ישיבת מליאה בתאריך 06/03/2023 בשעה 09:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, בוקר טוב וחג פורים שמח. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת היום, י"ג באדר התשפ"ג, 6 במרץ 2023. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/2667/25 וכלה בהצעת חוק פ/2759/25: הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מינימום למצית נכס ציבורי) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק העונשין (תיקון – קביעת עונש מינימום בגין נטילת דמי חסות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת איש כוחות הביטחון וההצלה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – החרגת עיקול רכב), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, מנסור עבאס, ווליד טאהא ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון – איסור קבלת תרומות מיישוב שיתופי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ניסים ואטורי; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – ביטול השתתפות רשות מקומית בתקציבי מוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק שיעור ריבית פיגורים מקסימלי (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – גביית תשלומים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון – בחינת העלות לרשויות מקומיות), מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי תשלומים לעצמאים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – מס בשיעור אפס על תרופות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – סבסוד מחוללי חמצן ניידים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הטבות במס ליישוב מאוים באזור), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דני דנון; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטול מבחן ההכנסה לצורך קבלת גמלת סיעוד), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק הרשות לפיתוח הפריפריה החברתית, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק הרשות לפיתוח הפריפריה החברתית, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק מענק יובל לעובדי הוראה עולים, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי בעד תרומת מזון), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אוריאל בוסו, יוסף טייב ואברהם בצלאל; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה למתמחים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק המזונות (הבטחת תשלום) (תיקון – סכום שלא יובא בחשבון במבחן ההכנסה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון – ביטול שלילת גמלאות מאלמנים שנישאו), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הסדרת העיסוק בייצוג דוגמנים, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לגיל הרך), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דני דנון; הצעת חוק עידוד תרומות מזון (תיקון – הצלת מזון), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק לעידוד הנקה ושמירה על אופן הזנת תינוקות, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – הגבלת שעות העסקה של מתמחה ברפואה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת העיסוק בניתוח התנהגות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת דבי ביטון ויוראי להב הרצנו; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – הטמעת עקרונות מגילת העצמאות בתוכנית הלימודים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי הוצאות בשל ארוחה עסקית לעצמאים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק הגבלת ייבוא צאן לישראל, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רם בן ברק; הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – חובת הענקת הנחה בארנונה לאדם בעל מוגבלות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אליהו ברוכי, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק להארכת מועד לקבלת דברי דואר (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, מנסור עבאס, ווליד טאהא ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (תיקון – חילוט הכספים וניהולם), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת עמית הלוי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק למניעת מפגעים (תיקון – הגבלת שימוש בזיקוקין די-נור באזורי מגורים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק לתיקון פקודת המיסים (גבייה) (פיצוי עקב טעות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הפסיכולוגים (תיקון – איסור טיפולי המרה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת מרב מיכאלי, נעמה לזימי, אפרת רייטן מרום וגלעד קריב; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – התקנת תשתית לעמדת טעינה לרכב חשמלי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יעקב אשר ומשה גפני; הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – ביטול מסלול הטבות המס), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – הרחבת תחולה על עובד של קבלן שירות המועסק אצל מזמין השירות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק לתיקון פקודת מיסי העירייה ומיסי הממשלה (פטורין) (פטור מארנונה למכללה טכנולוגית מוכרת), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכאות לדמי אבטלה מגיל 19), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק הקמת מאגר מידע גנטי של כלבים, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אלי דלל; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – איסור הפליה בשל הובלת עגלת ילדים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוסף עטאונה, איימן עודה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק נכסי נפקדים (תיקון – החזרת נכסים לנפקד שהפך לאזרח), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוסף עטאונה, עופר כסיף, איימן עודה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – הפחתת אגרה לעובדים בענף המלונאות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4) (תיקון – ביטול החוק), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוסף עטאונה, עופר כסיף, איימן עודה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון – כשירות מועמדים לכהונה כנשיא המדינה), מאת חברי הכנסת יואב סגלוביץ', רון כץ, טטיאנה מזרסקי, דבי ביטון, ולדימיר בליאק, קארין אלהרר ומירב בן ארי; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – עובד סוציאלי או פסיכולוג חינוכי במוסד חינוכי ביישוב סמוך גבול), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת דבי ביטון; הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הוספת סעיף שוויון), מאת חברי הכנסת יוסף עטאונה, עופר כסיף, איימן עודה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק פיקוח על מחירים, שיווק וסבסוד של מזון ללא גלוטן, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדרת ילד נכה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי, אופיר כץ, יוסף טייב, עמית הלוי, אליהו ברוכי, משה רוט, משה ארבל, אחמד טיבי, פנינה תמנו, אברהם בצלאל ואושר שקלים; הצעת חוק טיפול בכתות פוגעניות, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יואב סגלוביץ', רון כץ, טטיאנה מזרסקי, דבי ביטון, ולדימיר בליאק, קארין אלהרר ומירב בן ארי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (נקודות זיכוי להורי חיילים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מיכל שיר סגמן; הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – התיישנות וריבית מיוחדת), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוסף עטאונה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות) (תיקון – קיצור זמן המענה בפניות ציבור), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוסף עטאונה, איימן עודה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – חובת יידוע נפגעי עבירה בדבר זכויותיהם), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת העיסוק בפודולוגיה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תיקון – העברת האחריות למשרד החינוך), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אורנה ברביבאי ורון כץ; הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תיקון – זכות במקרקעין בקבוצת רכישה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות (תיקון – הרחבת הגישה לצילומים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יפעת שאשא ביטון, אורנה ברביבאי, שרון ניר, יוראי להב הרצנו, קארין אלהרר, אפרת רייטן מרום, אימאן ח'טיב יאסין, פנינה תמנו ויוסף טייב; הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון – הארכת תוקף), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – סכום ההשתתפות בהוצאות התקציב של מועצה דתית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אברהם בצלאל; הצעת חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק הסדרת מקומות רחצה (תיקון – קביעת מקומות לרחצה נפרדת), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אליהו ברוכי, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – העברת תיק רפואי במעבר בין קופות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – טיפול בפעוטות במעונות יום כעבודה מועדפת), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – שכר לימוד לסטודנטים יהודים זכאי חוק השבות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת חנוך דב מלביצקי, סימון דוידסון, אלי דלל, מתן כהנא, בועז ביסמוט, דן אילוז, מירב בן ארי, משה טור פז ויוסף טייב; הצעת חוק המלחמה בפדופיליה (מאגר מידע), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אלמוג כהן; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הטיפול הרפואי, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי; הצעת חוק שריון איסור הפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עידן רול, אורנה ברביבאי, מירב בן ארי, מאיר כהן, נעמה לזימי, יוראי להב הרצנו, יואב סגלוביץ' ורם בן ברק; הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – דמויי כלי ירייה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יואב סגלוביץ', רון כץ, טטיאנה מזרסקי, דבי ביטון, ולדימיר בליאק, קארין אלהרר ומירב בן ארי; הצעת חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (תיקון – מניעת שוד והרס אתרי מורשת והעצמת תשתיות במדבר יהודה, ביהודה והשומרון ובקעת הירדן), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דני דנון; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חובת לימודי ליבה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת בועז טופורובסקי, יאיר לפיד, טטיאנה מזרסקי, נאור שירי, ולדימיר בליאק, דבי ביטון, רם בן ברק, משה טור פז, מטי צרפתי הרכבי, סימון דוידסון, מיכל שיר סגמן, יסמין פרידמן, יוראי להב הרצנו, רון כץ ומירב בן ארי; הצעת חוק לימודי בטיחות בדרכים בבתי ספר, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת בועז טופורובסקי; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (ייצוג הולם בשמות מקומות ציבוריים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת יסמין פרידמן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום תוספת לגמלת אזרח ותיק לנכה שהכנסתו נמוכה משכר המינימום), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יוסף עטאונה; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר הוצאות עבור נסיעה באמבולנס), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר הוצאות עבור נסיעה באמבולנס), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק ניירות ערך (תיקון – קנס מוגדל בגין הרצת מניות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים (תיקון – צעדים ליישום מיטבי של החוק), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוסף עטאונה, איימן עודה, עופר כסיף ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגבלת קצבאות הילדים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (הגבלת פעילות) (תיקון – עונשין על קיום פעילות וחובות דיווח לכנסת), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – טיפול בזמן סביר), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות (תיקון – קביעת תאגיד שאינו מדווח או שותפות כחברת שכבה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – ביטול המועצות הדתיות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום גמלת ילד נכה לאומן בעד ילד הנמצא אצלו באומנה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום גמלת ילד נכה לאומן בעד ילד הנמצא אצלו באומנה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום גמלת ילד נכה לאומן בעד ילד הנמצא אצלו באומנה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת יסמין פרידמן; הצעת חוק סיוע למשפחות ברוכות ילדים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, מנסור עבאס, ווליד טאהא ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת תקופת הלידה וההורות להורי פעוט עם מוגבלות מורכבת), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת ארז מלול, משה ארבל, יוסף טייב, יונתן מישרקי, אברהם בצלאל, ינון אזולאי, קטי קטרין שטרית, משה רוט, מנסור עבאס, יצחק פינדרוס, פנינה תמנו, יצחק קרויזר, גלעד קריב, סימון דוידסון, אליהו ברוכי וסימון מושיאשוילי; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – חניה חינם לאזרח ותיק שמלאו לו 75 שנים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יונתן מישרקי, יצחק קרויזר וארז מלול; הצעת חוק סיוע לצעירים חסרי עורף משפחתי, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון – התפטרות בשל השתתפות במכינה קדם צבאית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רון כץ. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

הנושא הראשון על סדר-היום – הצעות להביע אי-אמון בממשלה של סיעות יש עתיד, המחנה הממלכתי וחד"ש-תע"ל. אני מזמין את חברת הכנסת אורנה ברביבאי לנמק את ההצעה מטעם סיעת יש עתיד. בבקשה, גברתי, עשר דקות לרשותך.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברים, נתניהו מפרק את המדינה. הוא ממשכן את העתיד של הילדים שלנו כדי להבטיח לעצמו הגנה מגזר הדין. תראו, אנחנו יודעים שאמון הציבור בפוליטיקאים הוא מהנמוכים ביותר, אבל הממשלה הזאת הצליחה להוריד אותו לשפל חסר תקדים. כמה רעש ואי-שקט הכנסתם לחיי האזרחים בחודשיים בלבד. הבוקר החלטתי להרים את המסך מעל מקבץ ההחלטות ההרסניות שהתקבלו לאחרונה, ולהסביר בפשטות את התוכנית האסטרטגית שעומדת מאחוריהן. כבר אמרתי, האיום הכי גדול על נתניהו הוא להגיע לכלא. לשם כך הוא מוכן למכור את המדינה. מבחינתו אין מחיר לחופש, אחרת איך יכול להיות שהוא ממנה את בן גביר להיות מופקד על המשטרה? הוא מגבה שר שיכור מכוח לשלוח שוטרים כדי לזרוק רימוני הלם על אזרחים הגונים. נראה לכם הגיוני שאזרחים שלקחו דגל ויצאו להפגין, כפי שעדיין מותר במדינה דמוקרטית – ואני מדגישה, עדיין – יסיימו בחדר מעצר עם אזיקים על הידיים והרגליים, או בלי אוזן בבית חולים? את מי בדיוק הם מסכנים? מה הפחד הגדול כל כך מהאזרחים?

משה סעדה (הליכוד):

– – – הם חסמו כבישים.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

כדי להבטיח שהשוטרים יצייתו לשר המביך הזה, שלא מבין מה קורה מימינו ומשמאלו, נתניהו נאלץ להעביר לו סמכויות על המשטרה, ומאפשר להעביר בקריאה טרומית – כן, זה קרה – חוק שנותן לפוליטיקאים את הסמכות לחקור שוטרים ופרקליטים. מזכיר לכם משהו?

משה סעדה (הליכוד):

ממש לא נכון – – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

כן, הפוליטיקאים, שהאזרחים כבר מזמן לא סומכים עליהם. מה זה, אם לא מדינת משטרה? איך אפשר להסביר שהוא נותן לסמוטריץ' ההומופוב, השוביניסט והגזען, שאפילו האמריקאים מוכנים לזרוק אותו מהמטוס, את האחיזה בסמכויות משרד הביטחון גם במחיר הפגיעה באחדות הפיקוד ובאינטרס המדיני והביטחוני של מדינת ישראל? ואיך אפשר להסביר את מרוץ החקיקה שנועד לבטל את מעמדו של בית המשפט עד כדי כך שהוא פשוט לא יהיה רלוונטי? הרי זאת המשימה. הינה רק כמה מהחוקים המביישים שראש הממשלה בפועל, השר יריב לוין, מקדם. הוועדה למינוי שופטים תהיה ועדה של פוליטיקאים. למה לא? הרי הציבור מאמין בהם. לא מספיקה להם משטרה פוליטית, עכשיו דחוף להם להפוך גם את מערכת המשפט לפוליטית. יועצים משפטיים במשרדי הממשלה ימונו לפי שיוך פוליטי, שלא לומר מפלגתי, והסכמה שבשתיקה להכשיר כל גחמה של השרים. כן, כבר הבנתם את התמונה, כלום לא מספיק להם, אז הם מעבירים חוק נוסף – אחרי שימנו שופטים מטעמם, הם מוודאים שמערכת המשפט בישראל תישאר בלי שיניים. השופטים יוגבלו מעתה בכל דיון על הנושאים המשמעותיים ביותר שמעסיקים את אזרחי המדינה. רוצים דוגמה? שוויון, למשל, הערך הכי בסיסי במדינה דמוקרטית.

השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:

חירות זה הערך הכי בסיסי.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

בעוד שלושה שבועות, למי שלא הבין, בג"ץ לא יוכל לדרוש תשובות מהממשלה לגבי הצדקת האפליה בחוק הגיוס, למרות שמדובר בחוק מפלה, המבחין בין אזרחים המחויבים בגיוס לצה"ל לבין אזרחים שיקבלו פטור גורף. שנים הייתה התכתשות, בית המשפט דרש מהממשלה תשובות. איך פותרים את העניין הזה? מבטלים את היכולת של בית המשפט לדון בשוויון. זה התאפשר לא כי זה הוגן, אלא כי לנתניהו אין בררה. ואם בשוויון עסקינן, אנחנו יודעים כמה סבל נגרם לנשים שמגיעות לבתי הדין הרבניים בנושאים שקשורים לדיני משפחה, ואיך תמיד הגישה השמרנית שמבוססת על ההלכה נותנת עדיפות לגבר על פני האישה. אז תרשו לי לעדכן אתכם כי בישראל 2023 עבר ממש לאחרונה חוק בקריאה הטרומית שלוקח את הנשים אחורה ומרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים גם לדיני עבודה ותחומי חיים אחרים.

משה סעדה (הליכוד):

זה ממש לא נכון, זה דיני ממונות. אתם לא מכירים – – –

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

זה רק דיני ממונות? בוא נהפוך לאיראן.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

מיכל, מיכל, מיכל, עזבי, תתעלמי. אני מתעלמת.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת משה סעדה, תודה.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

50% מהאוכלוסייה בישראל, ואני בתוכן, חשות כי בשם הצורך של נתניהו לרצות מפלגות פוליטיות שאין בהן נשים בכלל – אף לא אישה אחת – הזכויות שלנו נפגעות. ובקרוב מאוד תאושר הפרדה, הדרה של נשים במרחב הציבורי, ולנשים לא יהיה סיכוי להגיע לתפקידים בכירים בשום מקום. כאילו כל מה שעשינו עד עכשיו, כל פריצות הדרך כבר לא יהיו רלוונטיות. על הפגיעה בזכויות הלהט"בים, כבוד היושב-ראש, היה אפשר כמובן להוסיף רבות מתוך דאגה עמוקה גם לזכויות שלהם. כשאני מתבוננת על הממשלה אני רואה כיצד הנשים שכבר מונו הפכו לעלה תאנה בתפקידים ריקים מתוכן, ומצטערת על כך שהממשלה הזאת לא יכולה לשמש מודל למציאות שוויונית וליברלית המקדמת זכויות אדם. בצער רב אני אומרת את זה. במציאות הזאת אני לא יכולה להתחמק מלחשוב איזה סיכוי היה לי, ברמה האישית, להגיע מעפולה, להיות אלופה במטה הכללי ושרה בממשלה, אם הייתי צריכה להתמודד אז עם המדיניות המחפירה שאתם מובילים היום. סדרת החוקים המטורללים האלה לא עוצרת באדום. חוק קומבינת דרעי 2 נועד לעקוף את בג"ץ, למרות ההחלטה שהתקבלה רק לאחרונה ברוב מוחלט של שופטים על כך שדרעי לא יוכל להיות שר. דרעי לא יוכל להיות שר בשל העבירות שמיוחסות לו. אז מה עושים? במסגרת חבר מביא חבר נתניהו הבטיח לדרעי להיות שר. בלעדיו הרי לא הייתה לו ממשלה. כולנו יודעים. ואם כבר חברים, למה לתת לו רק משרד אחד? הוא קיבל שני משרדים – משרד הבריאות ומשרד הפנים. גם החוק הזה עבר בקריאה טרומית, ותכליתו היא – תקשיבו טוב מה אני אומרת לכם, חבר'ה, תקשיבו טוב – התכלית של החוק הזה היא שמותר לאדם אשר הורשע בעבירות פליליות ובג"ץ החליט לגביו שהוא אינו כשיר להיות שר – נחשו מה? להיות שר בכל זאת. למה? כי נתניהו מוכן לשלם כל מחיר על חשבון הציבור. אז כולנו כבר מבינים שאף אחד לא מתעסק לא בבריאות שלנו, לא ביוקר המחיה, לא במשילות שהובטחה ולא בהתעצמות הטרור כדי למנוע את הרצח הבא. אחרי רצח של 14 אנשים צעירים, ילדים, נשים וגברים שנרצחו מתחילת השנה. נתניהו כל כך חרד, כל כך חלש, כל כך סחיט, שאתמול ישבנו שעות בוועדה שהוקמה במיוחד לצורך כך, במיוחד, רק כדי לעסוק בשאלת הנבצרות שלו. זאת שאלה שמרחפת באוויר, וכבר היועצת המשפטית אמרה שהיא לא עוסקת בזה. על מה דיברנו שם? דנו בהצעת חוק שקובעת כי היועצת המשפטית לממשלה ובית המשפט לא יוכלו לדון בנבצרות של ראש ממשלה. כן, גם אם הוא יעשה את הדבר החמור ביותר בזמן כהונתו, יפעל בניגוד עניינים מובהק ויוכח מעל לכל ספק שהוא פוגע באופן ישיר באזרחי המדינה. גם אז, היועצת המשפטית לממשלה ובג"ץ לא יוכלו לדון בנבצרות ראש הממשלה. זה מה ששמעתם. תבינו, מחסנים כאן לא רק את החוקים בחיסון פורטה אלא גם את ראש הממשלה, כדי שהוא יוכל לרצות את כל מי ששולט בו. עיניכם הרואות, נתניהו הגיע לקדנציה הזאת כדי לשנות את הכיוון של ישראל, מ-75 שנים של יצירה, חדשנות וקדמה למדינה שמרנית שהולכת אחורה בכל תחומי החיים, רק כדי לרצות ולפצות מיעוט חמדן, אשר זיהה שעת כושר ויודע להפעיל לחץ יום-יומי על ראש ממשלה שכבר לא מסוגל לשמור על האינטרסים של המדינה. האנשים הנפלאים שאני פוגשת יום-יום ברחובות גדלו והתחנכו על האתוס של הרצל, חוזה המדינה, "אם תרצו אין זו אגדה". כל פעם אני מסתכלת על התמונה שלו. את הדנ"א הזה לא תוכלו לשנות. הציבור נחוש לשמור על כל מה שמדינת ישראל מייצגת כמדינה יהודית ודמוקרטית. המגמות המדאיגות בשיח הסרבנות לשירות מילואים לא ייעלמו מאליהן. אני כמובן מגנה סרבנות לשירות בצה"ל, אך אי-אפשר להתעלם מהכאב הגדול שמשתקף מהאמירות שלהם על אובדן הדרך. אין ביטוי גדול יותר לניתוק המוחלט של הממשלה הזאת, כאשר שרה בישראל קוראת לטייסים "נפולת נמושות". פשוט אין לתאר. בחודשיים האחרונים עשיתם הכול כדי להפוך את המסורת היהודית, שדוגלת בעקרונות "חביב אדם שנברא בצלם" וכיבוד הגר ו"ואהבת לרעך כמוך", ליהדות מרחיקה, המיוצגת על ידי פוליטיקאים קיצוניים, שמעודדים שרפת כפר על יושביו וחיפוש חמץ בתיקים של אזרחים בכניסה לבתי חולים.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

חוק האימוץ.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אימא שלי, שעלתה כילדה בת 13 מעיראק למעברה וגדלה במשפחה של 11 נפשות, אמרה לי השבוע שהיא לא עשתה את כל הדרך הזאת – עבדה בחקלאות ועמדה בתור כדי לקבל דלי תפוחי אדמה להאכיל את המשפחה שלה, גידלה שבעה ילדים בעצמה – רק כדי שיגיע פוליטיקאי, בכיר ככל שיהיה, ויחבל באחדות העם ובערבות ההדדית שהושגה כאן בעמל רב. לא בעבור זה הקמנו מדינה; לא בעבור זה שלחנו חיילים לחרף את נפשם כדי להגן על הבית. בשם דור המייסדים, ההורים שלנו שבנו את המדינה, הסבים שלנו, והותירו לנו אותה למשמרת, אני קוראת לך, ראש הממשלה, להתפכח מייד, לעצור את החקיקה ההרסנית הזאת. עשה זאת לפני שישלח איש יד ברעהו וחלילה, חלילה, חלילה, יישפך כאן דם.

היו"ר אמיר אוחנה:

לסיום, גברתי.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

כראש הממשלה, האחריות היא עליך, ועליך בלבד. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. אני מזמין את חבר הכנסת אלון שוסטר לנמק את ההצעה להביע אי-אמון בממשלה מטעם סיעת המחנה הממלכתי. בבקשה, חבר הכנסת שוסטר. בבקשה, אדוני. עשר דקות לרשותך.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

בוקר טוב, פורים שמח. אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי, אנחנו נמצאים במציאות כל כך קשה, שאני – לתפיסתי הממשלה הייתה צריכה להודיע על אי-אמון בעצמה, להתנדב לעשות את זה. ראש הממשלה, בהתכנסות הראשונה של הממשלה, הציג בפני האומה את היעדים של הממשלה, של ממשלתו – ממשלתו השישית, הוא כבר יודע מה זה להיות ראש ממשלה. ובכן, המשימות – – –

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

ארבע מטרות. היו לו ארבע מטרות.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

כן, בדיוק, ארבע מטרות. ממשלה שישית וארבע מטרות: האחת, לבלום את איראן. המשימה הזו קשה, קשה מנשוא. לאחר השיקול האסטרטגי המוטעה, השגוי, של לשכנע את ארצות הברית לצאת מההסכם, איראן קרובה מאי פעם לפצצת גרעין. המשימה השנייה היא להחזיר את הביטחון והמשילות. ובכן, בכך לא עושים. מדברים, מספרים סיפורים, ולא הביטחון ולא המשילות הם בראש סדר-היום שלנו, של הממשלה הזאת ושל הבית הזה. המשימה השלישית היא לטפל ביוקר המחיה ובמצוקת הדיור – לא שמעתי, לא ראיתי. המשימה הרביעית היא להרחיב דרמטית את מעגל השלום. כעבור כמה ימים הבליחה בשמי עולמנו הרפורמה הדגולה שמאיימת היום לקרוע לגזרים את הבית המשותף שלנו. לקרוע לגזרים את הבית המשותף שלנו, ואני מתכוון לכל מילה: הבית הזה הוא משותף, והבית הזה הולך ונקרע. וארבע המשימות, החשובות, הראויות, שהציג לממשלתו ראש הממשלה – הוא ראש הממשלה שלי, שלנו – פגו, התאיידו אל מול מהלך שאני מבקש להגדיר אותו כמכירת מוצר מורעל, מוצר קלוקל, מוצר פגום במחיר מופקע, במחיר בלתי אפשרי, במחיר פרימת החוסן הלאומי של מדינת ישראל, של הקהילה, של העם, של האומה הזו; במחיר של פגיעה חסרת תקדים בביטחון הלאומי, פגיעה חסרת תקדים שעוד תלך ותתגלגל, חס וחלילה, לכלכלה שלנו, לביטחון, למעמדה של ישראל בעמים, לתחושות הצדק של ישראלים. אנחנו משלמים את כל זה, בשביל מה? בשביל לפורר מערכת מרכזית, חשובה, כשהדבר היחיד שניתן לומר על היוזמה הזו הוא שאכן, גם במערכת המשפט יש מה לתקן. ואללה, מציאה יפה, גילוי נאה. בהחלט יש מה לתקן. במחיר של החרבת המעשה המשותף הזה. עיניך, ראש הממשלה, לא יכולות לנדוד מהמציאות הקשה שהולכת ומתהווה; המכתבים שהולכים ומתרבים, שנכתבו ביד רועדת על ידי אזרחים מסורים, לוחמים עזי נפש, שאומרים: עד כאן. אני, אגב, מצר על כך, כואב על כך, לא מקבל את המהלך הזה, אבל המהלך הזה הוא תוצר של תחושת הפחד, הכעס והנחישות: הפחד ממה יהיה, הכעס על מה שנעשה, והנחישות שלא תקרה הנבלה הזו בעת הזו. ראש הממשלה שלנו, ששכח את ארבעת היעדים שהוא הציג לנו, בעצם מקדם את אותם צעדים שאנחנו בכחול לבן – אחר כך במחנה הממלכתי – הזהרנו מפניהם. דיברנו לפני שנתיים על מזימת אפריל. התכוונו בדיוק בדיוק לאותו מהלך שהסתיר אותו ראש הממשלה בקמפיין לפני הבחירות. בבחירות האחרונות קראנו לזה "סיוט נובמבר", סיוט נובמבר. מי ששמו על סדר-היום את ההפיכה, את ההתנקשות בדמוקרטיה הישראלית, היינו אנחנו, לא ראש הממשלה. ראש הממשלה, חברות וחברים, הסתיר את התועבה הזו מעיני הציבור, הסתיר את התועבה הזו מעיני הציבור, ואנחנו הזהרנו את הציבור הזה, את הציבור שלנו, מפני מה שיתחולל. אני משוכנע שמצביעי הליכוד בוודאי, ואני מאמין שגם מפלגות אחרות בקואליציה, ראו לנגד עיניהם את המשימות שעליהן דיברנו במערכת הבחירות: משילות, יוקר מחיה – ואני מצטרף ליעדים שהציגו ראש הממשלה וממשלתו: איראן, שלום, בהחלט. מאיפה הגיעה הזוועה הזו לחיינו? אנחנו משלמים הון עתק בחוסן הלאומי שלנו על החרבת הדמוקרטיה, משלמים פעמיים, בחוסן הלאומי שלנו בדמוקרטיה, במעמדנו הבין-לאומי ובכלכלה שלנו. ומי עושה את זה? ראש ממשלה שנגוע בניגוד עניינים חמור דווקא בנושא הזה. אין לו ניגוד עניינים לעסוק בביטחון לאומי אל מול איראן, אין לו ניגוד עניינים לעסוק בביטחון הכלכלי שלנו, ביוקר המחיה, בדיור, אין לו ניגוד עניינים לעסוק בהרחבת מעגל השלום; אסור לו לעסוק בנושא המשפטי, כי זה נוגע ישירות בענייניו האישיים, במשפטיו. יש לו שתי אפשרויות, לראש הממשלה: אפשרות אחת – אכן להיות ראש ממשלה; אפשרות שנייה היא שמדינת ישראל תקדם את הצעדים הנוראיים הללו. הוא לא יכול להיות בעת ובעונה אחת ראש ממשלה שמקדם את הזוועה הזו. החברה שלנו נקרעת. החברה נקרעת, לשם מה? הכלכלה קורסת, בעבור מה? בעבור שינויים שאפשר לעשות אותם בהסכמה רחבה, או בעבור שינוי משטרי עמוק, שאומר שלשלטון – אגב, לכל שלטון, לכל ממשלה – תהיה אפשרות נטולת מצרים, נטולת מגבלות, לעשות ככל העולה על רוחה. זאת המשמעות. דמוקרטיה היא שני יסודות, ולא אחד. היסוד האחד הוא שלטון העם, שבא לידי ביטוי בבחירות חופשיות; וחירות העם, שבאה לידי ביטוי בהגבלתו של החופש המוחלט של השלטון הזה, יהיה השלטון אשר יהיה, תהא הממשלה אשר תהא. וכן, יהיה ראש הממשלה אשר יהיה, מותר לישראל שיהיה לה גם ראש ממשלה אחר. ידידותינו נדות לנו בעולם, והחמור מכול, הצדק – תחושת הצדק שלנו הולכת ומתרופפת. לאן, אדוני היושב-ראש, נוליך את החרפה הזו? לאן אנחנו מובילים את הבנים והנכדים שלנו? לא באנו לכאן ל-75 שנים – יש מי שאומר שזה לנצח-נצחים, אני מסתפק בהבטחה עבור שלושת הדורות הבאים. אני מבקש מהכנסת להביע אי-אמון בממשלה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לאדוני. ישיב במשולב על ההצעות להביע אי-אמון של סיעות יש עתיד והמחנה הממלכתי השר עמיחי שיקלי. אני מזמין את השר שיקלי לשאת את דברו. בבקשה, אדוני.

השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:

כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – כמה זמן יש לרשותי?

היו"ר אמיר אוחנה:

ללא הגבלה.

השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:

בוקר טוב, אני חושב שאנחנו פה, בתוך הכנסת הזאת, כדאי מאוד שנפעל פחות כדי לעודד היסטריה, הגם שזה מאוד משרת – אני מבין שזה משרת צד פוליטי מסוים. כדאי מאוד שנפעל להרגעת הרוחות. הגיע אליי זה הרגע סקר של Political Labs, ענו עליו 30,000 איש: 40% מהציבור, מרביתם אנשי המחנה הלאומי, תומכים ברפורמה ללא שום קשר להידברות, עוד 30% תומכים עם הידברות, והיתר מתנגדים.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

תבדוק את הסקר שלך.

השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:

זאת אומרת, לרפורמה הזו יש קונסנזוס לאומי רחב. קונסנזוס – – –

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

על זה? על התועבה הזאת אין שום קונסנזוס לאומי.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שוסטר, אתה דיברת בלי הפרעה בכלל.

השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:

קונסנזוס לאומי רחב. לפני שאני אתייחס לרכיב אחד, אני חושב שאנחנו לא יכולים להתעלם מההיבט הסוציולוגי שמלווה את האירועים. אני עוקב אחרי כל מיני מכתבי מחאה, ואנחנו רואים שלצערנו זה מגיע מכיוונים מאוד מסוימים, מאזורי חיוג מאוד ספציפיים. ובאמת, לאורך השנים התהוותה כאן עילית שהתרגלה שמגיע לה יותר, ואני חושב שהדבר הזה הוא דבר פסול. אנחנו רואים שיש יחס אחר לחסימות כבישים כשמדובר בהתנתקות, ואז זה בסדר להפעיל אלימות – נכון, אורנה? ואז זה בסדר לזרוק נערות בנות 14 למעצר.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

מישהו מאמין לך?

השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:

איך אמר ראש המפלגה שלך? אלה אנשים אחרים. את ערה לכמה פטרונות – – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אתה אומר "מלהיט", ובעצמך מלהיט את הרוחות.

השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:

כמה פטרונות יש בביטוי "אנשים אחרים"?

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אנשים טובים יוצאים לרחובות לשמור על המדינה.

השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:

וזה מזכיר לי את האמירה שלו – עמד כאן יאיר לפיד אז, כשהוקמה ממשלת השינוי ואמר: אנחנו אנשים נורמליים. יש אנשים נורמליים, אנשי יש עתיד – – –

דבי ביטון (יש עתיד):

אז האנשים שבהפגנה הם לא אנשים נורמליים.

השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:

אלו לא טענות שלי, אלו טענות של יאיר לפיד.

דבי ביטון (יש עתיד):

– – – הם לא צריכים אותנו – – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

לא תצליח. לא תצליח.

השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:

יש אנשים נורמליים ויש אנשים אחרים. הציבור המסורתי – אנשים אחרים. הציבור הדתי-לאומי – אנשים אחרים.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

כמה רעל יש לכם. כמה רעל.

דבי ביטון (יש עתיד):

למה? למה? למה? אני מסורתית, אנחנו לא אנשים אחרים. אנחנו אנשים כמו כולם.

השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:

אלו דברים של ראש המפלגה שלך. אין לי אלא להצר על הדברים האלה.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אף אחד לא אמר את זה מעולם.

השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:

זה נאמר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת.

השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:

זה נאמר לפני 48 שעות.

נאור שירי (יש עתיד):

אתם קוראים לנו "טרוריסטים". אתם קוראים לנו "טרוריסטים". תגיד לי, אתה רציני?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת. חברי הכנסת. תגלו את אותה מידה של סובלנות כמו שגילו בצד השני כשהקשיבו לכם.

נאור שירי (יש עתיד):

טרוריסטים ובוגדים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת נאור שירי.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

טייסים – נפולת נמושות, זה מה שהם אומרים. שרת התעמולה שלך קוראת לטייסים "נפולת נמושות".

השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:

תכבד את עצמך ואל תצעק, אל תרים את הקול.

נאור שירי (יש עתיד):

תמשיך להטיף לנו מוסר.

השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:

אני גם מברך על החלטות ועדת האתיקה לגבי חלק מהיושבים פה, וחושב שאנחנו כולנו יכולים להיות קצת יותר מענטשים וקצת יותר רגועים, איך שמתבטאים. אני אומר עוד פעם, האמירות האלה, גם אם הן נאמרות במתק שפתיים, "אנשים אחרים" ו"אנשים נורמליים", אלו אמירות מאוד מאוד בעייתיות, בעומק האירוע. אמרתי שוב, אני חושב שיש היבטים סוציולוגיים שאי-אפשר להתעלם מהם, ואי-אפשר להתעלם מהעובדה שהמכתבים האלה, מכתבי המחאה, מגיעים מאזורים מאוד מסוימים בחברה. אני חושב שהדבר הזה מדאיג, שהדבר הזה מטריד. עכשיו עוד כמה הערות. אחת – – –

נאור שירי (יש עתיד):

מעניין, אם אנחנו היינו אומרים את זה, מה היה קורה.

השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:

אני מצטט רק את יאיר לפיד, אני מזכיר לך.

נאור שירי (יש עתיד):

אני יכול לצטט אותך ואת ראש הממשלה שלך, רוצה?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת נאור שירי, קריאה ראשונה.

השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:

אני מצטט את יאיר לפיד. אני אגיד ככה – – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

"אנרכיסטים", "טרוריסטים".

דבי ביטון (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת אורנה ברביבאי וחברת הכנסת דבי ביטון.

השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:

אני אדבר רגע על אנרכיסטים. מרבית המפגינים הם לא אנרכיסטים, הם אנשים טובים. יש לי גם חברי משפחה שהולכים להפגין. יש לי חברים מהצבא, מהאקדמיה. אני לא רואה במפגינים אנרכיסטים כמכלול, אבל יש בתוכם אנשים שבוחרים לחסום את נתיבי איילון, וזו פעולה אנרכיסטית. זו פעולה אנרכיסטית.

דבי ביטון (יש עתיד):

כמו ששרפו את חווארה.

השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:

זאת פעולה אנרכיסטית. זו פעולה אנרכיסטית.

שלי טל מירון (יש עתיד):

גם לשרוף – – – גם לשרוף כפר.

השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:

נכון, גם לשרוף כפר זו פעולה אנרכיסטית, אני מסכים איתך. אבל – – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

חסימת כביש וחווארה זה אותו דבר, same same.

השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:

נכון. נכון. אנרכיסט זה אנרכיסט זה אנרכיסט. מי שבסופו של דבר מגבה פעילות כזאת, מגבה גם אנרכיזם, והדבר הזה הוא פסול.

דבי ביטון (יש עתיד):

אתה משווה – – – אנשים חיים על מוקד לחסימת כביש? זו שערורייה, פה זה חיי אדם.

השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:

אני אומר, מי שלוקח את החוק לידיים הוא אנרכיסט, זו ההגדרה היבשה. האם כל המפגינים הם אנרכיסטים? התשובה היא לא. האמת, רחוק מכך. האם יש בתוכם כמה עשרות, אולי אפילו כמה מאות, שבוחרים לחסום צירי תנועה מרכזיים? כן. ולכן לגבי אותם אנשים, הם מפירי חוק, ועל כן הם אנרכיסטים, זה הכול.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אריה דרעי אנרכיסט? אריה דרעי אנרכיסט?

השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:

אתם יכולים – – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

מורשעים בפלילים.

השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:

אתם יכולים לגבות את זה – – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

כמה חברי כנסת יש פה שהורשעו? שרים. שרים.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אריה דרעי אנרכיסט?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, אני לא רוצה להתחיל בקריאות. האזינו לחברי הכנסת מהאופוזיציה ברוב קשב.

השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:

אתם יכולים לגבות את זה, אבל – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

השר שיקלי, שנייה. האזינו ברוב קשב, כמעט ללא הפרעות. תגלו מידה של סובלנות. האמינו לי, גם הדברים שאמרתם כאן, לא כולם הסכימו איתם. אז לא חייבים להסכים, אבל לא להפריע. בבקשה, השר שיקלי.

השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:

אני רוצה להסביר לכם מה העניין עם מערכת המשפט, ולמה יש לנו כל כך הרבה ביקורת. תסלחו לי שאני חוזר בזמן כמעט שנה אחורה, למאי שעבר, לשבוע מאוד קשה, עם שלושה פיגועים: אחד בבאר שבע, אחד בחדרה ואחד בבני ברק, שנרצחו בהם 11 אזרחים. אני לא מדבר על זה שהיה טרור או לא היה טרור, אני מדבר על עניין משפטי, שימו לב. בשלושת הפיגועים האלה – גם בחדרה, גם בבאר שבע וגם בבני ברק, מערכת הביטחון, בהובלת שירות הביטחון הכללי, הצליחה לשים את ידה על המחבלים מבעוד מועד. כולם היו אצלנו. אלא שמערכת המשפט עשתה הנחות סוף עונה לכל שלושת המחבלים, והתייחסה אליהם כאל נוער בסיכון. הפרקליטות לא דרשה ענישה מקסימלית, והשופטים בחרו באופן גורף להקל ולהתחשב. בואו נעבור אחד-אחד: הפיגוע בבאר שבע – מוחמד אבו אלקיעאן, תושב חורה, רצח בדקירות סכין ארבעה אזרחים במרכזה של העיר באר שבע: דורית יחבס, לורה יצחק, הרב מחב"ד ועוד אדם מבוגר – אחד הפיגועים היותר-קשים שראינו. אלקיעאן הקים בעבר חוליה שתכננה להצטרף לדאעש. הוא נדון לארבע שנות מאסר ושוחרר מהכלא בשנת 2019. הנימוק של השופטים: הנאשם, מורה במקצועו – מאוד רלוונטי – מוערך ומכובד בקהילתו, נטל אחריות על מעשיו והביע חרטה כנה. כן? משל היה מדובר בילד שובב בכיתה ו'3 שהביע חרטה. טוב שלא נתנו לו לכתוב 100 פעמים על הלוח "לא תרצח". אחיו אכרם אבו אלקיעאן, ביקש גם הוא להצטרף לשורות הארגון, ובגזר דינו קבע השופט המחוזי אליהו ביתן: "אין להקל ראש במעשה תמיכה של תושב ישראל בארגון כמו דאעש" – להזכירכם, אולי ארגון הטרור הכי ברברי ומעוות שקם בעולם בשנים האחרונות – "יחד עם זאת – – – חשוב לשמור על פרופורציות ולא להגזים". אכרם נידון לחצי שנת מאסר על תנאי. בסדר, זה לא שהוא השליך נעל על שופטת, כן? בסך הכול רצה להצטרף לדאעש. הלאה, בוא נעבור לחדרה; אבראהים אגבאריה, תושב אום אל-פחם, טס לטורקיה, ונעצר רגע לפני שעלה על טיסה לסוריה במטרה להצטרף לארגון דאעש. פה לא מדובר בכוונה תיאורטית, אלא בפעולה ממשית – בעוד רגע הוא היה שם. זה לא הרשים את מערכת המשפט. הפרקליטות דרשה שנתיים, שלוש שנות מאסר. שופט בית משפט השלום בחדרה אהוד קפלן החליט לצאת לארג', לגלות חמלה ורגישות. הנימוקים: גיל צעיר, חרטה והיותו בן למשפחה נורמטיבית. העונש על ניסיון חבירה לארגון טרור דאעש – 18 חודשי מאסר בלבד, כן? אני מזכיר לכולכם: כל אחד מהאנשים האלה שהשתחרר, הלך ורצח אזרחים. אחרון חביב, בני ברק – דיא חמארשה, שירה למוות בחמישה אנשים בבני ברק; יצר קשר ב-2011 עם פעיל של הג'יהאד האסלאמי, אוקיי? גם הוא נשפט, גם הוא ישב בכלא. אמר השופט רס"ן סמזר שגוג: "התרשמתי שהנאשם מגיע ממשפחה נורמטיבית" – שוב, זה חוזר על עצמו, הרקע המשפחתי הנורמטיבי, אביו יפעל לשקמו, ויפקחו עליו. איזה פיקוח, חבל על הזמן. תראו, במדינת ישראל נוצר פער בלתי נתפס בין תפיסות העם – הריבון, להזכירכם – לגבי החוק לבין העמדות שמציגה מערכת אכיפת החוק. העם מבקש לראות הרתעה, ענישה חמורה, אבל מערכת אכיפת החוק מתקשה להרשיע, להרתיע, והתוצאה היא תחושת רפיון וחוסר אונים. חיי אדם, ביטחון אישי – זאת עוד סיבה אחת מאלף לצורך ברפורמה, כי חשוב לנו למנות שופטים שיש להם זיהוי עם ערכים שהם לא רק פרוגרסיביים, לא רק ערכים ליברליים, אלא גם עם ערכים לאומיים. עד כאן דבריי, תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לשר שיקלי.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, בטרם נעבור להצעת האי-אמון הבאה, אני רוצה לברך את תלמידי בית הספר המקיף ירכא שנמצאים איתנו כאן ביציע. ברוכים הבאים לכנסת. כמו כן, יש הודעה למזכיר הכנסת. בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק עבודה (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ג–2023; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה )תיקון מס' 133(, התשפ"ג–2023; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 140), התשפ"ג–2023. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה למזכיר הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מזמין את חבר הכנסת איימן עודה לנמק את ההצעה להביע אי-אמון בממשלה מטעם סיעת חד"ש-תע"ל. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, בסוף החודש הזה, ב-30 במרץ, אנו מציינים את יום האדמה, יום אל-ארד אל-חאלד. לפני כמה ימים נכנסתי לארכיון המדינה, שנקרא פעם גנזך המדינה. ביקשתי מסמכים מיום האדמה, וגיליתי שחלק גדול מהמסמכים מוסתרים, וכתוב שם שהם ייפתחו לציבור הרחב בשנת 2084 – בשנת 2084, אחרי 108 שנים מיום האדמה, אחרי 61 שנים מהיום – ושם כתוב שאם אתה רוצה להגיע למסמכים ולקרוא אותם, תציין את השם שלך ותעודת הזהות שלך. רשמתי את שמי, איימן עודה, ואת תעודת הזהות שלי. מכיוון שאז אני אהיה בן 109 שנים, רשמתי גם את השם של הילד שלי – טייב עודה, ותעודת הזהות שלו. זה חלק ממדינת הנפלאות היהודית והדמוקרטית, שמסתירה מידע מהילדים שלי, מהילדים של היהודים, מהנערים הערבים והיהודים, מתלמידי תיכון ערבים ויהודים. מה הבעיה שידעו את כל מה שקרה ביום האדמה? מה הבעיה? אם ביום האדמה אפשר להגיע למסמכים אחרי 108 שנים מהאירוע, מתי אפשר להגיע למסמכים של שנת 1948, למשל? בעוד 1,000 שנה? אני הגשתי שאילתה בנושא, ואני רוצה לעקוב. אחר כך אני גם מתכוון לעתור לבית המשפט. האזרחים צריכים לדעת את האמת. מי בורח מהאמת, חברים? מי בורח מהאמת? (אומר בערבית: פחד הפולשים מהזיכרונות, על האדמה הזו מה ששווה חיים.)

השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:

ארץ ישראל ועם ישראל, זה מה שאמרת?

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אתה כל כך טיפש?

השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:

פספסתי אותך?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עודה, זה לא נחוץ – – –

קריאה:

קריאה:

הינה, זה יוצא החוצה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

מחאה חברתית נגד ההפיכה המשפטית – – –

קריאה:

הינה, זה יוצא החוצה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

מחאה נגד ההפיכה המשפטית – – –

קריאה:

– – – טיפש.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

תומכי טרור הייתם ותישארו.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אנחנו, האוכלוסייה הערבית, נעשה את הכול בשביל שהציבור שלנו – –

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

תומכי טרור כולכם.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

– – עוד ישתתף במחאה החשובה הזו. המצב הוא רע, אבל אנחנו לא רוצים שהמצב יהיה יותר רע. אנחנו לא רוצים עוד שני שופטים פשיסטים. חבר הכנסת אחמד טיבי, מזה 20 שנה יש שופט ערבי אחד בבית המשפט העליון. מאיפה הוא מגיע? מהוועדה למינוי שופטים. מאיזה צד? מלשכת עורכי הדין. ההפיכה הזו רוצה לצמצם את המעמד של הלשכה ולחזק את המעמד של הממשלה. והממשלה היא ימנית. אבל זה לא רק השופט הערבי. אנחנו יודעים הרבה דברים רעים על בית המשפט, אבל יש דבר שצריך להגיד לזכות בית המשפט העליון: בכל פעם שוועדת הבחירות פוסלת אותנו, בית המשפט העליון מחזיר אותנו. חייבים להגיד את זה. בפעם האחרונה, בעניינה של היבה יזבק, זה עמד על שופט אחד. האם האינטרס שלנו הוא עוד שני שופטים פשיסטים או עוד שני שופטים דמוקרטים? ברור שהאינטרס של האוכלוסייה הערבית ושל היהודים הדמוקרטים הוא עוד שני שופטים דמוקרטים נאורים. לכן האוכלוסייה הערבית, מכל מיני סיבות, צריכה להשתתף בהפגנות; אבל לא להיות חלק אינטגרלי ללא עקרונות, ללא זהות. לא, צריך לבוא עם כל העקרונות שלנו, והעיקרון מספר אחת – מדינה שכובשת עם אחר לא יכולה להיות מדינה דמוקרטית. ועוד להסביר לציבור היהודי, עוד להסביר לציבור היהודי שהכיבוש מזין את הפשיזציה בתוך מדינת ישראל. מה, זה פלא שבן גביר הגיע מהתנחלות? שסמוטריץ' הגיע מהתנחלות? שראש הנחש של הפשיזם במדינת ישראל זו הציונות הדתית, שהגיעה מההתנחלויות? מה, לא קושרים בין זה לזה? אני פונה ליש עתיד, אני פונה למחנה הממלכתי, אני פונה למפלגת העבודה. לא קושרים בין המשך הכיבוש לפשיזציה בתוך מדינת ישראל? אני למשל קושר בין הכיבוש לבין המצב בין ערבים ליהודים בתוך מדינת ישראל. מביאים צעיר יהודי בן 18, שמים אותו במחסום, מול מי? מול מוחמד, מול פאטמה, מול מי? הוא מגיע לפה כשהוא נפגש עם מוחמד ועם פאטמה, איך הוא מתנהג כלפינו? מה, אני לא קושר בין הכיבוש לבין היחסים בין ערבים ויהודים בתוך מדינת ישראל? לכן, אנחנו בחד"ש-תע"ל, תפקידנו להשתתף בהפגנות החשובות, ויחד עם זאת להשמיע את הקול הדמוקרטי ולהרחיב את המחנה של יהודים וערבים, שאומרים מה העיקר – מי מזין את הפשיזציה, מי מזין את הפגיעה במרחב הדמוקרטי. להצביע על העיקר. מה שקרה בחווארה יכול לקרות בכל מקום. אני מתריע. אני מתריע: חודש רמדאן, כולם ידעו שבהיסטוריה – מה זה חודש רמדאן? זה חודש של תפילה; זה חודש שבו אנשים מתבוננים בתוך עצמם; זה חודש של קשרים טובים בין השכנים, בין המשפחה, עם המשפחה הגרעינית. פתאום עשו מרמדאן חודש מפחיד. ממתי הוא מפחיד? ממתי חודש רמדאן מפחיד? אבל בגלל שיש מתנחלים שרוצים לשנות את הסטטוס קוו במסגד אל-אקצא, פתאום משם הרוחות משתלהבות. אז צריך להצביע על איפה הבעיה. מי שמגיע למסגד אל-אקצא במטרה לשנות את הסטטוס קוו אלה אותם אנשים ששרפו בחווארה; זה אותם אנשים שתקפו אותנו בערים המעורבות בחודש מאי לפני שנתיים. צריך למצוא את הקשר בין הכיבוש הארור הזה לבין הפשיזציה בתוך מדינת ישראל. לכן אנחנו בחד"ש-תע"ל נהיה חלק אינטגרלי מההפגנות, החשובות בפני עצמן, ואנחנו רוצים שהן יצליחו. יחד עם זאת, אנחנו נדגיש את הייחוד שלנו ונרחיב את המחנה הדמוקרטי האמיתי במדינה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. אני מזמין את השר עמיחי שקלי להשיב גם על הצעת האי-אמון הזו. בבקשה אדוני.

השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:

תודה רבה. בפתח דבריי אני רוצה להקדיש לאיימן עודה מכתב. מכתב שכתב אדם שציינו השבוע, בי"ב אדר, תשע שנים לפטירתו – תכף נגיע למי הוא. בשבת היה י"א באדר, ובראשון גם ציינו את יום תל חי, אז נחבר בין שתי הדמויות, בין מחבר המכתב לבין י"א באדר. זו גם הזדמנות לציין פה בכנסת את היום החשוב הזה, יום נפילתם של נופלי תל חי. חורף 1943, בעוד החרמש הנאצי קוצר במלוא העוז את המוני בית ישראל – אבות על בניהם, אימהות ותינוקותיהן בידיהן, יושב בארץ ישראל, במושב רשפון, ילד בכיתה ג' וכותב חיבור מופלא על הגיבור טרומפלדור: "טרומפלדור היה אחד מגיבורינו, אשר עמד על נפשו ונלחם עד טיפת דמו האחרונה. הגיבור הזה כבר מת, אך בדמיוננו מתארים אנו שנשמתו הברוכה משוטטת בכל המקומות ומעודדת את היהודים, שיש להם תקווה להינצל מהרשע, אשר מתנכל להשמידנו. לפני מותו עוד עמד על המשמר, ואחר מת מות גיבורים. ועם צאת נשמתו הטהורה השמיימה יצאו גם המילים האחרונות מפיו" 'טוב למות בעד ארצנו'. מתאר אני שהנשמה של טרומפלדור אומרת: עוד יקום גיבור גדול ממני ויאסוף את הבנים המפוזרים בתבל. כך מעודדת נשמתו את היהודים, הנשמה הברוכה הזאת. ואנוכי מקווה שבאמת ישוב אלינו גיבור, אשר יקבל את נשמתו של טרומפלדור, גיבור חדש ויאחד את עמנו מצרתו הנוראה". מי חיבר את המכתב הזה? מיהו הילד בכיתה ג'? זהו הלוחם האגדי מאיר הר ציון.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

טרוריסט.

השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:

מאיר הר ציון.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת טיבי.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

שחט משפחה – – – שחט משפחה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת טיבי – קריאה ראשונה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

שחט משפחה, שחט משפחה.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אתה מדבר על טרוריסטים? אתה מדבר על טרוריסטים?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מלביצקי, תודה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

שחט משפחה – – – בירדן הוא שחט משפחה.

השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:

זאת הייתה הקדשה אישית.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אלה הגיבורים שלך.

היו"ר אמיר אוחנה:

קריאה שנייה, חבר הכנסת טיבי.

השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:

אני רוצה לומר דבר חשוב: יש באקדמיה הלך רוח פוסט-ציוני מובהק שמושל בכיפה. בתוך הלך הרוח הזה אחד המפגשים שלי היה כאשר לפני למעלה מעשור – כבר עבר הרבה זמן מאז – ביקשתי ממרצה שיספר על טרומפלדור, והוא טרח לומר: אה, הוא קילל ברוסית. אני רוצה לומר לכם מה הוא כתב ב-1906, כשהוא כבר גיבור לאומי ברוסיה – ואגב, הקצין היהודי הראשון שמקבל דרגות קצונה בצבא הרוסי מבלי להמיר את דתו. הוא כתב לחברתו מכתב. הינה המכתב של טרומפלדור: "מאמין אני, יבוא יום ואני, עייף ומיוגע מעבודה קשה, סקור אסקור בשמחה וגיל את שדותיי אני בארצי אני. ולא יאמר לי איש" – איימן עודה – "לא יאמר לי איש – – – 'זר הינך בארץ הזאת!'" בחברון, בשילה, בהר עיבל, במקומות שאתה אפילו לא דרכת בהם, שאין לך אבק של מושג על המקומות האלה ועל ההיסטוריה שלהם. כובש, פולש – תגיד, מי אתה בכלל? מי אתה, איימן עודה? מאיפה באת לפה? מה הקשר שלך לחברון? מה הקשר שלך לשילה? מה הקשר שלך להר עיבל? מה אתה יודע לומר על המקומות האלה? מה אתה יודע לומר על המקומות האלה? מה אתה יודע לומר על המקום שבו שיכנו את המשכן לראשונה בשילה, על מזבח יהושע בהר עיבל, על הר הברכה והר הקללה, על אבותינו שקבורים במערת המכפלה? אתה חושב שזה עניין של הציונות הדתית? אז אין לך מושג, זה אלף-בית של היסטוריה לאומית. אין עם כובש בארצו, ידידי. אני חוזר אל טרומפלדור.

היו"ר אמיר אוחנה:

סליחה, השר שיקלי, רק רגע.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:

"ומאמין אני", אמר, "יום יבוא ואני עייף ומיוגע מעבודה קשה, סקור אסקור בשמחה ובגיל את שדותי אני בארצי אני. ולא יאמר לי איש: 'לך לך מפה נבזה: זר הינך בארץ הזאת!'. וכי יימצא איש ויאמר כך, בכוח ובחרב אגן, אקום ואגן על שדותיי, על זכויותיי. יבוא! מאחורי שדותיי, מימיני, משמאלי חבריי – – – ואם אפול בקרב, מאושר אהיה, יודע לשם מה אני נופל". וכך, במכתב הזה, נסגר הדיון על אם טרומפלדור אמר או לא אמר, כי הוא כתב את זה. והוא כתב את זה לא רק ב-1906, הוא כתב את זה גם מאוחר יותר בגליפולי. יהיה זכרו וזכר חבריו ברוך. אני מקווה שתשובתי סיפקה אותך.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, חברות וחברי הכנסת. נעבור כעת לדיון הסיעתי. ראשון הדוברים, חבר הכנסת יאיר לפיד. בבקשה. שלוש דקות לרשותך, אדוני.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. כמובן, בהמשך לדיון שמתקיים בימים אלה על נושא הסרבנות, אני מתנגד לכל סרבנות. השירות בצה"ל הוא ערך עליון. אבל יש גבול לצביעות של הממשלה הזו, כשהיא מדברת – –

השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:

איזה גינוי יפה. בושה, בושה.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אבל, אבל, אבל – – –

יאיר לפיד (יש עתיד):

– – כשהיא מדברת סרבנות, כשיש – –

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא, לא. השר שיקלי.

יאיר לפיד (יש עתיד):

– – בממשלה שתי מפלגות שסרבנות לשירות בצה"ל זה המהות שלהן.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

– – – פיטרת את העוזר שלך? פיטרת את העוזר שלך?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מלביצקי.

קריאות:

יאיר לפיד (יש עתיד):

אתם הקמתם ממשלה עם שתי מפלגות שכל מה שהן שעושות עכשיו זה לדאוג שהסרבנות לצה"ל תהפוך להיות חוק במדינת ישראל.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

מסית ומדיח. אתה מסית ומדיח.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מלביצקי, קריאה ראשונה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אז אתם מטיפים לפטריוטים ישראלים שרק דואגים למדינה שלהם? חצופים.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

BDS, אתה BDS על מלא.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מלביצקי, תודה. בבקשה. חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אריאל קלנר (הליכוד):

בנ"מ או בשריון, איפה? איפה היית בצבא? אתה כבר זוכר איפה שירת?

דבי ביטון (יש עתיד):

הוא עדיין היה בצבא, מה שאתם לא עשיתם.

קריאה:

כן, כן.

דבי ביטון (יש עתיד):

להיות בצבא זה להיות בצבא. להבדיל.

רם בן ברק (יש עתיד):

– – – לכו תעזרו בעוד הצעות לנתניהו.

רון כץ (יש עתיד):

– – – מי רוצה – – – איפה הוא היה בצבא?

מיקי לוי (יש עתיד):

שני בתים.

רון כץ (יש עתיד):

מישהו רוצה לנסוע לקרב?

קריאה:

היו"ר אמיר אוחנה:

רשות הדיבור לחברת הכנסת יפעת שאשא ביטון.

רם בן ברק (יש עתיד):

לא, הילדים שלו – – –

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

תודה רבה, אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

חדל, חדל.

רם בן ברק (יש עתיד):

אין לכם בושה. כמה זמן – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה.

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים כאן הבוקר, חבר הכנסת רם בן ברק.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת רם בן ברק, קריאה ראשונה.

רם בן ברק (יש עתיד):

– – – בחשבון, הכול על חשבון משלם המיסים, על חשבון החברים – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת רם בן ברק, קריאה שנייה.

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

חבריי חברי הכנסת. אנחנו נמצאים כאן הבוקר בבוקר פורים, וראשית חג שמח. אני מקווה שהחג הזה יביא איתו קצת שמחה ושפיות, אני עדיין נשארת במידת האופטימיות, אבל שימו לב, אנחנו מסתכלים על מה שקורה בכלכלת ישראל לנוכח ההפיכה המשטרית שמתרקמת לה כאן, ואנחנו בדאגה עצומה גם לנוכח החלשת השקל, גם לנוכח הכלכלה, שהולכת ומתרסקת לנו מול הפרצוף, וגם לנוכח העובדה שהממשלה הזו, שדיברה כל כך הרבה על יוקר המחיה, לא עושה שום דבר שקשור ליוקר המחיה של האזרחים אבל בהחלט דואגת ליוקר המחיה של עצמה. ראו אתמול בלילה, נפתר המשבר עם החרדים – כי שילמו להם עוד כמה שקלים; זאת אומרת שאת השקט של הקואליציה קנו בכסף, אבל מכרו את העתיד של הילדים החרדים. כשאנחנו נותנים כסף למוסדות חרדיים מבלי שהם ילמדו ליבה, אנחנו פוגעים בעתיד של הילדים החרדים; אנחנו גוזרים עליהם חיי עוני. ומי שמשלם את המחיר הוא לא רק הם אלא גם אנחנו, אלה גם הילדים שלנו שיצטרכו לשאת בנטל אחר כך. עכשיו, אני מנסה להבין את ההיגיון שעומד מאחורי ההחלטות שלכם. אחרי שאנחנו בממשלה הקודמת הבאנו מתווה שאומר: תלמדו ליבה – תקבלו תקציב, ככל שתלמדו יותר, תקבלו תקציב מלא יותר, בא נתניהו ואמר: עזבו, לא צריך, אל תלמדו, אל תלמדו.

יוסף טייב (ש"ס):

הם לומדים ליבה. מספיק עם הצביעות שלכם – – – לומדים ליבה – – –

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

אנחנו – – –

יוסף טייב (ש"ס):

– – – הושטת יד – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת טייב.

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

אנחנו ניתן לכם את הכסף גם בלי שתלמדו ליבה. כי כנראה למישהו כאן יש איזשהו אינטרס להשאיר את הילדים האלה תלויים בו פוליטית, כי אחרת איך יוכלו להיבחר פעם אחר פעם? אבל זה לא רק זה, אנחנו רואים שדמי פורים באו לממשלה הזו בצרורות; זה חוק התרומות של אתמול, זה כל העיסוק עם האבטחה של שרה נתניהו והילדים שלה אחרי הפארסה שהייתה במספרה, זה כל הסיפור של מעון ראש הממשלה, הביגוד שלהם. זאת אומרת שאנחנו רואים שיש פה דאגה אמיתית ליוקר המחיה – אבל לא של האזרחים, אלא של העריץ כאן. ועם כל הכבוד לפורים, חג מאוד מאוד אהוב, חברים, אנחנו לא בשלטון מלוכה. הגיע הזמן שתתעוררו, הגיע הזמן שנתניהו יתעורר. האנשים שנמצאים איתו בקואליציה מרסקים כאן – –

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, לסיום.

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

– – את החברה פעם אחר פעם. אנחנו שמענו את השרה דיסטל נגד הטייסים, נגד האנשים שבזכותם אנחנו יושבים כאן בכלל.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

– – – נגד סרבנות, לא נגד טייסים.

היו"ר אמיר אוחנה:

גברתי, תם הזמן.

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

יושבים כאן – אני לוקחת קצת מהזמן של יאיר לפיד.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

נגד סרבנים, לא נגד טייסים. נגד סרבנים.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא. לסיום.

אריאל קלנר (הליכוד):

– – – טייסים שלא מוכנים – – –

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

אני אגיד, אז אני אגיד.

היו"ר אמיר אוחנה:

גברתי, גברתי, סליחה.

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

אני אדבר על סרבנות.

היו"ר אמיר אוחנה:

גברתי, לא, לא, משפט לסיום, בבקשה.

אריאל קלנר (הליכוד):

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

משפט לסיום.

היו"ר אמיר אוחנה:

משפט לסיום, בבקשה.

אריאל קלנר (הליכוד):

אלה טייסים שלא מוכנים להגן על המדינה, זה לא בידיים שלהם – – – אז לא יהיו טייסים, אז מותר להם לעשות מה שהם רוצים?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קלנר, תודה.

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

אני אומר, חברים: קודם כול תנמיכו טוס גם אתם – וקצת צניעות.

אריאל קלנר (הליכוד):

גם את.

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

אף אחד פה לא מגבה סרבנות. ואסור לנו להגיע למקום שבו תהיה סרבנות. אבל מכאן ועד לקרוא לאנשים האלה, שבזכותם אתה יושב פה – – –

אריאל קלנר (הליכוד):

מה את עושה שם? אז תגני אותם, תגני אותם.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

למה את לא מגנה סרבנות?

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

בזכותם הילדים שלך ישנים בשקט – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת שאשא ביטון.

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

– – לקרוא להם "נפולת נמושות"?

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

תגנו את הסרבנים. תגנו את העוזר של יאיר לפיד.

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

אני חושבת שזה לרדת למקום הכי נמוך שיש בחברה הישראלית.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת שאשא ביטון, תודה.

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

אז תצדיעו להם, וקצת צניעות. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. תעלה ותבוא חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. לא ראיתי את אדוני, אדוני מייד אחר כך. רציתי לשמור את התור של אדוני. מייד אחרי חברת הכנסת ח'טיב יאסין.

אריאל קלנר (הליכוד):

טייסים, אז מותר להם לסרב. לא צריכים – – – לישראל.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

בעולם שלכם טייסים הם טרוריסטים. אבל אתם יושבים בממשלה עם טרוריסטים. איך אתם לא מתביישים?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מיכל שיר.

השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:

לפני רבע שעה היית בליכוד, חלאס עם הבושה הזאת.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

– – – אצלכם.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת, תודה רבה. חברי הכנסת, חדל.

משה סעדה (הליכוד):

מה, מה עכשיו?

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

די עם ה-BDS שלך.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, רשות הדיבור שלך, בבקשה.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

לא ראיתי אחד שמגנה סרבנות, אחד שיקום ויגנה סרבנות.

היו"ר אמיר אוחנה:

די, די. אני עוצר את הזמן, נותן לזה עוד כמה שניות.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

תגיד את זה לטייסים, תגיד את זה ליחידות המובחרות, תגן עליהם. במקום זה אתה מגן על טרוריסטים.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

מריונטות.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. נמשיך, בבקשה.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

להקת המעודדות של הביביזם. אתה מדבר איתי על מריונטות?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מיכל שיר, די.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אמון בממשלה – מאיפה להביא סיבות כדי לתת אמון? במה נתחיל? בביטחון אישי של האזרחים הערבים שנרצחים בכבישים בכל יום? בכאוס? בהריסת הבתים בנגב, בצפון, בכל מקום? בכיבוש, שעולה מדרגה בכל יום? מדברים ועושים. התחלנו בלמחוק, עברנו לשרוף, עברנו להשמיד. ועכשיו, על הבוקר, אנחנו מתעוררים עם תוכנית של הריסת בתים – ומתי? בירושלים בחודש רמדאן. אני תוהה באמת ושואלת את האנשים שיושבים כאן, במיוחד את אלה שמאמינים, שמחשיבים את עצמם כדתיים – רמדאן הוא חודש של תפילה, של אהבת אדם. (אומרת בערבית: רמדאן הוא חודש החמלה, לא חודש הרדיפה וההריסה.) זו התוכנית שאתם מתכננים לרמדאן, ואתם באים ומבקשים אמון? לא יכול להיות.

משה סעדה (הליכוד):

מה אמרת?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא יכול להיות. אמרתי את מה שאמרתי בעברית גם בערבית. נעבור ליוקר המחיה. אני רוצה לעבור על ההבטחות של הממשלה בתקופה של הבחירות. התחלנו בביטחון אישי. יוקר מחיה. איפה ההבטחות לעזור לאנשים לעבור את היום שלהם בכבוד? מאות אלפי עניים במדינת ישראל; בחברה הערבית יותר ממחצית החברה חיה מתחת לקו העוני. מאות אלפי ילדים רעבים למנה חמה, ומה? לא מסתפקים בזה. לא רק שלא מורידים – מעלים. לקראת החגים, לקראת חודש רמדאן שמתקרב, לקראת פסח, חג הפסחא. אפילו את בשר העופות, שהוא לא בשר ממש, שהוא תחליף בשר לאנשים שידם אינה משגת, שיהיה להם לפחות פעם אחת בשבוע, מעלים ביותר מ-40%.

קריאה:

לא יעלה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא יעלה? נחיה ונראה.

היו"ר אמיר אוחנה:

לסיום, גברתי. לסיום.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בינתיים אנשים לא יכולים להיכנס למכולת ולקנות ירקות. אנחנו כבר לא מדברים על פירות. פירות זה פריבילגיה. פריבילגיה זה לעשירים – תסלחו לי. זה האוכל החם של היום-יום.

היו"ר אמיר אוחנה:

גברתי, לסיום.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

משפט אחד, ברשותך. במקום שתתעסקו בדברים האלה, על הממשלה לקיים את ההבטחות שלה לביטחון אישי, ביטחון תזונתי, חינוך ראוי לילדים שלנו. טיפול במערכת הבריאות הקורסת – בתי החולים לא יכולים לקבל את החולים והמיונים הקורסים תחת העומס. תעשו את זה ככה, ואחר כך תבקשו אמון.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לגברתי. יעלה ויבוא חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

מה איתי?

היו"ר אמיר אוחנה:

גברתי לא הייתה באולם, אז עברתי.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

הייתי.

היו"ר אמיר אוחנה:

הסתכלתי היטב.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

הייתי באולם.

היו"ר אמיר אוחנה:

גברתי, בלי לחץ. שלוש דקות ומייד את.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

אבל הייתי באולם.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת סון הר מלך, שלוש דקות ומייד את. בלי פניקה. בבקשה.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השרים, אני שומע יותר ויותר מילואימניקים, לוחמים, קצינים, טייסים, שאומרים שלא נתייצב למילואים. אני מבין את הכאב שלהם. אני מבין את אותם מילואימניקים. אני, כדרוזי, עברתי את זה, הרגשתי את זה. חטפתי את הכאב הזה מהממשלה אחרי חוק הלאום. היא דרסה את העדה הדרוזית. לקחו לנו את המדינה. לקחו לנו את השייכות למדינה. צעיר דרוזי שמוכן למות למען המדינה – אין לו לאום ייחודי. הלאום הייחודי – של העם היהודי. איפה אני, כצעיר דרוזי שמוכן לתת הכול למען המדינה? אחרי זה הביאו לי את חוק קמיניץ, שמאפשר לפקיד להוציא צו הריסה, להוציא צו, שיכול להרוס את הבית שבניתי, שיכול לתת לי קנס שיכול להגיע ל-800,000 שקל. אבל עם כל זה, בואו נשאיר את צה"ל מחוץ לוויכוח הזה. בואו נשאיר את הצבא כצבא העם. ואתם דוהרים, דוהרים, צועקים, משתוללים. כל אחד שעולה לכאן – עומדים מולו וצועקים. כאילו שתכנתו אתכם שכל מי שמדבר נגד הממשלה הזאת הוא שמאל. הוא אנטי מדינת ישראל. ואני אומר לכם, במהלכים שאתם עושים אתם אנטי ביטחון למדינת ישראל. דיברתם על ביטחון? לא רואים לא ביטחון אישי ולא ביטחון של אף אזרח במדינת ישראל. הטרור משתולל, הפשע משתולל; שר לביטחון לאומי – שר לביזיון לאומי, עם מה שהוא עושה ומה שהוא מוביל. אני אומר לכם, אתם בתחפושת. הימים האלה זה פורים, ואתם בתחפושת, והעם גילה את התחפושת שלכם. יש לכם רוב בכנסת, אבל אין לכם רוב בעם.

משה סעדה (הליכוד):

יש לנו רוב בעם שאמר את דברו.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחבר הכנסת חמד עמאר. הדוברת הבאה, לימור סון הר מלך, בבקשה. שלוש דקות לרשותך.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ברשותכם אני רוצה לדבר על תופעה חמורה ולא אנושית, פסולה, שמתרחשת כבר שנים ארוכות, ונמשכת, לצערי, גם תחת ממשלת הימין שבה אנו שותפים. תופעה חמורה ומקוממת גם מצד עצמה, אך חמורה שבעתיים כשהיא מתרחשת בעיצומו של גל פיגועים רצחני ומדמם. כפי שמן הסתם שמעתם, במדינת ישראל כיום מופעלים באופן תדיר צווי הגבלה מינהליים. אלו צווים שמוצאים ללא משפט, ללא ראיות, מכוח תקנות לשעת חירום, ונועדו לתת למערכת הביטחון ולשר העומד בראשה סל כלים כדי להתמודד עם גורמי טרור מסוכנים ופצצות מתקתקות במקרים חריגים וקיצוניים. לצערי, בכל הנוגע לפעילות כנגד ציבור המתיישבים, השימוש בצווים מעין אלו חרג מזמן הרבה מעבר לגבולות הייעוד המקורי שלהם. עשרות צווי הגבלה מינהליים שאוסרים על פעילים בהתיישבות להיכנס לתחומי יהודה ושומרון מוטלים מדי שנה, בנוסף לעשרות צווי מעצר בית אחרים. צווי איסור יצירת קשר מוצאים באופן סיטונאי, ובהם נאסר על הנידון ליצור קשר עם עשרות ומאות בני אדם שנבחרו באופן שרירותי ונגזרו נטו מרשימות שחורות שמופיעות במערכת. על האופן המרושל והסיטונאי שבו מחליטה מערכת הביטחון כנגד מי להוציא את צווי ההגבלה המינהליים הללו ניתן ללמוד משורת טעויות פרוידיאניות שהתרחשו במהלך השנים, וחשפו טפח מההתנהלות הקלוקלת. פעילים קיבלו לידיהם צווי הגבלה, ובהן, ברשימות איסור יצירת קשר, מופיע שמם שלהם עצמם. אחרים קיבלו צווים שבהם הופיעו שמות כפולים בשני מקומות בצו, ועל שורה ארוכה של אנשים נאסר ליצור קשר עם אנשים שהם אינם מכירים כלל, או כאלו שמשרתים ביחידות מיוחדות וכל חטאם היה שלפני עשור השתתפו בכמה הפגנות ימין, ועוד לא דיברנו על הסנקציות הקיצוניות ביותר שמופעלות במסגרת תקנות לשעת חירום – הסנקציה של המעצר המינהלי. זהו כלי דורסני ביותר, ובאבחת קולמוס ניתן להשליך בן אדם למרתפי הכלא למשך חודשים ארוכים בלי שתהיה לו כל אפשרות להתגונן מולו. במהלך השנים נמתחה ביקורת חריפה מימין על השימוש בצווים אלו כנגד פעילים בהתיישבות. רק בשלהי הממשלה הקודמת 40 מחברי הכנסת הזו שיגרו מכתב לשר הביטחון דאז בני גנץ, שבו דרשנו את שחרורם של שני תושבי השומרון שנעצרו בהוראתו של גנץ, וזאת, חרף החלטת בית המשפט שהורה על שחרורם.

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לסיים.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

באופן צפוי אך מצער לא נענה גנץ לבקשנו, והפעילים נותרו במעצר. עם הקמת הממשלה הזאת קיוויתי שתופעת הצווים המינהליים כנגד מתיישבים תיעלם מן העולם ותחזור לייעודה המקורי – מניעת פיגועים רבי-נפגעים מצד ארגוני הטרור הערבי – אבל בסוף השבוע שעבר נדהמתי לראות כי דבר לא השתנה, ואפילו המצב רק הלך והחמיר. ימים בודדים לאחר הפיגוע המחריד שבו נרצחו הלל ויגל יניב, תושבי היישוב הר ברכה בפיגוע הירי בחווארה – –

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לסיים.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

– – החליט שר הביטחון של ממשלתנו יואב גלנט להטיל צווי מעצר מינהליים למשך ארבעה חודשים על שני יהודים תושבי היישובים הר ברכה ויצהר. לא צעדים חריפים כנגד סביבתו התומכת של המחבל או ענישת תושבי הכפר שסייעו לו להימלט נראו בעיניו של שר הביטחון כצעד מתבקש וראוי לאחר פיגוע – –

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לסיים, חברת הכנסת הר מלך.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

– – אלא דווקא מעצרם של שני תושבי השומרון, ששעות ספורות לפני כן הורו בתי המשפט השלום והמחוזי לשחררם. בנוסף לשני הצווים הללו, האריך שר הביטחון בשלושה חודשים נוספים את מעצרו המינהלי של אלחי כרמלי, תושב השומרון שנעצר בהוראת בני גנץ.

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לסיים, חברת הכנסת הר מלך. הארכת כבר בכפול מהזמן.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

לא לזה פיללו אנשי הימין שבחרו בנו לכנסת.

רם בן ברק (יש עתיד):

כמה זמן היא אחרי הזמן? יש פריבילגיה לקואליציה? אותנו כבר היית מוריד.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

הם קיוו לקבל בשורה אחרת ותמונות אחרות.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

לא פגיעה בהתיישבות ובמתיישבים אלא מאבק נחוש בטרור.

רם בן ברק (יש עתיד):

מספיק. ארבעת החבר'ה האלה שבמעצר מינהלי רצו לבצע עוד פיגוע, לכן הם במעצר מינהלי. צריך להגיד את זה. הם רצו לשרוף עוד בתים. את זה היא הייתה צריכה להגיד.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה.

רם בן ברק (יש עתיד):

את מעודדת את הטרור שלהם? אין לכם בושה?

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

אני לא מעודדת את הטרור שלהם.

רם בן ברק (יש עתיד):

אז למה את לא רוצה שהם יהיו במעצר?

מיקי לוי (יש עתיד):

הם רצו לבצע פיגוע נוסף.

רם בן ברק (יש עתיד):

שהם יעשו עוד פיגוע? ילדים – – – בדרכם?

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

לא, כי אנחנו יודעים בדיוק למה משתמשים בהם וכנגד מי.

רם בן ברק (יש עתיד):

או שאתם מעודדים את זה? אולי תיתנו להם רוח גבית, שישרפו עוד איזה כפר על הדרך. למה לא? אתם לא מתביישים?

היו"ר אוריאל בוסו:

לאחר מכן חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. בבקשה, אדוני.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר – –

רם בן ברק (יש עתיד):

אתם מדברים על משילות? אפילו על האנשים שלכם אתם לא משתלטים.

היו"ר אוריאל בוסו:

רם בן ברק.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

– – בכל משטר, כשיש ממשלה חדשה, מקובל באופן רגיל לתת לה 100 ימי חסד כדי להציג לציבור את התוכניות שלה, את הבשורות שלה, איך היא הולכת להיטיב עם האזרחים. הממשלה הזו לא עשתה חסד עם אף אחד מהיום הראשון לכינונה; הממשלה הזו לא עשתה חסד גם בקווי היסוד שלה כשקמה; הממשלה הזו בתחילת דרכה עושה עוול לכולנו בכל התחומים – גם לערבים, גם ליהודים, גם לדמוקרטיה, גם להעמקת הכיבוש. כבוד השר לשוויון חברתי, אני פונה אליך פעם נוספת באופן ישיר כממונה על החברה הערבית הבדואית בנגב: הממשלה שאתה שר בה, ואתה ממונה על החברה הערבית הבדואית בנגב – אתה יודע שכבר יומיים 19,000 תלמידים במועצה האזורית נווה מדבר לא הולכים לבתי הספר בגלל בעיות במערך ההסעות? הבעיה הזו, הסוגיה של ההסעות בנגב, במיוחד בכפרים הבלתי-מוכרים במועצות אזוריות נווה מדבר ואל קסום, מתגלגלת, וזה שנים רבות שלא מוצאים לה פתרון.

השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:

אין מענה מהאשכול, כמו שנתנו במועצה האחרת?

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

הם ניסו לתת מענה דרך האשכול, אבל גם באשכול במתכונת שקיימת היום המערך לא עובד. התוצאה היא שבשתי המועצות היום כרגע בנווה מדבר 19,000 תלמידים לא מגיעים לבתי הספר. גם באל-קסום יש בעיה; לפני שש שנים היה סיכום עם משרד החינוך כי ביישובים הבלתי-מוכרים אי-אפשר להקים גני הילדים, והייתה החלטה שביישובים האלה יהיה מערך הסעות מותאם לילדי שלוש-ארבע. משרד החינוך חזר בו מהסיכום.

היו"ר אוריאל בוסו:

משפט לסיכום.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

היום הילדים האלה מוסעים בהסעות הרגילות. זה מסכן אותם, זה למרחקים גדולים. ולכן אני מבקש את ההתערבות האישית שלך בנושא. אני כבר העברתי לחברי יושב-ראש ועדת החינוך יוסף טייב את המכתבים של שתי המועצות האזוריות האלה. הגיע הזמן שהילדים האלה – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

מגיע להם חינוך כמו לשאר ילדי המדינה. לכן בשתי המועצות האלה אנחנו מבקשים את הפתרון לבעיית ההסעות בנגב. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, אחרונת הדוברים – בעצם, חבר הכנסת מעוז, אתה גם עולה לדבר? קטי שטרית גם עולה לדבר?

אפרת רייטן מרום (העבודה):

אדוני יו"ר הכנסת, כנסת נכבדה, אני רוצה לברך את כל חברות הקואליציה, את השרות, את המנכ"ליות: יום האישה שמח. הוא מצוין ממש השבוע הזה. אני מודה לכולכן שהגעתן לציין איתנו את היום הזה, יום למען זכויות האישה, השוויון המגדרי. אני רואה את כולכן, אתן נהדרות, אתן חשובות לנו במאמץ המשותף שלנו. תודה רבה שבאתן, כל אחת ואחת מכן. איזו ממשלה אתם? תראו אתכם. איזה פרצוף יש לכם? באמת, ככה אתם מוסיפים לשוויון במדינת ישראל? ככה אתם מתייחסים לנשים שלכם, לבנות שלכם, לחברות שלכם, אולי לפילגש שלכם? מה יש לכם? איפה, איפה הנשים שלכם? השתגעתם לגמרי.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

במטבח. הן לא בכנסת.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

במטבח – תראו מה זה. אנחנו ב-2023, איזה פרצוף יש לממשלה שלכם? לקחתם אותנו 100 שנים אחורה.

משה סעדה (הליכוד):

אפרת, אמת באופוזיציה היא כבר לא אופציה מזמן. אפשר לשקר, לא להגיד אמת.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

יא אללה, ממשלה עם שתי מפלגות שבתפיסות העולם שלהן אין נשים בכלל; ממשלה שהיושב-ראש שלה, יושב-ראש ועדת החוקה, אומר שנתנו לאליס מילר להיות בקורס טיס כי היא נחמדה, כי היא דומה לבת של השכנים. איזה היגיון מעוות יש לכם. מה קרה לכם? זאת לא ישראל, זה משהו אחר. השתגעתם לגמרי. אני מסתכלת על הכנסת, שלא יודעת לחוקק חוקים, לא יודעת לעשות שום דבר למען נשים. מזל שהיה בית המשפט, שפתח וסלל את דרכן של נשים לתפקידים קרביים בצה"ל, שפתח את הכניסה של נשים למועצות דתיות, שאסר הפרדה מגדרית בתחבורה ציבורית. אבל הכנסת – מה היא עושה בקדנציה הזאת? היא לוקחת את מה שעשינו שנה שעברה, את הכמה-חקיקות האלה שהתחלנו לקדם, כמו חוק האלימות הכלכלית, כמו חוק איסור השחתת שלטים בנסיבות מחמירות, כמו החוק של האיזוק האלקטרוני – איפה הם? קידמתם משהו? גורנישט. לא עשיתם כלום. כי מה שמעניין אתכם אולי הוא להעביר עכשיו את חוק המתנות וכל הקשקושים האלה, ולדאוג שנשים יעשו פן בבטחה, ועוד כל מיני דברים אחרים שאין להם מקום בעולם הזה.

רם בן ברק (יש עתיד):

לממן את הבית של ראש הממשלה, את שני הבתים. את הבית בקיסריה צריך לממן. את המים בבריכה בקיסריה צריך לממן.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

המים בבריכה בקיסריה. תקשיבו, נשים שייכות לכל מקום, ונשים יהיו בכל המקומות שבהם מתקבלות החלטות. נשים לא רק מביאות חיים לעולם הזה, הן מביאות תבונה, הן מביאות גישור – –

היו"ר אוריאל בוסו:

משפט לסיכום.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

– – הן מביאות הכלה. אני חושבת שאתם מפספסים ובגדול. אפשר לראות את ההתנהלות – אני מסיימת – של הדהירה ושל הדריסה גם עכשיו. אלה לא תכונות נשיות, אלה תכונות של גברים, ותראו לאן זה לוקח את המדינה שלנו. כדאי לכם לחשוב על זה, ויום האישה שמח.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

נאום הנדסת תודעה – איזה מספר?

רם בן ברק (יש עתיד):

רגע, ההתפטרות נכנסה לתוקף? שנבין.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

זה סגן שר או שזה חבר כנסת?

אבי מעוז (נעם):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אחד הדברים המיוחדים במגילת אסתר הוא ההבנה שמתגלית בסופה; איך כל המהלכים וכל התוכניות, גם אלו שנראו כשליליים וכמזיקים, היו בעצם חלק מאותה תוכנית אלוקית לגאולת עם ישראל. לאחר יותר מ-200 שנות שיבת ציון ו-75 שנות קיומה של מדינת ישראל באופן מופלא שלא היה כמותו בין העמים, כולל ניצחונות מזהירים במלחמות קשות ביותר של מעטים מול רבים, עולה השאלה המתבקשת: איך אויבינו לא מתייאשים? אני חושב שדי ברור שהתשובה היא שכאשר מבקשי רעתנו בלבנון ובאיראן, ברמאללה ובעזה, וגם שונאינו במערב, מתבוננים בחברה הישראלית, הם רואים שעם כל זה שבדרך כלל הימין מנצח בבחירות, יכולת המשילות שלו מוגבלת מאוד, ובסופו של דבר מי שמושל במדינת ישראל ומוביל אותה מבחינת המשילות, הביטחון והלכי הרוח התרבותיים – –

רם בן ברק (יש עתיד):

חבורה של כלומניקים שלא יודעים לשלוט. מה אתה רוצה? מישהו מפריע לכם לשלוט? 30 שנה בשלטון, והם מאשימים את השמאל שהם לא שולטים. לא ייאמן כי יסופר. 42 שנה הם בשלטון.

אבי מעוז (נעם):

– – אלו כוחות הדיפ-סטייט, שבמימון זר בלתי מוגבל שולטים במערכת המשפט, בתקשורת, באקדמיה, בתרבות, בצה"ל ובמערכת החינוך. בניתוח די פשוט כל אחד מהם מגיע למסקנה שהחברה הישראלית היא חברה מנותקת מעברה, מנוכרת למורשתה וצועדת במסלול ישיר להתפרקות ערכית מוחלטת, שתוביל גם לחוסר היכולת לעמוד מול כל הניסיונות לחסלה. זה מה שהוביל לנאום קורי העכביש המפורסם של הצורר נסראללה לפני 23 שנה במסגרת חגיגות הבריחה של ישראל מלבנון, וזה גם מה שהם רואים היום בשיח של השמאל הרדיקלי על המדינה המתפרקת, הוצאת הכספים מהארץ, הסרבנות והירידה ההמונית הצפויה. אבל כל זה מסך עשן שמטעה את אויבינו ומסמא את עיניהם.

רם בן ברק (יש עתיד):

בוא נחכה למשיח, אחרי שהוא יבוא – – –

אבי מעוז (נעם):

גם המן הרשע בנה על כך שמדובר בעם מפוזר ומפורד שמתבולל בפרס, ושאבדו סיכוייו להיגאל. מה שהצורר האגגי לא הבין הוא שמדובר בעם שבמהותו הוא אחד, וגם הוא, המן הרשע בעצמו, הוא בסך הכול כלי משחק בידי ההשגחה האלוקית, שלא עזבה ולא תעזוב את עם ישראל לעולם. הבחירה בעם ישראל היא מוחלטת. תהליך הגאולה הוא ודאי, והכוחות הטמונים בעם הזה, גור אריה יהודה, מתחת לכל המסכים והקליפות, הם עצומים ועוד יצאו ויתגלו ויביאו ברכה לאנושות כולה. פורים שמח לכל עם ישראל.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחבר הכנסת אבי מעוז. חברת הכנסת קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת; יעלה ויבוא שר התפוצות, השר עמיחי שיקלי, לסכם. בבקשה.

השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:

כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בואו ננסה לקיים רגע התייחסות רצינית לרפורמה. הפילוסופים וההיסטוריונים מספרים לנו על אתונה וירושלים; אתונה הביאה לעולם את הפוליטיקה והפילוסופיה, ומירושלים, מעמנו, יצאה בשורת הצדק לעולם – תיקון העולם והחברה, מכוחו של חוק מוסרי עליון. הספרים הגדולים הם דיון מתמשך במקומו של הצדק בחיי הכלל ובדרכים שבהן אנו יכולים וצריכים להביא אותו לידי ביטוי. בניגוד למלכויות האבסולוטיות של ימים עברו, שבהן שלט אדם אחד ללא מצרים או מגבלות מוסריות, קבעה התורה כי שלטון ראוי הוא שלטון מחולק ומוגבל המודרך על ידי שאיפת צדק. "שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך – – – ושפטו את העם משפט צדק". השופטים והשוטרים לא שולטים לבד, הם חולקים את השלטון עם ההנהגה הפוליטית, הכפופה יחד איתם לחוק צודק המבטיח כי השלטון יפעל לטובת האזרחים. ריבונות עמנו נגדעה על ידי גלות ארוכה, אך הרעיונות והאידיאלים הטמונים במורשת הספרותית שלנו המשיכו לחיות בקרב העמים. לפני קצת יותר מ-800 שנה הגבילה אנגליה את כוחו של המלך במגנה כרטה, מסמך הזכויות הגדול; החוקה האמריקאית, שנחתמה לפני קרוב ל-250 שנה, הייתה צעד נחשוני נוסף בדרך לכינונה של הדמוקרטיה המודרנית שהבטיחה שגשוג, חירות, צדק ושוויון. בהקדמה הקצרה לחוקה פרסו מחבריה, משתתפי ועידת פילדלפיה המהוללת, את מטרותיה: "אנו, אזרחי ארצות הברית, כדי ליצור איחוד מושלם יותר, לייסד צדק, להבטיח שלווה מן הבית, לספק הגנה לעם, לטפח רווחת הכלל ולהבטיח את ברכת החירות עבורנו לנו ועבור צאצאינו, קובעים ומכוננים חוקה זו לארצות הברית של אמריקה". החירות והשוויון שהבטיח המסמך המפואר הזה אינם נובעים מהתוקף של המילים הנוקבות בהקדמה לחוקה, אלא מהאיזונים והבלמים שפירטו סעיפיה. הגאונות של המסמכים האלו, הנשענים על התובנות של הטקסטים המכוננים שלנו, יצרה רווחה ושגשוג חסרי תקדים, שהפכו את בריטניה וארצות הברית לערש הציוויליזציה המערבית. בתולדות האדם מעולם לא היו אומות שמימשו את עקרון חירות האדם באופן שלם יותר מאומות כבירות אלו. אך התנ"ך, פרקי אבות והתלמוד, שסיפקו את התשתית המוסרית והרעיונית של המערב, יצקו דבר גדול נוסף: עם ייחודי, שעסוק ללא הרף בחתירה לצדק. וכך, לצד מדענים ויזמים פורצי דרך הוציא עמנו מתוכו מתקני עולם, שלקחו חלק בכל תמורה ותנועה מוסרית בעת המודרנית. את אחד מהם איבדנו השבוע, פרופ' שלום רוזנברג, יהי זכרו ברוך. מתוך הפרספקטיבה ההיסטורית הזו השיח העז שמתנהל בימים אלו סביב הרפורמה המשפטית אינו מפתיע; הישראלים האוחזים בדגלי כחול-לבן ויוצאים לרחובות מתוך דאגה ואהבה לעם ולמדינה, כמו גם אלו שהצביעו כדי לקדם ממשלה שתייצר רפורמה עמוקה במערכת המשפט, הם חלק משרשרת ארוכה של דורות של דורשי צדק, וקולותיהם חשובים לכאן או לכאן. אני קורא מכאן לחוששים משינוי ולקוראים לשינוי: אנחנו נדרשים לרפורמה הזאת כדי לייצר איזונים ובלמים שיביאו צדק ויבטיחו את שלטון החוק. לחוסר האיזון כיום בין נבחרי הציבור ומערכת המשפט בישראל אין אח ורע במדינות המתוקנות, והוא דורש תיקון. בניגוד למדינות אחרות, יחסיה של מערכת המשפט הישראלית עם הכנסת והממשלה אינם נובעים מחוק שזכה לאישור נציגי הציבור או מחוקה שאושרה על ידי העם, אלא מפסיקות שהגדירו מחדש את מערכת היחסים בין רשויות השלטון. ב-1995 החליט נשיא בית המשפט העליון דאז אהרן ברק להוסיף לסל הכלים של שופטי העליון את הביקורת השיפוטית. למרות לשון החוק והמסורת המקובלת עד לאותה עת פסק ברק כי חוקי-היסוד מהווים חוקה – חוקה שנולדה ללא הסכמת הממשלה, ללא הסכמת הכנסת, חוקה שנולדה יש מאין. עוד הוא קבע כי לבית המשפט עומדת הזכות לבטל חוקים הסותרים את חוקי-היסוד. ברק חולל למעשה רפורמה עמוקה – הפיכה משטרית, אם תרצו – בסדרי השלטון בישראל. הייתה זו תנועת מטוטלת חדה. שינוי זה לא זכה עד כה לאשרור הכנסת ולא להסדרה על ידי המחוקק. ב-2020 המטוטלת המשיכה בתנועתה, ובאותה שנה קיבל בג"ץ עתירה שהוגשה לביטול חוק-יסוד: הלאום וקבע למעשה כי בסמכות בית משפט עליון לא רק לבטל חוקים רגילים, אלא גם חוקי-יסוד. כאן נחצה קו נוסף, וכך הפך בג"ץ לא רק לרשות השופטת העליונה על יתר הרשויות, אלא גם לרשות מכוננת, שעולה בכוחה גם על החוקה. המצב הזה הוא מעוות, והרפורמה הזאת היא חיונית כדי להשיב את האמון, כדי להשיב את הסדר וכדי לעשות משפט צדק. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לשר עמיחי שיקלי. הוגשו 20 חתימות בבקשה להצבעה שמית. רבותיי חברי הכנסת, אנחנו עוברים כעת להצבעה על הצעות להביע אי-אמון בממשלה. נתחיל בהצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת יש עתיד. ההצבעה תהיה שמית. מזכיר הכנסת יקרא בשמות חברי הכנסת, בבקשה. הצבעה שמית

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אוריאל בוסו:

מזכיר הכנסת יקרא שוב בשמות חברי הכנסת – אם מישהו לא היה נוכח בקריאה הראשונה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אוריאל בוסו:

האם יש מישהו באולם שמעוניין להצביע?

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אוריאל בוסו:

מי עוד? האם יש עוד מישהו באולם שמעוניין להצביע ושמו טרם נקרא או שאנו נוכח? אם כך, תמה ההצבעה. נא לספור. חברי הכנסת, אנא תפסו את מקומותיכם, ההצבעות הבאות יהיו אלקטרוניות, אנחנו רוצים היום לקצר את סדר-היום בשל הצום, להתחשב בצמים. אז לאחר קריאת תוצאות ההצבעה, הצבעות אלקטרוניות. אם כן, רבותיי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 46 בעד, 53 נגד, אני קובע שההצעה להציע אי-אמון בממשלה, של סיעת יש עתיד, נדחתה, ברוב קולות. נעבור להצעה הבאה, ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת המחנה הממלכתי. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעת המחנה הממלכתי להביע אי-אמון בממשלה – 45 נגד – 54 נמנעים – אין הצעת סיעת המחנה הממלכתי להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.

רון כץ (יש עתיד):

ההצבעה שלי לא נקלטה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת רון כץ, טכנאים, נא לבדוק. 45 בעד – אם לא נקלטה הצבעתו של חבר הכנסת רון כץ, אז 46 בעד, 54 נגד, אף הצעת האי-אמון של סיעת המחנה הממלכתי נדחתה. נעבור להצעת האי-אמון הבאה, של סיעת חד"ש-תע"ל. אף הצבעה זו תהיה הצבעה אלקטרונית. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעת חד"ש-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה – 11 נגד – 55 נמנעים – אין הצעת סיעת חד"ש-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.

היו"ר אוריאל בוסו:

11 בעד, 55 נגד, אחד נוכח, אין נמנעים. אני קובע שאף ההצעה של סיעת חד"ש-תע"ל להצביע אי-אמון בממשלה נדחתה ברוב קולות, והממשלה תמשיך לכהן.

היו"ר אוריאל בוסו:

אם כן, רבותיי חברי הכנסת, נעבור כעת להמשך סדר-היום, הצעות חוק פרטיות לדיון מוקדם בקריאה הטרומית. הצעה ראשונה היא הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס במכירת תרופות אונקולוגיות שאינן כלולות בסל הבריאות), של חבר הכנסת דוד אמסלם. בבקשה, חבר הכנסת אמסלם.

דוד אמסלם (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני הגשתי היום הצעת חוק לפטור ממע"מ על תרופות אונקולוגיות. שהמע"מ יהיה אפס. אני נקלעתי לעניין לפני כ-15 שנה. רעייתי, זיכרונה לברכה, חלתה במחלת הסרטן. מה שקרה, במהלך הטיפולים היא אמרה לי: תשמע דודי, שמעתי שיש תרופה שיכולה להציל אותי. ואני הולך לפרופסור ואומר לו: נחושתן, יש? הוא אומר לי: לא. כל פעם היא חוזרת, כל שבוע. ואז אני תופס אותו יום אחד ואני אומר לו, תקשיב, אני מכיר את רוזי, הרי אם היא אומרת, היא יודעת. הוא אומר לי: תשמע, דודי, יש תרופה שעולה כ-40,000 שקל לחודש, היא רק תאריך לה את החיים. כמו שאני מכיר אותך, בסוף תישאר בלי בית, בלי כלום. אמרתי לו: אז איך אתה לא אומר לי את זה? נתן לי את הטלפון – חברה ביבנה. אני מתקשר – אני זוכר את זה כמו עכשיו – אומרים לי את המחיר ואז היא אומרת לי: לא כולל מע"מ. אני נפלתי, אמרתי: חבר'ה, מה זאת אומרת, מדינת ישראל גובה מע"מ על תרופות כאלה? היא אומרת לי: כן. הייתי בשוק. אני לא יודע איך בכלל מארגנים 40,000 שקל – לא כולל מע"מ? אמרתי, זה דבר מרושע, אין חברה שעושה דבר כזה, זה דבר הכי מרושע שאני מכיר. ואז כשהגעתי לכנסת, זה הדבר הראשון שעשיתי, שאלתי: איפה המזכירות פה? איך מגישים הצעת חוק? הגשתי את ההצעה. כמובן בא האוצר ואמר לי: עזוב, דודי, מה אתה רוצה עכשיו, לפתור את הבעיה? אמרתי: כן. ואז הם אומרים לי: עזוב. לא נביא את זה בחוק. נתקצב את זה ונוציא קול קורא. אמרתי: בסדר, חשוב לי רק שהבעיה תיפתר. אנחנו מגישים קול קורא, לוקח לי שנה כמובן. משרד המשפטים, משרד האוצר, כולם – בסוף אנחנו מוציאים קול קורא לעמותה מבני ברק, אנשים צדיקים שאוספים גם את התרופות מהחולים שלא שרדו ומחלקים אותן לחולים אחרים. ואז ברוך השם, אני נושם, אומר: אולי נתנו בשורה לכמה משפחות. עוברות כמה שנים, מתקשר אליי איזה עיתונאי – אני כבר שר בממשלה – ואומר לי: מר אמסלם, אתה יודע כמה חולים קיבלו את הפטור הזה? אני אומר: לא. אם זה היה מתוקף תפקידי – הייתי יושב-ראש ועדת הפנים בכלל, התעסקתי בזה בגלל הנושא האישי שלי; עברו שנים, וגם לא רציתי שמישהו ייקלע לסיטואציה הזאת. אז הוא אומר לי: אפס. אני מתקשר לשר האוצר ישראל כץ, ואומר לו: עכשיו דיון, עם כולם. אנחנו מביאים את כולם. הוא יספר לכם מה היה שם בישיבה. אז קם היועץ אסי מסינג, היועץ המשפטי של משרד האוצר, ואומר לי: זה לא חוקי. אומר לו: מה לא חוקי? הרי היה קול קורא של משרד המשפטים, תיאמנו את זה איתכם. תיאמנו עם משרד הבריאות, מה לא חוקי? לא חוקי. ואני נחנקתי. דרך אגב, אלה היועצים המשפטים שאנחנו מדברים עליהם. אמרתי, בעזרת השם, שהקדוש ברוך ייתן לי את הכוח לשנות את זה. אני מעלה את זה בכנסת הקודמת, מר קריב, ומי מתנגד? אתה והחברים שלך. כולכם הצבעתם נגד. כמובן גם שר המשפטים המהולל, לשעבר, הצדיק הגדול. אני הגשתי את הצעת חוק הזאת, ואז – אתם לא תאמינו – בא שר האוצר ואומר לי: דודי, לא, למה במע"מ, נעשה את זה בחוק. בוא נעשה את זה עוד הפעם. אתה יודע, לפרוץ את המע"מ? יבוא אליהם זה עם המשקפיים. אמרתי לו: נכון הם אמרו לך גם אלה עם המטרנות? הוא אומר לי: כן. אמרתי לו: תקשיב, סמוטריץ', פירות וירקות זה בלי מע"מ; טלוויזיה באילת – בלי מע"מ. אלה אנשים שהולכים למות – ודרך אגב, הם ימותו אבל אתה נותן להם אוויר לכמה חודשים, שיהיו עם המשפחה ועם הילדים. אין, נגמרו הבלופים של הפקידים, השקרים שלהם. אמרתי למר אסי מסינג, כנראה אם זה היה אבא שלך או אח שלך מזמן הכול היה עובר. לכן הגשתי את הצעת החוק הזאת. אנחנו נביא את זה בחוק, והפטור יהיה בחוק ולא יהיה נתון לשיקול דעתו של פקיד כזה או אחר. לא מספיק שהמדינה לא נותנת להם את התרופה, היא עושה עליהם ביזנס כאילו הוא קנה שעון רולקס, כאילו הוא קנה איזה מרצדס. אתם מבינים את הרשעות שיש פה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

תגיד, אתה הבאת את החוק הזה?

דוד אמסלם (הליכוד):

אני הגשתי, ועמדתי על כך שהחוק הזה יבוא בחוק. דרך אגב, לא שמעתי את בג"ץ מתערב בעניינים האלה. אלה לא אנשים מוחלשים. אני רוצה לספר לכם, אנשים עשירים לא צריכים את הפטור הזה. יש להם כסף.

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – – אתה הבאת את החוק גם בכנסת העשרים.

דוד אמסלם (הליכוד):

אני הסתובבתי בבתי חולים ואני רואה – אגב, הבוקר קיבלתי טלפון מחבר שלי שהאחיין שלו צריך תרופה במיליון שקל. הוא בכה לי בטלפון בדרך לכאן. אבל אתם הצבעתם נגד. לפני שנה העלינו את זה לפה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

גם בכנסת העשרים הבאת את זה. כשאני הייתי איתך.

דוד אמסלם (הליכוד):

למה? בגלל שזה – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני הייתי איתך, והצביעו נגד.

דוד אמסלם (הליכוד):

צודקת, אני מדבר כרגע מה הצבענו כשאתם הייתם – מר לפיד – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אנחנו? אבל אנחנו הצבענו לך גם כשהיינו בקואליציה ביחד. למה כל הזמן אתה מסלף את העובדות?

דוד אמסלם (הליכוד):

אני מדבר על מר לפיד. העליתי את זה לפני שנה כאן. אבל מר לפיד, זה לא מעניין אותו. לכן הם הצביעו נגד.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

ואללה, עד עכשיו הקשבנו לך.

דוד אמסלם (הליכוד):

לכן העלינו את ההצעה הזאת, ובעזרת השם – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני ישבתי איתך בקואליציה, כחלון היה שר האוצר, והוא התנגד לחוק. למה אתה מאשים רק – – – זה מדהים. תגיד את האמת, ממתי החוק הזה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אבל אמרתי, משה כחלון – מירב, אמרתי: משה כחלון תמך בזה, נתן לנו, דרך אגב – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה לשקר כל הזמן, לא נמאס לכם? אין מנגנון פה?

דוד אמסלם (הליכוד):

מירב, אני לעולם לא משקר. אני אמרתי – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

שמה?

דוד אמסלם (הליכוד):

– – כשהיינו בקואליציה אנחנו סגרנו עם שר האוצר וסגרנו מעטפת. הוא אמר לי: דודי, לא בחוק, בוא נעשה את זה ככה, דרך העמותות, כל הסיפור. אמרתי לו, אחלה, משה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

והחוק לא עבר.

דוד אמסלם (הליכוד):

לא היה חוק, בגלל שהם אמרו לי: דודי, מה אתה רוצה? נעשה את זה מהיר. ואז בא אסי מסינג וביטל את זה על דעת עצמו. לכן אני אמרתי – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

דודי, גם בהצעות טובות למה אתם מכניסים – – –

דוד אמסלם (הליכוד):

נביא חוק, אבל יש הצעות – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

רגע, אבל יש משהו עם מטרה טובה, למה להתווכח?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

נכון – – –

דוד אמסלם (הליכוד):

אני אגיד לך משהו. יש הצעות שאני טוען – גם אני, אם אני באופוזיציה, כאלה דברים שהם לא מוסריים, ברמה הכי גבוהה, כשמדובר בחיי אדם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה מדהים. שום דבר טוב לא קורה במקום הזה.

דוד אמסלם (הליכוד):

לכן אני קורא לכולם – עכשיו אני רוצה לנצל את הזמן שנותר לי להצעת החוק שהגיש חברי – עוד מעט תדבר עליה גם השרה דיסטל – לגבי התרומות להליך משפטי. אני רוצה לומר משהו כזה. רבותיי, אין צביעות יותר גדולה.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

קודם אתם מכשירים את העבריינים ואחר כך אתם גם נותנים להם מימון – – –

דוד אמסלם (הליכוד):

אני, כשראיתי את חוות הדעת של מיארה, לא ידעתי אם זה נובע יותר מבורות או מרשעות, בסוף החלטתי שכנראה אלה שני הדברים יחד.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

אתם קולטים? הם מכשירים את העבריינים ואז רוצים שהציבור ישלם על עורך דין.

דוד אמסלם (הליכוד):

מיארה, אני רוצה לספר לך. מי שהעביר את חוק הפריימריז זה אני, לחברי הכנסת.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

הגיוני. לקחת את השחיתות. העלית והשווית.

דוד אמסלם (הליכוד):

מכל אלה ישב פה לפיד ואמר שאנחנו מושחתים. דרך אגב, העברנו את החוק רק לחברי כנסת, לא לראשי ממשלה וראשי סיעות. עד היום, דרך אגב, הם יכולים לגייס כספים לטובת העניין הזה. עד היום.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

מה עם יוקר המחיה, לפני שאתה מממן לעבריינים את עורך הדין?

דוד אמסלם (הליכוד):

גם היום, חבר כנסת שמקבל מוועדת אתיקה – כשצחי הנגבי היה צריך למימון המשפטי שלו, הוא קיבל וגייס כספים.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

אולי תתחיל לממן לציבור משהו במקום לממן עורכי דין וייעוץ משפטי לחברים העבריינים שלך.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת מיכל שיר.

דוד אמסלם (הליכוד):

אנחנו מדברים פה על גיוס המונים. דרך אגב, כל מי שחולה, מי שלא יודע, בכל העיריות, בכל מקום שיש שם אנשים טובים, אז כל המערכת מתגייסת לעזור לו.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

זה חוק למוחלשים.

דוד אמסלם (הליכוד):

רק שנייה. אבל אני רוצה לומר, אנחנו מדברים – – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

זה חוק לאוכלוסיות המוחלשות.

דוד אמסלם (הליכוד):

אני מדבר על מימון המונים. אני אסביר לך מה הרעיון במימון המונים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תסביר את זה. תסביר.

דוד אמסלם (הליכוד):

זה לא שאין לך כסף, אלא הציבור מזדהה איתך והוא רוצה להיות חלק מהמצווה. זה העניין. הרי אם מישהו פה עבריין ואנשים חושבים שמגיע לו, אף אחד לא יתרום לו שקל.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

יש ברוך השם מספיק עבריינים פה בכנסת. עכשיו, אתה רוצה – – –

דוד אמסלם (הליכוד):

אבל על מה אנחנו מדברים? אני אספר לך. בתרומות שפתח השדרן לנתניהו, אתה תעבור על התורמים, ואתה תראה כמה ח"י שקלים, כמה 20 שקלים. אלה אנשים עניים.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אתם לא מתביישים לקחת כסף מאנשים עניים? אתה לא מתבייש?

דוד אמסלם (הליכוד):

תן לי לסיים. תן לי, תן לי.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

אתה משכנע אנשים שבמקום לשים אוכל על השולחן, שילך לתת לביבי שלך. שיממן לעצמו את המשפט ולחבר שלך דרעי.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת.

דוד אמסלם (הליכוד):

את צועקת כל הזמן. תקשיבי – – –

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

לא, זו פשוט חבורת עבריינים.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

למי אתה דואג? למי אתה דואג?

דוד אמסלם (הליכוד):

אני מסביר: מימון המונים, יש לזה ערך ציבורי. הרי מדוע בן אדם בא לתרום? אחד שאין לו כסף תורם 30 שקלים כי הוא רוצה להיות שותף.

מירב בן ארי (יש עתיד):

על מי אתה מגן? על האנשים הכי מסכנים בחברה? מה יש לכם?

דוד אמסלם (הליכוד):

לכן אתם צבועים. גב' מיארה, את לא מבינה שעד היום שר המשפטים לשעבר שמינה אותך יכול לתרום לעצמו, לגייס לעצמו לפריימריז מיליונים. אבל כשהוא קיבל ערבות – אני אספר לכם – כשהוא קיבל ערבות מקולבר והוא קידם לו חוק, מה עונה לי מר לימון? מר לימון אמר לי שהוא לא ידע שקולבר עוסק בקנביס. ואללה, אתה צודק. קיבלת 4 מיליון שקל ערבות מבן אדם ולא ידעת מה הוא עושה. לא עשית גוגל קטן. דרך אגב, מי שנותן לי 100 שקל אני עושה גוגל קטן לראות מי זה. כשמר אלקין לקח ערבויות, ועד היום הוא חייב למעלה – מיליוני שקלים. עם זה אין להם בעיה. עם מה יש להם בעיה? שהציבור רוצה להיות שותף עם המימון של ראש הממשלה נתניהו, בגלל שהוא יודע שתפרו לו תיקים. הוא כועס ומתרגז. ומה התרומות שם, דרך אגב?

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לסיים.

דוד אמסלם (הליכוד):

100 שקלים, 50 שקלים. 70. זה מפריע לך, גב' מיארה? בואי ספרי לי איך נפגוש את האנשים האלה וגם נחזיר להם.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה.

דוד אמסלם (הליכוד):

לא 4 מיליון שקלים של קולבר. אנחנו מדברים על עשרות אלפי אנשים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אמרת שצריך לעמוד בזמנים היום, לא?

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה, חבר הכנסת אמסלם.

דוד אמסלם (הליכוד):

אז את מבינה שגם דעת אין לך? את מבינה שחוץ מרוע – גם בורות? את, פשוט היגיון בסיסי אין לך.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה, חבר הכנסת אמסלם.

דוד אמסלם (הליכוד):

את מבינה למה אני גם חושב שאת לא ראויה לתפקיד שלך בכל רמה – לא ברמה המקצועית, לא ברמת החשיבה, לא ברמת המינוי שלך? השופט היחיד שהיה הגון בוועדה שלך, התנגד לך.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

דוד אמסלם (הליכוד):

לכן, רבותיי, טלו קורה מבין עיניכם. איך אמר ינאי המלך לשלומציון המלכה? היזהרי מהצבועים שעושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפינחס. צבועים, תתביישו.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחבר הכנסת דוד אמסלם. סגנית שר האוצר תעלה ותשיב, תציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק, בבקשה. חברת הכנסת מיכל וולדיגר.

סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר:

כבוד היושב-ראש, כבוד השרים, חברי כנסת נכבדים. כבוד חבר הכנסת דודי אמסלם. מס ערך מוסף הינו מס עקיף המוטל על כלל הצריכה, והוא חל על המוצרים והשירותים ועל כל הצרכנים במשק. מס זה מהווה חלק חשוב מהכנסות המדינה. המדינה משקיעה מדי שנה משאבים רבים להכנסת כמה שיותר תרופות וטכנולוגיות מצילות חיים לסל הבריאות. שווי הסל בשנת 2023 גדל, ועומד על כ-650 מיליון שקלים. הדרך המרכזית לסבסוד תרופות לאזרחי מדינת ישראל נעשית באמצעות הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות. הוועדה בוחנת את הכללת התרופות והטכנולוגיות החדשות בסל ביחס לחלופות הקיימות ולמחרים עדכניים. בין הקריטריונים לבחינה עומדים מניעה, הצלת חיים, יעילות הטיפול, הארכת חיים, איכות חיים, עלות כלכלית ברמת הפרט וברמה הלאומית ועוד ועוד. חשוב לציין כי תרופות לחולים אונקולוגיים הן קרוב ל-40% מהתוספות שניתנו לסל שירותי הבריאות בשנים האחרונות. בתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו–1976, בסעיף 9א(א) נקבע כי ישנם טובין הפטורים ממלוא המכס ובהם תרופות המשמשות לניסויים קליניים. כאמור, פטור מחייב אישור של ועדת הכספים. עוד אציין כי בעבר, ממש בעבר הלא-רחוק, הוועדה להחזר מיסים עקיפים אישרה החזר מע"מ במצב הומניטרי יוצא דופן של תרופת חמלה – תרופה שאינה רשומה ויקרה מאוד, שניתנה בחינם על ידי היצרן בחו"ל, כאשר שום דבר אחר לא עזר לחולה. באותו מקרה זה היה ילד קטן שהיה מאושפז בבית החולים, וידו ויד משפחתו לא הייתה משגת לרכישתה. לידיעה, המע"מ חל בהתאם למחיר התרופה בשוק גם כאשר התרופה ניתנת בחינם. הוועדה הזאת, הוועדה להחזר מיסים עקיפים, פועלת בהתאם לקריטריונים ברורים בהתאם לחוזר מנכ"ל. כאמור, ולסיכום, המדינה עושה רבות על מנת לסייע לחולים בכלל, ולחולים אונקולוגיים בפרט. על פי המוצע בהצעת החוק שלך, חבר הכנסת דודי אמסלם – דודי, דודי?

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת אמסלם, היא משיבה לך.

סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר:

על פי המוצע בהצעת החוק שלך, יינתן הפטור בעת מכירת תרופות אונקולוגיות, המסווגות כמצילות חיים ואינן כלולות בסל שירותי הבריאות, במטרה לסייע לאוכלוסייה שאין ידה משגת לרכוש תרופות אלה. חשוב לי לציין לכולכם כי ישנן תרופות וטכנולוגיות מצילות חיים גם ביחס למחלות אחרות ונוספות, כולל בבריאות הנפש, שאינן כלולות בסל התרופות והן יקרות ביותר. בקיצור, מדובר בסוגיה מורכבת מאוד ולא פשוטה, וראוי ונכון לעסוק בה. תודה, חבר הכנסת אמסלם, שהעלית אותה. ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בהצעת החוק בקריאה טרומית, בכפוף להתניות ולקידומה בהסכמת משרד האוצר ומשרד המשפטים. לפיכך, אני קוראת לכל חברי הכנסת להצביע בעד החוק בקריאה טרומית. תודה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לסגנית שר האוצר. אתה לא רוצה? אין לך מה להוסיף? אפשר לעבור להצבעה. אם כן, רבותיי חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס במכירת תרופות אונקולוגיות שאינן כלולות בסל הבריאות), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת דוד אמסלם. אנא, תפסו את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 47 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס במכירת תרופות אונקולוגיות שאינן כלולות בסל הבריאות), התשפ"ג–2023, לוועדת הכספים נתקבלה.

היו"ר אוריאל בוסו:

אם כן, רבותיי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 47 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים, אני קובע שהצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס במכירת תרופות אונקולוגיות שאינן כלולות בסל הבריאות), התשפ"ג–2023, התקבלה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדת הכספים להכנתה לקריאה ראשונה.

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

לפרוטוקול, נוסיף את חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – בעד, וכן את עאידה תומא סלימאן – גם כן בעד.

היו"ר אוריאל בוסו:

נעבור לנושא הבא בסדר-היום: הצעת חוק שירות הציבור (מתנות) (תיקון – תרומה למימון הליך משפטי או טיפול רפואי וחובת דיווח), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת עמית הלוי. עשר דקות לרשותך. אולי היום לא כולם ינצלו את מרב הדקות שעומדות לרשותם, כולנו בצום. בבקשה.

עמית הלוי (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, הצעת החוק הזאת שאני מעלה כאן בפניכם נועדה למטרה מרכזית אחת – –

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

לשמור על ביבי.

עמית הלוי (הליכוד):

– – להפסיק את ההתעמרות באנשי ציבור – –

קריאות:

עמית הלוי (הליכוד):

– – שנמשכת אצלנו, לבושתנו, חברי האופוזיציה, כבר שנים רבות.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

עוד פעם ביבי שכח את הארנק בבית – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת מיכל שיר.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

עוד פעם שכח את הארנק בבית, ביבי. הוא לא יכול לממן לעצמו הוצאות משפטיות – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת מיכל שיר, את בקריאה ראשונה.

עמית הלוי (הליכוד):

בואי נעשה דיל, מיכל שיר, מנהג מגונה: תקשיבי, ואם לא תשתכנעי תצביעי נגד. מה את אומרת?

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

למה? למימון הליך משפטי?

עמית הלוי (הליכוד):

אבל תקשיבי.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת מיכל שיר, אני לא רוצה לקרוא אותך בקריאה שנייה.

עמית הלוי (הליכוד):

הצעה זו נועדה להפסיק את המצב הבלתי-נסבל מבחינה מוסרית – ואני אומר את זה לכולנו כאן – שבו למעשה אנחנו אומרים לנבחר ציבור או עובד ציבור: החלטת להיכנס למרחב הציבורי, לעבוד למען הציבור? מהיום אתה בכלוב, בודד, אין לך חברים יותר, אין לך משפחה, אין לך שכנים ומכרים, לא תוכל לפנות לאף אחד מהם. אם נקלעת למצוקה, לא תוכל להיעזר בהם, לא בסתם יום של חול ואפילו לא אם אתה במשבר קשה. על מה אנחנו מדברים, חבר הכנסת שטרן? על היחסים הטבעיים, החברתיים, הזכויות הכי בסיסיות שלנו כבני אדם, מה שהגדירו פעם אדם כיצור חברתי. כל אלה הפכו לעבריינות. כל אלה הפכו לעבריינות. היכולת לקיים מערכת יחסים חברתית, כן, שיש בה גם מתנה וקבלה של סיוע ועזרה, גם בימים רגילים וגם בעיתות משבר, בחסות החוק הקיים – ודרוש תיקון בשביל זה – והפרשנות שלו, הפכה אוטומטית לעבריינות.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

הציבור לא צריך לשלם על השחיתות – – –

עמית הלוי (הליכוד):

לא לגבי כולם, כמובן. לא לגבי כולם, אבל אם מדובר על אנשי ציבור, ברירת המחדל – –

דבי ביטון (יש עתיד):

– – – אתם צריכים להתבייש – – –

עמית הלוי (הליכוד):

– – שנוצרה בישראל היא שעזרה כזאת היא שחיתות. לא חברות, לא התנהגות נורמלית בין אנשים, ה-default; אוטומטית, זה שחיתות. אגב, הפוך מכל אדם. הרי כל אדם, כמו שאתם יודעים, כל אדם הוא בחזקת – כשרות עד שיוכח אחרת.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

על מה אתה מדבר – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

יש חובה גבוהה יותר, עם סטנדרטים גבוהים יותר – – –

עמית הלוי (הליכוד):

איש ציבור, לא משנה אם הוא חבר כנסת או משנה ליועץ המשפטי לממשלה, איש ציבור הוא מושחת. קודם כול הוא מושחת; קודם כול אסור לו להתנהג כמו בן אדם, אלא אם כן יוכח אחרת.

דבי ביטון (יש עתיד):

אל תדאג, מושחת – – –

עמית הלוי (הליכוד):

עכשיו, אדוני היושב-ראש – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

זה חוק פרסונלי עבור ראש הממשלה נתניהו. עמית, בוא נסיר את המסכות, זה חוק פרסונלי בעבור ראש הממשלה נתניהו. אתם מכשירים שחיתות בעבור ראש הממשלה נתניהו.

עמית הלוי (הליכוד):

– – למרות שמדובר בזכויות מאוד בסיסיות – –

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, אתה בקריאה ראשונה.

עמית הלוי (הליכוד):

– – לא היה קשה לי לצפות את הקמפיין – –

נאור שירי (יש עתיד):

עמית הלוי (הליכוד):

– – שייפתח נגד החוק. לא היה קשה לצפות. ולכן מראש החוק הזה מצומצם – –

נאור שירי (יש עתיד):

החוק של דודי לא קיבל פטור מחובת הנחה, אבל זה כן בא עם פטור מחובת הנחה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת שירי, אתה כבר בקריאה ראשונה עוד מתחילת המליאה.

עמית הלוי (הליכוד):

– – לטיפול רפואי הכרחי או הוצאות משפטיות. על מה אנחנו מדברים, נאור שירי?

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

– – – הטיפול הרפואי – של דודי אמסלם.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת שיר, את בקריאה ראשונה.

קריאות:

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

ראש הממשלה נתניהו – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת שיר, את בקריאה שנייה.

עמית הלוי (הליכוד):

יוראי, יוראי, על מה אנחנו מדברים? על הזכות לטיפול רפואי. על מה אנחנו מדברים? על זכות אדם הכי בסיסית.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

על מה אתה מדבר, עמית? אתה מדבר על המשפט של נתניהו – – – אתה מדבר על המשפט של נתניהו.

נאור שירי (יש עתיד):

די, די, עמית – – – את החוק שלך לא הביאו עם פטור מחובת הנחה.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

– – – עם פטור מחובת הנחה.

קריאות:

נאור שירי (יש עתיד):

למה החוק שלך לא בא עם פטור מחובת הנחה? זה חוק לפטור מחובת הנחה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, אתה בקריאה שנייה.

נאור שירי (יש עתיד):

חולים אונקולוגיים לא, אבל זה כן.

עמית הלוי (הליכוד):

נאור, בואו נדבר על הזכות לייצוג בהליך משפטי. חלק מהזכות להליך הוגן, לא מהיום, מאות שנים – זכות יסוד – – –

דבי ביטון (יש עתיד):

– – – נמחקו מההצעה שלכם – – –

קריאה:

– – – ממש ממש חשוב – – –

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

– – – חבורה של פושעים, ממשלה של פושעים רוצה שהציבור יממן אותה. ממשלה מושחתת – – –

קריאות:

איך אתם לא מתביישים? איפה הבושה?

עמית הלוי (הליכוד):

תקשיבו לעצמכם – – –

דוד אמסלם (הליכוד):

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת אמסלם. חבר הכנסת אמסלם, לא להשיב.

עמית הלוי (הליכוד):

תקשיבו למה שאתם אומרים. הרי מה אתם אומרים?

קריאות:

איפה החזרת המשילות?

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת אמסלם. חברת הכנסת שיר, את בקריאה שנייה.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

הציבור ישלם על המשפטים של העבריין הזה – – –

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת נאור שירי, אתה גם בקריאה. סליחה, יוראי, אתה בקריאה שנייה.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

מושחתים – – –

קריאות:

בושה. שחיתות.

קריאה:

למדת מרוטמן, בוסו?

עמית הלוי (הליכוד):

תקשיבו לעצמכם.

נאור שירי (יש עתיד):

אולי אתה תקשיב לעצמך?

עמית הלוי (הליכוד):

תקשיב על מה אתה צווח. הרי על מה אתה צווח? על מה אתם צווחים כאן? על זה שאנחנו נמנע – –

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

אנחנו לא מוכנים שהציבור יממן את נתניהו – – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

ביוקר המחיה טיפלתם?

עמית הלוי (הליכוד):

– – רק בגלל שהוא עובד ציבור, את הזכויות הכי בסיסיות שלו. זה מה שאת רוצה? שאנחנו נמנע מעובדי ציבור, רק בגלל שהם עובדי ציבור, את הזכויות הכי בסיסיות שלהם?

יסמין פרידמן (יש עתיד):

– – – סיימתם לטפל – – –

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

הבן אדם גנב מהציבור ואתה רוצה שהציבור ישלם לו את עורך הדין?

עמית הלוי (הליכוד):

איזה אכזריות זו, איזו התעמרות זו. מה קרה לכם?

קריאות:

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

איך אתם לא מתביישים?

קריאות:

תתביישו לכם – – –

עמית הלוי (הליכוד):

מה קרה לכם? מה קרה לכם?

קריאות:

עמית הלוי (הליכוד):

אני דווקא קיוויתי שהייעוץ המשפטי, אדוני היושב-ראש, שהייעוץ המשפטי – – –

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

מה זה?

דבי ביטון (יש עתיד):

בושה וחרפה. בושה.

משה טור פז (יש עתיד):

דודי אמסלם אמר – – –

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

תביישו לכם – – – בושה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת, חברי הכנסת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

בושה, בושה. כנסת בושה.

קריאות:

בושה, בושה.

עמית הלוי (הליכוד):

תקשיבו עכשיו – יוראי, תקשיב עכשיו למשנה ליועמ"ש. מירב, את? את אכזרית כזאת? את?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני הראשונה – – –

עמית הלוי (הליכוד):

את מגיעה לאכזריות כזאת, לא לתת לאדם זכות לקבל כסף ממכרים?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

– – – נתניהו – – –

עמית הלוי (הליכוד):

איך הגעתם לזה? איך הגעתם לזה?

קריאה:

מושחתים.

דוד אמסלם (הליכוד):

עמית הלוי (הליכוד):

אדם, בגלל שהוא עובד ציבור, הוא לא יוכל לפנות?

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

עמית הלוי (הליכוד):

יש לאשתו בעיה רפואית, יש לו הליך משפטי, הוא לא יוכל לקבל סיוע? איך אתם לא מתביישים?

דבי ביטון (יש עתיד):

יש סיוע לאנשים חסרי יכולת.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת, חברי הכנסת.

דוד אמסלם (הליכוד):

דבי ביטון (יש עתיד):

– – – סיוע לאנשים חסרי יכולת. תתביישו לכם.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

תפעיל לו את השעון. תפעיל לו את השעון.

דוד אמסלם (הליכוד):

אתם בולשביקים, אתם אנשים אכזריים.

היו"ר אוריאל בוסו:

דודי, דודי.

דוד אמסלם (הליכוד):

– – – לא מתביישים? כמה רוע יש בכם? כמה? לאכול מותר הכול? לאכול מותר?

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

מושחתים, נמאסתם.

דבי ביטון (יש עתיד):

להליך משפטי יש מימון – – – חזירים חד וחלק – – –

דוד אמסלם (הליכוד):

רוצי מהר – – – רוצי מהר – – – ייתנו לך עוד מקום.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

– – – ציבור שאין לו כסף לאוכל, ציבור שאין לו כסף לאוכל.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אנשים לא – – –

דוד אמסלם (הליכוד):

הוא צריך לספר לך כמה כסף יש לו, מה זה מעניין? חוצפנים.

קריאות:

בושה, בושה, בושה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת טור פז, אתה בקריאה ראשונה. חברת הכנסת שיר, קריאה שלישית, נא לצאת. חבר הכנסת יוראי להב, קריאה שלישית, נא לצאת.

קריאות:

בושה, בושה, בושה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת טור פז, קריאה שנייה. קריאה שלישית, נא לצאת.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

אתה צריך להתבייש, עמית.

משה טור פז (יש עתיד):

בושה וחרפה, בושה וחרפה. עמית, לא מתאים לך.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אנשים לא מסיימים את החודש, ואתם – – – לנתניהו. תתביישו לכם. איזו חרפה.

דבי ביטון (יש עתיד):

– – – איך הבית שלה, איך המספרה שלה, איך הנראות שלה – – – והמשפט שלו. תתביישו לכם.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת דבי ביטון, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. אני קורא אותך לסדר פעם שנייה.

דבי ביטון (יש עתיד):

תתביישו.

היו"ר אוריאל בוסו:

אני קורא אותך לסדר בפעם השלישית. נא לצאת.

דבי ביטון (יש עתיד):

תנו למשפחות מעוטות יכולת. חצופים.

עמית הלוי (הליכוד):

אף אחד לא לוקח שקל מהציבור, דבי. את קראת את הצעת החוק? את קראת את הצעת החוק?

דבי ביטון (יש עתיד):

– – – תסביר למי אתם עושים את החוק השערורייתי הזה.

עמית הלוי (הליכוד):

בדבר אחד אני מסכים איתכם, בדבר אחד אני מסכים איתכם, המצב הזה באמת בושה. בושה שהגענו אליה שאתם מוכנים להתעמר, פשוט להתעמר.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

להתעמר, להתעמר.

עמית הלוי (הליכוד):

להיות אכזריים כלפי אנשים שהחליטו להיות עובדי ציבור. ואתם אומרים להם: אתם לא תוכלו לקיים.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת בליאק, אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תוציא אותי.

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

אני קורא אותך לסדר בפעם השנייה, חבר הכנסת בליאק.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

זה חוק למען הציבור? זה חוק למען הציבור?

עמית הלוי (הליכוד):

אני קיוויתי, אדוני היושב-ראש, שהייעוץ המשפטי לממשלה, שבדרך כלל רוממות זכויות האדם בפיו, ישמח בתיקון הזה. הוא אפילו יתמוך בזה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

עמית, עובדי ציבור בוחרים בזה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת פרידמן, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.

עמית הלוי (הליכוד):

אתמול, כמו שאמר כאן השר לשעבר אמסלם, הגיעה חוות הדעת של הייעוץ המשפטי. כותב ד"ר גיל לימון – המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, לא פחות – תקשיבו: יש בהצעה הזאת כדי להתיר ניצול של התפקיד השלטוני לשם הפקת טובת הנאה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת שטרן.

עמית הלוי (הליכוד):

תקראו את החוק, אזרחי ישראל. חבר הכנסת שטרן, תקרא עד הסוף את החוק.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

קראתי.

עמית הלוי (הליכוד):

אתה תראה שאני בהצעה הזאת הכנסתי מנגנונים, סופר-מנגנונים – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

קראתי במגילת אסתר.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

מה עשית למען הציבור היום? מה עשית? מה עשית?

עמית הלוי (הליכוד):

– – כדי למנוע את החשש – המוצדק, אגב, לפי דעתי – שאדם ישתמש בכוח השלטוני שלו לטובת הנאה.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

בגלל זה אתה מביא חוק כזה, רק ביבי? מה פתאום? מה פתאום?

עמית הלוי (הליכוד):

לכן, מה עשינו? עשינו שהכול יהיה שקוף, מיקי לוי. שכל מי שתרם יהיה רשום. תוכלו לעקוב. עיתונאים יוכלו לעקוב.

מיקי לוי (יש עתיד):

למה? למה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה? למה – – –

עמית הלוי (הליכוד):

הנוסח הזה, אגב, עבר עיניים קפדניות של הייעוץ המשפטי לכנסת פעמיים עם הצעות שונות.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

מה עשית למען הציבור היום?

מיקי לוי (יש עתיד):

כי חונים 4 מיליון שקל. אתה מכשיר 4 מיליון שקל.

עמית הלוי (הליכוד):

אז שאלתי את עצמי, חברותיי וחבריי לכנסת – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

מה עשית למען הציבור? לא למען נתניהו.

מיקי לוי (יש עתיד):

עמית הלוי (הליכוד):

– – הרי הייעוץ המשפטי לממשלה, לקרוא הוא יודע, דודי אמסלם, נכון? לקרוא הם יודעים. אז מה קרה לגיל לימון, שהוא חושב שהחוק הזה, שמונע פגיעה בטוהר המידות, שומר על טוהר המידות. מה קרה לו? נפל לי האסימון. איפה נפל לי האסימון? קראתי שוב את חוות הדעת.

מיקי לוי (יש עתיד):

עמית הלוי (הליכוד):

שנייה, מיקי, אני רק אייצג את זה. אומר ד"ר לימון ככה, בסעיף 16: בעוד שהוראות חוק המתנות הנוכחי קובעות איסור קבלת מתנות לעובד ציבור באשר הוא עובד ציבור, הצעת החוק שלי, שלנו, מבקשת "לקבוע הסדר הפוך, המתיר לעובד ציבור לקבל מתנה באשר הוא עובד ציבור". שימו לב, כלומר, אם אתה איש ציבור, אצל ד"ר לימון יש רק אפשרות אחת להתייחס אליך, דודי, באשר אתה עובד ציבור. מה עם באשר אתה אדם? מה עם אדם הוא אדם הוא אדם הוא אדם? מה עם כל הדיברות שאתם מצטטים השכם והערב, כל שיח הזכויות? איפה הן נעלמו? אדם עובד ציבור הוא לא בן אדם? אין לו זכויות כבן אדם?

יסמין פרידמן (יש עתיד):

שאלה, שאלה. מישהו הכריח אותו להיות עובד ציבור? מישהו הכריח אותו להיות נבחר ציבור?

עמית הלוי (הליכוד):

איך לא העלית בדעתך, ד"ר לימון, שאנחנו – אגב, גם אתה כעובד ציבור, בן אדם – יש לנו חברים כמו בני אדם, יש לנו שכנים כמו בני אדם – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

איזה חוק? זה לא חוק למען הציבור. לא חוק למען הציבור.

עמית הלוי (הליכוד):

– – יש לנו מכרים כמו בני אדם. אנחנו פונים אליהם כבני אדם לבני אדם. אני אומר לך מה קרה לגיל לימון, אדוני היושב-ראש, הרי הוא איש אינטליגנטי. איך הוא לא חשב על האופציה הזאת, שאנחנו בני אדם? אני אומר לך מה קרה לו. אגב, גם ברגעים הכי קשים שלנו – לא, ישר אנחנו מושחתים. איך זה קרה לו? אני אומר לך מה קרה לו. קרה לו שהוא הפנים עד הסוף את הקמפיין נגד הפוליטיקאים, כי פוליטיקאי הפך אצלו לשם נרדף למושחת. כמובן, בייעוץ המשפטי זה לא קורה. שם, אתה יודע, דודי, אין מכרים וחברים בוועדת איתור; אין שופטים שדנים בתיקים שהבן זוג שלהם, יש לו ייצוג, זה כלום. הם גם לא בני אדם, אבל זה כי הם מלאכים.

דוד אמסלם (הליכוד):

– – – זה משהו אחר.

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לסיים.

עמית הלוי (הליכוד):

אבל פוליטיקאים – לא בני אדם. עכשיו אני רוצה לומר לסיום, אדוני היושב-ראש, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה כתב עוד דבר. הוא כתב: "כלל לא ברור אם החוק משרת צורך אמיתי עבור כלל עובדי הציבור. לעניין זה לא הוצגו נתונים כלשהם" – נתונים כלשהם – "שיש בהם להצדיק שינוי".

נאור שירי (יש עתיד):

מה זה הפאוזה הזאת?

עמית הלוי (הליכוד):

תראו, חברותיי וחבריי, לא צריך את כל הרשימה, נאור, של המקרים, בשביל להפריך את ההיתממות הזאת של גיל לימון.

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לסיים.

עמית הלוי (הליכוד):

אני מסיים. אבל בוא ניקח שתי דוגמאות, נאור. בוא ניקח שתי דוגמאות מהתקופה האחרונה, אדוני היושב-ראש – אני מסיים. בוא ניקח שתי דוגמאות, נאור, תקשיב טוב.

נאור שירי (יש עתיד):

– – – שמטרתן מימון – – – צרכים משמעותיים או מימון הוצאות משפטיות.

עמית הלוי (הליכוד):

השר לשעבר אריה דרעי והשר חיים כץ. אצל השר דרעי, אדוני היושב-ראש, ד"ר מנדלבליט, לא פחות, ידידו – לא ידידו, הבוס לשעבר של ד"ר לימון – אמר: ההר לא הוליד אפילו עכברון.

נאור שירי (יש עתיד):

קראתם את הפרוטוקולים של ועדת האתיקה?

עמית הלוי (הליכוד):

אצל חיים כץ זה התחיל באישום בשוחד. אתה יודע איך זה נגמר? אני מצטט לך את העובדת של גיל לימון: במעשיו לא היה פן של שחיתות; לא היה דופי מוסרי במעשיו. זה תיק שהתחיל בשוחד. בשוחד. עבירה שיכולים לשבת עליה עשר שנים בכלא. אחרי זה עומדת נציגת הייעוץ המשפטי, הפרקליטות, ואומרת: לא היה דופי. מה הביא לשינוי הזה? אתה יודע איך ההר הפך להיות עכבר? היו לו עורכי דין טובים. אתם יודעים כמה הוא שילם להם? מיליון ו-400,000 שקל. אם לא היה לו כסף, ונניח שאין לו כסף, וגם אם יש לו, אז הוא אלא יכול לקחת מאנשים? הוא לא יכול לפנות לציבור? לקחת מאנשים? והרשימה הזאת היא הרי ארוכה, אלעזר שטרן: רובי ריבלין ויעקב נאמן ודרור חוטר ישי.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת עמית הלוי.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תקרא ממגילת אסתר, זה יותר קל.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

עמית, אתה לא עונה. נבחר ציבור או עובד ציבור – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת הלוי.

עמית הלוי (הליכוד):

אני מסיים במשפט אחרון.

היו"ר אוריאל בוסו:

משפט, משפט לסיכום.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

מישהו מכריח אותו? אלה התנאים, אלה התנאים.

עמית הלוי (הליכוד):

את ההתעמרות הזאת שהייתה עד היום אנחנו מתקנים.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

זאת לא התעמרות, זה חוק.

עמית הלוי (הליכוד):

היא לא התעמרות תמימה. אתם יודעים את זה. אתם צריכים לתמוך בזה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

עמית הלוי (הליכוד):

הדמוניזציה הזאת נגד אנשי ציבור היא חלק מהבוז לציבור; מהבוז לדמוס, מהבוז לדמוקרטיה. אנחנו מתקנים את התיקון החיוני הזה, ואני מבקש מכולם לתמוך בו. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. תעלה ותשיב שרת ההסברה, השרה גלית דיסטל, בשם הממשלה.

נאור שירי (יש עתיד):

תסתכל: בכפוף לקבלת אישור מראש מוועדת האתיקה, חבר כנסת רשאי לקבל תרומות שמטרתן מימון טיפול רפואי או משפטי.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת, אני רק רוצה לעדכן אתכם שלפי החלטת ועדת הכנסת, המליאה אמורה להסתיים היום בשעה 14:00. זאת אומרת, אם זה יהיה באמצע דיון, אולי יסיימו את ההצבעה. לפי הלך הרוח, שאתם מושכים כאן את הזמנים, גם חלק מהצעות החוק של שני הצדדים כנראה לא יספיקו להגיע לשעה 14:00, ואז סדר-היום יתקצר, אלא אם כן אנחנו נתחיל לצמצם זמנים. קחו בחשבון שכל אחד מוסיף דקה, מוסיף שתיים, מנצל את מרב הזמן, ובסוף זה יהיה על חשבון סדר-היום.

קריאה:

אדוני היושב-ראש – – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

זה נורא, זה נורא. זה מסר נורא.

היו"ר אוריאל בוסו:

עשר דקות לרשותך.

שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן:

תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, לפני שאני אתחיל להקריא את התגובה הרשמית והמסודרת, אני רוצה לפנות אליכם, חברי האופוזיציה, בשאלה: כל הורה במדינת ישראל שיש לו ילד, שחס וחלילה, שלא נדע, זקוק לטיפול רפואי יקר מאוד – תארו לכם, טיפול של מיליונים – כל אזרח במדינה, בשלב מצוקתי כזה, כל הורה שעומד מול גיהינום כזה, יכול ורשאי לגייס מימון המונים. ואנשים עושים את זה, ואנשים תורמים לזה. רק אנחנו לא. רק אנחנו לא.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אבל זה קיים בתקנון.

שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן:

אנחנו היחידים שמוחרגים – שנייה, שנייה, יסמין. שנייה, יסמין.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

תראי בתקנון.

שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן:

אנחנו היחידים שמוחרגים. אם חס וחלילה – עזבו שמאל או ימין – האסון הגדול, אלוהי האסונות, ידפוק למי מאיתנו בדלת, ונצטרך, חס וחלילה, עבור אחד מילדינו טיפול שעולה מיליונים – –

דבי ביטון (יש עתיד):

אבל אין מניעה לעשות את זה.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

מדובר על מימון להליך משפטי. הליך משפטי, על מה את מדברת?

שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן:

– – אנחנו היחידים שאסור לנו – – –

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

שיוציא ארנק ויתחיל לממן את המשפט. שיוציא ארנק ויתחיל לממן את המשפט של עצמו.

שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן:

היחידים שאסור לנו. תשמרי את הזעזוע המזויף לאחר כך.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

על מה את מדברת? על מה את מדברת? תפסיקו לשגע.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת שיר.

שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן:

ותכף נגיע לעניין המשפטי.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת שיר. חברת הכנסת שיר וחבר הכנסת יוראי להב.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

תפסיקו לשגע את הציבור. על מה את מדברת? תפסיקו לשגע.

שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן:

אני רוצה להמשיך.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת שיר, לא אישרתי לכם לחזור עד ההצבעה.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

עכשיו ההצבעה.

שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן:

שאף אחד מאיתנו לא יתחרט על זה שהחוק הזה נופל היום. ואני מאחלת לכולנו בריאות.

היו"ר אוריאל בוסו:

לא, כשתהיה הצבעה, יקראו לך – – – היא לא יכולה להתאפק.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

תפסיקו לשגע את הציבור.

שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן:

הצעת החוק שבנדון – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת שיר, נא לצאת. חברת הכנסת שיר, נא לצאת.

שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן:

הצעת החוק שבנדון מבקשת לתקן את חוק שירות הציבור, התש"ם–1979, כך שיתאפשר לעובד ציבור ולבן זוגו המתגורר עימו או לילדו הסמוך על שולחנו, לקבל כספים למימון הליכים משפטיים או טיפולים רפואיים הכרחיים, וזאת גם כשהכספים ניתנים לעובד הציבור בגין תפקידו זה, וזאת כדי לקיים את הזכות להליך הוגן, לחיים בכבוד ולקבלת טיפול רפואי. ההצעה קובעת באשר לאופן גיוס תרומה, כאמור, באמצעות עמותה ייעודית שקופה לחלוטין ומבוקרת לחלוטין, וכן הגבלות לעניין סכום התרומה – זה אף פעם לא יהיה איל הון, או איזה טייקון שאחד מאיתנו יהיה חייב לו; זה תמיד תרומות קטנות עם מכסה. זה 9 שקלים מאזרח, 10 שקלים מאזרח. זה לא מחייב אותנו לאף אחד. אין פה קשר הון–שלטון. אין פה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אין, 4 מיליון לביבי – אין פה הון–שלטון.

שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן:

וכן, הגבלות לעניין סכום התרומה. הגבלות לעניין סכום התרומה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אין פה שחיתות.

שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן:

אני חייבת לומר לך, האנשים שתרמו לנתניהו הם מסעודה משדרות, שהוציאה 20 שקלים. זה עשרות אלפי אנשים כאלה. זה טוב שיהיה קשר כזה; זה יפה שקיים קשר כזה.

מיקי לוי (יש עתיד):

– – – שחיתות – – –

שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן:

זה לא מחייב את הפוליטיקאי לאף איל הון, לאף אחד. ודיווח – דיווח, חשוב מאוד, למבקר המדינה. הכול שקוף, הכול מבוקר. וכן, הגבלה בדבר קבלת החלטות הנוגעות לתורמים על ידי עובדי ציבור. הצעת החוק מבקשת לאזן בין העיקרון המונח בחוק הקיים, שלפיו עובד ציבור לא ינצל את מעמדו לקבלה לא ראויה של מתנות, לבין זכות העובד להליך הוגן ולזכויות יסוד אחרות ככל אדם, חברים, כך שעובדת היותו עובד ציבור לא תפגע בו בקבלת סיוע המבוסס על עקרונות יסוד וזכויות אדם בסיסיות.

סימון דוידסון (יש עתיד):

הוא יקבע מי יהיה מבקר המדינה.

נאור שירי (יש עתיד):

זה קיים בוועדת האתיקה כבר היום.

שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן:

אנו למדים כי עלות של הליך משפטי ורפואי יכולה להגיע לסכומי עתק. אני שוב מזכירה לכם: אלוהי האסונות יכול לדפוק על הדלת של כל אחד ואחד מאיתנו.

נאור שירי (יש עתיד):

זה קיים בוועדת האתיקה.

שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן:

אנחנו היחידים מתוך תשעה מיליון אזרחים שלא יכולים להירתם לתרומות במצב כזה.

נאור שירי (יש עתיד):

אבל אפשר. אבל אפשר. תסתכלו על תקנון הכנסת.

שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן:

אנו למדים כי עלות של הליך משפטי ורפואי יכולה להגיע לסכומי עתק – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

גברתי השרה, מי יקבע מי מבקר המדינה?

נאור שירי (יש עתיד):

מותר. מותר.

שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן:

– – וכי מדובר בדרך כלל באירועים בלתי צפויים.

נאור שירי (יש עתיד):

עמ' 262 – תפתחו את תקנון הכנסת. כתוב בדיוק שמותר.

שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן:

חשוב לציין כי ההצעה כוללת הוראות שנועדו להבטיח כי התרומות ישמשו רק למטרה שלשמה נאספו, וכי גיוס התרומות לא יעמיד את עובד הציבור בניגוד עניינים. בהצעה יש התייחסות לכך, המתבטאת בכך שעובד ציבור לא יגייס תרומות ממי שכפוף אליו במישרין או בעקיפין, או ממי שיש לעובד הציבור סמכות לקבל לגביו החלטות במסגרת תפקידו הציבורי. בנוסף, מוצע כי עובד הציבור לא יקבל במסגרת תפקידו הציבורי החלטות הנוגעות להענקת זכויות לתורם בלבד, או לקבוצה מצומצמת שהוא נמנה עליה, למשך שלוש שנים מיום קבלת התרומה.

מיקי לוי (יש עתיד):

זה חוק מושחת, לא יעזור. זה חוק מושחת.

שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן:

הצעת החוק מתייחסת גם לעניין גיוס תרומות במימון המונים וקובעת כי שווי התרומה בגיוס זה לא יעלה – לא יעלה – על 5,000 שקלים חדשים. ההצעה נוגעת גם בעניין תרומות שלא בדרך של מימון המונים, ושם מוצע כי מספר התורמים לא יעלה על 20.

מיקי לוי (יש עתיד):

4 מיליון לביבי, זה הכול. מושחתים.

שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן:

שימו לב כמה סייגים אנחנו שמנו לעצמנו.

נאור שירי (יש עתיד):

אבל ועדת האתיקה כבר שמה את הסייגים האלו. מה אתם עושים?

שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן:

לסיכום, ההצעה באה לאפשר לעובדי ציבור – וזה גם אתם, זה לא רק הם – – –

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אבל זה קיים בחוק.

שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן:

ההצעה באה לאפשר לעובדי ציבור להיעזר בתרומות כמו כל אדם מן המניין שנאלץ לממן הליך משפטי או טיפול רפואי, תוך שמירה על האיזונים המתאימים, כדי לשמור מפני פגיעה בטוהר המידות. עם זאת – ואנחנו מודעים לכך לחלוטין – אין לנו שום ספק שיש לחדד את נוסח ההצעה כדי לשמור על האיזונים הנדרשים.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

גלית, זה קיים.

שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן:

ופה אני מזמינה אותך, יוראי, ואני מזמינה אותך, להגיע עם הטקסט הזה לוועדה – זו קריאה טרומית – ולשבת בלי הצגות, בלי פופוליזם, ולדון באמת; לדון באמת באיזונים.

מיקי לוי (יש עתיד):

4 מיליון שקל. כן, 4 מיליון שקל. זה חוק מושחת.

שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן:

תגיע לוועדה, נדון על האיזונים, ונגיע ביחד להסכמות, כי חבר'ה, זו הצעה ששומרת על כולנו. על כולנו. על כולנו.

נאור שירי (יש עתיד):

ההצעה הזאת קיימת – עמ' 262 בתקנון הכנסת – –

שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן:

תגיע לטרומית. תגיע לוועדה.

נאור שירי (יש עתיד):

– – בכפוף לקבלת אישור מראש של ועדת האתיקה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת נאור שירי.

נאור שירי (יש עתיד):

לא, היא רק שאלה אותי – אני מקריא לה.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא, לא, לא. שב במקומך בבקשה. תודה.

נאור שירי (יש עתיד):

בסדר. היא שאלה אותי. אני רק אמרתי לה את העמוד. 262 בתקנון הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לשרה דיסטל אטבריאן.

היו"ר אמיר אוחנה:

<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>

כעת ביקשו להתנגד. מייד יחליף אותי סגן היושב-ראש אוריאל בוסו, והוא יחליט מי יתנגד ומי ישיב להתנגדות. בבקשה.

היו"ר אוריאל בוסו:

רבותיי חברי הכנסת, ביקשו כמה חברי כנסת להתנגד. יעלה ויתנגד להצעה בתמיכת הממשלה חבר הכנסת איימן עודה. בבקשה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, סיעת חד"ש-תע"ל תתנגד לחוק הזה. מה יגיד אחד העם כשהוא רואה בן אדם שיש לו מיליונים, והוא לא מוכן להשקיע כלום? לך לסנגוריה הפרטית, תחפש עורך דין, אבל תנצל את הכוח שלך, את המעמד שלך. אנחנו, מן הסתם, נצביע נגד. כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, השר שיקלי תקף אותי ואמר שאני לא מכיר מקומות בארץ. אני רוצה לענות לו שאני, מן הסתם, מכיר את כל המקומות שהוא הזכיר בארץ. אבל יתרה מכך, אני רוצה לענות לו את מה שענה המשורר מחמוד דרוויש כשראה מהגרים הולכים יחפים על הכרמל, ושאל אותם: למה? הם ענו: כי אנחנו רוצים קשר עם הארץ הזו. אז הוא ענה: (אומר בערבית ומתרגם:) אנחנו לא זקוקים לזיכרון הזה כי הכרמל בתוכנו, ועל הריסים שלנו העשבים של הגליל. אני מאוד מזדהה עם השיר הזה, גם בגלל שאני מהכרמל – אבא שלי מהכרמל, אימא שלי מכפר דאבורי – וגם בגלל שהבנים שלי, אבא שלהם מהכרמל ואימא שלהם מעראבה, מהגליל. לכן אני מאוד מזדהה עם השיר הזה. אני רוצה להגיד לו שאנחנו, הילידים, לא צריכים להוכיח שום דבר. אנחנו לא צריכים לשלול את הגלות, לא כור היתוך ולא בניית אומה, ואנחנו לא צריכים נורמליזציה עם המולדת שלנו, כי אנחנו נורמליים במולדת. אנחנו לא צריכים (אומר בערבית: נורמליזציה, כי אנחנו נורמליים במולדת הזאת.) הוא דיבר על טרומפלדור, שאמר "טוב למות בעד ארצנו". אנחנו מאמינים שטוב לחיות בעד ארצנו. אתה רוב במדינה הזו ומקדם זכויות קולקטיביות לרוב. זה מקרה ייחודי למדינת ישראל, כי זכויות קולקטיביות הן עבור המיעוט, שצריך לחזק את המורשת, את התרבות. אבל אתה מקדם את חוק הלאום אחרי עשרות שנים מהקמת המדינה כי אתה לא בטוח בעצמך, אתה לא בטוח בפרויקט שלך, כי אתה מנסה לשכנע את עצמך. אנחנו לא זקוקים לזיכרון. (אומר בערבית: אנחנו במצב של זיכרון. אנחנו במצב של זיכרון. הרי הכרמל בנו, ועל שורשינו העשבים של הגליל.) אנחנו לא צריכים להוכיח שום דבר. אנחנו נורמליים במולדתנו, אין לנו מולדת אחרת מלבדה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי, לא מעוניין להשיב?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אתה יכול לתת עוד אחד – – – יכול, זה זכות, מתנות לאביונים – – – רק תגיד – – –

עמית הלוי (הליכוד):

תודה, אדוני היושב-ראש. אני לא מתייחס לשירים שאיימן עודה אוהב, כיוון שהשירים האלו הם שירי הלוויה שלנו, אבל – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

מתנות לאביונים – מי שמצביע בעד – – –

קריאה:

תלוי איזו מתנה – – –

עמית הלוי (הליכוד):

אתה צריך להצביע בעד, אלעזר, ותוך כדי שצעקתם כאן, יוראי וולדימיר, אני נזכרתי, אתם יודעים, באלי הורביץ. הוא לא היה איש ציבור, הוא היה חברה פרטית והכול. כשהוא יצא אחרי הזיכוי המוחלט שלו, אגב, בבית המשפט העליון, פה אחד, וזה היה לפני 20 שנה בערך או משהו, הוא אמר: תארו לכם שלי לא היה כסף, דמיינו לכם שהייתי אדם מן השורה, איפה הייתי גומר? אגב, זמן לא רב אחר כך הוא קיבל פרס ישראל, כמדומני לכלכלה, לתעשייה וכו'. אז זה מה שאתם רוצים שיקרה פה? שהאנשים שהחליטו להיות עובדי ציבור, אנשי ציבור – להתעמר בהם? לנעול אותם, כמו שאמר פעם מישהו?

קארין אלהרר (יש עתיד):

הוא לא מאמין – – –

קריאה:

אתה לא מאמין לדברים של עצמך. אתה משקר – – –

קריאה:

מה זה קשור לציבור? זה קשור לעצמו.

קריאה:

אתה אפילו לא קראת את החוק – – –

עמית הלוי (הליכוד):

זה קשור, זה קשור לזה שבגלל שהוא עובד ציבור – – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

הציבור עובד אצלו.

עמית הלוי (הליכוד):

לא, לא. הוא עובד אצל הציבור, אבל בגלל זה הוא לא הופך להיות לא בן אדם, אורנה. יש לו זכויות אדם, יש לו חברים, יש לו מכרים, יש לו אזרחים מו השורה – – –

נאור שירי (יש עתיד):

אתה לא כתבת את החוק הזה. אמרו לך: קח, תגיש. עזוב, אתה לא קראת כלום.

עמית הלוי (הליכוד):

מה שאתה מדבר, נאור, זה מדבר רק על חברי כנסת – – –

נאור שירי (יש עתיד):

אפילו לא קראת את הפסיקה של ועדת האתיקה.

עמית הלוי (הליכוד):

קראתי היטב. קראתי היטב, ובדיוק הפסיקה הזאת, אגב, גרמה לזה שבאופן אוטומטי, לאורך שנים, אנשי ציבור מוגדרים באופן אוטומטי כמושחתים. אין להם את הזכויות הכי בסיסיות של אנשים.

קריאה:

אבל נותנים להם שם בדיוק את מה שאתה רוצה.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

נאור שירי (יש עתיד):

תקרא מה כתוב. עזוב, אתה לא יודע על מה אתה מדבר.

עמית הלוי (הליכוד):

אני מאחל לכם מכל הלב, שלא תגיעו לזה, לא לטיפול רפואי ולא להוצאות משפטיות.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

בזה הוא מתעסק עכשיו? בזה? בעצמו, לא בציבור, לא בשום דבר אחר.

עמית הלוי (הליכוד):

אבל אם תגיעו לזה, בחיים לא נמנע מכם את מערכת היחסים החברתית שלכם. אלו זכויות הכי בסיסיות בחברה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

חבר הכנסת הלוי, אנשים עובדים לא מסיימים את החודש. יש פה – – – זה הדבר הכי חשוב – – – עכשיו?

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

ביוקר המחיה הוא כבר טיפל?

עמית הלוי (הליכוד):

אנחנו לא משיתים את זה על הציבור, יוראי. אף אחד לא משית את זה על הציבור.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

זה הדבר שהכי חשוב לכם עכשיו? לתת לנתניהו מתנות?

קריאה:

פטור מחובת הנחה.

עמית הלוי (הליכוד):

לכן, אדוני היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, אנחנו בחוק הזה מתקנים את העוול שנעשה פה לאורך שנים – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

עוול לציבור.

קארין אלהרר (יש עתיד):

עמית הלוי (הליכוד):

– – שלפיו מאנשי ציבור נמנעות זכויות בסיסיות, זכויות אדם בסיסיות. אני יודע שהדמוניזציה הזאת של אנשי הציבור היא לא תמימה – –

קארין אלהרר (יש עתיד):

די.

עמית הלוי (הליכוד):

– – היא חלק מדמוניזציה נגד הדמוקרטיה: מי זה הציבור? מי זה נבחרי הציבור? זה חלק מהרדוקציה שעושים כאן לנבחרי הציבור ולפוליטיקאים. את זה אנחנו מתקנים היום.

קריאה:

אין לו מה להגיד. הוא אומר: אני מתקן את זה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה מוסיף לזה, אתה לא מתקן. שמישהו יעיר אותו. תקנון הכנסת, אדוני.

קריאה:

– – – איך הוא יגזור קופון – – – נתניהו?

עמית הלוי (הליכוד):

ובוודאי במקרים שהמדינה מעמידה מערכת שלמה עם מאות מיליונים, עם מאות פרקליטים, מול זה אנחנו קושרים את הידיים לאנשים, לא נותנים להם להתגונן? תחשבו על זה שוב ותתמכו בהצעה הזאת. תודה.

מיקי לוי (יש עתיד):

פטור מחובת הנחה.

קריאה:

לא קראת את זה.

מיקי לוי (יש עתיד):

פטור מחובת הנחה. למה ביבי צריך כסף – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חברי הכנסת, הוגשה בקשה להצבעה שמית על ידי 20 חתימות, וגם לבקשת הממשלה. אם כן, מזכיר הכנסת יקרא בשמות חברי הכנסת להצבעה.

קריאה:

ראש ממשלה הוא – – – אין לך שר – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת, אנחנו כעת בהצבעה. בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת, אנחנו באמצע הצבעה.

קריאה:

כבוד היו"ר, תזכיר לו שראש הממשלה הוא חבר כנסת. חבר כנסת – ראש הממשלה. תקרא, כי אז הייתה חלה עליו הלכת דרעי-פנחסי – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת הלוי, אפשר לגשת למקום, בבקשה? חבר הכנסת שירי. חבר הכנסת עמית הלוי, אני מבקש לתפוס את מקומך, או שתשב שם. זה מפריע להצבעה. חבר הכנסת שירי, שב, ידידי.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אוריאל בוסו:

מזכיר הכנסת יקרא שוב בשמות חברי הכנסת.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אוריאל בוסו:

האם יש מישהו באולם שמעוניין להצביע וטרם קראו בשמו?

עידן רול (יש עתיד):

בטעות חד"ש-תע"ל לא פה, אדוני היושב-ראש. מחסן החלפים של הליכוד מוכיח את עצמו עוד פעם.

היו"ר אוריאל בוסו:

תמה ההצבעה. בינתיים, כשהוא סופר, אפשר לצעוק.

רון כץ (יש עתיד):

לא, אני שואל, אני לא צועק. אני אומר: כל הבכירים בליכוד לא פה, החוק אישית לנתניהו, למה?

היו"ר אוריאל בוסו:

אבל יש קיזוזים גם בצד שנגד, תענית אסתר. תבדוק גם בצד של האופוזיציה מי לא נמצא.

גלעד קריב (העבודה):

זו באמת תענית. אולי אחשוורוש יעשה קמפיין במימון המונים.

אופיר כץ (הליכוד):

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אתה המוציא לפועל. אל תתגאה בחוק הזה. בושה.

רון כץ (יש עתיד):

איפה כל הבכירים שלך?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

הם דואגים למיליונרים ולא לאזרחי ישראל.

גלעד קריב (העבודה):

והעיר שושן נבוכה.

אופיר כץ (הליכוד):

הינה ישראל, יריב.

רון כץ (יש עתיד):

לא, חברי כנסת, איפה הם – – – אנשים חכמים.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

שושן צהלה ושמחה.

גלעד קריב (העבודה):

איזה צהלה ואיזה שמחה.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

משפחת נתניהו צהלה ושמחה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת כץ, תכף יש לך חוק להציג, שמור קצת את האנרגיות. רבותיי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 53 בעד, 49 מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק שירות הציבור (מתנות) (תיקון – תרומה למימון הליך משפטי או טיפול רפואי וחובת דיווח), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת עמית הלוי, התקבלה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בהצעת החוק בוועדת החוקה, חוק ומשפט.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

זכויות הילד.

קריאה:

כלכלה, כלכלה.

היו"ר אוריאל בוסו:

היא תעבור לוועדת הכנסת לשם קביעת ועדה. תודה רבה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

לא, הוועדה המיוחדת.

קריאה:

ועדת החוץ והביטחון.

היו"ר אוריאל בוסו:

אל תיתנו כאלה רעיונות. אתם מבריקים היום.

היו"ר אוריאל בוסו:

אם כן, רבותיי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא – הצעת חוק השכירות והשאילה (תיקון – הגבלה על העלאת דמי השכירות), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת רון כץ. יעלה ויבוא.

משה טור פז (יש עתיד):

אוה, סוף-סוף חוק לאזרח.

נאור שירי (יש עתיד):

ולכן הוא לא יעבור.

משה טור פז (יש עתיד):

דווקא זה יכול להיות – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

גם לרון אתה מפריע? גם לרון אתה מפריע? אורנה, תעשי סדר בסיעה אצלכם. מפריעים לרון.

רון כץ (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, היום אני מביא בפניכם חוק שיכול לסייע למיליוני אזרחים במדינת ישראל, אז אולי כדאי שתקשיבו. מי יודע, אולי אני אצליח לשכנע אתכם לעבוד בשביל הציבור הישראלי ולא רק בשביל אדם אחד, ואולי אני גם אזכיר לכם את הדיבורים הגדולים על משילות ויוקר המחיה והסדר החדש ועוד כל מיני הבטחות – איתך אני מתחיל, חנוך, תקשיב, אולי אני אשכנע אותך – ועוד כל מיני הבטחות שהבטחתם. אז מה בעצם החוק שאני מציג היום? החוק שאני מציג היום הוא חוק שחברי הקואליציה היו צריכים להביא, אני בטוח שזה חוק שינון אזולאי היה תומך בו, אני בטוח שזה חוק שסעדה היה תומך בו. חנוך, אני אפילו בטוח שזה חוק שאתה היית רוצה לתמוך בו. החוק הזה מדבר על פיקוח במחירי השכירות במדינת ישראל. אני לא יודע אם שמתם לב, אני יודע שאתם מאוד עסוקים לאחרונה בחוקים אקוטיים למדינת ישראל, אני יודע שאתם עוסקים יום וליל למען הביטחון הישראלי, שר הטיקטוק והפיתות ממציא עכשיו מידע מודיעיני שאף אחד לא ראה חוץ ממנו – אבל אני רוצה רגע לנסות לחבר אותנו: אנחנו נמצאים בכנסת ישראל, ואנחנו צריכים לעבוד למען אזרחי ישראל. ומה בעצם החוק הזה אומר? החוק הזה אומר, בואו ננסה לרסן את מחירי הדיור. חבר הכנסת מיכאל ביטון, זה חוק שאתה צריך להכיר ולאהוב, גם חבר הכנסת משה ארבל, שנמצא שם. תקשיבו לחוק, אולי אני אשכנע אתכם, כי הכנסת הזאת הפכה להיות לחותמת גומי של ועדת שרים. כל מי שמגיש חוק טוב – אם הוא מהאופוזיציה, הוא לא יעבור. אז אולי אנחנו נראה פה איזושהי חזרה בתשובה לקראת חודש אדר.

היו"ר אוריאל בוסו:

אני חולק עליך, אבל בסדר. הממשלה תמכה במלא חוקים של האופוזיציה.

רון כץ (יש עתיד):

אני רוצה לספר לכם משהו: מדד מחירי השכירות עלה בשנת 2022 ב-6.3, לרמה הגבוהה ביותר שלו משנת 2008. מחירי הדיור בשיא של כל הזמנים.

שר המשפטים יריב לוין:

ומי הייתה הממשלה בתקופה הזאת?

רון כץ (יש עתיד):

שנייה, יריב, אני אגיע לזה, ידעתי שתשאל את זה, לכן אגיע לזה. ואני שמח שאתה יושב פה, כי סוף-סוף מי שמנהל את העניינים מקשיב למה שאני מדבר.

קריאה:

רון כץ (יש עתיד):

שר המשפטים – – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

ראש הממשלה בפועל.

רון כץ (יש עתיד):

תודה רבה, מי שמנהל את העניינים. ואני רוצה לומר פה משהו: בעיית הדיור היא לא בעיה רק של האופוזיציה, היא בעיה של מדינת ישראל. היום שוכרים לא יכולים להישאר בדירות שלהם. בכל שנה המחיר עולה, ואין לנו כלי אפקטיבי אחד בשביל לנסות לרסן את המחירים האלה.

משה טור פז (יש עתיד):

– – – השארנו לראש הממשלה – – –

רון כץ (יש עתיד):

אני אגיד לכם מה, אני לא יודע כמה מכם פה חיים בשכירות, אני יודע שהתעסקנו במשך ימים שלמים בלממן לא מעון אחד אלא שניים לראש ממשלת ישראל, אז כנראה החוק הזה לא ידבר אליו. אבל אולי הוא ידבר אליכם ואל הילדים שלכם ואל החברים שלכם ואנשים ששוכרים במדינת ישראל. השוכרים מתארים שוק פרוע; שוק שבו בעלי הדירות מעלים את המחירים בלי להתחשב בכלום. אין סנקציה אמיתית שמגינה על שוכר דירות בחוזה הקיים במדינת ישראל, כי במקרה הכי גרוע משלמים איזשהו קנס ומקפיצים את מחיר הדירה. החוק הזה הגיע אחרי הרבה מאוד פניות ציבור. אחת הפניות נגעה לליבי במיוחד. זוג צעיר, משפחה צעירה, חיו בדירה שלהם במשך ארבע שנים, בנו את המשפחה שלהם, רשמו את הילד לגן, וקיבלו יום אחד הודעה: מחיר השכירות עולה מ-5,500 שקלים ל-7,500 שקלים. תחשבו על זה באחוזים – עלייה הזויה. ומה הם יכלו לעשות? הם ניסו קצת להתווכח, אבל כשמנסים להתווכח, בעלי הדירות אומרים לך: אני מבין לליבך, אבל יש רשימת המתנה של עוד ארבעה-חמישה אנשים, ולכן או שתשלם או שתצא. וזה בדיוק מה שהם עשו – יצאו. הם יצאו ועברו לשכונה אחרת, שכונה שבה הילד צריך לעבור לגן חדש; שכונה פחות טובה, דירה ישנה. אדוני היושב-ראש, זה קרה בפתח תקווה. זה קרה בשכונת אם המושבות בפתח תקווה. בשכונת אם המושבות בפתח תקווה כל זוג צעיר ששכר דירות כנראה כבר לא יכול לשכור שם דירות, אלא אם כן הוא מקבל עזרה מאיפשהו, ולצערי הממשלה הזאת עוזרת רק לאדם אחד, קוראים לו בנימין נתניהו. אז אני אנסה לבקש מכם, לפנות ללב שלכם, לעזור לאותם זוגות, לעזור לשליש מהדירות במדינת ישראל; בשליש, מיליוני דירות, חיים בשכירות. אני יודע שיש פה איזושהי הנחיה, מצביעים אוטומטית, אבל אולי אם תרימו רגע את הראש ותסתכלו על האנשים האלה – היום בהצבעה אחת אתם יכולים לשנות להם את החיים. ומה אנחנו מבקשים פה בעצם? אנחנו מבקשים לפקח על חוזה הדירות; אנחנו מבקשים לאפשר חוזה ארוך טווח עם עלייה ידועה מראש; אנחנו מבקשים לאפשר חיים נורמליים במדינת ישראל. זה חוק הזוי, אני יודע. החוק לא מדבר על מתנות, והחוק לא מדבר על מטוסים, והחוק לא מדבר על כל הדברים שאנחנו עוסקים בהם במשך יותר מדי זמן. החוק הזה יעזור ל-27% ממשקי הבית במדינת ישראל. אני בטוח שמתוך ה-27% הללו תוכלו למצוא גם אנשים שיש לכם אינטרס לעזור להם, כי אני יודע שמאז שהחלטתם לפלג את העם, ואנחנו חיים בשבטים-שבטים, השבט שלנו לא מעניין אתכם, אבל אולי השבט שלכם צריך עזרה בשכירות, מה אתם חושבים? אולי הם ישמעו את הדברים שאני אומר, ויגידו: רגע, הוא העלה חוק טוב. זה יכול להקל לנו את החיים. למה חברי הכנסת של הליכוד, ש"ס החברתיים, יהדות התורה – אני לא יודע כמה זה מעניין אותם, אבל למה הם לא לקחו את החוק הזה ועשו את אותו דבר בדיוק? אז הינה, אני אומר לכם מפה: אני מוכן לוותר; שזה לא יהיה חוק של רון כץ – שזה יהיה חוק שלכם. אריאל, אתה רוצה את החוק הזה? קח אתה את החוק הזה.

אריאל קלנר (הליכוד):

מישהו בדק מה קרה במדינות אחרות שבהן – – – וזה הביא לקטסטרופה.

רון כץ (יש עתיד):

אז הינה, אני מדבר איתך על מדינות אחרות.

אריאל קלנר (הליכוד):

קטסטרופה בכל מדינה שבה ניסו את זה.

רון כץ (יש עתיד):

הפרויקט הזה, המודל הזה, בא מהולנד. זה אחד המודלים המוצלחים ביותר. ויש עוד הרבה מדינות שזה עובד בהן.

אריאל קלנר (הליכוד):

אז מה אם הוא בא מהולנד? מה המצב בהולנד?

רון כץ (יש עתיד):

ואני מבין שאת הפריבילגים לא מעניין יוקר המחיה, ואני מבין שלא מעניינת אתכם השכירות.

אריאל קלנר (הליכוד):

מה המצב בהולנד?

רון כץ (יש עתיד):

ואני מבין שכשלכם יש בעיה, אתם משנים את החוק. שימו לב – – –

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

רגע, רון, רון – – –

רון כץ (יש עתיד):

שימו לב לחוק פה. בואו נדבר רגע על חוק המתנות ששיניתם עכשיו.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

רון, יאיר מצביע?

רון כץ (יש עתיד):

אני רק רוצה להבין, את חוק המתנות כבר שיניתם עכשיו.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

לא, עכשיו הוא יצביע?

רון כץ (יש עתיד):

אתם שיניתם עכשיו את האפשרות שהייתה בחוק, אתה יכול לשאול את חברנו, שיושב כמה שורות ממך. שיניתם את האפשרות לפנות לוועדת האתיקה בצורה מסודרת – –

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

איפה הוא? עכשיו העת לישון.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

בוסו, אסור לאלמוג לדבר.

רון כץ (יש עתיד):

– – עם סכום קבוע מראש, לחוק שנועד רק לאדם אחד. רק אדם אחד צריך לקבל את התרומות ההזויות האלה. היועמ"שית מתריעה שזה פתח לשחיתות. כל אדם בר-דעת שיושב פה מבין שאם עכשיו יעבירו לי או לכל מי שיושב פה מאות אלפי דולרים, כנראה תהיו מחויבים להם. כנראה תהיו מחויבים לבן אדם הזה. אלמוג, אם מישהו ייתן לך עכשיו 270,000 דולר, כנראה תהיה מחויב לו.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

לקחתי.

רון כץ (יש עתיד):

ומי עוד דיבר על זה, יש למישהו עוד שאלות? מישהו חושב שאם מישהו לקח כאן מיליון שקל, לא תענה לו לטלפון? לא תדבר איתו? לא תעשה מה שהוא יגיד לך?

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

– – – גבול.

רון כץ (יש עתיד):

זו הדרך. זה חוק הלבנת הכספים שלכם. שיהיה ברור מה אתם עושים.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אלה שרצים ליאיר לפיד מחו"ל, מה קורה איתם?

רון כץ (יש עתיד):

כי בחוק הזה אתם פותחים פתח מאוד מאוד ברור לזה שכל אדם בעל ממון במדינה הזאת יוכל להגיע לאותו חבר כנסת או שר או חלילה ראש ממשלה, ולתת לו מיליוני שקלים. ואתם כולכם פשוט מצביעים בעד.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

כמו שיאיר – – –

רון כץ (יש עתיד):

ואני שואל: איפה ההגינות הבסיסית שלכם? הרי זה לא ייגמר פה. איך זה מתחיל? זה התחיל מבקשה לעוד מעון, ואחרי הבקשה לעוד מעון זה המשיך לאיפור; אחרי האיפור זה המשיך לתספורת, ואחרי התספורת זה המשיך – –

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לסיים.

רון כץ (יש עתיד):

– – לבקשה לטוס רק במטוס 777, כי הוא המטוס היחיד שהופך להיות מיטה. וממשיך עכשיו לחוק שמאפשר לקבל מיליוני שקלים מאנשים פרטיים בלי שום פיקוח.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

היושב-ראש שלך הצביע בעד?

רון כץ (יש עתיד):

אתם כותבים את תיק נתניהו 4 היום, בחוק הזה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. יעלה ויבוא להשיב שר המשפטים וסגן ראש הממשלה חבר הכנסת יריב לוין, בבקשה. קריאות:

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

אבל אני נמצא יותר זמן ממנו. זה מה שמפריע?

נאור שירי (יש עתיד):

תתמקד בביטחון האישי. אתה לא – – – קריאה: ועדת האתיקה, אני מבקש – – – חבר הכנסת כהן.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

השאלה אם היושב-ראש יבוא להצביע.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת אלמוג, בבקשה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אתה יושב-ראש ועדת האתיקה? נא לפנות לאלמוג כהן.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת דוידסון. לאפשר לשר לוין.

קריאה:

בסוף אתה תגיע, בקצב הזה, לוועדת האתיקה.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

תעלו על שולחנות, זה משתלם – – – קריאה: אדוני היושב-ראש – – – ינון – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

יוראי, טול קורה מבין עיניך.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

אני אכין צלחות לשבור בפעם הבאה. קריאה: למה לשבור צלחות?

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

טברנה יוונית. עלית על שולחנות, נעשה טברנה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת אלמוג. חבר הכנסת, תכבד את השר על הדוכן. בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

הפועל תל אביב ניצחה, אפשר להקפיא את המהפכה המשפטית.

שר המשפטים יריב לוין:

טוב, תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, אין ספק שהרפורמה שאנחנו עושים כבר מביאה איתה תוצאות טובות, כפי שאמר חבר הכנסת נאור שירי כרגע.

סימון דוידסון (יש עתיד):

זאת לא רפורמה, יריב.

שר המשפטים יריב לוין:

היושב-ראש, אומרים שלא שומעים.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מה אמרת? סליחה. אמרו לי שזה היה מעניין.

שר המשפטים יריב לוין:

אני אחזור. הינה, שומעים עכשיו? אז אני אומר, אין ספק שהרפורמה שאני מקדם כבר הביאה איתה תוצאות חיוביות, כפי שאמר חבר הכנסת נאור שירי, אבל זו רק ההתחלה.

נאור שירי (יש עתיד):

רק למען הדיוק ההיסטורי, ביום היחיד שלא היו דיונים בוועדת החוקה – ניצחתם. כלומר אם יש אלוהים – – –

שר המשפטים יריב לוין:

אבל נדמה לי שהייתה הצבעה, לא?

סימון דוידסון (יש עתיד):

לא.

שר המשפטים יריב לוין:

נדמה לי שהייתה. נדמה לי שהייתה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אתה מוביל או חבר הכנסת רוטמן מוביל?

שר המשפטים יריב לוין:

אתה יודע מה, אני מסכים שמוביל חבר הכנסת רוטמן, ואני משתדל לסייע לו איפה שאני יכול. אתה יודע, חבר הכנסת שטרן, אני מוכן לקרוא לזה רפורמת שטרן, רק שזה יעבור. הקרדיט לא משנה פה כלום. עכשיו תראו, העמיד אותי חבר הכנסת רון כץ בדילמה קשה, אני אומר לכם את האמת. אני בדרך כלל מורגל שהבעיה היא שלפעמים באות הצעות חוק טובות מאוד, רק לפעמים יש מציע שמסיבות כאלה ואחרות יש קושי לתת לו קרדיט שיקדם את ההצעה. פה נתקלתי בבעיה הפוכה: המציע, איך אומרים, הכי ראוי שיש, ואני הייתי באהבה גדולה תומך בחוק שהוא מביא, אבל אני באמת אומר לך, חבר הכנסת רון כץ, שאני חושב שהצעת החוק הזו היא פשוט לא טובה, והיא תגרום נזק לאנשים – לא כי יש לך כוונות רעות אלא כי אני חושב שההשלכות שלה בסופו של דבר תהיינה בדיוק הפוכות מהמטרה שאתה רוצה להשיג, ואני אסביר גם למה. תראו, הצעת חוק מבקשת לקבוע בחוק השכירות והשאילה מנגנון שמגביל את העלאת דמי השכירות של דירות מגורים הן מבחינת עיתוי ההעלאה והן מבחינת גובה ההעלאה המותר. המנגנון הזה שמוצע הוא מנגנון מחייב, כלומר הוא לא נתון למשא ומתן בין הצדדים אלא יהיה מנגנון מחייב, ולפיו יהיה רשאי משכיר דירת מגורים להעלות את דמי השכירות בתום תקופת השכירות, אלא אם כן הוסכם אחרת, ובלבד שדמי השכירות לא יועלו בטרם חלפה שנה מתחילת התקופה שבעדה על השוכר לשלם דמי שכירות. עוד מבקשת ההצעה לקבוע כי משכיר יהיה רשאי להעלות את דמי השכירות בשיעור שלא יעלה על שיעור עליית המדד בתוספת מסוימת, ויש כאן הבחנה גם בין חוזה לתקופה קצרה משלוש שנים לחוזה לתקופה ארוכה יותר. מוצע לקבוע כי אם המשכיר גבה מהשוכר סכום עודף, השוכר יהיה רשאי לקבל את הסכום העודף מהמשכיר בתוך שישה חודשים מיום התשלום, לרבות בדרך של ניכוי מדמי השכירות וכו'. לכאורה זו באמת הצעה שובת לב, שלכאורה אמורה לייצר איזושהי תקרה להעלאת דמי השכירות, אבל אני חושב שיש בה, חבר הכנסת רון כץ, שתי בעיות יסוד שבגללן בסוף היא כנראה תביא תוצאה הפוכה מהמקווה. הבעיה הראשונה, אני חושב שיש כאן עניין עקרוני של התערבות מאוד מאוד קשה ואגרסיבית בשוק החופשי, וההתערבות הזו, בדרך כלל המציאות מלמדת – ואני חושב שגם אתם, לפחות כפי שאני מבין את התפיסה של סיעת יש עתיד, גם אתם תומכים בשוק חופשי, רוצים להוריד חסמים ולא להוסיף חסמים. אני חושב שהדבר הזה, כמו הרבה פעמים, בסוף יביא למצב שנקבל באופן מיידי עלייה דרמטית של מחירי השכירות, כי מה שיקרה, משכירים יבואו ויאמרו: תראו, אנחנו הרי לא יודעים מה יהיה המצב בעוד פרק זמן, ולכן אנחנו עכשיו נקבע דמי שכירות הרבה יותר גבוהים כי כובלים את ידינו מלהעלות. ומאחר שבלא מעט מקומות, למשל באזורי הביקוש המובהקים במרכז הארץ, יש עודף ביקוש לדירות שעולה בהרבה על ההיצע, הדבר הזה יביא כמובן באופן מיידי להעלאת מחירים מאוד מאוד משמעותית. ואני חושב שהדבר הזה הוא כמובן לא רצוי ודבר שהוא לחלוטין מזיק ומיותר, ואני בטוח שזאת גם לא הייתה הכוונה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

דווקא זה קורה בעולם – – –

שר המשפטים יריב לוין:

רגע, תשמע עד הסוף, חבר הכנסת סובה. סבלנות. שמע עד הסוף.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

לא, כשצריך – – –

שר המשפטים יריב לוין:

חבר הכנסת סובה, הכול שאלה של היצע וביקוש, ואני חושב שדווקא במקומות שבהם יש ביקוש דרמטי – אני אקרא לילד בשמו, אני חושב שלמשל בתל אביב הדבר יביא לעליית מחירי השכירות באופן דרמטי ובאופן מיידי. דבר נוסף, חבר הכנסת רון כץ, סביר להניח שהדבר הזה גם יעודד מציאות שבה אי-אפשר יהיה לחתום על חוזי שכירות ארוכי טווח – שוב, בטח ובטח באזורי ביקוש – משום שהמשכירים, מטבע הדברים, לא ירצו, כי הם יגידו: למה לי לכבול את עצמי לשנים קדימה?

רון כץ (יש עתיד):

גם היום הם לא רוצים, אפילו אני לא מציע.

שר המשפטים יריב לוין:

נכון, אבל הדבר הזה בוודאי – לכן כשאתה מצביע על כך שהבעיה קיימת, אין ספק שלחוקק חוק שיעודד ויתמרץ עוד יותר הימנעות מחוקי שכירות ארוכי טווח, אני לא חושב שזה כדאי. אבל אני אומר לך איפה הבעיה הכי קשה בהצעת החוק הזאת, בעיניי, וזו הנקודה השנייה, וחבר הכנסת יבגני סובה, אני חושב שכדאי שתשמע, כי פה הבעיה הגדולה. הרי מה יקרה? התוצאה של הדבר הזה – אם אתה תמנע ממשכיר לקבל בתום חוזה שכירות של שוכר את שווי השוק האמיתי של השכירות, כי הוא לא יכול להעלות את דמי השכירות לשוכר, התוצאה המיידית תהיה שהוא יוציא את השוכר מהדירה, לא יסכים לחתום איתו על חוזה חדש ויביא במקומו שוכר אחר.

רון כץ (יש עתיד):

שני צדדים של המטבע – – –

שר המשפטים יריב לוין:

חבר הכנסת כץ, אז אנחנו נמצא את עצמנו במצב שאני בטוח שאתה לא מתכוון אליו, שאנשים – מה שיקרה בסוף מהסיפור הזה: המשכירים ישכירו דירות לשנה, לא יותר משנה, ואחרי שנה פשוט יחליפו את השוכרים, ואנחנו נימצא במין מעגל כזה, שאנשים נאלצים לעזוב את הדירות, אין שום יכולת לחתום, לשוכר שמעוניין בזה, על חוזה שכירות לטווח יותר ארוך אלא אם כן הוא יהיה מוכן לשלם הרבה מעל מחיר השוק, וברגע שמסתיים לו חוזה השכירות, לא תהיה לו אפשרות להישאר בדירה, כי גם אם הוא מוכן לשלם יותר, המשכיר לא יכול, כי החוק הזה יאסור עליו. התוצאה תהיה שהמשכיר יגיד לו: אדוני, אני מביא שוכר אחר במקומך כי ממנו אני יכול לגבות מה שאני רוצה. חבר הכנסת סובה, זה הרי ברור. זה מאה אחוז מה שיקרה. מכיוון שאנחנו נמצאים, אני אומר שוב, במציאות של עודף ביקוש על היצע הדירות, התוצאה המיידית, המייידית, של הדבר הזה תהיה העלאה גדולה של דמי השכירות, תהיה הימנעות מחוזי שכירות ארוכי טווח והחלפה של שוכרים, שלא יוכלו להישאר בדירות גם אם הם רוצים ואפילו מוכנים לשלם קצת יותר לטובת הדבר הזה. כל זה תוך דבר, חבר הכנסת סובה, שאני בכלל נדהם שאתם – סיעת ישראל ביתנו, שכל מערכת הבחירות דיברה על שוק חופשי ועל לא להתערב – בכלל מעלים על דעתכם לתמוך בדבר כזה שתהיה בו התערבות בוטה, בוטה, בשוק החופשי ופגיעה מיותרת לחלוטין בחופש החוזים – –

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

לכבוד פורים.

שר המשפטים יריב לוין:

– – פגיעה קשה מאוד בחופש החוזים וביכולת לעשות עסקאות באופן חופשי במשק. ולכן, חברי חבר הכנסת רון כץ, אני חושב שאני גם מוכיח את זה כאן מדי שבוע – פשוט תביא רק הצעות טובות, אני אומר לך, באהבה נעביר אותן. הדבר הזה, שכוונתו טובה, אני בטוח, פשוט יעשה ההפך ממה שרצית להשיג. ולכן כמובן ההמשלה מתנגדת להצעת החוק הזו, ונדמה לי שהנסיבות והסיבות הן ברורות לחלוטין. אני רוצה לנצל, חברות וחברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, את ההזדמנות הזו לאחל לכל בית ישראל, לכל עם ישראל, בארץ ובתפוצות, פורים שמח. חג שמח. ושיעבור עלינו החג הזה בשמחה, וגם בביטחון ובשקט.

קארין אלהרר (יש עתיד):

חשבתי שתודיע על הקפאה. שיהיה שמח.

שר המשפטים יריב לוין:

רבותיי, אתם יודעים, הרפורמה המשפטית מאוד חשובה, אבל בסוף לא הכול קשור בה. חגי ישראל היו קודם, יהיו גם אחר כך. לפחות בחגי ישראל, אדוני היושב-ראש, אנחנו לא עושים שום רפורמה. פה אנחנו שומרים על המסורת, ושומרים עליה באהבה גדולה ובשמחה גדולה. על כן, הממשלה מבקשת להתנגד.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לשר המשפטים וסגן ראש הממשלה. רון כץ, אתה רוצה להתנגד לברכה של השר או למשהו אחר?

רון כץ (יש עתיד):

לא, אני לא מתנגד, אני רק מסביר.

היו"ר אוריאל בוסו:

שלוש דקות לרשותך.

רון כץ (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היו"ר. קודם כול תודה לשר המשפטים על התשובה. אני לא מסכים, כי אני חושב ששוק הדיור הוא שוק שדורש פתרונות יצירתיים. אני חושב שאף אחד לא עוסק בזה. כנראה שזה לא נוגע אישית למי שיושב פה, אבל אני רוצה לספר לכם שזוגות במדינת ישראל בממוצע כל שנתיים נאלצים לעבור דירה, כי השכירות עולה. גם אני גר בשכירות. לא מדובר רק באזורי ביקוש, מדובר על המצב במדינת ישראל. יש מצוקת נדל"ן אמיתית. התעסקנו בזה בממשלה הקודמת, והתחלנו הרבה יותר התחלות בנייה. עשינו מעשים אמיתיים בשביל לטפל במשבר הזה, שבאמת משפיע על מדינת ישראל. לצערי, בממשלה הזו אף אחד לא מתעסק עם זה. אז גם אם החוק הזה לא מושלם, הוא התחלה טובה. אני אומר לכם: קחו אותו. רוצים לשפר את המנגנון? לעשות שהחוזה יהיה פחות קשיח? יותר קשיח? יש חברי כנסת חברתיים פה בבית הזה – קחו את החוק הזה מתנה ממני, תקדמו אותו. תעשו את זה בשביל הדור הצעיר במדינה הזאת, שגם ככה לא רואה עתיד, כי מה שנשאר לנו פה בחודשיים שאתם ממשלה זה לפחד ללכת ברחוב, זה להתעסק כל היום בראש ממשלה שדואג רק לעצמו.

קריאה:

רון, אנחנו נתגבר על הפחד שלכם.

רון כץ (יש עתיד):

והכי חמור שיש זה גם להאשים את האנשים הכי טובים במדינת ישראל, שיוצאים בכל שבוע, ונאמר לכם שלא נקבל את העובדה שאתם קוראים להם "אנרכיסטים", "בוגדים" ועוד כל מיני מילים כאלה. אז אולי רגע נעצור, נבין שאתם טועים.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

אבל איך אתה קורא להם? איך אתה קורא להם? אתה שומר חוק.

רון כץ (יש עתיד):

נבין שאתם טועים, כי אתם טועים, ונפסיק להסית נגדם. אני שמח שהשר לביטחון לאומי נמצא בבית הזה. זו פעם ראשונה אחרי הרבה זמן שאני רואה אותך.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

מה? מה?

רון כץ (יש עתיד):

אז אני רוצה לומר לך בצורה הכי ברורה שיש – –

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

רון, איפה הנמר מעין גדי?

רון כץ (יש עתיד):

– – תפסיק להסית נגד המפגינים. הם האנשים הכי טובים בחברה הישראלית. תפסיק להמציא חומר מודיעיני שרק אתה רואה, כי הוא לא קיים. אתה לא תקרא להם "בוגדים"; הם לא אנרכיסטים, הם האנשים הכי טובים שיש.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

הם אנרכיסטים כמו שאתם BDS.

רון כץ (יש עתיד):

ואני לא יודע מה קרה מהרגע שנכנסת לחמ"ל עד הרגע שיצאת מהחמ"ל, ולמה המשטרה פתאום קיבלה איזושהי הנחיה לנהוג בהם ביד קשה. אז אני רוצה להגיד לך משהו: אני לא מאשים את השוטרים, אני אוהב את השוטרים. אתה הופך את המשטרה לפוליטית. כל יום, כל יום, המשטרה הופכת להיות יותר פוליטית בגללך.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

לא להרביץ לשוטרים.

רון כץ (יש עתיד):

אתה הורס את משטרת ישראל.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

רון, לכם יש חברים בלהב, ב-433.

רון כץ (יש עתיד):

למרות שאתה מתיימר להיות שר המשטרה, הפיתות, טיקטוק, אז בוא, אני רוצה לתת לך עצה ממי שאולי עשה דבר בחיים שלו: תלמד את המערכת קודם, תהיה צנוע. אין לך מה לחפש בחפ"ק, יש מפכ"ל. אתה רוצה לומר לו משהו? תקרא לו לפגישה, תתייעץ איתו. אני יודע שזה מצחיק אותך, כי המפכ"ל זה מי שאתה מזלזל בו יום-יום. אז הינה, אני מפה אומר לך: אנחנו מעריכים את המפכ"ל ואת כוחות הביטחון.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

רון כץ (יש עתיד):

ואם לא ראית, בדיוק לפני 20 שניות – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחבר הכנסת רון כץ.

רון כץ (יש עתיד):

– – גורם בכיר במשטרת ישראל אומר שאין שום מידע מודיעיני, ואומר שאתה משקר. זה מה שהוא אומר. זה מה שהוא אומר, וזאת האמת.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

זה חבר של סגלוביץ'. חבר של סגלוביץ'. אנחנו נוציא את כולם, אל תדאג.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אסור לו לדבר במליאה.

רון כץ (יש עתיד):

הגיע הזמן שמישהו יגיד לך את זה בפנים: אתה לא מפחיד אף אחד במדינה הזאת, אתה תוחלף, והרפורמה הזאת לא תעבור.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחבר הכנסת רון כץ. חברי הכנסת, חברי הכנסת, קצת דרך ארץ.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

רון, יאיר מצביע בעד?

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת אלמוג כהן, אל תעלה בדציבלים.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

אני מחפש את יושב-ראש האופוזיציה. אני לא מוצא אותו, הוא הלך לצוד.

היו"ר אוריאל בוסו:

אם כן, רבותיי חברי הכנסת, נעבור להצבעה. ההצבעה תהיה אלקטרונית.

דבי ביטון (יש עתיד):

העיקר שחוק התרומות למושחת – זה בעד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

העיקר הנתניהוז קיבלו – – – הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 29 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 47 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק השכירות והשאילה (תיקון – הגבלה על העלאת דמי השכירות), התשפ"ג–2022, לא נתקבלה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

זה לא עובד כאן.

היו"ר אוריאל בוסו:

השר בן גביר אומר שלא עובד במקום – – – מי רוצה להוסיף?

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

רון, איפה יאיר? איפה הוא? זה מנהיג? זה מנהיג?

אופיר כץ (הליכוד):

רון, איפה המחנה הממלכתי? למה הם החרימו אותך?

היו"ר אוריאל בוסו:

אם כן, רבותיי חברי הכנסת, 29 בעד, נגד – 48, בתוספת קולו של השר איתמר בן גביר – אתה גם לחצת? רגע, גם השר כץ. שלו עבר?

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

יאיר. יאיר. יאיר. מישהו ראה את יאיר?

רם בן ברק (יש עתיד):

מותר לו?

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

בלי מיקרופון מותר לי.

היו"ר אוריאל בוסו:

ישראל כץ הצביע. אתה הצבעת, השר כץ. אז 48 נגד – אתה לא הצבעת. אוקיי, לפרוטוקול, 29 בעד. לפרוטוקול – גם חבר הכנסת אחמד טיבי הצביע בעד. אני קובע שההצבעה בקריאה טרומית נדחתה. חבר הכנסת אלמוג כהן, איך עברת מכאן לשם?

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

לא, חיפשתי את יאיר – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (קיצור תקופת הפטור מתשלום ארנונה לבניין שנהרס או ניזוק), של חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, בבקשה.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב-ראש. בממשלה כל כך מושחתת, ובקואליציה כל כך ביזיונית, שבחודשיים שהיא קיימת לא העבירה אפילו לא חוק אחד להקלה על האזרחים – היא לא יודעת להקל עליהם ללכת לסופר, למשל, לגמור את החשבונות שלהם. משהו בקטנה, אתם יודעים – לא, לא, רצים להפיכה שלטונית. והיום העבירו גם את חוק המתנות, כי כשביבי שוכח את הארנק שלו, אז שהציבור יוכל לממן גם את המשפט שלו על הדרך. לא, זאת הממשלה.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

הזמינו אותך לחקירה? מה זה "לשרוף את הרחובות"? את מי לשרוף?

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

ולכן אני לא מתפלאת שלהצעת החוק החשובה שלי אתם הולכים עכשיו להתנגד. חוק מבנים נטושים מדבר על אבסורד שקיים במדינת ישראל – שטחים על גבי שטחים של מבנים נטושים במשך שנים, כאלה שהם לא ראויים למגורים.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

מיכל, "מגורים יאיר".

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

אתה יכול לעבור לגור שם אם אתה רוצה. אלמוג, עזוב אותי, באימא שלך. לא ראויים למגורים. הם מקבלים פטור מארנונה לשלוש שנים, ולאחר מכן עוד חמש שנים הם משלמים איזה סכום זעום ולא קשור לכלום, ואחר כך יש בכלל פטור מארנונה. ואז מתפלאים: למה אין שטחים לבנות? כל השטחים – באמת, אנחנו מכירים את זה בנוף הישראלי. אבל ממשלה וקואליציה שלא דואגת לאזרחים לא תעביר את החוק החשוב הזה, ולכן אין טעם לנסות לשכנע אתכם, חברי הממשלה והכנסת. אפס ציפייה יש לי מכם. אתם יודעים, אתמול, כשעזרתי לילדים שלי להתחפש לפורים, עצרתי לרגע וחשבתי: איך תיראה מדינת ישראל שהם יגדלו אליה – –

משה סעדה (הליכוד):

טובה יותר.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

– – אם ההפיכה המשטרית שלכם חס וחלילה תעבור, וישראל שלנו תהפוך לדיקטטורה ביביסטית וכהניסטית? אני חייבת להודות שהמחשבה הזאת שברה לי את הלב. אפשר להגיד שאני גדלתי בנוער הליכוד וביישוב מעלה ישראל שליד ברקן. עבדתי במצודת זאב, עבדתי בצוות של נתניהו – אבל נתניהו של פעם, לא נתניהו הזה, שהשקר הפך להיות לו לדרך חיים. 30 שנה אני הייתי בליכוד, ואף אחד, אף אחד מלהקת המעודדות בכת הביביסטית הזאת, לא יכול להטיף לי על ערכי המחנה הלאומי, מחנה שעבר השתלטות קיצונית, שכולה מובלת על ידי בן אדם אחד, אדם שכדי לברוח מהכלא מוכן להחריב את ישראל היהודית והדמוקרטית. וכל השותפים שלו מהכנופיה הכהניסטית והביביסטית, שכמוהו לא מקבלים את ערכי הדמוקרטיה ושלטון החוק, ועבורם יהודי – עבורכם, אגב – עבורכם יהודי הוא אחד ששורף בתים של ערבים אבל הוא לא מחבל; עבורכם, שלטון הדוצ'ה מקיסריה חשוב יותר מכל ערך אחר. אנחנו ברגע האמת, וישראל חייבת לנצח את ביביסטאן כי נתניהו של פעם כבר לא קיים. נשאר רק מוסו-ביבי, וסביבו הפשיזם הביביסטי, הכהניסטי. תגידו, איזו מדינה אתם רוצים להקים לנו? כמעט חצי מהממשלה שלכם בכלל לא מאמין בשלטון החוק. אתם לא מאמינים בכלל במגילת העצמאות. כמה מכם היו חותמים היום על מגילת העצמאות, חברי הקואליציה וחברי הממשלה? וזה מראה בדיוק איזו מדינה אתם רוצים שתהיה כאן – פשיסטית, כהניסטית, ביביסטית, עם גרסה מעוותת של היהדות.

משה סעדה (הליכוד):

יהודית, לאומית – – – דמוקרטית, חזקה.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

הומופובית, שוביניסטית. ועל כל זה מנצח המוסו-ביבי הזה שלכם. הוא לא חי בכלל את החיים של אזרחי מדינת ישראל. אין לו ארנק, בגלל זה גם עכשיו עשו לו את חוק המתנות – –

משה סעדה (הליכוד):

מיכל, באיזו מפלגה את היום? באיזו מפלגה את היום?

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

– – למה שהוא ישלם על העבירות שהוא עשה כנגד הציבור? שהציבור ישלם עבור המשפט שלו. אם הוא כבר גנב, אז שהציבור גם ישלם על זה פעמיים. הגיוני סך הכול. האיפור שלו ממומן על ידי הציבור, הסיגרים, השמפניות, המתנות, החליפות שממומנות על ידי כל המיליונרים האלה שלו.

סימון דוידסון (יש עתיד):

הגוונים.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

הגוונים. ההלוואה היחידה שהוא מכיר היא הלוואת שיער סגול בזמן שהציבור נשאר קירח גם מכאן וגם מכאן. ועבורו המדינה זה הוא. כל השאר הם או נתינים או בוגדים, לא יהודים מספיק, לא ציונים מספיק, טרוריסטים. כי זה מה שהפשיזם עושה, ותמיד עשה – הופך לבוגדים את אלה שיכולים לעמוד לו ולעצור בעדו. אז יש לי חדשות בשבילכם, אתם לא תשתיקו אותנו ולא את המחאה. אנחנו נילחם בכם ובדוצ'ה שלכם ובפשיזם המסוכן שלכם; אנחנו נילחם על החירות שלנו; אנחנו נילחם על עתיד הילדים שלנו; אנחנו נילחם למען הציונות; אנחנו נילחם למען היהדות השפויה ואנחנו לא נעצור ואנחנו לא נפחד ואנחנו לא ניתן לישראל להפוך להיות ביביסטאן. אנחנו ננצח כי עם ישראל חי.

סימון דוידסון (יש עתיד):

יפה מאוד.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה, חברת הכנסת מיכל שיר. יעלה ויבוא שר המשפטים.

אופיר כץ (הליכוד):

– – – שר הפנים.

היו"ר אוריאל בוסו:

השר מיכאל מלכיאלי, ממלא מקום שר הפנים, השר לשירותי דת.

אברהם בצלאל (ש"ס):

השר לשירותי דת.

קריאה:

הוא לא שר הפנים?

אברהם בצלאל (ש"ס):

לא. ממלא מקום, הוא לא שר.

קריאות:

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אתה יודע שכשאחשוורוש כינס סעודה, הביא את כולם, 127 מדינה, אתה יודע מה המשמעות של זה? הוא היה מלך, הגמרא אומרת: שלט בכיפה על כל העולם, 127 מדינה. יש מדרש – המדרש מספר שכשהגיעו כל המלכים, הנשיאים, והתחילו להתקוטט ביניהם מי ישב ראשון, מי ישב שני, מה אחשוורוש עשה? הרג את כולם, הוא אמר: פה אני בעל הבית, אני שליט יחיד. אין דמוקרטיה, אין שום דבר, פה אני בעל בית יחיד. אבל אנחנו בכנסת ישראל, אנחנו פה ביום פורים באים לומר שגם אנחנו דורשים דמוקרטיה אמיתית. ודמוקרטיה אמיתית, אתה יודע מה זה? כשמישהו בא להשיב על תשובה, צריך להקשיב לו. עכשיו נענה להצעה שמיכל העלתה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

בוא תסביר לאזרחי מדינת ישראל למה מבנים נטושים נשארו נטושים.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

רגע, מיכל, אני הקשבתי לכל מה שאמרת – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

את יודעת, מיכל, את דיברת בנאום שלך – ואני לא יודע מה החוק. דיברת דקה, מה המהות של החוק?

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

דיברתי על מהות החוק.

היו"ר אוריאל בוסו:

רון כץ דיבר שבע דקות על החוק עצמו.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

אתם מתנגדים לו. אתם מתנגדים לו.

היו"ר אוריאל בוסו:

אבל תסבירי את החוק. אולי היית משכנעת. זו המטרה – – –

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

אתם מתנגדים לו. למה? למה לעשות משהו טוב למען אזרחי מדינת ישראל? למה? יותר קל לגנוב מהם. יותר קל.

היו"ר אוריאל בוסו:

השר, בבקשה.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (קיצור תקופת הפטור מתשלום ארנונה לבניין שנהרס או ניזוק). הצעת החוק שבנדון מבקשת לערוך שינויים בהסדר שנקבע בסעיף לפקודת העיריות לעניין פטור מתשלום ארנונה לנכס שנהרס או ניזוק במידה שלא ניתן להשתמש בו. זאת, כפי שיפורט להלן, על מנת להביא בעקיפין להרחבת היצע הדיור. לא מעניין אותך.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

מעניין. צמצום תקופת הפטור והגדלת התמריץ להשמשת דירות. בעבר קבע סעיף 330 לפקודת העיריות כי נכס שנהרס או ניזוק במידה שלא ניתן להשתמש בו, יהיה פטור מארנונה לחלוטין. בשנת 2012, על רקע המלצות בנושא שנכללו בדוח ועדת טרכטנברג, תוקן סעיף 330 לפקודת העיריות, כך שמאז הוא קובע כלהלן, וכו' וכו'. הצעת החוק הנדונה מבקשת לקצר את תקופת הפטור הראשונה לשנתיים בלבד, ולאחר מכן וכו'. אני רוצה לומר דבר תורה לפורים, רבותיי.

קריאות:

לא, לא, לא.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

רגע, תקשיבו. זה קשור לזה. רגע, תקשיב טוב.

סימון דוידסון (יש עתיד):

עזוב, אתה לא יודע מה אתה אומר.

נאור שירי (יש עתיד):

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

ראיתי שבדבר תורה היית יותר קשוב.

היו"ר אוריאל בוסו:

לא, לא, לא. אני רוצה להגיד לך משהו, חבר הכנסת דוידסון.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תעשה שיעורי בית ותחזור.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת דוידסון, אני רוצה להגיד לך.

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר'ה, רגע, רגע. חבר הכנסת דוידסון, חבר הכנסת בליאק. השר מלכיאלי – –

נאור שירי (יש עתיד):

אדוני שר הפנים, אני רוצה להבין את התשובה.

היו"ר אוריאל בוסו:

– – הוא מהמבינים ביותר כאן במשכן בנושא תכנון ובנייה. מלבד היותו חבר מועצה בעיריית ירושלים, הוא הגיש – – –

נאור שירי (יש עתיד):

אז הוא בטוח יצביע בעד.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

הוא הגיש חוקים בנושא תכנון ובנייה ובנושא תמ"א – – –

קריאות:

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

מבנה נטוש. למה מבנה נטוש לא צריך לשלם ארנונה?

היו"ר אוריאל בוסו:

להגיד שהוא לא יודע מה הוא קורא זה קצת צביעות, אבל באמת.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

למה מבנה נטוש לא צריך לשלם ארנונה?

קריאות:

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

שיר, תקשיבי.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

לא, לא דיברתי – – –

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

חבר'ה, בואו תשמעו. רבותיי, בואו ננצל – – –

נאור שירי (יש עתיד):

– – – כמה מבנים נטושים יש לרשות שמקבלים פטור מארנונה. אתה יודע – – –

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

רגע, שנייה.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

מלכיאלי, יש הסכמות. מה שהליכוד מצביע אנחנו מצביעים.

קריאות:

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

איתו ביחד. תקשיב, תקשיב. רוצה לשמוע משהו? תקשיב טוב. שירי, תקשיב. אתה יודע שבחז"ל – – –

נאור שירי (יש עתיד):

– – – פטור מארנונה – – –

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

תקשיב, תקשיב. בחז"ל – – –

נאור שירי (יש עתיד):

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

תקשיב. כמה אתה מדבר, נו מה? תקשיב. תקשיבי גם את, תיהנו מזה. בחז"ל יש הרבה אזכור לחג פורים, לחג חנוכה, לחגי ישראל בכלל. כמעט שאין אזכור לצעצועים בחז"ל, משחקי ילדים לא מוזכרים בכלל. לכאורה, בסוף, חלק מהמורשת זה האבא שמחנך את הבן, מחנך את הנכד. רק בשני מקומות בגמרא מוזכר סיפור של צעצועים: אחד בפורים, איך נקרא הצעצוע?

קריאה:

כנף ציון.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

לא. נו.

נאור שירי (יש עתיד):

רעשן.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

רעשן, יפה מאוד. בחנוכה יש צעצוע אחר, שנקרא – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

סביבון.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

סביבון. גם הסביבון וגם הרעשן, מה הם עושים?

היו"ר אוריאל בוסו:

מסתובבים.

נאור שירי (יש עתיד):

פיליבסטר.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

מסתובבים. שנייה. מה ההבדל בין הרעשן לסביבון?

סימון דוידסון (יש עתיד):

אני יכול לענות?

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

שאת הרעשן מסובבים מלמטה, ואת הסביבון מסובבים מלמעלה. אתה יודע למה? אני אגיד לך למה: חג פורים – בעזרת השם, היום בלילה תלך לשמוע את המגילה – כל נס פורים היה נס נסתר. במקרה, המן כעס על – – –

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

כמו שקורה לביבי – – – גם אצלו זה נס נסתר.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

כבר. במקרה המן כעס, אחשוורוש תלה את ושתי, מרדכי שמע, הכול דברים נסתרים.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

תסתכל לכיוון הזה, אנחנו רוצים לשמוע.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

לא. גם פה צריכים תשובה, לא רק פה.

קריאות:

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

גם פה צריך. כל נס פורים, רבותיי, היה – – –

קריאה:

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

רבותיי, אנחנו רוצים לשלוח מכאן ברכות לבועז טופורובסקי, רפואה שלמה.

קריאות:

אמן.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אוקיי. אז בפורים הכול היה נסתר, אבל מה? הכול היה פה. הוא ראה אותו, הוא כעס עליו. מרדכי במקרה שמע, המן במקרה ראה. הכול היה כך. חנוכה – כל הנס היה מלמעלה. הכול היה דברים שמימיים. מעטים ניצחו את הרבים – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מה זה קשור לחוק של מיכל שיר?

היו"ר אוריאל בוסו:

אבל הוא היה גלוי.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

מה עם מבנים נטושים?

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

רגע, כבר המבנים, כפרה, נגיע גם לשם.

היו"ר אוריאל בוסו:

תגיע לפאנץ'.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

ובכן, כששכנעתי שם תעדכנו אותי.

אברהם בצלאל (ש"ס):

מה זה קשור לחוק, אבל – – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

אפילו בצלאל לא מבין – – –

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

סימון, תקשיב.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אין לכם סבלנות, רגע – – –

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

היות שבחנוכה כל הנס היה מלמעלה, אתה יודע מה? לכן מסובבים את הסביבון מלמעלה, כי כל הנס, מהותו מלמעלה. אבל מה – – –

רון כץ (יש עתיד):

אם אתה מסובב את הסביבון הפוך – – –

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

הפוך, הפוך, מה הבעיה? אבל פורים, היות – – –

רון כץ (יש עתיד):

זה כמו הממשלה הזו. זו הממשלה הזו. אתם סובבתם הפוך.

סימון דוידסון (יש עתיד):

לא, אתה סובבת אותנו עכשיו מלמעלה ומלמטה – – –

נאור שירי (יש עתיד):

אני מסובב מלמטה – – –

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

היות ובפורים כל הנס היה מלמטה – – –

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

בוסו – – –

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

מה, למה את באה להתנגד?

היו"ר אוריאל בוסו:

את צריכה להשיב.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

כל הנס היה למטה, לכן את הרעשן עושים מלמטה. למה הוורט הזה הוא נכון? כי הגמרא אומרת, לעתיד לבוא כל החגים יתבטלו, חוץ מחנוכה ופורים; לא פסח, לא שבועות, לא סוכות – כלום.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

פסח – – –

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

לא, לא יהיה כלום. חוץ מחנוכה ופורים – לא יהיה כלום.

נאור שירי (יש עתיד):

טוב, עכשיו אפשר להגיע למבנים נטושים ופטור מארנונה?

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

טוב, אתה רוצה מבנים נטושים?

נאור שירי (יש עתיד):

אני מבקש.

היו"ר אוריאל בוסו:

אני יכול לענות לך למה אני חושב להתנגד כמי שבאמת בתכנון ובנייה? כמה זמן לוקח להוציא היתר בנייה, מיכל? מיכל, כמה זמן לוקח להוציא היתר בנייה, את יודעת? להוציא היתר בנייה, להשמיד – – –

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

שירי, אם אתה עונה על החידה שלי אני מצביע בעד, סגרנו? איפה – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

ואז עם כל הבלגן, שבסופו של דבר לא יצליח, הוא ישלם ארנונה עכשיו. אני חושב שזה לא ראוי – – –

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

בחוק יש – – –

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אני מצביע בעד אם – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

צריך לתקן קודם כול את המסלול הזה ואחר כך לחייב.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אני שואל אותך חידה: איפה במגילת אסתר מוזכרים מבנים נטושים?

נאור שירי (יש עתיד):

מה?

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

איפה במגילת אסתר מופיעים מבנים נטושים, אתה יודע? אני אגיד לך איפה.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

בפרס.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

כשאחשוורוש פינה את המן מהבית שלו, הבית היה נטוש, אבל אחר כך מרדכי היהודי נכנס לשם; במשך שנים גם בלפור היה נטוש, עד שברוך השם, בנימין נתניהו ייכנס לשם, בעזרת השם.

רון כץ (יש עתיד):

איזה בית? עוד אחד? יש שלישי? לא יכול להיות עוד בית.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אבל – – –

נאור שירי (יש עתיד):

זה תמיד בנימין נתניהו – – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

רגע, עוד לא התחלנו – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

מסתבר שגם החוק הזה, שלך, הוא נגד הממשלה, שהוא ישלם ארנונה על הבית הנטוש בבלפור.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

נגד המגילה. איפה עוד מופיע – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

עכשיו נפל האסימון, מיכל. לא הבנתי מה לך ולמבנים נטושים.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

הינה, מבנים נטושים.

היו"ר אוריאל בוסו:

קיבלתם את הפאנץ'.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

חבר הכנסת בוסו, אפילו אני לא חשבתי על זה – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

לא חשבת על זה.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

עכשיו, היות שאני רואה שמר שירי רוצה באמת לשמוע, אני אענה – – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

– – – נתיבי איילון – – –

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

נפתח לגופה של ההצעה שבנדון: נציין כי היננו סבורים כי אין מקום לתמוך בסייג המוצע בהצעת החוק שבנדון, שלפיו תוקנה סמכות לשר הפנים לקבוע סוגי בניינים אשר יהיו פטורים מתשלום כאמור, כמו גם הסמכות אשר מוצע ליתן לרשות המקומית להאריך את תקופת הפטור מקום שבו הוכיח הבעלים על נכס שעשה כל אשר בידו על מנת להשיב את המבנה להיות ראוי למגורים במהלך התקופה האמורה. הדברים נאמרים לאור הקושי הצפוי ביישום הסמכויות האמורות, הן במישור העיוני והנוגע לקביעת העקרונות ליישומו, ויתר על כן – – פה הפאנץ'.

סימון דוידסון (יש עתיד):

איזה פאנץ', אתה אפילו לא יודע מה אתה אומר.

נאור שירי (יש עתיד):

וכו' וכו'.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

רגע. במישור המעשי, המעשי – – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

תחזור לרעשן, עזוב את זה.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

דיברתי על רעשן, לא הקשבתם, אמרתי, אולי בנטושים תקשיב. – – ויתר על כן במישור המעשי שנוגע לבקשות לגבי מחזיקים ונכסים ספציפיים – אני מגיע לנקודה – שכן קיימת הנחה סבירה כי מרבית בעלי הנכסים יפנו לרשויות בבקשות פטור או לחלופין לשר הפנים בבקשה להחרגה של סוגי הבניינים באופן שיוביל להצפה בפניות מסוגים אלה תוך סרבול התהליך ופגיעה בתהליך אשר ביסוד ההסדר המוצע. נוכח האמור – – –

נאור שירי (יש עתיד):

אתה לא מסכים עם מה שאתה קורא.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

שירי, אתה לא – – –

נאור שירי (יש עתיד):

נשבע לך, אתה לא מסכים עם מה שאתה קורא.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אל תישבע על מה אני מסכים ועל מה לא. יופי. נוכח האמור – << יור >> סיימנו – ובשים לב למונח על הפרק מוצע להתנגד להצעת החוק.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לשר, ממלא מקום שר הפנים, השר מיכאל מלכיאלי. תשיב על התנגדות הממשלה חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. מסתבר שחבר הכנסת טופורובסקי עוקב אחר הדיונים, אז אני רוצה לא רק לאחל לו רפואה שלמה, אלא לאחל לו פורים שמח. אתה באמת חסר לנו במליאה. שלוש דקות לרשותך.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

תודה רבה. שמענו פה על – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

בנימה יותר – אנחנו בפורים – – –

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

שמענו פה על רעשנים, שמענו פה על סביבונים, שמענו פה על המון דברים. אבל אני חושבת שחברי הקואליציה התבלבלו – אנחנו באמת לא מדברים על המעון בבלפור; הוא לא מבנה נטוש, הכול בסדר, החוק מחריג שיפוצים וכו'. גם לא מדברים על שאר מעונות ראש הממשלה שאנחנו מממנים מכיסינו הפרטיים, אגב. גם על זה החוק לא מדבר. החוק מדבר על לבוא ולהקל על אזרחי מדינת ישראל, כי יש שטחים עצומים בירושלים, בחיפה, עם מבנים נטושים שאנחנו מכירים כי הם חלק מהנוף הישראלי, שאף אחד לא משלם עליהם ארנונה. מישהו צריך לממן את השחיתות שלכם. אתם צריכים להבין את זה. זה לא כסף יש מאין. אתם מבזבזים כספי ציבור, אתם גונבים הלכה למעשה מהציבור, מישהו צריך לממן את זה. ומה שאנחנו אומרים הוא שעל מבנים נטושים יתחילו לשלם ארנונה. מה הסיפור? מה החברים שלכם רוצים לעשות? מבנה נטוש – כמה מהחברים שלכם רוצים לעשות כסף על מס השבח על חשבון אזרחי מדינת ישראל, כי הדרך היחידה לא לאשר את הצעת החוק הזו היא רק בגלל שכנראה יש איזשהו אינטרס למישהו; כנראה אתם רוצים להשביח נכסים מסוימים שעומדים נטושים 10 שנים, 20 שנה, במדינת ישראל, ואתם פשוט לא מעוניינים שהחברים שלכם ישלמו על זה ארנונה. זו הצעת חוק חברתית, אבל מממשלה שלא עשתה כלום למען אזרחי מדינת ישראל ושום דבר להורדת יוקר המחיה – אפס ציפייה. יש אפס ציפייה מכם. אבל אתם יודעים, יכול להיות – גם כמישהי שהגיעה מהתנועה הזו, שפעם הייתה נורמלית, אני כבר לא יודעת מה נהיה ממנה – ובאמת יש עדיין – – –

אופיר כץ (הליכוד):

ברגע שעזבת, זה נהיה הרבה יותר נורמלי.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

אולי בחולשתי אני עדיין קצת מצפה, ומתאכזבת בכל פעם. אתם ממשלה שמאכזבת את אזרחי מדינת ישראל. התשובות שלכם הם לעג לאזרחי מדינת ישראל; סביבונים, רעשנים – בסוף אתם צריכים להסביר לאזרחי מדינת ישראל למה אתם גונבים מהם, למה אתם אוכלים ושותים על חשבונם הלכה למעשה, ולמה אתם לא מאשרים חקיקה שיכולה להכניס עוד כסף לקופת המדינה ולפתוח שטחים שאפשר לבנות עליהם בתים, כדי שהם והילדים שלהם יוכלו לקנות כאן דירות. בושו והיכלמו.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. אם כן, רבותיי חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת החוק לתיקון פקודת העיריות (קיצור תקופת הפטור מתשלום ארנונה לבניין שנהרס או ניזוק), התשפ"ג–2022, של חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית – הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 32 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 46 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (קיצור תקופת הפטור מתשלום ארנונה לבניין שנהרס או ניזוק), התשפ"ג–2022, לא נתקבלה.

היו"ר אוריאל בוסו:

אם כן, רבותיי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 32 בעד, 46 מתנגדים. אני קובע שההצעה בקריאה הטרומית נדחתה. למי שמסיים את היום הזה בדיוני המליאה אנחנו רוצים לאחל חג פורים שמח, כי כרגע הצעות החוק בגיוס הסתיימו.

היו"ר אוריאל בוסו:

הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – התראת חיוב בהתקשרות לחוץ לארץ), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת הרב ישראל אייכלר. זו הנמקה מהמקום. בבקשה.

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה להציע את הצעת חוק התקשורת, כאשר המטרה היא – אדם שנקלע למצב שהוא נמצא בארץ והוא מצלצל בטעות בחיוג דרך חברה שהוא לא מנוי בה או שאין לו חבילה, השיחה עלולה לעלות לו הון עתק. גם כשאדם נמצא בחוץ לארץ וקונה חבילה, החבילה הסתיימה, או שהוא מצלצל ממספר שהוא לא נמנה עליו, הוא יכול לקבל חשבון הביתה של 1,000 שקל, 200 שקל, 500 שקל ואפילו 5,000 שקלים, אם הוא נמצא בחוץ לארץ ולא ידע. כדי למנוע טעויות כאלה אנחנו רוצים להעביר חוק שיגיד שספק מורשה לא יאפשר למי שאינו מנוי שלו, מבלי שיודיע לו מראש על הקו – להשמיע התראה אודות החיוב החריג שהוא עלול לקבל על השיחה. רק אחר כך שיאפשר את השיחה. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. תעלה ותשיב השרה גלית דיסטל, בבקשה. חבר הכנסת מיקי לוי, אתה מתנגד לאחר מכן.

שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן:

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – התראות חיוב בהתקשרות לחוץ לארץ), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אייכלר, היא הצעה ראויה, ואני מברכת אותו על היוזמה. הצעת החוק מבקשת לקבוע כי ספק מורשה הנותן שירותי בזק בין-לאומיים יחויב להתריע בפני צרכן שאינו נמנה עם מנוייו על אודות תעריף השיחה לחו"ל טרם ביצוע השיחה על ידי הצרכן. לפי דברי ההסבר, צרכן שאינו מנוי על שירותי ספק מורשה שבאמצעותו הופעל קוד ההתקשרות מחויב בתעריף לקוח מזדמן, ורק עם קבלת החשבוניות הוא נחשף לתעריף החיוב. מטרת הצעת החוק, על פי המציע, היא להבטיח שקיפות ולגלות מידע בפני צרכן שאינו מנוי של ספק מורשה טרם ביצוע השיחה. מדובר בצעד מבורך וצרכני, שאני בוודאי תומכת בו. יחד עם זאת, כפי שהוסבר למציע, חבר הכנסת אייכלר, משרד התקשורת צריך לקיים בדיקות נוספות לגבי היקף המקרים והעלות של הדרישה, ובכל מקרה אנחנו מאמינים שבנושא כזה יש לשמור על גמישות רגולטורית מרבית ולקבוע זאת, אם יוכח הצורך, בתקנות או ברישיון המפעילות. יש לציין כי לפי עמדות חברות הסלולר, תקשורת לחו"ל כיום אינה פעולה שעלולה לגרום לחיוב לא רצוני. לטענתן, מנוי המחייג לחו"ל, נדרש למספר פעולות יזומות לצורך ביצוע והשלמת השיחה הבין-לאומית, ולכן הוא מודע מלכתחילה לעלות השונה. ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בהצעת החוק בקריאה טרומית, בכפוף להסכמה של משרד התקשורת ומשרד האוצר ובתיאום מלא עם משרד התקשורת, כאשר בזמן הקרוב משרד התקשורת יקיים את הבדיקות לגבי הצורך, התועלת והעלות של הצעת החוק והאופן הטוב ביותר לקבוע אותה, בתקנות או ברישיון. אם המציע מסכים להחלטה של ועדת שרים לחקיקה לגבי תמיכה בטרומית בכפוף להמשך בתיאום מלא והסכמת משרד התקשורת, אבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעה. תודה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לשרה. מקובלת עליך עמדת הממשלה. אם כך, רבותיי חברי הכנסת, נעבור להצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 19 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – התראת חיוב בהתקשרות לחוץ לארץ), התשפ"ג–2023, לדיון מוקדם בוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.

היו"ר אוריאל בוסו:

אני מתנצל. אתה היית אמור להתנגד. אם כך אני קובע, 19 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. יש עוד חוק. יש עוד שניים. לחוק הבא יש שני מתנגדים, אתה ועוד אחד.

מיקי לוי (יש עתיד):

אני רוצה עכשיו.

היו"ר אוריאל בוסו:

יש לי סמכות לתת לו לדבר? בבקשה, כבר עלית. זו טעות שלי, הוא היה צריך – – –

רון כץ (יש עתיד):

– – – כמו שר הפנים.

מיקי לוי (יש עתיד):

כמעט. אדוני היושב בראש, אני עולה לכאן, חברים, אני מבקש שתקשיבו, אני עולה לכאן כדי להרים דגל אדום.

היו"ר אוריאל בוסו:

סליחה, סליחה, אני לא השלמתי. התכוונתי שהצעת חוק התקשורת התקבלה והיא תעבור לדיון בוועדת – – –

רון כץ (יש עתיד):

הכלכלה.

קריאה:

העבודה.

היו"ר אוריאל בוסו:

לוועדת הכלכלה, אתה אמרת רווחה – זה יעבור לוועדת הכנסת לשם קביעת ועדה.

רון כץ (יש עתיד):

רצית שזה לא יבוא אליך. ראית? זה חוק שצריך להיות בכלכלה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה.

מיקי לוי (יש עתיד):

תודה רבה, למרות שהלכה דקה, אני אספיק. אדוני היושב בראש, אני עולה לכאן כדי להרים דגל אדום. אדוני שר המשפטים, מכיוון שאתה חבר בקבינט הביטחוני-מדיני, אני מבקש – אני יודע שאתה אדם מוכשר, אתה יכול גם להסתכל בפלאפון וגם להאזין לי, וכדאי שתאזין לי. אני אומר לכם, אני עולה לכאן כדי להרים דגל אדום לגבי השר לביטחון לאומי, שר הטיקטוק והפיתה, דון קישוט שנלחם בסטנדים של בגדים בשוק בחברון, האיש שמימיו לא ניהל דבר, גם לא חנות מכולת, האיש שמעולם לא לבש מדים, שטוען כי 30 שנה השמאלנים לא רצו לגייס אותו, השר שתופר לעצמו מודיעין כאילו עומדים לבצע רצח – גם בשב"כ, גם במשטרה, אין מכירים מודיעין מן הסוג הזה. איזה צחוק, איזה בדיחה, שר הטיקטוק והפיתה, דון קיחוטה, דון קיחוטה. קצפו של השר, שר הטיקטוק, יצא על כך שהר הבית סגור למבקרים במשך עשרה ימים בימי הרמדאן, נוהל שקיים עשרות שנים, נוהל שסוכם עם הירדנים. הנוהל הזה, שמכבד את הדת המוסלמית, מביא לכך שלא יסוכנו חיים ולא יציתו את השטח – על הנוהל יצא קצפו, והוא דורש לפתוח את הר הבית למבקרים בעשרת הימים האלה, זה היה נהוג שנים רבות. זאת ועוד, שר הטיקטוק דון קיחוטה נותן הוראה לבצע הריסות בימי הרמדאן. אני הייתי שם הרבה מאוד שנים, תאמינו לי, יש לי ניסיון. אין לאף אחד בבית הזה, כולל הקבינט הביטחוני-מדיני, הניסיון שצברתי במשך 18 שנה במגוון תפקידים במקום הזה. בימי הרמדאן הימים הם ימים מאוד מאוד רגישים. כל גורמי הביטחון – שב"כ, צה"ל, משטרה – מזהירים כי אם ירושלים תוצת, כל יהודה ושומרון תוצת. פירומן מצית אש, חסר אחריות; האיש המסוכן הזה יגרום, חלילה, לאירוע אזורי על רקע דתי. אני אומר לממשלת ישראל, לראש הממשלה: שירתי במקום הזה עשרות שנים, אני מכיר הכול, מכיר כל אבן, מכיר את כל הרגישויות, את כל השיחות מול הווקף, מול הירדנים, במטרה להרגיע. אל תגידו "לא ידענו", אדוני שר המשפטים. אתם לא רק נותנים בידי פירומן את האחריות, אתם גם נותנים לו את הגפרורים להדליק את השטח. אני מזהיר את ממשלת ישראל, כן, אדוני, מידע אישי אני מזהיר אתכם: אם אתם תיתנו לפירומן הזה לבצע את מה שהוא רוצה, לבצע הריסות בימי הרמדאן – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה, תודה רבה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אדוני, עוד לא התחלתי. גם כשעלית – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

קודם כול, עליתי ועשיתי עוד פעם שלוש דקות, וכבר – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

בסדר, אין בעיה, אז אני כבר מסכם.

היו"ר ישראל אייכלר:

ניסיתי לכבד אותך ולא להגיד לך כלום, אבל אני צריך להעביר עוד שני חוקים עד השעה 14:00.

מיקי לוי (יש עתיד):

כשמישהו מתנגד, יש לו מעל – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

לא. שלוש דקות. תשאל את היושב-ראש הקודם.

מיקי לוי (יש עתיד):

אני מתנצל. אני שואל אותו, הוא מאשר את זה. אני אומר עוד הפעם, אדוני שר המשפטים, קח אחריות, בנפשנו הדבר. אתם תציתו את ירושלים בגלל שהפירומן הזה, נתתם בידיו גפרורים. יש עשרה ימים שבהם עשרות שנים הר הבית סגור למבקרים, אסור לפתוח אותו, יש לכבד את הדת המוסלמית. את הוויכוח תשאירו בצד. ולקיים הריסות בתים בימי הרמדאן זה מסוכן. שב"כ, צה"ל, משטרה מזהירים בעניין הזה. אני עכשיו מתחנן אליך, אדוני שר המשפטים, ראה, בנפשנו הדבר, הבא את הנושא לידיעתו של ראש הממשלה, הבא את הנושא לקבינט הביטחוני-מדיני, אל תאפשרו לדון קיחוטה, שר הטיקטוק והפיתה, להבעיר את השטח, והכי חמור – על רקע דתי. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

אנחנו עוברים להצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – זכאות לתגמולים ולפיצויים לפי חוק אחר), התשפ"ג, של חברת הכנסת שרן מרים השכל, בבקשה. להצעת חוק זו הוצמדה עוד הצעת חוק, של חברת הכנסת שרון ניר.

קריאה:

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

אבל אתם נותנים לנו כל כך הרבה דברים לדבר עליהם. לא חבל, ככה, שלא לנצל את ההזדמנות?

היו"ר ישראל אייכלר:

אפשר להתחיל.

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

שלום, חבריי חברי הכנסת. אנחנו נמצאים היום בתקופה של גל פיגועים וטרור, שאותו אנחנו חווים ושאזרחי ישראל חווים בצורה הקשה ביותר. לאחרונה קבע בית המשפט כי הרשות הפלסטינית תישא באחריות נזיקית לכל פיגוע שבגינו היא משלמת משכורת למחבלים. זהו, אגב, אותו בית משפט שאתם קוראים לו ומרבים להגיד כמה הוא שמאלני ופוגע בביטחון המדינה. אבל החוק הנוכחי מחייב את נפגעי פעולות האיבה להחזיר לביטוח לאומי את מלוא התגמולים שקיבלו על מנת לקבל את הפיצוי הזה מהרשות הפלסטינית. המצב הזה הוא פשוט אבסורדי. היום, למעשה, יש תמריץ שלילי לנפגעים, לאנשים שנפגעו בפיגועים ולבני משפחותיהם, לבוא ולתבוע פיצויים כנגד הרשות הפלסטינית בגין פשעים שנעשו להם ולבני משפחותיהם. המצב הזה לא תקין מוסרית בשום פנים ואופן. הצעת החוק הזו, העומדת בפניכם היום, מתקנת את העוול הנורא הזה ונותנת לנפגעים כלי נוסף למאבק לצדק. על מדינת ישראל ואזרחיה להיאבק ברשות הפלסטינית, שמעניקה פרס כספי בעבור רצח יהודים. היא דוחפת את המחבלים אל הפיגוע הבא, פשוטו כמשמעו. חובה להרתיע את המחבלים במאבק בטרור, והחוק הזה ירתיע את המחבלים וירתיע את הרשות הפלסטינית. החוק הזה לראשונה הופך את הפרדיגמה ומוודא שהרשות הפלסטינית תשלם על פשעיה לאזרחי ישראל. כל אזרח במדינת ישראל יודע איזה חותם ואיזה נזק נגרם למשפחות ולנפגעי פעולות האיבה. אין אזרח אחד במדינת ישראל שלא מכיר את הכאב הזה ברמה האישית ואת השכול הנורא. אני ביקרתי משפחות שעולמן חרב עליהן לאחר פציעות קשות בגוף ובנפש. נחשפתי למאבקן הקשה מנשוא אל מול מוסדות המדינה. מתוך המאבקים האלו גם נחשפתי למאבק של נפגעי הפוסט-טראומה, שאני נלחמת עבורם עד היום, לקבלת גישה לקנביס רפואי בסל הבריאות. לא ייתכן שיקומו משפחות אמיצות, נפגעים בגופם ובנפשם, שיתעלו על הכאב וינהלו מאבק עיקש אל מול הרשות הפלסטינית רק כדי שלאחר אותו מאבק המדינה תבוא ותדרוש מהם להחזיר את כל תגמולי הביטוח הלאומי שמגיעים להם. אלו אזרחים שהמדינה חייבת להם חוב אדיר. זאת חובתנו כמדינה וכנבחרי ציבור לעשות הכול כדי לשמור על ביטחון אזרחינו ותושבינו. אני קוראת לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק, ובכך לעשות צדק עם נפגעי פעולות האיבה ואלו שנפגעו בפיגועי טרור; להתגייס למענם ולהתגייס למען המדינה במאבק בטרור. תודה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

רגע. אני קיצרתי בכוונה – –

היו"ר ישראל אייכלר:

זהו, חשבתי שרצית לעזור לאנשים.

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

– – רק כדי לומר כמה מילים, משום שעלו מספר שרים לפני כן כדי לדבר על המצב הנוכחי. אני חייבת להגיד – כמו שאמרתם, אני קיצרתי, אבל אני חייבת להגיד שאתם מספקים כל כך הרבה חומר. אתם נראים כמו רכבת הרים שפשוט סטתה מהמסלול ומתנגשת בקיר פעם אחר פעם. תחשבו מה קרה רק ב-24 שעות האחרונות. אני אולי ככה אסביר לכם, כדי שתבינו כאן, בפורים, מה קרה עם הממשלה הזו ב-24 שעות האחרונות. שרת התעמולה של מדינת ישראל מופיעה בסרטון מלא באתר של ה-BDS, כלומר, היא נמצאת כרגע בשירות ה-BDS, עשתה לנו פיגוע בין-לאומי. עמית הלוי הגיע לפסגת הקריירה שלו, האידיאולוגית, מגיע לכאן ומעל בימת הכנסת למעשה מעביר חוק שאמור להכשיר סוג של שוחד פוליטי, ממש פשוטו כמשמעו. דודי אמסלם עלה לכאן לבימה הזאת ממש לפני שעה וקורא ליועמ"שית שלכם, של הממשלה שלכם, "אישה רעה". אני לא רוצה לדבר על כל מיני גינויים וכל מיני שמות אחרים שהוא קרא לה. בוועדה שבה מדברים עכשיו על קומבינת דרעי מגלים שהחוק הזה למעשה מאפשר לאסיר בפועל – – –

אופיר כץ (הליכוד):

ביקשת להקדים כי את ממהרת ותראי מה את עושה.

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

נכון, אני הקדמתי. תראה, אני אפילו לא בחמש דקות.

אופיר כץ (הליכוד):

על זה חשוב לבזבז עכשיו את הזמן?

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

אבל אתה יודע, עלו לכאן אחד אחרי השני. הסרתי את ההתנגדויות גם כן. אז אני אומרת, עכשיו גילו בוועדה שלך – – –

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

תתייחסי לפורים.

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

זה באמת פורים. תקשיבו, אחד אחרי השני, אחד אחרי השני אנחנו מגלים שהחוק הזה למעשה מאפשר לאסירים בפועל, בכלא, שגם הם יוכלו לכהן כשרים כאן, בממשלה הזאת. זה מה שאתם מכשירים.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

לא, זה מהקשקוש. זה הרי אפילו לא קשקוש. בשלטי החוצות במפלגה שלכם אמרתם את זה.

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

אני אכן הבטחתי לאופיר חמש דקות, אז אני אסיים כאן ואאחל לכם חג פורים שמח. יאללה, להוריד את התחפושות של הליצנים.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

חברת הכנסת שרון ניר, שלוש דקות. אותה הצעת חוק, נפגעי פעולות איבה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

תודה, אדוני. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני כשבועיים העברנו את חוק שלילת האזרחות מאזרחים ישראלים שביצעו פעולות טרור וקיבלו בתמורה תשלומים מהרשות הפלסטינית. החוק העומד לפנינו כרגע, חוק התמלוגים לנפגעי פעולות איבה, הוא חוק שבא להשלים את התמונה, משום שהוא מציב במוקד העניין את נפגעי פעולות האיבה, וזוקף לזכותם תמלוגים ופיצויים מהרשות הפלסטינית; זאת, כמובן, היה והוכח שהרשות הפלסטינית עודדה באמצעות תשלום את ביצוע פעולות האיבה. מדובר בחוק הוגן וצודק, שמציב את נפגעי פעולות האיבה בראש סדר העדיפויות ומתקן את העוולה שקובעת פיצוי נזיקי מאת גוף אחד, או הביטוח הלאומי או הרשות הפלסטינית. לא ייתכן שהרשות הפלסטינית, שמשלמת למשפחות המחבלים ובעצם מעודדת טרור, לא תישא באחריות מול אזרחים חפים מפשע שנפגעו. הרשות הפלסטינית משלמת מיליונים למשפחות מחבלים נתעבים שפוגעים באזרחי מדינת ישראל. לכן אנחנו חייבים לתבוע ממנה נזיקין. לאחרונה נעשה צדק, ובית המשפט קבע שהרשות הפלסטינית תפצה את המשפחות, אך לא ייתכן שאותן משפחות שאיבדו את היקר להן מכול יצטרכו להחזיר את הפיצוי שקיבלו מהמדינה. הצעת החוק הזאת עושה צדק עם המשפחות. אני מבקשת מחבריי מהבית, מימין ומשמאל, לגנות טרור ולתבוע את הזכויות המינימליות של נפגעי הטרור, אף שאני יודעת, באמת, ששום דבר כולל פיצויים ותמלוגים כספיים, לא יכול לפצות אותם. אני רוצה בהזדמנות הזאת ומעל הבימה הזאת לפנות למשפחות השכולות היקרות. אני מזדהה עם הכאב שלכן ומבטיחה לכן שהחוק הזה הוא עוד חוק וחלק קטן במלחמה שלנו בטרור. מי ייתן ולא יצטרפו עוד משפחות אל מעגל השכול. אני מוסרת מכאן תנחומים למשפחות השכולות, מחבקת אתכן. הגעתי לכנסת בדיוק כדי לחוקק חוקים מסוג זה. אני מתחייבת לכן שזאת רק ההתחלה. מפלגת ישראל ביתנו חרתה על דגלה את המלחמה בטרור ונמשיך להיאבק בטרור בכל הכלים הפרלמנטריים שעומדים לרשותנו. תודה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. אנחנו נעבור מייד לשתי הצבעות. סליחה כבוד השר, עמדת הממשלה. אתה לא חייב אבל אתה יכול לעלות.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אני מתנגד. אני עולה אחריו.

היו"ר ישראל אייכלר:

נרשמת להתנגדות? אז בסדר, אין בעיה.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אנחנו תומכים בחוק.

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת אחמד טיבי מתנגד לחוק. שלוש דקות.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

בוא נראה אותך, משהו על פורים.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מכובדי היושב-ראש, אני כאן כי אני מתנגד לחוק, זאת תשובה להערה שלך. אבל איפה עידן? עידן רול, איפה הוא? איפה יש עתיד? כי עידן רול צייץ והדליף לעיתונאים לפני 20 דקות. הוא כתב ככה, צייץ. עידן רול היה סגן שר החוץ, וכתב ככה: בנק הקיזוזים של הליכוד אף פעם לא מאכזב, חד"ש-תע"ל שכחו את הדרך למליאה בהצבעה על חוק המתנות וסידרו על הדרך פתרון לבכירי הליכוד לא להתבזות. אתם לא אופוזיציה לממשלה, אתם אופוזיציה למדינה". אמר עידן הקשקשן. אמר. רק בעיה קטנה, כולנו היינו פה; כולנו הצבענו נגד חוק המתנות, ואנחנו הסיעה היחידה – חבר הכנסת איימן עודה עלה לפה והתנגד. מאיפה בא השקר הזה? לכן אני כתבתי לו – עניתי לו בטוויטר: כולנו הצבענו נגד חוק המתנות. כל הזמן ידעתי שאתה עצלן, ועכשיו גם שקרן. אל תתנצל, אין צורך. הפחדן מחק. עידן השרלטן, עידן הקטן, עידן הדוגמן, עידן הקשקשן, מחק. אבל עידן לא התנצל.

קריאה:

זה מתאים לפורים.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אני מתקשה ליישב את הפער: איך מחנה כזה, שמפגין בימים אלה ממש ברחובות, באומץ, תפארת של מפגינים, מחנה ההתנגדות להפיכה, מחנה היצרנות והתרומה, מחנה שמוציא מדי שבוע, לפעמיים פעמיים בשבוע, מאות אלפי אזרחים אמיצים, איכותיים, להפגין ברחובות – איך מחנה כזה מצמיח מתוכו את עידן הקשקשן, עידן הדוגמן, עידן הפחדן, עידן השקרן? איך? כיף? ואיך זה יכול להיות שהעידן-רולים למיניהם לא רק יוצאים מהמחנה הזה, הם אפילו מייצגים אותו בכנסת? פעם שלישית שאני רואה אותו נכנס – פעם הפריע לאיימן עודה, פעם לי, ועכשיו גם צייץ את עצמו לדעת. השקרן עידן צייץ ציוץ לא טוב. ואני שואל את עידן: איפה היית אתמול בלילה כשהצבענו נגד חוק האזרחות? וין, יא עידן? יא שקרן, יא עידן. איפה היית?

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אני תוהה איך, מי מתדלק את עידן הקשקשן? מי? מי מתדלק את העיתונאים בדברי שקר? מה, נגמרו לכם – פתאום הצלחתם בהפיכה, לטפל בהפיכה המשפטית והמשטרית, והתפניתם להתנפל על מייצגי הציבור הערבי? יא מתנשאים, תתביישו לכם. עידן, יא קשקשן, יא שקרן, יא דוגמן, יא עידן.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. אני חושב שאנחנו יכולים לגשת להצבעה. אנחנו נעשה הצבעה אלקטרונית על הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – זכאות לתגמולים ולפצועים לפי חוק אחר), של חברת הכנסת שרן מרים השכל. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17 נגד – 7 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – זכאות לתגמולים ולפצועים לפי חוק אחר), התשפ"ג–2022, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה.

היו"ר ישראל אייכלר:

17 בעד, נגד – שבעה, אני קובע שהצעת החוק התקבלה ותעבור לוועדת – –

קריאות:

היו"ר ישראל אייכלר:

– – העבודה והרווחה. עכשיו אנחנו בהצבעה השנייה, והיא על הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, של חברת הכנסת שרון ניר. מי בעד?

שרון ניר (ישראל ביתנו):

לאן זה עבר?

היו"ר ישראל אייכלר:

הקודם לוועדת העבודה והרווחה, ועכשיו את יכולה לבקש לאיזו ועדה שאת רוצה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

לחוץ וביטחון.

היו"ר ישראל אייכלר:

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17 נגד – 6 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – זכאות לתגמולים ולפצועים לפי חוק אחר), התשפ"ג–2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.

היו"ר ישראל אייכלר:

17 בעד, שישה נגד, ההצעה תעבור לוועדת הכנסת להכרעה אם לוועדת העבודה והרווחה או לוועדת החוץ והביטחון. אני קובע שהצעת החוק של שרון ניר התקבלה.

היו"ר ישראל אייכלר:

אנחנו עוברים לסעיף הבא: הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה בשל תקיפת צוות רפואי), של חבר הכנסת אופיר כץ. חבר הכנסת כץ, בבקשה.

קריאה:

למה לנו – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

כי היה כתוב שזה לוועדת העבודה והרווחה ואת רוצה חוץ וביטחון, אז זה עובר לוועדת הכנסת להכרעה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אז ועדת הכנסת.

אופיר כץ (הליכוד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברת הכנסת שאשא ביטון, הבנת מה היה, לפני שניסית לעקוץ?

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

לא, שאלתי איפה אתה, כי לא ראיתי את הצבע הירוק – – –

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

היא לא ידעה מה עמדתך – היא לא עקצה.

אופיר כץ (הליכוד):

נו, מה עמדתי? היא לא ידעה מה עמדתי בחוק הזה של המשפחות השכולות? נו, באמת.

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

אני חיזקתי אותך, שלמרות שאתה שם – – –

אופיר כץ (הליכוד):

טוב. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הינה השר יריב לוין, ב-22 בינואר רופא בעכו ביקש מתושב להמתין מחוץ למרפאה בזמן שהוא מטפל באישה שליווה. הוא בתגובה סטר לו והשליך עליו חפצים; ב-19 בינואר מטופלת ברמלה תקפה רופא באמצעות אגרופן ובעטה בפניו, הוא נזקק לטיפול רפואי; ב-16 בינואר זוג הורים לא היו מרוצים מזמן ההמתנה, תקפו את רופא הילדים בסורוקה, נשכו אותו והכו אותו באגרופים. יש עוד המון דוגמאות: אחות באיכילוב שקיבלה אגרופים מנכד של מטופלת; אחות במאיר שנחנקה על ידי מטופל שסירב להזיז את הרכב מאזור האמבולנסים; רופא בבית החולים גליל בנהריה שקיבל סטירה ואגרוף ממאושפז; רופא בסורוקה שקיבל מכות בפנים מאבא של מטופל; אחות מסורוקה שקיבלה בעיטה ממאושפז; אחות נוספת, גם כן בסורוקה, שננשכה וקיבלה סטירה מצעירה במיון; רופאה בבני ציון, שמטופל זרק עליה מחט; אחות בהדסה שקיבלה אגרוף ממטופל; פרמדיקית של מד"א שירקו עליה; פרמדיק של מד"א שהוכה. תאמינו לי, הרשימה עוד ארוכה. לפני חודשיים יצאו נתונים ממרכז המחקר והמידע של הכנסת – 10,000 תקיפות נגד צוותים רפואיים משנת 2018. רופאים, רופאות, אחים, אחיות, חובשים, פרמדיקים, הם קמים כל בוקר ונשארים ערים כל לילה בשביל לדאוג לבריאות שלנו, בשביל לשמור על החיים שלנו. הם הראשונים בחזית. הם שמים את החיים של כולנו בעדיפות ראשונה – לא משנה מי אנחנו, לא משנה מאיפה באנו. הם יילחמו על מנת שנהיה בריאים ושלמים. הם נפלו קורבן לגל של תקיפות קשות ומבזות על ידי עבריינים אלימים חסרי מוסר וחינוך. אין להם כלים להגן על עצמם מתקיפות, מבעיטות, מאגרופים, מהאלימות הנוראית הזאת. הם רופאים, הם באו להציל חיים – לא לחטוף מכות. אנחנו, חברי הכנסת, המחוקקים, קובעי המדיניות, אלה שצריכים לספק להם כלים לעבוד בשקט, בסך הכול כדי שהם יוכלו לדאוג לנו. אנחנו אלה שצריכים לשנות את המציאות הבלתי-נסבלת עבורם, לעקור מהשורש אלימות, למגר תופעות כאלה ולתקן את העוולות. אנחנו אלה שצריכים להגן על הצוותים הרפואיים. זו חובתנו. בסיורים שלי – ואני מסייר המון בבתי החולים בפריפריה – אני נפגש עם מנהלי בתי החולים, עם הצוותים הרפואיים. אני תמיד אוהב לשמוע אותם ולשמוע גם מה הצרכים שלהם. לא פעם עזרתי, ואני אמשיך לעזור, בתקציבים, במכשור רפואי. מעבר לזה שכל בית חולים מבקש את הרישיון למרכז צנתור מוח ועוד מכשיר MRI ועוד מכשיר CT בשביל לתת לנו שירות טוב יותר, יש בקשה אחת שחוזרת על עצמה מאותם צוותים: תשמרו עלינו. בקשה שתמיד חוזרת מאנשי צוותי הרפואה. אין להם את הכלים ולנו אין חקיקה מספיק נוקשה, עד היום, כדי לטפל באותם פושעים ארורים אלה. לצערי, כבר יכולנו להיות הרבה אחרי חקיקת הצעת החוק הזאת, אלא שהממשלה הקודמת הפילה לי את החוק הזה עוד בדצמבר 2021, לפני שנה וחצי. אתם לא ראיתם את הרופאים מול עיניכם, את אלה שמטפלים בכם, את האחיות המסורות שדואגות לכל אחד ואחת מאיתנו כשאנחנו מגיעים למיון, כשאנחנו מגיעים למרפאה. כל חברי הכנסת שהיו אלופים בלצייץ ולגנות אחרי כל אירוע תקיפה של אחות בבית חולים, או של רופא, התנגדו להצעה הזאת ונזכרו להביא ממשלתית רק אחרי ביקורת ציבורית קשה ופשוט מטורפת. ולמה הפלתם? עמדתי לפני שנה וחצי ושאלתי למה אתם מפילים את הצעת החוק החשובה הזאת. מסתבר שחלק מסוים מהקואליציה שהייתה להם פשוט לא הרשה להם, פשוט לא הרשה שאנחנו נגן על הרופאים. ואני לא יודע מה הייתה הסיבה – אולי בגלל זהות התוקפים? אני לא יודע, אבל העובדה היא שלפני שנה וחצי הם הפילו לי את הצעת החוק הזאת. עכשיו אני רואה שהוצמדו להצעת החוק אותם אלו שהצביעו נגד והפילו את אותה הצעת חוק. אותם חברי כנסת שיושבים פה עכשיו והפילו והצביעו נגד – עכשיו הם מצמידים להצעת החוק שלי. ההצעה הזאת היא הכרחית, היא חשובה, ואני שמח שעכשיו, באמת, כל חברי הכנסת בבית הזה מסכימים איתה. הרופאים שלנו, הצוותים שלנו, הם תחת איום יום-יומי, ואני שמח שהיום אנחנו מביאים את האיום הזה למקום אחר, לתת להם כלים, להכניס את אותם פושעים לזמן ממושך לכלא. אני רוצה להודות לחברי שר המשפטים יריב לוין, שאימץ ואישר את הרציפות ואמר לי מתחילת הדרך: זאת הצעת חוק חשובה, שאנחנו נקדם. אז תודה לך, אדוני שר המשפטים, ואני מבקש מחברי הכנסת – הפעם אני שמח סוף-סוף שזה לא יהיה מסובך לשכנע אתכם – לתמוך בהצעת החוק. תודה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. ישיב שר המשפטים.

היו"ר ישראל אייכלר:

לא. סליחה, סליחה, אדוני. יש הצמדות. להצעת חוק העונשין הוצמדו הצעות של אחמד טיבי, של אביגדור ליברמן ושל יאסר חוגי'ראת. גדעון סער גם הוצמד? נפרדת, אבל לא משנה. איך שלא יהיה, חבר הכנסת אחמד טיבי מוזמן לשלוש דקות.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מכובדי היושב-ראש, תקיפת צוות רפואי היא דבר מזעזע. לפני כחודשיים הגשתי הצעה לסדר-יום בנושא בעקבות השביתה שהייתה במערכת הבריאות. לתקוף אדם שבא לטפל בך ולסייע לך ולהציל את חייך או את חיי בן משפחתך, לתקוף את הצוות הרפואי זה דבר מזעזע. לחשוב שמטפלות, רופאות, אחים, אחיות, רופאים נדרשים לתת טיפול תחת אלימות או איום בשימוש באלימות – אכזרי, מזעזע, רוע אנושי. לפי נתונים מיולי 2017, דוח של ארגון מרשם, כל איש צוות רפואי חווה מקרה אלימות בכל שלושה ימים. רק 2% בלבד מהצוות הרפואי העידו שהם מרגישים בטוחים לחלוטין. אלימות נגד צוות רפואי היא גם במרפאות בקהילה, לא רק בבתי חולים: נתוני כללית מראים עלייה במקרי האלימות המדווחים – עלייה של 17% בין שנת 2020 לשנת 2021; במרץ 2017 הוצתה למוות טובה קררו ז"ל, אחות בקופת חולים בחולון, בת 56 בהירצחה. לכן, דעתנו הייתה, דעתנו נשארת – דעתי נשארת – שצריך, אכן, החמרה בענישה. תודה, אדוני.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

עוד הצעת חוק העונשין שצורפה להצעה הזאת, של חבר הכנסת אביגדור ליברמן. שלוש דקות.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני למעשה מגיש את אותה הצעת חוק שהגיש לפני שנה-שנה וחצי חבר הכנסת לשעבר יוסי שיין, ואני בסך הכול ממשיך את אותה הצעה בדיוק. בהחלט, אני מסכים שאין מישהו יותר ראוי להערכה ולהגנה מצוות רפואי, מאנשי צוות רפואי. אותם מקרים ואותה סטטיסטיקה שהזכירו הדוברים לפניי היא סטטיסטיקה עגומה ביותר, כולל גם המקרה המזעזע – אני זוכר את אותו מקרה מ-2018 בחולון עם אותה אחות שהוצתה למוות, נשרפה בחיים, דבר שכנראה באמת מוכיח שכרגע חוק העונשין פשוט לא מרתיע. הוא פשוט חוק עונשין לא רלוונטי. כשאנחנו מסתכלים על הסטטיסטיקה, אדוני היושב-ראש, הדבר הכי מזעזע הוא שהתופעה הזאת – לא שהיא לא נעלמת, היא הולכת ומתרחבת. בכלל, שימוש בסטטיסטיקה זה דבר טוב, אבל לפני שימוש בסטטיסטיקה אני אומר גם ליושב-ראש הקואליציה אופיר כץ: כנראה אתה קצת מתבלבל. מי שקבע שאין קווים אדומים ואין פרפרים בבטן, וזה לא משנה חיילים, מקרי אונס, נשים, זאת הייתה דווקא שרת התחבורה דהיום מירי רגב. אנחנו תמיד מצביעים לגופו של עניין. גם כרגע, עם הקואליציה. ומי שהצביעו נגד אותן תקנות יו"ש, מי שהצביעו נגד חוק האזרחות הייתם אתם. אתם, כביכול ימין. ימין כזה מדומה, עם מסכה. אתם אלה שהצבעתם נגד כל אותם חוקים, כולל תקנות איו"ש, אני רוצה להזכיר.

אופיר כץ (הליכוד):

– – – מה שאתה בחיים לא יכולת להעביר בכנסת הקודמת.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אנחנו עשינו באמת כל מה שאפשר, גם בכנסת הקודמת וגם בכנסת הזאת.

אופיר כץ (הליכוד):

לא כל כך אפשר הרבה – – –

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

בניגוד לליכוד אנחנו מצביעים לגופו של עניין, גם על אותם חוקים שמביאה הקואליציה. אבל אתם מתעלמים, וכל מה שאתם יודעים זה לשקר ולהתעלם מן המציאות. כשאני שומע פה דוברים – תקשיבו, הבטחתם פה מאבק ביוקר המחיה, והכול רק עולה. תסתכלו מה קורה. אני אומר לכם, אתם מובילים את המדינה – מעבר למשבר חוקתי – למשבר כלכלי שפשוט לא היה. כשמגישים לי תקציב ואומרים שהגירעון יגיע כנראה רק ל-1%, אתם לא יודעים לקרוא מספרים. לבד בתחזיות אתם אומרים שתהיה ירידה בהכנסות המדינה. אני אומר לך עכשיו, תרשום: לא יהיה גירעון של פחות מ-3%. אתם פשוט פה לא יודעים לא סטטיסטיקה, לא באלימות, לא בכלכלה ולא בשום תחום. רק תסתכלו מה קורה במאבק באלימות – היא רק עולה. תודה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה, חבר הכנסת אביגדור ליברמן.

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת יאסר חוג'יראת יגיש את הצעת חוק העונשין (החמרת ענישה בשל תקיפת צוות רפואי), בהצמדה.

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת, בתחילת דבריי אני רוצה לברך את פרופ' אחמד עסליה על מינויו למנהל המערך הכירורגי במרכז הרפואי רמב"ם. זאת רק דוגמה להרבה רופאים מהחברה הערבית שנמצאים במערכת הבריאות, גם בתפקידים של שירות, גם בתפקידי ניהול, ולכן מערכת הבריאות משקפת את הפסיפס הטוב של החברה במדינה. לצערנו, באלימות נגד הצוות הרפואי נחצה קו אדום ב-2017, כמו שהוזכר כאן, ונרצחה אחות בפעם הראשונה. האלימות נגד הצוותים הרפואיים רק עולה עם הזמן. גם בשנתיים האחרונות של הקורונה המצב רק עולה. יותר ויותר אלימות נגד צוותים רפואיים, תקיפות נגד רופאים, כפי שהוזכר כאן בשמות. גם בוועדת הבריאות, שאני חבר בה, היה דיון על אלימות נגד צוות רפואי. שמעתי והקשבתי לאחד הרופאים שהותקף כנותן שירות. בסך הכול הוא בא לתת שירות לילד והותקף על ידי ההורה. אלה דברים מזעזעים, ולכן הגיע הזמן לטפל בכל הנושא הזה של האלימות. הגיע הזמן לתת ענישה יותר מחמירה לכל התוקפים ולכל האנשים האלימים נגד הצוותים הרפואיים. לצערנו, כל נושא האלימות הוא נושא שעולה גם בחברה הישראלית, וזה גם זולג לתוך בתי החולים וגם לקהילה. הגיע הזמן ליישם בחקיקה מדיניות נוקשה כלפי אלימות המופעלת נגד הצוותים הרפואיים, ואני מקווה שהצעות החוק שלנו יממשו את זה וייתנו תקווה ואור לכל הצוותים הרפואיים במדינה. תודה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה לחבר הכנסת חוג'יראת. אנחנו צריכים עכשיו לתת לשר המשפטים יריב לוין להשיב. הצעת החוק שלך היא שונה והיא נפרדת. אחרי זה הצעת החוק שלך.

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

אם הצמידו אליי – – –

קריאה:

לא, הצמידו אליו, אין דבר כזה.

היו"ר ישראל אייכלר:

כך אמרה המזכירות.

היו"ר ישראל אייכלר:

הוא ישיב לכולם יחד, הבנתי. בסדר.

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו כבר באיחור בעניין הזה. אנחנו אישרנו את זה. הכנסת הקודמת אישרה את החוק הזה בקריאה ראשונה, את החוק שאני אציג עכשיו, כהצעת חוק פרטית בקריאת טרומית, ומליאת הכנסת אישרה את זה ב-15 באוגוסט בשנה שעברה בקריאה ראשונה כהצעת חוק ממשלתית. אני יודע ששר המשפטים העביר החלטה על דין רציפות בממשלה, שגם צריכה להגיע לאישור המליאה, וכמובן שאנחנו נתמוך בזה. החוק הזה יכול היה להיות מושלם עוד בכנסת הקודמת, והוא בעל חשיבות אדירה. אלה בדיוק הדברים שבהם הכנסת אמורה לעסוק – כל נושא מגפת האלימות וכל נושא האלימות בחברה הישראלית, ופה אנחנו נכנסים לרזולוציה של אלימות כלפי צוותים רפואיים, שהיא כמובן דבר מזעזע כשלעצמו. כל אחד מאיתנו עד להרבה מאוד מקרים שאנחנו שומעים עליהם של תקיפת צוותים רפואיים בין כותלי בתי חולים, במרפאות, במוקדים לרפואה קהילתית, ואנחנו רואים את זה דווקא אחרי תקופה. זה תמיד מאתגר להיות בצוותים רפואיים, אבל אחרי כל מה שידענו בשנים האחרונות – המלחמה במגפת הקורונה, העבודה המאומצת של הצוותים הרפואיים בתנאים לא קלים, במחסור של כוח אדם – הדברים האלה הם עוד יותר מזעזעים. אני מציע, אדוני היושב-ראש, להחמיר את הענישה בשני אופנים. יש דבר שנקרא נסיבות מחמירות, שהופכות את העבירה מעבירה מסוג עוון לעבירה מסוג פשע, ובכך מוחמרת הענישה: האחד, להרחיב את הגדרת עובדי הציבור שעליהם תחול הנסיבה לעובד ציבור שהוא מטפל כהגדרתו בחוק זכויות החולה, או ממלא תפקיד בארגון חירום והצלה טרום אשפוז. ככה, תחת אותה נסיבה מחמירה אנחנו מכלילים גם רוקחים, גם פרמדיקים, גם חובשים, גם נותני שירותי רפואה והצלה טרום אשפוז, מד"א, גם איחוד הצלה. למעשה, תקיפה של כל אחד ואחד מהם תהיה בגדר נסיבות מחמירות. התיקון השני עניינו הרחבת הנסיבות שנכללות בעבירה לא רק למצב שבו העובד מעניק טיפול חירום לאדם אחר בסכנת חיים אלא לכל תקיפה של מטפל או ממלא תפקיד בארגון כאמור בזמן שהוא מעניק טיפול רפואי. הרחבת הנסיבה המחמירה בחוק באופן הזה תגן טוב יותר על עובדי הציבור, תייצר סביבה טיפולית בטוחה, וממילא אנחנו מותירים את הנסיבה המחמירה של תקיפת עובד ציבור שממלא תפקיד בחדר מיון ללא שינוי בשל הייחודיות של חדר המיון והזמינות המתבקשת להענקת טיפול במצבי חירום למטופלים שנמצאים בסכנת חיים או בסכנה חמורה אחרת לבריאותם. אדוני היושב-ראש, אותם דברים שאנחנו שומעים מעת לעת בתקשורת – האמת היא שלעיתים די תכופות – נבדקו גם על ידי מרכז המחקר של הכנסת, שגילה כי מאז שנת 2018 אירעו כמעט 10,000 תקיפות נגד צוותים רפואיים; כתבי אישום – הוגשו רק 76; לעונשי מאסר או עבודות שירות נשלחו רק 39 תוקפים. אנחנו בכלל לא בטוחים שלא היו מקרים רבים נוספים שבכלל לא נכנסים לגדר הסטטיסטיקה הזאת. רק הבוקר דווח שהמשטרה עצרה שני תושבי ירושלים, צעירים בשנות העשרים לחייהם, בחשד לתקיפת רופא באילת. על פי החשד, השניים איימו עליו ודחפו אותו בעקבות בקשתו שימתינו מחוץ למרפאה. בינואר, בסמוך להגשה של הצעת החוק הזאת שלי על שולחן הכנסת – או הנחתה המחודשת – היה מקרה חמור במרפאה בעכו. אני שוחחתי אז עם הרופא. כולנו זוכרים בוודאי את המקרה של ד"ר אידית וייסבוך, שכמעט נרצחה רק בשל היותה רופאה. היא הותקפה קשות על ידי מטופל שהלם בראשה עם כלי מברזל וגרם לקרע עמוק בגולגולת שלה. היא כמובן נזקקה לטיפול רפואי, ועד היום נמשכת תקופת ההתאוששות שלה מהאירוע. היא חווה סבל מתמשך מאותה תקיפה. יש מקרים שהסתיימו גם באבדות בנפש: המקרה של טובה קררו, זיכרונה לברכה, שעבדה שנים למען בריאות הציבור ונרצחה בצורה מזוויעה בשנת 2017 על ידי אחד מהמטופלים, שפשוט שרף אותה למוות. רק רבע מהמלצות הוועדה הייעודית למלחמה באלימות במערכת הבריאות יושמו עד היום באופן מלא. על פי הנתונים שהוצגו על ידי נציגי מרכז המידע והמחקר של הכנסת, מתוך 200 מיליון שקלים שנדרשו ליישם את ההמלצות, הועברו רק 19 מיליון על רקע דיווחי כלל קופות החולים על עלייה במקרי האלימות נגד הצוותים הרפואיים ב-2022. הוועדה פרסמה 60 מסקנות שמטרתן לצמצם משמעותית את מקרי האלימות במערכת הבריאות, והן מתמקדות באכיפה, ענישה ובשיתוף מידע. הרופאים שנכחו בוועדה דיווחו על מציאות קשה, בין היתר על רקע סדרת מקרי אלימות שהתרחשו לאחרונה, ובהם המקרים בבית החולים סורוקה בבאר שבע ובקופת החולים כללית ברמלה. אדוני היושב-ראש, לפי התיקון שאני מציע, על תקיפת צוותי רפואה תוך מתן טיפול רפואי יוטל עונש של עד חמש שנות מאסר – כך, היא תסווג כעבירה מסוג פשע. כאמור, התיקון יחול על כל מטפל. אני משוכנע שאם אנחנו נלך בדרך הזאת, הדבר הזה יביא בסופו של יום לענישה מרתיעה, לענישה הולמת ולייחוס אותה חומרה שאנחנו מייחסים לאירועים האלה גם על ידי החברה המאורגנת באמצעות המשפט הפלילי. מגיע לרופאים, מגיע לאחיות, מגיע לצוותים הרפואיים, שנמצאים כל הזמן בקו החזית של הטיפול בנו, של הצלת החיים, של המאבק על הבריאות, שאנחנו ניתן להם את הגיבוי ונאפשר להם – כמובן, זה רק צעד אחד מתוך מכלול של צעדים שצריך לנקוט, אבל אני חושב שהאמירה של הכנסת בדרך הזאת היא בעלת חשיבות גדולה. אני מקווה שכולנו, כמו שאני מעריך, נתאחד בהצבעה בעד התיקון הזה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. לחוק הזה הגיש התנגדות חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. רגע, ההתנגדות היא אחרי תשובת השר, נכון? סליחה אדוני.

מיקי לוי (יש עתיד):

אבל לפני ההצבעה. שלא תעשו את הטעות.

היו"ר ישראל אייכלר:

אין בעיה. אחרי תשובת השר. כבוד השר, שר המשפטים יריב לוין, ישיב לכל ההצעות.

שר המשפטים יריב לוין:

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, טרם שאתייחס להצעות החוק, אני בכל זאת לא יכול להימנע מלפנות אליך, ידידי יושב-ראש הכנסת העשרים-וארבע, חבר הכנסת מיקי לוי.

היו"ר ישראל אייכלר:

מיקי לוי, אליך.

מיקי לוי (יש עתיד):

אני מתנצל.

שר המשפטים יריב לוין:

הכול בסדר. חבר הכנסת ידידי יושב-ראש הכנסת העשרים-וארבע חבר הכנסת מיקי לוי, אני ישבתי פה ושמעתי את הדברים שאמרת קודם בעניינו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ואני חושב שחילוקי דעות ובוודאי מתיחת ביקורת הם הדבר הכי לגיטימי בעולם, אבל אני חושב שהביקורת צריכה להיות לגופו של עניין, לא לגופו של אדם. אני חושב שהביטויים שהשמעת כאן וההתייחסות הזו – אתה יודע, הם מקשים לשמוע מבעד לדבר הזה את הדברים האמיתיים, ואני באמת מקווה שהדיון, גם בעניין הזה וגם בעניינים אחרים יהיו לגופו של עניין, כי בדרך כלל – ונדמה לי שאת זה שנינו יודעים היטב – כאשר מדברים לגופו של אדם, זה נובע מחולשת הטענות לגופו של עניין, ויכול להיות שלא כך המצב. אז אני בטוח שמאחר שאתה גם תעלה להתנגד, תהיה לך כאן אם תרצה ההזדמנות לומר את – – –

מקי לוי (יש עתיד):

ממה זה נובע, כבר חודש ימים אני מנסה לעשות דיון בוועדה לביקורת המדינה, ועדה חוקית, אתה יודע את זה היטב, לזמן רק את המפכ"ל ואת ראש אג"ם ואת מפקד מג"ב כדי לדון באירועים בערים המשותפות. הוא לא מאפשר להם את זה. אני בסוף אוציא צו הבאה למפכ"ל.

שר המשפטים יריב לוין:

איך אומרים, היום יש לנו דבר משותף, זה לא בכוחך ולא בכוחי, יש יושב-ראש לכנסת, והוא בוודאי הכתובת לדבר הזה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אדוני שר המשפטים, אני מקבל.

שר המשפטים יריב לוין:

אני ידעתי שאני אפול על אוזניים קשובות, ולכן מצאתי לנכון לומר את הדברים. עכשיו אני אתייחס, כמובן, ברשותך, אדוני היושב-ראש, להצעות החוק שהוגשו כאן מכל רחבי הבית. קודם כול אני אומר שכפי שציין גם קודמי בתפקיד, השר לשעבר חבר הכנסת גדעון סער, מדובר בנושא שהוא קידם כאשר הוא כיהן כשר המשפטים והובא כאן בהחלט בשעתו לכנסת, והליכי החקיקה לא הסתיימו בשל התפזרות הכנסת. אני בהחלט שמח לקחת את המקל הזה מידיו ולהמשיך במרוץ לקידום הצעת החוק הזו, בעזרתם וביוזמתם של חברי הכנסת שהציעו כאן את הצעות החוק, ובראשם, כמובן, חבר הכנסת אופיר כץ, שעוסק בנושא הזה תקופה ארוכה מאוד. הצעות החוק מבקשות להרחיב את הנסיבה המחמירה בנושא הקשה והכואב הזה של תקיפת צוותים רפואיים, שעובדים באמת – וכאן זאת לא סיסמה, אלא מציאות אמיתית – לילות כימים ולפעמים לילות, ימים ושוב לילות ברציפות כדי לטפל ולדאוג לכלל אזרחי ישראל, ומוצאים את עצמם לא פעם, לצערי, במצבים של תקיפות ואפילו תקיפות אלימות וקשות. ההצעה נועדה להרחיב את הנסיבה המחמירה במקרים האלה כדי לנסות להילחם בתופעה הקשה הזו, לייצר גם הרתעה יותר טובה וגם כמובן ענישה מתאימה, והנסיבה המחמירה תורחב בשני מובנים: האחד, הרחבת הגדרת עובדי הציבור שעליהם תחול הנסיבה לעובד ציבור שמטפל כהגדרתו בחוק זכויות החולה או ממלא תפקיד בארגון חירום והצלה טרום אשפוז, ולא רק על מי שהוגדר כעובד חירום. ההרחבה השנייה היא הרחבת הנסיבות הנכללות בעבירה לא רק למצב שבו העובד מעניק טיפול חירום לאדם אחר שמצוי בסכנת חיים אלא לכל תקיפת מטפל או ממלא תפקיד בארגון כאמור בעת שהוא מעניק טיפול רפואי. יש בין ההצעות השונות כאן הבדלים מסוימים, ובוודאי יש נקודה אחת שאני מבקש לציין: נדמה לי שבהצעת החוק של חבר הכנסת אופיר כץ, ולדעתי אולי גם בהצעות נוספות, ישנה הצעה לקבוע עונש מזערי שלא יפחת משלושה חודשי מאסר. הדבר הזה איננו מתאים בעיניי וגם בעיני העמדה המקצועית במשרד למצבים האלה. אני חושב שדווקא קביעת עונש מזערי של מאסר שלושה חודשים בעבירות תקיפה יכולה בניגוד לכוונה הטובה שישנה בהצעה הזו, ליצור ענישה הפוכה דווקא; היא יכולה ליצור גם מצב של ענישה קשה מדי באיזשהן נסיבות שהן קלות יותר ולייצר מין רף נמוך מדי למקרים הרבה יותר קשים. אגב, יש גם הרבה מאוד תופעות כמו קשישים ששופכים כוס מים, אירועים – שוב, שבוודאי אנחנו לא מקבלים, והם ראויים לטיפול ולענישה ובהחלט לראות את המקרה הזה כפי שמוצע בהצעת החוק בנסיבות מחמירות, אבל האם נכון בכל מקרה ומקרה לקבוע עונש מאסר כדבר מינימלי ומחייב? לא תמיד זה המצב הנכון. לכן נוכח כל האמור לעיל, ומאחר שבכוונתי להביא לכאן הצעת חוק מטעם הממשלה כהמשך למהלך שהתחיל בו קודמי חבר הכנסת דהיום גדעון סער, הממשלה החליטה לתמוך בקריאה הטרומית בכלל הצעות החוק בכפוף לכך שההצעות יוצמדו ויוכפפו להצעת החוק הממשלתית ומתוך הבהרה שהחלק שנוגע לקביעת עונש מזערי לא יהיה חלק מהחוק כפי שיאושר בסופו של דבר. בהנחה שהמציעים מקבלים את התנאים האלה ואיש מהם איננו מתנגד, אני כמובן מבקש בשם הממשלה לתמוך בהצעות החוק החשובות האלה ולברך את כלל המציעים על היוזמה החשובה והטיפול בנושא הכואב והחשוב הזה. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

אם כך, אנחנו נבקש מחבר הכנסת מיקי לוי להביע התנגדות. היושב-ראש ריבלין היה מקפיד שידברו על הנושא הזה כשמתנגדים.

מיקי לוי (יש עתיד):

אני רק יכול להזכיר שבעיקרון זה חוק טוב, אבל אני מנצל את הפרקטיקה. יש לי מסרון לשרה גלית דיסטל בעקבות מה שהיא אמרה על הטייסים, שהם לא עם ישראל ולא אנשים נפלאים ולא מטובי בחורינו, והיא בזה להם אחד-אחד. אז יש לי מסרון ששלח אליי טייס קרב, חבר שלי, קוראים לו יאיר אלוני, ואני אקריא אותו מילה במילה, אדוני, ואם הוא ייתן לי 30 שניות אחר כך, אני אודה לו: גב' דיסטל, את, שמונית לשרה בזכות לשונך הארוכה, רצוי שתקראי בעיון דברים אלה – טייס קרב. "נפולת של נמושות", קראת להם; הם האנשים שבזכותם את יכולה לחמם את יצועך בלילה בעודך מחפשת רעיונות חולניים נוספים על מנת להפיץ את שקרייך, הם טסים בלילות למשימות עלומות ברחבי המזרח התיכון. אין לך כלים, שכל ויכולת להבין מה זה לטפס באישון לילה לתא הטייס, להמריא עם מטוס עמוס בדלק ופצצות, לטוס למדינת אויב. נסי להכניס למוחך מנוע אחד, מאות קילומטרים של טיסה בשטח אויב לאתר מטרה, טילים נורים עליך, ואתה יכול למצוא את עצמך תוך שניות תלוי על מצנח בדרך לשבי. את, דיסטל, לא תביני לעולם מה זה אהבת המדינה, אשר למענה אתה מוכן להקריב את חייך, ואין ברשותך כלים להבין מה זה רעות מצד אותו טייס מסוק, שמוכן להסתכן ברמה הזויה על מנת לחלץ כוח של סיירת מטכ"ל, פצועים של גולני או טייס שנפל. אותם שמאלנים בוגדים ונפולת נמושות, שאותם כינית, הם אלה שהשמידו חילות אוויר של מצרים, סוריה וירדן ב-1967, הצילו – כן, הצילו – את מדינת ישראל מכיליון, הגנו על גבולותיה ב-1973, הביאו את הכוחות לאנטבה, העלו את יהודי אתיופיה, השמידו את הכורים הגרעיניים בבגדד ב-1981 ובסוריה ב-2007, וממשיכים בהתמדה ללא הרף במלאכתם החסויה מדי יום. 13 בחורים מבני הקורס שלי נפלו כטייסים, ואת לא תחללי את זכרם. לכי, דיסטל, דברי עם הממשלה המופרעת שאת חלק ממנה, ממשלה הנשענת על משתמטים, נוכלים, שקרנים וגנבים, ותסבירי להם שכאן במדינה תהיה דמוקרטיה שעליה אנחנו נלחמים בכל מחיר. כאמור, הכותב הוא, יאיר אלוני, טייס קרב. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. אנחנו ניגשים מייד להצבעה. ולפי הסדר – – –

קריאות:

היו"ר ישראל אייכלר:

מה? מי צועק? מי מתנגד להצבעה? אנחנו עכשיו ניגשים להצבעה. הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה בשל תקיפת צוות רפואי), התשפ"ג, של חבר הכנסת אופיר כץ. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 26 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה בשל תקיפת צוות רפואי), התשפ"ג–2022, לוועדת הבריאות נתקבלה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – – השאירו אותך ככה, אחרי כל מה שאתה עושה בשבילם. מה זה? אחד לא הביאו לך? מי? יריב?

קריאה:

שרן.

קריאות:

היו"ר ישראל אייכלר:

26 בעד, נוכח אחד. אני קובע שהצעת החוק של חבר הכנסת אופיר כץ התקבלה ותעבור לוועדת הבריאות. הצבעה על חוק העונשין של חבר הכנסת אחמד טיבי. מי בעד?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני בודדה. אנחנו בעד.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

תנו לעידן רול שיצביע בעד החוק.

קריאה:

הוא מקוזז.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

עידן רול. איפה עידן? למה הוא לא מצביע? הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 26 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת הענישה על עבירות כלפי אנשי צוות רפואי), התשפ"ג–2022, לוועדת הבריאות נתקבלה.

היו"ר ישראל אייכלר:

26 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת חוק העונשין של אחמד טיבי התקבלה ותעבור לוועדת הבריאות להכנה לקריאה ראשונה. בריאות, כן. אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק העונשין של חבר הכנסת אביגדור ליברמן. מי בעד? הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 26 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת הענישה על עבירות כלפי אנשי צוות רפואי), התשפ"ג–2023, לוועדת הבריאות נתקבלה.

היו"ר ישראל אייכלר:

26 בעד, אחד נוכח. אני קובע שההצעה התקבלה ותעבור לוועדת הבריאות להכנה לקריאה ראשונה. אנחנו עוברים להצעת החוק של חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, הצעת חוק העונשין. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 24 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה בשל תקיפת צוות רפואי), התשפ"ג–2023, לוועדת הבריאות נתקבלה.

היו"ר ישראל אייכלר:

24 בעד, נוכח אחד. אני קובע שהצעתו של חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בהצעת חוק העונשין התקבלה ותעבור לוועדת הבריאות להכנה לקריאה ראשונה.

קריאה:

למה טיבי לא הצביע בעד החוק?

מירב בן ארי (יש עתיד):

בטעות.

היו"ר ישראל אייכלר:

לפרוטוקול, חבר הכנסת אחמד טיבי מודיע שגם הוא הצביע בשביל החוק של יאסר חוג'יראת. אנחנו עוברים להצעת החוק האחרונה היום, הצעת חוק העונשין של חבר הכנסת גדעון סער, תקיפת עובד ציבור מטפל. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 26 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת עובד ציבור מטפל), התשפ"ג–2023, לוועדת הבריאות נתקבלה.

היו"ר ישראל אייכלר:

26 בעד. אין מתנגדים. אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק של גדעון סער אושרה ותעבור לוועדת הבריאות להכנה לקריאה ראשונה. חברי הכנסת, הערב בכל העולם היהודי יחול חג הפורים ויקראו את המגילה, בי"ד באדר, חוץ מבירושלים, שהיא עיר מיוחדת וקוראים בה בליל ט"ו וביום הפורים. אני מאחל לכולם בשם הכנסת, לכל עם ישראל, חג פורים שמח. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני כ' באדר התשפ"ג, 13 במרץ 2023, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.