חיזוק בריאות הנפש בעקבות המלחמה

הנדון: שאילתה רגילה מס' 1078 בנושא: חיזוק בריאות הנפש בעקבות המלחמה אני מודה לך על העלאת נושא חשוב זה. 1 משרד הבריאות גיבש תכנית לאומית לחיזוק שירותי בריאות הנפש שהיו בחסר גדול עוד לפני ה-7.10.23. עיקרי התכנית הוצגו בדיוני וועדת הבריאות שהתקיימו במהלך השבועות האחרונים. 2. משרד הבריאות הוציא לפני שבועות מתווה להעסקת מתנדבים בשכר. התאם לכך, מתנדבים נקלטו כעובדים בקופות החולים, בבתי החולים ובמרכזי החוסן. מצייב תקציר מנהלים לתכנית הלאומית לבריאות הנפש. חה"כ אוריאל בוסו שר הבריאות שר הבריאות הזוח 1ס זס51וחוון משרד הבריאות הזו8סח זס ץהפוחווו וו.+00.הסו 580 וו.+ס0.הסוח0ז58 התכנית הלאומית לבריאות נפשית רקע מדינת ישראל נכנסה ב-7/10 לאירוע בסדר גודל שלא ידענו כדוגמתו. תפיסת הביטחון האישי והלאומי קיבלו זעזוע עמוק, הכאב הציבורי והאישי צמח לממדים עצומים לנוכח היקפי האכזריות והאובדן. המתח סביב הנעדרים והחטופים, חיילי המילואים וההודעות על החללים, העקירה של מאות אלפים מבתיהם וחוסר הוודאות לגבי ההמשך יצרו אצל רבים תחושת טראומה לאומית קשה. ברור לכולנו שמחד האפשרות להחלים תלויה בכוחות פנימיים ומשפחות ובקהילות, אך מאידך ישנו חשש גדול מההשפעות נפשיות של האירועים. רבים יתמודדו בכוחות עצמם, אך לא מעט יודקקו לעזרה נפשית כדי להתמודד עס השפעות המלחמה. מצבו הנפשי של האדם מושפע מגורמים רבים, פנימיים וסביבתיים. התדרדרות במצב הנפשי עשויה להביא לפגיעה בתפקוד, לפגיעה ביציבות התעסוקתית, להשפעה על התא המשפחתי, להתגברות של התמכרויות ואף להתאבדויות וכן לפיתוח מחלה נפשית כרונית. אירוע כמו מלחמה מגדיל את השכיחות לפיתוח מחלה כרונית של פוסט טראומה (עם שילוב שכיח של דכאון). מלבד ההפרעה הפוסט טראומטית צפויה עליה בשכיחות של הפרעות חרדה, דכאון והפרעת הסתגלות. בקרב אוכלוסייה שכבר סבלה מתחלואה נפשית, מלחמה עלולה לגרום להתדרדרות שתוביל לצריכה מוגברת של שירותים כגון טיפול תרופתי מוגבר ואף אשפוז. טרום המלחמה טרם מלחמת חרבות ברזל, זמני ההמתנה לפסיכיאטר היו 3-6 חודשים, וכ-6-17 חודשי המתנה לפסיכותרפיה. מספר המטופלים שהמערכת הציבורית נתנה להם מענה הוא כ-4.3% מהאוכלוסייה בשנה בממוצע, בכ-2.4 מיליון 'ימגעים'י (פסיכותרפיה, טיפולי יום טיפול רפואי/תרופתי וכדומה). כ-35% ממגעים אלו ניתנו בבתי החולים (הכלליים והפסיכיאטריים). הקורונה אף החריפה את הפער בין הביקוש לשירותי בריאות הנפש לבין ההיצע הקיים במערכת הציבורית. השפעות הקורונה הראו עליה באבחנות חדשות בקרב ילדים ונוער בכ-50%, אולם המערכת לא הצליחה לתת להן מענה. מחקרים בינלאומיים אף הראו שבעקבות הקורונה השתנתה ההנחה הבסיסית להיקף צריכת שירותי בריאות נפש: מ-4% מהמבוגרים ו-7% מהילדים, לכ-5% מהמבוגרים וכ-3% מהילדים. בשנים האחרונות, וביתר שאת בשנה האחרונה, נטשו את המערכת הציבורית מספר רב של מטפליס, כתוצאה מפערי ביקוש והיצע שהביאו לשחיקה של הצוות וכתוצאה מתחרות כמעט בלתי אפשרית מול השוק הפרטי בתנאי השכר. הדינמיקה של תחלואה נפשית - חברות ברזל בעקבות מלחמת חרבות ברול ניתן להתייחס לכלל אזרחי ישראל כנפגעי טראומה לאומית, בהתחשב ברמת הביטחון האישי שהתערערה, הפגיעה בחוסן הנפשי וזאת לצד התמשכות חוסר הוודאות גם כעת. מדובר באירוע רב נפגעים נפשי, שאת השלכותיו אנו מתחילים לראות כבר כעת, וצפויים לראות בהמשך ביתר שאת. לצד אלפי מטופלים חדשים שכבר פנו לקבלת סיוע נפשי, מקובל להניח בהתאס לאופייה של תחלואה נפשית, כי עם החזרה לשגרה (חזרה לבתיס, שחרור ממילואים, חזרה למעגל העבודה) תתקבלנה פניות נוספות לקבלת סיוע נפשי. על כן, ללא מענה טיפולי מידי - האסון הנפשי שפקד את מדינת ישראל יביא להשלכות כרוניות שיפגעו בתפקודה של מדינה שלמה. על פי הערכות, כ-100 אלף איש נחשפו לטראומה ישירה ובמעגל ראשון (מי שהיו בסכנת חיים מידית, משפחות חטופים/הרוגים/פצועים, מגיבים ראשוניים). אוכלוסיות פגיעות נוספות הם כ-200 אלף איש (ביניהן אוכלוסיית המפונים) וכן אוכלוסייה עס רקע של מחלה נפשית טרם המלחמה שצפויה לחוות התדרדרות (כ1-2% מהאוכלוסייה). בקרב הנפגעים במעגל הראשון עלולה להיות שכיחות של עד 30-40% פוסט טראומה ללא טיפול. בקרב המפונים ואוכלוסיית החולים טרם המלחמה עלולה להיות שכיחות של כ-10% פוסט טראומה. בקרב כלל האוכלוסייה בעקבות אירועי טרור ומלחמה עלולה להיות שכיחות של עד 2.50% פוסט טראומה עם פגיעה תפקודית משמעותית. חלון הזמנים להתערבות בניסיון למנוע מחלה כרונית של פוסט טראומה הוא 3-6 חודשים, ולעתים תוכל להועיל גם עד 9 חודשים. התערבות טיפולית יכולה להפחית את התפתחות המחלה הכרונית בכ-54%. רוב ההתערבויות המומלצות לטיפול בפוסט טראומה הן שיחתיות (פסיכותרפיה). לאור האמור לעיל, יש לגבש מענה מידי (כ-3 חודשים) למניעת תחלואה כרונית של פוסט טראומה ועבור תופעות אחרות כגון דיכאון וחרדה. כמו כן, יש להעמיד מענים מידיים עבור חולים בעלי רקע של תחלואה נפשית לנוכח החשש להתדרדרות מהירה יותר. התכנית הלאומית לביטחון נפשי המענה הלאומי בתחום בריאות הנפש מבוסס על מערכת הבריאות הציבורית אשר צריכה לתת מענה לציבור הרחב באמצעות בתי החולים וקופות החולים. כאמור, מערכת בריאות הנפש הציבורית סובלת ממחסור חמור במטפלים. אתגר משמעותי נוסף הוא שהמערכת כיום מציעה שלושה מענים עיקריים - טיפול פסיכיאטרי, טיפול פסיכותרפי ואשפוו. המשמעות היא שיש מחסור בהיקף של המענים על הרצף הטיפולי, וכי המענים הניתנים כיום אינם בהכרח מותאמים ומדויקים לצרכי המטופל. מצב זה עשוי להביא לירידה ברמת המומחיות ולהתדרדרות של מטופלים במשבר ישירות לאשפוז. משרד הבריאות גיבש יחד עם שותפיו תכנית לאומית לבריאות הנפש. הרעיון העומד בליבת התכנית הוא יצירת רצף מענים רחב והתאמת המענה לצרכי המטופל, לטובת מענה זמין ואיכותי, בדגש על סביבתו הטבעית. רעיון זה מבוסס על שני עקרונות (א) הגדלת מספר המטפלים במערכת הציבורית, (ב) יצירת רצף מענים רחב. יפורטו להלן הצעדים הנדרשים ליישום התכנית: א. הגדלת מספר המטפלים במערכת הציבורית 1. יש להעלות את התעריף לטיפול פסיכותרפי. כנגזרת מכך, יש להעלות את שכר המטפלים במערכת הציבורית - השכירים והמטפלים שבהסדר. העלאת התעריף תאפשר תוספת מטפלים מקצועיים במגוון מקצועות הטיפול המורשים (פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, קרימינולוגים וכו). 2. הסכם שכר לפסיכולוגים, והעלאת תעריף למטפלים שבהסדר בהתאמה. | 3 הסכם שכר לפסיכיאטרים, ו/או מענקים למתמחים ולמומחים שיעבדו במערכת הציבורית. | בנוסף לביצוע התאמות במסלולי ההתמחות לטובת הגדלת המתמחים בפסיכיאטריה והתאמת ההתמחות לתפיסות חדשות. 4 יצירת תפקיד חדש - מגיש עזרה ראשונה נפשית. בוגרי תואר ראשון בפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית ורפואה שיעברו הכשרה מתאימה יוכלו לתת מענים במרפאות ציבורית תחת ליווי מקצועי. משרד הבריאות קורא לכלל המטפלים שעזבו אל המערכת הפרטית לשוב אל המערכת הציבורית. ב. יצירת רצף מענים רחב המטרה היא הגדלת כמות המענים הניתנת כיום ויצירת רצף מענים גמיש ורחב יותר, על ידי הוספת שירותים והגדלתם, בדגש על מתן מענים בקהילה. עלמנת לקבוע מהו המענה המתאים לכל מטופל- יש לייצר שער כניסה אחיד ולבצע טריאזי בכניסה למערכת, שילווה במדידה במהלך הטיפול, במטרה לוודא שניתן מענה איכותי ויעיל וכן כדי שיהיה כלי לקבלת החלטות קליניות ומקצועיות על המשך הטיפול. את רצף המענים ניתן לחלק ל-4 קבוצות: מענה ראשוני (טרום מערך ברה"ין), מענה מרפאתי/קהילתי מרובד, מענה מרפאתי/קהילתי אינטנסיבי ואשפוז. המענה הראשוני יכול להינתן לכלל האוכלוסייה, ללא אבחנה ושלא במסגרת מערכת בריאות הנפש. 1. מוקדים טלפוניים ואינטרנטיים לסיוע נפשי ראשוני 2. סיוע נפשי במסגרת הרפואה הראשונית (כמו רופאי משפחה) 3 \תמיכה נפשית במסגרת הקהילתית בפריסה ארצית 4. מרכזי חוסן לטיפול בטראומה המענה הקהילתי יכול להינתן לאוכלוסייה שעברה בשער הכניסה של מערכת בריאות הנפש והוא ניתן ברמות אינטנסיביות שונות בהתאם לצרכי המטופל. הטיפולים האינטנסיביים יינתנו על פי רוב בשירותים האמבולטורייסם בבתי החולים, והיתר במרפאות בקהילה. 1. מגיש עזרה נפשית - טיפול קצר מועד בפרוטוקולים ייעודיים לאוכלוסייה מבוגרת שחווה משבר מתון 2. פסיכותרפיה 3. טיפולי יום 4 צוותי התערבות אינטנסיביים בבית המטופל המענה האשפוזי כולל הוספת תמריצים כלכליים למניעת דלת מסתובבת אל תוך מערך האשפוז, יצירת חלופות אשפוז כמו בתים מאזנים ושיפור איכות האשפוז הפסיכיאטרי - בבתי החולים הפסיכיאטריים והכלליים. לצד זאת, פיתוח מענים למטופלים כרוניים כמו קהילות משקמות ושירותי סל שיקום נכי נפש בקהילה והתאמתם לצרכי האוכלוסייה החדשה. יודגש כי כלל המענים שלעיל יינתנו בהתאמה תרבותית ובהתאם לצרכיהן של אוכלוסיות ייעודיות כמו ילדים ונוער.