ישיבת מליאה בתאריך 02/04/2024 בשעה 16:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שלישי כ"ג באדר ב' התשפ"ד, 2 באפריל 2024. הודעה למזכיר הכנסת.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות (תיקון), התשפ"ד–2024. עוד הונח על שולחן הכנסת דוח מיוחד של מבקר המדינה בנושא: הבינוי והמיגון של מעונות ראשי הממשלה ושל משרד ראש הממשלה. נוסף על כך הונחו על שולחן הכנסת מסקנות ועדת הכלכלה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת עופר כסיף, אברהם בצלאל, משה פסל, משה סולומון ומאיר כהן בנושא: סכנה לפיטורים המוניים בנמל אילת. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה למזכיר הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

הנושא הראשון על סדר-היום – נאומים בני דקה. חברי הכנסת המבקשים להירשם מוזמנים להצביע כעת. תודה רבה. עד שאקבל לידיי את הרשימה, ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת בועז טופורובסקי. תודה.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חברי וחברות הכנסת, עכשיו הסתיימה ישיבת ועדת המשנה שאני עומד בראשה, לקידום בטיחות בדרכים. הישיבה הייתה מאוד קשה, כי אנחנו ביררנו, והתברר שהנושא לא מתוכלל, התקציבים קוצצו, כל גוף מאשים את האחר, אנשים לא נפגשו, אין תוכנית רב-שנתית והתוכנית שהוגשה בכלל לא מתוקצבת, הקיצוצים היו לא על דעת כל הגורמים, בקיצור – בלגן אחד גדול. זה לא מפתיע שעכשיו, ברבעון הראשון של שנת 2024, אנחנו עם מספר ההרוגים בתאונות הדרכים הכי גבוה מאז 2008. עברו 16 שנה, ואנחנו במקום האחרון במדינות ה-OECD, עם מעל 100 הרוגים – יותר מהרוג ביום. זה איום ונורא. זה לא קורה באוויר ריק וזו לא גזרת גורל. מדינת ישראל וממשלת ישראל, עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, עם המשטרה והמשרד לביטחון לאומי, משרד המשפטים, משרד הבריאות, ובראשם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, חייבות לתכלל את זה. חייבים גם לעמוד בהוראות החוק. ראש הממשלה היה אמור עד 31 במרץ לתת דוח לכנסת על קידום הבטיחות בדרכים. זה לא נעשה. אנשים ממשיכים למות סתם, ואני דורש, קורא, מתחנן – כל מה שיעזור, מה שיעזור שיקרה משהו – שהממשלה תתחיל לתכלל את זה ושנתחיל להביא תוצאות ותוכניות. אנחנו לפני פסח. חייבת להיות פעולת חירום למנוע מוות מיותר בכבישים. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, ואחריו – חברת הכנסת שרון ניר. בבקשה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב בראש, ההחלטה היום של השופט לזכות את השוטר שירה בסלומון טקה היא החלטה כואבת, מצערת, לא נכונה. המסר שלה הוא מסר של זילות בחיי אדם, בעיקר כאשר מדובר בשוטרים עם יד קלה על ההדק. למרות כל הנסיבות שהשופט הקריא, אסור שהמפגש בין שוטר לבין אזרח יסתיים בירי קטלני שיביא למותו של האזרח.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר. הוספתי את חבר הכנסת אלהואשלה לרשימה, ואני נועל אותה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, האלימות המינית שחמאס אימץ לעצמו כדפוס טרור צריכה להרעיד לא רק את ועדת החוץ והביטחון ואת הוועדה לקידום מעמד האישה – היא צריכה להרעיד את הבית הזה כולו; היא צריכה להרעיד את מדינת ישראל כולה. הפרקטיקות והדפוסים החולניים שהוצגו בדוח האלימות המינית במלחמת חרבות ברזל הם פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. כל יום שעובר, החטופות והחטופים שלנו שם מרגישים גיהינום עלי אדמות, המשפחות שלהם מרגישות גיהינום עלי אדמות, וגם מדינת ישראל כולה. הדוח המזעזע שהוצג לנו היום – ועד לרגע זה הלב שלי הוא על מאתיים בגללו – הוא רק קצה הקרחון. כי צריך לזכור שאירועים של אלימות מינית ותקיפה מינית הם אירועים שהם תחת הסתרה, וזה כמו קרחון שלוקח לו זמן להיחשף. הדוח הזה עוד יתעצם, והוא חייב להיות דוח נושם. ההכחשה בעולם כבר התחילה, והממשלה חייבת להפוך את הדוח הזה לכלי משפיע בזירה הבין-לאומית, בזירת התודעה כולה. צריך לשים את הדוח הזה בכל נקודת זמן במשא ומתן להשבת החטופים. צריך לזעוק את הדוח הזה, צריך לזעוק את סבלם, וצריך להשיב אותם הביתה. צריך לוודא שלעולם לא עוד.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, גברתי. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, ואחריה – חבר הכנסת יוסף עטאונה. בבקשה.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני אירועי 7 באוקטובר הייתי נוהגת לעמוד פה מדי שבוע ולספר על אירועי הטרור המושתק – על אותם אירועי טרור שהתרחשו במשך השבוע ואיש לא דיווח עליהם או נתן עליהם את הדעת. אני התרעתי, אך העולם המשיך הלאה. מייד אחרי 7 באוקטובר הייתה תחושה שמשהו השתנה, אך עכשיו, כחצי שנה לאחר האסון, עולם כמנהגו נוהג, ושוב יש מי שבאופן מגמתי משתיקים את אירועי הטרור שמתרחשים מדי יום ביומו. כך למשל בשבוע שעבר מחבלים ירו לחלון ביתה של נטע שרעבי בכרמי צור שבגוש עציון. הכדור ניפץ את שמשת החלון וחדר פנימה אל תוך ביתה. נטע מספרת שפיגועי הירי הם עניין יום-יומי. הפיגועים הם תכופים, הם יום-יומיים, והם מושתקים. עכשיו, אחרי 7 באוקטובר, אני מקווה שתבינו שמטרתם של המחבלים היא לרצוח כמה שיותר יהודים, והם אינם מבחינים בין גברים לנשים, צעירים, זקנים וטף. אני קוראת לטפל בתקיפות בכל גילוי טרור ולו הקטן ביותר, כי רק כך מנצחים טרור. אנחנו לא ניתן ולא נאפשר לחזור לימים ההם, שבהם אני עומדת פה במליאה ומספרת על פיגועי הטרור המושתקים, והעולם והמטכ"ל ממשיכים בשלהם. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, גברתי. חבר הכנסת יוסף עטאונה, ואחריו – חברת הכנסת קטי קטרין שטרית. בבקשה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, אני רוצה להתייחס להחלטתו של ראש עיריית חיפה הנבחר מר יונה יהב לחזור בו מלמנות את נציג חד"ש החבר רג'א זעאתרה לסגן ראש העיר. החלטה שלו לחזור מהסיכומים ולא למנות את נציג חד"ש לסגן בעירייה כפי שסוכם היא החלטה בזויה, והיא תוצאה ישירה של מסע ההסתה של שלושת הפוליטיקאים הכי כושלים – נתניהו, סמוטריץ' ובן גביר – שהסיתו במסע דה-לגיטימציה של האוכלוסייה הערבית בכלל ובחיפה בפרט. רג'א זעאתרה הוא נבחר ציבור שנבחר על ידי הציבור שלו. יש לו את הזכות לייצג, יש לו את כל הזכות גם להיות בכל תפקיד בעירייה. הניסיון הזה למנוע מנציג ציבור ערבי לכהן בתפקיד הוא חלק ממסע הדה-לגיטימציה שמובילים נתניהו, סמוטריץ' ובן גביר. כדי לכסות על המחדלים שלהם הם מפיצים שנאה. את מסע הדה-לגיטימציה הזה צריך להפסיק ומייד.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חברת הכנסת קטי קטרין שטרית, ואחריה – חבר הכנסת משה סולומון.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, אני היום קיימתי דיון בוועדת חינוך בנושא הדברים המסיתים של אחת המרצות הבכירות באוניברסיטה העברית, פרופ' נדירה שלהוב קיבורקיאן. אני הזמנתי את האוניברסיטה להסביר את דבריה המסיתים; גם את המל"ג. האוניברסיטה שלחה מכתב שבו היא מנמקת מדוע היא לא יכולה להגיע – כי היא עוסקת בימים אלו בהטבות המגיעות למילואימניקים, החיילים, הסטודנטים. תמוה. אפשר היה לעשות את זה לפני. יש עוד זמן לגבי הסמסטר הבא. אבל המל"ג, שהוא גוף ממשלתי שמפוקח על ידי משרד החינוך, 40 דקות לפני קיום הדיון החליט שהוא לא מגיע כי האוניברסיטה לא מגיעה. היה מקרה דומה בסמינר הקיבוצים: שימוע שנעשה שם לסטודנט בסמינר הקיבוצים – לא הגיעו הנציגים, אבל המל"ג הגיע. לכן, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר לך שחוסר ההתייחסות למשכן הזה, לחבריו, לנציגי הציבור שבאים ומעלים בדיונים האלה סוגיות שעולות בקרב הציבור במדינת ישראל – לא ייתכן שמשרדים ממשלתיים, ארגונים ממשלתיים, שמקבלים את כספם ואת תקציבם מהמדינה, יזלזלו בצורה שהם זלזלו בדיון של היום. אבל רק כדי לתת לכם טעימה על מי מדובר, על גב' נדירה הזו – אני אומר לכם במה היא השתמשה, כי חברת הכנסת שרון ניר סיפרה על העדויות המזעזעות בוועדה. אני רוצה לומר שמדובר בפרופסורית בבית ספר לקרימינולוגיה ובבית ספר לעבודה סוציאלית שאחד הקורסים שהיא מעבירה זה לגבי אונס נשים. אבל אותה גברת אמרה כך: הם השתמשו בכל שקר. הם התחילו עם תינוקות, הם המשיכו באונס שלא היה, והם ימשיכו עם מיליון שקרים אחרים בכל יום. היא גם קראה לנו מכונת הרג, ואז היא אמרה: אני מדברת בערבית בפרוזדורים. אגב, זכותה לדבר. אבל כשהיא מסבירה שהיא מדברת בערבית זה כי היא רוצה שהסטודנטים יפחדו, כי הם פושעים – בגלל שהם פושעים, הם תמיד צריכים לפחד. צר לי להגיד שאותה מרצה גם מרצה בכנסים ומאשימה את ישראל ואת צבא ההגנה לישראל שהוא עורך ניסויים בילדים הפלסטינים. שקר, שקר שאין כדוגמתו. אני רוצה להזכיר לה שהיא חיה במדינת ישראל; שאותם חיילים שהיא מאשימה אותם היום בניסויים ובכל מיני דברים גם מגינים עליה. אחד הסטודנטים, דווקא ערבי, אמר: היא לא הייתה מעיזה להגיד את זה לא במצרים, לא בלבנון, לא בסוריה, כי הדבר הקל ביותר הוא שהיא הייתה נעצרת לכל חייה, והדבר הפחות-קל הוא שהיא הייתה נמצאת מתחת לאדמה. אני מתכוונת להודיע לאוניברסיטה העברית שאני מתכוונת להמשיך בדיונים עד שהנושא של ההסתה, שגורם לסטודנטים שהגיעו היום לומר שהם מפחדים להגיע לאוניברסיטה – עד שהאוניברסיטה והמל"ג יואילו בטובם להגיע ולספר לנו איזה פתרונות הם יכולים לתת כדי להגן על סטודנטים שמפחדים להגיע לאוניברסיטה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת משה סולומון, ואחריו – אחרון הדוברים לשלב זה, חבר הכנסת ואליד אלהואשלה.

משה סולומון (הציונות הדתית):

שלום, אדוני היושב-ראש. אני היום מודאג. היום התקבלה הפסיקה בעניינו של השוטר שהרג את סלומון טקה. קהילה שלמה, עיניה היו נשואות לפסיקה הזאת, אחרי שיצאו להפגנות ולמחאות ב-2019, והיום הפסיקה הזאת פוצעת עמוקות קהילה שלמה, קהילה שאותה אני מזכיר כאן יום-יום. קהילה שאני מזכיר את גיבוריה כאן יום-יום בנאום בן דקה, גם אתמול וגם היום ובכל שבוע ושבוע, מגיעה למצב שבו מזכים שוטר שהרג צעיר יוצא אתיופיה. במקום שמפגש של צעיר עם שוטר יהיה מפגש שמקרין ביטחון, אנחנו במצב שבו צעירים יוצאי אתיופיה מפחדים ממפגש עם שוטר, ואני מקווה שהדבר הזה יתוקן מכאן ואילך. אבל היום, ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני מבקש להזכיר גיבור נוסף בן הקהילה האתיופית, גיבור בן הקהילה שאותה הנהגתי בקריית גת, רב-נגד שמואל גולימה, השם ייקום דמו. הכרתי אותו אישית. בן משפחת גולימה מהקהילה בקריית גת, אדם חייכן, ערכי ומסור, שידע בדרכו המיוחדת למשוך אנשים מכל קצות הקשת החברתית. הוא שירת את המדינה ואת העם בתפקידו במשטרה, ושם הקריב את חייו באותו הבוקר כשהוקפץ אל התחנה. כשהגיע, המחבלים כבר התמקמו על הגגות מסביב וירו לעברו. שמואל ניסה להימלט ולהציל אחרים בזמן הירי, עד שלבסוף נפגע. סימה, אלמנתו של שמואל, מספרת: אנחנו שומרים שבת, והטלפון לא מפסיק לרטוט. תוך כדי האזעקות הוא לבש מדים ויצא לתחנה. הייתי בטוחה שכמו ההקפצה בשבת, הוא יחזור אחרי כמה זמן. משלא חזר, פתחתי את הטלפון, והדבר הראשון שראיתי היה סרטון של מחבלים על טנדר משתלטים על התחנה. ב-02:00 הייתה נקישה בדלת ואמרו שהוא היה בתחנה, אבל לא בטוחים אם נהרג או נפצע. 12 ימים לקח לזהות את הגופה שלו, עד שהודיעו לנו שזה סופי והוא נהרג. המחבלים היו בתחנה קודם להגעתו. שמואל דאג לכל אדם ואדם, סייע רבות לניצולי שואה ופעל רבות למען הנוער בקהילה האתיופית. היה לו חשוב שהמציאות תהיה טובה יותר ומתוקנת יותר, והוא היה מוכן לעשות הכול, אבל הכול, עבור שלמות העם והמדינה. יהי זכרו ברוך.

היו"ר אמיר אוחנה:

אמן. תודה רבה. חברי הכנסת, הנושא הבא שעל סדר-היום הוא הצעת חוק לתיקון – – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

ואליד אלהואשלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

סליחה, נכון – חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. לאחר מכן נעבור לנושא הבא. בבקשה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להתייחס לדיון שהיה היום בוועדה לבטיחות בדרכים ללא נוכחות שום חבר כנסת מהקואליציה. אני חושב שהנושא הזה חוצה מפלגות, וחשוב מאוד שגם הממשלה תשים דגש על נושא תאונות הדרכים בכל הארץ, וגם בחברה הערבית, כי המספרים מאוד גבוהים. באחד הנאומים הקודמים שלי אמרתי שמספר ההרוגים בתאונות דרכים לפעמים גם משתווה למספר הנרצחים בחברה הערבית. חשוב מאוד שהמשטרה תשים על זה דגש. הגורמים המקצועיים בישיבה סיפרו שרק 60 ניידות נמצאות בכבישים בין-עירוניים, ולכן חשוב מאוד שהשר לביטחון לאומי ייתן את הדעת על הנושא הזה ויתחיל לעבוד על מנת לצמצם את מספר ההרוגים ואת תאונות הדרכים בארץ. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לאדוני.

היו"ר אמיר אוחנה:

כאמור, אנחנו נעבור כעת לנושא הבא שעל סדר-היום, והוא הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת ארז מלול להציג את הצעת החוק בשם יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט. בבקשה, אדוני.

ארז מלול (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):

אדוני היושב-ראש, לפני שאני מציג את החוק, אני רוצה להתייחס לדברים שנאמרו פה על ידי חבר הכנסת סולומון. קיבלתי באמת בתדהמה את פסק הדין בעניין ההרג של האזרח סלומון טקה, זיכרונו לברכה. לא קראתי את פסק הדין ואני לא יכול להתייחס לעצם פסק הדין, אבל ליבי עם המשפחה הכואבת. שמעתי אותם, ובאמת הכאב זועק לשמיים. הם נמצאים ברגעים קשים, וההרגשה שיש אוכלוסיות מוחלשות שמקבלות יחס שונה ממשטרת ישראל היא צועקת. אתמול ניהלתי דיון בוועדת חוקה בעניין חוק של חברת הכנסת צגה מלקו לגבי מחיקת אישום לבני העדה האתיופית שהשתתפו במחאה. תוך כדי דיון קיבלתי נתונים ממשטרת ישראל על כמה תיקים נפתחו בשנים האחרונות לבני העדה האתיופית, ובמיוחד הנוער. הזדעזענו, היינו בהלם. עשרות אלפי תיקים נפתחים כלפי בני העדה, והרבה פעמים זה לא מוצדק והרבה פעמים זה חוסר הבנה, וגם האישומים – היד לוחצת מהר על ההדק להגיש כתב אישום, ואנחנו צריכים לשנות את כל היחס כלפי בני העדה. יש לי קשר טוב עם בני העדה עוד מהיותי במשרד לשירותי דת, והאחריות פה עלינו, על חברי הבית, לדאוג שהיחס כלפי בני העדה ישתנה. ובעניין שאני פה למעלה במקום יושב-ראש ועדת חוקה חבר הכנסת שמחה רוטמן – בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, שהכינה את ההצעה, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון), התשפ"ד–2024. זו הצעת חוק מטעם הממשלה שמטרתה לתקן ולהאריך תקנות שעת חירום שהותקנו בתחילת המלחמה, ועניינן הארכה משמעותית של התקופה שבה ניתן למנוע מפגש של מחבלים עצורים הקשורים לאירועי 7 באוקטובר או למלחמה בעזה עם עורכי דין. הממשלה מבקשת לקבוע תקופה מקסימלית של מניעת המפגש עם עורך דין לאותם עצורים לתקופה של עד 60 יום, וזאת במקום התקופה של 180 ימים שנקבעה בהארכת התקנות לשעת חירום מינואר. עם זאת, נוספה אפשרות להאריך את מניעת המפגש עד למקסימום של 120 יום, אם מניעת הפגישה דרושה מטעמים של חשש לפגיעה בחיי אדם בקשר לפעולות המלחמה. הכוונה לטעמים סיכוליים הקשורים בלחימה בעזה. ההארכה של מניעת המפגש היא לא אוטומטית, אלא מחייבת תחילה אישור של ממונה עד 15 יום, ואישור של ממונה בכיר – ראש מחלקת חוקרים בשב"כ, אלוף משנה או ניצב משנה – להארכה נוספת, עד 30 ימים בסך הכול. מעבר לזה, נשיא מחוזי או סגן נשיא מחוזי רשאי להאריך את מניעת המפגש בפרקי זמן של עד 20 ימים כל פעם, עד למקסימום של 60 ימים, וזאת על פי בקשה של היועצת המשפטית, או עד למקסימום של 120 ימים כאמור, אם יש חשש לפגיעה בחיי אדם ולבקשת ראש אגף חקירות במשטרה או בשב"כ. בקשה להארכת מניעת המפגש מוגשת במעמד צד אחד, ויש עליה זכות ערר. אזכיר כי גם הדיונים מתקיימים בהיוועדות חזותית. תקופת מניעת המפגש כפי שמוצע, ארוכה משמעותית מהמותר לחשודים פליליים רגילים, ואפילו ביחס לחשודים בעבירות ביטחון, שם המקסימום הוא 21 ימים, ומגיעים לנשיא המחוזי אחרי עשרה ימים. הוועדה השתכנעה כי למרות החריגות, ההסדר המוצע הוא חיוני כדי להציל חיי אדם וכדי לאפשר לכוחות הביטחון ולרשויות החקירה למצות את החקירה ולהפיק מידע מודיעיני חיוני לפעולות הצבאיות שלנו בעזה. כאמור, מדובר בחוק המאריך שנית תקנות שעת חירום, ולכן נעשו רק השינויים הנדרשים לעומת הנוסח של תקנות שעת חירום שהותקנו עוד ב-24 באוקטובר. להצעה לא הוגשו הסתייגויות, אך הוגשו בקשות רשות דיבור. אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את ההצעה בקריאה השנייה והשלישית כנוסח הוועדה. תודה רבה, אדוני.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לחבר הכנסת מלול, שהציג את ההצעה בשם יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט. כאמור, להצעת חוק זו לא הוגשו הסתייגויות, אך כן הוגשו בקשות לרשות דיבור. ראשון הדוברים, חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. בבקשה, גברתי, עד חמש דקות לרשותך.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו נמצאים בעיצומה של מלחמה על עצם קיומנו, כמו מלחמת העצמאות השנייה שלנו – הם מפריעים לי.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת טיבי ואלהואשלה, בבקשה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אתם רוצים אז תצאו החוצה, זה מפריע לי. תודה. הקרבות שחיילינו נלחמים בחזית הם קשים ומורכבים, אך לא פחות קשה המאבק היום-יומי של המשפחות של הגיבורים והגיבורות שנשארו בעורף, ובמיוחד, אדוני, משפחות נשות המילואים, משפחות אנשי הקבע, נשות הקבע, כל אלו שנותרו עם עול המשפחה מאחור – אלו שהפכו פתאום ביום אחד להיות אחראיות בלעדיות לתא המשפחתי; אלו שנאלצות להתמודד עם קשיים בעבודה, עם קשיים של הילדים, עם בייביסיטר, עם הסעות וכדומה; אלה שמתמודדות עם אתגרי היום-יום. ואני רוצה לשאול את הממשלה ואת חברי הקואליציה אם הם באמת מכירים תודה לאנשי המילואים ולמשפחות שלהם שהם משאירים מאחור. האם הם מכירים תודה במעשים ולא רק במילים? לצערי הרב, היום, כשפורסמה הכתבה, הבנתי שלא. היום פורסם ששר התקשורת, שיושב איתנו כאן, שלמה קרעי, שאמור להיות דוגמה ומופת לציבור בישראל, בחר לפטר אישה בזמן הכי קריטי שלה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

זה שקר.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

ולמה אני אומרת שזה זמן קריטי?

שר התקשורת שלמה קרעי:

שקר.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

זמן שהיא מנסה להחזיר את החיים שלה לשגרה נורמלית. היא לאחר לידה, היא בזמן שבעלה משרת במילואים, היא בדיוק באותו דפוס של הנשים שאני מדברת עליהן כרגע, והיא גם מנהלת הלשכה של השר קרעי. אז אני רוצה להגיד לך, השר קרעי: זאת פגיעה בציונות, זו פגיעה בסולידריות, זו פגיעה בחברות וזו פגיעה ברעות ובתמיכה בזולת.

שר התקשורת שלמה קרעי:

למה את לא מסתכלת על העובדות?

היו"ר אמיר אוחנה:

השר, אם תרצה להגיב, נאפשר זאת. אם תרצה להגיב, נאפשר.

שר התקשורת שלמה קרעי:

את ממשיכה לשקר. האמת לא מעניינת אותך.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

ואני אגיד לך, השר קרעי, אני מתקשה לעבור על זה בשתיקה. אני מתקשה, כי זו פעולה שמשקפת בעיניי עיוורון מוחלט – עיוורון מוחלט להקרבה ולצורך המוסרי של כולנו לתמוך במשפחות של משרתי מילואים. ואנחנו רצים פה כמו עכברים בין הוועדות כדי לנסות להסדיר את זכויותיהם של אנשי המילואים, לנסות להסדיר מוגנות תעסוקתית לא רק לאיש מילואים אלא גם לבת זוגו, ופתאום אנחנו מתבשרים על דבר שכזה. אני באמת באמת מתקשה לשאול את עצמי איך זה עובר למעשים. ואני אגיד לך עוד משהו, השר קרעי. אתה יודע מה, לא התפלאתי כשקראתי שזה דווקא אתה – אתה, שרק לא מזמן עמדת פה על הבמה וזלזלת גם במשרתי הסדיר, גם באנשי המילואים בצבא ההגנה לישראל. אתה, ששלחת את הטייסים לעזאזל, עכשיו אתה מעז לשלוח את נשות המילואים הביתה? המקרה הזה מעיד על כך שהממשלה, שהיא כל כך מנותקת – באמת, אני שואלת את עצמי, מי יש לו איש בלשכה, או אשת איש בלשכה שהיא אשת איש מילואים, ומעז לעשות דבר כזה? רק מי שלא מסוגל שליבו יהיה עם זהות מוחלטת למאמץ של מה שקורה עכשיו בשטח. אני אומרת לך, אתה יכול לעשות מעשה. תחזיר את העובדת הזאת עוד היום לתפקידה. לא ייתכן שבן הזוג יתנדב למילואים להגן על מדינת ישראל, יחזור הביתה וימצא שאשתו פוטרה. אני אומרת לך, השר קרעי, זה קודם כול נזק רוחבי – זה נזק רוחבי שהנזק שלו הוא לא רק לאישה אחת אלא לכל המערכת שאמורה לתמוך במשפחות משרתי המילואים. אני מבקשת ממך קודם כול לקחת אחריות על המעשה הזה, ואתה יודע מה, בוא תעזור לנו בהצעת חוק שאנחנו מקדמים עכשיו, שנוגעת למוגנות תעסוקתית לכל נשות אנשי המילואים. אנחנו מחויבים כולנו לראות במשרתי המילואים ובמשפחותיהם יחידה משפחתית אחת שאסור לפגוע בה. אנחנו מחויבים להבטיח שכל אחד מהם, כל אחד מהם, יוכל להמשיך בחייו – גם אם החיים שלו נהיו קצת יותר מורכבים – ביציבות ובביטחון, בלי חשש מההשלכות התעסוקתיות. אנחנו חייבים לעמוד מאחורי המשפחות של משרתי המילואים, להגן עליהן ולהבטיח את ביטחונן התעסוקתי. חובה זו היא קודם כול על מי שנמצא בתפקידי מפתח בממשלה ועל הממשלה ששלחה את אנשי המילואים להילחם בחזית. אני מצפה מכולם, אגב, להצטרף אליי לגינוי הפיטורים האלה. ואני מצפה מכולם להצטרף אליי להצעת החוק שתומכת באופן מלא במשרתי המילואים ובבנות זוגם. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. בבקשה, אדוני.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני לא מתפלא שדווקא מתוך מפלגת השקר וההסתה של ליברמן עולה גם חברת הכנסת ניר, מסיתה, משקרת, משמיצה, ואפילו לא קראה את התגובה של השר, ואפילו לא באה וניסתה לברר: האם באמת הדברים נכונים? האם באמת, השר, אתה פיטרת אשת מילואים, אשת חייל מילואים לוחם, תוך כדי שהיא אצלך בלשכה? אז לא קראת את התגובה, וההסתה היא לחם חוקה של מפלגת ישראל ביתנו, לצערי, כנגד כל דבר שלא מוצא חן בעיניהם.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

אתה יודע למה אני לא מגיב? כי אתה לא רוצה תגובה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת חמד עמאר וחברת הכנסת שרון ניר.

שר התקשורת שלמה קרעי:

לכן אני אגיב עכשיו לגופו של עניין, כדי שתשמעי את התגובה, שחלק ממנה גם לא הובא בכתבה, וגם את המסמך, שאותה עובדת – שאני מכבד אותה, וגם היא בעצמה ציינה שם שעשינו הכול כדי לנסות ולתת את הפתרון הנכון, כולל להציע משרה באותם תנאים דלת לידי – מנהלת לשכת המנכ"לית – והיא חתמה על מסמך שהיא מסרבת לזה. היא לא פוטרה, אותה עובדת; היא עזבה כי התעקשה על משהו שלא היה מתאים בלשכת השר. ואקרא את התגובה. אגב, העובדת הזו היא עובדת של השר הנדל. ועכשיו תשמעו את התגובה: השר קרעי, מתוך רגישות גדולה לגב' מעיין – אני מכבד את השם הבדוי שהיא בחרה לעצמה – שהייתה בהיריון עם כניסתו לתפקיד, השאיר אותה במשרת האמון החשובה כל כך של מנהלת לשכתו, למרות שלא היה מחויב לכך כלל וכלל כשמדובר במשרת אמון. אף אחד מכם לא עשה את זה בממשלת האחים המוסלמים שלכם. לא השארתם אפילו אחד – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא נכון.

שר התקשורת שלמה קרעי:

– – מהליכודניקים במשרת אמון אצלכם. אפילו אחד לא השארתם.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

– – – הפיצויים של – – – מנהלת לשכה – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

את כולם פיטרתם.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אתה משקר. אתה משקר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, חברי הכנסת.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

חבר הכנסת קרעי, מה אתה רוצה מאיתנו?

שר התקשורת שלמה קרעי:

כך גם – כן, תגידו לי, מי מהליכודניקים השארתם במשרות אמון בלשכות שלכם? תתביישו לכם.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אין לך מושג כמה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

כן. כך, גם דאג לה לתנאים זהים במשרה אחרת במשרד כשחזרה מחופשת הלידה ולא היה באפשרותה לעבוד את השעות הדרושות כמנהלת הלשכה באותם תנאים. בהמשך חזרה לתפקידה כמנהלת הלשכה, עד שמסיבות מקצועיות – ואני משום כבודה לא רוצה להיכנס לסיבות האלה – הוחלט להציב יועצת אחרת במשרת האמון החשובה הזו. כדי שלא לפגוע בגב' מעיין, למרות שמדובר במשרת אמון ללא התחייבות, ולמרות שמחלקת משאבי אנוש אמרה לי: אתה לא חייב שום דבר, השר, זאת משרת אמון, אמרתי: אני מתעקש. אני מתעקש שתציעו כל מה שאפשר באותם תנאי שכר, באותם תנאים במשרד – הציע השר ברגישות גבוהה משרה זהה באותם תנאים כמנהלת לשכת המנכ"לית.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא מאמינים לך. כל מה שתגיד.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

לא מאמינים.

שר התקשורת שלמה קרעי:

הגברת – יש מסמך חתום, אתה לא צריך להאמין.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

כל מה שאמרת פה – לא מאמינים לך.

שר התקשורת שלמה קרעי:

לא לא לא, כל העניין כאן הוא שאתה לא צריך להאמין.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני אעלה. אני אגיד לך. אני אגיד לך.

שר התקשורת שלמה קרעי:

כל העניין כאן הוא – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תגידו לו: זהו, מספיק עם השקרים. הוא לא מתבייש.

שר התקשורת שלמה קרעי:

– – שאתה לא צריך להאמין. הכתבה היא עם הרבה הרבה מידע לא מבוסס.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אבל את המסמך – – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

מספיק עם הצביעות הזו, להגיד לו שהוא משקר. לזכותו היא – – – אתה מדבר על שקר? אתה השקרן הכי גדול.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

יש גבולות, יש גבולות, יש גבולות. הוא לא יכול להגיע. אני אענה לו. אל תדאגי, אני אענה לו.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

תעשה לי טובה, מספיק – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

גם אם עליזה לחוצה, אני אענה לו.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

עשית דברים הרבה יותר גרועים ואף אחד לא אמר לך כלום.

היו"ר אמיר אוחנה:

טוב, חבר הכנסת שטרן, חברת הכנסת שטרית. תודה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

מספיק עם הצביעות שלכם.

שר התקשורת שלמה קרעי:

הגב' מעיין סירבה לכך ואף אישרה זאת בחתימת ידה. אתה יכול למצוא את המסמך שהיא מאשרת בחתימת ידה שהיא לא מעוניינת במשרת מנהלת לשכת המנכ"לית. היא חתמה על זה, סירבה לקבל את התפקיד – דלת לידי ואף סירבה לכל הצעה לתפקיד אחר במשרד. המסמך נמצא בטוויטר. תוכל – אתה לא צריך להאמין לי; תראה, בחתימת ידה של העובדת שאתה מאמין להשמצות האחרות שלה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא – – – מה שאמרת קודם. אל תדאג, על מה שאמרת קודם.

שר התקשורת שלמה קרעי:

בהתאם לכך, הגב' מעיין סיימה את תפקידה ב-31 במרץ – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

ממשלת האחים המוסלמים. ביחד ננצח, אתה אומר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שטרן.

שר התקשורת שלמה קרעי:

– – וזאת לאחר כמה שבועות – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

על מה שאמרת, ממשלת האחים המוסלמים – לא מתבייש.

שר התקשורת שלמה קרעי:

– – שבהם קיבלה שכר כמחווה של רצון טוב בלי שהגיעה לעבודה. יש לציין כי התהליך כולו לווה ברגישות הנדרשת על ידי סמנכ"לית משאבי אנוש במשרד, שהציעה לה הצעות רבות ומגוונות בהנחייתי, אך העובדת סירבה לכל הצעה באותם תנאים. צר לי שהגב' מעיין – זה סוף התגובה – בחרה להכפיש את השר ואת לשכתו אחרי שעשו רבות למענה. אנו מאחלים לה הצלחה רבה. אז עם כל ההסתה וההשמצות שלך, תראי את המסמך, מסמך בחתימת ידה של העובדת, שסירבה לתפקיד זהה באותם תנאים. תתביישו לכם.

קריאה:

– – – אולי עובדת.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

שלמה – – – אתה משאיר עובדת כזאת בלשכה – – –

משה סעדה (הליכוד):

פינדרוס, אף אחד לא מבין מספיק את הציניות שלך.

היו"ר אמיר אוחנה:

עד חמש דקות לרשותך, אדוני.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מי שצריך להתבייש זה הממשלה הזאת, שארגון רגבים מנהל אותה. ארגון רגבים הוא ארגון גזעני. אחרי שקידמנו את חוק החשמל, וזאת הייתה הבטחה של הממשלה ויושב-ראש הקואליציה לעדה הדרוזית, לכל ראשי הרשויות, לראש ההנהגה של העדה הדרוזית – וכשאני אמרתי כאן, במליאה, שהחוק לא יעבור וזו הבטחה ריקה מתוכן, נאמר על ידי יושב-ראש הקואליציה: נחיה ונראה. עכשיו אני רואה שיצאה כבר הודעה שהחוק נעצר אחרי ארבעה דיונים, אדוני היושב-ראש, ארבעה דיונים בוועדת הכלכלה. הזמן של הכנסת כנראה לא שווה. זמנם של חברי הכנסת לשבת ולדון לא שווה. ואז אנחנו יושבים, ודנים, ומתקנים, והולכים לפי מה שהממשלה רוצה, ומכניסים תיקונים לחוק, אבל בסופו של דבר, ארגון גזעני כמו רגבים מחליט, והוא החליט שהחוק יוקפא. קראתי את התגובה של רגבים. חבר הכנסת אחמד טיבי שמח שהחוק הזה יעבור. הרי גם אם אתם רוצים להשתמש בשם של אחמד טיבי, אחמד טיבי היה בדיון אחד ודיבר בו לטובת החוק, אבל הוא היה בדיון אחד; אנחנו ישבנו בארבעה דיונים. אבל בשביל שהבוחרים של השרה סטרוק יצדיקו אותה, היא ישר מכניסה את השם של אחמד טיבי. ואני אומר לכם, אתם הבטחתם לעדה הדרוזית – לא אני – אתם הבטחתם לחיילים שנלחמים שתחברו אותם לבתים. יש 1,696 בתים שלא מחוברים לחברת החשמל, 1,696 בתים, וכל הבתים נבנו על קרקע פרטית של אנשים ולא נבנו על קרקע מדינה. אף לא בית אחד לא נבנה על קרקע של המדינה. אבל הממשלה הזאת, הגזענית, מחליטה להקפיא את החוק ובעצם לבטל את כל הדיונים שהיו, לבטל את ההצבעה שהייתה להכנה לקריאה ראשונה. איזה הבטחה תקיימו? הבטחה של 1 מיליארד שקל לשנת 2024 שתעבירו לראשי הרשויות? תוכנית חומש של 5 מיליארד שקל? אני אומר לכם, שום הבטחה שהבטחתם לא תתקיים. אני עברתי גם על התקציב. בתקציב לא מופיע שקל אחד לטובת תוכנית החומש של העדה הדרוזית. מדובר על שני שלישים ושליש. בשביל להעביר 750 מיליון שקל לעדה הדרוזית בשנת 2024 צריך להיות סעיף תקציבי. לא יכול להיות מצב בלי סעיף תקציבי לתוכנית חומש של העדה הדרוזית, שיעבור ויקבלו את מה שהבטחתם. אז כל ההבטחות שלכם לעדה הדרוזית, כל ההבטחות שלכם לחיילים הדרוזים, לא מתקבלות. יושב-ראש הקואליציה נכנס. אתה אמרת לי: נחיה ונראה שהחוק יעבור.

אופיר כץ (הליכוד):

אני עדיין אומר.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

אתה אומר, אבל אני ראיתי שסוכם בין השרה סטרוק לראשי הקואליציה שהחוק יורד מסדר-יומה של הכנסת – –

אופיר כץ (הליכוד):

ואם אגיד לך שזה לא נכון?

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

– – כי יש הסכמים קואליציוניים שמחייבים אותה ומחייבים אותך שהחוק הזה לא יקודם. אני לא יודע איזה הסכמים קואליציוניים יש כשמדברים על חשמל. חשמל זה מצרך בסיסי, זה מצרך שאדם צריך אותו בשביל לחיות. אני לא נכנס להסכמים קואליציוניים. אתם באים ומדברים על כך שאתם לא רוצים להכניס את כל הבתים הלא-חוקיים לתוך החוק. הרי שמנו שם תנאים ותנאים שיכולים לבוא ולחבר את מי שהשר חפץ לחבר אותם, כי החזרנו את הסמכות לשר, ואתה היית שם, ואתה ישבת בארבעה דיונים איתי וסיכמנו את כל הדברים.

אופיר כץ (הליכוד):

אענה לך פה.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

כן. סיכמנו את כל הדברים. אם תענה לי ותגיד לי שהשרה סטרוק, ההודעה שלה לא נכונה, אני אקבל, ואם אתה תגיד לי שההודעה של רגבים לא נכונה, אני אקבל. לכן אני אומר לך, יושב-ראש הקואליציה, אתה אמרת: נחיה ונראה, ואני אומר לך: נחיה ונראה – או שאתם, חברי הכנסת של הכנסת, מחליטים, או שתנועת רגבים מחליטה כאן במדינת ישראל. ואני אומר לך: רגבים יחליטו, לא אתם. רגבים לא רוצים את החוק – החוק לא יהיה. ואתם תהיו סמרטוטים לעומת רגבים. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. עד חמש דקות לרשותך, אדוני.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מכובדי היושב-ראש, אני רוצה להתייחס לנאום שטנה שנישא בשבוע שעבר על ידי שרה כושלת לשעבר, שאמרה שאחייניתו של אחמד טיבי היא קצינה בחמאס ושהיא תדרכה אנשים לרצוח ולאנוס. האמת היא שאני אדבר על מה מקובל או לא מקובל בכנסת. לא מקובל להכניס משפחה מעל הדוכן, ובמיוחד לשקר. א. אדוני היושב-ראש, אין לי אחיינית ואין לי אח ואין לי אחיין – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

אתה יודע מה אומרים: תוכיח.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

כן, בעזה. אין לי אחות בעזה. זה השקר הראשון, אוקיי? יש לי משפחה מורחבת שאני מעריך, שאני אוהב אותה – בעיקר את אלה שאני מכיר, אבל כבר הכותרת הייתה שקרית. עכשיו מילא שהמשפחה שלי נהרגה בהפצצה ביום ה-40 של המלחמה – הם היו בבניין מגדלים, נשלח טיל על ידי הצבא והוריד את הבניין. עשרות נהרגו ונפצעו, 12 מהם בני משפחת טיבי וסמור, שהיו איתם באותו בניין. הד"ר סמור, סאמר סמור, נשואה לד"ר טארק טיבי. שניהם אנשים נפלאים. ד"ר טארק לא נהרג. גב' סמור, ד"ר סמור, נהרגה יחד עם שני הילדים שלה. שני ילדים שלה – פייסל טיבי, בן 18, סטודנט למחשבים, נהרג בהפצצה, והילד אחמד טיבי, בן עשר, נהרג בהפצצה. מילא את לא רוצה להגיד: אני משתתפת בצערך, חבר הכנסת טיבי – אני לא מצפה, אני לא דורש ממך. אבל להכפיש, גם להתעלל בגופות אחר כך; גם להגיד את המשפט הנורא: בטח בגלל שהיא מרצה לחינוך ובמחלקת ההכוונה, היא הכווינה את אנשי חמאס לרצוח ולאנוס. כמה נמוך אפשר. מילא שאת תוקפת אותי – מותר לתקוף אותי פוליטית – אבל ככה להכפיש אנשים אחרי שהרגתם אותה, הרגתם אותה, היא מתה, היא ושני הילדים שלה? את מתעללת בגופה. את משקרת. כמה נמוך אפשר לרדת? מילא שאין מדפסת, אבל אין מצפון? כמה אפשר להכפיש? ואני אגיד לך מה שלח – אגב, לא הכרתי אותה, אני לא הכרתי אותה באופן אישי. היא התחתנה עם ד"ר טארק, אבל היא אימא נהדרת, אשת חינוך מעולה. כן, היא הייתה פקידה במשרד הפנים והחינוך בעזה, והיא מרצה לחינוך. הבן שלה שלח לי את כל הקורסים שהיא מעבירה: חינוך אזרחי טהור, תופעות שליליות ברשת החברתית, אמונות תפלות, חינוך ילדים, עידוד חיזוק הפקידים בעבודתם, העצמת נשים, כללי אתיקה ופרוטוקול, עדות למצוינות בקרב נשים. איך מפה ללכת למה שאמרה השרה הכושלת, שרת ההסברה לשעבר? אני בדרך כלל לא חושף שיחות עם אנשים במשך כל שנות חיי בפרלמנט, אבל היות שירדת נמוך – פעם שנייה היא אמרה את הנאום הזה על קרובת משפחה שלי. מילא ח"כית שבאה אליי מאחורי המליאה בשנה האחרונה ואמרה לי שבן זוגה רצה לתלות את התמונה שלי בסלון שלכם, כי הוא הצביע והצביע עבור הרשימה שלי. איך מפה את מגיעה להכפשה הנוראית הזאת על כך שאחייניתו היא קצינה בחמאס שעשתה א, ב, ג? רציתם לתלות את התמונה שלי בסלון שלכם – איך אפשר? אז אני מבקש: אל תיתלו את התמונה שלי בסלון שלך ושל בן זוגך, שאני מעריך, אבל לפחות אל תשקרי. אל תרדי נמוך כל כך. אני מבין שלפני חודשיים, שלושה רצית לחזור בתשובה, והתראיינת ואמרת שאת עושה חשבון נפש, והתנתקת קצת מהליכוד ומביבי. את רואה שהקואליציה התייצבה קצת, ופתאום את מתחילה לתקוף אנשי שמאל וח"כים ערבים, והכי טוב לתקוף את אחמד טיבי – ככה אולי את מביאה נקודות. כמה נמוך אפשר לרדת. מילא שאין לך מדפסת, אבל אין לך מצפון, אין לך מוסר. איזה בושה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה, ואחריו – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, אחר כך.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, לפעמים אנשים מתרגלים לדברים שלא אמורים להיות רגילים. למשל, שעת חירום – זה דבר שאמור להיות זמני. במדינת ישראל, הזמני הזה הפך להיות קבוע ל-76 שנים, וגם בינתיים. האם אכן צריך להתרגל לדברים כאלה? האם צריך לחיות ולחשוב שזהו המצב שאנו חיים בו – הכול חירום בחירום? אז אם התיאוריה מתנגשת במציאות, צריך לחשוב, או שמשנים את המציאות, או שאומרים: טעינו בתיאוריה. צריך להגיע למשוואה, אבל להמשיך את כל החיים שנים על גבי שנים עם תיאוריה שמתנגשת במציאות – יש פה טעות. לפחות צריך להאמין שיש פה טעות. לפחות. הדבר הטריוויאלי, הפשוט הזה, לא מורכב. למה יש מצב חירום? בגלל שיש מצב של חוסר שלום, בגלל שיש מצב שמדינת ישראל שולטת בעם אחר. האם יש סיבה נוספת? אני מוכן לחכות. בדרך כלל אתם קוטעים אנשים. אם יש לכם תשובה על השאלה הזו, אני אשמח לשתוק פה על חשבון הזמן שלי ולשמוע אתכם. אז בגלל שמדינת ישראל שולטת בעם אחר, יש מצב חירום. הכיבוש הזה כל כך משחית, ולא צריך להתרגל למצב הזה. כל מה שקורה – כולל ההפיכה המשטרית, כולל הפגיעה במרחב הדמוקרטי – זה מבית היוצר של הכיבוש. לכן, אני קורא לאזרחי המדינה לא להתרגל למצב הזה. אפשר לעבור למצב אחר לגמרי – –

משה סעדה (הליכוד):

אתה קורא לאזרחי עזה – – –

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

– – למצב יציב, שוויוני, דמוקרטי. כן, כן, אפשר.

משה סעדה (הליכוד):

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

וזה להכיר במציאות הפשוטה שיש פה מיליוני פלסטינים ומיליוני יהודים. מגיעה לשניהם זכות להגדרה עצמית, ולחיות בשלום מדינה לצד מדינה, ולא מדינה על חשבון מדינה או מדינה על חשבון עם, לא, אלא מימוש זכות הגדרה עצמית לשני העמים. ולהגיע לשלום, לדמוקרטיה, לשוויון, ליציבות, ולבטל את החוק הזה. זה מה שצריך לעשות, וזוהי הדרך היחידה שתביא רק טוב לשני העמים ולכל האזרחים. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, ואחריה – חבר הכנסת עופר כסיף.

קריאה:

היו"ר אמיר אוחנה:

הוותק מדבר בעד עצמו. בבקשה, גברתי, עד חמש דקות לרשותך.

ארז מלול (ש"ס):

הם רוצים לחיות בשלום לצידנו.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

תודה, כבוד היושב-ראש. הודעה שנראית סתמית: שבעה עובדי סיוע זרים נהרגו בתקיפת צה"ל ברצועת עזה. ארגון הסיוע World Central Kitchen איבד שבעה מהעובדים שלו בעזה, בדיר אל-בלח, בהפצצה על אוטו, למרות שהסימן של הארגון – שיבטיח את העובדים שלו, שעמלים על חלוקת הסיוע ההומניטרי, כולל מזון, בעזה המורעבת – היה מעל הגג.

משה סעדה (הליכוד):

כמו הסמלים על בית חולים שיפא, שזה בית חולים – –

קריאה:

כן, בדיוק.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

לצערי הרב – – –

משה סעדה (הליכוד):

– – ממש אחד לאחד.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

לצערי הרב – –

קריאה:

נאמת על שיפא או לא?

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

– – בין ההרוגים – –

קריאה:

חתיכת צבועה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

– – שבעה אנשים, שישה אנשים שהם לא פלסטינים; חלק מהם מפולין, חלק מאוסטרליה – אזרחי מדינות זרות שבאו לעזור, לתת סיוע הומניטרי. זאת לא פעם ראשונה שבה נהרגים אנשים, מתנדבים, פעילים, שמנסים לשמור על חלוקת המזון ולהגיע איתו לאנשים המורעבים בעזה. אני חושבת שכאשר ראש הממשלה מר בנימין נתניהו מגיב על פעילות כזאת, על הפצצה כזאת, על הריגה של שבעה אזרחים זרים מכוח סיוע הומניטרי, בזה שזה קורה במלחמות – אני לא הייתי רוצה לשמוע במקרים אחרים תגובות כאלה, שזה קורה במלחמות. בשביל זה יש חוק בין-לאומי, וצריך לשמור עליו כאשר מנהלים מלחמה. אני מצידי מעדיפה שלא יהיו מלחמות, אבל אני לא מחליטה בזה. ברגע שיש מלחמה, יש חוק בין-לאומי איך מנהלים מלחמות. וחלק מהחוקים – רק ביום חמישי שעבר הזכיר אותם שוב בית הדין הבין-לאומי, כאשר אמר ונתן צו שישראל אחראית לחלוקה ומתן סיוע הומניטרי כולל מזון בעזה; זאת חובה, זה לא משהו פריבילגי שישראל יכולה להתנער ממנו. והריגת אזרחים זה לא משהו שאומרים עליו במלחמות: אופס, זה קורה במלחמות. לא, זה לא אמור לקרות. והיה צו, בצורה הכי ברורה, גם מבית הדין הבין-לאומי, שאומר שצריך לעשות הכול כדי למנוע פגיעה באזרחים, כולל הרעבתם. אז אני חושבת שהגיע הזמן גם כן להגיד בצורה הכי ברורה שהמלחמה הארורה הזו כבר גובה מחיר מעל ומעבר. מספר האנשים, האזרחים, מה שתגידו, בני האדם, העזתים, שנהרגו, עד היום הגיע ל-33,000 בני אדם.

אושר שקלים (הליכוד):

ומי אשם בזה? מי אשם?

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

33,000.

אושר שקלים (הליכוד):

מי אשם?

בועז ביסמוט (הליכוד):

– – – מחבלים.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אני יודעת מי זורק את הפצצות.

אושר שקלים (הליכוד):

מי אשם?

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

גם זאת אשמה.

אושר שקלים (הליכוד):

מי אשם?

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

גם זאת אחריות.

אושר שקלים (הליכוד):

מי אשם?

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אל תגיד לי את זה.

אושר שקלים (הליכוד):

החיילים הקדושים שלנו או חמאס? מי אשם?

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אני חושבת שהגיע הזמן לדבר על זה – –

אושר שקלים (הליכוד):

מי אשם? הנאצים של חמאס אשמים.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

– – שיש מעל ל-90,000 – –

אושר שקלים (הליכוד):

יימח שמם וזכרם, זה הם אשמים.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

– – אדם, כולל ילדים, פצועים – –

אושר שקלים (הליכוד):

תבואי אליהם בטענות, לא פה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שקלים.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

– – קטועי גפיים, שיחיו עם המצב הזה כל החיים שלהם – –

אושר שקלים (הליכוד):

את מדברת על ילדי העוטף או על – – –

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

– – אם ישרדו ויחיו.

אושר שקלים (הליכוד):

חוצפה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אם ישרדו ויחיו.

אושר שקלים (הליכוד):

מילה אחת על החטופים תגידי.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

והנזק האמיתי, שאני כל הזמן מזהירה ממנו – –

אוהד טל (הציונות הדתית):

כשחמאס יורה בעזתים, את גם צועקת את זה?

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

– – זה העיוורון, שמתחיל להיות – –

בועז ביסמוט (הליכוד):

די כבר, די. הזמן שלך הסתיים.

אוהד טל (הציונות הדתית):

כשחמאס יורה בעזתים, את צועקת גם את זה?

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

– – בעיה אופטלמולוגית במדינת ישראל – –

אושר שקלים (הליכוד):

תבואי בטענות לחמאס.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

– – עיוורון שלא רוצה לראות בני אדם בצד השני – –

אושר שקלים (הליכוד):

לחמאס.

אוהד טל (הציונות הדתית):

חמאס ירו היום. היום חמאס ירה בעזתים.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

– – לצערי הרב.

אושר שקלים (הליכוד):

תדברי ברמאללה, לא פה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

לצערי הרב.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אנחנו תמיד נעמוד איתנים נגד מלחמות – –

אושר שקלים (הליכוד):

כן, בעד חמאס אתם תעמדו איתנים.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

– – ונגד פגיעה באזרחים מכל צד – –

אוהד טל (הציונות הדתית):

חמאס ירה היום בעזתים.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

– – ונגנה כל פשע נגד כל האזרחים.

אושר שקלים (הליכוד):

אתם עשיתם את הנזק הכי גדול במדינה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

כמו שגינינו ב-7 באוקטובר, אנחנו גם עכשיו מגנים פשעים נגד אזרחים וחברה אזרחית.

אושר שקלים (הליכוד):

את הפשעים של חמאס תגני. לא פה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עופר כסיף, ואחריו – חבר הכנסת יוסף עטאונה.

משה סעדה (הליכוד):

בושה, בושה, בושה.

אושר שקלים (הליכוד):

– – – ברמאללה.

משה סעדה (הליכוד):

בושה.

אריאל קלנר (הליכוד):

מה עם גוב האריות?

משה סעדה (הליכוד):

מחכים לה שם.

אריאל קלנר (הליכוד):

הגיבורים, הגיבורים בגוב האריות.

בועז ביסמוט (הליכוד):

כמה צביעות ביצור אחד.

אריאל קלנר (הליכוד):

גיבורים נגד מלחמות. גוב האריות.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, אדוני, עד חמש דקות לרשותך.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, רמת הצביעות והגועל שעולה בבית הזה, בכנסת הנוכחית בכלל ומאז הטבח של 7 באוקטובר בפרט, שוברת כל שיא. בצד הזה של הבית יושבים בני אדם – לפחות מבחינה ביולוגית, אני לא תמיד בטוח שמדובר על מוסר ומצפון – ופשוט חוגגים טבח.

בועז ביסמוט (הליכוד):

סליחה?

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

לא רק מצדיקים, חוגגים טבח.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אתם חוגגים טבח, אתה וחבריך.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

קוראים לטבח, מעודדים טבח.

משה סעדה (הליכוד):

אתה לא מתבייש?

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

רוקדים על הדם.

משה סעדה (הליכוד):

אתם העללתם עלילת דם על מדינת ישראל. אתה לא צריך להיות פה בכלל.

אושר שקלים (הליכוד):

חילקתם סוכריות ב-7 באוקטובר?

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

חלאות שמאמינים בעליונות גזעית. מפלצות אדם שליבם לא נרעד למראה מחליא, מעורר פלצות, של ילדים – –

משה סעדה (הליכוד):

שחמאס רצח אותם, חמאס רצח אותם.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

– – של עשרות אלפי בני אדם שנרצחים בגלל מדיניות נפשעת – –

אושר שקלים (הליכוד):

של חמאס.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

– – של עבריין שנאחז בקרנות המזבח – –

משה סעדה (הליכוד):

תתבייש לך, של חמאס. אתה רוצה לנצל את הכנסת.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

– – כדי לא להיכנס למקום שהוא ראוי לו, בית הכלא. הפשעים שנערמים פה – זה מהדהד שיר של ברטולט ברכט, שכאשר הפשעים נעשים רבים מדי, משתררת השתיקה. כאן זה יותר גרוע משתיקה – כאן יש חגיגה על הדם.

ניסים ואטורי (הליכוד):

על הדם של 7 באוקטובר.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

אנשים נרצחים פה – –

משה סעדה (הליכוד):

אתה חגגת על הדם היהודי – – –

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

– – ולא אכפת להם.

קריאות:

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

ומוסיפים שקרים.

ניסים ואטורי (הליכוד):

תתבייש.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

כולם יודעים, כולם יודעים שחבריי ואני – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

חבל שלא באת לדיון היום, היית רואה מה זה חגיגות על הדם.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

תקשיב לי עד הסוף. תקשיב לי עד הסוף.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

זה כלום, מה שאתה מדבר.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

תקשיב לי עד הסוף. עכשיו, כל מי שאינו שקרן – ולצערי, המספר הולך ומתמעט בבית הזה – יודע טוב מאוד שחבריי בסיעה שלנו ואני וחבריי למפלגה – –

משה סעדה (הליכוד):

העללתם עלילת דם על מדינת ישראל.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

– – יצאנו נגד הטבח המחריד של 7 באוקטובר מהשנייה הראשונה.

משה סעדה (הליכוד):

– – – את הנרטיב של חמאס – – – של מדינת ישראל.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

אנחנו יצאנו נגד הפשעים המזוויעים שנעשו, בלי אבל ובלי הסתייגות. אמרנו והדגשנו שכל פשעי הכיבוש המחרידים שנעשים במשך עשרות שנים לא יכולים להצדיק את הטבח הזה. חזרנו ואמרנו שכל פשעי המצור לא יכולים להצדיק את הטבח הזה. חזרנו ואמרנו שב-2004, 2005, בדיונים בבית הזה על תוכנית ההתנתקות, חברי הכנסת שלנו הביעו התנגדות להתנתקות והזהירו ממה שעשוי לקרות. כשנתניהו ארבע פעמים הצביע בעד ההתנתקות, חברי הכנסת של חד"ש לא הצביעו בעד ההתנתקות; עלו לדבר פה במליאה ואמרו: ללא עצמאות פלסטינית, ללא שחרור העם הפלסטיני מהכיבוש, ללא הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל – עזה תהפוך לכלא גדול שיתפוצץ לכולנו בפנים. חבריי, חבר הכנסת לשעבר מוחמד ברכה, היום יושב-ראש ועדת המעקב העליונה של האוכלוסייה הערבית בישראל, וחבר הכנסת וגם ידידי עיסאם מח'ול, עמדו פה ואמרו, הזהירו ממה שיקרה, ולא רוצים לשמוע. איזו קונספציה קרסה? הקונספציה שלכם, הקונספציה שאפשר ביותר אלימות, ואפשר ביותר כוח, ואפשר ביותר דם, ואפשר ביותר שקרים, ואפשר ביותר דיכוי, ואפשר ביותר חיסולים. עכשיו הגעתם לזה שאפשר ביותר רצח של ילדים. דמם זועק מהאדמה.

בועז ביסמוט (הליכוד):

של ילדים יהודים.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

דמם של יהודים וערבים פלסטינים גם יחד.

אושר שקלים (הליכוד):

אין דבר כזה פלסטיני – – –

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

דמם של בני אדם, כי כל בני האדם הם בני אדם. ואתכם זה לא מעניין, אתם חוגגים על זה. ראיתי היום – ואני לא יודע אם לזה התכוונת, חבר הכנסת שטרן, אם לדיונים שהיו היום בוועדה למעמד האישה ובוועדת החוץ והביטחון.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

גם בוועדת החוץ והביטחון.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

ראיתי את זה. אני נמצא בקשר הדוק – אני לא צריך שיטיפו לי – עם משפחות החטופים והנרצחים. לצערי הרב, יש גם לא מעט חברים אישיים שלי שנרצחו ונחטפו. אני הזכרתי פה כמה פעמים שהמדריך שלי בשומר הצעיר לפני 45 שנה, מקיבוץ נירים – אני עצמי גרתי בקיבוץ נירים. הייתי שם לפני שבוע; הבית שגרתי בו נשרף – בנו של המדריך שלי עדיין חטוף, וליבי נקרע גם ברמה האישית. ואתה יודע שחברה אישית טובה שלי נרצחה בכפר עזה. היא סימסה לי בווטסאפ, כתבה לי הודעה מהממ"ד, דקות לפני ששחטו אותה ואת בעלה. אני לא צריך שיטיפו לי.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אבל אתה לא יכול להגיד – – – זה לא הולך באותו נאום.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

עכשיו, אני יכול להגיד שיש גם טבח בעזה. לא רק שאני יכול להגיד את זה, אני חייב להגיד את זה. אני חייב לזעוק את זה בכל פינה, בכל רגע, משום שהפשע שנעשה במערב הנגב לא מצדיק את הפשעים שנעשים בעזה. לעולם לא יצדיק. והיום צפיתי בדמעות בעדויות על העינויים הנוראיים שעוברים החטופים, ואני חייב להודות שהסיבה שלא נכחתי בוועדות היא משום שאני לא יכול לעמוד בזה נפשית. מודה ומתוודה, לא יכול. אבל מה הממשלה עושה בשביל לשחרר אותם? כלום. כלום.

משה סעדה (הליכוד):

מה זה עינויים, מה זה עינויים?

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

ראש הממשלה – ואני מסיים, אדוני. תודה על הזמן.

קריאות:

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

ראש הממשלה מקריב, ראש הממשלה מקריב במודע את החטופים.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

במודע, כדי להישאר בשלטון.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת כסיף, תודה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

לדיראון עולם ייזכר, הוא ואתם.

קריאות:

אושר שקלים (הליכוד):

תומכי טרור.

משה סעדה (הליכוד):

בושה, בושה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עטאונה, בבקשה. מותר.

משה סעדה (הליכוד):

תתבייש לך. אתה, במדינת ישראל לא היית אמור להיות. במקום הזה בכלל אתה לא היית אמור להיות.

היו"ר אמיר אוחנה:

אם כך, רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון), התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד סעיפים 1–2 – 18 נגד – 6 נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו.

היו"ר אמיר אוחנה:

18 בעד, שישה מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה.

אריאל קלנר (הליכוד):

היושב-ראש, גם אני.

היו"ר אמיר אוחנה:

נוסיף לפרוטוקול גם את קולו של חבר הכנסת אריאל קלנר, אם כי זה לא משנה את תוצאת ההצבעה; וגם הלוי. ואנחנו נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון), התשפ"ד–2024. הצבעה כעת. הצבעה מס' 3 בעד החוק – 22 נגד – 6 נמנעים – אין חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון), התשפ"ד–2024, נתקבל.

היו"ר אמיר אוחנה:

22 בעד, שישה מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים.

היו"ר אמיר אוחנה:

הנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 25), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת ישראל אייכלר, יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני.

ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, את הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 25), התשפ"ד–2024. מדובר בחוק שוויון – אני אגיד את זה במשפט קודם, לפני שאני אקריא את הנאום המקצועי. מדובר פשוט בייצוג הולם לאנשים בעלי מוגבלויות גם בחברות ממשלתיות. היום יש חוק שבמשרדי הממשלה צריך להגיע ל-5% עובדים בעלי מוגבלויות, אבל החברות הממשלתיות פטורות מהדבר הזה; הן חייבות לעשות את זה, אבל עדיין אין חוק ספציפי לגביהן. זאת הצעת החוק שאני מעלה בפניכם. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998, מעגן את זכותו של אדם עם מוגבלות להשתתף באופן שוויוני ושווה בחברה בכל תחומי החיים, תוך מתן מענה הולם לצרכיו הייחודים של אותו אדם. אחת ההוראות החשובות בחוק היא חיובם של מעסיקים לפעול לייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות בקרב עובדיהם. סעיף 9 לחוק קובע הוראה כללית של ייצוג הולם, ולפיה מעסיק שמעסיק מעל 25 עובדים שראה כי בקרב עובדיו אין ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות, יפעל לקיום הייצוג ההולם, לרבות ביצוע התאמות. בשנת 2016 תוקן החוק ונקבעה חובת ייצוג הולם משמעותית, לא כמו הנוסח הקודם, שהוא צריך לדאוג לכך, אלא הוא מחייב גופים ציבוריים גדולים שמעסיקים יותר מ-100 עובדים להעסיק אנשים בעלי מוגבלות. על פי החוק, יראו גוף ציבורי גדול ככזה שעומד בחובת הייצוג ההולם אם לפחות 5% מקרב עובדיו הם עובדים עם מוגבלות משמעותית. על מנת לבדוק את עמידת המעסיקים הגדולים ביעד הייצוג קובע החוק מנגנון של העברת נתונים לביטוח הלאומי, והוא אחראי לעבד את המידע שהוא קיבל ולבדוק אם הגוף הציבורי עומד ביעד הייצוג ההולם. בצד חובה זו נקבעה סמכות לנציב או לעובד הנציבות להוציא למעסיק צו מסירת נתונים, וכן צו לנקיטת פעולות לשם קידום העסקת אנשים עם מוגבלות. בנוסף, בשנת 2022 תוקן החוק ועוגנה בו הסמכות לבצע אכיפה מינהלית גם על הוראות חובת הייצוג ההולם. כעת, במסגרת הצעת החוק שבפניכם, מוצע לקבוע כי ההסדר האמור, שקובע חובת ייצוג הולם בגופים ציבוריים גדולים ומנגנון בדיקה של עמידה ביעד הייצוג, יחולו גם על חברות ממשלתיות וחברות בת-ממשלתיות שמעסיקות 100 עובדים לפחות. כלומר, חברות ממשלתיות גדולות יצטרכו לעמוד ביעד ייצוג שלפיו 5% לפחות מעובדי החברה הם עובדים עם מוגבלות משמעותית. מוצע כי ההסדר האמור לגבי חברות ממשלתיות וחברות-בת ממשלתיות ייכנס לתוקפו שנה מיום פרסום החוק, כדי שיוכלו להיערך ולהתארגן ולבצע. ההצעה אושרה בוועדה פה אחד ואין לה הסתייגויות. לפיכך אני מבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאות השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. אני מבקש להודות לצוות הוועדה שעבד על הצעת החוק בראשותה של המנהלת ענת כהן שמואל, ליועצת המשפטית ענת מימון, לצוות ועדת העבודה והרווחה ולצוות הלשכה שלי, ובראשם ליצחק פיליפ. תודה רבה, אדוני.

היו"ר משה טור פז:

תודה רבה. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ולכן נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 25), התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה. אני אתן שנייה לאנשים להתיישב. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד סעיפים 1–13 – 14 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–13 נתקבלו.

היו"ר משה טור פז:

בעד – 14, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 25), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד החוק – 14 נגד – אין נמנעים – אין חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 25), התשפ"ד–2024, נתקבל.

היו"ר משה טור פז:

בעד – 14, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 25), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים.

היו"ר משה טור פז:

הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 272), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת יצחק פינדרוס להציג את הצעת החוק בשם יושב-ראש ועדת הכספים.

יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 272), התשפ"ד–2024. מדובר בהצעת חוק ממשלתית שנועדה לתת מענה במישור הבין-לאומי לאמצעי ביקורת שערך הפורום העולמי לשקיפות וחילופי מידע למטרות מס, שפועל תחת ה-OECD. ממצאי הביקורת עסקו בעיקר במידע על אודות בעלי שליטה סופיים, כלומר אלה המחזיקים בבעלות או בשליטה מהותית בשרשור אחזקות בתאגידים, ומידע בקשר לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים. בהתאם לאמור, בהצעת החוק מוצע לתקן את פקודת מס הכנסה ולקבוע במסגרת ההודעות המוגשות ביחס לנאמן בנאמנות גם חובת דיווח על בעלי השליטה בנאמנות ותושבות של כל אחד מהם. דיווח כאמור ייעשה גם במסגרת דוח שנתי לפי סעיף 131 לפקודה. בהקשר זה יצוין כי בהתאם להמלצות הארגון הבין-לאומי, התבקשה הקמה של מרשם מרכזי הכולל מידע על אודות בעלי השליטה הסופיים בתאגידים. מרשם כאמור טרם הוקם, וככל שיוקם, יידרשו תיקוני חקיקה למניעת כפל הוראות. בנוסף, מוצע לבטל את הפטור הקיים כיום מדיווח לגבי הכנסותיהם של עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים. לעניין זה יודגש כי אין בהצעת החוק כדי לבטל או לצמצם את הפטור הקיים ממס בהתאם לסעיף 14 לפקודת מס הכנסה לגבי הכנסותיהם של תושב ישראל לראשונה ותושב חוזר ותיק במשך עשר שנים מהמועד שבו היו לתושבי ישראל. הפטור ממס ימשיך להינתן, כאמור. רשות המיסים התחייבה, לעניין דיווחים אלה, להקל כך שהדיווחים יתאפשרו בשפת המקור הזרה ויונגשו בין היתר באמצעות תרגום של הטפסים שיידרשו למלא. עוד מוצע בהצעת החוק לקבוע כי רשות המיסים תוכל לקבל מידע הכולל את פרטי הזיהוי של מקבלי שירות ממוסדות פיננסיים לצורך העברתו לרשות המס במדינה זרה בהתאם להסכם בין-לאומי רק אם הוא דרוש לצורך יישום הסכם בין-לאומי. זאת, בהתאם לבקשה בכתב שהגישה רשות המס במדינה זרה ביחס למקבל שירות שלגביו נדרש המידע. רשות המיסים לא תהא רשאית לעשות שימוש במידע זה אלא לטובת מענה לבקשת חילופי מידע ולא לצרכים אחרים. לאור האמור, אבקשכם לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אני מבקש להצביע בעד ההצעה, ולהודות ליועצת המשפטית של הוועדה ולמנהלת הוועדה על עבודה מסורה בהכנת הצעת החוק. תודה.

היו"ר משה טור פז:

תודה רבה לחבר הכנסת פינדרוס. אנחנו נעבור עכשיו להנמקת ההסתייגויות מטעם סיעת יש עתיד. חבר הכנסת שטרן, בבקשה, לרשותך חמש דקות.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתיי חברי הכנסת, לפני הכול, אני רוצה לנצל את ההזדמנות להשתתף בצער המשפחות, בצער הארגון WCK, World Central Kitchen, שלפי מה שאנחנו מבינים אנחנו פגענו בהם, ממש כתקלה כואבת, חמורה, שלא סתם תתוחקר, וגם הרמטכ"ל יהיה מעורב בתוך התחקיר הזה. אני לא חושב שזה מנחם, אם אני יכול להגיד שאנחנו עשינו טעויות כאלה גם לגבי חיילים שלנו, ולצערי הרב, בכאב גדול, זה קורה באימונים; זה בוודאי קורה בשדה קרב צפוף כל כך. אני רק אזכיר את האירוע של אלון שמריז, זיכרונו לברכה, שהצליח להימלט מהשבי של בני העוולה ונורה על ידי כוחותינו. כיוון שהנושא עדיין עומד ותלוי בבג"ץ, אני מקווה שהדיון בבג"ץ יתייתר, ויש מספיק סיבות להכיר באלון ז"ל כחלל צה"ל. אני חושב שכל הדברים שנאמרו פה לפניי, בעיקר על ידי חברי כנסת מהמשותפת, שמשווים אסון לאסון – את 7 באוקטובר למה שקורה עכשיו בעזה – אין לזה מקום. אין דמיון, אין שום דבר שדומה בין שני הדברים. לוחמי צה"ל מחרפים את נפשם במלחמה שאין צודקת ממנה, ואין הגדרה קולעת יותר למלחמת אין-ברירה. גם אם קורות שם תקלות וגם אם נהרגים אנשים בלתי מעורבים, כולל נשים וילדים, זה כואב גם לחיילי צה"ל. אנחנו לא רוצים שזה יקרה, אבל אופי המלחמה הזו, כשהאויב המתועב הזה בוחר למקם את עצמו בתוך שכונות, בין ילדים, בתוך בתי חולים, כמו שראינו השבוע, ולהפוך אותם למוצבים שלו – כשאתה צריך להשמיד רוע כזה, אז נהרגים גם אנשים שאתה לא רוצה שייהרגו. אני אומר עוד פעם, ליבי עם עובדי הארגון החשוב הזה, WCK, ובאמת כל מי שמתנדבים לארגון כזה ודומיו הם בדרך כלל אנשים מהטובים שישנם בעולם, ולכן הלב כואב יותר. אני חושב שמי ששמע היום גם בוועדת החוץ והביטחון וגם בוועדה למעמד האישה את העדויות, את הדוח של התנועות לסיוע לנפגעות תקיפה מינית – סמרו שערותינו מהתיאורים. אני לא רוצה לחזור עליהם כאן, אבל מההבנה ומהידיעה, כמו גם ממה שעולה מהחומרים שנתפסו בשיפא, שהייתה יד מכוונת גם להתעללויות הסדיסטיות, הברוטליות והאכזריות האלה, אני מודה שקשה להבין איך העולם עוד מנסה לכרוך בין מלחמה צודקת לבין דבר כזה. אני רוצה להגיד לשר קרעי – אני ככלל לא עושה הכללות. אני חושב שאתה לא יכול לעמוד פה ולהגיד שני דברים – אני אחלק את המשפט לשניים. יכול להיות שאתה צודק באירוע הפרטי שדיברת עליו, אני לא מכיר אותו. אבל להגיד: הממשלה של התנועה האסלאמית – לא אישרתם אף ליכודניק אחד. זה בערך מה שאמרת. בנאום קודם נדמה לי ששמעתי אותך "ביחד ננצח". אני לא מבין מה זה "הממשלה של התנועה האסלאמית", כאילו לא למדת כלום. והדבר השני שאני רוצה להגיד לך – הייתה לי מנהלת לשכה. אני לא יודע מה העמדות הפוליטיות שלה. אתה יודע מה אני כן יודע? שקיבלתי אותה מהשר אלי כהן מהליכוד. אתה יודע מה אני עוד יודע? שהשר שיקלי מהליכוד בחר אותה אחר כך, והיא עכשיו מנהלת המשרד שלו, אם אני לא טועה. אני לא יודע מה השייכות הפוליטית. אני לא בודק אותה. אני חושב שהמונחים האלה ליכודניק, לא ליכודניק, אתה יודע ואני יודע – לא חושב, יודע – שיש שרים בממשלה, מהליכוד, שתופרים מכרזים לפי פעילי שטח שלהם, ובוחרים בסוף, גם אם המכרז – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

זה קורה בצד שלכם. זה לא קורה אצלנו.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

– – גם אם צריך לעקוף מכרז. אני, יש לי שמות.

היו"ר משה טור פז:

חבר הכנסת שטרן, נא לסיים.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

יש לי שמות – לפי שייכות פוליטית.

ששון ששי גואטה (הליכוד):

תן דוגמה אחת.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אל תעשו לי הצגות. לא כדאי לכם.

היו"ר משה טור פז:

חבר הכנסת שטרן, נא לסיים. זמנך נגמר.

ששון ששי גואטה (הליכוד):

– – – גם כשהקמתם את נבחרת הדירקטורים גילינו בממשלה הקודמת – – – אתם מיניתם. הליכוד לא עושה את הדברים האלה.

היו"ר משה טור פז:

חבר הכנסת גואטה, חבר הכנסת שקלים, אנא תנו לחבר הכנסת שטרן לסיים את דבריו. זמנו נגמר ממילא. חבר הכנסת שטרן, נא לסיים.

אושר שקלים (הליכוד):

כשלפיד היה שר החוץ, 76 מינויים בשבוע היו, אני רק מזכיר לך. 76 מינויים בשבוע למשרד החוץ כשלפיד היה שר החוץ.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

הדבר האחרון שאני רוצה לומר, ואני רוצה לסכם בזה את דבריי: אני קורא לשר האוצר – –

אושר שקלים (הליכוד):

רק בזה נדייק.

היו"ר משה טור פז:

מספיק, חבר הכנסת שקלים.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

– – לתת למערכת הביטחון להזמין את ה-F-35 ואת ה-F-15. אנחנו יודעים שאם יש עכשיו שעת רצון בממשל האמריקאי – ודרך אגב, זה כספים מכספי סיוע, זה דולרים, זה לא תקציב שקלי – אז כדאי לנצל את זה. אנחנו לא יודעים מה יהיה אחרי הבחירות בארצות הברית, מי יהיה נשיא ומי ייתן לנו את האמל"ח החשוב הזה. הדיון הצודק שלו על סדרי עדיפויות שמשולבים בלקחי המלחמה, נכון שייעשה לא על כנפיהם של F-15 ו-F-35, שגם ככה ייקח הרבה זמן עד שאנחנו נראה אותם. תודה, אדוני.

היו"ר משה טור פז:

תודה רבה. אני מזמין את הדובר הבא מטעם סיעת יש עתיד, חבר הכנסת ירון לוי. לפני כן אני מקדם בברכה את חברות וחברי אג"ם אוגדת עזה שנמצאים כאן ביציע. תודה רבה לכם על השירות שלכם. הייתה לי הזכות לשרת יחד איתכם במשך כמעט שלושה חודשים – קצינים וקצינות, מש"קים ומש"קיות, במילואים ברובם, חלקם בסדיר. תודה רבה על מה שאתם עושים ועל כל שירות המילואים של מדינת ישראל. תודה. חבר הכנסת לוי, בבקשה.

ירון לוי (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בדיוק לפני כמה דקות קיבלתי את תלוש השכר שלי, ומותר לי להקריא אותו, נכון? זה לא מיצג. 49,000 שקל ברוטו. אני מקריא את זה כי בדיון בבוקר בוועדת העבודה והרווחה אנחנו דיברנו על סיוע למילואימניקים שפיטרו אותם ממקום העבודה, או שהחלופה הייתה להוציא אותם לחל"ת כדי שהמעסיק לא ישלם להם את התנאים הסוציאליים ושהוא יוכל לחסוך כסף. אפשר להבין אותו, אם המדינה לא דואגת לו ולהם. עכשיו אני שואל: בתלוש הזה איפה ה"ביחד ננצח"? כבוד השר, יש כאן מילואימניקים. איפה בתלוש הזה, בחג הפסח, כשאנחנו יוצאים לפגרה הזאת בשבוע הבא, איפה ה"ביחד ננצח"? ממקום אמיתי, לא ציני. איפה הביחד? מלחמה. יש לנו מלחמה בחזית, בגבולות שלנו, יש לנו מלחמה כלכלית. 49,000 אנחנו מקבלים, חברי וחברות הכנסת. אנחנו יושבים עם המילואימניקים, אומרים להם שאנחנו מבינים, מבינים לליבם. איך אנחנו יכולים להבין אותם אם המשכורת שלנו דופקת? יש כאן, בגב התלוש, שיא האבסורד: "אנשי מילואים יקרים, מעריכים מאוד את תרומתכם. לכל שאלה בנושא שכרכם בתקופת המילואים אנא פנו לחשבי השכר במשרדכם". אדוני היושב-ראש, האם הציבור שהוא לא ציבור חברי הכנסת, נבחרי הציבור, יכול לפנות למישהו לגבי השכר? הם באים לכאן, לוועדות, להתלונן. לצאת לפגרה, חבריי חברי הכנסת, זה שחיתות מוסרית בחסות החוק, אין דרך אחרת להגיד את זה. אני רוצה – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

ממשיכים – – –

ירון לוי (יש עתיד):

כבוד השר, אני רוצה שאתה תסביר לי, אדוני – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

יש כאלה, כמו מס' אחת אצלך במפלגה, שגם כשאין פגרה הם לא מגיעים, אז איך אתה בכלל מעז לבוא ולדבר על פגרה?

ירון לוי (יש עתיד):

אני רוצה לפנות לכיסאות המלאים ולשאול כאן את מי שיש לו ילדים בבית איך הוא מתכוון להסביר לילדים שלו שבזמן מלחמה הוא יוצא לחודש וחצי פגרה והולך לקבל על זה כסף. לי יש ילדים מתבגרים, אני רוצה להסביר להם, ואני לא יודע איך.

שר התקשורת שלמה קרעי:

כי אתה לא יודע מה זה פגרה.

ירון לוי (יש עתיד):

אני יודע מה זה פגרה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אתה לא יודע, אתה חדש.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

אתה לא יודע מה זה פגרה – – –

ירון לוי (יש עתיד):

זו בושה, שחיתות.

היו"ר משה טור פז:

חבר הכנסת פינדרוס, חבר הכנסת פינדרוס.

ירון לוי (יש עתיד):

זו שחיתות. התרגלתם לשחיתות. זו שחיתות של כולם בבית הזה – – –

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

ירון לוי (יש עתיד):

זה לא קואליציה ואופוזיציה. יש מלחמה. תתבייש. תתבייש.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

חמש שנים אף אחד מאיתנו לא יצא לחופשה – – –

היו"ר משה טור פז:

חבר הכנסת פינדרוס, אנא תן לחבר הכנסת לוי להשמיע את דבריו.

ירון לוי (יש עתיד):

אנשים לא גומרים את החודש – אנחנו יוצאים לפגרה. 49,000 שקל נכנס לנו לבנק.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

תתבייש לך. תתבייש לך. דמגוגיה – – –

קריאה:

לא נכנס לך 49,000, נכנס לך 23,000.

ירון לוי (יש עתיד):

23,000 אחרי קיזוזים. כואב לי הלב עכשיו.

ששון ששי גואטה (הליכוד):

ואללה, 23,000? אני 22,000.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

דמגוג.

ירון לוי (יש עתיד):

אתם צריכים להתבייש. אני לא יודע מה זה פגרה, אני יודע מה זה מלחמה. אני יודע מה זה מלחמה.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

היו"ר משה טור פז:

חבר הכנסת פינדרוס. חבר הכנסת פינדרוס, תן לחבר הכנסת לוי להשלים את דבריו.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

– – – בנוכחות הכי גדולה פה בכנסת. מפלגה שלמה עם הנוכחות הכי נמוכה – – –

ירון לוי (יש עתיד):

בשונה מאיתנו, חברי הכנסת – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

עכשיו אין פגרה. איפה הם? איפה יש עתיד?

ירון לוי (יש עתיד):

– – אנחנו מקבלים תלוש מלא בזמן שאת המילואימניקים מפטרים כי הם נלחמים על המדינה. אנחנו מקבלים שכר הוגן בזמן שמוציאים אותם לחל"ת. תמשיכו לצעוק – – –

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

אני אוציא את הממוצע של המפלגה שלך, אעשה לכם שיימינג למפלגה שלמה. היחידי שנוסע לחו"ל בשבוע הבא זה יאיר לפיד.

ששון ששי גואטה (הליכוד):

היו"ר משה טור פז:

חבר הכנסת גואטה, חבר הכנסת גואטה, חבר הכנסת לוי רשאי להשמיע את עמדתו. אתה רשאי להציג את דבריך בזמנך. תודה. גם אתה, חבר הכנסת טיבי.

ירון לוי (יש עתיד):

אם לא שמתם לב, זה לא ימין ושמאל, זה לא נגד חרדים, זה לא נגד שום דבר; זה נגד הניתוק שיש לבית הזה. אז אני חדש ואני לא יודע מה זה פגרה, ואנחנו בזמן מלחמה, חברים. זה לא נגד הצד הזה, זה לא בעד הצד הזה. בפנים, אני אומר לכם, אני לא יודע איך להסביר לילדים. חודש וחצי אני אהיה בבית, יש מלחמה, יש חוקים להעביר. מה נגיד? מה נגיד ללוחמים שלנו?

שר התקשורת שלמה קרעי:

אתה יכול להיות בבית. הוועדות עובדות כרגיל. אתה יכול להיות בבית, אבל הוועדות פה ממשיכות לעבוד. אנחנו ממשיכים לעבוד – – –

ירון לוי (יש עתיד):

שמענו עליכם עם הוועדות. אנחנו, מפלגת יש עתיד, הודענו שאנחנו נמשיך לעבוד גם בפגרה, אבל הבית הזה יהיה סגור, לא תהיה כאן חקיקה, לא נוכל לקדם כלום. ויגידו לי שאני לא מבין.

ששון ששי גואטה (הליכוד):

היו"ר משה טור פז:

חבר הכנסת גואטה, נא לתת לחבר הכנסת לוי לסיים. חבר הכנסת לוי, זמנך עבר. אני אתן לך עוד כמה שניות.

ירון לוי (יש עתיד):

אני אגיד משפט אחרון לכל 120 חברי הכנסת, שאני אחד מהם. אנחנו צריכים להתבייש שאנחנו מאכילים את הציבור שביחד ננצח, כי הביחד זה לא באמת ביחד. אנחנו ננוח בפסח עם המשפחה, עם שולחן מלא, ואנשים יילחמו לסגור את החודש בתקווה שיהיה להם אוכל על השולחן. צריכים להתבייש.

היו"ר משה טור פז:

תודה רבה. נעבור מכאן לבקשות רשות הדיבור. ראשון הדוברים – חבר הכנסת ינון אזולאי. לרשותך חמש דקות, בבקשה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אגב, תן דוגמה אישית. אתה יכול לוותר על חלק מהתוספות בשכר הזה. אתה יכול לפנות לחשב הכנסת, אתה יכול לוותר, כן. תן דוגמה.

ינון אזולאי (ש"ס):

למה אני מדבר? אמרו לי שלא מדברים. ראיתי שכולם עולים לדבר.

ירון לוי (יש עתיד):

אתה מבין? הוא בא לראות איך אני מקבל יותר ממנו.

היו"ר משה טור פז:

חבר הכנסת לוי. בבקשה, חבר הכנסת אזולאי.

ינון אזולאי (ש"ס):

אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, שאלו אותי למה אני מדבר. האמת היא שלא תכננתי לדבר, אבל כשעולים לעשות על הגב שלנו פופוליזם זול, אני חייב לעלות לדבר. אם באים ואומרים – ירון, ירון, רק תקשיב. אני לא תוקף, אני בא ואומר דבר אחד פשוט. עלית פה ונתת ואמרת "פגרה", ואתה לא מכיר מה זה פגרה.

ירון לוי (יש עתיד):

אני לא מכיר מה זה פגרה? אני נכנסתי בפגרה.

ינון אזולאי (ש"ס):

לא, אמרת שאתה לא מכיר מבחינת זה שאתה לא יוצא לפגרה. אגב, שאלו היום את חבר הכנסת גפני אם הוועדה תעבוד בפגרה. אז קודם כול ככלל, ועדת כספים תמיד עובדת, בכל הפגרות.

ירון לוי (יש עתיד):

חקיקה תהיה?

ינון אזולאי (ש"ס):

חקיקה תהיה. כל חקיקה, כל חקיקה שהממשלה תביא, תהיה, והייתה אמירה.

ירון לוי (יש עתיד):

למה לא לוותר על הפגרה? אתה יודע מה? למראית עין. מלחמה, רבאק, אנחנו במלחמה.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

על מי אתה עובד – – –

ינון אזולאי (ש"ס):

שנייה, פינדרוס. תודה. ירון, אתה יודע, אני באמת אוהב לשמוע אנשים ולקבל את מה שהם אומרים ולקבל גם את ההערות שלהם לפעמים, כשההערות צודקות. אפשר לבדוק את הנוכחות שלי – אני אף פעם לא מתגאה; רגע, אני אסביר לך למה אני אומר את זה – את הנוכחות שלי ושל חבריי, בסך הכול, קח את הסיעה שלנו, באמת. באים ואומרים לך על היושב-ראש הזה ועל הזה. אני אומר לך: עזוב, לא נדבר על יושבי-ראש, גם לא מעניין אותי, בסדר? כל אחד עם המקומות שלו, המקום שהוא נמצא בו, וזה בסדר גמור.

ירון לוי (יש עתיד):

לגופו של עניין, נשמה – – –

ינון אזולאי (ש"ס):

לגופו של עניין אני עונה לך.

ירון לוי (יש עתיד):

האם זה נכון שהציבור שלנו במדינה, שאנחנו מקבלים את הכסף ממנו, יבין שאנחנו יוצאים לפגרה? האם לא נכון לשנות קצת?

ינון אזולאי (ש"ס):

כן, ואני אענה לך. כן, ואני אענה לך למה.

ירון לוי (יש עתיד):

אני אשמח.

ינון אזולאי (ש"ס):

כי פגרה – צריכה להיות פגרה, כי יש פה עובדים בכנסת שהם צריכים לצאת לפגרה. עם כל הכבוד, אנחנו לא יכולים לדאוג רק לעצמנו. יש פה עובדים שעובדים איתנו עד השעות הקטנות של הלילה, וגם להם יש בתים, גם הם צריכים להגיע לליל הסדר ולנקות את הבתים שלהם, והם צריכים להגיע לליל הסדר כשהם ערוכים וכשהם יכולים גם הם לנוח. אז אנחנו, 120 ח"כים, אנחנו נמשיך ונעבוד, ואנחנו נהיה בוועדות כשצריך, ואז ידליקו לנו את האורות בשביל להגיע לוועדות וינקו באותו יום שצריך לעשות את זה. אבל לא צריך לשעבד אותם, לא צריך לשעבד את עובדי הכנסת. תסתכלו על עובדי הכנסת. זו לא חוכמה להגיד: כן, בואו נעבוד. עובדי הכנסת לא צריכים את הפגרה הזאת בשבילם? ותסתכל בנוכחות. אני אומר לך, תסתכל בנוכחות של חברי הכנסת, גם של הסיעות. ואני אומר: אדרבה – – –

ירון לוי (יש עתיד):

אנחנו חלק, אין ביקורת.

ינון אזולאי (ש"ס):

אני לא מדבר על יש עתיד ולא על שום דבר. אני אומר – – –

ירון לוי (יש עתיד):

אני לא העברתי ביקורת, אני אמרתי 120.

ינון אזולאי (ש"ס):

אני לא מדבר לא על יש עתיד ולא על אף אחד.

ירון לוי (יש עתיד):

אני חלק מ-120.

ינון אזולאי (ש"ס):

אתה חלק מ-120 וגם אני חלק מ-120, והתפקיד שלנו לשרת את הציבור 24 שעות ביממה. 24 שעות ביממה. ואנחנו צריכים לעשות זאת לא רק מהכנסת. אפשר לעבוד גם מחוץ לכנסת, בסיורים שאנחנו נעשה, להיפגש עם אנשים, להיפגש עם משפחות, לשמוע את המצוקות. הפגרה נועדה בשביל זה, כי במשך השבוע – אתה יודע, אני נמצא פה מיום ראשון, הרבה פעמים גם בימי ראשון אני נמצא, ואם לא, אז אני חבר ועדת חוץ וביטחון, בוועדת המשנה, ואז יש סיורים בראשון וחמישי, ואז, מה יוצא? שמראשון עד חמישי, כולל חמישי – – –

ירון לוי (יש עתיד):

ינון אזולאי (ש"ס):

לא, אני רק אומר לך על סדר-יום של חבר כנסת, רק שתבין – – –

ירון לוי (יש עתיד):

לא תקפתי, אבל.

ינון אזולאי (ש"ס):

לא, אני נותן לציבור, לא לך, לציבור, שיבין. קח חבר כנסת שהוא פעיל, מראשון עד חמישי הוא נמצא בוועדות ועובד, מליאה, הכול. אני רוצה לצאת לציבור, כמו שאתה רוצה לצאת לציבור, ואתה יוצא לציבור, ואתה איש שטח ואני איש שטח. אני רוצה לפגוש את הציבור שלי. אני רוצה לשמוע את המצוקות שלהם. אני לא רוצה רק להביא אותם לפה, אני רוצה גם להרגיש אותם. אז מתי אני עושה את זה? אני אגלה לך שלפעמים אני עושה בימי שישי את הפגישות ולפעמים במוצאי שבת, אבל זה לא נוח, כי יש גם לנו משפחות, אז אנחנו נשאיר את זה בשבילם. אבל ביום ראשון, כשאני אצא לפגרה, או ביום שני, אנחנו נצטרך לסייר בארץ כדי להיות שם. אנחנו נעבוד. אבל האנשים המסורים, המיוחדים, שנמצאים פה בכנסת, עובדי הכנסת המסורים לנו כל השנה – בואו ניתן גם להם את מה שמגיע להם. הם לא יכולים לצעוק ולהגיד את זה; אנחנו נגיד להם את זה. הייתה פה אחת בשם ציונה – אני תמיד מזכיר אותה ונזכר בה. כולם מכירים הקפה של ציונה בחוץ. האישה הזאת הייתה עובדת. היא היום יצאה לחופשת מחלה.

היו"ר משה טור פז:

כבר הרבה זמן.

ינון אזולאי (ש"ס):

הרבה זמן. אני דיברתי איתה לפני שבועיים – אישה שהברכיים שלה נהרסו רק מהעמידה פה בשביל לשרת אותנו כחברי כנסת. עזוב שהיא אומרת לי היום – בושה וחרפה, כמה שהיא מקבלת אחרי 20 שנות עבודה: 600 שקל. היא אמרה לי: אתה יכול להגיד את זה, אחרת לא הייתי אומר את זה. היא לא הייתה עובדת הכנסת; כוח אדם. ואני אומר, על אותם אלה, לפחות את מעט החופש שהמנוחה הזו תיתן להם. עזבו, יש לנו ויכוחים בינינו, פגרה, לא פגרה. בואו, פגרה, לא פגרה – שכל אחד יוכיח שהוא יצא לעבוד בחוץ. יש חוקים, נבוא בוועדות, נעבוד באותו יום, אבל לא צריך לפתוח את המליאה עד 02:00, עד 01:00, עד 00:00 – – –

ירון לוי (יש עתיד):

לא, אפשר להגיע להסכמות, אבל – – –

ינון אזולאי (ש"ס):

אז זה ההסכמות. זה חלק מההסכמות שוועדת כספים עובדת בהן וכל ועדה שתצטרך תעשה.

היו"ר משה טור פז:

חבר הכנסת אזולאי, נא לסיים.

ינון אזולאי (ש"ס):

כן, אני מסיים. אז אני אומר, בואו ביחד, כל אחד יעשה במקום שהוא יודע לעזור למען הציבור, כל אחד בציבור שלו ובכלל הציבורים; לא משנה מי הצביע לך. נצא לארץ, נצא לכל המקומות לשמוע את האנשים, ובעזרת השם אנחנו נחזור לפה עם כוחות מחודשים כולנו. כל אחד יחגוג את החג שלו, ולא נשכח את החטופים, לא נשכח את חיילי צה"ל שנלחמים שם, לא נשכח שום דבר, אבל גם לא נשכח את עובדי הכנסת, שעובדים במסירות כל השנה.

היו"ר משה טור פז:

תודה רבה.

ירון לוי (יש עתיד):

ינון אזולאי (ש"ס):

איך?

ירון לוי (יש עתיד):

– – – לבת ים?

היו"ר משה טור פז:

חול המועד – אתם מוזמנים לקבוע.

ינון אזולאי (ש"ס):

אני דווקא קרוב – אשדוד. נעשה ביקור, אתה אליי ואני אליך. תודה רבה.

היו"ר משה טור פז:

תודה רבה. חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב טסלר – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב אשר – אינו נוכח; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח. חבר הכנסת יצחק פינדרוס?

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

אני אעלה בסוף.

היו"ר משה טור פז:

אתה תעלה בסוף, בסדר גמור. חבר הכנסת משה רוט – אינו נוכח; חבר הכנסת אליהו ברוכי – מוותר; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חברת הכנסת אפרת רייטן – אינה נוכחת. חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

לא הייתי עונה, וחבל שירון לוי יצא. הוציא את התלוש ועשה כאן הצגה יפה, זה בסדר גמור. אני לא מתבייש בתלוש. אני לא מדבר על הדמגוגיה שבדבר, אבל בוא נגיד את האמת. טול קורה מבין עיניך. מפלגה שלמה – ירון הוא מהחרוצים שם. אתם יודעים איזה מספר הוא היה בחודש האחרון בכנסת? מהחרוצים. 39. ב-120 – אני לא למדתי ליבה – אני חושב ש-39 זה בסוף השליש הראשון, אם אני לא טועה. אתה רואה חשבון, תגיד לי אם אני צודק. אנשים נמצאים פה – פגרה? הרי המשחק הזה, אם יביכו את הממשלה אם לא יביכו – נמצא פה מי שהיה מרכז אופוזיציה ומרכז קואליציה ויודע בדיוק על מה אני מדבר. זה הנושא? מישהו יוצא פה לחופש? מישהו הולך פה לברוח? אישרו ארבע ועדות ובנושאי מלחמה להעלות, כולל ממשלה וכולל דיונים. מדובר בסך הכול על שבועיים, כי עד פסח נשארו שבועיים. עושים סיבוב על חשבון הקהל, וכולם קונים את הבלוף הזה. כולם קונים את הבלוף הזה. הגדילו לעשות – אמרו שיחסמו את שדה התעופה. חבר'ה, אני בעד. אני קורא לכל אנשי המחאה: תלכו, תעצרו את שדה התעופה. אין אף אחד מהאנשים שלנו, מהקולגות שלנו, שהולך לברוח מהארץ. כולם ישבו פה יומם ולילה בוועדות. בדקתי עכשיו: סדר גודל של 300 שעות, 400 שעות בפגרת הקיץ ישבו פה חברי הקואליציה. 300, 400 שעות בפגרת הקיץ, שכוללת הדממה. אני גם בדקתי – אין חברי אופוזיציה שם כמעט, כמעט, באופן יחסי. הממוצע של חברי הקואליציה – סתם, סיעת יש עתיד היא מהסיעות שנמצאות בחציון התחתון בהימצאות כאן, בין בפגרה ובין שלא בפגרה. לא אכפת להם, יש פגרה, אין פגרה. העיקר לעשות סיבוב עלינו.

אושר שקלים (הליכוד):

היושב-ראש נותן דוגמה.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

העיקר – סיבוב עלינו. רוב הסיעות שהגישו את הבקשה בכלל לא היו פה בשוטף. מה זה משנה להם בכלל? מישהו מאיתנו עשה פגרה כדי לצאת לחופש? מישהו מאיתנו הולך להשבית את הוועדות? ועדת כספים הייתה פעם מושבתת? הוועדות האחרות היו פעם מושבתות? מאיפה לקחו את הסיפור ההזוי והשקרי הזה ועשו סיבוב על כולנו? הגדילו לעשות, ולכן התקוממתי. נכון, זה לא נוגע אליי, אני לא – אבל המציאות הזאת של השקר הזה. לא מתבייש, עומד כאן. רוב חברי הכנסת שחתמו נמצאו במושב האחרון שליש ממני, שליש, ואני מציע לכולם להיכנס ולבדוק את זה. גם בפגרה, אני מודיע לכם. אני מציע לכל אזרחי ישראל להיכנס לאתר ביום ראשון, ביום שני, ביום רביעי הבא ושבוע אחר כך ולבדוק מי נמצא במשכן – או כל אותם צבועים שצעקו לבטל את הפגרה. תודה רבה.

היו"ר משה טור פז:

תודה רבה לחבר הכנסת פינדרוס. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 272), התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה. כחבר היחיד ביש עתיד, אני מסיר את ההסתייגויות, ולכן נעבור להצבעה. אנא תפסו את מקומותיכם. ההצבעה בקריאה שנייה, כמובן. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד סעיפים 1–13 – 8 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–13 נתקבלו.

שר התקשורת שלמה קרעי:

תחזור עוד פעם, היושב-ראש. אתה החבר היחיד מיש עתיד שנמצא במליאה. תחזור על זה, שישמעו אותך.

היו"ר משה טור פז:

בעד – שמונה, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה. נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 272), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד החוק – 8 נגד – אין נמנעים – אין חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 272), התשפ"ד–2024, נתקבל.

היו"ר משה טור פז:

בעד – שמונה, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 272), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה שנייה ושלישית, ותיכנס לספר החוקים.

היו"ר משה טור פז:

הודעה לסגנית מזכיר הכנסת.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 38), התשפ"ד–2024, שהחזירה הוועדה לביטחון לאומי. תודה.

היו"ר משה טור פז:

חבריי חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 44) (בחינות הלשכה להסמכה ותקופת ההתמחות של מי ששימש בחוץ לארץ עורך דין), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת זאב אלקין וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת זאב אלקין להציג את הצעת החוק. לרשותך עשר דקות, בבקשה.

זאב אלקין (הימין הממלכתי):

אני לא אזדקק לכולן. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם לקראת קריאה ראשונה, הצעת חוק של לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 44), שאני מוביל אותה יחד עם חברי הכנסת עודד פורר, דן אילוז, יוסף טייב ובועז ביסמוט. מדובר על הצעת חוק שלמעשה מתקנת בעיה שהייתה קיימת במשך שנים בחוק לשכת עורכי הדין. בחוק לשכת עורכי הדין יש מנגנון שבונה תהליך של הכרה והסמכה למקצוע של עריכת דין למי שלמד משפטים ועבד במקצוע הזה בחוץ לארץ. זה בעיקר רלוונטי לעולים חדשים, אבל גם לאזרחים ישראלים שלמדו משפטים בחוץ לארץ. בתהליך ההכרה הזה יש דרישות מסוימות. מול הדרישות האלה, המחוקק בזמנו, כבר לפני הרבה זמן, בנה תהליך של הקלה בדרישות למי שהוא בעל ניסיון בעבודה. אותו דבר יש על רופאים; בכל המקצועות שבהם נדרשת הסמכה, אם עבדת מספיק שנים, אתה לא חייב לעבור את כל השלבים אלא עובר רק את חלקם. אבל הבעיה הייתה בכך שכשניסחו את הצעת החוק – זה חוק ישן מאוד, מלפני הרבה שנים, כמה עשרות שנים – ניסחו את זה לפי המודל הקיים במדינת ישראל. כל עורך דין, בוודאות יש לו למעשה הסמכה מהלשכה, יש לו רישיון ויש לו גם תקופה מסוימת של ניסיון. מה לעשות שישנן מדינות בעולם שבהן זה לא עובד ככה. אם אצלנו כל מי שעוסק במקצוע משפטי, בדרך כלל הוא נדרש להיות עורך דין מוסמך, שם זה לא עובד כך. למשל צרפת, רוסיה, אוקראינה, אלה מדינות שבהן לא רק שאין חובה להיות בעל רישיון עורך דין – יש מקצועות משפטיים, כמו למשל פרקליטים, שאסור להם להיות חברים בלשכת עורכי הדין ובעלי רישיון; לא רק שזה לא חובה אלא זה אפילו אסור. לכן במשך שנים התקיים מצב מוזר שעלו לפה עורכי דין עם ניסיון גדול מאוד, דווקא במסגרות מאוד מאוד רציניות, אבל הם לא קיבלו את ההקלה. פורמלית אמרו: אין לכם רישיון, זה לא נחשב. כי החוק נבנה על בסיס המתכונת הישראלית, למרות שכבר מזמן התברר שלא בכל המדינות זה עובד באותו שטנץ כמו אצלנו. לכן, כשנחשפה הבעיה הזאת בדיון בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות – אגב, דוגמה יפה איך חשיפת בעיה בכנסת יכולה להביא לתיקון – יזמתי יחד עם כמה חברי כנסת תיקון של המצב הזה שמאפשר מסלול אלטרנטיבי: אם אין לך רישיון אבל יש לך ניסיון יותר ארוך ממה שהיה נדרש להקלות, אתה תקבל את אותן ההקלות. זאת למעשה מהותה של הצעת החוק. היא מתייחסת בנפרד בכל סעיף לכל אחת מההקלות, אם זה קשור לבחינת ההתמחות, אם זה קשור לבחינה של הלשכה, אם זה קשור לתקופת ההתמחות או אם זה קשור לרישום כעורך דין זר כאן במדינת ישראל. זה למעשה החוק. זה תיקון קטן, אבל הוא יאפשר ללא מעט אנשים לעלות למדינת ישראל ולהשתלב יותר מהר במקצוע שלהם. אני רק אגיד – וזה מצוין בדברי ההסבר להצעת החוק – שהצעת החוק בקריאה הטרומית כללה התייחסות לעוד נושא אחד. על פי החוק היום, מי שמוסמך לבדוק את ההשכלה המשפטית של האנשים האלה משום מה זה האוניברסיטה העברית. אגב, זה חוק יחיד כזה שאני מכיר שנותן מעמד מטעם המדינה למוסד אקדמי מסוים. אם היום היינו מחוקקים את זה, לא היו מאפשרים את זה, כי זה אפליה של מוסד אקדמי אחד על פני אחרים. זה נחקק בתקופה שהייתה רק אוניברסיטה אחת בארץ, ולכן הסמיכו אותה לזה. בהצעת החוק הטרומית הצענו להחליף את זה במחלקה להכרה בתארים זרים במשרד החינוך, שעושה את זה לכל שאר המקצועות. יש עוד דין ודברים עם משרד החינוך סביב הנושא הזה, ולכן זה כרגע לא מופיע בנוסח הקריאה הראשונה, אבל זה מצוין בדברי ההסבר שזה יחזור לדיון לקראת קריאה שנייה ושלישית, וכדי שזה לא ייחשב נושא חדש, אז אני מציין את זה גם כאן מעל דוכן הכנסת. כאמור, זה כתוב גם בדברי ההסבר, ואני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הזאת ובתיקון הקטן הזה, שיפתור עוול להרבה אנשים. תודה רבה.

היו"ר משה טור פז:

תודה רבה לחבר הכנסת אלקין.

זאב אלקין (הימין הממלכתי):

אני רק אוסיף עוד משפט. כמובן, אני רוצה להודות לשר המשפטים יריב לוין על התמיכה בהצעת החוק הזאת בוועדת השרים לחקיקה, לחבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב-ראש ועדת החוקה, על קידום מהיר של הצעת החוק, וליושב-ראש הקואליציה, חבר הכנסת אופיר כץ, על סיוע בקידום הצעת החוק הזאת. תודה רבה.

היו"ר משה טור פז:

נעבור עכשיו לדיון האישי. ראשון הדוברים – חבר הכנסת אושר שקלים. בבקשה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה.

אושר שקלים (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני שאתייחס למה שרציתי לומר, אני רק רוצה להגיב על משהו לחברי חבר הכנסת ירון לוי, שאני רואה אותו באמת כחבר, שותף לדרך, למרות שאנחנו ממפלגות יריבות. ירון מבחינתי אדם הגון, ישר, אבל אני חושב שהוא טועה פה טעות חמורה, כיוון שדווקא אנחנו, בפגרה חלק גדול מאיתנו עובדים אפילו הרבה יותר קשה והרבה יותר שעות מאשר בימים רגילים. אפשר, כמו שאמר פינדרוס, לבדוק אותנו בנושא של הנוכחות, לראות מי מככב בזמן הנוכחות פה ומי בכלל לא נמצא פה גם בימים שאין פגרה. אז זה מאוד פופוליסטי לבוא ולהגיד פגרה. אנחנו נמצאים גם בסיורים וגם במקומות נוספים, והוועדות עובדות כרגיל. אם צריך, גם נגיע להצביע פה במליאה. לגופו של עניין, אתמול הגעתי לניחום אבלים אצל משפחתו של אוריאל ברוך, זיכרונו לברכה, השם ייקום דמו, בגבעת זאב. נפגשתי עם הוריו, אחיו, רעייתו. אוריאל היה אבא לשני ילדים קטנים בני חמש ושמונה שבסך הכול רצה לשמוח וליהנות, הלך למסיבה ברעים לרקוד, נחטף ונרצח על ידי מחבלי החמאס, יימח שמם. לאורך כל התקופה למשפחה לא היה מידע מה מצבו של אוריאל, והם ניסו להיאחז בכל שביב של תקווה שהיה להם. במהלך המפגש שלנו בין היתר היו למשפחתו שתי בקשות: 1. שנמשיך להיות חזקים ומאוחדים; 2. שקורבנו של אוריאל לא יהיה לשווא, כלומר, שנשמיד ונחסל את אלה שפגעו באוריאל, ושהעם שלנו ידע להתגבר ולחסל את הנאצים של החמאס ולסגור איתם את החשבון הארוך שיש לעם ישראל עם הארגון הארור הזה. מתחילת המלחמה יצא לי ללוות – ואני עושה זאת מדי יום – גם משפחות שכולות שיקיריהן נרצחו באירועי 7 באוקטובר. חשוב לי לתת אוזן קשבת ותשומת לב גם למשפחות החטופים היקרות, שעוברות גיהינום נפשי ופיזי. צר לי שישנם גורמים ציניים שפשוט מנצלים את מצוקתן של אותן משפחות קדושות, שממתינות בקוצר רוח, ובצדק, ליקיריהן שישובו הביתה בשלום, והן מנסות להיאחז בכל ידיעה על מצבם שאולי תיתן תקווה. אני אישית מקפיד מאוד להיפגש כמה שיותר עם משפחות החטופים, בכל הזדמנות, ואפילו כמה פעמים. והמסר שלי אליהן הוא שהמאבק – חבר'ה, עושים שם קצת רעש. בבקשה.

היו"ר משה טור פז:

שקט, ונא לסיים.

אושר שקלים (הליכוד):

המסר שלי אליהן הוא שהמאבק להשבת החטופים הוא הכי צודק וראוי, ויחד עם זאת, על מנת להשיג את המטרה, עלינו להיות מאוחדים סביב ההנהגה. אין כאן שאלה של ימין או שמאל, ואסור לקחת את הנושא הזה לעניינים פוליטיים או להיסחף לכל מיני גחמות של אנשים ציניים ופופוליסטיים.

היו"ר משה טור פז:

נא לסיים, חבר הכנסת שקלים.

אושר שקלים (הליכוד):

אני מייד מסיים, ברשותך. כל אלה שקוראים או פועלים לבחירות, עושים זאת מתוך רשעות או טיפשות, שכן הכרזה על בחירות רק תשחק לידיהם של החמאס ותגרום להם להקשיח עמדות, כפי שאנחנו רואים כעת. אני מייד מסיים. אני גורס כי ככל שאנו נדע ללחוץ את החמאס פיזית, בשטח, כך תגבר מצוקתם אשר תגביר את רצונם לקיים עסקה להשבת החטופים. כל פיצולי הכוח בינינו רק יעכבו את החזרת החטופים, שכולנו רוצים בהשבתם. אני מחזק מכאן את ראש הממשלה נתניהו על עמידתו האיתנה להכריע את החמאס, וטוב עשה שאישר את התוכניות לכניסה לרפיח. הגיע הזמן להכריע את המלחמה, ובעזרת השם נוכל להחזיר את כולם כולל כולם. ניצחון מוחלט משמעו החזרת כל החטופים. אמן כן יהי רצון.

היו"ר משה טור פז:

תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת. חברת הכנסת שרון ניר, לרשותך שלוש דקות, בבקשה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, זו שעה חשובה ומכרעת עבור מדינת ישראל. מולנו ניצבים אתגרים ביטחוניים רבים המחייבים את כולנו לחשוב מחדש על האחריות האישית והקולקטיבית שלנו לביטחון הלאומי. המציאות הביטחונית שבה אנו חיים מחייבת אותנו לפעול ולחזק את כוחותינו ולצופף את השורות, קודם כול מתוך ערבות הדדית, ערבות שפונה לכל חלקי החברה הישראלית. ערבות הדדית היא לא רק מוסר יהודי עתיק; היא חובה היסטורית שלנו כאזרחי מדינת ישראל. האויב שלנו לא מבחין בין ימין לשמאל, הוא לא מבחין בין חרדים לחילונים, הוא לא מבחין בין יהודים ללא יהודים. כולנו מבחינת האויב שלנו נמצאים על הכוונת. חופש הביטוי, חופש התנועה, חופש הבחירה, כלכלה משגשגת, חופש דת – כל אלו מתקיימים בזכות היכולת שלנו להיות עם חופשי בארצנו, בזכות צבא ההגנה לישראל, שהוא כוח המגן שלנו. אני לא יכולה להתעלם מדברי הרמטכ"ל, אשר נאמרו בבירור ובתוקף: מדינת ישראל ניצבת מול שבע חזיתות. ציר הרשע קם עלינו לכלותנו. כולם צריכים להתגייס כדי להגן על הבית. דבריו של מי שעומד בראש הצבא הם לא רק קריאה לפעולה, הם גם הזמנה לכל אחד מאיתנו לחשבון נפש ולהבנת המציאות מחדש. הגיוס לצה"ל הוא לא רק חובה חוקית, הוא גם זכות וחובה מוסרית הנוגעת לכל אחד מאיתנו. המלחמה הזאת הדגישה את הצורך הדחוף בשינוי, באחדות ובפעולה משותפת. אנחנו עומדים בפני משימה כבדת משקל, משימה שתדרוש מאיתנו להרחיב את הפוטנציאל של המשרתים בצה"ל. כל צעיר בגיל 18 יהיה חייב לשאת בנטל. זמן הפטורים, המכסות, היעדים – כל אלה הם נחלת העבר. עכשיו זה הזמן של כולם להיות בצד הנכון, בצד של מדינת ישראל. לכן אני קוראת לכל חברי הכנסת, לכל אזרחי המדינה, להתאחד במאמץ משותף זה; להבין את הצורך המהותי, הצורך הקיומי שלנו, בגיוס ובתרומה לביטחון המדינה. עלינו לעשות זאת לא רק למעננו אלא למען הדורות הבאים, למען ילדינו, למען נכדינו ולמען עתידה של מדינת ישראל.

היו"ר משה טור פז:

תודה רבה. הדוברת הבאה, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה.

נעמה לזימי (העבודה):

כבוד יו"ר הישיבה, כנסת נכבדה, שאלה לי: מה האירוע שבו כן מניחים מפתחות? האם על אסון הכרמל, שבו נספו 44 בני אדם? האם על הורדת דירוג האשראי ותחזית שלילית? האם על אסון מירון, שבו נהרגו 45 בני אדם? האם על הפקר הגבולות עד כדי חדירת 3,000 מחבלים לשטחי ישראל – האם על זה מניחים מפתחות? האם על טבח של 1,400 אזרחים, תינוקות, ילדים, מבוגרים? האם על חטיפת מאות אזרחים לעזה – האם על זה מניחים מפתחות? האם על פינוי של 200,000 איש? האם על עיסוק בכספים סקטוריאליים בזמן מלחמה במקום לדאוג לצפון ולמפונים? האם על הקרבת החטופים והחטופות שלנו למען הישרדות פוליטית – האם על זה צריך להניח מפתחות? האם על החרבת יחסי ישראל עם כל בעלות בריתה? אז תענו לי, מה האירוע שבגללו ראש ממשלה נאשם בפלילים, שהביא למחדל הכי גדול מאז קום המדינה, צריך להניח מפתחות? שום דף מסרים לא ישנה 1,400 נרצחים, 600 חללים, 134 חטופים, אלפי פצועים, 200,000 עקורים. בושה שאתם יוצאים לפגרה, שאתם לא נענים לקריאה הכי בסיסית. תשאירו את הכנסת מתפקדת. תשאירו את הכלים הפרלמנטריים. תאפשרו לנו להיות שומרי סף ברגע הזה. תעבדו עבור הציבור. אתה הראש, אתה אשם. אני קוראת לכל הציבור להצטרף היום – –

היו"ר משה טור פז:

סליחה, חברת הכנסת לזימי.

נעמה לזימי (העבודה):

– – להפגנה. הוא האיש של המחדל – –

היו"ר משה טור פז:

חברת הכנסת לזימי, נא להוריד את הדברים.

נעמה לזימי (העבודה):

– – הוא מונע עסקת חטופים. הוא הראש, הוא אשם. הוא הראש, הוא אשם.

היו"ר משה טור פז:

תודה. כידוע, אנחנו לא מציגים דברים מעל בימת הכנסת. הדובר הבא, חבר הכנסת חנוך מלביצקי – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומה סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני שאתם מגיבים וקוטעים את דבריי, אני ממליצה באופן חד-פעמי, רק הפעם הזאת, רגע לפני הצעקה, תבדקו את העובדות. תבדקו במי ובמה מדובר ואז תגיבו. לאחרונה הגישו שש משפחות של אסירים יהודים המרצים עונשי מאסר בבתי כלא בישראל, עקב הפרות על רקע לאומי שבהן הורשעו, מכתב מפורט לנשיא המדינה יצחק הרצוג בבקשה לקצר את עונשם של יקיריהם ולשחררם בדרך של חנינה. בנוסף, אנחנו עדים לאחרונה ליותר ויותר מעצרים מינהליים של יהודים, לחרמות כלכליים בין-לאומיים על מתיישבים מיהודה ושומרון – רק היום הארכת מעצר – כולל כאלה הנלחמים על קיומנו בעזה ובגבול הצפון. לצד המלחמה על זכותנו לחיים בארץ הזאת, יש מי שמנצלים את מצבה של ישראל לצורך החלשתה ופירוקה מבפנים, תוך ניצול ציני, הגובל באנטישמיות של ממש, של המחלוקות הפוליטיות והחברתיות במדינת ישראל. לאחרונה שמענו שראש השב"כ רונן בר הורה לשחרר כ-60 מחבלים עצירים ביטחוניים לפני שהסתיימה תקופת מעצרם בטענה של חוסר מקום בבתי המעצר ורצון לפנות מקום למחבלים כבדים יותר שייעצרו במסגרת מלחמת חרבות ברזל. בעבר שוחררו מחבלים כחלק ממחוות לחגים המוסלמיים וכחלק ממדיניות הרגעת הרוחות ברחוב הפלסטיני. במקביל, לאחרונה לא שוחרר אף עציר יהודי שנחשד בעבירות על רקע לאומי. נהפוך הוא, לעצירים יהודים הוארכו תקופות המעצר בחודשים רבים, ללא מתן הסבר הגיוני כלשהו, אגב. אז אני שואלת כאן היום: מה יש לעם ישראל נגד עצמו? מאיפה יצר ההרס העצמי הזה לשחרר מחבלים שפגעו בישראלים, ובאותה העת לא להעלות אפילו לדיון – אפילו לא שוקלים לשחרר גם כמה יהודים שיושבים בבתי הסוהר על עבירות על רקע לאומי? הרי גם ראש השב"כ רונן בר יודע שעצירים ואסירים יהודים שמשתחררים בחנינות וקיצור תקופת מאסר אינם חוזרים לבצע פעולות על רקע לאומי, בעוד רובם המכריע של המחבלים המשתחררים חוזרים מיידית למעגל הטרור נגד ישראל. הנשיאים חיים הרצוג ועזר ויצמן, זכרם לברכה, דווקא כן הבינו את החשיבות שבאיזון החברתי, ושניהם חננו וקצבו את תקופת המאסר של אסירים יהודים לאחר שחרור מחבלים מסיבות שונות. אני נפגשת לאחרונה לא מעט עם אימהות של אסירים יהודים המרצים עונש על עבירות לאומיות, שומעת את הסיפורים על הבנים, על אהבתם למדינה, על הכמיהה להצטרף ללוחמי צה"ל בהגנתם על המולדת. האם ייתכן שהפקרנו את דין הענישה במדינת ישראל וכעת החמאס קובע מי ירצה עונש מאסר על רצח ומי ישוחרר בטרם עת? והרי לאסירים היהודים אין קשר כל כך טוב עם החמאס. מה מקומם של היהודים במערכת הצדק הקוסמית של מדינת ישראל? היכן אבדו ערכי האיזון החברתי? לצערי, הערכים שעובדים הכי קשה בכנסת הזאת הם ערכי המוסר הכפול.

היו"ר משה טור פז:

נא לסיים.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

אז רק אזכיר כאן היום: האויבים של עם ישראל הם מחבלים טרוריסטים שעוסקים בטרור ורצח יהודים באשר הם – חיילים, נשים, קשישים ותינוקות. אני אישית מתנגדת נחרצות לשחרור מחבלים טרוריסטים ורואה בכך טעות על גבול הפשע, אבל לשחרר מחבלים טרוריסטים, תהיה הסיבה אשר תהיה, ולא לשחרר אסירים יהודים – לזה קוראים חטא על פשע. תודה רבה.

היו"ר משה טור פז:

תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף טייב – אינו נוכח; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת אופיר כץ – אינו נוכח. חברת הכנסת צגה מלקו, בבקשה.

צגה מלקו (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום יום עצוב לקהילה שלמה, קהילת יוצאי אתיופיה. לפני חמש שנים סלומון טקה נהרג על ידי שוטר. ציפינו, חיכינו, חמש שנים. יצאנו להפגין, לזעוק את הכאב שלנו. היום בית משפט השלום בחיפה זיכה את השוטר. אתם יודעים, אני דיברתי לפני כמה דקות עם אבא של סלומון טקה. אבא של סלומון טקה אמר לי ככה: תשמעי, אני לא מתפלא, הוא אומר. למה הוא לא מתפלא? ביום שישי הגברת שדרסה את רפאל אדנה בן הארבע – בסוף, אחרי שהודתה, אמרו שהיא לא זוכרת את ההפקרה. השופט ביטל את הודאתה והמשפט בוטל. לכן אבא של סלומון טקה אמר לי שהוא לא מתפלא והוא לא מופתע מזה. תגידו, מה אתם חושבים שקהילה שלמה חושבת היום? מה חשבה ביום שישי הגברת שדרסה את רפאל אדנה בן הארבע? בהתחלה אמרו הבת, אחר כך האימא. נעשה כל מאמץ להוציא אותה מהמשפט, מעבריינות. והיום סלומון טקה, אחרי חמש שנים – מה היה? השוטר היה בסכנה. תחשבו על זה, מה זה השוטר היה בסכנה? זו הייתה קטטה של ילדים? מי שהיה לו אקדח זה השוטר. אני לא חושבת שלילדים היה נשק. אני רוצה להגיד לכם שהדור הצעיר, הדור של ילדיי – כמה שהם רוצים להשתלב, כמה שהם תורמים בשירות צבאי. אתם רואים את זה היום בעזה, בכל מקום, כמה בני העדה תורמים. 23 לוחמים נפלו מתוך הקהילה, 1.7% מכלל האוכלוסייה של יהודי אתיופיה. לאבד 23 ביחס למספר שלנו זה מספר גדול. אבל אנחנו רואים בלשרת את מדינתנו, מדינת ישראל, זכות גדולה. זו לא חובה. אבל לצערי הרב, הגזענות הממוסדת, הגזענות הממסדית, רודפת אותנו. הגזענות הממסדית – כבר בדקו אותה. אם אתם זוכרים את ועדת פלמור, ראש הממשלה הקים אותה ב-2016. בוועדה, שאני הייתי חברה בה – גם שם בדקנו. הגענו למסקנה שהסכנה פה היא גזענות ממוסדת. חברים, תקשיבו לזה. אנחנו, המספר שלנו לא גדול, המספר קטן. היינו יכולים להשתלב בקלות, אבל מה? בגלל צבע העור שלנו רודפים אותנו. את צבע העור שלנו הפכו לעבריינות. חברים, אתם מתבלבלים. צבע העור שלנו זה מה שאנחנו. יהדות אתיופיה – לפני שעלינו לא ידענו מה זה עבריינות.

היו"ר משה טור פז:

נא לסיים.

צגה מלקו (הליכוד):

הגענו לפה אנשים תמימים ושקטים. אני אספר לכם בקצרה – אדוני היושב-ראש, תרשה לי כמה שניות.

היו"ר משה טור פז:

צריך לסיים.

צגה מלקו (הליכוד):

על פי הצעת החוק שהצעתי, מחיקת רישום פלילי – אתמול היה גם דיון בוועדת החוקה. אם תסתכלו על הנתונים, לכמה מבני העדה, יוצאי אתיופיה הצעירים, נפתח תיק, לעומת האוכלוסייה הכללית – –

היו"ר משה טור פז:

משפט אחרון.

צגה מלקו (הליכוד):

– – פי חמישה, כמעט פי שישה. אני זועקת פה את הזעקה של הקהילה: די לממסד הגזעני. גזענות ממוסדת היא סכנה לא רק ליוצאי אתיופיה – למדינה כולה.

היו"ר משה טור פז:

תודה רבה.

צגה מלקו (הליכוד):

אני אומרת, חבריי: זה יום עצוב לקהילה שלמה.

היו"ר משה טור פז:

תודה רבה. חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח. אני מזמין את חבר הכנסת אלקין לסכם את הדיון.

זאב אלקין (הימין הממלכתי):

מוותר.

היו"ר משה טור פז:

מוותר.

היו"ר משה טור פז:

הודעה לסגנית מזכיר הכנסת.

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת החוץ והביטחון; הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 26), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת הכספים; הצעת חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה. תודה.

היו"ר משה טור פז:

תודה רבה.

היו"ר משה טור פז:

חבריי חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 44) (בחינות הלשכה להסמכה ותקופת ההתמחות של מי ששימש בחוץ לארץ עורך דין), התשפ"ד–2024, בקריאה ראשונה. אנא תפסו את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 44) (בחינות הלשכה להסמכה ותקופת ההתמחות של מי ששימש בחוץ לארץ עורך דין), התשפ"ד–2024, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.

היו"ר משה טור פז:

בעד – שמונה, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 44) (בחינות הלשכה להסמכה ותקופת ההתמחות של מי ששימש בחוץ לארץ עורך דין), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה השנייה ושלישית.

היו"ר משה טור פז:

הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 69) (איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת במצב חירום), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת דוד ביטן וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת אליהו ברוכי להציג את הצעת החוק. לרשותך עשר דקות.

אליהו ברוכי (יהדות התורה):

כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, הצעת החוק נועדה להתמודד עם העלאה ניכרת וחריגה של מחירי מוצרים או שירותים חיוניים בעת מצב חירום. מצב החירום מוגדר לפי הצעת החוק כמצב מיוחד בעורף, שהוא המצב הנוכחי שבו אנחנו נמצאים מאז 7 באוקטובר, שמחת תורה, וכן הכרזה על אירוע חירום אזרחי דוגמת אסון טבע או מצב חירום בריאותי מיוחד שנקבע לפי חוק לשם התמודדות עם מחלה מידבקת מסוכנת, כמו מצב החירום שהיה בתקופת הקורונה. בשנים האחרונות ראינו במשק הישראלי מקרים שבהם מוצרים שנמכרו במחירים תחרותיים מוצעים לפתע למכירה במחירים מופקעים בעקבות קיומו של מצב חירום. לכן במצב חירום עשוי להתעורר צורך בהתערבות רגולטורית שמטרתה למנוע העלאת מחירים משמעותית וחריגה ביחס למחיר המקובל תוך ניצול המצב, ולהבטיח שאותו מוצר או שירות יהיה נגיש לכלל האוכלוסייה בתקופת מצב החירום. בהצעת חוק זו, המבוססת על תזכיר חוק שיזם משרד הכלכלה והתעשייה ולצערי לא קודם בממשלה, מוצע לתקן את חוק הגנת הצרכן ולקבוע בו הסדר מיוחד שיחול רק בתקופת מצב החירום ואשר מטרתו להגן על צרכנים מפני הפקעת מחירים מהסוג שתיארתי. אציג כעת את עיקרי הצעת החוק. מוצע לקבוע כי אם הוכרז מצב חירום מסיבה ביטחונית, בריאותית או אחרת, ושר הכלכלה והתעשייה שוכנע כי יש חשש ממשי שעוסקים ינצלו את מצב החירום כדי להעלות מחירים של טובין ושירותים חיוניים, הוא רשאי להכריז כי בתקופה כפי שיקבע יחולו הוראות התיקון המוצע. הכרזה זו תיקרא הכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום. ההכרזה תיכנס לתוקף עם פרסומה ברשומות ותהיה בתוקף לתקופה שלא תעלה על 30 ימים. השר יהיה רשאי להאריך תקופה זו בתקופות נוספות שלא יעלו על 30 ימים כל אחת, אך לאחר תקופה של חודשיים כל הארכה נוספת תהיה מותנית באישורה של ועדת הכלכלה של הכנסת. מוצע כי הכרזת השר תפקע אם פקע תוקפה של ההכרזה על מצב חירום, וכי על השר יהיה לבטל את ההכרזה ללא דיחוי אם חדלו להתקיים הנסיבות שבשלן הוא החליט להכריז על ניצול מצב חירום. מוצע להסמיך את הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן ואת הממונה על התקציבים במשרד האוצר, בתקופת תוקפה של ההכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום, לקבוע רשימה של טובין ושירותים חיוניים שתפורסם ברשומות. רשימה זו תיקבע בהתחשב במאפייניו ובנסיבותיו של מצב החירום שיוכרז. כמו כן, מוצע לקבוע שהממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן והממונה על התקציבים במשרד האוצר יהיו רשאים לעדכן את הרשימה. סעיף 3(א) לחוק הכנסת הצרכן, התשמ"א–1981, אוסר על עוסק להפעיל השפעה בלתי הוגנת על צרכן. כלומר, עוסק לא יכול לעשות דבר במעשה, במחדל, בכתב או בעל פה, שעלול לפגוע ביכולתו של צרכן לקבל החלטה אם להתקשר עימו בעסקה באופן שיש בו שלילה של חופש ההתקשרות של הצרכן או פגיעה מהותית בחופש ההתקשרות שלו. סעיף 3(ב) לחוק קובע רשימה סגורה של מעשים שביצועם הוא בגדר הפעלת השפעה בלתי הוגנת. מוצע לקבוע כי בתקופת תוקפה של ההכרזה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום יראו עוסק כמי שמפעיל השפעה בלתי הוגנת אם הציע, הציג או מכר לצרכן טובין או שירותים המנויים ברשימה כאמור, במחיר העולה באופן ניכר וחריג על מחירו הממוצע בשלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב החירום. נקודת ההשוואה לעניין זה תהיה המחיר הממוצע שבו נמכרו הטובין או השירותים בשלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב החירום. לצד איסור העלאת מחירים בעת מצב חירום כאמור, מוצע לקבוע חריגים שבהם לא יראו עוסק שביצע את האמור לעיל כמי שהפעיל השפעה בלתי הוגנת. מדובר על מקרים שבהם העלאת המחיר נעשתה לפי דין או לפי הסכם בין עוסק לצרכן שנחתם לפני ההכרזה על מצב חירום, וכן על מקרים שבהם העלייה במחיר השירות או הטובין נובעת מהתייקרות העלויות שבהן העוסק נדרש לשאת כדי לספק את השירות או הטובין, ולעניין טובין שהם פירות וירקות – אם העלייה במחיר נובעת מתנודות עונתיות. כמו כן, מוצע להסמיך את הממונה להטיל על עוסקים שיפרו את הצו המינהלי עיצומים כספיים בסכום של פי שלושה מסכומי העיצומים הקבועים כיום בחוק על הפרות מהדרגה החמורה יותר: סכום של כ-46,000 שקלים חדשים, ואם מדובר בעוסק שהוא יחיד – כ-25,000 שקלים חדשים. חברי הכנסת, אני סבור כי הצעת החוק תיתן כלים להתמודדות עם תופעה של הפקעת מחירים במצבי החירום, תמנע ניצול צרכני במצב החירום ותאפשר זמינות נוחה של המוצרים הנדרשים בשעת חירום לכלל האוכלוסייה. לכן, אבקש מכם להצביע בעדה. תודה רבה.

היו"ר משה טור פז:

תודה רבה לחבר הכנסת ברוכי. נעבור לדיון האישי. ראשון הדוברים, חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חברת הכנסת לימור סון הר מלך – אינה נוכחת; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף טייב – אינו נוכח; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת אופיר כץ – מוותר; חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת. חבר הכנסת ברוכי, אתה רוצה לסכם את הדיון? מוותר. אם כך, חבריי חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 69) (איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת במצב חירום), התשפ"ד–2024, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 69) (איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת במצב חירום), התשפ"ד–2024, לוועדת הכלכלה נתקבלה.

היו"ר משה טור פז:

בעד – חמישה, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 69) (איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת במצב חירום), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. חבריי חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי כ"ד באדר ב' התשפ"ד, 3 באפריל 2024, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה.