

אתה בקריאה ראשונה, להזכיר לך.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

וכן צריך לומר שגם חוסר יכולתם של שופטי המחוזי – –

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

לפחות אל – – –

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת עטאונה, אתה בקריאה שנייה.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

– – לכבד את בקשת ראש הממשלה לעמוד לדקת דומייה, היא פגיעה לא רק בכבודו של אדם אלא גם בכבודה של מדינת ישראל. ומכאן אני מביא את המענה מלשכת ראש הממשלה – הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת קיומם של שיקולים פוליטיים בקבלה ודחייה של ההסכם. להלן תשובת לשכת ראש הממשלה: מאז העסקה של חודש נובמבר 2023 חמאס סירב להיכנס לכל משא ומתן עם ישראל לפני התחייבות לסיום המלחמה ונסיגה מוחלטת של כל כוחות צה"ל מהרצועה. לאחר חצי שנה שבה לא התקיים כל משא ומתן, הגשנו למתווכות הצעה ב-24 במאי. הצעה זו כללה החזרה של שמונה חטופים חיים בלבד. ההצעה גם כללה כמה קווים אדומים שמדינת ישראל הציבה: צה"ל לא ייסוג מציר פילדלפי, לא ייסוג מאזור החיץ – הפרימטר – וישראל לא תתחייב לסיים את המלחמה. מאז, כפי שאמר הנשיא ביידן בשלוש הזדמנויות שונות, וכפי שאמרו בלינקן, קירבי, סאליבן ואחרים, מי שסירב לעסקה שוב ושוב – בחודש מאי, בחודש יולי ובכל מועד אחר – היה חמאס ולא ישראל.

שלי טל מירון (יש עתיד):

שר בממשלה שלכם – – –

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

זה נכון, העסקה שבוצעה כעת מושתתת על העסקאות שבחודש מאי ובחודש יולי החמאס סירב להן, אבל בזכות תעוזת הלוחמים והקרבתם, ובזכות עמידתם האיתנה של אזרחי ישראל, ובזכות עמידתו האיתנה של ראש הממשלה בפני לחצים כבירים מבית ומחוץ, ובזכות ידידנו הנשיא טראמפ, חמאס נכנע והסכים לעסקה קשה יותר מבחינתו – עסקה שבמסגרתה חמאס שחרר יותר מפי שניים חטופים חיים ממה שהיה בכוונתו בעסקה שהוצעה במאי וביולי. זו עסקה שבמסגרתה ישראל לא נסוגה מקוויה האדומים – לא מפילדלפי, לא מהפרימטר – ולא ניתנה התחייבות לסיום המלחמה. בכל העולם יודעים שמי שסירב לעסקאות לכל אורך הדרך היו חמאס. היום גם רוב העולם מבין שחמאס לא יכול להישאר בשלטון ביום שאחרי. המקום היחיד שבו ממשיך להתקיים קמפיין נבזי ומטונף כאילו ישראל היא זו שסיכלה את העסקאות, או כאילו ראש הממשלה הוא איזה יהודי-ישראלי שבאמת רוצה את החטופים מתים, זה פה, בספסלי האופוזיציה, לצד חלקים נוספים בתקשורת הישראלית.

שלי טל מירון (יש עתיד):

היו"ר ארז מלול:

לא, לא. את דיברת, אף אחד לא הפריע לך. חברת הכנסת שלי – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

אתה חצוף.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת מיקי לוי.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

כפי שראש הממשלה חוזר ואומר, אנו מחויבים לכל מטרות המלחמה. חמאס לא יהיה בשלטון, עזה לא תהווה יותר איום, ואנחנו נילחם על השבתם של כלל החטופים. עד רגע זה, החזרנו 192 חטופים, מהם 147 בחיים, ואנו לא נעצור עד האחרון שבהם. כל אלה שקוראים עכשיו להיכנע לחמאס ולהשאיר אותם בשלטון, לא מספרים לכם שהמשמעות היא טנדרים לבנים שיחזרו להסתובב כבר בשבוע הבא על הגדרות של בארי וניר עוז, שהאחים של מי שנפלו בקרבות יצטרכו לחזור ולהילחם וליפול בעזה בעוד חמש או עשר שנים, ו-7 באוקטובר הבא יהיה כבר מעבר לפינה. אנו נשיב את כל החטופים הביתה, חמאס לא יהיה בשלטון, עזה תפורז ולא תהווה עוד איום על ישראל. אתם תמשיכו עם הקמפיינים שלכם. אנחנו נחזיר את כל החטופים ונדאג שהמציאות הביטחונית של תושבי הדרום תשתנה לעשורים קדימה.

קריאה:

השר שיקלי – – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

יש לי הרבה מה להגיד. אני אספר לעטאונה קצת על מה שאנחנו עושים עם האוכלוסייה הבדואית, ננצל את ההזדמנות. אחד הדברים המרכזיים שנעשים תחת רשויות הבדואים – שתי רשויות: הרשות לפיתוח כלכלי-חברתי והרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב. בשנתיים שיש לי את הזכות להוביל את הפעילות הזאת, נכנסנו בשלב א' אל תוכנית המיקודים.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

אל תוכנית המיקודים.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

הרסת – – –

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

תוכנית המיקודים נועדה להסדיר את ההתיישבות הבדואית בנגב, והמיקודים הם כדלקמן: במקום לפעול כפי שהיה בעבר – – –

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

– – – אתה, חוץ מלעמוד פה – – –

היו"ר ארז מלול:

אני מזכיר לך שאתה בקריאה שנייה, חבר הכנסת עטאונה.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

במקום לפעול כפי שהיה בעבר, כשהרשות עשתה אין-סוף פרויקטים של בנייה שאוכלוסייה בדואית לא הגיעה אליהם, הוחלט להתמקד באזורים ספציפיים. שלב א' – רהט וחורה. רהט, למי שלא יודע, היא העיר הערבית הגדולה בישראל – 80,000 תושבים. בעצם העיר הזאת שואבת את הרשות גם מבחינת המשאבים, תקציבים, כוח אדם, והרעיון המסדר היה לנתק את הרשות מרהט ולאפשר לרהט להתנהל באופן עצמאי. יש השקעות אין-סופיות של מדינת ישראל בעיר רהט, אם זה בהיכל התרבות החדש, בניין העירייה החדש, מגרשי ספורט, פרויקט שיקום נחל גרר והקמת שכונות מגורים חדשות בכל רחבי העיר, כולל גם אזור התעשייה עידן, שמזניק את העיר קדימה עם מפעלים כמו סודהסטרים ואחרים. הוצאת הרשות מפעילות בעיר רהט תפנה אותה לעסוק בפזורה עצמה. זה היה מוקד אחד. המוקד השני זו חורה. חורה היא עיר בדואית חשובה, ומה שנעשה בה מקרין על מה – – –

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

סיימנו? תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חברי הכנסת, לשבת, בבקשה. חבריי חברי הכנסת, לשבת.

קריאות:

היו"ר ארז מלול:

אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה של חברת הכנסת שלי טל מירון להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לעניין בדיקת קיומם של שיקולים פוליטיים בקבלה ודחייה של הסכם לשחרור חטופים. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 35 בעד ההצעה להסיר את הנושא מסדר-היום – 44 נמנעים – אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת לא נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 35 בעד, 44 נגד. אני קובע כי ההצעה של חברת הכנסת שלי טל מירון להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לעניין בדיקת קיומם של שיקולים פוליטיים בקבלה ודחייה של הסכם לשחרור החטופים לא התקבלה, ותוסר מסדר-היום. השר שיקלי, אני רוצה לשאול אותך: האם אתה אמרת בנאום שלך שיוסף עטאונה לא עמד או שרק אמרת לו: אתה שומע?

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

אמרתי מי שלא עמד.

היו"ר ארז מלול:

בדיוק. לא אמרת מי. תודה רבה. עזרת לי מאוד.

היו"ר ארז מלול:

ההצעה הבאה גם היא הצעה רגילה לסדר-היום, בנושא: אי-טיפול ממשלת ישראל בתאונות הדרכים למרות הנתונים הקטלניים של ינואר 2025. את ההצעה הגיש יואב סגלוביץ'. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השרים, התלבטתי היום אם למשוך את ההצעה לסדר-היום נוכח – – –

היו"ר ארז מלול:

חברי הכנסת, מה זה, נהיה פה סימפוזיון? מה זה? חבר הכנסת ששי גואטה, בבקשה. זה מפריע. סדרנים, אני מבקש שתשתיקו.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השרים, התלבטתי היום, נוכח האירועים, אם נכון להשאיר את ההצעה לסדר-היום – –

היו"ר ארז מלול:

זה נושא שקשור גם לקואליציה וגם לאופוזיציה.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

– – על מכונה, נוכח האירועים הקשים ומסע ההלוויה, שהייתי בו לפחות בתחילתו בצומת ראשון. רבבות אנשים עומדים עם דגלים, דגלי ישראל, ומלווים את משפחת ביבס בדרכה האחרונה – –

היו"ר ארז מלול:

השם ייקום דמם.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

– – אחרי יום קשה נוסף של אתמול, של עודד ליפשיץ, ולקראת ימים קשים נוספים. ולמרות העובדה ולמרות ההתלבטות, הנושא שאני מציף אותו על סדר-היום, יש לו חוט מקשר, אם לא ישיר, עקיף – מדובר בחיי אדם, באנשים שנהרגו בתאונות דרכים, לכן מצאתי לנכון לא לדלג, ואולי משהו סוף-סוף יתחיל לקרות בממשלה הזאת. 65 בני אדם נהרגו בתאונות דרכים מתחילת 2025. התאריך היום הוא רק 26 בפברואר, אך זה המספר הגבוה ביותר לחודשים ינואר-פברואר מאז 2011. הנתונים האלה צפים ועולים כל הזמן לא על ידי ממשלת ישראל אלא על ידי עמותת אור ירוק, שהוקמה ב-1997 ונאבקת כל הזמן בתאונות הדרכים. חבל שהממשלה לא עושה עשירית ממה שעושה עמותת אור ירוק, למרות שהסמכות, התקציב, הרשות והחובה הם על הממשלה. 65 אנשים נהרגו בתאונות דרכים ואין פוצה פה ומצפצף, לא בממשלה הזאת. שנת 2024 הסתיימה כשנה הקטלנית ביותר ב-18 השנים האחרונות – 439 הרוגים. שנת 2025 מסתמנת כקטלנית אף יותר – עלייה של 20% במספר ההרוגים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. איפה האחריות של הממשלה? היא פשוט לא קיימת. שרת תחבורה שלא מתפקדת, לא מתפקדת, ממשלה שלא אכפת לה, ואלה התוצאות: עלייה מטורפת בתאונות הדרכים הקטלניות. יש חוט מקשר: חיי אדם לא נחשבים בעיני הממשלה הזאת – לא חיי חטופים, לא חיי נרצחים ולא חיי הרוגים בתאונות הדרכים. זאת הממשלה. השרה מירי רגב, שרת התחבורה, מעופפת לה כאילו הייתה שרת התיירות, בזמן ששר התיירות הוא בכלל ממלא מקום של השר לביטחון לאומי. זה פרצופה של הממשלה. אבל יש אחראי אחד לאיך שמתנהלת הממשלה – זה ראש הממשלה; ויש אחריות לכל חבר כנסת בקואליציה שלא טורח ולא שם את זמנו ואת מרצו להיאבק בתופעה, או לפחות למשוך בדש בגדו של ראש הממשלה. אז בנובמבר 2024 ראש הממשלה ראה שבאמת הנתונים קשים – גילו לו שהנתונים קשים – והוא אמר שהוא יהיה בראש צוות שרים בנושא מאבק בתאונות דרכים. אתם יודעים שהוא לא התכנס אפילו פעם אחת. למה שיתכנס אם אפשר להוציא הודעה לתקשורת? זה הרבה יותר קל, לא דורש מאמץ, לא דורש אכפתיות. אנחנו מקום שלישי מהסוף, מקום 30 מתוך 32 מקומות באירופה בצמצום מספר ההרוגים בעשור האחרון. אנחנו אחת משלוש המדינות היחידות שהציגו עלייה במספר הרוגים. עלייה במספר ההרוגים. זה כישלון ממשלתי של ממשלה שלא רוצה, שלא אכפת לה, שהפוליטיקה מניעה אותה וחיי אדם לא מעניינים אותה. שרת התחבורה הייתה צריכה כבר מזמן לאשר תוכנית לאומית רב-שנתית למאבק בקטל בדרכים. התחבורה הציבורית הייתה צריכה לשנות את פניה, וגם זה לא קורה. התוכנית הלאומית הקודמת, שהייתה מזמן, ב-2005, הביאה לכך שב-2012 מספר ההרוגים ירד מתחת ל-300, אבל מאז, מה קרה? לא קרה, ולא קרה בכוונת מכוון. והינה, אנחנו מדברים על תקציב המדינה, ובואו תבדקו מה קרה בתקציב הרלב"ד – הוא קוצץ. ומה קורה בתוכניות להדרכה לנהיגה נכונה בבתי ספר – הן קוצצו. אז אנחנו נשב פה בדיוני התקציב, וחברי הכנסת בקואליציה יספרו סיפורים, וסגן השר מקלב – שיושב פה, ואני מניח שגם יענה – יצטרך לתת הסבר טוב לציבור למה אלה התקציבים שמוקצים למקום שאפשר להציל חיים.

גלעד קריב (העבודה):

אין לו הסבר מניח את הדעת.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אבל אולי יהיה הסבר מה למדה שרת התחבורה במרוקו ובשאר מדינות העולם ואיך זה קשור לחיים שלנו. זה לא קשור לחיים שלנו. זה לא קשור לחיים שלנו כי זה לא מעניין את הממשלה הרעה הזאת. ואני אומר ממשלה רעה כי רק ממשלה שיש בה שרים ערלי לב וראש ממשלה שהתנהגותו היא פשוט מקולקלת – הוא המנהיג שלכם ואתם מריעים לו ומוחאים לו כפיים, אבל שום נתון לא תשימו מול פרצופו. 439 אנשים נהרגו בתאונות דרכים, וזה על ראשכם, כי לא עשיתם דבר למנוע את זה. קיצצתם, ביטלתם, פירקתם, הרסתם; זה מה שאתם עושים. בסופו של דבר אני עולה לדוכן הזה לא לדיון שהממשלה מספרת ומסכמת את מעשיה בתחום תאונות דרכים, אלא בהצעה לסדר-היום שאין קשר בין מה שאני אומר עכשיו לבין הקשב והעניין של הממשלה – לא של שרת התחבורה, לא של הממשלה, לא של הקואליציה. אלה הנתונים – עלייה מטורפת בקטל בדרכים. חיי אדם לא נחשבים בעיניכם, ואת כל הנתונים אני בסוף צריך לקבל מעמותת אור ירוק, שהוקמה ב-1997. בושה, איזה ממשלה. אתם מנהלים את המדינה. אז כן, ביום הקשה הזה, כן, ביום הקשה הזה, ביום של לוויות קשות, חוט מקשר אחד נמצא: ממשלה מופקרת ומפקירה. תודה.

היו"ר ארז מלול:

אני מזמין את סגן השר הרב אורי מקלב להשיב על ההצעה. בבקשה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אתה בטוח שאתה רוצה לענות על זה?

מיקי לוי (יש עתיד):

צריך להקים משרד, אורי. 17 מיליארד שקל נזקים, חוץ מהנזק החברתי של אובדן חיי אדם והרס משפחות.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

הבאנו עכשיו אנשי משטרה לעמוד בראש הרלב"ד, כמו הידיד שלך יורם הלוי, שעושה פעילות חשובה מאוד. אנשי משטרה ותאונות דרכים חד הם, ובחרנו באמת את אנשי המקצוע – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

אדוני סגן השר, קיצצו לו את התקציב וקיצצו לו את הכנפיים. מה הוא יעשה?

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

אז בוא תשמע עכשיו.

היו"ר ארז מלול:

אז בואו נשמע את סגן השר.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

תנו לי ונדבר על התקציב.

רון כץ (יש עתיד):

יש לי שאלה: כשהשרה בחו"ל אתה – – –

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

לא, השרה בארץ.

רון כץ (יש עתיד):

מה, היא בארץ?

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

השרה בארץ, כן. אתה רואה מה זה?

רון כץ (יש עתיד):

וואו, כל הכבוד.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

השרה בארץ ועידו בארץ, ואני שמעתי מאנשים שהיו איתה בחוץ לארץ, אנשים שנאמנים עליי, אנשי מקצוע שמתלווים אליה, ואמרו לי מה סדר-היום הצפוף והקשה והמקצועי שיש.

רון כץ (יש עתיד):

חילק בקלאוות לטיפני.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

אבל זו לא ההצעה לסדר-היום הזאת. אני באמת רוצה להתייחס ברצינות להצעה. אני קיבלתי בכובד ראש את מה שהציע המציע, וראיתי – – –

גלעד קריב (העבודה):

סגן השר מקלב, שכחתי לומר לך ולשרה תודה על העלייה במחירי התחבורה הציבורית.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת גלעד קריב, לא.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

בעגלא ובזמן קריב. בכל אופן, אני כן מתייחס בכל הרצינות, ואני גם מכיר את חבר הכנסת המציע, שדיבר ברכינת ראש על ההצעה לסדר-היום הזאת. אני חושב שיש מקום להציע את זה. אני מבין שהשארת את ההצעה לסדר-היום בגדר של "דמים בדמים נגעו". כשאנחנו מדברים היום על הרוגים, נבין בכאב לב את המשפחה שכמעט נכחדה. הצער רב וכל המדינה באמת שותפה באבל הגדול ובצער הגדול, שמשקף הרג, משקף אובדן.

היו"ר ארז מלול:

רצח, מה הרג? רצח, רצח בדם קר.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

רצח. משקף את כל הרע וכל הרוע, ואנחנו באמת שולחים את הניחומים, הניחומים הכבדים, למשפחה היקרה הזו, כמו לשאר המשפחות, ובאמת מתפללים על החְזרה מהירה של כל החטופים. ממילא, גם בלי להזדהות עם כל תוכן דבריך, אבל בכל אופן עם זה שבחרת להעלות את זה, אני יודע מה זה – יש הצעות לסדר-היום לכל חבר כנסת, ואתה בחרת להעלות את הנושא הזה, נושא שכואב לך, יחד עם חבר הכנסת בועז טופורובסקי ועוד חברי כנסת שנמצאים פה, שאני מציין אותם. הנושא הזה חשוב. הם מכבדים גם את ההצעה שלך לסדר-היום, חברי הסיעה שלך וכל מי שנמצא פה. בכל אופן, אנחנו גם רואים שההצעה הזו שלך לסדר-היום בעצם מחייבת אותנו, הצעה לסדר-היום יום-יומית ושעה-שעתית, כל שעה, כדי להילחם, למגר, להוריד את מספר הנפגעים בתאונות דרכים, הרוגים ופצועים כאחד. העלייה הזאת היא אמת מדאיגה וכואבת, וכל אחוז הוא לא אחוז, הוא נפש, הוא נפש שכואבת; כל הרוג וכל הרוגה, כל ילד וכל ילדה, הוא עולם ומלואו שנחרב. אלה דברי ההקדמה שלי. לכן זה הביא – העלייה הדרמטית, שאולי אחרי זה ניגע, נשקף למה זה קרה, מה משקף את התאונות, מה הדבר המקשר בין רוב-רובן של תאונות הדרכים, בכל אופן, מחייבת את משרד התחבורה ואת השרה בראשו להוביל לפעולה ממשלתית רחבה ולשרשרת פעולות הקשורות בכמה משרדים, לאור הדברים האלה, מכיוון שכפי שאנחנו יודעים, המלחמה בתאונות דרכים, או הקשר למניעת תאונות דרכים, קשורים למשרד החינוך, קשורים למשרד המשפטים, קשורים ודאי למשרד לביטחון לאומי. אני השתתפתי בישיבות שהשרה יזמה עם כל השרים ביחד. הם הגיעו כדי לראות איך עושים פעולות משותפות ואיך באמת נלחמים, לאור העלייה הגדולה. והעלייה הזאת בשנת 2025 מדאיגה עוד יותר. לכן השרה הקימה, יזמה הקמת ועדת שרים לתאונות הדרכים – אתה שאלת את זה גם בהצעה לסדר-היום – בראשות ראש הממשלה, מתוך מטרה לייצר שינוי משמעותי, עם כל מה שאנחנו יודעים שצריך. מה קורה כשעושים ועדת שרים? צריך לעשות בעניין הזה יעדים לאומיים ופעילות – – –

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

חבר הכנסת, היא לא התכנסה פעם אחת. חבר הכנסת מקלב, היא לא התכנסה.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

נכון. שאלת את זה. נכון, היא תתכנס. הוועדה תתכנס ב-23 במרץ 2025.

מיקי לוי (יש עתיד):

מתי? אני רוצה לרשום.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

23 במרץ 2025, זה תאריך ההתכנסות. שרת התחבורה והבטיחות בדרכים קידמה תקציב של 180 מיליון שקל – שאלת על תקציבים, וזה דבר נכון – כל שנה עד שנת 2027, לטובת טיפול במוקדי סיכון. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מקווה שהוועדה הזאת, יחד עם הכסף הזה, תספק פתרונות משמעותיים למיגור מכת תאונות הדרכים. יש עוד פעולות שאנחנו עושים לצמצם את התאונות: השקעה מסיבית בתשתיות ובמוקדי סיכון בסכומים של עשרות מיליארדי שקלים כל שנה. זה מגיע בתוכניות חומש למאות מיליארדי שקלים המוקצים לשדרוג כבישים, טיפול בכבישים אדומים, פיתוח תחבורה עירונית ובין-עירונית. מי שנוסע בכבישים רואה את הפעילות הרחבה כדי למנוע ולמגר, וכמעט שלא יהיו לנו כבישים אדומים, כולל כביש הערבה, כביש 90, שנעשות בו פעילות והשקעה נרחבות מאוד. השקעה ברשויות מקומיות – החלק, הדגש שלנו – השקעה ברשויות מקומיות ועבודה צמודה עימן, בשיתוף פעולה. היה לפני כחודש, חודש וחצי, כינוס מיוחד בראשון לציון עם כל ראשי הרשויות כדי לעשות את התוכניות האלה, לשפר את הבטיחות בדרכים בכבישים עירוניים. חיזוק – משום שאנחנו רואים שחלק גדול מתאונות הדרכים וההרוגים נמצאים בתוך העיר, בכבישים עירוניים. השקעה – חיזוק מערך התחבורה הציבורית. יצירת חלופה. אנחנו גם מוזילים את התחבורה הציבורית, כדי שיהיה שווה לכל נפש, כדי שיהיה כדאי לנסוע. אם ירצה השם, עם אישור התקציב בחודש הקרוב או בעוד חודש יהיו שם עוד בשורות על רפורמות נוספות, שיוזילו עוד יותר את התחבורה הציבורית – –

נאור שירי (יש עתיד):

את זה אתה אומר ביום שבו עלה המחיר ב-33%.

גלעד קריב (העבודה):

היום עלה המחיר, על מה אתם מדברים?

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

– – כולל נסיעות חינם לאנשים מגיל 67 ועוד דברים כאלה.

גלעד קריב (העבודה):

היום עלה המחיר, על מה אתם מדברים?

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת גלעד קריב, ביקשת דקה מהצד – תגיד מה שאתה רוצה. לא עכשיו.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

הגברת הסברה וחינוך, העלאת מודעות לסכנות בדרכים ושינוי תרבות הנהיגה בישראל – אם אנחנו נגיד את זה בקצירת האומר, אני חושב שיש שלוש אבני דרך או שלושה דברים מרכזיים, שהם בעצם הדברים המרכזיים שצריך לטפל לשם מניעת תאונות דרכים: חינוך, תרבות והסברה, שזה לאורך שנים; תשתיות עירוניות, בין-עירוניות, תחבורה ציבורית, כבישים אדומים; הדבר השלישי שצריך לתת זה האכיפה, ואנחנו רואים גם את הנושא של שפיטה. מתוך לימוד הנושא, אכיפה לבד לא מספיקה. כשמערכת השפיטה היא מערכת השפיטה – – –

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אתה יודע כמה ניידות יש בבין-עירוני? כמה מצלמות יש?

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

דקה, תן לי רק לסיים. אנחנו גם רואים היום שאם אנחנו משקפים – אנחנו לומדים את תאונות הדרכים הרבה הרבה הרבה. וגם השר לביטחון לאומי, כשהוא היה בתפקידו, דיבר על כך שהאכיפה ירדה. ישבנו גם עם ראש משטרת התנועה. האכיפה ירדה לצורך הצרכים והמשימות הרבות שיש. גם לוויה כמו היום דורשת הרבה משאבים. אין ספק שבזמן הזה לא נעשית אכיפה של תאונת דרכים, של מהירויות גבוהות, ואנחנו רואים שבתאונות, מה שקורה הרבה – הגורם האנושי הוא החלק המרכזי והבולט ביותר בתאונות הדרכים שקרו בשנת 2024: מהירות גבוהה, עקיפה בפס לבן, קלות ראש, תחרויות בין מכוניות – דברים שלא היינו רגילים להם, ודאי היו פחות ממה שאנחנו רואים היום. תן לי, אני מבקש, אני רק אגמור כמה דברים, ואני אוכל גם לענות לך על מה שאתה רצית לשאול עכשיו. שיתופי פעולה בין-משרדיים, כמו שאמרתי, בנושא אכיפה, חינוך ובריאות – פרויקט האשכול – הושקעו מאות מיליוני שקלים בשדרוג ושיפור תשתיות באשכול המפרץ. הפרויקט עתיד להסתיים בקרוב; פרויקט עיר בטוחה ייושם עכשיו, השנה, אם ירצה השם, ב-13 ערים ברחבי הארץ. החל משנת 2023 פועל הרלב"ד לקדם את תוכנית עיר בטוחה, שאושרה על ידי שרת התחבורה. יובהר כי במקביל לקבלת האישורים הופק קול קורא, המצוי בהליך אישור מול גורמי המקצוע ועתיד להתפרסם בטווח הזמן המיידי, קול קורא חדש בנושא הזה של רשויות מקומיות. כפי שהשרה הבטיחה, כביש 310, שהוזנח לא מעט, שנים רבות, יקבל עכשיו – סיימו לתכנן אותו, ועתיד לצאת לביצוע בטווח הקרוב. אני מדבר על כביש 310. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מחויב להמשיך במאבק בקטל בדרכים ולהציל חיים. משרדנו מקווה ומצפה גם שהשנה הקרובה, בעזרת השם, תביא איתה שינוי ממשי, ויצטמצם מספר התאונות וההרוגים בכבישי ישראל. תודה רבה לך שהעלית את הנושא. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבר הכנסת – – –

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

סגן השר, אני רק רוצה להגיד משהו לפונה.

היו"ר ארז מלול:

לא לא לא.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אני רוצה לשאול את סגן השר.

היו"ר ארז מלול:

לא, אתה לא יכול לעלות. אתה יכול להשיב דקה מהצד. אתה רוצה? דקה.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

אני רק רוצה להגיד משהו לפונה.

היו"ר ארז מלול:

דקה, מהמיקרופון. אתה מכבד אותו – ראשון, יואב? דקה מהצד.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

זו אותה תשובה, זו אותה תשובה שענו לי לפני שלוש שנים, אותה תשובה בול.

היו"ר ארז מלול:

דקה מהצד, אתה יכול דקה מהצד.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

עם אותם קולות קוראים, עם אותם דברים שעוד מעט יטופלו – אותה התשובה. אני אומר לך, לדעתי זה קופי-פייסט מאותה תשובה שענו לי שלוש שנים קודם.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אני רוצה להעלות להצבעה.

היו"ר ארז מלול:

רגע, עוד לא הגענו לזה, חכה. דקה מהמיקרופון.

נאור שירי (יש עתיד):

הוא רוצה להצביע, הוא לא רוצה לדבר.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אני רוצה להעלות את זה להצבעה.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

ואנשים ימשיכו למות.

היו"ר ארז מלול:

רגע, אבל ביקשו לדבר מהצד, אז חבר הכנסת גלעד קריב.

גלעד קריב (העבודה):

אני מוותר על זכות הדיבור.

היו"ר ארז מלול:

מוותר?

רון כץ (יש עתיד):

כולם מוותרים, יאללה.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

אותה תשובה: הכול קולות קוראים, הכול בטיפול.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אני רוצה במליאה, דיון במליאה.

היו"ר ארז מלול:

דיון במליאה. טוב, בסדר.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

על הכול יהיו דיונים, ואנשים ימותו היום. אותה תשובה, אותה חרטא.

היו"ר ארז מלול:

בועז, אפשר לעשות את זה כמו יואב, בדרך ארץ. לא צריך לצעוק, בועז. הבריאות שלך.

רון כץ (יש עתיד):

הצבעה, הצבעה.

גלעד קריב (העבודה):

הצבעה.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

הבריאות שלי? לאלה שמתים ונפצעים יותר כואב, תאמין לי. אם יש משהו שהורג לי את הבריאות זו ההתנהלות כאן סביב תאונות דרכים.

היו"ר ארז מלול:

בסדר, גם זה קרה. המציע ביקש. טוב. המציע ביקש דיון במליאה, אז נעבור להצבעה על הכללת הנושא של המציע בסדר-היום. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 18 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

18 בעד, אין מתנגדים. אני קובע שההצעה של חבר הכנסת יואב סגלוביץ' תיכלל בסדר-היום של המליאה.

היו"ר ארז מלול:

ההצעה הבאה גם היא הצעה רגילה לסדר-היום, בנושא: שלילת זכויות פיננסיות ממפוני הצפון. את ההצעה הגיש חבר הכנסת נאור שירי. לרשותך עשר דקות, בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. שגית, שלום. מה שלומך? אני צריך אחרי זה לדבר איתך.

היו"ר ארז מלול:

למה אתה מפריע לה באמצע?

נאור שירי (יש עתיד):

לא, לא, חלילה. זה נושא דחוף, אז אני לא רוצה לשכוח.

היו"ר ארז מלול:

היא עושה את זה במקצועיות, באהבה. כל הכבוד לך, שגית.

נאור שירי (יש עתיד):

יואב, בוא תשמע. אתמול דנו בוועדת הכספים על משרד התחבורה. אתה יודע מה היה הביצוע התקציבי של הרשות הלאומית, של הרלב"ד, ב-2023? מתוך 100 מיליון תקציב שניתן להם במזומן, אתה יודע כמה? אתה לא תאמין בחיים – מיליון שקל. אין משרד כזה בהיסטוריה של מדינית ישראל, לדעתי, שעשה מיליון שקל ביצוע מתוך 100 מיליון; בשנה לאחר מכן, אני חושב, 23 מיליון. וכשאנחנו שואלים את משרד האוצר למה הרלב"ד מתפקד כמו שהוא מתפקד, אתם יודעים מה הם אומרים לנו? הוא לא גוף אפקטיבי. הרשות למניעת תאונות דרכים היא לא גוף אפקטיבי.

גלעד קריב (העבודה):

השרה היא אפקטיבית.

נאור שירי (יש עתיד):

זו בדיוק השאלה ששאלתי: ואתם חושבים שמשרד התחבורה אפקטיבי? אין שום התייחסות לתאונות דרכים במדינת ישראל. מיליון שקל ביצוע תקציבי – זה, אתה עושה אפצ'י בבוקר במשרד ראש הממשלה, אתה שם 2, 3 מיליון שקלים. אין ביצוע כזה – אין ניידות, אין תשתיות, כלום. כל מה שנאמר לך פה, הוא פשוט לא קיים במציאות, ואת התוצאות אנחנו רואים בשטח. וכשאנחנו שואלים את משרד התחבורה: אתם לא שמעתם על הפקקים שיש בכניסה לנמלי ישראל? שמעתם על זה? יש תוצאה – כשהיא לא חותמת על תקנות, אז יש הפסד, שימו לב, של מעל 83 מיליון שקל כל שבוע לצרכן הישראלי. וכשאנחנו שואלים את משרד התחבורה: מה אתם עושים? אז אתה יודע מה הייתה התשובה של הנציגה של משרד התחבורה? בזמן הלחימה נתיבי השיט היו פתוחים, ובזכות זה היה לנו מה לאכול. היא אומרת את זה. אנחנו צריכים לומר תודה – אני נשבע לך, השר – למשרד התחבורה שהיה לנו מה לאכול בשנה האחרונה. אז אתם, עם הבכיינות שלכם על 436 הרוגים אל מול 361 – היה לך מה לאכול, תגיד תודה. די עם הבכיינות.

קריאה:

נאור שירי (יש עתיד):

תודה. לא על זה רציתי לדבר. אני מרגיש קצת כמו ראש הממשלה, אני מבקש להוציא את הדיון להפסקה, קיבלתי פתק.

היו"ר ארז מלול:

הפעם זה לא מצחיק.

נאור שירי (יש עתיד):

אני אתייחס למה שמיקי – –

היו"ר ארז מלול:

הפעם זה לא מצחיק, נאור. בדרך כלל אתה מצחיק; הפעם זה לא. הוא מקבל דברים של פיקוח נפש – –

נאור שירי (יש עתיד):

זה ממש מצחיק. אתה פשוט מעריץ את המלך, אז קשה לך לצחוק.

היו"ר ארז מלול:

– – הוא מקבל דברים של ביטחון, ראש הממשלה. אתה יודע, אני הכי ליברל והכי אוהב לזרום.

נאור שירי (יש עתיד):

אגב, הוא הכי ליברל. די, נו, בחייאת.

היו"ר ארז מלול:

איך אומרים, רוח טובה ביום הזה.

נאור שירי (יש עתיד):

רוח טובה. טוב. אני מוסיף למשרד התחבורה שיש כ-17 מיליארד שקלים נזק למשק בשנה כתוצאה, אני מניח, גם מתאונות הדרכים, גם מהיוממות בפקקים – הכול. לא משנה, באמת. המשרד הזה, התפקוד ממנו והלאה. שאלוהים ישמור אותנו ואת כולנו. אני רוצה להתייחס למה שקרה היום בכנסת לפני שאני מתייחס לעיקר ההצעה. הכנסת, היום, כל מה שהיינו צריכים לעשות, כולנו, אגב, כל כנסת ישראל, כל 120 החברים בכנסת – היינו צריכים כולנו להגיע לבית העלמין כאקט מנהיגותי.

מיקי לוי (יש עתיד):

או לצמתים.

נאור שירי (יש עתיד):

כל הכנסת הייתה צריכה להגיע, כולנו ביחד, להרכין ראש במסע הלוויה, ולא לעשות פה דיוני מליאה ודיוני ועדות. היינו צריכים לגלות מושג של מנהיגות, אחריות, הזדהות עם הסנטימנט, עם הרגש הציבורי. מאות אלפי אנשים היו היום ברחובות, שר החינוך מוציא מכתב לתלמידים שמעודד אותם להגיע לצמתים ולהביע הזדהות, אבל הכנסת – הדלקנו אור ועמדנו דקה. זו המנהיגות בציבוריות הישראלית 2025. מה הייתה הבעיה לאחד שנייה את האירוע הזה ולהגיע כולנו לעוטף? להגיד סליחה, להביע הזדהות, לראות את העם, לראות את העוטף – משהו, חיבור למציאות. איזה מעצבנים אתם. גם את זה אתם לא יכולים לעשות, כי רחמנא ליצלן, אני ביקשתי את זה, אז חס וחלילה שהיה רעיון מהאופוזיציה ונעשה את זה. וגם אנחנו צריכים להתחנן ליושבי-ראש הוועדות שיעשו לנו טובה ויבטלו דיונים. מי אתם?

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

שלא יהיו הצבעות.

נאור שירי (יש עתיד):

כן, שלא יהיו הצבעות. תודה רבה, הוד רוממותו. בואו, אנחנו נשתחווה לכם. איזה מנותקים. מה נהייתם?

מיקי לוי (יש עתיד):

בארגנטינה שני ימי אבל.

נאור שירי (יש עתיד):

עזוב, באמת, מיקי. עזוב. שר האוצר מוציא תלמידים, אומר להם לא ללמוד, השלטון המקומי יוצא, כולם יוצאים – הכנסת פה, ואחד צועק על השני, ובן גביר מעיף אנשים. מה זה? באמת, איזה ביזיון. אין לי כוח אליכם. עסקים בצפון – ינון אזולאי, כמה דיברתי על עסקים בצפון. כמה עוד אני יכול לדבר? תגיד לי באמת כמה. בא לי שאתה תעלה לפה ותציג את ההצעה במקומי. כמה אנחנו דיברנו על עסקים שלמים בצפון? מפונים שלא מגיע להם כסף 16 חודשים.

היו"ר ארז מלול:

תעלה, זה אפשרי על פי התקנון.

נאור שירי (יש עתיד):

אני אשמח, אין לי בעיה, ואתה תגיד את זה הרבה יותר טוב ממני, אגב, הרבה יותר טוב ממני אתה תגיד את זה, כי – 1. אנחנו באירוע הזה. לפני שנה עשינו דיון על עסקים בצפון. שנה שלמה מבטיחים להם: בשבוע הבא דיון. ינון, אני משקר?

ינון אזולאי (ש"ס):

לא.

נאור שירי (יש עתיד):

שנה שלמה אף משרד לא הגיע לדיון. אמר: בשבוע הבא דיון – שנה אין דיון. עסקים שלמים לא מקבלים כסף. מפונים שפונו מקריית שמונה, פינתה אותם המדינה, נתנה להם שהות במלון – עכשיו, כשהם חוזרים לקריית שמונה, אומרים להם: אתם לא תושבי קריית שמונה, אתם לא זכאים למענק החזר.

אברהם בצלאל (ש"ס):

תן לו להשיב.

נאור שירי (יש עתיד):

הוא יגיד טוב ממני. בוא, בבקשה, תציג את ההצעה. אתה תציג את זה בדיוק כמוני ויותר טוב ממני. הם פינו אותם למשך שנה, נתנו להם שהות במלון; מגיעים עכשיו לקריית שמונה – אומרים להם: לא, אתם לא תושבים. איפה הייתם שנה וחצי, לא תושבים? מילואימניקים שנתנו להם תגמול על המילואים, העלו להם את המשכורות, ועכשיו הם משלמים יותר על מעונות היום. תקומה מקוצצת ב-1.3 מיליארד שקל; תוקעים להם בוועדת הכנסת עוד 5 מיליארד שקלים. תגיד, אני שואל: מה קורה במדינה? איך האור פה לפעמים דולק? איך? באמת, עם רמת הניהול, איך האור דולק במדינה? מה אתם רוצים עוד שנעשה? באמת אני שואל אותך, מה אתם רוצים שנעשה? אבל ה-30 מיליון שקל להילולת מירון, לאירוע של 30 אנשים 30 מיליון שקל – הכול בסדר. על חלון של ראש ממשלת ישראל, שעשו שם שיפוצים – 1.8 מיליון שקל. זה החלון היקר בהיסטוריה פר סנטימטר רבוע. מה זה הדבר הזה? אנחנו לא במדינת ישראל, אנחנו בסדום. סדום ככה נראית.

היו"ר ארז מלול:

השר שיקלי ישיב על ההצעה.

ינון אזולאי (ש"ס):

תן לי את שתי הדקות האלה.

נאור שירי (יש עתיד):

תגיד לי, מה זה שתי דקות?

היו"ר ארז מלול:

אתה רוצה? חבר הכנסת ינון. כן, אז רגע, השר שיקלי, יש לו עוד דקה ו-40 שניות עד שהוא יגיע. בוא נראה אם חשבנתי טוב את ההליכה שלך.

נאור שירי (יש עתיד):

בחייאת, ינון, תגיד לי אם אני פספסתי משהו.

ינון אזולאי (ש"ס):

אני כבר אומר את האמת. אדוני השר, כבוד היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, נאור, עליתי פה לדקה וחצי להגיד שאתה אומר את האמת. אנחנו נלחמים בשביל העסקים בצפון, ואנחנו באותה דעה ובאותו צד בעניין הזה. אנחנו כולנו סביב אותו שולחן. האוצר באים ועובדים עלינו כל פעם מחדש, ואני מתבייש בזה, ואני אתבייש בזה שעובדים עלינו מהאוצר בכל פעם כשאנחנו באים ומדברים על אותם אנשים שסגרו את העסקים שלהם. כשרצו אותם על הגדר, הם היו על הגדר ושמרו על כל היישובים בצפון ועל מדינת ישראל, והיום, כשהם באים לבקש רק – מה שמגיע לנו; הם לא מבקשים משהו תוספת ובונוס. תנו לנו לחזור לחיים. אתם אומרים לנו לחזור לבתים – תנו לנו לחזור לבתים, שיהיה לנו במה לכלכל, שהילדים שלנו, יהיה להם לחם לאכול – זה מה שהם רוצים – ובגד ללבוש. ואת זה אנחנו לא יודעים לתת להם, ואת זה אנחנו כממשלה לא ידענו לתת להם, ועל זה אנחנו צריכים להתווכח איתם, על הזכות שלהם. אני אומר לך, זה בושה וחרפה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. השר שיקלי.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תשובת שר האוצר: במסגרת תיקון ההסכם האחרון בדבר מתן מענקי אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי, משרד האוצר הוביל מדיניות מרחיבה באופן משמעותי לאוכלוסיות הזכאיות למענקי אכלוס. במסגרת תיקון ההסכם גיבשנו מתווה חריגים עבור אוכלוסיית הסטודנטים, שוכרי דירות ובעלי דירות ביישובים מפונים. ככל שיעמדו המגישים בקריטריונים שנקבעו בהתאם למופיע בתיקון ההסכם ובהוכחת אותנטיות לביצוע מעבר ליישוב מפונה טרם החלה מלחמת חרבות ברזל – אלו ימצאו זכאים למענק אכלוס בהתאם למספר הימים שזכאותם תיקבע. הגוף האמון על ביצוע מתווה החריגים הוא הגורם הבודק – רשות האוכלוסין וההגירה ונציג רשות המיסים. את המידע לגבי הזכאים ומספר ימי הזכאות יעביר הגורם הבודק למוסד לביטוח לאומי, וזה יעביר תשלום מתאים לזכאים בהתאם. מדובר במדיניות מרחיבה, מפני שהקריטריון שהיה קיים עד כה למי שזכאי למענק אכלוס הוא תושב יישוב מפונה ערב הפינוי בהתאם למרשם האוכלוסין. כעת התווספו קריטריונים לזכאות בהתאם למופיע בתיקון ההסכם ועבור כל אחת מהאוכלוסיות שצוינו לעיל. מי שהגורם הבודק יקבע שאזור מגוריו המהותי ערב הפינוי הוא יישוב מפונה, יהיה זכאי גם הוא למענק אכלוס. בתוך כך התגלתה תקלה טכנית של מי ששינה את כתובתו בחודשים אוקטובר ונובמבר 2023. רשות האוכלוסין וההגירה, משרד האוצר והמוסד לביטוח לאומי מטפלים בנושא באופן יזום, כך שאוכלוסיות אלו לא נדרשות לעשות דבר. הטיפול צפוי להסתיים בימים הקרובים. עד כאן תשובת שר האוצר.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה. המציע ביקש לכלול את זה בסדר-היום במליאה, אז נעבור להצבעה על הצעתו של חבר הכנסת נאור שירי בנושא שלילת זכויות פיננסיות ממפוני הצפון. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 16 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 16 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי ההצעה בנושא שלילת זכויות פיננסיות ממפוני הצפון תיכלל בסדר-היום של המליאה.

היו"ר ארז מלול:

ההצעה הבאה היא גם הצעה רגילה לסדר-היום, בנושא: להשיב את אבני הכותל הקדושות למקומן לאלתר. את ההצעה הגיש חבר הכנסת אברהם בצלאל. בבקשה, עשר דקות.

אברהם בצלאל (ש"ס):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, דבר ראשון אנחנו צריכים, כל עם ישראל, להתאחד היום לזכרם – כל אחד ליווה בדרך, בצורה, ביכולת, את משפחת ביבס היקרה. אני חושב שזה לא רק עם ישראל כולו הרכין ראש היום, אלא כל העולם כולו. ראינו את זה בכל מקום ומקום. רק להבין, להרגיש ולחוש את מה שעברו, לצערנו, שירי, אריאל וכפיר. זה באמת מזעזע. מפלצות אדם. איך הם התנהגו אליהם – עצם החטיפה והצורה שרצחו אותם. אנחנו באמת מרכינים ראש ביחד עם כל עם ישראל וכל העולם כולו. יהי זכרם ברוך. אדוני היושב-ראש, לא הרבה פעמים יוצא לנו לעסוק בכנסת בנושא כל כך חשוב – אבן. אבן, אבל כזאת שעם ישראל מתרפק עליה, נושא אליה את עיניו, בוכה מולה ומייחל לבניית הבית שחרב, בית המקדש. אנחנו מדברים היום על אבני הכותל, הכותל הקדוש. אדוני היושב-ראש, הכותל המערבי הוא הרבה יותר מאתר היסטורי; הוא המקום המקודש ביותר לעם היהודי בימינו. זהו השריד האחרון של בית המקדש, מקום שהיווה מרכז רוחני ולאומי לעם היהודי במשך מאות שנים. כל יהודי באשר הוא, בכל פזורות העולם, וגם מי שאינו יהודי, נושא את ליבו וכמיהתו לכותל המערבי. במשך אלפיים שנות גלות יהודים התפללו לכיוון ירושלים והכותל. הכותל מסמל את הקשר הבלתי-ניתן לניתוק בין העם היהודי לארץ ישראל ולירושלים. בכל שמחה ובכל צער, בכל אירוע היסטורי, העיניים והלבבות נשואים אל הכותל המערבי. הוא הלב הפועם של האומה היהודית. רק בערב ראש השנה ובערב יום כיפור מאות אלפי אנשים באו לכותל להתפלל על משפחות החטופים, על החטופים שיחזרו. זה מקום שכל אחד ואחד משתדל להגיע לשם. הכותל המערבי כולו קדוש. יש מחלוקת בהלכה אם מותר להכניס את האצבע בין אבני הכותל. כל אחת מאבני הכותל היא קודש-קודשים. קדושתן היא הלכתית ומעוגנת במסורת היהודית לאורך הדורות. אין על כך עוררין. כל אבן בכותל ספוגה בדמעות ובתפילות של דורות רבים של יהודים. האבנים הללו אינן אבנים – הן עדות לנוכחות היהודית הרציפה בארץ ישראל. האבנים הללו קודש הן. אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, הנושא הוא שיש ארבע אבנים מאבני הכותל שנמצאות בגלות: אחת בבית הנשיא, אחת בקריה בתל אביב, אחת במוזיאון ישראל, ולאחרונה העבירו אחת מהכנסת לשדה התעופה. שיהיה ברור, לקיחת אבן מאבני הכותל המערבי והצגתה בכל מקום שאיננו הכותל היא מעשה חמור שלא ייעשה. זהו חילול הקודש, חילול הכותל. זו פגיעה ישירה בלב-ליבו של העם היהודי, לא פחות. לקיחת אבן ממקומה הטבעי מפירה את שלמות האתר הקדוש הזה, והצגת אבנים במוזיאונים או במקומות אחרים מנתקת אותן מהקשרן הקדוש והרוחני. איך העז מי שהעז, יהיה מי שיהיה, לגזול את האבן ממקומה, מהמקום הקדוש ביותר לעמנו? זה הרי לא נושא פוליטי, זה חוצה מפלגות, מגזרים ועדות – הכותל, כותלנו. אם כבר זה נושא לאומי, נושא הלכתי. הרבנות הראשית והשר לשירותי דת מינו אדם אחד בלבד שיחליט בענייני הכותל המערבי. הכוונה כמובן לרב הכותל, הרב שמואל רבינוביץ'. הוא הסמכות, הוא הפוסק בנושא הזה. גדולי ישראל כולם סומכים עליו. הוא נועץ בקביעות עם פוסקי ההלכה עוד מהדור הקודם – עם מרן הרב עובדיה, זכר צדיק וקדוש לברכה, עם הרב אלישיב, זכר צדיק וקדוש לברכה, עם הרב שלמה זלמן אוירבך. כיום מי שמכוון אותו בכל דבר ועניין הוא הרב אביגדר נבנצל שליט"א, הרב של הרובע היהודי. הוא נחשב לסמכות שאין עליה עוררין. הוא גדול בתורה ובהלכה, איש אלוקים. עמדתו החד-משמעית היא שאין להציג אבן מאבני הכותל בשום מקום מלבד בכותל עצמו. מאחר שרב הכותל הוא הסמכות ההלכתית העליונה, חובה לכבד את החלטותיו ללא פשרות. הרי מדינת ישראל הפקידה בידיו את האחריות לקדושת המקום. ולענייננו, חברים, כבר הזכרתי שארבע אבני הכותל נמצאות בגלות וחובה להשיבן למקומן. אני יכול להבין לרוחם של אנשי רשות העתיקות שרואים באבנים הללו אבני מורשת שמרגשות כל יהודי. אבל עם כל ההבנה, הם שגו שגיאה קשה. אני משער שהשר שנמצא פה ינסה להסביר לנו כמה חשוב לחבר את עם ישראל למורשת היהודית ולהיסטוריה. צר לי, אנחנו לא יכולים לקבל שום הסבר. רק ההלכה תקבע לגבי אבני הכותל, והיא קבעה שיש להשיבן למקומן, היכן שהיו. ואל תאמרו לי שנוהגים בהן כבוד. אתם לא בני-סמכא בנושא הזה, רק ההלכה; במקרה שלנו רק זה הרב שמואל רבינוביץ, שהוא רב הכותל, והוא הסמכות החד-משמעית. לסיום, נעשה כאן מעשה שלא ייעשה ולכאורה גם פגיעה בחוק, שלא לדבר על הפגיעה בהלכה, במסורת היהודית וברגשות של רבבות יהודים. גם אם הכוונות היו טובות, הצגת אבנים אלו במקומות אחרים היא פגיעה חמורה בקדושת הכותל. איננו יכולים להרשות מצב שבו אבני הכותל מפוזרות ברחבי הארץ כמו מוצגים ארכיאולוגיים רגילים. אני שמח שבניסיון הקודם, כשהיה ניסיון דומה לקחת אבן לתערוכה ביפן, נענה שר החוץ דאז ורשות העתיקות לקריאת רב הכותל המערבי והרבנות הראשית לישראל וביטלו את הרעיון אז. כך צריך שייעשה גם לגבי ארבע האבנים הנודדות ברחבי הארץ. עמדת הרבנים הראשיים, הרבנות הראשית ורב הכותל היא חד-משמעית: מקומן של אבני הכותל הוא בכותל המערבי ורק שם. מי שרוצה לראות, להתרשם, להתרגש או לחקור את האבנים, מוזמן לבוא ולראות אותן במקומן הטבעי. הרי מגיעים אנשים מכל העולם, יהודים ושאינם יהודים, דתיים, חרדים, חילונים – כולם מגיעים. רק עכשיו ראינו את השבים מהשבי, כמה מהם באו לכותל להתפלל ולהודות. האבנים ניצבות שם כבר קרוב לאלפיים שנה, וזה מקומם הטבעי והקדוש. אין שום הצדקה להוציא את האבנים ממקומן ולהציגן במקומות אחרים, יהיו חשובים ומכובדים ככל שיהיו. מעל במת הכנסת אני קורא בתוקף לרשות העתיקות, לבית נשיא המדינה, לכנסת, לרשות שדות התעופה ולמוזיאון ישראל להשיב לאלתר את כל האבנים לכותל המערבי ולאחריות של רב הכותל המערבי. יש לכבד את קדושת המקום ואת ההלכה היהודית המחייבת אותנו כעם וכמדינה. אדוני השר, אני מבקש ממך שלא להשיב לי את התשובות הרשמיות שבטח כתבו לך. אני אשמח מאוד אם תשאיר בכיס את מה שהכינו לך – –

היו"ר ארז מלול:

עדיף.

אברהם בצלאל (ש"ס):

– – ותענה לנו תשובה קצרה אחת: אני מתחייב שהאבנים יושבו לאלתר לדרום הכותל – –

היו"ר ארז מלול:

אני ממליץ שהוא לא יגיד מה הוא חושב, שיקריא.

אברהם בצלאל (ש"ס):

– – מאיפה שהן נלקחו, שיחזירו אותן.

היו"ר ארז מלול:

אני יודע בדיוק מה הוא חושב.

אברהם בצלאל (ש"ס):

זו צריכה להיות התשובה. נעשה עוול גדול, פגיעה חמורה בעם היהודי, במסורת היהודית, ברגשות של העם היהודי. המקום הזה הוא המקום הקדוש, ושם צריך להשאיר את כל האבנים כולן. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

אולי הוא ייתן תשובות, ואז לא צריך הצבעה. השר שיקלי, בבקשה, תגובתך על הצעה חשובה זו.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מביא את תשובתו של שר התיירות חיים כץ. האבן שהובאה לתערוכת נצח ישראל בשדה התעופה בן-גוריון הייתה מונחת בכנסת ישראל בתצוגה כמה וכמה עשורים בהסכמת כל הגורמים הנוגעים בדבר. השינוי היחיד שנעשה הוא מעברה מהתצוגה בכנסת אל תערוכת נצח ישראל בשדה התעופה בן-גוריון. אנו נעלה את השאלה הזו לרבנות הראשית, נקבל את עמדתם, ונפעל על פי פסיקתם. בכבוד רב, חיים כץ, שר התיירות וממלא מקום שר המורשת.

היו"ר ארז מלול:

קצר וקולע. אתה רוצה להעלות את זה להצבעה לוועדה?

אברהם בצלאל (ש"ס):

אני אשמח להעלות את זה – – –יש תשובה בתוך כמה ימים – – –

היו"ר ארז מלול:

אז תעזור לשר עם הרבנים הראשיים, אתה גם קשור אליהם, שידונו ויוציאו פסק.

אברהם בצלאל (ש"ס):

– – – אם אני אקבל תשובה בתוך כמה ימים, אז אני – – –

היו"ר ארז מלול:

בדיוק, יפה. הצעת טוב. אז נעבור להצבעה להעביר את ההצעה בעניין אבני הכותל לוועדת הפנים. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: חמישה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי ההצעה תעבור לדיון בוועדת הפנים ואיכות הסביבה.

היו"ר ארז מלול:

הודעה לסגנית מזכיר הכנסת.

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק איסור שהייה וישיבה בישראל שלא כדין (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת עמית הלוי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 42) (הרחקתם מישראל של מסתננים התומכים בממשל מדינתם), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי וקבוצת חברי הכנסת. תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

ההצעה הבאה גם היא הצעה רגילה לסדר-היום בנושא: הכרזת סכסוך עבודה על ידי ארגון המורים. את ההצעה הגיש חבר הכנסת ירון לוי. לרשותך עשר דקות, בבקשה.

ירון לוי (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בבוקר, לפני שהגעתי לכאן ביחד עם עוד חברי כנסת, עמדתי בראשונים על גשר עם מאות אנשים, וראינו את השיירה של משפחת ביבס, שירי, אריאל וכפיר.

היו"ר ארז מלול:

ואו, עכשיו אני רואה – דפנה ליאל: שירי, כפיר ואריאל – אני לא יכול לקרוא את זה – ייטמנו בארון אחד, יישארו צמודים וקרובים כמו ששירי עטפה – אני לא יכול. תמשיך.

ירון לוי (יש עתיד):

נורא. אני אתחבר לדברים של חבר הכנסת נאור שירי, שדיבר כאן לפניי: עמדנו דקת דומייה. האם לא היה נכון לעצור את כל מה שקורה כאן היום בשביל להתחבר לעם, לכל אותם מאות אלפים שיצאו לרחובות, להזדהות עם הכאב של משפחת ביבס? מה הרווחנו ביום הזה חוץ מלהראות עדיין לכולם שאנחנו בניתוק מוחלט ממה שקורה? יש את האזרחים, יש את המדינה – ויש אותנו, המנותקים כאן, שממשיכים כאילו הכול כרגיל. קשה לעשות מעבר, אבל בהתייחס להצעה להכרזת סכסוך עבודה של ארגון המורים, קודם כול אני חייב לציין שאתמול הגישו עתירה הרשויות המקומיות ומועצת התלמידים והנוער לבית הדין לעבודה, ויש צווי מניעה לשביתה הזאת. אבל יש שלושה שבועות שבהם הם לא יכולים לשבות. ואני שואל: למה אחרי שיש הסכם – נחתם הסכם – למה לא לכבד אותו? למה צריך לדבר על זה? זה מה שאנחנו צריכים עכשיו, לגרום עוד פעם חוסר ודאות לבני הנוער שלנו, עוד פעם סימני שאלה אם הטיול השנתי יקרה, אם האירועים הבלתי-פורמליים מחוץ לבית הספר יקרו, אם מערך השיעורים לא יתקצר? לא חסר במה להתעסק? יש כאן פגיעה ישירה בתלמידים, שכבר עכשיו חווים את חוסר הוודאות, שלא יודעים מה ילד יום כאן. אנחנו צריכים ליצור כאן ודאות. אני בטוח שהשר – שר החינוך לא כאן; הוא היה כאן מוקדם יותר. הנושא לא יהיה בכותרות, כי יש לנו דברים קשים יותר עכשיו בכותרות. מתי אנחנו נשמע על הנושא הזה? מתי יתחילו לדבר על הדבר הזה? חודש לפני פתיחת שנת הלימודים, כמו בכל שנה. יש כאן את המסמך של ארגון המורים . אני לא מייצג אותם ואני לא מייצג את משרד החינוך, אני בא לדבר בשם קולם של בני ובנות הנוער. הם אומרים: די. אתם אנשים בוגרים, אנשים מבוגרים – תתנהגו כך. חתמתם על הסכם – תכבדו אותו. עכשיו, אדוני היושב-ראש, מה אנחנו נשמע בתקשורת? השר יגיד: הם לא עונים לי; ארגון המורים יגיד; הם לא חוזרים אליי. ובינתיים, אחרי שלושת השבועות שיחלפו, אנחנו עדיין נראה עיצומים ושביתה, כאילו כלום לא קרה. היה מצופה שנדאג לוודאות בעיקר בימים האלה; שמשרד החינוך ידאג לוודאות לתלמידים שלנו, שהם לא יתעסקו – מועצת התלמידים והנוער הארצית, הם היו צריכים ללכת לבית הדין לעבודה כדי להסביר למה לדחות את הבקשה של השביתה. לשמחתי, הם הצליחו, אבל האם זה התפקיד שלהם בימים האלה? הייתי שמח אם שר החינוך היה כאן כדי להשיב. אני רק רוצה עוד דבר אחד ממש קטן: אם יש הסכם חתום, למה הוא לא ממומש? מה הבעיה? באמת שזה נשגב מבינתי. אדוני היושב-ראש אולי יעזור לי, או שאתה עדיין באבני הכותל בראש? ארז מלול, כבוד היושב-ראש. כבוד השר שיקלי, קודם אמרת שמי שלא ראוי לו לעמוד דקה לזכר משפחת ביבס – הוא לא ראוי – ימשיך כבודו. לא ראוי. אני מסכים איתך, אבל אני עמדתי כאן וראיתי שכולם עומדים. על מי דיברת? היו כאן חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה שהיו בוועדות, והם רצו לכאן. אז אני רוצה להגיד לך בשם הקואליציה והאופוזיציה שהאמירה הזאת עלובה ומיותרת, וחוץ מסינק יפה לטוויטר שלך, ל-X הזה, לפייסבוק, אין לזה שום מקום, בעיקר בימים העצובים האלה. אתה צריך להתבייש.

היו"ר ארז מלול:

השר שיקלי ישיב על ההצעה. בבקשה.

ירון לוי (יש עתיד):

הוא עשה סרטון לטיקטוק. היה כאן חבר כנסת ערבי. זה אחלה, זה מגניב, לצאת על ערבי – הערבי לא עמד. הוא לא היה כאן בכלל, גם קטי שטרית לא הייתה כאן, ועוד חברי כנסת טובים כן עמדו בדקה הזאת. אבל אין לך מה להגיד חוץ מלפלג ולסכסך, גם ביום הזה.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

כבודו, אני לא מכיר אותך, אני מבקש.

ירון לוי (יש עתיד):

אתה לא מכיר אותי.

היו"ר ארז מלול:

היה לך עוד זמן, יכולת להמשיך – – –

ירון לוי (יש עתיד):

אני רואה אותך פה פעם ראשונה.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

ראיתי אותך פעם צורח איפשהו.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת ירון לוי, יכולת להמשיך. עצרת – נגמר.

קריאה:

ירון לוי (יש עתיד):

מדבר מהר – מדבר שטויות.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

אני מביא את תשובת שר החינוך, דברי תשובה על הצעה רגילה לסדר-היום בנושא: הכרזת סכסוך עבודה על ידי ארגון המורים, של חבר הכנסת ירון לוי. אחרי שנתיים של עיצומים מצד ארגון המורים בתיכונים, גם לתוך תקופת המלחמה, השגנו, במהלך חודש ספטמבר 2024, הסכם קיבוצי חדש בין ארגון המורים לבין משרדי האוצר והחינוך והשלטון המקומי, שאותו הצגתי בוועדת החינוך בכנסת, שאפשר את חזרת תלמידי התיכון לבתי הספר בשנת הלימודים תשפ"ה. לצערי, ב-30 בינואר 2025 הכריז ארגון המורים על סכסוך עבודה לנוכח מחלוקת משפטית לגבי חלק מסעיפי ההסכם הקיבוצי, ובשבוע שעבר הודיע הארגון על עיצומים שבמסגרתם לא יתקיימו פעילויות אחרי 15:30. חשוב לציין כי הכרזת ארגון המורים על עיצומים מפירה בבוטות את ההסכם הקיבוצי שנחתם, שבו התחייב הארגון לשקט תעשייתי עד אוגוסט 2029. בעקבות הפעולות החד-צדדיות שנקט ארגון המורים, מדינת ישראל, באמצעות משרדי החינוך והאוצר, ובמקביל גם השלטון המקומי, הנהגת ההורים הארצית ומועצת התלמידים הארצית, הגישו בקשה לבית הדין לעבודה לצו מניעה לעצירת העיצומים. אני מברך על החלטת בית הדין הארצי לעבודה, שהתקבלה אתמול אחר הצוהריים, ובה הוציא בית הדין צו מניעה לארגון המורים כך שהעיצומים שהכריז עליהם יו"ר הארגון רן ארז לא ייכנסו לתוקף. אני מצפה מארגון המורים להתנהלות רגישה ואחראית, לנוכח האתגרים הייחודיים בזמן מלחמה ארוכה ומורכבת, כשתלמידי ישראל זקוקים לחיזוק החוסן האישי ולחזרה לשגרת למידה תקינה. לא אתן את ידי לפגיעה בתלמידים. גורמי המקצוע בהובלתי ימשיכו בשיח משותף עם משרד האוצר והשלטון המקומי ויחד עם ארגון המורים לגישור על הפערים ומתוך מחויבות לכבד את ההסכמים שנחתמו. בברכה, יואב קיש, שר החינוך.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. כבוד המציע, אתה מסתפק בתשובת השר? אתה רוצה בוועדה? במליאה?

ירון לוי (יש עתיד):

במליאה.

היו"ר ארז מלול:

לכלול במליאה. אין בעיה. טוב, גם הצבעה על ההצעה הזאת – הצבעה שנושא הכרזת סכסוך עבודה על ידי ארגון המורים ייכלל בסדר-היום במליאה. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: חמישה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי ההצעה תיכנס לסדר-היום במליאה.

היו"ר ארז מלול:

ההצעה הבאה גם היא הצעה רגילה לסדר-היום, בנושא: חילוץ ילדי כת "לב טהור" מגואטמלה. את ההצעה הגיש חבר הכנסת ינון אזולאי. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה.

ינון אזולאי (ש"ס):

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, סגנית השר, חבריי חברי הכנסת, אני גם אתחיל במשפחת ביבס, שהאמת, זו משפחתנו, של כולנו. שירי והילדים היקרים שהיום נקברים, כפיר ואריאל – אין דבר יותר גרוע מזה שהורה קובר את בנו, אבל כנראה יש משהו אחר שהוא עוד יותר גרוע, שאבא קובר את אשתו וקובר את שני ילדיו. יום קשה לעם ישראל, יום קשה לכולנו. יהי רצון שהם יהיו מליצי יושר. ואנחנו פה, בעולם הזה, נעשה למענם, כל אחד יקבל משהו אחד קטן על עצמו, לא צריך לפרסם אפילו. כל אחד יעשה לעצמו, יקבל איזושהי קבלה קטנה, אולי באחדות, אולי במילה טובה לשני. כי כל התמונות שבהן ראינו את שירי, ראינו אותה עם חיוך, הילדים הקטנים האלה – עם חיוך. חיוך של ילד לעולם לא נמחק, חיוך של ילד תמיד נשאר בזיכרון. אם נאיר פנים אחד לשני, אדם – נקדים אותו ב"שלום", ב"בוקר טוב", אולי זה קבלה קטנה שכל אחד מאיתנו יכול לקבל בזה, וזה לעילוי נשמתם של אותם קדושים שנטבחו על ידי המרצחים, על ידי החלאות, חלאות החמאס, שלצערי עדיין בתוכנו, עדיין נמצאים. תפקידנו לעשות הכול כדי להשיב את כולם הביתה, את כל החטופים, את החיים לשיקום, לעזור להם לחזור לחיים שלהם עד כמה שזה אפשרי, ואת החללים שגם הם חטופים, להחזיר אותם לקבורת ישראל, שיזכו לקבורה קדושה פה בארץ ישראל, בארץ הקודש, שעליה הם מסרו את נשמתם. תהיה נשמתם צרורה בצרור החיים.

היו"ר ארז מלול:

השם ייקום דמם.

ינון אזולאי (ש"ס):

השם ייקום דמם של הנרצחים. אנחנו עוברים להצעה הזאת לסדר-היום, שהעליתי אותה, וגם היא הצעה שבמצב רגיל הייתה צריכה לתפוס כותרות עוד יותר גדולות. כת "לב טהור" זו כת שנולדה פה בארץ. אני טוען שהרשויות פה לא עשו מספיק על מנת לטפל בה. לקח אדם, באצטלה של רב גדול או באצטלה של אדם גדול, לא משנה איך, בצורה לא צורה, הפנט את האנשים, ילדים קטנים, הורים – לקח אותם, הכניס אותם לתוך מקום אחד, לאט-לאט שבה אותם, ואז מה שהוא עשה, הוא לקח, ופשוט כל יום היה תופס, לוקח את המוח אצלו, משעבד את המוח אליו, ואת הגוף – נותן להם שישחקו לפניו, שיהיו במקום הזה שהם רק כמו עבדים ושפחות. זו כת. כת "לב טהור" – השם "לב טהור", איך משתמשים בו; על הכפייה הזאת, על העבדות הזאת – –

היו"ר ארז מלול:

סליחה שאני מפריע לך. בשנה שעברה בליל הסדר התארחה אצלי אישה שברחה, עזבה את ששת ילדיה, מ"לב טהור", ומה שהיא סיפרה זה השם ירחם.

ינון אזולאי (ש"ס):

אני לפני שש או שבע שנים קיבלתי טלפון, ומבקשים ממני לטפל – בדיוק נכנסתי אז לכנסת – בבחור צעיר, נער בגיל 16 שצריך להגיע. הוא ברח מהכת שם בגואטמלה אחרי שלא אישרו להם פה. אגב, מחדל שלם שלא תפסו ועצרו אותם פה. אחד בכלל הצליח – הראש שלהם הצליח לברוח בכלל לחו"ל, והוא בגואטמלה. הוא התקשר – בדרך-לא-דרך התקשרו ואמרו לי: יש פה איזה בחור צעיר שצריך להציל אותו. הייתי אז חבר כנסת חדש. יחד עם חברי חבר הכנסת משה ארבל, שאז היה רמ"ט שר הפנים, עשינו שמיניות באוויר כדי שהבחור הזה יגיע לפה לארץ. הוא הגיע לארץ. הסיפורים ששמעתי ממנו – סיפורים מסמרי שיער, מסמרי שיער. אני גם אחשוף את השם שלו, כי לא אכפת לו. דיברתי איתו. בשבילי הוא כמו אחד הילדים, מכירים אותו אצלי בבית – שמו אלימלך קשאני, בחור מדהים. הוא עכשיו לקח את עצמו ואמר: אני רוצה לשקם את החיים שלי. לאט-לאט הוא שיקם את החיים שלו, לפני כמה חודשיים סיים צבא, אחר כך המשיך עוד קצת מילואים. הבחור הזה עם כוח רצון. כשהוא שמע שעכשיו בגואטמלה השלטונות תפסו את הכת ופירקו אותה – אגב, הם לא פירקו אותה, כי הם עדיין נמצאים שם, רק לקחו אותם לכל מיני מקומות.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

הם שולטים בתוך בתי הכלא, שולטים בהם.

ינון אזולאי (ש"ס):

בדיוק. מה הוא עשה? הוא בא אליי ללשכה ואמר: אני חייב לצאת, אני חייב לעזור לאחים שלי, יש לי שם עדיין אחים קטנים. אבא שלו עדיין שם. אבא שלו לא רוצה לצאת, אבל האחים שלו הקטנים, הוא אומר: אני חייב לנסוע להציל אותם. ניסיתי לעזור לו – הפעלתי את משרד הרווחה, משרד החוץ, שר החוץ, דיברתי עם המנכ"ל. לצערי, לא הייתה אפשרות לתת לו כרטיס טיסה. רק שתבינו, לשלם את כרטיס הטיסה לא אישרו לו. אי-אפשר. המסירות שלו – הוא הלך וקנה מהכסף שהוא קיבל כפרנסה, מהמלגה בצבא, מהעבודה בצד שבין לבין הוא היה עושה. הוא רכש כרטיס וטס לגואטמלה ממש עד ימים אלו בשביל להציל את הילדים האלה שם. הוא לא מסתכל רק על הילדים שלו, הוא מסתכל גם על הילדים האחרים. הם עוברים שם התעללות פיזית, נפשית, גופנית, כל מה שאתם לא רוצים. ואני שואל פה דבר אחד, גברתי סגנית השר. אני יודע שעושים את הכול, אבל כנראה שזה לא מספיק, כי הם עדיין לא פה בארץ. אנחנו יודעים על עשרות ילדים שעדיין נמצאים שם, ואנחנו עדיין לא מצאנו לנכון – יש פה משפחות שמוכנות לקלוט אותם. אם אנחנו לא נקלוט אותם פה, אם לא נביא את התשובה שלנו ונראה בגואטמלה שיש לנו פה רצון עז להביא את הילדים האלה, את המשפחות האלה, שכבר הוצאנו אותן משם, להביא אותם פה, לארץ, שיש להם פה אבא ואימא – אבא ואימא זה לאו דווקא אבא ואימא הביולוגיים שלהם; גם המשפחה הקרובה שלהם שמוכנה. יש אחת בשם אורית כהן, היא נלחמת, גם לה יש אחיינים בכת והיא רצתה להביא אותם, אבל לא נתנו לה כי היא לא קיבלה מספיק סיוע משפטי מפה, ממדינת ישראל. אני חושב שצריך להיות – זה לא צריך להיות במשרד הפנים, במשרד החוץ, במשרד הרווחה. זה לא אמור להיות בכל המשרדים, זה אמור להיות במשרד אחד. מבחינתי, שיתכלל את זה משרד החוץ, שיתכלל את זה משרד ראש הממשלה, משרד – לא משנה מה. שתהיה החלטה בממשלה, שראש הממשלה יחליט מי מתכלל את האירוע הזה. הילדים האלה חייבים להגיע אתמול, לא היום. אתמול. אם אנחנו נפספס אותם, אנחנו לא יודעים לאילו משפחות הם ילכו. אף אחד מאיתנו לא ירצה שחלילה הם ימירו את הדת. כולנו נרצה לראות אותם יהודים טובים שגדלים פה בארץ ישראל, בארץ הקודש הזאת, שאחרי שנים אנשים מנסים לעלות לפה לארץ, וקשה להם, ולנו – אנחנו צריכים לפתוח את הדלתות בשביל אותם ילדים מסכנים. אני מצפה שהתשובה תהיה תשובה של מי שבאמת מתכלל את האירוע הזה. דיברתי גם עם שר החוץ, אמרתי את זה, דיברתי עם שר הרווחה, עם שר הפנים – כולם מוכנים. אבל כנראה צריך הוראה אחת של מישהו אחד שיגיד: זה המשרד שמתכלל, וככה נוכל להביא להם, בעזרת השם – שיחזרו לפה. אגב, זה סוג של ילדים שלקחו אותם וחטפו אותם, אין לי מילה אחרת להגיד. אנחנו יכולים להציל אותם, וחבל, שלא תהיה דקה מאוחרת. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. מי ישיב על ההצעה, השר שיקלי?

ינון אזולאי (ש"ס):

לא, סגנית השר.

היו"ר ארז מלול:

סגנית השר. סיפור מחריד, מזעזע.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

צוהריים טובים. אני קודם כול חייבת להגיד ככה, ברמה האישית, קשה לי.

היו"ר ארז מלול:

לכולנו.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

אנחנו כולנו היינו כאן מאחור כדי לשמוע את ההספדים, כולל ההספד של ירדן ביבס, ששבר את כולנו פה בפרסה, מאחור. מאוד קשה לחזור ככה לסדר-היום.

היו"ר ארז מלול:

אני קורא את זה תוך כדי הדיון.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

ההספד – זה לא רק ההספד, זה לחשוב ולנסות להזדהות או לנסות לתאר איך בן אדם קובר את אהבת חייו – אחרי מה שהוא עבר, אחרי מה שהיא עברה – עם שני תינוקות. אני חושבת שאין אימא אחת במדינת ישראל – אני לא הצלחתי לישון אחרי 7 באוקטובר חודשים. כל לילה כשהולכים לישון חושבים על התינוקות האלה. הבנות שלי היו באותם גילים. היום התאומות שלי בנות שנתיים, הגדולה שלי היום בת ארבע. כל לילה, כשצריך לקום, עם הבכי ועם הקושי, אתה קם עם התמונה של שני התינוקות האלה, ומה עובר עליהם בעזה? ולראות אותם עכשיו מובאים לקבורה, אחרי מה שהם עברו – אנחנו מדינה שלמה בשברון לב אמיתי, אמיתי. יצא לי לצאת עם המון משלחות של שגרירים, של בכירים, לכפר עזה, בארי, ניר עוז, כדי להראות להם את ההרס, מסע הטבח שלמעשה היה שם. אבל היה משהו אחד ששבר אותי כשאני הגעתי לשם. כל פעם אתה מנסה להיות חזק כדי להציג בפני הבכירים האלה מה עבר עם ישראל ב-7 באוקטובר, אבל כשעברנו מול הבית של ירדן ושירי ביבס, והכביסה עם הבגדים של התינוקות עוד תלויה בחוץ על מייבש הכביסה – שם זה אירוע ששבר אותי. אז חשוב אולי לשלוח כאן מהכנסת, בשם כל חברי הכנסת והממשלה, חיבוק ענק למשפחת ביבס ולכל המשפחות, על מה שהם עברו, על מה שהן עוברות, שכולנו וכל עם ישראל עומדים ומחבקים אותם ופועלים למענם ונמצאים פה לרשותם. תודה. אני אעבור להצעה לסדר-היום, כי גם בהצעה לסדר-היום הזו מדובר באמת על ילדים, על ילדים ישראלים. הנושא הזה מורכב, נושא שמתנהל כאן במדינת ישראל כבר שנים רבות. אגב, משרד החוץ טיפל גם באירועים כשהם היו בישראל, בקנדה, בארצות הברית, בגואטמלה, בשיתוף פעולה. אז ראשית, קודם כול אני רוצה להודות לחבר הכנסת ינון אזולאי על שהביא את ההצעה הזו לסדר-היום. מדובר באירוע כואב מאוד שמעורבים בו עשרות ילדים וקטינים, ואין בכוונתנו להעלים עין ממה שקורה. חשוב להדגיש כי נציגי משרד החוץ מכירים ופועלים ככל יכולתם תחת המגבלות הקיימות בתחומי אחריות המשרד, בעבודה משותפת עם שאר המשרדים האמונים על הנושא. כת "לב טהור", אשר נוסדה לפני כ-40 שנה על ידי ישראלים, אך מערבת קורבנות רבים ממדינות שונות, וביניהן קנדה, ארצות הברית ומקסיקו, פועלת בשנים האחרונות בגואטמלה תחת חזות של קהילה דתית, ועל כן זכתה ללגיטימציה מצד הרשויות בגוואטמלה בשם חופש הדת. מהעדויות שאליהן נחשפו כלל המשרדים הממשלתיים המעורבים במקרה עולה שחברי הכת, ובפרט ילדי הכת, נשלטים לחלוטין על ידי מנהיגיה, ואורח חייהם היום-יומי כולל חוויות מזעזעות מסוג ענישה, אלימות, הלקאות קבוצתיות ופומביות, כפיית בידוד, איסורי דיבור לתקופות ממושכות, הגליות לתקופות ממושכות, אם ביער ואם באזורים אחרים, ללא מזון. גם חברת הכנסת לימור סון הר מלך הזכירה פה לפני כן מקרה מזעזע של ילדה בת ארבע שכנראה נרצחה, כי השאירו אותה פשוט לבדה ביער – היא נטרפה על ידי חיות. מקרה פשוט מזעזע.

היו"ר ארז מלול:

איזו אזרחות יש לילדים האלה?

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

האזרחות של הילדים – בסוף הם נולדו בגואטמלה, וחשוב להבין, הם אזרחים גואטמלים. לא הוצאה – לא כולם, חלקם. ברור, אני איכנס לזה קצת יותר.

היו"ר ארז מלול:

יש אזרחים ישראלים.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

היושב-ראש ככה שאל, אז אני משיבה. יש גם אזרחים ישראלים, אבל רבים מהם נולדו בגואטמלה, מעולם לא הוצא דרכון ישראלי, והם בעצם נחשבים גואטמלים, ופה המורכבות עוד יותר קשה. אז הגליות לתקופות ממושכות, אם ביער ואם באזורים אחרים, ללא מזון, נישואי קטינים בכפייה, תזונה דלה, גיורים המתקיימים בהתאם להוראות הכת וחיתון מגוירים אלה עם ילדות יהודיות בכת, לעיתים בפער גילים של 20 שנה. לאחרונה צצו גם עדויות קשות על אלימות מינית ועל אונס. כת "לב טהור" מוכרת על ידי בית המשפט לענייני משפחה בישראל בהחלטה של כבוד השופטת רבקה מקייס ככת פוגענית. בשנה האחרונה, בין היתר בעקבות עדויות ספציפיות הנוגעות לקטינים ובגירים, ניתנו צווי אפוטרופסות בישראל לגבי חלק מהקטינים. זה היה לבקשת בני המשפחה. במסגרת ניהול הליכים אלו השופטת הורתה לאחרונה על צווי הבאה של כל מי שמצוי בכת ומונה לו בישראל אפוטרופוס. נציגי משרד החוץ פעלו להעברת הצווים האמורים באיגרות רשמיות לרשויות גואטמלה. הם התייחסו במלוא הרצינות, אך לצערנו הרב, כל ניסיון שנעשה להמציא את הצווים אל הילדים נחסם על ידי הנהגת הכת. לפני כמה שבועות, בסוף דצמבר 2024, לנוכח הצטברות עדויות ברשויות גואטמלה על אודות פגיעות מיניות, כשברקע אי-שיתוף הפעולה של הכת עם קבלת הצווים שהובאו על ידי משרד החוץ, הוחלט על ביצוע פשיטה על מתחם הכת, וכ-208 נשים וילדים הועברו למתקן רשויות הרווחה בגואטמלה לשם הגנה וזיהוי. גם הזיהוי הוא מאוד מורכב, משום שהם לא מסתובבים שם עם תעודות זיהוי, וכשמנסים לשאול מי הילד, הם פשוט משקרים, כך שגם לרשויות שם ובארץ קשה לזהות בעצם מי הילד. מבין הילדים שהועברו ישנם עשרות אזרחים ישראלים ועוד עשרות קטינים שהם צאצאים של אזרחים ישראלים אך אזרחותם הישראלית או זיקתם למדינת ישראל טרם הוכחה. מאז הפשיטה התקיימו כמה דיונים בבית המשפט בישראל, ובמסגרתם הודיעה המדינה כי בהתאם להחלטות בית המשפט, נעשים מאמצים כבירים להצלת ילדי הכת הפוגענית. בית המשפט הוציא צווי אפוטרופסות נוספים, ובמסגרתם מונו בארץ בני משפחה לאפוטרופוסים של קטינים נוספים שבכת, וכן ניתנו צווי הבאה נוספים. לנוכח התרחשויות אלו ולבקשת רשויות גואטמלה יצאה משלחת רשמית של מדינת ישראל, אשר כללה נציגים מכלל המשרדים הממשלתיים שיכולים לסייע, כל אחד בתחומו שלו, ממשרד החוץ, ממשרד הרווחה ונציגים ממשרד המשפטים; לדעתי יצאו גם נציגים של משרד הפנים. בנוסף, הייתה השתתפות של נספח המשטרה למשלחת בחלק מן הפגישות. משרד החוץ השתמש בכל האמצעים שלרשותו ויצר מפגש עם הרשויות בגוואטמלה שמטרתו לבחון את הדרכים שבהן יכולה מדינת ישראל לסייע בהוצאת הקטינים הישראלים מתוך הכת והבאתם לישראל, כולל בניית הקשר וארגון מפגשים עם מגוון רחב של רשויות בגואטמלה האמונות על הטיפול בנושא הכת. בתוך כך דאגו נציגי משרד החוץ לפגישות בין המשלחת למשרדים המקומיים – משרד החוץ, משרד המשפטים, התובע הראשי לענייני רווחה וקטינים, משרד הרווחה, שירותי החקירה המקומיים, המשטרה, הקהילה היהודית, ראשי הנציגויות של ארצות הברית וקנדה בגואטמלה. מאז חזרת המשלחת לארץ ועד היום נמשכת העבודה הרציפה של הרשויות במדינת ישראל לקידום ערוצים משפטיים ורווחתיים, כמו קידום שיח בין השופטת רבקה מקייס, המכירה לעומק את הכת, לבין גורם שיפוטי רלוונטי בגואטמלה, קידום הגשת תיקים לבית המשפט בגואטמלה דרך הרשות המרכזית הישראלית הפועלת במסגרת אמנת האג בעניין חטיפות ילדים ועוד. מורכבות הנושא מחייבת את כלל הגורמים המדיניים שיש ביכולתם לסייע תחת תחומי אחריותם, כולל משרד הרווחה, משרד המשפטים ורשות האוכלוסין וההגירה, להכין תוכנית סדורה לטיפול בנושא. לצורך זה על המדינה לתכלל את הגופים השונים המעורבים באירוע ולהביא לפתרונות משמעותיים לבעיות שעולות במסגרת הטיפול בנושא זה. משרד החוץ מצידו גם ממשיך וימשיך לפעול היכן שהחוק ותחומי סמכויותיו מאפשרים לו לצורך מתן סיוע לאזרחים הישראלים השוהים במצוקה בחו"ל, וימשיך לעבוד בשיתוף פעולה עם שאר המשרדים הרלוונטיים בישראל המטפלים בנושא זה. אני מודה קודם כול על ההקשבה. חבר הכנסת ינון אזולאי, אני יודעת שאתה כבר עובד על הנושא הזה תקופה מאוד ארוכה. הנושא הזה חשוב; חשוב שהוא גם יישאר. מעבר לדברים האלה אני רוצה גם לעדכן אותך ברמה האישית: היום אחר הצוהריים אמור להתקיים דיון במשרד ראש הממשלה ביחד עם כל הגורמים. ככל שיחליטו בתוך הוועדה הזו שבאמת משרד ראש הממשלה יתכלל, תהיה דירקטיבה משמעותית יותר לכולם לעבוד ביחד כדי להביא את הילדים האלה. אנחנו רוצים להביא אותם, אבל גם למשרד החוץ יש מגבלות – זה לא בסמכויות שלו, חלק מהדברים שקשורים לרווחה, להגירה. מה שבתחום הסמכות שלנו אנחנו יכולים, אבל צריך להבין, ככל שמשרד ראש הממשלה יחליט, אנחנו נוכל לקבל סמכויות נוספות כדי להמשיך את זה. הילדים הם הדבר הכי חשוב, וחשוב להביא אותם. מאז תחילת האירוע הזה הצלחנו לאפשר לכל 140 הילדים שנמצאים שם למצוא את האפוטרופוס שלהם בארץ ואת הכלים המשפטיים בבית המשפט הישראלי כדי שהם יוכלו לקבל את האפוטרופסות. עד לפני כן היו, לדעתי, רק 60 או 80 ילדים שהוגשה בקשה לאפוטרופסות. זאת אומרת שכרגע כל הילדים שנמצאים ברשויות בגואטמלה – – –

ינון אזולאי (ש"ס):

יש חסם להביא אותם. הרי הסיפור שם הוא שבעצם חסר להם האישור שלנו מפה, של מדינת ישראל, שהיא מבקשת אותם. זה נכון לסוף השבוע שעבר.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

לא. קודם כול כל צווי בית המשפט, וצווי ההבאה הועברו בעצם לגואטמלה. העניין הוא שמתקיים הליך משפטי כרגע בגואטמלה, קודם כול אכן להכריז שזו כת, וכת פוגענית. אחר כך עוד הליך משפטי, כי הרי רבים מהילדים האלה הם לא אזרחים ישראלים, אז איך מדינת ישראל למעשה יכולה לבקש על ילדים גואטמלים על פי חוק? אתה יודע, אנחנו מבינים את המשמעות, אבל על פי חוק, לקבל אפוטרופסות ישראלית – אתה צריך להתחיל תהליך. אם ההורים לא רוצים – ולצערנו, ההורים לא משתפים פעולה, הם הרי חלק מהכת. אם הם מסרבים להוציא להם דרכונים ישראליים, אתה צריך להוכיח משפטית את כל התהליך הזה.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

הם שולטים בהם מתוך בית הכלא שם.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

זה ברור. זו כת פוגענית, בגלל זה היא הוגדרה כך גם במדינת ישראל. אז ההליכים המשפטיים הם הליכים שמתקיימים. אני מעריכה שזה ייקח זמן, אבל שתדע שמבחינת שליחי משרד החוץ, כל הלב שלהם וכל העבודה שלהם מתרכזת סביב האירוע הזה.

ינון אזולאי (ש"ס):

אז צריך שמישהו יתכלל את זה, כמו שאמרת.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

אז צריך גם דירקטיבה ממשלתית היום, ואני מקווה שנצליח לקבל אותה. אני חושבת שמכל המשרדים הרלוונטיים, צריך להפעיל קצת יותר לחץ כדי שתהיה דירקטיבה ברורה לגוף אחד שיתכלל ויבצע את זה. תודה רבה, ותודה רבה על ההצעה לסדר-היום.

היו"ר ארז מלול:

כבוד המציע – – –

ינון אזולאי (ש"ס):

המשך מעקב בוועדת החוץ והביטחון.

היו"ר ארז מלול:

אז להעלות את זה להצבעה, דיון בוועדת החוץ והביטחון. טוב, אני מעלה להצבעה את ההצעה בנושא חילוץ ילדי כת "לב טהור" מגואטמלה לדיון בוועדת החוץ והביטחון. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: שבעה בעד, שני נוכחים. אני קובע כי ההצעה תובא לדיון בוועדת החוץ והביטחון.

היו"ר ארז מלול:

ההצעה הבאה היא הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: תיקון המדיניות המוטעית של צה"ל בכל הנוגע לאוכלוסייה הערבית ביהודה ושומרון. את ההצעה הגישו חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, חנוך דב מלביצקי, אלמוג כהן ומישל בוסקילה. אני מזמין את חבר הכנסת חנוך מלביצקי להציג את ההצעה. שלוש דקות לרשותך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מי אחרי חנוך? הוא לא פה, נראה לי.

היו"ר ארז מלול:

אולי יבואו?

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, נדבר קצת נתונים, ברשותכם. על פי הסקרים של מכון שקאקי, מכון ערבי שפועל ביהודה ושומרון ודוגם את האוכלוסייה הערבית שגרה שם, שיעור ההזדהות עם אירועי 7 באוקטובר ועם הרצון לחסל את מדינת ישראל בקרב ערביי יהודה ושומרון אפילו קצת יותר גבוה מזה שקיים אצל ערביי עזה. השבוע התפרסם דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שמסביר שהארגון ששלח הכי הרבה משוחררים – מתוך עסקת שליט, שהשתחררו שם 1,027 מחבלים, אז הארגון שממנו חזרו הכי הרבה לכלא הישראלי זה דווקא הפתח, עם כמעט חצי, הרבה יותר מכל הארגונים האחרים. אנחנו רואים את ניסיון המגה-פיגוע שרק בנס גדול ניצלנו ממנו בשבוע שעבר; אנחנו רואים את הלך הרוח; אנחנו רואים מה מתגלה כתוצאה מהעבודה המאומצת של צה"ל וכוחות הביטחון כרגע באזור יהודה ושומרון. ברור לחלוטין שאין שום הבדל בין בחינת אוכלוסיית יהודה ושומרון לערביי עזה בקשר למה הם מתכננים עבורנו. האוכלוסייה הזאת היא אויב. את האוכלוסייה הזאת אי-אפשר לקנות. קנאות דתית אי-אפשר לקנות דרך כל מיני אישורי עבודה וכל מיני דברים כאלה. לכן אני נדהם כל פעם כאשר אני רואה שחלק מאנשי מערכת הביטחון עדיין שבויים באותה קונספציה שאם רק נשלם להם, ואם רק ניתן להם, ואם רק נאפשר להם, אז זה יקנה לנו איזשהו שקט, זה ישנה את דעתם ועמדתם. פעם אחר פעם זה נכשל. זה הגיע לשיא כאשר בשבוע שעבר, תחילת שבוע שעבר, התבשרנו על בקשה שהגיש צה"ל לתת אישורי עבודה ל-15,000 מערביי יהודה ושומרון. אין לנו אזרחים מיותרים וילדים מיותרים לפיגועי הטרור האלה – להיכנס בתוך הקונספציות האלה, שקורסות פעם אחר פעם. לכן, אני חושב שהגיע הזמן שתצא הנחיה ברורה, חדה, אם צריך גם בחוק, שמבינה שאנחנו צריכים לנתק את עצמנו מהאוכלוסייה הערבית ביהודה ושומרון. הם לא יכולים לחפש פה עבודה, הם לא יכולים לעשות פה שום דבר. אנחנו צריכים להתייחס אליהם כאויב. צריך להנחות את מערכות הביטחון לעבוד מתוך הנחת העבודה הזו, ולהפסיק לשקוע בתוך אותה קונספציה מוטעית, שאנחנו רואים שקיימת פעם אחר פעם. תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. אני לא רואה ששאר המציעים נוכחים. על ההצעה ישיב השר שיקלי בשם שר הביטחון, בבקשה.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, להלן דברי שר הביטחון במענה להצעה הנוכחית – מדיניות צה"ל בנוגע לאוכלוסייה הערבית ביו"ש. כל מי שבוחן את האירועים הביטחוניים האחרונים ואת המגמות שמאפיינות את מאמצי הטרור כנגדנו, יגיע למסקנה מתבקשת חד-משמעית: אזור יהודה ושומרון הפך לזירה מרכזית במפת האיומים על ישראל, ואנו פועלים בגזרה הזו ביוזמה ובהתקפיות מתוך מטרה לתת מענה נחרץ לאיום הזה. החודשים האחרונים מתאפיינים במאמצים גוברים לקידום הטרור הפלסטיני ביהודה ושומרון באמצעות הברחת אמצעי לחימה מתקדמים, מימון, הכוונה, הן מצד הציר האיראני והן מצד ציר האסלאם הסוני הרדיקלי, המחזק את אחיזתו באזור לאחר השינויים בסוריה. מדיניותנו בהקשר ליהודה ושומרון ברורה: לא נאפשר ליהודה ושומרון להיהפך לעזה או לדרום לבנון. מי שיפעיל נגדנו טרור כמו בעזה, יטופל כפי שהטרור מטופל בעזה. כפועל יוצא של המדיניות הזאת בדיוק אנו פועלים בעוצמה מול גל הטרור ביהודה ושומרון כדי להבטיח את ביטחונם של היישובים והמתיישבים. כפי שחזרתי ואמרתי לא אחת בחודשים האחרונים, ישראל סומכת על צה"ל ורק על צה"ל בהבטחת הביטחון ולא על אף גורם אחר. כשם שאין לנו גורם אחר העוסק בביטחונם של אזרחי ישראל, כך צריכה להיות ברורה עובדה נוספת: בין צה"ל לבין הדרג המדיני מתקיים שיח שוטף במגוון תחומים, ובמסגרת השיח צה"ל משמיע את הערכותיו והמלצותיו. בלי להתייחס לתוכנו הרגיש של שיח מקצועי זה, חשוב לזכור את העיקרון הבא: ההחלטה על מדיניות סגר נתונה בידיו של הדרג המדיני. כמו ביתר הסוגיות הביטחוניות, גם בנושא זה צה"ל מימש וימשיך לממש את המדיניות וההנחיות של הדרג המדיני. לכם, חברי הכנסת מישל בוסקילה, אלמוג כהן, חנוך מלביצקי ויוליה מלינובסקי, המביעים חשש באשר להתנהלות צה"ל בנוגע לתושבים הפלסטינים ביהודה ושומרון וקובלים על תפיסות מיושנות של גורמי הביטחון, אני מבקש לומר: אנו בהחלט רואים את התמונה הביטחונית והאזרחית הכוללת ביהודה ושומרון; אנו בהחלט מודעים לשינויים ולהתפתחויות מאז 7 באוקטובר וביתר שאת בחודשים האחרונים, כפי שפירטתי בתחילת דבריי. צה"ל מופקד על הביטחון בכלל ובאזור יהודה ושומרון בפרט, אך כל ההחלטות המתקבלות בהקשר של הנושאים שציינתם, לרבות בנוגע לתעסוקת ערביי יהודה ושומרון בשטחי ישראל, מצויות בסמכותו של הדרג המדיני, אשר כאמור מביט בצורה מפוכחת על תמונת המצב הכוללת. תודה.

היו"ר ארז מלול:

כבוד המציע, להעלות את ההצעה לסדר-היום במליאה? אני עובר להצבעה על הצעתו של חבר הכנסת חנוך מלביצקי ושאר חברי הכנסת בנושא: תיקון המדיניות המוטעית של צה"ל בכל הנוגע לאוכלוסייה הערבית ביהודה ושומרון – להעלות את זה לדיון במליאה. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת ששון גואטה, די. להלן תוצאות ההצבעה: שמונה בעד, שני נוכחים. אני קובע כי הצעה זו תיכלל בסדר-היום במליאה.

היו"ר ארז מלול:

נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת ועדת הכנסת להקמת ועדה לעניין מסוים לפי סעיף 108 לתקנון הכנסת, הצעה להקמת ועדה מיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים. יושב-ראש ועדת הכנסת פה? אה, ינון. אני מזמין את חבר הכנסת ינון אזולאי להציג את הצעת הוועדה בשם יושב-ראש ועדת הכנסת. לרשותך עשר דקות.

ינון אזולאי (בשם ועדת הכנסת):

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, קודם כול אני גאה להציג בשם יושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת אופיר כץ – לא יודע מה הוא היה עושה פה בלעדיי, אבל בסדר, אני לא מפרגן לעצמי, יותר מפרגן לאופיר. אני מתכבד להביא לאישור הכנסת את הצעת ועדת הכנסת להקמת הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים בהתאם לסעיף 108 לתקנון הכנסת. סמכויות הוועדה: פיקוח על יישום החלטות הממשלה שהתקבלו בכל הנוגע להסרת חסמים וביורוקרטיה ברשויות המדינה השונות ובחינת דוחות הערכת השפעות רגולציה – RIA – לקידום הסרת חסמים וביורוקרטיה על ידי משרדי הממשלה ועבור הציבור. ואטורי, זאת ועדה שנוגעת אליו, זאת ועדה דרמטית בכנסת שעכשיו מוקמת, ואתה מפריע למיכאל ביטון, שאמור לכהן כיו"ר הוועדה הזאת.

ניסים ואטורי (הליכוד):

עזרתי לו, אמרתי לו שהוא צריך להקשיב לזה.

ינון אזולאי (בשם ועדת הכנסת):

זאת אחת הוועדות החזקות ביותר שיהיו פה. במה שמיכאל ביטון נוגע יש ברכה, שתדע לך.

ניסים ואטורי (הליכוד):

הייתי איתו עכשיו בוועדה, אני יודע.

ינון אזולאי (בשם ועדת הכנסת):

הרכב הוועדה – בוועדה תשעה חברי כנסת על פי ההרכב הבא: סיעת הליכוד – שני חברים, עפיף עבד וחבר נוסף; סיעת יש עתיד – חברה אחת, טטיאנה מזרסקי; סיעת ש"ס – חבר אחד; סיעת המחנה הממלכתי – חבר אחד, מיכאל ביטון; סיעת יהדות התורה – חבר אחד, יצחק פינדרוס; סיעת הציונות הדתית – חבר אחד, שמחה רוטמן; סיעת ישראל ביתנו – חבר אחד, עודד פורר; סיעת חד"ש-תע"ל – חבר אחד, עופר כסיף. מוצע כי יושב-ראש הוועדה יהיה חבר הכנסת מיכאל ביטון. מיכאל, זה בשם יושב-ראש ועדת הכנסת, ואני אומר לך שאני גם מציע וחותם על כל עניין ודבר – שאתה תהיה יושב-ראש. עשית עבודה טובה בוועדה לפיתוח הנגב והגליל, ואתה איש של פריפריה, איש של האנשים החלשים. אני מאמין שרוב הביקורת שלך קודם כול עניינית, ורוב הביקורת תהיה בשביל האנשים החלשים – איך אתה יכול, איך אנחנו ככנסת יכולים לעזור להם יותר, לחזק אותם. אתה איש שהלב שלו נמצא שם, אתה באת מהמקום הזה, אתה נמצא איתם בכל רגע. אנחנו כחברי כנסת צריכים להיות שותפים לכל מהלך שתעשה, כי אתה הולך עם האמת, הלב שלך במקום הנכון, והמעשים שלך הם מעשים טובים. בהצלחה.

היו"ר ארז מלול:

מצטרף לברכות, חבר הכנסת מיכאל מכלוף ביטון. נעבור לדיון האישי. ראשון הדוברים, חבר הכנסת אלמוג כהן – אינו נוכח. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה.

ינון אזולאי (ש"ס):

אני לא צריך לסכם.

היו"ר ארז מלול:

לא, לא, אתה חייב, אופיר ביקש שתסכם. אחרי הדברים היפים שאמרת, חבר הכנסת ינון, כדאי שתסכם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב בראש. כמובן, נאחל למיכאל הרבה הצלחה בוועדה. אני בטוחה שהוא יעשה בה רבות, בדיוק כמו שהוא עשה בוועדה הקודמת שלו למען הנגב והגליל. אבל בשעה זו מובאים למנוחות שירי, אריאל וכפיר ביבס. אני חשבתי שהיה ראוי לפתוח בדקת דומייה. כתבתי, ובאמת אוחנה עשה את זה, וטוב שכך. האמנתי גם שהמליאה לא הייתה צריכה להתנהל כרגיל. אם ארגנטינה מכריזה על שני ימי אבל לאומי, גם מדינת ישראל יכולה לפחות – בטח הכנסת הזאת – להרכין ראש ולסגור את המליאה. האופוזיציה נהגה באחריות והסירה את כל הקריאות הטרומיות. חבל שזה לא קורה גם בצד הזה. אני רוצה להקריא את ההספד של עופרי ביבס, אחותו של ירדן, היום בבית העלמין בצוחר. "את המילים האלה אני כותבת בראש כבר מעל שנה. איך יכול להיות שאתם כבר לא? איך לקחו לנו אתכם? אנשים רבים מבקשים מכם סליחה, מירדן, מאיתנו, אך האשמה לא עליהם. האסון הזה לא היה צריך לקרות. לא הייתם צריכים להילקח, והייתם צריכים לחזור בחיים. סליחה משמעותה קבלת אחריות ומחויבות לנהוג אחרת, ללמוד מטעויות. אין משמעות לסליחה לפני שהמחדלים ייחקרו, וכל בעלי התפקידים יישאו באחריות. האסון שלנו כעם ושלנו כמשפחה לא היה צריך לקרות, ואסור, אסור שיקרה שוב. יכולנו להציל אתכם, יכלו להציל אתכם, והעדיפו נקמה. אנחנו הפסדנו. תמונת הניצחון שלנו כבר לא תקרה. המאבק שלנו מול האויבים יהיה לנצח, אבל אנחנו חייבים תמיד לקדש חיים, אהבת אדם, כבוד המת, ולא להשאיר אף אחד מאחור, אחרת הפסדנו את מי שאנחנו. לולי ופירפיר, העולם מכיר אתכם באופן הטרגי ביותר, אבל אני מבטיחה שנעשה הכול כדי שהזיכרון שלכם ומכם יהיה כזה של תמימות, אהבה וטוב, בדיוק כמו שאימא שירי ואבא ירדן גידלו אתכם. מבטיחה לעשות טוב בשמכם. אוהבת ומתגעגעת לעד. זו עופרי ביבס, אחות של ירדן ביבס, שחזר מהשבי. היום הובאו למנוחת עולמים שירי, כפיר ואריאל. אני בטוחה שכולנו מרכינים ראש ומשתתפים בצערן של משפחת סילברמן ומשפחת ביבס. יהי זכרם ברוך.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה לחברת הכנסת מירב בן ארי. נמצאים פה במליאה מורים לאזרחות שבאו ללמוד, להעמיק, להכיר. לידם תלמידים שבאו לכנסת. ברוכים הבאים. אזרחות עושים, פוגשים, מדברים, רואים בעיניים, וטוב – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני מוסיפה לך שזו קבוצה של "אחריי". הם פה. תגידו שלום, החבר'ה של "אחריי". כאן?

קריאה:

הם לא שומעים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הם לא שומעים.

היו"ר ארז מלול:

זאת קבוצה של "אחריי", וטוב עשיתם שבאתם היום, למרות כל היום הקשה של מדינת ישראל, אבל באתם להכיר את ההליכים מקרוב. יישר כוח לכם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כל הכבוד.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אחריו מיקי לוי ומיכאל ביטון, וזהו.

היו"ר ארז מלול:

כן. חבר הכנסת סימון דוידסון, עמיתי בקרוב, בעזרת השם, קולגה שלי, סגן יושב-ראש.

שלי טל מירון (יש עתיד):

נכון. ברכות חמות.

היו"ר ארז מלול:

אני רוצה לברך את אחיקם בן נעים ומאור דהן, שבאו – אחיקם בא ממיאמי לתמוך בישראל בשעות האלה, הוא מחשובי הקהילה שם, ומאיר דהן עשה עלייה מארצות הברית והתיישב בניצן.

סימון דוידסון (יש עתיד):

יישר כוח.

היו"ר ארז מלול:

ברוכים הבאים, ותודה רבה על כל התמיכה והעידוד. יישר כוח. תודה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

יישר כוח. "אחריי" היא עמותה מאוד חשובה.

היו"ר ארז מלול:

כן.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כמה אנחנו מנותקים, כמה הבניין הזה מנותק מכל מדינת ישראל. היום זה הדוגמה הכי בולטת שיכולה להיות. אתם יודעים מה קורה בארגנטינה ביומיים האלה, היום ומחר? יומיים אבל – – –

שלי טל מירון (יש עתיד):

לאומי.

סימון דוידסון (יש עתיד):

יומיים אבל לאומי על הירצחם של שני הילדים הג'ינג'ים המדהימים כפיר ואריאל ואימא שלהם שירי. יומיים אבל. פה בבניין הזה ביקשנו, התחננו, כתבנו שלא יהיו ישיבות, שלא תהיה מליאה, שהכנסת הזאת תציין ותכבד את משפחת ביבס ותהיה עם כל מדינת ישראל. נענינו בשלילה. המליאה מתנהלת, רוב הוועדות התנהלו, כאילו לא קרה דבר. כמה מנותקים אפשר להיות ממדינת ישראל? כמה? נכנסתי היום לבניין – יש טלוויזיה ענקית, כתוב עליה "ביחד ננצח". "ביחד ננצח". זה לא ביחד, זה ממש לא ביחד, זה הכי מנותק שיכול להיות. חשבתי לתומי – אמרתי: איך לא שמו את התמונות של המשפחה לפחות בכניסה לבניין הזה? איך? נכנסתי, ואני מסתובב פה כמו בתוך איזו בועה, כאילו אנחנו מנותקים מכל העם הזה. מאות אלפי אזרחים יצאו היום מוקדם בבוקר, עמדו ברחובות עם דגלי ישראל לכבד, והבניין הזה נוהג כאילו לא קרה שום דבר. איך זה יכול להיות? זה לא מפריע למישהו? לפני עשרה ימים עמד פה יאיר לפיד, הסתכל לראש הממשלה בעיניים ואמר לו: בוא, בוא איתי ביחד לכיכר החטופים, בוא נפגין אחדות, נעמוד ביחד; אפילו לא התייחס אליו. אין דבר יותר חשוב מהיום הזה כדי להראות למדינת ישראל שהבניין הזה, המליאה הזאת, חברי הכנסת, הם ביחד עם המשפחה, ביחד עם עַם ישראל. וזה לא קורה. איפה, אני לא מבין, מה זה האטימות הזאת? באמת, עצוב לי אפילו להגיד את זה. אני מתבייש שככה כנסת ישראל ציינה את היום הנורא הזה ולא הייתה עם משפחת ביבס.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אדוני היושב בראש, היום ביטלתי את הדיונים בוועדה לביקורת המדינה. היום יום קשה. עמדתי יחד עם אלפי אזרחי מדינת ישראל בצומת ראשונים כדי לכבד את שירי, אריאל וכפיר ביבס בדרכם האחרונה. כמו אחרים ביקשתי מהם סליחה על מה שקרה ועל זה שמדינת ישראל הפקירה אותם. אדוני השר, לפני כשעה הפנית אצבע מאשימה אל האופוזיציה. מפאת כבודך אני לא אשיב לך – אתה שר, אני לא אשיב לך באותו מטבע, אני רק רוצה להביא לידיעתך כמה דברים. ריאיון מצולם שערכה הכתבת דנה וייס עם תא"ל במילואים ד"ר אורן סתר, ראש תחום המשא ומתן במפקדת החטופים של ניצן אלון וחבר צוות המשא ומתן לשחרור החטופים, ואין לו שום אינטרסים אישיים – שאלה ראשונה: אז כמה פעמים להערכתך היינו בנקודה קרובה לעסקה? התשובה של תא"ל אורן סתר: בעיניי, היו שני חלונות של הזדמנויות לעסקה. היה אותו חלון של חודש מרץ, והיה אותו חלון של חודש יוני; שאלה: כשראש הממשלה אומר: אני עושה הכול כדי להחזיר את החטופים, אתה חושב מה? אני אומר לעצמי: אנחנו לא עשינו פה הכול כדי להחזיר אותם כמה שיותר מהר. אנחנו לא עשינו הכול כדי להחזיר אותם כמה שיותר מהר. מה זה אומר הכול? מה היינו יכולים לעשות אחרת? היה אפשר להגיע להסכם ביולי, שאנחנו לא אוהבים אותו, אבל הזמן היה כל כך יקר, שנכון עכשיו להגיע לדוחא או לקהיר ולהתיישב למשא ומתן על הפערים שנותרו בין הגרסאות. ב-30 באוגוסט אנחנו חוזרים בטיסה באמצע הלילה לארץ בתחושה שהינה אנחנו מחמיצים את החלון הזה, ולמוחרת אנחנו קמים ושומעים על הגילוי של ששת החטופים שנרצחו כמה ימים קודם לכן ברפיח. כך אומר תא"ל ד"ר אורן סתר. אני מדלג כי אין לי זמן. יש עוד טענה של ראש הממשלה, שאמר השבוע בכנסת: אם הייתי מקשיב לכם ועושה את העסקה קודם לכן, לא היינו מחסלים את נסראללה ואת סנוואר ולא היינו פוגעים אנושות בציר האיראני. טוב שחיכינו, כך אמר. יכול להיות שזה נכון, אבל במחיר כבד לחטופים. מצד שני, אני חושב שגם אם הייתה הפסקת אש, יכול להיות שאפילו אפשר היה להסיט כוחות ללבנון או לפעול אחרת. בסוף מה שאני יודע זה – – –

היו"ר ארז מלול:

תודה.

מיקי לוי (יש עתיד):

בבקשה, אני מבקש חצי דקה. מה שאני יודע הוא שהמחיר הזה הוא שעון של החטופים, שעון שאין להם זמן בו, וכל יום שעובר הוא נצח. הם ימותו שם. תחזירו אותם. אדוני השר, ההיסטוריה תשפוט את כל ה-120, גם אותי בתוכם, מה כל אחד עשה ואיך פעל לשחרורם. ההיסטוריה תשפוט את ראש הממשלה, את חברי ממשלתו, כולל אותך, כולל את כולנו – מה עשינו לשחרור החטופים.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. רשימת הדוברים נעולה.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

בדקות האחרונות ירדן, בן הזוג של שירי, אבא של אריאל וכפיר, דיבר בלוויה, זועק את זעקת האב שנותר גלמוד – ללא רעיה, ללא ילדים, אבוד בעולם. עם ישראל זוכר ברגע הזה, ועם ישראל מתאבל על זיו של עלומים, על זיו של עולמים, על זיו של עוללים שלא טעמו טעם חטא; תינוקות של בית רבן נקיים, טהורים, זכים כזוהר הרקיע. והרוע הצרוף, שרואה אם שמנסה לגונן בכנפיה על ילדיה, לאחוז אותם, לכסות אותם – הרוע הצרוף מוציא אותם להורג באכזריות. עם ישראל יצא לרחובות, עם ישראל היה בכל מקום היום, ועם ישראל עוצר, אבל אנחנו, ההנהגה, אשמנו וכשלנו ובגדנו. אשמנו באסון 7 באוקטובר, ובגדנו באמון של ציבור האזרחים, שהבטחנו להם ביטחון. השארנו את קיבוץ ניר עוז אחרון, והחייל הראשון שנכנס אליו רק בשעה 13:30 או 14:00 כשאמרו להם שהצבא יגיע לכל אירוע ביטחוני תוך עשר דקות, רבע שעה. הפקרנו אותם לגורלם. בגדנו כי לא עמדנו במשימה. לא החזרנו את התינוקות הללו, שהם סמל. אני שם כל יום חולצה של חטופים, אבל בחולצה הזאת אין טעם, כי הם לא ישובו. אני אמשיך לשים חולצות של חטופים. יש עוד 20, 30 חטופים בחיים. בוא נביא אותם.

קריאה:

26.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

בואו ניקח משהו מיום האבל הלאומי הזה. אנחנו גזרנו על עצמנו איפוק ודיבור מתון וכבוד. בואו ניקח שני דברים: 1. שנתנהג דומה גם מחר; 2. שנציל 20, 30חטופים. אני רק רוצה להודות ליושב-ראש הקואליציה אופיר כץ, לחבר הכנסת ינון אזולאי, חברי, שייצג את עמדת הקואליציה, למירב בן ארי, ראש האופוזיציה, שכולם בהסכמות – –

היו"ר ארז מלול:

בסיעה, במליאה. שיאיר לפיד לא יתחיל לחשוש – אמרת ראש האופוזיציה – – –

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

סיעת יש עתיד ומרכזת האופוזיציה במליאה.

היו"ר ארז מלול:

בדיוק.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

– – שבתיאום ובהסכמות הקימו ועדה שתעשה בקרה על החלטות ממשלה, על רגולציה, על חסמים. כמו שעבדתי בנגב והגליל, כמו שעבדתי בוועדה לבניין הכוח, נעבוד באחדות למען האזרחים בדברים הרלוונטיים. אני רוצה להודות גם לשגית, היועצת המשפטית, שעמלה רבות לנסח סמכויות שיהיו מקובלות על כולם, למזכיר הכנסת וצוותו דן מרזוק, שעזר לי לבנות את הוועדה, ולפנינה תמנו שטה, חברתי, שנאבקה קשות כדי שהוועדה הזאת תגיע אלינו בהסכמה. אנחנו נמשיך לעבוד למען האזרחים, ואני מקווה שהיום הזה והרוח הזאת, משהו מזה ישרה על עם ישראל ועל הבית הזה גם בימים הבאים. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה על הדברים המרגשים, ובהצלחה, ידידי הטוב. תהיה לך הרבה הצלחה, אני בטוח. חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני אולי חצי שעה לא ניתנה לי ההזדמנות לדבר על מה שקרה כשעליתי להתנגד להצעת החוק של גירוש מסתננים. דיברתי על השיח הפשיסטי, ואז פתאום מתנפלים מכל הכיוונים ומדברים על למה מישהו לא קם בדקת דומייה. קודם כול, אני רוצה לשלוח מכאן תנחומים כנים לירדן ביבס על מות שירי, כפיר ואריאל. מהרגע הראשון כאבנו את הכאב שלהם, והייתה לנו עמדה מוסרית ערכית מהשבוע הראשון שצריך להחזיר אותם. בערכים המוסריים שלנו אנחנו לא מבדילים בין ילד לילד, אנחנו לא מבדילים בין אדם לאדם, אנחנו לא מבדילים בין דם לדם. לכן, אני שולח עוד פעם לירדן חיבוק חזק מכאן. אני רוצה להגיד לך, כבוד היושב-ראש, כשבאים בטענות, צריך לעזוב את הפופוליזם הזול. יש דברים שבהם חברי כנסת צריכים להתעלות. הרי כשהייתה תחילת המליאה, כמה חברי כנסת היו במליאה? כמה חברי כנסת מהקואליציה? אם כל כך אכפת להם מהחטופים, למה לא הגיעו? אם אכפת להם מהחטופים, למה הכשילו עסקה פעם אחרי פעם? כבוד השר שיקלי, למה התנגדת לעסקה הראשונה? אתה הצהרת שאתה מתנגד גם לשלב ב'. חברים בקואליציה אומרים לראש הממשלה, אם יש שלב ב' והוכח שרק בעסקה אפשר לשחרר חטופים, וראינו איך אומרים לו: אם יש עסקה, אם יש שלב ב' – אין ממשלה. לכן אני אומר חד-משמעית לפופוליזם הזול של הצד הזה ולאושר שקלים במיוחד: ב-7 באוקטובר נחטפו המנדטים לליכוד ולנתניהו, ומאז הוא עסוק רק בדבר אחד – איך להחזיר את המנדטים. לא מעניינים אותו חטופים. לא יכול להיות מצב שראש ממשלה מגיש הצעה למתווכות – לארצות הברית, למצרים ולקטר – הצעה שהוא מגיש, שגם חמאס קיבלה, גם המתווכות מסכימות, והוא חוזר בו ולא מכבד את ההצעה שלו. נתניהו לא מעוניין להחזיר את החטופים.

היו"ר ארז מלול:

תודה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

מה שמעניין אותו הוא ההישרדות הפוליטית – –

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת, לסיים, בבקשה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

– – וכולנו, אזרחי המדינה, ערבים ויהודים, חטופים בידי הממשלה הקיצונית הזו.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. בבקשה לסיים.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

הגיע הזמן כן להחזיר את כל החטופים, אתמול ולא היום.

היו"ר ארז מלול:

אחרון הדוברים – חבר הכנסת גלעד קריב. בבקשה.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברות וחברי הכנסת, מכובדי השר, מיכאל יקר, ראשית, ברכות על התפקיד החדש שאתה נוטל על עצמך היום כיושב-ראש הוועדה שמוקמת, שתעסוק בהחלט בנושא חשוב. תודה גם על הדברים המאוד-מאוד מרגשים שלך. הלוואי שהם היו אלו שחותמים את הדיון. אבל ביום הקשה הזה, שהתחיל בהתייצבות של לא מעטים מאיתנו באותם צמתים לאורך המסע, צריך לומר גם ביושר ששיח ממלכתי, שיח הגון, שיח שמבוסס על הפסוק "האמת והשלום אהבו", לא יכול להתנהל במעמד צד אחד. וזה מה שקורה בבית הזה וזה מה שקורה ברחוב הישראלי. היום יושב-ראש הכנסת פתח את המליאה, בצדק ובדין, בדקת דומייה. חבל שהבקשה שלנו שדיוני הוועדות לפני המליאה יבוטלו – הבקשה הזאת נזרקה כלאחר יד, ורק יושבי-הראש מן האופוזיציה – הוועדה לביקורת המדינה, ועדת העלייה והקליטה – רק אנחנו ביטלנו את הדיונים. האזנתי בקשב למה שאמר יושב-ראש הבית חבר הכנסת אוחנה. הוא אחד מן המזוהים עם זעקת הקוזק הנגזל של הכנסת. הוא אחד ממובילי המסע לשיקום מעמדה של הכנסת בתואנת השקר שזה בית המשפט שרומס את הכנסת ולא הממשלה. אז אם אתה טוען לבכורת הכנסת, עם בכורה באה האחריות. תאמר לי, חבר הכנסת ביטון, אתה שמעת בדברי ההקדמה של יושב-ראש הבית לזכרם של שירי, אריאל וכפיר מילה אחת של לקיחת אחריות בשם הבית הזה? הבית הזה לא אחראי לשום דבר, הוא רק רוצה את הבכורה. שמעת את יושב-ראש הרשות המחוקקת מוציא את המילה "סליחה"? באותה שעה עמד ראש הממשלה נתניהו על דוכן העדים בבית המשפט, 200 מטר מכיכר החטופים, שאליה הוא לא טרח להגיע פעם אחת. את גדי איזנקוט ראיתי יוצא מדיוני הקבינט, חוצה את הרחוב, הולך לכיכר החטופים; גם את חבר הכנסת בני גנץ. את ראש הממשלה פעם אחת לא. תלך ותראה מה הוא אמר על השופטים. תראה אם יש שם קמצוץ של נטילת אחריות בשם כולנו, לא רק קואליציה, קמצוץ של אמירת סליחה. מי שלא יודע לקחת אחריות, מי שלא יודע לבקש סליחה, באמת לעולם לעולם לעולם לא יימחלו לו חטאיו ומחדליו, וזאת האמת העצובה בעיצומו של היום העצוב הזה.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת אופיר כץ, רוצה לסכם את הדיון או נעבור להצבעה?

אופיר כץ (הליכוד):

לא.

היו"ר ארז מלול:

טוב, אז חבריי חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת ועדת הכנסת להקמת ועדה לעניין מסוים לפי סעיף 108 לתקנון הכנסת, הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד הצעת ועדת הכנסת – 13 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת בעניין הקמת הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים נתקבלה.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אני מבקשת להוסיף אותי.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 13 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת ועדת הכנסת התקבלה. סליחה, לא ראיתי, פנינה, למה לא היית פה בהצבעה? זה מהסיעה שלך. נא לצרף את חברת הכנסת פנינה תמנו בעד. זה לא משנה את תוצאות ההצבעה.

היו"ר ארז מלול:

הודעה לסגנית מזכיר הכנסת.

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 38), התשפ"ה–2025, שהחזירה ועדת הכלכלה. תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

חבריי חברי הכנסת, נעבור לסעיף הבא על סדר-היום – צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה) (הארכת מועד), התשפ"ה–2025. יציג את הצו חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי, יושב-ראש הוועדה המשותפת של ועדה החוקה, חוק ומשפט, ועדת המדע והטכנולוגיה וועדת הפנים והגנת הסביבה; כמה ועדות. בבקשה, לרשותך עשר דקות.

חנוך דב מלביצקי (יו"ר הוועדה המשותפת):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני פונה אליכם מתוקף תפקידי כיושב-ראש ועדת הכנסת המשותפת לשלוש ועדות – ועדת החוקה, חוק ומשפט, ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת המדע והטכנולוגיה. הועדה המשותפת הוקמה בחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע–2009, שלשם הקיצור אתייחס אליו כחוק המאגר הביומטרי. ב-2017 תוקן חוק המאגר הביומטרי ונקבע בו כי במאגר הביומטרי יישמרו רק תמונות תווי פנים של תושבים ללא טביעות אצבע. לצד זאת נקבעה בחוק הוראת שעה שדחתה בחמש שנים את כניסתו לתוקף של התיקון, ושר הפנים הוסמך להאריך אותה באישור הממשלה, הוועדה המשותפת והכנסת בתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים כל אחת. בתקופת הוראת השעה ניתן היה להמשיך להכניס למאגר טביעות אצבע של תושבים שהגיעו להפקת תעודת זהות או דרכון, אולם רק אם הסכימו לכך בכתב. בפועל, מזה כמה שנים לא הוכנסו למאגר טביעות אצבע של תושבים כלל. בהתאם לכך, הוראת השעה הוארכה מאז כמה פעמים, עד ליום 31 בדצמבר 2024. ביום זה אישרה הוועדה המשותפת את בקשת שר הפנים להאריך שוב את הוראת השעה, והצו היה אמור לעלות להצבעה במליאה, אולם מסיבות הקשורות לסדר-היום של מליאת הכנסת והסכמות בין הסיעות, הצו לא הובא להצבעה במליאה עד לתום תקופת הוראת השעה ב-31 בדצמבר 2024 בחצות. משלא אושר צו הארכת הוראת השעה על ידי המליאה, המשמעות היא שתוקף הוראת השעה פקע בהתאם להוראות החוק המתקן. לכאורה משמעות פקיעתה של הוראת השעה לפי החוק המתקן היא שיש למחוק את טביעות האצבע מהמאגר הביומטרי ולעבור למאגר מבוסס תמונות פנים בלבד. ואולם, מכיוון שבמלחמת חרבות ברזל נחקקה הוראת שעה שקבעה בין היתר איסור מחיקת טביעות האצבע מהמאגר הביומטרי הלאומי עד ליום 27 בפברואר 2025, טביעות האצבע לא נמחקו. יחד עם זאת, הוועדה בראשותי, לצד הייעוץ המשפטי לוועדה, דחקה בשר הפנים להביא פתרון מהיר לתקלה. בשבוע שעבר הונחה בפנינו בקשת שר הפנים, 48 ימים לאחר פקיעתה של הוראת השעה, "להחיות", כך שהוראת השעה תחול מחדש מיום אישור הצו בוועדה ועד ליום 26 בפברואר 2026. פרשנות זו, הגורסת כי ניתן להחיות שלא באמצעות חוק אלא באמצעות צו הוראת שעה שפקעה לפי חוק, למעשה עוקפת את הליכי החקיקה בכנסת, ויש לה השלכות רוחב על עצמאותה של הכנסת ועל מעמדה כרשות מחוקקת. זאת עמדת הייעוץ המשפטי לכנסת, היא הופצה גם בכתב, והיא מקובלת על הוועדה. מחוות הדעת של הייעוץ המשפטי לוועדה שוכנעתי כי לא הייתה לכנסת כל כוונה בעת חקיקת הוראת השעה ב-2017 שניתן יהיה להאריך אותה בכל עת גם לאחר פקיעת מועד הצו שמאריך אותה. לפיכך הוועדה קיבלה את הנוסח החלופי שהובא בפניה, אשר הוסכם בין הייעוץ המשפטי לכנסת לייעוץ המשפטי לממשלה, שבלית ברירה ובנסיבות הייחודיות שנוצרו, יהיה נכון יותר להחיל החלה רטרואקטיבית של הוראת השעה, על מנת שייווצר רצף ממועד פקיעתה ב-31 בדצמבר 2024. נדגיש את עמדת הייעוץ המשפטי לכנסת כי ככלל, החלה רטרואקטיבית של סעיפי הארכת הוראת שעה אינה דרך פעולה רצויה, ואין בכוונתנו ליצור פה תקדים לכך. דרך המלך שעל הממשלה לפעול בה בבואה לבקש מהכנסת הארכת הוראת שעה הקבועה בחוק, באמצעות חקיקת משנה או בדרך אחרת, היא בהגשת הבקשה במועד סביר טרם פקיעת הוראת השעה, המכבדת את לוחות הזמנים של ועדות הכנסת ומליאתה, ובמיוחד כאשר מדובר בהסדר לא שגרתי, אשר מחייב אישור צו הארכה לא רק בוועדה מוועדות הכנסת אלא גם במליאת הכנסת. עם זאת, בשל הנסיבות הייחודיות שנוצרו ורגישות הנושא, סברנו כי מבין שתי הפרשנויות, זו הפרשנות שפגיעתה בכנסת ובכללי ההתנהגות וכיבוד הרשויות עדיפה, ובפרט משום שאין בהחלה רטרואקטיבית במקרה זה נפקות הגורמת נזק. זאת, עקב קיומה של הוראת השעה חרבות ברזל, שלפיה ממילא יש חובה בכל התקופה שבין 31 בדצמבר 2024 ל-27 בפברואר 2025 לאסוף טביעות אצבע מתושב המגיש בקשה להנפקת מסמך זיהוי או מסמך נשיאה ולהכלילן במאגר הביומטרי, וכן יש איסור מחיקת טביעות אצבע מהמאגר הביומטרי. בישיבה הנוכחית של הוועדה, כמו גם בישיבה הקודמת בדצמבר 2024, נמסר לנו כי ההתקדמות במכרז מתעכבת בשל עניינים תקציביים, וכי מבחינת משרד הפנים, עם השלמת המעבר לזיהוי באמצעות טכנולוגיות זיהוי פנים, ייכנס לתוקף החוק שתוקן ב-2017, המאגר יעבור להיות מבוסס תמונות פנים בלבד, וטביעות האצבע שנאספו בו יימחקו. נציגת האוצר שהופיעה בדיון לא יכלה להסביר לנו את הפער בחסר התקציבי ומדוע תקציב 2025 לא מתייחס לקידום מערכות זיהוי פנים חדשות במאגר הביומטרי. יחד עם זאת, שמענו בדיון הקודם מנציגי משטרת ישראל כי המשטרה זקוקה לטביעות אצבע מן המאגר לשם זיהוי חללים באירועי אר"ן ולשימושים נוספים כגון חקירת פשעים. חשוב גם לציין כי לאחרונה הוגשו כאן שתי הצעות חוק פרטיות, של חבר הכנסת שמחה רוטמן ושל חבר הכנסת צביקה פוגל, שמדברות על הצורך בהקמת מאגר לאומי לצורך אר"ן, מאגר טביעות אצבע. לכן, לנוכח הבדלי העמדות בין משרדי הממשלה השונים, שמצביעים על כך שעל הממשלה להחליט מהי המדיניות הרצויה בנושא אגירת טביעות אצבע במאגר הביומטרי, וכן בהיעדר הסבר מהאוצר לנושא התקציבי, הוועדה החליטה להאריך את הוראת השעה שלפנינו עד 29 במאי 2025, ולא עד פברואר 2026 כפי שהתבקשה. לאור האמור לעיל, אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצו. תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח. יושב-ראש הוועדה, אני מניח שלא תרצה לסכם, כמו שכבר אמרת הרגע. אם כן, נעבור להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה – 7 נגד – אין נמנעים – אין הצעת הוועדה המשותפת בדבר צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה) (הארכת תקופת הוראה שעה), התשפ"ה–2025, נתקבלה.

היו"ר משה סולומון:

שבעה בעד, אחד נוכח, אין מתנגדים. אני קובע כי צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה) (הארכת תקופת הוראה שעה), התשפ"ה–2025, על פי הצעת הוועדה המשותפת, אושר. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני ג' באדר התשפ"ה, 3 במרץ 2025, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.