היעדר אסדרה בטיפול בשיח פוגעני והסתה ברשת

שלום רב, הנדון: מענה לשאילתה 2649 'יהיעדר אסדרה בטיפול בשיח פוגעני והסתה ברשת'" במענה לשאילתה שבנדון, אבקש להשיבך כדלקמו: השאילתה הועברה להתייחסות פרקליטות המדינה. מצ'יב מכתבה של עו"ד מאיה יוזבגי, עוזרת לפרקליט המדינה, ובו התייחסות לשאלות המפורטות בשאילתה שבנדון. בברכה, ח"כ יריב ל סגן ראש הממשלה ושר המשפטים א אתא אוו ללל ות וט > שו 4 רלור יְ משרד המשפטים פרקליט המדינה כייו שבט תשפ"ה 5 פברואר 2025 מסי מסמך: 047-99-72075-000577 לכבוד: לשכת שר המשפטים שלום רב, הנדון: התייחסות פרקליטות המדינה לשאילתה מספר 2649 מטעמו של חה'"כ איימן עודה שעניינה 'יהיעדר אסדרה בטיפול בשיח פוגעני והסתה ברשת"י סמך: שאילתה מספר 2649 של חה"כ איימן עודה מיום 31.12.2024 1. המענה שבנדון מתייחס לשאילתה שהועברה מטעם חה"כ איימן עודה. בשאילתה התבקשה הפרקליטות להתייחס לפעולותיה של מחלקת הסייבר בטיפול בשיח פוגעני והסתה ברשת בהיעדר אסדרה ברורה, וכן להתייחס לדרכים בהן פועלת המחלקה כדי להימנע מאכיפת יתר. 2. להלן תובא התייחסותה של פרקליטות המדינה לשאלות המופיעות בשאילתה, הנסמכת על הדברים שהועברו במענה לשאילתה על ידי ד"ר חיים ויסמונסקי, מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה. 1. מדוע מחלקת הסייבר בפרקליטות פועלת ללא חקיקה וללא קריטריונים ושקיפות בתחום זה1 * בסוף שנת 2015 הוחל בתהליך הקמתה של מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, כאשר הקמתה נבעה מהצורך בריכוז מאמץ בהתמודדות עם הפשיעה והטרור במרחב הסייבר. כפי שעמד על כך בית המשפט העליון בשורה ארוכה של מקרים, לצד יתרונותיו הרבים של המרחב המקוון כייכיכר השוקיי להחלפת דעות ומסרים והעצמת חופש הביטוי, הוא גם מהווה פלטפורמה חדשה לפעילות עבריינית ומייצר אתגרים חדשים למערכות אכיפת החוק. ראו לדוגמה את עעיימ 3782/12 מפקד מחוז תל אביב- יפו במשטרה נ' איגוד האינטרנט (24.3.2013) בפסקה 3 לפסק-דינו של כבוד השופט ני סולברג: ייהאינטרנט מהווה כלי מצוין למימוש זכות הגישה למידע באופן פרקטי, יעיל זול ואמין, והיותו אמצעי דמוקרטי המקדם את עקרון השוויון, מאפשר שיח מבוזר ומגוון, ומהווה פלטפורמה לצמיחה כלכלית ולמיזמים עסקיים; לצד זאת, האינטרנט מנוצל גם לרעה, להפרת זכויות יוצרים, לפרסום לשון הרע, פורנוגרפיה, עידוד לאלימות, לשימוש בסמים ועוד'י. ראו גם את בגיי 7846/19 עדאלה נ' פרקליטות המדינה - יחידת הסייבר (12.4.2021) בפסקה 30 לפסק-דינו של כבוד השופט מלצר. * אכן, המרחב המקוון מייצר אתגרים חדשים למערכות אכיפת החוק. מסגרת פעילות חדשנית זו דורשת אמצעי אכיפה נוספים על אלו שהיו קיימים טרם עידן האינטרנט, אמצעים שיש בהם כדי לסכל ביעילות ובמהירות פעילות עבריינית ברשת. * בבג'ץ 7846/19 עדאלה הנייל הוגשה עתירה בעניין סמכותה של מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה לפעול בדרך של הגשת פניות וולונטריות לפלטפורמות המקוונות להסרת תכנים מפרי חוק. העותרים טענו כי מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה לא יכולה להמשיך בפעילותה במצב החוקי הקיים בהעדר הסדרה חוקית מפורשת של הפעילות. העתירה נדחתה ובהחלטה מנומקת שניתנה בעניין זה ביום 17.04.2071 נפסק כי פעילות המחלקה היא פעילות חשובה ובעלת ערך משמעותי לאכיפת החוק, ובנוסף נקבע כי מחלקת הסייבר פועלת מכוח סמכויות העזר של היועצת המשפטית לממשלה. בסופו של דבר העתירה נדחתה. + במסגרת ההחלטה, התייחס בית-המשפט העליון לכך שיש מקום לשפר את שקיפות הפעילות של מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה בכל הנוגע להסרת תכנים מפרי חוק מהאינטרנט ומהרשתות החברתיות, ובעקבות ההחלטה האמורה לעיל פרסמה מחלקת הסייבר בפרקליטות את נוהל העבודה שלפיו היא פועלת. מטרת נוהל זה להתוות את דרכי העבודה של מחלקת הסייבר בכל הנוגע לטיפול בצמצום החשיפה לתכנים שפורסמו במרחב המקוון ומגלמים עבירה פלילית. עדכונים שמתווספים לנוהל זה מפורסמים כל העת וניתן למצוא אותו ברשת! (מצייב כנספח אי). * בנוסף, לאחרונה החלה מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה להציג את נתוני פעילותה בתחום הסרת התכנים באופן רציף, המתעדכן תדיר, ונגיש לציבור בדשבורד ייעודי ודינמי הפתוח לציבור הרחב.? כמו כן, המחלקה גם מפרסמת את נתוני הסרת התכנים במסגרת דוחות סיכום השנה של הפרקליטות.? 2. מה הקריטריונים לפעולה במרחב האינטרנטי בעניין זה! + כפישצוין קודם, מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה פועלת בהתאם לנוהל עבודה שאושר במשרד המשפטים, פורסם באינטרנט ואף עמד לבחינה בבגיי\ עדאלה הנייל. בקליפת אגוז יצוין כי מחלקת הסייבר מקבלת תכנים לבחינה מגופי הביטחון, רשויות האכיפה ומשרדי הממשלה השונים, ובוחנת את התכנים לאורם של שלושה תנאים מצטברים: 1. האם הפרסום מגלם עבירה לכאורה על הדין הישראליו 1. חו[06וט6 זססץ6/פח/א896/5606םו8זסח6ק/ו06וס6מסום/וו צסק.ששש//:5ססות טוססרה החזט.8!ו. צסק.ס68=2חט50 חחזט.8סה=8החסרוקוצלשסת8:5אחו! 6זםח5 קוצ=הוקוחס:.8ח=זחטס6 ץהו50ו58.:0ש [2]ח610ו=רח. 3 סטוחס6זה-זוסספז-|הטחח4265/8ם/סח/ו. צסק.שששעץ//:5םזזח 2 האם הפרסום מפר את תנאי השימוש של הפלטפורמה המקוונת שבו פורסם או שבאמצעותה ניתן לגשת אל הפרסום! 3 האם קיים אינטרס ציבורי המצדיק פעולה נגד הפרסום. בכלל כך תיבחן תפוצת הפרסום, קהל היעד, חומרת הפרסום, מועד הפרסום, זמינותו של הפרסום ברשת ועוד. 3. האם ואיזה צעדים ננקטים על מנת לוודא שלא נעשית אכיפת יתר במרחב הקיברנטי כלפי האזרחים הערבים! * כנקודת מוצא, יודגש כי מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה אינה פועלת באופן עצמאי לניטור תכנים ברשת. התכנים השונים הנבחנים על-ידי המחלקה מועברים אליה על ידי גורמים שונים איתם היא פועלת, ביניהם גופי הביטחון, רשויות האכיפה ומשרדי ממשלה שונים. המחלקה בוחנת את כלל התכנים המועברים אליה מהגופים הנייל, ובוחנת עמידה בתנאים שפורטו לעיל אשר בהתקיימם קמה הצדקה לפעולה מול הפלטפורמות המקוונות. * ככלל, במסגרת הבחינה של התכנים המתבצעת במחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, ההתמקדות איננה במפרסם התוכן, אלא בפרסום עצמו, בהתאם לשלושת התנאים שפורטו לעיל. משכך, מאפייניו של המפרסם, זהותו, שיוכו הלאומי, האתני או כדומה אינם מהווים פקטור הנלקח בחשבון במסגרת השיקולים שבבחינת הסרת הפרסומים. * עוד יוער כי מטרת הפעילות של המחלקה במישור הסרת התכנים או הגבלת הגישה אליהם (מישור המכונה לעתים גם יאכיפה אלטרנטיביתי) היא להתמודד עם פרסומים מפרי חוק בישראל, כאשר אמצעי האכיפה הפלילית הקיימים אינם מסוגלים לספק מענה כולל. בנסיבות בהן הטיפול באפיק הפלילי הייקלאסייי מתאפשר, כלומר במקרים בהם מדובר במפרסם שהוא תושב ישראלי מזוהה וניתן לקיים בעניינו חקירה פלילית ובמקרים המתאימים להגיש כתב אישום נגדו, זוהי דרך המלך. עם זאת, במקרים בהם הליך זה אינו אפשרי, כך למשל כאשר המפרסם אנונימי, או שהוא שוהה מחוץ לישראל ולא ניתן להביאו לדין במאמץ סביר, פעילות המחלקה להסרת התוכן ולהפסקת מעשה העבירה היא הדרך העיקרית להתמודדות עם הפרסום המפר ועם השפעתו המזיקה. בכבוד רב, אאי , מאיה יוזבגי, עו"ד לשכת פרקליט המדינה 4? רח' צלאח א-דין 29, ת"ד 49029, ירושלים 914900 ₪16 6464 ₪9 = | ו.צסק.68וז5טן0)ץסחזס+ז6-8ז514