ישיבת מליאה בתאריך 12/10/2023 בשעה 19:00

קריאה:

היו"ר אמיר אוחנה:

זה ראש הממשלה עושה את הכול. כן, ראש הממשלה עושה את הכול, אז אנחנו יוצאים להפסקה. נחדש מייד כשראש הממשלה יסיים ויעלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אם כן, חברי הכנסת, אני מחדש את הישיבה, ואני מתכבד להזמין את ראש הממשלה לשאת את דברו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, השרות והשרים, אזרחי ישראל, אני בא עכשיו מאוגדה 98. זוהי אחת מאוגדות המחץ של צבא ההגנה לישראל. עוד בדרך, בכביש שמוליך לבסיס, אני רואה טור ארוך ארוך של מכוניות – לא על הכביש, על שטח ההפרדה – מכוניות שהוחנו שם על ידי המילואימניקים, שרבים מהם בכלל לא נקראו; הם הקפיצו את עצמם. 130% גיוס, אומר לי שם הקצין האחראי. אני נכנס לבסיס, לקרון הפיקוד – קטן, צפוף, מאובזר, עם מסכים של מפות ותצ"אות של הרצועה. פגשתי שם את מפקד האוגדה – אש בעיניים, קור רוח ואש הקרב יחדיו. הוא והקצינים שלו, שישבו שם, סיפרו לי מה עבר עליהם. באו לבסיס, הצטיידו, יצאו מייד, פשוט יצאו, חלק מהם בפרייבטים שלהם, הגיעו ליישובים של העוטף, ספגו מארבים, חברים נפלו, המשיכו להילחם, עוד חברים נפלו, המשיכו להילחם, הסתערו על האויב, חיסלו, לפעמים חוסלו. פשוט סיפורי גבורה מדהימים. ויושבים שם קצינים – יושב שם בחור בשם יובל, קצין מילואים, אבל הוא חי באוסטרליה, והוא היה בדרך לאוסטרליה, בחניית ביניים בסינגפור. הוא שמע על הקרבות – הסתובב במקום, חזר לארץ, לבש מדים, והינה הוא שם בקרב. היו שם אנשים מהגולן, אנשים מנס ציונה, ממודיעין, מהרצליה, מכל הארץ, אני אומר, סביב השולחן הזה. ואני שומע את מפקד האוגדה, אש בעיניו, קור רוח ורוח קרב יחדיו, ואני שומע אותו, והוא אומר לי: ראש הממשלה, אנחנו נכונים, אנחנו מוכנים. לא אפרט. ואז אני שואל את הבחור בקצה, מהגולן: מה אתה אומר? ראש הממשלה, אנחנו חייבים להילחם ולהשמיד. מה אתה אומר? להילחם. מה אתה אומר? להילחם. יושבת שם סגן אלוף פאני ממחקר ופיתוח, והיא אומרת לי: אני פאני, אני אם לארבעה ילדים, ואני אומרת שכדי שהילדים שלי יחיו במדינה הזאת אנחנו חייבים להשיב מלחמה שערה. אני לא זוכר רוח קרב כזאת, והייתי בקרבות. אפילו במלחמת יום הכיפורים – היה, היה, אבל אני לא זוכר אש כזאת סוחפת, גורפת, רותחת, מראשון המפקדים ועד אחרון החיילים, דרך אנשי המפקדה, דרך הנהגים. לא זוכר דבר כזה. זאת הרוח הייחודית שלנו. הרוח הזאת מלכדת אותנו לאגרוף ברזל, וזהו האגרוף שינפץ את החמאס לרסיסים. אחדות העם היא מכפיל כוח. ממשלת החירום שאנחנו מקימים היום מתוך אחריות לאומית מעבירה מסר של כוח עצום, גם כלפי חוץ וגם כלפי פנים. כלפי פנים – כי כולנו עומדים במערכה הזאת יחד. אנחנו עומדים בה באחווה פנימית; לא רק באחווה – בערבות הדדית. כשאנחנו אומרים "כל ישראל ערבים זה לזה", זה הביטוי החזק ביותר שאני זוכר לאמירה הזאת. אנו מחבקים בעומק ליבנו את המשפחות שאיבדו את יקיריהן, משפחות החללים ומשפחות הנופלים והנרצחים, וכמובן גם את משפחות החטופים. הכאב כל כך צורב, שנראה לפעמים שהוא כבד מנשוא, והיגון מאוד מאוד כבד, הוא מורגש בכל בית. לכל המשפחות אנחנו שולחים חיבוק אוהב ותומך מעומק הלב. אני מקבל עדכונים שוטפים מהאחראי שמיניתי לנושא החטופים, תת-אלוף במילואים גל הירש, שעומד בקשר רצוף עם בני המשפחות. צריך לאתר אותם. אנחנו עדיין עובדים על איתור. אנחנו צריכים להביא עוד קצינים מיוחדים, מז"פים. אנחנו מקבלים סיוע מחוץ לארץ לזהות גופות, לדעת מי חי, מי מת, מי חטוף. לא נרפה מן המאמץ הזה, לא נרפה מהניסיון להשיב אותם הביתה. בד בבד אנחנו מלוכדים באותה נחישות כבירה אל מול האויב הנתעב והרצחני הזה, וכמו יובל, לוחמינו הנפלאים בסדיר ובמילואים מתייצבים בהמוניהם לדגל. רבים מהם מגיעים באמת מחוץ לארץ במטוסים מלאים, כי הם מבינים שזהו רגע של אמת. זוהי באמת מלחמה על הבית, והיא חייבת להסתיים בדבר אחד – בניצחון מוחלט ובריסוק וחיסול החמאס, החמאס שהוא דאעש. זהו מסר שהוא לא תעמולתי, הוא לא הסברתי – הוא פשוט אמת יצוקה: חמאס זה דאעש. העולם, שהיה מזועזע מדאעש ומאל-קאעידה אחרי 11 בספטמבר, יצר קואליציה בין-לאומית כדי לחסל את הנגע הזה. אף אחד לא אמר: בואו נלך להיפגש עם נציגי דאעש או אל-קאעידה. אף אחד לא אמר: בואו ניתן להם נוכחות בארצנו. ולכן אמרתי היום: אין נציגות כזאת. לא נפגשים איתם. ואם יש מדינות שמקיימות נוכחות שלהם – יסלקו אותן, להקיא אותן ממדינות העולם. להקיא אותן, ומי שלא עושה את זה – להטיל עליו סנקציות. זהו המסר של הכוח כלפי חוץ, העמידה המשותפת שמוקרנת מכאן, מכאן, מהאולם הזה, של הנהגת המדינה ושל העם, והיא מלמדת את דורשי רעתנו שאין בתוכנו פירוד, אין בתוכנו בקיעים, אין בתוכנו חולשה. בדיוק להפך – כולנו בלי יוצא מן הכלל מודרכים על ידי מטרה אחת: למחוץ את הרשע, לדרוס את האכזריות, לחסל את הקנאות, לחסל את דאעש, לחסל את החמאס. העולם כולו היה עד לזוועות המחרידות שביצעו הרוצחים הנתעבים, אותם "לוחמי" הג'יהאד – "לוחמים", הג'יהאד והחמאס – הזוועות שהם ביצעו ביישובינו, בבתינו. והעולם מבין היום את הצורך למגר את מפלצת הדמים, שמייצגת ברבריות איומה. מאז פרוץ המלחמה אני עומד בקשר הדוק עם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן ועם מנהיגי עולם נוספים – ראש ממשלת בריטניה, נשיא צרפת, קנצלר גרמניה, ראש ממשלת איטליה ורבים רבים אחרים. נפגשתי הבוקר עם מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן, שאגב, נשא נאום מרגש מאוד. אני בטוח ששמעתם גם את הנאומים המרגשים של הנשיא ביידן, ואתם רואים את עומק ההזדהות שם עם המאבק שלנו, שהוא מאבק גם שלהם. מחר אני איפגש עם שר ההגנה המדינה לויד אוסטין. גייסנו לטובת מדינת ישראל תמיכה וסיוע חסרי תקדים, במילים ובמעשים, ואלה ילוו אותנו במשך המלחמה. זה כולל נושאות מטוסים אמריקניות – צעד חשוב שמקרין למרחב – ורכבת אווירית של חימושים שעליה סיכמנו עם הנשיא ביידן. במקביל ביקשתי להביא גם נשק פחות כבד מהרשימה המכובדת, אם צריך, כדי לפתור את הבעיה של כיתות הכוננות, ששמעתי עכשיו בוועדת חוץ וביטחון, ודנו בה אתמול בקבינט, כדי שתהיה הגנה ביישובים, ביו"ש, בכל מדינת ישראל.

מאיר כהן (יש עתיד):

באופקים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

בכל מקום. בכל מקום. חברי הכנסת, אזרחי ישראל, העם שלנו הוא מן העמים העתיקים בעולם, ובמשך אלפי שנות קיומו עמדנו באין-ספור מבחנים. ידענו סבל, ידענו מכאוב יותר אולי מכל עם אחר, אבל מעולם לא נכנענו. כוח הרצון ויכולת העמידה הם שמות נרדפים לעם ישראל. גם במבחן הנוכחי נעמוד, הגם שהוא קשה מנשוא. השבת של 7 באוקטובר תיחרת כיום ארור ושחור בתולדות העמים, ועבורנו, עם ישראל, זהו היום המחריד ביותר לעם היהודי מאז השואה, קודם כול בגלל הזוועות, הזוועות שמזכירות את אותן זוועות, וכן, גם בגלל הכאב, הכאב שחוצה את כל הציבור. אני עוד לא פגשתי מישהו שלא מכיר מישהו, משפחה, קרובים שאיבדו את יקיריהם, מישהו שנרצח או נחטף או נעדר. אני רוצה להגיד לכם, זה פוגש גם את סביבתי הקרובה: אחיין של יועצת שלי נחטף לעזה; יעקב, זיכרונו לברכה, שהיה נהג אהוב שלנו במשרד ראש הממשלה וליווה את משפחתי – הילדים שלי ושלו גדלו יחד, שיחקו יחד – הילד שלו, יונתן, שהוא קרא על שמו של אחי יוני, הוא בין הנרצחים. ואין נחמה. הבן של יעקב נאמן, זיכרונו לברכה, ד"ר איתן נאמן, רופא ילדים, אב לשבעה, נרצח גם הוא. אני זוכר איך יעקב היה מציג אותו בפניי, באיזו גאווה, באיזו אהבה, אז לפחות הסבל הנורא הזה נחסך מיעקב. עד לפני ימים אחדים אמרתי מידיעה אישית שהסבל הנורא ביותר הוא של הורים שקוברים את ילדיהם, ואני כבר לא אומר את זה. אני כבר לא אומר את זה. יש דרגות סבל אחרות בגיהינום הזה: ילדים שמול עיניהם רוצחים את הוריהם, והורים שמול עיניהם רוצחים את הילדים שלהם, וצעירים שמכניסים, דוחסים לחדר עם חומרי תבערה ושורפים אותם חיים, וכריתת הראשים והאונס והרצח, הזוועות. אחיי ואחיותיי, הברירה שלפנינו חדה וברורה: טוב או רוע. חיים או מוות. אור או חושך. ב-75 שנות עצמאותנו הפכנו את המדינה הנפלאה שלנו למגדלור של קדמה ותקווה. ביד אחת בנינו את ארצנו, ביד השנייה הכנענו את אויבינו. כך נעשה גם הפעם. אור החיים יגבר על אפלת המוות, והאנושיות תגבר על הקנאות. זה חשוב לעתיד האנושות. חברות וחברי הכנסת, אני אמרתי לפני רגע שיש זוועות שמזכירות את ימי השואה, אבל איננו נמצאים בגטו ורשה; אנחנו נטועים עמוק באדמת המולדת, אדמת ישראל, אבל לקחי גטו ורשה לפני 80 שנה חקוקים בזיכרון הלאומי שלנו: לנוכח הצורר שביקש להשמיד, להרוג ולאבד, שני ארגוני מחתרת יהודיים, אחד של השמאל ואחד של הימין, לא השכילו להתאחד ברגע האמת. כל אחד מהם התעקש לפעול בנפרד. הסוף ידוע. ייתכן שהסוף היה קבוע מראש, אבל לא ככה היינו צריכים להגיע אליו. היום אנחנו עומדים בפני אותו צורר, ואני תמיד אמרתי וחזרתי ואמרתי, כל פעם שהיה פיגוע טרור, כל פעם שיצא מעשה רצח מהחמאס או מהארגונים האחרים, אמרתי שאותו רצח של משפחה במכונית או אוטובוס שמפוצץ – אמרתי: המקרה הפרטי הזה מלמד על המקרה הכללי. לו רק יוכלו, ישמידו וירצחו כל אחד ואחת מאיתנו. אז הכוונות – אותן כוונות, כמו הצורר. אבל היום מול הצורר, כשהציווי הקדום "זכור את אשר עשה לך עמלק" מהדהד באוזנינו, היום אנחנו מאחדים כוחות, מאחדים כוחות כדי להבטיח את נצח ישראל. יש לנו מדינה חזקה, יש לנו ממשלה חזקה, יש לנו עם חזק, יש לנו צבא חזק עם תודעת שליחות ועם דבקות במשימה, הן בחזית הן בעורף, יש לנו אמונה בדרך. נילחם במלוא העוצמה במרצחים הארורים, באותן חיות טרף, נכריע אותם, נמחק אותם מעל פני האדמה, ובבוא הזמן נבנה מחדש את היישובים שחרבו, נשקם את עוטף עזה ונשיב אותו להיות חבל ארץ מפואר ומשגשג. אני מבקש בשמכם, כל אחד ואחד מכם, לחזק מכאן את חיילינו ולוחמינו, את השוטרים והשוטרות, את המשרתים והמשרתות בכוחות הביטחון ובכוחות ההצלה והרפואה, את המתנדבים האין-סופיים בעם. ואני מברך אתכם, אזרחי ישראל המופלאים. אתם מרגשים אותי, אתם מרגשים את כולנו באהבת האמת שלכם לחיילים שלנו וללוחמים שלנו ובמעשי הגבורה והחסד שלכם. ידידיי, עוד צפויים לנו ימים קשים, אבל לא נירתע ולא נוותר, חרב דוד הוצאה מהנדן וקשת יהונתן לא תיסוג לאחור. אני בטוח שבמלחמת חרבות ברזל נצא חזקים יותר מאי פעם, כנאמר בספר משלי "ברזל בברזל יחד, ואיש יחד פני רעהו". יחד, בעזרת השם, נבטיח את הניצחון המוחלט. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אדוני ראש הממשלה רוצה להציג את הצירוף של השרים?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

כן, אדוני היושב-ראש.

היו"ר אמיר אוחנה:

וגם את ההכרזה לפי סעיף 40(ג).

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

בהתאם לסעיף 40(ג) לחוק-יסוד: הממשלה, אני מבקש להודיעכם שוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי החליטה על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות מכוח הסמכות שניתנה לה בסעיפים 40(א) ו-40(א1) לחוק-יסוד: הממשלה, מיום 7 באוקטובר 2023 בשעה 06:00, בשל המלחמה שנכפתה על מדינת ישראל באמצעות מתקפת טרור רצחנית מרצועת עזה, ולאחר ששוכנעתי שהסמכות נדרשת בשל הטעמים של ביטחון המדינה, לרבות טעמי סודיות הכרוכים בהם. אני מתכבד להודיע שהממשלה החליטה כדלקמן: בהתאם לסעיף 15 לחוק-יסוד: הממשלה – לצרף לממשלה את חברי הכנסת הבאים כשרים ללא תיק: חבר הכנסת בני גנץ, חבר הכנסת גדעון סער, חבר הכנסת גדי איזנקוט, חבר הכנסת חילי טרופר וחברת הכנסת יפעת שאשא ביטון. עוד החליטה הממשלה, בהתאם לסעיף 15 לחוק-יסוד: הממשלה, לצרף את חבר הכנסת אוריאל בוסו כשר נוסף בממשלה. כמו כן החליטה הממשלה, בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה, לשנות את חלוקת התפקידים בין השרים בממשלה ולמנות את השר אוריאל בוסו לשר הבריאות במקומו של השר משה ארבל, אשר ימשיך לכהן בתפקיד שר הפנים. בהתאם לסעיפים 15 ו-31(א) לחוק-היסוד האמור מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להחלטות אלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מודה לראש הממשלה. חברי הכנסת, נעבור עתה לדיון האישי בעניין צירופם של השרים לממשלה ועל חלוקת התפקידים בין השרים. ראשון הדוברים – חבר הכנסת גדעון סער. בבקשה.

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, "ביום שירות אני כמוט נחושת, כגוש ברזל בידי נפח ושמו ציון, חרשני כרצונך – מגל, גלגל חרושת, או חרב ופגיון", כתב ראש בית"ר זאב ז'בוטינסקי בבית הגיוס של הנדר הבית"רי. והיום אנחנו מתגייסים. התייצבנו כבר ביום הראשון לכונן ממשלת חירום. מהרגעים הראשונים של המתקפה אמרנו: ממשלת חירום, והפלנו מחיצות בתוך עמנו ברגע הקשה ביותר לישראל מאז מלחמת השחרור. נגע בזה גם ראש הממשלה, ואני מבקש לחדד. מה ההבדל בין המפלצות – העירו לי, אז אני לא משתמש בביטוי "חיות אדם", כי זה לא בקטגוריה של חיות – מה ההבדל בין המפלצות שפשטו על קיבוצי עוטף עזה, על שדרות, על אופקים, לבין הנאצים? הבדל אחד בלבד – יכולת. אם הייתה להם יכולת, זה הגורל שהם מייעדים לכל יהודי. החזון הגלוי שלהם הוא השמדת ישראל. יש עוד אדם אחד שזה לא ברור לו? ודבר נוסף, שאמרתי מהיום הראשון – זאת מלחמה של איראן בישראל, כשהמהלך הראשון של מתקפת הפתע של חמאס הוא רק המהלך הראשון במערכה הזאת. אז כאשר אנחנו עומדים מול הסכנה הזאת, אנחנו לא נתגייס? אנחנו לא נתאחד? אנחנו נאמר: בלי ההוא ובלי הזה? אנחנו נמשיך במלחמות היהודים כשהאויב בשער, או אחרי השער כבר? לא למדנו דבר מההיסטוריה שלנו? אני גאה בזה שזאת ההחלטה שקיבלנו, חבריי ואני, ובעזרת השם, בכך אנחנו מרימים את רוחו של עם ישראל היוצא למלחמה נגד אויבינו, מחזקים אותו. אנחנו באמת מאוחדים, ואנחנו נעבוד ביחד, שכם אל שכם, לא זה מסיעה אחת וההוא מסיעה אחרת; כולנו יחד כאחים, כי אנשים אחים אנחנו, כמו שבחזית יילחמו ביחד הבנים שלנו, כמו שבעורף נשחטו ונקטלו אחינו ואחיותינו ללא הבדל בדעות שלהם, ברקע שלהם, בהשקפות שלהם. ובכך אנחנו גם תורמים מהניסיון שלנו, מהידע, מהיכולות, כדי להשביח את קבלת ההחלטות הקשות שיידרשו, ויידרשו החלטות קשות, מייסרות. זה יהיה הקבינט הביטחוני החמישי שאני משתתף בו. פעם שלישית כשר, ולפני כן פעמיים כמזכיר ממשלה בשתי ממשלות שונות. כמו בכל דבר, ניסיון יכול להוסיף המון. להחלטות קשות צריך גב רחב, בסיס לגיטימציה רחב, וזה מה שאנחנו עושים היום, אם הכנסת תאשר את הצעת ההחלטה. אני זכיתי להיות לפני למעלה מ-22 שנה מהאנשים שהקימו את ממשלת האחדות הלאומית בראשות אריאל שרון, שיצא לחומת מגן, שניצחה את האינתיפאדה השנייה ושהחזירה את השליטה המבצעית שלנו ביהודה ושומרון. אני רוצה לומר לכם – ואני זוכר את זה כאילו זה היה אתמול – הוא לא התעניין בתפקידים, לא בקווי היסוד ולא בהסכמים הקואליציוניים. הוא נתן לנו דירקטיבה אחת: תביאו ממשלת אחדות. ולא היה קל להקים אותה ולא היה קל לקיים אותה, אבל היא קמה, וביחד חוללנו את אותו המפנה באותם הימים. נכון, יותר קל לתמוך מבחוץ, אתה לא נושא בנטל הכבד מנשוא, והוא כבד מנשוא, של האחריות. נישא בו. לא ביקשנו דבר זולת להיות במוקדי קבלת ההחלטות, כדי שנוכל באמת להשתתף גם בנשיאה באחריות. כולנו, אני יכול להגיד שללא יוצא מן הכלל תמכנו. אבל למי שמוביל כוח, תמיד יש יותר אחריות, ואני, בני, מברך אותך על כך. יהיו ימים קשים. הימים הנוראיים שחווינו אינם מבשרים את תום הייסורים. יהיו עוד ייסורים. אבל אם נהיה מאוחדים, ואם נהיה נחושים, בידנו לסיים את המערכה הזאת על אף תנאי הפתיחה כשידינו על העליונה, ולהנחיל למפלצות הללו תבוסה מוחצת, והם חייבים להפסיד. אנחנו נחושים, ואנחנו מאוחדים, וביחד אנחנו גם חזקים. "עת צרה היא ליעקב וממנה יִוָשֵע".

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

תודה רבה, חבר הכנסת גדעון סער. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

גברתי היושבת-ראש, עת קשה היא היום. החל מהשבת האחרונה, כשהתחילו להגיע הידיעות על מעשי רצח מזוויעים מהדרום, התחלתי לקבל פניות ממשפחות יהודיות וגם ערביות על היקירים שנעדרים. המועקה הייתה קשה. האי-ידיעה, מה עלה בגורל היקירים, היא סבל רב, והסבל מתעצם כאשר מקבלים ידיעה שהיקיר נורה ונרצח. חלק מהנרצחים היו נשים, ילדים, קשישים ומשפחות שלמות. ואז התחילו להגיע השמות. התקשרתי למעוז ינון חברנו כדי לנחם אותו במות הוריו הקשישים, בלהה ויעקובי מנתיב העשרה, שנרצחו בשבת. איזה אדם, ואיזה משפחה אצילית והומנית. שלשום התקשרתי לדהאם זיאדנה מרהט, שאיבד קרוב משפחה בשבת וארבעה מבני משפחתו עדיין נעדרים, אבא ושלושת ילדיו. התקשרתי גם למוסא דראושה, שבנו עווד, פרמדיק, שהיה נעדר, היום דווח שנמצאה גופתו, אחרי, כפי שדווח, שנורה ונרצח על ידי חמושים מהחמאס. התקשרתי גם לחברי חוסאם זומלוט, השגריר בלונדון, שאיבד את שני בני דודתו, זינה בת הארבע ומוסטפא בן החמש בעזה. יש לומר, כאן ובכל מקום, כי רצח נשים, ילדים וקשישים וזוועות נגד אזרחים שהיו בדרום, ראויים להוקעה ללא היסוס, כך אמרתי גם למעוז שאיבד את שני הוריו. במוסר האנושי אין סלקטיביות. אין חצי מוסר. רצח ילדים הוא רצח ילדים. תמיד הוקענו ודחינו על הסף רצח אזרחים, ילדים ונשים פלסטינים. כפי שעשיתי בעבר – חבריי ואני – והיום ביתר שאת, אני אומר שהרציחות בדרום ראויות להוקעה ללא כחל ושרק. הזוועה הנפשעת כשנרצחים ילד פלסטיני או אישה או קשישה היא אותה זוועה מבחינתי כשנרצחים ילד או אישה או קשיש ישראלי, יהודי או ערבי. ולצערי, הפעם היו הרבה כאלו. כל אחד הוא עולם ומלואו. תפקידנו כמנהיגי ציבור בעת קשה ואסונית כזו היא לשמור על אחריות, שיקול דעת, ולהתרכז בכאב של היום ובתקווה של מחר. זה המקום לומר מילה טובה לצוותים הרפואיים, רופאים ורופאות, אחים ואחיות, לפרמדיקים, ולכל העוסקים במלאכת הצלת החיים. מכאן אני מבקש להודות לציבור הערבי, שלמרות האובדן הקשה – 16 נרצחים ושבעה נעדרים ונעדרות – הוא מגלה אחריות ושיקול דעת, למרות הכאב והחרדה, ולא נגרר להסתה של השר בן גביר, שרוצה לדחוף למה שהוא כינה "שומר חומות 2". אנחנו לא שם ולא רוצים להיות שם, כי האחריות שלנו היא לשמור על הציבור הערבי, (אומר בערבית: להגן על הקהל שלנו,) לגונן עליו, כדי שאנשים כמוהו לא יפגעו בצעירים שלנו, ולא יעשו מאיתנו שעיר לעזאזל מול הביקורת הציבורית כנגד ממשלת המחדל, שהפקירה את האזרחים. היא הפקירה אותנו שנה שלמה בשנה האחרונה, והפקירה את כלל הציבור ללא ביטחון, והשאירה אותם למות לבד. שמעתי את דבריה החזקים והאמיצים של הצעירה הנפלאה מקיבוץ בארי, שפורסמו ברשת, שניצלה מהתופת. היא אמרה כי נקמה בעזה היא לא הפתרון. אני שמח, אחותי, שניצלת, ואני גאה בדברים האמיצים וההומניים שהיא אמרה, והוסיפה שהפסקת חשמל, מים ומזון היא עונש קולקטיבי, וחלק מהבעיה ולא הפתרון. ולהצבעה – – –

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

בבקשה להתכנס לסיום.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אני אסיים. הממשלה הזאת היא ממשלת מחדל שאחראית לאסון הנורא הזה. וממשלה זו, בראשות נתניהו, בן גביר וסמוטריץ', לא הייתה ראויה לאמון אף לא יום אחד – –

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

– – – חמאס – – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

– – ואינה ראויה לאמון או תמיכה כיום, בגלל צירוף עוד כמה שרים לצד בן גביר וצבי סוכות.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אנחנו עם הציבור, אבל נגד הממשלה. זו העת לשיתוף פעולה אזרחי כדי לשמור על גחלת התקווה. הדרך שלנו היא הדרך השלישית, של השלום, הצדק וסיום הסכסוך. די למלחמה.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

תודה רבה, חבר הכנסת אחמד טיבי. יעלה חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.

גלעד קריב (העבודה):

גברתי היושבת-ראש, מכובדיי השרים, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, "על כן ציון במר תבכה, וירושלים תיתן קולה. ליבי ליבי על חלליהם, מעיי מעיי על חלליהם". ליבנו על חללינו, ומעינו על החטופים והשבויים. כפי שהודיעה יושבת-ראש מפלגת העבודה בישיבת הסיעה, בתום הדיון נצביע בעד המינויים של חמשת שרי ושרות חברי וחברות המחנה הממלכתי. נעשה זאת מתוך אמונה שבשעה הקשה והמסוכנת הזו עדיף למדינת ישראל שסביב שולחן מקבלי ההחלטות ישבו אנשים עתירי ניסיון ובעלי שיקול דעת, ראייה מפוקחת של האתגרים הניצבים בפנינו, ויכולת להבחין בין אינטרסים לאומיים לבין שיקולים פוליטיים קצרי טווח, ובין מדיניות אחראית לחזונות משיחיים. אבל גם בעת הזו חשוב להדגיש את חשיבותה של האופוזיציה. אופוזיציה אחראית וממלכתית, המעניקה גיבוי למהלכים הנדרשים למען ביטחונה של מדינת ישראל אך יודעת גם להשמיע ביקורת בעת הצורך, לתפקד כשומרת סף ציבורית ולהפנות זרקור אל עבר כל הדורש טיפול. זהו אחד ההבדלים בינינו לבין ארגון המרצחים שקם עלינו. ההבדל בין חברה פתוחה, המחויבת לערכים דמוקרטיים גם בעת צרה, לבין תפיסת עולם פונדמנטליסטית ועריצה; בין מדינה ששלטון החוק הוא חלק מעוצמתה ומחוסנה הלאומי, לבין ארגון שדוגל באלימות ברברית; בין חברה המחויבת לשמור על דרכה גם בשעת לחימה, לבין חברה מעוותת, המתירה לאנשיה להפוך לחיות אדם. עמיתיי חברי הכנסת, הקשבתי בקשב להודעתו של ראש הממשלה ולהתחייבותו לשיקום יישובי עוטף עזה. התחייבות זו, ממש בדומה להתחייבות לפעול להשבת החטופים, אינה יכולה להמתין לסיום הלחימה, ואני קורא לממשלת ישראל להקים כבר בישיבתה הקרובה מינהלת לאומית לשיקום יישובי עוטף עזה, שתחל כבר עכשיו בהכנות הנדרשות. הקמת המינהלת הזאת – שמעתי, קראתי את דבריך החשובים, השר גולדקנופ; אני קורא, שוב, להקמת מינהלת ממשלתית לא רק בתחום השיכון. הקמת המינהלת תעביר מסר ברור לאויבינו ומסר של תקווה ותמיכה לתושבי עוטף עזה עצמם, אנשי הקיבוצים, המושבים, היישובים והערים. בשתי היממות האחרונות – ובכך אסיים – בדומה לרבים מן העמיתים והעמיתות שכאן במליאה, פקדתי את טקסי הלוויה והקבורה של חללי צה"ל ושל אזרחים צעירים ותמימים. צפיתי בדמעות במאות החברים והחברות שהתקבצו בבתי העלמין, האזנתי לדברי ההספד והפרידה שלהם מחבריהם ללימודים, לתנועות הנוער, לשנות השירות והמכינות ולשירות הצבאי, ושוב נזכרתי כמה יפה, אמיץ, נדיב וחכם הדור של הילדים שלנו, הדור שירפא את פצעיה של הארץ הזאת ויתקן את אשר אנחנו קלקלנו. ה' עוז לעמו ייתן, ה' יברך את עמו בשלום. תודה רבה.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

תודה רבה, חבר הכנסת גלעד קריב. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה.

נעמה לזימי (העבודה):

זה האסון הכי נורא, הכי גדול, שידעה מדינת ישראל. ארגון הטרור הרצחני לא בחל בכלום, הוא טבח בכול: בתינוקות, בילדים, בנשים, במבוגרים, בחיילים, במשפחות, באנשים טובים, במלח הארץ. העוטף, הדרום, החיילים, גדוד 13 – והיום קברנו בן משפחה, דור לזימי, שנרצח שם עם כל חבריו – כיתות הכוננות, הגיבורים, הגיבורים שלנו, שבזכותם אנחנו כאן. אני קוראת ברגע הזה – בואו נתגייס כמדינה, נשקם את שנהרס ונייצר ודאות, שמשמעותה אחריות. ניתן גב לכל מהלך למען ניצחון ישראל. אני אומרת את זה בשם כל המפלגה שלי. ואני רוצה להגיד שהחוסן הלאומי עומד על העוצמה הצבאית אך לא פחות – על העוצמה החברתית. אני מבקשת וקוראת לכם, וכמה שיותר מהר, להסדיר עבור המפונים את כל הצרכים. הסדרת המלונות והשהות – הם יצאו מתופת, אין להם בתים לחזור אליהם, הם צריכים ודאות; הפיצויים, ולא לעג לרש, פיצויים שאפשר שייתנו אוויר, את שיקום המערכות. עלינו לעשות תיקון גדול. שהחטופים יחזרו במהרה, יהי זכר הנופלים והנרצחים ברוך, אמן. אני אסיים בציטוט של ברל כצנלסון, שעל שמו נקרא קיבוץ בארי: הבניין שלנו הוא לא בניין אבנים אלא בניין לבבות. ובעת הזאת אני רוצה להגיד תודה לעם ישראל, על שהיה במקום שהמדינה לא הייתה בו בימים האלה. עם ישראל חי, אנחנו ננצח.

היו"ר יפעת שאשא ביטון:

תודה רבה, חברת הכנסת נעמה לזימי. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

גברתי היושבת בראש, עמיתיי חברי הכנסת, כמו שכבר נאמר פה, שעה קשה, הכי קשה שידעה מדינת ישראל מאז שהיא נוסדה. אני רוצה לברך מעומק הלב את חברי בני גנץ, כמוביל המהלך, ודאי את גדי איזנקוט, את שאר החברים. גם אני הייתי היום, גם באוגדה 98, גם בבתי אבלים, גם עם משפחות שכולות, כמו שאני מקווה שכולנו עושים בימים האחרונים. אם יש קמצוץ של הקלה, שמפקדים אומרים לי היום – ואם ראש הממשלה ציין, גם באוגדה 98: עכשיו אנחנו נוכל יותר להזדהות עם המשימות שנקבל. אותם – נחושים. זה אומר שני דברים, צריך להגיד את האמת – על המצטרפים ולא פחות גם על מי שהיה שם קודם. זה לא עת למחלוקות, גם זה יגיע, אבל זה לא סוד. אני הייתי בעד המהלך הזה, אני בעד המהלך הזה, ואני מברך עליו מעומק הלב, וגם, הלילה ישנתי קצת יותר טוב. אני באמת מקווה שההצטרפות הזאת גם תוביל, כמו שכבר נאמר פה בראיונות, לכך שגם ראש הממשלה יבין שהצירוף של יש עתיד הוא עניין חשוב. ויכול להיות שגם הוא – לא יכול להיות; גם הוא צריך לחשוב איך הממשלה הענקית הזאת, ואנשים שהם חלק ממנה שיכולים אולי גם לעשות לא תועלת אלא להפך – יכול להיות שצריך לקבל גם החלטות כאלה. גם הוא, לא רק אנחנו. אבל גם אנחנו. אני באמת מקווה שהיכולות שמצטרפות לממשלה ורוח העם הזאת ידעו לטפל נכון בהחלטות הקשות שעוד נכונו לנו, בשיקום, בבניית היישובים וכמובן בחטופים ובבני משפחותיהם. "אבינו שבשמיים, צור ישראל וגואלו, ברך את מדינת ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו. הגן עליה באברת חסדך ופרוס עליה סוכת שלומך, ושלח אורך ואמיתך לראשיה, שריה ויועציה – – – חזק את ידי מגיני ארץ קודשנו, והנחילם אלוהינו ישועה, ועטרת ניצחון תעטרם, ונתת שלום בארץ ושמחת עולם ליושביה". "חזק את ידי מגיני ארץ קודשנו" – ואני מאמין באמונה שלמה שיבואו ימים ותהיה "שמחת עולם ליושביה". אני מבקש לסיים בחיזוק המשפחות השכולות, משפחות הנעדרים. בביקורים אצלכם באמת נשבר הלב מצד אחד, ומצד שני אנחנו גם שואבים כוח. מי ייתן ונדע גם להמציא לכם נחמה, לפחות קמצוץ של נחמה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת שטרן. חבר הכנסת איימן עודה, אחרון הדוברים. לאחר מכן נעבור להצבעה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

עמיתיי חברי הכנסת, הלב שלי קרוע למראה משפחות שאיבדו את היקר מכול, שאיבדו את בניהן. ליבי עם המשפחות הללו. יש לי חברים אישיים שנהרגו ומשפחות שאיבדו את בניהן. יצרתי קשר עם כולם ושמעתי את כאבם. אין שום דבר בעולם, ולא הכיבוש הארור, שמצדיק פגיעה בחפים מפשע. אין שום דבר בעולם שמצדיק כהוא זה פגיעה בבן אדם שהוא אזרח, בבן אדם חף מפשע. תמיד התנגדתי ואמשיך להתנגד בכל רמ"ח איבריי לפגיעה באזרחים. תמיד צריך להוציא את כל האזרחים, את כל האזרחים – יהודים, ערבים, פלסטינים – את כל האזרחים בעולם ממעגל האימה, ממעגל הרצח, ממעגל המלחמות. אני רוצה להביע הערכה עמוקה לאזרחי המדינה, ערבים ויהודים כאחד, על ההתנהגות האחראית. אני רוצה להביע הערכה לאזרחים הערבים והיהודים בערים המעורבות על ההתנהגות האחראית למופת. אני עובר בעירי חיפה ונפגש עם ערבים ויהודים בחיפה, ואני רואה במו עיניי את האחריות העמוקה של כל האזרחים. אני רוצה להביע הערכה לצוותי הרפואה, היהודים והערבים כאחד, שברגע הזה עובדים ביחד למרות הכול. זוהי הדרך הנכונה. חברי הכנסת וחברות הכנסת, מזה חמישה ימים אני שומע את המילה "נקמה" – זו לא הדרך, זו לא הדרך. אנחנו האזרחים הערבים רואים את שני הצדדים ורואים תמונות משני הצדדים.

טלי גוטליב (הליכוד):

נקמה בחמאס.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אני רואה טף פלסטינים – –

טלי גוטליב (הליכוד):

הם טבחו בילדים שלנו ובנשים שלנו. נקמה בחמאס. נקמה בחמאס.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

– – אני רואה זקנות פלסטיניות שנהרגות, אני רואה את שני הצדדים. זו לא הדרך.

טלי גוטליב (הליכוד):

עכשיו. עכשיו.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

איך אתה יכול להשוות?

אופיר כץ (הליכוד):

נקמה ורק נקמה – – – לא תהיה פה.

טלי גוטליב (הליכוד):

נקמה בחמאס.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

איך אתה יכול להשוות?

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

עוד סבב ועוד סבב – זו לא הדרך.

אופיר כץ (הליכוד):

זו הדרך, נקמה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

יש דרך אחרת, והיא אופק מדיני למען השלום, רק השלום.

אופיר כץ (הליכוד):

נקמה, ואנחנו ננקום בהם.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

איך אתה יכול להשוות? תתבייש לך.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

רק השלום. עוד פעם, רק השלום.

היו"ר אמיר אוחנה:

תם הזמן.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

מאה פעמים: רק השלום יביא ביטחון ויביא זכויות לשני העמים. ביטחון לכולם. אין דרך אחרת.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עודה, תם הזמן.

טלי גוטליב (הליכוד):

הם טבחו בנשים וילדים – – –

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אנחנו בסיעת חד"ש-תע"ל נצביע נגד, כי אין אופק מדיני לשלום בממשלה הזו. תודה.

קריאות:

אופיר כץ (הליכוד):

רק נקמה. רק נקמה, ואנחנו ננקום בהם.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

הם שרפו ילדים, הם שרפו ילדים.

היו"ר אמיר אוחנה:

מטעם הממשלה יסכם השר מיקי זוהר. לאחר מכן נעבור להצבעות.

קריאות:

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

איך אפשר להשוות בכלל.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר זוהר מסכם מטעם הממשלה, לאחר מכן אנחנו מצביעים.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

זה דאעש, תתבייש לך.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

– – – גם אתכם יהרגו.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה יש לו להגיד?

קריאות:

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

חבריי חברי הכנסת, חברות הכנסת, אדוני היושב-ראש, אני מבקש לומר שהרגע הזה הוא רגע שאף אחד או אחת מאיתנו ואף אחד או אחת מאזרחי ישראל לא ישכחו. זה רגע שבו עם ישראל מתאחד יחד לנצח את אויביו ולהביא לעם ישראל כולו שקט, ולנצח במלחמה הזו אפשר רק ביחד. אני רוצה להודות לכל מי שגילה את האחריות וראה את זה כמשימה לאומית חשובה. בני גנץ, גדעון סער, גדי איזנקוט, אני אומר לכם תודה אישית. קיבלתם החלטה אמיצה, חשובה, שעם ישראל יזכור אותה לעוד הרבה מאוד שנים קדימה. ולכולנו פה בבית הזה אני אומר: עת לאחדות, עת לאהבת חינם על חשבון שנאת החינם. כי אהבת החינם היא זו שתעזור לעם הזה לנצח, ושנאת החינם תעשה בדיוק את ההפך. עת לאהבת חינם בינינו, ובעזרת השם, עת לניצחון במלחמה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לשר זוהר. חברי הכנסת אנחנו עוברים להצבעות, אנא שבו במקומותיכם. חברות וחברי הכנסת, ההצבעות יהיו אלקטרוניות, אנא שבו במקומותיכם. יתקיימו כעת שתי הצבעות: ההצבעה הראשונה על צירופם של חברי הכנסת גנץ, סער, איזנקוט, טרופר ושאשא ביטון כשרים בממשלה. ההצבעה השנייה תהיה על צירופו של חבר הכנסת אוריאל בוסו כשר בממשלה ועל שינוי חלוקת התפקידים בין השרים. אם כן, אנחנו נצביע כעת על צירופם של השרים גנץ, סער, איזנקוט, טרופר ושאשא ביטון. רבותיי, הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד הודעת הממשלה – 66 נגד – 4 נמנעים – אין הודעת הממשלה על צירוף שרים לממשלה נתקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

66 בעד, ארבעה נגד. אני מוסיף גם את קולו של חבר הכנסת דרעי לפרוטוקול וגם את קולו של חבר הכנסת גנץ – החל מעוד כמה דקות השר גנץ – ואני קובע כי ההצעה התקבלה. אנחנו נצביע כעת על צירופו של חבר הכנסת בוסו לממשלה ועל שינוי חלוקת התפקידים בין השרים. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד הודעת הממשלה – 65 נגד – אין נמנעים – אין הודעת הממשלה על צירוף שר לממשלה ועל שינוי חלוקת התפקידים בין השרים נתקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

65 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי גם הצעה זו התקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו נעבור כעת להצהרת האמונים של השרים. ראשון יעלה לדוכן השר בנימין גנץ, בבקשה.

בנימין גנץ:

אני, בנימין גנץ, בן נחום ומלכה, זכרם לברכה, ניצולי השואה, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת. אנחנו נעשה – האויב ישמע.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לשר גנץ. השר גדעון סער, בבקשה.

גדעון סער:

אני, גדעון סער, בן שמואל סרג'יו וברוריה, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

כעת יעלה ויבוא השר איזנקוט, בבקשה.

גדי איזנקוט:

אני, גדי איזנקוט, בן מאיר, זכרו לברכה, ואסתר, תיבדל לחיים, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לשר איזנקוט. יעלה ויבוא השר חילי טרופר.

חילי טרופר:

אני, חילי טרופר, בן דניאל ופייגי, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לשר טרופר. תעלה ותבוא השרה יפעת שאשא ביטון.

יפעת שאשא ביטון:

אני, יפעת שאשא ביטון, בת משה דוד ורחל, מתחייבת כחברת הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחברת הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לשרה שאשא ביטון. יעלה ויבוא השר אוריאל בוסו.

אוריאל בוסו:

אני, אוריאל מנחם בוסו, בן הרב ניסים והרבנית חפציבה, שיחיו לאורך ימים טובים וארוכים, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת.

קריאה:

בהצלחה, אוריאל.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לשר בוסו.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מזמין כעת את חבר הכנסת אופיר כץ, יושב-ראש ועדת הכנסת, למסור הודעה מטעם ועדת הכנסת. בבקשה. נכבדיי, אנא הואילו לאפשר לחבר הכנסת כץ לעלות לדוכן. בבקשה.

אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):

אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, גם אני כמובן מברך על הקמת הממשלה, על האחדות. אני רוצה לענות לחבר הכנסת איימן עודה, שעלה פה קודם וחושש מאוד מהנקמה שבוא תבוא. במהלך ניחומי האבלים שכולנו משתתפים בהם, אמר לי שלשום, כשניחמתי את משפחת בוני מעפולה – נעמה ז"ל, חיילת, נרצחה – הוא אמר לי: אנחנו לא מוסריים בזה שהיינו מוסריים מדי, והיום אנחנו משלמים את המחיר. אז טוב שגם ראש הממשלה העלה את המילה "נקמה". ואלו שאיימן עודה דואג להם שם בעזה – יש לו סיבה טובה לדאגה, כי הפעם אנחנו באמת נשתמש בנקמה. כי התמונות והסרטונים שראינו ראויים לנקמה. ואני רוצה לחזור על דבריך, אדוני היושב-ראש, שאמרת את המכנה המשותף בכל ניחומי האבלים שלנו – שכל המשפחות דורשות לחסל אותם, לגמור אותם, שלא תישאר יותר המילה "חמאס". אדוני היושב-ראש, אני רוצה לעדכן על שינויים בוועדות השונות בעקבות הקמת הממשלה. בוועדת החוץ והביטחון, במקום חבר הכנסת גדי איזנקוט יכהן חבר הכנסת מיכאל ביטון; במקום חבר הכנסת גדעון סער יכהן חבר הכנסת זאב אלקין; במקום חבר הכנסת בני גנץ, שכיהן כממלא מקום קבוע, יכהן חבר הכנסת מתן כהנא; במקום חבר הכנסת זאב אלקין, שכיהן כממלא מקום קבוע, תכהן חברת הכנסת שרן השכל. בוועדת החינוך, התרבות והספורט, במקום חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון תכהן חברת הכנסת השכל. בוועדת הבריאות, במקום חבר הכנסת חילי טרופר תכהן חברת הכנסת פנינה תמנו שטה. אבקש להודיע שגם מטעם ש"ס, בוועדת הבריאות, במקום חבר הכנסת אוריאל בוסו יכהן חבר הכנסת יונתן משריקי. בוועדת החוקה, חוק ומשפט, במקום חבר הכנסת יונתן משריקי יכהן חבר הכנסת בצלאל. בוועדת הכספים, במקום חבר הכנסת משריקי יכהן חבר הכנסת סימון מושיאשוילי. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני א' בחשוון התשפ"ד, 16 באוקטובר 2023, בשעה 16:00. ה' עוז לעמו ייתן, ה' יברך את עמו בשלום. ישיבה זו נעולה.