הגברת שינוע נפט בין מפרץ אילת לאשקלון חרף הסכנה הסביבתית

שלום רב, הנדון: מענה לשאילתה מס 295 - הגברת שינוע נפט בין מפרץצ אילת לאשקלון חרף הסכנה הסביבתית חבר הכנסת עופר כסיף שאל את השרה להגנת הסביבה ביום ט' בסיוון התשפ"ג (29 במאי 2023): תחקיר של יישקוףיי מצא שחברת קצאייא הגבירה את שינוע הנפט בין מפרל אילת לאשקלון בשנה החולפת בכ-150% ומתקרבת לחרוג מהיתר הרעילים שקבע המשרד תוך החרפת הסיכון לדליפות חמורות 1 האם ממצאי התחקיר זהים לנתוני האכיפה של המשרדו כמויות הנפט המשונעות על ידי קצא'"יא הינן חסויות בהתאם לצו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה), תשע'"יז-2016. לכן, לא נוכל להתייחס באופן מספרי לכמויות המפורטות בתחקיר של יישקוף'"י. אילת - נכון לחודש יולי 7023 לא נמצאה חריגה מהכמות השנתית המותרת לפי ההיתר. 2. מהן ההשלכות האקלימיות של הגברת שינוע הנפט! היות ששינוע נפט בצנרת של קצאייא מהווה תחליף לשינועו הימי דרך תעלת סואץ, ואינו מגביר את צריכת הנפט הכוללת בתחומי ישראל או מחוצה לה, הרי שההשפעות בתחום האקלים נובעות מעצם פעולת השינוע בלבד - צריכת אנרגיה בהפעלת משאבות בעיקר. חברת קצאייא אינה נמנית בין המפעלים המחויבים בדיווח למרשם הפליטות לסביבה, ועל כן אין למשרד מידע בדבר פליטות גזי החממה ממכשיריה וללא מידע נוסף אין ביכולת המשרד לכמת את הגברת הפליטות הכרוכה בהגברת פעילות המכשור. ככלל, הנזקים האקלימיים ככל הנראה אינם חלק הארי בנזקי הגברת השינוע, במיוחד ביחס לסיכון המוגבר לפגיעה באקולוגיה הימית והיבשתית ובבריאות הציבור.עם זאת, חשוב לציין כי הגברת פעילות שינוע הנפט דרך מדינת ישראל ועיגונה בהסכמים בינלאומיים מהווה הגדלת התלות של הכלכלה הישראלית בתשתיות דלקי מאובנים, וזאת בניגוד מוחלט לחזון המדינה למעבר לכלכלה דלת פחמן כפי שמפורט בהחלטת ממשלה 171. 3. כיצד נערך המשרד לסיכונים עקב דליפות נפטו קצאייא נדרשת להיערך לדליפות נפט עבור שני תרחישים, האחד זיהום שנגרם כתוצאה מדליפת נפט לים בתחום נמל קצאייא, בין אם ממתקנים שבאחרית ישירה של החברה ובין אם ממכלית הנפט עצמה., והתרחיש השני הוא כתוצאה מאירוע דליפה של צנרת או מכל ביבשה. אירוע דליפת נפט לסביבה הימית האולטרה-רגישה באילת, הוא דרמטי בהשלכותיו ולכן, קצאייא נדרשת לקיים תכנית חירום מפעלית (תח'ימ) למוכנות ותגובה לתקרית זיהום ים בשמן (המונח המשפטי לכל סוגי הדלק הפוסילי) על פיה קצאייא מחויבת להקיף כל מכלית בחוסם ים, להחזיק ציוד אמצעים וצוותים שמטרתם לאצור ולשאוב את הדלק במקרה תקלה. יש להדגיש כי מחד בתחנה למניעת זיהום יס באילת יש בנוסף לאמור לעיל, ציוד אמצעים וכלי שיט שמסוגלים לסייע בהתמודדות עם שפך נפט גדול (אירוע 311588) אולם התרענו בעבר ומתריעים בהווה כי כח האדם והאמצעים של המשרד אינם מספיקים בעליל לאירועים משמעותיים ו/או מתמשכים. בכל הנוגע לתרחיש הדליפה ביבשה, קצאייא נדרשה בהיתר הרעלים בפעולות הבאות: תחזוקת קווי הדלק בהתאם לתקניסם הנדסיים, הוספת מגופים בחלק מקווי החברה, ניתוח סיכונים וטיפול ואחזקה של מכלי החברה (בדיקות תקינות, תחזוקת מאצרות וכד). כמו כן, החברה נדרשה בביצוע סקרים שונים בהם סקר תהליכיס ופליטות, סקר ריח וביצוע ניטורים באזורי חוות המכלים. את אירועי הדליפה האפשריים כתוצאה מפעילות החברה. הסביבה ובין היתר באמצעות מומחים בינ'יל מחוייל, על מנת לוודא את תקינותם של התשתיות המופעלות ע"י החברה. בברכה, ג סילמן השרה להגנת הסביבה העתקים: מר אסף יזדי - מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה