קריסת שוק התעופה

שלי טל מירון (יש עתיד):

הקשבתי בקשב רב, הכול בסדר. תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן השרה, מרבית חברות התעופה הזרות פסקו מלטוס ארצה ודורשות פיצויים וסעדים מהמדינה במטרה לשוב. במקביל, החברות הישראליות, שחלקן נתמכות מתקציב המדינה, מציעות טיסות בתעריפי עתק. כך, אזרחי ישראל נותרים תקועים בארץ ובחו"ל. רצוני לשאול: 1. כיצד פועל משרדך במטרה להשיב את חברות התעופה הזרות? 2. כיצד פועל משרדך להגבלת תעריפי הטיסות של החברות הישראליות? רק לציין שזאת שאילתה מ-6 בנובמבר 2024.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

כתוב לי בעיקרון 10 בדצמבר 2024. לפעמים יש איזה יתרון שזה קצת מתעכב, כי המצב קצת השתנה; לא בכוונה, אבל זה יכול להיות שזה גם יתרון.

שלי טל מירון (יש עתיד):

עברו ארבעה חודשים.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

לא, זה לא צריך להיות, צריך לענות בזמן. אני חושב שזה נכון. צריך לקבל תשובה. לפעמים זה הופך לדבר לא רלוונטי, לטוב ולמוטב. לפני שאענה לך את התשובות שנתנו לי הגורמים המקצועיים – וגם מה שביררתי עכשיו – בממשלה עבר, נדמה לי שזה עבר בשבוע שעבר, באשר לחלק השני של השאלה שלך, על תעריפי עתק, ושאין תחרות, ולכן גם החברות הישראליות שטסות גבו מחירים גבוהים מאוד. טיסה, במיוחד לארצות הברית, שזה היה – – –

שלי טל מירון (יש עתיד):

ברמה שערורייתית.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

כן. מה שכן, עכשיו עשו הסכמים עם חברות אחרות כדי שיפצו אותן אם הן יצטרכו לשלם קנסות ופיצויים לנוסעים, שלא היה להן כדאי לנסוע. אז הגיעו איתן לאיזה הסדר, אני חושב, שבחלק הזה תהיה תחרות בין החברות. אבל זה לחלק, בהסבר שלך לשאילתה ולא בשאילתה עצמה. התשובה היא שחברות התעופה הזרות לא דורשות פיצויים; הן גם לא יקבלו. הן לא דרשו פיצויים וסעדים מהמדינה במטרה לשוב. הן פשוט לא הגיעו, הן לא רצו להגיע. היו חששות של אנשי צוות בזמן המלחמה, אנשי הצוות לא היו מוכנים. אני חושב שהיו גם דברים שבהשקפת עולם, אבל נשאיר את זה. זה דבר שאנחנו לא יכולים – אנחנו יודעים שיש חברות שאנשים בהן לא רצו להזדהות ולא רצו להגיע למדינת ישראל. דבר שני, האי-ודאות והשינויים התכופים שמביאה איתה המלחמה גורמים לקשיים תפעוליים משמעותיים. זאת אומרת, זה גרם – גם בגלל חששות ואולי סיבות אחרות, אבל גם בגלל שזה זמן מלחמה, היה חוסר יציבות. המטוס היה צריך לחזור, היו עיכובים, הן לא רצו לעשות את זה. רשות שדות התעופה האווירית, רת"א, פעלה לאורך כל התקופה במישורים הבאים – מענה על השאלה שלך: 1. קשר רציף מול חברות התעופה וגורמים מטעמן למצוא איך לבצע פעולות הסברה מול אנשי הצוות, מול הטייסים, מול כולם, על ביטחון הטיסה, על כך שאנשי הצוות – הייתה כאן מתקפת טילים במשך תקופה ארוכה, מסלולים השתנו, מטוסים חששו להגיע, אנחנו יודעים, זה היה פרויקט. אחת ההתמודדויות – תמיד אומרים שיש שבע חזיתות. הייתה עוד חזית, חזית פנימית. החזית הזאת הייתה חזית לא פשוטה, וזה נס, אפשר להגיד, שעברנו אותה, באופן יחסי, כשלא היינו במצור במדינת ישראל. מצאו פתרונות, אף שהיה בכוונת מכוון להימנע מאזורים האלה, ויש חוקים בין-לאומיים. אני לא רוצה להגיד לכם, אבל אם נופל אפילו רסיס במרחק מסוים משדה התעופה, שדה התעופה נסגר לתקופה. יש חוקים בין-לאומיים בדברים האלה שהכבידו מאוד על קיום טיסות רציפות. ברשותך, שני נתונים קצרים: כפועל יוצא, הירידה במספר הטיסות ב-11 החודשים עד כה של 2024 בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2023 עמדה על כ-30% בלבד – כ-94,000 טיסות בין-לאומיות לעומת 140,000 טיסות בין-לאומיות. אני מקווה שלקחו את הזמן. היינו במלחמה גם ב-2023, אבל כנראה מדברים על ללא מלחמה, כך אני מקווה. בכל אופן, יש ירידה, אבל לא ירידה דרמטית, ירידה של 30%. אני מקריא לך מה שכתוב פה, ואני חושב שאני מזדהה עם הדברים. דבר זה מהווה לדעתנו הישג לא מבוטל למדינה הנמצאת במלחמה ארוכה, מרובת חזיתות, חסרת תקדים בהיקפה לכל אורך התקופה, והאוויר היה יעד, האוויר היה יעד, הוא היה חזית. החלק האווירי היה יעד של טילים כל הזמן מכמה מדינות. נעיר עוד כי עם הכרזת הפסקת האש בצפון, וכתלות במצב הביטחוני, חברות תעופה רבות חזרו – וזאת הבשורה – חברות התעופה הזרות הודיעו שהן צופות, חלק אומרות בתחילת רבעון או סוף הרבעון, אבל כבר הרבה חברות תעופה. אני חושב שהדבר הזה השתפר. מילה אחרונה – בסופו של דבר לרת"א, לרשות התעופה, אין סמכות חוקית להגביל תעריפי טיסות של חברות זרות וגם ישראליות. לא היינו יכולים להתערב במחיר. היו יוזמות של משרד הכלכלה, היו כמה יוזמות, היו שיחות, היו טענות כאלה, היו דיונים, אני חושב שגם בכנסת היו דיונים על המחירים הגבוהים. אני מקווה שלא נצטרך להגיע לחסדים של החברות, אלא אנחנו ניצור מצב של תחרות והורדת מחירים בגלל כוח השוק שיגיד את דברו.

היו"ר אמיר אוחנה:

מסתפקת או שיש שאלת המשך? בבקשה.

שלי טל מירון (יש עתיד):

לא בכזאת קלות. מה שרציתי להגיד זה ככה: אני חברה בוועדת הכלכלה, ישבתי בדיונים בוועדת הכלכלה בנושא הזה. הגיעו גם נציגי חברות התעופה הזרות, הגיעו הנציגים של אל על וישראייר וגם החברות הישראליות, ושמעתי גם את הטיעונים שלהם. זה לא היה רק הנושא הביטחוני; ברור שלעניין הביטחוני יש משקל מאוד גדול בעניין הזה, אבל מה שאני רוצה להגיד, בסוף, אחת היוזמות שקמו פה כדי לפתור את הבעיה הייתה יוזמה של אנשי הייטק, שחכרו בעצמם מטוסים והפכו את זה – ופה אני מצפה ממשרד התחבורה להוביל את המהלכים האלה. זאת אומרת, זה שלא רוצים לחזור לטוס לפה, אני יכולה להבין את זה, אבל התפקיד שלכם כמשרד זה לנסות לגשר על הפער הזה ולמצוא – לא אמרתי רק בנושא המחיר, אלא גם למצוא פתרונות הולמים, ובסוף החברה האזרחית עשתה את זה במקומכם. שאלת ההמשך שלי – אני רק רוצה לציין: הגשתי את השאילתה הזאת בתחילת נובמבר, כמו שאמרתי, ועברו מעל ארבעה חודשים. תסכים איתי – שמע, אני מאוד מכבדת את הכנסת, ואני מתרשמת שגם אתה מכבד את עבודת הכנסת. לחכות מעל ארבעה חודשים לתגובה על כזאת שאילתה, זה לא מכבד את מעמד הכנסת, בתור התחלה. ואם אני מסתכלת רגע על נתונים שפורסמו ב-3 במרץ ב-ynet בנושא שאילתות של משרדי ממשלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים הוא שיאן האיחורים בשאילתות: נכון ל-3 במרץ – 47 שאילתות שהיו באיחור. אז אני לא יודעת מה יושב על שולחנך או לא, אבל בעיניי זה לא מכבד את הכנסת להיות שיאני המאחרים בשאילתות.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

קודם כול, אני חושב שאת צודקת. היושב-ראש פתח את הישיבה בדבר הזה. הוא נוקט אמצעים כדי למנוע את זה. אני שותף. אנחנו באמת לוקחים לתשומת ליבנו את הדבר הזה. אני חושב שזה מה שצריך לעשות. הכנסת צריכה לקבל תשובות רלוונטיות ומיידיות. אני חושב שכל המשרדים – משרד התחבורה באמת הוא גם שיאן השאילתות ששואלים. אני לא חושב שהוא מקום ראשון, אבל לא משנה. גם היה בירור אחד מול המזכירות, שאנחנו כנראה – שאילתות על עבודות בשטח. אנשים היו במילואים, לא הכול התנהל כפי שזה. ואנחנו בהחלט צריכים להשתפר, תמיד צריך להשתפר. אני אומר זה גם בנושא של הטיפול בחברות התעופה. אני לא נמצא בפוזיציה שאני חושב שהכול בסדר, כל מה שנעשה. יש, יש, אנחנו מלאי עבודה. תאמיני לי, גברתי חברת הכנסת, שחלק גדול זה בגלל – איך לשפר את עשיית המשרדים עצמם, איך לשפר את הביורוקרטיה, איך לייעל אותה. זה מה שאנחנו עושים. אנחנו מודים שלא הכול יעיל. עושים את זה, כמו בכל מקום, כל אחד, בכל עסק שיש. כל הזמן צריך לשפר, כל הזמן צריך להתגבר על בעיות כאלה, על מוסכמות. יש עוד שינויים וקשיים כאלה ואחרים. זה לא פוטר, אבל צריך לעשות את זה. אין דבר כזה שאני חושב שהכול מושלם. אנחנו לוקחים לתשומת ליבנו הכול כדי לשפר, כדי לעשות יותר טוב.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מודה מאוד לסגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים גם על הדברים האחרונים וגם על המענים המפורטים, כהרגלו וכדרכו, על השאילתות של חברי הכנסת. אני עובר לשאילתה הבאה, שאילתה של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן לשר הפנים, בנושא: באופן חסר תקדים ובניגוד מוחלט לסטטוס קוו מהמאה ה-18, עיריית ירושלים מבקשת מהכנסייה הארמנית תשלום מס בסך עשרות מיליוני שקלים. אני מתכבד להזמין את שר הפנים חבר הכנסת משה ארבל אל הדוכן. בבקשה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן.