ישיבת מליאה בתאריך 06/11/2024 בשעה 11:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, שלום, שלום גם לשר. אנחנו מתכבדים לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי ה' בחשוון התשפ"ה, 6 בנובמבר 2024. הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא שאילתות דחופות. השאילתה הראשונה היא של חבר הכנסת נאור שירי – השר לביטחון לאומי, שראיתי ממש בכניסה לאולם, ייכנס בחצי דקה הקרובה – בנושא: מדוע חברי כיתות כוננות נדרשים למלא פרטי אינסטגרם, בלוג ופייסבוק. אני מזמין את חבר הכנסת לעמדה. בעוד כמה שניות יגיע השר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין שר שמצפצף על הכנסת יותר ממנו.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא. השר היה בזמן והטבע קרא לו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אנחנו היינו בחמישה ל-, אמיר, אוקיי?

היו"ר אמיר אוחנה:

הכול בסדר, השר פה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לוועדה הוא לא מגיע כבר שנתיים. אני מניחה שגם ראית את המכתב של שגיא. אין שר שמצפצף על הכנסת כמו השר הזה.

היו"ר אמיר אוחנה:

שלום לשר. אני מזמין את השר לדוכן, בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. המשטרה מבקשת מכל מי שלוקח חלק בכיתות כוננויות שכונתיות למלא את פרטי הרשתות החברתיות שבהן מחזיקים אותו מועמד או אותה מועמדת. ברצוני לשאול, ולקבל תשובה, מה הבסיס החוקי המאפשר שאילת פרטים אלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. בבקשה, השר.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אדוני היושב-ראש היקר, השרים הנכבדים, חברי הכנסת, קודם כול נפתח בברכות לנשיא ארצות הברית החדש דונלד טראמפ – שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אני חושב, אדוני, שזה הזמן לריבונות, זה הזמן לניצחון המוחלט, זה הזמן לחוקק במדינת ישראל את מוות למחבלים – כל מיני חוקים – –

קריאה:

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – שאין לי ספק שנשיא ארצות הברית יראה איתנו עין בעין את הדברים הללו. ברכות למדינת ישראל, ובעזרת השם עד לניצחון המוחלט. חבר הכנסת שירי, שאלת לגבי כיתות הכוננות. תרשה לי, לפני שאנחנו מדברים על מה שהם מתחייבים או לא מתחייבים, לספר לך קצת נתונים: ערב המלחמה היו בישראל 70 כיתות כוננות, רק ארבע בערי ישראל, וכיום – שימו לב לנתון, אדוני היושב-ראש – אנחנו עומדים על 1,008 כיתות כוננות: 363 במרחב העירוני, 645 במרחב הכפרי; 13,000 מתנדבים גיבורים עם נשק ארוך מציל חיים. אני חושב שעצם העניין הזה של כיתות הכוננות, חבר הכנסת שירי, מצריך את כולנו לומר תודה רבה בחסדי השם לקדוש ברוך הוא, לממשלת ישראל, וכן, גם לשר לביטחון לאומי, שבניגוד לממשלה שלכם, שסגרה את כיתות הכוננות, פתח כ-1,000 כיתות כוננות. אלה מספרים של 30 שנות עבודה. בנוגע לשאלת הסמכות ששאלת, אני אענה את מה שנמסר לי ממשטרת ישראל: למשטרת ישראל סמכות לבצע הליך תעסוקתי למתנדבי כיתות הכוננות, ותהליך ההתאמה כולל מילוי שאלון זה לכל המועמדים לתפקיד. אני לא רואה פסול בכך שמבקשים פרטים. בעולם שאנחנו מבקשים היום, ובוודאי בעולם הדיגיטלי, מבקשים פרטים דיגיטליים. לא הבנתי איפה הבעיה. אני מברך את מתנדבי כיתות הכוננות – –

קארין אלהרר (יש עתיד):

זאת הבעיה איתך – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – מברך את משטרת ישראל, מברך את הפרויקט הגדול שעשינו.

קריאות:

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

מה הבעיה בלבקש פרטים? למה לא? הם רוצים ליצור קשר בצורה דיגיטלית, אז זה בסדר גמור. מבקשים מייל, לדוגמה. מה רע בזה?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

איפה מבקשים?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

שאלו אותך מה הבסיס החוקי.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני לא רואה בזה שום בעיה. הבסיס החוקי זה שמי שרוצה להתנדב במשטרה, צריך למסור פרטים. ככה זה עובד במדינה דמוקרטית.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

מה הבסיס החוקי?

היו"ר אמיר אוחנה:

שאלות נוספות – לחברת הכנסת בן ארי, ולאחר מכן – חבר הכנסת פורר. סליחה, שאלת המשך לחבר הכנסת שירי. לאחר מכן ביקשו שאלות נוספות חברי הכנסת בן ארי ופורר.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני. אם פתחנו בברכות גם אני מצטרף לברכות, לא כי יש לי איזו פוזיציה, בניגוד לשר. אני רק מעדכן את השר שתוכנית – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

מה, אין לך פוזיציה לטובת המדינה? לא הבנתי.

נאור שירי (יש עתיד):

אני לא הפרעתי לך, למרות שהיה לי קשה מאוד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה אתה מפריע?

נאור שירי (יש עתיד):

אני רק מעדכן את אדוני השר שתוכנית המאה של טראמפ כוללת הכרה במדינה פלסטינית, אבל זה לא משנה לך.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

די עם ההערות שלך. זה מיותר, מיותר.

היו"ר אמיר אוחנה:

רשות הדיבור לחבר הכנסת שירי בלבד, בבקשה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אל תפריעי לחבר שלך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה אתה, יושב-ראש הכנסת עכשיו?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

ומה את? מה את? מה זה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – – יושב-ראש הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת והשר. רשות הדיבור לחבר הכנסת שירי בלבד. תודה.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני שמח על פתיחת כיתות הכוננות, אבל מי שלוקח חלק בקרדיט על פתיחת כיתות הכוננות, שזה כמובן מבורך, צריך גם לקחת אחריות על זה שערב המלחמה והטבח הגדול ביותר בהיסטוריה הוא היה זה שלא פתח שום כיתת כוננות. אבל אני שם את זה בצד. אדוני היושב-ראש וגם השר, 62 שאילתות החל משנת 2023 לא נענו על ידי השר בן גביר. 62 שאילתות, שהאחרונה מלפני שנה וחצי עדיין לא נענתה. לאחרונה גם דיברה על זה יועמ"שית הכנסת, בהמשך לפניות בלתי פוסקות של הוועדות בכנסת – לא רק חברי הכנסת אלא מוסדות הכנסת בעצמם שלא מקבלים תשובה ולא מקבלים ייצוג ולא מקבלים נתונים ממשטרת ישראל, ונציגי הממשלה גם מדירים עצמם בהוראת השר מדיונים בכנסת. הוא פוגע – ולא אני כתבתי את זה: מונע מידע מחברי הכנסת, מונע מידע מהממ"מ ופוגע בהליך הפיקוח הפרלמנטרי שכנסת ישראל אמורה לבצע. 62 שאילתות שאני אישית, ואני בטוח שעוד הרבה אחרים, שאלו ולא קיבלו מענה. עכשיו, אני לא נפגע כי קוראים לי נאור ואני מהאופוזיציה, והרי אני כלום ושום דבר פה. אבל אני חושב שתפקיד הכנסת במדינת ישראל הוא קודם כול לפקח על המשרד. אני רק אסיים בשאלה, כי לא קיבלתי תשובה. הבסיס החוקי זה לא שאתה חושב, אני חושב או נאור חושב או שאחרים חושבים שזה בסדר גמור, אלא הבסיס חוקי – אתה צריך להפנות אותי לחוק. אני יודע שבעיניך זה לא רלוונטי. בסיס חוקי, בעברית פשוטה – תפנה אותי לחוק שעל בסיסו אתה לוקח ומבקש פרטים לגבי הרשויות. עכשיו אני רוצה במשפט אחרון לומר שמי שכן מקבל נתונים ממשטרת ישראל לפני כל חברי הכנסת והציבור הוא הבן שלך – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

הבן שלך. שובאל.

נאור שירי (יש עתיד):

– – שעושה סרטונים בטיקטוק ומציג נתונים רשמיים של משטרת ישראל על הפשיעה בעוד שהכנסת לא מקבלת; לא נאור – הממ"מ לא מקבל.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לחבר הכנסת שירי. השר, שאלות נוספות – לחברת הכנסת בן ארי, ולאחר מכן – –

נאור שירי (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, יש 62 שאילתות שהוא לא ענה – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

– – חבר הכנסת פורר, אם יהיה כאן. הוא ביקש שאלה נוספת. אה, הוא פה. בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

שנה וחצי – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו לוקחים שאלות נוספות, והשר ישיב במרוכז.

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

אז במקום.

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא. שאלות נוספות, יש שתיים: אחת לחברת הכנסת בן ארי – אם את בוחרת לתת לסגלוביץ', בבקשה – והשנייה לפורר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אוקיי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב בראש. ואני מבקשת שלא תפנה אליי, אדוני השר, ותגיד לי "למה מי את", אוקיי? כי מי אתה בכלל. עכשיו אני רוצה שתענה לי בבקשה על השאילתה שלי: כמה פעמים ראש המטה שלך, חנמאל, ואתה, ביקרתם בבתים פרטיים של קציני משטרה? תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, חבר הכנסת פורר.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

מה מצחיק בזה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

מצחיק אותך?

קריאות:

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

ודאי, נו, מה. תפסיקו עם ההטרלות שלכם, נו.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, רשות הדיבור – לחבר הכנסת פורר.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

ההטרלות שלכם – תחפשו מישהו אחר שיענה. נו, נו, חבר הכנסת פורר, נו, בוא.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

על השאלה שלי אתה תענה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני מניח שכן, כי אתה לא מטריל כמוהם. הם מטרילים, חבורת הטרלות.

קריאות:

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

חבורת הטרלות.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

להתחיל בקריאות? די. חבר הכנסת פורר, רשות הדיבור שלך.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אני רוצה לשאול אותך, אדוני השר, בכובעך גם כיו"ר מפלגה בקואליציה. חבר מפלגתך, שהוא השר לפיתוח הנגב והגליל, אחראי לפיתוח הנגב והגליל והחוסן הלאומי – נושא חשוב – ותחתיו הרשות לפיתוח הגליל, הרשות לפיתוח הנגב. נודע ופורסם כי חבר הכנסת אלקין צפוי להתמנות לשר המינהלות, שיהיה אחראי למינהלת לשיקום הצפון ולמינהלת לשיקום הדרום. האם מקובל עליך שבעצם השר לפיתוח נגב-גליל יהיה כפוף לשר המינהלות, או ששר המינהלות אמור להיות כפוף לשר לפיתוח הנגב והגליל? מי עוסק בשיקום הצפון והדרום – האם זה השר וסרלאוף או השר אלקין או אף אחד מהם?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. השר ישיב במרוכז. בבקשה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

קודם כול, לגבי העניין של יחס המשרד לביטחון לאומי לכנסת, אני חייב להגיד שהמשרד לביטחון לאומי זה אחד המשרדים, אני חושב, אולי מוביל ביחס של כבוד, הערכה – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

ממש לא נכון.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת סימון דוידסון, קריאה ראשונה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

ממש לא נכון.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – הערכה לוועדות הכנסת – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה לא מגיע לכנסת.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני זוכר את עצמי – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי, די. השר משיב.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

יש כאן בחורים צעירים כל כך נפלאים.

נאור שירי (יש עתיד):

שמה?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

תחשבו איך הם מסתכלים עליכם. תחשבו.

נאור שירי (יש עתיד):

איך הם מסתכלים עליך.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שירי, קריאה ראשונה.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

אתה שאלת שאלה. אתה לא רוצה לשמוע תשובה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

לא רוצים לשמוע תשובות.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

איך שמסתכלים על המשרד לביטחון לאומי.

קריאה:

כמו ליצן.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

המשרד לביטחון לאומי זה אחד המשרדים שהכי הרבה מוקיר, הערכה. אני זוכר, משרד הביטחון לא שולח כמעט נציגים לדיונים. כשאני הייתי חבר אופוזיציה, מי דיבר בכלל, אבל אנחנו כן שולחים אנשים לדיונים – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

מי דיבר – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי, קריאה ראשונה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אל תדאג. עשית אצלי קמפיין בוועדה – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – כן שולחים אנשים לדיונים – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה לא מגיע בכלל לכנסת. אתה בושה – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – כן שולחים ומשתפים פעולה עם הכנסת, ויש לי הערכה עמוקה, אדוני היושב-ראש, לעבודת הכנסת – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

למה אתה לא עונה על שאילתות?

שלי טל מירון (יש עתיד):

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – לפועלה, ויש שיתוף מלא. עובדה שאני אחד השרים הראשונים במושב הזה שמשיב על שאילתות.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

למה אתה לא עונה על שאילתות?

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, לא להפריע.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

– – – שאתה עונה על שאילתה. זו החובה שלך.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

לא להפריע. השר משיב. לא להפריע.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אבל הוא מטעה אותך.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

למה אתה לא שומר על כבודה של הכנסת?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה ראשונה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

63 שאילתות שהשר לא עונה, בניגוד לתקנון.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה שנייה? לא צריך, נכון? אז ראשונה, נסתפק בראשונה. בבקשה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

נשאלתי כאן על ידי חברת הכנסת בן ארי על הבן שלי.

נאור שירי (יש עתיד):

לא הבנתי, הוא לא ענה לי על שום שאלה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

חכו, תשמעו את התשובות.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שירי, קריאה שנייה.

נאור שירי (יש עתיד):

איך שנייה?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

תשמעו את התשובות. חכו עוד דקה.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא הקשבת כי צעקת, אז לא קלטת את הראשונה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

נשאלתי על הבן שלי, ואני רוצה להגיד לכם, תתביישו לכם. תתביישו לכם.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אהה, אנחנו צריכים להתבייש?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

הבן שלי כרגע בגיבוש – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן, קריאה ראשונה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אתה אחראי לכל מה שקורה במדינה ואנחנו צריכים להתבייש?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

הבן שלי כרגע – – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

באיזה סרט אתה חי?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

הבן היקר שלי – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן, את בקריאה ראשונה.

דבי ביטון (יש עתיד):

– – – לא הבנתי.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

כל היום תתביישו.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

עבריין מורשע, זה מה שאתה, ואני צריכה להתבייש.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

הבן – – – שלך – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

הבן היקר שלי שובאל כרגע בגיבושים – –

דבי ביטון (יש עתיד):

יקר – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – כרגע מנסה להיות בסיירות, ואתם שופכים את הדם שלו. איפה חברת הכנסת בן ארי?

דבי ביטון (יש עתיד):

אל תיקח את זה לשם.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

מי דיבר עליו בכלל.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

איפה חברת הכנסת בן ארי – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

עבריין משתמט.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – ששופכת את הדם – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה מטיף לנו מוסר?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת להב הרצנו, קריאה שנייה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

עבריין משתמט. עבריין משתמט.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת להב הרצנו, קריאה שלישית – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

עבריין משתמט.

היו"ר אמיר אוחנה:

– – נא לצאת.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה לא תטיף לאופוזיציה מוסר.

היו"ר אמיר אוחנה:

לצאת, לצאת.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה חתום על הטבח הכי גדול בעם היהודי מאז השואה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, אתה בקריאה שלישית. נא לצאת.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

זה קרה במשמרת שלכם. זה קרה במשמרת שלכם. האירוע המטורף של אתמול של פיטורי שר ביטחון – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת להב הרצנו, החוצה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

– – קרה במשמרת שלכם, ואתם עוברים לסדר-היום.

היו"ר אמיר אוחנה:

החוצה. תודה. מאה אחוז.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

עבריין, גזען, הומופוב, משתמט. תטיף לנו מוסר? למה מי אתה בכלל.

שלי טל מירון (יש עתיד):

פשיסט.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מי אתה?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

ואחרי הדברים הללו – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

סדרנים, להוציא את חבר הכנסת הרצנו. למה אתם מחכים?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

ואחרי הדברים הללו – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

למה אתם מחכים, באמת. מה זה הדבר הזה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

מחכים שהוא יעשה את ההצגה. תעשה, תעשה את ההצגה שלך, תעשה.

קריאות:

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

תעשה את ההצגה שלך.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת שלי טל מירון.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

תעשה את ההצגה שלך.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אתה מדבר על הצגות?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

הבן שלי, אתם לא תשפכו את הדם שלו.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

למי אכפת הבן שלך? מה אכפת לנו – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

בזמן שאתם, אפילו אופוזיציה – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן, את בקריאה שנייה, אני מזכיר.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

שיענה כבר על השאלות.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – אפילו לא יודעים לעשות אופוזיציה כמו שצריך, לא מסוגלים להישאר כאן ב-03:00.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת שלי טל מירון, קריאה ראשונה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

לא מסוגלים. הבן שלי שובאל צדוק – –

קריאות:

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

– – – אתה מדבר על הדם שנשפך?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – הבן שלי קם – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת בליאק, קריאה ראשונה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – קם ב-03:00 – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

חוצפן.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – כדי לעשות אימוני כושר להיות בצבא. תתביישו לכם.

שלי טל מירון (יש עתיד):

פשיסט ועבריין – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת שלי טל מירון, קריאה שנייה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

– – – אדוני היושב-ראש, הוא סיים עם – – –

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

הדבר השלישי – – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אזרחים נהרגים פה, בקדנציה שלך. חוצפן.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן, את כבר בשנייה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

הדבר השלישי – חברת הכנסת בן ארי שאלה אותי לגבי ביקורים שלי בבתים פרטיים של מפקדים. לפני שאני אענה לה על זה אני רוצה לשאול אותה כמה פעמים היא התקשרה לטלפון האישי של קובי שבתאי כשהוא היה מפכ"ל, כמה פעמים היא התקשרה לקצינים במשטרה – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אז מה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – וכמה פעמים חברת כנסת מהאופוזיציה מתקשרת לקצינים ואומרת להם: אל תקיימו את המדיניות של השר שלכם. היא זאת שמתקשרת בטלפונים לקצינים, התקשרה וניהלה – –

רון כץ (יש עתיד):

איך אתה יודע את זה, שאתה מאשים אותה כשהיא לא פה?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת רון כץ.

רון כץ (יש עתיד):

לא, אבל הוא – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת רון כץ, לא לא לא.

קריאות:

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – וניהלה שיח עם המפכ"ל מתחת לאף של כולם. ותדעו לכם, זו מדינה דמוקרטית.

סימון דוידסון (יש עתיד):

למה אתה לא עונה על שאלות?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

בדמוקרטיה יש סדר – –

קריאות:

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – בדמוקרטיה יש שר ממונה, ואתם תפנימו את זה.

קריאה:

תענה על השאילתה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

ואתם תפנימו את זה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אבל למה אתה לא עונה על השאילתה?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת דוידסון.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

הוא לא עונה על שום שאלה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

עכשיו לגבי שר המינהלות. אנחנו שמענו על זה היום.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תענה על השאילתה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אנחנו נבדוק את הדברים. אני מאוד מאוד מקווה שסמכותו של השר וסרלאוף לא נפגעת. כולם מדברים על השר וסרלאוף. האמת היא שאני מסמיק כשאני מגיע לדרום ולצפון ואומרים לי כל ראשי הרשויות – אתם שומעים?

עודד פורר (ישראל ביתנו):

למה לא נותנים לו את האחריות?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אתם שומעים? יש שר אחד – – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת פורר.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

יש שר אחד שכולם אוהבים וכולם מפרגנים – –

שלי טל מירון (יש עתיד):

הוא עבריין מורשע – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – זה השר יצחק וסרלאוף. יצחק וסרלאוף. והדבר האחרון, חברים, שאלתם כאן – – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

תגיד, מתי היית בצפון לאחרונה?

קריאות:

סימון דוידסון (יש עתיד):

מתי היית בצפון?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת פורר.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מתי ראית את הצפון?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת דוידסון, קריאה שנייה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

בשבוע שעבר הייתי. בשבוע שעבר, בביקורים בתחנת משטרה.

דבי ביטון (יש עתיד):

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

הדבר האחרון – העליתם כאן את הנושא של פיטורי גלנט. טוב מאוד שראש הממשלה פיטר את גלנט.

קריאות:

דבי ביטון (יש עתיד):

חבל שאתה לא גר בשדרות – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

לא יעזור לכם.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת דבי ביטון.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

טוב מאוד שראש הממשלה פיטר את גלנט. אתם יודעים, אני מדבר אליהם, לא אליכם.

דבי ביטון (יש עתיד):

– – – לך תפקיד – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

במדינה דמוקרטית, שר ביטחון – –

דבי ביטון (יש עתיד):

במלחמה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – צריך לעשות מה שהממשלה אומרת לו לעשות.

קריאה:

הוא עשה הכול.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

ואם שר ביטחון – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

מה הוא לא עשה? מה הוא לא עשה?

קריאות:

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

ואם שר ביטחון – – –

קריאות:

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

– – – דמוקרטיה – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

ואם שר ביטחון לא מיישם את המדיניות של הממשלה – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

מה הוא לא עשה?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שטרן.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – טוב מאוד – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא, מה הוא לא עשה – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – שראש הממשלה שלח אותו.

היו"ר אמיר אוחנה:

הוא לא רוצה לענות.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני שאלתי היום את יושב-ראש ועחו"ב.

היו"ר אמיר אוחנה:

פעם חמישית, שישית. די, מספיק.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אה, הוא לא רוצה לענות?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני אסיים ואגיד – – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

מה זה לא רוצה לענות? הוא חייב לענות. מה זה לא רוצה לענות?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

יש לנו עוד שאילתה?

היו"ר אמיר אוחנה:

יש לנו עוד שאילתה, שאילתה של חבר הכנסת אברהם בצלאל.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

בסדר, אז אחרי זה אני אסיים. בדמוקרטיה, מי שלא מקיים את מדיניות הממשלה – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, הוא ענה?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – לא צריך להיות בממשלה.

קריאות:

יסמין פרידמן (יש עתיד):

הוא ענה? פספסתי?

סימון דוידסון (יש עתיד):

הוא לא ענה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

ענית על זה?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

עניתי על כל מה ששאלתם.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת אברהם בצלאל – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אני רוצה לשאול אם הוא ענה על השאילתה.

היו"ר אמיר אוחנה:

– – ישאל את השאילתה הבאה. חברת הכנסת פרידמן, את בקריאה שנייה, אני מזכיר לך.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אבל אני רק שואלת אם הוא ענה על השאילתה.

היו"ר אמיר אוחנה:

שאילתה של חבר הכנסת אברהם בצלאל, בנושא: בעיות נגישות בכניסה לכותל המערבי. חבר הכנסת בצלאל, בבקשה.

אברהם בצלאל (ש"ס):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, איתמר היקר, בהגעה לכותל נחסמה הגישה עד הכניסה לכותל עצמו בהוראת המשטרה. האוטובוסים, לצערנו, מורידים את הנוסעים בשער האשפות, שזה מרחק של למעלה מ-200 מטר מהכניסה עצמה לכותל. הדבר מונע מאנשים נכים, קשישים, שקשה להם להתנייד, להגיע ולהתפלל בכותל. ברצוני לשאול: מה בכוונת המשרד לעשות בנדון?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

חבר הכנסת בצלאל, אני מגבה גיבוי מוחלט את המשטרה, וחבל שאתה לא מספר כאן בשאילתה את מה שאני חושב שאתה יודע וכולם כאן יודעים. הקרן למורשת הכותל החליטה שרב שהוא רב אתיופי, לא ייכנס לתוך הכותל עם הרכב. למה? כי גורמים שם אמרו: אתיופי. לא במשמרת שלי. לא במשמרת שלי. לא יהיה דבר כזה. לא יהיה דבר כזה שלא ייתנו לאנשים להיכנס בגלל שהם אתיופים, ולא יהיה דבר כזה שינהיגו בכותל מדיניות אפליה, שכל מיני אנשים שקשורים כן יכולים להיכנס, אבל רבנים ספרדים או רבנים אתיופים לא ייכנסו. לא יהיה דבר כזה. אני מגבה גיבוי מוחלט את מה שהמשטרה עשתה באותו יום. היא אמרה את זה בצורה מפורשת.

אברהם בצלאל (ש"ס):

גם אני מגבה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אנחנו לא ניתן שתהיה אפליה בכניסה לכותל, ואני אומר את זה כאן לכולם. אם יש נוהל שמאפשרים לרבנים להיכנס עם רכב לכותל, אז צריך לתת את זה לכל הרבנים, ולא יכול להיות שיהיו רבנים כאלה שכן נותנים להם ורבנים כאלה שלא נותנים להם. ואני רוצה להגיד דבר נוסף: אני אוהב את העדה האתיופית, אני מקדם אותם במשטרה, אני דואג להם, ומי שפוגע בהם, פוגע בי.

היו"ר אמיר אוחנה:

שאלת המשך.

אברהם בצלאל (ש"ס):

אדוני השר, דבר ראשון, אני מגבה אותך בנושא הזה.

קריאות:

אברהם בצלאל (ש"ס):

שאלת המשך שלי – משיחות שקיימתי במשרד התחבורה אומרים שלמשטרה עצמה אין כנראה מספיק כוח אדם להעמיד שם ולשמור על מתפללים. אני שואל שאלה: האם באמת עשרות אלפי איש בשנה לא יכולים לעלות? בפרט כשאנחנו עכשיו מגיעים לחורף. תחשוב על אנשים מבוגרים, אנשים נכים, שצריכים משער האשפות ומטה – האוטובוסים מורידים מאוד מאוד למטה את האנשים, אנשים זקנים שצריכים ללכת ולהיכנס לכותל, במקום שהאוטובוס ייכנס לכותל עצמו ויוריד אותם בכניסה לכותל. אני חושב שזה עזרה להמון המון אנשים.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

חבר הכנסת בצלאל – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

עוד רגע, השר. יש שתי שאלות נוספות.

אברהם בצלאל (ש"ס):

אדוני השר, אני מדבר ברצינות. אני מגבה אותך בנושא של הכניסה ומורשת הכותל וכל מה שאתה אומר, אבל בסוף אני רוצה תשובה מה עושים עם כל כך הרבה מתפללים שנמצאים ורוצים להגיע להתפלל בכותל, לא משהו מעבר לזה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

חבר הכנסת בצלאל, אנחנו לא מדברים על אותו אירוע.

היו"ר אמיר אוחנה:

רק שנייה, השר. שתי שאלות נוספות, ואז במרוכז. שאלה נוספת – לחבר הכנסת סגלוביץ', ולאחר מכן – שטרן. בבקשה.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אתה מדבר על משילות וריבונות. אתה אחראי למשילות ולריבונות במדינת ישראל. אין ריבונות ואין משילות. בתקופה שלך אנחנו נמצאים במצב של 204 נרצחים נכון להיום בחברה הערבית; עלייה מטאורית גם בחברה היהודית. היום בבוקר נרצח מנהל בית ספר, התפוצץ רכבו בבאקה אל-גרבייה. בתור מי שרץ ורקד על הדם בכל אירוע – אתה אפילו לא מגיע לשום מקום. אתה בא פה לכנסת ועושה סימני לב למי שנמצא בבמה. את העבודה שלך אינך עושה, מכל סוג שהוא. מה אתה הולך לעשות אל מול השתוללות הפשיעה? כי עד היום לא עשית כלום. הפקרת את אזרחי מדינת ישראל. אתה עושה את זה עם חיוך גדול. זה לא מעניין אותך. מה שאתה עושה זה רק דברים אחרים לגמרי. אתה פשוט בושה ותקלה נוראית למדינת ישראל – עבריין שעומד על דוכן הנואמים. זאת המציאות. עבריין שעושה לב, חסר לב.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שטרן, בבקשה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אגב, ככה מדברים לשר?

היו"ר אמיר אוחנה:

אני לא אהבתי, אבל – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

זה בסדר שככה מדברים?

יסמין פרידמן (יש עתיד):

מה לעשות? זאת האמת. מה לא אמת במה שהוא אמר?

קריאה:

204 נרצחים – – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

הוא לא עבריין?

יסמין פרידמן (יש עתיד):

זאת האמת.

דבי ביטון (יש עתיד):

יש ספק לגבי הנתונים?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אם הוא לא היה עבריין, אף אחד לא היה אומר לו עבריין.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

דיברת קודם על הבן שלך ועל זה ששופכים את דמו והוא במהלך גיבושים. אני מאחל לו הצלחה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

תודה רבה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אבל עמדת כאן על הדוכן ואמרת שאתה מברך על הפיטורים של שר הביטחון, שלא יכול להיות ששר ביטחון לא ממלא הנחיות של ראש הממשלה או של הקבינט. אני חושב שאתה שופך את דמו, אלא אם כן תביא לי דוגמאות. אני שאלתי הבוקר כבר שני ראשי ועדות, כולל ועדת החוץ והביטחון, ואני יושב שם די באדיקות כבר שנה ויותר. אני לא מכיר הנחיה אחת של ראש הממשלה ששר הביטחון לא מילא. אני חושב שבעניין הזה יש שפיכת דמים, ואני רוצה להגיד לך שבעיניי פיטורין של שר ביטחון בזמן מלחמה היא שפיכות דמים. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר ישיב במרוכז, בבקשה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

קודם כול, חבר הכנסת בצלאל, אנחנו כנראה לא מדברים על אותו אירוע. היה אירוע ממוקד – יום אחד נחסמה הכניסה של מכוניות לכותל. המשטרה עשתה את זה.

קריאה:

רגע, אז אני אעדכן את השר – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת לוי, ברוך הבא. תודה. חבר הכנסת לוי, קריאה ראשונה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

הרקע היה אפליה של רב אתיופי. אני גיביתי את המשטרה. דקה, אני אבדוק מה שאתה אומר. אני רק מסב את תשומת ליבך. אני לא יודע למה אתה מתכוון. אם הכוונה להגיע עד שערי הכותל, נכים וזקנים, ודאי שזה ראוי, וזה מה שצריך להיות. אם הכוונה שעד שערי הכותל הכול יהיה פתוח, אז הכול יהיה פקוק ולא יוכלו להיכנס. אבל אני אבדוק את מה שאתה אומר ואני אברר את הנושא הזה. רשמתי לעצמי. חבר הכנסת שטרן, אני חבר קבינט, ואני מכיר לא מעט דברים שאני לא יכול לפרט אותם מעל הדוכן. אני מכיר הרבה מאוד דברים, אני מכיר הרבה מאוד החלטות של קבינט שלצערי, השר גלנט לא יישם.

מאיר כהן (יש עתיד):

תן אחת.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אחת.

קריאה:

למה אתה משקר?

קריאה:

נתניהו אמר שהוא היה בסדר.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

תנו לי להמשיך. אבל יותר מזה – השר גלנט – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא יותר מזה. אחת.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אם לא תיתנו לי לסיים, לא תשמעו. יותר מזה – השר גלנט באופן כללי – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא, לא. הנחיה – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שטרן – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אבל זה מה ששאלתי. אולי השר לא מבין את השאלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

זו התשובה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אולי הוא לא מבין את השאלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אגב, השאלה הנוספת שלך לא הייתה בשאילתה המקורית, אז הוא לא חייב להשיב עליה, אבל הוא משיב.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אז שלא יענה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני אענה לך. השר גלנט עבר צד; הוא לא היה בצד שלנו, צריך להגיד את האמת. בכל נושא הוא התייצב – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה קשור?

יסמין פרידמן (יש עתיד):

מה זה הצד שלנו?

מאיר כהן (יש עתיד):

הוא היה לצד מדינת ישראל. בן גביר, הוא היה לצד מדינת ישראל.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

בכל נושא הוא התייצב לצד האופוזיציה – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת כהן – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אם אני לא יכול להשיב, אז אני לא יכול להשיב.

מאיר כהן (יש עתיד):

מה קורה לך? מה זה הצד שלנו?

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה השטויות האלה?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

הוא התייצב לצד האופוזיציה ונגד הקואליציה בכל נושא שהיה, גם דברים ציבוריים כאן. אנחנו ראינו את ההתנהלות שלו – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

הנחיה שהוא לא ביצע, זה מה שאמרת.

היו"ר אמיר אוחנה:

הנקודה ברורה. די.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

וסליחה, המדיניות שלנו היא מדיניות אחרת, ולכן טוב מאוד שראש הממשלה פיטר את השר גלנט. ודבר אחרון – חבר הכנסת סגלוביץ', הרמת לי טיפה להנחתה.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

מה זה הנחתה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה עם השאילתה שלי?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני מדבר בעיקר אליהם. הם צריכים לדעת את העובדות.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מירב בן ארי, די.

מירב בן ארי (יש עתיד):

רגע, אבל רק שאלתי – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי, יש שלב של שאלות נוספות. עברנו את השלב הזה. עכשיו השר משיב.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

נכון שהאולפנים בצד שלכם. נכון שאולפני הטלוויזיה בצד שלכם, והם לא מספרים את האמת, אבל בוא נספר. קודם כול, גם היום, בשנה הזאת, הורדנו משנה שעברה את המספרים ברצח.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

מה המספר היום?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

מה שאתה אמרת.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

204 נרצחים מול 106 בכל שנת 2022.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

הוא לא ייתן לי לסיים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת סגלוביץ', אני רוצה לאפשר לך לשמוע את התשובה.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

בשנה שעברה – 244.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

2023 היה יותר, אז הורדנו את זה, אז אנחנו במגמת ירידה.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

בסוף יש מספרים. אני סופר גופות, לא כיתות כוננות.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אז בוא נספר את האמת. בזמן שלכם היו קייטנות בבתי הסוהר; אני הפסקתי את זה.

מאיר כהן (יש עתיד):

די.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

את מי זה מעניין עכשיו? את מי זה מעניין? מה אתה, מנהל קייטנה?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת סגלוביץ', השר משיב.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אבל הוא צריך להשיב.

היו"ר אמיר אוחנה:

אבל השר משיב ממה שהוא מבין, להבנתו, לא מה שחבר הכנסת רוצה.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

לא לא לא. גם אם אדוני מאוד לא אוהב את זה, רשות הדיבור היא לשר.

דבי ביטון (יש עתיד):

השר, התפקיד גדול עליך – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

בזמן שלכם סגרתם את כיתות הכוננות; אני פתחתי 1,000 כיתות כוננות.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת פרידמן, קריאה שלישית. נא לצאת. תודה.

קריאה:

במשמרת שלכם זה קרה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

בזמן שלכם לקחתם נשקים מאנשים; אני נתתי להם נשקים לאנשים כדי שיגנו על עצמם.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אבל נרצחים בתקופה שלך פי – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת סגלוביץ', קריאה ראשונה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין ביטחון אישי.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

תענה על השאלה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

בזמן שלכם פוטרו שוטרים, התפטרו אלפי שוטרים; בזמן שלי עצרתי את המגמה והגדלתי את זה. בזמן שלכם לקחתם את כל התקציב מהמשטרה; אני הוספתי להם מיליארדים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כל יום בן אדם נרצח – – –

מאיר כהן (יש עתיד):

אתה משקר.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

איך הדבר המופרך הזה יכול להיות שר בממשלה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

מעולם לא נרצחו כל כך הרבה אנשים. אנשים משלמים בחיים שלהם.

קריאה:

הביתה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני יכול למנות עוד הרבה הרבה הבדלים של מה שאני עשיתי ואתם לא עשיתם.

מאיר כהן (יש עתיד):

ומתו פי שניים. נרצחו פי שניים.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אבל אני חייב להגיד, אתם באמת קלקלתם כל כך הרבה, ואיך דונלד טראמפ אומר? אנחנו מתקנים את הנזק – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אנשים מתים במשמרת שלך. מה זה עוזר?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אנחנו מתקנים את הנזק הגדול שאתם עשיתם – –

רון כץ (יש עתיד):

אולי נעשה לך ויזה לארצות הברית.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – ובזמן שלנו אנחנו נלחמים באויבים.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

נרצחו 1,700 אנשים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת בליאק, קריאה שנייה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אתם התרפסתם לאויבים ונכנעתם לאויבים. ואגב, דבר אחרון, אתם מדברים על 8 באוקטובר. במשמרת שלי הייתה משטרה שהגנה על הציבור.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

במשמרת שלך נרצחו 1,700 אנשים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת בליאק, קריאה שלישית. נא לצאת.

קריאות:

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אתה שר משתמט, שר כושל. כלומניק.

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – – נלחמה לבד. אתה ישנת.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

המשטרה הצילה את הציבור.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת דבי ביטון – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני דבר אחד לא מבין, אדוני היושב-ראש.

קריאות:

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

שר הביטחון, שהוא, יש לו את הטנקים, את המטוסים – אתם אומרים 7 באוקטובר, אז טוב מאוד שפיטרנו אותו.

קריאה:

מי זה פיטרנו? אתה ראש הממשלה?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

לעומת זאת, המשטרה היא שהצילה את המצב במשמרת שלי. אוהב אתכם.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי, די.

מירב בן ארי (יש עתיד):

די כבר. אבל למה הוא לא ענה על השאילתה? מה, אתה מפחד להגיד שאתה הולך לבתים של קצינים?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לשר. אני מתכבד להזמין את שר המשפטים, שראיתי ממש לפני רגע.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה אתה פחדן? למה אתה לא בא לכנסת? למה אתה לא נותן נתונים? אתה שקרן ועבריין.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו נעבור לשאילתה הבאה, שאילתה של חברת הכנסת קארין אלהרר בנושא קיצוץ בתקני שפיטה והפגיעה חסרת התקדים במערכת המשפט בתקציב לשנת 2025. את שר המשפטים ראיתי לפני רגע. מכניסים אותו. עוד רגע, חברת הכנסת אלהרר, עוד רגע.

מאיר כהן (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

אם אתה מבקש להירשם, נרשום אותך, מאה אחוז.

מאיר כהן (יש עתיד):

תודה, אדוני.

היו"ר אמיר אוחנה:

שר המשפטים נכנס. בבקשה, אדוני, אני מזמין אותך אל הדוכן. אני מבקש להדליק את המיקרופון לחברת הכנסת אלהרר. מזכיר, מיקרופון לחברת הכנסת אלהרר, בבקשה.

קארין אלהרר (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, פורסם בשבוע שעבר שבכוונתך לקצץ תקני שפיטה לערכאות בבתי המשפט השונים בתקציב הקרוב; זאת, למרות שידוע לך המחסור האקוטי בשופטים והעומס הקיים במערכת כבר היום. כל אלה גורמים לפגיעה ישירה בשירות שניתן לאזרחים. אני מבקשת לשאול שתי שאלות: 1. איך מהלך כזה ימנע עינוי דין למתדיינים? 2. מדוע אינך מכנס את הוועדה לבחירת שופטים לדון במינוי התקנים החסרים?

שר המשפטים יריב לוין:

תודה רבה לחברת הכנסת אלהרר על השאילתה, אם כי אני מוכרח לומר שקצת התפלאתי כשקראתי אותה, משום שדווקא ממך הייתי מצפה להרבה יותר רגישות חברתית.

קארין אלהרר (יש עתיד):

אה, וואו.

שר המשפטים יריב לוין:

אני מבקש שזה לא יהיה עם הערות ביניים. אנחנו נמצאים – ונדמה לי שכל מי שנמצא, לפחות באולם הזה, בוודאי מבין את זה – בתהליכי אישור של תקציב קשה מאוד, מורכב מאוד, עם קיצוצים לא פשוטים, עם צורך להקפיא תוכניות חשובות, והרבה מאוד מהלכים דרושים כדי לעמוד בשני יעדים מרכזיים שהם הכרחיים: להבטיח את היכולת להשלים ולהשיג את מטרות המלחמה, ולגבש תקציב כזה שיאפשר לנו צמיחה מהירה ביציאה מהמלחמה, ברגע שהדבר הזה יקרה. על הרקע הזה נדרשו כלל משרדי הממשלה לוותר ולקצץ באמת בבשר החי, בדברים דרמטיים. אני, אולי שלא כנהוג בחלק מהמקומות, לא חושב שאני צריך לנהל את משרדי באופן מנותק מהסתכלות כוללת על המצב בכללותו. ואז גיליתי דבר מדהים: בעוד כל חבריי השרים, אדוני היושב-ראש, יושבים עם אנשי אגף תקציבים ונאלצים באמת באמת לקבל החלטות מאוד מאוד קשות, לי יש פטור – אצלי מוסיפים תקנים להנהלת בתי המשפט. אגב, לא למשרד. למשרד המשפטים – מאבקים שלמים, אבל להנהלת בתי המשפט – אגב, בלי לדבר איתי בכלל, כמובן – מוסיפים תקנים מכל הבא ליד, כאילו אנחנו בתקציב אחר בכלל, כאילו שזה יקום מקביל לטובת הדבר הזה. אני חייב לומר שיש צורך בתקני שופטים נוספים, אני לא חושב שלא צריך, אבל אני חושב שיש צרכים הרבה יותר אקוטיים ודחופים שנוגעים למערכת המשפט עצמה. לכן באותו ערב פניתי בכתב בדחיפות לראש אגף תקציבים ואמרתי לו – אני שמח שנמצא פה חברנו חבר הכנסת והשר לשעבר מאיר כהן, שהיה שר הרווחה – כתבתי לו מכתב שבו אמרתי שאם אכן אנחנו נמצאים במצב שיש אפשרות לתת תקנים נוספים, ויש לנו אופציות לעשות תיקונים ולטפל בדברים בעייתיים, יש בעיניי כמה דברים דחופים ובהולים – רובם, אגב, בממשק שבין משרד הרווחה לבין מערכת המשפט – שהם הכרחיים. ואני אפרט אותם. ראשית, קודם כול ולפני הכול: שירותי המבחן למבוגרים ולנוער. אתה הרי יודע, חבר הכנסת מאיר כהן, איזו מצוקה איומה יש שם. נדרשים שם 70 תקנים, 40 במבוגרים ו-30 בנוער, כדי לתת סוף-סוף פתרון לשורה ארוכה מאוד של בעיות. אנשים נשארים בבית הסוהר כי אין תזכירים, נמצאים במעצרי שווא מפני שאין תזכירים בזמן. אין יכולת להפעיל את המאסר בקהילה ולכן אין מקומות כליאה, אז משחררים מחבלים או חשודים בטרור, משום שאין יכולת לשירות המבחן לספק את התזכירים הדרושים. הרשימה ארוכה מאוד. צריך להבין. תראי, חברת הכנסת אלהרר, אחד האבסורדים הגדולים הוא שבשירות המבחן, למשל, יש עלות מסוימת לתקן. היא לא גבוהה, כי המשכורות רחוקות מלהיות בשמיים. אבל צריך להבין שכל תקן שופט, המשכורת הבסיסית, העלות הבסיסית של שופט, עלות ברוטו – אני לא מדבר על עלות מעביד; שכר ברוטו של שופט מתחיל היא מעל 50,000 שקל. אגב, רק למי שרוצה לדעת, נשיא בית המשפט העליון מרוויח 109,000 שקל ברוטו בבסיס – שערורייה שאין כדוגמתה, אבל על זה נדבר בהזדמנות אחרת – בעת הזאת, הקשה הזאת. לכל תקן של שופט מצורפים עוד 1.7 תקנים של עוזרים, גם הם בעלות לא מבוטלת. אז באתי ואמרתי: אם יש לכם יכולת לתת פתאום עוד 20 תקנים לדבר הזה – ואני אשמח לקבל אותם, אבל יותר דחוף ויותר חשוב – אגב, למערכת המשפט עצמה, אני לא מדבר אפילו בראייה כוללת – זה לתת מענה לשירות המבחן, ובעלות של התקנים האלה אפשר את כל 70 התקנים האלה לתת ועוד נישאר עם עודף. אחר כך יש עוד נושא, שמשום מה, כנראה נחזה – אני מקווה שלא בעינייך, אבל לפחות בעיני מי שהכין את הצעת התקציב באגף תקציבים – לפחות חשוב, וזה המחסור העצום בתקנים שנועדו לצורך מימוש חוק האיזוק האלקטרוני, מה שנקרא "התיקון לחוק למניעת אלימות במשפחה". כולנו כאן יודעים שבתקופה המתוחה הזאת יש עלייה דרמטית באירועי אלימות במשפחה. אז לזה אין כלום, אין תוספות, אין תקצוב ואין תקנים ואי-אפשר לממש את החוק. נדרשים שם 30 תקנים בעלות יחסית נמוכה. אני אומר לך שחוץ מה-70, גם את ה-30 האלה אפשר לשלם בעלות של התוספות האלה, וגם אז נישאר עם עודף. אחר כך יש יחידות סיוע ליד בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים, שנועדו לעזור, לפתור סכסוכים ולנסות להשכין שלום בית בסכסוכי גירושין. גם ביחידות הסיוע האלה, שזקוקות לתגבור כוח אדם דרמטי ברגע הזה, לא נמצא שקל ותקנים לתת. עכשיו אני אגיד לך עוד דבר, חברת הכנסת אלהרר. הרי זה לא שמערכת המשפט, איך אומרים, סבלה בתקופת כהונתי מאיזו מצוקה של תקנים, אלא ההפך הוא הנכון, מכיוון שבתקציב 2023 ובתקציב 2024 אנחנו נתנו תוספות דרמטיות של עשרות תקנים. כמו שאת יודעת, אנחנו מינינו 162 שופטים חדשים, נוסף על למעלה מ-20 מינויים בפועל, כלומר למעלה מ-180 תקנים של שופטים שאנחנו איישנו בתוך כמה חודשים – מספר חסר תקדים, שלא היה כמוהו מעולם. כדי לסבר את האוזן, הכי הרבה שהיה אי פעם בשנה אחת היה 136, אחר כך 100, ואחר כך זה בכלל מספרים הרבה יותר נמוכים. כלומר, אנחנו עשינו פה איוש דרמטי בהיקפים עצומים שפתר למערכת בעיות גדולות. נשארו לנו מספר לא גדול שנעצר. את יודעת הרי בדיוק למה – בגלל שלא הסכמתם להגיע להסכמה.

קארין אלהרר (יש עתיד):

אה, אוקיי.

שר המשפטים יריב לוין:

וחשבתם שאפשר לפתור את הבעיות בדרך אחרת, על ידי זה שתכפו בצווים, כמו שאתם עושים עם מינוי נשיא בית המשפט העליון, בדרך לא דמוקרטית, בדרך שדורסת את הרוב הפרלמנטרי שהציבור בחר בבחירות. לכן, חבר הכנסת אלהרר, עם כל הכבוד, אני חושב שאת סדר העדיפויות המעוות הזה אין מקום לקבל. יש למערכת שאני מופקד עליה צרכים – ובוודאי גם למערכות כמו שירותי הרווחה ואחרות, ובטח בממשק בין שתי המערכות האלה – שהם הרבה יותר דחופים, שהוזנחו במשך שנים ארוכות, כולל בקדנציה של הממשלה הקודמת, שאת היית חלק ממנה. אני רוצה לתקן את הדבר הזה, ואני חושב שזה סדר עדיפויות נכון בעת הזו. אגב, אני רוצה להעיר עוד הערה: את הרי מכירה את טבלת ההקצאות שהוכנה על ידי הנהלת בתי המשפט לתקנים שעדיין פנויים. צר לי, אבל אני חולק גם על הדבר הזה. אתן לך דוגמה: הייתי בישיבה – אני חייב לומר, באמת קשה מאוד – רק לפני כמה ימים, אצל שרת התחבורה, בסוגית תאונות הדרכים. בישיבה הזאת העלה יושב-ראש הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים דרישה חד-משמעית, אגב, מגובה במסמך כתוב שהוא העביר אליי, למינוי שופטי תעבורה נוספים – דבר שלא קיים בכלל בהקצאות התקנים הנוכחיות. גם לאחר שעשינו את החוק החשוב שהעברנו, שיקטין את מספר התיקים ויהפוך לא מעט עבירות לעבירות מינהליות, לזה היה צריך להוסיף את הצורך בתגבור בבתי המשפט הקהילתיים. חתמתי לאחרונה על צו שפותח עוד שלושה בתי משפט כאלה, שהם חשובים מאוד, שהם בדיוק מה שצריך. ומה שאנחנו צריכים – בתי משפט קהילתיים, עם שירות מבחן שיש לו מספיק תקנים, עם מערכת שמאפשרת לטפל באלימות במשפחה, ביחידות הסיור ובאיזוק האלקטרוני, דברים שלך יש חלק גדול בהם, חבר הכנסת מאיר כהן – זה מה שאני רוצה לעשות כאן. ומי כמוך, חברת הכנסת אלהרר – את באמת אדם שהנושא החברתי הוא בנשמתך. עם כל חילוקי הדעות בינינו, את זה אף אחד לא יכול לקחת לך. אז מספיק כבר עם הצורך הזה כל הזמן: מערכת המשפט, ולוקחים לשופטים, ועושים לשופטים ופוגעים בשופטים. אף אחד לא עושה ואף אחד לא פוגע. להפך, אני הוספתי יותר תקנים ממה שהוסיף מישהו לפניי, מינינו יותר שופטים ממה שמינה מישהו לפניי, אבל יש גם צרכים אחרים, וצריך לראות תמונה כוללת, והייתי מצפה להתגייסות של כולם כדי שאנחנו נשיג את הדברים האלה. עכשיו לשאלתך השנייה, שעסקה בנושא מינוי נשיא בית המשפט העליון. אז אומר כך: ראשית, אני מכבד צווים של בית המשפט העליון, גם כשהוצאו באופן בלתי חוקי, בניגוד להוראת החוק המפורשת, תוך נטילת סמכותי כיושב-ראש הוועדה והשתלטות על הוועדה לבחירת שופטים. אגב, מה שחשף גם את האמת: אחרי כל הדיבורים שלכם בנושא הרפורמה, שהיא כביכול נועדה להשתלט על מערכת המשפט, מה שקורה הוא הפוך. יושבים שופטי בית המשפט העליון והם אומרים כך: או שתבחרו את מי שאנחנו רוצים, או שאנחנו ניקח לכם את הסמכויות ונחליט לבד מי ייבחר. הרי לפי הצו הזה, אתם יכולים לשבת – אגב, אפילו בלעדייך; בלי חברי הכנסת ובלי השרים שחברים בוועדה, בכלל בלי נציגי הציבור. ישבו שלושת השופטים ביחד עם שני נציגי לשכת עורכי הדין, יודיעו לי מתי הם רוצים לכנס את הוועדה. אגב, אני חייב לומר שלפחות אצלי בבית הרוויחו מהעניין הזה – אני כבר מתאמן ביסודיות כדי שאוכל להגיש קפה בצורה מכובדת ולהגיש כיבוד בצורה מכובדת, כי זה התפקיד היחיד שנשאר לי, לפחות אעשה אותו בצורה ראויה. דבר מקומם, חוצפה, שערורייה שאין כמותה, דריסה של הציבור ושל אמון הציבור. אבל אני כן – הוצאתי מכתב זימון לישיבה. אגב, קרה דבר מדהים. אני רציתי לזמן אותה לשבוע הבא – – –

מאיר כהן (יש עתיד):

אדוני השר, על רקע התלונה שלך וזה שאתה יודע לעבוד, שקצת מופלא בעינינו שבכל זאת האובססיה הזאת לפרק כל דבר שקשור לבתי המשפט, כך זה מצטייר, ואתה צריך – – –

שר המשפטים יריב לוין:

חבר הכנסת מאיר כהן, אני לא – – –

מאיר כהן (יש עתיד):

אני אומר לך, בכל זאת, אנחנו לא מבינים. למה יש כזאת אובססיה?

שר המשפטים יריב לוין:

אני אסביר.

מאיר כהן (יש עתיד):

הם לא האויבים שלנו, בתי המשפט.

שר המשפטים יריב לוין:

בוודאי שלא. אני לא מפרק שום דבר. אני רוצה להזכיר לך שאני הצעתי הצעת פשרה פומבית, הוגנת, לפתרון כל העניין הזה, והיא נדחתה על הסף, לא על ידי – –

קארין אלהרר (יש עתיד):

היא לא הוגנת.

שר המשפטים יריב לוין:

– – אגב, בלי שהוצעה לי כל הצעת פשרה אמיתית אחרת, שום דבר, שום כלום. במקום זה הולכים ונותנים צו שמשתלט על סמכויות שר המשפטים בוועדה באופן לא דמוקרטי. עכשיו אני שואל אותך: למי יש אובססיה, לי או למי שחושב שהוא נמצא מעל הכנסת, מעל הממשלה, מעל החלטת העם, מעל לכול וגם מעל החוק? אלה דברים – – –

קארין אלהרר (יש עתיד):

מה זה האירוע הזה? אתה לא תסגור לי את המיקרופון. מה זה הדבר הזה?

היו"ר משה רוט:

חברים, הכול בסדר. כבוד השר משיב. אם יש שאלת המשך – – –

קארין אלהרר (יש עתיד):

מה זה?

היו"ר משה רוט:

גברתי חברת הכנסת אלהרר, אם יש שאלת המשך, בכבוד רב תוכלי לשאול.

מאיר כהן (יש עתיד):

מה הנוהל?

היו"ר משה רוט:

זה בסדר גמור, הכול בסדר. שאלת המשך יש בפירוש, יש גם שאלות נוספות, הכול בסדר.

שר המשפטים יריב לוין:

אני גם אענה על הכול. חבר הכנסת מאיר כהן, הרי גם אתה יודע שנדרשים שם שינויים. גם אתה יודע שאלה דברים בלתי הגיוניים ובלתי נסבלים. גם אתה מבין שאי-אפשר ביד אחת כל הזמן להגיד שיש איזון בוועדה לבחירת שופטים. נכון שיש רוב לאנשי מערכת המשפט, אבל שר המשפטים קובע את סדר-היום, ובלעדיו אי-אפשר למנות, ואחר כך שאותה מערכת משפט תיתן צו לשר המשפטים שמונע למנות כשאין הסכמה. שני הדברים האלה הם הרי בסתירה אחד מול השני, ורק חושפים את כל האמת ואת המצב האבסורדי שאנחנו נמצאים בו. אני רק יכול להגיד שקרה דבר מדהים. אני רציתי לזמן ישיבה לשבוע הבא, ולא אני, דווקא אנשי מערכת המשפט ביקשו לדחות אותה לסוף החודש, את הישיבה הראשונה בעניין הזה, אבל זימון יצא. אני רק אומר לך, חברת הכנסת אלהרר, שלא יהיה בכלל ספק, אנחנו נדרוש ונעמוד על כך שהציבור ייחשף במלואו לכל המידע הרלוונטי ביחס למועמדים. ההליך הוא הליך פסול מיסודו, הליך שאני באופן אישי אומר בצורה הברורה ביותר: הוא הליך שמנוגד לחוק; הוא הליך שאין כמוהו באף מדינה דמוקרטית באשר היא. אני מציע לכם להתעשת ולהבין שאם אתם חושבים שאתם תוכלו לכפות בכוח מינוי כזה, אתם טועים, מהטעם הפשוט, שנשיא של מערכת משפט בכלל, ובוודאי נשיא בית משפט עליון, אין לו אלא את אמון הציבור בו ובמוסד שראשו הוא עומד ובבחירתו. כאשר לציבור עצום אין שום אמון כזה נוכח התהליך כפי שהוא מתבצע, הנזק שאתם גורמים, אתם במו ידיכם גורמים למערכת המשפט, הוא באמת נזק עצום. חבר הכנסת מאיר כהן, אם רוצים לדבר על לפרק ודברים כאלה, זה מה שאתם עושים. אתם מפרקים את המערכת במו ידיכם, מתוך מחשבה שאפשר לכפות דבר כזה בכוח, ואחר כך לבוא לציבור ולחשוב שמישהו ייתן בזה אמון. אני אומר שוב, אני חושב שאמון הציבור במערכת המשפט מחייב שדברים ייעשו בהסכמה רחבה. אמרתי את זה, אגב, כל הזמן, כולל בימי הרפורמה, רק אתם לא הסכמתם לשבת איתי אף פעם. אני אומר את זה גם עכשיו. ואגב, זה גם אפשרי. איך אני יודע? כי בכל זאת מינינו 162 שופטים, שוב, מספר חסר תקדים, בהסכמה מלאה, בתוך כמה חודשים, אז אם רוצים, אפשר. אם רוצים לדרוס, לכפות, הדבר הזה רק יגרום נזק למערכת, רק יפגע באמון הציבור במערכת המשפט. אני אומר לך, חברת הכנסת אלהרר, אני נחוש לעשות תיקון ולעשות צדק גם בעניינים שנוגעים לחלוקת תקנים ולדברים כאלה, שהם חשובים מאוד לשירות שניתן לציבור וגם בעניינים שאולי הייתי קורא להם "קומה למעלה יותר", שנוגעים לאופן בחירת השופטים, ולעובדה שמערכת המשפט צריכה להיות פתוחה בפני כולם, ולא מערכת שבה יש מישהו שיושב והוא מחליט מי נאה בעיניו ומי לא נאה בעיניו, את מי הוא מוכן להכניס למועדון החברים ובפני מי הוא סוגר את הדלת, כפי שקרה לאורך יותר מדי שנים.

קארין אלהרר (יש עתיד):

אפשר שאלה נוספת?

היו"ר משה רוט:

תודה, אדוני השר. כן, שאלה נוספת, בבקשה, חברת הכנסת אלהרר. שאלת המשך.

קארין אלהרר (יש עתיד):

אדוני השר, האמת, ריגשת אותי. באמת, נאום מלא פתוס. ניכר שאכפת לך. אתה יודע מה העניין הבעייתי בנאום הזה? שלאורך כל השנתיים, מרגע המינוי שלך, כל מה שעשית הוא להתנגח במערכת המשפט. התחלת עם הנאום שלך ב-4 בנובמבר על הרפורמה.

שר המשפטים יריב לוין:

4 בינואר.

קארין אלהרר (יש עתיד):

4 בינואר, סליחה, על הרפורמה. העברת את מדינת ישראל שנה שלמה של ייסורים. היית חלק עיקרי בפילוג שחל בעם הזה. נעזוב את זה. הגענו ל-7 באוקטובר. באמת הואלת בטובך לכנס את הוועדה למינוי שופטים. ומה אז? החלטת על כללים חדשים. בכלל החדש של אדוני לא פועלים על פי החוק שאומר: רוב בוועדה. אמרת: או שנגיע להסכמה או שלא יהיה כלום. ולכן לא מינינו – לא למחוז ירושלים, לא לשלום ירושלים; חסרים תקנים בבית הדין לעבודה שטרם אוישו.

שר המשפטים יריב לוין:

כמה?

קארין אלהרר (יש עתיד):

אחד כרגע, אבל יש – – –

שר המשפטים יריב לוין:

אז זה לא חסרים תקנים.

קארין אלהרר (יש עתיד):

רגע, סליחה.

שר המשפטים יריב לוין:

כמה מינינו לבתי הדין לעבודה? בואי ניתן את הנתונים המדויקים.

קארין אלהרר (יש עתיד):

סליחה, אדוני, אני לא הפרעתי לך.

שר המשפטים יריב לוין:

מינינו כמעט 20 תקנים לבית הדין לעבודה. נשאר אחד פנוי.

קארין אלהרר (יש עתיד):

אני לא הפרעתי לך.

היו"ר משה רוט:

שנייה, לא, כבוד השר.

שר המשפטים יריב לוין:

אלה הנתונים, נו, באמת.

היו"ר משה רוט:

כבוד השר.

קארין אלהרר (יש עתיד):

אני מבינה שקשה לך.

שר המשפטים יריב לוין:

אבל תביאי נתונים מדויקים.

היו"ר משה רוט:

אני רוצה לשמוע את השאלה. אני מחכה לשאלה.

שר המשפטים יריב לוין:

אגב, אני מזכיר שזו שאלה, לא נאום. אבל בסדר.

היו"ר משה רוט:

אני רוצה לשמוע את השאלה. אני מחכה לשאלה.

קארין אלהרר (יש עתיד):

גם לי היה מאוד מאוד קשה לשמוע את הדברים שלך. כמי שהייתה בכל הדיונים ושמעה את דבריך ויודעת, זה עושה רושם שיש פה איזה סגירת חשבונות עם הנהלת בתי המשפט.

היו"ר משה רוט:

אז מה השאלה, גברתי?

קארין אלהרר (יש עתיד):

רגע. סליחה, שמעתי פה נאום שלם.

היו"ר משה רוט:

לא לא לא, זה בסדר גמור.

שר המשפטים יריב לוין:

תשובת השר – זה הנוהל.

קארין אלהרר (יש עתיד):

רגע, אני אגיע לשאלה.

שר המשפטים יריב לוין:

לא הבנתי. את שואלת – ובאה בטענות שאני עונה לך תשובה מפורטת – –

קארין אלהרר (יש עתיד):

רק שנייה.

שר המשפטים יריב לוין:

– – ומתייחס ברצינות לשאילתה? זה עוד לא קרה לי פה.

קארין אלהרר (יש עתיד):

אתה מתייחס מאוד ברצינות. אדוני, באירופה, על פי ה-OECD, יש 22.2 שופטים על כל 100,000 תושבים. בישראל, תנחש – 7.8 על כל 100,000 תושבים. עכשיו אדוני דיבר על הצורך העז לתת מענה לאזרחים. אני איתך, אך אין מענה לאזרחים, ואני שואלת אותך – אדוני היו"ר, אפשר טיפה שקט?

היו"ר משה רוט:

כן. סליחה, חברים, אני מנסה לשמוע וגם המליאה, כולם רוצים. נא לא לדבר. מי שחשוב לו לדבר יכול לצאת החוצה.

קארין אלהרר (יש עתיד):

אני רוצה להחזיר אותך לשאלה שלי מההתחלה: איך אתה מונע עינוי דין? הרי אתה יודע שבן אדם מגיע לבית משפט כשהוא עמוס לעייפה בתיקים, ואין לשופט אחד יכולת אמיתית לתת מענה לכל התיקים שנערמים. איך הוא יקבל את יומו בבית המשפט בלי שיהיה לו עינוי דין? על זה אתה לא מצליח לענות.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. כבוד השר, בבקשה.

שר המשפטים יריב לוין:

קודם כול, אני חושב, חברת הכנסת אלהרר, את יודעת – – –

היו"ר משה רוט:

סליחה, אולי, כבוד השר, בכל זאת, כי יש גם שאלות נוספות.

שר המשפטים יריב לוין:

אם אפשר, היושב-ראש, אני אענה ואחר כך.

היו"ר משה רוט:

אחר כך? אוקיי.

שר המשפטים יריב לוין:

כדי שתהיה איזו רציפות. אני חושב שזה חשוב.

היו"ר משה רוט:

אני פשוט רוצה קצת לזרז.

שר המשפטים יריב לוין:

אני אשתדל להיות יותר תמציתי. אני פשוט חייב לומר – –

היו"ר משה רוט:

לא, לא, זה בסדר גמור.

שר המשפטים יריב לוין:

– – חברת הכנסת אלהרר היא כל כך בקיאה וכל כך מכירה את הדברים. אני חייב לומר לך, יש כל מיני טענות, אם הייתי צריך לנסות לחשוב עליהן – אפשר לטעון טענות גם בלי לעוות את הנתונים. קודם כול, הנתונים הפשוטים: בבתי הדין לעבודה במשך תקופה ארוכה מאוד לא היו מינויים, היה מחסור עצום במינויים. היו שם סדר גודל של 20 תקנים, ואיישנו את כולם למעט אחד, אז אין תקנים פנויים בבית דין לעבודה. יש תקן אחד שטרם אויש בכלל בתי הדין לעבודה בכל הארץ.

קארין אלהרר (יש עתיד):

כמה עומדים לפרוש? אתה יודע?

שר המשפטים יריב לוין:

רבותיי, אני לא יודע מה עומד.

קארין אלהרר (יש עתיד):

אה, אתה לא יודע? אוקיי. רק רציתי לוודא.

שר המשפטים יריב לוין:

כרגע יש תקן. כשיפרשו – נאייש.

קארין אלהרר (יש עתיד):

כן, ממש.

שר המשפטים יריב לוין:

כרגע אין תקנים פנויים בבית הדין לעבודה. יש רק תקן אחד.

קארין אלהרר (יש עתיד):

מה עם המחוזי בירושלים?

שר המשפטים יריב לוין:

זה מצב שלא היה כמוהו – – –

קארין אלהרר (יש עתיד):

ומה עם השלום בירושלים?

שר המשפטים יריב לוין:

רגע, אבל היושב-ראש, זה לא בסדר.

היו"ר משה רוט:

לא, לתת לשר לענות.

שר המשפטים יריב לוין:

זה מצב שלא היה. חברת הכנסת קארין אלהרר, אולי תספרי לאולם הזה מתי בפעם האחרונה היינו במצב של איוש כל כך נרחב בבתי הדין לעבודה שרק תקן אחד לא היה מאויש. הרי זה לא קרה כבר שנים.

קארין אלהרר (יש עתיד):

כמה חסרים בירושלים?

שר המשפטים יריב לוין:

היושב-ראש, אי-אפשר לנהל את זה ככה. את דיברת על בית הדין לעבודה, לא אני. ולכן אל תַטעי, ותאמרי את האמת, שאת יודעת אותה היטב. כמה שנים לא היינו כבר במצב כזה? ואגב, זה אחרי שהוספתי תקנים, כלומר יש היום – – –

קארין אלהרר (יש עתיד):

לא היית מכנס את הוועדה בלי עתירה. על מה אתה מדבר?

שר המשפטים יריב לוין:

היושב-ראש.

היו"ר משה רוט:

גברתי, גברתי, גברתי, השר מנסה לענות לגופו של עניין, אז בואי ניתן לו.

שר המשפטים יריב לוין:

מה לעשות, העובדות הן עובדות פשוטות, וזה אחרי שהוספנו עוד תקנים, כלומר מעולם לא היו כל כך הרבה שופטים בבתי הדין לעבודה כמו היום. זאת אמת אחת שצריך להגיד אותה.

קארין אלהרר (יש עתיד):

קרה נס. קרה לנו נס.

שר המשפטים יריב לוין:

2. אני שומע כל פעם את הסטטיסטיקה הזאת של ה-OECD, אבל מה לעשות, חברת הכנסת קארין אלהרר, שבניגוד לשיטת המשפט שלנו, ברוב המדינות האלה שבהן יש יחס שופטים גבוה יותר ביחס לאוכלוסייה, זה משום שלשופטים האלה יש הרבה מאוד תפקידים נוספים שאצלנו עושות רשויות אחרות, כמו שופט חוקר, לדוגמה.

קארין אלהרר (יש עתיד):

באנגליה אין.

שר המשפטים יריב לוין:

אי-אפשר ככה. ולכן ההשוואה הזאת היא כמובן – –

קארין אלהרר (יש עתיד):

אתה צריך לדייק.

שר המשפטים יריב לוין:

– – לא רק שלא מעידה על כלום, אלא היא מעידה להפך. אם את תבדקי ותבחני בסוף כמה תקני שופטים שעוסקים נטו בשמיעת תיקים, כמו שזה נעשה אצלנו, את תגלי שיש לנו הרבה יותר מאשר שם. זה הנתון. זאת עובדה, אין מה לעשות, אי-אפשר לעקם אותה.

קארין אלהרר (יש עתיד):

אנחנו באותה שיטת משפט.

שר המשפטים יריב לוין:

עכשיו אני אומר לך, חברת הכנסת אלהרר, היינו יכולים להשלים את העוד-כמה מינויים שנשארו אלמלא בנקודה מסוימת אתם הגעתם למסקנה: למה לכם להגיע לפשרות אם אפשר פשוט ללכת לעתירות לבג"ץ ולכפות את המינויים שאתם מבקשים לקדם אותם?

קארין אלהרר (יש עתיד):

מה זה קשור?

שר המשפטים יריב לוין:

אגב, גם עכשיו זה לא מאוחר להגיע לפשרות כאלה, אם תרצו. אני בעד. דלתי פתוחה לעניין הזה. אני יכול אפילו – – –

דבי ביטון (יש עתיד):

ועדיין, חסרים הרבה שופטים.

קארין אלהרר (יש עתיד):

הפשרה שלך זה or the highway my way. זו הפשרה.

שר המשפטים יריב לוין:

אבל היושב-ראש, אני לא יכול. זה לא בא בחשבון.

היו"ר משה רוט:

סליחה, סליחה, זה הופך להיות דיון של דו-שיח. אני הבנתי את השאלה, מכיר את הנושא.

שר המשפטים יריב לוין:

נכון, ואני מנסה לענות.

היו"ר משה רוט:

אני חושב שמקבלים פה תשובות ענייניות.

שר המשפטים יריב לוין:

אני אומר לחברת הכנסת אלהרר – הינה, אני אומר לך, אני עדיין פתוח לשיח הזה. אני אפילו יכול לומר לך ששוחחתי אתמול עם מנהל בתי המשפט פעם נוספת בהקשר הזה. אני לא חדל מהמאמצים האלה. אני לא מוכן לקבל כפייה.

קארין אלהרר (יש עתיד):

על מה הכפייה?

שר המשפטים יריב לוין:

אני גם רוצה להזכיר לכם שאנחנו עצרנו את קידום החקיקה החשובה לעריכת שינויים במערכת המשפט בגלל מצב המלחמה. אני הודעתי אז – ואני חושב שזה הדבר הכי הגיוני והכי מתבקש – שבעת כזאת, בנושאים האלה, שיש לגביהם מחלוקת קשה, נעשה את המינויים בהסכמה. זה גם עבד יפה מאוד; אתם החלטתם לשבור את זה.

קארין אלהרר (יש עתיד):

ואם אין הסכמה?

שר המשפטים יריב לוין:

אני רק רוצה להגיד לך עוד דבר אחד לסיכום, שהוא מאוד מאוד חשוב, ובעניין הזה שלא תהיה שום טעות ושום אי-הבנה: מי שהוביל את הפלגנות זה אתם, לצערי הרב.

קארין אלהרר (יש עתיד):

נו, באמת.

שר המשפטים יריב לוין:

אני הצגתי תוכנית לציבור.

קארין אלהרר (יש עתיד):

נו, באמת.

שר המשפטים יריב לוין:

הצעתי לכם לבוא להידיין עליה. הצעתי לכם להגיע להסכמות. שוחחתי גם איתך אין-ספור פעמים.

קארין אלהרר (יש עתיד):

איזה הסכמות?

שר המשפטים יריב לוין:

לצערי הרב, לא נמצא אף אחד שהיה מוכן לבוא ולהגיע באמת להסכמה. אתם חשבתם שדרך סרבנות ודרך כל מיני דברים אחרים – –

קארין אלהרר (יש עתיד):

סרבנות?

שר המשפטים יריב לוין:

– – אתם תוכלו למנוע את מימוש רצון הציבור כפי שבא לידי ביטוי בבחירות.

קארין אלהרר (יש עתיד):

תגיד, אתה רציני?

שר המשפטים יריב לוין:

ולצערי הרב, יש מי שחושבים גם היום, בבוקר הזה – – –

קארין אלהרר (יש עתיד):

אתה מדבר איתי על סרבנות?

היו"ר משה רוט:

רגע, רגע.

שר המשפטים יריב לוין:

אני לא מוכן.

היו"ר משה רוט:

רגע, השר חייב לענות, לסיים את הנושא. אגב, זה נושא צדדי שהתפתח, שאני רוצה להפסיק אותו.

קארין אלהרר (יש עתיד):

לא, זה מדהים.

שר המשפטים יריב לוין:

כן, ובמשפט האחרון, אם רק לא יפריעו לי, אני אומר שרק הבוקר אנחנו עדים למחזה אבסורד שבו יש מי שחושבים שאפשר להגיש עתירה לבג"ץ – שהוא עכשיו יחליף בכלל, הוא כבר ימנה גם את הממשלה במקום ראש הממשלה ויקבע מי יהיו השרים וכו'.

קארין אלהרר (יש עתיד):

שר המשפטים יריב לוין:

ולמרבה התדהמה, במקום שהעתירה הזאת תיזרק מכל המדרגות, עוד מבקשים תשובות ותגובות והתייחסויות.

קארין אלהרר (יש עתיד):

אתה יודע, עוד יש פה דמוקרטיה.

שר המשפטים יריב לוין:

זה רק מראה לאיזה מקום בלתי הגיוני, בלתי מתקבל על הדעת, שאין כדוגמתו באף מקום בעולם, אנחנו הגענו. וכן, אני אומר לך, חברת הכנסת אלהרר, הדבר הזה חייב להשתנות, והוא ישתנה. אני מציע לכם לתקן אותו בהסכמה, ביחד – הינה, אני חוזר על זה – ומזמין אותך לשבת איתי ולגבש את זה במשותף – –

קארין אלהרר (יש עתיד):

אתה לא באמת רוצה.

שר המשפטים יריב לוין:

– – אבל מתוך הבנה שהשינוי חייב להיות, ואנחנו לא נוותר על התיקון הזה – –

קארין אלהרר (יש עתיד):

בסדר.

שר המשפטים יריב לוין:

– – כי הוא הכרחי.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. שאלות נוספות. חבר הכנסת רון כץ – איפה הוא?

רון כץ (יש עתיד):

פה.

היו"ר משה רוט:

סליחה. חבר הכנסת כץ, אנא, אבל נא להיצמד לשאלה.

רון כץ (יש עתיד):

איזה שאלה? אתה עוד לא יודע מה השאלה.

היו"ר משה רוט:

אני לא יודע, אבל להיצמד אליה.

רון כץ (יש עתיד):

היא לא קיימת, זו שאלת המשך.

היו"ר משה רוט:

שאל.

רון כץ (יש עתיד):

אני חושב עליה עכשיו יחד עם עם ישראל. אדוני שר המשפטים, דיברת קודם וענית לחברת הכנסת אלהרר על הצורך בקיצוץ רוחבי לאור עלויות המלחמה ודברים אחרים ונוספים. אז אני רוצה, ברשותך, לשאול אותך בתור זה שאחראי על לרקום את הקואליציות של נתניהו, איך אתה מסביר את הקיצוץ הרוחבי במשרד המשפטים ובמשרדים נוספים לאור העובדה שאתם ממנים שרים נוספים שאף אחד אפילו לא יודע מה התפקיד שלהם, כמו שר המינהלות, שאני לא יודע מה הקשר שלו לשר וסרלאוף, ששניהם הולכים לעשות את אותו דבר, שרים נוספים שאף אחד במדינת ישראל לא מבין את הצורך בהם. אני באמת רוצה להבין לוגית. תסביר לאזרחי מדינת ישראל איך מצד אחד מקצצים ברווחה, בחינוך, במשפטים, ומצד שני מעלים תקציבים לשרים שאף אחד לא צריך במדינה?

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

שר המשפטים יריב לוין:

אני מודה לחבר הכנסת רון כץ על השאלה, היא באמת שאלה במקומה. אני יכול לומר לך את מה שאתה מן הסתם יודע: אני חושב שבעת הזאת יש חשיבות גדולה להרחיב את הממשלה. אני רוצה להזכיר לך שכשאנחנו הרחבנו את הממשלה וצירפנו את סיעת המחנה הממלכתי בהרכבה המלא בתחילת ימי המלחמה, צורפו לממשלה אז, אם איננו טועה, חמישה שרים מטעמה. אני חושב שהדבר הזה היה חשוב מאוד, כדי שגם הקול שלה יישמע סביב שולחן הממשלה ושולחן הקבינט. לכן, אני שמח על כך שסיעת הימין הממלכתי החליטה להצטרף לממשלה, ואני חושב שההצטרפות שלה חשובה. מטבע הדברים, כשסיעה מצטרפת לממשלה, צריך שיהיו שרים שלה שישבו סביב שולחן הממשלה וישבו בקבינט, ואני חושב שהדבר הזה נכון ומבורך. אגב, אני חייב לומר לך את מה שאמרתי לאורך כל הדרך: אני חושב שבתקופה הזאת היה נכון להפסיק כבר עם החרמות האלה, להפסיק עם כל ההתנהלות הזאת, שגררה אותנו בשעתו לחמש מערכות בחירות, להצטרף לממשלה. כך אני האמנתי שהיו צריכות לעשות סיעות האופוזיציה הציוניות בתחילת הדרך. לצערי, זה לא קרה. אני שמח שזה לפחות קורה עם סיעת המחנה הממלכתי, ואני בהחלט מברך על כך.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

תודה, אדוני. אדוני שר המשפטים, אתה גם חבר קבינט בכיר, כידוע, שר בכיר בקבינט – – –

שר המשפטים יריב לוין:

לא בכיר. חברי הקבינט הם כולם שווים. אולי שר הביטחון – – –

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אתה שר בכיר בממשלה וחבר קבינט.

שר המשפטים יריב לוין:

לא צריך תארים.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

ובאמת, אני שואלת את עצמי כיצד במלחמה קיומית, כשיש לנו שבע זירות, דווקא אתם, חברי הקבינט, לא מצאתם לנכון להתריע בשער על עצם העובדה שבשעה כזאת מנרמלים מצב, להבנתי כאוטי, קרוב לטירוף מערכות, שבו ראש ממשלה מפטר שר ביטחון עתיר ניסיון, ידע נדרש. ראינו אותו במהלך כל השנה האחרונה מקבל החלטות שנוגעות לאופרציות מסובכות, והוא עשה את זה על בסיס ידע, על בסיס ניסיון, וגם בשעות הקטנות של הלילה. יש פה חשיבות למהירות התגובה, והוא דמות מפתח בתוך התהליך. וכל זאת למה? כדי לקדם את חוק ההשתמטות, כשבפועל צריך עשרות אלפי חיילים לצה"ל, וגם לזה נדרש שר ביטחון למקצועיות הנדרשת. אני שואלת את עצמי ורוצה לשאול אותך: האם כחבר קבינט נתת את הדעת כיצד זה יפגע באינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל? כיצד זה יפגע חלילה בכשירות הצבא? כיצד זה ישפיע על גורל לוחמינו וחטופינו בשעה הנוכחית?

שר המשפטים יריב לוין:

אני מודה לחברת הכנסת שרון ניר על השאלה. אני חייב לומר לך בכנות: את יודעת, הלוואי שהיה אפשר להחזיר את הזמן אחורה כמו שאת הצלחת לעשות עכשיו. חברי חבר הכנסת עמית הלוי, אני חושב שחשוב אולי שתשמע את הדבר הזה. אני הודיתי לחברת הכנסת שרון ניר. היא לרגע החזירה את הזמן, נתנה לי איזו אמונה שאפשר להחזיר את הזמן אחורה, כי את יודעת, חברת הכנסת שרון ניר, כבר נשאלתי את השאלה הזאת. את יודעת מתי זה היה? זה היה כשהייתי שר בממשלה והובלתי את חתימת ההסכם הקואליציוני שבמסגרתו הצטרף לממשלה מישהו ששנינו מכירים ושנינו מאוד מאוד מעריכים, שהצטרף לממשלה וקיבל את תיק הביטחון, תאמיני או לא, למרות שהיה בדיוק מה שאמרת עכשיו – אמרו עליו – –

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אגב, הוא היה שר ביטחון מעולה, אבל לא היה צריך לקבל החלטה באישון לילה.

שר המשפטים יריב לוין:

אדוני, זה לא דו-שיח.

היו"ר משה רוט:

זה נכון.

שר המשפטים יריב לוין:

– – למרות שאמרו עליו שהוא אזרח והוא לא יודע שום דבר, ואיך יכול להיות שמחליפים שר ביטחון בעל ניסיון ביטחוני שבא מתוך שורות הצבא באזרח כזה שלא מבין כלום. למי שלא עקב או לא מכיר את ההיסטוריה – השר שהוחלף אז היה משה בוגי יעלון, רמטכ"ל לשעבר, והשר שקיבל את תיק הביטחון, לא יאומן, חברת הכנסת שרון ניר, היה דווקא אביגדור ליברמן, יושב-ראש מפלגתך.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

הוא היה שר ביטחון מעולה.

שר המשפטים יריב לוין:

אני מקווה שזה עונה לך על השאלה, כי אני מניח ששנינו חושבים שליברמן היה בהחלט ראוי לתפקיד שר הביטחון, ואם ליברמן ידע לעשות את העבודה הזאת כאזרח – ולפחות לי יש, ואני מקווה שגם לך, הערכה גדולה אליו – אני בטוח שהדברים נכונים גם כשמדובר באדם שהוא בכל זאת – –

שרון ניר (ישראל ביתנו):

שר המשפטים יריב לוין:

– – עתיר ניסיון כחבר קבינט ובשורה ארוכה של תפקידים, כולל כהונה כשר חוץ וכשר אוצר – –

שרון ניר (ישראל ביתנו):

סימון דוידסון (יש עתיד):

זה לא היה באמצע מלחמה, אדוני השר.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

– – – בעיצומה של מלחמה.

שר המשפטים יריב לוין:

– – חברנו השר ישראל כץ, שאני בטוח שיעשה עבודה מצוינת. אעיר עוד הערה אחת, לגופו של עניין.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

שר המשפטים יריב לוין:

אני חושב שהעבודה המשותפת בהרמוניה בין ראש ממשלה לשר ביטחון היא דבר חיוני בכל עת, בפרט, חבר הכנסת דוידסון, בעת מלחמה. אני חושב שאם ראש הממשלה הגיע לכלל מסקנה שבנקודת הזמן הזאת היכולת להמשיך ולעבוד בצורה הרמונית ומסודרת נפגעה עד כדי כך שהוא רואה צורך לעשות שינוי בעמדה הזאת, אני סומך עליו. אני חושב שהוא יודע היטב מה הוא עושה, ואין לי שום ספק שהמהלך הזה הוא מהלך שיביא לפעולה הרבה יותר הרמונית, אחודה ועוצמתית של הקבינט, של הממשלה, ושהדבר הזה הוא בוודאי לטובת ניהול המלחמה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

היו"ר משה רוט:

אם כן, חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעות חוק לדיון מוקדם. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק להפחתת סכום הפיצוי הכספי בשל נסיעה ללא תיקוף כרטיס בתחבורה ציבורית (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת משה סולומון. אני מזמין את חבר הכנסת משה סולומון להציג את הצעת החוק. בבקשה. עשר דקות לרשותך, אדוני.

משה סולומון (הציונות הדתית):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אדוני סגן שר התחבורה, רק אתמול עמדתי כאן בהצעת חוק לקריאה הראשונה, והיום אני עומד כאן עם עוד הצעת חוק, לקריאה טרומית. שני החוקים הם חוקים חברתיים ראשונים במעלה, חוק ביטול עבירת השוטטות – היה אתמול – וחוק הפחתת הקנס בנסיעה בתחבורה הציבורית. במדינת ישראל יש כמה נוסעים שלא משלמים על כל נסיעה ונסיעה – – –

היו"ר משה רוט:

חברים, אם אפשר לשמור על השקט במליאה, בבקשה.

משה סולומון (הציונות הדתית):

במדינת ישראל – חברת הכנסת טלי, תקשיבי, זה חשוב מאוד.

היו"ר משה רוט:

בואו נכבד את הדובר.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני מכבדת אותו מאוד – – –

משה סולומון (הציונות הדתית):

תקשיבי. במדינת ישראל יש כמה נוסעים שלא משלמים על כל נסיעה ונסיעה בערך צבור. קבוצה אחת הם בעלי הסדר נסיעה – חופשי-חודשי, חופשי-יומי או נסיעות מעבר וכו'; קבוצה שנייה היא קבוצה שהחליטו הממשלה ומשרד התחבורה כי מגיעה להם נסיעה בחינם – חיילים, בני הגיל השלישי, שירות לאומי ועוד. גם על קבוצות אלה מוטלת החובה לתקף את כרטיס הרב-קו בעת הנסיעה, אך מטבע הדברים, מובן שאין להם סיבה לא לתקף – הרי הם לא משלמים על הנסיעה הספציפית הזאת. התופעה הלא-מובנת שקיימת היא שהקנס על אדם שלא תיקף ובעצם מתחמק מתשלום זהה לקנס על אדם שלא שילם ולא היה אמור לשלם על הנסיעה בכלל. זהו עוול ממדרגה ראשונה. הרי אין פה כוונת זדון אלא שכחה. האם אדם מבוגר שעולה לרכבת בצפיפות קשה, מחפש מקום לשבת ולא מספיק או שוכח לתקף את הכרטיס, צריך לשלם קנס של 180 שקלים? האם אזרח שבמהירות ובלחץ של מעבר בין אוטובוסים שכח לתקף את נסיעת המעבר צריך לשלם 180 שקלים? אף אחד מהם לא ניסה ולא התכוון לגזול את חברת התחבורה. צריך לאזן את הצורך של תיקוף של כל נוסע עם קנס בסכום הגיוני. אני רוצה לספר לכם סיפור שקרה לפני כשנה, מתוך כתבה ב-ynet. צבי גולדברג, בן 90 מחיפה, המחזיק בתעודת עיוור, עלה לאוטובוס בעיר וקיבל דוח בסך 100 שקלים. למה? כי הוא לא תיקף את כרטיס הרב-קו שלו מאחר שהוא זכאי לפטור מתשלום נסיעה. הוא סיפר שפקחית אגד שנתנה לו את הדוח השפילה אותו, וכשהיא הבינה שהוא גר בבית אבות השיבה לו: איפה שגרים הסוטים? ביום ראשון עליתי על קו 37 – סיפר גולדברג ל-ynet. אני יודע שאדם מגיל 75 לא צריך לשלם עבור נסיעה. פקחית עלתה לאוטובוס והחלה לבדוק את הנוסעים. היא ביקשה ממני כרטיס, אז אמרתי לה שאני בן 90 ולא צריך אחד כזה, אבל היא טענה שכן. הבאתי לה את כרטיס הרב-קו הישן שיש לי, אך היא אמרה לי: לא העברת אותו. חייבים להעביר את הכרטיס בשביל הביטוח. מי שלא מעביר את הכרטיס הוא בלי ביטוח באוטובוס. הפקחית רשמה דוח לגולדברג. הכול היה לעיני כל הנוסעים האחרים. תוך כדי שהיא רשמה את הדוח היא שאלה אותי איפה אני גר. אמרתי לה שאני מתגורר בבית אבות. היא שאלה: מה זה? כשעניתי לה: בית אבות – אז היא אמרה: אה, איפה שגרים הסוטים? זה היה זה מעליב. עד כאן הכתבה. את החוק הזה הגיש ראשון סגן שרת התחבורה הרב אורי מקלב, שנמצא פה איתנו, עוד בשנת 2018. בשל הקושי בהשלמת תהליכי החקיקה, אני גאה לקחת את החוק ההוא ולהמשיך אותו בכנסת הנוכחית, אדוני סגן השר. ראוי לציין כי לפני כמה חודשים, וייתכן כי בעקבות קידום החוק בוועדת שרים לחקיקה, בתאריך 29 ביולי 2024 פורסם צו של מנכ"ל משרד התחבורה לעניין הפחתת הקנס ל-50 ש"ח במקרים שדיברתי עליהם. בחוק המוצע כאן הקנס מופחת ל-20 ש"ח בלבד, אך אני פתוח לדיונים עם הנציגים המקצועיים בדיונים בוועדה, בעזרת השם, כשזה יגיע לשם. נשאלת השאלה: מדוע להעביר חוק במקרה שבו כבר הועברה הוראת שעה של השרה? הסיבה היא שצו או החלטת מנכ"ל משרד או שר הם בני-שינוי. ההחלטה היא לרוב לשנה קדימה, לא קבועה, ויכולה להשתנות במעבר בין ממשלות או בין שר לשר. הנושא המוזכר שעליו הצעת החוק משפיעה הוא נושא מהותי ועקרוני בעיניי, ואינני רוצה שהוא ישתנה בין שר לשר. אני רוצה שנעשה אמירה ברורה בחקיקה ראשית שתיצור מצב קבוע לתמיד, כל עוד כמובן לא ישונה על ידי חקיקה נוספת בכנסת עצמה. אני גאה בהצעת החוק החברתיות שאני מניח כאן על שולחן הכנסת אחת אחרי השנייה, כמו אתמול והיום, וקורא – – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

סולומון, אתה גאה גם על מה שהיה אתמול בלילה? גם בזה אתה גאה?

היו"ר משה רוט:

שנייה, שנייה.

משה סולומון (הציונות הדתית):

תכף אנחנו נתייחס גם לזה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

כי זה מאוד עצוב. אני בטוחה שלא ישנת טוב.

היו"ר משה רוט:

חברת הכנסת פרידמן, שנייה. אין צורך, אין צורך.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

יש צורך. בטח שיש צורך.

היו"ר משה רוט:

שנייה. אין צורך לקטוע.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

יש צורך. קורה כאן משהו במדינת ישראל. יש צורך.

היו"ר משה רוט:

שניונת, שניונת, גברתי. חברת הכנסת פרידמן, הכול בסדר.

משה סולומון (הציונות הדתית):

בהחלט אנחנו צריכים לשמור על דמוקרטיה, אנחנו צריכים לשמור על הליכים תקינים. אנחנו מבינים שיש פה אתגר לא פשוט במדינת ישראל. אנחנו במלחמה, אבל לדברים האלה אנחנו נניח. אני כרגע עסוק בהצעות חוק חברתיות שייגעו באזרח הפשוט, שיגיעו אליו. אתמול זו הייתה הצעת חוק שקשורה לשוטטות של צעירים שמסתובבים בכל מיני מקומות ונעצרים על לא עוול בכפם; היום אני מדבר על הפחתת קנס לאנשים שלא מתכוונים ולא צריכים לשלם בכלל. הדברים האלה חשובים מאוד מאוד. בסוף אנחנו, בשני הצירים האלה – גם במדיני, כמו שאת אומרת, אבל גם בחברתי – אנחנו צריכים להשקיע. אני מקווה שהצעת החוק הזאת תעבור כאן וכולכם כאן תתמכו בהצעת החוק. היא חשובה, היא משמעותית, היא תיתן תיקון עוול לאותם אנשים שעצם הקבלה – עצם זה שהם מקבלים הפחתה או פטור מתשלום רק מעיד על כך שהם אוכלוסייה מוחלשת או אוכלוסייה שזקוקה לזה, ולכן לא נכון ולא ראוי לקנוס אותם במקרה של שכחה ב-180 שקלים. נכון וראוי שזה יהיה איזשהו קנס שהוא סמלי, שהוא כן יזרז, תהיה מוטיבציה, יהיה איזשהו זרז כדי שאנשים יתקפו, כי אני מבין, הצורך בתיקוף הוא פעמיים: פעם אחת היא שחברות התחבורה הציבורית יכירו וידעו כמה אנשים משתמשים בתחבורות השונות; הפעם השנייה היא כדי לדעת מי נמצא שם, וככה אתה יודע כמובן לבטח אותם.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אדוני, אין שר באולם.

משה סולומון (הציונות הדתית):

אבל מכאן ועד לקנוס אותם ב-180 שקלים – זה דבר שהוא לא נכון.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אין שר באולם. למי אתה מדבר?

משה סולומון (הציונות הדתית):

סגן השרה נמצא כאן, סגן השר מקלב.

היו"ר משה רוט:

סגן השרה עונה.

משה סולומון (הציונות הדתית):

סגן השרה, מקלב, נמצא כאן.

קריאה:

עדיין, זה לא שר.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

זה סגן.

היו"ר משה רוט:

יש גם שר ויש גם סגן שרה. זה בסדר.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

סגן שר זה לא.

היו"ר משה רוט:

חברים, זה בסדר.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

סגן שרה זה לא בסדר.

משה סולומון (הציונות הדתית):

השרה אורית סטרוק כאן.

היו"ר משה רוט:

סגן השרה עונה, והשרה נמצאת בלי כל קשר.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

סגן שר זה לא מספיק.

משה סולומון (הציונות הדתית):

השרה אורית סטרוק כאן.

היו"ר משה רוט:

בלי כל קשר, לכל אלה שדואגים מי הולך לענות, אני אומר שיש סגן.

משה סולומון (הציונות הדתית):

השרה אורית סטרוק, חברת סיעתי, נמצאת כאן, והיא מקשיבה בקשב רב וגם מסכימה עם מה שאני אומר כאן, ואני חושב שכולכם מסכימים – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

מה זה מקשיבה, הקשיבה לכל מילה שאמרת.

משה סולומון (הציונות הדתית):

– – עם הרעיון שחוקים שפוגעים באוכלוסיות מסוימות, אנחנו צריכים להוריד מספר החוקים. חוקים שפוגעים באנשים שהם חלשים בחברה ולא יכולים לזעוק את זעקתם – ראוי שאנחנו נפעל לכך. כך אני עושה בכנסת הזאת. רק ביומיים האחרונים אלה שני חוקים כאלה. אני מבקש מכל חברי הבית כאן לתמוך בחוק הזה. אנחנו נקיים עליו כמובן דיון עומק בוועדות השונות כדי שבסוף נגיש כאן חוק שהוא טוב, שמצד אחד הוא מבטא את עצם עניין הרצינות לתקף כרטיס נסיעה בכניסה לתחבורה ציבורית, ומצד שני הוא לא קונס אדם כזה כמו אדם שניסה להעלים איזשהו תשלום ונכנס ולא תיקף את הכרטיס שלו. תודה רבה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה, אדוני.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

מה עם השוויון בנטל? לפני שוויון קודם שוויון בנטל. היועצת שלי שנה במילואים. שנה.

היו"ר משה רוט:

חברת הכנסת פרידמן, אל תפריעי לסדר-היום.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אני אפריע. מה לעשות?

היו"ר משה רוט:

אז אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

סדר-היום לא יכול להימשך רגיל אחרי מה שאתה והחברים שלך עושים למדינה.

היו"ר משה רוט:

אני קורא אותך לסדר פעם שנייה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אתה יכול לקרוא לסדר. אני קוראת לך לסדר. איפה הסדר?

היו"ר משה רוט:

את מפריעה לי. אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. נא לצאת מהאולם. תנהלי את הקרקס במקום אחר. זה לא קרקס פה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אתם עושים לנו קרקס. אתם עושים למדינה קרקס, לא אנחנו. תתבייש.

היו"ר משה רוט:

אל תתחילי. תצאי מייד. זה לא קרקס. קצת כבוד.

היו"ר משה רוט:

להצעת החוק הוצמדו שתי הצעות חוק דומות, של חברי הכנסת אברהם בצלאל ומשה רוט. אני מזמין את חבר הכנסת אברהם בצלאל לנמק את הצעתו.

אברהם בצלאל (ש"ס):

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, גם היוצא וגם היושב פה, סגן השר ידידי הרב מקלב, שעושה רבות בכל הנושאים וגם בנושא הזה, כמובן השר ברקת, חבריי חברי הכנסת, השרה שנמצאת פה, כולם. החוק חשוב מאוד, ואני אסביר את עצמי. אנחנו בעד שבן אדם צריך לשלם את החובות שיש לו. בן אדם שעולה לאוטובוס צריך לתקף, צריך לשלם. אבל במציאות אנחנו נקלעים לא פעם ולא פעמיים – עולה למשל משפחה עם עשרה ילדים, עם חמישה ילדים, וזה הוציא וחשב שהוא שילם, ועברו כרטיסים, ולפעמים כרטיס אחד אפילו לא שמו לב שלא תיקפו אותו, לא בגלל שלא רצו לשלם, לא בגלל שבכרטיס עצמו אין חופשי-חודשי – פשוט טכנית לא תיקפו אותו. זה לא שמישהו פה לקח, מישהו נסע חינם, מישהו שניסה לעבור על החוק, מישהו שניסה פה לרמות אולי את החברה הזאת או חברה אחרת שהוא נוסע בה. טכנית הוא לא תיקף, אבל הוא זכאי לנסוע חינם באוטובוס בשעה הזאת ובזמן הזה. לצערנו הרב, אנחנו נפגשים פעם אחר פעם בפקחים חסרי לב. אני מסתובב, ואתה רואה אותם יושבים דרוכים, ויש להם רק מטרה אחת – לא לעשות את העבודה שלהם; יש להם מטרה אחת: פשוט לדפוק את האזרח, לנסות לחפש ולמצוא אולי איזה משהו. איפה החמלה? הרי כל אדם מאיתנו שיושב פה עכשיו, אם היה עולה עכשיו לאוטובוס כפקח והבן אדם היה מציג לו שבאמת יש לו חופשי-חודשי, יש לו חופשי-יומי, הוא לא צריך באמת לשלם, אנחנו היינו נותנים לו דוח על כזה דבר? ואני דווקא מגיע לפה ודורש לא מהפקחים עצמם, אלא מהממונים עליהם למעלה: במקום שיעשו פעם אחת ולתמיד סדר בדבר הזה, במקום שיעמידו את הפקחים שלהם בצורה מסודרת, משמעתית, במקרה של התנהגות לא הולמת – מעבר לדוח עצמו; המסביב: ארבעה, חמישה פקחים באוטובוס מתנהגים מתחת לכל ביקורת לילדים בני עשר, לאישה בהיריון, לאנשים זקנים. אתה לא פעם ולא פעמיים עובר עם הרכב ליד תחנות אוטובוס ורואה אנשים עומדים בחוץ עם חמישה פקחים סביבם, עומדים ובוכים. מי שלא משלם, צריך לקבל את הדוח שהוא צריך לשלם. אבל בסוף היום, מי שלא חייב לשלם – בקשה פשוטה: להפחית לו את הדוח. למה בן אדם שלא משלם צריך לקבל את אותו סכום של דוח כמו בן אדם שלא באמת היה חייב לשלם ולא באמת גנב פה?

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה.

אברהם בצלאל (ש"ס):

מעבר לזה, גם אנשים שבטעות לא שילמו. אמר לי בן אדם שהוא עלה בתחנה – אני כבר מסיים, אדוני היושב-ראש – ועוד לא הספיק לראות שכל הילדים נמצאים על האוטובוס עצמו, כבר הגיעו לתחנה הבאה, ועלו פקחים ונתנו לו דוח על זה שלא שילם. הוא אמר: עוד לא הספקנו להתיישב, עוד לא הספקנו למקם את עצמנו, רק לראות את הילדים, את המזוודות, את התיקים. אני אומר שהדבר הזה הוא חוק חשוב מאוד. אני מקווה שנקדם אותו כמה שיותר מהר, גם אדוני היושב-ראש וגם שאר המציעים. תודה לסגן השר מקלב, שעובד קשה בשביל הרבה מאוד נושאים, וגם בנושא הזה. יישר כוח.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

אני מזמין את חבר הכנסת משה רוט לנמק את הצעתו. בבקשה. ניתן לך זמן. אתה מצטרף להצעת חוק חשובה מאוד, ניתן לך יותר זמן.

נאור שירי (יש עתיד):

כל הכבוד לכם, משק כנפי ההיסטוריה.

היו"ר משה סולומון:

בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

משה רוט (יהדות התורה):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, החוק שעולה – – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

עד הניצחון המוחלט.

קריאות:

משה רוט (יהדות התורה):

חברים, למה הקרקס?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

למה – – –

היו"ר משה סולומון:

חברי הכנסת, תנו לו לדבר.

משה רוט (יהדות התורה):

קצת כבוד. כנסת נכבדה, אני רוצה לספר לכם משהו בנוגע לנושא של תחבורה ציבורית. התיקוף של האזרח הוא לא לטובת חברת האוטובוסים. זאת אומרת, אנחנו נותנים קנס לאזרח על זה שהוא לא עוזר לחברת האוטובוסים. הוא כבר שילם, האדם שילם, אבל אם הוא לא העביר את התיקוף, נותנים לו קנס של 180 שקלים על זה שהוא לא רוצה לעזור לחברת האוטובוסים.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

עכשיו יש קנסות למילואימניקים – – –

משה רוט (יהדות התורה):

זה הרי דבר הזוי. אדוני, שמעתי אותך קודם כשהצגת את הצעת החוק. אמרת: 80 שקל, 50 שקל. לא לא לא, זה היה אמור להיות בלי שום קנס.

היו"ר משה סולומון:

לא, אני אמרתי – – –

משה רוט (יהדות התורה):

אני רק אומר שאם צריכים לשלם איזשהו מס על זה שאני לא עוזר לאוטובוס, לכל הפחות בוא נצמצם את הרוע, בוא נצמצם את הנזק. אבל באמת, על פי צדק ויושר, מה פתאום קנס? מה, הבן אדם שילם, מה פתאום לתת לו קנס? איפה נשמע כזה דבר שנותנים קנס למי ששילם? בשום פנים ואופן. אפשר להודיע לאזרחים שלטובתם, בגלל הביטוח, כדאי להם לתקף. האזרח יבחר. איפה אנחנו נמצאים? בעל הבית הוא האזרח, יש לו זכות. ירצה – יתקף; לא ירצה – לא יתקף. אז אומרים שמחייבים אותו ונותנים לו קנס. הצטרפתי להצעת החוק הזאת וניסיתי להוביל אותה. אגב, אני חייב להודות לאדוני. יש לאדוני איזשהו קסם שלי לא היה, כי אני ניסיתי לפעול לטובת העניין הזה במשרד התחבורה ולא הצלחתי. אני שמח מאוד שהייתה לך הזכות – – –

היו"ר משה סולומון:

אנחנו עובדים למען הציבור כולו ביחד.

משה רוט (יהדות התורה):

אדוני, אני איתך, וביחד איתנו מיליוני אנשים שנפגעים מהדבר הזה. לכן לך בכוחך זה ותעשה חיל. החוק הזה הוא לטובת האזרח הפשוט, וזה מה שאנחנו צריכים לעשות. תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. אני מזמין את סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. כאמור, סגן השר מקלב הציע את החוק הזה ב-2018, כפי שאמרתי קודם לכן, לכן הזכויות שמורות לו. אנחנו ממשיכי דרכו – גמד על גבי ענק.

קריאה:

היו"ר משה סולומון:

בהקשר של החוק הזה.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

שלי טל מירון (יש עתיד):

תתייחס למה שקורה – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה מרוצה שהבאת לפיטורי שר הביטחון אתמול? הצלחת לפטר את שר הביטחון של המדינה ולמנות ליצן חסר ניסיון – – –

קריאות:

היו"ר משה סולומון:

חברי הכנסת, אני לא רוצה לקרוא. אני מבין את הכאב, אני מבין את העניין, אבל בואו נאפשר למליאה – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

– – – ולמנות שר – – –

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

כנראה שזה לא מקרי שגם אתה – – –

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת יוראי.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תתביישו לכם.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה תתייחס – – –

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

אני אתייחס להצעת החוק ולא למה שאתה מבקש שאני אתייחס, עם כל הכבוד.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת יוראי.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תתביישו לכם.

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת בליאק, אני לא רוצה לקרוא קריאה ראשונה. אני מבקש.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

– – – הבאתם לפיטורי שר הביטחון – – –

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת יוראי, קריאה ראשונה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

הבאתם – – – חסר ניסיון לשר ביטחון בעיצומה של מלחמה.

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת יוראי, אתה בקריאה ראשונה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

זו סכנה לביטחון המדינה.

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת יוראי, אתה בקריאה שנייה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתם מסכנים את ביטחון ישראל, בעבור מה?

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת יוראי, אתה כבר בשנייה. אני לא רוצה להוציא אותך.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

לא, שיתייחס. הוא הביא אתמול – – –

היו"ר משה סולומון:

אז תן לו להתייחס. תן לו להתייחס, תן לו לומר את דבריו.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת יוראי, אתה בקריאה שלישית. נא לצאת.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אני?

היו"ר משה סולומון:

כן. אני מסביר לך כבר כמה פעמים.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

שסגן השר מקלב יגיד – – –

היו"ר משה סולומון:

נא לצאת. תירגע ותחזור.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

שיתייחס לעובדה שהביא אתמול לפיטורי שר הביטחון – –

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

זה לא מקרי שגם היושב-ראש שישב קודם, כשאתה הצגת את הצעת החוק – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

– – והביא ליצן חסר ניסיון לתפקיד. סכנה לביטחון המדינה, ואצלכם עולם כמנהגו נוהג.

טלי גוטליב (הליכוד):

יוראי, מה אתה – – – לא יפה.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

– – וגם היושב-ראש עכשיו, כשחבר הכנסת רוט וחבר הכנסת אברהם בצלאל ברקע – זה באמת מעניין, זה לא סתם מקרי, ואני עכשיו עונה גם על הצעת החוק הזאת, שאני הגשתי אותה עוד ב-2018. יש בזה משהו משולש, שאנחנו רואים לנגד עינינו את חשיבות האזרח – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

בסדר, לא צריך להפעיל עלינו כוח. אנחנו – – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

טלי גוטליב (הליכוד):

הכול לא פוליטי, זה לא יפה.

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת בליאק, אתה בקריאה ראשונה.

טלי גוטליב (הליכוד):

זה לא יפה – – –

קריאות:

היו"ר משה סולומון:

חברים, אני לא רוצה להוציא את כולם מכאן.

טלי גוטליב (הליכוד):

בליאק, לא פניתי אליך, בסך הכול רציתי – – – את הסדרנים פה.

שלי טל מירון (יש עתיד):

– – – מדינת ישראל לפני הכול.

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת שלי טל מירון, קריאה ראשונה.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – את הסדרנים – – –

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

כפי שאתם אמרתם, שלנגד עיניכם חשיבות טובת האזרח – – –

שלי טל מירון (יש עתיד):

– – – מדינת ישראל – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

מה זה קשור?

שלי טל מירון (יש עתיד):

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת טל מירון, את כבר בקריאה ראשונה.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

שבו בשקט – – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אתה תשב בשקט, מי אתה בכלל?

נאור שירי (יש עתיד):

אתה, שב בשקט. חצוף, נגמר הקטע שאתה צועק – – –

קריאות:

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת בליאק, אתה בקריאה שנייה.

קריאות:

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת חנוך, חבר הכנסת חנוך.

נאור שירי (יש עתיד):

חצוף – – –

קריאות:

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

אני חושב שמה שמאפיין את כל המציעים זה פניות שהיו לכם מאנשים – – –

היו"ר משה סולומון:

אדוני סגן השר, חכה שנייה.

קריאות:

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת חנוך. חבר הכנסת חנוך, אתה בקריאה ראשונה.

נאור שירי (יש עתיד):

– – – וואו, איזה שר ביטחון – – –

שלי טל מירון (יש עתיד):

יש רק 35 שרים.

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת טל מירון, את כבר בקריאה ראשונה.

קריאה:

למה תמיד אומרים שאנחנו הצעקנים?

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

אותי לא תצליחו להוציא משלוותי, מה לעשות.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

בטח, למה שתצא משלוותך – – –

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת בליאק, אתה בקריאה שלישית. נא לצאת.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

עם 1,700 הרוגים, תישאר שָׁלֵו.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

אני אתייחס לעניין של הצעת החוק. ולכן, כשאתם הצעתם את הצעת החוק הזאת, יש נושא משותף שיש לכולם, וזה ההשלכה הפוגענית שיש על אזרחים.

היו"ר משה סולומון:

בליאק – שלישית.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

שאלתם אם יש בכלל הצדקה לקנס על אי-תיקוף, מה הזכות הזאת לחייב אנשים לתקף אם היה תיקוף, אנשים שהייתה להם זכות לנסיעה בעקבות כך שיש להם חופשי-חודשי, שהם לא צריכים לשלם. לא מדובר באנשים שעלו לתחבורה ציבורית או לרכבות בלי לשלם, מדובר באנשים שלא היו אמורים לשלם. אין לי ספק שאם אנחנו, המחוקקים, היינו יודעים – והייתי בזמן שחוקקו את חוק מסילות הברזל לגבי הקנסות – אם היינו יודעים מראש שמי שאמור לקבל את הקנס הם אזרחים שעולים לאוטובוס או לרכבת וכל עבירתם וכל פשעם זה שהם לא תיקפו, בגלל הסלים או בגלל דברים אחרים, אני לא חושב שזה היה מצדיק קנס בכלל, ובוודאי לא קנס כל כך גבוה, בלי שום פרופורציה למי שעלה בכלל בלי לשלם. אני זוכר את הדיבורים שהיו, שיש תופעה שעולים ולא משלמים, אבל כאן זה לא שלא משלמים – משלמים, רק לא מתקפים. אבל זה נכון – חבר הכנסת רוט, אני רוצה לתקן אותך בדבר אחד: זה לא רק לטובת חברות האוטובוסים, זה גם לטובת הנוסע. היום האינדיקציות והמדדים לתחבורה שיש בה עומסים או לא, לקו שיש בו עומסים, זה הנושא של התיקוף. כשאני בא ומבקש תגבור – וכפי שאתה יודע אתם מבקשים הרבה וצריך לתגבר הרבה, והלוואי שהיינו יכולים לתגבר את כל מה שהיה צריך – אומרים לי: אבל תשמעו, אין מספיק נוסעים. למה אין מספיק? אנחנו הרי יודעים שכן נוסעים באוטובוס הזה. זה בגלל שלא מתקפים. עם כל זה, אתה צודק במאת האחוזים ואתם צודקים. תביאו עוד דבר במדינה שבו נותנים קנס על זה שמבקשים מאדם להשתלב בתוך מערכת תועלתית. מישהו היה בקופת חולים, היו מאחרים בכניסה, היו אומרים: חשוב לנו מאוד שתתקף. תעביר את הכרטיס ותגיד לנו אם אתה רוצה רופא מקצועי, רופא משפחה, בדיקות דם או בית מרקחת – זה מועיל לנו מאוד לעשות למען אותו לקוח, למען המבוטח. אם לא, אתה מקבל קנס. ועוד ויכוחים שיש לנו. לכן אני מזעיק – אני גם ודאי מתחבר, כמציע החוק אני יודע בדיוק למה אתם מתכוונים. אני גם מעריך מאוד שאתם מתעסקים בדברים החשובים, נותנים אמת, לא נבהלים מהצעקות ולא מתעסקים עם הבחירות בארצות הברית או לא ארצות הברית. אלה הדברים; שם אי-אפשר להשפיע. אלה דברים שמשפיעים. אומנם אנחנו צריכים לברך על זה שנשיא ארצות הברית נבחר, ואנחנו שולחים לו ברכה. אני גם רוצה להגיד לכם שאומנם זה לא משפיע, אבל אני ראיתי אתמול תמונות וסרטונים ממאות איש, מאות איש מהאוכלוסייה החרדית, עומדים בתור ומצביעים בארצות הברית באזורים מסוימים שלא הייתה להם השפעה על הבחירות, במקומות שהתוצאה הייתה ידועה מראש. אבל מכיוון שרבנים קראו להצביע, הם עמדו בתור, מאות איש, משפחות שלמות, ילדים, מבוגרים, הורים, מכיוון שזה מה שצריך לעשות. גם זה משקף שבסופו של דבר לא התקשורת, לא סקרים ולא פרשנים כאלה באמת משקפים את מה שהציבור רוצה. זה דבר אחד שוודאי המסקנה בשבילנו – אנחנו יכולים הרבה לראות, יכולים הרבה לצעוק ויכולים הרבה לעשות, אבל בסופו של דבר, האזרחים יודעים מה הם עושים, והתוצאות הן בקלפי. גם בקדנציה הזאת התוצאות הן בקלפי ולא לפי צעקות. עכשיו, אני אקצר בעניין הזה. הנושא הזה של הקנסות הוא פועל יוצא כדי לגרום לאנשים לשלם, אבל – – –

היו"ר משה סולומון:

חברים, נא לשמור על השקט במליאה, בבקשה.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

כפי שאתם העליתם גם כן, אנחנו צריכים לנסות. אני היום פועל במשרד התחבורה לצמצם את הסיבות שאדם מקבל קנס. אדם מקבל קנס לפעמים בגלל שכרטיס הרב-קו שלו לא מוטען. אנחנו הולכים עכשיו על מהלך שאושר בתקציב 2024 שיבוא לכנסת פה, מהלכים שבהם הרב-קו יהיה רב-קו חכם יותר, שמשלם אוטומטית. זה כמו כרטיס אשראי, זה לא הטענת או לא הטענת. בסופו של דבר בסוף החודש הוא יבחר את הדרך הכי זולה, וממילא לא קיבלת קנס. לא מעט מהאנשים מקבלים קנס בגלל שבאותו רגע לא ידעו שאין להם ועוד דברים כאלה. למשל, אחד הדברים שראינו – כשאימא עולה עם שני ילדים בני שנה עד חמש היא צריכה לשלם על כרטיס אחד. אנשים גם לא יודעים את זה, אנשים גם לא מבינים למה. בכל הדברים האלה שאנחנו נוריד מהסיבות למתן הקנס, גם נצמצם את מתן הקנס. לדוגמה, שימוש ברב-קו לא שלו – כשבעל ואישה יוצאים לעבודה או ללימודים והתחלפו בין הכרטיסים שלהם, וזה לא כרטיס רב-קו עם סטטוס הנחה, זה כרטיס מלא והם שילמו, מדוע הם צריכים לקבל קנס? נכון שזה טוב שכל אחד משתמש ברב-קו בשביל הסדר, אבל בשביל סדר עדיין לא נותנים קנסות, כמו שהממשלה לא מקבלת קנסות כשהיא לא עומדת בזמנים, היא לא עומדת בסדר, היא לא עונה לאנשים בזמן והיא לא נותנת מענה. אני לא ראיתי שקונסים את הממשלה. אז אם הממשלה לא נקנסת – ולא יעזור שום דבר, גם אם אני אהיה סגן שר, אני אשאר חבר כנסת שמרגיש את רחשי הציבור – הדברים האלה כואבים, ומנסים לעשות הכול. אני רק אגיד דבר אחד שכבר אמרו אותו. מנהל הרשות לתחבורה ציבורית, ראש הרשות, מר עידן מועלם, מוביל עכשיו מהלך שהוא חדשני מאוד וכדאי לשמוע את זה, חבר הכנסת אברהם בצלאל וחבר הכנסת רוט – מהלך שהאכיפה לא תהיה על ידי פקחים, לא בצורה אנושית של אנשים, אלא טכנולוגית, פיצוח טכנולוגי, שהטכנולוגיה תוכל לקבוע. לא שזה יפתור את כל הבעיות, אבל המגע הזה בין הפקחים לבין האנשים, לראות אנשים – – –

היו"ר משה סולומון:

כלומר לא יהיה צורך בתיקוף?

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

לא, יהיה צורך בתיקוף, אבל אי-תיקוף ייבחן על ידי מכשירים טכנולוגיים שידעו לזהות. צריך לעבור תהליך, אבל חדשני מאוד.

משה רוט (יהדות התורה):

מתי?

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

זה תהליך ארוך, זה לא פשוט. הוא באמת היה נשמע לי דמיוני, אבל הוא מעביר את זה לשלבים מעשיים, שיהיה אפשר לזהות את הבן אדם בצורה שאם הוא לא תיקף, הוא יקבל את הקנס לא על ידי פקח.

משה רוט (יהדות התורה):

יצטרכו – – –

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

זה תהליך לא פשוט.

היו"ר משה סולומון:

לא הבנתי, אז זה רק מחליף את הפקחים, זה לא מחליף את העניין עצמו.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

לא, לא מחליף.

היו"ר משה סולומון:

אז הצעת החוק הזו רלוונטית גם למצב ההוא.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

לגמרי, זה לא סותר. הצעת החוק הזו מדברת על אי-תיקוף; אני מדבר איתך על אי-תשלום, אי-תשלום, לא על אי-תיקוף. על אי-תשלום אנחנו מדברים. גם האי-תשלום ייבחן בצורה טכנולוגית ולא בצורה – – –

משה רוט (יהדות התורה):

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

אני לא שומע אותך פשוט.

משה רוט (יהדות התורה):

לא יצטרכו לתקף.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

לתקף יצטרכו, אבל אי-תיקוף.

משה רוט (יהדות התורה):

לא, ברגע שאתה עולה על אוטובוס – – –

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

מכיוון שהוא יצטרך לעשות פעולה – –

היו"ר משה סולומון:

עוד לא הגיעו לזה, עוד לא הגיעו לזה.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

– – כדי לשלם, גם אם אתה לא – אנחנו נגיע לזה. אי-אפשר להרחיב עכשיו על רגל אחת בעניין הזה כשהזמן קצר. בכל אופן, אנחנו מברכים אתכם, חברי הכנסת. ברשותך, חבר הכנסת משה סולומון, באמת צעד חשוב מאוד. אומנם התקנות כבר מאפשרות את זה, אבל כפי שאמרת, יש גם יתרונות. יחד עם זאת, ההתניה של ועדת השרים, ההתניה של משרד התחבורה, שהמשך החקיקה יהיה יחד איתה. לצערנו, כרגע יש לנו הסכמה על 50 שקלים ולא על 20 שקלים, זו התניה של הממשלה. חשוב מאוד, אני יודע – גם אני רציתי 20 שקלים, אבל 50 שקלים קצת מאזן, קצת פחות פוגע, וגם מוריד את המוטיבציה. אני רוצה להגיד לך, חבר הכנסת רוט, זה שבית המשפט היה צריך להתערב בזה שהפקחים לא יקבלו תמריצים, ושחלק מהשכר שלהם זה התיקופים, כמה קנסות הם עושים, זה דבר שהוא לא יעלה על הדעת. חבל. אני מפנה את זה בעיקר לאוצר, שהם המכוונים, הם הדורשים את הקנסות והם דורשים את התיקופים בחוזים שלנו. אומנם אנחנו המשרד שמוציא את זה לפועל, אבל מי שדורש את זה זה האוצר. למה בית המשפט היה חייב להתערב בזה, וצעקות שלנו, בקשות שלנו, שאנחנו הפנינו עוד בזמן שאני הייתי חבר כנסת – למה זה לא נשמע? חבר הכנסת פינדרוס, שעומד בראש הוועדה, למה זה היה צריך לחכות לפסיקה של בית המשפט, שכתב דברים חמורים מאוד במשפט הזה? בזה אני אסיים. אני רק אקריא את מה שבית המשפט אמר בסופו של תהליך. הוא אמר ככה: הדבר הזה, מוטב שלא היה.

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת קטי שטרית. חברת הכנסת קטי שטרית, זה מפריע. חברת הכנסת קטי שטרית, זה מפריע.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

בסופו של יום, לצערי, רק לאחר שהוגשה עתירה זו הבין המשיב, שזאת הממשלה, שתמונת המצב הזאת היא לא טובה, והוא הורה לחברות לעשות את זה. זה דבר, אין ספק, שאומר שזו תופעה שהיה אסור שתקרה, זו תופעה חמורה, ולא יעלה על הדעת שפקחים מקבלים את השכר שלהם, כמו שאנחנו אומרים, גם אם זה היה ממשלתי. עוד דבר אחד בהתניה – אתם כמובן תסכימו שכרגע מדובר רק על האוטובוסים. על רכבת זה חוק נפרד ואלו הסכמים, כפי שקיבלתי כיום מהייעוץ המשפטי של משרד התחבורה.

היו"ר משה סולומון:

למה? אנחנו מדברים על הרכבת הקלה.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

על הרכבת הקלה, שמכינים, זה לא באותו חוק בכלל. עוד נוסיף, כי בימים אלו מקדם משרד התחבורה תיקון לתקנות מסילות הברזל שיקבע הסדר דומה גם ברכבות הקלות, אז יש לנו כאן אמירה רשמית של הדבר הזה. יופי. לכן, אני מודה לכם. הממשלה תומכת בהצעות חוק האלה. תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. הוגשו בקשות להתנגד להצעות החוק שהיו כאן כרגע. ראשון המתנגדים, חבר הכנסת ירון לוי, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

ירון לוי (יש עתיד):

תעגל לחמש. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, תראו, החוק הזה היה יכול להיות טוב אם הוא היה מאגד בתוכו – אי-אפשר לדבר.

היו"ר משה סולומון:

חברי הכנסת, זה מפריע מאוד.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

יש פה התרגשות.

היו"ר משה סולומון:

טוב שיש פה התרגשות, זה חשוב מאוד מאוד והצעת החוק הזאת באמת חשובה ומרגשת, אבל תאפשרו לדבר.

ירון לוי (יש עתיד):

תראו, החוק הזה היה יכול להיות טוב אם הוא היה מאגד בתוכו את כל הבעיות שיש בתחבורה הציבורית ואת כל המקרים שאנחנו ערים להם בשנה האחרונה. בעיה ראשונה, שאני לא רואה התייחסות, היא שמתחילת המלחמה – אני לא רוצה להעיר להם, אבל זה נורא.

היו"ר משה סולומון:

חברי הכנסת, זה מפריע. חברי הכנסת, נא להתייחס. אני מבין שהאולם מלא, זה חשוב. בבקשה.

ירון לוי (יש עתיד):

עד שיש התייחסות לגופו של עניין. מתחילת השנה יש לנו בעיות קליטה של GPS. אנחנו יודעים שחברות התחבורה והאוטובוסים – ברגע שילדים וקשישים וכל אדם עולים לאוטובוס, המנגנון שקולט את הרב-קו פועל על GPS. משרד התחבורה יודע שיש בעיה מתחילת המלחמה, בעיקר באזור הצפון, ולמרות זו חולקו קנסות על סך 24 מיליון שקל, 24 מיליון שקל קנסות על חוסר תיקוף בתחבורה הציבורית. עכשיו אני שואל: אם משרד התחבורה יודע שיש בעיה, למה לא הנחו את הפקחים לא לחלק קנסות? עכשיו, זה שהחוק מתייחס להורדה ל-20 שקלים על חוסר תיקוף, ושבית המשפט החליט לא לתמרץ פקחים, זה בעקבות הפנייה שלנו וחבר הכנסת פינדרוס – אני לא רואה אותו, אבל בוועדה לפניות הציבור הגענו לעובדה הזו, שחברות התחבורה שיקרו בכל הוועדות, והן אמרו שאין דבר כזה תגמול לפקחים. אז אני שמח על החלטת בית המשפט, אבל אני חושב שהחוק הזה צריך לאגד בתוכו עוד מספר רב של דברים, כמו העובדה ש-24 מיליון שקלים שנכנסו לחברות התחבורה צריכים לחזור לקופת המדינה, ושמי שצריך לשלם על הפקחים הוא חברות התחבורה הציבורית ולא המדינה. חברות התחבורה מרוויחות פעמיים: פעם אחת בזה שהן נותנות קנס והכסף הולך ישירות אליהן, ובפעם השנייה – אין להן שכר לפקחים. אז הורדנו להן את התמרוץ, שזה מאוד חשוב ומבורך – אין לפקחים סמכויות, אין אפשרות למדינה, למבקר המדינה, להיכנס לתוך החברות, כי הן לא מוכנות לשתף פעולה. אנחנו משלמים להן, אבל אנחנו לא יכולים לבקר אותן. לכן אני חושב שהיה טוב שהחוק הזה יאגד בתוכו את כל הבעיות שיש לנו בתחבורה הציבורית – –

היו"ר משה סולומון:

תודה.

ירון לוי (יש עתיד):

– – החל מהחזרת התשלומים לאותם אנשים שקיבלו קנסות בגלל בעיית GPS, שהייתה מוכרת למשרד התחבורה.

היו"ר משה סולומון:

בהחלט, ברור לחלוטין.

ירון לוי (יש עתיד):

תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. גם חברת הכנסת מרב מיכאלי מבקשת להתנגד להצעות החוק.

היו"ר משה סולומון:

לפני כן, סליחה, הודעה לסגנית מזכיר הכנסת.

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונח היום על שולחן הכנסת הסכם קואליציוני לצירוף סיעה לממשלה השלושים-ושבע בין סיעת הליכוד בכנסת העשרים-וחמש לבין סיעת הימין הממלכתי בכנסת העשרים-וחמש. תודה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

מרב מיכאלי (העבודה):

כן.

היו"ר משה סולומון:

חברים, אני ממש מבקש לשמור על שקט במליאה, מאוד מאוד קשה לדבר.

מרב מיכאלי (העבודה):

מה אני אגיד לכם, מזל שאתם מביאים הפחתת סכום פיצוי על אי-תיקוף כרטיס בתחבורה הציבורית, כי זה ממש יהיה חוק שישתמשו בו הרבה מאוד. אתם מעלים את מחיר התחבורה הציבורית משישה שקלים לשמונה שקלים. את כל הכסף הקואליציוני המטונף אתם שמים על נוסעות ונוסעי התחבורה הציבורית, העלאה משוגעת, מופרעת, של המחיר על העובדות והעובדים שאין להם כסף, או שאין להם יכולת שיהיה להם אוטו, בטח לא נהגים כמו שיש בקואליציה הזאת כמו חול. שמונה שקלים, שמונה שקלים במקום שישה, כל שכן במקום הדילים שאנחנו עשינו בקדנציה שלי במשרד התחבורה. ושמעתי את סגן השר עומד כאן ואומר: הלוואי שהיינו יכולים לתגבר את התחבורה הציבורית כמו שצריך – כמו שצריך, וכל כך צריך. אנחנו שמנו 0.5 מיליארד שקל על תגבור אוטובוסים; הייתם צריכים לשים 0.5 מיליארד בשנה שעברה ו-0.5 מיליארד השנה – לא שמתם שקל באף אחת מהשנים האלה. והשנה, תודה רבה – 250 מיליון שקל על מה שהיה צריך להיות 1.5 מיליארד עד עכשיו. נוסעות ונוסעי התחבורה הציבורית הם האנשים שהכי זקוקים לזה בתור רגליים, בתור אוטו. אתם יורקים עליהם, אתם משתינים עליהם, אתם דורכים עליהם, אתם מקריבים אותם. כמובן, בראש ובראשונה, נשים, ילדות וילדים, חיילות וחיילים – כל אלה, מה זה בשבילכם? לא מעניין. אנחנו עכשיו עסוקים בקומבינות פוליטיות: לפטר שר ביטחון באמצע מלחמה, לסדר ג'ובים חדשים. שרת התחבורה בכלל מקבלת בקומבינה הזאת כמויות ג'ובים, וואו, איזו חגיגה. אז בסדר, אז כל המיליונים שצריכות וצריכים את האוטובוסים – מה זה לעומת הג'ובים המדהימים שיהיו לשרת התחבורה, ויפנו אותה לנסוע עוד קצת בעולם, להיכנס עוד קצת לחנויות יהלומים? היא תוכל אולי לשים עוד יהלומים ברשימות שלה, מי שיתנהג פוליטית מספיק יפה בשביל לקבל אולי איזה טיפת רוק מהממשלה הזאת. זאת חרפה ממדרגה ראשונה. נוסעות ונוסעי האוטובוסים, יהיה להם יותר צפוף, פחות אוטובוסים, והם ישלמו על זה הרבה יותר כסף. באמת יצטרכו לא לתקף, כי להרבה מאוד לא תהיה אפשרות לתקף את הכרטיסים שלהם. זה על הראש שלכם, וזה בידיים שלכם, וזאת עוד חרפה שמצטרפת לרשימת החרפות, שבראשה, כמובן, הפקרה עוד יום ועוד שעה של 101 חטופות וחטופים שלנו, שבזמן שאתם בקומבינות הפוליטיות שלכם, הם נרקבות ונרקבים במנהרות בעזה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אני אשמח אם יהיה קצת שקט.

היו"ר משה סולומון:

חברים, אני מבקש שקט במליאה. אפשר לדבר מחוץ למליאה, כאן זה מפריע מאוד. השרה מאי גולן, מפריע מאוד. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב בראש. יש לי הרבה חברים בקואליציה, או לפחות היו לי, והיום אני פונה אליכם: איך אתם ישנים בלילה? איך אתם לא רועדים? איך אתם לא מפחדים ממה שקורה פה? יש לכם אחריות, אתם חלק בלתי נפרד ממה שקורה פה. אתם יושבים פה בידיעה מוחלטת ששר הביטחון הוחלף מסיבה אחת ברורה – עבור חוק ההשתמטות, עבור זה שהם נותנים פטור ל-60,000 גברים צעירים, בריאים, בזמן שהילדים של כולנו, היועצים של כולנו, נמצאים בעזה כבר שנה. אבל מעבר לכם, אני רוצה לפנות לחדלי האישים שנכנסו לממשלה אתמול. אליך אני פונה, אדוני גדעון סער, השר המיועד – אני אפילו לא יודעת למה; לשוחד, כי זה שוחד. כי רק לפני כמה חודשים אתה עמדת פה וטענת שזה חוסר אחריות להחליף שר ביטחון בעיצומה של מלחמה בשבע חזיתות. מה השתנה, אדוני? מה השתנה פתאום? עד כמה אתם לא נאמנים לעצמכם ולערכים שלכם? איך אפשר לחיות עם עצמכם ככה? אתמול בבאר שבע, העיר שבה יש לכם כל כך הרבה מצביעים, אלפים יצאו לרחובות וחסמו את העיר. אלפים. הם כבר הבינו שאתם לא רואים אותם, שאתם שמים עליהם פס, והם זועמים, והם זועמים בצדק. אני קוראת לכם באמת מעומק ליבי: תעשו חושבים, קחו אחריות. מדובר על החיים של כולנו, מדובר על העתיד שלנו, מדובר על הכלכלה שלנו – ואתם, אתם מוכרים אותה בנזיד עדשים.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. היוזמים רוצים להגיב על ההתנגדויות? חבר הכנסת רוט, אתה רוצה להגיב על ההתנגדויות? חבר הכנסת בצלאל? מוותר. אם כן, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים כעת להצבעה על הצעת חוק להפחתת סכום הפיצוי הכספי בשל נסיעה ללא תיקוף כרטיס בתחבורה ציבורית (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, שלי, של חבר הכנסת משה סולומון. ההצבעה הזו תהיה שמית. הצבעה שמית

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

היו"ר משה סולומון:

חברי הכנסת, אני מבקש לשמור על שקט במליאה. זה מפריע מאוד.

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

היו"ר משה סולומון:

תודה. אנא קראי שוב בשמות מי שלא נכחו באולם.

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

היו"ר משה סולומון:

האם יש מישהו כאן באולם שלא הצביע?

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

היו"ר משה סולומון:

עוד מישהו שלא הצביע? אם כן, אנא סכמו את ההצבעה. חברי הכנסת, הרעש כאן מפריע מאוד. מי שרוצה לדבר, שיצא החוצה. זה מפריע מאוד.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

היושב-ראש, אני יכול להגיד משהו קצר? אנחנו נפרדים מקווין.

היו"ר משה סולומון:

אחרי הסיכום. אנחנו באמצע הצבעה. חכה, ניתן לך.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

איפה אני אעמוד?

היו"ר משה סולומון:

איפה שתגיד. לא, מהצד. עד שיסכמו את ההצבעה, אני מזמין את חבר הכנסת מיכאל ביטון לומר דבר מחווה קטן לאחד מעובדי הכנסת. אם כן, המחווה חשובה, אבל אני מבין שזה לא לפי הפרוטוקול, אז כרגע אנחנו לא מאפשרים. תכף יבדקו לי.

מיקי לוי (יש עתיד):

אדוני היו"ר, נתת, תכבד את האמירה.

היו"ר משה סולומון:

בשביל זה ביקשתי שיבדקו לי.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אני לא רוצה לסבך אותו. אנחנו נפרדים מקווין במזנון. קווין יוצא לפנסיה, היה איתנו במזנון.

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת מיכאל, אנחנו ניתן לך. ביקשתי שיבדקו לי. אנחנו ניתן לך. זה תוך כדי הצבעה עכשיו. נמצא את הדרך.

היו"ר משה סולומון:

אם כן, 50 בעד, 42 נגד. אני קובע כי הצעת החוק להפחתת סכום הפיצוי הכספי בשל נסיעה ללא תיקוף כרטיס בתחבורה ציבורית (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת משה סולומון, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. כעת נעבור להצבעה השנייה. אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק להפחתת סכום הפיצוי הכספי בשל נסיעה ללא תיקוף כרטיס בתחבורה ציבורית (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אברהם בצלאל. גם הצבעה זו תהיה שמית. על כן, נבקש מסגנית מזכיר הכנסת לקרוא בשמות הנוכחים. הצבעה שמית

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. אנא קראי שוב בשמות הח"כים שלא נכחו באולם.

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

היו"ר משה סולומון:

האם יש מישהו באולם שלא קראו בשמו? השר ניר ברקת?

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

היו"ר משה סולומון:

עוד מישהו שלא הצביע? עוד מישהו לא הצביע? אם כן, אנא סכמו את תוצאות ההצבעה. בבקשה. תודה רבה. תוצאות ההצבעה: 57 בעד, 42 נגד. אם כן, אני קובע כי הצעת חוק להפחתת סכום הפיצוי הכספי בשל נסיעה ללא תיקוף כרטיס בתחבורה ציבורית (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת בצלאל אברהם, אושרה בקריאה טרומית ותעבור גם היא לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק להפחתת סכום הפיצוי הכספי בשל נסיעה ללא תיקוף בתחבורה ציבורית, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת משה רוט, למעשה אותה הצעת חוק. גם על הצעת חוק זו תהיה הצבעה שמית. הצבעה שמית

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

היו"ר משה סולומון:

קראי שנית בשמות הח"כים שלא נכחו באולם.

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

היו"ר משה סולומון:

ישנם עוד חברי כנסת שלא הצביעו ונוכחים באולם? גילה גמליאל? גילה גמליאל.

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

היו"ר משה סולומון:

עוד מישהו לא הצביע ונוכח באולם? אם כן, אנא סכמו את תוצאות ההצבעה. תודה רבה. 57 בעד, 41 נגד. אם כן, גם פה אני קובע כי הצעת חוק להפחתת סכום הפיצוי הכספי בשל נסיעה ללא תיקוף כרטיס בתחבורה ציבורית, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת משה רוט, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור גם היא לדיון בוועדה הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.

היו"ר משה סולומון:

נעבור כעת לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (הוראת שעה) התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת יעקב אשר. אני מזמין את חבר הכנסת יעקב אשר להציג את הצעת החוק, בבקשה. בבקשה, לרשותך עשר דקות. אני רק מבקש מהחברים כאן לשמור על שקט במליאה.

יעקב אשר (יהדות התורה):

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא לאישור המליאה הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (הוראת שעה), התשפ"ה–2024. כולנו יודעים שהבחירות לרשויות המקומיות נערכו בכל רחבי מדינת ישראל למעט היישובים בעוטף ולמעט יישובים בצפון הארץ, מכורח הנסיבות שהיו. משרד הפנים, ובצדק, דחה את הבחירות הללו, אבל הוא השתמש בסעיף שקיים בחוק, מה שנקרא דחיית בחירות ובחירות מיוחדות. הסעיף הזה בדרך כלל בא לידי שימוש במקרים מאוד מסוימים וברשויות מאוד מסוימות. כאן השתמשו בסעיף הזה כי אלה היו כלי העבודה שהיו בפני משרד הפנים, ועשה נכון לשעתו. אבל מה שהתברר, שבבחירות מיוחדות, יש דברים שאינם חלים בהן, כגון הצבעה של חיילים, כמו שעשינו בבחירות לרשויות, שחיילים יוכלו להצביע גם אם הם נמצאים בסדיר או במילואים. דבר שני – הנושא של יום שבתון לא חל בבחירות מיוחדות. דבר נוסף שאנחנו ביקשנו, שבבחירות בצפון – ביקשנו את זה גם בדרום, אבל אני לא יודע אם זה יוכל להסתייע, אבל בצפון, שיהיו קלפיות כפולות שיפוזרו ברחבי המדינה כדי לתת אפשרות לאנשים, אלה המפונים ואלה שמפונים מרצונם, שלא יצטרכו להגיע לצפון או לדרום בתקופה הזאת ולהצביע. הם יוכלו להצביע בכמה וכמה מקומות ברחבי הארץ, ובהם יהיו מעטפות כפולות. נושא נוסף שהיה בבחירות לרשויות המקומיות הכלליות היה החלטה של ועדת הפנים שאושרה כאן במליאה על הפחתה של המס של העובדים לבחירות מ-25% ל-18%, וגם זה לא חל על הבחירות הללו. עכשיו, הבחירות האלה הם לא בחירות מיוחדות סתם, זה חלקים בארץ שעברו את מה שעברו ועדיין עוברים את מה שעוברים, ודחו את הבחירות, אבל לא יכול להיות שלא תהיה שוויוניות בכל הדברים שהיו בבחירות בתל אביב, ברמת גן או בבני ברק.

טלי גוטליב (הליכוד):

הדחייה לא יכולה לפגוע להם בכל הזכויות.

יעקב אשר (יהדות התורה):

הדחייה, כפי שאומרת עו"ד וחברת הכנסת גוטליב, לא יכולה לקחת מהם את הזכויות. זה לא רק זכויות, זה הליך, זו פגיעה בהליך הדמוקרטי עצמו.

טלי גוטליב (הליכוד):

הליך הוגן זה זכות.

יעקב אשר (יהדות התורה):

ולכן, ולכן אני רוצה בעניין הזה לומר שהצעת החוק הזאת – בלי, חבר הכנסת יוראי – אני מבקש מאנשים לעצום עיניים כשיצביעו היום, כי יהיו כאלה שיצביעו נגד, אבל אני מוכרח לומר שגם חברת הכנסת מטי וגם יוראי וגם חברי כנסת אחרים – זאת הצעת חוק שבנינו אותה ביחד בוועדה, ביחד עם משרד הפנים, כי משר הפנים, בסל הכלים שלו כרגע היה רק את הבחירות המיוחדות, ולכן שינויי החקיקה האלה חשובים, כדי שההליך של הבחירות – שהן יהיו שוויוניות, כמו שאמרנו, שיהיו נכונות, שחיילים יוכלו להצביע בהן, שיהיה יום שבתון. הרי נוצר פה אבסורד, כי יש אנשים מפונים שצריכים להגיע ממרכז הארץ. משרד הפנים ניסה כמה דברים, להביא פתרונות, ואני מודה לשר על זה. אני מודה לשר. יש דברים שאני מודה, כבוד השר. אני רוצה שתשמע במה אני מודה לך ומה אני מצפה עוד להמשך הדרך בשיתוף הפעולה בינינו. משרד הפנים עושה גם הסעות. אממה, אם אין להם יום שבתון והם צריכים גם לנסוע כדי לבוא להצביע ולחזור וכו', הם מפסידים פעמיים. לכן אנחנו מעבירים את החקיקה הזאת היום, בעזרת השם. אנחנו נקיים במהירות – כבר מחר, אני מקווה – ישיבה של הוועדה, וביחד עם אנשי המקצוע של משרד הפנים נמצא את הדרך לעשות את זה בצורה הטובה והמהירה, וכך – שוב, אמרתי בתחילת דבריי, אדוני השר – כשבירכתי אתכם על ההחלטה לדחות את הבחירות, השתמשתם בסעיף מיוחד קיים של בחירות, כי זה מה שהיה לכם בסל הכלים, לא היה משהו אחר. היום ההכרח מביא אותנו לכך שאנחנו צריכים לשנות את הכלים, כדי שהבחירות יהיו באמת, גם מבחינת החיילים, גם מבחינת המיסוי, גם מבחינת יום שבתון וגם מבחינת קלפיות כפולות, איפה שנוכל לעשות את זה עכשיו – עכשיו זה יהיה כנראה רק בצפון, אבל לפחות שם, ואז גם נדע עוד דבר: ידעו תושבי הצפון שייערכו בחירות בכל מקרה, גם אם חלילה עדיין נהיה במצב מלחמה, וגם אם חלילה עדיין ייפלו טילים, וכולנו מקווים שלא, אבל הבחירות יהיו, כי בנינו פה סל ביחד עם המשרד, והסל הזה יוכל לגרום לכך שלא תהיה שום סיבה. הבחירות בעוטף זה בעוד שבועיים. אני מאוד מקווה שאם נריץ את זה מהר, לפחות יום השבתון והמיסוי – – –

היו"ר משה סולומון:

אנחנו בטרומית כרגע.

יעקב אשר (יהדות התורה):

אל תנסה אותי. אל תאתגר אותי. בשבוע הבא אני רוצה כבר לאשר את זה בשנייה ושלישית. אז יום השבתון יהיה גם לדרום, גם הנושא של מיסוי עובדים יהיה בנמוך יותר, גם בדרום, ואולי גם נצליח להגיע להסדר עם הצבא על משהו לגבי החיילים. מעטפות כפולות לא יהיו – משרד הפנים לא יספיק לעשות – אבל לפחות בצפון זה כן יהיה, ותהיה ודאות לבחירות.

טלי גוטליב (הליכוד):

הוראת שעה.

יעקב אשר (יהדות התורה):

זו הוראת שעה.

טלי גוטליב (הליכוד):

בדיוק, הוראת שעה, חקיקה ספציפית.

יעקב אשר (יהדות התורה):

בדיוק, ולכן אני מקווה שבשבוע הבא כבר אעמוד כאן לפחות אחרי קריאה ראשונה, ואולי השנייה ושלישית. אני שוב מודה לחבריי חברי הוועדה גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה. אני רוצה להודות לראשי רשויות, למועמדים מכל הארץ, מהצפון ומהדרום, שהיו חלק מהעניין הזה, ובעזרת השם, אני מציע לכולם להצביע בעד. גם אם יש החלטות שלכם, של האופוזיציה, להצביע נגד, זה חבל, כי אני רוצה – אה, שכחתי את חבר הכנסת שוסטר, שכה טרח בעניין הזה, ואני רואה שהוא ממש לא אוהב את זה שלא יצליח להצביע בעד, אבל אנחנו נאשר את זה היום, וביחד עם משרד הפנים נקדם את זה במהירות האפשרית. אני מאוד מקווה שמה שיצליח לתפוס לגבי הדרום, יתפוס, אבל לגבי הצפון, כל ארבעת התיקונים הללו ייעשו. אני מבקש מהכנסת לאשר את ההצעה הזאת. אני מודה לשר הפנים, לצוות של משרד הפנים, וכמובן לוועדה, לייעוץ המשפטי של הוועדה, לגלעד, לתומר, למנהלת הוועדה ולעוזריי בעניין הזה. אבל את כל התודות נעשה אחרי הקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. אני מזמין את שר הפנים משה ארבל. בבקשה, אדוני השר, לרשותך עשר דקות.

שר הפנים משה ארבל:

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כבוד השרה, שרים, חבריי חברי הכנסת, לפני שאשיב על הצעת החוק, אני רוצה לפתוח בחוויה אישית שלי היום בבוקר. זכיתי ללוות בן משפחה במסע כומתה בחטיבת כפיר, ולראות את גדוד נצח יהודה – 150 לוחמים בני המגזר החרדי, מהמיינסטרים, כן, בני אברכים. זה היה מחזה מרחיב את הלב, מרחיב את הדעת, לחבק אותם, לחבק את המשפחות ולראות שהדברים האלה קורים, הדברים האלה אפשריים – שאנחנו נבטיח שגם בסיום שירותם הצבאי, בשירות המשמעותי שלהם, הם יישארו חרדים ועדיין יישארו חלק בלתי נפרד מהקהילה, מהמשפחה. עם כל האתגרים שעוברים על המדינה, זו באמת הזדמנות לקיים את הפסוק "וראה בטוב ירושלָ͏ִם". יש גם דברים טובים. עם כל הערפל ועם כל האתגרים ועם כל המורכבויות והמלחמה – ויש מורכבויות – יש דברים טובים. צריך להסתכל עליהם, צריך לשמוח עליהם, צריך לעודד ולחבק ולחזק אותם. בהתייחסות להצעת החוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (הוראת שעה), אני רוצה לפתוח בראשית הדברים בהכרת הטוב ליושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת חבר הכנסת יעקב אשר – באמת מופלאה היכולת שלו לייצר קונסנזוס והסכמות בין קואליציה לאופוזיציה בנושאים ממש ממש לא סקטוריאליים. המאבק שלו לקידום החקיקה הזו הוא מאבק שנובע ונוגע לרשויות מקומיות שאין בהן נציגים של דגל התורה ואין בהן נציגים של ש"ס, ברובן. במרבית הרשויות המקומיות הללו יש נציגים שמייצגים מפלגות שונות מהבית הזה. זה לא עניין אותו, כי הוא יושב-ראש ועדת הפנים של כולם, יושב-ראש ועדת פנים שרואה באמת בתפיסה ממלכתית את החשיבות של הזכות לבחור ולהיבחר, את החשיבות של חיילים שיוכלו להצביע במקום שירותם, והראייה הזו, למרות שהיא באמת מותחת עד הקצה את פקידי משרד הפנים, את אנשי משרד הפנים – הוא מוציא מאיתנו את המיטב. הוא מצליח לייצר קונסנזוס גם בקרב חברי הוועדה מהאופוזיציה. בימים כאלה של קיטוב ושל מחלוקת זה לא מובן מאליו, ועל זה אני באמת רוצה להודות לך באופן אישי, יושב-ראש הוועדה, על היכולת הזו להוציא מאיתנו את הטוב ביותר. אנחנו רואים בעבודה הזו את תפקידה של הכנסת כמפקחת על עבודת הממשלה. השכל לא נמצא רק אצלנו, ואני חושב שהיכולת שלנו לראות את המורכבות ולשמוע את הקולות – קול המון כקול שדי – והיכולת שלנו לשמוע את קולו של העם דרככם, נבחרי הציבור, חברי הכנסת, ולהשמיע אותו לפקידים הן באגף התקציבים במשרד האוצר והן במשרד הפנים, בפיקוח על הבחירות ובלשכה המשפטית, לייצר שולחנות עגולים ולהגיע להבנות ולהסכמות – אני חושב שזו באמת בשורה גדולה. לצערי, אני אומר, אנחנו מגיעים לזה כאן באיחור מה ביחס לבחירות בדרום. ביחס לבחירות שיתקיימו ב-19 בנובמבר למניינם בהחלט נכון היה לייצר איזשהו תהליך שכן ייתן איזשהו מענה. אני בטוח שגם בדיוני הוועדה נוכל ליצור מענים בסוגיית יום השבתון גם ביחס לדרום, ולטייב ולשפר את החקיקה, שלא תצא בקריאה שנייה ושלישית כפי שהיא נכנסת עכשיו בקריאה הטרומית, וביחס לצפון להיערך בצורה מיטבית לקראת חודש פברואר בתקווה גדולה שגם השינויים הגיאו-פוליטיים בסוגיה, גם ביחס לארצות הברית ולנשיאה החדש, יאפשרו לנו באמת לחתור לניצחון גם בחזית הצפון וגם בחזית הדרום, ולהביא את הרשויות המקומיות הללו לבחירות באופן דמוקרטי ובצורה מיטבית ביותר. התייחסות המשרד להצעת החוק – אקרא אותה ככתבה: הצעת החוק מבקשת לבצע כמה תיקונים בדיני הבחירות לרשויות המקומיות כמפורט בהצעה, כהוראת שעה ביחס לבחירות הקבועות, ל-18 בפברואר 2025. ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בהצעה בקריאה הטרומית בכפוף לתיאום והסכמה עם משרדי הפנים, האוצר והעבודה והחזרה לוועדת שרים לפני קריאה ראשונה. אני אומר כאן לפרוטוקול שהיה ונגיע להבנות – ואני בטוח שנגיע להבנות לפני הקריאה הראשונה – גם נוכל לחסוך את החזרת הצעת החוק לוועדת שרים לפני קריאה ראשונה. המטרה שלנו היא משותפת. אנחנו רוצים לעבוד בשיתוף פעולה לטובת המטרה ולטובת המשימה של קיום בחירות דמוקרטיות בצורה הטובה ביותר גם בדרום וגם בצפון. אני מברך מאוד גם על השיחות שמתקיימות חדשות לבקרים בין מנכ"ל משרד הפנים רונן פרץ ליושב-ראש הוועדה, גם אתמול, ואני מניח שגם היום וגם מחר בדיון. אשר על כן, בכפוף לאמור, אני מציע לכולנו לתמוך בהצעת החוק. אני יודע לומר שמבקשים ממני עוד כמה דקות כדי לגייס את החברים, ואנחנו צריכים שטייבי תאשר לנו לעבור להצבעה. אז אני גם רוצה לציין, כפי שציינת, אדוני יושב-ראש הוועדה – – –

קריאה:

שר הפנים משה ארבל:

המחמאות לא נספרות, הוא עושה סטופ.

קריאה:

שר הפנים משה ארבל:

אה, מקצת שבחה של טייבי. יכלה הזמן והמה לא יכלול. אני חושב שלהתחיל בשלוש דקות ו-40 שניות לשבח את טייבי זה לא הוגן. צריך את כל עשר הדקות, וגם זה ספק אם יספיק. כמובן, גם עליזה – עליזה ש"ס, עליזה ליכוד – שמסוגלות להכיל את האיחורים להצבעות. אבל אני באמת חושב שהיכולת הזאת, כפי שציין יושב-ראש הוועדה, יחד עם חבר הכנסת אלון שוסטר, שנמצא באירוע, שיש לו מחויבות אופוזיציונית אבל מצד שני הוא ממש מיוזמי הצעת החוק הזאת – אז גם ההצבעה הזאת, כחלק ממחויבות אופוזיציונית שתחייב אותו להצביע נגד, לא אומרת שהוא מתנגד לגופה של ההצעה. הוא שותף לה. אני בטוח שיחד חברים מהקואליציה וחברים מהאופוזיציה – –

ינון אזולאי (ש"ס):

שר הפנים משה ארבל:

אתה מאשר לי? – – נוכל ליצור כאן חקיקה מיטבית.

ינון אזולאי (ש"ס):

כל דקה שאתה פה זה הישג למדינה. זה לא קורה הרבה, זה אירוע היסטורי.

שר הפנים משה ארבל:

אני שומר על זכות השתיקה, ואני מבקש שיושב-ראש הישיבה יסביר לחברי הכנסת שהם צריכים לדבר עם קבלת רשות ולא בעמידה.

קריאה:

קריאות ביניים מותר.

שר הפנים משה ארבל:

קריאות ביניים בישיבה, בבקשה. פעם הייתי סגן יושב-ראש.

היו"ר משה סולומון:

ינון אזולאי (ש"ס):

זה היושב-ראש יגיד, לא אתה.

שר הפנים משה ארבל:

לינון אזולאי מותר. על כל פשעים תכסה האהבה.

היו"ר משה סולומון:

יש זכות אבות.

שר הפנים משה ארבל:

כן, בהחלט. אשר על כן, וכפוף לכל האמור, אני קורא לחברי הכנסת להצביע בעד הצעת החוק. אם תרצו לעבור קצת לפרשת השבוע במהלך הדקה וחצי האלה – – –

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

– – – אדוני השר – – – לגבי חוק החברות.

שר הפנים משה ארבל:

אני דיברתי על זה בדקות הראשונות. חברת הכנסת מטי צרפתי העלתה שאלה ביחס לבחירות לרשויות המקומיות בדרום. הצעת החוק הזאת בנוסחה כרגע לא מתייחסת לדרום אלא לצפון, אבל בסיכום עם יושב-ראש הוועדה וגם עם גורמי המקצוע במשרד הפנים, מייד עם הגעתה לוועדה – ואני מקווה שכבר מחר יהיה דיון בוועדה – נתייחס גם לרשויות בדרום בבחירות שתתקיימנה ב-19 בנובמבר למניינם בדיון שיהיה מחר. ננסה לטייב אותן ולייצר גם סוגיות שתגענה בהסכמה, אני מקווה, עם האוצר ביחס ליום שבתון בדרום וביחס לנושאים נוספים. לא נוכל לתת הכול, מכיוון שלוחות הזמנים הקצרים האלה לא יאפשרו למשל בבחירות בדרום פריסת קלפיות בצה"ל. ההיערכות הזאת לא תתאפשר בפרק זמן קצר. את זה אנחנו מתכוונים לעשות גם בצפון, גם בבתי אבות ובמקבצי דיור, כמובן בכפוף לתקצוב הולם לזה. אבל שוב, ביחס לדרום, אנחנו מבחינתנו נימתח עד קצה גבול היכולת, איפה שאנחנו יכולים, כדי לאפשר תהליך דמוקרטי באופן מלא כמה שיותר. זו המחויבות שלנו. לשמחתי הרבה, אפשר לראות כאן דאגה שהיא לא מגזרית, היא בהחלט רואה את החשיבות הדמוקרטית כערך עליון. אשר על כן, אני מודה לך על השאלה ומודה לחברי הכנסת על הקשב. תודה רבה לכולם.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה, אדוני השר. חברת הכנסת נעמה לזימי ביקשה להתנגד להצעת החוק. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

נעמה לזימי (העבודה):

היושב בראש, כנסת נכבדה, יש לי כמה שאלות.

היו"ר משה סולומון:

חברים, זה מפריע. לשמור על השקט במליאה. בבקשה.

נעמה לזימי (העבודה):

איך הייתם קוראים למי שעוסק בהדלפת חומרים מסווגים ומהנדס אותם – –

היו"ר משה סולומון:

תתנגדי.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

– – – יש עליו צו איסור פרסום – – – גלעד קריב – – –

קריאה:

גלעד קריב, גלעד קריב, גלעד קריב.

נעמה לזימי (העבודה):

– – ומסווג אותם כדי לפגוע – –

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת נעמה לזימי.

נעמה לזימי (העבודה):

– – כדי לפגוע בביטחון ישראל ולהפקיר חטופים וחטופות? איך הייתם קוראים למישהו כזה – –

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

– – – דמוקרטיה – – – אוי אוי אוי.

נעמה לזימי (העבודה):

– – שהוא והצוות שלו עושים עבירות כאלה בעם שלנו?

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת – – –

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

נעמה לזימי (העבודה):

איך תקראו למי שמחליף – –

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

יאיר גולן.

אריאל קלנר (הליכוד):

נעמה לזימי (העבודה):

– – שר ביטחון בזמן מלחמה רק כדי לחוקק חוק השתמטות? חבורה מופקרת.

אריאל קלנר (הליכוד):

נעמה לזימי (העבודה):

איך תקראו למי שעובד שעות נוספות לא כדי להשיב אזרחים שנחטפו אלא כדי לוודא שמפקירים אותם, כדי לסכל עסקה?

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

יאיר גולן, יאיר גולן.

נעמה לזימי (העבודה):

איך תקראו למי שמנצל את המלחמה עבור הפיכה?

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

יאיר גולן, יאיר גולן.

נעמה לזימי (העבודה):

מי שמנצל את המצב הלאומי להפיכה משטרית – – –

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

יאיר גולן, יאיר גולן.

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת כהן.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

היא שאלה אותנו אז אני עונה.

היו"ר משה סולומון:

היא לא שאלה אותך.

נעמה לזימי (העבודה):

אני מבינה שלא נוחה לכם האמת.

אריאל קלנר (הליכוד):

נעמה לזימי (העבודה):

לא נוחה לכם האמת. לא נוח לכם שבכירים בלשכת ראש הממשלה בחקירות כי הם סיכנו את חיילי צה"ל – –

אריאל קלנר (הליכוד):

נעמה לזימי (העבודה):

– – כי הם עובדים נגד חטופים וחטופות, כי הם מפקירים את ביטחון ישראל.

אריאל קלנר (הליכוד):

די, די – – –

נעמה לזימי (העבודה):

אני הבנתי. אבל אני שואלת אתכם, איך תקראו לשותפים של המפקיר הזה פה? לכם?

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

איך תקראי למי שאמר לראש הממשלה: שכחת איך זה להיות אח שכול – – –

נעמה לזימי (העבודה):

האם יש כיסא ששווה חיי אדם? יש כיסא ששווה חיי אדם, אלמוג?

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

מה זה "שכחת להיות אח שכול"? בושה.

נעמה לזימי (העבודה):

האם יש כיסא ששווה את ביטחון ישראל?

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

– – – השמדת ערך.

נעמה לזימי (העבודה):

יש פה איזה כיסא ששווה את הביטחון של המדינה שלנו?

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, הוא מפריע לה כל הזמן. למה אתה לא – – –

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

נעמה לזימי (העבודה):

יש כיסא ששווה את חוסנה של ישראל?

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

נעמה לזימי (העבודה):

אתם תצעקו מה שתצעקו, אתם עובדים נגד המדינה.

היו"ר משה סולומון:

חברי הכנסת.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

אנרכיסטית – – –

נעמה לזימי (העבודה):

כל אחד ואחת מכם עובד נגד ישראל – –

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

נעמה לזימי (העבודה):

– – עובד נגד המפעל הציוני, מאיים להחריב את מה שבנינו – –

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

בגללך, בגללך.

אריאל קלנר (הליכוד):

– – – של המפעל הציוני – – –

נעמה לזימי (העבודה):

– – פועל תוך כדי הכשלת חיילינו כשהם נמצאים בקרב – –

קריאות:

נעמה לזימי (העבודה):

– – עובד נגד השבת אזרחים ואזרחיות.

אריאל קלנר (הליכוד):

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת קלנר.

אריאל קלנר (הליכוד):

– – – המפעל הציוני על דל שפתייך – – –

נעמה לזימי (העבודה):

אתה לא יודע מה זה ציונות, בטח שתבקר אותי.

אריאל קלנר (הליכוד):

– – – אין – – – כלום

נעמה לזימי (העבודה):

אני יודעת מה זה ציונות. אני מאמינה בקדושת החיים.

קריאות:

נעמה לזימי (העבודה):

אני מכירה בנס שנקרא ישראל. אתם, בשביל הכיסא שלכם – – –

קריאות:

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה.

נעמה לזימי (העבודה):

אני רוצה להגיד משפט בכל זאת.

קריאות:

נעמה לזימי (העבודה):

הממשלה, הקואליציה, שמכרה את המדינה – –

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה.

נעמה לזימי (העבודה):

– – בעבור נזיד עדשים – – –

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

נעמה לזימי (העבודה):

ואנחנו, תאמינו לי, נתקן ונרפא ונשקם, כי ישראל גדולה מכם – –

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

נעמה לזימי (העבודה):

– – ישראל חזקה מכם, והיא תנצח.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

את פוגעת במשפחות החטופים.

קריאות:

נעמה לזימי (העבודה):

אבל זה לא משנה את העובדה שיש לכם – – –

קריאות:

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת נעמה לזימי, תם הזמן.

נעמה לזימי (העבודה):

– – – שאתם חלק מקואליציית השתמטות והפקרה. זאת המורשת שלכם.

היו"ר משה סולומון:

תם הזמן.

נעמה לזימי (העבודה):

זאת המורשת שלכם – מעודדי השתמטות ומפקירי חיי אדם.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

נעמה לזימי (העבודה):

זה מי שאתם.

אריאל קלנר (הליכוד):

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

אדוני היושב-ראש, כל המדינה – – – צמיגים והבעירה אותם – כל השאר זה בונוס.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

שתלך לשרוף – – – המדורה.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

אני רוצה להשיב.

היו"ר משה סולומון:

אם כן, חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (הוראת שעה), התשפ"ה–2024. גם ההצבעה הזאת תהיה שמית. אנא, סגנית מזכיר הכנסת, קראי בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. אנא קראי שנית בשמות חברי הכנסת שלא נכחו.

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

היו"ר משה סולומון:

ישנם חברי כנסת שנוכחים באולם ולא הצביעו? אם כך, נא לסכם את ההצבעה. תמה ההצבעה. אם כן, תוצאות ההצבעה: 58 בעד, 39 נגד. אני קובע כי הצעת החוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (הוראת שעה), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת הפנים והגנת הסביבה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.

היו"ר משה סולומון:

כעת נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק זכויות התורמים למדינה, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת ניסים ואטורי. אני מזמין את חבר הכנסת ניסים ואטורי להציג את הצעת החוק. בבקשה, לרשותך עשר דקות.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מביא כאן הצעת חוק מהפכנית לחיילי צה"ל. כמובן שאף אחד לא ידבר על זה, כי תמיד מדברים על מה אנחנו עושים – לא למען החיילים, כי יש אינטרסים אולי להסתיר את הדברים האלה. הצעת חוק זכויות התורמים למדינה – אנחנו מדברים על העדפה של חיילי צה"ל ומשרתים בכלל, העדפה גם בקבלה לעבודה, אפשר להעדיף חיילי צה"ל בנושא קבלת מגרשים במכרזים. ניתן יהיה לתת לחיילי צה"ל עדיפות. אני פשוט קורא מתוך החוק. זה מתקן הרבה דברים שקשורים לחיילי צה"ל, גם אם זה במתן קרקעות במכרזים, קבלה לעבודה, בלימודים, במעונות סטודנטים. בכל שלב שבו חייל צריך את העזרה, הוא יקבל עדיפות כחייל צה"ל. אני חושב שהחוק הזה ראוי מאוד, ואני רוצה לראות את אלה שתמיד אומרים, שדואגים לחיילי צה"ל – גם באופוזיציה תומכים בחוק הזה, כי הינה חוק שבא ומתקן היסטורית את העדיפות של חיילי צה"ל בהמון תחומים, וזה משהו שבאמת מרים את חיילי צה"ל, ולא עכשיו איזה המצאות של חוק פטור – – –

היו"ר משה סולומון:

זה נכון גם לשירות לאומי ואזרחי?

ניסים ואטורי (הליכוד):

כן, גם לשירות לאומי. אני חושב שהחוק הזה נותן תשובה לכל הסילופים שהיו בזמן האחרון בנושא הזה, שכביכול אנחנו מנסים לדאוג לפטור מצה"ל. דיברנו בחוץ וביטחון – כן, גיוס לצה"ל, דרך אגב, ולבעלי אינטרסים היה רצון לדשדש את העניין הזה של חוק הגיוס, וקראו לו חוק השתמטות. רצינו לגייס מה שצה"ל מוכן לקבל. בשנה האחרונה אנחנו עושים כל הזמן חוקים למען חיילי צה"ל, למען משפחות, וגם משפחות שספגו את האסון הקשה ביותר שיכול להיות. אנחנו כל הזמן עושים למען חיילי צה"ל, ונמשיך לעשות. לספר כל הזמן סיפורים על חוק השתמטות וכו' זה לא מקובל. החוק הזה בא להיטיב עם חיילי צה"ל בקבלה לעבודה, הקצאת קרקעות, גם במוסדות לימוד, גם במעונות ובכל דבר שיצטרכו. אני יודע שהיום אנחנו נמצאים בשלב כזה – אתם שואלים, שמעתי פה חברי כנסת מהאופוזיציה שעלו לכאן, וכל מיני דברים, ולמה שר הביטחון הולך הביתה, ולמה ככה ולמה ככה. קודם כול, כל ההדלפות – כשמדברים על הדלפות, המדליפים הכי גדולים באו מהאופוזיציה, כי אנחנו יודעים, מפורסם – סליחה, הם מפריעים לי.

קריאות

היו"ר משה סולומון:

חברי הכנסת, חבר הכנסת שירי – – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

לא, שנייה. הוא לא מבין את החוק.

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת קטי – – –

נאור שירי (יש עתיד):

הוא לא יודע על מה החוק – – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

הוא לא מבין. הוא פשוט לא מבין.

נאור שירי (יש עתיד):

אני לא מבין את הצעת החוק?

היו"ר משה סולומון:

המציע מסביר את החוק. חברת הכנסת קטי שטרית – – –

נאור שירי (יש עתיד):

– – – הוא לא יודע.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אני רוצה לעזור לך. אתה אמרת שאתה לא יודע.

ניסים ואטורי (הליכוד):

האמת היא שלא מסתדר לי לקרוא. נאור, בוא, אני אפתור לך את הבעיה. קשה לי עם לקרוא מדף. אני בדרך כלל מדבר מהלב, אז אני אדבר ישירות – –

נאור שירי (יש עתיד):

דבר מהלב.

ניסים ואטורי (הליכוד):

– – וכשדיברתי ככה, הינה, הבנת. זו עדיפות של חיילי צה"ל בכל מצב, גם בהמתנה בתור למעונות, גם במכרזים למגרשים, מכרזים לעבודות. כשחייל צה"ל עומד לפניך, אתה יכול להעדיף אותו בגלל שהוא משרת את המדינה. נקודה. אני חושב שהחוק הזה ראוי, וזה המבחן שלכם כחברי אופוזיציה: בואו, תתמכו בחוק. אם אתם באמת דואגים לחיילי צה"ל, תתמכו בחוק איתנו, ולא צריך כל פעם ליצור מריבות בדברים האלה, ולהגיד: הינה, הם עושים חוק. הינה, הבאנו חוק, חוק מהפכני, חיכיתי איתו שנה וחצי כדי להעלות אותו.

נאור שירי (יש עתיד):

שמעת?

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

בסדר. אני לא אומרת לך, אני פשוט – – –

נאור שירי (יש עתיד):

לא, באמת, בגלל מכסה לא העלית אותו שנה וחצי.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

זה לוקח זמן.

ניסים ואטורי (הליכוד):

לא מכסה, לא מכסה. עבדתי עליו קשה. מדובר בחוק – – –

נאור שירי (יש עתיד):

– – – השבוע – – – חוק.

היו"ר משה סולומון:

מפריעים לי, היו"ר. תעצור את הזמן.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אני אומרת לך, אני ממתינה למכסה.

נאור שירי (יש עתיד):

שנה וחצי?

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

יש עם זה בעיה? אני ממתינה שנה למכסה, מה לעשות? אני לא יכולה כל הזמן להביא חוקים. יש פה עוד חברים.

היו"ר משה סולומון:

חברי הכנסת, המציע רוצה להסביר.

ניסים ואטורי (הליכוד):

עבדנו על החוק הזה תקופה ארוכה. היה חשוב לנו לטפל במשפחות שכולות, בנשים אלמנות. קודם כול, אני רוצה להודות לשר המשפטים יריב לוין. זה חוק שלו שאני המשכתי, עבדנו עליו ביחד, ואני חושב שאיך שהוא רואה את חיילי צה"ל, החוק הזה בעצם נעשה לאורו. אני מודה לך מאוד על העזרה בקידום החוק ועל זה שבחרת בי להגיש את החוק הזה ושאתה סומך עליי. אז תודה רבה, קודם כול, ואנחנו נמשיך לעשות למען חיילי צה"ל.

נאור שירי (יש עתיד):

מה על השולחן?

ניסים ואטורי (הליכוד):

מה הבעיה?

מיקי לוי (יש עתיד):

מה החוק אומר? תסביר לנו.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

ניסים, הוא לא מבין.

היו"ר משה סולומון:

הוא מודה לשר המשפטים, שהוא ממשיך את החוק – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

אדוני, סליחה, עם כל הכבוד, הוא המציע, הוא צריך להציג אותו. מה זה תפנה ללשכה המשפטית? זו לא תשובה נכונה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

איזה חלק לא הבנת?

מיקי לוי (יש עתיד):

מה החוק אומר? באיזה נושאים יש להם זכויות יתר? מה החוק אומר?

ניסים ואטורי (הליכוד):

אם לא תפריעו לי, אני אקרא. אני יודע שאתה מדקדק בזה, ואני אקרא מהדף.

מיקי לוי (יש עתיד):

לגיטימי.

ניסים ואטורי (הליכוד):

קודם כול, אמרתי בעל פה מה החוק נותן – העדפה בכמה נושאים. מטרת חוק זה היא להבטיח כי מי שתורם למדינה יקבל את הזכויות המגיעות לו. מדינת ישראל מצויה במאבק קיומי ומתמיד, כל אזרחיה אמורים לשאת בנטל ולסייע בהגנת המדינה וחיזוקה. אולם זה שנים ארוכות מתקיים חוסר שוויון הולך וגדל בנשיאה בנטל ההגנה על המדינה ובתרומה לה, ויש מי שנמנעים במכוון מליטול חלק במאבק זה ומגלים חוסר נאמנות למדינה וחוסר מחויבות להגן על עצם קיומה. עקרון השוויון האבסולוטי וההעדפה המתקנת כביכול לאוכלוסיות שאינן תורמות למדינה, הביאו למצב אבסורדי שבו צעירים שאינם משרתים בצבא מגיעים למוסדות להשכלה גבוהה בגיל 18, נהנים מהעדפה במעונות, מסיימים את התואר הראשון בגיל 21, ואף נהנים לאחר מכן מהעדפה בקבלה לעבודה. בה בעת, מי שמשרתים בצבא ובשירות לאומי מגיעים למוסדות ההשכלה הגבוהה בגיל מאוחר יותר וללא אמצעים כספיים. הם נאלצים לשכור דירות במחיר גבוה בהיעדר מקום במעונות הסטודנטים. לאחר מכן מוצאים את עצמם אף מופלים לרעה בקבלה לעבודה בשירות המדינה. הצעת חוק זו באה לעגן בחקיקה עקרון שוויון ריאלי המבטא שוויון אמיתי, שבמסגרתו מוענקות זכויות למי שממלאים חובות וניתנת הכרה הולמת למי שתרמו למדינה ופעלו להגנתה ולחיזוקה. החוק המוצע מעניק מעמד מיוחד לתורם למדינה – כמו שאמרתי קודם גם בעל פה – למי ששירת בשירות צבאי, בשירות לאומי או בשירות לאומי-אזרחי. על פי הצעת החוק המוצעת, התחשבות בהיותו של אדם תורם למדינה כחלק ממכלול השיקולים הנוגעים להחלטה בדבר קבלתו לעבודה או מתן הטבה בקבלת שירות במקום ציבורי לחייל במדים, לא ייחשבו כאפליה אסורה. אוקיי, זה גם תיקון בשוויון בקבלה לעבודה. כמו כן, על פי הצעת החוק, יינתן משקל הולם להיותו של אדם תורם למדינה בקבלה למעונות סטודנטים שנבנו על ידי המדינה ונתמכים על ידה, ותוענק הטבה בקשר להקצאת קרקעות למגורים. אני חושב שהצעת החוק הזאת באה לעשות צדק מסוים, גם בנושא קבלה ללימודים, גם בנושא המעונות. אנחנו יודעים שהילדים שלנו מגיעים לצבא, מגיעים בגיל 21, 22 ללימודים, ואנחנו רואים כאלה שלא משרתים בצבא – אני לא מדבר דווקא על החרדים – יש כאלה שבאים והם כבר עשו תואר. יש פה אי-שוויון, כשחלק מהציבור מוציא את התואר שלו בגיל 21 והילדים שלנו רק בגיל 24 מקבלים את התואר הראשון שלהם. יש פה אפליה, ולכן תהיה העדפה. מי שמשרת את מדינת ישראל, יקבל הטבה בקבלת קרקעות לבניית בית, בקבלה למקום עבודה, גם בזכות היותם חיילי צה"ל; אפשר יהיה להעדיף אותם על סמך זה. אני חושב שהצעת החוק הזאת עושה תיקון היסטורי בתחום הזה של העדפת אנשי צבא. החוק הזה ראוי גם כתשובה לכל המצקצקים בנושא חוק המעונות וכל מיני חוקים שאתם אומרים שאנחנו מעדיפים. לא. זאת הקואליציה שעושה צבא, תורמת למדינה, וגם עוזרת לחיילי צה"ל. כך אנחנו נעשה. תודה רבה. אני קורא לכם לתמוך בהצעת החוק. אני חושב שזה גם מבחן של האופוזיציה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. אני מזמין את השר ניר ברקת להציג את עמדת הממשלה, בבקשה. בבקשה, אדוני, לרשותך עשר דקות.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

שלום. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדיי חברות וחברי הכנסת, ראשית, אני רוצה להודות לניסים ואטורי על הצעת החוק. היא בהחלט ראויה. יש לנו עכשיו שלוש הצעות חוק ששלושתן מתמקדות באיך אנחנו עוזרים למשרתים בדרכים שונות. זה בא בזמן. אני חושב שכולנו מבינים היום, אחרי המלחמה הארורה של 7 באוקטובר ועד היום, את העומס הענק ואת הנטל הענק שנופל על המשרתים. ברשותכם, אני רוצה לתת קונטקסט להצעה, שכן היא באה כחלק ממכלול של רפורמות ושינויים שאנחנו חייבים לעשות. בראש ובראשונה אני רוצה לדבר על העיקרון הראשון, שצריך להיות אופק לכולנו, שאנחנו דורשים במהלך רב-שנתי של חקיקה והסדרה ותוכניות הסדרה של ממשלת ישראל, שכולם ישרתו. כולם – חילונים, דתיים, חרדים, יהודים, לא יהודים – כולם צריכים לשרת או בשירות ביטחוני או בשירות לאומי או בשירות אזרחי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז איך אתה עושה את זה?

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

מייד אני אפרט. אני נותן קרדיט לכמה דברים. דבר ראשון, אנחנו צריכים להבין שזו זכות גדולה לאזרח בישראל לשרת את המדינה. מה שהחקיקה הזאת עושה – היא באה ואומרת: כשאתה משרת את המדינה, תהיה זכאי לתמריצים משמעותיים; להפוך את זה גם לדבר ראוי כשלעצמו, כי זאת זכות גדולה, אבל גם שיהיה שכר בצידו. הדבר השני – כשאנחנו נכנסים עכשיו לנושא גיוס לשירות הביטחון, אנחנו צריכים למצוא את הדרך, אדוני היושב-ראש, לאפשר או לגייס את כל – – –

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת טלי, זה מפריע.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה? מה זה?

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – מזגן.

היו"ר משה סולומון:

זה מפריע לנו.

טלי גוטליב (הליכוד):

אין מזגן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אנחנו מנסים להקשיב לשר.

טלי גוטליב (הליכוד):

בסדר, סליחה שביקשתי – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז תדברי בחוץ.

טלי גוטליב (הליכוד):

ואת כל הזמן את צועקת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מי צועק?

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

אנחנו צריכים למצוא את הדרך. מבחינתי, כשאנחנו מתחילים עכשיו לדבר על חוק הגיוס – מבחינתי זה חלק מחוק הגיוס.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני צריכה לסבול כאן, מירב? אין לי אוויר. אי-אפשר להדליק מזגן?

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

הגב' גוטליב, בבקשה. תקשיבי לי, לא צריך לדבר.

היו"ר משה סולומון:

אפשר לבקש מהסדרנים, הם יסדרו את זה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אי-אפשר, אני מבקשת מהבוקר. כל הזמן אותו סיפור. די.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

הדבר השני – כשאנחנו באים לגייס היום גם את הגברים מהמגזר החרדי, אנחנו צריכים להבין – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

על פחות מזה הוציאו אותי.

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת גוטליב, זה מפריע להמשך הסדר. בבקשה, אדוני השר.

טלי גוטליב (הליכוד):

מירב, אני אף פעם לא ביקשתי שיקראו לך קריאות, ואני גם לא אבקש, כי זה לא גן. אני בסך הכול מבקשת מזגן מהבוקר.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

טלי, טלי, את מפריעה לי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

טלי גוטליב (הליכוד):

אי-אפשר, כי לא עושים את זה.

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת גוטליב, זה מפריע. מפריע.

טלי גוטליב (הליכוד):

סליחה, סליחה, אדוני. סליחה, אדוני השר. זה פשוט מאוד קשה פה בלי מזגן.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

בסדר, אם אפשר רגע להתמקד. הדבר השני ברור לכולנו. אחיי שמתנדבים בשירות מילואים, אחד בן 60, אחד בן 50, ביחידות קרביות – כולנו מבינים את העומס הבלתי-מתקבל על הדעת על הלוחמים, ואנחנו חייבים לגייס עוד אנשים. אני לא אפתיע אתכם כשאני אומר לכם שגם חברינו החרדים מבינים, ומוכנים לשים כתף. אנחנו צריכים לשים בצד את לומדי התורה – מבחינתי קדוש – ולראות איך אנחנו מתמקדים בכאלה שלא משרתים, איך מצרפים אותם למעגל. כשמצרפים אותם למעגל, אחד הדברים החשובים ביותר שצריך לעשות זה לייצר יחידות צבאיות, שמי שנכנס לשרת כחרדי, אין חשש שיהיה חילוני בקצה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

איך אתה מביא אותו ליחידה הזאת?

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

מירב, שנייה אחת. תקשיבי עד הסוף ואחרי זה תעירי, אם את רוצה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני מקשיבה לך.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

את צריכה להבין את המכלול כדי לשאול אחרי זה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני ב-2015 לא – – –

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

אז עוד פעם, כפי שאני אומר, אנחנו שמים בצד את לומדי התורה, מכבדים אותם ומסתכלים על אלה שלא לומדי תורה, ושולחים אותם – הם צריכים להיות חלק מהגיוס. אנחנו צריכים לייצר יחידות של צה"ל שהאקו סיסטם יהיה מותאם לחרדים. בדיוק היה לי דיון עם אחד מחברי הכנסת החרדים, שכשאני שירתי שש שנים בסדיר ושנים ארוכות ביחידות קרביות במילואים, האקו סיסטם היה מתאים לי. אני לא רוצה לשלוח את בנותיי ליחידה שבסוף יצאו ממנה לא חילוניות. באותה אנלוגיה אנחנו צריכים למצוא את הדרך. היום, אחד האתגרים הגדולים שיש לנו זה לייצר יחידות מותאמות, כך שחרדי שנכנס, אין לו חשש מחילון. מזה הם חוששים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה יודע כמה דתיים יש – – –

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

מירב, תיתני לי לסיים, בבקשה. את מפריעה לי לדבר.

היו"ר משה סולומון:

שנייה, חברת הכנסת מירב, הוא באמצע להסביר את המכלול.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

אני ברבע הראשון של השיחה, אז תקשיבי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני מקשיבה לך לכל מילה.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

לא, את לא נותנת לי לדבר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – – אתה רק מדבר – – –

היו"ר משה סולומון:

השר מציג את הצעת החוק.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

אחרי שאנחנו מייצרים – וזה לא מסובך לעשות; צה"ל פתר בעיות יותר – לייצר קיבולות גדולות ולהוריד את הנטל על המילואימניקים, הדבר הבא זה סל של תמריצים – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא – – –

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

אדוני היושב-ראש, זה מפריע.

היו"ר משה סולומון:

מירב, זה מפריע. אני לא רוצה לקרוא אותך. הוא לא פנה אלייך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

האמת שהוא פנה אליי.

היו"ר משה סולומון:

לא, הוא לא פנה אלייך. הוא ענה. הייתה לך קריאת ביניים – הוא ענה. נא לאפשר לו להמשיך לדבר.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

עכשיו האתגר הגדול זה לייצר את אותו סל של תמריצים ולבוא להציג ללוחמים למה אנחנו מעריכים אותם. זה לא רק בגלל שמגיע להם, כי אנחנו כמדינה צריכים להציג להם שאנחנו מעריכים אותם ומוכנים לתת להם יותר. לצד זאת, מי שלא התגייס, בכל המגזרים – צריכים לייצר סנקציות כאלה שיהיה ברור שמי לא מתגייס ולא תורם מתוך האוכלוסייה שנקראת לשרת, ישלם על זה מחיר. עכשיו, מה שעושה ניסים ואטורי בהצעות הבאות – שאני רוצה לברך עליהן – זה סל של תמריצים שנופל בקונטקסט הזה, כחלק מחוק הגיוס החדש שאנחנו צריכים להביא, שנותן מענה, מגייס מאסה גדולה, שם בצד את לומדי התורה, מסתכל באופק איך מרחיבים את הגיוסים, מייצר אקו סיסטם כך שחרדי, יהיה לו נוח וכיף לבוא ולשרת את המדינה, כמו שלי ולחברים אחרים פה היה כיף לבוא ולשרת את המדינה, ולייצר את אותו סל תמריצים – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

נו, מה יהיה איתה?

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת מירב, אני קורא אותך קריאה ראשונה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה אחיין שלי צריך – – –

היו"ר משה סולומון:

תני לו להמשיך. אנחנו ניתן לך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה מי הם שהם יחליטו אם להתגייס או לא? כי אין להם סביבה.

היו"ר משה סולומון:

את יכולה להתנגד, לעלות אחר כך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מישהו שאל אותי כשבאתי לבקו"ם – – – סביבה?

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת מירב, את בקריאה שנייה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

איך? לא קראת אותי בראשונה.

היו"ר משה סולומון:

קראתי אותך בראשונה, את לא מקשיבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז תגיד, כי לא שמעתי.

היו"ר משה סולומון:

הוא מנסה להסביר לך. את לא מקשיבה גם לו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תגייסו אותם כבר. צוחקים עלינו בפרצוף. תוריד את הכמות של התמריצים. למי אכפת מהתמריצים? הרגתם את – – –

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה, חברת הכנסת מירב. את בקריאה – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

קריאה שנייה – יצאתי.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. בבקשה, אדוני.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

ובתשובה על האמירות הללו, אני רוצה לומר שאנחנו לא פחות מחויבים קודם כול לגיוס, קודם כול ללוחמים, קודם כול, לצערנו הרב, לפצועים, שצריך לעזור להם ולשקם אותם. ואני רוצה לומר לכם שההתארגנות שלנו, בוודאי אצלי במשרד – ישבתי עם קבוצה מקסימה של מילואימניקים מאלכסנדרוני שמובילים מהלך. הם די מתקדמים מכל היחידות האחרות בלייצר – איך עוטפים את המילואימניקים. זה משהו שנשלב אותו בדיגיטל, זה משהו שנדע איך ממצים את הזכויות שלהם, לאפשר להם להתחבר לכל המערכות של ממשלת ישראל – תהליכים מאוד מאוד בריאים. ועם כל הכבוד, אני רוצה להגיד לכל החברים: בואו, שימו כתף – – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

למעלה משנה מלחמה – – –

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת פורר, הוא מסביר שנייה. אתם מתנגדים סתם? הוא מסביר משהו שאתה מסכים איתו.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת פורר, אתה מפריע. תודה רבה.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

ולכן אני מעריך, לאור הקריאות שאני שומע גם מהקולגות באופוזיציה, שחד-משמעית הם יתמכו בחוק הזה ובחוקים הבאים, כי הם מדברים על הטבות גדולות. אנחנו, במקביל, בחוק הגיוס שבעזרת השם יבוא בקרוב, שלצערנו הרב, בגלל – – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

בוא נתערב – – –

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת פורר, אני קורא אותך בקריאה ראשונה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

עונש מוות למחבלים – – –

היו"ר משה סולומון:

עודד, אתה בקריאה ראשונה. אני קורא אותך בקריאה שנייה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

זה טרומית.

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת פורר, אתה בקריאה שנייה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

גם קריאות ביניים אסור?

היו"ר משה סולומון:

זה לא קריאת ביניים. אני מבקש ממך.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

כל אחד שיקרא קריאת ביניים, תקרא אותו לסדר?

היו"ר משה סולומון:

אני מבקש ממך לאפשר לשר לשאת את דבריו.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

כל אחד שייקרא קריאת ביניים, תקרא אותו לסדר, גם מהצד הזה.

היו"ר משה סולומון:

קראתי לסדר, אתה לא היית פה. נכנסת לא מזמן.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

ידידי עודד פורר, אני משוכנע שלאור דבריך, אתה וכל חבריך במליאה תתמכו בחקיקה הזאת. ואני קורא לכם – – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אני רוצה לראות – – –

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

אבל אתה תתמוך בה, נכון? אז אני קורא מכאן לכל חברי הכנסת: הצעת החוק הזאת – – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

הצעת חוק בקריאה טרומית – – –

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת עודד, אני לא רוצה להוציא אותך.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

אני קורא לכולם להצביע בעד החוק, והממשלה עומדת מאחוריו. תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. להצעת החוק מבקשים להתנגד. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להתנגד להצעת החוק הזאת בדיוק מהטעמים שציין עודד פורר. הצעת החוק הזאת היא רימון עשן. היא הוגשה לפני שנה וחצי, והפלא ופלא, פתאום היא עולה להצבעה. זה הזכיר לי, חבר הכנסת דן אילוז, את ההצעה שלך שהגשת לפני שנה ומשהו על הקריפטו, שפתאום ועדת הכספים מצאה לעצמה זמן לדון בהצעה הזאת, כאילו עכשיו הקריפטו תופס איזה נפח. אבל פתאום מעלים הצעת חוק שלך, ופתאום אתם מעלים הצעת חוק, אחרי שנה וחצי, של ואטורי, לגבי חיילי המילואים. עכשיו, למה זה רימון עשן? כי אתם באים בהצעת החוק הזאת ורוצים לשמן את העולם בלהוציא מלא מלא הטבות וכספים במרחב ציבורי. אתה עד כדי כך לא זכרת בכלל מה רשום בהצעת החוק, שהיית צריך להסתכל עליה ולהגיד: אה, הצעת החוק הזאת נותנת תיעדוף במקום ציבורי. סבבה. עכשיו, אחרי שאמרתי את זה, אתם מפרקים את צבא העם, והכול הכול, כולל הפיטורים של גלנט, הוא למען חוק ההשתמטות, ממשלה שלמה שזה מה שאתם עושים, ואתם מתנהלים כמו ארגון פשע. אחד זה שר השיכון, שעובר עבירות תכנון ובנייה בעיריית ירושלים, ובסדר גמור; עידית סילמן, עם קריית אתא; אני בכלל לא אדבר על מירי רגב, שהיא ארגון פשיעה על מלא; כמובן משרד ראש הממשלה, עם השמפניות, סיגרים, שעונים, חולצות, מעילים – מה לא. הפכתם את זה לתעשייה. ועכשיו הייתי מאוד מאוד שמח לראות את החיבוקים שקיבלת, מר אלקין, ואת הצחוקים והחיוכים האלה, כאילו שכחת איך מכונת הרעל עבדה עליך ועל המשפחה שלך, כאילו כלום. הכול עבר לך. למה? כי קיבלת להיות שר המינהלות, או שר הצפון, או השר הממונה על הצפון. זה, אחרי שאתם חברים בממשלה המנופחת ביותר בהיסטוריה. אבל דאגו לשמן את כולכם: אחד שר החוץ, השנייה שרת קיסינג'ר, לא יודע מה, סגנית שרת החוץ, ואתה שר שממונה על הצפון, אחרי שיש רשויות מקומיות, שר הפנים, השר לנגב וגליל, אשכול מערבי. הקמתם פרויקטור, עכשיו אתם פותחים ועדה מיוחדת בכנסת, ואז אתה באת וקיבלת עוד רובד שלטוני שלא יעשה כלום ושום דבר, רק יבזבז כספים, בדיוק על זה, כי זה מה שאתם – ג'ובים, מינויים, על כלום. ואם כבר באלקין עסקינן, אני, לאור ניסיונו הגדול במשק המים במדינת ישראל, הייתי ממנה אותו לשר שמשתין עלינו, על כולנו, ומכיוון שיש לו כל כך הרבה ניסיון בביוב, זה בדיוק מה שהפכתם את כנסת ישראל: אפס מהות למילה. כלום. אתם שקרנים. אתם משקרים ואומרים יום אחד משהו אחד – –

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

נאור שירי (יש עתיד):

משפט אחרון. – – מסובבים את זה ביום שאחרי זה כאילו כלום. הפכתם את הפוליטיקה לביב, ולכן אלקין הוא הבן אדם המתאים להיות שר הביוב, המים והמשתנות.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת המציע, רוצה להשיב?

ניסים ואטורי (הליכוד):

שיאי הניתוק והאטימות. כבר אמר את זה הבוס שלך, לפיד – אמר: שיאי הניתוק, על נושא הנורבגים, ואז הוא בא עם הממשלה שלו, הוא מינה, השתמש בחוק הנורבגי 21 פעם. הרי אתם הכי מנותקים. כשאתה אומר מנותקים, באים עם חוק שמעודד גיוס, ומה אתה אומר? לא מתאים לך – אתם נותנים לחיילי צה"ל. מה זה השטויות האלה, תגיד לי? לפיד – הינה, מצאת את זה עכשיו, הוא אמר על ממשלה לפניו: שיאי הניתוק והאטימות. איזה שיאי ניתוק? אתם מנותקים. אתה מנותק.

מיקי לוי (יש עתיד):

כמה שרים וכמה סגני שרים בממשלה המנופחת שלכם?

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה אתה מחלק צ'ופרים? חיילים צריכים עוד חיילים, לא צריכים צ'ופרים. צריך עוד חיילים. 12,000 פצועים. מי יחליף את הפצועים?

ניסים ואטורי (הליכוד):

כשאתה אומר כזה דבר כמו שעכשיו אתה אומר – בדיוק, אבל אתם עושים את זה אלפי פעמים – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

די כבר עם הצ'ופרים, תביאו חיילים. מי יחליף את הפצועים? מי?

ניסים ואטורי (הליכוד):

אתם מיניתם 21 נורבגים. שבו בשקט, אל תצייצו. נאור שירי, לך תתחבא, נשמה, מה קרה לך, השתגעת?

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – – הוא יתחבא ממך – – –

ניסים ואטורי (הליכוד):

אתה מדבר? שיאי הניתוק והאטימות, הוא אמר. 21 נורבגים. אין לכם בושה.

מיקי לוי (יש עתיד):

כמה שרים וסגני שרים יש לכם?

ניסים ואטורי (הליכוד):

החוק הזה בא לעודד גיוס לצה"ל ולא שום דבר אחר. תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה משנה מה תיתן להם אם אין לוחמים? מה זה משנה? תיתן להם עוד אלף צ'ופרים. תביא עוד לוחמים. זה 12,000 פצועים. הצ'ופרים זה לא מעניין. תביא חיילים, חיילים. תפסיקו כבר. זורקים עליהם כסף. הם לא בבית, אין להם משפחה. 12,000 חיילים פצועים. מי יחליף אותם? מי?

היו"ר ארז מלול:

תודה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק זכויות התורמים למדינה, התשפ"ג–2023. הצבעה שמית, בבקשה. הצבעה שמית

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

היו"ר ארז מלול:

סיבוב שני, בבקשה.

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

היו"ר ארז מלול:

האם יש חברי כנסת שנוכחים באולם ולא הקריאו את שמותיהם? אורית, הצבעת?

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

היו"ר ארז מלול:

תמה ההצבעה. להלן תוצאות ההצבעה: 55 בעד, 41 נגד. אני קובע כי הצעת חוק זכויות התורמים למדינה, התשפ"ג–2023, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת הכנסת כדי לקבוע את שם הוועדה.

היו"ר ארז מלול:

בבקשה, חבר הכנסת נאור שירי, הודעה אישית. חמש דקות לרשותך.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה. אני רוצה להסביר, חבר הכנסת ואטורי, כי פנית אליי ואמרת לי שאני מתחבא. אני לא מתחבא, אני פה. אני גם לא אתחבא מאחורי טיעונים מופרכים. אמרתי לך בדיוק מה אני חושב על החוק. זה שאתם נותנים עכשיו פופקורן חינם בסרט לחייל מילואים שחוזר, או קדימות כזאת או אחרת שאתה לא באמת יודע להסביר, זה לא טוב בעיניי. תפסיקו לשמן את המערכת. אתם נותנים קדימות בעבודה לחייל מילואים. אם יש 222 ימי עבודה בשנה קלנדרית במדינת ישראל ו-100 מהם עושה חייל המילואים בשירות – איזה מעסיק שפוי יעסיק את אותו חייל מילואים? ואם הוא לא יעסיק אותו, אז זה לא משנה בכלל, ההטבות שאתם נותנים. תפסיקו לפרק את צבא העם. אנחנו לא רוצים הפרטה של הצבא. אני לא רוצה עכשיו שתציעו משכורות-על ללוחמי מילואים או ללוחמי קבע. אין לי בעיה, אבל הצבא הזה, הייחודיות שלו במדינת ישראל היא שזה צבא העם. עם בונה צבא בונה עם, זה הרעיון. חבר הכנסת ואטורי, אני לא חושב שיש ילד אחד או משק בית אחד במדינת ישראל שאבא שלו או אימא שלו במילואים, והפופקורן חינם שאתם כאילו זורקים – כי החוק הזה לא יעבור – ישפר את מצבו; או מישהי שנמצאת שנה שלמה לבד, מפזרת ואוספת את הילדים וקורסת תחת הנטל, בדיוק כמו חיילי מילואים – הפופקורן חינם או האחד פלוס אחד בפוקס או אני לא יודע מה, זה מה שיעזור. זה רימון עשן. אתם מעבירים השבוע את שלוש הצעות החוק האלה מסיבה אחת פשוטה – שאתם מעבירים את חוק ההשתמטות. זו הסיבה לכל הכאוס שאתם זורעים פה בשבוע האחרון, ובכלל בשנתיים שלכם.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

הודעה לסגנית מזכיר הכנסת, בבקשה.

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון מס' 5), התשפ"ה–2024, שהחזירה ועדת הכלכלה; הצעת חוק לתיקון והארכת תוקפן של תקנות חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2024, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט; הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2024, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט; הצעת חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה, התשפ"ה–2024, שהחזירה הוועדה לביטחון לאומי. תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

חברי הכנסת, הנושא הבא – שתי הצעות חוק שתינתן להן תשובה אחת משולבת: הצעת החוק הראשונה היא הצעת חוק מעמד המשרת בשירות צבאי או לאומי, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת משה סעדה וקבוצת חברי הכנסת; הצעת החוק השנייה היא הצעת חוק מעמד המשרת בשירות סדיר או בשירות אזרחי, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אוהד טל. אני מזמין את חבר הכנסת משה סעדה להציג את הצעת החוק. עשר דקות לרשותך.

משה סעדה (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חוק המשרת שאני מביא לפניכם היום אומר את המובן והברור מאליו: שירתָּ – קיבלת; לא שירתָּ – לא קיבלת. הדברים נכונים תמיד, אך ביתר שאת אחרי הטבח הקשה של 7 באוקטובר. באותו יום מר ונמהר אנשים יצאו מבתיהם בלי שאף אחד קרא להם או גייס אותם, ויצאו למען מטרה אחת: להגן על עם ישראל. מאות אלפי אזרחים עזבו את המשפחות, העסקים, שגרת החיים, עלו על מדים, וברגע אחד הפכו מאזרחים ללוחמים, לוחמים שבגופם ממש הפכו להיות השכפ"ץ של המדינה, לוחמים שחירפו נפשם כדי לגונן על עם ישראל ועל הזכות הבסיסית לקיומו של העם היהודי בארץ ישראל. לצערנו הרב, רבים מהם לא שבו מהקרב. המלחמה הנוכחית הציבה וחידדה בפני החברה הישראלית את חוסר השוויון ואת הפער הלא-ערכי, לא מוסרי ולא ציוני שקיים בין הציבור המשרת לבין הציבור שלא משרת. במדינת ישראל כיום יש אנשים שיום-יום, שעה-שעה, משרתים ומחרפים נפשם, כפשוטו, למען מדינת ישראל, ולעומת זאת יש אנשים שלא עושים דבר. אדוני היושב-ראש, במדינת ישראל יש לוחמים שעשו מעל 270 ימי מילואים, ולמעשה בלוח השנה יש להם שנה אבודה, שנה שלא הייתה קיימת. לעומת זאת, יש אזרחים בני אותו גיל שלא עשו דבר למען עם ישראל ולא שירתו את המדינה אפילו יום אחד. לצערי הרב, כיום מדינת ישראל מתעדפת דווקא את אלה שלא משרתים, וזה עוול היסטורי. החובה שלנו ככנסת לתקן את העוול הזה כאן ועכשיו. מבחינתנו, במדינת ישראל רק מי ששירת יקבל, ומי שלא שירת – לא יקבל. אני רוצה לדבר על מספרים: כיום במדינת ישראל בכל מחזור גיוס יש פוטנציאל של 150,000 מתגייסים, ולמעלה מ-75,000 – למעלה מחצי – לא משרתים את המדינה. זה כולל ערבים, חרדים וכאלה שסתם לא בא להם להתגייס. אני קורא להם משתמטים. אני מדגיש: מבחינתי לשרת – אין הבדל בין שירות צבאי, שירות אזרחי, שירות לאומי; שירות הוא שירות הוא שירות. במצב הנתון כיום, אותם אנשים שלא משרתים קודמים לאלו שמשרתים. אני אתן דוגמה – למשל באקדמיה: בלימודי רפואה, כאשר יגיעו שתי מועמדות, האחת קצינה שעשתה שירות צבאי מלא ונוסף לכך ימי מילואים, ומולה תעמוד ערבייה שלא שירתה אפילו יום אחד – אני שואל אתכם, חבריי חברי הכנסת, מי אתם חושבים שיהיה קודם? אתם יודעים מי? אותה ערבייה שלא שירתה. עכשיו, לא רק שהיא תתועדף ללימודי הרפואה, אלא שהמדינה תסבסד לה את הלימודים. עכשיו, תבינו אילו סכומים – פר-אדם מדינת ישראל מסבסדת לימודי רפואה בסכום של כ-52,000 שקל. תכפילו בשבע: כמעט 400,000 שקל לאדם שלא עשה דבר. עוד דוגמה – מדעים מדויקים: בפיזיקה מדינת ישראל מסבסדת פר שנה בסכום של 75,000 שקל סטודנט שלא תרם דבר; לימודי אומנות – מדינת ישראל מסבסדת ב-40,000 שקל לשנה. את העוול הזה שציינתי חייבים לתקן, ולהגיד פשוט, קל וברור: שירתָּ – קיבלת; לא שירתָּ – לא קיבלת.

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):

אז איך היית תומך בחוק המעונות? לא שירתָּ – לא קיבלת. למה – – –

משה סעדה (הליכוד):

גם, גם, גם. אורית, אותה קצינה שלבשה ירוק – תקשיבי – תזכה לחלוק לבן, ולעומת זאת זה שלא שירת, הוא זה שייאלץ לנסוע אל מעבר לים. לצערי הרב, היום זה הפוך, והיום זה לא קורה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תגיד, משה, מתי אתה מעריך שהחוק הזה יעבור בקריאה שלישית?

משה סעדה (הליכוד):

קודם כול, הוא עובר היום, וזה אירוע.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לא – – –

משה סעדה (הליכוד):

אמרו לי לפני כן: הוא לא יגיע לוועדת שרים. הגיע.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לא, אני שואל אותך, להערכתך, מתי?

משה סעדה (הליכוד):

הוא יגיע יחד עם חוק הגיוס.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

להערכתך, חודש? שנה? חמש שנים?

משה סעדה (הליכוד):

עניתי לך – כשיגיע חוק הגיוס, הוא יגיע איתו.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

הבנתי. אז אף פעם.

משה סעדה (הליכוד):

לא.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

כן. בוא תראה.

משה סעדה (הליכוד):

תיקון עוול נוסף – במחיר למשתכן. לוחם בצבא שעשה שנים, אחר כך עושה חודש כל שנה – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אני ואתה יודעים שזה לא יתקדם, אז למה אתה עושה את זה? למה?

משה סעדה (הליכוד):

שנייה. – – הוא יתקדם ויתקדם – השנה הוא עשה 270 יום – עומד כשווה מול שווים בהגרלות למחיר למשתכן מול אדם שלא עשה דבר. אתה יודע כמה מקצים היום למילואימניקים, חבר הכנסת בליאק? רק 20%. ואני שואל את עצמי: למה 20%? למה לא 100%?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אני איתך, אני רק אומר שזה לא יתקדם בממשלה הזאת.

משה סעדה (הליכוד):

אז אנחנו מחוקקים את זה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לא, אתה לא. אתה מעביר את זה בטרומית. אני ואתה, שנינו יודעים שזו פיקציה.

משה סעדה (הליכוד):

זה יהיה, בעזרת השם. איך יכול להיות – – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אני אומר את זה בצער, אבל זו פיקציה.

משה סעדה (הליכוד):

אבל אני אומר את זה בשמחה, שנחוקק יחד איתך. איך יכול להיות שיש חייל – – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אתה יודע, היום אנחנו ב-6 בנובמבר. מעכשיו בכל חודש אני אזכיר לך את זה.

משה סעדה (הליכוד):

לא כל חודש, כל יום. כל יום, כל יום תזכיר לי.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לא, לא צריך כל יום.

משה סעדה (הליכוד):

אני אגיד לך למה – כי החייל הזה – – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לא צריך כל יום, אני לארג' איתך.

משה סעדה (הליכוד):

לא לא לא, כי אנחנו חייבים לחייל הזה שעכשיו יושב בלבנון ונלחם למעננו. אנחנו חייבים לו.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

כל חודש. אבל בסדר, אני איתך. אני איתך. כל חודש אני אזכיר לך כאן מה עם החוק.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אופיר כץ, החוק הזה יעבור שנייה-שלישית?

משה סעדה (הליכוד):

בעזרת השם, יחד עם חוק המשרת.

סימון דוידסון (יש עתיד):

בסדר.

משה סעדה (הליכוד):

המצב האבסורדי הזה שלוחם ששירת בעזה או בלבנון 270 יום, סיכן את נפשו, עומד שווה בין שווים בנוגע להטבה לרכישת דירה מול אנשים שלא משרתים – את העוול הזה חייבים לתקן. רק מי שישרת יתועדף באופן מובהק בכל הפרויקטים על פני אנשים שלא משרתים. חשוב לי להדגיש: זכויות מגיעות לכולם, לכל אזרח בישראל מגיעות זכויות, אך הטבות מגיעות אך ורק למי ששירת למען המדינה. נושא נוסף שהחוק עוסק בו הוא העדפה בשירות המדינה. המצב היום – קחו לדוגמה סרבן מצפון שלא רוצה לשרת את המדינה. אתם יודעים שהוא יכול היום להתקבל לשירות המדינה ולהיות מתועדף על פני אדם ששירת את המדינה וסיכן את נפשו למען המדינה? היום מדינת ישראל מקצה תקנים צבועים לאנשים שלא עשו שירות, ובתפיסת העולם שלנו כל התקנים צריכים להיות צבועים אך ורק לאנשים משרתים. הטבה נוספת – נקודת זכות במס הכנסה. היום אנחנו רוצים שכל חייל שעושה מילואים ומסכן את עצמו כלוחם, תהיה לו נקודת זכות; לא במהלך השנה – ארז, היושב-ראש – שהוא משרת, אלא כל שנה ושנה בחייו הוא יקבל נקודת זכות. כפי שאמרתי, החוק הזה אומר את המובן מאליו, ושאלה טובה איך עד היום לא חוקקו אותו. שירת – קיבלת; לא שירת – לא קיבלת. הדברים נכונים תמיד, מוסרית וערכית; עוד יותר נכונים, ביתר שאת, אחרי 7 באוקטובר.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תגיד, אתה מעריך שאייכלר יצביע בעד?

משה סעדה (הליכוד):

כמו שפתחתי ואמרתי, חוק מעמד המשרת בא לתקן עוול היסטורי של 75 שנים, שמחצית מהאוכלוסייה לא משרתת. החוק הזה יטיב עם המשרתים ויתעדף אותם באופן מובהק מול הלא-משרתים, בעוד מדינת ישראל עדיין שרויה בעיצומה של מלחמה קשה וכואבת בחזיתות השונות. ברור לי שהחוק הזה יתמרץ אנשים להיכנס תחת האלונקה ולשאת בנטל. אני מזכיר לכולנו שמעולם לא היו מעטים כל כך שנושאים בנטל עבור רבים כל כך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה יודע שהחוק הזה עולה מיליארד שקל?

משה סעדה (הליכוד):

לא, הפוך. הוא חוסך כסף מאנשים שלא משרתים. הוא חוסך 4 מיליארד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל זה מה שכתוב.

משה סעדה (הליכוד):

אז אני בדקתי מול האוצר, והם אפילו לא עשו את החישוב הבסיסי ביותר שאומר: הרי אם אתה לא נותן לאנשים – יש 17,000 סטודנטים שלא שירתו, כל אחד מהם מקבל בממוצע 30,000.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אותי אתה לא צריך לשכנע. אבל החוק הזה לא יתקדם.

משה סעדה (הליכוד):

תעשי את הכפולות, כמה מיליארדים את חוסכת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תגיד, החוק הזה יתקדם?

משה סעדה (הליכוד):

כן. בהתאם לחוק – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין לך שום סיכוי.

משה סעדה (הליכוד):

חבריי חברי הכנסת, ואני פונה לחבריי מהאופוזיציה: תראו את החיילים בעזה, תראו את החיילים בלבנון. אני מבקש מכם שתצטרפו ותצביעו בעד החוק החשוב הזה – –

קריאות:

משה סעדה (הליכוד):

– – למען עם ישראל, למען מדינת ישראל.

מירב בן ארי (יש עתיד):

צוחקים עליך בפרצוף, פוחדים שתצביע נגד חוק המעונות.

מיקי לוי (יש עתיד):

אתה יודע מה הם רוצים? הם רוצים פחות ימי מילואים. הם לא רוצים כלום.

קריאות:

משה סעדה (הליכוד):

כפי שסיכמתי – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – – אני מפרגנת לך. אמרתי שגילית עמוד שדרה ואמרת לא להשתמטות; שתיים, החוק שלהם. בתמורה נתנו לך חוק במיליארד שקל.

משה סעדה (הליכוד):

לא מיליארד, זה חוסך כסף.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני פה כדי לוודאי שהחוק שלך עובר. הינה, אני אומרת לך שהחוק שלך לא עובר.

משה סעדה (הליכוד):

זה לא שלי, זה של החיילים שלנו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא לא עובר.

משה סעדה (הליכוד):

החוק הזה יעבור, בעזרת השם. אמרתי, אם אתם תצטרפו ותתמכו, נעשה שינוי משמעותי – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה חוק השתקה.

משה סעדה (הליכוד):

– – ותיקון עוול היסטורי של 75 שנה, של שירת – קיבלת; לא שירת – לא קיבלת. בהתאם להחלטת ועדת השרים – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה עם המקלות?

משה סעדה (הליכוד):

– – סעיף 6 בחוק הזה יתוקן בהמשך בשיח, כפי שהתחייבנו.

מיקי לוי (יש עתיד):

הבן שלי, שעשה 247 יום – –

משה סעדה (הליכוד):

הבן שלי עשה 270 יום.

מיקי לוי (יש עתיד):

– – רק פחות ימים הוא רוצה לעשות. אל תיתנו לי כלום, רק תנו לי להיות עם הילדים.

משה סעדה (הליכוד):

אנחנו חושבים שצריך לתמרץ את המשרתים. זה חשוב, זה משמעותי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל מה עם ימים? מה עם – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

תנו לי להיות עם הילדים.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

אני מזמין את חבר הכנסת אוהד טל להציג את הצעת החוק שלו. חבר הכנסת אוהד טל, בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

חברה שלי – – – כואב לי הלב כבר. כמה זמן? מה זה יעזור לו שתיתן לו מסאז'ים ומלונות?

מיקי לוי (יש עתיד):

הם רק רוצים פחות ימי מילואים. הם לא רוצים כלום.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שמעת כמה ימים הבן של מיקי עשה במילואים? 247.

מיקי לוי (יש עתיד):

12 יום מנותק עם הצוות מהסיירת בלבנון, מנותק קשר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז מה זה עוזר שנתת לו? נתת לו מלון – – –

אוהד טל (הציונות הדתית):

אתם צודקים, זה לא מספיק רק כתמרוץ, ואנחנו צריכים להגדיל את מעגל המשרתים. בסדר, נדבר גם על זה.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת אוהד, אני עוצר את הזמן. אני מקבל בברכה את חברי הקהילה מארגנטינה, שעשו מעשה ענק, לדעתי, ומכניסים ספר תורה לזכרו של החייל הבודד אילן כהן, השם ייקום דמו. ברוכים הבאים לארץ הקודש ויישר כוח. תמסרו את תנחומינו ואת ברכתנו למשפחה. תודה רבה.

אוהד טל (הציונות הדתית):

תודה רבה לכם. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

בבקשה.

אוהד טל (הציונות הדתית):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מדינת ישראל קמה מתוך מלחמה. עוד לפני הכרזת העצמאות, וביתר שאת אחריה, עמדנו בפני מתקפה מצד שבעה צבאות ערב שקמו עלינו לכלותינו. מאז ועד היום אויבינו עוד לא השלימו עם המציאות של הקיום שלנו כאן, ואנחנו נאלצים פעם אחר פעם לעמוד על נפשנו ולהילחם. אנחנו מייחלים לשלום, אבל גם מבינים שהדרך לשם עוברת בנכונות להילחם ולנצח. מי שנושאים על כתפיהם את המשימה הקדושה הזאת הם חיילי צבא ההגנה לישראל, מיטב בנינו ובנותינו, שמתגייסים לשרת את העם ולהגן על המולדת בשירות סדיר ומילואים, בתפקידים קרביים ועורפיים, באוויר, ביבשה ובים. אלה האנשים שמדינת ישראל חייבת להם את קיומה ואת ביטחונה; כפי שניסח נתן אלתרמן, הם מגש הכסף שעליו ניתנה לנו – וניתנת לנו – מדינת היהודים. בימים אלה, כשאנחנו עומדים בפני אתגרים חסרי תקדים, משרתי המילואים ובני המשפחות שלהם נקראים למערכה שאין דומה לה. מזה חודשים ארוכים אבות ואימהות, בנים ובנות, עוזבים את בתיהם, את משפחותיהם, את מקומות העבודה שלהם, ומתייצבים בגאווה להגן על הבית המשותף של כולנו. מאחורי כל לוחם בחזית עומדת משפחה שלמה הנושאת בנטל – נשים שמתעוררות להתמודדות יום-יומית של הורות יחידנית, נאבקות לשמור על שגרת חיים עבור הילדים, מחזיקות במקביל משרה מלאה, ובלילה נרדמות עם הדאגה והגעגוע. זו מערכה שקטה ויום-יומית של מאות אלפי משפחות במדינת ישראל. במו עיניי ראיתי בעלת חנות שנאלצה לסגור את העסק כי בעלה במילואים והיא לבד עם שלושה ילדים. פגשתי סטודנט מצטיין שהקפיא את הלימודים בעקבות שירות המילואים. שמעתי על מהנדסת שוויתרה על קידום בעבודה, כי המציאות החדשה לא מאפשרת לה להשקיע את השעות הנדרשות. את המציאות הזאת אנחנו חייבים לשנות. מי שבחרו לשרת – – –

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת סעדה, זה לא מכובד. גם הוא מציע, והוא לא הפריע לך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אנחנו מדברים עליו.

היו"ר ארז מלול:

לא משנה.

אוהד טל (הציונות הדתית):

הם מדברים על הנושא, המורה. הם מדברים על הנושא. מי שבחרו לשרת, ומשרתי המילואים בראשם, צריכים לעמוד בראש סדר העדיפויות הלאומי. לא פחות חשוב – עלינו גם להגדיל את מספר המשרתים. אנחנו חייבים לצרף ולהכניס כמה שיותר אוכלוסיות למעגל השירות; כן, גם את אחינו החרדים, אבל לא רק אותם. כולנו יודעים שיש לא מעט אוכלוסיות שלא נמצאות היום בתוך הדבר הזה. חשוב לי לומר: אנחנו לא נגד אף אחד. אנחנו לא נגד אף אחד. אנחנו אוהבים את אחינו מכל המגזרים – אוהבים את אחינו החרדים, אוהבים את אחינו מכל המגזרים. אנחנו מעריכים את לימוד התורה, אנחנו פשוט צריכים את כולם איתנו. וכמו שגם הוכיחו לנו כל כך הרבה נופלים במלחמה הזאת, אין סתירה בין לימוד תורה לבין שירות בצבא. חבריי, החוק שנביא לפניכם מציע מנגנון המשקף את הערך האמיתי של השירות והמחיר שמשלמות המשפחות. לראשונה אנחנו מציעים מסגרת שמכירה במלוא המשמעות של התרומה למדינה ומתגמלת אותה בהתאם. ראשית, היא מעניקה הטבות כלכליות משמעותיות למשרתי המילואים ומעניקה פטורים מתשלום אגרות שונות. בנוסף – וזו נקודה משמעותית בחוק הזה – לראשונה בספר החוקים תהיה הגדרה של "משרת מילואים חריג" – אנשים שנתנו מספר ימי מילואים גבוה במיוחד בתוך שנה. הם יזכו להטבות משמעותיות יותר, ובהן פטור מתשלום ארנונה, הנחה בחשבונות חשמל, מים וביוב, השתתפות בתשלומי קייטנות, שכר דירה ועוד. מבנה ההטבות הזה נועד, לצד התמרוץ למשרתים עצמם, גם לתמרץ את המדינה ואת הצבא לפעול אקטיבית כדי לפזר את נטל המילואים בצורה רחבה יותר. המצב הקיים היום, שבו סוחטים את אותו לימון עוד ועוד ועוד, אינו מתקבל על הדעת, ולא יוכל להמשיך לאורך זמן. חייבים להביא לימונים נוספים. ברגע שהמערכת תדע, והצבא, אדוני היושב-ראש – ברגע שהצבא ידע שמשרת מילואים עולה לו יותר כסף, אז הוא יהיה חייב להרחיב את השירות ולפנות למעגלים נוספים שכיום אינם משרתים. אני חושב שבהצעת החוק הזאת יש קריאה היסטורית ואותנטית לכלל אזרחי ישראל מכל המגזרים ומכל הקהילות לחזק את השותפות ולהיות חלק מהמערכה הלאומית. אני מאמין שכשהמדינה תכיר במלוא המשמעות של שירות המילואים הן למשרת והן למשפחות, הן ברמה הערכית והן ברמה המעשית, תיווצר מציאות חדשה, מציאות שבה השירות למען המדינה זוכה ליוקרה הראויה והאחריות הלאומית מתחלקת בצורה רחבה והוגנת יותר. חבריי, באמת, זהו צו השעה. הרחבת מעגל השותפים למאמץ הלאומי היא המפתח לחוסננו החברתי והביטחוני. ערבות הדדית ושותפות של כלל חלקי החברה הן לא מותרות, הן באמת צורך קיומי. אני מבקש להודות לחברות פורום נשות המילואימניקים, ובמיוחד לעו"ד רותם אבידר צאליק, שהגיעה אליי לפני כמה חודשים ללשכה עם הבקשה לקדם הצעת חוק כזאת ועבדנו ביחד. היא באמת השקיעה אין-סוף שעות עבודה בגיבוש ההצעה ובניסוח הצעת החוק הזו. אני מודה לה ולכל חברותיה מעומק הלב. אני רוצה גם להודות לוועדת השרים לחקיקה, שהסבה את תשומת ליבי לכך שסעיף 3 בהצעת החוק שלי, בצורה שבה הוא מנוסח כרגע, עלול לפגוע גם במוסדות שאולי לא התכוונו לפגוע בהם, כגון מכינות קדם-צבאיות ומדרשות לבנות. הסעיף הזה ירֵד מהצעת החוק, ינוסח מחדש ויתוקן בוועדה. מכובדיי, המבחן האמיתי של החברה הישראלית אינו רק בשדה הקרב; הוא נמצא ביכולת שלנו לבנות חברה שבה האחריות הלאומית היא נחלת הכלל. המבחן הוא ביכולת שלנו להביט בעיניהם של משרתי המילואים ומשפחותיהם ולומר להם: אנחנו מעריכים את מסירותכם, ומתוך ההערכה העמוקה הזאת אנחנו גם פועלים באמת כדי לייצר שינוי. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. לחוק יש שני מתנגדים. אה, כבוד השר, סליחה, סליחה. סליחה, קודם הממשלה, נכון. עד עשר דקות, בבקשה.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

שלום, אדוני היושב-ראש. מכובדיי חברות וחברי הכנסת, ראשית, אני רוצה להביע את הערכתי והערכת הממשלה על היוזמות שהצגתם, סעדה, טל וחברים נוספים. אלה יוזמות ברוכות. אני חושב שבמלחמה הארורה הזאת התחדדו הצרכים האמיתיים של משרתי מילואים לתקופות ארוכות, ומכאן אנחנו היום מבינים את הפער שאנחנו צריכים להשלים בסיוע, בהרחבת הסיוע שהממשלה נותנת, שהמדינה נותנת, גם כי הם צריכים וגם כי אנחנו מאוד מאוד מעריכים את הפעילות של המתגייסים. ברור לכולם שאנחנו צריכים לפעול – זו לא החקיקה הזאת – לחוק גיוס משמעותי, שיקל את הנטל, שיגדיל את היקפי המשתתפים בהגנת ישראל, לשלב חכם גם את המגזר החרדי באתגרי הביטחון של מדינת ישראל. הדבר הזה – אני יודע משיחות עם חברים – בעבודה נכונה, גם אפשרי וגם יקרה. יש פה רצון אמיתי להשתלב בצורה חכמה, פירטתי את זה בדיון הקודם, אבל כרגע החקיקה שאתם מעלים היא כזאת שבעצם מרחיבה את המענים האמיתיים, את הצרכים האמיתיים למשרתים, לבני ובנות זוגם, לעסק שלהם, למעסיק שלהם, לילדים שלהם. בכל מקום שאנחנו רואים את הצורך, במיוחד אחרי המלחמה הזאת, שם אנחנו כולנו צריכים להיות. אני רוצה להחמיא גם לחבריי באופוזיציה, כי חלק מהחקיקה כאן היא לא רק של הקואליציה. הכנסת נרתמת לעניין, וככל שנדע להרחיב את מעגלי ההסכמה בכנסת בין אופוזיציה לקואליציה, בין הקולגות החברים החרדים למגזר הכללי, ככל שנדע לייצר הסכמות רחבות יותר בשפה נכונה, אני מאמין שאנחנו נעשה את הדבר הנכון. אני רוצה לשתף אתכם רגע – בעצם אני רוצה להעיר עוד הערה. אני שמעתי גם את דבריך, משה סעדה, וגם את אוהד טל. אתם באים ואומרים דבר חכם – אתם אומרים: בואו נסתכל על כל השירותים שאנחנו נותנים בפריזמה של משרת ולא משרת בצורה יותר חדה: שירת יותר? בוא נראה איך אנחנו מגדילים את סל הסיוע, מגדילים את היקף היכולת שלנו לתת מענים. זו שפה נכונה, זו שפה שבה אנחנו בעצם מצביעים. הציבור אומר: תראו כדוגמה את המשרתים הנפלאים האלה שנותנים הכול – לצערנו הרב, חלקם את חייהם, נפצעים עבור מדינת ישראל – עבורנו. אלה דוגמה ומופת, להם ניתן יותר. ככה אנחנו מייצרים איזשהו סולם שהוא גם סולם חינוכי. אנחנו מסבירים לאנשים: תראו, חברים, זה מודל לחיקוי – יקבל יותר. אני חושב שזה רעיון נכון. הוא קיים היום, אבל אנחנו רוצים להרחיב אותו ולשדרג אותו. ברשותכם, אני רוצה לשתף אתכם במהלך מאוד מאוד מעניין של המשרד שלי. לנו יש את הדיגיטל הלאומי. אני אחראי לדיגיטל. הרעיון בעצם – תפנטזו טיפה קדימה; אני דיברתי על זה, אנחנו נשיק את זה כנראה בשנה הקרובה – תפנטזו רגע קדימה שכל השירותים של מדינת ישראל בשלושה אתרים מרכזיים: הראשון, אנחנו קוראים לו 100 – כל שירותי החירום. היום לפעמים אנשים מתבלבלים: לאן אני מתקשר, 101? 105? 100? 102? הרעיון זה מוקד אחד שנותן את כל השירות שקשור לביטחון. לצידו 200 – אתר שמרכז את כל הפעילות שרלוונטית לאזרחי ישראל. האזור האישי – יש היום כמעט שני מיליון ישראלים שכבר יש להם כניסה לאזור האישי, מקום שבו המדינה יודעת שזה אתה, ושם אנחנו מציעים מגוון, מנעד רחב של שירותים, למשל הזכויות שלך – רוב הציבור לא יודע מה הזכויות שלו; החובות שלך – מה אתה חייב למדינה? אפליקציות שונות שהן רלוונטיות. למשל, אתה רוצה להחליף רכב – פעם זה היה סיוט; היום אתה ניגש לאזור האישי, מחליף את מספר הרכב, והופ, כל מדינת ישראל, מי שרלוונטי, יודע שהחלפת רכב. דירה – חלילה, לצערנו לפעמים נפטרים לנו אנשים במשפחה. מה עושים? אנחנו רוצים לרכז גם את השירותים שניתנים לאזרח באזור 200. אני הנחיתי את המשרד שלי, יחד עם קבוצה של מילואימניקים, בעצם לייצר, לעטוף, את כל השירותים שממשלת ישראל, שמדינת ישראל נותנת, אם זה ביטוח לאומי, אם זה במשרד שלנו, כל הסיוע לעסקים, אם זה מס רכוש. כל דבר שמילואימניקים צריכים – תהיה להם פינה קטנה באזור 200: ייכנסו לאזור, אנחנו נדע מי הם, נציג להם את הזכויות ואת החובות, וככל שנצליח להרחיב את היקף השירותים שאנחנו נותנים למילואימניקים, זה נכנס פנימה לתוך המערכת, וזה שינוי לדורות. נוכל להסתכל ולעקוב אחר השימוש, מיצוי הזכויות והשימוש באותם חוקים שכרגע אנחנו מחוקקים. אני רוצה להעיר הערה. אוהד, גם אתה דיברת על זה ודיבר על זה גם משה סעדה. בסעיף 6 בהצעה של סעדה, זה פ/4709/25, צריך לשנות אותו בהסכמה על מנת שחלק מהחברים, גם בקואליציה, ירגישו בנוח שזו לא שפה בוטה וקשה אלא שפה מחבקת ומשלבת. אותו דבר כמדומני אצלך.

אוהד טל (הציונות הדתית):

אם זה בסעיף 3 – – –

היו"ר ארז מלול:

סעיף 3.

אוהד טל (הציונות הדתית):

נוריד אותו – – –

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

אוקיי. אצלך זה בסעיף 3 ואצל סעדה זה סעיף 6.

היו"ר ארז מלול:

הוא אמר שהוא מוריד אותו.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

נכון, אצל סעדה זה סעיף 6.

היו"ר ארז מלול:

אז שניהם מורידים את הסעיף, בהתאמה.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

מאה אחוז, להגיע בהסכמה שם.

היו"ר ארז מלול:

מורידים את סעיף 6, ואצלו – סעיף 3.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

המטרה כאן היא להגיע להסכמה רחבה.

משה סעדה (הליכוד):

מתקנים בהסכמה.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

כן, לתקן בהסכמה. חברים ביקשו, והם צודקים. השפה צריכה להיות כזאת – – –

משה סעדה (הליכוד):

לא צריך לדייק אותו – – –

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

מאה אחוז, רציתי לסגור ולדייק את זה. לכן על פניו אני באמת חושב שזה סוג חקיקה שיש עליה הסכמה רחבה, ואני רוצה להודות גם לקולגות באופוזיציה וגם כמובן בקואליציה על ההירתמות ביחד לעשות מצווה גדולה למשרתי המילואים ולמשרתים בכלל. הממשלה תומכת בחקיקה הזאת ומבקשת מכולם לתמוך. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה לשר.

מיקי לוי (יש עתיד):

אחלה, אדוני השר. היינו רוצים לקבל ממך ומשר האוצר למה אי-אפשר לחיות פה.

היו"ר ארז מלול:

תודה.

מיקי לוי (יש עתיד):

למה אנחנו המדינה השנייה הכי יקרה בעולם? תפסיקו למכור לנו רפורמות.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת מיקי לוי.

מיקי לוי (יש עתיד):

רפורמות. סל המזון במקום השני בעולם.

היו"ר ארז מלול:

כאמור, להצעת החוק הגישו שתי התנגדויות. המתנגדת הראשונה, אורית פרקש הכהן, שלוש דקות לרשותך.

מיקי לוי (יש עתיד):

כישלון חרוץ.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אורית, אפשר להצביע. למה לא להצביע?

היו"ר ארז מלול:

היא רוצה להתנגד, מה לעשות?

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):

אשתדל לסיים בחיוביות, כמו שביקשת.

היו"ר ארז מלול:

תלוי בך. תסיימי גם את בחיוב.

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):

אני אשתדל. אבל רגע, למה אני על שתיים? לא התחלתי אפילו לדבר. אדוני היושב-ראש, חברי חבר הכנסת, אני חתומה על הצעת החוק הזאת. אני רוצה להגיד לכם, חבר הכנסת סעדה ניגש אליי והסביר לי את הצעת החוק, שמתגמלת כלכלית משרתים. דן אילוז, חברי מתן כהנא, אנחנו חתומים על הצעת החוק הזו, אז למה בעצם אני עולה לכאן כדי להתנגד להצעת החוק הזאת? אני אגיד לך למה, חבר הכנסת סעדה – כי משהו קרה בכנסת הזאת בשבוע האחרון. היה לנו כאן מבחן.

היו"ר ארז מלול:

חברי הכנסת.

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):

היה את חוק סבסוד המעונות, את חוק מימון ההשתמטות, שזו הבעיה האמיתית של הלוחמים במדינת ישראל, שצריכים עוד ידיים לוחמות. מה שקרה זה שאתם משתמשים בהצעות החוק דוגמת הצעות החוק האלה כמו איזה בלון ניסוי, כמו איזה הסוואה לבעיה האמיתית. מה יש לנו כאן, סעדה? ואני ואתה יודעים את זה טוב מאוד. יש לנו חוק שאתה סיפרת לי שהשווי הכלכלי שלו למדינה – העלות שלו זה 4 מיליארד שקלים. איפה התקצוב של החוק הזה? החוק הזה הוא קשקוש, הוא בלון הסוואה.

משה סעדה (הליכוד):

אבל למה חתמת עליו?

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):

הוא לא בתוך התקציב.

משה סעדה (הליכוד):

למה חתמת עליו?

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):

הוא לא בתוך התקציב.

קריאה:

אורית, את חתמת על החוק, חתמת עליו.

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):

אני מבקשת, חבר הכנסת סעדה, אתה הסתובבת ודיברת בתקשורת, והודעת, כמו כל מיני חברים פה בקואליציה שמספרים לנו שיש להם עמוד שדרה, שאתם לא תתמכו בחוקי השתמטות. אבל מה? ברגע שבאו מהממשלה וזרקו לך עצם ואמרו לך: ניתן לך להעביר את החוק הזה – – –

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

חותמת על חוק שהוא קשקוש?

משה סעדה (הליכוד):

אנחנו עושים חוק גיוס חדש. לא נכון.

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):

אתמול באת ואמרת לי – –

משה סעדה (הליכוד):

את בעד החוק או נגד החוק? מה הקשר?

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):

– – אני אתמוך בחוק ההשתמטות – –

משה סעדה (הליכוד):

חוק המעונות לא עבר היום והחוק הזה עובר. זה לא נכון, מה שאת אומרת.

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):

– – אני אתמוך בסבסוד מעונות לאברכים. אז אני – אדוני היושב-ראש, מפריעים לי, רק.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אורית, למה חתמת על חוק שהוא קשקוש? את יכולה להסביר?

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):

מפריעים לי לדבר.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

מה זה הדבר הזה?

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):

מפריעים לי לדבר.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אדוני, יש תקנון, ואני מבקש שתקרא את התקנון.

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):

למה – – –

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אסור לעלות ולהגיד שאתה מתנגד לחוק שאתה חתום עליו.

היו"ר ארז מלול:

בסדר. די, אפשר.

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):

למה?

קריאה:

את בעד החוק או נגד החוק?

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):

אני יודעת שהאמת היא לא נעימה בפנים, אבל חבר הכנסת סעדה, אל תספר לנו סיפורים שיש לך עמוד שדרה ושאתה תתנגד לחוק סבסוד המעונות, ואז אתמול, ברגע שעושים לך איזה מערוף ועובדים עליך, ואומרים: אנחנו נצביע בקריאה טרומית על החוק הזה – אתה אומר שתתמוך. עכשיו, מה הנקודה שלי – אני רוצה להראות את הצביעות שיש בחוק הזה, וכמה בעצם מבלבלים את חברי הקואליציה. סעיף 6: "לא יינתן סבסוד מטעם המדינה, מכל סוג שהוא", למי שלא משרת. אז איך זה עולה בקנה אחד עם חוק מימון סבסוד המעונות שתכננת להצביע עבורו היום, שהיה אמור לעבור היום?

קריאה:

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):

ולכן מה שאני רוצה להגיד כאן, אדוני היושב-ראש – ואני באמת בסוף מדברת מכאב – בעולם אמיתי מדובר כאן ביוזמות מבורכות, אבל הן לא הבעיה. הבעיה האמיתית היא שיש כאן ציבור לוחמים מותש, קורס, והוא צריך עוד לוחמים. אל תקנו אותנו בנזיד עדשים של הצעות חוק טרומיות לא מתוקצבות שהסיכוי שיעברו הוא כמו השלג דאשתקד. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבר הכנסת ולדימיר.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

לא יכול להיות שההתנגדות תהיה על חוק שהיא חתומה עליו. אני מבקש לעלות ולהתנגד.

היו"ר ארז מלול:

אבל – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

יש תקנון.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

יש תקנון. זה לא יכול להיות, לא יכול להיות, הדבר הזה. איך אתה יכול להתנגד לחוק שאתה חתום עליו?

מיקי לוי (יש עתיד):

סליחה, אפשר. חוות דעת משפטית, בבקשה.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אני רוצה לראות חוות דעת. לפי מה שאני יודע, היועצת המשפטית – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

אתה לא יודע.

היו"ר ארז מלול:

נבדוק. איפה הייעוץ המשפטי? שייתנו חוות דעת על העניין.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אבל אני לא חתמתי על זה, אתה יכול להירגע.

היו"ר ארז מלול:

כן, היא חתומה על זה. בבקשה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב-ראש. חבר הכנסת טל, אני לא באמת מתנגד לנוסח החוק, אני מתנגד לרוח השקר שאתם קודם כול מוכרים לעצמכם, וגם לציבור.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

מה החליטה מועצת השורא?

היו"ר ארז מלול:

די, חבר הכנסת אלמוג.

קריאה:

מה הוא צודק, מה?

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

לא תומכים בגירוש משפחות מחבלים? בושה.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת אלמוג. אלמוג, די.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אין לך בושה? אין לך בושה – – –

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת פנינה. די, מספיק.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אני לא באמת מתנגד לנוסח החוק, אני מתנגד לרוח השקר שאתם מוכרים לעצמכם.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אני מבקש לעלות להתנגד.

היו"ר ארז מלול:

לא.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אני מבקש לעלות להתנגד.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת שמחה צודק. אתה אומר שאתה לא מתנגד לחוק, ואתה עולה בהתנגדות? הוא אומר שהוא לא מתנגד. אבל היית אומר, תגיד – תגיד עכשיו.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אדוני, בבקשה, אני רוצה לעלות להתנגד.

קריאה:

גם אני.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

לא, רק אני.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אני מתנגד לחוק. אני לא מתנגד לנוסח החוק, אני מתנגד לרוח השקר שאתם מוכרים לעצמכם.

קריאה:

אני רוצה לעלות.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

מי שרוצה להגן על מעמד המשרת, לא מפטר את שר הביטחון בזמן מלחמה רק כי שר הביטחון רוצה לגייס חרדים. מי שרוצה לעגן את מעמד המשרת – –

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת אלמוג.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

– – לא סוגר עסקה מושחתת להרחבת הקואליציה רק כדי לקדם את חוק ההשתמטות. מי שרוצה לעגן את מעמד המשרת ולהיטיב עם משרתי המילואים, לא מקדם את חוק ההשתמטות. עכשיו, בואו, אנחנו ביום רביעי. אנחנו מכירים את גורלן של 99% מהצעות החוק הפרטיות שעוברות כאן, ואני אומר לכם, החוק הזה לא יתקדם.

משה סעדה (הליכוד):

יתקדם, יתקדם.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לא ההצעה של סעדה, ולא ההצעה של אוהד טל, ולא ההצעה הקודמת, של ואטורי. זה לא יתקדם. אני אגיד לכם עוד משהו.

היו"ר ארז מלול:

תמיד מגיעים בסוף לוואטורי.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

ישב כאן קודם חבר הכנסת אייכלר. אין שום סיכוי שסיעתו של חבר הכנסת אייכלר תתמוך בחוק הזה – לעגן את מעמד המשרת בלי לעגן את מעמד האברך. אני יודע את זה, אתם יודעים את זה. אין לכם שום כוונה להיטיב עם משרתי המילואים. תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הצעת חוק מעמד המשרת בשירות צבאי או לאומי, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת משה סעדה. הצבעה שמית. בבקשה, כבוד המזכיר.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אדוני, אני מבקש לעלות להתנגד.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת שמחה, אתה לא יכול. אתה לא יכול, חבר הכנסת שמחה. אתה מעכב את ההצבעה. בבקשה. כן אמרתי, הצבעה. בסדר.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אתה לא בסדר, אני ביקשתי. הצבעה אישית

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

לא יאומן, נגד.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת מאיר כהן, חבר הכנסת מאיר כהן, חבר הכנסת מאיר כהן. חברת הכנסת מירב. חבר הכנסת מאיר כהן, אתה בקריאה ראשונה.

מירב כהן (יש עתיד):

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת מירב כהן, את בקריאה ראשונה. בבקשה.

דבי ביטון (יש עתיד):

היו"ר ארז מלול:

באמצע ההצבעה להפריע למזכיר? זה לא מכובד. זה לא מכובד.

קריאה:

מה אתה פונה אלינו? זאת קטי שטרית.

היו"ר ארז מלול:

מי צועק עכשיו? חברת הכנסת פנינה, את בקריאה ראשונה. חבר הכנסת סעדה, אתה בקריאה ראשונה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר ארז מלול:

סיבוב שני, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר ארז מלול:

האם יש חברי כנסת שנוכחים באולם ולא הקריאו את שמותיהם?

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת יעקב אשר. הוא לא הצביע. חבר הכנסת יעקב אשר. הוא לא הצביע.

קריאה:

מי שר הביטחון הבא?

היו"ר ארז מלול:

הינה, הוא רוצה בעד. עוד לא אמרתי. תמה ההצבעה. יעקב אשר – הוא אמר "בעד".

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

עוד לא אמרתי. עוד לא קראתי אותו.

היו"ר ארז מלול:

הוא כבר אמר "בעד". תגיד. הוא אמר "בעד", חשבתי ששמעת. הוא אמר "בעד" לפני שאמרתי.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

גלעד קריב (העבודה):

השר כץ, איך אתה לא מתבייש? עשרות אלפי חיילים מתביישים בך.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת גלעד קריב. חבר הכנסת, זה מפריע להליך ההצבעה.

גלעד קריב (העבודה):

תתבייש. אתה מסתובב כמו חתן בחופתו.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת גלעד קריב, אתה בקריאה ראשונה.

גלעד קריב (העבודה):

אתה ליצן בתוך קרקס. תתבייש לך.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת גלעד קריב – –

גלעד קריב (העבודה):

משתף פעולה עם – – – חבר המפלגה שלך.

היו"ר ארז מלול:

– – אתה בקריאה שנייה.

גלעד קריב (העבודה):

תתבייש לך.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

הוא משתף פעולה עם הליכוד, זו באמת האשמה חמורה מאוד.

גלעד קריב (העבודה):

תתבייש לך.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת גלעד קריב, אתה בקריאה השלישית. בבקשה להוציא אותו. אתה מפריע להליך ההצבעה.

גלעד קריב (העבודה):

עשרות אלפי חיילים וקצינים מתביישים בך. תתבייש. מופקר.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

מה עושים למשתפי פעולה? מה עושים למשתפי פעולה? בוא נשמע. מה עושים למשתפי פעולה?

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת חנוך. חנוך, זה מפריע להליך ההצבעה.

גלעד קריב (העבודה):

אתה אדם מופקר, וההיסטוריה הישראלית תזכור לך את המעשה הזה. אתה מופקר. תיזכר לדיראון עולם.

היו"ר ארז מלול:

בבקשה להוציא אותו.

קריאה:

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת אלמוג, זה מפריע להליך ההצבעה.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

אמרתי לו – – –

היו"ר ארז מלול:

לא מעניין, זה מפריע.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

הוא משתף פעולה עם הליכוד. הוא משתף פעולה.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

אדוני היו"ר, איך הוא לא עומד לדין על הדלפה מחוץ וביטחון?

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

הוא צריך להיות נחקר.

היו"ר ארז מלול:

חברים, זה מפריע.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

שבוע בלי עורך דין בכלא הוא צריך.

היו"ר ארז מלול:

חבריי חברי הכנסת, 61 בעד, 51 נגד. אני קובע כי הצעת חוק מעמד המשרת בשירות צבאי או לאומי, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת משה סעדה, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

ועדת העבודה והרווחה.

היו"ר ארז מלול:

ועדת הכנסת, לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק מעמד המשרת בשירות צבאי או לאומי, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אוהד טל. הצבעה שמית, בבקשה. הצבעה שמית

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

היו"ר משה רוט:

מזכירות הכנסת, נא לקרוא שנית את שמות חברי הכנסת.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

היו"ר משה רוט:

יש מישהו במליאה שרוצה להצביע ועוד לא הצביע? יש? יש מי שרוצה עוד להצביע? אם כן, תמה ההצבעה. מזכירות הכנסת, נא לסכם. 60 בעד, 45 נגד. אני קובע כי הצעת חוק מעמד המשרת בשירות צבאי או לאומי, התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת אוהד טל, אושרה גם היא בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה.

אוהד טל (הציונות הדתית):

היו"ר משה רוט:

בוועדת הכנסת, לצורך הכנתה לקריאה ראשונה.

היו"ר משה רוט:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (תיקון – שיפוי המדינה על נזקי טרור), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון. אני מזמין את חבר הכנסת בוארון להציג את הצעת החוק, בבקשה. עשר דקות לרשותך, אדוני.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

אני אעשה בפחות. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג את הצעת חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (תיקון – שיפוי המדינה על נזקי טרור). ברשותכם, אקריא את תקציר החוק. מוצע לקבוע כי מתוך הכספים המועברים לרשות הפלסטינית מישראל, יקוזז בכל חודש סכום השווה לחלק ה-12 מסך הוצאות המדינה בשנה הקודמת על תשלומים לנפגעי פעולות איבה ופיצויים לנזקי מלחמה המשולמים על ידי מס רכוש. מה זה הסינית הזאת, רבותיי? חברים? אז אני רוצה לספר לכם שמדינת ישראל משלמת בכל שנה מאות מיליוני שקלים דרך הביטוח הלאומי לנפגעי פעולות איבה שבוצעו על ידי בין היתר שוטרים פלסטינים, חיילים פלסטינים, עובדי הרשות הפלסטינית. לצורך ההמחשה, בשנת 2023 שולמו – חבר הכנסת ביטון, אולי אתה יודע? 1.4 מיליארד שקל על ידי המוסד לביטוח לאומי לנפגעי פעולות איבה שנפגעו כתוצאה מנזקים או נוצרו להם נזקים כתוצאה מפגיעות של אנשי הרשות הפלסטינית. קבע בית המשפט – קבע השופט עמית, כתוארו אז, שלרשות הפלסטינית יש אחריות שילוחית על אותם מחבלים שפגעו בישראלים, ולכן הרשות הפלסטינית חבה בנזקי גוף ובנזקי רכוש לאותם נפגעים, ואנחנו באים היום לעשות צדק גם עם כולנו, עם אזרחי מדינת ישראל, שצריכים לממן את הנזקים האלה, וצדק גם עם הנפגעים עצמם. אגב, בשנת 2022 הסכום עמד על 1.4 מיליארד, בשנת 2023 – על 1.7 מיליארד, וזאת קפיצה של 140% משנת 2021, אז עמד הסכום על 570 מיליון שקלים.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

ב-2024–2025, בגלל הנובה הוא הוקפא.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

נכון, נכון. ב-2024 בתשעת החודשים האחרונים, מינואר עד ספטמבר, מיליארד ו-600 מיליון שקלים חדשים, שכולנו משלמים אותם, חבר הכנסת ביטון, כולנו משלמים את הכסף הזה דרך הביטוח הלאומי, והגיע הזמן שאותם כספים שמדינת ישראל הקפיאה זה מכבר ומחזיקה אותם בידיה, את החלק הזה של הכסף תחלט ותחזיר לקופתה. זה הסכום שמדינת ישראל תחזיר לקופה שלה. אבל אני רוצה לומר עוד שתי מילים על הרשות הפלסטינית, חברים. הרשות הפלסטינית, כפי שכולכם יודעים, מעודדת לטרור, מחנכת לטרור. בניה – 82% מהם תומכים בטבח 7 באוקטובר. אנחנו מדברים על ארבעה מכל חמישה אזרחים – על מורים, מהנדסים, רופאי שיניים, מוסכניקים. כולם כולם שם, 82%, תומכים בטבח 7 באוקטובר. על האדמה הרעילה הזאת צומח ארגון טרור שיש לו צבא, והצבא הזה בכל קיני הטרור, מג'נין בצפון, עובר דרך שכם, ממשיך לרמאללה, ולאחר מכן לבית לחם ולחברון. בכל מקום יש קיני טרור – את טול כרם לא הזכרתי – ומדינת ישראל חייבת להתעשת ולפרק את הרשות הפלסטינית, קודם כול מנשקה, ואחרי זה מיכולותיה השלטוניות. לא עוד שלטון מרכזי אחד, חבר הכנסת קריב, לא עוד שלטון מדינתי ביהודה ושומרון, אלא שלטון מקומי, מוניציפלי. רק כך אנחנו נוכל למנוע את ההגעה של מחבלים מטול כרם להרצליה ולכפר סבא, ומג'נין לעפולה, ומשכם לנתניה, ומבית לחם לגוש עציון, ומחברון לערד. בכל עיר שהזכרתי – דקות בודדות מאותו קן מחבלים למרכז הארץ, ללב-ליבה של הארץ, הבטן הרכה של מדינת ישראל. אנחנו חייבים – שמאל וימין, אגב – אם אנחנו רוצים ש-7 באוקטובר לא יחזור על עצמו, לפרק את הרשות הפלסטינית פשוטו כמשמעו מיכולותיה הצבאיות והשלטוניות ולהשתית שלטון מקומי. כך אנחנו נציל את ילדינו ואת משפחותינו מאירועים כמו שקרו לנו ב-7 באוקטובר. חבריי חברי הכנסת, אני מבקש מכם לתמוך בחוק הזה. זה חוק חשוב. זה חוק שמחזיר מיליארדים של שקלים לכיסם של אזרחי מדינת ישראל, שעד היום לא רק ספגו את הפיגועים של הרשות הפלסטינית – גם מימנו את הנזקים שנגרמו כתוצאה מאותם פיגועים. בואו נחזיר לנו את הכסף הזה. תודה רבה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. מי עונה? שר המשפטים? איפה הוא?

קריאה:

היו"ר משה רוט:

נכון, אבל שר האוצר איננו פה, אז מי עונה בשם הממשלה? בשם שר האוצר? יש שר שקוראים לו רגע? יש שני שרים במליאה, אני צריך לדעת מי מהם משיב. עכשיו אני רואה שיש בעצם שלושה שרים במליאה.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – של מדינת ישראל נכון – – – סופית – – –

היו"ר משה רוט:

אם כן, הודעה.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 136), התשפ"ה–2024, שהחזירה ועדת הכלכלה; הצעת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות (תיקון), התשפ"ה–2024, שהחזירה ועדת החינוך, התרבות והספורט. כמו כן הונחה לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת, הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 18) (ביטול ממשלת חילופים), מאת ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה.

היו"ר משה רוט:

אני מזמין את השרה גמליאל, במקום שר האוצר, להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל:

אדוני היושב-ראש, סגנית מזכיר הכנסת, שרים, חברי וחברות כנסת, ראשית, אני רוצה לברך את חבר הכנסת אביחי בוארון על עצם הגשת הצעת החוק הכל-כך חשובה הזו, במיוחד בעת הזו, כשאנחנו מתמודדים עם טרור רצחני. מיום הקמתה של המדינה שלנו ועד היום, אנחנו נמצאים בשנה שבה אנחנו צריכים להתמודד עם הרבה מאוד מורכבויות, וההצעה הזו היא הצעה נכונה, שבגינה אנחנו רוצים לבוא ולתת את המענה, אז יישר כוח על עצם ההגשה. בוועדת השרים לענייני חקיקה החליטו לתמוך בהצעת החוק בקריאה טרומית, ובעצם, אביחי היקר, חבר הכנסת בוארון, זה כפוף לכך שבהמשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמה עם משרד הביטחון, משרד המשפטים, האוצר, המטה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה ומינהלת התיישבות במשרד הביטחון. כל עוד זה מקובל עליך, אז כמובן שאנחנו כאן נסכים. אני חייבת לומר שמה שבעצם הצעת החוק הזו נועדה לו, לפי דברי ההסבר ובכלל, מהדברים שנאמרו כאן על ידי חבר הכנסת, זה למצות את האחריות של הרשות הפלסטינית כמאשררת מעשי טרור, וחבה עליהם חבות מלאה, חבות שעד כה מדינת ישראל נמנעה מלגבות, ונשאה בכל עלויות הטרור העצומות מהכספים שלה. אז החוק הזה נועד לשנות את המצב הבלתי-נסבל הזה, ואין לי אלא לברך על כך. ההצעה גם מבקשת לפשט את כל ההליכים של הגדרת אחריות הרשות הפלסטינית ואת גביית התשלום, על ידי הבניית מנגנון דיווח תשלומים המעידים על זיקה של הרשות הפלסטינית למעשי טרור, וכן דיווח על הוצאות המדינה בגין אירועי טרור ושיפוי על הנזקים שנגרמו ממעשי הטרור שלגביהם הרשות הפלסטינית בעלת זיקה כמאשררת. שיפוי המדינה על נזקי הטרור הוא המהלך המתבקש וההכרחי, נוכח הסכומים העצומים שהמדינה צריכה להוציא בשל הוצאות הטרור והתוצאות שלהם. אני רוצה לומר שאין לנו אלא לבוא ולתמוך. באופן כללי – עליזה, האם אתם כבר ערוכים?

קריאה:

אנחנו קראנו לכולם.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל:

זו הצבעה שמית גם כך, לא?

היו"ר משה רוט:

כן, כן.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל:

אוקיי. אז אני, בהקשר הזה, רוצה לברך שוב. אין ספק שחובתנו להקפיא את הכספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מכספים שמועברים אליה מממשלת ישראל. הדברים האלה היו צריכים להיעשות מזמן, ועדיף מאוחר מאשר אף פעם לא. תודה רבה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה, גברתי השרה. יש מתנגד. כן, בבקשה, חבר הכנסת שטרן.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתיי חברי הכנסת, אף אחד לא יעשה לי בית ספר על קיזוז כספי טרור. אזכיר לכם, אני העברתי את החוק הזה מהאופוזיציה, וראש הממשלה נתניהו השתמט מלהצביע בעד החוק הזה. אני רציתי קודם כול להודות, ביום העצוב הזה שלנו, כשאנחנו פה סגורים בתוך הבניין ואתם לא יודעים מה קורה בחוץ בקרב המשרתים בשדות הקרב – להודות שראש הממשלה, בחוסר האחריות המטורף שלו, לא מינה את אייכלר לשר ביטחון, בגלל שאייכלר עומד מאחורי העניין הזה – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אבל מה עכשיו – – – עכשיו תעלו כל – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

– – וזה חוק לטובת המשתמטים – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

תתמקדו בחוקים.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

– – וזה פרס למשתמטים – –

גלעד קריב (העבודה):

כן, כן.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

– – זה פרס ללא נושאים בנטל.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

זה לא נכון, זה לא לפי התקנון.

גלעד קריב (העבודה):

אלעזר שטרן (יש עתיד):

זו יריקה בפרצוף – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

זה לא לפי התקנון.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

– – ללוחמים, למפקדים, למשפחות השכולות – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

דבר על החוק.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

– – לאלה שעכשיו נמצאים בשדות הקרב ולאלה שישלמו גם את המחיר של המדיניות המופקרת והמבזה של ראש הממשלה, שבשביל לרצות כמה משתמטים, מוכר את הלוחמים, וכולנו נשלים על זה בדם. ראש הממשלה מנסה לומר לנו ששר הביטחון לא מיישם את החלטות הקבינט. אני יושב בוועדת החוץ והביטחון הרבה זמן. שאלתי היום את יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון: החלטה אחת תביא ששר הביטחון לא קיבל, לא כיבד, לא מילא. עמד פה השר לביטחון לאומי ואמר: אני חבר קבינט. אמרתי לו: תביא החלטה אחת ששר הביטחון גלנט לא כיבד. עוד יבוא הזמן שנודה לו, אבל אני רק אזכיר לכם: ב-11 באוקטובר שר הביטחון והרמטכ"ל הביאו החלטה לסכל את צמרת חמאס; ראש הממשלה התנגד ומנע את זה. הצבא ושר הביטחון לחצו לצאת לתמרון עוצמתי בעזה; ראש הממשלה דחה ומסמס את זה. לאחר מכן הצבא ביקש לצאת לרפיח; ראש הממשלה דחה ודחה ודחה. אחרי זה בא מתווה נתניהו להחזרת החטופים, מתווה נתניהו. קבינט המלחמה אישר את זה; ראש הממשלה, בלחץ עוצמה יהודית ואיך קוראים להם – הציונות הדתית – מסמס את זה, למרות שזו הייתה תוכנית נתניהו. והדבר האחרון – ראש הממשלה אישר הכנסת פועלים פלסטינים לעבודה – –

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

– – כמערכת הביטחון – –

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

– – ולאחר מכן בלחץ בן גביר וסמוטריץ' ביטל גם את זה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. נא לסיים. חבר הכנסת – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אל תשקרו אותנו. תביאו החלטה אחת – –

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

– – ששר הביטחון לא מילא.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אין. זה שקר.

היו"ר משה רוט:

כן, תודה רבה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

ואחרי זה, כל השאר פוליטיקה של ראש הממשלה – –

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. בסדר.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

– – ואייכלר איך לתעדף משתמטים – –

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. תודה רבה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

– – על לוחמים, וזה יעלה לנו בדם.

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת בוארון רוצה להשיב? לא. אוקיי. אם כן, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק להקפאת כספים ששלמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (תיקון – שיפוי המדינה על נזקי טרור), התשפ"ד–2024. ההצבעה תהיה שמית. מזכירות הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שרוצים להצביע. תודה. הצבעה שמית

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

היו"ר משה רוט:

סגנית מזכיר הכנסת, נא לקרוא עוד פעם בשמות חברי הכנסת להצבעה.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

היו"ר משה רוט:

האם יש מישהו במליאה שעוד לא הצביע? כן, בבקשה.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

היו"ר משה רוט:

האם יש עוד מישהו באולם שרוצה להצביע? תמה ההצבעה. נא לסכם, בבקשה. 58 בעד, 26 נגד. אני קובע כי הצעת חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (תיקון – שיפוי המדינה על נזקי טרור), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.

היו"ר משה רוט:

הודעה מפי יושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה.

אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):

תודה, אדוני היושב-ראש. אבקש להודיע על חילופי אישים בוועדות הכנסת מטעם סיעת הליכוד, כמפורט להלן: בוועדת החוץ והביטחון, במקום חבר הכנסת דן אילוז, שכיהן כממלא מקום קבוע, יכהן חבר הכנסת אושר שקלים; בוועדת הכלכלה, במקום חבר הכנסת דן אילוז תכהן חברת הכנסת קטי שטרית. תודה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

עונש? עונש?

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

היו"ר משה רוט:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון – תקציב תאגיד השידור הישראלי), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון. אני מזמין את חבר הכנסת בוארון להציג את הצעת החוק. בבקשה, עשר דקות לרשותך, אדוני.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון – תקציב תאגיד השידור הישראלי), התשפ"ד–2024 – ברשותכם, אקרא את תקציר החוק. מוצע להחליף את ההסדר הקבוע בחוק לעניין תקציב תאגיד השידור הציבורי, שעיקרו מתבסס היום על הסכום הנקוב היום במפורש בחוק, ולקבוע כי התקציב יהיה מורכב מסכום שיוקצה לו במסגרת חוק התקציב השנתי, כך שיהיה כפוף לשינויים הנעשים מזמן לזמן בתקציב המדינה, וכן מהכנסות התאגיד, ובכלל זה הכנסות מתשדירי שירות. תראו, רבותיי, היה הרבה רעש סביב הצעת החוק הזאת, כאילו מישהו בא להיכנס לתוכני התאגיד – – –

גלעד קריב (העבודה):

מה? מעניין מאיפה בא הרעיון.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

אני כבר רואה את חברי גלעד קריב.

גלעד קריב (העבודה):

פשוט לא ידעתי עם מי לדבר נגד – – –

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

אתה יודע, זה כל כך מצחיק. אין מציאות מקולקלת יותר מזה שיש אגף, מחלקה, יחידה בכל תקציב, בכל ארגון, שהתקציב של אותה יחידה, של אותה מחלקה, הוא נפרד מהתקציב הכללי. אין קלקול תקציבי גדול מזה. מי שניהל את העמותה הכי קטנה יודע את הדבר הזה. לא יכול להיות שתקציב התאגיד יהיה בן חורג, כוכב זוהר בשמיה של מדינת ישראל, והוא קודש-קודשים קבוע – לא קבוע בשום מקום, בעצם, קבוע בחוק – וממשלת ישראל ועם ישראל לא יוכלו לפקח עליו. רבותיי, הפה שאסר הוא הפה שהתיר, ואם עכשיו זה קבוע בחוק, אז צריך להחזיר בתיקון לחוק שנעביר היום בקריאה טרומית את אותו תקציב לספר התקציב של מדינת ישראל. על זה אנחנו מדברים. כמו שאמרתי, אף אחד לא בא להתערב או לערב את דעתו או את עניינו בתכנים של התאגיד. לא זאת הכוונה. יותר מזה, חברים, נגיד בנק ישראל קבע בינואר שמלחמת התקומה תעלה למשלם הישראלי – תעלה לכולנו סדר גודל של 220 מיליארד שקלים; היום מדברים על סכומים הרבה יותר גבוהים מזה. כל רשויות המדינה נקראות לדגל: משרדי ממשלה, רשויות, מחלקות, אגפים – כולם, כולם, כולם נכנסים תחת האלונקה התקציבית ומממנים – –

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

מה עם האלונקה של הצבא? מה עם האלונקה של הצבא?

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

– – את התקציב הזה – – –

גלעד קריב (העבודה):

ואין כסף – – –

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, גם על האלונקה של הצבא נדבר.

גלעד קריב (העבודה):

הקמתם עוד משרד.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אתה שמחת שפיטרו שר ביטחון בזמן מלחמה. ראיתי את הציוץ שלך. ראיתי.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

אני לא שמחתי. תודה שאת מעלה את הנושא הזה.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

כתבת "ברוך שפטרנו".

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

אף אחד לא שמח על זה, אבל כולנו, כל מי שעיניו בראשו, יברך על פיטורים או על החלפת – – –

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

מה כתבת? "ברוך שפטרנו".

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

אני כתבתי "ברוך שפטרנו"?

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

לא, "ברוך השם שזה נגמר".

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

לא, אני כתבתי – ואני עומד מאחורי מה שכתבתי: "ברוך השם שלעם ישראל יעמוד שר ביטחון שעובד במשותף עם ראש ממשלת ישראל".

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

תגיד את זה לאיראנים בזמן מלחמה. הוא עבד מצוין – – –

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

כל שר בממשלת ישראל יודע שהוא כפוף לראש הממשלה.

גלעד קריב (העבודה):

נתניהו מינה עציץ. איזה שר ביטחון – – –

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

כל שר בממשלת ישראל פועל מכוחו של ראש הממשלה.

גלעד קריב (העבודה):

על מה אתה מדבר?

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

על אלונקה כלכלית.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

צריך לדעת את זה. לא לחינם המחוקק – – –

גלעד קריב (העבודה):

איזה לעבוד במשותף? מיניתם עציץ – –

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

לא לחינם המחוקק – –

גלעד קריב (העבודה):

– – בתור שר ביטחון.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

– – הסמיך את ראש הממשלה לפטר או לאשר מינוי של שר.

גלעד קריב (העבודה):

די, אתה לא מאמין למילים שיוצאות לך מהפה.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

לצערי הרב – ואני אומר את זה מתוך הערכה רבה לשר גלנט על כל פועלו למען ביטחון ישראל – לצערי הרב, הוא לא החמיץ שום הזדמנות להתעמת עם ראש הממשלה, להתעמת עם הקבינט המדיני-ביטחוני, לריב על כל צעד ושעל, לחלוק – – –

גלעד קריב (העבודה):

– – – אסור שיהיו מחלוקות. ראינו מה עשיתם לדן אילוז – –

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

מצוין שיש מחלוקות – בתוך החדר הסגור. לא יכול להיות – – –

גלעד קריב (העבודה):

– – על זה שהוא דרש שכולם יישאו בנטל.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

לא יכול להיות, חבר הכנסת קריב, לא יכול להיות שהקבינט המדיני-ביטחוני – –

גלעד קריב (העבודה):

די, באמת. מה קרה? מה קרה? שיש שר ביטחון – – –

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

– – מחליט להישאר בציר פילדלפי, ושר הביטחון עושה מסיבת עיתונאים – –

גלעד קריב (העבודה):

די עם זה.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

– – ומכריז באוזני האויב שאנחנו נצא מציר פילדלפי.

גלעד קריב (העבודה):

רק מה שאפשר, רק מה שאפשר – – – שמזייף – – –

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

לגופו של עניין, חברים, כל מדינת ישראל נקראת אל הדגל לשאת בנטל התקציבי, וכך גם התאגיד. התאגיד אינו בן חורג. לא דיברתי על זה שרשויות תקשורת אחרות – ערוץ 12, ערוץ 13, ערוץ 14, עיתונים כאלה ואחרים – עושים כל מאמץ כדי לגמור את החודש, ועומד לו בפריבילגיותו התאגיד ומקבל 820 מיליון שקל בשנה מכספי משלם המיסים. אתם יודעים מה, גם על זה נצטרך לדבר בבוא היום, אבל את זה נעזוב עכשיו.

גלעד קריב (העבודה):

נכון. לשם אתה רוצה – אתה לא רוצה דיון ציבורי – – –

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

לא יכול להיות שערוץ 12, 13 ו-14 – – –

גלעד קריב (העבודה):

– – – שכל התקשורת בישראל תהיה בידי טייקונים שיש להם אינטרסים אצל הממשלה.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

חבר הכנסת קריב, בוא אני אגלה לך, אני בימי חלדי – – –

גלעד קריב (העבודה):

לשאת את האלונקה? תקצץ מהכספים הקואליציוניים – 4 מיליארד ש"ח – –

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

בוא תקשיב, בוא תקשיב.

גלעד קריב (העבודה):

– – תסגור משרדי ממשלה.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

חבל שאתה לא מקשיב ורק צועק. בימי חיי זכיתי להקים כלי תקשורת לא ארציים, לא לאומיים – מגזריים; אני וצוותי רצנו על כל שקל, מכרנו כל שטח פרסומי, הבאנו כל מפרסם. למה? כדי לגמור את החודש ולפרנס את האנשים.

גלעד קריב (העבודה):

בסדר.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

פה זה אקס-טריטוריה, פה זה משהו אחר, זאת שמורת טבע, אסור לגעת בה. היא של הפריבילגים, שמורת טבע שאין לגעת ואין לדבר עליה.

גלעד קריב (העבודה):

– – – אתה מבין מה זה תקשורת ציבורית – זה לא טוב לכם, כי אתם לא יכולים לשלוט בה.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

אז כמו שערוץ 12 רצים על התקציב, וכמו שערוץ 13 רצים לגייס פרסומות, וכמו בכל כלי תקשורת אחר במדינה – הגיע הזמן שגם אנחנו נשאל את עצמנו למה יש פה גוף תקשורת שלא רץ אחרי השקל לגמור את החודש.

גלעד קריב (העבודה):

טוב. אוי ואבוי שיש כלי תקשורת שלא כפוף – – –

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

כך או כך, היום לא נדון בשאלה הזאת. היום נזכה להכניס את תקציב התאגיד לספר החוקים של מדינת ישראל. אני קורא לכם לתמוך בחוק החשוב הזה. תודה רבה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה, אדוני. אני מזמין את שר התקשורת חבר הכנסת שלמה קרעי להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, כנסת נכבדה – – –

גלעד קריב (העבודה):

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – מה לעשות – – – גלנט לא שר ביטחון, וקשה לכם. אנחנו מבינים, מבינים את הקושי.

שר התקשורת שלמה קרעי:

חברים, חבר הכנסת בוארון, הצעת החוק – –

גלעד קריב (העבודה):

מצוינת.

שר התקשורת שלמה קרעי:

– – לתקציב תאגיד השידור הישראלי שייכנס לתקציב המדינה, היא הצעת חוק טובה. התאגיד מקבל הרבה כסף מהמדינה. רק לצורך ההשוואה, השר בוסו, תאגיד השידור הציבורי מקבל מהמדינה קרוב ל-800 מיליון שקל בשנה.

היו"ר משה רוט:

שר הבריאות, אתה נראה לי מקנא.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

שר התקשורת שלמה קרעי:

ערוץ הכנסת, שזה גם הערוץ שנותן לנו חדשות ואקטואליה – –

היו"ר משה רוט:

עוד בית חולים.

שר התקשורת שלמה קרעי:

– – ויש לו מחלקת דיגיטל מצוינת – נוטה קצת שמאלה, אבל עדיין עושה את מה שצריך מבחינת העברת המידע – 29 מיליון שקל התקציב השנתי שלו, לעומת קרוב למיליארד שקל של תאגיד השידור הציבורי. אז תגידו לי אתם, איך אפשר שלא לקחת את התקציב הזה ולפקח עליו, לבדוק אם באמת נדרש כל כך הרבה כסף, אם צריך לבזבז 600,000 שקל לפרק של רולניק או לעשות קומבינות שם ולסדר לכולם – – –

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

אדוני השר, אפרופו קומבינות – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

בבקשה.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

– – אני עבדתי בתאגיד חמש שנים. לי נאמר: בגלל שאת מהליכוד, את לא תיכנסי לאקטואליה לעולם. את זה אמר מי שאחראי לתוכניות האקטואליה בתאגיד. מה עושים עם זה?

שר התקשורת שלמה קרעי:

בבקשה, אז את מעלה נושא חשוב, אבל זה לא הנושא של החוק. הנושא שאת מעלה הוא בעצם הנושא של הפיקוח הציבורי על התכנים.

היו"ר משה רוט:

לא, בעקיפין אבל היא צודקת. שהכסף מתבזבז, זה מה שהיא רוצה להגיד.

שר התקשורת שלמה קרעי:

לא, לא, בוודאי, אבל יש פה שני מישורים: יש את המישור של הפיקוח התקציבי או קביעת מדיניות – יכול להיות שאנחנו נחליט, שוועדת הכלכלה או הממשלה תגיד: אנחנו בכלל לא רוצים חדשות ואקטואליה, אנחנו רוצים שאת הכסף תשקיעו בהפקות מקור, ביצירה הישראלית, גם שם במגוון דעות של הציבור הישראלי, אבל חדשות ואקטואליה יש לנו מספיק בשוק. אנחנו רוצים לפתוח את השווקים לתחרות, לפתוח ערוצים חדשים, לאפשר לשחקנים חדשים להתמודד.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

למה שהתאגיד לא יממן את עצמו?

שר התקשורת שלמה קרעי:

אז אני אומר, יש דברים שאין להם היתכנות כלכלית: הפקות מקור, יצירה ישראלית, היסטוריה, מורשת, דברים – – –

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

אני מדברת על מחלקת האקטואליה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

יפה, זה מה שאני אומר.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

מייצגת רק צד אחד.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אני מסכים, ולכן אני מתחילת הדרך ביקשתי להפריט את החדשות והאקטואליה בתאגיד או לסגור אותם. זה לא עלה בידי, לצערי, אבל החוק הזה יכול להיות פתח גם לעניין הזה. אם התקציב של התאגיד מגיע לממשלה ולוועדת הכלכלה, יכול להיות שנבחרי הציבור יגידו: אנחנו מעוניינים לתקצב דברים שחשוב לציבור לראות ולתקצב אותם, כמו הפקות מקור, יצירה ישראלית, נגדיל את התקציבים שלהם. חדשות ואקטואליה יש לנו מספיק. אז זה אחד, זה במישור התקציבי. כל עוד יש שם חדשות ואקטואליה, וגם לגבי הפקות המקור, יש מועצת תאגיד שידור ציבורי, שהיא לכאורה אמונה על הפיקוח, על המדיניות. היא ממנה מנכ"ל, היא ממנה מנהל חדשות, היא קובעת את מדיניות התכנים. המועצה הזאת, מאז שקם התאגיד, היא מועצה שנוטה מאוד מאוד שמאלה, עד כדי ערוץ מכאן 33, שהוא בהרבה פעמים פרו-פלסטיני – –

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

מה עושים עם זה?

שר התקשורת שלמה קרעי:

– – ומעודד סרבנות ויוצא נגד מדינת ישראל. ומה עושים בעניין הזה? עוד שבועיים, ב-18 בנובמבר, המועצה הזאת הולכת הביתה. אלא מה? שימו לב, אזרחי ישראל, מה קורה כאן: מצד אחד, היועמ"שית ויצחק עמית, השופט עמית בבג"ץ, הקפיאו את תהליך המינוי של המועצה החדשה. הרי מיניתי את השופט דרורי למנות מועצה חדשה, והם הקפיאו את התהליך.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

אתה מצפה למשילות מבהרב מיארה?

שר התקשורת שלמה קרעי:

בדיוק. המשילות, הכול אצלם. הם הקפיאו את התהליך, ובעצם עוד שבועיים לא תהיה מועצת תאגיד. אנחנו עכשיו בהתדיינות ובבג"ץ.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

ואז מה עושים כשאין מועצה?

שר התקשורת שלמה קרעי:

ממשיכים לעבוד בלי פיקוח ציבורי. ומצד שני, כשמביאים את החוק של חבר הכנסת בוארון, כשאומרים: לפחות פיקוח ציבורי על התקציב, היא מתנגדת לזה ואומרת שזה – –

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

לא חוקתי.

שר התקשורת שלמה קרעי:

– – פגיעה בחופש הביטוי – –

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

לא חוקתי.

שר התקשורת שלמה קרעי:

– – מניעה משפטית ולא חוקתי. ואת יודעת מה, חברת הכנסת גוטליב, כדאי שתשמעי גם את. בתגובה שלהם לבג"ץ, כשהם רוצים כביכול להגן על השופט דרורי, על המינוי, הם בעצם מקבלים את כל טענות העותרים, אבל אומרים: אנחנו לא מוצאים הצדקה משפטית להתערב במינוי, כי הוא נעשה כדין. אבל מה הם עשו שם בתגובה שלהם? הביאו את כל החקיקה שאתם כאן בכנסת עושים, מין תגובת אווירה, להראות לבג"ץ – שימו לב, אולי המינוי הזה נעשה כדין, אבל תראו מה קורה: הכנסת הזאת מחוקקת כנגד חופש הביטוי, חוק הרייטינג, כשכולם מבינים – ומי שעוקב אחרי הפעולות שאנחנו מנסים לעשות לא מצליח למצוא אפילו דבר אחד אמיתי שבו פגענו בחופש הביטוי. הרי סגירת הרשות השנייה, הסרת ידי הממשלה מהתכנים, מהערוצים המסחריים, כל מה שיש בחוק השידורים, חוק הרייטינג עצמו, שאמרנו שכל מה שהוא יהיה זה רק – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

באף מדינה בעולם אין חופש ביטוי כמו בישראל. באף מדינה בעולם אין סלחנות להסתה, לקריאה למרדנות, לאי-ציות בזמן מלחמה, כמו שיש בישראל. ואפרופו בג"ץ – שאתה הצלחת לפצח את השיטה, אגב, במינוי – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

פעם אחת.

טלי גוטליב (הליכוד):

פעם אחת, שהייתה פעם אחת מאוד חשובה, מה שלא הפריע היום לשופטת וילנר להוציא כרטיס לראש ממשלה, שהוא בעל הפררוגטיבה היחידה למנות שרים בישראל – אגב, מותר לו למנות שר או לפטר שר כי בא לו, כי זאת הסמכות שלו ושלו בלבד, ועדיין ביקשו ממנו תשובה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

זה ברור. אני חושב שההחלטה הזו היום של השופטת וילנר רק מראה את חוסר הידע אולי או חוסר המקצועיות שלה בתקדימים ברורים שהיו בבג"ץ.

טלי גוטליב (הליכוד):

ב-2004 – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

ב-2004, יוסי פוקס, מזכיר הממשלה, הגיש עתירה לבג"ץ כנגד הפיטורים.

טלי גוטליב (הליכוד):

אבל שלמה, אדוני השר, זה לא בורות, זה בכוונת מכוון. זה שינוי השיטה. זה צפצוף על הדרג המדיני והשתלטות בג"ץ על מה שנכון או לא נכון וביטול רצון העם באמצעות נבחריו. זה הרבה יותר גדול מזה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אני אולי חולק עלייך, כי לדעתי בג"ץ לא יעז ולא יהפוך אותנו – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

לא, פה הוא לא יהפוך, לא יהפוך את ההחלטה, אבל עצם בקשת התגובה מקוממת ושמה לך אצבע בעין.

שר התקשורת שלמה קרעי:

בסדר, ובכל זאת, לדעתי, אם היה ברור מאוד לשופטת וילנר שיש תקדימים כל כך ברורים, היא לא הייתה מביישת את עצמה בצורה כזאת.

טלי גוטליב (הליכוד):

היא לא ביישה את עצמה. היא קיבלה נקודות.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אני חושב שכן.

טלי גוטליב (הליכוד):

בעיניי ובעיניך ברור, אבל בעיני השמאל הרדיקלי היא קיבלה נקודות זכות.

שר התקשורת שלמה קרעי:

בכל מקרה, לגופו של חוק, החוק הזה מביא בעצם את הכוח לנבחרי הציבור, בוודאי כאשר מצד אחד מנסים לחסום את המינוי של מועצת התאגיד החדשה ולהשאיר את התאגיד בלי פיקוח ציבורי בכלל, אבל לאו דווקא. אין שום סיבה – כמו שאמר חבר הכנסת בוארון, הפה שאסר הוא הפה שהתיר – אם נתנו לפני שמונה שנים לתאגיד תקציב אקס-טריטוריה, אין שום בעיה למחוקק, לממשלה, לבוא ולומר: אנחנו רוצים לשקול מחדש את ההסדר הזה. יש כאן הון עתק של הציבור, שיכול להיות שהולך למקומות שהם לא מאוזנים ולא מספיק טובים, ואולי בשוק הפרטי יש מענה מספיק טוב לעניין הזה, לחלק מהנושאים שבהם תאגיד השידור מתעסק. אנחנו לא צריכים כסף ציבורי שילך על חדשות ואקטואליה. אתם רוצים חדשות ואקטואליה? תהיו פרטיים. אתם רוצים שלא נתערב? שלא יהיה פיקוח ציבורי? תהיו פרטיים. אני בחוק השידורים מבטל את כל הפיקוח הציבורי על התכנים. הציבור קובע בשלט. נשקף לו את המידע הזה דרך הפלטפורמות בחוק הרייטינג, וגם בחוק השידורים זה מופיע, וניתן לערוצים הפרטיים לפתוח, להיפתח כמה שיותר, להתחרות בשוק החופשי, להקים ערוצים חדשים. ערוצי רדיו אזוריים יוכלו לשדר בכל הארץ, ולא כמו היום במדינת ישראל שרק גלי צה"ל ורק רשת ב' הם הערוצים היחידים שיכולים לשדר בכל הארץ. רק המדינה יכולה לשדר, גורם פרטי לא יכול לשדר היום בכל הארץ. גם זה אבסורד שלא קורה באף מדינה דמוקרטית בעולם, ואנחנו נשנה את זה כאן, ואנחנו נוציא למכרז תדרים חדשים, ואנחנו נסיר את ההגבלות מהרדיו האזורי, ואנחנו נפעל לסגירת גלי צה"ל ולהפרטת גלי צה"ל ולהפרטת החדשות והאקטואליה בשידור הציבורי. כל זה תהליך שמי שמנסה לצייר אותו כפגיעה בחופש הביטוי לא מבין חופש הביטוי מהו. אנחנו רוצים לתת לשוק הפרטי, לעיתונאים, לשדר ולומר ככל שהם רוצים, אבל לא במימון ציבורי, לא בכספי ציבור שמתבזבזים ללא פיקוח ציבורי, תוך הטיה משמעותית, תוך חוסר מגוון, תוך אי-עמידה בדרישות החוק, תוך שידור נגד מדינת ישראל בערוץ בערבית של התאגיד, מכאן 33. ולכן החוק הזה חשוב. הממשלה תומכת בו, ועדת השרים לחקיקה. אני אקריא לסיום את מה שוועדת השרים לחקיקה קיבלה: לתמוך בחוק הזה ולהחזיר את החוק לפני הקריאה הראשונה לוועדת השרים. עד אז ייבחן מנגנון לעניין קביעת תקציב מינימלי לשידורי חדשות ותוכניות אקטואליה – מינימלי זה יכול להיות גם אפס – ותקציב הולם להפקות של תוכניות מקור ישראליות. כמו כן ייבחן האופן שבו ניתן יהיה להבטיח כי התאגיד יעמוד בכלל הוראות החוק. תודה רבה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה, אדוני השר. חברת הכנסת קארין אלהרר רוצה להתנגד. בבקשה, גברתי חברת הכנסת.

קארין אלהרר (יש עתיד):

השר קרעי, אני מציעה שתישאר בגימטרייה, כי בשידור ציבורי אתה לא מבין שום דבר. שום דבר אתה לא מבין. כי הרי מה שווה התאגיד אם אתם לא שולטים בו? הצעת החוק המטורללת הזאת לקוחה מהארסנל של חוקי ההפיכה המשטרית שאתם ממשיכים לקדם. מדובר בעוד חוק של השר, שכל מה שהוא רוצה זה להשתלט על התקשורת. הוא אמר את זה כאן על הדוכן, והפעם הוא השחיל למשימה הזאת את הח"כ התורן בליכוד, חבר הכנסת בוארון. כל זה – כדי להתחמק מהעמדה של היועצת המשפטית לממשלה. הרי בינינו, זה עוד חוק לסיכול ממוקד של התקשורת החופשית. הבאתם את חוק הרייטינג, שלקוח מרוסיה, סין וצפון קוריאה; אחרי זה – חוק ההטבות לערוץ 14. קרעי, אתה אפילו לא מנסה להסתיר את הבוז ואת התיעוב שלך לתאגיד וכל ערוץ שהוא לא ערוץ 14. שמת לך למטרה להוריד את העיתונות על הברכיים כחלק מחיסול חשבונות, כי הם לא בעמדה שלך. מי שלא יתיישר ויהפוך לשופר של השלטון, כמו מגל, ברדוגו, לא יזכה לתקציב. אדוני היושב-ראש.

היו"ר משה רוט:

כן, כן. אפשר לקבל שקט במליאה? כדי שנוכל לשמוע את חברת הכנסת.

קארין אלהרר (יש עתיד):

אני רוצה לספר לכם שהייתי יו"ר הוועדה שחוקקה את החוק להקמת התאגיד – אגב, חוק שהביא השר ארדן מהליכוד. רצינו חומה סינית בין השידור לבין הפוליטיקה – משהו שאתם לא מכירים; תקציב נפרד בכוונה, שלא תתערב בו, כדי שלא יהיה כמו רשות השידור. פוליטיזציה בוטה שאתה רוצה להביא לשוק התקשורת היא עוד כלי שלך לעצב את דעת הציבור בכלים של משטרים חשוכים, לייצר עוד פילוג, לערער את האמת. אתם לא למדתם כלום, כלום, מ-7 באוקטובר. הינה, אפילו פיטרתם את שר הביטחון. למה? פוליטיקה. שוב אתם מעלים על המזבח את הלוחמים. כל זה למה? כי זה לא מתאים לכם, כי זה לא משרת את האינטרס הצר שלכם. אתם ממש לא מתביישים.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת המציע רוצה לענות? כן.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חברים, עליתי פה כדי לענות על נושא אחד.

טלי גוטליב (הליכוד):

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

חברת הכנסת גוטליב, תרשי לי – אם נעשה השוואה בין הרמה שאנחנו שומעים אותך לרמה שאנחנו שומעים אותי. חברים יקרים, חוות הדעת של היועמ"שית, היועצת המשפטית לממשלה, שטענה לפגיעה בחופש הביטוי, טענה שהחוק פוגע בחופש הביטוי, היא לא רלוונטית. אנחנו רואים שתקציב גלי צה"ל, לצורך ההמחשה, נמצא בספר התקציב של צה"ל. יותר מזה, היועצת המשפטית לממשלה בכלל לא אמורה לבקר את תהליכי החקיקה בכנסת. ממתי יועצת משפטית לממשלה מחווה את דעתה על הליכי חקיקה? יש ייעוץ משפטי לכנסת, והוא זה שצריך לעשות את העבודה. בכל הכבוד, פה מדובר בהצעת חוק פרטית. והכי חשוב, גברתי היועמ"שית, את טוענת לפגיעה בדמוקרטיה. אנחנו נמצאים בבית המחוקקים של מדינת ישראל. כאן קודש-הקודשים של הדמוקרטיה. אם יהיה כאן רוב לחוק הזה, הרי שהדמוקרטיה – שלטון העם הוא שמקבל את החוק הזה. ואם בנימוקים כאלה ואחרים, באמתלות כאלה ואחרות שיוצאות מבית מדרשך, החוק הזה לא יגיע לגמר, חלילה – זו הפגיעה בדמוקרטיה. האופן שבו הייעוץ המשפטי לממשלה מנסה לנהל את המדינה, מלמעלה עד למטה, דרך כל משרדי הממשלה, דרך משרד ראש הממשלה – זה גוף הפגיעה בדמוקרטיה הישראלית. ואני קורא לך, גברתי היועצת המשפטית לממשלה, למשוך את ידייך מהליכי החקיקה בכנסת, כי את פוגעת בדמוקרטיה. תודה רבה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון – תקציב תאגיד השידור הישראלי), התשפ"ד–2024. ההצבעה תהיה שמית. מזכירות הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שרוצים להצביע. הצבעה שמית

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

היו"ר משה רוט:

חברי הכנסת, קוראים לכם בשמות. נא לשים לב. יש רעש במליאה. זה מפריע להצבעה. חברי הכנסת, הרעש מפריע להצבעה.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

היו"ר משה רוט:

אפשר לקבל שקט במליאה, בבקשה? סליחה, חברים.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: