ישיבת מליאה בתאריך 27/11/2023 בשעה 16:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, מכבדת אותנו בנוכחותה נשיאת הבונדסטאג, בית הנבחרים הגרמני, ואני מבקש לברך אותה בכמה מילים בשפה האנגלית, ברשותכם. I would like to welcome the President of the German Bundestag, the Honorable Bärbel Bas, who is here in Israel for a solidarity visit. This morning, we toured Kibbutz Kfar Aza together. The president was able to observe from up close the depths of the horrors and atrocities committed by Hamas and others on October 7th. I would like to thank you, Madam President, for your uncompromising support for Israel against the murderous terrorist threat. The Bundestag under your leadership adopted a resolution in support for Israel, held a moment of silence in honor of the victims, and displayed an Israeli flag outside the parliament building – demonstrating time and time again the meaning of true friendship and the unbreakable bond between our two nations. I want to thank you for your firm support for the release of the Israeli hostages in Gaza. You even had the chance to talk to one of the mothers today in Kfar Aza. As you can see behind you, our mission is not yet complete. However, Israel will continue to work to free all the hostages and topple the Hamas regime. Welcome to Jerusalem. Welcome to the Knesset. אפשר למחוא מחיאות כפיים. Thank you very much. תודה רבה לכם.

היו"ר אמיר אוחנה:

כעת נעבור לנאומים בני דקה. המעוניינים לנאום יצביעו כעת. תודה. עד שאקבל לידיי את הרשימה, ראשון הנואמים יהיה חבר הכנסת אושר שקלים. בבקשה.

אושר שקלים (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כולנו כמובן בעד החזרת כל אחינו ואחיותינו החטופים. אני רק רוצה להבהיר דבר מאוד פשוט: אני שומע בזמן האחרון הרבה אנשים שטוענים שברגע שיחזרו כל החטופים אז חלילה תיעצר המלחמה. אז אני כאן בשביל – אני מניח שאני מבטא כאן את השקפתם ורצונם של מרבית חברי הבית, כקונסנזוס לאומי, שהמלחמה לא תיפסק, גם כאשר בעזרת השם יחזרו כל החטופים, עד שנחסל את אחרון המנוולים מהחמאס, יימח שמם וזכרם. זו גם מחויבות שלי כחבר כנסת מהקואליציה, ואני חושב שאני גם מבטא כאן את רצונם של מרבית חברי הבית. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לחבר הכנסת שקלים. חברת הכנסת דבי ביטון, ואחריה – חברת הכנסת מירב בן ארי.

דבי ביטון (יש עתיד):

כבוד היושב-ראש, מכובדיי חברי הכנסת, אני עומדת כאן כתושבת שדרות ואימא לילדה חברת קיבוץ כפר עזה, ואני רוצה לספר שאתמול התרגשתי; התרגשתי בכלל בימים האחרונים, אבל אתמול שמחתי לשמוע שכל ילדי קיבוץ כפר עזה חזרו הביתה. עם זאת, אני רוצה להזכיר שלא סיימנו את משימתנו, ואנחנו צריכים להמשיך ולהתחייב שעד שאחרון החטופים שלנו לא יגיע ולא יחזור, לא עשינו את עבודתנו. לכן אני מבקשת להמשיך, לשמור ולהקפיד שזה מה שיהיה – שנביא את כולם הביתה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחברת הכנסת ביטון. חברת הכנסת מירב בן ארי, ואחריה – חבר הכנסת אליהו ברוכי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה, אדוני. אני רוצה להקריא בשם חן אביגדורי: אני אבא של נעם ובעלה של שרון, ששוחררו לפני יומיים. 50 יום ו-50 לילה של גיהינום עברו על המשפחה שלי, על שרון ונעם בשבי חמאס ועל עומר ועליי כאן בישראל, בלי לדעת מה קורה איתן, מה מצבן או אפילו אם הן בחיים או לא. גם שרון ונועם סבלו מחוסר הידיעה המצמית: איפה אנחנו? האם הבומים שאנחנו שומעות שמתקרבים יהרגו אותנו בסופו של דבר? מתי ישחררו אותנו? האם ישחררו אותנו? ומתי, מתי נחזור הביתה? במוצאי שבת האחרונה שרון ונעם – סליחה, זה מפריע לי, זה מפריע, ומאוד חשוב לי שהיא תשמע. במוצאי שבת האחרונה – ברצינות – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מיכל שיר. תודה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

במוצאי שבת האחרונה שרון ונעם, יחד עם עוד 11 חטופים ישראלים, הפסיקו לשאול את השאלות האלה – שאלות שאף אזרח, בוגר או ילד, לא צריך לשאול את עצמו. אחרי עיכוב מורט עצבים הן שוחררו, והמשפחה שלי, שהייתה משפחה נכה במשך 50 יום, אוחדה מחדש. אין מספיק מילים בעברית בשביל לתאר את תחושת ההקלה שלי ואת האושר שהציף אותי בהחזיקי את שרון ונעם בזרועותיי אחרי 50 יום. אבל שרון ונעם ויהל בת השלוש ונווה בן השמונה הם רק חלק מיותר מ-200 אזרחים ישראלים שעדיין בשבי החמאס, שעדיין שואלים את אותן שאלות: מתי נחזור הביתה? האם נחזור? על השאלות האלה, חבריי חברי הכנסת, אנחנו צריכים לענות בקול רם וברור: בקרוב מאוד, וכולם. הסיפור שלי, של חן אביגדורי, אבא של נעם ובעלה של שרון, נגמר בסוף טוב. אני פונה מכאן אלייך ואני פונה לכולכם: עשו הכול, אבל הכול, שכל החטופים שלנו יחזרו הביתה בשלום. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. חבר הכנסת אליהו ברוכי, ואחריו – חברת הכנסת טלי גוטליב.

אליהו ברוכי (יהדות התורה):

כבוד היושב-ראש, את דקת הדיבור שעומדת לרשותי, לו יכולתי, הייתי אומר גם בשפה האנגלית, בשפה הצרפתית, בשפה הפלמית ועוד ועוד. הסיפור שבו אנחנו נמצאים הוא כבר מזמן לא סיפור בגבולות הגזרה של מדינת ישראל. 60,000 יהודים יצאו לרחובות לונדון כדי להביע תמיכה ותפילה למען יושבי ארץ ישראל, 100,000 יהודים עשו זאת בצרפת ויותר מ-1,000 עשו זאת בגרמניה. בוושינגטון נערכה עצרת שבה השתתפו 300,000 איש; ראיתי תיעוד שלהם עומדים בתפילת עמידה של שחרית מעט לפני שהחלה העצרת. הבית הלבן ניצב סמוך אליהם, אבל כמו כל יהודי בכל מקום בעולם, הכיוון שאליו הם מתפללים הוא לירושלים. תודה לכם. מאות קילומטרים גיאוגרפיים מפרידים בינינו, אבל אתם ההוכחה שאנחנו עם אחד, עם ישראל חי. הלוואי שנזכה לראות יחד את הנס של "וקרב פזורינו מבין הגויים" ובניין בית המקדש במהרה בימינו. אמן.

היו"ר אמיר אוחנה:

אמן. תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב, ואחריה – חבר הכנסת חנוך מלביצקי.

טלי גוטליב (הליכוד):

ב-7 באוקטובר חמאס פלש למדינת ישראל, כבש את יישובי הדרום, רצח כמעט 1,400 ישראלים, יהודים באשר הם – טבח, ערף ראשים, שרף תינוקות, כרת איברי מין מוצנעים. אין לתאר. את כל הדבר הזה עשה חמאס. והינה, יצאנו למלחמת קיום של להיות או לחדול, אבל אנחנו שוכחים את זה כל כך מהר. אנחנו עושים גלוריפיקציה לחמאס, מדברים על החמאס פתאום כפרטנר, אנחנו מודים לו שהוא מקיים את עסקת החטופים ומראים תמונות שבהם הוא מנופף לשלום לחטופים. תגידו לי, אנחנו ירד מהפסים? אני צריכה להזכיר לכם לא לעשות גלוריפיקציה לאויב? יש לנו אויב אכזרי, מרצח, שמהתל בנו. אומנם הוא מחזיר לנו את החטופים כרגע בהתאם לעסקה – 50 חטופים, בעזרת השם, שיעמוד בדברים – אבל חכו, חכו מה שהוא עושה לנו; הוא מחזק את חוליות הצלפים על החיילים שלנו, הוא מתחמש, הוא בונה את כל היכולת הארגונית שלו, את כל ההיררכיה הארגונית שלו. את זה הוא עושה מתחת לאף, כשהוא צוחק עלינו. אני מזמינה את מי שמקבל החלטה בקבינט: תיכנסו לטלגרם של Gaza ותראו מה חמאס עושה לנו מתחת לאף. ואני אומרת כאן: בלי כוח ועוצמה בלתי מתפשרת לא נצליח להחזיר לעצמנו את החוסן הלאומי, את הגאווה הלאומית. ויש לי חדשות לכל חברי הקבינט: אנחנו יודעים להסתדר גם לגמרי לבד. איפה ישראל? שתרים את הראש שלה ותזכיר לכולנו שמדינת ישראל היא מעצמה חזקה מאוד, שמסוגלת לכל אויבינו. מספיק עם ההתרפסות והחולשה האלה. תנו לנו את הזכות – בזכות החיילים והמפקדים בשטח – תנו לנו את הזכות להרים את הראש, להתחזק ולהיות גאים ביהדותנו, במדינתנו, בישראליותנו.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת חנוך מלביצקי, ואחריו – חבר הכנסת יאסר חוג'יראת.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, תודה רבה. פנייתי למפלגות הציוניות בבית הזה שעדיין לא חלק מהממשלה. כאילו זה לא מספיק, אנחנו עומדים בפני תקופה עוד יותר מאתגרת. אנחנו רואים את הפוליטיקה שנכנסת, לצערי, בלא מעט מקומות. אנחנו רואים את גורמי הקיצון מחככים ידיים ומכינים את אשר הם מכינים מהר מאוד. אני חושב שתסכימו איתי שהעם שלנו לא יכול לעמוד בזה. אנחנו לא יכולים להכיל בתוכנו יותר מחלוקות פנימיות; אנחנו לא יכולים להכיל בינינו יותר שנאת אחים. הגיע הזמן שכולנו נתאחד ונקים ממשלת אחדות לאומית רחבה, לא רק לזמן הלחימה אלא עד סוף הקדנציה, ממשלה שתוכל לפעול ולעבוד ולשקם את האמון שהעם הזה צריך לקבל חזרה במדינה ובמוסדות שלה. זה רובץ לפתחנו. לא נכון לדרדר את מדינת ישראל לבחירות עכשיו. צריך לעשות טוב-טוב חושבים ולמצוא את הדרך איך יושבים ביחד בממשלת אחדות רחבה למען עם ישראל. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, ואחריו – חבר הכנסת בועז טופורובסקי.

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לפנות אליכם בנושא חשוב המשפיע על אלפי סטודנטים במדינה. מדובר בתשלומים עבור מעונות הסטודנטים לאחר דחיית הלימודים בגלל המלחמה. למרות דחיית שנת הלימודים, מרבית הסטודנטים נדרשו לשלם עבור המעונות, וכל זה כשלא אוכלסו. אני פונה לראשי האוניברסיטאות והמל"ג ומבקש מכם לשקול את המצב הזה ולחשוב על דרכים שבהן נוכל להקל על הסטודנטים בתקופה הזאת. אני בטוח שבתקופה הקשה הזאת אפשר למצוא פתרונות שיבואו לקראת הסטודנטים. תודה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה. חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אחמד טיבי.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, אנחנו בשעת מלחמה, והחורף כבר כאן. הכבישים רטובים, שדה הראייה מתקצר, הסכנה גוברת, וכל אלו רק מוסיפים עוד לגורמי הסיכון שכבר קיימים בתקופה הזו. רק לפני כמה שעות דווח על תאונה קטלנית בבית שאן: שני רוכבי אופניים בני 15 נפגעו באורח קשה ואנוש, ולאחר מכן נקבע בצער רב מותו של אחד מהם בבית החולים. הלב נשבר. אלו תאונות שלא היו צריכות לקרות. אני קורא לכולם לגלות ערנות מוגברת בתקופה הזו, לנסוע בזהירות ולהישמע להוראות פיקוד העורף. 321 בני אדם נהרגו מתחילת השנה בכבישי ישראל, שישה מהם רק בשבוע החולף. אנחנו כולנו משתתפים בצער משפחות הנרצחים והנופלים מפרוץ המלחמה ובצער המשפחות ששכלו את יקיריהן על כבישי ישראל, ושולחים איחולי החלמה לפצועים, וכולנו תקווה לשחרורם המהיר של החטופים שעוד נשארו בשבי. תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה. חבר הכנסת אחמד טיבי, ואחריו – חברת הכנסת צגה מלקו.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

תודה רבה. מכובדי היושב-ראש, בכל בית ספר חדש יש תקן של שומר ומאבטח. בחברה הערבית במחוז צפון חסרים 82 שומרים בבתי ספר, ובכלל החברה הערבית – כ-250 תקנים. אני אומר את זה על רקע האלימות הגואה, הסכנה הן לתלמידים הן לצוות המורים. הנושא הזה על שולחן משרד החינוך, וזו אחריות משרד החינוך, שצריך למלא אחרי הזרמת תקציב ולתת לכל בית ספר את התקן שמגיע לו כדי לשמור על ביטחון התלמידים והצוות.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה. חברת הכנסת מלקו, ואחריה – חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות.

צגה מלקו (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, כולנו שמחים לראות את חטופינו חוזרים, למרות שעוד חטופים רבים ממתינים. יש לנו עוד חטופים כבר תשע שנים בשבי; שלא נשכח את הדר גולדין, אורון שאול, והישאם, ואברה מנגיסטו. אברה מנגיסטו והיאשם בחיים, ראינו אותם. מצב הבריאות שלהם לא טוב. הצלב האדום, אחרי שכאילו ממלא תפקיד ניטרלי, לא הביא לנו שום מידע על מצב הבריאות שלהם. גם לא יודעים איזה תרופה הם מקבלים, או לא. החיים שלהם בסכנה. אני מבקשת בבית הזה לזכור אותם. הם מעל תשע שנים. אתמול בלילה דיברתי עם אימא של אברה מנגיסטו, אגרנש מנגיסטו, ופשוט אי-אפשר לתאר את שמחתה. היא מתרגשת שחטופינו חוזרים, אבל היא עדיין ממתינה לחבק את הבן שלה, יותר מתשע שנים.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה. חבר הכנסת סוכות, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת יוסף עטאונה.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

אדוני היושב-ראש, כשכולם חושבים אותו הדבר, זה מפחיד. הגמרא במסכת סנהדרין מלמדת על מקרה שבו אם הסנהדרין כולם מחייבים אדם שאפילו חשוד ברצח או משהו, פוטרים אותו אם כולם חשבו את אותו הדבר. עכשיו תראה, אדוני היושב-ראש, אני סומך לחלוטין על האנשים שיושבים בקבינט המלחמה – אנשים מנוסים, חכמים, עשו הרבה מאוד דברים בחיים – אבל לצערי, הם חושבים פחות או יותר את אותו הדבר בעשורים האחרונים, ואותי זה מדאיג, אותי זה מפחיד. לכן צריך לשנות את קבינט המלחמה, להוסיף לשם עוד דעות, להוסיף עוד אנשים שלא חשבו את אותו הדבר בעשורים האחרונים מול האויב. תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה. חבר הכנסת יוסף עטאונה, ואחריו – חבר הכנסת עודד פורר.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, אתמול ביקרה ועדת החינוך של הכנסת במוסדות חינוך בכפרים הלא-מוכרים בנגב. היינו במתחם בתי הספר באל-פורעה, בגני ילדים באל-ע'רה ובבית ספר אל-אמל בח'רבת אל-וטן. הביקור בא בעקבות חשיפה ואיום על התלמידים בהיעדר מיגון במוסדות החינוך. הוועדה ראתה שבכל מוסדות החינוך בכפרים הלא-מוכרים אין אפילו מטר מיגון אחד בכל בתי הספר. במתחם בתי הספר באל-פורעה, שהוא יישוב לא מוכר, הייתה החלטת ממשלה בשנת 2004 להכיר ביישוב. אתמול, כשסיירנו בתוך בתי הספר, הסבירו לנו שאין היתרים להוסיף אפילו כיתות לימוד בתוך בתי הספר, ויש מצוקה אמיתית שם. מתברר – אבסורד לא מובן – כי מתחם בתי הספר נמצא בתחום השיפוט של עיריית ערד, ואת שירותי החינוך נותנת המועצה האזורית אל-קסום. אני שואל: אם מתחם בתי הספר של אל-פורעה נמצא בתחום השיפוט של עיריית ערד, על עיריית ערד לבנות את בתי הספר; אם היא לא רוצה לטפל באוכלוסייה הערבית הבדואית שנמצאת בתחום השיפוט שלה – לגרוע את השטח הזה ולהכיר בכפר אל-פורעה. הגיע הזמן, כי יש החלטה מ-2004. הגיע הזמן, כי בכל סוגיה, גם בתקופה הקשה הזו, במלחמה, כשמעלים דרישות לגבי הכפרים הלא-מוכרים, אומרים שאין סטטוטוריקה שם ואין הכרה. הגיע הזמן להכיר בכפרים הלא-מוכרים. תודה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה. חבר הכנסת עודד פורר, ואחריו – חבר הכנסת משה רוט, אם הוא נמצא פה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

תודה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, אדוני השר, בשקט בשקט, בלי ששמים לב, אנחנו נמצאים כבר במלחמה שהיא מלחמה רב-חזיתית. אומנם אנשים נוטים לשכוח, אבל הצפון נמצא באופן קבוע תחת מתקפת טילים. אבל יש עוד מקום שסופג: מתחילת הלחימה כ-34 טילים, מל"טים, אמצעים בלתי מזוהים, נורו לעבר העיר אילת – תשעה טילים, 21 מל"טים, ארבעה כלים לא מזוהים. באותו זמן החות'ים חטפו ספינה והשתלטו על ספינה במטרה לשבש את נתיבי השיט לישראל. רק היום פורסם על כך שהאמריקאים מנעו השתלטות על ספינה נוספת בבעלות ישראלית במטרה לשבש את נתיבי השיט לישראל. אני לא מבין מה קורה בקבינט המלחמה ובממשלה, אבל הם צריכים להבין שהשקט הזה, ההבלגה וההכלה של הירי הזה לכיוון מדינת ישראל פעם אחר פעם רק מזמינים עוד ירי, עוד סכנות ועוד תקיפה כלפי מדינת ישראל. אי-אפשר להשלים עם זה שמדינה מרשה לעצמה לשגר 34 טילים, אמצעים בלתי מזוהים ומל"טים לכיוון מדינת ישראל עוברים על הדבר לסדר-היום. לא יכול להיות שהתימנים והחות'ים שם משתלטים על ספינות, מנסים לשבש את נתיבי השיט, ואנחנו מגלגלים עיניים לשמיים ואומרים: הכול בסדר, עולם כמנהגו נוהג. אז לא, עולם לא נוהג כמנהגו. אנחנו חיים בג'ונגל המזרח תיכוני, וכאן מריחים את הדם, ולצערי, חוסר התגובה הזאת רק מזמין עוד ועוד תקיפות.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה. חבר הכנסת משה רוט, ואחריו – סיימון דוידסון; סליחה, סימון.

משה רוט (יהדות התורה):

תודה, כבוד היושב-ראש. בתקופה זאת, תקופה קשה כל כך, זכינו לדבר שלא ראינו פה שנים, וזה אחדות, ממש אחדות מלאה, מקצה הארץ ועד קצה הארץ, וגם יהודים מכל העולם מצטרפים לאחדות הזאת. כמובן שאנחנו בבית הזה צריכים לעשות הכול כדי לשמור על האחדות הזאת, בוודאי בזמן לחימה. אבל מה לעשות שבקצוות ובשוליים ישנם אנשים שמנצלים את השבויים, את החטופים, לצורך כל מיני עניינים פוליטיים. חברי הכנסת, חברי הכנסת מכל הסיעות חייבים להשמיע את קולם נגד המגמה הזאת, וודאי לא לעודד את המגמה הזאת, חס ושלום. זה פוגע בנו, זה פוגע בחטופים והשבויים, במאמץ הלחימה. לכן אנחנו צריכים לשמור, עוד פעם, על אחדות, אחדות, אחדות. תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון, ואחריו – חבר הכנסת רון כץ.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כשצופים בחדשות ורואים את החטופים חוזרים למדינה, הלב מתרחב, ההתרחשות גדולה, הדמעות זולגות ואין מילים. אבל אני רוצה לציין אנשים שאנחנו לא מזכירים אותם – העובדים הזרים בחקלאות בעוטף, אותם תאילנדים, שנרצחו עשרות מהם באותו יום שבת ארור ונחטפו רבים מהם. אני פה כדי להשמיע ולהגיד את השמות שלהם, השמות של אותם עובדים זרים שעבדו בחקלאות וחזרו למדינת ישראל ביומיים האחרונים. לא רואים אותם בתקשורת, אבל אני רוצה להזכיר ולהקריא את השמות. אותם עובדים הם סנטי, בונתהום, מונגקול, וויתסהון, וויצ'אי, בנצ'ה, בודי, אוטאי, ג'ימי, נתפורון, קומקריט, אנוצקאה ומאני. כולנו שמחים שחזרתם לישראל. חייכם חשובים. תודה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ, ואחריו – חבר הכנסת ירון לוי.

רון כץ (יש עתיד):

תודה, אדוני. כנסת נכבדה, בימים האחרונים פורסם שמזכ"ל מפלגת חד"ש אמג'ד שביטה שיתף את סרטון חגיגות השחרור של מלק סלמאן, המשויכת לג'יהאד האסלאמי והורשעה בניסיון רצח, שהשתחררה כעת במסגרת עסקת החטופים. אני רוצה לומר מפה – ואני מרגיש כמו תקליט שבור בכל פעם: אתם אלו שאחראים למרקם היחסים בחברה הישראלית-ערבית. אם אתם לא תגנו את זה, אם אותו אדם עדיין ימשיך לעבוד אצלכם כאילו שום דבר לא קרה – –

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אנחנו היחידים בבית הזה שיש לנו קול של שפיות, שאנחנו כן – – – בשביל המרקם הזה.

רון כץ (יש עתיד):

– – אנחנו לא נוכל לחדש, לא נוכל לשקם – –

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חבר הכנסת עטאונה. חבר הכנסת עטאונה.

רון כץ (יש עתיד):

– – את היחסים האלה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

– – – אל תגיד – – – אנחנו היחידים, אנחנו הקול השפוי – – –

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חבר הכנסת עטאונה.

רון כץ (יש עתיד):

לא יכול להיות, לא יכול להיות שזה יימשך ככה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חבר הכנסת כץ, חבר הכנסת כץ, תן לי רגע. תן לי רגע. חבר הכנסת עטאונה, אני מבקש, תודה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אבל שלא יפנה אליי ויגיד: אתם. לא מקובל עליי שיגיד: אתם.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אני מבקש.

רון כץ (יש עתיד):

לא יכול להיות – אני לא פונה אליך.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חבר הכנסת עטאונה, תודה.

רון כץ (יש עתיד):

אני לא פונה אליך, אני פונה לכל חברי הכנסת בסיעות הערביות בבית הזה, כי אני באמת מאמין שאפשר לחיות ביחד, ואני באמת רואה שגם יש ניסיון אמיתי.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אנחנו כן חיים ביחד. ההבדל – – –

רון כץ (יש עתיד):

הם, הם – החברה הערבית מגנה אמירות כאלה. לא יכול להיות – –

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חבר הכנסת עטאונה, אל תגרום לי לקרוא לך. די.

רון כץ (יש עתיד):

– – שיפרסמו מחבלת מתועבת, שהשתחררה מהכלא בשביל להציל ילדים, כי זה מה שארגון הטרור חמאס-דאעש דרש. בשביל להציל ילדים, ילדים קטנים, שנמצאים מתחת לאדמה, הוציאו מחבלת ארורה, שאני מקווה שהזמן שלה קצוב, ובזמן הזה הוא יפרסם חגיגות ניצחון שלה? זו בושה, ואתם צריכים להיות אלה שמגנים את זה בדיוק כמוני, ולעמוד פה ולהגיד: אסור שהדבר הזה יהיה. זה שהוא מחק את זה רק מראה על הפחדנות – במקום להגיד: טעיתי, סליחה, זה לא יקרה יותר. אני מצפה ממפכ"ל המשטרה להתנהג אליו בדיוק כמו לכל אחד אחר שתומך בטרור. תודה רבה, אדוני.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה. חבר הכנסת לוי, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

כל הכבוד, רון.

קריאה:

סוף-סוף אני מסכים איתך, רון.

ירון לוי (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשעה שאנחנו מתנהלים בין המלחמה הקשה הזאת, השבת כל החטופים והחטופות והמשבר הכלכלי הלאומי שאוחז בנו ב-52 הימים האחרונים, אני רוצה לדבר על נושא הלומי והלומות הקרב. לפני כשלושה חודשים, בשדולה למען הלומי והלומות הקרב, נכח גם נדב – חייל, לוחם הלום קרב שנלחם בצוק איתן ומשרת במילואים –וסיפר את הסיפור שלו ושל חבריו בכאב ובבכי. נדב שאל אותנו בגרון חנוק: מה נעשה ביום שיהיו כאן מאות הרוגים ואלפי חיילים שיחזרו משדה הקרב? מי ידאג להם? מי ייתן להם את המענה בעת הצורך? מאז 7 באוקטובר מאות חיילים חירפו את נפשם על הגנת המולדת, ומאות אזרחים ואזרחיות נרצחו. החברה הישראלית תצטרך סיוע וטיפול עקב המלחמה, הסיפורים והסרטונים הקשים שנחשפנו אליהם. לפני כשבועיים בוועדת הבריאות הייתה אמורה להיות מוצגת תוכנית לאומית לחוסן ולבריאות הנפשית בישראל, וזה לא קרה, והצגת התוכנית נדחתה. אני מצפה כי התוכנית של משרד הבריאות תשלב גם את משרד הביטחון, ויוקם צוות אחד בין-משרדי שיהיה אמון על נושא בריאות הנפש בישראל ויכלול בתוכו את הלומי והלומות הקרב. תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (הליכי מס ומענקי סיוע), התשפ"ד–2023, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת משה גפני להציג את הצעת החוק. בבקשה.

משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הארכת תקופות דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (הליכי מס ומענקי סיוע), התשפ"ד–2023. מדובר בהצעת חוק שמטרתה להתמודד עם מצב הלחימה באמצעות הארכת תוקפן של תקופות קצובות בזמן והארכת מועדים שנקבעו בחקיקת המס ביחס להליכי מס שונים, כדי לאפשר פרק זמן נוסף להתארגנות נוכח הקושי בקיום שגרה ובעמידה בזמנים בעת הזו. לפי המוצע, היום האחרון של תקופה שנקבעה בחיקוק מס, יידחה בתקופה של שלושה חודשים בהתקיים שניים: מצב שבו תחילתה של התקופה חל לפני תום שלושה חודשים מיום 7 באוקטובר 2023, כלומר עד יום 6 בינואר 2024, ושהיום האחרון של התקופה שנקבעה לביצוע הפעולה חל במהלך שלושת החודשים האמורים ובמהלך חודשיים שלאחר מכן, כלומר עד יום 6 במרץ 2024. במסגרת הסדר זה מוצע להאריך תקופות להגשת הודעות – –

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חבר הכנסת קריב, אם תוכל, בבקשה, לא לעמוד ככה עם גבך לנואם, אני אשמח.

גלעד קריב (העבודה):

מתנצל בפני הנואם.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה.

משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):

– – הודעות שונות לרשות המיסים, מועדי השגה, תקופות להגשת ערעורים, מועדים להוצאת שומה וכיוצא בזה. בנוסף, לעניין הליכים הנוגעים למכירת דירה לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963, ולעניין הליכים הנוגעים לבניית בניין בשינוי מבנה לפי פקודת מס הכנסה, שהם הליכים המצריכים תקופת היערכות נוספת, מוצע להאריך תקופה שחלה כולה או חלקה בתקופת שלושת החודשים שמיום 7 באוקטובר 2023, כלומר עד יום 6 בינואר 2024, בשלושה חודשים מיום 6 ינואר 2023 או מהיום שבו הייתה אמורה להסתיים, לפי המאוחר. כמו כן, באישור ועדת הכספים, מוצע להסמיך את שר האוצר להאריך בצו את תקופת ההארכה בתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חודשים. ההארכה הזו ששר האוצר רשאי להאריך מועדים או להוסיף או לשנות – זה הובא על ידי משרד האוצר ששר האוצר מוסמך לבד לעשות את זה. אנחנו לא הסכמנו, בגלל שבכל אופן מדובר פה על הרבה מאוד אזרחים, בהרבה מאוד נושאים, שזה נוגע לכלכלתם וכדומה. צריך אישור של ועדת הכספים; שר האוצר יכול להאריך את המועד, אבל הוא צריך אישור של ועדת הכספים. הארכת המועד היא לטובת האזרחים, אבל פעמים רבות היא גם לטובת רשות המיסים, שיש לה עוד מועד כדי להמשיך את זה. אגב, אני עשיתי פשרה, שיהיה דבר אחד – יש את אוצרות הטבע, ועל זה גם כן מופיע שאפשר להאריך את זה בשלושה חודשים. אז הייתה שאלה אם אנחנו צריכים, אנשים עשירים, וכל מה – אומנם החוק נוגע לכולם, אבל נראה כאילו אנחנו, יש לנו איזה עניין מיוחד בכאלה שיש להם את אוצרות הגז והטבע וכו', ואז חלק מהוועדה היו בעד לתת להם כמו לאחרים והיו כאלה שהיו נגד. אז הצעתי הצעת פשרה. הצעת הפשרה אומרת שהם יקבלו שלושה חודשים, אם אכן זה נמצא בתקופת לחימה, אבל שר האוצר לא יוכל להאריך להם את המועד אפילו באישור ועדת הכספים. בתום שלושה חודשים הם יהיו חייבים לשלם. במהלך דיוני הוועדה החליטה הוועדה להוסיף להסדר הארכת המועדים סעיפים נוספים, בעניין השבת כספים לחברה על ידי בעל מניות מהותי ללא חיוב במס בעד המשיכה ועוד נושאים נוספים שהוספנו, אם יהיה צורך, הוא יוכל לקבל את ההארכה. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד לך את מה שאתה יודע – אתה נמצא בוועדה – ואני רוצה להגיד לכולם: במשך השנה האחרונה דיברנו הרבה מאוד על הנושא הזה של הריבית על המשכנתאות, על ההתנהלות של כל הנושא של האשראי: הון תועפות; זוגות צעירים שנאנקים. כמה שניסינו וכמה שעשינו וכמה שדיברנו, לא הצלחנו לשנות. בשבוע שעבר ביקשו החברים בוועדה שאני אביא את נגיד בנק ישראל לוועדה – הוא האינסטנציה הגבוהה שצריך לטפל בעניין הזה – לדבר על העניין הזה. ביקשתי שהוא יבוא. אני לא מדבר על זה שהוא לא בא. אני אומר: אין לי איתו שום דבר. אני לא מכיר אותו באופן אישי כדי שאני אגיד אם הוא איש טוב או איש רע. הוא איש טוב, כנראה. אבל סיום הקדנציה שלו או המועד של הארכת הקדנציה של נגיד הבנק מתאפיינת בזה שהעשירים נהיו יותר עשירים; הבנקים הגיעו לרווחים שאי-אפשר לתאר. ואני מפרגן להם. הבנקים הרוויחו מיליארדים על חשבון הזוגות הצעירים, על חשבון מעמד הביניים והשכבות החלשות מבחינה כלכלית. והוא בסדר – מאריכים את התקופה של הכהונה שלו. אני עשיתי את חוק בנק ישראל בשעתו. נגיד בנק ישראל צריך לדאוג לכלכלה, הוא צריך לדאוג שלא תהיה אינפלציה, אבל הוא צריך לדאוג לזוגות הצעירים. בסוף מישהו צריך לדאוג למעמד הביניים, לא שהבנקים ירוויחו כל הזמן. הם מרוויחים על חשבון הזוגות הצעירים. אז אדוני היושב-ראש, היות שהתפרסם כאילו אני נגדו – אני לא נגדו. לא מכיר אותו באופן אישי. אבל כשאני מסכם את הקדנציה שלו, זאת קדנציה רעה; זו קדנציה שהעשירה עשירים וגרמה לעניים להיות יותר עניים, ולמעמד הביניים ממש, עם המשכנתאות, עם האשראי. אני לא הייתי מאריך את הכהונה שלו. תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, אך הוגשה בקשה של חבר הכנסת אופיר כץ לרשות דיבור. בבקשה. לא? אתה מוותר?

גלעד קריב (העבודה):

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

זה לא בזה, חבר הכנסת קריב. חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (הליכי מס ומענקי סיוע), התשפ"ד–2023, כנוסח הוועדה. אנא תפסו את מקומותיכם. אני מחכה שחבר הכנסת קריב יגיע. הצבעה. רוצו, רוצו, קדימה. הצבעה מס' 2 בעד סעיפים 1–5 – 19 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–5 נתקבלו.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

בסדר, אנחנו נוסיף אתכם לפרוטוקול. בעד – 19, ואנחנו מוסיפים לפרוטוקול את ההצבעות של חבר הכנסת כץ וחברת הכנסת פרידמן, אין מתנגדים, אין נמנעים. גם חבר הכנסת ביסמוט, אנחנו מוסיפים אותו לפרוטוקול. לכן, אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה. נעבור עתה להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (הליכי מס ומענקי סיוע), התשפ"ד–2023. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד החוק – 21 נגד – אין נמנעים – אין חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (הליכי מס ומענקי סיוע), התשפ"ד–2023, נתקבל.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

21 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (הליכי מס ומענקי סיוע), התשפ"ד–2023, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. אנחנו מוסיפים לפרוטוקול את הצבעתו של יוסף עטאונה, גם בעד, נכון?

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

הודעה, בבקשה.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, שהחזירה ועדת העבודה והרווחה. מסקנות ועדת החוץ והביטחון בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מירב בן ארי, יוסף טייב, מיכל וולדיגר, שרון ניר, יצחק פינדרוס ואורית פרקש הכהן בנושא: הקמת חמ"ל ממשלתי לתיעוד העדויות והראיות של זוועות 7 באוקטובר. תודה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת העבודה הרווחה, חבר הכנסת ישראל אייכלר, להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני.

ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה):

אדוני היושב-ראש, ברכות על התפקיד שלך. שיהיה בהצלחה. אני מופיע אצלך בפעם הראשונה. אדוני היושב-ראש, לפני שאציג את החוק להגנה מפני פיטורין לאנשים מפונים, אני רוצה להביא בפני חברי הכנסת נושא כאוב, שהלב מתפלץ מולו ואי-אפשר עוד לשתוק עליו. במשך שבועות של מלחמה שתקנו אל מול גל הסתה נגד תקצוב ילדי תינוקות של בית רבן. אמרנו: זה לא הזמן, זה לא מתאים, ליבנו עם החטופים והמפונים. אבל אין ברירה כי גדשה הסאה, ואנחנו חייבים להגיד את הדברים בקול צלול. אנחנו חייבים לגנות את ההסתה והשנאה הפורצת בכל הצדדים ובקצוות בעיקר.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

שנייה, חבר הכנסת אייכלר. גבירותיי שם בקצה, חברת הכנסת מלקו, בבקשה שם, זה קצת מפריע. אם אפשר. תודה.

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

כולנו יודעים שרוב-רובו של עם ישראל מאוחד היום סביב האחדות היהודית של עם ישראל הנרדף, שעבר טראומה נוראה כבר לפני שבעה שבועות ועדיין בעיצומה של מלחמה. אבל בקצוות, בתקשורת בעיקר וכמה פוליטיקאים – לא מפסיקים. אני בא כאן לזעוק את זעקתם של קרוב למיליון ילדים שאין להם פה להשיב. הם מושפלים על ידי אנשים מוסתים, מלאי משטמה, לצערי גם חברי כנסת וגם שרים, פוליטיקאים, אנשי תקשורת, שמבקשים לצבור הון פוליטי על חשבונם של אותם ילדים על ידי רמיסת כבודם של היהודים השנואים והנרדפים במולדתם. אדוני היושב-ראש, עשרות מיליוני שקלים תוספת לספורט – אדבר נגד זה, חס וחלילה? זה לא נוגע למלחמה, אבל אנחנו מבינים; עשרות מיליוני שקלים לתרבות על שלל ענפיה וסוגיה, המיותרים ברובם – גם זה בסדר.

גלעד קריב (העבודה):

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

בסדר. אבל לתת כמה פרוטות לילד חרדי שלומד תורה בחדר, כפי שלמד הסבא-רבא של כל אחד מכם – זה יהרוס את הכלכלה. מי יאמין שבזמן מלחמה ושפיכות דמים יעסקו בהסתה נגד לומדי תורה. חלק מהתקשורת מגלה שנאה תהומית לכל מה שנודף ממנו ריח חרדי – לא כולם – ואני שואל אותם: נגד מי אתם גיבורים? בזמן שהעם כולו מתפלל לשלום החיילים והחטופים, אתם נלחמים נגד ילדי חדר? מה נהיה מכם? את כבשת הרש, את הלחם הבסיסי של הילדים האלה, אותו אתם רוצים לגזול? הרי כל בר-דעת מבין שהסכומים הללו לא ישנו את מפת המיליארדים בתקצוב לכאן או לכאן. זה אחד חלקי שבריר האחוז מתוך התקציב הכולל שמעבירים. אז למה המהומה? על מה הרעש? מניין הבעת השנאה הזאת? רק שנאה וקנאה קשה כשאול. אחר כך באים ומבקשים מהילדים הללו להשתלב. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לספר לך שלפני עשרות שנים, כשהייתי נציג דווקא של סיעת דגל התורה במשא ומתן הקואליציוני מול ממשלת שמיר, היו שם שני שרים צעירים מנערי שמיר; היום הם כבר לא צעירים. הם שאלו אותי למה אנחנו לא משתלבים ביחד במפלגה בתחומים השונים. השבתי להם: כשאתם הייתם ילדים, למדתם בכיתה מרווחת של שבעה מטר על שבעה מטר עם כיסא ושולחן לכל ילד, והמורה שלכם קיבל משכורת לבנק בכל 1 בחודש, ואנחנו למדנו בקיטונו של המלמד על מסמרים שיצאו מתוך הספסלים בחדר צר, ולו לא היה מה לאכול בבית אצלו, לילדים שלו. עברו 40 שנה, ואתם עדיין מתעקשים להשאיר את המסמרים בספסלים של ילדי החדר ולהרעיב את המורים והמלמדים שלהם? אני מקווה שהדברים שלי יבטאו לפחות את הכאב, ותדעו שלא נשתוק. אדוני היושב-ראש, כעת אגש לקריאת הצעת החוק. אני מתכבד, ממש מתכבד להביא בפניכם הצעת חוק להגנה על עובדים בשעת חירום מפני פיטורים. זו הצעת חוק של הממשלה. הצעת החוק שבפניכם היא הוראת שעה שתחילתה רטרואקטיבית מ-7 באוקטובר 2023. היא תחול עד 7 בינואר 2024, עם אפשרות הארכה של כולה או חלקה על ידי שר העבודה, באישור ועדת העבודה והרווחה, כך שתחול לשנה לכל היותר. המטרה היא להרחיב את ההגנה על עובדים מפני פיטורים בשעת חירום לארבע קבוצות נוספות של עובדים: הראשונים – מוצע להעניק את ההגנה מפני פיטורים לעובד שאינו יכול להגיע לעבודה או לבצעה משום שהוא פונה מביתו, הוא נמצא באחד מהיישובים המנויים בתוספת, אשר בהיוועצות עם שר הביטחון שר העבודה מוסמך לשנותה. הוועדה שמה לב כי הרשימה שנכללה בהצעת החוק לא כללה את הערים אופקים ונתיבות ולא כללה עוד שלושה יישובים מחבל אשכול, צאלים, גבולות ואורים. אנחנו הוספנו אותם לרשימה, אדוני היושב-ראש. שנית, מוצע להעניק את ההגנה מפני פיטורים לעובד שהוא הורה או בן זוג של נעדר או חטוף. ההגנה תינתן גם לעובד שהוא ילדו או אחיו של החטוף או הנעדר או לקרוב משפחה אחר שלו שמקבל את המענק שניתן לפי מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים שהעברנו, אבל זאת, בכפוף להצהרה שעקב היותם בני משפחה של חטוף או נעדר, נמנע מהם להגיע לעבודה או לבצעה. שלישית, מוצע להעניק את ההגנה מפני פיטורים גם למי שהוא חטוף או נעדר; זה מובן מאליו. בעניין זה של החטופים והנעדרים, הוועדה לא הסתפקה באיסור הפיטורים, שאומנם מבטיח לעובד המשך צבירת זכויות לוותק, אך אינו מבטיח ביצוע תשלומים לעובד בעד אותה תקופה. כאן נכנס לנוסח תיקון עקיף לחוק הביטוח הלאומי. בתיקון העקיף קבענו, כהוראת שעה לשנתיים עם אפשרות הארכה לשנה נוספת, כי מעסיק של עובד שהוא חטוף או נעדר יהיה חייב בהמשך ביצוע ההפרשות של חלק המעסיק ופיצויים וגם של חלק העובד לקופת גמל לקצבה בתקופה שבה העובד חטוף או נעדר. המעסיק יהיה זכאי לקבל החזר מאוצר המדינה באמצעות המוסד לביטוח לאומי של הסכומים ששילם, למעט אם הם פיצויים בשל הלנת התשלומים. חובת התשלום לא תחול אם היה הסדר מיטיב להבטחת הזכויות הפנסיוניות לגבי העובד. הובהר כי המועד לביצוע תשלומים המגיעים בעד התקופה שלפני פרסום החוק יהיה ב-20 בדצמבר 2023, כך שלא יחולו חיובים בשל פיגורים בעד התקופה הרטרואקטיבית. חשיבות המשך ההפרשות לקופת הגמל לקצבה היא לשמירת רצף הזכאות הפנסיונית והזכאות לעניין ביטוחי נכות או שאירים שנערכים יחד עם הביטוח הפנסיוני. עקב כך, מוצע לקבוע כי המוסד לביטוח לאומי ימשיך ויבצע הפרשות לקופת גמל לקצבה גם עבור חטוף או נעדר שהופסקה עבודתו בחמשת החודשים שקדמו לחטיפה או להיעדרות, וגם במקרה שהופסקה ההעסקה אחרי החטיפה או ההיעדרות, כשההגנה מפני פיטורים כבר לא תהיה בתוקף, וכן יבצע תשלומים לקופת גמל לקצבה עבור חטוף או נעדר שהיה עצמאי והפקיד תשלומים לקופת גמל לקצבה בתנאים שנקבעו בחוק. אם יתברר בסופו של דבר, בדיעבד, שבעת התשלום כבר אירע מקרה הביטוח ולכן חל פטור מתשלום, קופת הגמל תחזיר למוסד לביטוח לאומי את התשלומים. בהצעת החוק נקבעו הוראות שיאפשרו דיווח למוסד לביטוח לאומי לצורך ביצוע התשלומים, וכן הוחל הפטור ממס הכנסה שהיה ניתן לתשלומים אילו היו נעשים במהלך הרגיל של הדברים. הדבר האחרון, אדוני היושב-ראש – רביעית, נוספה להצעת החוק הגנה מפני פיטורים לעובד שעימו ילד עד גיל 14, ושבני זוג או ההורים של הילד או הורהו האחר של הילד הוא חייל, בין בשירות מילואים ובין בשירות קבע או סדיר, או שהוא מהמנויים בסעיף 11, כגון מי שנקרא לשירות עבודה בשעת חירום. כמו כן, הצעת החוק קובעת כי הגנה מפני פיטורין הקיימת במצבים של סגירת מוסד החינוך של הילד על פי הוראות פיקוד העורף או הרשות, חלה גם אם ההודעה על סגירת מוסד החינוך הגיעה מהרשות המקומית או ממוסד החינוך. אציין כי בדיון בוועדה הוסבר לוועדה כי הגנה מפני סגירת מוסד החינוך כוללת גם מצבים של סגירתו בחלק משעות היום. הצעת החוק מבהירה גם כהוראה קבועה כי הגנה מפני פיטורין הניתנת בשל הצורך בהשגחה על ילד קיימת גם לגבי ילד במשפחת אומנה, בכפוף לאישור של מנחה האומנה, וכי לעניין זה הגדרת מוסד חינוך תכלול, בין היתר, מסגרות נוספות שפורטו בהצעת החוק. ההצעה אושרה בוועדה פה אחד ואין לה הסתייגויות. אני מבקש להודות לצוות הוועדה בראשות המנהלת ענת כהן שמואל, ליועצת המשפטית נעה בן שבת והצוות שלה ולצוות לשכתי ובראשו יצחק פיליפ. אני מבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה, אדוני. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, אך הוגשו בקשות רשות דיבור של חברי סיעת ישראל ביתנו וסיעת העבודה. חבר הכנסת אביגדור ליברמן – לא נמצא; חבר הכנסת עודד פורר – לא נמצא; חבר הכנסת יבגני סובה – לא נמצא; חברת הכנסת שרון ניר – לא נמצאת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – לא נמצאת. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה, אדוני.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, ביום רביעי האחרון התקיימה ישיבה בלשכתו של שר הפנים עם פורום ראשי רשויות דרוזים והנהגת העדה הדרוזית בנושא תכנון ובנייה וקידום תוכניות מתאר, תוכניות מפורטות, פתרונות לחוק קמיניץ והקנסות. הנושא הזה הוא הנושא החשוב ביותר היום אצל הצעירים הדרוזים, ואני מברך על הישיבה. זו ישיבה חשובה, ואני רוצה שיתקיימו עוד ועד ישיבות עם שר הפנים. אבל זה לא זמן לפוליטיקה, אנחנו קודם כול במלחמה. הנושא הזה נוגע לכל צעיר וצעירה במגזר הדרוזי. בכנסת ישראל יש חבר כנסת דרוזי אחד, אין לנו עשרה חברי כנסת. אז שמלשכת השר יתקשרו ויבקשו לא להזמין את חבר הכנסת חמד עמאר לישיבה? אני לא מצליח להבין. אני לא מדבר כחמד עמאר, אני מדבר כדרוזי וכנציג של הדרוזים בכנסת. הרי אף מפלגה שיושבת כאן לא לקחה נציג של העדה הדרוזית ושמה אותו במקום שייכנס לכנסת חוץ מישראל ביתנו, שהכניסה אותי לכנסת. אבל להגיע למצב של לבקש שאני לא אגיע לישיבה? זה פוליטיקה. זה שיא הפוליטיקה. אולי בגלל שהשר יודע את העמדה שלי בקשר לחוק קמיניץ, שצריך לבטל אותו או לפחות לבטל את הסעיף של קנסות והריסת בתים, שנותן סמכות לפקיד להוציא קנס של בין 300,000 ל-600,000 שקל, ולפעמים זה אפילו מגיע ליותר. אין דבר כזה בעולם, אני בדקתי את זה. אין דבר כזה שלפקיד ממשלתי תהיה סמכות להוציא קנס בגובה הזה באף מדינה מתוקנת בעולם. רק אצלנו במדינת ישראל יש את האפשרות הזאת לתת לפקידים, ולא לגוף שיפוטי ולא לבית משפט, להוציא צו הריסה ולהוציא קנס בגובה הזה. אדוני השר, נושא התכנון והבנייה הוא נושא שחשוב מאוד לעדה הדרוזית, לכן, אל תשחקו בנושא הזה פוליטיקה. חשוב מאוד שביחד נמצא את הפתרון לאותם צעירים שרוצים לבנות את הבית שלהם במדינת ישראל. תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת מרב מיכאלי – לא נמצאת. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה.

נעמה לזימי (העבודה):

תודה, כבוד יו"ר הישיבה. כנסת נכבדה, אני קודם כול מברכת על החוק החשוב הזה שעובר כאן היום בקריאה שנייה ושלישית, חוק הגנה מפני פיטורין בשעת חירום, שדנו עליו ארוכות בוועדת העבודה והרווחה בראשות חבר הכנסת ישראל אייכלר, ואפילו הצלחנו להוסיף בו שיפורים מאוד מאוד חשובים. ביום חמישי האחרון – אני רואה פה את ישראל – הרגשתי תחושה מאוד טובה מזה שסוף-סוף הצלחנו לבוא לוועדה, לדבר על הטיעונים שיש לנו, לשפר ולפעול עבור האזרחים ועבור הציבור ולעשות דבר טוב. אני אגיד גם כמה חשוב הפיקוח הפרלמנטרי. כשקיבלנו את החוק ראינו שמוחרגים בו יישובים מסיבה לא ברורה, העיר אופקים, העיר נתיבות ושלושה יישובים ממועצה אזורית אשכול – אורים, צאלים וגבולות. לא הבנו למה. עשינו את התיקון הזה והוספנו את היישובים האלה להגנה מפני פיטורים בשעה הזאת שהתושבים האלה התפנו מבתיהם. חלקם – מקום העבודה לא יציב כי עסקים נסגרו באותו רגע, כי הרבה דברים השתנו, והיינו שם כדי לראות את הדבר הזה. הצלחנו גם להוסיף מסגרות תעסוקתיות נוסף למסגרות החינוך, שזה לילדים ואנשים עם מוגבלות, וזה מה שבאנו בסוף לעשות, יו"ר הישיבה. בסוף, אני אומרת את הדברים האלה: בשביל הדברים האלה אני קמה בבוקר. בתקופה הכי קשה שיש לעם ישראל – את זה אנחנו צריכים לעשות: לפעול למען הציבור, למען רווחת הציבור, ולעשות טוב. ואנחנו גם למדים בעת הזו עד כמה אחריות המדינה לאזרחיה היא הכרח ולא סיסמה; עד כמה שירות ציבורי אפקטיבי מפותח, ראוי ויעיל הוא חובה לאומית, כי אין לנו הפריבילגיה להיות מדינה שמסירה אחריות מאזרחיה. מדינת ישראל נוסדה כמדינה עם תשתית רווחה, ובמכה הקשה הזו שקיבלנו אנחנו יודעות שאין למדינת ישראל את הפריבילגיה לא להיות מדינת רווחה. היא לא יכולה להיות מדינה שלא משקיעה במערכות הרווחה, החינוך, הבריאות, התשתיות, התחבורה והשירותים החברתיים. אין לה היכולת לעצום את העיניים. אתה יודע, יש משפט שאומר שהגרסה העמוקה של דמוקרטיה ליברלית – והרי ישראל נוסדה כדמוקרטיה ליברלית, כמדינה נאורה, מתקדמת – הגרסה העמוקה שלה היא סוציאל-דמוקרטיה, כי אחרת זה חלול, זה לא מספיק. אנחנו יודעים שהחוסן הלאומי שלנו תלוי בעורף החברתי, בחוסן החברתי; הוא תלוי בעורף ובאזרחים ובידיעה שיש להם ודאות שיש למדינה רוחב כתפיים שיודע לשמור עלינו ולשמור על כולנו. זה נכון לגבי מערך בריאות הנפש, שאנחנו רואים היום עד כמה קריסת מערך בריאות הנפש בשגרה היא אובדן טוטלי של יכולות בחירום, ואנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את זה, לא בסיטואציה של טראומה לאומית קשה כזאת. אנו רואים שמי שמצמצמים את ההשקעה בכיתות הלימוד בבתי הספר – קשה להם לקלוט מפונים לכיתות שלהם, כי מה שלא עובד בשגרה לא יעבוד בחירום, ומה שנכון שיעבוד בשגרה יכול להיות הרבה יותר טוב ויעיל ואפקטיבי בשעת חירום. וישראל היא מדינה – לצערי הרב, ואני לא מאחלת שתישאר מדינה כזאת; מקווה שהיא תהיה מדינה הרבה יותר חזקה – היום היא מדינה שלעיתים המעבר בה בין השגרה לחירום הוא מעבר של כמה שעות, ממש ככה. ואני יודעת שביום שאנחנו נסתכל על החיים עצמם כעל עיקר הפעילות שלנו, אנחנו נהיה במקום טוב יותר. לפני סיום, אני רוצה לשתף בפנייה שקיבלתי מיוצר, אומן בשם עומר קורן, שעשה יצירה מהמילים של חיים גורי, זכרו לברכה. המשורר חיים גורי קרא לשיר שלו "עשוי מאותיות", והוא עשה את זה עם קליפ, ובקליפ מובא במלואו מכתבו האחרון והמצמרר של סמל ראשון עדי ליאון, זכרו לברכה, שנפל ברצועת עזה, והיה בן 20 בנופלו. עדי היה מוזיקאי, והוא חלם להופיע על במות ברחבי העולם. את המילים הללו של חיים גורי עומר קורן הלחין לשיר הזה, ואני אקרא את המילים הללו לפני הסוף. "ודע לך שהזמן והאויבים, הרוח והמים, / לא ימחקו אותך. / אתה תימשך, עשוי מאותיות. / זה לא מעט. / משהו, בכל זאת, יישאר ממך". יהי זכרו של עדי ליאון ז"ל ברוך, ויהי זכרם של כל הנופלים והנופלות ברוך, ומי ייתן שכולם יחזרו אלינו בשלום, בריאים ושלמים. תודה רבה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

אמן. תודה רבה. חברת הכנסת קריב, בבקשה.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, ערב טוב. אנחנו נצביע כמובן בעד החוק, וזו הזדמנות לברך גם את יושב-ראש הוועדה וגם את חברתי חברת הכנסת נעמה לזימי על המעשה הנכון של הכללת כל היישובים בעוטף עזה במסגרת החוק. הלוואי שזה יהיה סימן לבאות ביתר דברי החקיקה הרלוונטיים. אני אזכיר שעד עכשיו הממשלה, ובמיוחד משרד האוצר, לא עמדו בהתחייבות שלהם להביא מתווה בעבור אותם יישובים דוגמת שלושת הקיבוצים במועצה האזורית אשכול לוועדת הכספים, והדיון שנקבע בעניין בוטל מכיוון שהמדינה טרם טרחה להציג את המתווה. אבל בצד התמיכה בחוק, אין אפשרות שלא להתייחס לדבריו של יושב-ראש הוועדה, שתחת להציג את החוק בפתח דבריו בחר להתייחס לסוגיית הכספים הקואליציוניים. אני אשתדל, אדוני היושב-ראש, להתייחס לסוגיה הזאת ללא פופוליזם וללא התלהמות, אבל מתוך דרישה תקיפה שבעניין הזה תיאמר את האמת לציבור הרחב. עכשיו, כל אדם שיושב כאן בבית הזה יודע שבתוך הכספים הקואליציוניים כל שנה מופיעים תקציבים שהיו צריכים להיכלל בבסיס התקציב. הסיבה שהם לא נכללים בבסיס התקציב היא הברית הלא-קדושה בין אגף התקציבים של האוצר, שהמטרה שלו זה לא להכליל כמה שיותר דברים בבסיס התקציב, לבין פוליטיקאים, שרוצים להראות הישגים בהסכמים הקואליציוניים, במשא ומתן התקציבי. בכספים הקואליציוניים הללו נכללות מטרות חשובות שמשרתות את כלל מגזרי החברה הישראלית, לדוגמה תקציבי תנועות הנוער. מדובר בכספים בעבור פעילות שכבר בוצעה במשך כל שנת 2023, ואגב, חלק גדול מהגופים הללו היו הראשונים להיחלץ לטובת העזרה למשפחות המפונים. כשאנחנו מדברים נגד השערורייה שעתידה להתרחש בעוד שעתיים בישיבת הממשלה סביב הכספים הקואליציוניים, אנחנו לא מדברים על מאות מיליוני השקלים הללו שמגיעים לתנועות הנוער ולארגוני הנוער ולמוסדות תרבות, לרבות תרבות יהודית ותרבות חרדית, כספים שבכל שנה לקראת סוף השנה משוחררים במסגרת הכספים הקואליציוניים, והלוואי שנשים סוף לתופעה הזאת ונכניס את התקציבים לבסיס התקציב. השערורייה שאנחנו מדברים עליה היא שבצד אותם מאות מיליוני שקלים ישנם למעלה מ-8 מיליארד שקלים, מיעוטם בשנת 2023 ומרביתם בשנת 2024, ששר האוצר לא מתכוון לקצץ. וכששר האוצר אומר: אני קיצצתי 70% מהכספים הקואליציוניים, הוא משקר לציבור, הוא פשוט משקר לציבור, מכיוון שקוצצו 1.6 מיליארד ש"ח מכספים קואליציוניים בהיקף של למעלה מ-15 מיליארד ש"ח לשתי שנות התקציב. וגם כשמסתכלים רק על שנת 2023, אז מקוצצים 1.6 מיליארד שקלים מתוך סכום שגדול מ-5 מיליארד שקלים. איך זה 70%? והשערורייה נוגעת לעובדה שחוץ מאותם כמה מאות מיליוני שקלים לא סקטוריאליים, רוב הכספים הקואליציוניים שלא מקוצצים הם כספים חדשים. זה לא הכספים שעוברים כל שנה לכל תנועות הנוער ולכל ארגוני הנוער – חרדים, דתיים, חילונים, יהודים ולא יהודים. אלה כספים חדשים שברובם הגדול מיועדים למגזרים ספציפיים ולא לכלל החברה הישראלית. עכשיו, עומד כאן חבר הכנסת אייכלר ומדבר על גזלת כבשת הרש של התלמידים, של התינוקות של בית רבן. אנחנו עוד נדבר מעל הדוכן הזה על הונאת אופק חדש בחינוך החרדי. רוצים להיכנס לאופק חדש? בבקשה, תעמדו בסטנדרטים של אופק חדש. אל תיקחו רק את ההטבות אבל אל תתחייבו לדיווח על תנאי השכר של המורים, על הסכמים קיבוציים, על מפקחים. אבל בואו נשים את זה בצד. תאמר לי, אדוני היושב-ראש, נראה לך הגיוני שבזמן שרבע מיליון חיילים מגויסים למילואים – רבע מיליון חיילים מגויסים למילואים – יגדילו את תקציבי הישיבות הגבוהות – לא בתי הספר, האברכים שמקבלים פטור מגיוס – יגדילו את זה בחצי מיליארד ש"ח? הגיוני שעכשיו, עכשיו, כשחיילים מתגייסים למילואים ומפסיקים את חייהם, יגדילו את המלגה שמקבל כל אברך? למה? זה הגיוני? אז אל תדברו איתנו על בתי הספר. נדבר על בתי הספר בוועדת החינוך, ונראה איך אופק חדש בחינוך החרדי זו הונאה אחת גדולה, כי הם לא מקבלים על עצמם את הרפורמה. בוא נדבר למה עכשיו מדינת ישראל מגדילה את תקציב הישיבות לאותם אברכים שלא מתגייסים ושלא משרתים במילואים. להם אתם מגדילים את התקציבים בהיקף של חצי מיליארד ש"ח? זה הגיוני?

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

צריך לסיים, אדוני.

גלעד קריב (העבודה):

אז אל תדברו איתנו כאילו עיננו צרה באוכלוסייה החרדית. מגיע לאוכלוסייה החרדית את מה שמגיע לכל האוכלוסיות. אני לא מכיר חייל מילואים אחד שהוא סטודנט שמקבל כל חודש מהאוניברסיטה מלגה מידי הדיקן. את זה אני לא מכיר. אני מכיר רק סטודנטים שמשלמים שכר לימוד לאוניברסיטה וגם יוצאים לשירות מילואים. אז תפסיקו לשקר לציבור ותפסיקו לעבוד עלינו בעיניים. תודה.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

תודה. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – לא נמצאת. חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, כנוסח הוועדה. אנא תפסו מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד סעיפים 1–7 – 13 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–7 נתקבלו.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

13 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. עכשיו נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד החוק – 14 נגד – אין נמנעים – אין חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, נתקבל.

היו"ר חנוך דב מלביצקי:

14 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום רביעי ט"ז בכסלו התשפ"ד, 29 בנובמבר 2023, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה.