ישיבת מליאה בתאריך 06/03/2024 בשעה 11:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, השרים, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי כ"ו באדר א' התשפ"ד, 6 במרץ 2024. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 270) (תיקונים להגברת השקיפות בדיני המס ולעמידה בדרישות בין לאומיות בעניין חילופי מידע), התשפ"ד–2024; הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (הוראת שעה) (בקשה מקוונת להנפקת מסמך זיהוי), התשפ"ד–2024. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה למזכיר הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

הנושא הראשון על סדר-היום – שאילתות דחופות, והשאילתה הראשונה היא של חבר הכנסת עמית הלוי לשר הרווחה והביטחון החברתי בנושא אישור משרד הרווחה לארגוני רווחה בין-לאומיים. אני מתכבד להזמין לדוכן את שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי. אחת ולתמיד, מַרגי או מֶרגי?

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

שניהם נכונים. מֶרגי זה המקורי.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה.

עמית הלוי (הליכוד):

תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, בישראל פועלים 163 ארגונים בין-לאומיים באישור המשרד בראשותך, ונהנים מאשרות כניסה. חלקם גם מקבלים הטבות כלכליות מהמדינה, כפי שדווח לנו בוועדה. הארגונים האלה אינם מבוקרים. ממה שאני מכיר, חלקם שותפים לדה-לגיטימציה, הכול כמובן במסווה המוניטרי. רצוני לשאול: 1. ראשית – להציג לציבור את רשימת כלל הארגונים, ומתוכם את הארגונים מקבלי ההטבות. 2. שאלתי השנייה היא, מדוע השר לא ישעה למעשה את האישורים, ובוודאי את ההטבות, עד קיום בדיקה מדוקדקת בעניין? תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת הלוי. כבוד השר, הבמה שלך.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

תודה, אדוני היושב-ראש. תחילה, אני מתנצל על הצרידות. הגיע הזמן – ואודה לחבר הכנסת עמית הלוי על השאילתה. אני חושב שזו שאילתה מתבקשת, חשובה. אומנם התפרצות לדלת פתוחה – רק בתקופה האחרונה, אבל בעיקרון, טוב שאתה מעלה את הנושא הזה על סדר-היום, ואני אפרט. עם תום מלחמת ששת הימים ועד שנת 2013, משרד הרווחה היה אחראי לרישום ארגוני הסעד והסיוע ההומניטריים הבין-לאומיים הלא-ממשלתיים שעובדים עם האוכלוסייה הפלסטינית, מה שנקרא ארל"מ – זה ראשי תיבות של ארגונים לא ממשלתיים. מ-2013 ועד היום כל עובד ארל"מ הנכנס לארץ נדרש להביא עימו מכתב אישור ממשרד הרווחה, ובלעדיו לא יוכל לקבל אשרת עבודה מרשות האוכלוסין. משרד הרווחה טוען כבר שנים שאין ברשותו הכלים המקצועיים לבדוק את הארגונים ואת עובדיהם טרם מתן מכתבי המלצה לעובדים זרים שלהם לכניסה לארץ. לפיכך, לאחרונה פנה מנכ"ל משרדי לראש המל"ל בבקשה להתניע מחדש תהליך – שטרם הגיע למיצוי – והוא אסדרה ממשלתית של נושא זה והעברת אחריות לרישום הארגונים ואחריות לכניסת עובדי הארגונים לידי רשויות ישראליות אחרות, המתאימות יותר לתפקיד ובעלות הכלים המקצועיים המתאימים לכך. זה יכול להיות משרד החוץ, כשיש לזה השלכות דיפלומטיות, זה יכול להיות השב"כ – כל גוף שיודע ויש לו את הכלים לבדוק את זה, לכן המל"ל עושה עבודת מטה בנושא הזה. כל זה מאחר שלמשרד הרווחה חסרים הכלים להעריך את הארגון – אם הארגון מסוכן ביטחונית או לא. לידיעתך, חבר הכנסת עמית הלוי, בחמש השנים האחרונות המשרד לא ביצע רישום של ארגונים חדשים. לאחר 7 באוקטובר משרדי אף הפסיק בהנחיה שלי לתת מכתבי המלצה לעובדים זרים של הארגונים, מאותה הסיבה. נכון להיום, לאחר פגישה שהתקיימה בין משרד הרווחה למל"ל בשבועות האחרונים, המל"ל התניע מחדש תהליך אסדרה, ואנו ממתינים לטיוטה ראשונה של הצעת מחליטים שתעלה בפני הקבינט המדיני-ביטחוני להעברת הנושא ממשרד הרווחה. ידוע לי כי נבדקות חלופות שונות, ואני סמוך ובטוח שאנשי המקצוע במל"ל ימצאו את החלופה הטובה יותר למדינת ישראל מבחינה ביטחונית ודיפלומטית. לגבי ההטבות הכלכליות שבגוף השאלה, 11 ארגונים זכאים להחזר מע"מ על ידי אישור של משרד הרווחה לפי תקנות היסטוריות בשם "פרט 17" מתוך 163 הארגונים הרשומים אצלנו. מאחר שזה 11 גופים, אני אמנה לך אותם: הראשון שבהם זה ACDI; התוכנית המשותפת לפיתוח חקלאי; ארגון אמריקאי להצלת ילדים; ארגון שבדי להצלת ילדים; הארגון לפיתוח חינוכי; ארגון אמריקאי המסייע לאוכלוסיות מוחלשות; הארגון הקתולי לסיוע; הפדרציה הלותרנית העולמית; ארגון הכנסיות המנוניטי האמריקאי לסיוע רווחתי; מועצת הכנסיות של המזרח הקרוב לסיוע; הארגון השבדי לרווחה. אני מחדד ואומר: את כל הרשימה של כל הארגונים שמופיעים אצלנו, שנרשמו עד לפני חמש שנים, אני אתן לפרוטוקול, הם יופיעו בפרוטוקול, כולל ארגוני הסיוע, ואם תרצו, גם את הנספח שנקרא "פרט 17", שעל פיו אנחנו עובדים. נכון להיום, למרות הלחצים – ומופעלים עלינו לחצים – בימים אלו כל עובד שפגה אשרת השהייה שלו בארץ, היא לא מחודשת, כי אני לא אמליץ. אחרי מה שראינו ב-7 באוקטובר זה יהיה מעשה חסר אחריות לאשר לעובדים כאלה להיכנס או לשהות בארץ בלי שאנחנו יודעים, שבדקנו היטב היטב וסרקנו במסרקות של ברזל את הארגון ואת עובדיו. אני שמח על כך שהנושא הזה על סדר-היום. המל"ל יסיים את העבודה שלו, שום דבר לא בוער, הוא יסיים את העבודה, יחליט מי הגורם המתכלל, מי הגורם שאמור לבדוק זאת. אנחנו נשתף פעולה. תודה רבה לכל המציעים שהתעסקו בזה קודם, וכבר הודענו שלא יאושרו, אז אני מודה לכל חברי הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת הלוי, שאלת המשך. לאחר מכן – שאלה נוספת לחברת הכנסת בן ארי, והשר ישיב במרוכז.

עמית הלוי (הליכוד):

השר מרגי, תודה רבה על התשובה שלך. יש לי מחלוקת אחת איתך על הסיפא, שאמרת ששום דבר לא בוער, כיוון שכל הארץ בוערת, ולכן שאלתי היא, למה כבודו לא ישעה, בדיוק כפי שנהגת לגבי אשרות של עובדים, עד שהמל"ל יבצע את עבודתו? להשעות את האישורים הללו לארגונים הללו ולדרוש משר האוצר – תוציא מכתב לשר האוצר – להשעות את ההטבות הללו. אגב, להערכתי, זה גם יזרז את לוח הזמנים במל"ל. ושאלה שנייה – אבקש שתתייחס לא רק לטרור וסיכון ביטחוני. אנחנו תמיד נופלים בפח הזה. הארגונים האלה בחלקם, כולל אלה שהזכרת, פועלים בשביל דה-לגיטימציה למדינת ישראל – דבר לא פחות מסוכן, מבחינה מסוימת אפילו יותר מסוכן. זו התשתית של הטרור. על שני הדברים האלה אני מבקש את ההתייחסות שלך. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. חברת הכנסת בן ארי, בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני שר הרווחה, כפי שנחשפת אתה – ולצערי, הרבה מאזרחי ישראל – לאירוע שהתקיים אתמול בוועדה לביטחון לאומי, גילינו שפורום מיכל סלה, מאוגוסט האחרון לא מקבל את הכסף שהובטח לו מהמשרד לביטחון לאומי. פורום מיכל סלה מסייע כמעט ל-300 נשים נפגעות אלימות וקרוב ל-900 ילדים שבסכנה. בסוף, בשורה התחתונה, הוא בכלל לא היה צריך להיות במשרד לביטחון לאומי, לדעתי. היה כאן ניסיון יפה של תומר לוטן, אבל לצערי, לא היה מי שימשיך אותו. אדוני, אני חושבת שבסוף במקום ללכת למקלט, האישה נשארת בבית עם כלב או אמצעי הגנה. אגב, עלות של אישה בבית היא 1.8% מעלות של מקלט. לכן, אדוני שר הרווחה, אני פונה אליך בבקשה: האם תוכל לסייע בהמשך המימון? שוב, זה במצ'ינג, במיזם משותף. העמותה מתחייבת, כמובן, להביא שקל על כל שקל שהמשרד ייתן. אני פונה אליך, אני גם יודעת – יש לנו הרבה שנים טובות ביחד – שהלב שלך במקום הנכון. אני פונה אליך לסייע לפורום מיכל סלה ולסייע ללילי בן עמי בבקשה הכל-כך חשובה הזאת. תודה, אדוני.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. כבוד השר, בבקשה.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

ידידי חבר הכנסת עמית הלוי, אכן, מה שהמשרד עושה בתחום אחריותו הוא להשהות את הפעילות עד להחלטת המל"ל. מרגע שניתנו אשרות כניסה, מי שיכול לבטל את אשרות השהייה בארץ הוא רשות האוכלוסין. אתה מוזמן לפנות לשר הפנים בנושא הזה. לגבי הטבות המס – שזה פטור ממע"מ לאותם ארגונים – כנ"ל, זה במשרד האוצר. התהליך שמשרד הרווחה שותף לו, חלק מהתהליך שהוא שותף לו – אנחנו כבר השהינו זאת, וכבר חמש שנים שלא רושמים ארגונים חדשים. מ-7 באוקטובר מי שמבקש המלצה כדי לקבל אשרת שהייה בארץ – לא מקבל. מבחינת השהייה – השהינו. כפי שאמרתי, לגבי הטבות או אשרות – האשרות זה משרד הפנים, והטבות המס זה משרד האוצר. לגבי השאילתה הנוספת, של חברת הכנסת מירב בן ארי – אני מכיר את פורום מיכל סלה. לצערי הרב, מאותו יום האסון המר והנמהר שבו אחותה נרצחה, ליוויתי אותה. גם ליוויתי אותה לגבי אותו סטרטאפ וכל הסטרטאפים שיכולים למנוע את הרצח הבא.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הכול תוצרת כחול-לבן.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

ברור. הייתי שם, וגם הייתי שותף לכנס. משרד הרווחה מטפל באלימות במשפחה. יש את ההיבט שהמשרד לביטחון הפנים צריך לעסוק בו. אדוני היושב-ראש, חברי השר אמסלם, אני תמיד אומר שמשרד הרווחה הוא לא הבעיה. אני אומר לכל שרי הממשלה: אתם הבעיה. לא תתפקדו טוב – הלקוחות אצלי; ככל שתתפקדו יותר טוב, יהיו לי פחות לקוחות. שוב, אני אומר לך שהכי קל לומר שאני לוקח את זה. א. במעמד הזה אני יכול להבטיח לך שאין דבר כזה.

קריאה:

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

בממשלה ובכנסת פה אישרנו את הסוגיה הזאת של האיזוק האלקטרוני. זוכרים?

מירב בן ארי (יש עתיד):

איך אפשר לשכוח?

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

כל זה בשביל מה? בעלויות גבוהות יותר. לא ייתכן שאם יש לנו סטרטאפ שיודע לזהות, כלב שיודע לזהות ניואנסים, התנהגויות, סטרטאפ שיודע לזהות התבטאויות – ומוכח שזה מונע אלימות במשפחה בהתרעה מוקדמת או תופעות כאלה ואחרות וגם מעניק ביטחון אישי – אי-אפשר לכלוא את הנשים האלה. לכן אני אומר לך שאני לוקח על עצמי כחבר ממשלה לברר את הנושא עם השר לביטחון הפנים. אני לא יודע בדיוק – הבנתי שהיו קולות צורמים בוועדה. לא צפיתי בדיון.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ב-under statement.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

ראיתי שזה נגמר בבכי, את זה כן שמעתי. לכן אני לוקח על עצמי להוציא פנייה לשר לביטחון לאומי ולבדוק למה זה הופסק. אם זה הופסק עניינית, אנחנו ניקח את זה. זה לא כסף גדול, ונמצא לו את המקור. אם זה לא הופסק עניינית – הינה, אני אומר לך, אני אתעקש שזה ימשיך להיות. כחבר ממשלה, אם מהותית ועניינית זה יותר טוב ויותר יעיל, יותר בטיחותי, במשרד לביטחון לאומי – זה יהיה שם. אם לא, אנחנו נמצא לזה מענה. אני מודה לך על השאלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לכבוד השר מרגי על המענה המפורט והמנומק היטב, כהרגלו. השאילתה הדחופה הבאה היא של חברת הכנסת מירב בן ארי לשר המקשר בין הממשלה לכנסת, בנושא: אתר ארכיון המדינה מושבת יותר משלושה חודשים בשל מתקפת סייבר. אני מתכבד להזמין לדוכן את כבוד השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם, בבקשה. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, אתר ארכיון המדינה מושבת יותר משלושה חודשים בשל מתקפת סייבר. בדצמבר התרחשה מתקפת סייבר על אתר ארכיון המדינה. מאז ועד היום לא חזר אתר הארכיון לתפקד. זו פגיעה חסרת תקדים במחקר, בתרבות ובשיח הציבורי. ברצוני לשאול: מתי יחזור אתר הארכיון לתפקוד מלא, ומדוע נגרם עיכוב כל כך ארוך? תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. כבוד השר, הבמה שלך.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אכן, האתר הזה כחלק מעוד אתרים במדינה הותקף עם תחילת המתקפה שהייתה על מדינת ישראל. מערך הסייבר טיפל בנושא הזה ומטפל. האתר הושב לפעילות, הוא כבר נמצא באוויר, אבל יש אזורים מסוימים שעדיין צריך לעבוד על האבטחה שלהם, וזה מה שעושים. מערך הסייבר פועל על מנת להתגבר על פערי אבטחת המידע, על מנת לייצב את המצב כדי שזה לא יקרה שוב.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. יש שאלת המשך, בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אדוני השר, אתר הארכיון, מעבר לזה שהוא נותן מענה לפניות של חוקרים – וזה בטח לא תחליף עצמאי לחיפוש בגוגל, זה אתר ארכיון המדינה – אף חברה פרטית במשק שהארכיון שלה היה נפרץ על ידי האקרים פרו-פלסטינים לא הייתה מחזיקה כל כך הרבה חודשים בלי מענה. אני מתנצלת, אבל תן לנו יעד, תן לנו חודש, תן לנו, מה שנקרא – מה לומר לחוקרים, שמישהו מטפל? אני מרגישה שאני כאילו מתקשרת לעירייה, ואומרים לי: מטפלים. תן איזשהו יעד לחוקרים שמסתמכים על אתר ארכיון המדינה כדי לדעת מתי הוא ייפתח. בכל זאת, זה אתר אינטרנט, זה לא קניון.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, גברתי. בבקשה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

השבתי שהאתר כבר חזר לפעילות והוא נמצא באוויר. מערך הסייבר מטפל בזה, כנראה יש בעיה מקצועית שצריך להקדיש לה הרבה זמן. בוודאי ובוודאי שכולם עושים את כל המאמצים המקצועיים. אמרת שאת מרגישה כאילו את מתקשרת לעירייה – אני מצטער שאת מזלזלת בעיריות. גם בעיריות – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

העירייה האחרונה שאני מזלזלת בה היא העירייה שלי. בניגוד לעיר שלך, בעיר שלי עונים. ענית לי תשובה שמטפלים – מה זה "מטפלים"? תן תאריך.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא להפריע. כהרגלך בקודש, את מפריעה לכל אחד ואחד, גם כשאת שואלת שאלה. שאלת שאלה – תני להשיב בכבוד. אנחנו אומרים שיש אנשי מקצוע שמטפלים בזה, זו העבודה שלהם. כל מערך הסייבר גם יושב על זה. בעזרת השם, בתקופה הקרובה העסק יחזור לקדמותו. זה גם האינטרס של כל אזרחי מדינת ישראל, את לא צריכה לזרז אותנו בעניין.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני לא צריכה לזרז?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אדוני היושב-ראש, בהזדמנות זו רציתי להתייחס לשני דברים שהיו בסדר-היום. מייד לאחר 7 באוקטובר ראש הממשלה קרא לכל המפלגות להיכנס, מה שנקרא, תחת האלונקה. חלק החליטו שהם נשארים על הגדר, וגנץ וגדעון סער נכנסו פנימה. מאז, מהר מאוד, לדעתי, גנץ מתנהל כאילו מדובר באיזה ממשלה דו-ראשית. השבוע או בשבוע שעבר הוא החליט על דעת עצמו לנסוע לארצות הברית. דרך אגב, הוא שר בלי תיק בממשלה. תחשוב איך שר בלי תיק מחליט לנסוע לארצות הברית להיפגש עם ראשי הממשל בארצות הברית, כי לדבר בשם מדינת ישראל – הוא לא ראש הממשלה, וזה לא באישור ראש הממשלה. זה מנוגד לכל תקנון הממשלה. הבנתי שהממשלה גם שילמה לו את הכרטיסים, לא הצלחתי להבין איך.

קריאה:

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בוודאי שלא. דרך אגב, אף פעם לא נסעתי מטעם הממשלה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שאלה טובה, למה לא שולחים אותך למשלחת.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בניגוד לבוס שלך, שלא הפסיק – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

תשאל את עצמך.

דבי ביטון (יש עתיד):

שאלת את ראש הממשלה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

עדיין, יש נהלים – קראתי שהוא כנראה שכנע אותם שזה באישור ראש הממשלה. לאן הוא נסע? על מה הלכו לדבר איתו שם? הוא מדבר על הסיוע ההומניטרי לעזה, על עצירת הלחימה בעזה וקידום המדינה הפלסטינית. הרי למה קראו לך, מר גנץ? לא בגלל שאתה גאון גדול. קראו לך בגלל שאתה החוליה החלשה. לכן אני רואה את זה כחוצפה ועזות מצח להיות בממשלה ולחתור תחת הממשלה. אם אתה שותף אמיתי, תהיה שותף אמיתי. אם אתה לא רוצה –תצא החוצה, אף אחד לא בא אליך עם אקדחים. אבל אתה הולך עם ומרגיש בלי – מצביע נגדנו פה, ומתדרך נגדנו אחרי זה בעיתונים. לכן זה לא יכול ללכת ככה, זה לא "יחד ננצח". ב"יחד" התכוונו באמת ביחד, בלב ובנפש, לא לעשות פוליטיקה קטנה כל הזמן מאחורי הגב על חשבון המחנה הלאומי. הדבר השני – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא, סליחה, סליחה, חברת הכנסת בן ארי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא עלה לענות על שאילתה. ממתי זה מתנהל ככה?

היו"ר אמיר אוחנה:

בסדר, אבל רשות הדיבור שלו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

בחיים לא ראיתי דבר כזה.

היו"ר אמיר אוחנה:

כידוע לך היטב, כשרשות הדיבור של השר, לא מפריעים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שידבר עם עצמו. ממתי בשאילתה עולים – – – ממתי?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני מבקש ממך לא להפריע. את יכולה לצאת החוצה אם את לא יכולה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אל תדאג, אני אצא החוצה, אך אחד לא יישאר להקשיב לך.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בבקשה, אני אשמח מאוד. דבר שני, היום קפצה לי איזו ידיעה שהזמר קובי פרץ, כהרגלו בקודש, נסע לשמח חיילים. אני עוקב אחריו במהלך כל המלחמה. הוא רכש תפילין, ציציות, מזון, עסק בזה כמעט כל המלחמה בהתנדבות. נסע להופיע באחד מבסיסי צה"ל. דרך אגב, הוא לא בא לבסיס, דפק בדלת, אמר: שלום, באתי – הוא תיאם את זה עם מי שצריך, יכול להיות שלא בדיוק עם הבן אדם הנכון, אבל הגיע לבסיס לשמח חיילים. כל מה שהוא רצה זה לשמח את חיילי צה"ל. מאן דהוא בצה"ל החליט להוריד את השאלטר ולהעיף אותו מהבסיס כשהחיילים עוד שם. בושה וכלימה. אני לא מעלה על דעתי שהייתם עושים את זה לשלמה ארצי ובוודאי לא לאביב גפן. זו בושה. יש יהודי שבא לשמח את החיילים. זו התרומה שלו היום. אני מניח שאם הוא היה בגיל צעיר יותר, גם היה נכנס לעזה. זה מה שאתם עושים לו? בבושת פנים אתם מוציאים אותו מהבסיס. וגם החיילים שם רוצים לשמוע למה אחד המפקדים החליט ככה. אני מבקש גם משר הביטחון לבדוק את הסוגיה הזאת, בגלל שאני חושב שהיא פשוט לא מתקבלת. לא עולה על הדעת שמישהו בא להתנדב בצה"ל – דרך אגב, לאורך כל מלחמות ישראל זמרים באו להעלות את מצב הרוח של החיילים. למה לא? ככה צריך להיות. הוא תופס יוזמות, ואני אומר לך, אני עוקב אחריו – שלושה חודשים הוא עוסק בקניית מזון, איסוף תרומות, חלוקת תפילין וציצית. למה? למה זה קורה? אז אני מבקש לבדוק את זה. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

רבותיי, אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעות חוק לדיון המוקדם. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (השבת עודפי גבייה), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת ארז מלול ויונתן מישרקי. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת מלול לנמק את הצעתו. עד עשר דקות לרשותך.

ארז מלול (ש"ס):

יהיה הרבה פחות. אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, כיום המצב הוא שרשויות מקומיות מחזיקות בסכומי כסף רבים של אזרחים בגין גבייה עודפת של ארנונה שאין הן זכאיות לה. בכל הרשויות יש קופה מלאה של כסף שנגבה לפי סעיף ארנונה, מגיע לאזרח, והאזרח לא מקבל את זה. הרשויות אינן משיבות לנישומים תשלומי חובה שנגבו ביתר, אף שהן רושמות בגינן יתרת זכות לטובתם. מתי הן משיבות את עודפי הגבייה, את ההחזרים? רק בעקבות פנייה אקטיבית של תושב להחזרת הכספים – אז הן משיבות. אבל כל זמן שהוא לא פונה לרשויות לקבל את הכסף בחזרה, הרשות המקומית לא פונה אליו ואומרת לו: קח את הכסף. מתי זה נוצר? כאשר למשל משלמים ארנונה שנה מראש, ותוך כדי שנה האזרח עובר דירה, וצריך לחשבן לו חשבון יחסי לפי החלק שהוא גר בו. מגיעה לו זכות, והוא לא מקבל את זה, ומה עוד שהוא נדרש לשלם על אותה תקופה שהוא כבר שילם עליה ברשות אחרת או באותה רשות בדירה אחרת. אז מילא כשהוא נמצא באותה רשות, נגיד שיש לו עדיין קשר עם הרשות, אבל כשהוא עובר לרשות אחרת, הוא שוכח, עובר למדינה אחרת – הוא מפסיד הרבה. מדובר פה לפעמים גם בעשרות ומאות אלפי שקלים. בעקבות בקשת חופש מידע שהגישה התנועה לחופש המידע – תשמעו טוב – נחשף כי היקף יתרות הזכות של הארנונה בקופת העירייה, כספים ששייכים לתושבים, מגיע למאות מיליונים. מגיע למאות מיליונים, אדוני היושב-ראש. יש מאות מיליונים שמגיעים לאזרח, ואף אחד לא מקבל את זה בחזרה. מטרת הצעת חוק זו היא לחתור למצב שבו יחוש האזרח שהשלטון ובמיוחד הרשויות המקומיות נוהגים עימו ביושר. כמו שהאזרח יודע, כשהוא חייב – הרשות לא שוכחת; הרשות תגיע עד אליו, תעקל לו את החשבונות, תפתח בהליכים משפטיים, הוצאה לפועל, עיכוב יציאה. אז באותה מידה, כשמגיע לו, הרשות צריכה לעדכן אותו ולהחזיר לו את הכסף. זו חובה של הרשות לעשות כך לאזרח. לכן הצעת החוק שלי מציעה שהשבה של עודפי גביית ארנונה לאזרח – מוטלת על הרשות המקומית, החובה היא לעשות זאת באופן יזום בתוך 30 יום. כאשר יש זכות, כאשר הוא סיים את החשבון, כאשר הוא עבר דירה, בתוך 30 יום הרשות צריכה להודיע לאזרח: יש לך זכות של כך וכך כסף – ולהעביר אליו לחשבון. צריך לשאוף למערכת שבה מערכת היחסים בין האזרחים לרשויות בנויה על אמון, שקיפות ואחריות, ושהרשויות המקומיות יפעלו באחריות במילוי התחייבויותיהן כלפי האזרחים שאותם הן משרתות. הצעת חוק זו, כמו חלק מהצעות החוק שהגשתי – הן הצעות חברתיות לכל חתך האוכלוסייה, זה לא משהו ספציפי – כל אזרח במדינת ישראל, הצעת החוק נוגעת אליו. כפי שיושב-ראש התנועה הורה לנו: תפעלו בעת הזאת ובכל עת למען הציבור, לטובת הציבור. על זה אנו עובדים ובזה אנחנו נבחנים. אני קורא לחבריי חברי הכנסת לתמוך בהצעת חוק חשובה זו. סיימתי. נדיר שמסיימים ככה. אני מתחשב גם בכבודו.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. אני רושם לך את זה בזכות. יש לך יתרת זכות. אני מתכבד להזמין את השר מרגי להציג בשם שר הפנים את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה, אדוני.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אדוני היושב-ראש, מסתבר שגם במפלגה שלך אין סולידריות עם קשיים. ברשותכם, אני אשיב על הצעת החוק בשם שר הפנים, השר משה ארבל. הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (השבת עודפי גבייה) – הצעת החוק שבנדון מבקשת לתקן את סעיף 325 לפקודת העיריות ולקבוע כי אם אדם מסר הודעה בכתב לעירייה על כך שחדל להיות בעלים או מחזיק של קרקע או בניין שהוא חב עליהם בארנונה, על העירייה להשיב את כספי הארנונה העודפים שנגבו, ככל שנגבו, בתוך 30 יום. רשויות מקומיות שונות מחזיקות בסכומי כסף גבוהים של אזרחים בגין גבייה עודפת של ארנונה שאין הן זכאיות לה. הגבייה העודפת נוצרת למשל כאשר תושבים משלמים ארנונה מראש לכל השנה ולאחר מכן עוברים דירה, בשל אישור זכאות לארנונה באמצע השנה או בשל טעויות אנוש. כיום הרשויות משיבות את עודפי הגבייה רק בעקבות פנייה אקטיבית של תושב להחזרת הכספים. לפיכך, מוצע כי הרשויות המקומיות יבצעו השבה יזומה של עודפי גבייה בתוך 30 ימים. הצעת חוק זו מבטאת עיקרון חשוב של השבה לתושב את אשר מגיע לו. גם היום סעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"ם–1980, קובע הסדר בנוגע להחזרת תשלומי יתר. לפי הסעיף, אם רשות מקומית לא החזירה את התשלום שביתר בתוך 30 ימים מיום שילומו, היא תחזיר את הסכום בתוספת הפרשים, לפי שיעור העלייה של המדד, ואם התושב הודיע בכתב שנגבה ממנו תשלום יתר, תחזיר אותו הרשות המקומית בתוספת הפרשים ובתוספת ריבית צמודה. כלומר, גם היום ישנו תמריץ חוקי לרשות מקומית להשיב כספים בהקדם האפשרי. בכל זאת הצעת חוק זו לא הגיעה בוואקום, אלא בשל זעקת תושבים רבים על כך שתשלומים לא מוחזרים להם. לכן עמדת משרד הפנים – עמדה זו התקבלה בוועדת שרים לחקיקה – היא שיש מקום להמשיך ולדון בסוגיה זו בשיתוף חברי הכנסת המציעים, להעביר היום את החוק היום בקריאה טרומית ולהמשיך ולבחון יחד מהו האמצעי החוקי או המינהלי הנכון ביותר להבטחת זכויותיהם של התושבים והשבת כספי הציבור. לכן, חברי הכנסת המציעים, מלול, אתם מסכימים להתניה שזה מקודם אך ורק בטרומית, עד שייבחן?

ארז מלול (ש"ס):

– – – בתיאום עם ראשי ערים, כן.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

משכך, לא נותר אלא לבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לכבוד השר.

מאיר כהן (יש עתיד):

כדאי שתתאמו עם ראשי הערים, ולא עם חברי הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

אם כן רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (השבת עודפי גבייה), התשפ"ג–2023. חברי הכנסת המעוניינים להצביע, אנא שבו במקומותיכם. ההצבעה תהיה אלקטרונית. הצבעה כעת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מזל שהאופוזיציה הגיעה. תספור.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

האופוזיציה מצילה אותנו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

האופוזיציה הגיעה לתמוך בהצעת החוק – – –

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

האופוזיציה כל כך – – – הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (השבת עודפי גבייה), התשפ"ג–2023, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תסתכל על המספר. אנחנו מפרגנים לארז.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אני יודע, זה ארז.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תראה כמה הצביעו מהאופוזיציה וכמה מהקואליציה.

ארז מלול (ש"ס):

אתמול גם בוועדה לביטחון לאומי – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אנחנו יודעים להיות ענייניים.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני שמח שגם אתם מרגישים מה זה להיות רוב. בכל אופן, אנחנו קובעים כי ההצעה התקבלה: 12 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (השבת עודפי גבייה), התשפ"ג–2023, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדת הפנים והגנת הסביבה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.

היו"ר אמיר אוחנה:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – כהונה בוועדת אתיקה), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת שמחה רוטמן, שאני מתכבד להזמין לדוכן לנמק את הצעתו במסגרת של עד עשר דקות.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק הזו – ואני חושב שמי שלא מבין מה קורה בוועדת החוקה, בוודאי מאז 7 באוקטובר, אבל בכלל – אולי זה יפתיע מישהו, אבל הצעת החוק הזו מוגשת לבקשתו של ראש לשכת עורכי הדין, תאמינו או לא. הוא פנה וביקש והעלה טענה מאוד מאוד נכונה: יש בעלי תפקידים, הרוב המוחלט של בעלי התפקידים בלשכת עורכי הדין, יש להם מגבלת קדנציות של שלוש קדנציות, ולוועדות האתיקה המגבלה היא של שתי קדנציות. הדבר הזה פוגע בזכות לבחור ולהיבחר, פוגע בעקרון השוויון. הוא פנה לשר המשפטים ואליי במכת, וביקש להסדיר את העניין. מאחר שהנושא הזה חשוב ורלוונטי עוד יותר במציאות הנוכחית, כשבהרבה מאוד מערכות נדרש איזשהו זיכרון ארגוני, נדרשת איזושהי המשכיות – אנחנו לא רוצים לייצר יותר זעזועים ממה שנדרש במערכות שעובדות, בוודאי כאשר הליכים מתנהלים, וכאשר אתה מאפס את השעון, אנשים שלא מכירים את המערכת נכנסים. הדבר הזה מייצר עיכובים. אנחנו עכשיו בתקופה שמנסים לא לייצר זעזועים לא נדרשים למערכות.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אז אדוני, למה אתם לא בוחרים את השופטים?

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

שנייה. בוחרים. כל הזמן בוחרים שופטים.

סימון דוידסון (יש עתיד):

הייתה ישיבה השבוע – –

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – אבל הם כבר לא שופטים.

סימון דוידסון (יש עתיד):

– – שר המשפטים – – –

היו"ר ארז מלול:

רגע, אדוני, מה הוא קשור? הוא חבר ועדה? מה הוא קשור?

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

תודה שהיושב-ראש מגן עליי. אני באמת בא אליך בטענות שאתה לא בחרת אותי להיות חבר הוועדה לבחירת שופטים, למרות שלא הגשתי את המועמדות. זו באמת תקלה, ובמקום לבחור אותי – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

היושב-ראש – – –

היו"ר ארז מלול:

לא קשור.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

– – לייצר המשכיות בוועדה לבחירת שופטים, בחרת את קארין. עכשיו, היא בחורה טובה, היא עושה עבודה מצוינת, אבל זה לא קשור אליי.

היו"ר ארז מלול:

תשאל את קארין, בדיוק.

סימון דוידסון (יש עתיד):

חסרים שופטים. תבחרו אותם.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אבל אני לא מבין מה הקשר אליי. בכל מקרה, אני בהחלט בעד שיבחרו שופטים. יותר מזה, אני חייב לומר לך שאני מאוד מאוד מוטרד – אתה קצת מסיט אותי מהצעת החוק, אבל אני מאוד מאוד מוטרד מכך – אתה בוודאי ראית את הפרסומים – שמחוז דרום של בתי המשפט מתנהל ללא נשיא. שם ההתנגדות היא מאה אחוז מתוך מערכת המשפט, לא קשורה לכלום. למרות שוועדת האיתור, שמונתה על ידי מערכת המשפט, הציגה שלושה מועמדים, נחשף משהו מאוד מאוד בעייתי. אני מציע שתבוא בטענות למי שצריך לבוא בטענות. תבדוק, תקרא את הדברים – כתבה מצוינת של הכתב אבישי גרינצייג, שהציג בדיוק את מה שהולך שם, דברים שבעיניי הם מזעזעים ומייצרים פגיעה קשה מאוד מאוד במחוז דרום של בתי המשפט. זה לא נובע ממני, ולמיטב ידיעתי גם לא מהשר ולא מהוועדה לבחירת שופטים. תבדוק את הנתונים שלך, מה שנקרא. בכל מקרה, אני מבקש להמשיך. ההצעה הזאת – סימון, אני חייב לומר לך, באמת, אנחנו בוועדה עובדים בהסכמות מלאות. לא היה חוק אחד שעבר בוועדה מאז 7 באוקטובר, לא היה חוק אחד שעבר שלא הגענו אליו בהסכמות, קואליציה ואופוזיציה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

רק חבל שהיה צריך שיהיה 7 באוקטובר כדי שיהיו הסכמות.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אני בהחלט מסכים.

סימון דוידסון (יש עתיד):

חבל מאוד.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אני בהחלט מסכים למה שאמרת עכשיו. זה אכן חבל מאוד שזה מה שהיה נדרש, אבל אני מקווה שאת רוח האחדות הזאת אנחנו נשמר כמה שיותר זמן, ואני בטוח שאתה תתרום לזה רבות. אני יודע שכוחך בזה רב מאוד, ובעזרת השם ביחד ננצח. בכל מקרה, ההצעה פה, שנעשית, כאמור, לבקשתו של ראש לשכת עורכי הדין, הוגשה בדרך הזאת, כי אנחנו מבינים את הצורך ואת החשיבות בקידומה המהיר. לכן היא הוגשה גם בפטור. ההצעה פשוט תאפשר לחלק מחברי ועדות האתיקה שיבחרו בכך, שזו להם כהונתם השנייה, להגיש מועמדות לכהונה נוספת. אני רוצה בכל זאת לתקן ולהבהיר: נפלה שגגה וטעות בדברי ההסבר של ההצעה בקריאה הטרומית, וככל הנראה עקב המהירות נפלה שם שגגה, שכתוב לאפשר דחייה של קיום בחירות לוועדת האתיקה. הצעת החוק איננה עוסקת בדחייה של קיום הבחירות. אנחנו לא רוצים לדחות את קיום הבחירות.

היו"ר ארז מלול:

זו רק כהונה, כהונה.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

זה רק מאפשר למי שייבחר להציג את מועמדותו לקדנציה נוספת. אין שום כוונה לדחות את קיום הבחירות או לפגוע בהליך הבחירות. אנחנו רוצים שלשכת עורכי הדין תוכל לפעול באופן דמוקרטי, לקיים את הבחירות, ולא לפגוע פגיעה שאיננה שוויונית בזכות לבחור ולהיבחר. אני מבקש מחבריי חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק. בעיניי, מעבר לחשיבות שיש בה לגופה, זה לא סוד שלשכת עורכי הדין – שאינני רואה תמיד עין בעין עם חבריה ועם ראש הלשכה את המציאות.

היו"ר ארז מלול:

אתה לא חייב, אתה לא חייב לראות.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אינני תמיד מסכים איתם. בחלק מהחוקים שהעברנו כאן בוועדה הם לחלק מהדברים הסכימו, לחלק מהדברים הם לא הסכימו, אבל אני חושב שכאשר מועלית בקשה עניינית על ידי הלשכה, אפשר לתת להם את זה. אני לא רואה שום סיבה בעולם לא לקדם את מה שנכון מקצועית, עניינית, ונותן מענה לעקרון השוויון, אפילו אם הבקשה הזאת מוגשת על ידי לשכת עורכי הדין. אתה יודע מה? אולי במיוחד כשהיא מוגשת על ידם. לכן, משתי הסיבות הללו, גם לגוף ההצעה וגם לעובדה שהיא מבטאת רצון להגעה להסכמות ולקונסנזוס, אני מבקש מחבריי חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה לחבר הכנסת שמחה רוטמן. אני מזמין את השר אופיר אקוניס, בשם שר המשפטים, להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, עוד לפני שאשיב בשמו של שר המשפטים השר יריב לוין, שוב, אדוני היושב-ראש, אנחנו נחשפים כאן מן הדוכן הזה לתמונותיהם של החטופות והחטופים בשבי החמאס, במנהרות, ברצועת עזה. אני פתחתי כאן כל תשובה שלי או כל נאום שלי באזכורם ובאזכורן, ואני לא מתכוון לחרוג מן המנהג הזה. אני מאוד מקווה שבעתיד הקרוב, במהרה, במהירות האפשרית, החטופות והחטופים אשר נמצאים חטופים במנהרות החמאס והארגונים האחרים ברצועת עזה ישובו בשלום לבתיהם, למולדתם ולארצם, בריאים ושלמים.

היו"ר ארז מלול:

אמן ואמן.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

ובאותה ההזדמנות, כמובן, ברכה של חיזוק והצדעה לכוחותינו ביבשה, בים ובאוויר, אשר עושים עבודה כבירה בכל הגזרות מול אויבים אכזריים שכל מטרתם, אדוני היושב-ראש, מטרה אחת: השמדת ישראל, השמדה מוחלטת של מדינת ישראל בכל גזרה ובכל מקום באמצעים האכזריים ביותר. חלקם, לדאבון הלב, מחזירים אותנו – לא לימי הביניים, חבר הכנסת דוידסון; הם מחזירים אותנו לימים שלפני הספירה הנוצרית ולימי התנ"ך באכזריות שלהם, באופן שבו האויב רוצה לחסל את העם היהודי בארצו. אנחנו אומרים להם מכאן, מירושלים בירת ישראל: לא הצלחתם בעבר, לא תצליחו כעת ולא תצליחו בעתיד. אנחנו כולנו, כל חברות וחברי הבית, מאוחדים בתמיכה בכוחותינו בכל הגזרות וכמובן במטרה העיקרית, כפי שאמרתי – החזרת החטופות והחטופים בשלום, במהרה, וניצחון מוחלט. כן, זה ביטוי שנשמע בהיסטוריה הבין-לאומית וגם בימים הללו. אני מציע שכל החברות והחברים בבית הזה – ואני יודע שכך גם הדבר – יתאחדו להשגת שתי המטרות החשובות הללו. ובכן, בשמו של שר המשפטים: סעיף 18ב(ו) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961, קובע הגבלת כהונה של שתי תקופות כהונה רצופות בוועדת האתיקה. בהצעה זו מוצע לתקן את ההגבלה כך שתהיינה שלוש תקופות כהונה רצופות במקום שתיים. שר המשפטים מבקש לציין כי גם כהונה בתפקיד שאליו נבחר או נתמנה חבר הלשכה בידי המועצה הארצית מוגבלת לשלוש שנות כהונה רצופות, לפי סעיף 6א לחוק. נוכח עומס הפניות הייחודי שנוצר עקב המצב הבלתי-נסבל, הייחודי והקשה אשר אנו מצויים בו מאז 7 באוקטובר, והצורך בטיפול באופן יעיל ורציף על ידי חברי הוועדה הנוכחיים, ובהתחשב בכך שהידע הנדרש לצורך הטיפול ויישום מדיניות הוועדה כבר מצוי וצבור בידי חברי הוועדה, נדרש התיקון המבוקש. אם כן, עמדת הממשלה היא לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית, בכפוף לכך שאחריה, אדוני היושב-ראש, הצעת החוק תקודם בהסכמת שר המשפטים ומשרדו. תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. יש מתנגד לחוק. חבר הכנסת מיקי לוי, לרשותך עד שלוש דקות לנמק את התנגדותך. חבר הכנסת שמחה, חשבתי שיש הסכמה.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

הוא רוצה להגיד דברים, זאת הפרקטיקה.

היו"ר ארז מלול:

לא, אמרת שפעלת בהסכמה.

טלי גוטליב (הליכוד):

זה בסדר, מותר לו להשתמש בהתנגדות.

היו"ר ארז מלול:

טלי, הוא הבין אותי, לא צריך.

מיקי לוי (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, אין לי עניין מיוחד בחוק הזה. עליתי לכאן כי בבוקר שמעתי שוב בחדשות כי מוצרי המזון עולים עוד פעם. זה לא ייאמן. אני פונה לחבריי מש"ס: אני זוכר את הסרטים שלכם ואת הסרטים של ראש הממשלה, כשהחלב עלה ב-10 אגורות, סליחה. איזה רעש קם. הלחם עלה ב-10 אגורות, איזה רעש עשיתם – סרטים, קליפים. תראו מה קורה עכשיו – עליות המחירים שברו שיאים. ומה עושה שר הכלכלה ברקת? מאיים באקדח קפצונים, בכדורי סרק. מאיים עליהם שהוא יעשה להם שיימינג.

היו"ר ארז מלול:

קפצונים זה מתאים לפורים, עוד מעט פורים.

מיקי לוי (יש עתיד):

כן, עוד מעט פורים, אדוני. הוא מאיים על החברות שהוא יעשה להן שיימינג תוך 72 שעות. מאז עברו שבועיים וכלום לא קרה. הבוקר עוד הפעם יש עליות מחירים. במקום לטפל טיפול שורש קיבלנו הצהרות חלולות של השר ברקת. עבודה בעיניים. לציבור שווקה בשבוע שעבר הסכמה חלקית של חלק מהחברות, כאילו הן לא עומדות להעלות מחירים. כוחנות מופגנת של השר ברקת, אחיזת עיניים. הפער בין המילים החזקות לבין מה שקורה בשטח הוא עצום. אדוני היושב-ראש, באירופה יש ירידה של 10% במחירי מוצרים. אתה יודע למה? מכיוון שהייתה זו שנה גשומה, טובה מאוד. הדגנים, פשוט, הכמות שלהם עלתה בעשרות אחוזים, ויש ירידה של 10% במחירי מוצרי המזון והטואלטיקה. ומה קורה במדינת ישראל? עלייה של 15%–25%, סוגת; עלייה של 20% בשימורי טונה, ובשימורי שעועית לבנה – 5%; שסטוביץ, מוצרי ניקיון, עלייה של 20%; פסטה ברילה – 12%; יכין, שימורי עגבניות, תירס ואפונה – 6%; בית השיטה, מלפפונים חמוצים וזיתים – 15%; שטראוס, שמן זית – 25%. אני לא מבין, הייתה שנה גשומה באירופה, היבולים עלו. שם ירד שמן הזית, ואצלנו מעלים ב-25%.

היו"ר ארז מלול:

בבקשה לסיים, אדוני.

מיקי לוי (יש עתיד):

הכנסת לי בדרך קפצונים, אז אני מסיים עוד שנייה.

היו"ר ארז מלול:

אין בעיה, עשר שניות.

מיקי לוי (יש עתיד):

אני פשוט מקריא אותם. אולי הם יתביישו, אולי. אולי שר הכלכלה ישמע אותי. שטראוס – 25%; אחווה – 8% על הטחינה; ויסוצקי – 8%.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

– – – למה אתה – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

וילי פוד – 15%.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

עם כל הכבוד.

מיקי לוי (יש עתיד):

בראכה – 9%; סלטי שמיר – 10%.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

נכון, גם לנו – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

אסם – 9%.

היו"ר ארז מלול:

עברו עשר השניות שהייתי חייב לך.

מיקי לוי (יש עתיד):

יוניליוור – 9%.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אולי שר הכלכלה יפסיק להמציא לנו משפטים חלולים – –

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

מיקי לוי (יש עתיד):

– – ויתחיל לעבוד.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. השר אופיר רוצה להשיב? תודה רבה. אתה רוצה להשיב? שלוש דקות לרשותך.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לומר לחברי חבר הכנסת מיקי לוי שאומנם, לפעמים – הוא תפס טרמפ על הצעת החוק כדי להגיד משהו על יוקר המחיה. זו פרקטיקה מקובלת. אינני בא בטענות, חלילה. פרקטיקה מקובלת. נושא יוקר המחיה הוא מאוד חשוב. אני חושב שזה יום שחשוב לדבר בו על שני דברים מאוד חשובים בקשר ליוקר המחיה שהתרחשו. האחד מהם – ראיתי פרסום הבוקר על הנפקה מאוד מוצלחת של אגרות חוב של מדינת ישראל. העולם מביע אמון אדיר בכלכלתה של מדינת ישראל. ראינו גם את נתוני האינפלציה. ראינו. אני לא רציתי, אך הוא הכריח, אז נדבר. החריגה מכל יעדי האינפלציה בשנת 2022 – מונח על שולחני דוח מבקר המדינה, שהראה כמה התרחקנו מיעד האינפלציה בשנת 2022, כשהייתה אותה ממשלת שינוי. היה באמת שינוי – היה יעד אינפלציה של 1%–3%, והשינוי היה שהאינפלציה הייתה 5% ומשהו. אז באמת היה שינוי גדול, אבל זה לא בהכרח היה שינוי לטובה. יוקר המחיה אכן הוא בעיה שצריך לתת לה מענה, וכולנו מגויסים לדבר הזה בכל דרך. רק הבוקר התקיים דיון בוועדה – שוב, בהסכמת הקואליציה והאופוזיציה – על הורדת חסמים, על מקצועות. דיברו איתנו על רגולציה. מהדבר הזה גם יצא שכאשר באים לנסות לדבר על הסדרה ורגולציה, אנחנו מנסים להוריד אותה כמה שיותר. הדבר הזה הוא מאוד חשוב. זו בשורה חשובה מאוד בנוגע לגיוס החוב – עוד דבר שאני בטוח שמיקי יתמוך בו, שמוריד את יוקר המחיה במדינת ישראל. אני רוצה לברך. קודם בירכתי את חברי שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ועכשיו אני רוצה לברך את חברי השר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ', על אישור מספר חסר תקדים של יחידות דיור ביהודה ושומרון, במעלה אדומים, ברוך השם. זה הפתרון מס' אחת גם לעומק האסטרטגי של מדינת ישראל וגם להגדלת היצע הדיור. בעזרת השם, יוקר המחיה יקבל מענה גם בהקשר הזה. אני יודע שמיקי מודאג, אז מיקי – – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

מה עם הדיור הציבורי?

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

צריך לדאוג כמובן גם לזה. אני בטוח, אנחנו בעד הקמת פרויקטים גדולים של דיור לעולים חדשים, דיור ציבורי ביהודה ושומרון. בעזרת השם, אני בטוח שגם בזה תתמכו. תודה רבה, ואני מבקש לתמוך בהצעת החוק, אדוני היושב-ראש.

מיקי לוי (יש עתיד):

– – – חודש.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – כהונה בוועדת אתיקה), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16 נגד – 7 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – כהונה בוועדת אתיקה), התשפ"ד–2024, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 16 בעד, שבעה מתנגדים, נמנע אחד, שני נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – כהונה בוועדת אתיקה), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה ראשונה.

היו"ר ארז מלול:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון – הגנה על בן זוג של חייל מילואים), התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת אופיר כץ ונאור שירי. אני מזמין את חבר הכנסת אופיר כץ לנמק את הצעת החוק. לרשותך עד חמש דקות.

ינון אזולאי (ש"ס):

היו"ר ארז מלול:

יושב-ראש הקואליציה, פריבילגיה.

אופיר כץ (הליכוד):

אדוני השר, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת – קודם כול, אדוני היושב-ראש, עד כמה שאני יודע, לפי התקנון, אם חבר כנסת עולה ומתנגד להצעת חוק ואז הוא עולה ואומר שהוא לא מתנגד, לא חייבים לאפשר. אני בטוח שהיושב-ראש מכיר את זה. דבר שני, לגבי התוכן של הדברים שאמר מיקי לוי – מיקי, אז היום עולה בקריאה טרומית החוק של דוד ביטן – –

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת דן אילוז, לא הייתי מפריע ליושב-ראש הקואליציה.

אופיר כץ (הליכוד):

– – שהוא בעצם נותן מענה למה שהעלית, העלאת מחירים. עבדנו קשה שלושה שבועות מול ועדת שרים, והיום החוק הזה יעלה בקריאה טרומית – שעת חירום – באמת לעצור את ההשתוללות והניצול של הצרכנים. זה יעלה היום בטרומית, ואנחנו נקדם את זה.

היו"ר ארז מלול:

חשוב מאוד.

אופיר כץ (הליכוד):

אדוני היו"ר, ב-7 באוקטובר גויסו מעל 300,000 אנשי מילואים, עזבו את בתיהם ומשפחותיהם ונקראו להגן על המדינה. כיוצא מזה נשים רבות נאלצו לשלב בין אחזקת הבית לבדן לבין מקום עבודתן. לאחרונה ישנה מגמה הולכת וגדלה של הוצאה לחל"ת ממושך או פיטורים של נשות המילואימניקים, דבר המותיר אותן ללא הכנסה, ללא אופק תעסוקתי וללא ודאות לחזרה למעגל העבודה. הגנה על בנות ובני הזוג של אנשי המילואים היא חובתנו, והיא חלק בלתי נפרד מהשמירה על ביטחון ישראל. כשאנשי המילואים בשטח, הם צריכים להתרכז במטרה אחת בלבד: ניצחון וביצוע המשימות – לא בדאגה למי שהשאירו בבית. בניתי מעטפת שתתקן את העוול התעסוקתי הנוראי שעושים לנשות המילואימניקים, והיא מוטמעת בהצעה שלפניכם. לצערי, משרד האוצר לא הסכים איתי על כל סעיפי החוק בהצעה המקורית, לכן אפרט מה סוכם ומה נשאר בחוץ, בתקווה שבמהלך הדיונים נצליח לשכנע את האוצר בנחיצות הדברים. במסגרת הסיכום: 1. יחול על המעסיקים איסור פיטורים של בן או בת זוג של משרת מילואים בתקופת שירות המילואים ללא היתר מוועדת התעסוקה של משרד הביטחון; 2. יחול על המעסיקים איסור הוצאה לחל"ת של בן או בת הזוג של משרת מילואים בתקופת שירות המילואים ללא היתר מוועדת התעסוקה של משרד הביטחון; 3. חובה על המעסיק להוכיח לוועדת התעסוקה כי הפיטורים או ההוצאה לחל"ת נעשו ללא קשר לשירות המילואים או כתוצאה מאי-הגעה בעקבות שירות המילואים; 4. חובה על ועדת התעסוקה לתת לעובד להשמיע טענותיו; 5. יראו במי שיצאה לחל"ת מיוזמתה כמי שהוצאה לחל"ת – כך תהיה זכאית לדמי אבטלה וזכויות סוציאליות גם בתקופת החל"ת. שמחתי לשמוע אתמול שהשר בן צור הביא צו שקובע בעצם את ההגנה מפיטורים למשך 60 יום למילואימניקים וגם לבני ובנות הזוג. אם ההצעה שלנו גרמה לזרז את החתימה על הצעד – – –

היו"ר ארז מלול:

והיה זה שכרכם.

אופיר כץ (הליכוד):

נאור, אנחנו מברכים על זה, כי זה היה אצלנו גם בחוק, אבל העיקר שזה נפתר, וזה מה שחשוב. חבריי, זו הצעת חוק חשובה ומשמעותית. לצערי, ישנם מעסיקים – לא כולם, כמובן, וגם לא רובם – שמוצאים דרך לעקוף את החוק הקיים, ופשוט להתעלל תעסוקתית בבנות זוג או בני זוג של מי שמשרת במילואים. אנחנו לא נאפשר את זה. אני רוצה להודות לפורום נשות המילואימניקים, ובפרט לרותם אבידר צאליק, על העלאת הנושא בפניי והשותפות בקידום החוק. אני מודה גם לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', ואני מודה לחברי חבר הכנסת נאור שירי, שהגיש בעבר הצעות חוק דומות שבאו לדאוג לנשות המילואימניקים, והנושא הזה – הוא מקדם אותו כבר תקופה ארוכה, ולכן החלטנו שאנחנו נקדם את זה ביחד. אז תודה רבה על השותפות, ואנחנו נעביר את זה ביחד מעכשיו עד שהחוק יחוקק. תודה רבה לכולם, ואשמח בתמיכתכם. תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה. אני מזמין גם את חבר הכנסת נאור שירי לנמק את הצעת החוק, אשר הוא שותף לה. לרשותך עד חמש דקות.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני פותח ואומר תודה רבה לאופיר. מיקי, אני מודה לאופיר, אז רק שיירשם בפרוטוקול שהוא ראה שאני מודה לך לא רק על זה, אלא על היכולת שלך לעלות מעל מחלוקות ומעל הצורה והסדר שבה המליאה הזו מתנהלת, כי יש כאלה שפחות מסתכלים על הצד שלנו במושב. אני שמח גם על שאחרי שלושה חודשים – –

היו"ר ארז מלול:

עוד פעם אתה מאלץ אותי להוציא ממחטות? כל פעם שאתה עולה – – –

נאור שירי (יש עתיד):

– – אחרי שלושה חודשים שהייתי בדין ודברים עם שר העבודה – בהתחלה אני רק אגיד – לא, אין דבר כזה, ואחרי זה כבר יש בתקנות, ואחרי זה היה את זה במתווה של המילואימניקים, ועכשיו, ממש 15 שעות לפני שהחוק עולה למליאה, פתאום אני רואה גם גרפיקה יפה – אתה יותר עדין – גרפיקה יפה שבעצם אומרת חלק מהחוק. בסדר, תודה. אני מניח שבסוף אנחנו רוצים להיטיב עם הציבור, אז אני מודה גם לשר העבודה, שהואיל לתקן את זה בתקנות. בשתי מילים: בעיניי, החוק הזה עושה תיקון גדול, אבל חלק קטן מתיקון גדול בחברה הישראלית. העומס על משרתי ומשרתות המילואים בעתיד הקרוב יהיה עומס שבעיניי הוא לא סביר, אבל הוא עצום בצורה קיצונית. החיים בבית הפכו לגמרי לחזית, ובמובן הזה העורף הפך לחזית, גם החזית הביתית. מי שיוצא או יוצאת לשירות מילואים צריך לצאת מנקודת הנחה שהמדינה עושה כל שביכולתה על מנת לייצר מציאות נוחה בבית. אני רוצה להודות גם לנטע, היועצת של אופיר כץ. נטע, תודה. נטע, נטע, תודה. אופיר, אתה פספסת להודות לה הפעם. לא שאני רוצה לסכסך, כי אי-אפשר להכניס דף ביניכם.

היו"ר ארז מלול:

הוא משאיר את זה לקריאה הראשונה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אפשר את זה בקריאה השנייה והשלישית.

אופיר כץ (הליכוד):

קודם כול סכסכת, אבל עושים את זה בקריאה השנייה והשלישית.

היו"ר ארז מלול:

חכה. יש לה עוד דרך ארוכה.

אופיר כץ (הליכוד):

צריך לעבוד בשביל הפרגון.

נאור שירי (יש עתיד):

אין בעיה. אז אני רוצה להודות לך.

היו"ר ארז מלול:

יש לה עוד הרבה עבודה על החוק.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

נאור, אתם צריכים עד סוף הכנס בקריאה השנייה והשלישית. אפשר לחזור, זה תמיד טוב.

נאור שירי (יש עתיד):

אז בסדר, אני אודה שלוש פעמים, בסדר? או פעמיים. כי כמוך, נטע מסתכלת גם בעיניי על טובת הציבור, והיא גם ילידת הוד השרון ותושבת הוד השרון, אז יש לנו מן המשותף. התודה האחרונה היא לנשות ואנשי המילואים והמשפחות שלהם. תודה מיוחדת למישהי בשם יערה בן סניור, שהיא משפחה שלי. היא אשתו של חבר שלי אורי, שיצא בליל 7 באוקטובר למילואים, ויערה נשארה לבד בבית עם רומי, נילי ויהב. שבוע אחרי שישבתי איתה וביקרתי אותה, כשאורי היה במילואים, היא סיפרה לי קצת על הקשיים שיש גם בעבודה שלה, גם בעבודה של אחרות, ומשם יצאה הצעת החוק. אז ברוך השם, אורי חזר ממילואים השבוע, השתחרר ממילואים. ויערה, תודה לך ששמרת על האימפריה שלנו. תודה. אני קורא לכם, כמובן, לאשר את הצעת החוק הזו. תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. אני מזמין את השר אופיר אקוניס להציג, בשם שר הביטחון, את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

תודה, אדוני היושב-ראש. אמרתי לך בדרכי, לקראת פרישתי תאיית נכון את השם – זה אקוּניס.

היו"ר ארז מלול:

אקוּניס, סליחה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

נצר ליהדות סלוניקי, שרובה הגדול הוכחד במלחמת העולם השנייה, אבל המשפחה עלתה עוד בשנות השלושים – –

היו"ר ארז מלול:

מכיר את ההיסטוריה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

בדיוק. – – הצילה את עצמה, לשמחתי. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, ביום ראשון אחר הצוהריים ייצגתי את הממשלה, את המדינה, אתכם, בהלווייתו קורעת הלב של אפיק טרי ברחובות. בשבוע שעבר ביקרתי את משפחת בלטה, שבנם נריה, השם ייקום דמו, נפל. ולפני כשבועיים, אדוני, ימים ספורים לאחר שביקרתי בבית הספר תל"י בפסגת זאב, שם פגשתי את אורנה חווה, סגנית המנהלת – – –

היו"ר ארז מלול:

חבה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

חבה. נכון, אורנה חבה, בעלה ששון.

היו"ר ארז מלול:

כן.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

בנם נועם, מפסגת זאב, נפל גם הוא ברצועה. היה ביקור, ביקור התנחומים היה בפסגת זאב. אני חייב להגיד לך שאחרי קרוב ל-60 ביקורי תנחומים – אולי קצת פחות, אבל בוודאי מספר ניכר ולא מספיק – אחרי השתתפות בעשרות לוויות, אני אומר לך – דיברנו קודם על החטופות והחטופים, וזהו הזמן – וגם קודם הצדענו להם, אבל בוודאי עכשיו, לכוחותינו הגיבורים, הבנים והבנות, חיילי הסדיר וחיילי המילואים בכל הגזרות. לאחר שיצאתי, אדוני, מביתם של משפחת בלטה בשבי שומרון, הוזמנתי על ידי גדוד מילואים שנמצא סמוך, מ-7 באוקטובר, מ-7 באוקטובר הם בגזרה הבוערת של צפון השומרון. כל לילה הם יוצאים לפעילות. אדוני חבר הכנסת לוי, היו"ר לשעבר, אנשים, בחלקם צעירים מאוד, ממש השתחררו זה עתה, חלקם נוגעים בשנות הארבעים לחייהם, סוף שנות השלושים – כל לילה כמעט יוצאים לפעילות לסיכול הטרור החמאסי והג'יהאדי בצפון השומרון. זה קורה בגבול הלבנון, זה קורה כמובן ברצועת עזה. הם הזמינו אותי לאכול איתם צוהריים בבסיס. ישבתי ושמעתי את סיפוריהם, את גבורתם, והצדעתי להם. ואני שמח מאוד שהצעת החוק הזאת, שבאה מסיעת הליכוד ומסיעת יש עתיד, מן הקואליציה ומן האופוזיציה בהסכמה רחבה מאוד, מגיעה למקום הזה, לשולחן הזה, לשולחן הכנסת, בעצם לוועדות הכנסת. אמרנו קודם, חבר הכנסת שירי, שהדרך עוד ארוכה עד הקריאה השנייה והשלישית, אבל כשרוצים מעבירים הצעת חוק בזמן קצר מאוד, ואני מציע לכם לסיימה עד סיום כנס החורף בעוד כארבעה שבועות, נדמה לי, פלוס מינוס, משהו כזה – להתכנס לסיים אותה. מדוע היא נחוצה? מדוע היא חשובה? מדוע יש פה תמיכה של המפלגות הגדולות בהצעה הזאת, של כל מפלגות הבית, כל סיעות הבית? משום שחיילי המילואים והחיילות – וישנן גם חיילות שמתגייסות למילואים – עושים עבודת קודש מעוררת הערצה, אדוני היושב-ראש, הערצה. עזבו את ביתם. אגב, חלקם – לדאבון ליבי, על חלקם אני שומע מהמשפחות השכולות. הם נפלו, נפלו חיילי מילואים, כידוע, במערכה הזאת. חלקם לא קיבלו צו 8 בשעה 06:30–07:00, חבר הכנסת דלל, באותו בוקר מר ונמהר של 7 באוקטובר, אלא יצאו ביוזמתם אל החזיתות, נלחמו, הצילו יישובים, וחלקם נפלו. חלקם מגויסים אפילו עד היום – אנחנו יודעים, פחות או יותר, שהיו מגויסים עד כמעט סופו של החודש הזה, וחלקם גם קיבלו כבר צווי מילואים להמשך השנה. ובכן, המינימום הנדרש על ידי הבית הזה, על ידי הכנסת, היא להצדיע להם, להעריך את פועלם ולחוקק ככל האפשר בעדם. אז הייתה התוכנית הממשלתית בהיקף של 10 מיליארד שקלים שאושרה לפני כחודשיים, והינה מגיעה לבית הזה הצעתם של חברי הכנסת אופיר כץ ונאור שירי, שמציעים לתקן את חוק חיילים משוחררים באופן שיעניק הגנה מפני פיטורין גם לבני ובנות הזוג של חיילי המילואים שנעדרים מעבודתם לשם – כאן כתוב: לשם השגחה על ילדיהם הצעירים; בעצם גם לשם השגחה על ילדיהם הצעירים אבל גם כדי להחזיק את הבית, להחזיק את המשפחה, לנסות לקיים אורח חיים – המילה "נורמלי" לא מתאימה יותר בז'רגון, כי אין דבר נורמלי בישראל מ-7 באוקטובר, אבל סדיר ככל האפשר, מאותו בוקר מר ונמהר. כמו כן מוצע להרחיב את ההגנה הניתנת כיום בחוק ולהחיל את החוק גם ביחס להוצאה לחל"ת, כך שזו תתאפשר רק בהיתר מוועדת התעסוקה ולתקופה קצובה. ההגנה על בני זוג של משרתים מוסדרת כיום במסגרת הוראת שעה ייעודית למלחמת חרבות ברזל בחוק הגנה על עובדים לשעת חירום. כך, הגנה מפני פיטורין ניתנת כבר היום לבני ובנות זוג של חיילי מילואים ומשרתי כוחות הביטחון המטפלים בילד צעיר. נוכח ההיבטים הנוספים המוצעים בהצעה, אשר יש בהם כדי להרחיב את ההגנה הניתנת כיום, הממשלה החליטה לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית. פרטי ההצעה ילובנו במסגרת הדיונים בוועדה הרלוונטית, שהיא, אני מבין, המזכיר, ועדת העבודה והרווחה של הכנסת – – כ << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן, אכן.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

– – ועמדות גורמי המקצוע מהמשרדים השונים יישמעו שם. אגב, אני לא אוהב את הנוסח הזה. זה נוסח שנתבקשתי להקריא על ידי משרד הביטחון. פרטי ההצעה האלה ילובנו במסגרת דיונים בוועדה – בסדר, ועמדות גורמי המקצוע. אני קורא מכאן לכל גורמי המקצוע פשוט מאוד להתייצב לוועדה, לתמוך בהצעה הזאת, להעביר אותה, חבר הכנסת שירי, מהר ככל האפשר – יש לך את עזרתו של יו"ר הקואליציה חבר הכנסת כץ – ולא למשוך זמן ולכדרר בוועדות הכנסת ולהביא טיעונים מטיעונים שונים. אנחנו הרי כבר מכירים את הדברים. יצא לי גם לכהן כיו"ר ועדת הכלכלה בבית הזה. הדברים מוכרים. לא. הדבר הזה, אשר קיבל את תמיכת הממשלה ואשר נתמך על ידי האופוזיציה, צריך להגיע לקריאה הראשונה מהר ככל האפשר, לקריאה השנייה והשלישית, ולהיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל בהצדעה ובהערכה לכוחות הביטחון, לחיילות ולחיילי המילואים הגיבורים שלנו. תודה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר ארז מלול:

תודה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אני מבקש מכל חברי הכנסת להצביע בעד ההצעה הזאת.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה לכבוד השר. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון – הגנה על בן זוג של חייל מילואים), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 32 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון – הגנה על בן זוג של חייל מילואים), התשפ"ד–2024, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 32 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון – הגנה על בן זוג של חייל מילואים), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.

היו"ר ארז מלול:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום –הצעת חוק סיוע למשפחות נפגעי מאורעות 7 באוקטובר, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת יצחק פינדרוס. אני מזמין את חבר הכנסת יצחק פינדרוס לנמק את הצעת החוק. עד עשר דקות לרשותך, בבקשה.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר ושותפיי להצעת החוק הזאת, חברת הכנסת קארין אלהרר ועוד כ-48 ח"כים שחתמו על הצעת החוק הזאת, שהוגשה רק בשבוע שעבר – ואכן, תודתי לוועדת השרים על שקיבלה פטור מחובת הנחה. תראו, זה נדוש בחודשים האחרונים כאן, אבל אני חושב שאנחנו צריכים להזכיר את זה לעצמנו שוב ושוב: עם ישראל עבר אירוע טראומטי, אסון, אין אפילו מילים במילון העברי להגדיר את מה שהוא עבר בשמחת תורה – עבר טבח עם הרוגים, מעל 1,200 הרוגים, פצועים, אלפי פצועים, מלחמה מתמשכת מאז, בהפתעה מוחלטת. עוד ייחקר, אבל אין ספק שהקדוש ברוך הוא נקש לנו בדלת והעיר אותנו ואמר לנו להתעורר. ואחד הדברים שכולנו פה, כל חברי הבית מכל הסיעות, מאותו יום קשה ממוצאי שמחת תורה – כולנו פוגשים סיפורים אנושיים קורעי לב. וסיפורים אנושיים קורעי לב – אני בכוונה אומר בלשון רבים, כי מדובר באלפי אלפי אלפי אנשים במעגלים שונים של פגיעות בלתי נתפסות, של סבל, של צער, של קושי, שכולנו פוגשים, וכל יום אתה אומר: רגע, כבר שמעתי. ואתה שומע משהו יותר גרוע, ואתה שומע על בעיה יותר גרועה ועל מצוקה יותר גדולה. ואכן, פה בבית הזה כל חברי הכנסת מכל הסיעות נמצאים, ראשם ורובם, עם כל הדברים האחרים שצריכים לעשות, בדיוק בנושאים האלה. וכן, המדינה לא הייתה – וזה טבעי – ערוכה לאסון בסדר גודל כזה. משרדי הממשלה, התקנות, החוקים, הפקידים, המוח האנושי לא יכול לקלוט ולחשוב על סוג סבל כזה. ואותם אנשים שנמצאים היום עם אותם פצעים שעוד ילוו אותם הרבה מאוד שנים, ועם אותן בעיות, חייבים מערכת מסוג אחר, מערכת שלא ידענו כמותה קודם, חייבים התגייסות מסוג אחר. נכון, כולם התגייסו נקודתית, כולם התגייסו וניסו לעזור, אבל בסוף נצטרך פתרון מערכתי לאותם אלפי אלפי נפגעים. אז משפחות החטופים, כולנו רואים גם את השמות שלהם ורואים אותם במסדרונות. החיילים שבמילואים נמצאים – כפי החוק שהביאו קודם גם נאור שירי, אופיר כץ – נמצאים בוועדת העבודה והרווחה, אבל המשפחות השכולות והניצולים לא נמצאים מספיק על סדר-היום, לא נמצאים מספיק אצל אותם פקידים ואצל אותם אנשים שאמורים לתת את השירות, וגם אין להם תמיד את כל הכלים. ואחריותנו כנציגי ציבור, בדיוק כמו אחריות הממשלה, היא לדאוג שהדבר הזה ישתנה. ולכן – אני כבר מרגיע, אף אחד מוועדת שרים לא פנה אליי עם התניות. כל מי שחושב שהיה איזשהו משהו, איזשהו catch, ומישהו עובד על מישהו – ממש לא. שר המשפטים, שר האוצר, משרד ראש הממשלה – כולם בוועדת שרים תמכו בהעברת החוק הזה, ואני מקווה שמשרדי הממשלה, עוד לפני – אנחנו נעשה הכול בשביל שהוא יעבור מהר, אבל עוד לפני שהצעת החוק הזאת תתקדם לקריאה שנייה ושלישית, וקריאה ראשונה כמובן לפני כן, משרדי הממשלה אכן יאמצו את עיקרי הצעת החוק, את עיקרי הדברים של לקחת אחריות – כן, באמצעות ועדות מנכ"לים, באמצעות שיתוף פעולה בין-משרדי, באמצעות פרויקטורים שיצטרכו להתמנות לדבר הזה – ואכן יעשו את העבודה. אני שוב רוצה באמת להודות לחברי הכנסת מכל הסיעות, ממש חוצה מפלגות – אולי חוץ משתיים, שלוש מפלגות, אבל לא צריך להזכיר אותן – כל המפלגות שהצטרפו ליוזמה הזאת – –

טלי גוטליב (הליכוד):

למה? מי שלא מצטרף לחוק הזה, לא צריך לשמור אותו בסוד.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

– – ושנוכל במשהו, במשהו, ואני אומר במשהו, להקל את הסבל והקושי של אותן משפחות. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. אני מזמין את השר אופיר אקוֹניס.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אקוּניס. בסוף תלמד.

היו"ר ארז מלול:

אקוּניס.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

כיוון שיש לי עוד כמה הצעות לענות בשמם של חבריי – –

היו"ר ארז מלול:

אקוניס. בסוף זה יהיה טוב.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

– – בסוף תלמד.

היו"ר ארז מלול:

לא משנה, העיקר שאני מעריך אותך. מה זה משנה, העיקר שאני מעריך אותך.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

חברת הכנסת אלהרר, היא למדה את זה מייד, נכון? בכנסת התשע-עשרה, חוק התאגידים.

היו"ר ארז מלול:

להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. הרגל קשה בבת אחת, אבל העיקר – אני מעריך אותך, זה החשוב, לא משנה הכינוי.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

זה בסדר, זה הדדי. תודה לך, אדוני היושב-ראש. ובכן, דיברנו בתחילה על החטופות והחטופים, אחר כך על כוחות הסדיר ועל כוחות המילואים, ועכשיו גם על משפחות נפגעי מאורעות 7 באוקטובר, ולדאבון ליבנו, ביגון עמוק, הן משפחות רבות מאוד מאוד. אני פוגש את חלקן, כמו כולכם, אנחנו שומעים את הסיפורים, את תיאורי הזוועה, דברים שהם, אדוני היושב-ראש, בראייה היסטורית, הם אירועים אשר העם היהודי ידע – בוא נאמר, רק ב-120 השנים האחרונות – בפרעות קישינב, הקרויות גם "הסופות בנגב", שם מזעזע ומדהים שכך הן קרויות, מאורעות תרפ"ט ב-1929, ואחר כך המרד הגדול, מלחמת העצמאות ומאורעות מלחמת העולם השנייה, כמובן. הדברים הם קשים, קשים מנשוא, קשים לתיאור, וכמובן המשפחות של נפגעי מאורעות 7 באוקטובר, גם הן נדרשות אלינו ולהחלטותינו – לא רק לגיבוי שלנו ולתמיכה שלנו, אלא גם לתמיכה בפועל בשורה של הצעות חוק, כמו אחת מהן שמביא חבר הכנסת פינדרוס. אגב, אותן אנחנו צריכים, גם את המשפחות, ללוות, כמו את כל מי שלדאבון ליבנו העמוק נפגע באותה שבת שחורה של 7 באוקטובר. ובכן, בשמו של שר האוצר, ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בקריאה הטרומית בהצעת החוק, כמובן בכפוף לכך שבהמשך – לא, סליחה, אני מתקן, אדוני חבר הכנסת פינדרוס – הצעת החוק לא תקודם ותמתין להצעת חוק ממשלתית בנושא, כלומר, אתם תשלבו את ההצעות הללו, דבר חשוב.

קארין אלהרר (יש עתיד):

מה? למה?

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

רגע, כמה זמן?

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

חברת הכנסת אלהרר, זה הליך פרלמנטרי.

קארין אלהרר (יש עתיד):

לא, זה לא בסדר.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

זאת שאלה טובה שנדרשים לה חברי – סליחה, נדרשים לא חברי הכנסת אלא חברי ועדת השרים לחקיקה. בכל מקרה, חבר הכנסת פינדרוס, נדרש להפעיל על הממשלה – שמתחייבת כאן להביא הצעת חוק ממשלתית בנושא – לעשות זאת כמה שיותר מהר, חברת הכנסת אלהרר, ביתר שאת לאחר שהכנסת אמרה את דברה ותמכה בקריאה הטרומית בתמיכה של ועדת השרים לחקיקה. מבקשים באוצר, אדוני חבר הכנסת פינדרוס, להדגיש שהמשך הליכי החקיקה יקודם בהסכמת משרדי ראש הממשלה, האוצר, המשפטים, העבודה, הביטחון, הרווחה, הבריאות, הביטחון הלאומי והמוסד לביטוח לאומי. האם אדוני מסכים?

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

מה?

היו"ר ארז מלול:

אתה מסכים להתניות?

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

הקראתי.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

בבקשה. זאת הייתה עמדת הממשלה שהתבקשתי להביא לכאן על ידי שר האוצר. אם יש לך השגות, בבקשה.

היו"ר ארז מלול:

אז חבר הכנסת פינדרוס רוצה להשיב?

קריאות:

היו"ר ארז מלול:

רגע, רגע, יש מתנגד, חבר הכנסת פינדרוס.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין, אי-אפשר.

היו"ר ארז מלול:

היא יכולה להתנגד להצעת החוק.

מירב בן ארי (יש עתיד):

להתנגד כן.

היו"ר ארז מלול:

אבל הוא יכול להשיב לה אחרי זה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל אז היא תצטרך להתנגד או לא להצביע.

היו"ר ארז מלול:

בסדר.

קריאות:

היו"ר ארז מלול:

לא, היא לא חייבת.

קריאות:

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת יוליה, אני רוצה להתקדם. את רוצה להתנגד – לרשותך שלוש דקות.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אדוני השר אקוניס, חבר הכנסת פינדרוס, אני חתומה על החוק הזה, ואני חושבת שהוא מאוד מאוד חשוב.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

נכון. אמרנו.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

זה דרמטי, זה חשוב, וחבל שזה קורה רק עכשיו, חמישה חודשים, 152 ימים, אחרי האסון. זה שהממשלה מתנה את התקדמות החוק בהצעת חוק ממשלתית ובלי שהיא מתחייבת מתי תהיה ממשלתית, זה לא מקובל, כי כפי שאנחנו כבר רואים, הממשלה לא ממהרת לשום מקום.

קריאה:

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

רגע, דקה. ואני רוצה להגיד, זה מאוד חשוב. אנחנו – הכנסת עוד חודש יוצאת לפגרה, חבר הכנסת פינדרוס.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

– – – ביחס להצעה הקודמת. את צודקת – – – צריכים להיות מקודמים עד סוף הכנס.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אני מצטערת, זה משהו שעכשיו אנחנו עושים חטא על פשע. יש לנו הצעת חוק פרטית שחתומה – על ידי כמה?

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

48 חתימות.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

כמה?

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

48 חברים.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

48 חברי כנסת. אם היה קצת זמן, היו חתומים 100 חברי כנסת, זה ברור, כי האירוע לא מנוהל. האירוע לא מנוהל. אנחנו היום ישבנו בוועדה אצל חבר הכנסת פינדרוס ושמענו וראינו את זה. כל גורמי הממשלה כביכול עושים את עבודתם, אבל אין פרויקטור, אין תכנון, אין איזושהי מסגרת, וכל משפחה – ויש נפגעים, ויש נרצחים, ויש משפחות, ויש אחים, ויש סבתות, סבים, עולם ומלואו. אנחנו לא נוכל לחכות פה למתישהו שהממשלה תשכיל להבין ותגיש הצעה ממשלתית, זאת אומרת, זה לא מקובל עלינו.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אתה רוצה – – –

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

הכנסת, חברי כנסת מכל סיעות הבית, אומרים לכם בצורה חד-משמעית: אתם לא תמרחו את האירוע הזה. אי-אפשר, פשוט אי-אפשר. אם עכשיו אתם תומכים בשביל מראית עין, זה מראית עין – אנחנו תומכים, אבל זה לא יקודם עד שאנחנו נעשה ממשלתי והסכמה וטה-טה-טה – סיפורי סבתא. אי-אפשר. אנחנו רוצים את החוק הזה בצורה כזאת – פרטית, ממשלתית, משמאל, מימין, מלמעלה, מלמטה, בכל צורה, אבל אנחנו רוצים שזה יקרה, כי הסבל, הכאב, הדרמה היא בלתי אנושית. השר אקוניס, אנחנו עבדנו יחד, אנחנו גם עזרנו יחד למשפחות.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

מדויק – – –

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אז תתחייבו. אנחנו בכנסת, אם זה תלוי בנו, אני מאמינה שכל חברי הכנסת – נוכל לעשות את זה במהירות שיא – נכון, חבר הכנסת פינדרוס? מבחינת הוועדות, מבחינת הטכניקות בכנסת. אבל אם אנחנו נחכה לממשלתי – שאלוהים יודע מתי זה יהיה – זה פשוט אי-אפשר.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אנחנו מפירים פה התחייבות שלנו לאזרח. אז ההתנגדות שלי היא לא לחוק הזה, ההתנגדות שלי להטעיות של הממשלה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבר הכנסת פינדרוס רוצה להשיב על ההתנגדות. לרשותך עד שלוש דקות, בבקשה.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

מבחינה טכנית זה נקרא להשיב על ההתנגדות, אבל מבחינה מעשית אני רוצה להשיב לשר אקוניס ולוועדת השרים וגם על מה שאת אמרת. אני חושב – אם אני מבין נכון וגם מהשיחות שהיו לי לפני ועדת השרים וגם אחריה וגם ממה שראיתי שכתוב – הממשלה בעצם מבקשת את מה שצריך להיות: הצעת חוק ממשלתית, כי זה דבר שבאמת נוגע לליבת העבודה של הממשלה.

קריאה:

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

זה בדיוק הנושא. ברגע שאנחנו מעבירים אותו בטרומית והוא מגיע לוועדה, הרי ועדת שרים תצטרך לפעול אקטיבית ולא לתת לו לעלות לקריאה ראשונה. היא תצטרך להתמודד עם השאלה מתי היא מביאה. לוח הזמנים ייגזר מההתקדמות. אנחנו נתקדם, נרד לוועדה, נקרא לממשלה ונדבר איתם, כי כפי שאמרתי כשהגשתי והחתמתי, מטרת החוק בסוף היא שתהיה הצעת חוק ממשלתית שתתמזג עם זה ותיתן תשובות. זה לוח הזמנים. זה לא שאני אומר שאני שם ברקס ומחכה לממשלה שתבוא. אנחנו מתקדמים, ובמקביל הממשלה מכינה הצעת חוק ממשלתית, והיא תצטרך לעמוד בזה, ואם לא – –

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אבל הכנסת יוצאת לפגרה.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

– – אנחנו נצטרך כולנו לשלב ידיים לדאוג שזה יתקדם. אבל המטרה היא שתהיה בסופו של דבר הצעת חוק ממשלתית. אני מבקש מכולם להצביע בעד החוק. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק סיוע למשפחות נפגעי מאורעות 7 באוקטובר, התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 28 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק סיוע למשפחות נפגעי מאורעות 7 באוקטובר, התשפ"ד–2024 לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 28 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק סיוע למשפחות נפגעי מאורעות 7 באוקטובר, התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. להוסיף לפרוטוקול את חבר הכנסת אלי רביבו ואת חבר הכנסת אופיר כץ – א"א – בעד, כן? בעד.

היו"ר ארז מלול:

חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה בעבירות ביזה) (הוראת שעה), התשפ"ד–2023, של חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. אני מזמין את חברת הכנסת מיכל לנמק את הצעת החוק. עד עשר דקות לרשותך.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, לפנינו אחת מהצעות החוק העצובות ביותר שיצא לי להגיש מאז שהושבעתי להיות חברת כנסת, ואני מודה שמעולם לא חשבתי שיהיה בה בכלל צורך. מי האמין שאנחנו נגיע למצב של מסע טבח ורצח, אונס והרס המוני שכזה; מי האמין שעשרות יישובים ומאות אלפי ישראלים יפונו בהחלטת ממשלה מבתיהם ומקהילותיהם, שעשרות אלפי רכבים יינטשו כי בעליהם פשוט במילואים. ועצוב מכול, מי האמין שדווקא אלה שחיים בתוכנו יפנו למעשה הבזוי ביותר: ביזה מהבתים, מהנכסים ומהרכבים של המפונים, של הנרצחים, של משרתי המילואים. אין כאו עניין פוליטי, לא ימין ולא שמאל, לא ויכוח על אחריות או על ממלכתיות. החוק הזה עוסק, פשוט מאוד, באנושיות. וחבל מאוד שהשר שאמור להשיב לי – מאחר שהממשלה שלו היא שדחתה את החוק – אפילו לא מקשיב לנימוק. השר אקוניס, יש כאן ציבור שמחכה שגם אתה תשמע את הנימוק לחוק החשוב הזה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

בבקשה. אז אין כאן עניין פוליטי, לא ימין ולא שמאל, לא ויכוח אחריות או ממלכתיות. החוק הזה עוסק פשוט מאוד באנושיות, בלהיות בן אדם ולהעניש קשות את אלה שבחרו לא להיות בני אדם ולפגוע בחלשים ובמוחלשים ובנפגעים מכול. אנחנו כאן היום כדי להיות הפה של הנפגעים האלה. המקרים האלה מגיעים אלי ללשכה, ואני פשוט לא מאמינה. אני קוראת על מאות רבות נוספות של מקרים. אני מודה שפשוט קשה לי להאמין: שכונות שלמות נבזזות; מאות אלפי מכוניות; זיכרונות של חיים שלמים נגנבים על ידי בני עוולה: אלה שהתחזו לחיילים ובזזו את הבתים של תושבי עוטף עזה, כאילו שאותם התושבים לא סבלו מספיק; אלה שעברו רכב-רכב של מילואימניקים, מפונים ונרצחים וגנבו כסף וגנבו רכוש; אלה שרוקנו דירות בשדרות ובסביבות שלה. סיימנו לשחק משחקים. כחומרת הפשע כך צריכה להיות חומרת הענישה. החוק שאותו אני מגישה ומביאה בפניכם היום קובע כי העונש הקבוע בחוק בהתאם לכל סעיף וסעיף רלוונטי של ביזה יוכפל. כפל עונש. הלוואי שהיינו יכולים להכפיל פי מאה את העונש של האנשים הבזויים האלה. אין לי ספק שאין כאן איזשהו חבר הכנסת בבית הזה שלא רוצה להצביע בעד החוק הזה. אין לי ספק שאם אתם, חברי הכנסת מהקואליציה, תצביעו בעד החוק הזה – עם כל הוויכוח הקשה שיש גם לי מול הממשלה – אין ספק בכלל שאתם צריכים לתמוך בחוק כזה. חברים, אם אין מי שישמור על הדירות ועל הרכוש של המפונים לפני הביצוע ולאחר פינוי האוכלוסין הגדול ביותר מקום המדינה, מן הראוי שתתגייס המדינה – בסוגריים: סוף כל סוף – ותעשה הכול לאחר מעשה ותעניש קשות את אלה הבוזזים את הרכוש של האזרחים. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. אני מזמין את השר אופיר אקוניס, בשם שר המשפטים.

טלי גוטליב (הליכוד):

אי-אפשר לקבל – – – כי זה הופך להיות – – – בבית משפט מחוזי. זו הבעיה. ההתנגדות היא מהותית. ההצעה היא – – – הבעיה היא שזה הופך את זה לעבירה – – – במחוזי, ואין לך אפשרות כזאת. העבירה של פריצה לרכב או פריצה לדירה היא חמש עד שבע שנים. ההכפלה של זה הופכת לעבירה בסמכות בית משפט מחוזי. אין לך יכולת – – –

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

זה לא מה שהממשלה אומרת.

טלי גוטליב (הליכוד):

שנייה – – – מה אני אומרת.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

תכף נשמע מה אומר שר המשפטים, חברת הכנסת שיר – –

היו"ר ארז מלול:

בדיוק. בואו נשמע את השר, את עמדת הממשלה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אבל אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו עבירות בבית משפט מחוזי. אין לנו – – –

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

– – ואולי תקבלי החלטה בו במקום שהדבר מתאפשר על ידי התקנון. לפני כן, ברשותך, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, רציתי להתייחס לתשובתה על הצעת החוק הקודמת, ואחר כך עלה חבר הכנסת פינדרוס. אני רוצה לומר – איפה חברת הכנסת מלינובסקי? היא תוכל לקחת אחרי זה מהפרוטוקול. לעניין הדאגה גם למשפחות – עסקנו קודם במילואימניקים, עסקנו במשפחות החטופים – ואני רואה שחלקם נמצאים כאן, נציגיהם של המשפחות, והכאב הוא – – –

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

משפחות של נרצחים.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

של נרצחי הנובה? כן. נרצחי הנובה, נרצחי 7 באוקטובר ביישובים ובעוטף, בבסיסי הצבא, החיילים והחיילות הצעירים – כל מי שנפגע, נרצח. לא נשתמש במילים עבריות נוספות למאורעות שהתחוללו שם – יש מילים, נחסוך אותן מכם – על ידי השטן הנאצי החמאסי בשבת ההיא האיומה והבלתי-נשכחת של 7 באוקטובר. את התייחסת למשפחות קודם גם בהצעת החוק המשותפת, ואמרת שחתמו עליה 48 חברי כנסת – אני מעריך שמהקואליציה וגם מהאופוזיציה. הדבר מראה שמכל סיעות הבית חתמו. אגב, גם אין התנגדות – הממשלה לא התנגדה, אלא היא בעצם באה ואומרת: נקדם יחד; וגם: מתגבשת הצעת חוק. עקרונית לעניין סדרי השלטון, למיטב ידיעתי, הכנסת גוברת על הממשלה. בשיעורי האזרחות הייתי ולמדתי דמוקרטיה. אנחנו יודעים שבבית הזה הרשות המחוקקת לא רק מפקחת על הרשות המבצעת, אלא גם זכותה לחוקק חוקים כאשר מגייסים רוב קולות. זה הבסיס היסודי והאיתן ביותר לדמוקרטיה. אם יימצאו הקולות הללו בוועדה – אני לא יודע מתי אתם מתכוונים לכנס אותה – אני חושב שלאור העובדה – את ציינת את היציאה לפגרת האביב, פגרת הפסח – אני חושב שכדאי להגיע לניקוי שולחן עם החוק הזה שלך ועם החוק של חבר הכנסת שירי ושל חבר הכנסת אופיר כץ. אפשר. חודש זה הרבה מאוד זמן. הועברו פה חוקים, כידוע לך – לא בתקופתנו אומנם אבל בתקופות אחרות – ביממה אחת. חוק החלת הריבונות על רמת הגולן הוחל בתוך יממה אחת בשלוש קריאות – אומנם הוא בא בהצעת חוק ממשלתית. לעניין הטיפול, אני רוצה להאיר לך – באל"ף לא בעי"ן; את יכולה גם באל"ף וגם בעי"ן – מינהלת תקומה, שהוקמה במהירות. היה לי הכבוד, אדוני היושב-ראש, להצביע בעד התקצוב שלה ובעד הקמתה, חברת הכנסת מלינובסקי, גם במליאת הממשלה וגם בקבינט הכלכלי-חברתי וגם לתקצב אותה. עומד בראשה אדם יוצא מגדר הרגיל בשם משה אדרי. יש לו נציגים, וכל יישוב בחר בעצמו, חברת הכנסת שיר, את הנציג, כל יישוב בחר את הנציג מול מינהלת תקומה ונעשית עבודה. אפילו משרד המדע והטכנולוגיה מקדם מיזמים מול מינהלת תקומה. יש דאגה. אתם רוצים להגביר אותה? בוודאי הדבר טוב. בוודאי. לכן דיברתי קודם עם חבר הכנסת פינדרוס והצעתי לו. זה כמובן לשיקולכם ולשיקול הדעת של מנהלי הוועדות, לכנס את הוועדה הרלוונטית. איזו ועדה זאת?

היו"ר ארז מלול:

העבודה והרווחה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

ועדת העבודה והרווחה, שעוסקת בחוק הקודם. אפשר להתחיל להתקדם. הדבר גם יפעיל מנוף לחץ על פקידי ופקידות משרד האוצר להביא את הדבר לחקיקה ממשלתית ואז לשלב בין החוקים. לעניין הצעתה של חברת הכנסת מיכל שיר, אני מביא את הדברים בשם אומרם ובשמו של שר המשפטים יריב לוין. ובכן, הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת הענישה בעבירות ביזה), התשפ"ד–2023, של חברת הכנסת שיר סגמן, מבקשת לתקן את סעיף 408 לחוק העונשין, התשל"ז–1977, שעניינו – פשוט קשה לשמוע.

היו"ר ארז מלול:

חברי הכנסת מיקי לוי.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

לא, אני לא אמרתי מי.

היו"ר ארז מלול:

אני רואה מי, אתה לא רואה. חבריי חברי הכנסת, מנהלי הסיעות, בבקשה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

עניינו של החוק, חברת הכנסת שיר – כניסה והתפרצות בנסיבות מחמירות על ידי הוספת נסיבה מחמירה. אם נעברה עבירה לפי סעיפים 406, כניסה והתפרצות למקום מגורים או תפילה או ממנו – אני מבין שזה זה התיקון שלך – או 407, התפרצות לבניין או מבניין שאינו מקום מגורים או תפילה, ביישוב שפונה מכוח החלטה של הממשלה על פינוי מאורגן, יהיה העונש כפל העונש הקבוע לעבירה, ולא יפחת מעונש מינימום של רבע מהעונש הקבוע לעבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש. טוב, ובכן – –

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת דבי ביטון.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

– – בהצעתך, בעצם, את קובעת עונשי מינימום. אני אומר, בהצעתך בעניין זה את ממסגרת את עונשי המינימום בערכאות של בית המשפט.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

נכון. אגב, אני חייב להגיד לך, לא רק לעניין זה אלא באופן כללי, גם לחוקים אחרים. עקרונית זה לא רעיון רע בכלל. הוא קיים במדינות רבות בעולם, שבהן המחוקק ממסגר לבתי המשפט את סוג הענישה ואת כובדה.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

אני באה ואומרת שקרה משהו במדינת ישראל וצריך התייחסות אחרת.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אני מסכים, אין ויכוח. על כך אני לא חושב שמישהו מתווכח. קרה הרבה. לא משהו – דבר ענק, אדיר ממדים, שכדוגמתו אנחנו לא זוכרים. ובכן, מוצע להוסיף סעיף חדש, 413, שעניינו נסיבות מחמירות, ולפיו, אם נעברה עבירה לפי סעיפים 413 (ב) עד (ו), עבירות רכוש הקשורות לרכב ברכב המצוי בשטח שהוכרז כשטח צבאי סגור, שטחי כינוס של הצבא – זאת הצעתך – או אזורים הסמוכים לבסיס הצבאי, יהיה העונש כפל העונש הקבוע לעבירה ולא יפחת מרבע העונש, אלא אם כן – –

היו"ר ארז מלול:

חבריי חברי הכנסת, אפשר? חבר הכנסת אלעזר שטרן, זה מפריע. ככה, פה, מתחת לזה – לא מתאים.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

– – מטעמים מיוחדים יחליט בית המשפט להקל בעונש. עוד מוצע כי טיעונים אלה ייקבעו כהוראת שעה, עד ביטול ההכרזה על מצב מיוחד בעורף. זו הצעתך – שזה יהיה רק עד ביטול ההכרזה?

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

ברגע שהם חוזרים הביתה, הם בבית.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

ודאי, אבל העבירה בעניינם נעברה.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

המילואימניק כבר לקח את האוטו, אז האוטו שלו כבר לא עומד בצד לביזה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אבל העבירה נעברה, מישהו עבר עבירה.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

לא. אם אתה תופס אותו אבל הוא ביצע את העבירה, אז זה הולך לפי – – –

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

על פי דברי ההסבר, הצעת החוק נכתבה על רקע מלחמת חרבות ברזל, שהובילה לנטישה של ציוד רב מאחור, בין בשטחים פתוחים, בעקבות בריחה או ניסיונות חילוץ, ובין במקומות מיושבים שקרובים לגבולות שהמדינה הורתה לפנות. עוד מדברי ההסבר – חיילים רבים השאירו את רכושם הפרטי בשולי הדרך וללא השגחה עת הגיעו למילואים. על פי החקיקה הקיימת כיום, סעיפים 406 ו-407 קובעים עבירת התפרצות לבניין, או מבניין, אם בניין מגורים או תפילה ואם בניין המשמש למטרה אחרת, וקובעת עונש של חמש שנות מאסר על התפרצות בכוונה לבצע גנבה ופשע ושבע שנות מאסר על ביצוע גנבה או פשע. סעיף 408 – – –

היו"ר ארז מלול:

עובדי הסיעות, בבקשה. השר ברקת, זה מפריע. בבקשה. עובדי הסיעות, בבקשה יותר בשקט.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

סעיף 408 מוסיף וקובע נסיבה מחמירה של ביצוע אחת העבירות שבסעיפים 406 ו-407 בעת נשיאת נשק חם או קר, ולפיו, העונש בצד העבירה, בהתקיים הנסיבה המחמירה, הוא כפל העונש הקבוע לעבירה – קרי 10 ו-14 שנות מאסר בהתאמה. כן, יש פה, חברת הכנסת שיר, עונשים של שנים ארוכות, אולי הם ירתיעו, כן? סעיפים 413(ב) ו-413(ו) לחוק קובעים עבירות רכוש ברכב, ובהן עבירות גנבת רכב, שימוש ברכב ללא רשות, פירוק הרכב, פריצה לרכב ועוד ועוד. מלבד סעיף 413(ד) (גנבת דבר מתוך רכב), שקובע עונש מאסר של שלוש שנים, העונש הקבוע בעבירות הללו משמעותי, והוא בין חמש לשבע שנות מאסר. משרד המשפטים הציע למשרד לביטחון לאומי הסדר שנותן מענה רחב יותר ומידתי יותר לצורך הקבוע בהצעת החוק ולהחמיר עם מי שמנצל את תקופת המלחמה. ההצעה היא לתקן את החלק הכללי של החוק העוסק בהבניית הענישה על ידי קביעת נסיבה כללית שעל בית המשפט לבחון בקביעת מתחם העונש ההולם, על ידי תיקון סעיף 40ט(א) לחוק – נסיבות הקשורות לביצוע העבירה, וקביעת נסיבה נוספת בו.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אני מסיים. את איתי? הוצע לחברת הכנסת המציעה לחכות חודש עד לבחינת הצעת החוק הממשלתית, אך משהעלתה את הצעת החוק למליאה, עמדת הממשלה היא להתנגד. את עוד יכולה לשנות את עמדתך. תודה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. את רוצה להשיב? עד שלוש דקות לרשותך.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

תודה, אדוני השר. אהבתי את הזמן שלקחת כדי להקריא כל אחד ואחד מהסעיפים של החוק רק כדי שהקואליציה תספיק באמת לעשות גיוס כדי להפיל את חוק הביזה. חשוב שזה ייאמר כאן. הממשלה ביקשה כבר בפעם הקודמת לדחות בחודש, נעניתי לממשלה לדחות את החוק הזה בחודש על מנת שבאמת יעשה בדק בית עם המשרדים הרלוונטיים – המשרד לביטחון לאומי – על מנת באמת לתת את התשובה הנכונה ביותר בו. מדובר בסוף על חוק ביזה של אנשים שנרצחו; של מילואימניקים שהשאירו את הרכבים שלהם; של חצי מדינה שמפונה והבתים בהם מופקרים. על איזה חוק אנחנו מדברים? אתם פשוט רוצים שוב לדחות ולדחות ולדחות. אין שום דבר בקנה, לא למשרד לביטחון לאומי ולא לשום קשקושים כאלה ואחרים. אתם חושבים שלאנשים שקרה להם את האסון הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל – שקרה רק במשמרת שלכם – יש להם זמן? אין להם זמן. גנבו להם את החיים, בוזזים להם את הבתים, בוזזים להם את הרכבים, בוזזים להם את החיים, ואתם – בשלכם. רק בגלל פוליטיקה קטנה וקטנונית אתם לא מסכימים להעביר את החוק הזה, וחבל. אז שהציבור במדינת ישראל ידע שהממשלה כנראה בעד ביזה של הבתים של המפונים – שזה פינוי האוכלוסין הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל. אני תוהה, איפה כל חברי הכנסת? אתם בעד ביזה? איפה הימין על מלא שלכם? איפה השר לביטחון לאומי? הוא אפילו לא טורח להגיע לפה. אז אל תמרחו אותנו בתשובות לא רלוונטיות. זאת הצעת חוק – אגב, חבר הכנסת פוגל בכלל הגיש. מה קרה? למה הוא לא מצמיד? למה? זה חוק שלך, חוק הביזה. איפה הוא? איפה אתם? פתאום ביזה זה בסדר?

קריאה:

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

ביזה זה בסדר. זה בסדר לבזוז בתים של מפונים כי אתם יצרתם את רצועת הביטחון מהצד הלא-נכון של הגבול. בדרך כלל עושים רצועת ביטחון מהצד של האויב. אתם פיניתם אוכלוסייה, יצרתם את רצועת הביטחון של ישראל, קצת התבלבלתם, אבל בזמן הזה בוזזים את הבתים, גונבים להם את הדברים – גונבים לנרצחים, גונבים למילואימניקים. אתם בסדר עם זה. אז שתדע לך, עם ישראל יקר, ממשלת ישראל מפילה את החוק הזה על פוליטיקה קטנה וקטנונית, כי זה הדבר היחיד שהם רואים לנגד עיניהם מ-6 באוקטובר, ולצערנו הרב, עד היום. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, אנו נעבור להצבעה על הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה בעבירות ביזה) (הוראת שעה), התשפ"ד–2023. חבריי חברי הכנסת, נא לשבת, בבקשה. נעבור להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 24 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 53 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה בעבירות ביזה) (הוראת שעה), התשפ"ד–2023, לא נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 24 בעד, 53 מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה בעבירות ביזה) (הוראת שעה), התשפ"ד–2023, לא אושרה ותוסר מסדר-היום.

היו"ר ארז מלול:

חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – סיוע לבן משפחה של נכה עם הפרעה בתר-חבלתית), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת מאיר כהן. בבקשה, חבר הכנסת מאיר כהן. לרשותך עד עשר דקות.

מאיר כהן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני אקדים ואומר – אדוני השר, אדוני השר.

היו"ר ארז מלול:

השר.

מאיר כהן (יש עתיד):

השר דיכטר, הנמיכו את קולכם. אני רוצה להגיד משהו. באמת, תסתכלו טוב אחד על השני ותגידו: האם היה צריך להצביע נגד החוק של מיכל שיר?

טלי גוטליב (הליכוד):

כן. ואגיד לך למה – כי אתה לא יכול להפוך את זה – – –

מאיר כהן (יש עתיד):

לא. לא משנה.

טלי גוטליב (הליכוד):

את החוק של – – –

מאיר כהן (יש עתיד):

אני, לצערי הגדול, הופתעתי מכך שהממשלה הצביעה נגד הצעת החוק שלי, שהיא באמת כל כך פשוטה וברורה, וכתבתי אותה מתוך הכאב ומתוך השיח עם משפחות נפגעי הטראומה שבכל שבוע מגיעות לכאן. הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון) – שימו לב מה אני מבקש בהצעת החוק, מה חשוב לעשות. כל מה שאנחנו מבקשים הוא סיוע לבן משפחה של נכה עם הפרעה של פוסט-טראומה. פוסט-טראומה. הצעת החוק נוגעת בהרבה מאוד בתים.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת פינדרוס.

מאיר כהן (יש עתיד):

בהרבה מאוד בתים.

היו"ר ארז מלול:

רגע, חבר הכנסת מאיר. חבר הכנסת יצחק פינדרוס, זה מפריע.

מאיר כהן (יש עתיד):

ואחרי 7 באוקטובר – – –

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת פינדרוס. תגיד לו. אני קורא לך.

מאיר כהן (יש עתיד):

פינדרוס, ראש עיר לא מפריע לראש עיר.

היו"ר ארז מלול:

לשעבר, תדגיש.

מאיר כהן (יש עתיד):

לשעבר, אתה צודק. הצעה זאת חשובה כפל-כפליים, כי כולנו ראינו, וכולנו עדיין – ואולי חלק מאיתנו אפילו עדיין בפוסט-טראומה, פוסט-טראומה לאומית בעקבות 7 באוקטובר. אני מציע כי בן משפחה של נכה שדרגת נכותו היא 30% לפחות בשל פוסט-טראומה, יהיה זכאי לסיוע מיוחד ולסיוע נפשי כפי שיקבע שר הביטחון. אני לא אומר כמה. אני לא אומר. רק כשנסמיך את שר הביטחון לשבת עם צוות חשיבה ולטפל במשפחות של נפגעי הפוסט-טראומה – זה כל מה שהצעת החוק מבקשת. בין הדברים שמוצעים בסיוע ניתן למצוא החזר של טיפולים נפשיים. יש היום 384 שקלים עם מספר מוגבל של טיפולים. אנחנו מבקשים להכפיל. זה לא הרבה כסף. כל כך חשוב למשפחות האלה טיפולי רפואה משלימה למשפחה במעגל הראשון. אנחנו מבקשים להוסיף עוד כסף. אין שום דבר בהצעת החוק שהוא תגרנות. אין שום דבר בהצעת החוק שהוא לטרלל מישהו, יש בה רק להיטיב עם בני המשפחה של נפגעי הפוסט-טראומה. לצערי הגדול, אנחנו נלך ונבין מה היקף הבעיה. אנחנו עדיין לא יורדים – אין לנו מספרים סופיים, והלוואי שזה ייעצר כאן, אבל לצערי הגדול, המציאות לא מרמזת על כך שהדבר הזה – – –

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת סימון דוידסון, אתה מפריע לחבר סיעה. זה לא מכובד.

מאיר כהן (יש עתיד):

בהצעת החוק – ואני חוזר על זה – לא ביקשתי לציין סכומים, לא ביקשתי לציין תקציבים, אלא ביקשתי שכנסת ישראל תבקש משר הביטחון, תורה לו בחוק. אדוני ישב עם הצוותים שלו וירחיבו את מעגל התמיכה. המצב הנוכחי, לצערנו הגדול, מוליד עוד ועוד מקרים של פוסט-טראומה. אנחנו פוגשים אותם בוועדות. אנחנו פוגשים את זעקות השבר של המשפחות; אנחנו פוגשים את זעקות השבר של הילדים. אני בודק במשרד החינוך, וילדים של נפגעי פוסט-טראומה לא מגיעים ללימודים.

טלי גוטליב (הליכוד):

שר הביטחון יודע – – –

מאיר כהן (יש עתיד):

אומר לי נפגע – נפגע פוסט-טראומה, נכה צה"ל: מאיר, אני לוקח מכלכלתי כדי לתת שיעורי עזר לילדה שלי, שלא מגיעה בי"ב לבחינות הבגרות. אף אחד לא משלם לי את זה. שוב, אנחנו לא מבקשים חוסר גבולות. לא. שישב שר הביטחון עם הצוות ויגיד: רבותיי, זה מה שאנחנו נותנים. חשוב להעלות את זה, חשוב להעלות את התעריפים, חשוב לתת יותר טיפולים. אתה לא יכול להגביל לעשרה טיפולים.

טלי גוטליב (הליכוד):

מאיר, אני אומרת, בגלל ההרחבה של ההצעה – היא מאוד נכונה, אבל בגלל שאתה משאיר את זה כך במשרד הביטחון, אז עמדת משרד הביטחון היא שמי שצריך לשלם את זה הוא משרד הרווחה, דרך הביטוח הלאומי. זאת הבעיה.

מאיר כהן (יש עתיד):

לא. טלי, את יודעת שאם רק אנחנו נשב בישיבה אחת – אם מאשרים את זה – אנחנו נמצא את הפתרון. גם אני וגם את נמצא את הפתרון. נמצא את הפתרון. אבל האמינו לי, אתם יודעים ואתם מרגישים את מה שאני מרגיש, כל אחד. אני רואה את האמפתיה הגדולה של חברי הוועדה, של כל הח"כים מכל הסיעות. כשמתחיל בן משפחה עם פוסט-טראומה, הוא חייב לדבר, וכשהוא מלווה עם ההורים שלו, ואנחנו רואים את הבכי ואת השבר, מן הראוי שנתייחס לתופעה הזאת ולפחות נכפיל את מספר הטיפולים לילדים. עכשיו, אני פונה לאופיר. אגב, הצעה זהה בן גביר הגיש, ותמכנו. לצערי הגדול, אני פונה לאופיר ולמי שיושב בוועדת השרים. כנראה שמה שצריך לעשות זה לגנוב סוסים. חבריא, כנסת ישראל צריכה ללמוד: לא גונבים סוסים; לא תן לי ואני אתן לך.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת ששון גואטה.

מאיר כהן (יש עתיד):

זה לא מכובד – – –

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת גואטה.

מאיר כהן (יש עתיד):

זה לא מכובד שעולים לכאן ח"כים מכל הסיעות – –

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת ששון גואטה. ברוך הבא.

מאיר כהן (יש עתיד):

– – עולים ח"כים מכל הסיעות – ואני בדקתי את התמיכה של יש עתיד. בנושאים כאלה אין לנו לא קואליציה ולא אופוזיציה. אני עולה לכאן עם הצעות חוק שנוגעות לנפשם של החיילים, לבריאותן של המשפחות, הצעות חוק שלא עולות הרבה כסף. אנחנו גם לא מעיזים – אנחנו מבינים את גודל השעה, מבינים שיש מלחמה, ולא מעיזים לבוא עם תקציבים מטורפים, אלא אנחנו באים ואומרים: חבריא, אנחנו מחזיקים זרקור ביד, מאירים על הפינה הזאת. אנא מכם, הצביעו, ואנחנו נותנים למשרד הביטחון, לביטוח הלאומי, את כל האפשרות, ושהם יחליטו. לצערי הגדול, אני שבוע אחרי שבוע רואה איך שהמיומנות שמתפתחת כאן היא: תן לי משהו ואני אתן לך משהו. אני מאוד מקווה שהאנשים עם מצפון כאן, לא משנה מאיזה צד הם, יבינו שככה לא מנהלים מדינה. ככה אנחנו רק פוגעים בחיילים, בחיילות, בבני משפחות. אני הייתי בטוח שעל הצעת החוק הזו לפחות יבואו ויגידו: נעביר את זה בטרומית, נלך לוועדות ונעשה את בוועדה, נשב ונדון. לצערי הגדול, הציניות הזאת שכובשת אותנו – צר לי על כך. אני פונה לשר הביטחון מכאן: אני יודע, אדוני, שאתה עסוק ומנהל מלחמה, אבל זכור, המלחמה היא לא רק על גבולות המדינה והאויבים שלנו, המלחמה היא גם על נפשם של הילדים של כולנו, של הבנים והבנות, של החיילים, של אנשים שהיו שם בנובה, של משפחות שנקרעות. היום, תוך כדי דיון בוועדת החינוך, אוזננו הייתה כרויה למה שקרה אצל פינדרוס. הגיעו לשם משפחות של נרצחי נובה. שמענו את ההורים האלה; שמענו את האחים האלה. חבריא, חוסנה של המדינה בנוי על צה"ל ועל תחושות הציונות שלנו, אבל בראש וראשונה בנוי על "כל ישראל ערבים זה לזה". ברגע שאנחנו מצביעים נגד הדבר הזה, אנחנו פוגעים בעיקרון הזה, שעדיין מפעם בלב של כל אחד מאיתנו. צר לי על כך, אדוני. אני לא מוכן ללכת לשום עסקה. יגידו לי – לא, זה בנפשי. צר לי על כך שאתם תעמדו כאן, חברי האופוזיציה, ותצביעו. לפחות צאו החוצה. תודה לכם.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. אני מזמין את השר אופיר אקוניס, בשם שר הביטחון, להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

תודה לך. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, כפי שאמר המציע חבר הכנסת מאיר כהן: תגיד שזאת לא תשובתך אלא תשובת לשכת שר הביטחון, שר הביטחון ומשרד הביטחון. אני מקפיד על זה בכל תשובה.

היו"ר ארז מלול:

האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

בדיוק כך. לא בטוח שהוא יסכים במקרה הזה, חבר הכנסת כהן. אבל רק הערה כללית, חבר הכנסת כהן, בידידות ובהערכה ארוכת שנים, עוד מתקופת מפגשנו כראש עיריית דימונה ואני בתפקידים קודמים, ואחר כך כשר העבודה והרווחה.

מאיר כהן (יש עתיד):

יש עוד תקופה לפני.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

כמנהל בית ספר.

מאיר כהן (יש עתיד):

לא, לא, לך.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אה, לי, כן. לכולנו יש תקופות לפני, וגם אחרי, כנראה. הזכרת כאן את העניין של תמיכה ממשלתית לצורך כזה או אחר. זה קרה גם לך, בעוונותינו, כשר העבודה והרווחה. זה קורה, אני חושב, עשרות בשנים לוועדת שרים לחקיקה. התניה של קידום וכדומה היא לא דבר שהומצא בכנסת הזאת.

מאיר כהן (יש עתיד):

מעולם לא היה דבר כזה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אם זה לעניין ספציפי, אני לא יודע להשיב.

מאיר כהן (יש עתיד):

יספרו לך הוותיקים, כשאני הייתי שר הרווחה, הייתי בא לוועדה ועומד על רגליי האחוריות. יספרו לך חבריי החרדים כמה הצעות שלהם, הלכתי בגופי לאשר אותן, בניגוד – – – ועדת שרים.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

לא כוויכוח אישי, אבל רק הזכרת למשל חוק שלצערי אתה כשר העבודה והרווחה התנגדת לו. אני רציתי להכניס לתוך זכויות המשתחררים, החיילים המשתחררים, את עניין האבטחה בבתי החולים. הקואליציה – יו"ר הקואליציה לשעבר חבר הכנסת טופורובסקי – לדאבון הלב, התנגדה. אתה עמדת אז בראשה. ואכן, למרות הצורך בגיוס מאבטחים לבתי חולים כמקצוע מועדף, עמדת הממשלה הקודמת הייתה – להצעתי שלי כחבר כנסת, הצעה פרטית – נפלה, היא פשוט נפלה. ואגב, אני חושב שצריך לחדש אותה. אני לא יודע אם אני אהיה פה, כנראה כבר לא, אבל חברי כנסת צעירים יכולים – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

לאן אתה הולך? ברצינות.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

תקרא בעיתון. חבר הכנסת טופורובסקי יעדכן אותך. בכל מקרה, היא הצעה חשובה וראויה, ובזמנו השר כהן, כשר העבודה והרווחה, דחה אותה. אני חושב שזאת הייתה שגיאה של הממשלה אז, אבל עוד אפשר לתקן. עוד אפשר לתקן. ובכן, בשם שר הביטחון. חבר הכנסת כהן מציע לתקן את חוק הנכים כך שיתווסף סעיף שלפיו בן משפחה של נכה שדרגת נכותו היא 30% לפחות בשל פוסט-טראומה, יהיה זכאי לסיוע מיוחד ולסיוע נפשי כפי שיקבע שר הביטחון. משרד הביטחון רואה חשיבות רבה בסיוע למתמודדים עם פוסט-טראומה ולבני משפחותיהם, ובהתאם לכך, נותן כבר היום סיוע משמעותי לבני משפחה של נכי צה"ל שיש להם דרגת נכות כוללת בשיעור של 20% לפחות והמוכרים בשל פוסט-טראומה, פגיעה נפשית או פגיעת ראש. חלק מהסיוע ניתן אף בטרם קביעת אחוזי נכות. כך, למשל, אגף השיקום במשרד הביטחון מסייע במימון טיפול נפשי פרטני לבני המשפחה של נכי צה"ל האמורים. הסיוע ניתן לבני זוגם, ילדים, הורים, ובעת האחרונה גם לאחים. אגב, אפרופו, אדוני היושב-ראש, אגף השיקום במשרד הביטחון, אני חושב שיש בבית הזה קונסנזוס די רחב שקורא להם להקל את הביורוקרטיה ארוכת השנים אשר מתקיימת – אנחנו יודעים את זה גם מרפורמת נפש אחת, שכבר אושרה בממשלה בשלהי כהונתה של הממשלה הפריטטית, ולאחר מכן, נדמה לי, היא חודשה. זה דבר שצריך להתקיים. לא חייבים לקשור כתרים. כמובן, צריך להודות על העבודה, אבל צריך גם לייעל אותה. ובכן, הצעת החוק של חבר הכנסת כהן עוסקת בסיוע לבני משפחה של מתמודדים עם פוסט-טראומה – בשיעור של 30% בלבד, חבר הכנסת כהן – כאשר כבר עתה משרד הביטחון אומר בתשובתו שאתה מציע רק 30%, בעוד הוא כבר מעניק סיוע נרחב יותר, כך כתוב כאן, הן בהתייחס לסוגי פגיעות נוספים והן בהתייחס לדרגת נכות נמוכה יותר. לפיכך, טוען משרד הביטחון והשר המייצג את המשרד כאן, הצעת החוק הפרטית מתייתרת, והצעתו של שר הביטחון היא שמליאת הכנסת תדחה את הצעת החוק ותוריד אותה מסדר-היום. תודה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן רוצה להשיב על ההצעה – עד שלוש דקות לרשותך. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה.

מאיר כהן (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני השר. אני רק רוצה להגיד, חברים, זה ממש להסתתר מאחורי דברים שהם מנותקים מהמציאות. יש ל-20%, עם הגבלה מאוד ברורה של מספר הטיפולים והתעריפים. אני מעביר את המסר של המשפחות. הצעת החוק הזאת באה מהמסר של המשפחות שאנחנו פוגשים, שזועקות ואומרות: חבריא, אנחנו צריכים להרחיב את מעגלי הטיפול ולהעלות את התעריפים.

היו"ר ארז מלול:

עליזה. עליזה. להירגע, בבקשה.

מאיר כהן (יש עתיד):

צריכים לעשות את זה עכשיו, לא לחכות לתקציב הבא. כמו שאמרתי לחברת הכנסת גוטליב, אם אנחנו יושבים בוועדה, בשעתיים אנחנו פותרים את זה. אני מכיר את הביטוח הלאומי. זה חיבור של משרד הביטחון, הביטוח הלאומי – כל מה שאנחנו מבקשים, להערכתי. זה באמת בטל בשישים. עוד פעם, צר לי שעולים לכאן האנשים הלא-המוסמכים ומקריאים, אבל זה תפקידו של השר. אני לא כועס על אופיר, הוא עושה בדיוק את מה שאני עשיתי כשר. כשמישהו אחר, לא היה נעים לו לעמוד כאן, הוא דחף את התגובה שלו, להקריא. אני קורא לשר הביטחון: היית צריך לשלוח אנשים מוסמכים לבדוק את זה לפני שאמרת לדחות. תסתכלו על המשפחות של האנשים הפוסט-טראומטיים. אני לא מאחל לאף אחד מיושבי הבית הזה, לא מאחל, שבמשפחתו תהיה תופעה כזאת. היא תופעה קשה. אלו אנשים שהלכו להגן על המדינה הזאת; אלה הורים ששלחו את הילדים שלהם להגן על המדינה הזאת. לא מגיע להם שכנסת ישראל תדחה את ההצעה הזאת. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, נא לשבת. אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – סיוע לבן משפחה של נכה עם הפרעה בתר-חבלתית), התשפ"ד–2024. בבקשה לשבת. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 32 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 46 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – סיוע לבן משפחה של נכה עם הפרעה בתר-חבלתית), התשפ"ד–2024, לא נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 32 בעד, 46 מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הנכים, (תגמולים ושיקום) (תיקון – סיוע לבן משפחה של נכה עם הפרעה בתר-חבלתית), התשפ"ד–2024, לא אושרה ותוסר מסדר-היום.

היו"ר ארז מלול:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – מניעת אלימות כלכלית), התשפ"ג–2022, של חברת הכנסת גלעד קריב. בבקשה, חבר הכנסת קריב, לרשותך עד עשר דקות לנמק את ההצעה. חברי הכנסת. חבר הכנסת מאיר כהן. חבר הכנסת מאיר כהן, חברי הכנסת רון כץ ומאיר כהן, בבקשה. זה מפריע.

גלעד קריב (העבודה):

בסדר?

היו"ר ארז מלול:

כן. תתחיל.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדיי השרים, בטרם אתייחס להצעת החוק שמונחת על השולחן, אבקש להתייחס לפרסום מסקנות ועדת החקירה בעניין אסון מירון, ואבקש בעניין הזה לומר שלושה דברים קצרים מאוד. ראשית, אני מבקש להשתתף בכאבן של המשפחות השכולות. אני בטוח שפרסום מסקנות הוועדה פותח בעבור כולן פצעים שאט-אט, אם בכלל, החלו להגליד. הדבר השני שאומר הוא שבעקבות האסון הנורא הזה היו גורמים בכירים שאמרו: אחריות היא לא אשמה. הם התכוונו לומר: יש אחריות בלי לקחת אחריות. טוב שוועדת החקירה אמרה: במקום שיש אחריות, יש גם אשמה. יש בעיקר ציפייה מגורמי שלטון בכירים לקחת את האחריות על עצמם. ולבסוף, אזכיר שמסקנות הוועדה מלמדות על האסון שמתרגש עלינו במקום שבו הפוליטיקה והפופוליזם מסיגים לאחור את העמידה בסטנדרטים מקצועיים ואת ההקפדה על כללי המינהל התקין. במקום שבו בזים לרגולציה, במקום שבו הופכים את בעלי המקצוע לפקידים שמעכבים את מה שצריך לקרות – במקום כזה, הכתובת לאסון הבא רשומה על הקיר. כך קרה במירון; כך קרה, לדאבון ליבנו, בעוד מקומות רבים. הלוואי ונלמד את הלקח. ועתה להצעת החוק, אדוני היושב-ראש. חבריי וחברותיי, המטרה העיקרית בהצעת החוק היא לתת כלים להתמודדות עם אלימות כלכלית כלפי בן זוג וכלפי בן משפחה. אלימות או התעללות המתרחשת במסגרת יחסים זוגיים אינה כוללת רק אלימות פיזית או אלימות נפשית. היא יכולה לבוא לידי ביטוי בהתנהגויות נוספות שהן פוגעניות לא פחות. אחת מהן היא האלימות הכלכלית. אלימות כלכלית כלפי בן זוג – ובעיקר כלפי בת זוג – עשויה להיות קשה לא פחות מסוגי האלימות האחרים, והיא מתקיימת לעיתים, ופעמים רבות, לצד התנהגויות אלימות נוספות, ואף יכולה להתקיים במסגרת יחסי בני זוג באופן עצמאי לחלוטין. אם נשתמש בלשונו של הנביא עמוס, ניתן לומר: על שלושה פשעי האלימות הכלכלית ועל ארבעה לא אשיבנו. ראשית, האלימות הכלכלית עומדת בפני עצמה, כדפוס קשה ומתמשך של אלימות הגוזל מאדם את חירותו ואת כבודו, את יכולתו לממש את רצונותיו ואת הפוטנציאל הטמון בו. אולם בכך לא מסתיימת העוולה. כל המחקרים מעידים על כך שאלימות כלכלית היא סימן מטרים; היא סימן מעיד לדפוסים נוספים של אלימות, לרבות אלימות גופנית, המגיעה עד כדי דיני נפשות של ממש. לבסוף, פעמים רבות האלימות כלכלית מהווה גם אזיק, סורג ושלשלת הכובלים את האדם אל המציאות האלימה שבה הוא נתון – מעין מעגל מסויט שבו חוסר העצמאות הכלכלית מונע מהנפגעת את יכולת השחרור מדפוסי האלימות הכלכלית, הגופנית והנפשית המופעלים עליה. כל זאת אמת ידועה וברורה, אמת שמתוקפת באין-ספור מחקרים וסקרי עומק, כמו גם בהיכרות העמוקה שלנו, הדיסקרטית והגלויה, עם סיפורים רבים. והינה, בניגוד לדפוסי האלימות האחרים בזירה הזוגית והמשפחתית, החוק הישראלי שותק לחלוטין ביחס לאלימות הכלכלית, מתעלם ממנה, ממאן להגדיר אותה ובעיקר – מסרב להעניק מזור לנפגעות ממנה על בסיס יום-יומי ומתמשך. הצעת החוק שלפנינו מבקשת לתקן את העיוות הזה ולקבוע כי נקיטת אלימות כלכלית תהווה עילה של בן הזוג הנפגע לקבל צו להפסקת האלימות, ולצידו צעדים של ממש. הצעת החוק מגדירה את האלימות הכלכלית וקובעת שהיא יכולה לבוא לידי ביטוי בהתנהגות של אדם כלפי בן זוגו המונעת או מקשה מימוש התנהגות כלכלית עצמאית של בן הזוג, לרבות איסור יציאה לעבודה או פתיחת חשבון בנק. כן, כן, זו מציאות החיים של עשרות אלפי נשים בישראל, אם לא מאות אלפים. לא אחת נשללת כך מבן הזוג כל אפשרות לקבל החלטה לגבי הכספים שהוא עצמו משתכר. האלימות הכלכלית יכולה לבוא לידי ביטוי גם בהתנהגות המונעת או מקשה שימוש בנכסים של בן הזוג עצמו או בנכסים משותפים. הצעת החוק מובאת כהוראת שעה למשך ארבע שנים, ומועד התחילה הוא שישה חודשים מיום פרסום ההצעה, כך שניתן יהיה ללמוד בתקופת תחולת החוק, על סמך נתונים שייאספו, אם המנגנון שנקבע הוא מנגנון אפקטיבי אם לאו. חשוב לציין כי הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים-ושלוש והעשרים-וארבע על ידי שורת חברי וחברות כנסת מימין, משמאל ומהמרכז, ובהם חברת הכנסת מרב מיכאלי, חברת הכנסת מירב כהן – שתציג את הצעתה המוצמדת – חבר הכנסת סגלוביץ', חברת הכנסת תומא סלימאן, חברת הכנסת לשעבר קרן ברק והשרה גילה גמליאל. למעלה מכך, רק בכנסת העשרים-ושלוש הונחה אף הצעת חוק מטעם הממשלה ועברה בקריאה ראשונה, אך לא קודמה. ומדוע לא קודמה? מכיוון שפעם אחר פעם צצו גורמים קיצוניים, בבית הזה ומחוצה לו, שהצליחו לעכב את קידומה של הצעת החוק. בעבור אותם גורמים מיזוגיניים וקיצוניים, פיקוח נפש הוא לא ערך יהודי. כבוד, הוגנות, שוויון, חירות, העצמה אישית, אלה כנראה לא חלק מערכי המשפחה שצריך לקדם ולהגן עליהם. שר המשפטים יריב לוין התחייב כאן, מעל הבמה הזו, בראשית השנה הקודמת, שיעשה מאמץ לקדם את הצעת החוק ואת הנושא, אך הדבר לא קרה. כל מי שיבחן את סדרי-היום של ועדת החוקה, חוק ומשפט ושל הוועדה לביטחון לאומי בכנסת הקודמת ובכנסת הזו, יוכל לראות בקלות את הנסיגה המטרידה בעדיפות שניתנה לטיפול בתופעת האלימות כלפי נשים, האלימות בין בני זוג והאלימות במשפחה. התחושה המבוססת היא שממשלת ישראל הנוכחית והקואליציה הנוכחית לא מתעניינות באמת בנושא הזה. גם עתה אינני יודע מי השר המשיב. אך הינה כאן, בתיאום עם חברתי חברת הכנסת מירב כהן, אנחנו מציעים לממשלה לא להביא את הצעת החוק להצבעה היום. הבה ניקח את השבועות שנותרו עד סיום הכנס. בואו נשב, שר המשפטים, חברי הכנסת המציעים, יו"רי הוועדות הרלוונטיות. הבה נראה אם אפשר להביא הצעה מוסכמת – אפילו הצעה ממשלתית – בשבוע האחרון של הכנס, כדי להתניע ולו במעט את תחילת הטיפול בתופעת האלימות הכלכלית, שכולנו יודעים שהיא תופעה של ממש. הינה, אנו מציעים לכם. האם תיענו להצעה? ובסיום הדברים, אדוני היושב-ראש, אי-אפשר, פשוט אי-אפשר לדבר ביום הזה על אלימות כלכלית בלי להתייחס למופע האימים, למופע האלים, המיזוגיני והמרושע, שכל אזרחי ישראל צפו בו אתמול, מחדר הוועדה לביטחון לאומי, בדיון שהתקיים בעניין – – –

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

אוי אוי אוי.

גלעד קריב (העבודה):

את חלקך ראינו.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

שחיתות. אתה מדבר על שחיתות, שחיתות מא' עד ת'. הכול מושחת. הכול מושחת.

גלעד קריב (העבודה):

כל אזרחי ואזרחיות ישראל ראו את ההתנהגות האלימה שלך, ראו את ההתנהגות האלימה של כנופיית בן גביר – –

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

כנופיה זה אתם. כנופיה – – –

גלעד קריב (העבודה):

– – של אותה כנופיה שהשתלטה על צמרת המשרד לביטחון לאומי. ראינו כיצד מחוקקת וחברת כנסת נוהגת באלימות באחות שכולה שאחותה נרצחה, נרצחה על ידי בן זוגה.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

– – – מושחת, מושחתים. חבורה של מושחתים. חבורה של מושחתים. אין לך בעיה לשקר. אין לך בעיה לשקר. שקר, שקר, שקר, דמגוגיה – – – שקר, שקר, דמגוגיה.

גלעד קריב (העבודה):

ראינו כולנו. עצם העובדה שאת קמה וצועקת מעידה, מעיד על החמאה שמרוחה על ראשך ועל ראשו של אותו בריון שמקבל את משכורתו מקופת המדינה כיועץ החקיקה של השר העבריין בן גביר.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

אתם הרי שקרנים, אתם אפילו לא שמים לב שאתם משקרים. אתם אפילו לא שמים לב שאתם משקרים. חבורה של שקרנים, שקרנים ומושחתים.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. תודה רבה, אדוני.

טלי גוטליב (הליכוד):

היא אישה שכולה. היא אישה שכולה.

גלעד קריב (העבודה):

כל נשות ישראל התביישו בך אתמול, חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בך ובשולחייך. תתביישי לך.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

שקרן ומושחת – – – מושחת.

טלי גוטליב (הליכוד):

היא אישה שכולה.

קריאה:

היא אישה שכולה. אתה לא מתבייש?

קריאות:

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. די, די.

גלעד קריב (העבודה):

אישה שכולה?

טלי גוטליב (הליכוד):

אישה שכולה. אישה שכולה.

קריאות:

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חברת הכנסת סון הר מלך, חברת הכנסת סון הר מלך, חברת הכנסת סון הר מלך.

גלעד קריב (העבודה):

תתביישי לך, שופכת דמים. את שופכת דמים.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

אתה אפילו לא יודע להבדיל בין אמת לשקרים, לא יודע להבדיל בין אמת לשקר.

קריאות:

גלעד קריב (העבודה):

תתביישי לך, שופכת דמים. איך את לא מתביישת?

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חבר הכנסת הרצנו – – –

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

כולך שחיתות, שקר – – –

גלעד קריב (העבודה):

שקר. כנופיה, אתם כנופיה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

סיימנו? סיימנו?

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

– – – אין לך עדיפויות.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חבר הכנסת קריב, אנא, שב. חברת הכנסת סון הר מלך – תודה.

אושר שקלים (הליכוד):

– – – אתה לא מתבייש?

קריאות:

טלי גוטליב (הליכוד):

שוביניסט – – –

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חברת הכנסת גוטליב.

קריאה:

– – – אישה שכולה.

טלי גוטליב (הליכוד):

היא אישה שכולה – – –

קריאות:

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. אתם רוצים שאני אתחיל לקרוא לסדר?

טלי גוטליב (הליכוד):

אפס חמלה יש לכם.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

להתחיל לקרוא פה לסדר?

טלי גוטליב (הליכוד):

רצחו את בעלה. אישה שכולה. אין לכם טיפת חמלה. טיפה. אני רואה אתכם מכאן מהצד – אני מתביישת.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חברת הכנסת גוטליב, תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

די כבר. מספיק כבר.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה.

קריאה:

– – – אתם – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

נכון, אתה באמת – סליחה שהחשבתי אותך בתוך זה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

להצעת חוק זו הוצמדה הצעת חוק של חברת הכנסת מירב כהן. בבקשה, גברתי.

טלי גוטליב (הליכוד):

חבר הכנסת קריב, אתה מדבר בבריונות – – –

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חברת הכנסת גוטליב, די.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – שום גבולות. בריונים אלימים.

מירב כהן (יש עתיד):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם כול, אני רוצה לומר שמזל שיש את עליזה בראשי. הסתכלתי על האנשים שהקשיבו לנאום של חבר הכנסת קריב, והיא היחידה שהקשיבה לתוכן, וראתה שהוא מנסה להגיע להסכמות עם הממשלה ולשים את האופוזיציה והקואליציה בצד כדי להגיע לנוסח מוסכם בסוגיה שחשובה לחייהן של נשים. היא שואלת: איפה השר? איפה השר הממונה? אולי אפשר להגיע להסכמות? היחידה שהקשיבה בצורה עניינית. ואני חוזרת על זה. בשורה התחתונה זו הצעת חוק שבאה להגן על נשים מרצח, כי מה שמתחיל כאלימות כלכלית, תמיד תמיד תמיד נגמר גם באלימות פיזית, וזה יכול גם להידרדר לרצח. אנחנו רוצים להיות עניינים בסוגיה הזו. אנחנו לא רוצים לעשות מזה פוליטיקה, אנחנו רוצים להגיע להסכמות ולהביא הצעת חוק שתגן על נשים מרצח, אז אם יש פה נכונות, אנחנו לא נביא את זה להצבעה. אני חושבת שזה הדבר הנכון. הדיון הזה קורה השבוע, כשאנחנו מציינות את יום האישה הבין-לאומי. אנחנו מציינות אותו בזמן ש-19 נשים עדיין בשבי חמאס; בזמן ששבע נשים נרצחו מתחילת השנה, מהן שתיים רק השבוע; בזמן שהמשרד האמון על הביטחון האישי מחליט להפסיק תוכנית לליווי של נשים מאוימות. הלוואי, הלוואי, אני מתפללת מכאן שאת ימי האישה הבאים לא נצטרך לציין באופן הזה, בהצעות חוק למניעת אלימות כלכלית – או אלימות כלשהי – כלפי נשים; הלוואי שלא נצטרך לציין אותם בהצעות כאלה, מצילות חיים, שנמצאות כל הזמן במחלוקת פוליטית; הלוואי שלא נצטרך בכלל לציין את יום האישה; הלוואי שהרצון להציל חיים של נשים יהיה גדול יותר מהרצון לעשות פוליטיקה; הלוואי שנוכל להפסיק להציל חיים ולעסוק בלפתח אותם – בשגשוג, בהתפתחות, בקריירה. אבל אנחנו בשלב בסיסי כל כך, שאנחנו ממש צריכים לשמור על החיים, חיים של נשים. אין לנו את הפריבילגיה להתעסק בדברים של שגשוג, התפתחות או קריירה. אנחנו מעלים היום את הצעת החוק למניעת אלימות כלכלית, כמעט שמונה חודשים מאז הפעם האחרונה שהיא נפלה כאן במליאה. בזמנו, אם אתם זוכרים, שר המשפטים ישב פה ואמר שתוך חצי שנה תגיע הצעה ממשלתית. זה לא קרה. לכאורה, אפשר לטעות ולחשוב שאין קשר בין ההצעה הזו לבין רצח של נשים – רצח פיזי. אבל יש: דוח של האו"ם מוכיח ש-100% הנשים שחוו אלימות כלכלית בסוף זה נגמר גם באלימות פיזית. אסור לנו להפקיר אותן. אני רוצה להודות מעל הבמה הזו לעמותת "רוח נשית", שכבר שנים רבות מקדמת את ההצעה הזו ולא מוותרת לרגע. אני קוראת לחברי הממשלה לשלב איתנו רגע ידיים ולהגיע איתנו לנוסח מסוכם, כזה שיגן על נשים, במהירות האפשרית. תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה. אני מזמין את השר מלכיאלי, בשם שר המשפטים, להשיב על הצעת החוק.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אדוני היושב-ראש, קודם כול, הצעה טובה, חשובה. אני רוצה שבהבנה עם המציעים אנחנו לא נצביע היום, נדחה את זה ב-30 יום. ב-30 היום האלה – – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

עוד 30 יום אין מליאה. אין מליאה בעוד 30 יום.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

עודד פורר, קודם כול, ההערה שלך במקומה. ואני אומר, אנחנו רוצים לדחות את זה ב-30 יום, וב-30 היום תשבו יחד עם משרד המשפטים. האם זה מקובל על המציעים?

גלעד קריב (העבודה):

כן – – –

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

מקובל. נעבור להצעה הבאה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

בסדר גמור, ההצבעה במועד אחר. נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק – – –

קריאה:

אפשר הודעה אישית?

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

מה?

קריאה:

הוגשה הודעה אישית?

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

טוב, בסדר.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

אדוני היושב-ראש, מופע האימים שהתרחש אתמול היה מופע אימים, בהחלט, של מי שרצה שעם ישראל לא יבין מה באמת קורה פה. אני רוצה לפתוח ולומר לכל אחד במדינה הזאת: אני חושבת שכל אחד מהיושבים כאן – מחברות הכנסת, מחברי הכנסת – מבין שצריך לתת מענה ברור, בהיר, לתופעה האיומה של אלימות במשפחה. עם זאת, אתמול התרחש כאן אירוע. אנחנו ביקשנו לבחון אם באמת אותו מענה – שיש מי שמנסה להציג אותו כמענה הבלעדי לטיפול בתופעה הזאת – האם הוא באמת נותן מענה אמיתי. אז יש פה – אני רק רוצה לומר: אותה עמותה, שבעצם ישבה שם אתמול, אם הייתה לה אוריינטציה או קשר לצד אחר של המפה, אז אנחנו היינו רואים את כל הנשים האלה, שישבו שם והגנו בחירוף נפש על הליכים – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חבר הכנסת פורר, תודה.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

– – על הליכים מושחתים – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

את לא מתביישת? את לא מתביישת?

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

– – על הליכים לא חוקיים – –

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חבר הכנסת פורר, חבר הכנסת פורר, לא להפריע.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

– – על הליכים שקריים, שאנחנו ראינו אותם – – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

היא עומדת ומשמיצה – – – למה?

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

כי אני, בניגוד אליך, חבר הכנסת פורר, אני הלכתי לברר את הנתונים.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חבר הכנסת פורר, אתה רוצה שאקרא לך?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מה הפתרון שלך?

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

והמסכנות הזאת – אתם צועקים כי אתם יודעים שאני צודקת. אתם יודעים – – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אני מציע לך ללכת פעם אחת לעמותה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מה הפתרון שלך?

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

אתם יודעים, יש פה כספי ציבור, והציבור צריך לדעת לאן הכסף הולך.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חבר הכנסת פורר, חבר הכנסת פורר.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מה הפתרון שלך?

קריאות:

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

ואם הדבר הזה לא נותן פתרון ואתם מנסים לייצר מצג – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

את שקרנית, שקרנית. את בושה לכנסת. תרדי כבר מהדוכן.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מה הפתרון שלך? מה הפתרון שלך, שאת הולכת ואומרת שהפתרון שהן מציעות הוא מושחת?

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חברת הכנסת בן ארי, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. חבר הכנסת הרצנו, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. חברת הכנסת גוטליב, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חבר הכנסת הרצנו, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

תוציא אותו, תוציא.

מירב בן ארי (יש עתיד):

סליחה, מה זה תוציא אותו?

שר התקשורת שלמה קרעי:

תראי איך הם מדברים לאישה שכולה – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אני שואל אותה מה הפתרון שלה. אני שואל אותה מה הפתרון שלה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

תתביישו לכם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, אתה רוצה לדעת איך היא דיברה איתי? אתה רוצה לדעת איך היא דיברה איתי?

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

אני, אני – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

השר קרעי, השר קרעי, תודה.

קריאות:

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חבר הכנסת קריב, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.

גלעד קריב (העבודה):

עוזר של שר שמדבר ככה?

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

הניסיון הדמגוגי לומר "מופע אימים מול אחות שכולה" – אני הופעתי מופע אימים? אני שאלתי שאלות; אני ביקשתי – – –

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חבר הכנסת הרצנו, צא בבקשה החוצה לחמש דקות. חבר הכנסת הרצנו, צא בבקשה החוצה לחמש דקות. תודה.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

אני שאלתי שאלות מתבקשות. אני ביקשתי לברר באמת עד כמה – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

את לקחת אחות שכולה. את בושה וחרפה לכנסת ישראל. בושה וחרפה.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

אני ביקשתי לברר עד כמה באמת הדבר הזה נותן מענה, כי גם אני רואה חשיבות עליונה בלמצוא מענים. אבל בואו, בואו נספר את האמת. בואו. המספרים שבאמת מנסים לצייר, כאילו יש פה איזו עמותה שדואגת מאלימות נגד נשים, שמהווה פתרון לתופעה הזאת. אנחנו מדברים על אלימות נגד נשים, נגד אלפי נשים.

גלעד קריב (העבודה):

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חבר הכנסת קריב, די.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

ואתם יודעים לכמה נשים נמצא פתרון? לכלום ושום דבר. אבל מה, העמותה לוקחת – – –

גלעד קריב (העבודה):

לכמה?

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

לכלום ושום דבר. אבל מה? העמותה לוקחת – – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

כמה – – –

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חבר הכנסת פורר, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

העמותה לוקחת כסף, והעלתה ב-20% את היח"ץ והשיווק שלה, את ההוצאות שלה.

גלעד קריב (העבודה):

מירב בן ארי (יש עתיד):

היא לא יכולה – – – מה זה הדבר הזה? מה זה הדבר הזה? מה זה?

גלעד קריב (העבודה):

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חבר הכנסת קריב, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל היא לא יכולה להשמיץ עמותה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חברת הכנסת מירב בין ארי, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

רגע, תקשיב רק, תקשיב. אבל תקשיב.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אני לא מקשיב לצעקות. אני לא מקשיב לצעקות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא יכול להיות שאתה לא מאפשר קריאות ביניים.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

לא. אתם תיתנו לה לסיים לדבר בלי צעקות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל היא משמיצה עמותה שלא יכולה להגן על עצמה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אתם תיתנו לה לדבר בשקט, בלי צעקות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה לא בסדר, חנוך. זה לא בסדר.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

אתם חושבים שכולם יפחדו ממופע האימים שלכם, מהטלת האימה שלכם.

דבי ביטון (יש עתיד):

מופע האימים שלך.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

אנחנו לא מפחדים יותר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

האירוע הזה שיש צד אחד שמפחד ומתגמש ומוריד את הראש מול צד אחר שצועק ומשפיל נשים ומתייחס אליהן בזלזול – האירוע הזה הסתיים. אנחנו נאמר לכם את האמת, ואנחנו נעמוד על בירור האמת.

גלעד קריב (העבודה):

איזו אמת?

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

ואתה, כדאי לך באמת, אני אומרת לך, עכשיו בעת הזאת במיוחד – באמת, אני לא רוצה עכשיו לרדת למקומות שאתה הגעת אליהם.

דבי ביטון (יש עתיד):

יש לך את – – – נערת הגבעות?

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חברת הכנסת ביטון, די.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל היא לא צעקה – – –

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

אנחנו נברר ונגיע לחקר האמת על אפו וחמתו של מי שלא רוצה. אני לא רוצה להגיד – זה לא כל הצד הזה. יש פה הרבה אנשים טובים וישרי דרך.

דבי ביטון (יש עתיד):

– – – חצי מיליון, חצי מיליון.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חברת הכנסת ביטון, די, די. לא לצעוק.

דבי ביטון (יש עתיד):

בושה – – –

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

ואני רוצה לומר, האירוע הזה שיש צד אחד שתמיד כל דבר שלו נבדק בשבע עיניים, שתמיד מנסה ללכת בדרך ישרה – –

גלעד קריב (העבודה):

שבע עיניים – – –

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

– – ואתה תמיד תעלה – – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

– – – פוליטיקה – – –

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חבר הכנסת פורר, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה.

קריאות:

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חבר הכנסת קריב, אתה כבר פעמיים.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

– – – לכל העמותות שמובילות אג'נדות ומאחוריהן עומדות אג'נדות פוליטיות – – –

קריאה:

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

תקשיבי, לא תבלבלי אותי גם אם תצעקי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה העניין, אה? היא שמאלנית מדי? את לוקחת לה את הכסף כי היא שמאלנית – – – בושה. תרדי כבר מהדוכן.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

אג'נדות פוליטיות מובהקות ומגמות פוליטיות מובהקות לא יהיו יותר. זה ייאמר. אנחנו נעלה, אנחנו ניאבק בזה – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

לקחת כסף מנשים מוכות.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

– – ואת מוזמנת להוציא עוד שמונה ציוצים כמו שמונת הציוצים שאתמול השקעת עליי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

את הציוצים? תתביישי לך. תרדי כבר מהדוכן.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

את מוזמנת לצייץ ולספר את השקרים שלך.

דבי ביטון (יש עתיד):

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חברת הכנסת ביטון.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

אני רוצה לומר, את הנתונים האלה – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אגב, זה חמש דקות, הודעה אישית.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

כן. אבל אתם צועקים כל הזמן, אז אני נותן לה עוד זמן. אפשר לא לצעוק.

מירב בן ארי (יש עתיד):

איך אפשר? איך אפשר לשמוע את זה? לא מספיק כל מה שהיה אתמול?

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תאמיני לי שגם אני הרבה פעמים סותם את הפה. לא תמיד אני מצליח.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כמה אפשר? כמה רעל בן אדם יכול לספוג במקום העבודה שלו? כמה?

דבי ביטון (יש עתיד):

– – – לא בודקים את הכסף של – – –

גלעד קריב (העבודה):

מירב בן ארי (יש עתיד):

די להשמיץ את העמותה הזאת. די, די, מספיק.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

פורום מיכל סלה – – –

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חברת הכנסת סון הר מלך, עצרי רגע.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

פורום מיכל סלה דאג – – –

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

עצרי. לא. את עברת את חמש הדקות. נתתי עוד כמה דקות.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

אבל הם מפריעים לי.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

לא לא לא לא לא. מראש יש לך חמש דקות. אני אתן לך עוד דקה וזהו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

די, מספיק. איזה – – –

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

טוב.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

פורום מיכל סלה נהנה מתקציב שנתי של 6.5 מיליון שקלים. אני רוצה לומר לכם, מה שהוא השיג זה עשרה כלבים ועוד 100 ומשהו מצלמות.

גלעד קריב (העבודה):

איזו השמצה. איזו השמצה.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

בתופעה שמתמודדות עימה אלפי נשים, זה לא להתמודד עם תופעת האלימות במשפחה, ומי שמספר לכם את זה פשוט זורה חול בעיניים של הציבור בישראל, והגיע הזמן שנאמר את האמת. תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה.

גלעד קריב (העבודה):

שום קשר להתנגדות שלהם לרפורמת הנשק – – – בושה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

את בושה וחרפה לכנסת. את בושה לנשים. את בושה וחרפה. שבי.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חברת הכנסת בן ארי, את רוצה לצאת החוצה להירגע?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני רגועה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה.

גלעד קריב (העבודה):

שופכי דמים. שופכי דמים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תאמין לי, אחרי מה שעברתי פה אתמול אני רגועה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. את רוצה הודעה אישית? אני אתן לך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני מאוד רוצה. מאוד.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אז אני אתן לך, אבל לא ככה. לא ככה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אוקיי. אני מבקשת, כי אני כבר יומיים – – –

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אז תבקשי הודעה אישית ואני אתן לך, אבל לא ככה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני מבקשת הודעה אישית. אני מבקשת הודעה אישית.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

את רוצה עכשיו הודעה אישית? בבקשה, קדימה.

דבי ביטון (יש עתיד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אני לא אצעק. אני לא אצעק. אפשר להירגע. אני לא מתכוונת לצעוק ולא להתלהם, אבל כמות הרעל שאני אוכלת כאן באופן אישי בחודש האחרון לא מכבדת אף אדם במקום העבודה שלו.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

מעניין למה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חברת הכנסת סון הר מלך, אני שמרתי על זכותך לדבר בלי הפרעה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה שיועץ השר מסתובב לו – הבנתי שגם בפרסה עכשיו – ובכלל לא מושעה מפה, אחרי שקרא ליועצת שלי "מושתנת", "בורה", "מפגרת", ואף אישה לא קמה ואמרה: מה זה הבושה? מה זה? הוא מסתובב פה בפרסה; הוא קרא ליועצת שלי "חסרת מוח". על היועצת של מטי הרכבי הוא התנפל, רכן עליה בצורה מאיימת.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חברת הכנסת סון הר מלך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין לי מה להקשיב לך. אני לא אצעק. את, הנוכחות שלך, באמת, אתמול בוועדה – זה לא אני אמרתי, הציבור שפט. אתמול הוקם באמת מימון המונים מטורף לפורום מיכל סלה. תודה רבה לציבור היקר שתורם מכספו. עלה היום שר הרווחה, איש שכולו לב – הינה, אני מפרגנת גם לממשלה – אמר: אני אתן את הכסף. אני לא אצעק. אתמול חזרתי הביתה ובאמת כאב לי, כאב לי בנשמה. אף אדם לא צריך לספוג את כמות הרעל שסופגים כאן. והינה, אני אומרת לך, אבל לא צריך: צדיקים, מלאכתם נעשית בידי אחרים. הינה, אני אומרת לכם: 1. התרומות לפורום מיכל סלה מתפוצצות; 2. שר הרווחה לקח אחריות על הכסף. תמשיכו לריב, תמשיכו להפיץ רעל. האמת והטוב ינצחו. תודה רבה, לילי בן עמי, על כל מה שאת עושה לנשים נפגעות אלימות ולילדים שלהן. נשארים בבית ולא בורחים למקלט. תודה. תודה לעם היקר ותודה לשר הרווחה. תודה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק שירות חובה לכול, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אביגדור ליברמן וקבוצת חברי הכנסת. חבר הכנסת ליברמן, בבקשה.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, במהלך פוגרום קישינב, ב-19 באפריל 1903, נרצחו 49 יהודים ו-92 נפצעו. גל המחאה והזעם הכה את כל העולם הנאור. באותה שנה כתב חיים נחמן ביאליק את השיר המפורסם שלו "בעיר ההרגה". האירוע הזה מלווה את עם ישראל ואת מדינת ישראל מאז הקמתה. כל מי שלומד בבית ספר לומד את השיר הזה של ביאליק, "בעיר ההרגה". אז לא היה צה"ל, לא הייתה מדינת ישראל, לא הייתה 8200 ולא היו מטוסי F-35. ב-7 באוקטובר נרצחו 1,210 חיילים ואזרחים ביום אחד, בשבת אחת, ומעל ל-10,000 אלפים נפצעו. כולם חייבים להפנים: אנחנו בעידן חדש. מאז 7 באוקטובר הדברים השתנו. אנחנו נמצאים במצב הרבה יותר מורכב, הרבה יותר קשה, ולכן הדרישה לחוק גיוס היא ממש לא קנטרנית. היא לא באה לפגוע באף אחד, היא לא באה לגרום לעוד מחלוקת בעם ישראל אלא להפך. כרגע כולנו חייבים להתעלות מעל כל האינטרסים הפוליטיים ולהבין שמדובר באינטרסים ביטחוניים בסיסיים. באכ"א מדברים על כך שכרגע חסרים עשרות אלפי חיילי סדיר ומילואים. אתמול התכנס הקבינט הביטחוני, ושמענו את שר הביטחון יואב גלנט מדבר על כך שבמקרה שתהיה התלקחות ביהודה ושומרון, הוא יצטרך להזיז את גדודים וחטיבות מדרום ומצפון לתוך יו"ש, פשוט כי חסרים לו חיילים. גם ההתנגדות הזאת לחוק הגיוס משיקולים שהם כאילו שיקולי הלכה, אין לה שום מקום. כל מי שמדבר על כך שהם דואגים ללומדי תורה – הם דואגים רק לעצמם, דואגים לאינטרסים האישיים והפרסונליים שלהם. הם דואגים לכוח, כסף וכבוד. להפך, כל מי שכביכול מתנגד מטעמי הלכה, פשוט סותר את ההלכה. מה כתוב בהלכה? בספר במדבר, פרק ל"ב, כתוב: "ויאמר משה לבני גד ולבני ראובן האחיכם יבאו למלחמה – –"

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חברי הכנסת, נא לא לצעוק תוך כדי הדברים של חבר הכנסת ליברמן.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

"– – האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה". בספר שמות, פרשת בשלח, פרשת השבוע שקראנו רק לפני כמה שבועות, כתוב: "ויאמר משה אל יהושע" – בן נון – "בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק". אותו הדבר אם אני חוזר לתנועה הציונית – אולי לפני התנועה הציונית, מה כותב הרמב"ם? כותב הרמב"ם: במלחמת מצווה גם חתן יוצא מחדרו וכלה מחופתה. מקס נורדאו, אחד מהאבות המייסדים של התנועה הציונית, אחד מהוגי הדעות החשובים, כותב מה זה ציוני: ציוני זה קודם כול להיות לוחם. כבר אמרנו פה שז'בוטינסקי וטרומפלדור באמת קידשו את השירות הצבאי למען המולדת, למען העם היהודי. אני כבר לא מדבר על טרומפלדור, אבל ז'בוטינסקי הקים את גדוד נהגי הפרדות, הגדוד העברי, ההגנה, מה לא. אגב, גם הרבנים הגדולים – אני לא מדבר על גדולי הדור לפני אלפי שנים – שירתו בצבא: הרבי מלובביץ' היה קצין ומהנדס ב-navy, בצי ארצות הברית; האדמו"ר מסערט ויזניץ' – דיברתי כבר כאן – הרב אליעזר הגר, מוותיקי המנהיגים החסידיים בחיפה, לחם במלחמת העצמאות ונפצע. הוא הצטיין, רצו להחתים אותו לקבע; הרב רביץ, ממנהיגי הליטאים פה בכנסת, היה חייל בלח"י, לוחם בלח"י, ושירת בצה"ל. אגב גם נשים. נשים תמיד שירתו ותרמו לביטחון ישראל. דבורה הנביאה הייתה שרת הביטחון הראשונה בתולדות עם ישראל, וברק בן אבינעם היה הרמטכ"ל שלחם תחתיה, ברק בן אבינעם, שהביס את צבא חצור. ומי הרג את סיסרא, מפקד צבא חצור? יעל אשת חבר הקיני. ומי הרג את שר צבא אשור? יהודית. כמובן שאנחנו לא יכולים למחוק את הפרקים בעם ישראל, בהיסטוריה שלנו, הפרקים הקשורים לשרה אהרנסון או לחנה סנש. כ-1,000 נשים נהרגו במלחמות ישראל מאז התחיל המאבק ב-1860. לכן, גם בנושא שירות נשים אני כל פעם נדהם מחדש מהבורות ומחוסר הידע. חבל ששר האוצר סמוטריץ' לא נמצא פה. ב-23 במרץ 2017 הוא כתב לעיתון בשבע מאמר שכותרתו: מצילים את צה"ל ולא מתגייסים. באותו מאמר הוא קורא לנוער דתי-לאומי שלא להתגייס למשך מחזור גיוס אחד, כדי להפעיל לחץ על צה"ל לשנות את המדיניות שלו בנוגע לשילוב נשים. אגב, אני חוזר פעם נוספת לנושא שירות הערבים, שירות צבאי או אזרחי, למי שלא מכיר את הקצין שהקים את סיירת שקד, עבד אל-מג'יד, מי שאנחנו מכירים כעמוס ירקוני, אחד מחבריו הקרובים של רחבעם זאבי גנדי, השם ייקום דמו. אדוני היושב-ראש, לסיכום, מדינת ישראל הגיעה לנקודה הכרעה. אנחנו חייבים לחוקק חוק שוויוני. כל צעיר בהגיעו לגיל 18 חייב להתייצב בבקו"ם, וצה"ל יחליט אם הוא ילך לשירות צבאי או לשירות אזרחי. כולם – יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים, צ'רקסים. לא יכול להיות יותר הסיפור של היעדים, של המכסות. זה לא עבד. זה לא יעבוד. זה עוד ניסיון למשוך זמן, למרוח את הנושא, ובעיתוי נוח יותר פשוט לבטל את זה מחדש. אנחנו חייבים לעשות הכול כדי לשקם את ההרתעה הישראלית, כדי להחזיר את תחושת הביטחון לאזרחי ישראל, להחזיר את הכבוד הלאומי, ואת זה, בלי צבא חזק, שוויוני, צבא העם, אי-אפשר לעשות. לכן גם היום אני קורא לכל הבית הזה להתעלות מעל כל השיקולים – שיקולים קואליציוניים, שיקולים פוליטיים – ולפעול ברוח מייסדי התנועה הציונית, ברוח מייסד התנועה הלאומית הרוויזיוניסטית, ולהצביע עבור החוק הזה שאני מגיש. הערה אחרונה – תמיד שואלים אותי: אז מה, תכניס את כולם לכלא? לא צריך להכניס לכלא אף אחד. פשוט, מי שלא מתייצב, ייחשב כעריק, מייד ר"פ – רישום פלילי – וכמו כל עריק הוא לא יוכל לצאת מהארץ, ואם הוא חוזר – עוצרים אותו בשדה התעופה, והוא לא יכול להיות עובד מדינה ולא עובד של השלטון המקומי, הוא לא יהיה זכאי לשום הנחות, בדיוק כמו כל עריק. כולם ייחשבו לעריקים, כמו שהבן שלך או שלי, אם הוא לא מתייצב בלשכת הגיוס, הוא נחשב לעריק. לכן החוק הזה הוא שוויוני, ולא ממציאים שום דבר חדש, אלא יש פה צילום מצב נוכחי. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. אני מזמין את השר אמסלם, בשם שר הביטחון, להציג את עמדת הממשלה ביחס לחוק. בבקשה, אדוני.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, התבקשתי על ידי שר הביטחון להקריא את תשובתו, ולאחר מכן אני אוסיף כמה ארגומנטים נוספים. הצעת החוק שהוגשה על ידי חבר הכנסת אביגדור ליברמן ואחרים מבקשת לחייב את כל הצעירים שאינם משרתים בצה"ל לשרת בשירות לאומי-ממלכתי. עוצמתו של צה"ל כצבא העם מתבססת על חייליו, חיילותיו ומפקדיו. גם בשעה זו לוחמים בצפון, בדרום, ביהודה ושומרון יחד, כתף-אל-כתף, חיילים וחיילות מהעיר ומהכפר, מכל רחבי הארץ ומכל האוכלוסיות, והם לוחמים לילות כימים בחירוף נפש, במסירות, בהקרבה גדולה, נלחמים על חיינו ועתידנו פה בארץ הזאת. נשיאה משותפת בעול השירות היא אתגר לאומי רגיש וסבוך אשר מלווה את החברה הישראלית למעלה מ-75 שנה, ויש לו משמעויות חברתיות, כלכליות ומשפטיות שבאו לידי ביטוי בכמה פסיקות של בית המשפט העליון. כזכור, הוא קבע כי נדרש להסדיר את הנושא בחקיקה ראשית של הכנסת. משקבעה הכנסת הסדרים בנושא, פסל אותם בקובעו כי אינם עומדים במבחן השוויוניות החוקתית. סוגיה זו מורכבת ומחייבת פתרון אמיתי, כזה שיושג בהסכמה רחבה ויקודם בדרך של הצעת חוק ממשלתית מפורטת ולא בדרך של הצעת חוק פרטית. לאור האמור, החליטה הממשלה לדחות בחודש את הדיון בהצעת החוק. בהיעדר הסכמה של חבר הכנסת המציע לדחיית הדיון, לא ניתן לתמוך בשלב זה בקידום הצעת החוק הפרטית. אני מציע למליאה לדחות את החוק ולהורידו מסדר-היום. חבר הכנסת ליברמן, בוא נבוא עכשיו קצת לעובדות. קודם כול, אני רוצה לומר לך, את חוק הגיוס – כשאתה היית שר הביטחון, הגשת את חוק הגיוס, מינית יושב-ראש ועדה לחוק הגיוס. אני הבאתי אותו לכנסת לאחר שפרשת ככתבו וכלשונו, מה שאתה כתבת. לא שינינו מילה, אפילו לא את הצבע. והחרדים התנגדו. ואני בניתי עליך, שזה החוק שלך, שתצביע בעד – הרי אתה רוצה לפתור את הבעיה של עם ישראל. אתה ולפיד באותו יום כאן – שמתי את זה במזכירות הכנסת, לפיד המציא משהו: אמסלם אמר בוועדה שהוא יחלק כסף לחרדים. לא ידעתי איך אני כחבר כנסת יכול לחלק כסף לחרדים. ואתה החרית החזקת אחריו ואמרת שאתה מתנגד לחוק. ואני אגיד לכם משהו: אתם לא רוצים את החוק. ברגע שהחוק הזה יעבור, לא יהיה לכם ממה להתפרנס. מה תבואו ותגידו פה?

עודד פורר (ישראל ביתנו):

תביא את החוק.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דקה. לאחד את החוק שלך? אתה התנגדת לו, אתה ולפיד, בגלל שאתם לא מעוניינים באמת שהסיפור הזה ירד מסדר-היום, אחרת, ממה תתפרנסו? איך תסכסכו? איך יבואו ויצביעו עבורכם? הרי בסוף אתם חיים על זה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

צריך עוד חיילים. מאיפה הם יגיעו?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

שנייה, דקה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מאיפה הם יגיעו? מערכת הביטחון צריכה עכשיו עוד חיילים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא להפריע לי. אני מבקש לא להפריע לי. עכשיו לגופו של עניין. אני מאמין באמונה שלמה – דרך אגב, במסורת ישראל והיהדות עשית פה היסטוריה של עם ישראל, לכאורה. דוד המלך יצא למלחמה, חלק מהעם למד תורה, חלק מהעם נלחם. דרך אגב, כולם – – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

מה אתה מסבן אותנו?

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חבר הכנסת דוידסון.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מה זה הסיבונים האלה?

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חבר הכנסת דוידסון – –

קריאות:

סימון דוידסון (יש עתיד):

חלק ייהרגו וחלק יישארו בבית? באמת, אמסלם.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

– – אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דוידסון, אני יודע שאתה לא מאמין בכלום, אז זה לא חשוב.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אני מאמין יותר ממך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

איך אתה מדבר?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תמשיכי לקרקר כל הזמן. אמרתי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה לא תגיד לי "לקרקר". תפסיק עם זה כבר.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אל תפריעי פה כל פעם שאני עולה. כל הזמן את עסוקה רק בלהפריע.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אל תדבר ככה אל חברת כנסת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

די כבר עם זה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

היא עסוקה רק בלהפריע כל היום. אני מבקש שתעשה סדר, אדוני היושב-ראש.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה יודע מה הוא אמר לי? הוא אמר לי "תפסיקי לקרקר". די כבר עם זה. די.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אני מבקש לשבת. חברת הכנסת בן ארי, אני מבקש לשבת. אני מבקש לשבת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה "תפסיקי לקרקר"? מה זה? שיתנצל על זה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אני מבקש לשבת.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה לא תדבר ככה אל חברת כנסת. מי אתה חושב שאתה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

די כבר. מה? מה הקטע הזה?

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חבר הכנסת הרצנו, די.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תירגע.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מה זה "לקרקר"?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

להירגע. אל תגיד לי מה להגיד.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חבר הכנסת הרצנו, די. אתה רוצה לצאת עוד פעם החוצה?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

כן.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תירגע.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אתה רוצה לצאת עוד פעם החוצה? מספיק.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דרך אגב, אין נאום שהיא לא עולה פה ומפריעה כל הזמן, כל הזמן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני מפריעה? אני?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

והיא שואלת אחר כך למה מעירים לה. היא יותר מפריעה מאשר מדברת, אבל בואו נמשיך.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

השר אמסלם, תן לי רגע. תן לי רגע. חברי הכנסת. חבר הכנסת אשר, אנא.

קריאות:

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

לא ידברו כך אל חברות כנסת כאן.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תירגע. צרחת – תירגע. שמעתי.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חבר הכנסת אייכלר, אנא, אם אפשר קצת בווליום יותר נמוך. לא שומעים כלום.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני, דרך אגב, מאמין – –

דבי ביטון (יש עתיד):

כיתה א', כמו בגנון.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חברת הכנסת ביטון, מספיק.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

– – במסורת ישראל.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אתה יכול להרגיע את הגנון הזה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה לא מאמין בכלום.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דקה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

טוב, תקשיבו, די.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

עם ישראל – –

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

הבא שמעיר הערת ביניים, אני קורא אותו לסדר.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

– – לדורותיו, תמיד היו אנשים – כולם אז היו דתיים, כולם היו מאמינים, כולם היו לומדי תורה, אבל עם ישראל תמיד בהיסטוריה העריך לומדי תורה, תמיד כחלק מהגנה על עם ישראל, גם כשהיו מלחמות. אני רוצה להגיד לכם משהו. הרי אתם מכפישים, אמרתי, מתפרנסים מהשנאה לחברה החרדית. הרי בואו נדבר לעניין. הרי החברה החרדית זו החברה שיש לה את מפעלי החסד הכי גדולים וההתנדבות הכי גדולה בארץ.

דבי ביטון (יש עתיד):

שילכו להתנדב. מה הבעיה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

שנייה. אני אענה. אני אענה גם על זה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חברת הכנסת ביטון, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

הרי כל אחד כאן הולך בסוף ימיו או הולך היום בשביל ההורים שלו ליד שרה לקחת מתקן כזה, מתקן אחר. דרך אגב, המדינה אמורה לספק את זה, אבל היא לא עושה את זה. מפעל חסד שלא מבחין בין ערבים לבין יהודים לבין צ'רקסים. אתה חולה – אתה ניגש, והם נותנים לך, ממיטות ועד זה. יש שם עשרות אלפים מתנדבים, חלק גדול מהם חרדים. כל השנה. הם מתנדבים עד גיל 70. אתם מכירים את זק"א? אני לא מכיר הרבה יהודים שיכולים לעשות את מה שעושה זק"א.

דבי ביטון (יש עתיד):

אז מה רע – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

רק שנייה, אני אסביר. איחוד הצלה, מד"א. החברה החרדית בנויה כתפיסת עולם יהודית דתית על חסד.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

איפה חירוף הנפש?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תן לי. אני אדבר גם על זה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חבר הכנסת שטרן, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני רוצה לספר לכם – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

– – – חירוף הנפש.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אני קורא אותך לסדר פעם שנייה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני רק רוצה לומר, אני מסתכל גם בטלוויזיה ואני מסתכל גם על החללים ואני עוקב. חלק לא קטן מהם אלה יהודים חרדים שנופלים גם בעזה היום ונמצאים היום בצה"ל. אני חושב, חבר הכנסת ליברמן, שבסוף צריך להסדיר את הנושא, והנושא יוסדר לא בקטע של פתיחת תיק פלילי. אנחנו לא נמצאים כרגע באיזה משטר דיקטטורי. יש פה תהליכים חברתיים שצריך לעבור אותם. אתה יודע את זה. אבל אני רוצה לשאול אתכם שאלה אחרת. הרי הייתם כמעט שנתיים בממשלה, לא היו לא חרדים ולא אנחנו. למה לא העברתם את חוק הגיוס? למה לא העברתם? אני אגיד לכם למה כן התנגדתם. אני הגשתי חוק לגייס את הערבים בדיוק כמו החרדים, ועלה כאן סגן שר הביטחון שוסטר, ומה הוא אומר לי? אתה מצפה שהם יבגדו בבני עמם? אמרתי לו: מה, אין מוסלמים בצבא היום? אתה הופך אותם לבוגדים? בגלל שהם ישבו איתכם בקואליציה. דרך אגב, אתה הצעת עכשיו, השר ליברמן, לבוא ולגייס גם את הערבים, אבל אתה היית שר. למה לא הגשת את זה? כשאני העליתי את זה פה, אתם התנגדתם. למה? זה רק מראה לך שהכול פוליטיקה. כל הסוגיה הזאת אצלכם היא פוליטיקה. היא גם עולה בשעה הזאת בגלל הפוליטיקה. הרי ברור לך שגם אם נעביר את החוק, להכשיר חייל לוקח איזה שנה, שנה וחצי, הצבא צריך כמה שנים להיערך לנושא הזה. לכן אני חושב שגם צה"ל צריך להיערך לזה וגם להקים את המסגרות המתאימות. הרי בסוף אם בחור חרדי רוצה להתגייס לצה"ל, צריך גם להקים לו את המסגרת שהוא יכול לשרת בה, בגלל שהוא רוצה להמשיך להיות חרדי. לכן אני אומר שאתם מעלים את הנושא הזה בגלל פוליטיקה, ופוליטיקה נטו. בעת הרגישה הזאת אנחנו כממשלה ננהל דיאלוג עם החברה החרדית, ואני מבטיח לך שבסוף אנחנו באמת נביא פתרון אמיתי. מי שלומד תורה באמת – שימשיך ללמוד; מי שלא – שיבוא להתגייס או לעשות שירות לאומי. זאת האמונה שלנו. תודה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. חבר הכנסת ליברמן רוצה להשיב? בבקשה, אדוני.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אדוני השר אמסלם, אתה יודע שיש דבר אחד שהוא יותר גרוע משקר, וזה חצי אמת. כל מה שאמרת זה חצי אמת. אנחנו הגשנו הצעת חוק ב-2018, הצעה נוחה מאוד, גמישה מאוד, ומי שהכשיל אותה זה העסקנים החרדים. למה הצבענו נגד בסוף? כי הם דרשו להפוך את החלק המהותי מחקיקה להחלטת ממשלה. כל הנושא של יעדים וסנקציות – הם דרשו שזה יהיה במסגרת החלטות ממשלה ולא בחקיקה ראשית. זה בדיוק.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

יש פרוטוקולים של הכנסת, יש סטנוגרמה, אפשר לבדוק.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

זאת הייתה ההתנגדות. אותו דבר בהצעת החוק שלי – מופיעים כולם.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

הצעת החוק שלך – היא הייתה בחוק, לא במכסות, כמו של הממשלה.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

מופיעים כולם.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

הצעת החוק שלך הייתה בחוק.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

סליחה, בהצעת החוק שלי מופיעים כולם: יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים, צ'רקסים. דבר נוסף, אדוני השר, ב-7 באוקטובר הגענו למציאות חדשה, לצערי. כל מה שהיה נכון לפני 7 באוקטובר, אי-אפשר להשוות למציאות שלנו. אומר הרמטכ"ל: אנחנו מוכנים לקלוט כרגע את החיילים. לא אומר שהוא לא מסוגל או שהצבא זקוק לזמן להיערך – לא, להפך, הוא אומר: אנחנו מוכנים. זה רק בימים האחרונים. ואני אומר לך דבר נוסף: היה הסכם; מישהו הפר אותו. ההסכם היה בין בן-גוריון לחזון איש – 400. מאז שהסכימו על 400 תלמידי חכמים, הגאונים, יש 170,000. היום יושבים בכל הישיבות ובכוללים 170,000 איש בגילים בין 18 ל-26. אין 170,000 איש גאונים. 400, זה היה ההסכם, ומישהו הפר אותו. זה היה ההסכם בין החזון איש לבן-גוריון. ואני חוזר ואומר, אין שום סתירה בין ההלכה לבין שירות צבאי. הינה, שר הפנים יגיד לך. בספר במדבר, מה אומר משה – ואני חוזר – לבני גד וראובן? "האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה". הרמב"ם כנראה גם הבין משהו ביהדות: במלחמת מצווה גם חתן יוצא מחדרו וכלה מחופתה. אלו כנראה שני אנשים שהבינו משהו ביהדות – גם משה רבנו וגם כמובן הרמב"ם, ולכן אין שום סתירה, הכול המצאות. כל מי שלא משרת ומתרץ בלימוד תורה – הכול תירוצים. אדוני השר, תדייק כשאתה מדבר. אל תדבר פה חצאי אמיתות.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

רגע, רגע, חנוך, אני ביקשתי להגיב.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אחרי. אחרי ההצבעה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק שירות חובה לכול, התשפ"ג–2023. אנא תפסו את מקומותיכם. הצבעה.

טלי גוטליב (הליכוד):

יש לי תקלה.

קריאה:

זו לא התקלה היחידה שיש פה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 36 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 61 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק שירות חובה לכול, התשפ"ג–2023, לא נתקבלה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

36 בעד, 61 נגד, אין נמנעים, אין נוכחים. אנחנו רושמים שחברת הכנסת גוטליב הצביעה נגד, והקול שלה יתווסף. אני קובע כי הצעת חוק שירות חובה לכול, התשפ"ג–2023, לא אושרה ותוסר מסדר-היום.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

סימון, ואז אתה, בסדר? הודעה אישית לסימון, דקה, ואז אתה, בסדר? חבר הכנסת דוידסון, בבקשה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב-ראש. אמסלם – לא, לא, אל תצא. השר אמסלם, תהיה איתי ותהיה הוגן. נמאס כבר מהגזענות שלך ומהפילוג שלך. אתה לא תקרא לי לא מאמין ולא יהודי. מי שמך לקרוא לי מי אני ומה אני? אני נכד – תקשיב טוב למה שאני אומר לך: סבא של אימא שלי היה הרב של העיר קובנה, אם אתה בכלל יודע מה זה ליטא, אם אתה יודע מי זה הגאון מליטא.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה אתה לא מקשיב? למה אתה לא מקשיב?

סימון דוידסון (יש עתיד):

אין לך בכלל ידע מינימלי על העבר של חברי הכנסת.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חברת הכנסת בן ארי, די.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שיקשיב. שיקשיב.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מי אתה – – – אותי כיהודי או לא יהודי?

מירב בן ארי (יש עתיד):

"לקרקר" הוא יכול להגיד – – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

רק "לקרקר", ורק לדבר ורק להעליב. הגיע הזמן שיבינו שגם אדם שהוא לא עם כיפה הוא אדם יהודי ואדם מאמין. הוא יקרא לי אדם לא יהודי?

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אין על זה מחלוקת. אין על זה מחלוקת, אדוני.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הלך. בטח הלך. הלך.

סימון דוידסון (יש עתיד):

חברים, אנחנו בחוק הגיוס צריכים להבין שאין פה אדם שאומר – בכל המפלגה שלי, ביש עתיד, אין אחד שאומר משהו או דבר נגד החרדים. אנחנו רק רוצים הוגנות ורוצים שוויון, ורוצים שילד מנתניה או מתל אביב שנמצא עכשיו בעזה יהיה שווה לאותו ילד חרדי שנמצא בבני ברק ולא לומד תורה. בסוף כולנו תחת אותה אלונקה. כולנו צריכים להיות במאמץ המלחמתי הזה, וזה ייקח שנים, זה לא נגמר מחר בבוקר. הגיע הזמן שהבניין הזה יעשה שוויון. ואמסלם לא יגדיר אותנו כיהודי או לא יהודי. הייתי מצפה מכם לגנות את זה. כל אחד ואחד יודע גם מי אני ומה עשיתי בעיר שלי. מקומות שלמים – ונמצא פה אלי דלאל – קאנטרי קלאב שלם ששומר שבת, ואנשים עם כיפה או בלי כיפה. הוא יגיד שאני לא יהודי. בושה. תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הלך כמו ברחן. כמו ברחן, הלך. המסית הלאומי דודי אמסלם. כל היום הוא רק מסית. חבורה של מסיתים.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק תשלום מיוחד לשם השגת יעדי התקציב (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת הכספים. מסקנות ועדת הבריאות בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת סימון מושיאשוילי, טטיאנה מזרסקי, יאסר חוג'יראת וניסים ואטורי בנושא: עומס רב וחסר תקדים בחדרי המיון בבתי החולים בישראל. תודה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – הפחתת אגרה לעובדים בענף המלונאות), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת ולדימיר בליאק. חבר הכנסת בליאק, בבקשה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, או השרים, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – הפחתת אגרה לעובדים בענף המלונאות). בפתח דבריי אני רוצה לספר לכם כי לפני 11 וחצי שנים, ב-22 באוקטובר 2012, הוגש דוח הוועדה להוזלת מחירי הנופש בישראל. הוועדה בחנה את הסיבות לעלויות התפעול הגבוהות הקיימות במלונות בישראל בהשוואה לקיים במדינות ה-OECD, וכפועל יוצא מכך – למחירי הנופש הגבוהים, ומצאה כי הסיבה המרכזית לעלויות התפעול החריגות בישראל נובעת מדרישות הרגולציה העודפות, שאין להן אח ורע בעולם. הוועדה המליצה, לפני 11 וחצי שנים, על שורה של צעדים לצמצום דרישות הרגולציה העודפת והתאמתם למקובל במדינות המתפתחות החברות ב-OECD. ב-18 בנובמבר 2012 אימצה ממשלת ישראל את המלצות הוועדה בהחלטה 5325. בהמשך לכך, ביום 22 באוקטובר 2014 נתקבלה החלטת ממשלה מס' 2209, שעניינה הפחתת הנטל הרגולטורי במשרד התיירות, הסרת חסמים וקידום ענף המלונאות לשם הוזלת מחירי הנופש בישראל. ביום 5 באוקטובר 2018, אדוני היושב-ראש, נתקבלה החלטת ממשלה מס' 4101, שקבעה כי ניתן יהיה להביא עובדים זרים לעבודה במקצועות החדרנות והניקיון במלונות ישראל. ביום 19 ביוני 2022 נתקבלה החלטת ממשלה מס' 1651, שהגדילה את מספר העובדים הזרים שניתן יהיה להעסיק בבתי המלון במקצועות הניקיון והחדרנות. ב-1 בינואר 2022 נכנס לתוקף תיקון לחוק, שאני הייתי שותף לו, אשר ביטל את ההיטל בגין העסקת עובדים זרים, אך השאיר את אגרת הבקשה ואת האגרה השנתית בגין העסקת עובדים זרים, שעומדות על סך 1,230 שקלים לאגרת בקשה ו-9,820 שקלים בגין אגרה שנתית להעסקת עובד זר בענף התיירות; 9,820 שקלים לעובד זר. אני חשבתי כי נכון להקטין את האגרה הזאת עוד בתקופת הקורונה. ודאי נכון לעשות את זה עכשיו, עם כל מה שענף המלונאות ספג בחמשת החודשים האחרונים של המלחמה. אגרות אלה מקשות מאוד על העסקת עובדים זרים במקצועות הניקיון והחדרנות, מקצועות שעובדים ישראלים – מכל המגזרים, אגב – אינם ממהרים לעבוד בהם. למרות כל ההמלצות וכל ההחלטות לאורך השנים, אגרות אלה מייקרות את עלויות ההעסקה והתפעול של בתי מלון, בוודאי אל מול המתחרים במדינות אירופה ואגן הים התיכון. ולכן בהצעת החוק אני מציע להוזיל את האגרות הקיימות היום ולהשוות אותן לסכום הקבוע בענף החקלאות – אגרת הבקשה על סך 620 שקלים ואגרה שנתית על סך 1,230 שקלים. קצת מספרים: בענף המלונאות ישנם היום כ-4,000 עובדים ועובדות זרים בתחום החדרנות והניקיון, מחציתם מירדן. עדיין חסרים בענף אלפי עובדים זרים, ואין ספק שהפחתת האגרות תקטין את עלויות התפעול ותסייע באופן משמעותי בהוזלת עלויות הנופש בישראל, שהן חלק לא מבוטל מיוקר המחיה. הצעות חוק בנושא הונחו על שולחן הכנסת הזאת, הכנסת העשרים-וחמש, על ידי חבר הכנסת ינון אזולאי מש"ס, חברי הכנסת אלי דלל ודן אילוז מהליכוד, חבר הכנסת יצחק קרויזר מעוצמה יהודית. משכך, אני באמת מצפה מכל חלקי הבית לתמוך בהצעה, לתמוך בענף המלונאות להצביע בעד, ולהעביר את ההצעה בקריאה הטרומית ולהמשיך את הליך החקיקה בוועדות הכנסת, בתיאום מלא עם משרדי הממשלה. גם בקואליציה מודעים היטב לכך שמצב יוקר המחיה בישראל הולך ומחמיר. רק לפני כמה ימים הדלק שוב עלה והשלים זינוק של 16% מיום הקמת הממשלה הזאת; גם מחיר החשמל ומחיר המים עלו; מחירי המוצרים בסופר ממשיכים להשתולל, ורק לפני כמה ימים שוב נרשמה עלייה מ-3% עד 20%. הממשלה ממשיכה להיכשל בתחום המאבק ביוקר המחיה, ולא נוקטת מדיניות עקבית ואפקטיבית. גם בתקציב הנוסף לשנת 2024 אין כמעט שום דבר שמכוון למאבק ביוקר המחיה, ואזרחי ישראל – בעיקר מעמד הביניים הישראלי – ממשיכים לשלם מחיר לא פשוט על הכישלון הזה. השנה, לראשונה מזה שנים רבות, רמת החיים בישראל צפויה לרדת. קל מאוד להפיל הכול על המלחמה, כאשר האתגר האמיתי של המנהיגות ושל הממשלה הוא – גם בתקופה הקשה הזאת – להוביל, ליזום, לעבוד יום ולילה למען הציבור. בשלוש דקות וחצי שנשארו לי, אני רוצה להציע לממשלה, לשר האוצר, לשר הכלכלה, ליושב-ראש ועדת הכלכלה, נוסף על הצעת החוק שהצגתי, כמה צעדים נוספים למאבק ביוקר המחיה. 1. הצעד הראשון הוא להחזיר מייד את סימון המחירים ברשתות; 2. לקדם חוק שיחייב את המונופולים, שהם חברות פרטיות, לפרסם דוחות כספיים לציבור. העליתי הצעה בנושא לפני 11 חודשים, הממשלה התנגדה, ואני אומר לכם: שימו בצד כל שיקול פוליטי. אני לא צריך קרדיט. תקדמו מייד הצעת חוק ממשלתית בנושא; 3. בנוסף, לחייב דיווח על רווח גולמי לכל קטגוריה של מוצרים; 4. להגביל בחוק את יכולת המונופולים לתפוס את מרב המקום במדפים ברשתות; 5. לחייב קמעונאים להעביר את הנחת קידום המכירות לצרכן ב-100%; 6. להעניק תמריצים משמעותיים לרשתות הבין-לאומיות להגיע לישראל וליצור תחרות אמיתית על הצרכן; 7. להגביר את התחרות בשוק על ידי הקלות על היבוא, כולל יבוא מקביל, לצמצם רגולציה, לצמצם מכסים. הממשלה מנסה לקדם צעדים בתחום הזה, אך זה לאט מדי ולחלוטין לא מספיק. שוב, אני חוזר שנייה להצעת החוק. אני קורא לכל חברי הבית הזה להצביע בעד. תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה, אדוני. יש שר משיב? אדוני שר הכלכלה, אתה מעוניין להשיב? בינתיים ננצל את ההפוגה כדי לקבל בברכה את מר סמי אייל מארצות הברית, מבכירי הקהילה היהודית, שנמצא פה. ברוך הבא, אדוני.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

מכובדי היושב-ראש, מכובדיי חברות וחברי הכנסת, ולדימיר, אני מבין שיש סיכום והבנה באמת לקחת חודש, לדחות את – – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

שלושה שבועות.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

שלושה שבועות או חודש? נאמר לי חודש. שלושה שבועות, בסדר גמור. אם אתה מסכים, אנחנו בעצם דוחים את ההצבעה. תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה. אז ההצבעה נדחית.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – מניעת הפעלת השפעה בלתי הוגנת בעת הכרזה על מצב חירום), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת דוד ביטן וקבוצת חברי הכנסת. חבר הכנסת ביטן, בבקשה, אדוני.

דוד ביטן (הליכוד):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק הזאת נועדה להתמודד עם העלאת מחירים באופן חריג ומשמעותי לאחר הכרזה על מצב חירום. מצב החירום מוגדר לפי הצעת החוק כמצב מיוחד בעורף, שהוא המצב הנוכחי מאז 7 באוקטובר, וכן הכרזה על אירוע חירום אזרחי, דוגמת אסון טבע, או הכרזה על מצב חירום בריאותי, דוגמת המצב שהיה בתקופת הקורונה. בשנים האחרונות ראינו במשק הישראלי מקרים שבהם מוצרים שנמכרו במחירים תחרותיים, מוצעים לפתע למכירה במחירים מופקעים בעקבות קיומו של מצב החירום. אכן, במצב חירום עשוי להתעורר צורך בהתערבות רגולטורית שמטרתה למנוע העלאת מחירים משמעותית וחריגה ביחס למחיר המקובל תוך ניצול המצב, ולהבטיח שאותו מוצר או שירות יהיו נגישים לכלל האוכלוסייה בתקופת מצב החירום. אני אתן לכם דוגמה. אתם זוכרים שהייתה איזו הודעה של פיקוד העורף שאולי יצטרכו לאגור מים בממ"ד, וכולם רצו לקנות מים מינרליים? המים עלו מעל 50 שקל לשישייה. זאת אומרת: כולם העלו מחירים – אפילו הגיעו ל-80 שקל. אנחנו רוצים למנוע מקרים כאלה. זה ניצול לרעה של מצב החירום והשפעה בלתי הוגנת על המחירים, ומי שנפגע מזה הוא הצרכן. הצעת חוק זו, המבוססת על תזכיר חוק שיזם משרד הכלכלה והתעשייה ולצערי לא קודם בממשלה, רוצה לתקן את חוק הגנת הצרכן ולקבוע בו הסדר מיוחד, שיחול רק בתקופת מצב החירום, ואשר מטרתו להגן על צרכנים מפני הפקעת מחירים מהסוג שתיארתי. מה שקרה בתחילת המלחמה – כינסנו את ועדת הכלכלה יחד עם שר הכלכלה, קיימנו דיון בעניין של הפקעות מחירים, וזו הייתה מעין פשרה. על הפיקוח על מחירים, על הקפאת מחירים, לא הייתה הסכמה, ולכן ביקשנו מהשר, במסגרת הסדר פשרה איתו, שנלך על הצעת חוק כזאת שתמנע העלאת מחירים חריגה, עם אפשרות לקנוס את מי שמעלה את המחירים. לצערי הרב, באותה תקופה לא יכולנו להגיש הצעות חוק פרטיות. שר הכלכלה ומשרדו הכינו את הצעת החוק הזאת כהוראת שעה, אלא שמשרד האוצר התנגד, בגלל שהוא ראה בזה הקפאת מחירים והשפעה על המחירים עצמם. זה לא היה נכון. מדוע? בגלל שאנחנו לא מונעים העלאת מחיר; אנחנו מונעים ניצול לרעה של מצב החירום כדי להעלות את המחיר באופן לא סביר. זה לא נקרא פיקוח על מחיר, זה נקרא ביטול האפשרות לפגוע באזרח תוך כדי השפעה בלתי הוגנת של המצב הקיים. הפכנו את זה להצעת חוק פרטית, ולא כהוראת שעה אלא כהוראה רגילה – שתמיד כשיש מצב חירום שמוכרז על ידי הממשלה, בין שזה מלחמתי ובין שזה בריאותי או מסוג אחר, כמו רעידת אדמה, חס וחלילה, יהיה כבר מנגנון קבוע, כדי שלא יצטרכו להתעסק בהצעות חוק ולהעביר אותן. כי בדרך כלל רוב מצבי החירום הם לתקופה קצרה, לא ארוכה. עד שמעבירים פה חוק ועד שיוצא תזכיר חוק לוקח זמן, ולכן העדפתי שזה יהיה מצב רגיל. כמובן, זה לא יהיה על כל המוצרים, זה יהיה על מוצרים שאנחנו נקבע במסגרת תוספת, מוצרים שהם בדרך כלל כאלה שאנשים צריכים אותם במצב חירום, כמו מזון או דברים אחרים, אבל לא תכשיטים ולא דברים מהסוג הזה. כמובן שבמסגרת הדיונים בוועדה נתייחס גם לדברים האלה. שוחחתי עם משרד המשפטים ומשרד האוצר ובעצם הגעתי איתם להסכמות כאלה שאנחנו לא מתכוונים לעשות את זה על כלל המוצרים, כמובן, אלא על כמה מוצרים ספציפיים או סוג של מוצרים ספציפיים על מנת שנוכל למנוע פגיעה באזרח כתוצאה ממצב חירום. סעיף 3(ב) לחוק הגנת הצרכן קובע היום רשימת סגורה של מעשים שביצועם מהווה הפעלת השפעה בלתי הוגנת. מוצע לקבוע בסעיף 3 להצעת החוק הוראה מיוחדת שלפיה בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום, יראו עוסק המציע, מציג או מוכר שירות חיוני או טובין במחיר העולה באופן משמעותי וחריג על מחירו הממוצע, כמי שמפעיל השפעה בלתי הוגנת. נקודת ההשוואה לעניין זה תהיה המחיר הממוצע שבו נמכרו הטובין או השירותים בשלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב החירום. איך נדע מה המחיר שעלה? אז אנחנו אומרים: נלך אחורנית, לפני ההכרזה על מצב החירום, ומפה אנחנו נגזור את ההעלאה הבלתי-סבירה. לצד הוראה זו, מוצע לקבוע חריגים, כלומר מקרים שבהם לא יראו עוסק שביצע את האמור לעיל כמי שהפעיל השפעה בלתי הוגנת. מדובר על מקרים שבהם העלאת המחיר נעשתה לפי דין או לפי הסכם בין עוסק לצרכן שנחתם טרם ההכרזה על מצב חירום, וכן מקרים שבהם העלייה במחיר השירות או הטובין נובעת מהתייקרות העלויות שבהן העוסק נדרש לשאת כדי לספק את השירות או את הטובין. למשל, אם מחיר חומרי הגלם עלה באופן חריג, אז ברור שגם המחיר יעלה באופן חריג. אנחנו מפעילים שיקול דעת בחוק הזה ולא עושים את זה – בודקים רק את ההעלאה עצמה ואומרים שאם עלה, לדוגמה, ב-15%, אז זה לא בסדר. אם מחיר חומרי הגלם עלה ב-20%, סביר להניח שגם המחיר של המוצר יעלה. אבל בכל מקרה לא הכנסנו בחוק את האחוזים שאנחנו רואים כבלתי סבירים. מדוע? אם נכתוב לדוגמה 15%, אז כולם יעלו ב-14%, אז לא עשינו בזה כלום, נכון? אנחנו מכירים את הישראלים, הם יודעים את התחמונים האלה, ולכן השארנו את זה פתוח, כדי שהרגולטור או השר, כפי שנקבע, יצטרך לבדוק גם את הצורך בעלייה, גם את האופן שהעלו וגם אם אחוז ההעלאה סביר או לא. כדי למנוע מצב שנעשה הוראת חוק שלא שווה כלום, הכנסנו באופן מאוד – אני מזכיר לכם שזה לתקופה מאוד קצרה, רק למצב החירום, כל עוד מוכרז מצב חירום. אנחנו מציעים להקנות לממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן סמכויות לאכיפת הוראות אלה, כדי להרתיע עוסקים מפני הפקעת מחירים במצב חירום בניגוד להוראות החוק המוצע. לפי הצעת החוק, הממונה יהיה מוסמך להטיל עיצומים כספיים על עוסקים שיפרו את החוק בסכום של כ-46,000 שקלים חדשים, ואם מדובר על עוסק שהוא יחיד – בסכום של כ-25,000 שקלים חדשים. בנוסף, הממונה יהיה מוסמך להוציא צו להפסקת הפרה לעוסק שיפר את הוראות החוק המוצע. תבינו, אנחנו נעביר את החוק הזה מהר יחסית, אבל הבטחתי שאנחנו, עד למושב, נעביר את הקריאה הראשונה ואחרי המושב נעביר שנייה ושלישית. תוך כדי זה, במהלך הדיונים אנחנו נגיע לכל מיני הסכמות. למשל, האוצר טוען: למה הקנס צריך להיות מוטל על ידי הממונה על הגנת הצרכן. טוב, חשבנו וגם שר הכלכלה חשב שעדיף שיהיה גוף מקצועי שייתן את הקנס ולא גוף פוליטי, לצורך העניין זה, אבל אנחנו פתוחים לרעיונות איך אנחנו מטילים את הקנסות, באיזו שיטה ומה הסכומים. נדבר על זה בוועדה. אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה הטרומית ולהעביר אותה לוועדת הכלכלה. תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה, אדוני. השר ברקת, להשיב. אני רוצה לציין, חבר הכנסת ביטן, שהוועדה שלך היא באמת אחת הוועדות שהדברים בה עובדים באופן יעיל במיוחד, בוא נגיד ככה. אתה רוצה להתנגד, נכון, חבר הכנסת אלהואשלה? אתה רוצה להתנגד – אז אחריו.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, ראשית, ברצוני להודות למציע החוק, יושב-ראש ועדת הכלכלה חברי חבר הכנסת דוד ביטן. אמרת דברים מדויקים ונכונים ופירטת היטב את הכוונה. אני רוצה להודות לך. מכובדיי, הצעת החוק נולדה לאחר שנתגלו מקרים, תוך כדי המלחמה, שבהם עסקים מנצלים את הנסיבות של מצב החירום, והעלו מחירים בצורה לחלוטין לא הוגנת. נדרש לייצר לרשות להגנת הצרכן סמכות וכלים להתמודד עם ניצול מצוקת הצרכנים בעת מלחמה. לצערי, הצעת החוק זכתה להתנגדות של משרד האוצר לפני כמה חודשים, בתחילת המלחמה, אבל היום אני חושב שכולנו מבינים ומברכים שחקיקה שכזאת יכולה לסייע ולתת כלים על מנת לשמור על ציבור הצרכנים מפני ניצול בתקופת חירום. הצעת החוק שלפניכם מבקשת לקבוע כי בתקופה של הכרזה על מצב חירום, עוסק אשר מוכר את שירותיו, שירות המנוי בתוספת השנייה לחוק, שירות חיוני אחר או טובין, אשר מחירו עולה באופן משמעותי וחריג על המחיר הממוצע של אותו מוצר או שירות בשלושת החודשים הקודמים ליום הכרזה על מצב החירום כפי שנמכר לאותו עוסק – מי שעושה דבר כזה, יראו אותו כמי שמפעיל השפעה בלתי הוגנת. הדבר יאפשר לממונה על הגנת הצרכן להטיל סנקציות כנגד אותו עוסק, ואף להוציא צו להפסקת ההפרה. החוק מבקש לקבוע גם את אותם מקרים שבהם לא יראו את העוסק כמי שהפעיל השפעה בלתי הוגנת. כך למשל עליית מחירים שנובעת מהסכם שנערך בטרם תקופת החירום; כך למשל עלייה במחיר השירות או הטובין הנובעת מהתייקרות העלויות שבהן העוסק נדרש לשאת – דברים שניתן לתת להם הסבר הגיוני. הצעת החוק היא חלק ממארג פעולות שבכוונתי להוביל ולקדם על מנת להילחם ביוקר המחיה, בריכוזיות, בשליטת המונופולים והקרטלים ובעודף הרגולציה. בהתאם לסיכום עם המציע, עם דוד, הממשלה תומכת בהצעה בכפוף להסכמת משרד האוצר ומשרד המשפטים בהמשך הליכי החקיקה. על כן, אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק. תודה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה, חבר הכנסת אלהואשלה מבקש להתנגד. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי השר, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו מדברים כאן על חוק שמיטיב עם האזרחים, שאמור להגן על אזרחים, אבל בחסות המלחמה ראינו שהייתה עליית מחירים בדלק, במוצרים אחרים של כל מיני חברות שאני לא אזכיר כאן, אבל מוטב שנשים לב – גם בתחילת המלחמה, ונדאג לזה שלא יהיו עליות, כאשר אנחנו רואים שהרבה אזרחים נמצאים במצב כלכלי לא פשוט, קשה. כאן אנחנו מדברים על הגנת הצרכן, ואני רוצה שאנחנו נתייחס גם להגנת האזרחים, לפני ההגנה על הכיס של האזרחים. היום ראינו בכביש 40 בנגב, ליד רמת חובב, איך כתוצאה מהמדיניות שמוביל השר בן גביר בחלוקת הנשקים, אזרח יורה תוך כדי נסיעה על אזרח מכפר סויוין, (אומר בערבית: מהכפר סויוין, כפר בלתי מוכר,) יורה באמצע הרחוב על רכב מסחרי שנוהג בו אזרח ערבי מהנגב, אזרח בדואי. לאן הגענו? לאן מוביל אותנו השר בן גביר? מה רוצים לעשות? מה מתכוונים לעשות? אנרכיה מוחלטת. ג'ונגל. איפה אנחנו, במקסיקו? איך השר מוביל לכך שהאזרחים ישתמשו בנשקים תוך כדי נהיגה? ולכן אנחנו פנינו גם למשטרה במחוז דרום, גם למפכ"ל, על מנת לעצור את היורה ולהעמיד אותו לדין. אנחנו לא רוצים לראות מקרים כאלה. בוודאי ובוודאי צריך לעשות בדק בית לגבי כל החלוקה הזאת של הנשקים, ואני מקווה שתקום ועדת חקירה על כל מה שבן גביר עושה במשרד לביטחון לאומי. תודה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה. אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – מניעת הפעלת השפעה בלתי הוגנת בעת הכרזה על מצב חירום), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – מניעת הפעלת השפעה בלתי הוגנת בעת הכרזה על מצב חירום), התשפ"ד–2024, לוועדת הכלכלה נתקבלה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

13 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – מניעת הפעלת השפעה בלתי הוגנת בעת הכרזה על מצב חירום), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) – – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

לפרוטוקול.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אני מציין גם את חברי הכנסת אחמד טיבי ויוסף עטאונה, שמבקשים להביע את תמיכתם בחוק.

דוד ביטן (הליכוד):

העברת לוועדת הכלכלה?

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

כן, כן, ועדת הכלכלה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – שיחה למוקדי חירום), התשפ"ד–2024, של חברות הכנסת נעמה לזימי, קטי קטרין שטרית וטטיאנה מזרסקי. חברת הכנסת לזימי, בבקשה.

נעמה לזימי (העבודה):

תודה רבה, יו"ר הישיבה. ראשית, אני רוצה להגיד תודה לחברתי קטי שטרית ולטטיאנה מזרסקי, שסייעו לחוק הזה באמת לעבור, ולשר התקשורת שלמה קרעי, שאיתו הגענו להבנות. החוק הזה בעצם נועד למנוע ולסייע למניעת התאבדויות של ציבור שמגיע למוקדי החירום. מוקדי חירום לסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית ולעזרה ראשונה נפשית המקבלים פנייה אנונימית ממספר חסוי, אינם יכולים לאתר את מבצע שיחה כדי לחזור אליו במקרה שהשיחה מתנתקת ונציג המוקד מזהה כי יש חשש סביר לסכנת חיים. כדי שמוקדי הסיוע יוכלו לייעל את עבודתם ולסייע בהצלת חיי אדם, מוצע לקבוע כי נציג מוקד חירום שהוסמך לכך יהיה רשאי לבקש מספק מורשה את מספר הטלפון של מנוי שהתקשר למוקד החירום ושיחתו נותקה, אם זיהה כי קיים חשש סביר לחייו. לפי המוצע, ספק מורשה שקיבל בקשה כאמור יהיה חייב למסור לנציג המוקד את מספר הטלפון שממנו בוצעה השיחה. הוגשו הצעות חוק דומות לפני כן. אני רק רוצה להגיד משהו שגם הגענו בו להבנה. כדי לשמור גם על הגנת הפרטיות והגנת הפרט במצבים כאלה, ננסה להגיע לפתרון שבו ייחשפו רק שלוש או ארבע הספרות האחרונות – גם ככה פונים הרי למשטרה במצב כזה – כדי שהמשטרה תוכל לאתר במהירות ולהגן בסכנת חיים, במקרה שנציג השירות אכן מבין. סיכמנו על התאמה בנושא הזה, גם לאזן את זכויות הפרט וההגנה על הפרטיות וגם דיני נפשות, ולמנוע באמת סכנת חיים והתאבדות. זה חוק מאוד מאוד חשוב שהגיע אלינו בגלל ער"ן. פנה אלינו מנכ"ל ער"ן וסיפר לנו על התופעה הזו ועל החוק הזה, ואנחנו מבינים שמוקדי הסיוע באמת צריכים גם עזרה לפעמים, לעזור לשוטרים לאתר את המספר כדי למנוע התאבדות. תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. אדוני שר התקשורת, השר קרעי, בבקשה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מציעות נכבדות, הצעת החוק הזו נפסלה בוועדת שרים לחקיקה בפעם הקודמת מחוסר תיאום. וכאן הערה כללית – מדי פעם פונים אלינו בשנייה האחרונה: למה אתם לא מאשרים או למה התנגדתם. כשאנחנו לא מכירים את החוק ולא יודעים על מה מדובר, אז קשה להצביע בעד. אני כחבר בוועדת שרים לחקיקה לא מרגיש כחותמת גומי כשאני יושב שם. לכן אני מברך על זה שלאחר מכן פניתן אליי. הצעת החוק חשובה, אין ספק. מדובר בדיני נפשות, ויישר כוח לעוסקות במלאכה. אני רק רוצה לציין שכמו שסוכם גם ביני לבין המציעות – חברת הכנסת לזימי, חברת הכנסת שטרית – חברת הכנסת מזרסקי, גם את מהמציעות?

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

כן.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אוקיי. וגם נאמר לפרוטוקול בוועדת שרים לחקיקה – התקדמות החקיקה תהיה בהסכמת משרד התקשורת. בתיאום והסכמה. עכשיו אני אגיד מה. כבר באותו שבוע, בשבוע שעבר, כשבאת, חברת הכנסת לזימי, הצעת פתרון שהוא מבחינתי פתרון שנותן אור ירוק ואפשר להתקדם, מאזן בין הצורך בהצלת נפשות לבין הצורך בשמירה על הפרטיות. הפתרון – אני אגיד אותו כאן – הצעת שבעצם מוקד הסיוע יקבל רק את שלוש הספרות האחרונות של המספר שממנו התקשר, של אותו מספר חסוי, כך שגורמי הביטחון, המשטרה, יוכלו לאתר את אותו מספר בקלות. אני חושב שזה פתרון מצוין. אפשר את הפתרון הזה, אפשר משהו אחר. אבל חשוב, לצד הצלת הנפשות, שאפשר להסתייע בכך שנקבל את אותו מספר טלפון חסוי – יש גם כאלה שאם ידעו שהמספר שלהם ידוע למוקד הסיוע אולי לא יתקשרו. אז יש כאן מאזניים, ואני חושב שהאיזון הזה, שרק מידע חלקי יינתן, שיאפשר בשעת הצורך לגורם ביטחון לזהות את אותו פונה, זה בהחלט איזון טוב. אם על בסיס זה תגיעו לוועדה וזה יהיה הסיכום שיהיה שם, אז נוכל לתת אור ירוק לקריאה ראשונה ולהתקדם בחקיקה. אז יישר כוח לעוסקות במלאכה ובהצלחה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. חברת הכנסת ח'טיב יאסין, הבנתי שאת רצית להתנגד?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, אני רוצה שוב להתייחס לאירוע שקרה היום בכביש 40, לתוצאה הישירה של אותו שר כושל שחילק על ימין ועל שמאל נשקים. ואנחנו עוד נראה את התוצרים של אותו מהלך, שמלכתחילה אנחנו התרענו עליו, אבל לצערי הרב אף אחד לא האזין. אנחנו ימים ספורים – בעזרת השם, ביום שני יחול חודש קדוש, חודש הרמדאן, שהוא חודש של חמלה, של לחשוב על האחר, של לדאוג למוחלש, של להתקרב לאל, של לעשות חשבון נפש. אני מקווה שאותו שר כושל לא יגרור את כולנו למקומות קשים. הגיע הזמן שהוא יבין שאסור לו בשום פנים ואופן להוביל לשום מהלך כזה. שר בממשלה הוציא את ההודעה שלו בעניין, אבל כמו שאנחנו מכירים את מי שנקרא השר לביטחון לאומי, שהוכיח שהוא השר לכישלון לאומי, הוא ימשיך לנסות, ולכן בצד השני צריך להמשיך לבלום ולא לאפשר את הדברים האלה. ברשותכם, אני רוצה להוציא כמה מילים בערבית. (אומרת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: עליכם השלום ורחמי האל וברכותיו. ימים ספורים נותרו לבואו של חודש הרמדאן המבורך, חודש הרחמים, חודש התקשורת, חודש ההתקרבות לאל, חודש חשבון הנפש והחישוב מחדש. אנחנו בפתחו של החודש המבורך הזה בנסיבות קשות מאוד באזור הזה. יש לנו אחים ואחיות הרעבים אפילו לפת לחם בזמן שידינו כבולות, אין ביכולתו להושיט יד לעזרה. אני מבקשת מהאל הכול-יכול, בחודש המבורך הזה, את ברכותיו הרבות. בעזרת האל, שיגיע אלינו חודש הרמדאן כאשר האווירה בכל האזור תהיה הכי טובה, שתסתיים המלחמה הארורה הזאת – –)

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

גברתי, תודה רבה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

את רוצה להשיב לה?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תודה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

את רוצה להשיב?

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

נעמה, אני עולה.

נעמה לזימי (העבודה):

אבל אל תתנגדי.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

לא, היא רוצה להשיב, היא לא יכולה להתנגד. זה החוק – – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

נראה לך? זה חוק שלנו.

נעמה לזימי (העבודה):

לא, בגלל זה אמרתי – – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אני עושה את זה מאוד קצר. תודה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, השר קרעי, שנמצא פה – אני לא יודעת אם הוא השר התורן, אבל יצא במקרה שהחוק הזה, שהוא חוק שמאוד מאוד חשוב גם למשרד התקשורת – קודם כול אני רוצה להודות לך, כי החוק הזה הוא מציל חיים. החוק הזה הוא כל כך חשוב. כשנעמה לזימי פנתה וביקשה שנצטרף אליה, הבנו כמה שזה חוק שיכול להציל המון נפשות במדינת ישראל. אנחנו מכירים את הארגונים האלה מכל השדולות והדיונים שאנחנו מקיימים. יש ארגונים כל כך טובים, כל כך מצילי חיים, והם עומדים חסרי אונים, כי החוק כאן לא מורה להם להגיע לאותו אחד שרוצה לנסות להתאבד.

נעמה לזימי (העבודה):

הם פונים למשטרה, והמשטרה מכוונת אותם – – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

ואנחנו יודעים שהמשטרה עסוקה במיליון ואחת בעיות ואתגרים שעומדים לפניה, ועד שמגיעים, אנחנו יכולים למצוא את – – –

נעמה לזימי (העבודה):

הם לא תמיד יכולים – – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

נכון, יכולים למצוא את זה. ולכן היה מאוד מאוד חשוב, ובשיח ששוחחנו נעמה ואני עם השר, השר מייד הבין את החשיבות. השר רוצה שהדברים יהיו מדויקים כדי שלא לפגוע בדברים אחרים ובגורמי המקצוע, שגם הם נתנו לו המלצה כזאת ואחרת. אבל זה מראה על דבר אחד, אדוני השר: כשאופוזיציה וקואליציה משתפים פעולה למטרה כל כך חשובה, שמים בצד הכול, והשר פתוח – פתוח לדעות, פתוח לרעיונות, פתוח לפתרונות – השמיים הם הגבול. זו ההוכחה המדויקת שכשרוצים יכולים באמצעות אחווה, רעות וידידות רבה, שקיימת ביני לבין חברת הכנסת נעמה לזימי, כשאנחנו באים לשר שהיה פתוח – הוא מקשיב, הוא שמע, והוא אמר: אני איתכם. ובעזרת השם, כשנגיע לדיונים בתוך הוועדה, כמובן שמשרד התקשורת יבואו ויגידו את דבריהם, יגידו מה צריך לעשות.

נעמה לזימי (העבודה):

אגב, אני מסכימה להתאמות – – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

נכון, נכון, לבצע את ההתאמות. ההתאמות לפעמים אפילו הופכות את החוק להרבה יותר טוב, להרבה יותר אפקטיבי. ואני חושבת – וזה המסר לאותם ארגונים שעושים כל כך הרבה חסד ומצילים נפשות – שזה התפקיד שלנו כנבחרי ציבור, לשמוע את הפניות שלכם, את הדרישות שלכם, ולצעוד איתכם קדימה ולתת לכם יד כדי שתצליחו, כי המטרה משותפת. אז קודם כול תודה רבה לך, נעמה. באמת, זה חוק מצוין, וטוב שאני שותפה לו. תודה רבה לך, השר, ולכל חברי הכנסת שנמצאים כאן. בעזרת השם רק נעשה ונצליח, ונודה על כך שאנחנו יכולים לעשות את שיתופי הפעולה.

נעמה לזימי (העבודה):

קטי, עוד משהו. בסוף – – – השדולה לבריאות הנפש – – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

נכון, גם חברתי חברת הכנסת – –

נעמה לזימי (העבודה):

טטיאנה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

– – טטיאנה, שהיא שותפה מלאה גם בוועדת הבריאות, גם בשדולות, בכל דבר. זה הפתרון לכל הדברים הרעים והחוליים שנמצאים במדינת ישראל: לעשות שיתוף פעולה פורה בינינו, בינינו לבין עצמנו, בין הצד הזה לצד – אין צדדים, בדבר הזה כולם ביחד. אז תודה רבה לכולם. תודה רבה לך, היושב-ראש, ושנעשה ונצליח.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה. אנחנו עוברים להצבעה על חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – שיחה למוקדי חירום), התשפ"ד–2024. אנא תפסו מקומות. חברת הכנסת שטרית, את רוצה להצביע?

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

כן, רוצה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אז יאללה, יאללה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אבל שכחתי את מיכל, טעות שלי.

נעמה לזימי (העבודה):

אבל הזכרתי את מיכל.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אמרת, אמרת.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אמרתי, אבל לא הרחבתי.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אז אנחנו מזכירים את חברת הכנסת מיכל וולדיגר, שעושה רבות ותורמת לדברים הללו. הצבעה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

שעושה המון המון המון המון המון.

ינון אזולאי (ש"ס):

אני מעיד על מיכל שהיא עושה אגב דברים שאף אחד לא יודע. אלו דברים טובים למען עם ישראל.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אם אתה מעיד, או-הו. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 18 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – שיחה למוקדי חירום), התשפ"ד–2024, לוועדת הכלכלה נתקבלה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

18 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – שיחה למוקדי חירום), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה ראשונה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

הודעה למזכירות הכנסת.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת החוץ והביטחון. תודה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעות דחופות לסדר-היום. ההצעה הראשונה היא בנושא: שכר הפסיכולוגים במגזר הציבורי. את ההצעה הגישו חברי הכנסת מיכל מרים וולדיגר, ירון לוי, אימאן ח'טיב יאסין, יוסף עטאונה וניסים ואטורי. ראשונת המנמקים – חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר. בבקשה, גברתי.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי כנסת נכבדים, תראו, אני לא מאמינה שכסף זה הפתרון לכול, ממש לא. יש דברים הרבה יותר חשובים מכסף. יחד עם זאת, כסף זה אמצעי, והוא חשוב, והנושא של שכר הפסיכולוגים בשירות הציבורי הוא קריטי. לא רק הוא יביא את הפתרון, צריך עוד דברים לתקן, אבל בוודאי ובוודאי שלא יעלה על הדעת שאישה בת 50 עם תואר שני, עם הכשרות רבות ומרובות, שהיא גם מדריכה וגם נותנת עוד הכשרות לאחרים, תרוויח שכר עלוב, שאפילו – ותסלח לי האישה שעליה אני מדברת, אבל יש כל כך הרבה, רבות כאלה – שאפילו מלצר במסעדה מרוויח יותר ממנה. זה לא יעלה על הדעת. נקודה. והינה, מגיע השר מתן כהנא, שאשתו היא אחת מהנשים שאני מדברת עליהן, אבל הוא מרוויח כחבר כנסת, אז הכול יותר טוב. בכל אופן, אני חייבת לומר שמילא זה היה רק זה, אז עוד הייתי יכולה לבלוע את זה למרות, שזה היה קשה לי. אבל דווקא כשקיימת כזאת מצוקה של כוח אדם שייתן שירותים כל כך חשובים לנפשם הכואבת של אזרחי מדינת ישראל בכלל, ולאלה שנפשם חולה וכואבת ודואבת עוד יותר בפרט – חסר כוח אדם, אין אותו, והוא בורח כולו לשוק הפרטי, כי זה צחוק ומעליב מה שנותנים לו בשירות הציבורי. ואם לא מספיק כל זה, אז נכנסה גם מלחמת חרבות ברזל, שמעבר להיבטיה הצבאיים והביטחוניים, היא דורשת התייחסות מקיפה לנפש ולחוסן האישי והקהילתי של אזרחי ישראל. הפסיכולוגיה הציבורית בישראל, המורכבת מפסיכולוגים התפתחותיים, חינוכיים, קליניים, רפואיים, שיקומיים ותעסוקתיים, מתייצבת למשימת ההגנה על החוסן הנפשי והלאומי בכל כוחה על מנת לספק לכלל אזרחי ישראל מענה טיפולי ראוי ומקצועי לטובת התמודדות עם המצב הכל-כך קשה היום ובשנים הבאות. אבל כן, כמו שאמרתי, המערך הזה סובל ממחסור מהותי בכוח אדם. אני בטוחה שרבים מכם היו ושמעו על דיון שהיה לנו בוועדת הבריאות השבוע, שבאו משפחות של חטופים, ואין להן מענה, פשוט אין להן מענה, כי אין כוח אדם. ולכן אני פונה גם לשר החינוך, שהפסיכולוגים הקליניים אצלו, וגם לשר הבריאות, שכל היתר אצלו, וגם לשר האוצר – אני יודעת שעכשיו יושבים על המדוכה. אגב, אני מלווה את המאבק הזה כבר שלוש שנים, אז אם בעבר היה לנו זמן, היום כבר אין לנו זמן. הכאב הוא פה, הוא קיים. הצורך הוא הכרחי. חייבים לסיים את האירוע הזה ולבנות להם הסכם שכר ראוי עם אופק תעסוקתי, כדי להחזיר את קבוצת הנשים המדהימה הזו חזרה לשירות הציבורי, ויפה שעה אחת קודם.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. חבר הכנסת ירון לוי, בבקשה.

ירון לוי (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אחרי אירועי 7 באוקטובר כולנו מבינים את החשיבות והדרישה לחיזוק מערכת הבריאות ובריאות הנפש במגזר הציבורי ובקופות החולים. בימים אלה כולנו עדים לתורי ההמתנה הארוכים שיש בקביעת תור לפסיכולוג בקופות החולים. אם התמזל מזלכם, במקרה הטוב אתם תיכנסו לרשימת המתנה. ברשימת ההמתנה אתם תמתינו לפחות שנה עד שאתם או אחד מבני המשפחה שלכם יקבל פגישה עם פסיכולוג. ההמתנה הזאת נובעת מהמחסור העצום שיש בפסיכולוגים בשירות הציבורי. לא יכול להיות שכיום, פסיכולוג או פסיכולוגית ירוויחו לשעת טיפול פחות מבייביסיטר. זה מצב שלא יכול להימשך, ובשטח זה מעיד על עצמו: אין פסיכולוגים. לא משלמים – הם לא באים. עדיף לעבוד במגזר הפרטי – מרוויחים הרבה יותר כסף. אני רק רוצה להזכיר שיש לנו את רפורמת בריאות הנפש, שבסופו של דבר המדינה אמורה לספק מענה פיזי ונפשי באותה נשימה, מה שבפועל לא יכול לקרות. הדבר המאוד-חשוב הוא שבימים אלה מתקיימים דיונים בין הסתדרות העובדים למשרד האוצר בנוגע להסכמי שכר הפסיכולוגים בשירות הציבורי. יש כאן אפשרות היסטורית לתקן את הסכמי השכר ולשלם שכר הוגן לפסיכולוגים, דבר שיוביל לגידול במספר הפסיכולוגים בשירות הציבורי וכמובן שיקצר את זמני ההמתנה בקופות החולים. חשוב לי גם להזכיר לשר החינוך, ליואב קיש: יש 3,500 פסיכולוגים במערכת החינוך, וגם הם חלק מהשירות הציבורי, וחובה לדאוג גם להם. אני מזכיר את זה כי בהסכמי המענקים האחרונים דיברו על מענקים לפסיכולוגים, אבל שכחו שיש פסיכולוגים חינוכיים, והם לא נכללים בתוכנית המענקים של משרד האוצר, אז אני ממליץ לשר לשבת ולהיות סביב השולחן בזמן המשא ומתן, בעיקר בשביל הילדים שלנו. כשאנחנו נמצאים בימים מורכבים ואנחנו צריכים עזרה, חלקנו צריכים עזרה, אנחנו צריכים לקבל את המענה הזה. כל הדבר הזה, כל התשתית הזאת שאנחנו מדברים עליה – אנחנו מדברים על שכר הפסיכולוגים, אבל בסופו של דבר המענה שאנחנו נקבל בקהילה זה הפתרון. אם אנחנו נדבר על התוכנית הלאומית לבריאות הנפש שמציג משרד הבריאות, כל התוכנית הזאת לצערי לא שווה אם לא יהיה מי שייתן את הטיפול. אנחנו יכולים לדבר על תפקיד חדש, מקצוע חדש – מגיש עזרה ראשונה נפשית. ואני שואל: אחרי שקיבלתי את העזרה הראשונה הנפשית, מה השלב הבא? להמתין שנה לראות פסיכולוג? אז יש תוכנית לאומית ויש כוונות טובות, אבל יש עמודי תווך, ועמודי התווך הם להחזיר את הפסיכולוגים לשירות הציבורי. תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, הנושא של הפסיכולוגים והשכר שלהם נדון, אני חושבת, בשנים האחרונות הרבה פעמים. בשלוש השנים שאני נמצאת כאן, אני וגם חברתי מרים העלינו את הנושא הזה בוועדות יותר מפעם אחת, ובשלוש השנים האחרונות החברה הישראלית עוברת ממשבר למשבר – התחלנו בקורונה וההסתגרות של הילדים שלנו בבתים, והצעירים, וההתאבדויות שהיו, מקרי האלימות בתוך המשפחה והאלימות נגד נשים – ואין ספק שהפסיכולוגים הם עמוד התווך הרשמי בכל הסוגיה של החוסן החברתי והנפשי של החברה. לא יכול להיות שבן אדם משקיע את כל-כולו, לומד ארבע וחמש שנים, ויש כאלה עם תואר שני, ובסופו של יום הוא רוצה לעבוד במשהו – – –

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

חייבים תואר שני.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מה?

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

פסיכולוגים כולם עם תואר שני.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

נכון. נכון. אלה שמגיעים מחו"ל, כולם עם תואר שני – –

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

לא. גם בארץ.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

– – ואלה שכאן, הם לא יכולים לעבוד כפסיכולוגים בלי להמשיך לתואר שני.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

אז הם לא פסיכולוגים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

נכון.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

תואר ראשון – הם למדו פסיכולוגיה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

נכון. למדו פסיכולוגיה, והם חייבים תואר שני. אז אנחנו מדברים על בין שש לשבע שנים. אחר כך הם מגיעים לשדה העבודה, לשטח, ומה הם מגלים? שבעצם הם בקטגוריה של שכר מינימום, וכיוון שגם אין תקנים, אז לרוב הם מוצאים את עצמם מחולקים בין שתי רשויות או שתי משרות כדי להביא את שכר המינימום. אז תגידו לי, איך בן אדם שאמור לתת טיפול רגשי, כשהוא לא פנוי רגשית לצרכים הבסיסים שלו באופן אישי ושל בני משפחתו – איך הוא יכול לתת טיפול רגשי לאנשים שנמצאים במצוקה? אני לא אחזור על המספרים. אם נגיע לפסיכולוגים במסגרות החינוך, המצב שם זועק לשמיים. בבית ספר שיש בו 500, 600 תלמידים, יש פסיכולוג אחד שמגיע יום או יומיים לבית הספר, ובעיקר הוא מתעסק בכל הטופסולוגיה של ועדת ההשמות. אז הגיע הזמן שהנושא הזה אחת ולתמיד – כל הנושא של החוסן הנפשי – יטופל, יהיה על שולחן הממשלה, תתקבל בו החלטה, וצריך לתת כבוד לאזרח, אם זה המטפל ואם זה המטופל. תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. חבר הכנסת עטאונה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אין ספק שבריאות הנפש היא נושא מאוד חשוב, וכולנו נחשפנו אליו, במיוחד בחודשים האחרונים בעקבות המלחמה ומצב החירום, וראינו כמה כל כך חשוב התפקיד של הפסיכולוגים, במיוחד בשירות הציבורי. ולכן, מיכל, דיברת על כך שנושא הכסף הוא אמצעי ולא העיקר, אבל הנושא הזה של הפסיכולוגים במגזר הציבורי, הנושא הוא כל כך חשוב, הוא כל כך קריטי, ואני אסביר. לגבי החברה הערבית, 70% מהתקנים המאושרים בחברה הערבית, אי-אפשר לאייש אותם בגלל השכר של הפסיכולוגים. בחברה הערבית הבדואית בנגב המצב יותר חמור: רק 58% מהתקנים המאושרים של הפסיכולוגים מאוישים, כי אנשים לא רוצים לעבוד בשכר שגובל בשכר המינימום. אנשים הלכו ולמדו. מי שרוצה להיות פסיכולוג בשירות הציבורי, הוא צריך להיות בעל תואר שני, כמעט שש שנים לימוד, ובסוף להגיע לשם ולקבל שכר מינימום, ולכן רבים מהם עוזבים את השירות הציבורי, את המגזר הציבורי, ועובדים באופן פרטי, ולכן עניין השכר שלהם הוא כל כך קריטי כדי לקבל אותם. כבוד היושב-ראש, אני רוצה להתייחס לנושא מאוד חמור שקרה היום בכבישי הנגב. היום התפרסמו המלצות ועדת החקירה לאסון מירון, ונמצא שלראש הממשלה אכן יש אחריות אישית. לגבי 7 באוקטובר תקום ועדת חקירה ממלכתית, ואנחנו לא יודעים מה היא תחליט. אבל לגבי מה שקרה בתחילת השנה הזאת, מה שקרה היום בכביש 40 בנגב – שאזרח יהודי ברכב פרטי יורה על רכב מסחרי שנוהג בו עודאי אל-אצ'לה ומסכן אותו – הוא תוצאה ישירה של מדיניות חלוקת הנשקים של השר בן גביר. לא צריך ועדת חקירה כדי לקבוע את האחריות של ראש הממשלה ל-32 נרצחים ערבים מתחילת השנה; לא צריך ועדת חקירה לקבוע את האחריות הישירה של ראש הממשלה למה שקורה בחלוקת הנשק של השר בן גביר, כי מי שמינה את השר בן גביר זה ביבי נתניהו – –

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

– – ולכן האחריות למה שקורה בלחימה נגד ארגוני הפשיעה והפקרת דמם של הערבים – –

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה, אדוני.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

– – על ידי חלוקת הנשק היא של ראש הממשלה. תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. חבר הכנסת ניסים ואטורי – לא נמצא, אך נמצא איתנו ברוחו, אני בטוח. ישיב על ההצעה שר הכלכלה ניר ברקת. בבקשה, אדוני.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

אדוני היושב-ראש, מכובדיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, הקשבתי היטב לדברים שלך, מיכל, ושל החברות והחברים האחרים. אין ספק שהפסיכולוגים הם מלאכים, הם פשוט מלאכים ומלאכיות. הם נמצאים בשטח ועושים עבודה, בוודאי לא בשביל הכסף, אלא מאמינים בכל ליבם שהם עושים טוב לעם ישראל. הם מתעסקים עם מצוקות קשות, עם אתגרים אדירים. זאת הזדמנות להגיד להם תודה בשמי ובשם הממשלה ובשם כל עם ישראל. דבריכם, מיכל ואחרים, נשמעו עם לב פתוח ונפש חפצה, והממשלה ערה לכך. עוד לפני המלחמה נושא הטיפול במערך הפסיכולוגי הציבורי הוגדר כנושא מתועדף בידי משרד האוצר, בין היתר כחלק מהדיונים של הסכם המסגרת שנחתם בין משרד האוצר לבין ההסתדרות. בצל המלחמה הוא התחזק ביתר שאת, וסוכם לייצר הקצאת מקורות ייעודיים למערך בריאות הנפש, ובכלל זה גם לפסיכולוגים. בימים אלה מתקיים משא ומתן בין הממונה על השכר ויושב-ראש ההסתדרות בעניין הסכם שכר חדש לפסיכולוגים במגזר הציבורי, אשר נועד לתת מענה מקיף לצורכי המערכת תוך ביצוע שינוי שורשי במבנה השכר ובאופק הקידום המקצועי של הפסיכולוגים. אני תקווה שהדבר הזה יסתיים במהרה בימינו, כי בהחלט אנחנו צריכים להגיד להם תודה גדולה ולתת להם מענה ראוי. תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. חבר הכנסת כהנא, רצית להביע את עמדתך. בבקשה, דקה מהצד.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני יודע להגיד לכם, באמת, ממקור שני – אשתי פסיכולוגית: הפסיכולוגים רוצים מאוד להיות בשירות הציבורי. הם רואים בזה שליחות, הם מבינים כמה זה חשוב, הם מבינים כמה היום אזרחים במדינת ישראל מחכים לפעמים שנה ויותר כדי לקבל טיפול פסיכולוגי ראוי. יש כאלה שידם לא משגת להגיע לטיפולים פרטיים, והפסיכולוגים מבינים את זה, וכך גם מדיסציפלינות טיפוליות אחרות. אבל בסוף, כשהשכר הוא כל כך משפיל – ואני אומר לכם שפסיכולוגית בכירה בשירות הציבורי, במקרה הטוב, תגיע ל-58 שקלים לשעה – זה פשוט מביך. איך הם יכולים לעבוד ככה? אמר פה השר ברקת – ואני מעריך את זה – הוא אמר: הם מלאכים ומלאכיות. אבל עם זה לא הולכים למכולת – – –

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

מלאך לא צריך לאכול.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

נכון, מלאך לא צריך לאכול, אבל פסיכולוגים כן. עם כל הרצון הטוב, אי-אפשר ככה לבנות בחזרה את השירות הפסיכולוגי הציבורי. במיוחד עכשיו, בתוצרים שיקרו פה אחרי המלחמה, חייבים שירות פסיכולוגי ציבורי חזק מאוד. התוכניות ששר הבריאות מנסה לקדם, עם הרבה רצון טוב, הן טיפה בים. אלו תוספות שלא נכנסות לבסיס המשכורת. זה לא רציני ולא רלוונטי. אני באמת מקווה שייקחו את זה ברצינות. תודה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. אנחנו נעביר את זה להמשך דיון בוועדת – – –

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

בריאות או חינוך.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

מה אתם רוצים? תגידו לי.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

בריאות.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

בסדר. אז אנחנו נצביע על זה, כן?

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

חוץ וביטחון.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אתה רוצה? זה יגיע לוועדת הכנסת.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

לא לא לא. בריאות.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

אפשר כספים.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אז אנחנו מצביעים על העברת הנושא לוועדת הבריאות. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הבריאות נתקבלה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חמישה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אנחנו רושמים לפרוטוקול שגם השר ברקת וגם חבר הכנסת כהנא בעד ההצעה. לכן, הנושא יעבור להמשך דיון בוועדת הבריאות.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

ההצעות הדחופות הבאות הן בנושא: דוח המועצה לשלום הילד: מספר הנערים הנושרים עלה ב-20% בשלוש שנים. את ההצעה הגישו חברי הכנסת יונתן משריקי, רון כץ, משה רוט, משה פסל וואליד אלהואשלה. אני רואה שרק ואליד אלהואשלה פה. אדוני, אתה רוצה להציג? בבקשה, אדוני.

משה טור פז (יש עתיד):

מה עם נושא המילואים, אדוני היושב-ראש?

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

נדחה. תיארתי לעצמי, כשנכנסת, שבאת לזה. גם משה רוט פה? בסדר, אתה אחריו.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים כאן כדי לדבר עכשיו על דוח הנשירה. אנחנו כבר שנים רבות מדברים על נשירה גם במגזר שלנו. בחברה הבדואית שיעור הנשירה גבוה מאוד, והוא הגבוה במדינה. אני רוצה לספר לכם שיש אלפי תלמידים – 5,000 תלמידים בדיוק – שלא לומדים, שלא נמצאים בשום מסגרת בגלל מחסור בכיתות. הרבה חברי כנסת שנמצאים באולם הזה מכירים את הסיפור הזה.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – הנשירה – – –

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

זאת תוצאה ישירה של הנשירה. כאשר אנחנו מדברים על שיעור תלמידים מאוד גבוה בבתי ספר בנגב, שנמצאים בהם למעלה מ-1,000 תלמידים, אדוני היושב-ראש, גם זאת תוצאה של הנשירה. יש פה הפקרות. גברתי חברת הכנסת טלי, הממשלה צריכה לתת שירות לכלל האזרחים; היא צריכה לספק גם כיתות בנגב. אני תוהה איך ממשלה – גם הממשלות הקודמות לא טיפלו בנושא הזה של נשירת תלמידים, לא חילקו בתי ספר כאשר היה צריך, והמספר עלה על 500–600 תלמידים בבית ספר. אדוני היושב-ראש, יש בנגב כמעט עשרה בתי ספר, ובכל בית ספר יש מעל 1,000 תלמידים. איפה זה קיים? לכן אני חושב שהגיע הזמן שהממשלה תטפל בנושא הזה ותיקח אותו ברצינות, כי בסופו של דבר אנחנו רוצים שהתלמידים האלה יהיו באקדמיה, יהיו בתעשייה. זה האינטרס של כולם, לדעתי. תודה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. חבר הכנסת רוט, בבקשה, אדוני.

משה רוט (יהדות התורה):

כבוד היושב-ראש, כבוד השר הנכבד, חברי הכנסת, כנסת נכבדה, השבוע פורסם הדוח השנתי של המועצה לשלום הילד. לקרוא ולבכות. ביטוח לאומי הכיר ב-19,407 ילדים כנפגעי גוף ונפש בפעולות איבה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, 7,257 מהם ילדים מתחת לגיל שש. במספר הזה כלולים 38 ילדים מגיל לידה עד גיל שש שנרצחו על ידי בני עוולה ועוד 42 ילדים שנחטפו לרצועת עזה על ידי ארגון הטרור הרצחני – שעדיין מחזיקים באריאל וכפיר ביבס, שכולנו מתפללים יום-יום לשובם הביתה במהרה. הנתונים קשים, והלב של כולנו מתכווץ לנוכח עשרות ילדים שנותרו יתומים מאב ואם או רק מהורה אחד. אבל זה לא מספיק רק לראות את הנתונים ולכאוב את הכאב העצום של הילדים והמשפחות. אנחנו צריכים לפעול ולעזור לכל אותם ילדים וילדות שנפגעו במלחמה. הנתונים של המועצה לשלום הילד מראים שיש עלייה של 78% בשיעור הנערים ו-69% בשיעור הנערות שסובלים מלחץ. 84% מההוריים דיווחו על מצוקה רגשית אצל ילדיהם. 32% מההורים דיווחו שקיבלו רק חלק קטן מהטיפולים הרפואיים והנפשיים שהילדים זקוקים להם. מסתבר שהמערכת כלל לא מוכנה ולא מסוגלת להתמודד עם המצב. לדוגמה, 986 תקנים של פסיכולוגים חינוכיים במערכת החינוך – זה כמעט 30% מהתקנים – בכלל לא מאוישים. בנוסף, חלה עלייה של 20% במספר בני הנוער הנושרים, חסרי המעש, שלא עבדו ולא למדו בשנת 2022. איך אפשר לטפל ככה בכל הדור הזה, שזקוק לריפוי נפשי ורגשי? הילדים הם העתיד שלנו. נושא הילדים והנוער והגנה עליהם בגוף הנפש חייב לעמוד בראש סדר העדיפויות הלאומי. כך לגבי הילדים והנוער שנעקרו מבתיהם, כך לגבי הילדים במעגלי הטראומה וכך לגבי כלל הילדים והנוער בישראל. יש צורך דחוף בבניית תוכניות לטווח ארוך ובהתגייסות של כל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר כדי להציל את הנפשות הרכות של ילדי ישראל. אני מבקש להעביר את הנושא להמשך טיפול, טיפול אמיתי, בוועדת חינוך, להכין תוכניות ולמצוא פתרונות מעשיים. תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת רון כץ, הגעת בזמן פציעות.

רון כץ (יש עתיד):

אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, 19,407 ילדים הוכרו כנפגעי גוף או נפש מאז 7 באוקטובר – 19,407 משפחות שלומדות את הילדים שלהן כל יום מחדש; 19,407 חברים לכיתה שצריכים להתגבר בבת אחת ולתמוך בחבריהם. 19,407 ילדים, 19,407. מספר בלתי נתפס. אז תתארו לעצמכם כמה זה 20% מכלל הנערים והנערות בגיל 15 עד 17 – 20% שהרימו מהם ידיים; 20% שוויתרו עליהם; 20% שעלולים להיות ללא עתיד; 20% נערים ונערות שיפחדו לחלום; 20% נערים ונערות שכבר לא יממשו את עצמם. זה יקרה אם המדינה לא תתערב. מפה אני קורא למדינה לקום ולעשות מעשה, לקום, לקחת אחריות ולהתערב למען הנערים והנערות הללו. הם עתיד המדינה שלנו. הם אלו שצריכים להחליף את הדור שלנו יום אחד. זוהי חובתנו להשאיר להם מקום טוב לגדול בו. לדאוג להם לאנשי חינוך מוסמכים, ערכיים, שלא יוותרו עליהם ושיראו אותם באמת. זאת חובתנו לראות כל אחד מה-20% האלה כאילו הם ילדינו, למצוא את הדרך הנכונה להחזיר אותם אל עבר ההצלחה שלהם. ממשלת ישראל היקרה ושר החינוך במיוחד, הגיע הזמן לזרז הליכים, למצוא תוכניות וליישם אותן. אסור לנו למחוק דור שלם. אסור לנו להרים ידיים. אנחנו חייבים להראות להם את האור. אדוני היו"ר, אנצל את הזמן המועט שנשאר לי כדי לדבר רגע על תוצאות ועדת החקירה שהוצגו היום. בלי להיכנס לפרטים בזמן הקצר, אני כן רוצה לדבר על מה שנהיה בעם שלנו, טלי. מה שנהיה בעם שלנו הוא זלזול מוחלט בשלטון החוק, זלזול מוחלט בנהלים. 45 משפחות נהרסו. 45 איש נהרגו שם, מאות נפצעו, והדבר היחיד שאני שומע פה בבניין הזה זה שעוד מעט תהיה כותרת חדשה. בסדר, זה יעבור. אני שואל את עצמי מה קרה לחברה שלנו, שאנחנו לא מבינים שזאת פצצת אטום שנחתה היום על מדינת ישראל. כל מי שהיה מעורב שם, צריך לקבל אחריות. מתי נלמד לקבל אחריות? תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. השר ברקת, אדוני, השב בשם שר החינוך.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, מכובדיי, ראשית, אני רוצה להודות לחברי הכנסת, בשמי ובשם כל הממשלה ובשם שר החינוך, על שהעלו את הנושא לסדר-היום. בחמשת החודשים האחרונים חשוב לזכור שמדינת ישראל עודנה במצב חירום, במצב של לחימה בכמה גזרות, והאתגרים שעומדים לפתחנו הם רבים. שר החינוך ואנוכי שולחים מכאן חיבוק גדול למשפחות של החטופים היקרים לנו מכול, ומייחלים לחזרתם של כל החטופים עד האחרון שבהם. שיחזרו במהרה לביתם. בתקופת מלחמת חרבות ברזל מתמודדת מערכת החינוך עם אתגרים גדולים, והייתה הראשונה שהתגייסה לספק מענים רבים, חינוכיים וטיפוליים, לתלמידים ולמורים המפונים, לתלמידים וצוותי ההוראה שחוו פגיעה במעגל ראשון ולתלמידים הזקוקים לייעוץ וטיפול בתקופת המלחמה. חשוב לציין שתקציב החירום שניתן עד תחילת שנת התקציב הנוכחית עמד על תוספת של 680 מיליון שקלים למענים חינוכיים וטיפוליים למפונים מאזורי הלחימה בצפון ובדרום. בנוסף לתקציב למענים החינוכיים והטיפוליים, הוקמו בתי ספר עורפיים בעלות של 141 מיליון שקלים. לעניין דוח המועצה לשלום הילד, שמצד אחד עוסק במענה מערכת החינוך ומצד שני במענה רווחה, שאינם בסמכות משרד החינוך, חשוב לשים לב כי הנתונים העוסקים בנשירת בני הנוער חסרי המעש שהוצגו בדוח מתייחסים לתקופת הקורונה, בין השנים 2020 ו-2022, כשנכנס שר החינוך לתפקידו בדצמבר 2022, ולא לשנתיים האחרונות, שנדרשו לייצב את המערכת ולארגן מחדש את התלמידים לשגרה ולמסגרת החינוכית. על פי נתוני משרד החינוך, הנתון השנתי המתייחס לנשירת התלמידים משנת הלימודים הקודמת, תשפ"ג, עומד על כ-1% בלבד מכלל התלמידים. משרד החינוך מפעיל מערך ביקור סדיר בקהילה, מאפשר הזדמנויות מגוונות להחזיר את בני הנוער הנושרים למסגרות חינוכיות ורואה בצמצום אחוזי הנשירה יעד חינוכי ראשון במעלה.

רון כץ (יש עתיד):

אני יודע שזה לא אתה, אבל השירות הפסיכולוגי קורס. אין תקנים כמו בכל המדינה.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

אני מסכים, יש פער.

רון כץ (יש עתיד):

היית גם ראש עירייה.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

כן, דיברנו על זה גם בהצעה הקודמת. יש גידול ענק בצורך. להכשיר פסיכולוגים ולהכניס אותם זה תהליך שלוקח זמן. אני חושב שהפער די ברור. באמת, גם בהצעה הקודמת – מודעים לכך. יש עכשיו משא ומתן אינטנסיבי בין האוצר לבין ההסתדרות לשדרג בדיוק את הכלים שנותנים לפסיכולוגים בשירות הציבורי, על מנת שאולי בעזרת זאת נוכל גם להגדיל את ההיקפים של האנשים שיתגייסו לשם. בנושא העלייה בשיעור הנערים והנערות שסובלים מלחץ, כפי שצוין בדוח, משרד החינוך משקיע משאבים נוספים בהרחבת המענה הייעוצי, בין היתר בהרחבת שעות הייעוץ ביסודי ובחטיבת הביניים. בשנים תש"פ, תשפ"א ותשפ"ב הורחבו שעות הייעוץ החינוכי בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים בהיקפים רחבים ובהתאם לצורך. קו הסיוע הרגשי של משרד החינוך תוגבר בתקופת חרבות ברזל ב-100 מדריכים נוספים, ופעל 24 שעות ביממה עד סוף דצמבר 2023. קו הסיוע מספק מענה ותמיכה רגשית לילדים ולנוער, להורים ולצוותי החינוך ומאויש על ידי אנשי המקצוע מהשירות הפסיכולוגי הייעוצי. בהמשך לצרכים שעלו מהשטח, מרכזי "יחד" שקלטו את המפונים מהצפון והדרום, תוגברו ביועצים חינוכיים, ונוספו כ-3,000 שעות ייעוץ. עוד מספק משרד החינוך מענים פרטניים בתוך המוסדות – במוסדות החינוך – שבהם עולה צורך במענים ייעוציים ופסיכולוגיים, וזאת בהתאם להחלטות ממשלה שונות, כמו הצעות שעוסקות בעוטף עזה, באשקלון, בשומרון ובחברה הערבית. כמו כן, כחלק מהסכם השכר של אופק חדש, עלה גמול הייעוץ ליועץ בעל רישיון ייעוץ מ-12% ל-18%, וליועץ זמני – מ-8% ל-12%. מהלך זה מתרחב גם לחברה החרדית, שמצטרפת בהדרגה לאופק חדש. תודה על ההקשבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. אנחנו נצביע על העברת הנושא להמשך דיון בוועדת החינוך. כן, אדוני. אתה מסתפק בתשובה? חבר הכנסת כץ, אתה מסתפק בתשובה? אז אין צורך להצביע. הודעה למזכירות הכנסת.

רון כץ (יש עתיד):

להעביר לוועדת חינוך.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

אז צריך להצביע.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אז נצביע. בבקשה, הצבעה על העברה לוועדת חינוך. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 3 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

שלושה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. נציין כי גם השר ברקת בעד. אני קובע שהנושא יועבר להמשך טיפול בוועדת החינוך.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

הודעה למזכירות הכנסת.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תיקון מס' 66 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר), התשפ"ד–2024, שהחזירה הוועדה לביטחון לאומי. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון מס' 38) (מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת משה גפני, יונתן מישרקי, דן אילוז, משה רוט וקבוצת חברי הכנסת. עוד הונחו על שולחן הכנסת מסקנות הוועדה לביטחון לאומי בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מירב בן ארי, ארז מלול, צבי ידידיה סוכות ומתן כהנא בנושא: עלייה דרמטית בשיעור גנבת הרכב בישראל וכישלון המשטרה בצמצום התופעה. תודה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני א' באדר ב' התשפ"ד, 11 במרץ 2024, בשעה 16:00. עם ישראל חי. הישיבה נעולה.