אנטישמיות כלפי יהודים ברחבי העולם

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בהמשך למה שאמרה חברתי חברת הכנסת שלי טל מירון, השאילתה הזו נשלחה לפני 421 ימים, אבל האמת שזה לא השיא, כי השיא שלך ושל משרדך הוא 917 ימים ללא מענה לשאילתה שהגשתי ביוני 2023. אבל תודה שעכשיו ניתנת לי ההזדמנות לענות לפחות לשאילתה אחת. על 917 הימים זה כבר בערך פרה-היסטוריה. בעקבות המלחמה בעזה חלה עלייה במקרי האנטישמיות בקמפוסים ברחבי העולם, במיוחד בארצות הברית. סטודנטים יהודים מדווחים על איומים, הטרדות ואף אלימות פיזית. רצוני לשאול: 1. מה התוכניות הקונקרטיות של המשרד לסיוע לסטודנטים יהודים הסובלים מאנטישמיות בקמפוסים בחו"ל? 2. כיצד פועל המשרד אל מול ממשלות זרות על מנת להבטיח את ביטחונם של סטודנטים יהודים בקמפוסים? תודה רבה.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

התייחסתי קודם לנושא של תקלה שהייתה במעבר של השאילתות. הייתה כאן תקלה, יש שאילתות שהגיעו לשולחן שלי עכשיו. אני לא ראיתי אותן, זה לא שראיתי ובחרתי שלא לענות. אני מאוד שמח להשיב לשאילתות. אז אני חוזר על זה שהייתה כאן תקלה, ואני אבדוק אותה לעומק. לגבי השאלה, אני גם ארחיב מעבר למענה של הצוותים המקצועיים. קודם כול, משרד התפוצות מפעיל בשנים האחרונות מיזם שנקרא מוזאיק יונייטד, שהמטרה שלו היא לפעול לחיזוק הקשר לישראל, זהות יהודית. בין היתר אנחנו פועלים ופעלנו במהלך המלחמה עם ארגוני סטודנטים, שלושה ארגונים גדולים וגם ארגונים קטנים. הארגונים הגדולים הם Chabad On Campus, עולמי והלל. זה היה נכון לתקופת המלחמה. היום יש הערכה מחדש לגבי הפעילות העתידית, אבל במהלך המלחמה זה היה בתוקף, עם תקציבי עתק שהם קיבלו לפעילות שלהם, זה אומר, כינוסים, סיוע לסטודנטים ולארגן אירועים וכל דבר אחר שנוגע לפעילות לקמפוסים. אנחנו לא נתנו להם דירקטיבה; אתה לא מכתיב לארגונים האלה מה לעשות, אבל אתה נותן לארגונים האלה משאבים ניכרים – אני מדבר על מיליונים רבים של שקלים – כדי לאפשר להם את הפעילות בקמפוסים, כולל ארגונים קטנים יותר, כמו SSI וארגונים אחרים, והיום אנחנו נוטים יותר לעבור לארגונים הקטנים, שהם יותר פרו-אקטיביים ויותר התקפיים בגישה שלהם. אני אומר את זה מבחינת הגישה שלנו, כי דווקא לפעמים הארגונים הגדולים, מבחינת האפקטיביות שלהם, היא לא תמיד כזאת גדולה, אבל תדע שמדינת ישראל השקיעה בזה המון המון המון משאבים, וזו פעילות נטו עם סטודנטים יהודים בקמפוסים בחו"ל. זאת אומרת, הפעילות לא ישירה – זה לא שבא משרד התפוצות והשר שיקלי עושה הפעלות בקמפוס – אלא מעבירים תקציבים לארגונים שהם ארגונים עם אג'נדה שונה לגמרי – הלל זה ארגון אחד, חב"ד זה שונה לגמרי, כפי שאתה מבין ומכיר, אני מניח. אבל הארגונים האלה קיבלו תמיכה אדירה ממדינת ישראל לאורך לא מעט שנים, כולל בתוך המלחמה, כולל הגדלה של התקציבים ספציפית במלחמה, כדי שיעשו את הפעילות שבדיוק עליה אתה מדבר. אז זה דבר אחד. כמו שאמרתי, כדי שיהיה גילוי נאות, יש הערכה מחדש לגבי התקציבים האלה ואם זה נכון להעביר תקציבים בהיקפים כל כך גדולים לאותם ארגונים, ואני אומר לך שהנטייה שלנו לעבור דווקא לארגונים יותר קטנים ויותר התקפיים ופחות לארגונים הענקיים האלה. זה דבר אחד. יש פעילות – במהלך המלחמה הוקם משל"ט. המשל"ט הזה מנטר פעילות אנטישמית 24/7, וזה כולל גם מה שקורה בקמפוסים. זה חלק נוסף, חדש, זה לא היה קודם, המשל"ט לא היה קודם. אני מזכיר לך את האירוע הקשה מאוד באמסטרדם עם אוהדי מכבי תל אביב, שהמשרד הצליח – זה אומנם לא מנע את האירוע, כן? אבל אני מניח שאלמלא ההתרעות האלה, כנראה זה היה הרבה הרבה יותר גרוע, ואני מזכיר שבאצטדיון עצמו הביאו אבטחה מאוד מאוד גדולה. הבעיה הייתה אותו מבצע שהם עשו עם נהגי האובר שהתלבשו. זה אומנם לא נוגע ישירות לקמפוסים, אבל המשל"ט מנטר כל פעילות, כולל בקמפוסים, וזה דבר שלא היה קיים, זאת אומרת, זה כלי שבנינו אותו ושמביא תוצאות. זה הדבר השני. דבר נוסף – אנחנו עושים פרויקט שנועד להביא לכאן משלחות של אקדמאים, סגלים בכירים של אוניברסיטאות, עם סגלים של אוניברסיטאות כאן, כדי שגם הסגל הבכיר – הרבה פעמים אנחנו ראינו במחאות בקמפוסים שאנשים שמובילים את הקו הכי עוין למדינת ישראל זה המרצים. לכן אנחנו עושים פעילות שנועדה בהקשר הזה לחזק את הקשר של מדינת ישראל – בין סגלים אקדמיים שונים, אז גם זה קורה. ציינתי ממש קודם את השת"פים עם אוניברסיטת מלבורן, שזה קורה ממש עכשיו. יש גם מיזם עם ארגוני חברה אזרחית שנוגע לחוסן – חוסן של סטודנטים, גאווה יהודית ותוכניות מגוונות להכשרת משטרות בקמפוסים ואנשי סגל לזיהוי אנטישמיות והתמודדות עם אנטישמיות בקמפוסים. זה בתמצית הפעילות שנעשית. אני חושב שכמובן אפשר לעשות עוד. לאחרונה גם הייתי במשרד המשפטים בארצות הברית, פגשתי שם את פאם בונדי, היועצת המשפטית, את הרמיט דילון ואת ליאו טרל, אנשים שמובילים את המאבק נגד האנטישמיות בקמפוסים בארצות הברית. צריך לומר מילה טובה על מה שעושה הממשל האמריקאי, וזה מאמץ שגם אנחנו מעורבים בו, אנחנו נמצאים בדיאלוג איתם. זה דבר שמאוד מעסיק את הממשלה, מאוד מעסיק. זה מעסיק אותי גם ברמה האישית, לבוא, להגיע, לפגוש את כל הסגל שעוסק בזה בממשל האמריקאי ולעקוב מקרוב מה קורה עם הקמפוסים. תדע לך שמה שהם עושים זה בגדול שני מהלכים: 1. הם הלכו למוסדות, מקומות כמו למשל אוניברסיטת בראון, וכמובן אתה זוכר את מה שהיה בהרווארד ובקולומביה, ובמקומות שבהם הם אמרו שהאוניברסיטה לא פעלה ולא נקטה את האמצעים הדרושים כדי להגן על הסטודנטים היהודים, הם עוצרים תקציבים של המוסדות האלה, הם קונסים את המוסדות האלה בקנסות מאוד מאוד גדולים ומחייבים את האוניברסיטאות לייצר תוכניות עם שיניים. זה בלי קשר לפעילות שנעשית נקודתית כנגד ראשי המסיתים, שמנסים לעשות להם deportation. יש סביב זה, אתה יודע, מאבק מאוד מאוד גדול עם כמה דמויות שעלו לכותרות, אבל גם הדבר הזה של שלילת ויזה לסטודנטים שלקחו חלק באותן מחאות. וצריך להשוות את זה למה שהיה בממשל הקודם, ממשל ביידן, שגם הייתה מלחמה, וגם היו הפגנות, וגם היה מאוד מאוד קשה, ואותו ממשל הוא ממשל שפרסם מסמך אסטרטגיה שאומר שצריך להיאבק באנטישמיות בשילוב עם CAIR, ארגון אחים מוסלמים גדול מאוד בארצות הברית. אני מניח ששמעת על הארגון הזה, מוביל אותו ניהאד עוואד, אדם שחגג את אירועי 7 באוקטובר ואמר איך הוא גאה בעזתים שפרצו את המחסום, פרצו את חומות המצור. תחשוב שהממשל הקודם אמר: אתם צריכים לעבוד עם ניהאד עוואד וארגון האחים המוסלמים CAIR במאמץ להיאבק באנטישמיות. מבחינת שיניים – סנקציות כנגד האוניברסיטאות או כנגד סטודנטים שהובילו לכלום ושום דבר, והמחאות האלנ רק הלכו וגדלו. ואתה רואה שכשהגיע ממשל טראמפ, עם ליאו טרל, פאם בונדי, הרמיט דילון, כל מי שעוסק בדבר הזה, אתה רואה פעילות מאוד מאוד משמעותית, והפעילות הזאת נעשית – אנחנו כמובן מסייעיםף ועוקבים אחרי הדברים האלה ונמצאים איתם בקשר גם בהיבטים האלה, מעבר לכל מה שפירטתי קודם לכן. אני מבקש להתנצל על הנושא של השאילתה. זאת באמת תקלה, ואני לא הצלחתי להבין עדיין איך זה קרה. זה תחקיר שאני צריך לעשות, איך קרה הדבר הזה, שזה נעשה באיחור, ואני באמת שמח לענות על השאילתות האלה ולשתף בפעילות שהמשרד עושה. זה לא נובע חס וחלילה מרצון לא לענות. הפוך, אנחנו דווקא שמחים לבוא ולדבר ולשתף במה שעושים. אני חושב שבאמת נעשית פעילות. תמיד אפשר לעשות יותר, אבל זה לא שהדברים האלה מונחים בקרן זווית ללא טיפול. אז תודה רבה לכם.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לשר. יש שאלת המשך? לא. אם כן, אני מודה לשר התפוצות והמאבק באנטישמיות. אני מודה גם לחברות וחברי הכנסת השואלים. תודה רבה.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי:

תודה רבה, כבוד היושב-ראש.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני אציין גם שאושרו השבוע בנוסף שתי שאילתות דחופות שעליהן צריך היה להשיב השר המקשר בין הממשלה לכנסת, אבל בהסכמת חברי הכנסת השואלים, התשובה תימסר במליאה בשבוע הבא.