עיכוב בתשלום שכר לעובדי עיריית נצרת במשך 3 חודשים

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

תודה רבה, כבוד היושב-ראש. כבוד השר, עובדי וגמלאי עיריית נצרת לא מקבלים משכורת זה שלושה חודשים, למרות החלטה מחייבת של בית הדין לעבודה. ברצוני לשאול: כיצד בכוונת המשרד לפעול כדי לקיים את פסק הדין, ולהעביר את המשכורות באופן מיידי?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. בבקשה, השר.

שר הפנים משה ארבל:

תודה רבה, גברתי. חברת הכנסת תומא סלימאן, אני רוצה לציין קודם כול את חריצותך למען אזרחי ישראל, תושבי ישראל – כן, גם תושבי נצרת, גם תושבי עכו. בהחלט דבר ראוי מאוד לציון. כשאנחנו בלהט הוויכוח הרבה מאוד פעמים מזכירים ומבקרים: מה אתם עושים למען ערביי ישראל? אז כן, אני בהחלט רוצה לציין את עבודתך, יחד עם חבר הכנסת טיבי. יש לנו חילוקי דעות – זה לא סוד – על הרבה דברים, ומותר שיהיו. יחד עם זאת, הדאגה לצרכים האזרחיים היא דאגה ראויה לציון ודאגה חשובה. אני מודה על השאילתה בנושא החשוב הזה. אני לרגע שאלתי למה היא הופנתה לשר הפנים ולא לשר המשפטים. כיוון שפסק דין חלוט של בית דין לעבודה – הרי שר המשפטים אמור גם כן להשמיע את קולו בעניין, וחובה על רשות מרשויות המדינה לקיים. אבל יחד עם זאת, תפקידי כשר הפנים, כרגולטור ומאסדר של השלטון המקומי כולו, מחייב להתייחס באופן יסודי לסוגיה הזו. כידוע – ועל זה אני בטוח שלא תהיה מחלוקת – החיוב בדבר הלנת שכר הוא חיוב שמופיע כבר בתורה. חיוב במצוות לא תעשה דאורייתא לא להלין שכר עובדים. נאמר בספר ויקרא: "לא תעשֹק את רעך ולא תגזֹל לא תלין פעֻלת שכיר אִתך עד בֹקר". וכן בספר דברים: "לא תעשֹק שכיר עני ואביון מאחיך ומגרך אשר בארצך – – – ביומו תיתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נושא את נפשו ולא יקרא אליך אל השם והיה בך חטא". מדובר כאן בעבירה חמורה של הלנת שכר, עברה בספר החוקים הישראלי, ועברה שמופיעה בתורה, ואני בטוח שגם בקוראן ובברית החדשה נוכל למצוא מקורות לאיסור הזה. עם כל זאת, יש חומרה מיוחדת בעיכוב שכר שנעשה על ידי גוף ממשלתי, בין אם זה גוף ממשל מרכזי או שלטון מקומי. החובה שמוטלת על גופי ממשל היא גבוהה ביותר, הציפייה גבוהה יותר, והתוצאה הזו של עיכוב שכר של עובדים למשך חודשים היא תוצאה בלתי נסבלת. אקריא כעת את תשובת המשרד שנוגעת ספציפית למצב הייחודי בעיר נצרת, ולאחר מכן אבקש להשלים כמה משפטים נוספים, ברשותך, אדוני היושב-ראש.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני רק אדגיש שמעדכן אותנו הצופה האדוק עידן יוסף: נָצְרַת, בעברית.

שר הפנים משה ארבל:

נָצְרַת, אוקיי. איתו אני לא מתווכח. עיריית נצרת נמצאת במשבר פיננסי וניהולי חמור שהוביל לשיתוק כמעט מוחלט של פעילותה. בעקבות מצב חירום שנוצר בעיר נצרת בשל הפסקת פינוי האשפה והמפגעים התברואתיים שנגרמו, הוחלט במשרד הפנים על התערבות מיידית באמצעות תקצוב של למעלה מ-6 מיליון שקלים של אשכול גליל ועמקים לחידוש פעילות פינוי האשפה בעיר באופן מיידי. המהלך נועד למנוע סיכון לשלום הציבור ולשמור על בריאות התושבים. בעיריית נצרת מונה חשב מלווה. לצערי הרב, נמצאו ממצאים חמורים שמעידים על התנהלות לקויה בניהול מערך הכספים ברשות המקומית. אני לא רוצה, חלילה, להצביע על גורם ספציפי ועל אדם ספציפי, אבל אני כן מעלה את זה על סדר-היום. כשלים אלו הובילו את הרשות לחיסרון כיס משמעותי, קושי בניהול תזרים מזומנים, פיזור של המחאות שיקים לתקופה ארוכה קדימה. בכלל זאת, העירייה נכשלה מלשלם שכר לעובדיה במשך כמה חודשים. האחריות לתשלום שכר עובדי הרשויות המקומיות מוטלת על הרשות המקומית בלבד. למרות האמור, השקיע משרד הפנים מאמץ מקצועי לקדם תוכנית הבראה ברשות המקומית. תוכנית זו הובאה פעמיים לאישור מליאת המועצה אבל לא אושרה. על רקע מחדלי הרשות המקומית, מינה מנכ"ל משרד הפנים ועדת חקירה – אני מיניתי, אבל אני גם מחמיא למנכ"ל, כך כתבו; אני חתמתי על המינוי בהתייעצות עם שר המשפטים – ועדת חקירה לבחינת תפקוד המועצה וראש העירייה. כל עוד ראש הרשות ופרנסיה לא עושים כל שלאל ידם למען העובדים, הגמלאים, ותושבי נצרת, אל להם לבוא בטענות לשלטון המרכזי. להערכת משרד הפנים, בתוך חודשיים-שלושה מקסימום יונחו המלצות ועדת החקירה בעניינה. כצעד ביניים, לטובת תשלום המשכורות, על הרשות יהיה לגבש חבילת צעדים מיידיים, לרבות שיפור משמעותי של הגבייה – גבייה של היטלי השבחה, חיוב של כ-6,000 בתי אב שלא חויבו בארנונה כדין וגבייה בהתאם לתעריפי המינימום הקבועים בתקנות, וחיוב בהתאם לפקודת הפיטורין של נכסים כגון בתי חולים ונכסים עסקיים בניהול מוסדות דת. צעדים אלו, שהינם צעדים בסיסיים ביותר המחויבים בחוק, הם כשלעצמם יסייעו מאוד ביכולת הרשות לשלם שכר לעובדים. מצופה מראש הרשות המקומית, מליאת הרשות המקומית, בעלי התפקידים הסטטוטוריים ברשות המקומית ופרנסיה, שיתעשתו בנדון. ככל שיעשו כן, ימצאו במשרד הפנים שותף ראשון לטובת קידום תשלום שכר העובדים. כעת, ברשותך, אסביר במה דברים אמורים. האחריות לניהול תקציבי תשלום שכר העובדים מוטלת על הרשות המקומית, ומשרד הפנים לא יכול – ולא נכון שייכנס בנעלי הרשות המקומית. תפקיד משרד הפנים הוא בפיקוד, וככל שהמשרד רואה דגלים אדומים עליו תחילה להזהיר ולהציע את עזרתו והצעותיו, ולאחר מכן, בהתאם לחומרת הדברים, גם להטיל סנקציות על הרשות. במקרה של העיר נצרת, אנחנו לאחר שלב האזהרות. העיר מצויה בקריסה כלכלית, לצערי הרב, ומסרבת לנקוט פעולות פשוטות ומובנות מאליהן של מיצוי הכנסות שהן ברורות בכל עיר אחרת. ההערכה העדכנית ביותר היא שהרשות גובה רק 40% מחיוב הארנונה לאחר ההנחות, כלומר, מוותרת מראש על רוב ההכנסות שמגיעות לה, עשרות מיליוני שקלים בשנה. גם מספר זה הוא מספר מטעה, משום שהרשות מסרבת לבצע סקר נכסים, ולכן גם ה-100% שמתוכו ה-40% לא כוללים אלפי נכסים חדשים יחסית שפשוט לא נכנסו מעולם לרישומים, ולכן לא מחויבים בארנונה. הרשות המקומית לא גובה ארנונה ממלונות, בתי חולים ונכסים עסקיים של הכנסייה. אני לא מדבר על מקומות קדושים. תעריפי הארנונה ברשות בחלקם מצויים משמעותית מתחת למינימום המחייב בדין. כלומר, גם הארנונה שלא משולמת היא ארנונה נמוכה בהרבה משהדין מחייב ומהארנונה שכל אזרח בישראל ועסק בישראל משלם ברשות מקומית שומרת חוק. נצרת לא מקפידה לגבות היטלי השבחה ואגרות בנייה, לא מטילה קנסות על עבירות בנייה, לא מבצעת אכיפה בתחום, לא מחוקקת חוקי עזר שיאפשרו הטלת קנסות, ולמרות הפצרות המחוז והמטה במשרד הפנים, מסרבת לאמץ את תוכנית ההבראה המאושרת, שהיא מחויבת המציאות, ולפעול בהתאם. כלומר, הבעיה היא בעיה מערכתית קשה ביותר, גם ברמה המוסרית ולא רק החוקית. יש קושי לדרוש מהשלטון המרכזי – כלומר, מכל אזרחי המדינה – להכניס יד לכיס ולבוא בנעלי הרשות המקומית, שמתנהלת לכאורה בצורה חסרת אחריות לאורך שנים ומסרבת לתקן את דרכיה גם היום. בנוגע לעובדי הרשות – הייתי יכול לסיים את המענה כאן – התקבלה בתחילת החודש החלטת בית הדין לעבודה שמחייבת את העירייה לשלם לעובדיה וגמלאיה את השכר והגמלאות לחודשים אוגוסט, ספטמבר ואוקטובר, וכן את שאר המשכורות והגמלאות. כלומר, לפחות לגבי היבט זה יש הליך משפטי שמתנהל. בית הדין פסק שעל העירייה לשלם. העירייה מחויבת להתנהל בהתאם להחלטת בית הדין, וככל שלא תעשה זאת, העובדים מיוצגים ודרכם פתוחה לפנות לבית הדין לרבות גם להוצאה לפועל. זה ברמה המשפטית, ולא מצוי על שולחן המשרד אלא על שולחן הרשות המקומית. למרות זאת היה חשוב לי להניח את המצב הכולל לפני חברי הכנסת, שצריכים להכיר את המצב המורכב לאשורו. כפי שאמרתי, הוקמה ועדת חקירה לבחינת תפקוד המועצה וראש הרשות. הוועדה עצמאית לחלוטין, אנחנו לא מנחים אותה, לא מתווים לה את הדרך ולא אומרים לה מה התוצאה המבוקשת. היא דנה בלב פתוח ונפש חפצה. בסיום עבודתה תניח את ההמלצות – ואני מקווה שכמה שיותר מוקדם – ועל פי המלצותיה והנתונים שיובאו נקבל החלטה לגבי האפשרות למינוי ועדה קרואה וראש ועדה קרואה בנצרת. ככלל, ההעדפה היא שלא למנות ועדה קרואה, בשל הפגיעה בדמוקרטיה, ולכבד את רצון הבוחר, שהביע את דברו. ישנם מקרי קיצון שבהם זה לא מתאפשר. לגבי המקרה הספציפי הזה, כאמור, אני ממתין לממצאי הוועדה ולא אקבל החלטה לפני שנקבל את הממצאים וננתח אותם, תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מודה לשר. אאפשר שאלת המשך לחברת הכנסת תומא סלימאן. לאחר מכן – שאלות נוספות לחברי הכנסת אחמד טיבי ורון כץ.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

תודה, כבוד השר. האמת, נתת תשובה מאוד מפורטת. ואני, לצערי הרב, כנצרתית גם כן – אני הרי נולדתי בנצרת וגדלתי בנצרת, ויש לי משפחה שם – אני יודעת לאן הידרדרה העיר. ואני, לצערי הרב, גם הייתי מעורבת בעניין האשפה ואיסוף האשפה. אבל מצד שני אני יודעת שפעם, כשהיו כל הבעיות עם המשכורות של המורים – לא בנצרת, באופן כללי – וזה גרם שהמורים לא מקבלים, ונכנסו לסכסוכי עבודה והשביתו את הלימודים, באתם – כלומר, המדינה – והצעתם את ההצעה להעביר את המשכורות של המורים בחשבון שאי-אפשר להשתמש בו לדברים אחרים. האם יש פתרון? הרי ועדת חקירה תיקח חודשים, גם פנייה להוצאה לפועל תיקח חודשים. בינתיים משפחות שלמות איבדו את ההכנסה שלהן בשלושת החודשים האחרונים, והם עלולים לחכות עוד כמה חודשים. האם יש אפשרות לסמן תקציב מסוים כדי לפחות לגרום לעירייה כן למלא אחרי החלטת בית הדין ולשלם את המשכורות? כי אנשים סובלים.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. חבר הכנסת אחד טיבי. אחריו – חבר הכנסת רון כץ. השר ישיב במרוכז, בבקשה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

כבוד השר, אדוני היושב-ראש, העיר נצרת היא העיר הגדולה ביותר בחברה הערבית. היא עיר תיירותית שלא מקבלת יחס של עיר תיירות. בתקופת הקורונה הובטחו לעיר נצרת 30 מיליון שקל בהחלטה בוועדת הכספים בנוכחות שר האוצר דאז – שהיום הוא שר ביטחון, לא יודע מה יהיה בעתיד – כץ. ההחלטה הזאת לא מומשה. יש ערים נוספות, כמו טבריה וצפת למשל, שמקבלות יחס עדיף, אבל לא נצרת. אני לא יודע למה, יכול להיות שבמשרד הפנים יודעים למה. עכשיו יש מצוקה, משבר. השר הצביע על בעיות ניהול. זה קורה בכל הרשויות. יש מצוקה ובעיה של קואליציה, פעם יש קואליציה, פעם אין קואליציה, ולכן הציבור סובל מכך: פינוי אשפה שנערמת, משכורות כבר כמה חודשים. השאלה היא אם משרד הפנים והשלטון המרכזי יכולים לנטוש את העיר ואת העירייה למצוקותיה ולהגיד: אה, יש אצלכם בעיות, אז לא תשלמו משכורות. אני דיברתי איתך חמש, שש, שבע פעמים, גם שוחחנו איתך יחד עם ראש העיר. היינו בפגישות, פניתי למשרד האוצר. פעם הצלחנו באישור הלוואה של 11 מיליון שקלים. עכשיו אנחנו מדברים על הצורך, על הבקשה – גם של העירייה, של עלי סלאם, ראש העיר, וגם שלנו – לעזור בתשלום משכורות באופן זמני כדי להוציא את העיר מהמצוקה, אולי לעזור, אתה כשר פנים, כמשרד הפנים. מגיע לעובדים, שעובדים למרות הקשיים, להם ולבני משפחותיהם, שהם יקבלו משכורת. מה עוד שיש החלטה של בית משפט. מהתשובה שלך, אדוני, יש רושם שאתם הולכים בכיוון – אל הקיר, כמטרה. אני חולק על הגישה הזאת שאתה הצגת, שכתבו לך אותה פקידים בכירים במשרד הפנים. זאת לא הדרך לטפל בעיר הגדולה ביותר – שיש לה מצוקה, אנחנו מודים שיש לה מצוקה, אבל ההיסטוריה אומרת שאתם הזנחתם את העיר נצרת כמו שהוזנחו יישובים ערביים נוספים. יש להם בעיות, הם צריכים לתקן את הטעויות שלהם, בטח שיש טעויות, בטח שיש בעיות, אבל אי-אפשר להעניש אותם בחומרה רבה, חומרת יתר, באמצעות התהליך שאתה הצגת כאן. לעיר נצרת מגיע להיות כמו טבריה, כמו צפת, ואולי קצת יותר – כי אתם הזנחתם. מה שקרוי: העדפה מתקנת מול אפליה בוטה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. חבר הכנסת רון כץ. לאחר מכן השר ישיב. בבקשה.

רון כץ (יש עתיד):

אדוני שר הפנים, בוקר טוב. כידוע, החל מהיום בבוקר, אתמול בלילה, יש הסכם של הפסקת אש בצפון. כמי שמתכלל את הרשויות בצפון – אנחנו עדים לדאגה רבה, גם של ראשי הרשויות, גם של התושבים. והיום – פרסומים נרחבים שאין תקציב אמיתי לעזור לאותם תושבים לחזור לבתים שלהם, ואין תכלול גורף לאיך זה הולך לקרות. אנחנו יודעים שיש לנו עכשיו את השר אלקין, שאחראי על המינהלות; את השר וסרלאוף, שאחראי על אותן מינהלות; עוד שר, שאני שוכח כנראה, שגם הוא אחראי על אותן מינהלות. אותי זה לא מעניין. בסוף, שר הפנים אמור לנהל את האירוע, אמור להיות ממונה על כל הרשויות. בינתיים מתקיימים דיונים, פורומים, הבטחות, הרבה הרבה דברים שלא אמורים להתקיים במדינה נורמלית ומתוקנת. אני פה בשביל לייצג את אותם תושבים ואת חלק מראשי הרשויות שדיברתי איתם, שאומרים: אנחנו רוצים כתובת אחת. מבחינתי ומבחינתם, שר הפנים הוא הכתובת. אני רוצה להבין אם יש תוכנית של המשרד איך מתכללים את האירוע הזה, איך מחזירים את תושבי הצפון לבתים שלהם. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. כבוד השר, הבמה שלך.

שר הפנים משה ארבל:

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, אני אשיב ראשון ראשון על שאלתה הנוספת של חברת הכנסת תומא סלימאן לגבי צביעת תקציב ייעודי. הנושא הזה ייבדק על ידי במהלך היום. אבקש גם מגורמי המקצוע – לרבות החשב המלווה – לבדוק, כמובן, מתוך הכנסות העירייה את סוגיית קיום פסק הדין. העירייה מחויבת לקיים את פסק הדין. הצעה מעניינת, אני לוקח אותה לשולחן העבודה, ואני אבדוק אותה, כאמור. בנוגע לדבריו של חבר הכנסת טיבי, שהעלה בסימן שאלה אם יש איזושהי אפליה ביחס לרשויות שאינן יהודיות, רשויות ערביות. אז אני רוצה, ברשותך, למחות בתוקף על עצם השאלה. אין אצלי יהלומים, אצלי כולם יהלומים מלוטשים. הדלת שלי – והאהבה שלי והקשר הישיר שלי לכל 259 ראשי הרשויות לא מוטלים בספק. יהודים וערבים, נוצרים, דרוזים וצ'רקסים כאחד. המחויבות של משרד הפנים לשלטון המקומי לא רואה מגזר, לא רואה מגדר ולא רואה צבע. אנחנו מחויבים לשגשוג ופיתוח השלטון המקומי, כלל הרשויות בישראל כאחת. מי כמוך יודע גם כמה שעות ומאמץ אני ולשכתי משקיעים לטובת סוגיית נצרת ועוד רשויות נוספות. באותה נשימה אני אומר שיש אתגר אמיתי ברשויות מקומיות. אני יושב איתם, עם ראשי הרשויות, ואני לא מדבר כרגע על נצרת. אבל יש לנו 60 מיליון שקלים שאני אומר לך שאני מזיל דמעות להחזיר אותם לאוצר בסוף דצמבר. ואתה, כוותיק בחברי ועדת הכספים – 60 מיליון שקלים של מענק מותנה במענק האיזון, שתולה את כסף המענק המותנה בלפחות 80% גבייה, ל-78% פעמים גם מגיעים. רשויות מקומיות שלא גובות ארנונה – לצערי הרב, פעמים רבות זה במגזר – מחזירות כסף לאוצר, והכסף נמצא על הרצפה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

כבר על השנה הזאת – – –

שר הפנים משה ארבל:

ואני מתחנן, אני אומר להן: חבריי, תבצעו תהליכי גבייה. אנחנו מדברים על 40% גבייה בנצרת, ולהשוות את נצרת במקרה הזה לטבריה ולצפת, על אתגריהן שלהן, זה קודם כול עושה עוול לנצרת. אתה, כתושב טייבה, לא צריך לממן התנהלות כושלת של מחלקת הגבייה בנצרת. הם היו צריכים לבצע גבייה. אתה יודע מה, אני מבין – – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

– – – יש שנת קורונה.

שר הפנים משה ארבל:

מסכים, ולזה יש לי תשובה. חייבים לתת הנחות למי שאין לו. את טבלת ההנחות בארנונה ל-2025 אנחנו גם נגדיל. רשות מקומית שנותנת 80% הנחה בארנונה לחלשים נחשבת כאילו היא גבתה 100%. תן הנחה, תפחית למי שאין לו, אבל לא לגבות בכלל, המשמעות של זה – – –

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אבל למה לא אישרתם את תוכנית ההבראה שאושרה במועצה? זה נושא אחרי נושא.

שר הפנים משה ארבל:

אני אומר שוב: הסוגיה הזו תיבדק לעומק על ידי ועדה בלתי תלויה של אנשים מאוד רציניים. חברי הוועדה – אחד מהם היה מנכ"ל משרד הפנים, יועצת משפטית של רשות מקומית, גזבר של רשות מקומית גדולה, והם יעשו את העבודה. וגם אם יהיו להם שאלות על משרד הפנים, הם ישאלו את השאלות. אבל אני עדיין אומר – אני קורא לא רק לנצרת, אני קורא בכלל לכלל הרשויות בישראל: אתם עומדים עכשיו בסוף נובמבר. תבצעו גבייה אפקטיבית, תגיעו ל-80% כדי שנוכל לתת את המענק המותנה. חראם על הכסף הזה. זה כסף שלא צריך לחזור לקופת האוצר, זה כסף שצריך להינתן לרשויות. וכן צריך לתת, והרשות צריכה ליזום, לעזור למלא טפסים למי שלא יודע, לעזור לתת הנחות למי שלא יודע, למי שאין לו צריך לתת הנחה. ובאותה נשימה – לבצע גבייה אפקטיבית. בסוף, השגשוג הזה של הרשות המקומית – מדברים הרבה על ביזור – – –

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אז אולי צריך להוריד את הרף בשנת מלחמה.

שר הפנים משה ארבל:

ביזור הסמכויות – – –

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

לא 80%, 60%–70%.

שר הפנים משה ארבל:

אני אומר, ביזור הסמכויות הכי טוב והכי משמעותי לשלטון המקומי זה הגדלת הכנסות עצמיות. כשלרשות מקומית יש כסף, היא בעלת המאה והיא בעלת הדעה. ואני באמת מנסה להוביל לשם. אפשרנו לרשויות המקומיות להעלות גם את תעריפי הארנונה למרות המלחמה. יחד עם זאת, נגדיל את גובה ההנחות למי שאין לו. זה המהלך הכי חברתי והכי סוציאלי שיכול להיות – ומאפשר לרשות המקומית גם כן להתנהל. יחד עם זאת, לגבי ההליכה שלנו, כדבריך, לקיר כמטרה – אין הליכה לקיר כמטרה. יש מטרה אחת: שגשוגה ופיתוחה של נצרת. אני באופן אישי, גם כשר הבריאות לשעבר, ביקרתי בכל בתי החולים בעיר, שעושים עבודת קודש. פרופ' פהד חכים, ידידי היקר, הוא באמת דוגמה ומופת לעובד ציבור, לאיש ציבור מסור. אנשים מסורים, אוהבי אדם. אנחנו מחויבים למקום, וכדי שהמקום הזה יעמוד על הרגליים וישגשג ויפרח אנחנו צריכים לעשות הכול, לתת לו את כל הכלים כדי שהוא יתפקד.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

בתי החולים בנצרת לא מקבלים תמריצים כמו שמקבלים תל השומר, וולפסון, מאיר ובתי חולים במרכז הארץ. היו דיונים גם בבריאות, כשהיית שר, וגם עכשיו בוועדת הבריאות וגם בוועדת הכספים, כדי להעביר לשבעה בתי חולים בארץ את אותו התקציב, והם לא מקבלים. ולכן, העירייה לוקחת את זה בחשבון.

שר הפנים משה ארבל:

אני רוצה לתת לך את האפשרות גם כן להחמיא לחבר הכנסת ינון אזולאי, שביחד איתך בוועדת כספים עשיתם עבודה מדהימה והבאתם כ-50 מיליון לטובת בתי החולים הללו הפרטיים.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

ולפני זה העבירו 8 מיליון.

שר הפנים משה ארבל:

בלי ספק, עשיתם עבודה. שוב פעם, מי כמוני מודע לצורך לצמצם פערים. אנחנו שותפים לצורך ולחובה הזו. יחד עם זאת, באותה נשימה, אנחנו לא יכולים להשאיר רשות מקומית בגביית ארנונה של 40%, זה לא מקובל. זה תהליך – – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

שנת מלמה, שנת מלחמה.

שר הפנים משה ארבל:

זה לא מצדיק. תן הנחות בארנונה בשנת מלחמה, תן הנחות בארנונה בשנת קורונה, אבל תגבה. תן 80% הנחה אבל תגבה 100%.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

לאחרונה יש גבייה, יש עלייה בגבייה. אפילו אתם אומרים.

שר הפנים משה ארבל:

לגבי שאלתו של חבר הכנסת רון כץ בעניין מצב הרשויות בצפון. אני בהחלט מודה לך על השאלה. כשממשלת ישראל החליטה השבוע להעביר את תחום האחריות ממשרד ראש הממשלה לשר במשרד האוצר אלקין, אני העליתי בישיבת הממשלה ואמרתי שאני דורש שנדע לעבוד בשיתוף פעולה. הידע אפילו לא נמצא במטה משרד הפנים – אצל רו"ח עינב פרץ, ממונה על מחוז הצפון במשרד הפנים. היא עובדת ציבור מסורה שקיבלה גם השנה עובדת מצטיינת, ומגיע לה: היא זמינה יום-יום, שעה-שעה, לכל ראשי הרשויות במחוז עם הכי הרבה רשויות במדינת ישראל, עם הכי הרבה אתגרים, ותוכנית אסטרטגית מוכנה נמצאת שם. אני שמח לומר לך שהפרויקטור, אלוף במילואים צ'ייני מרום, עובד איתה בשיתוף פעולה. גם השר אלקין הבין שלטובת המשימה כדאי לעבוד בשיתוף פעולה, כנ"ל השר וסרלאוף. אני מאמין בעבודה משותפת, היא מכפיל כוח. לשמחתי הרבה, היום היא מתקיימת. אם אני אראה שענייני אגו וכדומה נכנסים פנימה, אני לא אאפשר לזה לקרות. המטרה קודמת לכל קרדיט כזה או אחר. המטרה היא להביא בסופו של דבר לשגשוג כלל יישובי קו העימות, כלל יישובי הצפון. קראתי ואני קורא גם עכשיו לראש הממשלה לקיים את ישיבת הממשלה הקרובה בקריית שמונה או במטולה, להראות באמת מנהיגות, שאנחנו כרגע עומדים על זה, שבטוח להיות בצפון, בטוח לחזור, ואנחנו מחויבים להביא לשיקום מהיר ויעיל. השבוע גם גורמי מינהל התכנון סיירו בצפון כדי לראות תהליכים בתכנון ובנייה – אם אנחנו יכולים להקל, אפילו להביא חקיקה מהירה לכנסת כדי לאפשר תכנון מהיר בפטור מתוכנית כמו שעשינו בדרום, לטובת שיקום של אותם היישובים. אנחנו קשובים לאירוע הזה ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה יחד עם כלל הגורמים. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מודה מאוד לשר על המענה היסודי והמפורט, כהרגלו, ואני מודה לחברי הכנסת השואלים.