ישיבת מליאה בתאריך 13/07/2026 בשעה 12:00

דברי הסבר החלטה לתיקון פרוטוקול B להסכם לאזור סחר חופשי בין מדינות אפט"א (שוויץ, ליכטנשטיין, נורבגיה ואיסלנד) למדינת ישראל רקע כללי ביום 7.12.23 אימצה הועדה המשותפת של האמנה האזורית בדבר כללי מקור פאן-אירו-ים- תיכוניים מועדפים (יורומד)1, שישראל חברה בה מאז שנת 2014 (להלן: "האמנה האזורית"), החלטה על אימוץ תיקונים לאמנה. כללי המקור המהווים תנאי לקבלת העדפות המכס הם אחד האלמנטים המרכזיים בהסכמי סחר חופשי(להלן:"אס"ח")ובפרט, בהסכםעםמדינות אפט"א. כללי המקור בהסכםאס"חביןישראל ומדינות אפט"א מוסדרים בפרוטוקול B להסכם אשר נכנס לתוקף ב-1 בינואר 1993. לפי סעיף 30 להסכם נקבע כי הועדה המשותפת שהוקמה בסעיף 26 להסכם, רשאית להחליט על תיקון הוראות פרוטוקול B ואכן בשנת 5200 תוקנו הכללים שבפרוטוקול והוכנס אליו מערך ''הצבירה''. "צבירה''משמעותה מתן אפשרות לייצר מוצר במספר מדינות החברות באמנה האזורית, וכן קיימים הסכמי אס"חביניהן, בהתאם ליתרונות הייצור היחסיים של כל מדינה בתהליך היצור, תוך שמירה על מעמד המקור של המוצר וההטבות המכסיותהנלוות למוצר בעל מעמד זה ביצוא למדינת היעד. הכללים החדשים, פרי מו"מ שנמשך כעשור, מפשטים את התהליכים שקשורים להוכחת מקור, מאפשרים הקלה בשימוש בחומרי גלם שאינם מקוריים ללא אובדן מעמד המקור, ומעודדים מעבר לתעודות אלקטרונית. מדינת ישראל חתמה על האמנה האזורית ביום 10 באוקטובר 2013, ולאחר אשרורה ב-3 ביולי 2014, האמנה נכנסה לתוקף ביום ה- 1 לאוקטובר 2014. מדינת ישראל אשררה את עדכון האמנה האזורית ביום 6.10.25. בהמשך לאשרור התיקונים לאמנה האזורית, מבוקש לאשרר תיקונים לכללי המקור בהסכם האס"ח של ישראל עם מדינות אפט"א באמצעות הפניה לאמנה האזורית כדי לאפשר לחברות ישראליות ליהנות מהכללים החדשים והמיטיבים בסחר עם מדינות אפט"א, באופן מידי. מעבר לכללי מקור מתקדמים יותר (עדכון האמנה) 1האיחוד האירופי, מדינות אפט''א)איסלנד, ליכטנשטיין, נורבגיה ושוויץ(, המשתתפים בתהליך ברצלונה)אלג'יריה, מצרים, ישראל, ירדן,לבנון,מרוקו, הרש"פ, סוריה, טוניסיה וטורקיה(והמשתתפים בתהליך הייצוב וההתאגדות של האיחוד האירופי)אלבניה, בוסניה והרצגובינה, מקדוניה, מונטנגרו, סרביה וקוסובו(, ואיי פארו. האיחוד האירופי, מדינות אפט"א והצדדים המתקשרים באמנה האזורית, ניהלו משא ומתן על כללים חדשים מאז שנת 2013, וזאת על מנת לשפר את הסחר האזורי ולאפשר ליצואנים ויבואנים יותר גמישות בכללי המקור, לצורך בניית שרשראות אספקה עסקיות באופן מיטבי תוך מיצוי ההטבות בהסכמי הסחר חופשי באזור. המו"מ על הכללים החדשים באמנה הסתיים באופן עקרוני כבר בנובמבר 2019, אך לאור העובדה שנדרש קונצנזוס לצורך אימוצם, בעוד היו מספר מדינות שסירבו לתת אישורם, הוחלט בקרב המדינות אשר תמכו בכללי המקור החדשים, לאמץ "כללי מעבר"לתקופת מעבר בהסכמי הסחר הבילטרליים בינן, וזאתעד לאימוץ האמנה המתוקנת בין כל הצדדים באמנה.החלמה-1בספטמבר 2021, מבין 25 מדינות החברות באמנה, 13 מדינות יישמו את הפתרון הנ"ל בילטראליות בינן לבין עצמן. במקביל התקיים תהליך מו"מ לעדכון האמנה אשר הגיעה לסיומו בדצמבר 3202. כזכור, הכללים החדשיםאומצוב-7לדצמבר2023. כמו כן,ב-21בדצמבר2024אומצו שני תיקונים חדשים להחלטה מדצמבר2023ביחסלשימוש בתעודות אלקטרוניותולתקופת המעבר.החלטות אלו נכנסו לתוקף ב-1 בינואר 2025. מטרת התיקון הנוכחי של הפרוטוקול הינה ליישם את כללי המקור החדשים על בסיס בילטרלי מול מדינות אפט"א על מנת לאפשר לחברות ישראליות ליהנות מהכללים החדשים באופן מידי. בהמשך יתוקנו באופן דומה גם כללי המקור בהסכמי אס"ח נוספים של ישראל (כגון אוקראינה), והדבר יאפשר בין היתר להחיל צבירה אלכסונית לפי הכללים החדשים (למשל הכרה בחומרי גלם אירופיים כמקוריים במוצרים המיוצאים מאוקראינה לישראל ולהיפך). ההפניה לאמנה מנוסחת באופן "דינמי" (כפי שהאמנה עודכנה לאחרונה ופורסמה בירחון של האיחוד האירופי), ובאופן זה, ככל שהאמנה תעודכן שוב בהליך של קונצנזוס ותאמץ את הכללים החדשים, לא יהיה צורך לחזור ולתקן את הפרוטוקולים של כללי מקור בכל הסכמי הסחר הרלוונטיים של ישראל. האמנה המעודכנת מאפשרת לצדדים לאמנה ליישם תעודות מקור אלקטרוניות במקום אלו המופקות וחתומות במקור, כדרך לדיגיטליזציה ופישוט נוסף של הסחר. נתונים כלכליים והשפעה על משק המדינה הצטרפות ישראל לאמנה האזורית ובכך למרחב הצבירה הפאן-אירופאי העניקה למדינה יתרונות ניכרים לרבות: הגברת כושר התחרות, אפשרות לשיתוף פעולה כלכלי, הטבות ליצרן הישראלי בכלל, ולתעשייה בפרט; השתתפות כחברים בדיונים על תיקון כללי המקור במסגרת הועדה המנהלת את האמנה, והשפעה עליהם לטובת התעשייה הישראלית. יצירת ההפניה מהפרוטוקול שבהסכם האס"ח לכללים שנקבעו באמנת הצבירה מייצרת אחידות במקורות הרלוונטיים ליצואנים ישראליים המייצאים למדינות החברות באמנה, בכלל ולמדינות אפט"א בפרט, וכן תהווה בסיס לצבירה אלכסונית בין ישראל למדינות אפט"א, האיחוד האירופי, אוקראינה ומדינות נוספות. אימוץ של מערכת כללי מקור חדשים ומתקדמים יותר יאפשר הענקת הטבות נוספות באופן מידי לחברות הישראליות בפעילות היבוא והיצוא שלהן עם מדינות אפט"א. הליך האשרור והכניסה לתוקף של ההחלטות ההחלטה בדבר תיקון פרוטוקול B להסכם האס"ח בין מדינות אפט"א לישראל אומצה ב-8 ביוני 2026 באמצעות הליך בכתב. יצוין כי התיקון, שהוא טכני במהותו, חשוב מאחר ומטרתו לקשר לאמנה האזורית הקיימת וליישמה בסחר אל מול מדינות אפט"א בכדי לאפשר צבירה מול מדינות החברות באמנה. עוד יצוין הליך האימוץ של החלטות הוא ההליך המקובלבמדינות אפט"אוכך נעשה על ידו גםבתהליך יישום כללי המקור החדשים מול שותפות הסחר האחרות שלהן. יודגש כימרבית חברות האמנה השלימו כבר את כלל התהליכים.מדינותשלאהשלימואת האשרור לאמנה ותיקונים מתאימים בהסכמי האס"ח עד סוף שנת 2025, לא יכולות ליישם את הכללים החדשים, ואף לא יכולות להמשיך ליהנות מצבירת מקור בקרב מדינות חברות האמנה האזורית מאז ה- 1.1.26. ישראל – מדינות אפט"א החלטת הוועדה המשותפת מס ' 1לשנת2026 (אומצה ב 8-ביוני 2026 בנוהל בכתב) מתקנת את פרוטוקול B להסכם הסחר החופשי בין איסלנד, נסיכות ליכטנשטיין, ממלכת נורבגיה והקונפדרציה השוויצרית(מדינות אפט"א לבין מדינת ישראל (ישראל) בדבר הגדרת המושג "מוצרי מקור" ושיטות שיתוף פעולה מינהלי הוועדה המשותפת מדינות אפט"א --ישראל, בהתחשב בהסכם הסחר החופשי בין מדינות אפט"א לבין מדינת ישראל מ-17 בספטמבר 1992 ("ההסכם"), ובפרט בסעיף 30 להסכם, הואיל ו: 1) סעיף 3 להסכם מפנה לפרוטוקול B לאותו הסכם("פרוטוקול B"), אשר קובע את כללי המקור. 2) הוועדה המשותפת מדינות אפט"א-ישראל ("הוועדה המשותפת") שהוקמה מכוח סעיף 26 להסכם רשאית, בהתאם לסעיף 30 להסכם, להחליט לתקן את הוראות פרוטוקול.B 3) האמנה האזורית בדבר כללי מקור מועדפים פאן-אירו-ים-תיכוניים ("האמנה") שמה לה למטרה להעביר את המערכות הדו-צדדיות הקיימות של כללי מקור שנקבעו בהסכמי סחר חופשי דו-צדדיים שנחתמו בין הצדדים המתקשרים לאמנה, למסגרת רב-צדדית, מבלי לפגוע בעקרונות שנקבעו באותם הסכמים דו-צדדיים. 4) בהתאם לסעיף 10 (3) לאמנה, האמנה נכנסה לתוקף ביחס לליכטנשטיין, נורבגיה ושוויץ ב-1 בינואר 2012, ביחס לאיסלנד ב-1 במאי 2012 וביחס לישראל ב-1 באוקטובר 2014. 5) הצדדים המתקשרים לאמנה הסכימו ב-7 בדצמבר 2023 על תיקון האמנה על מנת לספק מערכת חדשה של כללי מקור מודרניים וגמישים יותר, אשר נכנסה לתוקף ב-1 בינואר 2025. 6) בהתאם לסעיף 10 לכללי הנוהל של הוועדה המשותפת מדינות אפט"א-ישראל, החלטה זו של הוועדה המשותפת, כפי שהופצה על ידי המזכיר הכללי של מדינות אפט"א, מאומצת בנוהל בכתב באמצעים אלקטרוניים על ידי הוועדה המשותפת. 7) לפיכך, יש להחליף את פרוטוקול B ונספחיו בפרוטוקול חדש שיכלול הפניה דינמית לאמנה, כך שתמיד תהיה הפניה לגרסה העדכנית ביותר של האמנה שבתוקף. אימצה החלטה זו: מחליטה כי: 1. נוסח פרוטוקול B להסכם, בדבר הגדרת המושג "מוצרי מקור" ושיטות שיתוף פעולה מינהלי ונספחיו, יוחלף בנוסח המפורט בנספח להחלטה זו. 2. החלטה זו תיכנס לתוקף ביום הראשון של החודש השני שלאחר התאריך שבו ישראל ולפחות מדינה אחת ממדינות אפט"א הודיעו לנאמן על השלמת הדרישות הפנימיות שלהן. 3. לגבי כל מדינה אחרת ממדינות אפט"א שתודיע לנאמן על השלמת דרישותיה הפנימיות לאחר שהתקיימו התנאים שבפסקה 1, החלטה זו תיכנס לתוקף, ביחס לאותה מדינה ממדינות אפט"א, ביום הראשון של החודש השני שלאחר תאריך הודעתה. 4. המזכיר הכללי של איגוד הסחר החופשי האירופי יפקיד את נוסח החלטה זו בידי הנאמן. נספח להחלטה מס' 1 לשנת 2026 פרוטוקול B בדבר הגדרת המושג "מוצרי מקור" סעיף 1 כללי מקור ישימים 1. לצורך יישום ההסכם, נספח I וההוראות הרלוונטיות של נספח II לאמנה האזורית בדבר כללי מקור מועדפים פאן-אירו-ים-תיכוניים (האמנה), כפי שתוקנו לאחרונה ופורסמו בכתב העת הרשמי של האיחוד האירופי, יחולו ומשולבים בזאת ומהווים חלק מההסכם, בשינויים המחויבים.(mutatis mutandis) 2. כל ההפניות ל-'הסכם הרלוונטי' בנספח I ובהוראות הרלוונטיות של נספח II לאמנה יפורשו כמתייחסות להסכם. סעיף 2 יישוב סכסוכים 1. סעיף 25 bis להסכם יחול ביחס ליישוב סכסוכים כלשהם הנוגעים לפרשנות או ליישום של נספח I וההוראות הרלוונטיות של נספח II לאמנה, לרבות הנספחים שלהם. 2. יישוב כל הסכסוכים בין היבואן לרשויות המכס של הצד המייבא יתבצע על פי החקיקה המקומית של אותו צד. סעיף 3 תיקונים לפרוטוקול הוועדה המשותפת רשאית להחליט לתקן את הוראות פרוטוקול זה. סעיף 4 פרישה מהאמנה 1. במידה ואחד הצדדים ימסור הודעה בכתב לנאמן האמנה על כוונתו לפרוש מהאמנה בהתאם לסעיף 9 לה, הצדדים ייכנסו לאלתר למשא ומתן על כללי מקור לצורך יישום ההסכם. 2. עד לכניסתם לתוקף של כללי מקור חדשים אלה שיסוכמו, כללי המקור הכלולים בנספח I, ובמידת הצורך, ההוראות הרלוונטיות בנספח II לאמנה, החלים במועד הפרישה, ימשיכו לחול על ההסכם.אולם, החל ממועד הפרישה, כללי המקור הכלולים בנספח I, ובמידת הצורך, ההוראות הרלוונטיות בנספח II לאמנה, יפורשו כך שיאפשרו צבירה דו-צדדית אך ורק בין הצד הפורש לבין כל אחד מהצדדים האחרים. סעיף 5 הוכחות מקור המופקות באופן אלקטרוני 1. ניתן להפיק ו/או להגיש הוכחות מקור באופן אלקטרוני. 2. הצדדים יקבלו תעודות תנועה שהופקו באופן אלקטרוני כאשר הן מוגשות בעת הייבוא, ובלבד ש: א. תעודות התנועה המופקות באופן אלקטרוני הן בעלות צורה דומה לדוגמה המתוארת באמנה. ב. רשויות המכס של הצד המייצא מספקות מערכת מקוונת מאובטחת מבוססת אינטרנט לאימות המקוריות של תעודות תנועה המופקות באופן אלקטרוני. ג. תעודות התנועה המופקות באופן אלקטרוני נושאות מספר סידורי ייחודי, ואם קיימים, אמצעי אבטחה שבאמצעותם ניתן לזהות אותן. ד. התאריך שממנו צד מתחיל בהפקת תעודות תנועה אלקטרוניות מפורט בהודעות המפורסמות בכתב העת הרשמי של האיחוד האירופי (סדרה C(ומפורסם באותו צד בהתאם לנוהל שלו. קבלת תעודות התנועה המופקות באופן אלקטרוני תחול החל מהתאריך המצוין בהודעות אלו. 3. צד רשאי להחליט להשהות את קבלתן של תעודות תנועה המופקות באופן אלקטרוני במקום בו התנאים המפורטים בפסקה 2 אינם מתקיימים, ובמקרה זה עליו ליידע את הצדדים האחרים על כך מראש.במקרה כזה, הודעות כפי שהוזכרו בפסקה 2(ד), יציינו את תאריך תחילת ההשהיה. 4. לצורך שיתוף פעולה מינהלי, הצדדים רשאים להחליט לסייע זה לזה באמצעות כלים אלקטרוניים. 5. הצדדים יודיעו לנציבות האירופית על כניסתו לתוקף של סעיף זה.הודעות המציינות את החלתו של סעיף זה יפורסמו בפרסום רשמי של הצדדים, בהתאם לנהליהם. 6. הוראות פסקאות 1 עד 5 יישארו בתוקף עד שהצדדים יסכימו להשתמש בסביבה דיגיטלית פאן-אירו-ים-תיכונית להוכחות מקור, שתפותח יחד עם הצדדים המתקשרים האחרים לאמנה, אשר תאפשר להפיק ו/או להגיש הוכחות מקור באופן אלקטרוני. 7. פסקאות 1 עד 6 לסעיף זה יחולו עד שיאומצו הוראות מקבילות במסגרת האמנה. סעיף 6 תת-ועדה לענייני מכס ומקור 1. הצדדים ישמרו על פעילות התת-ועדה לענייני מכס ומקור (התת-ועדה), שהוקמה מכוח החלטת הוועדה המשותפת 2/1993. 2. תפקידי התת-ועדה יהיו להחליף מידע, לסקור התפתחויות, להכין ולתאם עמדות בנוגע לכללי מקור ולסייע לוועדה המשותפת בנוגע ל: א. כללי מקור ושיתוף פעולה מינהלי כפי שנקבעו באמנה. ב. עניינים אחרים המופנים אל התת-ועדה על ידי הוועדה המשותפת. 3. בראש התת-ועדה יעמוד לחלופין נציג מטעם מדינה ממדינות אפט"א או נציג ישראלי, לתקופת זמן מוסכמת.היושב ראש ייבחר בישיבה הראשונה של התת-ועדה.התת-ועדה תפעל בהסכמה מלאה. 4. התת-ועדה תדווח לוועדה המשותפת.התת-ועדה רשאית להגיש המלצות לוועדה המשותפת בעניינים הקשורים לתפקידיה. 5. התת-ועדה תתכנס בתדירות הנדרשת.היא יכולה להיות מזומנת על ידי הוועדה המשותפת או על פי בקשה של כל אחד מהצדדים.מקום המפגש יתחלף בין ישראל לבין מדינה ממדינות אפט"א. 6. סדר יום זמני לכל פגישה יוכן על ידי היושב ראש בהתייעצות עם כל הצדדים, ויועבר לצדדים, ככלל, לא יאוחר משבועיים לפני הפגישה. ________________ ISRAEL COMMITTEE-DECISION OF THE JOINT EFTA 2026 1 of.No )by written procedure 8 June 2026 (Adopted on ICELAND, AMENDING PROTOCOL B TO THE FREE TRADE AGREEMENT BETWEEN KINGDOM OF NORWAY AND THE SWISS THE THE PRINCIPALITY OF LIECHTENSTEIN, (ISRAEL) AND THE STATE OF ISRAEL)THE EFTA STATES(CONFEDERATION CONCERNING THE DEFINITION OF THE CONCEPT OF “ORIGINATING PRODUCTS” AND METHODS OF ADMINISTRATIVE COOPERATION ISRAEL COMMITTEE,-THE JOINT EFTA of 17 Israel the State of Free Trade Agreement between the EFTA States and Having regard to the ,of the Agreement 0, and in particular Article 3)"Agreement"(September 1992 :Whereas ), which lays"B Protocol"to that Agreement (B refers to Protocol Agreement the of 3 Article (1) down the rules of origin. of the 26 established by Article)"Joint Committee"(Israel Committee-Joint EFTA heT (2) decide to amend the Agreement in accordance with Article 30 of the Agreement may .B provisions of Protocol the"(1Mediterranean preferential rules of origin-Euro-The Regional Convention on pan (3) established) aims to transpose the existing bilateral systems of rules of origin"Convention concluded among the Contracting Parties to the Conventionin bilateral free trade agreements 54, 26.2.2013, p. 4. OJ EU L 1 into a multilateral framework, without prejudice to the principles laid down in those bilateral agreements. (3) of the Convention, the Convention entered into force in n accordance with Article 10I (4) relation to Liechtenstein, Norway and Switzerland on 1 January 2012, to Iceland on 1 May .2014 2012 and to Israel on 1 October on 7 December 2023 on the amendment agreed he Contracting Parties to the ConventionT)5( of the Convention in order to provide for a new set of modernised and more flexible rules of into force on 1 January 2025. edorigin, which enter Israel-EFTA In accordance with Article 10 of the Rules of Procedures of the Joint)6( ,circulated by the Secretary General of EFTA, asthis Joint Committee Decision,Committee .the Joint Committee by electronic means through is adopted by written procedure include a to rotocolP should therefore be replaced by a new and its Annexes B rotocolP)7( dynamic reference to the Convention, so as to refer always to the latest version of the .Convention in force HAS ADOPTED THIS DECISION: :DECIDES that concept of to the Agreement, concerning the definition of the The text of Protocol B 1. shall be replaced and its Annexes “originating products” and methods of administrative cooperation in the Annex to this Decision. set out by the text following the date on This Decision shall enter into force on the first day of the second month 2. notified the Depositary of the completion of their at least one EFTA State have and Israel which internal requirements. For any other EFTA State that notifies the Depositary of the completion of its internal 3. requirements after the conditions in paragraph 1 have been fulfilled, this Decision shall enter into nd month following the date of itsforce, in relation to that EFTA State, on the first day of the seco notification. text of this General of the European Free Trade Association shall deposit the-The Secretary 4. Decision with the Depositary. ________________ 6202 1 OF TO DECISION No. ANNEX PROTOCOL B CONCERNING THE DEFINITION OF THE CONCEPT OF "ORIGINATING PRODUCTS" AND METHODS OF ADMINISTRATIVE COOPERATION Article 1 riginO ules ofR Applicable , Appendix I and the relevant provisions ofAgreement eth purpose of implementing the For 1. preferential rules of origin (the Mediterranean-Euro-pan the Regional Convention on to Appendix II , shallJournal of the European Union Official published in the last amended and as Convention), .mutatis mutandis and are hereby incorporated into and made part of the Agreement, apply in Appendix I and in the relevant provisions of 'relevant agreement'All references to the 2. Agreement. eth Convention shall be construed so as to mean Appendix II to the 2 Article Dispute Settlement of the Agreement shall apply with respect to the settlement of any disputes bis 25 Article 1. concerning the interpretation or application of Appendix I and the relevant provisions of Appendix II .to the Convention, including their Annexes disputes between the importer and the customs authorities of the importing all ettlement ofS 2. .Party legislation of that domestic shall take place under the Party Article 3 Amendments to the Protocol may decide to amend the provisions of this Protocol. Committee Joint The 4 Article Withdrawal from the Convention give notice in writing to the depositary of the Convention of their Should one of the Parties 1. the Parties shall according to Article 9 thereof, from the Convention intention to withdraw Agreement.epurpose of implementing ththefor immediately enter into negotiations on rules of origin Until the entry into force of such newly negotiated rules of origin, the rules of origin contained 2. the Convention, Appendix I and, where appropriate, the relevant provisions of Appendix II to in Agreement. However, as of eof withdrawal, shall continue to apply to th moment applicable at the and, where appropriate, the of withdrawal, the rules of origin contained in Appendix I moment the to the Convention shall be construed so as to allow bilateral relevant provisions of Appendix II he withdrawing Party and each of the other Parties.cumulation only between t 5 Article Electronically issued proofs of origin Proofs of origin may be issued and/or submitted electronically. 1. The Parties shall accept movement certificates issued electronically when submitted at 2. importation provided that: The movement certificates issued electronically have a similar form as the specimen (a) described in the Convention; -The customs authorities of the exporting Party provide for a secured online internet (b) based system to verify the authenticity of movement certificates issued electronically; The movement certificates issued electronically bear a unique serial number, and, if (c) available, security features by which they can be identified; and The date from which a Party starts the issuance of electronic movement certificates is (d) the Official Journal of the European Union (C specified in the notices published in and it is published in the Party according to its own procedure. The acceptance series) of the movement certificates issued electronically shall apply from the date indicated in those notices. A Party may decide to suspend the acceptance of movement certificates issued electronically 3. where the conditions listed under paragraph 2 are not fulfilled, and shall, in that case, inform the other tices as referred to under paragraph 2(d), shall indicate theParties thereof in advance. In that case, no starting date of the suspension. For the purpose of administrative cooperation, the Parties may decide to assist each other 4. through electronic means. The Parties shall notify the European Commission of the entry into force of this Article. 5. Notices indicating the application of this Article shall be published in an official publication in the Parties, in accordance with their own procedures. The provisions of paragraphs 1 to 5 shall remain applicable until the Parties may agree to 6. Mediterranean digital environment for proofs of origin developed with the other-Euro-use a pan of origin to be issued and/or submitted contracting parties to the Convention that allows proofs electronically. Paragraphs 1 to 6 of this Article shall apply until equivalent provisions are adopted under 7. the Convention. 6 Article Committee on Customs and Origin Matters-Sub -Committee on Customs and Origin Matters (Sub-The Parties shall maintain the Sub 1. Committee), established by Joint Committee Decision 2/1993. Committee shall be to exchange information, review developments,-The functions of the Sub 2. ordinate positions on rules of origin and assist the Joint Committee regarding:-prepare and co operation as set out in the Convention;-rules of origin and administrative co (a) Committee by the Joint Committee.-(b) other matters that are referred to the Sub Committee shall be chaired alternatively by a representative of an EFTA State or-The Sub 3. -Israel for an agreed period of time. The chairperson shall be elected at the first meeting of the Sub Committee shall act by consensus.-Committee. The Sub Committee may make-Committee shall report to the Joint Committee. The Sub-The Sub 4. recommendations to the Joint Committee on matters related to its functions. Committee shall meet as often as required. It may be convened by the Joint-The Sub 5. Committee or upon request of any Party. The venue shall alternate between Israel and an EFTA State. A provisional agenda for each meeting shall be prepared by the chairperson in consultation 6. with all Parties, and forwarded to the Parties, as a general rule, not later than two weeks before the meeting. ________________

דברי הסבר הסכם אזור הסחר החופשי בין ממשלת מדינת ישראל (להלן: "ישראל") לבין ממשלת קוסטה ריקה (להלן:"קוסטה ריקה") (להלן "הצדדים"), נחתם בישראל, ביום יח'בכסלו, התשפ"ו (8 בדצמבר, 2025) על ידי שר הכלכלה והתעשייה הישראלי, ח"כ ניר ברקת, ומקבילו, מנואל טובאר (anuel TovarM), השר לסחר חוץ של קוסטה ריקה. יעדי ההסכם: מטרות ההסכם הן קידום יחסי הידידות והגדלת הסחר בין הצדדים, הפחתת מחסומים בפני סחר והענקת גישה מועדפת לכל צד ביצוא מוצרים לשוק של הצד השני, כינון כללים ברורים ומועילים הדדית על מנת לטפח סביבה בת חיזוי לסחר בשטחיהם של הצדדים, קידום פיתוח כלכלי והגברת שיתוף פעולה בנושאים בהם לצדדים עניין משותף. עיקרי ההסכם: המשא ומתן לקראת הסכם הסחר החופשי בין ישראל וקוסטה ריקה החל בחודש יולי 2024, וכלל סבבי משא ומתן ומפגשים וירטואליים. עם כניסתו לתוקף, ההסכם צפוי להפחית מכסים על יצוא מישראל לקוסטה ריקה ועל יבוא מקוסטה ריקה לישראל, לצד שיפור והקלות במגוון תחומים נוספים: שירותים, סחר דיגיטלי, תקינה ורכש ממשלתי. ההסכם צפוי להעניק יתרון תחרותי ליצואנים הישראלים, להגדיל את הייצוא ולתרום לצמיחה במשק. בנוסף, יכולה להיות השפעה חיובית על הורדת יוקר המחייה בישראל, כתוצאה מהסרת מכסים על מוצרים מיובאים מקוסטה ריקה בדגש על מוצרי מזון וחומרי גלם. ישראל וקוסטה ריקה הן שותפות סחר טבעיות, זאת בין היתר לאור העובדה ששתיהן כלכלות מוטות סחר בינלאומי, וחולקות ערכים דומים - ומחויבות לשמירה על נורמות גלובליות ושווקים חופשיים ופתוחים. כלכלות ישראל וקוסטה ריקה אינן מתחרות זו בזו, אלא בעיקר משלימות. קוסטה ריקה היא כלכלה המתמקדת ביצוא בסקטור החקלאות והמזון לצד תעשיות ייצור מתקדמות, ואילו ישראל מובילה בתחומי החדשנות, החקלאות המתקדמת, הציוד התעשייתי והטכנולוגיות הרפואיות. מבנה כלכלות זה יוצר סינרגיה התורמת להרחבת הסחר והעמקת שיתופי הפעולה העסקיים בין המדינות. ההסכם צפוי להעניק יתרון תחרותי ולהקל על פעילות היצואנים הישראלים בשוק הקוסטה ריקני ובכך לחזק ולהגדיל את הייצוא הישראלי וכתוצאה מכך צפוי להביא גם לצמיחה במשק. להסכם צפויה גם להיות השפעה חיובית על הורדת יוקר המחייה בישראל כתוצאה מהסרת המכסים על מוצרים מיובאים מקוסטה ריקה והוזלה שלהם לצרכנים. לקוסטה ריקה כיום 81 הסכמי סחר בתוקף עם מדינות וגושי סחר שונים, בראשם האיחוד האירופי, ארה"ב, מדינות מרכז אמריקה, סין, בריטניה ודרום קוריאה. ההסכם בין ישראל לקוסטה ריקה יסייע להשוות את תנאי הסחר של ישראל למדינות אלה (ובמקרים מסוים להיטיב אותם אף מעבר לכך). עם השלמת הליך האשרור של הסכם זה בשני הצדדים, ייהנו החברות הישראליות מתנאי סחר ותחרות שווים בשוק הקוסטה ריקני. עם כניסת ההסכם לתוקף, מרבית הייצוא הישראלי לקוסטה ריקה יהיה פטור ממכס, כאשר לאחר השלמת תהליכי הפחתה הדרגתיים יגיע הפטור לכ־%95 משורות המכס. בין המוצרים המיוצאים מישראל אשר יקבלו פטור ממכס בכניסה לקוסטה ריקה עם כניסת ההסכם לתוקף ניתן למנות בין היתר: מוצרים תעשייתיים - כגון דשנים וכימיקלים לחקלאות, מוצרי פלסטיק לאריזה, מכונות וחלקי מכונות, ציוד מעבדות, ציוד רפואי, רכיבים אלקטרוניים, פרופילי אלומיניום, ריהוט ומוצרי דיו להדפסה' uמוצרי חקלאות ומזון ישראליים - שמן זית, תמרים, פירות הדר, דגנים קלויים, פלפלים, עוגיות וופלים. כמו כן כתוצאה מההסכם מרבית התוצרת של קוסטה ריקה תהיה פטורה ממכס, למעלה מ־%90 משורות המכס יזכו לפטור ממכס באופן מיידי, ובסך הכול כ-%95 מהמוצרים יקבלו הטבה. בין המוצרים אשר יקבלו הטבות בייבוא מקוסטה ריקה לישראל עם כניסת ההסכם לתוקף ניתן למנות: פירות טרופיים (טריים ומעובדים), בשר טרי וקפוא, דבש, אגוזים, פטריות, ומיני ירקות כדוגמת כרוב, סלרי ואספרגוס. להלן פרקי ההסכם: 1. הוראות מבוא והגדרות כלליות- Initial Provisions and General Definitions 2. סחר בסחורות –Trade in Goods 3. כללי מקור –Rules of Origin 4. נהלי מכס והקלות סחר- Customs Procedures and Trade Facilitation 5. אמצעים סניטריים ופיטוסניטריים- SPS 6. מחסומים טכניים בפני הסחר- TBT 7. תרופות סחר- Trade Remedies 8. סחר בשירותים -Trade in Services 9. השקעות – Investment 10. סחר דיגיטלי- Digital Trade 11. רכש ממשלתי- curementvernment ProGo 12. זכויות קניין רוחני - Intellectual Property Rights 13. עסקים קטנים ובינוניים – Small and Medium sized Enterprises 14. שיתוף פעולה בטכנולוגיה וחדשנות בסחר – Cooperation on Technology and Innovation in Trade 15. תחרות – Competition 16. שקיפות - ncyTranspare 17. ניהול ההסכם – Administration of the Agreement 18. יישוב סכסוכים – Dispute Settlement 19. חריגים- Exceptions 20. הוראות סיום- Final Provisions להלן פירוט תכני ההסכם העיקריים: סחר בסחורות –Trade in Goods הפרק עוסק בגישה הדדית לשווקים במוצרי תעשייה וחקלאות. כתוצאה מכניסתו של ההסכם לתוקף, למעלה מ-93% משורות המכס בשני הצדדים קבלו הטבות במכס. הפרק מעניק הטבות במכס שייטיבו עם הרוב המוחלט של היצוא הישראלי לקוסטה ריקה (יצוא בפועל – כלומר הטבות שישפרו באופן מיידי את מצב החברות המייצאות הישראליות), ויניחו את התשתית להגדלת היצוא בעתיד – עם מיצוי פוטנציאל היצוא הנוסף למדינה זו. הטבות ביצוא: כתוצאה מכניסתו של ההסכם לתוקף, למעלה מ-6000 מהמוצרים (שורות המכס), המהווים 82.2% מכלל שורות המכס, יקבלו פטור מיידי ממכס. לאחר הבשלת מלוא ההטבות שבהסכם עבור ישראל – יעמוד הפטור ממכס כאמור על%93.5 משורות המכס של קוסטה ריקה. במסגרת ההסכם, 99 מתוך 100 המוצרים המיוצאים ביותר לקוסטה ריקה זוכים להטבה במכס, מתוכם 91 מוצרים יקבלו פטור מלא ומיידי עם כניסת ההסכם לתוקף (ואילו הפריטים הנותרים יזכו רובם להפחתה הדרגתית במכס). בין היתר, ירדו המכסים על כימיקלים, דשנים, מוצרי קוסמטיקה, מכונות וחלקי מכונות, ציוד מעבדות, ציוד רפואי, וכן על ירקות ופירות ספציפיים, שמן זית ודגנים קלויים. הטבות ביבוא: בצד היבוא לישראל, מעל%90 משורות המכס יזכו לפטור מיידי ממכס עם כניסת ההסכם לתוקף, ובסה"כ%93.5 מהמוצרים יקבלו הטבה במסגרת ההסכם. ההסכם מבטא הטבות בעלות משמעות בשורה של פרטי מכס שישראל מעוניינת לייבא לצורך הורדת יוקר המחיה, וזאת כולל מוצרים כגון פירות טרופיים טריים ומעובדים, בשר טרי וקפוא, דבש, אגוזים ומיני ירקות. כללי מקור – Rules of Origin פרק זה מפרט את הכללים לפיהם נקבע מקור המוצר הזכאי להטבת מכס בהסכם. בפרק זה נקבעו כללים לכל אחד מפרקי המכס עם חריגים עבור מוצרים נבחרים בהתאם לאינטרסים הנובעים מתהליכי הייצור בישראל ובקוסטה ריקה. מטרת הצדדים הייתה לנסות ולפשט ככל האפשר את כללי המקור כך שיצואנים משני הצדדים יוכלו להבין אותם ולהשתמש בהם לצורך קבלת הטבות המכס הכלולות בהסכם. הפרק משיג שילוב של פישוט רגולטורי וגמישות תפעולית ליצואנים ישראלים. הוא מאפשר שימוש בהצהרת מקור על גבי חשבונית במקום הסתמכות בלעדית על תעודות מקור, ובכך מצמצם בירוקרטיה וחוסך זמן ועלויות. בנוסף, הוכרה תרומת התוכנה כחלק מתהליך הייצור לצורך קביעת מקור ישראלי, הישג מרכזי שישרת חברות עתירות ידע המחזק את כושר התחרות של היצוא הטכנולוגי הישראלי ומסייע לשילובה של ישראל בשרשרת הערך הגלובלית. בנוסף נקבעו כללי מקור גמישים, המאפשרים שילוב תשומות ממדינות נוספות תוך עמידה בתנאי המקור (והכרה במוצר כמוצר מקורי לאחר עיבודו), מה שמרחיב אפשרויות שרשרת אספקה, משפר את האטרקטיביות של ישראל כמדינת ייצור, ומעמיק את יתרונה האסטרטגי של ישראל במשאים ומתנים עתידיים. הפרק כולל גם כלים מתקדמים לניהול שרשראות אספקה בינלאומיות: מודל השטעון, המאפשר ביצוע פעולות לוגיסטיות פשוטות במדינות שלישיות מבלי לאבד את מעמד המקור, תורם לקיצור תהליכים ולהוזלת עלויות, במיוחד ביעדים רחוקים. כל אלו מעניקים ליצואנים ישראלים גמישות רחבה, משפרים נגישות לשוק הקוסטה-ריקני ומחזקים את התחרותיות בשווקים גלובליים. נהלי מכס והקלות סחר- Customs Procedures and Trade Facilitation בשנים האחרונות הלוגיסטיקה כמרכיב במחיר עסקה הפכה לכבדת משקל ועיכובים לוגיסטיים מביאים לתשומות גבוהות מאוד עבור לקוחות של היצוא הישראלי. פרק זה מבטיח כי תהליכי השחרור ותהליכי המכס יהיו מקלים על מנת למנוע עיכובים של סחורה ישראלית במדינת היעד וכן כי הסחורה מקוסטה ריקה בישראל תהנה מתהליכים מתקדמים שיוענקו על ידי המכס הישראלי. המוסכם בפרק מאפשר העברת מידע יעילה בין רשויות המכס, מחזק שיתופי פעולה בחקירות, במאבק בהברחות ובמניפולציות מס, ומשפר את האכיפה והפיקוח על זרימת הסחורות. בכך הוא תורם לביטחון הסחר ולהגנת הצרכן, מעודד סביבה עסקית בטוחה ושקופה יותר, ומסייע לישראל להעמיק שיתופי פעולה בינלאומיים ולחזק את האמון עם שותפות הסחר בדגש על הרשויות המקבילות בשתי המדינות. אמצעים סניטרים ופיטוסניטרים – hytosanitary (SPS) measuresP and Sanitary פרק ה- SPS נועד למנוע מצב בו אמצעים להגנה על בריאות של אדם, בעלי חיים או צמחים – יהיו למגבלת סחר. בפרק הצדדים מאשרים את התחייבויותיהם לפי הסכם ה- SPS עליו חתומים הצדדים במסגרת ה- WTO. הצדדים הביעו במסגרת הפרק נכונות לשתף פעולה בנושאי SPS הן ברמה לאומית והן בפורומים רב-צדדיים ובגופים בינלאומיים. ברמה הלאומית שיתוף הפעולה וחילופי המידע יתקיימו בין הרשויות המוסמכות של כל צד (בישראל – משרד החקלאות ופיתוח הכפר ומשרד הבריאות). ישראל וקוסטה ריקה התחייבו להליך מהיר ויעיל, ככל הניתן, של טיפול בכל סוגיה סניטרית ופיטוסניטרית על מנת למנוע שיבוש בלתי מוצדק של הסחר בין המדינות. מחסומים טכניים בפני סחר – Technical barriers to trade (TBT) פרק זה חל על הכנה, אימוץ והחלה של תקנים, תקנות טכניות ונהלי הערכת התאמה של רשויות מוסמכות, העלולים להשפיע על הסחר בין המדינות. הפרק מבוסס על הוראות הסכם ה- WTOבדבר חסמים טכניים לסחר, אשר שולבו בו כחלק בלתי נפרד מההסכם. במסגרת הפרק התחייבו המדינות לחזק שיתוף פעולה בתחומי התקינה, הרגולציה הטכנית והערכת ההתאמה, לקדם שימוש בתקנים בינלאומיים, להגביר שקיפות והבנה הדדית של מערכות הפיקוח, ולהימנע מיצירת חסמים טכניים מיותרים, במטרה להקל על הגישה ההדדית לשווקים. היטלי סחר- Trade Remedies הפרק כולל הוראות מפורטות בנוגע לתנאים להפעלת אמצעי הגנה דו צדדיים על יבוא טובין כתוצאה מגידול ביבוא הנובע מביטול המכסים תחת ההסכם. ביחס לחקירות להטלת היטל היצף או היטל משווה, בנוסף למחויבויות הצדדים במסגרת הסכמי ה WTO, ההסכם מקבע זכויות כמו החובה לקיים שימוע ולשקול את האינטרס הציבורי בטרם הטלת ההיטל. ביחס להטלת היטל גלובאלי, בנוסף למחויבויות הצדדים במסגרת הסכמי ה WTO, ההסכם קובע כי במידה ואחד הצדדים להסכם אינו הגורם המשמעותי לנזק לתעשייה המקומית של הצד השני, הוא יוחרג מהטלת ההיטל הגלובאלי. סחר בשירותים - Trade in Services פרק הסחר בשירותים מגביר את הליברליזציה בסקטור השירותים: התייחסות ההסכם לנושא שירותים מבוססת על הסכם הגאטס General Agreement on Trade in Services) – (GATS של ה- WTO, תוך התאמה שלו להקשר הבילטרלי ואימוץ אלמנטים נוספים, בפרט הרחבת המחויבויות (ה"כבילות") של כל מדינה כלפי רעותה בנוגע לגישה לשווקים ואי אפליה של ספקי שירותים זרים. בהרחבת הכבילות ההדדיות, מעבר לרמת המחויבויות של הגאטס, ההסכם מניח תשתית חשובה להגברת הסחר בשירותים בין ישראל לקוסטה ריקה, אם באמצעות הסרת חסמים רגולטוריים לסחר ואם בהעלאת השקיפות והוודאות המשפטית בנוגע לתנאי הפעילות העסקית בשווקים הזרים. בדומה ל- GATS, המחויבויות חלות על כל רמות הממשל (מרכזי, מקומי, גופים לא ממשלתיים הפועלים כרגולטור בשם הממשלה,) למעט שירותים שהממשלה מציעה על בסיס לא מסחרי ולא בתחרות עם ספקים אחרים. במסגרת ניהול המו"מ, נשמרו מספר עקרונות מהותיים: הבטחת מעמד שווה לתושבי קבע ולאזרחים בכל הנוגע לפעילות עסקית בתחום השירותים ובכלל זה הקמת ישות משפטית בקוסטה ריקה; הכללת סעיף מניעת זכויות המאפשר לישראל שלא להעניק את הטבות ההסכם למדינות עמן אין לה יחסים דיפלומטיים; ושמירה על היכולת של ספקי שירותים ישראלים לפעול גם ממדינות שלישיות ולא רק ישירות מישראל. הפרק כולל נספח מפורט לשירותי טלקומוניקציה (שירותי בזק), עם כללים לגבי תחרות, חיבורי רשת, שירות אוניברסלי, רישיונות והקצאת משאבים נדירים. השקעות- nvestmentsI פרק ההשקעות מעודד יצירת תנאים נוחים למשיכת השקעות וקידום פיתוח כלכלי ארוך טווח וגיוון הסחר בין ישראל לקוסטה ריקה. הצדדים מתחייבים להקים ועדה או קבוצת עבודה משותפת, מטעם הוועדה המעורבת, לבחינת שיתופי פעולה בנושאי השקעה, כולל שיתוף מידע וניסיון, קידום הזרמת השקעות, אמצעי הקלה על השקעות ומעקב אחר הזדמנויות להרחבת השקעות. סחר דיגיטלי - Commerce igitalD קוסטה ריקה קיבלה את העקרונות המרכזיים החשובים לישראל בהסכמי סחר דיגיטליים: שמירה על הגנת פרטיות באופן שאינו מפלה, המשך מניעת הטלת מכס על העברות ושידורים אלקטרוניים, הכרה בתוקפן של חתימות אלקטרוניות, איסור דרישות לוקליזציה של שרתי מחשוב והבטחת זרימה חופשית של מידע בין המדינות, קידום נגישות למידע ממשלתי פתוח, חיזוק הגנת הצרכן במסחר מקוון, הקלת תהליכי תשלום והכרה בחוזים אלקטרוניים, וכן ביסוס שיתוף פעולה בתחום הסייבר. רכש ממשלתי – Government Procurement הפרק מסדיר מסגרת לשיתוף פעולה וולונטרי בין ישראל לקוסטה ריקה בתחום הרכש הממשלתי, במטרה להגביר שקיפות, לקדם תחרות הוגנת ולהרחיב שימוש באמצעים אלקטרוניים במכרזים, בהתאם לדין המקומי ולמשאבים הקיימים בכל מדינה. הצדדים התחייבו לעדכן זה את זה על שינויים מהותיים בדינים ובנהלים בתחום הרכש, לפרסם חקיקה ומידע רלוונטיים ולהחליף מקורות מידע רשמיים על פרסומי מכרזים. בנוסף נקבעו מנגנוני שיתוף פעולה מעשיים כדוגמת חילופי ידע ושיטות עבודה, הכשרות מקצועיות לעובדי ציבור, חיזוק מערכות מוסדיות, תוך עידוד הנגשת מידע גם בשפה האנגלית. קניין רוחני - Intellectual Property Rights הפרק מסדיר מסגרת רחבה לשיתוף פעולה והגנה על זכויות קניין רוחני בין ישראל וקוסטה ריקה, תוך שמירה על עקרונות הסכם TRIPS והסכמים בינלאומיים אחרים אליהם שני הצדדים משתייכים. הפרק כולל הוראות כלליות לשמירה על איזון בין זכויות בעלי הקניין הרוחני לבין האינטרסים הלגיטימיים של משתמשים, הבטחת שקיפות, מתן טיפול שווה לאזרחים וזרים, ואפשרות להעניק הגנות רחבות יותר בהתאם לחוק המקומי. הפרק קובע מסגרת מקיפה להגנה על סימנים מסחריים, סימנים גאוגרפיים, פטנטים, עיצובים רשומים וזנים צמחיים, תוך שמירה על זכויות יוצרים וזכויות נלוות והגנה מפני תחרות בלתי הוגנת. הפרק מסדיר מנגנוני אכיפה אזרחיים, מנהליים ופליליים, ומעודד שיתוף פעולה והחלפת מידע בין ישראל לקוסטה ריקה, במטרה לקדם סחר, חדשנות ושקיפות תוך שמירה על איזון בין זכויות בעלי הקניין הרוחני לאינטרסים הלגיטימיים של המשתמשים. עסקים קטנים ובינוניים – mall and Medium Sized EnterprisesS במסגרת הפרק הצדדים סיכמו לקדם שיתוף פעולה הכולל זיהוי של דרכים לסייע לעסקיים קטנים ובינוניים, ניצול הזדמנויות מסחריות המוענקות על ידי הסכם, החלפת ידע ודיון בניסיונות ובשיטות עבודה מומלצות של כל צד בתמיכה וסיוע ליצואנים שהם מיזמים קטנים ובינוניים. בתוך כך הצדדים הסכימו לשתף ידע וניסיון בנושאי הכשרה, חינוך מסחרי, מימון, איתור שותפים מסחריים והקניית תדמית עסקית טובה, ולקדם השתתפות במסחר דיגיטלי. בנוסף, הצדדים התחייבו להקים או לקיים אתר אינטרנט נגיש לציבור המכיל מידע מעודכן מדויק אשר יכול להיות שימושי עבור SMEs המעוניינים בהזדמנויות שמספק הסכם זה. הפרק אינו כפוף למנגנון יישוב סכסוכים של ההסכם. שיתוף פעולה בטכנולוגיה וחדשנות בסחר – Cooperation on Technology and Innovation in Trade פרק שיתוף הפעולה בטכנולוגיה וחדשנות בסחר מקדם שיתופי פעולה בין ישראל לקוסטה ריקה במטרה ליצור סביבה כללית התומכת בעסקים וביוזמות, להניח תשתית עבור וכן פורומים בין המדינות לעידוד סחר והשקעות, תוך קידום תחרותיות וחדשנות בתחומי הטכנולוגיה, הסחר, הסביבה והחקלאות. שיתוף הפעולה יכלול כנסים, סדנאות, מחקרים, חילופי ידע בין המגזרים הפרטי והממשלתי וקידום יוזמות משותפות. כל שיתוף פעולה כפוף למשאבים הזמינים של הצדדים. הפרק אינו כפוף למנגנון יישוב סכסוכים של ההסכם. תחרות – Competition פרק התחרות קובע כי שני הצדדים מחויבים לקיים ולאכוף דיני תחרות אפקטיביים למניעת פרקטיקות אנטי־תחרותיות, לשם שמירה על שווקים הוגנים, קידום יעילות כלכלית והגנת הצרכן, תוך פעולת רשויות תחרות עצמאיות לאכיפת החוקים. נקבע מנגנון לשיתוף פעולה בין הרשויות, הכולל התראות, היוועצות, סיוע טכני וחילופי מידע בהתאם לחקיקת התחרות של כל צד, ובכפוף לשמירה על סודיותו של המידע בכללים שיוסכמו בין הצדדים. כמו כן, נקבע כי גם חברות ממשלתיות ומונופולים חוקיים כפופים לדיני התחרות, ככל שאין בכך לפגוע במילוי תפקידיהם הציבוריים. הפרק אינו כפוף למנגנון יישוב סכסוכים של ההסכם. שקיפות - Transparency פרק השקיפות מחייב את הצדדים לפרסם ולהנגיש חוקים, תקנות והחלטות הרלוונטיים ליישום ההסכם, למסור מידע ולהודיע מראש (ככל הניתן) על צעדים רגולטוריים שעשויים להשפיע מהותית על ההסכם, ולהבטיח ניהול הוגן ושקוף של הליכים מנהליים, לרבות מתן זכות הטיעון למי שנפגעים מהם. יישוב סכסוכים – Dispute Settlement פרק יישוב הסכסוכים מגדיר מנגנון מסודר ויעיל ליישוב חילוקי דעות בין ישראל וקוסטה ריקה בנוגע לזכויות והתחייבויותיהם בהסכם. הפרק מדגיש ניסיון להשגת פתרון מוסכם דרך ייעוץ, שיתוף מידע וגישור, זאת לפני פנייה למותב שיכריע בסכסוך. הפרק מסדיר גם את אופן בחירת הבוררים, ניהול ההליך, לוחות זמנים, טיפול במקרים דחופים, כלים ליישום החלטות המותב ובדיקת התאמה לאחר תיקון. פרקים מוסדיים - ניהול ההסכם והוועדה המעורבת הפרקים המוסדיים בהסכם הסחר בין ישראל וקוסטה ריקה כוללים את הפרקים הבאים:  הוראות מבוא והגדרות כלליות- Initial Provisions and General Definitions  ניהול ההסכם- stration of the AgreementAdmini  חריגים- Exceptions  הוראות סיום- Final Provisions הפרקים המוסדיים עוסקים במסגרת הכללית ובהגדרות ההסכם, ומפרטים את הכללים לגבי הקמת ועדה משותפת (המכונה גם "ועדה מעורבת"), בה חברים נציגי שתי המדינות, ומטרתה טיפול בסוגיות הנובעות מהפעלת ההסכם. הוועדה המשותפת אחראית, בין היתר, על ניהול ההסכם והפיקוח על המשך פיתוחו. כל צד ימנה מתאם הסכם סחר חופשי ואלו יפעלו במשותף, בין היתר, לערוך הכנות למפגשי הוועדה המשותפת, לקיים מעקב אחרי החלטות הוועדה המשותפת, ולסייע לוועדה המשותפת בכל עניין אחר. לעניין החריגים, הפרק כולל חריגים מרכזיים לעקרונות הסחר החופשי בהסכם- הגנה על אינטרסים כלליים (כגון הגנה על חייהם ובריאותם של בני אדם, החי והצומח) וכן חריג בטחוני וחריג מיסוי. הוראות הסיום כוללות את ההיבטים המנהלתיים והחוקיים של ההסכם, הכללים לכניסתו לתוקף של ההסכם, הוראות בדבר תיקונים להסכם, וכן הוראות במצב של נסיגה מההסכם על ידי אחד מהצדדים. ההסכם נחתם בשלוש שפות (עברית, ספרדית ואנגלית), כאשר במקרה של סתירה, טקסט האנגלית הוא המכריע. ההסכם ייכנס לתוקף 60 ימים לאחר סיום ההליכים הפנימיים של שני הצדדים או במועד אחר כפי שיוסכם בין הצדדים. ההסכם תקף לתקופה בלתי מוגבלת אך כל צד רשאי לסגת ממנו בהודעה כתובה, שתיכנס לתוקף שישה חודשים לאחר קבלתה ע"י הצד האחר. הסכם סחר חופשי בין מדינת ישראל לבין הרפובליקה של קוסטה ריקה מבוא פרק 1- הוראות מבוא והגדרות כלליות פרק 2- יחס לאומי וגישה לשוק לטובין נספח 2-א': טיפול לאומי והגבלות ייבוא וייצוא נספח 2-ב': הפחתה או ביטול של מכסים פרק 3- כללי מקור נספח 3-א': כללי מקור ספציפיים למוצר (PSR) נספח 3-ב': רשימת טובין מקוריים לפי ס"ק 3 לסעיף 3.14 נספח 3-ג': רשימת מדינות שאינן צדדים לפי ס"ק 3 לסעיף 3.14 נספח 3-ד': הצהרת מקור פרק 4- נהלי מכס ופישוט סחר פרק 5- אמצעים סניטריים ופיטוסניטריים (SPS) נספח 5-א': רשויות מוסמכות נספח 5-ב': מוצרים אורגניים פרק 6- מחסומים טכניים לסחר (TBT) פרק 7- תרופות סחר פרק 8- השקעות פרק 9- סחר בשירותים נספח 9-א': רשימת פטורי MFN נספח 9-ב': שירותי בזק נספח 9-ג': לוח מחויבויות ספציפיות פרק 10- שירותים פיננסיים פרק 11- רכש ממשלתי פרק 12- קניין רוחני פרק 13- מיזמים קטנים ובינוניים פרק 14- שיתוף פעולה בטכנולוגיה ובחדשנות בסחר פרק 15- תחרות פרק 16- שקיפות פרק 17- ניהול ההסכם פרק 18- יישוב סכסוכים נספח 18-א': כללי נוהל להליכי פאנל נספח 18-ב': קוד התנהגות פרק 19- חריגים כלליים פרק 20- הוראות סיום נספח A להסכם: סיוע הדדי בענייני מכס מבוא ממשלת הרפובליקה של קוסטה ריקה (להלן "קוסטה ריקה") וממשלת מדינת ישראל (להלן: "ישראל") (להלן: "הצדדים"); מתוך הכרה בשותפות הארוכה והאיתנה ביניהן, וברצותן לחזק את הקשרים הכלכליים ההדוקים ביניהן; בהיותן משוכנעות כי אזור סחר חופשי ייצור שוק מורחב ובטוח לטובין ולשירותים במדינותיהן וסביבה יציבה וצפויה להשקעות, ובכך יגביר את התחרותיות של חברותיהן בשווקים העולמיים; בבקשן לקבוע כללים ברורים ומועילים הדדית להסדרת הסחר וההשקעות שלהן ולהסיר חסמים בפני הסחר וההשקעות ביניהן; במגמה לקבוע מסגרת משפטית ומסחרית ברורה, שקופה וצפויה לתכנון עסקי, התומכת בהרחבה נוספת של סחר והשקעות; בהחליטן לתרום לפיתוח ההרמוני ולהרחבה של הסחר העולמי ולקדם שיתוף פעולה בינלאומי רחב יותר; בהיותן נחושות לתמוך בצמיחה ובפיתוח של מיזמים זעירים, קטנים ובינוניים על ידי שיפור יכולתם להשתתף ולהפיק תועלת מההזדמנויות שנוצרו על ידי הסכם זה; בשאיפתן לחזק את שיתוף הפעולה המועיל הדדית כדי לטפח יצירתיות וחדשנות, ולקדם קשרים הדוקים יותר בתוך ובין ענפי הכלכלה שלהם; באשרן מחדש ובהתבססן על זכויותיהן והתחייבויותיהן בהתאם להסכם מרקש בדבר כינון ארגון הסחר העולמי והסכמים והסדרים דו צדדיים ורב צדדיים אחרים, ששתיהן צדדים להם; הסכימו לאמור: פרק 1:הוראות מבוא והגדרות כלליות חלק א': הוראותמבוא סעיף1.1: כינון אזור סחרחופשי הצדדים להסכם זה, בהתאם לסעיף XXIV להסכם הכללי בדבר תעריפים וסחר (GATT) 1994, וסעיף V להסכם הכללי של WTO בדבר סחר בשירותים, מקימים בזה אזור סחר חופשי בהתאם להוראות הסכם זה. סעיף1.2: יעדים יעדי הסכם זה, כמפורט ביתר הרחבה בעקרונותיו ובכלליו, הם: (א) להסיר חסמים בסחר בטובין ובשירותים, ולאפשר תנועה של טובין ושירותים בין הצדדים; (ב) לקדם תנאי תחרות באזור הסחר החופשי שהוקם בהתאם לסעיף 1.1. (ג) להגביר במידה משמעותית הזדמנויות להשקעה בין לצדדים; וכן (ד) לקדם שיתוף פעולה בין הצדדים בתחומים המכוסים ע"י הסכם זה. סעיף 1.3: קשר להסכמים אחרים 1. הצדדים מאשרים את זכויותיהם והתחייבויותיהם הקיימות זה כלפי זה בהתאם להסכם מרקש המכונן את ארגון הסחר העולמי וההסכמים הבאים אחריו והסכמים המחליפים את הסכם WTO ששני הצדדים הם צדדים להם. 2. במקרה של סתירה בין הסכם זה לבין ההסכמים המוזכרים בפסקה 1, הסכם זה יגבר במידה של סתירה זו, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם זה. סעיף 1.4: הפניה להסכמים אחרים 2. כאשר הסכם זה מתייחס או משלב באמצעות הפניה להסכמים או למסמכים משפטיים אחרים, במלואם או בחלקם, הפניות אלה כוללות גם הערות שוליים קשורות, הערות פרשנות והערות הסבר המחייבות את שני הצדדים. 3. כאשר הסכם זה משלב באמצעות הפניה הסכמים או מסמכים משפטיים בינלאומיים אחרים, במלואם או בחלקם, למעט במקרים בהם ההפניה מאשרת זכויות קיימות, הפניה זו כוללת גם, לפי העניין, הסכם חלופי או הסכם עוקב ששני הצדדים צדדים לו. הצדדים רשאים להתייעץ במטרה לשקול תיקון של ה הוראה הנוגעת בדבר בהסכם זה, כפי שמתאים, בהתאם לסעיף 20.2. סעיף51.:היקף ההתחייבויות הצדדיםיבטיחוכייינקטוכלהאמצעים הדרושיםעל מנתלתת תוקףלהוראות הסכם זה. חלק ב': הגדרות כלליות סעיף1.6: הגדרות כלליות למטרות הסכם זה, אלא אם כן נקבע מפורשות אחרת: הסכם הערכת המכס פירושו ההסכם בדבר יישום סעיףVIII ל-1994 GATT, הכלול בנספח 1 א' להסכם WTO. מכס פירושו כל מכס והיטל מכל סוג המוטלים בקשר לייבוא טובין, כולל כל צורה של מס-יתר או היטל- יתר בזיקה לייבוא כאמור, אבל אינו כולל כל: (א) היטל המקביל למס פנימי המוטל בהתאם לסעיף III:2 ל-1994-GATT, או כל הוראה מקבילה של הסכם ששני הצדדים הם צדדים לו; (ב) היטל היצף או היטל מגן המוחלים לפי הדין הפנימי של צד, בהתאם להסכם WTO, ההסכם נגד היצף, והסכם אמצעי המגן ובהתאם לפרק 7 (תרופות סחר); (ג) אגרה או תשלום אחר בזיקה לייצוא העולים בקנה אחד עם עלות השירותים שניתנו; או (ד) כל מכס המוטל על כל אמצעי הגנה לחקלאות, הננקט לפי ההסכם בדבר חקלאות, הכלול בנספח 1 א' להסכם WTO. ימים פירושו ימי לוח; מיזם פירושו כל יישות שהוקמה או אורגנה על פי הדין החל, בין אם למטרות רווח ובין אם לאו, ובין אם בבעלות או בשליטה פרטית או ממשלתית, לרבות כל תאגיד, נאמנות, שותפות, עסק בבעלות יחיד, מיזם משותף, התאחדות או ארגון דומה; קיים פירושו בתוקף בתאריך כניסת הסכם זה לתוקף; ATSG פירושו ההסכם הכללי בדבר סחר בשירותים הכלול בנספח 1 ב להסכם WTO; 1994 GATT פירושו ההסכם הכללי של WTO בדבר תעריפים וסחר הכלול בנספח 1א להסכם WTO; טובין פירושו טובין מקומיים כמשמעותו ב- GATT 1994, או טובין ככל שהצדדים עשויים להסכים עליהם, וכולל טובין מקוריים של אותו צד; שיטה מתואמת (ש"מ) פירושו השיטה המתואמת לסיווג מצרכים ושירותים, כולל כללי הפרשנות הכלליים שלה, ההערות לחלקים וההערות לפרקים, כפי שאומצו ויושמו ע"י הצדדים בדיני המכס של כל אחד מהם; ועדה משותפת פירושו הוועדה המשותפת שהוקמה בהתאם לסעיף 17.1 (ועדה משותפת); מקורי פירושו זכאי לפי כללי המקור המפורטים בפרק 3 (כללי מקור) אדם פירושו אדם טבעי או מיזם; אדם של צד פירושו אדם טבעי או מיזם של צד; יחס מכס מועדף או יחס מועדף פירושו תעריף המכס החל לפי פרק זה על פריט טובין מקורי הסכם אמצעי המגן פירושו ההסכם בדבר אמצעי מגן, הכלול בנספח 1 א' להסכם WTO; SCM פירושו ההסכם בדבר סובסידיות ואמצעים נגד היצף, הכלול בנספח 1 א' להסכם WTO; SME פירושו מיזמים קטנים ובינוניים, כולל מיזם זעיר1; 1 למען הסר ספק, חברת הזנק העומדת בהגדרת מיזמים קטנים ובינוניים (SME) זה בא בגדר הסכם זה. פרק 2 יחס לאומי וגישה לשוק לטובין סעיף 2.1: היקף למעט אם נקבע אחרת בהסכם זה, פרק זה חל על סחר בטובין בין הצדדים. חלק א': טיפול לאומי סעיף 2.2: טיפול לאומי 1. כל צד יעניק טיפול לאומי לטובין של הצד האחר בהתאם לסעיף III ל-GATT 1994, לרבות הערות הפרשנות שלו, ולמטרה זו, סעיף III ל-GATT 1994 והערות הפרשנות שלו משולבים בתוך הסכם זה והופכים לחלק ממנו, בשינויים המתחייבים. 2. ס"ק 1 לא יחול על האמצעים המפורטים בנספח 2-א'. חלק ב': הפחתה או ביטול של מכסים סעיף 23: הפחתה או ביטול של מכסים 1. למעט אם נקבע אחרת בהסכם זה, אף אחד מהצדדים אינו רשאי להעלות את שיעור המכס קיים כלשהו, או לאמץ מכס חדש כלשהו, על פריט טובין מקורי של הצד האחר. 2. למעט אם נקבע אחרת בהסכם זה, כל צד יפחית או יבטל את המכסים שלו על טובין מקוריים של הצד האחר בהתאם ללוח שלו לנספח 2 ב' . 3. אם בכל עת, צד יפחית תעריף מכס של המדינה המועדפת ביותר (להלן: "MFN") המיושם לאחר כניסתו לתוקף של הסכם זה, תעריף מכס זה יחול ביחס לסחר על פי הסכם זה וכל עוד הוא נמוך מתעריף המכס המחושב לפי הלוח שלו הכלול בנספח 2 ב'. 4. לבקשת כל צד, הצדדים יתייעצו כדי לשקול האצה או הרחבה של היקף ההפחתה או הביטול של המכסים המפורטים בלוחות שלהם לנספח 2 ב'. לאחר התייעצויות כאמור, החלטה של הוועדה המשותפת בדבר ההאצה או ההרחבה של היקף ההפחתה או הביטול של מכס על פריט טובין תגבר על כל תעריף מכס או קטגוריית הפחתת מכס שנקבעו בהתאם ללוח של כל צד הכלול בנספח 2 ב' לגבי אותו פריט טובין, בהתאם לס"ק 3 (ד) לסעיף 17.1 (הוועדה המשותפת) 5. למען הסר ספק, צד רשאי (א) להעלות מכס לשיעור שנקבע בלוח שלו לנספח 2 ב' בעקבות כל הפחתה חד צדדית; או (ב) לשמר או להעלות את שיעור המכס בהתאם להרשאה שניתנה על ידי הגוף ליישוב סכסוכים של WTO. סעיף 2.4: סיווג והערכה של טובין 1. סיווג הטובין בסחר בין הצדדים יהיה כמפורט בסיווג תעריף המכס של כל צד בהתאמה לשיטה המתואמת (ש"מ) ותיקוניה. 2. צד רשאי לשנות את סיווג המכסים שלו, לרבות פיצולים חדשים של מכסים או מיזוגים, ובלבד שהתנאים המועדפים המוחלים בסיווגים המכס החדשים אינם מועדפים פחות מאלה שהוחלו במקור. 3. לצורך קביעת שווי המכס של טובין הנסחרים בין הצדדים, הוראות סעיףVII ל-GATT 1994, ההערות הפרשניות שלו והסכם הערכת שווי המכס יחולו בשינויים המתחייבים. חלק ג': משטרים מיוחדים סעיף 2.5: כניסה זמנית של טובין 1. כל צד יעניק פטור ממכס לטובין הבאים המיובאים מהצד אחר ללא קשר למקורם: (א) ציוד מקצועי ,לרבות ציוד לעיתונות או לטלוויזיה, תוכנה, וציוד שידור וקולנוע, הנחוצים לביצוע הפעילות העסקית, מסחרית או מקצועית של אדם, הזכאי לכניסה זמנית לפי חוקי מדינת המייבא; (ב) טובין המיועדים לתצוגה או להדגמה; (ג) דוגמאות מסחריות וסרטים והקלטות לפרסום; (ד) טובין המוכנסים למטרות ספורט. 2. כל צד, לבקשת האדם הנוגע בדבר ומסיבות שרשויות המכס שלו מקבלות כתקפות, יאריך את מגבלת הזמן לכניסה זמנית מעבר לתקופה הראשונית שנקבעה. 3. צד אינו רשאי להתנות כניסה זמנית פטורה ממכס של פריט טובין הנזכר בס"ק 1, מלבד הדרישה כי הטובין: (א) ישמש אך ורק על ידי או תחת פיקוח אישי של אזרח או תושב של הצד האחר, במסגרת הפעילות העסקית, המסחרית, המקצועית או הספורטיבית של אותו אדם; (ב) לא יימכר או יוחכר בהיותו בשטחו; (ג) יהיה מלווה בבטוחה בסכום שאינו עולה על מהמכסים וכל מס אחר המוטל על ייבוא אשר היה מחויב בנסיבות אחרות עם הכניסה או הייבוא הסופי, וניתנת לשחרור עם ייצוא פריט הטובין; (ד) יהיה ניתן לזיהוי בעת הייצוא; (ה) ייוצא עם עזיבתו של האדם הנזכר בתת-ס"ק א, או בתוך פרק זמן אחר במתייחס למטרות הכניסה הזמנית ככל שהצד עשוי לקבוע, או בתוך שנה, אלא אם כן הוארך; (ו) יתקבל בכמות שאינה עולה על כמות סבירה לשימוש המיועד; וכן (ז) יהיה מותר בכניסה בדרך אחרת לשטח הצד על פי הדין שלו. 4. לא התקיים תנאי שצד הטיל לפי ס"ק 3, הצד רשאי להחיל את המכס וכל היטל אחר שהיה מחויב בדרך כלל על פריט הטובין בתוספת כל היטל או קנס אחר לפי הוראות הדין שלו. 5. כל צד יאמץ ויקיים נהלים המאפשרים שחרור מהיר של טובין המתקבלים לפי סעיף זה. במידת האפשר, נהלים כאמור יקבעו כי כאשר פריט טובין כאמור מלווה אזרח או תושב של הצד האחר המבקש כניסה זמנית, פריט הטובין ישוחרר במקביל לכניסתו של אותו אזרח או תושב. 6. כל צד יתיר לייצא פריט טובין שהוכנס באופן זמני לפי סעיף זה דרך מסוף מכס אחר מזה שדרכו הוא נכנס. 7. כל צד יקבע כי היבואן של פריט הטובין שהתקבל לפי סעיף זה לא יהיה אחראי בגין אי ייצוא הטובין לאחר הצגת הוכחה משביעת רצון לצד המייבא כי פריט הטובין הושמד בתוך פרק הזמן המקורי שנקבע לצורך הכניסה הזמנית או כל הארכה כדין. סעיף 2.6: טובין שהוכנסו מחדש אחרי תיקון או שינוי 1. צד לא יחיל מכס על פריט טובין, ולא משנה מה מקורו, הנכנס מחדש לשטחו בהתאם לחוקים והתקנות שלו אחרי שיוצא באופן זמני משטחו לשטח הצד האחר לצורך תיקון או שינוי, ולא משנה אם התיקון או השינוי היו ניתנים לביצוע בשטח הצד שממנו יוצא פריט הטובין לתיקון או לשינוי. 2. צד לא יחיל מכס על פריט טובין, ולא משנה מה מקורו, אשר יובא באופן זמני משטח הצד האחר לצורך תיקון או שינוי. סעיף 2.7: כניסה פטורה ממכס של דוגמאות מסחריות בעלות ערך זניח וחומרים פרסומיים מודפסים כל צד, בהתאם לדין הפנימי שלו, יעניק כניסה פטורה ממכס לדוגמאות מסחריות בעלות ערך זניח, ולחומרים פרסומיים מודפסים, המיובאים משטח הצד האחר, ללא קשר למוצאם, אך רשאי לדרוש כי: (א) הדוגמאות ייובאו אך ורק לצורך עידוד הזמנות לטובין, או לשירותים הניתנים, משטח הצד האחר או מי שאינו צד; או (ב) החומרים הפרסומיים ייובאו בחבילות הכוללות לא יותר מעותק אחד של כל חומר כאמור, והחומרים או החבילות אינם מהווים חלק ממשלוח גדול יותר. חלק ד': אמצעים שאינם תעריף סעיף 2.8: הגבלות ייבוא וייצוא 1. להוציא כפי שנקבע אחרת בהסכם זה, צד אינו רשאי לאמץ או לקיים כל איסור או הגבלה על ייבוא של פריט טובין כלשהו של הצד האחר או על הייצוא או המכירה לייצוא של כל פריט טובין המיועד לשטח הצד האחר, להוציא בהתאם לסעיףXI ל-GATT 1994 והערות הפרשנות שלו, ולשם כך סעיף XI ל-GATT 1994 והערות הפרשנות שלו משולבים בתוך הסכם זה והופכים לחלק ממנו, בשינויים המתחייבים. 2. ס"ק 1 לא יחול על האמצעים המפורטים בנספח 2 א'. סעיף 2.9: כללי מקור ושיתוף פעולה בין מינהלי מכס כללי המקור החלים בין הצדדים על טובין המכוסים לפי סכם זה והשיטות לשיתוף הפעולה המינהלי המפורטות בפרק 3 (כללי מקור). סעיף 2.10: אגרות ונהלים מינהליים 1. כל צד יבטיח כי כל האגרות וההיטלים המוטלים בקשר לייבוא וייצוא יעלו בקנה אחד עם התחייבויותיהם לפי סעיף VIII.1 ל-GATT 1994 והערות הפרשנות שלו, המשולבים בזאת בתוך הסכם זה והופכים לחלק ממנו, בשינויים המתחייבים. 2. צד לא ידרוש עסקאות קונסולריות, לרבות אגרות והיטלים נלווים, בקשר לכל פריט טובין המיובא מהצד האחר. 3. צד ינגיש ויקיים באינטרנט רשימה עדכנית של האגרות וההיטלים שהוא מטיל בקשר לייבוא או לייצוא. סעיף 2.11: מחיר ייצוא מינימלי 1. פרק זה אינו מונע מקוסטה ריקה להחיל מחירי ייצוא מינימליים על בננות, בהתאם לחקיקה הפנימית שלה. 2. אם אחרי כניסתו לתוקף של הסכם זה, קוסטה ריקה תוריד או תבטל מחיר ייצוא מינימלי כאמור למדינה שאיננה צד, קוסטה ריקה תעניק את אותו יחס לישראל. סעיף 2.12: מכסים, מיסים או היטלים אחרים על ייצוא 1. אף צד לא רשאי לאמץ או לקיים כל היטל, מס או היטל אחר על ייצוא של כל פריט טובין לשטח הצד השני, אלא אם כן ההיטל, המס או ההיטל מאומצים או נשמרים גם על פריט הטובין כאשר הוא מיועד לצריכה מקומית. 2. ס"ק זה לא יחול על האמצעים המפורטים בנספח ג'2. סעיף 2.13: מיזמי סחר ממשלתיים 1. הצדדים מאשרים את זכויותיהם והתחייבויותיהם הקיימות לפי סעיף XVII ל-GATT 1994, הערות הפרשנות שלו וההבנה בדבר פרשנות סעיף XVII של GATT 1994, הכלולים בנספח 1 א' להסכם WTO, המשולבים בזאת בתוך הסכם זה והופכים לחלק ממנו, בשינויים המתחייבים. 2. כאשר צד מבקש מידע מהצד האחר על מקרים בודדים של מיזמי סחר ממלכתיים, הצד המתבקש יתחשב בצורך להבטיח שקיפות מירבית ככל האפשר בלי לפגוע בסעיף XVII.4(ד) של GATT 1994 בדבר מידע סודי. חלק ה': הוראות מוסדיות סעיף 2.14: ועדת משנה לגישה לשוק לטובין 1. הצדדים מקימים בזאת ועדת משנה לגישה לשוק לטובין, המורכבת מנציגי כל צד. 2. הצדדים רשאים להחליט, לפי בקשת צד, לקיים ישיבה של ועדת המשנה לגישה לשוק לטובין, בין באופן אישי ובין בכל אמצעי טכנולוגי אחר כמוסכם ע"י ידי הצדדים, כדי לדון ולהגיש המלצות, כפי שמתאים, לוועדה המשותפת בעניינים הבאים: (א) סקירת עניינים הקשורים ליישום פרק זה, פרק 5 (אמצעים סניטריים ופיתוסניטריים), פרק 6 (מחסומים טכניים לסחר); (ב) האצה או שיפור של היקף הטיפול המועדף או ביטול המכס במסגרת פרק זה; וכן (ג) כל עניין אחר הנכלל בהיקף פרק זה, פרק 5 (אמצעים סניטריים ופיתוסניטריים), פרק 6 (מחסומים טכניים לסחר), לפי הוראת הוועדה המשותפת. חלק ו': הגדרות סעיף 2.15: הגדרות למטרות פרק זה: סרטים והקלטות לפרסום פירושו חומרי מדיה מצולמים או מוקלטים, המורכבים בעיקר מתמונות ו/או קול, המציגים את טיבם או פעולתם של טובין או שירותים המוצעים למכירה או להשכרה על ידי אדם המתגורר או מתגורר בשטח של צד, ובלבד שחומרים כאמור הם מהסוג המתאים לתצוגה ללקוחות אפשריים, אך לא לשידור לציבור הרחב; דוגמאות מסחריות בעלות ערך זניח פירושו דוגמאות מסחריות בעלות ערך, בנפרד או במצטבר כפי שנשלחו, שאינו עולה על הסכום שצוין בחוקים, בתקנות או בנהלים של צד המסדירים כניסה זמנית, או מסומנות כך, קרועות, מחוררות, או נראות אחרת כאילו אינן מתאימות למכירה או לשימוש אלא כדוגמאות מסחריות; עסקאות קונסולריות משמעותן דרישות לפיהן טובין של צד המיועדים לייצוא לשטח האחר חייבות להיות מוגשות תחילה לפיקוח הקונסול של הצד המייבא בשטח הצד המייצא לצורך קבלת חשבוניות קונסולריות או אשרות קונסולריות לחשבוניות מסחריות, תעודות מקור, שטאי מטען, הצהרות ייצוא של המשגר, או כל תיעוד מכס אחר הנדרש בעת הייבוא או בקשר אליו; פטור ממכס פירושו פטור ממכס; טובין המיועדים לתצוגה או להדגמה כולל את חלקיהם, ציוד העזר שלהם ואביזריהם; חומרי פרסום מודפסים משמעותם טובין המסווגים בפרק 49 של השיטה המתואמת, לרבות חוברות, עלונים, עלונים, קטלוגים מסחריים, שנתונים שפורסמו על ידי איגודי סחר, חומרי קידום מכירות וכרזות לתיירות, המשמשים לקידום, פרסום או פרסומת לפריט טובין או לשירות, מיועדים במהותם לפרסום פריט טובין או שירות, ומסופקים ללא תמורה. נספח 2-א' טיפול לאומי והגבלות ייבוא וייצוא 1. הוראות סעיפים 2.2 ו-2.8 לא יחולו על אמצעים1 שאומצו על ידי: חלק א': אמצעים של קוסטה ריקה (א) פיקוח על יבוא נפט גולמי, הדלק שלו, נגזרותיו, אספלט ובנזין בהתאם לחוק מס' 7356 מיום 6 בספטמבר 1993 ותיקוניו; (ב) פיקוח על ייצוא עץ בבולי עץ ובקרשים מיערות בהתאם לחוק מס' 7575 מיום 16 באפריל 1996 ותיקוניו; (ג) ייצוא פחמימנים בהתאם לחוק מס' 7399 מיום 3 במאי 9941 ותיקוניו; (ד) פיקוח על ייצוא קפה בהתאם לחוק מס' 2762 מיום 21 ביוני 1961 ותיקוניו; (ה) פיקוח על יבוא וייצוא של אתנול ורום גולמי בהתאם לחוק מס' 8 מיום 31 באוקטובר 1885 ותיקונים לו; וכן (ו) פעולות שאישר הגוף ליישוב סכסוכים של ארגון הסחר העולמי. חלק ב': אמצעים של ישראל (א) תקנות ייבוא בשר לא כשר בהתאם לחוק הישראלי בדבר ייבוא בשר לא כשר משנת 1994, ותיקוניו; (ב) פיקוח שישראל מקיימת על ייצוא פסולת וגרוטאות מתכת בהתאם לחוק היטלי סחר ואמצעי הגנה משנת 1991 ופקודת הייבוא והייצוא (נוסח חדש) משנת 1979 ותיקוניהם; וכן (ג) פעולה שאושרה על ידי גוף יישוב הסכסוכים של ארגון הסחר העולמי. 2. כל צד יבטיח כי האמצעים הכלולים בנספח זה לא יאומצו או יוחלו במטרה ליצור מכשולים מיותרים לסחר בין הצדדים או במטרה ליצור אותם. 1 למען הסר ספק: (א) כל צד יבטיח כי האמצעים הכלולים בנספח זה יאומצו או יוחלו באופן התואם את סעיף I של GATT 1994 (יחס כללי של מדינה מועדפת ביותר); וכן (ב) אם לאחר כניסתו לתוקף של הסכם זה, צד משנה או מסיר אמצעים כלשהם המפורטים בנספח זה עבור לא-צד, צד זה יעניק את אותו יחס לצד האחר נספח 2 ב' הפחתה או ביטול של מכסים 1. אלא אם כן נקבע אחרת בלוח של צד לנספח זה, קטגוריות השלבים הבאות חלות על ביטול מכסים על ידי כל צד בהתאם לסעיף 2.3 (הפחתה או ביטול של מכסים): (א) מכסים על טובין מקוריים תחת קטגוריית ההפחתה IMM בטבלה של צד יבוטלו לחלוטין וטובין כאמור יהיו פטורים ממכס בתאריך כניסתו של הסכם זה לתוקף; (ב) מכסים על טובין מקוריים תחת קטגוריית ההפחתה R5 בטבלה של צד יוסרו בחמישה שלבים שנתיים שווים החל מתאריך כניסתו של הסכם זה לתוקף, וטובין כאמור יהיו פטורים ממכס, החל מ-1 בינואר של השנה החמישית; (ג) מכסים על טובין מקוריים קטגוריית ההפחתה R10 בטבלה של צד יוסרו בעשרה שלבים שנתיים שווים החל מתאריך כניסת הסכם זה לתוקף, וטובין כאמור יהיו פטורים ממכס, החל מ-1 בינואר של השנה העשירית; (ד) מכסים על טובין מקוריים תחת קטגוריית ההפחתה SPT יוסרו באופן מיידי עבור יבוא במסגרת המכסה כפי שנקבע בטבלה של כל צד. יבוא מחוץ למכסה ימשיך להיות מוטל בשיעור המכס המתאים של MFN; (ה) טובין הכלולים בקטגוריית השלבים EXCL בטבלה של צד יהיו מוחרגים מביטול המכסים. 2. למטרות נספח זה, שיעורי המכס הבסיסיים המפורטים בטבלה של כל צד משקפים את שיעורי המכס של מדינה מועדפת ביותר (MFN) שחלו בכל צד ב-1 בינואר 2024. 3. שיעור המכס הבסיסי וקטגוריית ההפחתה לקביעת שיעור מכס הביניים בכל שלב של הפחתה עבור פריט מצוינים עבור הפריט בטבלה של כל צד לנספח זה. 4. לצורך ביטול מכסים בהתאם לסעיף 2.3 (הפחתה או ביטול מכסים), שיעורי ביניים מדורגים יעוגלו כלפי מטה, לפחות לעשירית האחוז הקרובה ביותר, או, אם שיעור המכס מבוטא ביחידות מוניטריות, לפחות ל-0.01 הקרובה ביותר של היחידה המוניטרית הרשמית של הצד המייבא. 5. למטרות נספח זה והטבלה של צד, שנה ראשונה פירושה שנת כניסת ההסכם לתוקף כפי שנקבע בסעיף 20.3 (כניסה לתוקף). 6. למטרות נספח זה והטבלה של צד, החל מהשנה השנייה כל שלב שנתי של הפחתת מכסים ייכנס לתוקף ב-1 בינואר של השנה הרלוונטית. 7. הטבלאות של הצדדים המצורפות לנספח זה מהוות חלק בלתי נפרד מהסכם זה. פרק 3 כללי מקור חלק א': קביעת מקור סעיף 3.1: הגדרות למטרות פרק זה: "חקלאות ימית"פירושה גידול יצורים ימיים, לרבות דגים, רכיכות, סרטנים, חסרי חוליות ימיים אחרים וצמחי מים, ממלאי זרעים כגון ביצים, ראשנים, דגיגים וזחלים, ע"י התערבות בתהליכי הגידול או הצמיחה לשם הגברת הייצור, כגון אגירה סדירה, הזנה, והגנה מפני טורפים; "ערך CIF"פירושו ערך טובין במועד הייבוא, כולל הובלה וביטוח, אריזה וכל ההוצאות האחרות הנגרמות בהובלה לנמל הייבוא או למקום הכניסה במדינת הייבוא, ולא משנה באיזה אמצעי הובלה משתמשים; רשות המכס פירושו: (א) בישראל, מינהל המכס של רשות המסים בישראל במשרד האוצר; וכן (ב) בקוסטה ריקה, שירות המכס הלאומי),Servicio Nacional de Aduanas(, או ממשיכו; "יצואן" פירושו אדם הנמצא בשטח צד1; "מחיר בשערי המפעל" פירושו המחיר ששולם תמורת הטובין בשערי המפעל ליצרן אצל הצד אשר באחריותו בוצעו העבודה או העיבוד האחרונים, בתנאי שהמחיר כולל את ערך כל החומרים שהשתמשו בהם, פחות כל המיסים הפנימיים המוחזרים, או עשויים להיות מוחזרים, כאשר הטובין המתקבלים מיוצאים; "פריט טובין" מתייחס הן לחומרים והן למוצרים; "השיטה המתואמת""(HS") פירושו השיטה המתואמת לתיאור וקידוד סחורות, לרבות כללי הפרשנות הכלליים שלה, הערות לסעיפים, הערות לפרקים והערות לכותרות משנה, ותיקוניהם העתידיים כפי שהם מאומצים ומיושמים ע"י הצדדים בחוקי המכס שלהם; "ייצור" פירושו כל סוג של עבודה או עיבוד, לרבות הרכבה או פעולות מוגדרות; "חומר" פירושו כל רכיב, חומר גלם, רכיב או חלק, המשמש בייצור פריט הטובין; "פריט טובין שאינו מקורי או חומר שאינו מקורי" פירושו פריט טובין או חומר שאינו זכאי למעמד מקור לפי פרק זה; "לא-צד"פירושו כל מדינה שאיננה ישראל וקוסטה ריקה. 1 בישראל כמוגדר בדין הפנימי שלה. סעיף3.2 טוביןמקוריים 1. למטרות יישום הסכם זה, הטובין הבאים ייחשבו כטובין שמקורם אצל צד: (א) טובין שהושגו בשלמותם או יוצרו שם כמשמעותו בסעיף 3.4; (ב) טובין שיוצרו שם אך ורק מחומרים מקוריים; או (ג) טובין שעברו עבודה או ייצור מספיקים שם בהתאם לסעיף 3.5. 2. בכל מקרה הקבוע בס"ק 1, הטובין יעמדו בכל הדרישות בנות ההחלה האחרות לפי פרק זה. סעיף 3.3: צבירת מקור 1. על אף סעיף 3.2, טובין שמקורם אצל אחד הצדדים ייחשבו כאילו מקורם אצל הצד האחר, ולא יהיה צורך שטובין אלה עברו עיבוד או עבודה מספקים, בהתאם לסעיף 3.5. 2.במקרה שכל צד חתם או יחתום בנפרד על הסכם סחר חופשי לפי סעיף XXIV של GATT 1994 עם אותו לא-צד, והטובין זכאים לטיפול מכס מועדף לפי ההסכם של אחד מהצדדים עם הלא-צד, הטובין יחשבו כטובין מקוריים בהתאם להסכם זה, אם הם משמשים כחומר בייצור פריט טובין אחר בשטחו של צד. 3.הצדדים יסכימו, באמצעות החלטה של הוועדה המשותפת, על התנאים ליישום ס"ק 2 תוך שנה ממועד כניסתו לתוקף של הסכם זה. סעיף 3.4: טובין שיוצרו או הושגו בשלמותם הטובין הבאים ייחשבו כטובין שיוצרו או הושגו בשלמותם אצל צד: (א) טובין מינרליים וחומרים טבעיים אחרים שנלקחו או הוצאו מהקרקע, המים, קרקעית הים או תת- הקרקע של צד; (ב) צמחים, מוצרי צמחים וירקות שגודלו, נקצרו, נקטפו או נאספו שם; (ג) בעלי חיים שנולדו וגדלו שם; (ד) טובין שהושגו מבעלי חיים חיים שם; (ה) טובין שהושגו ע"י ציד, לכידה, איסוף, דיג, חקלאות, תפיסה או חקלאות ימית שנעשו ביבשה, במים הפנימיים או בתוך המים הטריטוריאליים של צד; (ו) טובין של דיג ימי וטובין ימיים אחרים הנלקחים מהמים, מקרקעית הים או מתת-הקרקע מחוץ למים הטריטוריאליים של צד אך ורק ע"י כלי השיט רשום או מתועד אצל צד וזכאי להניף את דגלו; (ז) טובין שנוצרו או נעשו על סיפון ספינת בית חרושת באופן בלעדי מטובין הנזכרים בתת-ס"ק (ו) לסעיף זה, בתנאי שספינת בית החרושת כאמור רשומה או מתועדת אצל צד וזכאית להניף את דגלו. (ח) טובין חוץ מטובין של דיג ימי וטובין ימיים אחרים שנלקחו או הוצאו מהמים, מקרקעית הים או מתת-הקרקע מחוץ למים הטריטוריאליים של צד, ובלבד שלאותו צד יש זכות לנצל מים, קרקעית ים או תת-קרקע אלה; (ט) פריטים משומשים שנאספו שם המתאימים רק לסילוק או לאחזור חומרי גלם; (י) פסולת וגרוטאות שהם תוצאה של שימוש, צריכה או פעולות ייצור שבוצעו שם; וכן (יא) טובין המיוצרים שם באופן בלעדי מהטובין המפורטים בתת-ס"ק (א) עד (י) לסעיף זה, או מנגזרותיהם, בכל שלב של הייצור. סעיף 3.5: עבודה או עיבוד מספיקים 1. למטרות תת-ס"ק 1(ג) לסעיף 3.2, טובין נחשבים ככאלה שעברו עבודה או עיבוד מספיקים כאשר התנאים המפורטים בכללים הספציפיים למוצר (PSR) בנספח 3 א' מתמלאים. 2. תנאים אלה מציינים, עבור כל הטובין המכוסים על ידי הסכם זה, את העבודה או העיבוד שיש לבצע על חומרים שאינם מקוריים המשמשים בייצור, וחלים רק ביחס לחומרים כאמור. לפיכך, נובע כי אם חומרים שאינם מקוריים עוברים עבודה או עיבוד מספיקים, שתוצאתם היא פריט טובין מקורי, וכאשר פריט טובין זה משמש בייצור עתידי של פריט טובין אחר, לא יילקח בחשבון החומר הלא מקורי הכלול בהם. סעיף 3.6: דה מינימיס (מזעור) 1. על אף סעיף 3.5, פריט טובין שאינו עובר שינוי בסיווג תעריף בהתאם לס"ק 1 לסעיף 3.5 ונספח 3-א' ייראה כמקורי אם: (א) ערכם של כל החומרים שאינם מקוריים המשמשים בייצור פריט הטובין ושאינם עוברים את השינוי החל בסיווג התעריף אינו עולה על 10 אחוזים ממחיר פריט הטובין בשערי המפעל. (ב) פריט הטובין עומד בכל שאר אמות המידה בנות ההחלה המפורטות בפרק זה לשם הכרה כפריט טובין מקורי.לא תהיה חריגה מאףאחד מהאחוזים המפורטים בנספח 3-א'עבורהערך המירבי של חומריםשאינם מקורייםבאמצעות החלתס"ק זה. 2. פריט טובין שלפי הוראות פרקים 50 עד 63 שיטתה המתואמת ייראה כאילו עבר שינוי בסיווג תעריף אם משקל כל החומרים שאינם מקוריים המשמשים בייצור פריט הטובין ושאינם עוברים את השינוי החל בסיווג התעריף אינו עולה על 10 אחוז ממשקל פריט הטובין. סעיף3.7: עבודה או עיבודבלתימספיקים 1. הפעולות הבאות תיחשבנה עבודה או עיבוד בלתי מספיקים להענקת מעמד של טובין מקוריים, בין אם מולאו דרישות ס"ק 3.5 בין אם לאו: (א) פעולות שימור להבטחה כי הטובין יישארו במצב טוב בזמן ההובלה והאחסנה; (ב) החלפה פשוטה של אריזה וכן פירוק והרכבה של חבילות; (ג) רחיצה, ניקוי, הסרת אבק, תחמוצת, שמן, צבע או שכבות כיסוי אחרות; (ד) פעולות פשוטות של צביעה וליטוש, כולל שימון; (ה) קילוף, הלבנה חלקית או מלאה, ליטוש וזיגוג של דגנים ואורז; (ו) גיהוץ או הכבשה של טקסטיל; (ז) פעולות לצביעת סוכר או ליצירת גושי סוכר; (ח) קילוף, הוצאת גלעינים וקליפות, של פירות, אגוזים וירקות; (ט) חידוד, טחינה פשוטה או חיתוך פשוט; (י) ניפוי, סינון, מיון, סיווג, דירוג, התאמה; (לרבות הכנת ערכות של פריטים); (יא) הדבקת סימני הדפסה, תוויות, סמלילים ושאר סימנים מייחדים דומים על טובין או אריזתם; (יב) דילול פשוט במים או בחומרים אחרים, ובלבד שתכונות הטובין נותרות ללא שינוי; (יג) מילוי פשוט בבקבוקים, פחיות, בקבוקונים, שקיות, מיכלים, קופסאות, קיבוע על כרטיסים או על לוחות, וכל שאר פעולות אריזה פשוטות אחרות; (יד) הרכבה פשוטה של חלקי פריטים שיהוו פריט שלם או פירוק טובין לחלקים; (טו)ערבוב פשוט של טובין, בין אם מסוגים שונים או לא; (טז)שחיטת בעלי חיים; או (יז) צירוף של שתיים או יותר מהפעולות האמורות. 2. כל הפעולות המתבצעות אצל צד על פריט טובין נתון יובאו בחשבון ביחד בעת קביעה האם יש לראות את העבודה או העיבוד שעבר אותו פריט טובין כבלתי מספיקים כמשמעותו בס"ק 1. למטרותסעיף זה: "פשוט"פירושו פעילויות שאינן זקוקות למיומנויות מיוחדות או למכונות, מכשירים או ציוד המיוצרים או מותקנים במיוחד לצורך ביצוע הפעילות. "ערבוב פשוט"פירושו פעילויות שאינן זקוקות למיומנויות מיוחדות או למכונות, מכשירים או ציוד המיוצרים או מותקנים במיוחד לצורך ביצוע הפעילות. עם זאת, עירוב פשוט אינו כולל תגובה כימית. תגובה כימית פירושו תהליך (כולל תהליך ביוכימי) שתוצאתו היא מולקולה בעלת מבנה חדש על ידי שבירת קשר תוך-מולקולרי וע"י יצירת קשרים תוך-מולקולריים חדשים, או ע"י שינוי הסידור מרחבי של אטומים במולקולה. סעיף 3.8: אביזרים, חלפים וכלים כל צד יקבע כי אביזרים, חלפים וכלים המשוגרים עם פריט ציוד, מכונה, מתקן או כלי רכב, שהם חלק מהציוד הרגיל והם כלולים במחירו או אינם מופיעים בחשבונית נפרדת, ייחשבו כחלק בלתי נפרד מפריט הציוד, המכונה, המתקן או כלי הרכב הנדונים. סעיף 3.9: יחידת התאמה 1. יחידת ההתאמה להחלת הוראות פרק זה תהיה הטובין המסוימים הנחשבים ליחידה הבסיסית בעת קביעת הסיווג בעזרת המינוח של השיטה המתואמת (ש"מ). מכאן נובע כי: (א) כאשר פריט טובין מורכב מקבוצה או מהרכב של פריטים מסווג לפי תנאי השיטה המתואמת (ש"מ) תחת פרט יחיד, השלם מהווה את יחידת ההתאמה; (ב) כאשר משלוח מורכב ממספר פריטי טובין זהים המסווגים תחת אותו פרט של השיטה המתואמת (ש"מ,) יש לקחת כל פריט טובין בנפרד כאשר מחילים את הוראות פרק זה. 2. מקום שלפי כלל כללי 5 של השיטה המתואמת (ש"מ), אריזה נכללת עם פריט הטובין למטרות סיווג, היא תיכלל למטרות קביעת מקור. סעיף 3.10: ערכות ערכות, כמוגדר בכלל כללי 3 של השיטה המתואמת (ש"מ), ייחשבו כמקוריות כשכל הטובין המרכיבים אותן הם מקוריים. אף על פי כן, כאשר ערכה מורכבת מטובין מקוריים ולא מקוריים, הערכה בשלמותה תיחשב כמקורית, בתנאי שערכם של הטובין הלא מקוריים אינו עולה על 15 אחוז ממחיר הערכה בשערי המפעל. סעיף 3.11 גורמים נייטראליים על מנת לקבוע אם פריט טובין הוא מקורי, לא יובא בחשבון מקורם של הגורמים הנייטראליים הבאים העשויים לשמש בייצורו: (א) אנרגיה ודלק; (ב) מפעלים, ציוד וחלפים שלהם; (ג) מכונות, כלים, צבעים ותבניות; (ד) ציוד, מתקנים, אספקה המשמשים לניסוי או לבדיקה של הטובין; (ה) טובין שאינם נכנסים ואינם מיועדים להיכנס להרכב הסופי של פריט הטובין. סעיף 123.: הפרדה חשבונאית של חומרים מתכלים 1. למטרות קביעה אם פריטי טובין הם מקוריים מקום שמשתמשים בחומרים זהים ותחליפיים מקוריים ולא מקוריים בייצור טובין, חומרים אלה יהיו מופרדים פיזית, בהתאם למקורם, במהלך האחסון. חומרים זהים ותחליפיים פירושו חומרים שהם מאותו סוג ואיכות מסחרית, ואשר לאחר שילובם במוצרים המוגמרים לא ניתן להבחין ביניהם למטרות מקור. 2. כאשר נגרמות הוצאות ניכרות או קשיים מהותיים בהחזקת מלאים נפרדים של חומרים מקוריים ולא מקוריים שהנם זהים ובני החלפה, יצרן רשאי להשתמש בשיטה הקרויה "הפרדה חשבונאית" לניהול מלאים כאמור. 3. שיטת החשבונאות תתועד, תיושם ותקוים בהתאם לעקרונות חשבונאיים מקובלים על הכלל החלים ומוכרים בצד שבו מיוצרים הטובין ועליה להיות מסוגלת להבטיח שבמשך תקופת ייחוס ספציפית, בהתאם לדין של הצד המייצא, לא יקבלו מעמד מקור טובין רבים יותר מכפי שהיה קורה החומרים היו מופרדים פיזית. 4. יצרן המשתמש בהפרדה חשבונאית בהתאם לס"ק 2 ו-3 ישמור את כל הראיות התיעודיות למקור החומרים התחליפיים. סעיף 3.13: עקרון הטריטוריאליות 1. יש למלא אחר התנאים להשגת מעמד מקור המפורטים בסעיף 3.2 ללא הפרעה אצל צד. 2. מקום שטובין מקוריים המיוצאים מצד ללא-צד הוחזרו לצד המייצא, יש לראותם כלא מקוריים, אלא אם כן ניתן להוכיח לשביעות רצונן של רשויות המכס כי: (א) הטובין המוחזרים זהים לאלה שיוצאו; וכן (ב) לא נעשתה עליהם כל פעולה מעבר לפעולות הדרושות לשימורם במצב טוב בהיותם אצל אותו לא-צד או במהלך ייצואם. 3. על אף ס"ק 1 ו-2, השגת מעמד מקור בהתאם לתנאים המפורטים בפרק זה לא תושפע מעבודה או עיבוד שנעשו מחוץ לצד על חומרים שיוצאו מצד ולאחר מכן יובאו לשם מחדש, ובלבד: (א) שהחומרים האמורים מושגים בשלמותם אצל צד או עברו עבודה או עיבוד מעבר לפעולות הנזכרות בסעיף 3.7 לפני ייצואם; (ב) שיוכח לשביעות רצונן של רשויות המכס כי: (i) הטובין המיובאים מחדש הושגו על ידי עבודה או עיבוד של החומרים המיוצאים; (ii) עבודה או עיבוד כאמור לא הביאו לשינוי בסיווג ברמה שש-ספרתית של השיטה המתואמת (ש"מ) של הטובין המיובאים-מחדש כאמור; וכן (iii) הערך המוסף הכולל שנרכש מחוץ לצד על ידי החלת הוראות סעיף זה אינו עולה על 10 אחוז מהמחיר בשערי המפעל של פריט הטובין הסופי שעבורו נתבע מעמד מקור. (ג) הוראות תת-ס"ק (ב) (iii) לא יחולו על טובין שאינם עומדים בתנאים המפורטים בסעיף 5.3; וכן (ד) התנאים המפורטים בסעיף 3.6 לא יחולו על החומר האמור כנזכר בתת-ס"ק (א). 4. לצורך החלת הוראות ס"ק 3, ערך מוסף כולל יתפרש ככל העלויות הנובעות מחוץ לצד, לרבות ערך החומרים המשולבים בו. 5. כל עבודה או עיבוד מהסוג המכוסה בהוראות סעיף זה ומבוצעים מחוץ לצד יבוצעו במסגרת הסדרי עיבוד חיצוני, או הסדרים דומים. 6. ס"ק 3 עד 5 יחולו לאחר שהוועדה המשותפת אימצה החלטה בנוגע לתנאי יישומה, תוך שנה ממועד כניסתו לתוקף של הסכם זה. סעיף 3.14 הובלה ישירה 1. היחס המועדף לפי הוראות הסכם זה חל רק על טובין, העומדים בדרישות פרק זה, המובלים במישרין בין הצדדים, אולם ניתן להוביל טובין דרך שטחים אחרים, , עם מעבר, שטעון או אחסון זמני בשטחים האמורים, ובלבד שהטובין: (א) נשארים תחת פיקוח של רשויות המכס אצלם; וכן (ב) אינם עוברים פעולות למעט פריקה, העמסה מחדש, אריזה, תיוג, פיצול משלוחים או כל פעולה אחרת המיועדת לשמור אותם במצב טוב או להובלת הטובין לשטח הצד המייבא 2. ראיה לכך שהתנאים המפורטים בס"ק 1 מולאו תסופק לרשויות המכס של הצד המייבא ע"י המצאת: (א) מסמכי ההובלה, כגון שטר המטען האווירי, שטר המטען או מסמך ההובלה הרב-צורתי או המשולב, המאשרים את ההובלה מהצד המייצא לצד המייבא, לטובין במעבר או בשטעון אצל לא-צד. במקרים כאלה אין צורך להציג תעודה שהונפקה על ידי רשות המכס אצל הלא-צד; (ב) מסמכי ההובלה, כגון שטר המטען האווירי, שטר המטען או מסמך ההובלה הרב-צורתי או המשולב, המאשרים את ההובלה מהצד המייצא לצד המייבא, לטובין באחסנה זמנית בשטחו של לא-צד. נוסף על כך, יש להגיש תעודה שהונפקה ע"י רשויות המכס של הלא-צד או כל רשות מוסמכת אחרת שיועדה לפי הדין הפנימי של הלא-צד, המכילה תיאור מדויק של הטובין והמשלוח; או (ג) העדר כל אחד מהמסמכים הנ"ל, כל מסמך אחר שיוכיח את ההובלה הישירה, בהתאם לדין הפנימי של הצד המייבא. 3. על אף האמור בס"ק 1 ו-2, וכדי לשלב ולשדרג עוד יותר את שרשראות הערך, הצדדים מקימים מנגנון המאפשר לטובין מקוריות המפורטות בנספח 3-ב' לשמור על מעמדן המקורי כאשר טובין אלה: (א) משוחררים לשטח של מדינה שאינה צד, עימה שני הצדדים חתמו בנפרד על הסכם סחר חופשי לפי סעיף XXIV של GATT 1994, אשר מופיעות בנספח 3-ג'; (ב) לא עברו עיבוד נוסף מלבד הפעולות שנקבעו לפי סעיף 3.7 והערך הנוסף על ידי עיבוד כזה אינו עולה על 10% ממחיר המפעל; וכן (ג) נתמכים בהצהרת עיבוד, המוגשת בתנאים המפורטים בסעיף זה, המצורפת להצהרת המקור. מסמך זה יהווה חלק בלתי נפרד מהצהרת המקור. 4. הצדדים, באמצעות החלטת הוועדה המשותפת, יסכימו על הפרטים והתנאים שייכללו בהצהרת העיבוד לצורך יישום תת-ס"ק 3(ג) תוך שנה מכניסתו לתוקף של הסכם זה. 5. הוועדה המשותפת רשאית, לצורך מימוש מטרות ההסכם, לשנות: (א) נספח 3 ב' הנזכר בס"ק 3, לצורך הוספת טובין נוספים; וכן (ב) נספח 3 ג' המוזכר בס"ק 3(א), לצורך הוספת עוד לא-צדדים. סעיף 3.15: תערוכות 1. טובין מקוריים, שנשלחו לתערוכה אצל לא-צד ונמכרו לאחר התערוכה לייבוא אצל צד, ייהנו בייבוא מהוראות הסכם זה, ובלבד שיוכח לשביעות רצון רשויות המכס כי: (א) יצואן שלח טובין אלה מצד ללא-צד שבה מתקיימת התערוכה והציג אותן שם; (ב) הטובין נמכרו או נמכרו בדרך אחרת על ידי אותו יצואן לאדם אצל צד; (ג) הטובין נשלחו במהלך התערוכה או מיד לאחר מכן במצב בו נשלחו לתערוכה; וכן (ד) הטובין לא שימשו, מאז נשלחו לתערוכה, למטרה אחרת מלבד הדגמה בתערוכה. 2. יש להנפיק או להכין הצהרת מקור בהתאם להוראות פרק זה ולהגיש אותה לרשויות המכס של הצד המייבא באופן הרגיל. יש לציין בה את שם התערוכה וכתובתה. במידת הצורך, ייתכן שיידרשו ראיות תיעודיות נוספות לתנאים שבהם הוצגו. 3. ס"ק 1 יחול על כל תערוכת סחר, תעשייה, חקלאות או מלאכה, יריד או תערוכה ציבורית או תצוגה דומה שאיננה מאורגנת למטרות פרטיות בחנויות או במשרדי עסקים, במטרה למכור טובין זרים, ובמהלכה הטובין נשארים תחת פיקוח המכס. חלק ב': נהלי מקור סעיף 3.16: הצהרת מקור 1. טובין שמקורם אצל צד ייהנו, עם ייבואם לצד האחר, מיחס מכס מועדף במסגרת הסכם זה עם הגשת הצהרת מקור בהתאם לסעיף 3.17 בהתאם לדין הפנימי של הצד המייבא, אשר תמולא בשפה האנגלית. 2. על אף האמור בס"ק 1, טובין מקוריים כמשמעותו בפרק זה ייהנו, במקרים המפורטים בסעיף 3.22, מהסכם זה מבלי שיהיה צורך להגיש הצהרת מקור. סעיף 3.17: תנאים להנפקת הצהרת מקור 1. הצהרת מקור כאמור בסעיף 3.16 תונפק בצד אך ורק על ידי יצואן של צד. 2. ניתן להמציא הצהרת מקור אם ניתן לראות את הטובין המדוברים כמקוריים אצל צד ועומדים בדרישות האחרות של פרק זה. 3. הצהרת מקור, אשר נוסחה מופיע בנספח 3-ד', תוגש על ידי היצואן על ידי הקלדה, הטבעה או הדפסה על החשבונית או מסמך מסחרי אחר המתאר את הטובין הנוגעים בדבר בפירוט מספיק כדי לאפשר את זיהוים. ההצהרה יכולה להיות גם בכתב יד; אם ההצהרה כתובה בכתב יד, היא תיכתב בדיו קבועה באותיות מודפסות קריאות. 4. אם היצואן אינו יצרן הטובין, הוא רשאי להצהיר על מקור הטובין רק במקרים בהם הוא מחזיק בכל המידע הנדרש במקרה של אימות מקור הטובין. 5. במקרים בהם הצהרת מקור מסופקת על גבי מסמך מסחרי שאינו החשבונית, כגון רשימת אריזה או תעודת משלוח המצורפת לטובין, היא תונפק אצל הצד המייצא ותכלול את פרטי היצואן, כולל כתובתו אצל צד. 6. היצואן רשאי לערוך את הצהרת מקור לפני, ביום או אחרי תאריך משלוח הטובין. 7. במקרים בהם, לפני שחרור הסחורה מפיקוח המכס,2 נמצא כי הצהרת מקור אינה קריאה או פגומה, או מכילה שגיאות או שלא מולאה בהתאם להסכם זה, רשות המכס של הצד המייבא רשאית להעניק ליבואן פרק זמן להגשת הצהרת מקור מתוקנת, בכפוף לכל תנאי שנקבע בדין הפנימי של הצד המייבא. 2 הוראה זו תחול, במקרה של קוסטה ריקה, לפני ואחרי שחרור הטובין מפיקוח המכס. סעיף 3.18: הגשת הצהרת מקור הצהרת מקור תוגש לרשות המכס של הצד המייבא בהתאם לנהלים החלים באותו צד. סעיף 3.19: תקופת תוקף של הצהרת מקור 1. הצהרת מקור תהיה תקפה למשך12 חודשים ממועד ההנפקה בצד המייצא ותוגש בתוך התקופה האמורה לרשות המכס של הצד המייבא. 2. הצהרת מקור המוגשת לרשות המכס של הצד המייבא לאחר התאריך הסופי להגשה המפורט בס"ק 1 עשויה להתקבל לצורך החלת יחס מועדף כאשר אי הגשת מסמך זה עד התאריך הסופי שנקבע נובעת מנסיבות יוצאות דופן. 3. במקרים אחרים של הגשה באיחור, רשות המכס של הצד המייבא רשאית לקבל הצהרות מקור כאשר המוצרים הוגשו לפני התאריך הסופי האמור. סעיף 3.20: בקשה לקבלת יחס מועדף בשיעור מכס לאחר ייבוא כל צד יקבע כי מקום שפריט טובין נחשב לפריט טובין מקורי בהתאם להסכם זה כאשר יובא לשטחו של אותו צד, והיבואן לא החזיק בהצהרת מקור תקפה, ניתן לשחררו ללא הגשת הצהרת המקור בעת הייבוא, ובלבד שהיבואן: (א) מצהיר, אם נדרש בהתאם לדין הפנימי של הצד המייבא, בעת הייבוא, כי הטובין נחשבים כסחורה מקורית בהתאם להסכם זה; (ב) מגיש, אם נדרש בהתאם לדין הפנימי של הצד המייבא, פיקדון או ערבות בסכום המכס בעת ייבוא הטובין; (ג) מגיש, לא יאוחר משישה חודשים לאחר תאריך הייבוא, הצהרת מקור תקפה; וכן (ד) מספק מסמכים אחרים הקשורים להובלה ישירה של הטובין, בהתאם לס"ק 2 לסעיף 3.14. סעיף 3.21: ייבוא בחלקים כאשר, לבקשת היבואן ובתנאים שנקבעו על ידי רשות המכס של הצד המייבא, טובין מפורקות או לא מורכבות כמשמעותן בכלל כללי 2(א) של הש"מ מיובאות בחלקים, תוגש הצהרת מקור אחת עבור טובין אלה לרשויות המכס עם ייבוא החלק הראשון. סעיף 3.22: פטורים מהצהרות מקור 1. טובין הנשלחים כחבילות קטנות מאנשים פרטיים לאנשים פרטיים או המהווים חלק מכבודתם האישית של נוסעים יתקבלו כטובין מקור ללא צורך בהגשת הצהרת מקור, ובלבד שטובין אלו אינן מיובאות בדרך מסחרית והוכרזו כעומדות בדרישות פרק זה וכאשר אין ספק באמיתותה של הצהרה כאמור. במקרה של טובין הנשלחים בדואר, ניתן לערוך הצהרה זו על הצהרת המכס או על דף נייר המצורף למסמך זה. 2. ייבוא מזדמן הכולל אך ורק טובין לשימוש אישי של הנמענים או הנוסעים או משפחותיהם לא ייחשב כיבוא מסחרי אם ניכר מאופי הטובין ומכמותם כי אין להן מטרה מסחרית. 3. יתר על כן, הערך הכולל של טובין אלה לא יעלה על 1,000 דולר ארה"ב במקרה של חבילות קטנות או 1,000 דולר ארה"ב במקרה של טובין המהווים חלק מכבודתם האישית של הנוסעים. סעיף 3.23: מסמכים תומכים 1. היצואן המגיש הצהרת מקור ישמור, למשך חמש שנים לפחות ממועד הנפקת הצהרת המקור, את המסמכים המשמשים להוכחה כי הטובין המכוסים על ידי הצהרת מקור יכולים להיחשב כטובין שמקורן בצד ועומדים בדרישות האחרות של פרק זה, אשר עשויות לכלול, בין היתר, את האמור להלן: (א) ראיות ישירות לתהליכים שבוצעו על ידי היצואן או היצרן כדי להשיג את הטובין הנוגעות בדבר, הכלולות למשל ברישומי החשבונאות שלו או בניהול החשבונות הפנימי שלו; (ב) מסמכים המוכיחים את מעמד המקור של חומרים ששימשו, הונפקו או הוכנו אצל צד, כאשר מסמכים אלה משמשים בהתאם לדין הפנימי; (ג) מסמכים המוכיחים כי העבודה או העיבוד של חומרים אצל צד, שהונפקו או הוכנו אצל צד, מקום שמסמכים אלה משמשים בהתאם לדין הפנימי; (ד) הצהרת מקור המוכיחה את מעמד המקור של חומרים ששימשו, שהונפקה או הוכנה אצל צד בהתאם לפרק זה; (ה) ראיות מתאימות בנוגע לעבודה או עיבוד שבוצעו מחוץ לצדדים, בהתאם להחלת סעיף 3.13, המוכיחות כי דרישות סעיף זה מולאו. 2. על רשות המכס של הצד המייבא או היבואן, בהתאם לדין הפנימי של הצד המייבא, לשמור את הצהרת המקור ואת כל הרשומות האחרות הקשורות לייבוא הנדרשות על ידי הצד המייבא, למשך חמש שנים לפחות ממועד ייבוא הטובין. 3. ניתן לשמור את הרשומות המוזכרות בסעיף זה בכל מדיום המאפשר אחזור מהיר, לרבות, אך לא רק, בצורה דיגיטלית, אלקטרונית או כתובה. סעיף 3.24: אי-התאמות וטעויות רשמיות 1. גילוי אי-התאמות קלות בין ההצהרות שנמסרו בהצהרת המקור לבין אלה שנמסרו במסמכים שהוגשו לרשות המכס למטרות ביצוע הנהלים לייבוא הטובין לא יהפכו, מכוח עובדה זו בלבד, את הצהרת המקור לבטלות ומבוטלות אם נקבע כדין שמסמך זה אכן תואם את הטובין המוגשים. 2. טעויות פורמליות מובנות מאליהן על גבי בהצהרת המקור לא תגרומנה לדחייתו של מסמך זה, אם אין בטעויות אלה כדי לעורר ספקות בנוגע לנכונותן של ההצהרות שנעשו במסמך. סעיף 3.25 אימות הצהרות מקור 1. אימות עתידי של הצהרת מקור יתבצע באקראי או בכל עת שלרשות המכס של הצד המייבא יש ספקות סבירים ביחס למהימנותו של מסמך כאמור, למעמד המקור של הטובין הנוגעים בדבר או למילוי אחר הדרישות האחרות של פרק זה. 2. למטרות יישום הוראות ס"ק 1, רשות המכס של הצד המייבא תחזיר את הצהרת המקור, או העתק שלה, לרשות המכס של הצד המייצא, וימסרו, מקום שמתאים, את הנימוקים לבקשה לאימות. כל המסמכים והמידע שהושגו, המצביעים על כך שהמידע שנימסר על גבי הצהרת המקור אינו נכון יועבר בתמיכה בבקשת האימות. 3. האימות יתבצע ע"י רשות המכס של הצד המייצא. למטרה זו, תהיה לה הזכות לבקש כל ראיה ולבצע כל ביקורת בספרי היצואן או היצרן או כל בדיקה אחרת שתיראה לה מתאימה בהתאם לנהלי הדין הפנימי שלה. 4. החליטה רשות המכס של הצד המייבא להשעות הענקת יחס מועדף לטובין הנוגעים בדבר בעודם ממתינים לתוצאות האימות, היא תציע את שחרור את הטובין לידי היבואן בכפוף לכל אמצעי זהירות שייחשב נחוץ בהתאם לנהלי הדין הפנימי שלה. 5. רשות המכס המבקשת את האימות תקבל הודעה על תוצאות אימות בתוך עשרה חודשים. על התוצאות האלה לציין בבירור האם הטובין הנוגעים בדבר יכולים להיחשב כטובין שמקורם אצל הצד המייצא וממלאים אחר הדרישות האחרות של פרק זה. 6. במקרים שרשות המכס של הצד המייצא איננה מוסרת תשובה בתוך עשרה חודשים מתאריך הבקשה לאימות, או אם התשובה איננה מכילה מידע מספיק לשם קביעת מקורם של הטובין, רשות המכס המבקשת, למעט בנסיבות חריגות, תסרב לאשר זכאות להעדפה לטובין המכוסים ע"י הצהרת המקור בכפוף לאימות. 7. אם לא נחה דעתה של רשות המכס של הצד המייבא מהתוצאות שמסרה רשות המכס של הצד המייצא, בנסיבות חריגות, רשות המכס של הצד המייבא יכולה לבצע אימות אצל הצד המייצא ע"י: (א) בקשות בכתב לרשות המכס של הצד המייצא למידע נוסף, מסמכים או הסברים, בנוגע לתוצאות האימות האמור לעיל. מידע זה יסופק לא יאוחר מ-90 ימים ממועד קבלת הבקשה כאמור מרשות המכס או הרשות המוסמכת של הצד המייבא; או (ב) ביקור אימות בחצרי היצואן או היצרן אצל צד המייצא. למטרה זו: (i) רשות המכס של הצד המייבא תשלח הודעה מראש לרשות המכס של הצד המייצא בנוגע לכוונה של הצד המייבא לערוך ביקור בחצרי היצואן או היצרן. (ii) הצד המייצא יקבע תאריך לביקור בהסכמה של היצואן או היצרן, הצד המייבא והצד המייצא. הביקור ייערך לא יאוחר מ-90 ימים מקבלת ההודעה בכתב מרשות המכס של הצד המייצא; (iii) נציגים רשמיים של הצד המייצא יסייעו לנציגים רשמיים של הצד המייבא בביקורם וילוו אותם בחצרי היצואן או היצרן, אלא אם כן הוסכם אחרת; וכן (iv) רשות המכס של הצד המייבא המבצעת את האימות תספק לרשות המכס של הצד המייצא קביעה בכתב האם הטובין זכאים להיחשב כטובין מקוריים, לרבות ממצאים עובדתיים והבסיס המשפטי לקביעה זו, לא יאוחר מ-60 ימים אחרי עריכת הביקור. 8. עם קביעה כי הטובין אינם מקוריים, ניתן למנוע יחס מועדף לטובין המכוסים ע"י הצהרת המקור הכפופה לאימות. אחרת, יוענק לטובין יחס מועדף. 9. לשם הבהרה, מידע שנאסף על ידי צד למטרות סעיף זה יטופל בהתאם לסעיף 3.32. 10. כל המידע והתקשורת לפי סעיף זה ייעשו באנגלית ויישלחו בדוא"ל או בכל אמצעי אחר המבטיח קבלה. 11. סעיף זה לא ימנע חילופי מידע או מתן כל סיוע אחר כפי שנקבע בהסכמי שיתוף פעולה במכס. סעיף 3.26: חשבונית צד שלישי 1. צד מייבא לא ידחה תביעה ליחס תעריף מועדף מהסיבה היחידה שחשבונית לא הונפקה על ידי צד שלישי שהוא אינו היצואן או היצרן של הטובין, ובלבד שפריט הטובין עומד בדרישות בפרק זה. 2. אם החשבונית מונפקת אצל לא-צד, הצהרת המקור תוגש על גבי מסמך מסחרי שאינו החשבונית, שהונפק בשטח הצד המייצא. במקרה כזה, יצואן הטובין חייב להיות מזוהה בבירור במסמך עליו מונפקת הצהרת המקור. 3. למען הסר ספק, צד שלישי פירושו אדם שאינו היצואן או היצרן של הטובין, ויכול להיות ממוקם אצל צד או אצל לא-צד. סעיף 3.27: שלילת יחס מכס מועדף 1. רק מהסיבות הספציפיות הבאות, רשות המכס של הצד המייבא רשאית לסרב ליחס המועדף ללא אימות של הצהרת המקור, בהתאם לסעיף 3.25: (א) לא מולאו דרישות סעיף 3.14 לגבי הובלה ישירה; (ב) היבואן לא הגיש את הצהרת המקור לרשות המכס של הצד המייבא בתוך התקופה הקבועה בפרק זה; (ג) הצהרת המקור הונפקה במדינה שאיננה קוסטה ריקה או ישראל; או (ד) הצהרת המקור הונפקה בחשבונית או במסמך מסחרי שהונפק על ידי לא-צד. 2. דחתה רשות המכס של הצד המייבא תביעה ליחס תעריף מועדף, היא תמסור ליבואן בכתב את ההחלטה, כולל הנימוקים להחלטה. סעיף 3.28: נקודות קשר כל צד, בתוך 30 ימים מכניסתו לתוקף של הסכם זה, יועד נקודת קשר אחת או יותר במסגרת הרשות המוסמכת שלו ליישום פרק זה ויודיע לצד האחר על פרטי הקשר של אותה נקודת קשר או אותן נקודות קשר לרבות דוא"ל וכתובת של רשות המכס האחראית לאימות הצהרת המקור. כל צד יודיע מיד לצד האחר על כל שינוי בפרטי נקודות הקשר הללו. חלק ג': התייעצות ושינויים סעיף 3.29: התייעצות ושינויים הצדדים, באמצעות נקודות הקשר או ועדת המשנה למכס ולכללי מקור, יתייעצו וישתפו פעולה כדי: (א) לוודא כי פרק זה מיושם בצורה יעילה ואחידה; וכן (ב) לדון בתיקונים הכרחיים לפרק זה, תוך התחשבות בהתפתחויות בטכנולוגיה, בתהליכי ייצור ובעניינים קשורים אחרים. סעיף 3.30: ועדת משנה למכס וכללי מקור בהתאם לסעיף 4.11 (ועדת משנה למכס וכללי מקור), הצדדים מסכימים להקים ועדת משנה למכס וכללי מקור המורכבת מנציגים של כל צד. סעיף 3.31: הוראות מעבר לטובין במעבר או באחסון ניתן להחיל את הוראות הסכם זה על טובין העומד בהוראות פרק זה ואשר בתאריך כניסתו לתוקף של הסכם זה נמצאים במעבר, בין הצדדים באחסון זמני, בפיקוח מכס או באזורים חופשיים, בכפוף להגשה לרשות המכס של הצד המייבא, בתוך 12 6 חודשים מאותו תאריך, של הצהרת מקור שנעשתה בדיעבד יחד עם המסמכים המעידים שהטובין הובלו ישירות בהתאם לסעיף 3.14. סעיף 3.32: סודיות 1. צד ישמור על סודיות המידע שסיפק הצד האחר בהתאם לפרק זה ויגן עליו מפני גילוי שעלול לפגוע במעמדו התחרותי של האדם המספק את המידע. כל הפרת סודיות תטופל בהתאם לחוק הפנימי של כל צד. 2. המידע הנ"ל לא ייחשף ללא אישור מפורש של הצד המספק מידע כזה, למעט במידה שיידרש גילויו למטרות אכיפת חוק או במהלך הליכים משפטיים או מנהליים, בהתאם לחוק הפנימי שלו. נספח 3-א' כללי מקור ספציפיים למוצר הערות ראשיות לנספח זה: 1. למטרות פרשנות כללי המקור בנספח זה: (א) פרק פירושו שתי הספרות הראשונות של מספר סיווג התעריפים לפי הש"מ; (ב) כותר פירושו ארבע הספרות הראשונות של מספר סיווג התעריפים לפי הש"מ;` (ג) קוד ש"מ פירושו מספר סיווג התעריפים המשמש בש"מ; (ד) חלק פירושו החלקים המפורטים בש"מ; (ה) תת-כותר פירושו שש הספרות הראשונות של מספר סיווג התעריפים לפי קוד ש"מ (HS code.) 2. נספח זה ערוך כאמור להלן:: (א) עמודה 1 - קוד ש"מ (חלק, פרק, כותר או תת-כותר) (ב) עמודה 2 - תיאור המוצר, לפי קוד ש"מ (ג) עמודה 3 - כלל מקור ספציפי למוצר (ד) עמודה 4 - כלל מקור ספציפי למוצר אלטרנטיבי 3. מקום שכלל מצוין בעמודות 3 ו-4, היצואן או היצרן רשאים להחיל את הכלל המפורט בעמודה 3 או 4. 4. מקום שכלל ספציפי למוצר מחייב שהחומרים המשמשים יעברו שינוי בסיווג המכס או פעולה ספציפית של ייצור או עיבוד, יחולו הכללים רק על חומרים שאינם מקוריים. 5. מקום שהוגדר כלל מקור ספציפי תוך שימוש באמת המידה של שינוי בסיווג התעריף, הכלל ייחשב כאילו התקיים רק אם כל אחד מהחומרים שאינם מקוריים המשמשים בייצור פריט הטובין עבר את השינוי בסיווג התעריף. 6. אם כלל מקור ספציפי למוצר מוגדר על ידי קריטריון של שינוי סיווג תעריף המלווה בביטוי "למעט", הפירוש יהיה כאילו משמעותו היא שכלל המקור הספציפי למוצר דורש שהחומרים המוחרגים יהיו מקוריים כדי שפריט הטובין יהיה מקורי. 7. כאשר, במקרים מסוימים, באה לפני הערך בעמודה 1 הקידומת "ex", פירוש הדבר שהכללים בעמודות 3 או 4 חלים רק על החלק של אותו כותר או תת-כותר כמתואר בעמודה 2. 8. למטרות עמודות 3 ו-4 של נספח זה: (א) WO פירושו שהמוצר חייב לעמוד בקריטריונים של הושגו או יוצרו בשלמותם לפי סעיף 3.4 להסכם זה; (ב)CC פירושו שכל החומרים שאינם מקוריים המשמשים בייצור פריט הטובין עברו שינוי בסיווג התעריף ברמה של 2 ספרות; (ד) CTH פירושו שכל החומרים שאינם מקוריים המשמשים בייצור הטובין עברו שינוי בסיווג התעריף ברמה של 4 ספרות; (ה) CTSH פירושו שכל החומרים שאינם מקוריים המשמשים בייצור פריט הטובין עברו שינוי בסיווג התעריף ברמה של 6 ספרות; (ז) QVC פירושו תוכן בעל ערך מזכה לפי הערה ראשית 9 של נספח זה. לצורך חישוב ה-QVC, בהתאם לנספח זה, התקנת תוכנה מהותית שפותחה והותקנה אצל צד תילקח בחשבון במחיר שערי המפעל, כתהליך ייצור; (ו) N/A פירושו שאין כלל בר החלה. 9. למטרות עמודה 3 ו-4 של נספח זה, ה-QVC יחושב באופן הבא: 𝑀.𝑁.𝑉 − 𝑉𝑎𝑙𝑢𝑒 𝐸𝑥𝑊𝑜𝑟𝑘𝑠 100 ∗ = 𝑄𝑉𝐶 𝑉𝑎𝑙𝑢𝑒 𝐸𝑥𝑊𝑜𝑟𝑘𝑠 כאשר: QVC הוא תוכן הערך המזכה של פריט טובין המבוטא באחוזים; מחיר בשערי המפעל הוא המחיר ששולם בשערי המפעל, לפי סעיף 3.1 ליצרן אצל הצד שבה התבצעה העבודה או העיבוד האחרונים, ובלבד שהמחיר כולל את ערך כל החומרים שהשתמשו בהם, בניכוי כל מס פנימי המוחזר, או העשוי להיות מוחזר, כאשר פריט הטובין שהושג מיוצא; V.N.M - הוא ערך ה-CIF של החומרים הלא-מקוריים בזמן הייבוא, לפי סעיף 3.1 או המחיר המוקדם ביותר שנקבע ששולם או שיש לשלם אצל הצד שאצלו הייצור מתקיים עבור כל החומרים שאינם מקוריים אשר נרכשו על ידי היצרן בייצור פריט הטובין. כאשר יצרן פריט טובין רוכש חומרים שאינם מקוריים אצל אותו צד, ערכם של חומרים כאמור לא יכלול עלויות הובלה, ביטוח, אריזה וכל העלויות האחרות שנגרמו בהובלת החומר ממחסן הספק למקום היצרן. 1. הערה לפרק 03 של ש"מ (דגים וסרטנים, רכיכות וחסרי חוליות ימיים אחרים); דגים, סרטנים, רכיכות וחסרי חוליות ימיים אחרים ייחשבו כמקוריים גם אם גודלו מדגיגים1 או זחלים שאינם מקוריים. 2. הערה לחלק II של הש"מ (מוצרי צמחים (פרקים 14-06:)) טובין של חקלאות וגינון שגודלו בשטחו של צד ייחשבו כמקוריים בשטחו של אותו צד גם אם גודלו מזרעים, פקעות, זרעי שורשים, ייחורים, שתלים, נבטים, ניצנים או חלקים חיים אחרים של צמחים שיובאו מלא- צד. קוד ש"מ תיאור הטובין כללי מקור ספציפיים למוצר (PSR) (1) (2) (3) (4) פרק 1 בעלי חיים חיים כל בעלי החיים שבפרק N/A 01 הושגו בשלמותם פרק 2 בשר ושיירי בשר אכילים כל החומרים שבפרקים N/A 01 ו-02 שנעשה בהם שימוש הושגו בשלמותם פרק 3 דגים וסרטנים, רכיכות כל החומרים שבפרק 03 N/A וחסרי חוליות אחרים שנעשה בהם שימוש הושגו בשלמותם פרק 4 תוצרת חלב; ביצי עופות; כל החומרים שבפרק 04 N/A דבש טבעי; מוצרים אכילים שנעשה בהם שימוש מן החי שאינם מפורטים או הושגו בשלמותם כלולים במקום אחר פרק 5 מוצרים מן החי שאינם כל החומרים שבפרק 05 N/A מפורטים או כלולים במקום שנעשה בהם שימוש אחר הושגו בשלמותם 1״דגיגים״ –דגים צעירים בשלב שלאחר הזחל, לרבות אצבעונים, פאר, סמולטים ואלוורים. פרק 6 אילנות וצמחים אחרים כל החומרים שבפרק 06 N/A חיים; פקעות, שורשים שנעשה בהם שימוש ודומיהם; פרחים קטופים הושגו בשלמותם ועלווה לקישוט פרק 7 ירקות, ושורשים ופקעים כל החומרים שבפרק 07 N/A מסוימים, הראויים למאכל שנעשה בהם שימוש הושגו בשלמותם פרק 8 פירות ואגוזים ראויים כל החומרים שבפרק 08 N/A לאכילה; קליפות של פרי שנעשה בהם שימוש הדר או מלונים הושגו בשלמותם פרק 9 קפה, תה, מאטה ותבלינים CTH QVC 35% 0901 קפה, אם קלוי, נטול כל החומרים שבכותר N/A קופאין, או לא; קליפות 0901 שנעשה בהם וקרומים של קפה; תחליפי שימוש הושגו בשלמותם קפה המכילים קפה בשיעור כלשהו 0902 תה, אם מתובל או לא CTSH N/A פרק 10 דגנים כל החומרים שבפרק 10 N/A שנעשה בהם שימוש הושגו בשלמותם פרק 11 מוצרים של תעשיית CC N/A הטחינה; לתת; עמילנים; אינולין; דיבקית החיטה; למעט: ex 1102עד קמחים, גריסים, קיבר CC, למעט מכותר 1006 N/A ex 1103 וגלולות של אורז פרק 12 זרעי שמנים ופירות מפיקי כל החומרים שבפרק 12 N/A שמן; גרעינים, זרעים שנעשה בהם שימוש ופירות שונים, צמחים הושגו בשלמותם תעשייתיים או רפואיים; קש ומספוא; למעט 1208 קמחים וקיבר של זרעי שמן CTH QVC 40% או של פירות נותני שמן, חוץ מחרדל- פרק 13 שרף עצים; צמגים, CC QVC 40% שרפים, צמג שרפים ושרפים אוליאיים פרק 14 חומרים צמחיים לקליעה; כל החומרים שבפרק 14 N/A מוצרי צמח שלא מפורטים שנעשה בהם שימוש או כלולים במקום אחר; הושגו בשלמותם פרק 15 שומנים ושמנים מבעלי CTH QVC 35% חיים, צמחים ומיקרוביאליים ומוצרים מפירוקם ; שומנים ראויים למאכל מעובדים; שעוות מבעלי חיים או מצמחים, למעט: 1507 עד שמן מפולי סויה, שמן CC N/A 1510 מאגוזי אדמה, זיתים ופיצוליו; שמנים אחרים ופיצוליהם, שהופקו בלעדית מזיתים, לרבות מזיגות של שמנים אלה או פיצוליהם עם שמנים או פיצוליהם שבפרט 15.09 1511 שמן דקלים ופיצוליו, אם כל החומרים הצמחיים N/A מזוקק או לא, אך שלא עבר הושגו בשלמותם שינוי כימי. 1512.11עד שמן חמניות, שמן חריע או CC N/A 1513.19 שמן זרעי כותנה או שמן אגוזי קוקוס (קופרה), ופיצוליהם, 1513.21עד שמן גלעיני דקל או שמן כל החומרים הצמחיים N/A 1513.29 BABASSUופיצוליהם הושגו בשלמותם 1514 to שומנים ושמנים מבעלי CC N/A 1520 חיים, צמחיים או מיקרוביאליים ומוצרים מפירוקם; שומנים ראויים למאכל; גליצרול גלמי; מי גליצרול ובורית (LYE) גליצרול פרק 16 תכשירים מבשר, מדגים, CC N/A מסרטנים ורכיכות או מחסרי חוליות אחרים החיים במים, או מחרקים; למעט ex 1601 נקניקים ומוצרים דומים, CC, למעט פרק 01 ו-02 N/A מבשר, שיירי בשר, או דם של בקר; תכשירי מזון המבוססים על מוצרים אלה ex תכשירים שעברו CC, למעט פרק 01 ו-02 N/A 1602.10 הומוגניזציהמבשר, שיירי בשר, או דם של בקר 1701 סוכר קנים או סלק CC, למעט מכותר 1212 N/A וסוכרוזה טהורה מבחינה כימית, בצורה מוצקה 1702 סוכרים אחרים, סוכר טהור CTSH N/A כימית, להוציא דבש מלאכותי, בין אם מעורב בדבש טבעי ובין אם לא; קרמל: 1703 מולסה המתקבלת ממיצוי CC, למעט מכותר 1212 N/A או זיקוק סוכר 1704 ממתקי סוכר (לרבות CTH N/A שוקולד לבן) שאינם מכילים קקאו פרק 18 קקאו ותכשירי קקאו; CTH N/A למעט: ex 1806 ממתקי שוקולד לציפוי CTH QVC 35% קינוחים (סוכריות שוקולד") פרק 19 תכשירים מדגנים, מקמח, CTH QVC 35% מעמילן או מחלב; מוצרי מאפה. ex 1904 גלולות קמח אורז; אורז CC, למעט מכותר 1006 N/A שעבר בישול מוקדם פרק 20 תכשירים מירקות, מפירות, CTH QVC 35% מאגוזים או מחלקים אחרים של צמחים 2008.20 אננס ופרי הדר שעובדו או CC, למעט מפרק 08 QVC 35% עד2008.30 שומרו בצורה אחרת, אם מכילים תוספת של סוכר או של חומר ממתיק אחר או כוהל, של"פ 2009.11 מיץ תפוזים CC, למעט מפרק 08 QVC 35% עד2009.19 2009.41 מיץ אננס CC, למעט מפרק 08 QVC 35% עד2009.49 פרק 21 תכשירים שונים הראויים CTH QVC 35% למאכל אדם 2101.11 תמציות (ESSENCES, CC, למעט מכותר 0901 N/A עד2101.12 EXTRACTS)ותרכיזים, של קפה, ותכשירים המבוססים על תמציות ותרכיזים אלה, או המבוססים על קפה ex תמציות (ESSENCES,,CTH N/A 2101.20 EXTRACTS)ותרכיזים, למעט מפרק 17 של תה, ותכשירים המבוססים על תמציות ותרכיזים אלה, או המבוססים על תה 2105 גלידה ומוצרי קרח אחרים CC, למעט מפרק 04 N/A הראויים למאכל, אם ומכותר משנה 1901.90 מכילים קקאו או לא 2106.90 תכשירי מזון, CTH, ובלבד שערך כל N/A של"פ החומרים שאינם מקוריים מפרק 17 שנעשה בהם שימוש אינו עולה על %30 ממחיר המוצר בשערי המפעל פרק 22 משקאות, כהלים לשתייה CTH QVC 35% וחומץ; למעט: ex משקאות, המכילים מוצרי CC, למעט מפרק 04 N/A 2202.99 חלב ומכותר משנה 1901.90 2207 כוהל אתילי בלתי מפוגל, CC, למעט מכותר 1212, N/A שחוזקו הכוהלי, לפי נפח, 1701 ו-1703 %80 ומעלה; כוהל אתילי וכוהלים אחרים, מפוגלים, בכל חוזק שהוא פרק 23 שאריות ופסולת של CC N/A תעשיית המזון; מספוא מעובד לבעלי חיים 2306.60 כוספה ושיירים מוצקים כל החומרים מהצומח N/A אחרים של אגוזי דקל או שנעשה בהם שימוש גלעיניו מושגים בשלמותם 2309 תכשירים מהסוג המשמש CTH N/A להזנת בעלי חיים פרק 24 טבק ותחליפי טבק CTH QVC 35% מעובדים; מוצרים, בין אם מכילים ניקוטין ובין אם לאו, המיועדים לשאיפה ללא בעירה; מוצרים אחרים המכילים ניקוטין המיועדים להחדרת ניקוטין לתוך גוף האדם פרק 25 מלח; גופרית; אדמות ואבן; CTH QVC 35% חומרי גבס, סיד ומלט. פרק 26 עפרות, סיגים ואפר. CTH QVC 35% פרק 27 דלקים מינרליים, שמנים CTH QVC 35% מינרליים ומוצרים מזיקוקם; חומרים ביטומניים; שעוות מינרליות. פרק 28 כימיקלים אנאורגניים; CTH, עם זאת, ניתן QVC 35% תרכובות אורגניות או להשתמש בחומרים מאותו אנאורגניות של מתכות כותר כמו המוצר, ובלבד יקרות, של מתכות נדירות, שערכם הכולל אינו עולה של יסודות רדיואקטיביים על 20% ממחיר המוצר או של איזוטופים בשערי המפעל פרק 29 כימיקלים אורגניים CTH, עם זאת, ניתן QVC 35% להשתמש בחומרים מאותו כותר כמו המוצר, ובלבד שערכם הכולל אינו עולה על 20% ממחיר המוצר בשערי המפעל פרק 30 מוצרים פרמצבטיים CTH, עם זאת, ניתן QVC 35% להשתמש בחומרים מאותו כותר כמו המוצר, ובלבד שערכם הכולל אינו עולה על 20% ממחיר המוצר בשערי המפעל פרק 31 דשנים CTH, עם זאת, ניתן QVC 35% להשתמש בחומרים מאותו כותר כמו המוצר, ובלבד שערכם הכולל אינו עולה על 20% ממחיר המוצר בשערי המפעל פרק 32 טאנין או תמציות לצביעה, CTH, עם זאת, ניתן QVC 35% טאנין ותולדיו ; חמרי צבע להשתמש בחומרים מאותו (DYES), צבענים כותר כמו המוצר, ובלבד (PIGMENTS) וחומר שערכם הכולל אינו עולה צובע (COLOURING על 20% ממחיר המוצר MATTER) אחר; צבעים בשערי המפעל (PAINTS) ווארנישים (VARNISHES); מרק (PUTTY) ומסטיקים (MASTICS) אחרים; דיו. פרק 33 שמני תמצית ורזינואידים; CTH, עם זאת, ניתן QVC 35% תכשירים של פרפומריה, להשתמש בחומרים מאותו של קוסמטיקה או של כותר כמו המוצר, ובלבד טואלט שערכם הכולל אינו עולה על 20% ממחיר המוצר בשערי המפעל פרק 34 סבון, גורמים אורגניים CTH, עם זאת, ניתן QVC 35% פעילי-שטח, תכשירי להשתמש בחומרים מאותו הדחה, תכשירי סיכה, כותר כמו המוצר, ובלבד שעוות מלאכותיות, שעוות שערכם הכולל אינו עולה מעובדות, תכשירי הברקה על 20% ממחיר המוצר או מירוק, נרות ופריטים בשערי המפעל דומים, עיסות כיור, "שעוות דנטליות" ותכשירים דנטליים על בסיס פלסטר פרק 35 חומרים אלבומיניים; CTH, עם זאת, ניתן QVC 35% עמילנים לאחר שינוי; להשתמש בחומרים מאותו כותר כמו המוצר, ובלבד דבקים (GLUES;) שערכם הכולל אינו עולה אנזימים על 20% ממחיר המוצר בשערי המפעל פרק 36 חומרי נפץ; מוצרים CTH, עם זאת, ניתן QVC 35% פירוטכניים; גפרורים; להשתמש בחומרים מאותו סגסוגות מהירות- כותר כמו המוצר, ובלבד התלקחות; תכשירים שערכם הכולל אינו עולה דליקים מסוימים. על 20% ממחיר המוצר בשערי המפעל פרק 37 טובין פוטוגרפיים או CTH, עם זאת, ניתן QVC 35% סינמטוגרפיים. להשתמש בחומרים מאותו כותר כמו המוצר, ובלבד שערכם הכולל אינו עולה על 20% ממחיר המוצר בשערי המפעל פרק 38 מוצרים כימיים שונים CTH, עם זאת, ניתן QVC 35% להשתמש בחומרים מאותו כותר כמו המוצר, ובלבד שערכם הכולל אינו עולה על 20% ממחיר המוצר בשערי המפעל פרק 39 פלסטיק ופריטים ממנו CTH QVC 35% פרק 40 גומי ופריטים ממנו CTH QVC 35% פרק 41 שלחים וגלדים גולמיים CTH QVC 35% (חוץ מעורות פרווה) ועור פרק 42 פריטי עור; מוצרי אוכף CTH QVC 35% ורתמה; טובין לנסיעה, תיקי-יד וכלי קיבול דומים; פריטים ממעי-חיות (להוציא מעי תולעי משי) פרק 43 עורות פרווה ופרווה CTH QVC 35% מלאכותית; מוצריהם. פרק 44 עץ ופריטים מעץ; פחם עץ CC N/A פרק 45 שעם ופריטים משעם CTH QVC 35% פרק 46 מוצרי קש, מאספרטו או CTH QVC 35% מחומרי קליעה אחרים; מוצרי נצרים וקליעה פרק 47 פולפה מעץ או מחומר סיבי CTH QVC 35% תאיתי אחר; פסולת וגרוטאות של נייר או של קרטון למיחזור פרק 48 נייר וקרטון; פריטים CTH QVC 35% מפולפת נייר, מנייר או מקרטון פרק 49 ספרים מודפסים, עיתונים, CTH 35% QVC תמונות ומוצרים אחרים של תעשיית הדפוס; כתבי יד, כתבי יד ותרשימים פרק 50 משי CTH QVC 35% פרק 51 צמר, שיער בעלי חיים דק CTH QVC 35% או גס; חוט ובד ארוג, משיער סוס פרק 52 כותנה CTH QVC 35% פרק 53 סיבי טקסטיל צמחיים CTH QVC 35% אחרים; חוט נייר ובדים ארוגים מחוט נייר פרק 54 נימים עשויים; רצועות CTH QVC 35% ודומיהן מחומרי טקסטיל עשויים פרק 55 קציץ סיבים עשויים CTH QVC 35% פרק 56 מוך, לבד ובדים ולא- CTH QVC 35% ארוגים; חוטים מיוחדים; פתילים, חבלים, כבלים ופריטים מהם פרק 57 שטיחים וכיסויי רצפה CTH QVC 35% אחרים מטקסטיל; פרק 58 בדים ארוגים מיוחדים; בדי CTH QVC 35% טקסטיל מצויצים; תחרה; מרבדי קיר (TAPESTRIES;) עטורים (TRIMMINGS;) רקמה; פרק 59 בדי טקסטיל מוספגים, CTH QVC 35% מצופים, מכוסים או מרובדים; פריטי טקסטיל מהסוג המתאים לשימושים תעשייתיים. פרק 60 בדים סרוגים או צנורים CTH QVC 35% פרק 61 פריטי לבוש ואבזרי CC N/A הלבשה, סרוגים או צנורים פרק 62 פריטי לבוש ואבזרי CC N/A הלבשה, שאינם סרוגים או צנורים פרק 63 פריטי טקסטיל מוכנים CC QVC 35% אחרים; ערכות; בגדים משומשים ופריטי טקסטיל משומשים; סמרטוטים פרק 64 מנעלים, קרסוליות וכדומה; CTH QVC 35% חלקי פריטים כאמור פרק 65 כיסויי ראש וחלקיהם: CTH QVC 35% פרק 66 מטריות, שמשיות, מקלות CTH QVC 35% הליכה, מקלות ישיבה, שוטים ושוטי רכיבה וחלקיהם פרק 67 נוצות ופלומה מעובדות CTH QVC 35% ופריטים העשויים מנוצות או מפלומה; פרחים מלאכותיים; פריטים משיער אדם פרק 68 פריטים מאבן, מגבס, CTH QVC 35% ממלט, מאסבסט, מנציץ או מחומרים דומים פרק 69 מוצרי קרמיקה CTH QVC 35% פרק 70 זכוכית ומוצרי זכוכית CTH QVC 35% פרק 71 פנינים טבעיות או CTH QVC 35% מתורבתות, אבנים יקרות או יקרות-למחצה, מתכות יקרות, מתכות מצופות במתכת יקרה, ופריטים מהן; חיקויי תכשיטים; מטבעות; למעט 2017 יהלומים, בין אם מעובדים CTSH N/A או לא, אך לא משובצים או מקובעים 7103 אבנים יקרות (חוץ CTSH N/A מיהלומים) ואבנים יקרות למחצה 7106 כסף בצורתו הגולמית CTSH N/A (Unwrought) או בצורות מעובדות-למחצה, או בצורת אבקה 7110.11 פלטינה בצורתה הגולמית CTSH N/A (Unwrought) או בצורת אבקה 7110.19 פלטינה בצורות אחרות CTSH N/A 7113 פריטי תכשיטים וחלקים CTH N/A מהם 7114 פריטים של עבודות צורפי CTH N/A זהב או כסף וחלקיהם, ממתכת יקרה או ממתכת מצופה במתכת יקרה פרק 72 ברזל ופלדה CTH QVC 35% פרק 73 פריטים מברזל או מפלדה CTH QVC 35% פרק 74 נחושת ופריטים ממנה CTH QVC 35% פרק 75 ניקל ופריטים ממנו CTH QVC 35% פרק 76 חמרן ופריטים ממנו CTH QVC 35% פרק 78 עופרת ופריטים ממנה CTH QVC 35% פרק 79 אבץ ופריטים ממנו CTH QVC 35% פרק 80 בדיל ופריטים ממנו CTH QVC 35% פרק 81 מתכות פשוטות אחרות; CTH QVC 35% צרמטים; פריטים מהם פרק 82 כלים, מכשירים, כלי CTH QVC 35% חיתוך, כפות ומזלגות, ממתכת פשוטה; חלקיהם ממתכת פשוטה פרק 83 פריטים שונים ממתכת CTH QVC 35% פשוטה פרק 84 כורים גרעיניים, דודים, CTSH + QVC 35% QVC 40% מכונות ומכשירים מכניים; וחלקיהם פרק 85 מכונות וציוד חשמליים CTSH + QVC 35% QVC 40% וחלקים בשבילם; מקליטים (RECORDERS) ומפיקים (REPRODUCERS) לקול, מקליטים ומפיקים של תמונה ושל קול לטלוויזיה, וחלקים ואבזרים של פריטים אלה פרק 86 קטרים ורכב אחר של CTH QVC 35% מסילות ברזל וחלקיהם; מיקבעים ומיתאמים לפסי מסילות ברזל, וחלקיהם; ציוד איתות לתנועה (TRAFFIC)מיכני (לרבות אלקטרו-מיכני) מסוג כלשהו פרק 87 כלי רכב, חוץ מרכב CTH QVC 35% למסילות ברזל, וחלקיהם ואבזריהם פרק 88 כלי טייס, חלליות, CTH QVC 35% וחלקיהם פרק 89 אניות, סירות ומבנים צפים CTH QVC 35% פרק 90 מכשירים וכלים אופטיים, CTSH + QVC 25% QVC 35% פוטוגרפיים, סינמטוגרפיים, רפואיים או כירורגיים, מכשירי וכלי מדידה, בדיקה או דיוק; חלקיהם ואביזריהם פרק 91 שעונים וחלקיהם CTH QVC 35% פרק 92 כלי נגינה; חלקים ואבזרים CTH QVC 35% של פריטים כאמור פרק 93 נשק ותחמושת; חלקיהם CTH QVC 35% ואבזריהם פרק 94 רהיטים, כלי מיטה, CTH QVC 35% מזרנים, תומכים למזרן, כרים וחפצי ריהוט ממולאים דומים; מנורות ומתאמי תאורה, שאינם מפורטים או כלולים במקום אחר; שלטים מוארים, שלטי-שם מוארים וכדומה; מבנים טרומיים; למעט: ex 9403 רהיטים מעץ וחלקיהם מעץ CTH QVC 50% פרק 95 צעצועים, משחקים וצרכי CTH 35% QVC ספורט; חלקיהם ואבזריהם פרק 96 פריטים מיוצרים שונים CTH QVC 35% פרק 97 יצירות אמנות, פריטי CTH QVC 35% אספנות ועתיקות נספח 3-ב' רשימת טובין מקוריים לפי ס"ק 3 לסעיף 3.14 להלן רשימת הטובין המקוריים המכוסים על ידי נספח זה: פרק 84; פרק 85; פרט 87.08; פרק 88; פרק 90; ו- פרט 96.20. נספח 3 - ג רשימת מדינות שאינן צדדים לפי ס"ק 3 לסעיף 3.14 ס"ק 3 לסעיף 3.14 יחול רק על הלא-צדדים הבאים, שאתם שני הצדדים חתמו בנפרד על הסכם סחר חופשי לפי סעיף XXIV ל-GATT 1994: קנדה; מקסיקו; המדינות החברות באיגוד הסחר החופשי האירופי; המדינות החברות באיחוד האירופי; וכן ארצות הברית של אמריקה. נספח 3 ד' הצהרת מקור היצואן של הטובין המכוסים ע"י מסמך זה מצהיר כי מקורם של הטובין הללו מועדף1, אלא אם כן צוין אחרת במפורש2. 1מדינת מקור, כלומר ישראל או קוסטה ריקה. 2 החשבונית או מסמך מסחרי אחר צריכים לכלול את התאריך ואת חתימת היצואן. אם אלה אינם כלולים, הם יסופקו כחלק מהצהרה זו. בהתאם לדין הפנימי של כל צד, היצואן רשאי לחתום אלקטרונית או דיגיטלית על מסמכים כאמור ברגע שהוועדה המשותפת אימצה החלטה בדבר יישום חתימות אלקטרוניות או דיגיטליות. פרק 4 נהלי מכס ופישוט סחר סעיף4.1: שיתוף פעולה במכס 1. הצדדים ישתפו פעולה על מנת להבטיח את היישום וההפעלה הנכונים של הוראות הסכם זה ככל שהן מתייחסות: (א) לייבוא או לייצוא במסגרת הסכם זה; (ב) ליחס מועדף ולהליכי תביעות; (ג) להליכי אימות; (ד) להערכת מכס ולסיווג של טובין; וכן (ה) להגבלות או איסורים על ייבוא ו/או ייצוא; 2. בתוך 30 ימים מתאריך כניסתו לתוקף של הסכם זה, כל צד ייעד איש קשר ויודיע לצד האחר את פרטיה, במטרה לפשט את היישום היעיל של פרק זה. כל צד יודיע במהרה לצד האחר על כל שינוי בפרטי קשר כאמור. אם לא ניתן ליישב עניין באמצעות אנשי הקשר, הוא יובא בפני ועדת המשנה לענייני מכס וכללי מקור כמפורט בפרק זה. 3. הצדדים יעניקו סיוע הדדי כמפורט בנספח א' בדבר סיוע הדדי בענייני מכס. סעיף4.2: נהלי מכס 1. הצדדים ידאגו לכך שנהלי המכס של כל אחד מהם יושמו באופן צפוי, , עקבי, הוגן ושקוף 2. בהתאם לס"ק 1,כל צד: (א) יפשט את נהלי המכס שלו במידה הגבוהה ככל הניתן; (ב) יעשה שימוש בטכנולוגיית מידע ותקשורת בנהלי המכס שלו. 3. בכפוף לדין הפנימי שלו וככל שהדבר מעשי, כל צד ישתדל: (א) לפתח מערכות אלקטרוניות מתאימות למערכות של הצד האחר, על מנת לפשט את חילופי נתוני סחר בינלאומיים; וכן (ב) לפתח מערך של רכיבי נתונים ותהליכים משותפים בהתאם למודל נתוני המכס של ארגון המכס העולמי (להלן "ארגון המכס העולמי") ולהמלצות והנחיות קשורות של ארגון המכס העולמי. סעיף4.3: שחרור טובין כל צד ישתדל להבטיח שרשות המכס שלו יאמצו או יקיימו תהליכים אשר: (א) יאפשרו שחרור טובין בהקדם האפשרי, בהתאם לדין הפנימי שלו, לאחר עמידה בכל הדרישות הרגולטוריות והנהלים. (ב) יאפשרו הגשה ועיבוד מוקדם של המידע באמצעים אלקטרוניים לפני ההגעה הפיסית של הטובין כדי לאפשר את שחרורם עם הגעתם; וכן (ג) יאפשרו שחרור טובין בנקודת ההגעה, ללא העברה זמנית למחסנים או למתקנים אחרים. סעיף4.4: ניהולסיכונים 1. ביישום הליכי המכס, ובמידת האפשר, כל רשות מכס תמקד את משאביה במשלוחי טובין בעלי סיכון גבוה. 2. האמור לעיל לא ימנע מרשות מכס לקיים פיקוח העשוי לדרוש בדיקות מקיפות יותר. סעיף4.5: שקיפות 1. הצדדים יפרסמו בהקדם או יאפשרו בדרך אחרת את זמינותם לציבור , לרבות באינטרנט, את החוקים, התקנות, הנהלים המנהליים וההחלטות המנהליות (רולינג) בעלי התחולה הכללית בענייני מכס או המשפיעים על הפעלתו של הסכם זה, על מנת לאפשר לבעלי עניין ולצדדים להכיר אותם. 2. כל צד ייעד או יקיים נקודת בירור אחת או יותר לטיפול בפניות של בעלי עניין בנוגע לענייני מכס וינגיש באינטרנט מידע בנוגע לנהלים לביצוע בירורים כאמור. 3. כל צד, ככל הניתן ובאופן התואם את הדין ומערכת המשפט הפנימיים שלו, יספק הזדמנויות ופרק זמן מתאים לסוחרים ולבעלי עניין אחרים להגיב על תזכיר או התיקון המוצעים של חוקים ותקנות בעלי תחולה כללית המתייחסים לתנועה, שחרור והתרה של טובין, כולל טובין במעבר. 4. כל צד, ככל הניתן ובאופן התואם את הדין ומערכת המשפט הפנימיים שלו, יבטיח כי חוקים ותקנות חדשים או מתוקנים בעלי תחולה כללית המתייחסים לתנועה, שחרור והתרה של טובין, כולל טובין במעבר, יפורסמו או יאפשרו את זמינותם לציבור בדרך אחרת. מוקדם ככל האפשר לפני כניסתם לתוקף, על מנת לאפשר לסוחרים ולבעלי עניין אחרים להתוודע אליהם. 5. שינויים בשיעורי מכס אוהתעריפים, אמצעים בעלי השפעה מקלה, אמצעים שיעילותם תיפגע כתוצאה מציות לס"ק 3 או 4, אמצעים המוחלים בנסיבות דחופות, או שינויים קלים בדין ובמערכת המשפט הפנימיים, כולם מוחרגים מס"ק 3 ו-4. סעיף4.6: נהלי מכסללאנייר הצדדים מכירים בכך שהגשה אלקטרונית בסחר והעברה של מידע הקשור לסחר וגרסאות אלקטרוניות של מסמכים היא חלופה לשיטות המבוססות על נייר, אשר תגביר באופן משמעותי את יעילות הסחר באמצעות צמצום העלות והזמן. אי לכך, הצדדים ישתפו פעולה במטרה ליישם ולקדם נהלי מכס ללא נייר. סעיף4.7: מתןמידעמוקדם 1. בכפוף להוראות פרק 3 (כללי מקור) ולדין הפנימי של כל צד, יעניקו רשויות המכס החלטת מידע מוקדם בכתב בנוגע לעמידה בכללי המקור כפי שנקבעו בפרק זה; וכן לזכאותם של טובין כאמור לטיפול מועדף לפי הסכם זה. 2. בהתאם לדין הפנימי שלו, כל צד יעניק, באמצעות רשויות המכס שלו, לפני ייבוא טובין לשטחו, הלטת מידע מוקדם על פי בקשה בכתב של יבואן בשטחו, או יצואן או יצרן בשטח הצד האחר, ביחס; (א) לסיווג מכס; (ב) להחלת אמות מידה להערכת מכס למקרה מסוים, בהתאם להוראות הסכם הערכת המכס; וכן (ב) לכל עניין אחר שהצדדים עשויים להסכים עליו. 3. כל צד יעניק החלטת מידע מוקדם בתוך 60 ימים אחרי שהרשות המוסמכת שלו קיבלה בקשה, ובלבד שהמבקש הגיש את כל המידע הנדרש על ידי הצד, לרבות, אם הצד מבקש, דוגמית של הטובין שלגביהם המבקש מבקש החלטת מידע מוקדם. 4. כל צד יאמץ או יקיים נהלים להוצאת החלטות מידע מוקדם כאמור, כולל פרטי המידע הנדרש לטיפול בבקשה לפסיקה. 5. צד רשאי לסרב להוציא החלטת מידע מוקדם אם העובדות והנסיבות המהוות את בסיס ההחלטה למידע מוקדם הן נושא לחקירה או לביקורת מינהלית או שיפוטית. הצד המסרב להוציא החלטת מידע מוקדם יודיע בהקדם למבקש בכתב, תוך פירוט העובדות הנוגעות בדבר והבסיס להחלטתו לסרב להוציא את ההחלטה למידע מוקדם. 6. כל צד יקבע שהחלטות מידע מוקדם יהיו בתוקף החל מתאריך הוצאתן, או תאריך אחר המצוין בהחלטה. בכפוף לס"ק 1-5, החלטת מידע מוקדם תישאר בתוקף ובלבד שהעובדות או הנסיבות שההחלטה מבוססת עליהן נשארות ללא שינוי, או לפרק הזמן הקבוע בחוקים, בתקנות או בהחלטות מינהליות של הצד שהוציא את ההחלטה. סעיף 4.8: ביקורת וערעור ביחס לקביעותיו בענייני מכס, כל צד יעניק גישה: (א) לפחות לדרג אחד של ביקורת מינהלית על ידי רשות מנהלית, בדרגה הגבוהה או בלתי תלויה בפקיד או המשרד אשר נתן את ההחלטה; וכן (ב) לביקורת שיפוטית של הקביעה או ההחלטה שהתקבלו בדרג הסופי של הביקורת המינהלית. סעיף4.9: גורמים כלכליים מאושרים 1. הצדדים יקדמו את יישום העקרון של גורם כלכלי מאושר (להלן: "AEO") בהתאם למסגרת התקנים SAFE של ארגון המכס העולמי. 2. כל צד יקדם את ההענקה של מעמד AEO לגורמים הכלכליים שלו במטרה להשיג אמצעים של פישוט סחר. 3. הצדדים יפעלו לקידום כריתת הסדר להכרה הדדית של תוכניות ה-AEO שלהם, אשר יחלו תוך שנה ממועד כניסתו לתוקף של הסכם זה. סעיף4.10: סודיות 1. צד ישמור על סודיות המידע שנמסר ע"י הצד האחר לפי פרק 3 (כללי מקור) ופרק זה, ויגן עליו מפני גילוי העלול לפגוע במעמדו התחרותי של האדם המוסר את המידע. כל הפרה של סודיות תטופל בהתאם לחקיקה הפנימית של כל צד. 2. את המידע הנ"ל לא יגלו ללא רשות מפורשת של הצד שמסר את המידע האמור, למעט במידה שיהיה צורך לגלות אותו למטרות אכיפת החוק או במסגרת הליכים שיפוטיים. סעיף4.11: ועדתמשנה לעניינימכס וכללימקור 1. הצדדים מקימים בזאת ועדת משנה למכס וכללי מקור, המורכבת מנציגים מכל צד, אשר עשויה לכלול רשויות סחר, מכס או כל רשויות מוסמכות אחרות, ותנסח את כללי הנוהל שלה בישיבתה הראשונה. 2. ועדת המשנה למכס וכללי מקור תתכנס תוך שנה ממועד כניסתו לתוקף של הסכם זה ותתכנס לאחר מכן כפי שיוסכם על ידי הצדדים, בישראל או בקוסטה ריקה לסירוגין. 3. ועדת המשנה למכס וכללי מקור תדון בנושאים הנוגעים: (א) לפרשנות, החלה וניהול אחידים של פרק 3 (כללי מקור),] ופרק זה; (ב) לסיווג מכס, הערכה וקביעת מקור של טובין למטרות הסכם זה; (ג) כללי מקור, כולל כללי המקור הספציפיים למוצר (PSR) הרשומים בנספח 3-א' (כללי מקור ספציפיים למוצר); (ד) שיח בילטראלי עם עדכונים שוטפים על שינויים בדין של כל אחד מהם; וכן (ה) לדיון בכל סוגיה אחרת, המובאת בפניה על ידי רשויות המכס של הצדדים, הצדדים או הוועדה המשותפת. 4. ועדת המשנה למכס וכללי מקור רשאית לגבש החלטות, המלצות או חוות דעת כפי שהיא רואה לנכון ולדווח על כך לוועדה המשותפת. 5. ועדת המשנה למכס וכללי מקור רשאית לנסח נהלים אחידים, כפי שהיא רואה לנכון, שיוגשו לאישור הוועדה המשותפת לאישורה. פרק 5 אמצעים סניטריים ופיטוסניטריים סעיף 5.1: יעדים יעדי פרק זה הם להגן על חייהם או בריאותם של האדם, החי והצומח תוך הקלה על הסחר, ולהבטיח כי האמצעים הסניטריים והפיטוסניטריים של הצדדים אינם יוצרים חסמי סחר בלתי מוצדקים. סעיף 5.2: היקף פרק זה יחול על כל האמצעים הסניטריים והפיטוסניטריים של כל צד העשויים, במישרין או בעקיפין, להשפיע על הסחר בין הצדדים. סעיף 5.3: הוראות כלליות הצדדים מאשרים מחדש את זכויותיהם והתחייבויותיהם במסגרת ההסכם בדבר יישום אמצעים סניטריים ופיטוסניטריים, הכלול בנספח 1 א' להסכם ארגון הסחר העולמי (להלן "הסכם SPS"), ומשלבים אותו בהסכם זה. סעיף 5.4: נקודות קשר סניטריות או פיטוסניטריות 1. מתאמי הצדדים כפי שיועדו בפרק 19 (ניהול ההסכם) ישמשו כנקודות קשר לצורך הקלת התקשורת בנושאים סניטריים ופיטוסניטריים הקשורים לסחר. 2. לצורך יישום הוראות הסכם זה, הצדדים מסכימים לשתף מידע הנוגע לרשויות המוסמכות שלהם האחראיות על אמצעים סניטריים ופיטוסניטריים, המפורטות בנספח 5 א' (רשויות מוסמכות) ולהודיע זה לזה במהרה על כל שינוי. סעיף 5.5: שיתוף פעולה 1. הצדדים ישאפו לשפר את הקשר בין הרשויות המוסמכות שלהם האחראיות על עניינים סניטריים ופיטוסניטריים. למטרה זו, הרשויות המוסמכות: (א) יתקשרו בנושאים סניטריים ופיטוסניטריים במטרה לשפר את שיתוף הפעולה הרגולטורי; וכן (ב) יקדמו שיתוף פעולה בנושאים הקשורים ליישום הסכם SPS, ובגופים בינלאומיים רלוונטיים לקביעת תקנים כגון ועדת קודקס אלימנטריוס, האמנה הבינלאומית להגנת הצומח (IPPC) והארגון העולמי לבריאות בעלי חיים (WOAH), כפי שמתאים; 2. הצדדים, באמצעות הרשויות המוסמכות שלהם, ישאפו לשתף פעולה בפיתוח ויישום מנגנונים להקלת הסחר באמצעות אופטימיזציה של הליכי אימות ובקרה סניטריים ופיטוסניטריים, תוך שמירה על רמת ההגנה הסניטרית והפיטוסניטרית המתאימה של הצד המייבא. 3. במקרה של מוצרים אורגניים, הצדדים ישתפו פעולה בהתאם לנספח 5 ב' (מוצרים אורגניים). סעיף 5.6: חילופי מידע הצדדים יחליפו מידע בנושא: (א) אמצעים סניטריים ופיטוסניטריים מוצעים או ממשיים המשפיעים או עשויים להשפיע על הסחר ביניהם והקשורים למערכת הרגולטורית של כל צד, באמצעות מערכת הגשת ההודעות הסניטריות והפיטוסניטריות של ארגון הסחר העולמי כאמצעי להודעה; (ב) תוצאות בדיקות יבוא במקרה של משלוחים שנדחו או אינם עומדים בדרישות, לרבות הממצאים האפידמיולוגיים, הבסיס המדעי ובסיס הערכת הסיכונים בנוגע לדחיות כאלה; וכן (ג) לפי בקשה, תוצאות של ביקורות ונהלי אימות בשטח כפי שהם קשורים לסחר בין הצדדים. סעיף 5.7: התייעצויות טכניות 1. הצדדים יפעלו במהירות כדי לטפל בכל סוגיית SPS ספציפית הקשורה לסחר ומתחייבים לקיים את הדיונים הדרושים ברמה הטכנית על מנת ליישב כל סוגיה כאמור. 2. בכל עת, צד רשאי להעלות סוגיית SPS ספציפית בפני הצד האחר באמצעות הרשויות המוסמכות, כמפורט בנספח 5 א', וכן רשאי לבקש מידע נוסף הקשור לסוגייה. הצד האחר ישיב בתוך פרק זמן סביר. 3. לא יושבה סוגייה באמצעות המידע שהוחלף לפי סעיף 5.9 וס"ק 2, לבקשת כל אחד מהצדדים באמצעות נקודת הקשר שלו, הצדדים ייפגשו בתוך פרק זמן סביר כדי לדון בסוגיות SPS ספציפיות, כדי למנוע הפרעה בסחר, או להגיע לפתרון מקובל הדדית. הצדדים ייפגשו פנים אל פנים או תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים זמינים. אם נדרשת נסיעה, הצד המבקש את הפגישה ייסע לדון בסוגיות SPS ספציפיות בשטח הצד האחר, אלא אם כן הוסכם אחרת. סעיף5.8: אמצעיחירום 1.על אמצעי חירום שמטילצדמייבא תימסרבמהרה הודעהלצדהאחר באמצעות הרשות המוסמכתהנוגעת בדברהנזכרתבנספח5א'(רשויותמוסמכות),ולפיבקשה,יתקיימוהתייעצויותביןהרשויותהמוסמכותתוך שבעה ימיעסקיםממועדההודעה. הצדדים ישקלוכלמידע שיימסרבאמצעות התייעצויותכאמור. 2. הצד המייבא יבחן בתוך פרק זמן סביר את המידע שיימסר לו על ידי הצד המייצא, בעת קבלת החלטות בנוגע למשלוחים אשרהיובתהליך הובלה בין הצדדיםבמועדכניסת אמצעי חירום לתוקף. נספח 5 א' רשויות מוסמכות למטרות פרק זה, רשות מוסמכת פירושו: (א) בקוסטה ריקה: i)) השירות הלאומי לבריאות בעלי חיים ("SENASA"), או ממשיכו; (ii) השירות הפיטוסניטרי הממלכתי ("SFE"), או ממשיכו; וכן (iii) משרד הבריאות, או ממשיכו; וכן (ב) בישראל: (i) השירותים להגנת הצומח והביקורת (PPIS,) משרד החקלאות וביטחון המזון או ממשיכו; (ii) השירותים הווטרינרי ובריאות המקנה (IVSAH), משרד החקלאות וביטחון המזון או ממשיכו; (iii) המכון לביקורת ותקנים של חומרי רפואה - משרד הבריאות, או ממשיכו. נספח 5 ב' מוצרים אורגניים 1. במקרה של תוצרת אורגנית המוסדרת על ידי ישראל במסגרת "חוק הסדרת תוצרת אורגנית, התשס"ה- 2005", ועל ידי קוסטה ריקה במסגרת פרק XVI, סעיפים 73 עד 76 של "חוק אורגני בדבר הסביבה, 7554 (1995)" והצו הנשיאותי 29782-MAG, בנושא "הסדרת החקלאות האורגנית (2001)", או כל חקיקה עוקבת, הצד המייבא יכיר במוצר שאושר כאורגני על ידי הצד המייצא ככזה שעומד בתקנים מקבילים. 2. למטרות ס"ק 1, על מנת להכיר בשקילות דו-צדדית של מוצרים אורגניים, הצדדים, בתוך לא יותר משנתיים מתאריך כניסתו לתוקף של הסכם זה, יחליפו מידע נוגע בדבר ויחילו את הנהלים הפנימיים שלהם להשגת השקילות כאמור. פרק 6 מחסומים טכניים בפני הסחר סעיף 6.1: הגדרות למטרות פרק זה, יחולו המונחים וההגדרות המפורטים בנספח 1 להסכם בדבר מחסומים טכניים בפני הסחר, הכלול בנספח 1A להסכם WTO (להלן: "הסכם TBT.)" סעיף 6.2: יעדים יעדיו של פרק זה הם להגביר את הסחר בין הצדדים ולהקל עליו, לרבות באמצעות הגברת יישום הסכם TBT ע"י הצדדים; להבטיח כי תקנות טכניות, התקנים ונהלי הערכת ההתאמה לא ייצרו מחסומים בלתי נחוצים בפני הסחר בין הצדדים; והגברת השקיפות, ההבנה ההדדית ושיתוף הפעולה בין הצדדים. סעיף 6.3: היקף 1. פרק זה יחול על ההכנה, האימוץ וההחלה של כל התקנים, התקנות הטכניות ונהלי הערכת ההתאמה העשויים להשפיע על הסחר בטובין בין הצדדים. 2. על אף ס"ק 1, פרק זה לא יחול על: (א) מפרט טכני שהכין גוף ממשלתי לדרישות הייצור או הצריכה שלו, המכוסות על ידי פרק 11 (רכש ממשלתי); או (ב) אמצעים סניטריים או פיתוסניטריים המכוסים ע"י פרק 5 (אמצעים סניטריים ופיתוסניטריים). סעיף 6.4: אישור של הסכם TBT הצדדים מאשרים את זכויותיהם והתחייבויותיהם הקיימות זה ביחס לזה על פי הסכם TBT, אשר משולב בהסכם זה והופך לחלק ממנו, בשינויים המתחייבים. סעיף 6.5: תקנים בינלאומיים 1. כל צד ישתמש בתקנים, מדריכים והמלצות בינלאומיים נוגעים בדבר, במידה שלפי הוראות סעיפים 2.4 ו-5.4 להסכם TBT, כבסיס לתקנות הטכניות ולנהלי הערכת ההתאמה שלו. 2. בקביעה האם קיימים תקן, מדריך או המלצה בינלאומיים כמשמעותו בסעיפים 2 ו-5 ונספח 3 להסכם TBT, כל צד יבסס את קביעתו על העקרונות הקבועים ב"החלטת הוועדה לעקרונות פיתוח תקנים, מדריכים והמלצות בינלאומיים ביחס לסעיפים 2, 5 ונספח 3 להסכם", שאומץ ב-13 בנובמבר 2000 על ידי ועדת WTO למחסומים טכניים בפני הסחר (נספח 2 לחלק 1 של G/TBT/1/Rev13) וכל נוסח עתידי שלה. 3. הצדדים יעודדו שיתוף פעולה בין ארגוני התקינה הלאומיים של כל אחד מהם בתחומים שיש בהם עניין הדדי, בהקשר של השתתפותם בגופי תקינה בינלאומיים, כדי להבטיח שתקנים בינלאומיים שפותחו בארגונים כאמור מקלים על סחר ואינם יוצרים מכשולים מיותרים בפני הסחר הבינלאומי. סעיף 6.6: תקנות טכניות 1. הצדדים ישתמשו בתקנים בינלאומיים כבסיס להכנת התקנות הטכניות שלהם, אלא אם כן תקנים בינלאומיים אלה אינם יעילים או אינם מתאימים להשגת היעד הלגיטימי המבוקש. כל צד ימסור, לבקשת הצד האחר, את נימוקיו לכך שלא השתמש בתקנים בינלאומיים כבסיס להכנת התקנות הטכניות שלו. 2. כל צד ישתדל לבחון מחדש את התקנות הטכניות שלו כדי להגביר את ההתכנסות של תקנות טכניות אלה סביב תקנים בינלאומיים נוגעים בדבר, תוך התחשבות, בין היתר, בכל התפתחות חדשה בתקנים הבינלאומיים הנוגעים בדבר או בכל שינוי בנסיבות שהולידו סטייה מכל תקן בינלאומי נוגע בדבר. 3. כל צד ישקול בחיוב בקשה של הצד האחר לנהל משא ומתן על הסדרים להשגת הקבלה של תקנות טכניות. 4. צד יסביר, לבקשת הצד האחר, את הסיבות לכך שלא קיבל בקשה של הצד האחר לנהל משא ומתן על הסדרים כאמור. 5. הצדדים יחזקו את התקשורת והתיאום זה עם זה, מקום שמתאים, בהקשר של דיונים בהקבלה של תקנות טכניות וסוגיות קשורות בפורומים בינלאומיים, כגון ועדת WTO למחסומים טכניים בפני הסחר. סעיף 6.7: נהלי הערכת התאמה 1. הצדדים מכירים בכך שקיים מגוון רחב של מנגנונים המאפשרים קבלה של תוצאות נהלי הערכת ההתאמה שנערכו בשטח צד בשטחו של הצד האחר. מנגנונים כאמור עשויים לכלול: (א) הכרה הדדית בתוצאות נהלי הערכת התאמה שביצעו גופים ממשלתיים הממוקמים זה בשטחו של זה ביחס לתקנות טכניות ספציפיות; (ב) הכרה בהסכמי הכרה אזוריים, בינלאומיים ורב-צדדיים קיימים ובהסדרים בין גופי הסמכה או הערכת התאמה; (ג) הכרה בנהלי הסמכה לגופי הערכת התאמה זכאים; (ד) הועדת גופי הערכת התאמה או הכרה בהועדה של גופי הערכת התאמה ע"י הצד האחר; (ה) הכרה חד-צדדית בתוצאות נהלי הערכת התאמה שבוצעו בשטח הצד האחר; (ו) קבלת הצהרת התאמה של ספק; (ז) הקלה על הסדרים מרצון בין גופי הערכת התאמה בשטחו של כל צד. 2. כאשר צד דורש הערכת התאמה כהבטחה חיובית לכך שמוצר תואם תקנה טכנית, עליו: (א) לבחור נהלי הערכת התאמה שהם מידתיים לסיכונים הכרוכים בכך, כפי שנקבע על סמך הערכת סיכונים; (ב) לשקול, במידת האפשר ובהתאם לדין של כל צד, את השימוש בהצהרת התאמה של ספק, כלומר, הצהרת ההתאמה שהונפקה על ידי היצרן באחריותו הבלעדית של היצרן ללא הערכה חובה של צד שלישי, כערובה להתאמה בין האופציות כהוכחת לציות לתקנות טכניות; (ג) לבקשת הצד האחר, למסור מידע על אמות המידה ששימשו לבחירת נהלי הערכת ההתאמה עבור מוצרים ספציפיים. 3. צד ישקול בחיוב בקשה של הצד האחר לנהל משא ומתן על הסכמים או הסדרים להכרה הדדית בתוצאות נהלי הערכת ההתאמה של כל אחד מהם. 4. הצדדים ישתדלו להעצים את חילופי המידע ביניהם בדבר מנגנוני קבלה, במטרה להקל על קבלת תוצאות הערכת התאמה. סעיף 6.8: פיקוח שוק 1. למטרות סעיף זה, "פיקוח שוק" פירושו תפקיד של רשות ציבורית בנפרד מנהלי הערכת התאמה ומבוצע אחרי נהלי הערכת ההתאמה, ומשמעותו פעילויות המבוצעות ואמצעים הננקטים על ידי רשויות ציבוריות על בסיס נהליו של צד. כדי לאפשר לאותו צד לנטר או לטפל בציות של מוצרים לדרישות המפורטות בחוקים ובתקנות שלו. 2. כל צד רשאי, בין היתר: (א) להחליף מידע עם הצד האחר על פעילויות פיקוח שוק ואכיפה, כגון על הרשויות האחראיות על פיקוח שוק ואכיפה, או על אמצעים שננקטו נגד מוצרים מסוכנים; וכן (ב) להבטיח את אי התלות של פונקציות פיקוח שוק בפונקציות הערכת התאמה במטרה להימנע מניגודי עניינים. 3. בהמשך לסעיף 6.11 (חילופי מידע), כל דיון או מידע שיוחלף במסגרת סעיף זה יוגדר כסודי, אלא אם כן הצדדים מסכימים אחרת. 4. הצדדים רשאים לשתף פעולה ולהחליף מידע בתחום בטיחות המוצר והציות, מה שעשוי לכלול בפרט את האמור להלן: (א) פעילויות ואמצעים של פיקוח שוק ואכיפה; (ב) שיטות הערכת סיכונים ובדיקות מוצר; (ג) החזרות מתואמות של מוצרים או פעולות דומות אחרות; (ד) עניינים מדעיים, טכניים ורגולטוריים במטרה לשפר את הבטיחות והציות של מוצרים שאינם מזון; (ה) סוגיות מתפתחות בעלות חשיבות משמעותית לבריאות ולבטיחות; (ו) פעילויות הקשורות לתקינה; וכן (ז) חילופי פקידים. סעיף 6.9: שקיפות 1. על מנת לשפר את ההזדמנות של הצד האחר לספק הערות משמעותיות על תקנה טכנית מוצעת או הליך הערכת התאמה, צד המפרסם הודעה או מעביר הודעה בהתאם לסעיפים 2.9, 2.10, 5.6 או 5.7 של הסכם ה-TBT יכלול הסבר על המטרות והרציונל של ענייני ההצעה. 2. כל צד יאפשר לפחות 60 יום לאחר העברת הודעה בהתאם לסעיף 2.9 או 5.6 של הסכם ה-TBT לצד האחר להגיש הערות בכתב בנוגע לחקיקה על ההצעה, למעט במקרים בהם מתעוררות או מאיימות להתעורר בעיות דחופות של בטיחות, בריאות, הגנת הסביבה או ביטחון לאומי. 3. ככל שהדבר ניתן, בהתאם למערכת המשפט שלו, כל צד יפרסם תקנות טכניות מוצעות ונהלי הערכת התאמה מוצעים שהוא מציע לאמץ, או יפרסם מראש מסמכים המספקים תיאור נוגע בדבר של תקנות טכניות חדשות אפשריות או נהלי הערכת התאמה חדשים כדי לאפשר לבעלי עניין להגיב. 4. כל צד, מקום שהתייעצויות בנוגע לפיתוח תקנות טכניות ונהלי הערכת התאמה פתוחות לציבור, יאפשר לבני אדם מהצד האחר להשתתף בתנאים שאינם פחות נוחים מאלה המוענקים לבני האדם שלו. 5. לבקשת הצד האחר, צד יספק לצד האחר מידע בנוגע למטרה, והנמקה, לתקן, תקנה טכנית או נוהל הערכת התאמה שהצד אימץ או מציע לאמץ. סעיף 6.10: שיתוף פעולה והקלות סחר 1. הצדדים יחזקו את שיתוף הפעולה שלהם בתחום התקנים, התקנות הטכניות ונהלי הערכת התאמה על מנת להקל על הסחר בין הצדדים ולהגדיל את הגישה לשווקים שלהם באמצעות הפעילויות הבאות: (א) הגברת ההבנה ההדדית של המערכות שלהם; (ב) הגברת שיתוף הפעולה בין סוכנויות הרגולציה של הצדדים בהשגת יעדי בריאות, בטיחות וסביבה; (ג) הקלת הסחר על ידי יישום נהלים רגולטוריים נאותים; וכן (ד) הגברת שיתוף הפעולה, כנדרש, כדי להבטיח שתקנות טכניות ונהלי הערכת התאמה מבוססים על תקנים בינלאומיים או על החלקים הנוגעים בדבר שלהם ולא ייצרו מכשולים מיותרים לסחר בין הצדדים. 2. הצדדים מכירים בכך שקיים מגוון רחב של מנגנונים לתמיכה בהתאמת רגולציה רבה יותר ולסילוק מחסומים טכניים מיותרים בפני סחר, לרבות: (א) דו שיח ושיתוף פעולה רגולטורי, בין היתר: (i) חילופי מידע על גישות ונהלים רגולטוריים; (ii) קידום השימוש בנהלים רגולטוריים נאותים לשיפור היעילות והאפקטיביות של תקנות טכניות, תקנים ונהלי הערכת התאמה; (ב) התאמת תקנים לאומיים לתקנים בינלאומיים נוגעים בדבר, למעט מקום שהם בלתי הולמים או בלתי יעילים; (ג) הקלה על שימוש נרחב יותר בתקנים, מדריכים והמלצות בינלאומיים נוגעים בדבר כבסיס לתקנות טכניות ונהלי הערכת התאמה; וכן (ד) קידום קבלת תקנות טכניות של צד אחר כמקבילות. 3. הצדדים יבקשו לזהות, לפתח ולסכם יוזמות להקלת סחר המתאימות לסוגיות או למגזרים מסוימים, לרבות: (א) שקיפות; (ב) התאמה לתקנים בינלאומיים; (ג) האחדה או הקבלה של תקנות טכניות; (ד) מנגנונים להקלת קבלת נהלי הערכת התאמה המבוצעים בשטח הצד האחר באמצעות הסכמים או הסדרים של הכרה הדדית; וכן (ה) הבנות שהושגו בסוגיות של ציות. סעיף 6.11: חילופי מידע 1. צד רשאי לבקש מהצד האחר למסור מידע בכל עניין העולה לפי פרק זה. הצד המקבל בקשה לפי ס"ק זה ימסור מידע זה, וישתדל להגיב לבקשה כזו תוך 60 ימים, ואם אפשר, באמצעים אלקטרוניים. 2. צד רשאי לבקש דיונים טכניים עם הצד האחר לצורך יישוב כל עניין העולה לפי פרק זה. פרק 7 תרופות סחר סעיף7.1: הגדרות למטרות פרק זה: הסכם החקלאות פירושו הסכם החקלאות, הכלול בנספח 1 א' להסכם WTO; אמצעי מגן דו-צדדי פירושו אמצעי המתואר בסעיף ג' להלן; רשות חוקרת מוסמכת פירושו: (i) בקוסטה ריקה, המינהל לניתוח כלכלי ומסחרי Dirección de Análisis Económico y( )Comercial של משרד הכלכלה, התעשייה והמסחר Ministerio de Economía, Industria y( )Comercio, או מחליפו; וכן (ii) בישראל, הממונה על היטלי סחר, במשרד כלכלה והתעשייה, או היחידה מקבילה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, או מחליפו; תעשייה מקומית פירושו, ביחס לפריט טובין מיובא, היצרנים בכללותם של טובין דומים או תחרותיים ישירות של צד, או שתפוקתם הכוללת של טובין דומים או תחרותיים ישירות מהווה חלק ניכר מסך הייצור של טובין כאמור; אמצעי מגן עולמי פירושו אמצעי המוחל לפי סעיף XIX ל GATT 1994 והסכם אמצעי המגן; נזק חמור פירושו נזק משמעותי כולל במעמדה של תעשייה מקומית; איום בנזק חמור פירושו "נזק חמור" צפוי בבירור, בהתבסס על עובדות שאינן רק בגדר טענה, השערה או אפשרות קלושה; וכן תקופת מעבר פירושה תקופת ההיערכות המפורטת בנספח ב'2 (ביטול או הפחתת מכסים). חלק א'- אמצעי מגן עולמיים סעיף 7.2: הטלת אמצעי מגן עולמיים 1. כל צד שומר על זכויותיו והתחייבויותיו בהתאם לסעיף XIX ל-1994 GATT והסכם אמצעי המגן וסעיף V על הסכם החקלאות. 2. צד הנוקט באמצעי מגן עולמי יחריג ייבוא של פריט טובין מקורי של הצד האחר אם ייבוא כאמור אינו גורם מהותי לפגיעה חמורה או איום לפגיעה חמורה. 3. בקביעת האם ייבוא מהצד האחר מהווה גורם מהותי לפגיעה חמורה או איום לפגיעה חמורה, הרשות החוקרת המוסמכת תשקול גורמים כגון השינוי בנתח הייבוא של הצד האחר והרמה והשינוי ברמת הייבוא של אותו צד. בהקשר זה, ייבוא מהצד האחר לא ייחשב בדרך כלל כסיבה מהותית לפגיעה חמורה או איום לפגיעה חמורה, אם קצב הצמיחה של הייבוא מאותו צד בתקופה בה התרחשה העלייה הפוגענית בייבוא נמוך משמעותית נמוך במידה ניכרת מקצב הצמיחה של סך הייבוא מכל המקורות באותה תקופה. 4. התנאים וההגבלות הבאים יחולו על הליך העשוי להוביל לאמצעי מגן עולמיים לפי סעיף זה: (א) הצד היוזם חקירת מגן יודיע לצד האחר על פתיחה כאמור על ידי שליחת הודעה לצד האחר מיד לאחר פתיחת החקירה; (ב) לפני החלת אמצעים זמניים, ולפני החלת אמצעים סופיים, לפי בקשת הצד האחר, הצד היוזם אמצעי מגן ימסור מיד הודעה בכתב, בדואר אלקטרוני, על כל המידע הנוגע בדבר המוביל להטלה המיועדת של אמצעי המגן לרבות הממצאים הזמניים או הממצאים הסופיים של החקירה, וכן הצעת אפשרות להתייעצויות עם הצד האחר; וכן (ג) למען הסר ספק, מקום שכתוצאה מאמצעי מגן עולמי, מוטל מכס מגן, יישמר מרווח ההעדפה, בהתאם לנספח ב'2 (ביטול או הפחתת מכסים) של הצדדים. 5. צד אינו רשאי להחיל, ביחס לאותו פריט טובין, בו בזמן: (א) אמצעי מגן דו-צדדי; וכן (ב) אמצעי מגן עולמי. סעיף 7.3 אי-החלה של יישוב סכסוכים לאף אחד מהצדדים לא תהיה אפשרות לפנות ליישוב סכסוכים בכל עניין הנובע אך ורק מההסכמים המוזכרים בפסקה 1 של סעיף 7.2. חלק ב'– אמצעים נגד היצף ומכסי מגן סעיף 7.4: הוראות כלליות 1. הצדדים מסכימים כי יש להשתמש באמצעים נגד היצף ובמכסי מגן תוך ציות מלא ל-GATT 1994, להסכם נגד היצף, להסכם SCM ולהוראות המפורטות בחלק זה. 2. ההליכים יתבססו על מערכת הוגנת ושקופה. לקידום העניין, בהקדם האפשרי לאחר הטלת כל אמצעי זמני ולפני קבלת ההחלטה הסופית, הצדדים יבטיחו גילוי מלא ומשמעותי לצד האחר ולבעלי עניין אחרים, של כל העובדות והשיקולים המהותיים המהווים את הבסיס להחלטה להחיל צעדים סופיים מבלי לפגוע בסעיף 6.5 להסכם נגד היצף או בסעיף 12.4 להסכם SCM, לפי העניין. הגילויים יינתנו בכתב ויאפשרו לצד האחר ולצדדים מעוניינים אחרים לפחות 10 ימים להגיב עם הערות. סעיף 57. כלל מכס מופחת אם צד יחליט להטיל היטל נגד היצף או היטל פיצול, סכום היטל זה לא יעלה על מרווח ההיצף או הסובסידיות הכפפות למכסי מגן, והוא יפחת מהמרווח אם מס נמוך יותר כאמור יספיק כדי להסיר את הנזק לתעשייה המקומית. סעיף 7.6 שיקולי טובת הציבור הצדדים ישקלו את האינטרס הציבורי בעת הטלת היטל נגד היצף או מכס מגן. צד לא רשאי להחיל אמצעים נגד היצף או מכסי מגן מקום, על סמך המידע שהועמד לרשות במהלך החקירה, שניתן להסיק בבירור כי אין זה לטובת הציבור להחיל צעדים כאלה. סעיף 7.7 שימועים במהלך כל הליך, הרשות החוקרת המוסמכת: (א) תקיים שימוע ציבורי, לאחר מתן הודעה סבירה, כדי לאפשר לכל בעלי העניין ולכל איגוד צרכנים מייצג, להופיע באופן אישי או על ידי עורך דין, להציג ראיות ולהישמע בנושא נזק חמור או איום לנזק חמור, והסעד המתאים; או (ב) לספק הזדמנות לכל בעלי העניין להישמע בעל פה, מקום שהגישו בקשה בכתב בתוך התקופה שנקבעה בהודעת הפתיחה, המציינת כי הם צפויים להיות מושפעים בפועל מתוצאות החקירה ושיש נימוקים מיוחדים לכן שיישמעו בעל פה. סעיף 7.8 הודעות והתייעצויות 1. צד הפותח חקירת אמצעי נגד היצף או היטל משווה ביחס לייבוא מהצד האחר יודיע לצד האחר על פתיחה כזו על ידי שליחת הודעה לצד האחר מיד לאחר תחילת החקירה. 2. לפני הטלת אמצעים סופיים, הצד המייצא רשאי, תוך 10 ימים מקבלת הגילוי כפי שצוין בפסקה 2 של סעיף 7.4, לבקש התייעצויות במטרה למצוא פתרון המקובל על הצדדים. ההתייעצויות ייחשבו כאילו הסתיימו תוך 10 ימים מבקשת ההתייעצויות, והצד המייבא רשאי לאחר מכן להחיל את האמצעים הסופיים המתאימים. 3. לצד שהטובין שלו כפופים לאמצעי נגד היצף או למכס מגן שהוטלו על ידי הצד האחר תהיה הזכות לבקש התייעצויות על מנת לדון בהשפעת אמצעים אלה על הסחר הדו-צדדי. חלק ג'- אמצעי מגן דו-צדדיים סעיף 7.9 יישום אמצעי מגן דו-צדדי 1. אם, כתוצאה מהפחתה או ביטול של מכס לפי הסכם זה, פריט טובין מקורי של צד מיובאת לשטח הצד האחר בכמויות מוגברות כאמור, במונחים מוחלטים או יחסית לייצור המקומי, ובתנאים כאלה שייבוא פריט הטובין המקורי מאותו צד לבדו מהווה סיבה מהותית לפגיעה חמורה, או איום בפגיעה חמורה, לתעשייה מקומית המייצרת פריט טובין דומה או מתחרה ישירות, הצד המייבא רשאי במידה המינימלית הנדרשת כדי למנוע או לתקן נזק חמור או איום בו, ובכפוף לס"ק 5 לסעיף 7.2: (א) להשעות את ההפחתה הנוספת של כל שיעור מכס לפי הוראות הסכם זה לגבי הטובין; (ב) להעלות את המכס על פריט הטובין לרמה שלא תעלה על הנמוכה מבין: (i) תעריף האומה המועדפת ביותר (MFN) המוחל שבתוקף במועד החלת האמצעי; וכן (ii) שיעור הבסיס שנקבע ברשימה המתאימה של התחייבויות מכס בנספח 2 ב' (ביטול או הפחתת מכסים); או (ג) לקבוע מכסת מכס ייבוא עבור המוצר הנוגע בדבר במסגרת ההעדפה המוסכמת שנקבעה בהסכם זה. רמת הייבוא במסגרת מכסת המכס לא תפחת מהרמה של תקופה אחרונה, אשר תיקבע כממוצע הייבוא בשלוש השנים המייצגות האחרונות שלגביהן קיימים נתונים סטטיסטיים. למטרות פרק זה, מכסת מכס יבוא פירושה כמות הסחורות המותרות לייבוא במסגרת שיעור המכס המועדף שנקבע בהסכם זה. ניתן לייבא את כמות הסחורות מעבר למכסה במסגרת שיעור המכס שנקבע בס"ק (ב) לסעיף זה. 2. בחקירה כדי לקבוע האם הייבוא המוגבר של פריט טובין מקורי גרם או מאיים לגרום נזק חמור לתעשייה מקומית, הרשות המוסמכת המבצעת את החקירה תעריך את כל הגורמים הרלוונטיים בעלי אופי אובייקטיבי וכמותי. גורמים אלה כוללים, בעיקר, את קצב וסכום העלייה בייבוא פריט הטובין המקורי במונחים מוחלטים ויחסיים, את נתח השוק המקומי שנתפס על ידי הייבוא המוגבר של פריט הטובין המקורי, והשינויים ברמת המכירות, הייצור, הפריון, ניצול הקיבולת, הרווחים וההפסדים, והתעסוקה. 3. הקביעה כי ייבוא מוגבר של פריט טובין מקורי גרם או מאיים לגרום נזק חמור לתעשייה מקומית לא תתבצע אלא אם כן החקירה תוכיח, על סמך ראיות אובייקטיביות, קיומו של קשר סיבתי בין העלייה בייבוא של פריט הטובין המקורי לבין הפגיעה החמורה או האיום בפגיעה חמורה בתעשייה המקומית. בקביעה זו, יילקחו בחשבון גורמים שאינם הגידול ביבוא של הטובין המקוריים, אשר גורמים גם הם נזק לתעשייה המקומית בו זמנית. סעיף 7.10: תנאים והגבלות 1. צד יחיל אמצעי מגן דו-צדדי רק לאחר חקירה של הרשות המוסמכת שלו בהתאם לסעיפים 3 ו-4.2(ג) להסכם אמצעי המגן, ולמטרה זו, סעיפים 3 ו-4.2(ג) של הסכם אמצעי המגן משולבים בזאת בהסכם זה ומהווים חלק ממנו, בשינויים המחויבים. 2. בחקירה המתוארת בס"ק 1, הצד יציית לדרישות סעיפים 4.2 (א) ו-4.2 (ב) להסכם אמצעי ההגנה, ולשם כך, סעיפים 4.2 (א) ו-4.2 (ב) להסכם אמצעי ההגנה משולבים בהסכם זה ומהווים חלק ממנו, בשינויים המחויבים. 3. כל צד יבטיח כי הרשות המוסמכת שלו תשלים כל חקירה כאמור תוך שנה ממועד פתיחתה. 4. צד לא יחיל אמצעי מגן דו-צדדיים: (א) אלא במידה ולמשך הזמן הנדרשים כדי למנוע או לתקן נזק חמור ולהקל על הסתגלות; וכן (ב) לתקופה העולה על שנתיים, למעט התקופה שניתן להאריך עד שנתיים אם הרשות המוסמכת של הצד המייבא קובעת, בהתאם לנהלים המפורטים בסעיף זה, כי האמצעי ממשיך להיות נחוץ כדי למנוע או לתקן נזק חמור ולהקל על ההסתגלות וכי יש ראיות לכך שהתעשייה מסתגלת, ובלבד שתקופת היישום הכוללת של אמצעי מגן, כולל תקופת היישום הראשוני וכל הארכה שלה, לא תעלה על ארבע שנים. 5. אמצעי מגן דו-צדדיים לא יוחלו במהלך השנה הראשונה של תקופת המעבר. 6. צד לא יחיל אמצעי מגן דו-צדדיים יותר מפעם אחת על אותו פריט טובין. 7. הצד המחיל אמצעי מגן דו-צדדי למשך יותר משנה יפעיל ליברליזציה הדרגתית במרווחי זמן שנתיים במהלך תקופת היישום. 8. כאשר צד מסיים אמצעי מגן דו-צדדי, שיעור המכס יהיה השיעור שהיה בתוקף אלמלא הוטל האמצעי, בהתאם ללוח של הצד הכלול בנספח 2 ב' (ביטול או הפחתת מכסים). 9. לא ניתן להחיל או לשמור על אמצעי מגן דו-צדדיים לאחר תקופת המעבר. סעיף 7.11: אמצעים זמניים 1. בנסיבות קריטיות שבהן עיכוב יגרום נזק שיהיה קשה לתקן, צד רשאי להחיל אמצעי מגן דו-צדדי על בסיס זמני בהתאם לקביעה ראשונית של הרשות המוסמכת שלו כי קיימות ראיות ברורות לכך שייבוא של פריט טובין מקורי מהצד האחר עלה כתוצאה מהפחתה או ביטול של מכס לפי הסכם זה, ויבוא כזה מהווה גורם מהותי לנזק חמור, או איום של נזק חמור, לתעשייה המקומית. 2. משך כל אמצעי זמני לא יעלה על 200 ימים, שבמהלכם על הצד לעמוד בדרישות סעיף 7.10. משך כל אמצעי זמני ייחשב כחלק מהתקופה המתוארת בס"ק 4 (ב) לסעיף 7.10. 3. הצד יחזיר באופן מיידי כל העלאת מכסים אם החקירה המתוארת בס"ק 1 של סעיף 7.10 לא תביא לממצא כי דרישות סעיף 7.9 מתקיימות. סעיף 7.12: הודעות והתייעצויות 1. צד יודיע במהרה לצד האחר, בכתב, לפני: (א) פתיחת הליך אמצעי מגן דו-צדדי לפי חלק זה; (ב) קביעת ממצא של נזק חמור, או איום בנזק חמור, הנגרם ע"י ייבוא מוגבר לפי סעיף 7.9; וכן (ג) על קבלת החלטה להחיל או להאריך אמצעי מגן דו-צדדי זמני או סופי. 2. ההודעה תכיל את כל המידע הנוגע בדבר, לרבות ראיות ראשוניות לפגיעה חמורה או לאיום בפגיעה חמורה שנגרמה עקב ייבוא מוגבר, תיאור מדויק של המוצר המעורב והאמצעי המוצע, וכן את תאריך ההנהגה המוצע ומשך הזמן הצפוי. 3. צד ימסור לצד האחר עם עותק של הנוסח הפומבי של דוח הרשות החוקרת המוסמכת שלו. 4. בלי לפגוע בס"ק 1 ואם נדרש על פי הדין שלו, צד רשאי לפרסם הודעה פומבית בכתב העת הרשמי שלו, בה יפורט כיצד בעלי עניין, לרבות יבואנים ויצואנים, יכולים לקבל עותק לא סודי של הבקשה המבקשת אמצעי מגן דו-צדדי זמני. 5. כאשר צד שוקל להחיל אמצעי מגן דו-צדדי זמני, הוא יספק לבעלי העניין לפחות 20 יום לאחר ההודעה להגיש ראיות וחוות דעת בנוגע להחלת אמצעי זמני. 6. לבקשת צד שפריט הטובין שלו כפוף להליך מגן דו-צדדי לפי חלק זה, הצד המנהל את ההליך ייכנס להתייעצויות תוך 10 ימים מתאריך הבקשה להתייעצויות, כדי לבחון את ההודעה לפי ס"ק 1 או כל הודעה פומבית או דוח שהוציאה הרשות החוקרת המוסמכת בקשר להליך ובמטרה למצוא פתרון הולם ומקובל הדדית. 7. צד לא יחיל אמצעי מגן דו-צדדי אלא אם כן סיפק הודעה בכתב וקיים התייעצויות עם הצד האחר במגמה לבחון את המידע הנובע מהחקירה ולהחליף דעות על האמצעי, ובמגמה למצוא פתרון מקובל הדדית. 8. לא יעלה בידי הצדדים למצוא פתרון מקובל הדדית תוך 30 ימים מתחילת ההתייעצויות, הצד רשאי להחיל את האמצעי הזמני או הסופי המתאים וההכרחי. 9. התייעצויות יתקיימו באופן אישי אלא אם כן הצדדים יסכימו על כל אמצעי תקשורת אחר שדי בו למטרת ההתייעצויות. סעיף 7.13: פיצוי 1. לא יאוחר מ-30 ימים אחרי שצד מחיל אמצעי מגן דו-צדדי, הצד יעניק הזדמנות לצד האחר להתייעץ אתו בנוגע לפיצוי מקל על הסחר בצורה של הקלות בעלות השפעות סחר שוות ערך באופן מהותי או שוות ערך למכסים הנוספים הצפויים לנבוע מהאמצעי. הצד המחיל יעניק פיצוי כמוסכם הדדית ע"י הצדדים. ניתן לקיים התייעצויות באופן אישי או, אם שני הצדדים מסכימים לעשות כן, בכל כל אמצעי תקשורת אחר שדי בו למטרת ההתייעצויות. 2. לא עלה בידי הצדדים להסכים על פיצוי לפי ס"ק 1 תוך 30 יום מתחילת ההתייעצויות, הצד שהאמצעי מוחל נגד פריט הטובין שלו רשאי להשעות החלה של הקלות ביחס לטובין מקוריים של הצד המחיל שהן בעלות השפעות סחר שוות ערך באופן מהותי לאמצעי המגן הדו-צדדי. 3. חובתו של הצד המחיל לספק פיצוי לפי ס"ק 1 וזכותו של הצד האחר להשעות הקלות לפי ס"ק 2 יסתיימו בתאריך בו יסתיים אמצעי המגן הדו-צדדי. 4. כל פיצוי יתבסס על תקופת ההחלה הכוללת של אמצעי המגן הדו-צדדי הזמני ושל אמצעי המגן הדו- צדדי. חלק ד'- הוראות נוספות סעיף 7.14: הוראות נוספות ביחס לפעולות שננקטו לפי פרק זה, הצדדים יגרמו, ככל האפשר, להשפעה כלכלית שלילית מינימלית ויימנעו מיצירת מכשולים חמורים בפני חסחר במסגרת הסכם זה. פרק 8 השקעות סעיף 8.1: קידום השקעות 1. הצדדים מאשרים מחדש את כוונתם לטפח תנאים לקידום ומשיכת השקעות, במטרה ליצור תנאים נוחים לפיתוח כלכלי ארוך טווח ולגיוון הסחר. 2. ככל שהדבר חל, הצדדים ישאפו לשתף פעולה בנושאים שעשויים לתרום לסביבת השקעות מסבירת פנים. סעיף 8.2: שיתוף פעולה בנושאי השקעות 1. הצדדים מכירים בעניין שלהם בפיתוח נוסף של הוראות ההשקעות של הסכם זה לאחר כניסתו לתוקף, בכפוף להחלטות ולהמלצות של הוועדה המעורבת, כפי שנקבע בפרק 17 (ניהול ההסכם). 2. בהתאם לסעיף 17.2 (הקמת ועדות משנה, קבוצות עבודה וגופים אחרים), הוועדה המעורבת תקים ועדת משנה, קבוצת עבודה או כל גוף אחר כדי: (א) לפעול לשיפור זרימת ההשקעות; (ב) להחליף מידע ולשתף בניסיון הנוגע לשיטות עבודה מומלצות בענייני מדיניות לשיפור אקלים ההשקעות, לרבות אמצעים לפישוט השקעות; וכן (ג) לנטר את יחסי ההשקעות, כדי לזהות הזדמנויות להרחבת השקעות, אשר עשויות לכלול זיקה לסחר. 3. בהקמת ועדת משנה, קבוצת עבודה או כל גוף אחר, הוועדה המעורבת רשאית להתחשב באופי המתפתח של סביבת ההשקעות ובצורך האפשרי לבחון מחדש הסכם זה, במטרה לנהל משא ומתן על הוראות לקידום, הגנה או פישוט של השקעות, כמו גם הוראות לחיזוק מחויבויות קיימות לגישה לשוק. סעיף 8.3: אי-החלה של יישוב סכסוכים אף צד לא יוכל לפנות ליישוב סכסוכים במסגרת הסכם זה בכל עניין המתעורר במסגרת פרק זה. פרק 9 סחר בשירותים סעיף 9.1: היקף 1. פרק זה חל על אמצעים המאומצים או מקוימים על ידי צדדים ומשפיעים על סחר בשירותים. 2. למטרות פרק זה, אמצעי המאומץ או מקוים על ידי צד פירושו אמצעי המאומץ או מקוים על ידי: (א) ממשלה או רשות מרכזית או מקומית; או (ב) גוף לא ממשלתי במימוש סמכויות שהועברו על ידי ממשלה או רשות מרכזית, אזורית או מקומית. 2. פרק זה לא יחול על: (א) שירות פיננסי; (ב) רכש ממשלתי; (ג) שירותי אוויר, לרבות שירותי הובלה אווירית פנימיים ובינלאומיים, בין אם סדירים ובין אם לאו, ושירותים נלווים התומכים בשירותי אוויר, למעט: (i) שירותי תיקון ותחזוקה של כלי טיס, שבמהלכם כלי טיס מוצא מהשירות; (ii) מכירה ושיווק של שירותי הובלה אווירית; וכן (iii) שירותי מערכת הזמנות ממוחשבת. (ד) סובסידיות או מענקים הניתנים על ידי צד, לרבות הלוואות, ערבויות וביטוח הנתמכות על ידי הממשלה; או (ה) שירותים הניתנים במסגרת מימוש סמכות ממשלתית. 4. פרק זה אינו מטיל חובה על צד ביחס לאזרח של הצד האחר המבקש גישה לשוק התעסוקה שלו, או תעסוקה קבועה בשטחו, או מעניק כל זכות לאותו אזרח ביחס לגישה או תעסוקה זו. 5. אין בפרק זה או בנספחיו דבר שימנע מצד להחיל אמצעים להסדרת כניסתם, או את שהותם הזמנית, של בני אדם טבעיים בשטחו, כולל האמצעים הדרושים להגנה על שלמות גבולותיו ולהבטחת התנועה המסודרת של בני אדם טבעיים דרכם, ובלבד שאמצעים כאמור אינם מוחלים באופן השולל או פוגע בהטבות הנצמחות לכל צד לפי תנאיה של התחייבות ספציפית.1 סעיף 9.2: לוחות של התחייבויות ספציפיות 1 העובדה היחידה של דרישת אשרה לבני אדם טבעיים לא תיראה כמבטלת הטבות במסגרת התחייבות ספציפית או פוגעת בהן. כל צד יפרט בלוח שלו את ההתחייבויות הספציפיות שהוא מקבל על עצמו בהתאם לסעיפים 9.3, 9.4 ו- 9.6. 1. ביחס לענפים שבהם מתקבלות התחייבויות כאמור, בכל לוח יפורטו: (א) התניות, הגבלות ותנאים על גישה לשוק; (ב) תנאים וזכאויות ליחס לאמי; (ג) התחייבויות הנוגעות להתחייבויות נוספות כאמור בסעיף 9.6; וכן (ד) מקום שמתאים, מסגרת הזמן ליישום התחייבויות כאמור ותאריך כניסתן לתוקף של התחייבויות כאמור. 2. אמצעים שאינם עולים בקנה אחד הן עם סעיף 9.3 והן עם סעיף 9.4 יירשמו בעמודה המתייחסת לסעיף 9.3. במקרה כאמור, הכיתוב תיחשב כקובע תנאי או סייג גם לסעיף 9.4. 3. לוחות ההתחייבויות הספציפיות של הצדדים מפורטים בנספח 9 ג'. סעיף 9.3: גישה לשוק 1. ביחס לגישה לשוק באמצעות צורות האספקה שזוהו בהגדרת "סחר בשירותים" הכלולה בסעיף 9.14, כל צד יעניק לשירותים ולספקי שירות של הצד האחר יחס נוח לא פחות מזה שנקבע לפי הוראות התנאים, המגבלות וההתניות המוסכמים ומפורטים בלוח התחייבויות ספציפיות שלו.2 2. בענפים שבהם קיימות התחייבויות גישה לשוק, האמצעים שצד לא יקיים ולא יאמץ על בסיס חלוקה תת-אזורית או על בסיס כל שטחו, אלא אם כן צוין אחרת בלוח ההתחייבויות הספציפיות שלו, מוגדרים: (א) כהגבלות על מספר ספקי השירות בין אם בצורה של מכסות מספריות, מונופולים, ספקי שירות בלעדיים, או דרישות לבדיקת צרכים כלכליים; (ב) כהגבלות על השווי הכולל של עסקאות השירותים או הנכסים בצורה של מכסות מספריות או דרישה לבדיקת צרכים כלכליים; (ג) כהגבלות על המספר הכולל של פעולות שירות או על הכמות הכוללת של תפוקת שירות המבוטאות במונחים של יחידות מספריות מיועדות בצורה של מכסות או דרישה לבדיקת צרכים כלכליים3; (ד) כהגבלות על המספר הכולל של בני אדם טבעיים שניתן להעסיק בענף שירותים מסוים, או שספק שירות רשאי להעסיק והם חיוניים, וקשורים במישרין, לאספקת שירות מסוים, בצורה של מכסות מספריות או דרישה לבדיקת צרכים כלכליים; 2 אם צד מקבל על עצמו התחייבות גישה-לשוק בלוח ההתחייבויות שלו, ומקום שתנועה חוצת גבולות של הון היא חלק חיוני מהשירות המסופק באמצעות אופן האספקה הנזכר בהגדרת "סחר בשירותים", ס"ק 1, כלולה בסעיף 9.14, אותו צד מחויב בזאת להתיר תנועת הון כאמור. במידה שהתחייבות גישה-לשוק מתקבלת ע"י צד בלוח ההתחייבויות שלו, ומקום שתנועה חוצת גבולות של הון היא חלק חיוני מהשירות המסופק באמצעות אופן האספקה הנזכר בהגדרת "סחר בשירותים", תת-ס"ק (ג), הכלול בסעיף 9.14, אותו צד מחויב בזאת להתיר העברות קשורות של הון לשטחו. 3 תת-ס"ק (ג) אינו מכסה אמצעים של צד המגביל תשומות לאספקת שירותים. (ה) כאמצעים המגבילים או דורשים סוגים מסוימים של יישות משפטית או מיזם משותף שדרכו ספק שירות רשאי לספק שירות; וכן (ו) כהגבלות על ההשתתפות של הון זר במונחים של הגבלת השיעור המירבי של בעלות זרה על מניות או הערך הכולל של השקעות זרות יחידות או מצטברות. סעיף 9.4: יחס לאומי 1. ביחס לענפי השירות המתוארים בלוח ההתחייבויות הספציפיות שלו, ובכפוף לכל תנאי וסייג שנקבעו בו, כל צד יעניק לשירותים ולספקי שירות של הצד האחר, ביחס לכל האמצעים המשפיעים על אספקת שירותים, יחס נוח לא פחות מזה שהוא מעניק לשירותים ולספקי שירות דומים שלו.4 2. כל צד רשאי לעמוד בדרישת ס"ק 1 על ידי הענקה לשירותים ולספקים של הצד האחר של יחס זהה רשמית או שונה רשמית לזה שהוא מעניק לשירותים ולספקי שירות דומים שלו. 3. יחס זהה רשמית או שונה רשמית ייחשב לנוח פחות אם היא משנה את תנאי התחרות לטובת שירותים או ספקי שירות של הצד לעומת שירותים או ספקי שירות דומים של הצד האחר. סעיף 9.5: יחס של אומה מועדפת ביותר 1. להוציא כפי שנקבע ברשימת הפטורים מ-MFN הכלולה בנספח 9 א', צד יעניק מיד וללא תנאי, בזיקה לכל האמצעים המשפיעים על אספקת שירותים, לשירותים ולספקי שירות של הצד האחר יחס מועדף לא פחות מהיחס שהוא מעניק לשירותים ולספקי שירות של כל מי שאינו צד.5 2. ההתחייבויות שבס״ק 1 לא יחולו על יחס המוענק מכוח הסכמים קיימים או עתידיים אחרים שנכרתו על ידי אחד מהצדדים והודיע עליהם בהתאם לסעיף V או V bis ל-GATS וכן על יחס המוענק בהתאם לסעיף VII ל-GATS. 3. הוראות פרק זה לא יתפרשו כמונעות מצד להעניק יתרונות למדינות סמוכות על מנת להקל על חילופים המוגבלים לאזורי הגבול הסמוכים של שירותים המיוצרים ונצרכים במקום. סעיף 9.6: התחייבויות נוספות צדדים רשאים לשאת ולתת על התחייבויות ביחס לאמצעים המשפיעים על סחר בשירותים שאינם כפופים ללוח ההתחייבויות לפי סעיפים 9.3 ו-9.4, כולל אלה הנוגעים לענייני זכאות, תקנים או רישוי. התחייבויות כאמור יפורטו בלוח ההתחייבויות הספציפיות של צד. סעיף 9.7: שינוי לוחות זמנים לפי בקשה בכתב של צד, הצדדים יקיימו התייעצויות כדי לדון בכל שינוי של התחייבות ספציפית או הסתלקות ממנה, בלוח ההתחייבויות הספציפיות של הצד המבקש. ההתייעצויות יתקיימו בתוך שלושה חודשים אחרי שהצד המבקש יגיש את בקשתו. בהתייעצויות, הצדדים ישתדלו להבטיח שתישמר רמה כללית של התחייבויות מועילות הדדית, לא פחות נוחה לסחר מזו שנקבעה בלוח ההתחייבויות הספציפיות 4 התחייבויות ספציפיות שהתקהלו לפי סעיף זה לא יתפרשו כמחייבות צד אחד לפצות על כל חסרון תחרותי מובנה הנובע מאופיים הזר של השירות או השירותים הנוגעים בדבר. 5 למען הסר ספק, יחס של אומה מועדפת ביותר אינו פוגע בהיקף ובכיסוי של כל פרק בהסכם זה הכולל הוראות המשפיעות על שירותים וספקי שירותים של הצד האחר. לפני התייעצויות כאמור. שינויים בלוחות כפופים לכל הליך שאומץ על ידי הוועדה המשותפת שהוקמה בפרק 17 (ניהול ההסכם). סעיף 9.8: רגולציה מקומית 1. בענפים שבהם התקבלו התחייבויות ספציפיות, כל צד יבטיח כי כל האמצעים החלים באופן כללי המשפיעים על סחר בשירותים ינוהלו באופן סביר, אובייקטיבי וחסר פניות. 2. כאשר צד דורש אישור לאספקת שירות, שלגביו ניתנה התחייבות ספציפית, הרשויות המוסמכות של הצד, תוך זמן סביר לאחר הגשת בקשה הנחשבת מלאה על פי חוקיו ותקנותיו, יודיעו למבקש על ההחלטה בנוגע לבקשה. לבקשת המבקש, הרשויות המוסמכות של הצד ימסרו, ללא דיחוי בלתי סביר, מידע בנוגע למצב הבקשה. 3. במטרה להבטיח שאמצעים הקשורים לדרישות ונהלי הסמכה, תקנים טכניים ודרישות רישוי לא יהוו חסמים מיותרים לסחר בשירותים, תוך הכרה בזכות להסדיר ולהנהיג תקנות חדשות על אספקת שירותים על מנת לעמוד ביעדי מדיניות לאומית, בענפים שבהם התקבלו התחייבויות ספציפיות, כל צד ישתדל להבטיח, כפי שמתאים לענפים בודדים, שאמצעים כאמור: (א) מבוססים על אמות מידה אובייקטיביות ושקופות, כגון כשירות ויכולת לספק את השירות; (ב) אינם מכבידים יותר מהנדרש כדי להבטיח את איכות השירות; וכן (ג) במקרה של הליכי רישוי, אינם מהווים כשלעצמם הגבלה על אספקת השירות. 4. אם תוצאות המשא ומתן הקשור לסעיף VI:4 של הסכם ה-GATS (או תוצאות כל משא ומתן דומה שנערך בפורומים רב-צדדיים אחרים בהם משתתפים הצדדים) ייכנסו לתוקף, סעיף זה יתוקן, כפי שמתאים, לאחר התייעצות בין הצדדים, כדי להכניס תוצאות אלה לתוקף במסגרת הסכם זה. הצדדים יתאמו משא ומתן כאמור, כפי שמתאים. סעיף 9.9: שקיפות בפיתוח ובהחלה של תקנות6 בהמשך לסעיף 16.2 (הודעה ומסירת מידע): (א) כל צד יקים או יקיים מנגנונים מתאימים למענה לפניות של בעלי עניין בנוגע לתקנותיו הקשורות לנושא פרק זה. (ב) במידת האפשר, כל צד יאפשר זמן סביר בין פרסום התקנות הסופיות הקשורות לנושא פרק זה לבין תאריך כניסתן לתוקף. סעיף 9.10: הכרה 1. לצורך עמידה בתקנים או באמות המידה הנוגעים בדבר שלו להרשאה, לרישוי או להסמכה של ספקי שירות באופן מלא או חלקי, ובכפוף לדרישות ס"ק 5 מטה, כל צד יוכל להכיר בהשכלה או בניסיון שהושגו, בדרישות שמולאו, או ברישיונות או אישורים שניתנו במדינה מסוימת. הכרה כאמור, ניתן להשיג באמצעות האחדה או אחרת, וניתן לבסס אותה בהסכם או הסדר עם אותו צד אחר, או להעניק אותה בדרך אחרת באופן עצמאי. 6 למען הסר ספק, "תקנות" כולל תקנות הקובעות או החלות על הרשאה רישיון או אמת מידה. 2. מקום שצד מכיר, באופן עצמאי או בהסכם או בהסדר, בהשכלה או בניסיון שהושגו, בדרישות שמולאו, או ברישיונות או הרשאות שניתנו בשטחו של לא-צד, אין בסעיף 9.5 דבר שיתפרש כמחייב את הצד להשיג ניסיון, לעמוד בדרישות או להעניק הכרה כאמור להשכלה או לניסיון שנרכשו, לדרישות שמולאו, או לרישיונות או תעודות שניתנו בשטח הצד האחר. 3. לבקשת הצד האחר, צד ישתדל, מקום שמתאים, לספק באופן מיידי מידע, לרבות תיאורים, בנוגע לכל הסכם או הסדר הכרה שהצד או גופים נוגעים בדבר בשטחו חתמו עליהם. 4. צד שהוא צד להסכם או הסדר מהסוג הנזכר בס"ק 1, בין אם קיים או עתידי, יעניק הזדמנות נאותה לצד האחר, אם הצד האחר מעוניין, לנהל משא ומתן על הצטרפותו להסכם או הסדר כאמור או לנהל משא ומתן על הסכם או הסדר דומה עמו. כאשר צד מעניק הכרה באופן עצמאי, הוא יעניק הזדמנות נאותה לצד האחר להוכיח כי יש להכיר בהשכלה, ניסיון, רישיונות או הסמכות שהושגו או בדרישות שנענו בשטח הצד האחר. 5. צד אינו רשאי להעניק הכרה באופן שיהווה אמצעי לאפליה בין מדינות ביישום התקנים או אמות המידה שלו להרשאה, רישוי או הסמכה של ספקי שירותים, או הגבלה מוסווית על סחר בשירותים. סעיף 9.11: תשלומים והעברות 1. להוציא בנסיבות החזויות בסעיף 9.13, צד לא יחיל מגבלות על העברות בינלאומיות ותשלומים של עסקאות שוטפות עם הצד האחר, ביחס להתחייבויות הספציפיות שלו. 2. אין בפרק זה דבר שיפגע בזכויות ובהתחייבויות של הצדדים לפי הסכם קרן המטבע הבינלאומית, כולל השימוש בפעולות חליפין התואמות הסכם זה, ובלבד שצד לא יטיל מגבלות על עסקאות הון שאינן עולות בקנה אחד עם התחייבויותיו הספציפיות לגבי עסקאות כאמור, להוציא לפי סעיף 9.13 או לבקשת קרן המטבע הבינלאומית. סעיף 9.12: שלילת הטבות צד רשאי לשלול את ההטבות של הסכם זה מספק שירות שהוא אדם משפטי, אם בני אדם של לא-צד הם בעליו של אותו אדם משפטי או שולטים בו, והצד השולל: (א) אינו מקיים יחסים דיפלומטיים עם הלא-צד; או (ב) מאמץ או מקיים אמצעים ביחס ללא-צד או לאדם של הלא-צד האוסרים עסקאות עם האדם המשפטי או שיופרו או ייעקפו אם יוענקו ההטבות של הסכם זה לאדם המשפטי. סעיף 9.13: הגבלות להגנה על מאזן תשלומים 1. הצדדים ישתדלו להימנע מהטלת מגבלות להגנה על מאזן התשלומים. 2. כאשר צד להסכם זה נמצא בקשיים חמורים במאזן תשלומים ובקשיים פיננסיים חיצוניים, או נמצא תחת איום כזה, הוא רשאי לאמץ או לקיים אמצעים מגבילים בנוגע לסחר בשירותים, לרבות על תשלומים והעברות. 3. זכויותיהם והתחייבויותיהם של הצדדים ביחס להגבלות כאמור יוסדרו על ידי ס"ק 1 עד 3 לסעיף XII להסכם GATS, אשר משולבים בזאת בהסכם זה והופכים לחלק ממנו. צד המאמץ או מקיים הגבלות כאמור, או משנה הגבלות קיימות, יודיע על כך באופן מיידי לוועדה המשותפת. סעיף 9.14: הגדרות למטרות פרק זה: שירות המסופק במימוש סמכות ממשלתית פירושו כל שירות המסופק לא על בסיס מסחרי ולא בתחרות עם ספק שירות אחד או יותר; שירותי תיקון ותחזוקה של כלי טיס פירושו פעילויות כאמור כאשר הן מבוצעות בכלי טיס או בחלק ממנו בזמן שהוא הוצא משירות ואינם כוללים מה שנקרא תחזוקת קו; נוכחות מסחרית פירושו כל סוג של עסק או מוסד מקצועי, לרבות באמצעות: (א) הקמה, רכישה או תחזוקה של ישות משפטית, או (ב) הקמה או החזקה של סניף או נציגות, בתוך שטח של צד למטרת מתן שירות; שירותי מערכת הזמנות ממוחשבת פירושו שירותים הניתנים על ידי מערכות ממוחשבות המכילות מידע על לוחות הזמנים של מובילים אוויריים, זמינות, תעריפים וכללי תעריפים, שבאמצעותם ניתן לבצע הזמנות או להנפיק כרטיסים; יישות משפטית פירושו כל יישות משפטית שהוקמה כדין או מאורגנת בדרך אחרת על פי הדין בר ההחלה, בין אם למטרות רווח ובין אם לאו, ובין אם בבעלות פרטית או בבעלות ממשלתית, לרבות כל תאגיד, נאמנות, שותפות, מיזם משותף, בעלות יחיד או התאחדות; יישות משפטית של הצד האחר פירושה יישות משפטית: (א) המוקמת או מאורגנת בדרך אחרת על פי חוקי אותו צד אחר, ועוסקת בפעילות עסקית מהותית בשטח של: (i) צד; או (ii) כל חבר בארגון הסחר העולמי והוא בבעלות או בשליטת של בני אדם טבעיים של אותו צד אחר או של יישויות משפטיות העומדים בכל התנאים של תת-ס"ק (א)(i); או (ב) במקרה של אספקת שירות באמצעות נוכחות מסחרית, בבעלות או בשליטת: בני אדם טבעיים של אותו צד אחר; או יישויות משפטיות של אותו צד אחר המזוהות לפי ת"ס"ק (א); יישות משפטית היא: (א) "בבעלות" בני אדם של צד אם יותר מ-50 אחוז מההון העצמי שלה נמצא בבעלותם של אנשים של אותו צד; או (ב) "בשליטת" בני אדם של צד אם לבני אדם אלה יש את הסמכות למנות רוב מהדירקטורים שלה או לכוון את פעולותיה באופן חוקי; שירות פיננסי פירושו כל שירות בעל אופי פיננסי כהגדרתו בנספח השירותים הפיננסיים של GATS. אדם טבעי של צד פירושו אדם טבעי המתגורר בשטחו של אותו צד או של כל חבר בארגון הסחר העולמי, אשר לפי חוקיו של אותו צד: (א) הוא אזרח של אותו צד; או (ב) יש לו זכות למגורי קבע אצל אותו צד, ובלבד שצד כאמור מעניק באופן מהותי אותו יחס לתושבי הקבע שלו7 כמו שהוא מעניק לאזרחיו בנוגע לאמצעים המשפיעים על סחר בשירותים, ובלבד שהצד אינו מחויב להעניק לתושבי הקבע כאמור יחס מועדף יותר מזה שהיה ניתן על ידי אותו צד אחר לתושבי קבע כאמור; אדם פירושו אדם טבעי או יישות משפטית; ענף שירות פירושו: (א) בהתייחס להתחייבות ספציפית, אחד או יותר מתת-הענפים של שירות זה, או כולם, כמפורט בלוח של צד; או (ב) אחרת, כל ענף השירותים הזה, כולל כל תת-הענפים שלו; מכירה ושיווק של שירותי תובלה אווירית פירושו הזדמנויות למוביל האווירי הנוגע בדבר למכור ולשווק בחופשיות את שירותי התובלה האווירית שלה, כולל כל היבטי השיווק כגון מחקרי שוק, פרסום והפצה. פעילויות אלה אינן כוללות את תמחור שירותי התובלה האווירית או את התנאים בני ההחלה; שירותים כוללים כל שירות בכל ענף למעט שירותים המסופקים במסגרת מימוש סמכות ממשלתית; צרכן שירות פירושו כל אדם המקבל או משתמש בשירות; שירות של הצד האחר פירושו שירות המסופק: (א) משטחו של הצד האחר או בשטחו, או במקרה של הובלה ימית, על ידי כלי שיט הרשום לפי חוקי הצד האחר, או על ידי אדם של הצד האחר המספק את השירות באמצעות הפעלת כלי שיט או שימוש בו, כולו או חלקו; או (ב) במקרה של אספקת שירות באמצעות נוכחות מסחרית או באמצעות נוכחות של בני אדם טבעיים, על ידי ספק שירות של הצד האחר; ספק שירות של צד פירושו אדם של אותו צד המבקש לספק או מספק שירות8; אספקת שירות כולל ייצור, הפצה, שיווק, מכירה ומסירה של שירות; סחר בשירותים מוגדר כאספקת שירות: (א) משטחו של צד לשטחו של הצד האחר; 7 ביחס לישראל, המונח "תושב קבע" פירושו כל אדם טבעי המחזיק בהיתר תושבות קבע תקף לפי הדין הישראלי. 8 למטרות סעיפים 9.3 ו-9.4, "ספק שירותים" זהה ל"שירותים וספקי שירותים" כשימושו בסעיפים II ו-XVII ל-GATS. (ב) בשטחו של צד לצרכן שירות של הצד האחר; (ג) על ידי ספק שירות של צד, באמצעות נוכחות מסחרית בשטחו של הצד האחר; (ד) על ידי ספק שירות של צד, באמצעות נוכחות של בני אדם טבעיים של צד בשטחו של הצד האחר. נספח 9 א' קוסטה ריקה – רשימת פטורי MFN ענף או ענף משנה תיאור האמצעי המעיד על אי המדינות משך תנאים היוצרים את הצורך התאמתו לסעיף 9.5 שעליהן חל מיועד בפטור האמצעי שירותים עסקיים שירותים בעל מקצוע זר רשאי להפוך לחבר אל סלוודור, בלתי הצורך להבטיח אמות מידה מקצועיים1 במכללה המקצועית המתאימה רק אם גואטמלה, מוגבל מינימליות של איכות לשירותים קיים הסכם הדדי עם מדינת מוצאו ו/או הונדורס מקצועיים. במקרים מסוימים אם אזרחי קוסטה וניקרגואה2 ריקה רשאים לעסוק במקצוע בנסיבות דומות במדינת המוצא שלו. שירותים עסקיים אחרים ייבוא סרטי פרסומת קצרים מחוץ אל סלוודור, בלתי שיתוף פעולה עם מדינות באזור שירותי פרסום למרכז אמריקה כפוף למס של 100 גואטמלה, מוגבל באמצעות העדפות הניתנות אחוז מהערך, אך המס לא יפחת מ- הונדורס במסגרת האינטגרציה המרכז 10,000 קולון ולא יעלה על 50,000 וניקרגואה אמריקנית. קולון. סרטי פרסומת קצרים ברדיו, בקולנוע או בטלוויזיה נחשבים ללאומיים אם הם נוצרו במדינות אחרות במרכז אמריקה המעניקות הדדיות בתחום זה. שירותי הובלה יבשתית 1 ענף השירותים המקצועיים כולל את כל השירותים אשר אספקתם מחייבת השכלה גבוהה ייעודית ולמימושם נדרש אישור רשמי בהתאם לחקיקה הנוגעת בדבר. 2 במקרים מסוימים, בעלי מקצוע ממדינות מרכז אמריקה פטורים מדרישת התושבות של המכללה המקצועית המתאימה. הובלת נוסעים אישור להפעיל שירות הסעות נוסעים אל סלוודור, שיתוף פעולה עם מדינות באזור בינלאומי בתשלום ניתן רק למיזמים גואטמלה, באמצעות העדפות הניתנות מקוסטה ריקה או למיזמים שהונם כולל הונדורס בלתי במסגרת האינטגרציה המרכז מינימום של 60 אחוז ששולמו על ידי וניקרגואה מוגבל.אמריקנית אזרחי מרכז אמריקה. מתן היתרים לשירותי הסעת נוסעים בינלאומיים תמורת תשלום מבוסס על עקרון ההדדיות. כל המדינות הובלת מטענים כלי רכב, גוררים, מכולות ושלדות בלתי אל סלוודור, גואטמלה, הונדורס זרים מחוץ לאזור מרכז אמריקה מוגבל וניקרגואה רשאים להוביל רק טובין המיובאים או מיוצאים על ידי קוסטה ריקה אל מחוץ לאזור זה. כל הענפים אמצעים במסגרת אמנות דו-צדדיות בלתי כל המדינות לקידום השקעות ולהגנה עליהן שנועדו מוגבל לעודד באופן מועדף את ההשקעות של מדינות מסוימות המכוסות על ידי הסכמים כאמור. ישראל – רשימת פטורי MFN ענף או ענף משנה תיאור האמצעי המעיד על אי המדינות משך תנאים היוצרים את הצורך התאמתו לסעיף 9.5 שעליהן חל מיועד בפטור האמצעי הפקה והפצה יחס דיפרנציאלי מוענק ליצירות מדינות שעשו בלתי מטעמים של מדיניות תרבותית, משותפים של שהופקו במשותףעם בני אדם ממדינות הסכמים בדבר מוגבל כולל כדי לשפר את זמינות סרטים, וידאו שלישראל עשויים להיות הסדרי הפקה הפקה והפצה ההפקות האורקוליות ותכניות טלוויזיה משותפת אתן, ולבני אדם טבעיים משותפים של הישראליות בישראל ולקדם העוסקים בהפקות משותפות כאמור וכן סרטים, וידאו גיוון רב יותר בקרב יצירות לבני אדם טבעיים ומשפטיים העוסקים ותכניות אורקוליות מחו"ל בשוק בהפצת קולנוע ווידאו. טלוויזיה עם הישראלי, ועל מנת לקדם את ישראל; מדינות החילופין הבינלאומיים של אחרות יצירות אורקוליות. הנוגעות בדבר שירותים פיננסיים ניתן להעניק רישיון להקמת ספק כל המדינות בלתי להשיג אפשרויות שוות לגישה - בנקאות שירות זר, לארץ המוצא המעניקה הנוגעות בדבר מוגבל לשוק לבנקים ישראליים. לספקים ישראליים גישה לשוק שלה בצורה של נוכחות מסחרית דומה. נספח 9 ב' שירותי בזק סעיף 1: היקף 9, 10 1. נספח זה יחול על: (א) אמצעים הנוגעים לגישה לרשתות ושירותי בזק ציבוריים ולשימוש בהם; (ב) אמצעים המתייחסים להתחייבויות של ספקי רשתות ושירותי בזק ציבוריים11; וכן (ג) אמצעים אחרים המתייחסים לרשתות ולשירותי בזק ציבוריים. 2. נספח זה לא יחול על אמצעים הנוגעים לשידור או להפצה של תכניות רדיו או טלוויזיה בכבלים, למעט אמצעי להבטחת גישה ושימוש רצופים ברשתות ושירותי בזק ציבוריים.12 3. אין בנספח זה דבר שיתפרש: (א) כדורש מצד או מחייב צד לחייב ספק שירות כלשהו להקים, לבנות, לרכוש, לחכור, להפעיל או לספק רשתות להולכת בזק או שירותים שבהם רשתות או שירותים כאמור אינם מוצעים לציבור בדרך כלל; (ב) כדורש מצד לחייב ספק שירות כלשהו העוסק באופן בלעדי בשידור או בהפצת בכבלים של תכניות רדיו או טלוויזיה להציע את מתקני השידור או הכבלים שלו כרשת ציבורית להובלת בזק; או (ג) כמונע מצד לאסור על בני אדם המפעילים רשתות פרטיות להשתמש ברשתות שלהם כדי לספק רשתות או שירותים ציבוריים להולכת בזק לצדדים שלישיים. סעיף 2: אמצעי הגנה תחרותיים 1. כל צד יקיים אמצעים נאותים כדי למנוע מספקים של שירותי בזק ציבוריים שהם, לבד או ביחד, ספק עיקרי, לעסוק או להמשיך בנהגים אנטי-תחרותיים. 2. הנהגים אנטי-תחרותיים הנזכרים בס"ק 1 יכללו, בעיקר: (א) עיסוק בסבסוד צולב אנטי-תחרותי; (ב) שימוש במידע שהושג ממתחרים בתוצאות אנטי-תחרותיות; וכן 9 למען הסר ספק, נספח זה אינו יוצר זכויות או התחייבויות גישה לשוק. 10 למען הסר ספק, נספח זה אינו מכסה את הפעילות הכלכלית המהווה אספקת תוכן הדורשת שירותי בזק לצורך הובלתה. 11 עבור קוסטה ריקה, ספק רשתות בזק ציבוריות יובן כ"מפעיל", של רשתות בזק ציבוריות; כלומר אדם טבעי או יישות משפטית, ציבורי או פרטי, המפעיל רשתות בזק ציבוריות באישור מתאים, ועשוי לספק או לא לספק שירותי תקשורת הזמינים לציבור. 12 "שידור" יוגדר כפי שנקבע בדין הפנימי הנוגע בדבר של כל צד. (ג) אי-העמדה במועד לרשות ספקי שירותים אחרים של מידע טכני על מתקנים חיוניים ומידע מסחרי הנוגע בדבר הדרוש להם לאספקת שירותים.13 סעיף 3: קישוריות התחייבויות הנוגעות לספקי שירותי בזק ציבוריים 1. כל צד יבטיח כי: (א) ספק של שירות בזק ציבורי בשטחו יספק, במישרין או בעקיפין באותו שטח, קישוריות עם ספק של שירות בזק ציבורי של הצד האחר בנקודות מוגדרות ומעשיות מבחינה כלכלית וטכנית; וכן (ב) בביצוע תת-ס"ק (א), ספק של שירות בזק ציבורי בשטחו ינקוט צעדים סבירים כדי להגן על סודיות מידע רגיש מבחינה מסחרית של, או הקשור, לספק או למשתמש קצה של שירותי בזק ציבוריים שהתקבל כתוצאה מהסדר קישוריות וישתמש במידע כאמור רק לצורך מתן שירותים אלה. התחייבויות הנוגעות לספקים עיקריים של שירותי בזק ציבוריים 2. כל צד יבטיח כי ספק עיקרי בשטחו יספק קישוריות למתקנים ולציוד של ספק של שירות בזק ציבורי של הצד האחר בכל נקודה מעשית מבחינה כלכלית וטכנית שצוינה ברשת של הספק העיקרי. קישוריות כאמור תסופק: (א) בתנאים, התניות (כולל תקנים ומפרטים טכניים) ותעריפים שאינם מפלים; (ב) באיכות שאינה פחות טובה מזו שמספק הספק העיקרי עבור שירותים דומים שלו, עבור שירותים דומים של ספק שירות שאינו קשור, או עבור כל חברת בת או חברה קשורה אחרת; (ג) במועד, ובתנאים ובהתניות (כולל תקנים ומפרטים טכניים), ובתעריפים מוכווני עלות, שהם שקופים, סבירים, מתחשבים בכדאיות הכלכלית, ומפורקים מספיק כך שהספק לא יצטרך לשלם עבור רכיבי רשת או מתקנים שאינם נדרשים לו לצורך מתן השירות; וכן (ד) לפי בקשה, בנקודות בנוסף לנקודות הסיום של הרשת המוצעות לרוב המשתמשים, בכפוף לתעריפים המשקפים את עלות הקמת המתקנים הנוספים הדרושים. 3. כל צד יבטיח כי ספק של רשת או שירות בזק ציבורי של הצד האחר יוכל לחבר את מתקניו וציודו לאלה של ספק עיקרי בשטחו בהתאם לפחות לאחד מהנ"ל: (א) הצעת קישוריות לייחוס המכילה את התעריפים, התנאים וההתניות שהספק העיקרי מציע בדרך כלל לספקי רשתות או שירותי בזק ציבוריים; (ב) תנאים והתניות של הסכם קישוריות קיים בתוקף; או (ג) באמצעות משא ומתן על הסכם קישוריות חדש. 4. כל צד ינגיש לציבור את ההליכים בני ההחלה למשא ומתן על קישוריות עם ספק עיקרי בשטחו. 5. כל צד יספק אמצעים לספק של הצד האחר לקבל את התעריפים, התנאים וההגבלות הדרושים לקישוריות 13 תת-ס"ק זה יחול בלי לפגוע בחקיקה החלה בנוגע למידע סודי נוגע בדבר. המוצעת על ידי ספק עיקרי. אמצעים כאלה כוללים, לכל הפחות, הבטחה של: (א) זמינות לציבור של הסכמי קישוריות בתוקף בין ספק עיקרי בשטחו לספק אחר של שירות בזק ציבורי בשטחו; או (ב) זמינות לציבור של תעריפים, תנאים והתניות לקישוריות עם ספק עיקרי שקבע הגוף המפקח על הבזק. סעיף 4: שירות אוניברסלי 1. לכל צד יש את הזכות להגדיר את סוג ההתחייבות לשירות האוניברסלי שהוא מעוניין לקיים. 2. התחייבויות כאמור לא ייחשבו כאנטי-תחרותיות, ובלבד שהן ינוהלו באופן שקוף, בלתי מפלה ונייטראלי מבחינה תחרותית ואינן מכבידות יותר מהנדרש לסוג השירות האוניברסלי שהוגדר. סעיף 5: רישוי ותהליכי הרשאה אחרים 1. אם צד מחייב ספק של שירות או רשת ציבורית להולכת בזק לקבל רישיון או הרשאה אחרת, הצד יפרסם בפומבי את: (א) כל אמות המידה והנהלים לרישיונות או להרשאות שהוא מחיל; (ב) פרק הזמן הנדרש כרגיל לקבלת החלטה בדבר בקשה לרישיון או הרשאה; וכן (ג) התנאים וההגבלות של כל הרישיונות או ההרשאות שהנפיקה. 2. כל צד יבטיח, כי המבקש יקבל, על פי בקשה, את הסיבות לשלילת רישיון, זיכיון, היתר, רישום או סוג אחר של הרשאה. סעיף 6: גוף רגולטורי עצמאי 1. הגוף הרגולטורי העצמאי לשירותי בזק של כל צד יהיה נפרד מכל ספק של שירותי בזק בסיסיים ולא חייב בדין וחשבון כלפיו. 2. כל צד יבטיח כי החלטות של ונהלים שבשימוש הגוף הרגולטורי שלו יהיו חסרי פניות ביחס לכל המשתתפים בשוק. סעיף 7: משאבים מצומצמים 1. כל צד ינהל את ההליכים שלו להקצאה ולשימוש במשאבי בזק מצומצמים, כולל תדרים, מספרים וזכויות מעבר, יתקיימו באופן חסר פניות, במועד, שקוף, ובלתי מפלה. 2. כל צד יפרסם בפומבי את המצב הנוכחי של רצועות תדרים שהוקצו, אבל שומר על הזכות לא למסור זיהוי מפורט של תדרים שיוקצו לשימושים ממשלתיים ספציפיים. 3. אמצעים של צד להקצאה ולהענקה של ספקטרום וניהול תדרים לא ייראו כסותרים את סעיף 9.3. לפיכך, כל צד שומר על הזכות לקבוע ולהחיל אמצעים לניהול ספקטרום ותדרים שעשויים להיות להם השפעה של הגבלת מספר ספקי שירותי הבזק הציבוריים, ובלבד שיעשה זאת באופן העולה בקנה אחד עם שאר הוראות הסכם זה. הדבר כולל את היכולת להקצות רצועות תדרים, תוך התחשבות בצרכים הנוכחיים והעתידיים ובזמינות הספקטרום. סעיף 8: יישוב מחלוקות בזק בין ספקים כל צד יבטיח כי: (א) ספק של שירותי או רשתות בזק ציבוריים של הצד האחר יהיה רשאי, בהתאם לנהלים שנקבעו בדין שלו, לפנות לגוף הרגולטורי שלו או לגוף אחר הנוגע בדבר כדי ליישב סכסוכים בנוגע לאמצעי הצד הנוגעים לעניינים המפורטים בסעיפים 2 ו-3 לנספח זה; (ב) ספק של שירותי או רשתות בזק ציבוריים שביקש קישוריות עם ספק עיקרי, רשאי לבקש בחינה של הרשות הרגולטורית שלו כדי ליישב המחלוקות בנוגע לתנאים, התניות ותעריפים מתאימים לקישוריות עם אותו ספק העיקרי; וכן (ג) לספק שהאינטרסים המוגנים משפטית שלו נפגעו מהחלטות של הרשות הרגולטורית שלו יש זכות ערעור בפני גוף מינהלי עצמאי ו/או בית משפט בהתאם לדין של הצד. סעיף 9: שקיפות בהחלת סעיף 1 לנספח זה, כל צד יבטיח שהאמצעים שלו המתייחסים לרשתות ושירותי בזק ציבוריים זמינים לציבור, כולל: (א) תעריפים ותנאים והתניות אחרים לשירות; (ב) מפרטים של ממשקים טכניים עם רשתות ושירותים כאמור; (ג) מידע על גופים אחראים להכנה ולאימוץ של תקנים המשפיעים על גישה ושימוש כאמור; (ד) תנאים החלים על חיבור ציוד קצה או ציוד אחר לרשת הבזק הציבורית; וכן (ה) הודעות, היתרים, רישום או דרישות רישוי, אם יש כאלה. סעיף 10: גמישות בבחירת טכנולוגיות 1. צד לא ימנע מספקי שירותי בזק ציבוריים את הגמישות לבחור בטכנולוגיות שבהן הם משתמשים כדי לספק את שירותיהם, בכפוף לדרישות הנחוצות לעמידה באינטרסים לגיטימיים של מדיניות ציבורית, ובלבד שכל אמצעי המגביל בחירה כאמור לא יוכן, יאומץ או ייושם באופן היוצר מכשולים מיותרים בפני הסחר. 2. למען הסר ספק, אין בנספח זה דבר שיתפרש כמונע מגוף רגולטורי של בזק לדרוש רישיון מתאים או הרשאה אחרת לאספקת כל שירות בזק ציבורי. סעיף 11: הגדרות למטרות נספח זה: הרשאה פירושו זיכיונות, היתרים, רישומים או אישורים אחרים שצד עשוי לדרוש כדי לספק שירותי בזק ציבוריים; משתמש קצה פירושו צרכן סופי או מנוי לשירות בזק ציבורי, לרבות ספק שירות שאינו ספק שירותי בזק ציבוריים; מתקנים חיוניים פירושו מתקנים של רשת או שירות בזק ציבורי אשר: (א) מסופקים באופן בלעדי או בעיקר על ידי ספק יחיד או מספר מוגבל של ספקים; וכן (ב) לא ניתן להחליף אותם באופן מעשי מבחינה כלכלית או טכנית על מנת לספק שירות; קישוריות פירושו קישור עם ספקים המספקים שירותי בזק ציבוריים על מנת לאפשר למשתמשים של ספק אחד לתקשר עם משתמשים של ספק אחר ולגשת לשירותים המסופקים על ידי ספק אחר; ספק עיקרי פירושו ספק שיש לו את היכולת להשפיע באופן מהותי על תנאי ההשתתפות (בהתחשב במחיר ובהיצע) בשוק הנוגע בדבר של שירותי בזק ציבוריים כתוצאה מ: (א) שליטה על מתקנים חיוניים; או (ב) שימוש במעמדו בשוק; רשת בזק ציבורית פירושו תשתית הבזק המשמשת למתן שירותי בזק ציבוריים בין ובתוך נקודות סיום רשת מוגדרות; שירות בזק ציבורי או שירותי בזק הזמינים לציבור פירושו כל שירות בזק שצד דורש, במפורש או בפועל, להציע לציבור הרחב. שירותים כאמור עשויים לכלול, בין היתר, שידורי טלפון ונתונים הכוללים בדרך כלל מידע המסופק על ידי הלקוח בין שתי נקודות או יותר ללא כל שינוי מקצה לקצה בצורה או בתוכן המידע של הלקוח; הצעת קישוריות לייחוס פירושה הצעת קישוריות שספק עיקרי מציע ומגיש לגוף רגולטורי בתחום הבזק, או מאושרת על ידיו, המפרטת כראוי את התנאים, התעריפים וההתניות לקישוריות כך שספק שירותי בזק ציבוריים שמוכן לקבל אותה יוכל להשיג קישוריות עם הספק העיקרי על בסיס זה; בזק פירושו שידור וקליטה של אותות בכל אמצעי אלקטרומגנטי; גוף רגולטורי בתחום הבזק פירושו גוף האחראי על הסדרת הבזק; וכן משתמש פירושו משתמש קצה או ספק של שירותי בזק ציבוריים. נספח 9-ג' לוח מחויבויות ספציפיות C – ANNEX 9 SCHEDULE OF SPECIFIC COMMITMENTS - COSTA RICA (3) Consumption abroad (2) border supply-Cross (1) supply: Modes of Presence of natural persons (4) Commercial presence Additional on Limitations Limitations on Market or Sector Commitme National Treatment Access subsector nts :Explanatory Notes 1. For the purpose of this Schedule, the term “none” indicates a services sector or sector where there are no terms, limitations and conditions on market access or-sub conditions and qualifications on national treatment. The term “unbound” indicates o national treatment or market access commitments have been made.that n sector is-2. The absence of specific reservations in a given services sector or sub without prejudice to the horizontal reservations that apply. tioned in the list below are not committed.3. Services sectors or subsectors not men 4. The level of commitments in a particular services sector shall not supersede the level of commitments undertaken with respect to any other services sector to which service or to which it is otherwise related. such service is an input for the particular 5. The list below does not include measures relating to qualification requirements and procedures, technical standards and licensing requirements (including any Additional on Limitations Limitations on Market or Sector Commitme National Treatment Access subsector nts tion) and procedures when they doconcession, permit, register and other authorisa not constitute market access or national treatment limitations, conditions and qualifications within the meaning of Articles 9.3 (Market Access) and 9.4 (National icense, universal serviceTreatment). Those measures (for example, need to obtain a l obligations, need to obtain recognition of qualifications in regulated sectors, need to discriminatory-pass specific examinations, including language examinations, non nvironmental protectedrequirements that certain services may not be carried out in e zones or areas of particular historic and artistic interest), even if not listed, apply in any case to services and services suppliers of the other Party. 6. CPC numbers indicated in parenthesis are references to the United Nations Provisional Central Product Classification (Statistical Papers, Series M, N° 77, Provisional Central Product Classification, Department of International Economics and Social Affairs, Statistical Office of the United Nations, New York, 1991), except rwise indicated.as othe PART I. HORIZONTAL COMMITMENTS This Part sets out those commitments that apply to trade in services in all scheduled services sectors unless otherwise specified. The commitments that apply to trade in in Part II. specific services sectors are listed ALL SECTORS AND SUBSECTORS INCLUDED IN THIS SCHEDULE 1. Treatment accorded to subsidiaries of juridical persons of the other Party constituted in accordance with the Costa Rican legislation and having their registered tration or principal place of business within the territory ofoffice, central adminis Costa Rica is not extended to branches, agencies or representative offices established in the territory of Costa Rica by a juridical person of the other Party. accorded to subsidiaries of a juridical person of the Treatment less favorable may be other Party constituted in accordance with the Costa Rican legislation, which have only their registered office or central administration in the territory of Costa Rica; ey maintain substantive business operations in theunless it can be proved that th territory of Costa Rica. 2. Associations located abroad that would like to act in Costa Rica are obliged to constitute and maintain in the country a power of attorney; likewise, foreign juridical that have or want to open branches in the territory of Costa Rica are obliged persons to constitute and maintain in the country a power of attorney for the branch’s business. Additional on Limitations Limitations on Market or Sector Commitme National Treatment Access subsector nts 3. Shall not be permanently removed from State ownership any power that may be from public waters within the national territory; deposits of coal, wells and obtained deposits of oil and any other hydrocarbons, as well as any deposits of radioactive minerals existing within the national territory; and wireless services. They may be nly by the public administration or by private parties, in accordance withexploited o the law or under a special concession granted for a limited time and on the basis of conditions and stipulations to be established by the Legislative Assembly. es complete and exclusive sovereignty over its territorial waters4. The State exercis tide mark along its shores, over-within a distance of 12 miles measured from the low its continental shelf, and its insular undersea base, in accordance with principles of It also exercises special jurisdiction over the seas adjacent to its international law. territory within a distance of two hundred miles measured from the same mark, in order to protect, preserve, and exploit exclusively all the natural resources and wealth waters, soil, and subsoil of those zones, in accordance with those existing in the principles. may not be sold, – the latter while in use – 5. National railroads, ports, and airports leased or encumbered, directly or indirectly, or be otherwise removed from State ip and control. The railroads, railways, docks and international airports, newownersh or existing, as well as the services there supplied, shall only be granted in concession through the stipulated proceedings in the national legislation. In the case of Limón, ín, Caldera and Puntarenas ports shall only be given in concession the new worksMo or the additions that are being done, not the existing ones. All enterprises holding railroads, ports or airports concessions must be constituted under Costa Rican and domiciled in Costa Rica. legislation 6. For concessions of public works contracts and the concessions of public works with public services contracts defined in accordance with the Costa Rican legislation, conformity with the notice rules, the in case of a tie in the selection parameters in foreigner. The over the contract awarded the be Costa Rican tenderer shall adjudicatory stays obliged to constitute a national anonymous society with which the ntly responsible with thisconcession’s contract shall be done. Also, he shall be joi anonymous society. , as defined and regulated in its national37. Services considered as public services laws and regulations, may be subject to a public monopoly or to exclusive rights including generation, transmission, distribution and Public services include: electric energy supply,3 commercialization; supply of sewage and water services which includes drinkable water, collection, treatment and and maintenance of evacuation of sewage, residual and pluvial waters, as well as the installation, operation, hydrant services; fuel supply derivatives from hydrocarbons, including petroleum, asphalts, gas and naphthas, destined to supply national demand in distribution stations, as well as the derivatives from petroleum, asphalts, gas thas destined to the final consumer; irrigation and drainage; remunerated public transport of persons,and naph except for air transportation; maritime and air services in national ports; freight transport by railroad; recollection rial wastes; social services of postal communication; and any other services that,and treatment of solid and indust given their importance for the sustainable development of the country, are qualified and regulated as such by the Legislative Assembly. Additional on Limitations Limitations on Market or Sector Commitme National Treatment Access subsector nts sons, public or private. To be a publicgranted to natural persons or juridical per service supplier the respective concession or permit shall be obtained from the competent public entity. Are excluded from this obligation the institutions and public of these services. The suppliers shall enterprises that, as a legal mandate, supply any not have any monopolistic right over a public service that they exploit and shall be subject to the limitations and changes imposed by the legislation. New concessions, ng as the demand of services justifiespermits or authorisations shall be granted as lo it, or that those services could be offered in better conditions for the user. Priority shall be given to the concessionaires that are supplying the service. State monopolies n, are excluded from the above mentioned.created by law or granted in administratio 8. In accordance with the Costa Rican legislation, the investment of private capital in services reserved to the State is forbidden. If that legislation is modified to allow the ch services, Costa Rica reserves the right to adoptinvestment of private capital in su or maintain limitations on national treatment or market access with respect to foreign investment participation. 9. A concession is required to perform any type of development or activity in the 4terrestrial zone, as defined in the Costa Rican legislation.-maritime A concession in the maritime terrestrial zone shall not be granted to or held by: (a) foreign nationals that have not resided in the country for at least five years; (b) ith bearer shares; (c) enterprises domiciled abroad; (d) enterprisesenterprises w incorporated in Costa Rica solely by foreign nationals; or (e) enterprises where more than fifty percent of the capital shares or stocks are owned by foreigners. estrial zone, no concession may be granted within the firstterr-Within the maritime fifty meters counted from the high tide line nor in the area comprised between the high tide line and the low tide line. rial zone shallThe entities or its partners that have concessions in the maritime terrest not yield or transfer quotas or shares to foreigners. meter strip located along the entire length of the Atlantic and Pacific-e 200terrestrial zone is th-The maritime4 terrestrial zone also-coastlines of Costa Rica, measured horizontally from the ordinary high tide line. The maritime waters. covers all islands located within the Costa Rican territorial Additional on Limitations Limitations on Market or Sector Commitme National Treatment Access subsector nts Only Costa Rican natural or juridical persons that may have concessions shall terrestrial zone or with access to-intervene in touristic developments in the maritime n entities shall intervene as long as they are tourism enterprises,it. Likewise, foreig whose development capital belongs in more than 50 percent to Costa Ricans. A concession may also be required to perform any type of development or activity in ned in the Costa Rican legislation. A concession in acoastal urban zones, as defi coastal urban zone is subject to an urban regulatory plan and the conditions in Law to given be will priority and apply may tests needs Economic 9221. No. efore the coastal urban zone wasconcessionaires that already had a concession b ).ocupantes a título precariodeclared as such and to occupants on a precarious basis ( A concession in the urban coastal zone shall not be granted to or held by: (a) foreign or at least five years; (b) foreignnationals that have not resided in the country f nationals with an irregular migratory status; (c) enterprises domiciled abroad; or (d) enterprises where more than fifty percent of the capital shares or stocks are owned d throughout the period of theby foreigners. This percentage shall be maintaine concession. Enterprises that hold concessions in coastal urban zones shall report any changes in the composition of their equity. Excluding land that is under private domain and has legitimate title, all other land wide zone which is alongside Costa Rica’s borders with-e 2000 meterswithin th or denuncio Nicaragua and Panama is inalienable and cannot be acquired by possession. In case of natural persons, a foreign national must have permanent prove it through a certification issued by the resident status in Costa Rica, and General Directorate of Migration and Alien Affairs, to obtain a concession in these lands. A juridical person shall be domiciled in Costa Rica to obtain a concession in hares, stocks or capital belongs to foreignthese lands. Juridical persons, whose s nationals in more than 50% may not obtain a concession. Juridical persons whose members are more than 50% foreigners may not obtain a concession. In case of ionals, they shall demonstratejuridical persons whose capital is owned by foreign nat that these natural persons have permanent resident status in Costa Rica, and prove it through a certification issued by the General Directorate of Migration and Alien Affairs. Regime under the category of Export 10. Enterprises established in the Free Zone export, may-Processing Industries that produce, process or assemble for export or re introduce into the national customs territory up to 25 percent of their total sales. Additional on Limitations Limitations on Market or Sector Commitme National Treatment Access subsector nts tablished in the Free Zone inproducer exporter commercial enterprise, es-A non traditional goods and-packs or redistributes non-Costa Rica that simply handles, re exportation, cannot introduce any percentage of its-products for exportation or re total sales into Costa Rica’s customs territory. the professional services suppliers duly incorporated to the respective 11. Only professional association in Costa Rica are authorised to practice the profession in the Costa Rican territory, including advisory and consulting. Incorporation is subject to y and residency requirements at the time of applying for membership. Innationalit some cases, the hiring of foreign professional services suppliers on behalf of State or private institutions can only happen when there are no Costa Rican professional rs willing to supply the service in the required conditions, or underservices supplie the declaration of inopia. 12. Costa Rica reserves the right to adopt or maintain any measure: under groups economic or social to preferences or rights grants that (a) disadvantage or to native groups; with respect to the provision of law enforcement and correctional services, (b) d orand the following services to the extent they are social services establishe maintained for a public purpose: income security or insurance, social security or insurance, social welfare, public education, public training, health, child care, public sewage services, and water supply services. Schedule, any market access and national treatment 13. In services included in this limitations maintained at local governments’ level are consolidated; nevertheless such limitations are not scheduled. 14. Unbound, except for measures concerning the entry and temporary stay of ersons falling within the categories defined in paragraphs A, B and Cbusiness p below. A business person means a natural person of a Party engaged in trading goods, presence. commercial to related activities conducting or services providing subject to the limitations and conditions set out herein and Authorisation is granted in the migratory and labour regulations for entry of natural persons into, or their temporary stay in, its territory, including those necessary to ensure border security, natural persons across its borders and to protect the the orderly movement of domestic labour force and permanent employment in their respective territories. The sole fact of requiring a visa for a natural person shall not be regarded as nullifying or s Agreement. The national relevant professional bodiesimpairing benefits under thi may adopt or maintain at their discretion requirements, standards or criteria for the authorisation, licensing or certification for the exercise of a profession. Numerical ts are required for categories A, B and C. Anyquotas and economic needs tes limitations scheduled for specific sectors and subsectors shall also apply. Additional on Limitations Limitations on Market or Sector Commitme National Treatment Access subsector nts Business visitors: a natural person of a Party engaged in trading goods, providing -A commercial presence; seeking to engage services or conducting activities related to in one of the following business activities in the territory of Costa Rica: Meetings and Consultations: Business persons attending meetings, seminars (a) or conferences, or engaged in advising clients. researchers statistical and scientific Technical, Design: and Research (b) conducting independent research or research for an enterprise located in the other Party. management production and Purchasing Production: and Manufacture (c) al transactions for an enterprise located in thepersonnel conducting commerci other Party. Marketing: Market researchers and analysts conducting independent research (d) or analysis for an enterprise located in the other Party. Tradefair and tion.promotional personnel attending a trade conven Sales: Sales representatives and agents taking orders or negotiating contracts (e) for goods or services for an enterprise located in the other Party but not delivering goods or providing services. Buyers purchasing for an enterprise r Party.located in the othe Distribution: Provision of advisory services to facilitate the import or export (f) 5of goods. supervising and maintenance repair, Installers, Services: Sales-After (g) personnel, that have specialised knowledge essential to a seller’s contractual tion, and that supplies services or trains workers to perform thoseobliga services pursuant to a warranty or other service contract incidental to the sale of commercial or industrial equipment or machinery, including computer se located outside of Costa Rica, duringsoftware, purchased from an enterpri the warranty period or service agreement. General Services: (h) For greater certainty, the present commitment does not include the tasks performed by customs brokers under3 authority or competences granted by the State (función pública aduanera) and is without prejudice to the of Costa Rica establishes with respect to registration and authorization. requirements that the legislation Additional on Limitations Limitations on Market or Sector Commitme National Treatment Access subsector nts Managing and supervision personnel engaging in business operations - for an enterprise located in the other Party. in commercial transaction for an Financial services personnel engaging - enterprise established in the territory of the other Party. For greater certainty, this business activity should be in accordance with the legislation in financial matters of the Party granting entry. dvertising personnel that supply consultingPublic relations and a - services to clients or participating in conventions. tour or guides tour agents, travel and (tour personnel Tourism - operators) attending or participating in conventions. ipate in gastronomic events orCooking specialists that attend or partic - to related matters in clients advise or train which exhibitions, gastronomy in the territory of the other Party. Translators or interpreters that supply services as personnel of an - pt for those services that inenterprise located in the other Party, exce accordance with the legislation of Costa Rica must be provided by authorised translators. Services suppliers of information and communication technologies that - undertaking or conferences; or seminars meetings, attend ncies.consulta Sellers and advisors in franchise development that wish to offer their - services in Costa Rica. 1. Traders: A business person in a capacity that is supervisory, executive or that -B involves essential skills, seeking to carry on substantial trade in goods or services principally between the other Party and Costa Rica. son seeking to supply services through commercial2. Investors: a natural per -B presence in which that person has committed, or is in the process of committing, a substantial amount of capital, amount which is determined by domestic law. Additional on Limitations Limitations on Market or Sector Commitme National Treatment Access subsector nts Corporate Transferees: A business person employed by an enterprise located-Intra -C in the other Party who is transferred to perform as an executive, manager or specialist and in that enterprise’s parent entity or subsidiary, provided that the business person that enterprise complies with existing immigration measures applicable to temporary employed been have to person business the require may Rica Costa entry. year period immediately-continuously by the enterprise for one year within the three he date of the application for admission.preceding t 15. The senior management, boards of directors and other related positions within public institutions and public enterprises are reserved to Costa Rican nationals. PART II. SECTOR SPECIFIC COMMITMENTS SS SERVICES1. BUSINE Additional on Limitations Limitations on Market or Sector Commitme National Treatment Access subsector nts A. Professional services Incorporation (1) None (1) (a) Legal services the to Professional 861, (CPC of Association Costa excluding is Lawyers law Rican to subject legal practice, nationality and and advisory residency legal requirements at None (2) documentation of time the certification and for applying None (3) services supplied membership. legal by professionals None (2) with entrusted public functions, Incorporation (3) such as notaries) the to Professional of Association Unbound except (4) is Lawyers in indicated as to subject horizontal nationality and commitments. residency requirements at of time the for applying membership. Unbound (4) as except in indicated horizontal commitments. For (1) provide To (1) Accounting, (b) incorporation public and auditing the to accountancy bookkeeping Professional foreign services services of Association juridical persons Public only offer shall (CPC 862) Accountants and services public foreign practice through accountants Rican Costa the have must Additional on Limitations Limitations on Market or Sector Commitme National Treatment Access subsector nts migratory or professionals of status offices. in residents at Rica Costa of time the for applying membership, as a as well of minimum of years five residence. yNationalit requirement two within of years incorporation the with Professional of Association Public Accountants. Incorporation the to Professional of Association None (2) Private is Accountants provide To (3) to subject public nationality and accountancy residency foreign services requirements at persons juridical of time the only offer shall for applying and services membership. practice through Rican Costa None (2) or professionals offices. For (3) incorporation the to Professional of Association Public Accountants public foreign Additional on Limitations Limitations on Market or Sector Commitme National Treatment Access subsector nts accountants the have must migratory of status in residents at Rica Costa of time the for applying membership, as a as well of minimum of years five residence. Nationality requirement two within of years Unbound except (4) incorporation in indicated as the with horizontal Professional commitments. of Association Public Accountants. Incorporation the to Professional of Association Private is Accountants to subject nationality and residency requirements at of time the for applying membership. Unbound (4) as except in indicated horizontal commitments. Additional on Limitations Limitations on Market or Sector Commitme National Treatment Access subsector nts or Nationality (1) Unbound (1) Taxation (c) residency services requirements. None (2) 6(CPC 863) None (2) Partnerships (3) with Costa Rican Unbound (3) or natural juridical persons are required. Unbound (4) Unbound except (4) as except in indicated as in indicated horizontal horizontal commitments. commitments. Incorporation (1) None (1) (d) Architectural the to services Professional of Association (CPC 8671) and Architects is Engineers to subject nationality and residency requirements at of time the None (2) for applying membership. None (3) None (2) Incorporation (3) the to Professional of Association and Architects is Engineers to subject Unbound except (4) nationality and in indicated as residency requirements at of time the Does not include legal advisory and legal representation services on tax matters, which are to be found in4 Business services under 1.A.(a) Additional on Limitations Limitations on Market or Sector Commitme National Treatment Access subsector nts for applying horizontal membership. commitments. Unbound (4) as except in indicated horizontal commitments. Incorporation (1) None (1) Engineering (e) the to services Professional of Association (CPC 8672) and Architects is Engineers to subject nationality and residency requirements at of time the None (2) for applying membership. None (3) None (2) Incorporation (3) the to Professional of Association and Architects is Engineers to subject Unbound except (4) nationality and in indicated as residency horizontal requirements at commitments. of time the for applying membership. Unbound (4) as except in indicated horizontal commitments. Additional on Limitations Limitations on Market or Sector Commitme National Treatment Access subsector nts Incorporation (1) None (1) Integrated (f) the to engineering Professional services of Association and Architects (CPC 8673) is Engineers to subject nationality and residency at requirements of time the None (2) for applying membership. None (3) None (2) Incorporation (3) the to Professional of Association and Architects is Engineers to subject Unbound except (4) nationality and in indicated as residency horizontal requirements at commitments. of time the for applying membership. Unbound (4) as except in indicated horizontal commitments. Incorporation (1) None (1) Urban (g) the to planning services Professional general (except of Association urban planning) and Architects is Engineers CPC of (part to subject 8674) nationality and residency requirements at Additional on Limitations Limitations on Market or Sector Commitme National Treatment Access subsector nts of time the for applying membership. None (2) None (2) None (3) Incorporation (3) the to Professional of Association and Architects is Engineers to subject nationality and residency Unbound except (4) requirements at in indicated as of time the horizontal for applying commitments. membership. Unbound (4) as except in indicated horizontal commitments. None (1) None (1) Computer B. Related and None (2) None (2) Services None (3) None (3) (CPC 84) Unbound (4) Unbound except (4) as except in indicated as in indicated horizontal horizontal commitments. commitments. C. Research and Development Services (R&D) Foreign (1) None (1) (a) R&D services or nationals natural on enterprises sciences domiciled that abroad Additional on Limitations Limitations on Market or Sector Commitme National Treatment Access subsector nts supply (CPC 851) scientific and research bioprospecting with services to regard in biodiversity Rica Costa designate shall legal a tativerepresen in resides that Costa Rica. Licences wildlife collection, control hunting, and research, , scientific cultural or sport fishing shall be a for issued of maximum for year one or nationals resident None (2) foreigners, and or months six less for all other None (3) eigners.for Rican Costa and nationals resident foreigners shall pay a lower fee -non than resident to foreigners these obtain licenses. None (2) Foreign (3) or nationals Additional on Limitations Limitations on Market or Sector Commitme National Treatment Access subsector nts enterprises domiciled that abroad supply scientific and research bioprospecting with services to regard in biodiversity Rica Costa designate shall legal a representative in resides that Costa Rica. Unbound except (4) Licences in indicated as wildlife horizontal collection, commitments. control hunting, and research, , scientific cultural or sport fishing shall be a for issued of maximum for year one or nationals resident foreigners, and or months six less for all other foreigners. Rican Costa and nationals resident foreigners shall pay a lower fee -non than resident to foreigners these obtain licenses. Additional on Limitations Limitations on Market or Sector Commitme National Treatment Access subsector nts Unbound (4) as except in indicated horizontal mitments.com None (1) None (1) (b) R&D services social on None (2) None (2) sciences None (3) None (3) and humanities Unbound (4) Unbound except (4) 852 (CPC as except in indicated as excluding in indicated horizontal psychologists horizontal commitments. commitments. services) None (1) None (1) (c) Interdisciplinary None (2) None (2) R&D services None (3) None (3) (CPC 853) Unbound (4) Unbound except (4) as except in indicated as in indicated horizontal horizontal commitments. commitments. Other Business Services F. Broadcasters of (1) and Media (1) Advertising (a) commercial advertising services for breaks may agencies radio cinema, be only (CPC 871 except television and by exploited for CPC 8719) shall register in persons natural the Department or enterprises in of Radio of the the form of sole of Ministry proprietorship/p Environment, ersonal and Energy companies Additional on Limitations Limitations on Market or Sector Commitme National Treatment Access subsector nts Telecommunic sociedades( ations. Foreign or)personales broadcasters of enterprises be shall with capital in residents nominative order to register Such stocks. the in shall sociedades of Department be registered in The dio.Ra Public the broadcasting of Registry commercial Registro( breaks in which).Público the is broadcasters absolutely is It registered not to forbidden as provided by encumber shares Regulation the and quotas of a to the General company Telecommunic any owning Law ations or media a Reglamento(advertising la Ley General agency in favor de porationscor of Telecomunicaci sociedades( ), shall notones with anónimas) be authorised. shares bearer al acciones( Commercial), or ofportador ),ascuñbreaks (or natural and spots juridical foreign filmed persons. commercials in used Radio, programs and television by sponsored cinema State’s the must programs or autonomous the observe -semi following rules: autonomous institutions, the the If • Government of commerc Republic the ials and all entities consist of by supported jingles the State, shall recorded abroad, a Additional on Limitations Limitations on Market or Sector Commitme National Treatment Access subsector nts be produced by lump nationals. m mustsu paid be commer • every is cial the time aired commerc transmit is ial ted. aired Only 30 • transmitt percent ed. the of 30 Only • commer percent cials the of that commerc project that ials daily project each daily televisi each on televisio station station n or or cinema cinema may may originat originate from e from abroad. abroad. Importa • Importati • of tion of on commer commerc cials ials from from outside outside the the Central Central America Americ region n an must pay region of tax a must 100 a pay percent of tax its of 100 7value. percent The • number rcial breaks produced and edited in Costa Rica and in the CentralShall be considered nationals the comme7 America countries. Additional on Limitations Limitations on Market or Sector Commitme National Treatment Access subsector nts its of radio of value. programs The • and radio number soap of radio operas progra recorded and sm abroad radio not may soap exceed operas 50 recorde percent d the of abroad total may not number exceed aired per 50 radio percent station the of per day. total The • number number aired of per programs radio filmed or station videotap per day. ed The • abroad number not may of exceed progra 60 ms percent filmed the of or total videota number ped of abnumb programs er of projected per day. None (2) None (2) and Media (3) Broadcasters of (3) advertising commercial may agencies for breaks be only radio cinema, by exploited television and persons natural shall register in or enterprises in Additional on Limitations Limitations on Market or Sector Commitme National Treatment Access subsector nts the Department the form of sole of Radio of the proprietorship/p of Ministry ersonal Environment, companies and Energy sociedades( Telecommunic or)personales ations. Foreign of enterprises broadcasters with apitalc be shall nominative in residents stocks. order to register sociedades Such the in be shall of Department registered in the The dio.Ra Registry Public broadcasting of Registro( commercial).Público breaks in which the absolutely is It is broadcasters encumber forbidden to registered not and shares as provided by company a of quotas Regulation the any owning to the General advertising or media Telecommunic favor in agency Law ations corporations of a Reglamento(anónimas) adessocied( la Ley General bearer with de al acciones(shares Telecomunicaci of or),portador ), shall notones juridical or natural be authorised. foreign persons. Commercial Radio, television spots),ascuñ(breaks programs cinema and filmed and must observe the in used commercials following rules: programs by sponsored the If • the State’s autonomous commerc -semi or ials autonomous consist of the institutions, jingles Government of recorded all and Republic the abroad, a entities lump supported by the State, sum must Additional on Limitations Limitations on Market or Sector Commitme National Treatment Access subsector nts be shall paid be by produced every nationals. the time commerc sum • is ial must be aired paid transmitt every ed. me theti 30 Only • commer percent is cial the of aired commerc transmit that ials ted. project Only 30 • daily percent each the of televisio commer station n cials or that cinema project may daily originate each from televisi abroad. on Importati • station of on or commerc cinema ials from may outside originat the from e Central abroad. America Importa • region n of tion must pay commer of tax a cials 001 from percent outside its of the 8value. Central The • Americ number an radio of region programs Shall be considered nationals the commercial breaks produced and edited in Costa Rica and in the Central8 America countries. Additional on Limitations Limitations on Market or Sector Commitme National Treatment Access subsector nts must and radio a pay soap of tax operas 100 recorded percent abroad its of not may value. exceed The • 50 number percent of radio the of progra total and ms number radio aired per soap radio operas station recorde per day. d The • abroad number may not of exceed programs 50 filmed or percent videotap the of ed total abroad number not may aired exceed per 60 radio percent station the of per day. total • number The • of number programs of projected progra per day. mse60. Unbound except (4) Unbound (4) in indicated as as except horizontal in indicated commitments. horizontal commitments. Additional on Limitations Limitations on Market or Sector Commitme National Treatment Access subsector nts None (1) None (1) Market (b) and research None (2) None (2) opinion public polling services None (3) None (3) (CPC 864) Unbound (4) Unbound except (4) as except in indicated as in indicated horizontal horizontal commitments. commitments. None (1) None (1) Management (c) consulting None (2) None (2) services None (3) None (3) (CPC 865) Unbound (4) Unbound except (4) as except in indicated as in indicated horizontal horizontal commitments. commitments. None (1) None (1) Services (d) to related None (2) None (2) management consulting None (3) None (3) (CPC 866) Unbound (4) Unbound except (4) as except in indicated as in indicated horizontal horizontal commitments. commitments. None (1) None (1) Technical (e) and testing None (2) None (2) analysis services None (3) None (3) (CPC 8676) Unbound (4) Unbound except (4) as except in indicated as in indicated Additional on Limitations Limitations on Market or Sector Commitme National Treatment Access subsector nts horizontal horizontal commitments. commitments. Unbound (1) Unbound (1) Services (h) to incidental None (2) None (2) mining Unbound (3) Unbound (3) (CPC 883+5115) Unbound (4) Unbound except (4) as except in indicated as in indicated horizontal horizontal commitments. commitments. None (1) None (1) Advisory, (i) and consulting None (2) None (2) installation services None (3) None (3) to incidental manufacturing Unbound (4) Unbound except (4) except as indicated in in indicated as (part of CPC 884 horizontal horizontal CPC for except commitments. commitments. part and 88442; of CPC 885) personnel (k) Placement and supply services of None (1) None (1) (k) 1. Executive search services None (2) None (2) (CPC 87201) None (3) None (3) Unbound (4) Unbound except (4) as except in indicated as in indicated horizontal horizontal commitments. commitments. None (1) None (1) (k) 2. Placement services of office None (2) None (2) support Additional on Limitations Limitations on Market or Sector Commitme National Treatment Access subsector nts None (3) None (3) and personnel other workers Unbound (4) Unbound except (4) as except in indicated as (CPC 87202) in indicated horizontal horizontal commitments. commitments. None (1) None (1) Supply 3. (k) services of office None (2) None (2) support personnel None (3) None (3) (CPC 87203) Unbound (4) Unbound except (4) as except in indicated as in indicated horizontal horizontal commitments. commitments. None (1) None (1) Related (m) and scientific None (2) None (2) technical consulting None (3) None (3) services Unbound (4) Unbound except (4) 8675 (CPC as except in indicated as CPC for except in indicated horizontal 86751) horizontal commitments. commitments. None (1) None (1) (p) Photographic services None (2) None (2) (CPC 875 except None (3) None (3) for CPC 87504) Unbound (4) Unbound except (4) as except in indicated as in indicated horizontal horizontal commitments. commitments. Additional on Limitations Limitations on Market or Sector Commitme National Treatment Access subsector nts COMMUNICATION SERVICES 2. None (1) None (1) Courier B. services None (2) None (2) 75121, (CPC None (3) None (3) the for except services reserved Unbound (4) Unbound except (4) to the State and as except in indicated as its enterprises in in indicated horizontal with accordance horizontal commitments. national the commitments. legislation) Unbound (1) Unbound (1) C. Telecommunica None (2) None (2) tions services Rica, Costa In (3) shall services wireless None (3) permanently be not services all State from removed consisting ownership and they may or entirely be exploited only by the mainly of signal public administration or transportation in parties, private by through accordance with the law telecommunicati special a under or networks, ons concession granted for a which are offered limited time and on the icpubl the to basis of conditions and in generally be to stipulations exchange for an the by established economic Legislative Assembly. compensation. Concessions, and authorisations permits shall be required supply to ationstelecommunic services in Costa Rica. tests needs Economic grant to required are concessions, such Additional on Limitations Limitations on Market or Sector Commitme National Treatment Access subsector nts and authorisations permits. concession special A the by granted Legislative Assembly is required to supply basic telephony traditional telefonía(services ).adicionalbásica tr the in Participation enterprises of capital constituted or acquired Rican Costa the by Institute Electricity Instituto Costarricense( ICE) – de Electricidad shall be limited to 49 percent. Services Public The Heredia of Company iciosServ de Empresa( – Públicos de Heredia establish can ESPH) with ventures joint established persons under public or private the that provided law, latter have a minimum of 51 percent of Costa Rican capital. Services Unbound (4) supplied be must as except commercial a through in indicated dencyResi presence. horizontal requirements apply. commit ments. Unbound except (4) in indicated as horizontal commit ments. 3. CONSTRUCTION AND RELATED ENGINEERING SERVICES Additional on Limitations Limitations on Market or Sector Commitme National Treatment Access subsector nts Unbound (1) Unbound (1) General A. construction None (2) None (2) for work buildings None (3) None (3) (CPC 512) Unbound (4) Unbound except (4) as except in indicated as in indicated horizontal horizontal commitments. General B. commitments. construction work for civil engineering 513 (CPC for except CPC 5136 and CPC 5139) Installation C. and assembly work (CPC 514 and 516) Building D. completion and finishing work (CPC 517) Other E. (CPC 511 except 5115; CPC for Additional on Limitations Limitations on Market or Sector Commitme National Treatment Access subsector nts and 515 CPC )9CPC 518 SERVICES 4. DISTRIBUTION (excluding distribution of arms, munitions, explosives and other war material) B. Wholesale trade services Unbound (1) Unbound (1) (CPC 622 except 62213, CPC for None (2) None (2) and 6225 6222, 6227) None (3) None (3) Unbound (4) Unbound except (4) as except in indicated as in indicated horizontal horizontal commitments. commitments. C. Retailing services Unbound (1) Unbound (1) (CPC 631 except 63107 CPC for None (2) None (2) and 63108) None (3) None (3) Unbound (4) Unbound except (4) 10632 (CPC as except in indicated as CPC for except in indicated horizontal and 63211 horizontal commitments. 63297) commitments. (CPC 6111, 6113 and 6121) 6. ENVIRONMENTAL SERVICES rental and leasing services of construction and/or demolition machines withCoverage of CPC 518 is limited only to the9 operator which are owned and used by foreign construction enterprises in their supply of services. vices of energy products.For greater certainty, the commitment in CPC 63232 excludes wholesale trade ser10 Additional on Limitations Limitations on Market or Sector Commitme National Treatment Access subsector nts Unbound (1) Unbound except (1) Sewage A. consulting for except for consulting services. services services. None (2) (CPC 9401) None (2) Unbound (3) Unbound (3) Unbound except (4) Unbound (4) in indicated as as except horizontal Refuse B. in indicated commitments. disposal services horizontal commitments. 9402) (CPC Sanitation C. similar and services (CPC 9403) D. Other Cleaning - of services exhaust gases (CPC 9404) Noise - abatement services (CPC 9405) Additional on Limitations Limitations on Market or Sector Commitme National Treatment Access subsector nts 9. TOURISM AND TRAVEL RELATED SERVICES Unbound (1) Unbound except (1) and Hotel A. catering for except catering for restaurants (CPC 6423). (CPC 6423). (including catering) None (2) None (2) 11643)-(CPC 641 The activities of (3) rural None (3) communitarian tourism can only be carried out by enterprises in incorporated as Rica Costa or associations -self zone rural managing in cooperatives, accordance with nRica Costa legislation. Economic needs are tests Main required. criteria: and population geographical density. Costa Rica limits of granting the touristic and contracts incentives based the on to contribution of balance the the payments, national of use ial andraw mater The supply of services in train transport facilities is excluded.11 Additional on Limitations Limitations on Market or Sector Commitme National Treatment Access subsector nts the inputs, creation of direct and indirect jobs, on effects the regional development, the modernisation and diversification of national the offer, touristic the increases of the internal and international touristic demand and the benefits on ngreflecti other sectors. are Licences for required retail commercialisati alcoholic of on by beverages and natural juridical The persons. licences shall be the by granted municipality the where is business placed. Licences are classified in five classes (A, 12C, D and E) B, For transparency, hereby is included a short description of the type of activities and businesses that each12 licenses include: License A: businesses where alcoholic beverages are commercialized, but cannot be consumed - on premises. License B: businesses where alcoholic beverages are commercialized and can be consumed on - nightclubs and cabarets. premises, such as cantinas, bars, taverns, ballrooms, discos, License C: businesses where alcoholic beverages are commercialized and can be consumed on - premises with food. Additional on Limitations Limitations on Market or Sector Commitme National Treatment Access subsector nts be shall and five for valid years, automatically for extendable periods, equal be cannot and sold, exchanged, leased, transferred, on, passed or alienated negotiated in any way. Licences shall be subject granted to the following criteria: provisions The (a) relevant the of planurban plan ( ) or, inregulador its place, of other norm in force. provisions The (b) the to relative use of land. Convenience, (c) rationality, proportionality, reasonability, superior interest of minors, social and risk dbalance of development as canton, the well as respect of License D: minimarkets and supermarkets. - Costa Rican Tourism License E: activities and enterprises declared of touristic interest by the - ICT). – Instituto Costarricense de TurismoBoard ( Additional on Limitations Limitations on Market or Sector Commitme National Treatment Access subsector nts of freedom and commerce to right the this, for health; the municipalities may count with the collaboration Ministry the of of Health and the on Institute and Alcoholism Drug Dependence sobre Instituto( y oholismoAlc Farmacodepend IAFA). – encia of case In (d) licenses class B, can licence a only be granted 300 every for residents maximum. class Licences C and B A, be cannot to granted businesses in placed established for zones use, residential eor in accordanc is what to by established plan urban the Unbound (4))plan regulador( as except other by or in indicated related horizontal in regulations commitments. For force. licenses class A licences B and Additional on Limitations Limitations on Market or Sector Commitme National Treatment Access subsector nts be not shall to granted businesses least at placed 400 meters from public or private education child centers, nutrition centers, where facilities religious are activities and out carried the have respective to authorisation elderly operate, attention people centers, hospitals, clinics and Basic Teams of Comprehensive Healthcare Equipos( de Básicos Atención en lIntegra EBAIS). – Salud of case the In licences class C minimum the distance abovementioned 100 be shall meters. Unbound except (4) in indicated as horizontal commitments. None (1) None (1) Travel B. and agencies None (2) None (2) Additional on Limitations Limitations on Market or Sector Commitme National Treatment Access subsector nts Unbound (3) of number The (3) operators tour agencies travel services to authorised operate in Costa (CPC 7471) be shall Rica to subject needs economic test. Costa Rica the limits of granting touristic and contracts incentives based the on to contribution of balance the the payments, national of use raw material and the inputs, creation of direct and indirect jobs, on ffectse the regional development, the modernisation and diversification of national the offer, touristic the increases of the internal and international touristic demand and the benefits on reflecting other sectors. The activities of rural communitarian rism can onlytou Unbound (4) be carried out by as except enterprises in indicated in incorporated Additional on Limitations Limitations on Market or Sector Commitme National Treatment Access subsector nts horizontal as Rica Costa commitments. or associations -self zone rural managing in cooperatives, accordance with Rican Costa and legislation shall be subject economic to needs test. Unbound except (4) in indicated as zontalhori commitments. Unbound (1) Unbound (1) Tourist C. guides services None (2) None (2) (CPC 7472) Costa Only (3) None (3) Rican nationals residents or shall apply for guides tourist Unbound except (4) licences. in indicated as horizontal Unbound (4) commitments. as except in indicated horizontal commitments. 11. TRANSPORT SERVICES C. Air Transport Services None (1) None (1) Computer reservation None (2) None (2) system None (3) None (3) Additional on Limitations Limitations on Market or Sector Commitme National Treatment Access subsector nts Unbound (4) Unbound except (4) as except in indicated as in indicated horizontal horizontal commitments. commitments. Unbound (1) Unbound (1) Maintenance and repair of aircraft None (2) None (2) CPC of (part None except as (3) is Incorporation (3) 8868) in indicated required. Subject access market residency to column. requirements. Economic needs are tests Main required. traffic criteria: Unbound (4) operation and as except needs. in indicated horizontal Unbound except (4) commitments. in indicated as horizontal commitments. H. Services auxiliary to all modes of transport except for air and maritime transport services Unbound (1) Unbound (1) handling-Cargo services None (2) None (2) (part of CPC 741) Unbound (3) Unbound (3) Unbound (4) Unbound except (4) as except in indicated as in indicated horizontal horizontal commitments. commitments. C - ANNEX 9 SCHEDULE OF SPECIFIC COMMITMENTS – ISRAEL abroad Consumption (2) border supply-(1) Cross Modes of supply: (4) Presence of natural persons (3) Commercial presence on Limitations Additional on Limitations National sector-Sector or Sub Commitments Market Access Treatment HORIZONTAL I. COMMITMENTS (3) Registration of SECTORS ALL corporate bodies. IN INCLUDED THIS SCHEDULE Companies The 1999-5759 Law a that requires public corporation must have on its board at least two directors outside be must who residents of Israel and who have no business or other with nshiprelatio or company the with the holder of the of control Public company. whose companies listed are shares can abroad, -non appoint outside resident directors. foreign A that company maintains in Israel abroad Consumption (2) border supply-(1) Cross Modes of supply: (4) Presence of natural persons (3) Commercial presence on Limitations Additional on Limitations National sector-Sector or Sub Commitments Market Access Treatment a place of business for office an or or registration transfer of shares to required is a as register company foreign the pay and A fees. requisite foreign i.e. partnership, formed one Israel, outside may only carry on business in Israel if it is registered Israel the with of Registrar In ships.Partner a of case the limited partnership, registration has to by sanctioned be of Minister the Justice who at his may discretion authorize or refuse registration. Unbound (4) of Presence (4) for except Natural Persons and executives erredmanagers ref Market under to Access. 1. Unbound except shall Israel that without permit, requiring abroad Consumption (2) border supply-(1) Cross Modes of supply: (4) Presence of natural persons (3) Commercial presence on Limitations Additional on Limitations National sector-Sector or Sub Commitments Market Access Treatment with compliance market labour the tests, temporary entry of providers service corporate-intra as the in transfers following categories: :Executives (a) who persons primarily direct the management of the organization, establish its goals and generally have -decision wide a making authority; :Managers (b) persons who direct the organization or its department and are in a senior level position responsible for the providing service the of functions by organization and supervising and controlling also having hire to authority and fire personnel recommend or other and such personnel actions. abroad Consumption (2) border supply-(1) Cross Modes of supply: (4) Presence of natural persons (3) Commercial presence on Limitations Additional on Limitations National sector-Sector or Sub Commitments Market Access Treatment 2. Unbound: Work be will permit in issued with ancecompli the labour market -tests to those intra corporate who specialists, possess knowledge advanced an at expertise of level otherwise or or essential the to proprietal organization's research service, equipment, or techniques management. abroad Consumption (2) border supply-(1) Cross Modes of supply: (4) Presence of natural persons (3) Commercial presence on Limitations Additional on Limitations National sector-Sector or Sub Commitments Market Access Treatment -SECTORII. SPECIFIC COMMITMENTS BUSINESS 1. SERVICES Professional A. Services (1) None (1) None Legal services (CPC (a) 861) (2) None (2) None (3) A branch of a (3) None foreign law firm be may Unbound (4) in established as except it if Israel in indicated either employs horizontal the one least at section. licensed Israeli one or lawyer lawyer foreign as defined in the Israeli Law, and the to subject set conditions forth therein. Unbound (4) as except indicated in the horizontal section. abroad Consumption (2) border supply-(1) Cross Modes of supply: (4) Presence of natural persons (3) Commercial presence on Limitations Additional on Limitations National sector-Sector or Sub Commitments Market Access Treatment (1) None (1) None (CPC Accounting (b) 862) (2) None (2) None (3) None (3) None Unbound (4) Unbound (4) as except as except indicated in the in indicated horizontal horizontal the section. section. (1) None (1) None Architectural (d) services (CPC 8671) (2) None (2) None (3) None (3) None Unbound (4) Unbound (4) as except as except indicated in the in indicated horizontal horizontal the section. section. (1) None (1) None (e) Engineering services 8673)-(CPC 8672 (2) None (2) None (3) None (3) None Unbound (4) Unbound (4) as except as except indicated in the in indicated horizontal horizontal the section. section. abroad Consumption (2) border supply-(1) Cross Modes of supply: (4) Presence of natural persons (3) Commercial presence on Limitations Additional on Limitations National sector-Sector or Sub Commitments Market Access Treatment (1) None (1) None planning Urban (g) (CPC 8674) (2) None (2) None (3) None (3) None Unbound (4) Unbound (4) as except as except indicated in the in indicated horizontal horizontal the section. section. and ComputerB. Related Services (1) None (1) None Consultancy (a) to related services (2) None (2) None of installation the hardware computer (3) None (3) None (CPC 841) Unbound (4) Unbound (4) as except as except indicated in the in indicated horizontal horizontal the section. section. (1) None (1) None Software (b) implementation (2) None (2) None services (CPC 842) (3) None (3) None abroad Consumption (2) border supply-(1) Cross Modes of supply: (4) Presence of natural persons (3) Commercial presence on Limitations Additional on Limitations National sector-Sector or Sub Commitments Market Access Treatment Unbound (4) Unbound (4) as except as except indicated in the in indicated horizontal horizontal the section. section. (1) None (1) None Data processing (c), (d) database and (2) None (2) None services (CPC 8440 and 843, excluding (3) None (3) None sharing-time (CPC services Unbound (4) Unbound (4) 84330) insofar as it as except as except to related is indicated in the in indicated telecommunications horizontal horizontal the services) section. section. (1) None (1) None Maintenance and (e) of services repair (2) None (2) None machinery office equipment and (3) None (3) None including computers (CPC 845) Unbound (4) Unbound (4) as except as except indicated in the in indicated horizontal horizontal the section. section. Business Other F. Services abroad Consumption (2) border supply-(1) Cross Modes of supply: (4) Presence of natural persons (3) Commercial presence on Limitations Additional on Limitations National sector-Sector or Sub Commitments Market Access Treatment (1) None (1) None (CPC Advertising (a) 871) (2) None (2) None (3) None (3) None Unbound (4) Unbound (4) as except as except indicated in the in indicated horizontal horizontal the section. section. (1) None (1) None Market research (b) opinion public and (2) None (2) None (CPC 864) (3) None (3) None Unbound (4) Unbound (4) as except as except indicated in the in indicated horizontal horizontal the section. section. (1) None (1) None Management (c) consulting (2) None None (2) 866)-(CPC 865 (3) None (3) None Unbound (4) Unbound (4) as except as except indicated in the in indicated horizontal horizontal the section. section. abroad Consumption (2) border supply-(1) Cross Modes of supply: (4) Presence of natural persons (3) Commercial presence on Limitations Additional on Limitations National sector-Sector or Sub Commitments Market Access Treatment (1) Unbound incidental Services (h) -oil and mining to (2) Unbound 8830) (CPC field including: (3) None (3) None and Economic • Unbound (4) Unbound (4) scientific as except as except activities related indicated in the in indicated to evaluation of horizontal horizontal the a basin section. section. Geologic, • geophysical, geochemical and activities geoscientific gathering data the to related of location mineral deposits, oil and gas drilling Well • and testing on Mapping • water, land and zones transition h seismicthroug other or imagining techniques and Geological • geophysical interpretation Reservoir • simulation abroad Consumption (2) border supply-(1) Cross Modes of supply: (4) Presence of natural persons (3) Commercial presence on Limitations Additional on Limitations National sector-Sector or Sub Commitments Market Access Treatment Risk analysis • Reserve • estimation Data • management analysis, and including computer modeling Conceptual • engineering and Resource • facilities description Screening • Site preparation • and survey and Feasibility • appraisal (1) Unbound (1) Unbound and Placement (k) of services supply (2) Unbound (2) Unbound domestic - personnel (CPC only market (3) None (3) None 872) Unbound (4) Unbound (4) as except as except indicated in the in indicated horizontal horizontal the section. section. abroad Consumption (2) border supply-(1) Cross Modes of supply: (4) Presence of natural persons (3) Commercial presence on Limitations Additional on Limitations National sector-Sector or Sub Commitments Market Access Treatment (1) None (1) None Related (m) and scientific (2) None (2) None technical consulting services (CPC 8675) (3) None (3) None Unbound (4) Unbound (4) as except as except indicated in the in indicated horizontal horizontal the section. section. (1) None (1) None Photographic (p) services (CPC 875) (2) None (2) None (3) None (3) None Unbound (4) Unbound (4) as except as except indicated in the in indicated horizontal horizontal the section. section. abroad Consumption (2) border supply-(1) Cross Modes of supply: (4) Presence of natural persons (3) Commercial presence on Limitations Additional Limitations on National sector-Sector or Sub Commitments Market Access Treatment COMMUNICATION 2. SERVICES (1) None (1) None Postal/Courier Services A,B. (2) Unbound and 2-75111 (CPC Above 500g per 7512) (3) None (3) None addressed item Unbound (4) Unbound (4) as except as except in indicated in indicated the horizontal the section. horizontal section. Regulatory Except (3) (1), Telecommunication C. as Principles to respect with Services in contained of termination the Annex from services sectors-All sub a abroad, service supplier be must incorporated under Israeli law and maintain his of place main in business .Israel (1) None (1) None Voice telephone services(a) (2) None (2) None (CPC 7521) (3) 75% of the Foreign (3) voice Public (i) of members holding of up to telephone: of board is 80% directors permitted. based-wire - be must Israeli abroad Consumption (2) border supply-(1) Cross Modes of supply: (4) Presence of natural persons (3) Commercial presence on Limitations Additional Limitations on National sector-Sector or Sub Commitments Market Access Treatment and citizens Unbound (4) facilities based - residents. as except in indicated 13local/long distance - Unbound (4) the as except horizontal in indicated section. the horizontal section. (1) None (1) None voice Public (ii) telephone: (2) None (2) None based-wire - of majority (3) (3) 74% foreign of members ownership facilities based - of board in permitted directors international International - be must service Israeli providers. and citizens residents. Unbound (4) as except Unbound (4) in indicated as except the in indicated horizontal the horizontal section. section. International simple resale is not permitted. 13 abroad Consumption (2) border supply-(1) Cross Modes of supply: (4) Presence of natural persons (3) Commercial presence on Limitations Additional Limitations on National sector-Sector or Sub Commitments Market Access Treatment (1) None (1) None voice Public(iii) telephone: (2) None (2) None facilities based - (3) Majority of Local (3) of members partner local/long distance - of board no required; directors than more based-radio - be must of 80% (cellular), including VAS Israeli may shares mobile by supplied and citizens be owned by network operators residents. foreign a entity. Unbound (4) as except Unbound (4) in indicated as except the horizontal in indicated section. the horizontal section. (1) None (1) None voice public-Non(iv) telephone: closed user (2) None (2) None private and groups networks (3) None (3) None Unbound (4) Unbound (4) as except as except Excess capacity may only in indicated in indicated be resold by a supplier the horizontal the appropriate an with section. horizontal -license; must be point section. any without point-to third transmission to a .party private of supplier A services network connect to wishing private locations must either obtain a public abroad Consumption (2) border supply-(1) Cross Modes of supply: (4) Presence of natural persons (3) Commercial presence on Limitations Additional Limitations on National sector-Sector or Sub Commitments Market Access Treatment voice telephone license or use a licensed public telephone voice supplier. (1) None (1) None data switched-Packet (b) (CPC transmission (2) None (2) None 75231) (3) None (3) None Unbound (4) Unbound (4) as except as except in indicated in indicated the horizontal the section. horizontal section. (1) None (1) None data switched-Circuit (c) services transmission (2) None (2) None (CPC 75231) (3) None (3) None Unbound (4) Unbound (4) as except as except in indicated in indicated the horizontal the section. horizontal section. Facsimile services (CPC (f) ) + 7529 circuit leased-Private (g) services (CPC 75231) Other (o) abroad Consumption (2) border supply-(1) Cross Modes of supply: (4) Presence of natural persons (3) Commercial presence on Limitations Additional Limitations on National sector-Sector or Sub Commitments Market Access Treatment Paging services (i) Satellite services (ii) Audio visual Services D. (1) None (1) Unbound and pictures Motion (a) production tape-video (2) None (2) None (2)-(CPC 96111 Israeli (3) (3) None movies (25% Israeli Unbound (4) investments) as except are entitled to in indicated a grant. the horizontal Unbound (4) section. as except in indicated the horizontal section. (1) Unbound (1) Unbound motion of Distribution tape-pictures and video (2) None (2) None (CPC 96113) (3) None (3) None Unbound (4) Unbound (4) as except as except in indicated in indicated the horizontal the section. horizontal section abroad Consumption (2) border supply-(1) Cross Modes of supply: (4) Presence of natural persons (3) Commercial presence on Limitations Additional on Limitations National sector-Sector or Sub Commitments Market Access Treatment DISTRIBUTION 4. SERVICES (1) None (1) None Trade Wholesale B. Service (2) None (2) None (a) Wholesale trade (3) None (3) None motor of service vehicles Unbound (4) Unbound (4) as except as except (CPC 61111) indicated in the indicated in the horizontal horizontal section. section. (1) None (1) None (b) Wholesale trade (CPC services (2) None (2) None 622) alcoholic (3) None (3) None beverages in CPC and 63107 Unbound (4) Unbound (4) products tobacco as except as except CPC 63108) indicated in the indicated in the horizontal horizontal section. section. (1) None (1) None food-Non (d) services retailing (2) None (2) None 632 פרק 10 סחר דיגיטלי סעיף 10.1: הגדרות למטרות פרק זה: מתקני מחשוב פירושם שרתי מחשב או התקני אחסון לעיבוד או אחסון מידע לשימוש מסחרי; מוצר דיגיטלי פירושו תוכנית מחשב, טקסט, וידאו, תמונה, הקלטת קול או מוצר אחר המקודד דיגיטלית, מיוצר למכירה או הפצה מסחרית, וניתן לשדרו באופן אלקטרוני;1 2 אימות אלקטרוני פירושו התהליך או הפעולה של אימות זהותו של צד לתקשורת אלקטרונית או עסקה והבטחת שלמותו של מידע בשדר אלקטרוני; חתימה אלקטרונית פירושו נתונים בצורה אלקטרונית הנמצאים במסמך או במסר אלקטרוני, מוצמדים אליו או קשורים אליו באופן לוגי או בהצפנה, ואשר ניתן להשתמש בהם לזיהוי או לאימות של החותם ביחס למסמך האלקטרוני ולציון אישורו של החותם למידע הכלול במסמך או במסר האלקטרוני; 3 4 שידור אלקטרוני או משודר אלקטרונית פירושו שידור שנעשה בכל אמצעי אלקטרומגנטי, לרבות באמצעים פוטוניים; מידע ממשלתי פתוח פירושו מידע שאינו קנייני, לרבות נתונים, המונגש לציבור באופן חופשי על ידי הדרג המרכזי של הממשל; נתונים אישיים פירושו כל מידע, לרבות נתונים, על אדם טבעי מזוהה או ניתן לזיהוי; מסמכי מינהל סחר פירושו טפסים שצד מנפיק או מפקח עליהם ושעל יבואן או יצואן למלא אותם בקשר לייבוא או לייצוא של טובין; וכן הודעה אלקטרונית מסחרית בלתי רצויה פירושה הודעה אלקטרונית הנשלחת למטרות מסחריות או שיווקיות, ללא הסכמת הנמען או על אף דחייה מפורשת של הנמען, באמצעות ספק שירותי גישה לאינטרנט או, במידה שנקבע בחוק ובתקנות של כל צד, שירות תקשורת אחר. סעיף 10.2: יעדים 1. הצדדים מכירים ביתרונות הכלכליים ובהזדמנויות שמספק הסחר הדיגיטלי. 2. הצדדים מכירים עוד בחשיבות של: 1 למען הסר ספק, מוצר דיגיטלי אינו כולל ייצוג דיגיטלי של מכשיר פיננסי, כולל כסף. 2 אין להבין את ההגדרה של מוצר דיגיטלי כמשקפת את דעתו של צד בשאלה האם יש לסווג סחר במוצרים דיגיטליים באמצעות העברה אלקטרונית כסחר בשירותים או סחר בטובין. 3 ליתר בהירות, אין בהגדרה זו דבר המונע מצד להעניק תוקף משפטי נרחב יותר לחתימה אלקטרונית העומדת בדרישות מסוימות, כגון ציון שהודעת הנתונים האלקטרונית לא שונתה או אימות זהות החותם. 4 ליתר בהירות, המושג "חתימה אלקטרונית" מתייחס ל"חתימה דיגיטלית", בהתאם לחוק קוסטה ריקה. (א) הימנעות ממכשולים מיותרים בפני השימוש והפיתוח של סחר דיגיטלי; (ב) מסגרות המקדמות את אמון הצרכנים בסחר דיגיטלי; וכן (ג) מסגרות בינלאומיות ומקומיות הקשורות לסחר דיגיטלי אשר: (i) תומכות בעיקרון הנייטראליות הטכנולוגית, ככל שרלוונטי; (ii) מתחשבות בטכנולוגיות מתפתחות ומטפחות חדשנות; וכן (iii) מקדמות את האינטרסים של צרכנים ועסקים העוסקים בסחר דיגיטלי ובסביבת סחר דיגיטלית בטוחה. (ד) תחולת הסכם ארגון הסחר העולמי על צעדים המשפיעים על סחר דיגיטלי. סעיף 10.3: תחולה 1. פרק זה יחול על אמצעים שצד מאמץ או מקיים המשפיעים על סחר באמצעים אלקטרוניים. 2. פרק זה לא יחול על: (א) רכש ממשלתי; או (ב) מידע המוחזק או מעובד על ידי צד או מטעמו, או אמצעים הקשורים למידע כאמור, לרבות אמצעים הקשורים לאיסופו, פרט למפורט בסעיף 10.15. 3. למען הסר ספק, הצדדים מאשרים כי אמצעים המשפיעים על אספקת שירות הנמסר או מבוצע באופן אלקטרוני כפופים להוראות הנוגעות בדבר של פרק 9 (סחר בשירותים) והנספחים שלו, לרבות חריגים או הגבלות כלשהם המפורטים בהסכם זה החלים על הוראות כאמור. סעיף 10.4: מכסים 1. צד לא יטיל מכסים, אגרות או היטלים אחרים על העברות דיגיטליות או אלקטרוניות, לרבות תוכן המועבר באופן אלקטרוני, בין אדם של צד אחד לאדם של הצד האחר. 2. למען הסר ספק, ס"ק 1 לא ימנע מצד להטיל מסים פנימיים, אגרות או היטלים אחרים על שידור אלקטרוני, כולל תוכן המועבר בצורה אלקטרונית, ובלבד שמסים, אגרות או היטלים כאמור יוטלו באופן העולה בקנה אחד עם הסכם זה. סעיף 10.5: טיפול לא מפלה במוצרים דיגיטליים 1. צד לא יעניק יחס נוח פחות למוצרים דיגיטליים שנוצרו, הופקו, פורסמו, הוזמנו בחוזה, הוזמנו או הונגשו לראשונה בתנאים מסחריים בשטח צד אחר, או למוצרים דיגיטליים שהמחבר, המבצע, המפיק, המפתח או בעלים שלהם הוא אדם של הצד האחר, מזה שהוא מעניק למוצרים דיגיטליים דומים אחרים.5 2. סעיף זה אינו חל על שידור. 5 למען הסר ספק, במידה שמוצר דיגיטלי של צד שאינו צד הוא "מוצר דיגיטלי דומה", הוא ייחשב כ"מוצר דיגיטלי דומה אחר" למטרות ס"ק זה. 3. למען הסר ספק, ההתחייבויות בסעיף זה כפופות להוראות, לחריגים ולמגבלות הנוגעים בדבר המפורטים בהסכם זה. 4. סעיף זה אינו חל על סובסידיות או מענקים הניתנים על ידי צד, לרבות הלוואות, ערבויות וביטוח בתמיכה ממשלתית. סעיף 10.6: מסגרת מקומית לעסקאות אלקטרוניות 1. כל צד ישתדל לקיים מסגרת משפטית המסדירה עסקאות אלקטרוניות בהתאם לעקרונות חוק המודל של UNCITRALבדבר מסחר אלקטרוני (1996), לרבות סעיף 5 bis הנוסף שאומץ בשנת 1998 ואומץ על ידי העצרת הכללית של האומות המאוחדות ביום 12 ביוני 1996,או בהתאם לאמנת האומות המאוחדות בדבר השימוש בתקשורת אלקטרונית בחוזים בינלאומיים,שנעשתה בניו יורק ביום 23 בנובמבר 2005. 2. כל צד ישתדל: (א) להימנע מכל עומס רגולטורי מיותר על עסקאות אלקטרוניות; וכן (ב) להקל על קבלת תשומות מבעלי עניין בפיתוח המסגרת המשפטית שלו לעסקאות אלקטרוניות. 3. הצדדים מכירים בחשיבות של הקלת השימוש ברשומות הניתנות להעברה אלקטרונית. לשם כך, כל צד ישתדל לאמץ או לקיים מסגרת משפטית המביאה בחשבון את החוק לדוגמה של UNCITRAL בנושא רשומות הניתנות להעברה אלקטרונית אומץ על ידי ועדת האומות המאוחדות למשפט מסחרי בינלאומי (UNCITRAL) ב-13 ביולי 2017. סעיף 10.7: אימות אלקטרוני וחתימות אלקטרוניות 1. למעט בנסיבות שנקבעו אחרת בדין שלו, צד לא ישלול את התוקף המשפטי של חתימה אך ורק בהתבסס על כך שהחתימה היא דיגיטלית או אלקטרונית. 2. צד לא יאמץ או יקיים אמצעים לגבי אימות דיגיטלי או אלקטרוני אשר: (א) יאסרו על הצדדים לעסקה אלקטרונית לקבוע באופן הדדי את שיטות האימות המתאימות לאותה עסקה; או (ב) ימנעו מהצדדים לעסקה אלקטרונית את ההזדמנות לקבוע בפני רשויות שיפוטיות או מינהליות כי העסקה שלהם עומדת בכל דרישות החוק בכל הקשור לאימות. 3. על אף האמור בס"ק 2, צד רשאי לדרוש כי עבור סוג מסוים של עסקאות, שיטת האימות תעמוד בתקני ביצוע מסוימים או תאושר על ידי רשות המואמנת בהתאם לדין שלו. 4. הצדדים יעודדו את השימוש באמצעים הדדיים של אימות או חתימה אלקטרונית. סעיף 10.8: מסחר ללא נייר כל צד ישתדל: (א) להנגיש לציבור מסמכי מינהל סחר בצורה דיגיטלית או אלקטרונית; וכן (ב) לקבל מסמכי מינהל מסחר שנמסרו באופן אלקטרוני כמקבילה המשפטית לגרסת הנייר של אותם מסמכים. סעיף 10.9: הגנת צרכן מקוונת 1. הצדדים מכירים בחשיבות האימוץ והקיום של אמצעים שקופים ויעילים כדי להגן על צרכנים מפני נהגים מסחריים של הטעייה, מרמה והונאה כאשר הם עוסקים בסחר דיגיטלי. 2. על מנת להגן על צרכנים, כל צד ישתדל לאמץ או לקיים חוקי הגנת הצרכן שיאסרו על פעילויות מסחריות שיש בהן הטעייה, מרמה והונאה הגורמות לנזק או נזק פוטנציאלי לצרכנים העוסקים בפעילויות מסחריות מקוונות.6 3. הצדדים מכירים בחשיבות שיתוף הפעולה בין הסוכנויות הלאומיות שלהם להגנת הצרכן בפעילויות הקשורות למסחר אלקטרוני חוצה גבולות על מנת לשפר את רווחת הצרכנים. סעיף 10.10: הגנה על נתונים אישיים 1. הצדדים מכירים ביתרונות הכלכליים והחברתיים של הגנה על הנתונים האישיים של בני אדם ובתרומה שהדבר תורם להגברת אמון הצרכנים בסחר דיגיטלי. 2. לשם כך, כל צד ישתדל לאמץ או לקיים מסגרת משפטית המספקת הגנה על הנתונים האישיים של משתמשים בסחר דיגיטלי.7 בפיתוח כל מסגרת משפטית להגנה על נתונים אישיים, על כל צד להשתדל לקחת בחשבון עקרונות והנחיות של ארגונים בינלאומיים נוגעים בדבר. 3. כל צד ישתדל לאמץ נהלים בלתי מפלים בהגנה על משתמשי הסחר האלקטרוני מפני הפרות של הגנת מידע אישי המתרחשות בתחום שיפוטו. 4. כל צד יפרסם מידע על הגנות המידע האישי שהוא מספק למשתמשים בסחר דיגיטלי, לרבות: (א) כיצד יכולים יחידים לבקש סעדים; וכן (ב) כיצד יכולים עסקים לציית לכל דרישה משפטית. סעיף 10.11: עקרונות בדבר גישה ושימוש באינטרנט לסחר דיגיטלי כדי לתמוך בפיתוח ובצמיחה של סחר דיגיטלי, ובכפוף למדיניות, לחוק ולתקנות, כל צד מכיר בכך שצרכנים בשטחו צריכים להיות מסוגלים: (א) לגשת לשירותים וליישומים ולהשתמש לפי בחירתם, בכפוף לניהול רשתות סביר;8 וכן 6 למען הסר ספק, צד רשאי לקיים את התחייבותו בס"ק זה על ידי אימוץ או קיום אמצעים כגון חוקים או תקנות להגנת הצרכן החלים באופן כללי או חוקים או תקנות ספציפיים למגזר או למדיה ביחס להגנת הצרכן. 7 למען הסר ספק, צד רשאי לקיים את התחייבותו בס"ק זה על ידי אימוץ או קיום אמצעים כגון פרטיות מקיפה, חוקי הגנה על מידע אישי, חוקים ספציפיים-למגזר המכסים פרטיות, או חוקים המאפשרים אכיפה של התחייבויות מרצון של מיזמים ביחס לפרטיות. 8 הצדדים מכירים בכך שספק שירותי גישה לאינטרנט המציע למנוייו תוכן מסוים על בסיס בלעדי, לא ייחשב כמי שפועל בניגוד לעיקרון זה. (ב) לחבר את המכשירים הנבחרים שלהם לאינטרנט, בתנאי שמכשירים אלה אינם מזיקים לרשת. סעיף 10.12: הודעות אלקטרוניות מסחריות בלתי רצויות 1. כל צד ישתדל לאמץ או לקיים אמצעים בנוגע להודעות אלקטרוניות מסחריות בלתי רצויות אשר: (א) יחייבו ספק של הודעות אלקטרוניות מסחריות בלתי רצויות להקל על יכולתו של המקבל למנוע קבלה מתמשכת של הודעות אלה; או (ב) יחייבו את הסכמתם, כמפורט בחוקים ובתקנות של כל צד, של מקבלים לקבלת הודעות אלקטרוניות מסחריות. 2. כל צד ישתדל להבטיח כי הודעה אלקטרונית מסחרית תהיה ניתנת לזיהוי בבירור ככזו, שתפרט בבירור מטעם מי היא נשלחה ותכיל את המידע הדרוש כדי לאפשר לנמען לבקש את הפסקת שליחתה ללא תשלום ובכל עת. 3. כל צד יקבע גישה לתיקון או לפעולה נגד ספק של הודעות אלקטרוניות מסחריות בלתי רצויות שאינו מציית לאמצעי שאומץ או קוים בהתאם לס"ק 1. 4. הצדדים ישתדלו לשתף פעולה במקרים מתאימים של דאגה הדדית בנוגע להסדרת הודעות אלקטרוניות מסחריות בלתי רצויות. סעיף 10.13: מיקום מתקני מחשוב 1. הצדדים מכירים בכך שלכל צד עשויות להיות דרישות רגולטוריות משלו בנוגע לשימוש במתקני מחשוב, לרבות דרישות המבקשות להבטיח את האבטחה והסודיות של התקשורת. 2. צד לא ידרוש מאדם של הצד האחר להשתמש או למקם מתקני מחשוב בשטחו של אותו צד כתנאי לניהול עסקים באותו שטח. 3. אין בסעיף זה דבר שימנע מצד לאמץ או לקיים אמצעי שאינו עולה בקנה אחד עם ס"ק 2 כדי להשיג מטרה לגיטימית של מדיניות ציבורית, ובלבד שהאמצעי: (א) לא יוחל באופן שיהווה אמצעי לאפליה שרירותית או בלתי מוצדקת, או הגבלה מוסווית על הסחר; וכן (ב) לא יטיל הגבלה על השימוש או המיקום של מתקני מחשוב מעבר לנדרש להשגת המטרה. סעיף 10.14: העברת מידע חוצת גבולות באמצעים אלקטרוניים 1. הצדדים מכירים בכך שלצד עשויות להיות דרישות רגולטוריות משלו בנוגע להעברת מידע באמצעים אלקטרוניים. 2. צד לא יאסור העברת מידע חוצת גבולות באמצעים אלקטרוניים, לרבות נתונים אישיים, אם פעילות זו נועדה לניהול עסקיו של אדם של צד. 3. אין בסעיף זה דבר שימנע מצד לאמץ או לקיים אמצעי שאינו עולה בקנה אחד עם ס"ק 2 כדי להשיג מטרה לגיטימית של מדיניות ציבורית, ובלבד שהאמצעי: (א) לא יוחל באופן שיהווה אמצעי לאפליה שרירותית או בלתי מוצדקת, או הגבלה מוסווית על הסחר; וכן (ב) לא יטיל הגבלה על העברות מידע מעבר לנדרש להשגת המטרה. סעיף 10.15: נתוני ממשל פתוחים9 [מיד ממשלתי פתוח] 1. הצדדים מכירים בכך שהקלת הגישה והשימוש הציבוריים בנתוני ממשל פתוחים מטפחים פיתוח כלכלי וחברתי, תחרותיות וחדשנות. לשם כך, כל צד מוזמן להרחיב את כיסוי נתוני הממשל הפתוחים באמצעות מעורבות והתייעצות עם בעלי עניין מעוניינים. 2. כל צד ישתדל לספק לבעלי העניין מנגנון לבקשת גילוי של נתוני ממשל ספציפיים. 3. במידה שצד בוחר להנגיש נתוני ממשל לציבור, הוא ישאף, ככל האפשר, להבטיח שנתונים כאמור: (א) יהיו בפורמט קריא במכונה ופתוח, וניתנים לחיפוש ולאחזור; (ב) ילוו במטא-דאטה המבוססים, ככל האפשר, על פורמטים נפוצים המאפשרים למשתמש להבין ולהשתמש [לעבד את ה?] בנתונים; וכן (ג) יהיו בפורמט מרחבי עם ממשקי תכנות יישומים (API) אמינים, קלים לשימוש וזמינים בחינם, ויעודכנו ויעודכנו מעת לעת, לפי הצורך. 4. במידה שצד בוחר להנגיש לציבור נתוני ממשלה, הוא ישתדל להימנע מהטלת תנאי 10המונע או מגביל באופן בלתי הולם משתמש בנתונים אלה: (א) לשכפל, להפיץ מחדש או לפרסם מחדש את הנתונים; (ב) לקבץ מחדש את הנתונים; או (ג) להשתמש בנתונים למטרות מסחריות ולא מסחריות, לרבות בתהליך ייצור מוצר או שירות חדשים. 5. הצדדים ישתדלו לשתף פעולה בזיהוי דרכים בהן כל צד יכול להרחיב את הגישה והשימוש בנתונים ממשלתיים פתוחים, במטרה לשפר וליצור הזדמנויות עסקיות ומחקריות, במיוחד עבור עסקים קטנים ובינוניים. סעיף 10.16: חשבוניות אלקטרוניות 1. הצדדים מכירים בחשיבות החשבוניות האלקטרוניות להגברת היעילות, הדיוק והאמינות של עסקאות מסחריות. כל צד מכיר גם ביתרונות של הבטחת יכולת פעולה הדדית בין המערכות המשמשות לחשבוניות אלקטרוניות בשטחו לבין המערכות המשמשות לחשבוניות אלקטרוניות בשטח הצד האחר. 2. כל צד ישתדל להבטיח כי יישום האמצעים הנוגעים לחשבוניות אלקטרוניות בשטחו יהיה מיועד לתמוך ביכולת פעולה הדדית חוצת גבולות בין מסגרות החשבוניות האלקטרוניות של הצדדים. למטרה זו, כל צד יתחשב במסגרות בינלאומיות בעת פיתוח אמצעים הנוגעים לחשבוניות אלקטרוניות. 3. הצדדים מכירים בחשיבות הכלכלית של קידום אימוץ עולמי של מערכות לחשבוניות אלקטרוניות הפועלות הדדית. למטרה זו, הצדדים יחלקו שיטות עבודה מומלצות וישתפו פעולה, במידת הצורך, בקידום אימוץ מערכות לחשבוניות אלקטרוניות הפועלות הדדית. 9 למען הסר ספק, סעיף זה אינו פוגע בחוקיו של צד הנוגעים לקניין רוחני ולהגנה על נתונים אישיים. 10 למען הסר ספק, אין בס"ק זה דבר המונע מצד לדרוש ממשתמש בנתונים אלה לספק קישור למקורות מקוריים. סעיף 10.17: תשלומים דיגיטליים ואלקטרוניים 1. מתוך הכרה בצמיחה המהירה של תשלומים דיגיטליים ואלקטרוניים, בפרט אלה הניתנים על ידי מוסדות לא-בנקאיים, לא-פיננסיים ומיזמי טכנולוגיה פיננסית, הצדדים ישתדלו לתמוך, כפי שמתאים, בפיתוח של תשלומים דיגיטליים ואלקטרוניים חוצי-גבולות יעילים, בטוחים ומאובטחים על ידי: (א) טיפוח אימוץ ושימוש בתקנים מקובלים בינלאומיים לתשלומים דיגיטליים ואלקטרוניים; (ב) קידום יכולת פעולה הדדית וקישור בין תשתיות לתשלומים דיגיטליים ואלקטרוניים; (ג) עידוד חדשנות ותחרות בשירותי תשלומים דיגיטליים ואלקטרוניים; וכן (ד) הנגשה לציבור של חוקיו ותקנותיו בעלי התחולה הכללית בנוגע לתשלומים דיגיטליים ואלקטרוניים, לרבות ביחס לאישור רגולטורי, דרישות רישוי, נהלים, ותקנים טכניים; 2. לשם כך, כל צד יכיר בחשיבות: (א) השלמת ההחלטות על אישורי רגולציה או רישוי הנוגעים לתשלומים דיגיטליים ואלקטרוניים בפרק זמן סביר וללא עיכוב בלתי מוצדק; (ב) אי-אפליה באופן שרירותי או בלתי מוצדק בין מוסדות פיננסיים למוסדות לא-פיננסיים ביחס לגישה לשירותים ולתשתית הדרושים להפעלת מערכות לתשלומים דיגיטליים ואלקטרוניים; (ג) האימוץ או השימוש בתקנים בינלאומיים לחילופי נתונים אלקטרוניים בין מוסדות פיננסיים וספקי שירותים כדי לאפשר יכולת פעולה הדדית רבה יותר בין מערכות לתשלומים דיגיטליים ואלקטרוניים; (ד) ההקלה על השימוש בפלטפורמות ובארכיטקטורות פתוחות, כגון כלים ופרוטוקולים שמציעים ממשקי תכנות יישומים ("APIs"), ועידוד ספקי שירותי תשלום להפוך את ממשקיAPI של מוצריהם ושירותיהם לזמינים בצורה בטוחה ומאובטחת לצדדים שלישיים, מקום שאפשר, כדי לאפשר יכולת פעולה הדדית, חדשנות ותחרות רבה יותר בתשלומים אלקטרוניים; וכן (ה) ההקלה על חדשנות ותחרות ועל הצגה/הכנסה של מוצרים פיננסיים ומוצרי תשלומים דיגיטליים ואלקטרוניים חדשים בפרק זמן סביר, כגון באמצעות אימוץ ארגזי חול רגולטוריים ותעשייתיים. סעיף 10.18: אבטחת סייבר 1. הצדדים מכירים בכך שאיומים על אבטחת סייבר פוגעים באמון בסחר דיגיטלי. הצדדים מכירים גם בחשיבות של: (א) פיתוח כוח אדם בתחום אבטחת הסייבר, לרבות באמצעות הכשרה ופיתוח, ויוזמות אפשריות הקשורות להכרה הדדית בהסמכות; וכן (ב) שיפור יכולת אבטחת הסייבר של עסקים, כולל עסקים קטנים ובינוניים, ומתן אפשרות לאיתנות אבטחת סייבר גדולה יותר בתעשייה. 2. הצדדים מכירים בחשיבות של: (א) בניית היכולות של הגופים הלאומיים שלהם האחראים על תגובה לאירועי אבטחת סייבר, תוך התחשבות באופי המתפתח של איומי אבטחת סייבר; (ב) קיום שיתוף פעולה כדי לצפות, לזהות ולמתן חדירות זדוניות או הפצת קוד זדוני המשפיעים על רשתות אלקטרוניות, ולטפל במהירות באירועי אבטחת סייבר; (ג) שיתוף פעולה על ידי שיתוף מידע ושיטות עבודה מומלצות בנושאים הקשורים לאבטחת סייבר, מה שעשוי לכלול אמצעים והתערבויות שאינן משפטיות; (ד) מתן סיוע הדדי או ביצוע חקירות משותפות של תקריות או שיבושי סייבר; וכן (ה) תמיכה בפיתוח תקנים טכניים פתוחים ושקופים, אשר לוקחים בחשבון יוזמות בהובלת התעשייה. 3. בהתחשב באופיים המתפתח של איומי אבטחת סייבר, הצדדים מכירים בכך שגישות מבוססות סיכון עשויות להיות יעילות יותר מגישות מניעתיות בהתמודדות עם איומים אלה. אי לכך, כל צד ישתדל להשתמש בגישות מבוססות סיכון, ויעודד ארגונים בשטחו להשתמש בהן, על מנת: (א) לנהל סיכוני אבטחת סייבר ולגלות אירועי אבטחת סייבר, להגיב עליהם ולהתאושש ; וכן (ב) לשפר את איתנות הסייבר שלהם. סעיף 10.19: שיתוף פעולה הצדדים מכירים בחשיבות שיתוף הפעולה בנושאים הקשורים לסחר דיגיטלי, לרבות על ידי קיום דיאלוג, על מנת לטפל, בין היתר, באמור להלן: (א) הגנת צרכנים מקוונת; (ב) הגנה על נתונים אישיים; (ג) הודעות אלקטרוניות מסחריות בלתי רצויות; (ד) אימות; (ה) אתגרים עבור מיזמים קטנים ובינוניים בסחר דיגיטלי; (ו) ממשל דיגיטלי; (ז) זהויות דיגיטליות; וכן (ח) ביטחון הסחר האלקטרוני. פרק 11 רכש ממשלתי סעיף 11:1: שיתוף פעולה 1. הצדדים מכירים בחשיבות שיתוף הפעולה בתחום הרכש הממשלתי בהתאם לחוקים ולתקנות שלהם ובהינתן המשאבים הזמינים. 2. הצדדים ישתפו פעולה למטרות שיפור השקיפות, קידום תחרות הוגנת ושימוש באמצעים אלקטרוניים בתחום הרכש הממשלתי. 3. כל צד יודיע לצד האחר בהקדם האפשרי, ככל שהדבר ניתן בנסיבות העניין, על כל שינוי משמעותי בחוקים, בתקנות ובנהלים שלו בנוגע לרכש ממשלתי. 4. אם שני הצדדים יהפכו לחברים בהסכם הרכש הממשלתי (GPA), נספח 4 להסכם ארגון הסחר העולמי (WTO), לרבות כל שינוי או תיקון עתידיים, הודעה של צד לפי ההסכם בנוגע לשינויים בחוקים, בתקנות או בנהלים תעמוד בדרישת ס"ק 3. 5. הצדדים ישתדלו לשתף פעולה באופן דו-צדדי בפעילויות הבאות: (א) חילופי ניסיון ומידע, כגון מסגרות רגולטוריות ושיטות עבודה מומלצות; (ב) פיתוח והרחבה של השימוש באמצעים אלקטרוניים ברכש ממשלתי; (ג) בניית יכולות עבור פקידי ממשלה בשיטות עבודה מומלצות ברכש ממשלתי; (ד) חיזוק המסגרת המוסדית למילוי פרק זה; (ה) הגברת היכולת לספק גישה בשפה האנגלית להזדמנויות רכש; וכן (ו) קיום סמינרים לספקים כדי לעדכן אותם בחוקים, בתקנות ובנהלים של כל צד בנוגע לרכש ממשלתי. 6. הצדדים ישתדלו לשתף פעולה על מנת להציג הזדמנויות במכרזי רכש ממשלתיים לספקי טובין ולנותני שירותים מהצדדים, בתחומים שיש בהם עניין משותף כגון: (א) ציוד רפואי; (ב) מוצרים פרמצבטיים; (ג) טכנולוגיות חקלאיות; (ד) טכנולוגיות מים; (ה) טכנולוגיות מזון; (ו) תוכנה, כולל אבטחת סייבר; (ז) טכנולוגיות פיננסיות (פינטק); (ח) ניידות חכמה; וכן (א) טכנולוגיית מידע. סעיף 11.2: מידע על מערכת הרכש 1. למטרות שקיפות, כל צד ינגיש לציבור את חוקיו ותקנותיו בנוגע לרכש ממשלתי. 2. הצדדים יחליפו ביניהם את רשימות משאבי המדיה שבהם הצדדים מפרסמים מידע נוגע בדבר על רכש ממשלתי. 3. כל צד ישאף להקים ולתחזק אמצעים אלקטרוניים לפרסום חוקיו ותקנותיו ומידע על רכש ממשלתי, בהינתן המשאבים הזמינים. 4. כל צד רשאי להרחיב את תוכן המידע על רכש ממשלתי ואת היקף השירותים הניתנים באמצעים אלקטרוניים. סעיף 11.3: חילופי מידע והתייעצויות 1. לבקשת צד, הצד האחר ימסור תשובות בנושאים הקשורים למסגרת הרכש הממשלתי שלו בתוך פרק זמן סביר. 2. הצדדים יחליפו מידע ויקיימו התייעצויות באמצעות נקודת הקשר שהוקמה לפי סעיף 11.5בצורת פגישה או באמצעים אחרים המוסכמים על ידי הצדדים. סעיף 11.4: אי-החלה של יישוב סכסוכים לאף צד לא יהיה זכות לפנות ליישוב סכסוכים במסגרת הסכם זה בכל עניין הנובע מפרק זה. סעיף 11.5: נקודות קשר מתאמי הצדדים המיועדים בפרק 17 (ניהול ההסכם) ישמשו כנקודות קשר למעקב אחרי יישום פרק זה ולקידומו. פרק 12 זכויות קניין רוחני חלק א': הוראות כלליות סעיף 12.1: עקרונות ומטרות 1. כל צד ישתדל לקיים משטרי קניין רוחני שמטרתם: (א) להקל על סחר בינלאומי ופיתוח כלכלי, חברתי ותרבותי וחדשנות באמצעות הפצת רעיונות, טכנולוגיה ויצירות יצירתיות; וכן (ב) לקדם ודאות לבעלי זכויות ולמשתמשים בקניין רוחני בנוגע להגנה ואכיפה של זכויות קניין רוחני. 2. הצדדים מכירים בצורך להשיג איזון בין זכויותיהם של בעלי זכויות קניין רוחני לבין האינטרסים הלגיטימיים של משתמשי קניין רוחני. סעיף 12.2: הסכמים בינלאומיים 1. הצדדים מאשררים מחדש את זכויותיהם וחובותיהם במסגרת ההסכם בדבר היבטים הקשורים לסחר של זכויות קניין רוחני1, הכלול בנספח 1 ג'להסכם ארגון הסחר העולמי (להלן "הסכם,("TRIPS וכל הסכם אחר הנוגע לקניין רוחני ששניהם צדדים לו. 2. למטרה זו, אין בפרק זה דבר שיגרע מזכויות והתחייבויות שיש לצדדים זה כלפי זה במסגרת הסכם TRIPSאו כל הסכם קניין רוחני אחר ששני הצדדים צדדים לו. סעיף 12.3: הגנה ואכיפה נרחבות יותר כל צד רשאי לספק הגנה ואכיפה נרחבות יותר מהנדרש בפרק זה לזכויות קניין רוחני במסגרת הדין שלו, ובלבד שההגנה הנרחבת יותר אינה סותרת את פרק זה. סעיף 12.4: יחס לאומי 1. ביחס לכל הסוגים של קניין רוחני המכוסים בפרק זה, כל צד יעניק לאזרחי הצד האחר יחס נוח לא פחות מזה שהוא מעניק לאזרחיו שלו ביחס להגנה2 על זכויות קניין רוחני בלי לגרוע מסעיפים 3 ו-5 להסכם TRIPS ובכפוף לחריגים הקבועים בכל הסכם בינלאומי אחר הנוגע לקניין רוחני ששני הצדדים הם צדדים לו. ביחס למבצעים, מפיקי תקליטים וארגוני שידור, התחייבות זו חלה רק ביחס לזכויות הניתנות במסגרת הסכם זה. סעיף 12.5: שקיפות 1"למען הסר ספק, מובהר כי הצדדים מכירים בחשיבותה של ההצהרה בדבר הסכם ה TRIPS-ובריאות הציבור, שאומצה ב-14 בנובמבר 2001 עלידי ועידת השרים של""WTO. 2 למטרות פרק זה, "הגנה" תכלול עניינים המשפיעים על הזמינות, הרכישה, ההיקף, התחזוקה והאכיפה של זכויות קניין רוחני, וכן עניינים המשפיעים על השימוש בזכויות קניין רוחני המטופלות במפורש בפרק זה. במגמה להפוך את ההגנה והאכיפה של זכויות קניין רוחני לשקופות, כל צד יבטיח כי חוקים, תקנות ונהלים הנוגעים להגנה או לאכיפה של זכויות קניין רוחני יהיו בכתב ויתפרסמו3 או, מקום שפרסום אינו מעשי, יהיו זמינים לציבור. סעיף ב': סימני מסחר סעיף 12.6: הגנה על סימני מסחר 1. כל סימן, או כל שילוב של סימנים, שביכולתו להבחין בין הטובין או השירותים של מיזם אחד לבין אלה של מפעלים אחרים, יהיה ביכולתו להוות סימן מסחרי. 2. כל צד יעניק הגנה מספקת ויעילה לסימנים, לרבות סימנים מאשרים , סימנים קיבוציים וסימני שירות לטובין ולשירותים. 3. צד אינו רשאי לדרוש, כתנאי לרישום, שהסימנים יהיו מובחנים חזותית.5 4. כל צד יקבע כי לבעלים של סימן מסחר רשום תהיה הזכות הבלעדית למנוע מכל צד שלישי שאין לו הסכמה של הבעלים להשתמש במהלך המסחר בסימנים זהים או דומים עבור טובין או שירותים הזהים או דומים לאותם טובין או שירותים שסימן המסחר של הבעלים רשום לגביהם, כאשר שימוש כזה עלול לגרום להטעיה. במקרה של שימוש בסימן זהה, לטובין או לשירותים זהים, חזקה שמדובר בהטעיה. הזכויות המתוארות לעיל לא יפגעו בזכויות קיימות קודמות, וגם לא ישפיעו על האפשרות של הצדדים להנגיש זכויות על בסיס שימוש. 5. כל צד יקבע כי רישום ראשוני וכל חידוש רישום של סימן מסחר יהיו לתקופה שלא תפחת מ-10 שנים. סעיף 12.7: חריגים כל צד רשאי לקבוע חריגים מוגבלים לזכויות המוענקות על ידי סימן מסחרי, כגון שימוש הוגן במונחים תיאוריים, ובלבד שחריגים כאמור יתחשבו באינטרסים הלגיטימיים של בעל סימן המסחר ושל צדדים שלישיים. סעיף 12.8: סימני מסחר מוכרים היטב 1. צד אינו רשאי לדרוש כתנאי לקביעה שסימן מסחר הוא מוכר היטב כי סימן המסחר נרשם אצלו או בתחום שיפוט אחר, ונכלל ברשימה של סימני מסחר מוכרים היטב, או שניתנה לו הכרה מוקדמת כסימן מסחר מוכר היטב. 2. בקביעת האם סימן מסחר מוכר היטב אצל צד הנוגע לעניין, הרשות המוסמכת אצל אותו צד תתחשב במידה שבה הסימן מוכר בחוגי הציבור הנוגע לעניין, והמידה שבה הוא מוכר כתוצאה ממאמצי השיווק. 3. ההגנה לפי סעיף זה לא תוגבל לטובין או לשירותים זהים או דומים כאשר סימן המסחר הרשום מוכר היטב אצל הצד, ובלבד שהשימוש בסימן מסחר זהה או דומה לסימן המסחר המוכר היטב הנ"ל. ביחס לטובין או לשירותים אלה יעיד על קשר בין טובין או שירותים אלה לבין סימן המסחר הרשום, ובלבד שהאינטרסים של בעל סימן המסחר הרשום עלולים להיפגע משימוש כאמור. 3 למען הסר ספק, צד רשאי לפעול בהתאם להוראות בסעיף 12.5 לפרסם חוק, תקנה או נוהל על ידי הפיכתם לזמינים לציבור באינטרנט. 5 למען הסר ספק , מובן כי הצדדים רשאים לדרוש תיאור הניתן לתפיסה חזותית של הסימן. 4. כל צד יקבע אמצעים מתאימים לסירוב לבקשה לרישום או לביטול הרישום ולאיסור על השימוש בסימן מסחר זהה או דומה לסימן מסחר מוכר היטב של טובין או של שירותים זהים או דומים, אם סביר שהשימוש באותו סימן מסחר עלול לגרום להטעיה עם סימן המסחר המוכר היטב הקודם.6 סעיף 12.9: רישום ובקשות לרישום של סימני מסחר 1. כל צד יספק מערכת לרישום סימני מסחר, אשר תכלול: (א) דרישה למסור למבקש הודעה בכתב, אשר ניתן לספק באופן אלקטרוני, על הסיבות לסירוב לרשום סימן מסחר; (ב) הזדמנות למבקש להגיב להודעות מרשויות סימני המסחר, לערער על סירוב ראשוני ולערער באופן משפטי על סירוב סופי לרישום; (ג) הזדמנות לכל אדם להתנגד לבקשה לסימן מסחר לפני הרישום והזדמנות לצדדים מעוניינים לבקש ביטול או פסילה של סימן מסחר לאחר שנרשם; וכן (ד) דרישה שהחלטות בהליכי התנגדות וביטול יהיו מנומקות ובכתב. החלטות בכתב יכולות להינתן באופן אלקטרוני. 2. כל צד יספק מערכת אלקטרונית להגשת בקשה לסימני מסחר, ולטיפול אלקטרוני, עיבוד, רישום ותחזוקה של סימני מסחר. 3. כל צד יספק, ככל האפשר, מאגר מידע אלקטרוני זמין לציבור, לרבות מאגר מידע מקוון, של בקשות ורישומים של סימני מסחר.7 חלק ג': ציונים גיאוגרפיים סעיף 12:10 הגנה על ציונים גיאוגרפיים 1. לעניין פרק זה, ציונים גיאוגרפיים הם ציונים המזהים פריט טובין ככזה שמקורו בשטח של צד, או באזור או במקום באותו שטח, כאשר ניתן לייחס באופן מהותי איכות, מוניטין או מאפיין נתון אחר של פריט הטובין למוצאו הגיאוגרפי. 2. בהכירם בחשיבות ההגנה על ציונים גיאוגרפיים, כל צד יספק הגנה מספקת ויעילה לסימנים גיאוגרפיים בהתאם להסכם TRIPS. 3. הצדדים מאשרים מחדש את זכויותיהם והתחייבויותיהם במסגרת הסכם ליסבון. ההגנה הניתנת בפרק זה תוענק לציונים גיאוגרפיים וכינויי מקור המוגנים על ידי הצדדים. חלק ד': פטנטים סעיף 12.11: אמצאה כשירה לפטנט 6 למען הסר ספק, מובן כי בס"ק 4, המונח "סימן מסחר מוכר היטב" כולל סימני מסחר מוכרים שאינם רשומים. 7 למען הסר ספק, מובן כי חלק זה אינו מחייב צד לפרסם מידע כאמור בשפה שאינה שפה רשמית של אותו צד. 1. כל צד יאפשר רישום פטנטים על כל אמצאה, בין אם מדובר במוצר או בתהליך, בכל תחומי הטכנולוגיה, ובלבד שהאמצאה תהיה חדשה, כרוכה בהתקדמות המצאתית ובעלת יכולת ליישום תעשייתי8. נוסף על כך, כל צד רשאי לקבוע כי פטנטים יהיו זמינים לכל שימוש או שיטה חדשים לשימוש במוצר מוכר. 2. כל צד רשאי להחריג מכשירות לפטנט9 אמצאות, שמניעת הניצול המסחרי שלהן בשטחו הכרחית כדי להגן על הסדר הציבורי או המוסר, כולל כדי להגן על חיי האדם, החי או הצומח או הבריאות או בכדי למנוע פגיעה חמורה בסביבה, ובלבד שהחרגה כאמור איננה נעשית רק משום שהניצול אסור על פי הדין שלו. סעיף 12.12: חריגים כל צד רשאי לקבוע חריגים מוגבלים לזכויות הבלעדיות המוקנות ע"י פטנט, ובלבד שחריגים כאמור אינם סותרים באופן בלתי סביר ניצול רגיל של הפטנט ואינם פוגעים באופן בלתי סביר באינטרסים הלגיטימיים של בעל הפטנט, בהתחשב באינטרסים הלגיטימיים של צדדים שלישיים. סעיף 12:13: תקופת חסד כל צד רשאי להתעלם ממידע הכלול בגילויים פומביים המשמשים לקביעה אם אמצאה היא חדשה או שיש בה התקדמות המצאתית אם הגילוי הפומבי: (א) נעשה או הותר או התקבל על ידי מבקש הפטנט; וכן (ב) התרחש במהלך 12 חודשים לפני תאריך הגשת הבקשה. סעיף 12.14: שינויים, תיקונים והערות כל צד ייתן למבקשי פטנטים לפחות הזדמנות אחת לבצע שינויים, תיקונים והערות10 בקשר לבקשותיהם.11 חלק ה': הגנה על זני צמחים סעיף 12.15: הגנה על זני צמחים הצדדים מאשרים את זכויותיהם והתחייבויותיהם במסגרת האמנה הבינלאומית בדבר ההגנה על זני צמחים חדשים (1991). חלק ו': עיצובים סעיף 12.16: הגנה על עיצובים רשומים. 8 צד רשאי להתייחס למונחים "התקדמות המצאתית" ו"ניתן ליישום תעשייתי" כאל מילים נרדפות למונחים "לא מובן מאילו" ו"שימושי" בהתאמה. 9 למען הסר ספק, מובן כי פסקה זו אינה מונעת מצד לחוקק חריגים לכשירות לפטנט העולה בקנה אחד עם סעיף 27 להסכם TRIPS. 11 למען הסר ספק, מובן כי היקף הנסיבות בהן שינויים, תיקונים והערות מותרים עשוי להשתנות בכל מדינה בהתאם לחוקיה. 1. הצדדים יקבעו שהחוקים הלאומיים שלהם מאפשרים הגנה מספקת ויעילה על עיצובים תעשייתיים רשומים עבור מוצר או חלק ממוצר, לתקופת הגנה של עשר שנים לפחות. 2. לבעל עיצוב רשום תהיה הזכות למנוע מצדדים שלישיים שאינם בעלי הסכמתו, לייצר, למכור או לייבא פריטים הנושאים או מגלמים את העיצוב הרשום כאשר פעולות כאמור נעשות למטרות מסחריות. סעיף 12.17: חריגים צד רשאי לקבוע חריגים מוגבלים להגנה על עיצובים רשומים, ובלבד שחריגים כאמור אינם סותרים באופן בלתי סביר ניצול רגיל של עיצוב רשום ואינם פוגעים באופן בלתי סביר באינטרסים הלגיטימיים של בעל העיצוב הרשום, בהתחשב באינטרסים הלגיטימיים של צדדים שלישיים. חלק ז': תחרות בלתי הוגנת ומידע שלא פורסם סעיף 12.18: תחרות בלתי הוגנת הצדדים יהיו מחויבים להבטיח לאזרחי כל צד הגנה יעילה מפני תחרות בלתי הוגנת. כל מעשה תחרות המנוגד לנהלים הוגנים בעניינים תעשייתיים או מסחריים מהווה מעשה של תחרות בלתי הוגנת. בעיקר יהיו אסורים הנ"ל: (א) כל מעשה שטבעו הוא כזה שעלול ליצור הטעיה, בכל דרך שהיא, עם העסק, הטובין או הפעילות התעשייתית או המסחרית של מתחרה; (ב) טענות כוזבות במהלך המסחר שטיבן הוא כזה שעלול לפגוע באמינות העסק, הטובין או הפעילות התעשייתית או המסחרית של מתחרה; או (ג) עדויות או טענות, שהשימוש בהן במהלך המסחר עלול להטעות את הציבור בנוגע לאופי, תהליך הייצור, המאפיינים, התאמתם למטרתם או כמות הטובין. סעיף 12.19: מידע שלא פורסם הצדדים יגנו על מידע שלא פורסם בהתאם לסעיף 39 להסכם TRIPS. חלק ח': זכויות יוצרים וזכויות נלוות 12, 13 סעיף 12.20: ההגנה שתינתן כל צד יעמוד בדרישות: 12 למטרות פרק זה, למעט סעיף 12.23: (א) המונחים "יוצרים", "מבצעים" ו"מפיקי תקליטים" מתייחסים גם לכל מקבל בעלות מכוח חוק; ו- (ב) המונח "יוצרים" מתייחס גם לכל ישות שתיחשב כבעלים הראשון של זכות יוצרים של יצירה לפי חוקי הצד, כגון מעסיק. 13 למטרות פרק זה, "ביצוע" פירושו ביצוע שנקבע בתקליט (א) סעיפים 1 עד 22 לאמנה הבינלאומית בדבר ההגנה על מבצעים, מפיקי תקליטים וארגוני שידור (1961) (אמנת רומא); כן (ב) סעיפים 1 עד 18 לאמנת ברן בדבר ההגנה על יצירות ספרותיות ואמנותיות (1971) (אמנת ברן) לרבות ההסתייגויות והחריגים14 הקבועים שם. סעיף 12.21: זכות ההעתקה/ שעתוק כל צד יקבע כי למחברים ולמפיק תקליטים תהיה הזכות הבלעדית להתיר או לאסור15 כל העתקה של היצירות והתקליטים שלהם, בכל דרך ובכל צורה, קבועה או זמנית (כולל אחסון זמני בצורה אלקטרונית). סעיף 14.22: זכות ההעמדה לרשות הציבור כל צד יקבע כי למחברים תינתן הזכות הבלעדית לאשר או לאסור את העמדת יצירותיהם לציבור, באופן שהציבור יהיה רשאי לגשת ליצירות אלה ממקום ובזמן שנבחרו על ידו באופן פרטני. סעיף 12.23: העדר נהלים צד אינו רשאי להכפיף את ההנאה והמימוש של זכויותיהם של מחברים ומפיקי תקליטים הקבועות בפרק זה לכל נוהל. סעיף 12.24: מגבלות וחריגים כל צד רשאי, בחקיקה שלו, לקבוע מגבלות וחריגים לזכויות המוענקות לבעלי הזכויות הנזכרות בחלק זה. אפשרות זו ניתנת רק במקרים מיוחדים מסוימים אינם סותרים באופן בלתי סביר ניצול רגיל של היצירה ואינם פוגעים באופן בלתי סביר באינטרסים הלגיטימיים של בעלי הזכויות. סעיף 12.25: ניהול משותף של זכויות יוצרים וזכויות נלוות כל צד מכיר בחשיבות כינון הסדרים בין ארגוני גביית משותפת שלו למטרות ההבטחה ההדדית של גישה קלה יותר לתוכן והעברתו בין הצדדים, וכן הבטחת העברה הדדית של תמלוגים עבור שימוש ביצירות, הופעות או תקליטים של הצדדים. כל צד ישתדל להשיג רמה גבוהה של רציונליזציה ולשפר את השקיפות ביחס לביצוע מטלותיהן של ארגוני גביית התמלוגים. סעיף 12.26: זכויות מבצעים 1. בהתאם לזכויותיהם ולהתחייבויותיהם על פי אמנת רומא, כל צד יפעל לכך שההגנה הניתנת למבצעים תכלול לפחות את האפשרות למנוע: (א) השידור והתקשורת לציבור, ללא הסכמתם, של ביצוע חי, למעט מקום שבו ההופעה המשמשת בשידור או בתקשורת הציבורית היא בעצמה כבר הופעת שידור או נעשתה מקיבוע (לבדוק ); וכן (ב) קיבוע, ללא הסכמתם, של ביצועם הבלתי מקובע. חלק ט': אכיפה 14 למען הסר ספק, חריגים כוללים הגבלות. 15 למטרת פרק זה, "הזכות לאשר או לאסור" מתייחסת לזכויות בלעדיות. תת-חלק א': התחייבויות כלליות סעיף 12.27: כללי אכיפה בנוגע לזכויות קניין רוחני בהתאם לחוקים ולתקנות של כל צד: (א) כל צד יקבע כי החלטות שיפוטיות סופיות ופסיקות מנהליות בעלות תחולה כללית הנוגעות לאכיפת זכויות קניין רוחני יהיו בכתב ויפרטו כל ממצא עובדתי הנוגע בדבר ואת ההנמקה או הבסיס המשפטי עליו מבוססים ההחלטות והפסיקות; וכן (ב) כל צד יקבע כי החלטות ופסיקות אלה יפורסמו16, או, כאשר פרסום אינו מעשי, יהיו זמינים לציבור, בשפתו הרשמית באופן שיאפשר לציבור ולבעלי הזכויות להכיר אותן. סעיף 12.28: אמצעים נגד הפרה באינטרנט כל צד ינקוט אמצעים לצמצום הפרת זכויות יוצרים באינטרנט או ברשתות דיגיטליות אחרות. 17 תת-חלק ב': הליכים וסעדים אזרחיים ומינהליים סעיף 12.29: בעלי זכויות זכאים כל צד יעמיד לרשות בעלי הזכויות18 את ההליכים המשפטיים האזרחיים הנוגעים לאכיפה של כל זכות קניין רוחני המכוסה בפרק זה. סעיף 12.30: פיצויים כל צד יקבע כי: (א) בהליכים משפטיים אזרחיים, לרשויות השיפוטיות שלו תהיה הסמכות להורות למפר לשלם לבעל הזכות: (i1) פיצויים המתאימים לפיצוי על הנזק שנגרם לבעל הזכות כתוצאה מההפרה; או (i2)) לפחות במקרה של הפרת זכויות יוצרים או זכויות נלוות וזיוף סימן מסחר, את רווחי המפר המיוחסים להפרה, אשר ניתן להניח שהם סכום הפיצויים המוזכרים בתת-ס"ק 1(i.) (ב) בקביעת פיצויים בגין הפרת זכויות קניין רוחני, רשויותיה השיפוטיות רשאיות להתחשב, בין היתר, בשווי הטובין או השירות שנפגעו, הנמדד לפי מחיר השוק, מחיר המומלץ לצרכן, או מדד ערך לגיטימי אחר שהגיש בעל הזכות. סעיף 12.31: פיצויים קבועים מראש 16 צד רשאי לעמוד בדרישת הפרסום על ידי הנגשת ההחלטה או הפסיקה לציבור באינטרנט. 17 למען הסר ספק, מובן כי אמצעים כאמור עשויים לכלול, אך מבלי להגביל חקיקה, הנחיות, מדיניות וקמפיינים להגברת המודעות. 18 למטרות סעיף זה, "בעל זכות" כולל אדם המחזיק באופן בלעדי באחת או יותר מזכויות הקניין הרוחני הכלולות בקניין רוחני נתון, וכן פדרציה או התאחדות בעלי מעמד משפטי וסמכות לטעון לזכויות כאמור. בהליכים משפטיים אזרחיים, לפחות ביחס ליצירות, קלטות, וביצועים המוגנים על ידי זכויות יוצרים או זכויות נלוות ובמקרים של זיוף סימן מסחר , כל צד רשאי לקבוע או לקיים פיצויים קבועים מראש, אשר יהיו זמינים לפי בחירת בעל הזכות. סעיף 12.32: הוצאות משפטיות לרשויות השיפוטיות של כל צד תהיה גם הסמכות להורות למפר לשלם לבעל הזכות הוצאות, אשר עשויות לכלול שכר טרחה מתאים לעורך דין. סעיף 12.33: תפיסה בהליכים משפטיים אזרחיים הנוגעים להפרת זכויות יוצרים או זכויות נלוות וזיוף סימני מסחר, כל צד יקבע כי לרשויות השיפוטיות שלו תהיה הסמכות, בהתאם לחוקים ולתקנות שלו, להורות על תפיסת טובין, חומרים וכלים מפרים לכאורה הנוגעים למעשה ההפרה, ולפחות לגבי זיוף סימן מסחר, של ראיות תיעודיות הנוגעות להפרה.19 סעיף 12.34: סעדים אחרים, לרבות השמדה על מנת ליצור הרתעה יעילה מפני הפרה, לרשויות השיפוטיות של כל צד תהיה הסמכות להורות כי טובין שנמצאו מפרים יושמדו, ללא כל פיצוי, ככל והדבר עומד בסתירה לחוקיו ולתקנותיו של הצד, יושלכו מחוץ לערוצי המסחר באופן שימנע כל נזק שנגרם לבעל הזכות. לרשויות השיפוטיות של כל צד תהיה גם הסמכות להורות כי חומרים וכלים, אשר השימוש העיקרי בהם היה ביצירת הטובין המפרים יושלכו, ללא כל פיצוי מכל סוג שהוא, מחוץ לערוצי המסחר באופן שימזער את הסיכונים להפרות נוספות. בדיון בבקשות כאמור, יישקל הצורך ביחס בין חומרת ההפרה לבין הסעדים שנקבעו, וכן האינטרסים של צדדים שלישיים. בנוגע לטובין שסימן המסחר שלהם מזויף, הסרה פשוטה של סימן המסחר שהודבק שלא כדין לא תספיק, למעט במקרים חריגים, כדי להתיר שחרור של הטובין לערוצי המסחר. סעיף 12.35: מידע הקשור להפרה כל צד יקבע כי בהליכים משפטיים אזרחיים הנוגעים לאכיפת זכויות קניין רוחני, לרשויות השיפוטיות שלו20 תהיה הסמכות, כאשר היא מוצאת לנכון לצורך איסוף ראיות, להורות לצד למסור את כל המידע הרלוונטי הנוגע להפרה לרשויות השיפוטיות או לבעלי הזכויות. סעיף 12.36: צו סודיות כל צד יקבע שלרשויות השיפוטיות שלו תהיה סמכות, במקרים המתאימים, לקנוס או לכלוא צד להליך משפטי אזרחי שאינו מציית לצווים תקפים שהוציאו רשויות כאמור. סעיף 12.37: איסור על ייבוא וייצוא של טובין מפרים בהליכים משפטיים אזרחיים הנוגעים לאכיפת זכויות קניין רוחני, כל צד יפעל לכך שלרשויות השיפוטיות שלו תהיה הסמכות להורות לצד להפסיק את ההפרה, על מנת, בין היתר, למנוע כניסת ייבוא טובין מפרים לערוצי המסחר ולמנוע ייצוא של טובין מפרים. 19 צד רשאי למלא התחייבות זו באמצעות אמצעים זמניים. 20 בהתאם לחוקים ולתקנות של כל צד. סעיף 12.38: הליכי יישוב סכסוכים חלופיים כל צד רשאי להתיר שימוש בהליכי יישוב סכסוכים חלופיים כדי ליישב סכסוכים אזרחיים הנוגעים לזכויות קניין רוחני. סעיף 12.39: אמצעים זמניים 1. כל צד יקבע כי לרשויות השיפוטיות שלו תהיה הסמכות להורות על אמצעים זמניים מהירים ויעילים: (א) למנוע הפרה של כל זכות קניין רוחני, ובפרט, למנוע כניסת טובין הכרוכה בהפרה של זכות קניין רוחני לערוצי המסחר בתחום שיפוטו של צד; וכן (ב) לשמר ראיות נוגעות בדבר ביחס להפרה הנטענת לכאורה. 2. כל צד יקבע שלרשויות השיפוטיות שלו תהיה הסמכות לנקוט צעדים זמניים במעמד צד אחד?, מקום שמתאים, ובפרט כאשר כל עיכוב שביכולתו לגרום נזק בלתי הפיך לבעל הזכות, או כאשר קיים סיכון מוכח להשמדת ראיות. 3. לרשויות השיפוטיות תהיה הסמכות לדרוש מהמבקש לספק כל ראיה זמינה באופן סביר על מנת לוודא ברמת מספקת של ודאות כי המבקש הוא בעל הזכות וכי זכותו של המבקש נפגעת או שפגיעה כאמור היא מיידית וצפויה, ולהורות למבקש למסור ערובה או בטוחה שוות ערך המספיקה כדי להגן על הנתבע ולמנוע שימוש לרעה. תת-חלק ג': דרישות מיוחדות הנוגעות לאמצעי גבול סעיף 12.40: היקף אמצעי הגבול כל צד, בהתאם להוראות חלק III, סעיף 4 להסכם TRIPS, יאמץ נהלים שיאפשרו לבעל זכות, שיש לו עילה מוצדקת לחשוד כי עלול להתרחש ייבוא של טובין שסימן מסחר שלהם מזויף או טובין שזכויות היוצרים שלהם גנובות,21 להגיש בקשה בכתב לרשויות המינהליות או השיפוטיות המוסמכות של הצדדים, שאצלם נהלי אמצעי הגבול מוחלים, לעיכוב על ידי רשויות המכס של אותו צד של שחרור טובין כאמור להפצה חופשית. צד רשאי לאפשר הגשת בקשה כאמור ביחס לטובין המעורבים בהפרות אחרות של זכויות קניין רוחני, ובלבד שיתקיימו דרישות חלק זה. צד רשאי גם לקבוע נהלים מקבילים בנוגע לעיכוב על ידי רשויות המכס של שחרור טובין מפרים המיועדים לייצוא משטחו.22 סעיף 12.41: ערובה או בטוחה מקבילה 21 למטרות פרק זה: (א) המונח "טובין שסימני המסחר שלהם מזויפים" פירושו כל פריט טובין, לרבות אריזה, הנושאים ללא אישור, סימן מסחרי הזהה לסימן המסחרי הרשום כדין ביחס לטובין כאמור, או שלא ניתן לייחד אותו בהיבטיו המהותיים מסימן מסחרי כאמור, ובכך הוא מפרה את זכויותיו של בעל הסימן המדובר לפי הדין של מדינת הייבוא; וכן (ב) המונח " טובין שסימני המסחר שלהם גנובים" פירושו כל פריט טובין שהוא העתק שנעשה ללא הסכמת בעל הזכות או אדם שהורשה כדין על ידי בעל הזכות במדינת הייצור, ואשר נעשה במישרין או בעקיפין מפריט מקום שיצירת העתק זה הייתה מהווה הפרה של זכות יוצרים או זכות נלווה עותקים לפי הדין של הצד שאצלו מוחלים נהלי גבול. 22 למען הסר ספק, הצדדים מבינים שלא תהיה התחייבות או מחויבות להחיל את ההליכים המפורטים בחלק זה על טובין המוצעים למכירה בשווקים במדינה אחרת על ידי או עם הסכמת בעל הזכות באותה מדינה. כל צד יפעל לכך שלרשויות המוסמכות שלו תהיה הסמכות לדרוש מבעל זכות המבקש את ההליכים הקבועים בסעיף זה לספק ערובה סבירה או בטוחה מקבילה המספיקה כדי להגן על הנתבע ועל הרשויות המוסמכות ולמנוע ניצול לרעה. כל צד ידאג לכך שערובה או בטוחה מקבילה לא ירתיעו באופן בלתי סביר מפניה להליכים אלה. סעיף 12.42: זכות בדיקה בלי לפגוע בהגנה על מידע סודי, הצדדים ייתנו לרשויות המוסמכות את הסמכות לתת לבעל הזכות הזדמנות מספקת לבדוק כל טובין שעוכבו על ידי רשויות המכס על מנת לאמת את טענותיו. סעיף 12.43 ייבוא מזערי כל צד רשאי להחריג מהחלת תת-חלק זה כמויות קטנות של טובין בעלי אופי לא מסחרי הנמצאים במטען אישי של נוסעים או נשלחים במשלוחים קטנים. סעיף 12.44: השמדה כל צד רשאי לקבוע כי סחורות שעוכבו משחרורן על ידי רשויות המכס שלו ואשר הוחרמו כזיופים או כפיראטיים, יושמדו, למעט בנסיבות חריגות, ובנוגע לטובין עם סימן מסחר מזויף, הסרה פשוטה של סימן מסחר שחובר בניגוד לחוק, לא תספיק לצורך שחרור הטובין לערוצי המסחר. , הסרה פשוטה של הסימן המסחרי שלא כדין לא תצורף להיתר המספק של המקבל. הסחורות לערוצי המסחר. תת-חלק ד': הליכים פליליים וסעדים סעיף 12.45: הליכים פליליים ועונשים כל צד יקבע כי הליכים פליליים ועונשים יוחלו לפחות במקרים של זיוף מכוון של סימן מסחר או הפרה של זכויות יוצרים בקנה מידה מסחרי, ורשאי להתייחס באופן דומה להפרה של זכויות נלוות.23 סעיף 12.46: עונשים, תפיסה, חילוט והשמדה בהמשך לסעיף 12.45, כל צד יפעל לכך (א) עונשים הכוללים עונשי מאסר וכן קנסות כספיים המספיקים כדי לספק הרתעה מפני הפרות עתידיות, בהתאם למדיניות של הסרת התמריץ הכספי של המפר; (ב) שבמקרים מתאימים, הסעדים הזמינים יכללו גם תפיסה, חילוט והשמדה של הטובין המפרים ושל כל חומר ומכשיר שהשימוש העיקרי בהם היה בביצוע העבירה; וכן (ג) שרשויותיו יהיו רשאיות לנקוט בצעדים משפטיים מטעם רשותן ביחס לעבירות המתוארות בפרק זה, ללא צורך בתלונה רשמית מצד צד פרטי או בעל זכות. חלק י': שיתוף פעולה וחילופי מידע סעיף 12.47: שיתוף פעולה וחילופי מידע 23 למען הסר ספק, מובן כי העתקה בלתי מורשית של יצירה קולנועית מביצוע שלה בבית קולנוע, למטרות סחר בה, כלולה תחת הוראה זו. למטרות סעיף זה, צד רשאי להתייחס למונח "העתקה" כמילה נרדפת ל"שכפול". 1. בנוסף לכל צורות שיתוף פעולה הקיימות בין הצדדים בתחום הקניין הרוחני, הצדדים ישתדלו לשתף פעולה בנושאים המכוסים על ידי פרק זה, לרבות: (א) אכיפת זכויות; (ב) חילופי מידע הקשורים להתפתחויות במדיניות מקומית ובינלאומית בתחום הקניין רוחני; וכן (ג) חילופי ניסיון ביישום הסכמי קניין רוחני רב-צדדיים וביחס למערכות רישום קניין תעשייתי. 2. הצדדים יקיימו פעילויות של שיתוף פעולה ויחליפו מידע בהתאם לפרק זה על בסיס בקשות, בכפוף לזמינות המשאבים, ובהתאם לתנאים והגבלות המוסכמים באופן הדדי. פרק 13 מיזמים קטנים ובינוניים סעיף 13.1: עקרונות כלליים 1. הצדדים, בהכירם בתפקידם הבסיסי של מיזמים קטנים ובינוניים בשמירה על דינמיות ושיפור התחרותיות של כלכלותיהם בהתאמה, יטפחו שיתוף פעולה הדוק בין מיזמים קטנים ובינוניים של הצדדים וישתפו פעולה בקידום מקומות עבודה וצמיחה במיזמים קטנים ובינוניים. 2. הצדדים מכירים בתפקיד המפתח של המגזר הפרטי בביצוע פעילויות שיתוף פעולה של המיזמים הקטנים והבינוניים במסגרת פרק זה. סעיף 13.2: שיתוף פעולה להגדלת הזדמנויות סחר והשקעה עבור מיזמים קטנים ובינוניים במטרה לשיתוף פעולה איתן יותר בין הצדדים כדי לשפר הזדמנויות מסחריות עבור מיזמים קטנים ובינוניים, הצדדים רשאים: (א) לזהות דרכים לסייע למיזמים קטנים ובינוניים של הצדדים לנצל את ההזדמנויות המסחריות במסגרת הסכם זה; (ב) לשתף פעולה בפעילויות לקידום מיזמים קטנים ובינוניים בבעלות נשים והשתתפותן בסחר בינלאומי; (ג) להחליף ולדון בחוויות ובשיטות העבודה המומלצות של כל אחד מהצדדים בתמיכה וסיוע לעסקים קטנים ובינוניים ביחס, בין היתר, תוכניות הכשרה, חינוך למסחר, מימון מסחרי, זיהוי שותפים מסחריים בצד האחר, ויצירת אישורים עסקיים טובים; (ד) לדון בנושאים עכשוויים הנוגעים למיזמים קטנים ובינוניים; וכן (ה) לקדם את השתתפותם של מיזמים קטנים ובינוניים בסחר דיגיטלי על מנת לנצל את ההזדמנויות הנובעות מהסכם זה ולגשת במהירות לשווקים חדשים. סעיף 13.3: שיתוף מידע 1. כל צד יקים או יקיים אתר אינטרנט חופשי, נגיש לציבור, המכיל מידע בנוגע להסכם זה, לרבות: (א) הנוסח של הסכם זה כולל כל הנספחים, לוחות התעריפים וכללי המקור הספציפיים למוצר; (ב) תקציר של הסכם זה; וכן (ג) מידע המיועד למיזמים קטנים ובינוניים המכיל: (i) תיאור של ההוראות בהסכם זה שהצד סבור שיש בהן עניין מיוחד עבור מיזמים קטנים ובינוניים; וכן (ii) כל מידע נוסף שיהיה שימושי עבור מיזמים קטנים ובינוניים המעוניינים ליהנות מההזדמנויות הניתנות לפי הסכם זה. 2. כל צד יכלול באתר האינטרנט שלו, הנזכר בס"ק 1, קישורים אל: (א) אתרי האינטרנט המקבילים של הצד האחר; וכן (ב) אתרי האינטרנט של סוכנויות הממשלה שלו ושל גופים מתאימים אחרים המספקים מידע שהצד סבור כי הוא שימושי לכל אדם המעוניין לסחור או לעשות עסקים בשטחו של אותו צד. 3. המידע המתואר בס"ק 2 (ב) עשוי לכלול: (א) תקנות, נהלים ונקודות בירור הנוגעים למכס; (ב) תקנות ונהלים הנוגעים לקניין רוחני; (ג) תקנות טכניות, תקנים ונהלי הערכת התאמה; (ד) אמצעים סניטריים או פיתוסניטריים הנוגעים לייבוא או לייצוא; (ה) תקנות השקעה; (ו) נהלי רישום עסק; (ז) תכניות לקידום מסחר; (ח) תכניות מימון למיזמים קטנים ובינוניים; (ט) הזדמנויות לרכש ממשלתי; וכן (י) מידע אחר שנראה לצד כי הוא מועיל למיזמים קטנים ובינוניים. 4. על כל צד להשתדל להבטיח שהמידע והקישורים באתר הנזכר בסעיף 1 יהיו עדכניים ומדויקים. 5. כאשר הדבר אפשרי, כל צד ישתדל להפוך את המידע הנזכר בסעיף זה לזמין באנגלית. סעיף 13.4: נקודות קשר 1. מתאמי הצדדים המיועדים לפי סעיף17.3 (מתאמי ההסכם) ישמשו כנקודות קשר כדי להקל על תקשורת בדבר פעילויות שיתוף פעולה אפשריות. על נקודות הקשר תוטל האחריות לעבוד עם משרדי הממשלה והסוכנויות שלהם, נציגי המגזר העסקי ומוסדות חינוך ומחקר לצורך פעולת פרק זה. 2. נקודות הקשר רשאיות לדון בכל עניין העולה במסגרת פרק זה, אשר עשוי לכלול, בכפוף למשאבים הזמינים של כל צד: תיאום פעילויות שיתוף הפעולה שנוצרו במסגרת פרק זה וזיהוי הזדמנויות חדשות לשיתוף אפשרי. סעיף 13.5: אי-החלת יישוב סכסוכים אף אחד מהצדדים להסכם זה לא יוכל לפנות ליישוב סכסוכים לפי הסכם זה ביחס לכל עניין הנובע מפרק זה. פרק 14 שיתוף פעולה בטכנולוגיה ובחדשנות בסחר סעיף 14.1: יעדים 1. הצדדים מכירים בכך ששיתוף פעולה במסגרת פרק זה הינו משלים לפעילויות שיתוף הפעולה המפורטות בפרקים אחרים של הסכם זה. 2. שיתוף הפעולה יכוון ליצירת סביבה עסקית נוחה יותר, לעודד סינרגיות יצרניות וליצור הזדמנויות חדשות לסחר והשקעות על ידי קידום תחרותיות וחדשנות בתחומי הטכנולוגיה, הסחר והסביבה, והסחר והחקלאות, כולל טכנולוגיה חקלאית. סעיף 14.2: שיטות ודרכי פעולה 1. שיתוף הפעולה בין הצדדים במסגרת הסכם זה ייושם באמצעות כלים ומשאבים זמינים, וזאת בהתאם לחוקים, לתקנות ולנהלים שלהם ובאמצעות הסוכנויות המתאימות. 2. הצדדים רשאים לזהות ולפתח פרויקטים, תוכניות ופעילויות ספציפיים, באמצעות תכנית עבודה מוסכמת הדדית, המסוגלים לספק ערך מוסף ליחסיהם. פעילויות כאלה עשויות לכלול: (א) ארגון משותף של כנסים, סמינרים, סדנאות, פגישות, מפגשי הכשרה ותכניות הסברה וחינוך; (ב) פיתוח משותף של הדגמות טכנולוגיות ומעשיות, פרויקטים של מחקר יישומי, מחקרים ודוחות; (ג) חילופים הדדיים של משלחות, אנשי מקצוע, טכנאים ומומחים מהמגזר האקדמי, ממוסדות המוקדשים למחקר, מהמגזר הפרטי ומסוכנויות ממשלתיות, לרבות ביקורי לימוד ותכניות התמחות להכשרה מקצועית; (ד) עידוד דו-שיח וחילופי ניסיון בין המגזר הפרטי של הצדדים, וכן בין סוכנויות המעורבות בקידום סחר; ובנוסף (ה) קידום יוזמות עסקיות משותפות בין יזמים של הצדדים. סעיף 14.3: משאבים כל שיתוף פעולה במסגרת פרק זה יהיה כפוף לזמינות של כספים ומשאבים כגון משאבים אנושיים, טכנולוגיים, חומריים וארגוניים, בהתאם ליכולות הצדדים. סעיף 14.4: נקודות קשר מתאמי הצדדים המיועדים בסעיף 17.3 (מתאמי ההסכם) ישמשו כנקודות קשר כדי להקל על תקשורת בנושאי פעילויות שיתוף פעולה אפשריות. סעיף 14.5: אי-החלה של יישוב סכסוכים צד לא יוכל לפנות ליישוב סכסוכים במסגרת הסכם זה בכל עניין המתעורר במסגרת פרק זה. פרק 15 תחרות סעיף 15.1: מטרות בהתחשב בחשיבות התחרות החופשית ביחסי הסחר ביניהם, הצדדים מכירים בכך שאיסור על פרקטיקות אנטי-תחרותיות, יישום מדיניות תחרות ושיתוף פעולה בנושאים המכוסים בפרק זה יסייעו במניעת פגיעה ביתרונות הליברליזציה של הסחר ויקדמו יעילות כלכלית, רווחת הצרכנים ותפקוד תקין של השווקים. סעיף 15.2: דין תחרות ורשויות תחרות 1. כל צד יקיים חוקי תחרות המקדמים ומגנים על התחרות בשוק שלו על ידי איסור על פרקטיקות אנטי- תחרותיות. כל צד ינקוט בפעולות מתאימות ביחס לפרקטיקות אנטי-תחרותיות במטרה לקדם יעילות כלכלית ותפקוד תקין של השווקים. 2. כל צד יקיים רשות או רשויות האחראיות לאכיפת חוקי התחרות שלו. 3. כל צד יבטיח שכל החרגה או פטור מדיני התחרות שלו יהיו שקופים ויבוצעו על בסיס של מדיניות ציבורית או אינטרס ציבורי. 4. כל צד יבטיח עצמאות בקבלת החלטות על ידי הרשות או הרשויות שלו בנוגע לאכיפת חוקים ותקנות הנוגעים לתחרות. סעיף 15.3: יישום מדיניות האכיפה של רשויות התחרות של הצדדים תעלה בקנה אחד עם עקרונות השקיפות, העמידה בזמנים, אי-האפליה וההגינות הפרוצדורלית כמפורט להלן: (א) כל צד ינגיש את חוקיו ותקנותיו הנוגעים לתחרות לציבור. כל צד יבטיח שכל ההחלטות הסופיות הקובעות כי בוצעה הפרה של חוקי התחרות שלו יימסרו בכתב ויפרטו כל ממצא עובדתי הנוגע בדבר ואת הבסיס המשפטי עליו מבוססת ההחלטה. (ב) כל צד מכיר בחשיבות העמידה בזמנים בטיפול בתיקי תחרות. כל צד יבטיח שרשות התחרות שלו תשתדל להשלים את חקירותיה במסגרת זמן סבירה כאשר לא נקבע מסגרת זמן לחקירות כאמור במסגרת החוקים, התקנות, ההנחיות או הנהלים הנוגעים לתחרות של כל צד. (ג) כל צד יחיל ויאכוף את חוקיו ותקנותיו הנוגעים לתחרות באופן שאינו מפלה על בסיס לאום. (ד) כל צד יבטיח כי לפני הטלת סנקציה או סעד על כל אדם או יישות בגין הפרת חוקיו ותקנותיו הנוגעים לתחרות, האדם או היישות יקבלו את הנימוקים בכתב לטענות לפיהן הופרו חוקיו ותקנותיו הנוגעים לתחרות, וכי תינתן הזדמנות הוגנת להישמע ולהציג ראיות. (ה) כל צד יבטיח שלכל אדם או ישות הכפופים להטלת סנקציה או סעד במסגרת חוקיו ותקנותיו הנוגעים לתחרות תהיה גישה לביקורת או ערעור עצמאיים על סנקציה או סעד אלה בבית משפט של אותו צד. סעיף 15.4: שיתוף פעולה 1. הצדדים מכירים בחשיבות שיתוף הפעולה בין רשויות התחרות שלהם לקידום אכיפה יעילה של חוקי התחרות שלהם ולהגשמת יעדי הסכם זה. אי לכך, הצדדים רשאים לשתף פעולה בנוגע לאכיפת חוקיהם ותקנותיהם הנוגעים לתחרות, לרבות באמצעות הודעה, התייעצות, שיתוף פעולה טכני וחילופי מידע כמפורט בסעיף זה, במסגרת המשאבים הזמינים ובכל תחום שהם מוצאים לנכון. הודעות 2. כל צד, באמצעות רשות התחרות שלו, יודיע, באנגלית, לרשות התחרות של הצד האחר, על פעילות אכיפה בנוגע לפרקטיקה אנטי-תחרותית אם הוא סבור כי פעילות אכיפה כאמור עלולה להשפיע באופן מהותי על אינטרסים חשובים של הצד האחר. 3. ההודעה תימסר בשלב מוקדם של פעילות האכיפה. ובלבד שאין היא סותרת את חוקי הצדדים ואיננה משפיעה על כל חקירה המתנהלת. התייעצויות 4. כדי לטפח הבנה הדדית בין הצדדים, או לטפל בעניינים ספציפיים המתעוררים במסגרת פרק זה, כל צד, לבקשת הצד האחר ובכפוף לזמינות המשאבים, ייכנס להתייעצויות בסוגיות שהעלה הצד האחר. 5. הצד שאליו הופנתה בקשה להתייעצויות ישקול באופן מלא וחיובי את חששותיו של הצד האחר. חילופי מידע וסודיות 6. רשויות התחרות של הצדדים רשאייות, לפי שיקול דעתן וכפי שימצאו לנכון, לקבוע הסדרים או הסכמים לחילופי מידע כדי להניח תשתית לאכיפה יעילה של חוקי התחרות שלהם, ובלבד שהדבר לא ישפיע על חקירה מתמשכת או על מטרות אחרות של כל צד ותואם את הכללים והסטנדרטים של סודיות של כל צד. סעיף 15.5: חברות בבעלות המדינה ומונופולים ייעודיים 1. הצדדים יבטיחו כי חברות בבעלות המדינה ומונופולים ייעודיים יהיו כפופים לחוקי התחרות שלהם, במידה שהחלת סעיף זה איננה מכשילה, מבחינה משפטית או מעשית, את ביצוע המשימות הציבוריות המסוימות שהוקצו להם. 2. אין בפרק זה דבר שיתפרש כמונע מצד להקים או לקיים חברות בבעלות המדינה או מונופולים ייעודיים. סעיף 15.6: אי-החלה של יישוב סכסוכים צד לא יוכל לפנות ליישוב סכסוכים במסגרת הסכם זה בכל עניין הנובע מפרק זה. סעיף 15.7: הגדרות למטרות פרק זה: פרקטיקה אנטי-תחרותית פירושה: (א) הסכמים בין מיזמים והחלטות של התאחדויות של מיזמים שמטרתם או תוצאתם היא פגיעה, הגבלה או עיוות של התחרות; (ב) כל ניצול לרעה של מעמד דומיננטי או של כוח שוק משמעותי על ידי מיזם אחד או יותר; או (ג) מיזוגים או שילובים מבניים אחרים, כהגדרתם בחוקי התחרות של כל צד, של מיזמים אשר פוגעים באופן משמעותי בתחרות יעילה, בפרט כתוצאה מיצירה או חיזוק של מעמד דומיננטי או כוח שוק משמעותי; רשות תחרות פירושו: (א) בקוסטה ריקה, הוועדה לקידום התחרות (ón para Promover la CompetenciaComisi) והפיקוח על הבזק (Superintendencia de Telecomunicaciones), או מחליפיהם; וכן (ב) בישראל, רשות התחרות, או מחליפתה; וכן דין תחרות פירושו: (א) עבור קוסטה ריקה, חוק לקידום התחרות והגנת הצרכן היעילה (Ley de Promoción de la encia y Defensa Efectiva del ConsumidorCompet), חוק מס' 7472 מיום 20 בדצמבר 1994; חוק לחיזוק רשויות התחרות בקוסטה ריקה (Ley de Fortalecimiento de las Autoridades de Competencia de Costa Rica), חוק מס' 9736 מיום5 בספטמבר 2019; וחוק התקשורת הכללי (Ley Telecomunicaciones General de), חוק מס' 8642 מיום 4 ביוני 2008; ותקנותיהם ותיקוניהם; ו- (ב) עבור ישראל, חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988. פרק 16 שקיפות סעיף 16.1: פרסום הצדדים יפרסמו, באתר אינטרנט רשמי או ינגישו בדרך אחרת באופן שיאפשר לבעלי עניין להכיר את החוקים, התקנות, הפסיקות המינהליות בעלות תחולה הכללית וההסכמים הבינלאומיים שלהם, אשר עשויים להשפיע על פעולתו של הסכם זה. סעיף 16.2: הודעה ומסירת מידע 1. במידת האפשר, צד יודיע לצד האחר על אמצעי מוצע או על תיקון לאמצעי קיים שלדעתו עשוי להשפיע באופן מהותי על פעולתו של הסכם זה או להשפיע באופן מהותי על האינטרסים של הצד האחר על פי הסכם זה. 2. לבקשת הצד האחר, צד יגיב במהרה ויספק מידע, במידת האפשר, לשאלות הנוגעות לאמצעי קיים או מוצע, גם אם הצד האחר קיבל הודעה קודם לכן על אמצעי זה. 3. כל הודעה, בקשה או מידע לפי סעיף זה יימסרו לצד האחר באמצעות מתאמי ההסכם, אלא אם כן הצדדים יסכימו אחרת. 4. כל הודעה או מידע הנמסרים לפי סעיף זה הם מבלי לגרוע מן השאלה האם האמצעי עולה בקנה אחד עם הסכם זה. סעיף 16.3: הליכים מינהליים במגמה לנהל אמצעי שתחולתו כללית המשפיע על עניינים המכוסים ע"י הסכם זה באופן עקבי, חסר פניות, וסביר, כל צד יבטיח כי, בהליך מינהלי שמעורב בו מקרה ספציפי, אם אמצעי הנזכר בסעיף 16.1 חל על אדם, שירות או טובין מסוימים של הצד האחר: (א) בכל עת שאפשר, אדם של הצד האחר המושפע ישירות מההליך יקבל הודעה סבירה, בהתאם לנהלים פנימיים, כאשר אותו הליך נפתח, כולל תיאור של טיב ההליך, קביעה של הסמכות המשפטית שתחתיה נפתח ההליך, ותיאור כללי של הסוגיות השנויות במחלוקת; (ב) לאנשים כאמור תינתן הזדמנות סבירה להציג עובדות וטיעונים בתמיכה בעמדתם לפני פעולה מינהלית סופית כאשר הזמן, טיב ההליך, והאינטרס הציבורי מאפשרים זאת; וכן (ג) ההליך המינהלי מתנהל בהתאם לדין של אותו צד. סעיף 16.4: בחינה וערעור 1. כל צד יקים או יקיים בתי דין שיפוטיים, מעין-שיפוטיים, או מינהליים לצורך בחינה מהירה של פעולות מנהליות סופיות, ובמקום שמוצדק - תיקונן. כל צד יבטיח כי בתי הדין שלו יהיו חסרי פניות ובלתי תלויים במשרה או בסמכות המופקדים על אכיפה מינהלית ואין להם אינטרס משמעותי בתוצאת העניין. 2. כל צד יבטיח כי בכל הנוגע לבתי הדין או לנהלים כאמור, לצדדים להליך תינתן הזכות: (א) להזדמנות סבירה לתמוך כל אחד בעמדתו או להגן עליה; וכן (ב) להחלטה מנומקת המבוססת על הראיות וההגשות של תיעוד או התיעוד שנאסף על ידי הרשות המינהלית אם הדבר נדרש על ידי הדין של הצד. 3. כל צד יבטיח, בכפוף לערעור או לבחינה נוספת לפי הוראות הדין שלו, כי החלטה כאמור מיושמת על ידי, ומסדירה את הנוהג של, המשרדים או הרשויות ביחס לפעולה המינהלית בסוגיה זו. סעיף 16.5: הגדרות למטרות פרק זה: פסיקות מינהליות בעלות תחולה כללית פירושו פסיקה או פרשנות מינהלית החלות על אדם ועל מצב עובדתי, הבאות בגדר ההיקף הכללי של פסיקה או פרשנות אלה, וקובעות אמת מידה של התנהגות, אך אינן כוללות: (א) קביעה או פסיקה שניתנו בהליך מנהלי או מעין-שיפוטי החל על אדם, טובין או שירות מסוימים של הצד האחר במקרה ספציפי; או (ב) פסיקה הפוסקת ביחס לפעולה או לנוהג מסוימים. פרק 17 ניהול ההסכם סעיף 17.1: ועדה משותפת 1. הצדדים מקימים בזאת ועדה משותפת המורכבת משר הכלכלה והתעשייה של ישראל והשר סחר החוץ של קוסטה ריקה, או מחליפיהם או מיועדיהם; 2. הוועדה המשותפת: (א) תהיה אחראית לניהול הסכם זה ותבחן את כל ההיבטים של סוגיות הקשורות לסחר; (ב) תבטיח את היישום, ההקלה והפעולה התקינים של הסכם זה ואת החלת הוראותיו, ותבחן דרכים אחרות להשגת יעדיו הכלליים; (ג) תעריך את התוצאות שהתקבלו מהחלת הסכם זה, בפרט את התפתחות יחסי הסחר והכלכלה בין הצדדים; (ד) תפקח על עבודתם של כל ועדות המשנה, קבוצות העבודה והגופים האחרים, שהוקמו במסגרת הסכם זה, ותמליץ על כל פעולה נדרשת; (ה) תעריך ותאמץ החלטות כמתואר בהסכם זה, לגבי כל נושא המופנה אליה על ידי כל ועדת משנה, קבוצת עבודה או גוף אחר שהוקם במסגרת הסכם זה; (ו) תפקח על המשך הפיתוח של הסכם זה; (ז) תבחן את האפשרות להסרה נוספת של מכשולים בפני הסחר בין הצדדים; (ח) מבלי לפגוע בפרק 18 (יישוב סכסוכים) ובהוראות אחרות של הסכם זה, תבחן את הדרך המתאימה ביותר למנוע או ליישב כל קושי שעלול להתעורר ביחס לסוגיות המכוסות ע"י הסכם זה; וכן (ט) תדון בכל עניין אחר המתייחס להסכם זה. 3. הוועדה המשותפת רשאית: (א) להסכים על פתיחת משא ומתן, במגמה להעמיק את הליברליזציה שכבר הושגה בענפים המכוסים ע"י הסכם זה; (ב) להמליץ לצדדים לאמץ כל תיקון או שינוי להסכם זה. כל תיקון כאמור ייכנס לתוקף בהתאם לנהלים הקבועים בסעיף 20.2 (תיקונים); (ג) לאמץ נהלים אחידים בהתאם לנהלים המפורטים בס"ק5לסעיף 4.11 (ועדת משנה למכס ולכללי מקור) העשויים להיות נחוצים לניהול, יישום ופרשנות של הסכם זה בענייני מכס ונושאים קשורים; (ד) לשנות, בלי לפגוע ביעדי ההסכם, בהחלטת ועדה משותפת: (i) את לוחות המכס בנספח 2 ב' (ביטול מכסים) במטרה להוסיף טובין אחד או יותר שהוחרגו מלוח המכס של צד; (ii) תקופות ביטול בשלבים שנקבעו בלוחות המכס בנספח 2 ב' (ביטול מכסים); (iii) את כללי המקור הספציפיים שנקבעו בנספח 3 א' (כללי מקור ספציפיים למוצר); (iv) את רשימת הטובין המקוריים לפי ס"ק 3 לסעיף 3.14 כפי שנקבעה בנספח 3 ב'; (v) את רשימת המדינות שאינן צדדים לפי ס"ק 3 לסעיף 3.14 כפי שנקבעה בנספח 3 ג'; (vi) את הצהרת המקור כפי שנקבעה בנספח 3 ד' (הצהרת מקור); (vii) את כללי הנוהל להליכי פאנל הקבועים בנספח 18 א' ואת קוד ההתנהגות הקבוע בנספח 18 ב'; וכן (viii) כל נוהל אחיד שאומץ לפי ס"ק 3 ג'. כל צד יישם, בכפוף להשלמת ההליכים המשפטיים הפנימיים החלים עליו ולאחר מתן הודעה על כך, כל שינוי הנזכר בתת-ס"ק זה, תוך כל פרק זמן שהצדדים עשויים להסכים עליו;1 (ה) לאמץ פרשנויות להוראות הסכם זה. פרשנויות כאמור יילקחו בחשבון על ידי פאנל שיוקם במסגרת פרק 18 (יישוב סכסוכים); (ו) לנקוט כל פעולה אחרת במימוש תפקידיה ככל שהצדדים עשויים להסכים. 4. הוועדה המשותפת תתכנס בעת הצורך, על פי בקשה בכתב של צד. 5. הוועדה המשותפת תתכנס בסן חוזה ובירושלים לסירוגין. הצד המארח רשאי להחליט לקיים את מושב הוועדה המשותפת במקום אחר. 6. כל החלטות הוועדה המשותפת יתקבלו בהסכמה הדדית. 7. הוועדה המשותפת תקבע את כללי הנוהל שלה, וכן את לוחות הזמנים וסדרי היום של מפגשיה. 1 בקוסטה ריקה, החלטות הוועדה המשותפת לפי תת-ס"ק 3 (ג) ו-(ד) יהיו שוות ערך למסמך הנזכר בסעיף 121.4, פסקה שלישית (protocolo de menor rango) של החוקה הפוליטית של רפובליקת קוסטה ריקה (Constitución Politica de Costa Rica la República de.) 8. מפגשי הוועדה המשותפת יכולים להתנהל פנים אל פנים או בכל אמצעי טכנולוגי אחר כפי שיקבעו הצדדים. סעיף 17.2: הקמת ועדות משנה, קבוצות עבודה וגופים אחרים 1. הצדדים הקימו את ועדות המשנה הבאות: (א) ועדת משנה לסחר בטובין; וכן (ב) ועדת משנה למכס וכללי מקור. 2. הוועדה המשותפת רשאית להקים ולאצול סמכויות לוועדות משנה, קבוצות עבודה או כל גוף אחר על מנת לסייע לה בביצוע משימותיה. 3. ועדות המשנה, קבוצות העבודה והגופים האחרים יודיעו לוועדה המשותפת על לוח הזמנים של מפגשיהן ויגישו סיכומים של מפגשיהם לוועדה המשותפת. 4. כל ההחלטות, ההמלצות או חוות הדעת יתקבלו בהסכמה הדדית. 5. המפגשים יכולים להתקיים באופן אישי או בכל אמצעי טכנולוגי אחר. סעיף 17.3: מתאמי הסכם 1. כל צד ימנה מתאם הסכם כאמור להלן: (א) בקוסטה ריקה, המינהל הכללי לסחר חוץ, המשרד לסחר חוץ או מחליפו; וכן (ב) בישראל, המחלקה להסכמים דו-צדדיים, מינהל סחר חוץ, משרד הכלכלה והתעשייה, או מחליפו. 2. מתאמי ההסכם: (א) יפעלו במשותף לפיתוח סדרי יום; (ב) יערכו הכנות אחרות למפגשי הוועדה המשותפת; (ג) יקיימו מעקב אחרי החלטות הוועדה המשותפת כפי שמתאים; (ד) ישמשו כנקודות קשר כדי להקל על התקשורת בין הצדדים בכל עניין המכוסה ע"י הסכם זה, אלא אם כן יש הוראות אחרות בהסכם זה; (ה) יקבלו כל הודעה, בקשה ומידע שנמסר במסגרת הסכם זה ויגיבו עליהם, אלא אם כן יש הוראות אחרות בהסכם זה; וכן (ו) יסייעו לוועדה המשותפת בכל עניין אחר שהוועדה המשותפת תפנה אליהם. 3. מתאמי ההסכם רשאים להיפגש בעת הצורך, לרבות בכל אמצעי טכנולוגי זמין. פרק 18 יישוב מחלוקות סעיף 18.1: יעד 1. יעדיו של פרק זה הם לקבוע מנגנון אפקטיבי ויעיל ליישוב מחלוקות בין הצדדים באשר לזכויותיהם והתחייבויותיהם לפי הסכם זה. 2. הצדדים ישתדלו להסכים בנוגע לפרשנות ולהחלתו של הסכם זה ויעשו את כל המאמצים באמצעות שיתוף פעולה, התייעצות, או אמצעים אחרים, להגיע לפתרון מוסכם בנוגע לכל עניין העשוי להשפיע על פעולתו. 3. בהיעדר פתרון מוסכם הדדית, יעדו הראשון של פרק זה יהיה באופן כללי להבטיח את ביטול האמצעים הנוגעים בדבר אם נמצא שאלה אינם עולים בקנה אחד עם הוראות הסכם זה. סעיף 18.2: היקף וכיסוי למעט עניינים הנובעים מההסכמים המוזכרים בס"ק 1 לסעיף 7.2 (הטלת אמצעי מגן עולמיים), ופרקים 8 (השקעה), 11 (רכש ממשלתי), 13 (מיזמים קטנים ובינוניים), 14 (שיתוף פעולה בטכנולוגיה וחדשנות), ו-15 (תחרות), אלא אם כן יש הוראות אחרות בהסכם זה, הוראות פרק זה יחולו ביחס למניעה או יישוב של כל המחלוקות בין הצדדים בנוגע לפרשנות או להחלה הסכם זה או בכל מקום בו צד סבור כי: (א) אמצעי של הצד האחר אינו עולה בקנה אחד עם התחייבויותיו על פי הסכם זה; או (ב) הצד האחר לא מילא בדרך אחרת את התחייבויותיו לפי הסכם זה; או (ג) תועלת שסביר היה לצפות שתצמח לו לפי הוראת פרקים 2 (סחר בטובין), ו-3 (כללי מקור) מתבטלת או נפגעה כתוצאה מהחלת אמצעי של הצד האחר שאינו עומד בסתירה להסכם זה. סעיף 18.3: בחירת פורום 1. כאשר יש מחלוקת בנוגע לכל עניין המכוסה הן על ידי הסכם זה והן על ידי הסכם WTO או כל הסכם סחר חופשי אחר ששני הצדדים צד לו, הצד המתלונן רשאי לבחור את הפורום ליישוב המחלוקת. 2. לאחר שהצד המתלונן ביקש הקמת ועדה ליישוב מחלוקות במסגרת הסכם כאמור בס"ק 1, הפורום שנבחר ישמש תוך שלילת פורומים אחרים. סעיף 18.4: פתרון מוסכם הדדית הצדדים עשויים להגיע לפתרון מוסכם למחלוקת לפי פרק זה בכל עת. הצדדים יודיעו במשותף לוועדה המשותפת של כל פתרון כאמור. עם ההודעה על הפתרון המוסכם הדדית, יופסק כל הליך ליישוב מחלוקות לפי פרק זה. סעיף 18.5: התייעצויות 1. כל מחלוקת ביחס לכל עניין הנזכר בסעיף 18.2, במידת האפשר, תיושב בהתייעצויות בתום לב במגמה להגיע לפתרון מוסכם הדדית בין הצדדים. 2. כל בקשה להתייעצויות תוגש בכתב ויפורטו בה הנימוקים לבקשה, כולל זיהוי האמצעים הנדונים, וציון הבסיס המשפטי לבקשה, כולל הוראות ההסכם הנחשבות בנות החלה. 3. הוגשה בקשה להתייעצות בהתאם לס"ק 2, הצד שאליו הוגשה הבקשה ישיב על הבקשה בתוך 15 ימים אחרי תאריך קבלתה וייכנס להתייעצויות בתוך תקופה של לא יותר מ-30 ימים אחרי תאריך קבלת הבקשה, במטרה להגיע לפתרון משביע רצון הדדית. 4. התייעצויות בעניינים דחופים, כולל אלה הנוגעים לטובין מתכלים או עונתיים, או טובין או שירותים המאבדים במהרה את ערכם המסחרי, כגון טובין או שירותים עונתיים מסוימים, יתקיימו בתוך 15 ימים ממועד קבלת הבקשה, ותיחשב כאילו הסתיימה בתוך 25 ימים ממועד קבלת הבקשה. 5. התייעצויות יתקיימו בשטח הצד שמתלוננים נגדו, אלא אם כן הצדדים מסכימים אחרת, או בכל אמצעי טכנולוגי זמין שהצדדים מסכימים עליו. 6. הצדדים יעשו כל מאמץ להגיע לפתרון משביע רצון הדדית בכל עניין באמצעות התייעצויות. למטרה זו, הצדדים: (א) ימסרו מידע מספיק ככל שעשוי להיות זמין באופן סביר בשלב ההתייעצויות כדי לאפשר בדיקה מלאה של האמצעי המשפיע לכאורה על יישום ההסכם; וכן (ב) יראו כסודי כל מידע, לרבות מסמכים שהוכנו במיוחד למטרות התייעצויות, שהוחלף במהלך ההתייעצויות ובלי לפגוע בזכויותיו של צד בכל הליכים נוספים. סעיף 18.6: הפניה לפאנל ליישוב מחלוקות 1. אלא אם כן הצדדים החליטו אחרת, הצד המתלונן רשאי להפנות עניין כאמור בסעיף 18.5לפאנל ליישוב מחלוקות אם העניין לא יושב: (א) תוך 55 ימים מתאריך קבלת הבקשה להתייעצויות; או (ב) תוך 25 ימים מתאריך קבלת הבקשה להתייעצויות בנושאים כאמור בס"ק 4 לסעיף 18.5. 2. הצד המתלונן ימסור הודעה בכתב על ההפניה למתאם של הצד האחר, תוך ציון האמצעי הספציפי או העניין האחר שבמחלוקת ויספק סיכום קצר של הבסיס המשפטי לתלונה, המספיק כדי להציג את הבעיה בצורה ברורה. סעיף 18.7: שירותים טובים, פישור וגישור 1. הצדדים רשאים, בכל עת לפנות לשיטה חלופית של יישוב מחלוקות, כגון שירותים טובים, פישור או גישור. 2. כל צד רשאי בכל עת להתחיל, להשעות או לסיים הליכים שנפתחו לפי סעיף זה. 3. הליכים הכרוכים בשירותים טובים, פישור או גישור, לרבות מסמכים שהוכנו במיוחד למטרות הליכים אלה, הינם חסויים ואינם פוגעים בזכויות הצדדים בהליכים אחרים. 4. כאשר הליכים לשירותים טובים, פישור או גישור מסתיימים ללא הסכם בין הצדדים, הצד המתלונן רשאי לבקש הקמת פאנל. סעיף 18.8: כללי נוהל וקוד התנהגות 1. כללי הנוהל שבנספח 18 א' וקוד ההתנהגות שבנספח 18 ב' יחולו על כל ההליכים שייפתחו לפי פרק זה, אלא אם כן הצדדים יסכימו אחרת. 2. ניתן לשנות את כללי הנוהל ואת קוד ההתנהגות בהחלטה של הוועדה המשותפת. סעיף 18.9: מינוי פאנל 1. הפאנל יורכב משלושה חברי פאנל. 2. בתוך 30 ימים ממתאריך קבלת ההודעה הנזכרת בסעיף 18.6, כל צד יודיע לצד האחר על מינויו של חבר פאנל ויציע עד ארבעה מועמדים לכהן כיו"ר הפאנל. לא מינה צד חבר פאנל בתוך פרק זמן זה, חבר הפאנל ימונה על ידי הצד האחר מבין המועמדים שהוצעו לתפקיד היו"ר על ידי הצד שלא מינה חבר פאנל, אם קיימת רשימה כאמור, או, בהיעדר רשימה כאמור, מבין המועמדים המוצעים של הצד האחר. 3. הצדדים, בתוך 45 ימים מתאריך קבלת ההודעה הנזכרת בסעיף 18.6, ישתדלו להחליט, מבין המועמדים המוצעים, על חבר פאנל שישמש כיו"ר. לא החליטו הצדדים על יו"ר בתוך פרק זמן זה, בתוך שבעה ימים נוספים ימונה היו"ר לאחר בחירה בהגרלה, מבין המועמדים המוצעים, בנוכחות נציגי שני הצדדים. 4. אם חבר פאנל שמונה על ידי צד פורש, מורחק או מאבד את יכולתו לכהן, ימונה מחליף על ידי אותו צד בתוך 30 ימים, ובמקרים דחופים, תוך 15 ימים. ואם לא כן, ימונה המחליף על ידי הצד האחר מרשימת המועמדים המוצעים ליו"ר בהתאם למשפט השני של ס"ק 2. 5. אם יושב ראש הפאנל פורש, מורחק או מאבד את יכולתו לכהן, ישתדלו הצדדים להחליט על מינוי מחליף בתוך 30 ימים, ובמקרים דחופים, לרבות כאלה הנוגעים לטובין מתכלים או עונתיים, או טובין או שירותים המאבדים במהירות מערכם המסחרי, תוך 15 ימים. לא החליטו הצדדים על יו"ר בתוך פרק זמן זה, בתוך שבעה ימים נוספים ימונה היו"ר לאחר בחירה בהגרלה, מבין המועמדים המוצעים, בנוכחות נציגי שני הצדדים. 6. אם מינוי בס"ק 4 או 5 ידרוש בחירה מרשימת המועמדים המוצעים ליו"ר ולא נותרו מועמדים, כל צד יציע עד שלושה מועמדים נוספים בתוך 30 ימים, ובתוך שבעה ימים נוספים ימונה היו"ר לאחר בחירה בהגרלה, מבין המועמדים המוצעים, בנוכחות נציגי שני הצדדים. 7. הרחקת חבר פאנל תתקיים רק מהסיבות ובהתאם לנהלים המפורטים בכללים 50 עד 52 לכללי הנוהל שבנספח 18 א'. 8. כל מגבלת זמן החלה על ההליך תושעה החל מהתאריך שבו חבר פאנל או היו"ר פורשים, מורחקים או מאבדים את יכולתם לכהן, ותחודש בתאריך מינוי המחליף. 9. הפאנל יוקם בתאריך מינוי חבר הפאנל האחרון. סעיף 18.10: כישורי בוררים 1. כל הבוררים: (א) יהיו בעלי מומחיות או ניסיון במשפט, סחר בינלאומי, בעניינים אחרים המכוסים על ידי הסכם זה, או ביישוב מחלוקות המתעוררות במסגרת הסכמי סחר בינלאומי; (ב) ייבחרו אך ורק על בסיס של אובייקטיביות, חוסר משוא פנים, אמינות ושיקול דעת איתן; (ג) יהיו בלתי תלויים, ולא יהיו מסונפים לצד כלשהו או יקבל הוראות ממנו; (ד) יהיו אזרחי מדינות המקיימות יחסים דיפלומטיים עם שני הצדדים; וכן (ה) יצייתו לקוד ההתנהגות המצורף כנספח 18 ב'; וכן (ו) לא היו מעורבים בהליך חלופי ליישוב סכסוכים כאמור בסעיף 18.7 בנוגע לאותה מחלוקת. 2. ליו"ר יהיה גם ניסיון בנהלי יישוב מחלוקות. 3. חברי פאנל המוצעים לכהן כיו"ר, לא יהיו אזרחי צד ומקום ומגוריהם הרגיל לא יהיה בשטח צד. 4. חברי פאנל שימונו על ידי כל צד, אלא אם כן הצדדים מסכימים אחרת על בסיס של כל מקרה לגופו, לא יהיו אזרחי מי מן הצדדים, ומקום מגוריהם הרגיל לא יהיה בשטח מי מן הצדדים. סעיף 18.11: בקשה להקמת פאנל 1. הצד המתלונן רשאי לבקש הקמה של פאנל אם: (א) הצד שהתלוננו נגדו לא השיב לבקשה להתייעצויות בהתאם למסגרות הזמן שנקבעו בפרק זה; (ב) לא התקיימו התייעצויות בתוך תקופה של 55 ימים אחרי תאריך קבלת הבקשה להתייעצויות או 25 ימים כאשר העניין נוגע למקרים דחופים, לרבות כאלה הנוגעים לטובין מתכלים או עונתיים, או טובין או שירותים המאבדים במהירות מערכם המסחרי כגון טובין או שירותים עונתיים מסוימים; או (ג) הצדדים לא הצליחו ליישב את המחלוקת באמצעות התייעצויות בתוך 55 ימים אחרי תאריך הבקשה להתייעצויות. 2. בקשות להקמת פאנל יוגשו בכתב לצד שמתלוננים נגדו. הצד המתלונן יזהה בבקשה את האמצעי המסוים הנדון, ויסביר כיצד אמצעי זה מהווה הפרה של הוראות הסכם זה באופן המהווה בבירור את הבסיס המשפטי לתלונה, כולל ציון ההוראות הנוגעות בדבר של הסכם זה. 3. צד לא יבקש כינון של פאנל כדי לבחון אמצעי מוצע. 4. הבקשה לכינון הפאנל כנזכר בסעיף זה תהווה את תנאי ההתייחסות של הפאנל לבוררות, אלא אם כן הסכימו הצדדים אחרת. 5. אלא אם כן הסכימו הצדדים אחרת, הפאנל יוקם וימלא את תפקידיו באופן העולה בקנה אחד עם הוראות פרק זה. סעיף 18.12: תפקיד הפאנל 1. תפקידו של הפאנל יהיה לקיים הערכה אובייקטיבית של העניין שלפניו, בהתאם לבקשה לכינון הפאנל רשאי, לבקשת הצדדים לסכסוך, להגיש המלצות ליישוב המחלוקת, כולל בחינה של עובדות המקרה ותחולתן ועמידתן בקנה אחד עם הסכם זה. קבע אם הפאנל כי אמצעי אינו עולה בקנה אחד עם הוראה של הסכם זה, הוא ימליץ כי הצד שמתלוננים נגדו יביא את האמצעי לידי התאמה עם אותה הוראה. הפאנל רשאי, לבקשת הצדדים למחלוקת, להגיש המלצות1 לישוב המחלוקת. 2. הפאנל יבסס את דוחותיו על ההוראות הנוגעות בדבר של הסכם זה ועל מידע שנמסר במסגרת ההליכים, כולל ההגשות, הראיות והטיעונים שהוצגו בשימועים. 3. הפאנלים שהוקמו לפי פרק זה יפרשו את הוראותיו של הסכם זה בהתאם לכללי הפרשנות הנהוגים במשפט הבינלאומי הציבורי2. הפאנלים לבוררות לא יוכלו להרחיב או לצמצם את הזכויות והתחייבויות הכלולות בהסכם זה. סעיף 18.13: הליכי הפאנל 1. אם לא הסכימו הצדדים אחרת, הפאנל יחיל את כללי הנוהל המצורפים כנספח 18 א', אשר יבטיחו: (א) סודיות של ההליכים וההגשות בכתב לפאנל והתקשורת עמו; (ב) בכפוף לס"ק (ו), כל שימוע בפני הפאנל יהיה פתוח לציבור; (ג) זכות לשימוע אחד לפחות בפני הפאנל לבוררות; (ד) הזדמנות לכל צד להביא הגשות ראשוניות והגשות הזמה; (ה) את יכולתו של הפאנל לבקש מידע, ייעוץ טכני וחוות דעת של מומחים; וכן (ו) הגנה על מידע שצד כלשהו מועיד כחסוי. 2. פאנל, בהתייעצות עם הצדדים, רשאי לקבוע כללי נוהל משלימים שאינם סותרים את הוראות פרק זה, ויבטיחו יחס שווה בין הצדדים. 3. פאנל יאמץ את החלטותיו בהסכמה. במקרה שפאנל לא יצליח להגיע להסכמה, הוא יאמץ את החלטותיו בהצבעת רוב. חברי פאנל רשאים להגיש חוות דעת נפרדות בנושאים שלא הוכרעו פה אחד. הפאנל לא יחשוף אילו חברי פאנל קשורים לקולות רוב או מיעוט. 4. מקום דיוני הפאנל ייקבע בהסכמה הדדית בין הצדדים. אם הצדדים לא יצליחו להגיע להסכמה, המקום יהיה סן חוזה אם הצד המתלונן הוא ישראל וירושלים אם הצד המתלונן הוא קוסטה ריקה. הצד המתלונן רשאי להחליט לקיים את הפגישה במקום אחר. 5. אלא אם כן הצדדים יסכימו אחרת בתוך 15 ימים מתאריך קבלת ההודעה הנזכרת בסעיף 18.6 על ידי הצד המוגש נגדו תלונה, תנאי ההתייחסות של הפאנל יהיו: "לבחון, לאור ההוראות הרלוונטיות של הסכם זה, את העניין המפורט בהודעה הנזכרת בסעיף 18.6, ולקבל ממצאים, קביעות והמלצות, אם בכלל, בהתאם לסעיפים 18.12 ו-18.14". 1 למען הבהירות, ההמלצות לא יכללו תשלום פיצוי כספי 6. אם הצד המתלונן טוען כי הטבה בוטלה, תנאי הייחוס יצוינו זאת. 7. אם צד מעוניין שהפאנל יקבע את מידת ההשפעות המסחריות השליליות של אמצעי שנמצא כי אינו עולה בקנה אחד עם התחייבויות הסכם זה או של אמצעי שנמצא שגרם לביטול או לפגיעה כמשמעותו בס"ק (ג) לסעיף 18.2, תנאי ההתייחסות יצוינו זאת. 8. הפאנל רשאי לבקש מידע וייעוץ טכני, בכפוף לכללי הנוהל שבנספח 18 א'. 9. הפאנל רשאי לקבוע את סמכות השיפוט שלו. 10. הפאנל רשאי להאציל ליו"ר סמכות לקבל החלטות מינהליות ופרוצדורליות. 11. הפאנל, בהתייעצות עם הצדדים, רשאי, לאור התפתחויות בלתי צפויות, לשנות פרק זמן החל בהליכי הפאנל ולבצע התאמות פרוצדורליות או מינהליות אחרות הנדרשות להגינות או ליעילות ההליך. 12. אם צד רואה עניין כמקרה דחוף, כולל מקרה של טובין המאבדים במהירות מערכם המסחרי כגון טובין או שירותים עונתיים מתכלים, צד זה רשאי להגיש בקשה מנומקת לפאנל לפרק זמן מואץ להליכי הפאנל. עם קבלת בקשה כזו, הפאנל ייתן לצד השני את ההזדמנות להגיב ויפרסם את החלטתו האם פרק הזמן המואץ יחול תוך 10 ימים ממועד מינוי חבר הפאנל האחרון. 13. כל ההליכים יתנהלו בשפה האנגלית או בשפה אחרת אם הצדדים יחליטו. סעיף 18.14: דוחות הפאנל 1. הפאנל יפרסם דוחות בהתאם להוראות פרק זה ונספחיו וישקול, בין היתר, את טענותיהם וטיעוניהם של הצדדים. 2. כאשר הפאנל סבור כי אינו יכול לפרסם את הדוח הראשוני תוך 90 ימים, הוא יודיע לצדדים בכתב על הסיבות לעיכוב ויציין את פרק הזמן המשוער שבתוכו יפרסם את הדוח הראשוני שלו. בשום פנים ואופן לא יפורסם הדוח הראשוני מאוחר יותר מ-120 יום מתאריך הקמת הפאנל. 3. הדוח הראשוני של הפאנל יהיה חסוי. 4. כל צד רשאי להגיש הערות בכתב לפאנל על הדוח הראשוני שלו תוך 30 ימים ממועד הצגת הדוח או כל תקופה אחרת כפי שהצדדים יסכימו עליה אחרת. הערות כאמור יימסרו לצד האחר. אחרי עיון בהערות בכתב של הצדדים על הדוח הראשוני, הפאנל רשאי לבקש כל חוות דעת נוספת מצד, לשנות את הדוח שלו ולבצע כל בדיקה נוספת שהוא רואה לנכון. 5. הפאנל יגיש לצדדים דוח סופי הכולל כל חוות דעת נפרדת בעניינים שלא הוסכמו פה אחד, תוך 45 ימים, ובמקרים דחופים, תוך 30 ימים ממועד הצגת הדוח הראשוני. 6. אלא אם כן הצדדים יסכימו אחרת, הפאנל, תוך 90 ימים, ובמקרים דחופים 60 ימים, אחרי מינוי היו"ר, יגיש לצדדים דוח ראשוני המכיל ממצאי עובדה וקביעתו בשאלה: (א) (i) האם האמצעי הנדון אינו עולה בקנה אחד עם התחייבויות הסכם זה; (ii) האם הצד נכשל בדרך אחרת במילוי התחייבויותיו על פי הסכם זה; או (iii) האם האמצעי הנדון גורם לביטול או לפגיעה במובן של תת-ס"ק ג' של סעיף 18.2; וכן (ב) כל ממצא או קביעה אחרים הנדרשים בתנאי ההתייחסות וכן נימוקים לממצאיו ולקביעותיו. 7. הדוח הסופי של פאנל יהיה סופי ומחייב את הצדדים. 8. במקרים דחופים, לרבות מקרה הכרוך בטובין המאבדים במהירות מערכם המסחרי, כגון טובין מתכלים או עונתיים, הפאנל יעשה כל מאמץ לפרסם את הדוח הראשוני שלו תוך 60 ימים ממועד הקמתו. בשום פנים ואופן לא יפורסם הדוח הראשוני מאוחר יותר מ- 75 ימים לאחר הקמת הפאנל. אם צד יבקש זאת, הפאנל ייתן החלטה מקדמית תוך 10 ימים מהקמתו, בשאלה האם הוא סבור שהמקרה דחוף. 9. אלא אם כן הצדדים יסכימו אחרת, הדוח הסופי של הפאנל יפורסם לציבור, במלואו או בחלקו, תוך 15 ימים אחרי הצגתו לצדדים, בכפוף להגנה על מידע סודי. סעיף 18.15: בקשה להבהרת הדוח 1. תוך 10 ימים אחרי פרסום הדוח, צד רשאי להגיש בקשה בכתב לפאנל להבהרת כל קביעה או המלצה בדוח שנראית לצד דו-משמעית. הפאנל יגיב לבקשה תוך 10 ימים מהגשת הבקשה. 2. הגשת בקשה לפי ס"ק 1 לא תשפיע על פרקי הזמן המפורטים בסעיף 18.17 ובסעיף 18.18 אלא אם כן הפאנל יחליט אחרת. סעיף 18.16: השעיה וסיום של הליכים 1. מקום שהצדדים מסכימים, הפאנל רשאי להשעות את עבודתו בכל עת, לפרק זמן שאינו עולה על 12 חודשים מתאריך הסכמה כאמור. במהלך תקופה זו יחודש ההליך המושהה לפי בקשת מי מן הצדדים. הושעתה עבודתו של הפאנל ליותר מ-12 חודשים, הסמכות להקמת הפאנל תפקע אלא אם כן הצדדים מסכימים אחרת. פקעה הסמכות ולא הושג הסדר, צד רשאי לבקש הליך חדש לאותו אמצעי. 2. הצדדים רשאים להסכים לסיים הליכי פאנל שהוקם לפי פרק זה, במקרה שנמצא פתרון משביע רצון הדדית למחלוקת. במקרה כאמור, הצדדים יודיעו במשותף ליו"ר הפאנל. אם צד סבור שהצד האחר לא עמד בפתרון המספק הדדית שהושג בין הצדדים, צד רשאי לבקש הליך חדש לאותו אמצעי במועד מאוחר יותר. 4. לפני שהפאנל מוציא את הדוח הסופי שלו, הוא יהיה רשאי בכל שלב של ההליכים להציע לצדדים כי המחלוקת תיושב בדרכי נועם. סעיף 18.17: יישום הדוח הסופי, פיצוי ואי יישום – השעיית הטבות 1. צד ימלא באופן מיידי אחרי הקביעה או ההמלצות, אם יש כאלה, הכלולות בדו"ח הסופי של הפאנל. 2. אם אין זה מעשי לציית באופן מיידי, הצדדים ישתדלו להסכים על פרק זמן סביר לציות. בהיעדר הסכמה כאמור תוך 30 ימים מתאריך פרסום הדוח הסופי, צד רשאי לבקש מהפאנל המקורי לקבוע את משך פרק הזמן הסביר, לאור הנסיבות הספציפיות של המקרה. הנחיה לפאנל תהיה שהזמן הסביר לציות לקביעה או להמלצה לא יעלה על 12 חודשים מתאריך פרסום הדוח הסופי. יש לתת את פסיקת הפאנל בתוך 30 ימים מהבקשה. 3. במקרה של חילוקי דעות לגבי קיומו של אמצעי התואם את הקביעה או ההמלצה בדוח הסופי או השאלה אם אמצעי זה עולה בקנה אחד עם הקביעה או ההמלצה של הפאנל, מחלוקת כאמור תוכרע על ידי הפאנל המקורי לפני שניתן יהיה לבקש פיצוי או להחיל השעיית הטבות בהתאם לסעיף 18.16. במקרה שהפאנל המקורי, או מי מחבריו, אינם זמינים, יחולו הנהלים שנקבעו בסעיף 18.9. פסיקת הפאנל תינתן בדרך כלל תוך 45 ימים. 4. הטבות לא יושעו עד שהפאנל יפרסם את פסיקתו בהתאם לס"ק 3. 5. כאשר בוחנים אילו הטבות יש להשעות, על הצד המתלונן לבקש תחילה להשעות הטבות באותו ענף או ענפים המושפעים ע"י האמצעי או העניין שבית הדין לבוררות מצא כי אינו עולה בקנה אחד עם הסכם זה. הצד המתלונן הרואה כי אין זה מעשי או יעיל להשעות הטבות באותו ענף או ענפים רשאי להשעות הטבות בענפים אחרים אבל רק שווה ערך כלכלית לאלה המושפעים ע"י האמצעי שהפאנל מצא כי אינו עולה בקנה אחד עם הסכם זה. 6. פיצוי והשעיית הטבות יהיו אמצעים זמניים ויוחלו רק על ידי הצד המתלונן, עד שהאמצעי שנמצא כי אינו עולה בקנה אחד עם הסכם זה, יבוטלו או יתוקנו כדי להביאם להתאמה עם הסכם זה, או עד שהצדדים יישבו את המחלוקת בדרך אחרת. סעיף 18.18: בדיקת ציות 1. בלי לפגוע בהליכים המפורטים בס"ק 3 לסעיף 18.17, אם הצד שמתלוננים נגדו סבור שביטל את אי ההתאמה, הוא רשאי להפנות את העניין לפאנל המקורי על ידי מתן הודעה בכתב לצד המתלונן. הפאנל יתכנס מחדש בהקדם האפשרי לאחר מסירת הבקשה ויפרסם את הדוח שלו בעניין בתוך 60 ימים לאחר שהצד שמתלוננים נגדו מוסר הודעה. 2. החליט הפאנל כי הצד שמתלוננים נגדו ביטל את אי ההתאמה, הצד המתלונן יחזיר מיד את כל ההטבות שהשעה לפי סעיף 18.17. סעיף 18.19: מסגרות זמן כל מסגרת זמן שנקבעה בפרק זה ניתנת לקיצור, לוויתור או להארכה בהסכמה בין הצדדים. סעיף 18.20: גמול והוצאות 1. בגמול ובהוצאות של הפאנל יישאו הצדדים בחלקים שווים. 2. כל צד יישא צד בהוצאותיו ובעלויות המשפטיות שלו בהליכי בית הדין לבוררות. סעיף18.21: הפניותענייניםמהליכים שיפוטיים או מנהליים 1. התעוררה סוגיהשל פרשנות או החלהשל הסכםזהבהליך פנימי,שיפוטי או מנהלי של צד,אשר אחד סבור כי היא מצדיקה את התערבותו, או אם בית משפט או גוף מינהלי מבקשים את דעותיו של צד, צד זה יודיע לצד האחר. הוועדה המשותפתתשתדל להחליט עלתגובה מתאימהבמהירות האפשרית. 2. הצד שבשטחו נמצא בית המשפט או הגוף המנהלי יגיש כל פרשנות של הוועדה לבית המשפט או לגוף המינהלי בהתאם לכלליםשלאותו פורום. 3.לאעלהבידיהוועדהלהחליטעלהפרשנות,כלצדרשאילהגישאתדעותיולביתהמשפטאולגוףהמינהלי בהתאםלכללים של אותו פורום. צד לא יעניק זכות תביעה לפי הדין שלו נגד הצד האחר בטענה שמעשה או מחדל של אותו צד אחר אינם עולים בקנה אחד עםהסכםזה. נספח 18 א' כללי נוהל להליכי פאנל תחולה 1. כללי סדר הנוהל הבאים נקבעים לפי סעיף 18.8, ויחולו על הליכי פאנל לפי פרק זה אלא אם כן הצדדים יסכימו אחרת. 2. כל הפניה בכללי נוהל אלה לסעיף היא הפניה לסעיף המתאים בפרק. הגדרות 1. למטרות נספח זה: יועץ פירושו אדם הנשכר ע"י צד כדי לייעץ או לסייע לצד בקשר להליך הפאנל; עוזר פירושו אדם אשר, לפי תנאי מינויו ע"י בורר, עורך תחקיר או מעניק תמיכה מקצועית אחרת לאותו בורר; פרק פירושו פרק 18 (יישוב מחלוקות) של הסכם זה; קוד התנהגות פירושו קוד ההתנהגות המפורט כנספח 18 ב' (קוד התנהגות); צד מתלונן פירושו צד המבקש הקמת פאנל; יום פירושו יום לוח; מומחה פירושו יחיד המוסר מידע, ייעוץ טכני או חוות דעת מומחה שפאנל מבקש; חג פירושו כל יום שישי, יום שבת ויום ראשון וכל יום אחר שצד מועיד כחג רשמי; פאנל פירושו פאנל שהוקם לפי סעיף 18.9; חבר פאנל פירושו חבר בפאנל שהוקם לפי סעיף 18.9; הצד שמתלוננים נגדו פירושו הצד המקבל את הבקשה להקמת פאנל לפי סעיף 15.8; הליך פירושו הליך בפני פאנל; וכן נציג של צד פירושו כל עובד או כל אדם הממונה על ידי כל מחלקה או סוכנות ממשלתית או כל יישות ממשלתית אחרת של צד; וכן צוות פירושו בני אדם שבהנחייה ובשליטה של חבר פאנל או הפאנל, מלבד עוזרים. אחריות חברי הפאנל והמועמדים 2. חבר פאנל יימנע מהתנהגות בלתי הולמת וממראית עין של התנהגות בלתי הולמת, יהיה עצמאי וחסר פניות, יימנע מניגודי עניינים ישירים ועקיפים, יקפיד על אמות מידה גבוהות של התנהגות כך שהיושרה וחוסר הפניות של יישוב מחלוקות במסגרת הסכם זה יישמרו וינקוט אמצעים מתאימים כדי להבטיח שעוזרים ומומחים יפעלו לפי קוד התנהגות זה. חבר פאנל לשעבר יקיים את החובות שנקבעו בנספח זה, בשינויים המתחייבים. 3. מועמד לא יקבל מינוי כחבר פאנל אלא אם כן הוא משוכנע לחלוטין ביכולתו לעמוד בדרישות קוד התנהגות זה. ניהול ההליכים 4. הצד שבשטחו מתנהלים ההליכים יהיה אחראי לניהול הלוגיסטי של הליכי יישוב סכסוכים, בעיקר לארגון השימועים, אלא אם כן הצדדים מסכימים אחרת. הרכב הפאנל 5. תאריך מינוי הבורר ייחשב כתאריך שבו המועמד מגיש באופן אלקטרוני, לצדדים את הסכמתו בכתב, את טופס ההתחייבות המצורף לנספח זה ואת טופס ההתחייבות המצורף לנספח 18 ב'. אם המועמד לא מסר הודעת הסכמה בתוך יומיים אחרי שהודיעו למועמד על בחירתו, מועמד כאמור ייראה כאילו לא קיבל את המינוי. 6. עם מינויו של מועמד לשמש כחבר פאנל, הצד המתלונן יודיע למועמד בהקדם על מינויו כחבר פאנל. 7. בהתאם לנסיבות המתוארות בס"ק 4 ו-5 לסעיף 18.9, ימונה מחליף לחבר פאנל במהירות האפשרית בהתאם לנוהל לפי סעיף 18.9. כל פרק זמן החל על ההליך יושעה עד לתאריך מינוי המחליף. 8. פאנל יורכב מבני אדם שהם אזרחי מדינה המקיימת יחסים דיפלומטיים עם שני הצדדים. 9. חברי פאנל המוצעים לשמש כיו"ר לא יהיו אזרחי צד ומקום מגוריהם הרגיל לא יהיה בשטח צד. 10. חברי פאנל שמינה כל צד, אלא אם כן הצדדים הסכימו הצדדים אחרת על בסיס של כל מקרה לגופו, לא יהיו אזרחי הצד הממנה ומקום מגוריהם הרגיל לא יהיה בשטחו. הגשות בכתב ומסמכים אחרים 11. הצדדים והפאנל ימסרו כל הגשה בכתב, בקשה, הודעה או מסמך אחר באמצעות מסירה כנגד קבלה, דואר רשום, שליח, שידור פקס, דואר אלקטרוני או כל אמצעי תקשורת אחר המספק תיעוד של שליחתם. מקום שצד מוסר עותקים פיזיים של הגשות בכתב או כל מסמך אחר הקשורים להליך הפאנל, אותו צד ימסור באותו מועד גרסה אלקטרונית של ההגשות או המסמכים האחרים. 12. הצדדים ימסרו בו בזמן עותק של הגשותיהם בכתב וכל מסמך אחר לצד האחר ולכל אחד מחברי הפאנל. 13. בכל עת, צד רשאי לתקן טעויות סופר קטנות בכל הגשה בכתב או מסמך אחר הקשורים להליך הפאנל ע"י מסירת מסמך חדש שבו מצוינים בבירור השינויים. 14. הגשות בכתב, בקשות, הודעות או מסמכים אחרים מכל הסוגים יועברו באמצעים אלקטרוניים במידת האפשר, וייחשבו כאילו התקבלו בתאריך קבלת הנוסח האלקטרוני שלהם. 15. המועד האחרון ייספרו מהיום שלאחר תאריך קבלת ההגשות או המסמכים האמורים. 16. כאשר תקופה הנזכרת בפרק 18 או בנספח זה מתחילה או מסתיימת ביום חג של צד או בכל יום אחר שבו משרדי הממשלה של אותו צד סגורים בהוראת הממשלה או עקב כוח עליון, היא תיראה כאילו החלה או הסתיימה ביום העסקים הבא. הצדדים יחליפו רשימה של תאריכי החגים הרשמיים שלהם לשנה שלאחר מכן ביום שני הראשון של כל דצמבר. לוח זמנים 17. לאחר התייעצות עם הצדדים, הפאנל יקבע, מוקדם ככל שמעשי ובכל מועד אפשרי לאחר שהוסכם על הרכב הפאנל ותנאי הייחוס שלו, את לוח הזמנים להליך הפאנל, תוך התחשבות בהוראות ס"ק 12 לסעיף 18.13, אם נוגע בדבר. 18. בקביעת לוח הזמנים להליך הפאנל, הפאנל יספק לצדדים למחלוקת זמן מספיק להכין את טענותיהם, תוך התחשבות, בין היתר, בימי חגיהם, בימי העבודה שלהם ובנסיבות אחרות שעשויות להיות רלוונטיות ליכולתו של צד לעמוד בלוח הזמנים שקבע הפאנל. 19. בכפוף לכלל 18, הפאנל רשאי לשנות את לוח הזמנים מיוזמתו או לאחר התייעצות עם הצדדים, ובכל מקרה יודיע לצדדים בכתב באופן מיידי על כל שינוי כאמור. 20. כאשר, כתוצאה מהוראות כללים 15 ו-16, תאריך קבלת מסמך על ידי כל אחד מהצדדים עשוי להיות שונה, כל פרק זמן המחושב ביחס לקבלת מסמך זה ייספר בימי לוח, כאשר היום הראשון הוא היום שלאחר המעשה או העובדה שאליה הם מתייחסים. נטל ההוכחה 21. צד הטוען כי אמצעי של הצד האחר אינו עולה בקנה אחד עם הוראות הסכם זה או שהצד האחר לא עמד בדרך אחרת בהתחייבויותיו על פי הסכם זה, או שתועלת שהצד היה יכול לצפות באופן סביר שתצמח לו על פי הסכם זה מתבטלת או נפגעת, יישא בנטל של הוכחת טענותיו. 22. צד הטוען כי אמצעי כפוף לחריג לפי הסכם זה, יהיה בנטל להוכיח כי החריג חל. תחילת המחלוקת 23. אלא אם כן הצדדים יסכימו אחרת, תוך שבעה ימים מהקמתו, הפאנל ייצור קשר עם הצדדים על מנת לקבוע ענייני נוהל שהצדדים או הפאנל יראו לנכון. התנגדות מנומקת נגד חבר פאנל 24. כאשר צד מעלה התנגדות מנומקת נגד חבר פאנל או יו"ר בנוגע לציותו לקוד ההתנהגות, הוא ישלח הודעה בכתב לצד האחר ובה יפרט את נימוקיו המבוססים על ראיות ברורות בנוגע להפרת קוד ההתנהגות. 25. הצדדים יתייעצו בנושא ויגיעו למסקנה תוך שבעה ימים מקבלת הודעה כאמור: (א) אם הצדדים מסכימים כי קיימות הוכחות להפרת קוד ההתנהגות, הם ירחיקו את חבר הפאנל או היו"ר ויבחרו מחליף בהתאם לפסקאות 4 ו-5 של סעיף 18.9; או (ב) אם הצדדים אינם מסכימים כי קיימות הוכחות להפרת קוד ההתנהגות על ידי חבר פאנל, כל צד רשאי לבקש מיו"ר הפאנל לדון בעניין זה וליישב אותו. אם הערעור מועלה נגד יושב ראש הפאנל, העניין ייבחן על ידי שני חברי הפאנל האחרים. הגשות ראשוניות והגשות נגד 26. הצד המתלונן ימסור את ההגשה הראשונית שלו בכתב לצד שמתלוננים נגדו ולכל אחד מחברי הפאנל, לא יאוחר מ-15 ימים לאחר תאריך הקמת הפאנל. 27. ההגשה הראשונית בכתב תכיל את הפרטים הבאים: (א) נציג מורשה מיועד; (ב) כתובת שירות, מספרי טלפון ופקס, וכתובות דוא"ל; (ג) סיכום העובדות והנסיבות הנוגעות בדבר; (ד) טענת הצד, המנוסחת בצורה ברורה; (ה) ראיות תומכות; (ו) תאריך וחתימה. 28. הצד המוגש נגדו תלונה ימסור לאחר מכן את כתב הנגד שלו לצד המתלונן ולכל אחד מחברי הפאנל, לא יאוחר מ-30 יום ממועד קבלת ההגשה הראשונית בכתב. 29. הגשת-הנגד תכיל את הפרטים הבאים: (א) נציג מורשה ייעודי; (ב) כתובת שירות, מספרי טלפון ופקס וכתובות דוא"ל אליהן יש לשלוח הודעות העולות במהלך ההליך; (ג) עובדות וטיעונים עליהם מבוססת ההגנה; (ד) ראיות תומכות, לרבות מידע, ייעוץ טכני או חוות דעת מומחה, ומפרט ראיות אחרות שלא ניתן להציג בעת הגשתן, אך יוצגו בפני הוועדה לפני או במהלך הדיון הראשון; וכן (ה) תאריך וחתימה. פעולת פאנלים 30. יו"ר הפאנל יישב ראש בכל מושבי הפאנל. פאנל רשאי לאצול ליו"ר סמכות לקבל החלטות מינהליות ופרוצדורליות. 31. אם אין הוראות אחרות בכללי נוהל אלה, הפאנל רשאי לנהל את ענייניו בכל אמצעי מתאים, כולל אמצעים טכנולוגיים כגון טלפון, קישורי מחשב או ועידת וידאו, ובלבד שזכותו של צד להשתתף בפועל בהליכים תישמר. 32. הפאנל יתעד זיכרון דברים של הישיבות שנערכו במהלך כל הליך, אשר יישמרו בתיקי המחלוקת. 33. רק חברי פאנל רשאים להשתתף בדיוני הפאנל. הפאנל רשאי, בהתייעצות עם הצדדים, להתיר נוכחות של עוזרים, מתורגמנים, מתרגמים, או קצרנים במהלך דיוניו. 34. חברי הפאנל ובני האדם שנשכרו על ידי הפאנל ישמרו על סודיות הליכי הפאנל, לרבות דיוניו וכל מידע המוגן בהתאם לס"ק 1(א) ו-1(ד) לסעיף 18.13, המוסף לנספח 18-א (טופס התחייבות) וכללים 46 ו-47 של נספח זה. 35. הפאנל, בהתייעצות עם הצדדים, רשאי להעסיק: (א) עוזר, מתורגמן, מתרגם או קצרן ככל שיידרשו לו למילוי תפקידיו; וכן (ב) בהסכמת הצדדים, מספר סביר נוסף של בני אדם כאמור ככל שימצא לנכון לצורך ההליכים. 36. מקום שמתעוררת שאלת נוהל שאיננה מכוסה ע"י כללי נוהל אלה, הפאנל רשאי, בהתייעצות עם הצדדים, לאמץ הליך מתאים העולה בקנה אחד עם הסכם זה ונספח זה, ומבטיח יחס שווה בין הצדדים. 37. הפאנל, בהסכמת הצדדים, רשאי לשנות פרק זמן החל על ההליכים ולבצע התאמות פרוצדורליות או מינהליות אחרות כפי שיידרש במהלך ההליך. מידע, ייעוץ טכני וחוות דעת מומחה 38. לבקשת צד, או מיוזמתו, הפאנל רשאי לבקש מידע, ייעוץ טכני או חוות דעת מומחה מכל אדם שהוא רואה לנכון, בכפוף לכללים 38 עד 45, ולתנאים והתניות נוספים שהצדדים עשויים להסכים עליהם. הדרישות המפורטות בס"ק 1 (א) לסעיף 18.13(1) יחולו על מומחים אלה, כנדרש. 39. לפני שהפאנל יבקש מידע, ייעוץ טכני או חוות דעת מומחה, בהתאם לכלל 38, הוא יודיע לצדדים על כוונתו לבקש מידע, ייעוץ טכני או חוות דעת מומחה, יקצה להם פרק זמן הולם להגשת הערות, ויתחשב בהערות אלה. 40. בהודעה הנזכרת בכלל 39, הפאנל יספק נימוקים מוצדקים כדין לבקשת מידע, ייעוץ טכני או חוות דעת מומחה ויזהה את האדם או הגוף שממנו/מהם מבוקשים המידע, הייעוץ הטכני או חוות דעת המומחה. 41. הפאנל יבקש מידע, ייעוץ טכני או חוות דעת מומחה אך ורק בנוגע לסוגיות העובדתיות או המשפטיות שלפניו. 42. הפאנל ימסור לצדדים עותק של כל מידע, ייעוץ טכני או חוות דעת מומחה שהתקבלו לפי כלל 38 ויקצה להם פרק זמן הולם להגשת הערות. 43. כאשר הפאנל בוחן מידע, ייעוץ טכני או חוות דעת מומחה שהתקבלו לפי כלל 38 לצורך הכנת הדוח שלו, הוא יתחשב גם בתגובות או בהערות שהגישו הצדדים בנוגע למידע, ייעוץ טכני או חוות דעת מומחה כאמור. 44. הפאנל יקבע מגבלת זמן סבירה להגשת המידע, הייעוץ הטכני או חוות דעת המומחים המבוקשים לפי כלל 38, שלא תעלה על 45 ימים, אלא אם כן הצדדים הסכימו אחרת. 45. כאשר מוגשת בקשה לחפש מידע, ייעוץ טכני או חוות דעת מומחה לפי כלל 38, פאנל רשאי להשעות כל מגבלת זמן החלה על ההליכים עד לתאריך קבלת המידע, הייעוץ הטכני או חוות הדעת של המומחה על ידי הפאנל. סודיות 46. כל התיעוד, ההחלטות וההליכים הקשורים להליך שנקבע בפרק, וכן מפגשים, שימועים, דיונים ומושבים של הפאנל, יהיו חסויים, למעט דוח הפאנל. עם זאת, הדוח לא יכלול כל מידע שהגישו הצדדים לפאנל אשר מי מהם מגדיר כסודי. 47. הצדדים ינקטו את כל הצעדים הסבירים כדי להבטיח שנציגיהם, יועציהם וכל אדם או גוף שיש להם גישה להליכים מטעמם, ישמרו על סודיות כל התיעוד, ההחלטות וההליכים הקשורים להליך שנקבע בפרק, כמו גם מפגשים, שימועים ומושבים של הפאנל, למעט דוח הפאנל. 48. אין בכללי נוהל אלה דבר שימנע מצד לגלות לציבור הצהרות על עמדותיו. הרחקת חבר פאנל 49. אם צד סבור כי חבר פאנל או היו"ר אינם מצייתים לדרישות קוד ההתנהגות ועל כן יש להחליפם, אותו הצד יודיע מיד לצד האחר. עם קבלת הודעה זו, הצדדים יתייעצו, ואם כך יוחלט, יחליפו את חבר הפאנל או היו"ר ויבחרו מחליף. 50. לא עלה בידי הצדדים להחליט על הצורך להחליף חבר פאנל, כל צד רשאי לבקש שהעניין יובא בפני יו"ר הפאנל, שהחלטתו תהיה סופית. היו"ר ימסור החלטה בתוך 10 ימים מתאריך הבקשה. 51. לא עלה בידי חברי הפאנל בתוך 10 ימים מתאריך הבקשה על הצורך להחליף את היו"ר, כל צד רשאי לבקש שעניין כאמור יובא בפני אחד המועמדים או היחידים הנותרים של האנשים שמונו לשמש כיו"ר לפי ס"ק 3 לסעיף 18.9. שמו יוגרל בהגרלה על ידי היו"ר או נציג היו"ר. החלטתו של אדם זה בדבר הצורך להחליף את היו"ר תהיה סופית. שימועים 52. לכל צד תהיה זכות לשימוע אחד לפחות בפני הפאנל. הפאנל רשאי לזמן שימועים נוספים אם הצדדים מסכימים לכך. 53. אלא אם כן הצדדים מסכימים אחרת, השימועים יתקיימו בשטח הצד שמתלוננים נגדו. הצד שבשטחו מתקיימים ההליכים יהיה אחראי לניהול הלוגיסטי של ההליכים, לרבות מקום הדיונים וסיוע של מתורגמנים וצוות אחר כנדרש, אלא אם כן הסכימו הצדדים אחרת. 54. היו"ר יקבע את התאריך והשעה לשימועים בהתייעצות עם הצדדים ועם חברי הפאנל האחרים, ולאחר מכן יודיע לצדדים בכתב על תאריכים ושעות אלה, לא יאוחר מ-45 ימים לפני הדיונים, בהתאם ללוח הזמנים שקבע הפאנל. 55. על כל חברי הפאנל להיות נוכחים במהלך כל השימועים. 56. השימועים, הדיונים, המושבים והמפגשים של הפאנל יתקיימו בדלתיים סגורות. אף על פי כן, בני האדם הבאים רשאים להיות נוכחים בשימועים: (א) נציגים; (ב) יועצים; (ג) צוות ומתרגמים; (ד) עוזרים; וכן (ה) קצרנים של בית משפט. 57. רק הנציגים והיועצים יהיו רשאים לפנות אל הפאנל. 58. לא יאוחר מחמישה ימים לפני תאריך השימוע, כל צד ימסור רשימת שמות של בני אדם אשר ישמיעו טיעונים או הגשות בעל פה בשימוע מטעם אותו צד ושל נציגים או יועצים אחרים אשר ישתתפו בשימוע. 59. כל דיון יתנהל על ידי הפאנל באופן שיבטיח כי הצד המתלונן והצד שמתלוננים נגדו יקבלו זמן שווה לטיעונים, הזמות והזמות נגד. 60. הפאנל רשאי להפנות שאלות לכל אחד מהצדדים בכל עת במהלך הדיון. 61. הפאנל ידאג להכנת תמליל של כל דיון וימסור, בהקדם האפשרי, עותק לכל צד. 62. כל צד רשאי למסור הגשה משלימה בכתב בנוגע לכל עניין שהתעורר במהלך השימוע בתוך 10 ימים מתאריך סיום השימוע, בהתאם ללוח הזמנים שקבע הפאנל. ראיות 63. הצדדים ימסרו את כל הראיות בהקדם האפשרי, ועדיף עם ההגשה הראשונית והגשת הנגד, אך לא יאוחר מאשר במהלך הדיון הראשון, למעט ביחס לראיות הקשורות להזמות, תשובות לשאלות ותגובות על תשובות שמסר הצד האחר. הפאנל יאשר חריגים לנוהל זה עם הצגת סיבה מוצדקת. במקרים כאמור, לצד האחר יינתן פרק זמן להערות, כפי שהפאנל ימצא לנכון, על ראיות חדשות שהוגשו. 64. כל הראיות שהגישו הצדדים יישמרו בתיקי המחלוקת ויישמרו על ידי יו"ר הפאנל. 65. במקרה שהצדדים יבקשו זאת, הפאנל ישמע עדים או מומחים, בנוכחות הצדדים, במהלך הדיונים. שאלות בכתב 66. הפאנל רשאי בכל עת במהלך ההליכים להפנות שאלות בכתב לאחד הצדדים או לשניהם ולקבוע מגבלת זמן להגשת התשובות. הצדדים יקבלו עותק של כל שאלה שהפאנל מעלה. 76. צד יגיש את תשובתו לפאנל בכתב וימסור עותק מתשובתו לצד האחר. לצד תינתן הזדמנות להגיש הערות בכתב על תגובת הצד האחר תוך 10 ימים אחרי תאריך קבלתה, בהתאם ללוח הזמנים שקבע הפאנל. מהלך עתידי של ההליכים 68. בכל פעם שצד אינו מגיש את טענתו הראשונית בכתב בזמן, נעדר משימוע שנקבע או מפר את ההליכים בכל דרך אחרת ללא סיבה טובה ומוצדקת, הפאנל, לאחר הערכת הנסיבות הנ"ל, יחליט על השפעתן על המהלך העתידי של ההליכים. דוחות הפאנל 69. דוחות הפאנל יכללו את הפרטים הבאים, נוסף על הרכיבים הקבועים בס"ק 6 לסעיף 18.14 וכל רכיב אחר כפי שהפאנל עשוי למצוא לנכון: (א) הצדדים למחלוקת; (ב) שם כל אחד מחברי הפאנל ותאריך הקמת הפאנל; (ג) שמות נציגי הצדדים; (ד) האמצעים שהם נושא ההליכים; (ה) מידע על התפתחות הליך יישוב המחלוקת, לרבות סיכום טענות כל אחד מהצדדים; (ו) ההחלטה שהתקבלה, תוך ציון נימוקיה העובדתיים והמשפטיים; (ז) תאריך ומקום ההוצאה; וכן (ח) חתימת כל חברי הפאנל. 70. פאנל יאמץ את החלטותיו בתמימות דעים. במקרה שפאנל לא יצליח להגיע לתמימות דעים, הוא יאמץ את החלטותיו בהצבעת רוב. חברי הפאנל רשאים להגיש חוות דעת נפרדות בנושאים שלא הוכרעו פה אחד. הפאנל לא יחשוף אילו חברי פאנל קשורים לקולות רוב או מיעוט. מגעים במעמד צד אחד 71. הפאנל לא ייפגש ולא ייצור קשר עם צד בהעדר הצד האחר 72. חבר פאנל לא ידון בכל היבט של נושא ההליך עם צד בהיעדר הצד השני. 73. למעט כפי שנקבע בכלל 30, חבר פאנל לא רשאי לדון בכל היבט של נושא ההליך עם הצדדים בהיעדר חברי הפאנל האחרים. שפה 74. כל ההליכים הנוגעים להליכי יישוב הסכסוכים יתנהלו בשפה האנגלית. 75. כל מסמך המוגש לשימוש בכל הליך לפי פרק זה יהיה בשפה האנגלית. אם מסמך מקורי כלשהו איננו בשפה האנגלית, הצד המגיש מסמך כאמור יספק תרגום לאנגלית של מסמך זה. פיצויים והשעיית הטבות 76. כללי סדר דין אלה יחולו על הליכים שנקבעו לפי סעיף 18.11 למעט האמור להלן: (א) הצד המבקש את הקמת הפאנל ימסור את הגשתו הראשונית בכתב לצד האחר ולכל אחד מחברי הפאנל בתוך חמישה ימים מתאריך הקמת הפאנל; (ב) הצד המשיב ימסור את הגשתו הנגדית בכתב תוך 10 ימים אחרי תאריך מסירת הגשתו הראשונית בכתב; (ג) הפאנל יקבע את מגבלת הזמן למסירת כל הגשה נוספת בכתב; וכן (ד) אלא אם כן הצדדים אינם מסכימים, הפאנל רשאי להחליט לא לזמן שימוע. מקרים דחופים 77. עם קבלת בקשה של צד לפרק זמן מואץ במקרים דחופים לפי ס"ק 12 לסעיף 18.13, הפאנל ייתן לצד האחר את ההזדמנות להגיב ויפרסם את פסיקתו בשאלה האם פרק הזמן המואץ יחול, בתוך 10ימים מתאריך בקשה זו. 78. במקרים דחופים, הנזכרים בס"ק 12 לסעיף 18.13, הפאנל, אחרי התייעצות עם הצדדים, ישנה את מגבלות הזמן הנזכרות בכללים אלה כנדרש ויודיע לצדדים על כל שינוי כאמור. שכר ותשלום הוצאות 79. שכרם של חברי הפאנל, עוזריהם ומומחיהם ייקבע על ידי הוועדה המשותפת. 80. לא הסכימו הצדדים אחרת, הצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות בית הדין לבוררות, הגמול לבוררים ולעוזריהם, ההוצאות הנסיעה והלינה שלהם וכל ההוצאות הכלליות הנצמחות בדרך כלל ע"י תפקודו השוטף של הפאנל. 81. כל בורר, עוזר ומומחה ינהלו רישום ויגישו חשבון סופי לצדדים על זמנם והוצאותיהם, ויו"ר הבית הדין לבוררות ינהל ויגיש חשבון סופי של כל ההוצאות הכלליות. מוסף לנספח 18 א'– טופס התחייבות 1. אני מאשר/ת שקיבלתי עותק של כללי הנוהל. 2. אני מאשר/ת שקראתי והבנתי את כללי הנוהל. 3. אני מסכים/ה להיות מחויב/ת לכללי הנוהל ולפעול לפיהם, ובהתאם לכך, ללא הגבלה, לטפל בסודיות בכל מידע סודי שאראה או אשמע ולהשתמש במידע זה אך ורק למטרות דיוני הפאנל. ____________________________ נעשה בתאריך ____________________________ י"ע שם ____________________________ חתימה נספח 18-ב' קוד התנהגות הגדרות 1. למטרות נספח זה: יועץ פירושו אדם הנשכר ע"י צד כדי לייעץ או לסייע לצד בקשר להליך הפאנל; עוזר פירושו אדם אשר, לפי תנאי מינויו ע"י חבר פאנל, עורך תחקיר או מעניק תמיכה מקצועית או מינהלית אחרת לכל חבר פאנל; מועמד פירושו: (i) אדם שנשקלים מינויו או בחירתו כחבר פאנל, מגשר, מפשר, מומחה או עוזר; או (ii) אדם ששמו מופיע ברשימה שנקבעה בהתאם לסעיף 18.9; פרק פירושו פרק 18 (יישוב סכסוכים) של הסכם זה; מפשר ומגשר פירושו אדם המנהל גישור או פישור, בהתאמה, בהתאם לסעיף 18.7; מומחה פירושו יחיד המוסר מידע, ייעוץ טכני וחוות דעת מומחה לפאנל בהתאם לכללים 39 עד 46 לנספח 18 א'; בני משפחה פירושו: (i) קרובי המשפחה הבאים של חבר הפאנל או המועמד: הורים, סבים וסבתות, סבים רבא וסבתות רבתא, ילדים, נכדים, נינים, אחים, אחיות, אחיינים, אחייניות, דודים, דודות, בני דודים מדרגה ראשונה, דודים רבא ודודות רבתא, או בן/בת זוג של בני אדם כאמור; (ii) קרובי המשפחה הבאים של בן הזוג של חבר הפאנל או המועמד: הורים, סבים וסבתות, אחים, אחיות, ילדים ונכדים; וכן (iii) בן הזוג של חבר הפאנל או המועמד; פאנל פירושו פאנל שהוקם לפי סעיף 18.9; חבר פאנל פירושו חבר בפאנל שהוקם לפי סעיף 18.9; הליך פירושו הליך פאנל המתנהל לפי נספח זה; וכן צוות פירושו אנשים הנתונים להנחייתו ושליטתו של חבר פאנל, או של הפאנל, למעט עוזרים. אחריות הפאנליסטים והמועמדים 2. חבר פאנל יימנע מחוסר תקינות וממראית עין של חוסר תקינות, יהיה עצמאי וחסר פניות, יימנע מניגודי עניינים ישירים ועקיפים, יקיים אמות מידה גבוהות של התנהגות כך שהיושרה וחוסר משוא הפנים של הליך יישוב המחלוקות לפי הסכם זה יישמרו, וינקוט אמצעים מתאימים כדי להבטיח שעוזרים ומומחים יעמדו בקוד התנהגות זה. חבר פאנל לשעבר יקיים את החובות הקבועות בנספח זה, בשינויים המתחייבים. 3. מועמד לא יקבל מינוי כחבר פאנל אלא אם כן המועמד בטוח לחלוטין ביכולתו לעמוד בדרישות קוד התנהגות זה. 4. חבר פאנל יבחר או ימנה מומחה או עוזר רק אם הוא משוכנע לחלוטין ביכולת של המומחה או העוזר לעמוד בדרישות קוד התנהגות זה. מומחה או עוזר כאמור יקבלו את הבחירה או המינוי רק אם הוא משוכנע לחלוטין ביכולתו לעמוד בדרישות אלה. חובות גילוי 5. לפני אישור מינויו כחבר פאנל לפי הסכם זה, מועמד יגלה כל אינטרס, מערכת יחסים או עניין, שסביר שישפיעו על העצמאות או חוסר הפניות שלו או העשויים ליצור מראית עין של התנהגות בלתי הולמת או הטייה בהליך. לשם כך, מועמד יעשה מאמצים סבירים כדי להיות מודע לכל אינטרס, מערכת יחסים, או עניין כאמור. המועמד יגלה כל אינטרס, מערכת יחסים או עניין כאמור על ידי מילוי ומסירה של טופס ההתחייבות המצורף לנספח זה, לוועדה המשותפת לעיון שני הצדדים. 6. בלי לגרוע מכלליות ההתחייבות שבכלל 5, מועמדים יגלו את האינטרסים, מערכות היחסים והעניינים הבאים: (א) אינטרס פיננסי, עסקי, קנייני, מקצועי, או אישי, ישיר או עקיף, בעבר או בהווה, של המועמד: (i) בהליך או בתוצאותיו; וכן (ii) בהליך מינהלי, בוררותי או שיפוטי, או בהליך בפני בית דין או ערכאה או ועדה הכרוכים בסוגיה העשויה להיות מוכרעת בהליך שהמועמד הוא מועמד לו; (ב) כל אינטרס פיננסי, עסקי, נכסי, מקצועי או אישי בעבר או בהווה, של המעסיק, השותף, השותף העסקי או בן המשפחה של המועמד: (i) בהליך או בתוצאותיו; וכן (ii) בהליך מינהלי, בהליך של בית דין לחבר פאנלות או בית משפט, או בית דין אחר או ועדה הכרוכים בסוגיה העשויה להיות מוכרעת בהליך שהמועמד הוא מועמד לו; (ג) כל קשר כלכלי, עסקי, מקצועי, משפחתי או חברתי בעבר או בהווה עם אדם או גוף שיש להם עניין בהליך, או עם פרקליט, נציג או יועץ של הצד, או כל קשר כזה המערב מעסיק, שותף, השותף העסקי או בן המשפחה; וכן (ד) סנגור ציבורי, לרבות הבעות דעה אישית, או ייצוג משפטי או אחר הנוגע לסוגיה השנויה במחלוקת בהליך או העוסקת באותו סוג של טובין, שירותים או השקעות. 7. עם מינויו, חבר פאנל ימשיך לעשות כל מאמץ סביר כדי להיות מודעים לכל אינטרס, מערכת יחסים ועניין הנזכרים בכללים 5 ו-6 ויגלה אותם על ידי העברתם בכתב לוועדה המשותפת לעיון הצדדים. חובת הגילוי היא חובה מתמשכת, הדורשת מחבר פאנל לגלות כל אינטרס, מערכת יחסים ועניין העלולים לצוץ בכל שלב של ההליך. 8. מועמד וחבר פאנל יטעו לטובת גילוי אם יש להם ספק כלשהו בשאלה אם יש לגלות את המידע. 9. נספח זה אינו קובע אם או באילו נסיבות הצדדים יפסלו מועמד, או חבר פאנל מלהתמנות או לשרת כחבר הפאנל, על בסיס גילויים שנמסרו. מילוי תפקידים ע"י חברי פאנל 10. בנוסף לנספח זה, חבר פאנל ימלא אחר הוראות פרק זה ונספח 18 א'. 11. עם מינויו, חבר פאנל ימלא את תפקידו ביסודיות ובמהירות לאורך כל מהלך ההליך בהגינות ובחריצות. 12. חבר פאנל ידון רק בסוגיות שהועלו בהליך וההכרחיות להוצאת הדוחות והפסיקות של הפאנל, ולא יאצול כל חובה מחובותיו לאדם אחר, אלא בהתאם להוראות כלל 31 לכללי הנוהל. 13. חבר פאנל ינקוט את כל הצעדים המתאימים כדי להבטיח שעוזריו וצוותו מודעים לנספח זה ומצייתים לו, בשינויים המתחייבים. 14. חבר פאנל לא יקיים תקשורת במעמד צד אחד בנוגע להליך. 15. חבר פאנל לא יעביר עניינים הנוגעים להפרות בפועל או בכוח של נספח זה אלא אם כן התקשורת היא לשני הצדדים או היא נחוצה כדי לברר אצל צד שלישי אם אותו חבר פאנל הפר או עלול להפר נספח זה. עצמאות וחוסר פניות של חברי פאנל 16. חבר פאנל יהיה בלתי תלוי וחסר פניות. חבר פאנל יפעל באופן הוגן ויימנע מיצירת מראית עין של חוסר הגינות או הטייה. 17. חבר פאנל לא יושפע מאינטרס אישי, לחץ חיצוני, שיקולים פוליטיים, סערה ציבורית, נאמנות לצד, או פחד מביקורת. 18. חבר פאנל לא יישא, במישרין או בעקיפין, בהתחייבות ולא יקבלו הטבה העלולה בכל דרך להפריע, או להיראות כמפריעה, עם המילוי הנאות של חובות חברי הפאנל. 19. חבר פאנל לא ישתמש במעורבותו בהליכי פאנל כדי לקדם אינטרס אישי או פרטי. חבר פאנל יימנע מהתנהגות העלולה ליצור את הרושם כי אחרים נמצאים בעמדה מיוחדת של השפעה על החבר פאנל. 20. חבר פאנל לא יאפשר לקשרים פיננסיים, עסקיים, מקצועיים, משפחתיים או חברתיים להשפיע על ההתנהגות או שיקול הדעת של החבר פאנל. 21. חבר פאנל יימנע מלהיכנס לכל מערכת יחסים, כולל מערכת יחסים כלכלית, עסקית, מקצועית או אישית, שסביר כי תשפיע על חוסר משוא הפנים שלו או העלולה ליצור באופן סביר מראית עין של חוסר הגינות או הטייה. 22. חבר פאנל ימלא את תפקידו מבלי לקבל או לבקש הוראות מכל ארגון בינלאומי, ממשלתי או לא ממשלתי או מכל מקור פרטי, ולא יהיה מעורב בכל שלב קודם במחלוקת שהוקצתה לו, אלא אם כן הסכימו הצדדים אחרת. 23. חבר פאנל או חבר פאנל לשעבר יימנע מפעולות העלולות ליצור את הרושם שהוא היה מוטה בעת מילוי תפקידו או היה מרוויח מהדוחות או מהפסיקות של הפאנל. שמירת סודיות 24. מועמד, חבר פאנל או חבר פאנל לשעבר, לא ינהג, בכל עת, באופן הבא: (א) לא יגלו ולא ישתמשו במידע שאינו ברשות הציבור בנוגע להליכים, או שנרכש במהלך ההליכים, למעט למטרות ההליכים או למעט כנדרש על פי חוק; (ב) לא יחשפו דוחות או פסיקות של פאנל או חלקים מהם לפני פרסומם בהתאם לס"ק 9 לסעיף 18.14; (ג) ימסור הצהרה פומבית על ההליך; או (ד) לחשוף את הסוגיות השנויות במחלוקת, את דיוני הפאנל או את עמדתו של חבר פאנל. 25. במקרה שהגילוי הנזכר בס"ק 24 (א) נדרש על פי חוק, המועמד, חבר הפאנל או חבר הפאנל לשעבר ימסרו הודעה מראש מספקת לצדדים והגילוי לא יהיה רחב יותר מהנדרש כדי לספק את המטרה הלגיטימית של הגילוי. בכל מקרה, מועמד, חבר פאנל או חבר פאנל לשעבר לא יגלו ולא ישתמשו במידע כאמור שאינו ברשות הציבור כדי להשיג יתרון אישי או יתרון עבור אחרים או כדי לפגוע באינטרסים של אחרים. מגשרים, מפשרים, עוזרים, מומחים וצוות 26. ההוראות הכלולות בנספח זה כחלות על חברי פאנל יחולו, בשינויים המחויבים, על עוזרים ומומחים. 27. במקרה של פנייה לסעיף 18.7, הצדדים יקבעו אילו הוראות של קוד התנהגות זה יחולו על המגשרים והמפשרים. 28. ההוראות הכלולות בס"ק 11, 24 ו-25 של נספח זה יחולו על הצוות. מוסף לנספח 18-ב' הסכם סחר חופשי בין ממשלת הרפובליקה של קוסטה ריקה לממשלת מדינת ישראל התחייבות בעניין ההליך (כותרת) קראתי את קוד ההתנהגות להליכי יישוב סכסוכים עבור הסכם הסחר החופשי בין ממשלת הרפובליקה של קוסטה ריקה לבין ממשלת מדינת ישראל (קוד ההתנהגות) ואני מאשר כי אני מציית לאמות המידה ולהתחייבויות המפורטות באותו קוד התנהגות. *למיטב ידיעתי אין כל סיבה לכך שלא אקבל מינוי/בחירה כחבר פאנל/מגשר/מפשר/עוזר/מומחה בהליך זה. העניינים הבאים עשויים לכאורה להיחשב כמשפיעים על עצמאותי או חוסר הפניות שלי, או עלולים ליצור מראית עין של חוסר תקינות או חשש להטייה בהליך: [נא לפרט את הפרטים של כל אינטרס המכוסה בס"ק 5, ובפרט את כל המידע הנוגע בדבר המכוסה ע"י ס"ק 6]. אני מכיר בכך שעם מינויי/בחירתי, יש לי חובה מתמשכת לקיים את כל ההתחייבויות המפורטות בקוד התנהגות זה, לרבות לעשות את כל המאמצים הסבירים כדי להיות מודע לכל אינטרס, מערכת יחסים או עניין הנזכרים בקוד התנהגות זה העלולים להתעורר בכל שלב של ההליך. אגלה בכתב כל אינטרס, מערכת יחסים או עניין בני החלה לצדדים ברגע שאהיה מודע להם. ____________________________ חתימה ____________________________ שם ____________________________ תאריך פרק 19: חריגים סעיף 19.1: חריגים כלליים 1. למטרות פרקים 2 (טיפול לאומי וגישה לשוק לטובין), 3 (כללי מקור), 4 (ניהול מכס והקלות סחר), 5 (אמצעים סניטריים ופיטוסניטריים), 6 (מחסומים טכניים בפני הסחר), 7 (תרופות סחר), סעיף 12 (קניין רוחני) סעיף XX (חריגים כלליים) ל- GATT 1994 משולב בהסכם זה והופך חלק ממנו, בשינויים המתחייבים. הצדדים מבינים כי האמצעים הנזכרים בסעיף XX (ב) ל- GATT 1994 כוללים אמצעים סביבתיים הדרושים להגנה על חייהם או בריאותם של בני אדם, בעלי חיים או צמחים. הצדדים מבינים עוד כי סעיף XX (ז) ל- GATT 1994 חל על אמצעים הנוגעים לשימור משאבי טבע מתכלים, חיים ושאינם חיים. 2. למטרות פרקים 9 (סחר בשירותים) ו-10 (סחר דיגיטלי)1, סעיף XIV ל-GATS, לרבות הערות השוליים שלו, משולב בהסכם זה והופך לחלק ממנו עם השינויים המתחייבים. הצדדים מבינים כי האמצעים הנזכרים בסעיף XIV (ב) ל- GATSכוללים אמצעים סביבתיים הדרושים להגנה על חייהם או בריאותם של בני אדם, בעלי חיים או צמחים. סעיף 19.2: ביטחון לאומי אין בהסכם זה דבר שיתפרש: (א) כמחייב צד למסור או לאפשר גישה לכל מידע שהוא קובע כי חשיפתו מנוגדת לאינטרסים הביטחוניים החיוניים שלו; או (ב) כמונע מצד להחיל אמצעים הנראים לו נחוצים למילוי התחייבויותיו על פי מגילת האומות המאוחדות ביחס לשמירה או להשבת השלום או הביטחון הבינלאומי, או להגנה על האינטרסים הביטחוניים החיוניים שלו, או על מנת לבצע התחייבויות שקיבלה על עצמו למטרות שמירה על הביטחון הבינלאומי. סעיף 19.3: מיסוי 1.למעט כמפורט בסעיף זה, הסכם זה אינו חל על אמצעי מיסוי. 2. אין בהסכם זה דבר שישפיע על הזכויות וההתחייבויות של צד לפי אמנת מס. במקרה של אי התאמה כלשהי בין הסכם זה לבין אמנת מס, אמנת המס גוברת במידת אי ההתאמה. 3. על אף ס"ק 1: (א) סעיף 2.3 (יחס לאומי) יחול על אמצעי מיסוי באותה מידה כמו סעיף III ל-1994 GATT והערות הפרשנות שלו. (ב) סעיף 2.11 (מכסי ייצוא) יחול על אמצעי מיסוי. 4. על אף האמור בס"ק 1 ובכפוף לס"ק 2: 2 1 בסעיף 19.1 לא משנה אם יש לסווג מוצרים דיגיטליים כטובין או שירותים. 2 למען הסר ספק, סעיף XIV ל-GATS חל על אמצעי מיסוי. (א) סעיף 9.3 (יחס של מדינה מועדפת ביותר) יחול על אמצעי מיסוי באותה מידה כמו סעיף VII ל- GATS; וכן (ב) סעיף 9.5 (יחס לאומי) יחול על אמצעי מיסוי באותה מידה כמו סעיף II להסכם GATS. 5. אין בהסכם זה דבר שיתפרש כמונע מצד לאמץ או לאכוף כל אמצעי אשר: (א) מטרתו להבטיח הטלה וגבייה באופן יעיל ושוויוני של מיסים ישירים ומס ערך מוסף; (ב) מבדיל בהחלת ההוראות הנוגעות בדבר של החקיקה פיסקלית הפנימית, לרבות אלה שמטרתן להבטיח הטלה וגביית מכסים, בין משלמי מס שאינם נמצאים באותו מצב, בפרט בנוגע למקום מגוריהם או בנוגע למקום שבו מושקע הונם; או (ג) מטרתה היא למנוע השתמטות או התחמקות ממסים בהתאם לאמנות מס, הוראות מס של הסכמים אחרים או חקיקה פיסקלית מקומית. 6. למטרת סעיף זה: (א) אמנות מס פירושן אמנות, הסכמים או הסדרים הקשורים כולם או בעיקרם למיסוי, לרבות הימנעות ממיסוי כפול; ו- (ב) מיסים ואמצעי מיסוי אינם כוללים: (i) מכסים כהגדרתם בסעיף 1.6 (הגדרות כלליות); וכן (ii) האמצעים המפורטים בחריגים (ב) ו-(ג) להגדרת המכסים בסעיף 1.6 (הגדרות כלליות). סעיף 19.4: מאזן תשלומים 1. הצדדים ישתדלו להימנע מהטלת אמצעים מגבילים למטרות מאזן תשלומים. 2. צד הנמצא בקשיים חמורים של מאזן התשלומים, או נמצא תחת איום מיידי לכך, רשאי, בהתאם לתנאים שנקבעו במסגרת GATT 1994 וההבנה של ארגון הסחר העולמי בדבר הוראות מאזן התשלומים של GATT 1994, לנקוט באמצעים מגבילי סחר, אשר יהיו מוגבלים בזמן ולא מפלים, ולא יחרגו מעבר לנדרש לתיקון מצב מאזן התשלומים. 3. הצד המטיל אמצעי לפי סעיף זה יודיע על כך מיד לצד האחר. סעיף 5.19: גילוי מידע אין בהסכם זה דבר שיתפרש כמחייב צד למסור או לאפשר גישה למידע סודי שחשיפתו תהיה מנוגדת לדין החל בו, תפריע לאכיפת חוק או תעמוד בסתירה בדרך אחרת לאינטרס הציבורי, או שתפגע באינטרסים המסחריים הלגיטימיים של יחידים או של מיזמים מסוימים, ציבוריים או פרטיים. פרק 20 הוראות סיום סעיף 20.1: נספחים, מוספים והערות שוליים הנספחים, המוספים, המכתבים הצדדיים והערות השוליים להסכם זה מהווים חלק בלתי נפרד מהסכם זה. סעיף 20.2: תיקונים 1. ניתן לתקן הסכם זה בכתב בהסכמה הדדית של הצדדים. 2. תיקונים להסכם זה ייכנסו לתוקף באופן ויהוו חלק בלתי נפרד מהסכם זה בהתאם לנהלים המפורטים בסעיף 20.3. סעיף 20.3: כניסה לתוקף הסכם זה ייכנס לתוקף 60 ימים אחרי תאריך המאוחרת מבין האיגרות הדיפלומטיות שבאמצעותן הצדדים מודיעים זה לזה כי הושלמו ההליכים המשפטיים הפנימיים שלהם או בכל תאריך אחר המוסכם על ידי הצדדים. סעיף 20.4: משך והסתלקות 1. הסכם זה יהיה בתוקף לפרק זמן בלתי מוגבל. 2. כל צד רשאי להסתלק מהסכם זה באמצעות בהודעה בכתב לצד האחא. הסתלקות כאמור תיכנס לתוקף שישה חודשים אחרי תאריך קבלת ההודעה על ידי הצד האחר. סעיף 20.5 תיקונים להסכם WTO 1. הצדדים מבינים שכל הוראה בהסכם WTO, המשולבת בהסכם זה, משולבת עם כל תיקונים שנכנסו לתוקף עבור שני הצדדים במועד החלת ההוראה האמורה. 2. אם תתוקן הוראה כלשהי בהסכם WTO שהצדדים שילבו בהסכם זה, הצדדים רשאים להתייעץ בשאלה אם יש צורך בתיקון הסכם זה לאור תיקון כאמור בהסכם ה- WTO. סעיף 20.6: הסתייגויות הסכם זהאינומתירהסתייגויות חד צדדיות. לראיה, החתומים מטה, שהוסמכו לכך כדין איש על ידי ממשלתו, חתמו על הסכם זה. נעשה ב _______________ ביום __________ לפי הלוח העברי, שהוא יום ______________,_ בשני עותקי מקור, כל אחד בשפות עברית, ספרדית ואנגלית, ולכל הנוסחים דין מקור שווה. במקרה של הבדל פרשנות כלשהו או פער כלשהו, הנוסח האנגלי יגבר. בשם ממשלת הרפובליקה של קוסטה ריקה בשם ממשלת מדינת ישראל נספח A סיוע הדדי בענייני מכס סעיף 1: הגדרות למטרות נספח זה: "רשויות מכס" פירושו, בישראל, מנהל המכס של רשות המסים בישראל של משרד האוצר, ובקוסטה ריקה מנהל המכס הכללי של משרד האוצר; "חוקי מכס" פירושו חוקים ותקנות שבתוקף בשטחי הצדדים, בנוגע לייבוא, לייצוא ולמעבר של טובין, ככל שהם מתייחסים, בין היתר, לדמי מכס, היטלים ומסים אחרים על ייבוא וייצוא טובין או לאיסורים, הגבלות ואמצעי פיקוח אחרים ביחס לתנועת טובין דרך גבולות בינלאומיים; "מסירה מבוקרת" פירושה הטכניקה של מתן אפשרות למשלוחים בלתי חוקיים של טובין, כמוסכם על ידי רשויות המכס, לצאת משטחי המכס של הצדדים, לעבור דרכם או לתוכם, בידיעתן ובפיקוחן של הרשויות המוסמכות, במטרה לחקור עבירות ולזהות אנשים המעורבים בביצוען; "מידע" יהיה פירושו בין היתר, דוחות, רשומות, מסמכים ותיעוד, ממוחשבים או לא, וכן עותקים מאושרים שלהם. "עבירה" יהיה פירושו כל הפרה של חוקי המכס וכן כל ניסיון להפרתם; "רשות מכס מתבקשת" יהיה פירושו רשות המכס המקבלת בקשה לסיוע לפי נספח זה או המעניקה סיוע כאמור מיוזמתה; וכן "רשות מכס מבקשת" יהיה פירושו רשות המכס המגישה בקשה לסיוע לפי נספח זה או המקבלת סיוע כאמור מיוזמתה של רשות מכס. סעיף 2: היקף 1. הצדדים יעניקו זה לזה סיוע על מנת להבטיח את ההחלה הנאותה של חוקי המכס, ההערכה המדויקת של מכסים ומסים אחרים על ייבוא וייצוא של טובין והקביעה הנכונה של הסיווג, הערך והמקור של טובין כאמור. 2. כן יסייעו הצדדים זה לזה במניעת עבירות מכס, בחקירתן, במאבק בהן ובהעמדה לדין בגינן. 3. סיוע לפי נספח זה יינתן בהתאם לדין הפנימי של הצד המתבקש. 4. סיוע לפי נספח זה יינתן ע"י רשויות המכס של הצדדים. 5. הוראות נספח זה מיועדות אך ורק לאפשר סיוע הדדי בענייני מכס בין הצדדים. הם לא יצמיחו בשום פנים ואופן זכות לאדם פרטי או ליישות משפטית כלשהם לקבל, להעלים או לשלול קבלת ראיה כלשהי, או להכשיל את ביצוע הבקשה. 6. סיוע בהתאם לנספח זה לא יכלול מעצר או עיכוב בני אדם וגם לא גבייה או גבייה בכפייה של דמי מכס, מסים אחרים, קנסות או כספים אחרים. סעיף 3: מקרים מיוחדים של סיוע 1. לפי בקשה ובהתאם לדין הפנימי של הצד המתבקש, יודיעו רשויות המכס זו לזו אם טובין שיוצאו משטח המכס של צד אחד או יובאו אליו יובאו כחוק לשטח המכס של הצד האחר או יוצאו ממנו. לפי בקשה, מידע זה יכלול את נוהל המכס ששימש לשחרור הטובין. 2. במסגרת סמכותה ובהתאם לדין הפנימי של הצד המתבקש, רשות המכס המתבקשת, לפי בקשה או מיוזמתה, ובכפוף לאישור בכתב בדיעבד של רשות המכס המבקשת, תקיים מעקב מיוחד אחרי: (א) אמצעי תחבורה החשודים כי שימשו לביצוע עבירות בשטח המכס של הצד המבקש; (ב) טובין שרשות המכס המתבקשת ייעדה כנושא לסחר בלתי חוקי נרחב המיועד אל שטח המכס של הצד המבקש; (ג) בני אדם מסוימים הידועים או החשודים כמעורבים בביצוע עבירה בשטח המכס של הצד המבקש; (ד) מקומות מסוימים שבהם הצטברו מלאי טובין, מה שנותן עילה להניח כי הם ישמשו לייבוא בלתי חוקי לשטח המכס של הצד המבקש. 3. רשויות המכס של הצדדים, בהתאם לדין הפנימי של הצד המתבקש, ימסרו זה לזה כל מידע שעשוי להיות בו שימוש לרשות המכס המבקשת, בנוגע למעשים הקשורים לעבירות שבוצעו או שצפוי שיבוצעו בשטח המכס של הצד האחר. במקרים העלולים לגרום לנזק מהותי לכלכלה, לבריאות הציבור, לביטחון או לכל אינטרס חיוני אחר של הצד האחר, מידע זה יימסר, בכל עת שאפשר, ללא בקשה. סעיף 4: שיתוף פעולה וסיוע מקצועי וטכני 1. רשויות המכס של הצדדים יספקו זה לזה, מיוזמתם או לפי בקשה, מידע המתייחס: (א) לפעולות אכיפה העשויות להועיל במניעת עבירות, ובפרט, אמצעים מיוחדים למאבק בעבירות; (ב) לשיטות חדשות המשמשות בביצוע עבירות; (ג) לתצפיות וממצאים שהם תוצאה של יישום מוצלח של עזרי אכיפה חדשים ושיטות אכיפה חדשות; (ד) לטכניקות ושיטות משופרות לטיפול בנוסעים ובמטען; וכן (ה) למידע על חוקי המכס של כל אחד מהם. 2. הצדדים, באמצעות רשויות המכס שלהם, ישאפו לשתף פעולה, בין היתר: (א) בייזום, בפיתוח או בשיפור של תכניות הכשרה ספציפיות לאנשי הסגל שלהן; (ב) בכינון ובקיום של ערוצי תקשורת בין רשויות המכס שלהם כדי לפשט העברה מאובטחת ומהירה של מידע; (ג) בקידום תיאום יעיל בין רשויות המכס שלהם, כולל חילופי כוח אדם ומומחים, והצבת קציני קשר; (ד) בבחינה ובניסוי של ציוד ונהלים חדשים; (ה) בפישוט ובהאחדה של נהלי המכס של כל אחד מהם; וכן (ו) בכל עניין מינהלי כללי אחר אשר עשוי, מעת לעת, לדרוש פעולה משותפת שלהם. סעיף 5: העברת בקשות 1. בקשות בהתאם לנספח זה ייעשו בכתב. מסמכים העשויים להועיל לביצוע בקשות כאמור יתלוו אליהן, מקום שהם זמינים. במידת הצורך, בגלל דחיפות המצב, ניתן לקבל גם בקשות בעל-פה, אך הן תאושרנה במהרה בכתב. 2. בקשות לסיוע בהתאם לס"ק 1 לסעיף זה תכלולנה את המידע הבא: (א) הרשות המגישה את הבקשה; (ב) טיב ההליכים; (ג) הסיוע המבוקש, המטרה והנימוק לבקשה; (ד) השמות והמענים של הצדדים המעורבים בבקשה, אם הם ידועים; (ה) תיאור קצר של העניין הנבחן והנושאים המשפטיים המעורבים; וכן (ו) הקשר בין הסיוע המבוקש לבין העניין שהוא מתייחס אליו. 3. כל הבקשות יוגשו בשפה האנגלית. 4. אם אין בקשה עומדת בדרישות הפורמליות בהתאם לס"ק 2 לסעיף זה, ניתן לבקש את תיקונה או את השלמתה. אין בכך כדי לעכב נקיטת באמצעי זהירות שיש לנקוט בהם באופן מיידי. 5. סיוע יינתן באמצעות תקשורת ישירה בין רשויות המכס הרלוונטיות. סעיף 6: ביצוע בקשות 1. רשות המכס המתבקשת תנקוט את כל האמצעים הסבירים כדי לבצע בקשה בתוך פרק זמן סביר, ואם יש צורך, תיזום כל אמצעי הדרוש לביצוע הבקשה. 2.אם המידע המבוקש איננו בידי רשות המכס המתבקשת, היא תנקוט כל אמצעי דרוש כדי להשיג מידע כאמור. אם יש צורך, רשות המכס המתבקשת רשאית להיעזר ברשות מוסמכת אחרת של הצד המתבקש במתן הסיוע. אולם, תשובות לבקשות יועברו אך ורק ע"י רשות המכס המתבקשת. 3. במקרים שבהם רשות המכס המתבקשת אינה הרשות המתאימה למילוי הבקשה, היא תעביר מיד את הבקשה לרשות המתאימה, אשר תפעל בהתאם לבקשה במסגרת סמכויותיה לפי הדין הפנימי של הצד המתבקש, או תייעץ לרשות המכס המבקשת מהו הנוהל המתאים שיש לנהוג לפיו ביחס לבקשה כאמור. 4. רשות המכס של כל צד, לבקשת רשות המכס של הצד האחר, ובכפוף לסמכותה על פי הדין הפנימי, תבצע כל חקירת מכס נחוצה, לרבות חקירת מומחים ועדים או בני אדם החשודים בביצוע עבירה, ותבצע אימותים, בדיקות ובירורי עובדות בקשר לעניינים הנזכרים בנספח זה. תוצאות החקירות, האימותים, הבדיקות ובירורי העובדות כאמור יועברו לרשות המכס המבקשת בהקדם האפשרי. 5. (א) לפי בקשה, ובכפוף לכל תנאי והתנייה שהיא עשויה לקבוע, רשות המכס המתבקשת רשאית להתיר לפקידי רשות המכס המבקשת להיות נוכחים בשטח הצד המתבקש, כאשר פקידיה חוקרים עבירות שיש בהן עניין לאחרונה, כולל התרת נוכחותם בחקירות. (ב) נוכחות פקידים של רשות המכס המבקשת בשטח הצד המתבקש תהיה אך ורק במעמד של יועצים. אין בתת-ס"ק א) לעיל דבר שיתפרש כמתיר להם לממש סמכויות משפטיות או חקירתיות כלשהן המוענקות לפקידי המכס של רשות המכס המתבקשת בהתאם לדין הפנימי של הצד המתבקש. 6. כאשר פקידים של רשות המכס המבקשת נוכחים בשטח הצד המתבקש בהתאם לנספח זה, עליהם להיות מסוגלים בכל עת להמציא הוכחה לזהותם, והם יהיו אחראים לכל עבירה שהם עשויים לבצע. 7. פקידים של רשות המכס המבקשת, המוסמכים לחקור עבירות מכס נגד דיני המכס, רשאים לבקש שפקידים של רשות המכס המתבקשת יבדקו כל מידע הנוגע בדבר, כולל ספרים, יומנים ומסמכים או נתונים אחרים, ויספקו עותקים שלהם או ימסרו כל מידע אחר המתייחס לעבירה. 8. רשות המכס המבקשת, אם היא מבקשת זאת, תקבל הודעה על המועד והמקום של הפעולה הננקטת בתגובה לבקשה, כדי שאפשר יהיה לתאם את פעולה כאמור. סעיף 7: תיקים, מסמכים ועדים 1. רשויות המכס של הצדדים, לפי בקשה ובהתאם לדין הפנימי של הצד המתבקש, ימסרו מידע המתייחס להובלה ולמשלוח של טובין המראה את הערך, המקור, אופן הסילוק והיעד של טובין אלה. 2. לפי בקשה מפורשת, עותקים של מידע וחומרים אחרים שנמסרו בהתאם לנספח זה יאומתו כיאות. 3. אספקת נוסחי מקור של מידע וחומרים אחרים בהתאם לנספח זה לא תפגע בזכויותיהם של רשות המכס המתבקשת או צדדים שלישיים על המידע. נוסחי מקור כאמור יוחזרו בהקדם האפשרי. לפי בקשה, נוסחי מקור הדרושים למטרות שיפוטיות או דומות יוחזרו ללא דיחוי. 4. רשות המכס המתבקשת תספק, יחד עם המידע שנמסר, את כל ההוראות הדרושות לפרשנותו או לשימוש בו. 5. לפי בקשת רשות המכס של צד, רשות המכס של הצד האחר תסמיך את פקידיה, אם הפקידים האמורים מסכימים לכך, להופיע כעדים או כמומחים בהליכים משפטיים או מינהליים בשטח הצד המבקש, וכן להמציא תיקים, מסמכים, או חומרים אחרים, או עותקים מאושרים שלהם, ככל שייראו חיוניים להליכים. בבקשה כאמור ייכללו תאריך ההליך וסוגו, שמות הצדדים המעורבים, והסמכות שמתוקפה יופיע הפקיד. סעיף 8: אמצאת מסמכים 1. לפי בקשה, רשות המכס המתבקשת, בהתאם לדין הפנימי של הצד המתבקש, תנקוט את כל האמצעים הדרושים על מנת למסור כל מסמך ולהודיע על כל החלטה הבאים במסגרת נספח זה לנמען היושב או המוקם בשטחו. מקום שבר החלה, ניתן להעביר הודעות באמצעים אלקטרוניים. 2. רשות המכס המתבקשת, במידת האפשר, תחזיר הוכחת מסירה או הודעה באופן המפורט בבקשה. אם הדבר אינו אפשרי או אם לא ניתן לבצע את הבקשה באופן המפורט, יודיעו על כך לרשות המכס המבקשת ויודיעו לה מהן הסיבות לכך. סעיף 9: מסירה מבוקרת 1. רשויות המכס ינקטו את אמצעים הדרושים, במסגרת סמכותם ובהתאם לדין הפנימי של הצדדים, לאפשר שימוש נאות במסירה מבוקרת ברמה הבינלאומית למטרת זיהוי של בני אדם המעורבים בסחר בלתי חוקי בטובין, לפי העניין, ונקיטת אמצעים משפטיים נגדם. 2. החלטות להשתמש במסירה מבוקרת תתקבלנה על בסיס של כל מקרה לגופו, ולפי הצורך, בהתאם לכל הסדר או הסכם שאולי הושג ביחס למקרה מסוים. רשויות המכס רשאיות, אם יש צורך ובלבד שהדבר תואם את הדין הפנימי של הצדדים, להתחשב בהסדרים והבנות פיננסיות שהושגו. 3. בהסכמה הדדית של רשויות המכס, משלוחים לא חוקיים שהוסכם על מסירתם המבוקרת ניתן לעצרם ולהתיר להם להמשיך בדרכם, לפי המקרה, כשהטובין הבלתי חוקיים שלמים או אחרי הסרתם או החלפתם באופן מלא או חלקי. סעיף 10: פטורים מסיוע 1. במקרים שבהם הצד המתבקש סבור שמתן סיוע לפי נספח זה יפגע בריבונות, בביטחון, בסדר הציבורי, או בכל אינטרס לאומי מהותי אחר שלו, או יהיה כרוך בגילוי סוד מסחרי, תעשייתי או מקצועי, ניתן לסרב להעניק סיוע או להתנות את ההיענות במילוי תנאים מסוימים או דרישות מסוימות. 2. במקרה שבקשה נדחית או אי אפשר להיענות לה, כולה או חלקה, יודיעו לרשות המכס המבקשת במהרה על עובדה זו ועל הנימוקים לכך. 3. אם רשות המכס המבקשת מבקשת סיוע שהיא-עצמה לא הייתה מסוגלת להעניק, היא תסב תשומת לב לעובדה זו בבקשה. היענות לבקשה כאמור תהיה אז נתון לשיקול דעתה של רשות המכס המתבקשת. 4. רשות המכס המתבקשת רשאית לדחות הענקת סיוע בנימוק שהדבר יפריע לחקירה קיימת, להעמדה לדין או להליך הנמצאים בעיצומם. במקרה האמור, רשות המכס המתבקשת תתייעץ עם רשות המכס המבקשת על מנת לקבוע אם ניתן להעניק את הסיוע בכפוף לתנאים או התניות ככל שרשות המכס המתבקשת עשויה לדרוש. סעיף 11: סודיות 1. במידע ושדרים אחרים שהתקבלו בהתאם לנספח זה ניתן להשתמש אך ורק למטרות המפורטות בהם, למעט במקרים בהם רשות המכס המתבקשת התירה בכתב את השימוש בהן למטרות אחרות. 2. כל מידע או שדרים אחרים שהתקבלו ע"י רשות המכס של צד, בהתאם לנספח זה, ייראו כסודיים ולא יועברו לכל אדם או יישות מחוץ לרשות המכס המבקשת שקיבלה אותם, אלא לפי הוראות נספח זה. 3. במידע ובשדרים אחרים שהתקבלו בהתאם לנספח זה ניתן להשתמש בחקירות ובהליכים שיפוטיים ומינהליים. 4. הוראות ס"ק 2 לא יחולו במקרים הנוגעים למידע על עבירות המתייחסות לבריאות הציבור, לביטחון הציבור או להגנה על הסביבה של הצד אשר רשות המכס שלו קיבלה את המידע, וניתן להעביר מידע כאמור לרשויות הממשלתיות המוסמכות המטפלות בעניינים כאמור. מידע כאמור ייראה כסודי וייהנה מכל ההגנה המוענקת למידע דומה בכפוף לחוקי החשאיות והסודיות לפי הוראות הדין הפנימי של הצד שרשות המכס שלו קיבלה אותו. 5. רשות המכס המבקשת לא תעשה שימוש בראיות או במידע שהתקבלו לפי נספח זה למטרות שאינן אלה המפורטות בבקשה בלי הסכמה בכתב מראש של רשות המכס המתבקשת. סעיף 12: עלויות 1. רשויות המכס של הצדדים יוותרו כרגיל על כל תביעה להחזר עלויות שנגרמו במהלך ביצוע נספח זה, למעט הוצאות על עדים, שכר מומחים ועלויות מתורגמנים שאינם עובדי ממשלה. 2. אם הוצאות שטיבן מהותי ויוצא דופן נדרשות, או יידרשו, כדי לבצע בקשה, ייוועצו רשויות המכס של הצדדים כדי לקבוע את התנאים וההתניות אשר לפיהם תבוצע הבקשה, וכן את האופן שבו יישאו בעלויות. סעיף 13: יישום 1. רשויות המכס יהיו אחראיות ליישום נספח זה. בין היתר, הן: (א) יתקשרו במישרין למטרות טיפול בעניינים הנובעים מנספח זה; (ב) אחרי התייעצות, אם יש צורך, יוציאו כל הנחייה מינהלית או נוהל מוסכם לצורך יישום נספח זה; (ג) ישתדלו בהסכמה הדדית ליישב כל בעיה או ספק הנובעים מיישום נספח זה, או כל עניין מכס אחר העשוי להתעורר ביניהן; (ד) יסכימו להיפגש, אם אחת מהן מבקשת זאת, על מנת לדון ביישום נספח זה או לדון בכל עניין מכס אחר הנובע מהיחסים ביניהן; וכן (ה) ידאגו לכך שמחלקות החקירה שלהן תהיינה בקשר ישיר זו עם זו. 2. נספח זה לא יפגע בהחלה של הסכמים דו-צדדיים לסיוע הדדי בענייני מכס שנחתמו או שעשויים להיחתם בין הצדדים; וגם לא יפגע במתן סיוע במסגרת הסכמים בינלאומיים אחרים הנוגעים לסיוע בענייני מכס ששני הצדדים הם צדדים להם.

מ ז כי ר הכ נ סת סימוכין:114557 ירושלים, כ"ח בתמוז התשפ"ו 13 ביולי 2026 לכבוד חברות וחברי הכנסת שלום רב, הנדון: תיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול בעניין חומרים הפוגעים בשכבת האוזון אבקש להביא לידיעתכם כי השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, העבירה למזכירות הכנסת את התיקון לפרוטוקול שבנדון. רצ"ב לעיונכם מכתבה של השרה וכן תיקון לפרוטוקול בעברית ואנגלית (לרבות דברי ההסבר.) אבקש להסב את תשומת לבכם כי סעיף 10 לתקנון לעבודת הממשלה קובע כך: "אשרור ואישור 10. (א) שר המבקש להגיש הצעה להחלטה בדבר אשרור אמנה בינלאומית יעביר אמנות למזכיר הכנסת, שבועיים קודם, שני עותקים מנוסח האמנה בתרגומה בינלאומיות"לעברית ואת עיקריה, על מנת שזה יביאם לידיעת חברי הכנסת. בתקופת הפגרה יימנו השבועיים ממועד כינוס פגרה של הכנסת. (ב) סעיף (א) לעיל לא יחול אם לדעת השר המגיש, בהסכמת שר החוץ ושר המשפטים, נמנעת המצאת עותקי האמנה לכנסת מטעמי דחיפות או סודיות. (ג) לאחר העברת עותק האמנה לידיעת הכנסת כאמור לעיל ובחלוף פרק הזמן הנקוב בסעיף (א) לעיל, תועבר למזכיר הממשלה על ידי השר המגיש הצעת החלטה בעניין אשרור האמנה. ]...[ ננקטה בכנסת פעולה בעניין האמנה בהתאם לתקנון הכנסת, יודיע על כך השר מגיש ההצעה בדברי ההסבר. מזכיר הממשלה יעביר את הצעת ההחלטה בדבר אשרור האמנה לידיעת כל חברי הממשלה, ויבקש את עמדתם בדרך שנוהגים בסעיף 19(ב) בתקנון. התיקון לפרוטוקול שבנדון יונח על שולחן הכנסת בישיבה היום, כ"ח בתמוז התשפ"ו - 13 ביולי 2026. בברכה, דן מרזוק כ"ח תמוז, תשפ"ו 13 יולי, 2026 לכבוד מזכיר הכנסת הנדון: אשרור תיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול בעניין חומרים הפוגעים בשכבת האוזון 1. בהתאם להוראות סעיף 10(א) לתקנון עבודת הממשלה, מצורפים למכתב זה שני עותקים של תיקון קיגאלי (The amendment to the Montreal Protocol agreed by 2016) 15 October - Eighth Meeting of the Parties (Kigali, 10-the Twenty,) בנוסחו העברי ובנוסחו האנגלי, וכן דברי ההסבר המתייחסים לעיקרי התיקון. 2. אודה על הנחת התיקון על שולחן הכנסת למשך שבועיים, לשם הבאתו לידיעת חברי הכנסת. בברכה, עידית סילמן השרה להגנת הסביבה העתק: מר רמי רוזן, המנכ"ל עו"ד נטע דרורי, היועצת המשפטית מר אבי חיים, סמנכ"ל בכיר לניהול סיכונים ורישוי סביבתי גב'רעות רבי, מנהל אגף שינוי אקלים – מיטיגציה דברי הסבר תיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול בעניין חומרים הפוגעים בשכבת האוזון 1. אמנת וינה להגנה על שכבת האוזון נחתמה בשנת 1985. בשנת 1987, במסגרת האמנה, חתמו המדינות החברות על פרוטוקול מונטריאול בעניין חומרים הפוגעים בשכבת האוזון, במטרה לצמצם או להפסיק לחלוטין את השימוש בקבוצה של חומרים סינטטיים נדיפים לגביהם הוכח כי הם גורמים להרס שכבת האוזון. הפרוטוקול נכנס לתוקף בינואר 1989 וישראל אשררה אותו בשנת 1992. 2. בעקבות החתימה על פרוטוקול מונטריאול, פיתחה התעשייה הכימית בעולם קבוצות חדשות של חומרים סינטטיים נדיפים, הידועים כ-HCFCs (הידרוכלורופלורוכרבונים), שיכולים להחליף את החומרים שהשימוש בהם הוגבל או הופסק בשל הפרוטוקול. במהלך השנים התברר כי השימוש בחומרים אלה בעולם, עלול גם הוא לגרום לנזק לשכבת האוזון. בשל כך, תוקן הפרוטוקול בשנת 1997 באופן שחייב את המדינות החברות לצמצם או להפסיק לחלוטין גם את השימוש ב-HCFCs. ישראל אשררה את התיקון בשנת 2003, והתחייבה להפחית בהדרגה, ובהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו בפרוטוקול, את השימוש ב- HCFCs. 3. לשם יישום הוראות הפרוטוקול, על תיקוניו עד לאותו מועד, הותקנו בישראל תקנות החומרים המסוכנים (יישום פרוטוקול מונטריאול בעניין החומרים הפוגעים בשכבת האוזון), התשס"ד–2004 (להלן: "התקנות.)"התקנות קבעו הוראות בדבר הגבלות על הייצור, הצריכה, הייבוא והייצוא של חומרים מפוקחים כהגדרתם בפרוטוקול, ובכלל זה HCFCs, כאשר לצד לוחות זמנים להפחתה מדורגת של החומרים המפוקחים, נקבעו מנגנונים לרישוי ובקרה על ניהול המכסה הלאומית. 4. בעקבות הגבלת השימוש ב - HCFCs ברמה הגלובלית, הוחלפה מרבית הצריכה של חומרים אלה בחומרים ממשפחת הפחמנים ההידרו-פלואורים – HFCs. ה- HFCs הם גזי חממה אשר אינם פוגעים בשכבת האוזון, אך כפי שהתברר הם בעלי פוטנציאל התחממות גלובלית Global Warming – GWP( )Potential גבוה במיוחד. 5. על רקע האמור, במסגרת מפגש ועידת המדינות החברות של פרוטוקול מונטריאול שהתכנס בעיר קיגאלי, בירת רואנדה, בשנת 2016, התקבלה החלטה על תיקון לפרוטוקול לפיו המדינות החברות יידרשו להתחיל לצמצם את השימוש ב-HFCs באופן הדרגתי, לפי לוחות זמנים קבועים, ובהתאם למנגנוני הרישוי והבקרה שכבר נקבעו בפרוטוקול ביחס ל- HCFCs. 6. שיעורי ההפחתה לפי לוחות זמנים שנקבעו למדינות שאינן זכאיות להקלות לפי סעיף 5 לפרוטוקול, וישראל בתוכן, מוצגים באחוזים אותם יש לגזור מכמות בסיס (שקלול ממוצע הצריכה הלאומית לפי נוסחה), כמפורט בטבלת מדרגות ההפחתה שלהלן: החל משנת אחוז ההפחתה 2019 - 2023 10 2028-2024 40 2033-2029 70 2035-2034 80 2036 85 7. להלן עיקרי הוראות תיקון קיגאלי – א. הוספה של קבוצת ה- HFCs לרשימת החומרים המפוקחים - תיקון סעיף 1 לפרוטוקול המפנה לנספח חדש שנוסף לפרוטוקול –Annex F, מרחיב את תחולת החומרים המפוקחים לפי הפרוטוקול וקובע בהם את קבוצת הגזים מסוג HFCs. ב. לוחות זמנים להפחתה הדרגתית וחישוב כמות הבסיס - הוספה של סעיף J2 לפרוטוקול, במסגרתו נקבעו לוחות זמנים להפחתה הדרגתית של הייצור והצריכה של HFCs, למדינות שאינן זכאיות להקלות לפי סעיף 5. מאחר שישראל נמנית עם קבוצה זו, היא כפופה ללוח הזמנים המחמיר יותר, הקובע הפחתה של 85% מכמות הבסיס עד שנת 2036, בהתאם למדרגות ההפחתה שנקבעו בתיקון קיגאלי בטבלה שהובאה לעיל. סעיף (1)J2 לפרוטוקול קובע נוסחה אחידה לחישוב כמות הבסיס שממנה נגזרים שיעורי ההפחתה לאורך השנים. בהקשר זה, כמות הבסיס הרלוונטית לישראל היא ממוצע השימוש המקומי בשנים 2013-2011, ועוד 15% מסך צריכת ה-HCFCs בשנת 1989. כמות הבסיס של ישראל היא 6,537,560 טונה שוות ערך פחמן דו חמצני. ג. מנגנוני רישוי ובקרה על צריכה של HFCs - תיקון סעיף B4 לפרוטוקול קובע כי על כל מדינה חברה להקים וליישם מנגנוני רישוי ובקרה על יבוא ויצוא HFCs. ד. שימושים פטורים – הוראות הפרוטוקול, וכן החלטות ועידת המדינות החברות, קובעים החרגות שונות ביחס לשימושים מסוימים בחומרים מפוקחים, שמשמעותן המעשית היא פטור מהגבלה כמותית במסגרת המכסה הלאומית המותרת. תיקון קיגאלי מרחיב את תחולת ההחרגות ביחס לשימושים פטורים גם ביחס ל- HFCs, וביניהם – שימוש בחומר מפוקח כחומר גלם (feedstock), שימוש לצורך מחקר, שימוש שהחומר המפוקח נלכד בו לצורך השמדה, שימוש חוזר ושימוש בחומר ממוחזר. ה. דיווח לגבי ייצור, צריכה וסחר ב- HFC – תיקון קיגאלי מרחיב את חובות הדיווח הקבועות בסעיף 7 לפרוטוקול גם ביחס ל- HFC. לפי סעיף 7, המדינות החברות נדרשות לדווח מדי שנה למזכירות האוזון נתונים כמותיים לגבי ייצור, ייבוא וייצוא של חומרים מפוקחים, במטרה לאפשר פיקוח בינלאומי על עמידה ביעדי ההפחתה. Decision XXVIII/1: Further Amendment of the Montreal Protocol To adopt, in accordance with the procedure laid down in paragraph 4 of Article 9 of the Vienna Convention for the Protection of the Ozone Layer, the Amendment to the Montreal Protocol set out in annex I to the report of the Twenty-Eighth Meeting of the Parties; Amendment to the Montreal Protocol on Substances that Deplete the Ozone Layer Article I: Amendment Article 1, paragraph 4 In paragraph 4 of Article 1 of the Protocol, for the words: there shall be substituted: Article 2, paragraph 5 In paragraph 5 of Article 2 of the Protocol, for the words: there shall be substituted: Article 2, paragraphs 8 (a), 9 (a) and 11 In paragraphs 8 (a) and 11 of Article 2 of the Protocol, for the words: there shall be substituted: The following words shall be added at the end of subparagraph (a) of paragraph 8 of Article 2 of the Protocol: production under Article 2J provided that the total combined calculated level of consumption In subparagraph (a) (i) of paragraph 9 of Article 2 of the Protocol, after the second use of the words: there shall be deleted: Subparagraph (a) (ii) of paragraph 9 of Article 2 of the Protocol shall be renumbered as subparagraph (a) (iii). The following shall be added as subparagraph (a) (ii) after subparagraph (a) (i) of paragraph 9 of Article 2 of the Protocol: ts to the global warming potentials specified in Group I of Annex A, Annex C Article 2J The following Article shall be inserted after Article 2I of the Protocol: fluorocarbons Each Party shall ensure that for the twelve-month period commencing on 1 January 2019, 1. and in each twelve-month period thereafter, its calculated level of consumption of the equivalents, does not exceed the 2controlled substances in Annex F, expressed in CO percentage, set out for the respective range of years specified in subparagraphs (a) to (e) below, of the annual average of its calculated levels of consumption of Annex F controlled ofsubstances for the years 2011, 2012 and 2013, plus fifteen per cent of its calculated level 2 consumption of Annex C, Group I, controlled substances as set out in paragraph 1 of equivalents: 2Article 2F, expressed in CO 2019 to 2023: 90 per cent (a) 2024 to 2028: 60 per cent (b) 2029 to 2033: 30 per cent (c) 2034 to 2035: 20 per cent (d) 2036 and thereafter: 15 per cent (e) Notwithstanding paragraph 1 of this Article, the Parties may decide that a Party shall 2. ensure that, for the twelve-month period commencing on 1 January 2020, and in each twelve-month period thereafter, its calculated level of consumption of the controlled equivalents, does not exceed the percentage, set 2substances in Annex F, expressed in CO out for the respective range of years specified in subparagraphs (a) to (e) below, of the annual average of its calculated levels of consumption of Annex F controlled substances for the years 2011, 2012 and 2013, plus twenty-five per cent of its calculated level of consumption of Annex C, Group I, controlled substances as set out in paragraph 1 of equivalents: 2Article 2F, expressed in CO 2020 to 2024: 95 per cent (a) 2025 to 2028: 65 per cent (b) 2029 to 2033: 30 per cent (c) 2034 to 2035: 20 per cent (d) 2036 and thereafter: 15 per cent (e) Each Party producing the controlled substances in Annex F shall ensure that for the 3. twelve-month period commencing on 1 January 2019, and in each twelve-month period thereafter, its calculated level of production of the controlled substances in Annex F, equivalents, does not exceed the percentage, set out for the respective 2expressed in CO range of years specified in subparagraphs (a) to (e) below, of the annual average of its calculated levels of production of Annex F controlled substances for the years 2011, 2012 and 2013, plus fifteen per cent of its calculated level of production of Annex C, Group I, equivalents: 2controlled substances as set out in paragraph 2 of Article 2F, expressed in CO 2019 to 2023: 90 per cent (a) 2024 to 2028: 60 per cent (b) 2029 to 2033: 30 per cent (c) 2034 to 2035: 20 per cent (d) 2036 and thereafter: 15 per cent (e) Notwithstanding paragraph 3 of this Article, the Parties may decide that a Party producing 4. the controlled substances in Annex F shall ensure that for the twelve-month period commencing on 1 January 2020, and in each twelve-month period thereafter, its calculated equivalents, 2level of production of the controlled substances in Annex F, expressed in CO does not exceed the percentage, set out for the respective range of years specified in subparagraphs (a) to (e) below, of the annual average of its calculated levels of production of Annex F controlled substances for the years 2011, 2012 and 2013, plus twenty-five per cent of its calculated level of production of Annex C, Group I, controlled substances as set equivalents: 2out in paragraph 2 of Article 2F, expressed in CO 2020 to 2024: 95 per cent (a) 2025 to 2028: 65 per cent (b) 2029 to 2033: 30 per cent (c) 2034 to 2035: 20 per cent (d) 2036 and thereafter: 15 per cent (e) 3 Paragraphs 1 to 4 of this Article will apply save to the extent that the Parties decide to 5. permit the level of production or consumption that is necessary to satisfy uses agreed by the Parties to be exempted uses. Each Party manufacturing Annex C, Group I, or Annex F substances shall ensure that for 6. the twelve-month period commencing on 1 January 2020, and in each twelve-month period thereafter, its emissions of Annex F, Group II, substances generated in each production facility that manufactures Annex C, Group I, or Annex F substances are destroyed to the extent practicable using technology approved by the Parties in the same twelve-month period. byEach Party shall ensure that any destruction of Annex F, Group II, substances generated 7. facilities that produce Annex C, Group I, or Annex F substances shall occur only by technologies approved by the Parties. Article 3 The preamble to Article 3 of the Protocol should be replaced with the following: substances in Annex A, Annex B, Annex C, Annex E or Annex F, determine its calculated For the final semi-colon of subparagraph (a) (i) of Article 3 of the Protocol there shall be substituted: The following text shall be added to the end of Article 3 of the Protocol: (d) Emissions of Annex F, Group II, substances generated in each facility that generates Annex C, Group I, or Annex F substances by including, among other things, amounts emitted from equipment leaks, process vents and destruction devices, but excluding amounts captured for use, destruction or storage. equivalents, of production, consumption, 22. When calculating levels, expressed in CO imports, exports and emissions of Annex F and Annex C, Group I, substances for the purposes of Article 2J, paragraph 5 of Article 2 and paragraph 1 (d) of Article 3, each Party shall use the global warming potentials of those substances specified in Group I of Annex A, Annex C and Article 4, paragraph 1 sept of Article 4 of the Protocol: sex The following paragraph shall be inserted after paragraph 1 . Upon entry into force of this paragraph, each Party shall ban the import of thesept Article 4, paragraph 2 sept of Article 4 of the Protocol: sex The following paragraph shall be inserted after paragraph 2 . Upon entry into force of this paragraph, each Party shall ban the export of thesept controlled substances in Annex F to any State Article 4, paragraphs 5, 6 and 7 In paragraphs 5, 6 and 7 of Article 4 of the Protocol, for the words: there shall be substituted: Article 4, paragraphs 8 In paragraph 8 of Article 4 of the Protocol, for the words: there shall be substituted: 4 Article 4B The following paragraph shall be inserted after paragraph 2 of Article 4B of the Protocol: . Each Party shall, by 1 January 2019 or within three months of the date of entry intobis force of this paragraph for it, whichever is later, establish and implement a system for licensing the import and export of new, used, recycled and reclaimed controlled substances in Annex F. Any Party operating under paragraph 1 of Article 5 that decides it is not in a position to establish and implement such a system by 1 January 2019 may delay taking those actions until Article 5 In paragraph 4 of Article 5 of the Protocol, for the word: there shall be substituted: In paragraphs 5 and 6 of Article 5 of the Protocol, for the words: there shall be substituted: In paragraph 5 of Article 5 of the Protocol, before the words: there shall be inserted: of Article 5 of the Protocol: ter The following paragraph shall be inserted after paragraph 8 qua Each Party operating under paragraph 1 of this Article, subject to any adjustments made to (a) the control measures in Article 2J in accordance with paragraph 9 of Article 2, shall be entitled to delay its compliance with the control measures set out in subparagraphs (a) to (e) of paragraph 1 of Article 2J and subparagraphs (a) to (e) of paragraph 3 of Article 2J and modify those measures as follows: 2024 to 2028: 100 per cent (i) 2029 to 2034: 90 per cent (ii) 2035 to 2039: 70 per cent (iii) 2040 to 2044: 50 per cent (iv) 2045 and thereafter: 20 per cent (v) Notwithstanding subparagraph (a) above, the Parties may decide that a Party operating (b) under paragraph 1 of this Article, subject to any adjustments made to the control measures in Article 2J in accordance with paragraph 9 of Article 2, shall be entitled to delay its compliance with the control measures set out in subparagraphs (a) to (e) of paragraph 1 of Article 2J and subparagraphs (a) to (e) of paragraph 3 of Article 2J and modify those measures as follows: 2028 to 2031: 100 per cent (i) 2032 to 2036: 90 per cent (ii) 2037 to 2041: 80 per cent (iii) 2042 to 2046: 70 per cent (iv) 2047 and thereafter: 15 per cent (v) Each Party operating under paragraph 1 of this Article, for the purposes of calculating its (c) consumption baseline under Article 2J, shall be entitled to use the average of its calculated 2022,levels of consumption of Annex F controlled substances for the years 2020, 2021 and 5 plus sixty-five per cent of its baseline consumption of Annex C, Group I, controlled substances of this Article. ter as set out in paragraph 8 Notwithstanding subparagraph (c) above, the Parties may decide that a Party operating (d) under paragraph 1 of this Article, for the purposes of calculating its consumption baseline under Article 2J, shall be entitled to use the average of its calculated levels of consumption of Annex F controlled substances for the years 2024, 2025 and 2026, plus sixty-five per cent of its baseline consumption of Annex C, Group I, controlled substances as set out in paragraph 8 of this Article. ter Each Party operating under paragraph 1 of this Article and producing the controlled (e) substances in Annex F, for the purposes of calculating its production baseline under Article 2J, shall be entitled to use the average of its calculated levels of production of Annex F controlled substances for the years 2020, 2021 and 2022, plus sixty-five per cent of its baseline of this ter production of Annex C, Group I, controlled substances as set out in paragraph 8 Article. Notwithstanding subparagraph (e) above, the Parties may decide that a Party operating (f) under paragraph 1 of this Article and producing the controlled substances in Annex F, for the purposes of calculating its production baseline under Article 2J, shall be entitled to use the average of its calculated levels of production of Annex F controlled substances for the years 2024, 2025 and 2026, plus sixty-five per cent of its baseline production of Annex C, Group I, of this Article. ter controlled substances as set out in paragraph 8 Subparagraphs (a) to (f) of this paragraph will apply to calculated levels of production and (g) consumption save to the extent that a high-ambient-temperature exemption applies based on Article 6 In Article 6 of the Protocol, for the words: there shall be substituted: Article 7, paragraphs 2, 3 and 3 ter in paragraph 2 of Article 7 of the Protocol: in Annex F, for the years 2011 to 2013, except that Parties operating under paragraph 1 of Article 5 shall provide such data for the years 2020 to 2022, but those Parties operating under of Article 5 qua paragraph 1 of Article 5 to which subparagraphs (d) and (f) of paragraph 8 In paragraphs 2 and 3 of Article 7 of the Protocol, for the words: there shall be substituted: :bis The following paragraph shall be added to Article 7 of the Protocol after paragraph 3 . Each Party shall provide to the Secretariat statistical data on its annual emissions ofter Annex F, Group II, controlled substances per facility in accordance with paragraph 1 (d) of Article 7, paragraph 4 In paragraph 4 of Article 7, after the words: there shall be added: 6 Article 10, paragraph 1 In paragraph 1 of Article 10 of the Protocol, for the words: There shall be substituted: The following shall be inserted at the end of paragraph 1 of Article 10 of the Protocol: rom any other financial mechanism that could result in meeting any part of its agreed incremental Article 17 In Article 17 of the Protocol, for the words: there shall be substituted: Annex A The following table shall replace the table for Group I in Annex A to the Protocol: Year Global100- Ozone-Depleting Warming Potential Potential* isomers Substance Group Group I 151 0.04 1 21)-(HCFC Cl2CHF 0.02 1 (31)-(HCFC FCl2CH 0.04 0.01 2 121)-(HCFC 4HFCl2C 0.08 0.02 3 (HCFC-122) 3Cl2HF2C 77 0.06 0.02 3 (HCFC-123) 2Cl3HF2C 0.02 (HCFC-123) 3CHFClCF 0.05 0.007 3 (HCFC-131) 3FCl2H2C 0.05 0.008 4 (HCFC-132) 2Cl2F2H2C 0.06 0.02 3 (HCFC-133) Cl3F2H2C 0.07 0.005 3 (HCFC-141) 2FCl3H2C 725 0.11 (HCFC-141b)-(HCFC Cl2CF3CH 0.005 0.003 2 (HCFC-151) FCl4H2C 7 0.07 0.015 5 (HCFC-221) 6HFCl3C 0.09 0.01 9 (HCFC-222) 5Cl2HF3C 0.08 0.01 12 (HCFC-223) 4Cl3HF3C 0.09 0.01 12 (HCFC-224) 3Cl4HF3C 0.07 0.02 9 (HCFC-225) 2Cl5HF3C 122 0.025 225ca)-(HCFC CHClF2ClCF2CF 0.10 0.02 5 226)-(HCFC Cl6HF3C 0.09 0.05 9 231)-(HCFC 5FCl2H3C 0.10 0.008 16 (HCFC-232) 4Cl2F2H3C 0.23 0.007 18 233)-(HCFC 3Cl3F2H3C 0.28 0.01 16 234)-(HCFC 2Cl4F2H3C 0.52 0.03 9 235)-(HCFC Cl5F2H3C 0.09 0.004 12 (HCFC-241) 4FCl3H3C 0.13 0.005 18 (HCFC-242) 3Cl2F3H3C 0.12 0.007 18 (HCFC-243) 2Cl3F3H3C 0.14 0.009 12 (HCFC-244) Cl4F3H3C 0.01 0.001 12 (HCFC-251) 3FCl4H3C 0.04 0.005 16 (HCFC-252) 2Cl2F4H3C 0.03 0.003 12 (HCFC-253) Cl3F4H3C 0.02 0.002 9 (HCFC-261) 2FCl5H3C 0.02 0.002 9 (HCFC-262) Cl2F5H3C 0.03 0.001 5 271)-(HCFC FCl6H3C Where a range of ODPs is indicated, the highest value in that range shall be used for the * קבוצהI Group I 3CFCl 4 750 1.0 (11)-(CFC (11)-(CFC 1.0 4 750 3CFCl 2Cl2CF 10 900 1.0 (12)-(CFC (12)-(CFC 1.0 10 900 2Cl2CF 3Cl3F2C 6 130 0.8 113)-(CFC 113-(CFC 0.8 3Cl3F2C ) 6 130 2Cl4F2C 10 000 1.0 114)-(CFC 114-(CFC 1.0 2Cl4F2 ) 10 000 C Cl5F2C 7 370 0.6 115)-(CFC 115-(CFC 0.6 Cl5F2 ) 7 370 C נספחג' ונספח ו'Annex C and Annex F הטבלההבאהתחליףאתהטבלהלקבוצהIבנספחג'לפרוטוקול: The following table shall replace the table for Group I in to the Protocol: Annex C קבוצה חומר מספר פוטנציאל פוטנציאל -100 -Ozone Number Substan Group איזומרים דילול התחממות Year Depletin of ce אוזון* Potential * 3F 3) 3F 4) 2l 1b) Cl 2b) 2HCl 5ca) ClCF2CF (HCF – 0.033 595 595 0.033 – 2-(HCFC ClCF2CF CHClF2 22-C 25cb)* מקום שמצוין טווח של פד"א (s’ODP), יש להשתמש בערך הגבוה * For substances for which no GWP is indicated, the (GWP), ערךברירתהמחדל0חל עדשיקבעערךGWPבאמצעות default value 0 applies until a GWP value is included by הנוהל בס"ק9( )א(ii) לסעיף2. the procedure foreseen in paragraph 9 (a) (ii) ofmeans of Article 2. הנספח הבא יתווסף לפרוטוקול אחרי נספח ה': The following annex shall be added to the Protocol after Annex E: "נספח ו': חומרים מפוקחים Controlled substancesAnnex F:“ קבוצה חומר פוטנציאל Year-100 Substance Group התחממות גלובלית Global ל-100שנים Warming Potential קבוצהI Group I 2CHF2CHF 134-HFC 1001 1001 134-HFC 2CHF2CHF 3FCF2CH 134a-HFC 4301 4301 134a-HFC 3FCF2CH 2FCHF2CH 143-HFC 353 353 143-HFC 2FCHF2CH 3CF2CH2CHF 245fa-HFC 0301 0301 245fa-HFC 3CF2CH2CHF 3CH2CF2CH3CF 365mfc-HFC 794 794 365mfc-HFC 3CH2CF2CH3CF 3CHFCF3CF 227ea-HFC 2203 2203 227ea-HFC 3CHFCF3CF 3CF2FCF2CH 236cb-HFC 3401 3401 236cb-HFC 3CF2FCF2CH 3CHFCF2CHF 236ea-HFC 3701 3701 236ea-HFC 3CHFCF2CHF 3CF2CH3CF 236fa-HFC 8109 8109 236fa-HFC 3CF2CH3CF 2CHF2FCF2CH 245ca-HFC 693 693 245ca-HFC 2CHF2FCF2CH 2CHFCHFCF3CF 10mee-43-HFC 6401 6401 10mee-43-HFC CF2CHFCHFCF3CF 3CF 3 2F2CH 32-HFC 675 675 32-HFC 2F2CH 3CF2CHF 125-HFC 5003 5003 125-HFC 3CF2CHF 3CF3CH 143a-HFC 4704 4704 143a-HFC 3CF3CH F3CH 41-HFC 92 92 41-HFC F3CH F2FCH2CH 152-HFC 53 53 152-HFC F2FCH2CH 2CHF3CH 152a-HFC 124 124 152a-HFC 2CHF3CH Group II Group II CHF3 23-HFC 80014 80014 23-HFC CHF3 סעיף II:הקשר לתיקון1999 Article II: Relationship to the 1999 Amendment מדינה או ארגון אזורילאינטגרציה כלכליתאינםרשאיםלהפקיד No State or regional economic integration organization מסמך אשרור, קבלה או אישור של תיקון זהאו הצטרפות אליו, אלא may deposit an instrument of ratification, acceptance or אם כן קודם לכן, או באותה עת,הפקידומסמךכאמורלתיקון שאומץ approval of or accession to this Amendment unless it has במפגשהאחד-עשרה של הצדדים בבייג'ינג,3דצמבר1999. uch an instrumentpreviously, or simultaneously, deposited s to the Amendment adopted at the Eleventh Meeting of the Parties in Beijing, 3 December 1999. סעיףIII: הקשר לאמנת המסגרת של האומות המאוחדותבדברשינוי Article III: Relationship to the United Nations האקלים ולפרוטוקול קיוטושלה Framework Convention on Climate Change and its Kyoto Protocol איןבכוונתתיקון זה לגרועהידרופלואורוקרבונים מההתחייבויות This Amendment is not intended to have the effect of הכלולות בסעיפים4ו-12לאמנת המסגרת של האומות המאוחדות from the scope of theexcepting hydrofluorocarbons בדברשינויי אקלים אומסעיפים2,5,7ו-10לפרוטוקול קיוטו commitments contained in Articles 4 and 12 of the United שלה. Nations Framework Convention on Climate Change or in ocol.Articles 2, 5, 7 and 10 of its Kyoto Prot סעיף:IV כניסה לתוקף Article IV: Entry into force 1. להוציאכאמורבס"ק2להלן, תיקון זה ייכנס לתוקף ב-1בינואר Except as noted in paragraph 2, below, this 1. 2019,ובלבדשלפחות עשרים מסמכיאשרור, קבלה או אישור של 2019,Amendment shall enter into force on 1 January התיקון הופקדו על ידי מדינות או ארגונים אזוריים לאינטגרציה provided that at least twenty instruments of ratification, כלכליתשהם צדדים לפרוטוקול מונטריאולבדברחומרים המדללים acceptance or approval of the Amendment have been את שכבת האוזון. במקרה שתנאי זה לא מולאעדאותותאריך, ייכנס deposited by States or regional economic integration התיקוןלתוקף ביום התשעים שאחרי התאריך שבו הוא מולא. organizations that are Parties to the Montreal Protocol on zone Layer. In the event thatSubstances that Deplete the O this condition has not been fulfilled by that date, the Amendment shall enter into force on the ninetieth day following the date on which it has been fulfilled. 2. השינויים בס"ק4לפרוטוקול, פיקוח על סחר עםמי שאינם The changes to Article 4 of the Protocol, Control of 2. צדדים,המפורטים בסעיף1לתיקון זה, ייכנסו לתוקף ב-1בינואר Parties, set out in Article I of this-trade with non 2033, ובלבד שלפחותשבעיםמסמכיאשרור, קבלה או אישור של Amendment shall enter into force on 1 January 2033, התיקון הופקדו על ידי מדינות או ארגונים אזוריים לאינטגרציה provided that at least seventy instruments of ratification, כלכליתשהם צדדים לפרוטוקול מונטריאולבדברחומרים המדללים acceptance or approval of the Amendment have been את שכבת האוזון. במקרה שתנאי זה לא מולאעדאותותאריך, ייכנס deposited by States or regional economic integration התיקוןלתוקף ביום התשעים שאחרי התאריך שבו הוא מולא. organizations that are Parties to the Montreal Protocol on Layer. In the event thatSubstances that Deplete the Ozone this condition has not been fulfilled by that date, the Amendment shall enter into force on the ninetieth day following the date on which it has been fulfilled. 3.למטרות ס"ק1ו-2, כל מסמךכאמור שהופקד על ידי ארגוןאזורי For purposes of paragraphs 1 and 2, any such 3. לאינטגרציה כלכליתלא ייחשב כנוסף על אלהשהופקדו על ידי instrument deposited by a regional economic integration המדינות החברות בארגוןכאמור. organization shall not be counted as additional to those ember States of such organization.deposited by m 4. לאחר כניסתו לתוקף של תיקון זה,בהתאם להוראות ס"ק1ו-2, After the entry into force of this Amendment, as 4. הוא ייכנס לתוקףלגביכל צד אחר לפרוטוקול ביום התשעים שאחרי provided under paragraphs 1 and 2, it shall enter into force תאריךהפקדת מסמך האשרור, הקבלה או האישורשלו. for any other Party to the Protocol on the ninetieth day following the date of deposit of its instrument of ratification, acceptance or approval. סעיףV: החלהזמנית applicationArticle V: Provisional כל צד רשאי, בכל עת לפנישתיקון זהנכנס לתוקף לגביו, להצהירכי enters Any Party may, at any time before this Amendment הוא יחיל באופן זמניאחד או יותרמאמצעי הבקרה המפורטיםבסעיף into force for it, declare that it will apply provisionally any 2י', ואת התחייבויות הדיווחהמתאימות שבסעיף7, עדלכניסה of the control measures set out in Article 2J, and the לתוקף כאמור. corresponding reporting obligations in Article 7, pending such entry into force.

מ ז כי ר הכ נ סת סימוכין:114874 ירושלים, א'באב התשפ"ו 15 ביולי 2026 לכבוד חברות וחברי הכנסת שלום רב, הנדון: הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת רפובליקת רואנדה בדבר שיתוף פעולה בתחומי החינוך הבסיסי, ה-ICT (טכנולוגיות מידע ותקשורת), ה-TVET (חינוך והכשרה טכנית ומקצועית), ההשכלה הגבוהה והמחקר המדעי אבקש להביא לידיעתכם כי מר גדעון סער, שר החוץ, העביר למזכירות הכנסת את נוסח ההסכם שבנדון. רצ"ב לעיונכם מכתבו של השר וכן נוסח ההסכם בעברית ובאנגלית (לרבות דברי ההסבר.) אבקש להסב את תשומת לבכם כי סעיף 10 לתקנון לעבודת הממשלה קובע כך: "אשרור ואישור 10. (א) שר המבקש להגיש הצעה להחלטה בדבר אשרור אמנה בינלאומית יעביר אמנות למזכיר הכנסת, שבועיים קודם, שני עותקים מנוסח האמנה בתרגומה בינלאומיות"לעברית ואת עיקריה, על מנת שזה יביאם לידיעת חברי הכנסת. בתקופת הפגרה יימנו השבועיים ממועד כינוס פגרה של הכנסת. (ב) סעיף (א) לעיל לא יחול אם לדעת השר המגיש, בהסכמת שר החוץ ושר המשפטים, נמנעת המצאת עותקי האמנה לכנסת מטעמי דחיפות או סודיות. (ג) לאחר העברת עותק האמנה לידיעת הכנסת כאמור לעיל ובחלוף פרק הזמן הנקוב בסעיף (א) לעיל, תועבר למזכיר הממשלה על ידי השר המגיש הצעת החלטה בעניין אשרור האמנה. ]...[ ננקטה בכנסת פעולה בעניין האמנה בהתאם לתקנון הכנסת, יודיע על כך השר מגיש ההצעה בדברי ההסבר. מזכיר הממשלה יעביר את הצעת ההחלטה בדבר אשרור האמנה לידיעת כל חברי הממשלה, ויבקש את עמדתם בדרך שנוהגים בסעיף 19(ב) בתקנון. ההסכם שבנדון יונח על שולחן הכנסת בישיבה היום, א'באב התשפ"ו - 15 ביולי 2026. בברכה, דן מרזוק מדינת ישראל State of Israel משרד החוץ istry of Foreign AffairsMin מחלקת אמנות בינ"ל Treaties Department הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת רפובליקת רואנדה בדבר שיתוף פעולה בתחומי החינוך הבסיסי, ה-ICT (טכנולוגיות מידע ותקשורת), ה-TVET (חינוך והכשרה טכנית ומקצועית), ההשכלה הגבוהה והמחקר המדעי – דברי הסבר 1. ביום 06.07.2026 נחתם בירושלים הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת רפובליקת רואנדה בדבר שיתוף פעולה בתחומי החינוך הבסיסי, ה-ICT (טכנולוגיות מידע ותקשורת), ה-TVET (חינוך והכשרה טכנית ומקצועית), ההשכלה הגבוהה והמחקר המדעי. 2. מטרת ההסכם היא להגדיר את המסגרת הכללית לשיתוף פעולה בילטראלי בתחום החינוך, מתוך ההבנה ששיתוף פעולה חינוכי הוא נדבך חשוב ומרכזי בחיזוק היחסים בין המדינות ובפיתוח הקשרים בין העמים. 3. במסגרת ההסכם יקדמו הצדדים חילופי מידע ומשלחות בין מוסדות וארגונים חינוכיים ומקצועיים בשתי המדינות, השתתפות נציגי צד אחד באירועים חינוכיים, קונגרסים וכנסים שהצד האחר מארח, עידוד שיתופי פעולה בתחום החינוך הבסיסי, ההשכלה הגבוהה והמחקר המדעי ועוד. 4. ההסכם ייכנס לתוקף עם אשרורו בממשלה. שד' יצחק רבין 9, ירושלים Rabin Blvd., Jerusalem 9 ת.ד. 3013, מיקוד 91035 P.O. box 3013, Zip Code 91035 טלפון: 5303761-02 5303761-2-Telephone: +972 פקס: 5303251-02 5303251-2-Fax: +972

נוסח לוח תיקונים זה אושר להנחה על שולחן הכנסת מספר פנימי: 2218723 נספח מס' כ-1210/א' (פ/4709/25) לוח תיקונים להסתייגויות ולבקשות רשות דיבור להצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 35), התשפ''ו-2026 לבקשות רשות דיבור אחרי יימירב בו ארי," צריך להיות 'ייאיר לפיד, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, אלעזר שטרן, מיקי לוי, רס בן ברק, יואב סגלוביצי, מיכל שיר סגמן, יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק, רון כצ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, משה טור פז, סימון דוידסון, נאור שירי, שלי טל מירון, ירון לוי, עדי עזוז, עו\ חיים,".

נוסח לוח תיקוניס וה אושר להנחה על שולחן הכנסת ו(נ. )שר מספר פנימי: 2204244 נספח מס' מ-1612/א' (פ/3088/25) לוח תיקונים להצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון מס' 27 והוראת שעה), התשפ''ו-2026 לסעיף 28(א)(2) (עמ' 60) במקוס ''25'' צריך להיות ''24'י.

הכנסת סיכומיה והצעותיה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בראשות חה"כ אלון שוסטר הכנסת ה-25 המושב השלישי והמושב הרביעי תמוז תשפ"ו – יולי 2026 סיכומיה והצעותיה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בראשות חבר הכנסת אלון שוסטר המושב השלישי והמושב הרביעי של הכנסת ה-25 תמוז תשפ"ו - יולי 2026 עריכה לשונית: מערכת דברי הכנסת 1 דברי יושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה חבר הכנסת אלון שוסטר בהתאם להוראות סעיף 18(א) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב], אני מתכבד להגיש בזאת את סיכומי הדיונים של הוועדה לענייני ביקורת המדינה - המושב השלישי והמושב הרביעי של הכנסת ה-25 ועדה זו, מעצם הגדרתה ואופייה הייחודי, חולשת על פני מרחב עצום של תחומים, נושאים ותחומי תוכן. משרד מבקר המדינה מייצר דוחות רבים אשר כל אחד מהם עוסק בסוגיות כבדות משקל המשפיעות באופן ישיר על חייהם של אזרחי ישראל. מול השפע העצום הזה של נתונים, ממצאים והמלצות, הבנתי כי המפתח להצלחה ולפיקוח פרלמנטרי יעיל טמון ביכולת המיקוד והתעדוף. השתדלתי לאורך כל התקופה לתעדף קיום מעקב הדוק ועקבי אחר נושאים חשובים שכבר נפתחו, על פני הנטייה המפתה לפתוח עוד ועוד חזיתות וסוגיות חדשות. ראיתי חשיבות עליונה בהקצאת זמן יקר לנושאים נבחרים שהמעקב אחריהם החל עוד בשנים הקודמות, טרם כניסתי לתפקיד, מתוך תפיסה של המשכיות מוסדית ומחויבות לתיקון אמיתי של ליקויים שורשיים. (גם שימת דגש דווקא על דברים סמויים מן העין). תפיסת עבודה זו הנחתה אותנו גם בתוך חדר הדיונים עצמו. הדו"חות של משרד מבקר המדינה מציגים עבודה יסודית, וברור כי כדי לכסות את כלל ההיבטים החשובים שעולים מכל דוח, גם מספר רב של דיונים לעיתים לא היה מספיק. משום כך, בחרתי להוביל קו ברור של מיקוד הדיונים בפרקים ספציפיים מתוך הדוחות, על פני ניהול דיון פתוח וכללי על הדוח כולו. המיקוד הזה אפשר לנו להתמקד ולדרוש תשובות קונקרטיות. הדיונים שלנו התאפיינו בסדר יום מוגדר וממוקד שנקבע מראש, תוך שמירה קפדנית על איזון עדין אך הכרחי: מחד גיסא, עסקנו בנושאי ליבה שחשובים תמיד למשילות ותקינות המנהל הציבורי, ומאידך גיסא, הגבנו במהירות לנושאים אקטואליים בוערים. יצרנו איזון בין דיונים "תקשורתיים" שזכו לתהודה ציבורית ותפסו מקום בסדר היום הציבורי, לבין דיונים מהותיים ומקצועיים על נושאים נשכחים - מאותן סוגיות מורכבות וכואבות שפוליטיקאים בדרך כלל מהססים להתעסק בהן. האירועים המטלטלים שחוותה המדינה הציבו בפנינו מציאות חדשה, והדבר התבטא באופן ברור בלוח הזמנים של הוועדה. עסקנו רבות בנושאים הקשורים במלחמת חרבות ברזל, על גזרותיה והשלכותיה. בחרנו להתמקד באופן שוטף בשלושה נושאי-על מרכזיים, וקיימנו עליהם דיוני מעקב אינטנסיביים. נושא העל הראשון היה ונשאר התמיכה הבלתי מתפשרת במשרתים, במשרתות ובמשפחותיהם, הן בסדיר והן במערך המילואים. תפקידנו היה לוודא, בכל הכלים העומדים לרשותנו, כי המדינה ששלחה את הטובים בבניה ובבנותיה אל שדה הקרב עושה כל שביכולתה כדי לדאוג לבריאותם הפיזית והנפשית, לרווחתם הכללית ולמעטפת התמיכה ביקיריהם. 2 נושא העל השני התמקד בתמיכה הנדרשת בעורף, ובאופן ספציפי בתושבי יישובי קווי העימות בצפון ובדרום. עסקנו ללא הרף בנושאי מיגון והגנה פיזית, במנגנוני הפיצויים, בתהליכי השיקום וכן בתוכניות הפיתוח והצמיחה העתידיות של האזורים הללו. עשינו זאת מתוך אמונה יוקדת בחוזקם של התושבים הטובים והערכיים הללו שחיים בגבולות, ומתוך מחויבות להבטיח את העתיד המזהיר שצפוי לאזורים הללו אם רק תדע המדינה להעניק להם את התמיכה הנכונה, בזמן ובמקום הנכון. נושא העל השלישי, והכואב מכולם, היה תחקור הכשלים החמורים של השבעה באוקטובר והמערכה הממושכת שהחלה בעקבותיו. בהיעדרה המקומם של ועדת חקירה ממלכתית, שחייבת לקום ללא שיהוי, ראיתי חובה מוסרית ולאומית להשתמש בכוחה של ועדת ביקורת המדינה כדי להתחיל בתהליך הבדיקה והפקת הלקחים. עסקנו כמיטב יכולתנו בהיערכות הכלכלית למלחמה ובניהול התקציבים השונים, בחנו את היעדרה של תפיסת ביטחון לאומי מגובשת, את הכשלים המבניים בניהול הממשלתי של התחום האזרחי והסיוע לתושבים בזמן חירום, ואת מידת המוכנות וההיערכות הלאומית אל מול איומי הטילים והרקטות. ברור לכל בר דעת שרק מתוך תחקור אמיתי וירידה לשורש הכשלים נוכל להתחיל לתקן ולמנוע את האסון הבא. בצד העבודה המקצועית הנוקבת, ראיתי בוועדה לענייני ביקורת המדינה הזדמנות מצוינת להוכחת המשותף והמאחד בין חברי כנסת מסיעות שונות, באופוזיציה ובקואליציה כאחד. במוסד שמאופיין בעיני הציבור הרחב, ולעיתים קרובות בצדק, בפלגנות קשה, בקיטוב ובעימותים הדדיים יומיומיים, הוועדה שלנו שימשה כבמה לישיבות עומק ענייניות ומקצועיות. הקפדתי לנהל את הדיונים בצורה שמכבדת את כל המשתתפים סביב השולחן, ח"כים ומוזמנים, תוך מתן משקל ראוי ומשמעותי לתחומי האחריות, לידע ולניסיון המקצועי של כל אחד ואחת מהם. הגישה הזו נבעה מתוך הערכה עמוקה וכבוד אמיתי למשרתי הציבור - הן לנבחרי הציבור והן לדרגים המקצועיים במשרדי הממשלה ובגופי הסמך - ולא פחות מכך, לאזרחים הטובים שהגיעו מרחבי המדינה כדי לשתף בכאבם, להציג את התובנות שלהם מן השטח ולדרוש מהמדינה ומגופיה להשתפר ולייעל את פעילותם למענם. חלק משמעותי ולעיתים סמוי מן העין של פעילותנו הוקדש לדיוני ועדת המשנה, שעסקה בנושאים הרגישים ביותר של חיסוי דוחות וניהול דיוני מהות על דוחות חסויים. אני מוצא כי ליו"ר הוועדה יש אחריות מיוחדת לקיום הדיונים הללו הרחק מאור הזרקורים והתקשורת, שכן זוהי לעיתים ההזדמנות הכמעט יחידה של הכנסת לקיים פיקוח פרלמנטרי אמיתי בנושאי ביטחון, יחסי חוץ וכלכלה חסויים. ניהלנו דיונים שהתחילו כפתוחים ופומביים, ובשלב מסוים הפכו לחסויים בהתאם לצורך. מודל זה אפשר לנו להשיג שתי מטרות חיוניות במקביל: מצד אחד, לקיים דיון שקוף וגלוי ככל הניתן החושף בפני הציבור את כל המידע שניתן לחשוף, ומצד שני, לנהל המשך דיון ענייני, נוקב ופתוח בשיתוף נציגי גופי הביטחון השונים על הנושאים שחשוב ומחויב המציאות שיישארו הרחק מעיני הציבור מטעמי ביטחון המדינה. 3 כדי להשלים את התמונה ולחבר את הדיונים התיאורטיים למציאות בשטח, הקפדנו לצאת לסיורים מחוץ לכותלי הכנסת. סיירנו באתרים וביישובים הקשורים בדיוק לאותם הנושאים והליקויים עליהם דנו במליאת הוועדה ובוועדת המשנה שלה. בסיומו של כל דיון, הקפדנו להוציא סיכום ישיבה מפורט המתייחס במישרין לעיקרי ההמלצות הרלוונטיות שנדונו, לצד התייחסות לנושאים חדשים ומהותיים שהועלו על ידי המשתתפים במהלך הישיבה. מסמכים אלו אינם רק פרוטוקולים, אלא מפת דרכים לתיקון. יש לקוות שהגופים הרלוונטיים והמשרדים השונים, להם הופנו ההמלצות הללו, ייקחו אותן במלוא הרצינות לתשומת ליבם ויפעלו לאורן כדי לשפר את המערכות הציבוריות ולתקן את שדורש תיקון. אני מסיים את תפקידי בידיעה שהנחנו תשתית מקצועית איתנה, ואני מאמין בלב שלם שהוועדה, צוותה המוכשר והמסור שליווה אותי ללא לאות, וחבריה הבאים שיחליפו אותנו בקדנציה הבאה, ימשיכו להעמיק בנושאים המורכבים הללו ולא ירפו מהמעקב העיקש אחר קיום והטמעת ההמלצות שאנו משאירים אחרינו. זו הייתה זכות גדולה להוביל את הוועדה, והמלאכה עודנה רבה. בברכה, חבר הכנסת אלון שוסטר יושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה 4 הרכב הוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת ה-25 חה"כ אלון שוסטר -יו"רהוועדה (המחנה הממלכתי)-מכהן כיושב-ראש מ-5בנובמבר2025 חה"כ מיקי לוי (יש עתיד) -מכהן כחבר ועדה מ-9בינואר2023 חה"כ ואליד אלהואשלה (רע"מ) -מכהן כחבר ועדה מ-9בינואר2023 חה"כ טלי גוטליב (הליכוד) - מכהנת כחברת ועדה מ-9בינואר2023 חה"כ משה סעדה (הליכוד) -מכהןכחבר ועדה מ-9בינואר2023 חה"כ אושר שקלים (הליכוד) -מכהן כחברועדה מ-20בפברואר2023 חה"כ גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד) -מכהנת כחברת ועדה מ-12בפברואר2024 חה"כ יעקב טסלר (יהדות התורה) -מכהן כחבר ועדה מ-23ביולי2025 חה"כ יעקב מרגי (ש"ס) -מכהן כחבר ועדה מ-4באוגוסט2025 חה"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד) -מכהן כחבר ועדה מ-20בדצמבר2025 חה"כ מטי צרפתיהרכבי (יש עתיד) -ממלאת מקום קבועהליו"ר הוועדה מ-4בפברואר2025 חה"כ צבי סוכות (הציונות הדתית) -ממלאמקום קבועליו"ר הוועדה מ-28באוקטובר2025 חה"כ פנינה תמנו שטה (המחנה הממלכתי) -ממלאת מקום קבועהליו"ר הוועדה מ-1בדצמבר2025 חילופי גברי חה"כ משה שמעון רוט (יהדות התורה) -כיהן כחבר ועדה מ-30בינואר2023עד17ביולי2025 חה"כ אברהם בצלאל (ש"ס) -כיהן כחבר ועדה מ-6בנובמבר2023עד20ביולי2025 חה"כ מירב בן ארי (יש עתיד) -כיהנה כחברת ועדה מ-10בינואר2023עד20בדצמבר0252 חה"כ אורית פרקש הכהן(המחנה הממלכתי)- כיהנה כחברת ועדה מ-16באוקטובר2023עד27באוקטובר2025 חה"כעמית הלוי (הליכוד) -כיהןכחברועדהמ-17בינואר2023עד12בפברואר2024 חה"כ אוריאל בוסו (ש"ס) -כיהןכחברועדהמ-9בינואר2023עד12באוקטובר2023 חה"כ חיליטרופר (המחנההממלכתי) -כיהןכחברועדהמ-9בינואר2023עד12באוקטובר2023 חה"כ אליהורביבו (הליכוד) -כיהןכחברועדהמ-9בינואר2023עד17בינואר2023 חה"כ חנוךדב מלביצקי(הליכוד) -כיהןכחברועדהמ-9בינואר2023עד13בפברואר2023 חה"כצגהמלקו (הליכוד) -כיהנהכחברתועדהמ-13בפברואר2023עד20בפברואר2023 5 תוכן העניינים פרק ראשון" :חרבות ברזל" ההיערכות הכלכלית לאירוע מלחמה וניהול תקציבי מלחמת חרבות ברזל בשנים 2024-2023, דוח מיוחד 2025............................................................................................... 12 טיפול רשויות מקומיות (שלא פונו) באוכלוסיות מיוחדות במצבי חירום, דוח על הביקורת בשלטון המקומי 2025....................................................................................... 15 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל, דוח מיוחד 2025............................................................................................................. 19 היעדר תפיסת ביטחון לאומי וההשפעה על תהליכים מרכזיים בדרג המדיני ובצה"ל, דוח מיוחד 2025..................................................................................................... 22 היבטים במענה למשרתי המילואים, דוח מיוחד 2025................................................ 25 ההיערכות הכלכלית לאירוע מלחמה וניהול תקציבי מלחמת חרבות ברזל בשנים 2024-2023, דוח מיוחד 2025 - המשך דיון.............................................................................. 30 1. דוח מבקר המדינה על הניהול הממשלתי של התחום האזרחי במהלך מלחמת חרבות ברזל, דוח מיוחד 2025 2. החלטה על מינוי ועדת חקירה ממלכתית לפי סעיף 14(ב) לחוק מבקר המדינה בנושא הניהול הממשלתי של התחום האזרחי במהלך מלחמת חרבות ברזל - בקשה לדיון מחדש לפי סעיף 115 לתקנון הכנסת.................................................................................... 32 בניית מרחבים מוגנים בצפון הארץ - דוח שנתי 2024 ודוח שנתי 70ג............................. 34 היעדר תפיסת ביטחון לאומי וההשפעה על תהליכים מרכזיים בדרג המדיני ובצה"ל, דוח מיוחד 2025 - המשך דיון.................................................................................... 38 החלטה על מינוי ועדת חקירה ממ'לפי סעיף 14(ב) לחוק מבקר המדינה בנושא ההיערכות הכלכלית לאירוע מלחמה וניהול תקציבי מלחמת חרבות ברזל בשנים 2024-2023............. 41 החלטה על מינוי ועדת חקירה ממ'לפי סעיף 14(ב) לחוק מבקר המדינה בנושא ההיערכות הכלכ'לאירוע מלחמה וניהול תקציבי מלחמת חרבות ברזל בשנים 2024-2023 - המשך דיון 43 ההתמודדות של גופי ממשל עם מצבי חירום, דוח מיוחד 2026 - היערכות מערכת החינוך ללמידה במצב חירום והפעלתה במלחמת חרבות ברזל............................................... 44 התמודדות גופי ממשל עם מצבי חירום - דוח מיוחד 2026,......................................... 48 מיגון ומקלוט ברשויות מקומיות בדגש על פערי מיגון בפזורה הבדואית......................... 48 התמודדות גופי ממשל עם מצבי חירום - דוח מיוחד 2026, מיגון בתי חולים.................... 52 טיפול הממשלה ביישובי הצפון במהלך מלחמת חרבות ברזל, המישור האזרחי-כלכלי, דוח מיוחד 2025, ישיבת מעקב.................................................................................. 56 ההיערכות והפעילות של רשות המיסים לפיצוי בגין נזקי מלחמה, דוח מיוחד 2026.......... 59 6 הליכי השיקום והפיתוח של יישובי הנגב המערבי - דוח מיוחד 2026............................ 64 מיגון ומקלוט ברשויות המקומיות, דוח מיוחד 2026.................................................. 68 למידה בחירום - תמונת מצב היערכות מערכת החינוך ללמידה במצב חירום והפעלתה במלחמת חרבות ברזל, דוח מבקר המדינה2026...................................................... 73 ההיערכות והפעילות של רשות המיסים לפיצוי בגין נזקי מלחמה, דוח מיוחד 2026 - ישיבת מעקב............................................................................................................ 75 פעילות השירות הפסיכולוגי-חינוכי (שפ"ח) למענה רגשי ונפשי בשגרה ובמלחמת חרבות ברזל, דוח ביקורת על השלטון המקומי 2025........................................................... 79 החינוך המיוחד והגיל הרך בשעת חירום, תמונת מצב והיערכות מערכת החינוך ללמידה במצב חירום והפעלתה במלחמת חרבות ברזל - דוח מיוחד של מבקר המדינה 2026.................. 83 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל, דוח מיוחד 2025, ישיבת מעקב........................................................................................... 86 האסדרה של צוותי החירום היישוביים לפני מלחמת חרבות ברזל והפעלתם בתחילת המלחמה, דוח מיוחד 2025.................................................................................. 89 מיגון ומקלוט ברשויות המקומיות, דוח מיוחד 2026, מיגון מוסדות חינוך....................... 93 הקשיים של תושבים שניזוקו ישירות מירי טילים, דוח מיוחד 2025............................. 96 הסיוע הכלכלי לרשויות מקומיות מפונות וקולטות בחודשים הראשונים של המלחמה, דוח מיוחד 2026..................................................................................................... 99 הטיפול והמענה לתושבים בזמן מלחמה................................................................101 היבטים בשמירת רציפות שירותי התעופה בעת חירום, דוח מיוחד 2026.......................110 הליכי השיקום של יישובי הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שנפגעו באירועי 7 באוקטובר, דוח ביניים מיוחד - ישיבת מעקב.........................................................114 כליאה, שחרור והעמדה לדין של אסירים ביטחוניים בעקבות מלחמת חרבות ברזל,.........116 דוח שנתי 77א................................................................................................116 הליכי השיקום והפיתוח של יישובי הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר, דוח ביניים מיוחד 2026 - ישיבת מעקב.......................................120 האסדרה של צוותי החירום היישוביים לפני מלחמת חרבות ברזל והפעלתם בתחילת המלחמה, דוח מיוחד 2025 - ישיבת מעקב............................................................125 השיקום הרפואי של פצועי מלחמת חרבות ברזל (היבטים במענה הרפואי ובטיפול בעורף האזרחי,) דוח מיוחד יוני 2026............................................................................128 7 פרק שני: ביטחוני-מדיני היערכות הרשויות המקומיות לשרפות, ביקורת מעקב 2025......................................133 התמודדות משטרת ישראל עם החזקת אמצעי לחימה לא חוקיים ואירועי ירי ביישובי החברה הערבית וביישובים המעורבים (דוח שנתי 71ג) - ישיבת מעקב...................................138 ליקויים ביטחוניים חמורים בקו התפר ובמעברי עוטף ירושלים..................................141 מוכנות המדינה לרעידת אדמה, תשתיות לאומיות ומבנים, דוח שנתי 2024 - דיון מעקב...143 שימוש בכלים טכנולוגיים לצורכי אכיפה, האזנות סתר ונתוני תקשורת - דוח מיוחד 2026146 השיטור ואכיפת החוק בערים מעורבות באירועי שומר החומות ובעת שגרה, דוח מיוחד 2022 - ישיבת מעקב...............................................................................................150 תנאי מחיה ותשתיות ללוחמים בשירות חובה ובמילואים, דוח שנתי 2023 - ישיבת מעקב.153 ההיערכות מפני איום טילים ורקטות - גילוי והתרעה, דוח שנתי 70ג...........................156 התווית מדיניות ממשלתית (מתוך דוח מבקר המדינה בנושא היבטי משילות בנגב - ביקורת מעקב מורחבת, דוח מיוחד 2026).........................................................................160 מבנה הממשלה בישראל: שינויים והשלכותיהם על תפקודה, דוח מיוחד 2026...............165 התווית מדיניות ממשלתית: היבטי משילות בנגב, ביקורת מעקב מורחבת, דוח מיוחד 2026 - ישיבת מעקב..................................................................................................169 המאבק בנשק הבלתי-חוקי בנגב: כשלי אכיפה, כתבי אישום וענישה הצעתם של חברי הכנסת סימון דוידסון ומשה פסל........................................................................170 התמודדות המשטרה וגורמי האכיפה מול החברה הערבית (דוח שנתי 71ג) - ישיבת מעקב173 היבטים שונים בפעילות קצא"א בשגרה ובחירום - דוח מיוחד 2025 ודוח שנתי 2026.......176 בניין הכוח של משטרת ישראל, דוח שנתי 32 ודוח מיוחד 2022 - ישיבת מעקב...............182 המיון והגיוס לצה"ל - ביקורת מעקב מורחבת, דוח שנתי 2023...................................186 פעילות מערך ההסברה והדיפ'הציבורית במשרד החוץ, דוח שנתי 66ג - ישיבת מעקב.....189 פרק שלישי: חברתי זיהום אוויר חוצה גבולות שמקורו בשריפת פסולת באזור יהודה ושומרון, דוח מיוחד 2024 - ישיבת מעקב..................................................................................................192 התמודדות הרשויות המקומיות עם חזירי בר ותנים בתחום שיפוטן - דוח על הביקורת בשלטון המקומי 2025......................................................................................961 זיהום אוויר חוצה גבולות שמקורו בשריפת פסולת באזור יהודה ושומרון, דוח מיוחד 2024 - ישיבת מעקב..................................................................................................200 החינוך החרדי והפיקוח עליו, דוח שנתי 70ב - ישיבת מעקב......................................205 8 ליקויים בתהליכי מינוי של בעלי תפקידים בכירים, דוח 69ב - ישיבת מעקב.................209 השמת ילדים בסיכון בפנימיות, באומנה ובאימוץ, דוח שנתי 2023 - ישיבת מעקב..........211 זיהום אוויר חוצה גבולות שמקורו בשריפת פסולת באזור יהודה ושומרון, דוח מיוחד 2024 - ישיבת מעקב..................................................................................................213 תלונות הציבור בנושא ארנונה, דוח מיוחד 2026......................................................216 הטיפול בחיילים הבודדים בעת שירותם בצה"ל ולאחר שחרורם, דוח שנתי 2023............219 פנדמיית שפעת והצטיידות במלאי ארוך טווח של תרופות אנטי ויראליות, דוח שנתי 70א ודוח שנתי 74ב......................................................................................................223 היבטים במענה למשרתי המילואים, דוח מיוחד 2025 - ישיבת מעקב..........................227 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה, דוח שנתי 2025........................................231 פעילות השירות הפסיכולוגי-חינוכי (שפ"ח) למענה רגשי ונפשי בשגרה ובמלחמת חרבות ברזל, דוח ביקורת על השלטון המקומי 2025 - ישיבת מעקב......................................236 החינוך החרדי והפיקוח עליו, דוח שנתי 70ב - ישיבת מעקב......................................240 משבר האמון בין משטרת ישראל לאוכלוסיות ומגזרים בחברה הישראלית, דוח מיוחד 2022 ודוח שנתי 2021..............................................................................................244 התנהלות גורמי האכיפה אל מול יוצאי אתיופיה, דוח שנתי 72א.................................248 יישום החלטות הממ'בנוגע לעליית שארית יהודי אתיופיה וזרע ישראל, דוח מיוחד 2008.251 טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון, דוח שנתי 2022........................253 טיפול המחלקות לשירותים חברתיים בבני נוער בסיכון, דוח על הביקורת בשלטון המקומי 2025............................................................................................................256 היבטים במענה למשרתי מילואים, דוח מיוחד 2025 – ישיבת מעקב............................261 השירות לציבור בגופים ציבוריים - דוח שנתי 52 לשנת 2025 ודוח מעקב מיוחד 2026.......263 היערכות מדינת ישראל להזדקנות האוכלוסייה, דוח מיוחד 2026................................266 היבטים בפיקוח ובשמירה על שלום הפעוטות במעונות היום, דוח מיוחד יוני 2026..........271 היבטים בקידום שילובם של יוצאי אתיופיה, פגמים מהותיים בניהול תכנית לאומית, דוח שנתי 63ג - ישיבת מעקב..................................................................................274 פרק רביעי: כלכלי - תשתיות היבטים בטיפול הממשלה ביבוא, דוח שנתי 2025 - המשך דיון..................................277 משבר הגירעון במוסד לביטוח לאומי, ניהול החוב הממשלתי והתחייבות הממשלה, דוח שנתי 66א - דיון מעקב............................................................................................280 פיתוח מוסדות חינוך, בנייה חדשה והרחבת מבנים קיימים - דוח שנתי 2022................284 9 מיסוי מטבעות דיגיטליים, דוח שנתי 2025............................................................287 הבטחת צורכי המזון של מדינת ישראל בחירום, דוח שנתי 2025.................................293 מערכות המידע והגנת הסייבר בבחירות לכנסות ה-21, ה-22 וה-23 - תחום הגנת הסייבר, דוח שנתי 2022...............................................................................................297 ניהול זיכיון ים המלח והפיקוח עליו, היבטים בתחומי הסביבה והמקרקעין, דוח מיוחד 2025 - ישיבת מעקב...............................................................................................300 הפיקוח של רשות שוק ההון על הגופים מוסדיים המנהלים חיסכון ארוך טווח, דוח שנתי 2020 - ישיבת מעקב...........................................................................303 היבטים בפעולות הממשלה בנושא זיהומים סביבתיים במפרץ חיפה - ביקורת מעקב, דוח מיוחד 2024....................................................................................................305 תחנת גלי צה"ל - ממצאי מעקב, דוח שנתי 58א......................................................309 היבטים בטיפול הממשלה ביבוא, דוח שנתי 2025...................................................312 ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית, דוח מיוחד 2024 - ישיבת מעקב...........316 מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי, דוח שנתי 2022.......................319 היבטים בהיערכות התחבורה למצבי חירום, דוח מיוחד 2015.....................................323 ניהול זיכיון ים המלח והפיקוח עליו, היבטים בתחומי הסביבה והמקרקעין, דוח מיוחד 2025 - ישיבת מעקב...............................................................................................326 משבר הגירעון במוסד לביטוח לאומי (מערך הביטוח הסיעודי בישראל, דוח מיוחד 2026) - ישיבת מעקב..................................................................................................329 פרק חמישי: דיונים לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה הליכי קבלת ההחלטות בממשלה בעניין כריית הפוספטים בשדה בריר - בקשה לחוו"ד לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה.............................................................................334 זמני המתנה ממושכים לשקילת תארים של עולים חדשים - בקשה לחוו"ד לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה – המשך דיון...............................................................................337 טיפול הרשויות בחסרי המעמד בחברה הבדואית - בקשה לחוו"ד לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה........................................................................................................338 התמודדות משרדי הממשלה עם הפשיעה הלאומנית באיו"ש - בקשה לחוו"ד לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה.........................................................................................340 הליכי קבלת ההחלטות בממשלה בעניין כריית הפוספטים בשדה בריר - בקשה לחוו"ד לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה - המשך דיון............................................................342 אי-אכיפת חוק סימון ארץ מקור של תוצרת חקלאית - בקשה לחוו"ד לפי 21 לחוק מבקר המדינה........................................................................................................344 10 הסדרת מקצועות הטיפול בבריאות הנפש (לרבות טיפול באומנות) - בקשה לחוו"ד לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה....................................................................................346 זמני המתנה ממושכים לשקילת תארים של עולים חדשים - בקשה לחוו"ד לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה - המשך דיון...............................................................................349 יישום החלטות הממשלה בנוגע לעליית שארית יהודי אתיופיה וזרע ישראל -בקשה לחוו"ד לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה........................................................................351 מעורבות משרדי הממשלה בהקמת מאחזים בלתי חוקיים בשטחים - בקשה לחוו"ד לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה.............................................................................353 בחינת התנהלות המשרד להגנת הסביבה בעניין הסרת פרסום היתרי פליטה מאתר המשרד - בקשה לחוו"ד לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה.....................................................355 11 פרק ראשון:"חרבות ברזל" ההיערכות הכלכלית לאירוע מלחמה וניהול תקציבי מלחמת חרבות ברזל בשנים 2024-2023, דוח מיוחד 2025 הקדמה ביום כ"ו בחשוון תשפ"ו, 17 בנובמבר 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא ההיערכות הכלכלית לאירוע מלחמה וניהול תקציבי מלחמת חרבות ברזל בשנים 2024-2023, דוח מיוחד 2025. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד האוצר, בנק ישראל, המועצה הלאומית לכלכלה, משרד המשפטים, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד התיירות, המשרד לשירותי דת, משרד האנרגיה והתשתיות, משרד החינוך, איגוד לשכות המסחר, פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה מטרת הביקורת: בדיקת ההיערכות הכלכלית לשעת חירום לפני המלחמה, הכנת תקציבי המלחמה לשנים 2023 ו-2024 במשרד האוצר, וביצוע תקציב המלחמה ב-90 הימים הראשונים של המלחמה. תקופת הביקורת: ינואר 2024 עד נובמבר 2024. השלמות נעשו במהלך שנת 2025. הנושאים העיקריים שנבדקו: ההיערכות הכלכלית לשעת חירום לפני מלחמת חרבות ברזל - מוכנות והיערכות משרד האוצר לשעת חירום והפקת הלקחים של משרד האוצר מאירועי חירום קודמים, הכנת תקציבי המלחמה בשנים 2024-2023 במשרד האוצר - תהליך קבלת ההחלטות על הכנת תקציב המלחמה לשנת 2023 ותהליך בניית תקציבי המלחמה לשנים2024-2023במשרד האוצר,ביצוע תקציב המלחמה בתחילת מלחמת חרבות ברזל-ההקצאה, הרישום והניהול של תקציב המלחמה האזרחי, פיקוח ובקרה אחר ביצוע תקציב המלחמה, בחינת חסמים, וסוגיות שונות בתקציב הביטחון. נתוני מפתח: 250 מיליארד ש"ח - אומדן בנק ישראל לעלות הצבאית והאזרחית הכוללת של המלחמה לשנים 2025-2023, נכון לספטמבר 2024; כ-107 מיליארד ש"ח - סך התוספת התקציבית שנוספה בתקציבי המדינה שאושרו בשנת 2024 בעקבות המלחמה, לעומת התקציב המקורי שאושר במאי 2023; כ-26מיליארדש"ח-התוספת בתקציב המדינה לשנת2023בעקבות המלחמה:כ-17 מיליארד ש"ח לצרכים צבאיים וכ-8.8 מיליארד ש"ח לצרכים אזרחיים; %69 יחס חוב-תוצר בשנת 2024, לעומת יחס של 60.3% בשנת 2022 ו-61.5% בשנת 2023 (כולל חודשי המלחמה); 90 מיליארד ש"ח - הפגיעה הכוללת בתוצר בשנים 2024-2023, על פי הערכת בנק ישראל מיולי 2025; כ-37 מיליארד ש"ח - סך ההוצאה בשנת 2024 בגין תשלום תגמולי מילואים והטבות מילואים - למעלה מ-3 מיליארד ש"ח בחודש; 27.1 מיליארד ש"ח - הגידול הצפוי בתשלומי הריבית ובהחזרי קרן לביטוח לאומי בשנים 2025 - 2027 לאחר עדכון הנומרטור ביוני 2024; 12 81 מיליארד ש"ח - סך החוב שגויס בשנת 2023 מאז פרוץ המלחמה, מתוך גיוס חוב כולל של 160 מיליארד ש"ח לשנה זו (כ-50%.) מלחמת חרבות ברזל והשלכותיה הכלכליות על המשק הישראלי שיקפו את היעדר ההיערכות המקדימה של המדינה לאירועי חירום, ובכלל זה היעדר תוכניות מגירה כלכליות מותאמות לתרחישי החירום השונים, ובפרט לתרחיש של מלחמה מתמשכת. בשל העובדה כי לא נעשו מספיק צעדים מרסנים בתקציבי המלחמה לשנים 2023 ו-2024, במהלך 2024 נאלצה הממשלה לפרוץ מספר פעמים את תקרת ההוצאה התקציבית המותרת בחוק, בהיקף של עשרות מיליארדי ש"ח, ואת שיעור הגירעון התקציבי המתוכנן, על מנת לעמוד בהוצאות המלחמה. נוכח הגידול הניכר בהוצאות הביטחוניות והאזרחיות בגין המלחמה, השפעת הירידה בדירוג האשראי על תשלומי הריבית, היקף החוב של הממשלה והעלייה ביחס החוב לתוצר, ומאחר שלא נעשו די התאמות מספקות בתקציב 2024, עולה החשש כי חוסנה הפיסקלי של המדינה ייפגע. נוכח התמשכות הלחימה והרחבת העימות הצבאי בצפון ובזירות נוספות וההרעה באינדיקטורים של כלכלת ישראל מפרוץ המלחמה, על שר האוצר לקיים בחינה עיתית בהשתתפות כלל הגורמים המקצועיים בתוך משרד האוצר ומחוצה לו, לגבי הצעדים הנדרשים לצורך חיזוק חוסנה הכלכלי של המדינה, לרבות נקיטת צעדים מעודדי צמיחה שיביאו לשיפור במצבה הפיסקלי של המדינה ולחיזוק מחויבותה לפירעון חובותיה. הדוח נכתב לאחר קיום דיאלוג עם המבוקרים. לאחר מכן מתחיל תהליך של תיקון ליקויים ע"פ חוק. החוק קוצב זמנים-לאחר106ימים המשרד צריך לדווח למשרד מבקר המדינה אילו פעולות נעשו. בסמכות המשרד להודיע שאין בכוונתנו לטפל בליקויים. יש מבוקרים שמקפידים יותר בדיווח על ליקויים ויש כאלה מתקשים בדבר הזה. משרד האוצראינו מהמצטיינים בדיווח ואנו מתכננים פעולות לשיפור המצב. סיכומי הוועדה - נציג משרד האוצר ציין כי הדוח מהווה תהליך סדור בין אגפי המשרד, וכי יש להתייחס למציאות הכוללת מגפת הקורונה ומלחמה לאחר הפוגה קצרה. - נציג המועצה הלאומית לכלכלה מסר כי חלק מהערותיהם הוטמעו בדוח, והדגיש כי המועצה הייתה שותפה לדוח בנושא רעידות אדמה. עם זאת, הובהר כי בניית מענה מראש עלולה לשנות את התנהגות הציבור בזמן אמת. - נציגי בנק ישראל ציינו כי הבנק קיבל מחמאות בדוח על פעילות מהירה בשווקים והכרזה על מגוון תוכניות לייצובם, אך קיבל גם הערות על מגבלות כלים להתמודדות עם מצבי חירום. נמסר כי לבנק מגוון כלים שנבחנים באופן תמידי והופעלו בהתאם להתפתחויות ולצורכי המשק. עוד צוין כי מתן אשראי לעסקים שנפגעו במלחמה הופעל באמצעות מנגנון רחב שמבטיח הגעה לעסקים קטנים וזעירים, וניתוחים מראים כי האשראי מגיע לעסקים הרלוונטיים ללא תלות בפרופיל העסק. הבנק קיבל המלצה להפיק לקחים סדורים ולגבש תוכניות פעולה בתחום האשראי, אך הובהר כי קיימת תשתית מתווים שנועדה להקל על הציבור בהקשרים תזרימיים, כולל דחיית הלוואות ומשכנתאות. נמסר כי שבוע לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל הופק מתווה תמיכה נרחב לציבור ולחיילי מילואים, משפחות חטופים ומפונים, וכן בעקבות מבצע עם כלביא הופק במהירות מתווה סיוע שהושתת על תוכניות מגירה קיימות. הבנקים אפשרו דחיית הלוואות למשקי בית ולעסקים, וכל אירוע קיצון זכה להתאמה בהתאם לנוהל החירום הפיקוחי ולבקשת מבקר המדינה. 13 - נציג המשרד לשירותי דת ציין כי אגף התקציבים אישר למשרד את כל התקציב שנדרש, יום לאחר 7 באוקטובר. - נציג פורום העצמאים והפרילנסרים מסר כי למרות הקורונה וסבבי מלחמות, אין הכנה מראש לאירוע חירום, והמדיניות מתבצעת באופן נקודתי לכל מקרה. נמסר כי עסקים רבים נפגעו וכי קיים עיכוב במתן סיוע עד לאישור חקיקה, ואגף התקציביםמתנגד למיסוד מתווה שילווה את העסקים. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון ומאוכזבת מאי-השתתפותם של גורמים בכירים מבוקרים. - בדוח מבקר המדינה יש ממצאים חמורים ובהם היערכות לקויה למלחמה והתארגנות לקויה במהלכה, כגון שימוש בכספים קואליציוניים למטרות לא ראויות. בדוח נקבע כי על ראש הממשלה,עלשר האוצר ומשרדו,עלהמועצה הלאומית לכלכלה ועלבנק ישראל חובה לשפר את התנהלותם הלקויה בתחומים רבים, לנוכח אתגרי העתיד. לכן תקיים הוועדה בהקדם דיון נוסף שאליו יוזמנו בכירי המבוקרים והם נדרשים לכבד את הוועדה ואת מבקר המדינה ולהשתתף בדיוני ההמשך. המבוקרים מתבקשים להכין את תגובתם לעיקרי הדוח ולשלוח לוועדה מסמך ובו עיקרי פעולותיהם לנוכח המלצות הדוח. - הוועדה מברכת את בנק ישראל על פועלו בנושא ועל התשובות שהוצגו לוועדה, באופן חריג ביחס למבוקרים האחרים. 14 טיפול רשויות מקומיות (שלא פונו) באוכלוסיות מיוחדות במצבי חירום, דוח על הביקורת בשלטון המקומי 2025 הקדמה ביום כ"ז בחשוון תשפ"ו, 18 בנובמבר 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא טיפול רשויות מקומיות (שלא פונו) באוכלוסיות מיוחדות במצבי חירום, דוח על הביקורת בשלטון המקומי 2025. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד הרווחה והביטחון החברתי, המוסד לביטוח לאומי, צה"ל, משרד הביטחון, משרד הבריאות, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, מרכז השלטון המקומי, עיריית נהריה, עיריית באר שבע, מרכז השלטון האזורי, מועצה מקומית חצור הגלילית, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים, אלו"ט - העמותה המובילה בתחום האוטיזם בישראל, ארגון לינק 20, עמותת איל"ן, אקים ישראל - הארגון הארצי לאנשים עם מוגבלות שכלית, מועצת התלמידים והנוער הארצית, ארגון בקול - ארגון כבדי שמיעה ומתחרשים, בית איזי שפירא, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, ארגון בזכות - המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלות ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה הדוחנכתב על פי בדיקות שנעשובחודשים ינוארעדספטמבר2024,בזמן שהייתהמלחמה בעצימות גבוהה בצפון. הביקורת נערכה בחמש רשויות: באר שבע, בת ים, ראשון לציון, נהריה וחצור הגלילית. נמצא כי היה שינוי בתפקוד הרשויות במהלך המלחמה בהשוואה לערב המלחמה. עם פרוץ המלחמה לא היה בידי הרשויות מאגר נתונים על היקף האוכלוסייה הזקוקה לסיוע, ותוך כדי המלחמה המצב השתפר. משרד הרווחה מכין בימים אלה מאגר מקיף שיסייע לכל הרשויות בארץ. על משרד הביטחון הוטל על פי חוק להתקין אתתקנות צרכים חיוניים עד מאי2018,ובעתהביקורת הובטח שהן יותקנו בקרוב. בעת הכנת התקנות יש לתת את הדעת על הגדרת ערכות חירום לטיפול באוכלוסיות מיוחדות, שיסייעו להן תוך כדי מלחמה. במהלך הביקורת התקיים שיח עם משרד הבריאות בנוגע למתקני גנרטור ציבוריים ברשויות המקומיות. מחמש הרשויות שנבדקו, בשתי רשויות - חצור הגלילית ובת ים - לא היו מתקנים להפעלת מכשירים רפואיים חשמליים לחולים קשים בעת מלחמה. ליקוי נוסף שעלה הוא בנושא מקומות מוגנים ונגישים. הייתה דרישה להכין בתי ספר בעת פינוי מהבתים במצב חירום בהתאם לדרישות תקנות הנגישות, ורק עיריית באר שבע טיפלה בסוגיה בהתאם לתקנות. החלו להתקבל מהמבוקרים דיווחים על תיקון ליקויים ונמשיך לעקוב על כך. המשרד ביצע סקר שיתוף ציבור בשיתוף חברה חיצונית שפנתה ל-380 בעלי צרכים מיוחדים ב-111 רשויות. יש פער גדול בין תוצאות הסקר לבין הדברים האמורים בדוח המבקר. מהסקר עולה כי המצב ברשויות אינו משביע רצון וראוי כי מרכז השלטון המקומי יעביר את הדברים לרשויות לצורך תיקון. 15 סיכומי הוועדה - נציגת מרכז השלטון המקומי מסרה כי העמדות שעלו בסקר שיתוף הציבור אינן מתיישבות עם המצב בפועל. צוין כי חובת הפינוי חלה מרגע שניתנת הוראה לפינוי, וכי לרשויות המקומיות סמכות להפעיל פינוי בהתאם לשיקול דעתן ובהתאם להנחיות פיקוד העורף, והן פועלות בהתאם ליכולותיהן. עוד נמסר כי משרד הרווחה הוציא הנחיות לקליטת אנשים עם מוגבלויות במסגרות חוץ-ביתיות, וכי תקנות הפינוי עוסקות בחובה המשפטיתשחלה בעת מתן הוראת פינוי לאנשים עם מוגבלויות. צוין כי משאבי כוח האדם מצומצמים, ולכן נדרשים תיעדופים - הרשות המקומית פועלת תחילה למען תושבים הזקוקים לשירותיה, ובכלל זה אנשים עם מוגבלויות וצרכים מיוחדים. - ראש המועצה המקומית חצור הגלילית מסר כי יש להביא בחשבון פערים בין רשויות חזקות לרשויות חלשות וגירעוניות, אשר אינן מחזיקות ביכולת תקציבית להעמיד מתקני גנרציה. צוין כי המועצה ממוגנת באופן חלקי בלבד וכי במהלך המערכה היישוב הופגז באופן מתמשך. עוד נמסר כי נדרש מענה לתושבים, ובפרט לאוכלוסיות חלשות, שלא עמד לרשותם פתרון מיגון, וכי משך הלחימה היה ממושך ולא התאפשר פינוי של כלל האוכלוסייה, לרבות ילדים. צוין כי קיומו של מנגנון ייעודי המסוגל לקלוט מספר רב של תושבים היה עשוי להקל באופן משמעותי על ההתמודדות במהלך המערכה. - נציג עיריית באר שבע מסר כי בעיר קיימים פערי מיגון של כ-22%, בעיקר בשכונות הוותיקות, וכ-5,000 תושבים משתייכים לאוכלוסייה מיוחדת בחירום. נמסר כי העירייה מעניקה פתרונות קהילתיים במקומות מוגנים, מתכללת את אירועי החירום ושולחת מסרונים ייעודיים לאוכלוסייה זו. עוד צוין כי ניתן מענה רגשי באמצעות קו חם, וכי פועלים מיזמים מבוססי עובדים ומתנדבים לחיזוק החוסן הקהילתי ולסיוע בניוד למקומות ממוגנים, לרבות פיילוטים שבוצעו בכמה שכונות באמצעות ועדי שכונות. - נציג משרד הרווחה והביטחון החברתי מסר כי היערכות המשרד החלה עוד טרם המלחמה, והוא פועל בקשר שוטף עם מרכז השלטון המקומי והרשויות המקומיות כגורם מנחה. הנהלים אפשרו למחלקות הרווחה לפעול כבר מ-7 באוקטובר ובמהלך מבצע עם כלביא, תחילה תוך פערים משמעותיים ובהמשך באמצעות תגבור מערכים, תוכניות ופעולות סיוע, לרבות הוצאת אוכלוסיות להפוגות. מאגר מידע ייעודי המצוי בשלבי פיתוח מתקדמים צפוי לעבור לפעולה ברבעון הראשון של 2026, והוא יאפשר הצלבת נתונים מכמה משרדי ממשלה לפי מספריזהות, וישמש את הרשויות הן בשגרה והן בחירום. המשרד נערך למצבי חירום עתידיים באמצעות תוכניות ייעודיות, לרבות קידום מקלטי לילה לאוכלוסיות עם מוגבלויות ומתן שירותים פסיכו־סוציאליים, תמיכה רגשית ותגבורי כוח אדם. - נציג הורים לילדים עם צרכים מיוחדים מסר כי במהלך המלחמה אוכלוסיות מיוחדות לא קיבלו מענה בשל עומס על העובדים הסוציאליים והיעדר תיאום עם מערכת החינוך. לדבריו, הרשויות פעלו ללא מדיניות אחידה, והיה צורך לפעול באופן עצמאי. הודגש הצורך בהקמת ועדה בין-משרדית ובאישור תקנות חירום ייעודיות. - נציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת ציין כי אזרחים ותיקים ללא מוגבלות אינם נכללים בכספת הנצורה, ושאל אם בכוונת משרד הרווחה להנגיש מידע גם על אוכלוסיות אלו במאגר המידע העתידי. 16 - נציג משרד המשפטים ציין כי התקנות עוסקות באנשים עם מוגבלויות בלבד, וכי יש הכרה בצורך במענים מותאמים לאוכלוסיות שונות. לדבריו, נבחן פתרון משולב עם משרדי הרווחה והבריאות, תוך בחינת שימוש בתשתיות נגישות קיימות. - נציגת עמותת איל"ן הדגישה את הצורך בגורם ייעודי ברשויות שיטפל במאגר לאורך השנה. צוין כי הדיור הציבורי והמיגוניות אינם נגישים ברובם, ואנשים עם מוגבלויות נאלצים להישאר בבתים ללא מיגון הולם. - נציגת פיקוד העורף מסרה כי בעקבות הדוח מפותח אמצעי התרעה מבוסס רטט לאנשים עם מוגבלות בשמיעה. קיים אב-טיפוס, וניסוי צפוי להתקיים בקרוב, כחלק ממתן מענה מקצה לקצה. - נציג עיריית נהריה ציין כי הדוח משמש תוכנית עבודה לרשות. בוצע מיפוי נרחב של תושבים הזקוקים לפינוי, אך חסר פתרון ליעדי פינוי. הודגש הצורך במערכת נתונים מתכללת שתאפשר עבודה יעילה. - נציג עמותת מיוחדים מסר כי במהלך המלחמה נתקלו בקשיי נגישות משמעותיים, ולא תמיד התאפשר להעביר אנשים עם מוגבלויות למקומות מתאימים. הודגש הצורך במינוי גורם אחראי בכל רשות מקומית. - נציגת ארגון בזכות ציינה כי תקנות הנגישות לשעת חירום מתעכבות שנים רבות. לדבריה, בעקבות עתירה נמצא פתרון להתרעות לחירשים, אך קיים מחסור בכוח אדם ברשויות, והוצע לגייס תומכי קהילה ייעודיים בעת חירום. - נציגת המוסד לביטוח לאומי מסרה כי ההיערכות להעברת נתונים למשרד הרווחה הושלמה, אך המוסד פועל על בסיס מסמכים ולא על היכרות אישית עם הזכאים, ולכן נדרש תהליך טיוב נתונים. - נציגי נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות הדגישו כי המאגר העתידי אמור להחליף את הכספת הנצורה, אך ללא אישור התקנות לא יהיה אפשר להבטיח טיפול משפטי ואופרטיבי. הודגש הצורך בתומך קהילתי בכל רשות. מפקח הנגישות הארצי ציין פערי מיגון חמורים, לרבות מיגוניות שאינן נגישות ומקומות פינוי שאינם מותאמים לשהייה ממושכת. לדבריו, לא ניתן מענה מיגוני ייעודי לאנשים עם מוגבלויות. - נציגת איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים מסרה כי לעובדים הסוציאליים אין כלים לפינוי מניעתי, וכי הרשויות החלשות זקוקות לתקצוב ייעודי ולמיפוי מתמשך של פתרונות דיור נגישים. - נציג בית איזי שפירא ציין כי פתרונות המיגון בקהילה אינם מותאמים לשהייה ארוכה של אנשים עם מוגבלויות, ובפרט אנשים עם עיוורון. - נציגת אקים ישראל מסרה כי במהלך המלחמה הופעל חמ"ל ייעודי, אך הבעיה המרכזית היא היעדר תכלול. לדבריה, מסגרות דיור ותעסוקה אינן תמיד ממוגנות, ויש להסדיר זאת במכרזים עתידיים. - נציגת קהילה נגישה ארצית בהתנדבות הדגישה כי יש לתת מענה ייעודי להגעה של אנשים עם צרכים מיוחדים למקלטים בבניינים משותפים, כחלק מהיערכות הרשויות לשעת חירום. 17 החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מתרשמת לטובה משיתוף הפעולה של משרד הרווחה והביטחון החברתי ושל חלק מהרשויות עם מבקר המדינה. - הוועדה מוקירה את הטיפול המקצועי וההגון של משרד הרווחה והביטחון החברתי ומשרדים נוספים, ומבקשת להשלים את המענים בהתאם להערות דוח מבקר המדינה. - הוועדה רואה חשיבות גדולה בטיפוח מאגר מידע מדויק ומעודכן של אוכלוסיות מיוחדות. - הוועדה מבקשת ממשרד הרווחה והביטחון החברתי לקבל מענה לשאלה: האם תהיה בעתיד נגישות למידע במסגרת הכספת הנצורה לגבי אוכלוסיות מסוימות שנמצאות כיום בכספת אך אינן משתייכות לאוכלוסיות מיוחדות? - הוועדה מבקשת ממשרד הרווחה והביטחון החברתי וממשרד הביטחון לדון בסוגיית פינוי אוכלוסיות מיוחדות תוך בחינת שת"פ עם משרד החינוך, משרד הבריאות ומשרד העלייה והקליטה לצורך הכנת תוכנית בנושא. - הוועדה מבקשת ממשרדי הממשלה לדון בבקשת ראש המועצה המקומית חצור הגלילית, ולמצוא פתרון לפינוי ממוקד של אוכלוסיות מיוחדות. - הוועדה סבורה כי משרדי הממשלה והרשויות המקומיות נדרשים לעסוק בסוגיית התומך הקהילתי, כולל גיוס בחירום והצטרפות לצוותי החירום ביישובים. - הוועדה מוקירה את ההזדמנות לומר תודה לארגונים האזרחיים ולעמותות שהתגייסו ומגויסים לסוגיה הזו. מדובר בשכבת הגנה, משאב מדינתי שהוא לא תוצר של מחדל לאומי. - הוועדה מבקשת ממשרד הביטחון להעביר אליה את נוסח התקנות לשעת חירום. - הוועדה תפנה לוועדת העבודה והרווחה בהצעה לקיים דיון דחוף, ייתכן שיהיה משותף, בנושא התקנות לשעת חירום. 18 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל, דוח מיוחד 2025 הקדמה ביום ד' בכסלו תשפ"ו, 24 בנובמבר 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל, דוח מיוחד 2025. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד התיירות, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משרד הבריאות, מרכז רפואי יוספטל, משרד החקלאות וביטחון המזון, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, עיריית אילת, משרד האוצר, רשות המיסים, משרד האנרגיה והתשתיות, משרד העבודה - זרוע העבודה, המשרד להגנת הסביבה, רשות שדות התעופה, רשות מקרקעי ישראל, קק"ל - קרן קיימת לישראל, החברה הממשלתית להגנות ים המלח, המכון לחקר ימים ואגמים לישראל, לשכת מארגני תיירות נכנסת, התאחדות המלונות אילת, החברה להגנת הטבע ומשרד העלייה והקליטה. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה בביקורת נבחנו השפעות מלחמת חרבות ברזל על אילת כעיר מוטת תיירות; היערכות ומענה משרד התיירות לסיוע לענף התיירות בשעת חירום (ביקורת מעקב); ויישום החלטות ממשלה מהשנים 2019 ו-2022 לפיתוח עוגנים כלכליים, שיפור התחבורה לעיר ושירותי הבריאות בה. הביקורת הייתה מערכתית וכללה מספר רב של גופים מבוקרים. נמצאו ליקויים מהותיים בגיבוש תפיסת ניהול והיערכות למצבי חירום במשרד התיירות, לרבות אי-השלמת תפיסה עדכנית ואי-יישום החלטת ממשלה משנת 2015 לגיבוש מנגנוני סיוע לתעשיית התיירות באירועי חירום (ביקורת מעקב). הוקצו25מיליון ש״ח לפיתוח תשתיות ציבוריות באחריות משרד התיירות-בוצע בשיהוי של מספר חודשים. הקצאה נוספת של 25 מיליון ש״ח לשיווק ולקידום אירועים רבי-משתתפים לא בוצעה. לא קודם קיום אירועי תיירות רבי-משתתפים (לא תוקצב); פרויקט הקמת מרכז כנסים לא קודם; פיתוח רצועת חוף הים (הטיילת) ופיתוח אטרקציות תיירותיות, ובהן פארקהצפרות-קודמו במידה מעטה. מימוש חלקי של שמונה פרויקטים - פארק חקלאות ימית, קידום יצרנים והשקעות הון, תוכנית אסטרטגית, שדרוג והעברת מלח״י, חיזוק האקוסיסטם, עידוד חדשנות, אקדמיה ומחקר. שדרוג כביש 90 קּודם באופן חלקי בלבד (290 נפגעים ו-20 הרוגים בשנים האחרונות). הקמת קו רכבת לאילת לא קודמה. מימוש חלקי של החלטת הממשלה משנת 2019: מחסור בכוח אדם רפואי בבית החולים יוספטל, מימוש נמוך של מעבר רופאים ואנשי מקצוע; היעדר תקצוב למסוק פינוי קבוע ואי-הכשרת מנחת והאנגר. בשנת 2009 הוקמה ועדת שרים לענייני אילת והוחלט על קידום תוכנית אסטרטגית. חרף רצף עבודות מטה והחלטות לאורך 17 שנים, כ-72% מההחלטות לא יושמו או יושמו במידה מועטה. קיים חשש שההתנהלות יוצרת נזק כלכלי מצטבר. לאחר פרוץ המלחמה סייר המשרד בעיר והתרשם מהתגייסות הרשויות המקומיות, אך לא היה עיגון מספק של התחייבויות ותקציבים. עד סוף דצמבר נדרשים כלל הגופים להעביר דיווח על תיקון הליקויים. ללא מעקב פרטני אחר חסמים לקידום הפרויקטים קיים ספק ממשי בעניין היכולת לחולל שיפור משמעותי. 19 סיכומי הוועדה - ראש עיריית אילת ציין כי העיר מתמודדת עם פערים חמורים בתחומים בריאות, תחבורה ותיירות, שהוחרפו במהלך המלחמה, וכי למרות פיצוי בסך 25 מלש"ח לתשתיות, חלקים נוספים לא הועברו. לדבריו, אילת היא נכס אסטרטגי למדינה, אך היא מצויה בהיחלשות מתמשכת, סובלת מנגישות תחבורתית נמוכה, מחסור ברופאים, ירידה חדה בטיסות פנים וגירעון תקציבי בשנים 2025-2024. הודגש הצורך בתוכנית ממשלתית רב-שנתית רחבה בתחומים תחבורה, כלכלה, תיירות ובריאות, המעוגנת בהחלטת ממשלה. - נציגת בית החולים יוספטל ציינה כי בשנת2019 התקבלה החלטת ממשלה שהקצתה לבית החולים 150 מלש"ח, ומתוכם 75 מלש"ח לבינוי מבנה ממוגן ובו ארבעה חדרי ניתוח, חדר היברידי, חדרי לידה ו-22 עמדות דיאליזה. הבינוי צפוי להסתיים תוך כ-30 חודשים. פרויקט הקמת מנחת למסוק פינוי לא בוצע משיקולים ביטחוניים, אך עבודות ההאנגר צפויות להסתיים בחודש הקרוב. יתרת התקציב, 75 מלש"ח, יועדה להיטל רפואי ולתשתיות וייעוץ,והיא נוצלהחלקית. בית החולים בבעלות קופת חולים כללית,וזוגייסה את כלל הרופאים וחילקה מענקים כמעט במלואם. בית החולים מקדם שירותי רפואה מרחוק והם מיושמים כיום חלקית, ותקציב המסוק תוקצב בתחילה אך הופסק; המסוק מתפקד וממומן כעת על ידי הקופה ומשרד הבריאות, שתומך ביישום המכרז החדש. - נציגת משרד הבריאות ציינה כי התקציב עבור מסוק הפינוי ניתן במסגרת החלטת ממשלה, אך ההחלטה פגה והמשרד מתקצב את הפעלתו מול קופת חולים כללית אף על פי שאינו מתוקצב מהמדינה, כדי למנוע מצב של חוסר מענה. חיזוק שירותי הרפואה בעיר נמצא במוקד העניין של המשרד, והוא שומר על קשר עם מנכ"ל בית החולים יוספטל וקופת חולים כללית. תוכניות מגובות מקצועית צפויות להיות מוכנות בתוך חודשים מספר. האתגר המרכזי באילת הוא גיוס רופאים, וחלק מהתקציבים שהוקצו למטרה זו לא נוצלו. - נציגת משרד התיירות ציינה כי החלטת ממשלה 4662 משנת 2019 קבעה פריסה תקציבית של 38 מלש"ח בשנה לרצועת החוף, עם קצב ביצוע של למעלה מ-70%. המשרד השקיע כ- 300 מלש"ח, כולל מקטעים מעבר להחלטה, תוך שמירה על התנהלות תקינה של העיר. פארק הצפרות נכלל בהחלטת ממשלה על כל מרכזי הצפרות בארץ, והוקצו כ-5 מלש"ח לשבילי גישה בפארק; עקב ירידה בתשתיות המשרד מקדם תוכנית סטטורית, והעירייה קיבלה 8 מלש"ח נוספים לשנת 2024. המשרד עוסק במקביל בפרויקטים נוספים ולקח על עצמו את משימת פינוי התושבים במלחמת חרבות ברזל. - נציג קק״ל ציין כי פארק הצפרות קיבל היום תוקף להפיכת השטח ליער. - נציג משרד התחבורה ציין כי המקטעים שטרם טופלו בכביש 90 נכללים בתוכנית החומש של נתיבי ישראל. עלות פרויקט הרכבת מוערכת בכ-40-30 מיליארד ש״ח, מול תקציב שנתי של כ-4.5 מיליארד ש״ח, דבר היוצר אתגר תקציבי. הוקצו תקציבים למקטע הצפוני בין באר שבע לדימונה, בעוד המקטע הדרומי דורש אישור סטטוטורי. במקביל מקודם חיבור מסילתי לאילת בשיתוף חברת נמלי ישראל, בין היתר לצורכי מטענים. הרכבת צפויה לשפר את הנגישות לשדה התעופה רמון, שזמן ההגעה אליו מבאר שבע כיום הוא כשעה ו-40 דקות. 20 - נציג משרד החקלאות וביטחון המזון ציין כי בשנת 2019 הוקצו כ-50 מלש"ח, ומהם 24 מלש"ח לפרויקט ביות טונה כחולת צהובת סנפיר במרכז הלאומי לחקלאות ימית באילת. הפרויקט מתמהמה בביצוע והמשרד בוחן יחד עם העירייה דרכי התקדמות. 24 מלש"ח נוספים הועברו למשרד הכלכלה לשינוי תב"ע באתר עברונה, אך השינוי טרם הושלם. כל הכספים הועברו לגורמים הנדרשים, כולל מלח״י והחברה הכלכלית של אילת, לקידום מכרזים. אתר עמרם אינו מופיע בהחלטות הממשלה, אך המועצה האזורית מקדמת תב"ע. נוסףעל כך, המשרד מקדם תשתיות בהובלת מי ים לפי החלטת ממשלה1442משנת2022, כולל טיפול בחנקן באמצעות אצות. בינואר 2026 יתקיים כנס בין-לאומי לקידום אקוסיסטם חקלאות ימית בטכנולוגיה ימית באילת. המשרד ביצע את רוב סעיפי החלטות הממשלה, למעט העברת מלח״י למשרד החקלאות. - נציג משרד הכלכלה ציין כי המשרד מטפל בשמורת עברונה מבחינה סטטוטורית, וההליך מורכב בשל ריבוי גורמים מעורבים. המשרד נמצא בסקירת היתכנות אחרונה, ומקווה לקבל אישור בחודש הקרוב. נותרו כספים תכנוניים, אך ייתכן שיהיה צורך בהחלטת ממשלה חדשה לאישור התקציב. - נציג משרד האוצר ציין כי שיתוף הפעולה עם עיריית אילת הוא פורה. החלטות ממשלה תמיד מציגות מקור מאזן למימון. להמשך ביצוע התהליכים נדרשת פנייה מצד המשרד המבצע ועמידה בקריטריונים משפטיים והגדרות ההחלטה. - נציגת המשרד להגנת הסביבה ציינה כי המשרד עוסק בפיקוח על חקלאות ימית ויבשתית, שבהם מים מהים משמשים לבריכות דגים המפרישים חנקן. מכיוון שמפרץ אילת הוא נכס אסטרטגי לעיר ולמדינה, המשרד שואף להבטיח את שמירתו הבריאה. האתגר הוא טיפול במי הפלט של בריכות הדגים כדי למנועאת זיהום המפרץ. המשרד ממלא את תפקידו לפי החוק ומעורב בתזכיר ההשפעה על הסביבה, והאחריות להשלמות נותרת אצל משרד הכלכלה והמועצה האזורית. ההחלטה הסופית מתקבלת בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מוקירה את עבודות המטה וההחלטות שהתקבלו בעבר ע"י הממשלה, ומצירה על אי-קיום של רובן. - הוועדה תמשיך לעקוב אחר יישום מלוא סעיפי החלטת הממשלה 4662 משנת 2019. - הוועדה עומדת על קיום מלוא החלטת הממשלה מס' 1702משנת2024,ובכלל זה25מיליון ש"ח שלא יושמו. - הוועדה קוראת לממשלה לבחון את האצת יישום התוכניות על ידי העברת האחריות לעיר ולזרועות הביצוע שלה. - הוועדה תקיים ישיבת מעקב בעוד חודשיים כדי לשמוע דיווח ממשרד הבריאות על התוכניות לשיפור שירותי הבריאות באילת ועל בסיס דוח שיועבר אליה ממשרד מבקר המדינה. - הוועדה תעקוב אחר עידוד הטיסות הבין-לאומיות לשדה תעופה רמון ולהסדרת טיסות פנים. - הוועדה מצפה מהממשלה לייצר תוכנית רב-שנתית רב-תחומית לייצוב אילת. כפי שאמר ראש העיר: "נכס אסטרטגי צריך להיות חזק". 21 היעדר תפיסת ביטחון לאומי וההשפעה על תהליכים מרכזיים בדרג המדיני ובצה"ל, דוח מיוחד 2025 הקדמה ביום י"א בכסלו תשפ"ו,1בדצמבר2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא היעדר תפיסת ביטחון לאומי וההשפעה על תהליכים מרכזיים בדרג המדיני ובצה"ל, דוח מיוחד 2025. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, המטה לביטחון לאומי (המל"ל), משרד הביטחון, ארגון אחים ואחיות לנשק ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה מטרת הביקורת: להצביע על המצב הקיים בישראל בנוגע להיעדר תפיסת ביטחון לאומי רשמית ומאושרתועל ההשלכות של מצב זה, ולהמליץ לדרג המדיני לפעול להסדרת הנושא, בייחודבעקבות טבח 7 באוקטובר והשאלות הקשות על תהליכי החשיבה והתכנון האסטרטגיים ארוכי הטווח של ממשלות ישראל. תפיסת ביטחון לאומי היא מערכת של רעיונות, עקרונות ומדיניות המבטיחה את קיומה של המדינה, שלמותה הריבונית, ביטחון אזרחיה והגנה על האינטרסים החיוניים שלה בראייה אסטרטגית ארוכת טווח. תפיסה זו משמשת מצפן לגופי הביטחון, מסייעת בקביעת יעדים לאומיים, סדרי עדיפויות, בניין כוח והפעלתו, יוצרת שפה משותפת בין הדרג המדיני לגופי הביטחון ותומכת בקבלת החלטות על הקצאת משאבים לאומיים. הנושאים שנבדקו: ניסיונות גיבוש ואישור תפיסת ביטחון לאומי והפעלת המל"ל בנושא. הכוונת צה"ל וגופי ביטחון נוספים בהיעדר תפיסה רשמית ומחייבת. אירועי 7 באוקטובר כמשקפים קריסת עקרונות התפיסה הבלתי-רשמית. ליקויים מרכזיים: הקבינט המדיני-ביטחוני וממשלות ישראל מעולם לא אישרו תפיסת ביטחון לאומי רשמית, חרף המלצות ועדת וינוגרד וניסיונות קודמים. ראש הממשלה נתניהו יזם כתיבה והטמעה של תפיסה בשנים 2018-2017, אך לא סיים ולא הביא לאישור רשמי, לרבות החלטות על הקצאת תקציבים ניכרים לצורכי ביטחון. בניגוד למדינות מערביות שמפרסמות מסמכים אסטרטגיים רשמיים, בישראל הדרג המדיני לא אישר ולא פרסם מסמך תפיסה או אסטרטגיה רשמית. המל"ל, שלפי חוק עליו להציע תפיסה מעודכנת לראש הממשלה ולהביאה לדיון בקבינט המדיני- ביטחוני, לא מימש תפקיד זה ולא העביר תפיסה מעודכנת לדיון. בהיעדר תפיסה רשמית שיש לה תוקף מחייב והקצאת משאבים תואמת, יכולתו של הדרג המדיני להכווין את צה"ל באופן אסטרטגי ולבצע בקרה ופיקוח מוגבלת ואף אינה קיימת במקרים מסוימים.צה"ל נאלץ לתכנן את תוכניות העבודה ובנייןהכוחשלוללא תפיסה רשמית. גופי ביטחון נוספים פועלים על בסיס "ליקוט" התייחסויות הדרג המדיני, הערכות מצב ודיוני עבודה. קריסת עקרונות ההרתעה, ההתרעה וההגנה ב-7באוקטובר2023היאתמרור אזהרה לניהול האיזון בין עקרונות ההתרעה וההגנה. 22 סיכומי הוועדה - סגן ראש המטה לביטחון לאומי אמר בדיון כי המל"ל היה שותף פעיל להכנת הדוח באמצעות פגישות והעברת חומרים. בשנת 2018 כתב ראש הממשלה תפיסת ביטחון שהוצגה לקבינט אך לא אושרה. אין חובה חוקית לאשר תפיסת ביטחון, והמל"ל תמך בקידום חוק אסטרטגיית הביטחון וליווה את ח"כ אייזנקוט בהליכי החקיקה. תפיסת הביטחון מוגדרת כ"מצפן" הכולל חזון, ערכים לאומיים, אינטרסים וארבעה אדנים - חברתי, כלכלי, מדיני וביטחוני. מתחתיה מצויה אסטרטגיית הביטחון, שהממשלה הנבחרת מחויבת לכתוב ולאשר, והיא אמורה להשפיע על התוכנית הרב- שנתית שלצה"ל. מתחת לכךישהערכת מצב שנתית שבאחריות המל"ל, הבוחנת את המצב הלאומי גם מעבר להיבטים ביטחוניים צרים. לפיכך, לשיטת המל"ל, הטענה כי אין תפיסת ביטחון היא שגויה, שכן קיים מסמך תפיסתי גם ללא חקיקה המאשרת אותו. החוק שנחקק עוסק באסטרטגיית הביטחון ונועד להכווין את מדיניות הממשלה המכהנת. עוד נמסר כי בשנת 2022 זוהה פער בין הדרג המדיני לדרג הצבאי בהיערכות למערכה רב- זירתית, ובהתאם קודמו משימות ופרויקטים לבניין כוח לאומי. לאחרונה הופץ מסמך בנושא בניין הכוח הלאומי ואושר וקטור תקציבי לעשור. ראש הממשלה הנחה כי עד סוף השנה תתוקף תפיסת הביטחון, ולשם כך פורסם קול קורא לקבלת מסמכים בתחום. התפיסה צפויה להיות מוצגת ומאושרת על ידי ראש הממשלה, והוא יחליט אם להביאה לאישור הקבינט. תפיסת הביטחון נועדה לשמש מצפן כללי, לצד תפיסות נוספות המסנכרנות בין המערכות. הובהר כי לא ניתן להיערך למערכה מול איראן ללא תהליך סדור של בניין כוח ותפיסה מבצעית. - תא"ל במיל'ישראלה אורון, לשעבר סגנית ראש המל"ל, אמרה בדיון כי תפיסת ביטחון מחייבת קביעת יעדים והכרעות בסוגיות נפיצות, שלהן מחירים פוליטיים ולעיתים גם אישיים, ולכן יש הימנעות מהן, לרבות בסוגיה הפלסטינית. ללא הגדרת יעדים אין אפשרות להכריז על ניצחון, והצבא אינו יכול להשיג הכרעה ללא הסכם מדיני. לנוכח שינויים מואצים בזירה המדינית והטכנולוגית נדרשת קביעה של סימני אזהרה שיחייבו בחינה מחודשת של תפיסת הביטחון. - אל"מ במיל'איתמר יער, ציין כי הדוח חשוב משום שהוא דוחף את המערכת הממשלתית והמקצועית לפעול בתחום תפיסת הביטחון, תחום שלרוב מתקדם רק לאחר משברים קשים. לדבריו, בביטחון לאומי נכללים ארבעה מרכיבים: ביטחון פיזי, כלכלה ומשאבים, יחסי חוץ ולכידות חברתית, אך בפועל המדינה התמקדה בעיקר בביטחון הפיזי. הדוח מצביע על ליקויים חמורים בתהליכי קבלת ההחלטות ועל קושי של המל"ל לפעול באופן עצמאי בשל כפיפותו לדרג המדיני. נוסף על כך, הודגש כי פעילות אזורית, שיתופי פעולה והבחנה בין מערכות קצרות לממושכות הם חלק בלתי נפרד מתפיסת הביטחון הלאומי. - מנכ"ל משרד מבקר המדינה ציין כי הדוח מבוסס על ממצאים מהימנים וכי בפועל אין למדינת ישראל תפיסת ביטחון לאומי מאושרת. לדבריו, אין מדובר בפגם פרוצדורלי אלא בליקוי מהותי המשפיע על התנהלות המדינה, והצעדים שננקטו עד כה אינם מספקים. הודגש הצורך בפרסום תפיסת ביטחון לציבור, הן לצורך תיאום ציפיות והסכמה לאומית והן לחיזוק התיאום בין הדרג המדיני לדרג הצבאי, שבו המל"ל משמש כלי בידי הממשלה למימוש מדיניותה. 23 - אל"מ במיל' גור ליש, ציין כי ראש המל"ל משמש גם יועץ לביטחון לאומי, אך לאורך השנים בחרו שלא לממש את החוק ולא לאתגר את המערכת. לדבריו, השאיפה לחיסול האויבים היא רכיב קלאסי בתפיסת הביטחון, אולם בהיעדר תפיסה מאושרת אין הכרעה ברורה גם לגבי משך המלחמה. לפיכך יש לקבל את קביעת מבקר המדינה שלפיה אין למדינה תפיסת ביטחון לאומי מתוקפת. - נציגת הלשכה המשפטית של המל"ל מסרה כי תפיסת הביטחון היא מסמך רעיוני רחב המצוי בעבודה לצורך עדכון, בהמשך למסמך שהוצג על ידי ראש הממשלה בשנת 2018. עוד הובהר כי חוק האסטרטגיה ייכנס לתוקף החל בממשלה הבאה. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מעריכה את הפקת הדוח של מבקר המדינה כחלק מהליך השיפור של כולנו בעקבות המלחמה והשנים שקדמו לה. - הוועדה מצירה על כך שהממשלה לא אישרה עד כה את תפיסת הביטחון כנדרש מחוק המל"ל. - הוועדה רשמה לפניה את אבני הדרך להכנת תפיסת הביטחון ולאסטרטגיית הביטחון ולאישורן, ותמשיך לעקוב אחר המהלכים. - הוועדה מחדדת כי אין די בגיבוש ובאישור טקסט שייקרא "תפיסת ביטחון". המהות היא בהתנהלות מדינתית מתמשכת בהקשר לתפיסה ולנגזרות ממנה. - הוועדה תתכנס במועד נוסף להכרעה באשר להקמת ועדת חקירה ממלכתית. 24 היבטים במענה למשרתי המילואים, דוח מיוחד 2025 הקדמה ביום י"ח בכסלו תשפ"ו, 8 בדצמבר 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא היבטים במענה למשרתי המילואים, דוח מיוחד 2025. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, המוסד לביטוח לאומי, משרד העבודה, צה"ל, משרד הביטחון,משרד הכלכלה והתעשייה, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד האוצר, משרד המשפטים, משרד החינוך, המועצה להשכלה גבוהה - המל"ג, ועד ראשי האוניברסיטאות – ור"ה, התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פורום נשות המילואימניקים, העמותה למען משרתי המילואים ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה מערך המילואים הוא מרכיב מרכזי בביטחון הלאומי של ישראל מאז קום המדינה, ובו מיעוט של גברים ונשים ומשפחותיהם נושאים את נטל הביטחון. שירות המילואים, ובפרט שירות ממושך כפי ששירתו רבים במלחמת חרבות ברזל, עלול להשפיע על עתיד אקדמי, תעסוקתי וכלכלי של המשרתים ובני משפחותיהם. מתן תגמול הוגן ושמירה על זכויות בעבודה ובלימודים הם חובה מוסרית של המדינה והכרח להמשך קיומו של מודל השירות במילואים, במיוחד לאור הצפי להרחבת השירות והכבדת העומס בשנים הקרובות. בביקורת שנערכה בתקופה דצמבר 2023 עד מרץ 2025 נבחנו המענים למשרתי המילואים במלחמת חרבות ברזל, תוך התמקדות בתשלום תגמול, בהגנה על זכויות בעבודה ובלימודים ובפיקוח המל"ג על סיוע המוסדות להשכלה גבוהה. נתוני מפתח: כ-318,000 אזרחים נקראו לשירות מילואים מתחילת המלחמה עד יולי 2024. היקף השירות הממוצע הגיע ל-110 ימים, לעומת 13-10 ימים בשנים 2023-2020. הביטוח הלאומי שילם 20 מיליארד ש"ח תגמולי מילואים בתקופה מאוקטובר 2023 עד יולי 2024, לעומת 5.3 מיליארד ש"ח מצטברים בשנים 2023-2020. כ-000,60 סטודנטים שירתו במילואים בתקופה זו, כ-10,000 מהם שירתו 182-91 יום בחודשים ינואר-יוני 2024. מאפייני המשרתים: מחציתם בני 30 ומטה, כחמישית - סטודנטים. כשליש קיבלו את התגמול המזערי של כ-311 ש"ח ליום. כ-55% רווקים, רובם (כ-63%) ללא ילדים; מספר הילדים הכולל עד גיל 18: כ-290,000. כ-18% מהסטודנטים שירתו בינואר-יוני 2024; אלפים שירתו שלושה חודשים ומעלה, ותוקף זכויות רבות פוקע בסוף החודש. תקופות השירות הממושכות והצפי להרחבת השירות מטילים עומס חסר תקדים על משרתי המילואים. לכן מומלץ לבחון התאמה של ההסדרים לתגמול ולשמירה על זכויות בעבודה, למפות את צורכי הסטודנטים ולגבש תוכנית ארוכת טווח שתאפשר שילוב איכותי בין השכלה אקדמית לשירות מילואים. 25 סיכומי הוועדה - נציג המועצה להשכלה גבוהה ציין כי המל"ג עודד את המוסדות לערוך סקרים למילואימניקים ונתן הנחיות עתידיות במסגרת פורום החירום, במטרה למקד ולייעל את השירות וההתאמות הנדרשות לסטודנטים ובני משפחותיהם שאינם מודעים לזכויותיהם. המוסדות מקבלים מידע מצה"ל על מספר המשרתים לפי מספר זהות, כך שהסטודנטים מקבלים מלכתחילה 50% מהזכויות. מאז תחילת המלחמה פועל רכז מילואים בכל מוסד, ויש כמה רכזים בכל אוניברסיטה. על אף ימי המילואים הרבים, יש כללים בשגרה שמאפשרים מתן מענה, ותוכנית חירום תיבחן מחדש בסיום שנת הלימודים. לראשונה מתקצבת הוות"ת גם רכיבים נפשיים, וניתנו כלים לסטודנטים במענה לבריאות הנפש, ובהם כנסים בשיתוף צה"ל וארגונים מקצועיים. - נציגת ועד ראשי האוניברסיטאות ציינה כי הוועד אינו גוף מבוקר פורמלית, אך העביר מידע רב ערך למשרד מבקר המדינה. ב-8 באוקטובר 2023 התכנסו נשיאי האוניברסיטאות להנחיות לגבי הסטודנטים, גויסו אנשי מקצוע לאיתור סטודנטים והועבר מידע פרטני על מימוש התקציב. ניתנו מתווי הקלות למתקבלים למוסדות, כגון הורדת רף הפסיכומטרי וממוצע הבגרויות. בחודשים נובמבר 2023 וינואר 2024 התקיימו פורומים והשתלמויות, ובינואר 2024 נקלטו 80 סטודנטים לרפואה שלמדו בחו"ל. פתיחת שנת הלימודים נדחתה שלוש פעמים, ושנת הלימודים החלה ב-31 בדצמבר, כדי לאפשר השתתפות מקסימלית. מאות ימי מילואים גרמו להיעדרות ניכרת מהלימודים, במיוחד בפקולטות להנדסה. מאז שנת תשפ"ד היו מתווי הקלות, ובשיתוף ראשי אגודות הסטודנטים והנהלות המוסדות הם הוסדרו בשנת תשפ"ו, כך שכל סטודנט מודע לזכויותיו. - המשנה למנכ"ל משרד החינוך ציין כי המשרד פועל בשני צירים מרכזיים: תלמידים שהוריהם משרתים במילואים ועובדי הוראה. המשרד גיבש חוזר מנכ"ל לטיפול בילדי משרתי מילואים, ומנהל פורום להטמעת החוזר. מסד הנתונים מתעדכן מדי שבוע לפי דיווחי צה"ל, ומנהלים יכולים לבדוק בפורטל המוסדות את התלמידים הרלוונטיים. נוסף על כך, יש קו סיוע רגשי ומענה פרטני לבגרויות, וכן הדרכה מותאמת ליועצות החינוכיות. התקיימו פגישות עם פורום משרתי המילואים וכנס עם קצין מילואים ראשי, והועברו הנחיות ברורות למנהלים ולמחנכים. במסגרת פורום מנכ"לים בראשות משרד הביטחון מתקיימים שולחנות עגולים לתיאום, והועלתה סוגיית רכז מילואים בית-ספרי ברמה התקציבית. - נציג משרד העבודה ציין כי המשרד יגיש מענה מסודר לוועדה בנוגע להקלות שניתנו לחיילי מילואים בתחום השכלה טכנולוגית, והוא מאמץ את המלצות דוח מבקר המדינה, שחלקן כבר יושמו. חיילי המילואים בתעדוף גבוה והםמקבלים את המענים המתאימים באמצעות אכיפה יזומה. נושא ההסכם הקיבוצי להגנה מפני פיטורים נותר בידי המעסיקים וההסתדרות, ואם יגיע לשר הוא יפעל להרחיבו. ההגנה המורחבת צפויה לפוג ב-31 בדצמבר, ואין לשר סמכות לכפות את ההסכם על הצדדים. - יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית ציינה כי משרד העבודה טרם פרסם מתווה לשנה הקרובה למשרתי מילואים הלומדים את מקצועות ההנדסה. בסקר חרבות ברזל שנערך בקרב 000,15 סטודנטים נמצא שרק רבע מהם שבעי רצון ממתווה המילואים במוסדות, אף על פי ש-72 מוסדות העריכו שהסטודנטים מרוצים בשנת תשפ"ד. 26 דוח המבקר חשף סטודנטים שנכנסו לחובות או נקנסו על ביטול לימודים בשל ימי מילואים, ונלווים לכך היעדר מעטפת הוליסטית וחשש להשפעות נפשיות. נדרשת הסדרת מעמד הסטודנט המשרת וזכויותיו באופן קבוע, וכן תוכנית עבודה למצבי חירום, כיוון שהמדינה נמצאת במצב חירום כבר כחמש שנים (קורונה, שומר החומות, חרבות ברזל). סקר נוסף מראה כי 17% מהסטודנטים מתקשים לנהל סדר יום, ו-32% פועלים באופן חלקי בלבד, ומשרתי המילואים זקוקים לסיוע נפשי מוגבר. בתחילת המלחמה הוקמו 22 מרכזי חוסן בקמפוסים בשיתוף קרן רוטשילד והקואליציה הישראלית לטראומה, והם סיפקו מענה חלקי. יש להשקיע בהם משאבים נוספים. אגודות הסטודנטים פועלות לפי הצרכים המיידיים בשטח. - נציגת משרד הביטחון ציינה כי חלה התקדמותרבהבמענה הנפשי ובמעטפת שניתנת בשנים האחרונות למי שאינו מוכר ונמצא שהוא נפגע נפש. המשרד עובד עם משרד האוצר על מעטפת לשנת 2026, שתכלול נושאים כמו תעסוקה וסטודנטים. כמו כן, תיבחן התאמת הסדנאות ביוזמת עמותת צו כחול - נלחמים למען הלוחמים. - נציג המוסד לביטוח לאומי ציין כי עם פרוץ המלחמה זוהה הצורך במענה משמעותי למשרתי מילואים. ביטוח לאומי החל לשלם תגמולי מילואים בגין אובדן שכר מדי חודש, נוסף על התשלומים שביצע משרד הביטחון עבור פיצוי, תגמולים ותשלום למשפחות. מי שאינו עובד מקבל תגמולי מינימום של כ-9,000 ש"ח בחודש, והתגמול המזערי כיום הוא 321 ש"ח ליום. התגמול מחושב על בסיס שכר חודשי והורחב לפי המלצות מבקר המדינה לכמה גמלאות. המעסיק מקבל 20% שיפוי על תשלומים לעובדיו המשרתים במילואים. בדיונים עם משרד האוצר יש כוונה להמשיך את ההסכם, אך החוק טרם עבר. חיילי מילואים עצמאים חויבו בשינויי חוק בתחילת המלחמה, ונתיב החוק הנוכחי בתוקף עד סוף 2025. המלצת המבקר היא להמשיך את ההסדר גם בשנת 2026, כך שכל השומות שיגיעו לא יצברו חובות. - נציג משרד הביטחון ציין כי הוגדל הצוות המטפל ברמת החטיבות והאוגדות כדי לסייע למשרתי מילואים במיצוי זכויותיהם. הנגשת המידע וערוצי התקשורת נעשים דרך אתר המילואים. ניתן מענה לבנות הזוג להרחבת סיוע משפטי עד סוף 2025, והנושא נמצא בטיוטה להרחבה בשנת 2026. צה"ל, בשיתוףהמל"ג והתאחדות הסטודנטים, מספק מענה לשנה הקרובה לסטודנטים המשרתים (21 ימים ומעלה) כדי לסייע בהשלמת השיעורים שהוחמצו. נוסף על כך, פורסם גרף תעסוקה מבצעית לשנת 2026, במטרה לעדכן את המשרתים על מועדי התעסוקה בכפוף למצב הביטחוני. - נציג העמותה למען משרתי המילואים ציין כי שנתיים לאחר פרוץ המלחמה עדיין נדרשת התמודדות עם פערים במענה למשרתי מילואים. טרם ניתנו תשובות בנוגע להוראות שעה שעתידות לפוג, וצווי ההרחבה למתן ימי חופשה נוספים לבנות זוג אינם מיושמים בחוק וצפויים לפוג בסוף השנה. צמצום ימי המילואים על ידי הצבא מקטין את ימי החופשה הזמינים, מה שמקשה על המשרתים.פורסם חוזר מנכ"ל לגבי היעדרות הורים לתלמידים, אך ללא תקצוב. לטענת העמותה אין מדיניות כוללת המחייבת את המוסדות האקדמיים, במיוחד אלה שאינם מתוקצבים, דבר שמוביל למחסור ברכזי מילואים ומענה לא מספק למשרתים. נדרש פיתוח תוכניות הוליסטיות לאוכלוסיות מסוימות. 27 - ירון דוארט, חייל מילואים, ציין כי שירות המילואים גורם לשכירים לאבד מקומות עבודה ולעצמאים לאבד לקוחות, ומוביל לקושי לחזור לשגרה ולנהל חיים תקינים. השירות מלווה בקשיים נפשיים וכן הפרעות שינה, התמכרויות ואחוזי גירושים גבוהים. בעת הגעה לאגף השיקום יש ביורוקרטיה רבה, והסדנאות המתקיימות ממומנות ברובן מתרומות ומוכרות על ידי משרד הביטחון. ההערכה היא כי בשנת 2026, עם שובה של קבוצת המילואימניקים הביתה, יצופו הבעיות במלואן. - נציגת משרד האוצר ציינה כי המשרד עובד על מענים לשנת 2026 במטרה לייצר המשכיות, כולל נושא שיפוי המעסיקים, והדבר מתבצע במסגרת הצעת התקציב. - רות שלו, אשת מילואים וסטודנטית, ציינה כי עם פרוץ המלחמה הייתה לקראת סיום התואר הראשון, אך ימי המילואים הרבים פגעו בלימודיה. לדבריה, המוסדות האקדמיים צריכים להיות בקשר ובקשב עם סטודנטים מילואימניקים, שכן מדובר בקבוצה שדורשת מעקב ותמיכה יזומה. - נציגת נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה ציינה כי בשנת 2025 הייתה צפויה ירידה בפניות, אך בפועל מספרן גדל עם הזמן, בעיקר מבנות זוג וממשרתי מילואים, בנוגע לאפליה בתעסוקה. שר הכלכלה חתם על צו שהרחיב את סמכויות הנציבות ומאפשר אכיפה בפועל. - מנו סטרבורבדיס, איש מילואים וסטודנט, ציין כי ההטבה החשובה ביותר למשרתי מילואים היא שוויון בנטל. במוסד האקדמי שבו הוא לומד לא קיבל סיוע, והיחס הוא של דחיות ומריחה, מה שמוביל לריכוז מבחנים בסמסטר אחד וחוסר אוויר לנשימה. לדבריו, הפניות רק יעלו ויש צורך בחוק קבוע, מאחר שאין טעם להסתמך על הוראות שעה בלבד. - נציג שדולת המשרתים ציין כי השדולה פועלת כלובי אזרחי לצורך קידום מדיניות, חקיקה ותודעה ציבורית במגזרים השונים. בדוח המבקר מדווח על פגיעות במשרתי מילואים בשנתיים האחרונות, והעומס צפוי להימשך. הפתרון המוצע הוא הרחבת השורות. - נציגת פורום נשות המילואימניקים ציינה כי רוב ההבנות והזכויות של משרתי מילואים זמניות ואינן מספקות ודאות בעולם התעסוקה, וחלקן אף יוצרות תמריץ שלילי למעסיקים ולבתיהם של המשרתים. כמו כן, הנושא הנפשי והרגשי של משרתי המילואים לא נכלל בדוח המבקר. - יו"ר אגודת הסטודנטים והסטודנטיות באוניברסיטה העברית ציין כי נעשה מאמץ משמעותי לסייע לסטודנטים בשירות מילואים, אך זה אינו מספק ומהווה רק קצה הקרחון. עשרות חברי סגל התנדבו להיות רכזי מילואים, אך גם הם חשים עומס וקריסה. הסטודנטים מבקשים שהמילואים לא יעצרו את חייהם. - יו"ר אגודת הסטודנטים במכללת הרצוג ציין כי הדוחות והמתווים הם רק פתרונות חלקיים, ויש לטפל בבעיה מהשורש. יש לאזן בין הצורך של צה"ל במשרתים למען משימות מבצעיות לבין הצורך של המדינה להבטיח שהמצב לא יישאר על כנו, ולהרחיב את הסיוע גם לסקטורים נוספים במערכת. 28 החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מצפה למיסוד הסיוע למילואימניקים, למעסיקים ולמשפחות במתווה קבוע. - הוועדה מצפה מהמל"ג לגבש מדיניות מחייבת למענים ראויים וסדורים לסטודנטים משרתי מילואים. - הוועדה מבקשת ממשרד העבודה לדווח לה על אופן ההתמודדות של המכללות בסיוע למשרתי המילואים. - הוועדה ממליצה למוסדות הלימוד לייעד תקציב מתאים לסיוע נפשי לסטודנטים משרתי המילואים. - הוועדה דורשת ממשרד האוצר ומהמוסד לביטוח הלאומי להעריך ולמסד את השיפוי למעסיקים. המעסיקים, ההסתדרות ומשרד העבודה נדרשים להאריך את ההגנה מפני פיטורים. - הוועדה מבקשת ממשרד הביטחון ומצה"ל למסד חקיקה בנושאים: סכומי תגמולים (ללא הגבלת זמן) והסדר לשיפוי מעסיקים ומשרתי מילואים עצמאים. - הוועדה מבקשת מהמוסדות להשכלה גבוהה לפעול במשותף עם אגודות הסטודנטים למען הסדרת מעמד הסטודנט המשרת במילואים ומתן סיוע נפשי במידת הצורך. - הוועדה תדון בתוךשלושה חודשים על המענים שיתקבלו ממשרד מבקר המדינה ומהגופים המבוקרים. 29 ההיערכות הכלכלית לאירוע מלחמה וניהול תקציבי מלחמת חרבות ברזל בשנים 2024-2023, דוח מיוחד 2025 - המשך דיון הקדמה ביום כ"ו בכסלו תשפ"ו, 16 בדצמבר 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא ההיערכות הכלכלית לאירוע מלחמה וניהול תקציבי מלחמת חרבות ברזל בשנים 2024-2023, דוח מיוחד 2025 - המשך דיון. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד האוצר, בנק ישראל, המועצה הלאומית לכלכלה, משרד הכלכלה והתעשייה, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד המשפטים, ארגון נפגעי פעולות איבה, עתיד לעוטף - התנועה האזרחית לשיקום העוטף ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה - פרופ׳ אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, ציין כי הקבינט החברתי-כלכלי לא כונס בתדירות מספקת משום שבראשו עמד ראש הממשלה, שהיה עסוק במלחמה, ולכן התקבלה החלטת ממשלה המסמיכה את שר האוצר לעמוד בראש הקבינט. המועצה הלאומית לכלכלה, לשיטתו, הייתה צריכה לפנות למשרד האוצר ולבקש כינוס תכוף יותר של הקבינט. משרד האוצר הפעיל במהירות פלטפורמות שנבנו בתקופת הקורונה, הוקמו תוכניות סיוע, והכספים הועברו לאזרחים. בהקשר למוכנות הפיננסית לאירוע מלחמההוא ציין כי ההוצאות גדלו באופן דרמטי בעוד הכנסות המדינה ממיסים ירדו,וכך נוצרפער של עשרות מיליארדי שקלים בחודש. עוד ציין כי בבנק ישראל קיימות רזרבות בהיקף של כ- 220 מיליארד דולר, המושקעות באגרות חוב של ממשלת ארה״ב, וכי מדובר בכסף השייך לציבור בישראל וניתן לפדיון בכל עת. לדבריו, הממשלה בחרה ללוות בשוק בריבית גבוהה יותר, מהלך שפגע בדירוג האשראי של ישראל וגרם לבנק ישראל להפסדים של מיליארדי שקלים. בשנת 2023 נוצר פער של כ-%2 בין ריבית בנק ישראל לתשואת אגרות החוב של ארה״ב. בנק ישראל לא התערב, והיה לזה מחיר כלכלי. בקרן העושר מופקדים עשרות מיליארדי שקלים, וצפוי כי בשנת2030יהיובה כ-30מיליארד שקלים.בענייןשוק העבודה הוא ציין כי עם פרוץ המלחמה התקבלה החלטה שלא לאפשר לעובדים פלסטינים מאיו״ש להיכנס לישראל, וההחלטה נותרה בעינה גם לאחר כמה דיונים ממשלתיים, שבהם שרי הממשלה התנגדו להשבת העובדים. עמדת המועצה הלאומית לכלכלה הייתה כי אפשר להבין את ההתנגדות, אך יש לה מחיר כלכלי, בעיקר במגזר הבנייה. לדבריו, למדינה תידרש תקופה של חודשים עד שנתיים להסתגל למציאות החדשה, ובסופו של דבר הובאו עובדים זרים. בנושא רעידות אדמה ציין כי התקבלה החלטת ממשלה ליצירת מנגנונים לטיפול באירועי רעידת אדמה, וכי לפני כארבע שנים הוקם צוות ייעודי לקבלת החלטות אופרטיביות ולמימון השיקום. מדינת ישראל ערוכה באופן סביר להתמודדות עם רעידות אדמה, אךיש דאגה בנוגע לרמת המוכנות של יישובים המצויים לאורך קו השבר. החלטת ממשלה מספר 1710 משנת 2024 עוסקת בפעולות שיינקטו לאחר רעידת אדמה, אך יש לחזק את פעולות המניעה, ובפרט את חיזוק המבנים לאורך קו השבר.קיימים סוגים שונים של מצבי חירום, ומבחינה פיננסית מדינת ישראל ערוכה היטב להתמודדות עימם. 30 - נציגת בנק ישראל ציינה כי השווקים הפיננסיים תפקדו באופן תקין במהלך המלחמה, על רקע אירועי 7 באוקטובר. יומיים לאחר פרוץ המלחמה, ב-9 באוקטובר, ולפני פתיחת שוק מטבע החוץ, הפעיל הבנק תוכניות וביצע עסקאות בשוק המט"ח, מהלך שהשפיע השפעה ניכרת על התנהלות השווקים האחרים ואפשר את תפקודם התקין לאורך הלחימה. יתרות המט"ח של בנק ישראל, שבהן נעשה שימוש גם במשבר הנוכחי וגם בתקופת הקורונה, מיועדות לשימוש בעיתות חירום ובמצבים שבהם אין יכולת לגייס כספים מחו"ל. היקף היתרות הוא כ-220 מיליארד דולר והן אינן מיועדות להעברה לממשלה. בשבוע הראשון למלחמה התקיים קשר שוטף עם החשב הכללי במשרד האוצר. גיוס החוב בוצע בהצלחה בשוק המקומי ובשווקים הבין-לאומיים בסוף שנת 2023 ובמהלך שנת 2024. הבנק אינו מסכים עם הטענה שלפיה נגרמו לו הפסדים כספיים משמעותיים. הבנק מפרסם מדי שנה את פירוט ההשקעות המבוצעות במסגרת ניהול יתרות המט"ח בהיקף של 220 מיליארד דולר. הממשלה מנהלת את חשבונה בבנק ישראל, ולא זוהתה לאורך התקופה בעייתיות במימון פעילותה. מימון פעילות הממשלה בוצע בצורה תקינה. - נציג משרד מבקר המדינה ציין כי בדוח הוצגו היקפי פעילות בנק ישראל במסגרת תוכניתו לעיצוב השווקים בחודשיים הראשונים של המלחמה. בחודשים אוקטובר-נובמבר 2023 מכר בנק ישראל מט"ח בהיקף של 8.5 מיליארד דולר, מתוך תוכנית כוללת של עד 30 מיליארד דולר. בנוסף צוין כי באוקטובר 2023 ביצע הבנק עסקאות החלף דולר-ש"ח בהיקף כולל של 400 מיליון דולר, מתוך תוכנית בהיקף של 15 מיליארד דולר. עוד הוצג כי באוקטובר 2023 ביצע בנק ישראל עסקאות ריפו כנגד אג"ח מול גופים מוסדיים בהיקף של 95 מלש"ח, ובינואר 2024 בהיקף של 5 מלש"ח, ובסך הכול 100 מלש"ח. - נציג משרד האוצר ציין כי מדינת ישראל מצויה כחמש שנים במצב חירום, החל בינואר 2020, עם פרוץ משבר הקורונה. בהקשר לרזרבות לחירום צוין כי במהלך תקופת הקורונה נערכוכמהביקורות של מבקר המדינה והופקו לקחים, ובהתאם הוקצה תקציב חירום בסך 10 מיליארד שקלים. בחצי השנה הראשונה של המלחמה נעשה שימוש בכ-6 מיליארד שקלים מתקציב זה, והיתרה נוצלה במבצע עם כלביא, אך לא הספיקה. הודגש כי יש קושי גדול לחזות מראש את היקף התקציב הנדרש לאירועי חירום. אגף התקציבים השתמש כבר בתחילת המלחמה במנגנונים נוספים, ובהם העברות תקציביות, לצורך מתן מענה, ולא נוצרה בעיה תזרימית. עוד צוין כי אירועי חירום מתרחשים בפרקי זמן משתנים ואינם ניתנים לחיזוי, וכי מתקיימת חשיבה מתמשכת על דרכי המענה במצבים מסוג זה. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מצירה על כך ששר האוצר, מנכ"ל המשרד וראשי אגפים לא הגיעו לדיון. הוועדה תתכנס בישיבה הבאה כדי לדון בכלים העומדים לרשותה. 31 1. דוח מבקר המדינה על הניהול הממשלתי של התחום האזרחי במהלך מלחמת חרבות ברזל, דוח מיוחד 2025 2. החלטה על מינוי ועדת חקירה ממלכתית לפי סעיף 14(ב) לחוק מבקר המדינה בנושא הניהול הממשלתי של התחום האזרחי במהלך מלחמת חרבות ברזל - בקשה לדיון מחדש לפי סעיף 115 לתקנון הכנסת הקדמה ביום ב' בטבת תשפ"ו, 22 בדצמבר 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושאים: 1. דוח מבקר המדינה על הניהול הממשלתי של התחום האזרחי במהלך מלחמת חרבות ברזל. 2. החלטה על מינוי ועדת חקירה ממלכתית לפי סעיף 14(ב) לחוק מבקר המדינה בנושא הניהול הממשלתי של התחום האזרחי במהלך מלחמת חרבות ברזל - בקשה לדיון מחדש לפי סעיף 115 לתקנון הכנסת. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד ראש הממשלה, המטה לביטחון לאומי (המל"ל), רשות החירום הלאומית - רח"ל, צה"ל, פיקוד העורף, מינהלת תנופה לצפון, משרד הביטחון, משרד האוצר, המשרד לביטחון לאומי, משטרת ישראל, מערך הדיגיטל הלאומי, לפ"מ - לשכת הפרסום הממשלתית, מיזם כל זכות, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, מרכז השלטון המקומי, התנועה לאיכות השלטון בישראל, פורום ארלוזורוב, המרכז להעצמת האזרח, מועצה מקומית פרדסיה, משפחות שכולות ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה - ראש מטה מנכ"ל משרד ראש הממשלה ציין כי מינוי מנכ"ל משרד רה"מ פג, ואין ממלא מקום; המשנה למנכ"ל אינו מעורב בנושא. אירועי7באוקטובר היוחסריתקדים, ולא היה תרחיש מוקדם שהכין את הרשויות לפינוי 000,200 איש ולטיפול בכ-3,000 נעדרים בשעות הראשונות.במהלך המלחמה הממשלה פעלה ככל יכולתה לטיפול מיטבי במפונים ובאזרחי ישראל. דוח המבקר חסר תשתית נורמטיבית ועובדתית, ולכן מסקנותיו שגויות. למשל, מסקנה נגד יוסי שלי, מנכ"ל משרד רה"מ הקודם, שלא כינס את פורום המנכ"לים. הפורום הוקם ב-1987 כפורום ייעוץ ע"י מזכיר הממשלה, וב-1996 הוחלף יו"ר הפורום למנכ"ל משרד רה"מ. הפורום פעל ללא הפסקה וקיבל החלטות, אך למנכ"ל משרד רה"מ אין סמכות להורות למנכ"ל אחר לבצע משימות שבתחום אחריותו לפי חוק. הקבינט החברתי- כלכלי מיעט להתכנס אך הפיק לקחים. כל החלטות הממשלה התקבלו בישיבות ממשלה ובשלושת החודשים הראשונים התקבלו 26 החלטות. הפורום המיטבי לקבלת החלטות הוא באמצעות חברי הממשלה. - יובל חיו, מנהל חטיבה במשרד מבקר המדינה, ציין כי דוח הסוקר כ-17 שנים עד 7 באוקטובר מצא היערכות חסרה לחירום, אי-יישום החלטות ממשלה והיחלשות גופי חירום.לדבריו, במהלך האירועפעלההממשלה תוך כדי תנועה ולא הצליחה להפעיל באופן מלא את המשל״ט והקבינט, וגם בתחילת 2024 לא התקבלו החלטות ולא גובשה תמונת מצב אזרחית סדורה. עוד הודגש כי היעדר תרגול עם השלטון המקומי וחקיקה מתאימה פגעו במוכנות, וכי למרות המלצות חוזרות מאז מלחמת לבנון השנייה להקים גוף מרכזי עם סמכות בתחום החירום, הדבר לא יושם והמודל המבוזר נותר בעינו. 32 - נציגת התנועה לאיכות השלטון ציינה כי נדרשת פעולה מיידית ואין אפשרות להמתין להקמת ועדת חקירה. אם הבעיה היא היעדר סמכויות סטטוטוריות, אפשר להסדירן. בנוסף, יש לקבוע תוכנית פעולה מראש ולתקן את הליקויים לפני האסון הבא. - נציג פורום ארלוזורוב ציין כי אין סיבה להיות מופתעים מחוסר היכולת של הממשלה לטפל בתושבים. גופים מיובשים תקציבית מתקשים למלא את תפקידם בזמן אמת, וריכוזיות של משרדים מסוימים יוצרת אי-שוויון בין מרכז לפריפריה, ומצב זה היה עוד לפני 7 באוקטובר. יש ללמוד ממדינות חזקות שמתפקדות ומתקצבות הוצאות אזרחיות. - רח״ט הפעלהברשות החירום הלאומיתציין כיישמנגנונים לניהול משברים, ובהם החלטת ממשלה 2288 המטילה על המל״ל לרכז תמונת מצב לאומית, בעוד רח״ל ופקע״ר מספקים תמונת מצב של העורף. לדבריו, ועדות שרים רלוונטיות לא פעלו במלואן, בין היתר בשל קיומם של מנגנונים חלופיים. עוד צוין כי בחוק העורף יש סמכויות שאינן מיושמות, ובהן הסמכת רח״ל להנחות ולתאם בין משרדי הממשלה והסדרת פעילות בשגרה. - נציגת ארגון צעדת האמהות ציינה כי אין עניין להגן על הממשלה או על העומד בראשה. נוסף על כך, הגופים שצריכים לעמוד לחקירה הם שב"כ, אמ"ן והפצ"רייה. אין אמון במערכת המשפט, ולכן בראש ועדת החקירה צריכים לעמוד אנשים ניטרליים ולא נציגי בג"ץ. - נציגת המל״ל מסרה כי המל״ל עוסק בחירום בהיבט המדיני-ביטחוני, וכי מתקיים תהליך לזיהוי פערים חברתיים-כלכליים וגיבוש הצעת החלטה לצמצומם. צוין כי בהחלטה ממאי 2025 נקבע פיצול אחריות בין משרדי הממשלה לפי תחומי סמכות, לצד הובלת מדיניות בידי רה״מ ואחריות להיערכות בשגרה בידי המשרדים. עוד נמסר כי התקיים דיון עם משרד הביטחון והמשרד לביטחון לאומי לבחינת פערי סמכויות ואחריות ולגיבוש עבודת מטה להסדרת תחום העורף. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה הייתה עדה בדיון למתח העצום שבו שרויות המשפחות השכולות. - הוועדה מצירה על כך שרה"מ ושר האוצר לא הגיעו לדיון. - הוועדה מצירה על תגובת נציגי משרד רה"מ על הדוח הקשה. - הוועדה מצפה להיערכות יסודית של משרד רה"מ להתמודדות עם המלצות הדוח ע"י הקמת צוותי שרים וממלאי תפקיד שיבהירו מה יש ליישם מתוך הדוח ומה לא, ומדוע. - הוועדה מצפה ממשרד רה"מ להגיש את מסקנותיו לוועדה בתוך חודש ימים. - הוועדה תתכנס לישיבה נוספת ובה תידון דרישה להתייצבות של רה"מ ושר האוצר בפני הוועדה לפי סעיף 18א לחוק מבקר המדינה במטרה לדון בדוח מסקנות המבקר. - הוועדה קיימה הצבעה על בקשה לדיון מחדש לפי סעיף 115 לתקנון הכנסת על מינוי ועדת חקירה ממלכתית לפי סעיף 14(ב) לחוק מבקר המדינה בנושא: הניהול הממשלתי של התחום האזרחי במהלך מלחמת חרבות ברזל. בעד - 4 נגד - 5 ההצעה לרוויזיה לא התקבלה. 33 בניית מרחבים מוגנים בצפון הארץ - דוח שנתי 2024 ודוח שנתי 70ג הקדמה ביום ט' בטבת תשפ"ו, 29 בדצמבר 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא בניית מרחבים מוגנים בצפון הארץ - דוח שנתי 2024 ודוח שנתי 70ג. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, מינהלת תנופה לצפון, משרד הביטחון, צה"ל, המטה לביטחון לאומי (המל"ל), משרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון, מינהל התכנון, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, משרד המשפטים, משרד הבריאות, עיריית קריית שמונה, עיריית נהריה, מועצה מקומית עין קניה, מועצה אזורית הגליל העליון, מועצה אזורית מטה אשר, מועצה אזורית מבואות החרמון, מרכז השלטון המקומי, המרכז הרפואי לגליל, המרכז הרפואי זיו. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה נכון למועד עריכת הדוח בשנת 2020, ל-2.6 מיליון איש עדיין אין מיגון תקני. בתחילת 2019 היו בישראל 12,601 מקלטים ציבוריים; 2,494 מהם לא היו כשירים. לכ-2.5 מיליון תושבים יש מיגון במקלטים פרטיים משותפים, ולפקע"ר אין תמונת מצב מבחינת תקניות המיגון שלהם. כ-000,50 תושבים ללא מיגון תקני במרחק של 9-0 ק"מ מהגבול. התוכנית הממשלתית הייתה להעמיד פריסה של עד 5 מיליארד ש"ח על פני עשר שנים כדי לאפשר מיגון. על אף שהוקמו מכוני רישוי, העבודה לא הגיעה אליהם והעומס על פקע"ר גבר. בשנים האחרונות חל גידול ניכר בהיקף הבקשות לאישור נספח מיגון. התהליך עדיין אורך זמן רב למרות עשייה רבה של פקע"ר. השתלבות מכוני הבקרה בתהליך נעשית בקצב איטי ולא נראה שהדבר הולך להשתנות. קיימת חשיבות להרחבת הסמכת מורשים (אדריכלים ומהנדסים) לאישור עצמי של נספחי מיגון. יצוין כי החל מאוקטובר2023 הופעלה הוראת שעה המאפשרת הקמת מרחב מוגן ללא צורך בהיתר בנייה של הוועדה המקומית בבנייה נמוכה. מטרת ההוראה היא קיצור הליכי רישוי לקידום הקמת ממ"דים. תוקף ההוראה הוארך עד אוקטובר 2026. סיכומי הוועדה - נציג משרד הביטחון, ראש מינהלת מגן הצפון באגף ההנדסהוהבינוי, אמר בדיון כי החלטת הממשלה משנת 2018 למיגון יישובים מיושמת בהדרגה החל מ-2020, וכי התקציב הועבר בפעימות. עוד ציין כי באפריל 2024 הושלם תקצוב נוסף ליישובים במרחק 1-0 ק״מ והתקיימו מכרזים עם כמה קבלנים לביצוע העבודות. לדבריו, עד פרוץ המלחמה נמסרו 197 ממ״דים, וכיום נמצאים בתהליך מסירה כ-700 מתוך יעד של כ-3,000, ועד סוף 2026 צפוי ביצוע של כ-80%מהתוכנית. עוד מסר כי הוקצו היתרים לכ-2,216יחידות נוספות וכ- 570 בהליכי תכנון, וכי הוקמה הוראת שעה שמקצרת את הליכי האישור לכשבועיים. עוד הוסיף כי ביישובים במרחק 1–5 ק״מ יש זכאות למענק של כ-000,132 ש"ח לבניית ממ״ד במימוש עצמי, וכי יש מסלולים שונים בהתאם לסוגי מבנים (כולל התחדשות עירונית או בנייה פרטית). הוא ציין כי הוקמו מוקד סיוע ואמצעי פנייה דיגיטליים לאזרחים, וכי התשלום מתבצע בשלוש פעימות, בהתאם להתקדמות הבנייה. לדבריו, עלות ממ״ד היא כ- 000,190 ש"ח, ובשנים האחרונות שופצו יותר מ-1,000 מקלטים ציבוריים בקריית שמונה. 34 - ראש מועצת מטה אשר אמר בדיון כי ממשלת ישראל ופקע״ר אינם נותנים מענה מספק לתושבי הצפון ויישובי קו העימות, וכי קצב קידום המיגון ביישובים 1-0 ק״מ איטי מדי. ציין כי החלטת הממשלה בנושא המיגון אינה מיושמת כראוי. עוד טען כי פינוי כ-000,70 תושבים בוצע בשל היעדר ממ״דים, וכי היה אפשר להשקיע את עלויות הפינוי בבניית ממ״דים לכלל התושבים.הואהוסיף כי המענק הקיים לבניית ממ״ד (כ-000,132ש"ח) אינו ריאלי לנוכח עליית מחירי הבנייה בכ-50%, ולכן אינו מכסה את העלויות בפועל. - ראש המועצה האזורית הגליל העליון אמר בדיון כי ביישובי 1-0 ק״מ פונו התושבים, חזרו וכעת הם חיים בתוך אתרי בנייה, שעדיין אין בהם ממ״דים, למשל ביישוב מנרה. הוא ציין כי ביישובי 5-1 ק״מ הבנייה מתבצעת בהתאם ליכולת אך אין מימוש מלא, וכי יש לקדם גם את יישובי 9-5 ק״מ. עוד הוסיף כי תושבים שבנו ממ״דים במהלך המלחמה אינם מקבלים כיום מענה רטרואקטיבי, וקרא להסדיר החזר או מענה תקציבי למי שפעל לבדו לאחר 7 באוקטובר. - ראש עיריית קריית שמונה אמר בדיון כי יש בעיית נגישות דיגיטלית לאוכלוסייה מבוגרת והיא מקשה עליהם את מימוש ההליך לבניית ממ״דים במימוש עצמי, וכי אפשר לפתור זאת באמצעות סיוע ייעודי במילוי הטפסים. הוא ציין כי אין כיום מענה מספק למיגון במרחב הציבורי ובבנייניםבעלי יותר משתי קומות, וכי יש מבנים ותיקים בעלי סיכון מבני. עוד הוסיף כי פתרונות המיגון במוסדות חינוך אינם ישימים בפועל, וקרא להפנות את תקציבי המיגון גם להתחדשות עירונית, כמנוע צמיחה. עוד הוא מסר כי תקציב התחזוקה למקלטים הציבוריים אינו מספק ביחס לצרכים ולנזקי שימוש וונדליזם, ויש צורך בהגדלתו. הוא הדגיש את הצורך במיגון למגזר העסקי, לרבות יצירת יכולת ייצור ממוגנת שתאפשר רציפות תפקודית בזמן חירום. - נציג משרד הביטחון, רע"ן פרויקטים בפיקוד העורף, אמר בדיון כי עד תחילת המלחמה היו חסמים רגולטוריים ותקציביים למיגון ממ״דים, וכי בשנים 2023-9201 הועברו תקציבים מתמשכים,ובכלל זהכ-100מלש"ח בשנת 2023.הוא ציין כי עד כה הוקצו כ-2.7 מיליארדש"חלמיגון יישובים בטווח9-0ק״מ, מוסדות חינוך, מוסדות בריאות ופרויקטים נוספים,ובהםהרחבת בית החולים זיו ושיפוץ מקלטים.עוד מסר כיהוגשוכ-1,500בקשות למענקים,ומהןכ-230אושרו במטה אשר, וכי ועדת חריגים כלכליתפועלתוכןהליך לריכוך קריטריונים, כולל תוספת סיוע לזכאים. הוא ציין כי יש הוראת שעה עד 2026, וכי פועל מנגנון דיגיטלי להגשת בקשות. הוא הוסיף כי יש פיילוט של כ-700 יחידות דיור בקריית שמונה שנעצר בשל בעיות תזרים, וכי תקציב של כ-5 מיליארד ש"ח למיגון יישובי9-0 ק״מ אינו מספק. - נציג משרד האוצר אמר בדיון כי החלטת הקבינט משנת 2018 עסקה במיגון כלל ארצי ולא רק בצפון, וכי סדרי העדיפויות נקבעים על ידי פיקוד העורף. הוא ציין כי בעת קבלת ההחלטה לא הוגדר מקור תקציבי ברור או פריסה מלאה, אך בפועל הוקצו כ-5.1 מיליארד ש"ח למימוש התוכנית, וכי הועברו תקציבים גדולים למשרד הביטחון. עוד מסר כי מיגון יישובי 1-0 ק״מ החל לפני כשבע שנים ולא התבצע באופן מיטבי, בעוד ביישובי5-1 ק״מ המודל מבוסס על מימוש עצמי של האזרח.הוא הוסיף כי הממשלה אינה יכולה לאשר החזר רטרואקטיבי ללא מקור תקציבי מוסדר ואישור תקציבי מתאים. 35 - נציג המועצה האזורית הגליל העליון אמר בדיון כי תושבי האזור חיו במשך כשנתיים תחת מציאות מלחמתית מבלי שפונו, כחלק מהצורך להגן על גבולות המדינה. הוא ציין כי רבים נאלצו לישון במקלטים ציבוריים בשל היעדר ממ״דים, וכי לאחר סיום הלחימה אין התייחסות מספקת לצורכיהם.עוד הוסיף כי המרחב הכפרי בצפון אינו מקבל מענה מספק, וקרא ליצירת הבחנה ברורה בין יישובי 5-1 ק״מ ליישובי 9-5 ק״מ באמצעות מדיניות דיפרנציאלית מותאמת. - ראש מועצת עין קניה אמר בדיון כי תוכנית מיגון הצפון בהיקף של 5 מיליארד ש"ח אינה נותנת מענה מספק לרמת הגולן, על אף ירי הטילים והכטב״מים במהלך המלחמה. הוא ציין כי האזור מוגדר כחלק מיישובי 9-5 ק״מ ולכן אינו נכלל במלואו בהחלטות המיגון. הוא הוסיף כי יישובים סמוכים לגבול סוריה, כמו בוקעאתא, אינם נכללים בהחלטות הממשלה, וכי בעין קניה הוקמו שני מקלטים בלבד,בשיתוף פיקוד העורף,וחסרים כעשרה מקלטים נוספים. - נציגת בית החולים זיו אמרה בדיון כי בית החולים ממוגן באופן מלאמפני האיום האיראני רק בשני חדרי ניתוח מתוך שבעה בבית החולים, וכי במהלך המלחמה הם נאלצו לצמצם פעילות ניתוחית.עוד ציינה כי בית החולים שואף לתת מענה מלא למטופלים, אךישמגבלה תשתיתית משמעותית. היא הוסיפה כי מבנה האשפוז המרכזי והמבנה הפסיכיאטרי אינם עומדים בתקני עמידות לרעידות אדמה, ולכן נדרש חיזוק מיידי של מערך המיגון והתשתיות. - נציג משרד הבריאות אמר בדיון כי הבניין המרכזי בבית החולים זיו נמצא בשלב 4 מתוך 7 בתהליך חיזוק מפני רעידות אדמה.הוא ציין כי בבית החולים יש שני חדרי ניתוח ממוגנים ומתווספות שש עמדות ממוגנות נוספות בטיפול נמרץ. פעולות חיזוק נוספות מבוצעות במערך בתי החולים ובהן הקמת כ-06 מיטות תת-קרקעיות בבית החולים בנהריה והכפלת תשתיות חיוניות כגון קווי מים וגנרטורים. - נציג כפר יובל אמר בדיון כי כבר כמה חודשים הוא מנסה להגיש בקשה לאישור בניית ממ״ד עבור אימו, בגיל השלישי, בקריית שמונה, אך הוא נתקל בקשיים ביורוקרטיים. בני הגיל השלישי המתגוררים בשכונות ותיקות סובלים מבעיות נגישות ותשתיות. בפרויקטים מסוג זה יש להביא בחשבון עלויות בסיס למ״ר וכן תוספות הנדסיות נדרשות. - נציגת מינהלת תנופה לצפון אמרה בדיון כי קו העימות מבוסס כיום על חוות דעת ביטחונית המתייחסת בעיקר לגבול לבנון, ולא נותנת מענה מלא לגבול סוריה. היא ציינה כי הוצב רפרנט מטעם המינהלת ביישוב בוקעאתא וכי נבחן נושא המחסור במיגון באזורי הגבול. עוד הוסיפה כי סוגיית המיגון אינהבאחריות ישירה של המינהלת, אך היא מעסיקה אותה באופן משמעותי, במיוחד נוכח המורכבות הטופוגרפית בצפון. לדבריה, החלטת המיגון ליישובים עד 9 ק״מ צפויה להסתיים בשנת 2026, ויש חשש לחוסר סדר ביישובי 9-5 ק״מ בתחום המיגון המוסדי, בשל ריבוי בקשות להסבת מבנים לממוגנים. עוד מסרה כי המינהלת מתקשה לקבל נתונים ועדכונים שוטפים מהמשרדים הרלוונטיים, וכי לעיתים היא מקבלת מענה רק בדיונים בוועדות הכנסת. היא ציינה כי היעד הממשלתי הוא חיזוק הצמיחה הדמוגרפית בצפון, אך לשם כך נדרש קידום מואץ של מיגון מוסדי. היא הוסיפה כי נעשו פניות למשרד הביטחון, אך התקבל מענה שלפיו הסמכות בנושא המיגון נותרת בידי הגורמים המקצועיים. 36 החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מבקשת ממשרד הביטחון וממשרד האוצר, לנוכח ההתקדמות האיטית של הפרויקט, לבחון באופן רציני את הגדלת השתתפות המדינה בבנייה עצמית עד התאריך הקובע והתמרוץ ביישובים 9-5 ק"מ מהגבול, ולהעביר התייחסות לוועדה במהלך החודש הקרוב. - הוועדה מבקשת לבחון קביעת מועד הגון יותר עבור 5-1 ק"מ והמשך ל-9-5 ק"מ. - הוועדה מבקשת לבחון באופן יסודי תמרוץ לתושבי 9-5 ק"מ, כלומר להעניק להם הבטחה שבהינתן תקציב, הם יקבלו רטרואקטיבית גם אם הם בנו ממ"ד כעת. - הוועדה סבורה כי יש לתת מענים של מיגון ושיקול דעת רציני ע"י מינהלת תנופה לצפון לצורך: מקלוט ציבורי, מוסדות חינוך, עסקים, מקלטים משותפים וסיוע לממ"דים במרחב כולו. - הוועדה מצפה מהשר הממונה על מינהלת תנופה לצפון, זאב אלקין, לבוא בדברים עם שר הביטחון ולייצר יחד תוכנית משותפת. - הוועדה שמעה על קצב תהליך הפינוי-בינוי בקריית שמונה. הוועדה מבקשת לבחון אם העובדה שחלק מהפרויקטים ארוכי טווחמשמעה שהםיכולים להיות מבוצעים בעוד שנים. - הוועדה מבקשת מהמשרדים, ובפרט ממשרד הביטחון, לסגור את הפער התקציבי לצורך תשלום לאזרחים ומימון פיילוט בקריית שמונה. - הוועדה דורשת ממשרד רה"מ לקבוע את תקציב "מגן הצפון" שמיועד לצפון ולא לכלל הארץ. - הוועדה מבקשת ממשרד האוצר לקבל את פירוטההוצאות לצורכי מיגון ברחבי הארץ בתוך שבוע. - הוועדה מבקשת מהמל"ל להתייחס לאיום הביטחוני בגולן בכלל ובצפון בפרט. במסגרת ההתייחסות יש לקבוע את הצרכים הנובעים ממנו ואת הדרכים ליישום. - הוועדה מבקשת ממשרד הביטחון ומפקע"ר להעביר למינהלת תנופה לצפון סטטוס של התוכנית עם הפערים והשימושים שצריכים להתבצע. - הוועדה תקיים ישיבת מעקב בעוד חודשים מספר. 37 היעדר תפיסת ביטחון לאומי וההשפעה על תהליכים מרכזיים בדרג המדיני ובצה"ל, דוח מיוחד 2025 - המשך דיון הקדמה ביום י"א בטבת תשפ"ו, 31 בדצמבר 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא היעדר תפיסת ביטחון לאומי וההשפעה על תהליכים מרכזיים בדרג המדיני ובצה"ל - דוח מיוחד 2025. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, המטה לביטחון לאומי (המל"ל), משרד הביטחון, צה"ל, משרד ראש הממשלה, המזכירות הצבאית, מפקדים למען ביטחון ישראל, ארגון אימהות הלוחמים, הצופות - פורום נשות המגויסים, פורום נשות המילואימניקים, ארגון אחים ואחיות לנשק ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה המשרד רצה להצביע על תמונת המצב בישראל בנוגע להיעדר תפיסת ביטחון לאומי רשמית ומאושרת, ועל ההשלכות של המצב הזה, ולהמליץ לדרג המדיני לפעול להסדרת הנושא. זאת, במיוחד נוכח טבח 7 באוקטובר והשאלות הקשות שעולות בנוגע לתהליכי החשיבה והתכנון האסטרטגיים ארוכי הטווח של ממשלות ישראל. הנושאים שנבדקו: גיבוש תפיסת ביטחון - הניסיונות המרכזיים שנעשו לאורך השנים לגבש ולאשר תפיסת ביטחון לאומי בישראל, והאופן שבו המל"ל מממש את התפקיד שלו בהקשר של תפיסת ביטחון; ההכוונה של צה"ל ושל גופי הביטחון על ידי הדרג המדיני בהיעדר תפיסת ביטחון מאושרת ורשמית בעלת תוקף מחייב וההשפעה על תהליכים מרכזיים; תפיסת הביטחון בראי 7 באוקטובר. תפיסת ביטחון לאומי קובעת יעדים אסטרטגיים וסדרי עדיפויות, משמשת מצפן לבניין הכוח של צה"ל ושל יתר גופי הביטחון, תומכת בקבלת החלטות ויוצרת שיח משותף בין הדרג המדיני וגופי הביטחון, וחשובה במיוחד למדינת ישראל עקב היותה מוקפת אויבים ומצויה במלחמת קיום מתמשכת. ההבנה הייתה שגוברים הסיכונים להיעדר הגדרה ברורה של אינטרסים לאומיים, להיעדר סנכרון של גופי ביטחון, להיעדר קביעה בנוגע לסדרי עדיפויות מול איומים ואתגרים, להיווצרות מרחב פרשנות עצמאי של כל גוף לגבי הנדרש והמצופה ממנו, ולהחמצה של תהליכי עומק באירועים משמעותיים המתרחשים בסביבה האסטרטגית. משרד המבקר הצביע על כך שהיה כשל רב-שנים, מתמשך, והדרג המדיני לדורותיו לא מימש את האחריות שלו לוודא כי מדינת ישראל ערוכה לאתגרי הביטחון המשתנים על בסיס תפיסת ביטחון לאומי סדורה, מעודכנת ורשמית. הומלץ שהדרג המדיני יממש את האחריות שלו ויוביל תהליך סדור של גיבוש תפיסת ביטחון לאומי כתובה, שבמסגרתה ייקבעו, בין היתר, האינטרסים הלאומיים של המדינה בהיבטים ביטחוניים, מדיניים, כלכליים וחברתיים. לאחר מכן התפיסה תאושר ויהיה לה תוקף רשמי. 38 סיכומי הוועדה - סגן ראש המל״ל למדיניות ביטחונית אמר בדיון כי יש סוגיות מהדיון הקודם שאי-אפשר להתייחס אליהן בדיון פתוח. לפי חוק המל״ל משנת 2008, המועצה לביטחון לאומי אחראית לגיבוש ולעדכון תפיסת הביטחון הלאומי עבור ראש הממשלה. המסמך מוצג לקבינט ולראשי מערכת הביטחון ואינו מחייב אישור פורמלי.ישהבחנה בין תפיסת ביטחון לבין מדיניות ביטחון. עבודת המל״ל נעשית בשלוש רמות: תפיסת ביטחון לאומי ארוכת טווח; מסמך מדיניות לתיקוף ממשלתי; והערכת מצב שנתית הכוללת המלצות למדיניות. מתקיים תהליך עדכון לתפיסת הביטחון על בסיסמסמך משנת2018, לצד עבודה מול מכוני מחקר. נעשית עבודת מטה לגיבוש מסגרת אסטרטגית ל-10-5 שנים הכוללת בניין כוח, תפוקות לאומיות ומשימות מערכת הביטחון. הוצגה תוספת תקציבית מתוכננת למערכת הביטחון ולצה״ל בהיקף של כ-350 מיליארד ש״ח בעשור הקרוב. לפי ועדת נגל, אין חובה להביא את תפיסת הביטחון לאישור הממשלה. ניתן להציג את הנושא לוועדת החוץ והביטחון. - ראש המל״ל לשעבר אמר בדיון כי ישראל נוקטת כיום מדיניות של התקפה מקדימה וכי תפיסות הביטחון אינן מסמך הצהרתי עתידי אלא תוכנית פעולה עכשווית. ציין כי במדינות אחרות מסמכי ביטחון מתפרסמים לרוב בתחילת כהונת ממשל ולא באופן תדיר. לדבריו, בדוח מבקר המדינה נכללים ממצאים והיגדים משמעותיים. הוסיף כי אין שימוש מקובל בעולם במונח "תפיסת ביטחון" כפי שמקובל בישראל, וכי המסמך ההיסטורי מ-1953 לא היה תפיסת ביטחון אלא מסמך חפיפה. חוק המל״ל הוא מסגרת תהליכית שמיושמת בפועל, ובעבר גובשו מסמכים אסטרטגיים במסגרת תפיסת הביטחון, והמל״ל אמון על תיקוף והערות למסמכים אלו. בנוגע לוועדת חקירה ממלכתית אמר כי יש צורך בהקמתה, בקביעת מנדט ברור וזהות של חבריה, וכי עליה לכלול אנשי מקצוע בכירים ובעלי ניסיון. הוא ציין כי ייעודה הוא מתן הסבר לציבור ולמשפחות הנפגעים ותיקון ליקויים, והציע לקצוב את משך עבודתה לכשנה. - אל״מ איתמר יער מתנועת מפקדים למען ביטחון ישראל אמר בדיון כי אין כיום מסמך תפיסת ביטחון מאושר ופורמלי שמחייב ויוצר שפה משותפת בין הגופים. הוא ציין כי המסמך הקרוב ביותר הוא מסמך ועדת מרידור, שנדון ברמות שונות ואושר על ידי שר הביטחון אך לא הובא לאישור ממשלת ישראל. לדבריו, בישראל יש תפיסה שגויה לגבי סמכות ההחלטה, אך בפועל לראש הממשלה ולשרי הממשלה סמכויות מקבילות במסגרת הממשלה. הבעיה המרכזית אינה רק התוכן אלא התהליך, וכי יש צורך בהסדרת מנגנון עבודה שיטתי שיכלול גופים מתוך המערכת ומחוצה לה כדי לייצר מסמך מוסכם.הוא ציין כי אחת ממסקנות הדוח צריכה להיות הסדרת תהליך הקמת ועדות חקירה, כדי למנוע צורך בוועדות נוספות בעתיד. - נציג אחים לנשק אמר בדיון כי יש להבחין בין תפיסת ביטחון לבין ביטחון לאומי, וכי המשטר הדמוקרטי הוא רכיב מרכזי בביטחון הלאומי שקיימת בו לקונה מהותית. הוא ציין כי ועדת חקירה בנושא הפיכה משטרית צפויה לעסוק גם בסוגיה זו. הוא הוסיף כי בעת גיבוש תפיסת ביטחון לאומי יש לעגן בחוק את התהליך עצמו ואת יישום חוק איזנקוט-אדלשטיין, וכי גם כאשר יש חקיקה קיימת נדרש פיקוח שיבטיח את אכיפתה בפועל. 39 החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה תשקול לקיים דיון חסוי נוכח בקשתו של סגן ראש המל"ל. - לקראת גיבוש תפיסת הביטחון שמתנהל כעת במל"ל מול ראש הממשלה הוועדה מבקשת להטמיע את ההיבט הסטטוטורי של קבלת התפיסה ואת עדכונה מעת לעת, כולל האופציה של חקיקה. הוועדה ממליצה על הייררכייה שנובעת מהחוק החדש לגבי מסמך תפיסת הביטחון. - הוועדה תבחן דיון משותף עם ועדתהחוץ והביטחון בהקשר למושגים, חקיקה קיימת ואולי עתידית ומסמכים. - הוועדה תקיים ישיבת מעקב בנושא. 40 החלטה על מינוי ועדת חקירה ממלכתית לפי סעיף 14(ב) לחוק מבקר המדינה בנושא ההיערכות הכלכלית לאירוע מלחמה וניהול תקציבי מלחמת חרבות ברזל בשנים 2024-2023 הקדמה ביום כ"ה בטבת תשפ"ו, 14 בינואר 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא החלטה על מינוי ועדת חקירה ממלכתית לפי סעיף 14(ב) לחוק מבקר המדינה בנושא ההיערכות הכלכלית לאירוע מלחמה וניהול תקציבי מלחמת חרבות ברזל בשנים 2024-2023. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד הכלכלה והתעשייה, בנק ישראל, משרד המשפטים, איגוד לשכות המסחר, מרכז השלטון המקומי. סיכומי הוועדה - חה"כ אלון שוסטר, יו"ר הוועדה: אין עוררין על הפגיעה הכלכלית המתמשכת במשק אשר נגרמה בשל מלחמת חרבות ברזל. מימון הוצאות המלחמה והשלכותיה פגעו במצבה הפיסקלי של ישראל והגדילו את חובות המדינה והציבור, אשר משפיעיםעל הטווח המיידי והעתידי. תקציב המדינה נפרץ שוב ושוב בשל הצורך לכסות את הוצאות המלחמה, ובשל כך נדרשו קיצוצים רוחביים נרחבים בפעילות משרדי הממשלה בתחומים בריאות, רווחה, חינוך, הגנת הסביבה ועוד. על פי נתוני החשב הכללי, סך הוצאות המלחמה עד סוף 2024 היה כ-142 מיליארד ש"ח, ומהם 95 מיליארד ש"ח הוצאות צבאיות ישירות וכ-18.5 מיליארד ש"ח מקרן הפיצויים. בהמשך הצטברו ההוצאות והתקציב נפרץ שוב ושוב. מטרת המבקר בביקורת זו הייתה בדיקת ההיערכות הכלכלית לשעת חירום לפני המלחמה, הכנת תקציבי המלחמה לשנים 2024-2023 במשרד האוצר וביצוע תקציב המלחמה ב-90 הימים הראשונים. היעדר ההיערכות, כפי שמסיקה הביקורת, תורגםבאופן ישירלהשלכות כלכליות על המשק הישראלי וכן למלחמה ממושכת וחוסר בתוכניות מגירה מסודרות לשעת חירום. כל אלו אילצו את הממשלה לפרוץ פעמים מספר את תקרת ההוצאה התקציבית המותרת בחוק בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים ואת שיעור הגירעון התקציבי המתוכנן. נוכח הגידול בהוצאות הביטחוניות והאזרחיות הייתה ירידה בדירוג האשראי על תשלומי הריבית, עלייה בהיקף החוב של הממשלה ועלייה ביחס החוב לתוצר. בשל העובדה שלא נעשו התאמות מספקות חוסנה הפיסקלי של המדינה עלול להיפגע. יו"ר הוועדה סבור כי יש מקום לבחון את ההיערכות הכלכלית-תקציבית, או יותר נכון היעדרה, במסגרת ועדת חקירה ממלכתית. הוועדה תחקור ותקבע ממצאים ומסקנות בנושאים האלה:  פעולות ממשלת ישראל והדרג המדיני להיערכות כלכלית לשעת חירום, לרבות פעילות הקבינט החברתי-כלכלי בעניין זה, וקיום החלטות הממשלה בעניין הקמת ועדת שרים לאסטרטגיה כלכלית-חברתית.  תהליכי קבלת ההחלטות על הכנת תקציבי המלחמה, ובכלל זה השימוש בכספים קואליציוניים בבניית תקציב המלחמה לשנת 2023, התמשכות תהליך הגדלת הקציב והבסיס להחלטה על דרך הגדלת התקציב, לרבות הבחינות המקצועיות שנעשו לעניין זה ושיתוף גורמי מקצוע כלכליים. 41  תפקוד הקבינט החברתי-כלכלי במלחמת חרבות ברזל, לרבות הימנעותו מעיסוק במענה הממשלתי-אזרחי ליישובי הצפון ובחינת היעדר הדיון בקבינט בהשלכות הורדת דירוג האשראי של המדינה ותחזיות הדירוג השליליות.  היערכות משרד האוצר לחירום: בחינת היעדרו של מנגנון תקציבי ל"רזרבה לחירום" למתן מענה מהיר לצרכים בלתי צפויים, סתירה בנתוני הרזרבות בין האגפים השונים במשרד האוצר ואי-מיפוי מראש של מקורות תקציביים פנויים לאירועי קיצון.  חסמים בתהליך ביצוע תקציבים לצורכי המלחמה, לרבות תקצוב מינהלת תקומה ועיתוי התשלום של מענק התארגנות לתושבים מפונים מאזורי לחימה. הוועדה תוכל להגיש לוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת ולממשלה המלצות בעקבות ממצאיה ומסקנותיה, אם תמצא לנכון. הוועדה תהא רשאית להגיש גם ממצאים, מסקנות והמלצות ביניים, בהתחשב בחשיבות הטיפול המהיר בנושא, אם תמצא לנכון. אם תתקבל החלטה כזו היא תועבר לנשיא בית המשפט העליון. - מנהלת יחידת שוק כספים ונזילות, חטיבת השווקים בבנק ישראל: קיבלנו את הערות מבקר המדינה. המבקר תמך בפעילות הבנק ובמהירות התגובה. נושא הדיון הוא החלטה שאינה כלכלית, ונשתף פעולה עם כל החלטה שתתקבל. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה שמעה בדיון את דבריהם של הלומי הקרב בנוגע להכרה בלוחם המילואים ג'וש בון כחלל צה"ל ולהבאתו לקבורה צבאית. הוועדה קוראת למנכ"ל משרד הביטחון להיכנס בעובי הקורה כדי להביא לקבורה צבאית את לוחם המילואים ג'וש בון. - הוועדה לא תקיים הצבעה על החלטה על מינוי ועדת חקירה ממלכתית לפי סעיף 14(ב) לחוק מבקר המדינה בנושא ההיערכות הכלכלית לאירוע מלחמה וניהול תקציבי מלחמת חרבות ברזל בשנים 2024-2023. המועד לדיון הבא ייקבע בהמשך. 42 החלטה על מינוי ועדת חקירה ממלכתית לפי סעיף 14(ב) לחוק מבקר המדינה בנושא ההיערכות הכלכלית לאירוע מלחמה וניהול תקציבי מלחמת חרבות ברזל בשנים 2024-2023 - המשך דיון הקדמה ביום א' בשבט תשפ"ו, 19 בינואר 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון המשך בנושא החלטה על מינוי ועדת חקירה ממלכתית לפי סעיף 14(ב) לחוק מבקר המדינה בנושא ההיערכות הכלכלית לאירוע מלחמה וניהול תקציבי מלחמת חרבות ברזל בשנים 2024-2023. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה. סיכומי הוועדה - חה"כ אלון שוסטר, יו"ר הוועדה: ועדת חקירה ממלכתית היא כלי חובה בניהול משברים. בוועדת החוקה, חוק ומשפט מתנהל תהליך של ביזוי ועדת חקירה וקיעקוע האמון במוסדות השלטון.אפשר לשנות חקיקה שאינה טובה, אבל פגיעה באמון הציבוראי-אפשר לתקן. - חה"כ ששון גואטה: אם חלק מהציבור אינו תומך בוועדת חקירה ממלכתית, יש להתקדם עם ועדת חקירה לאומית. מי שצריך לשלם את המחיר - ישלם. - גיל דיקמן, בן דודה של כרמל גת ז"ל: אנו תבענו שלא יעברו לשלב ב' עד שרן גואילי ישוב הביתה. היום דנים בוועדתהחוקה בהצ"ח להקמת ועדה לטיוח פוליטי.46חטופים נרצחים בשבי וטרם הוקמה ועדת חקירה ממלכתית. ועדת חקירה ממלכתית היא הדרך היחידה לתת דין וחשבון על מה שהתרחש במדינה. אנו שומעים את הפתרונות שמוצעים בעזה והם עוד מאותו הדבר. בשביל זה הופקרו החטופים? - תמר תשובה,אחות של ברק דוידי ז"ל:יש לשתף פעולה לזכרם של הנרצחים ולהקים ועדת חקירה לאומית, ולא לחשוב רק על פוליטיקה והפלת הממשלה. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה קיימה הצבעה על ההחלטה על מינוי ועדת חקירה ממלכתית לפי סעיף 14(ב) לחוק מבקר המדינה בנושא ההיערכות הכלכלית לאירוע מלחמה וניהול תקציבי מלחמת חרבות ברזל בשנים 2023–2024. בעד – 5 נגד – 5 הוגשה רוויזיה ע"י יו"ר הוועדה חה"כ אלון שוסטר. 43 ההתמודדות של גופי ממשל עם מצבי חירום, דוח מיוחד 2026 - היערכות מערכת החינוך ללמידה במצב חירום והפעלתה במלחמת חרבות ברזל הקדמה ביום א' בשבט תשפ"ו, 19 בינואר 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא ההתמודדות של גופי ממשל עם מצבי חירום, דוח מיוחד 2026 - היערכות מערכת החינוך ללמידה במצב חירום והפעלתה במלחמת חרבות ברזל. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד החינוך, הנהגת ההורים הארצית, ארגון המורים, מועצת התלמידים והנוער הארצית, המועצה לשלום הילד, המועצה המקומית רמת ישי, עיריית ירושלים, עיריית חיפה, המועצה המקומית חצור הגלילית, המועצה האזורית מטה אשר, עיריית אור יהודה, עיריית באר שבע, עיריית עפולה, עיריית נתניה, עיריית רעננה, מרכז השלטון המקומי, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, מוסד "שמואל נאמן" בטכניון. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה מטרת הביקורת: בחינת היערכותו של משרד החינוך ללמידה במצב חירום במערכת החינוך והפעולות שהוא נקט לקראת אפשרות זו, הן בתחום הלמידה מרחוק הן בתחום הפעלת בתי הספר והפעלת המערכת במלחמת חרבות ברזל. תקופת הביקורת: ינואר 4202 עד יוני 2025. להלן הנושאים העיקריים שנבדקו:  הפקת הלקחים של משרד החינוך ממשבר הקורונה;  תשתיות טכנולוגיות והכשרת מורים ותלמידים ללמידה דיגיטלית וללמידה מרחוק;  תרגילי היערכות ללמידה מרחוק בשעת חירום;  תקינות המרחבים המוגנים בבתי הספר ובהגעה אליהם;  שינוי מתווה בחינות הבגרות בעקבות מלחמת חרבות ברזל נתוני מפתח:  היערכות דיגיטלית: רק 11%מבתי הספר נמצאו בעלי רמת הצטיידות טכנולוגית גבוהה ללמידה משולבת דיגיטלית.  מחסור באמצעי קצה: ב-72% מבתי הספר חסרו אמצעי קצה לתלמידים, וב-48% חסרו אמצעים למורים לצורך למידה והוראה מרחוק.  למידה מרחוק בשגרה: ב-59% מבתי הספר הלמידה מרחוק משולבת במידה מועטה או שאינה מתקיימת כלל.  מוכנות לחירום: ב-39% מבתי הספר לא כל התלמידים הצליחו להגיע למרחבים המוגנים בתוך זמן ההתרעה.  ביטחון במוסדות החינוך: ב-257 בתי ספר לא היה רכז ביטחון, וב-417 בתי ספר רכז הביטחון לא עבר הכשרה מקצועית.  הישגים לימודיים: מתווה ההקלות בבחינות הבגרות בתקופת מלחמת "חרבות ברזל" הביא לעלייה של 17.5%-3.5% בציוני הבגרות הממוצעים במתמטיקה ברמת 4 יח"ל בשנים 2024-2023. 44 ליקויים: אי-גיבוש תוכנית אסטרטגית לאומית רב-שנתית לקידום למידה דיגיטלית במערכת החינוך - על אף המלצות דוח מבקר המדינה בנושא, שפורסם בשנת 2021, ועל אף הודעת משרד החינוך בתגובתו על הדוח כי גיבש תפיסה אסטרטגית ללמידה משולבת דיגיטל כבסיס לתוכנית עבודה לאומית רב-שנתית, נכון למועד סיום הביקורת המשרד טרם השלים את גיבושה של תוכנית כזו; מומלץ להשלים את גיבושה ולגזור מהתוכנית האסטרטגית תוכניות אופרטיביות לקידום הלמידה הדיגיטלית בכל שלבי החינוך, שייקבעו בהן יעדים, מדדי הצלחה ומנגנוני מעקב ובקרה. כמו כן, יש לקבוע גורם מתכלל שיוביל את התוכנית, יתאם בין הגורמים ויקבל החלטות ליישומה ולעדכונה. מחסור בתשתיות טכנולוגיות ללמידה דיגיטלית וללמידה מרחוק - לפי סקר מנהלי בתי הספר, בזמן המלחמה היה מחסור באמצעים ללמידה ולהוראה מרחוק בעיקר בקרב התלמידים (בכ-72% מבתי הספר), אך גם בקרב המורים (בכ-48% מבתי הספר). מומלץ לרכז את הנתונים על המחסור באמצעי קצה בחלוקה עיתית, לבחון את הצורך בשינוי המדיניות לטיפול בהצטיידות באמצעים ללמידה דיגיטלית, לפעול להשלמת המחסור, לוודא את הקמתן של ספריות השאלה בית ספריות לאמצעי קצה ולפעול להגברת המודעות לקיומן בקרב ההורים. שילוב מועט של למידה דיגיטלית ולמידה מרחוק בעת שגרה - מומלץ לשלב למידה דיגיטלית ולמידה מרחוק כולל למידה סינכרונית בעת שגרה באופן קבוע ומשמעותי, להגדיל את מספר ימי התרגול של למידה מרחוק בחירום, ולערוך בקרה הדוקה על ההשתתפות בתרגילי הלמידה מרחוק בחירום ולאכוף אותה. קשיים בהגעה למרחבים המוגנים בבתי הספר - כמעט 40% מהמנהלים ענו שתלמידיהם לא הספיקו להגיע בזמן התרעה למרחבים מוגנים בשל ריחוק, דרכי גישה צרות, חוסר מקום במרחב המוגן לכל התלמידים. מומלץ לעדכן את סקר המיגון הקיים או לערוך סקר מיגון עדכני, ובו להשלים את הנתונים בדבר המרחקים בין המרחבים המוגנים לכיתות הלימוד בכל בתי הספר. כמו כן, יש לבצע את הפעולות הנדרשות לצמצום הפערים שיעלו מן הסקר העדכני, כך שכל התלמידים יעמדו בזמן ההגעה הנדרש למרחבים המוגנים. רכיבים חיוניים בלתי תקינים במרחבים המוגנים - ב-186 בתי"ס נמצאו דלתות/חלונות בלתי תקינים, וב-69 בתי ספר - פתח מילוט בלתי תקין. רכיבים חיוניים חסרים במרחבים המוגנים-ב-55%מבתי הספר אין שירותים, ב-69%מבתי הספר אין מערכת סינון אוויר, וב-87% מבתי הספר אין מערכת תקשורת. מומלץ לתקן את הרכיבים הבלתי-תקינים שנמצאו במרחבים המוגנים בבתי הספר, ולהוסיף את הרכיבים החיוניים שנמצא כי הם חסרים במרחבים המוגנים. אי-מינוי ואי-הכשרה של רכז ביטחון בית ספרי-ב-257בתי ספר לא היה רכז ביטחון על אף החובה למנותו לפי נוהלי המשרד; ב-741 בתי ספר רכז הביטחון לא עבר הכשרה לתפקידו. מומלץ לבצע בדיקה מהירה ועדכנית בכל בתי הספר בנושא איושו של תפקיד רכז הביטחון והכשרתו המקצועית. בהתאם לתוצאות הבדיקה, יש למנות רכזי ביטחון בבתי הספר שאין בהם בעל תפקיד כזה, ולפעול למתן הכשרה מקצועית לרכזי הביטחון שנמצא כי חסרה להם הכשרה מתאימה. 45 סיכומי הוועדה: - סמנכ"ל ומנהל מינהל חירום, ביטחון ובטיחות וסייבר במשרד החינוך ציין כי בבדיקת מיגון בכ-5,500 בתי ספר נמצא פער של כ-25% בין מספר התלמידים לשטחי המיגון, ולגבי גני הילדים לא בוצעה בדיקה מלאה. לצמצום הפערים גובשה תוכנית חירום הכוללת שימוש במרחבים המוגנים ביותר, למידה לסירוגין, שימוש במוסדות סמוכים או העברת תלמידים לאתרים חלופיים. במהלך המלחמה בוצעו השלמות מיגון, ובקרוב תתבצע בדיקה מעודכנת. על פי הערכה, יש פער של כ-10% נוספים הדורשים תקצוב. כמו כן, כ- 1,200 בתי ספר נמצאים בתהליך חיזוק לרעידות אדמה - 100 מהם חוזקו, ו-160 ייבנו מחדש. 80 בתי ספר ממוגנים נבנו עבור מפונים. עוד ציין כי מתקיימים תרגילי חירום שוטפים, כולל תרגיל ארצי ללמידה מרחוק, וכי קיימים פערים בכוח אדם: הכשרת רכזי ביטחון נמשכת 60 שעות, ויש כ-15% תחלופה, לצד מחסור בקב"טים (כ-700 בלבד). בעת חירום למידה מרחוק מתחילה לרוב ביום השלישי, לאחר יצירתקשר ראשוני עם תלמידים ועם הוריהם. - ראש המועצה המקומית רמת ישי ציין כי קיימים פערים במידת המיגון בין אזורים שונים, וכי התרגיל השנתי מתמקד ברעידות אדמה. לדבריו, יש לשלב חדשנות פדגוגית גם במצבי חירום ולחזק את חוסן צוותי ההוראה, המשפיע ישירות על חוסן התלמידים. - נציג עיריית חיפה הוסיף כי בערים ותיקות כ-70% מהמבנים אינם ממוגנים, ורבים מהם אינם צפויים לעמוד ברעידת אדמה. - משנה למנכ״ל משרד החינוך ציין כי בהנחיית השר והמנכ״ל הוכן דוח הפקת לקחים מקיף על פעילות המשרד במלחמה, שמטרתו להבטיח רציפות ויציבות חינוכית בחירום. בדוח הובא ניתוח מהלכים, אתגרים ולקחים, וכן הובאה התייחסות לקורונה ולגיבוש תוכנית עבודה להמשך. המשרד הפעיל מערך רחב, שכלל התאמות ארגוניות, הקמת מינהלות ייעודיות (חטופים, מפונים), מרכזי מפונים והקמת מוסדות חינוך בזמן קצר; בעקבות יוזמה זו נוצרו גם פערים ואתגרים. תהליך הפקת הלקחים התנהל בשני שלבים: נערכו סקרים רחבים לעובדי מטה ושטח וניתוח נתונים; לאחר מכן נעשתה עבודת מטה של צוות היגוי בכיר. זוהו נקודות חוזקה מרכזיות, בהן מודל המינהלות, מרכזי "יחד", גמישות בפתיחת מוסדות זמניים, שימוש במערכת הגפ״ן לתקצוב חירום והפעלת חדרי מצב. לצד זאת, הועעלו אתגרים בתחומים פדגוגיים, לוגיסטיים, טכנולוגיים, תקציביים ותיאום בין- מערכתי, וכן נמצא פער בין פעילות המשרד לבין חוויית הלמידה בפועל. עוד צוין כי למידה מרחוק היא מרכיב מרכזי במענה לשעת חירום, וכי ימונה פרויקטור לנושא, לצד המשך פיתוח תחום ה-AIבחינוך. נוסף לכך, הודגש כי לא נרשמה עלייה בנשירת תלמידים במהלך המלחמה. - נציגי משרד החינוך ציינו כי במלחמה רוב המורים ידעו ללמד מרחוק טכנית, אך חסרה להם יכולת פדגוגית להוראה דיגיטלית איכותית. בעקבות זאת גובשה תוכנית "תהודה" לחיזוק הוראה היברידית, המבוססת על תוכנית רב-שנתית לשינוי תפיסת ההוראה, למעבר ממיומנות טכנית להוראה מתקדמת, ולמענים מותאמים לפי פערים בין אוכלוסיות שונות. התוכנית היא הוליסטית, והיא כוללת הכשרה, תכנים ותשתיות.לצורך הבטחת רצף חינוכי פותחה תפיסה רחבה הכוללת גם מקצועות רגשיים ומענים ייעוציים לצד פיתוח "תלקיטים" המאפשרים מעבר מיידי ללמידה מרחוק. המורים מחויבים ל-60-30 שעות 46 הכשרה שנתיות הכוללות רכיבי הוראה דיגיטלית. כמו כן, הוקם אגף ללמידה דיגיטלית (2024), פותחו קורסים דיגיטליים לבגרויות ולגני ילדים, ונבנה מבנה ארגוני מסודר לתחום. בתחום התשתיות, האחריות הועברה למנהלים ולרשויות באמצעות תקציבי גפ״ן; בתחילת המלחמה חולקו עשרות אלפי מחשבים, מודמים ומכשירים מותאמים, והשלמת הפערים נותרה באחריות בתי הספר והרשויות. - נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית ציינה כי אחד האתגרים העיקריים בלמידה מרחוק הוא חוסר התמדה של תלמידים בשיעורי זום ובמשימות, וכי לעיתים יש צורך בהתערבות הורים; לדבריה, תלמידים בעלי יכולת ריכוז גבוהה מצליחים יותר. הלמידה מרחוק יוצרת בידוד חברתי ופוגעת בחוסן הנפשי, ובני נוער סיפקו תמיכה הדדית במהלך המלחמה. בהקשר זה מקודם פרויקט "נוער אל נוער" למענה רגשי. נוסף לכך, ציינה הנציגה פערים באמצעי קצה - לתלמידים רבים חסרים מחשבים, וחוסר זה יוצר גם פערים חברתיים, נוסף לפערים הלימודיים. - סגן יו״ר הנהגת ההורים הארצית (ירושלים) בירך על דוח מבקר המדינה ועל קבלת האחריות מצד משרד החינוך, והדגיש את הצורך במעקב אחר יישום המיגון ובשילוב ההורים בליווי הנושא. כמו כן, הוא ציין כי לא ניתן מענה מספק למחשוב במזרח ירושלים. - יועמ״שית המועצה לשלום הילד ציינה כי בדוח המועצה הועלו בעיות במיגון ובלמידה מרחוק, המשפיעות על מצבם החברתי, הלימודי והנפשי של ילדים; ילדים ללא מיגון או אמצעי קצה נותרים מאחור וחווים בידוד, ומצב זה עלול להוביל לנשירה גלויה או סמויה. עוד הודגש כי למשרד החינוך אין מנגנון מדויק לכימות היקף הנשירה. - נציג מרכז השלטון המקומי עדכן כי במסגרת תוכנית "מגן הצפון" מטופלים 335 מוסדות חינוך, וכי כ-55% מהם לקראת סיום ו-45% בשלבי תכנון. נוסף לכך, פורסם קול קורא למיגון מוסדות, ולמעלה מ-300 מוסדות כבר הגישו בקשות. - נציגת משרד מבקר המדינה ציינה כי קיים פער בין האחריות ללמידה בעת חירום לבין האחריות ללמידה דיגיטלית בשגרה, וכי כיום אין גורם אחד במשרד החינוך האחראי על התחום באופן כולל. לדבריה, האגף ללמידה דיגיטלית חסר סמכויות רוחביות, בייחוד בנושאי תשתיות ואמצעי קצה. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מוקירה את הוועדה המקצועית הסדורה והמתמשכת להפקת לקחים המנוהלת במשרד החינוך; יש חשיבות להמשך הפעולה הזו. - הוועדה מפנה תשומת לב מיוחדת לשיפור ניכר של מיגון מוסדות חינוך בחברה הערבית בכלל והבדואית בפרט, לסוגיית רכזי הביטחון ולסוגיית ממלאי תפקיד ביטחוני במוסדות החרדיים. - הוועדה מבקשת ממשרד החינוך למקד את תשומת ליבו בתלמידים שאין בידם תשתית מתאימה ללמידה מרחוק ולילדים מבודדים חברתית. הדבר נכון בשגרה, קל וחומר בעת חירום. - הוועדה תקיים דיון נוסף בעוד כחצי שנה על נתוני המיגון המעודכנים במוסדות החינוך; הדיון יעסוק בתוכנית הלאומית למיגון מוסדות החינוך ובתוכנית הלאומית לחיזוק מוסדות חינוך אל מול רעידות אדמה. 47 התמודדות גופי ממשל עם מצבי חירום - דוח מיוחד 2026, מיגון ומקלוט ברשויות מקומיות בדגש על פערי מיגון בפזורה הבדואית הקדמה ביום ב' בשבט תשפ"ו, 20 בינואר 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא התמודדות גופי ממשל עם מצבי חירום - דוח מיוחד 2026, פערי מיגון בפזורה הבדואית. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, צה"ל, משרד הביטחון, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, משרד החינוך, משרד הבינוי והשיכון, מינהל התכנון, רשות מקרקעי ישראל, משרד האוצר, עיריית רהט, המועצה המקומית ערערה, המועצה המקומית כסיפה,המועצה האזורית נווה מדבר, המועצה האזוריתאל -קסום, המועצה המקומית לקייה, המועצה האזורית לכפרים הבלתי- מוכרים בנגב, רופאים לזכויות אדם, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים, עמותת סיכוי-אופוק, תנועת עומדים ביחד, תנועת רגבים, פורום דו-קיום בנגב, אוניברסיטת בן-גוריון ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח בקר המדינה תקופת הביקורת: מרץ עד נובמבר 2024. מטרת הביקורת: מיפוי פערי המיגון של הרשויות המקומיות ובכלל זה התייחסות למיגון הפזורה הבדואית בנגב; בדיקת מצב המקלטים הציבוריים והפיקוח של הרשויות המקומיות על תחזוקת מקלטים בבתים משותפים; מיפוי פערי המיגון במוסדות החינוך ובדיקת תחזוקת המרחבים המוגנים בהם; בדיקת הפיקוח והבקרה של פיקוד העורף על פעולות הרשויות המקומיות. הנושאים העיקריים שנבדקו: מיפוי פערי המיגון ברשויות המקומיות בהתייחסות לפזורה הבדואית בנגב ומיפוי פערי המיגון במוסדות החינוך; בחינת אמצעי מיגון שהוצבו באזורים שונים בעקבות אירועי 7 באוקטובר 2023, ובכלל זה אזורים של יישובי הפזורה הבדואית בנגב; בחינת תחזוקת המקלטים בבתים משותפים, המקלטים הציבוריים והמרחבים המוגנים במוסדות החינוך; פעולות הרשויות שנבדקו באשר לקיום ההנחיות בנושא המיגון ולקידום פתרונות מיגון; הפיקוח והבקרה של פקע"ר על פעולות הרשויות המקומיות; יישום התוכנית הרב-שנתית לטיפול במוכנות העורף בחירום. נתוני המפתח של הפזורה הבדואית: כ-165,000 תושבים גרים בפזורה; יותר מ-400 מקבצי מגורים אינם מוכרים, ובכל אחד מהם גרים יותר מ-100 נפשות, בחלקם יותר מ-500 נפשות; לא היה מיגון כלל לפני תחילת מלחמת חרבות ברזל; נבנה מרחב מוגן מוסדי אחד בלבד, והוא נמצא במרפאת אחד הכפרים בפזורה; ארגונים לא ממשלתיים הציבו 300 צינורות בטון (כל אחד מהם נותן מענה לעשרה אנשים לכל היותר, וגם הם אינם נחשבים לאמצעי מיגון תקני); 64 מגנני הסקו (אמצעי מיגון הנמצא בשימוש צה״ל וצבאות אחרים בעולם, המורכב משקי חול התוחמים שטח שבו יכולים להתמגן100 אנשים לכל היותר מפני טילים) הוצבו מתחילת המלחמה; 135 מיגוניות הוצבו מפרוץ המלחמה; לפי פיקוד העורף הן אינן נחשבות למיגון תקני, ואף תוכנית מתאר בשטחי הפזורה לא אושרה. 48 ליקויים והמלצות: בהיעדר מיגון מספק לכל התלמידים, בשעת חירום מתעורר סיכון מוחשי לחיי התלמידים. כדי שתהיה בידו תמונת מצב נכונה של פערי המיגון במוסדות החינוך, על משרד החינוך לעדכן באופן שוטף את הנתונים על שטחי המיגון במוסדות החינוך. על משרד החינוך ופקע"ר בשיתוף משרד האוצר לפעול להטמיע בתקנות מפתח מיגון מעודכן במוסדות חינוך לנוכח לקחי מלחמת חרבות ברזל. היעדר אמצעי מיגון בפזורה הבדואית בנגב וחשיפת אוכלוסייה זו לפגיעה מטילים - מומלץ כי הרשות להתיישבות הבדואים בשיתוף פקע"ר תגבש תוכנית מקיפה למיגון הפזורה הבדואית, שבה ייערך מיפוי עדכני של היישובים הלא-מוכרים, ויגובשו פתרונות מיגון מתאימים. תוכנית זו תסייע למקבלי ההחלטות בנוגע לתקצוב אמצעי מיגון שונים על פי שיקולים מבצעיים וצרכים ביטחוניים. במשך שנים עד מלחמת חרבות ברזל שרר מצב שבו ככלל, לא היה מיגון בפזורה הבדואית בנגב. על המדינה מוטלת חובה להגן על חייהם ועל שלמות גופם של אזרחיה ושל תושביה, אולם החובה למגן מבנים פרטיים מוטלת על בעלי הנכסים על פי החוק, ועל הרשות המקומית מוטלת האחריות להקמתם ולהחזקתם של מרחבים מוגנים במרחב הציבורי. למרות זאת, התיישבות הפזורה הבדואית אינה מוסדרת, ואין אפשרות לבנות מרחבים מוגנים במתחמים לא חוקיים. בחוק מוגדרים תפקידיו וסמכויותיו של פקע"ר, הפועל כשירות ההתגוננות האזרחית, אולם לא מוטלת עליו החובה לבנות מרחבים מוגנים, אלא לפקח. הפערים במענים ממשלתיים הניתנים לצורכי החירום של החברה הערבית מדגישים כי על משרד ראש הממשלה לפעול בשיתוף המשרד לשוויון חברתי להקמת גוף מתכלל שיוכל לרתום את משרדי הממשלה, השלטון המקומי והגופים הציבוריים הרלוונטיים לסגירת הפערים במוכנות האזרחית לחירום כדי לצמצם את הפגיעה האפשרית באזרחים עקב המלחמה. קיומם של אמצעי מיגון פיזי להגנה על כלל אוכלוסיית מדינת ישראל הוא תנאי הכרחי להתמודדות עם איום טילים ורקטות, ולבד מהגנה על האוכלוסייה הוא מאפשר לקיים שגרת חירום ולתת שירותים חיוניים לתושבים. בדוח הועלו פערים של ממש בין דרישות המיגון לבין המציאות בשטח, הנובעים ממחסור במרחבים מוגנים ומתחזוקה לקויה של מקלטים ציבוריים ופרטיים. יש מחסור ניכר במיוחד באמצעי מיגון בפזורה הבדואית בנגב, שבה אין כלל מקלטים תקניים או פתרונות חירום זמינים. סיכומי הוועדה - ראש עיריית רהט ציין כי בעיר אין מקלטים ציבוריים, וכי כ-60,000 תושבים מתגוררים בעיר הוותיקה ללא מיגון. כמו כן, הוא ציין כי האוכלוסייה הבדואית מחולקת ליישובים מוכרים, לא מוכרים ופזורה, ובכל אחד מהם כ-10,000 תושבים ללא מיגון. הוא הוסיף כי בעת חירום משתמשים בבתי ספר ובמסגדים וכי התקבלו כ-60 מיגוניות, אך מדובר במענה חלקי בלבד. הוא ציין כי במערכת החינוך פועלות238כיתות גני ילדים במבנים יבילים ללא מיגון, והוא הדגיש את חוסר התקציב והסמכות להקמת מקלטים ולשימוש במקלטים פרטיים. לבסוף הוא ביקש הקצאת משאבים, הרחבת סמכויות להצבת מיגוניות והסרת חסמים רגולטוריים. 49 - ראש המועצה המקומית לקייה ציין כי לכ-5,000 תושבים אין מענה מיגוני; הוא ציין כי חלה החמרה במצב על רקע הלחימה, הוסיף כי אף שנבחנו כל מבני הציבור ובתי הספר האפשריים, עדיין אין פתרון מוסדר, והדגיש כי אם אין יעד מיגון, התרעות אינן מספקות ביטחון אלא יוצרות חרדה וסיכון. לבסוף הוא ציין כי הקמת בית ספר חדש לכ-500-600 ילדים נעצרת בשל היעדר תקציב למיגון, אף שמשרד החינוך מתקצב את הבינוי עצמו. - ראש המועצה המקומית כסייפה ציין כי במוסדות חדשים נבנים מבנים שבהם מיגון תקני, אך ביישובים הלא-מוכרים ובשכונות הבלתי-מפותחות אין אפשרות ליצור מיגון תקני. הוא ציין כי הוצבו כ-50 מיגוניות בשיתוף הביטוח הלאומי וארגונים חברתיים, אך עדיין יש פער גדול; הוא ביקש לאפשר הצבת מיגוניות ליד בתים באישור המדינה וללא אכיפה, והוסיף כי מוסדות החינוך משמשים בפועל כפתרון חירום, אך הנטל התקציבי מוטל על הרשויות ללא פיצוי, וכי יש משפחות המוכנות להשקיע בעצמן בפתרונות מיגון. - נציגת המועצה האזורית לכפרים הבלתי-מוכרים בנגב ציינה כי יש מבנים לא תקניים כמו שקי חול וקירות נמוכים, וכי הם אינם מספקים הגנה ואף מסכנים. - נציג צה"ל ציין כי פיקוד העורף הוא הגורם האחראי על מדיניות המיגון ועל קביעת עקרונות התכנון; הבנייה בפועל מתנהלת על פי דיני תכנון ובנייה והיתרים. הוא ציין כי על פי תמ״א 40/ד, אפשר להציב מיגוניות ללא היתר בעיקר במרחבים ציבוריים בתיאום עם הרשויות ועם פיקוד העורף, אך כיום אין אפשרות להציב מיגוניות בבתים פרטיים ללא תיקון תקנות, וכי נדרש שינוי רגולטורי לצורך כך. - נציג מינהל התכנון ציין כי הימנעות ממיגון לא תקני היא עיקרון חשוב, אך במציאות של יישובים ללא מיגון בפיקוח נפש. - נציגת תנועת רגבים ציינה כי אפשר לאשר מצב חריג שבו אזרחים ירכשו מיגוניות באופן פרטי כמענה זמני עד שיעברו ליישוב קבע; רכישה זו תוסדר באמצעות חוזה עם המדינה, שתסדיר אחריות משפטית. - תושב כפר לא מוכר ציין כי גייס תרומות והציב כ-20 מקלטים בכפרים ללא תקציב או סמכות, וכן הוא ציין כי תושבים פנו אליו לאחר שפיקוד העורף הפנה אותם לקבלת מענה. הוא הדגיש את הצורך בביטחון בסיסי בזמן חירום. - נציג חברה אזרחית ציין כי היעדר מיגון בחברה הערבית בנגב הוא בעיה מסכנת חיים הפוגעת בביטחון האישי, וכן הוא ציין כי לכ-900 משפחות אין פתרון מיגון בסיסי. הוא הדגיש צורך במקלטים ציבוריים ובמיגוניות ניידות באזורים צפופים. - מנכ"לית פורום דו-קיום בנגב ציינה כי מיגוניות אינן פתרון תקני, וכי יש צורך במקלטים מוסדרים. - נציגת אוניברסיטת בן-גוריון הציגה כלי ניתוח מבוסס נתונים לשיפור נגישות למיגון; לדבריה, שיעור הנגישות הנוכחית נמוך מ-8%. היא הסבירה כי לפי צפיפות אוכלוסייה המערכת מזהה מיקומים אופטימליים למקלטים ולמרחבים מוגנים לשיפור כיסוי מיגוני. - נציג עמותת סיכוי-אופוק ציין כי אפשר למגן בתי ספר בכפרים הבלתי-מוכרים בהתאם לצו שר הפנים, וכי בעת חירום אפשר לאשר קליטת אלפי תושבים בבתי ספר, אך ציין יש חסם תקציבי משמעותי. הוא קרא לתעדף תקציבים לבתי ספר בכפרים במסגרת תקציבי בינוי קיימים. 50 - נציגת מרכז המחקר והמידע של הכנסת שאלה אם תושבי הפזורה משויכים לאזורי התרעה של פיקוד העורף, וכיצד הם מקבלים התרעות בפועל. - נציג משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות ציין כי לאחר 7 באוקטובר זוהו פערי מיגון, והוסטו תקציבים למיגוניות ביישובים הבדואיים ובתחנות הסעה בשיתוף משרדי הממשלה. עם זאת, הוא ציין כי מדובר בבעיה לאומית רחבת היקף, שאין לה פתרון נקודתי. - נציגת רשות מקרקעי ישראל ציינה כי הרשות תתמוך במדיניות להצבת מיגוניות, ותאפשר להציבן גם ללא היתרים במהלך חירום, גם ליד מוסדות חינוך. - מנכ"ל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב ציין כי זוהו פערי מיגון ניכרים בתחילת המלחמה, וכי הוקצו כ-32 מיליון ש״ח לצמצומם. כמו כן, הוא ציין כי ביישובים המוכרים הפער עומד על פחות מ-40%, והוסיף כי מאחר שבפזורה יש כ-2,400 מקבצי מגורים, יש קושי לתת מענה מיגוני מוסדר. החלטותיה והצעותיה של הוועדה: - הוועדה סבורה כי פיקוד העורף אחראי להציף בפני הדרג המדיני והמקצועי את הפערים המיגוניים הקיימים ובפרט את הצורך הדחוף במתן מענה לאוכלוסיות ביישובים ובשכונות ללא מיגון תקני. הוועדה מדגישה כי לא מדובר בבקשה להסדרה או להכשרה של בנייה בלתי חוקית, אלא בצורך מיידי לאפשר הצבת אמצעי מיגון מצילי חיים. - הוועדה קובעת כי יש צורך באישור מוסדר להצבת אמצעי מיגון, מדובר בצורך מבצעי והומניטרי שאין עליו מחלוקת. ייתכן שאפשר להתייעץ עם מעבדת NUR שבאוניברסיטת בן-גוריון בנוגע למיקומי המיגון המוצעים בהתאם לריכוזי האוכלוסייה בנגב. - הוועדה סבורה כי בעת חירום מוטלת אחריות משותפת על פיקוד העורף, על רשות ההתיישבות, על הרשויות המקומיות, על רמ״י ובראש ובראשונה על ממשלת ישראל ועל ראש הממשלה. הוועדה מבקשת למפות את פערי המיגון, לגבש תוכנית רב-שנתית מתוקצבת ולפעול לפי סדרי עדיפויות ברורים. - הוועדה מודעת למגבלות התקציב, אך מצב המיגון בכפרים הבדואיים דורש טיפול מיידי. הוצע לבחון סדרי עדיפות ולהתמקד ביישובים שבהם אפשר ליישם פתרונות מיידיים בהתייעצות עם גורמים מקצועיים למקסום יעילות התקציבים.נוסף לכך, נדונה האפשרות כי לצד יצירת מיגון ציבורי מיטבי יאושר לתושבים לבנות מיגון באופן פרטי. - הוועדה תבטא את עמדתה במכתב לראש הממשלה ותדגיש את נחיצות ההחלטות ברמה המדינית לפרק זמן מוגבל לפחות ובאזורים שבהם המחסור במיגון חמור במיוחד. - על הממשלה לתקצב תוכנית ייעודית למיגון הכפרים הלא-מוכרים בדגש על המרחב הציבורי. חוסר השוויון בתחום פיקוח הנפש מחייב שינוי מיידי והקצאת משאבים מוגברת. הוועדה מדגישה כי חובת המדינה לצמצם את פערי המיגון בין החברה היהודית לערבית, וקוראת למשרדי הממשלה להציג פתרונות יישומיים, מתוקצבים וברורים ללא דחיות נוספות. - יו"ר הוועדה מבקש להזכיר את בקשתו לקיים פגישה עם פיקוד העורף בין היתר לצורך דיון ממוקד בסוגיות ההתרעה לאוכלוסייה הבדואית. - הוועדה תקיים ישיבת מעקב בעוד כמה חודשים. 51 התמודדות גופי ממשל עם מצבי חירום - דוח מיוחד 2026, מיגון בתי חולים הקדמה ביום ח' בשבט תשפ"ו, 26 בינואר 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא התמודדות גופי ממשל עם מצבי חירום - דוח מיוחד 2026, מיגון בתי חולים. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד הבריאות, צה"ל, משרד הביטחון, רשות החירום הלאומית - רח"ל, המטה לביטחון לאומי (המל"ל), משרד האוצר, בתי חולים, המרכז הרפואי לגליל, בית החולים סורוקה, המרכז הרפואי האוניברסיטאי ברזילי, בית החולים זיו, המרכז הרפואי בני ציון, רמב"ם - הקריה הרפואית לבריאות האדם, קופות החולים, שירותי בריאות כללית, אר"מ-ארגון הרופאים עובדי המדינה, מינהל התכנון, הפורום להתחדשות עירונית, חברת מוטורולה סולושנס ישראל בע"מ, אורטק מערכות מיגון, מרכז השלטון המקומי. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה תמונת המצב שעולה מהדוח אינה טובה; הדוח משמעותי לנוכח המתיחות הקיימת. מטרת הביקורת: בחינת מצב המיגון של בתי החולים במערך האשפוז הכללי וההמשכי (בתי חולים כלליים, גריאטריים, פסיכיאטריים ושיקומיים), ומוכנות מערכת הבריאות לעיתות חירום. להלן הנושאים העיקריים שנבדקו:  בחינת היקף פערי המיגון בבתי החולים הכלליים וההמשכיים;  בחינת השפעות פערי המיגון על רציפות הטיפול והתפקוד של בתי החולים;  בחינת תוכניות ממשלתיות לסגירת פערי המיגון;  בחינת הסדרת ביצוע המיגון, פיקוח על כך ואכיפה בנושא; בבתי חולים פסיכיאטריים שוהים מטופלים רגישים ופגיעים, מקצתם מאושפזים במחלקות סגורות, מהם מאושפזים בכפייה; לאוכלוסייה זו יכולת מוגבלת להתמודד עם מצבי חירום, להבינם ובעקבותיהם להתפנות למרחבים מוגנים צפופים. בבתי החולים הגריאטריים שוהה אוכלוסייה פגיעה ורגישה, שבדרך כלל אינה ניידת, או שניידותה מוגבלת, לפיכך העברתה למרחבים מוגנים בזמן חירום היא מאתגרת. ליקויים והמלצות: צמצום תפוסות אשפוז ושירותים אמבולטוריים - הפחתת תפוסות וצמצום אשפוז בבתי החולים הכלליים בשלושת החודשים הראשונים למלחמה לעומת תקופה זו בשנת 2022: חלה ירידה של %13 באוקטובר ובנובמבר ושל 6% בדצמבר. צמצום השירותים האמבולטוריים בבתי החולים הכלליים הקרובים לגבול בששת חודשי הלחימה הראשונים: חלה ירידה גדולה במספר הביקורים במערך האמבולטורי יחסית לתקופה זו בשנים 2022-2023. בתי החולים הפנו מטופלים לבתי חולים אחרים המרוחקים ממקום מגוריהם וממקום מגורי משפחותיהם; פעולה זו פוגעת לעיתים ברצף הטיפולי ומקשה לקבל את הטיפול הרפואי הנדרש - בכך עלולה להיגרם פגיעה בבריאות הציבור. מומלץ שמשרד הבריאות ובתי החולים בשיתוף פקע"ר יבחנו אפשרות של הרחבת המיגון באתרי טיפול אמבולטורי או של הרחבת האתרים שבהם יהיה אפשר לתת טיפולים אמבולטוריים בעיתות חירום, כך שיינתנו שירותים אמבולטוריים הכרחיים. 52 לנוכח הגידול הניכר במתחמים תת-קרקעיים שהוסבו לאשפוז בעת חירום במלחמת חרבות ברזל ובייחוד במבצע עם כלביא, ולנוכח התכנון העתידי לבנות מתחמים תת-קרקעיים דו-שימושיים בבתי חולים אחרים, מומלץ שמשרד הבריאות ופקע"ר בשיתוף בתי החולים יבטיחו כי חלופת המיגון שנקבעה, בדגש על מתחמים תת-קרקעיים, ראויה ונותנת מענה. כמו כן, מומלץ להוסיף לתקנות הג"א התייחסות מפורשת למתחמים תת-קרקעיים מוגנים לצורך הבטחת רציפות הטיפול והתפקוד בבתי החולים ובייחוד בבתי החולים הסמוכים לגבול. תוכניות ממשלתיות לסגירת פערי המיגון: טיפול ממשלות ישראל בנושא סגירת פערי המיגון בבתי החולים אינו מבוסס על תוכנית ארוכת טווח המתכללת את כלל צורכי המיגון בבתי החולים ברמה הלאומית, שבה נקבעים מסגרת תקציבית וסדרי העדיפויות לביצוע; מדובר בתוכניות חלקיות ונקודתיות לבתי חולים בקו העימות בצפון ובדרום בעיקר, ותקציבה הכולל הוא 900 מיליון ש"ח בלבד משנת 2007, והן אינן נותנות מענה מספק לפערי המיגון הממשיים הקיימים, שבסוף 2023 נאמדו ב-5 מיליארד ש"ח כמעט. סכום כזה לתקציב לסגירת פערי המיגון בבתי החולים מחייב הכנת תוכנית לאומית ארוכת טווח וכן תקציב ייעודי שיוקצה לצורך כך. על משרד הבריאות לגבש תוכנית ארוכת טווח בתיאום עם משרד האוצר ועם בתי החולים. מוצע כי תוכנית זו תהיה חלק מהחלטת ממשלה ייעודית שבה ייקבע תקצובה וסדרי העדיפויות בהתחשבות ביתר צורכי התקציב הלאומיים. סיכומי הוועדה - מנכ"ל משרד הבריאות ציין כי מערכת הבריאות פועלת במציאות מורכבת בשמירה על רציפות תפקודית בשגרה ובעת חירום, וכן ציין כי יש מצבי איום שונים המחייבים מענה מותאם ולא אחיד, כגון שיגור טילים ורעידות אדמה. כמו כן, הוא ציין כי המשרד פועל למיגון מיטות אשפוז, חדרי ניתוח, דיאליזה ותשתיות קריטיות וכן הוא פועל לשיפור מבנים קיימים ולהקמת מרחבי מיגון. הוא הוסיף כי אושרו פרויקטים מרכזיים ובהם מלר"דים בהלל יפה, שמיר ולניאדו, מגדל אשפוז ממוגן בסורוקה, מגדל אשפוז וחניון ממוגן באיכילוב והעתקת בתי חולים פסיכיאטריים. לדבריו, מתחילת המלחמה תוקצבו מעל 670 מיליון ש"ח למיגון מערכת הבריאות, נוצרו מעל 3,600 מיטות ממוגנות, המספר הכולל עלה מכ-9,000לכ-12,000 מיטות ממוגנות, ומוגנו תשתיות קריטיות רבות.הוא ציין כי נקבע יעד לחומש הקרוב: להגיע לכ-70 אחוז מיגון וכן לפתח פתרונות חלופיים כגון אשפוז בית, שימוש בחניונים ממוגנים והסטת מטופלים בעת חירום. הוא הדגיש כי עם תרחישי חירום כוללים רידוד אשפוז, מעבר בין בתי חולים והקמת מתחמים ממוגנים זמניים. לדבריו, המשרד מקיים תרגולים רחבי היקף, בין 100 ל-150 תרגילים בשנה, והוא פועל לתכנון רב-שנתי לשיפור המיגון והרציפות תפקודית, לרבות היערכות לרעידות אדמה וקיום הליך החלטת ממשלה בנושא סורוקה. המנכ"ל סיכם כי מצב המיגון במערכת הבריאות עדיין אינו מספק, אך הוא השתפר וימשיך להשתפר, וכי הוקצו עוד 200-150 מיליון ש"ח למיגון בשנה הקרובה נוסף לתקציב הקיים - כ-670 מיליון ש"ח. - נציג המרכז הרפואי לגליל ציין כי ה-PET סיטי המתוכנן במרכז הרפואי יהיה ממוגן. - נציג צה״ל ציין כי קריטריון המיגון נגזר מאיום מחמיר של טילים בליסטיים, כי טרם ניתנה התייחסות רשמית לדוח מבקר המדינה, וכי מיגון מרפאות בצפון מקודם במסגרת "מגן לצפון" לשמירה על רציפות תפקודית. פרויקט מיפוי סיכונים לפי אזורים בצבעים בעיצומו, 53 וכ-40% הושלם. לדבריו, פועלת ועדה משותפת למשרדי הבריאות והאוצר, וצמצום פערים מותנה בהחלטת ממשלה ובתקצוב. תמריצים לשיפור מיגון אינם בסמכות ישירה של פיקוד העורף, אך הם מתאפשרים דרך הוראות שעה והקלות רגולטוריות. קירות מסך אינם חלק ממיגון מבני. חניונים תת-קרקעיים משמשים כחלופת מיגון, וכל בקשה מחייבת את התייחסות משרד הבריאות. חל תהליך עדכון תקנות להגדרת מבני חירום. אפשר לחבר מערכות התרעה לכריזה במבנים תת- קרקעיים. - סמנכ"ל משרד הבריאות ציין כי קירות מסך הם אלמנט למניעת רעש, והם אינם מיגון. - נציגת משרד האוצר ציינה כי כל מבנה בריאות מ-2013 נבנה לפי סטנדרט המיגון של פקע"ר. מתחילת המלחמה הוקצו 670 מיליון ש"ח למיגון של יותר מ-3,000 מיטות, ומקודמת תוכנית כוללת למיגון מערכת הבריאות בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות. כמו כן, היא מציינת כי מ-2018 משמש מבחן ייעודי לעניין אשפוזי בית בשגרה ובחירום. - נציג המל״ל ציין כי המל״ל עורך בקרה על יישום החלטות הקבינט כולל החלטה ב302 למיגון הצפון. את תרחיש הייחוס נקבע קובע צה״ל, ורח״ל מתרגמת אותו למשרדי הממשלה ומאשרת תוכניות חירום. רח״ל אחראית גם לתעדוף מבנים אסטרטגיים שבהם מרכזי טראומה. ב-19 בינואר התכנסה ועדת השרים למוכנות אזרחית ועסקה ברעידות אדמה ובמוכנות למלחמה; פערי המיגון עומדים על כ-34%, וחל צמצום של כ-1% בשנה ושל עד כ-3% באמצעות רגולציה של פקע״ר. השנים 2026-2027 הוגדרו כשנות מוכנות קריטיות, וצפוי דיון נוסף על תוכנית רח״ל לצמצום פערים, לחיזוק מבנים ולהתחדשות עירונית. קיימות מחלוקות תקציביות עם משרד הביטחון ועם משרד האוצר לצד השאיפה לגיבוש תוכנית רב-שנתית וקביעת מסגרת תקציבית. - נציגת רח״ל ציינה כי קיימות שתי החלטות ממשלה: האחת מ-2010ל-25שנה לחיזוק מבני ציבור כולל בתי חולים, שבה נקבע כי 20 מיליון ש״ח לשנה יתקבלו ממשרד הבריאות, ו-20 מיליון ש״ח יתקבלו ממשרד האוצר; התקציב אינו ממומש בעקביות. לתוכנית השנייה הוקצו 5 מיליארד ש״ח למיגון הצפון ולחיזוק מבנים. - יו״ר אר״מ ציין כי במהלך המלחמה התקבלו הנחיות משרד הבריאות לצמצום פעילות שאינה ממוגנת, וכי כ-60% מהחולים שוחררו לבתיהם. - משנה למנכ״ל סורוקה ציין כי בית החולים חווה פגיעת טיל, וכי הוא פועל בשיתוף משרד הבריאות לקידום מיגון בהתאם להחלטת ממשלה. - נציג אורטק ציין כי פותחו שיטות מיגון למבנים קיימים ללא הפסקת פעילות, וכי הן מהירות וזולות יותר. - נציגי מוטורולה ציינו כי בדוח המבקר חסרה התייחסות למערכות טכנולוגיות, והם הציגו פתרונות להתרעה בתוך מבנים ולתקשורת חירום שאינה תלויה ברשת סלולרית. - ציינו כי מערכת המסר הלאומי של פקע״ר אינה מעבירה התרעות לתוך מבנים, עודכנו 33 מערכות במערכת הבריאות, והוסיפו כי אפשר לחבר התרעות למערכות כריזה שבהן חיווי קולי וויזואלי גם בתת-קרקע. 54 החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מבקשת להביע הערכה עצומה לנושאים בנטל למען שמירת מערכת בריאות טובה. - הוועדה תקיים ישיבת מעקב בעוד שנה לאחר התקדמות תוכנית החומש למיגון מיטות אשפוז. - הוועדה מבקשת מפקע"ר לנקוט את הפעולות האלה: א. להעביר לוועדה את תגובתו לדוח מבקר המדינה; ב. לעדכן את הוועדה על חידוד תקנות המיגון בעקבות הפקת לקחי המלחמה; ג. לעדכן על תוכנית צמצום פערי המיגון ב-3% לשנה; ד. להעביר התייחסות על הכריזה בתת-קרקע. - הוועדה מבקשת מרח"ל להעביר בתוך חודש את התייחסותה לתוכנית הרב-שנתית לשיפור המיגון במוסדות הבריאות, ולמענה התקציבי הכולל לחלק היחסי של מערכת הבריאות בהקצאות. - ועדת המשנה לביטחון, יחסי חוץ וקשרי מסחר בין-לאומיים תקיים דיון חסוי בנושא כלל מערכי האשפוז במדינת ישראל. 55 טיפול הממשלה ביישובי הצפון במהלך מלחמת חרבות ברזל, המישור האזרחי- כלכלי, דוח מיוחד 2025, ישיבת מעקב הקדמה ביום ט"ז בשבט תשפ"ו,3בפברואר2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא טיפול הממשלה ביישובי הצפון במהלך מלחמת חרבות ברזל, המישור האזרחי-כלכלי, דוח מיוחד 2025, ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, מינהלת תנופה לצפון, משרד האוצר, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד ראש הממשלה, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, משרד הרווחה והביטחון החברתי, החטיבה להתיישבות, משרד החינוך, משרד הפנים, מרכז השלטון המקומי, המועצה האזורית גליל עליון, המועצה האזורית מטה אשר, החמ"ל האזרחי, מכללת תל חי, התאחדות הסטודנטים הארצית, נקודת מפנה, המרכז לקידום מדיניות של רווח, קרן אדמונד דה רוטשילד, לובי 1701, תנועת אור - חיים חדשים בנגב ובגליל ותוצרת הארץ - תנועת קהילות הצעירים של ישראל. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה הדוח עוסק בגיבוש מדיניות ממשלתית לשיקום הצפון בעקבות המלחמה. במשך תקופה ארוכה הממשלה לא הצליחה לגבש מדיניות בנוגע ליישובי הצפון. בינואר 2024 רה"מ הנחה להכין תוכנית רב-שנתית, והתוכנית בחלקה הייתה אמורה לעסוק ביעדים דמוגרפיים ובמשיכת אוכלוסיות חדשות. במהלך שנת2024 קיבלה הממשלה החלטות רחבות ומשמעותיות, אולם הן אינן מתבצעות בהיבט של תוכנית רב–שנתית, הנותנת מענה למרכיבים השונים בחיים ביישובי הצפון, כולל מרכיב הצעירים. בדצמבר 2025 הונחה החלטת ממשלה, שלפיה בתוך 45 יום יביא משרד רה"מ תוכנית רב-שנתית שתעסוק בנושא, אך טרם נראתה תוכנית כזאת. במשך שנתיים נעשו ניסיונות לגבש החלטות ותוכניות, אולם ברמת הביצוע הן עדיין חלקיות ולא מספקות, אף שהוקצו תקציבים (שלא מומשו). סיכומי הוועדה - נציג משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי ציין כי המשרד מקדם תשתיות לצעירים בכלל הרשויות, וכי בכ-187 רשויות כבר פועלות בנושא יחידות ייעודיות. הוא ציין כי התקבלו שתי החלטות ממשלה באשר לצעירים בצפון: האחת כוללת מענים מיידיים שהיקפם נאמדים בכ-3 מיליון ש״ח, ורובם כבר נוצלו למעט מענים בשתי רשויות; השנייה עוסקת במענים בלתי פורמליים שהיקפם כ-10 מיליון ש״ח, מתוכם כ-7 מיליון ש״ח מיועדים למלגות לסטודנטים תושבי האזור. הוא הוסיף כי התוכניות נמצאות בשלבי סיום, וכי הן כבר יצרו פעילות משמעותית בשטח. - נציג קרן אדמונד דה רוטשילד ציין כי מתחילת המלחמה הקרן מתמקדת בצעירים בעוטף ובצפון; לתפיסתה, הענקת כלים, משאבים והכשרות תאפשר להם להוביל לצמיחה ולשגשוג. כמו כן, הוא ציין כי הגורמים העיקריים למעבר צעירים לאזורים אלו הם יוקר המחיה במרכז, הטבות מס, דיור מוזל ומסובסד, סביבה ירוקה וקרבה למשפחה ולקהילה. 56 - נציג תנועת קהילות הצעירים של ישראל ציין כי התנועה פועלת להקמת קהילות סטודנטים וצעירים, וכי מתחילת המלחמה היא מתמקדת בתהליכי פינוי בצפון ובהחזרת התושבים לבתיהם. הוא ציין כי חזרת הצעירים שהתגוררו באזור לפני המלחמה היא מרכיב עיקרי בפיתוחו, אך יש קשיים לשוב לנוכח הפערים בין אזור זה למרכז הארץ. הוא הוסיף כי במסגרת קמפיין "עוברים צפונה" נרשמו מעל1,000איש בתוך ארבעה ימים, ונתון זה מעיד על רצון גבוה, המושפע גם ממניעים ציוניים ומשאיפה לשיפור תנאי הדיור. עם זאת, הדגיש כי הצעירים נתקלים במרחב פחות מפותח ואפקטיבי מהמרחב במרכז, ולכן נדרשים מעורבות וסיוע של המדינה. לבסוף, הוא ציין כי קיימת מצוקת דיור, וכי מלאי הדיור ישן, והוא הביע אמונה כי צעירים יכולים להיות חלק מהפתרון לאתגרי התקופה. - נציג המועצה האזורית גליל עליון ציין כי הגירת צעירים מהצפון היא תופעה מתמשכת שהוחרפה מאז המלחמה, על רקע מחסור בתעסוקה והיעדר מפעלי עוגן. כמו כן, הוא ציין כי אוניברסיטת תל חי יכולה לשמש מנוע להשארת סטודנטים, אך נדרש מנגנון תומך. הוא הוסיף כי היעדים המרכזיים הם שמירה על צעירים מקומיים ועידוד הישארות סטודנטים באמצעות תעסוקה איכותית, תמיכה ביזמות, דיור בר השגה ושירותי חינוך, תרבות ופנאי. - נציגת משרד הרווחה והביטחון החברתי ציינה כי במסגרת שיקום הצפון המשרד עוסק בצעירים חסרי עורף, אך בעקבות המלחמה נוספו אוכלוסיות נוספות כגון שורדים, לוחמים ומפונים. עוד ציינה כי נדרש להרחיב את השירותים כדי לסייע בהשתלבותם ובהגעתם לאזור. לבסוף הוסיפה כי הקמת שולחן עגול בהשתתפות המשרד תסייע בקידום תוכניות קיימות ועתידיות, אך הדגישה כי משאבי המשרד המיועדים לצעירים הם מוגבלים. - נציג משרד הפנים ציין כי השלטון המקומי והרשויות מתמודדים בפועל עם הסוגיות בשטח, ובהן תעסוקה וחינוך. לדבריו, קיים מבחן תמיכה ייעודי לעוטף בהיקף של כ-138 מיליון ש״ח, וכי המשרד ממתין לגיבוש תוכנית דומה עבור הצפון. - נציגת משרד החינוך ציינה כי כ-95% מהתלמידים כבר שבו למוסדות החינוך בצפון, אך יש רשויות שבהן שיעור החזרה נמוך יותר בשל קשיי שיקום. היא הוסיפה כי בהתאם להחלטת ממשלה מחודש ספטמבר, מקודם סל מהלכים שבהם מופעלת תוכנית "גפן", המעניקה תקציבים למוסדות ולרשויות עבור מענים לימודיים, חברתיים ורגשיים לכלל שכבות הגיל במיצוי מלא של התקציב ברשויות. כמו כן, היא ציינה כי הוקצה תקציב רב-שנתי לחיזוק אגפי החינוך ברשויות ולביסוס תשתיות ומנגנונים, וכן כי הוקצו כ-125 מיליון ש"ח לחינוך הבלתי-פורמלי למשך חמש שנים עבור יחידות נוער וצעירים, ארגונים ותנועות נוער. נעשה מאמץ משמעותי לגיוס כוח אדם להוראה בצפון, לרבות באמצעות תמריצים. - נציגת משרד האוצר ציינה כי מקודמת תוכנית רחבת היקף בשיתוף מינהלת תנופה, הצפויה להתקבל בתוך כ-45 יום, ומטרתה לגבש תוכניות עבודה לעידוד הישארות צעירים בצפון. - נציג משרד ראש הממשלה ציין כי מדובר בפיתוח מרחבי הנובע מבעיה מורכבת ורבת- שחקנים ואינטרסים שאינה ניתנת לפתרון באמצעות כלי אחד. כמו כן, הוא ציין כי הפתרון הוא גיבוש תוכניות פיתוח הוליסטיות ומתוכללות, הכוללות את כלל תחומי החיים הרלוונטיים, וכי השאיפה היא למצות את הכלים הקיימים ולמנוע סתירות ביניהם. הוא הדגיש כי תחום הצעירים הוא דוגמה לבעיה מסוג זה, ולכן נדרשת התמקדות במטרות והקמה של גוף מתכלל. 57 - לדברי נציגות מינהלת תנופה, המינהלת פועלת בשיתוף עם משרד החינוך לקידום צעירים, הושקעו כ-1.4 מיליארד ש״ח בחינוך ובסבסוד מעונות יום. הם ציינו כי מתוך תקציב כולל של כ-12.5 מיליארד ש״ח כבר הוקצו כ-7 מיליארד ש״ח להחלטות שונות, שחלקן נוגעות לצעירים. הם הוסיפו כי תחום הצעירים עומד במרכז פעילות המינהלת, וכי יש שלושה יעדים מרכזיים: צמיחה דמוגרפית, צמיחה כלכלית ושיפור רמת השירותים. לצד זאת, הודגש כי קיימים פערים בין ההחלטות והתקצוב לבין המצב בשטח, וכן כי יכולת התכלול, המעקב והבקרה היא מוגבלת. הם ציינו כי הוקצה תקן ייעודי לנושא הצעירים, וכי לצורך מעקב וקידום הביצוע קוימו שולחנות עגולים ובשיתוף פעולה עם גופים אזרחיים ובליווי הרשויות מול משרדי הממשלה. - יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל חי ציין כי המינהלת אינה נוכחת בשטח, ולכן בפועל לא מורגשות תוכניות. הוא ביקש לשלב את הסטודנטים בגיבוש המדיניות בשימת דגש על השארת צעירים, ולא רק על הבאת חדשים. כמו כן, הוא ציין כי רמת התחבורה הציבורית היא נמוכה, שחסרים חיי קהילה ותרבות, וכי אין נתונים מדויקים על מספר השבים לצפון, בעיקר לקריית שמונה. - לדברי יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, התנאים המרכזיים למעבר צעירים לצפון הם "משולש הזהב": דיור, תעסוקה וקהילה-בשימת דגש על דיור בר-קיימה ועל תעסוקה. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה קוראת למינהלת תנופה להקים שולחן משותף למשרדי הממשלה, רשויות מקומיות וארגונים אזרחיים, לגיבוש תוכניות למשיכת צעירים ולביסוסם במרחב של קו העימות הצפוני. גיבוש התוכניות מחייב שת"פ בין-משרדי, בין-ארגוני, בין-רשותי ובין- תחומי. התוכניות צריכות להיבנות בהבחנה בין הטווח המיידי לבין הטווח הבינוני והארוך, במשרדים וברשויות המקומיות. השולחן יהיה זירה לביטוי היתרון היחסי שיש לכל שחקן בתחום. - הוועדה מצפה ממינהלת תנופה, מהרשויות המקומיות, מאוניברסיטת תל חי ומהארגונים האזרחיים לשלב בתהליכי קבלת ההחלטות את הצעירים החיים במרחב. - הוועדה מבקשת ממינהלת תנופה לעדכן בתוך חודשיים על הפעילות בתחום הצעירים, תוכניות ואישורי ממשלה וביצוען. 58 ההיערכות והפעילות של רשות המיסים לפיצוי בגין נזקי מלחמה, דוח מיוחד 2026 הקדמה ביום כ"ב בשבט תשפ"ו, 9 בפברואר 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא ההיערכות והפעילות של רשות המיסים לפיצוי בגין נזקי מלחמה, דוח מיוחד 2026. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, רשות המיסים, מינהלת תקומה, משרד הבינוי והשיכון, משרד החקלאות וביטחון המזון, משרד המשפטים, המועצה האזורית חוף אשקלון, המועצה האזורית שער הנגב, מרכז השלטון המקומי, תנועת אור - חיים חדשים בנגב ובגליל, התאחדות חקלאי ישראל, תנועת האיחוד החקלאי, תנועת המושבים, איגוד לשכות המסחר, התאחדות התעשיינים בישראל, פורום העצמאים והפרילנסרים, קו לעובד, שדולת הנשים בישראל ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה מטרת הביקורת: בדיקת היערכות ופעילות רשות המיסים לטיפול בתביעות לפיצוי עקיף ופיצוי ישיר בגין נזקי מלחמה, ובדיקת אופן ניהול קרן הפיצויים, היתרות בקרן ונכסיה. תקופת הביקורת: פברואר עד דצמבר 2024 הנושאים העיקריים שנבדקו:  פיצוי בגין נזק עקיף - היערכות רשות המיסים למתן פיצויים בגין נזק עקיף, הבקרות על תשלומי פיצויים בגין נזקים עקיפים, ופעילות ועדות הערר בתביעות לקרן הפיצויים.  פיצוי בגין נזק ישיר-היערכות קרן הפיצויים לשיקום נזקים כבדים למבנים ולתשתיות, הטיפול בתביעות לפיצוי בגין נזק ישיר וביטוח חפצים ביתיים.  היערכות קרן הפיצויים (יתרות ונכסים ערב המלחמה) - היערכות לתשלום פיצויים, הכנסות הקרן מהשקעות וניהול כספי קרן הפיצויים, והשימוש בהם. נתוני מפתח: 17.7 מיליארד ש"ח - היתרה שהייתה קיימת בקרן הפיצויים בסוף ספטמבר 2023, ערב מלחמת חרבות ברזל. משך הזמן הממוצע ממועד הנזק העקיף עד המועד שבו נכנסו לתוקפן הוראות החוק המסדירות את מסלולי הפיצוי בגין נזקים אלו הוא 57 ימים. משך הזמן הממוצע לסיום הטיפול בעררים שהוגשו לוועדות הערר של קרן הפיצויים הוא851ימים. סך הפיצויים העודפים ששולמו לעסקים שאינם זכאים להם על פי דין הוא 3.1 מיליארד ש"ח. הפער המצטבר לתום שנת2023 בין הכנסות הריבית שנזקפו לקרן, לבין ההכנסות שמקבל החשכ"ל על פיקדונותיו בבנק ישראל (ריבית פריים) הוא פער של 2.8 מיליארד ש"ח. הפער בין סך הפיצויים ששולמו מתחילת המלחמה עד דצמבר 2024 מהקרן (18.8 מיליארד ש"ח), לבין יתרת הכספים ערב המלחמה (17.7 מיליארד ש"ח) הוא פער של 1.1 מיליארד ש"ח. 59 ליקויים:  היערכות לתשלום נזקי מלחמה - אף שהערכת הנזק הישיר בלבד בהתאם לתרחיש החמור עמדה על 36.2 מיליארד, משרד האוצר לא ביצע הערכה לאומדן הנזק העקיף, ולא קבע במהלך השנים לאיזה תרחיש הקרן נדרשת להיערך, מהי היתרה הנדרשת בקרן, ומהו מבנה ההון האופטימלי אל מול החשיפה של הקרן. נוסף לכך, לא בוצעו פעולות להשלמת הפער בין יתרת הקרן לבין עלות הפיצויים הצפויה בהתאם לתרחיש הקיים. מומלץ שמשרד האוצר ורשות המיסים יבחנו תרחישי מלחמה שאליהם נדרש להיערך לצורך מתן פיצוי בגין נזקי מלחמה, ובהתאם לבחינה זו יחליטו מהי יתרת הקרן הנדרשת, וכן מהו מבנה ההון האופטימלי לעמידה בתשלומים, אם אכן יתממשו תרחישים אלו.  הכנסת הקרן מהשקעות - למרות האמור בחוק הכנסות הריבית על יתרת הקרן בפיקדון בחשכ"ל נמוכות מההכנסות שמקבל החשכ"ל על פיקדונותיו בבנק ישראל. היתרה לקרן נכון לתום שנת 2023 הייתה יכולה להיות 15.7 מיליארד ש"ח - 2.8 מיליארד ש"ח יותר מהסכום שנצבר לקרן. מומלץ כי חשכ"ל יקבע באופן עיתי את שיעור הריבית שתשולם על כספי הקרן ויסדיר את העקרונות לכך, זאת בהקפדה על כך שרווחים שנבעו מכספי הקרן ייזקפו לקרן.  פיקדון יעודי - משרד האוצר ניהל את קרן הפיצויים כקרן רישומית בלבד, שהכספים הנצברים בה אינם מושקעים בנכסים מזוהים, ואף השתמש בכספי הקרן באופן שוטף ללא עמדה משפטית תומכת וללא בדיקה כלכלית מקיפה בנושא. מומלץ למשרד האוצר לבחון משפטית את ניהול הקרן כקרן רישומית שהכספים הנצברים בה אינם מושקעים בנכסים מזוהים, ואם השימוש שנעשה בכספים אלו עולים בקנה אחד עם הוראות החוק. כמו כן, עליו לבצע עבודת מטה מקיפה בדבר כדאיות השימוש בכספי קרן הפיצויים למימון הוצאות הממשלה לנוכח העלייה בסיכון ובעליות גיוס החוב בעיתות מלחמה, ולנהל את כספי הקרן בהתאם לכך.  משרד האוצר ורשות המיסים לא יזמו הסדרה של תנאי הזכאות לפיצויים עקיפים בחקיקה בעלת תוקף קבוע, במקום הסדרה במסגרת הוראת שעה, שתוקפה מוגבל לאירוע מסוים. מתחילת מלחמת חרבות ברזל עד סיום הביקורת נקבעו22 הוראות שעה לפיצוי עקיף, ובשל כך גברה אי-הוודאות במשק, הוארך הזמן לקבלת הפיצוי בעוד שלושה חודשים, ונדרש מהעסקים למצוא מקורות מימון אחרים לפעילותם. מומלץ כי רשות המיסים ומשרד האוצר יקדמו חקיקה קבועה שתסדיר את מסלולי הפיצויים בגין נזק עקיף. עוד מומלץ כי הגורם הרלוונטי יוכל לקבוע בחקיקת משנה את שיעור הפיצוי שיינתן ואת רשימת היישובים שבהם ניזוקים יהיו זכאים לפיצוי לפי אותו מסלול, זאת בהתאם לנסיבות של כל סבב הלחימה.  קיים ניגוד עניינים מובנה בתפעול המינהלי של ועדות הערר של קרן הפיצויים שמבצעים עובדיה, אף שקרן הפיצויים היא צד להליך הערעור. משך הזמן הממוצע לטיפול בעררים בוועדות הערר של קרן הפיצויים הוא 851 ימים - פי שמונה ממשך הטיפול בוועדות הערר של משרד המשפטים. מומלץ לרשות המיסים ולמשרד המשפטים לפעול בהקדם וליזום תיקון חקיקה שיסמיך את ועדות הערר במשרד המשפטים לדון בכל העררים המוגשים על החלטות קרן הפיצויים. 60  במלחמת חרבות ברזל, בסבבי לחימה בשנים קודמות ובתקופת מגפת הקורונה שילמה קרן הפיצויים תשלומים עודפים בגין נזקים עקיפים בהיקף של יותר מ-3 מיליארד ש"ח, למי שאינו זכאי להם; 1.9 מיליארד ש"ח מתוך תשלומי פיצויים עודפים טרם הושבו לקופת המדינה. על רשות המיסים לפעול לגביית התשלומים העודפים, ולהקפיד על שימוש מיטבי בכוח האדם ובכלים הטכנולוגיים שברשותה לשם כך. מומלץ כי קרן הפיצויים תאפיין את הנסיבות שבהן משולמים תשלומי יתר, ותגבשרשימה של סמ"חים שיוטמעו במערכת התביעות, כך שבתביעות שבהן יימצאו אותם סמ"חים, תבוצע חסימה אוטומטית של תשלומי מקדמות או חלקן.  לא הושלם פיתוח מערכת שליטה ובקרה בהתאם לצורכי קרן הפיצויים, שהייתה מאפשרת ניהול מיטבי של צוותי השטח, קבלת עדכונים שוטפים על מיקוםנפילת טילים ומתן מענה מיידי בשעות חירום. את התביעות בגין נזקים ישירים מגישים צוותי השטח באמצעות טופס התביעה הידני. על רשות המיסים לפעול בהקדם להשלמת פיתוח מערכת השליטה והבקרה בהתאם לצורכי קרן הפיצויים ולהטמעתה בפעילות כל המוקדים.  רשות המיסים ומשרד הבינוי והשיכון לא קבעו נוהל עבודה משותף שייצור "ארגז כלים אופרטיבי לביצוע" לשיקום נכסים שנפגעו בעקבות נזקי מלחמה. רשויות מתקשות לשקם נזקים כבדים מאוד על אף הקצאת תקציבים משמעותיים לשיקומם. לא קיים מנגנון לאיגום תקציבים המיועדים לשיקום נזקי המלחמה, והתקציבים מועברים לרשויות מכמה גופים מתקצבים. על רשות המיסים ומשרד השיכון לקבוע נוהל עבודה שיסדיר את חלוקת האחריות והסמכויות בין קרן הפיצויים למשרד השיכון בשיקום נזקים כבדים. מומלץ למשרד הפנים לקבוע מנגנון סיוע לרשויות מקומיות בניהול פרויקט השיקום בהתאם לקריטריונים שייקבעו. מומלץ למשרד האוצר לקבוע נוהל לאיגום תקציבים לרשויות המקומיות לצורך שיקום נזקי המלחמה במהירות וביעילות.  רשות המיסים לא הנגישה כראוי לציבור את המידע בדבר הזכות לרכוש ביטוח חפצים ביתיים, המאפשר להם לקבל פיצוי נרחב יותר על נזקים שנגרמו לחפצים הביתיים שברשותם. המספר הזניח של המבוטחים (כ-30בתי אב ערב מלחמת חרבות ברזל) מעמיד בספק את הלימת המנגנון הביטוחי המוצע לבעלי חפצים ביתיים. מומלץ כי רשות המיסים תערוך בחינה של המנגנון הביטוחי המוצע כיום ושל החסמים למימושו. מומלץ לבחון גם את תקרות הפיצוי שנקבע באשר לחפצים ביתיים. עוד מומלץ כי רשות המיסים תביא להגברת מודעות הציבור לזכותו לרכוש ביטוח חפצים ביתיים גם בעיתות שגרה וגם בשעת חירום, וזאת בין היתר באמצעות פרסום במגוון ערוצי תקשורת הנגישים לקהל הרחב ולמגזרים השונים. סיכומי הוועדה - מנהל מחלקת פיצויים ברשות המיסים ציין כי חלק מהליקויים שהועלו בדוחות כבר תוקנו במהלך העבודה, וכי הרשות פועלת בעומס גבוה ומטפלת בנזק ישיר ועקיף. הוא ציין כי בוצעו שינויים ארגוניים בקרן הפיצויים, לרבות התאמתה למודל ביטוחי ושדרוג הכשירות המקצועית של העובדים למצבי חירום. עוד הוסיף כי במבצע עם כלביא פותח נוהל מהיר לפינוי תושבים לבתי מלון, שבמסגרתו פונו כ-15,000איש, וכי נוהל משודרג פורסם בשיתוף משרדי הממשלה. לצד זאת, ציין כי הרשות נערכת לתרחישי חירום שונים כולל רעידות אדמה באמצעות תיאום עם רח"ל ועם פקע"ר, ציוד מיגון, מוקדים תת-קרקעיים והיערכות כוח אדם. 61 עוד ציין כי בתחום הטכנולוגי פותחה מערכת ממוחשבת חדשה לניהול תביעות, שאפשרה טיפול מהיר בהיקפים גדולים, כ-60,000 תביעות ב-12 ימים, וכן כי הוקם מסלול מהיר לנזקים עד כ-30,000 ש״ח, וצעדים אלו מייעלים את התהליך ומקצרים זמני טיפול. בנוגע לנזק העקיף ציין כי קיימים מנגנונים שונים, אך ריבוי נוסחאות יוצר בלבול, ולכן יש עדיפות לאחידות ארצית. הוא הוסיף כי מקודמת חקיקה לשיקום מתחמים שנפגעו באמצעות פינוי-בינוי, וכי נעשים מאמצים לייעול ועדות הערר ולקיצור זמני טיפול.לדבריו, עד כה שולמו כ-23 מיליארד ש״ח בנזק עקיף וכ-3מיליארד ש״ח בנזק ישיר, וכי יש תביעות פתוחות בהיקף של כ-8 מיליארד ש״ח. הוא התייחס גם לגביית תשלומים עודפים ולצורך בשיפור מנגנוני הבקרה, וכן הוא ציין את הצורך בהתאמות חקיקה שייתנו מענה מדויק יותר לאזורים ולענפים שנפגעים מהנחיות פקע"ר. לבסוף הדגיש כי יש לבחון מחדש שימוש במסלולים נורמטיביים, שלעיתים אינם מתאימים, בייחוד בענפים כמו חקלאות. - מנכ"ל פורום העצמאים והפרילנסרים ציין כי בעלי עסקים מתמודדים עם חוסר ודאות ביטחונית וכלכלית, הפוגעת בעסק ובמשק הבית, וכי רבים חשים היעדר מענה מהמדינה. הוא ציין כי עשרות אלפי עסקים נסגרים בשל קושי באשראי ובהלוואות, והדבר מוביל למשבר פשיטות רגל. הוא הדגיש את הצורך בנוהל חירום קבוע שייצר ודאות, יאפשר שיקול דעת לרשות המיסים ולאוצר, ויכלול מסלול פיצוי מהיר לעסקים זעירים ולוחות זמנים ברורים, וכן ציין כי יש צורך בהבהרת סמכויות פקע"ר בנושא הזכאות לפיצוי. - נציג מינהלת תקומה ציין כי יש שלושה גורמים קריטיים מבחינת בעלי עסקים: גובה הפיצוי, מהירות קבלת הכסף והוודאות לגבי הזכאות. בשל אופי האירוע המתמשך יצר קצב התשלומים מצוקה מתמשכת בחקלאות למרות קיומן של מקדמות. הוא הדגיש כי יש צורך בשקיפות גבוהה יותר כלפי הציבור והמשרדים, וכי נכון להיום אין בהירות מספקת לגבי סטטוס הפיצויים לחקלאים. הוא הוסיף כי נדרש מעבר לפיצויים נורמטיביים בצורה מוסדרת יותר, וכי ההסכמות שהושגו בין נציגי החקלאים לרשות המיסים לא יושמו במלואן. - מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל ציין כי לאחר פרוץ המלחמה נשמרה רציפות הספקת המזון בזכות מקדמות ופיצויים, אך לדבריו, עדיין קיימות תביעות פתוחות ונזקים לשרשראות ההספקה, כולל פגיעה במכולות וסגירת בתי אריזה. הוא הוסיף כי לרשות המיסים חסרים כלים להתמודדות עם אירועים מסוג זה. - נציגת קו לעובד ציינה כי מנגנון הפיצוי נשען בעיקר על מעסיקים, אך הנזקים כוללים גם אובדן שכר לעובדים. - סא"ל רונן פלר, איש מילואים ועצמאי, ציין כי למרות שיפור בהנגשת המידע רבים מתקשים להבין את מנגנון הפיצוי, ומתמודדים עם חיובי מס וביטוח לאומי גבוהים. הוא ציין כי יש עצמאים הממתינים לתשלומים זמן רב, והציע להגדיל מקדמות ולבחון פתרונות ביניים כגון דמי הסתגלות או אבטלה וסיוע בשיקום עסקים שנפגעו. - נציג משרד החקלאות וביטחון המזון ציין כי לאחר המלחמה הוקם צוות עבודה משותף עם מס רכוש לגיבוש מודל נורמטיבי במסלול הירוק, אך יישום חלק מההסכמות התעכב, ואמון החקלאים נפגע. הוא ציין כי נדרש לקדם דיגיטציה ואוטומציה כדי למנוע עיסוק בטפסים גם ב-2026, וכן להבטיח הפקת לקחים ושקיפות מלאה מול האזרחים באמצעות הגדרת נוסחאות פיצוי מראש והפעלתן בזמן חירום. 62 - סמנכ"ל בכיר במשרד החקלאות וביטחון המזון ציין כי חלפו כשנתיים מפרוץ המלחמה ועדיין לא נסגרו כל תיקי החקלאים. הוא הסביר כי המסלולים הנורמטיביים נועדו לייעל את החישוב על בסיס פרמטרים מוסכמים, אך בפועל יישומם היה חלקי ולעיתים החקלאים קיבלו פיצוי נמוך יחסית למסלולים אחרים. הוא הוסיף כי חלק מהמודלים נשענו על שמאויות ונתונים קיימים, אך הם לא מומשו במלואם כפי שסוכם. - נציג איגוד לשכות המסחר ציין כי יש חוסר בהירות ניכר בקרב עסקים לגבי מסלולי הפיצויים, בייחוד באשר למסלול האדום העקיף, וכי נדרש ליווי אנושי לצד המערכות הדיגיטליות. הוא הוסיף כי יש לתת מענה גם לנזקי סחורה מתכלה שיובאה מחו"ל ונפגעה עקב סגירת השמיים - נזקים אלו אינם באים לידי ביטוי במנגנוני הפיצוי הקיימים. - נציג משרד הבינוי והשיכון ציין כי המשרד נערך לשמש כפרויקטור של מס רכוש בתחום הנדל"ן, וכי בעקבות ניסיון מבצע עם כלביא נבנית היערכות לעבודה עם קבלנים גדולים ומתכללים גם באירועי חירום עתידיים. - נציג משרד המשפטים ציין כי ועדות הערר הן בתי דין מינהליים הפועלים על פי עקרון אי- התלות, וכי הפתרון אינו העברתן למשרד המשפטים, אלא קידום תיקון חקיקה שיחיל עליהן את חוק בתי הדין המינהליים באופן מסודר. - נציג מרכז השלטון המקומי ציין כי מהשטח לא עלו קשיים מיוחדים של רשויות מול קרן הפיצויים. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מבקשת ממשרד המשפטים לקבל מענה על שאלה זו: על סמך מה ניתנה למשרד האוצר האפשרות להשתמש בכספים שנגבו לכאורה לשם מס רכוש וקרן הפיצויים, לצרכים אחרים? - הוועדה מבקשת מרשות המיסים להיפגש עם עמותת קו לעובד בנוגע לקביעת מנגנון משותף בין רשות המיסים למוסד לביטוח לאומי בנוגע לעובדים שיצאו לחל"ת ויש להם זכות לשכר. - הוועדה מצפה מרשות המיסים להכשיר מערכת ממוחשבת לפיצויים לחקלאים, ולבצע מהלכים יזומים ליידוע העסקים על זכויותיהם. - הוועדה תקיים ישיבות בהשתתפות רשות המיסים בנושאים אלו: א. תפיסת הסדרי הקבע לפיצויים (קביעת נוסחאות לביטחון אל מול מהירות התשלומים ושמירה על גמישות הפעולה); ב. הכללת לוח זמנים לפעולת רשות המיסים והכנסת; ג. הקריטריונים המדויקים לפיצוי בגין השפעות המלחמה גם מחוץ לאזורים המאוימים; ד. הפיצוי לעובדים וצווי הרחבה; ה. מבנה קרן הפיצויים – הסכום וההרכב לנוכח תרחישי האיום, גובה הריבית של כספי הקרן למול ריבית החשכ"ל, כשרות השימוש בכספי הקרן למטרות אחרות, תיקון חקיקה בנוגע לניגוד עניינים בוועדת הערר ומסלולים הקשורים לענף החקלאות בהשתתפות משרד האוצר, חשכ"ל, רשות המיסים ומשרד המשפטים. 63 הליכי השיקום והפיתוח של יישובי הנגב המערבי - דוח מיוחד 2026 הקדמה ביום כ"ט בשבט תשפ"ו, 16 בפברואר 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא הליכי השיקום והפיתוח של יישובי הנגב המערבי - דוח מיוחד 2026. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, מינהלת תקומה, משרד ראש הממשלה, משרד החינוך, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד הפנים, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, החטיבה להתיישבות, מינהל התכנון, רשות מקרקעי ישראל, המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, מרכז השלטון האזורי, המועצה האזורית אשכול, המועצה האזורית שדות נגב, המועצה האזורית חוף אשקלון, המועצה האזורית שער הנגב, מרכז השלטון המקומי, עיריית באר שבע, עיריית שדרות, תנועת אור להתיישבות בנגב ובגליל ותנועת עתיד לעוטף - התנועה האזרחית לשיקום העוטף בישראל. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה הביקורת החלה בינואר2024והסתיימה באוגוסט2025. בתחילת2025התפרסם דוח ביניים, והדוח הסופי פורסם בשבוע שעבר. הדוח עוסק בשלוש אבני יסוד: תוכנית החומש לשיקום חבל תקומה, הרשויות הסמוכות לחבל תקומה ומעקב אחר ליקויים שהועלו בדוח הביניים, בפרט ליקויים במבנים הזמניים שהוקמו עבור קהילות הקיבוצים בארי, חולית וכפר עזה, ליקויים שנמצאו בתחום ההנצחה והמיגון באופקים, וליקויים בתחום הטיפול בתושבי אופקים. נתוני המפתח: תקציבה של מינהלת תקומה לשיקום ולפיתוח של חבל התקומה לשנים 2028-2024 הוא 17.5 מיליארדי ש"ח. תקציב התוכניות לשיקום ולפיתוח של26יישובים הסמוכים לחבל התקומה לשנים2029-2025הוא 3.22 מיליארדי ש"ח. תקציב תוכנית החומש המעודכנת לחינוך, שגיבשו משרד החינוך ומינהלת תקומה הוא 1.925 מיליארדי ש"ח - גבוה ב-225 מיליוני ש"ח מתקציב תוכנית החומש המקורית. רק 16.8 מיליוני ש"ח מתוך תקציב חומש של 200 מיליוני ש"ח (8.4%) לתמרוץ עובדי הוראה בתוכנית החומש מומשו בשנת הלימודים התשפ"ה (ספטמבר 2024 - אוגוסט 2025.) 7,893 דונם של שטחים טבעיים ופתוחים נפגעו בשל הלחימה ב-7 באוקטובר. תקציב תוכנית החומש עבור חיזוק הרשויות המקומיות בחבל תקומה הוא 190 מיליוני ש"ח. ליקויים:  לתושבים שאינם רוצים לחזור לחבל העוטף בעקבות אירועי הטבח, טרם נמצא מתווה; הצורך במענה הפך דחוף במיוחד לנוכח ההכרזה כי אפשר לשוב להתגורר באזור החל מיולי 2025.  סל תקומה למוסדות חינוך - תחום החינוך תוקצב בסכום גבוה, וההחלטה היא לתקצב פר תלמיד (מחצית לרשות ומחצית למוסד החינוכי). מודל התקצוב הנוכחי של סל תקומה למוסד חינוכי אינו מבטיח חלוקה הוגנת של המשאבים, שנועדו לאפשר למוסדות החינוך ולרשויות חבל תקומה לספק מענים לימודיים, חינוכיים, רגשיים וחברתיים לתלמידים שנפגעו מהמצב הביטחוני. נמצא גם כי קיימת שונות גבוהה בין מוסדות החינוך מבחינת היקפו של סל תקומה לתלמיד. 64  תוכנית החומש המעודכנת - בפרסום תוכנית החומש המתוקנת לציבור נעדרו נתונים כספיים באשר לתקציב שהוקצה לכל כלי פעולה, בשונה מהפרסום המפורט של תוכנית החומש המקורית. בהיעדר נתונים אלו קיים קושי ממשי להעריך אם התקציבים אכן מומשו במלואם, אם הופנו לייעודיהם המקוריים, ומהו קצב ההתקדמות של יישום התוכנית בשטח. מצב זה עלול לפגוע באמון הציבור וביכולת הפיקוח והבקרה על הליך שיקום התוכנית המעודכנת. כמו כן, אי-אפשר ללמוד ממנה על סדר העדיפות שהוחלט עליו בעקבות הקיצוץ.  שיקום השטחים הפתוחים - בעוטף יש כ-8,000 דונם שנפגעו בעקבות המלחמה, והציפיה שיחל שיקום של שטחים אלה. הדבר נמצא לפתחן של הרשויות המקומיות - בהיעדרו של גורם המתכלל את פעולות השיקום, הרשויות מתקצבות ומבצעות פעולות ללא גורם המרכז את המידע על השטחים הפתוחים. מומלץ שהמשרד להגנת הסביבה ימנה גורם מתכלל שיבנה מסד נתונים מרחבי מעודכן לשיקום השטחים הפתוחים שנפגעו, וישתף פעולה עם כל הגורמים הפועלים לשיקומם של שטחים אלו כדי למפות את השטחים הטעונים שיקום, לפי היקף הנזקים ולפי סדר עדיפות שייקבע.  תפיסת האזוריות - נמצא כי בתוכניות לפיתוח חבל תקומה, המוגדר ברובו כחלק ממטרופולין באר שבע, אין התייחסות להיותו חלק מהמטרופולין. גם התוכניות לפיתוח המטרופולין והעיר באר שבע, שמשרד ראש הממשלה מקדם, ופיתוח חבל תקומה מתנהלים בו בזמן, ולא ניתן מקום לממשקים אפשריים בין התוכניות ולעובדה ששני האזורים חולקים תשתיות, ושחיזוק אזור אחד בלי להתייחס למרחב שבו הוא פועל, עלול להחליש את האחר.  יש ליקויים שהגופים המבוקרים כבר תיקנו, אך לא את כולם הצלחנו להכניס לדוח, כי הם הועברו בסמוך לפרסומו. סיכומי הוועדה - ראש מינהלת תקומה מסר כי חוק תקומה הוא כלי מרכזי בשיקום חבל העוטף, וכי משרד ראש הממשלה מטפל גם בתושבים שבחרו שלא לשוב לבתיהם. הוא ציין כי חלק מהפעולות במינהלת בוצעו ללא תוכנית סדורה מראש, וכי לאחר אישור החוק בוועדת הכלכלה והקיצוץ התקציבי של 1.5 מיליארד ש"ח בוצעו התאמות בשיתוף ציבור בכמה מועצות, ופירוט התקציב מפורסם באתר המינהלת. הוא הוסיף כי חלק מתקציבי הרווחה נפרסו מחדש עד 2028 בתיאום עם משרד הרווחה, וכי מתקיים שיתוף פעולה שוטף עם הרשויות באמצעות רכזי תקומה. הוא ציין כי המינהלת פועלת מתוך העוטף בשדרות ושואפת לגייס עובדים מהאזור. לדבריו, 42 מתוך 47 יישובים כבר שבו, וכ-93% מהתושבים חזרו; היעד הוא השלמת חזרת היישובים בהדרגה עד סוף 2026, כולל השלמת חזרת ניר עוז בתחילת 2027. לדבריו, האתגר המרכזי כעת הוא חיזוק הכלכלה המקומית והעלאת רמת השכר לצד טיפול מתמשך בטראומה. המינהלת פועלת לשלב בין שיקום לבין מעבר לשלב של צמיחה ושל פיתוח בתחומי התיירות, החקלאות והצמיחה הדמוגרפית, ופעילותה מתוכננת להימשך חמש שנים. - סגן ראש מינהלת תקומה מסר כי הטענה שלפיה המינהלת התנתה תקציבים בצמיחה דמוגרפית אינה מדויקת, והסביר כי לכל יישוב בחבל הוקצה תקציב של 21-15 מיליון ש"ח לחמש שנים בהתאם לתקציב המדינה. הוא ציין כי בשנים 2025-2024 פורסמו קולות קוראים, וכי בעקבות שיח עם היישובים עלתה בעיה הנובעת מחלוקת התקציב השנתית, 65 המגבילה ביצוע פרויקטים גדולים. בשל כך הושגו הבנות עם אגף התקציבים ועם החשב הכללי, ולפיהן יישובים שיצהירו על כיוון של צמיחה דמוגרפית יוכלו לקבל הקדמה של תקציב שנה עוקבת, ללא פגיעה ביישובים שלא בחרו בכך. הוא הוסיף כי במסגרת העבודה המשותפת עם המשרד להגנת הסביבה מקודמים פרויקטים של הקמת אתרי טבע, וכי נבחנת תוכנית משותפת עם צה"ל, עם משרד הביטחון ומס רכוש לשיקום שטחים שנפגעו; תקציבי המינהלת יועברו בהתאם לפרויקטים בעלי ערך מוסף. - נציג משרד ראש הממשלה מסר כי המשרד מקיים עבודה אינטנסיבית בנוגע לתושבים שבחרו שלא לחזור לחבל העוטף, וכי מקודמות תוכניות פיתוח רחבות לחבל תקומה, לנגב המערבי, לבאר שבע כמטרופולין ולערים בנגב המזרחי. הוא ציין כי במסגרת תפיסת התכנון מקודמים אזורי תפקוד המשמשים מוקדי משיכה כלכליים וחברתיים למרחב, והוסיף כי בהחלטות הממשלה לעוטף אושר תקציב לניהול הוליסטי של תחום האגרוטק לצד כלי סיוע ייעודיים כגון הקמת מעבדות באופקים ומעני חינוך לתלמידי הרשויות שאינן נכללות בחבל תקומה. לדבריו, קיימים כמה מנועי צמיחה אזוריים שנועדו לחזק את כלל המרחב. - נציג משרד החינוך מסר כי כדי לחלק את התקציב באופן שווה בין הרשויות המקומיות לבתי הספר נקבעו בחוק תקומה שני מנגנוני תקצוב מרכזיים - גפן תקומה לרשויות וגפן תקומה למוסדות. 30% מתקציב בתי הספר מיועד לטיפול רגשי-חברתי. הוא ציין כי בשנת תשפ"ה עמד התקציב על13,500 ש"ח לתלמיד, וכי השנה הוא ירד ל-11,500 ש"ח לתלמיד; העלות לשנה הבאה נבחנת. הוא הוסיף כי תלמידים מחבל תקומה הלומדים מחוץ לחבל מקבלים תקצוב יחסי (70% לרשות הקולטת ו-30% לרשות האם), וכי רוב הקהילות כבר שבו ליישוביהן, למעט כמה יישובים המלווים באופן פרטני. עוד הוא ציין כי חלק מהחלטות הממשלה התייתרו בעקבות חוק תקומה, וכי התקציבים המרכזיים כיום נובעים ממנו. בתחום החינוך הבלתי-פורמלי הוקצה תקציב של כ-60 מיליון ש"ח להפעלת יחידות הנוער במועצות ובשדרות. - נציגת מינהלת תקומה מסרה כי בתכנון כלי החינוך הונחו שני עקרונות מרכזיים: שיקום אישי של תלמידים וצוותי חינוך; במקביל לכך יצירת מערכת חינוך חדשנית שתתמוך בצמיחה דמוגרפית. היא ציינה כי נקבע מודל תקצוב של 50% לרשות ו-50% למועצה, הכולל את תחום הגיל הרך, וכי התקצוב ניתן לפי ילד, ולא דרך משרד החינוך בלבד. היא הוסיפה כי קיים מנגנון מעקב אחר כלל התלמידים, וכי משפחות שבחרו להישאר מחוץ לחבל קיבלו הארכת זכאות לתקצוב עד לקבלת החלטה על חזרה. עוד היא ציינה כי נבחנים כיום כלי המדיניות בתחום כוח האדם החינוכי, לרבות ניסיון למנוע זליגת מורים לרשויות אחרות והערכת אפקטיביות תמריצים קיימים; כיום מופעלת תוכנית תמרוץ מרכזית אחת, ונבדקת השפעתה בשטח, לצד ניטור שוטף של בתי הספר והמחסורים במערכת. - מנכ"ל החטיבה להתיישבות מסר כי חלק מהמבנים שהוקמו בשטח נמסרו כשהם אינם מושלמים, וכי תהליך השיקום החל לאחר מעבר התושבים מאתרי הביניים ומבתי המלון, וכי מצב זה יצר פערים בתחזוקה. הוא ציין כי כיום התהליך מתבצע בשקיפות, וכי מופעלת מערכת בקרה מול התושבים לקבלת דיווחים על תקלות שמטפלים בהן הקבלנים בהתאם ללוחות זמנים שנקבעו עם משרד הבינוי והשיכון. הוא הוסיף כי הופעלו שבעה אתרים, וכיום שישה מהם נותרו פעילים. 66 - נציגת המשרד להגנת הסביבה מסרה כי אזור הנגב המערבי מאופיין בשטחים פתוחים בעלי חשיבות אקולוגית וקהילתית, שנפגעו במהלך המלחמה בשל פעילות ביטחונית מוגברת. היא ציינה כי המשרד פעל למיפוי השטחים בשיתוף רשות הטבע והגנים והתריע על הצורך בתקצוב ייעודי, אך לא התקבל מענה תקציבי ייעודי ממס רכוש או ממשרד הביטחון, והמענה שניתן הוא פינוי פסולת ופיצויים לחקלאים בלבד. היא הוסיפה כי במסגרת מינהלת תקומה הוקצו למשרד 94 מיליון ש"ח לשיקום השטחים, להקמת אתרי טבע ולחיבור לקהילות, מתוכם הועברו 43 מיליון ש"ח כפעימה ראשונה לרשויות המקומיות. היא ציינה כי הוקם מיזם משותף עם החברה להגנת הטבע למיפוי שטחים חשובים, וכי מקודמים כ-13 פרויקטים לשיקום המרחב ולפיתוחו. - נציגת רשות מקרקעי ישראל מסרה כי הרשות פועלת בשיתוף מינהלת תקומה בנושא הקצאת קרקעות, וכי הותקנו הוראות שעה שנועדו להקל על התושבים באמצעות הנחות ופטורים מתשלומים. - נציג משרד הפנים מסר כי הטיפול מתמקד ביישובים לפי החלטת ממשלה 3303, וציין כי הוקצה תקציב של 02 מיליון ש"ח לתוכנית חומש עבור מרכיבי ביטחון בעוטף העוטף (אופקים, נתיבות ומרחבים), והוא מומש בשנת 2025, וכן כי הוקצו תקציבי פיתוח נוספים בהיקף של 65 מיליון ש"ח (13 מיליון ש"ח לשנה) המועברים דרך המחוז לצד תקציבי הפיתוח השוטפים. - נציגת מינהל התכנון מסרה כי מקודמת תוכנית אזורית לנגב המערבי ביוזמת רמ"י ובשיתוף מינהל התכנון והרשויות, והיא מסמך מדיניות שמטרתו לבחון את צורכי המרחב ולהגדיר כיווני פיתוח בתחומי מגורים, תעסוקה, שטחים פתוחים וחקלאות, ולספק ודאות תכנונית והכוונה לוועדה המחוזית כחלק ממגמה ארצית לתכנון אזורי. - נציגת תנועת אור להתיישבות בנגב ובגליל העלתה חשש מפני התמקדות בשיקום בלבד על חשבון פיתוח ארוך טווח, ושאלה כיצד מובטחת מדיניות של מנועי צמיחה ואכלוס אקטיבי לצד השיקום. - נציגת משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי מסרה כי המשרד מקדם את חבלי הארץ בשיתוף מינהלת תקומה ופועל לתיאום ולקידום של פיתוח אזורי. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מבקשת ממשרד רה"מ לקבל בתוך שבוע הערכה ללו"ז לקידום הטיפול בתושבים שאינם רוצים לחזור לחבל העוטף, ומעוניינים להקים בית במקום אחר. - הוועדה מבקשת ממינהל התכנון להעביר את התוכנית האזורית המרחבית לנגב המערבי לאחר שתאושר. - הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה להמשיך לעקוב אחר תהליכים מרכזיים, ובפרט אחר תהליכי חוסן, מנועי צמיחה כלכלית, רווחה וחינוך. 67 מיגון ומקלוט ברשויות המקומיות, דוח מיוחד 2026 הקדמה ביום כ' באדר תשפ"ו,9במרץ2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון משותף עם הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל בנושא: מיגון ומקלוט ברשויות המקומיות, דוח מיוחד2026. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, צה"ל, רשות החירום הלאומית - רח"ל, משרד הביטחון, מינהלת תנופה לצפון, משרד הפנים, משרד הבינוי והשיכון, המשרד לשוויון חברתי, מינהל התכנון, עמיגור ניהול נכסים, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, משרד החינוך, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד האוצר, משרד המשפטים, מרכז השלטון המקומי, עיריית אשקלון, המועצה המקומית כפר שמריהו, המועצה המקומית חצור הגלילית, המועצה המקומית ג'ש (גוש חלב), עיריית נוף הגליל, עיריית חיפה, המועצה המקומית קצרין, עיריית חולון, עיריית גבעתיים, עיריית קריית שמונה, עיריית אופקים, מרכז השלטון האזורי, המועצה האזורית עמק יזרעאל, המועצה האזורית גליל עליון, המועצה האזורית מעלה יוסף, המועצה האזורית גלבוע, המועצה האזורית מבואות החרמון, אג'יק - מכון הנגב, עמותת סיכוי-אופוק, המועצה האזורית לכפרים הבלתי-מוכרים בנגב, הקרן החדשה לישראל, המרכז הרפורמי לדת ומדינה, הפורום למאבק בעוני, יוזמות אברהם, חברת מוטורולה סולושנס ישראל בע"מ, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה הנושאים העיקריים שנבדקו: מיפוי פערי המיגון ברשויות המקומיות ומיפוי פערי המיגון במוסדות החינוך; בחינת תחזוקת המקלטים בבתים משותפים, המקלטים הציבוריים והמרחבים המוגנים במוסדות החינוך; פעולות הרשויות המקומיות שנבדקו לקיום ההנחיות בנושא המיגון ולקידום פתרונות מיגון; פיקוח ובקרה של פקע"ר על פעולות הרשויות המקומיות; יישום התוכנית הרב- שנתית לטיפול במוכנות העורף בחירום. נתוני מפתח: נכון לינואר 5202 לכ-3.2 מיליון תושבים אין מיגון תקני. על פי נתוני פקע"ר נכון לינואר 2025, ב-1,378 מהמקלטים הציבוריים בישראל אי-אפשר לשהות. רק 37 מתוך 11,776 המקלטים הציבוריים בישראל נמצאים בשטחן של רשויות מקומיות של החברה הערבית - שמונה מהם אינם כשירים. נכון למרץ 2024 6,00046 מהתלמידים שהו בבית הספר יום-יום בלא מיגון תקני. כ-1.4 מיליארד ש"ח הוקצו בשנים 2019–2024 לתוכנית מגן הצפון, אף שהיה צורך בכ-3 מיליארד ש"ח; עד סוף 2024 מומש רק כ-50% מהתקציב שהוקצה. ליקויים: פערים משמעותיים בין דרישות המיגון לבין המציאות בשטח, הנובעים ממחסור במרחבים מוגנים ומתחזוקה לקויה של מקלטים ציבוריים ופרטיים - על הרשויות המקומיות להשלים את מיפוי המרחבים המוגנים; לערוך תוכניות רב-שנתיות סדורות לתחזוקת המקלטים הציבוריים בהן; לקיים פיקוח הדוק על מצבם של המקלטים בבנייני המגורים ולחייב את הדיירים לתחזקם כראוי. מומלץ לפקע"ר להגדיל את מספר הביקורות שלו כדי לוודא שהרשויות המקומיות עומדות בהנחיות ובדרישות שקבע. 68 במקלטים ציבוריים נמצאו חוסרים כגון ריצוף, שירותים ברמה נאותה, אוורור, מיזוג, תקשורת למרשתת ומגברי קליטה סלולרית. פקע"ר לא בדק אם המקלטים הציבוריים מותאמים לשהייה ממושכת בהם. הרשויות המקומיות אשקלון, בענה והגלבוע לא הכשירו מחסות המוניים בחניונים תת-קרקעיים או במבני ציבור לשהיית תושבים שאין להם מיגון תקני, כנדרש במנחה למיגון ובהנחיות פקע"ר ל"הכנת תיק מחסה המוני". מומלץ כי פקע"ר יפעל בתיאום עם משרד הביטחון לקידום תקינה ברורה לתנאי שהייה ממושכת במקלטים ציבוריים. על הרשויות המקומיות אשקלון, בענה והגלבוע להכשיר מחסים המוניים לשהיית תושבים שאין להם מיגון תקני או שהם חסרי מיגון כלל. הנתונים שבידי משרד החינוך על שיעור התלמידים ללא מיגון תקני אינם מדויקים. בהיעדר מיגון מספק לכל התלמידים מתעורר סיכון מוחשי לחייהם בשעת חירום. כמו כן, בהיעדר מיגון תקני נפגעה הרציפות התפקודית של מוסדות החינוך ברשויות שנבדקו. כדי שתהיה בידו תמונת מצב נכונה של פערי המיגון במוסדות החינוך, על משרד החינוך לעדכן באופן שוטף את הנתוניםעל שטחי המיגון במוסדות החינוך. על משרד החינוך ופקע"ר לפעול בשיתוף משרד האוצר להטמיע בתקנות מפתח מיגון מעודכן במוסדות חינוך לנוכח לקחי מלחמת חרבות ברזל. על הרשויות המקומיות שנבדקו לבנות מרחבים מוגנים נוספים בבתי הספר ובגני הילדים כדי להקטין את לקויי המיגון בהם, ובכך לאפשר לימודים סדירים ככל האפשר בתקופת מלחמה. לצורך מימוש תוכנית מגן הצפון קיבל פקע"ר בפועל 1.406 מיליארד ש"ח בשנים 2024-2019, מתוכם 869 מיליון ש"ח בשנת 2024, אף שעל פי החלטה ב302, לצורך מימוש התוכנית היה צורך להקצות במהלך תקופה זו 3 מיליארד ש"ח (500 מיליון ש"ח בכל שנה). מימוש התקציבים שהוקצו עד סוף שנת 2024 הסתכם בכ-733.69 מיליון ש״ח בלבד, שהם כ-52% מסך התקציב שהוקצה בפועל. על הצוות הבין-משרדי בראשות המל"ל להשלים בחינת פערים וגיבוש תוכנית רב-שנתית מתוקצבת בתיאום עם ראש אגף התקציבים במשרד האוצר ומנכ"ל משרד הביטחון; עליהם להתמקד בפערי מיגון ביישובים בקווי העימות בצפון ובדרום, לשם הבאת התוכנית בפני הקבינט. סיכומי הוועדה - נציג משרד האוצר ציין כי החלטה ב302משנת2018אינה מיועדת לצפון בלבד, אלא עוסקת בכלל פערי המיגון בעורף, וכי מ-2018 הוקצו כ-5 מיליארד ש"ח לנושא. כמו כן, להחלטה הוקצו 726 מיליון ש"ח למיגון יישובי 1-0 ק"מ מהגבול ו-1.2 מיליארד ש"ח למיגון פרטי בטווח 5-1 ק"מ, ועל פי הצפי, בשנת 2026 יוקצו 130 מיליון ש"ח נוספים למיגון מוסדות חינוך בטווח 45-9 ק"מ. עוד הוא ציין כי טרם התקבלה החלטה עקרונית בנוגע ליישובי -5 9 ק"מ, ולכן אי-אפשר להקצות להם תקציבים בשלב זה אך אם תתקבל החלטה, היא תכלול שיפוי רטרואקטיבי לתקופה מסוימת. לדבריו, יש פערי מימוש בתוכנית המיגון לטווח 5-1 ק"מ, ויש לבחון את החסמים לכך לפני הגדלת התקציב או הסבתו. נוסף לכך, הוא הבהיר כי תקציבי המיגון אינם מוגבלים לפקע"ר בלבד, וכי גם משרדי הממשלה והרשויות המקומיות יכולים להקצות תקציבים ייעודיים. עוד הוא הוסיף כי תוכנית המיגון ליישובים עד5 ק"מ צפויה להסתיים בשנת2026, וכי ייתכן שקצב המימושים יעלה ככל שיתקרב מועד סיומה. 69 - נציגת מרכז המחקר והמידע, אורלי אלמגור לוטן, ציינה כי יש הבדלים בין מודל המיגון בעוטף עזה למודל זה בצפון: בעוטף המיגון מתבצע באמצעות חברות משכנות, ואילו בצפון (מעבר ל-1 ק"מ מהגבול) הוא מבוסס על יוזמת תושבים. לדבריה, משרד השיכון פרסם בינואר 2025 את תוכנית "יחד", המציעה מעבר למודל דומה לזה שבעוטף. עלות ממ"ד בצפון מוערכת ב-220,000 ש"ח. עוד צוין כי נתוני המקלוט בדוחות אינם בהכרח כוללים מקלטים ציבוריים, וכי יש פערים בין אזורים גם מבחינת הנחיות ההתגוננות והנגישות למיגון בזמן התרעה. - נציגי פקע"ר ציינו כי בעקבות החלטת קבינט ודיונים במל"ל גובשה תוכנית מיגון לצפון ולדרום, שתנוהל בוועדה בראשות מפקד פקע"ר לקביעת סדרי עדיפויות. יש פערים בניהול התקציבים, חלקם תחת אג"ת, והוצגו כ-2.7 מיליארד ש"ח עד2025 (כ-700 מיליון ש"ח עד 2024 והיתר ל-2025-2026). עוד צוין כי משרד האוצר הקצה כ-3 מיליארד ש"ח למשרדי ממשלה ללא תעדוף ביטחוני ברור, וכ-700 מיליון ש"ח, שייעודם אינו מובהר, הוקצו למשרד החינוך. בנושא מוסדות חינוך פורסם קול קורא לטווח 45-9 ק"מ והתקבלו מעל 300 בקשות, אך חלים עיכובים תקציביים ותזרימיים, והקמת מרחב מוגן אורכת חצי שנה עד שנה. נוסף לכך, הותקנו שמונהמיגוניות באל-קסום, נעשות התאמות, ומפונות מיגוניות שאינן נדרשות. עוד הוצגה תוכנית "מיגון מיטבי", המבוססת על מיפוי קיים ובשיתוף רשויות מקומיות, הרשות היא הגורם האחראי, ופקע"ר הוא גורם מלווה. צוין כי אחוזי המיגון מחושבים לאחר מיצוי מקלוט ציבורי, וכי הוראות השעה לצמצום פערי מיגון עדיין בתוקף והן יוארכו, עם שימוש בלמעלה מ-12,000 בקשות. - מ"מ ראש עיריית נוף הגליל ציין כי הוקצה תקציב לתחזוקת כ-1,000 מקלטים משותפים, אך נדרשת החלטת ממשלה לקידום התחדשות עירונית בשכונות ותיקות באמצעות קרקע משלימה ללא עלות לרשויות. - סגן ראש עיריית חיפה ציין כי כ-40%מתושבי העיר חיים ללא מיגון, כי זמן ההגעה למקלט לעיתים ארוך מזמן ההתרעה, וכי העירייה השקיעה כ-10 מיליון ש"ח בשיקום מקלטים, אך נדרשת תמיכת ממשלה בהקמת מקלטים ציבוריים נוספים. - ראש המועצה המקומית חצור הגלילית ציין כי נדרשת התייחסות ייחודית ליישוב בתחום שיפור המיגון, ההנגשה והשיפוץ. לדבריו, אף שהיישוב הוקם בשנת 1952 ונמצא באזור סיכון לרעידות אדמה, קיימים בו פערי מיגון משמעותיים, והוא אינו מקבל מענה מספק. עוד ציין כי מתוכננים פרויקטים של התחדשות עירונית בהיקף של אלפי יחידות דיור, אך יישומם מצוי בשלב התחלתי בלבד, ונדרש תמרוץ ממשלתי ותוכנית סדורה לפריפריה. - סגנית ראש המועצה האזורית גליל עליון ציינה כי ביישובי 1-0 ק"מ כ-15% מהממ"דים טרם נמסרו, וכי בקיבוצים בטווח 5-1 ק"מ יש בעיית מימוש בשל פער בין סיוע המדינה בכ-132,000 ש"ח לבין עלות בנייה של כ-200,000 ש"ח; בשל פער זה נמנע מהתושבים חלק מהבנייה. הועלתה דרישה להרחבת המענה עד 9-5 ק"מ ולמימון רטרואקטיבי. - ראש המועצה המקומית גוש חלב ציין כי היישוב נמצא במרחק של כ-4 ק"מ מהגבול וסובל מכ-60% חוסר מיגון, והדגיש כי יש צורך בקידום פתרון שימנע פינוי עתידי. לדבריו, קיימים חסמים תכנוניים וקנייניים, ויש לאפשר היתר לממ"ד בנפרד מהבית. 70 - סגן ראש המועצה המקומית קצרין ציין כי תוכנית מיגון הצפון כמעט ואינה מתקדמת ביישוב, הסובל גם מסיכון גבוה לרעידות אדמה, וכי כ-80מקלטים אינם מתוחזקים ונעשה שימוש בתקציבי חירום לשיקום חלקי בלבד. הוא ביקש סיוע לחיזוק המקלטים הציבוריים, כולל במוסדות חינוך ובשכונות מוחלשות. - נציג המועצה המקומית פסוטה ציין כי היישוב במרחק כ-3.5 ק"מ מהגבול וכ-60% מבתי האב אינם ממוגנים, וכן כי העלויות גבוהות וכי עומס הביורוקרטיה רב, כולל תשלום של כ-20,000 ש"ח להגשת בקשות. הוא ביקש להרחיב את הפטור מהיתר לבניית ממ"דים גם לבניינים בני שלוש קומות. - ראש מינהלת מגן צפון במשרד הביטחון ציין כי עד 7 באוקטובר 2023 נמסרו 196 ממ"דים מתוך כ-3,000 ביישובי 1-0 ק"מ, וכי ממאי 2024 נוספו כ-600 ממ"דים לאחר פתיחת מכרזים חדשים. לדבריו, כיום פועלים ב-21 יישובים במקביל, וכי תאריך היעד להשלמת כ-80% מהממ"דים הוא סוף 2026. ביישובי5-1 ק"מ הוקם מוקד ייעודי לאישור מהיר מול פקע"ר, וניתן גם סיוע יזום לתושבים להשלמת בקשות. עוד צוין כי לפני תחילת המלחמה ובמהלכה שופצו כ-1,000מקלטים ציבוריים,וכעת מקודמת תוכנית לשיפוץ כ-500נוספים. כמו כן, הוא ציין כי מתקיימים דיונים עם משרד האוצר לגבי תקצוב יישובי 9-5 ק"מ, וכי העדיפות במדיניות היא למיגון צמוד דירה ביישובי 5-0 ק"מ. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה דורשת מהנהלת הבית לאפשר השתתפות פיזית של נציגי הממשלה על פי נחיצותם לדיון. - עלות המלחמה, שיש לה יעדים חשובים ואסטרטגיים, היא עשרות רבות של מיליארדי ש"ח; הדיון עוסק במתן יכולת למדינה לבצע את המהלכים הביטחוניים בהשקעת אחוזים אחדים מהעלות הכוללת באמצעות סגירת פערי המיגון. הוועדה מצפה מהממשלה לתמרץ את המשך מיגון התושבים בקו העימות, כגון תקצוב אישור למימון רטרואקטיבי, הקלות רגולטוריות ועוד. - בהתאם להמלצת המבקר, הוועדה מבקשת מראש הממשלה להביא לדיון מחודש בקבינט את סוגיית פערי המיגון, ולפעול לגיבוש תוכנית לאומית מתוקצבת שתתאפיין בראייה אחודה, מנוהלת ומרכזית. - הוועדה מבקשת מהממשלה לתקצב את הרשויות המקומיות כך שיוכלו לממש את חובתן להבטיח את תקינות המקלטים הפרטיים המשותפים. - הוועדה מבקשת מהמועצה המקומית פסוטה להעביר את הבעיות ואת ההצעות הקונקרטיות. - הוועדה סבורה שעל הממשלה לתקצב באופן ייחודי את השלמת פערי המיגון במערכות החינוך. - הוועדה מבקשת ממבקר המדינה לבחון את סוגיית קול קורא למיגון גני הילדים, שנפסל בשנת 2025. - הוועדה מבקשת ממשרד האוצר להבהיר מדוע נעצר הקול קורא למיגון גני הילדים. - הוועדה מבקשת ממשרד החינוך ומפקע"ר להאיץ את פתרונות המיגון בחברה הערבית, בפרט בחברה הבדואית. 71 - הוועדה מבקשת מאג"ת במשרד האוצר להעביר דיווח מסודר של מקורות ידועים על תקציבי המיגון, ובכלל זה להבהיר אם התקצוב נובע כולו מהחלטה ב302, מה מקור התקציב שסכומו3מיליארד ש"ח, העובר למשרדים האחרים, מי מנהל את התעדוף, ומהם היחסים המקצועיים בין מפקד פקע"ר לאג"ת במשרד האוצר. - הוועדה סבורה שיש לעודד פרויקטים של התחדשות עירונית שיכללו רכיבי מיגון וחיזוק מבנים. העידוד יכול להתבטא הן בתקצוב ישיר והן בהקצאת קרקעות משלימות. - הוועדה התרשמה שיש לתכנן בניית מקלטים ציבוריים במרחב של בנייה ישנה, נטולת מקלטים פרטיים משותפים. - הוועדה מבקשת מפקע"ר להשיב בכתב על השאלות שהעבירה הוועדה טרם הדיון. - הוועדה תתכנס עם פקע"ר, עם מל"ל, עם רח"ל ועם משרד האוצר לישיבה בנושא: הניהול הכולל של סגירת הפערים למיגון. 72 הכנסת ועדת החינוך, התרבות והספורט הוועדה לענייני ביקורת המדינה 097016-2026 יום רביעי, כ"ב באדר התשפ"ו 11במרץ2026 לכבוד לכבוד לכבוד יואב קיש מר מתניהו אנגלמן ח"כ ישראל כ"ץ שר החינוך מבקר המדינה שר הביטחון מכובדיי, למידה בחירום - תמונת מצב היערכות מערכת החינוך ללמידה במצב חירום והפעלתה במלחמת חרבות ברזל, דוח מבקר המדינה 2026 מערכת החינוך היא מרכיב מרכזי בחוסנה של מדינת ישראל. על פי דוח מבקר המדינה, למרות הפקת לקחי תקופת הקורונה הלמידה מרחוק לא הייתה אפקטיבית דיה, והפערים בתשתיות ובמוכנות בין תלמידים ומוסדות חינוך נותרו משמעותיים. עם זאת, בתקופות חירום למידה מרחוק משמשת כלי חשוב בעיקר לשמירה על קשר בין התלמידים לצוותים החינוכיים ולחיזוק החוסן האישי והחברתי של התלמידים. על פי נתוני משרד החינוך, נכון ל-9 במרץ השתתפו בלמידה מקוונת כ-1.1 מיליון תלמידים, כ-68% מכלל תלמידי בתי הספר (לא כולל החינוך החרדי); מדובר בעלייה קלה יחסית לימים הראשונים של הלמידה בחירום. פילוח ההשתתפות לפי שכבות גיל מעיד על שיעור השתתפות של כ-74% בחטיבות הביניים, של כ-67% בבתי הספר היסודיים ושל כ-65% בחטיבות העליונות. נתונים אלו אינם כוללים את מוסדות החינוך במחוז החרדי, שבהם דפוסי הלמידה מרחוק שונים. עם זאת, עדיין קיימים פערים משמעותיים בנגישות לאמצעים הדרושים ללמידה מקוונת: שליש מההורים דיווחו כי לילדיהם אין כל האמצעים הדרושים להשתתפות בלמידה מרחוק. בסקר שנערך בקרב מנהלי בתי ספר נמצא כי ב-72% מבתי הספר חסרים לתלמידים אמצעי קצה או ציוד תקשוב הדרושים ללמידה מקוונת, וב-48% מהמקרים גם למורים עצמם חסרים אמצעים אלו. האחריות לרכישת ציוד תקשוב ואמצעי קצה מצויה במסגרת התקצוב של תוכנית הגפ"ן. לדברי נציגי התלמידים, מאז תחילת המבצע לא פורסמה הנחיה חד-משמעית שלא לקיים בחינות. בעקבות כך יש תלמידים הנדרשים לגשת למבחנים ולהגיש עבודות שהן חלק משמעותי מהציון הסופי, ודרישות אלו מקשות עליהם בתקופה מורכבת זו. במסגרת המענים שנתן משרד החינוך, הופעלו שמרטפיות לילדי עובדים חיוניים, נפתחו 14 מרכזי "יחד" עבור מפונים, שבהם ניתנו מענים חינוכיים וחברתיים לתלמידים, והופעלו מסגרות לנוער בסיכון הפועלות במועדוניות ומספקות פעילויות בלתי פורמליות בסמיכות למרחב מוגן. נוסף לכך, אלפי בני נוער משתתפים בפעילויות התנדבות ברחבי הארץ. כמו כן, משרד החינוך הפעיל קו חירום הפועל 24 שעות ביממה, וכן הוקמו מינהלת קליטת מפונים מחוסרי גג ומינהלת נפגעים המספקת מענה למשפחות ולילדים שנפגעו. המשרד מקיים פורום יומי המשותף להנהגת ההורים, לנציגי ארגוני הגיל הרך, למועצת התלמידים והנוער הארצית, לרשויות מקומיות ולרשתות החינוך, ומטרתו להבטיח תיאום מלא בין כלל הגורמים המעורבים במערכת. 73 תורת ההפעלה של מערכת החינוך בשעת חירום מתבססת על כמה עקרונות מרכזיים: שמירה על קשר רציף בין תלמידים לצוותים החינוכיים, קיום למידה בעת חירום באמצעות מערכי פעילות מותאמים ומתן מענה רגשי וחברתי לצד המשך למידה מקצועית ככל שאפשר. החלטות הוועדות: 1. הוועדות מדגישות כי ביטחונם ובטיחותם של התלמידים ועובדי החינוך הם בראש סדר העדיפויות. 2. הוועדות מודות למשרד החינוך על הפעולות שננקטו כדי לאפשר רצף למידה בטוח עבור התלמידים. 3. הוועדות מבקשות להביע חיזוק ותמיכה בתלמידים ובצוותים החינוכיים בתקופה מורכבת זו. 4. הוועדות קוראות לכלל הגורמים הרלוונטיים לפעול בשיתוף פעולה למען תלמידי ישראל. 5. הוועדות רואות חשיבות בתרגול הלמידה מרחוק באופן שוטף ולא רק בשעת חירום. 6. הוועדות שמעו על הקשיים הטכניים בהפעלת הלמידה מרחוק וקוראות למשרד החינוך לספק מענה מיידי לצורכי התלמידים והצוותים החינוכיים. 7. הוועדות מבקשות ממשרד החינוך לבחון מדוע מתווה הלמידה בחירום משנת 2023 עבור תלמידי החינוך המיוחד אינו מיושם בפועל. 8. הוועדות קוראות למשרד החינוך להפגין גמישות ולהתחשב בתלמידים המתקשים בלמידה בתקופה מורכבת זו, הן בהיבט הפדגוגי והן בהיבט הרגשי. כמו כן, הן קוראות לפעול לחיזוק חוסנם האישי ולסייע להם בפיתוח כישורי חיים, ולא להתמקד בלימוד החומר הלימודי בלבד. 9. הוועדות קוראות למשרד החינוך לבחון את מתווה הלמידה בעת חירום שהציעה מועצת התלמידים והנוער הארצית, ולהתייחס אליה. 10. הוועדות קוראות לפיקוד העורף לשתף את משרד החינוך בקבלת ההחלטות בתקופה זו ולראות בו צד משמעותי. 11. בשבוע הבא יקיימו הוועדות ישיבת המשך בנושא: למידה בחירום – אתגרים בחינוך המיוחד ובגיל הרך. בברכה, בברכה, ח"כ צבי ידידיה סוכות ח"כ אלון שוסטר יו"ר ועדת החינוך התרבות והספורט יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה 74 ההיערכות והפעילות של רשות המיסים לפיצוי בגין נזקי מלחמה, דוח מיוחד 2026 - ישיבת מעקב הקדמה ביום כ"ז באדר תשפ"ו, 16 במרץ 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא ההיערכות והפעילות של רשות המיסים לפיצוי בגין נזקי מלחמה, דוח מיוחד 2026 - ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, רשות המיסים, משרד האוצר, מינהלת תקומה, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד הבינוי והשיכון, משרד החקלאות וביטחון המזון, משרד המשפטים, מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי, המועצה האזורית חוף אשקלון, המועצה האזורית שער הנגב, עיריית אילת, עיריית באר שבע, איגוד לשכות המסחר, לין שון ספנות בע"מ, התאחדות האיכרים בישראל, פורום העצמאים והפרילנסרים, להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל, התאחדות חקלאי ישראל, תנועת האיחוד החקלאי, ארגון מגדלי הפירות, פרי בראשית, התאחדות התעשיינים בישראל, הפורום להתחדשות עירונית, ארגון חברות ההסעה בישראל, קו לעובד, אגודת מורי הדרך, נשיאות המגזר העסקי, איגוד שחקני המסך-שח"ם, הפורום למאבק בעוני ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה חלק מהליקויים שהוזכרו בדוח עדיין קיימים, בהם פיצוי בגין נזק ישיר, פעילות ועדות הערר, מנגנון הביטוח הקיים (כמעט ולא מנוצל), ניהול הכספים בקרן בהיבטים הקשורים להערכת גובה יתרת הקרן, תשלום ביתר, הסדרת תנאי הזכאות לפיצויים עקיפים, חקיקה שתוקפה קבוע כדי למנוע התארכות תהליכים, חוסר ודאות ומניעת פגיעה בעסקים. בדוח הובאה התייחסות להסדרת תהליכי עבודה מראש ולחלוקת אחריות בנוגע לשיקום רחובות שנפגעו, וכן הובאה התייחסות לצורך בהסדרת נוהל עבודה בין רשות המיסים למשרד הבינוי והשיכון. סיכומי הוועדה - נציג איגוד לשכות המסחר ציין כי בעקבות המעבר למתכונת משק חיוני חדלו מאות אלפי עסקים מפעילות, ולכן יש לפצות עובדים ששכרם קוצץ בכ-25% ולבחון מתווה חל"ת לסירוגין להורים לילדים עד גיל 14. כמו כן, הוא טען כי יש לעדכן את מתווה הפיצויים כך שיובאו בחשבון גם עסקים בצמיחה וביום תחילת הלחימה, וכי תקרות הפיצוי צריכות להיגזר ממשך המלחמה. - נשיא התאחדות האיכרים בישראל ויו"ר נשיאות המגזר העסקי ציין כי אושר מתווה הפיצויים "שאגת הארי" המעניק מענה רחב לעסקים, אך עדיין קיימים פערים ביישום. לדבריו, ועדת הערר במשרד המשפטים, האמורה לייעל את ההליכים, אינה פועלת. הוא ציין כי יישובי הצפון שפונו מקבלים פיצוי במסלולים שונים, כולל מסלול אדום של פיצוי מלא בניכוי הוצאות, וכי סוגיית ההצמדה צפויה להיסגר בוועדת הכספים. הוא הוסיף כי טרם הושגו הסכמות לגבי מתווההחל"ת ולגבי עסקים גדולים מעל400 מיליון ש"ח שאינם זכאים לפיצוי. לבסוף, הוא קרא להגמשת הקרן בערבות מדינה שאינה מופעלת כעת, אף שבעבר שימשה כלי סיוע מרכזי. 75 - נציג משרד האוצר ציין כי בשנת 2023 הסתיימו מענקי חוב בהיקף של כ-650 מיליון ש"ח, וכי כיום יתרת החוב עומדת על כ-200 מיליון ש"ח. לדבריו, בשנה האחרונה נגבו כ-130 מיליון ש"ח, הגבייה החודשית עומדת על כ-12 מיליון ש"ח, ומרבית החובות צפויים להמשיך ולהיגבות מעסקים. עוד הסביר כי הקרן היא רישומית, ומתבססת על גביית מס רכוש ומס רכישה; בשנה החולפת בוצעה הפרשה מלאה של 100%, ובקרן יש כיום כ-13 מיליארד ש"ח. לדבריו, הכנסות ממס רכישה מועברות לחשכ"ל ומשמשות לצרכים שוטפים. הוא הוסיף כי קיימת מחלוקת עם משרד המשפטים בנושא. לשיטתו, רשות המיסים נמצאת בניגוד עניינים, ואף הועבר מכתב בנושא למנכ"ל משרד המשפטים. לסיום ציין כי קרן הפיצויים היא זו שאמורה לטפל גם בהליכי הערר. - נציג רשות המיסים ומנהל קרן הפיצויים ציין כי הנזק העקיף ממלחמת חרבות ברזל נאמד במיליארד ש"ח, וכי מרבית הסכומים נגבים כהחזרי מס וצפויים להיגבות במלואם. לדבריו, קיימים כ-1,600 תביעות במסלול האדום בחקלאות, מהן כ-400 עדיין בטיפול, בעיקר במקרים מורכבים של השבתת פעילות ונזקים ליבולים ולמטעים בעיקר בצפון. עוד הוא ציין כי פותח מסלול ורוד להקלת תהליכים, וכי במסלול הארצי קיימת היערכות למתווה מגירה שייכנס לפעולה בתוך 48 שעות מרגע אישור ועדת הכספים. לדבריו, כבר בשבוע הראשון למלחמה גובש מתווה עם המגזר העסקי, המבוסס על דיווחי מע"מ, וכי %70 מהתשלומים מבוצעים כבר בשלב סגירת התיק. נוסף לכך, הוסבר כי יש שלושה מסלולי טיפול עיקריים: מסלול מהיר לנזקים עד 30,000 ש"ח; מסלול שמאי לפיצוי כספי מלא; ומסלול ייעודי לאוכלוסיות מוחלשות באמצעות חברת עמיגור. צוין גם כי יש מסלול ייעודי למשרתי מילואים בשיתוף משרד הביטחון, וכי לפניות דרך מערכת CRM ניתנת התייחסות מהירה, בתוך כארבע שעות. - מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות ציין כי מרבית המגדלים קיבלו את המגיע להם, אך עדיין קיימות כ-220תביעות פתוחות, וחלק מהמגדלים נותרו עםנזקים משמעותיים טרם סיימו את ההליך. - נציג האיחוד החקלאי ציין כי קיימות כ-219 תביעות פתוחות. הוא ביקש נתונים על היקף התביעות שהוגשו ונסגרו במסלולים השונים (אדום וורוד), והדגיש את הצורך בקיצור זמני הטיפול בשל אחריות לביטחון המזון. - סגן נשיא להב ציין כי נדרש נוהל אחיד ופשוט יותר להגשת תביעות, שכן כיום ההליך מורכב ולעיתים נמשך חודשים ואף מחייב החזרי כספים. הוא הציע לקצר את זמני הטיפול לשניים-שלושה חודשים, להסתייע בקבלני משנה, ולהנגיש מידע מלא במערכות הדיווח (כגון נתוני מחזור חודשי) כדי לצמצם טעויות ולהקל על המייצגים. - נציג לי שון ספנות בע"מ ציין כי למלחמה השפעה קשה על ענף הדיג; מטעני דגים טריים נתקעים בנמלי ביניים, ונגרם נזק של כ-300,000 יורו שאינו מכוסה ביטוחית במקרי מלחמה. - מייסד פורום העצמאים והפרילנסרים ציין כי ענפי התרבות והתיירות נפגעו קשות, וכי טרם אושרו תקנות בוועדת הכספים למתווה הפיצויים. לדבריו, יש חוסר ודאות לקראת החגים בעניין גובה הפיצויים, וציין כי נותרה סוגיה לא פתורה - עובדים שעתיים ללא קביעות נותרים ללא מענה על ימי עבודה שאבדו. 76 - נציג התאחדות התעשיינים בישראל ציין כי יש אפליה כלפי עסקים שחזרו מוקדם לפעילות, וכי קיצור מתווה ה-14 יום יוצר תמריץ שלילי לחזרה לעבודה. הוא התריע מפני פגיעה בשרשרת הערך, בייחוד בעסקים גדולים ששוויים גבוה מ-400 מיליון ש"ח ובספקיהם, והוסיף כי קיימת אי-התאמה בין לוחות הזמנים של קרן הפיצויים לבין עבודת הכנסת והמשק. - נציגת קו לעובד ציינה כי מתקבלות פניות רבות לגבי שכר עובדים בתקופת המבצע, וכי טרם גובש מתווה מוסדר בוועדת הכספים. לדבריה, יש צורך בתוכנית מגירה לשעת חירום שתגדיר מראש את זכויות העובדים ואת מנגנון הפיצוי למעסיקים, וכן כי יש לשאוף לצמצום העומס הביורוקרטי. היא הדגישה כי חל"ת אינה פתרון מספק, וכי המעסיקים נדרשים לשאת בעלות השכר לפני קבלת החזר מהמדינה. - נציג מינהלת תקומה הדגיש את הצורך בשקיפות מצד רשות המיסים בטיפול בתביעות ובלוחות הזמנים לפיצוי, וכן בקידום מסלולים פשוטים ומהירים להעברת תשלומים לחקלאים. - נציג משרד החקלאות וביטחון המזון ציין כי המשרד מלווה מקצועית את החקלאים בהגשת תביעות למס רכוש, כי מונה פרויקטור ייעודי למגדלי הטלה, וכי הועברו פיצויים בהיקף של כ-45 מיליון ש"ח. - נציג משרד הכלכלה והתעשייה ציין כי יש לקדם תהליכים אוטומטיים המבוססים על נתונים קיימים כדי לצמצם ביורוקרטיה ולהקל על עסקים, והביע תמיכה בסיוע לעסקים גדולים ששוויים גבוה מ-400 מיליון ש"ח. הוא הדגיש את מורכבות המסלול האדום בצפון וציין כי קרן מס רכוש נדרשת בשל היעדר כיסוי ביטוחי לאירועי מלחמה. - נציגי משרד המשפטים ציינו כי ועדות הערר פועלות כבתי דין מינהליים בכפוף למשרד הרלוונטי, וכי משרד המשפטים אינו משמש כהנהלה לכלל בתי הדין. לדבריהם, הפתרון המוצע הוא קידום חקיקה באמצעות רשות המיסים בהקפדה על שימוש בכספי הקרן בהתאם לייעודם החוקי. - נציגי משרד הבינוי והשיכון ציינו כי היקף הצורך בסיוע נמוך מהיקף זה במבצע עם כלביא, וכי הרשויות המקומיות מעניקות מענה טוב למפונים. עוד צוין כי המשרד סייע באיתור דירות למפונים השוהים במלונות, וכי קיימים פערים בין הרשויות מבחינת יכולת ההתארגנות לאחר פגיעה. נוסף לכך, הודגשה החשיבות של מערכות טכנולוגיות לניהול נתונים ושל סיוע מדינתי לרשויות מתקשות. - נציג חקלאות ממושב נטועה ציין כי במהלך המלחמה נמנעה גישה למטעים הסמוכים לגבול, וכי המשק נפגע קשות. לדבריו, עד 2024 התנהל ליווי טוב מצד מס רכוש, אולם מאז חל נתק, והוצאות השיקום נאמדות ב-5 מיליון ש"ח. - נציגת הפורום למאבק בעוני העלתה קושי של דיירים במצב כלכלי מורכב לבצע תיקונים בעצמם, וציינה כי קבלנים בצפון מסרבים לעבוד בסכומים המאושרים. לפיכך היא ביקשה לבחון אפשרות שמס רכוש יבצע את התיקונים ישירות באמצעות קבלנים מטעמו. 77 החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מבקשת להוקיר את פעילות בעלי העסקים השונים הנושאים בנטל האזרחי ולהודות לעובדי מס רכוש על המחויבות והמקצועיות. - הוועדה תקיים ישיבת מעקב בחודש מרץ2027כדי לעקוב אחר קצב גביית המענקים שניתנו ביתר. - הוועדה מצפה מוועדת הכספים לסייע בנקודות אלו: חל"ת, פיצוי על חמשת הימים הראשונים למבצע שאגת הארי, תקרות הפיצוי לחברות ששוויין גבוה מ-400 מיליון ש"ח, עובדים שעתיים ואירועים מתוכננים וכיוצ"ב. - הוועדה דורשת ממשרד האוצר להיות פרואקטיבי ולהניח מיידית את התקנות על שולחן ועדת הכספים. - הוועדה רואה חשיבות בנוהל לחיצת כפתור - חקיקה שתקצר תהליכים, וייקבעו בה עקרונות ידועים נוסף להשארת גמישות. - הוועדה מצפה מרשות המיסים וממשרד האוצר לקדם את החקיקה בנוגע לבית הדין המינהלי וכן לקבל סיוע מקצועי. - הוועדה מבקשת תיאום בין משרד הבינוי והשיכון למס רכוש כדי לסייע בחקיקה שנמצאת על שולחנה של ועדת הפנים והגנת הסביבה בנוגע להסדרת שיקום אתרי הרס. 78 פעילות השירות הפסיכולוגי-חינוכי (שפ"ח) למענה רגשי ונפשי בשגרה ובמלחמת חרבות ברזל, דוח ביקורת על השלטון המקומי 2025 הקדמה ביום כ"ז באדר תשפ"ו,16 במרץ2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא: פעילות השירות הפסיכולוגי-חינוכי למענה רגשי ונפשי בשגרה ובמלחמת חרבות ברזל, דוח ביקורת על השלטון המקומי 2025. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, משרד האוצר, מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי, עיריית אשקלון, עיריית לוד, עיריית נתניה, המועצה האזורית מטה אשר, המועצה האזורית דרום השרון, עיריית טבריה, הסתדרות הפסיכולוגים בישראל, פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית, המועצה לשלום הילד, הסתדרות העובדים הכללית החדשה, הקואליציה הישראלית לטראומה, הנהגת ההורים הארצית, יה"ת - האגודה הישראלית לטיפול באמצעות אומנויות, איגוד מנהלי השירותים הפסיכולוגיים החינוכיים בישראל, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית, בתי ספר לתקשורת, פורום נשות המילואימניקים, מועצת התלמידים והנוער הארצית ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה השירות הפסיכולוגי במסגרת השלטון המקומי הוא המערך הנפשי הזמין לכל ילד בישראל, ובמסגרת תפקידו הוא צריך להיות נגיש לצוותי הוראה ולהורים. משרד החינוך הוא הגורם המנחה והוא משתתף בתקציבים, ומשרד הבריאות הוא המכיר בשפ"ח. הביקורת התחילה לפני מלחמת חרבות ברזל, והורחבה לאחר פרוץ המלחמה בהיבט של חירום. להלן הנושאים העיקריים שנבדקו: היערכות ארגונית בשפ"חים - תקינת כוח אדם, הכרה להתמחות ומניעת העסקת עברייני מין; תמהיל השירות - רמת השירות, תוכניות עבודה וממשקי עבודה עם הרשות המקומית; תיקונים בחוק חינוך מיוחד - השפעת התיקונים על עבודת הפסיכולוגים החינוכיים; סביבת עבודה ודיגיטציה - תשתיות ותנאים פיזיים, מערכות מחשוב ואבטחת מידע; תפקוד בשעת חירום (חרבות ברזל)- איסוף מידע וניהולו, תגבור כוח אדם ומענים לצרכים בחירום. נתוני מפתח: שיעור העלייה במספר הטיפולים שערכו פסיכולוגים חינוכיים של משרד החינוך לתלמידים בסיכון אובדני בין שנת מגפת הקורונה, 2020, לבין שנת היציאה ההדרגתית מהמגפה, 2021, הוא כ-43%. בחברה הערבית כ-62.3%מההורים לילדים בני שלוש עד18עם קשיים אינם מכירים את השירותים הניתנים בשפ"ח, בחברה החרדית כ-54%, ובחברה היהודית כ-30.1%. שיעור התלמידים בכיתות ז'-י"ב שחוו סימפטומים פסיכוסומטיים (גופניים) פעם ביום לפחות וכמעט מדי יום ביומו בין אוקטובר 2023 לינואר 2024, הוא כ-53%. משך ההמתנה הממוצע לקבלת שירות ראשוני בשפ"חים הוא כ-54.6 ימים; לעומת זאת, בקופות החולים משך ההמתנה הוא כ-89.7 ימים, ואצל מטפל פרטי כ-36.7 ימים. משרת פסיכולוג אחת מוקצית עבור 1,000 תלמידים בכיתות ב'–י"ב בחינוך הרגיל, על פי מפתח התקינה של משרד החינוך. בגילי גן עד כיתה א' בחינוך הרגיל התקינה עומדת על 1 ל-500. %96 ו-34% – שיעורי הכיסוי בשנת 2023 בשפ"חים של עיריית לוד ועיריית טייבה, בהתאמה. 79 שיעור תוספת המשרות הנדרשת להערכת מנהלי השפ"חים כדי לתת מענה מיטבי לצורכי השפ"ח שבניהולם ביחס ל-3,370 המשרות המאושרות, נכון לנובמבר 2022 כ-47%. שיעור הפסיכולוגים שלגביהם הועבר מהרשויות המקומיות שנבדקו, אישור על היעדר הרשעה בעבירת מין בהתאם לחוק למניעת העסקה של עברייני מין כ-32% בלבד. ליקויים: משרד החינוך לא עדכן את מפתח התקינה יותר מ-35 שנים למרות הגידול שחל בשנים האחרונות בצריכת שירותים פסיכולוגיים. על משרד החינוך לפעול לגיבוש מדדים וקריטריונים עדכניים להקצאת משרות של פסיכולוגים חינוכיים, ולבחון את מפתח התקינה הנוכחי על פי מדדים וקריטריונים אלו כדי לאפשר למשרד לקבל תמונת מצב מהימנה בנוגע לאיוש התקנים לעומת הצרכים. מומלץ כי יגובשו יעדים לאיוש התקנים. היכרות השירות - כ-61.4% מכלל ההורים לילדים עם קשיים רגשיים, חברתיים או לימודיים לא פנו לשפ"ח. הסיבה העיקרית הייתה אי-הכרת השירות. על משרד החינוך והרשויות המקומיות לשתף פעולה לגיבוש דרכים להעלאת המודעות בקרב ציבור ההורים ובמסגרות החינוך לקיומו של השירות. מומלץ למפות את הסיבות למודעות הנמוכה, בייחוד בקרב הציבור הערבי והחרדי, ולגבש תוכנית פעולה הכוללת יעדים ומדדי ביצוע להעלאת המודעות. שפ"חים מוכרים להתמחות - נמצא פער ניכר בשיעור השפ"חים הלא-מוכרים להתמחות ברשויות מקומיות לא-יהודיות (כ-45.9% לעומת כ-17.1% ברשויות יהודיות). מומלץ למשרדי החינוך והבריאות לגבש תוכנית עבודה משותפת לקידום ההכרה בשפ"חים שאינם מוכרים להתמחות. מומלץ לרשויות המקומיות להסיר את החסמים המונעים את קבלת ההכרה (כגון ליקויים במבנה או היעדר מנהל לשפ"ח). תיקוני חוק חינוך מיוחד - התיקונים לחוק החינוך המיוחד הביאו לעלייה של כ-112.3% במספר הדיונים שבהם השתתפו פסיכולוגים, מה שגרם להסטת שעות עבודה רבות לטובת הכנה לדיוני ועדות חינוך מיוחד והשתתפות בהן. מומלץ למשרד החינוך לעדכן את הקצאת משרות הפסיכולוגים החינוכיים, ולהתאים את היקף המשימות המוטלות עליהם להיקף כוח האדם המועסק, לנוכח הגידול בהיקף התשומות המוקצות לעבודת הוועדות והשפעתן על עבודת הפסיכולוגים. תנאים פיזיים בשפ"חים - בשפ"חים של הרשויות שנבדקו נמצאו מפגעי תחזוקה (סדקים, טיח מתפורר ורטיבות) וליקויי בטיחות הכוללים ארונות חשמל חשופים ושקעים שבורים המהווים סכנה. בשפ"חים שנבדקו נמצא כי הם אינם ממוגנים, או שפתרון המיגון אינו מספק. מומלץ למשרד החינוך לקבוע בנוהל את התקנים לתנאי העבודה הפיזיים שהרשויות יחויבו לעמוד בהם. מומלץ לרשויות המקומיות להתאים את התנאים הפיזיים בשפ"ח ולתקן ליקויי בטיחות בהם. דיגיטציה ואיסוף מידע - בחלוף כארבע שנים ממועד סיומה של ביקורת קודמת משרד החינוך לא סיים הליך הקמת מערכת מחשוב לניהול עבודת השפ"חים. משרד החינוך אינו אוסף ומנתח מידע קריטי לצורכי מעקב ובקרה, קבלת החלטות וקביעת מדיניות. משרד החינוך אסף נתונים על התערבויות בעת חירום רק בחודשיים הראשונים למלחמה. בהיעדר מערכת ממוחשבת המידע נאסף באמצעות סקר אנונימי באתר פרטי, דבר העלול לפגוע בדיוק הנתונים ובאבטחת המידע. מומלץ למשרד החינוך להשלים את הליך האפיון והפיתוח של המערכת הממוחשבת לניהול השפ"חים כדי לאפשר קבלת תמונת מצב מהימנה ועדכנית על פעילות השפ"חים ועל מצבם בעת שגרה וביתר שאת בעת חירום. 80 אבטחת מידע - משרד החינוך לא פרסם הנחיות מעודכנות הנוגעות לאבטחת מידע בזמן עבודה מרחוק ולתיעוד ולשמירה של רשומות פסיכולוגיות וירטואליות בשפ"חים בעיתות שגרה וחירום. לחלק מהפסיכולוגים החינוכיים אין דרך אחרת לקיים תקשורת לצורכי עבודה אלא באמצעות תיבות דוא"ל פרטיות. על משרד החינוך לעדכן את הנחיותיו בנושא אבטחת מידע, שמירת רשומות פסיכולוגיות דיגיטליות ואופן העברתן בין גורמים שונים בתוך השפ"ח ומחוצה לו בעיתות שגרה וחירום. על כל הרשויות המקומיות לספק תיבת דוא"ל רשותית לכלל הפסיכולוגים בשפ"ח. הנחיות לחירום - הנחיות כתובות לתיאום בין שפ"חים (קולטים ומפונים) פורסמו על ידי משרד החינוך רק שמונה שבועות לאחר פרוץ המלחמה. ההנחיות לא כללו הוראות אופרטיביות או מסמכי עזר להסדרת הקשרים בין המנהלים של השפ"חים. מומלץ למשרד החינוך לקיים הליך הפקת לקחים ולפתח, על בסיס מסקנותיו, "ארגז כלים" ישים שבו יוכלו מנהלי השפ"חים והפסיכולוגים המחוזיים לעשות שימוש באירועי חירום נקודתיים או מתמשכים. תגבור בחירום - במערך התגבור, באמצעות זכיין שהקים משרד החינוך בעקבות המלחמה, השתמשו מספר מצומצם של רשויות (בין8-6שפ"חים). למרות הצורךהדחוף, רק כשלושה חודשים מפרוץ המלחמה התאפשר למרבית מנהלי השפ"חים להרחיב את המענים לתלמידים והורים ולצוותי החינוך באמצעות ערוץ "סלי התגבור". משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את משרד החינוך על אישור כלל הבקשות להרחבת מעני השפ"חים באמצעות סלי התגבור. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד החינוך לבחון את הסיבות להתארכות לוחות הזמנים לאישור סלי התגבור ולפעול לגיבוש מנגנונים מותאמים למתן מענים מהירים באירועי חירום עתידיים. התקבל דיווח ממשרד החינוך על פעולות שנעשו לתיקון הליקויים כדי שהשירות יהיה זמין יותר לאזרחים, אך יש דברים נוספים שיש להתקדם בהם למען הילדים ובני הנוער. סיכומי הוועדה - נציגת משרד החינוך ציינה כי במערכת השפ"ח פועלים 3,638 פסיכולוגים חינוכיים, כאשר מאוישים 2,684 תקנים, ובשנים האחרונות נוספו מעל 230 תקנים בעקבות הסכם השכר החדש. לדבריה, מפתח התקינה אינו מהווה חסם לקליטת פסיכולוגים, ו-38%מהשפ"חים נמצאים מעל 100% כיסוי. עוד ציינה כי מאז תחילת מבצע "שאגת הארי" ועד 14.3.2026 ניתנו כ-1,792 מענים פסיכולוגיים באמצעות 466 פסיכולוגים, בעיקר להורים, בני נוער וצוותי חינוך. המשרד הרחיב את המענים הפסיכולוגיים מגיל3, מפעילמוקדי סיוע רגשיים ומענים ייעודיים לאוכלוסיות שונות, ומקדם שימוש במערכת ממוחשבת חדשה לשפ"חים ב-38 רשויות. בנוסף ציינה כי קיימים תקציבים ייעודיים ותוספתיים למענים פרו- אקטיביים ולעבודה במצבי חירום, וכי משרד החינוך פועל לעדכון מתווה השירותים הפסיכולוגיים שנכתב בשנת 2010. - נציגת מרכז השלטון המקומי ציינה כי הסכם השכר החדש לפסיכולוגים צפוי לסייע בשימור כוח האדם, אך הדגישה כי קיים מחסור חמור בפסיכולוגים וכי התקינה הקיימת אינה מספקת. לדבריה, יש צורך בהגדלת מספר הפסיכולוגים ובבחינת תנאי הקבלה וההכשרה למקצוע, לצד הקלה בדרישות המצ'ינג לרשויות חלשות. - נציגת משרד החינוך ציינה כי המשרד יוזם פניות למתן מענים בחירום מול רשויות מקומיות, כפי שנעשה בבית שמש. 81 - נציגת מרכז המועצות האזוריות הדגישה את המחסור בפסיכולוגים בפריפריה ואת הצורך בתמריצים ובבחינה מחודשת של התקינה ברשויות שנפגעו מהמלחמה. - נציגת עיריית נתניה ציינה כי שיעור איוש התקנים בעיר עומד על 74% וביקשה לשלב את הרשויות המקומיות בתהליכי החשיבה והקידום. - נציגת מועצה אזורית מטה אשר ציינה כי למרות ניצול טוב של התקינה, תנאי העבודה בשירות הפסיכולוגי ירודים. לדבריה, הוקמו חדרי טיפול בבתי ספר במימון מנהלת תנופה, שסיפקו מענה לכ-300 ילדים, שעלול להיפגע בשל הקיצוץ הצפוי. - נציג משרד האוצר ציין כי משרדו אינו מכיר קיצוץ בתקציבי החינוך של מנהלת תנופה. - נציג עיריית אשקלון ציין כי שיעור הכיסוי הפסיכולוגי בעיר עומד על 54.3%, וכי למרות ניסיונות הגיוס והקצאת סלי תגבור, קיים מחסור באנשי מקצוע. לדבריו, נדרש סיוע מדינתי במימון מבנים לשירותים פסיכולוגיים. - נציגת עיריית טבריה ציינה כי שיעור הכיסוי בעיר עומד על 71%, וכי העיר נתנה מענה למפוני הצפון באמצעות השירות הפסיכולוגי המקומי. לדבריה, השירות פועל במבנה ישן וצפוף, מקיים פעילות קהילתית ותכניות להדרכת הורים, ונדרש לתמיכה רחבה יותר מצד הרשות המקומית. - נציגת פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית ציינה כי השירות הפסיכולוגי החינוכי הוא המערך היחיד שפוגש את כלל ילדי ישראל, אך סובל מהזנחה מתמשכת בשכר, בתקינה ובתשתיות. - יועמ"שית המועצה לשלום הילד הדגישה את החשיבות במתן מענה נפשי מוקדם לילדים וציינה כי בפועל השירות הפסיכולוגי ניתן בהיקף מצומצם מהנדרש בשל מחסור בתקציב ובתקנים. - נציגת איגוד מנהלי השירותים הפסיכולוגיים החינוכיים ציינה כי קיימים פערים בין הרשויות ביישום הסכם השכר, בתקינה, במענקים ובתשתיות, וקראה להסדרת תקציבים ייעודיים לתכניות ארוכות טווח. - נציגת מועצת התלמידים והנוער ציינה כי בני הנוער מתמודדים עם השלכות הקורונה והמלחמה וכי היחס של פסיכולוג אחד לכ-1,000 תלמידים אינו מספק. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה תקיים ישיבת מעקב בתחילת כנס הקיץ שתעסוק בנושאים הבאים: מתן מענה לגילאי לידה-18, מפתח התקינה בפרספקיבה לטווח הארוך, שעות הכוננות בחירום (שיפוי כספי), פתיחת מסלולים נוספים לתואר שני בפסיכולוגיה חינוכית (תצא פניה למל"ג לעידוד המהלך), הגדלת מס' הרשויות במערכת שחפים, דיווח ממש"מ על מבנים ותכניות נדל"ן להקצאה לצורך שפ"חים, מצ'ינג דיפרנציאלי לרשויות. - הוועדה מבקשת ממשרד החינוך להעביר את פירוט אחוזי מיצוי התקינה של הרשויות. - הוועדה מבקשת ממרכז השלטון המקומי וממרכז השלטון האזורי לוודא שהרשויות המקומיות עומדות בהסכמי השכר וההסכמים המינהליים, ושהתקציבים יוודעו כמה שיותר מהר לצורך התארגנות לשנת הלימודים. 82 החינוך המיוחד והגיל הרך בשעת חירום, תמונת מצב והיערכות מערכת החינוך ללמידה במצב חירום והפעלתה במלחמת חרבות ברזל - דוח מיוחד של מבקר המדינה 2026 הקדמה ביום כ"ח באדר תשפ"ו, 17 במרץ 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון משותף עם ועדת החינוך, התרבות והספורט בנושאים: 1. החינוך המיוחד והגיל הרך בשעת חירום - תמונת מצב. 2. היערכות מערכת החינוך ללמידה במצב חירום והפעלתה במלחמת חרבות ברזל, דוח מיוחד2026. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד החינוך, משרד האוצר, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, צה"ל, מרכז השלטון המקומי, עיריית אילת, עיריית תל-אביב-יפו, עיריית אום אל פחם, עיריית ראש העין, עיריית עכו, מועצה מקומית אפרת, מועצה מקומית כסיפה, המועצה המקומית ג'ש (גוש חלב), מרכז השלטון האזורי, מועצה אזורית מטה אשר, מועצה אזורית עמק חפר, ארגון המורים, התאחדות מעונות היום הפרטיים, פורום מסגרות החינוך לגיל הרך בישראל, מנהיגים - ארגון מנהלי ומנהלות בתי הספר, הנהגת ההורים הארצית, המועצה לגיל הרך, המועצה לשלום הילד, קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, איגוד מורים עולים, איגוד הגנים הפרטיים, ארגוני מעונות , איגוד המדריכות החינוכיות , העמותה למען הילד בגיל הרך, תנועת מובילי חינוך לחיזוק מערכת החינוך הציבורית, חלמי"ש-חברים למען מעונות יום בישראל, אמונה- אחוזת שרה, ארגון גנים ברמה אחרת, מועצת התלמידים והנוער הארצית, עמותת איל"ן, עמותת לשמ"ה - לשילוב מתמודדים והעצמה בבריאות הנפש, אלו"ט - העמותה המובילה בתחום האוטיזם בישראל, בית איזי שפירא, נגישות לעסקים בע"מ, יה"ת - האגודה הישראלית לטיפול באמצעות אמנויות, התנועה הקיבוצית, שדולת הנשים בישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, האגודה לזכויות האזרח בישראל, נעמת- תנועת הנשים של ישראל, עמותה 121 ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה - ראש עיריית אום אל פחם ציין כי תלמידי החינוך המיוחד זקוקים לרצף טיפולי גם בשעת חירום, ויש לבחון קיום ביקורי בית או מסגרות ניידות בעת סגירת מוסדות. לדבריו, בגיל הרך נדרש מענה ייעודי למצב חירום והדרכה להורים למניעת פגיעה התפתחותית. עוד הדגיש כי בחברה הערבית קיימים פערים בתשתיות, בלמידה מרחוק ובמצב הסוציו- אקונומי, וכי לרשויות המקומיות חסרים לעיתים משאבים וסמכויות למתן מענה מספק. - נציגת עיריית תל-אביב-יפו ציינה כי סגירה חלקית של גנים יוצרת פגיעה מתמשכת בילדים ומעמיקה פערים, במיוחד לקראת העלייה לכיתה א'. לדבריה, נדרש מענה בטוח לגיל הרך, ובחינוך המיוחד יש חשיבות לרצף טיפולי עם צוותים קבועים. עוד ציינה כי קיים קושי בהחזרת צוותים לעבודה כל עוד אין מענה לילדיהם. - נציגת מרכז השלטון המקומי ציינה כי בעוד פעילויות חינוך בלתי פורמלי חודשו במהלך המלחמה, מסגרות לגיל הרך ולחינוך המיוחד נותרו סגורות. לדבריה, יש לאפשר לרשויות המקומיות להפעיל מסגרות מוגנות ובקפסולות בקרבת מרחבים מוגנים, כדי לשמור על רצף ושגרה עבור הילדים וההורים בתקופת החירום. 83 - ראש המועצה המקומית ג'ש (גוש חלב) ציין כי ביישובי קו העימות ילדים נותרו ללא מסגרות בטוחות, הלמידה מרחוק אינה מספקת והמשפחות מתמודדות עם חוסר רצף חינוכי. לדבריו, נדרש שיתוף פעולה בין משרד החינוך, פיקוד הצפון ופיקוד העורף לבניית תכנית לטווח של כ-4 חודשים שתכלול מסגרות מוגנות, מענה ללמידה מרחוק והתייחסות לצרכים חינוכיים ונפשיים. - מנכ"ל התאחדות מעונות היום הפרטיים ציין כי מעונות היום הפרטיים מוגדרים כעסקים ואינם מקבלים מענה ברור או פיצוי, וכי עובדים רבים נשלחים לחל"ת חלקי עם פגיעה בשכר. לדבריו, המחסור במטפלות מחמיר, מסגרות נסגרות וההורים נפגעים, ולכן יש להכיר במסגרות הפרטיות כחלק ממערכת החינוך ולהעניק פיצוי מלא. - מנכ"ל פורום מסגרות החינוך לגיל הרך ציין כי מעונות היום המפוקחים פועלים תחת פיקוח מדינה מלא, אך קיימת אי-ודאות משמעותית בקרב עשרות אלפי מטפלות, במיוחד סביב תנאי שכר ויציאה לחל"ת. לדבריו, פגיעה בהעסקת המטפלות עלולה להוביל לעזיבת כוח אדם משמעותית ולהחריף את המחסור הקיים, ולכן מדובר בסוגיה לאומית המשפיעה על כלל מערכת החינוך לגיל הרך. - יו"ר העמותה למען הילד בגיל הרך אמרה כי כמעט 80% ממסגרות הגיל הרך לגילי לידה עד 3 הן פרטיות, אך כיום קיים מתווה רק למעונות הסמל. לדבריה, המעונות הפרטיים והעובדות בהם נותרים ללא מענה, כולל בנושא חל״ת ושכר, ולכן נדרש מתווה אחיד לכלל המעונות כדי למנוע החרפה במשבר כוח האדם ולשמור על רציפות השירותים. - יו"ר "חברים למען מעונות יום בישראל" אמר כי בזמן המלחמה מטפלות במעונות מופנות לחל״ת או למתווי פיצויים ומפסידות כ-25% משכרן, בעוד שסייעות בגנים מקבלות שכר מלא וביטחון תעסוקתי. לדבריו, חלק מהמטפלות לא יהיו זכאיות כלל לפיצוי ערב פסח, וההתייחסות למעונות כאל עסקים רגילים יוצרת אפליה ומסכנת את המשך פעילותם לאחר המלחמה. - נציגת הנהגת ההורים הארצית אמרה כי תלמידי החינוך המיוחד אינם מקבלים מענה, משום שלמידה מרחוק אינה אפשרית עבורם והם נמצאים ברגרסיה. לדבריה, מודל ההגעה לבתים הוצג אך יישומו מתעכב, וגם ההורים נותרים ללא מענה כלכלי ותעסוקתי בזמן שהילדים בבית. היא הדגישה כי נדרש מענה מיידי ורשמי, ולא המשך "היערכות" של ימים ספורים, כדי שלא להשאיר את הילדים והמשפחות ללא טיפול. - נציג צה"ל אמר כי פיקוד העורף פועל לפי מדיניות המאזנת בין שמירה על חיי אדם לבין המשך תפקוד המשק והחברה, בשיתוף משרד החינוך. לדבריו, 40 רשויות קיבלו אישור לחזור ללימודים, מהן 33 כבר פתחו מוסדות חינוך. הוא ציין כי בפעילות חינוכית נדרשים שיקולים מחמירים יותר בשל האחריות לילדים ומגבלות המרחבים המוגנים, ולכן החינוך המיוחד נמצא בעדיפות. הפתרונות כוללים קבוצות קטנות, קפסולות ופעילות סמוך למרחבים מוגנים, בהתאם למצב המבצעי. - יועמ"ש ועדת החינוך, עו"ד תמי סלע, ציינה כי לפי חוזר מנכ״ל משרד החינוך, למידה מרחוק היא האפשרות האחרונה בשעת חירום. לדבריה, החוזר כולל חלופות כמו קבוצות קטנות, למידה בבתים, קפסולות ולימודים לסירוגין בהתאם למיגון ולביטחון. עוד ציינה כי המדינה משקיעה במיגון מוסדות כדי לאפשר למידה מקרוב, במיוחד עבור תלמידי החינוך המיוחד, כולל הגעה לבתיהם, אך חלק מההנחיות טרם יושמו במלואן. 84 - סמנכ"ל משרד החינוך אמר כי מערכת החינוך לא יכלה להיפתח עד סוף השבוע שעבר, והפתיחה הדיפרנציאלית החלה מיום ראשון בהתאם לחלוקה גיאוגרפית ולהנחיות פיקוד העורף. באזורים "צהובים" ניתן לקיים פעילות חינוכית, בעוד שבאזורים כתומים, בהם גוש דן, לא ניתן לפתוח גם גנים או קבוצות קטנות. הוא ציין כי היערכות לפתיחה דורשת לפחות 24 שעות לצורך תיאום מול רשויות, הסעות, צוותים והורים, וכי רשויות רבות כבר החלו בפתיחה בקצבים שונים בהתאם להערכת הסיכון, עמדת ההורים וסוגיות בטיחות. - נציג משרד האוצר אמר כי מתווה הסיוע למעונות היום ולמפעילים במשק מעניק מענה למפעילים, להורים ולצוותים, באמצעות שילוב של החזרים להורים ותמיכה בשכר המטפלות. לדבריו, הפיצוי נקבע לפי הירידה במחזור ההכנסות וכולל עד75%משכר הצוות ועד 22% מההוצאות הקבועות. עוד ציין כי קיימים שני מסלולים עיקריים, המשכיות פעילות או חל״ת, והמפעילים בוחרים ביניהם בהתאם להיקף ההחזרים והעובדים שיוצאו לחל״ת. לדבריו, מדובר במתווה אחיד לכל סוגי המעונות, כולל פרטיים, והוא צפוי לעלות לדיון בוועדת הכספים בימים הקרובים. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדות משוכנעות כי היה צורך כבר עם פרוץ הלחימה להציג לציבור את עקרונות מתווה הסיוע, ומבינות את הרצון למתווה מדויק, אך יש לשמור על איזון בין דיוק למהירות. - הוועדות מבקשות ממשרד האוצר להניח את המתווה על שולחן ועדת הכספים עוד במהלך השבוע; הדיון שם לא יהיה סוף פסוק והוועדה תמשיך לדון, לחדד, לשפר ולבצע התאמות. - הוועדות קוראות למשרד החינוך לאפשר לראשי הרשויות לקבל החלטות בנוגע לחזרה ללימודים עבור התושבים שבתחומם, בהתאם לשיקול דעתם ובתיאום עם הגורמים הרלוונטיים. - הוועדות יקיימו ישיבות מעקב לדון בנושאים נוספים. 85 הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל, דוח מיוחד 2025, ישיבת מעקב הקדמה ביום כ"ט באדר תשפ"ו, 18 במרץ 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון משותף עם הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים בנושא הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל, דוח מיוחד 2025, ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, עיריית אילת, משרד הבריאות, משרד התיירות, קופת חולים לאומית, קופת חולים מאוחדת, מכבי שירותי בריאות, מרכז רפואי יוספטל, מד"א, הר"י - ההסתדרות הרפואית בישראל, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, רשות שדות התעופה - רש"ת, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, רשות התעופה האזרחית - רת"א, משרד האוצר, משרד הכלכלה והתעשייה, צה"ל, להק תעופה, התאחדות המלונות אילת, לשכת מארגני תיירות נכנסת לישראל, להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל, פורום העצמאים והפרילנסרים, בריאות מחקר ומידע בישראל, משרד הביטחון, משרד העלייה והקליטה, ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה נציג משרד מבקר המדינה מסר כי הדוח בחן את יישום החלטות הממשלה לפיתוחה התיירותי והכלכלי של אילת,לצד חשיבותה האסטרטגית למדינת ישראל. לדבריו, במהלך מלחמת חרבות ברזל שימשה אילת עיר מקלט למפונים ותרמה לחוסן הלאומי, ולכן יש לחזק אותה גם בשגרה כדי שתהיה ערוכה טוב יותר לחירום. הוא הדגיש במיוחד את הצורך בחיזוק מערכת הבריאות, כולל בית חולים יוספטל והקהילה, נוכח המחסור בכוח אדם והצורך לצמצם את תלות העיר בתיירות. סיכומי הוועדה - ראש עיריית אילת אמר כי אילת היא עיר אסטרטגית בעלת פוטנציאל להפוך למטרופולין חזק, אך לשם כך נדרשת תוכנית רב-שנתית וחיזוק משמעותי של שירותי הבריאות. לדבריו, כ-35 אלף תושבים נאלצים להגיע למרכז הארץ לצורך בדיקות וטיפולים, בעוד שבעיר פועל מסוק רפואי אחד בלבד וקיים מחסור חמור ברופאים מומחים ובמיטות אשפוז. הוא ציין כי באילת יש מיטה אחת ל-1,000 נפש, לעומת 4.5 במרכז הארץ, והדגיש את הצורך בהקמת יחידת צנתורים קבועה בעיר ובהבאת רופאים מומחים באופן קבוע במקום הטסתם. עוד אמר כי מתגבשת החלטת ממשלה חדשה לחיזוק אילת בשיתוף משרדי הממשלה, לצד מאמצים לשיפור התחבורה בעיר ובפעילות נמל אילת. - ורד גושן, אשתו של רון גושן ז״ל, אמרה כי רון אובחן עם התייבשות במהלך שהותו באילת וקיבל טיפול שאינו ראוי, וכי המקרה חושף כשלים מערכתיים ידועים מזה שנים. לדבריה, יש להפוך את המקרה לתיקון מערכתי, במיוחד בתקופת חירום, שכן אילת היא עיר מקלט הקולטת מפונים ומבקרים רבים ויש לשאול אם מערכת הבריאות ערוכה לכך. היא הדגישה כי מצבי חירום אינם מתרחשים רק בזמן מלחמה וכי יש צורך בתרגול מעשי בשגרה, ולא רק בתרגילים תאורטיים. עוד אמרה כי מתקיימות פגישות עם משרד הבריאות לגיבוש תכנית לאומית לפריפריה הגאוגרפית, שתיכלל בבסיס התקציב לשנת 2027, וכי יש לקבוע אחריות ניהולית וקלינית ברורה לבית חולים יוספטל וליצור מסגרת מערכתית כוללת ולא פתרונות נקודתיים בלבד. 86 - נציגת משרד הבריאות אמרה כי העיר אילת היא עיר פריפריאלית עם אתגרים ברורים, במיוחד בתחום כוח האדם הרפואי, אך אלו קיימים בכל הארץ ומתחדדים בפריפריה. לדבריה, כל תושבי העיר זכאים לשירותי רפואה בעיר ומחוצה לה דרך קופות החולים, והמשרד פועל לפיתוח השירותים בתוך העיר. היא ציינה כי במהלך המלחמה נערכו שני תרגילים בשיתוף צה"ל בבית חולים יוספטל,וכי בעת חירום העיר מתוגברת משמעותית בכוחות רפואיים, כולל יחידה כירורגית צבאית. עוד אמרה כי במסגרת החלטת ממשלה קודמת הוקצו תקציבים לגיוס כוח אדם רפואי, וכי המתווה החדש שמקודם (כ-100מיליון ש״ח) מתמקד בעיקר במשיכת כוח אדם לעיר. - מנכ"לית בית חולים יוספטל אמרה כי מטרתה היא להנגיש מקסימום שירותים רפואיים לתושבי אילת,בשל מגבלות כוח האדם המקומי. לדבריה, נעשה שיתוף פעולה עם מרכזים רפואיים ברחבי הארץ לצורך פענוח בדיקות, ניתוחים, טיפולים אונקולוגיים ושירותים נוספים, כאשר חלק גדול מהפעילות מתבסס על צוותים מוטסים או עבודה מרחוק. היא ציינה כי בית החולים משרת את כל מבוטחי הקופות ללא הבחנה, והציעה תכנית להקמת מסלול התמחות ייחודי לרפואת משפחה ורפואה דחופה המותאם לאופי העיר, כדי לבנות כוח אדם רפואי לאורך זמן. לדבריה, לא די במענקים בלבד ויש צורך בתמריצים נוספים כדי לחזק את מערכת הבריאות בעיר. - נציג מכבי שירותי בריאות אמר כי כ-34% מהמבוטחים באילת שייכים לקופה, וכי במהלך השנה הראשונה של מלחמת חרבות ברזל טופלו בעיר כ-8,000 אורחים וכ-7,100 מטופלים במכונים, כולל מפונים שאינם מבוטחי מכבי. לדבריו, כ-80% מהרופאים והמטפלים בעיר מוטסים לצורך מתן שירות, מה שיוצר עומס תפעולי משמעותי. הוא ציין כי יש צורך בגיוס כוח אדם מקצועי עם מעטפת תומכת, ואף לאפשר לרופאים לעבוד גם במרכזים פרטיים כדי לשפר זמינות. לדבריו, חלק מהרופאים הראשוניים במערכת הם מעל גיל70, ולכן נדרש תכנון קדימה למניעת מחסור. עוד אמר כי מכבי אינה מקבלת תורים ושירותים בהתאם לחלקה באוכלוסייה, והוסיף כי הפיכת בית חולים יוספטל לבית חולים ממשלתי עשויה לשפר את הנגישות והשירות, במיוחד בשעת חירום. - נציגי משרד האוצר אמרו כי התקבלו איתותים ממשרד הבריאות על תכנית חדשה לעיר אילת וכי משרד ראש הממשלה החל בתכלול ההחלטה. הם הסבירו כי מנגנון ה"קפיטציה" מתחשב בגיל, מגדר ופריפריה, ומשמש לחלוקת תקציבים בין קופות החולים על בסיס עלות ממוצעת. לדבריהם, מימון מערכת הבריאות מתבצע דרך שני ערוצים: תשלומי קופות החולים לבתי החולים עבור שירותים, והקצאות ממשלתיות לפי תקנות משנת2022. במודל זה נלקחת בחשבון גם פריפריה, כך שבתי חולים באזורים מרוחקים מקבלים תקצוב מוגדל בהתאם למספר המיטות והכשרה קלינית. כל זאת מתבצע לפי מקדמים קבועים בתקנות. - נציגת ההסתדרות הרפואיתאמרה כי תפקיד המתמחה הוא לקבל הכשרה טובה כדי להפוך לרופא מקצועי, ולכן יש לוודא שהתנאים להתמחות מתאימים. לדבריה, התמחויות שאינן איכותיות עלולות להוביל להכשרת רופאים ברמה נמוכה יותר. היא הוסיפה כי אין כיום התמחות ברפואת ספאר, וכי אם תישקל הקמה של התמחות כזו יש לבחון את המשמעויות והאופק המקצועי שלה, כאשר המועצה המדעית תדון בנושא כאשר יוגש מתווה קונקרטי. 87 - נציגת בריאות, מחקר ומידע בישראלאמרה כי המקרה של רון גושן ז"ל צריך לשמש מקרה התראה, וכי כ-15% מהמטופלים ברפואה דחופה סובלים מבעיה מסוכנת. לדבריה, יש צורך בהבאת רופאים בכירים נוספים לפריפריה ובהכשרת דור עתידי לרפואה בתנאי שטח מרוחקים ודלי משאבים, תחום המכונה "רפואת ספאר", שטרם קיים בארץ אך ניתן לפתחו בשיתוף מומחים. - סמנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים אמר כי המשרד מקדם סבסוד טיסות לאילת כדי להבטיח קישוריות סדירה לתושבים, כאשר תושב העיר משלם כ-99 ש״ח לטיסה והתקציב אף הוכפל. הוא ציין גם השקעות בתחנה מרכזית חדשה בעיר, שדרוג כביש הערבה, ופעילות לשיפור התחבורה. בנוסף, לדבריו רשות שדות התעופה בוחנת הקמת מרכז תחזוקת מטוסים בנמל התעופה רמון, מה שעשוי ליצור מקומות עבודה איכותיים בעיר. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדות סבורות כי המשימה האסטרטגית היא להפוך את העיר אילת לעיר המשמשת גבול וגשר מרכזי, לא רק עבור תושבי הפריפריה המרוחקת, אלא גם כחלק בלתי נפרד מהשגת היעדים האסטרטגיים של מדינת ישראל. בהתאם לכך, החזון הוא שהמרכז הרפואי באילת יהפוך למרכז רפואי בינלאומי המשרת ארבע מדינות. - הוועדות רואות חשיבות בקידום החלטת ממשלה רב-שנתית ויעודית לחיזוק העיר אילת, שתכלול חיזוק כלכלה, תחבורה ושירותי בריאות. ההחלטה המתהווה חייבת להכיל רכבים משני מציאות להגגה מיטבית של יוספטל, מודלי התמחות והתמקמות של רופאים לאורך שנים בעיר, והקמת יחידות קריטיות חסרות להסכם משופר בין הקופות לאופטימציה של שירותי הבריאות לכל התושבים. - הוועדות מבקשות מעיריית אילת, מהמרכזהרפואי יוספטל, מנהלת קופ"ח כללית וממשרד הבריאות לעדכן לאחר קבלת החלטת הממשלה ולהעביר הערכה בדבר הפערים שנותרו לשם שיפור משמעותי של המערך הבריאותי באילת. - הוועדות מבקשות ממשרד הבריאות וממשרד האוצר לבחון תקצוב שונה למרכז רפואי יוספטל כי הוא אינו דומה למרכז רפואי פריפריאלי אחר. - הוועדות מבקשות מההסתדרות הרפואית בישראל לבחון שילוביות בין רפואת משפחה לרפואה דחופה (רפואת ספאר). - הוועדות יקיימו ישיבת מעקב יחד עם ועדת הבריאות, בהשתתפות משרד הבריאות ומשרד האוצר, כדי לדון בתקצוב מיוחד של ביה"ח יוספטל והגדרתו כמרכז רפואי-על לשם מתן פתרונות (אופק מקצועי לכ"א מקצועי, הגדלת שדות קליניים והנגשת שירותי בריאות לתושבים ולתיירים). - הוועדה לענייני ביקורת המדינה תקיים ישיבה בהמשך בנושא: התיירות והעסקים הקטנים והבינוניים בעיר אילת. 88 האסדרה של צוותי החירום היישוביים לפני מלחמת חרבות ברזל והפעלתם בתחילת המלחמה, דוח מיוחד 2025 הקדמה ביום ה' בניסן תשפ"ו, 23 במרץ 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא האסדרה של צוותי החירום היישוביים לפני מלחמת חרבות ברזל והפעלתם בתחילת המלחמה, דוח מיוחד 2025. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד הביטחון, רשות החירום הלאומית - רח"ל, צה"ל, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי, משרד הפנים, מרכז השלטון האזורי, מועצה אזורית חוף אשקלון, מועצה אזורית שער הנגב, קיבוץ מפלסים, מועצה אזורית עמק יזרעאל, מועצה אזורית מגידו, מועצה אזורית עמק הירדן, מועצה אזורית מרחבים והסתדרות העובדים הכללית החדשה. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה נציג משרד מבקר המדינה, בני גולדמן, אמר כי הדוח התגבש תוך כדי עבודה על דוח רחב בנושא הפיקוח ביישובים, בעקבות ביקורים ואירועים בשטח. לדבריו, מפגשים עם יושבי ראש צוותי החירום היישוביים (צח״י) המחישו את חשיבות תפקידם, במיוחד באירועי 7 באוקטובר, לצד מגבלות באמצעים שניתנו להם. לדבריו, בשל מרכזיותם של הצח״י בזמן חירום, הוחלט להקדיש לנושא דוח מיוחד עם המלצות לשינוי יסודי, שכן בפועל התושבים פונים קודם כול לגורמים שנמצאים בשטח. מוטי אטל הציג את עיקרי הדברים-מטרת הביקורת: בדיקת תפקידם של צוותי הצח"י בפינוי דחק של יישובים, סמכות ההקמה, השימור והמוכנות של צוותי הצח"י והאחריות על צוותי הצח"י. הגופים המבוקרים העיקריים: משרד הרווחה והביטחון החברת ומועצה אזורית שער הנגב. תקופת הביקורת: אוקטובר 2023 - יולי 2024 נתוני מפתח: 37% מהיישובים דיווחו בשאלון רמת מוכנות שביצע משרד הרווחה כי צוות הצח"י ביישובם לא השתתף בשום תרגיל שיזמו המועצה האזורית, מל"ח או גורמים אחרים. %24 מהממועצות האזוריות לא התקשרו בשנת 2024 עם משרד הרווחה בהסכם שיאפשר קבלת תקציב לשימור צוותי הצח"י (13 מתוך 54 מועצות אזוריות). 8,250 ₪ בלבד תקציב משרד הרווחה לשימור מוכנות צוותי הצח"י לכל יישוב בשנת 2023. סך התקציב עבור השימור בכל המועצות האזוריות באותה שנה היה 5 מיליון.₪ ליקויים והמלצות: היעדר אסדרה של פעילות הצח"י ומעמד חבריו : על פי חוק אין חובה להקים צח"י, וממילא לא נקבע גורם מאסדר לתחום זה. משרד הביטחון לרבות רח"ל, משרד הרווחה ומשרד הפנים - לא הסדירו בחוק את מעמד חברי הצח"י ואת זכויותיהם. מומלץ כי כלל הגורמים האחראים לפינוי דחק - צה"ל (פקע"ר), משרד הביטחון באמצעות רח"ל, משרד הרווחה, משרד הפנים, והמועצות האזוריות-יבחנו את שילוב הצח"י כגורם רשמי שתפקידיו בשגרה ובחירום מוגדרים. 89 תגמול צח"י בחירום : נמצא כי בעוד חברי כיתות הכוננות מגויסים בעת חירום לשירות מילואים ומתוגמלים על פעילותם כחלק ממערך המילואים, כפי שאכן נעשה באירועי שבעה באוקטובר, משרד הרווחה ומשרד הפנים לא הסדירו מנגנון תגמול לצוותי הצח"י עבור פעילותם. מומלץ שמשרד הרווחה ומשרד הפנים ייבחנו את הדרך לתגמול צוותי הצח"י על הפעולות שהם עושים בהתנדבות בפרט בעת חירום מתמשך, בין ישירות ובין באמצעות המועצות האזוריות ויוציאו הנחיות מסודרות בנושא לרשויות המקומיות. תפקידי צח"י בעת פינוי דחק : עלה כי למרות תפקידו המרכזי של הצח"י כמוקד מתאם, שממנו ואליו זורמים מידע והנחיות בשעת חירום, כפי שגם עלה בפועל בפינוי היישובים מעוטף עזה בשבעה באוקטובר כי הם לא הונחו ע"י פקע"ר לגבי תפקידיהם בעת פינוי דחק. כמו כן נמצא כי ההנחיות בתיק הצח"י שפרסם משרד הרווחה אינן מתייחסות למקרים שבהם נדרש להפעיל פינוי דחק, אלא רק למקרים שבהם מתבצעת התפנות מאורגנת. מומלץ, נוכח תפקידו המרכזי של הצח"י בפינוי הדחק עם פרוץ חרבות ברזל, שהגורמים הרלוונטיים במערכת הביטחון ובכלל זה פקע"ר ורח"ל יגבשו עם משרד הרווחה הנחיות שיבהירו לצוותי הצח"י את תפקידם והפעולות אשר הם נדרשים בעת פינוי דחק. תקצוב משרד הרווחה להקמה של צח"י : משרד הרווחה מתקצב את הקמת הצח"י בסכום חד פעמי של 20,200 ש"ח בלבד ליישוב. כמו כן, לפי נתוני משרד הרווחה מאוגוסט 2023, ב-9% מהיישובים (72 מתוך 821 יישובים), שמשתייכים למועצות האזוריות שחתמו על הסכמים לשימור צח"י, לא קיימים צוותי צח"י. מומלץ כי כלל הגורמים האחראים והמעורבים בפינוי דחק - צה"ל (פקע"ר), משרד הביטחון באמצעות רח"ל, משרד הרווחה, משרד הפנים והמועצות האזוריות יפעלו לקביעת מסגרת תקציב אשר תהלום את היקף פעולותיהם של צוותי הצח"י, תעודד את היישובים להקימם ותגביר את המוכנות של צוותי צח"י בעיקר ביישובים ברמת סיכון גבוהה המידע הנמצא בידי משרד הרווחה על מוכנות צח"י : למשרד הרווחה יש מידע חלקי בלבד על רמת המוכנות של צוותי הצח"י ביישובים. ב-4 מתוך 36 המועצות האזוריות (11%) שום יישוב לא השיב על שאלון שנתי שמפיץ משרד הרווחה להערכה של מוכנות צח"י; זאת ועוד, בתשע מועצות אזוריות ענו פחות מ-50% מהיישובים שבתחומיהן. 34% מתוך 450 היישובים שענו על השאלון סוברים שרמת המוכנות שלהם בכל הנוגע לתרגול אירועי משבר או חירום טעונה שיפור. מומלץ כי צה"ל (פקע"ר), משרד הביטחון באמצעות רח"ל, משרד הרווחה, משרד הפנים והמועצות האזוריות ייקבעו את ההכשרות הנדרשות כדי להבטיח את מוכנות צוותי הצח"י, בייחוד לצורך פינוי דחק, וכי הם יתורגלו לשם כך. בשבעה באוקטובר התבררה חשיבותם של צוותי הצח"י במתן מענה ראשוני ומיידי בעת חירום ובכלל זאת בגיבוש תמונת מצב, בשמירת קשר עם התושבים תחת אש ובמעורבות בפינוי הדחק שבוצע. מומלץ כי משרד הביטחון באמצעות רח"ל, צה"ל (פקע"ר), משרד הרווחה, משרד הפנים והמועצות האזוריות, יפעלו ליישום ההמלצות בדוח זה כדי למצות את הפוטנציאל של צוותי הצח"י בשעת חירום. 90 סיכומי הוועדה - נציגת משרד הרווחה והביטחון החברתי ציינה כי תוכנית צח״י היא תוכנית דגל של המשרד, המבוססת על התארגנות קהילתית של מתנדבים לחיזוק החוסן הקהילתי. לדבריה, כיום פועלות 47 מועצות אזוריות במסגרת התוכנית, בתקציב של כ-8 מיליון ש״ח מהמשרד, המהווים כ-75% מהתקציב, בעוד הרשויות משתתפות ביתרה ומפעילות את הצוותים. היא ציינה כי המשרד מממן הכשרות, תרגולים וימי הוקרה, אך סוגיית ההצטיידות עדיין אינה מקבלת מענה מספק. לדבריה, צוותי הצח״י פועלים בהתנדבות מלאה, אך אינם מוכרים כיום במסגרת ימי מילואים כמו כיתות הכוננות, דבר שיוצר תחושת אפליה. - נציגת משרד הביטחון מסרה כי המשרד פועל בשיתוף משרד הרווחה לתקצוב ואספקת ציוד לצוותי צח״י ביישובים שבאחריותו לאורך גבולות המדינה, ומספק כיום מענה ללמעלה מ-360 יישובים, כולל רשויות עירוניות כמו ק"ש, שדרות ונהריה.לדבריה, רשימת הציוד כוללת אמצעי קשר, מיגון וציוד תפעולי, ולאחר 7 באוקטובר פותחה גם "מזוודת חירום" ניידת לניהול אירועים מרחוק. היא ציינה כי מאז תחילת המלחמה הושקעו כ-30 מיליון ש״ח בהקמת חמ"לים, שיקומם והצטיידותם, במיוחד ביישובי הצפון, וכיום החמ"לים פועלים כמענה משולב לצוותי צח״י וכיתות כוננות. - נציג רשות החירום הלאומית (רח״ל) ציין כי צוותי הצח״י הם גורם משמעותי לא רק בהיבטים קהילתיים אלא גם בהיבטים ביטחוניים ותפקודיים, במיוחד ביישובים סמוכי גדר. לדבריו, הצוותים מסייעים בהבנת צורכי התושבים ובשמירה על רציפות תפקודית, כולל שירותי בריאות, אספקה ותפקוד יומיומי בזמן חירום. הוא ציין כי יש צורך בעבודת מטה בין-משרדית רחבה בהובלת רח״ל, בשיתוף משרדי הממשלה, הרשויות ופיקוד העורף, לצורך הסדרה כוללת של תחום הצח״י, כולל הכשרות ותרגולים. לדבריו, ראש רח״ל החדש כבר הנחה לקדם עבודת מטה שתתרגם את מסקנות הדוח לתהליכים מעשיים. - נציגת צה"ל ציינה כי צה"ל רואה בצח״י גורם חשוב, אך האחריות להפעלתו היא של הרשויות המקומיות. לדבריה, פיקוד העורף מסייע בעיקר בפינוי דחק, והתרגולים מתקיימים דרך הפיקודים המרחביים בהתאם לשילוב שמבצעות הרשויות. היא ציינה כי צה"ל נכון להשתלב בעבודת מטה משותפת בנושא. - נציג משטרת ישראל מסר כי צוותי הצח״י פועלים בשילוב מלא עם כיתות הכוננות ומשקי הביטחון, ומשולבים בתרגילים ובהיערכויות היישוביות. עם זאת, ציין כי כמו כיתות הכוננות, גם פעילי הצח״י אינם מקבלים תגמול או ימי מילואים, וקיים פער גם בנושא ההצטיידות. - נציג המשרד לביטחון לאומי ציין כי יש לקיים שולחן עגול בין-משרדי בנושא הצח״י, והמשרד מעוניין להיות שותף בו. - נציג משרד הפנים מסר כי תפקיד המשרד הוא לסייע לרשויות המקומיות בהיערכות לחירום באמצעות תמיכה תקציבית. לדבריו, מדי שנה מפרסם המשרד "קול קורא" לרשויות לצורך רכישת ציוד חירום, הכולל בין היתר מכשירי קשר, גנרטורים, ציוד לחמ"לים וציוד למתנדבים. הוא ציין כי הרשויות המקומיות הן שמחליטות כיצד להקצות את הציוד בפועל בין צוותי צח״י, כיתות כוננות וגורמי חירום נוספים. 91 - נציג מרכז השלטון האזורי ציין כי בישראל פועלים מעל אלף יישובים כפריים תחת כ-54 מועצות אזוריות, וכי האחריות לניהול החירום מוטלת על ראשי המועצות ומרכזי ההפעלה שלהן. לדבריו, במרכזי ההפעלה פועלים יחד פיקוד העורף, המשטרה וגורמי החירום, ומשם מתקבלות ההחלטות ומנוהל האירוע. עם זאת, ציין כי במצבי קיצון כמו 7 באוקטובר עלולים להיווצר ניתוקים, ולכן צוותי הצח״י וכיתות הכוננות צריכים לדעת לפעול גם באופן עצמאי. - נציג מועצה אזורית חוף אשקלון הדגיש כי צוותי הצח״י הם "העיניים והאוזניים" של הרשויות ולעיתים הכתובת הראשונה של התושבים בחירום. לדבריו, הצח״י וכיתות הכוננות פועלים בפועל כיחידה אחת, אך חסר כיום גוף מטה לאומי מתכלל שיסדיר את התחום. - נציג המועצה האזורית שער הנגב ציין כי צוותי הצח״י הוכיחו עצמם כמצילי חיים בפועל, במיוחד כאשר מערכות קרסו ב-7 באוקטובר. לדבריו, המערך נשען על מתנדבים מחויבים אך פועל ללא תקן קבוע, דבר שפוגע ביציבותו. הוא ציין כי המועצה מפעילה הכשרות ותרגולים מתקדמים ורואה בצח״י "מכפיל כוח" מרכזי, אך נדרשת התאמה של המודל להיקף האחריות שהתרחב משמעותית. חופית, עובדת סוציאלית במועצה, הוסיפה כי בשער הנגב פותח מודל ייחודי המותאם לצורכי השטח, הכולל צוותי הפגה, פינוי עצמי וחמ"ל מורחב. - יו"ר צח"י בקיבוץ מפלסים ציין כי תפקיד הצח״י רחב הרבה מעבר לפינוי וכולל חיזוק תחושת הביטחון, מוכנות, ניהול אירועים ושמירה על שגרת החיים ביישוב. לדבריו, במציאות שבה החירום הפך לשגרה, לא ניתן להסתמך רק על מתנדבים, שכן עם חזרת המשק לפעילות הצוותים מתרוקנים בדיוק כשנדרש מענה. הוא הדגיש כי נדרש מנגנון שיאפשר לתגמל או "לרתק" את הפעילים המרכזיים בזמן חירום כדי שלא ייפגעו כלכלית, לצד טיפול בפערים הקיימים בציוד ובאמצעים לשיתוף פעולה עם כיתות הכוננות וגורמי החוץ. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה רוצה להודות לאלפי המתנדבים ברחבי הארץ, לאנשי הצח"י, לגורמי הרשויות, למשרדי הממשלה ולכוחות הביטחון על העבודה המשותפת, על הפתרונות שניתנו בזמן אמת, ועל התרומה לחיזוק החוסן של החברה הישראלית בתקופה המורכבת הזו. - הוועדה מבקשת מרשות החירום הלאומית לקחת את ההובלה על השולחן המשותף ועל עבודת המטה הכוללת, במטרה להסדיר את כלל הסוגיות גם בשגרה וגם בחירוםהכוללות: הסדרה של סוגיות כוח האדם - לרבות ימי מילואים או מנגנוני תגמול שיאפשרו לאנשי הצח״י לפעול לאורך זמן, נושאי תקצוב והצטיידות,הכשרות ואימונים, ותכלול ושילוב בין כלל הגורמים הרלוונטיים. - הוועדה קוראת למשרד הפנים, המשרד לביטחון לאומי, משטרת ישראל, משרד הביטחון, הרשויות המקומיות, המועצות האזוריות, משרד הרווחה, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, כולם צריכים להיות חלק מהמהלך הזה, לצד פיקוד העורף שהוא גורם מרכזי. - הוועדה תמשיך לעקוב אחר הנושא ומבקשת לקבל מראש רח״ל עד לסוף חודש יוני 2026, עדכון סטטוס על ההתקדמות וכיצד הדברים מתקדמים בפועל. 92 מיגון ומקלוט ברשויות המקומיות, דוח מיוחד 2026, מיגון מוסדות חינוך הקדמה ביום ה' בניסן תשפ"ו, 23 במרץ 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא מיגון ומקלוט ברשויות המקומיות, דוח מיוחד 2026, מיגון מוסדות חינוך - המשך דיון. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד החינוך, משרד הביטחון, צה"ל, משרד האוצר, מינהלת תנופה לצפון, עמיגור ניהול נכסים, הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, משרד הפנים, משרד הבינוי והשיכון, משרד המשפטים, מרכז השלטון המקומי, עיריית אילת, עיריית ראש העין, עיריית אשקלון, עיריית כפר קאסם, עיריית תל-אביב-יפו, עיריית בית שאן, עיריית עכו, המועצה המקומית כסרא סמיע, מועצה מקומית מיתר, מועצה מקומית אפרת, מועצה מקומית ג'לג'וליה, מרכז השלטון האזורי, מועצה אזורית גזר, מועצה אזורית מטה אשר, הנהגת ההורים הארצית, עמותת סיכוי-אופוק, מרכז סדאד - היערכות לחירום בחברה הערבית , תנועת אימהות בחזית, המרכז הרפורמי לדת ומדינה ועמותת עיר עמים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה נציגת משרד מבקר המדינה ציינה כי נכון לינואר2024 כ-500 אלף תלמידים, ולמעלה מ-25% מהם, שוהים מדי יום במוסדות חינוך ללא מיגון תקני. לדבריה, המלצות קודמות קראו לפיקוד העורף לקבוע תקן לשטח מזערי נדרש לתלמיד ולמורה בעת חירום, אך נכון לספטמבר2024תקן כזה עדיין לא נקבע. עוד ציינה כי כיום משרד החינוך מתבסס על כ-0.5 מ"ר לתלמיד, בעוד שלפי פיקוד העורף נדרש כ-1.25 מ"ר לאדם במקלט ציבורי. לכן הומלץ למשרד החינוך ולפיקוד העורף לעדכן את תקנות המיגון למוסדות החינוך בהתאם ללקחי המלחמה. בנוסף ציינה כי נערכה בדיקת עומק בחמש רשויות מקומיות, אך ברמה הארצית קיימים בעיקר נתונים כלליים על פערי המיגון. סיכומי הוועדה - נציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ניצן פייביש, ציין כי נכון למאי 2025 כ-40% מבתי הספר אינם ממוגנים תקנית או ממוגנים חלקית (לפי 0.5 מ"ר לתלמיד). קיימים פערים חמורים ברשויות שונות, בהן נווה מדבר, אל קסום, כסייפה, וכן בערים כמו ירושלים (כ- 300 מתוך כ-800 בתי ספר), בני ברק, שפרעם, חיפה ואום אל־פחם. אין נתונים מלאים על מיגון שנוסף ביוזמת רשויות. לדבריו אין כיום תוכנית לאומית מלאה להשלמת הפערים, למעט תוכניות נקודתיות כגון "מגן הצפון", וקיימת אי-אחידות בתקנים. - סמנכ"ל משרד החינוך הסביר כי פיקוד העורף הוא הגורם המקצועי הקובע את תקני המיגון. התקן של 0.5 מ"ר לתלמיד מיועד לשהייה של כשעתיים, בעוד תקנים מצומצמים יותר הם החרגה לחירום קצר של כ־10 דקות בלבד. לדבריו הפערים נובעים מגידול אוכלוסייה ומבנים ישנים. למרות השקעות, למשל כ־80 מיליון ש"ח לאשקלון, הפערים לא נסגרו. כיום כל מוסד חדש נבנה עם מיגון מלא. מתבצע סקר רחב הכולל כ־5,500 בתי ספר וכ־21,000 גני ילדים, וצפויה תמונת מצב מלאה בתוך כחצי שנה. העלות הכוללת לסגירת הפערים מוערכת בעשרות מיליארדי שקלים. יש להבחין בין מיגון לבין חיזוק מבנים. 93 - נציג צה"ל ציין כי בשנה הקודמת לא מומש קול קורא למיגון מוסדות חינוך בשל בעיות תזרים, מתוך כ-230 מיליון ש"ח מומשו רק כ-90 מיליון. התקציב יועד תחילה לגני ילדים ובהמשך לבתי ספר. השנה התקציב הוסט בעקבות החלטת ממשלה למיגון אשקלון, כך שכ-40 מיליון ש"ח מתוך כ-140 מיליון ש"ח נדרשים גם לכך. טרם החל יישום מלא בשל עיכובי תקציב. - נציג משרד האוצר הסביר כי בעיית התזרים נובעת ממבנה תקציב הביטחון, שבו יש גמישות בין סעיפים מסווגים. בין 2025-2018 הוקצו כ-5 מיליארד ש"ח למיגון במסגרת החלטה 302ב למספר משרדים, אך אין פירוט מלא של החלוקה. לשנת 2026 הוגדרו כ-200 מיליון ש"ח לפיקוד העורף, כ-80 מיליון ש"ח למשרד החינוך וכ-81 מיליון ש"ח למיגוניות (סה"כ כ-360 מיליון ש"ח). התקציבים נקבעים לפי סדרי עדיפויות ממשלתיים. - נציג צה"ל הוסיף כי תוכנית המיגוניות (כ-81 מיליון ש"ח) עדיין בשלבי גיבוש. התעדוף מבוסס על פערי מיגון ורמת איום, והפערים דינמיים ונוצרים מחדש גם לאחר השלמות. קרא לחייב פתיחת מוסדות חינוך רק עם מיגון תקני ולהאריך את הוראת השעה להקמת מרחבים מוגנים לפחות לשנתיים נוספות. - מנכ"ל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב ציין כי במסגרת תוכנית חומש הוקצו כ-32 מיליון ש"ח למיגון ביישובי הבדואים, כולל הצבת מאות מיגוניות בשיתוף פיקוד העורף. בנוסף מקודמת תוכנית ארצית לכ-1,000 מיגוניות, כאשר חלק משמעותי מיועד לפזורה הבדואית בשל פערים חמורים. הרשות פועלת בשיתוף הגורמים הרלוונטיים למרות שאינה גוף ביטחוני. - נציג משרד הפנים ציין כי הבקשה להארכת הוראות שעה בכשנתיים ולהסדרת צווי מרחבים מוגנים תיבחן מול הייעוץ המשפטי. לאחר בדיקה תועבר תשובה מסודרת לוועדה. - נציגת הנהגת ההורים הארציתציינה כי למרות תוכניות ממושכות, המצב כמעט לא השתנה ותלמידים רבים לומדים ללא מיגון מספק. הדגישה כי מרחבים מוגנים חייבים להיות תקניים, נגישים ויעילים, וביקרה שימוש באמצעי תקשורת מיושנים. קראה לביצוע בדיקות פיזיות בכל מוסד על ידי קב"טים לאימות תקינות המיגון והתקשורת. - נציג מרכז סדאדציין כי בחברה הערבית קיים פער מיגוני משמעותי: כ-20%מהאוכלוסייה מסתמכת על מרחבים ציבוריים שאינם ממוגנים. הפער נובע ממחסור בקרקע ומשאבים ברשויות. נדרש מענה ממשלתי ויעד מחייב לצמצום הפערים, כולל פתרונות כמו הסבת כיתות קיימות לממ"דים. - נציג מועצה מקומית ג'לג'וליה ציין כי נדרשות בעיקר הקלות תכנוניות ולא רק תקציבים. לדבריו הוקצו כ-2 מיליון ש"ח מתוך צורך של כ-4.5 מיליון ש"ח, מה שיוצר פער משמעותי. הדגיש כי הוראות השעה אינן מספקות ונדרש פתרון רגולטורי שיאפשר הקמת מיגון בפועל. 94 החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מבקשת ממשרד החינוך להציג בתוך כחצי שנה תמונת פערים מלאה ומדויקת בנושא המיגון, כולל בגיל הרך. - הוועדה מבקשת ממשרד החינוך לשקול, ככל שיתאפשר במסגרת התקציב, שימוש בנתוני/התרעות קב"טים לצורך קבלת החלטות - ולא להסתפק בהמלצות בלבד. - הוועדה מדגישה בפני כלל הגורמים כי יש להתמקד בקבלת החלטות נכונות למיגון, מיצוי תקציבים ויצירת רגולציה מיטיבה. - הוועדה מבקשת מרשויות המדינה לתעדף את הטיפול בפערי המיגון בחברה הערבית, ובפרט במרחב הכפרי הבדואי בדרום. יש לבחון פתרונות יצירתיים, לרבות מיגון חדרים קיימים כמו שהעלה נציג מרכז סדאד. - הוועדה מבקשת מאגף תקציבים במשרד האוצר להעביר בתוך שבוע פירוט בכתב של ה-5 מיליארד:₪ כולל מקורות, משרדים וייעוד התקציבים. - הוועדה ממליצה לאג"ת במשרד האוצר להעמיק את שיתוף הפעולה עם פיקוד העורף (וגורמים נוספים) בקביעת סדרי עדיפויות והקצאת תקציבים. - הוועדה מבקשת מאג"ת ומפיקוד העורף לגבש ולהגיש לממשלה תוכנית לאומית לסגירת פערי המיגון. - הוועדה מבקשת ממשרד האוצר לבחון קידום מנגנון תמרוץ למיגון עצמי, שיכלול החזר למי שממגן החל ממועד קובע, ולהחיל זאת ברמה ארצית. - הוועדה מבקשת ממשרד הפנים להעביר התייחסות לשני נושאים: הארכת הוראות השעה בכשנתיים לצורך המשך קידום מיגון במוסדות חינוך, מבני ציבור ומיגון פרטי לתושבים, וכן התייחסות לצו נוסף הנוגע למרחבים מוגנים ולמרכזי שירותים. - הוועדה מבקשת ממשרד החינוך לבחון ולהשיב בנושא תקשורת במרחבים מוגנים חדשים, במסגרת הסקר. הוועדה מציינת כי פיקוד העורף קבע תקן הכולל גם היבטי תקשורת, והנושא ייבחן במסגרת הסקר. - הוועדה תקיים ישיבת המשך לאחר קבלת הנתונים. 95 הקשיים של תושבים שניזוקו ישירות מירי טילים, דוח מיוחד 2025 הקדמה ביום ו' בניסן תשפ"ו, 24 במרץ 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא הקשיים של תושבים שניזוקו ישירות מירי טילים, דוח מיוחד 2025. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד האוצר, רשות המיסים, המוסד לביטוח לאומי, משרד הבינוי והשיכון, מערך הדיגיטל הלאומי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משרד החינוך, רשות החירום הלאומית - רח"ל, משרד הפנים, עיריית אילת, מרכז השלטון המקומי, עיריית בית שמש, מועצה מקומית זרזיר, עיריית פתח תקווה, עיריית תל-אביב-יפו, עיריית חיפה, עיריית דימונה. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה נציגי משרד מבקר המדינה ציינו כי הנציבות פועלת במבצע הנוכחי לסיוע לאוכלוסיות מוחלשות ולמיצוי זכויות, כולל פעילות במרכזי מפונים והפעלת קו חם, וכי כ-50% מהתלונות באו על תיקונן. הגופים המרכזיים שנגדיהם התקבלו תלונות הם רשות המיסים, עיריית בני ברק ועיריית בת ים, ובתקופה הנוכחית ניכרת עלייה בפניות סביב נפילות טילים. הדוח מתמקד בשירותים שאינם ניתנים לציבור ובקשיים בהליכי פינוי ופיצויים. לדבריהם, מפונים בבתי מלון חווים חוסר ודאות, קושי בקבלת מידע על נכסים ועל משך הפינוי, לצד בעיות בתיאום מול שמאים ועיכובים במידע. בנוסף עלו תלונות על פינוי מבתי מלון ללא פתרונות דיור חלופי מספק, וכן תלונות נקודתיות על יחס לעולים וקושי במציאת דיור חלופי. סיכומי הוועדה - נציגת מרכז המחקר והמידע, מיכל לרר, ציינה כי לקראת הדיון רוכזו נתונים על מפונים ותביעות לקרן הפיצויים באמצעות פלטפורמת מידע של מערך הדיגיטל. לפי רח״ל ומערך הדיגיטל, כ-5,000 תושבים פונו מ-40 רשויות ושוכנו ב-32 מלונות, ולמעלה מ-800 שבו לבתיהם. הוגשו עד כה כ-16,229 תביעות למס רכוש, כשני שלישים בגין נזקי מבנה, ומתוכן כ-2,500במסלולמהיר עד30אלף ש״ח. כ-1,540מפונים נמצאים בדיור חלופי. ציינה שונות בין רשויות ביכולת הסיוע. עוד עלו קשיים באיתור מלונות, מחסור בדיור חלופי ועלייה בביקוש במרכז הארץ. לדבריה, קיימים עיכובים בקבלת מידע על מצב נכסים, אי-בהירות לגבי משך הפינוי ובעיות תיאום מול שמאים. בנוסף עלו תלונות על פינוי מבתי מלון ללא פתרון דיור חלופי מספק. - נציגת עיריית פתח תקווה ציינה כי במבצע "עם כלביא" לא הייתה רשימת מלונות מעודכנת, מה שגרם לקשיים באיתור מקומות למפונים ולעיתים אף לאובדן חדרים שכבר הוזמנו. לדבריה כיום קיימת רשימה מסודרת דרך משרד התיירות ונציגי רשויות. הוסיפה כי נוצר קושי בהמתנה ממושכת למפונים במלונות ובמציאת פתרונות דיור חלופי, ונחתמים הסכמים מול קבלנים לשכירות דירות. הדגישה צורך בפתרון מערכתי ולא רק רשותי. 96 - נציגת רח״ל ציינה כי הופקו לקחים ממבצע "עם כלביא" יחד עם פיקוד העורף והרשויות, והופץ מסמך מדיניות מסודר לשיפור המענה. לדבריה רח״ל מתכללת פערים בעורף, ומערך הדיגיטל הלאומי בונה תמונת מצב לאומית. נקבע כי האחריות לפינוי ולמענה הראשוני היא של משרד הפנים (אגף פס״ח). עוד ציינה כי הוחלט לשנות את המדיניות כך שלא תהיה הגבלת זמן לשהות במלונות, אלא תיאום יציאה רק לאחר יצירת קשר עם קרן הפיצויים ומתן התרעה של יומיים למפונים, למלונות ולרשויות. - נציג עיריית ת"א-יפו ציין כי העירייה נערכה למבצע בעקבות ניסיון קודם, והסדירה התקשרויות עם בתי מלון. בשיא הלחימה שהו בעיר כ-2,600 מפונים בכ-4 זירות שונות. העירייה פעלה מול מס רכוש בנושא מקדמות, והיקף ההתקשרות הכולל עמד על כ־65 מיליון ש״ח. לדבריו, חלק מהנהלים שגובשו בעקבות פעילות העירייה שימשו בסיס ללמידה ברמה הארצית. - נציג רשות המיסים ציין כי הרשות פועלת מול המפונים לאחר הפניה מהעיריות לבתי המלון, ללא הגבלת זמן פינוי עד ליצירת קשר עם המפונה. לדבריו קיימות נציגויות בבתי המלון למתן מענה ומתווה מוסדר לטיפול בנזק עקיף. - נציגת המוסד לביטוח לאומי ציינה כי כל מבוטח שנפטר זכאי לטיפול בהיבט הפינוי, והודיעה כי תיושם ההערה לגבי מקרים שבהם נפטרים מחוץ למקום מגוריהם במסגרת התאמות נדרשות. - נציגת מועצה מקומית זרזיר תיארה מצב של פגיעה חמולתית מרוכזת שגרמה לבלבול וקושי בפינוי. ציינה כי במגזר הבדואי הבית הוא עוגן חברתי מרכזי ולכן הפינוי פוגע במבנה המשפחתי. לדבריה ישנם 7 מפונים השוהים במלונות ללא פתרונות דיור חלופי מספקים, והם ממתינים לפיצויים מרשות המיסים. - נציגת המוסד לביטוח לאומי ציינה כי בכל בית מלון מופעל סניף מקומי לטיפול במפונים ומיצוי זכויות. במהלך האירוע במועצה זרזיר בוצע קשר ישיר עם הרשות וטיפול פרטני בפצועים, כולל כ-201 טיפולים פסיכו-סוציאליים. עוד ציינה קיום שיתוף פעולה עם משרד הבריאות ונט״ל, והפעלת נוהל חרדה והגשת תביעות. במבצע "עם כלביא" הוגשו כ-4,254 תביעות להכרה וכ-800 תביעות נכות, ורוב התביעות להכרה כבר טופלו. - נציגת מערך הדיגיטל הלאומי ציינה כי פותחה מערכת "יחד" לריכוז מידע בזמן חירום לצורך תמונת מצב אחידה בין גופים. המערכת מאפשרת שיתוף נתונים בין משרדים ורשויות לצורך מתן שירות למפונים. לדבריה נדרשות התאמות משפטיות והסכמי העברת מידע, ולעיתים יש עיכוב בקליטת נתונים בתחילת אירוע חירום. - נציגת משרד הבינוי והשיכון ציינה הבחנה בין מפוני דיור ציבורי לשאר האוכלוסייה. המשרד פועל מול חברת עמידר ליצירת קשר עם מפונים ולמתן פתרונות בהתאם להיקף הנזק, וכן מסייע לרשות המיסים בנושא דיור חלופי ארוך טווח. ציינה כי קיימים קשיים באיתור כל המפונים עקב בעיות העברת מידע, ולעיתים נעזרו ברשויות המקומיות. - נציג משרד הפנים ציין כי במסגרת מבצע "שאגת הארי" הועברו פיצויים לרשויות בסך של כ-2,000 ש״ח לתושב, והושלם תשלום של מעל 6 מיליון ש״ח. בכל רשות פועל נציג חירום, וכן הוקם צוות בין-משרדי של משרד ראש הממשלה ומשרד הפנים למתן ליווי לרשויות שנפגעו. 97 - נציגת משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ציינה כי ניתנת נסיעה חינם בתחבורה ציבורית למפונים על חשבון המדינה. עובדי המשרד פועלים בבתי המלון לסיוע בניידות ורישוי, ובתקופת החירום הוארכו תוקפי רישיונות הנהיגה לכלל האזרחים. - נציגת משרד מבקר המדינה בירכה על הפקת הלקחים ממבצע "עם כלביא" והדגישה צורך במתן מענה גם לאוכלוסיות מיוחדות, קשישים ואנשים שנפגעו. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מודה לנציבות תלונות הציבור על האקטיביות וכתיבת הדוח, ולכל המשתתפים בדיון. - הוועדה מברכת את משרדי הממשלה ואיגוד המלונאות על ההתארגנות, השיפור במערכת הנגישות ואיסוף המידע מול בתי המלון. - הוועדה מבקשת ממשרד הפנים לוודא שהלמידה וההכשרה של כלל הרשויות באה לידי ביטוי, בפרט במגזר הערבי, להכנה לאירועים הבאים. 98 הסיוע הכלכלי לרשויות מקומיות מפונות וקולטות בחודשים הראשונים של המלחמה, דוח מיוחד 2026 הקדמה ביום ז'בניסן תשפ"ו, 25 במרץ 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא הסיוע הכלכלי לרשויות מקומיות מפונות וקולטות בחודשים הראשונים של המלחמה, דוח מיוחד 2026 הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד האוצר, משרד הפנים, משרד החינוך, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד המשפטים, מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי, מועצה מקומית פרדס חנה כרכור, עיריית שדרות, עיריית אשקלון, מועצה אזורית גליל עליון, מועצה אזורית מבואות החרמון, מועצה אזורית מרום הגליל, רשויות מקומיות קולטות, עיריית אילת, עיריית חיפה, עיריית טבריה, מועצה אזורית תמר, מועצה אזורית מטה יהודה, התאחדות המלונות בישראל, ההסתדרות הלאומית ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה נציג משרד מבקר המדינה ציין כי מטרת הביקורת היא לבחון את השפעות המלחמה על המצב הכלכלי של רשויות מפונות וקולטות. הנושאים שנבדקו כוללים ירידה בהכנסות הרשויות מארנונה, חניה ושילוט לצד עלייה בהוצאות ברווחה, חינוך, ציוד, מזון ופעולות הפגה וכן נזקים לתשתיות עקב שהיית כוחות צה״ל והפסדי תאגידים עירוניים בשל ירידה בפעילות. עוד נמצא כי הרשויות הקולטות דיווחו על הוצאות קליטה בהיקף של כ-95 מיליון ש״ח בעוד שהמענק הראשוני עמד על 5 ש״ח ליום למפונה בלבד ולא עודכן בהתאם לצרכים. נתונים מרכזיים נוספים: מענקים לרשויות חירום מפונות כ-568מיליון ש״ח, מענקים ושיפוי לרשויות כ-547מיליון ש״ח ב-2023וכ-436מיליון ש״ח ב-2024, והפסדי הכנסות לרשויות נבדקות כ-55מיליון ש״ח ולתאגידים עירוניים כ-123מיליון ש״ח. ממצאי הדוחות הכספיים ל-2023 מראים כי לרבות מהרשויות לא הייתה פגיעה מהותית ואף נרשם שיפור בזכות מענקים ממשלתיים, אך במקביל נגרמה האטה בפיתוח וצמצום פעילות שוטפת בשל הסבת תקציבים לצורכי חירום. הביקורת העלתה כי לא היה מודל מוכן להעברות כספים בחירום, נוצרה אי ודאות תקציבית ועיכובים בהעברות שגרמו לפגיעה בתפקוד הרשויות, בעיקר החלשות שבהן. ההמלצה המרכזית היא לקבוע מראש מנגנון תקציבי מהיר ויציב למצבי חירום ולחייב רשויות לכמת באופן מסודר את הוצאותיהן והכנסותיהן לצורך סיוע מדויק יותר בעתיד. סיכומי הוועדה - ראש מועצה אזורית תמר ציין כי המועצה קלטה מפונים מדימונה ומערד בבתי מלון בים המלח ומספקת להם ליווי בתחומי החינוך וההפוגה. לדבריו, עלות הטיפול במפונים עמדה על כ-35 מיליון,₪ מתוכם המדינה החזירה כ-30 מיליון ₪. עוד ציין כי נדרש נוהל ברור לקבלת קדם מימון ממשרד החינוך לצורך הקמת בתי ספר. - ראש עיריית אילת ציין כי אילת הפכה לעיר המקלט הגדולה ביותר והכפילה את מספר תושביה בתקופת המלחמה. לדבריו, העיר פתחה 15 בתי ספר, 84 גני ילדים ופעוטונים, 5 מרפאות ו-4מרכזים לוגיסטיים, ובשבועות הראשונים חולקו כ-10,000סלי מזון וארוחות. עוד ציין כי המענק הממשלתי של 5 ₪ למפונה אינו מספק, וכי בשנת 2024 אילת נכנסה לראשונה לגירעון. 99 - נציגת מרכז המחקר והמידע, ד"ר מיכל לרר, ציינה כי אילת ומועצה אזורית תמר קלטו יחד יותר מ-50% מהמפונים במלחמת חרבות ברזל. לדבריה, במועצה אזורית תמר המונה כ-1,500 תושבים נקלטו כ-13 אלף מפונים. עוד ציינה כי החלטות הפינוי התקבלו בעיקר משיקולים כלכליים ותיירותיים, ויש לבחון גם את יחס מספר המפונים לגודל הרשות הקולטת. - נציגי משרד הפנים ציינו כי בתחילת המלחמה הרשויות הקולטות שופו לפי תחשיב של5 ₪ לאדם ליום למשך 28 יום. לדבריהם, יתרה של כ-30 מיליון ₪ חולקה בהמשך לפי מצב סוציו-אקונומי וגודל האוכלוסייה הנקלטת. עוד ציינו כי הרשויות המפונות שופו בהתאם להחלטות ממשלה, וכי באוקטובר 2023 הוקדמו מענקים ביטחוניים והועברו תקציבים ייעודיים לרשויות קולטות ומפונות. בנוסף ציינו כי אושרה החלטת ממשלה חדשה המאפשרת למשרד הפנים להגדיל את הסיוע לרשויות בהתאם להתפתחות המלחמה. - נציגת משרד האוצר ציינה כי לפני מלחמת חרבות ברזל לא היה נוהל סדור לתקצוב רשויות קולטות, ולכן ההחלטות התקבלו תוך כדי האירועים. לדבריה, רשויות שקלטו יותר מפונים ממספר תושביהן קיבלו פיצוי מוגדל, ובהחלטת ממשלה מהראשון במרץ נקבע מענק של 1,500 ₪ לכל מפונה לצורך יצירת ודאות כלכלית. עוד ציינה כי אושרו שתי החלטות ממשלה נוספות: האחת להגדלת סיוע לרשויות שנפגעו, והשנייה למתווה פיצויים לעסקים בצפון בטווח של 9-0 ק"מ, לצד תוכנית חוסן קהילתי בהיקף של 60 מיליון.₪ - נציגת מרכז המחקר והמידע, אורלי אלמגור לוטן, ציינה כי ביישובים בטווח 9-0 ק"מ מגבול הצפון יש כ-40 אלף תושבים ללא מיגון, והעלתה ספק האם תקציב של 60 מיליון ₪ מספק מענה להיקף הצרכים ברשויות הצפון. - ראש מטה משרד מבקר המדינה ציינה כי מסיורי המשרד ברשויות עלו פערי מיגון, מחסור בתקציב לפעולות הפוגה עבור קשישים ואנשים עם מוגבלויות, מחסור במרחבים מוגנים לעסקים, צורך בתחזוקת מקלטים, קשיים בלמידה מרחוק ומחסור בציוד קצה לתלמידים. לדבריה, חלק מהפערים שעלו במלחמת חרבות ברזל עדיין קיימים גם כיום. - נציגת מרכז השלטון המקומי ציינה כי הרשויות הקולטות סבלו מאובדן הכנסות שלא שופה, ובהן הכנסות מארנונה ומאכיפת חניה. לדבריה, מענק של 5 ₪ למפונה לא כלל הוצאות חינוך ורווחה, ורשויות רבות נאלצו להשתמש בכספי הקרנות שלהן לצורך תזרים שוטף. עוד ציינה כי רשויות אינן יכולות לקבל הלוואות מדינה בגין אובדן הכנסות, למרות הפגיעה הכלכלית המתמשכת. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הדוח מציג את חוסר מוכנות משרדי הממשלה לחירום, הוועדה תזמן את מנכ"ל משרד הפנים לדיון על פקודות נצורות להיערכות אזרחית שתאפשר ודאות לרשויות וכלי עבודה בחירום. - הוועדה מבקשת ממרכז השלטון המקומי להעביר מצע לדיון הבא עם הצעות קונקרטיות לפעולה בחירום. 100 הטיפול והמענה לתושבים בזמן מלחמה הקדמה ביום י"ג באייר תשפ"ו, 30 באפריל 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה שלושה דיונים בנושא הטיפול והמענה לתושבים בזמן מלחמה. הדיונים היו בנושאים הבאים: מיגון ומקלוט ברשויות המקומיות, דוח מיוחד 2026, ההיערכות והפעילות של רשות המיסים לפיצוי בגין נזקי מלחמה, דוח מיוחד 2026, הטיפול והמענה לתושבים בזמן מלחמה והסיוע הכלכלי לרשויות מקומיות מפונות וקולטות בחודשים הראשונים של המלחמה, דוח מיוחד 2026. הדיונים נערכו בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, צה"ל, משרד הביטחון, משרד ראש הממשלה, מינהלת תנופה לצפון, מנהלת תקומה, משרד הפנים, משרד האוצר, רשות המיסים, משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות, משרד החינוך, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד הבינוי והשיכון, משרד הבריאות, המשרד לביטחון לאומי, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, משרד החקלאות וביטחון המזון, משרד התיירות, משרד המשפטים, מרכז השלטון המקומי, עיריית קריית שמונה, עיריית ירושלים, עיריית טבריה, עיריית אשקלון, עיריית אילת, עיריית דימונה, מועצת מקומית בית אריה-עופרים, מועצה מקומית סאג'ור, מרכז השלטון האזורי, מועצה אזורית גליל עליון, מועצה אזורית מטה אשר, מועצה אזורית עמק יזרעאל, מועצה אזורית מרום הגליל, מועצה אזורית תמר, מועצה אזורית מטה יהודה, התאחדות חקלאי ישראל, תנועת המושבים, התנועה הקיבוצית, התאחדות התעשיינים בישראל, התאחדות המלונות בישראל, איגוד לשכות המסחר, לשכת שמאי מקרקעין, הפורום להתחדשות עירונית, מרכז סדאד - היערכות לחירום בחברה הערבית , עמותת עיר עמים, עמותת סיכוי-אופוק, אג'יק - מכון הנגב, המרכז הרפורמי לדת ומדינה, מוזמנים נוספים, תנועת האיחוד החקלאי. 1. הסיוע הכלכלי לרשויות מקומיות מפונות וקולטות בחודשים הראשונים של המלחמה, דוח מיוחד 2026 - ישיבת מעקב סיכומי הוועדה: - נציג משרד הפנים ציין כי עם תחילת המלחמה גיבש המשרד שורת הקלות רגולטוריות ותקציביות עבור הרשויות המקומיות, לאחר שהתברר כי רבות מהן מתמודדות עם הוצאות בלתי מתוקצבות וקשיי תזרים. המטרה הייתה לאפשר גמישות ניהולית ותפקודית בזמן חירום, ובהמשך להסדיר מנגנונים קבועים שייכנסו לתוקף אוטומטי בכל מצב מיוחד בעורף. בהתאם לכך, מקדם המשרד חוזר מנכ"ל שירכז את כלל ההקלות והסמכויות, כך שעם הכרזה על מצב חירום ניתן יהיה להפעילן מיידית ללא צורך באישורים פרטניים. החוזר צפוי לכלול, בין היתר, הקלות בהליכי גבייה, שימוש בעודפי קרנות פיתוח לצורכי חירום, אפשרות לקבל אישור עקרוני לנטילת הלוואות ארוכות טווח ודחיית פירעונן, וכן הקלות בשימוש בכספים הקשורים לתאגידי מים וביוב. בנוסף, מקודם תיקון לתקנות המכרזים שיאפשר דחייה אוטומטית של מועדים בזמן מלחמה, לצד הקלות בתחום כוח האדם כגון העסקת עובדים זמניים, אישור שעות נוספות, הרחבת עבודה מרחוק והקלות בתאגידים עירוניים. לדבריו, מדובר בכלים שכבר הופעלו במהלך מלחמת חרבות ברזל, אך בפועל הרשויות כמעט שלא נדרשו לנצל חלק מהם באופן נרחב. עבודת גיבוש החוזר החלה במהלך המלחמה אך טרם הושלמה, וכעת המשרד פועל להסדרה ארוכת טווח וצופה 101 השלמה בחודשים הקרובים. כמו כן, מתוכננות ביקורות כדי לוודא שימוש תקין ומבוקר בסמכויות ובהקלות. עוד צוין כי אין כיום תקציב חירום ייעודי שהוקצה מראש לרשויות, ולכן המענה מתמקד בעיקר בהקלות תזרימיות ושימוש במשאבים קיימים. לצד זאת, הועלתה סוגיית הרשויות החלשות וחוסר נזילות, וכן סוגיית הארנונה במצבי חירום. בהקשר זה צוין כי עבור נכסי מפונים ניתן שיפוי ממשלתי מלא לרשויות, וכי גם בתחום הארנונה העסקית הופעלו בעבר מנגנוני שיפוי, בין היתר בתקופת הקורונה ובמהלך המלחמה. - נציג עיריית טבריה טען כי דוח מבקר המדינה על קליטת המפונים בעיר אינו הוגן ואינו משקף את גודל האירוע החריג, שבמסגרתו העיר קלטה כ-13 אלף מפונים מעבר להיערכות הרגילה. לדבריו, העירייה, התושבים והמתנדבים התגייסו באופן מלא, והביקורת התמקדה בליקויים שוליים במקום במאמץ הכולל. - נציגת מרכז השלטון המקומי ציינה כי אף שנקבע שיפוי מלא בארנונה למגורים עבור מפונים, בפועל הכספים הועברו באיחור, ולכן נדרש מנגנון מהיר יותר (כגון מקדמות או מועד העברה מחייב). בתחום הארנונה לעסקים, המתווים החדשים פחות יעילים ממתווה הקורונה ופוגעים גם ברשויות בשל עיכובי תשלום, כאשר הרשויות נמנעות מגבייה ונאלצות להסתמך על הלוואות יקרות הפוגעות בשירותים לתושבים. עוד הדגישה את הצורך במנגנוני תקצוב מהירים וייעודיים, בתוכניות מדף ונהלים מוכנים להפעלה מיידית במצבי חירום, לרבות מלחמה ורעידת אדמה, וכן בהקמת מערכת נתונים אחודה לניהול מידע על אוכלוסייה בזמן אסון. בנוסף ציינה כי חסמים רגולטוריים מקשים על שיתוף פעולה בין רשויות, וקראה להקלות חקיקה שיאפשרו סיוע הדדי מהיר, העסקת עובדים זמניים והפחתת בירוקרטיה. לבסוף הדגישה את הצורך במנגנונים קבועים להארכת מועדים, העברת מקדמות אוטומטיות והבטחת העברת כספים מהירה גם בתקציב המשכי, כדי לאפשר לרשויות לפעול ביעילות בזמן חירום. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מברכת את משרד הפנים על קידום חוזר מנכ״ל שיכלול הנחיות להפעלה במצב חירום ועל הרעיון של מתן חוות דעת מקדימות לרשויות. - הוועדה מבקשת ממשרד הפנים את הדברים הבאים:  לבחון יצירת תקציב נצור לרשויות, כולל אפשרות למקדמות בזמן חירום.  התייחסות לנושא הארנונה ולהערות מרכז השלטון המקומי שרלוונטיות למשרד, כולל נושאים שעשויים לדרוש תיקוני חקיקה. - הוועדה תפנה למשרד ראש הממשלה בבקשה להקים צוות לבחינת המסמך של מרכז השלטון המקומי, כבסיס להיערכות רחבה למצבי חירום, לרבות רעידות אדמה. - הוועדה מדגישה את הצורך בתכלול עבודת משרדי הממשלה, ובפרט רח״ל, פיקוד העורף והרשויות המקומיות, בתחום ההיערכות לחירום. - הוועדה סבורה כי על משרד ראש הממשלה להוביל את המשימה הכוללת בתחום ההיערכות למצבי חירום. - הוועדה קוראת לכלל משרדי הממשלה לבחוןאת סוגיית התקציב ההמשכי והשלכותיו בעת חירום, ובפרט את העיכובים בהעברת כספים לרשויות המקומיות. 102 - הוועדה מבקשת ממשרד הפנים ומהרשויות המקומיות לבחון מנגנונים להתמודדות עם מצב של קריסה תפקודית של רשות מקומית, לרבות אפשרות למתן סיוע ואף ניהול בפועל על ידי המדינה או רשויות סמוכות בעת הצורך. - הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה וממשרד הפנים להגיש בתוך כחודשיים התייחסות לסוגיות שעלו בנוגע לעיריית טבריה, ולבחון את הטענות שהוצגו בדיון. 2. מיגון ומקלוט ברשויות המקומיות, דוח מיוחד 2026 - ישיבת מעקב - נציג משרד האוצר הבהיר כי המסמך מציג את הקצאת הכספים למשרדים השונים לטובת מיגון מפני טילים וחיזוק מפני רעידות אדמה החל משנת 2018. מדובר בכסף תוספתי על גבי הפעילות השוטפת. - נציג פיקוד העורף דיווח כי פקע"ר חלוק עם משרד האוצר בנוגע ל-150 מיליון ₪ שהוקצו בשנת 2018 בטרם ההחלטה ו-100 מיליון ₪ שניתנו תוך כדי מבצע עם כלביא. מלבד זה המספרים קרובים מאוד. פקע"ר סבור כי הוא מגיע ל- 2.9 מיליארד ₪ כולל תקציב שנת 2026, בעוד שמשרד האוצר מגיע לתקציב של 3.3 מיליארד.₪ כל הכסף שהתקבל מיועד למיגון ולאזור הצפון. החלטות ממשלה שונות גזרו את התקציב, ובאשקלון הושקעו 8.5 מיליון₪ בהחלטה נפרדת. ניתן לתת את התקציב שלא מומש ביישובים5-1 ק"מ ליישובים 9-5 ק"מ וזה יעשה במסגרת החלטת ממשלה. - נציג משרד החינוך מסר שהתקציב שמתקבל למיגון בסך 80 מיליון ₪ לשנה הוא עבור חיזוק מבנים ישנים מפני רעידות אדמה ולא מפני טילים. כל מוסד חינוכי שנבנה הוא עם מיגון עפ"י בהתאם לנהלים של פקע"ר. - נציגי משרד הבריאות דיווחו שהסכומים שהוצגו ע"י משרד האוצר מוכרים והושקעו במיגון ספציפי בהרבה פרויקטים. אין פער משמעותי בין משרד הבריאות למשרד האוצר החל משנת 2023, 670 מיליון ₪ הוקצו עבור פרויקטים למיגון במערכת. כל פרויקט בינוי חדש בתוך בתי החולים מורחב לצורך מיגון מתוך תקציב משרד הבריאות ומקורותיו. מתחילת שנת2023 התווספו אלפי מיטות ממוגנות, ויש פעולות לצמצום הפער. כל פרויקט חדש מוסיף עוד מיטות ממוגנות. - נציג משרד הבינוי והשיכון דיווח כי הנתונים של משרד האוצר התקבלו ולא מוכרים למשרד. בתחילת המלחמה התקבל תקציב של 106 מיליון ש"ח לצורך יוזמה של המנכ"ל והמשרד בתיאום עם הרשויות, והוא הועבר לצורך השמשת מקלטים בהיקף של100מיליון ₪ במסגרת תקנה תקציבית וחיזוק מבני דיור ציבורי (פעילות תוספתית חריגה). - נציג משרד הפנים אמר כי אינם מכירים את המס' שהוצג ע"י משרד האוצר משנת 2023. המשרד מסייע ל-250 רשויות בכ-20-10 מיליון ₪ לשנה. - נציגת המשרד לביטחון לאומי מסרה שהמשרד איננו מכיר את הנתונים של משרד האוצר. - נציג משרד הרווחה מסר שבשנת 2019 התקבלו 38 מיליון ₪ ממשרד האוצר כפעימה רביעית מתקציב שהוקצה משנת 2017. מתוך סכום זה נותרו 20 מיליון ₪ למיגון מוסדות והמשרד מוסיף עוד 70 מיליון ₪ ממקורותיו לטובת מטרה זו, ונמצא בתהליך ארוך עם פקע"ר אחרי מיפוי ותחילת בניה. 103 - נציג משרד ראש הממשלה דיווח כי המשרד נכנס לאירוע נוכח הפער התקציבי והפער בקצווים (הסרת חסמים), ולכן יש החלטה חדשה - "השלמה והאצה של מיגון יישובי הצפון" שתתפרסם בימים הקרובים. השבוע הוקם צוות מנכ"לים שעתיד להגיש לממשלה, בתוך 21 יום, תכנית השלמה למיגון הקילומטרים הראשונים בצפון בצורה הרמטית. כל מיגון נוסף יצריך תקציב נוסף. יתכן שיהיה צורך בפירוק הטיפול ביישובים 5-1 ק"מ בין זרועות ביצוע שונות. אחד החסמים שנצפים הוא היכולת לתכנן באופן רב-שנתי ולהאיץ את הביצוע, ולא רק לתקצב. יש מומנטום גדול עם החלטת תנופה לגבי התחדשות עירונית, בפרט בעיר קרית שמונה, שהפתרון אינו מיגון וחיזוק מפני רעידות אדמה. - נציג מרכז סדאד דיווח שהרשות לפיתוח כלכלי ביצעה מיפוי יחד עם פקע"ר לגבי כל החסמים שמונעים מהחברה הערבית לממש את המיגון (חובת מקלט, היתר בניה - הוכחת בעלות ועוד). המימוש בחברה הערבית עומד על פחות מ-25% מהמימוש הכללי. עפ"י דוח מבקר המדינה 21%ממוצרי המיגון אינם נגישים לחברה הערבית, הפתרון האידאלי שיכול לסגור את הפער הוא מקלטים משותפים, בניה קלה לעסקים, מבנים ממוגנים בתוך מוסדות החינוך ועוד. הציבור היהודי מיומן יותר בעתות חירום ויש לו עורף משפחתי ופתרונות מיגון בהשוואה לאזרח הערבי, ולכן לאזרח הערבי יש תופעות נפשיות גדולות יותר. - נציג המועצה האזורית הגליל העליון טען כי אילולא המלחמה הנוכחית הנושא של מיגון היישובים במרחק 9-5 ק"מ מהגבול לא היה עולה כלל. ההחלטה על מיגון הצפון נחתמה בדצמבר 2024 במטרה לשפר את המיגון לתושבי הצפון, אולם היא נעצרה ביישובים 5-1 ק"מ ולא ניתן מענה לתושבים הגרים ביישובים 9-5 ק"מ. אם יש אפקט שלילי של בניה ביישובים 5-1 ק"מ, מוצע להסב את ביצוע ההחלטה ליישובים 9-5 ק"מ. - נציגת מנהלת תנופה אמרה כי מנהלת תנופה אינה חלק מהשולחן העגול. יש לקחת בחשבון את החלטות תנופה השונות, כמו סבסוד המעונות, מאחר שהיו יישובים שלא היו בהם מעונות לצורך קליטת משפחות צעירות. - נציג מרכז השלטון המקומי דיווח שהרשויות המקומיות פתחו את כל מוסדות החינוך לתושבים לצורך שהייה ארוכה. מלבד מוסדות החינוך היה שימוש במקלטים ציבוריים ובחניונים. הפער של מוסדות חינוך יכול להיות גורם משפיע על הסביבה הקרובה, כמו אנשים מבוגרים. במקרים של אי סדרים במקלטים משותפים נשלח פקח מטעם העירייה, בפרט בקרב אוכלוסיות שמתקשות כלכלית. - נציג מרכז השלטון האזורי הדגיש שמיגון ביישובים 9-5 ק"מ הוא קריטי. בבתים שנבנו לפני שנת1985 אין ממ"דים ולא תמיד יש את הכסף לבנייתם. מרכז השלטון האזורי מברך על המסלול הירוק אך יחד עם זאת הוא לא תמיד ממומש. אמנם יש מקלטים ציבוריים רבים ושינוי בפרדיגמה של פקע"ר בנוגע לזמן המיגון, אולם המיגון שיש ביישובים ובקיבוצים אינו תקין. המועצה האזורית אחראית על המקלוט הציבורי, היא נותנת משאבים ומפקחת על התקינות, אך יש צורך בסעיף תקציבי לצורך המשאבים. - נציג תנועת המושבים ציין שהיתה החלטת ממשלה בנוגע למיגון ותקצוב יישובי העוטף במבנים שהוקמו עד שנת 1985, מוצע להחיל את העניין גם על יישובי הצפון. 104 - נציגת משרד המשפטים מסרה שבסמכות הרשות מקומית לחוקק חוק עזר, אולם לא ידוע על דרך לכפות עליה לעשות זאת. היו ניסיונות בעבר לחוקק חקיקה ראשית שתייצר ברירת מחדל לחוק עזר. בסופו של דבר חוק עזר הוא היצירה של הדמוקרטיה המקומית, ויש כלים להקל על הרשות המקומית לחוקק חוק עזר אותו. - נציג משרד הפנים אמר כי חוק התגוננות אזרחית-1951 מגדיר את חובתה של הרשות לגבי מקלטים ציבוריים וסמכותה לגבי מקלטים משותפים. אחריותה לגבי מקלטים ציבוריים היא מלאה, ולגבי מקלטים משותפים-במהלך השנתיים האחרונות רשויות רבות השתמשו בסמכותן להיכנס ולנקות אותם ובחלק מהפעמים על חשבונן. - נציגת מרכז המחקר והמידע, ד"ר מיכל לרר, עדכנה כי התמרוץ המרכזי יהיה קיצור אישור ההליך של חוקי עזר. לעיתים רשויות מקומיות נמנעות ממסלול חוקי עזר נוכח הסחבת באישורם. יש פעמים שזמן ההתגוננות עבור אוכלוסיות המיוחדות אינו רלוונטי, ולכן מוצע להכניס את הפרמטר הנ"ל לתעדוף. - נציגת התנועה הקיבוצית המליצה לייצר מודל משותף ולהאיץ את התהליך ביישובים 5-1 ק"מ. - נציג מכון אג'יק מסר כי חובת המדינה היא לתת ביטחון ומיגון לאזרחיה. קיים מחסור של מקלטים ציבוריים בחברה הערבית, ובפרט באזור הנגב. היישובים הלא-מוכרים הם כמעין שטח פתוח וגם ביישובים המוכרים אין כמעט מיגון. לדוגמא ברהט יש כ-80 אלף תושבים ואין מקלט אחד בעיר בעוד שבאופקים שבקרבתה יש מקלטים רבים לתושבים. יש הפקרה של ילדים במוסדות חינוך בחברה הערבית, כ-48% מבתי הספר אינם ממוגנים. הדבר יוצר אי שוויון רב-דורי ביחס לאוכלוסייה היהודית. מוצע האצה של מס' פתרונות - יעדים כמותיים ויעדים של לוחות זמנים. - נציגת עיריית ירושלים אמרה כי השכונות הערביות הוותיקות בעיר נבנו לפני תקן הממ"דים ולכן יש אזורים גדולים ללא מיגון, כמו אגן העיר העתיקה. בנוסף יש מבנים שנבנים בצורה לא חוקית וגם בהם אין ממ"דים. יש תהליך של בנית ממ"דים באופן חוקי בבניינים משותפים, בבניינים פרטיים בשכונות רוויות ובמבני ציבור. במהלך מבצע שאגת הארי העיריה פתחה כ-60 מוסדות חינוך עם מיגון תקני ששימשו את האזרחים. בנוסף העירייה מרחיבה את המיגון בשירותים הקהילתיים. היא מבצעת מיפוי במזרח העיר ועובדת באופן צמוד עם פקע"ר בנוגע לבדיקת חניונים באזור זה. העירייה אינה מכירה במבנים תקניים בבתי הספר וחניונים תקניים בשכונות הערביות. - נציגת עמותת עיר עמים מסרה כי פלסטינים תושבי מזרח העיר מהווים 40% מתושבי ירושלים ואין כמעט מקלטים ציבוריים באזורם. פחות מ-60 מקלטים נפתחו בבתי הספר. המקלטים המעטים נמצאים במרחק רב ומצריכים נסיעה אליהם, ולא ניתן מענה זמני כדוגמת מיגוניות. יש חניונים במזרח ירושלים, אולם הם לא נבדקו האם ניתן להשתמש בהם כחלופה. יש אפליה קשה בתכנון, רק 8% מהשטח מיועד למגורים במזרח ירושלים ולכן אין בניה חדשה של ממ"דים. אין דוח מבקר שעוסק במיגון במזרח ירושלים. על עיריית ירושלים לעשות מיפוי ולבחון את הנושא לעומק. 105 החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מבקשת מצה"ל להעביר את פירוט ההוצאות עבור המיגון באזור הצפון. - הוועדה מבקשת ממשרד האוצר להעביר דיווח על התקצוב שהועבר לפני שנת 2018 בנוגע לחיזוק מבנים. - הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות להעביר דיווח על מיגון בתי חולים בשנים 2022-2019 והפערים הקיימים בתחום מיגון וחיזוק מבנים. - הוועדה מבקשת ממשרד הבינוי והשיכון לתאם עם משרד האוצר את המספרים שהוקצו ביחס לתקציבים. - הוועדה מבקשת ממשרד האוצר ומשרד רה"מ להתכנס יחד עם תנועת הקיבוצים כדי להגיע למודל משותף. - הוועדה מבקשת ממשרד הפנים לבחון האם יש מקום לתת סמכות נוספת לרשות מקומית ע"י החלטה מרכזית לצורך עבודה באופן עצמאי לפינוי מקלטים ציבורים ומקלטים פרטים משותפים גם ללא חוק עזר. - הוועדה מבקשת ממשרד הפנים לבחון האם יש צורך בכלים נוספים לצורך מקלוט במזרח ירושלים. - הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה לשקול לכתוב דוח על המיגון במזרח ירושלים. - הוועדה מבקשת לקבל דיווח על המרחב שבין 9-5 ק"מ, כמה לא נוצל ביישובים 5-1 ק"מ ומהי יכולת ההסתה? - הוועדה מבקשת ממשרד רה"מ לבחון את היום הקובע לקבלת החזר רטרואקטיבי עבור בניית ממ"דים והטיפול באוכלוסיות עם צרכים מיוחדים. 3. ההיערכות והפעילות של רשות המיסים לפיצוי בגין נזקי מלחמה, דוח מיוחד 2026 - ישיבת מעקב סיכומי הוועדה - נציגי משרד מבקר המדינה ציינו בדיון כי לצד פעילות רשות המסים וקרן הפיצויים, חלק משמעותי מהליקויים שנמצאו בביקורת טרם תוקנו ואף התחדדו בעקבות מבצע "שאגת הארי". בביקורת נמצא שבמקרים מסוימים חלפו יותר משלושה חודשים מהמועד שבו נגרם נזק עקיף לעסק ועד למועד שבו ניתן היה בכלל להגיש תביעה לפיצוי. לדבריהם, מצב זה ממחיש שלא ניתן להמשיך להסתמך על פתרונות נקודתיים בכל סבב לחימה, שבהם מתקיימים מחדש דיונים ומשאים ומתנים על מתווי הפיצוי. בנוסף ציינו כי יותר מחודשיים מתחילת מבצע "שאגת הארי", בעלי עסקים עדיין אינם יודעים האם יקבלו פיצוי על נזקים עקיפים ומתי, דבר שיוצר אי-ודאות קשה בנוגע להמשך פעילותם, להתנהלות מול ספקים ולקוחות ולהעסקת עובדים, תוך הסתמכות על מקורות מימון יקרים. יש צורך להסדיר באופן קבוע את מסלולי הפיצוי לנזקים עקיפים באמצעות מנגנון קבוע וגמיש שיאפשר התאמה לנסיבות של כל אירוע חירום. - נציג רשות המסים מסר כי הושלם מתווה חדש לפיצוי נזקים עקיפים, שייקבע בחקיקה ויחול עד 5 שנים קדימה, במצבי חירום עקב פעולות איבה ובהתאם לעקרונות מבצע "עם כלביא". המתווה חל על עסקים מעוסקים פטורים ועד מחזור של עד400מיליון ש״ח, למעט חקלאות, תיירות ועסקים מעל רף זה, וכולל פיצוי על ירידת מחזורים (ולא אובדן רווחים), 106 לצד תנאים משופרים לעצמאים ומענה גם לנזק ישיר, עובדים, מעסיקים ומלכ״רים. המתווה צפוי לחול עד סוף 2030, וכולל מקדמות של עד 80% (עם אפשרות לבחור שיעור נמוך יותר). כיום קיימות כ-06,00 תביעות פתוחות והיקף כספים בבדיקה או השבה עולה על 2 מיליארד ש״ח. רשות המסים פועלת לתגבור כוח אדם ומיכון המערכת, בין היתר באמצעות גיוס כ-100 עובדים נוספים. עוד ציין כי בנזק ישיר ניתן להרחיב כוח אדם במהירות מכ-3 ל-600 עובדים בעת חירום, אך עיקר העיכובים מצויים בנזק עקיף, במיוחד בענפי החקלאות והתיירות, בשל מורכבות ומחסור באנשי מקצוע. בנוסף, הטיפול בתביעות נעשה ללא חלוקה גיאוגרפית, באמצעות צוותים ארציים שתוגברו כדי לשפר את קצב הטיפול. - מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל ציין כי יש צורך במתווה ייעודי וקבוע ("מתווה מדף") לחקלאות, למרות תמיכה בהחרגתה מהמתווה הכללי, כדי למנוע חוסר ודאות. לדבריו, הנזק מתקופת "חרבות ברזל" טרם הוסדר גם לאחר כשנתיים וחצי, וקיים מחסור חמור במידע מעבר לכ-1,200 תביעות שהוגשו. עוד ציין כי בדרום קיימות תביעות פתוחות רבות ולעיתים פיצויים שלא תאמו את המתווה, אף שהמערכת ממשיכה לפעול בין היתר בזכות מקדמות. בצפון הדגיש פערים חמורים בפיצוי לשטחים שנפגעו, מירידה מכ-77 אלף ש״ח לדונם לכ-4,000 ש״ח לדונם, לצד קשיים תפעוליים. לבסוף קרא להסדרת מנגנון קבוע ולשיפור מנגנון המקדמות. - נציגי מנהלת תקומה ציינו כי החרגת ענף החקלאות מהמתווה ללא חלופה ייעודית אינה סבירה, וכי נדרש מתווה מותאם לענף בשל אי־הוודאות הגבוהה בו בתקופות מלחמה. עוד ציינו כי קיימת בעיית שקיפות מצד רשות המסים, וכי למרות שיפור וסגירת חלק מהתיקים, עדיין חסר דיווח שוטף לוועדה ולציבור על היקף התביעות וקצב הטיפול. בנוסף הוסיפו כי אף שהובעה נכונות לסייע במימון תקנים נוספים לרשות המסים, לא הוגשה בקשה לתגבור, והדגישו צורך במעבר לפיצוי נורמטיבי שיאפשר מענה מהיר יותר. - נציגי תיירות בצפון ציינו כי קיים כשל מתמשך במדיניות הפיצויים, בעיקר סביב מתן מקדמות גבוהות מדי ולאחר מכן דרישות להחזר, מה שפוגע כלכלית באזרחים ובעסקים ויוצר מצוקה אישית ומשפחתית. עוד ציינו כי קיימת בעיית שירות מול רשות המסים, הכוללת היעדר מענה וחוסר שקיפות, המגבירים אי-ודאות וחרדה. לדבריהם, המצב בצפון חמור: עסקים רבים אינם פועלים, השירותים מצומצמים, והאזור כולו נתפס כמסוכן, דבר שמקשה על חזרת הפעילות. העיכובים בתשלום הפיצויים מאלצים עסקים ליטול הלוואות ולשאת בעלויות מימון גבוהות, תוך הוצאת עובדים לחל״ת וקושי בגיוסם מחדש. עוד הדגישו כי חוסר הוודאות בנוגע לפיצויים ולמצב הביטחוני מקשה על קבלת החלטות וניהול העסק, פוגע בהתאוששות הכלכלית, ואף מעכב את חזרת "גלגל הכלכלה" לפעולה, הן ברמת העסק הבודד והן בכלל המשק. - נציגת מינהלת תנופה לצפון ציינה כי מנגנון הפיצויים המבוסס על סיווגי פיקוד העורף לפי צבעים ואזורים גאוגרפיים אינו משקף את הפגיעה בפועל, שכן גם לאחר מעבר לסטטוס "ירוק" אין חזרה אמיתית לפעילות, והציבור ממילא אינו מבדיל בין אזורים בצפון. עוד הדגישה כי כתוצאה מכך הפיצויים אינם נותנים מענה מספק לעסקים. בנוסף ציינה כי יש להפריד את סוגיית הארנונה מהעסקים ולהסדירה ישירות מול הרשויות המקומיות, מאחר שהמודל הקיים יוצר פערים בתשלומים ופוגע בהכנסות הרשויות. 107 - נציגת משרד התיירותציינה כי מתקיימים מגעים עם קרן הפיצויים לקביעת בסיס השוואה לפי שנת 2023, כך שהפגיעה בשנת 2025 תימדד ביחס לתקופה שלפני אוקטובר 2023. עוד ציינה כי נעשים מאמצים להרחיב את אזורי הזכאות לפיצויים מעבר להגדרות הקיימות, וכן מתקיים שיח עם רשות המסים להתאמת מנגנוני הפיצוי לענף התיירות.בנוסף הסבירה כי חלוקת האחריות בין משרד התיירות למשרד החקלאות בתיירות הכפרית (מעל ומתחת ל-11 יחידות אירוח) יוצרת לעיתים פערים ומקרים של "נפילה בין הכיסאות", ולכן מתקיים דיון להסדרת הנושא. - נציגת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ד"ר מיכל לרר, ציינה כי קיים פער בין החלטות ביטחוניות להשפעות האזרחיות, וכי קצב החזרה לשגרה משתנה בין סקטורים ואינו מקבל ביטוי מספק. לדבריה, נדרש לשלב גורמים אזרחיים שיתווכו את מצב ההתאוששות בפועל למקבלי ההחלטות. - נציג משרד החקלאות וביטחון המזון ציין כי בשל מחזורי הייצור הקצרים בחקלאות, יש חשיבות קריטית למהירות תשלום הפיצויים, אך בפועל יש חקלאים שטרם קיבלו את המגיע להם. לדבריו, למרות הקמת צוות משותף עם מס רכוש לקיצור זמני טיפול, חלק מהתיקים עדיין מטופלים במסלולים ארוכים ומורכבים, מה שיוצר תסכול ואף ויתור על תביעות. לכן הדגיש את הצורך בהסדרת לוחות זמנים בחקיקה, כולל תשלום מקדמות בתוך כ־30 יום והשלמת טיפול בתוך כ-90 יום. - נציג תנועת האיחוד החקלאי ציין כי מאז סוף2024 נותק הקשר עם רשות המסים, ולמרות שהובטח לו בעבר חזרה לפנייה, לא התקבל מענה. לדבריו, המשק שלו בצפון נפגע קשה ונדרש להשקיע כ-5 מיליון ש״ח לשיקום בשנת 2025, ללא קבלת מקדמות או טיפול בתביעה. עוד טען כי תביעות חקלאים מורכבות נדחות לסוף הטיפול, מה שמקשה על ההתמודדות הכלכלית ואף מביא חלק מהחקלאים להפסיק פעילות. בנוסף מתח ביקורת על ניסיונות פשרה במקום תשלום מלא גם בענפי התיירות, למרות מסמכים תומכים. - נציג תנועת המושבים ציין כי למרות קיומם של מסלולים מהירים, בפועל כל התביעות מטופלות כמסלול אדום ארוך ומורכב, ללא יישום ההבחנות שנקבעו. עוד הדגיש כי החקלאים נושאים בהוצאות שוטפות לצד נזקים מהלחימה, ולכן יש להבטיח תשלום פיצויים בזמן. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מציינת כי קיימת מצוקה משמעותית בענף התיירות, שאינה רק פיננסית אלא גם תחושת ניתוק קשה, ולכן יש צורך דחוף ביצירת קשר ישיר עם הנפגעים. - הוועדה מברכת על קידום החקיקה שמייצרת ודאות לעסקים, וציין כי מצופה מהלך דומה גם לענף התיירות, בדומה למה שמקודם בחקלאות. - הוועדה מבקשת מרשות המסים לבצע בדיקה ולהעביר דיווח בנוגע לנושאים הבאים:  דיווח מסודר על כספים ששולמו ביתר, כמה הוחזר ומה קצב הטיפול, וכן שיפור משמעותי בשקיפות, בנגישות ובמידע לציבור.  גיבוש מדיניות מקדמות נדיבה יותר, אשר תסייע לעסקים להתמודד ולשרוד בתקופות חירום, תוך מניעת מצב שבו אזרחים נאלצים להתפשר על זכויותיהם בשל עיכובים בהשלמת הטיפול בתביעות, וכן לדווח לוועדה על כך. 108  מתן מענה נקודתי למקרים שהוצגו בדיון, חיזוק הקשר הישיר עם הפונים ויצירת תקשורת רציפה עמם, וכן דיווח לוועדה בנושא.  דיווח סוגיית כוח האדם מהווה חסם מרכזי, ויש למצוא לה פתרון, לרבות גיוס והכשרה של עובדים מתאימים. - הוועדה מבקשת ממשרד התיירות ורשות המסים לייחד טיפול ממוקד לענף התיירות ולמצוא פתרונות ייעודיים, בדומה למהלכים שנעשים בחקלאות. - הוועדה מבקשת ממשרד התיירות, רשות המסים ומנהלת תקומה לקיים מפגשים וכנסים בצפון עם בעלי העסקים, לצורך מתן מענה ישיר וחיזוק תחושת הנראות והקשר, להקים קבוצות מיקוד עם גורמי השטח כדי לשמוע בעיות ולשפר את המנגנונים בהתאם למציאות. - הוועדה מבקשת מפיקוד העורף ומכלל משרדי הממשלה לבחון מחדש את ההצמדה בין הסיווגים הביטחוניים לבין הפיצויים, ולתת משקל גם לזמן ההתאוששות הכלכלי בפועל. - הוועדה מבקשת ממשרד האוצר, משרד התיירות ומנהלת תקומה לתת גיבוי לרשות המסים בהיבטי המדיניות והיישום של מנגנוני הפיצויים. 109 היבטים בשמירת רציפות שירותי התעופה בעת חירום, דוח מיוחד 2026 הקדמה ביום ב' בסיוון תשפ"ו, 18 במאי 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא היבטים בשמירת רציפות שירותי התעופה בעת חירום, דוח מיוחד 2026. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, רשות התעופה האזרחית - רת"א, רשות שדות התעופה - רש"ת, רשות החירום הלאומית - רח"ל, צה"ל, משרד הביטחון, משרד החוץ, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד העבודה, רשות התחרות, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, משרד המשפטים, מינהל התכנון, משרד האוצר, אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ, ענבל חברה לביטוח, איגוד הטייסים, אגודת התעופה הכללית בישראל, ארגון התאגידים של סוכני המכס והמשלוחים הבינלאומיים, איגוד לשכות המסחר, חברת -QAS )Quality Airport Services(, לובי 99 והמועצה אזורית עמק יזרעאל. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה נציג משרד מבקר המדינה, עו"ד צחי סעד, דיווח כי הדוח פורסם בשנת 2026 והביקורת התייחסה לשנת 2025. מטרת הביקורת: בחינה של הפעולות שנקטו משרדי ממשלה וגופים נוספים בנושא שמירת רציפותה של התעופה בעת חירום. בחינה של השפעת עליית מחירי הטיסה, הענקת שירות לצרכן ותמיכה בנוסע בעת חירום. נתוני מפתח: ירידה של 44% בהיקף הנוסעים שעברו בנתב"ג בשנת 2024 ביחס לתחזית של רשות שדות התעופה לאותה שנה גידול של 19%-46% שיעור הגידול בנוסעים בחברות התעופה הישראליות בשנת 2024 לעומת 2023 %34 ו- 75% השיעורים המרביים של עליית המחירים של הובלת מטען אווירי מישראל לארה"ב ולאירופה בהתאמה לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל. 16 חודשים משך הליך התיקון לחוק שירותי תעופה, זאת לעומת תיקון החוק בתקופת הקורונה שנמשך שלושה חודשים בלבד. 20 מוצרים חיוניים לחירום הוגדרו על ידי הרשות להגנת הצרכן בנובמבר 2024. ברשימה לא נכללו מחירי הטיסות. שנת 2031 - הצפי למועד ההקמה של יחידת בקרה אווירית מרכזית שעליה הוחלט בוועדת האסטרטגיה של מועצת רש"ת בדצמבר 2017 בעלות של כ-500 מיליון.₪ לתחבורה האווירית חשיבות רבה בשמירה על כלכלת המדינה, על רווחת אזרחיה ועל חוסנה בשעת חירום. מלחמת חרבות ברזל ומבצע עם כלביא פגעו בפעילות התעופה בישראל, בעיקר בשל החשש של החברות הזרות לטוס בשמי ישראל, ומרביתן החליטו להפסיק את פעילותן. עקב מלחמת חרבות ברזל ירד מספר הנוסעים בשנת 2024לכ-13.9 מיליון נוסעים, ובמבצע עם כלביא הופסקה הפעילות לחלוטין. התעופה האזרחית לא הייתה ערוכה כראוי למלחמה ארוכת-טווח; ענף התעופה פועל על פי שיקולים כלכליים של החברות הפרטיות ובפועל אין לממשלה יכולת להשפיע על פעילות התעופה האזרחית, אפילו בעת חירום; מניית הזהב של המדינה באל על אינה מקנה לה יכולת ממשית להשפיע על תפקוד החברה הן בימי שגרה והן במצבי חירום; אף שהמדינה סייעה לחברות התעופה הישראליות בעת מצוקתן, היא לא הבטיחה תמורה כלשהי בדמות יכולת אכיפה או הכוונה של פעילות החברות בעת חירום. 110 על הגופים לטפל בממצאים שעלו בדוח זה. לעדכן את התרחישים ואת הנהלים לנוכח הסיכונים שעלו ממלחמת חרבות ברזל; להכין תוכנית מפורטת המגדירה את תפקידיהם של רש"ת ושל רת"א בכל הקשור בתמיכה בנוסע שנפגע; לבחון את האפשרות להגדיר אינטרסים חיוניים בחברות התעופה הישראליות כדי לאפשר למדינה לשמור על הביטחון הלאומי בשעת חירום, להגן על האינטרסים הכלכליים שלה ולספק לאזרחים רמת שירות טובה תוך מזעור הסיכונים. לפעול בהקדם לקידום הקמה של שדה משלים לנתב"ג, ועל ראש הממשלה לוודא שתתקבל החלטה בנושא זה בהקדם ובהתאם לפעול למימושה. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרדי התחבורה והאוצר, לקבוע מדיניות תעופה כוללת למדינת ישראל בעת שגרה ובעת חירום, זאת לאחר שיבחנו בין היתר את כלל ההיבטים הנכללים בצו האינטרסים, את מניית הזהב ואת החוקים הקיימים בתחום. סיכומי הוועדה - נציג משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מסר כי ישראל התמודדה עם אירוע חסר תקדים, אך הצליחה לשמור על רציפות תפקודית. לדבריו, הופקו לקחים ממלחמת חרבות ברזל ויושמו בהתאם לתרחיש הייחוס. חלק מהליקויים שעלו בדוח מבקר המדינה כבר טופלו על-ידי המשרד ורשות התעופה האזרחית (רת"א). במסגרת מבצע "עם כלביא" הושבו לישראל כ-110 אלף ישראלים. בהתאם לשתי החלטות ממשלה הוקמה מפקדת "אלון" לריכוז התיאום, השליטה והטיפול בהשבת נוסעים לישראל, תוך תעדוף על פי קריטריונים שנקבעו. בנוסף הוקם מוקד טלפוני, מקודמים שלושה מכרזים להקמת שדות תעופה נוספים, והמשרד פועל לקידום החלטת ממשלה בנושא חברות שירותי הקרקע. - נציג משרד האוצר עדכן כי בתקופת הקורונה לא ניתנה תמיכה כספית ישירה לחברות התעופה, אלא סיוע תזרימי, מתוך תפיסה שאין מקום להתערב בשיקול דעתן העסקי או במחירי הכרטיסים. לדבריו, חוק שירותי תעופה מסדיר את היחסים בין הנוסעים לחברות התעופה, אך אינו מסדיר את התערבות המדינה במחירי הטיסות. עוד ציין כי עובדים בחל"ת זכאים כיום לדמי אבטלה, וכי חברות שירותי הקרקע רשאיות להגיש בקשות לפיצוי במסגרת מסלולי הסיוע לעסקים. - נציגת צה"ל מסרה כי מפקדת "אלון", הפועלת במסגרת פיקוד העורף, סייעה למשרד התחבורה בהפעלת מוקד אזרחי שפעל מסביב לשעון והעניק מענה באמצעות שיחות טלפון והודעות וואטסאפ לנוסעים שביקשו לצאת מישראל או לשוב אליה. - נציג רח"ל ציין כי תרחיש הייחוס המעודכן מתייחס גם למשך מערכה ממושכת ולא רק לעוצמתה. לדבריו, בימים אלה צה"ל מגבש תרחיש ייחוס חדש, ולאחר השלמתו תגבש רח"ל תרחיש משקי כולל גם לתחום התעופה. עוד ציין כי הוכנה תוכנית לאומית להשבת ישראלים ותיירים באמצעות האוויר, הים והיבשה. - נציג רשות התעופה האזרחית (רת"א) מסר כי הדוח כולל המלצות רבות והטמעתן נמצאת בעיצומה. לדבריו, הוקם מוקד מדינתי בראשות המשנה למנכ"ל משרד התחבורה, שהעניק מענה לאלפי פניות. מדי יום נקבע סדר עדיפויות לכניסה וליציאה מהארץ בהתאם לקריטריונים שאושרו. עוד ציין כי בתחילת הלחימה ניתנה עדיפות לחילוץ המטוסים והצוותים, וכי כלל צי המטוסים הישראלי הוצא מהארץ באופן בטוח. לדבריו, העתקת יחידות הבקרה האזוריות מבסיסי חיל האוויר לא פגעה ברציפות התעבורה האווירית. רת"א התריעה בפני צה"ל על המחסור באנשי מקצוע המשרתים גם במילואים, אך טרם 111 נמצא לכך פתרון. עוד ציין כי מקודמות שלוש תוכניות להקמת שדות תעופה נוספים - ברמת דוד, בנבטים ובצקלג - וכי בשל אילוצי מיגון הוגבל מספר הנוסעים והיקף המטענים בכל טיסה. - נציג רשות שדות התעופה (רש"ת(מסר כי שדה התעופה רמון שימש את חיל האוויר ולכן לא שימש חלופה לנתב"ג. לדבריו, רש"ת הייתה ערוכה לתרחישים השונים ושמרה על רציפות תפקודית מלאה. עוד ציין כי פרויקט הקמת יחידות הבקרה האזוריות הוא פרויקט אסטרטגי מורכב, והשלמתו צפויה עד סוף העשור. - נציג רשות התחרות מסר כי ההליך בעניין גביית מחיר בלתי הוגן על-ידי אל על נמצא בשלב השימוע. לדבריו, רשות התחרות אינה מפקחת על מחירי הטיסות, אך החוק מאפשר לה להתערב במקרים חריגים, ובתחילת מלחמת חרבות ברזל פנתה לשלוש חברות תעופה בבקשה לנהוג במשנה זהירות בנושא המחירים. - נציג אל על מסר כי החברה פעלה מתחילת המלחמה לשמירה על הגשר האווירי של ישראל, חרף גיוסם של טייסים ומכונאים רבים למילואים. לדבריו, נעשה שימוש גם במטוסים זרים, ובמהלך מבצע "שאגת ארי" הופעלו טיסות חילוץ מ-23 יעדים בעולם, אף שמספר הטיסות צומצם בשל מגבלות ביטחוניות. - נציג חברת QAS ציין כי החברה מהווה תשתית חיונית בתחום שירותי הקרקע ופועלת בשגרה ובחירום. לדבריו, החברה, המעסיקה למעלה מ-1,000 עובדים ופועלת גם ברמון ובחיפה, חזרה לפעילות שלוש פעמים בשנים האחרונות בעקבות משברים שונים, אולם כיום כ-70% מעובדיה עדיין מצויים בחל"ת. - נציגי איגוד הטייסים ציינו כי משרד התחבורה שיפר את היערכותו למשברים תעופתיים, אך ישראל עדיין סובלת ממחסור בתשתיות תעופה. לדבריהם, הרחבת התשתיות והקמת טרמינל ושדות תעופה נוספים הם תנאי להבטחת רציפות תעופתית. עוד הודגש כי עיקר האתגר אינו גיל הטייסים אלא המחסור בתשתיות ובהכשרת כוח אדם מקצועי, וכי רבים מטייסי אל על משרתים במילואים. עוד צוין כי בשנים האחרונות הביקוש לטיסות נמצא בתפוסה כמעט מלאה. - נציג אגודת התעופה הכללית בישראל התריע כי סגירת תשתית התעופה המתוכננת בפברואר 2027, ללא חלופה, תפגע באופן משמעותי ביכולת להכשיר טייסים בישראל. - נציגת לובי99ציינה כי התקבלו תלונות רבות מנוסעים על אי-מימוש זכויותיהם מכוח חוק שירותי תעופה. לדבריה, היעדר רגולטור בעל סמכויות אכיפה מחייב נוסעים לפנות לבתי המשפט לתביעות קטנות. - נציג הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן מסר כי אין חובה חוקית על חברות התעופה להפעיל מוקדי שירות, וכי חוק שירותי תעופה מטיל אחריות על שר התחבורה אך אינו מעניק סמכויות אכיפה אפקטיביות, כך שבפועל הסעד המרכזי העומד לרשות הצרכנים הוא פנייה לבית המשפט. - נציג איגוד לשכות המסחר אמר כי מבצע "שאגת ארי" יצר נסיבות חריגות, ובהן סגירת נתב"ג, תפיסת מקומות חניה על-ידי מטוסי תדלוק אמריקאיים והוצאות כבדות לחברות התעופה הישראליות. לדבריו, חוק שירותי תעופה אינו מותאם למצבי חירום, וגם התיקון שנעשה בשנת 2025 אינו נותן מענה מלא. לפיכך, המדינה נדרשת להשתתף בנטל באמצעות מנגנוני פיצוי מתאימים. 112 - נציג ארגון התאגידים של סוכני המכס והמשלוחים הבינלאומיים מסר כי בתקופת הלחימה נגרמו לענף המטענים נזקים כספיים כבדים. לדבריו, רת"א לא אפשרה העמסת מטענים בבטן מטוסי נוסעים בשל מגבלות זמן תפעוליות, וקרא לקבוע נוהל ברור שיאפשר זאת בעת סגירת שדה התעופה. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה סבורה שנדרש לאזן בין צרכים ואינטרסים חשובים תוך שמירה על הבטיחות. - הוועדה התרשמה שהקמת מוקד אלון היא החלטה ראויה והוא הוכיח את יעילותו. - הוועדה תקיים ישיבה בעוד כשנה לסוגיות הבאות: הקמת יב"ר, מצבת הטייסים, הסדרת יכולת הממשלה להשפיע על השירות לאזרחים בחירום ושדה תעופה משלים. - הוועדה מבקשת לקבל דיווח ממשרד התחבורה והבטיחות בדרכים בעוד חודש על החלטת ממשלה לטיוב המענה לחברות תעופה. - הוועדה מבקשת ממשרד התחבורה והבטיחות בדרכים לשקול לערוך שינויים בחוק שירותי התעופה למציאת האיזונים והתיקונים הראויים ליצירת שיניים כרגולטור. - הוועדה מבקשת מרת"א לבחון בצורה חכמה ומאוזנת את שילוב הטסת מטענים במטוסי חילוץ. 113 הליכי השיקום של יישובי הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שנפגעו באירועי 7 באוקטובר, דוח ביניים מיוחד - ישיבת מעקב הקדמה ביום ד' בסיוון התשפ"ו, 20 במאי 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון משותף עם הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל בנושא הליכי השיקום של יישובי הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שנפגעו באירועי 7 באוקטובר, דוח ביניים מיוחד - ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות משרד מבקר המדינה, מינהלות תקומה-תנופה, משרד ראש הממשלה, משרד האוצר, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, משרד הבינוי והשיכון, רשות מקרקעי ישראל, משרד הרווחה והביטחון החברתי, מינהל התכנון, מועצה אזורית אשכול, קיבוץ ניר עוז, קיבוץ ניר יצחק, מועצה אזורית שער הנגב, קיבוץ כפר עזה, התנועה הקיבוצית, עתיד לעוטף – התנועה האזרחית לשיקום העוטף, 255 - ארגון החטופים ומשפחותיהם ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה - נציג משרד מבקר המדינה דיווח שאחד הליקויים בדוח היה לגבי תושבים שאינם מסוגלים לשוב לבתיהם. לדבריו, המשרד עוקב אחר הטיפול בנושא, וב-27 במאי הוא צפוי לקבל דיווח ממשרד ראש הממשלה על אופן הטיפול בליקוי. - ראשת המועצה האזורית אשכול הדגישה כי יש לספק תשובות ומענים לתושבי העוטף, שלדבריה מרגישים חסרי אונים מול המערכת. היא ציינה כי אף שקיימת ועדה העוסקת במציאת פתרונות לחברי הקיבוצים, לא ניתן מענה לכל התושבים, ולכן יש להקים ועדת חריגים עבור תושבים שאינם מעוניינים לשוב לקיבוצים. - קיבוץ ניר עוז: יו"ר הקיבוץ אמר שטרם גובש מנגנון מתאים למתן מענה, והדגיש כי יש להתחיל לגבש אותו באופן מיידי. יעל אדר, תושבת הקיבוץ, טענה כי ההפקרה בטיפול בתושבי העוטף ממשיכה והממשלה עדיין לא לקחה אחריות על מה שאירע ב-7 באוקטובר, וציינה כי הדרישה היא לקחת אחריות על התוצאות. היא תיארה את האירועים הקשים שעברו על בני משפחתה ב-7 באוקטובר, והדגישה שהם אינם אנשים חריגים, אלא אנשים שעברו טראומה, תופת ועקירה, ועל כן יש לתת להם מענה. היא ביקשה שילדיה יקבלו תמורה בדמות שטחים חלופיים במקום השורשים שנעקרו מניר עוז שלא מרצונם. כמו כן, היא אמרה שיש לתת מענה חלופי לילדי החינוך המיוחד בקיבוץ, שלא בהכרח במסגרת הקיבוץ. היא ציינה כי הנהלות רבות של הקיבוצים לא חוו את אירועי 7 באוקטובר, ולכן יש להקשיב גם לקולם של התושבים. נועה קדם וענונו, תושבת קיבוץ בעוטף, טענה כי גם כעבור שנתיים וחצי, אירועי 7 באוקטובר טרם הסתיימו עבור רבים מהתושבים שאינם מסוגלים לשוב לבתיהם. לדבריה, אף שמינהלת תקומה הוקמה כדי לסייע לקהילות, היא נאלצה להתמודד לבדה עם צורכי החינוך והטיפול בילדים, וקולם של התושבים שאינם חוזרים לקיבוצים לא נשמע דיו. היא הדגישה כי יש לאפשר לכל תושב לבחור את מקום שיקומו, ללא כפייה לשוב לקיבוץ, וקראה להכיר בשכול המורחב ובצורך בתחושת ביטחון ומוגנות. 114 - נציג משרד ראש הממשלה דיווח על החלטה משותפת של מנכ"לית משרד ראש הממשלה ומזכיר התנועה הקיבוצית להקים צוות משותף, שהחל לפעול ב-22 בדצמבר 2025, לטיפול בסוגיית התשובים שאינם שבים לעוטף. לדבריו, בצוות חברים גם נציגי הקיבוצים, והוא פועל במסגרת המנדט שניתן לו לקידום מתווה עבור תושבי הקיבוצים שאינם מעוניינים לשוב אליהם, אבל עדיין חפצים לגור במסגרת קיבוצית. ברקן ציין ביקש לקבל נתונים על קשישים המתגוררים בדיור מוגן ואינם יכולים לשוב לעוטף ועל תושבים שאינם מעוניינים לשוב לקיבוציהם, ובהתאם לנתונים יוחלט על המשך הפעילות. הוא מסר כי הצוות קיים עד כה שישה דיונים, נוסף על שלושה דיונים של הצוות הממשלתי, וכי הפרוטוקולים יהיו שקופים לציבור. כמו כן, יושבי ראש הקיבוצים יופיעו בפני הצוות כדי להציג את עמדותיהם. לדבריו, עבודת הצוות נמצאת לקראת סיומה, ובסיומה יוצג מתווה שיכלול מסלול לקליטה קהילתית עבור כלל הקיבוצים, לצד מענים ייעודיים לשלושת הקיבוצים שנפגעו באופן הקשה ביותר; הקצאת קרקע מסובסדת באזורי עדיפות לאומית, כפי שניתנה לתושבי הקיבוצים בעבר; אפשרות לתושבי שלושת הקיבוצים שנפגעו באופן הקשה ביותר לקבל קרקעות גם במרכז הארץ; סבסוד תשתיות לבניית בתים באזורי עדיפות לאומית; הקמת מבני קהילה; מתן מעטפת חברתית, באמצעות משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, לקהילה הקולטת ולקהילה הנקלטת. נוסף על אלה, תוקם ועדה שתבחן מקרים של תושבים המבקשים להיקלט שלא במסגרת קהילתית. עוד הוסיף כי עדיין נותרו סוגיות הקשורות להגדרת המונח "קהילה", וכי הצוות ינהג בגמישות בנושא. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדות דורשות מהגורמים הרלוונטיים, ובפרט ממשרד ראש הממשלה, לתת מענה תושבי חבל התקומה שיבחרו בפתרון שאינו קהילתי, או במענה במסגרת קבוצות קטנות. - הוועדות יקיימו דיונים נוספים לאחר סיום עבודת הצוות ולכל מאוחר בתוך חודשיים. - הוועדות מבקשות ממשרד מבקר המדינה להמשיך במעקב הדוק אחר מתן מענה ראוי לכלל שורדי הטבח. 115 כליאה, שחרור והעמדה לדין של אסירים ביטחוניים בעקבות מלחמת חרבות ברזל, דוח שנתי 77א הקדמה בל' בסיוון התשפ"ו, 15 ביוני 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא: כליאה, שחרור והעמדה לדין של אסירים ביטחוניים בעקבות מלחמת חרבות ברזל, דוח שנתי 77א. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון לאומי, צה"ל, משרד הביטחון, פרקליטות המדינה, משרד המשפטים, המטה לביטחון לאומי (המל"ל), משרד האוצר ותנועת ישראל 2050. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה נציג משרד מבקר המדינה תא"ל במיל' איתן דהן דיווח כי אין שינויים מהותיים בין טיוטת הדוח לבין הדוח שפורסם. לדבריו, המלצותהדוח הן על מכלול המערכת, החל בדרג המדיני וכלה בגורמים המקצועיים. הוא סבור שנדרש פתרון מערכתי שלם, כולל החלטות לגבי כמה גופים. לדבריו, מדינת ישראל צריכה לבחון את כל המשאבים שבידה, כך שבשעת בחירום שב"ס יוכל להשתלט על מתקנים נוספים לצורך הרחבת יכולת הכליאה. מטרות הביקורת היו לבחון את היערכות המשרד לביטחון לאומי, שב"ס וצה"ל לכליאת אסירים ביטחוניים לטווח ארוך במצב מלחמה; לבדוק את השלכות מצוקת הכליאה על יכולת שב"ס למלא את תפקידו ועל פעילות שב"כ לסיכול טרור; לבדוק היבטים הקשורים לשחרור אסירים ביטחוניים, ובהם מנהל ביה"ח שיפא, ולבדוק את תהליכי העמדתם לדין של המחבלים שביצעו פשעים חמורים במתקפת הטרור ב-7 באוקטובר ובמהלך מלחמת חרבות ברזל; כל זאת כדי להמליץ על צעדים לשיפור מענה הכליאה הנדרש, ולקדם את העמדתם לדין של המחבלים. מהדוח עולה כי שב"ס, המשמש ארגון הכליאה הלאומי של מדינת ישראל, פעל עוד לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל בתנאים של משבר כליאה מתמשך. עם פרוץ המלחמה נתפסו ונכלאו במתקניו מחבלים רבים שהיו מעורבים במתקפת הטרור ובלחימה ברצועת עזה, דבר שהחריף את מצוקת הכליאה. זאת ועוד, נמצא כי בשל היערכות בלתי מספקת של המשרד לביטחון לאומי ושל שירות בתי הסוהר להקמת מקומות כליאה בשעת חירום, ובשל הגידול המשמעותי במספר האסירים הביטחוניים במהלך המלחמה, חסרו במועד סיום הביקורת כ-3,000 מקומות כליאה לאסירים הביטחוניים שנתפסו. כמו כן, צה"ל לא נערך למצב שבו יידרש להקים מתקני כליאה לתקופה ממושכת ולא שמר על כשירות מבצעית בתחום זה. מצוקת הכליאה והעלייה במספר האסירים הביטחוניים הגבירו את הסיכון לסגל שירות בתי הסוהר ופגעו ביכולתו של שירות הביטחון הכללי לבצע מעצרים וחקירות בהתאם לצרכיו המבצעיים. בדוח נמצא כי בשל הצורך לפנות כלואים ממתקן הכליאה הצבאי שדה תימן שוחררו לרצועת עזה, בהמלצת שב"כ, מעורבים בפעילות טרור, אף שהיה יסוד סביר להניח כי שחרורם עלול לפגוע בביטחון המדינה. השחרור בוצע ללא עדכון וללא קבלת אישור מראש הממשלה, ובין המשוחררים היה מנהל ביה"ח שיפא. מהדוח עלה כי טרם הועמד לדין אף מחבל החשוד בביצוע פשעים חמורים במתקפת הטרור ב-7 באוקטובר ובמהלך מלחמת חרבות ברזל. זאת למרות מעשי הזוועה הקשים שביצעו המחבלים. לנוכח זאת, על הממשלה לראות בהגדלת מספר מקומות הכליאה לאסירים המוחזקים בידי שב"ס פרויקט לאומי ולהתגייס לסייע לשב"ס ביישומו. וכן יש לקדם ללא שיהוי נוסף את העמדתם לדין של המחבלים שהשתתפו במתקפת 7 באוקטובר. 116 סיכומי הוועדה - נציגות מרכז המחקר והמידע: ד"ר תהילה שחר, ציינה כי מדובר בסוגיה מערכתית שיש לבחון על כלל היבטיה. לדבריה, מצוקת הכליאה אינה משפיעה רק על האסירים הביטחוניים, אלא גם על אוכלוסיית האסירים הפליליים, שכן העומס במתקני הכליאה פוגע בסיכוייהם להשתקם. היא הסבירה כי כדי להתמודד עם הצפיפות במתקני הכליאה, שירות בתי הסוהר מפעיל מנגנון של שחרור מינהלי. במסגרת זו קובע השר לביטחון לאומי, באישור הוועדה לביטחון לאומי, מדי שנה את תקן הכליאה – מספר מקומות הכליאה המוכרים במתקני שב"ס – שבו יש כיום כ-16,300 מקומות. כאשר מספר הכלואים חורג מהתקן בעקבות קליטת אסירים חדשים, משתחררים באופן אוטומטי אסירים פליליים העומדים בקריטריונים הקבועים בחוק, ללא בחינה פרטנית של מסוכנותם או של מצב שיקומם. זאת, להבדיל משחרור על תנאי, שבו נבחנת בקשת האסיר באופן מעמיק, והשחרור מותנה בהשתתפות בתהליכי שיקום ובהמשך פיקוח. כמו כן, היא ציינה כי בשנים האחרונות חלה עלייה במספר השחרורים המינהליים, לצד ירידה במספר השחרורים על תנאי. לדבריה, מגמה זו מפחיתה את המוטיבציה של אסירים לפנות למסלול השחרור על תנאי, הכרוך בהגבלות, בפיקוח ובחובת השתתפות בהליכי שיקום. היא הוסיפה כי אף שמנגנון השחרור המינהלי מסייע בטווח הקצר להפחתת הצפיפות במתקני הכליאה, בטווח הארוך הוא עלול דווקא להחריף את הבעיה, משום שאסירים המשתחררים ללא שיקום וללא פיקוח עלולים לשוב ולבצע עבירות, ובכך להגדיל את שיעור החזרה למאסר. אורלי אלמגור לוטן ציינה שיש לתת את הדעת על שב"חים בחלוקה בתקן בין אסירים פליליים לאסירים ביטחוניים, היות שהם פליליים. - נציג המל"ל דיווח שסוגיית המחסור במקומות כליאה בשב"ס עלתה טרם מלחמת חרבות ברזל בעקבות פסיקת בג"ץ להרחבת שטח המחיה לאסירים. לדבריו, מאז נוספו מקומות כליאה, הוקמו 24 אגפים חדשים בבתי הסוהר קציעות וסהרונים, וכיום מוחזקים בבתי הכלא כ-23,000 אסירים. במסגרת תוכנית עתידית של שב"ס, עד שנת 2032 יורחב כלא מגידו ויחולו שינויים בבינוי של שב"כ בתוך מתקני שב"ס. הוא אמר כי טרם הגענו למצב אופטימלי שבג"ץ קבע – 4.5 מטר לאסיר (כיום השטח הוא 3.5 מטר לאסיר). לדבריו, שב"חים מוחזקים כעת בסהרונים כאסירים פליליים עד שיימצא פתרון אחר. במהלך המלחמה, לנוכח מצוקת הכליאה, ביקש המל"ל לשקול לשחרר עצורים שניתן לשחררם כדי להפחית את העומס. אם כי עמדת המדינה היא שהיעד של 4.5 מ"ר יחול על כלל האסירים. - נציגי שירות בתי הסוהר סג"ד אוהד בוזי מסר שאפשר לחלק את הביקורת לשתי תקופות: טרם המלחמה ולאחר פרוץ המלחמה. לדבריו, עם פרוץ המלחמה, שב"ס ידע להתאים את עצמו למציאות המשתנה במהירות, תוךניצול מלוא השטחים האפשריים בתוך בתי הסוהר לצורך הסבתם למתקני כליאה זמינים ומהירים. לצד העלייה במספר האסירים הביטחוניים, הייתה גם עלייה ניכרת במספר האסירים הפליליים. הוא ציין כי בשנים האחרונות בוצעה תנופת בינוי חסרת תקדים שהוסיפה אלפי מקומות כליאה, וכי תוכניות להרחבת מתקני הכליאה גובשו עוד לפני המלחמה, בעקבות פסיקת בג"ץ בעניין שטח 117 המחיה לאסירים. בוזי הוסיף כי שב"ס ביקש לתקן את פקודת בתי הסוהר באופן שיאפשר להכריז על מצב חירום כליאתי, שבמסגרתו יהיה אפשר להלין אסיר ביטחוני בשטח הקטן מ-3 מ"ר, ובמקרים שבהם לא יימצא פתרון אחר - גם אסיר פלילי. כמו כן, ציין כי נחקק חוק המאפשר חופשה מיוחדת לאסיר עד45 ימים לפני מועד שחרורו, ובלבד שאין בכך כדי לסכן את הציבור. לדבריו, שב"ס פועל לצמצם ככל האפשר את השפעת קליטת האסירים הביטחוניים על האסירים הפליליים. הוא ציין כי מנגנון השחרור המינהלי קיים מאז תחילת שנות ה-90, ולדעת שב"ס הוא חיוני בעת הנוכחית, אף שאינו הפתרון המיטבי. לדבריו, כל תלונה של אסיר נבדקת בידי הגורמים המוסמכים, כל מקרה מוות מטופל בהתאם להוראות החוק, וממצאי הביקורת כבר יושמו כך ששב"ס נמצא כיום במצב טוב יותר. וכן הסביר כי ועדת השחרורים דנה בחוות הדעת של גורמי המקצוע, בוחנת אם האסיר ראוי לשחרור ואם שחרורו אינו מסכן את הציבור, ורשאית להטיל עליו תנאי פיקוח. מלבד זאת פועל מנגנון השחרור המינהלי, הכפוף לתנאי הסף שנקבעו בפקודת בתי הסוהר. תג"ד ליז בן משה מסרה כי שב"ס נטל אחריות מלאה עם פרוץ המלחמה. לדבריה, בעבר נחתמה אמנה עם צה"ל שלפיה שב"ס אמור היה לקלוט כ-500 כלואים בשעת חירום, בעוד שבפועל נקלטו יותר מ-20,000 אסירים. היא ציינה כי שב"ס הוא משאב כליאה מוגבל, אך בוצעו התאמות מהירות ומרביות, ובהן הקמת אוהלים והסבת שטחים למקומות כליאה. היא הוסיפה כי כבר בשנת 2022 עסק שב"ס בהרחבת שטח המחיה באמצעות ריווח המתקנים ולא באמצעות תוספת שטחים בלבד. לדבריה, מתקיימים שולחנות עגולים עם גורמי האכיפה במטרה לבחון שימוש במתקנים שאינם שייכים לשב"ס ומצויים בידי גופים ממשלתיים אחרים לצורך הסבתם למתקני כליאה. תג"ד פיה פורת ציינה שאתגר הגיוס הוא גדול כמו שימור כ"א. לדבריה, בשנת 2025 גויסו 1,600 אנשי סגל, 1,100 אנשי ביטחון ו-990 לוחמי כליאה, והמצבה הארגונית הורחבה ב- 1,000תקנים. לטענתה, האתגר נותר משמעותי, היות שאנשי שב"ס משרתים גם במילואים ונגרעים ממצבת כ"א. היא הדגישה כי לשב"ס אין מקורות כ"א אחרים, מלבד גיוס והכשרת עובדים חדשים. גנ"מ דודו הררי מסר ששב"ס הקים אגף מודיעין ונעשו פעולות משמעותיות בשיתוף עם גופי הביטחון כדי לבצע פעולות סיכול בזירות שונות. לדבריו, אינו מכיר מקרה שבו הייתה בקשה להכניס כלוא למתקן כליאה וזה לא נעשה. - נציגת המשרד לביטחון לאומי ציינה שסוגיית הליווי בקהילה אינה מצויה באחריות שב"ס. לדבריה, במסגרת פעילות המשרד קודמו מהלכי בינוי משמעותיים בשב"ס, בהיקף חסר תקדים, ובמקביל הורחב השימוש בחלופת מעצר בית עבור אסירים פליליים כדי להפחית את העומס במתקני הכליאה. כמו כן, ציינה כי לאחר פרוץ המלחמה התקבלה הוראת שעה המאפשרת להחזיק אסירים ועצורים בחריגה מהוראות הדין בנוגע לשטח המחיה. לדבריה, שב"ס ימשיך לתת מענה לצורכי גופי הביטחון ויקלוט אסירים בהתאם לצורך. היא הוסיפה כי שטחם של תאי הכליאה משתנה בין מתקן למתקן, וכי עבודות הבינוי נועדו לעמוד ביעדים שנקבעו בפסיקת בג"ץ. נוסף על כך, בכל חודש מועבר לוועדה לביטחון לאומי דיווח על מצב מתקני הכליאה ועל נתוניהם. 118 החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה התרשמה מהתכנון והשליטה של מל"ל והמשרד לביטחון לאומי בנושא, וסברה שראוי לתקף אותם במסגרת הדוח החודשי המוגש לוועדה לביטחון לאומי, לרבות פירוט על תקציב הבינוי (מספר אגפים והמ"ר המוקצה לכל אסיר). - הוועדה מצפה לראות קידום של סוגיית ההעמדה לדין והאצה של תהליך חקיקה בנושא זה. 119 הליכי השיקום והפיתוח של יישובי הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר, דוח ביניים מיוחד 2026 - ישיבת מעקב הקדמה ביום ל' בסיוון תשפ"ו, 15 ביוני 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון משותף עם ועדת הכלכלה בנושא הליכי השיקום והפיתוח של יישובי הנגב המערבי, דוח מיוחד 2026 - ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, רשות המיסים, משרד החקלאות וביטחון המזון, מינהלת תקומה, רשות מקרקעי ישראל, משרד הפנים, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, משרד הבריאות, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד המשפטים, מינהל התכנון, שירותי בריאות כללית, מרכז השלטון האזורי, מועצה אזורית שער הנגב, מועצה אזורית אשכול, מועצה אזורית שדות נגב, תנועת עתיד לעוטף, פורום הביתה, תנועת ההתיישבות, פורום העצמאים מבית ההסתדרות ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה - נציגי מינהלת תקומה: אביאל פנסאפורקאר, סגן ראש מנהלת תקומה, עדכן בנושא מענקי השיבה כי הסיכום התקציבי עם משרד האוצר הושלם. לדבריו, מנהלת תקומה פועלת כעת לגיבוש מבחן תמיכה שיאפשר העברת הכספים ליישובים במתכונת המוכרת מהפעימה הקודמת בתוך כחודש,וציין כי הוא מצפה שהתהליך יתבצע בצורה טובהויעילה כפי שהיה בעבר. בנושא נזקי ההדף הבהיר כי פעילות השיקום באמצעות היישובים בוצעה בעשרה יישובים בלבד, בעוד שביתר יישובי העוטף הטיפול בנזקים נעשה על ידי מס רכוש. לדבריו, חשוב להבחין בין היישובים שבהם השיקום הובל על ידי מנהלת תקומה לבין היישובים שטופלו במסלולים אחרים. ביישובים שבהם בוצע שיקום באמצעות מנהלת תקומה והיישובים עצמם הובילו את התהליך, קיימים מקרים שבהם לאחר השלמת השיקום נגרמו נזקי הדף נוספים, הן במבנים והן בתשתיות. בנושא חסמים בתכנון ובנייה לשיקום החבל ציין כי לאחר אירועי 7 באוקטובר קודמו במהירות חקיקה וכלים מיוחדים שאפשרו שיקום מואץ, הקמת אתרי ביניים ושכונות זמניות, תוך שיתוף פעולה בין מנהל התכנון, משרד המשפטים וגורמים נוספים. לדבריו, האתגר כיום הוא מעבר משיקום נקודתי של יישובים ובתים לצמיחה ופיתוח רחבים של האזור, בהתאם להחלטות ממשלה שהקצו מיליארדי שקלים בתחומי הבריאות, הרווחה, הדיור והצמיחה הדמוגרפית. נדרשים מנגנונים חדשים שיתאימו לשלב הצמיחה, שכן קיימים חסמים ברמה הארצית, המחוזית והמקומית. עוד ציין כי מקודמות כיום כ-20 תוכניות במרחב הכפרי, לצד הסכם הפיתוח של שדרות וחמש תוכניות להתחדשות עירונית, וכן תוכניות בתחומי האנרגיה, הבריאות והרווחה. יש להתמקד ביצירת מנגנונים מערכתיים, הקלות וכלים ייעודיים בתחום התכנון והבנייה, שיאפשרו לעמוד ביעד הממשלתי להשלמת מהלכי השיקום והצמיחה עד סוף שנת 2028. בנושא שירותי בריאות בחבל תקומה, ציין כי חבל תקומה מתמודד הן עם אתגרי הפריפריה והן עם השלכות חריגות של אירועי 7 באוקטובר, שלהן השפעות ארוכות טווח על בריאות הגוף והנפש. מחקרים מלמדים כי לאחר אירועים טראומטיים רחבי היקף נרשמת פגיעה מתמשכת באוכלוסייה, כאשר שיקום פיזי נמשך 7-5 שנים, שיקום כלכלי עשוי להימשך 120 כ- 10 שנים, והשלכות נפשיות ובריאותיות עלולות להימשך עשרות שנים. יש צורך בבחינה ייחודית של האזורים שנפגעו באופן הקשה ביותר, במיוחד חבל אשכול, ובהתאמה מתמדת של התוכניות והמענים לנתונים ולצרכים המשתנים. עוד ציין כי תקציבי תקומה צפויים להסתיים בתוך כשנתיים, ולכן נדרש מנגנון ארוך טווח שיבטיח את המשך שירותי הבריאות והרווחה גם לאחר סיום התוכנית. ניר מסיקה, ראש מערך בינוי דיור ותשתיות, ציין כי הוקצו משאבים הן לוועדה המחוזית והן לוועדות המקומיות, ולפי הידוע לו התהליכים התקדמו בצורה טובה. לחלק מהוועדות התאפשר להקדים תקציבים שתוכננו לשנים 2028-2027 ולהשתמש בהם כבר בשנת 2026, במטרה לסייע בקידום התהליכים והפרויקטים הנדרשים. ד"ר אתי סממה עדכנה בנושא נגישות לשירותי בריאות בחבל וציינה כי חיזוק מערכת הבריאות בחבל מתבצע בשיתוף פעולה בין מנהלת תקומה, משרד הבריאות, הרשויות המקומיות וקופות החולים, תוך הסתמכות על נתונים ומדדים. תוכנית החומש בתחום הבריאות עומדת על 715 מלש"ח מהם 257 מלש"ח מיועדים לחיזוק והנגשת שירותי הבריאות, לרבות בינוי, תשתיות, חוסן, שיקום ושירותים רפואיים. עוד ציינה כי הוקמו 4 נקודות הזנקה של טיפול נמרץ ואמבולנסים, ומנהלת תקומה ממשיכה לממן את כוח האדם המפעיל אותן. בנוסף, 147 מלש"ח הוקצו לקופות החולים לצורך הרחבת שירותי הרפואה הראשונית, גיוס רופאי משפחה, רופאי ילדים ורופאים מומחים, וכן להקמה, שיפוץ ושיקום מרפאות. בשל עיכובים שנגרמו בעקבות המלחמה והליכי התכנון והרישוי, הוארכה האפשרות למימוש תקציבי הבינוי עד שנת 2026. האתגר המרכזי הוא גיוס רופאים וצוותים רפואיים ליישובים מרוחקים, בעיקר באזור אשכול. לשם כך גובש, בשיתוף משרד האוצר, מסלול מענקים לרופאים מומחים בהיקף של 10 מלש"ח, והנתונים הראשוניים לשנת 2026 מצביעים על התקדמות בגיוס כוח אדם ובאיוש תקנים. בנוסף, נפתחה תוכנית תמיכה לסטודנטים לרפואה בשנה השישית, לסטאז'רים ולמתמחים, שנועדה לעודד מגורים ועבודה באזור העוטף, וכבר נרשמה התעניינות משמעותית. היא הדגישה כי מדובר בהשקעה ארוכת טווח שנועדה ליצור עתודה של אנשי רפואה ולחזק את שירותי הבריאות באזור. בעקבות בקשת המועצה, צפוי להיפתח מוקד לרפואת ערב באזור אשכול. המהלך נועד להפחית עומסים במרפאות ובשירותי קופת חולים כללית ולהרחיב את הנגישות לשירותי בריאות לתושבי האזור. עוד הוסיפה כי 200 מלש"ח מתקציב הבריאות ייועד לטיפולי חוסן. - נציג רשות המיסים עדכן בסטטוס המענקים לחקלאים: במסלול הורוד לחקלאים הושלם הטיפול בכ- 80% מהתיקים, בהיקף פיצויים של כ- 411 מלש"ח. במסלול האדום המיועד בעיקר לחקלאי הדרום, הושלם הטיפול בכ- 70% מהתיקים. הטיפול במסלול האדום מורכב יותר משום שהוא כולל גם עסקים ופעילויות נוספות מעבר לחקלאות, כגון צימרים ותחומי עיסוק נוספים. בסה"כ טופלו והושלמו 681 תיקים, בעוד 169 תיקים נוספים נמצאים עדיין בבחינה. היקף הפיצויים ששולם עד כה עומד על כ- 950 מלש"ח. באשר לעיכוב בטיפול בתיקים שנותרו, הסביר כי קיימים אתגרי כוח אדם וכי נדרשת עבודת פיקוח ובדיקה מקצועית של מפקחי מס הכנסה. יחד עם זאת מתנהלים מהלכים שונים שנועדו לסייע בקידום הטיפול בתיקים. עוד הבהיר כי גם בתיקים שהטיפול בהם טרם 121 הסתיים שולמו מקדמות לתובעים במסגרת הליך הפיצויים.סטטוס מענקי מס רכוש לנזקי הדף: עם התקדמות הלחימה התקבלו פניות רבות בנושא. מדובר במקרים שבהם לא קיימות אינדיקציות ישירות לפגיעה, כגון נפילה סמוכה, רסיסים או נזקים נלווים לחלונות ודלתות, אלא בעיקר הופעת סדקים במבנים. הוא הסביר כי לצורך בחינת הקשר בין ההדף לבין הנזקים הנטענים נערכה עבודה מקצועית מקיפה, בין היתר בהתבסס על אירועים דומים בצפון הארץ. בוצעו מדידות קרקע, גויסו מומחים מהארץ ומחו"ל בתחום ההדף, הפיצוצים וההנדסה, ונערכו סיורים ובדיקות בשטח. ממצאי הבדיקות העלו כי בהיעדר מאפייני נזק מסוימים לא ניתן לקבוע קשר ישיר בין האירועים הביטחוניים לבין הנזקים במבנים. עוד ציין כי מס רכוש ביצע סיורים במספר יישובים הסמוכים לגבול, בהם קיבוץ ארז ונירים, בליווי נציגי היישובים והתושבים. בחלק מהמקרים שנבדקו התברר כי חלק מהסדקים היו קיימים עוד קודם לכן, ולכן נדרש תהליך מקצועי ומעמיק לבחינת כל פנייה לגופה. - ראשת המועצה האזורית אשכול טענה כי בניגוד לנאמר ישנם מקרים שבהם לא שולמו מקדמות, וכי למרות שבמשך תקופה ארוכה מדווח על טיפול בכ־ 80% מהתיקים, שיעור זה אינו מתקדם. עסקים וחקלאים שנפגעו באופן הקשה ביותר עדיין מתמודדים עם השלכות כלכליות משמעותיות, וכ־20% מהחקלאים שהגישו תביעות טרם קיבלו מענה. בנושא חסמים בתכנון ובנייה לשיקום החבל, ציינה כי פרויקטים ותהליכים חיוניים מתעכבים בשל חסמים תכנוניים ובירוקרטיים. יישובים המבקשים להתרחב ולהקים שכונות מגורים, שכונות מורים ופתרונות דיור לצעירים ולמבוגרים נתקלים בעיכובים ממושכים, וקראה לשינוי מהותי בגישה התכנונית, לקיצור הליכים ולאימוץ כלים חריגים שיאפשרו שיקום וצמיחה מואצים של יישובי העוטף והנגב המערבי. בנושא נגישות לשירותי בריאות בחבל תקומה,ראשת המועצההביעה דאגה מהנתונים המעידיםעל עלייה משמעותית בתחלואה באזור, וטענה כי נדרש שינוי מדיניות ולא רק המשך הפעילות הקיימת. מבחני התמיכה אינם נותנים מענה מספק למאפייניו הייחודיים של חבל תקומה, ובפרט של אשכול, וקראה להתאים את הקריטריונים והמדדים למציאות שנוצרה. - נציג תנועת ההתיישבות ציין כי בפועל כבר לא ניתן להבחין בין המסלול הורוד למסלול האדום, שכן כל התיקים, ללא יוצא מן הכלל, מטופלים כיום במסגרת המסלול האדום. בתחילה גובש מתווה מסודר בשיתוף משרד החקלאות, שנועד לאפשר טיפול מהיר ויעיל בתביעות, אולם בפועל כלל התיקים הועברו לטיפול במסלול האדום, דבר שהשפיע על קצב הטיפול בהם. - סגן ראש המועצה האזורית שער הנגב טען כי לצד הקשיים ברמה המחוזית קיימת בעיה משמעותית גם ברמה המקומית. המועצות האזוריות פועלות במסגרת ועדה מרחבית ולא ועדה מקומית, ולכן יכולתן להשפיע על קידום פרויקטים מוגבלת, למרות המשאבים הרבים המושקעים בשיקום ובפיתוח מאז 7 באוקטובר. לא הוקם מנגנון ייעודי להתמודדות עם היקף הפרויקטים החריג, ומוסדות התכנון ממשיכים לפעול באותם כלים ותפיסות שהיו קיימים בעבר, למרות הצמיחה הדמוגרפית המואצת. לדבריו, בשער הנגב מוקמות שכונות חדשות ונקלטות עשרות משפחות, אך קיימים עיכובים משמעותיים באישור תשתיות ציבוריות חיוניות, ובהן בתי ספר. הוא הוסיף כי תוכניות המצויות בדיונים מאז 2021 טרם אושרו, והזהיר כי ללא האצת 122 התהליכים ושינוי בגישה התכנונית, הרשויות יתקשו לתת מענה לצורכי התושבים. מר עזרן מתח ביקורת על אופן ניהול תחום הבריאות וטען כי למרות התקציבים המשמעותיים שהוקצו, לא ברור האם חל שיפור ממשי בשירותים הניתנים לתושבים. לרשויות המקומיות חסרה תמונת מצב ברורה לגבי הזכויות, השירותים והמשאבים העומדים לרשותן, וקיים מחסור בתכנון, שקיפות ותיאום מול הגורמים הממשלתיים בתחום הבריאות. - נציגי מינהל התכנון, יעקב קרייזלר, עדכן בנושא חסמים בתכנון ובנייה לשיקום החבל וציין כי קיימת חשיבות רבה לקידום מהיר של תוכניות הפיתוח ביישובי העוטף, ובחינה לעומק של הסיבות לעיכובים ממושכים בתוכניות שונות. ד"ר אתי רוזנבלום ציינה כי במנהל התכנון מודעים היטב לחשיבות ולדחיפות של קידום השיקום והצמיחה באזור. לדבריה, מאז7באוקטובר אושרו עשרות צווים שאפשרו הקמת מגורים זמניים וכן קידום בנייה ביישובים שאליהם התושבים חזרו. היא הדגישה כי מתוך הבנת חשיבות המשימה פעל מנהל התכנון לקדם פתרונות מהירים בשטח. כאשר תקופת התוקף של הצווים אינה מספיקה, הם מוארכים בהתאם לצורך. מנהל התכנון ממשיך לעסוק בנושא באופן אינטנסיבי ויבחן את הסוגיות והצרכים שעלו בדיון בשיתוף הגורמים הרלוונטיים. - נציגת מרכז השלטון האזורי מסרה שכיום הסמכויות מצויות בידי הוועדה המחוזית ואין ועדה מיוחדת בעלת סמכויות עצמאיות. מוצע להקים ועדה מיוחדת לקידום הליכי התכנון באזור. לדבריה, ועדה כזו הייתה יכולה לרכז סמכויות ולצמצם הליכים מול הוועדה המחוזית, אך מאחר שהחלופה אינה מקודמת בשלב זה, הטיפול ממשיך להתבצע באמצעות הוועדה המחוזית, הוועדה המקומית של שדרות והוועדות הקיימות. - יועץ מנכ"ל משרד הבריאות ציין כי תקציבי תקומה בתחום הבריאות מועברים באמצעות משרד הבריאות, האחראי על יישום התוכניות דרך מבחני תמיכה, קולות קוראים וכלי ביצוע נוספים. העבודה מתבצעת בשיתוף פעולה עם מנהלת תקומה, הרשויות המקומיות וקופות החולים, תוך קיום שיח שוטף על האתגרים המבניים והתפעוליים. עוד ציין כי בעקבות קשיים שעלו מהשטח בוצעו התאמות במבחן התמיכה, שייושמו בקרוב במטרה לשפר את התוכנית ולתת מענה לפערים שהתגלו, תוך הפקת לקחים וביצוע התאמות שוטפות. תקציב תוכנית הבריאות, בהיקף של כ-720 מלש"ח, מחולק בין מגוון מיזמים ותוכניות, ובהם תקציבים לקופות החולים, לגורמים נוספים, לטיפולים ושירותים ישירים לתושבים ולפעילויות המבוצעות באמצעות הרשויות המקומיות. מתקיימת בקרה מלאה על התקציבים, תוך מעקב ודיווח על אופן השימוש בכל תקציב שהוקצה במסגרת התוכנית. - מנהלת מחוז דרום בקופ"ח כללית ציינה כי מאז 7 באוקטובר מתקיים שיתוף פעולה רציף בין כללית, הרשויות המקומיות, מנהלת תקומה וגורמים נוספים לשיפור שירותי הבריאות באזור. כללית קיבלה כ- 50 מלש"ח, המהווים כ- 7% מתקציבי תקומה בתחום הבריאות, אך למרות מגבלות התקציב והמחסור הארצי ברופאים הצליחה להרחיב שירותים רפואיים ולגייס כוח אדם נוסף. לפני 7 באוקטובר כללית הפעילה 33 מרפאות באזור, ובשנתיים האחרונות: נפתחו 2 מרפאות חדשות (מרפאת "עוטף נפש" בשדרות ומרפאת טיפת חלב בשדות נגב), שופצו 11 מרפאות, הורחבו שעות הפעילות, נוספו רופאים ושירותים רפואיים, מקודמים פרויקטים נוספים (מרכז רפואי ביד מרדכי ומרכז רפואי חדש בשדרות,) הורחבו שירותי הרפואה היועצת וכוח האדם הרפואי (בעיקר באשקלון 123 ובשדרות.) למרות האתגרים והפערים הקיימים, מדדי הבריאות בחבל תקומה אינם נופלים מהממוצע הארצי ובחלקם אף נרשם שיפור. קופ"ח כללית ממשיכה להשקיע בפיתוח שירותי הבריאות באזור, גם ביישובים קטנים שבהם היקף המטופלים נמוך. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדות יקיימו דיון המשך בהשתתפות מנהל מחלקת פיצויים ברשות המיסים על נושאי הפיצויים לחקלאים ונזקי ההדף, וכן דיון המשך נוסף על נושא הכלכלה בחבל תקומה. - הוועדות מבקשות להקים צוות מקצועי משותף בהובלת ראשת מועצת אשכול ומנהלת תקומה שתכלול נציגי רשויות, מהנדסים ונציגי תושבים כדי לגבש מתודולוגיה ברורה לבחינת הנזקים ולקדם טיפול מסודר בנושא השפעת ההדף והרעידות על המבנים. - הוועדות מבקשות מרשות המיסים להעביר בהקדם את הדוח המקצועי שעליו התבססו הבדיקות, ואת כלל הממצאים והנתונים. - הוועדות מבקשות מהוועדות המקומיות, המחוזיות והמרחביות במינהל התכנון פירוט של הבקשות והתוכניות המצויות בטיפולן, לרבות מועד הגשתן והסטטוס הנוכחי של כל אחת מהן. - הוועדות מבקשות ממינהלת תקומה להקים צוות ייעודי בראשותה, יחד עם מנהל התכנון והרשויות, שיבחן בתוך חודש מהם הכלים הנדרשים כדי לעמוד ביעדי השיקום והצמיחה עד שנת 2028. יש לבדוק האם נדרש שינוי חקיקה, תוספת כוח אדם, הקלות תכנוניות או שינויים סטטוטוריים, כדי לאפשר את קידום התוכניות בזמן. הוועדות מדגישות כי עיכובים במצב הנוכחי אינם תואמים את רוח החוק, את ציפיות התושבים ואת החלטת הממשלה. הוועדה מבקשת עדכון סטטוס בעוד חודש. - הוועדות מבקשות ממינהלת תקומה, משרד הבריאות, הרשויות המקומיות וקופות החולים (ובעיקר כללית) להקים צוות משותף שיעסוק במעקב שוטף אחר מצב שירותי הבריאות בחבל תקומה, יבחן את הצרכים הקיימים, את הפערים ואת הפתרונות הנדרשים לטווח הארוך, גם מעבר לתקופת תקציבי תקומה. - הוועדות מבקשות ממשרד הבריאות וממנהלת תקומה להציג בתוך חודש הערכה מסודרת לגבי התיקונים והשינויים שבוצעו בתוכניות התמיכה ובמענים בתחום הבריאות, ולבחון האם הם אכן משפרים את השירותים בשטח ומביאים לתוצאות הרצויות עבור התושבים. - הוועדות מבקשות ממשרד הבריאותומסגן ראש המועצה האזורית שער הנגב לקיים תיאום ושיתוף פעולה בנושא, ולהעביר לוועדה בתוך חודש את ממצאי הבדיקה, ההתרשמות והמסקנות שיגבשו לצורך המשך הטיפול. - הוועדות יקיימו דיון המשך ייעודי בנושא הבריאות, שיתמקד בשלב שלאחר סיום תוכנית תקומה ובדרכים להבטחת המשך השירותים והמענים הבריאותיים לאורך שנים. הוועדה תמשיך לעקוב אחר יישום ההחלטות והצעדים שיגובשו בנושא. 124 האסדרה של צוותי החירום היישוביים לפני מלחמת חרבות ברזל והפעלתם בתחילת המלחמה, דוח מיוחד 2025 - ישיבת מעקב הקדמה ביום כ"א בתמוז תשפ"ו, 06 ביולי 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא האסדרה של צוותי החירום היישוביים לפני מלחמת חרבות ברזל והפעלתם בתחילת המלחמה, דוח מיוחד 2025 - ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד הרווחה והביטחון החברתי, רשות החירום הלאומית- רח"ל, משרד הביטחון, המשרד לביטחון לאומי, משטרת ישראל, משרד הפנים, מרכז השלטון האזורי, מועצה אזורית שער הנגב, מועצה אזורית עמק יזרעאל, מועצה אזורית מגידו, מועצה אזורית עמק הירדן, מועצה אזורית מטה אשר, מרכז סדאד - היערכות לחירום בחברה הערבית ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה - נציג רשות החירום הלאומית ציין כי הנושא הובא לאישור שר הביטחון, הרואה בצוותי החירום היישוביים חלק מתפיסת הביטחון הלאומית, וכי דו״ח מבקר המדינה חיזק את הצורך בהסדרה כוללת של התחום. משרד הרווחה והביטחון החברתי הוא המשרד המוביל את המהלך, במסגרת צוות היגוי בין-משרדי רחב, בשיתוף פעולה עם משרדי ממשלה נוספים (משרד הביטחון, פיקוד העורף, המשרד לביטחון לאומי, משרד הבריאות, משרד החינוך, משרד הפנים, משרד העבודה, משרד האוצר, מרכז השלטון האזורי וגורמים מקצועיים נוספים.) מטרת הצוות היא לבחון את כלל היבטי מערך הצח״י ולגבש החלטת ממשלה שתסדיר את התחום באופן כולל. עבודת המטה עוסקת בכל מרכיבי בניין הכוח של הצוותים: מבנה ארגוני, תפיסה, הכשרה ותרגול, אמצעים ותקצוב תוך קיום מפגשים מקצועיים, סיורים ביישובים ודיונים עם מנהלי צח״י וגורמי שטח, במטרה לזהות פערים בין המדיניות לצרכים בפועל. בשלב זה מתקיימים פורומים מקצועיים וסיורי שטח, ובהמשך צפויים דיונים נוספים בנושאי אימון, הכשרה והיבטים משפטיים. לוחות זמנים מתוכננים לסיום הם ברבעון הראשון של שנת 2027. - נציגת משרדהרווחה והביטחון החברתיציינה כי ההיערכות לקראת הקיץ מתקדמת באופן מסודר ומובנה. מודל התקצוב הקיים מול הרשויות המקומיות מוגבל ואינו נותן מענה מלא לכלל הצרכים, שכן הוא מבוסס מלכתחילה על עקרון של שותפות עם הרשויות. היא הדגישה כי המשרד מבקש להעמיק את שיתוף הפעולה עמן, כך שהשותפות תבוא לידי ביטוי גם בהיבט התקציבי ובמשאבים שיועברו אליהן לצורך מתן מענה מיטבי. - נציגת מועצה אזורית שער הנגב תיארה את תפקיד צוותי החירום היישוביים בעוטף עזה כמרכזי בניהול החיים הקהילתיים בשנים האחרונות, בפרטמאזה-7באוקטובר. הצוותים מובילים מענה קהילתי רחב הכולל הנחיות לתושבים, פינוי יישובים וניהול שוטף של היישוב והקהילה, לצד אחריות על תמונת מצב קהילתית. היא הדגישה כי מדובר לרוב באנשי היישוב עצמם, בשל הקרבה והנגישות לתושבים, והעלתה את הצורך בשימור וחיזוק בעלי התפקידים הללו. לדבריה, רבים מהם מתקשים להמשיך בתפקידם לאורך זמן בשל העומס והשילוב עם חיי עבודה, ולכן יש צורך במנגנונים שיאפשרו את המשך תפקודם, כולל סוגיות של הסדרה, תגמול והגנה תעסוקתית. 125 - נציג מרכז השלטון האזורי ציין כי יש לנהל את ההיערכות לחירום בראייה מערכתית הכוללת תחומים כמו: ביטחון, לוגיסטיקה, הנדסה, דוברות ולא באמצעות תחום הרווחה בלבד. מודל צוותי החירום היישוביים (צח"י) במושבים ובקיבוצים הוכיח את עצמו, ולכן יש לחזק את המנגנונים הקיימים ולא לשנותם. הוא סבר כי הובלת ההיערכות ברשויות המקומיות צריכה להיעשות באמצעות אגפי החירום והביטחון, תוך הבחנה בין תפקידו המתכלל של משרד הרווחה ברמה הלאומית לבין אחריות הרשויות המקומיות. עוד הדגיש את הצורך בשיתוף מלא של מרכז השלטון האזורי בגיבוש המודל, והביע הסתייגות מהגדרת התקן במועצות האזוריות של עובד סוציאלי, בטענה שנכון לשלבו במסגרת אגף החירום והביטחון. - נציג המשרד לביטחון לאומי ציין כי המשרד שותף בצוות ההיגוי ובשולחן העגול העוסקים בצוותי החירום היישוביים (צח"י), ומלווה את התהליך יחד עם כלל הגורמים הרלוונטיים. הרשות לביטחון לאומי יכולה לתרום בהיבטי חוסן, מוגנות ומניעת אלימות, והדגיש כי המשרד נכון לסייע ככל שיידרש לקידום עבודת הצוות. - נציג משרד הפנים מסר כי מתקיימת עבודת ועדה מורכבת בתחום החירום והצח״י, וכי יש צורך בהסדרה של המערכת נוכח מורכבותה והמציאות המתמשכת בשטח. הוא התייחס לכך שהטענות שעלו בדיון נכונות, אך הדגיש כי יש לחדד את ההבחנה בין אירועים נקודתיים לבין מצב מתמשך של כמה שנים, שמייצר אתגרי ניהול משמעותיים. - נציג משמר הגבול ציין כי מתקיים שיתוף פעולה הדוק בין משטרת ישראל, מג"ב וצוותי החירום היישוביים (צח"י), המשולבים באופן קבוע במנגנון ניהול בשגרה ובחירום ביישובים ובמועצות. הוא הדגיש כי הרציפות התפקודית והניסיון המצטבר של אנשי הצח"י, החיים ופועלים ביישוב לאורך זמן, מהווים יתרון משמעותי בניהול מצבי חירום. - נציג המועצה האזורית מטה אשר טען כי לפני קבלת החלטות על מודל צח"י יש להפיק לקחים מתקופת המלחמה ולשתף באופן מלא את היישובים, המועצות האזוריות ונציגי השטח. לדבריו, צח"י הוא מערך הוליסטי המטפל בכלל צורכי היישוב בחירום, ולא רק ברווחה, ולכן הנהלת היישוב והרשות המקומית צריכות להוביל את ניהול החירום, כאשר צח"י משמש גוף מסייע. עוד הדגיש את הצורך בהסדרת סמכויות הצח"י, תורת ההפעלה ומעמד המשתתפים, תוך הובלה של משרד הפנים ושיתוף כלל הגורמים הרלוונטיים. - נציג המועצה האזורית עמק יזרעאלהדגיש כי למועצות האזוריות מאפייני חירום ייחודיים המחייבים מודל שונה מזה של הערים, לצד תקצוב ותמיכה ייעודיים. משרד הפנים צריך להוביל את התחום, לרבות הסדרת הסמכויות והמשאבים, בעוד שבאירועי חירום רבש"ץ היישוב הוא הגורם המרכזי. עוד ציין כי יש לחזק את מערכי המתנדבים וצוותי החירום, הנשחקים לאורך זמן, ולהבטיח למועצות יכולת עצמאית להתמודד עם מצבי חירום רחבי היקף. - נציג המועצה האזורית מגידו הדגיש כי יש לראות ביישובים ובמועצות את הגורמים המרכזיים בתכנון מודל צח"י. תחום הרווחה הוא חלק חשוב אך אינו ממצה את כלל משימות צח"י, הכוללות מגוון תחומי חירום. ולכן יש לקבוע גורם מתכלל שיבטיח ניהול כולל, הכשרות מתאימות ומענה רחב לצורכי הרשויות. 126 החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מברכת על העשייה ועל הפעולה המשותפת של רח"ל ושל משתתפי השולחן העגול, וכן על הקמת צוות ההיגוי בנושא. - הוועדה מצפה לשותפות עמוקה של המועצות האזוריות והיישובים בתהליך, ולכך שהעמדות, הידע והניסיון של הגורמים המרכזיים בשטח יבואו לידי ביטוי במסגרת השיח ובשלב המתאים בתהליך. - הוועדה מדגישה כי יש חשיבות לקיום שולחן עבודה פתוח, מכיל ומשותף לכלל הגורמים הרלוונטיים, שיאפשר דיון מקצועי וגיבוש מודל נכון, ומבקשת להבטיח שותפות מלאה של הרשויות המקומיות, המועצות האזוריות והיישובים בתהליך גיבוש התוכנית והמודל העתידי. - הוועדה מברכת על האתגר ביצירת איזון בין מיסוד והסדרה של מערך צוותי החירום היישוביים לבין שמירה על רוח התנדבות, מעורבות קהילתית ומחויבות של הפעילים בשטח. - הוועדה מעריכהאת תרומתם הרבה של אלפי המתנדבים בצוותי החירום היישוביים ברחבי המדינה, בהם גם מתנדבים מבוגרים, שמהווה ביטוי משמעותי לעוצמת הקהילה ולחוסן הלאומי. - הוועדה מבקשת מרח"ל לשוב ולשמוע עדכונים ופרטים נוספים לקראת גיבוש התוכנית. 127 השיקום הרפואי של פצועי מלחמת חרבות ברזל (היבטים במענה הרפואי ובטיפול בעורף האזרחי), דוח מיוחד יוני 2026 הקדמה ביוםכ"בבתמוזתשפ"ו,07ביולי0262, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא השיקום הרפואי של פצועי מלחמת חרבות ברזל (היבטים במענה הרפואי ובטיפול בעורף האזרחי), דוח מיוחד יוני 2026. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה,משרד הבריאות, משרד הביטחון, צה"ל, המרכז הרפואי בני ציון, איכילוב: המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי, בית חולים לוינשטיין, בית חולים סורוקה, המוסד לביטוח לאומי, ארגון נפגעי פעולות איבה, ארגון נכי צה"ל , הר"י - ההסתדרות הרפואית בישראל, עמותת אדוות ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה נציגת משרד מבקר המדינה ציינה כי מספר הפצועים עלה לכ-26 אלף, נוספו315 מיטות שיקום, אך עוד לפני המלחמה היה מחסור של אלפי אנשי מקצוע ותקני כוח האדם לא עודכנו מאז 2003. עוד צוין כי בבית החולים שיבא נוצרו עומסים משמעותיים וזמני המתנה ממושכים, וכי לא היו נהלים מסודרים למסירת מידע לפצועים או נתונים מלאים על זמני ההמתנה והעומסים. הומלץ לאזן את העומסים בין בתי החולים, לעדכן את תקני כוח האדם, לגבש תפיסת הפעלה למערך השיקום ולהקים מערכת BI לניהול מידע וקבלת החלטות. בנוגע לאגף השיקום במשרד הביטחון צוין כי חל עיכוב בזימון הפצועים לוועדות רפואיות, פצועים רבים אינם מכירים את זכויותיהם, אלפי זכאים אינם מממשים הטבות ובקשות רבות להכרה התעכבו מעבר ליעד. הומלץ לזרז את הוועדות הרפואיות, לשפר את מיצוי הזכויות ולפרסם מדיניות ברורה לטיפול בבקשות. לסיכום הודגש כי המחסור בכוח אדם והיעדר היערכות מספקת פגעו במענה השיקומי, והומלץ למשרד הבריאות ולאגף השיקום ליישם את ממצאי הדוח, לתקן את הליקויים ולשפר את השירות ומימוש הזכויות של הפצועים והנכים. סיכומי הוועדה - נציגת משרד הבריאותציינה כי בעקבות אירועי7 באוקטובר גיבש משרד הבריאות תוכנית שיקום לאומית בהשקעה של מאות מיליוני שקלים, הכוללת הרחבת תשתיות השיקום והגריאטריה, הגדלת מספר מיטות השיקום, פיתוח שיקום ארוך טווח וחיזוק רצף הטיפול באמצעות שיקום בקהילה, שיקום ביתי ושיקום במסגרות מוסדיות. במקביל, המשרד פועל להתמודד עם המחסור בכוח אדם באמצעות הרחבת התקינה, הכשרות, מסלולי התמחות, מלגות, שיפור תנאי השכר וההעסקה והרחבת השדות הקליניים. לדבריה, נרשמה עלייה של עשרות ועד מאות אחוזים במספר הלומדים והמתמחים במקצועות השיקום, ובהם פסיכולוגיה שיקומית. עוד ציינה כי המשרד מחזק את תחום בריאות הנפש והפוסט- טראומה באמצעות תקינה קבועה ככל הניתן לעובדים סוציאליים ולפסיכולוגים קליניים במחלקות השיקום, ומקדם פרויקטים המסייעים למעבר משיקום פיזי לחזרה לתפקוד תעסוקתי. הודגש כי מערך השיקום מבוסס על צוות רב-מקצועי הכולל רופאים, אחיות שיקום, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ואנשי מקצוע נוספים. 128 בנוסף ציינה כי משרד הבריאות מפתח מערכות מידע ודשבורדים ארציים לניהול שירותי השיקום, זמינותם וזמני ההמתנה, לצד הנגשת מידע על זכויות, תוך שמירה על פרטיות המידע. במהלך המלחמה הופעלו צוותים ייעודיים בבתי החולים ובקהילה להפחתת עומסים ולהרחבת השיקום מחוץ לאשפוז, והמשרד ממשיך להפיק לקחים ולשפר את התיאום, העברת המידע וחוויית המטופל. לבסוף הדגישה כי חיזוק ההיערכות למצבי חירום הוא יעד מרכזי, באמצעות תרגולים שנתיים בבתי החולים ובקהילה, פיתוח נהלים, שיתוף פעולה עם קופות החולים, הרשויות המקומיות וגורמי השטח, וכן תרגילים לתרחישי לחימה ורעידות אדמה. עוד ציינה כי המשרד משקיע מאות מיליוני שקלים בתחומי השיקום ובריאות הנפש, ופועל גם לחיזוק החוסן של צוותי הרפואה, מתוך הבנה שהמשך ההשקעה בכוח האדם ובמערך השיקום חיוני למתן מענה מיטבי בשגרה ובחירום. - נציגות משרד הביטחון: ליאת גרטמן, ד"ר נילי גבעתי, וליאורה פלגג ציינו כי מתקפת 7 באוקטובר התרחשה במהלך יישום רפורמת הנפגעים באגף השיקום, דבר שסייע להיערכות הראשונית. האגף ממשיך להתמודד עם היקף חסר תקדים של נפגעים, כאשר מדי חודש מצטרפים כ-1,500-1,000 פצועים, וכיום מוכרים כ־87 אלף נכי צה"ל. התחזיות מצביעות על כ-100 אלף נכי צה"ל עד שנת 2028. בעקבות המלחמה גובשה תוכנית "שיקום תחילה", שנועדה להעניק במהירות מעטפת רפואית, שיקומית וכלכלית לפצועים ולבני משפחותיהם, ולכן נדחו הוועדות הרפואיות בכשנה. הוועדות הרפואיות החלו לפעול באופן שיטתי בשיתוף בתי חולים, ובהם שיבא, לוינשטיין, בילינסון וברזילי, תוך פיתוח ועדות דיגיטליות, והזימון מתבצע לפי סדר הפציעה. עוד ציינו כי הגידול במספר הפצועים מחייב הרחבת כוח האדם ופיתוח מערכות דיגיטליות, וכי יישום המלצות ועדת מור יוסף, הכוללות תגבור כוח אדם, מערכת מידע חדשה והרחבת השירותים הדיגיטליים, חיוני להתמודדות ארוכת הטווח עם העומס. עוד ציינו כי מערכת הבריאות נתנה מענה מהיר ומציל חיים כבר מראשית המלחמה, ולאחר מכן עבר הדגש לשיקום. הודגש כי אגף השיקום מאפשר לפצועים לבחור את מקום השיקום, תוך איזון בין רצון המטופל, איכות הטיפול, התאמת המרכז לצורכי הפצוע, הקרבה לבית וזמינות השירותים. צוין כי משרד הבריאות הרחיב את מערך השיקום ברחבי הארץ, אך בתקופת המלחמה היו מגבלות ביטחוניות ותפעוליות. עוד הודגש כי לצד מרכזים מובילים כמו שיבא, קיימים מרכזי שיקום נוספים בעלי יכולות מקצועיות גבוהות, ולכן חשוב להנגיש למטופלים מידע מלא על כלל האפשרויות. בנוסף צוין כי עבור חלק מהפצועים הצעירים גם ההיבט החברתי והאפשרות להשתקם לצד בני גילם מהווים שיקול משמעותי. עוד ציינו כי אגף השיקום פועל להשתלב במערך ניוד המידע הרפואי שייכנס לתוקף בשנת 2027, במטרה לשפר את רצף הטיפול ולמנוע כפילויות, תוך חיזוק שיתוף הפעולה עם בתי החולים וקופות החולים. הודגש כי מדיניות הפינוי הראשונית של צה"ל משפיעה על המשך הרצף הטיפולי, וכי לאחר בחירת מקום השיקום האגף מעניק מעטפת לוגיסטית, לרבות הסעות וליווי לבני משפחה. לסיכום ציינו כי בחירת מקום השיקום מבוססת על שילוב של רצון המטופל ומשפחתו, איכות וניסיון המרכז הרפואי, התאמתו לפציעה, קרבה לבית ונגישות, וכי אגף השיקום פועל להרחבת השירותים ולשיפור המענה לכלל הפצועים. 129 עוד הוסיפו כי השיקום התעסוקתי הוא מרכיב מרכזי בתהליך השיקום, שמטרתו להחזיר את הפצועים לתעסוקה, לביתם ולתפקוד מלא ככל האפשר. לדבריה, אגף השיקום מפעיל תוכניות בתחום ופועל בשיתוף פעולה עם צה"ל, ארגוני חברה אזרחית וגופים נוספים לקידום תעסוקה והשכלה. עוד הדגישה כי העובדות הסוציאליות ממלאות תפקיד מרכזי בליווי, בהכוונה ובהתאמת מסלולי לימודים ותעסוקה כחלק מהשיקום. - נציג צה"לציין כי חלה התקדמות משמעותית ביכולות הרפואה הצבאית, וכי הישגי הטיפול בפצועים במהלך המלחמה התאפשרו בזכות מקצועיות הצוותים ושיתוף פעולה הדוק עם בתי החולים האזרחיים ומערך השיקום. עוד ציין כי צה"ל מלווה את הפצוע מרגע הפגיעה ועד העברתו לאגף השיקום. מדיניות הפינוי נקבעת על ידי רשות האשפוז העליונה במשרד הבריאות בהתאם לשיקולים מקצועיים, ולאחר האשפוז ממשיכה יחידת ר"מ 2 ללוות את הפצוע בשיתוף אגף השיקום. עוד הדגיש כי ההמלצה על מסגרת השיקום נקבעת על ידי הצוות המטפל בבית החולים, כאשר לא כל פצוע נדרש לשיקום באשפוז ורבים ממשיכים לשיקום בקהילה. לסיכום ציין כי ההחלטה על המשך השיקום מתקבלת בשיתוף צה"ל, בית החולים, משרד הביטחון, הפצוע ומשפחתו. רופאים ואחיות מיחידת ר"מ2 מלווים את הפצוע, מציגים את אפשרויות השיקום ופועלים לשיפור הנגשת המידע והסיוע בקבלת ההחלטות. - מנכ"ל המרכז הרפואי בני ציון הדגיש כי מערך השיקום נדרש לתת מענה לכלל הזקוקים לשיקום, ולא רק לפצועי המלחמה, ולכן יש לנהל את משאבי השיקום בראייה לאומית. לדבריו, בחירת מקום השיקום צריכה להתבסס על ויסות ארצי ומידע מלא על זמינות השירותים, העומסים ואיכות המענה, כדי לאפשר לפצועים לקבל החלטה מושכלת ולנצל באופן מיטבי את משאבי השיקום. בנוגע להיערכות לחירום ציין כי רבות ממחלקות השיקום אינן ממוגנות, וכי חסרה תוכנית סדורה להעברתן בעת חירום. לדבריו, יש להכין מראש מנגנון קבוע, אתרי חלופה ותוכניות פעולה שיבטיחו רציפות טיפול, שכן העברת מחלקת שיקום דורשת גם ציוד ייעודי, תשתיות וכוח אדם. עוד התריע מפני המחסור בכוח אדם במקצועות הבריאות וציין כי מגבלות בהסכמי השכר מקשות על בתי החולים להרחיב את הפעילות, במיוחד בשעות אחר הצהריים, ואףמביאות לצמצום שירותים. לסיכום קרא להסיר חסמים אלה ולאפשר לבתי החולים לנצל באופן יעיל יותר את כוח האדם הקיים, נוכח העלייה המתמשכת בצורכי השיקום. - מנהלת בית החולים איכילוב הדגישה כי יש לחזק את מערך השיקום בראייה מערכתית ושוויונית, לצמצם את הפערים בין השיקום הכללי לגריאטרי ולהבטיח רצף טיפולי לכלל המטופלים גם בתקופות חירום. לדבריה, הרחבת שירותי השיקום בקהילה, בשיקום יום ובשיקום בית, לצד הסרת חסמים מימוניים, חיונית להתאמת המענה לצורכי המטופלים. עוד ציינה כי יש להיערך טוב יותר לטיפול בנפגעי פגיעות ראש קלות, שאינן תמיד נראות לעין אך עלולות לפגוע משמעותית בתפקוד. בנוסף הדגישה כי הרחבת מיטות השיקום לבדה אינה מספיקה, ויש להמשיך להשקיע בתשתיות, בכוח אדם, בשיקום מוקדם בבתי חולים כלליים ובשיתוף פעולה בין בתי החולים כחלק מההיערכות הלאומית. - נציג ההסתדרות הרפואית בישראל ציין כי המלחמה חידדה את חשיבות תחום השיקום כמענה רפואי חיוני. לדבריו, למרות הרחבת מספר מיטות השיקום, עדיין קיימים מחסור במיטות, ברופאי שיקום ובמענים לאחר האשפוז, במיוחד בשיקום יום, ולכן יש לחזק את 130 השיקום בקהילה ולהגדיל את מספר המתמחים באמצעות תמריצים.עוד הדגיש את הצורך בהרחבת המענה לפגיעות ראש טראומטיות, שאינן תמיד נראות לעין אך עלולות לפגוע משמעותית בתפקוד, וכן את חשיבות השיקום התעסוקתי והליווי לחזרה לחיים עצמאיים. - נציגי ארגון נכי צה"ל: דנה פנחסוב, ציינה כי מאפייני אוכלוסיית הפצועים השתנו בעקבות המלחמה, שכן רבים מהם הם אנשי מילואים בעלי השכלה, מקצוע וקריירה, הנדרשים לבנות מחדש את מסלולם התעסוקתי. לדבריה, רבים זקוקים להסבה מקצועית, לעיתים באמצעות לימודי תואר שני או הכשרה מתקדמת, אך מגבלות המימון של אגף השיקום אינן נותנות לכך מענה מספק. לפיכך קראה להתאים את מדיניות השיקום התעסוקתי וההשכלתי לצורכיה של אוכלוסייה זו. אבנר גולן, ציין כי עובדי אגף השיקום עושים עבודה מסורה למרות מגבלות מערכתיות, אך קיימים פערים משמעותיים שעלו גם בדוח מבקר המדינה: תקינה מיושנת, עומסים כבדים במרפאות ופערים במיצוי זכויות. הדגיש את חשיבות"חלון ההזדמנות השיקומי"בחצי השנה הראשונה לאחר הפגיעה, וציין שעיכובים בטיפול, בעיקר בתחום הנפשי והרפואי, עלולים להביא להחמרת מצבם של הפצועים ולהגדלת העלויות למדינה בהמשך. קרא ליישום המלצות ועדת מור יוסף ורפורמת"נפש אחת", הכוללות תוספת כוח אדם, שיפור מערכות דיגיטליות ומתן מענה למחסור בפסיכיאטרים ובפסיכולוגים, וכן ביקש שהאוצר יתקצב את התקנים הנדרשים. - נציגת עמותת אדוות ואמו של פצוע צה"ל, נילי שרעבי,הדגישה כי המשפחה היא חלק בלתי נפרד מתהליך השיקום וקראה להגדיר בן משפחה מוסמך לקבלת מידע ולמנות מנהל מקרה רפואי-שיקומי לכל פצוע קשה, שיתכלל את הטיפול בין כלל הגורמים. עוד ביקשה לגבש תוכנית שיקום ומעבר מסודרת כבר משלב האשפוז, הכוללת יעדים, איש קשר ברור והמשך טיפול בקהילה, לצד קיצור זמני ההמתנה לאבחונים ושיפור שיתוף המידע בין הגורמים, כדי להבטיח רצף טיפולי מיטבי. - נציגת ארגון נפגעי פעולות איבה הדגישה את הצורך בהכרה בצורכי משפחות הפצועים וקראה ליישם את ממצאי דוח מבקר המדינה באמצעות צעדים מעשיים, ובהם הסרת חסמים להפעלת מרפאות בשעות אחר הצהריים. עוד ציינה כי יש לחזק את שיתוף הפעולה עם קופות החולים, בעיקר בתיאום טיפולים, תרופות והנגשת שירותים, לצד מתן מענה לעומסים ולזמני ההמתנה בשירותי השיקום באמצעות ניצול תשתיות בתי החולים גם בשעות אחר הצהריים. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מבקשת לשבח את התארגנות כלל השותפים לנוכח האירועים הדרמטיים ואת ההיערכות למצבי משבר עתידיים. - הוועדה מצביעה על צורך בשיפור קצב הפעולה והתפוקות, ובפרט הגדלת היקף הוועדות הרפואיות באמצעות שיתוף פעולה עם בתי החולים, במטרה לצמצם את זמני ההמתנה ולהשלים את הטיפול בעומסים הקיימים. - הוועדה מבקשת לקבל ממשרד הביטחון את המלצות ועדת מור יוסף, שעסקה בעתיד אגף השיקום, לרבות סוגיות כוח האדם, השירותים, הטיפול וחוויית הפצוע, לצורך מעקב ובקרה. 131 - הוועדה מבקשת ממשרד האוצר לקבל עדכון על סטטוס אישור ההמלצות של ועדת מור יוסף ועל התקדמות הטיפול בהן. - הוועדה מבקשת ממשרד האוצר לתת מענה לצורך בשיפור ניצול משאבי המערכת, מבנים וכוח אדם,לרבות הרחבת פעילות בשעות אחר הצהריים, בהתאם להסכמים הנדרשים מול הגורמים הרלוונטיים. - הוועדה מבקשת ממשרדי הבריאות והביטחון לבחון מחדש את סוגיית הוויסות והתיעדוף של משאבי השיקום הלאומיים בין משרד הביטחון למערכת הבריאות, תוך שמירה על הטיפול המיטבי בפצועים אך גם ראייה מערכתית של כלל צורכי הבריאות במדינה. - הוועדה מבקשת ממשרד הביטחון לבחון את נושא המיגון במחלקות השיקום ואת קיומם של נהלים סדורים להעברת פעילות ומטופלים במצבי חירום. - הוועדה מבקשת מאגף השיקום במשרד הביטחון לבחון את האפשרות לסיוע במימון לימודי תואר שני והכשרות מקצועיות לפצועים הנדרשים להסבת מקצוע כחלק מתהליך השיקום. - הוועדה מבקשת מעמותת אדוות לקבל את המסמך בנושא שילוב המשפחות במערך השיקום, ותעביר אותו לעיון הגורמים הרלוונטיים, מתוך הכרה בכך שהמשפחה היא חלק בלתי נפרד מתהליך השיקום. - הוועדה תעקוב אחר יישום המלצות ועדת מור יוסף ותבחן מול משרדי הממשלה את ההתקדמות ביישומן. הוועדה מדגישה כי אין הצדקה לעיכוב ביישום המלצות משמעותיות שאושרו. 132 פרק שני: ביטחוני-מדיני היערכות הרשויות המקומיות לשרפות, ביקורת מעקב 2025 הקדמה בי"ב בכסלו תשפ"ו, 2 בדצמבר 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא היערכות הרשויות המקומיות לשרפות, ביקורת מעקב 2025. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, המשרד לביטחון לאומי, משטרת ישראל, כבאות והצלה לישראל, צה"ל, רשות החירום הלאומית - רח"ל, משרד הביטחון, משרד האוצר, המטה לביטחון לאומי (המל"ל), משרד המשפטים, משרד החקלאות וביטחון המזון, רשות מקרקעי ישראל, קק"ל - קרן קיימת לישראל, רשות הטבע והגנים, משרד הפנים, מרכז השלטון המקומי, עיריית מעלות תרשיחא, מועצה מקומית אלפי מנשה, עיריית יקנעם, עיריית נשר, עיריית תלאביב- יפו, עיריית חיפה, מרכז השלטון האזורי, מועצה אזורית משגב, מועצה אזורית מטה יהודה, תאגיד המים מעיינות העמקים, תאגיד המים מי כרמל, התאחדות קבלני מערכות כיבוי אש ואינסטלציה, העמותה לקידום בטיחות האש בישראל והמועצה המקומית קריית טבעון. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה הליקויים העיקריים שטרם טופלו הם בתחומי האסדרה וההיערכות לשרפות-איום שנמצא במגמת עלייה מתמדת, בין שמקורו בפעולות איבה, ברעידות אדמה ובין שבאירועי מזג אוויר קיצוני. כשלים מהותיים אלו הועלו כבר בדוח הראשון שפורסם בשנת2018, ודוח מערב פורסם ביולי2025. אף על פי שנוסחו כבר משנת 2012 כללים ותקנות המטילים על הרשויות המקומיות חובות - ובהן הגדרת דרכי מילוט, הקמת קווי חיץ ויצירת דרכי הגנה- אלו לא אושרו עד היום ואינם בתוקף בשל מחלוקות תקציביות מתמשכות. בינואר 2022 התקבלה החלטת ממשלה 1091 לתקצוב אזורי חיץ באזורי סיכון שמופו ברחבי המדינה. ברח״ל העריכו את אומדן העלויות לביצוע אזורי חיץ באזורי סיכון בלבד בכ-155 מיליון ש״ח. המשרד לביטחון הפנים דאז מיפה 81 אזורי סיכון. נקבע תקצוב של 54 מיליון ש״ח עד שנת 2026, שמהם הוקצו בפועל בשנתיים האחרונות 27.5 מיליון ש״ח, שאפשרו טיפול בתשעה מתוך 81 אזורים בלבד, שהם ברמת סיכון גבוהה. נוסף על כך, הוקצו 12 מיליון ש״ח להקמת אזורי חיץ בשלושה אזורי סיכון בחיפה, בהתאם להחלטת הממשלה. הביקורת מצביעה על היעדר תוכנית רב-שנתית למיפוי אזורי סיכון ועל היעדר תקצוב המשכי להחלטה 1091, שכן תקציבה מומש באופן חלקי בלבד. בין הליקויים המרכזיים אפשר למנות את קיומן של שמונה שכונות כלואות בחיפה (לעומת תשע בביקורת הקודמת) - סוגיה בעלת חשיבות בטיחותית מיוחדת בזמן מלחמה ובאירועי נפילת טילים - לצד חוסר בהירות בנוגע לגורם האחראי להיערכות לשרפות במועצות האזוריות. כמו כן, נמצאו פערים בפעולות ההסברה, בלמידה מהנעשה בעולם ובשימוש בטכנולוגיות מתקדמות לזיהוי שרפות. המציאות הנוכחית מובילה לכך שרשות הכבאות וההצלה מבקשת מהרשויות המקומיות לפעול על פי טיוטת הכללים בלבד, בהיעדר מקור תקציבי מוגדר או סמכויות אכיפה, דבר המביא לכך שכל רשות פועלת על פי שיקול דעתה הבלעדי. מומלץ כי כלל הגורמים הרלוונטיים יירתמו לאלתר לקידום מהיר ואפקטיבי של תהליכי התכנון, הביצוע והתקצוב בתחום זה. 133 סיכומי הוועדה - נציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת ציין כי החלטת ממשלה 1091 משנת 2022 מיפתה 583 אזורי חיץ ברחבי הארץ ודירגה אותם לפי רמת סיכון לשרפות. מהם זוהו 81 אזורי חיץ ברמת סיכון גבוהה מאוד, אך הפיילוט התמקד מראש ב-20 אזורים בלבד, שהם כרבע בלבד מהאזורים עם רמת הסיכון הגבוהה ביותר. זאת ועוד, צוין כי התקציב שנקבע בהחלטה היה 65 מיליון ש"ח לחמש שנים, אך צומצם בהמשך, ובפועל בשנים 2022-2024 הוקצו לפיילוט כ-27 מיליון ש"ח בלבד, בהתאם לאילוצים תקציביים. בחיפה בוצעו חמישה אזורי חיץ. נוסף על אלה, הודגש כי עלויות ההקמה בפועל גבוהות במידה ניכרת מהאומדנים הראשוניים, ומהביצוע בחיפה ובנשר עולה כי העלות בפועל גבוהה בכ-50% מההערכה המקורית. הפיילוט מצוי לקראת סיום, ועולה הצורך לבחון אם הופקו ממנו לקחים ומסקנות ואם הם משולבים בתוכנית עתידית. - משנה למנכ"ל המשרד לביטחון לאומי ציינה כי בכל חודש מתקיים דיון סטטוס על פרויקט קווי חיץ, שהוא פרויקט משמעותי שיש לקדם. חיפה היא העיר היחידה עם הסכמים קיימים, ובשנה החולפת נחתמו הסכמים נוספים עם נשר, מטה יהודה וקריית טבעון. לפני כשבוע אושרו ארבעה אזורי חיץ נוספים – חניתה, מתת, עין הרים ואבירים – ונערכת עבודה מול הרשויות לקבלת אישור עקרוני לצורך הביצוע. להקצאות הממשלה הוקצו 31 מיליון שקלים, והתקציב שנותר למימוש בשנת 2026 הוא כ-25 מיליון שקלים. עם הגדרת תקציב בסיס יהיה אפשר לתכנן תר"ש (תוכנית רב-שנתית). נשר היא דוגמה לפרויקט שהחל השנה ויסתיים עוד השנה, והרשויות לומדות זו מזו.במסגרת מסקנות הפיילוט זוהו כמה סוגיות: התמחור הקיים אינו תואם את המציאות, והוצגה לראש הממשלה, מל"ל ומשרד האוצר תוכנית להתמודדות עם שרפות ענקיות לטווח שלוש שנים; יש להעמיד תקציב בסיס לקווי חיץ במשרד לבל"מ בגובה של 90 מיליון שקלים; סוגיית התחזוקה תסוכם במנגנון מסודר בתוך שבועיים, תוך שמירה על סטנדרט מינימלי שהרשויות מוכנות לתת; במערך הכבאות התווספו 225 תקנים, אך נדרשים לוחמי אש נוספים. האחריות לביטחון במרחב האישי היא של המשרד לבל"מ, ומערך הכבאות מהווה מערך משמעותי כמו כל מערכי המשרד. בד בבד, נמצאים בשלבי רכישת שני מסוקי בלאק הוק. לא ברור אם הרשויות המקומיות יתמודדו עם הביצוע, בייחוד בשלב הרחבה, ולכן התוכנית הלאומית לטווח קצר בגובה 300 מיליון שקלים כוללת טכנולוגיה, חיזוק ההגנה ביישובים ויכולות אוויריות. - נציג משרד האוצר ציין שהביצוע של החלטת ממשלה 1091 כמעט אינו מתקדם, ולכן לא מתקיימת הקצאת כספים משמעותית. נוסף על כך, בוצע קיצוץ כולל של15%בתקציב. עם זאת, הצורך בפרויקט גדל ותקציב בל"מ הוגדל ב-30% בשנים 2024-2022, ויש תקווה שבשנת 2026 יושג שיפור במסגרת התקציב. - נציגי כבאות והצלה לישראל ציינו שמערך הכבאות רואה חשיבות רבה בהקמת קווי החיץ ומגדיר שלושה פרמטרים מרכזיים: היערכות ומוכנות לשרפות שדה ויער, מניעה מצבית ומניעה התנהגותית באמצעות הסברה. המסגרת כוללת עומק ורוחב של 76 מטרים, דרכי גישה ומילוט ותשתית מים למענה מהיר. העבודה מתבצעת לפי מודל מ-2010 שהוגדר בעשרה פרמטרים, שאותו דייקו לאחר סיורי פיילוט בחיפה ובנשר וחילקו לחמישה 134 אשכולות עם פרמטרים ספציפיים. בחצי השנה האחרונה הוקם צוות משולב עם המשרד שמעדכן את המודל ומקדם עדיפות לאזורים בסיכון גבוה. בפעולות לשנת 2025 נכללים הקמת צוותי תכנון וביצוע משולבים, דיוק התהליכים משלב ההתקשרות ועד גמר הביצוע, וקיום פגישות שוטפות עם המשרד והרשויות. המערך מתכונן לארבעה תרחישים: שינויי אקלים, מלחמה, רעידות אדמה וסביבה טבעית יום-יומית, ופועל בשיתוף הרשויות בדרג תחנה, מחוז וארצי. אספקת המים לכיבוי אש מעוגנת בחקיקה ואחראים לה תאגידי מים עירוניים, רט"ג וקק"ל, לצד השלטון המקומי. חתימת השר והנציב על התקנות והכללים טעונה אישור של כמה שרים, אך בעבר נתקלו בקושי לאשר עקב חוסר תקציב. - נציג עיריית חיפה ציין כי העירייה פועלת בשיתוף עם המשרד לביטחון לאומי וכב"ה. לדבריו, חיפה היא העיר הראשונה בישראל שביצעה תוכנית אב לשמונה שכונות לפי תעדוף כב"ה, והושלמו פעולות בחמש שכונות, עם תקציב של 12 מיליון שקלים. להשלמת שבע השכונות הראשונות נדרשים עוד 8 מיליון שקלים. בעקבות הדוחות הוקמו מאגרי מים גדולים המספקים אספקה בלחץ גבוה לכל נקודה. כביש כבביר ייפתח ביוני 2026 וכביש מרמת ורדיה בסוף השנה. שבע השכונות הנוספות דורשות תקציב נוסף מהמדינה, והאחזקה תהיה באחריות העירייה, אך ככל שאזורי החיץ גדלים, גם הצורך בתקציב אחזקה יגדל. - ראש עיריית מעלות-תרשיחא ציין כי העיר ממוקמת בקו העימות, 6.5 ק"מ מהגבול, וכל העיר וסביבתה מוקפת חורש. במהלך המלחמה היו סיכונים ממשיים לחיי אדם עקב האזורים הכלואים. התקציבים שהוקצו אינם ריאליים להקמת קווי חיץ, והפיילוט חייב להפוך במהרה לדרך חיים עם תקצוב שנתי. חלק מהשטחים אינם שייכים לעיר אלא לרט"ג, ויש לתת את הדעת על הזרמת מים, מאחר שכבאיות גדולות מתקשות להגיע למקומות אלו וגם לקחת מים לכיבוי. לכן יש לאפשר תשתיות מים ואזורי חיץ בערי הסביבה. - ראש המועצה האזורית משגב ציין כי באזורם יש כ-250 אירועים בשנה רגילה ויותר מ-400 אירועים בשנה בעת מלחמה. התקנות נכונות והמשרד לביטחון לאומי מבצע עבודה טובה, אך אישורן פורמלית אינו מספיק. הבעיה המרכזית היא במרחב הכפרי עם מאות יישובים, וסוגיית המים דורשת תוכנית לאומית המוגדלת ב-150%, שכרגע מבוצעת רק חלקית. העיריות הן חלק מהפתרון אך אינן מהוות את הפתרון המלא או את הבעיה. - נציג המועצה האזורית מטה יהודה ציין כי החלו עבודות על פרויקט קווי החיץ בשיתוף המשרד לביטחון לאומי, כב"ה וגורמים נוספים, כדי לסיים אותו בהתאם לתוכניות. לפי חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, האחריות לבטיחות אש והצלה חלה על בעל הנכס או מחזיק הקרקע. במועצה אזורית מטה יהודה אין בעלות על קרקעות, ולכן יש צורך להבהיר למי מופנות ההנחיות של כיבוי אש. למרות זאת, ראש המועצה לקח על עצמו לקדם את הפרויקטים. במטה יהודה אין תאגיד מים, והספקים הם ביישובים עצמם, מה שהופך את עלויות תשתיות המים לכבדות מאוד. בהחלטת הממשלה לא נכלל מימון לתשתיות מים, שהן מרכיב קריטי בהגנת היישובים מפני שרפות. - ראש המועצה המקומית קריית טבעון ציין כי השרפות בעיר מתרחשות בעיקר לאחר הגשמים הראשונים, וכי יש שיתוף פעולה מצוין עם המשרד לביטחון לאומי וכב"ה. הרשויות המקומיות אינן יודעות לתחזק את אזורי החיץ, ולכן מתקיים שיח מקצועי לגבי 135 מועדי קבלת התקציב לפרויקט. המועצה ביקשה להשתמש בתקציבי הפעולה לא רק ליצירת אזורי חיץ, אלא גם למתן כלים ומענה ארוך טווח לרשות המקומית, כולל כלים כבדים, ספרינקלרים בוואדיות וציוד של כב"ה. - נציג עיריית נשר ציין כי מהתקציב המקורי של 2 מיליון ש"ח התקבלו בפועל 1.6 מיליון ש"ח, ולאחר תוספת של 30% עדיין קיים פער של 800,000 ש"ח לסגירת הפרויקט הקיים. הוא הדגיש כי יש לסיים פרויקטים קיימים לפני פתיחת חדשים, בשל חשש לעצירת פעולות עקב חוסר תקציב, וכן כי התחזוקה השוטפת מוערכת בכ-600,000 ש"ח בשנה. - מנכ"ל עיריית יקנעם ציין שרוב השכונות בעיר, בעיקר המזרחיות, גובלות באזור חיץ. העירייה הקימה בשיתוף הקרן הקיימת ותאגיד מעיינות העמקים טיילת שחוצה את העיר מדרום לצפון, מה שמקל על התחזוקה. התחזוקה אינה עניין תקציבי בלבד ודורשת שיתוף פעולה מתמיד בין קק"ל, כב"ה ותאגיד המים. - מנכ"ל תאגיד המים מעיינות העמקים ויו"ר פורום תאגידי מים וביוב ציין שבתוכניות האב למים ולביוב של התאגידים, נושא ההידרנטים משולב ומתוקצב, עובר שיפוט ברשות המים ונכלל בתוכנית רב-שנתית. המידע מועבר גם לכב"ה לצורך התייחסות לתוכנית לפני אישורה. - נציג צה"ל ציין כי פקע"ר מסייע למשטרה ולכב"ה באירועי שרפות דרך חפ"ק אחוד, אך אינו משתתף בהכנת הרשויות לאירועים. במצב שגרה האחריות היא של משטרת ישראל. - נציג רח"ל ציין כי בעבר לרח"ל היו מחוזות שבאמצעותם היא ביצעה פעילות היערכות להתמודדות עם שרפות ברשויות המקומיות. כיום אין גוף שמסייע או מכין את הרשות המקומית בשגרה לאירועי שריפה בדומה לפקע"ר. - מנכ"ל התאחדות קבלני מערכות כיבוי אש ואינסטלציה ציין כי המצב בשטח עגום, כולל בתחום בטיחות האש, וכי התקנת מערכות כיבוי אש מתבצעת לעיתים על ידי אנשים לא מקצועיים. - נציג קק"ל ציין כי בוצעו כ-15,000 דונם של קווי חיץ מסביב ליישובים, כ-16,000 דונם של אזורי חיץ בתוך היערות לניתוק גושי יער גדולים וכ-2,000 דונם מסביב למתקנים אסטרטגיים ביער. לדבריו, קק"ל משקיעה משאבים רבים בתחזוקה, שכן ללא תחזוקה הצמחייה ממשיכה לגדול. נוסף על כך, קק"ל פועלת כבר כמה שנים להובלת מים ליער ולהתקנת הידרנטים לצמצום זמני המילוי לכבאיות. - נציג רשות הטבע והגנים ציין כי במשך כ-20 שנה מבצעת הרשות אזורי חיץ בשמורות ובגנים מוכרזים, הכוללים הסדרת דרכים למעבר כבאיות, טיפול יערני ודילול צומח. הרשות פועלת ב-225 יישובים לפי תוכניות פרטניות לכל יישוב ומספקת סיוע מקצועי לפי דרישה. עם זאת, נמסר כי אזור חיץ אינו עוצר שרפה ללא נוכחות כוח מיומן באזור. - נציג משרד החקלאות וביטחון המזון ציין כי קיימות טיוטות תקנות שנקבעו על ידי כב"ה בעקבות שרפת הכרמל ב-2010, ויישומן מחייב הסכמות שריוניות. בהתאם לידע מקק"ל ורשות הטבע והגנים, יש לעדכן את הטיוטות ולהוסיף פרמטרים כגון תצורת הצומח, טופוגרפיה והיקף השטח המיוער. מאז השרפה בוצעו קווי חיץ בעשרות יישובים, כ-50% על ידי קק"ל ורשות הטבע והגנים והיתר באחריות השלטון המקומי. 136 - נציג משרד הפנים ציין כי התקציב שניתן הוא 65 מיליון ש"ח, ובהחלטת הממשלה נקבעו 192 מיליון ש"ח. לדבריו, אין אחריות מקצועית לאנשי משרד החקלאות, רט"ג וקק"ל, אשר פועלים כיועצים בלבד, וכל העבודה מוטלת על הרשויות המקומיות. עם זאת, אנשי המקצוע יקבלו תקציבים לפעול בקווי החיץ ביערות במקצועיות, ואילו הרשויות המקומיות יטפלו בחלק בתוך הקו הכחול. - נציג מרכז השלטון המקומי ציין כי יש עמדה שלפיה צריך להשאיר את כל האפשרויות פתוחות. לדבריו, יש הסכמה רחבה על שלושה נושאים מרכזיים: החשיבות שמייחסים ראשי הרשויות לסוגיה, ובפרט להצלת חיי אדם; העובדה שהתקציב שהוקצה אינו מכסה את העלויות בפועל, והקושי של הרשויות להעמיד משאבים ייעודיים לנושא גם לאור מחויבותן. הוא קרא למשרדי הממשלה להעמיד תקציב מתאים לבינוי קווי החיץ. - נציג מרכז השלטון האזורי ציין כי המשרד לביטחון לאומי פועל עם תקציב מצומצם, וכי מהחלטת ממשלה 1091 נותר עיסוק מצומצם בקווי חיץ בלבד. לדבריו, ללא רכיבים משלימים כגון לחצי מים, הידרנטים, שבילי גישה לכוחות הכיבוי ופריצת יישובים כלואים באש, קווי החיץ אינם מספקים מענה שלם. כמו כן, הודגש הצורך להבחין בין סוגי השלטון המקומי, שכן קיים שוני מהותי בין ערים, יישובים ומועצות אזוריות בהיבט החוקי והארגוני, המקשה על עבודת הכבאות והקמת קווי חיץ במהירות. לבסוף צוין כי שרפות הן תופעה פיזיקליתשיש לכלול בתרחיש הייחוס הלאומי של העורף, וכי יש להבטיח לכל יישוב הכרה, תקצוב ומבנה ארגוני מותאם. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - היום צוינו 15 שנים לאסון הכרמל, שבמובנים רבים עורר את המודעות הציבורית לנושא והיה אבן דרך מובהקת בהיסטוריה של מדינת ישראל. - הוועדה שמעה מהמשרד לביטחון לאומי כי בתוך כחודשיים יתקבלו מסקנות הפיילוט שיגדירו את סדרי העדיפות, הדרישות, התהליך המקצועי, כ"א והתקצוב הנדרש. הוועדה מבקשת לקבל דיווח על המסקנות בנושא. - הוועדה שמעה מנציג אג"ת כי משרד האוצר ומרכזי השלטון המקומי והאזורי יהיו שותפים מלאים בתקצוב התוכנית הלאומית הרב-שנתית לנושא קווי חיץ. - הוועדה מברכת על ההתקדמות בעבודות בחיפה. יש מקום לתקצב אותה בהיבט של פריצת צירי תחבורה חיוניים. - הוועדה מבקשת ממשרדי הממשלה לתת מענה לסוגית אזורי החיץ בשטחים הפרטיים. - הוועדה מצפה מהממשלה לקדם את התקנותשתקבענה תו תקן מציל חיים. ראוי כי תקנות אלה יוחלו בפועל על רשויות שיקבלו את התקציב, ההכוונה והיכולת לביצוע, תוך הטמעת המסקנות שהצטברו בעשור האחרון. - הוועדה מצפה שתקני כ"א בכב"ה יקבלו מענה משמעותי בבסיס התקציב הקרוב. 137 התמודדות משטרת ישראל עם החזקת אמצעי לחימה לא חוקיים ואירועי ירי ביישובי החברה הערבית וביישובים המעורבים (דוח שנתי 71ג) - ישיבת מעקב הקדמה בי' בטבת התשפ"ו, 30 בדצמבר 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא התמודדות משטרת ישראל עם החזקת אמצעי לחימה לא חוקיים ואירועי ירי ביישובי החברה הערבית וביישובים המעורבים (דוח שנתי 71ג) - ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד ראש הממשלה, המשרד לביטחון לאומי, משטרת ישראל, צה"ל, משרד הביטחון, משרד המשפטים, פרקליטות המדינה, הסניגוריה הציבורית, משרד האוצר, מרכז השלטון המקומי, יוזמות אברהם, תנועת רגבים, תנועת עומדים ביחד , העמותה לקידום מעמד הנוצרים בישראל ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה - נציגי מרכז המחקר והמידע אמרו בדיון כי הנתונים העיקריים מבוססים על מקורות חיצוניים לפי חוק חופש המידע, וציינו קושי בקבלת מידע מהמשטרה. צוין כי לפי נתוני מבקר המדינה, למרות הקמת תחנות חדשות, חלק מכוח האדם הוסט בין תחנות. וכן, כי נכון ליוני 2025 תקינת השוטרים בתחנות יהודיות היא כ-98 ל-100 אלף נפש, ובתחנות מעורבות וערביות השיעור גבוה יותר. נוסף על כך, הוצג כי בשנים 2019-2025 חלה ירידה במצבת הסיירים בתחנות יהודיות, בד בבד עם עלייה בתחנות מעורבות וערביות, ובפועל המספרים הפעילים נמוכים יותר בשל היעדרויות. - נציג משרד ראש הממשלה אמר בדיון כי המצב בשטח מורכב וכי אין להתכחש לכך, אך ציין כי נתוני מימוש תקציבי החלטת ממשלה 549 נחשבים טובים. לדבריו, עד סוף 2024 הושג מימוש של כ-48% מתוך היקף חומש מתוכנן של כ-87%. כמו כן, נמסר כי המשרד לביטחון לאומי מימש כ-750 מיליון ש"ח, כאשר רוב התקציב מיועד לתקני שוטרים. צוין כי ההחלטה הממשלתית מפורטת ואינה מחייבת ועדת היגוי, וכי הבקרה מתבצעת דרך ביצוע התקציבים בפועל. הוא הוסיף כי ועדת המשנה בראשות ראש הממשלה התכנסה השנה פעם אחת בלבד, וכי הפרויקטור מקיים ישיבות רבות אך לא מול כלל הגורמים הרלוונטיים. לדבריו, המדינה נכנסת לשנה האחרונה של החלטה549וכבר מקדמת תוכנית חומש חדשה, אשר צריכה להיות מתוקצבת ומפורטת יותר. לבסוף הוא ביקש לקבל נתוני פענוח פשיעה שנתיים לפי תחומים. - נציגת תנועת רגבים אמרה בדיון כי מבצע האכיפה המשטרתי האחרון הפך לדבריה ל"מסע נקמה", והדגישה כי נושא המשילות הוא צו השעה ויש לחזקו. היא ציינה כי מערכת האכיפה אינה פועלת באופן מיטבי וכי ידיה כבולות. לדבריה, הברחות נשק מתמשכות לתוך שטח המדינה מתדלקות פשיעה וטרור, ויש לשלב את שב״כ בטיפול בתופעה, מאחר שהמשטרה מתקשה לחדור לארגוני פשיעה ולפרק אותם. - נציגת המשרד לביטחון לאומי אמרה בדיון כי המשרד מרכז את השאלות מהוועדה דרך לשכות, וכי גם מידע מסווג מועבר באמצעות ערוצי העברה מוסדרים. היא ציינה כי המשרד פועל לחיזוק המשטרה בתחומי אכיפה, תקינה, מניעה ופעילות קהילתית, וכי בשנים האחרונות אושרו אלפי תקנים לתחנות בחברה הערבית ובתחנות מעורבות.בוצעו מהלכים שונים, ובהם הקמת יחידות מבצעיות, הרחבת סמכויות שיטור, פעילות הרשות לביטחון 138 קהילתי, מוקד 105, קמפיינים ייעודיים ותוכנית "עוצרים את הדימום" ביישובים מדממים. היא הוסיפה כי נפתחו מעל 1,800 תיקים נכון לסוף 2024. לדבריה, צוואר הבקבוק המרכזי הוא מחסור בתקינה במשטרה, וכי יש צורך בחיזוק תחנות ובמתן כלים משפטיים נוספים. היא ציינה כי השיטור המקומי מיועד בעיקר לעבירות איכות חיים ולא לפשיעה חמורה, וכי חלק מהמהלכים שציינה יניבו תוצאות בטווח הארוך. - נציג משטרת ישראל אמר בדיון כי יש עלייה במקרי הרצח, בד בבד עם מאמצי חיזוק ויכולת השפעה של המשטרה. הוא ציין כי הושקה תוכנית בראשית לחיזוק כוח האדם בתחנות ולתעדוף משאבים, וכי מתקיימים דיונים שבועיים שוטפים בנושא פשיעה בכל תחנה. הוא מסר כי המשטרה פועלת לאכיפה ממוקדת נגד ארגוני פשיעה באמצעות תיקים מורכבים וסיכולים בזמן אמת, וציין ירידה של כ-11% באירועי רצח בסכסוכים משפחתיים בשנת 2025לעומת2024. לדבריו, עיקר המאמץ כיום הוא בסיכול פעילות פלילית ולא רק בפענוח. הוא הוסיף כי נערכים מבצעי אכיפה יזומים בערים, לצד יישום פקודות מבצעיות והפעלת יחידות מג״ב באזורים רגישים – מהלך שלדבריו מגביר לחץ על ארגוני הפשיעה. לדבריו, יש חדירה משמעותית של אמצעי לחימה לישראל מחוץ לגבולות המדינה. - נציגת יוזמות אברהם אמרה בדיון כי החברה הערבית נמצאת תחת איום כבד בשנים האחרונות, וכי השנה נרשמו 252 נרצחים בחברה הערבית. הוצגו נתונים על מאפייני הקורבנות, כולל גילים צעירים, נשים וקורבנות בתוך משפחות. היא הוסיפה כי הזמינות הגבוהה של נשק חם מקשה במידהניכרת על תחושת הביטחון של התושבים. לדבריה, כיום קיימת דרישה גוברת בחברה הערבית לנוכחות משטרתית ולשירות שוויוני, והמאבק בנשק החם הוא תנאי מרכזי לשיקום האמון במערכות האכיפה. - תושבת כפר יאסיף אמרה בדיון כי יש תחושה של הפקרה מצד המשטרה בטיפול באלימות, בפשיעה ובאיסוף נשק, וכי שיעורי הפענוח והגשת כתבי אישום נמוכים. היא ציינה כי למרות הקמת תחנת משטרה בכפר כחלק מתוכנית לעיבוי התחנות, עדיין אין הרתעה מספקת. לדבריה, ללא לקיחת אחריות, גיבוש תוכניות והקצאת תקציבים מתאימים, התופעה עלולה להתרחב לאזורים נוספים. - נציג עיריית רהט אמר בדיון כי יש נשק רב שמסתובב למרות פעולות המשטרה למיגור התופעה, וקרא לראש הממשלה להתערב ישירות בטיפול באירועי הירי והנשק הבלתי- חוקי. - נציגת הסנגוריה הציבורית אמרה כי רבים מהצעירים המעורבים בפלילים הם חסרי מעש וכי הם מגיעים למערכת הפלילית לאחר שלא קיבלו מענה מוקדם במערכת החינוך או במסגרות טיפוליות. היא ציינה כי יש מחסור בכוח אדם בתחום הטיפול ובהתאמת מסגרות תרבותיות, וכי הנושא נדון בצוות ייעודי במשרד ראש הממשלה. לדבריה, למרות פעולות האכיפה, לא ניכרת ירידה בפשיעה אלא דווקא העמקה שלה. - דוד שכול, שאחיינו נרצח במקום עבודתו בטמרה, אמר בדיון כי יש תחושת חוסר ודאות מתמשכת וכי בשל האלימות והפשיעה תושבים יוצאים מהבית מבלי לדעת אם ישובו אליו. הוא ציין כי לדבריו הפשיעה הפכה ל"מלחמה" המשפיעה על חיי היום-יום, וכי יש מקרי ירי גם במקומות עבודה נגד חפים מפשע. הוא הוסיף כי קיימת תחושת היעדר אכיפה בכל הקשור לתופעות כמו דמי חסות, וכי המדינה והמשטרה אינן שמות את הנושא בראש סדר העדיפויות. לדבריו, רוב תושבי החברה הערבית מבקשים לחיות חיים של שקט וביטחון. 139 - נציגת משרד המשפטים אמרה בדיון כי הייעוץ המשפטי גיבש שורה של תיקוני חקיקה לחיזוק כלי האכיפה, בדגש על פשיעה חמורה. היא ציינה כי כיום מונחות על שולחן הכנסת שתי הצעות חוק מרכזיות: האחת לתיקון חוק העונשין שעברה קריאה ראשונה ועוסקת בהתמודדות עם הברחות שלא דרך מעברי גבול ושימוש ברחפנים, והשנייה להתמודדות עם עבירות נשק, שטרם עברה קריאה ראשונה. היא הוסיפה כי הצעות החוק נועדו לתת מענה להברחות נשק ולחיזוק האכיפה, וציינה כי יש תופעה של תיעוד נשק ופרסומו ברשתות החברתיות. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מוקירה את המאמצים שנעשים על ידי ממלאי תפקיד במשטרה ובמשרדי הממשלה לסיכול הפשיעה, אך רושמת לעצמה שהגדלת כ"א בתוכניות החשובות לא הובילה לירידה בפשיעה. - הוועדה דורשת מהמשרד לביטחון לאומי להעביר על פי חוק לגורמי המידע בכנסת את המידע הנדרש על ידם מעת לעת. - הוועדה ממליצה למשרד לביטחון לאומי למנות גורם מרכזי שיתכלל את פעולות האכיפה. - הוועדה תקיים ישיבת מעקב שיוזמנו אליה הפרויקטור במשרד ראש הממשלה והממונה על התחום במשטרה, כדי לבחון את סדירות הפגישות בין הדרגים השונים ואת הקשר המתקיים בין היעדים, הכלים שננקטים והתוצאות בשטח. - הוועדה פונה למבקר המדינה בבקשה לבצע מעקב עדכני אחר התוכנית האסטרטגית למאבק בפשיעה בחברה הערבית, יישומה ותוצריה בשנים האחרונות. - הוועדה תפנה למזכירות הכנסת לקדם את הצעת החוק בסוגיית ההתמודדות עם עבירות נשק. 140 ה כ נ ס ת מסקנות הוועדה לענייני ביקורת המדינה בעקבות הצעה לדיון מהיר הכנסת העשרים וחמש ט"ז בטבת ה'תשפ"ו מושב רביעי 5 בינואר 2026 ליקויים ביטחוניים חמורים בקו התפר ובמעברי עוטף ירושלים של חברי הכנסת סימון דוידסון, אורית פרקש הכהן, אפרת רייטן מרום, קטי קטרין שטרית, אוהד טל, שרון ניר וינון אזולאי עיקרי הדיון בוועדה: בט"ז בטבת התשפ"ו,5בינואר2026, התקיימה ישיבה משותפת של הוועדה לענייני ביקורת המדינה וועדת החוץ והביטחון בנושא שבנדון, וזאת בעקבות החלטת נשיאות הכנסת מט' בטבת התשפ"ו, 29בדצמבר2025, ונוכח פרסום דוח מבקר המדינה בנושא: אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים (דוח שנתי 2025.) משרד מבקר המדינה דיווח כי מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים משמשים נדבך מרכזי בביטחונם של תושבי ירושלים ושל מדינת ישראל כולה. אורכו של המכשול הוא כמה מאות ק"מ. רק ב- 61% ממנו קיים מכשול והוא אינו רציף מסיבות שונות. פעילותם התקינה של המכשול והמעברים חיונית למניעת פיגועי טרור והסתננות למדינת ישראל, וכן להבטחת מתן שירותים ראויים למשתמשים בהם, ובכלל זה אזרחים ישראלים, פלסטינים, תושבי מזרח ירושלים לרבות תלמידים. הליקויים שצוינו בדוח קשורים הן למכשול והן למעברים בעוטף ירושלים, ובכלל זה במימוש האחריות והסמכות בין המשטרה, צה"ל והגופים השונים בתוך המשטרה; המשך קיומן של פתחות במכשול אשר מאפשרות כניסה של שב"חים משטחי איו"ש לירושלים; היערכות המשטרה למענה על אירוע מתפרץ משטחי יו"ש לעבר ישראל, ובכלל זה בגזרת ירושלים, בייחוד נוכח אירועי 7 באוקטובר. כמו כן, צוינו בדוח ליקויים רבים בנוגע להפעלת המעברים ומימוש ייעודם בגזרת עוטף ירושלים, ובכלל זה היעדרה של תפיסת הפעלה על ידי המשטרה; ריבוי כוחות הפועלים במעברים (משטרה, צה"ל, מג"ב ומאבטחים אזרחיים) והיעדר פיקוד קבוע שיוצרים קושי ואתגר לפיקוד ופערים מבצעיים; איוש חסר של סד"כ מאבטחים במעברים, וחשש שתמונת האיסוף המתקבלת על קו התפר אינה מיטבית. החלטת הממשלה ב/43קובעת שהשב"כ הוא הגורם המנחה, אבל בפועל זה לא מתקיים. ממשרד מבקר המדינה נמסר שהוא רואה בחומרה את העובדה שתוכנית האזרוח של מעברי עוטף ירושלים שגיבש המל"ל ושכבר אושרה על ידי ראש הממשלה בשנת 2005, ואשר חשיבותה קיבלה תוקף מחודש בסיכום ראש הממשלה משנת 2014, לא הובאה לדיון בממשלה. לדבריו, מדובר בליקוי שמתמשך שנים רבות. וכן הליקויים שעלו בדוח מחייבים טיפול יסודי ומערכתי ומעקב אחרי תיקונם. 141 משרד מבקר המדינה המליץ ששר הביטחון והשר לביטחון לאומי, בסיוע ראש המל"ל, יסדירו את הפערים בין האחריות של המשטרה, הגופים השונים בה וצה"ל לבין הסמכות שלהם לממש את אחריותם בגזרת עוטף ירושלים. זאת ועוד, הומלץ שראש הממשלה בשיתוף שר הביטחון והשר לביטחון לאומי יקדמו הצעת החלטה בנוגע לתוכנית אזרוח המעברים בגזרת עוטף ירושלים, ובכלל המעברים בגזרות השונות, ויביאו את התוכנית לדיון ולהחלטה בממשלה. על המשטרה להאיץ את השלמת היערכותה לתרחיש ייחוס עדכני המביא בחשבון את האיומים הקיימים ואת התרחיש שהתקיים ב-7 באוקטובר 2023. אין רשות אחת שמנהלת את המעברים במדינת ישראל. יש לתת את העיסוק בידי גוף מקצועי אחד שיוריד הנחיות, ינהל את הסוגיה ויפיק לקחים. האחריות לתיקון הליקויים המפורטים בדוח מונחת בעיקר לפתחם של ראש הממשלה, שר הביטחון, השר לביטחון לאומי, הרמטכ"ל, המפכ"ל, מפקד פקמ"ז, ממ"ז ירושלים ומפקד מג"ב – כל גורם ברמת אחריותו. יוזמי הדיון טענו כי כל שב"ח הוא בבחינת פצצה מתקתקת, וכי מדובר בעניין של זמן עד שהוא יבצע את הפגיעה שלו. נאמר כי אורכו של קו התפר הוא מאות קילומטרים ויש בו פרצות, ואין תוכנית סדורה לכל החדירות. יש כמה גורמים שאחראים לסוגיה (פקמ"ז בצה"ל, משטרה ומג"ב), אולם התוצאה היא חוסר אחריות. יש לחשוב איך שולטים על הפרצות בגדר באמצעות תגבור סד"כ ויצירת נוכחות יותר מוגברת. הוועדה שמעה מהמטה לביטחון לאומי שמימוש תוכנית אזרוח המעברים תלויה בתקציב וסדרי עדיפויות, ודירוג המעברים ייעשה בהתאם לתוכנית רב-שנתית. אין כרגע מענה לגורם שיטפל בכביש הסמוך למעבר קלנדיה עם פתיחתו בעוד כחודשיים. רשות המעברים במשרד הביטחון מסרה כי קיימים איומים ופערים רבים בקו התפר ובמעברים הואיל ואין תשתיות ואכיפה. נאמר כי האיומים מהווים אתגר משמעותי המשפיע על כלל משרדי הממשלה. רוב האמל"ח כיום מגיע מבסיסי צה"ל ויש לערוך בידוק כדי לטפל בנושא. במהלך הדיון נשמעו טענות ממועצה אזורית מטה בנימין ומעיריית ירושלים שאם לא ייבנה מעבר טכנולוגי מהיר לרכבים ישראליים, לא יהיה אפשר לטפל בהיקף הרב של התושבים הנוסעים במעברים. כמו כן, נוצר ואקום שלטוני במזרח ירושלים על ידי הפת"ח, הואיל והגדר בירושלים יצרה שינוי דמוגרפי מהיר – תושבים ערבים עברו לגור מעבר לגדר, וכך נכנסו שב"חים מיו"ש לירושלים ללא בדיקה. אמצעי הלחימה עוברים ללא הפסקה בצמוד לשכונות בירושלים. הגדר אינה מספקת פתרון הרמטי, ולכן יש לבחון שינוי מדיניות ביטחון בעוטף ירושלים ולהשקיע בסד"כ כוחות הביטחון. מסקנות הוועדה: 1. הוועדות יקיימו דיון מסווג עם הגופים הביטחוניים כדי לקבל סקירה רחבה על הפעולות שנעשות בנושא. הונחו על שולחן הכנסת ביום: כ"ד בטבת התשפ"ו (13 בינואר 2026) 142 מוכנות המדינה לרעידת אדמה, תשתיות לאומיות ומבנים, דוח שנתי 2024 - דיון מעקב הקדמה בט' בשבט בכסלו תשפ"ו, 27 בינואר 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא מוכנות המדינה לרעידת אדמה: תשתיות לאומיות ומבנים, ביקורת מעקב מורחבת 2024 – דיון מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה, משרד ראש הממשלה, המטה לביטחון לאומי (המל"ל), משרד הביטחון, צה"ל, המינהל האזרחי, משרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד הבריאות, משרד החינוך, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, נתיבי ישראל, משרד האנרגיה והתשתיות, המשרד לביטחון לאומי, משטרת ישראל, כבאות והצלה לישראל, משרד הפנים, מרכז השלטון המקומי, מועצה מקומית חצור הגלילית, עיריית קריית שמונה, המכון הגיאולוגי לישראל, הפורום להתחדשות עירונית ופורום ה-15. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה מאז 2014 הוצגו תוכניות והצהרות לחיזוק מבנים ולהיערכות לרעידות אדמה, אך חוסר יציבות פוליטית וסבבי בחירות מנעו יישום. בדו"ח מעקב מ-2024צוינו פערים משמעותיים בכ-80,000מבני מגורים, מבני ציבור, כוחות הצלה, בתי חולים, מוסדות חינוך ותשתיות, עם כמעט אפס התקדמות. יוזמות למימון נתקלו בהתנגדות משרד האוצר, וחילופי שרי ביטחון פגעו בהמשכיות. תוכניות כמו מגן לצפון ניצלו חלק קטן מהתקציב ולא שילבו מיגון מפני טילים. מאות אלפי אזרחים נותרו בסיכון. לצורך היערכות אפקטיבית נדרשים תוכנית רב-שנתית, תקציב ייעודי וגוף מתכלל עם סמכויות ומשאבים. סיכומי הוועדה - מנהל ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה אמר כי הוחלט להקדיש את השנים 2026-2027 להיערכות לרעידות אדמה, וכי בעוד כחודשיים תתכנס ועדת שרים להצגת תוכנית מ-2023. התקציב הכולל לתוכנית הוא כ-17 מיליארד ש״ח למשך 17 שנה, כמיליארד ש"ח לשנה, והוא מתבסס חלקית על תקבולי קרקע; כ-75% מיועד לחיזוק מבנים ופינוי בינוי וכ-25% לחיזוק גשרים ותמיכה ברשויות. הוא ציין כי התוכנית כוללת מיפוי ותיאום בין-משרדי, וכי הבעיה המרכזית היא תקציב, והדבר צפוי להיבחן מחדש בחודשים הקרובים. לדבריו, מערכת ההתראות פעלה כראוי ברעידה האחרונה עם שיפור מתמשך, וההיערכות כוללת מענה לכ-00,0008-00,0005 עקורים בחודשיים הראשונים באמצעות פתרונות מבנים מהירים בשיתוף משרד השיכון. - נציג משרד האוצר אמר כי אין התנגדות עקרונית לתקצוב, אך קיימת אי-ודאות לגבי היקף המשאבים לאחר אירוע, לצד מענקים להתחדשות עירונית בהיקף של מאות מיליוני ש״ח והקצאות לעידוד היתרי בנייה ומיגון מוסדות ציבור. - נציג המל״ל אמר כי בתוכנית מגן הצפון הוקצו5מיליארד ש״ח ומהם מומשו2.7מיליארד. הוא ציין כי מתקיימת בקרה שוטפת, וכי הוחלט על קידום מוכנות ל-2027-2026, כולל תרגיל לאומי ב-2027, ויובאו הצעות החלטה נוספות לדיון. 143 - נציגת משרד ראש הממשלה אמרה כי צוות המנכ״לים הוקם בעקבות רעידת האדמה בטורקיה והמלצותיו גובשו להצעת מחליטים. - נציג צה״ל אמר כי ההיערכות כוללת תרגילים ומשחקי מלחמה, כי תרגיל בבתי ספר יתקיים בקרוב, וכי מערכת ההתרעה שופרה ותוקנה והכשרות חילוץ לתלמידים הופסקו. - סמנכ"ל משרד החינוך אמר כי מתקיימים תרגילים והכשרות, הוכשרו כ-50,000 תלמידים והותקנו ארונות חילוץ בכ-2,000 מוסדות. מערכות התרעה פועלות ביותר מ-3,000 מוסדות. מתוך כ-1,600 בתי ספר לא עמידים כ-1,300 דורשים חיזוק או הריסה. מוקצים כ-80 מיליון ש״ח בשנה, והתקציב ממומש במלואו. כ-500 בתי ספר בתהליך, אך התקציב אינו מספק להשלמת כלל הפערים. - נציג משרד החינוך הוסיף כי מוקצים 40 מיליון ש״ח לסיוע לרשויות בתחזוקת מערכות התרעה, שהוכיחו יעילות באירוע האחרון. - חוקרת מרכז המחקר של הכנסת שאלה לגבי היערכות פקע״ר לאירועי חירום נוספים וסמכויות אכיפה כלפי רשויות. - נציג משרד הבינוי והשיכון אמר כי מתבצעים חיזוק ושיפוץ מבנים בעיקר בדיור ציבורי בערים סיסמיות; כ-50% מהמבנים שופצו, מעל 2,000 יחידות דיור, ונותר פער תקציבי של 870 מבנים; מתקיימת עבודה מקצועית עם מהנדסים תקנים ושיתוף פעולה בין-משרדי, כולל היערכות לאתרי חירום ובדיקת רשויות, ובמידת הצורך אפשר להקים מבנים קלים ומהירים. - נציג משרד האוצר אמר כי מבנים יבילים אינם פתרון יעיל, והעדיפות היא שימוש במבנים קיימים ואירוח עם תמריצים כלכליים. - מנהל ועדת ההיגוי הוסיף כי יש צורך בפתרונות ביניים לצד שימוש במלאי קיים, וציין כי מנגנון מצ'ינג אינו ממומש במלואו במשרד לביטחון לאומי. - נציג משטרת ישראל אמר כי מבנים חדשים עמידים לרעידות אדמה וכי מתקיימות תוכניות אופרטיביות לזיהוי אזורי סיכון והיערכות מבצעית. - נציג כבאות והצלה אמר כי רעידות אדמה מורכבות ודורשות מענה עצמי ראשוני, עם שימוש באזרחים וציוד קיים, והתרעות מסייעות אך מוגבלות. - נציג המשרד לביטחון לאומי אמר כי נבחנת רשימת מבנים לשב״ס ומתקיים דיון לקידום מענה ראשוני. - נציג המכון הגיאולוגי אמר כי מערכת ההתרעה פעלה בהצלחה, אך חסר תקציב קבוע של כ-12-13 מיליון ש״ח לשנה לעומת 5-6 מיליון בפועל. - נציג משרד הפנים אמר כי בוצע מיפוי צרכים בעשר רשויות והועברו 12.5 מיליון ש״ח לציוד, אך נדרש מימון רחב יותר. - נציגת משרד הרווחה והביטחון החברתי אמרה כי יש תפיסת הפעלה סדורה לרעידות אדמה ברמת מטה החירום והשירותים החברתיים, בוצע מיפוי מלא של מסגרות הרווחה והנתונים מוזנים למערכת אמיר; כ-90% מהמבנים הם בני קומה אחת או שתיים ולכן מנגנון המאצ׳ינג לא תמיד מתאים; קיימות ערכות חירום לשלושה ימים והצוותים מתורגלים באופן שוטף; קיים מיפוי פערים מפורט והעבודה נמשכת להרחבת המענה, וב- 2026 הוקצה תקציב נוסף, לצד הכשרת 90 עובדים סוציאליים לחירום. 144 - נציג משרד הבריאות אמר כי מתבצע חיזוק מבנים ותשתיות. הוא ציין כי חלק מהמבנים ישנים ואינם עומדים בתקנים, וכי נדרש תקציב של מיליארדים לחיזוק. מוקצים כ-100 מיליון ש״ח בשנה לתשתיות קריטיות. - נציגת משרד התחבורה והבטיחות בדרכים אמרה כי המשרד נערך לרעידות אדמה עם תוכניות עבודה ונספחי חירום, כולל רציפות תפקוד, קיום תרגילים פנימיים ושילוב דרישות במכרזי תשתיות; גשרים ברכבות טופלו; המשרד אחראי לכבישים בין-עירוניים ומנחה רשויות בתשתיות עירוניות. - נציג נתיבי ישראל אמר כי מתוך 666 גשרים שנבדקו, 34 הוגדרו בסיכון גבוה, 30 טופלו ומוכנים לעמידה ברעידות אדמה וארבעה נותרו, ואחד מהם בתכנון להחלפה. - נציג משרד האנרגיה והתשתיות אמר כי מושקעים משאבים בהיערכות, אך אין תקן ישראלי לתשתיות לאומיות, ותקן 1413 חל רק על מגורים. הוא ציין כי כיום נעשה שימוש בתקנים בין-לאומיים ומקודם מהלך לקביעת תקן מחייב לתשתיות לאומיות. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מבקשת מהמטה לביטחון לאומי להעביר את החומרים שהוגשו לוועדת השרים האחרונה, ובהם ההחלטות שהתקבלו. - הוועדה מבקשת מפיקוד העורף למסור נתונים על מוכנות הרשויות המקומיות. - הוועדה מבקשת מהמשרד לביטחון לאומי להעביר את מספר המבנים שבאחריות המשרד, כולל מבני השב"ס ופירוט לגבי פערי המיגון הקיימים בהם. - הוועדה מבקשת ממשרד הרווחה והביטחון החברתי להעביר את מספר המבנים שבאחריות המשרד, הן מבנים שבאחריות ישירה והן מבנים שבאחריות עקיפה; לציין מהו טיב האחריות השלטונית שהמשרד ממלא בכל מבנה, ולמסור תמונת מצב עדכנית לגבי סדרי הפעולות שהמשרד נוקט כדי לכסות את הפערים הקיימים ברמת המבנים, הציוד והכוח האדם. - הוועדה מבקשת חובת שותפות מלאה של כל משרדי הממשלה והגופים הרלוונטיים במעקב, תכנון ומיקוד מוכנות. - הוועדה תמשיך ללוות את ההתקדמות ותשלח מכתב לראש הממשלה להתרעה על הצורך בהיערכות מיידית ומיקוד תשומת לב בתוכניות לשיקום קריית שמונה. - הוועדה תעקוב אחר קיום ועדת השרים בעוד חודשיים, כפי שנמסר בדיון. - הוועדה תקיים ישיבת מעקב בעוד כחודשיים וחצי לאחר ועדת השרים. - בדיון הבא הוועדה תדון גם בנושאים שלהלן: סוגיית קורת הגג, תקני התשתיות, מעורבות האזרחים, מערכות התראה, ביטוח רוחב ועומקו. 145 שימוש בכלים טכנולוגיים לצורכי אכיפה, האזנות סתר ונתוני תקשורת - דוח מיוחד 2026 הקדמה בט"ו בשבט תשפ"ו, 2 בפברואר 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא שימוש בכלים טכנולוגיים לצורכי אכיפה, האזנות סתר ונתוני תקשורת, דוח מיוחד 2026. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי, משרד המשפטים, פרקליטות המדינה והסנגוריה הציבורית. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה מדובר בדוח ארוך ומורכב הכולל היבטים משמעותיים בנוגע לשימוש בכלים טכנולוגיים. נושאים שנבדקו בביקורת: הסדרה משפטית וחקיקתית של השימוש בכלים טכנולוגיים, ביצוע האזנות סתר, שימוש בנתוני תקשורת ופיקוח, בקרה וחסיונות. נתוני מפתח מהדוח: במסגרתהביקורת נבחנו תשעה כלים טכנולוגיים ותשעה מתווי התקנה של כלים, לצד שורת פעולות שבוצעו בתחום האזנות הסתר. 7.65 מיליון תוצרי האזנת סתר שנאספו באמצעות כלי טכנולוגי מסוים. 12,937 בקשות לקבלת צווי האזנת סתר אושרו על ידי בתי משפט בשנים 2019-2021. כ-20,000 תעודות חיסיון הוצאו בשנים 2020-2022, ומהן נבחנו כ-2,000. 176,899 צווים לקבלת נתוני תקשורת אושרו על ידי בית המשפט בשנים 2017-2021. 77,000 דיווחים על הוצאת היתרים מינהליים הוכנו בשנים 2017-2021, ומהם נדגמו 275 דיווחים. לראשונה נערכה ביקורת מקיפה הכוללת ניתוח של כל התהליך. נבחנו כלים טכנולוגיים שלא נבחנו בעבר, הליכי הכנת חוות דעת משפטיות, נושא השימוש בנתוני תקשורת, הליכי הגשת הבקשות; נערך ניתוח של סוגי ההתקנות שביצעה המשטרה ושל סוגי המידע שנאספו; נערכה בחינה של השימוש המודיעיני מלבד השימוש הראייתי בתוצרים אסורים ובאלפי מסמכים; נסקרו מערכות מידע; נותחו מאגרי נתונים, וכלים טכנולוגיים. פערים מרכזיים שנמצאו בדוח:  חקיקה ישנה שלא מתאימה לטכנולוגיה וליכולות הכלים וחולשה מקצועית בתחומי המשפט והטכנולוגיה.  הפעלת כלים טכנולוגיים מורכבים ופוגעניים ללא אישורים משפטיים מסודרים.  מחסור בנוהלי עבודה ובהכוונה מקצועית עבור מפיקים ומפעילי כלים.  אי-העברת מידע מספק מהמשטרה לייעוץ המשפטי על כלים טכנולוגיים ויכולות.  אי-קיום דיון עקרוני על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה בנוגע להטמעת כלים טכנולוגיים בעבודת המשטרה.  המשטרה אימצה דרכי פעולה עוקפות לתהליך התקין. הדוח מצביע על גידול מספרי ניכר במהלך השנים בשימוש בכלים טכנולוגיים. הזיקה ליעילות לא נבדקה במסגרת דוח המבקר, ויש לעשות לגביה מחקר אמפירי. תשתית המידע הקיימת תהיה חסם משמעותי להגעה לתוצאות אמפיריות. הבדיקה היא נרחבת ושונה מכל בדיקה שנעשתה עד היום. 146 לראשונה נבדקו: התהליך העסקי (האזנות), כלים טכנולוגיים שלא נבחנו בעבר (תשעה כלים ושש יכולות ספציפיות), חוו"ד של הכנה משפטית, שימוש בנתוני תקשורת (ניתנו 177,000 צווים בשנים 2017-2021). הנדבך הנוסף שמייחד את הבדיקה הזאת הוא שנערך ניתוח של סוגי ההתקנות שביצעה המשטרה על סוגי מידע שונים. כמו כן, הנושא נבחן גם במישור המודיעיני הואיל והנורמות החוקיות מטילות את אותן חובות גם בביצוע של הפעולה במישור זה. נסרקו במערכת המידע מאגרי מידע כוללים לגבי נושא זה. נקודות עיקריות שעלו:  הפער החקיקתי הוא דרמטי. ללא חקיקה, נתקשה להתקדם עם הנושא. ככל שחולף הזמן, הפערים רק מעמיקים.  סוגית האישורים המשפטיים טעונה שיפור משמעותי מהשלב של אישור משפטי ברמת החטיבה באגף חקירות ומודיעין, ייעוץ משפטי למשטרה, וכלה במערכת היחסים עם משרד המשפטים וההשלמה של הבדיקה המשפטית עד לרמה של הייעוץ המשפטי לממשלה.  ככל שהכלים הופכים להיות משוכללים יותר, התהליכים הופכים להיות הרבה יותר מורכבים, ולכן חייב לקבוע נוהלי עבודה מפורטים.  העברת המידע בין משטרת ישראל לייעוץ המשפטי לממשלה – חייב להיות שינוי מאוד משמעותי בנושא הזה. אני מבין שהדברים מתנהלים היום אחרת, אבל זו חוליה קריטית וחייב להטמיע את הנושא בצורה יסודית עם נהלים ברורים. הביקורת נערכה בתנאים לא פשוטים. מדובר בתחום שהוא חי ונושם, כשבמקביל מתנהלים תיקים. הדוח כיוון לתיקון מערכתי - המערכת חייבת לתפקד מול אתגרים עצומים תוך שמירה על זכויות הפרט בצורה מוקפדת. הכלים נבדקים ומוטמעים בתוך מערכות מקצועיות. העבודה צריכה להיות משפטית-טכנולוגית, ועל היועמ"שית לממשלה להיות מחוברת לתהליך בשלבים מוקדמים. סיכומי הוועדה - נציגת משטרת ישראל: עו"ד נצ"מ גלעד בהט, רמ"ח אח"מ טכנולוגיות משטרת ישראל, אמר בדיון כי בינואר 2220 פורסמה כתבה על טענות להאזנות סתר ללא צווים, אשר היוותה זרז לתהליכי בקרה ובדיקה. מאז ועד היום לא נמצא מקרה של האזנה ללא צו, והודגש כי המשטרה פועלת לפי החוק ומדווחת כנדרש ליועמ"ש ולכנסת. הובהר כי קיימים ליקויים תפעוליים שהתגלו בעקבות הבדיקות, והם תוקנו מאז אוגוסט 2022 באמצעות עדכון נהלים ושינויי עבודה. לצד זאת, נטען כי הכלים הטכנולוגיים שברשות המשטרה אינם מספקים בהתאמה להתפתחות הפשיעה, וכי בקשות לשדרוג יכולות חקירה הועלו כבר משנת 2006. צוין כי במדינות אחרות יש אפשרות רחבה יותר לשימוש בכלים כאלה, מה שמשפיע גם על רמת החשיפה של הציבור לעבריינות. המשטרה אינה מתכחשת לליקויים שעלו בדוחות הביקורת, אך לשיטתה לא מתקיימים התנאים הנדרשים לקביעה של עבירה פלילית במקרים שנבחנו, והנושא כולל כמה נדבכים משפטיים מצטברים. תנ"צ אלימלך גזית, ר' חטיבת הסייבר במשטרת ישראל, ציין כי בכל שנה מועבר דיווח סדור לכנסת בנושא האזנות סתר, וכי נרשמת ירידה בהיקף ההאזנות בארבע השנים האחרונות. התייחסות לתיקון הליקויים מתבססת על דוח מררי ודוח מבקר המדינה, וכלל הליקויים שהיה אפשר ללמוד מהטיוטות הראשונות כבר יושמו. התקיים שיח עם משרד מבקר המדינה, ולאחר פרסום הדוח הסופי הוא משמש כתוכנית עבודה. הנהלים וההנחיות עודכנו ואושרו והועברו לייעוץ המשפטי, לחטיבת אח"מ טכנולוגיות ולמשרד המשפטים. 147 חלק מהכלים שהופיעו בדוח אינם רלוונטיים עוד בשל התקדמות טכנולוגית, ובוצעו התאמות בכלים קיימים כדי להבטיח עמידה בחוק. הוקמה מחלקת אח"מ טכנולוגיות כחלק משינוי ארגוני, לצד הרחבת מערכי בקרה במחוזות. שופרו מנגנוני הבקרה מול משרד המשפטים והוטמעו גידורים טכנולוגיים ומנגנוני בדיקה, ובוצעו יותר מ-3,700 בקרות פנימיות בשנת2025. עודכנו נוהלי רכש ואישור מערכות כדי להסדיר פיתוח ושימוש בכלים ולמנוע כשלים עתידיים. - נציגת לשכת היועצת המשפטית לממשלה אמרה בדיון כי תהליך הביקורת החל בעקבות פרסומים בתחילת 2022 על טענות לשימוש במעקב טכנולוגי ללא צווים. היועמ"ש הקים צוות בדיקה בליווי גורמים חיצוניים, ובדוח ביניים מפברואר2022 נקבע כי חלק מהטענות לא מבוססות, לצד ממצאים שהצריכו בדיקה מעמיקה של שימוש בכלים טכנולוגיים. בהמשך גובשו ממצאים והמלצות, ונעשתה עבודה משותפת עם משטרת ישראל לשיפור הליכי הפיקוח והבקרה, כולל הסדרה של תנאי השימוש בכלים. צוין כי מאז חלו שינויים משמעותיים בדיווחים ובמערכי הפיקוח. הובהר כי יש פרשנות משפטית שלפיה אפשר להשתמש בכלים מסוימים מכוח סעיפי החוק הקיימים, לרבות סעיף 10א לחוק האזנות סתר, וכי סוגיה זו נבחנה גם במסגרת ועדת הבדיקה הממשלתית. - נציגת הסנגוריה הציבורית מסרה כי עמדת הסנגוריה תומכת בפרשנות המשפטית הקיימת בנושא. היא ציינה כי דוח ועדת מררי עסק גם בפרשנות של כניסה למחשב לצורך האזנות סתר. היא הוסיפה כי דוח מבקר המדינה מציב אתגר לפרשנות המשפטית הקיימת ומחדד את הצורך בהסדרה ברורה יותר בחקיקה ראשית מצד הכנסת. - נציגת פרקליטות המדינה מסרה כי בעקבות פרסום הכתבה בשנת 2022 על איסוף חורג נפתחו ביקורות רוחביות על כלל התיקים בשיתוף חטיבת הסייבר במשטרה. בדיקת התיקים המתנהלים כיום בבתי המשפט הסתיימה והחלה בדיקת תיקים מהעבר. היא הוסיפה כי מתוך כלל התיקים שנבדקו נמצא מקרה חריג אחד, שבו עודכן בית המשפט וההגנה, הראיה הוסרה ונערך הסדר מקל בעקבותכך. בתי המשפט קבעו שלא נדרש למסור חומרים נוספים כאשר לא נמצא בהם שימוש ראייתי במידע שנאסף באופן חורג. - נציג הסנגוריה הציבורית הוסיף כי דוח מבקר המדינה מחדד היבטים רחבים מעבר לדוח מררי, בייחוד בנוגע להיקף המידע שנאסף על ידי המשטרה. הוא ציין כי מדובר בהיקפים גדולים של נתונים, לרבות כ-50טרה-בייט של מידע וכ-25,000שעות צפייה, שחלקם הגדול טעון ביעור לפי הנהלים. הוא הדגיש כי לשיטתם מדובר בתמונה מטרידה מבחינת שמירת מידע והיקף האיסוף. הוא הוסיף כי הדוח מצביע גם על כשלים מערכתיים לאורך כל שרשרת התהליך, משלב רכישת הכלים, דרך הפנייה לבית המשפט ואופן הצגת הבקשות לצווים, ועד שלב מימוש הצווים והפקת המידע. וכן, כי הדוח מציג תמונה רחבה של התנהלות המשטרה במצבי עמימות חוקית או כאשר נדרשת פרשנות מרחיבה של הסמכויות, לרבות שימוש בכלים טכנולוגיים והקמת מאגרי מידע בהיקפים נרחבים. צוין כי במקרים מסוימים נעשה שימוש בפרקטיקות של איסוף מידע גם ללא צו שיפוטי, לעיתים על בסיס הסכמה, ובפסיקה עדכנית נקבע כי חלק מהפעולות בוצעו ללא סמכות חוקית מספקת. הוא הדגיש כי לשיטתם נדרש קו גבול ברור בין צורכי האכיפה לבין הזכות לפרטיות, וכי קביעה זו צריכה להיעשות על ידי המחוקק ולא על ידי המשטרה עצמה. 148 החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מברכת על השיפור המשמעותי בנהלים בפעולה בין הייעוץ המשפטי לממשלה לבין הייעוץ המשפטי למשטרה. הקשר הזה חייב להימשך בשלב בחינת הטכנולוגיות החדשות, הטמעתן, הסדרת השימוש בהן והאישורים הנחוצים. - הוועדה דורשת מהגופים המבוקרים לבצע השלמות של כל המלצות הדוח. - הוועדה מצפה ממבקר המדינה לבצע מעקב אחר התיקונים. - הוועדה מצפה לסיום מהיר של העתירה בבג"ץ כנגד עמדת היועמ"שית בנוגע לאפשרות השימוש באמצעים הטכנולוגיים במסגרת החוק הקיים. - הוועדה ממריצה את פרקליטות המדינה בפעולתה לעדכון הצדדים בתיקים הקיימים ואלו שהסתיימו בדבר שימוש חורג. - הוועדה מבקשת ממשטרת ישראל לבחון ביעור של מידע שנאגר ואינו חיוני. - הוועדה מבקשת ממרכז המחקר והמידע לחקור את סוגיית יעילות השימוש באמצעים הטכנולוגיים ומצפה מהמשרד לביטחון לאומי, משרד המשפטים ומשטרת ישראל, לסייע באיסוף המידע. 149 השיטור ואכיפת החוק בערים מעורבות באירועי שומר החומות ובעת שגרה, דוח מיוחד 2022 - ישיבת מעקב הקדמה בו' באדר תשפ"ו, 23 בפברואר 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא השיטור ואכיפת החוק בערים מעורבות באירועי שומר החומות ובעת שגרה, דוח מיוחד2022-ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, המשרד לביטחון לאומי, משטרת ישראל, משמר הגבול (מג"ב), משרד ראש הממשלה, המטה לביטחון לאומי (המל"ל), משרד המשפטים, פרקליטות המדינה, מרכז השלטון המקומי, עיריית רמלה, עיריית תל אביב-יפו, עיריית חיפה, עיריית עכו, עיריית באר שבע, עיריית לוד, יוזמות אברהם, המרכז הרפורמי לדת ומדינה, המכון הישראלי לדמוקרטיה, בצלמו ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה יש לבחון את ממצאי הדוח בשלוש פרספקטיביות: 1. עיסוק קונקרטי בערים מעורבות: התבוננות על ערים שמאכלסות אוכלוסייה יהודית ואוכלוסייה ערבית. 2. פשיעה בחברה הערבית כבעיה מרכזית בחברה הישראלית. 3. התמודדות עם התפר בין הפרות סדר לפשיעה בחברה הערבית. בדוח נבחנו גם על אירועים רב-זירתיים, העולים מהדוח:  נתוני פשיעה בערים מעורבות, נכון לשנת 2022, שהם חריגים בכל קנה מידה באופן קיצוני, ובהם מספר מורשעים, נרצחים ומספר תיקים ל-1,000 בני אדם.  פערים ביכולות המודיעיניות של המשטרה בכל הקשור למתן מענה בעידן הדיגיטלי לאתגרים הקיימים. השיח כיום נוגע לכלים טכנולוגיים שונים, כולל ניטור רשתי ועולם הרוגלות.  צורך בשיפור הממשקים בין מערך המודיעין ליחידות המבצעיות והמטה הארצי כדי להפיק מידע מוקדם במהלך אירועים, לסייע בהזרמת מידע ולייצר תמונות מצב.  מחסור בכ"א מיומן ומקצועי בתחום המודיעין הגלוי ובעל שליטה בשפה הערבית.  הקשר ושיתוף הפעולה בין השב"כ לבין משטרת ישראל– הנושא נמצא בשיח בין שני הארגונים זה כמה שנים, ועל השולחן מונחת טיוטת אמנה בקידום לקראת הסכמה.  המשטרה לא נערכה למתן מענה מבצעי הולם לאירועי הפרות סדר המוניים, וזה מתקשר ליכולת המשטרה לצבור כוחות באירוע חירום, כולל יחידות מילואים של המשטרה וסד"כ. ניתן דגש על יכולת תגבור מחוזות המשטרה אל מול אירועים קיצוניים יותר. ההבנה היא שיש התקדמות בהיבט של המשמר הלאומי.  תחנות המשטרה בערים מעורבות דלות סד"כ, ויש פערים מאוד משמעותיים בתוך התחנות. תחנה היא לבנת יסוד בעבודה בתוך מרחב. השאלות העולות בנוגע למשמר הלאומי: סטטוס האסדרה החוקית, הסדרת תפיסת ההפעלה והפקודות להפעלת הכוח ואיפה הדברים עומדים? למיטב ידיעתנו הדוח של ועדת בן אליהו אינו דוח מפורסם. אנו נמצאים בביקורת על עולם כיתות הכוננות, ולא בביקורת ישירה על המשמר הלאומי. בדיון הוועדה מ-30במאי2023ציין המפכ"ל כי בתחנת לוד חסרים30%מהשוטרים. האם חל שינוי? 150 סיכומי הוועדה - נציגי המשרד לביטחון לאומי ציינו כי המשמר הלאומי במשטרת ישראל פועל בשלוש חטיבות (צפונית, דרומית ומרכז), והוקם בעקבות החלטת ממשלה442כדי לחזק את שלום הציבור, הביטחון והסדר הציבורי בתרחישי חירום, פשיעה לאומנית ומאבק בטרור; לדבריהם, במשימות המשמר בחירום נכללים מתן מענה לאירועי פנים בדגש על הפרות סדר בעלות מאפיינים לאומיים, פיקוד על זירות אירועים בהתאם לצורך וסיוע למחוזות המשטרה בשיתוף גופי החירום וההצלה, כאשר המשמר פועל תחת משטרת ישראל ומג״ב וכפוף ישירות למפקד מג״ב ומקבל את משימותיו דרך חטיבת המבצעים; כמו כן, צוין כי למשרד לביטחון לאומי תפקיד תומך בלבד בתחומי הקמת המשמר, התקצוב, החקיקה ותפיסת ההפעלה, וכי המשמר קיבל תוספת תקינה לשנה הקרובה ופועל בהתאם לפקודת ארגון ותיקוני חקיקה שנמצאים בתהליך; נוסף על כך, הוצג כי המשמר השתתף בפעולות מבצעיות שונות שהובילו לטענתם להפחתה ניכרת בירי באזורים מסוימים, וכי חלק מהפעילות מתקיימת גם בזירות נוספות לאורך זמן; צוין כי במשמר משרתים כ-10% סדירים וכי רוב הכוח מורכב מאנשי קבע, וכי מקודמים תיקוני חקיקה להרחבת המודל, כך שיכלול גם מילואים ומתנדבים; עוד נמסר כי בישראל פועלות 1,052כיתות כוננות ובהן כ-13,500 לוחמים בסך הכול, וכי המשמר הלאומי הוקם בהתאם להחלטת ממשלה 442 ולאחר עבודת ועדה בין-משרדית שהגישה את המלצותיה בסוף שנת 2023. וכן, כי כיום מתקיימת עבודת תיאום בין המשרדים לקידום החלטת ממשלה משלימה. - חוקרת מרכז המחקר והמידע של הכנסת ציינה כי הוועדה התכנסה ושמעה את נציגי משרדי הממשלה, וכי הוכן דוח עם המלצות שהוגש לשר בסמיכות למלחמה, אך הדוח לא פורסם לציבור ולא הובא לאישור הממשלה; היא ציינה כי נעשתה פנייה למשרד לביטחון לאומי בבקשה לקבל תשובות על שאלות בנוגע למשמר הלאומי, לרבות סמכויות, כפיפות ומבנה המנהלת, וכי עד כה לא התקבלו תשובות. - נציגת משטרת ישראל הציגה נתונים שלפיהם בשנת 2023 ועד היום נרשם מאזן של 1,763 בין עזיבות לגיוסים, כאשר בתחנות המגזר והתחנות המעורבות נרשם מאזן של 384 גיוסים, וכי 38% מהגיוסים בתחנות מופנים לתחנות במגזר כחלק ממאמץ ממוקד; היא ציינה כי יש רתיעה כללית ואתגרי איוש בתחנות אלו, וכי מתקיים מאמץ לשיפור המצב הכולל, בין היתר באמצעות הסכמי שכר, מענקים ותוספות שכר ייעודיות במסגרת הסכמי הבל״מ, ההסתדרות וצה״ל; נוסף על כך, נמסר כי מתקיים פרויקט למיפוי תחנות קשות שירות לצורך מתן מענה מותאם לשוטרים, הכולל שיפור תנאי שירות ותיאום מול משרד האוצר למענקים ותוספות, וכי יש כ-1,040 שוטרים דוברי ערבית בתחנות מעורבות ובתחנות מגזר; זאת ועוד, צוין כי מקודמים פתרונות דיור ושיפור תנאי שירות, לרבות מודל השתתפות בשכר דירה בעיר לוד ובהמשך בערים נוספות, וכי בתחנת לוד עומד שיעור האיוש על 82.53% לעומת 75% בשנת 2023. - סגנית ראש עיריית לוד ציינה כי משבר האמון בעיר עדיין בתהליך שיקום ולא ברור אם יחזור למצב שלפני אירועי 2021, ולצד אחריות המשטרה יש גם אחריות חברתית להתמודדות עם הפשיעה. 151 - נציג משמר הגבול ציין כי בהתאם להחלטת הוועדה ותפיסת ההפעלה שאושרה, מג״ב משמש כמשמר הלאומי, וכי בניין הכוח והפעלתו מתבצעים תחת בקרה חודשית ובציר פיקודי ארצי. לדבריו, הוחלט שהכוח יפעל במשימות קבועות של ביטחון אישי ומשילות כדי שלא ייבלע במשימות השוטפות, לצד היערכות לאירועים לאומיים. כמו כן, הוא ציין כי הכוח פועל גם בערים כמו רמלה, נצרת ובאר שבע, וביצע אלפי חיפושים ותפיסות נשק. נוסף על כך, הוצג גידול משמעותי בסד״כ יסמ״ג מ-1,709 לוחמים לפני שומר החומות ל- 3,079 כיום, לצד הרחבת מערך המילואים מ-16 ל-46 פלוגות (יעד 56), גידול בכיתות הכוננות מ-54 ל-646 וכ-15,700 מתנדבים, וכן הקמת יחידות נוספות וימ״חים לחיזוק הכשירות המבצעית. - סגן ראש עיריית רמלה אמר כי יש פער מתמשך בין היקף המשימות לכוח האדם במשטרה, הפוגע בתחושת הביטחון בעיר. לדבריו, החוסן הקהילתי נשחק גם עקב ירידה בתקציבי הביטחון הקהילתי והשיטור העירוני, מכ-75% מימון בעבר לכ-25% כיום ברוטו (כ-10% נטו מהמשרד לביטחון לאומי). הוא קרא לחיזוק כיתות הכוננות ולהתייחסות מערכתית לסוגיית השוהים הבלתי-חוקיים. - נציג משרד ראש הממשלה ציין כי החלטה 549 היא תוכנית למאבק בפשיעה בחברה הערבית, ובמסגרתה חוזקו גם הערים המעורבות. לדבריו, נוספו מערכים טכנולוגיים בעכו ובלוד, הוקצו כ-60 תקני שוטרים והוצבו כ-200 מצלמות בשנים 2022-2024. נוסף על אלה, הופעלו פרויקטים כמו "עוצרים את הדימום" בשבע ערים, ו"עושים שכונה" לחיזוק שכונות ומנהיגות צעירה. הוא הוסיף כי כעת מגובשת תוכנית החומש הבאה שתכלול רכיבים ייעודיים לערים מעורבות. - נציג עמותת יוזמות אברהם אמר כי סוגיית השיטור בערים המעורבות היא חלק מרכזי בביטחון האישי, והציג כי בשנת 2025 נרצחו 252 אזרחים, שנת שיא לדבריו. הוא ציין כי כ-16% מהקורבנות הם בערים מעורבות, וכי רוב הנרצחים הם מהחברה הערבית, דבר המעיד לשיטתו על כשל מערכתי מתמשך. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - בוועדה עלה כי יש מחסור של 4,195 שוטרים בשטח. - הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה להכין דוח על הליך הקמת חטיבות המשמר הלאומי במג"ב ופעילות המנהלת. - הוועדה מבקשת מראש מנהלת המשמר הלאומי להעביר בתוך שבועיים מענה למכתב שיועבר אליו, כולל סטטוס של פקודת הארגון. - הוועדה מבקשת מהמשרד לביטחון לאומי להעביר את דוח הוועדה המלא להקמת המשמר הלאומי. - הוועדה מצפה מהממשלה לדון בהקדם במסקנות הוועדה להקמת המשמר הלאומי, ולגבות כראוי את המשמר הלאומי ואת המשרד ביישום החלטות הממשלה. - הוועדה מבקשת ממשרד ראש הממשלה לתת את הדעת על תוכנית לערים מעורבות, דבר שראוי לביצוע למען דו-קיום. - הוועדה תקיים ישיבת מעקב בעוד חצי שנה. 152 תנאי מחיה ותשתיות ללוחמים בשירות חובה ובמילואים, דוח שנתי 2023 - ישיבת מעקב הקדמה בא' בניסן תשפ"ו, 19 במרץ 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא תנאי מחיה ותשתיות לחיילים בשירות חובה ובמילואים, דוח שנתי 2023 - ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד מבקר המדינה, משרד הביטחון, צה"ל, נציבות קבילות החיילים, העמותה למען משרתי המילואים, תנועת אימהות בחזית ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה נציג משרד מבקר המדינה אביחי לויט הציג את עיקרי הדוח: מטרת הביקורת היא לבדוק אם תנאי המחיה והתשתיות ללוחמים בשירות חובה ובמילואים הם נאותים ומכובדים הן להבטחת אפקטיביות ההכשרות, האימונים ומשימות התעסוקה המבצעית והן לצורך מתן מענה ראוי ומכבד לצורכי החיילים. הדוח התמקד בתנאי המחיה והתשתיות של הלוחמים ביבשה. הביקורת נערכה בשנת 2022 ופורסמה בשנת 2023. הנושאים העיקריים שנבדקו: מימוש התוכניות של צה"ל לטיפול בפערים ובתנאי המחיה והתשתיות במחנות הכשרה, במחנות אימונים ובמוצבים, לרבות התקצוב בפועל לעומת התכנון, עבודת מטה ותוכניות עבודה ייעודיות לטיוב התשתיות ללוחמות, תמונת המצב במחנות ההכשרה, במחנות האימונים ובמוצבים: נתוני צה"ל לעומת סקר של ביקורת המדינה בקרב לוחמים; סיורים בשטח; ובראי ביקורות בריאות הצבא וביקור פתע של מבקר המדינה בבא"ח כפיר ומוצב יקיר באיו"ש – תנאי מחיה ותשתיות וכן נושאים נוספים, כגון טיפול רפואי ומזון. נתוני מפתח: התקציב שתכנן צה"ל לתוכניות לשיפור התשתיות בשנים 2016 עד 2021 הוא 676 מיליון ש"ח. %35 שיעור ביקורות בריאות הצבא בשנים 2019 עד 2021, שבהן נמצאו פטרת, אבנית או עובש בשירותים ובמקלחות. %80-%42: שיעור הלוחמים שסימנו כי דרגת שביעות רצונם מאיכות המזון בבא"ח כפיר היא 1-3. התקצוב בפועל לתוכניות לשיפור התשתיות בשנים 2016 עד 2021 הוא 493 מיליון ש"ח. שיעור הלוחמים שדיווחו על תקלה בתשתיות, וציינו כי היא לא תוקנה, הוא25%, על פי סקר משרד מבקר המדינה. שיעור הלוחמים שדרגת שביעות רצונם מהשירותים ומהמקלחות בבא"ח כפיר היא 1-3 הוא 69%- %54. ליקויים: תמונת המצב במחנה האימונים - שביעות הרצון של הלוחמים מהתשתיות במחנות האימונים לפי סקר מבקר המדינה שונה מציוני הכשירות של צה"ל. נוכח תמונת מצב התשתיות במחנות ההכשרה, במחנות האימונים ובמוצבים, וכן נוכח הפער בין ציוני הכשירות שקבע צה"ל במחנות אימונים ובמוצבים לבין רמת שביעות הרצון של הלוחמים על פי סקר מבקר המדינה, מומלץ כי צה"ל יטפל בתשתיות שמצבן גרוע ובינוני כדי לאפשר ללוחמים השוהים בהם תנאי מחיה מכבדים. 153 באט"ל לא קיים נוהל לקביעת ציוני הכשירות של תנאי המחיה והתשתיות במחנות צה"ל. בפועל ציוני הכשירות של תנאי המחיה והתשתיות במחנות ההכשרה, במחנות האימונים ובמוצבים אינם מבוססים על אמות מידה מוגדרות, קריטריונים אחידים או נוסחה קבועה אלא על בסיס הניסיון וחוות הדעת הסובייקטיבית של אנשי הלוגיסטיקה. מומלץ כי אט"ל יגבש נוהל לקביעת ציוני כשירות של תנאי המחיה והתשתיות במחנות צה"ל ושיגדיר אמות מידה אחידות שלפיהן כל אחד מגורמי הלוגיסטיקה במחנות יהיה מחויב לקבוע את ציוני הכשירות. תנאי המחיה והתשתיות של לוחמות - עד לסיום הביקורת טרם הוכנו תוכניות עבודה ייעודיות לטיוב התשתיות ללוחמות, ובייחוד לעניין הטמעת תקן אחיד בנוגע לתשתיות המשמשות את לוחמות צה"ל. נוכח החשיבות למתן מענה ראוי לתנאי מחיה ותשתיות ללוחמות, מומלץ כי צה"ל יפעל לשיפור המענה לתנאי המחיה והתשתיות של הלוחמות בכלל מחנות ההכשרה, מחנות האימונים והמוצבים שבהם הן משרתות. תנאי המחיה ותשתיות בבא"ח כפיר-עלו ליקויים, בעיקר בתאי השירותים,במקלחות ובמטבח של מחנה פלס. משיחה עם הלוחמים עלו בעיות רבות הקשורות לתנאי המחיה והתשתיות, בדגש על מחסור במתחמים מוצללים ותקלות במזגנים במגורים. מומלץ כי בא"ח כפיר, בשיתוף זרוע היבשה, יידרשו לליקויים שהועלו במהלך הביקור בתחום התשתיות ותחזוקתן, וכי הם יפעלו לשיפור התנאים בדגש על מיזוג האוויר במגורים, מתחמי הצללה בכניסה לחדר האוכל והקצאת מתקנים למי שתייה קרים למתחמי הפלוגות. סיכומי הוועדה - נציבת קבילות החיילים, תא"ל במיל' רחלי טבת ויזל, אמרה כי דוח הנציבות נכתב במהלך השנה וכי ראשי צה"ל מקבלים דיווחים רבעוניים, כאשר ההמלצות מוגדרות לביצוע ומוגבלות בזמן. לדבריה, הנציבות מוציאה מדי שנה כ-600-700 המלצות, ובחוק השיפוט הצבאי האחריות ליישומן מוטלת על סגן ראש אכ"א, והן נבחנות לביצוע בפועל.היא ציינה כי בדוח יש פרק העוסק בתנאי מחיה ותשתיות, וכי למרות שיפורים בחלק מהבסיסים (כגון בא"ח כפיר) עדיין קיימים בסיסים בתת-רמה, כולל בעיות עובש במקלחות והידרדרות באיכות המזון. לדבריה, צה"ל עובר בחלק מהמקומות חזרה למטבחים מבשלים בשל איכות טובה יותר ממיקור חוץ, אך עדיין קיימים פערים, כולל בבסיסי הערבה שבהם נרשמו ליקויים במזון ובמים. היא הוסיפה כי לאורך המלחמה עלו קבילות בנושא מיגון ומיגוניות, בייחוד בבסיסי הכשרה, טירונים ובא"חים, וכי למרות הצבת מיגוניות רבות עדיין קיים חוסר ותיווך לא מספק של ההנחיות. לדבריה, רוב הקבילות עוסקות בתחומי פיקוד-מפקד (30%), תחזוקת מתקנים (34%), מזון (20%) ושירותי רפואה (15%,) והליקויים נובעים לעיתים מהסטת תקציבים ומהפער בין רצון המפקדים ליכולת הביצוע בפועל. - נציגת "אימהות בחזית" אמרה כי מתקבלות פניות רבות מהורים בנושא תנאי השירות של החיילים. לדבריה, חיילים שמתלוננים על איכות המזון לעיתים חווים יחס של ענישה או איומים, ואף מקרים שבהם ציוד בישול פרטי מוחרם. היא הוסיפה כי יש ליקויים בניקיון ובאיכות כלי המטבח, וכי מזון מקייטרינג מגיע לעיתים קפוא ובאיכות ירודה. לדבריה, הטיפול בבעיות איטי מדי, וכספים אינם מנותבים מספיק למיגון ולציוד בסיסי. 154 - נציגת צה"ל אמרה כי צה"ל מחויב לתנאי מחיה ותשתיות ראויים למשרתים. לדבריה, לא היה אפשר לתת מענה מלא בדיון הנוכחי בשל היקף הסוגיות, ולכן התבקש לדחות את הישיבה לצורך היערכות מתאימה. היא ציינה כי הטיפול בנושא מתבצע על ידי מפקדים בכירים שנמצאים כעת בלחימה, ולכן לא התאפשר להביאם לוועדה. היא הוסיפה כי נושא המיגון לא עלה בדוח, וכי נדרשת בחינה מעמיקה של כלל הממצאים, וביקשה לקבוע דיון נוסף שיאפשר מתן תשובות מסודרות. - נציג העמותה למען משרתי המילואים אמר כי חלפו ארבע שנים מסיום הביקורת וכי סוגיית פיצוי המעסיקים כבר נפתרה. לדבריו, לפי דוח הנציבות לשנת 2025 הוגשו 1,269 קבילות של משרתי מילואים, ורק 3%-1% עסקו בתנאי תשתיות, ורובן עסקו בזכויות ובהזנת ימי מילואים.הוא ציין כי יש תלונות חוזרות על תשתיות ושאל אם צה"ל קבע נוהל לציוני כשירות לתנאי מחיה. לדבריו, יש פער בין מערכת הרפואה הצבאית לאזרחית הפוגע ברצף מידע רפואי, ויש לשקול חיבור ביניהן. הוא הוסיף כי נושא המיגוניות מדגיש את חשיבות ההנגשה, והציע לקיים ביקורת עדכנית כדי לקבל תמונת מצב מדויקת יותר. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מצרה על היעדרם של מפקדים בכירים שמתפקידם להגיב על דוח המבקר. בזמן מערכה מתמשכת מן הראוי לגייס את היכולת להציב את המשתתפים המתאימים לדיון חיוני כזה. - הוועדה מוקירה את פעילות נציבות קבילות החיילים ומדגישה את החשיבות והמשמעות של קצב הביקורת של הנציבות במהלך השנה. הוועדה תמשיך לעבוד בשיתוף פעולה עם הנציבות. - הוועדה תקיים ישיבת המשך בהקדם, שבה יימסר עדכון על הנעשה בשלוש השנים האחרונות בנוגע לעיקרי המלצות הביקורת שלהלן: א. אט"ל יגבש נוהל לקביעת ציוני כשירות של תנאי המחיה והתשתיות במחנות צה"ל, שיגדיר אמות מידה אחידות שלפיהן כל אחד מגורמי הלוגיסטיקה במחנות יהיה מחויב לקבוע את ציוני הכשירות. ב. נוכח תמונת מצב התשתיות במחנות ההכשרה, במחנות האימונים ובמוצבים, וכן נוכח הפער בין ציוני הכשירות שקבע צה"ל במחנות האימונים ובמוצבים לבין רמת שביעות הרצון של הלוחמים על פי סקר משרד מבקר המדינה, מומלץ כי צה"ל יטפל בתשתיות שמצבן גרוע ובינוני כדי לאפשר ללוחמים השוהים בהם תנאי מחיה מכבדים. ג. צה"ל יממש את חמש התוכניות שנועדו לשפר את תנאי המחיה והתשתיות ללוחמים. ד. צה"ל יבחן שימוש ביישומון או בכל אמצעי אחר לשם ניהול אחוד, מרכזי ומקוון של דיווחי החיילים על תקלות בתשתיות והטיפול בהן. ה. צה"ל יפעל לשיפור המענה לתנאי המחיה והתשתיות של הלוחמות בכלל מחנות ההכשרה, מחנות האימונים והמוצבים שבהם הן משרתות. - הוועדה תקבע מועד קרוב לדיון בדוח המבקר וממצאי נציבות קבילות החיילים, ודורשת התייצבות ראויה של צה"ל. 155 ההיערכות מפני איום טילים ורקטות - גילוי והתרעה, דוח שנתי 70ג הקדמה בי"ז באייר תשפ"ו, 4 במאי 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא ההיערכות מפני איום טילים ורקטות: גילוי והתרעה, דוח שנתי 70ג - ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, צה"ל, המטה לביטחון לאומי (המל"ל), מרכז השלטון המקומי, רשויות ומועצות מקומיות, מועצה אזורית גליל עליון, מועצה אזורית מטה אשר, מועצה אזורית מבואות החרמון, מועצה מקומית מעלה יוסף, מועצה מקומית קצרין, מועצה מקומית שלומי, מועצה אזורית גולן, חברת מוטורולה סולושנס ישראל בע"מ, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה נציג משרד מבקר המדינה הציג את ממצאי דוח הביקורת. תקופת הביקורת: פברואר 2019 עד יוני 2019 (השלמות בוצעו עד אוקטובר 2019.) הגופים המבוקרים: צה"ל/פיקוד העורף (פקע"ר), משרד הביטחון (משהב"ט). תובנות ועיקרי הבעיות שעלו בביקורת בתחום הגילוי וההתרעה:  בביקורת שפורסמה ב-2020 עלה כי מאז הביקורת הקודמת שיפר צה"ל את יכולות הגילוי, אולם עדיין קיימים פערים מבצעיים בנושא יכולות הגילוי שטרם ניתן להם מענה:  ביישובי עוטף עזה: לפי הנחיות ההתגוננות במועד סיום הביקורת על התושבים להגיע למרחב מוגן בתוך 15 שניות מרגע מתן ההתרעה. עם זאת ח"א מסר כי בטווחים קרובים אל הגבול בחלק מהשיגורים זמן המעוף של הטילים והרקטות יהיה קצר מאוד, ולכן ייתכן שלא תהיה התרעה שתאפשר את קיום הנחיות ההתגוננות.  בגזרת הצפוןהיו במועד סיום הביקורת פערים מבצעיים בגילוי של ירי טילים ורקטות שאין להם מענה, והדבר עלול לפגוע ביכולת לתת התרעה לתושבים.  בתוכנית מגן הצפון שהכין פקע"ר לקראת מימוש החלטה ב/302 נקבעה הקצאה של 322 מיליון ש"ח לשיפור מערך הגילוי וההתרעה. תוכנית זו הוצגה כאמור לממשלה ביולי2018, אך עד מועד סיום הביקורת (יוני 2019) טרם גיבש הצוות הבין-משרדי את התוכנית, ובשל כך לא הוקצו תקציבים לתחום הגילוי וההתרעה. בתוכנית נכללים המרכיבים שלהלן: התרעה בערוצים שונים, רציפות תפקודית של הצופרים והשלמת פערי צופרים. תלונה שהתקבלה במשרד מבקר המדינה בדצמבר2024: השהיית זמן ההתרעה על ידי פקע"ר–זמן ההתגוננות באזורים השונים בארץ קבוע, ובגזרות מסוימות קצר מאוד (מיידי –15 שניות). בתלונה נטען כי גם במקרים שבהם ניתן לספק זמן התרעה ארוך יותר להתגוננות, פקע"ר משהה את ההתרעה כדי לעמוד בזמן שנקבע ובכך מסכן חיי אדם. 156 תשובת פקע"ר: • מדיניות הפצת ההתרעה, ובתוכה חישוב הזמנים, נקבעה בהתאם לתהליך חקר ביצועים עמוק ומקצועי. • זמני ההתגוננות יאפשרו עמידה ברמת סמך של לפחות 90% למתן זמן ההתגוננות שנקבע. • יש חשיבות לפשטותואחידות במימוש ההתרעה על מנת לייצר פעולה אינסטינקטיבית מצד האזרחים ולבסס את אמון האזרחים במערכת ההתרעה. • פקע"ר שואף לספק התרעה בזמן ארוך ככל האפשר. לראיה, זמן ההתגוננות בנהריה וביישובים נוספים עלה ממיידי ל-15 שניות, ובקצרים עלה מ-15 ל-30 שניות. אין אפשרות להאריך את זמן ההתגוננות באופן רוחבי בשל שיקולים מבצעיים, ובהם סוג האמל"ח והסמיכות לגבול. סיכומי הוועדה - נציגת מרכז השלטון המקומי ציינה כי לרשויות המקומיות יש אחריות מוניציפלית לתושביהן. בתקופות חירום ממושכות האחריות הזו מתחדדת, והצורך במענה רחב לאוכלוסייה גדל. כפי שנאמר, יש מחסור במקומות מיגון, בעיקר במוסדות ציבוריים שבאחריות הרשויות המקומיות. מוסדות כמו בתי ספר ומבני חינוך משמשים לעיתים פתרון מרכזי עבור תושבים שאין להם מיגון זמין בבתיהם, בייחוד כאשר מדובר במענה שממומן מכספי ציבור. - נציגת מועצה אזורית מבואות החרמון ציינה כי אף שהתרעה מוקדמת מאריכה את זמן התגובה, בפועל האתגר הוא היכולת להגיע למיגון מתאים, ולעיתים התושבים נאלצים להסתפק בפתרונות חלקיים. היא הוסיפה כי התרעה שאינה מלווה מייד באזעקה עלולה ליצור בלבול ולחץ, בייחוד בקרב ילדים, שכן היא שוברת את הרצף המוכר של אזעקה ואחריה פיצוץ. לדבריה, מלבד היתרונות, יש לבחון גם את ההשפעה על תחושת הביטחון ועל היכולת של הציבור להבין כיצד לפעול. - נציג מועצה אזורית מטה אשר ציין כי התרעה מקדימה יעילה בעיקר באזורים עם זמן תגובה, אך בצפון סמוך לגבול, שבו יש שניות בודדות בלבד, היא מוגבלת ואף עלולה ליצור בלבול, במיוחד כשמשווים לאיומים רחוקים. לדבריו, הציבור הורגל לפעול לפי זמן התרעה קצר וברור, וזה עדיין המודל הרלוונטי. למרות הערך התיאורטי של התרעה מקדימה, יש לבחון את יעילותה בפועל, והמציאות כיום היא שפיקוד העורף אינו מקיים תקשורת מספקת עם הרשויות. - משה טנא, בעל חווה בדרום, טען כי למרות הבטחות בעבר לשלב את החוות הבודדות בנגב במערך ההתרעה, בפועל חלקן אף הוסרו ממנו, וכיום רבות אינן מקבלות התרעה כלל. לדבריו, המדיניות לצמצום פוליגונים והסתמכות על יישובים סמוכים יוצרת מצב שבו תושבים נותרים ללא התרעה בזמן אמת, גם באזורים עם נכסים אסטרטגיים. הוא הדגיש כי ללא התרעה אין יכולת לפעול, וקרא לבחון מחדש את המדיניות כך שתכלול גם את החוות הבודדות. 157 - רס״ן (מיל׳) יצחק שינובר הדגיש כי נוסף על כשלים מבצעיים יש גם כשל התרעה, וכי כל שיגור שאינו מתורגם בזמן להתרעה לאזרחים הוא מסכן חיים. לדבריו, למרות החששות מהתרעה מקדימה, הציבור מסתגל אליה במהירות, ואין הבדל עקרוני בינה לבין אזעקה רגילה שגם היא אינה מדויקת לחלוטין. הוא ציין כי הגורם המרכזי הוא זמן התגובה, וכי באזורים שבהם הוא קצר כל שנייה נוספת קריטית. כמו כן, הוא טען כי הפערים הקיימים בין יישובים נובעים מהרגלים וממערכות ישנות, ולא מצורך מבצעי עדכני, וכי יש לבחון מחדש את המדיניות, בייחוד בצפון, כדי לאפשר לאזרחים זמן נוסף להגעה למיגון. לסיכום הוא קבע כי יש לאמץ כל אמצעי המגדיל את הסיכוי של האזרח להגיע למרחב מוגן בזמן. - נציג צה"ל אל"מ איתי זמיר הדגיש כי חלה התקדמות ניכרת בתחום ההתרעה בשנים האחרונות, אך יש לראות בה חלק ממענה הוליסטי הכולל גם הסברה ומיגון. לדבריו, מערכת ההתרעה מורכבת ורגישה, ועל חלקים ממנה אין אפשרות לדון בפומבי, אך בצד הגלוי אפשר להתמקד באופן הפצת ההתרעות לציבור, תחום שבאחריות פיקוד העורף, לאחר שלב הגילוי שמבוצע על ידי חיל האוויר. הוא ציין כי המערכת עברה שדרוגים רבים: הרחבת אזורי ההתרעה, מעבר למגוון פלטפורמות הפצה, והגעה להיקפים גדולים של התרעות בפריסה ארצית. לדבריו, החזון הוא לספק התרעה לכל אדם,בכל מקום ובכל זמן, תוך שימוש באמצעים מגוונים. לשם כך, מתבצעים מחקרים מבצעיים, טכנולוגיים והתנהגותיים, בד בבד עם בחינת מגבלות היכולת הטכנולוגית. הוא הוסיף כי קבלת ההחלטות נסמכת על שילוב של שיקולים מבצעיים, מקצועיים והתנהגותיים, תוך איזון בין הצורך להאריך את זמן ההתרעה לבין השפעות פסיכולוגיות ושמירה על אמון הציבור. שכן, אחד העקרונות המרכזיים הוא אמינות ההתרעה, מתן זמן תגובה מדויק ואמין, כדי לא לסכן את האזרח במידע שגוי. הוא אמר כי יש להתמודד עם מגוון רחב של איומים ותרחישים מבלי לבלבל את הציבור, ולשמור על רציפות תפקודית של המשק. ולכן נדרשת מערכת התרעה ממוקדת ומדויקת, המעניקה זמן תגובה מספק אך גם שומרת על בהירות, אמינות ויכולת פעולה של האזרחים. אל"מ זמיר הסביר כי ההנחיה המקדימה היא כלי שמטרתו להניע לפעולה מיידית, ולא רק להעביר מידע, והיא נועדה לאפשר לאזרחים להתקרב למיגון עוד לפני שיש סכנה מיידית, להבדיל מהאזעקה. לדבריו, ההודעות מתוכננות בפשטות ובבהירות, שכן הציבור פועל באופן אינסטינקטיבי בזמן אמת, ויש להתייחס לכלל מסגרות החיים, לרבות בתי ספר. הוא ציין כי מאז תחילת המלחמה הוטמעה תפיסת ההתרעה המקדימה, שהוכחה כמצילת חיים, לצד הארכת זמני התרעה במקומות אפשריים, וברוב יישובי קו העימות שונו הזמנים מ"מיידי" ל-15 שניות ויותר, ובוצעו כ-160 עדכונים במערכת. לבסוף הדגיש כי נמשכת בחינה להרחבת זמני ההתרעה, מתוך עיקרון של שיפור ההתגוננות והצלת חיים. פיקוד העורף נמצא בשיח הדוק עם ראשי הרשויות, כמו ביום חמישי האחרון בפורום ראשי הרשויות בצפון, כדי לשתף בשיקולים. נציג פיקוד העורף הוסיף כי מתבצע תהליך מתמשך של הטמעה והרחבה של המענה לחוות הבודדות, לנוכח קצב ההקמה הגבוה של יישובים וחוות והצורך לעדכן מערכות מורכבות בצורה הדרגתית, טכנולוגית ומבצעית. עם זאת, הדגיש כי אין פער בקבלת ההתרעה עצמה, שכן גם באזורים ללא צופרים ההתרעות מועברות באמצעים מבוססי מיקום ומגיעות בזמן אמת. עוד ציין כי היבטים התנהגותיים-פסיכולוגיים מהווים חלק מרכזי בתכנון המערכת, תוך ניתוח תגובות הציבור לסוגי התרעות, לעומס ולאי-ודאות. בהתאם לכך מותאמים 158 אופן ההפצה, ניסוח ההודעות והיקף המידע, כדי להבטיח שהאזרח יבין כיצד לפעול ללא בלבול או שחיקה. לסיכום, הדגיש כי הצלחת המערכת נמדדת הן בהגעת ההתרעה והן ביעילותה בהנעת התנהגות נכונה של האוכלוסייה. - נציג המטה לביטחון לאומי ציין כי מערך הגילוי והתרעה בישראל הוא מהמתקדמים טכנולוגית ומבצעית, אך בשל כך גם רמת הציפיות ממנו גבוהה, ובצדק. לדבריו, לצד ההישגים וההשקעות המשמעותיות שנעשו לאורך השנים, כולל שיפור בתיאום בין-מערכתי ובמערכות הפיקוד והשליטה, יש מקום לביקורת ולשיפור מתמיד. הוא הוסיף כי המערך מעורר עניין גם בזירה הבינלאומית ופותח פוטנציאל לשיתופי פעולה. עם זאת, הדגיש כי מדובר במעטפת רחבה הכוללת לא רק התרעה, אלא גם צופרים, מערכות דיגיטליות, הסברה, הכשרות ופעילות מתמשכת מול הרשויות, לצד היערכות ארוכת טווח לשיפור מיגון. לבסוף ציין כי חלה התקדמות גם בתחום המיגון, בין היתר באמצעות החלטת ממשלה לקידום מיגון הצפון עם תקציב ייעודי, וסיכם כי מדובר במערכת מורכבת שמתפתחת כל הזמן, אך עדיין מחייבת בחינה והתאמה למציאות המשתנה. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה משבחת את השיפור המתמשך במעטפות הגילוי וההתרעה, ומדגישה את חשיבותן לחיזוק יכולת העמידה של האזרחים במערכות לחימה מתמשכות. - הוועדה רשמה לפניה את קיומו של קשר ישיר ושיח פתוח בין פיקוד העורף לבין הרשויות המקומיות. - הוועדה רשמה לפניה כי סוגיית ההתרעה המקדימה מלבנון הונחה על שולחנו של מפקד פיקוד העורף, ומבקשת לקבל מפיקוד העורף עדכון בדבר סטטוס הטיפול בנושא בתוך חודשיים. - הוועדה תקיים את חלקו השני של הדיון במתכונת סגורה. 159 התווית מדיניות ממשלתית (מתוך דוח מבקר המדינה בנושא היבטי משילות בנגב - ביקורת מעקב מורחבת, דוח מיוחד 2026) הקדמה בכ"ו באייר תשפ"ו, 13 במאי 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא התווית מדיניות ממשלתית - ביקורת מעקב מורחבת, דוח מיוחד 2026. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, רשות האוכלוסין וההגירה, רשות מעברים יבשתיים (רמי"ם) – משרד הביטחון, משרד הביטחון, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי, משרד המשפטים, המשרד להגנת הסביבה, משרד האוצר, המוסד לביטוח לאומי, משרד העבודה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עיריית באר שבע, מועצה אזורית אל-קסום, מועצה אזורית רמת הנגב, המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב, עמותת סיכוי-אופוק, תנועת רגבים, הקרן החדשה לישראל, פורום דו קיום בנגב. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה נציג משרד מבקר המדינה, עו"ד צחי סעד ציין כי משילות נמדדת הן ביכולת הממשלה לאכוף חוק ומדיניות והן ביכולתה לספק שירותים לאזרחים, כאשר כשלי אכיפה פוגעים ישירות גם ברמת השירותים לתושבים. עוד הדגיש כי האחריות לטיפול בתופעות מתחלקת בין גופים ממשלתיים רבים, לצד תפקיד מרכזי של המשטרה, אך הבעיה המרכזית היא היעדר גורם מתכלל ברמה הלאומית שיתאם בין כלל הגופים ויוביל טיפול אסטרטגי רחב. למרות שהצורך בכך עלה כבר בדוח קודם, לא חל שיפור משמעותי, והטיפול כיום נותר נקודתי וללא ראייה מערכתית. ניר עוזרי, משרד מבקר המדינה, הציג את עיקרי הדוח. הגופים המבוקרים העיקריים: משרד ראש הממשלה, משטרת ישראל, משרד המשפטים, המשרד להגנת הסביבה, רשות המיסים, המוסד לביטוח לאומי. הנושאים העיקריים שנבדקו: אכיפה ובריאות ציבור, תשתיות ממשלתיות, התווית מדיניות ממשלתית. נתוני המפתח בנושא התווית מדיניות ממשלתית: האוכלוסייה הבדואית בנגב מנתה 325,000 בסוף שנת 2023 לפי נתוני הלמ"ס. שלושה מעברי גבול יבשתיים בין שטחי איו"ש לישראל שבהם לא מתבצע מעקב אחר יציאות של תושבים ישראלים. 3% שיעור המענה בקרב תושבי היישובים הבדואים המוכרים במפקד אשר בוצע על ידי הלמ"ס בשנת 2022. 4% שיעור המענה בקרב תושבי הפזורה במפקד אשר בוצע על ידי הלמ"ס בשנת 2022 ליקויים והמלצות: הצורך במידע מרוכז ואמין - מומלץ כי כלל משרדי הממשלה והגופים הנוגעים בדבר ובכללם רשות האוכלוסין והמוסד לביטוח לאומי יפעלו בהקדם ליצירת זרימת מידעמסודרת ואחודה יותר ביניהם, בכפוף להסדרים החוקיים הנדרשים. הצורך בגורם מתכלל ובעל סמכויות - נדרשת התערבותו של משרד ראש הממשלה לקביעת גורם ממשלתי מתכלל לסוגיה זו. על משרד ראש הממשלה לפעול שיהיו בידי הגורם המתכלל הסמכויות המתאימות, לדאוג להכנתה של תוכנית לאומית רב-שנתית ובעלת יעדים מדידים למעקב אחר תופעת בעיית המשילות בנגב ולטיפול בה וכן לדאוג להגברת הקשב הלאומי ותשומת הלב של כלל הגופים הרלוונטיים לתופעה חמורה זו. הגורם המתכלל צריך להגביר את התיאום בין הגופים השונים, להכריע בסוגיות בין-ארגוניות ולרתום גופים שונים לסיוע בפעילותם של גופים אחרים, מתוך ראייה כוללת של טיפול הוליסטי בכל ההיבטים של בעיית המשילות בנגב כפי שהועלו בדוח זה. 160 סיכומי הוועדה - חכ"ל ענת מאור ביקשה לציין כי הטיפול בסוגיית הבדואים בנגב צריך להתבסס על חזון, שוויון והסדרה רחבה, ולא רק על אכיפה ומשילות. לדבריה, נדרשת מדיניות כוללת של שילוב, פיתוח והכלה, שכן התמקדות באכיפה בלבד אינה מספקת ועלולה להחמיר את המצב. - נציג משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי ציין כי למשרד אין סמכות ישירה לעסוק בסוגיות המשילות והתכלול הממשלתי בנגב, אף שקיימת ועדת שרים העוסקת בנושא. עם זאת, לדבריו, המשרד פועל לצמצום הפערים החברתיים והאזרחיים באזור ומשקיע בפיתוח הקהילות הבדואיות בנגב. לדבריו, בשנים האחרונות הושקעו למעלה מ-100 מלש"ח בתחומי החינוך, הקהילה, התרבות והחוסן החברתי, במטרה לחזק את איכות החיים, לקדם מעורבות קהילתית, לצמצם פערים ולהרחיב שירותים חברתיים ואזרחיים עבור תושבי הנגב, בדגש על צעירים וחיזוק החוסן המקומי. - נציגי רשות האוכלוסין וההגירה: הראל גולדברג, ציין כי הרשות פועלת במספר ערוצים מקבילים במטרה להתמודד עם הסוגיות שעלו בדוח מבקר המדינה. לדבריו, אחד המהלכים המרכזיים שמקדמת הרשות הוא חקיקה להענקת סמכויות פיקוח על מבקשי הסדרת מעמד בישראל, ובפרט במקרים של איחוד משפחות. הוא הסביר כי מטרת החקיקה היא לאפשר לרשות לבצע פיקוח ובקרה כדי לוודא שהבקשות המוגשות אכן עומדות בתנאים הנדרשים. עוד ציין כי מדובר בהצעת חוק ממשלתית שהונחה במליאה לקריאה ראשונה לאחר תהליך עבודה ממושך, שכלל עבודה מול משרד המשפטים, ועדת השרים לחקיקה ואישור של ראש הממשלה לצורך הנחת ההצעה. בהמשך אמר כי הרשות פועלת גם לקידום סמכויות פיקוח בנושא "מרכז חיים", במטרה לאפשר בדיקות אפקטיביות יותר בנוגע למבקשי מעמד בישראל. לדבריו, גם בתחום זה מקודמת עבודת חקיקה שנמצאת עדיין בשלבי הכנה מוקדמים. עוד ציין כי כיום חסרים לרשות כלי חקירה ופיקוח מספקים, וכי חלק משמעותי מממצאי דוח מבקר המדינה נוגע בדיוק למחסור בכלים אלו. בהתייחס לשאלת התכלול והצורך בגורם מרכזי, אמר כי בנושא ההתיישבות הפלסטינית פועל צוות בין-משרדי בראשות מנכ"ל משרד התפוצות, אשר מטפל בסוגיה מכוח החלטת ממשלה. לדבריו, הצוות מקיים ישיבות עבודה תכופות בהשתתפות גורמים ממשלתיים שונים, ובסיום עבודתו צפוי להגיש דוח מסכם שירכז את כלל הפעולות הממשלתיות הנדרשות לטיפול בסוגיות שעלו. עוד ציין כי הוא שותף לעבודת הצוות ומעודכן בפעילותו. ענת חכמון הוסיפה ציינה כי בשנתיים האחרונות חל שיפור משמעותי בתיאום ובהעברת המידע בין הרשויות. לדבריה,רשות האוכלוסין וההגירה מקבלת מידע מגורמי חינוך, ביטחון ומשטרה לצורך קבלת החלטות בנושאי מעמד ואיחוד משפחות, ולכן יש חשיבות לגוף מתכלל שיסדיר את שיתוף המידע בין הגופים. עוד הוסיפה כי מתקיים שיתוף פעולה מתרחב עם המוסד לביטוח לאומי ועם משטרת ישראל. - מנכ"ל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב ציין כי הוועדה הבין-משרדית לענייני הבדואים בנגב פועלת כשנתיים וחצי בראשות ראש הממשלה, וכוללת ארבעה צוותים העוסקים בזהות ושייכות, שלטון מקומי, גיוס לצה"ל ופשיעה ואלימות. לדבריו, הצוותים פועלים עם משרדי הממשלה וצפויים להגיש דוחות מסכמים בסוף מאי. עוד אמר כי 161 במקביל מקודמת תוכנית ממשלתית רחבת היקף לפיתוח הנגב, לצד תוכנית חומש חברתית-כלכלית של כ-5 מיליארד שקלים לצמצום פערים ושיפור שירותים בתחומי החינוך, הרווחה והתעסוקה. בהתייחס להתיישבות, ציין כי הרשות פועלת להסדרת מגורים באמצעות תכנון והקצאת אלפי מגרשים וקידום מעבר מהפזורה ליישובים מוסדרים, תוך עבודה מול גורמי מדינה נוספים. לדבריו, אין צורך בגוף-על אחד שירכז את כלל הסוגיות, ויש להמשיך במודל בין-משרדי שבו כל משרד אחראי לתחומו. עוד הוסיף כי הרשות עברה בין שבעה משרדי ממשלה שונים לאורך השנים, דבר שפוגע ביציבות פעילותה, וכי היא פועלת ללא עיגון בחוק. לשיטתו, יש לקבוע לרשות מסגרת ממשלתית קבועה ויציבה שתאפשר פעילות רציפה ומתכללת.בנוגע לאכיפה אמר כי בשנים האחרונות לא הוקמו מקבצי מגורים בלתי חוקיים חדשים, ומבנים בלתי חוקיים נהרסים בתוך זמן קצר יחסית. עם זאת, תופעת הבנייה הבלתי חוקית עדיין נמשכת בהיקפים גדולים, ולכן נדרשים גם הסדרה ופיתוח לצד האכיפה. - נציגת משטרת ישראל ציינה כי בשנים האחרונות חל שיפור משמעותי באכיפה בתחומי הפרוטקשן והפוליגמיה, לצד הרחבת הפעילות המבצעית והחקירתית ב־משטרת ישראל. לדבריה, מאז 2023–2024, עם כניסת החקיקה הרלוונטית, התאפשרה אכיפה רחבה יותר: בשנת 2024 נפתחו 5 תיקים, ובשנת 2025 כבר נפתחו 82 תיקים והוגשו 45 כתבי אישום, מגמה שנמשכת גם השנה. בנוגע לפוליגמיה ציינה כי בסוף 2024 הוקם בדרום מרכז ייעודי לטיפול בתופעה, ובעקבות זאת נרשמה עלייה באכיפה. היא הוסיפה כי תוספת כוח אדם וצוותים ייעודיים אפשרו אכיפה יזומה יותר, והובילו לשיפור כולל בתוצאות בשטח. - מבקר המועצה האזורית אל קסום טען כי דוח מבקר המדינה מציג תמונה שלילית מדי של החברה הבדואית, בעוד שהמציאות מורכבת יותר. הוא הדגיש פערים באחריות המדינה לשירותים בסיסיים, וציין כי ביישובים מוסדרים שיעור תשלום הארנונה גבוה, אך בפזורה אין תשתיות ושירותים ולכן גם הציפייה לתשלום מוגבלת. ביקש לראות יותר נוכחות משטרתית ברחובות כדי לחזק את תחושת הביטחון. בנוסף אמר כי שיווק המגרשים להסדרה אינו נגיש כלכלית עבור משפחות רבות, בשל עלויות גבוהות של קרקע ובנייה, במיוחד לצעירים בעלי הכנסה נמוכה. לדבריו, קיימים פערים משמעותיים בין מדיניות ההסדרה לבין היכולת המעשית של האוכלוסייה להשתלב בה. - נציגת משרד המשפטים ציינה כי במסגרת החלטת ממשלה 4211 הוקם צוות בין-משרדי בראשות מנכ"ל המשרד, הפועל עד היום. לצד צוות זה הוקמו צוותים נוספים שעסקו בסוגיות שונות, ובהן צוות שעסק בנושא ריבוי נשים פלסטיניות, כאשר חלקם עברו בהמשך שינויים ארגוניים והועברו לאחריות משרדים אחרים, וב-2023 אף הועברו חלק מהסמכויות למשרד ראש הממשלה ולמשרד התפוצות. עוד אמרה כי במסגרת החלטות הממשלה מ-2023נעשה ניסיון ליישם המלצות קודמות, ובהן דוח פלמור, באמצעות הקמת מנגנוני ביצוע וצוותים ייעודיים. היא ציינה כי מתקיימת עבודה בין-תחומית הכוללת צוותי חקירה במחוז דרום, לצד מחקרים ועבודות מקצועיות בתחום הפוליגמיה, המוגדרת כסוגיה מורכבת. בסיום הדגישה כי עיקר הפעילות מבוסס על עבודה מתכללת ובין- משרדית בין כלל הגורמים, המשלבת ניהול מרכזי ושיתוף פעולה מקצועי בין המערכות. 162 - נציג תנועת רגבים טען כי דוח מבקר המדינה משקף בעיות שעליהן הארגון מתריע במשך שנים, אך ציין כי בשנתיים האחרונות חל שיפור מסוים בשטח בעקבות פעולות הממשלה. לדבריו, נדרש להגביר את האכיפה בתחום הפוליגמיה, להחמיר בענישה ולפעול גם נגד המניעים הכלכליים של הפשיעה בנגב. עוד טען כי יש צורך בגורם מתכלל אחד שירכז את כלל פעילות הממשלה בנושא, וציין כי צוות-העל למאבק בפשיעה בחברה הערבית אינו מתכנס בתדירות שנקבעה ולכן אינו פועל באופן אפקטיבי. - נציג הקרן החדשה לישראל טען כי דוח מבקר המדינה מתמקד בעיקר בהיבטי אכיפה ומשילות ומתעלם מהגורמים החברתיים והכלכליים העומדים בבסיס הפשיעה בחברה הבדואית, ובהם מחסור בפיתוח, חינוך ורווחה. עוד טען כי הדוח מציג את החברה הבדואית באופן חד-צדדי ופוגע באוכלוסייה מוחלשת. - נציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת ביקש לברר כיצד פועל מנגנון העברת המידע בין הגופים השונים למשטרת ישראל בנושא הפוליגמיה, בהתאם להחלטות הממשלה 4211 והחלטת הממשלה מ-2023. האם קיימים נהלים ברורים שמגדירים איזה מידע מועבר, מי הגורם המעביר, באילו מועדים ובאילו אמצעים (כגון דוא"ל, מערכת ממוחשבת או מנגנון ייעודי), והאם ההעברה מתבצעת באופן מוסדר ושיטתי. - נציגת משרד המשפטים ענתה כי בעקבות המלצות דוח פלמור והחלטות הממשלה גובשו מספר נהלים להסדרת העברת מידע בין גופים ממשלתיים שונים בנושא הפוליגמיה. לדבריה, מנגנונים אלה סייעו להגברת האכיפה, אף כי בהמשך חלה היחלשות מסוימת בתחום. עוד ציינה כי כיום פועל במחוז דרום צוות אכיפה ייעודי שהוקם עם הקמת המחלקה הרלוונטית, ובראשו עומד נציג משטרת ישראל במחוז דרום. לדבריה, במסגרת עבודת הצוות מתקיים באופן שוטף תיאום ובחינה של מנגנוני העברת המידע והנושאים המרכזיים הדורשים טיפול. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מבקשת להגיש כי מבקר המדינה הוא גוף שפועל מכוח החוק, וכי תפקידו לבקר את עבודת הממשלה באשר היא. - הוועדה מעלה כי הכשל המרכזי שעליו מצביע דוח מבקר המדינה הוא היעדר ניהול ממשלתי מתכלל. - הוועדה שמעה על פעילות צוותי העבודה הבין-משרדיים שהוקמו מכוח החלטת ממשלה 1376 מספטמבר 2025. צוין כי הצוותים היו אמורים לסיים את עבודתם לפני מספר חודשים. - הוועדה שמעה גם על פעילות השולחן העגול למאבק בפוליגמיה. הסוגיות המרכזיות שעלו בדיון בהקשר למבנה הארגוני: קביעת משרד קבוע לרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים, הקמת גוף מרכזי מתכלל שיתאם את כלל פעולות הוועדות והמשרדים, ריכוז וניהול מידע בין כלל הגופים, חלוקת משימות בין הגורמים השונים וקביעת מנגנוני בקרה ומעקב. - הוועדה ציינה כי הגוף המתאם צריך לפעול מתוך משרד ממשלתי מרכזי וכי בראש הגוף המתכלל צריך לעמוד בעל תפקיד בכיר ומנוסה. - הודגש כי תחושת הזדהות ושייכות נוצרת גם באמצעות כלים חיוביים ולא רק באמצעי אכיפה. 163 - הוועדה מותחת ביקורת על היעדרות נציגים ממשרד ראש הממשלה, ממשרד התפוצות וממזכירות הממשלה. היעדרות זו מהווה פגיעה במשילות בנגב, זלזול בכנסת והודאה בכישלון בהשגת היעדים שהממשלה הציבה לעצמה. - הוועדה תקיים דיון נוסף בנושא במהלך מושב הכנסת הנוכחי ואליו יוזמנו: מ"מ מנכ"לית משרד ראש הממשלה ומזכיר הממשלה ובמהלכו תדון הוועדה בנושאים הבאים: - קביעת מסגרת פעולה ממשלתית מרכזית, גיבוש תוכנית עבודה מסודרת, בניית מפת דרכים, קביעת מדדים והקמת מנגנוני בקרה. - הוועדה מודיעה כי אם הגורמים המרכזיים לא יתייצבו לדיון הבא, הוועדה תשקול שימוש בכלי של צו הבאה. 164 מבנה הממשלה בישראל: שינויים והשלכותיהם על תפקודה, דוח מיוחד 2026 הקדמה ביום ט' בסיוון תשפ"ו, 25 במאי 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה ישיבת מעקב בנושא מבנה הממשלה בישראל: שינויים והשלכותיהם על תפקודה, דוח מיוחד 2026. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, מינהלות תקומה ותנופה, הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, משרד החקלאות וביטחון המזון, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, הרשות לקידום מעמד האישה, נציבות שירות המדינה, תנועת המושבים ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה נציגת משרד מבקר המדינה, דיווחה שישראל מאופיינת בריבוי משרדי ממשלה (שבהם משרדים ייחודיים) ובפיצול תחומי ביצוע בין משרדים שונים. לממשלה יש סמכות לפתוח משרדים ולסוגרם ולנייד תחומי פעולה ממשרד אחד למשנהו. לאחר ניתוח המלצות של ועדות וצוותים לשיפור מבנה הממשלה במשך 15 שנים, המשרד הגיע למסקנה ששיקולים פוליטיים גוברים על יעילות מבנה הממשלה. יש שלוש יחידות ממשלתיות עיקריות שיכולות ליזום עבודות מטה מקיפות ולהפיק לקחים ממקרים קודמים למען הממשלות הבאות: נש"מ, חשכ"ל ואגף התקציבים (משרד האוצר). כל החלטות הממשלה עוסקות במעברים לאורך הדרך והקמת צוות בין-משרדי על ידי נש"מ כדי לוודא שעובדים, תקציב ומידע יועברו כנדרש ממשרד למשרד. העברות תכופות בין משרדים אינן גזירה משמים, וההמלצה המרכזית בדוח היא שהדרג המקצועי ייתן פתרון מתאים להעברות יעילות, מקצועיות במינימום נזקים. זוהר בר אליעזר הציגה ליקויים בממשל הישראלי ופירטה על השלכותיהם: 1. תכיפות רבה מהמתוכנן של כינון ממשלות במשך השנים; 2. ריבוי משרדי ממשלה; 3. מספר רב של משרדי ממשלה ייחודיים לישראל, ועקב כך פיצול תחומי פעולה בין משרדים שונים. ניסיונות להגביל את מספר משרדי הממשלה - דפוס פעולה של 15 שנים: אי-קבלת החלטות בעקבות המלצות של צוותים מקצועיים. המסקנה היא ששיקולים ואילוצים פוליטיים גוברים לא- פעם על הצורך לייעל את מבנה הממשלה. הממשלה כמעט לא פעלה לביטול כפילויות. משרד ראש הממשלה לא בחן ביטול חמישה משרדים, כפי שנדרש בהחלטת ממשלה מסוף 2024. העברת התחומים ממשרד למשרד נעשית ללא עבודת מטה מספקת, וללא בחינת תוצאות ההעברות הקודמות (בהיבטי תקציב, כוח אדם, טכנולוגיה וכיוצא באלה). הפיצול לוקח זמן – עד שנתיים וחצי. ממשלה מכהנת שנתיים בממוצע, ואורך מעבר ממוצע הוא שבעה חודשים וחצי. 165 מומלץ שראש הממשלה בנימין נתניהו, המוסמך למנות חברי ממשלה ולהעלות לסדר-יומה של הממשלה הצעות לשינויים במבנה הממשלה, יפעל כדי להבטיח פעילות ממשלתית רצופה ותקינה, תוך שימת לב לצורך להבטיח שירות מיטבי לציבור ופעילות ממשלתית יעילה. נוסף על כך, מומלץ שראש הממשלה יפעל להשלמת בחינת הצעות שהועלו בעבר להגביל את מספר משרדי הממשלה וקבלת החלטה בהן. במסגרת זו יש לבחון התניה של החלטות בדבר מעברים בעריכת עבודת מטה מלאה מקדימה, אשר תשקף במדויק את המשאבים המועברים, תוודא הסקת מסקנות מתהליכים קודמים ותעקוב אחר יישום החלטות הממשלה בדבר העברת שטחי פעולה. סיכומי הוועדה - נציגת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אורלי אלמגור לוטן, מסרה כי בעקבות הטיפול ביישובי הצפון על ידי מינהלות תנופה ותקומה, הקשב לעניין רעידות אדמה פחת, ולכן מוצע לאחד את הטיפול בשיקום הצפון ורעידות אדמה על ידי המינהלת. - מנכ"ל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב אמר כי הרשות עברה בין שבעה משרדי ממשלה בשנים האחרונות, ובשלוש השנים האחרונות הקשב הממשלתי לנושא היה בעוצמות הגבוהות ביותר. הרשות מקבלת שירותים ממשרד החקלאות, למרות שכבר בתקופות ממשלות הקודמות היא הועברה למשרדים אחרים. לדבריו, תחומי העיסוק של משרד החקלאות מתכתבים טוב יותר עם תחומי העיסוק של הרשות. הוא ציין שרשות הבדואים צריכה לקבל עצמאות בתחומי שכר, ביטחון ומחשוב. בנושא זה אכן החל תהליך עמוק עם החשכ"ל והתקבל אישור למנות חשב, ויש מהלך מול מערך הדיגיטל לעצמאות מלאה בתחום המחשוב. עוד מסר כי בסוגית הביטחון העניין מורכב יותר. הטיפול של הרשות הוא בשלושה תחומים עיקריים: קרקע, תכנון ורשויות מוניציפליות. תחומי הפעילות של הרשות קרובים לפעילות משרדי הפנים, האוצר, הבינוי והשיכון ומינהל התכנון. ועדת השרים לענייני הבדואים עוסקת בארבעה תחומי ליבה, שאינם קשורים רק לבדואים, באמצעות צוותים בין-משרדיים, ויש החלטות ממשלה שתכליתן קידום הפעולות. ברשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב יש חמש משרות אמון מבין81תקנים. - נציג משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות דיווח שמנכ"ל המשרד מעורב מאוד בעשייה. יש הובלה של ארבעה צוותים בין-משרדיים, רפורמות בנושאי המיקודים וקווים כחולים. נוסף על כך, לרשות ניתן סיוע בהיבטי עצמאות. - נציג משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי מסר שהקצאות קרקע כיום ניתנות רק באזורי הנגב והגליל. - מנכ"ל משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות טען שאי-אפשר לפתור סוגיה פוליטית בהיבט מקצועי. גורמי המקצוע מנסים לעשות הכול כדי שהמעברים בין המשרדים יהיו הכי טובים. כאשר יש קשב של משרד קטן לסוגיה, יש יותר הצלחות ויותר עשייה. לדבריו, בשלוש השנים האחרונות הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב נמצאת בתקופת הזוהר שלה. יש שתי תוכניות עיקריות בהובלת הרשות: קווים כחולים ומיקודים. יש לתת לה עצמאות וביטחון, וכך ההשפעה של המעברים עליה תהיה קלה יותר. 166 מנכ"ל המשרד סבור כי יש לטפל תחילה בסמכויות וממשקים עם משרדי ממשלה אחרים ולאחר מכן בתחום הביטחון. הוא הציע שבחצי השנה הראשונה להקמת הממשלה יוקם צוות בין-משרדי שיכלול את המשרדים: האוצר, המשפטים, נש"מ ועוד, שילווה את המעברים בין המשרדים, כדי שיהיו מקצועיים ורכים. - נציג משרד החקלאותאמר כי המשרד חווה את המלצות המבקר, ומרגע שהתקבלה החלטה להעברת רשות התכנון נעשים מאמצים למזער את הפגיעה בציבור. המעבר בחזרה למשרד החקלאות הוא נכון יותר מבחינה מקצועית, וההישגים צפויים להיות גדולים יותר. המשרד מכסה ועדות בתדירות גבוהה ומנסה להסתכל קדימה ולקדם בקשות. טרם נעשה האיזון בגלל פערי כוח אדם אך המשרד נמצא בישורת האחרונה. - מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה מסרה שהרשות עברה ממשרד ראש הממשלה למשרד לשוויון חברתי לפני שלוש קדנציות. מינוי מנכ"ל הרשות הוא מינוי מקצועי לארבע שנים, עם אפשרות הארכה. שלושה מאגרי מידע לא הועברו, וכיום נעשות פעולות לטיוב הנתונים כדי לשמר את המידע בתוך הרשות. האתגר ברשות הוא כוח אדם היות ורוב המשרות הן משרות אמון (שמונה מבין 10) וזה מקשה על שימור הידע. - נציג מינהלות תקומה ותנופה מסר שהחלטת הממשלה מאחדת בין המטות של שתי המינהלות והביאה איתה שורה של החלטות נלוות, כמו מטה יישום לרעידות אדמה ולשיקום ארוך טווח. נוסף לכך, התקבלו42תקנים לדרגים מקצועיים במינהלת תנופה כדי להקים מינהלת דומה למנהלת תקומה. המינהלת עובדת בשיתוף פעולה עם משרדי הממשלה הרלוונטיים. - נציגת נציבות שירות המדינה הביעה את אכזבתה מכך שהנציבות אינה שותפה מראש בעבודות המטה המקדימות למעברים. עקב כך, פעמים רבות החלטות הממשלה נכתבות באופן מאתגר לתכנון מראש ולביצוע. מאחורי כל החלטה נמצאים עובדים. היא מסרה שהנציבות בתהליך חשיבה והפקת לקחים בעקבות הדוח, ובייחוד בכל הקשור לניהול מידע. - נציגי החברה האזרחית הביעו תרעומת על היעדרות נציגי משרד ראש הממשלה ופיחות במעמדו של מבקר המדינה. הם המליצו על תיקון החוק שיכלול סנקציות. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מצרה על התעלמות משרד ראש הממשלה מדיוני הוועדה, ובייחוד מהדיונים על דוחות בנושאי מדיניות ומבנה הממשלה. - יו"ר הוועדה יפנה ליו"ר הכנסת בבקשה שיביע את מורת רוח הכנסת מהתעלמות משרד ראש הממשלה מדיונים חשובים. - יו"ר הוועדה יפנה למזכיר הממשלה ולממלאת מקום מנכ"ל משרד ראש הממשלה לבירור היעדרותם מהישיבות. - עם הקמת הממשלה החדשה, בעוד כמה חודשים, הוועדה מצפה לניהול מרכזי שיבחן את מבני אגפי הממשלה ורשויותיה, מתוך כוונה להניח בראש סדר העדיפות את המקצועיות ואת השירות. 167 - הוועדה סבורה שמן הראוי שהחלטות ממשלה באשר למבנה ארגוני יבואו לאחר התייעצות עם נציבות שירות המדינה, אג"ת וחשכ"ל. גופים אלה יטיבו לעשות אם יכינו תוכנית פעולה מיטבית שתונח על שולחן מקבלי ההחלטות. - הוועדה תקיים דיון ממוקד בכנסת הבאה בעצמאות הרשות להתיישבות הבדואים בנגב וחיזוק יכולותה לפעול. 168 התווית מדיניות ממשלתית: היבטי משילות בנגב, ביקורת מעקב מורחבת, דוח מיוחד 2026 - ישיבת מעקב הקדמה ביום י"ח בסיוון תשפ"ו, 3 ביוני 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא התוויית מדיניות ממשלתית: היבטי משילות בנגב, ביקורת מעקב מורחבת, דוח מיוחד2026- ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד התפוצות והמאבקבאנטישמיות, הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, רשות האוכלוסין וההגירה, רשות מעברים יבשתיים (רמי"ם) במשרד הביטחון, משרד הביטחון, משרד המשפטים, פרקליטות המדינה, עיריית באר שבע, עמותת סיכוי-אופוק, תנועת רגבים, מכון ריפמן, עמותת עתיד במדבר ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה - ראש מכון ריפמן מסר שמדינת ישראל היא הריבון, אולם באזור הנגב המציאות היא אחרת: החוק הוא באמצעות ירי וגביית פרוטקשן (מיסוי חלופי); הקרקעות בנגב אינן מנוהלות על ידי המדינה; יש תופעה של כניסת נשים פלסטיניות ללא אישורים ועוד. עבודתה של הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב מוגבלת מפני שאין בידיה סמכויות (הקצאת הקרקעות ביד רמ"י, אכיפה לא תומכת אסדרה, מערכת התכנון בידי מינהל התכנון). האירוע הוא רב-מימדי ואינו "חונה" רק ברשות. תוכנית ריפמן מושתתת על תשעה אדנים, ואם לא תהיה התעוררות בכל הרמות לטפל בנושא במרוכז, ובייחוד על ידי משרד ראש הממשלה כמתכלל, המדינה תחווה קטסטרופה. לדעתו, הפתרון הוא בקונסטרוקציה. למדינה אין את כלי השלטון המתאימים לטפל באירוע, ולכן יש להשלים את כל אדני התוכנית. - נציג רשות מעברים יבשתיים במשרד הבטחון דיווח שבכל הקשור לרישום של ישראלים שנכנסים לאיו"ש המעברים אינם מוגדרים כמעברי גבול, ולכן לא נעשה רישום של ישראלים באשר הם. הדבר שונה בכל הקשור לפלסטינים. כל פלסטיני שיוצא בהיתר עובר בידוק בטחוני ורישום מסודר. יש להסתכל צעד קדימה, ואכן נבחנות חלופות במסגרת הוועדה, בראשותו של מנכ"ל משרד התפוצות, להסדרת רישום של אנשים שנכנסים לשטחי A לצורך קניות וביקורי משפחות. - מנכ"ל משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות מסר שבשלוש השנים האחרונות יש חזרה לריבונות ומשילות בסוגיית הקרקע (תוכניות המיקודים וקווים כחולים). במשך כמה שבועות מתקיימים דיונים במסגרת ועדה בין-משרדית עם הגורמים הרלוונטיים (משרד המשפטים, משטרת ישראל, רשות המעברים, שב"כ ועוד), ובשבועות הקרובים יוגשו המלצות חשובות לראש הממשלה בכל הקשור לניתוק הקשר בין מרחב הנגב לבין הרשות הפלסטינית. - נציג עיריית באר שבע העביר תחושות תסכול ואכזבה מכך שהמלצות דוח מבקר המדינה אינן מיושמות. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה תקיים ישיבה נוספת כדי לדון בצו הבאה של הגורמים העוסקים בנושא. 169 ה כ נ ס ת מסקנות הוועדה לענייני ביקורת המדינה בעקבות הצעה לדיון מהיר הכנסת העשרים וחמש כ"ה בסיוון התשפ"ו מושב רביעי 10 ביוני 2026 המאבק בנשק הבלתי-חוקי בנגב: כשלי אכיפה, כתבי אישום וענישה הצעתם של חברי הכנסת סימון דוידסון ומשה פסל עיקרי הדיון בוועדה ביום כ"ה בסיוון התשפ"ו, 10 ביוני 2026, התקיימה ישיבה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא שבנדון, בעקבות החלטת נשיאות הכנסת מיום ט"ז בסיוון התשפ"ו, 1 ביוני 2026, ונוכח פרסום דוח מבקר המדינה, בנושא: היבטי משילות בנגב-ביקורת מעקב מורחבת (דוח מיוחד2026.) יו"ר הוועדה, חה"כ אלון שוסטר, ציין שדוח מבקר המדינה בנושא הציף פערים חמורים ביותר באכיפה, בהרתעה וביכולת המדינה להתמודד עם תופעות הפשיעה והיעדר המשילות באזור. במקרים רבים הטיפול נותר נקודתי, ואין ראייה מערכתית מספקת. אין גורם ממשלתי מתכלל. הימצאות נשק בלתי חוקי ואמצעי לחימה בידי גורמי פשיעה היא איום פלילי וביטחוני כאחד. הנשק משמש לירי, לאיומים, לסחיטה ולגביית דמי חסות, ומשבש את הביטחון האישי של תושבי הנגב. יוזם הדיון, חה"כ סימון דוידסון, ציין שעל פי דוח המבקר87% מהקבלנים שילמו דמי חסות מפחד שרכושם יישרף. היקף הנזקים למדינת ישראל הוא20 מיליארד ש"ח. לדבריו, המדינה אינה עומדת לצד העסקים. שורש הבעיה הוא אחזקת נשק בלתי חוקי ומדיניות השר לביטחון הפנים. אם התופעה לא תמוגר, היא תגיע לכל עיר ושכונה במדינת ישראל. לדבריו, מדובר באוזלת יד מצד המשרד לביטחון לאומי ומשטרת ישראל, וההוכחה לכך היא ש-82% מהתיקים נסגרים ללא הגשת כתב אישום. חברי הכנסת מסרו שרבים מהתושבים במדינה, ובפרט ביישובים הערביים, אינם מצליחים לישון בלילות בשל ההשתוללות עם נשק. יש עצימת עין מצד צה"ל והמשטרה בכל הקשור לגניבת נשק. שיעור פענוח מקרי הרצח שואף לאפס. 2 מיליארד ש"ח קוצצו מתוכנית 550 והועברו למשטרה ולשב"כ, אולם לא נראה שיפור ניכר באכיפה. חברי הכנסת סברו כי אי אפשר לבוא בטענות רק למשטרה, וכי נדרשת התגייסות לנושא מצד המשרדים הללו: הרווחה והשירותים חברתיים, העבודה, ראש הממשלה ורשות המיסים. 170 משרד מבקר המדינה דיווח שסוגיית אחזקת נשק בלתי חוקי והשפעותיה נסקרו בדוח.84מקרי ירי אירעו בכבישים השנה, ומשרדי הממשלה מפחדים להיכנס לחלק מהכפרים בשל החשש מהירי. עוד ציין כי קרבת האוכלוסייה בנגב לבסיסי צה"ל מובילה לזליגה של הירי לבסיסים ויש בה פגיעה ביטחונית. עניין דמי החסות הפך להיות נורמה עם חשבונית וקבלה, ולאורך השנים הוא מייקר פרויקטים של בנייה במיליוני שקלים. משרדי הממשלה והעיריות משלמים מחיר, בפרט בעבור שמירת לילה, כדי למנוע שריפות והריסות. 75% מהקבלנים אינם מגישים תלונות ומדווחים על סחיטת דמי חסות, אולם רוב התיקים נסגרים. המלצתו היא למנות גורם מתכלל לטיפול בסוגיה ולאייש תחנות משטרה ושיטור בערים כדי לחזק את תחושת הביטחון של התושבים. מרכז המחקר והמידע הציג נתוני אכיפה שלפיהם חל גידול של 88% במספר המעצרים בגין עבירות אמל"ח, ו-80% מהעצורים הם מהמגזר המוסלמי. בשנים 2021–2022 הייתה ירידה של 14% בפתיחת תיקים. החל משנת 2022 חלה עלייה במגמה עד לשנה זו. נוסף על כך, חלה עליה במספר תפיסות האמל"ח ובכלל זה אקדחים, רובים ורימונים. גם הנתונים על מאושפזים ונפטרים בבתי החולים בעקבות עבירות ירי, מעידים על התרחבות התופעה. מחוז דרום בולט לרעה במהלך השנים עם עלייה חדה בשנים 2023–2024. הנתונים יוצרים תמונה כללית של עלייה בפעולות האכיפה. הוועדה שמעה ממשטרת ישראל כי אמל"ח היא עבירת חשיפה, ונעשו כמה פעולות בעניין, ובהן: הרחבת העבודה, הקמת יחידות ייעודיות בנגב והוספת תקנים בהתאם, הצבת כוחות, ניטור רשתות חברתיות לצורך איתור מכירת נשק ועוד. העלייה במספר כלי הנשק היא בשל הברחות ממעברים שאינם גבול מוגדר. יחידת פסגה נמצאת בתוך בסיס מצ"ח והיא האחראית על תחום מניעת זליגה של נשק מצה"ל. המשטרה הדגישה שבגין כל אירוע ירי נפתח תיק חקירה, וחלה ירידה מתונה במספר התיקים שנפתחו. יש מצוקה גדולה מאוד מבחינת מספר החוקרים, והיא משפיעה על הטיפול בתיקים. לא כל תיק מוביל לתשתית ראייתית, בשל היעדר שת"פ, ולכן יש ניסיון להשתמש בכלים טכנולוגיים לצורך חקירת האירוע והגשת כתבי אישום. בשנת 2025 חלה עלייה של 120% בסיכול הברחות אמל"ח ונתפסו כ-700 כלי נשק. סיכול החדירות מהגבולות צריך להיות פעולה של כמה גופים, ולכן הוקם חמ"ל משותף בדרום הארץ. המשטרה עדכנה שהשבוע התקבל תיקון לחוק העונשין, שבו נקבע שהעונש על כל הברחה הוא תשע שנות מאסר, והוא בבחינת כלי נוסף. בשבוע שעבר הושק פורטל משטרתי שמאפשר דיווח אנונימי על הימצאות אמל"ח בתוך מבנים. הכלי החשוב לצמצום עבירות הירי הוא שילוב של אכיפה ממוקדת, מיצוי חקירה והגשת כתבי אישום. פרקליטות המדינה מסרה שבשנים האחרונות יש תופעה גדלה והולכת של הברחות באמצעות הגבולות הלא-מוסדרים. יש עבודה סיכולית רבה בשת"פ עם צה"ל ומשטרת ישראל, וכאשר יש ראיות מוגש כתב אישום. יש מחסור דרמטי בחוקרים, ומכן נובע הצורךבטיוב חקירות. משנת2020 חלה עלייה ברף הענישה בעבירות נשק ולצד זה יש לנקות את השטח מכלי הנשק. ממשרד המשפטים דווח שמשנת 2022 עד היום קודמו הצעות חוק רבות, חלקן ממשלתיות וחלקן פרטיות. כעת יש עדיין כמה הצעות חקיקה ממשלתיות שטרם התקבלו, ובהן הצעת חוק התמודדות עם עבירות נשק, שאושרה על ידי ועדת שרים לענייני חקיקה אולם לא הועלתה בכנסת לקריאה הראשונה. 171 הוועדה שמעה מנציגי צה"ל שמיקוד האכיפה נמצא לנגד עיניהם, ויש בלימה ניכרת של גניבת נשק צה"לי מהבסיסים בשנה האחרונה, בשת"פ עם שב"כ ומשטרת ישראל. האמל"ח מפוזר ולכן צה"ל מסמן ומתעד, כדי ליצור בקרה גבוהה סביבו ולא סביב כלי נשק. מערך הגנת מחנות עוסק בסוגיית ביקורת פנים, באמצעות צוותים אדומים וצוותי מצ"ח ובשילוב המשטרה הצבאית כדי למגר את התופעה. עבירות נשק על ידי חיילים נמצאות בלב העבודה של התביעה הצבאית. כאשר מתבססת תשתית ראייתית בתיק חקירה, מוגש נגד החייל כתב אישום והוא במעצר עד תום ההליכים. יש חתירה להקשחת הענישה בעניין. תנועת רגבים אמרה שאפשר לזהות עלייה ניכרת במספר כלי הנשק הלא-חוקיים בנגב. המציאות כיום היא שעבריינים נתפסים לאחר מעשה ואין יוזמה. יש חשיבות למהירות התגובה, אך לצה"ל ולמשטרה יש קושי ליצור מגע מהיר. מוצע לייצר פוליגונים תחת מידע מודיעיני, שיגדירו אזורים מסוימים כמאוימים, ולאפשר בהם הגדלת סמכויות של המשטרה לחיפושים יזומים ביישובים. מרכז השלטון האזורי טען שהנשק הבלתי-חוקי מאפשר דמי חסות ומתדלק את האלימות במרחב הציבורי. המרכז אינו מכיר נתונים על העבירות במשך שנים וראוי שהם יועברו לקב"טים של המועצות. מסקנות הוועדה 1. הוועדה ביקשה נציגות מוסמכת של משרד ראש הממשלה לתכלול המערכה. 2. הוועדה מבקשת ממשטרת ישראל נתונים על שיעור ההצלחות לעומת המציאות בשטח. 3. הוועדה מבקשת ממשטרת ישראל להעביר תשובות לשאלותיו של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שיועברו אליה יחד עם מסקנות הדיון. 4. הוועדה מבקשת ממשטרת ישראל לתת את הדעת על הכשרת חוקרים מנוסים לנושא שיביאו לצמצום הפגיעה בתושבים. המסקנות הונחו על שולחן הכנסת ביום ט' בתמוז התשפ"ו (24 ביוני 2026) 172 התמודדות המשטרה וגורמי האכיפה מול החברה הערבית (דוח שנתי 71ג) - ישיבת מעקב הקדמה ביום ז' בתמוז תשפ"ו,22ביוני2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא התמודדות המשטרה וגורמי האכיפה מול החברה הערבית (דוח שנתי 71ג) - ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד ראש הממשלה, המשרד לביטחון לאומי, משטרת ישראל, משרד המשפטים, פרקליטות המדינה, הסניגוריה הציבורית, משרד האוצר, משרד הרווחה והביטחון החברתי, מרכז השלטון המקומי, מועצה מקומית ערערה בנגב, מועצה אזורית נווה מדבר, הוועד הארצי לראשי הרשויות המקומיות הערביות, עמותת סיכוי-אופוק, תנועת רגבים, עמותת איתך, ארגון בצלמו, יוזמות אברהם, מועצת התלמידים והנוער הארצית ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה - נציגת מרכז המחקר והמידע, ד"ר נורית יכימוביץ' כהן, דיווחה כי בשנים 2024-2022 חל גידול במספר מעשי הרצח. בשלוש השנים האחרונות 78% מהנרצחים בישראל היו ערבים, יש לציין שערבים הם חמישית מאזרחי המדינה. רצח הוא עבירת קצה ומסביבו יש נפגעים נוספים. 40% נפגעי ירי בשנת 2025, 23% מדקירות והיתר מאלימות אחרת. 66% מהמאושפזים והנפטרים היו ערבים. - נציג משרד ראש הממשלה, מלאכי חסדאי, דיווח שהחלטת ממשלה 549, שהתקבלה באוקטובר 2021, התבססה על דוח מנכ"לים משנת 2020, ותוקפה יסתיים בסוף שנת 2026 (תוכנית חומש). ההחלטה מחולקת לארבעה תחומים מרכזיים: מבצעי אכיפה ושיפור אכיפה, מענים לבני נוער בסיכון ומענים חינוכיים, הגברת הנוכחות והמשילות, וחיזוק מנגנונים קהילתיים (טיפול בחסרי מעש ושיקום עבריינים ומכורים). סך התקציב לחומש: 2,201,650,000 ש"ח (בהחלטת הממשלה נקבע תקציב בגובה של 2.4 מיליארד ש"ח, אולם משרד העבודה לא הצליח להעמיד תקציב משלו וכן נעשה קיצוץ בהיקף של4.3%). המימוש עד שנת 2025 היה 65% מתוך 80% מסך התקציב שהוקצה. מימוש מסך התקציב המתוכנן של משרדי הממשלה הוא 88%. לאורך השנים חלו שיפורים במימושים, אולם התוכניות לא מצליחות להתמודד עם גודל האתגר. במסגרת ההחלטה תוכננו1,559תקנים במשטרה, ומהם אוישו 1,369 תקנים. שיעור איוש התקנים שהוקצו הוא 89%. יש תחנות שקיבלו תקנים למרות שהיו בתת-איוש והן עדיין יש פער. לצד החלטה 549 שעוסקת בפשיעה, החלטה 550 נוגעת לתשתיות חברתיות כלכליות ומשיקה לתחומים הרכים, מסלולים אלטרנטיביים לאוכלוסיות קצה (נוער וחסרי מעש). במהלך החומש הנוכחי המצב החמיר, וההבנה היא שיש להתמקד בהחלטה הבאה בהיבט האכיפתי בצורה טובה יותר, מבלי להזניח החלטות אחרות. יש מדדי-על של ההחלטה שנקבעו במשותף על ידי המשרד לבל"מ ומשרד המשפטים והם מדדי פענוח של רצח, אלימות חמורה והחזקת אמל"ח (הגשת כתבי אישום). יש בעיית ראיות קשה נוכח ניקוי זירות רצח, וזה מקשה על שיעורי הפענוח. במסגרת גיבוש תוכנית החומש הבאה תיכלל עבודה על חקיקה פרטית שיש לקדם, תוך התייחסות לארגוני פשיעה. המשרד עוקב אחר כל שורה בהחלטת הממשלה. 173 - נציגת המשרד לביטחון לאומי מסרה שהיכולת לייצר תשתיות חקיקה, כדי לתת למשטרה כלים, סמכויות ותקנים, תסייע לכל תוכנית שתגובש בהמשך, כולל פעולות אקטיביות של המשטרה. בשנה הנוכחית יש כ-90% איוש בתחנות המגזר הערבי. יש קושי לאייש תחנות בשוטרים ולכן נעשית עבודה על תמריצים ומיקודים כדי להגדיל את כוח האדם במשטרה. יתר על כן יש פעילויות מיוחדות שהמשטרה מבצעת כדי לייצר אימפקט בפשיעה בחברה הערבית, ובהן סיכולים של ניסיונות רצח והברחות אמל"ח. - נציגי משטרת ישראל: נצ"מ אופיר שמול מסר שיש התייחסות שווה של המשטרה לכל אזרחי המדינה, לצד עשייה גדולה. יש תקציבים שמועברים לתחנות מעורבות ולתחנות במגזר הערבי; יש מפקדות משימתיות עם שוטרים ועם כוחות מיוחדים; נעשית לחימה במשפחות הפשיעה ויש תפיסת נשקים אדירה וסיכול מקרי רצח. רפ"ק רונן בנימיני דיווח שהחל בשנת 2022 התקבלו תקציבים ייעודיים, כלל תקנים שפורסמו ואוישו, והתקציבים מנוצלים באופן מלא. סנ"צ אוריאל וינקור ציין שנוהל פתיחה באש הוא נגזרת מפקודות המטה הארצי, והוא כולל שימוש בנשק להגנה עצמית ושימוש למעצר חשודים. הנוהל מפורסם לציבור באתר הממשלתי, והשוטרים מתודרכים באופן יומ-יומי בנוהל. רפ"ק יונס אבו ליל אמר שמשטרת ישראל פועלת בשני צירים: הפעלת הכוח ובניין הכוח. יש שיח שוטף עם ראשי רשויות, אנשי דת ומנהיגים לאורך השנה, לצורך צמצום פערי האמון בין המשטרה לבין החברה הערבית, אחרת שום החלטה לא תתממש. מדור רשויות מוביל פעילות א-פורמלית לצמצום הפער, נוסף למדור שמוביל פעילות הדרכתית במשטרה כדי להכיר את התרבות הערבית. רפ"ק סימה מזרחי עדכנה שהמשטרה מפעילה משאבים, כלים ותוכניות רבות למלחמה בתופעת הפשיעה: הפעלת מפקדות משימתיות בערים בעייתיות; ריכוז מאמץ כנגד מחוללי פשיעה, ירי ורצח. נתוני הברחות: בשנה הנוכחית סוכלו 28 הברחות אמל"ח מהגבולות לעומת השנה שעברה שבה סוכל שלוש הברחות. 1,443 תפיסות אמל"ח בשנת 2026 בהשוואה ל- 1,576 אירועים בתקופה מקבילה אשתקד. המשמעות של סיכול אירועי רצח היא תפיסת חוליות רצח לפני ביצוע, והשנה נתפסו 50 חוליות. משטרת ישראל משתמשת שימוש רב בחוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה (הוראת שעה), והוא מאפשר הגבלות מינהליות על חברי ארגוני פשיעה. - נציגת משרד המשפטים מסרה שבהחלטה 549 נקבע מכלול של פעולות רבות שיבוצעו על ידי שמונה משרדי ממשלה במשותף כדי להתמודד עם הפשיעה בחברה הערבית במסגרת תוכנית החומש. בהחלטה נקבעו גם צוותים ומדדי בקרה ומעקב שונים כדי לאפשר שינוי בהחלטות תוך כדי התנהלות התוכנית. הצעת החוק עברה שינוי בהיבט של בחינת הסמכויות החסרות למשטרה שקיימות בגופים ביטחוניים אחרים. נוסף על כך, הוקם צוות בין-משרדי שעסק בתיקונים לחוק המאבק בארגוניפשיעה. לפני כחודש פורסם תזכיר חוק 174 להערות הציבור, וכעת הוא נמצא בשלב בחינת ההערות וגיבוש טיוטת החוק. התזכיר נועד לתת מענה לכל האתגרים והחסמים המרכזיים באכיפת המאבק בארגוני פשיעה, כולל אכיפה כלכלית. המשטרה, הפרקליטות והגורמים הרלוונטיים העלו את הצרכים והפערים שצפו, כגון סוגיית החיפוש הסמוי באופן פיזי וחיפוש במחשב. בימים אלה נעשית עבודה על גיבוש תוכנית החומש הבאה, ואחד מהדברים המרכזיים שצריך להיות בה הוא ממשק טכנולוגי שיקדם את התהליכים של תחקור, מדידה והערכה נוכח קושי בהעברת נתונים בין משרדי הממשלה, כולל תיקוני חקיקה וצוותי פעולה. - נציגת משרד מבקר המדינה דיווחה שהתפרסמו שלושה דוחות בנושא הפשיעה בחברה הערבית בשנים2018,2021ו-2022. המשרד העביר בקשה למבקר המדינה לכלול דוח מעקב בנושא במסגרת תוכנית העבודה. - נציג משרד האוצר עדכן שיש עבודת מטה בין כל משרדי הממשלה הרלוונטיים (משפטים, פרקליטות ומשטרת ישראל) באשר להחלטת החומש הבאה. - נציג מועצת התלמידים והנוער שיתף מנקודת מבטו על מצבם של בני הנוער בחברה הערבית. הם חיים בחוסר ביטחון ותחושת פחד מתמדת, וכך גם הוריהם. בכל שנה נשבר שיא חדש במספר ההרוגים בחברה הערבית. תפקיד המשטרה הוא להשרות ביטחון ביישובים. - נציגי העמותות מסרו שיש יחס כפול ושונה במשטרה כלפי החברה הערבית. היא חלשה מול הפשיעה וחזקה מול האוכלוסייה הערבית. יותר מ-80% מהרוצחים מסתובבים בחופשיות, ולצד זה יש שיטור יתר בהפגנות. מימוש התקציב של החלטה 549 אינו משקף את התמונה במלואה. מספר הנרצחים רק נוסק בעוד שיש 88% מימוש של ההחלטה. גיוס השוטרים ואיוש התקנים אינם יכולים להתמודד עם הפשיעה והאלימות בחברה הערבית ללא נכונות למגר את התופעות הללו. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה סבורה שראוי להמשיך להתמודד ברצינות עם האיום שהחברה הערבית חווה. - הוועדה מבקשת ממשרד ראש הממשלה את סיכום תוצאות המדדים. - הוועדה מבקשת מהמשרד לביטחון לאומי לקבל דיווח על הפעולות שנעשו בפועל בכל הקשור לפגיעת שוטרים בתושבים ערבים, וכן נתונים ודברי חקיקה לקידום לקראת תוכנית החומש הבאה. - הוועדה מצפה מהמשרד לביטחון לאומי וממשטרת ישראל להעביר נתונים על ממצאים עדכניים של סקרי אמון הציבור במשטרת ישראל ושל סקרי הוגנות הליכים, בחלוקה לפי אוכלוסיות: ערבים ויהודים. - הוועדה מבקשת ממשטרת ישראל לקבל מידע על הפעולות שנעשות על ידי אגף אק"ם בחטיבה הערבית. - הוועדה מבקשת ממשרד המשפטים להעביר את תזכיר הצעות החוק שהן חלק מהחלטה 549. - הוועדה תקיים דיון בכנסת הבאה בנושא תוכנית החומש החדשה ויצירת אפשרות מתוקשבת ללמידה בין-משרדית מבוססת נתונים. 175 היבטים שונים בפעילות קצא"א בשגרה ובחירום - דוח מיוחד 2025 ודוח שנתי 2026 הקדמה ביום ז' בתמוז תשפ"ו, 22 ביוני 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא היבטים שונים בפעילותה של קצא"א בשגרה ובחירום - דוח מיוחד 2025 ודוח שנתי 2026. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, חברת קצא"א - קו צינור אירופה אסיה בע"מ, משרד האוצר, משרד האנרגיה והתשתיות, תש"א - תשתיות אנרגיה בע"מ, רשות החברות הממשלתיות, משרד ראש הממשלה, המועצה הלאומית לכלכלה, המטה לביטחון לאומי (המל"ל), רשות החירום הלאומית - רח"ל, משרד הביטחון, רשות התחרות, רשות הספנות והנמלים, חברת נמלי ישראל, משרד החוץ, המשרד להגנת הסביבה, עיריית אילת, עיריית אשקלון, מועצה אזורית רמת הנגב, החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין, עמותת שומרי הבית, עמותת צלול, לובי 99, אקופיס, קרן האקלים בישראל, מגמה ירוקה ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה עו"ד צחי סעד ממשרד מבקר המדינה, הציג את עיקרי דוח הביקורת על קצא"א והתמקד בשלוש סוגיות מרכזיות: הצורך לבחון את העברת הפיקוח על החברה ממשרד האוצר למשרד האנרגיה; הביקורת על כך שקצא"א לא עדכנה את משרד האנרגיה על הסכם מד-רד, למרות השלכותיו האנרגטיות, הסביבתיות והכלכליות; הצורך לגבש מדיניות באשר לעתידן של קצא"א ותש"א נוכח השינויים במשק האנרגיה והמעבר לאנרגיות חלופיות. נוסף על כך, הוא ביקש לקבל עדכון על עבודת המטה שערך משרד האנרגיה בנושא. רו"ח עו"ד דוד בר הציג את דוח הביקורת, שבחן את פעילות קצא"א בהיבטים פיננסיים, תפעוליים, סביבתיים, ממשל תאגידי, אסדרה ועתיד החברה. נתוני מפתח:  כ-75% מהנפט הגולמי המיובא לישראל עובר באמצעות קצא"א.  לחברה כ-747 ק"מ של צנרת ויכולת אחסון של כ־3.7 מיליון מ"ק.  כ-119 ק"מ (47%) מקו 42 עוברים באזורים רגישים סביבתית.  שכר היועץ המשפטי החיצוני בשנים 2021–2023 הסתכם בכ-7.6 מיליון ש"ח. ממצאים מרכזיים:  קצא"א כפופה לשר האוצר ולא לשר האנרגיה, למרות היותה גורם מרכזי במשק האנרגיה.  החברה חתמה על הסכם מד-רד להגדלת שינוע הנפט מבלי ליידע מראש את משרד האנרגיה, והטיפול הממשלתי בהסכם נמשך כשלוש שנים וחצי.  במלחמת חרבות ברזל ובמבצע "שומר החומות" התגלו פערים ניכרים במוכנות משק הדלקים לחירום.  משרד האנרגיה טרם העביר תקציב של130 מיליון ש"ח שהוקצה לשדרוג נמל אילת לצורך פריקת ואחסון תזקיקים. 176  קצא"א ותש"א מפעילות מיזם משותף באשקלון ללא הסכם מחייב מאז 1997.  החברה טרם השלימה התקנת אמצעי בטיחות למניעת דליפות בקו42, וקווי דלק מסוימים בנגב נחשפו בעקבות שיטפונות.  נמצאו ליקויים בשקיפות הדיווח הכספי ובסיווג הוצאות החברה.  למרות מעמדה כמונופול, לכאורה, בתחומי פריקה ואחסון נפט, לא נבחנה בחינה תחרותית מקיפה של פעילותה ותעריפיה אינם מפוקחים. המלצות עיקריות:  לבחון את הכפפת קצא"א למשרד האנרגיה.  לחייב שיתוף ותיאום עם משרדי הממשלה לפני חתימה על הסכמים שיש להם השלכות לאומיות.  לחזק את מוכנות משק האנרגיה לחירום ולגבש פתרון ארוך טווח לנמל אילת.  על קצא"א ותש"א לחתום על הסכם שיתוף פעולה מחייב שיסדיר את פעילותן המשותפת, ובמקביל מומלץ למשרד האנרגיה לבחון את העברת הבעלות על "קו הדלק" מקצא"א לתש"א, נוכח הצורך בשיפוץ נרחב של התשתית.  על קצא"א להשלים עבודות בטיחות ותחזוקה בצנרת.  על דירקטוריון קצא"א להגביר שקיפות פיננסית ולבחון החלת פיקוח על תעריפי החברה.  על משרד האנרגיה וועדת המחירים להשלים ניתוח תחרותי של מקטעי משק הדלק, ולבחון את נחיצות החלת הפיקוח על תעריפי קצא"א. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה - נציגי המשרד להגנת הסביבה: עפרי חזיז, ציין כי תיקון התקנות נעשה ביוזמת משרד הביטחון, שביקש לאפשר הזרמת דלק בשעת חירום גם בקווים שלא עברו את כלל בדיקות התקינות, תוך קביעת תנאים סביבתיים מחמירים של פיקוח, בקרה והיערכות לחירום. לדבריו, מדובר במענה לצורך ביטחוני חריג, שנוצר בעקבות מלחמת חרבות ברזל, והמהלך קּודם בתיאום עם משרד המשפטים. נוסף על כך, הוא ציין כי קצא"א טרם הגישה סקר סיכונים בהתאם להנחיות המשרד, לאחר שסקרים קודמים שהוגשו בשנת 2021 נדחו, וכי עוד לפני החלטת הממשלה משנת2024 הועברו לחברה הנחיות מעודכנות להכנת סקר חדש שייתן מענה לפערים שאותרו. עו"ד מעיין פורת-גנץ ציינה כי בעקבות פנייה של משרד הביטחון ובתיאום עם משרד המשפטים הותרה במהלך המלחמה הזרמת דלק בקווים שלא עברו בדיקות תקינות מלאות, בשל צורך ביטחוני חריג. בכל הקשור לסקר הסיכונים, היא הסבירה כי בהתאם לנוהל המקובל בתחום היתרי הרעלים וניהול הסיכונים, האחריות להכנת הסקר מוטלת על קצא"א כגורם המפוקח, בעוד שתפקיד המשרד להגנת הסביבה הוא לבחון את הסקר, את המתודולוגיה שלו ואת מסקנותיו. לדבריה, הדרישה להכנת סקר סיכונים אינה חדשה ונכללת זה שנים בהיתרי הרעלים של החברה, ובמסגרת יישום החלטת הממשלה בנושא פועל המשרד לקביעת דרישות דומות לכלל המסופים הימיים בישראל. 177 עוד הדגישה עו"ד פורת-גנץ כי הדרישות שהוצבו לקצא"א אינן מטילות עליה אחריות לאירועי זיהום עצמם, אלא עוסקות במוכנות, בהיערכות וביכולת התגובה במקרה של אירוע. לדבריה, הדרישה לכלול בסקר הסיכונים תרחיש קיצון של אובדן תכולה מלא היא דרישה מקצועית בסיסית, שאינה שנויה במחלוקת. באשר לסוגיית המים הטריטוריאליים, ציינה עו"ד פורת-גנץ כי מדובר בנושא רחב יותר המצוי עדיין בדיונים בין-משרדיים ובהליכים משפטיים. עם זאת, כדי לקדם את התהליך, הודיע המשרד לאחרונה לקצא"א כי אפשר להגיש את סקר הסיכונים גם ללא רכיב המים הטריטוריאליים בשלב זה, אך לטענתה החברה טרם הגישה את הסקר המעודכן. - נציג רשות החירום הלאומית הדגיש כי הזרמת הדלק בוצעה על רקע צורך ביטחוני ומבצעי חריג במהלך המלחמה, ולא במסגרת חריגה שגרתית מהנהלים. לדבריו, המהלך נעשה בליווי משרד המשפטים ובאישורו ובתיאום עם משרד הביטחון והמשרד להגנת הסביבה, וקיבל גיבוי משפטי ומקצועי מלא. עוד ציין כי לאחר חלוף הצורך המבצעי ותיקון הצינור, פעלו הגורמים הרלוונטיים להסדרת הנושא במסגרת רגולטורית מסודרת. לכן, לשיטתו, לא נפל פגם בהתנהלות הגורמים המעורבים. - סמנכ"ל קצא"א, אלי ספקרוביץ, ציין כי לאחר חתימת מזכר ההבנות)MOU(בעקבות הסכמי אברהם באוקטובר 2020, החברה עדכנה את המשרד להגנת הסביבה והוקם צוות משותף לבחינת השלכות הרחבת הפעילות. לדבריו, מבחינת החברה, המשרד להגנת הסביבה היה הגורם הממשלתי הרלוונטי לעדכון בשלב זה. עוד הדגיש כי כלל קווי הדלק הפעילים של קצא"א עומדים בדרישות התקן ובבדיקות התקינות המחייבות, ואף נבדקים בתדירות גבוהה מהנדרש בתקנים הבין-לאומיים. בהתייחס לדוח מבקר המדינה, אמר כי החברה מברכת על הביקורת ורואה חשיבות בדיון בסוגיות הביטחון האנרגטי והימי של ישראל. לדבריו, למרות החלטת הממשלה מדצמבר 2024 לבטל את מדיניות "אפס תוספת סיכון" בנמל אילת ולאפשר הרחבת פעילות בתקופת הביניים, המגבלות על פעילות החברה נותרו בעינן, דבר שלטענתו פוגע ביכולת לחזק את החוסן והביטחון האנרגטי של המדינה. בכל הקשור לממצאי הביקורת, ציין ספקרוביץ כי החברה מינתה יועץ משפטי פנימי וצמצמה מאוד את היקף הייעוץ המשפטי החיצוני, בהתאם להנחיות רשות החברות הממשלתיות. כמו כן, לדבריו, קצא"א יישמה את המלצות המבקר בנושא ההפרדה החשבונאית, והדבר בא לידי ביטוי בדוחות הכספיים לשנת 2024. באשר להתקנת מגופים חוצצים בקווי הדלק, אמר ספקרוביץ כי בחוות דעת מקצועית של חברת הייעוץ הבין- לאומית רוזן נקבע שהתקנתם במיקומים שנדרשו עלולה ליצור סיכון גבוה מהתועלת הצפויה. החברה הציעה חלופות אחרות, ובהן בריכות איגום ומגופים במיקומים חלופיים, והנושא מצוי בהליך גישור מול המשרד להגנת הסביבה. נוסף על כך, ספקרוביץ ציין כי יש הסדרי עבודה ותפעול ברורים בין קצא"א לתש"א, גם אם חלקם אינם מעוגנים בהסכם פורמלי. לבסוף, טען ספקרוביץ כי יישום החלטת הממשלה מתעכב בשל דרישות חריגות שמציב המשרד להגנת הסביבה במסגרת סקר הסיכונים. לדבריו, בין היתר נדרשת קצא"א לשאת באחריות לטיפול באירועי זיהום ים בכלל המים הטריטוריאליים של ישראל ולא רק באזור פעילותה, וכן להצטייד באמצעים בעלות של יותר מ-200 מיליון ש"ח ולהיערך לתרחישי קיצון ברמה לאומית ובין-לאומית. 178 - נציג משרד האנרגיה ציין כי המשרד, יחד עם רשות החברות הממשלתיות והמשרד האחראי, מקדם את העברת קצא"א לאחריות משרד האנרגיה, אשר לדבריו הוא הבית הטבעי של החברה, נוכח אחריותו למשק האנרגיה כולו. הוא ציין כי אין הצדקה לכך שתש"א כפופה למשרד האנרגיה בעוד שקצא"א, הפועלת בתחום דומה, אינה כפופה לו, והוסיף כי הנושא מצוי בדיונים בין השרים הרלוונטיים. נוסף על כך, בכר התייחס לחשיבות נמל אילת לחוסן האנרגטי של ישראל, וציין כי לאחר 7 באוקטובר התחדדה חשיבות היכולת להזרים נפט גולמי דרך אילת, במיוחד על רקע הקשיים באספקה דרך אשקלון. - נציגי רשות החברות הממשלתיות: יואב פרוסק, ציין כי היקף פעילות של שני מיליון טון בשנה אינו מאפשר את קיומו הכלכלי של מסוף האנרגיה באילת, וכי אם המדינה מעוניינת לשמר מסוף פעיל בדרום, יש לאפשר היקפי פעילות גבוהים יותר. פז בית אור הוסיף כי קצא"א פועלת ליישום הערות מבקר המדינה, לרבות עדכון הדוחות הכספיים והטמעת תקני דיווח בין-לאומיים, וכן כי נעשית עבודת מטה בין-משרדית בנושאים סביבתיים, ובהם נמל התזקיקים והטיפול באירועי שפך במים הטריטוריאליים של ישראל. לדבריו, מיזוג החברות הוא צעד נכון ומתבקש. - נציג משרד ראש הממשלה הציג את יישום החלטת הממשלה בנושא פעילות קצא"א באילת. לדבריו, בטווח הקצר והבינוני הוסמך הממונה למניעת זיהום ים במשרד להגנת הסביבה לקבוע את היקף השינוע בתקופת הביניים, תוך ביטול הדרישה לשימוש מקומי בנפט. בטווח הארוך נדרשה קצא"א להגיש סקר סיכונים, שעל בסיסו ייקבעו הדרישות הסביבתיות ותנאי החירום להפעלת המתקן. עוד ציין כי משרד ראש הממשלה מקיים דיוני מעקב שוטפים, וכי התהליך התעכב בשל מחלוקות בין קצא"א למשרד להגנת הסביבה לגבי דרישות סקר הסיכונים, ובהן סוגיות האחריות לטיפול בזיהום ים במים הטריטוריאליים ותרחיש של אובדן תכולה מלא. נוסף על כך, בעקבות המחלוקת הוקם צוות בין-משרדי לבחינת הסיכון לאסון אקולוגי מזיהום נפט, הסתברותו והיערכות המדינה, ומצא כי מדובר באירוע אפשרי אך בעל הסתברות נמוכה, וכי היערכות המדינה עדיין אינה מספקת, תוך קביעה שהאחריות הלאומית למניעת זיהום ים ולטיפול באירועים כאלה במים הטריטוריאליים מוטלת על המשרד להגנת הסביבה. - נציגי משרד האוצר: רז פרוגל, ציין כי המשרד מתנגדלהעברת האחריות על קצא"א למשרד האנרגיה, מפני שלפעילות החברה יש היבטים כלכליים ובין-לאומיים חשובים המצדיקים את המשך כפיפותה למשרד האוצר. עוד ציין כי גם סוגיית החיסיון החלה על פעילות החברה מצויה באחריות המשרד והיא שיקול נוסף בעמדתו. לדבריו, יש מחלוקת בין משרד האוצר למשרד האנרגיה בנושא - משרד האנרגיה תומך בהעברת האחריות אליו ואילו משרד האוצר מתנגד לכך. עו"ד אפרת נחלון, ציינה כי המשרד מתנגד להעברת האחריות על קצא"א למשרד האנרגיה, מאחר שמדובר בחברה בעלת פעילות בין-לאומית רחבה ולדעת המשרד אין יתרון מיוחד לפיקוח שלמשרד האנרגיה עליה. עוד ציינה עו"ד נחלון כי גם בפרשת מד-רד עמדת המדינה הייתה שלא נדרש אישור ממשלה לחתימה על מזכר ההבנות, ולכן שינוי הכפיפות המשרדית לא היה משנה את תהליך קבלת ההחלטות. לדבריה, עמדת משרד האוצר היא שקצא"א צריכה להמשיך להיות תחת אחריותו. 791 - חכ"ל יעל כהן פארן טענה כי יש לבחון מחדש את החיסיון הרחב החל על קצא״א ואת ההצדקה להמשך קיומו, במיוחד נוכח השינויים שחלו מאז הקמת החברה. לדבריה, יש לבחון האם נכון להמשיך להסתמך על תשתיות נפט ותיקות, העוברות בשמורות טבע ובאזורים רגישים מבחינה סביבתית, והאם כיום היובוחרים להקים תשתית דומה באותם מיקומים. עוד ציינה כי לצד השיקולים הכלכליים והאנרגטיים יש להביא בחשבון את הסיכונים הסביבתיים הניכרים במפרץ אילת ובים התיכון, ולבחון האם התועלת שבפעילות החברה מצדיקה את הסיכונים האפשריים. - נציג משרד החוץ, השגריר בנימין קרסנה, הדגיש את החשיבות האסטרטגית של שילוב ישראל במסדרונות אזוריים של תחבורה, אנרגיה וסחר המחברים בין אסיה, המזרח התיכון ואירופה. לדבריו, ההתפתחויות הביטחוניות באזור ממחישות את הצורך בפיתוח תשתיות וחלופות לנתיבי הסחר הקיימים, כדי לחזק את מעמדה של ישראל ולהבטיח את השתלבותה במיזמים האזוריים המתפתחים. הוא הוסיף כי יש תחרות בין מדינות על מיקומן במסדרונות אלה, ולכן יש חשיבות לקידום תשתיות שיחזקו את מעמדה של ישראל כצומת אזורי מרכזי. - מנכ"לית איגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון ציינה כי ריכוז התשתיות הלאומיות באזור מחייב בחינה זהירה של כל הרחבה בפעילות הדלקים. לדבריה, יש לאזן בין צורכי הביטחון האנרגטי לבין ההגנה על הסביבה ובריאות התושבים, ולכן האיגוד התנגד בעבר להגדלת היקף פעילות קצא"א באשקלון ואף עתר בנושא. - נציגי ארגונים סביבתיים: נציג עמותת צלול טען כי הסכם מד-רד פגע בביטחון האנרגטי של ישראל והגדיל את הסיכונים הסביבתיים הכרוכים בהזרמת נפט דרך אילת ואשקלון. לדבריו, אירוע שפך נפט עלול לגרום לנזקים חמורים לסביבה ולמתקני ההתפלה, ואילו הדרישה להגדלת היקף השינוע מונעת בעיקר משיקולים כלכליים. עוד ציין כי לקצא"א הייתה מעורבות באירועי זיהום בעבר, ולכן יש לבחון מחדש את אופן ניהולה ואחריותה. מנהלת קרן האקלים בישראל טענה כי הסכם מד-רד לא נתפס מלכתחילה כבעל חשיבות מהותית לביטחון האנרגטי, שכן לא נדרש עבורו אישור ממשלה. לדבריה, מדיניות "אפס תוספת סיכון" במפרץ אילת היא מדיניות ותיקה שנועדה להגן על הסביבה, והרחבת פעילות קצא"א נבעה בעיקר משיקולים מסחריים ולא מצורך חיוני לביטחון האנרגטי של ישראל. יו"ר עמותת שומרי הבית ציין כי הוא תומך בחיבוריות אזורית, אך טען שאין היגיון בהעברת נפט מהמפרץ דרך ישראל. לדבריו, מסוף אילת לא תרם בפועל לביטחון האנרגטי במהלך המלחמה, והטיפול במלאי הדלקים בוצע על ידי גורמים אחרים, ולכן טענות קצא"א באשר לתרומתה לביטחון האנרגטי אינן משקפות את המציאות. תומר אביטל, פעיל חברתי, טען כי תשתיות קצא"א עוברות באזורים סביבתיים רגישים וכי אירוע עברונה המחיש את הסיכון הסביבתי הכרוך בפעילות החברה. לדבריו, אין להרחיב את הפעילות ללא הוכחת תקינות והיערכות מספקת. הוא הדגיש כי ביטחון אנרגטי צריך להתבסס גם על גיוון מקורות האנרגיה ועל אנרגיות מתחדשות. אסף ריפקין, תושב אשקלון, טען כי פעילות מתקני קצא"א גורמת למטרדי ריח מורגשים לתושבי האזור ומשפיעה על איכות חייהם. לדבריו, התושבים חווים את השפעות המתקן באופן יומ-יומי ומודאגים גם מהשלכות אפשריות על בריאות הציבור. 180 נציגת אדם טבע ודין ציינה כי יש להבטיח את צורכי המשק בשעת חירום, אך לטענתה אין הכרח לעשות זאת באמצעות הרחבת פעילות קצא"א. לדבריה, יש לאזן בין הביטחון האנרגטי לבין הסיכונים הסביבתיים, ולבחון פתרונות ממוקדים יותר, כגון אחסון מלאי נפט בהיקף הנדרש למשק הישראלי בלבד. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה שמעה בדיון כי במהלך המלחמה נעשו פעולות חריגות, שאושרו בתיאום עם משרד המשפטים, משרד הביטחון והמשרד להגנת הסביבה. - הוועדה מבקשת לקבל התייחסות מסודרת ממשרד המשפטים שתבהיר כיצד רשויות המדינה אמורות לפעול במצבי חירום, כאשר אין הסדרה משפטית מלאה או פתרון רגולטורי מוכן. - הוועדה שמעה על מחלוקות סביב יישום החלטת הממשלה שביטלה את מדיניות "אפס תוספת סיכון"ובעניין סקר הסיכונים של קצא"א. הוועדה מדגישה את חשיבות הגנת הסביבה לצד הצורך בקבלת הכרעות והתקדמות, וקוראת לממשלה לקדם פתרון באמצעות הפרדה בין סוגיית האחריות במים הטריטוריאליים לבין הצרכים המיידיים וקצרי הטווח. - הוועדה מדגישה כי קצא"א היא כלי בידי המדינה ולא מטרה בפני עצמה, וכי יש לבחון את פעילותה בהתאם לצורכי הביטחון האנרגטי של ישראל, בשגרה ובחירום, על בסיס עבודת ועדת המלאים והאסטרטגיה הלאומית למשק האנרגיה. - הוועדה מבקשת ממשרד האנרגיה והתשתיות לקבל סטטוס מוועדת המלאים, הכוללת תמונת מצב ואסטרטגיה באשר לצורכי הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל. - הוועדה תמשיך לעקוב אחר הנושא ותקים דיון מעקב, שיבחן את יישום החלטת הממשלה, סקר הסיכונים של קצא"א, צורכי הביטחון האנרגטי של ישראל והאיזון בין צורכי המשק לבין ההגנה על הסביבה. 181 בניין הכוח של משטרת ישראל, דוח שנתי 23 ודוח מיוחד 2022 - ישיבת מעקב הקדמה ביום ט' בתמוז תשפ"ו, 24 ביוני 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא בניין הכוח של משטרת ישראל, דוח שנתי 32 ודוח מיוחד 2022 - ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי, משרד האוצר, צה"ל, מכון זולת, המכון הישראלי לדמוקרטיה ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה - נציגי מרכז המחקר והמידע של הכנסת: מתן שחק הציג מסמך שנכתב על ידי המרכז בנושא סוגיות בכוח אדם בתחנות משטרת ישראל בשנים 2025-2019. המשמר הלאומי הוא גוף חדש בתוך מג"ב. הפעלת הכוח ובניין הכוח הם שני אלמנטים הקשורים זה בזה. יש מחסור במידע באשר למדיניות כוח האדם וביצועה. המידע שהמרכז התבסס עליו נלקח מדוחות מבקר המדינה (מהשנים1982ו-2013), ומאז אין מידע נוסף על המצב. המשאבים מוגבלים בהיבט של בניין הכוח נוכח מגבלה תקציבית על תקנים ומגבלת גיוס. יש לחשוב איך לווסת את הצרכים למרות שתי המגבלות. המשמר הלאומי הוקם ללא אסדרה, ונשאלת השאלה אם הוא בא על חשבון תקנים ממג"ב או מהמשטרה הכחולה. במסמך הוצגו נתונים על תחנות המשטרה, אך אין מידע על יחידות המשטרה. ויסות והעברת תקנים בין מחוזות - המגמה הכללית היא שנוספו תקנים רבים בשנים האחרונות בכל המחוזות. עם זאת, המצבה גדלה רק ב-520תקנים, כך שנותרו יותר תקנים לא מאוישים. ביוני 2025 היו 1,470 תקנים לא מאוישים. שיטור עירוני וסיירים בתחנות-לפי החוק התקנים צריכים להיות תוספתיים, אולם בפועל יש תנועה של שוטרים, והמשאב האנושי מוגבל. התקנים של הסיירים בתחנות הצטמצמו בחמש השנים האחרונות, אך תקני השיטור העירוני עלו. ללא ראייה כוללת, יש השלכות לא מתוכננות. ד"ר נורית יכימוביץ כהן טענה כי מהתייחסות המשטרה שהועברה לוועדה עדיין לא ברורים כמה דברים:  לא צוין אם יש מסמך הקמה של המשמר הלאומי. נרשם שהפעילות שלו מסתמכת על פקודת ארגון 425 (ארגון יחידות המשמר הלאומי).  הקשר בין מסקנות והמלצות הוועדה שפעלה בראשות מנכ"ל המשרד לשעבר לבין הפעילות והמבנה בפועל.  הקשר בין מנהלת המשמר הלאומי במשרד לבין המשמר עצמו.  הסתת כוח אדם ממג"ב או מהמשטרה. 550 שוטרים הועברו מהמשטרה וממג"ב למשמר הלאומי.  ההכשרות של אנשי המשמר הלאומי דומות להכשרות של מג"ב, ונוסף על כך יש הכשרות ייעודיות.  מתנדבים במשמר הלאומי.  תלונות על שימוש בכוח מצד מג"ב והמשמר הלאומי, ההתייחסות שהועברה היא שלא היה שימוש באלימות מצידם. 182 אורלי אלמגור לוטן ציינה שמרכז המחקר והמידע השתמש בנתונים שהמשטרה העבירה לדרך צלחה במסגרת בקשת מידע. עם זאת, יש מחסור במידע והיא תשמח שיהיה שת"פ עם משטרת ישראל כדי לקבל נתונים מדויקים. - נציגי משטרת ישראל: תנ"צ גולן שרוני, ראש חטיבת מבצעים במג"ב, מסר שהפעלת המשמר הלאומי נעשית כשיש אירועים חריגים, והיא טעונה אישור מפכ"ל המשטרה. תנ"צ שרוני דיווח שנערכה תפיסת הפעלה, ולאחר מכן הייתה פקודת ארגון. במבנה הארגוני המפכ"ל הוא המפקד של משטרת ישראל, מפקד מג"ב אחראי על מג"ב ובכללו המשמר הלאומי, ומתחתיו פועלות כל היחידות ושלוש חטיבות (צפון, דרום ומרכז). המבנה הארגוני ברור ועובד בצורה טובה. המשמר הלאומי הוא כוח לאומי, מבצעי ורב-תכליתי שכפוף למג"ב, אולם יש לו עצמאות תפקודית ומשימתית. המשימות הן: מוכנות לחירום, פח"ע, הפרות סדר על רקע לאומני, משילות, פשיעה חמורה ופשיעה חקלאית. 96% מעבודתו כיום ממוקדת בפשיעה בחברה הערבית. לחיילי המשמר הלאומי יש מדים טקטיים, בדומה לחטיבות הארציות ויחידות מיוחדות. שאר החיל מצויד במדים רגילים. הוראות פתיחה באש ונהלים הם על פי נוהלי משטרת ישראל. יש ממשקי עבודה טובים עם צה"ל. הפיקוד הוא של מג"ב, אך ההפעלה המבצעית היא על ידי צה"ל. תפיסת ההפעלה, מנגנון פיקוח ובקרה - יש סטטוסים עיתיים בהתאם למשימות הייעוד ומפקדות משימתיות. השכר הוא ברמה א' בהתאם לחטיבות הארציות, יש הטבות רלוונטיות כמו גם משאבים וציוד. רוב מקורות הגיוס הם שוטרי חובה שהיו במג"ב ועברו לשירות קבע. הסד"כ של המשמר הלאומי הוא מצוין. אין במשמר מתנדבים ואנשי מילואים (לא כמו במג"ב), אך אין מניעה עקרונית שישרתו בו אנשי מילואים. קריטריון הקבלה הוא רובאי 05. במידת הצורך אפשר לעשות השלמה מרובאי 03. בתחילה איש המשמר הלאומי המגויס מתחיל כשמ"ז (שוטר מיוחד זמני), אחרי תהליך מיון מלא. רף הקבלה למשרתי חובה במשמר לאומי ובקבע הוא שחרור ממג"ב. יש אתגר בגיוס, בפרט נוכח הלחימה המתמשכת. כרגע הפער המרכזי של גיוס מג"ב הוא בעוטף ירושלים. אנשי המשמר הלאומי משולבים בהכשרות של מג"ב, ואין שוני ביניהם. הטיפול בעבירות משמעת ובעבירות פליליות נעשה באופן מלא על ידי יועמ"ש מג"ב ומח"ש. רפ"ק עדי מרציאנו פירטה את התקציב: 237 מיליון ש"ח להקמת המשמר הלאומי, 492 מיליון ש"ח להתעצמות מג"ב לאורך השנים - לא כולל שכר. תנ"צ אוראל אברהמי דיווח על נתוני תקינה ואיוש: במשטרת ישראל יש 31,705 תקני כוח אדם, מלבד שוטרים שהם חיילי חובה וסטודנטים, ומהם מאוישים9,497, כלומר יש2,208 תקנים פנויים, שמהם1,700 תקנים חדשים. במהלך שלוש השנים האחרונות המצבה גדלה ב-3,464שוטרים. התחזית לסוף השנה היא גדילה ב-900שוטרים נוספים. השיטור העירוני מאויש בהיקפים נמוכים בשל מהות הפעילות. הגידול בתקינה: החל בשנת2023התווספו למשטרה4,316תקנים שהופנו למג"ב, למחוזות וליחידות המבצעיות. התקינה בתחנות כיום היא 11,315 תקנים, שמהם מאוישים 10,420. יש תחנות שהאיוש בהן נמוך יותר, כי השירות מורכב יותר ומאתגר יותר. בשנתיים האחרונות חל גידול במצבת כוח האדם בתחנות ב-400 שוטרים. לעומת זאת, למשמר הלאומי נוספו 950 תקנים. 183 יש מאמצים גדולים לייצר אטרקטיביות בתפקדי השוטר בתחנות, כמו: סלי רווחה, מענקים לתחנות מסוימות (בעיקר במחוז ירושלים), הגדלת שכר בתפקידים ייחודיים בתחנות, קשב ארגוני מצד המפכ"ל. שוטר ממוצע מתחיל בתחנה אחרי השנה הראשונה ומקבל שכר של 15,000 ש"ח ברוטו. יש מודלים משטרתיים שקובעים את כמות התקנים בכל מגזר בתחנה. המודלים מושתתים על פרמטרים רבים, והתקנים מוקצים ברובם מול המודלים. רכיב התעצמות נועד להקים יחידות (תקנים נוספים), פרויקטים טכנולוגיים חדשים וכיוצא באלה. בשנים 2024-2023 היה סיכום תקציבי שבמסגרתו התקבלו 2,700 תקנים תוספתיים למשטרת ישראל (תחנות, ימ"רים, משמר). מול התקנים הללו התקבל תקציב לצורך קבלת אמצעים להקמת היחידות. בשנת 2025 היו דרישות גדולות של משטרת ישראל. ההשקעה החד-פעמית בהקמת יחידות חדשות במג"ב הייתה של חצי מיליארד ש"ח. נצ"מ גלית זיו מסרה שבשנתיים האחרונות משטרת ישראל אטרקטיבית מאוד בתהליכי הגיוס. עולם הגיוס הוא מורכב וכדי לפצח את האירוע נעשו כמה צעדים לצורך גיוס האנשים המתאימים. מעל 60,000 קורות חיים הוגשו, ומהם נבחרו כ-3,000 שוטרים. הרצון הוא שהתחנות יהיו חזקות כדי לתת מענה מיטבי לאזרח. המשטרה מייצרת אטרקטיביות בדרכים שונות כדי להביא שוטרים לתחנות. איכות ההכשרה במשטרת ישראל לא ירדה ויש בה אף שיפור. נצ"מ הדס נורמן דיווחה שנעשות פעולות רבות להצטרפות לתחנות ולהישאר בהן, כולל תנאי שירות דיפרנציאליים (שכר דירה מוגדל, דרגות, זכאויות כספיות מעבר לשכר, סדנאות, טיפול פרטני, ניהול קריירה ועוד). תפיסת ההכשרה במשטרת ישראל עברה מהפך בשנתיים האחרונות בחניכה בשטח. נעשה אבחון בכמה תחנות ספציפיות וניתנים להן תעדופים. - נציגי המשרד לביטחון לאומי: צחי לוגסי, ראש אגף בטחוני-אזרחי, הציג ארבעה תחומים שהמשמר הלאומי אמון עליהם: מרכיבי ביטחון באזורים שבאחריות בט"פ והמשטרה, 1,054 כיתות כוננות הפרוסות בארץ, שיטור עירוני וסיוע בהקמת המשמר הלאומי (בפרט בכל הקשור לתקציב, תקינה, תפיסת הפעלה וחקיקה). מנהל המשמר הלאומי כפוף למפקד מג"ב, כלומר ציר הפיקוד הוא ברור. לדבריו, הנתונים שהוצגו על ידי מרכז המחקר והמידע אינם מדויקים. המלצות הוועדה להקמת המשמר הלאומי: יש בעניין דוח מסווג ודוח שאינו מסווג. בוועדה הועלו אפשרויות שונות באשר להפעלת המשמר הלאומי, ובסופו של דבר הוחלט שהוא יהיה כפוף למג"ב. רועי הייזלר אמר שבמסגרת תוספות השכר נעשתה דיפרנציאציה, הכסף לא ניתן באופן גורף לכל התחנות, ומתנהל שיח מול משרד האוצר בהיבט של חוזים אישיים, כדי לגייס אנשים איכותיים. עו"ד קרן אבירם מסרה שבהתאם להחלטת ממשלה 442 הוקם המשמר הלאומי וועדה בראשות מנכ"ל המשרד לבל"מ. הוועדה התחילה את פעילותה ביוני 2023, והשר הגיש את מסקנותיה בסוף שנת 2023. בדוח הוועדה לא התייחסו להשלכות המלחמה על היקף הכוח של המשמר הלאומי. מסקנות הוועדה הוצגו לראש הממשלה והיה שיח ממושך עם הגורמים הרלוונטיים באשר לגודלה והתקציב. כעת הדיונים עם משרדי הממשלה לסגירת 184 הערות נמצאים ב"ישורת האחרונה". השאיפה היא שלאחר ההגעה להסכמות תהיה החלטה המשכית תוך שבועיים. עובדי המשמר הלאומי הם שוטרים לכל דבר ויש להם ייעוד ספציפי להתמודד עם הפרות סדר לאומניות ויוגדרו להם משימות ספציפיות בשגרה. - מנכ"לית מכון זולת מסרה שהייתה פנייה לוועדה לקיים דיון בעקבות נתונים שהתקבלו מהמשטרה במסגרת חופש מידע. טרם התקבל מידע על התערבות השר במינוי קצינים בכירים. היא הדגישה שהמשבר אינו כמותי אלא משבר איכותי בשטח. מספר הקצינים הבכירים והוותיקים שעוזבים אל מול שיעורי הגיוס. השוטרים החדשים אינם מבינים את השטח ולמשל זורקים רימוני הלם בהפגנות. סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מצביע על חוסר אמון מצד השוטרים בקידומם. החלטותיה של הוועדה והצעותיה - הוועדה מצפה לשיח ענייני בין מרכז המחקר והמידע לבין ראש אגף בטחוני אזרחי במשרד לביטחון לאומי לשם טיוב הנתונים, ומבקשת לקבל עדכון על כך בשבועות הקרובים. - הוועדה מבקשת ממשטרת ישראל לשוחח עם מכון זולת ולקבל מהם תוצרים. - הוועדה רשמה לפניה שחלה קפיצה בכמות התקנים החל משנת2023, וניתן תעדוף בתחנות שיש קושי לאייש בהן שוטרים. - הוועדה שמעה שיש מינהלת אזרחית שמטפלת בממשקים שקשורים בהיבטי כוח אדם. המשמר הלאומי הוא חלק אינטגרלי ממג"ב עם יעודים מובחנים לפשיעה ולסיוע בחירום. גם ההכשרה היא מעבר להכשרה רגילה של מג"ב ומטרתה עמידה במשימות הייחודיות. 185 המיון והגיוס לצה"ל - ביקורת מעקב מורחבת, דוח שנתי 2023 הקדמה ביום כ"ז בתמוז תשפ"ו, 12 ביולי 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא המיון והגיוס לצה"ל - ביקורת מעקב מורחבת, דוח שנתי 2023. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, צה"ל, פורום שותפות לשירות, שדולת המשרתים, מכינות קדם צבאיות, מועצת התלמידים והנוער הארצית, משרד ראש הממשלה - אגף הפיקוח הכללי ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה שירה פחטר ארד, דיווחה כי נערכה ביקורת מעקב על תהליכי גיוס ומיון לצה"ל בתקופה אוקטובר 2021 - יוני 2022. הנושאים שנבדקו: קביעת סף הגיוס לצה"ל, המיון הרפואי והמיון האיכותי וטיפול בפניות מלש"בים. ממצאי ביקורת המעקב מעידים כי אכ"א ומיטב פעלו לתיקון חלק מהליקויים אשר עלו בדו"ח הקודם. עם זאת, חלק מהליקויים לא תוקנו או תוקנו חלקית, ובעיקר בשני תחומים עיקריים: בתחום הרפואי - שיעור הבקרות של הרופאים הראשיים בלשכות הגיוס ושל מקרפ"ר קטן מכפי שנקבע בהנחיות; ובתחום הטיפול בפניות של מלש"בים - עדיין קיימים ליקויים בתיעוד ובהזנת מסמכים במערכות הממוכנות; דף הבית שבאתר "מתגייסים" אינו ידידותי למשתמש ומקשה על ההתמצאות באתר; המידע בנושא הבקשות למיונים ולשיבוצים כולל הנחיות שאינן עולות בקנה אחד זו עם זו; ויש כמה ערוצי פנייה למיטב שאינם רשמיים ואינם מתפרסמים באתר "מתגייסים". על אכ"א ומיטב לפעול לתיקון הליקויים בשני תחומים מרכזיים אלו, שכן קביעת הפרופיל הרפואי היא הבסיס לעתידו של המלש"ב בשירות הצבאי, והטיפול בפניות מלש"בים עשוי להשפיע על עתידם הצבאי. סיכומי הוועדה - אלוף (במיל') דן הראל הציג נתוני מרכז המחקר והמידע לשנת 2022: 88.4% מלש"בים התגייסו מהחינוך הממלכתי, 89% מלש"בים התגייסו מהחמ"ד ו- 13.5% מלש"בים מהמגזר החרדי מרשתות שהן בפיקוח המדינה. החרדים מהווים 25% מבני הנוער שהם בגיל18, ואין מאיפה למצות חיילים נוספים. המצב הולך ומחמיר כי בעוד10שנים הם יהוו %30. תורתו ואומנתו בוטל ע"י בג"ץ לפני כ- 3 שנים. משפחות המילואימניקים מתפרקות בתחום הזוגי, הכלכלי ועוד. צה"ל איבד 1,000 לוחמים ופצועים רבים, הוא לא מצליח למלא את השורות. האיומים הם בגזרות השונות ובעתיד לא יהיו לוחמים בצה"ל. - נציגי צה"ל: רס"ן ניב עזרא, רמ"ד תכנון ומחקר, מסר שתפיסת האסטרטגיה באכ"א היא אל מול האתגרים שהמדינה מצויה בהם כדי לייצר מענים בתהליכי הגיוס. אוכלוסיות נוספות רוצות לשרת בצה"ל (עולים, מח"ל, הרצף האוטיסטי, בני מיעוטים ועוד), ויש לכך השפעה על הדרישות והמוטיבציה לשירות משמעותי. הוא דיווח שנעשו מס' פעולות: ייעול תהליכים בהיבט הרפואי (כולל בהיבט הנפשי), טיוב תהליכים למתן מענה לפניות, בקהילה ובמוסדות הלימודים כדי להאיץ את התהליכים, הקמת מסגרת בתוך מיטב ועוד. 186 ניתן לראות גדילה בסך המתגייסים הכללי ובמס' המשרתות הדתיות. בשנה הנוכחית ל- %66 מהמלש"בים התהליכים מסוכמים בהתייצבות הראשונה. המעצרים בנתב"ג הינם למי שהשתמט בגיוסו ויש מגמת גדילה בעניין. סא"ל רותם סבג, רע"ן שירות, ציינה שבתקופת הלחימה היו זמני המתנה ארוכים למוקד מיטב בגלל הירידה למרחבים מוגנים, אולם באופן כללי זמני ההמתנה בשגרה הינם קצרים, ועומדים על 1.35 דקות. היא תיארה את השירותים הניתנים למלש"בים טרם גיוסם ממיטב: במהלך 26 ימים בשנה נפרסות עמדות מיטב בערים, במיקוד בפריפריה, בשיתוף עם חיל חינוך. פסטיבל מתגייסים המתקיים במהלך השנה למשך יומיים. מש"קי קהילה המגיעים לבתי הספר לסייע למלש"בים בהכנתם לתהליך הגיוס. כתוצאה מכך ניתן לראות אחוזים גבוהים של הגעה לצו ראשון וסיום תהליכי המיון בפעימה הראשונה של הצו. היא ציינה שגרף הגיוסים, גרף המיונים ופסטיבל המתגייסים מותאמים ללוח הבגרויות וימי בין המצרים. סא"ל רעות עופר, ר' ענף תכנון כ"א סדיר, דיווחה על תכנית אסטרטגית "פסיפס" שהתגבשה בשנת 2022. אמנם המלחמה מנעה לבצע את כל הפעולות במלואן, אולם בשנה האחרונה היא פועלת ומשלבת אוכלוסיות שנמצאות בתת ייצוג בתוך היחידות הטכנולוגיות ובמסלולים נוספים בצבא החל משלב חטיבות הביניים. הרעיון הוא להנביט את המקורות ולהביא אותם מוכנים. ואכן יש גדילה במס' תכניות ההנבטה ותכניות מצוינות בערים השונות. רף הגיוס במגמת גדילה כתוצאה ממס' סיבות: עליה בכמות הילודה, גיוס בקרב יהדות התפוצות ומתנדבים. כמו כן מפרוץ המלחמה יש גדילה משמעותית בהיקף המתגייסות שמתנדבות ללחימה בסדיר ובמילואים, והיא מאפשרת להקים עוד יחידות לוחמות לבניין כוח אמיתי. סא"ל עופר הבהירה כי צומצה האפשרות לשלב מלש"בים בעלי נתוני לוחמים במערך הטכנולוגי. הוקמו 40 גדודים במילואים ויש תהליכים משמעותיים להקמת יחידות לוחמות. איש מילואים מזומן בממוצע ל- 90-80 ימים בשנה. בשנה הנוכחית יש עליה של 10% בסך המכסות של מלש"בים שהולכים למכינות ושנת שירות שמאפשרות חוסן מנטלי ובשלות. לדבריה, צה"ל ייצר אפשרות למכינה קצרה יותר (חצי שנה) ומכינת הזנק של עד 8 שבועות. רס"ן אייל זילבר, רמ"ד לשכות גיוס, אמר כי במיון רפואי נעשו לא מעט התאמות בהתאם למצב. הפרופיל נקבע עפ"י סדר פרופילים ויש השתדלות להישען על נתונים אובייקטיבים גם אם יש צורך ביותר לוחמים. יש שימוש בכלי החרגות ללחימה, שלפיו המלש"ב יכול לבקש החרגה לתפקיד לוחם במקרה ויש לו פרופיל של תומך לחימה, ואכן יש בקשות רבות בעניין. מלבד זה יש קיצור של משך זמן הטיפול במתנדבים. רס"ן זילבר הוסיף ששיעור הפטור הרפואי עולה בהיבט הנפשי, ויש התמודדות עם גל גדול של בקשות שמתבססות על חוות דעת בודדות של פסיכיאטר. ולכן נקבעו הגדרות סף להתמודדות עם תופעה זו. הוא הדגיש כי סעיפי ליקוי של ברה"ן אינם נבחנים בצו הראשון. הפרופיל אינו נשאר פתוח כי הוא לא יאפשר לקבל זימונים ויום המא"ה. נכון הדבר שזמני ההמתנה לבר"הן ארוכים. במגזר החרדי הגיל הממוצע שמבוצע בו חוות דעת חד פעמית ע"י פסיכיאטר מעיד שהיא ניתנת בהקשר של פטור מגיוס. 187 - נציגי מלש"בים העלו טענות שאין מענה ע"י מש"ק קהילה, ויש המתנה ארוכה לקבלת מענה טלפוני ממוקד מיטב. כמו כן יש תקלה במוקד השיחות שמופנות למחלקה מסוימת. לא מעט פעמים המיונים מתקבלים בהתראה קצרה, ויש סחבת ארוכה בטיפול במסמכים רפואיים לקביעת הפרופיל. לצד זה הם ציינו שיש ימי גיבוש והכנה לצה"ל, וראוי שהם יפעלו גם באולפנות ובישיבות תיכוניות. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה התרשמה שעלה הד ברור לגבי תהליכי המיצוי ווקטורים של שחיקה כתוצאה מהלחימה. יש צורך אדיר להרחיב את מאגר המתגייסים. בימים אלו מתקיימים תהליכים בכנסת שיאטו את פתרון הבעיה. והוועדה מקווה שהמערכת הפוליטית תתעשת ותקבל את ההחלטות הנכונות. 188 פעילות מערך ההסברה והדיפלומטיה הציבורית במשרד החוץ, דוח שנתי 66ג - ישיבת מעקב הקדמה ביוםכ"ז בתמוזתשפ"ו, 12 ביולי2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא פעילות מערך ההסברה והדיפלומטיה הציבורית במשרד החוץ, דוח שנתי 66ג - ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, מערך ומטה ההסברה הלאומי, משרד החוץ, צה"ל, מיזם הדוברות האזרחית, תנועת דרכנו, המכון למחקרי ביטחון לאומי - INSS ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה יובל חיו, מסר שבשנים האחרונות התחילה ביקורת שכותרתה: ההסברה הממשלתית במערכה על דעת הקהל הבינלאומית במלחמת חרבות ברזל. המסמך סיפק תמונת מצב מקיפה ומעמיקה לגבי התקופה הראשונה לאחר פרוץ המלחמה אל מול ההיערכות שנעשתה בשנים שקדמו לה. לביקורת יש ערך מוסף ראשון במעלה לתפקודה של הממשלה. בימים אלה יש ניתוח של פסק הדין שניתן ע"י בג"ץ והוא יתורגם לפעולות מעשיות בהתאם. ההשלמות יבוצעו בהמשך כדי להפיק לקחים ולבצע את התיקונים הנדרשים למען התמודדות עם אתגרים עתידיים. עם היכנסו של מבקר מדינה חדש, הדברים יוצגו לו באופן מלא. הנושאים שהדוח עסק בהם: מעורבות מליאת הממשלה והוועדות בתחום ההסברה; חולשות ארגוניות ותפקודיות במארג הפעילות של גופי ההסברה הממשלתיים; היערכות הממשלתית להסברה במלחמה; חזית ההסברה הממשלתית הבינלאומית, ומקומו של צה"ל ודובר צה"ל במערך; תקצוב הפעילות הממשלתית במערכה על דעת הקהל הבינלאומית; פעילות הגופים הממשלתיים ברשתות החברתיות; שת"פ עם החברה האזרחית; עולם הממשקים עם התקשורת הזרה. ההתרשמות היא שהעניינים התקציביים של מערך ההסברה טרם הוסדרו. ישראל נמצאת בפתח מערכת בחירות, ואם יתקיים אירוע כבד והמדינה לא תהיה עם משאבים, קשב ופעולה - הכל יהיה בתאוריה. סיכומי הוועדה - מנכ"ל משרד החוץדיווח שהמשרד מכיר את טיוטת דוח מבקר המדינה. עם היכנסו של שר החוץ הנוכחי בסוף שנת2024 לתפקידו סוכם שנושא מלחמת התודעה יוחזר לאחריותו של משרד החוץ, ישמש כנושא מרכזי, ויעמדו לרשותו משאבים עתידיים. התקציב עבורו בהיקף של 27 מיליון ₪ לשנה הינו סכום מזערי, הואיל והאתגרים הם עצומים - יריבי ישראל והמערב בנו תשתיות ומשאבים גדולים בהיקף של מיליארדי דולרים. בסוף שנת 2025, לאחר עבודה ממוקדת ביעדים ספציפיים, הוחלט לאשר את הקמתו של מערך הדיפלומטיה במשרד החוץ עם הקצאה של תקציב לצורך פעילות בהיקף של 1.2 מיליארד ,₪ שחלקו עובר למערך ההסברה. לדבריו, יש שיתוף מידע וניסיון עם מערך ההסברה כדי למנוע בזבוז משאבים, וחלק מהטכנולוגיות החדשות מאפשרות פעולות. מנכ"ל המשרד הדגיש שהמשרד פועל כל הזמן בשמיכה קצרה. חייב להיות ריכוז מאמץ עפ"י מפה מדינית, 189 ובהתאם אליה תהיה חלוקה למיקוד בקהלי היעד. עוד הוסיף שהורחבו הקהלים שנגזרים מהיעדים המדיניים-אסטרטגיים שקבע שר החוץ. יש לייצר עדנים חליפיים לטווח הבינוני והארוך לגבי מדינות שהיו ידידותיות במערב אירופה. האתגר הגדול ביותר הינו שישראל נמצאת במלחמה ארוכה שמגבירה את האתגרים המדיניים והתודעתיים. אירועי ה-7 באוקטובר נחלשו בהיבט של ההשפעה. יש מחירים שישראל משלמת כדי לשמר מעמד בינ"ל מסוים ויכולת להמשיך את המלחמה נגד האויבים הקשים תוך שימור מרווח מדיני וצבאי. המרכזיות של דעת הקהל אצל מקבלי החלטות הפכה להיות ראשונה במעלה בניגוד לעבר. כדי שההחלטות תהיינה בנושאים החשובים ביותר לישראל ותואמים לאינטרסים שלה, רוכזו המאמצים במעט מדינות אסטרטגיות, וביניהן ארה"ב. הואיל ונצפו התקפות חדשות מצד מדינות שהן הבייס של ישראל, בוצעו פעולות אינטנסיביות כדי לשמר את הקשר עמן. יש שינויים חריפים פנימיים במדינות יעד חשובות לישראל, והיא הפכה להיות מטבע פוליטי לצורכי פנים (קהל אוהדים). שר החוץ הגדיר כמטרה אסטרטגית את שנת 2026 כשנה לטינית. כלומר מינוף הגל הכחול שעובר על מרכז ודרום אמריקה באמצעות פעולות רבות ועמוקות ונוכחות גבוהה. צעדים נוספים שנעשו במשרד: מינוי שגריר מיוחד לעולם הנוצרי, הקצאת משאבים כחלק גדול מהעדנים לתמיכה בישראל לטווח ארוך, ומינוף גורמי החברה האזרחית. המסרים של החברה הם אפקטיביים יותר, ולכן הוגדלו המשלחות כדי ליצור הד גבוה ולהשפיע על אנשים. פעילות מערך ההסברה הלאומי יהיה מסונכרן לחלוטין עם משרד החוץ. - ראשת מערך ומטה ההסברה הלאומי, ציפי חוטובלי, תיארה את פעילות מערך ההסברה, שנמצא תחת משרד ראש הממשלה ועוסק במדיניות פנים וחוץ. לצידו יש גורמים נוספים שיושבים על המגרש: דובר צה"ל, משרד התפוצות ועוד. הצימאון לשת"פ בין הגופים בתחום ההסברה הוא אדיר. הסברה אמתית יכולה להתבצע בסנכרון בין גורמיהשטח לבין המערך הממשלתי. הרעיון של מערך ההסברה הוא שיהיה סדר, תכלול וקשר עם התקשורת הזרה וארגוני החברה האזרחית. המערך צריך לספק נרטיב לאומי, מצפן לכל הקבוצות שעוסקות בתחום. היא הדגישה שיש צורך בתקציב ייעודי למערך ההסברה. לדבריה יש לזכור שמול ישראל עומדות מכונות משומנות שפעלו נגד ישראל, כמו קטאר. כמו כן הבינה מלאכותית מייצרת אתגרים חדשים. יש מגמות שאינן קשורות רק לאנטי ישראליות, אלא גם לאנטי מערב. - נציג צה"ל דיווח שהמדיניות היתה ברורה מאוד, שת"פ בתחומים צבאיים ולשם כך נקבעו מנגנונים, כמו כניסת עיתונאים לעזה. - נציג מיזם הדוברות האזרחית, אילון לוי, מסר שבעולם יש רצון עז לשמוע את ישראל יותר מאשר המדינה מודעת לכך. בשנים האחרונות הארגונים היוקרתיים בעולם מנהלים קרב עיקש של מלחמת דיסאינפורמציה נגד ישראל, וישראל אינה משיבה אש. התחושה היא שלא היתה הבנה מערכתיתלחשיבות של ההסברה בתור מרכיב בביטחון הלאומי של מדינת ישראל. ניתן לראות זאת בעובדה ש- 3 שנים לא היה ראש למערך ההסברה ותקן של דובר בינלאומי. יש חשיבות עצומה לתדמית והמוניטין של ישראל בעולם ונראה כי היא אינה נמצאת באירוע ההסברה להגיב. מר לוי דיווח שעם פרוץ אירועי ה-7 באוקטובר הוקם מערך הסברה אזרחי לצורך סיוע באירוע, והתקיימו מאות ראיונות בתקשורת. 190 - נציג המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS ציין שהפעולה החשובה ביותר היא התמודדות עם האשמת רצח עם כנגד מדינת ישראל. הוא הציע שינקטו מס' צעדים: קמפיין ברמה לאומית כדי להתמודד עם האשמה. שר החוץ הכין מסמך משפטי אולם אף אחד לא עיין בו. הוא צריך לעבוד בשת"פ עם מערך ההסברה ודובר צה"ל. ה-ICGיקבע את עתיד המדינה לשנים. המרכז הנאור והפרוגרסיבי יקבל את הפסיקה ואם ישראל תנוכה ע"י בית המשפט, היא תצא מכך. ראש המערך ההסברה הלאומי צריך לשמש כדובר הלאומי. כרגע יש 5 גופים במערכת הישראלית שעוסקים בעניין, תוך בזבוז משאבים וללא פיתוח אסטרטגיה, ולכן יש צורך באגף מקצועי לטיפול ברשתות החברתיות והקמת מיזם משותף עם יהודי העולם והנוצרים. לישראל יש בעיה קשה עם האוניברסיטאות בחו"ל וחרמות כלפי האקדמיה בישראל. ולכן מוצע להזמין את 100 נשיאי האוניברסיטאות כדי לשוחח עם עמיתיהם. שליש מיהודי ארה"ב סבורים שישראל ביצעה רצח עם. ארגון תגלית יכול לסייע בעניין באמצעות הגדלת מס' השליחים לישראל. תיקון היחסים עם היהדות הליברלית באמצעות הזמנת רבנים קונסרבטיבים ורפורמים לישראל. הבאת נוצרים ונגלים לישראל כדי לקדם מיזם שישפיע על השטח. - יו"ר ועד עובדי משרד החוץ המליץ להקים את התשתיות כדי שהמערך ההסברה יפעל שנים קדימה, כולל דרגים מקצועיים ושיח ציבורי על מעמדה של ישראל בעולם. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מודה לגב' ציפי חוטובלי, ראשת מערך ההסברה הלאומי, ונעם שפירא, מנהל מטה ההסברה, על השתתפותם ולכל המשתתפים בדיון. - הוועדה מאחלת להם הצלחה רבה במילוי תפקידם המורכב והחיוני, ומקווה שלעבודתם העתידית תהיה השפעה חיובית על מעמדה הבין-לאומי של מדינת ישראל בעולם. - הוועדה סבורה שיש לבצע את המשימה בשיתוף פעולה חוצה מגזרים כדי לייצר נרטיב משותף. - הוועדה תקיים ישיבת מעקב בנושא בכנסת הבאה כדי לקבל דיווח על המבנה, ההסדרה, היעדים השונים והתקציב של מערך ומטה ההסברה הלאומי, כמו גםהאיזון בין המשרדים והגופים האזרחיים שעוסקים בסוגיה. 191 פרק שלישי: חברתי זיהום אוויר חוצה גבולות שמקורו בשריפת פסולת באזור יהודה ושומרון, דוח מיוחד 2024 - ישיבת מעקב הקדמה ביום ו' בכסלו תשפ"ו, 26 בנובמבר 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא זיהום אוויר חוצה גבולות שמקורו בשריפת פסולת באזור יהודה ושומרון, דוח מיוחד2024-ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד הביטחון, המשרד להגנת הסביבה, מנהלת ההתיישבות במשרד הביטחון, המשרד לביטחון לאומי, צה"ל, כבאות והצלה לישראל, משטרת ישראל, משרד הבריאות, משרד המשפטים, מרכז השלטון המקומי, עיריית ראש העין, עיריית מודיעין-מכבים-רעות, מועצת מקומית בית אריה-עופרים, מועצה מקומית אפרת, מועצה מקומית שוהם, מועצה מקומית אלפי מנשה, מועצה מקומית אורנית, מועצה אזורית שער שומרון, מועצה אזורית עמק חפר, מועצה אזורית מטה יהודה, מועצה אזורית מטה בנימין, איגוד ערים לאיכות הסביבה יהודה, איגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון, איגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון, ארגון אזרחים למען אוויר נקי, עמותת קרן ירושלים ירוקה, מגמה ירוקה, עמותת ירוק עכשיו, "האינטרס שלנו" ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה הדוח עוסק בשני סוגי מקורות מפגע בדרום הר חברון: פסולת ביתית ופסולת אלקטרונית. מאז הדיון הקודם, המשרד להגנת הסביבה העביר את טיוטת המסמך של הוועדה הבין-משרדית כמסמך מדיניות. נכון לינואר 2025 מספר האוספים הפרטיים גדל, ויש שני אתרים שיכולים לטפל בפסולת ביתית; אם לא ישודרגו, הם צפויים להיסגר במחצית הראשונה של 2027. המשרד מבקש לשמוע אילו חסמים מונעים מהשרה להגנת הסביבה ומשר הביטחון להגיש את המלצות הוועדה לאישור הממשלה, וכן ההתייחסות לתשתיות פסולת אלקטרונית. סיכומי הוועדה - נציג המשרד להגנת הסביבה ציין כי נושא שריפות הפסולת באיו"ש מורכב, בשל המעבר בין גבולות הקו הירוק לאיו"ש, העברת הפסולת והטיפול בה. הטיפול בפסולת במדינה הוא באחריות המשרד, והצוות התמקד בשאלות אלו: אחריות וסמכויות, פרקטיקה, תפעול ותקציבים. בחודשים האחרונים גובשה טיוטת דוח סופי, ויכולת המימוש תלויה בגיבוש תקציב. המשרד הקצה בינתיים תקציבים מקרן הניקיון של איו"ש לפעולות מיידיות במעברים ובשטח, שיועברו ישירות לקמ"ט איכות הסביבה עם קבלת התקציב. - יועצו של ראש מינהלת ההתיישבות במשרד הביטחון ציין כי בשבועות האחרונים הסתיימו המחלוקות בין המשרדים, והמשרד להגנת הסביבה הוא הצד המקצועי בכל הקשור לטיפול בפסולת. תוכנית592 מיועדת לטווח הבינוני והרחוק, ויש חשיבות להנעתה. השר כינס דיון חירום והנחה את האוצר והמינהל האזרחי לגבש תוכנית חירום מיידית לפעולה בשבועות הקרובים, שתוכל לפתור את הבעיה במקביל לקידום תוכנית592. קיימת מחלקה שתתכלל את יישום ההחלטה. 192 - קמ"ט איכות הסביבה במשרד הביטחון ציין כי יחידת דוד, יחידה קטנה הפועלת במעברים, תפסה בשנה שעברה 196 משאיות והשנה צפי התפיסות הוא יותר מ-200. כל תפיסת משאית כוללת הגשת תיקים במשטרה, ונדרש סיוע המשטרה למנוע שחרור לפני החלטת בית משפט. נוסף על כך נדרשת הגדלת מספר הפקחים לאיוש כל המחסומים, בהתאם להחלטה 592 להרחבת היחידה. היחידה כוללת עשרה תקנים, ועד לפני כחודש היו מאוישים רק ארבעה; כעת שודרגו שלושה מתוך ששת התקנים הנותרים. עוד מסר קמ"ט איכות הסביבה כי שריפות באזור מתרחשות 24/7, ובמהלך השנה כובו כ-250 שריפות, רבות מהן בחצרות בתים. לאחר בעיות ניטור הוקמו צוותי איתור שריפות, ובקשה לקרן הניקיון בסך17מיליון ש״ח הוגשה לאחר פגישה עם שרי האוצר והגנת הסביבה. בשל חוסר שיתוף פעולה מצד הרשות הפלסטינית, המינהל האזרחי ייצא למכרז על האתרים הבוערים. - ראש עיריית ראש העין ציין כי השריפות מתרחשות על גבול ישראל בשטחי C. העירייה ביקשה לבצע פינוי במקום כיבוי, תוך שימוש בכספי המיסים של הפלסטינים, שזורקים פסולת ומרעילים את התושבים. באזור ראש העין יש 4.5 ק"מ לצד העיירה ושני כפרים גדולים, ותושבי העיר סובלים מעשן מהקו של שוה ם. הראשונים שנפגעים הם עּובַּרים, ויש תחלואה ולידות שקטות רבות. - סגן ראש עיריית מודיעין ציין כי אם לא יטופלו המשלוחים של המשאיות, הבעיה תימשך. יש כמויות גדולות של אשפה בשטחי B ו-C שלא טופלו, ותושבי העיר סובלים מהתופעה זמן רב. אין שליטה ישראלית, וכל אחד שורף איפה שהוא רוצה בשטחים הללו. יש צורך מיידי באיסוף פסולת ובהתערבות לפתרון המצב. - ראש המועצה מקומית אפרת ציין כי הבעיה המרכזית היא המדורות בשטחי B ו-A וכי מחצית מתושבי המועצה סובלים מהעשן בשטח A. שטחי C נמצאים באחריות משרד הביטחון, והוצע לממן את הטיפול בכל שריפה מכספי הפלסטינים. - מנכ"ל עמותת אזרחים למען אוויר נקי ציין כי בחודשיים האחרונים התקבלו 4,000 דיווחים מתושבים בנושא. הצעדים בתוכנית תלויים בחידוש התקציב ונדרשים פתרונות מיידיים, כולל שינוע פסולת להטמנה, חסימת צירים פיראטיים, עיגון משאבים וכיבוי יעיל. - מחזיק תיק הבריאות במועצה מקומית שוהם אמר בדיון כי התושבים הפסיקו לצאת בשעות הערב ואיכות החיים נפגעה באופן דרסטי. לדבריו, אנשים מחפשים מקום מגורים חלופי. יש בעיה במחסור פקחי אכיפה ויש להרחיב את הפיקוח ולהקים מינהלת חוצה משרדים בשיתוף פעולה. צה"ל אמור לטפל במיידי בתופעה באיו"ש, ויש לתת דגש על שקיפות מול האזרחים, שכן כיום חסרים נתונים על איכות האוויר. - סגן ראשת המועצה המקומית עמק חפר ציין כי החלטה 592 חוצה גבולות ומפלגות והנזקים הם אקולוגיים, בריאותיים וביטחוניים. אין באיו"ש מערכת לקליטת פסולת, ויש להשקיע מאמץ ראשוני בניתוק מעבר הפסולת וסגירת מעברים הרמטית. יש בעיה של סמכות, שדורשת תיקוני חקיקה. לוועדה בין-משרדית יש יתרונות רבים, אך לשולחנות עגולים מקומיים יש יתרון נוסף, מכיוון שמדובר בעשרות אירועים במקביל. 193 - פרופ' ג'רום יעקב גארב ציין כי מתוך הסתכלות השוואתית ובניסיון של עשר שנות עבודה בשטח, אין הבנה מספקת של בעיות השורש. ישראל היא מדינה מפותחת, אך מדורגת במקום האחרון במדינות ה-OECD בטיפול בפסולת. הרשות הפלסטינאית הייתה מוכנה להציב פקחים, אך אין מענה לתשומות ידע ומקצועיות. - ראש המועצה המקומית אורנית ציינה כי מתרחשים תהליכים חיוביים במינהל האזרחי, והסוגיה אינה חלק מהשיח מול האיחוד האירופי בהקשר להקמת מדינה פלסטינאית. לדבריה, החלת ריבונות באיו"ש הייתה פותרת בעיות רבות. - ראש המועצה המקומית אלפי מנשה ציין כי קיימות תוכניות, אך הבעיה המרכזית היא המחסור בכספים והכלים הדרושים, והביע רצון להצטרף לפורום בנושא כראש הרשות. - מנכ"לית איגוד ערים לאיכות הסביבה יהודה ציינה כי האיגוד הוא הגוף המקצועי של הרשויות, אך אינו משתתף באופן שוטף בפגישות הוועדות, ואי אפשר להתקדם ללא הידע המקצועי של הרשויות. האיגוד העביר הערות לטיוטה הראשונית משנת 0232, אך לא ידוע אם הן נכללו. נדרש שינוי במסגרת המשפטית-מדינית של איו"ש, ובמסגרת הנוכחית קשה לתת מענה לבעיה. התקיימו פגישות עם מנהלת ההתיישבות לביצוע תיקונים ביכולת האכיפה של הרשות הפלסטינית, ונדרשים תקנים ותקציבים למחסור בכוח אדם. - נציג כבאות והצלה לישראל ציין כי האירועים אינם אירועי כבאות רגילים אלא קשורים לטיפול במשק הפסולת במדינה ובשטחים סמוכים, מדובר בבעיה לאומית עמוקה. לכב״ה 132 תחנות כיבוי ו-80 תחנות מתנדבים בשבעהמחוזות, המטפלות ב-127,000 אירועים בשנה. בשנת 2023 עלו אירועי הפסולת ל-10% בעקבות החלטת ממשלה 592. האירועים דורשים טיפול מעמיק, והיכולות הקיימות, הפריסה והציוד אינם מספקים. יש לשלב את כיבוי אירועי הפסולת במסגרת אכיפה ומניעה. נוסף על כך, עם כניסת 400,000 כלי רכב לישראל, נוצרת פסולת ליתיום, וההתלקחויות באתרי פסולת ליתיום הן אירועים חמורים שיש לתת עליהם את הדעת. - נציג מרכז השלטון המקומי ציין כי טיוטת התוכנית כוללת נקודות חיוביות אך יש גם השגות, למשל באשר לבעיה בפסולת הנובעת מכמה סוגיות שלא קיבלו פתרון בטיוטה. למשל: מי הגורם המבצע בפועל את התוכנית? האם כל הגורמים מתיישרים לפי מדיניותו? יש חסמים נוספים בשטחי הקו הירוק שמונעים הקמה של מתקני קצה, ויש צורך להבין כיצד התוכנית מציעה להתמודד עם חסמים אלו. - מנכ"ל עמותת ירוק עכשיו ציין כי אין לחשוש מביקורת ופיקוח, ויש להציב את התוכניות והפתרונות לטווח הקצר והבינוני על השולחן, כדי להתקדם בנושא. - נציגת משרד הבריאות ציינה כי בחודש אוגוסט2024הוגש דוח על השפעות שריפות, בעיקר של פלסטיק ומוצרים אלקטרוניים, על בריאות האוכלוסייה באיו"ש. הדוח סקר את השריפות, אסף מידע על פניות למיון ואשפוזים, וכלל התייחסות לתמותת תינוקות, התפתחות ומחלות סרטן. - מנהל יחידת דוד במשרד הביטחון ציין כי היחידה אוכפת באמצעות חוקים צבאיים ותופסת עבריינים ישראלים שאי אפשר לשפוט אותם בבית דין צבאי, וכי יש להגדיל את סדרי הכוחות. 194 החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה דורשת מראש הממשלה לקיים מיידית דיון בראשותו על התוכנית האסטרטגית של הדוח הבין-משרדי שהוכנה על בסיס החלטת ממשלה 592. - הוועדה מצפה ממשרד האוצר, ומהשר סמוטריץ' עצמו, שהוא גם השר הממונה במשרד הביטחון על ההיבטים האזרחיים ביו"ש, להאיץ גיבוש תוכנית לטיפול ולאכיפה בטווח הזמן הקרוב. - הוועדה תעקוב אחר הצעדים שמגבש המשרד להגנת הסביבה לטיפול חירום מיידי. - הוועדה מפנה את תשומת לב משרד הביטחון להשתלטות עבריינית של שטחי אש. - הוועדה שמעה את הצעת ראש עיריית ראש העין לקנות את האשפה הפלסטינית בכספי הרש"פ, ובכך לדרבן את הטיפול הראוי על ידי הרשות. - הוועדה תקיים דיון נוסף בעוד חודש ובו ידווח סטטוס תוכנית החירום של הגנת הסביבה וסטטוס התוכנית לטווח קצר שמגבש השר סמוטריץ'. - בדיון המעקב הווועדה תדרוש מידע על גיבוש התוכנית לטווח בינוני ולטווח ארוך על בסיס החלטת ממשלה 592. - הוועדה מצפה מנציגי הממשלה לזמן מומחים מהאקדמיה, מהרשויות המקומיות ומאיגודי ערים. - הוועדה סבורה כי נושא הטיפול בפסולת ובעבריינות היא עדות לצורך שלנו להגיע לנורמליזציה ביחסים מעבר לירדן. 195 התמודדות הרשויות המקומיות עם חזירי בר ותנים בתחום שיפוטן - דוח על הביקורת בשלטון המקומי 2025 הקדמה ביום ב' בטבת תשפ"ו, 22 בדצמבר 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא התמודדות הרשויות המקומיות עם חזירי בר ותנים בתחום שיפוטן - דוח על הביקורת בשלטון המקומי 2025. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, מרכז השלטון המקומי, עיריית ירושלים, עיריית תל אביב-יפו, מועצה מקומית קריית טבעון, עיריית חולון, עיריית נשר, עיריית חיפה, רשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות וביטחון המזון, משרד הבריאות, משטרת ישראל, החברה להגנת הטבע, עמותת תנו לחיות לחיות, מגמה ירוקה, חיים וסביבה ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה הביקורת נערכה ביולי עד דצמבר 2024 והדוח פורסם ביולי 2025. מהדוח אפשר ללמוד כי התפרצות חזירי בר ותנים למרחבים עירוניים וחקלאיים גורמת לנזקים ניכרים לאדם, לרכוש ולסביבה, ובהם פגיעות גוף ורכוש, נבירה בפחים ופיזור פסולת, נזקים לגידולים חקלאיים, לגינות ולתשתיות, פגיעה במערכות אקולוגיות, זיהום נחלים מעבר לסטנדרטים ראויים, פגיעה בתחושת הביטחון וברווחת התושבים, וסיכון לחיות בר מקומיות ולמינים המצויים בסכנת הכחדה. למרות היקף התופעה בישראל ובעולם, אין כיום שיטה מוסכמת ויעילה אחת להתמודדות עימה. הביקורת בחנה את חלוקת האחריות והסמכויות בין המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים והרשויות המקומיות, את מדיניות רשות הטבע והגנים לטיפול במינים מתפרצים, את היקף התופעה ברשויות שנבדקו באמצעות ניתוח פניות תושבים למוקדים העירוניים, וכן את מדיניות הרשויות המקומיות, לרבות מחקרים, פעולות מניעה, כגון סניטציה וגידור, ופעולות דילול. נתוני הביקורת מצביעים על היקף נרחב של התופעה: בשנים 2019–2024 נרשמו בין 385 ל-24,620 פניות תושבים למוקדים העירוניים בנושא חזירי בר ברשויות שנבדקו. בארצות הברית הוערכו נזקי חזירי הבר לגידולים חקלאיים ולסביבה בכ-1.5 מיליארד דולר. עיריית חיפה שילמה כ-1.3 מיליון שקלים בגין דרישות ותביעות משפטיות על נזקי רכוש וגוף שנגרמו מחזירי בר מינואר 2017 עד מאי 2024. בתקופה שבין ינואר 2020 לנובמבר 2024 דוללו בין 134 ל-865 חזירי בר על ידי ציידים ופקחי רשות הטבע והגנים ברשויות שנבדקו. מהדוח אפשר ללמוד כי בישראל אין אסדרה חוקית ייעודית לטיפול במינים מתפרצים בתחומי הרשויות המקומיות. בהיעדר אסדרה, היקף הטיפול ואופיו נקבעים בפועל בהתאם לשיתוף הפעולה בין הרשות המקומית לרשות הטבע והגנים, ולמדיניות הנהגת הרשות. בפעולות המניעה והטיפול נמצאו ליקויים: עיריית נשר והמועצה המקומית קריית טבעון לא חתמו על הסכם לקבלת שירותי פיקוח מרשות הטבע והגנים, ונמצאו בהן ליקויים בתחום הגידור, ובעיריות חיפה וירושלים נמצאו ליקויים בתחום הסניטציה וההסברה. כל הרשויות שנבדקו נקטו פעולות לדילול חזירי בר, אך בשיטות שונות. עיריית חיפה דיללה חזירי בר בכמה שיטות, ובשנת 2024 החלה בדילול באמצעות ציִד בירי בשכונות העיר. עיריית ירושלים 196 ערכה דילול באמצעות פקח נזקי חקלאות, בעיקר מחוץ לשכונות העיר. עיריית נשר דיללה חזירי בר בציִד בירי בפאתי השכונות, והמועצה המקומית קריית טבעון דיללה באמצעות לכידה והמתה. מבקר המדינה המליץ כי המשרד להגנת הסביבה יסדיר את הטיפול במינים מתפרצים, יגדיר בבירור את תחומי האחריות והסמכויות של כלל הגורמים המעורבים, ויבחן את חלוקת הנטל התקציבי. עוד הומלץ כי הרשויות המקומיות יאמצו טיפול משולב ומתמשך, הכולל פעולות סניטציה, גידור בהתאם לניטור הגעת חזירי הבר, ודילול רחב ולא ממוקד. סיכומי הוועדה - נציגי המשרד להגנת הסביבה ציינו כי המשרד אינו הגורם הממונה על הטיפול במינים מתפרצים, והסמכויות נתונות לרשות הטבע והגנים בהתאם לחוק. המשרד אינו מעניק רישיונות והיתרים, אך יסייע לרט"ג בבחינת אמצעים נוספים להתמודדות עם התופעה ויפעל לקידומם בשיתוף הרשויות המקומיות. טיפול באמצעות ציִד הוא מענה חלקי בלבד ועליו להתבצע לצד פעולות נוספות, כולל סניטציה. סמכויות חוק חיות הבר הועברו לשרת הגנת הסביבה, ללא מחלוקת משפטית, ועוד בשנות השמונים של המאה הקודמת הןהוענקו לרט"ג כתאגיד סטטוטורי. עוד ציינו נציגי המשרד להגנת הסביבה כי תוקנו תקנות הציד, וכי בכוונת השרה לקדם שימוש בכדורי עופרת. - נציג רשות הטבע טען כי לחץ על הריגת חזירי בר עלול להוביל לריבוי נוסף שלהם. ביישובים גדולים תושבים מאכילים בעלי חיים ישירות או בעקיפין, למשל דרך האכלת חתולים.רט"ג אחראי להנפקת היתרים לציידים, הכוללים דיווח על תחילת הציד, שלל הציד וסיומו. ההיתר שניתן הוא פרטני, והפקח האזורי הוא הקובע את גבולותיו ואת תקופת הציִד. פקח אזורי אחראי על מספר יישובים ואינו יכול לפקח באופן אישי על כל יישוב. - נציג משטרת ישראל ציין כי המשטרה אינה מעניקה אישור לציִד, אלא דורשת תיאום ויכולה לאסור על הציִד מחשש לפגיעה בשלום הציבור. החל מישיבה שנערכה בינואר 2025, צייד נדרש ליצור קשר עם תחנת המשטרה המקומית ולעדכן על כוונתו לצאת לציִד. המשטרה אינה אחראית לתיעוד שוטף של אירועים, אלא מטפלת באירועים חריגים בלבד, בעקבות פנייה למוקד 100. - יו"ר איגוד הרופאים במרכז השלטון המקומי ציין כי המצב כיום חמור יותר מאשר הנתונים משנת 2020. ערים כמו בת ים, חולון, ראשון לציון, תל אביב והשפלה מלאות בחיות בר. עד כה נרשמו 100 מקרים של כלבת, ויש פניות רבות של תושבים למוקדים העירוניים עקב נוכחות תנים ושמיעת קולות בעלי חיים, שלרוב אין להן מענה. המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים נחשבים אחראים ישירים למתן מענה, וכדאי למנות מתכלל מרכזי מטעם השלטון המרכזי לטיפול באירוע ברמה כלל-ארצית. - מנהל השירות הווטרינרי בירושלים ציין כי אין רגולטור מרכזי לטיפול בחיות בר, אך לעיריית ירושלים יש שיתוף פעולה מלא עם רט"ג. מאז 2023 פקח טבע עירוני עובר בשכונות, מתכלל את האירועים ומשמש הגורם המקצועי גם בתחום תוכניות העבודה בנושאה זה. מניעה באמצעות גידור פחות רלוונטית לירושלים, מכיוון שכניסת חזירים לעיר היא ספורדית ולא מתקיימת בעקבות האכלה. ברוב השכונות מתבצעת פינוי אשפה יומי, התורם לסניטציה. 197 - מנהל השירות הווטרינרי בקריית טבעון ציין כי אסור להפריד בין הסמכות להורות ולהחליט, הנתונה למשרד להגנת הסביבה ורט"ג, לבין האחריות לבצע, הנתונה לרשויות המקומיות. יש להגדיר את אחריות הרשויות המקומיות בחוק ולתקצב אותן על פעולותיהן. נוסף על כך, יש לתת פתרונות לקשיים המתעוררים אצל תושבים, כגון הלומי קרב שפעולות ירי עשויות ליצור אצלם תגובה פוסט-טראומטית ופונים לרשות המקומית שאינה מעודכנת מראש, ולבצע שינוי בהתאם. - וטרינרית בעיריית תל אביב ציינה כי העירייה אינה מבצעת סירוס מלא בבעלי החיים, אלא קשירת צינורית הזרע בזכרים והוצאת הרחם בנקבות. לאחר לכידת תנים הם מחוסנים נגד כלבת. כלל הפעולות מבוצעות בשיתוף פעולה עם רט"ג, ואין אפשרות שיתבצעו על ידי העירייה בלבד. מספר התנים בתל אביב אינו ידוע. העירייה נוקטת אכיפה מוגברת כלפי מאכילי חתולים ותנים ומטמינה פחים. - מנכ"ל עיריית נשר ציין כי בעיר יש חזירי בר, תנים ושפני סלע, ואין גורם מתכלל לטיפול בהם. כל פחי האשפה הוטמנו ויש שיתוף פעולה עם המשטרה. מומלץ שמשרד ממשלתי יקח אחריות מלאה, יסדיר נהלים ויספק מקור תקציבי. אין פרופיל מוסכם לטיפול בגידור. - יועמ"ש החברה להגנת הטבע ציין כי החברה תומכת בעמדת רט"ג שדילול אינו פתרון קסם. מה שחסר הוא ניטור ובניית מאגר נתונים להתאמת פתרונות למקום הספציפי – דרך שמתאימה לטבעוןלא בהכרח מתאימה לחיפה. סניטציה אינה מסתכמת רק בתדירות פינוי הפחים, וכדי למנוע תמרוץ חזירי בר להיכנס לשטחים פתוחים, ונדרש פתרון הוליסטי. - נציג עמותת מגמה ירוקה ציין כי עדיין מתנהלת פרקטיקה ישנה של ציִד כתחביב או פעילות ספורט, וכ-60%מהרג חיות הבר מוגדר כציִדספורטיבי. ציִד גורם לסבל לבעלי החיים ואינו ראוי להתקיים במדינה מתוקנת; חיות הבר אינן אויב ואין להפוך אותן למטרות. הפתרון צריך להתבסס על מניעה – עיקור וסירוס, גידור, סניטציה ועוד – ולא על הרג. יש לקדם חקיקה שתוציא את הנשק מידי ציידים פרטיים, ותעביר את האחריות לרט"ג כמוצא אחרון. - מנהל המחלקה הווטרינרית בחולון ציין כי בשנים האחרונות יש כמות תנים גדולה בעיר, והעירייה מתקשה להתמודד עימם. במוקד העירייה מתקבלות פניות רבות מתושבים החששים מחיות הבר. רט"ג הציע פתרון של פקח נזקי חקלאות בעלות של 400,000 ש"ח לשנה. ניסו דילול צמחיה, אך דילול חיות בר במרכזי ערים אינו פתרון ואף לא יאושר על ידי המשטרה. - נציגת עמותת חיים וסביבה ציינה כי ציִד ספורטיבי נפוץ בעולם ובישראל עלה בשנים האחרונות. נדרשת חקיקה להוציא את התחום מהחוק, ונרדרשת אכיפה מצד רט"ג לצמצום ההיתרים. כל אזור גוש דן מתמודד עם חיות בר, ולכן המענה שיינתן הוא קריטי, במיוחד בערים שבהן התופעה מתחילה, באמצעות ניטור, סניטציה ועוד. ירי בתנים צריך להיות פתרון קצה בלבד. יש למצוא דרך לתקצב את הטיפול המתאים בנושא. - מנכ"לית עמותת תנו לחיות לחיות ציינה כי הרג החיות אינו פותר את הבעיה. היוזמות של הרשויות טובות, אך יש לתכלל אותן וליצור מנגנון אחיד עם פתרונות הומניים בעבור כלל הרשויות. 198 החלטותיה של הוועדה והצעותיה - הוועדה סבורה שאין פתרונות קלים לנושא, וכי יש רצון טוב לשת"פ ואין התנערות מהאחריות. - הוועדה אינה מקבלת את התנערות המשרד להגנת הסביבה מהנושא. המשרד צריך ליזום את ההסדרה, בתיאום עם רשות הטבע והגנים, הרשויות המקומיות ומשרדים נוספים. - הוועדה תבקש מהשרה להגנת הסביבה למסור את עמדתה בנושא, והשרה תמסור אותה בתוך חודש ימים. - הוועדה דורשת מרשות הטבע והגנים, מהמשרד להגנת הסביבה וממרכז השלטון המקומי לעסוק בקונספט ולמנות מתכללים רשותיים, שיהיו אמונים על קביעת סל הפעולות ועל תקצובן מול הרשות המקומית. מן הראוי שלכל רשות תתכנן תוכנית, ותתקצב אותה, אשר בה הדילול יהיה רכיב אחד מבין כמה ולאו דווקא הרכיב העיקרי. - הוועדה מצפה שמהלך התיאום יניב תיקוני חקיקה וקביעת נהלים מתאימים שיחברו בין האחריות לסמכות בשת"פ בין הרשויות השותפות. - הוועדה מצפה מהמשטרה ומרשות הטבע והגנים לתאם את נוהל אישור הציד בכל המחוזות. - הוועדה מבקשת מהשרה להגנת הסביבה להשלים את הטיפול בחקיקה שמסדירה את סוג הכדורים שבשימושם של ציידים. - הוועדה תידרש שוב לכל הנושאים שהועלו בישיבה זו בתוך שלושה חודשים. 199 זיהום אוויר חוצה גבולות שמקורו בשריפת פסולת באזור יהודה ושומרון, דוח מיוחד 2024 - ישיבת מעקב הקדמה ביום ט"ז בטבת תשפ"ו, 5 בינואר 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא זיהום אוויר חוצה גבולות שמקורו בשריפת פסולת באזור יהודה ושומרון - דוח מיוחד 2024. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, המשרד להגנת הסביבה, משרד הביטחון, צה"ל, מנהלת ההתיישבות במשרד הביטחון, המשרד לביטחון לאומי, כבאות והצלה לישראל, משטרת ישראל, משרד הבריאות, משרד האוצר, משרד המשפטים, משרד ראש הממשלה, מרכז השלטון המקומי, עיריית טייבה, עיריית קריית שמונה, מועצה מקומית שוהם, מועצה מקומית עמנואל, מועצה מקומית אפרת, מועצה אזורית מטה בנימין, מועצה אזורית מנשה, מועצה אזורית עמק חפר, מועצה אזורית חבל מודיעין, עיריית מודיעין-מכבים-רעות, מועצה אזורית מטה יהודה, מועצה אזורית מגילות ים המלח, איגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון, איגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון, איגוד ערים לאיכות הסביבה יהודה, ארגון אזרחים למען אוויר נקי, עמותת קרן ירושלים ירוקה, עמותת ירוק עכשיו, תנועת רגבים ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה אנחנו מתכנסים היום לדיון ליווי ודיון מעקב אחר דוח הביקורת שפרסמנו בשנת 2024 בנושא שריפות פסולת וזיהום אוויר חוצה גבולות. מדובר בתופעה שנמשכת כ-20 שנה. זו סוגיה שנמצאת על שולחן הוועדה כמעט שנתיים. בהזדמנות זו אנו מבקשים להודות ליו״ר הוועדה על ההתמדה והעקשנות בקידום הנושא. אנו נוכחים בדיונים, עוקבים אחר הדיונים המקבילים בוועדת הפנים והסביבה, והשתתפנו בשני הכנסים שהתקיימו בראש העין – האחרון בהם התקיים בשבוע החולף. אנו מזהים עלייה בעיסוק בנושא, במודעות הציבורית ובמודעות של כלל הגורמים הרלוונטיים, ואף שומעים על קונצנזוס רחב בוועדות, שמצביע על כך שאכן יש בעיה ושנדרשת פעולה. בדיונים האחרונים, ובדיון זה, יו״ר הוועדה הביע ציפייה לפרואקטיביות, הצביע על הצורך בתוכנית פעולה, באמצעות גיבוש מודל עבודה משולב בין כלל הגורמים ובאמצעות יצירת תשתית נורמטיבית שתעניק כלים וסמכויות לפעולה. בהתאם להחלטת ממשלה 592, המשרד להגנת הסביבה והמינהל האזרחי הוסמכו להיות הגורמים האחראיים והמתכללים של הנושא, ואנו מבקשים מהם עדכונים. בטווח המיידי והקצר אנו מבקשים עדכונים בארבעה תחומים: תקציב, נורמות, התרעה שתינתן לציבור וכיבוי אש. בעניין התקציב, אנו מצטרפים לפנייה למשרד להגנת הסביבה ולמשרד האוצר ומבקשים עדכון בדבר סטטוס בחינת התקציב לטיפול בנושא, בסך 134 מיליון ש"ח ואישורו. בעניין הנורמות והאכיפה, אנו מבקשים עדכון מהמשרד להגנת הסביבה והמינהל האזרחי על הסטטוס העדכני של תשעת דברי החקיקה וצווי האלוף שנקבע על ידי השרה שהם נדרשים לצורך חיזוק ההרתעה והטלת הקנסות, לרבות התייחסות לפסולת ביתית. נוסף על כך, אנו מעוניינים בעדכון בנושא כלי אכיפה לפסולת אלקטרונית באיו"ש. בעניין ההתרעה לציבור, אנו מבקשים ממשרד הבריאות ומהמשרד להגנת הסביבה עדכון על הפעולות שנעשו לשם שיתוף פעולה בקידום ניטור והתרעה לציבור, נוכח הפערים שעלו בדיונים. 200 בעניין כיבוי האש, אנו מבקשים עדכון משירותי כאבות והצלה ומהמינהל האזרחי על השינויים שחלו מאז הדיון הקודם בטיפול בדיווחי שריפות, ובכלל זה בהתייחס לדיווחים המתקבלים במוקד 102, שהפך למוקד מרכזי לדיווחי שריפות פסולת. בעניין הסוגיות לטווח הארוך אנו מבקשים התייחסות לשלושה נושאים מרכזיים: גוף מתכלל, תוכנית פעולה ו״פינוי כיסוי". בדוח הביקורת שלנו הודגשה החשיבות של ניסוח מדיניות ברורה ומינוי גורם ממשלתי מתכלל. היעדרו של גורם כזה פגע במשך שנים ביכולת להתמודד עם מפגעי שריפות פסולת חוצי גבולות. אנו מבקשים עדכון מהמשרד להגנת הסביבה ומהמינהל האזרחי – שהוסמכו כגורם רשמי ומתכלל בהחלטת 592 – אם התקיים שולחן עגול (או צפוי להתקיים); האם גובש מודל עבודה משותף כפי שהתבקש. אנו מבקשים להביע את דאגתנו, נוכח ניסיון העבר, משנת 2018, אז ניסיון לקדם החלטת ממשלה בנושא נכשל בשל מחלוקות בין המשרד להגנת הסביבה למשרד הביטחון. אנו מדגישים כי חיי אדם נמצאים בלב העניין, והסכנה להם אינה מאפשרת חזרה למצב שבו מחלוקות אינן נפתרות והמפגע נמשך. בנושא תוכנית הפעולה, אנו מבקשים עדכון באשר לטיוטת התוכנית של הצוות הבין-משרדי; התוכנית שמקדם השר הנוסף במשרד הביטחון, והיוזמה לאימוץ מסקנות ועדת גרמן. אנו מבקשים להבין מהמינהל האזרחי ומהמשרד להגנת הסביבה היכן הדברים עומדים; כיצד התוכניות משתלבות זו בזו; מתי צפויה עבודת הצוות הבין-משרדי להיות מוגשת לממשלה; מדוע טרם גובשה החלטת ממשלה, ואילו נושאים יהיו כלולים בה. לבסוף, בנושא ״פינוי ולא כיסוי״, התרשמנו מהעבודה של המינהל האזרחי שהוצגה בוועדת הפנים והסביבה, ואנו מבקשים כי מידע זה יוצג גם בפני ועדה זו. אנו מבקשים עדכון מהמינהל האזרחי באשר לפעולות המתבצעות בקידר ובנעלין, ומה נדרש כדי להרחיב את יישום המודל לאתרים נוספים. סיכומי הוועדה - הסמנכ"ל לשלטון מקומי במשרד להגנת הסביבה מסר כי המשרד להגנת הסביבה הוא הגורם המקצועי האחראי על תחום הטיפול בפסולת, הן ברמה של הנחיה מקצועית והן כבעל הידע בתחום. הזרוע המבצעית בשטחי יהודה ושומרון היא קמ״ט הגנת הסביבה, אשר מחזיק בסמכויות פעולה בשטח וביכולות הביטחוניות הנדרשות. התוכנית המקצועית גובשה בהתאם לבקשת הוועדה בישיבה הקודמת ומיושמת בפועל באמצעות קמ״ט הגנת הסביבה, בליווי מקצועי של אנשי המשרד. התוכנית כוללת מענה מקצועי מלא, לצד מפת תקציב ליישומה. התקציב הייעודי טרם הועבר - משרד הביטחון אמור לממן אותו, ובינתיים החלו פעולות באמצעות תקציבי המשרד הקיימים. - קמ״ט איכות הסביבה במתפ״ש במשרד הביטחון מסר כי באמצע דצמבר התכנסה קרן הניקיון והוקצו תקציבים נוספים להמשך פעילות, הכוללים המשך פעילות של יחידת דוד, יועץ לאתרי פסולת אלקטרונית, תובע וסייר המסייעים ליחידת דוד. התקציבים שאושרו צפויים לעבור למינהל האזרחי בתחילת 2026 ומיועדים לסיוע בפרויקטים סביבתיים, לרבות כלים כבדים ופרויקטור. נכון להיום התהליך מצוי בשלבי סיום מכרזים. בפגישה שנערכה לאחרונה במשרד הביטחון בנוכחות שר הביטחון התקבלה הנחיה לקדם תוכנית חירום מיידית וליישמה. התוכנית כוללת פינוי פסולת פלסטינית, שיקום אתרי פסולת, 201 שימוש בתקציבים לעבודות הנדסיות לטיפול בבעירות פנימיות והעסקת יועצים נוספים ליישום. לעניין לוחות הזמנים לסגירה התקציבית, הובהר כי בשלב זה יש לפעול על בסיס מכרזים קיימים ולסיים את העבודות בהקדם. שלב החירום מתבצע בשטח ללא מגבלת תקציב. - היועץ לראש מינהלת ההתיישבות במשרד הביטחון מסר כי התוכנית המיידית ממומנת משני מקורות עיקריים: קרן הניקיון של המשרד להגנת הסביבה, הכוללת כספים שכבר קיימים ברשות המשרד, והנחיית שר האוצר לאיתור מקורות תקציביים נוספים, לרבות קיזוזים מהרשות הפלסטינית. התקציבים הקיימים והקיזוזים, בהיקף של כ-200 מיליון שקל, מאפשרים ביצוע ללא מגבלות תקציביות. לאחר אישור האוצר לביצוע הקיזוזים, המינהל האזרחי נערך לפינוי הפסולת ונבחנים מסלולים שונים, ובהם שימוש בקבלנים דרך מכרזים קיימים או יציאה למכרז חדש, תוך שמירה על הליך חוקי ויעיל. התוכנית המיידית מוגדרת כמהלך מתמשך לטווח קצר הכולל פינוי פסולת בכפרים בעייתיים והפעלת גורמי מקצוע. בשבועות האחרונים חל שינוי בשיתוף הפעולה בין הגורמים, עם מעורבות מוגברת של כיבוי והצלה, תיאום צבאי, השתתפות המינהל האזרחי והובלה מקצועית של קמ״ט איכות הסביבה בשימוש בכלים הנדסיים. כלל הגורמים מתייחסים למהלך כאירוע לאומי, בתיאום בין צה״ל, משטרה, כב״ה והמנהל האזרחי. באשר לתוכנית592לטווח הארוך, מדובר בהקמת יחידה מתכללת, חיזוק סא"פים ותוספת תקנים למחלקות קיימות. משרד הביטחון הנחה לקדם את התוכנית, אך היא עדיין ממתינה להשלמות מקצועיות ולתקצוב מול אג״ת. משרד האוצר הביע נכונות לסייע בהכנסת התוכנית למסגרת התקציב. העבודה מול המינהל האזרחי נמשכת לבניית מודל יישום רחב, ללא התייחסות ללוחות זמנים, תוך ביצוע המהלך בקצב המהיר האפשרי. - ממ״ז יו״ש, כבאות והצלה לישראל מסר כי חלה עלייה במודעות ובמעורבות בנושא השריפות. כיום, כל דיווח על שריפה ביו״ש מתקבל ישירות במוקד ומטופל מיידית, ובמקרים מסוימים מועבר לחטיבה המרחבית באזורים שאין אליהם גישה מבצעית, כגון שטחBבנעלין.עוד צוין שיפור בתקשורת וביכולת הטיפול המבצעית, לצד המלצה לפתיחת נתיב חלופי וגידור ציר מסוים - תוכנית הנמצאת בהתקדמות. כבאות והצלה משולבים בתוכניות של המשרד להתיישבות. - נציג משטרת ישראל מסר כי מפקד מחוז ש״י הנחה להתמקד בעבירות השלכת פסולת ושריפה, תוך מיקוד בחברות ולא רק במקרים פרטניים. צוין קשר לעבירות נוספות כגון הלבנת הון ועבירות סביבתיות. הוקמה מפקדה בראשות קצין אח״מ מחוז ש״י לפיקוח אכיפה, איסוף ראיות ובחינה לאחור של תיקים לצורך הגשת כתבי אישום במקרים מתאימים. יש נתונים על תיקים שנגנזו וכתבי אישום שהוגשו בשנתיים וחצי האחרונות. לדבריו, מדובר בנושא לאומי ונדרשת חקיקה מרתיעה יותר, בעיקר בכל הקשור למעברים ולניסיונות השלכה, מאחר שהחוק הקיים מאפשר אכיפה במעברים בלבד. - נציג המינהל האזרחי מסר כי בישיבת השרים שנערכה ב-18 בדצמבר הוחלט על הקמת גוף מתכלל לכלל הגופים, שיפעל תחת המנהל האזרחי. בהתאם לכך הוקם צוות ייעודי הכולל את כלל הגורמים הפועלים בשטח, בהם המשטרה, כב״ה, קמ״ט איכות הסביבה, היחידה לפיקוח וגורמים רלוונטיים נוספים.צוין כי הצוות פועל במסגרת החלטת ועדה בהשתתפות שר הביטחון ושר נוסף ממשרד הביטחון. עבודת הצוות כוללת חיתוכי מצב יומיים לניהול 202 תהליכים קצרי טווח וחיתוכי מצב ארוכי טווח לניהול תהליכים אסטרטגיים. בכל הקשור לפעילות בנעלין, נמסר כי מתקיים מעקב וניהול שוטף של הפעולות, ובשבועיים–שלושה האחרונים בוצעה פעילות נרחבת בשמונה אתרי פסולת. המינהל האזרחי משמש כגורם הטקטי האחראי לביצוע הפעולות בשטח. - נציג משרד האוצר מסר כי טרם הושגו הסכמות עם המשרד להגנת הסביבה באשר לתקצוב הפעולות והגדרת היעדים התקציביים, ולכן אין עדיין סיכום מחייב וכל תעדוף פנימי נעשה על חשבון תחומים אחרים. קיימת הבנה עקרונית לתעדוף טיפול בשריפות ובפסולת בלתי חוקית ביו״ש, אך טרם הושגה הסכמה מלאה ליישום, ורק לאחר הסכמה, בחודשים הקרובים אפשר יהיה להתחיל בפעולות. מקור תקציבי מרכזי הוא קרן ניקיון יו״ש, ובדיון בדצמבר אושר שימוש בקיזוזים בגין פעולות שבוצעו בעבר, לצורך חיזוק הבסיס התקציבי מול המנהל האזרחי. עם זאת, הקרן אינה מספיקה לפעילות שוטפת, והיישום טרם הושלם. נוסף על כך, צוין כי הבעיה אינה תקציבית בלבד, אלא כוללת מחסור בכוח אדם ופערים תשתיתיים ואכיפתיים, בעיקר בתחום ההטמנה והטיפול בפסולת, מה שמוביל להסטת הבעיה בין מוקדים שונים. - עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה, מסרה כי עם חשיפת תופעת ה״טרור הסביבתי״ הוחלט על לקיחת אחריות והקמת צוות בין־משרדי לתכלול הנושא, אך בשל חלוקת הסמכויות ביו״ש האחריות המרכזית לביצוע מצויה בידי המינהל האזרחי ומשרד הביטחון, ולא בידי המשרד להגנת הסביבה. ביהודה ושומרון לא חלים חוקי הסביבה הרגילים (כגון חוק שמירת הניקיון וחוק אוויר נקי), ולכן האכיפה והטיפול נעשים במסגרת מבצעית וביטחונית ולא בכלים אזרחיים רגילים. למרות זאת, הוקם צוות בין-משרדי עם המינהל האזרחי ומשרד הביטחון, גובש מסמך ובו תוכנית לפעולה שאף הוצגה לגורמים שונים. לצורך תקופת הביניים הוקמה ״יחידת דוד״ כיחידת מעבר, לצד תיאום ובקרה יומ-יומיים והשקעה של כ-40 מיליון ש״ח בפרויקטים, למרות שמדובר בתחומים שאינם בליבת סמכויות המשרד. השרה הדגישה כי יישום מלא של התוכנית מחייב שיתוף פעולה בין- משרדי ואישור תקציב לשנת 2026, כאשר האחריות לביצוע מלא ולתקצוב מוטלת גם על משרד הביטחון ומשרד האוצר. בנושא זליגת פסולת מיו״ש לישראל, הוצגו שני מהלכים מרכזיים: אחד הוא חיזוק ותקצוב יחידת המעברים (יחידת דוד), כולל הרחבת פעילותה לנוכח ריבוי מעברי פסולת חוקיים ובלתי חוקיים והיקפי פעילות ניכרים של פינוי והברחות פסולת. המהלך הנוסף הוא קידום חוק פסולת בניין, שנועד לבצע שינוי עומק בשוק באמצעות אכיפה, ניטור וטכנולוגיות, ולפגוע בשוק הפיראטי. נוסף על כך, צוין כי המשרד תקצב והקים אתרי הטמנה מוסדרים, וכי מקודמת טיוטת החלטה להקמת מתקני קצה נוספים, כולל מתקני השבה, כחלק מהסדרת שוק הפסולת והפחתת התלות בהשלכה בלתי חוקית. - נציג משרד האוצר מסר כי טיוטת החלטת הממשלה והצוות הבין-משרדי נמצאת בבחינה, וכי מדובר במהלך ותיק שבו התקיימו דיונים גם מול נציגי האוצר. צוין כי יישום חלק ניכר מהצעדים מחייב החלת הדין הישראלי ביו״ש או ביצוע התאמות משפטיות מהותיות, וכן כי סמכויות הפיקוח והאכיפה אינן קיימות כיום במלואן. לדבריו, תקצוב התוכנית תלוי במכלול תנאים, ובהם יכולת קידום תשתיות בהתאם לדיני הסביבה והסדרת מקורות 203 תקציביים, אשר טרם הושלמו. הטיוטה רחבה ודורשת טיפול מערכתי, ולצורך השלמתה נדרש תקציב שמקורותיו עדיין לא הוסדרו. עוד צוין כי התקיימו דיונים סביב תקציב המדינה, אך אין לכך ביטוי תקציבי בפועל: בשנת 2025 הנושא לא הוגדר כדרישה תקציבית, וב-2026כן נכלל. עם זאת, מדובר בתהליך בין־משרדי, ולדעתו עדיין אפשר להגיע להסכמות ולהסדרת התקציב בין כלל המשרדים. - נציג המועצה מקומית שוהם, מחזיק תיק הבריאות במועצה, מסר כי ניידת ניטור פועלת באופן קבוע ומשרד הבריאות מפרסם הנחיות בנושא. צוין כי לאחר ביקור בשטח השרה להגנת הסביבה הביעה רצון לסייע, אך אין כיום בידי המשרד יכולת פעולה אפקטיבית ביו״ש, ולדבריו הדבר בא לידי ביטוי בחוסר לקיחת אחריות בפועל. לדבריו, הגורם היחיד שיכול לשנות את המצב הוא צה״ל, והסוגיה אינה תקציבית אלא מבצעית, כך שגם הקצאת משאבים לא תפתור את הבעיה ללא יישום בשטח. עוד הוזכר כי שר הביטחון הגדיר את המצב "אסון" ו״טרור סביבתי״. דבר נוסף שהוזכר הוא כי יו״ש אינה מטופלת כראוי, כי יש מצוקת כוח אדם חמורה במשרד להגנת הסביבה (כ־15 מפקחים בלבד), וכי ללא מעורבות צה״ל המצב לא ישתנה. כדי למצוא פתרון הכרחי לטיפול בבעיה הועלתה דרישה להכניס את הנושא למסגרת הפקודות המחייבות של מערכת הביטחון. - ראש מועצה שוהם מסרה כי בעת מדידת ערכי בנזן גבוהים נדרשות הנחיות ברורות ומהלכי פעולה בשטח. לדבריה, לא ייתכן שראש רשות יידרש לממן ניידת ניטור מכספי המועצה ללא מטרה מוגדרת או הנחיות מסודרות. במקרה של מצב חירום יש לבחון את מעורבות פיקוד העורף, וכי לא ברור מי הגורם המוסמך לקבוע היקף התראה כאשר מדובר בזיהום אוויר שאינו מוגבל לגבולות מוניציפליים. גם כאשר מוצבת ניידת ניטור, נדרש תכלול, הנחיות ברורות ואחריות מוגדרת להפעלת המידע, שכן ניטור לבדו ללא מערכת הפעלה מסודרת אינו נותן מענה לבעיה. - מנכ״ל המשרד להגנת הסביבה מסר כי מתקיים שיתוף פעולה עם משרד הבריאות בנושא, וכי צפויה להתקיים ישיבה משותפת בקרוב לצורך תכלול הנחיות לאזרחים. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מבקשת מאגף התקציבים במשרד האוצר להעביר, כפי שהתחייב בדיון, בתוך עשרה ימים התייחסות כתובה של המשרד לתוכנית הבין-משרדית, בדגש על הסעיפים התקציביים של כלל התוכנית. - הוועדה מבקשת ממשרד הביטחון ומהמינהל האזרחי להעביר בתוך עשרה ימים חוות דעת מסודרת שתבהיר את המצב הקיים, את ההתייחסות למשבר, את יישום החלטת הממשלה ואת התוקף התקציבי של התוכנית שמתגבשת במשרד הביטחון. - הוועדה תקיים ישיבת מעקב בעוד חודש, ובינתיים היא מבקשת מהשרה להגנת הסביבה להפעיל את סמכותה המיניסטריאלית, יחד עם השר במשרד הביטחון, כדי להגיע להסכמות ולסגור את הנושא. 204 החינוך החרדי והפיקוח עליו, דוח שנתי 70ב - ישיבת מעקב הקדמה ביום י"ז בטבת תשפ"ו, 6 בינואר 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא החינוך החרדי והפיקוח עליו, דוח שנתי 70ב - ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד החינוך, רשות התאגידים, משרד האוצר, משרד המשפטים, הנהגת ההורים הארצית, המועצה לחינוך ממלכתי - עברי, המכון הישראלי לדמוקרטיה, המרכז הרפורמי לדת ומדינה, קרן ברל כצנלסון ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה - יונתן רזניק, סגן בכיר לחשכ״ל משרד האוצר, מסר כי ב-31 בדצמבר הופסקה לחלוטין פעילות רשתות החינוך החרדיות במערכות הכספיות של הממשלה, והחל מ-1 בינואר (ובפועל מ-4 בינואר) הן פועלות במערכת כספים עצמאית המנותקת ממערכות המדינה. צוין כי מדובר בציון דרך משמעותי, וכי לא חל שינוי בהיקף התקצוב עצמו, שנקבע בחוק יסודות התקציב. לדבריו, עד סוף דצמבר לרשתות הייתה גישה מלאה למערכות הכספיות של המדינה, באופן חריג שבו פעלו דה־פקטו כגופים תקציביים ממשלתיים, אך מצב זה הסתיים. כיום הן מקבלות תקצוב חודשי דרך משרד החינוך בלבד, בדומה לעמותות חיצוניות, בניגוד לבתי ספר ממלכתיים המתוקצבים ישירות.עוד נמסר כי הושלמה הוצאת החשבת מהרשתות והוקם מערך פיקוח ובקרה חדש, הכולל 11 תקנים שאושרו בתיאום עם נציבות שירות המדינה. התקציב למערך טרם אושר סופית, אך אין בכך כדי לפגוע בפעילות השוטפת. בנוגע להיבטים משפטיים ותקציביים, צוין כי קיימת מחלוקת פרשנות לגבי פעולות שבוצעו סביב 25 בדצמבר, וכי עמדת משרד האוצר תוצג בהליך המשפטי. הובהר כי הפעולות בוצעו בהתאם לאישור ועדת הכספים ולנהלים המקובלים. עוד הוסבר כי המעבר לתקצוב נורמטיבי והניתוק ממערכות המדינה מאפשרים ביצוע קיזוזים עתידיים באמצעות משרד החינוך, בהתאם להחלטות מקצועיות, באופן סדור ושקוף, תוך שמירה על תפקוד הרשתות. צוין כי המהלך מחייב חיזוק משמעותי של כוח האדם במשרד, במיוחד בתחומי פיקוח ובקרה, וכי אושרו 11 תקנים ייעודיים שמאוישים בהדרגה. האחריות המקצועית נותרת בידי משרד החינוך, והחיזוק נועד לשפר את יכולות הפיקוח והאכיפה במודל החדש. - הדר פוקס, רכזת חינוך באג״ת, הוסיפה כי במשך שנים פעל תקצוב רשתות החינוך החרדיות במנגנון חריג שקשה לבקרה ואכיפה, ולכן הוחלט לעבור לתקצוב נורמטיבי בשיתוף החשב הכללי. כיום התקצוב נעשה ברמת מוסד ולא ברמת רשת, ומבוסס על שני רכיבים: היקף שעות ההוראה לפי מאפייני המוסד (כגון מספר תלמידים וסוגם), וערך שעת ההוראה בהתאם לפרופיל עובדי ההוראה. משרד החינוך מקבל את נתוני ההעסקה ומעביר את התקציב למעסיק האחראי לשכר בפועל. בנוגע לתקורה, נמסר כי מוסדות יכולים להסיט עד כ-6%מהתקציב לניהול ותקורה, הניתנים בנוסף לתקצוב הבסיסי ואינם פוגעים בזכאות לשעות לימוד. צוין כי במערכת הממלכתית עלויות הניהול כלולות בתקציב, בעוד שבמודל זה הן מופרדות. 205 - שי קלדרון, מנהל המחוז החרדי במשרד החינוך, מסר כי השנה האחרונה הייתה משמעותית וכללה שני צירים מרכזיים: חיזוק והאחדת מערך הפיקוח, לצד שקיפות ובקרה על לימודי הליבה. צוין כי גובש סטנדרט פיקוח חדש הכולל ביקורים מוגדרים, דיווח מובנה ומעקב שוטף אחר שיעורי לימודי הליבה בכל מוסד, לצד דיאלוג מתמשך עם מנהלי מוסדות לצורך תיקון ליקויים. לדבריו, בשנת 2025 בוצעו 173 פעולות בקרה, והנתונים מוצלבים בין מערכות הפיקוח והאכיפה ליצירת תמונה מדויקת לכל מוסד. נמסר כי ל-22 מוסדות נשלחו מכתבי התראה לקראת אפשרות של שלילת רישיון ביוני 2026, מתוכם 14 ברשת בני יוסף ו-8 בחינוך העצמאי, כאשר לא תתבצע שלילת רישיון במהלך שנת הלימודים. בנוגע למוסדות הפטור צוין כי הם נבדקו לראשונה, ונמצאו פערים בעיקר במקצועות מדעיים, אך רובם עומדים במינימום הנדרש של 55%, ובוצעו צעדים להשלמת פערים באמצעות יחידות הוראה ייעודיות. במקביל מתקיים תיאום בין אגפי המשרד לצורך בחינת קיזוזים, גם למוסדות שנמצאים בדיוק בטווח שבין 75%-100%. מדובר בכ-100 מוסדות בשתי הרשתות שמוגדרים במצב ביניים. עוד צוין כי נבחנים שינויים ארגוניים במבנה המחוז, אך אין החלטה בנושא. בתחום מניעת אפליה הודגש כי המשרד פועל באמצעות נהלים, פיקוח וקמפיינים להעלאת מודעות, ונרשמה עלייה בפניות הורים לוועדות ערר. בתחום ההכנה לשירות צבאי נמסר על הרחבת מסגרות החינוך התיכוני, חשיפת תלמידים למסלולי שירות שונים ושיתופי פעולה עם גורמי ביטחון, בעוד שבישיבות קטנות בחינוך החרדי לבנים אין כיום הכנה לצה״ל. - עו״ד לירן שפיגל, ממונה ייעוץ משפטי רגולציה וחקיקה במשרד החינוך, מסר כי קיימת החלטה חלוטה על ביטול רישיון למוסדות שאינם עומדים בתנאי הרישוי, וכי ניתן להשיג עליה באמצעות ועדת ערר, הליכים מול הפיקוח או פנייה לערכאות משפטיות. צוין כי נכון למועד זה ההחלטה התקבלה, ואין מידע על ערעורים שהוגשו בפועל. לדבריו, במקרה של אי־עמידה בתנאי החוק מופעלת תגובה מדרגתית הכוללת קיזוז כספים שניתנו ביתר, ולצידה אפשרות לנקיטת פעולות מנהליות חמורות כגון ביטול רישיון. הליכים פליליים ננקטים רק במקרים חמורים של הפרה משמעותית ומודעת, ולא בגין כל ליקוי. עוד צוין כי המשרד פועל במגוון כלים – כולל תלונות למשטרה, תביעות השבה, קיזוזים ואמצעים מנהליים נוספים– כאשר ההחלטה על חקירה והעמדה לדין אינה בסמכות המשרד. הודגש כי נדרש מענה אפקטיבי גם במקרים של התנהלות שיטתית, באמצעות שילוב של כלים משמעתיים ומנהליים. - נציגת המרכז הרפורמי לדת ומדינה מסרה כי בעקבות דיון בבג״ץ בעתירה בנושא לימודי הליבה ברשתות, הובהר כי יש לקיים תוכנית ליבה אחידה לכלל המוסדות ללא הבחנה בין חרדיים לרשמיים. צוין כי שיטת האשכולות אינה מיושמת ברשתות אלא רק במוסדות הפטור והמוכשר, וכי הדבר מעורר קושי משפטי ופיקוחי. עוד נטען כי בחלק מהמוסדות לא מתקיימים מבחני מיצ״ב, מהשמקשה על בקרה אפקטיבית.בנוסף הוצגה עמדת משרד המשפטים שלפיה מוסד שאינו עומד ב־100% לימודי ליבה אינו זכאי לתקצוב מלא מדורג, אלא יורד לרמות תקצוב מוגדרות, וכי נדרשת אחידות בין הפיקוח, האכיפה והתקצוב. 206 - נציגת משרד המשפטים מסרה כי העמדה שנדונה בעתירה כבר נקבעה בחוות דעת של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה מספטמבר 2024, ובהתאם לייעוץ המשפטי של משרד החינוך. צוין כי מוסדות נדרשים לעמוד ב־100% לימודי ליבה, ומי שאינו עומד בכך אינו יכול להמשיך לפעול במסגרת הרשת. עוד הודגש כי מודל תקצוב חלקי לפי היקף לימודי ליבה אינו תקף לעתיד, וכי ניתן היה לאפשר בעבר הוראת מעבר בלבד עד להגעה ליישום מלא.בנוסף נמסר כי מקודמים כיום אכיפה ופיקוח כחלק ממדיניות אחידה שנועדה להבטיח יישום מלא של לימודי הליבה בכל המוסדות. - נציג רשות התאגידים מסר כי בשנת 2025 נדחו הבקשות לאישור ניהול תקין של רשת החינוך העצמאי, ועמדת הרשות התקבלה על ידי בית המשפט. עוד צוין כי הוגשו בקשות חדשות לאישור ניהול תקין לשנת 2026 על ידי שתי הרשתות, והן מצויות עדיין בבחינה. נכון לעכשיו, לשתי הרשתות אין אישור ניהול תקין בתוקף. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מודה למשרד האוצר על העדכון בדבר מעבר מוסדות לתקצוב נורמטיבי, לרבות ניתוקם ממערכת המרכבה והצגת מערך הבקרה הנדרש. הוועדה רושמת לפניה את קיזוז הכספים שנגבו בעבר, לקראת הכניסה ליישום המלא של המהלך. עם השלמת המהלך, או לחלופין עם השלמת המעבר של 22 מוסדות למעמד פרטי, מתבקש המשרד לעדכן את הוועדה. - הוועדה מבקשת ממשרד החינוך לקבל את רשימת 22 המוסדות שהוזכרו בדיון, אשר לא עברו את הביקורת ואמורים להיות מורחקים ממשרד החינוך. נמסר לוועדה כי רישיונם צפוי להישלל, והוועדה תעקוב ותבדוק את יישום הדבר בפועל. - הוועדה מבקשת ממשרד החינוך לשנות את חוזר המנכ"ל הרלוונטי המאפשר לימודי ליבה מופחתים למוסדות החינוך החרדים, ומבקשת לקבלו לצורך בחינה, וזאת על מנת להבטיח שתוכניות הליבה תהיינה דומות ותואמות, תוך יצירת סטנדרטיזציה כפי שנדון בדיון. - הוועדה מדגישה כי אין לאפשר התעמרות או אפליה במסגרת הלימודים, לרבות פגיעה בלימודי העברית לטובת הרחבת לימודי האנגלית. - הוועדה מציינת כי יש היגיון בבקרת איכות של תהליכי הלמידה לא רק על בסיס מספר שעות ההוראה, אלא גם על איכות הלמידה בפועל. - הוועדה שבעת רצון מהמגמה שמוביל משרד המשפטים בכל הנוגע לדיכוטומיה של שיוך קבוצות בתי הספר, ובפרט לסוגיית אחוזי התקצוב – מאה אחוזים לעומת חמישים או שבעים וחמישה אחוזים. - הוועדה מבקשת מחשבות משרד האוצר, מאגף התקציבים של משרד החינוך ומאגף תקציבים של משרד המשפטים לבחון את סוגיית הקיזוז הרטרואקטיבי, ומבהירה כי נושא זה יידון בשנית. בנושאים של שכר, פנסיה והפרשות – הוועדה מבקשת לקבל מענה מפורט בכתב. - הוועדה מבקשת ממשרד האוצר לבחון את ההיגיון ואת החוקיות באשר לתשלומים התקורה – אותם 6% שמעל התקציב, במיוחד לאור המעבר לתקצוב נורמטיבי. 207 - הוועדה מברכת על המהלכים שמבצע משרד החינוך להגברת מודעות ההורים ולעידוד הגשת תלונות כנגד בעלי תפקידים שפעלו בניגוד לדין במקרים של התנהלות פוגענית או מפלה. הוועדה מצפה לבחינה של נקיטת אמצעים מנהליים, כפי שהוצגו בדיון. - משרד החינוך מתבקש לבחון את האפשרות ליישום רישום אזורי, כפי שנהוג במחוזות אחרים - משרד החינוך מתבקש לבחון מחדש את ההיגיון שבהתרת קיומם של מבחני כניסה לבתי ספר – גם נוכח ההסברים שנשמעו בדיון. - הוועדה קוראת למשרד החינוך לפעול לעידוד לשירות צבאי, לאומי או אזרחי – להנחות את המוסדות לאפשר קיום מפגשים והכנה של התלמידים לאפשרויות השירות השונות. הוועדה רואה בכך רכיב מהותי בלימודי הליבה, שמטרתו לאפשר לתלמידים השתלבות ראויה בחיים האזרחיים ולתרום לחברה כולה. 208 ליקויים בתהליכי מינוי של בעלי תפקידים בכירים, דוח 69ב - ישיבת מעקב הקדמה ביום י' בשבט תשפ"ו, 28 בינואר 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא ליקויים בתהליכי מינוי של בעלי תפקידים בכירים, דוח 69ב- ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, נציבות שירות המדינה, משרד המשפטים, המוסד לביטוח לאומי, משרד העבודה, מכון תכלית. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה דוח ביקורת פורסם במרץ2019ועסק בתהליכי מינוי במשרד העבודה ובמוסד לביטוח לאומי. חלק מהדברים שעלו בדוח משקפים את הנאמר ע"י יו"ר הוועדה מבחינת פערים וליקויים בתהליכי המינוי. סיכומי הוועדה - ניסים מזרחי, מנהל מינהל הסגל הבכיר בנציבות שירות המדינה, אמר כי ברירת המחדל למשרות בשירות המדינה היא מכרז לפי חוק המינויים, ופטור ממכרז ניתן רק באישור ועדת שירות ובדרך כלל באמצעות ועדת איתור תחרותית. הסביר כי ועדות איתור מורכבות מנציג נש״מ, מנכ״ל המשרד ונציג ציבור, קובעות תבחינים, מסננות מועמדים ומדרגות אותם, וממליצות על עד שלושה מועמדים מתוכם השר בוחר. ציין כי מתקיימים עשרות הליכי איתור למשרות בכירות וכי יש דגש על הליך פומבי ושוויון הזדמנויות. הוסיף כי בשירות המדינה כ-92 אלף עובדים, נאסר כיום מילוי מקום במשרות פנויות לחלוטין כדי למנוע פגיעה בשוויון, וכי מהלך זה צמצם כמעט לאפס את הבקשות. אמר כי קיימים קשיים באיוש משרות, במיוחד בתחומי הנדסה, בריאות ורפואה, ולכן יש שימוש בחוזים אישיים וחוזי מומחים, לצד ממוצע של כ-9.2 חודשים לאיוש קבע של משרה שמאוישת זמנית. ציין כי נמשכת עבודה לצמצום משרות במילוי מקום וכי יש חוסר איזון מסוים בדרג הביניים והבכירים, וכן התייחס להליך מינוי מנהל רמ״י בהתאם לחוק ולצורך בקידום ועדת איתור למשרה. - נציגת משרד המשפטים אמרה כי יש חשיבות רבה לצמצום תופעת מילוי המקום גם בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, וכי המשרד עומד על כך בפניות שמופנות אליו בנושא, וציינה כי אין כרגע כוונה לקדם חקיקה בנושא. - נציגת מכון תכלית אמרה בדיון כי השירות הציבורי צריך להיות ממלכתי, מקצועי וממוקד יישום מדיניות הדרג הנבחר, תוך צמצום קונפליקטים בין הדרג המקצועי לפוליטי. קונפליקט מתמשך פוגע ביכולת הביצוע ובתפקוד השוטף. כיום נרשמת שחיקה באמון הציבור במוסדות המדינה, כאשר הכנסת, הממשלה והשירות הציבורי בתחתית הסקרים לעומת אמון גבוה יותר במוסדות הביטחוניים. האתגר המרכזי הוא שמירה על שירות ציבורי מקצועי וממלכתי שאינו הופך לכלי פוליטי, לצד שמירה על יכולת המשילות. בהיבט המינויים נטען כי יש לבחון את עבודת ועדות האיתור והאיזון בין השיקולים השונים, וכי השימוש במינויים זמניים הפך לנרחב מדי ופוגע בהליכי איוש סדורים, ולכן יש לצמצמו. 209 - יועמ"ש המוסד לביטוח לאומי ציין כי המוסד הוא תאגיד סטטוטורי, והמנכ"ל ממונה על ידי שר העבודה. כבר כ-3.5 שנים אין מנכ"ל קבוע, והמערכת מתנהלת באמצעות ממלאי מקום מתוך השירות. נעשו ניסיונות למנות מנכ"ל, אך שני מועמדים שנדונו בוועדת המינויים נפסלו. כעת פועלת ועדת איתור חדשה לצורך בחירת מנכ"ל חדש. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה רואה חשיבות עליונה בחיזוק שירות המדינה, במינויים ראויים ובצמצום המינויים הזמניים. - הוועדה מודה לנציבות שירות המדינה על ההקפדה באשר לנוהל ראוי למינוי עובדי מדינה, בדגש על הבכירים שבהם ועל צמצום תקופת מילוי המקום. - הוועדה מבקשת מנציבות שירות המדינה לפנות למשרדים רלוונטיים שבהם הבכירים לא ממונים, ולדרוש מהם לעמוד בדרישות ולבצע את המהלך, למרות הקשיים שיש בדרך. - הוועדה מבקשת ממבקר המדינה לבצע מעקב אחר דוח מינוי בכירים בשירות המדינה, בדגש על התאמתם לתפקיד ובהעסקתם של עובדים שאינם בשירות המדינה. - הוועדה תפנה למרכז המחקר והמידע בבקשה לבחון את השפעת המתח בין תהליכים פוליטיים לבין מערכים חיוניים בשירות המדינה - איך המתח משפיע על אמון הציבור בשירות המדינה ואולי על איכותו, ולערוך סקירה משווה בין מדינות. - הוועדה פונה לציבור, לארגונים אזרחיים, בבקשה להביע את דעתם לגבי חיזוק השירות הציבורי. 210 השמת ילדים בסיכון בפנימיות, באומנה ובאימוץ, דוח שנתי 0232 - ישיבת מעקב הקדמה ביום ט"ז בשבט תשפ"ו, 3 בפברואר 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא השמת ילדים בסיכון בפנימיות, באומנה ובאימוץ, דוח שנתי 2023 - ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד המשפטים, הסיוע המשפטי, הנהלת בתי המשפט, משרד האוצר, הנהגת ההורים הארצית, הסתדרות העובדים הכללית החדשה, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים, העמותה לשוויון בהורות, התאחדות הסטודנטים הארצית, התנועה למען עתיד ילדינו ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה נציגת משרד מבקר המדינה מסרה שהדוח מתמקד בילד מרגע שהוצא מביתו. הוא בדק את מדיניות משרד הרווחה לגבי הוצאת ילדים מבתיהם ומציאת בית קבוע. הבית הקבוע הטוב ביותר לילדים הוא של הוריהם. במידה ונמצא שהילד אינו יכול לחזור לביתו - נעשה אימוץ. בשלב הביניים יש 2 מסגרות: אומנה ופנימיות. בפועל שני שליש מהילדים נמצאים במסגרות, ורק שליש מהם נמצאים באומנה. כ-900 ילדים שהו בפנימיות מתחת לגיל 8. רק כ-11% מהילדים מוצאים בית קבוע, וכ- %10 חוזרים לבית ההורים. הדוח מצא ש-90% מהאימהות לא עברו שיקום בתקופה שהילד היה מחוץ לבית. רק 1% ואפילו פחות נמסרים לאימוץ, כך שמדיניות הבית הקבוע אינה מיושמת ולא הוטמעה בקרב אנשי המקצוע. הנתונים מבוססים על מערכת מסר של משרד הרווחה. המשרד ניסה לבדוק את אפקטיביות המדיניות במחקר אורך - האם באמת מצבם של ילדים שהיו במשפחת אומנה טוב יותר בבגרות מאשר ילדים שהיו בפנימייה? נמצא כי עפ"י כמה מדדים (חינוך, פשיעה, תעסוקה, לידות לפני גיל 17) שבוגרים שבילדותם שהו באומנה - מצבם היה יותר טוב בבגרות. כך שהמדיניות כמדיניות היא מדיניות טובה, אך היא איננה מיושמת. סיכומי הוועדה - נציגות משרד הרווחה השיבו כי מרבית ממצאי הדוח מוכרים למשרד וכי בשנים האחרונות ננקטו צעדים לשיפור המצב. לדבריהן, הנתון שלפיו כ-1,000 ילדים מתחת לגיל שמונה שוהים בפנימיות אינו עדכני, וכי נכון לאוקטובר2025 שהו בפנימיות101 ילדים בלבד בגיל זה. עוד צוין כי המשרד מפעיל מגוון תוכניות בקהילה שמטרתן למנוע הוצאת ילדים מבתיהם, וכי מצב כלכלי לבדו אינו מהווה עילה להוצאה מהבית. רק לאחר מיצוי רצף מענים בקהילה נשקלת השמה חוץ-ביתית. כן נמסר כי בריכוזי אוכלוסייה דוברי ערבית ורוסית פועלים עובדים סוציאליים דוברי השפות, וכי מדי שנה שוהים כ-6,000 ילדים במסגרות חוץ-ביתיות (ללא אומנה). עוד נמסרו הנתונים הבאים: 66% מהילדים שוהים בפנימיות עד שנתיים, 24% שוהים שלוש עד ארבע שנים, ו-10% שוהים חמש שנים ויותר. הגיל הממוצע של הילדים בפנימיות הוא 14.5 שנים. לדבריהן, הילדים המוצאים מבתיהם מתמודדים עם מצבים מורכבים במיוחד. עוד צוין כי החל מספטמבר האחרון הוכרה עבודת ההדרכה בפנימיות כעבודה מועדפת. 211 בנושא האומנה צוין כי ננקטו צעדים להרחבת מאגר משפחות האומנה, ובהם קמפיין הסברה, ביטול מגבלת גיל באומנת חירום והגדלת התעריפים. כ-60% ממשפחות האומנה הן משפחות קרובים. התשלום באומנת חירום עומד על כ-4,200 ש"ח לחודש. באומנה רגילה התעריף עומד על כ-2,500 ש"ח ובאומנה לילדים בעלי אבחנה פוסט-אשפוזית על כ- 3,500ש"ח, כאשר לשני המסלולים נוספה תוספת של1,200ש"ח. עם זאת, הודגש כי החסם המרכזי בגיוס משפחות אומנה אינו כלכלי בלבד. עוד צוין כי פנימיית בית אפל לא נסגרה, הנושא נמצא בבדיקה, וחלק מהילדים יצאו לחופשה. - מנכ"ל העמותה לשוויון בהורות טען כי פנימיית בית אפל בגן יבנה נסגרה בעקבות תלונות רבות, וכי כלל הילדים הוצאו לחופשה - דבר המלמד, לדבריו, כי ניתן היה להשיבם לבתיהם. עוד טען כי דוחות הפיקוח על תחום האומנה והפנימיות מצביעים על כשלים חמורים, וכי תוכניות מוצלחות לעידוד משפחות אומנה שפעלו בעבר הופסקו ללא חלופה. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה התרשמה שיש קלות בהוצאת ילדים מבתיהם, הנחות עבודה לא מודרניות שקשורות לפערי תפיסה בין אבות לאימהות ופערים בין הסמכות שניתנה לשופט לנעשה בפועל (ביהמ"ש מסתמך על דוחות של נציגי הרווחה). - הוועדה מבקשת לקבל מענה לשאלות הבאות: א. כמות בקשות נזקקות מוגשות בשנה? ב. כמה מהבקשות לנזקקות מתקבלות וכמה נדחות על יסוד? ג. בכמה דיונים השופט דיבר עם הילד טרם החלטתו כמו גם עם ההורים? ד. כמה פעמים היה פער בין ההליך הראשוני לבין התוצאה הסופית? 212 זיהום אוויר חוצה גבולות שמקורו בשריפת פסולת באזור יהודה ושומרון, דוח מיוחד 2024 - ישיבת מעקב הקדמה ביום ל' בשבט תשפ"ו,17 בפברואר2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא זיהום אוויר חוצה גבולות שמקורו בשריפת פסולת באזור יהודה ושומרון - דוח מיוחד 2024 - ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, המשרד להגנת הסביבה, משרד הביטחון, מנהלת ההתיישבות במשרד הביטחון, המינהל האזרחי, צה"ל, כבאות והצלה לישראל, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי, משרד האוצר, מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי, עיריית ראש העין, מועצה אזורית מגילות ים המלח, מועצה אזורית חבל מודיעין, מועצה מקומית שוהם, עיריית מודיעין-מכבים-רעות, עמותת ירוק עכשיו, אקופיס, ארגון אזרחים למען אוויר נקי. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה מדובר בבעיה רבת שנים שטרם נמצא לה פתרון. לפי הערכות משרדנו שהוצגו בדוח הביקורת, ללא טיפול בתופעת שריפות הפסולת, העלות הכלכלית של הפגיעה בבריאות ובסביבה נאמדה בכ-1.3 מיליארד שקלים לשנת 2023 בלבד, ועלולה להצטבר לכ-9.1 מיליארד שקלים עד שנת 2030. זהו המחיר של היעדר טיפול, והוא מחייב את כלל הגופים הממשלתיים הרלוונטיים, ובראשם משרד הביטחון, המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר, לפעול בהתאם להחלטת הממשלה ולתקצב פתרונות. בנוסף, דווח לאחרונה על הגירה שלילית וירידת ערך נכסים ביישובי קו התפר שנפגעים מזיהום האוויר - עלות כלכלית שלא נכללה כלל בהערכות האמורות. סיכומי הוועדה - ראש עיריית ראש העין, רז שגיא, הדגיש מעבר מגישת כיבוי לגישת מניעה באמצעות פינוי פסולת והפחתת חומרי בעירה, לצד צורך באכיפה ממשית, חילוט משאיות והגדלת כוחות למניעת השלכת פסולת. - נציגת המשרד להגנת הסביבה ציינה כי העבודה המקצועית הושלמה, אך טרם הושגה הסכמה תקציבית עם משרד האוצר, ולכן מקודמת טיוטת החלטת ממשלה להמשך התהליך. קיימת הסכמה עם משרד הביטחון, אך התקצוב טרם נסגר, והשרה מדגישה את הצורך לשלב את הנושא בתקציב הקרוב. פעילות החירום ממומנת מקרן הניקיון, כולל יחידת הפקחים "דוד", עם תוספת של 12 מיליון ₪ לשנת 2026 להמשך והרחבת הפעילות. מתקיים תיאום עם משרד הבריאות לגבי הנחיות לציבור, אך טרם התקבל מענה סופי באשר לאופן פרסום ההנחיות ותוכנן. - נציג משרד האוצר ציין כי בחינת התקציב בעיצומה, אך טרם התקבלה החלטה סופית, בין היתר בשל רכיבי כוח אדם, פילוח לא מלא ומעורבות המינהל האזרחי. תקציב המשרד להגנת הסביבה טרם סוכם ואין משאבים ייעודיים נוספים; עיקר הפעילות ממומן מקרן הניקיון וחלקה דרך המינהל האזרחי. הסכום של 134 מיליון ₪ אינו שנתי ואינו מספק למימוש מלא של התכנית. 213 - קמ״ט איכות הסביבה במינהל האזרחי ציין כי התקציב מופנה למגוון פעולות בניהול פסולת, כולל אכיפה, סיוע משפטי, ניטור וכיבוי, טיפול בפסולת והרתעה, לצד פרויקטים סביבתיים וסקרים מקצועיים. לטיפול באתרים בוערים הוקצו 9 מיליון,₪ המשמשים לתגבור כוחות וכיבוי במספר אתרים במקביל, בהתאם לצורך ולמגבלות תפעוליות.מתבצע פינוי פסולת שוטף מכפרים, עם יעד להגדיל את ההיקף מכ-150 לכ-500 טון ביום באופן מדורג. במקביל מתבצע טיפול ממוקד באתרים מרכזיים שבהם הצטברה פסולת לאורך שנים. האכיפה מתבצעת באופן יומיומי, כולל החרמת משאיות, והוקמו צוותי ניטור ייעודיים לאיתור מוקדם של מוקדי שריפה. - אסף פדר, יועץ לר׳ מנהלת ההתיישבות במשרד הביטחון מסר כי קיימות שתי תכניות מרכזיות: תכנית חירום מיידית ותכנית לטווח בינוני. התכנית המיידית פועלת כבר בכ-7 אתרים (כולל נעלין), עם השפעה חיובית, אך עדיין קיימות בעירות פנימיות. התכנית מתמקדת בשלושה תחומים:  פינוי אתרים לאחר שריפה  חיזוק כוחות הכיבוי באמצעות כלי צמ״ה  פינוי אשפה מראש למניעת שריפות, כולל סיוע בכפרים ותיאום עם המינהל האזרחי. התקצוב מגיע מקיזוזי כספי הרשות הפלסטינית ומנוהל דרך משרד האוצר. מתבצעת עבודת מטה הכוללת: מיפוי כפרים ומוקדים, תיאום לוגיסטי, מינוי אחראי פסולת והתקשרויות עם קבלנים להרחבת הפעילות. ניתנו שני צווים: צו אלוף לחילוט משאיות וצו להסדרת גישה לאתר נעלין לצורך טיפול יעיל יותר. התכנית כבר מביאה לשינוי בשטח, אך נדרש המשך פיקוח, מיפוי ומניעת בעירות פנימיות והצטברות פסולת. נעשה שימוש באמצעי ניטור שונים ונבחנת הקמת מערך מצלמות קבוע לניטור, בהתאם לבחינת היתכנות וסוגיות מקרקעין. - יועמ״ש כבאות והצלה לישראל ציין כי בעבר היה חוסר הלימה בין המחוזות, כאשר מרבית הפניות נותבו למחוז מרכז ודן בעוד שהפעילות התבצעה בפועל במחוז יו״ש, אולם הנושא טופל וכיום הטיפול נעשה באמצעות מוקד מרכזי הפועל בתיאום עם כלל הגורמים הרלוונטיים. - נציג צה״ל ציין כי הפעילות מתבצעת בארבעה מישורים במקביל: קבלת דיווחים מתושבים, לרבות דרך קבוצות WhatsApp אזוריות, עדכונים בזמן אמת, העברת דיווחים למוקד 102 של כבאות והצלה המנותבים לחטיבות המרחביות, וכן קבלת מידע מהרשויות הפלסטיניות, כאשר הפעלת הכוחות נעשית בהתאם למידע וצוותי ניטור יזומים פועלים בשטח. - נציג משטרת ישראל ציין כי במהלך כחודשיים בוצעה פעילות סמויה רחבת היקף בשיתוף גורמים שונים, במסגרתה נעצרו 13 חשודים, נפתחו 64 תיקי חקירה, נתפסו 8 משאיות ונסגרו שתי מטמנות בעוד נוספת בהליך סגירה, וכי מדובר בצעד ראשון בתכנית סדורה להמשך טיפול; עוד הודגש הצורך בשיתוף מס הכנסה לאיתור מקורות מימון המעבירים פסולת ליהודה ושומרון. - ראש המועצה האזורית מגילות ים המלח ציין כי מפעל בית הערבה ממשיך לגרום למפגעי עשן ולכן נדרשים אמצעים נוספים כגון מצלמות ותצפיות קבועות. 214 - נציגת המועצה האזורית חבל מודיעין הדגישה את סבל התושבים והצורך בהנחיות ברורות לציבור בעת חירום. - מנכ״ל ארגון אזרחים למען אוויר נקי ציין כי קיזוזים נותנים מענה מיידי אך נדרש תקציב מדינה לפקחים ותשתיות ולא הסתמכות על קרן הניקיון. - מנכ״ל עמותת ירוק עכשיו הדגיש כי נדרשים פיקוח, אכיפה ותכניות ברורות וכן ציין היעדר מעורבות מספקת של משרד האוצר ורשות המסים. - נציג אקופיס מזרח תיכון הצביע על ירידה ביכולת התפעול של הרשות הפלסטינית וקושי בגישה ובמימון, מה שמוביל לכך שישראל נדרשת להתערב יותר. - יועמ״שית איו״ש במשרד הביטחון ציינה כי אף שהרגולטור אינו אמור לעסוק בפינוי פסולת, בפועל נדרש לכך בשל היעדר גורם אחר, למרות שמדובר באחריות הרשויות המקומיות. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מבקשת להודות למשרדים על העשייה, בוצעו פעולות ממשיות, אף שהתוכנית החירום לא הביאה בשורה מלאה. - הוועדה מבקשת מהמשרד להגנת הבסביבה להעביר את טיוטת התוכנית על בסיס החלטה 592 ולהפיצה מיידית למשרדי הממשלה על מנת לקבל התייחסות מהירה. הוועדה תעביר אותה למרכז השלטון המקומי. - הוועדה מבקשת ממשרד האוצר להעביר את הערותיו לתוכנית שגובשה בתוך 10 ימים וליידע את הוועדה על כך. - הוועדה מבקשת ממנהלת ההתיישבות להעביר את תוכנית הניטור לשריפות שמתגבשת במשרד הביטחון. - הוועדה מבקשת ממשטרת ישראל-מחוז ש"י להעביר את סיכום הפעילות האכיפה, ופירוט מקור האשפה בשבועות הקרובים ועל פי התפתחות החקירה. - הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות ומהמשרד להגנת הסביבה להעביר מידע על מערך הניטור והפעולה הממשק בין המשרדים, כולל הנחיות בריאות ליישובים ולאזרחים. - הוועדה תקיים ישיבת מעקב בעוד חודשיים. 215 תלונות הציבור בנושא ארנונה, דוח מיוחד 2026 הקדמה ביום ז' באדר תשפ"ו, 24 בפברואר 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון משותף עם הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל בנושא תלונות הציבור בנושא ארנונה, דוח מיוחד 2026. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד האוצר, משרד התיירות, משרד הפנים, עיריית טבריה, עיריית לוד, עיריית נתיבות, עיריית ירושלים, עיריית חריש, עיריית בית שמש, מרכז השלטון המקומי, איגוד לשכות המסחר, התאחדות המלונות בישראל, התאחדות המלאכה והתעשייה. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה הדוח עוסק בנושא הארנונה והשלטון המקומי, ומציג את הפעולות שננקטו לצמצום תלונות בנושא. הדגש הוא על שיפור תהליכים ברשויות המקומיות שיביאו לצמצום בעיות בתשלומי הארנונה. בעקבות המלחמה נרשמה עליה בתלונות. המקרים שהגיעוהיו לעיתים מורכבים, ודרשו יותר מאמץ מצוותי הרשויות לבדוק ולברר מסמכים באופן מעמיק. ההמלצה היא לשדרג את העבודה ברשויות המקומיות עם מסמכים והנחיות פנימיות, בפרט במחלקות הארנונה. במקרים רבים, עם בדיקה מדויקת יותר, ניתן היה למנוע את הצורך בתלונות או בהפניות למשרד. לאחר הפנייה שלנו יש תיקון מערכתי. לצד תלונות שאינן מוצדקות, בתקופת הדוח הושבו לתושבים כ-380 אלף ש"ח (החזר של אלפים בודדים לאדם.( סיכומי הוועדה - מנכ״ל מלון נוף כנרת ציין כי עיריית טבריה שינתה את סיווג בתי המלון וביטלה הנחות, מה שהוביל לעלייה בארנונה מ-600 אלף ש״ח ל-850 אלף ש״ח בשנה, כ-32% דווקא בתקופה קשה לענף התיירות. - מנכ״ל מלון רסטל הוסיף כי שיטת הארנונה בישראל מיושנת ומבוססת על פקודת העיריות מ-1934, כאשר החיוב נקבע לפי שטח בלבד ואינו משקף רווחיות או שווי נכס. לדבריו, מדובר במס קבוע המוטל גם בעת הפסדים, והעברת גבייה לגורמים פרטיים המתוגמלים לפי הצלחה פוגעת בתחושת ההוגנות. - מנהלת איגוד בתי המלון באיגוד לשכות המסחר ציינה כי מדובר בכשל מבני המשפיע על כלל המגזר העסקי, כאשר בטבריה הועלתה הארנונה לבתי המלון בכ-30% באופן גורף, גם למלונות קטנים שאינם נהנים מהשקעות תשתית. לדבריה, היעדר אחידות בין הרשויות מוביל לכך שמלונות בערים שונות מחויבים לפי שיטות חישוב שונות לחלוטין. - יו״ר איגוד בתי המלון והתיירנות הוסיף כי קיימים פערים של כ-30% בשיטות המדידה עצמן, וכי הרפורמה בטבריה ביטלה הבחנות בין סוגי מלונות והובילה לעליות חדות, לעיתים עד כ-47%, ללא שימוע מספק. לדבריו, הדבר חמור במיוחד בתקופה של תפוסה נמוכה של עד כ-20%, ופוגע ביכולת המלונות לפעול ואף בשיקום הכלכלי של העיר. - נציג איגוד לשכות המסחר ציין כי הארנונה העסקית מכבידה על העסקים ופוגעת בפעילותם, וכי ב-17השנים האחרונות עלתה בכ-39%. לדבריו, המנגנון הקיים מחייב שינוי יסודי, וגם ה-OECD המליץ על מתן מענה מערכתי בהקדם. 216 - נציג עיריית ירושלים ציין כי לא בוצעו העלאות חריגות בארנונה העסקית בשנים האחרונות וכי כל שינוי מהותי מחייב אישור שר הפנים ושר האוצר מאז 1985. לדבריו, בתחום המגורים קיימות כ-140 אלף הנחות, והטיפול בבקשות מורכב בשל היקפן. עוד הוסיף כי הבקרה כוללת בדיקות פנימיות וחיצוניות, וכי רוב ההשגות נוגעות לסיווגי הארנונה המורכבים. - נציגת עיריית לוד ציינה כי בשלוש השנים האחרונות התקבלו36 תלונות בלבד, מספר נמוך ביחס להיקף ההנחות בעיר. לדבריה, לוד מדורגת ברמה סוציו-אקונומית 3 ומעניקה מעל 1,500 הנחות בשנה לפי מבחן הכנסה, תוך בדיקות קפדניות של זכאות ומסמכים פיננסיים, אשר לעיתים מובילות להגשת תלונות מצד התושבים. - נציג עיריית נתיבות ציין כי בנתיבות נרשמו23תלונות בלבד מתוך כ-014,50בתי אב, מתוכן 2 בלבד נמצאו מוצדקות וקשורות לטעויות טכניות. לדבריו, העלייה בשנת 2025 מוסברת בחזרה לאכיפה לאחר תקופת המלחמה. עוד ציין כי מרבית התלונות נובעות מהיקף גבוה של בקשות להנחות ומהמורכבות הטיפול ברשויות סוציו-אקונומיות 3-2, ולא בהכרח מעידות על כשל מערכתי. - נציג עיריית טבריה ציין כי העיר היא רשות סוציו-אקונומית נמוכה עם היקף גבוה של הנחות בארנונה. לדבריו, שיעור תיקון התלונות עומד על כ־59%, והוא מקדם שיפור מתמשך בטיפול. בשנת 2025 עלה מספר הפניות מכ-12 לכ-30, ובעקבות זאת ננקטו צעדים לשיפור המערכת, כולל חיזוק בקרה וקיצור זמני טיפול. עוד ציין כי הגבייה מתבצעת באמצעות חברת מילגם. בנוסף מסר כי הוקמה ועדה עירונית לבחינת העלאת הארנונה והשלכותיה, והנושא בבדיקה. - נציגת משרד הפנים ציינה כי לנכס ריק ניתן פטור מארנונה עד שלוש שנים באופן מדורג, וכי ההנחות נקבעות על ידי מועצות הרשויות המקומיות ומשתנות בין רשויות. לדבריה, המשרד מקדם פלטפורמה אחידה לזיהוי זכאות אוטומטית, אך אין כיום מערכת השוואה בין רשויות. עוד ציינה כי קיימות שיטות חישוב שונות לארנונה בין רשויות וכי ניסיונות לרפורמה לאחידות טרם יושמו, כך שנכס זהה עשוי להיות מחויב באופן שונה. בנוסף הסבירה כי רשויות רשאיות להסתייע בחברות גבייה חיצוניות, אך האחריות נשארת בידי הרשות. לגבי טבריה ציינה כי לאחר אישור מדיניות חדשה הורחבו קווים מנחים גם לעיר, וכי קיימים מקרים נוספים של העלאות חריגות, כגון בנצרת במסגרת תכנית הבראה. - נציגת משרד האוצר ציינה כי בשנת 2024 גביית הארנונה העסקית עמדה על כ-18 מיליארד שקלים, וגביית הארנונה למגורים על כ-15 מיליארד שקלים. - נציג מרכז השלטון המקומי ציין כי הדרישה לתצהיר נוסף לסטודנטים אינה נפוצה, וכי ניתן לאמת הכנסות באמצעות הצלבת נתונים מול הביטוח הלאומי. עוד מסר כי חברות הגבייה פועלות כמיקור חוץ תחת פיקוח הרשות המקומית, ואינן עצמאיות, וכי מספר התלונות נמוך יחסית ועומד על כ-1,000 בשלוש שנים, בהיקף גבייה כולל גבוה. 217 החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדות מביעות מורת רוח על העלייה בארנונה בכ-30%, מדובר בעלייה שאינה סבירה. - הוועדות מבקשות ממשרד מבקר המדינה לבדוק האם התקיים הליך שימוע ציבורי בנוגע לתהליך העלייה החריגה בארנונה. - הוועדות התרשמו שהאזרח אינו יודע אילו הנחות מגיעות לו, יש לייצר שקיפות ונדרשת בדיקה לסוגיה. - הוועדות מבקשות ממשרד הפנים להעמיק את הבחינה בנושא חברות הגבייה. השימוש בגורמים חיצוניים אינו יכול להתבצע במתכונת הקיימת כיום, שכן שיעורי העמלה הגבוהים (כ-16%) יוצרים תמריץ לגבייה מופרזת. - הוועדות מבקשות ממשרד הפנים לבחון ולבדוק את האחידות בין הרשויות בעמלות ובמנגנוני הגבייה, שמחסור בה מהווה חלק מהבעיה המערכתית בארנונה. - הוועדות סבורות כי הארנונה למגורים צריכה לרדת למינימום. - הוועדות מבקשות מאיגוד לשכות המסחר לשלוח לוועדה את דוח ארגון ה-OECD המציין את חריגות המודל בישראל הממליץ על מתן מענה מערכתי. - הוועדות מצפות ממשרדי הממשלה לייצר הנחיותרוחביות מדוחות מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור. - הוועדה לענייני ביקורת המדינה תקיים ישיבת מעקב לדון ברציונל המיסוי, תעריפים ומדיניות הנחות. 218 הטיפול בחיילים הבודדים בעת שירותם בצה"ל ולאחר שחרורם, דוח שנתי 2023 הקדמה ביום ו' בניסן תשפ"ו, 24 במרץ 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא הטיפול בחיילים הבודדים בעת שירותם בצה"ל ולאחר שחרורם, דוח שנתי 2023 - ישיבת מעקב הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, צה"ל, משרד הביטחון, משרד העלייה והקליטה, משרד הרווחה והביטחון החברתי, הנחשונים - בית וקהילה לבוגרי המסלולים החרדים בצה"ל, האגודה למען החייל, הבית של בנג'י - בית חם לחיילים בודדים, ארגון "נפש בנפש", ארגון ניווט ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה נציגת משרד מבקר המדינההציגה את הדוח שהוא ביקורת מעקבלביקורת שהתקיימה בשנת2017. הביקורת העלתה כי רובם של הליקויים שפורטו בביקורת הקודמת תוקנו במידה מועטה. משנת 2010 אכ"א לא בחן את מכלול צורכי הקיום של החיילים הבודדים, וזאת אף שלצה"ל היה ידוע כי מרבית אוכלוסיית החיילים הבודדים מתקשה להתמודד עם מצבה הכלכלי. לא בוצעה באכ"א עבודת מטה סדורה הבוחנת את הפערים בין פתרונות הדיור שמספק צה"ל לחיילים הבודדים ובין צורכי הדיור שלהם, ואת התקציב הנדרש למימון פתרונות הדיור שימלאו באופן המיטבי את צורכיהם האישיים. מומלץ כי צה"ל ומשהב"ט ישקלו את הדרכים לשיפור המענה הניתן לחיילים הבודדים בתחומים שבהם נזקקו לסיוע נוסף ובכלל זה: סיוע כלכלי, התחשבות ואמפתיה מצד גורמי הצבא ובעיקר המפקדים, תמיכה נפשית, ליווי והכנה לחיים האזרחיים וסיוע ללימודים. סיכומי הוועדה - נציגת משרד הביטחון דיווחה כי חלפו שנים רבות ממועד הביקורת, האגף פעל בהתאם לביקורת ובשנים האחרונות בוצעו שינויים. נושא העמותות מול משרדי הממשלה הוסדר במטרה ללמוד את הנושאים החדשים שהחיילים הבודדים נדרשים אליהם. החל משנת 2023 האגף מקיים שיחות יזומות עם החיילים הבודדים ונפתח עבורם ערוץ טלגרם ייעודי לקבלת מידע, סדנאות, כנסים למשתחררים ועוד. בכל שנה משתחררים כ-7,000 חיילים בודדים, והאגף מצליח להגיע ל-90% מהם באמצעות שיחות טלפון. חייל בודד זכאי להטבות לתקופה של 10 שנים מיום שחרורו. ישנם חיילים בודדים שאינם אזרחים וכאשר הם שבים למדינות המוצא שלהם - יש יותר קושי להגיע אליהם. התקציב אף פעם אינו מספיק ותמיד יש לאן לשאוף ולשפר. האגף עושה את המירב עם התקציב שברשותו. - נציג משרד העלייה והקליטה דיווח כי מתנדב מחו"ל מגיע במסגרת גרעין ומשרת חצי שירות. הוא אינו מחויב לשנות סטטוס לאזרח. המשרד נותן לו מענקים חודשיים במהלך השירות, ובודק את כניסותיו ויציאותיו מהארץ. לאחר3 שנים מיום סיום השירות, כ-70% מהחיילים הבודדים עולים לארץ ומתאזרחים. נכון לשנת 2024, 87% מהעולים הבודדים נשארים בארץ. השת"פ עם צה"ל ומשרד הביטחון יוצא מן הכלל. 52 ארגונים נמצאים בפורום אחד כדי להציף בעיות אישיות. נדבך חדש נוסף, מעבר לנאמר בדוח מבקר המדינה, הוא העניין הנפשי נוכח הימשכות מלחמת חרבות ברזל. הוקם מוקד מילואים במשרד עבור 219 חיילים משוחררים ו- 6,800 עולים משרתי מילואים כדי לפנות אליהם בצורה אקטיבית ולנסות לבדוק את מצבם, כולל התחום התעסוקתי. בנוסף הוקמה "תכנית כנפיים" המשותפת לסוכנות היהודית וקרן מיראז' המיועדת לחיילים עולים בודדים לצורך מימון לימודים וסיוע בהשתלבות בתעסוקה (השמה והשכלה גבוהה). נציג המשרד הדגיש כי ישנו פער בין חיילים עולים בודדים לבין חיילים בודדים חסרי עורף. - נציגות צה"ל, סא"ל טל דדון ורס"ן ליאור לאה שלג, דיווחו לוועדה כי החלוקה של החיילים הבודדים מתחלקת ל-2: חייל בודד מובהק במרחק פיזי (52%) וחייל בודד חסר עורף משפחתי במרחק מנטלי (48%). בצה"ל יש 7,661 חיילים בודדים, 3,962 חיילים בודדים מובהקים ו- 3,699 חיילים בודדים חסרי עורף משפחתי. הקבוצה של חיילים בודדים חסרי עורף כוללת: משפחות עם קונפליקט מורכב, חיילים בוגרי החינוך החרדי שיוצאים בשאלה שבגיוסם לצה"ל יש קונפליקט בבית וחיילים שמגיעים ממסגרות חוץ ביתיות. הנתונים כעת שונים מדוח מבקר המדינה והחיילים שבעי רצון מהטיפול שניתן להם. יש מגוון פתרונות דיור לחיילים בודדים: בתי חייל, דירות אל"ח (דירות של האגודה למען החייל), קיבוצים וכיוצ"ב, כדי לקבל מעטפת וסביבה תומכת בשונה משכירת דירות. גם בשלב המלש"ב החייל הבודד מקבל הטבות, כמו: מענה דיורי, תיק גיוס עם ציוד אישי, מענק הסתגלות, תווי קניה, תוספת כוכבים לרכישת ציוד אישי לגיוס. צה"ל מגדיל בכל שנה את דמי הקיום וכיום הם עומדים על3,552₪לחייל לוחם חוד ו-2,101₪לחייל תומכ"א ברמת פעילות. מענקי הבודד עומדים על637₪ למול תוספת שניתנת בכל שנה, וניתנת תוספת של תווי קניה חודשיים והשתתפות בשכר דירה שעומדת כיום על 1,807.₪ כמו כן מתקיימים ראיונות לאיתור בודדים שקופים שהגישו בקשות להכרה במהלך השירות. במידה והוחלט שהחיילים אינם מוכרים, הם זכאים להגיש בקשה חוזרת/ערעור. לצה"ל יש 233 דירות ו-79 דירות שהן בית חם (חדר לכל לוחם), כמו כן נפתחו 16 דירות ייעודיותלחרדים מאחר והצורך שלהם הוא אחר (כשרות,2כיורים והפרדת כלים). הדירות נמצאות בכל קצוות הארץ, וחיילים שרוצים לגור במקום ספציפי – ניתנת להם האפשרות הזו. ההגעה ליחידות ולבתים של החיילים נעשית בכל שנה. התכנית בנוגע למענה הדיור בצה"ל נמצאת בהתרחבות מאחר והיקף בקשות הסיוע גדול פי 2 בשכירות באופן עצמאי. הצפי הוא לעליה של 21 דירות מעבר לדירות שנפתחו השנה. יש הבדל מהותי בין חייל שגר בפתרונות דיור צבאיים לבין דיור בשוק החופשי. היכולת לתחזק דירה בתוך צה"ל היא קשה ובפרט ללא עורף משפחתי. משיחות עם חיילים עולה הצורך בלינה של בת/ן זוג ודייר אחד בחדר. מענים נוספים שניתנים במהלך השירות הצבאי: יום סידורים, יציאה מוקדמת לסופ"ש, חופשה מיוחדת בעת הגעת בני המשפחה לארץ, תווי חג, מימון טיסה, הטסות חירום, אירוח בחגים ועוד. בכל מקום מתבצעת הארכת זכאות אוטומטית כדי שהחיילים יהיו פנויים לדברים אחרים. בנוסף הם קיבלו מענקים בדחיפה מעבר למגוון רחב של מענים נוספים במהלך המלחמה, והתקציב הוגדל ב- 4.5 מיליון.₪ כל קצינת ת"ש מקבלת כסף מבוזר ליחידה שהוא תוספתי מעבר לתקציב השוטף. חצי שנה טרם השחרור מתקיים ראיון לסקירה ומענה לצרכים קהילתיים וסדנאות שחרור. מרכז הבודדים קיבל אחריות להיות אמון על המעטפת השלמה לחיילים הבודדים, כולל מיצוי זכויות מול רשויות המדינה ובמשך עשור לאחר השחרור. המרכז מונה5תאים: גיור, דיור, אירועים משבריים, מוקד ומענה לאחר השחרור (דיור, תעסוקה והשכלה). תהליך העיסוק הוא משמעותי ביותר 220 עבור החייל הבודד לאחר שחרורו. חייל בלי עורף משפחתי מופנה לרכזים בצה"ל ובשת"פ עם משרד הרווחה. יש העברת מקל סדורה ליחידה שקולטת את החיילים. בשנת 2025 התחיל שבוע הוקרה לחיילים הבודדים עם תכנים ייחודיים ובשיתוף ארגון "נפש בנפש" בהשתתפות משרדי ממשלה רבים. הציר המרכזי לטיפול נפשי עבור משרתים בשירות חובה הוא הקב"ן ביחידות. - נציגת משרד הרווחה והביטחון החברתי אמרה כי הפניה מצד המשרד לחיילים אינה נעשת באופן יזום, אלא באמצעות שת"פ עם נגזרות צה"ל במסגרת "תכנית ניצוץ". תכנית יתד מלווה מעל ל- 30אלף צעירים על כל מגוון קשת האוכלוסייה כחלק מתכנית ברה"ן. הליווי של המשרד הינו רחב על כל היבטי החיים ואין דגש על חיילים בודדים, אלא על חיילים במצבי סיכון. - נציג האגודה למען החייל מסר שהאגודה מקיימת קשרים הדוקים עם צה"ל. בכל זמן נתון יש 065 חיילים בודדים שזכאים למעטפת תומכת. המעטפת כוללת מוצרי חשמל, פעילויות רווחה ופנאי ועוד. בבתי החייל יש כ-860 אלף לינות. בליל הסדר הקרוב יש דאגה למעטפת כמו גם ביום השחרור מהשירות. האגודה מאפשרת לחייל להמשיך לשהות בבית החייל גם בתקופה שלאחר השחרור. השנה נעשו סקרים בקרב החיילים ונראה כי שביעות הרצון היא מעל 90%. - נציגי ארגונים ועמותות למען חיילים בודדים ועולים דיווחו כי המערכת השתפרה לאורך השנים, אך יש עוד מקום לשיפור. אחד הקשיים של החיילים הבודדים היא העליה לארץ, הם צריכים לחזור על אותם תהליכים וביורוקרטיה (לשוב לארץ המוצא) ואיכות כ"א מתפספסת. בשנת 2012 הוקמה תכנית לחיילים בודדים בשת"פ עם אכ"א ומרכז בודדים. הסיוע שניתן לחיילים הבודדים הוא הוליסטי החל משלב טרום הגיוס וכלה בשחרור. יש 3,500 חיילים בודדים שנמצאים בשירות פעיל וכמה מאות מלש"בים במעל 70 מדינות. המוקד פועל 24/7 לנושאים שונים, מתקיימים עשרות אירועים ואירוח בחגים ובשבתות, יום סידורים ועוד. ניתן דגש ותמיכה להורים בחו"ל מאחר והם חלק משמעותי מהרווחה. בשנה האחרונה הורחבו השירותים לחיילים משוחררים שהגיעו לארץ, והוקם מרכז חוסן בשיתוף ביה"ח שיבא לצורך מתן מענה למצוקה רגשית. מוצע שבזמן השירות יינתנו: חופשת עבודה במקום לשוב לארץ המוצא לביקור מולדת, יום סידורים לניקוי הדירה ולבניית סוכה, ותשלום לתוספת חייל עבור לימודים בזום מאחר ויש הוצאות רבות יותר ומענה על בסיס הרקע שהחייל מגיע ממנו. טרם השירות יש בעיה של סיוע בשכר דירה לחיילי מח"ל, היות ואין עדיין שפה ועבודה. לאחר השחרור יש סיוע לשכר דירה אך יש קושי לקבלו. חשוב שיהיה קורס מורחב לחיילים בודדים לאחר שחרור למתן כלים לעתיד, סיוע בפתיחת עסק, קרקע (רכישת בית) ומתן מענה נפשי-מנטלי לחיילים. אין כיום מסגרת ברורה לגבי חייל בודד מילואימניק שעלה לארץ לבד ונפטר. הפתרון של ועדת אלמוז אינו מספיק. יש צורך בהכרה ממלכתית וקריטריונים ברורים ושקופים מאחר ואין מעטפת משפחתית. לחיילים בודדים רבים חלפו 10 שנים מזמן השירות הסדיר שלהם, והם עדיין משרתים במילואים, האם ניתן להמשיך לתת להם מענים כמו גם לחיילים שכבר אינם נמצאים בארץ? 221 - נציגת הכנסת, נטלי שלף, ציינה כי אחד הדברים שעולים מהשטח הוא שאין מענה לחיילים בודדים שיש להם פוסט טראומה, הם זקוקים לסיוע נפשי וליווי אישי בעקבות מצב רפואי. למעשה אין גוף שמתכלל את הטיפול בחיילים הבודדים שניתן לפנות אליו. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מוקירה את עבודתם של צה"ל, משרדי הביטחון, רווחה, עליה וקליטה והרשויות המקומיות. - הוועדה סבורה שיש לתת דגש על המימד הנפשי לחיילים בסדיר ובמילואים, בפרט לחיילים הבודדים. - הוועדה מבקשת מצה"ל להעביר דיווח מוסדר על ניהול הנושא, אופן הפניה והאחריות לתכלול. עפ"י הנתונים שיתקבלו, הוועדה תשקול לקיים דיון נוסף בנושא. 222 פנדמיית שפעת והצטיידות במלאי ארוך טווח של תרופות אנטי ויראליות, דוח שנתי 70א ודוח שנתי 74ב הקדמה ביום ט"ז באייר תשפ"ו, 3 במאי 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא פנדמיית שפעת והצטיידות במלאי ארוך טווח של תרופות אנטי ויראליות, דוח שנתי 70א ודוח שנתי 74ב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד הבריאות, משרד החקלאות וביטחון המזון, המשרד להגנת הסביבה, רשות החירום הלאומית - רח"ל, המטה לביטחון לאומי (המל"ל), משרד הביטחון, משרד האוצר, הר"י - ההסתדרות הרפואית בישראל, איגוד מנהלי בתי חולים, הסתדרות האחים והאחיות בישראל, האגודה לזכויות החולה, קופת חולים מאוחדת, קופת חולים כללית, פארמה ישראל, פייזר ישראל, רוש ישראל. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה נציגי משרד מבקר המדינה, בני גולדמן ומיכל לילך מבורך, דיווחו שהמשרד בעיצומו של ביקורת מעקב בנושא התחסנות האוכלוסייה. הדוחות הרלוונטיים לישיבה: 1. טיפול מערכת הבריאות במחלות מתפרצות ומתחדשות - הדוח עסק במוכנותה של מערכת הבריאות להתמודד עם מחלות שבכוחן להביא לתחלואה רבה ולפגיעה קשה בבריאות הציבור, כגון: שפעת פנדמית, חצבת ואבולה. 2. התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה - הדוח עסק בבחינת פעולות מערכת הבריאות בהקשר של התחסנות האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה. מיגור מגפות וטיפול במחלות שונות הם משימות שהעולם כולו עוסק בהן מתוך מטרה משותפת למנוע נזק בריאותי, כלכלי והתפתחותי לאנושות כולה. במדינת ישראל האחריות לכך מוטלת בראש ובראשונה על משרד הבריאות, הגורם האחראי לבריאות הציבור. עלה שמערכת הבריאות אינה ערוכה באופן מלא להתפרצות שפעת פנדמית (מגפתית), על אף שהחלטת הממשלה על חובת ההיערכות ניתנה כבר בשנת 2005. המלצות עיקריות:  הסיכון המוגבר בהתפרצותה של שפעת פנדמית מחייב את משרד הבריאות לעדכן את התו"ל ולהטמיעו כנדרש.  לנוכח פוטנציאל ההדבקה החמור של מחלת החצבת, על משרד הבריאות לנקוט גם בשגרה פעולות הסברה לחשיבות ההתחסנות, לחזק קשרים עם מובילי דעה בקהילות שונות כדי לעודד התחסנות, לחזק את תחנות טיפות החלב, לבחון את הקצאת התקנים ולגבש מדיניות לאומית בעניין אי-מתחסנים.  הגברת אמון הציבור במערכת הבריאות, הפקת לקחים ממשבר הקורונה בנוגע להתחסנות האוכלוסייה והיערכות להתמודדות עם אירועי פנדמיה הם נדבכים חשובים ביכולתו של משרד הבריאות להבטיח כי אזרחי ישראל יתחסנו בחיסונים הנחוצים כדי להגן על בריאותם. 223 סיכומי הוועדה - נציגי משרד הבריאות: רן אדלשטיין, דיווח על הטבליות שמוחזקות במשרד הבריאות:784 אלף טבליות של 75 מ"ג לשפעת שהתוקף שלהן עד 7/24. הן נבדקו ע"י המכון לביקורת ותקנים של המשרד ונמצאו ראויות לשימוש במקרה של פנדמיה. 61,500 אלף טבליות של 45 מ"ג שהן בתוקף עד שנת 2028. 54 אלף טבליות של 30 מ"ג שהן בתוקף לשנה. 888 אלף טבליות בתוקף עד ,1/2025 ונבדקו המכון לביקורת ותקנים של המשרד ונמצאו ראויות לשימוש. סה"כ יש מיליון 787 אלף טבליות. ד"ר אור קריגר דיווח כי בינואר 2025 התקיים דיון ע"י הצוות לטיפול במגיפות במטרה לבדוק האם תו"ל הפנדמיה הישנה עדיין רלוונטית. קו המחשבה הוא לצמצום השימוש בתרופות אנטי ויראליות בקרב האוכלוסייה ל- 2.5%-10% ולהצטיידות בהתאם. כרגע יש %1 מלאי לאוכלוסייה והרף התחתון הוא 2.5%. יש לקיים דיון נוסף בעניין ועל פיו להצטייד. האסטרטגיה הטובה ביותר היא מניעת תחלואה והדרך הראויה ביותר למימושה היא באמצעות התחסנות. יש עשיה והנגשת מידע בקרב מתנגדי חיסונים, כולל התייחסות להפצת מידע שקרי ברשתות. החיסון כנגד חצבת ניתן בגיל שנה ובכיתה א'. טרם התפרצות החצבת נעשתה הנגשת מידע יחד עם קופות החולים. עם תחילת התפרצותה, הרשויות המקומיות שותפו בתהליך כדי להנגיש מידע וכדי לקיים ימי חיסון מרוכזים בערים. בנוסף נעשה מאמץ להנגשת החיסונים גם בטיפות חלב כדי לאפשר לילדים להתחסן בצורה טובה יותר ללא תור ובשעות גמישות, וכן הוקדם החיסון של המנה השניה שניתנת בכיתה א' ומנה נוספת החל מגיל חצי שנה באזורים שיש בהם התפרצות. יש מלאי מספיק של חיסונים לחצבת בעוד שהצטיידות לשפעת פנדמית הוא קצת סבוך היות ולא ניתן לחזות את העתיד. באחריות קופות החולים לרכוש מלאי של חיסונים לשפעת עונתית למבוטחים. אין עדיין הערכה לכמויות חיסונים לשפעת פנדמית. טרם המלחמה האחרונה החל תהליך של חידוש תו"ל של פדנמיה, והשאיפה שהוא ישוב כעת. פרופ' יהודה כרמלי אמר כי בתקופת הקורונה התקיימה ועדה מקצועית שגיבשה המלצות מקצועיות להתמודדות עם נגיף הקורונה הכוללות אוורור חללים סגורים כדי למזער הדבקה. לאחר מכן קמה ועדה נוספת שעסקה בבחינת מוצרים של חברות שונות כדי לשפר את אוורור החללים, בדגש על מערכת החינוך, ומצאה18טכנולוגיות שונותלשיפור האיכות הביולוגית. הפתרונות הזולים הם כמה אלפי ₪ לכיתה. משרד החינוך והרשויות השתמשו בהמלצות כדי לצאת לפרויקטים שונים בבתי הספר, אולם לא היתה היענות גבוהה. סמדר שזו בן שמחון מסרה שנעשית עבודה מקיפה בתחום ההסברה, בפרט במגזר החרדי, באמצעות חלוקת פליירים, פרסומים בעיתונות ובקבוצות וואטסאפ, ועבודה עם רבנים ומאכערים שנמצאים בתוך השכונות. אורית אפרתי לב התייחסה ואמרה שמלאי חיסון שפעת עונתית מתעדכן אחת לשנה עבור שירותי בריאות התלמיד, וקופות החולים רוכשות באופן תדיר אחת לשנה עבור מבוטחיהן. ההסכמים הם רב-שנתיים והרכישה מתבצעת כאמור פעם בשנה כשידוע מה הזן והמוצר מוכן לרכישה. יש מלאי אסטרטגי של פנדמית שפעת באגף לשעת חירום במשרד בהתאם להערכות שנעשות אחת לשנה ומהן נגזר התרחיש. ישנם מנגנוני רענון למערכת כדי שהמלאי יהיה תמיד בתוקף. הכמויות הם בהתאם לנגזרות של הערכות מצב אפידמיולוגיות בגזרה המקצועית. 224 פרופ' טל ברוש (מרכז צוות לטיפול במחלות שמייעץ למשרד הבריאות) מסר ששפעת עונתית מנוהלת בשגרה ע"י קופות החולים. שפעת פנדמית היא תורה שנכתבה במשך 20 שנה והומלץ להחזיק כנגדה מלאי של תרופות הואיל וקשה להיערך אליה ברמת הזן. בזמנו נקבע תקן של 25% מהמדינה, כיום המלאי קטן יותר היות והוא נשחק עם השנים בגלל פגות תוקף. הומלץ לרענן את התוקף בכפוף לבדיקה של הרכיב הפעיל ורידוד התקן כחלק מלקחי הקורונה (סגרים). לישראל היתה בעבר יכולת לייצר חיסונים עבור בני אדם, אולם כיום אין את היכולת הזו בארץ. יקר מאוד להקים מפעל חיסונים לבני אדם ואם הוא יוקם יש צורך שהוא ייצר גם בעת שגרה חיסונים ולא רק בחירום בזמן התפרצות מגיפה. - נציג משרד החקלאות וביטחון מזוןמסר שיש תופעת שולית שמתגברת בנוגע למניעת חיסון לכלבים. ב- 4 השנים האחרונות השפעת פוגעת במגוון רחב של יונקים, ולכן ההדבקה מחיות משק ובקר לבני אדם הוא מקור סיכון גבוה להתפתחות שפעת. מקורן של כל השפעות הגדולות הן מבעלי חיים, ובפרט מעופות. משרד החקלאות נמצא בקשר ישיר עם משרד הבריאות לגבי התפרצות של שפעת עופות בישראל. נעשו מס' צעדי הכנה ותכנית מגירה להתמודדות עם שפעת ובדיקה של כל הרפתות במרחק של 10 ק"מ. - נציג המל"ל התייחס ואמר שהתכניות הנצורות היו לפנדמיית שפעת, ולכן בתקופת קורונה רה"מ הנחה את המל"ל להוביל את האירוע. - נציגת רח"ל מסרה שהרשות אחראית על גיבוש תרחיש ייחוס, אולם הוא תקוע במשרד הבריאות כי לא ידוע לאיזה זן להיערך. רח"ל נמצאת בשלבים אחרונים של כתיבת תרחיש ייחוס ותפיסה לטיפול בפנדמיה. - נציג איגוד מנהלי בתי החולים ציין כי חיסוני הקורונה שנרכשו סייעו משמעותית בהתמודדות עם המגפה וישראל הובילה בשיעורי ההתחסנות. לדבריו, במקרה של פנדמיה עתידית צפוי מירוץ עולמי לרכישת חיסונים מותאמים לזן המתפשט, ולכן יש להיערך מראש באמצעות הסכמי רכש ואופציות לחיסונים. עוד ציין כי שפעת עונתית מבוססת על זנים מוכרים, אך פנדמיה עלולה להיגרם ממוטציות כמו שפעת העופות. בנוסף הדגיש את חשיבות החזקת מלאי תרופות בתוקף בהיקף של כ-10% לצורך מתן מענה ראשוני עד לפיתוח חיסון מתאים. - נציגי ההסתדרות הרפואית בישראל, פרופ' חגי לוין, אמר כי ישראל נמצאת במצב גרוע של כ"א בתחום בריאות הציבור, בפרט רופאים ואחיות. המשמעות היא שהמוכנות של ישראל היא פחות טובה, טיפות החלב מיובשות כמו גם שירותי בריאות התלמיד. התפשטות החצבת היא סימן אזהרה עבורנו. יש לתת את הדעת על השקעה בתשתית של מוסדות הבריאות בשגרה שתשפיע עלינו בחירום. נציגת צוות לטיפול במחלות זיהומיות, פרופ' יסמין מאור, מסרה שיש צורך באבחנה בין מחלה ידועה מראש שניתן להיערך למניעת התפשטותה באמצעות הסברה והסכמים נצורים (כמו שפעת פנדמיית) לבין מחלה שמגיעה לפתע (כמו הקורונה). בכל העולם, ובפרט בישראל, יש משבר אמון בהתחסנות בעקבות מגיפת קורונה. בשנתיים האחרונות לא נעשה שום מאמץ להגביר את ההתחסנות כנגד הקורונה ע"י משרד הבריאות וקופות החולים, ואף יש קושי בלתאם תור להתחסנות. גם הנגשת התרופות למחלות היא בלתי אפשרית כמו טמיפלו, ולכן יש להנגיש אותן כעת טרם התפשטותן. 225 - נציג קופת חולים מאוחדת מסר שלקופה היו מלאים מספקים לשפעת העונתית. לפני מס' שבועות נשלחה בקשה לרכש לעונה הבאה. הקופות משקיעות בהסברה ועבודה פרו- אקטיבית כדי להביא את הילדים המבוטחים להתחסן, ונפתחו מרכזי התחסנות בערים שהיו בהן מוקדי התפרצות. עדיין יש כמות נכבדת של מסרבי חיסונים ולכן מחלת החצבת לא נעלמה. - נציגת הסתדרות האחים והאחיות בישראל דיווחה כי יש מחסור חמור באחיות בריאות הציבור, הן נדרשות לעשות שעות נוספות כדי לאפשר את פתיחת טיפות החלב בשעות אחה"צ להאצת ההתחסנות. האחיות יוצרות קשר עם כל המשפחות כדי לשוחח ולהסביר על ההתחסנות, והן נתקלות בטריקות שיחות הטלפון ואיומים בפניה לבתי משפט. החיסון לשפעת מתבצע בבתי הספר לכיתות ב'-ד' ואין היענות גבוהה. - נציג פארמה ישראל ציין כי במהלך הקורונה היתה תחלואה כפולה בשל שילוב של קורונה ושפעת עונתית. לדבריו, ישראל היא בין המדינות האחרונות שרוכשות חיסוני שפעת, למרות שכבר במרץ ידועים הזנים לחורף הבא, ועדיין לא נרכשו חיסונים לעונה הקרובה. עוד ציין כי מלאי התרופות האנטי-ויראליות, ובהן טמיפלו, נמוך, אף שקיימת החלטת ממשלה בנושא, וכי זמני הייצור והאספקה אורכים כ-10 חודשים. לדבריו, ללא הסכמי רכש סגורים לחיסונים ותרופות קיים סיכון למחסור בעת מגיפות. בנוסף התריע מפני ירידה בשיעורי ההתחסנות וקרא לשיקום אמון הציבור שנפגע בתקופת הקורונה. - נציג פריזר ישראל אמר כי מושקעים מאמצים רבים בפרסום והסברה מטעם משרד הבריאות וקופות החולים, אולם יש דעיכה באמון הציבור במסרים, ולכן יש לתת את הדעת לבנות מחדש את האמון באמצעות גופים ממסדיים שנתפסים בצורה טובה ע"י הציבור. היערכות עקרונית לאירוע שיש בו חוסר ודאות גדול דורש תו"ל סדור. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות להיענות לפניית הוועדה ולהתייחס בתוך חודש לנקודות הבאות: אסטרגיית המאבק נגד שפעת, הצטיידות בתרופות, אסטרטגיית רכש חיסונים כולל השפעת העונתית. - הוועדה סבורה שיש להקים שולחן עגול עם משרד החינוך, רשויות מקומיות, הנהגת ההורים והמגזר העסקי, למציאת הדרך הנכונה להתמודדות עם האטימות החברתית בנוגע להתחסנות. - הוועדה שמעה על הצורך בחיזוק כ"א במגזר בריאות הציבור (רופאים, אחיות ועובדי עזר). - הוועדה מצפה ממשרד הבריאות למסור לוועדה איזו חקיקה נדרשת כדי לחזק את היכולת להתמודדות עם התופעות הביולוגיות. - הוועדה תקיים ישיבת מעקב בעוד כחצי שנה לאחר עיבוד המענה של משרד הבריאות ע"י רח"ל. 226 היבטים במענה למשרתי המילואים, דוח מיוחד 2025 - ישיבת מעקב הקדמה ביום י"ט באייר תשפ"ו, 6 במאי 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא היבטים במענה למשרתי המילואים, דוח מיוחד 2025 - ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות משרד מבקר המדינה, צה"ל, משרד הביטחון, המוסד לביטוח לאומי, משרד העבודה, משרד הכלכלה והתעשייה, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד האוצר, משרד המשפטים, משרד הבריאות, משרד החינוך, המועצה להשכלה גבוהה - המל"ג, ועד ראשי האוניברסיטאות - ור"ה, התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, פורום נשות המילואימניקים, העמותה למען משרתי המילואים, הקואליציה הישראלית לטראומה, תנועת אימהות בחזית, התאחדות הקבלנים בוני הארץ. סיכומי הוועדה - נציג צה"ל דיווח כי יושמה החלטת הממשלה וחוק התקציב התקבל, וכך ניתן לממש את עולמות ההוקרה, סיוע ותגמול בתחום המילואים. ההחלטה ממשיכה את המענים לשנת 2026 עם תוספת רלוונטית עבור משרתים שהם בצו שגרה: קרן הסיוע, מענקי שכר, הוצאות אישיות, מענק משפחה מוגדל, תהליכי יישום של המענק לסיוע נפשי במטרה להעבירו לארנק דיגיטלי כדי לצמצם ביורוקרטיה ולהנגיש אותו למשרתים, ופיתוח תחום הנופש והרווחה לקראת חודשי הקיץ. רוב סעיפי ההחלטה בתהליכי מימוש מתקדמים, והדגש כעת ניתן לעולמות הסיוע הנפשי. קרן הסיוע של משרתי המילואים נותן מענה נוסף לבנות הזוג לשעבר. - נציגת משרד הביטחון מסרה שהחלטה מס' 2540 נותנת מענה עד סוף שנת 2026 כמו גם ההחלטה הקודמת ל- 22 טיפולים נפשיים עד 240 ₪ או השתתפות של 80% (הנמוך מבניהם). ההחלטה האחרונה מס' 3812 היא עד סוף שנת 2027 והיא מרחיבה את הסל ונותנת עוד מסגרת טיפולים. המשרת משלם בכספו על הטיפול ומקבל החזר. היא ציינה כי היו 50% מימוש של ההחלטה הקודמת. למען שיקום מלא וחזרה של משרת המילואים למסלול הוקם שולחן משנה בראשות משרד רה"מ ובהשתתפות: משרד הבריאות, משרד החינוך, משרד הביטחון וצה"ל. כעת ניתן לממש את הטיפולים ולקבל החזר באמצעות קרן הסיוע, וכן להשתמש בשירותים הקיימים (מרכזי חוסן ושפ"ח) ולקבל עליהם החזר. במקביל יש ניסיון ע"י הצוות הבין-משרדי לייצר פתרונות לטווח ארוך. גב' ליפשיץ ציינה כי משרד הביטחון מעביר כספים למרכזי חוסן. אולם אם משרד הבריאות טוען שנדרשת תוספת כדי לתעדף את אנשי המילואים, יש לבדוק זאת. - נציג משרד העבודה דיווח כי צו ההרחבה להסכם קיבוצי בין הצדדים (הסתדרות והמעסיקים) פורסם ב- 29 באפריל והוא מרחיב את ההגנה לחיילים מפני פיטורים ל- 60 ימים מתום המילואים, איסור הוצאה לחל"ת ופגיעה בתנאי עבודה. הצו הוא ללא הגבלת זמן. בצו יש התייחסות למימוש ימי חופשה שנה-שנתיים קדימה היות והם לא מומשו בשל שירות במילואים. שעת הורות לבנות הזוג הוכנסה כהוראה קבועה, גם בעת העסקה אצל 2 מעסיקים שונים במשרה מלאה, והרחבה של ימי היעדרות לבן/ת הזוג בתקופה של מילואים. מנכ"ל משרד העבודה מינה צוות בינמשרדי לבחן את ההגנות והזכויות של 227 משרתי המילואים ובנות הזוג שלהם. הצוות מתחיל את עבודתו בימים אלה ויוזמנו אליו הפורומים השונים. המשרד פרסם בתחילת שנת הלימודים מתווה התאמות לסטודנטים משרתי מילואים במכללות טכנולוגיות שבפיקוחו לשנת תשפ"ו. חברת בקרה מטעם המשרד מפקחת על יישום המתווה. - נציג משרד האוצר מסר שכל הסוגיות נידונות ונמצאות בעבודה כדי לתת מענה הוליסטי. - נציגת משרד הבריאות מסרה שמשרד הבריאות מפעיל 15 מרכזי חוסן ברחבי הארץ באמצעות תקציב בין-משרדי, והמרכז הארצי נותן שירות באזורים שאין בהם מרכזי חוסן מקומיים. למשרד יש יכולת מקצועית להרחיב את השירות לאנשי המילואים באמצעות ספק בכפוף לתקציב. - נציגת נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה דיווחה שבימים אלה הנציבות מגבשת המלצות לשר הכלכלה שיסמיך אותה לאכוף את כל הפניות הנוגעות להסכם הקיבוצי. בשנה האחרונה התקבלו כ- 1,000 פניות בנושא של שירות מילואים. - נציגי משרד החינוך דיווחו כי המצב שונה לחלוטין מהמצב שהיה לפני שנה. המשרד בקשר שוטף עם פורום נשות המילואים ומשתתף בשולחנות עגולים של משרדי הממשלה. הוא הוציא מסמכי הנחיה והכשרות למורים בבתי הספר, ונעשה טיוב נתונים שמתקבלים מצה"ל וממשרד הביטחון בדבר התלמידים שהוריהם משרתים במילואים. הנתונים מועברים באמצעות דשבורד למנהלי בתי הספר. במבצע שאגת הארי מינהל חברה ונוער יצא בפרויקט "צו לנוער" שבני הנוער חברו ועשו פעילויות עם משרתי המילואים כדי להקל עליהם. העבודה נעשית באופן צמוד עם משרד הביטחון והעמותות השונות. כלל היועצות עברו הכשרה בנושא. כל פניה מקבלת מענה ברמה פרטנית וברמת פיקוח. יש סלי תגבור של שפ"ח עבור ילדי משרתי המילואים. - נציג המל"גאמר כי יש כללים (חקיקת משנה) ועליהם בנוי מתווה תשפ"ה, ועליו בנוי מתווה תשפ"ו עם התאמות ודיוקים. התקיימו מס' דיונים על מתווה תשפ"ה, היות והוא לא היה מושלם. מתווה תשפ"ו הוא המשכי עם תיקונים ואין עליו חילוקי דעות. כמו כן יש קמפיין ששותפים לו המוסדות, המל"ג, צה"ל והתאחדות הסטודנטים שנוצר בשל היעדר מידע בדבר הזכויות המגיעות לסטודנטים ע"י רכז מילואים. מתווה שאגת הארי היה מותאם למבצע ובשיתוף 57 מוסדות. הוא דיבר לראשונה על כלל הסטודנטים ולא רק על החיילים ואנשי הקבע. בזמנו עלתה הסוגיה של מתווה קבוע ע"י מל"ג במסגרת פורום החירום, ההתנגדות הגיעה באותה עת מהתאחדות הסטודנטים מסיבות מוצדקות. המל"ג נותן זכויות שוות גם לזוגות גרושים. - נציגת המוסד לביטוח לאומי דיווחה שמתחילת המלחמה מושקעים משאבים רבים בתהליכי עבודה ללא בירוקרטיה. החקיקה של שיפוי מעסיקים התקבלה בשנת 2024 כחקיקה לשעת חירום והוארכה בשנתיים. לפני כ- 190 ימים היא קודמה כחקיקת קבע בשת"פ עם משרד האוצר, ואין שינוי מבחינת המשרתים. למעסיקים משולם תגמול של %20 בעת התשלום למשרתים. - נציגת ור"ה דיווחה כי נעשו התאמות ודיוקים לסטודנטים משרתים, כולל הטבות שונות. - נציגת הקואליציה הישראלית לטראומה ציינה שאחד מהאתגרים הגדולים למשרתים שאינם נמצאים במסלול הכרה הוא למצוא את המטפל שעומד בסכום המימוש הנמוך (240 )₪ שניתן ע"י משרד הביטחון, ולכן המימושים נמוכים מאוד. ראוי שיהיה תהליך שיסייע 228 באבחון ומציאת המטפלים המתאימים מבלי שאנשי המילואים ימצאו אותם. המטרה היא שכולם יהיו במסלול של ריפוי ושיקום טרם הכניסה למסלול של נכות. התשתית שהוקמה ע"י משרד הביטחון לאחר ה-7 באוקטובר היא תשתית מיטבית שיכולה לתת מענה ראוי גם למשרתי המילואים ומשפחותיהם בטווח זמן קצר מאוד. - נציגות פורום נשות המילואימניקים תיארו את המציאות היומיומית של משפחות אנשי המילואים. הנשים מרגישות את הלחימה במשך שנתיים וחצי והן שואפות לקבל את המעמד שמגיע עליהן. המצוקה הנפשית לא עוצרת אצל המשרת והיא מחלחלת לתוך המשפחה. 90 יום חלפו וטרם הוצגו מסקנות ע"י גורמי מקצוע. הן הציגו נתונים שלפיהם %45 מהמשרתים מדווחים על מצוקה נפשית ו-68% מבנות הזוג. ל-74% מהילדים הצעירים יש תלות בהורה שנמצא בבית. 35% מבנות הזוג דיווחו שהן מעוניינות בטיפול רגשי אך לא עשו זאת בשל היעדר זמינות. יש לפעול להקמת מרכז חוסן ייעודי למשפחות המילואים, והוא יהווה מרכז הוליסטי עבור המטפל והמשפחה, כולל בנות הזוג לשעבר. בנות הזוג לשעבר של משרתי המילואים לא מקבלות מענה ושקופות בחברה.50% מהמשרתים אינם מעבירים את הטופס 3010 שיאפשר מענים לבת הזוג לשעבר. באוגוסט שעבר הוגש בג"ץ בנושא וטרם נידון. לסיום הן מסרו שחיילי המילואים ומשפחותיהם קורסים, ונשמעים מקרים של התאבדויות בקרב המשרתים. ידוע שנעשית עבודה רבה באגף השיקום, הן מבקשות לדעת אילו משאבים מושקעים במניעה. - נציג העמותה למען משרתי המילואים הודה למשרד האוצר על ההחלטה בנוגע לשיפוי מעסיקים שהתקבלה לפני מס' שבועות. הוא טען שיש הבדל בין המשרתים הקרביים לבין יתר המשרתים, בפרט בשנה הנוכחית. יש לשים את המשרתים הקרביים בראש כמו גם את המשרתים בתחום התקשוב שנמצאים מחוץ לגבולות המדינה. המתווים לסטודנטים הם טובים, יחד עם זאת יש סטודנטים רבים שאינם נרשמים ללימודים משום שהם משרתים. התחושה בשטח היא שמעורבות בתי הספר במשפחות המילואים היא וולונטרית היות ואין תקציבים נוספים. לאורך המלחמה אין למשרתים כתובת לפניות כאשר יש קשיים בירוקרטים למימוש זכאויות. המענה במשרד הביטחון נותר חסר, הוא אינו נותן מענה רחב והוליסטי לבעיות שעולות. אם המשרת לא מפוטר, הוא אינו מקבל יעוץ משפטי. יש תלונות רבות, בעיקר מיחידות השדה, שהתנאים עדיין חסרים משמעותית (בעיקר מיגון ומזון). - יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית ציינה שתכף מסתיים עידן המתווים, ונדרש מתווה קבוע לסטודנטים על בסיס הקלות בשיתוף עם המל"ג. הפער הגדול ביותר הוא בקרב הסטודנטים שלומדים לימודי הנדסה במכללות ובאוניברסיטאות היות והם מוחרגים במתווים שונים. גב' קורן דיווחה שנשלח מכתב לקצין המילואים בנושא העברת תקציב ייעודי לסטודנטים שלומדים במוסדות שאינם מתוקצבים ע"י ות"ת. התמיכה האקדמית הישירה מסגל ההוראה היא קריטית לסטודנט שמסיים סבב וזקוק למרתון של החומר הנלמד. - נציגת תנועת אמהות בחזית אמרה כי יש לתת את הדעת על מתן מענים לנשות המילואימניקים העצמאיות שהן אמהות לילדים קטנים, הן נופלות בין הכיסאות. היא מסרה שמילואימניק שהוכר עם פוסט טראומה אינו יכול לקנות בית משום שאינו רשאי לקבל משכנתא בשל הסירוב לבטח אותו בביטוח חיים. 229 החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מבקשת להבין מהן החלופות שמשרדי הממשלה מתכוונים לייצר עבור משפחות המשרתים במסגרת עבודת הצוות הבין-משרדית של משרדי הביטחון והבריאות. כמו כן, הוועדה מבקשת לקבל עדכון ביחס להצעה להקמת מרכז חוסן ייעודי למשפחות משרתי המילואים. - הוועדה תמשיך לעקוב אחר הנושא ותקיים ישיבת מעקב במהלך כנס הקיץ שתעסוק בתחום הטיפול הנפשי למשרתים ובני משפחותיהם. - הוועדה מודה למשרד העבודה על המהלכים שמקבעים את ההגנות על המשרתים. - הוועדה סבורה כי על נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה למצוא את הדרכים באמצעות משרדי הממשלה והארגונים האזרחיים להגיע למשרתים, למשפחותיהם ולמעסיקים כדי לוודא שמוקירים אותם. - הוועדה מברכת את המל"ג על המתווה המשופר, ומבקשת לקבל דיווח בישיבה הבאה לגבי עיגון הכללים באופן קבוע או מתווה עתי מידי שנה, ומתווה עבור סטודנטים ללימודי הנדסה ומוסדות שאינם מתוקצבים. - הוועדה סבורה שמשרד הביטחון מבטא הבנה ואחריות למצב הנוכחי, ומבקשת למקסם את ההתייחסות למשפחות שההורים חיים בנפרד, ולחשוב על הרחבת תכולת המוקד למענים כוללים לשירותים שהמדינה מעניקה להן. 230 איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה, דוח שנתי 2025 הקדמה ביום ג' בסיוון תשפ"ו, 19 במאי 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה, דוח שנתי 2025. הדיון נערך בהשתתפות משרד מבקר המדינה, המועצה להשכלה גבוהה - המל"ג, הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת), ועד ראשי המכללות- ור"מ, ועד ראשי האוניברסיטאות - ור"ה, משרד האוצר, התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, אוניברסיטאות ומכללות מתוקצבות, המרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים, אוניברסיטת אריאל בשומרון, אוניברסיטת בן גוריון, אוניברסיטת תל-אביב, האונ' העברית בי"ס לרפואה, המרכז האקדמי שערי משפט, אוניברסיטת בר אילן, המכללה האקדמית להנדסה בראודה בכרמיאל, התנועה למנהיגות שווה, תנועת אימהות בחזית. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה נציגי משרד מבקר המדינה, עוז ברקו וולרי לייבוול נחמה, הציגו את עיקרי דוח מבקר המדינה. מטרת הביקורת: בחינת הפעולות בהן נקטו המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) והמוסדות האקדמיים המתוקצבים כדי לקדם ולשפר את איכות ההוראה במוסדות. תקופת הביקורת: יולי 2022 - אוקטובר 2023. הנושאים העיקריים שנבדקו: מודל התקצוב לפיו מקצה ות"ת את התקציב למוסדות והשימוש בקולות קוראים לתמרוץ המוסדות להשקיע בקידום איכות ההוראה. יישום מודל מל"ג – ות"ת לקידום איכות ההוראה והשפעתו על קידום איכות ההוראה; והפיקוח על איכות ההוראה במוסדות. הפעולות שנקטו המוסדות לקידום ההוראה במוסד ברמת ההנהלה, הפקולטה, ובמרכזים לקידום ההוראה (לרבות: פיתוח מקצועי למרצים, שיקולי הקידום, כלי תמרוץ, כלי הערכת איכות ההוראה). נתוני המפתח: כ-5 מיליארד,₪ הסכום שהקצתה ות"ת למוסדות בשנת התשפ"ב עבור "מרכיב ההוראה"-כ-40% מתקציב מערכת ההשכלה הגבוהה באותה שנה; סכום זה אינו משקף מרכיבים מרכזיים של הוראה איכותית, בשונה ממרכיב המחקר המחושב על בסיס תפוקות ואיכות. שיעור התקציב שהקצתה ות"ת למוסדות במסגרת קולות קוראים לטובת קידום איכות ההוראה מתוך התקציב הגמיש שעמד לרשותה, הוא 0.5% בלבד, המוקצה בהתאם לסדרי העדיפויות המשתנים של מל"ג-ות"ת, במצטבר משנת התשע"ז (2016-2017) ועד שנת התשפ"ד (2023-2024.) כ-53% מהנשיאים וכ-69% מהמרצים במכללות השיבו בסקר שבתהליך קבלת ההחלטה על קידום הסגל הבכיר במוסדותיהם ניתן משקל גבוה יותר באופן משמעותי לאיכויות המועמד בתחום המחקר על פני איכות ההוראה. זאת לעומת כ-83% מהנשיאים ו-91% מהמרצים באוניברסיטאות. כ-41% מהמרצים (1,275 מתוך 3,147) השיבו בסקר כי הם לא השתתפו בהדרכות בתחום ההוראה מטעם הפקולטות בשנתיים שקדמו לסקר, וכשליש מהם לא השתתפו בהכשרות כאלה מטעם המרכז לקידום הוראה. 231 3 פעמים בלבד דיווחו המוסדות למל"ג על עמידתם בדרישות סף הנוגעות באיכות ההוראה. משנת 2020 הפסיקו מל"ג-ות"ת לדרוש מהמוסדות לדווח על יישום המודל. 0 החלטות מליאת המל"ג משנת 2020 עד אוגוסט 0232 בנושא הצורך בשיפור ועדכון ההוראה והלמידה במערכת ההשכלה הגבוהה. דוח המבקר מצא כי מערכת ההשכלה הגבוהה אינה מעניקה משקל מספק לאיכות ההוראה, הן ברמת המל"ג-ות"ת והן ברמת המוסדות. נקבע כי מודל התקצוב של ות"ת אינו קושר בין איכות ההוראה לבין תקצוב המוסדות, וכי מאז 2014 לא נבחנה אפשרות לשלב מדדי איכות הוראה במרכיב ההוראה בתקציב. בנוסף, התקציבים שהוקצו לקידום איכות ההוראה באמצעות קולות קוראים היו נמוכים מאוד וחלקם אף לא נוצל. עוד עלה כי מודל איכות ההוראה של מל"ג- ות"ת לא יושם באופן מלא: לא נקבעו יעדים, מדדי ביצוע או מנגנוני דיווח ומעקב, וחלק מהמוסדות יישמו את תנאי הסף באופן חלקי בלבד. נמצאו ליקויים בפעילות המרכזים לקידום הוראה, בהכשרת מרצים ובהנגשת מידע למרצים. בנוסף, שיעור ההשתתפות של מרצים חדשים בהכשרות פדגוגיות היה נמוך. הדוח מצא כי כלי הערכת ההוראה המרכזי הוא שאלוני סטודנטים, אף שרבים מהגורמים במערכת סבורים כי מדובר בכלי מוגבל, בעוד שכלים מקצועיים יותר כמעט ואינם מיושמים. עוד עלה כי מנגנוני התגמול למרצים אינם מתמרצים בפועל מצוינות בהוראה, וכי לסגל זוטר ולמרצים מן החוץ כלל לא נבנו מנגנוני תגמול. בנושא הבינה המלאכותית צוין כי מוסדות רבים טרם גיבשו מדיניות סדורה לשימוש בכלי AI בהוראה, וכי גם המל"ג טרם קידמה מדיניות מערכתית בנושא. בנוסף נמצא כי במל"ג אין גורם מתכלל האחראי באופן כולל לקידום איכות ההוראה, דבר שפוגע בטיפול שיטתי בתחום. הדוח ממליץ לבצע שינוי תפיסתי רחב במערכת ההשכלה הגבוהה, הכולל שילוב איכות ההוראה במודל התקצוב, קביעת סטנדרטים ומדדי הערכה עדכניים, חיזוק המרכזים לקידום הוראה, הרחבת הכשרות המרצים, אימוץ כלי הערכה אפקטיביים, קידום מדיניות בתחום ה־ AI ומתן משקל משמעותי למצוינות בהוראה בקידום האקדמי של הסגל. סיכומי הוועדה - נציג המועצה להשכלה גבוהה, לירן גורדון, אמר כי בשנים האחרונות מתקיים במל"ג ובות"ת תהליך לגיבוש אסטרטגיה חדשה בתחום ההוראה, הלמידה והבינה המלאכותית. במסגרת זו הוקמה ועדת היגוי משותפת ותתי-ועדות העוסקות בהוראה, איכות הוראה ו- AI, במטרה לבנות מדיניות כוללת לשילוב בינה מלאכותית במערכת ההשכלה הגבוהה. לדבריו, אחד הליקויים המרכזיים היה היעדר גורם מתכלל שאחראי על תחום ההוראה והלמידה, כולל קביעת יעדים, תקציבים, מדדי הערכה והכשרות. הוא הדגיש כי AI צפוי להפוך לחלק מרכזי מהלמידה וההוראה, ולכן יש צורך להגדיר מחדש את המיומנויות הנדרשות מבוגרי האקדמיה, כולל חשיבה ביקורתית ויצירתיות. עוד ציין כי יש צורך לשפר את הכשרת המרצים, לשלב את מרכיב ההוראה בקידום האקדמי ולפתח כלי הערכה חדשים מעבר למשובי סטודנטים בלבד, שאינם מספקים תמונה מלאה על איכות ההוראה. בתוך כחצי שנה צפויות הוועדות להציג נייר עקרונות ראשון, ובתהליך משתתפים גם נציגי תעשייה מחברות כמו NVIDIA, Google, Rafael ו- Microsoft. 232 - נציגת הוועדה לתכנון ותקצוב- ות"ת, ליאת יעקבי, התייחסה לסוגיית הוספת רכיב איכות למודל התקצוב ההיסטורי, וציינה כי בעבר נשקלה האפשרות להוסיף רכיב כזה. לדבריה, קיימות מגבלות אובייקטיביות וחוקיות שמקשות על יישום המהלך. בשל כך, הוחלט לקדם תוכניות ייעודיות לקידום איכות ההוראה, ובהן תכנית "אקדמיה 360". היא דיווחה שגם השנה יצאה ות"ת בתכנית תמיכה למילואימניקים, הכוללת את אותם מרכיבי סיוע שהופעלו בעבר, במטרה למנוע מצב שבו סטודנטים ייאלצו לעזוב את לימודיהם או להאריך משמעותית את משך התואר בעקבות שירות המילואים והשלכות המלחמה. התכנית כוללת בין היתר: סיוע נפשי ופסיכולוגי, קורסי תגבור, שיעורי עזר ומענים נוספים שנועדו לסייע לסטודנטים להתמודד עם הפערים שנוצרו במהלך הלימודים. בנוסף השנה נוסף רכיב חדש לתכנית התמיכה המיועד לסטודנטים הלומדים מקצועות STEM בדירוג א' פלוס. מדובר בתקציב תוספתי שאמור להגיע ממשרד הביטחון בשבועות הקרובים. - נציגת ועד ראשי המכללות - ור"מ, פרופ' אריאלה גורדון שאג, ציינה כי עבור רבים מהסטודנטים במכללות הציבוריות התואר מהווה כלי למוביליות חברתית ותעסוקתית. איכות ההוראה היא חלק מרכזי בעבודת המכללות ומשפיעה ישירות על הצלחת הסטודנטים. היא הוסיפה כי במרכז האקדמי רב־תחומי ירושלים מצוינות בהוראה מהווה תנאי לקידום ולקביעות, ונבחנת באמצעות מגוון מדדים (מעבר למשובי סטודנטים) בהם: פיתוח מקצועי, למידה פעילה והתאמת ההוראה לשוק העבודה. הוראה איכותית צריכה לפתח מיומנויות, כמו: חשיבה ביקורתית, למידה עצמית ואוריינות דיגיטלית תוך שילוב הסטודנטים בתהליכי שיפור ההוראה. פרופ' גורדון תומכת בהעברת סמכויות קידום אקדמי למכללות, כדי לחזק את מעמד המצוינות בהוראה. לבסוף ציינה כי לצד חשיבות תוכנית ה- STEM, יש לתת מענה תקציבי גם למקצועות מפוקחים המחייבים שעות הכשרה והתנסות מעשית. - נציג משרד האוצר, צח בסול, ציין כי משרד האוצר רואה חשיבות רבה באוניברסיטאות הן כמייצרות ידע ומחקר והן כמכשירות את דור הסטודנטים הבא לשוק העבודה. לדבריו, לצד ההשקעה במחקר, קיימת חשיבות גבוהה גם לאיכות ההוראה ולכך שהבוגרים יסיימו את לימודיהם עם מיומנויות מתאימות. עוד ציין כי במסגרת ההסכם שנחתם עם מערכת ההשכלה הגבוהה בוצעו מספר מהלכים בתחום זה, ובהם תוכנית "אקדמיה 360", מתווה האקרדיטציה ווועדות נוספות שהוקמו לקידום הנושא. בנוסף הזכיר כי קיימים מענקי מצוינות בהוראה במסגרת הסכם השכר של הסגל הבכיר. לדבריו, בעקבות קיצוצי השכר במערכת הציבורית התקבלה החלטה שהובילה לחלוקה רוחבית של המענקים גם בקרב הסגלים הזוטרים, אולם עמדת משרד האוצר הייתה כי תמריצים שנועדו למצוינות צריכים להיות מופנים למצוינות בפועל. עוד ציין כי מתקיימת עבודה משותפת עם ות"ת לבחינת תחום המצוינות בהוראה, תוך נקיטת זהירות ושמירה על יציבות מערכת ההשכלה הגבוהה. לדבריו, מאחר שתקציב ות"ת מהווה למעלה מ־70% מתקציבי מרבית המוסדות, כל שינוי במודלי התקצוב של המחקר או ההוראה עלול ליצור השפעות משמעותיות מאוד על תקצוב המוסדות. לכן, לצד הרצון לקדם רפורמות ושינויים, יש צורך גם באחריות ובשמירה על יציבות המערכת. 233 - נציגת אוניברסיטת בן גוריון, פרופ' לואיזה משי, אמרה כי למרות האתגרים במערכת ההשכלה הגבוהה, אין להציג את מצב ישראל באופן שלילי מדי. חלק מהקשיים נובעים מהמצב הביטחוני, מהמלחמות ומהפגיעה ברציפות הלימודים. עוד טענה כי הדוח מטשטש את ההבדלים בין אוניברסיטאות מחקר למכללות, וכי מעמדן הבינלאומי של האוניברסיטאות בישראל נשען בעיקר על הישגי המחקר, חוקרים וזכיות בפרסי נובל. לכן אסור לפגוע במצוינות המחקרית בשם השוואה מלאה למכללות.פרופ' משי ציינה כי המל"ג עשה בשנים האחרונות התקדמות משמעותית, במיוחד בתקופת הקורונה והמלחמה, כאשר קידם הוראה דיגיטלית והקמת כיתות היברידיות שאפשרו גם לסטודנטים במילואים ללמוד מרחוק. המל"ג מקדם גם התאמות לעידן ה-AI ופיתוח מיומנויות, לצד חיזוק מדעי הרוח. היא הדגישה כי כבר נעשו שיפורים משמעותיים בעקבות הביקורת, והביעה תקווה להמשך שיפור באיכות ההוראה. הסוגיה המרכזית היא מצבם של הסטודנטים המילואימניקים. באוניברסיטת בן גוריון יש למעלה מ-4,000 אנשי מילואים. היא תיארה מציאות קשה שבה סטודנטים ביצעו מעל 500 ימי מילואים ובמקביל מצופה מהם לעמוד בדרישות אקדמיות מלאות, כולל במסלולים תובעניים כמו הנדסה. האוניברסיטה מנסה לסייע באמצעות מרתונים, חונכים אישיים ומענים נוספים, אך לדבריה התקציבים שיועדו לסיוע למילואימניקים נלקחו מהאוניברסיטה ועדיין לא הוחזרו במלואם. - נציגת המרכז האקדמאי הרב תחומי ירושלים, ד"ר כלנית סגל לויט, ציינה כי המוסד פועל לשילוב מיומנויות תעסוקתיות בלימודים ולהתאמת ההוראה לצורכי שוק העבודה באמצעות תוכניות ייעודיות, שילוב מיומנויות בסילבוסים וקשר עם מעסיקים. לדבריה, המכללה בוחנת באופן שוטף את שיטות ההוראה, מכשירה מרצים לשימוש בכלי בינה מלאכותית וטכנולוגיות הוראה, ומקדמת שיתופי פעולה בין גורמי התמיכה במטרה לסייע לסטודנטים להצליח בלימודיהם. - נציג האוניברסיטה העברית בי"ס לרפואה, יגל אברהם רון, קרא לבחון מחדש את תקנות הערכת ההוראה ולהעניק משקל רב יותר להערכת הסטודנטים, כחלק מרכזי בבחינת איכות ההוראה. לדבריו, קיימת חוסר אחידות בין המוסדות, ובפקולטות לרפואה הערכות ניתנות לעיתים לאחר חשיפה קצרה למרצים, דבר הפוגע באמינותן. הוא המליץ על קביעת מערכת אחידה ושקופה להערכת הוראה בכלל מוסדות ההשכלה הגבוהה. - נציגי התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל: סיון קורן, יו"ר ההתאחדות, ציינה כי סוגיית איכות ההוראה במערכת ההשכלה הגבוהה קיימת כבר שנים ואינה נובעת רק מהמלחמה או מהמציאות הנוכחית. לדבריה, התאחדות הסטודנטים פעלה לאורך השנים לשילוב מרכיב ההוראה בתקני הסגל האקדמי ולקידום הנושא במסגרת הוועדות והפורומים השונים. קיימים פערים בין מכללות לאוניברסיטאות בכל הנוגע ליחס אישי ואיכות ההוראה, וכי במקרים רבים סטודנטים באוניברסיטאות חשים חוסר יחס אישי מצד המרצים. בנוסף היא מתחה ביקורת על כך שמרצים המקבלים ציונים נמוכים בסקרי הוראה אינם מחויבים לעבור הכשרות מקצועיות, והגדירה זאת ככשל משמעותי במערכת. מערכת ההשכלה הגבוהה חייבת להתאים את עצמה למציאות המשתנה, לשלב איכות הוראה, פיתוח מיומנויות וכלי AI, כדי להבטיח שסטודנטים יסיימו את לימודיהם עם הכלים הנדרשים לשוק העבודה ולעולם המחקר. 234 ליאב אלחיאני, ראש מחלקת מדיניות אקדמית, טען כי התפיסה שלפיה תפקידה המרכזי של האוניברסיטה הוא מחקר בלבד היא שגויה. לדבריו, רוב הסטודנטים מגיעים להשכלה גבוהה כדי לרכוש מקצוע ולהשתלב בשוק העבודה, ולכן הוראה אינה תפקיד משני אלא משימה מרכזית של האוניברסיטאות והמכללות. הוא ציין כי כיום מודל התקצוב של ות"ת מתגמל בעיקר הישגים מחקריים באמצעות מדדים ברורים, בעוד שבתחום איכות ההוראה כמעט שאין מדדים אובייקטיביים. בהיעדר תמריצים, המוסדות אינם משקיעים מספיק בהוראה. אלחיאני הדגיש כי יש לפתח מדדים ברורים לאיכות ההוראה ולחבר את הלימודים לצורכי שוק העבודה, משום שאיכות הוראה נמדדת גם ברלוונטיות ובמעשיות של התואר. בנוסף הוא קרא לחייב הכשרות מקצועיות לכל אנשי הסגל המלמדים, כולל מרצים, מתרגלים ועוזרי הוראה, לצורך שיפור איכות ההוראה, ולחזק את התמריצים האישיים למרצים באמצעות שילוב איכות ההוראה בשכר, בקידום ובמענקי הצטיינות. גל שינוטר, יו"ר אגודת הסטודנטים והסטודנטיות אוניברסיטת תל-אביב, ציינה כי הבעיה המרכזית במערכת ההשכלה הגבוהה היא חוסר היציבות שחווים הסטודנטים על רקע מציאות ביטחונית מתמשכת ומהפכת ה- AIהמשנה את עולם ההוראה. לצד הצורך בתקציבים, נדרשת גמישות מערכתית רחבה יותר בכל הנוגע להוראה מרחוק, התאמות לימודיות, הערכות חלופיות ופיתוח שיטות הוראה חדשניות המותאמות למציאות המשתנה. המערכת עדיין נשענת במידה רבה על שיטות מסורתיות, דבר היוצר עומס חריג על הסטודנטים ופוגע בחוויית הלמידה. לדבריה, גם כלי המדידה הקיימים, כגון סקרי הוראה, אינם מספקים תמונה מלאה של איכות ההוראה. היא קראה לגיבוש תכנית מערכתית שתבטיח מענה אקדמי גמיש וחדשני, ותבחן את אחריות המוסדות לכך שסטודנטים יוכלו להשלים את לימודיהם בתנאים סבירים. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה ציינה כי סוגיית איכות ההוראה והכשרת המרצים נוגעת באופן ישיר לעתיד ילדיה של מדינת ישראל ולעתידה של המדינה כולה. העולם משתנה במהירות, וגם תחומי הביטחון והלחימה הופכים למבוססי טכנולוגיה ומחשוב, ולכן ללא הכשרה איכותית ומתקדמת לא ניתן יהיה להתמודד עם אתגרי העתיד. - הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה להכין בתוך חודש דוח ביקורת מקיף בנוגע למצב מערכת החינוך בתקופת המלחמה והחירום, בדגש על רמת ההוראה והישגי התלמידים בבתי הספר היסודיים, חטיבות הביניים והתיכונים. - הוועדה תקיים דיון בעוד כשנה למעקב אחר עיקרי נקודות הדיון שעלו וי'הוו מסמך מנחה לכלל הגורמים בנושאים הבאים: - א. קביעת מדדים אובייקטיביים לאיכות ההוראה. - ב. בחינת האיזון בין מחקר לבין איכות ההוראה במוסדות האקדמיים. - ג. צמצום הפערים בהכשרת המרצים. - ד. חיזוק הבקרה על איכות ההוראה והכשרת הסגל האקדמי. 235 פעילות השירות הפסיכולוגי-חינוכי (שפ"ח) למענה רגשי ונפשי בשגרה ובמלחמת חרבות ברזל, דוח ביקורת על השלטון המקומי 2025 - ישיבת מעקב הקדמה ביום י"א בסיוון תשפ"ו, 27 במאי0262, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא פעילות השירות הפסיכולוגי-חינוכי למענה רגשי ונפשי בשגרה ובמלחמת חרבות ברזל, דוח ביקורת על השלטון המקומי 2025 - ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד החינוך, המועצה להשכלה גבוהה - המל"ג, משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד האוצר, מרכז השלטון המקומי, פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית, איגוד מנהלי השירותים הפסיכולוגיים החינוכיים בישראל, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים, הקואליציה הישראלית לטראומה, המועצה לשלום הילד, הנהגת ההורים הארצית, מועצת התלמידים והנוער הארצית, יה"ת - האגודה הישראלית לטיפול באמצעות אמנויות, עמותת "עו"סים שינוי", ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה - נציגת משרד החינוךציינה כי השירותים הפסיכולוגיים החינוכיים (שפ"ח) פועלים ברשויות המקומיות,כאשר משרד הבריאות הוא הגורם המתקצב המרכזי והמנחה מקצועית. משרד החינוך פועל בשיתוף פעולה עם השלטון המקומי, משרד הבריאות ומשרד האוצר ליישום הסכם השכר ולחיזוק ההיבטים המקצועיים של השירות. במקביל מקודם עדכון מפתח התקינה במטרה להגדיל את מספר הפסיכולוגים ביחס למספר התלמידים. לדבריה, מועסקים כיום3,639פסיכולוגים חינוכיים, ושיעור הכיסוי הארצי עומד על77%. מתוך 258 יחידות שפ"ח, ב-107 יחידות התקינה מאוישת ביותר מ-100%, כך שהקושי המרכזי הוא באיוש התקנים ולא בתקצובם. המשרד מעביר תקציב לכל שפ"ח שיש באפשרותו לקלוט אנשימקצוע. עוד ציינה כי מימוש כוח האדם הוא משימה לאומית, ולכן מתקיימים מהלכים מול המל"ג והמוסדות האקדמיים להרחבת ההכשרה בפסיכולוגיה חינוכית, הגדלת מספר הסטודנטים ופיתוח מסלולי תואר שני. משרד החינוך מקצה מדי שנה תקציבים נוספים להרחבת המענה, ובשנת תשפ"ו הוקצו 5.20 מיליון ש"ח לטיפולים ולקידום בריאות הנפש עבור תלמידים, הורים וצוותי חינוך. מערכת "שחפים" פועלת כיום ב-39 שפ"חים, ועד סוף שנת הלימודים צפויה להתרחב ל-80 שפ"חים נוספים במסגרת הטמעת מערכות מחשוב והסבת נתונים ברשויות. סוגיית הכוננויות מצויה באחריות השלטון המקומי.בנוגע להסכם השכר, הוסדרו שתי דרגות שכר: מתמחים במימון של75% מצ'ינג ומומחים במימון של 68% מצ'ינג. בנוסף, מטפלים באומנויות שהוכרו והשלימו הכשרה מתאימה מועסקים במסגרת תוכניות המופעלות על ידי השירותים הפסיכולוגיים החינוכיים. המשרד פועל גם להרחבת המענה לתלמידים ולהורים עולים, תוך הנגשת מידע והרצאות במגוון שפות. - נציגת המל"ג ציינה כי המל"ג מאשר תוכניות לימודים, ולאחרונה אושר ל-2 מוסדות האוניברסיטה הפתוחה ואוניברסיטת ת"א להגיש בקשה לתוכנית בפסיכולוגיה חינוכית, בנוסף ל-9 תוכניות קיימות. בשנת תשפ"ו סיימו 315 סטודנטים לימודי פסיכולוגיה חינוכית. לדבריה, למל"ג אין נתונים על שיעור הבוגרים המשתלבים בתחום, ומחסור באנשי מקצוע אינו מעיד בהכרח על מחסור בתוכניות לימוד. המל"ג פועלת בשיתוף משרד 236 הבריאות לבחינת היקף הלומדים והמתמחים בפסיכולוגיה, וכן לקידום חשיפה של סטודנטים לתואר ראשון להיבטים היישומיים של המקצוע. עוד ציינה כי קיים פער משמעותי בין מספר בוגרי התואר הראשון למספר בוגרי התואר השני, בעיקר בשל הקושי להתקבל ללימודי תואר שני. - נציגת משרד האוצר דיווחה המשרד פועל ב- 2 ערוצים מקבילים יחד עם משרד החינוך: מימוש הסכם השכר במלואו והגדלת מס' התקנים על אף בעיית האיוש. משרד החינוך שם את הסוגיה בראש סדר העדיפויות ומעלה את הנושא בדיוני התקציב. בכל השירותים החברתיים יש בעיית איוש של כ"א (אחיות, עו"ס, שפ"חים ועוד), ועל המדינה להתמודד עם העניין בשל הגידול הטבעי. האחריות על תשלום מוסדות חינוך חלה על משרד החינוך והרשויות המקומיות. החלטה להגדיל את גובה הסבסוד מצד המדינה (מצ'ינג) תבוא ככל הנראה על חשבון דברים אחרים. - נציג מרכז השלטון המקומי ציין כי יש לזכור שהשירותים שניתנים גדלו, כמו הסייעות, ויש רשויות שלא עומדות בכך. רשויות מסוימות הורידו את מס' הכוננויות כדי לממש את הסכם השכר. המרכז נמצא בקשר עם משרדי החינוך והבינוי בנוגע לבינוי מבנים, והסוגיה נמצאת כל הזמן על השולחן. המבנים מתווספים בהתאם לקצב של כל רשות ובכפוף לתקציב. יש ניסיון לשמר את הפסיכולוגים במערכת החינוכית, ולכן מאפשרים להם פרויקטים מעבר למסגרת החינוכית לצורך תוספת השכר והגדלת היקף המשרה. - נציגת הנהגת ההורים הארצית טענה שדבר שלא השתנה מישיבת הוועדה הקודמת. היא דיווחה שיש פסיכולוג אחד לכל 1,000 תלמידים, אין תקני יועצות בבתי ספר יסודיים (היועצות יושבות על תקן הוראה), שעת חינוך אחת בשבוע ועוד. ההנהגה מבקשת כבר למעלה מ- 3 שנים תכנית מעברים סדורה ממשרד החינוך כדי להסדיר תמיכה רגשית במעברי ילדים מהגן לבית הספר וכיוצ"ב. גב' דלח המליצה להסתכל על נתוני בתי החולים בנוגע להגעת ילדים ובני נוער לטיפולים כדי להבין את מצבם הבריאותי. איגום המשאבים צריך להיות מעבר למשרד החינוך, כלומר של כל המשרדים כדי לתת מענה לתופעה שהולכת וגדלה. - נציג מועצת התלמידים והנוער דיווח שבשנים האחרונות בני נוער חוו משברים גדולים שהעמיקו את מצבם הבריאותי. פסיכולוגיה חינוכית צריכה להיות זמינה בכל שעה ובכל זמן, הרצף החינוכי צריך להינתן גם לאחר שעות הלימודים. פסיכולוג חינוכי נותן כיום מענה ל- 1,000 תלמידים. אנו עדים לתופעת האלימות הגואה, וכלל שלא יינתן מענה רגשי התופעה רק תגדל. בימים אלה יש שת"פ עם משרד החינוך (אגף שפ"י) ומינהל חברה ונוער בנוגע לתכנית פיילוט בבתי הספר לסיוע רגשי בין בני נוער. - נציגת הקואליציה הישראלית לטראומה דיווחה שהתעריף של מרכזי חוסן בעניין מטפלי ילדים הוא בעייתי מאוד. ההשקעה בילדים כרוכה בהדרכה הורית. המרכז הוקם אחרי פרוץ מלחמת חרבות ברזל והיו בו 500 מטופלים, כיום יש בו כ-3,500 מטופלים. יש הצטברות של השלכות השנים האחרונות (קורונה, מלחמה), ולכן איגום המשאבים הוא קריטי (משרדי החינוך, רווחה ובריאות) לצורך הקמת תכנית לאומית. 237 - נציגת האגודה הישראלית לטיפול באמצעות אומנויות מסרה שמענים טיפוליים בתוך בתי הספר נעשים באמצעות אומנות. מטפלים באומנות למדו תואר ראשון בפסיכולוגיה, והם עובדים במערכת החינוך המיוחד עם ילדים שקיבלו זכאות לכך. אין הגדרה עבור המטפלים באומנויות בתוך המענה הלימודי הרגיל בבתי הספר, ולכן מוצע להשתמש במשאבים של המטפלים בתוך בתי הספר. היא הדגישה שהטיפול באומנויות אינו סיים את ההגדרה שלו בחקיקה. - נציגת פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית מסרה שהסכם השכר הוא היסטורי, ויש לשנות את התקינה ממטפל אחד ל- 500 תלמידים. מדובר במקצוע שדורש כוננויות, והן אינן מעוגנות בהסכם. הפערים גדולים בין הפריפריה למרכז בקיצוץ הכוננויות כמו בתנאי העבודה, ולכן נדרשת תכנית לעידוד העסקת פסיכולוגים בפריפריה. - נציגת המועצה לשלום הילד אמרה כי המועצה ערה לאתגרי האיוש וההבדלים בין השפ"חים ברשויות. יחד עם זאת יש לפעול בנושא כדי לתת מענה בזמני חירום. הורים ותלמידים אינם מודעים לקיום השפ"חים, ולכן במקרי אלימות אין התערבות שלהם. אין יועצות בבתי הספר, והתלמידים זקוקים לגורם מפתח שיחבר בינם לבין השפ"ח. - נציגת איגוד מנהלי השירותים הפסיכולוגיים החינוכיים בישראל התייחסה ואמרה שהשירותים הפסיכולוגיים החינוכיים עובדים ב- 3 רמות: מניפה, מניעה שניונית וטיפול. עם השנים ניתן לראות התעוררות והגדלת משרות בשטח. יש שיח על כוננויות והחזרי נסיעות, והאיגוד מבקש נוהל מארגן לגבי התנאים הפיזיים בשפ"חים. כרגע אין מענקים לפריפריה ועל משרד האוצר לקבל בעניין החלטה עקרונית. התקציבים הפרויקטליים מתקבלים ברגע האחרון וזה מונע תכנון תקציב לטווח ארוך, ולכן נדרשת חשיבה יחד עם משרד החינוך והשלטון המקומי להסדרת העניין. גב' גרין דיווחה שתיקון חוק חינוך מיוחד יוצר עומס רב על שפ"חים לצורך עבודה על ועדות סטטוריות. יש לבדוק האם הסלים מקדמים את הילדים כדי לשחרר את העומס מהפסיכולוגים. כמו כן ראוי לחשוב על תכנית לאומית כדי לייצר רצפים טיפוליים וחלוקת משאבים כדי למנוע כפילויות. - יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים טענה שהאירוע בסוף הוא אירוע כולל, ויש מחסור בכל הרצף (מורה, שפ"ח, פסיכולוגים, בריאות הנפש במערכת הבריאות, מחלקות רווחה בשירותים החברתיים). השחיקה גדולה ואוכלוסייה גדולה לא מקבלת מענה. יש 300 עו"ס בלבד ברחבי הארץ לנפגעות מינית,50אלף עו"סים (שחלק קטן מאוד מהם פנסיונרים) וכל השאר כשירים לעבודה. מתוכם בשירות הציבורי על שלוחותיו המופרטות יש רק כ- 20 עובדים. כלומר העו"סים אינם רוצים להגיע לשירות הציבורי מסיבות של סביבת עבודה ותוספות שכר שלא מתכתבות עם יוקר המחייה. שר הרווחה לשעבר, חה"כ יעקב מרגי, ביקש להקים ועדה מקצועית בתוך המשרד לקביעת מפתחות תקינה. הוועדה קבעה לפני שנתיים שנדרשים 70 מטופלים לעו"ס, אולם ההחלטה נגנזה. - נציגת משרד הרווחה והשירותים החברתיים דיווחה שבשנת 2021 המשרד מימן באופן תואם כ- 7,300 תקנים במחלקות לשירותים חברתיים, וכיום יש 9,300 תקנים. העומס ביחידות השפ"חים כולל בתוכו את איכות וזמינות השירות, מקבלי השירות, השחיקה של העובדים ועוד, והמשרד עוסק בכך רבות ב- 3 שנים האחרונות. בשנים 26-2025 קיבלו המחלקות לשירותים חברתיים 72 מלש"ח נוספים לבסיס התקציב של המשרד. התקציב מיועד לחיזוקן בהיבטים שונים, וביניהם בטיפול העומסים. 238 ביולי 2025 המשרד הקצה 100 תקנים נוכח הגידול הדמוגרפי, ונוספו עוד 170 תקני עו"ס. התוספת תקינה אמורה להפחית עומסים, לתת שירות טוב יותר ושימור העובדים. בהמשך לדיוני הועדה המקצועית שהוקמה במשרד, המשרד התבקש לבצע עבודת המשך להדרכות, בינוי מחלקות, תקציבים למנהלים ובדיקת אינטנסיביות של תיקים. לפני כשנתיים דובר על כ-110 תיקים לעו"ס היום זה עומד על 70. - נציג עמותת עו"סים לשינוי מסר שהציבור לא יקבל את המענה מהעו"ס בשירות הציבורי ועדיף לפנות לשירות הפרטי. השכר של העו"ס לא תואם לצרכים טרם המלחמה. הדרישה היא לתקינה של 70 מטופלים לעו"ס. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה תקיים ישיבת מעקב בנושא בעוד מס' חודשים. - הוועדה מבקשת ממשרד החינוך לעקוב אחר מיצוי התקינה ולהעביר מסמך בנושא. - הוועדה סבורה כי יש להמשיך לבחון את המשך ההטמעה של השכר, מדיניות הרשויות בנושא שעות כוננויות והמלצות מרכז השלטון המקומי לרשויות השונות, והטמעת מערכת שחפים. - הוועדה תעקוב אחר עבודת הוועדה המקצועית במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, ומבקשת לקבל סטטוס טיפול והחלטות בהקדם. 239 החינוך החרדי והפיקוח עליו, דוח שנתי 70ב - ישיבת מעקב הקדמה ביום י"ז בסיוון תשפ"ו, 2 ביוני 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא החינוך החרדי והפיקוח עליו, דוח שנתי 70ב - ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד החינוך, רשות התאגידים, משרד האוצר, משרד המשפטים, המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמותת חדו"ש - לחופש דת ושוויון, ארגון אחים ואחיות לנשק, קרן ברל כצנלסון, עמותת ישראל חופשית ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה - נציגי משרד החינוך, שי קלדרון, מנהל המחוז החרדי, ציין כי המשרד עומד על העיקרון שלפיו בתי ספר שאינם מלמדים מקצועות ליבה, ובפרט אנגלית, לא יוכלו להישאר ברשתות החינוך ולא יהיו זכאים לתקצוב בהתאם. עם זאת, המשרד מעדיף שתלמידים יישארו במסגרת של מוסד מוכר שאינו רשמי ולא יעברו למוסדות פטור, שכן במסגרות המוכרות נלמדים מקצועות נוספים ובהם אנגלית, אזרחות, היסטוריה ומולדת. מטרת המשרד היא להרחיב ככל האפשר את לימודי הליבה בקרב תלמידי החינוך החרדי באמצעות פיקוח, בקרה וליווי מקצועי. בשנים האחרונות חל שיפור גדול: מ-22 בתי ספר שסומנו בתחילת התהליך ככאלה שאינם מלמדים כלל אנגלית, 12 החלו ללמד את המקצוע, וכיום נותרו עשרה בתי ספר בלבד שאינם מלמדים אנגלית. הוא ציין כי לפי נתוני הפיקוח, בשנת הלימודים תשפ"ז לא צפויים להישאר ברשתות בתי ספר שאינם מלמדים אנגלית כלל. בתי הספר נמצאים תחת פיקוח שוטף, ונערכים בהם ביקורים מתוכננים וביקורות של אגף האכיפה והבקרה. בימים הקרובים צפוי להסתיים הטיפול במוסדות שנותרו ברשימה. באשר להיקף לימודי הליבה מלבד אנגלית, הסביר קלדרון כי עדיין מתקיימים דיונים בין משרד החינוך לבין הייעוץ המשפטי בשאלת המעבר מ-%75 ל-100% לימודי ליבה והאופן שבו יש לקשור בין היקף לימודי הליבה לבין היקף התקצוב. לדבריו, קיימת מחלוקת עקרונית גם בנוגע למוסדות שאינם מלמדים את מלוא תוכנית הליבה ובנוגע לאופן חישוב הקיזוזים, סוגיה שעדיין נדונה עם משרד המשפטים ומשרד האוצר. קלדרון דחה טענות בדבר התערבות פוליטית והדגיש כי החלטות המשרד מתקבלות משיקולים מקצועיים בלבד. לדבריו, המשרד בחר בגישה הדרגתית של פיקוח, ליווי והטמעת שינויים ארוכי טווח, ולא בצעדים מיידיים שעלולים להביא לנסיגה בתהליכים. במסגרת זו הוכשרו מפקחים ייעודיים, גובשו כלי בקרה אחידים, בוטלה שיטת ה"אשכולות", הובהרו לרשתות דרישות חוזר המנכ"ל, בוצעו ביקורות מקיפות, הונגשו ספרי לימוד מאושרים, נפתחו מסלולי הכשרת מורים וניתן ליווי מקצועי לצוותי ההוראה. בהתייחסו לנתוני העמידה בלימודי הליבה מסר כי ברשת בני יוסף נותרו רק ארבעה בתי ספר לבנות מתחת לרף של95%לימודי ליבה, ובחינוך העצמאי נותרו רק שני בתי ספר לבנות מתחת לרף של 96%. בבתי הספר לבנים צומצם מספר המוסדות שאינם עומדים במלוא הדרישות ל-21 בתי ספר בלבד, 18 בחינוך העצמאי ושלושה ברשת בני יוסף. הנתונים מעידים כי מדיניות המבוססת על פיקוח, ליווי מקצועי והבהרת דרישות הביאה לשיפור משמעותי בשטח, ואילו התמקדות בקיצוצים ובסנקציות בלבד הייתה עלולה לפגוע בתהליכי השינוי. כל עוד לא הוכרעה 240 המחלוקת בין משרד החינוך, משרד המשפטים ומשרד האוצר לגבי שיטת חישוב הקיזוזים, אי-אפשר לקבוע את היקפם בפועל. עוד ציין כי המשרד מקדם תוכנית להעמקת הפיקוח ולשיפור איכות ההוראה, וכי כללי הבקרה והמדידה נקבעים בהתאם לחוזר המנכ"ל התקף. הוא דחה את הטענה שלפיה למעלה מ-90% מהמוסדות אינם עומדים בדרישות, והבהיר כי לפי אמות המידה המחייבות הנתון אינו נכון. עוד ציין כי השנה צפויים גם מוסדות החינוך העצמאי להשתתף באופן מלא במבחני מיצ"ב, כחלק מחיזוק מנגנוני הפיקוח והמדידה. לסיום אמר כי מתקיים דיון עקרוני בשאלה אם חוזר המנכ"ל הייעודי למוסדות החרדיים נותן מענה מספק, או שיש מקום לקבוע סטנדרט אחיד יותר של לימודי יסוד וליבה לכלל תלמידי ישראל – סוגיה בעלת השלכות מקצועיות, משפטיות וציבוריות רחבות. עו"ד לירן שפיגל ציין כי בסוגיית תוכנית היסוד ניתן צו על תנאי על ידי בית המשפט, והמדינה נדרשת להגיש את עמדתה במסגרת ההליך המשפטי. לדבריו, עמדת היועצת המשפטית לממשלה בנושא ברורה וידועה, אך כל עוד לא הוגשה תגובת המדינה על הצו אי-אפשר להרחיב מעבר לכך. באשר לקיזוזים ולתקצוב הסביר כי לאורך השנים נהוגה שיטת תקצוב המבוססת על היקף לימודי הליבה בפועל, כך שהתקצוב או הקיזוז נקבעים על פי היחס שבין שעות הליבה הנלמדות במוסד לבין שעות הליבה הנדרשות בתוכנית היסוד. הדיונים הנוכחיים עוסקים באופן יישום השיטה ובהשלכותיה ביחס לדרישות תוכנית היסוד ולמדיניות התקצוב. עוד הבהיר כי בשלב זה הדיון מתמקד בקיזוזים רטרואקטיביים בלבד, ואילו לגבי הקיזוזים העתידיים כבר קיימת הנחיה של היועצת המשפטית לממשלה. - נציגת משרד המשפטים, עו"ד לירון בנית ששון, ציינה כי עמדת משרד המשפטים בעניין החובות החלות על רשתות החינוך החרדיות פורטה בחוות הדעת של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה משנת2024. בחוות הדעת נקבע כי יש לגבש תוכנית יסוד אחידה לכלל מוסדות החינוך, שכן כיום ישנו חוזר מנכ"ל מיוחד לרשתות החרדיות, שיש בו הקלות לעומת הדרישות החלות במערכת החינוך הרשמית. היא הדגישה כי בעוד שבחינוך הרשמי קיימת חובת עמידה מלאה בתוכנית היסוד, ברשתות החרדיות אין כיום עמידה מלאה בדרישות לימודי הליבה. חוות הדעת עסקה גם בתחומי הכשרת המורים, הפיקוח, הדיווח והבקרה, ונקבע בה כי גם דרישות אלה הן חלק בלתי נפרד מהחובות החלות על הרשתות. באשר לתקצוב הסבירה עו"ד בנית ששון כי לפי חוות דעת קודמות של היועצים המשפטיים לממשלה מני מזוז ואליקים רובינשטיין, היקף התקצוב צריך להיגזר מהיקף לימודי הליבה הנלמדים בפועל. מנגד, היועצת המשפטית הקודמת של משרד החינוך סברה כי מוסד שאינו מלמד 100% מתוכנית הליבה אינו יכול להמשיך ולהיכלל במסגרת הרשתות, ומשרד המשפטים והמשנה ליועצת המשפטית לממשלה אימצו עמדה זו. הסוגיה המרכזית שנותרה להכרעה היא מועד יישום המדיניות, שכן חוות הדעת פורסמה רק בספטמבר2024. לפיכך נבחנת השאלה אם יש מקום לקבוע תקופת מעבר למוסדות שפעלו במשך שנים לפי מנגנון תקצוב וחישוב שונה, ומהו המועד שממנו יש להחיל את ההנחיות החדשות. היא הוסיפה כי הנושא נדון במסגרת כמה עתירות התלויות ועומדות בבג"ץ, ובהן העתירה הנוגעת לכ-98 מיליון ש"ח. במסגרת ההליכים נבחנות הן החובות החלות על הרשתות בתחום לימודי הליבה והן שיטת חישוב הקיזוזים, לרבות אופן החלתם ביחס לשנת 241 הלימודים תשפ"ה. עמדת המדינה צפויה להיות מוגשת לבית המשפט בתחילת חודש יולי. מדובר בשאלה משפטית של פרשנות הדין והנחיות היועצת המשפטית לממשלה, ולא במחלוקת בשאלת מדיניות שניתן להכריע בה באמצעות החלטת ממשלה. בהתאם לכך, הנחיות היועצת המשפטית לממשלה מחייבות את כלל משרדי הממשלה והדרג המקצועי. במקביל להליכים המשפטיים מתנהלת עבודת מטה מקצועית נפרדת בנושא הקיזוזים, הכוללת בחינת נתונים שהתקבלו ממשרד החינוך, קבלת התייחסויות מגורמי המקצוע ודיונים משותפים בין משרד המשפטים, משרד החינוך ומשרד האוצר. מטרת התהליך היא לגבש מתווה מוסכם שיתיישב עם העמדה המשפטית המחייבת ויאפשר את יישומה בפועל. כלל הגורמים המעורבים מודעים ללוחות הזמנים המחייבים קבלת החלטות לפני פתיחת שנת הלימודים הבאה, וכן מודעים לחשיבות של מתן ודאות והנחיות ברורות לבתי הספר, למנהלים ולצוותי החינוך מבעוד מועד, כדי לאפשר היערכות בהתאם לדרישות שייקבעו. - נציג משרד האוצר, אורי אלמוג, הבהיר כי התקצוב הנורמטיבי של רשתות החינוך מיושם בפועל לפי נוסחאות התקצוב של משרד החינוך ועל בסיס הנתונים המועברים ממנו למשרד האוצר. אם בעקבות ביקורות המחוז החרדי יוחלט על הוצאת מוסדות מסוימים מהרשתות, יעודכן התקצוב העתידי בהתאם, והיקף הכספים המועברים לרשתות יופחת בהתאם למספר המוסדות שיוצאו. באשר לקיזוז כספים שהועברו בעבר ציין אלמוג כי קיימת הסכמה עקרונית בין הגורמים המקצועיים בדבר הצורך בביצוע קיזוזים, אולם היקפם ואופן חישובם טרם הוכרעו והם עדיין נדונים בין משרד האוצר, משרד המשפטים ומשרד החינוך. ההכרעות בנושא חייבות להתקבל בהתאם להוראות הדין. משרד האוצר קיים כמה דיונים עם משרד המשפטים והציג את עמדתו המקצועית בעניין מתווה הקיזוזים, לרבות אופן החישוב והרכיבים שיש להביא בחשבון בקביעתם. לאחר מכן המשיך משרד המשפטים את הדיונים מול משרד החינוך, ולכן המידע העדכני באשר להתקדמות התהליך מצוי כיום בעיקר בידי משרד החינוך. - אור רפל קרויזר תהה מדוע משרד החינוך אינו מיישם בפועל את הנחיות היועצת המשפטית לממשלה, אם מדובר בהנחיות מחייבות. בנוסף, שאל קרויזר כיצד ניתן ליישב בין אישורי הניהול התקין של רשת החינוך העצמאי לבין הטענות כי קיזוז תקציבים עלול להביא לקריסתה הכלכלית. - נציג רשות התאגידים, רו"ח אילן דנה, ציין כי הבקשות לקבלת אישור ניהול תקין של שתי רשתות החינוך נבחנו במשך תקופה ממושכת. הבקשות הוגשו לקראת סוף שנת 2025, ולאחריהן התקיים תהליך בדיקה שנמשך כחצי שנה, שבמהלכו דרשה הרשות מהעמותות מסמכים, הבהרות ומידע משלים, תוך כדי קיום קשר שוטף עם הגורמים המקצועיים הרלוונטיים במשרדי הממשלה. ראוי לציין כי בתקופה זו הרשתות פעלו ללא אישורי ניהול תקין בתוקף, ולאחר השלמת תהליך הבדיקה הוחלט, לפני כשבועיים, להעניק לשתי הרשתות אישור ניהול תקין. עם זאת מדובר באישורים מותנים, אשר מלווים בתנאים והוראות שעל הרשתות לעמוד בהם, ובהם עמידה בדרישותהדין ובסוגיות נוספות המצויות בבחינה. אם יועברו לרשות ממצאים או אינדיקציות מצד גורמי הפיקוח והמקצוע המלמדים על התנהלות בלתי תקינה, הרשות תשוב ותבחן את ההחלטה ואף תוכל לשקול מחדש את המשך תוקפם של האישורים. 242 החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מביעה מורת רוח מהיעדר הכרעה ממשלתית בסוגיית העמידה בלימודי הליבה, וסבורה כי מדובר בנושא המצוי בסמכות הממשלה, וכי הממשלה נדרשת להפעיל את הכלים והסמכויות העומדים לרשותה בנושא. לדעת הוועדה, ההיזקקות להכרעת בית המשפט משקפת כשל בתפקודה של הרשות המבצעת. - הוועדה קוראת למשרדי הממשלה לקבל החלטה בנושא בתוך שבועות ספורים, כדי לאפשר למערכת החינוך להיערך באופן מסודר לקראת שנת הלימודים תשפ"ז. - הוועדה קוראת למשרד החינוך לפעול בשני מסלולים במקביל: המסלול הראשון הוא טיפול מיידי בסוגיות שעלו במסגרת הדיון ובהליכים המתנהלים כיום, לרבות סוגיות הקיזוזים והפיקוח. המסלול השני הוא קידום מהלך רחב יותר של עדכון חוזר המנכ"ל העוסק בלימודי הליבה ובנושאים נוספים הקשורים להתנהלות מוסדות החינוך המתוקצבים על ידי המדינה. - הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה להמשיך ולבחון את הנושאים שעלו בדיון במסגרת תוכניות העבודה שלו, ולהמשיך במעקב צמוד אחר יישום ההחלטות. מדובר הן באחריות כלפי הדור הצעיר במערכת החינוך החרדית והן בחובה לשמור על עקרונות של שוויון בפני החוק ועמידה בדרישות הדין. - הוועדה תמשיך לעקוב אחר התקדמות הטיפול בסוגיות שעלו, ותקיים דיון מעקב נוסף בתוך כשישה שבועות, אם הדבר יתאפשר בלוח הזמנים של הכנסת. 243 משבר האמון בין משטרת ישראל לאוכלוסיות ומגזרים בחברה הישראלית, דוח מיוחד 2022 ודוח שנתי 2021 הקדמה ביום כ"ג בסיוון תשפ"ו, 8 ביוני 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא משבר האמון בין משטרת ישראל לאוכלוסיות ומגזרים בחברה הישראלית - דוח מיוחד 2022 ודוח שנתי 2021. בדיון השתתפו נציגי משרד מבקר המדינה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי, משרד המשפטים, פרקליטות המדינה ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה נציגי משרד מבקר המדינה, יובל חיו סקר שורה של דוחות שעסקו ביחסי המשטרה עם החברה הערבית ועם יוצאי אתיופיה ובנושא בניית אמון הציבור. הוא ציין כי בביקורת על תחנות משטרה בערים המעורבות לאחר מבצע שומר החומות נמצאו מחסור בתקני סיור ופערי שפה משמעותיים, הפוגעים ביכולת המשטרה לבנות אמון עם האוכלוסייה המקומית. עוד התייחס לדוחות בנושא התמודדות המשטרה עם הפשיעה בחברה הערבית וציין כי תוכנית החומש הממשלתית, שהייתה מרכיב מרכזי בבניית האמון, אינה מיושמת כיום במלואה. לדבריו, מספר מקרי הרצח והיקף האמל"ח בחברה הערבית נותרו גבוהים. עוד ציין כי 94% מהחשודים בעבירות ירי הם בני החברה הערבית ורק כ-5% מתיקי החקירה בעבירות ירי הבשילו לכדי כתבי אישום. הנציג ציין כי קיימים קשיים בפתיחת תחנות משטרה חדשות ובהרחבת כוח האדם. הוא הזכיר גם ביקורת שנעשתה בנושא מניעת אפליה במתן שירותים ומוצרים שבה נמצא כי במשך 17 שנים לא הוגש אפילו כתב אישום אחד מכוח החוק, בהיעדר מדיניות אכיפה מתואמת בין המשטרה לפרקליטות. חיו התריע מפני הרחבה של העברת סמכויות השיטור לגורמים נוספים כגון כיתות כוננות, שיטור עירוני, מאבטחים פרטיים, המשמר הלאומי וסיירות עירוניות, והדגיש כי טיפול נכון באוכלוסיות מגוונות מחייב הכשרה, נהלים ותרבות ארגונית מתאימה. כמו כן, הוא הציג ממצאים מדוח מח"ש שהצביעו על ליקויים בטיפול בתלונות נגד שוטרים ובסגירת מעגל הטיפול בהן. עו"ד מירי לרנר וייס הציגה את ממצאי דוח הביקורת על התנהלות גורמי האכיפה כלפי יוצאי אתיופיה בשנים 2019-2015. לדבריה, נמצא כי בכל שלבי האכיפה הפלילית שיעור יוצאי אתיופיה גבוה מחלקם באוכלוסייה, והפער בולט במיוחד בקרב קטינים: שיעורם באוכלוסייה היה 1.7%, אך שיעורם במעצרי הקטינים הוא5.6%. כמו כן,3.2%מתיקי החקירה של בגירים נפתחו נגד יוצאי אתיופיה, כמעט פי שניים משיעורם באוכלוסייה. גם בצה"ל נמצאה חריגה: 11.7% מהכלואים היו יוצאי אתיופיה, לעומת 4% בלבד מכלל המשרתים. עוד ציינה כי בעבר לא נאספו נתונים מספקים בנושא, ולכן הומלץ לבצע ניתוח שוטף של נתוני האכיפה ברמה הארצית וברמה המקומית כדי לזהות תופעות של שיטור יתר, פרופיילינג וגזענות. בנוסף, נמצאו ליקויים בטיפול בבני נוער יוצאי אתיופיה בעלי תיקי חקירה לקראת גיוס לצה"ל, והומלץ לחזק את שיתוף הפעולה בין המשטרה, צה"ל ומשרד המשפטים. כמו כן, נמצא כי שיעור התלונות של יוצאי אתיופיה למח"ש גבוה משמעותית מחלקם באוכלוסייה, וכי אין גורם המתכלל את הטיפול בתלונות אלה. לפיכך, הומלץ להסדיר את חלוקת הסמכויות בין מח"ש למשטרה ולחזק את איסוף הנתונים והפקת הלקחים בתחום. 244 סיכומי הוועדה - נציגות מרכז המידע והמחקר של הכנסת: אורלי אלמגור לוטן התייחסה לסוגיית הפיקוח על גופים שהוענקו להם סמכויות שיטור מחוץ למשטרת ישראל. לדבריה, ככל שמורחבות סמכויותיהם של פקחים עירוניים וגורמים נוספים, מתחדדת השאלה מי הגורם המוסמך לפקח על תלונות בגין שימוש בכוח ומי מרכז את הטיפול בהן, שכן לא בכל המקרים מדובר בסמכות הנתונה למחלקה לחקירות שוטרים. עוד ציינה כי בערים המעורבות נוספו בשנים האחרונות תקנים לכוחות השיטור, אולם רבים מהם טרם אוישו. לדבריה, המחסור בכוח האדם, ובפרט בקרב סיירים וחוקרים, ממשיך להתרחב חרף תוספת התקנים. היא הזכירה כי נתונים בנושא פורסמו על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת בדצמבר האחרון, ואף נדונו בוועדה. נורית יכימוביץ' ציינה כי מאז 2019 נרשמה ירידה בנתוני האכיפה כלפי קטינים יוצאי אתיופיה, אך שיעורי האכיפה בקרב צעירים בני 18–25 עדיין גבוהים. לדבריה, לפי נתוני האכיפה בלבד אי-אפשר לקבוע אם מדובר בשיטור יתר, ולכן יש לבחון גם מדדים נוספים ובהם סקרי אמון הציבור במשטרה. עוד ציינה כי לאורך השנים נמצא אמון נמוך יותר במשטרה בקרב החברה הערבית, יוצאי אתיופיה והחברה החרדית, וכי חסרים נתונים עדכניים בנושא. היא הדגישה כי אין מידע מפורט על זהות הקבוצות שמהן מגיעות תלונות בגין גזענות. לבסוף התייחסה לדוח בין-משרדי משנת 2021 בנושא התמודדות כוחות האכיפה עם אנשים עם מוגבלויות, וקראה לבחון אילו מהמלצותיו יושמו. - נציגי משטרת ישראל:נצ"מ רן בטאט הדגיש כי המשטרה פועלת ללא משוא פנים כלפי כלל האזרחים ואינה מפלה בין קבוצות אוכלוסייה. המשטרה נותנת מענה ייעודי לאוכלוסיות מגוונות באמצעות חטיבת הקהילות ויחידות ייעודיות. עוד ציין כי המענה ניתן באמצעות שוטרים ייעודיים ובעלי הכשרה מותאמת, במטרה לחזק את הקשר עם הקהילות השונות ולתת מענה לצורכיהן. סנ"צ אלי סנבטו, ראש מדור קהילת יוצאי אתיופיה במשטרת ישראל, ציין כי בעקבות המלצות ועדת פלמור ומבקר המדינה הוקצו תקנים לחיזוק הקשר בין המשטרה לקהילה האתיופית, וכיום פועלים 29 מש"קים סקטוריאליים ב-26 תחנות משטרה. לדבריו, המשטרה מקיימת תוכניות עבודה בנושא ומפגשי שיח קבועים עם נציגי הקהילה והרשויות המקומיות, ומשלבת יועצים אזרחיים מקרב הקהילה. הוא הדגיש כי קיימת עדיפות לשילוב בני הקהילה בתפקידים אלה, אך הקריטריון המרכזי הוא התאמה ורגישות לצורכי הקהילה. עוד ציין כי בעבר אכן הייתה אכיפת-יתר כלפי יוצאי אתיופיה, אך בשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית בהיקף התופעה, לצד עלייה במודעות המשטרתית ובפעולות לחיזוק האמון בין המשטרה לקהילה. עוד ציין כי מ-29 תקנים של מש"קים קהילתיים המיועדים לקהילה האתיופית, מאוישים כיום 19 בלבד. לדבריו, המשטרה פועלת לגיוס ולאיוש תקנים נוספים, אולם כיום חסרים כעשרה מש"קים קהילתיים. סנ"צ בני מלכה הדגיש כי אכיפת החוק בישראל אינה פשוטה, אך המשטרה מחויבת לאכוף את החוק שהכנסת קובעת גם כאשר הדבר מעורר ביקורת מצד קבוצות שונות. הוא הדגיש כי המשטרה ביצעה בשנים האחרונות שינויים משמעותיים, ובהם הקמת חטיבות ויחידות העוסקות בקהילות שונות, הכשרות בנושא רב-תרבותיות וגיוס שוטרים מקרב יוצאי אתיופיה, החברה הערבית, החברה החרדית וקבוצות נוספות. בהתייחס להפגנות והפרות 245 סדר, ציין כי אותם שוטרים מתמודדים עם מחאות של מגזרים שונים, לעיתים באותו יום, וההנחיות אינן משתנות לפי זהות הקבוצה אלא לפי התנהגות הקהל בשטח. לדבריו, הפעלת הכוח נעשית לפי מדרג סדור של ארבע רמות, בהתאם לחומרת ההפרעה לסדר הציבורי, לצד שיקול דעת של מפקד האירוע בשטח. רפ"ק יונס אבו ליל ציין כי מאז 2016 פועלת במשטרה מינהלת לשיפור שירותי המשטרה בחברה הערבית, בעקבות החלטות ממשלה ובהן 922 ו-549, שמכוחן הוקמו למעלה מ-12 תחנות משטרה והוטמעו תהליכים להגברת ההיכרות עם החברה הערבית. לדבריו, החטיבה הערבית פועלת לחיזוק האמון באמצעות שיח עם ראשי רשויות ומנהיגים, הובלת פרויקטים קהילתיים, הכשרת שוטרים ומפקדים והערכת מגמות מהשטח. הוא הדגיש כי לצד האכיפה נדרשת גם פעילות קהילתית, וכי מניעת פשיעה וחיזוק האמון מבוססים על עבודה עם הקהילה והתאמת המענה לצרכיה. - העיתונאי אריה ארליך טען כי סוגיית גיוס החרדים היא מחלוקת ציבורית ופוליטית, אך אין זה מתפקידה של משטרת ישראל להיות מעורבת באכיפה בנושא. לדבריו, מעורבות המשטרה בנושא פוגעת באמון הציבור החרדי ועלולה להרתיע מפנייה אליה בעת הצורך. הוא הוסיף כי משבר האמון העמיק בתקופת הקורונה בעקבות אופן האכיפה בשכונות החרדיות, שנתפס בעיני רבים כאגרסיבי והגביר את תחושת הניכור כלפי המשטרה. - נציג משרד מבקר המדינה, יובל חיו, התייחס לשלוש קבוצות האוכלוסייה שנדונו בישיבה. לגבי החברה הערבית ציין כי החלטת ממשלה 549, שכללה תקציב של 2.4 מיליארד ש"ח לחיזוק המשטרה והמאבק בפשיעה, מיושמת באופן חלקי בלבד, וכי בתום השנה הרביעית לתוכנית מומש רק חלק מהתקציב המתוכנן. הוא ביקש לקבל תמונת מצב עדכנית על יישום ההחלטה. לגבי יוצאי אתיופיה הדגיש את הצורך בבחינה שיטתית ומבוססת נתונים של הקשר בין פעולות שיטור והפעלת כוח לבין מניעת פשיעה ותוצאות האכיפה בפועל. בנושא הסדר הציבורי והמשמר הלאומי ציין כי נדרשת הסדרה מלאה של התחום באמצעות החלטת ממשלה, מסמך תפיסתי ופקודות ברורות שיגדירו את ייעודו, סמכויותיו ואופן הפעלתו של המשמר הלאומי. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה תקיים דיון המשך בנושא הקשר בין פעילות השיטור, הפעלת סמכויות ואמצעי כוח, מניעת פשיעה ובניית אמון בין המשטרה לבין קבוצות האוכלוסייה השונות, לרבות יוצאי אתיופיה. במסגרת הדיון תיבחן התמונה הכוללת על בסיס נתונים, מדדים וניתוח מקצועי של תהליכי האכיפה והשיטור. כמו כן, הוועדה תבחן את מסלול הטיפול בתלונות נגד שוטרים, החל משלב הגשת התלונה ועד לסגירת התיק או להגשת כתב אישום, וכן את מנגנוני הבקרה, הפיקוח והתחקור המופעלים ביחס לפעולות המשטרה. - הוועדה מבקשת ממשרד המשפטים לבחון את מנגנוני הטיפול בתלונות נגד שוטרים ואת שיתוף הפעולה בין המשטרה למשרד המשפטים בנושא ולקבל דיווח בדיון הבא. - הוועדה מתרשמת מהחשיבות שהמשטרה מייחסת לעבודה הקהילתית ולבניית אמון הציבור. לפעילות הקהילתית יש ערך רב גם אם קשה למדוד באופן מיידי את השפעתה על נתוני הפשיעה והאלימות. 246 - הוועדה דורשת מהמשטרה ומהמשרד לביטחון לאומי לעמוד בהתחייבויות קודמות ולמסור את כלל המידע והמסמכים שנדרשו על ידי הוועדה. - הוועדה הזכירה כי דנה בנושא המשמר הלאומי לפני כמה חודשים, וביקשה ממשרד מבקר המדינה להכין דוח על תהליך הקמת חטיבות המשמר הלאומי ופעילות המינהלת. - הוועדה מבקשת שוב מראש מינהלת המשמר הלאומי מענה על מכתב שנשלח אליו ביום11 במרץ 2026 בעניין העברת מידע על סטטוס פקודת הארגון ופעילות המשמר הלאומי. - הוועדה מבקשת שוב מהמשרד לביטחון לאומי למסור את דוח הוועדה המלא להקמת המשמר הלאומי. - הוועדה מצפה מהממשלה לדון במסקנות הוועדה בנושא המשמר הלאומי ולקבל החלטות מסודרות בעניין. - הוועדה תקיים דיון בנושא המשמר הלאומי לאחר קבלת כלל החומרים והמסמכים הנדרשים. מהדיון עולה שהגידול במספר השוטרים בשנים האחרונות קשור במידה רבה לגיוסים למשמר הלאומי, ולכן יש לבחון גם סוגיה זו. - הוועדה מבקשת ממשטרת ישראל נתונים על ניצול התקציבים, הקמת תחנות משטרה, איוש תקנים, פעילות מש"קים קהילתיים והצעדים שננקטו למאבק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית. - הוועדה תבחן את יישום החלטת ממשלה 549 לקראת סיום תוכנית החומש. 247 התנהלות גורמי האכיפה אל מול יוצאי אתיופיה, דוח שנתי 72א הקדמה ביום א' בתמוז תשפ"ו,16 ביוני 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא התנהלות גורמי האכיפה אל מול יוצאי אתיופיה, דוח שנתי 72א. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משטרת ישראל, המשרד לביטחוןלאומי, שירות בתי הסוהר, צה"ל, משרד המשפטים, פרקליטות המדינה, הנהלת בתי המשפט, משרד הרווחה והביטחון החברתי, א.ס.ף – ארגון סיוע לפליטים ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה - נציגת מרכז המחקר והמידע, ד"ר נורית יכימוביץ כהן, דיווחה שטרם הועברו נתונים ממשטרת ישראל על תיקים של יוצאי אתיופיה. שיעור יוצאי אתיופיה מקרב כלל אוכלוסיית ישראל היהודית הוא 2.2%. נתוני אכיפה כלפי יוצאי אתיופיה בשנים 2023-2019: 8%–9% מכלל המעצרים הם מקרב יוצאי העדה האתיופית, והפער בין שיעור יוצאי אתיופיה מכלל היהודים בישראל לבין שיעור המעצרים מקרב יוצאי אתיופיה מכלל המעצרים גדול יותר בעבירות מגע (תקיפת שוטר); 5%–6% מהחשודים והנילונים בכלל העבירות הם יוצאי אתיופיה; 6.1%–7.2% מכתבי האישום הם נגד יוצאי אתיופיה. ישנו ייצוג יתר ליוצאי אתיופיה בקרב הקטינים שנעצרים לעומת חלקם בכלל האוכלוסייה היהודית. מכלל המעצרים של יוצאי אתיופיה %9 הם של קטינים, 28% של צעירים, והיתר הם בגירים. שיעור התיקים שנסגרים מחוסר ראיות אצל יוצאי אתיופיה גדול בכמה אחוזים בהשוואה לאוכלוסייה היהודית. 245תיקים של יוצאי אתיופיה נסגרו בהסדר מותנה (סגירת תיק בצורה מקילה כדי להימנע מכתם פלילי). - נציג משטרת ישראל, סנ"צ אלי סנבטו, מסר שהנתונים שהתבקשו על ידי מרכז המחקר והמידע הועברו לשרשרת הפיקוד. נלקחו נתונים גולמיים משנים 2026-2019 מאג"ת על תחנות ליבה (תחנות שסמוכות לריכוזי אוכלוסייה של יוצאי אתיופיה) שנמצאות ב-24 ערים ובמועצה מקומית אחת בין השנים 2025-2023 לצורך הכנת תוכנית, שדלפה לתקשורת. כמו כן נעשו ניסיונות לגייס למשטרה שוטרים ומתנדבים מבני העדה. שיתוף הציבור נעשה על ידי צוות מייעץ במטרה לחולל שינוי. חברי הצוות הנוכחי נבחרו באמצעות קול קורא והם בעלי השכלה אקדמית ועבר מקצועי מגוון. - נציג המשרד לביטחון לאומי אביטל חן, ר' הרשות לביטחון קהילתי, דיווח שבמשך שנים חל קיצוץ בתקציב עבור יוצאי אתיופיה. בראשיתו היה 7 מיליון ש"ח, ובשנה שעברה הגיע ל-2.5 מיליון ש"ח. השנה התווספו תקציבים מהמשרד (הסטות) והתקציב הגיע ל-5.2 מיליון ש"ח. משרותיהם של רכזים מהקהילה הוגדלו בחזרה מחצי משרה למשרה מלאה כדי שיוכלו להוות גשר לבני העדה. כעת מפותחות תוכניות לבני העדה ובשנה הבאה צפוי להיות בנק של תוכניות. הוא ציין כי יוצאי העדה לא אוהבים להשתלב בפנימיות. - נציגות שירות בתי הסוהר – סג"ד ענבר רז דיווחה שבשב"ס יש ייצוג הולם של בני העדה האתיופית ביחס לשיעורם בחברה. שיעור הקצינים יוצאי העדה בשב"ס עמד על 2% בזמן כתיבת הדוח, וכיום הוא עומד על 4.3% (80 קצינים). נוסף עליהם יש שלושה קצינים בכירים. 248 מאיה קזז מסרה שלא נעשה איסוף נתונים לפי מוצא כזה או אחר. מ-150 אסירים בכלא אופק יש שמונה אסירים ממוצא אתיופי. הטיפול באסיר נעשה לפי צורך ולא לפי מוצא, ויש רגישות תרבותית לכולם. בתחום החינוך יש רגישות רבה, הן בכיתות הלימוד והן בספרים. - נציגת משרד מבקר המדינה, עו"ד מירי לרנר וייס, ציינה שבדוח משנת 2021 המשרד מצא ששב"ס אינו אוסף מידע על מוצאם של האסירים הבגירים, ובכלל זה שיעורם של יוצאי אתיופיה הבגירים. גם במשטרה לא היו נתונים רלוונטיים בעבר, ונעשה תהליך של איסוף נתונים. - נציגת משרד הרווחה והשירותים החברתיים, טלי סמואל, דיווחה שתוכנית משפחה תומכת פעלה בתחילה ב-11 ישובים שיש בהם קטינים והיה בעניינם הליך במשטרה. במהלך השנים חלה ירידה משמעותית במספר הקטינים המופנים מהמשטרה למשרד, ולכן התוכנית נסגרה בכמה מקומות. התוכנית נותנת מענה מצוין, נעשית עבודה פרטנית עם המשפחות וכן גם פעולות קבוצתיות. כיום התוכנית פועלת בשישה יישובים ל-110 משפחות. הקטינים מופנים החל מגיל 12 ולאחר שנפתח הליך של טיפול מותנה. לקטין שהוא מתחת לגיל12לא נפתח תיק פלילי, נערכת חקירה, ובמידת הצורך הוא מופנה לעו"ס נוער באגפי הרווחה, ולא למשרד הרווחה. משרד הרווחה לא יכול לדעת נתונים על קטינים עצורים שלא הופנו אליו. נתוניםעל קטינים (גילאי12–18) שהופנו על ידי המשטרה (לא נגד כולם הוגש כתב אישום):  בשנת 2018 – 549 קטינים  בשנת 2024 – 382 קטינים  בשנת 2025 – 372 קטינים  בשנת 2026 עד חודש מאי – 180 קטינים - נציג הנהלת בתי המשפט, עו"ד גדי אלבז, מסר שיש מנהלת שמרכזת את ההכשרה וההשתלמויות של השופטים. השופטים ערים לדברים, ואם אין מסוכנות של קטין, מעצרו לא יוארך שלא לצורך. - נציגת משרד המשפטים, עו"ד ענבל גלון, דיווחה שבחודש ינואר הועברה למשטרה בקשה לקבל נתונים לצורך יישום דוח פלמור והכנת תוכנית עבודה לשנים 2026-2027, ועד כה לא התקבל מענה. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מבקשת ממשטרת ישראל לצאת בקול קורא חדש למינוי נציגי ציבור בוועדה שהם בעלי השכלה אקדמית, כישורים רלוונטיים, הבנה של המצב וללא ניגוד עניינים, שיפעלו בשקיפות לציבור. - הוועדה מבקשת מהמשרד לביטחון לאומי, ובפרט מהרשות לביטחון קהילתי, לשים את הרכזים בערים הגדולות שבהן נמצאים יוצאי אתיופיה בריכוזים גבוהים, ולהגדיל את מספר הרכזים במידת הצורך. - הוועדה מבקשת משב"ס למסור בתוך חודשיים ניתוח ופילוח של מספר האסירים יוצאי אתיופיה במתקני הכליאה השונים כדי להשלים את תמונת המצב של בני הקהילה, ולבדוק את הנגשת האוכל ואת המענה לצרכים התרבותיים. 249 - הוועדה תקיים דיון על ייצוג הולם של מגוון אוכלוסיות. - הוועדה מבקשת ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים למסור דיווח על תקציב מלווה משפחה וכן להגדילו. - הוועדה רואה במשרד הרווחה והשירותים החברתיים שומר סף;קציני מבחן יכולים להציל ילד במקרה שהמשטרה מעורבת בו. דוחות העו"ס מכריעים בבתי המשפט כאשר עומד על הפרק תהליך שיקומי. - הוועדת מבקשת ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים שתהיה כתובת ברורה עבור משפחות יוצאי העדה האתיופית. - הוועדת מבקשת מצה"ל למסור דיווח על מספר המלש"בים יוצאי אתיופיה שמקבלים פטור משירות סדיר בצה"ל. - הוועדה מבקשת מהנהלת בתי המשפט לערוך בדיקה בחמישה בתי משפט לשלום להארכת מעצר כדי שיהיה חופף למס' האוכלוסייה באותם אזורים. 250 יישום החלטות הממשלה בנוגע לעליית שארית יהודי אתיופיה וזרע ישראל, דוח מיוחד 2008 הקדמה ביום א' בתמוז תשפ"ו, 16 ביוני 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא יישום החלטות הממשלה בנוגע לעליית שארית יהודי אתיופיה וזרע ישראל, דוח מיוחד 2008. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד העלייה והקליטה, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד החוץ, משרד האוצר, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, בתי הדין הרבניים, עמותת כח לעלייה, אגודת יהודי אתיופיה ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה - נציגי המשפחות של מבקשי העלייה שנותרו באתיופיה הביעו את רגשותיהם ותחושותיהם נוכח ההתמהמהות בעליית השארית. הם ביקשו לעלות את בני משפחותיהם באופן מידי. - מנכ"ל עמותת כח לעלייה, גבי וורקו, ציין שמשרדי הממשלה מגלגלים את הסוגיה, ובכל יום נחטפים בני משפחות והן נדרשות לשלם כופר. לטענתו שר העלייה והקליטה הצליח במשימתו לא לעלות את יהודי אתיופיה. הוא טען שהחלטת "צור ישראל" הינה החלטה פוליטית שבכוונתו לא לממש אותה. עד 12 ביולי המדינה צריכה לתת תשובה לבג"ץ על העתירה שהוגשה ע"י בני העדה. המשרד טוען שהוא יעלה רק מכוח חוק השבות בעוד שבני המנשה אינם עולים מכוח החוק. - נציג משרד העלייה והקליטה, דוד יאסו, אמר שהשר רוצה להשיג הסכמה כוללנית בקרב הסיעות השונות על כל שארית יהודי אתיופיה, ולהעביר החלטה על כך כדי שלא תעלה מכסה מסוימת בכל שנה. הוא דיווח שעתידה לצאת משלחת בתחילת יולי שתכלול את המשנה למנכ"ל, הסוכנות היהודית ומשרד הפנים לצורך בדיקת מבקשי עלייה. - נציגות רשות האוכלוסין וההגירה: מיכל יוספוב, מנהלת אגף אוכלוסיות זמניות, מסרה שכל בקשה לעלייה שמגיעה לרשות – נבדקת, ויש זכות לערער על שלילת הבקשה. ב- 1 ביולי ייצאו 3 עובדים מהרשות לאדיס אבבה לבדיקת זכאות עלייה של כ- 430 נפשות (125 משפחות) מכוח חוק השבות בעקבות מאות בקשות שהוגשו לרשות. לצורך בדיקת הבקשות, האגף קיבל תגבור של 10 עובדים. הסוכנות היהודית תביא את המשפחות שנמצאות בגונדר לאדיס אבבה. תהליך טיפול הבקשה הינו סדור והראיון נעשה בשיחת טלפון, במקביל נעשית הצלבת מידע. במידה ונמצא שחוק השבות אינה חל על משפחה, היא מקבלת על כך מכתב מנומק. היא הדגישה שתהליך העלייה מאתיופיה אינו מגובה במסמכים, בניגוד לעלייה ממדינות אחרות. לדבריה, אין לרשות מנדט להעלות עולים מאתיופיה על רקע הומניטרי. עו"ד דסי צנגן ציינה שבקשות לעולה של יוצאי אתיופיה מוגשות לרוב ע"י בני משפחה מישראל. החלטות לאישורי עלייה ניתנות בהתאם להחלטת הממשלה. אם לא ימצא מקור תקציבי להעלאת 1,226 מבקשי עלייה, לא ניתן להעלותם. 251 - נציג הסוכנות היהודית לארץ ישראל, ערן ברקוביץ, מסר שלכל מבקש עלייה יש ראיון עלייה. צוותי הסוכנות מרגישים את מקרי החטיפות גם במרכזי הקליטה. הסוכנות פועלת לבצע את מדיניות הממשלה בכל מקום בעולם, כולל חברות בצוות בדיקת הזכאות מכוח השבות והטסת המועמדים. אחוז מאוד נמוך מהעולים (פחות מ- 5%) מסרב לעבור תהליך גיור. הסוכנות מסבירה למסרבי הגיור את הזכויות שישללו מהם במידה ולא יתגיירו. - נציגת משרד האוצר, תאיר ראבוחין, מסרה שיש החלטת ממשלה שבכדי ליישמה, נדרשת הממשלה להעמיד לה מקור תקציבי. למשרד הצעות רבות לקיצוצים, ויחד עם זאת יש הצעות לחלופות. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה סבורה שעל משרד החוץ לקבוע נוהל ברור מול השלטונות באתיופיה ולהתערב באופן מיידי בשיטת החטיפות ע"י העבריינים המקומיים. הוועדה מבקשת דיווח בתוך כ- 3 שבועות על ההתקדמות והמענה למיגור התופעה. - הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה לבדוק מדוע אין מענה ושירות לאזרחי המדינה יוצאי העדה האתיופית, ומדוע יש הפרה בוטה של אי הזמנת המבקשים לעלייה לראיון. - הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה להאיץ את כתיבת הדוח עליו התקבלה ההצבעה בדיון הקודם בחודש פברואר, ולאפשר להרחיב את המענה בנציבות תלונות הציבור לקהילה. - הוועדה מביעה מורת רוח על גורמים שמטילים דופי ביהדותם של בני הקהילה ופוגעים בחוסנה בכך שהם מנסים לזרוע ריב ומדון בקרב יהודי אתיופיה. הטלת הדופי מובילה לפגיעה בחיי אדם. - הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וההגירה לטפל בבקשות של יהודי תיגראי על ידי שלושת זכאי השבות שיוצאים למשלחת, וכן להוסיף תקנים נוספים. - הוועדה העבירה לרשות האוכלוסין וההגירה פרטים ספציפיים של נציגי המשפחות שמסרו עדויות בדיון, ומבקשת שנציג הרשות דובר השפה ייצור עימם קשר בהקדם לבירור הפרטים ולדווח לוועדה שנוצר הקשר ומהו סטטוס הטיפול בהם. - הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וההגירה להעביר את מס' התיקים הפתוחים לבקשות לעלייה מכוח השבות. - הוועדה מבקש ממשרד האוצר להעביר לשר הצעות למקורות תקציבים למען העלאת מבקשי העלייה. - הוועדה תפנה מכתב עם סיכומי הדברים של הדיון לשר העלייה והקליטה. - הוועדה מצפה מנציגי הממשלה הרלוונטיים לקחת אחריות ולהניע מהלכים לקידום הסוגיה. 252 טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון, דוח שנתי 2022 הקדמה ביום ב'בתמוז תשפ"ו, 17 ביוני 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון, דוח שנתי 2022. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה,משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי, משרד המשפטים, פרקליטות המדינה, מערך הסייבר הלאומי, מרכז השלטון המקומי, האגודה לזכויות האזרח בישראל, פייק ריפורטר, מכון ברנדייס, בצלמו ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה נציגת משרד מבקר המדינה דיווחה שתקופת הביקורת היתה בין מרץ-אוגוסט 2021. מטרת הביקורת: להציף פערים בכל הנוגע להיערכות ולטיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון בתחומי פשיעה שונים ובהם: גניבת מידע, סחיטה וכופרה, סחר באמצעי לחימה וסמים, עבירות נגד קטינים, הונאה, הלבנת הון, הסתה לאלימות ולפשעי שנאה ותקיפת רשתות תקשורת. הנושאים העיקריים שנבדקו: טיפול מערכת אכיפת החוק בפשיעת סייבר - התמודדות עם תופעות פשיעה מתפתחות; בניין הכוח, הכשרות, משאבים ואמצעים לסיכול פשיעת סייבר; הטיפול בתיקי חקירה שעניינם פשיעת סייבר; פעילות יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה. בתקופה שנבחנה בביקורת (2020) חלה עלייה תלולה של מאות אחוזים בהיקף העבריינות במרחב המקוון, המסכנת את הפרט, הציבור הרחב, המסחר המדינתי והגלובלי ואף את ביטחון המדינה. המשטרה היא הגורם המרכזי המופקד על הטיפול בעבריינות במרחב המקוון, אולם המערך הקיים במשטרה אינו מגובה בתפיסת הפעלה עדכנית; אינו כולל כוח אדם מיומן במקצועות הסייבר בהיקף הנדרש לצרכים; ואינו מצטייד באמצעים הטכנולוגיים הנדרשים לביצוע עבודתו בשלמותה. על פי נתונים משנת 2019, אף קיימת תופעה של תת-דיווח למשטרה על פגיעות מעבריינות מקוונת. התגברות משמעותית של הפשיעה במרחב המקוון מחייבת את גורמי האכיפה להגביר את ההיערכות שלהן באופן שיובטח המענה האכיפתי הדרוש. מוצע כי גופי האכיפה ירכזו מאמץ הן בבניין הכוח והן בהפעלתו למאבק בעבריינות במרחב המקוון,ובד בבד יקפידו כי כל פעולה הנעשית באמצעים הטכנולוגיים שברשותם תיעשה תוך שמירה על זכויות הפרט. סיכומי הוועדה - נציגי משטרת ישראל: רפ"ק ניר שדה מסר שבחטיבת החקירות הוקם מדור פשיעה דיגיטלית כדי להנחות מקצועית, לדאוג שהמתודולוגיה תהיה אחידה, הכשרות וביקורת. יש פערים טכנולוגיים בכל הקשור להסרת אנונימיות, לא כל הפלטפורמות משתפות פעולה עם המשטרה (כמו טלגרם). חלק מהפעולות הן וולונטריות, ויש הגבלה למשטרה בשימוש בכלים. קיימת פשיעה כלכלית בעולמות הקריפטו. בשנים 2025-2024 היה פער תקציבי בנוגע לציוד כפי שעלה בדוח, התקבל מיליון ₪ והפער הושלם ומתבצעת חלוקה להשלמת הפערים. 253 רפ"ק עדי אלבוכר מסרה שלרשתות חברתיות בינ"ל אין מחויבות כלפי גורמי אכיפה שאינם במדינתם. נוכח ההגנה על המשתמשים, הן רואות לנכון לממש מדיניות וולנטרית כמו מסירת נתוני מסגרת בעת ההרשמה לרשת. חברות טוויטר וטלגרם אינן משתפות פעולה, ועיקר ההסתות הן שם, בעוד שמטא וטיקטוק משתפות פעולה ומנטרות את הרשתות כדי לאתר הסתה. הפרקליטות אמונה על הסרת תכנים ברשת, והמשטרה מנסה לגשר על הפערים נוכח חוסר השת"פ עם הרשתות. סנ"צ יפית גבאי בחטיבת המודיעין דיווחה שיש חמ"ל שמנטר דברים רבים ברשת, כגון: עבירות אמל"ח, עבירות בני נוער, עבירות הסתה , ויש הליך מסודר בנוגע לניטור הסתות. המשטרה נתקלת בקשיים משפטיים, אין לה את הכלים והאישורים משפטיים שיש לגופים אחרים. החלטת בג"ץ ממרץ 2026 אוסרת על המשטרה לנטר באופן יזום אחרי אנשים ספציפיים. המשטרה נערכת לקראת הבחירות, היא לא תפתח בחקירה אם לא תקבל את אישור הפרקליטות. אין עיסוק מצידה באכיפה פוליטית. פקד תמר סגל מסרה שמשטרת ישראל פועלת בתחום ביטוי והסתה באמצעות מנגנון סדור ומבוסס בהתאם להנחיית פרקליט המדינה. החוליה עוברת על התיקים והניטורים ומגבשת המלצה משפטית שמועברת לפרקליטות המדינה לצורך המשך החלטה. נתונים: 462 פניות בגין הסתה; 1,186 אישורי הפרקליטות לפתיחת חקירה; 274 כתבי אישום. נצ"מ גלעד בהט אמר כי ברוח החוק ועפ"י הנחיית פרקליט המדינה, המשטרה פועלת במנגנון מסודר ומבצעת בדיקות לגבי אירועי הסתה לאלימות וטרור. אם מתעורר חשד לביצוע עבירה – מתחיל מנגנון של חוו"ד בחטיבת החקירות לבדיקת החשד, והיא מועברת לפרקליטות המדינה. חופש הביטוי הוא ערך יסוד במדינה דמוקרטית, והוא מתאפשר עד הקו שקבע המחוקק. ההתייחסות בטיפול היא לעבירה, ולא ראוי לעשות פילוח עפ"י דעות פוליטיות. הסמכויות שניתנות למשטרה, כולל הטכנולוגיים, הם מעטים והלכו אחורה הרבה מאוד שנים. - נציג מרכז המחקר והמידע, רועי גולדשמיט, דיווח שבאירופה יש חוק שלפיו פלטפורמות רשת גדולות מאוד מחויבות לעשות הערכת סיכונים, נעשה שימוש רב במסלול האכיפה הוולנטורי. הפרקליטות פרסמה דוחות מידי שנה עד שנת 2024 לגבי הסרת תכנים, אולם זה לא נעשה בשנתיים האחרונות. - נציגי פרקליטות המדינה: עו"ד איתי גוהר מסר שהפעילות להסרת תכנים החלה בסוף שנת 2015, ולאורך השנים חלה עליה תלולה והנתונים פורסמו באמצעות דשבורד ברשת. הפרקליטות אינה שחקן רלוונטי באכיפה פלילית משום שאינה יעילה (המשתמש הינו אנונימי או מחוץ לגבולות היכולת של המדינה לאכוף את החוק ולנקוט בהליכים פליליים), אלא באכיפה אלטרנטיבית. הפרקליטות מוזנת ע"י גופי הביטחון, מקבלת את התכנים ובוחנת אותם באופן משפטי בהתאם לנוהל העבודה שמפורסם ברשת ומתעדכן מעת לעת. הבחינה נעשת ע"י 3 תנאים מצטברים: עבירה ישראלית על החוק, האם הפרסום מפר את תנאי השימוש של החברות עצמן ואינטרס ציבורי. עו"ד שלומי אברהמסון ציין שהמחוקק קבע שכדי שתהיה הסתה לאלימות (לא כל אמירה מובילה להסתה), צריך שיהיה יסוד הסתברותי (אפשרות סבירה, אפשרות ממשית וודאות קרובה). נוכח החשיבות של שמירה על חופש ביטוי, יש מנגנון קפדני שבוחן האם יש צורך 254 לפתוח בחקירה ללא הצדקה שמתחילה מהמשטרה באמצעות מודיעין מנטר שמציף לחקירות. החקירות בוחנות בכמה דרגות עד להחלטה של גורם בכיר, ובמידה ונמצאה הצדקה לחקירה–נעשית פניה לפרקליטות המדינה. מהירות הטיפול תלויה בסוג הפרסום. הפרקליטות סומכת על התראות מצד המשטרה / שב"כ ויש מקרים ספציפיים שהטיפול בהם נעשה בתוך מס' שעות. היא פועלת במנעד שבין שמירה על חופש הביטוי לבין לחימה בהסתה לטרור ואלימות באופן שוויוני כלפי מגזרים שונים. רוב התיקים שנפתחים והאכיפה שמתבצעת כיום היא בגין הסתה לטרור, במיוחד בהשפעת אירועי ה- 7 באוקטובר. ההסתה לאלימות היא מכל צדדי המפה הפוליטית, נפתחות חקירות ומוגשים כתבי אישום. לשב"כ יש סמכויות שהוא יכול לפעול על פיהן, כולל פתיחה בחקירה בגין חשד להסתה. עו"ד אברהמסון תומך בכך שאין פילוח של מבצעי העבירות. לדבריו, נתונים לא תמיד משקפים, תלוי במס' התלונות ומגזרים שהיו בהם הסתה. - נציג משרד המשפטים דיווח שהצעת החוק לקריאה שניה ולקריאה שלישית שקובעת שהמשטרה תוכל לפתוח בחקירה ללא אישור הפרקליטות נמצאת על שולחנה של הכנסת. - עדי ישראלי - סטודנטית ופעילה חברתית, אמרה כי חופש הביטוי נועד להגן על הזכות למתוח ביקורת על מקבלי ההחלטות והשלטון עצמו. יש הבדל בין ביקורת לבין הסתה ברשתות, הגבול חשוב וחיוני לשמירה על מדינה דמוקרטית. החשש הוא שרשויות האכיפה לא משמשות לסימון הגבול, אלא הופכות להיות כלי משפיע על השיח. היא סיפרה כי בעקבות פרסום ביקורת נוקבת על ידה, היא זומנה לחקירה ועברה תשאול ע"י סוכני שב"כ, ומקבלת איומים עליה ועל בני משפחתה ומדווחת על כך למטא. השת"פ בין המשטרה והשב"כ אינו חוקי לפי בג"ץ משנת 2017. - עו"ד גונן בן יצחק, יועמ"ש במערך עוטף עצורים, טען שרף ההסתה עולה מכל הכיוונים, והטיפול נמצא רק בצד האחד של המפה פוליטית באופן מובהק. המשטרה והפרקליטות צריכים לנהוג ביושר. - מנכ"ל ארגון בצלמו מסר שאלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה. על המשטרה והפרקליטות לעצור ולחקור את האנשים המסיתים לטובתם ולטובת החברה. אנשים צריכים לחשוב פעמיים לפני שהם כותבים פוסטים. - נציגת האגודה לזכויות האזרח מסרה שיש ברשות האגודה נתונים על אכיפה כלפי יהודים ולא יהודים במסגרת בקשה לחופש מידע. מהנתונים עולה שגם בעבירות שהן לא תחת המאבק בהסתה לטרור - יש יותר העמדה לדין של ערבים בהשוואה ליהודים. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה סבורה שהחיים בעולם הטכנולוגי דורשים היערכות לאומית אחרת וכלים טובים יותר להתמודדות. - הוועדה מבקשת ממרכז המחקר והמידע להתחבר יחד עם ארגוני החברה האזרחית כדי לדייק את שאלות המחקר והפילוח לצורך קבלת דוח מקצועי ממשטרת ישראל. - הוועדה מבקשת ממשטרת ישראל לקבל פילוח נתונים עם הבחנה בין עבירות הסתה לפעילות טרור (אלימות) לבין בקרה על חופש הביטוי הפוליטי, כולל דיווח והתקדמות עד סטטוס של פתיחת תיקים. 255 טיפול המחלקות לשירותים חברתיים בבני נוער בסיכון, דוח על הביקורת בשלטון המקומי 2025 הקדמה ביום ח' בתמוז תשפ"ו, 23 ביוני 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא טיפול המחלקות לשירותים חברתיים בבני נוער בסיכון, דוח על הביקורת בשלטון המקומי 2025. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד החינוך, המשרד לביטחון לאומי, משטרת ישראל, משרד המשפטים, משרד האוצר, משרד העלייה והקליטה, משרד הבריאות, מרכז השלטון האזורי, עיריית קריית מוצקין, עיריית ערד, עיריית רמלה, מועצה מקומית יפיע, עיריית קריית גת, המועצה לשלום הילד, מועצת התלמידים והנוער הארצית, הנהגת ההורים הארצית, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים, ארגון כח לעובדים, עמותת עלם ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה נציגת משרד מבקר המדינה הציגה את ממצאי הביקורת על הטיפול בנוער בסיכון בקהילה. לדבריה, חל שינוי באופי הסיכון, כאשר בני נוער רבים נמצאים כיום במרחב הדיגיטלי, דבר המקשה על איתורם ומחייב התאמת דרכי ההתערבות. הביקורת בחנה את המענים בקהילה, התיאום בין משרדי הממשלה והרשויות, מיפוי ואיתור בני נוער בסיכון, התאמת השירותים לאוכלוסיות שונות והפיקוח על יישום המדיניות. עוד הציגה נתונים המעידים על החמרה במצב בין השנים 2022-2020 ובהם עלייה של 53% בדיווחים על בעיות התנהגות, 16% בניסיונות התאבדות, 24% בפגיעות מיניות, 77% במעורבות בפלילים ו-75% בתיקי הטרדה מינית. לדבריה, המגמות החריפו מאז מלחמת "חרבות ברזל". עוד ציינה כי במשך 16 שנים לא בוצע מיפוי ארצי של בני הנוער בסיכון, וכי הנתון הקיים 14% מהילדים ובני הנוער (כ-440 אלף) המוכרים לשירותי הרווחה, אינו משקף את היקף התופעה. בנוסף, רק 50% ממשרות העובדים הסוציאליים ברשויות שנבדקו היו מאוישות, חלה ירידה של %52 במספר המשתתפים בשירותים האינטנסיביים של משרד הרווחה, ונמצא ניצול נמוך של התקציבים, כאשר בערד נוצלו רק 13% מהתקציב שיועד למענים לנוער בסיכון. עיקרי הליקויים וההמלצות: נמצאו פערים בתיאום בין משרדי הממשלה והרשויות המקומיות, ובהיעדר הגדרה אחידה למונח "נוער בסיכון". הומלץ לגבש שפה מקצועית משותפת ולחזק את התיאום בין כלל הגורמים. במשך 16 שנים לא בוצע מיפוי ארצי של בני הנוער בסיכון, ולא מתקיימת פעילות יזומה מספקת לאיתורם. הומלץ לבצע מיפוי עדכני ולחזק את איתור בני הנוער ושיתוף המידע בין הגורמים. נמצאו פערים משמעותיים במענים לאוכלוסיות שונות, ובהן החברה החרדית, הערבית, הבדואית, הדרוזית וקהילת הלהט"ב. הומלץ להרחיב ולהתאים את השירותים לצורכי האוכלוסיות השונות. קיים מחסור בעובדים סוציאליים, במבנים ובמענים קהילתיים, לצד אי-הפעלת חלק ניכר מהמסגרות הייעודיות. הומלץ להרחיב תמריצים לגיוס כוח אדם, לסייע לרשויות בהקמת תשתיות ולהגדיל את המענים בקהילה. נמצא פיקוח חסר של משרד הרווחה והיעדר סל שירותים מינימלי מחייב לרשויות המקומיות. הומלץ להגביר את הפיקוח, לקבוע סטנדרט אחיד של שירותים ולבחון שימוש בכלים דיגיטליים ובינה מלאכותית לאיתור מוקדם של בני נוער בסיכון. 256 לסיכום, הדוח מצביע על גידול מתמשך במספר בני הנוער בסיכון ועל החמרה במצבם, שהחריפה בעקבות מלחמת "חרבות ברזל". מהביקורת עולה צורך במענים מערכתיים ומתואמים להתמודדות עם האתגרים בתחום, לצד פער בין העלייה במספר בני הנוער בסיכון לבין התקציבים המיועדים לטיפול בהם, כאשר חלק ניכר מהתקציב הקיים אינו מנוצל בפועל למתן שירותים ומענים בקהילה. הדוח מציג סימני אזהרה משמעותיים בנוגע לטיפול באוכלוסייה זו: אף שבשנת 2022 עמד שיעור הילדים ובני הנוער המוכרים לשירותי הרווחה על 14%, וכיום הוא גבוה אף יותר, בפועל רק מצבי הקצה החמורים ביותר זוכים למענה מצד שירותי הרווחה. סיכומי הוועדה - נציגת איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים הדגישה שחוק הנוער, טיפול והשגחה עוסק במצבי סיכון משמעותיים, אולם אין חוק סל שירותי רווחה וחוק שמגדיר בני נוער במצבי סיכון שאינם קיצוניים. חסרה תקינה ויש לפתור את סוגיית מפתח תקינה לעו"ס באמצעות הכנסת היד עמוק לכיס. - ראש עיריית קריית מוצקין התריע כי השפעות המלחמה ותופעת הסמים מחריפות את מצבי הסיכון בקרב בני הנוער. לדבריו, העירייה שיפרה משמעותית את איוש תקני העובדים הסוציאליים, אך עדיין קיים מחסור במענים חוץ-ביתיים במקרי קצה. הוא קרא להנגשת נתונים לרשויות כדי לאפשר איתור מוקדם ומניעת מקרי סיכון. - מעיין סולומון, מנהלת אגף הרווחה והשירותים החברתיים, ציינה כי העירייה הרחיבה את סל השירותים והוסיפה תוכניות חדשות להורים ולבני נוער. לדבריה, למרות שיפור בשכר העובדים הסוציאליים, נפגעה היכולת לאתר בני נוער בשעות אחר הצהריים, ולכן נדרש תמרוץ ייעודי לעובדים בתחום הנוער וחיזוק שיתוף הפעולה בין כלל הגורמים. - נציג עיריית רמלה מסר כי העיר הינה מעורבת והאתגרים בבני נוער הם גם במגזר הערבי וגם במגזר היהודי. יש מחסור בעיר בעו"ס, בעוד שבית חם לנערות ערביות ופרויקט לחברה החרדית עובדים בצורה מוצלחת. הוקצו 18% משרה לצורך טיפול בנוער להט"ב, אולם איתור משרה באחוז זה אינו ישים. - יירוס זלקה, אחותו של ימנו ז"ל, טענה שהסיבה היחידה שכל המערכות פעלו מהר (משטרת ישראל, פרקליטות מחוז מרכז, עיריית פתח תקווה ועוד) כי האירוע היה מצולם והתפרסם בתקשורת. אף מערכת אינה מטפלת בסוגיה כמו שצריך. - נציג מועצת התלמידים והנוער מסר שדוח המבקר הציג בפנינו תמונה מדאיגה. המועצה קוראת לטיפול מיידי ובלתי מתפשר לטיפול בבני נוער בסיכון, קולם לא נשמע ומס' הצעירים שנותרו ללא מענה הינו גדול. - נציגת עיריית נתניה, ממחלקת נוצ"ץ (נוער וצעירים), ציינה כי בעיר מועסקים כ-70עובדים במחלקת נוצ"ץ, וכי כרשות חזקה נתניה מפעילה מענים רחבים, בהם שירותים ייעודיים לנוער חרדי ולבני נוער מקהילת הלהט"ב. לדבריה, מתקיים שיתוף פעולה הדוק בין הרווחה, מערכת החינוך והחינוך הבלתי פורמלי, ובמהלך חופשת הקיץ פועלים צוותים לאיתור בני נוער במצבי סיכון במרחב הציבורי. לא היתה פגיעה בשכר עובדי הנוער, אולם הוא לא עלה. הטיפול, האכיפה והסמכות צריכים להיות יחד. יש משפחות רבות חדשות שלא חשבו שהן יהיו ברווחה, איבדו סמכות הורית ועירייה מנסה לתת להן מענה. 257 - נציגות משרד הרווחה והשירותים החברתיים ציינו כי קיימים קשיים מערכתיים בתיאום בין הגופים ובהגדרת המונח "נוער בסיכון", אך מתקיים שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה במסגרת תוכנית 360 ומנגנונים נוספים. השנים האחרונות, ובעיקר תקופת הקורונה ומלחמת "חרבות ברזל", החריפו את מצבם של בני הנוער. עוד ציינה כי משרד הרווחה מפעיל עשרות יחידות לאיתור בני נוער בסיכון באמצעות הרשויות המקומיות ועמותת עלם, ופועל במודל המעניק לרשויות גמישות לצד צורך בסטנדרטים ופיקוח. עם זאת, מחסור בעובדים סוציאליים, במבנים ושיטת המימון)Matching(מקשים על יישום התוכניות. עוד הוסיפו כי המשרד החל לבחון הרחבת פעילותו במרחב הדיגיטלי לצורך איתור מוקדם של בני נוער בסיכון, תוך שמירה על פרטיות ובהתאם לחוק. האחריותלאיתור בני נוער מוטלת על כלל הגורמים הפוגשים אותם, ובהם מערכת החינוך, שירותי הייעוץ, החינוך הבלתי פורמלי וההורים. הצלחת הטיפול תלויה בשיתוף פעולה ובתכלול בין כלל השותפים. תוכנית 360 במשרד הרווחה - התוכנית פועלת בשותפות של חמישה משרדי ממשלה וכי מתבצע כיום תהליך אסטרטגי לחיזוקה, לעדכון תקציביה ולהגברת הרלוונטיות שלה. התוכנית מספקת תקציב תוספתי לרשויות המקומיות ומקדמת תיאום בין כלל הגורמים המטפלים בילדים ובני נוער בסיכון. עם זאת, לא כל הרשויות נכללות בתוכנית, ויש צורך להרחיב את מנגנוני התכלול גם לרשויות שאינןמשתתפות בה.נושאי שיתוף המידע, איתור בני נוער במרחב הדיגיטלי וחיזוק ההורות נמצאים על סדר יומה של התוכנית. בנוסף, המשרד בוחן דרכים לעדכון המיפוי הארצי של ילדים ובני נוער בסיכון, בין היתר באמצעות מאגרי מידע, מחקרים וכלי בינה מלאכותית, שכן המיפוי הארצי שבוצע לפני כ-16 שנים לא עודכן מאז. כיום קיימים נתונים על כ-70 אלף ילדים ובני נוער המשתתפים בתוכנית, אך עדיין חסר מידע מקיף על כלל אוכלוסיית הילדים ובני הנוער בסיכון בישראל. - נציגת משרד החינוך ציינה כי דוחות מבקר המדינה תורמים לשיפור עבודת משרדי הממשלה ולחיזוק שיתופי הפעולה ביניהם. לדבריה, חל שיפור משמעותי בשיתוף הפעולה בין משרד החינוך למשרד הרווחה, בין היתר במסגרת תוכנית360, בתי הספר לנוער בסיכון, מרכזי החירום והמועדוניות. עוד הדגישה כי עבודת המשרד מבוססת על נתונים לצורך פיתוח מענים אפקטיביים לצמצום נשירה ופערים, וציינה כי במסגרת תוכנית360 מתקיים תכלול בין-משרדי קבוע, גם אם יישומו ברשויות המקומיות עדיין אינו אחיד. לסיום ציינה כי משרד החינוך אימץ את הגדרת משרד הרווחה ווועדת שמיד למושג "ילדים ובני נוער בסיכון", כחלק מהמאמץ ליצור שפה מקצועית אחידה בין כלל הגורמים. - נציג משרד לביטחון לאומי ציין כי ברשויות רבות מתקיים שיתוף פעולה בין גורמי החינוך, הרווחה והגורמים המקצועיים, והדגיש כי הטיפול בבני נוער בסיכון מחייב אחריות משותפת של כלל המערכות. לדבריו, בשנים האחרונות ניכרת ירידה בגילם של בני הנוער במצבי סיכון, דבר המחייבחיזוק התיאום בין הגורמים.עוד ציין כי הרשות מובילה תוכנית לאומית להתמודדות עם אלימות בקרב בני נוער ופועלת ב-240 רשויות מקומיות לקידום תיאום בין כלל השותפים. בנוסף הדגיש כי למרות חסמים בשיתוף מידע ברמת משרדי הממשלה, ברמה המקומית ניתן לקיים שיתוף מידע יעיל, בכפוף לדין ולהגנת הפרטיות, לטובת מתן מענה לבני הנוער. 258 - נציגת משרד המשפטים ציינה כי בעקבות הקורונה ומלחמת "חרבות ברזל" חלה החמרה במצבי הסיכון של ילדים ובני נוער, ולכן נדרש מענה בין-משרדי מתואם והוליסטי. לדבריה, היחידה מרכזת שיתופי פעולה בין משרדי הממשלה ופועלת לחיזוק התיאום ולמניעת פערים במענים. עוד ציינה כי בעקבות אירועי האלימות האחרונים הוקמה תוכנית בין- משרדית בהובלת הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, וכי פותחה מערכת ניטור לאומית המציגה נתונים מצרפיים בזמן אמת, המסייעת בזיהוי צרכים ובתכנון מענים. - נציגת משרד העלייה והקליטה ציינה כי בני נוער עולים מתמודדים עם חסמי שפה, תרבות ומחסור בעובדים סוציאליים דוברי שפות, המקשים על קבלת שירותי רווחה מותאמים. לדבריה, רבים מהם הגיעו מאזורי מלחמה, ולכן הם מתמודדים עם טראומות ומצבי סיכון ייחודיים. עוד ציינה כי סוגיית בני הנוער העולים לא זכתה להתייחסות בדוח מבקר המדינה, וקראה לשלב אותה בביקורות עתידיות. בנוסף הדגישה את הצורך לחזק את תוכנית360ולהתאימה לצורכי בני הנוער העולים, וציינה כי כיום רק כ-800בני נוער עולים משתתפים במסגרתה. - נציגת משרד הבריאות ציינה כי משרד הבריאות שותף לתוכנית 360 ורואה חשיבות בזיהוי מוקדם של ילדים ובני נוער בסיכון כחלק מתפקיד מערכת הבריאות. לדבריה, למשרד הבריאות מאגרי מידע שיכולים לסייע בגיבוש מדיניות, אך היעדר שיתוף מידע מספק בין משרדי הממשלה מהווה חסם מרכזי. עם זאת, הדגישה כי יש לאזן בין הצורך בשיתוף מידע לבין ההגנה על פרטיות, ולפעול בנושא באופן מושכל ומבוקר. - נציגת מרכז השלטון האזוריהתריעה על מחסור בעובדים סוציאליים, פערי תקינה ותקצוב, ומחסור במבנים להפעלת מענים בקהילה. לדבריה, דרישת המצ'ינג מונעת מרשויות חלשות לממש תקציבים ייעודיים. עוד ציינה כי יש לחזק ולהרחיב את תוכנית 360 לכלל הרשויות המקומיות, לצד תגבור תוכניות המוגנות והגדלת ההשקעה בחינוך הבלתי פורמלי, במדריכי נוער ובפעילות מניעה בשטח. לדבריה, השקעה במניעה ובנוכחות קהילתית תצמצם את הצורך בהתערבויות טיפוליות מורכבות בעתיד. - נציגת המועצה לשלום הילד ציינה כי נתוני המועצה מצביעים על עלייה במספר הילדים בסיכון, בפניות לשירותי הרווחה ובדיווחים על פגיעות מיניות. לדבריה, לצד עבודתם המסורה של אנשי המקצוע, מחסור בכוח אדם, בתקנים ובמשאבים פוגע ביכולת להעניק מענה בזמן ומוביל לעיתים לכשלים בטיפול. עוד הדגישה את הצורך בחיזוק מערכות הרווחה, החינוך והבריאות ובהקמת מנגנון מוסדר לשיתוף מידע בין הגורמים המטפלים, תוך שמירה על פרטיות. בהקשר זה ציינה כי המועצה מקדמת את יוזמת"חוק הנורות האדומות", שנועדה לאפשר העברת מידע במקרים מתאימים כדי לשפר את איתור הילדים בסיכון ולמנוע מצב שבו הם "נופלים בין הכיסאות". - נציגת הנהגת ההורים הארצית קראה לשיתוף פעולה בין כלל הגורמים העוסקים בילדים ובני נוער. היא הדגישה את הצורך בחיזוק רכזי המוגנות בבתי הספר, בהכשרת צוותי הוראה לאיתור מוקדם ולהתמודדות עם אלימות, ובהשקעה בתוכניות ארוכות טווח. עוד הציעה לבחון פתרונות למחסור בכוח אדם באמצעות הכשרת סטודנטים ומתנדבים, וקראה לבדוק את ניצול התקציבים ברשויות המקומיות לפני הקצאת תקציבים נוספים. 259 החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה קוראת לכלל משרדי הממשלה והגורמים הרלוונטיים להציב את הטיפול בילדים ובני נוער בסיכון בראש סדר העדיפויות הציבורי, למרות ריבוי האתגרים והמשימות. - הוועדה מדגישה את חשיבות האחריות המשותפת של הממשלה, הרשויות המקומיות, הקהילה והשכונה להגנה על ילדים ובני נוער, לצד קידום שימוש בטכנולוגיה, במידע ובניהול ידע לצורך איתור ומתן מענים. - הוועדה קוראת לקדם פתרונות מעשיים בתחומי התקינה, התקצוב, מנגנוני המימון (מצ'ינג) וניצול מיטבי של משאבים, וכן לחזק את מנגנוני התיאום, שיתוף המידע וניהול הידע בין הגורמים, תוך שמירה על זכויות הילד, פרטיותו וביטחונו. - הוועדה סבורה כי יש לחזק את תוכנית 360 באמצעות החלטת ממשלה רב-שנתית הכוללת חיזוק תקציבי וארגוני. - הוועדה תמשיך ותעקוב אחר יישום הנושא גם בכנסת הבאה. - הוועדה מבקשת ממשרד המשפטים לבחון דרכים להסרת או לצמצום החסמים המשפטיים לשיתוף מידע בין משרדי הממשלה, כדי לאפשר העברת מידע חוקית, מבוקרת ומידתית לצורך הטיפול בילדים ובני נוער בסיכון. - הוועדה מבקשת ממשרד המשפטים לבחון את ההיבטים המשפטיים של איתור בני נוער במרחב הדיגיטלי, כדי לבחון כיצד ניתן לאפשר איתור מוקדם של בני נוער בסיכון, תוך שמירה על הוראות החוק והגנה על הפרטיות. 260 היבטים במענה למשרתי מילואים, דוח מיוחד 2025 – ישיבת מעקב הקדמה ביום י"ד בתמוז תשפ"ו, 29 ביוני 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא היבטים במענה למשרתי המילואים, דוח מיוחד 2025 - ישיבת מעקב הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד הביטחון, צה"ל, המוסד לביטוח לאומי, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד העבודה, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד המשפטים, משרד הבריאות, משרד האוצר, משרד החינוך, המועצה להשכלה גבוהה - המל"ג, ועד ראשי האוניברסיטאות - ור"ה, התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, פורום נשות המילואימניקים, העמותה למען משרתי המילואים, פורום נשות משרתי המילואים, הקואליציה הישראלית לטראומה, עיקר - קולקטיב לחוסן בישראל, אוניברסיטת בר אילן, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, תנועת אימהות בחזית ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה - נציגת משרד הבריאות דיווחה כי משרד הבריאות ומשרד הביטחון מקיימים עבודת מטה משותפת לגיבוש מענים למשרתי המילואים ומשפחותיהם. לדבריה, המענה מתבסס על שלושה צירים: הרחבת טיפולים באמצעות קופות החולים, מיזם "גוף נפש" הפועל ברשויות המקומיות, ומרכז החוסן הארצי המעניק עד 24 טיפולים באזורים שאין בהם מרכזי חוסן. - נציגת משרד הביטחון מסרה כי מרכז החוסן הארצי מהווה מענה משלים לקופות החולים וכי המשרד פועל ליצירת רצף טיפולי גם למי שאינם מוכרים באגף השיקום. עוד ציינה כי פועלות תוכנית "עמית", החלטות הממשלה 1023, 1266 ו-3812, הכוללות סיוע נפשי, מלגות, חונכות והשתתפות בשכר לימוד. לדבריה, המשרד נערך לגיבוש מענים לשנת 2027, ובשל מגבלות התקציב ניתנת עדיפות לטיפול ישיר במשרתי המילואים. - נציג צה"ל עדכן כי המידע על הזכויות מונגש באמצעות אתר, מסרונים ומוקד ייעודי. עוד ציין כי הוקצה תקציב של 10 מיליון ש"ח לתגבורים וחונכות לסטודנטים, וכי בקשות פרטניות מטופלות באמצעות קרן הסיוע למשרתי המילואים. - נציגת פורום נשות משרתי המילואים הדגישה את הצורך בהרחבת המענים הנפשיים למשפחות המילואימניקים ובתקצובם. לדבריה, קיים מחסור במטפלים, משפחות נושאות בעלויות טיפול גבוהות לילדיהן, ויש לאפשר לנשים פרודות או גרושות להגיש בקשות באופן חסוי. - נציגת הקואליציה הישראלית לטראומה מסרה כי מרכז החוסן הארצי, הפועל מאז 7 באוקטובר, משלים את פעילות קופות החולים ומעניק מענה באמצעות רשת של 22 ארגונים. - נציגת "אמהות בחזית"קראה להקים גוף מתכלל שיסייע למשרתי המילואים במיצוי זכויותיהם ובהכוונתם לגורמי הסיוע. 261 - נציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ד"ר ניצן פייביש, הציג נתונים שלפיהם יש למעלה מ־320 אלף ילדים להורים משרתי מילואים, וציין כי אין מידע מספק על יישום חוזר מנכ"ל משרד החינוך בנושא המענים לילדים אלה. לדבריו, נדרש גוף מתכלל ושיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות. - נציג העמותה למען משרתי המילואים טען כי ילדים רבים אינם מודעים לזכויותיהם וכי חסרים תקציב ייעודי ורכזי מילואים בבתי הספר. - המשנה למנכ"ל משרד החינוך מסר כי הנושא נמצא בעדיפות גבוהה וכי לקראת שנת הלימודים תשפ"ז יפורסם חוזר מנכ"ל חדש שיכלול מנגנוני דיווח ובקרה. עוד ציין כי המשרד פועל להנגשת הזכויות, ליישום מודל "הרמזור" ולהקצאת משאבים לתגבורים. ממונה תחום הורים ומשפחה במשרד החינוך ציינה כי גם בחינוך המיוחד ובגיל הרך מתבצעות פעולות להטמעת ההנחיות והמענים. - נציג משרד האוצר מסר כי נבחנת הבקשה לתקצוב רכזי מילואים בבתי הספר וכי הועבר תקציב לות"ת במסגרת החלטת ממשלה 3812. - רקטור אוניברסיטת בר-אילן ציין כי מוסדות ההשכלה הגבוהה העניקו למשרתי המילואים מענים משמעותיים, וכי גם בשנת הלימודים תשפ"ז ייושם מתווה מוסכם. - נציגת ועד ראשי האוניברסיטאות הדגישה כי המוסדות מבקשים לשמור על עצמאותם וציינה כי קיים מחסור בתקציבים לתגבורים, לאחר שהתקציב שהובטח ממשרד הביטחון טרם הועבר. - נציג המל"ג עדכן כי קיימת הסכמה להמשך המתווה הקיים, אך הדגיש כי אין אפשרות לממן מוסדות שאינם מתוקצבים על חשבון המוסדות המתוקצבים. - יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית ציינה כי עדיין חסר תקציב לתגבורים ולחונכות אישית, וכי המוסדות שאינם מתוקצבים נאלצים להסתמך על תרומות. - נציגת משרד העבודה מסרה כי למכללות הטכנולוגיות שאינן מתוקצבות אין יכולת להעניק תגבור פרטני, גובשה תוכנית ליישום התקציב שיועד לכך במסגרת החלטת הממשלה. - נציגת המוסד לביטוח לאומי עדכנה כי מעסיקים מקבלים שיפוי חודשי קבוע עבור העסקת משרתי מילואים. - נציג נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה עדכן כי אושר צו קבוע המרחיב את ההגנה מפני פיטורים למשרתי מילואים מ־30 ל־60 ימים, וכן מעניק זכויות נוספות לבנות זוגם. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מבקשת ממשרד הביטחון לוודא שהמידע בדבר הזכויות הניתנות לאנשי המילואים יועבר אליהם באמצעים השונים מלבד התראת דחיפה. - הוועדה מבקשת ממל"ג להעביר דיווח מהיכן התקציב בהיקף 40 מיליון ₪ אמור להגיע אליו. - הוועדה מבקשת ממשרד הביטחון לעדכן שההחלטה בהיקף 10 מיליון ₪ מבוצעת. - הוועדה מצפה לראות החלטה חדשה בנוגע למוסדות שאינם מתוקצבים. 262 השירות לציבור בגופים ציבוריים - דוח שנתי 52 לשנת 2025 ודוח מעקב מיוחד 2026 הקדמה ביום ט"ו בתמוז תשפ"ו,30 ביוני2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא השירות לציבור בגופים ציבוריים - דוח שנתי 52 לשנת 2025 ודוח מעקב מיוחד 2026. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי, משרד האוצר, צה"ל, מכון זולת, המכון הישראלי לדמוקרטיה ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה - נציגות משרד מבקר המדינה: עו"ד כרמית פנטון, מנהלת נציבות תלונות הציבור, דיווחה כי על פי הדוח השנתי של נציבות תלונות הציבור, יש עלייה גדולה במספר התלונות. הנציבות מסייעת לאנשים שנמצאים בקצה, לאנשי מילואיםולכל אדם. רוב עובדי הנציבות הם עורכי דין, והיא מונה כ-100עובדים. החל מ-7באוקטובר2023הנציבות הציבה לה יעד - להיות נוכחת כקו שני במרכזי מפונים וביישובי הדרום והצפון, ולהפעיל קו חם בחמש שפות. הפנייה לנציבות נעשת לאחר מיצוי הליכים, כלומר לאחר שלא ניתן מענה או שניתן מענה חלקי. יותר משליש מהתלונות עוסקות בשירות לציבור. עו"ד רונית זנדברג, משנה למנהלת נציבות תלונות הציבור, דיווחה שמספר התלונות שהתקבלו בשנת 2025 הוא 30,366 וכי זו עלייה ניכרת של 41% לעומת שנת 2024. יש גידול חסר תקדים בתלונות על משרד העבודה-אגף לעידוד תעסוקת הורים, ו-91.1%מהתלונות שבוררו בתחום זה בשנת 2025 נמצאו מוצדקות. 56% מכלל התלונות שבוררו עד תומן והתקבלה הכרעה בעניינן בשנת 2025 נמצאו מוצדקות. זהו השיעור הגדול ביותר של תלונות מוצדקות מאז הוקמה נציבות תלונות הציבור. חמשת הגופים שמספר התלונות עליהם היה הגדול ביותר: רשות האוכלוסין וההגירה, רשות המיסים בישראל, המוסד לביטוח לאומי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ומשרד העבודה. לגופים הללו יש אינטראקציה גדולה עם הציבור. הטיפול בנציבות השתפר מבחינת טיב השירות, איכותו, המקצועיות ומשך זמן הבירור. הקול של חסרי הקול – כ- 9.7% מהמתלוננים בשנת 2025 היו נתמכי רווחה וכ-20% היו אנשים עם מוגבלויות. הנתונים בנוגע לפונים מתקבלים מהלמ"ס. עידו דון יחיא ציין שדוח המעקב נועד לעקוב אחר דוח שנערך לפני שנתיים. המטרה היא לבדוק אם הגופים הפיקו לקחים, וההתרשמות היא שאכן הופקו לקחים. בדוח השתתפו שבעה גופים: המוסד לביטוח לאומי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, רשות האוכלוסין וההגירה, עמידר החדשה, רשות המיסים בישראל, חברת החשמל לישראל ורשות מקרקעי ישראל. שלושת הגופים שקיבלו ציון משוקלל גבוה מהממוצע היו חברת החשמל לישראל, המוסד לביטוח לאומי ועמידר החדשה. בדוח מעקב נבדקו מרכזי קבלת קהל, אתר המרשתת והמוקדים הטלפונים. ציון טיב השירות הממוצע של הגופים שנבדקו עלה ל-73.9, לאחר שבדוח הקודם עמד על 70.8. 263 - נציג משרד העבודה מסר שמספר התלונות שהועברו לנציבות השנה פחת במידה רבה. רמת השירות היא פונקציה של רגולציה - מבחני תמיכה, טכנולוגיה, תשתיות ומשאבים. הפעולות שנעשו על ידי המשרד: תשתיות ומשאבים – בהיבט הטכנולוגי נעשית עבודה בין- משרדית על מערכת שתיתן דרגות באמצעות בינה מלאכותית, התקבלה תוספת תקציבית על ידי משרד האוצר, הוכפל מספר המוקדנים באגף לעידוד תעסוקת הורים למתן מענה להורים, ונוסח מסד חדש שכולל הנמקות. במוקד עובדים כ-140 נציגים, ובכל שנה מתקבלות באגף כ-100,000 בקשות. כל הליקויים שעלו בנוגע לתושבי עוטף עזה תוקנו. - נציגיחברת החשמל לישראל: מאיר שפיגלר, מנכ"ל החברה, מסר שבחברתהחשמל שוררת תרבות ארגונית שמתאפיינת בהבנה של המונח "שירות לציבור". החברה בודקת כל הזמן מהם הדברים החשובים, והאם יש בעיות אצל העובדים - היות שהם נמצאים מול הציבור. המוקד מקבל 20,000 שיחות ביום, ומלבד המוקד קיימת יחידה נפרדת לטיפול בתלונות הציבור. למוסד לביטוח לאומי יש נהלים ומגבלות, והחברה רוצה לקבל ממנו מידע מסוים לגבי קטגוריות באוכלוסייה שיש להן מענה מותאם. בקרן הסיוע חברים נציגים מן המוסד לביטוח לאומי ומהקרן לידידות, ובכל שנה יש הרחבה של ההגדרה שמאפשרת להיכנס לקרן הסיוע כדי לקבל פטור מהחוב או מחלקו, בהתייעצות עם מחלקות ברחבי הארץ, ובמטרה לממש את כל הפוטנציאל של הקרן. עו"ד מור חלוץ, סמנכ"לית שירות, ציינה שבמוקד חברת החשמל יש כ-700 נותני שירות, מהם 250 מוקדנים במשמרת עד השעה 19:00 בערב. המערכת מנטרת שיחות ונציג בכיר חוזר במידת הצורך ללקוח ביום של הפנייה.לצד כל הטכנולוגיות, כולל שימוש ב-AI, הושק מדד אנושיות בשירות. כמו כן נפרסו נקודות של קבלת קהל ברחבי הארץ. חובותיהם של אנשי מילואים ששירתו מעל 200 ימים - נמחקו. - נציגת המוסד לביטוח לאומי מסרה שבשנת 2025 המוסד נתן שירות ל- 10 מיליון איש בכל שלושת הערוצים (מרשתת, טלפון וקבלת קהל), כ-70% מהפונים פנו באמצעות הטלפון. בערוץ קבלת קהל מתקבלים פחות ממיליון איש ברחבי הארץ. זמן ההמתנה לתור התקצר ל-5-3ימי עבודה. במוקד עובדים כ-600נציגים, וכ-5,000 מתנדבים המסייעים לפונים בגיל השלישי במגוון שפות. הנציגה ציינה שעבודת השירות היא יום-יומית וסיזיפית, ולעיתים מתסכלת. לאחר כל שיחת טלפון או מפגש בסניפים, נשלח מסרון לדירוג קבלת השירות. - נציג חברת עמידר החדשה עדכן שבשנים האחרונות הושקע מאמץ לשיפור השירות ללקוח. הייחודיות של עמידר היא בביקורי בית שנתיים אצל הלקוחות. בכלל מרכזי השירות יש עובדים הדוברים מגוון שפות, וברחבי הארץ פועלים 14 מוקדי שירות. על כל פעולה שמתקבלת יש סקר שביעות רצון ובקרות. - נציגת רשות המיסים דיווחה שהשנה עתידות להיפתח עוד כמה נקודות שירות בפריסה ארצית רחבה מאוד. היקף הפעילות של הרשות השתנה מאחר שקרן הפיצויים נמצאת תחתיו. ישנן פעילויות יזומות, פרו-אקטיביות, למגוון אוכלוסיות. לאנשי מילואים יש מעבר לקו ייחודי לצורך קבלת שירות. 426 - נציגת משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מסרה שעיקר התלונות הן בשתי סוגיות: 1. רישיונות נהיגה שלא מגיעים בדואר, ונמצא לכך פתרון. האזרח יכול לבחור איך לקבל את רישיון נהיגה. 2. תו נכה - הקריטריונים הוקשחו במטרה לתת תו למי שזכאי לכך. הנתונים מתקבלים מהמוסד לביטוח לאומי, וחלק מהפניות נבחנות על ידי רופא מהמשרד. - נציגי רשות האוכלוסין וההגירה: האני וואקד מסר שיש מענה במוקד הרשות בשש שפות. היתם מלחם דיווח שנעשים מהלכים יזומים: לדוגמה, אחת לחודש מונפקים דוחות של כלל העולים שתעודת הזהות שלהם פקעה, ונקבע עבורם תור ברשות לפי שיוך גיאוגרפי. - נציג עיריית ירושלים מסר שהעירייה רואה חשיבות במתן שירות לתושב במגוון תחומים: דיגיטלי, קבלת קהל, עולים וכו', וציין שתמיד יש מקום לשיפור העבודה. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מבקשת ממשרד העבודה להקצות כמה עובדים במוקד של האגף לעידוד תעסוקת הורים לצורך מתן טיפול במשפחות אנשי המילואים, להגדיל את מספר נותני השירות בחודשי הקיץ, ולמסור לוועדה דיווח על כך בעוד כשבוע. - הוועדה מבקשת מהמוסד לביטוח לאומי להרחיב את שעות פעילות הסניפים. - הוועדה מבקשת מעמידר החדשה לקבל את פריסת מרכזי השירות ברחבי הארץ. - הוועדה מבקשת מהגופים המשתתפים בדיון למסור את נתוני הייצוג הולם. - הוועדה סבורה שאופן הטיפול באזרח ברשות המיסים צריך להשתנות מקצה לקצה. לצורך כך הוועדה מבקשת להגיש תוכנית סדורה בעניין בתוך חודש ימים. - הוועדה מבקשת ממשרד התחבורה והבטיחות בדרכים לבחון את הקריטריונים לקבלת תג נכה. - הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וההגירה להקים בהקדם קו ומענה לעולים החדשים, ובפרט ליוצאי אתיופיה. 265 היערכות מדינת ישראל להזדקנות האוכלוסייה, דוח מיוחד 2026 הקדמה ביום כ"א בתמוז תשפ"ו, 06 ביולי 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא היערכות מדינת ישראל להזדקנות האוכלוסייה, דוח מיוחד 2026. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד הבריאות, קופת חולים כללית, קופת חולים מאוחדת, מכבי שירותי בריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה, המוסד לביטוח לאומי, משרד ראש הממשלה, המועצה הלאומית לכלכלה, משרד הפנים, משרד האוצר, משרד המשפטים, משרד העלייה והקליטה, הר"י - ההסתדרות הרפואית בישראל, האיגוד הישראלי לרפואה גריאטרית, האגודה הישראלית לגרונטולוגיה, מרכז השלטון המקומי, הסתדרות הגמלאים, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים, מגיני בתי"ה-מגיני דיירי בתי האבות, קדם - האיגוד לקידום קהילות דיור למבוגרים בישראל , פורום ארלוזורוב, הפורום למאבק בעוני, ארגון "חברים לרפואה" עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה בני גולדמן, הדגיש כי יש להיערך להזדקנות האוכלוסייה באמצעות השקעה במניעת מחלות, קידום אורח חיים בריא כבר מגיל 65, ועידוד אזרחים ותיקים להמשיך להיות פעילים ומעורבים בקהילה. מורן וולף, הציגה את ממצאי דוח משרד מבקר המדינה בנושא היערכות מערכת הבריאות להזדקנות האוכלוסייה, שלפיהם היערכות הממשלה להזדקנות האוכלוסייה עדיין אינה מספקת, בין היתר בשל היעדר גורם מתכלל, יעדים מדידים ותוכנית עבודה רב-שנתית. היא הדגישה את הצורך בהשקעה במניעת מחלות ובהארכת שנות החיים הבריאות, בפיתוח מדד לאומי להערכת מצבם של אזרחים ותיקים, ובהגדלת ההשקעה ברפואה מונעת. בנוסף, הצביעה על מחסור ברופאים גריאטריים ובמיטות אשפוז, וקראה להיערכות מערכתית שתענה על צורכי האוכלוסייה המזדקנת. ד"ר עינת ארגוון, הציגה את ממצאי דוח המשרד בנושא השמירה על רווחת האוכלוסייה המזדקנת, וציינה כי עיקר הממצאים מתמקדים בשלושה תחומים: היעדר הכנה מספקת לפרישה, שיעורי תעסוקה והתנדבות נמוכים בקרב אזרחים ותיקים, והיעדר איתור מספק של אזרחים ותיקים הסובלים מבדידות. לדבריה, רבים מהאזרחים הוותיקים המעוניינים להמשיך לעבוד או להתנדב אינם מקבלים מענה מתאים, ולבדידות יש השלכות משמעותיות על בריאותם ועל מערכות הבריאות והרווחה. בהתאם לכך, המליץ הדוח למנות גורם ממשלתי מתכלל, לגבש מדיניות הכוללת יעדים ותמריצים, להרחיב את ההשתתפות בתעסוקה ובהתנדבות, להקים מאגר מידע מרכזי להזדמנויות התנדבות ולפתח מנגנון לאיתור ולטיפול בבדידות בקרב האוכלוסייה המבוגרת. סיכומי הוועדה - נציגת משרד ראש הממשלה ציינה כי המשרד רואה בהיערכות להזדקנות האוכלוסייה יעד אסטרטגי בעל חשיבות לאומית ופועל לקידום תיאום ושיתוף פעולה בין משרדי הממשלה במסגרת תוכנית פעולה רב-מערכתית. עם זאת, הדגישה כי סוגיית מינוי גורם מתכלל והגדרת סמכויותיו היא החלטה של הדרג המדיני. עוד הבהירה כי בכל הנוגע להיערכות מערכת הבריאות, גיבוש המדיניות המקצועית, התוכניות והטיפול בסוגיות שעלו בדוח, האחריות מצויה בידי משרד הבריאות. 266 - נציג משרד האוצר ציין כי המשרד מקדם את ההיערכות להזדקנות האוכלוסייה, תוך דגש על מניעת הידרדרות תפקודית ובריאותית לצורך תרומה גם לחיסכון כלכלי. המשרד פועל לקידום צעדי מניעה, לחיזוק תחום הגריאטריה, ולפיתוח מדדים לאומיים בשיתוף משרדי הממשלה ובהסתמך על למידה ממדינות ה-OECD.נציג האוצר ציין כי המשרד אינו מתנגד עקרונית לביטול מנגנון הדיסריגרד של הביטוח הלאומי, אך מדובר במהלך בעל עלות תקציבית משמעותית של מיליארדי שקלים, המחייב מציאת מקור תקציבי. לדבריו, המנגנון הקיים נועד בעבר לעודד המשך תעסוקה באמצעות דחיית קבלת הקצבה והגדלתה בעתיד, אך כיום יש לבחון מחדש את התאמתו למציאות המשתנה. הוא הוסיף כי לצד השיקול התקציבי יש להביא בחשבון גם היבטים של רווחת האזרח, איכות החיים והמשך השתלבות מבוגרים בשוק העבודה. - נציגת משרד הבריאות הציגה את תפיסת משרד הבריאות להיערכות להזדקנות האוכלוסייה, המתמקדת בארבע זירות מרכזיות: הקהילה, בתי החולים הכלליים, הגריאטריה הפעילה והגריאטריה הכרונית. לדבריה, המשרד פועל באמצעות רגולציה, קביעת סטנדרטים, בקרה וכלים כלכליים, ומקדם רפורמה שתעודד את קופות החולים להתמקד במניעת הידרדרות תפקודית ובטיפול באוכלוסייה מבוגרת עם מורכבות רפואית. עוד ציינה כי קיימת תוכנית רב-שנתית למיפוי הצרכים ולהרחבת המענים הגריאטריים, לצד צעדים לחיזוק כוח האדם בתחום באמצעות הרחבת ההתמחויות והכשרת מנהיגות מקצועית. - פרופ' מרק קלרפילד, הדגיש כי יש להקים גוף מתכלל שירכז את היערכות המדינה להזדקנות האוכלוסייה ויתאם בין כלל הגורמים הרלוונטיים. בנוסף, קרא לחיזוק תחום הגריאטריה באמצעות הגדלת מספר המומחים, הרחבת ההכשרה הגריאטרית לרופאים ממקצועות שונים, ועידוד רופאים צעירים להשתלב בתחום. לדבריו, אגף הגריאטריה במשרד הבריאות מהווה נכס משמעותי, ויש להמשיך ולחזקו כחלק מהיערכות מערכת הבריאות להזדקנות האוכלוסייה. - נציג קופת חולים כללית הדגיש כי יש לחזק את מעמד מקצוע הגריאטריה ולעודד רופאים להשתלב בו, לצד הקמת גורם ממשלתי מתכלל שיוביל את היערכות המדינה להזדקנות האוכלוסייה. בנוסף, הביע תמיכה בפיתוח מדד השבריריות הלאומי, שיסייע בהערכת מצבם של אזרחים ותיקים ובתכנון המענים עבורם. - נציג קופת חולים מכבי הדגיש את חשיבות התעסוקה בגיל השלישי כחלק מהטיפול באוכלוסייה המבוגרת ואת הצורך בשיתוף פעולה בין מערכת הבריאות, הרשויות ומשרדי הממשלה. הוא הציג את כלי הערכת המורכבות של מכבי ואת מיזם "ביקור גיל הזהב", המסייעים לאיתור מוקדם של הידרדרות, להתאמת הטיפול ולחיזוק עבודת רופאי המשפחה בקהילה. - נציגת קופת חולים מאוחדת ציינה כי פותח בקופה מדד שבריריות ממוחשב, שעשוי לשמש גם כמדד ארצי. מאוחדת היא קופה של אוכלוסייה צעירה המהווה לשליש מהוצאות הקופה וזה בדומה לשאר הקופות, ואין קמפיין המנסה לחזר אחר האוכלוסייה המתבגרת, מאחר ולכאורה היא מפסידה לקופות כסף. ולכן הדגישה את הצורך כי יש לשנות את מנגנוני התקצוב כך שיעודדו את קופות החולים להשקיע יותר במשיכת מבוטחים גם מהאוכלוסייה המתבגרת. 267 - נציג משרד הרווחה והביטחון החברתי ציין כי יש לצמצם את מספר הגופים העוסקים בהיערכות להזדקנות האוכלוסייה ולרכז את האחריות בעיקר בידי משרדי הבריאות והרווחה, בשיתוף המוסד לביטוח לאומי. לדבריו, למשרד הבריאות יתרון בתחום הרפואי ובקשר עם קופות החולים, בעוד שלמשרד הרווחה יתרון במערך השירותים החברתיים ובקשר הישיר עם הרשויות המקומיות. הוא הוסיף כי משרד הרווחה נכון לקחת על עצמו את תכלול ההיערכות הלאומית, בשיתוף כלל הגורמים הרלוונטיים, מתוך תפיסה שיתרונותיו מאפשרים להוביל את המענה הקהילתי והמערכתי לאוכלוסייה המבוגרת. - נציג הר"י - ההתסדרות הרפואית בישראל הדגיש כי רפואת המשפחה והקהילה היא המפתח לקידום רפואה מונעת בקרב האוכלוסייה המבוגרת, ולכן יש לחזק את תחום רפואת המשפחה, להרחיב את ההכשרה הגריאטרית ולהגדיל את מספר המרפאות המוכרות להתמחות. לדבריו, יש לשנות את מנגנוני התמרוץ של קופות החולים כך שיעודדו השקעה באוכלוסייה המבוגרת, ולהגדיר תחילה יעדים ברורים ורק לאחר מכן לקבוע מדדי ביצוע. בנוסף, קרא לשלב הערכה תפקודית בסיסית בתיק הרפואי של כל אדם מבוגר כדי לשפר את המעקב והטיפול. - מנכ"ל קדם - האיגוד לקידום קהילות דיור למבוגרים הדגיש כי הטיפול באוכלוסייה המבוגרת מחייב תיאום בין משרדי הממשלה, וקרא להקים ועדת שרים קבועה לענייני זקנה שתוביל את התחום. בנוסף, ציין כי האתגר המרכזי בתחום הדיור הגריאטרי הוא מחסור בכוח אדם ומודלי תקינה שאינם מותאמים, וקרא לקדם פתרונות מערכתיים שיאפשרו רצף טיפולי ושירותים מותאמים במסגרת מגוריו של האזרח הוותיק - יו"ר האגודה הישראלית לגרונטולוגיה הדגיש כי האתגר המרכזי הוא יישום המדיניות ולא רק גיבוש תוכניות. לדבריו, יש לחזק את התכלול ברמה המקומית באמצעות הרשויות המקומיות, שיכולות לרכז את המענים לאוכלוסייה המבוגרת, וכן להרחיב את ההכשרה של כוח אדם גריאטרי באמצעות תוכניות ייעודיות. לנושאהשמירה על רווחת האוכלוסייה המזדקנת ציין כי לצד הפעילות הקיימת יש צורך בשני שינויים מרכזיים: ביטול הפגיעה בקצבת הזקנה של אזרחים ותיקים הממשיכים לעבוד לאחר גיל הפרישה, ובחינה מחדש של חוק גיל הפרישה. - נציגת מרכז השלטון המקומי הדגישה את תפקידה המרכזי של הרשות המקומית בקידום בריאותם ואיכות חייהם של אזרחים ותיקים. לדבריה, יש לחזק את תפקיד הרשויות ביצירת סביבה קהילתית נגישה ותומכת, המאפשרת לאזרחים ותיקים להישאר פעילים ועצמאיים, לצד מתן משאבים מתאימים לתפקיד היועץ לאזרחים ותיקים. - נציג המועצה הלאומית לכלכלה, אברהם זופניק, ציין כי תוחלת החיים הבריאה של בני 65 ומעלה עלתה משמעותית, ולכן יותר אזרחים ותיקים מסוגלים להמשיך לחיות ולעבוד באופן עצמאי. לדבריו, נתון זה מחזק את הצורך לבחון את ביטול חובת גיל הפרישה ולאפשר למי שמעוניין ומסוגל להמשיך לעבוד לעשות זאת בהסכמה עם המעסיק. - ראש האיגוד המקצועי בהסתדרות הגמלאים הדגיש כי האתגר המרכזי הוא היעדר גורם ממשלתי מתכלל בתחום הזקנה. הוא קרא למינוי גורם ממשלתי ייעודי ולהקמת ועדה קבועה בכנסת לענייני אזרחים ותיקים, כדי לרכז את האחריות ולשפר את התיאום בין כלל הגורמים העוסקים בתחום. 268 - נציגת המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישהציינה כיהדוחמחזק את הצורך להציב את נושא האזרחים הוותיקים בסדר היום הלאומי. לדבריה, העלייה בתוחלת החיים היא הישג משמעותי, אך מחייבת היערכות בתחומי הבריאות, הרווחה, התעסוקה, הדיור והתחבורה, תוך התאמת מענים שונים לגיל השלישי ולגיל הרביעי. היא הדגישה אתפעילות המשרד לקידום "זקנה פעילה"ושלומות מתוך ראיית האזרחים הוותיקים כנכס לאומי וכלכלי, וציינה את פעילות המשרד בתחומי תעסוקה, התנדבות, למידה וחינוך לקידום אורך חיים בריא ומיצוי זכויות אקטיבי, דרך המוקד שמרכז את כל זכויות האזרחים הוותיקים.המשרד עוסק במניעת בדידות ובהידרדות בחיי האזרחים הוותיקים.עוד ציינה כי אכן נדרש גורם מתכלל בעל סמכויות, לצד המשך פעילות כלל הגופים מאחר ומדובר באוכלוסייה מאוד הטרוגנית, והדגישה את הצורך בהסרת חסמים לתעסוקת מבוגרים ובהמשך קידום הכנה לפרישה. - נציגת המוסד ביטוח לאומי ציינה כי הארגון מפעיל מערך מתנדבים רחב הכולל אלפי מתנדבים המסייעים לאזרחים ותיקים, לצד פעילות לאיתור אוכלוסיות בסיכון ומתן מענה באמצעות מוקד ייעודי. עוד ציינה כי הביטוח הלאומי הרחיב את פעילותו בתחום ההכנה לפרישה, כולל הדרכה בנושא זכויות והשלמת הכנסה, וכי חל גידול במיצוי הזכויות בקרב אזרחים ותיקים בעקבות שיפור ההנגשה והמודעות. עוד ציינה כי סוגיית הדיסריגרד (רף ההכנסה מעבודה המאפשר עדיין לקבל קצבת זקנה) עודכנה בשנים האחרונות ביוזמת הביטוח הלאומי והועלתה לכ-10,000.₪ לדבריה, עמדת הביטוח הלאומי היא לאפשר לאזרחים ותיקים לקבל קצבת זקנה במקביל להכנסה מעבודה, ללא תלות בגובה ההכנסה, אך מהלך כזה מחייב בחינה תקציבית ומימון מצד משרד האוצר. - נציג פורום ארלוזורוב טען כי אף שהמדינה מודעת מזה שנים למגמת הזדקנות האוכלוסייה, טרם גובשה תוכנית לאומית סדורה ולא מונה גורם מתכלל שיקדם את היישום. לדבריו, לצד הכנה לפרישה, תעסוקה והתמודדות עם בדידות, יש לתת דגש גם לביטחון הכלכלי של האזרחים הוותיקים. הוא ציין כי קצבת הזקנה בישראל נמוכה ביחס למדינות ה- OECD. וקרא לחזק את המוסד לביטוח לאומי, לעצור את שחיקת הקצבה ולהבטיח לאזרחים ותיקים את האפשרות להזדקן בכבוד ובביטחון כלכלי. - נציג משרד הפנים ציין כי סוגיית העסקת אזרחים ותיקים ברשויות המקומיות נבחנה בעקבות ממצאי דוח מבקר המדינה והדיון בנושא. לדבריו, נדרש תיקון חקיקה להסדרת קליטת אזרחים ותיקים ותנאי העסקתם מול הממונה על השכר במשרד האוצר. הוא הוסיף כי המשרד מקדם את הנושא, אך בשלב זה לא ניתן לקדם חקיקה בהיעדר שר פנים מכהן, וכי הנושא יובא לבחינה עם מינוי שר. - נציגת משרד העלייה והקליטה ציינה כי סוגיית האזרחים הוותיקים כוללת גם את אוכלוסיית העולים הוותיקים, ויש לראות בה חלק מהמערך הכולל לטיפול באוכלוסייה זו. לדבריה, המשרד נכון לשתף פעולה בכל מנגנון מתכלל שיוקם לטיפול בנושא. היא התייחסה גם למענים ייעודיים לעולים אזרחים ותיקים ואכלוסם במקבצי דיור של משרד העלייה והקליטה, שכעת עוברים להיות באחריות של משרד הבינוי והשיכון, והדגישה כי מדובר בעיקר באזרחים ותיקים עצמאיים שאינם סיעודיים וצורכים שירותים ברשויות ובקופות החולים. 269 החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מצפה ממשרדי ראש הממשלה, האוצר,שוויון חברתי,הבריאות והרווחה, בשיתוף השלטון המקומי, והמוסד לביטוח לאומי, להציב את נושא הזדקנות האוכלוסייה בסדר עדיפות גבוה ולגבש תוכנית רב-שנתית להתמודדות עם אתגרי הבריאות והרווחה של האזרחים הוותיקים. - הוועדה דורשת מהמשרדים להגביר את המעורבות של דרגי הניהול הבכירים, לרבות מנכ"לי המשרדים, בקידום הנושא. - הוועדה סבורה כי רק מהלך מערכתי ומתואם יאפשר היערכות יעילה להתמודדות עם הזדקנות האוכלוסייה,נדרש ניהול ממשלתי ברור הכולל חלוקת אחריות, רגולציה, תקצוב והובלה מקצועית, ולא הסתפקות בהצהרות כלליות. - הוועדה תעקוב אחר יישום המלצות דוח מבקר המדינה עם כינון הממשלה החדשה, ומצפה כי בתוך מס' חודשים תוכל לשמוע על: קווים לתוכנית לאומית, עקרונות מדיניות וצעדים ראשונים ליישום. 270 היבטים בפיקוח ובשמירה על שלום הפעוטות במעונות היום, דוח מיוחד יוני 2026 הקדמה ביוםכ"בבתמוזתשפ"ו,07ביולי2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא היבטים בפיקוח ובשמירה על שלום הפעוטות במעונות היום, דוח מיוחד יוני 2026 הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה,משרדהחינוך, משטרת ישראל, משרד העבודה, משרד המשפטים, מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי, הנהגת ההורים הארצית, המועצה לשלום הילד, העמותה הישראלית למען הילד בגיל הרך, בטרם- המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים, ויצו, נעמת - תנועת הנשים של ישראל, התאחדות מעונות היום הפרטיים, פורום ארלוזורוב ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה עילם בנו, דיווח כי מטרת הביקורת היתה בחינת נושאים הנוגעים לפיקוח על המעונות ולהבטחת שלומם של הפעוטות בהם, ובכלל זה הבטחת הבטיחות של המעון ומתקניו וההגנה על שלומם של הפעוטות מפני פגיעה מצד אנשי צוות, לרבות החובה להפעיל מצלמות במעונות. הנושאים העיקריים שנבדקו: קידום ועידוד מעונות פרטיים לפעול ברישיון, היקף הפיקוח על המעונות הפועלים ברישיון, הגנה על שלומם של הפעוטות מפני פגיעה מצד אנשי צוות במעון ויישום החוק להתקנת המצלמות במעונות והפיקוח של משרד החינוך על הבטיחות במעונות ומתקניהם. מטרת חוק הפיקוח על המעונות היא לקבוע הסדר לעניין הפעלת המעונות, בין היתר לשם הגנה על שלומם, על זכויותיהם ועל כבודם של הפעוטות השוהים במעונות ולשם קידום התפתחותם, מניעת היפגעותם ומילוי צורכיהם הגופניים, הרגשיים, החברתיים והחינוכיים. ואכן, המדינה קבעה בחוק כי יש לקבל ממשרד החינוך רישיון להפעלת מעון; התנאים להבטחת שלומם של הפעוטות שעל מפעיל המעון לעמוד בהם; ואת סמכות הפיקוח של משרד החינוך שנועדה להבטיח שהתנאים האלה מתקיימים במעונות. המלצות עיקריות: על משרד החינוך לפעול לאיתור מעונות הפועלים ללא רישיון ולהחלת חוק הפיקוח על המעונות עליהם. מומלץ כי משרד החינוך יבחן מחדש את אופן פעולתו כדי להבטיח כי במעונות מותקנות מצלמות וכי הפעלתן תקינה, באופן שיאפשר את תיעוד הנעשה במעון כנדרש. על משרד החינוך לפעול לטיוב מערך הבקרה שהוא מפעיל בנושא הבטיחות במעונות כדי לוודא כי מפעילי המעונות יתקנו את ליקויי הבטיחות שהתגלו במעונות. סיכומי הוועדה - אביה הוכמן-יוצרת תוכן מסרה שאין פיקוח על מעונות היום שבפיקוח, ויש לסגור לאלתר מעונות פיראטיים. המשכורות הן מאוד נמוכות בתחום, וזה משפיע על איכות השירות היות ולמטפלות אין כלים בסיסיים והשכלה מתאימה לטפל בפעוטות. היא הוסיפה כי יש חשיבות להתקנת מצלמות בגני הילדים כדי לשקף את המצב. - נציגי משרד החינוך: ד"ר אסף ליבוביץ, מסר שהמעבר של מעונות היום למשרד החינוך הינו תהליך ארוך ומטויב, שבמסגרתו נבנית מעטפת, לאחר שלא היו בפיקוח שנים רבות. יש עליה גדולה בכמות המעונות המפוקחים. הרגולציה היא בהתאם לחוק הפיקוח וחוק המצלמות. המשרד מפעיל מערך פיקוח ב- 6 מחוזות, שבמסגרתו המפקחות מבקרות 271 במעונות כדי לוודא שהחוק והתקנות מבוצעים כנדרש, כמו גם שיפור החינוך והמרחב במעון לאורך השנה בשיתוף מדריכה חינוכית מטעם הרשות. בשנה הנוכחית התקיים לפחות ביקור אחד בכל מעון, למעט במחוז אחד. יש תהליך של הוספת תקנים נוספים של מפקחות, לצד זה שהתווספו מפקחות בתחום הרגשי מטעם אגף שפ"י למקרים טראגיים. יש מקרים מובהקים ועל פיהם מוגשות תלונות למשטרה, ויש מקרים שבהם המפקחת מונחת להגיע לעוד ביקור פתע. ההרשעות הן בודדות. במקרים אפורים מופעל נוהל הידוק ע"י ההדרכה החינוכית וביקור חוזר של המפקחת. נושאי איכות, חינוך וטיפול אינם מתבטאים רק במצלמות, אלא יש עבודה רבה של הדרכה חינוכית בהיקף של 5 שעות בחודש ומתן כלים לצוותים בפרקי זמן רגישים במהלך היום. משה ורדי, מנהל תחום אכיפה חקירות והטלת עיצומים, ציין שהאכיפה נעשית גם במעונות יום שפועלים ללא רישיון, במסגרתה מתקיימות ביקורות במעונות ע"י בקרים מטעם אגף אכיפה. הפעולות נעשות במסגרת אכיפה מנהלית,התראות מנהליות ועיצומים כספיים. עד כה היו מעל 100 התראות בגין הפרה של נהלים וליקויי בטיחות ו-24 עיצומים כספיים. הפעולות נעשות בסיוע: רשויות מקומיות, אגף הרישוי, הורים וניטור רשתות חברתיות. בהתאם לדוח המבקר התווסף נוהל ועובדים על פיו. גלי סרניי, מנהלת תחום בטיחות סביבתית, דיווחה שנעשו אין ספור פעילויות, הדרכות והטמעות במהלך השנה הנוכחית בתחום הבטיחות במעונות היום. כמו כן בימים אלו נעשית היערכות לשנת הלימודים תשפ"ז. בכל רבעון מופץ זרקור לשטח על אירועים ותקלות לצורך למידה שבטיחות היא חלק מתהליך הטיפול. - נציגת מרכז המחקר והמידע, מריה רבינוביץ', הציגה נתונים שהועברו ממשרד החינוך, שלפיהן הוגשו 973 בקשות לצפייה במעונות, מתוכן 654 צפיות בוצעו בפועל. הצילומים נשמרים במערכת עד 30 יום. הפער במספרים יכול לנבוע מאי אישור של הפיקוח או שהצילומים נמחקו. - נציגת משטרת ישראל דיווחה שהיחידה במשטרה מנחה את החקירות בשטח וניתן לראות הישגים גבוהים מצד משרד החינוך. הפעולות שנעשות: 1. בדיקת התיקים שנסגרו ללא כתב אישום, והעברת המידע למשרד החינוך לצורך הדרכת הצוותים. 2. בדיקה יותר מובהקת של היקף השימוש במצלמות לצורך בחינת האפקטיביות שלהן. - נציגיהמועצה לשלום הילד:עו"ד נעם וילדר,אמרה כי הסטנדרט צריך להיות חינוך איכותי מגיל לידה עד גיל 18. המהפכה צריכה להתממש במלואה ע"י הכשרות לגורמי מקצוע, תמריצים, הגדלת מערך הפיקוח וכו'. מאז פרסום הדוח בשנת 2025 היו שינויים, אולם משרד החינוך לא מימש את תפקידו בהיבט החינוכי במעונות היום. לא ניתן להמשיך באותה מדיניות "ולהמתין" למקרה נוסף תוך ריקון החוקים מתוכן ותקציב דל. מפקחת אחת על 80 מעונות יום אינו מספיק, הסטנדרט צריך להיות הרבה פחות מזה. המועצה נתקלת במקרים רבים בהם המצלמות לא עובדות והמפקחת לא הזמינה משטרה לאחר התייעצות עם היועמ"ש של המשרד. יש גם מקרים בהם המשטרה מגיעה לאחר מס' ימים והתיעוד כבר נמחק מהמצלמה. למועצה הגיעו פניות על מעונות יום ללא רישיון, הוצא כנגדם צו סגירה אולם הם עדיין פתוחים. יש גלגול אחריות בעניין בין המשטרה למשרד החינוך. מוצע שתהיה השקעה 272 תקציבית, חידוד נהלי המידע שמועברים להורים, שינוי מדיניות לגבי אי עמידה בהוראות חוק המצלמות, הגשת אסמכתא של מתקין המצלמות, נוהל משותף של משרד החינוך והמשטרה וחיזוק מערך האכיפה והרישוי. לתפיסת המועצה גם המשפחתונים צריכים להיות בפיקוח משרד החינוך. רוב המטפלות הן מסורות, אך מתקבלות תלונות על משפחתונים שאינם מפוקחים ואין הרבה מה לעשות עם כך. יוהן קדוש ציין שיש יותר מ-683 מוסדות ללא רישיון, ולכן ניתן להטיל עליהם קנסות בהיקף של כמה מיליוני ש"ח שיהוו מקור תקציבי. - נציג פורום ארלוזורוב מסר שכל אירוע אלימות מחייב אפס סובלנות. יש עומס ושחיקה בתחום ופחות זמן טיפול לכל פעוט. לדבריו, אין קשר ישיר בין תנאי העסקה לפוגע. יש להשקיע במערכת חזקה, והדרך לכך היא באמצעות מס' צעדים: שיפור מעמדן של המטפלות במגוון תחומים, חיזוק מנגנוני הפיקוח והבקרה לצד אכיפה בלתי מתפשרת, כ"א חזק כדי שכל פעוט יזכה לסביבה מיטבית והרחבת זכאות לסבסוד. - נציגת משרד העבודה מסרה שעם המעבר של תחום מעונות היום למשרד החינוך, משרד העבודה מטפל במשפחתונים בהיבט פיקוחי וסבסוד לצד הטיפול בסבסוד מעונות היום. כל משפחתון מעל 6 ילדים מחויב בפיקוח של משרד העבודה. יש 3,700 מסגרות של משפחתונים ברחבי הארץ תחת הפיקוח של המשרד, והביקוש אליהן גדול. רכזת המשפחתונים מטעם המפעיל מלווה את מנהלת המשפחתון ברמה הפדגוגית. העדיפות היא שהרשות תפעיל את המשפחתונים, ובמידה ואין ביכולתה לעשות זאת, ההפעלה נעשיתע"י זכיין. יש כיום 7 מפקחות פדגוגיות ומערך פיקוח בטיחות שהינו מיקור חוץ. השאיפה היא לביקור של פעם בשנה במשפחתונים. - נציגת בטרם-המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים טענה שחוסר האחידות בין המשפחתונים הוא הבסיס לבעיה. לא ידוע על כמות המסגרות שקיימת במדינה. הגנה על שלומם של פעוטות והתפתחותם מגיעים מתוך חינוך והדרכה. בכל יום מתרחשים אירועי היפגעות בלתי מתוכננים, וניתן למנוע אותם באמצעות הכשרות וידע לצוותים. יש חיוב לדווח על אירוע חריג במערכת. המעטפת הסביבתית צריכה להיות בשת"פ בין משרד החינוך והרשויות המקומיות. - נציגת ויצו ביקשה להדגיש שהתחושה היא עומס בהיבט של רגולציה. מוצע לבדוק ולבחון את תנאי העסקה של המטפלות ואת מעמדן. מחירם של מעונות יום המפוקחים נקבע עפ"י ועדת המחירים, וכ- 70% מהפעוטות הן מסובסדים. - נציגת הנהגת ההורים הארצית הוסיפה שלהורים אין יכולת להישאר בבית, והם מודאגים מאוד נוכח חוסר ודאות למתרחש במהלך היום. לדבריה יש להשקיע בפעוטות בהיבט של פיקוח ותוספת כ"א למען השפעה על עתידם. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מבקשת מהמועצה לשלום הילד להעביר לוועדה ולמשרד החינוך את המלצותיו, ומשרד החינוך יעביר את תגובתו בתוך חודש ימים. - הוועדה רואה חשיבות בהעלאת הנושא על סדר היום הציבורי, הרחבת האחריות והרגולציה המדינתית כלפי ילדינו. 273 היבטים בקידום שילובם של יוצאי אתיופיה, פגמים מהותיים בניהול תכנית לאומית, דוח שנתי 63ג - ישיבת מעקב הקדמה ביוםכ"חבתמוזתשפ"ו,13ביולי2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיוןבנושא היבטים בקידום שילובם של יוצאי אתיופיה-פגמים מהותיים בניהול תכנית לאומית, דוח שנתי63ג-ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון, צה"ל, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד הבריאות, משרד החינוך, המועצה להשכלה גבוהה - המל"ג, משרד הרווחה והביטחון החברתי, נציבות שירות המדינה, משרד המשפטים, רשות החברות הממשלתיות, משרד העלייה והקליטה, מטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה - נציגת משרד ראש הממשלה, לירון הנץ, ציינה כי המשרד מרכז את יישום התוכנית הלאומית לשילוב מיטבי של יוצאי אתיופיה ומלווה את המשך יישום החלטת הממשלה שאושרה בשנה שעברה, כהמשך להחלטות קודמות. לדבריה, ביישום התוכנית שותפים שמונה משרדי ממשלה, עשרות יחידות ממשלתיות והרשויות המקומיות, והמטה פועל לתכלל את עבודת כלל הגורמים, לחזק את שיתוף הציבור ולהנגיש מידע לציבור. במסגרת זו מתקיימים וובינרים ומפגשים לשיתוף הציבור, לצד הכרה בצורך להרחיב את ערוצי ההיוועצות. עוד ציינה כי ועדת ההיגוי הממשלתית מתכנסת באופן סדיר אחת לרבעון וממשיכה את עבודתה ברציפות. לדבריה, החלטת הממשלה האחרונה ממקדת את פעילות התוכנית בשלושה תחומים מרכזיים: הגדלת שיעור הזכאים לבגרות איכותית, הרחבת ההשתלבות בהשכלה גבוהה וקידום השתלבות בתעסוקה איכותית. מיקודים אלה נקבעו לאחר שכל משרד ממשלתי בחן את הנתונים שבתחום אחריותו, זיהה את הפערים וגיבש יעדים להמשך הפעולה. עוד ציינה כי לראשונה הוכנס סעיף המאפשר גמישות בהסטת תקציבים שלא מומשו, במסגרת ההקצאה הייעודית. נושא התקציב של "הדרך החדשה" לתוכנית "אחריי" תיבדק. אסמרה אקלה, ציין כי התקציב שאושר לתוכנית עומד על215 מיליון שקליםלשנים -2025 2026. התקציב מחולק בין משרדי הממשלה השותפים לתוכנית, ובכלל זה כ-102 מלש"ח למשרד החינוך, כ-22 מלש"ח לרווחה, כ-12 מלש"ח לבריאות, כ-24.7 מלש"ח למשרד לביטחון לאומי, כ-27 מלש"ח למשרד העבודה, למשרד התרבות 7.55 מלש"ח, ולמשרד ההתיישבות עוד כ-7.6 מלש"ח. - נציגת צה"ל עדכנה כי בהמשך לדיון הקודם חלה התקדמות בשתי המשימות שנקבעו. לדבריה, קפ"צממשיך לשמש בשלב זה ככתובת לטיפול בנושא, ובמקביל מתקיימת עבודת מטה לבחינת הקמת כתובת ייעודית. נציגת צה"ל ציינה כי תוכנית ההכנה לצה"ל, שהוצגה גם בדיון הקודם, היא תוכנית רחבה המתחילה כבר משלב המיון וכוללת התאמות במדיניות המיונים. עוד ציינה כי נעשו צעדים להנגשת ימי הסיירות ולהרחבת ההשתתפות בהם, וכן לגיוון מערך המיון באמצעות גיוס מעריכות ומאבחנות פסיכוטכניותמקרב יוצאי אתיופיה, במטרה להנגיש את התהליך ולחזק את השוויון בהליכי המיון. 274 - נציג משרד הביטחון עדכן כי המשרד ערוך להפעלת תוכנית הכוללת 12 קבוצות ב-12 מוקדים, באזורים ובשכונות שבהם קיים ריכוז גבוה של בני נוער יוצאי אתיופיה, בשיתוף עם תוכנית "אחריי". לדבריו, בשלב זה המשרד ממתין להעברת התקציב מתוכנית "הדרך החדשה", אשר תאפשר את הפעלת התוכניות בפועל. - נציגת משרד החינוך ציינה כי מספר התלמידים העולים מאתיופיה קטן ביחס למספר התלמידים הוותיקים יוצאי אתיופיה, וכי כיום לומדים במערכת פחות כ-5,000 תלמידים עולים, לעומת כ-51 אלף תלמידים ותיקים. המציגה התייחבה כי תשלח עוד היום נתונים מדויקים במספרים מוחלטים ולא באחוזים של נתוני הניגשים לבגרויות במתמטיקה ואנגלית של 5-4 יח"ל. - נציגת נציבות שירות המדינה ציינה כי נכון לשנת 2025 שיעור העובדים יוצאי אתיופיה בשירות המדינה עומד על%284., המהווים כ-23,80 עובדים. בבתי החולים מועסקים כ- 1,335 עובדים יוצאי אתיופיה, כאשר כ-936 מהם הם אחים ואחיות, וכ-314 מועסקים בתפקידי ניקיון מיומן. כ-120 מטפלים ומטפלות בבתי החולים, כ-52 עובדים בתפקידי נהיגה, כ-119 עובדי מטבח וכ-80 לוחמי אש בשירותי הכבאות. - נציג משרד העלייה והקליטה התייחס לנושא שילוב יוצאי אתיופיה בצה"ל ובשירות הציבורי. לדבריו, לאורך השנים הופעלו תוכניות ייעודיות, ובהן תוכנית עמיר, שנועדו לקדם שילוב משמעותי בצבא ולתת מענה ממוקד לצעירים. הוא הדגיש את החשיבות ביצירת מסלולים שיאפשרו לצעירים להשתלב, להתפתח ולהתקדם. בנושא התעסוקה והשירות הציבורי ציין כי יש לבחון את הנתונים ואת החסמים הקיימים. - נציג המועצה להשכלה גבוהה ציין כי בעקבות הדיון הקודם וההערות שהתקבלו, הוחלט לעכב את התוכנית לצורך ביצוע התיקונים הנדרשים, אשר צפויים להיות מיושמים כבר באוקטובר הקרוב. עוד ציין כי הנושא יידון בוועדה המייעצת הציבורית, אשר תבחן את החלופות שהוצגו, ובהן גם קביעת רף מינימלי של 10,000.₪ - נציג רשות החברות הממשלתיות ציין כי סוגיית ייצוג יוצאי אתיופיה נבחנת באופן שוטף במסגרת קידום הגיוון ושוויון ההזדמנויות, בהתאם לתפקידי הרשות. לדבריו, הנושא נדון מדי שנה מול כל חברה במסגרת קביעת יעדיה, כאשר האחריות למעקב וליישום מוטלת על יחידות הקו המלוות את החברות בתחומן. - נציגת משרד המשפטים ציינה כי בשנה האחרונה חלה עלייה של כ-30% במספר התלונות, בין היתר בעקבות פעילות הסברה והנגשת שירותי היחידה לציבור. עוד ציינה כי היחידה מקדמת קמפיין הסברה בשיתוף לפ"מ ומשפיעני רשת מהקהילה, מעניקה סיוע וייצוג משפטי ללא מבחן זכאות כלכלית בתיקי אפליה במרחב הציבורי, וקראה להגביר את המודעות לשירות זה. בנוסף הדגישה את הצורך לקדם את הקמת מאגר האקדמאים, בהתאם להמלצות דוח פלמור. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה דורשת ממשרד ראש הממשלה לקיים שולחנות עגולים פיזיים ולא מקוונים עם בני הקהילה, במטרה לשמוע באופן בלתי אמצעי את הצרכים והחסמים מהשטח ולבחון התאמה בין תחושות הציבור לבין התוכניות והתיעדופים שגובשו על ידי אנשי המקצוע. 275 - הוועדה סבורה שיש לחזור לשיתוף ציבור משמעותי ולשילוב נבחרי ציבור בתהליך קבלת ההחלטות. - הוועדה מדגישה כי תוכנית"הדרך החדשה"היא תוכנית משמעותית לעשור הקרוב ויש להמשיך ולחזק את יישומה. - הוועדה מבקשת ממשרד ראש הממשלה לבצע בחינה מחדש של החסמים המרכזיים העומדים בפני הקהילה, ובכלל זה בתחומי: משטרה וקהילה, שירות בצה"ל, רווחה ונוער. - הוועדה מצפה ממשרד ראש הממשלה שהוא המשרד הראשי לקחת אחריות ומחויבות מוחלטת, וסבורה כי בוועדת ההיגוי צריכים לשבת בעלי תפקידים בכירים במשרדי הממשלה, בדרג מנכ"לים או סמנכ"לים, כדי שתהיה אחריות ברורה על יישום התוכנית. - הוועדה מבקשת לחזק את מטה היישוםבמשרד ראש הממשלהולהגדיל את מספר התקנים בו, כך שיוכל לבצע את תפקידו באופן אפקטיבי. - הוועדה מנחה את משרד ראש הממשלה לשבת עם משרד הביטחון ולהסדיר את העברת התקציב לתוכנית ההכנה לצה"ל עבור בני נוער יוצאי אתיופיה, מאחר שמדובר בתוכנית מוכנה שאינה יוצאת לפועל בשל עיכוב תקציבי. - הוועדה מבקשת מצה"ל וממשרד הביטחון להעביר לוועדה לביקורת המדינה את התוכנית המלאה בנושא הכנת מלש"בים יוצאי אתיופיה ושילוב חיילים יוצאי אתיופיה בצה"ל. - הוועדה תפעיל את מלוא מאמציה כדי לוודא שתקציבי תוכנית"הדרך החדשה"יאושרו ויישמרו במסגרת הדיונים התקציביים בוועדת הכספים. - הוועדה מברכת את נציגות משרד החינוך על עבודתן ומבקשת להשלים את העברת הנתונים הבאים עוד היום: נתוני מספר הניגשים לבגרות, נתוני מספר הניגים לבגרות ב5-4 יח"ל מתמטיקה ואנגלית ונתוני מספר הלומדים במקצועות מוגברים כגון פיזיקה. - הוועדה דורשת מנציבות שירות המדינה להשתמש בכלים שניתנו לה לקידום שילוב יוצאי אתיופיה בשירות המדינה. - הוועדה מבקשת מנציבות שירות המדינה להתחיל להשתמש בכלים העומדים לרשותה לקידום ייצוג הולם, לרבות בחינת שימוש בכלי הקפאת תקנים במקומות שבהם אין עמידה ביעדי הייצוג. - הוועדה תוציא מכתב לנציב שירות המדינה בבקשה לקדם תוכנית משותפת עם משרד ראש הממשלה, מטה היישום והגורמים הרלוונטיים, שתוביל לשינוי אמיתי בייצוג יוצאי אתיופיה בתפקידים מקצועיים וניהוליים. - הוועדה מבקשת מרשות החברות הממשלתיות לקיים בחינה מעמיקה של מצב הייצוג של יוצאי אתיופיה בחברות הממשלתיות, להציג נתונים לגבי החברות שאינן עומדות ביעדי הגיוון והייצוג, ולבחון אילו כלים ומנגנונים ניתן להפעיל כדי לקדם שינוי בפועל. הוועדה מבקשת מהרשות לקיים דיון ייעודי בנושא, בשילוב שיתוף ציבור עם ארגונים ונציגי הקהילה, במטרה לגבש צעדים שיבטיחו שהייצוג ההולם יתורגם למדיניות מעשית הכוללת אחריות, מעקב ותוצאות. - הוועדה מבקשת ממשרד המשפטים לפרסם ולהנגיש לציבור את המידע על הסיוע המשפטי שניתן על ידי היחידה לתיאום המאבק בגזענות, ובפרט להדגיש כי בתיקים של אפליה וגזענות במרחב הציבורי ניתן לקבל ייצוג של עורכי דין ללא עלות, ללא מבחן זכאות כלכלית. 276 פרק רביעי: כלכלי - תשתיות היבטים בטיפול הממשלה ביבוא, דוח שנתי 2025 - המשך דיון הקדמה ביום כ"א בחשוון תשפ"ו, 12 בנובמבר 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא היבטים בטיפול הממשלה ביבוא, דוח שנתי 2025 - המשך דיון. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משרד הכלכלה והתעשייה, רשות התחרות, משרד האוצר, רשות המיסים, משרד האנרגיה והתשתיות, איגוד יבואני הרכב, מורן קרגו עמילות מכס בע"מ, גלעד לובינג, "האינטרס שלנו"ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה בדיון הקודם סקרנו את עיקרי הממצאים מתוך הדוח העוסק ביבוא כלי רכב. הריכוזיות הגבוהה והתחרותיות הנמוכה בשוק יבוא כלי הרכב הפרטיים אינן גזרת גורל, אלא תולדה של עשורים רבים של צמצום תחרות בשוק. מדובר בקשיים אובייקטיביים בשינוי המצב הקיים, אך יש למדינת ישראל הזדמנות היסטורית לשנות את המצב באמצעות כניסת כלי רכב חשמליים ויצרנים חדשים לשוק. צעד זה אינו דורש פגיעה ביבואנים קיימים או לקיחת רישיונות מהם, אלא מצריך הימנעות ממתן רישיונות חדשים. זהו שלב חד-פעמי בשוק הרכב, ויש לנצל הזדמנות נדירה זו כדי להוביל לשוק רכב תחרותי יותר וריכוזי פחות. ההזדמנות הזאת מתעצמת בימים אלה, כאשר רישיונות רבים עומדים לפוג, כפי שצוין בדוח. אנחנו ממליצים להעניק רישיונות ליבואנים חדשים וליבואנים קטנים, כדי להפוך את השוק למגוון ופתוח יותר. בנוסף, הצוות הבין-משרדי להגברת התחרותיות פעל והגיש המלצות לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים לפני כשנה. נשמח לשמוע על סטטוס העבודה וההמלצות שהתקבלו בעקבות זאת. השחקנים המרכזיים בהקשר של צמצום הריכוזיות וקידום התחרות הם רשות התחרות ומשרד התחבורה. בלעדיהם, יהיה קשה מאוד להשיג את המטרות הללו. סיכומי הוועדה - הוועדה שמעה את דבריו של מנכ״ל איגוד יבואני הרכב, אשר ציין כי בשוק הרכב הסיני מתרחשת צמיחה מואצת, וכי בשנת 2024 כ-25% מהרכבים שנמכרו בישראל היו מתוצרת סינית, לעומת נוכחות שולית בשנת2022. צוין כי השוק מאופיין בתנודתיות גבוהה ובכניסה ויציאה מהירות של מותגים, וכי כיום משווקים בישראל קרוב ל-100מותגי רכב,כמחציתם סיניים, באמצעות למעלה מ-34 יבואנים ישירים; נתחי השוק של כמה מותגים ותיקים הצטצמצו, וצפויה כניסת קבוצות סיניות נוספות.עוד צוין כי בשנים2019–2023עלו מחירי הרכב בשער הנמל בכ-27%, ומס הקנייה עלה בכ-40%, עם צפי לעלייה נוספת בשנת 2026, וכי על אף זאת, לפי נתוני רשות המיסים חלה ירידה ריאלית במחירי הרכב מאז 2008. בעניין התחרות בין יבואנים צוין כי מדובר בשוק תחרותי מאוד (הכנסת מותג חדש מחייבת השקעה של כ-30–40 מיליון ש״ח) והובאה המלצת הוועדה הבין־משרדית שלפיה יבואן ישיר המחזיק ב-10%ומעלה מנתח השוק לא יקבלרישיון ליבוא מותג נוסף, למעט חריגים. 277 - נציג משרד האוצר אמר בדיון כי החל משנת 2025 שיעור מס הקנייה על רכבים חשמליים יעמוד על 45%, לעומת שיעור של 83% על רכבים רגילים. יחד עם זאת, מתווה ההטבה הקיים יוסיף לחול עד לתקרה של 30,000 ש״ח. עוד צוין כי מתווה המס צפוי להשתנות בשנת 2026, וכי בנושא זה יימסר עדכון נוסף בהתאם למדיניות המדינה. - נציג איגוד יבואני הרכב ציין כי בשנים 2025-2010 רמת הריכוזיות בשוק הרכב בישראל, כפי שנמדדה במדד HHI, הייתה דומה לרמת הריכוזיות בשוק הרכב האירופי. צוין כי גם במדדי הריכוזיות CR4 ו-CR1 התמונה הייתה דומה, וכי ישראל מציגה רמות ריכוזיות דומות לרמה באירופה. עוד צוין כי בתקופת הקורונה חלה עלייה ברווחיות יבואני הרכב, הן בישראל והן בעולם, על רקע קשיים בשרשרת האספקה. - הוועדה שמעה את דבריו של מנכ״ל אוטו חן, אשר ציין כי עמדת איגוד יבואני הרכב שהוצגה אינה תואמת את עמדת הקבוצה. לדבריו, ריבוי המותגים בשוק והעלייה בשיעור המותגים הסיניים אינם משקפים את רמת הריכוזיות בפועל, שכן עיקר ההשפעה נובעת ממספר היבואנים ומהיקף נתחי השוק שבידיהם. צוין כי על אף תנודתיות שנתית, לא חל שינוי מהותי במבנה השוק, וכי חמשת היבואנים הגדולים כמעט שלא השתנו בעשור וחצי האחרונים והם מחזיקים כיום בכ-80% מנתח השוק, נתון שלטענתו מצביע על רמת ריכוזיות גבוהה. בעניין ההמלצות צוין כי יש להפסיק מתן רישיונות יבוא ליבואנים בעלי נתחי שוק גבוהים, וכי כניסת מותגים חדשים צריכה להיות מלווה בכניסת שחקנים חדשים לשוק, במטרה לחזק את התחרות. - סמנכ״ל מינהל תנועה במשרד התחבורה הציג בדיון את תהליך השינוי החקיקתי וההקלות הרגולטוריות בשוק הרכב. צוין כי ננקטו כמה צעדים לקידום התחרות והפחתת חסמים:  כלי צמ״ה - ביטול דרישת רישום ככלי רכב.  מוצרי תעבורה – הוספת מוצר חדש ושינוי בשם "מחודש יצרן" להוזלת עלות תיקונים ואחזקה.  שיקולי תחרות - פנייה לרשות התחרות בכל חידוש רישיון, לצד הבהרה שהליכים משפטיים מסוימים נמשכים זמן רב ומגבילים פרסום מידע.  הגדלת תוקף רישיון ליבואנים זעירים משנתיים לשש שנים.  פטור מדרישות וחובות – הקלות במעבר לטכנולוגיות חדשות או אנרגיה חלופית.  הרחבת יבוא אישי - אפשרות להביא סוגי רכבים נוספים, לאחר שימוע ציבורי והנחיות משרד המשפטים.  איסור סיכול יבוא-מניעה מיצרנים ישירים לסכל יבוא מקביל, כולל סנקציות על רכישה וחלפים.  הגבלת יבואנים ישירים גדולים - תמריצים ליבואנים בעלי נתחי שוק של עד 5% כדי לאפשר התרחבות, והגבלת שליטה של מספר מצומצם של שחקנים.  תדירות טסטים - בחינה של הארכת תדירות הטסטים לרכבים עד גיל 10, כדי להקל על הציבור.  תקינה ושווקים בין-לאומיים - בחינה של אימוץ תקנים זולים אך בטיחותיים, לדוגמה הודיים וסיניים, תוך שמירה על בטיחות ואיכות.  יבואן רכב ופעילות משולבת - בחינת אפשרות לשלב יבוא רכב עם יבוא חלפים, ליסינג או ביטוח. 278 - נציג רשות התחרות ציין כי הרשות תומכת בהמלצות הוועדה וממליצה לקדם אותן במטרה לשפר את רמת התחרות בשוק הרכב. נמסר כי כניסת רכבים סיניים לשוק מהווה הזדמנות משמעותית לשינוי מבנה השוק. עוד צוין כי בנוגע ליבואן טויוטה יוניון, הרשות המליצה לא לחדש את רישיון היבוא, והנושא נבחן כעת במשרד התחבורה. בנוסף הובהר כי תפקיד רשות התחרות הוא לייעץ למשרד התחבורה בכל הנוגע למתן רישיונות יבוא, והם מחויבים להביא את עמדתם לפני כל החלטה. - הוועדה שמעה את דבריו של נציג מורן קרגו עמילות מכס, אשר ציין שלושה גורמים עיקריים ליוקר המחיה בישראל בתחום הרכב:  מיסוי גבוה – המיסוי על רכבים בישראל הוא מהגבוהים בעולם המערבי. צוין כי יש תזכיר חוק המציע מס קצוב אחיד לכל הרכבים.  ביזור המותגים – מנגנון ייעוץ רשות התחרות ומשרד התחבורה אינו פועל ביעילות, ודרוש שינוי לקידום התחרות.  יבוא מקביל ויבוא זעיר–חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016, לא השיג את יעדיו; רק 3% מהשוק מיוצג על ידי יבוא מקביל, בשל דרישת הסוכן המורשה שמקשה על התהליך. נמסר כי יש לבטל את דרישת הסוכן המורשה ולאפשר ליבואנים זעירים, שמספרם עלה מ-20 ל-60 להיכנס באופן חופשי, במטרה להגדיל את היצע הרכבים ולהגביר את התחרות. - נציג משרד הכלכלה ציין שמשרד הכלכלה היה שותף בצוות בהובלת משרד התחבורה ורשות התחרות ותומך בהמלצות שהועלו, גם ברמה המקצועית. עוד צוין שהפרדת חברות ליסינג והשכרה היא נושא חשוב, שכן בעבר היו ניסיונות של חברות אלו לפעול בעצמן ליבוא רכבים. - מנכ"לית עמותת "האינטרנס שלנו" ציינה כי שוק הרכב בישראל ריכוזי ומושפע ממגבלות חו"ל, אך תפקידה של הוועדה הוא למנוע חסמים כנגד כניסת שחקנים חדשים. נמסר כי לפי משרד מבקר המדינה והמלצות הוועדה, השוק חסום בפני יצירת תחרות אמיתית, וכי הטמעת ההקלות הנדרשות עשויה להביא הקלה כלכלית לציבור. יחד עם זאת, הובהר כי קיים חשש שמאמצים וצעדים שננקטים כעת עלולים דווקא להגביל את שרשרת היבוא ולמנוע כניסת רכבים חדשים לשוק. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה סבורה ששוק הרכב כבול ולא תחרותי. - הוועדה מקבלת את ההיגיון שבהגבלת נתח השוק ליבואן. - הוועדה מבקשת ממשרד התחבורה להעביר לוועדה את רשימת כל שינויי החקיקה בחוק רישוי שירותים. הוועדה תעקוב אחר יישום החקיקה ותסייע ככל יכולתה. - הוועדה מבקשת מרשות התחרות לעדכן אותה על כך שחובת ההיוועצות של משרד התחבורה מתבצעת כנדרש. - הוועדה מבקשת ממשרד התחבורה ומרשות התחרות לבחון יחד עם משרד האוצר את תקינות האחיזה של חברות הן בתחום הריאלי והן בתחום הפיננסי ולדווח לוועדה. - הוועדה תעקוב מקרוב אחר הגדלת התחרות, המאבק ביוקר המחיה ויציבות השוק. 279 משבר הגירעון במוסד לביטוח לאומי, ניהול החוב הממשלתי והתחייבות הממשלה, דוח שנתי 66א - דיון מעקב הקדמה ביום כ"ח בחשוון תשפ"ו, 19 בנובמבר 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא משבר הגירעון במוסד לביטוח לאומי, ניהול החוב הממשלתי והתחייבות הממשלה, דוח שנתי 66א - דיון מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, המוסד לביטוח לאומי, המועצה הלאומית לכלכלה, משרד האוצר, משרד המשפטים, התנועה לאיכות השלטון בישראל ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה בשנת2015פורסם הדוח המקורי, אשר עסק בהתחייבויות הממשלה ובניהול החוב הממשלתי, וכלל גם התייחסות לגירעון הביטוח הלאומי. בשנת 2016 פורסם דוח נוסף, שהתמקד בהסדרי הפנסיה במדינה, ובשנת2021פורסם דוח שעסק בהתחייבויות ארוכות טווח. אף שמדובר בדוח מלפני עשור, הוא נשאר רלוונטי גם כיום, והמצב לא רק שלא השתפר, אלא אף הורע. בדוח המקורי מ-2015 הוזכרו שני נושאים מרכזיים:1. אי-יישום של סעיף34לחוק הביטוח הלאומי, אשר מחייב השקעות קונסטרוקטיביות של כספי הביטוח הלאומי – דבר זה לא מתבצע כיום לפי החוק.2. הממצאים של הוועדה לאיתנות פיננסית משנת 2012 – ממצאים אלה לא יושמו ולא טופלו. בשנת 2016 הצבענו בין היתר על כך שלא הוגשה לממשלה תוכנית לטיפול בגירעון התפעולי והאקטוארי, שלא היו שיתופי פעולה בין משרד האוצר, משרד הרווחה והמוסד לביטוח לאומי, ולא תוקנו הליקויים שנמצאו. כמו כן, עלה הנושא של השימוש בכספי הבטחת הביטחון הסוציאלי לצריכה שוטפת. בשנת 2021 התמקדנו במצב קרנות הביטוח הלאומי ובסך ההתחייבויות בקרנות אלה. הדוח האקטוארי של 2016 הצביע על שתי מגמות עיקריות: הגידול בתשלומים והפחתת רמת הקרן. על פי הדוח, עד לשנת 2037 צפוי שינוי משמעותי: יחלו להתרחש חילופים בין גידול בתשלומים לבין קיטון ברמת הקרן, והקרן צפויה להתאפס עד לשנת 2044. היוון התקבולים והתשלומים לאורך75 שנים מצביע על כך שמאז2016 ישנו עודף התחייבויות של כ-1,607 מיליארד ש"ח נכון ל-31 בדצמבר 2016. במהלך השנים התקיימו דיונים בוועדה, ופורסם דוח אקטוארי נוסף בתחילת שנת2024, המתייחס לסוף 2022, שבו נראה כי מועד איפוס הקרן הוקדם לשנת 2036 – הקדמה של שמונה שנים. שינוי זה נובע בעיקר מהמלחמה, שהביאה לגידול משמעותי בתשלומים, כמו גם מהשפעתה של הרפורמה בסיעוד שנכנסה לתוקף בנובמבר 2018, והובילה לגידול בהוצאות הביטוח הלאומי על תשלומי גמלאות. הנתונים הללו מופיעים בדוחות הכספיים של המדינה ליום 31 בדצמבר 2024, שפורסמו ביוני 2025. בדוחות אלו צוין כי בהתאם להחלטת שר העבודה, תוקם ועדה ציבורית לחיזוק האיתנות הפיננסית של המוסד, במטרה לגבש תוכנית פיננסית שתאפשר לביטוח הלאומי לעמוד בהתחייבויותיו למבוטחים. נכון למועד פרסום הדוחות (יוני 2025) טרם התקבלה החלטה על הקמת הוועדה. הפער בין הדוח האקטוארי הקודם לדוח הנוכחי נובע מכמה עדכונים: עדכון יתרת הקרן בסוף2022 ועדכוני הנחות בנוגע לסיעוד, נכות כללית, נפגעי עבודה, שכר ופרמטרים נוספים, אשר גרמו לעלייה בהכנסות. כמו כן, ניתוח רגישות הצביע על כך שהעלאת גיל הפרישה לנשים לגיל 64, על פי בדיקה 280 שביצע המוסד לביטוח לאומי לבקשת משרד מבקר המדינה, עשויה לדחות את מועד איפוס הקרן. תוצאות הדוח האקטוארי הנוכחי הושפעו מהעלאת גיל הפרישה לנשים ל-65. לסיכום, קיימות בעיות יסוד באיתנות הפיננסית של המוסד לביטוח לאומי. היעדר טיפול יסודי בגירעון האקטוארי עלול להוביל להפסקת גידול הקרן, לריקונה תוך כ-20 שנים, לפגיעות בתשלומי הקצבאות לאזרחים ולהעמדת הביטחון הסוציאלי של אזרחי המדינה בסיכון. למרות הדיונים הרבים שנערכו בוועדה, לא חל שינוי מהותי בטיפול בסוגיה, והמצב לא השתנה עד כה. סיכומי הוועדה - מ״מ מנכ״ל המוסד לביטוח לאומי אמר לוועדה כי ביטוח לאומי הוא גוף מרכזי במערכת הרווחה, המלווה את הציבור לאורך כל מעגל החיים ובמיוחד בעיתות משבר. הוא ציין כי במשבר הקורונה ובאירועי7 באוקטובר טיפל המוסד במאות אלפי אזרחים, כי מספר נפגעי האיבה עלה מכ-9,000 לכ-81,000, וכלל המפונים והזכאים למענקים טופלו באמצעותו. הוא הדגיש כי עצמאות המוסד, שנקבעה בחוק, חיונית לשמירה על מקצועיותו ולמניעת השפעות פוליטיות. עוד מסר כי המוסד פועל לפרסום דוח אקטוארי שנתי מעבר לנדרש בחוק, וכי אף שהמליץ על הקמת ועדה מקצועית כוללת, הוקמו ועדות נפרדות בלבד. לדבריו, המוסד אחראי גם ליישום חקיקה, לרבות הצמדת קצבת הנכות לשכר הממוצע ולעלויות הנובעות מהעלייה בתוחלת החיים שאינן מתוקצבות במלואן. במקביל, כך ציין, המוסד פועל להתייעלות באמצעות הסכמי שיבוב שהניבו כ-3 מיליארד ש״ח, הקמת מחלקה ייעודית לגביית חובות, צמצום משרדים, הרחבת שירותים דיגיטליים ומכירת נכסים שאינם בליבת הפעילות, ומאז תחילת המלחמה נוספו למערכת כ-5 מיליארד ש״ח שהועברו לאוצר לטובת המאמץ הלאומי. - אקטואר המוסד לביטוח לאומי אמר לוועדה כי בהתאם להסכמים עם משרד האוצר, המוסד מחזיק בשני סוגי אג"ח מדינה: אג"ח בריבית קבועה של 5.5% ואג"ח הצמודה לריבית השוק, העומדת כיום על כ-1% ומשולמת על מחצית מהסכום, כך שהריבית הממוצעת הכוללת עומדת על כ-3%. הוא ציין כי מדובר בהשקעה סולידית ובטוחה אך קיימת אפשרות להשקעה בנכסים בסיכון גבוה יותר לשם השגת תשואה גבוהה יותר, וכי היקף הקרן עומד כיום על כ-200 מיליארד ש"ח. האקטואר דיווח שבשנת 2024 הסתכמו התשלומים השנתיים של ביטוח לאומי בענפי הביטוח בלבד בכ-130 מיליארד ש"ח, וציין כי הדוח האקטוארי מתבסס על חישובי ענפי הביטוח על פי חוק ואינו כולל תשלומים הנעשים מכוח הסכמים עם האוצר, אשר ממומנים במלואם על ידי המדינה. לדבריו, מצב זה משקף יחס כיסוי של מעט יותר משנה בלבד, הנמוך מהיעד הנדרש; עד שנת 2023 פעל המוסד בעודפים תזרימיים והקרן גדלה לכ-245 מיליארד ש"ח, אך בשנת 2024 חל מהפך והמצב הולך ומחמיר. - המשנה ליועץ המשפטי של המוסד לביטוח לאומי אמר לוועדה כי הביטוח הלאומי אינו שייך לאגף במשרד האוצר, אלא הוא גוף עצמאי המייצג את אזרחי המדינה, ובפרט את האזרחים הוותיקים והאוכלוסיות המוחלשות, ולכן עצמאותו קריטית לשמירה על זכויותיהם. הוא ציין כי במקרה של קיצוצים בקצבאות, הביטוח הלאומי הוא הגורם שיכול להגן על האזרחים הוותיקים באמצעות הפעלת הקרנות והעודפים שברשותו, וכי מימונו 281 מכספי כלל אזרחי המדינה מקנה לו את היכולת לפעול באופן עצמאי ולשמור על יציבות בעיתות חירום כגון מלחמות ומשברים לאומיים. עוד מסר כי הזדקנות האוכלוסייה היא תהליך צפוי וידוע מראש. כיום מונה אוכלוסיית האזרחים הוותיקים כ-1.5 מיליון איש, והיא ממשיכה לגדול. כ-45% מקצבאות הביטוח הלאומי משולמות לאוכלוסייה זו, בעיקר קצבאות סיעוד וקצבת אזרח ותיק. לדבריו, חרף זאת הופחת התקציב בתחום זה בכמיליארד ש"ח, דבר המקשה על מילוי הקרן ותורם לשחיקתה. עוד ציין כי אף שאזרחי המדינה משלמים בשנה האחרונה כ-5 מיליארד ש"ח נוספים בדמי ביטוח לאומי, כספים אלה אינם מועברים לקופת הביטוח הלאומי ואינם מיועדים לחיזוקה. - נציגי משרד האוצר אמרו לוועדה כי הם מכירים את הדוחות האקטואריים ומאמצים אותם, וציינו כי השתתפות המדינה במימון הביטוח הלאומי לשנה הנוכחית עומדת על כ- 66.5 מיליארד ש"ח, המתפלגת בין שיפוי מכוח סעיף 32 לחוק הביטוח הלאומי (47% מהסכום) לבין סעיף 9, הכולל הסכמים שבהם המדינה מממנת 100% מהקצבאות. עוד מסרו כי האגף עוסק בהיבט הכלכלי של הכנסות והוצאות, ובמסגרת זו פעלה ועדה לקצבת הניידות שהמליצה על תיקונים לשיפור המנגנון. הנציגים ציינו כי הוקמה ועדה ייעודית בתחום הסיעוד, תחום הנחשב לאחד המטרידים בדוח האקטוארי, וכי מתקיים שיתוף פעולה עם ביטוח לאומי בתחום הנכות. הנציגים הדגישו כי קיימת תמיכה בהקמת ועדה כוללת, אך הצעדים האקטואריים הנדרשים ידועים והאתגר המרכזי הוא יישומם. - נציגת האגף הכלכלי של התנועה לאיכות השלטון אמרה לוועדה כי הממשלה אמורה לדון פעם בשנה בדוח האקטוארי של ביטוח לאומי ולקבל החלטות מדיניות, וכי הקבינט החברתי-כלכלי היה אמור להידרש לנושא מדי שנה. עם זאת, מאז 2018 לא התקיימו דיונים, והתרחשו משברים חריגים כמו הקורונה ומלחמות, שהקפיאו את קבלת ההחלטות. לדבריה, המשמעות היא שממשלת ישראל לא קיבלה החלטות מערכתיות להבטחת עתיד המוסד ויציבותו, ואין מדיניות ארוכת טווח בתחום. האגף פנה למזכיר הממשלה וליועץ המשפטי לממשלה מעל חמש פעמים, אך לא התקבלה כל תגובה. הובהר הצורך בדיונים מסודרים, מינוי מנכ"ל קבוע לגוף המרכזי כדי למנוע התנהלות של "טייס אוטומטי", והקמת ועדה רחבה שתחזיר את הנושא לשיח ותבטיח קבלת החלטות מדיניות לשמירה על יציבות הביטוח הלאומי. - נציג המועצה הלאומית לכלכלה אמר לוועדה כי הדוח האקטוארי האחרון של הביטוח הלאומי מצביע על תחזית קרן עודפים שתתממש עד 2036, מה שמעורר דאגה לעתיד לאור הפער בין התחזיות הקודמות שלא התממשו לבין תחזיות אחרות, כמו זו של בנק ישראל. הוא ציין כי דרוש מעקב מעמיק אחר הפערים, וכי יש צורך לבחון את הסיבות לכך שהתחזיות הקודמות לא התממשו ואת האפשרות שהפעם הן עלולות להתממש. עוד ציין כי הדוח מניח פדיון מוקדם של הקרן, הנחה הנראית שגויה משום שמדובר ברישום חשבונאי של אגרות חוב ממשלתיות ולא בקרן הונית נזילה. לדבריו, יש צורך להבהיר את מעמד הביטוח הלאומי – האם הוא גוף עצמאי או זרוע מבצעת של המדינה – שכן חוסר בהירות זה פוגע בתיאום הפעולות, במימון העתידי ובהחלטות האסטרטגיות. 282 החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מביעה תרעומת כבדה על אי-קיום החלטותיה הקודמות, ובפרט על אי-הקמת הוועדה הבין-משרדית לבחינת המצב האקטוארי של קרן הביטוח הלאומי. - הוועדה קוראת לראש הממשלה ולשר האוצר להקים את הוועדה בהקדם האפשרי. - הוועדה מבקשת מהמוסד לביטוח לאומי להעביר אליה את הדוח האקטוארי העדכני, שמפורסם מדי שנה, לנוכח חומרת המצב. - הוועדה מציינת כי לפי החלטות הממשלה ולפי החוק, יש חובה לקיים דיון שנתי על הדוח האקטוארי. אם תימשך ההתעלמות מצד האוצר, חברי הוועדה יבחנו את האפשרות לחייב את השיפוי המתאים בחקיקה ראשית. - הוועדה רואה בחיוב את הקמת הוועדות שהזכירו אנשי החשב הכללי לבחינת יציבות הביטוח הלאומי, תחום הסיעוד ותחומים נוספים, אך היא מדגישה כי לא די בכך – יש חובה לבחון את המערכת האקטוארית כולה בהקשר רחב יותר. - הוועדה מוקירה את הצעדים שננקטים על ידי הביטוח הלאומי לגיוס משאבים בכל דרך אפשרית, מעבר לשיפוי האוצר, ומביעה תמיכה בהמשך המאמצים להבטחת יציבות פיננסית במוסד. - הוועדה קוראת לממשלה למנות מנכ"ל קבוע לביטוח הלאומי. - הוועדה מבקשת ממשרד האוצר לעדכן אותה בכתב בתוך חודש על התקדמות הוועדה לענייני סיעוד. - הוועדה תקיים ישיבה נוספת שאליה יזומן מנכ"ל האוצר. 283 פיתוח מוסדות חינוך, בנייה חדשה והרחבת מבנים קיימים - דוח שנתי 2022 הקדמה ביום ג' בטבת תשפ"ו, 23 בדצמבר 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא פיתוח מוסדות חינוך, בנייה חדשה והרחבת מבנים קיימים - דוח שנתי 2022. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד החינוך, משרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון, משרד המשפטים, מרכז השלטון המקומי, עיריית ראש העין, עיריית בית שמש, עיריית קריית מוצקין, עיריית דימונה, עיריית אלעד, מועצה מקומית באר יעקב, תנועת ישראל חופשית ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה דוח מבקר המדינה בדק את המחסור המתמשך בכיתות לימוד בישראל, את תכנון הבינוי הרב- שנתי, את תהליך האישור והתקצוב של בקשות הרשויות המקומיות, את ביצוע התקציבים ואת השימוש במבנים יבילים ככיתות לימוד. הביקורת נערכה בפברואר–אוגוסט 2021 והדוח פורסם במאי2022. בסוף2020נרשמו10,219כיתות חסרות, לעומת כ-7,500בשנת2017. מספר התלמידים הממוצע בכיתה בחטיבת ביניים עמד על 28.1, לעומת 23.3 בממוצע ה-OECD; ובחינוך היסודי מספר התלמידים הממוצע בכיתה היה 26.3, לעומת 21.1 במדינות ה-OECD. בשנים 2007–2021 הוקצו 700 מיליון ש"ח לבניית 5,000 כיתות יבילים, שהיו מבנים זמניים המתבלים עם הזמן. שימוש נרחב במבנים אלו נרשם בעיקר ברשויות חרדיות ובדואיות, ורק 4% מבתי הספר החדשים שנבנו מאז 2017 היו חדשניים. %79 ממספר כיתות הגן שהוכר הצורך בהן בשנת 2020 לא תוקצבו, כלומר 2,063 מ-2,602. שיעור הביצוע של תקציב תוכנית החומש 2017–2021 היה 50%, והפער בכיתות הלימוד הלך וגדל. ליקויים עיקריים: המחסור בכיתות לימוד נותר משמעותי ואף גדל; קיימים פערים ניכרים בין רשויות חזקות לרשויות חלשות בהיקף המחסור, בצפיפות בכיתות, בניצול התקציב ובאיכות הבינוי; ברשויות באשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים נעשה שימוש נרחב יותר במבנים יבילים. המלצות: גיבוש מדיניות רב-שנתית לצמצום המחסור, והעדפת פתרונות קבע על פני מבנים יבילים; התאמת המדיניות והתקצוב ליכולת המימוש של הרשויות החלשות; גיבוש תוכנית פעולה ליישום החלטות הממשלה להפחתת הצפיפות בכיתות. סיכומי הוועדה - נציגת משרד החינוך, סמנכ"לית בינוי ופיתוח, אמרה בדיון כי עלות הכיתות אחידה ואין אבחנה בין רשויות, וכי המשרד העלה את השתתפותו במבנים יבילים ל-120,000ש"ח. היא מסרה כי המשרד פועל בתוכניות חומש עם מימוש של כ-85%, ומלווה את הרשויות בתהליך הבינוי משלב זיהוי הצורך ועד הגשת תוכניות, לצד טיפול בחסמים – בעיקר במגזר הערבי והדרוזי.הנציגה ציינה כי קיימים פערים משמעותיים במימוש הרשאות ברשויות מסוימות (למשל בבית שמש), וכי המשרד מפעיל מנגנוני בקרה, התראות ואף קיזוז תקציבים במידת הצורך, וכן פועל מול רשויות האכיפה במקרים חריגים. עוד ציינה כי בשנת 2025 כ-2,500 כיתות לא קיבלו הרשאות בשל מגבלות תקציב, והפער צפוי לגדול לכ-4,000 כיתות בשנת 2026. היא הדגישה את הגידול בביקוש לחינוך מיוחד ואת הצורך במענה במסגרת פיתוח שכונות חדשות והסכמי גג. 284 - נציגת מרכז השלטון המקומי אמרה בדיון כי משרד החינוך מתקצב כמחצית מעלות בניית כיתה. עוד ציינה כי עלות הקמת כיתה במבנה יביל עומדת כיום על כ-300,000 ש"ח בשל התייקרות המחירים, וכי מבנים אלו מחזיקים מעמד לפחות כעשר שנים. - ראש עיריית ראש העין אמר בדיון כי העירייה הקימה בשנים האחרונות חמישה בתי ספר, אך נדרשה להוסיף עשרות מיליוני ש"ח מעבר לתקצוב משרד החינוך, לא כולל גני ילדים ומבנים יבילים. הוא ציין כי דרישות פקע"ר מחייבות ממ"מ לכל מבנה יביל, וכי עלות בניית אולם ספורט עומדת על כ-512. מיליון ש"ח (ללא פיתוח), ובניית בית ספר אורכת כשנתיים לפחות. עוד התריע כי בשנת 2028 צפויים להיות כ-3,400 תלמידים ללא פתרון מוסדי, גם לאחר שימוש במבנים יבילים והסבת חללים קיימים. - ראש עיריית קריית מוצקין אמר בדיון כי לעירייה אזלו עתודות הקרקע וכי הפיתוח העתידי מבוסס על התחדשות עירונית. הוא ציין כי למרות דירוג סוציו-אקונומי 7, העיר נחשבת לחלשה במטרופולין, ויש צורך להקים בה שמונה גני ילדים ושלושה בתי ספר, בעלות נוספת של כ-22 מלש"ח. הוא התריע כי הפער בין תקצוב משרד החינוך ליכולת המימוש של הרשויות עלול ליצור תמריצים לא תקינים מול קבלנים, וקרא לקבלת החלטה אסטרטגית לטווח הקצר. - ראש עיריית בית שמש אמר בדיון כי בעיר מתרחשת הצמיחה המהירה ביותר בישראל וכי נבנים בה כיום כ-30 בתי ספר. הוא ציין כי הפער בין התקצוב לעלות בפועל גדל מאוד לאחר המלחמה: פרויקט שתוקצב בכ-20 מיליון ש"ח מגיע כיום לעלות של 33–35 מיליון ש"ח, דבר שמחייב את העירייה להשלים את העלות בסכומים גבוהים ועלול להביא לקריסתה הכלכלית. עוד מסר כי למרות עתודות הקרקע, לא ניתן מענה מספק לבניית מוסדות חינוך, וקרא למשרד האוצר לגבש תוכנית תקצוב ייעודית לשלוש שנים. עוד ציין כי ועדת העלויות לא התכנסה מאז 2008, וכי שיטת התקצוב אינה משקפת את העלויות בפועל, לדוגמה מבנים יבילים שמחירם כ-250,000 ש"ח, לעומת השתתפות נמוכה יותר של המשרד. כמו כן, הוא הדגיש חסמים המפריעים בבנייה, לרבות דרישות מיגון, תשתיות והיתרים, וכן מחסור חמור בשטחי ציבור שמונע הקמת מתקנים נוספים. - נציג תנועת ישראל חופשית מסר לוועדה כי הפער בכיתות הלימוד נובע הן מהיעדר תקצוב והן משימושים חורגים במבנים. הוא הציג נתונים שלפיהם בשנים 2007–2021 נוצר פער שיטתי – ממצב של מחסור בכיתות בשנת 2007, דרך תקצוב של עשרות אלפי כיתות, ועד לעודף תיאורטי בשנת 2021, שאינו משקף את המצב בפועל. עוד טען כי במקרים מסוימים רשויות מציגות נתונים שאינם מדויקים לצורך קבלת תקציב, ולאחר מכן ייעוד המבנים משתנה. הוא הביא לדוגמה מוסד באלעד שבו מספר התלמידים ירד משמעותית לאורך השנים, אך המבנה שהוקם שימש בפועל לצרכים אחרים כגון בית כנסת, פנימייה ואולם שמחות, במקום כיתות לימוד. - סמנכ"ל ומנהל מינהל רישוי, בקרה ואכיפה במשרד החינוך אמר בדיון כי הנתונים שהוצגו על ידי תנועת ישראל חופשית אינם תואמים את המציאות וכי המשרד יבחן את המקרים שהוצגו. לדבריו, המשרד מודע לפערים ולחוסרים במערכת, לרבות מבנים ישנים שאינם עומדים בתקני רעידות אדמה, ושכונות ותיקות הזקוקות לחידוש. לדבריו, משרד החינוך מפעיל מנגנון בקרה שיטתי באמצעות אגף הרישוי והבקרה ובשיתוף מינהל הפיתוח, הכולל 285 בדיקות של שימושי מבנים, תפוסת כיתות, פערי כיתות ומיפוי מוסדות בכל מבנה. הוא ציין כי באגף פועלים כשבעה מפקחים בשטח, לצד זכיינים המסייעים בביצוע הביקורות. - נציג משרד האוצר, רפרנט חינוך באג״ת, אמר בדיון כי הנתונים שהוצגו על ידי תנועת ישראל חופשית, מטרידים וכי ייתכן שיש צורך בחיזוק כלים טכנולוגיים לצורך שיפור יכולת הפיקוח של משרד החינוך. הוא ציין כי קיימים פערים בתקצוב ובבינוי הנובעים בין היתר מביורוקרטיה, מהבדלים בין רשויות ביכולות ותבפקוד. עוד מסר כי לקראת תוכנית החומש הבאה (החל מ-2027) מתקיימת עבודת מטה משותפת עם משרד החינוך לבחינת צורכי הבינוי והיקפי הביצוע בפועל. הוא הדגיש כי כל תוספת תקציבית תידרש לעמוד בעבודה מקצועית, בתעדוף ממשלתי ובמגבלות התקציב. לדבריו, תוכנית החומש המתוכננת, בהיקף של כ-17,000 כיתות, אמורה לתת מענה לגידול הטבעי במערכת החינוך. - נציג מרכז השלטון המקומי, רונן כץ, אמר בדיון כי מודל התקצוב לפי מטר מרובע אינו מספק, וכי רשויות מקומיות נדרשות להשלים את הפערים מתקציביהן. עוד ציין כי קיים חוסר התאמה בין אבני הדרך לתשלום לבין קצב הביצוע בפועל, והדבר מצריך מימון ביניים מצד הרשויות. לדבריו, קיימים גם עיכובים משמעותיים בתזרים התקציבי, כך שכספים רבים צפויים להיות משולמים רק בשנת2026, דבר שגורם קושי תזרימי משמעותי לרשויות ולקבלנים המבצעים את הפרויקטים. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מבקשת ממשרד החינוך ומשרד האוצר למסור לוועדה את התייחסותה בנוגע לצורך בסגירת הפער של כיתות לימוד טרם פתיחת החומש החדש בשנת 2027, בתוך חודשיים. מוצע שחישוב הפער יתבסס על עקרונות של תקצוב דיפרנציאלי שבו מובאים בחשבון חוסן הרשות ומספר התלמידים שבה. - הוועדה מבקשת ממשרד החינוך למסור לה בתוך חודש וחצי את תגובתה על האירועים המסוימים שהוצגו על ידי תנועת ישראל חופשית ועל המספרים הכוללים של הפערים המסוימים שהוזכרו, שלכאורה מתבססים על נתוני משרד החינוך ומשרד מבקר המדינה. - הוועדה מבקשת ממשרד החינוך לקבל את מספר בתי הספר ושמות בתי הספר בעיריות שיש בהן מסוכנות בעת רעידת אדמה. 286 מיסוי מטבעות דיגיטליים, דוח שנתי 2025 הקדמה ביום ג'בטבת תשפ"ו, 23 בדצמבר 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון משותף עם ועדת הכלכלה בנושא מיסוי מטבעות דיגיטליים, דוח שנתי 2025. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד האוצר, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, רשות החדשנות, רשות המיסים, בנק ישראל, משרד המשפטים, פורום חברות הקריפטו, לשכת רואי חשבון, לשכת עורכי הדין בישראל, המרכז להעצמת האזרח, קריפטו ג'ונגל-CryptoJungle, Bits of Gold LTD, Bitcoin CHANGE ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה נציגי משרד מבקר המדינה: עו"ד צחי סעד, מסר כי דוח הביקורת התרכז במיסוי של המטבעות הדיגיטליים. מדובר בשוק עולמי בהיקף רחב ביותר, דינאמי, מתפתח וטכנולוגי מאוד. ישנם לקונות ופערים משמעותיים באסדרה של תחום הקריפטו בישראל, והם מייצרים חוסר ודאות שגורם לפגיעה ביכולת של חברות ויחידים לפעול, פגיעה בהתפתחות הטכנולוגית ולאובדן הכנסות של המדינה, היות וכמעט ואין גביית מס בתחום זה. הצבענו בדוח על אומדן של הפסד בהכנסות שנגרם למדינה כתוצאה מבעיית האסדרה, אשר עומד על שניים או שלושה מיליארד שקלים. בסופו של דבר, האסדרה מתעכבת מאוד בזמן שהטכנולוגיה מתקדמת באופן מואץ. הדוח מצביע גם על החסמים בביצוע תשלומי המס דרך הבנקים המסחריים, שלמרות ניסיונות שנעשו לפתור אותם, הם לא צלחו וזה מביא גם לזה שאין תשלום מס בפועל למדינה. עוד מצביע הדוח על הצורך למצוא איזון נכון וראוי יותר בין הרצון לאפשר התפתחות טכנולוגית ופעילות כלכלית לגיטימית לתשלומי מס, לבין צורך למנוע שימוש לרעה בטכנולוגיה גם למימון פעילות עבריינית, להלבנת הון ועוד. האיזון לא קיים היום ונגרמת פגיעה משקית, פגיעה כלכלית ופגיעה לאוצר המדינה. פז אלמוזלינו, מסר בדיון כי מטרת הביקורת הייתה קידום האסדרה בתחום מיסוי המטבעות הדיגיטליים על רקע הצמיחה בשוק הנכסים הדיגיטליים ובשל האסדרה החסרה בתחום, מתוך הבנה כי האסדרה היא הכרחית לצורך הגנה מהסיכונים הכרוכים בטכנולוגיה כמו גם הטוב המתאפשר מההזדמנויות שהטכנולוגיה מציעה. האסדרה בתחום הקריפטו טרם הושלמה למרות שרשות המיסים הייתה אחת המדינות החלוצות לפרסם כללי מיסוי. הגופים המבוקרים בדוח הינם רשות המיסים, משרד האוצר ובנק ישראל. בבחינת נתוני המפתח, בסוף שנת 2023, שוק הנכסים הדיגיטליים עמד על 1.67 טריליון דולר והיום ההערכות מדברות על כ- שלושה טריליון דולר. פוטנציאל גביית המס מהקריפטו בישראל כאמור, עומד על שניים עד שלושה מיליארד שקלים. שיעור הדיווח עומד על כ- 500 דיווחים בממוצע בשנים 2022-2018 בשנה מתוך פוטנציאל דיווח מינימלי מוערך של 200,000 משתמשים, אחוז אפסי של מדווחים. הנושאים העיקריים שנבדקו בדוח:  קביעה והתאמה של כללי המיסוי והדיווח  משאבים העומדים לרשות רשות המיסים לטיפול בדיווחים  תשלום המס מהכנסות הקריפטו 287 ההמלצות כפי שעלו בדוח הביקורת:  אסדרה - על רשות המיסים לפעול עם המאסדרים הרלוונטיים לקידום האסדרה הכוללת, תוך בחינת הפעולות שנעשו במדינות מפותחות אחרות בעולם, להשלים את קביעת מדיניות מיסוי מעודכנת לקריפטו ולעגן אותם בחקיקה. גם בהקשר לעיגון בחקיקה של נוהל גילוי מרצון שהיום עובד לפי נוהל הוראת שעה.  דיווח על החזקה ופעילות בקריפטו - על רשות המיסים להתאים את תדירות הדיווח הנדרשת וטופסי הדיווח לאופי השימוש בקריפטו, כמו גם להשלים את מיזם "הצהרת הון מקוונת" שנמצא על הפרק משנת 2015, שעד למועד סיום הביקורת לא הושלם. על הרשות לבחון את הגורמים לשיעור הדיווח האפסי על פעילות בקריפטו ולגבש מדיניות להגברת הדיווח.  משאבים לטיפול שומתי-מומלץ שרשות המיסים תפעל לגיוס ושימור של כוח אדם מקצועי ותבצע הדרכות והכשרות מעשיות למבקרים ולמפקחים לטיפול בתיקי קריפטו באופן יעיל ומקצועי, לרבות הפעלת כלים פרקטיים וטכנולוגיים לבחינת הדיווחים.  על רשות המיסים לבחון את תרומת נוהל תשלום המס על קריפטו דרך בנק ישראל (עוד טרם יוארך תוקפו), ותערוך הליך הסקת מסקנות וביצוע התאמות, לרבות הרחבות לאוכלוסיות נוספות, תוך התייעצות עם בנק ישראל, הרשות להלבנת הון וגורמים נוספים בשוק, בכדי שהקושי בתשלום המס, לא יעמיד עוד חסם לדיווח על הכנסות מפעילות בקריפטו.  ההבנה היא שנעשו פעולות רבות על ידי רשות המיסים לאחר סיום כתיבת הדוח, אך לפניה עוד דרך ארוכה. סיכומי הוועדה - נציג משרד האוצר מסר בדיון כי ישנם מספר תיקוני חקיקה שהוחלטו בהחלטת הממשלה. שתי חקיקות ראשיות ומספר חקיקות משנה. פקודת מס הכנסה היא אחת מהחקיקות הראשיות, אשר עברה ועדת שרים, וגם שתי תקנות שפורסמו בעניין ניכוי מס במקור ולעניין פטור מהגשת דין וחשבון. אנחנו רואים חשיבות רבה במתן ודאות לשוק לעניין תשלום מיסים, וזה העיקרון שעומד בבסיס דוח הכלכלנית הראשית על נכסים דיגיטליים וגם לעניין החלטת הממשלה על נכסים דיגיטליים. היינו רוצים לקדם מדיניות מבוססת סיכונים אך כזו שמאפשרת פה בישראל פעילות תקינה, בשביל לסמן באופן ברור מי החברות, מי הגופים ומי נותני השירותים שהיינו רוצים שיפעלו פה. - נציג רשות שוק ההון מסר כי אחת המשימות המרכזיות שעתה נמצאת בשלבי סיום, זה חקיקת הסטייבלקוינס והפיקוח על הנפקת מטבעות יציבים, וזהו צעד משמעותי לפיתוח השוק ומערכות הגומלין. לפי החלטת ממשלה, הנושא יועבר לפיקוח של בנק ישראל והעקרונות נכתבים ומנוסחים בשותפות ומביאים לידי ביטוי עמידה בסטנדרטים בינלאומיים. ההערכה היא כי תזכיר החוק יפורסם בשבועות הקרובים. לעניין תיקון חוק השקעות משותפות בנאמנות ותיקון חוק ניירות הערך בעניין פיקוח על מסחר ונכסים דיגיטליים - הגורם העוסק בתזכירים אלו הם הרשות לניירות ערך ותזכירי החוק יוגשו מטעם האוצר. 288 ברשות שוק ההון, ישנה מחלקה ייעודית לעיסוק בנושא ובה עובדים כ-5עובדים במצטבר. מדובר בתחומים הדורשים קשב ומומחיות ומלבד לנושאים אלה, ברשות נדרשים לתחומים נוספים אחרים, ואין ספק כי מתבקש כח אדם נוסף. - נציג רשות החדשנות הבהיר כי הרשות אינה גוף רגולטורי, ואין העיסוק שלה בעולם החזקת מטבעות על ידי האזרח שבקצה, אלא בעולמות המחקר והפיתוח ועידוד הטכנולוגיה המתקדמת בישראל. מקומה של החדשנות הוא יותר בעולם הדיפטק, תחום שיש בו פחות השקעות של השוק הפרטי, בו המדינה רוצה להתערב בכדי לגשר על הסיכון ממשקיעים ולעודד טכנולוגיה עמוקה לטווח הארוך. - נציגת בנק ישראל מסרה כי נושא פעילות בקריפטו נמצא במוקד פיקוחי וישנם שני אגפים בפיקוח שנדרשים לו. הפעילות היא באמצעות כלים רחבים על מנת לאתר חסמים ולבחון כיצד פותרים אותם, באמצעות בקרות, איסוף נתונים ושיח בין הבנקים לבין חברות הקריפטו. בעקבות שולחנות עגולים שהתקיימו, מתגבש כעת תיקון של האסדרה של הבנק, ובעוד כחודש תוצג טיוטת תיקון להוראה שמטרתה ולאשר את הציפיות הפיקוחיות מהמערכת הבנקאית בכל מה שקשור לפעילות בקריפטו. הנהלים המעודכנים של בנק ישראל נוגעים לקבלת כספים שמקורם בקריפטו, גם ביחס לתאגידים וגם ביחס ליחידים. אולם חידדה, כי האסדרה אינה חזות הכל ונדרשים כלים נוספים בכדי לייצר אכיפה גם אל מול המערכת וצעדי האכיפה, זה מה שבסוף ייצר את השינוי המשמעותי בשטח. מי שמבצע את המרות הקריפטו הם לא הבנקים הישראליים, אלא נותני השירותים הפיננסיים הישראליים, הזרים וכולי. בצד זה עוסקת האסדרה של הבנק בנוגע ללקוח המבקש להחליף כספים שמקורם בקריפטו וניהול הסיכונים שהוא נדרש לעשות. כמו כן, חברות שלא מצליחות לפתוח חשבון בישראל, מוזמנות לפנות לבנק ישראל. המערכת הבנקאית, היא בעצמה מנסה לבוא ולשכלל את השוק והיא בוחנת גם בעצמה כניסה לשוק הקריפטו אבל כרגע זו לא פעילות שהבנקים עוסקים בהם. - נציגת רשות המיסים אמרה כי בממוצע רשות המיסים גבתה, לפחות בשנים 3202, 2024, בערך 260 מיליון שקלים, כלומר, המס שנגזר זה בערך 65 מיליון. 2021 הייתה שנה קצת יותר משמעותית ושם היה מדובר על מס שנגזר על סך כ- 100 מיליון. בממוצע בשנתיים האחרונות יש פי שניים דיווחים מכפי שהיו בעת הביקורת, והם עומדים על בערך כ-1,000 דוחות לשנה. אומנם דובר על כמות של בין200,000ל-1.67מיליון סוחרים, אך יש להניח שייתכן ויש כאלה שרק רכשו ומחזיקים את המטבע, מבלי שהם ביצעו איזו שהיא פעולה חייבת במס. כאמור הרשות פרסמה תזכיר חקיקה ראשי שהועבר לאישור ועדת שרים ובתקופה הקרובה הוא יגיע לכנסת. שתי תקנות, שזה תזכירי חקיקה משניים. חקיקה ראשית על יצירת ודאות, הגדרה של נכס דיגיטלי ומקום הפקת הכנסה. התזכירים המשניים הם בעניין של הטלת חובת ניכוי מס במקור על גופים מפוקחים - ככל שמישהו פעל דרך גוף מוסדר שניכו לו מס במקור, הוא גם יהיה פטור בכפוף לתקרות מסוימות מהגשת דוח. כלומר האזרח לא יצטרך לדווח ולשלם בעצמו, אלא יש מישהו אחר שיעשה את זה עבורו, מה שלבסוף אמור להגדיל את הגבייה. 289 לנושא ההדרכות - הוקמה ברשות מחלקת קריפטו ייעודית בחטיבה המקצועית. המחלקה אמורה להיות חוד החנית ומוקד הידע לכל מה שקשור בתחום. התקיימו מספר הכשרות חיצוניות ומקצועיות, והוכשרו עובדים ייעודיים בכל משרד אזרחי שיהיה אמון לטפל בתיקי קריפטו. כמו כן נרכשו טכנולוגיות לתחקור ומעקב של פורנזיקה על גבי הבלוקצ'יין, מה שמאפשר לרשות לקבל תמונה מלאה באופן שוטף וסדור. בהיבט של ההסברה והדוברות - באתר רשות המיסים הוקם מדריך לאזרח הרגיל בשפה פשוטה ונגישה שמסבירה מה השלכות המס, היבטי המס, חובת הדיווח, סרטונים ברשתות החברתיות. כמו כן, נרכשו כלים טכנולוגיים לצורך הרתעה על-ידי פעילויות מודיעין. הרשות להלבנת הון הם גוף של דאטה והמידע צריך להגיע בעיקר מטעמם לרשות המיסים, ולא הפוך. מתחדדת ההבנה כי נדרש להגביר את שיתוף הפעולה ולעשות איסוף של חילופי מידע אוטומטיים. בנוסף לעניין המודיעין ואיסוף נתונים, בנובמבר 2024 ישראל חתמה על הסכם גלובאלי לחילופי מידע אוטומטיים מול מדינות זרות. וכבר בשנת2027נתחיל לקבל מידע שוטף על ישראלים שסוחרים בזירות מסחר או אצל נותני שירותים פיננסיים בחו"ל. נוהל גביית קריפטו - רשות המיסים, בנק ישראל, משרד המשפטים והרשות להלבנת הון גיבשו נוהל שיאפשר לשלב מיסים לא דרך בנקים ישראליים, אלא ישירות מחשבון בנק זר של האזרח לחשבון שלנו בבנק ישראל, מקום שבו המערכת הפיננסית מערימה קשיים. זהו לא ערוץ אוטומטי ועדיין נדרשים להגיע לבנק ולנסות להכניס דרכו. אמנם יש יותר גמישות היום, וברגע שמתגלה קושי, והבנק מסרב לקלוט, יהיה ניתן להשתמש בנוהל. נוהל גילוי מרצון שבתוקף עד סוף אוגוסט 2026, יחד עם נוהל הגבייה ייתן מענה הוליסטי טוב. - נציג פורום חברות הקריפטו הדגיש שמדובר בתעשייה של 161 חברות, 3,346 עובדים ולמעשה בתעשייה שגייסה 4.2 מיליארד דולר מאז 2013. אולם חברות ישראליות עדיין מתקשות לשלם מיסים מכיוון שבנקים ישראליים לא מקבלים כספים שמקורם מקריפטו, מה שמוביל לעזיבה משמעותית של חברות. בשנה האחרונה ישראל איבדה למעלה מ-450 משרות, ו-13 חברות עזבו את ישראל. עולים קולות מהשטח של יזמים שאומרים שהם לא יכולים לגייס עובדים בישראל מכיוון שהם לא מסוגלים לשלם מס הכנסה (ניכויים), מאחר ואין להם דרך להכניס את הכסף לבנק ישראלי כי רשות המיסים מקבלת אך ורק שקלים מבנק ישראלי. עוד ביקש להוסיף כי נוהל קבלת הכספים של רשות המיסים לבנקים זרים, הוא אך ורק ליחידים ולא לחברות, ולכן אם מדובר בחברה שמפתחת טכנולוגיה ומעוניינת לשלם ישירות מבנק זר את הדולרים שלה ולשלם מס הכנסה, לא תוכל לעשות זאת. אכן יש דו-שיח משמעותי מאוד עם בנק ישראל והתקיימו שולחנות עגולים. שינוי מבורך והכרחי עבורנו לאין שיעור הוא נוהל ניהול בנקאי תקין (נב"ת) והטיוטה שבנק ישראל אמור לשים על השולחן בתוך חודש וחצי כבר. חוק נכס דיגיטלי, שגם לו השפעה משמעותית על משקיעים זרים, שכרגע נמצאים בסיכון לכפל מס, גם הוא עבר בוועדת שרים לחקיקה וצריך להתקדם לקריאה ראשונה. בנוסף, על פי דוח של צ'יינאלסיס, מחזור הקריפטו בין אמצע 2023 לאמצע 2024, עמד על 19 מיליארד דולר, דוח של בנק ישראל מדבר על זה שבתקופה הזו, נכנסו רק 2.7 מיליארד שקל לבנקים ישראליים. כלומר שעל אף שחברות הקריפטו מבקשות לשלם מיסים, הנתונים הללו מצביעים על כך ש-96% ממחזור הקריפטו בישראל, לא עברו דרך הבנקים. 290 לעניין הסטייבלקוינס, מדובר במטבעות שהופכים להיות מערכת התשלומים הגדולה ביותר בעולם, ואם לא יהיה דגש על תיקון כל נושא המיסוי, והסטיינבלקוינס לא יעבדו כפי שעובד מט"ח בישראל, ישראל תמצא עצמה מנותקת ממערכת התשלומים הזאת. - נציגת לשכת עורכי הדין בישראל מסרה שנוהל אמצעי תשלום מבוזר, לא עובד. כיום יש בג"ץ של שתי חברות מול רשות המיסים ובנק ישראל, שאינן מצליחות לשלם מיסים. הנוהל כאמור אינו חל על חברות, אלא רק על יחידים. אכן בנק ישראל צריך לתקן את הנב"ת, אך יתכן שבג"ץ יספיק לעשות זאת קודם לכן. חשוב שבנק ישראל בהקשר של הנוהל החדש, ישב גם עם הלשכות המקצועיות. - נציג לשכת רואי חשבון ציין כי ישראל מנסה למסות טכנולוגיה של המאה ה-21 בכלים של המאה ה-20. רואי החשבון בעל כורחם הפכו למומחי בלוקצ'יין זאת בכדי שיוכלו להתחקות אחרי מה שקורה בכלל הפעילות הדיווחית, ואין הגנה למדווחים ואם נעשית טעות מקצועית אז זה נתפס כהתחמקות ממס. באשר לנוהל גילוי מרצון, הסביר נוימן כי זהו נוהל שנועד לכישלון מאחר והוא מאוד קשה ליישום. מספר מועט של מקרים של יישום הנוהל מוכיח את זה. כמו כן, הוראת השעה מסתיימת בימים הקרובים ויש חוסר ודאות רב, גם עבורנו רואי החשבון, וגם עבור המשתמשים. ניכר כי בכל העולם מדינות מתחרות על עולם הקריפטו ומסדירים את הטיפול בו, ופה מביאים רק לפרשנות ולמעשה מתחרים על שומות מס. כולם רוצים לשלם את המס, והם רוצים לעשות זאת בדרך פשוטה ובטכנולוגיה שתואמת את התקופה. - חברת Bits of Gold LTD, עומרי דוניו, הסביר שהחברה היא אחת החברות הראשונות בישראל הפועלות בתחום הקריפטו בישראל במסגרת רגולטורית מלאה. החברה נותנת שירות ללמעלה מ-200,000 לקוחות ואכן כאמור, החברות רוצות לשלם את המס אך אין להם את המנגנון הנכון לעשות את זה בפועל מאחר ויש צוואר בקבוק בבנק המסחרי. החברה בשאיפה להיות מסוגלת לשלם לרשות המיסים ישירות דרכם או דרך גופים כמותם, באמצעות חשבון בנק בבנק ישראל, או דרך חשבון של החברה ברשות המיסים או כל פתרון אחר שיועלה, ולכן ההמלצה המרכזית היא לקיים שולחן עגול בין הרגולטורים השונים לבין התעשיות, שיכול להוביל לשינוי משמעותי לטובת פתרונות מהירים וישימים. - המכללה לבלוקצ'יין, וגוף המדיה CryptoJungle, בן סמוחה, הביע עמדתו באשר לסטייבלקוינס שאם יש רצון שידווחו עליהם, הם חייבים להיות מוכרים לצורכי מס כמט"ח. לבסוף, מספר משתמשי הקריפטו בישראל כבר גבוה מחצי מיליון, ואנשים שקנו ביטקוין מחזיקים אותו בבורסה בינלאומית לא מפוקחת מאחר ומאוד יקר לעשות את זה בישראל. באם רוצים להגדיל את דיווחי המס בישראל, יש להבין שמדובר בשוק תנודתי וציבור לא מנוסה שלא מבין עד לרגע האמת מה הטעויות שביצע. עוד הוסיף כי לעניין נוהל גילוי מרצון, בדגש על פרטיות המשתמשים, בעולם יש עלייה דרמטית במקרי תקיפה פיזיים כלפי מחזיקי קריפטו. בעידן הדיגיטלי אדם הופך למטרה קלה יותר כי מחזיק את הקריפטו איתו בכל מקום. ככל שברשות המיסים יהיה מאגר חשוף שיעמיד את המשתמש בסכנה, זה יפגע בשיתוף הפעולה והגילוי מרצון מצדו. 291 החלטותיה והצעותיה של הוועדה - אומנם השיח בדיון מעיד על כיוון חיובי, אך הוועדות מבקשות מהרגולטורים להמשיך ולקיימו באופן שוטף וסדור גם מחוץ לוועדה, ולכלול בו את נציגי השוק הפרטי והתעשיות. - הוועדות מבקשות מהמאסדרים לפעול לקידום את החקיקה שטרם התקדמה. 292 הבטחת צורכי המזון של מדינת ישראל בחירום, דוח שנתי 2025 הקדמה ביום י"ז בטבת תשפ"ו, 6 בינואר 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא הבטחת צורכי המזון של מדינת ישראל בחירום, דוח שנתי 2025. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד החקלאות וביטחון המזון, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד הבריאות, משרד העבודה, המטה לביטחון לאומי (המל"ל), רשות החירום הלאומית - רח"ל, צה"ל, משרד הביטחון, משרד האוצר, רשות הספנות והנמלים, חברת נמלי ישראל, התאחדות התעשיינים בישראל, התאחדות חקלאי ישראל, סולבר מוצרי חלבון, מועצת הצמחים, התאחדות יצרני החלב בישראל, מועצת החלב, המכון למחקרי ביטחון לאומי – INSS, תנועת רגבים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה הדוח פורסם באוקטובר 2025 ועוסק בשלושה מקורות מזון לחירום: מלאים לאומיים שהמדינה מחזיקה, ייבוא וייצור עצמי של תוצרת חקלאית. לא קיימת מסגרת ממשלתית מתכללת שאמונה על טיפול במזון ושהיא בעלת סמכויות להבטיח את ההיערכות לחירום. למעשה כל משרד עוסק בתחום המזון ומנהל את מלאי החירום באופן עצמאי, ולעיתים ללא תיאום עם גורמים אחרים. משרד החקלאות ניסה לפעול בעניין, ונרצה לשמוע אם הפעולות שעשה אפקטיביות. בניגוד למקובל במדינות בעולם, ישראל טרם השלימה את בנייתה של אסטרטגיה בנושא ביטחון המזון. מדובר בליקוי משמעותי שמקשה את הטיפול ההוליסטי והלאומי. ענף החקלאות נמצא במגמת היחלשות מתחילת העשור הקודם. למרות הגידול באוכלוסייה ובביקוש לתוצרי חקלאות, אין גידול תואם בענף ואף חלו ירידה בפריון וגידול בייבוא של תוצרת חקלאית טרייה. היחלשות ענף המזון פוגעת בביטחון המזון של ישראל ומגדילה את התלות בייבוא בשגרה ובחירום. אף על פי שמשנת 2008 גדל שיעור התמיכות העקיפות בחקלאות, היקף התמיכות הישירות נותר נמוך ביחס לרמה הממוצעת בשנים שקדמו לשנת 2008. הצעדים שננקטו בממשלה ממרץ 2022 והמעבר לצמצום התמיכות העקיפות בענף החקלאות לא לוו בהגדלה של התמיכות הישירות שעשויות להגדיל את כדאיות הייצור המקומי, לשפר את יעילות ענף החקלאות המקומית ולהגביר את כושר התחרות של ענף זה מול הייבוא. בכך הצעדים שננקטו הובילו לתוצאה הפוכה מהמיוחל, כפי שבא לידי ביטוי בהאצת מגמת הירידה בייצור המקומי של החקלאות בשנתיים האחרונות והעלייה בייבוא, ומחירי התוצרת החקלאית לא ירדו. ההמלצה היא להקים גוף מתכלל שירכז את העבודה המדינתית בתחום, יכין תוכנית אסטרטגית, יגדיר דרכים לחיזוק מעמדו של ענף החקלאות כענף אסטרטגי שעליו נשען ביטחון המזון של מדינת ישראל ושלו תועלות רבות בשמירה על קרקעות המדינה ובהגנה על גבולותיה, ויקבע אסטרטגיה שתביא ליעד הזה. 293 מטרת הביקורת: מזון הוא מוצר קיומי שחסרונו אצל הצרכן הסופי, ולו לפרק זמן קצר, עשוי להסב נזקים פיזיים, בריאותיים ונפשי בלתי הפיכים. הבטחת הרציפות התפקודית לאורך כל שרשרת אספקת המזון חיונית, והיא המפתח להבטחת אספקה סדירה של מזון בחירום. לפיכך, הביקורת בדקה את ההיערכות והמוכנות של גופי הממשלה השונים להבטחת אספקת מזון בשעת חירום. תקופת הביקורת: ינואר - אוקטובר 2024 הנושאים העיקריים שנבדקו: אסטרטגיית ביטחון המזון של מדינת ישראל - המסגרת הממשלתית האמונה על ביטחון המזון בישראל, גיבוש תוכנית אסטרטגית לביטחון מזון לרבות הגדרת צורכי המזון והכנת האוכלוסייה לחירום. ניהול מלאי המזון במחסני חירום - הרכב מלאי החירום, מלאי החירום לפני מלחמת חרבות ברזל ובמהלכה, הפיקוח על מלאי החירום שבאחריות משרד הכלכלה ומשרד החקלאות. הבטחת יבוא מוצרי מזון וחומרי גלם - התלות של מדינת ישראל ביבוא מוצרי מזון וסיכונים לשרשראות האספקה. הבטחת תוצרת חקלאית תעשייתית - תמונת מצב, מדיניות התמיכות בענף החקלאות, היערכות המפעלים החיוניים בתחום המזון לחירום, והפיקוח עליהם. נתוני מפתח: שיעור הגידול באספקת המזון המבוססת על יבוא בשנת 2021 לעומת 2011 היה 16%, זאת לעומת גידול של 1.5% באספקת המזון מייצור מקומי באותה התקופה. שיעור השינוי השנתי הממוצע בפריון ענף החקלאות בשנים 2011–2021 היה 1.3%, השיעור הנמוך במדינות ה-OECD שצמחו בקצב שנתי ממוצע של 1.1%. %93מהדגנים שנצרכו בישראל בשנת2022היו מיובאים. ישראל הייתה ממוקמת במקום149מתוך 169 מדינות בדירוג התלות ביבוא דגנים בשנת 2020. מחסור בשלושה מוצרים חיוניים במחסני החירום הלאומיים של משרד הכלכלה – נמצאה כמות נמוכה מהנדרש על פי תרחיש הייחוס. שיעור המפעלים החיוניים בתחום המזון שמוכנים לחירום באופן חלקי בלבד בתחום כוח האדם הוא כ-23%. ב-12.3% מהמפעלים החיוניים אין מיגון תקני. הפער בין הכמות הנדרשת במרכיבים השונים של המספוא לבין הכמות הנדרשת לפי תרחיש הייחוס לפני המלחמה הוא 50%–100%. לאחר עדכון התרחיש הפער גדל ל-300%. בביקורת התגלו פערים משמעותיים במוכנות המדינה להבטחת מזון בחירום, ועל כן נדרשים צעדים אלה: לקבוע מסגרת ממשלתית מתכללת בעלת סמכויות האמונה על היערכות מדינת ישראל לחירום בתחום המזון; לסגור את הפערים בכמות ובאיכות של המזון שבמחסני החירום; למפות את סיכוני היבוא של מזון בחירום ולהיערך לצמצומם; לחזק את ענף החקלאות, בהיותו ענף אסטרטגי לביטחון מזון, ולהבטיח את מוכנות המפעלים החיוניים לחירום. מומלץ כי עד לגיבוש חקיקה בתחום מוכנות העורף לחירום, מל"ל, רח"ל, משרד החקלאות, משרד הכלכלה, משרד הבריאות ומשרד האוצר ישתפו פעולה לאלתר בתכלול ובתכנון מדיניות המזון של מדינת ישראל בשגרה ובחירום, וינקטו את הצעדים הדרושים להבטחת אספקה סדירה בחירום, ובכלל זה הכנת הגופים השונים בתחום המזון לחירום, מיפוי הפערים ופעולות לסגירתם. 294 סיכומי הוועדה - נציג משרד הכלכלה ציין כי כלל המזון מבוסס על יבוא, המכרזים פומביים וניתנת עדיפות לספקים שפיזור המחסנים שלהם רחב. החברות מחזיקות את המלאים, והמשרד מבצע ביקורות חודשיות כדי לוודא ריענון והזרמת מוצרים לשוק לפני פקיעת תוקף. יש 213 מפעלים חיוניים בתחום המזון, וכן שישה מלאים אסטרטגיים בהתאם להגדרות רח״ל, שאליהם נוספו מוצרים בתחילת המלחמה, דבר שיצר פערים שנבחנו. עוד צוין כי המשרד מבקש לקבל מידע על מלאים תפעוליים בשגרה. בשנת 2024 לא בוצעו ביקורות שוטפות בשל המלחמה, למעט במפעלי יהלומים גדולים. מפעל מוגדר כחיוני מכוח חוק שעות עבודה לשעת חירום, וקיים נוהל רח״ל לבדיקת כשירותו (למשל הימצאות גנרטור ואיגום מים). המשרד אינו אחראי להכנת האוכלוסייה לחירום. - נציג המל״ל ציין כי רוב הליקויים שהציג המבקר טופלו, וכי רח״ל משמשת כגורם המתכלל למוכנות לחירום. ברמה האסטרטגית זוהו אתגרים מתמשכים, ובהם סוגיית הגורם המתכלל, ולצורך כך הוביל משרד החקלאות מהלך אסטרטגי רחב בהשתתפות משרדי ממשלה, מומחים והציבור. התוכנית האסטרטגית גובשה לאורך כשנתיים ופורסמה, וכעת יש לתרגמה לצעדים אופרטיביים בטווח הקצר. נמסר כי מתגבשת החלטת ממשלה שתעגן מנגנונים ותהליכים, ובהמשך תיבנה תוכנית חומש שתתוקצב על ידי משרד האוצר. עוד צוין כי האחריות מחולקת בין משרדי הממשלה לפי תחומי סמכות, והתיאום בחירום נעשה על ידי רח״ל ומשרד ראש הממשלה. משרד החקלאות מוביל את התכנון האסטרטגי לביטחון המזון, אך אין החלטה המעניקה לו אחריות כוללת בתחום. הודגשה חשיבות ניהול הסיכונים כבסיס לתוכנית, והצורך בהמשך יישום ובחינה של מנגנוני תמיכה להשגת היעדים. - יו״ר איגוד תעשיות המזון ציין כי קיימת תוכנית אסטרטגית לביטחון המזון, אך נדרש תקצוב מיידי ולא רק תכנון ארוך טווח. לדבריו, יש חשיבות קריטית לתעשיית המזון והחקלאות המקומית, שכן הן תרמו ליציבות המדינה במהלך המלחמה, וזאת בניגוד לתפיסה הרווחת של העדפת יבוא. עוד הדגיש כי בדוח המבקר נקבע שמזון הוא מוצר קיומי, וכי הפתרון הוא יישום ותקצוב התוכנית האסטרטגית לביטחון המזון. - סגן בכיר לראש רח״ל, יוסי שפירא, ציין כי נתוני מבקר המדינה מדויקים וכי מאז 2016 נעשה ניסיון לקדם את חוק העורף, אך קיימת בעיית סמכות לתכלול בין-משרדי. לדבריו, כל משרד אחראי לתחומו ואין גורם בעל סמכות כוללת.עוד צוין כי משרד החקלאות הקים מינהל לביטחון המזון, ורח״ל סבורה שעליו לתכלל את הנושא בשגרה ובחירום, כאשר היא עצמה אינה רגולטור אלא קובעת תרחיש ייחוס שנמסר למשרדים. בנוסף הודגש הצורך בהגדלת מלאי החירום, עם פערים בעיקר בתחום החלבונים, וכן הצורך בתקציב ייעודי למלאים. - נציג משרד האוצר מסר כי משרד החקלאות הקים מינהל לביטחון המזון, וכי קיימת תקנה ייעודית עם תקציב צבוע למלאי חירום. המדינה אינה מחזיקה את מלאי הגרעינים בעצמה אלא פועלת דרך מכוני תערובת. צוין כי מכרזי הגרעינים הניבו הצעות גבוהות במיוחד, בין היתר בשל תנאי השוק בתקופת המלחמה, וכי החלטת משרד החקלאות שלא לקבלן הייתה נכונה.עוד הודגש כי ביטחון המזון מבוסס על שילוב בין ייצור מקומי ליבוא במסגרת ניהול סיכונים, לצד חיזוק החקלאות המקומית והתאמת מדיניות התמיכות. 295 - נציג משרד החקלאות וביטחון המזון מסר כי המשרד מחזיק שני מלאים אסטרטגיים: מספוא לבהמות וחיטה למאכל אדם. במהלך המלחמה עודכן תרחיש הייחוס של רח״ל והוכפל, כאשר אין מחסור בחיטה אך קיים פער במספוא, שמטופל כיום. צוין כי בשנה האחרונה פורסמו שלושה מכרזים שלא צלחו בשל מחירים גבוהים, לצד חשש שוק מהחזקת מלאים. עוד נמסר כי המשק מתנהל עם מלאי תפעולי של כשבועיים עד שלושה, וכי במהלך המלחמה הושפעו האספקות ממלחמת רוסיה–אוקראינה ומשביתות בנמלים. המשרד מחזיק מלאי חירום שלא נעשה בו שימוש, ונערכו פגישות עם השר והמועצה הלאומית לכלכלה לבחינת שינוי השיטה. צוין כי נבחרה חברה שמתחילה ביישום, והליך האחסון נבחן ומתוקן בהתאם. בנוסף צוין קידום חקיקה לחובת דיווח על מלאי חיטה ומזון לשיפור תמונת המצב, וכן הוצגו נתוני כוח אדם: הרחבת מכסות עובדים זרים מ- 30,000 ל-70,000 (בפועל כ-50,000), לצד התקשרות עם חברות כוח אדם וביצוע ביקורות משותפות עם משרד העבודה. 296 מערכות המידע והגנת הסייבר בבחירות לכנסות ה-21, ה-22 וה-23 - תחום הגנת הסייבר, דוח שנתי 2022 הקדמה ביום י"ח בטבת תשפ"ו,7 בינואר2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא מערכות המידע והגנת הסייבר בבחירות לכנסות ה-21, ה-22 וה-23 - תחום הגנת הסייבר, דוח שנתי 2022. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, מערך הסייבר הלאומי, מערך הדיגיטל הלאומי, המטה לביטחון לאומי (המל"ל), הרשות להגנת הפרטיות, משרד הפנים, משרד המשפטים, המכון הישראלי לדמוקרטיה, משמר הבחירות האזרחי, מכון ברנדייס, מרכז מנור, מיזם פייק ריפורטר ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה העיסוק בנושא נמצא בקונטקסט יותר רחב שרלוונטי ל-6 שנים האחרונות. עולם הנדסת ההשפעה הולך ומתפתח, העולם מתחבר לבינה מלאכותית ויש מציאות מאוד מסוכנת שעלולה להגיע לתשתית הכי אלמנטרית של מדינה דמוקרטית. הפרקטיקות מהירות מאוד ויש לקחת זאת בחשבון. ראוי לזכור כי ההתחזות היא מרכיב מרכזי בכל האירוע. המשרד התארגן בכ"א ספציפי ובאגפים ייעודיים כדי לעסוק בעולם הסייבר בראיה צופה פני עתיד. תחומי ה-AI והתודעה הם 2 תחומים שנמצאים בבחינת סיכון, מתעצבים מידי חודש, מחייבים היערכות ומעקב להמשך הדרך והוטמעו בתכניות העבודה. הדוח החדש מתייחס להגנה והתמודדות המדינה במרחב האזרחי, ההתמודדות הממשלתית הקודמת עם הסוגיה, זיהוי האיום ע"י הממשלה, סקירה על זיהוי האיום בעולם, ניטור ההשפעה הזרה בעולם הדיגיטלי והחסמים להתמודדות, סקירת התרומה האזרחית והממשק בינה לבין גופי הממשלה, הסרת התכנים (הגורמים המעורבים, המגבלות, החסמים והרגולציה בנושא), תחום החינוך – אוריינות דיגיטלית וההסברה לציבור והשפעה הזרה בתקופת בחירות. הטיוטה הופצה להתייחסות המבוקרים. קיימים פערים בתחום התכלול, ואנו מצפים שלאחר פרסום הדוח הם יטופלו. היכולת להשפיע על האירוע באמצעות בחירות היא מוגבלת, צפוי להיות קושי לצמצם את הפערים בסוגיות שהמדינה לא הניחה בהן תשתית. הנחת העבודה צריכה להיות שלא יהיה שינוי בחקיקה ונותרו: היערכות הגופים, ניטור רשתות, כ"א וסוגיית הפרשנות – האם יש התחזות, גורם זר, קבלני בוטים, מידע שסותר את המידע הפורמלי של הוועדה ועוד. ועדת הבחירות פועלת כגוף עצמאי וצריכה לשמור בזהירות על עצמאותה. סיכומי הוועדה - מנכ״לית ועדת הבחירות המרכזית, אורלי עדס, מסרה כי התקבלה טיוטת דוח מבקר המדינה וכי הכלי המרכזי העומד בפני יו״ר הוועדה הוא הגשת עתירות בהתאם לחוק, כאשר כלאזרח רשאי להגיש עתירה במסגרת מנגנון מוסדר. צוין כי ליו״ר אין סמכות ליזום החלטות וכי אין מגבלות על חופש הביטוי, כולל בהקשר של תעמולה שקרית, והחוק מתמקד בעיקר בהיבטים צורניים של הפרת סדרי תעמולה. לדבריה, לוועדה אין סמכות לנטר את הרשת או לפעול כגוף צנזורה, והיא פועלת רק במסגרת הסמכויות הקבועות בחוק. הובהר כי אין כיום הגדרה מוסכמת ל״השפעה זרה״ וכי לא ניתן "לנקות את הרשת". עם זאת, הוועדה פועלת בתיאום עם גורמי הביטחון ומרחיבה את היערכותה לקראת מערכות הבחירות, כולל הקדמת פורומים משותפים עם כלל גופי הביטחון וקיום פגישות 297 עם פלטפורמות דיגיטליות. עוד צוין כי אין יוזמות חקיקה מצד הוועדה. לקראת הבחירות הקרובות תורחב הפעילות גם להתמודדות עם מידע מטעה באמצעות ארבעה כלים מרכזיים: חקיקה, העלאת מודעות ציבורית, הסרה חוקית של תכנים ושיתוף פעולה וולונטרי עם פלטפורמות. בנוסף נבחנת שילוב מומחיAI והתקיימות ימי עיון והתייעצויות עם גורמים אזרחיים וגופי ביטחון. - נציג המכון הישראלי לדמוקרטיה מסר כי קמפיינים כוזבים, לרבות כאלה שמקורם מחוץ לישראל, עלולים לפגוע בלגיטימציה של הבחירות, בין היתר באמצעות דיכוי הצבעה והפצת מידע מטעה.צוין כי ניתן לפנות למשטרה במקרים של שימוש בתעמולה אסורה, וכי קיימת השפעה הדדית בין המרחב המקוון לבין מידע כוזב על קלפיות ופעילות בשטח. הודגשה חשיבות לשיתוף פעולה עם הפלטפורמות הדיגיטליות לצורך התמודדות עם התופעה. - חכ״ל מלי פולישוק, ראש הצוות המשפטי לטוהר הבחירות במשמר הבחירות האזרחי, מסרה כי קצב האיומים על טוהר הבחירות מהיר מקצב הפתרונות הקיימים. לדבריה, המשמר מתייחס לשלושה תחומי סיכון מרכזיים: לפני הבחירות – השפעה על התודעה באמצעות בינה מלאכותית; במהלך יום הבחירות – סוגיות הקשורות לקלפיות וזיהוי בוחרים, וכן עדכון ספר הבוחרים לנוכח אזרחים שעזבו את הארץ וחלקם צפויים לשוב ולהצביע; ולאחר הבחירות - חשש מפגיעה בתוצאות הבחירות באמצעות מתקפות סייבר. עוד ציינה כי לא נמצאה ענישה מספקת על זיוף והפרת חוק הבחירות, והדגישה צורך בהידוק שיתוף הפעולה עם החברה האזרחית. - נציג חטיבת הסייבר במל״ל מסר כי התערבות והשפעה זרה בבחירות היא אירוע חריג המטופל ומתוכלל, ונמצא בקשב רב. - נציג מערך הסייבר הלאומי מסר כי המערך מגן מפני תקיפות סייבר, וכי אירועי תודעה שמקורם בתקיפה מטופלים על ידו, בהתאם לרמות חומרה ואפקט שונים של התקיפות. - נציג הרשות להגנת הפרטיות ציין כי לא כל בעיה בתחום המידע קשורה לפרטיות, וכי הרשות פועלת כאשר מתקיימת פגיעה לפי החוק. לדבריו, בשנת 2024 בוצעה רפורמה שחיזקה את כלי האכיפה, ובכלל זה ניתנה סמכות לפנייה לבית משפט לקבלת צו שיפוטי על עיבוד מידע אישי, שעשוי אף להביא לסגירת חברות. - נציג מערך הדיגיטל הלאומי הוסיף כי השימוש בבינה מלאכותית מגדיל משמעותית את הסיכונים הקיימים, וכי המערך מפעיל פלטפורמות ממשלתיות ומוודא שמאגרי המידע מוגנים ואינם דולפים או מנוצלים על ידי גורמים עוינים. - נציג משרד המשפטים מסר כי ככל שתידרש חקיקה בנושא, המשרד יבחן ויסייע בקידומה. - נציג מרכז מנור ציין כי ראוי היה שנציג משטרת ישראל ישתתף בדיון, נוכח קיומם של סעיפים בחקיקה הקיימת להתמודדות עם פייק ניוז בתקופת בחירות, לרבות סעיף 159 לחוק העונשין, סעיף 3א1 לחוק המחשבים וסעיף 30 לחוק התקשורת. לדבריו, האכיפה והטיפול בעבירות אלה מצויים בידי המשטרה והפרקליטות. - נציג משרד הפנים מסר כי בבחירות לרשויות המקומיות המשרד מסתייע בגופים הרלוונטיים להתמודדות עם סייבר ותופעות של השפעה תודעתית, כולל שימוש בבינה מלאכותית. צוין כי חלק מהאירועים מטופלים מול המשטרה וחלקם מוסרים באמצעות מערכות ייעודיות, וכי בזמן אמת מתקבלות פניות מהשטח ותכנים כוזבים מוסרים בהתאם. 298 - נציג מיזם פייק ריפורטר מסר כי המיזם פועל נגד הפצת מידע שקרי וזיהה השפעות של רשתות זרות על השיח בישראל, כולל ניסיונות פגיעה בלגיטימיות הבחירות באמצעות זיופים והנדסת תודעה. צוין כי התפתחות כלי AI מעלה חשש לזיופי קול ביום הבחירות. - לדבריו, הפתרונות כוללים קביעת רגולציה מחייבת על ידי המחוקק, הקמת מנגנון משולב של גופי ביטחון והחברה האזרחית, ומתן יכולת תגובה בזמן אמת, נוכח מגבלות הסמכות הקיימות כיום לוועדת הבחירות. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מודה למבקר המדינה ומצפה בהקדם לדוח החדש בנושא. - הוועדה מבקשת מוועדת הבחירות המרכזית לכנסת לראות בתקופה שבין העברת דוח מבקר המדינה לפרסומו הזדמנות להאיץ את הטיפול בנושא. - הוועדה התרשמה לטובה משת"פ בין הגופים הרלוונטיים. - הוועדה מעודדת את ועדת הבחירות המרכזית לכנסת להאיץ את הצעדים שכבר ננקטים להבנת מלא המשמעות של מהפכת AI על בחירות הוגנות ונקיטת הצעדים המתאימים. - הוועדה מבקשת ממשרד המשפטים ומוועדת הבחירות המרכזית לכנסת לקדם את החקיקה הרלוונטית (גם אם לא בימיה של הכנסת הנוכחית). - הוועדה מעודדת חינוך לאוריינות בקרב משרדי הממשלה – כל אחד בתחומו. - ועדת המשנה תתכנס בעוד חודשיים כדי לעקוב ולדון בנושא. 299 ניהול זיכיון ים המלח והפיקוח עליו, היבטים בתחומי הסביבה והמקרקעין, דוח מיוחד 2025 - ישיבת מעקב הקדמה ביום כ"ד בטבת תשפ"ו, 13 בינואר 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא ניהול זיכיון ים המלח והפיקוח עליו, היבטים בתחומי הסביבה והמקרקעין, דוח מיוחד 2025. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה והתשתיות, משרד המשפטים, משרד הכלכלה והתעשייה, הרשות הממשלתית למים וביוב, רשות מקרקעי ישראל, מינהל התכנון, מועצה אזורית תמר, החברה להגנת הטבע, ארגון שומרי ים המלח, חברת כי"ל - ICL, רשות ניקוז ים המלח, אדם טבע ודין, לובי 99, מגמה ירוקה, אקופיס, התנועה לאיכות השלטון בישראל, נהלה ייעוץ ואסטרטגיה, בית ספר שדה עין גדי ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה בראשית החודש שעבר התרחשו שני אירועים רלוונטיים לביקורת: פרסום תזכיר חוק זיכיון ים המלח להערות הציבור לקראת מכרז חדש, ופסק דין של בית המשפט העליון בעניין השימוש במי ים המלח על-ידי מפעלי ים המלח. סוגיה זו לא נכללה בדוח הביקורת מאחר שנדונה והוכרעה שיפוטית, אך בפסק הדין חזר בג״ץ והבהיר כי עצם קיומו של הזיכיון אינו פוטר את המדינה מחובתה לפעול כריבון אקטיבי באזור, לרבות מימוש סמכויות שאינן מוסדרות בחוק הזיכיון, הן בתקופת הזיכיון הנוכחי והן לקראת זיכיון עתידי. לפני כחצי שנה חלף המועד החוקי להגשת דוחות תיקון ליקויים למבקר המדינה, ורשות מקרקעי ישראל לא הגישה דוח כנדרש, ואף לא התייחסה לבקשות הוועדה מהדיון הקודם. בדוח הביקורת נמצא כי רמ״י לא הפעילה פיקוח מהותי: לא קיימה סיורים בשטח, לא בחנה שימושי קרקע, דמי חכירה או פעילות תחנת הכוח (שלפי טיוטת שומה מ-2022 מגלמת שווי שימושים בהיקף של כ-0.5–1 מיליארד ש״ח) ולא בחנה או גבתה תשלומים בגין פעילות הכרייה של מי״ה. סיכומי הוועדה - מנהלת תחום זיכיון ים המלח, אגף החשב הכללי במשרד האוצר, מסרה כי ההתפתחות המרכזית היא פרסום תזכיר חוק לזיכיון ים המלח העתידי, כאשר זיכיון כי״ל הנוכחי יסתיים במרץ 2030 וכבר כעת מתקיימת היערכות ממשלתית להסדרת הזיכיון הבא. לדבריה, לשיטת משרדי הממשלה מרבית ממצאי דוח המבקר יושמו או קודמו עוד טרם פרסומו, והדבר בא לידי ביטוי בעבודת המטה ובתזכיר שפורסם להערות הציבור. עוד ציינה כי לכל משרד יש סמכויות בתחומו, כאשר משרד האוצר משמש גורם מתכלל: המשרד להגנת הסביבה מקדם חידוש רישיון עסק למפעלי ים המלח הכולל דרישות סביבתיות ושיקום מפגעים, ובמקביל מתקיים תיאום עם משרד האנרגיה בנושא מפגעי כרייה וחציבה. לדבריה, בזיכיון הקיים אין היטלי הטמנה מאחר שלא עוגנו בזיכיון המקורי. הוסיפה כי חלה התקדמות בשלושה מישורים: נחתם מסמך עקרונות בין המדינה ל-ICL להסדרת סיום הזיכיון והמעבר לזיכיון הבא; פורסם תזכיר חוק המסדיר היבטים כלכליים, סביבתיים ורגולטוריים, כולל עדכון משטר התשלומים והסמכת המדינה 300 לקביעת תנאים סביבתיים; וכן הוקמה מנהלת ייעודית לים המלח לתכלול וסנכרון בין הגופים. בנוסף ציינה כי התזכיר מיישם את פסיקת בג״ץ המים ומחיל את הדין הכללי על הזיכיון העתידי. באשר לקרן ייעודית, אמרה כי משרד האוצר מתנגד עקרונית להקמת קרנות כאלה, אך הנושא עלה בדיוני הכנסת ובהליך שיתוף הציבור והוא עדיין בבחינה. - ראש תחום תעשיות, מחוז דרום במשרד להגנת הסביבה מסר כי למפעלי ים המלח קיים רישיון עסק בתוקף שעודכן בעקבות דוח מבקר המדינה ונוספו בו דרישות פיקוח והחמרות רגולטוריות. לדבריו עיקר הפעילות מתבצעת בשלושת מפעלי סדום (מלח ברום ומגנזיום) הפועלים תחת היתרים מלאים. עוד ציין כי למשרד קיימות סמכויות פיקוח נוספות מעבר לרישיון העסק וכי שטח הזיכיון שימש בעיקר לפעילויות תשתית נלוות כמו כרייה הובלה ומסוע האשלג המפוקחות גם באמצעות חוק שמירת הניקיון. בעקבות דוח המבקר חלק מהתשתיות הוכנסו לתנאי הרישיון והפיקוח עליהן הוחמר והורחב. - מנכ״ל משרד האנרגיה מסר כי פסק הדין בעניין בג״ץ המים הוא החלטה משמעותית וצודקת הצפויה להניב למדינה הכנסות של מאות מיליוני שקלים שחלקן כבר שולבו בתעריף המים האחרון. לדבריו, לפי פקודת המכרות אין למשרד האנרגיה סמכויות נרחבות ביחס לכי״ל וים המלח, וקביעת תמלוגים על חומרי חציבה נתונה לרמ״י כבעלת הקרקע. עוד ציין כי למשרד אין סמכות ישירה לשיקום אתרי כרייה וחציבה בתוך הזיכיון, וכי הסוגיה מחייבת בחינה מעמיקה ולא גבייה אוטומטית לקרן השיקום. לדבריוגם אם ייגבה תשלום לקרן לשיקום מחצבות הוא צפוי לכסות רק חלק מעלויות השיקום ולכן נשקלת חלופה של חיוב הזכיין ישירות במסגרת תנאי הזיכיון לשאת באחריות מלאה לשיקום, ונערך בנושא שיח עם משרד האוצר. - סגנית בכירה ליועמ״ש משרד האנרגיה הוסיפה כי קביעת וגביית תמלוגים בקרקעות חציבה מצויה בסמכות רמ״י כבעלת הקרקע ולא בסמכות משרד האנרגיה וכי חובת התשלום נגזרת מבעלות הקרקע ולא מהרישיון עצמו למעט תשלום לקרן לשיקום מחצבות שהוא מנגנון קיים הנהוג שנים רבות. - מנהל מחוז דרום ברשות מקרקעי ישראל מסר כי חוק זיכיון ים המלח קובע שהסמכות לניהול הזיכיון נתונה לשר האוצר, וכי כל שינוי מחייב תיקון חקיקה. לדבריו, החוק מבחין בין סוגי קרקעות: בקרקעות חכורות קיים הסדר משנת 1975 לדמי חכירה, ובאזור התעשייה (כ־8,000דונם) התשלום מתעדכן רק בתום חוזה, בדומה לאזורי תעשייה אחרים. עוד ציין כי תשלומי הכרייה נקבעים לפי סעיף 15 ובהתאם לתפוקה ולא כמנגנון תמלוגים רגיל, אך הנושא נמצא בבחינה מחודשת. בנוסף מסר כי הוזמנה שומה בנושא תחנת הכוח וכי מתקדם מיפוי של פעילות כי״ל ושינויי הקרקע סביב ים המלח לקראת ישיבה עם רמ״י, ולאחריו תיבחן אפשרות לחיובים נוספים. לגבי הבריכה והתעלה ציין כי נדרש בירור משפטי נוסף ושאלת הסמכות טרם הוכרעה. - נציגת אדם טבע ודין מסרה כי תשובות רמ״י משקפות לדבריה היעדר אכיפה מתמשך, וציינה כי בבג״ץ המים נקבע שלמפעלי ים המלח אין חסינות מהדין הכללי וכי הם מחויבים ברישוי. לדבריה, המדינה נמנעה מגביית דמי מים ותמלוגים, וכי גם לפי החוק יש חובה לתשלום דמי חכירה על שימושי קרקע. עוד הוסיפה כי ההימנעות מגבייה חוזרת על עצמה ומהווה לשיטתה כשל בשמירה על נכסי הציבור. 301 - ראש המועצה האזורית תמר מסר כי קיימים הבדלים בין שטח המפעל, שטח החכירה ושטח הזיכיון עצמו, כאשר בזיכיון מתקיימות גם פעילויות נוספות כמו שימושים חקלאיים של מושבים. לדבריו, בחוק הזיכיון החדש צומצם שטח הזיכיון בהסכמה כדי לאפשר שימושים נוספים, ולכן נוצרים פערים בין שטחי החכירה לבין שטח הזיכיון הכולל. - נציג המשרד להגנת הסביבה ציין כי סוגיית היטלי ההטמנה מורכבת משפטית מאחר שהחוק אינו מתייחס ישירות למפעלי ים המלח, והנושא נבחן לעומק כולל חוות דעת משפטית. לדבריו, בטווח הארוך צפוי מנגנון במסגרת הזיכיון העתידי להסדרת הטיפול בזרמי הפסולת והמלח, כולל קציר של כ-20 מיליון טון מלח בשנה, טיפול במערומים היסטוריים והטמנת פסולת לפי החוק. - נציגת החברה להגנת הטבע מסרה כי עד כה ניתן מענה משפטי בלבד וכי דוחות מבקר המדינה מצביעים על הזנחה מתמשכת של אזור ים המלח למרות הסמכויות הקיימות. - נציג מגמה ירוקה ציין כי בחוק החדש יש להתייחס לשלושה נושאים מרכזיים: חובת שיקום המפגעים הקיימים כתנאי לזיכיון עתידי, קביעת ערבויות כספיות משמעותיות לשיקום, והקמת קרן ייעודית לשיקום ים המלח שתמומן מהכנסות המים והמשאבים. - נציג לובי 99 מסר כי קיימת התנגשות בין האינטרס הציבורי לאינטרס החברה, וכי חולשת רגולציה מובילה להוצאות ציבוריות משמעותיות, אך ציין לחיוב התקדמות בפסיקת בג״ץ ובפעילות החשב הכללי כצעד לשיפור המצב. - נציגת חברת כי״ל)ICL(מסרה כי החברה פועלת בהתאם לחוק, לרישיונות ולהיתרים ובשקיפות מלאה, והדגישה כי כל שינוי רגולטורי צריך להיעשות במסגרת חקיקה מסודרת ותוך שמירה על יציבות רגולטורית. - ד״ר יעקב ניר, גיאולוג בכיר ציין כי מדובר בכישלון כלכלי וסביבתי של המדינה וכי נדרש גוף מתכלל שינהל את כלל סוגיות ים המלח. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מבקרת את התפיסה הכלכלית הישנה. הדגש הבלעדי על ההיבטים הכלכליים אינו מספק, גם אם יש שיפור כלכלי משמעותי. - הוועדה מקבלת בסיפוק את חקירת מבקר המדינה בנושא ירידת מפלס ים המלח. - הוועדה מצרה על כך שהגבייה בגין המים לא התבצעה, אלא לאחר התערבות בג"ץ. יש לראות בפסיקה זו כתמרור לתחילת גבייה בתחומים נוספים. - הוועדה רושמת את אחריותו של החשכ"ל לנושא תכלול ים המלח. - הוועדה מבקשת מהחשכ"ל, רמ"י והמשרד להגנת סביבה לרכז את ההכנה לדיונים נוספים בנושאים: מבנה ארגוני, גבייה רטרואקטיבית, סוגיות תקציביות, שיקום מהעבר, וטיפול בפסולת ושיירים כדי לאפשר דיון מסודר וממוקד. - הוועדה ממליצה על איזון עקרוני בין צרכים היסטוריים כלכליים וסביבתיים וליצור חלונות זמן לדיונים ממוקדים, ולבחינה מחודשת של המדיניות כולל תשלומים רטרואקטיביים ומחויבויות עתידיות. - הוועדה תקיים דיון מעקב בעוד מס' שבועות על המבנה הארגוני הראוי לניהול התחום, כולל איזון בין גמישות ניהולית לסמכויות, ללא צורך בהכרח ברשות סטטוטורית. 302 הפיקוח של רשות שוק ההון על הגופים מוסדיים המנהלים חיסכון ארוך טווח, דוח שנתי 2020 - ישיבת מעקב הקדמה ביום כ"ד בטבת תשפ"ו, 13 בינואר 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא הפיקוח של רשות שוק ההון על הגופים המוסדיים המנהלים חיסכון ארוך טווח, דוח שנתי 2024. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד מבקר המדינה, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, הרשות לאיסור הלבנת הון, מערך הסייבר הלאומי, רשות ניירות ערך, משרד האוצר, רשות התחרות, משרד המשפטים, לשכת סוכני הביטוח, איגוד בתי השקעות, איגוד לשכות המסחר ולובי 99. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה נציגת משרד מבקר המדינה ציינה כי נמצאו ליקויים משמעותיים בפעילות רשות שוק ההון, בהם מחסור בביקורות, אכיפה ומודיעין, לצד פערים בתקציב ובכוח אדם. בנוסף הומלץ לחזק את סמכויות ומשאבי הרשות, במיוחד בהשוואה לרגולטורים פיננסיים אחרים כמו בנק ישראל והרשות לניירות ערך. סיכומי הוועדה - נציגי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון: ברק נורי, מסר שפעולות האכיפה נעשות כנגד חברות שפעלו לא כחוק ומבצעות פידיון כספים מפנסיות של עמיתים ללא רישיון מתאים מטעם רשות שוק ההון. ניתן עיצום ע"י הממונה על חברת אלמוג פתרונות פינססים בסך 2.3מיליון₪כתוצאה מביקורת סמויה. הרשות עובדת ביתר שאת על כל החברות שפועלות בשוק במסגרת המשאבים הקיימים, גובה הקנסות שהוטלו הוא בהיקף של 13 מיליון.₪ גל יעקובי דיווחה שברמת התחייבות יש 98% מימוש של תקציב וניצול תקציבי בהיקף של %70. התקציב של הרשות הוא בתוך משרד האוצר אבל איננו תאגיד סטטורי. הרשות מבצעת פעולות באמצעים הפנימיים שלרשותה וברשתות החברתיות. בחודשים האחרונים יצאו מס' קמפיינים הקשורים לעניין הונאות פיננסיות, כולל הונאות דיגיטליות. לרשות יש תכניות עבודה מסודרות לכול אחת מהחטיבות גם בתחום הביקורת והאכיפה וגם בתחום חיסכון ארוך טווח. התקציב של 2025 עמד על 154 מיליון ש"ח והוגשה דרישת תקציבית לאג"ת לעליה של 30% ותקנים נוספים לצורך האצת עבודת הרשות ומימוש התכניות. העניין נמצא כעת בשלב מו"מ, וההערכה היא שבעוד כשבועיים יהיה כיוון גם באופן שבו התקציבים יתוכננו ברמת ההרשאות. רמי עזריה עדכן שבתחילת חודש נובמבר פרסמה הרשות הבהרה לגופים המוסדיים בכל הנוגע לפעולות שעליהם לנקוט במשיכת כספים על מנת לוודא ולייצר מנגנוני בקרה גם מפני זיופים וגם מפני כל מיני משיכות כספי חיסכון. בפן הרגולטורי יצאו כבר הוראות לשוק והרשות נמצאת איתם בהידברות כדי לסגור את ההוראות באופן סופי. מערך הדוברות של הרשות מפרסמת באמצעי הדיגיטל פרסומים לציבור בכל הנוגע לנקיטת זהירות בכל מיני שידולים ושכנועים במשיכת כספי חיסכון. פעולה זו היא זה צעד משלים להוראות לגופים המוסדיים. הרשות לקראת סיום ביקורת של מבקר פנים של משרד האוצר בכל הנוגע לעניין. 303 - נציגת משרד האוצר מסרה שהרשות עושה תהליך משמעותי של ייעול ההוצאות ותכניות עבודה כדי לשפר את פעילותה. המשרד תומך בקידום עצמאות הרשות ושלא תהיה כפופה להסדרי התקציב של הממשלה, ויש לסייע לה בקידום התהליכים. - נציג לובי 99 אמר שלפני כשנתיים אנשים גילו שכספי הפנסיה שלהם נעלמו ע"י גורמים עבריינים. לא הופקו הלקחים ולא הוגשו מסקנות. תיקון המצב הוא לאו דווקא תקציבי, יש שלל כשלים של רשות שוק ההון שהוצגו בדוח ולא תוקנו. מצופה מהוועדה לבקש ממבקר המדינה לבדוק את הכשלים שהובילו לפרשת סלייס. - נציג לשכת סוכני הביטוח טען כי רשות שוק ההון אספה מידע בנושא אך לא פרסמה אותו לציבור. לדבריו, לאחר חסימת הפדיונות בשוק האפור, עברו הגורמים המעורבים לפדיון ישיר של כספי פנסיה. הוא קרא לכנסת לחייב את הממשלה ליישם את המלצות הוועדות ודוח מבקר המדינה בנושא. - נציג איגוד בתי השקעות אמר שבתי השקעות הם גופים שמחוללים תחרות. המטרה היא לשמור על כספי העמיתים ולהגדיל את התשואות. בחצי שנה האחרונה נצפת מגמת עליה של הונאות במגזר הפיננסי כתוצאה מתהליכים מסוימים ו- AI. הרשות מנהלת שיח עם האיגוד לגבי הגברת ההגנה ורגולציה גבוהה. הגדלת הרגולציה אינה פתרון, אלא הגברת אכיפה והסמכויות של הרשות. הגופים המוסדיים לא מחליפים את תפקיד המדינה – אכיפה והרתעה. חלק מההונאות יכולות להיפתר אם המדינה תעשה תכנית לחינוך פיננסי. - נציגת משרד המשפטים מסרה שחלק מהגופים הם תחת פיקוח של הרשות להגנת הצרכן והיא יכולה לאכוף על חלק מנותני השירות שאינם מפוקחים. יש שת"פ בין 2 הרשויות והגברת האכיפה חד-משמעית. ניתן לחשוב על סל לצורך הגברת הכלים והעיצומים ביחס למה שאפשרי ובהשוואה לרשויות אחרות. - נציג רשות התחרות אמר שבמקרים של הונאות, רשות שוק ההון אחראית על התחום. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה רואה חשיבות רבה בסוגיה של הונאות. ההתרשמות היא שחסרה תחושת בהילות של אירוע בין-תחומי מתמשך. - הוועדה מבקשת מרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון להעביר בתוך שבועיים דיווח על תוצאות המו"מ עם משרד האוצר בנוגע לבקשה לתוספת תקציבית לרשות לצורך מימוש תכניות העבודה של הרשות. - הוועדה תקיים ישיבת מעקב בעוד כחודש, ואליו יוזמנו הממונה על רשות שוק ההון, בכירי משרד האוצר וגופים נוספים. בוועדה ידונו, בין היתר, הנושאים הבאים: גיוס תקציב לאכיפה, לקמפיין ציבורי, בחינה של המבנה הרגולטורי המשופר ופעולות שנעשות נגד עבריינים. - הוועדה סבורה כי יש לקבוע גורם מתכלל לאירוע. - הוועדה מבקשת מרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון להעביר מה הם האמצעים החוקיים שהיא זקוקה להם, ולגבש קמפיין אזהרות והגדלת המעורבות של הרשות בפיקוח על סיכוני הטכנולוגיה והסייבר. 304 היבטים בפעולות הממשלה בנושא זיהומים סביבתיים במפרץ חיפה - ביקורת מעקב, דוח מיוחד 2024 הקדמה ביום ב' בשבט תשפ"ו, 20 בינואר2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא היבטים בפעולות הממשלה בנושא זיהומים סביבתיים במפרץ חיפה - ביקורת מעקב, דוח מיוחד 2024. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, המשרד להגנת הסביבה, המועצה הלאומית לכלכלה, רשות הספנות והנמלים, מינהל התכנון, משרד הבריאות, משרד המשפטים, משרד האנרגיה והתשתיות, משרד האוצר, משרד הפנים, רשות מקרקעי ישראל, משרד הכלכלה והתעשייה, איגוד ערים לאיכות הסביבה - מפרץ חיפה, עיריית חיפה, עיריית קריית ביאליק, מגמה ירוקה, הר"י - ההסתדרות הרפואית בישראל, עמותת צלול, התאחדות התעשיינים בישראל, אוניברסיטת חיפה, רשות נחל הקישון, משרד ראש הממשלה, חיים וסביבה. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה דוח המעקב בנושא מפרץ חיפה מצביע על ליקויים במגוון רחב של תחומים. הנדבך האסטרטגי מרכזי הוא יישום החלטת הממשלה 1231 ממרץ 2022 לפיתוח של אזור מפרץ חיפה באמצעות פרויקטים משמעותיים שפורטו בהחלטה, ביניהם הפסקת פעילות התעשיות הפטרוכימיות באזור. הצורך בקידום נחוש של החלטת ממשלה זו קיבל משנה תוקף ודחיפות בעקבות אירועי השנה האחרונה. הפגיעה במתחם בז"ן במהלך התקיפות האיראניות ביוני 2025 המחישה את הסיכון הביטחוני הנשקף מעצם קיומו של מתחם תעשייה פטרוכימית בלב אוכלוסייה אזרחית במפרץ חיפה. לכך מתווסף ההיבט הסביבתי השוטף כפי שבא לידי ביטוי בין היתר בהתראה וזימון לשימוע ששלח המשרד להגנ"ס בדצמבר 2025 לחברות בז"ן (כרמל אולפינים וגדיב) בשל הפרות רבות של דרישות רגולטוריות ושל הוראות חוק שגרמו בין השאר לזיהום אוויר חזק ובלתי סביר, באופן המסכן את הסביבה ואת בריאות הציבור. אירועים אלו אינם עומדים בחלל ריק. הם מדגישים מדוע יישום החלטת הממשלה 1231 הוא הכרחי. בביקורת המעקב הנוכחית נבדקו מידת תיקון הליקויים ויישום ההמלצות שפורטו בדוח מבקר המדינה הקודם בעניין מפרץ חיפה משנת 2019 בשני מישורים עיקריים: האחד, פעולות הממשלה לקידום ומימוש אסטרטגיה ארוכת טווח בנוגע לעתיד אזור מפרץ חיפה; והשני, פעולות הממשלה לצמצום פליטות מזהמים לאוויר גם בתקופת הביניים - עד למתן מענה יסודי וארוך טווח. בנוסף, נבדקו בביקורת הנוכחית היבטים שלא נבדקו בדוח מ-2019 הנוגעים לפרסום והנגשת מידע לציבור לגבי פליטות מזהמים מארובות מפעלים באזור. לאחר פרסום הדוח הקודם ביצעה הממשלה מספר פעולות ובדיקות שהובילו אותה לקבל את ההחלטה המשמעותית בשנת2022שהניחה את הבסיס לפיתוח אזור מפרץ חיפה. המבקר ציין בדוח המעקב לחיוב את פועלן של ועדת ההיגוי והמינהלת, שבשנת 2023 גיבשו תכנית עבודה רב-שנתית מקיפה ומפורטת ליישום החלטת הממשלה, בשיתוף הגופים הממשלתיים הנוגעים בדבר. בתכנית נקבעה שנת 2029 כיעד לסיום היערכות משק האנרגיה להפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה. ואולם לצד התקדמות מבורכת זו, ביקורת המעקב הנוכחית העלתה שורה של ליקויים שעדיין דורשים תיקון, בעיקר בנוגע לפעילותו של המשרד להגנ"ס מבחינת דיווחים על תכניות לאומיות למניעת זיהום אוויר וצמצומו, פיקוח על פליטות מזהמים ממקורות תעשייתיים במפרץ חיפה, ופרסום והנגשת מידע לציבור. 305 בשנת 2022 שיעור בדיקות הפתע שביצע המשרד להגנ"ס, ושבהן התגלו חריגות מתקני הפליטה, היה גדול פי למעלה מארבעה משיעור הבדיקות התקופתיות שביצעו המפעלים ושבהן התגלו חריגות. קיימים חסמים רבים ומורכבים העלולים להקשות את השלמת מוכנות משק האנרגיה להפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה בשנת 2029. סיכומי הוועדה - פרופ׳ אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, ציין כי הוא עומד בראש ועדת ההיגוי ליישום התכנית לסגירת בז״ן, וכי ההתקדמות מתבצעת לצד עיכובים בירוקרטיים, כגון המתנה ממושכת לחתימות נדרשות. למרות זאת, יעד הסגירה נותר 2029. לדבריו, אחד האתגרים המרכזיים היה להבטיח רציפות תפקודית לאחר סגירת בז״ן, באמצעות הקמת מערכת חלופית הכוללת אחסון תזקיקים, צנרת והגדלת מלאי גפ״מ לצרכים חיוניים. עוד צוין כי הפרויקט מתבצע בשיתוף משרדי ממשלה שונים, כאשר למשרד להגנת הסביבה תפקיד מרכזי באישורים. המזח כבר נמצא בבנייה, ובהמשך תונח עליו צנרת, בעוד המסוף הישן ייסגר עם פתיחת המסוף החדש. בסיכום, מדובר בפרויקט תשתיתי רחב היקף, מהגדולים בישראל, שצפוי להשפיע משמעותית על אזור הצפון ולהבטיח עמידה בהחלטת הממשלה לסגירת בז״ן עד 2029. - נציג משרד האנרגיה והתשתיות ציין כי בעקבות פגיעות טילים במהלך מבצע "עם כלביא" נפגעו תשתיות קריטיות בבית הזיקוק, והוא טרם חזר לתפוקה מלאה. לדבריו, המשרד מחויב להחלטת הממשלה 1231 ומשתתף בכל ועדות התכנון, לצד מחויבות להבטחת אספקת גז לאזרחי ישראל. עוד ציין כי שני בתי הזיקוק הקיימים אינם מספקים את מלוא צורכי המשק, ולעיתים קל יותר לייבא דלקים מאשר לזקקם בארץ. נבחנו חלופות להקמת תחנת כוח חדשה, והוצגו גם היבטים סביבתיים של המהלך. בנוסף הוצג כי שטח המתחם הכולל הוא כ-04 אלף דונם, כאשר בז״ן תופסת כ-10% ממנו. - נציג משרד מבקר המדינה הדגיש כי אזור גאוגרפי אינו יכול להתפתח ללא מטרופולין חזק. - נציג משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ציין כי מקודמת הצעה להקמת מקשר ימי, וכי נמל התזקיקים נמצא בתהליכי הקמה. - נציגת המשרד להגנת הסביבה מסרה כי חברת בז״ן הגישה בקשה להקמת תחנת כוח המבוססת על טורבינות לייצור חשמל, והמשרד התנגד לבקשה. בנוסף הגיש המפעל בקשה להיתר פליטה, אשר מחויבת בפרסום לציבור בהתאם לחוק אוויר נקי למשך 24 שעות. המשרד ציין כי הוא מפעיל את כלל הסמכויות העומדות לרשותו בנושא. - נציגי רשות מקרקעי ישראל מסרו כי בהתאם להחלטת הממשלה 1231 מקודמות תכניות בתחום משק האנרגיה במסגרת תמ״א75לבחינת חלופות לאחסון גפ״מ ודלקים ולתשתיות הובלה מהרציף החדש לאתרי האחסון, כולל אתרים בצפון במרכז ובדרום ומסדרון תשתיות לנמל החדש, התכניות בשלבי תסקיר סביבתי ונבחנת גם אפשרות לתשתיות תת קרקעיות, אך קיימות התנגדויות וההליך מורכב, הפרויקט מקודם בצוותים שונים בהשקעה של מעל 100 מיליון ש״ח ובהובלת רמ״י ובאישור מינהל התכנון. - נציגת מינהל התכנון ציינה כי המינהל מקדם תכניות בשיתוף משרדי הממשלה, כולל פינוי מתקנים במפרץ חיפה של תזקיקים גפ״מ ותשתיות, רוב התכניות בשלבי בחינת חלופות או תסקירים סביבתיים, נבחנו 21 אתרי תזקיקים ועוד 3 בתסקיר, קיימת מורכבות סביבתית 306 וסוגיית אחריות הרשויות, צפי לאישור תוך 3 שנים, תחנת כוח חדשה הוקמה בצו והוכרה כתחנה קיימת וחזרה לפעילות והמתאר אושר בינואר 2024, ומקודם תכנון מפורט ל-4 מתחמים למגורים ומסחר בשלבי דיונים ראשוניים. - נציג משרד הפנים ציין כי חלוקת המרחב בין הרשויות המקומיות מחייבת מנדט לוועדה גאוגרפית שתגבש המלצות ותעבירן לשר הפנים, והוסיף כי הציפייה היא למינוי ועדה גאוגרפית בזמן הקרוב בתיאום עם רמ"י, מינהל התכנון ומנהלת המפרץ. - מ"מ ראש עיריית חיפה אמר כי יש לפעול להוצאת בז"ן ממפרץ חיפה עד סוף 2028, ציין חשיפה לזיהום וצורך בקיצור תהליכים, טען לחוסר תפקוד של הגופים המטפלים, ציין חריגות ופליטות ללא אכיפה, היעדרות בז"ן מהוועדה וכוונה להקמת תחנת כוח חדשה, הוסיף כי השימוע מתקדם ללא מועד סיום, ציין הכנסות של כמיליארד ש"ח בשנה, וקרא להסדרת מהלכים פיננסיים לסגירת החברה ולמתן פתרון זמני לרשויות חלשות. - חבר מועצת העיר חיפה ציין כי הוועדה המשותפת לתכנון כוללת את חיפה קרית אתא נשר וזבולון הגובלות בבז"ן, והוסיף שמחקר אפידמיולוגי מצביע על ילודים במשקל נמוך במפרץ חיפה. - נציג משרד הבריאות אמר שכל פיתוח במפרץ חיפה חייב להתבצע במקביל להפחתת פליטות, וציין שעיריית חיפה ומשרדי הממשלה תומכים בעמדת המשרד. - נציגת המשרד להגנת הסביבה ציינה שהמשרד התנגד להקמת תחנת כוח בבז"ן, דודי הקיטור נפגעו במלחמה והוחלפו, הוגשה בקשה לעדכון היתר פליטה שפורסמה ל-24 שעות בהתאם לחוק אוויר נקי, המשרד משמש גורם מייעץ לוועדת התכנון ותקופת הביניים צפויה להימשך מספר שנים, בוצעו כ-3,000 סיורי פיקוח בשלוש השנים האחרונות ודיגומי פתע, ולא ניתן לשלול היתר פליטה ללא חריגה מהחוק. - נציגת משרד הכלכלה והתעשייה ציינה שהמשרד פועל לקידום מנועי צמיחה תעשייתיים במתחם העתידי, נדרש שיקום קרקע מזוהמת בתהליך ארוך, האזור אינו אזור פיתוח א' ולכן יש להתמקד במשיכת חברות גדולות. - נציגת משרד הפנים ציינה שהמשרד מקדם מנועי צמיחה תעשייתיים ומוביל מענה כלכלי לרשויות בתקופת הביניים בהיקף150מיליון ש"ח, הוקם צוות בינמשרדי בשיתוף הרשויות שצפוי להגיש המלצות במרץ, ונבחנות חלופות נוספות שאינן תלויות תקציב האוצר כגון פיתוח אזור תעשייה ומשיכת תעסוקה. - נציג משרד האוצר ציין שהמשרד שותף בצוות ודן בפתרונות. - מנכ"לית איגוד ערים לאיכות הסביבה מפרץ חיפה ציינה כי חלפו 5 שנים מוועדת המנכ"לים וכי ניתן ללמוד מבז"ן על קידום תהליכים שמיטיבים עמה, הוסיפה כי קיימות חריגות יומיות מהיתרי הפליטה ותלונות תושבים, ציינה כי תחנת הכוח היא מתקן מזהם בטכנולוגיה שונה, טענה כי משרד האנרגיה פעל להחזרת בז"ן לפעילות מלאה באמצעות בחינת חלופות לזיהום אוויר וכי המשרד להגנת הסביבה התנגד לכך, הוסיפה כי עיריית חיפה וארגוני הסביבה הגישו עתירה, ציינה כי נמל התזקיקים נמצא בהליך בות"ל לאחר התנגדות של 11 ראשי רשויות, והדגישה כי קיימת תפיסת מצב ביניים שלפיה יש די תשתיות אנרגיה לאפשר סגירת בז"ן בעשור הנוכחי. - נציגת ארגון מגמה ירוקה ציינה כי כמעט אין יום ללא חריגות וכי הלפיד בוער, והוסיפה כי יש לעגן את תכנית ועדת המנכ"לים בחקיקה כדי להבטיח עמידה ביעדים. 307 החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה התרשמה שיש למשרדי הממשלה הרלוונטיים רוח אקטיבית, ויחד עם זאת הוועדה שמעה את האתגרים הגדולים. - הוועדה מבקשת מהמועצה הלאומית לכלכלה להעביר אליה לוח זמן ופעולות בהתאם לתחזית. - הוועדה דורשת מהמשרד להגנת הסביבה והרשויות הרלוונטיות להמשיך את הניטור הקפדני, האכיפה הנדרשת לאורך השנים הקרובות תוך שימוש בכל הכלים הקיימים למניעת פליטות אסורות ולפעולה עפ"י החוק. - הוועדה מבקשת מכל רשויות המדינה לבחון בשנים הללו את חיוניות השקעות התשתית שבז"ן מקיימת ויוזמת. - הוועדה תקיים ישיבת מעקב בעוד 6 חודשים בנושאים: סטטוס ההתקדמות של כל פרויקטי התשתית שקשורים לתכנית החדשה לרציפות תפקודית במשק האנרגיה, סטטוס התכנון של עיר המפרץ בהקשרי פינוי וצמיחה, וסטטוס המו"מ עם הנהלת בז"ן והעובדים על סגירת בז"ן. 308 תחנת גלי צה"ל - ממצאי מעקב, דוח שנתי 58א הקדמה ביום ט' בשבט תשפ"ו, 27 בינואר 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא תחנת גלי צה"ל - ממצאי מעקב, דוח שנתי 58א. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד הביטחון, צה"ל, הוועדה המייעצת לבחינת פעילות תחנת גלי צה"ל, משרד המשפטים, גלי צה"ל, ארגון עובדי צה"ל, פורום בוגרי גלי צה"ל וגלגל"צ, משרד ראש הממשלה, מועצת העיתונות והתקשורת בישראל, ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל, זולת - לשוויון וזכויות אדם ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה הביקורת במסגרת הדוח המקורי הייתה בשנים 2004-2003, ולאחר מכן נעשתה ביקורת מעקב בשנת 2006. הליקויים שעלו בביקורת המעקב: בביקורת הראשונה נמצא כי מאפייני הפעילות הייחודים של גל"צ מחייבים בסיס נורמטיבי מתאים, כדי להבטיח שעקרונות הפעולה של התחנה יעוגנו בהנחיות של דרג בכיר במערכת הביטחון. בהערות ראש הממשלה לדוח מאוקטובר 4200 נאמר שעד יולי 2005 יפרסם צה"ל פקודת מטכ"ל שמסדירה את הפעילות של התחנה. למרות זאת, בביקורת המעקב נמצא כי עדיין לא פורסמה ההוראה. בביקורת המעקב לא תוקנו הליקויים בתחום ההתקשרויות של גל"צ עם גופים אזרחיים. מפקד התחנה הוסיף לחתום בשם משרד הביטחון על הסכמים לגבי תשדירי שירות ותשדירי חסות בלי שהייתה לו הרשאה כדין לכך ממשרד הביטחון. גם עובדי המחלקות השונות ניהלו מו"מ עם הגופים האזרחיים בשם גל"צ, וגם התחייבו לשתף איתם פעולה, אף על פי שלא הייתה הרשאה למשרד הביטחון. בשנת 2007 נמצא שפורסמה הוראה על ידי משרד הביטחון. בביקורת הראשונה נמצא כי היו שיתופי פעולה של התחנה עם חברות מסחריות, כגון חברה למוצרי תוכנה וחברה לטלפונים ניידים. ליקוי זה לא תוקן. בגל"צ יש עיתונאים שהם אזרחי צה"ל, ובמשך שנים לא מיושמים לגביהם כללי רישום ופיקוח לעניין שעות עבודה. בביקורת הראשונה נמצא כי הרוב הגדול של עובדי כוח האדם הועסקו שלא על פי הוראות משרד הביטחון ולא לפי כללי נש"מ. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן. ברשות גל"צ יש עשרות אלפי תקליטים ותקליטורים שמרוכזים בתקליטייה, ואף שבביקורת המעקב נמצא כי הם רשומים כאפסניה צבאית, עדיין אין ספירת מלאי סדירה של התקליטורים – למרות קיומו של נוהל שמחייב זאת. בארכיון השידור יש גם סרטי הקלטות וקלטות שמע של תוכניות ששודרו במשך השנים, שחלקם נדירים מאוד. בביקורת הראשונה נמצא כי אין טיפול פיזי בהקלטות ובסרטים. בביקורת המעקב נמצא שלא חל שום שינוי בטיפול. 309 סיכומי הוועדה - מנכ״ל מועצת העיתונות והתקשורת הבהיר כי המועצה מאגדת את כלל כלי התקשורת. לדבריו, סגירת גל״צ היא מהלך פוליטי. ועדת זמיר בחנה את הנושא אך המועצה לא הוזמנה לדיון האחרון. גל״צ היא יחידה צבאית, המשרתת קהל רחב בציבור. במהלך המלחמה שודרו מסרים פטריוטיים, ובהתאם להנחיות דוח זמיר צומצמו תוכניות אקטואליה. התחנה מהווה חלק משמעותי מהנוף הציבורי והאתוס הישראלי. - רון בן ישי, עיתונאי ומפקד גל״צ לשעבר, אמר כי בתקופת מנחם בגין עלו ניסיונות לסגור את גל״צ בטענה לשידורים לא פטריוטיים וכרסום במורל – טענות שהתבררו כלא נכונות. לדבריו הטענות דומות גם כיום. הוא סיפר שבתקופת כהונתו הציע לבצע התאמות בשידורי התחנה כך שיתמקדו בדיווחים עובדתיים ולא בהבעת דעות פוליטיות, והוסיף כי קיימות מעט הבעות של דעות פוליטיות בשידורים. - יועמ״ש ארגון עובדי צה״ל אמר כי הארגון מייצג כ-010,00 עובדים אזרחיים, הכפופים למשמעת צבאית ונאמנים לצה״ל. הטיפול בהפרות משמעת הוא בידי מפקדי היחידות העובדים חברים בהסתדרות ובעלי הסכם קיבוצי המבטיח שקט תעשייתי. ההחלטה על סגירת התחנה נבחנת גם בבג״ץ, ועל מבקר המדינה לבחון את ההשלכות של פעולה זו ולהימנע מפיטורי העובדים. הוא הוסיף כי גל״צ שיפרה את עוצמת השידור כדי להרחיב את הקליטה. - אפי בן אברהם, יו״ר ועד העיתונאים בגל״צ, אמר כי פעילות הוועדה שהמליצה על סגירת גל״צ היא הליך פגום ומוטה פוליטית עם מסקנות שנקבעו מראש. לדבריו, ועדת זמיר קודמת המליצה להשאיר את התחנה כיחידה צבאית ואף לקדם צעדי שיפור, שכבר החלו, ולא ברור מדוע הוקמה ועדה נוספת או הופסק השיפור. לדבריו, הוועדה החדשה לא התייחסה למסקנות הקודמות, הרכבה מעורר סימני שאלה, והיא הסתמכה גם על גורמים חיצוניים וסקרים. כמו כן, שיקולים מרכזיים לא נכללו במנדט. לטענתו, מדובר בוועדה שנועדה להכשיר החלטה קיימת מראש. הוא הדגיש כי גל״צ היא תחנה ממלכתית בעלת חשיבות לחיילים, מילואימניקים, משפחות שכולות ופצועים, במיוחד בעת מלחמה. - הדס שטייף, עיתונאית בארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל, אמרה כי גל״צ היא התחנה היחידה שמדווחת מהשטח לצד הלוחמים, החיילים והמפקדים, וציינה כי ככתבת משטרה הפכה בעיתות מלחמה לכתבת צבאית בשטח. לדבריה התחנה תרמה רבות לשורדי השבי ולמשפחותיהם. היא הוסיפה כי גם אם קיימת הסכמה שיש צורך בשינוי בגל״צ, יש לקיים דיון מסודר בנושא ולא לסגור את התחנה. - נציגת משרד המשפטים אמרה כי היועצת המשפטית לממשלה תשיב מחר לסוגיה במסגרת הליך בבג״ץ, וציינה כי עמדתה כבר פורסמה במסגרת התגובה שהוגשה. לדבריה ההחלטה שהתקבלה אינה חוקית ואינה עומדת באמות המידה המשפטיות, בשל היעדר סמכות בחקיקה ראשית, פגיעה משמעותית בחופש הביטוי ופגמים מהותיים שנפלו בהליך קבלת ההחלטה. - נציג מכון זולת אמר כי קיימת פגיעה מצטברת ושיטתית בתקשורת החופשית, והציג דוגמאות לטקטיקות של דה-לגיטימציה של עיתונאים ביקורתיים, ניסיונות השפעה רגולטוריים על שידור ציבורי, תביעות השתקה וסגירת גופי תקשורת זרה. לדבריו, ישראל ירדה למקום 102 במדד חופש העיתונות, וסגירת גל״צ היא חלק ממגמה רחבה יותר של 310 פגיעה בתקשורת החופשית. הוא קרא לוועדה ולמבקר המדינה לבצע בחינה מערכתית של כלל הצעדים בתחום התקשורת, וציין כי היעדרה של בקרה על עצמאות התקשורת מהווה סיכון לדמוקרטיה, במיוחד בשנת בחירות. - נציגת משרד הביטחון אמרה כי הדוח שבעקבותיו כונסה הישיבה הוא דוח מלפני כ־20שנה, ולפיכך אינו רלוונטי לדיון הנוכחי. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מצירה על כך שצה"ל בחר לא להגיע לדיון. - הוועדה התרשמה שהרכב הוועדה שהעבירה את המלצותיה, העובדה שפעלה בחיפזון והתעלמותה מעמדת צה"ל בדיון על סגירת הרכיב היסודי בתרבות הישראלית, וכן החלטת הממשלה שלכאורה נשענה על החלטת הוועדה, מבהירים כי החלטת הממשלה אינה מבוססת דייה, ולכן ראוי שתתבטל, בוודאי בשנת בחירות. - הוועדה תפנה למבקר המדינה בבקשה לבצע בדיקה מהירה של הסוגיה. 311 היבטים בטיפול הממשלה ביבוא, דוח שנתי 2025 הקדמה ביום כ"ט בשבט תשפ"ו, 16 בפברואר 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא היבטים בטיפול הממשלה ביבוא, דוח שנתי 2025. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד הכלכלה והתעשייה, רשות התחרות, רשות המיסים, משרד האוצר, משרד הבריאות, משרד החקלאות וביטחון המזון, רשות האסדרה, מכון התקנים הישראלי, התאחדות התעשיינים בישראל, איגוד לשכות המסחר, רשות ההסתדרות לצרכנות, לובי 99. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה משרד מבקר המדינה הניח בשנים האחרונות סדרה של דוחות בנושא מחירי המזון ומוצרי הצריכה בישראל. הדוחות מצביעים על כשלים בטיפול ביוקר המחיה, סוגיה הנוגעת לכל משק בית בישראל. ההוצאה על מזון היא השנייה בגודלה בסל הצריכה אחרי דיור, ונאמדת ב-20%מכלל הוצאות משקי הבית. שיעור היבוא מתמ"ג לשנת 2023 היה כ-7%2, והוא נמוך באופן ברור מממוצע מדינות ה- OECD, שעומד על כ-52%. אחת הסיבות המרכזיות למחירים הגבוהים היא מבנה שוק ריכוזי. השוק בישראל נשלט בידי קבוצה מצומצמת של ספקים. בישראל יש לפחות 13 חברות וקבוצות מסחריות שפועלות בו-זמנית בכמה קטגוריות בתחום המזון. חלק מהחברות אף מחזיקות בנתח שוק משמעותי בקטגוריות שהן פועלות בהן. בבחינה של 20 קטגוריות מזון, נמצא כי שלושת הספקים הגדולים שולטים בכ-85% מהשוק. בקטגוריות מסוימות, כמו קוטג' וחלב עמיד, נתח השוק של שלושת הספקים הגדולים הוא כ-100%. בקטגוריית הירקות הקפואים נמצאופערי מחירים המגיעים עד ל-160%מהנתון המקביל בממוצע המדינות שנדגמו באירופה. מציאות זו מקנה לספקים הדומיננטיים כוח שוק משמעותי, המאפשר קביעת תנאי אספקה ומחירים ללא חשש מהותי מרסנים תחרותיים. ענף התמרוקים בישראל מגלגל כ-8 מיליארד ש"ח בשנה לפחות, וסובל מריכוזיות. חמש החברות הגדולות בענף שולטות בכ-53% מהשוק. רמת המחירים בישראל במוצרים נבחרים בקטגוריה זו גבוהה בכ-42% מהנתון המקביל במדינות שנסקרו בחו"ל. היבוא המקביל, כלי מרכזי להורדת מחירים, מסתכם רק בתחום התמרוקים רק בכ-2.4, בין היתר בשל חסמי שוק ורגולציה המקשים את העלייה בשיעור זה. בבדיקה שנערכה בנובמבר 2024 נמצאו פערי מחירים של 4.8% עד 226% בין מוצרים ביבוא מקביל למוצרים זהים ביבוא ישיר. יש יבואנים ישירים שנוקטים פרקטיקות אנטי- תחרותיות כדי לחסום יבוא מקביל - רשות התחרות הטילה עיצום כספי על יבואן ישיר שפעל מול יצרן בחו"ל כדי לחסום יבואן מקביל, אך רמת ההרתעה הכוללת נותרה חלקית, ומספרן המצומצם של התלונות מצד יבואנים מקבילים לרשות התחרות מצביע לכאורה על חוסר מודעות שלהם להגנה שמגיעה להם. היבוא האישי המקוון הפך בשנים האחרונות לערוץ תחרותי, המאפשר לכל תושב להפוך ל"יבואן מקביל קטן", התורם לריסון המחירים בשוק המקומי. ואכן, חל גידול דרמטי במספרי החבילות המתקבלות ביבוא אישי - בשנת 2020 יובאו 16.7 מיליון חבילות ובשנת 2024 יובאו 52.8 מיליון חבילות. בבדיקה בפברואר 2025 נמצא כי מחירי מוצרים ממותגים בישראל גבוהים בעשרות עד מאות אחוזים ממחירם בדרך של רכישה ביבוא אישי. משרד מבקר המדינה 312 המליץ לבחון את הגדלת הפטור ממס על יבוא אישי של מוצרים ותחומים שקיים בהם כשל שוק או שנגבה בהם מחיר מופרז על ידי מונופולין ויבואנים בלעדיים. כידוע, שר האוצר הודיע על הגדלת הפטור ממע"מ ומיסים ל-150$; הדבר עשוי לתרום לריסון המחירים בשוק המקומי, והציבור יצביע במקלדת בעניין זה, כדי להתמודד עם יוקר המחיה. הממשלה השיקה בשנים האחרונות רפורמות רבות, ועובדה זו מלמדת, בין היתר, שהיא לא הצליחה להגביר את התחרות ולהוריד את המחירים בשוק. אושרו כמה תיקוני חקיקה להגדלת היקף היבוא במסגרת רפורמה חדשה, "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", שמשמעותה אימוץ אסדרה אירופית ויבוא של מוצרים המשווקים באירופה או עומדים בתקן אירופי על בסיס הוכחת שיווק באירופה וללא החזקת תיק מוצר; צעד זה שעשוי להגדיל גם את היקף היבוא המקביל לישראל. למרות הפוטנציאל הרב, הביקורת הצביעה על כמה חסמים ביישום הרפורמה: היעדרו של מענה מקצועי וזמין ליבואנים ועמילי מכס, חסמי שפה ומידע, החרגות ותקנים ייחודיים, ומחסור בכוח אדם באכיפה. דוגמה לעניין אי-יצירת העדפה של מזון בריא היא בתחום הלחם: יש פיקוח מחירים על לחם לבן, אך אין פיקוח על לחם מלא, מה שיוצר פער מחירים של כ-82% בין שני סוגי הלחם ומקשה על אוכלוסיות מסוימות לצרוך לחם מלא. דוגמה חיובית להורדת מחירים משמעותית בשוק על ידי גופי הממשלה היא מחיר האננס. נעשתה פעולה ממשלתית משולבת, שכללה הורדת מכס, הפחתת חסמים של הגנת צומח, פתיחה של מדינות נוספות ליבוא, ובעקבות אלה מחיר האננס ירד, וכיום הוא כ-10 ש"ח. על משרדי האוצר, הכלכלה, החקלאות והבריאות, רשות התחרות והרשות להגנת הצרכן לבצע פעולות פרו-אקטיביות לפתיחת השוק לתחרות ולצמצום הריכוזיות, ואם יידרש – להמשיך ולפעול במסגרת תיקוני חקיקה כדי להגדיל את סל הכלים הנדרשים. סיכומי הוועדה - נציג משרד הכלכלה והתעשייה מסר כי קיים מרכז מידע המסייע ליבואנים ומלווה את יישום הרפורמה, לצד מדריכים ליבואן המתחיל. לדבריו הפחתת הנטל הרגולטורי מעודדת כניסת יבואנים, והמשרד עוקב אחר כ-00150,0 מוצרים ומזהה פערים נמוכים יחסית במחירי המותגים. - נציג רשות המיסים אמר כי מרבית המכסים על סחורות הופחתו, לרבות בתחומי התמרוקים והטואלטיקה. - נציג רשות התחרות אמר כי הרשות מגבירה את האכיפה של חוק התחרות וחוק המזון, ובשנתיים האחרונות ננקטו צעדים משמעותיים, כולל קנסות, כתבי אישום ושימועים, בגין תיאום מחירים. מיזוגים נבחנים בקפדנות. הוא הוסיף כי על פי מחקרים בנושא, מותג פרטי תורם להורדת מחירים. - נציגות משרד הבריאות אמרו כי המשרד אינו מופקד על תחום יוקר המחיה אלא על הבטחת בריאות הציבור במזון ובתמרוקים, וציינוכי קיימות הסתייגויות של המשרד לדוח מבקר המדינה, שלא נכללו בו. הן הדגישו כי המשרד היה ממובילי הרפורמה להסרת חסמים, תוך שמירה על סטנדרטים גבוהים, וכי הרגולציה כיום מבוססת על הרגולציה במדינות מפותחות עם התאמות לישראל, לאחר אימוץ 44 רגולציות ופרסום מדריכים ייעודיים. לדבריהן, אי-אפשר להגיע ליישור קו מלא עם אירופה בשל תנאי השוק בישראל, 313 אך ננקטו צעדים עדכניים, כגון הבהרות בנוגע לבדיקות ליסטריה ולמוצרים שאינם מוכנים לאכילה, לצד בחינה עתידית של הקלות גם במוצרים בסיכון, שתפורסם בשקיפות.הנציגות ציינו כי חלה עלייה ביבוא במסלול האירופי - כ-67% מהמוצרים, לצד גידול במספר היבואנים (כ-7,000יבואנים רשומים, כ-2,700יבואנים פעילים וכ-400מייבאים בפועל מדי שנה), וכן חל שיפור בזמני שחרור הסחורה בנמל – מתשעה ימים לחמישה ימים. עוד נמסר כי מסלול "יבואן נאות" מאפשר ניהול סיכונים והקלות רגולטוריות, לרבות הפחתת הצורך באישורים מוקדמים ובבדיקות, וכי הרפורמה פתחה את השוק והפחיתה חסמים, אף שמוקדם עדיין להעריך את הצלחתה המלאה. - יו"ר איגוד תעשיות המזון מסר כי בסקר שנערך לאחרונה נמצא ש-50% מהציבור סבור שהממשלה אחראית למחירים הגבוהים בסופר;%25 סבורים שרשתות השיווק אחראיות לכך; 12% סבורים שהאחראים הם היבואנים, ו-5% היצרנים המקומיים. הוא הוסיף כי משרד הבריאות משתף פעולה עם ההתאחדות במעקב אחר מדדי המחירים, וכי בשנים 2025-2024 מדד תפוקות היצרן במזון עלה ב-1.5%, בעוד מדד המחירים לצרכן למזון (ללא ירקות ופירות) עלה ב-8.5%, פער שלדבריו מצביע על נתק בין עלויות הייצור למחיר לצרכן. לדבריו כי הבעיה אינה בתעשיינים אלא במדיניות ארוכת שנים המתמקדת ביבוא, ויש צורך גם בטיפוח יצרנים קטנים ובינוניים, בהתאם להמלצות ועדת קדמי. כידוע, חלק גדול משוק התמרוקים בישראל מבוסס על יבוא, התעשייה המקומית פונה ליצוא והמע"מ בישראל גבוה ביחס לאירופה. לסיום אמר כי בזבוז המזון נאמד בכ-23 מיליארד ש"ח, וכי יצרנים קטנים לא נהנו מהרפורמות. - מנכ"ל רשות ההתאחדות לצרכנות הוסיף כי הרפורמות אינן מחלחלות ומשפיעות על המחיר לצרכן, וכי למרות הורדת הרגולציה ליבואנים, הפיקוח בפועל חלש ואין ירידת מחירים מורגשת. - נציג משרד האוצר מסר כי יש לבחון את יוקר המחיה לפי תחומים שונים (מזון, תקינה, אנרגיה ותמרוקים), וכי הכיוון הוא הפחתת חסמי סחר והסכמים לשיפור תחרות. הוא ציין כי השפעת הרפורמות נבחנת, ויש סימנים לירידת מחירים בתמרוקים בעקבות חדירת יבוא מקביל, לצד ציפייה להגדלת מספר היבואנים במסלול יבוא נאות. הוסיף כי בתחום המזון יש פערי מחירים וריכוזיות, ויש לפעול להורדת חסמי כניסה לתחום. - נציגת משרד החקלאות וביטחון המזון מסרה כי יבוא מוצרים חקלאיים אינו נכלל ברפורמה בשל מורכבות רגולטורית, וציינה כי יש דוגמאות לירידת מחירים, כמו הירידה בעקבות יבוא האננס, אך זהו מוצר נישה בלבד. היא ציינה כי יבוא הירקות ירד ב-25% בשנת 2025 לעומת 2024, בעקבות חיזוק הייצור המקומי, והדגישה כי יש לבחון כל מוצר לגופו ולא לנקוט צעדים מהירים העלולים לפגוע בחקלאות המקומית. - סמנכ"לית תכנון ודיגיטל ברשות האסדרה ציינה כי הרשות עוסקת ברגולציה ברמת מדיניות ורוחב, אך אין לה סמכות תכלול כוללת. - נציג איגוד לשכות המסחר מסר כי עלויות העסק מושפעות ממדיניות ממשלתית רחבה (שכר מינימום, כשרות, שכירות ועוד), ולכן יש לראות את התמונה הכוללת ולא להטיל אחריות רק על העסקים. לדבריו במחקר רשות התחרות נמצאה ירידה ברווחיות יבואנים וקמעונאים בשנים האחרונות. 314 - סמנכ"לית תקינה במכון התקניםציינה כי המכון תומך ברפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", אך התריע כי יישומה יצר פערי אכיפה וסיכון אפשרי לבריאות הציבור בשל אימוץ רגולציה אירופית ללא התאמות מלאות, במיוחד בנושא זיהוי מקור המוצרים ואכיפה. - נציגת לובי 99 מסרה כי הרפורמה אינה מספיקה בשל ריכוזיות השוק, ויש להשלים אותה באמצעות חיזוק תחרות, אימוץ רגולציה אירופית מלאה, צמצום חריגים והגברת שקיפות ומעקב. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה התרשמה שמשרדי הממשלה והמדינה כשלו בהגנה על האזרחים בנושא יוקר המחיה. - הוועדה סבורה שהשוק עדיין ריכוזי, ויש בו מספר מצומצם של חברות יבוא. - הוועדה מבקשת להבהיר שרשות התחרות אינה ממונה על יוקר המחיהאלא על עבירות של תיאום מחירים ומיזוגים לא חוקיים. - הוועדה שמעה על הפחתת הרגולציה ומברכת על כך, אולם המהלך אינו מורגש בכיסו של הצרכן. - הוועדה מבקשת מרשות התחרות להגיש בתוך 10 ימים נתונים אלה: מספר היבואנים שהוגשו נגדם כתבי אישום, מספר היבואנים שהוטלו עליהםעיצומים, מספר חברות המזון שהוטלו עליהן עיצומים בגין תיאום מחירים. - הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה לכנס בסוגיה שולחן עגול עם משרדי האוצר, הבריאות והכלכלה. - הוועדה תקיים דיון מעקב בעוד ארבעה חודשים, לאחר פעילות השולחן העגול, בנושא יוקר המחיה במזון וטואלטיקה, כדי לראות את התקדמות הירידה במחירים שמתגלגלת אל הצרכן. 315 ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית, דוח מיוחד 2024 - ישיבת מעקב הקדמה ביום ז' באדר תשפ"ו, 24 בפברואר 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית, דוח מיוחד 2024 - ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, המטה הלאומי לבינה מלאכותית, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, רשות החדשנות, משרד החינוך, המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת), מערך הדיגיטל הלאומי, משרד המשפטים, האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות)IATI(, מרכז השלטון המקומי, לשכת המסחר ישראל–אמריקה, איגוד ההייטק הישראלי, עמותת אלתר - הארגון למען העתיד הרחוק, התאחדות התעשיינים בישראל, עמותת בנתיבי אודי, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית. סיכומי הוועדה - תא״ל במיל׳ ארז אסקל, ראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית, אמר כי המטה הוקם לפני כשלושה חודשים, הוא נמצא בשלבי התארגנות וגיוס, וימנה כ-20 עובדים. לדבריו, מטרת- העל היא קידום ישראל למעמד מוביל בעולם בתחום הבינה המלאכותית, תוך חיזוק הביטחון הלאומי ושיפור השירותים לאזרח בתחומים חינוך, בריאות ותחבורה. הפעילות מתמקדת בשלושה צירים: תשתיות, הון אנושי ורגולציה, כולל קידום מרכזי נתונים, שיתופי פעולה בין-לאומיים והרחבת הכשרות אקדמיות והכשרת עובדים רחבה במשק. לדבריו, נשקלת הכשרת כ-700,000 עובדים בתוך חמש שנים והטמעת התחום במערכת החינוך. המטה יגדיר כ-50 אתגרי ליבה לטיפול באמצעות בינה מלאכותית, תוך הימנעות מרגולציה מכבידה בשלב מוקדם והתמקדות בהתאמת הרגולציה הקיימת והגנת הפרטיות. הוא הוסיף כי ישראל שואפת להוביל גם בתחום השילוב בין בינה מלאכותית לסייבר, וכי תוגש לממשלה תוכנית לאומית רב-שנתית בנושא. - נציגת משרד החינוך ציינה כי המשרד פועל בתחום הבינה המלאכותית מאז 2017, באמצעות יחידת מו״פ ומעבדות ייעודיות, במטרה להוביל שינוי פדגוגי וארגוני ולתמוך בלמידה מותאמת אישית. התוכנית הלאומית מתמקדת בארבעה צירים: הון אנושי, תשתיות, רגולציה וחדשנות. במסגרת ההון האנושי מוקנית כשירות AIלתלמידים, מורים ומנהלים, כולל מגמת "מדעני בינה מלאכותית" שבה כ-1,500 תלמידים, וליווי של כ-3,300 מנטורים מהתעשייה. עוד ציינה כי פותחה סביבת AI חינוכית מאובטחת וכי כ-85% מהמורים כבר משתמשים בכליAI. לצד זאת, הודגש הצורך להתמודד עם פערים חברתיים ולמנוע העמקתם, באמצעות קיום פיילוטים ארציים ומערכות למידה מותאמות אישית. הוסבר כי המשרד מפעיל מודל של ניסויים מבוקרים בשטח לשילוב חדשנות, תוך בחינת סיכונים והתאמת רגולציה, ומתקיים דיון מתמשך בסוגיית עתיד הוראת התכנות בעידן הבינה המלאכותית. 316 - נציג משרד מבקר המדינה ציין כי בנובמבר 2024 פורסם דוח ביקורת על ההיערכות הלאומית לבינה מלאכותית, ונמצאו קשיים מרכזיים, ובהם היעדר גורם מתכלל, היעדרה של אסטרטגיה לאומית סדורה, עיכובים בפרויקטי תשתית ומחשוב, מחסור בהון אנושי ופערים ביישום תוכניות. עוד צוין כי מאז נמשכת עבודת ביקורת, כולל השוואה ל-11 מדינות באירופה, ובאוקטובר 2025 הופץ שאלון לכ-80 גופים ממשלתיים לבחינת יישום התחום; ממצאי השאלון עדיין בעיבוד. עוד הובהר כי חלו התפתחויות מאז פרסום הדוח, ובין היתר הוקמה ועדה ציבורית, שהמלצותיה אומצו, והוקם המטה הלאומי לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה כגורם מתכלל. משרד מבקר המדינה ימשיך לעקוב אחר יישום ההמלצות והתקדמות הממשלה. - נציג רשות החדשנות ציין כי אחד האתגרים המרכזיים הוא מחסור בתשתיות מחשוב מתקדמות לאימון מודלי AI. בשנת 2025 הוקמה תשתית מחשוב לאומית בשיתוף רשות החדשנות, והוקצו לשם כך משאבי GPU לסטארטאפים וחברות ישראליות לצמצום פערים מול העולם. כמו כן, מוקם מחשב-על לאומי בהשקעה של כ-150 מיליון ש״ח, לצד השקעות נוספות, והוא כולל אלפי יחידות GPU ומהווה בסיס משמעותי לפיתוח התחום, עם חיבור למרכזי נתונים לאומיים והרחבה צפויה עד2027.כי התכנית הלאומית מקודמת בשיתוף משרדי הממשלה וכוללת גם ארגז חול רגולטורי לפיילוטים בתחום החינוך, לבחינת שימושים, פרטיות והכשרת כוח אדם, תוך קידום חדשנות לצד בקרה רגולטורית. - נציג משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ציין כי מודל הממשלבתחום הבינה המלאכותית מבוסס על תיאום ותכלול בין משרדי הממשלה ולא על היררכיה, והמטה הלאומי לבינה מלאכותית משמש גוף מתכלל ואסטרטגי. לדבריו, בעבר התיאום בוצע באמצעות פורום תל״ם, ובהמשך הורחבו סמכויות המטה כדי לרכז את הפעילות ברמה הלאומית תוך שמירה על עצמאות המשרדים. - נציגת משרד החינוך הוסיפה כי קיימים מנגנוני בקרה סדורים לשם בחינת שינוי בתוכניות הלימוד, באמצעות ועדות מקצועיות בראשות מומחים, וכי בשנים האחרונות שולבו גם נציגי תעשייה בפעילות זו. לדבריה, העדכונים בלימוד מדעי המחשב ובינה מלאכותית נעשים באופן מדורג וזהיר, בשיתוף האקדמיה והתעשייה, ובהתאמה להתפתחויות בין- לאומיות. - נציג הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות״ת) ציין כי הוועדה פועלת בתחום הבינה המלאכותית מאז 2018. בעוד בעבר הלימודים בתחום התקיימו בעיקר בתארים מתקדמים במדעי המחשב והנדסת תוכנה, כיום נפתחו שבע תוכניות לתואר ראשון ושתי תוכניות לתואר שני, ובשנה הקרובה צפויים להצטרף ללימודיםאלו כ-780 סטודנטים בפריסה ארצית. - נציג מערך הדיגיטל הלאומי הוסיף כי המערך משמש גורם מנחה למשרדי הממשלה בתחומי דיגיטל, דאטה, פרטיות ואבטחת מידע, והמטה הלאומי לבינה מלאכותית מהווה "כוכב צפון" מקצועי. לדבריו, לאחר דוח מבקר המדינה קודמו פעולות בארבעה תחומים: פתיחת מאגרי מידע ממשלתיים, פיתוח כלי אנליטיקה לקבלת החלטות, עבודה בסביבות נתונים מבוזרות והנגשת כלי AI לעובדי המדינה, לצד עשרות פרויקטים משותפים עם משרדים נוספים. 317 - נציגת איגוד ההייטק הישראלי ציינה כי הבינה המלאכותית משנה מקצועות ותפקידים, ולכן יש להתאים את מסלולי ההכשרה לצורכי התעשייה, בדגש על הכשרת מורים והטמעה מערכתית כדי למנוע פערים חברתיים. לדבריה, שיתופי פעולה עם התעשייה ועם מנטורים וכן למידה מעשית הם חשובים, אך ההשקעה המרכזית היא בהון האנושי כבר מגיל תיכון. - נציגת משרד החינוך הוסיפה כי הטמעת AI במערכת החינוך נעשית בהדרגה, תוך הכשרת צוותים וליווי בכיתות צעירות יותר, עם דגש על בטיחות, היבטים רגשיים וניהול סיכונים. - נציג לשכת המסחר ישראל-אמריקה אמר כי בשל פערי ההשקעה העולמיים יש להתמקד בתחומים שבהם לישראל יתרון יחסי, ולבנות אסטרטגיה ממוקדת, שתאפשר הובלה בתחומים נבחרים ולא תחרות כוללת מול המעצמות. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מביעה הערכה גדולה על התקדמות משמעותית במערכת החינוך ובבניית תשתיות פיזיות, כולל מרכזי דאטה)Data Centers(. - הוועדה תקיים בתוך כשנה דיון מעקב לבחינת כמה נושאים מרכזיים: א. מבנה ארגוני היררכי שיאפשר שליטה מרכזית לאומית לצד תמרוץ יוזמה עצמאית. ב. פיתוח תשתיות דאטה וסנטרים. ג. מציאת איזון בין חדשנות לאחריות חברתית ואנושית ובין הטמעת הכלים בדיסציפלינות השונות לבין השתתפות הדיסציפלינות בפיתוחם. ד. צמצום הפערים החברתיים והחינוכיים בין מערכות החינוך השונות בישראל. ה. העמקת ההפריה ושיתופי הפעולה בין מערכת החינוך לתעשייה הרלוונטית. - הוועדה רואה חשיבות בהובלה עולמית בתחום הבינה המלאכותית, בדגש על הצטיינות בתחומים נדרשים ועמידה בפיתוח בהתאם לצרכים הלאומיים של ישראל. 318 מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי, דוח שנתי 2022 הקדמה ביוםח' באדרתשפ"ו,25בפברואר2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיוןבנושא מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי, דוח שנתי 2220. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות וביטחון המזון, השירותים הווטרינרים ובריאות המקנה, רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, קק"ל - קרן קיימת לישראל, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, רשות הספנות והנמלים, ארגון "מגמה ירוקה". עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה נציגת משרד מבקר המדינה מסרה שמינים פולשים הם מיני צמחים ובעלי חיים המתבססים באזורים שמחוץ לסביבתם הטבעית, פוגעים באופן בלתי הפיך במגוון הביולוגי וגורמים לנזקים כבדים לחקלאות ולתשתיות חיוניות (כגון מערכות מים וחשמל) ואף יכולים לסכן את בריאות הציבור. בביקורת נבדקו: התמודדות המדינה עם איום המינים הפולשים, ופעולותיה לשמירת המגוון הביולוגי הייחודי הקיים בישראל. פערי הטיפול במינים פולשים גורמים לישראל נזקים כלכליים וסביבתיים אדירים הנאמדים בעד לכמיליארד וחצי ש"ח לשנה הדוח הוא קריאה למשרד להג"ס ולכלל הגופים העוסקים בנושא לפעול בשיתוף פעולה כדי ולייצר "מערכי הגנה" מפני מינים פולשים וטיפול בהם: הערכות סיכונים, סדרי עדיפויות, ניטור, שיתוף ידע, פיקוח ויצירת כלים נורמטיבים מתאימים. סיכומי הוועדה - נציגת המשרד להגנת הסביבה ציינה ששמירת הטבע היא מטרה עליונה. יש מעל למיליון מינים שנמצאים בסכנת הכחדה, והמערכות האקולוגיות לרווחת האדם הולכות ונעלמות. העולם נמצא במשבר של אובדן ביולוגי. משבר האקלים נמצא באותה רמת דחיפות ומקבל יותר תהודה. דוח מצב הטבע שהמשרד שותף לו יחד עם קק"ל, רשות הטבע והגנים והאקדמיה מתפרסם כל 3 שנים. לפי הדוח - קצב התמרת השטחים הפתוחים הוא 30 קילומטרים רבועים בשנה, ויש ירידה ברוב המינים שמנוטרים באופן קבוע. לאובדן זה יש מחיר עצום-מעל120מיליון₪באובדן המגוון הביולוגי. הגופים שיש להם השפעה ותרומה - אינם נמצאים בדיון (משרד הבינוי, מינהל התכנון, בנקים, גופים עסקיים וכיוצ"ב). הדרישות התקציביות כדי ליישם את המלצות דוח מבקר המדינה מוכרות למשרד, אך אין קשב מצד משרד האוצר. בנוסף יש כיום 2 תקנים באגף והאיומים הולכים ומתגברים. כדי ליישם את מסקנות הדוח, נדרשים פי 4 עובדים. לדבריה של גב' רביב יש לטפל במניעת חדירת מינים שפוגעים בסביבה ובחקלאות באמצעות הרחבת חקיקה קיימת שנמצאת בסמכות משרד החקלאות. נעשו מס' פניות למשרד החקלאות בעקבות הדוח לצורך שת"פ, אולם טרם התחיל התהליך. מעבר לזה הורחב הצוות שקיים כיום לטיפול במינים חדשים כתגובה מהירה בשת"פ עם קק"ל. ראוי לציין שהתקציבים מוגבלים, ההערכה התקציבית ב- 7 השנים הקרובות לטיפול במינים בצורה מערכתית היא כ- 200 מיליון ₪ לשנה. אמנם 319 יש תקציב של מס' מיליוני ש"ח מהמשרד ומהקרן לשטחים פתוחים, אולם הם אינם מספיקים כלל. בעקבות המלצת הדוח, ניטור מינים פולשים התחיל להיעשות יחד עם המארג בתקצוב ארבע-שנתי. היא הדגישה כי אין למשרד יכולות הערכת סיכונים, הוא צריך להתכנס ולהחליט עם הגורמים הרלוונטיים. - יו"ר מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט מסרה שההשלכות של הנושא הן כלכליות, בריאותיות, חקלאיות, ומשפיעות על סחר החוץ של ישראל. מינים זרים הם לא בהכרח מינים פולשים. נחוצה בדחיפות הסדרה של אופן הפעולה ותקצוב ממשלתי. יש קורלציה בין נפח הסחר לבין נפח הפלישה וזה בלתי נמנע. מינים פולשים הם אחד מהגורמים לאובדן המגוון הביולוגי וההתייחסות אליהם צריכה להיות אחרת לגמרי: ידע, הנגשת הידע, מניעת חדירה ושיתוף הציבור. יצורים חיים מגיעים למוזיאון לזיהוי והערכת סיכונים. ההערכה נעשית גם לפני הייבוא, בעיקר ממדינות טרופיות. עוד הוסיפה שלפני כשנתיים נפתח לראשונה קורס פלישות ביולוגיות לכלל מערכת ההשכלה הגבוהה ולאנשי מקצוע בישראל, ובשנה הבאה צפוי להיפתח קורס הגנת הצומח. בדוח יש התייחסות למדע אזרחי, מוזיאון הטבע הקים אתת המרכז הישראלי למדע אזרחי בשותפות עם הגופיםהרלוונטיים לסוגיה. - נציגות משרד החקלאות וביטחון המזון: לירון בר, דיווח שידוע על 150 מינים פולשים שמוגדרים בעצים, ומתוכם 20 מינים פולשים הרסניים שמהווים איום על האקולוגיה. מדובר במאמץ רב מערכתי שכולל גופים רבים לטיפול בסוגיה, ופקיד היערות נכנס למערכה ומוביל אותה בין היתר באמצעות חקיקה ותקנות (תיקון לפקודת יערות – פטור מרישיון כריתה ל- 9 מינים פולשים הרסנים ברחבי הארץ ופטור ל- 5 מינים בשטחים פתוחים שבחזקת רט"ג). מהות התקנות גבית ערך חליפי עבור כריתת עצים. משרד החקלאות הוא הרגולטור, ואינו מתעסק רק בטיפול פרטני. מר בר ציין שחוק גנים בוטניים נחקק בשנת 2006 ולפיו יש 12 גנים מוכרים ונתמכים, שהם בבחינת אוצר לאומי הואיל והם בסכנת הכחדה, אך התקצוב עבורם נעצר משנת2023. הוא טען שלא נכון להשוות את המדינה לניו זילנד ואוסטרליה בשל השוני במיקום הגאוגרפי, המדינות הללו מקפידות ביתר שאת על היבוא כי המינים עלולים להביא לסכנה קיומית. נעשית עבודה בהתאם להחלטה 1022 והשאיפה היא שינתן תו איכות. דניאלה כפרי, הרבולוגית, מסרה שיש בעיות כ"א לא פשוטות, ובשנים האחרונות נעשו פגישות מול הארגונים הרלוונטיים לחשיפת המידע. המשרד עוסק בניטור, תעדוף ובנושאים שקשורים למניעה- הערכת סיכון לפני הגעת מינים לארץ. היא דיווחה כי בקרוב יתקבלו תיקוני חקיקה שיאפשרו הכנסת צמחים על דגש סביבתי. בחוק הגנת הצומח יש מינים סביבתיים, וניתן להוסיפם בכפוף להערכת סיכונים. - נציג רשות הטבע והגנים דיווח שיש לחזק את השטח. במידה ויינתן תקציב יהיה אפשר לנסות לבער את המינים הפולשים שהתבססו כיום כדי למזער אותם, והעיסוק יהיה בעצירת המינים שמגיעים לארץ. הוא הציע כי המשרד להגנת הסביבה יתכלל את הנושא. - נציג השירותים הווטרינרים ובריאות המקנה אמר שהחקיקה מקנה סמכויות עפ"י תכליות: שמירה על בריאות הציבור, בריאות בע"ח ורווחתם. השירותים הווטרינרים מסונכרניםעם רת"ג והמשרד להגנת הסביבה. כל בקשה ליבוא חיית בר נעשיתראשית דרך המשרדים הללו, ואז ניתן היתר באמצעות השירותים הווטרינרים. עם זאת אין ברשות השירותים הווטרינרים את כל הידע והמידע על בע"ח, ולכן אם בע"ח קשור למגוון הביולוגי 320 - נשלחת בקשה לרט"ג לסייע בזיהוי. בעולם נהוג שמי שמפקח על כבודת היעד הוא המכס. אם המדינה סבורה שצריכים להיות גופים מפקחים נוספים - יש לתת להם משאבים נוספים הכוללים תקנים. אם ישנן מזוודות חשודות בנמלים, אין לשירותים הווטרינרים יכולת לפתוח את הכבודה. - נציג רשות הספנות והנמלים ציין שדוח הביקורת המליץ שמשרד התחבורה יפעל לקידום ואישור של אמנות בינלאומיות שקשורות למינים פולשים. האמנה הרלוונטית לצמצום פלישה של מינים וזנים ימיים היא אמנת ניהול מי נטל מאוניות. הרשות פועלתלהתקין את התקנות לפי אמנה זו. מר קדוש הדגיש שעיקר הפלישה של מינים וזנים ימיים לים התיכון היא מתעלת סואץ, ולא מכלי שיט. - נציגת קרן קיימת לישראל דיווחה שהעבודה מתבססת על מינים פולשים במטרה לשמור על תפקודי היער ועל ערכי הטבע. קק"ל אינה נוטעת ולא מגדלת במשתלות מינים שידועים כפולשים בארץ ובעולם. נעשה ניטור שוטף אחרי הפרעות חריפות ביער (כמו שריפות והקמת תשתיות), כדי לוודא שאין פלישה של צמחים חדשים ליער. היא מסרה שקק"ל מתמקדת בפלישות חדשות, מוקדים קטנים ומצומצמים, וגם טיפול מכוון מטרה לניהול היער. לשם כך נעשה תעדוף לטיפול בשטחים שהם קולטי קהל, יערות שיש בהם הרבה מינים ייחודיים ובתי גידול ייחודיים. קק"ל חותרת גם לטפל בשטחים שנמצאים בשטחם של גורמים אחרים בכפוף לשת"פ מצידם, כגון:רט"ג, בסיסי צה״ל ויישובים. קק"ל חברה בוועדות שונות למניעת הבאה של צמחים חדשים, היא חלק מפורומים עם גופי תשתית להסדרת העבודה מולם, שותפה בוועדת היגוי ניטור מינים פולשים ובוועדה של רט"ג לניטור וטיפול בפולשים. גב' אידלמן הוסיפה שקק"ל עוסקת רבות גם במו"פ, במסגרתם היא מבצעת ניטור מהיר בשטח, איסוף נתונים ותכלולם כדי לאתר שטחים מועדפים לטיפול. כמו כן היא מפתחת פרוטוקולים לטיפול במינים פולשים ותומכת במחקר להבאה של תכשירים ייעודיים לטיפול בבתי גידול לחים והדברה ביולוגית של שיטה כחלחלה. - נציג החברה להגנת הטבע סבר כי לא ניתן לשמור על הטבע בישראל רק באמצעות שמורות טבע. כדי לנהל מגוון ביולוגי ולטפל במינים פולשים צריך לנהל מערכה ע"י גורם מתכלל בשלל פעילויות, כגון: קווי מתח, שדות חקלאיים, תאורה, טורבינות רוח ועוד. מינים פולשים הם סימפטוםשל חוסר טיפול. הוא הוסיף שחלק גדול מהציפורים בסכנת הכחדה. נציג החברה סקר בקצרה את הרגולציה הנדרשת:  הצעת חוק מינים פולשים-המשרד להגנ"ס לא קידם אותה והיא לא עברה קריאה טרומית.  תיקון חוק להגנת חיית הבר - צייד והרעלות.  הכרזת שטחים מוגנים במים הכלכליים  מניעת זיהום אור  הרחבת שמורות ימיות במפרץ אילת  כללים וסדרים לגנים לאומיים  "המזהם משלם" בנחלים. 321 לדבריו כל יחידה ממשלתית בתוך משרד החקלאות מטפלת בצד אחר בתחום מינים פולשים, וזה לא יכול לעבוד כך. יש צורך בחקיקה חדשה שתיצור הרמוניה עם הגופים הרלוונטיים כדי לטפל בסוגים מסוימים של מינים שאין מענה לגביהם בחקיקה (כמו עכבישים ועקרבים פולשים), הכנסת הנושא כיעד ליבה במשרד להגנ"ס ותקצובו, מהלכי רגולציה בסמכותו ותכנית לאומית. - נציגת מגמה ירוקה טענה שהטבע הישראלי נרמס פעם אחר פעם משיקולים פוליטיים. בשנת 2015 היתה תכנית מקיפה בנושא מגוון ביולוגי שלא יצאה לפועל משיקולים תקציביים. כמו כן המשרד להגנ"ס כתב תכנית חדשה בשנת 2022 שטרם פורסמה. 89% מהמערכות האקולוגיות נמצאות בהידרדרות. המשמעות היא אובדן של מיליארדי ₪ ופגיעה בתרבות ובטבע ישראלי, בחקלאות ובאיכות החיים של אזרחים. לשיטתה, ראשית על המדינה להעביר תוכנית לאומית למגוון ביולוגי ולתקצבה. דבר שני, להעביר חוק מסגרת שיקבע את אחריות המדינה לשיקום ולשמירה על המגוון הביולוגי. ודבר שלישי, שמשרד החקלאות יעביר נוסח ממשלתי מוסכם לחוק טיפול במינים פולשים. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה סבורה כי ראוי לעלות את הנושא לקדמת סדר היום ע"י המשרד להגנת הסביבה ובהובלת משרד ראש הממשלה. - הוועדה מבקשת מהמשרד להגנת הסביבה וממשרדהחקלאות וביטחון המזוןלשתףפעולה כדי לייצר חקיקה מתאימה בכלים הקיימים למען הרחבת מוטת השליטה האפקטיבית בכניסה למדינת ישראל. - הוועדה מבקשת ממשרד האוצר לתגבר באופן משמעותי את תקציב ותקני אגף שטחים פתוחים ומגוון ביולוגי במשרד להגנת הסביבה. - הוועדה תקיים ישיבת מעקב בנושא. 322 היבטים בהיערכות התחבורה למצבי חירום, דוח מיוחד 2015 הקדמה ביום ד' בניסן תשפ"ו, 22 במרץ 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא היבטים בהיערכות התחבורה למצבי חירום, דוח מיוחד 2015. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, רשות החירום הלאומית (רח"ל), צה"ל, משרד הביטחון, המטה לביטחון לאומי (המל"ל), רכבת ישראל, נתיבי ישראל, דן - חברה לתחבורה ציבורית, מטרופולין תחבורה ציבורית, חברת קווים, תנופה - פתרונות תחבורה בע"מ, פורום חברות התחבורה הציבורית הפרטיות, תנועת אימהות בחזית ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה נציג משרד מבקר המדינה, מרסלו בז, סיפר שעם פרוץ המלחמה, ולבקשת מבקר המדינה, בוצעה סקירה נוספת של רשת התחבורה, שבמסגרתה נבחנו בין היתר היכולת להפעיל תחבורה ציבורית במתכונת מתוגברת ומיפוי צירי התנועה המרכזיים. בעבודה על הדוח עלה כי תחום התעופה הוא תחום קריטי במיוחד, ובעקבות זאת הוכן דוח נוסף, העוסק בהיערכות מערך התעופה למצבי חירום. הדוח הושלם, אך פרסומו נדחה בשלב זה עד לסיום המלחמה. כיום יש כמה ליקויים מרכזיים שנותרו רלוונטיים: הצורך בחיזוק הקישוריות ותשתיות התחבורה המרכזיות, סוגיות מהותיות בתחום התעופה, ובראשן העיכוב המתמשך בקבלת החלטה על הקמת שדה תעופה משלים, היערכות למצבים של חסימות כבישים, בין בשל מזג אוויר קיצוני ובין בשל אירועים אחרים, והיכולת של המערכת לתת מענה בזמן אמת. המשרד ממשיך לעקוב באופן שוטף אחר הטיפול בנושאים אלו במסגרת סמכויות הביקורת, ובמקביל מנכ"ל המשרד מקיים סיורים בשטח כדי לקבל תמונת מצב עדכנית וישירה. סיכומי הוועדה - נציגת משרד התחבורה והבטיחות בדרכים אמרה כי המשרד עבר בשנים האחרונות תהליך הפקת לקחים ושיפור בהיערכות לחירום, וכיום קיימות תוכניות מוכנות להפעלה בים, באוויר וביבשה. לדבריה, עם תחילת האירוע הופעל חדר מצב במהירות ונשמרה רציפות השירות בתחבורה הציבורית, כולל הפעלת רכבות ותגבור קווים, גם באזורים רגישים, ובחלק מהמקרים ללא הפסקה. היא ציינה כי המשרד פועל לפי תוכנית "דריכות שירות לחירום", הכוללת מתן שירות למפונים, הפעלת תחבורה ציבורית חינם באמצעות רב־קו, ותמיכה במערכת הביטחון. לדבריה, קיימת תוכנית אסטרטגית לשמירה על כ־21 צירי תחבורה מרכזיים ולצידה תוכנית "כנפי הארי" שעניינה ניהול תעופה חריגה, בתיאום עם כלל הגופים הרלוונטיים וחדר מצב הפועל 24/7. עוד נמסר כי הוסדרו התאמות ברכבת הקלה בתל אביב-יפו בהתאם לצורכי מערכת הביטחון, כולל השימוש במקטעים כמחסה והמשך הפעלה מדורגת, ולצד זה הורחבה פעילות הרכבת בשעות מוגברות לשמירה על רציפות תפקודית. - נציג צה"ל אמר כי במהלך המבצע הופעל מערך הסעות רחב של כ-7,300 אוטובוסים, בתיאום עם משרד התחבורה, תוך שימוש בצי אזרחי ובהתאם למדרגות הפעלה מוסכמות. לדבריו, המערכת פעלה באופן תקין ברוב המקרים, ורוב היחידות הגיעו ליעדן, תוך ניהול 323 דינמי של משאבים בהתאםלצורכי הצבא והמשק.הוא ציין כי בשבת,28בפברואר, הופעלו כ-12 מוקדי ריכוז עם כ-1,400 אוטובוסים בתוך שעות ספורות, ולא נרשם מחסור באוטובוסים. לדבריו, הרכבת לא הופעלה באותו שלב מאחר שהאוטובוסים סיפקו מענה מספק, אך האתגר המרכזי נותר ההגעה מנקודת המגורים לנקודות האיסוף. המערכת מנוהלת באמצעות חמ"ל ייעודי ומתקיימת למידה מתמשכת לשיפור ההפעלה ולהנגשת המידע לציבור. - נציג משרד התחבורה אמר כי המשרד פועל בתיאום מוקדם עם פיקוד העורף וגורמי החירום לשם קביעת מדרגות הפעלה קבועות לתחבורה הציבורית לפי תרחישים שונים. לדבריו, הוכנו מראש "מפות הפעלה" לכל תרחיש, תוך הקצאת אוטובוסים גם לצה"ל; המודל הוכיח את עצמו באירועים קודמים וגם במבצע הנוכחי. במדרגת ההפעלה הנמוכה ביותר השירות מתמקד בבתי חולים ובבסיסי צה"ל, וכיום התחבורה הציבורית פועלת ב- %60-%75 מהשגרה. לדבריו, קיימות מגבלות תפעוליות וביטחוניות, ובהן מחסור של כ- 500 נהגים, שנמצאים במילואים, הקצאת אוטובוסים לצה"ל ושינויים בביקוש. המערכת פועלת עם עתודות תפעוליות, אך עדכון הציבור בזמן אמת, בעיקר ביום הראשון לאירוע, הוא אתגר משמעותי. - נציג רכבת ישראלאמר כי מאז תחילת הלחימה נשמרה רציפות תפקודית מלאה, והמערכת ערוכה לפעול 24/7 לפי הצורך. לדבריו, ביום הראשון הרכבת סייעה בפינוי נוסעים מנמל התעופה בן־גוריון והפעילה רכבות ייעודיות. הוא ציין כי כיום הרכבת פועלת בהיקף של %60-%70 מהשירות הרגיל, אף על פי שכשליש מהעובדים נמצאים במילואים, ויש תפוסה נמוכה יחסית, למעט זמני שיא של הסעת חיילים. לדבריו, הפעילות נעשית בתיאום עם מערכת הביטחון, וכוללת סיוע בהסעות חיילים, הפעלה בשבתות ובשעות חריגות ונוהל מוסדר עם משרד הבריאות לפינוי פצועים, תוך התאמות תפעוליות בשל מחסור בכוח אדם מיומן. - סמנכ"ל חברת מטרופולין תחבורה ציבורית אמר כי החברה ערוכה לחירום כחלק מהיערכות שוטפת ופועלת לפי הנחיות משרד התחבורה ומדרגות ההפעלה שנקבעו. לדבריו, עם קבלת ההנחיה להפעלה מוגברת בוצעה היערכות מהירה לגבי אוטובוסים וכוח אדם, ושבת של28בחודש הופעלו מאות אוטובוסים להסעות ייעודיות בפריסה רחבה בתוך שעות ספורות. הוא ציין כי התחבורה הציבורית השוטפת פועלת בהתאם למדיניות המשרד ובהיקף השירות שנקבע, תוך שמירה על מוכנות מתמשכת לכל תרחיש. - סמנכ"ל דן - חברה לתחבורה ציבורית אמר כי החברה פועלת לפי תרחישי ההפעלה של משרד התחבורה, והמגבלה המרכזית היא מדרג ההתגוננות הביטחוני. לדבריו, בגוש דן השירות עומד כיום על כ-60% בתרחיש כתום. הוא ציין כי קיימות "מפות הפעלה" מוכנות מראש, המאפשרות הפעלה מהירה ועדכון לוחות הזמנים באפליקציות, אף שביום הראשון יש לעיתים פערי עדכון. לדבריו, מתקיים שיתוף פעולה רציף עם משרד התחבורה ושאר הגורמים, והאיזון בין הצרכים מנוהל באופן מתואם. - נציג רשות החירום הלאומית (רח״ל) אמר כי הרשות פועלת בתיאום עם משרד התחבורה לפי רמות השירות שנקבעו למצבי חירום, הכוללות קצב הפעלה, היצע שירותים וזמני טיפול בתקלות. לדבריו, משרד התחבורה עומד ברמות השירות ואף מעבר לנדרש, ומספק תמיכה רחבה ואיכותית. עם זאת, עדיין קיימים אתגרים, בעיקר בטיפול באזרחים שפונו 324 מבתיהם, ותחום זה מחייב תיאום בין-משרדי מורכב. לדבריו הוקם צוות ייעודי לנושא, אך נדרש שיפור נוסף כדי להבטיח מענה מיטבי. - סמנכ"ל נתיבי ישראל אמר כי מתקיים שיתוף פעולה הדוק עם משרד הביטחון ומשטרת ישראל בניהול התנועה, לצד תרגולים קבועים שהבטיחו את מוכנות מערכות. לדבריו, הצוותים מטפלים במהירות באירועי תנועה, מבצעים בדיקות בטיחות לפני פתיחת כבישים מחדש ופועלים לשמירה על רציפות תנועתית ולחזרה מהירה לשגרה. בנוגע להתנהלות בחירום הוא הדגיש כי אין לשהות מתחת לגשרים, ויש לפעול לפי הנחיות פיקוד העורף ולהתרחק למקום בטוח. - נציגת תנועת "אימהות בחזית"אמרה כי בשבת,28בפברואר, חווה השטח כאוס תחבורתי. השאטלים החלו לפעול רק סביב השעה 14:00, ולדבריה חיילים ומשפחות רבות לא קיבלו מענה תחבורתי בשעות הבוקר, ועשרות אלפי חיילים נאלצו להגיע באופן עצמאי, לעיתים בתנאים קשים וללא תיאום מספק. - יו"ר חברת קווים אמר כי המערכת פועלת כיום באופן מסודר עם מפות הפעלה ותיאום צמוד עם פיקוד העורף, המאפשרים התאמה של היקף השירות לפי מצב החירום. לדבריו, השירות עומד על כ-60%-75%, וניתן להרחיבו ולהגיע לכ-90% מההיקף בהתאם לצורך ולצורכי מערכת הביטחון. הוא ציין כי קיימים כ-200 נהגים זמינים להפעלה מיידית, אך עדיין יש אתגרים כמו זמני המתנה במקומות לא ממוגנים והשמירה על רציפות שירות ליעדים חיוניים כגון עבודה ובתי חולים. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מוקירה את עובדי התחבורה הציבורית, הפועלים במסירות ובאומץ בזמן חירום. - התחבורה הציבורית היא שירות בסיסי חיוני למדינה, הן לצרכים ביטחוניים (הסעת חיילים) והן לצרכים אזרחיים ותפקוד המשק. ניכר כי מתקיימת עבודה מקצועית לאיזון בין צורכי הביטחון, פתיחת המשק ורמות הביקוש, תוך עמידה ברמות השירות ואף רצון להרחבתן. - על אף השיפור, הוועדה מציינת כי ב-28בפברואר הפעילות הייתה בחסר בשעות הראשונות (4–6 השעות הראשונות), והדבר מחייב בחינה והפקת לקחים. לצורך צמצום פערים אלו, נדרשת היערכות מערכתית, שתאפשר מענה מהיר יותר במצבי חירום, במיוחד לשם הגעה לבסיסים. מומלץ לבחון פתרונות לשיפור הנגישות, ובכלל זה הרחבה ופיזור של נקודות האיסוף במרחב העירוני. - הוועדה רואה חשיבות בהמשך שיתוף הפעולה בין הגורמים ובהעמקת הלמידה, לרבות קיום מפגשי תחקור, לצורך שיפור מתמיד של המערכת. - הוועדה מודה לכלל הגורמים על העשייה ומצפה להמשך שיפור וייעול השירות. 325 ניהול זיכיון ים המלח והפיקוח עליו, היבטים בתחומי הסביבה והמקרקעין, דוח מיוחד 2025 - ישיבת מעקב הקדמה ביום י' באייר תשפ"ו, 27 באפריל 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא ניהול זיכיון ים המלח והפיקוח עליו, היבטים בתחומי הסביבה והמקרקעין, דוח מיוחד 2025 - ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד האוצר, רשות מקרקעי ישראל, המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה והתשתיות, הרשות הממשלתית למים וביוב, משרד המשפטים, משרד הכלכלה והתעשייה, הסתדרות העובדים הכללית החדשה, חברת כי"ל-ICL, מועצה אזורית תמר, קיבוץ עין גדי, החברה להגנת הטבע, לובי 99, אדם טבע ודין ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה - נציגת משרד מבקר המדינה מסרה כי שלב הערות הציבור הסתיים ונחתם הסכם לקידום מכרז בין-לאומי, לצד דיווח על תיקון ליקויים. נדרש עדכון בשלושה נושאים: מיפוי השטחים בידי רמ"י, סטטוס הגבייה מרשות המים בעקבות בג"ץ, והשאלה אם בהסכם מינואר 2026 הובטחו גם אינטרסים סביבתיים כמו שיקום מפגעים בזיכיון הנוכחי. - הארגונים החברתיים והסביבתיים ציינו כי לא הובטחו אינטרסים סביבתיים מספקים במסגרת הזיכיון הנוכחי, ובכלל זה שיקום מפגעים, וכי התזכיר מעניק למשרד האוצר שליטה רחבה ללא איזון סביבתי מספק, ללא תנאים וערבויות לשיקום וללא מגבלות ברורות על פגיעה סביבתית. עוד עלתה דרישה לקבל עדכון בשאלה אילו שינויים בוצעו בעקבות הערות הציבור והאם תוקם קרן ייעודית לשיקום מהכנסות הזיכיון. התבקשו עדכונים גם על מיפוי השטחים, שומת תחנת הכוח, דרישות התשלום והגבייה (כולל כ-120 מיליון ש״ח), היטל ההטמנה והטיפול בפסולת, התקדמות בחציבה ובשיקום, לצד לוח זמנים ברור לחקיקה ולפרסום המכרז לקראת2030, תוך אזהרה כי עיכובים עלולים להביא לפגיעה בציבור ובמשאב ים המלח. - נציגת רשות מקרקעי ישראלדיווחה כי המשרד החל להיערך לזיכיון החדש באמצעות מיפוי שטחי הזיכיון, כולל שימוש בתצלומי אוויר וזיהוי מבנים שלא היו מוכרים, וכי נדרשה בדיקה של היתרי בנייה עם אפשרות לעדכון דמי חכירה וגבייה רטרואקטיבית במקרים של חריגות. היא הבהירה שיש שטחים עצומים באזור, והצפי לקבלת נתונים מלאים הוא עד סוף השנה. לפי המצב החוקי הקיים לכי"ל אין חובות דמי חכירה, והיא משלמת רק על שטח המפעלים, אך נבחנים מתקנים נוספים שלא חושבו בעבר. כמו כן, אם החברה בנתה מבנים נוספים, השטחים יצורפו לשטחי החכירה שבגינם יש תשלום. תחנת הכוח הייתה במחלוקת שנים רבות, והיא הוקמה מכוח הזיכיון. הוחלט כי חשכ"ל ישלם את השומה על החשמל. עוד הובהר כי בהתאם להסכם אין גבייה על קרקעות שמורות ששטחן בהיקף של 240,000 דונם ואין שימוש בהן. התמלוגים בגין כרייה מועברים למשרד האוצר וכן התמלוגים על האשלג. סוגית תעלת ההזנה, כרייה וחציבה נמצאת בבחינה משפטית, וככל שיידרש היא תהיה בשטח החכירה; חלק מהפרשנויות עודן נבחנות לעניין חבות בתשלומים. הגבייה אינה נעשית בלירות, והתשלום עבור החכירה עומד כיום על2,154,000 326 ש"ח על 1,800 דונם. כרגע השומה אינה בתוקף, והרשות מרעננת אותה באמצעות יועץ מלווה. התשלום ייגבה רק על החשמל שיוצא החוצה. - נציגת משרד המשפטים ציינה כי הנושא מורכב משפטית; הוא ייבחן בהתאם לחוק ולפרשנותו, ותועבר התייחסות מסודרת לוועדה. - נציגת החשכ"ל במשרד האוצרמסרה לוועדה כי בשלב זה אין עדכון בנוגע להליך החקיקה, וכעת מתבצע תהליך של הערות לציבור והכנת שני הפרקים החסרים בתזכיר החוק – פרק המיסים ופרק העובדים. ההנחה היא כי ההתייחסות תהיה בתוך שטר הזיכיון ובמעמד של חקיקת משנה. צוין כי הכוונה היא לפרסם במהלך שנת 2026 תזכיר חוק מלא, וכי במקביל נמשכת העבודה על הפרקים החסרים, כדי להימנע מפרסום תזכיר חלקי. עוד נמסר כי הפרק הסביבתי יפורסם כחלק מהתזכיר השלם לאחר גיבושו, וכי מתקיימת עבודה משותפת עם המשרד להגנת הסביבה לגיבוש ההסדרים הסביבתיים, לרבות התנאים שייקבעו במסגרת שטר הזיכיון והשלכותיהם. - נציגי המשרד להגנת הסביבה, עו"ד אור אללו פוקס, צפי בן שאול ואוהד קרני מסרו לוועדה כי חוות הדעת מתייחסת לכלל הפסולת התעשייתית ולא רק למאגרי המלח, וכי סוגיית פרסום היתרי הפליטה נמצאת בבחינה וצפוי שתוסדר בקרוב. הובהר כי למפעלי ים המלח קיימים כמה היתרים סביבתיים נפרדים (פליטה, רעלים והזרמה לים); היתר הפליטה מתייחס לפליטות לאוויר בלבד, ויתר ההיבטים מוסדרים במסגרת רישיון העסק, המתעדכן כעת בעקבות דוח מבקר המדינה וכולל גם פעילויות שלא הוסדרו בעבר. ההליך צפוי להסתיים בשבועות הקרובים. בנוסף נמסר כי התנאים הסביבתיים עודכנו בעקבות מיפוי מקיף של תשתיות, מפגעים וסיכונים; חלק מהנושאים כבר הוסדרו וחלקם דורשים הסדרה ארוכת טווח, חלקה בתקופת הזיכיון הנוכחית וחלקה בתקופת הזיכיון הבא, ובמקביל מתקיים שיח עם החשב הכללי לגבי אופן ההסדרה. הודגש כי יש ניטור רציף מארובות המפעלים וגלאים לצורך בדיקת היקף הזיהום. - נציג משרד האנרגיה והתשתיות מסר לוועדה כי הכרייה בוצעה מכוח תוכניות מאושרות, הכוללות הוראות שיקום, וכי מפעלי ים המלח פועלים בהתאם להן. צוין כי אם שהשיקום לא יושלם עד תום הזיכיון, צפוי להיקבע בזיכיון העתידי מנגנון שיבטיח מקורות וביטחונות להשלמתו. עוד נמסר כי האחריות לגביית תמלוגים על חומרי כרייה וחציבה היא של רמ"י, וכי לפי חוות דעת משפטית, מאחר שמדובר בשימוש עצמי בחומרים ולא במסחר, לא נדרש רישיון חציבה - ולפיכך לא חלה חובת תשלום לפי פקודת המכרות. - נציג הרשות הממשלתית למים וביוב מסר לוועדה כי כל המים שהופקו במדינה לאורך השנים, כולל בשטח הזיכיון, הם בהתאם לרישיון, בהתאם לחוק ותחת פיקוח רשות המים, וכי הנתונים תועדו במלואם. צוין כי החברות לא שילמו דמי מים בעבר. כלל המידע הועבר לחברת מקורות לצורך הקמת מערכת גבייה ייעודית, וזו נמצאת בשלבי בדיקה אחרונים. בכוונת הרשות להתחיל בקרוב בגביית הכספים לקופת המדינה. - נציגי המועצה אזורית תמר, עו"ד יפית גרין נהרי וקובי אזולאי מסרו כי מרבית המבנים של מפעלי ים המלח מוסדרים בהיתרי בנייה ובאישור רמ"י, וכי המועצה מכירה את המבנים, מפקחת עליהם ומחייבת בארנונה בהתאם. הכנסות הארנונה ממפעלי ים המלח עומדות על כ-54מיליון ש"ח בשנה. רוב ההכנסות מחולקות בין הרשויות, והמועצה מקבלת סכום מזערי. לנושא החוף הנפרד נמסר כי החוף נמצא כיום בעבודות שדרוג והסדרה, והן 327 עתידות להסתיים בתוך כמה חודשים; במסגרת זו מוקמים מלתחות חדשות, שירותים ציבוריים ותשתיות נוספות. בחודש ספטמבר האחרון התקבל חוק עזר בנוגע לאכיפה בחופי הים, אולם הוא אינו מיושם משום שלא נחתם על ידי שר הפנים. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה תקיים ישיבת מעקב במהלך כנס הקיץ בכמה סוגיות הנוגעות למדיניות המדינה סביב זיכיון מפעלי ים המלח. - הוועדה סבורה שעל רשות מקרקעי ישראל להאיץ את קידום המהלך של בדיקת המבנים ומדגישה כי לוחות הזמנים הנוכחיים - כלומר, עד סוף השנה, אינם מספקים. - רשות מקרקעי ישראל מתבקשת להציג לוועדה קודם לדיון הבא את המסקנות העקרוניות, בעיקר המשפטיות, בסוגיית הגבייה על פעילויות הנדסיות בתחום הזיכיון. - משרד האוצר מתבקש לעדכן, קודם לדיון הבא, על ההתקדמות בכתיבת הפרק הסביבתי, לאחר שנמסר כי מתקיימים מגעים חיוביים להרחבת ההסדרה מעבר לחקיקת משנה ולנוסח הזיכיון עצמו. - משרד המשפטים מתבקש לבחון את סוגיית עקרונות הגבייה המעודכנת שיש להחיל על השטח הקיים, כולל גבייה רטרואקטיבית ועתידית, תוך הסתמכות בין היתר על סעיף 6ג לכתב הזיכיון. הוועדה מדגישה כי מדובר בנושא שכבר הועלה פעמים מספר בעבר ואף הועבר בכתב, ולכן נדרש טיפול מיידי בו. הוועדה מצפה לשיתוף פעולה עם רמ"י ולהצגת הממצאים והעמדה המשפטית קודם לדיון הקרוב. - המשרד להגנת הסביבה מתבקש להציג לוועדה קודם לדיון המעקב עדכון מפורט בנוגע לתנאים הסביבתיים ברישיונות העסק של מפעלי ים המלח וחוות דעת בנושא אתרי ההטמנה והיתרי הפליטה. - משרד האנרגיה והתשתיות מתבקש להעביר קודם לדיון הבא את חוות הדעת המשפטית בנוגע לרישיון חציבה והשלכותיו על סוגיית התמלוגים. - הרשות הממשלתית למים וביוב מתבקשת להעביר קודם לדיון הבא את פעילות מערכת הגבייה. - המועצה האזורית תמר תעביר לוועדה לוחות זמנים מסודרים לשיפור השירותים בחופי ים המלח, ובפרט בחוף הנפרד. 328 משבר הגירעון במוסד לביטוח לאומי (מערך הביטוח הסיעודי בישראל, דוח מיוחד 2026) - ישיבת מעקב הקדמה ביום י"ד בתמוז תשפ"ו, 29 ביוני 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון משותף עם ועדת העבודה והרווחה בנושא משבר הגירעון במוסד לביטוח לאומי (מערך הביטוח הסיעודי בישראל, דוח מיוחד 2026) - ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, המוסד לביטוח לאומי, משרד העבודה, משרד האוצר, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, המועצה הלאומית לכלכלה, משרד המשפטים, משרד הבריאות, קופות החולים, שירותי בריאות כללית, קופת חולים מאוחדת, מכבי שירותי בריאות, נשיאות המגזר העסקי, התאחדות האיכרים בישראל, איגוד נותני שירות הסיעוד בישראל, ההסתדרות הלאומית, הסתדרות העובדים הכללית החדשה, לשכת עורכי הדין בישראל, לשכת סוכני הביטוח, מגיני בתי"ה – מגיני דיירי בתי האבות, קדם - האיגוד לקידום קהילות דיור למבוגרים בישראל , אלו"ט – העמותה המובילה בתחום האוטיזם בישראל, התארגנות נפגעי תאונות עבודה למיצוי זכויותיהם, התנועה לאיכות השלטון בישראל, פורום ארלוזורוב, ארגון הגג של ארגוני הנכים, ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה נציגת משרד מבקר המדינה, הודיה למפרט, הציגה את עיקרי דוח הביקורת בנושא גמלאות הסיעוד של הביטוח הלאומי וביטוחי הסיעוד בקופות החולים. לדבריה, קרן הביטוח הלאומי צפויה להתאפס בשנת 2035, ונמצא פער של כ-9.5 מיליארד ש"ח בשנה בין הערכות התלות של המוסד לביטוח לאומי לבין אלו של קופות החולים. עוד ציינה כי הוצאות הסיעוד עלו מכ-7 מיליארד ש"ח בשנת 2018 לכ-21 מיליארד ש"ח כיום, מספר התביעות בביטוחי הסיעוד גדל בכ-150% בשנים 2012–2023, ושיעור מקבלי גמלת הסיעוד עלה מ-16% בשנת 2018 לכ-30% כיום. עוד ציינה כי ממצאי הביקורת מצביעים על כך ששיטת הערכת התלות משפיעה על הזכאות לגמלת סיעוד, ולכן הומלץ לבחון מחדש את שיטת ההערכה ולקבוע מתי נדרשת הערכה פרונטלית. בנוסף ציינה כי כ- %80 מהמבוטחים שנמצאו בקופות החולים כלא-סיעודיים נמצאו זכאים לגמלת סיעוד בביטוח הלאומי. לדבריה, הדוח מצא כי רפורמת הסיעוד לא לוותה בהערכות אקטואריות מספקות, וכי תחזית הידלדלות הקרן הוקדמה מ-2045 (דוח 2013) ל-2035 (דוח 2023). עוד ציינה כי בשנת 2026 צפוי גירעון של כ-10 מיליארד ש"ח, והמליצה לקדם צעדים לאיזון תקציב הביטוח הלאומי. באשר לביטוחי הסיעוד בקופות החולים הדגישה כי קיימת בעיית שקיפות, שכן מדובר במודל של ביטוח הדדי שבו הסיכון מוטל בעיקר על קרן המבוטחים. סיכומי הוועדה - מ"מ מנכ"ל הביטוח לאומי, מר צביקה כהן, הדגיש כי ביטוח לאומי חזק מהווה רשת ביטחון מרכזית לאזרחי ישראל, כפי שניכר במשברים כמו הקורונה והמלחמה, וכי יש לבחון את תחום הסיעוד גם בהיבט אסטרטגי רחב. לדבריו, המוסד אינו מסתיר את הגירעון האקטוארי, מפרסם דוחות שנתיים, מתריע לפני משרד האוצר ומקדם צעדים להתמודדות עימו. עוד ציין כי בקרנות הביטוח הלאומי יש כיום כ-250–260 מיליארד ש"ח 329 המנוהלים על ידי משרד האוצר. לדבריו, הגירעון האקטוארי הוא בעיה ותיקה הדורשת שילוב של התייעלות פנימית לצד צעדים להגדלת הכנסות, ובהם הצמדת גיל הפרישה לתוחלת החיים ושינויים בדמי הביטוח, המחייבים חקיקה. בנוסף ציין כי המוסד מקדם הרחבה של מנגנוני השיבוב מול חברות הביטוח, שהניבו השבה של מעל 3 מיליארד ש"ח, וכן חיזוק של גביית החובות בהליכי חדלות פירעון באמצעות יחידה ייעודית, לצד התייעלות בתחום הנדל"ן והרחבת השירותים הדיגיטליים. עוד הדגיש כי צעדי התייעלות משפיעים בטווח הקצר, ואילו שינויים בצד ההכנסות מחייבים חקיקה והשפעתם ארוכת טווח. בנוסף המליץ לחייב הצעות חוק בעלות השפעה אקטוארית לכלול אומדן מלא של עלותן והשלכותיהן התקציביות, כדי להבטיח את יציבות הביטוח הלאומי לאורך זמן. - נציג משרד האוצר ציין כי הגירעון האקטוארי של המוסד לביטוח לאומי הוא בעיה אקוטית, וכי לפי התחזית הרב-שנתית האחרונה, כבר בשנת 2029 הוא צפוי להפוך לבעיה תזרימית, בעוד שמועד הידלדלות הקרן הוקדם לכ-2035. לדבריו, הגירעון נובע מהזדקנות האוכלוסייה, קיפאון בגיל הפרישה, השתתפות חלקית בשוק העבודה ומהעלייה בהוצאות הביטוח הלאומי מאז2018, בעיקר בתחום הסיעוד. עוד ציין כי משרד האוצר מקדם פתרון ארוך טווח ומשולב, וכי צוות בין-משרדי מגבש המלצות שיכללו את תחום הסיעוד, לצד בחינת מנגנוני הגבייה, מקורות המימון והתאמת מערכת הקצבאות לשינויים הדמוגרפיים. עוד הסביר כי בשנת 2024, במסגרת מימון הוצאות המלחמה, נשקלה הקפאת הצמדת הקצבאות, שהייתה צפויה לחסוך כ-5 מיליארד ש"ח, אך הממשלה בחרה להעלות את דמי הביטוח הלאומי בהיקף דומה כהוראת שעה לתקופה של כשנתיים, עם אפשרות להארכה. בנוסף ציין כי מאז 1980 מושקעים עודפי הביטוח הלאומי באגרות חוב של המדינה, הנושאות ריבית ריאלית של כ-4%-5% לאורך השנים ושל כ-3%-4% בשנים האחרונות. לדבריו, המדינה מחויבת להחזר הקרן ולתשלום הריבית בהתאם להסכם, ולכן אין מדובר בכספים נזילים אלא בהתחייבות ממשלתית. נציג משרד האוצר התייחס לסוגיית המצ'ינג וההעברות התקציביות בין הביטוח הלאומי לאוצר, וציין כי שיעורי המצ'ינג מעוגנים בחוק הביטוח הלאומי ומשתנים בהתאם לחקיקה. לדבריו, רכיב המצ'ינג נכלל במסגרת הגבייה, והתקבולים מועברים לתקציב המדינה ומשמשים לכלל הצרכים התקציביים ללא ייעוד ספציפי מראש. נציג אגף התקציבים השיב כי תפקיד הביטוח הלאומי כולל גם התמודדות עם זעזועים כלכליים וחברתיים, וכי ההוצאות החריגות בתקופת הקורונה הן חלק מתפקודו כמנגנון ביטוח סוציאלי במסגרת המערכת הכוללת. - סגן יו"ר מועצת הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר, טען כי אגף התקציבים במשרד האוצר עושה שימוש לא ראוי בכספי הביטוח הלאומי, שלדבריו הם כספי פרמיה ביטוחית של הציבור ולא מס, וכי מדובר בכספים המיועדים להבטחת זכויות עתידיות של המבוטחים. לטענתו, נעשה שימוש בכספים אלה לצרכים תקציביים שוטפים של המדינה, באופן הפוגע בזכויות המבוטחים ובתפקוד המוסד לביטוח לאומי. עוד טען כי קיימת מחלוקת ארוכת שנים סביב מנגנון העברת העודפים בין הביטוח הלאומי לאוצר, וכי שינויים בריבית ובהסדרי ההשקעה לאורך השנים פגעו בביטוח הלאומי. בנוסף התייחס לשימוש בכספי הביטוח הלאומי למימון הוצאות המדינה, לרבות בתקופת המלחמה, וטען כי מדובר בכספי ציבור שנעשה בהם שימוש שלא לייעודם המקורי. בהמשך מתח ביקורת על מנגנוני ההתחשבנות בין המדינה לביטוח הלאומי, לרבות מנגנון המימון הממשלתי (matching), 330 וטען כי שינויים בשיעורי ההשתתפות ובמדיניות התקציבית גרמו לגריעת מיליארדי שקלים, להעמקת הגירעון ולפגיעה ביציבות מערכת הביטחון הסוציאלי. עוד ציין כי יש צורך בקבלת החלטות מאוזנת בעת שינויים מהותיים במערכת הביטוח, והביע ביקורת על כך שמוצג מצב פיננסי רעוע לצד צעדים המחמירים את המצב. בנוסף טען כי חלק מהגידול בזכאות נובע משיפור במימוש זכויות. לבסוף ציין כי יש הבדלים בין המוסד לביטוח לאומי לבין קופות החולים, והדגיש כי יש לשמור על כבוד הקשישים בתהליכי הערכת התלות בהתאם להנחיות מבקר המדינה משנת 2019, ולהעדיף שימוש במסמכים רפואיים כאשר הדבר אפשרי. - נציג המועצה הלאומית לכלכלה ציין כי ההוצאה על תחום הסיעוד בישראל נמצאת במגמת עלייה משמעותית, בקצב הגבוה פי ארבעה עד פי חמישה מקצב הגידול הדמוגרפי (האוכלוסייה גדלה בכ-40%-30 בלבד) ולכן מדובר באתגר מבני הנובע בעיקר מהזדקנות האוכלוסייה. לדבריו, ההוצאה על הסיעוד באמצעות הביטוח הלאומי ביחס לתוצר נמצאת במגמת עלייה, והדבר מחייב טיפול מערכתי ולא פתרונות נקודתיים. הוא ציין כי פועל צוות בין-משרדי בראשות אגף התקציבים ובהשתתפות המועצה הלאומית לכלכלה והמוסד לביטוח לאומי, אשר מקיים ישיבות עבודה רבות ונמצא בשלב מתקדם של גיבוש חלופות והמלצות, הצפויות להיות מוצגות בתוך כחודש. לדבריו, חלק מההמלצות עשויות להיות מורכבות ולעורר מחלוקת, אך הן נדרשות כדי להבטיח את יציבות מערכת הסיעוד והביטוח הלאומי, ולצד זאת יש לבחון את השפעתן על זכויות המבוטחים. עוד ציין כי מתקיים שיתוף פעולה מקצועי שוטף בין כלל הגופים וכי המועצה סבורה שיש לקבוע יעד מדיניות רב-שנתי להוצאות הסיעוד ומתווה ארוך טווח עם יעדי התכנסות תקציבית, במטרה להבטיח מסגרת תקציבית בת-קיימא ויציבות למערכת לאורך זמן, מבלי לפגוע בזכויות המבוטחים. - נציגת פורום ארלוזורוב ציינה כי יש להבין תחילה את שורש הבעיה כדי לגבש פתרון אפקטיבי. לדבריה, הזדקנות האוכלוסייה מחייבת התאמה של מערכות ביטחון סוציאלי, כפי שנהוג במדינות ה-OECD. לטענתה, בישראל חלה שחיקה ארוכת שנים במקורות המימון של הביטוח הלאומי מאז שנות השמונים, בין היתר בשל הפחתת דמי הביטוח של מעסיקים ושינויים בתנאי ההשקעה של העתודות, מה שהוביל לתלות גוברת בתקציב המדינה. עוד ציינה כי רמת ההוצאה על ביטחון סוציאלי בישראל נמוכה מהממוצע ב-OECD, וכי מדובר במנגנון תקציבי שהתפתח לאורך השנים בין המדינה למוסד לביטוח לאומי ולא בטענה להעברת כספים ישירה. - יו"ר חטיבת הגמלאים בהסדרות העובדים החדשה הדגיש כי כל פתרון חייב לשמור על זכויות הגמלאים, לא לפגוע בקצבאותיהם ולשמור על כבודם, בעוד ששאר הסוגיות הן עניין של עבודת מטה ותיאום בין הגורמים. - יו"ר איגוד נותני הסיעוד בישראל ציין כי הארגונים בתחום מעניקים שירות לכ-390,000 קשישים באמצעות כ-200,000 מטפלות ישראליות, והדגיש כי בתקופת הקורונה הוכרה עבודתן כחיונית. לדבריו, הגידול בהוצאות הסיעוד מאז 2018 נובע גם מגורמים נוספים מעבר להזדקנות האוכלוסייה. הוא הפנה לדוח מכון ברוקדייל מדצמבר 2025, שלפיו כשליש ממקבלי הגמלה הכספית, שהם כ-20%מזכאי חוק הסיעוד, אינם משתמשים בכסף לצורכי טיפול. לדבריו, מכ-6 מיליארד ש"ח המשולמים כגמלה כספית, כ-2 מיליארד ש"ח 331 אינם מופנים לטיפול סיעודי. רז קרא לבחון את אופן השימוש בגמלת הסיעוד, כך שהמשאבים יופנו לטיפול במי שזקוק לו, ולצד זאת תישמר יציבות המערכת לאורך זמן. - נציג ארגון הגג של ארגוני הנכים טען כי משרד האוצר לא העביר לביטוח הלאומי את מלוא התקציבים עבור ההתחייבויות שהוטלו עליו, ולכן נוצר הגירעון. הוא תהה כיצד ירדו יתרות הקרן מכ-600 מיליארד ש"ח לכ-250 מיליארד ש"ח, וקרא לשלב את ארגוני הנכים בגיבוש הפתרונות ולא לקבל החלטות בלעדיהם. - נציגת פורום משפחות נכים טענה כי יש להגדיל תקציבים לסיעוד ולא לקצץ בזכויות, וכי הקצבאות אינן מספיקות נוכח יוקר המחיה. היא מתחה ביקורת על ביורוקרטיה וריבוי ועדות, וקראה לצמצם מנגנונים ולהעביר משאבים רבים יותר ישירות למשפחות. - נציגת לשכת עורכי הדין בישראל טענה כי הדיון צריך להתמקד בהיערכות המדינה להזדקנות האוכלוסייה ולא בהטלת אחריות על הביטוח הלאומי או על מקבלי הזכויות. לדבריה, העלייה בזכאות נובעת מהזדקנות האוכלוסייה ושיפור מימוש זכויות, ולא מניצול המערכת. היא קראה לבחון פערים בצורה מקצועית ולהתמקד בתכנון ובמודל מימון ארוך טווח, מתוך שמירה על כבוד הקשישים. - נציגת עמותת שליו טענה כי מאז משבר הקורונה יש יותר פניות של ילדים עם צרכים מיוחדים ושל מתמודדי נפש שנופלים בין הכיסאות מול המוסד לביטוח הלאומי. לדבריה, יש קושי הולך וגובר במימוש זכויות, ולעיתים תביעות נדחות גם כשיש אבחונים תומכים, ומשפחות רבות נאלצות להיעזר בעמותות בשל מחסור במענה. - נציגת התנועה לאיכות השלטון טענה כי קיים משבר גירעון חמור במוסד לביטוח הלאומי וכי יש כשל מתמשך בקבלת החלטות, למרות החלטת ממשלה מ-2015 לקיים דיונים קבועים בנושא- שלא מומשה בפועל. היא קראה לבחון צעדים כמו שינוי מנגנון ההשקעות, התאמת גיל הפרישה ובחינת פטורים, והדגישה גם את הצורך במינוי מנכ"ל קבוע ובהיערכות רחבה להזדקנות האוכלוסייה. - מייסד מגיני בתי"ה - מגיני דיירי בתי האבות הציע מודל משולב לביטוח סיעוד ממלכתי וטען כי יש להיערך להזדקנות האוכלוסייה באמצעות חיזוק המערכת ולא באמצעות צמצום זכויות. הוא התריע כי יש חשש שהגירעון בביטוח הלאומי ישמש עילה לפגיעה בקצבאות, וטען שצמצום זכויות אינו רפורמה אלא כשל תכנוני. - נציג לשכת סוכני הביטוח ציין כי יש לחזק את החיסכון הפנסיוני כחלק מהביטחון הסוציאלי. לדבריו, כשליש ממקבלי גמלת הסיעוד מקבלים גם השלמת הכנסה, ולכ-60% מהם אין חיסכון פנסיוני. לטענתו, משיכות מוקדמות של כספי הפנסיה, בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים בשנה, פוגעות בצבירה הפנסיונית ומגבירות את התלות בביטוח הלאומי, ולכן יש לבחון את הקשר בין המערכת הפנסיונית לבין מערכת הביטוח הלאומי במסגרת יישום המלצות הדוח. - מנכ"ל עמותת מהל"ב טען כי מתקיים שיח מורכב סביב ניהול כספי הביטוח הלאומי, וכי יש צורך בשקיפות ובבדיקה אקטוארית לגבי כספים שהועברו ונוהלו על ידי המדינה לאורך השנים. 332 - נציג התארגנות נפגעי תאונות עבודה למיצוי זכויותיהם טען כי יש חשש לפגיעה בזכויות עקב הגירעון בביטוח הלאומי, וקרא לבחון מחדש את ההסדרים מול האוצר, ולחזק את עצמאות המוסד לביטוח לאומי בפיקוח הכנסת ומבקר המדינה. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מודה למשרד מבקר המדינה על העבודה, ועל הצגת התמונה בנושא הזדקנות האוכלוסייה והשלכותיה על מערכות הרווחה והביטוח הלאומי. - הוועדה מבקשת ממ"מ מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי להעביר לוועדה את כל הנתונים שביקש חבר הכנסת מיקי לוי בנושא בדיקה רשמית של תרומות ותשלומי האוכלוסייה החרדית מול ההטבות שהיא מקבלת מהמוסד לביטוח לאומי. - הוועדה מציינת כי מתקיים דיון בין-משרדי בהשתתפות המוסד לביטוח לאומי, אגף התקציבים במשרד האוצר והמועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, ומבקשת מהגורמים להשלים עבודה בנושא הסיעוד בתוך כחודש ולהציג תוצאות ראשוניות לוועדה. - הוועדה מבקשת מהמוסד לביטוח לאומי להציג לוועדה נתונים עדכניים על מצב המערכת, ובפרט בתחום הסיעוד, ועל השלכות השינויים הדמוגרפיים והתקציביים. - הוועדה מבקשת מאג"ת במשרד האוצר ומהמועצה הלאומית לכלכלה להציג מסקנות והמלצות מדיניות במסגרת עבודת הצוות הבין-משרדי לעניין היציבות האקטוארית של הביטוח הלאומי, לקראת החלטות שתקבל הממשלה הבאה. - הוועדה מדגישה כי יש לקדם גיבוש פתרונות בתחום הסיעוד לטווח קצר, לטווח בינוני ולטווח ארוך, וכי נדרש איזון בין שקיפות ודיון ציבורי לבין הצורך בקבלת החלטות מהירה ויציבה במדיניות הרווחה. - הוועדה מציינת כי יש חשיבות לשמירה על יציבות מערכת הביטוח הלאומי והמשך יכולתה לתת מענה לזכאים. - הוועדה רואה חשיבות במינוי קבוע של מנכ"ל למוסד לביטוח לאומי. - הוועדה קובעת כי תתקיים בחינה נוספת של הנושא עם קבלת הנתונים והמלצות הצוות הבין-משרדי בתחילת הכנסת הבאה. 333 פרק חמיש הליכי קבלת ההחלטות בממשלה בעניין כריית הפוספטים בשדה בריר - בקשה לחוו"ד לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה הקדמה ביום ה' בכסלו תשפ"ו,25 בנובמבר2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא הליכי קבלת ההחלטות בממשלה בעניין כריית הפוספטים בשדה בריר - בקשה לחוו"ד לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד הכלכלה והתעשייה, המשרד להגנת הסביבה, משרד המשפטים, משרד ראש הממשלה, משרד האנרגיה והתשתיות, מינהל התכנון, משרד הבריאות, הר"י - ההסתדרות הרפואית בישראל, המכון הגיאולוגי לישראל, מרכז השלטון המקומי, מועצה מקומית כסייפה, עיריית ערד, המועצה האזורית לכפרים הבלתי-מוכרים בנגב, החברה להגנת הטבע, התאחדות התעשיינים בישראל, חיים וסביבה, מגמה ירוקה, לובי 99, תנועת רגבים, מדבר קיימא ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה - ראש עיריית ערד ציין כי החלטת הממשלה אושרה במהירות והוכנסה לסדר-היום באופן חפוז, תוך הסתרת מידע על סיכון חיי תושבים בערד, בכפרים הבדואיים ובבסיס נבטים. ההחלטה נגעה להארכת זיכיון ל-20 שנה למפעלי רותם בשל עתודות וטכנולוגיה חדשה. הוא הבהיר שאם אין חלופות לתושבי הפזורה הבדואית, ובפרט לאל-פורעה, לא ניתן לפנותם. מדובר באירוע חמור, שדורש חקירה, עם סיכון בריאותי לכ-100,000 תושבים סביב שדה בריר, ועם השפעה אפשרית על מטוסים בבסיס נבטים ועל החיילים והמשפחות המתגוררים בו. - נציגת המועצה האזורית לכפרים הבלתי-מוכרים בנגב ציינה כי הכפר אל-פורעה, שהוקם לפי החלטת ממשלה משנת 2006, מונה 15,000 תושבים, ויש בו חמישה בתי ספר עם 4,000 תלמידים וכביש גישה המחובר לחשמל במוסדות החינוך. במשך20 שנה הכפר חווה דחיות חוזרות; בריאות התושבים חשובה, וההון הציבורי לא צריך להיעשות על חשבון תושבי הכפר והסביבה. - ראש המועצה המקומית כסייפה ציין כי המועצה גובלת במכרה שדה בריר, וזהו אזור יבש עם רוחות מזרחיות לאורך השנה, ולכן הסבירות שהאבק יגיע למועצה היא גבוהה. הנושא הסביבתי והנושא הבריאותי חשובים ביותר, ויש לבדוק את ההחלטה לעומק באמצעות דוח - לברר כולל כיצד התקבלה החלטה במהירות וללא שמיעת דעת משרד הבריאות. - נציג עיריית ערד ציין כי מדובר במאבק סביבתי שנמשך כ-30שנה, ובעשור האחרון מתקיים מאבק משפטי, הכולל הגשת כמה פניות לבג"ץ. בג"ץ קבע כי לא ניתן לקדם את ההחלטה ללא תסקיר בריאותי. הוא הבהיר כי העירייה תומכת בתעשייה אך מתנגדת לרמיסת זכויות התושבים. עוד ציין כי תוחלת החיים בנגב קצרה בשלוש שנים מתוחלת החיים באזורים אחרים בשל מחסור בשירותים רפואיים. 334 - נציג משרד מבקר המדינה ציין כי לנושא יש נדבכים רבים, ומבקר המדינה החל למפות לפני זמן רב את הגופים וההיבטים השונים המעורבים בו. המשרד נמצא לקראת קבלת החלטה על המיפוי, כולל הכנת דוח מקיף בנושא. - נציגת משרד הבריאות ציינה כי המשרד עוסק שנים רבות בהבנת ההשלכות הבריאותיות של כריית פוספטים. העמדה המקצועית והבלתי-תלויה היא כי יש השלכות בריאותיות משמעותיות, כולל תמותה בטרם עת בערד ובאוכלוסייה הבדואית הסמוכה לכרייה. לא ניתנה למשרד ההזדמנות להציג את עמדתו. המשרד מבין כי יש תוספת כרייה בטכנולוגיה מתקדמת, הכוללת פצלי שמן, העלולה לפגוע בבריאות האוכלוסייה, ומתנגד לתוכנית בשל הסיכונים הנוספים הכרוכים בתחלואה ובתמותה. - נציג המשרד להגנת הסביבה ציין כי השרה לא הצביעה בעד ההחלטה והמשרד לא שינה את עמדתו בנוגע להחלטת2022. האגף הוציא לפני שלושה שבועות טיוטת הנחיות לפרקים א-ב, ובהתאם להחלטת בג"ץ התחיל לעבוד עם משרד האנרגיה. עמדת המשרד היא שיש לבחון את הדברים במסגרת תסקיר השפעת הסביבה, שכן כריית פוספטים משפיעה על הסביבה, אך על משרד האנרגיה לבחון את המדיניות ולבחון את ההשפעות הסביבתיות, כולל חלופה אפס. - נציג משרד הכלכלה ציין כי המשרד תומך בכרייה בשדה בריר מבחינה כלכלית, כיוון שהיא שומרת על הכלכלה והתעסוקה בדרום, ונמצא בקשר עם המשרד להגנת הסביבה. המשרד תומך בהכנת תסקיר השפעת סביבה. אין ברשות המשרד תוכנית המפרטת את מספר העובדים שיתווספו בשדה הכרייה. - נציג משרד ראש הממשלה ציין כי הליך התכנון התנהל במוסדות התכנון, כולל תסקיר השפעת סביבה, וההחלטה באה לתקן את החלטה מס' 980. על פי ההחלטה לא יהיה תנאי מקדים להמשך העבודה על התמ"א המפורטת. הממשלה קבעה בתמ"א 14ב כי הכרייה תתקיים בשדה בריר, האתר היחיד המיועד לכך. אין אפשרות לנהל דיון ללא נתונים ומידע, והדרך לכך היא באמצעות תסקיר השפעת סביבה. לכן ההליך התכנוני מוחזר לממשלה בהתאם לחוק, והמועצה הארצית תקבל את כל המידע. תמ"א 14ב אושרה בשנת 2018 והגדירה את עתודות הכרייה והחציבה, והאתר 487ב הוא הראשון המיועד לכרייה, עם נוסח דומה שהוצג לממשלה בשנת 2024. - נציגת מינהל התכנון ציינה כי המועצה הארצית פועלת באופן שיטתי לפי חוק התכנון והבנייה. בתמ"א 14 נבחנו 129 אתרים, שניים מהם מיועדים לכריית פוספטים, וב-2017 ניתנה הוראה לערוך תמ"א 1411 מפורטת לשדה בריר. השיקול המרכזי הוא סביבתי, והמועצה שומעת את נציגי המשרדים והציבור לפני קבלת החלטות. בסופו של דבר אושרה תמ"א14ב1לקידום תוכנית מפורטת לאתר כרייה וחציבה המנוהלת על ידי המדינה ומשרד האנרגיה, כולל תסקיר השפעת הסביבה עם היבטים בריאותיים, שייבחן אובייקטיבית ויועבר למשרדי הבריאות ולהגנת הסביבה. - נציג התאחדות התעשיינים ציין כי למעלה מ-25 שנה אין החלטות ברורות לגבי שדה בריר שמאפשרות כרייה או אוסרות אותה, והחלופות האחרות לא נבחרו על ידי המדינה. הוא הוסיף כי התעשייה מבקשת ודאות עסקית ויש לאפשר את המשך הפעולה באמצעות תסקיר השפעת סביבה, שיבחן אם יש עודף תחלואה. לדבריו דוח של רופא תעסוקתי בכיר מצא כי אין עודף תחלואה בקרב עובדי שדה הכרייה. 335 - נציג משרד האנרגיה ציין כי המשרד מבקש לבחון את הסיכונים באמצעות תסקיר השפעת הסביבה, וכך להעריך אם ניתן להשתמש בשדה בריר כאתר כרייה. במשך חמש שנים, עד 2015, הוועדה קידמה מסמך מדיניות שהתייחס להיבטים בריאותיים וסביבתיים, אשר הגיע למועצה הארצית בנובמבר 2015 עם חוות הדעת של משרד הבריאות. ההחלטה התקבלה בוועדה כמעט פה אחד, וקבעה כי שדה בריר הוא החלופה המועדפת לכריית פוספטים. - נציג לובי 99 ציין כי מצב משק הפוספטים בכי רע, וכל המידע שהממשלה מסתמכת עליו מגיע מהמפעלים ונוטה להיות מוטעה, ונדרשת ביקורת עומק רצינית. - פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, ציין כי התקבלה החלטה ללא שמיעת עמדת משרד הבריאות, וכי עם החלפתם של כמה שרי בריאות בממשלה הנוכחית עמדת המשרד נחלשה, ולכן נדרשת בדיקה מעמיקה של מבקר המדינה. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה שמעה בקשב תלונות קשות על התהליך שהוביל להחלטת הממשלה מחודש ספטמבר 2025, שהתקבלה לכאורה בלי שמלוא הנתונים עמדו לנגד עיני השרים המחליטים. - הוועדה שמעה כי עיריית ערד לא הכירה את ההחלטה, וכך גם תושבי אל-פורעה, שאין תכנון ותקצוב להסדרת יישובם. - הוועדה שמעה מנציג מבקר המדינה כי המשרד מקיים סקר בנושא במגמה להכין דוח מקיף. - הוועדה שמעה ממשרד הבריאות כי הוא מתנגד באופן נמרץ לתוכנית אך מסיבות טכניות עמדה זו לא הוצגה לממשלה. - עוד שמעה הוועדה כי המשרד להגנת הסביבה לא העביר לממשלה את עמדת המשרד טרם קבלת ההחלטה. - הוועדה מבקשת מכלל משרדי הממשלה, ובפרט ממשרדי הבריאות, הגנת הסביבה והמשפטים, להגיש את עמדתם בתוך יומיים לוועדה. - הוועדה תקיים דיון נוסף לשם קבלת החלטות בתוך שבועיים. 336 זמני המתנה ממושכים לשקילת תארים של עולים חדשים - בקשה לחוו"ד לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה – המשך דיון הקדמה ביום י"ב בכסלו תשפ"ו, 2 בדצמבר 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון משותף עם ועדת העלייה והקליטה בנושא זמני המתנה ממושכים לשקילת תארים של עולים חדשים - בקשה לחוו"ד לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה - המשך דיון. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד העלייה והקליטה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, תלפד - הפדרציה הציונית דרום אפריקה (ישראל), עמותת יד לעולים, לשכת עורכי הדין בישראל, עמותת לובי המיליון, ארגון נפש בנפש ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדות - הוועדה שמעה מנציגות משרד העלייה והקליטה כי באמצע שנת 2025 נסגר מכרז לשקילת תארים. הספק נבחר בספטמבר והחל לפעול לאחרונה, ובתקופת הביניים טופלו מקרים דחופים בסיוע משרד החינוך. בשנת 2025 הוגשו 108 בקשות דחופות לדירוג שכר ו-316 בקשות כלליות; עד כה טופלו 47 בקשות מתוכן, וההערכה היא כי הפער ייסגר בתוך כחודשיים. נמסר כי נשקל קמפיין להסברת ההליך החדש, הכולל מענה ראשוני בתוך שבעה ימי עסקים, טיפול מלא בתוך 35 יום ואפשרות לערעור, וכי מוקמת ועדה מייעצת לערעורים. עוד צוין כי המערכת תיפתח גם לעולים שטרם הגיעו לארץ, ולא תהיה דרישת תרגום נוטריוני. הובהר כי הגשת הבקשות מתבצעת דרך משרד העלייה והקליטה בלבד. - נציגת הסוכנות היהודית ציינה כי במרכז הקליטה שבאחריותה שוהים כ-250 עולים, וכי המידע בנוגע להליך לא הגיע אליהם. לדבריה, היעדר מענה הוביל לכך שבעלי מקצוע, ובהם רופאים, עזבו את הארץ. החלטותיהן והצעותיהן של הוועדות - הוועדות מודות למשרד העלייה והקליטה על התהליך החדש, שמקצר מאוד את הליך שקילת התארים ומחזק את הסיכוי לקליטה בארץ. - הוועדות מבקשות ממשרד העלייה והקליטה לקבל את מסמכי המכרז. - הוועדות שמעו ממשרד העלייה והקליטה כי בתוך כחודשיים תסתיים שקילת כל הפניות הקיימות שהוגשו בשנת 2025. - הוועדות שמעו כי האפשרות לפתיחת בקשות מחו"ל עדיין אינה פועלת, ולכן הן מבקשות ממשרד העלייה והקליטה להוסיף אפשרות זו בדומה לנעשה משרד החינוך. - הוועדות מבקשות ממשרד העלייה והקליטה לפרסם באמצעים שונים את הסוגיה ואת חשיבות הגשת הבקשה לשקילת תואר. - הוועדות שמעו כי אין ועדת ערעורים במשרד העלייה והקליטה, והן מבקשות להקימה בדומה למצב במשרד החינוך. - הוועדות תקיימנה ישיבת מעקב בעוד כחודש כדי לקבל דיווח ממשרד החינוך על סטטוס הטיפול בפונים שעלו עד סוף שנת 2024, לדון בשאלת הצורך באישור נוטריוני ועוד. 337 טיפול הרשויות בחסרי המעמד בחברה הבדואית - בקשה לחוו"ד לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה הקדמה ביום י"ג בכסלו תשפ"ו, 3 בדצמבר 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא טיפול הרשויות בחסרי המעמד בחברה הבדואית - בקשה לחוו"ד לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, משרד הפנים, רשות האוכלוסין וההגירה, המוסד לביטוח לאומי, משרד הרווחה והביטחון החברתי, רשות מקרקעי ישראל, המינהל האזרחי, מרכז השלטון המקומי, מועצה מקומית כסיפה, מועצה אזורית נווה מדבר, מועצה אזורית לכפרים הבלתי- מוכרים בנגב, עמותת עתיד במדבר, תנועת רגבים, הקרן החדשה לישראל, עמותת איתך ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה - ראש המועצה כסייפה ציין כי ביישוב מתגוררים כ-26,000 תושבים, והוא מעניק שירותים לכ-25,000 תושבים נוספים. ביישוב יש 107 תושבים חסרי מעמד משבט אל-עזאזמה, וסוגיית הסדרת המעמד או השיוך המשפחתי אינה מורכבת וניתנת לפתרון. התופעה נוגעת בעיקר לילדים שנולדו לנשים מהשטחים, ובמקרים מסוימים קיים קושי לאתר את האם לצורך בדיקת דנ״א, כך שניתן להסתפק בבדיקת האב. - ראש המועצה האזורית נווה מדבר ציין כי הוא מכיר את האנשים באופן אישי. לדבריו, חלקם סטודנטים וחלקם בעלי תואר שני. מדובר באנשים עם פוטנציאל משמעותי למדינה, אך הם חווים השפלות. עוד ציין כי יש בשבט אנשים והורים חסרי אזרחות אשר ילדיהם משרתים בצה״ל. - נציגת עמותת עתיד במדבר ציינה כי בלידות בבתי החולים מקבלים האנשים מסמך יילוד ללא זיהוי ומשלמים כ-13,000 ש"ח. כלל הביקורות הרפואיות משולמות באופן פרטי. תלמידים מקבלים מספר פיקטיבי בכניסה למוסדות חינוך, ואינם יכולים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה, למעט האוניברסיטה הפתוחה, מאחר שאין להם מספר זהות. - נציגת רשות האוכלוסין וההגירה ציינה כי ועדה שהוחלט להקים בנושא טרם הוקמה, ועד כה מאמצי הזיהוי לא צלחו. סוגיית הזיהוי היא חסם מרכזי לסיוע, ויש להקים ועדה בין- משרדית בראשות השרים הרלוונטיים, עם השתתפות משרד התפוצות, הביטוח הלאומי, משרד החינוך ורשות האוכלוסין. עוד ציינה כי בלידה ניתן מספר זהות פיקטיבי התקף לשנתיים, וכי מאז שנת 2018 מנסים למצוא פתרון לנושא. - נציג משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות ציין כי עבודת המשרד מתמקדת ביישום תוכנית החומש הממשלתית לחברה הערבית - צמצום פערים בתחומים כמו הגיל הרך, תעסוקה ופיתוח מבני ציבור. בשטח ניכר שיתוף פעולה טוב עם הרשויות המקומיות, אך קיים חסם בהנגשת שירותים לתושבים שאינם רשומים במלואם במערכות המדינה, והתוצאה היא מעגל שבו היעדר רישום מונע קבלת שירותים ולהפך. פתרון חלקי קיים במערכת החינוך, באמצעות מספר מזהה זמני לתלמידים. לדבריו, יש להקים ועדה ייעודית עם לוח זמנים ברור, לגיבוש המלצות והחלטות אופרטיביות. 338 - נציגת המוסד לביטוח לאומי ציינה כי המוסד יוכל לסייע לאחר ביצוע השלב הראשון, הכולל מתן אשרה או אזרחות ממשרד הפנים. היא הדגישה כי מי שאינו תושב ישראל אינו זכאי לשירותי בריאות. - נציג הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב ציין כי הרשות מספקת שירותים להסדרת ההתיישבות של האוכלוסייה, אך בהתאם להחלטת רמ״י היא אינה יכולה להסדיר את מעמדם של אותם אנשים, גם אם חלקם נשואים לישראלים. לדבריו, אנשי השטח במרכז מכירים את האוכלוסייה ויכולים לסייע לרשות האוכלוסין בזיהוי חסרי המעמד. - נציגת משרד הרווחה והביטחון החברתי ציינה כי היעדרם של תיעוד וזהות רשמית מקשים על מתן שירותים לאוכלוסיות חסרות מעמד ומגבילים את האפשרות לספק מענים אפקטיביים. ההתערבות מתבצעת בעיקר במצבי סיכון, בדגש על קטינים וחסרי ישע, אך משפחות רבות אינן זכאיות לשירותי תמיכה ממשרדי ממשלה אחרים או מהמוסד לביטוח לאומי, מה שמעמיק את מצוקתם הכלכלית. ניסיונות לספק מענה משלים מצליחים חלקית בלבד, בשל חסמי ביורוקרטיה והיעדר זיהוי רשמי. המשרד מבצע רישום פנימי באמצעות מספרי מערכת ייעודיים, אך אין לאוכלוסייה זו אופק שיקומי ומעטפת מענים רחבה. - נציגת רשות מקרקעי ישראל ציינה כי אין לרשות יכולת להקצות מגרשים או קרקעות לחסרי מעמד, גם אם הם נשואים לישראלים, שכן שני בני הזוג חייבים להיות תושבי קבע ואזרחים. - נציג תנועת רגבים ציין כי הדיון עוסק בקבוצה ספציפית, אך זו רק חלק מבעיה רחבה בחברה הבדואית – קיומם של עשרות אלפי תושבים ללא כתובת רשומה. הדבר מקשה על המדינה לספק שירותי חינוך, בריאות ורווחה ולממש חובות כמו אכיפה, דוחות, מיסים ומעצרים. ללא מאגר ידע לא ניתן להגיע לפתרון. הוצע לאפשר רישום פנימי זמני עד להסדרת המעמד הסופי, לצד שינויי חקיקה שיטפלו בנושא הזיהוי באופן רחב. - נציג הקרן החדשה לישראל ציין כי המדינה מעוניינת ליצור משילות בנגב, אך במרחבים שלמים נוצרות בעיות פליליות, אזרחיות וכלליות, והמדינה אינה יוזמת פתרונות לאורך שנים. יש ליזום פתרון, שכן הגופים הממשלתיים עצמם יצרו את הבעיה. לגבי אוכלוסיות אחרות קיימים בחוק האזרחות פתרונות לקבלת אזרחות ישראלית. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מודה למשתתפים ומבקשת ממשרד התפוצות להוביל מהלך בין־משרדי להסדרת הנושא. המשרד מתבקש לעדכן את הוועדה בתוך חודש בדבר הקמת צוות או ועדה ייעודית לקידום הטיפול בסוגיה. - הוועדה קוראת למשרדי הממשלה לפעול לגיבוש מענים ראויים לאוכלוסייה הרלוונטית בתקופת הביניים, עד למציאת פתרון קבוע, ומבהירה כי תמשיך לעקוב אחר התקדמות הטיפול בנושא. 339 התמודדות משרדי הממשלה עם הפשיעה הלאומנית באיו"ש - בקשה לחוו"ד לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה הקדמה ביום י"ט בכסלו תשפ"ו, 9 בדצמבר 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא התמודדות משרדי הממשלה עם הפשיעה הלאומנית באיו"ש - בקשה לחוו"ד לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, צה"ל, משרד הביטחון, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי, משרד ראש הממשלה, המטה לביטחון לאומי (המל"ל), משרד האוצר, משרד המשפטים, פרקליטות המדינה, משרד החינוך, משרד הרווחה והביטחון החברתי, מועצה מקומית קריית ארבע, מועצה אזורית מטה בנימין, תנועת דרכנו, תנועת רגבים, המרכז הרפורמי לדת ומדינה ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה - נציג משרד הביטחון ציין כי במסגרת תפקידו כפרויקטור הוא נמצא בתהליך למידה של הנושא מזוויות שונות. - סגנית ראש המועצה האזורית מטה בנימין ציינה כי מדובר במספר מועט של צעירים בשולי האוכלוסייה, רובם מערים שונות בארץ ולא מאיו"ש. היא הוסיפה כי התופעה אינה חיובית, והוגשה הצעת תוכנית טיפול לראש הממשלה הכוללת לאיתור והקשבה, מאחר שטיפול בכוח אינו הדרך הנכונה. - נציגת משרד החינוך ציינה כי מתקיים תהליך בין-משרדי עם משרדי הרווחה והמשפטים ושותפים נוספים, ובמסגרתו יצא קול קורא להכנת תוכנית. במשרד מפעילים מגוון מענים עבור בני נוער שאינם מגיעים לתוכניות המשרד ונמצאים בגבעות ובחוות, כולל מדריכים של "כנפי רוח" במוסדות, שעות טיפוליות, מיפוי וליווי הצבת מדריכים בשטח. כעת ממתינים לאישור התוכנית ליישום, שכן היא דורשת משאבים ותקציב. - נציגת משרד הרווחה והביטחון החברתי ציינה כי המשרד מפעיל תוכניות איתור וליווי בגבעות ובחוות באמצעות צוותי מדריכים ועובדות סוציאליות, במטרה לחבר את בני הנוער לגורמי רווחה, לגורמי טיפול ולהוריהם. חלק מהנוער צעיר מאוד, ויש עובדות סוציאליות ייעודיות המטפלות בהם. בשנה וחצי האחרונות נרשם גידול במספר החוות, ואין תקציב מספיק להגיע לכל בני הנוער ולהחזירם לקהילה ולמשאביה; רבים מהם אינם בקשר עם הוריהם. - יובל בן ארי סיפר כי בעת מסיק זיתים בחוות רונן הוא נרגם באבנים והותקף על ידי 15 אנשים. לאחרונה עודכן כי החקירה הסתיימה והתיק נסגר. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה הצביעה על ההצעה לפנות למשרד מבקר המדינה בבקשה שיכין חוו"ד על פי סעיף 21 לחוק המבקר, שבה ייבחנו הסוגיות שלהלן: א. היקפי העבריינות הלאומנית של ישראלים ברחבי איו"ש. 340 ב. איכות שיתוף הפעולה בין הארגונים הבטחוניים וזמינות כלי האכיפה המשפטיים שעומדים לרשות הארגונים. תוצאות ההצבעה: בעד – 3; נגד – 5. - הוגשה רוויזיה על ידי חה"כ מיקי לוי. 341 הליכי קבלת ההחלטות בממשלה בעניין כריית הפוספטים בשדה בריר - בקשה לחוו"ד לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה - המשך דיון הקדמה ביום כ' בכסלו תשפ"ו, 10 בדצמבר 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא הליכי קבלת ההחלטות בממשלה בעניין כריית הפוספטים בשדה בריר - בקשה לחוו"ד לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה - המשך דיון. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד הכלכלה והתעשייה, המשרד להגנת הסביבה, משרד המשפטים, משרד ראש הממשלה, משרד האנרגיה והתשתיות, מינהל התכנון, משרד הבריאות, חברת כי"ל - ICL, מרכז השלטון המקומי, מועצה מקומית אכסאל, מועצה מקומית כסייפה, עיריית ערד, מועצה אזורית לכפרים הבלתי-מוכרים בנגב, החברה להגנת הטבע, התאחדות התעשיינים בישראל, ארגון הגג חיים וסביבה, מגמה ירוקה, לובי 99, תנועת רגבים, מדבר קיימא, הקרן החדשה לישראל ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה - נציג משרד מבקר המדינה ציין כי המשרד אוסף חומר בנושא חודשים מספר. לאחרונה התקבלה החלטה להכניס מטלה לתוכנית העבודה בשנה הקרובה בנושא קידום כרייה בשדה בריר בראי משק הפוספטים. כל גדרי הביקורת טרם נקבעו, אך בהחלטות הקשורות למדיניות הממשלה תינתן בחינה. - נציגת משרד הבריאות ציינה כי נבנתה מתודולוגיה המבוססת על תסקיר, נוהלי ארגון הבריאות העולמי והמידע הארצי הקיים. היא תעביר את בקשת הוועדה לקבל את חוות דעת המשרד. - נציג משרד המשפטים ציין כי לא ידוע אילו מסמכים של המשרדים הוגשו לממשלה ויש לברר זאת מול מזכירות הממשלה. החלטת הממשלה הנוכחית נועדה לתקן את ההחלטה הקודמת בשל קושי משפטי, ואין לממשלה סמכות לעצור הליך תכנוני מתקיים. לפי ההחלטה, המועצה הארצית התבקשה לבצע תסקיר השפעה מדוקדק לבחינת היבטים בריאותיים וסביבתיים, כולל חלופת אפס, וכיבדה את ההנחיות והפסיקה את הדיונים. עם זאת, אין מניעה לקיים במקביל דיון מדיניות על משק הפוספטים. - נציג המשרד להגנת הסביבה ציין כי תסקיר השפעה על הסביבה מהווה מסמך נתונים בסיסי מכוח חוק התכנון והבנייה. כאשר יוגש תסקיר השפעה סביבתי על שדה בריר, המשרד יוכל להביע את עמדתו. המשרד להגנת הסביבה מדגיש כי כריית פוספטים היא אירוע סביבתי ובריאותי משמעותי, וממשיך לדרוש שהתסקיר יתייחס גם לפזורה הבדואית, אף שחלק מהגורמים טוענים כי מדובר במבנים לא חוקיים באזור. - נציג עיריית ערד ציין כי מדובר בנושא שמלווה את העיר כבר 30 שנה, עם שינויים באנשים המעורבים בו לאורך השנים. משרד הבריאות התנגד באופן עקבי להקמת מכרה פוספטים, כולל חוות דעת מומחה, אך עמדתו משתנה בהתאם לשר המכהן. לדבריו מדובר בעננה מעל ערד ומועצת כסייפה, והנציג הצטרף לקריאה להקפיא את ההחלטה עד לסיום הבדיקה. - חכ"ל יעקב ליצמן, ציין כי בהיותו שר הבריאות מנע את ההחלטה. לדבריו, אין סכנה לפיטורי עובדי כי"ל; הוא ביקש כי משרד מבקר המדינה ישיב על השאלה אם יבדוק את החלטת הממשלה האחרונה. 342 - נציג חברת כי"ל - ICL ציין כי המפעל קיים כ-70 שנה וכולל מכרות, והמשרד להגנת הסביבה מלווה אותו לאורך עשרות שנים. בוצעו בו השקעות בהיקף של כ-250 מיליון דולר לצורך עמידה בתקנים, וכל דרישות המשרד מבוצעות במלואן. לדבריו, אין סכנה בכרייה, והוא מוכן לביצוע תסקיר השפעה סביבתי ולבחינת ההיבטים הבריאותיים. - ד"ר יעקב ניר, גיאולוג בכיר, ציין כי יש לאזן בין ניצול משאבי המדינה לבין ההתחשבות בתושבים. תסקירי השפעה על הסביבה צריכים להתבצע על ידי המדינה בשיתוף גורמי מקצוע. - נציגת עמותת חיים וסביבה ציינה כי שדה בריר וזוהר דרום הן העתודות היחידות לכריית פוספטים לפי תמ"א 14ב, עד 2045. בינואר 2024 חודש הזיכיון ל-ICL אף שהשדות עדיין בתכנון. הפוספט הביטונמי (180 מיליון טון) מספיק לכשש שנים, מה שמאפשר למדינה לבחון מדיניות כרייה אחראית. ראשי הערים התנגדו לאורך השנים, והתכנון הוגדר כתשתית לאומית, בעוד משרד האנרגיה מקדם את התוכנית על בסיס מידע חלקי. - נציג התאחדות התעשיינים בישראל ציין כי לתסקיר השפעה על הסביבה חשיבות רבה כבסיס מידע מקצועי לבחינת השפעות של תוכניות. הוא הדגיש כי ראוי שהממשלה תתקדם עם הנושא, גם אם התסקיר ימומן על ידי התעשייה, כדי לבחון השפעות סביבתיות ובריאותיות. - נציג לובי99 ציין כי קיים כשל רב-מערכתי בניהול משק הפוספטים על ידי המדינה, וכי הם ממתינים לדוח מבקר המדינה בנושא. - ראש המועצה המקומית כסייפה ציין כי אין התייחסות לכ-50,000 תושבים ביישובים הבלתי-מוכרים. לדבריו, הבדואים שמרו על המדבר נקי, והפסולת שמגיעה ממרכז הארץ נזרקת במדבר. - נציג עיריית ערד ציין כי חברי מועצת העיר פנו לראש הממשלה בבקשה לשיתוף פעולה, אך לא זכו למענה. כמו כן, לדבריו, לתסקיר השפעה על הסביבה יש עלות תקציבית ויש לבדוק מי מממן אותו. - נציג משרד האנרגיה ציין כי אין פצלי שמן בשדה בריר, וכי אם תאושר הכרייה, הפוספט יועבר לאזור המפעלים. לדבריו, תסקיר השפעה על הסביבה ממומן מתקציב המדינה ואינו תלוי בתעשייה. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מקבלת בברכה את החלטת מבקר המדינה לבחון ביסודיות ולעומק את הליך קידום כריית הפוספטים בשדה בריר, כולל החלטת הממשלה מספטמבר2025. בכך הוועדה משיגה את מטרת הדיון - לקבל דוח מלא בנושא. - הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות להעביר את חווה"ד האפידמיולוגית. - הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה להורות על קיום תסקיר סביבה עמוק טרם קבלת ההחלטה על קידום התוכנית. - הוועדה דורשת מהממשלה וממוסדות התכנון להימנע מקידום כל הליך למעט הכנת התסקיר. - הוועדה תמשיך לעמוד על קבלת החלטות מקצועיות והגונות לטובת תושבי הנגב הנוכחיים והעתידיים. 343 אי-אכיפת חוק סימון ארץ מקור של תוצרת חקלאית - בקשה לחוו"ד לפי 21 לחוק מבקר המדינה הקדמה ביום ט' בטבת תשפ"ו, 29 בדצמבר 2025, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא אי- אכיפת חוק סימון ארץ מקור של תוצרת חקלאית - בקשה לחוו"ד לפי 21 לחוק מבקר המדינה. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, משרד החקלאות וביטחון המזון, משרד המשפטים, התאחדות חקלאי ישראל, תנועת האיחוד החקלאי, ארגון מגדלי הפירות, התאחדות יצרני החלב בישראל, מועצת החלב, ארגון מגדלי בקר לבשר, מועצת הצמחים, איגוד לשכות המסחר, ויקטורי רשת סופרמרקטים. סיכומי הוועדה - נציג תנועת כפרי האיחוד החקלאי אמר כי בחודשים האחרונים נראה ברשתות השיווק חוסר אכיפה של סימון מוצרים, ולעיתים מקור התוצרת אינו מצוין באופן ברור. הוא ציין כי במדינות אירופה קיימת רגולציה הדוקה יותר, וכי יש צורך בשקיפות מלאה לצרכן. - מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל אמר כי הארגונים החקלאיים יזמו את החוק נוכח היקפי היבוא, וכי החקלאות המקומית יכולה לספק את רוב התוצרת הטרייה למדינה. לדבריו החוק נועד להוריד את יוקר המחיה ולחזק ייצור מקומי, אך הוא אינו נאכף באופן מספק, וקיימים פערים בסימון מקור התוצרת ברשתות. - מנכ"ל ארגון מגדלי הבקר אמר כי נדרש תיקון לחוק בנושא סימון מקור הבשר, מאחר שבשר מיובא הנשחט בישראל מוגדר בשר ישראלי ונמכר במחיר גבוה יותר – מהלך שלדבריו מטעה את הצרכנים ופוגע בבחירתם. - היועצת המשפטית של רשת ויקטורי מסרה כי הוטלו על קמעונאים גדולים עיצומים כספיים בגין הפרות, וכי האכיפה מתמקדת בעיקר ברשתות הגדולות ולא בעסקים קטנים. היא ציינה כי הרשת פועלת לסימון מוצרים, להדרכת עובדים ולקיום בקרה פנימית, וכי לעיתים נגרמות טעויות נקודתיות. - הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן אמר כי החוק נכנס לתוקף בשנת 2023, וכי הרשות מפקחת על כ-650,000 בתי עסק באמצעות שמונה או תשעה מפקחים. הוא ציין כי בתחילת הדרך ניתנו בעיקר אזהרות, ובשנים 2024–2025 בוצעה אכיפה משמעותית יותר, כולל עשרות ביקורות והטלת עיצומים כספיים בהיקפים של מיליוני שקלים בתחום המזון. בביקורות נבדקים בין היתר הצגת המחיר, פערים בין המחיר על המדף למחיר בקופה, סימון ארץ המקור וזיכוי על משקל אריזה. לדבריו, מתקיים קמפיין הסברה בשיתוף משרד החקלאות, וכן יש היערכות למבצע אכיפה נוסף בנושא סימון ארץ המקור. הוא ציין כי בשנת 2025 התקבלו 14 תלונות בלבד בנושא זה. לבסוף אמר כי הרשות פועלת גם נגד הונאות מזון, כולל מקרה של זיוף שמן זית. - נציג משרד החקלאות וביטחון המזון מסר כי הקמפיין המשותף עם הרשות להגנת הצרכן נועד להעלות את המודעות לחוק ולעודד דיווח על הפרות, וכי עד כה התקבלו כ-90 תלונות. לדבריו יישום החוק נעשה בשלבים, תחילה באמצעות סימון מסודר ברשתות השיווק ובהמשך בחיזוק מודעות הצרכנים לעדיפות התוצרת המקומית מטעמי כלכלה וביטחון מזון. 344 - חבר מועצת ארגון מגדלי בקר לבשר אמר כי סוגיית הסימון חשובה לענף, אך קיימים פערים ניכרים בתנאי הגידול בישראל מול מדינות אחרות. - מנכ"ל איגוד מגדלי הפירות מסר כי החוק נועד להגן על החקלאות המקומית אך אינו מיושם באופן מלא, וקיימים מקרים של הטעיית צרכנים באמצעות אריזות או מיתוג מטעה של תוצרת מיובאת. הוא קרא לחיזוק הפיקוח באמצעות גורמי האכיפה הרלוונטיים. - נציג איגוד לשכות המסחר ציין כי קיימת אכיפה בפועל אך היא אינה אחידה, וכי קיימים יותר ליקויים באזורים הפתוחים, אזורי הפירות והירקות, לעומת מחלקות מסודרות, בעיקר בשל מחסור בכוח אדם. - נציגת משרד מבקר המדינה מסרה כי סוגיית סימון ארץ המקור נבחנת על ידי המשרד וצפויה להיכלל בביקורת עתידית בנושא הגנת הצרכן או במסגרת דוח העוסק במכסים ומכסות בתוצרת חקלאית. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מכבדת את פעילותה של הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן באמצעות כוח האדם המצומצם שעומד לרשותה, ומברכת על שיתוף הפעולה הקבוע עם משרד החקלאות וביטחון המזון. - הוועדה מצפה מהרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן להגביר את האכיפה על סימון ארץ המקור. - הוועדה דורשת ממשרד הכלכלה וממשרד האוצר להקצות כוח אדם נוסף לביצוע פעולות האכיפה, שהן לטובת הצרכן הישראלי, בהיבטים של איכות המזון, שקיפות המחיר וביטחון המזון. - הוועדה מבקשת מהרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן להעביר אליה, בתוך שישה שבועות, את תוצאת מבצע האכיפה המתוכנן. עם קבלת העדכון הוועדה תחליט על המשך הטיפול בסוגיה. - הוועדה מציעה לרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן לבחון את הרעיון שהועלה בדיון בנוגע לעידוד השותפות של הציבור בפיקוח על הנושא. - הוועדה תעקוב אחר סדר-היום של משרד מבקר המדינה לשנה הקרובה כפי שציינה נציגת משרד מבקר המדינה. 345 הסדרת מקצועות הטיפול בבריאות הנפש (לרבות טיפול באומנות) - בקשה לחוו"ד לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה הקדמה ביום כ"ג בטבת תשפ"ו,12בינואר2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא הסדרת מקצועות הטיפול בבריאות הנפש (לרבות טיפול באומנות)-בקשה לחוו"ד לפי סעיף21לחוק מבקר המדינה. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד הבריאות, קופות החולים, שירותי בריאות כללית, מכבי שירותי בריאות, קופת חולים מאוחדת, משרד האוצר, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, יה"ת - האגודה הישראלית לטיפול באמצעות אומנויות, איגוד מדריכי השיקום והרווחה, עמותת לשמ"ה - לשילוב מתמודדים והעצמה בבריאות הנפש, עמותת רופאי חלום, עתיד לעוטף - התנועה האזרחית לשיקום העוטף, עמותת הקרימינולוגים היישומיים השיקומיים, מועצת הפסיכולוגים, ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה), המרכז להעצמת האזרח ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה - נציגי משרד הבריאות מסרו כי מתחילת המלחמה הוקמה תוכנית לאומית לחיזוק מערך בריאות הנפש בהיקף של כ-1.4 מיליארד ש"ח, בשיתוף קופות החולים, הכוללת גיוס מאות מטפלים והרחבת מספר הטיפולים הניתנים לציבור. בנוסף הוגדל מאוד מספר מרכזי החוסן, וכיום מאות אלפי אזרחים מקבלים טיפול במערכת הציבורית. צוין כי למרות ההרחבה עדיין קיים מחסור במטפלים, זמני ההמתנה ממושכים, ויש צורך בחיזוק כוח האדם, במיוחד בפסיכיאטרים. נמסר כי המשרד פועל להסדרת מקצועות הטיפול, בדגש על מטפלים באומנות, באמצעות חוזר מנכ״ל שיגדיר סטנדרטים והסמכה, ובמקביל מקודם שילובם במערכת הציבורית במסגרת הסל. הובהר כי התקציב לשנת 2026 מיועד לתחום בריאות הנפש באופן כללי ולא למקצועות ספציפיים, וכי המטרה היא הרחבת ההיצע ושילוב מטפלים נוספים במערכת הציבורית תוך שמירה על סטנדרטים מקצועיים והכשרות מתאימות. - נציגת משרד האוצר מסרה כי בדיוני התקציב לשנת 2026 עלתה סוגיית הסדרת מעמדם של המטפלים באומנות. צוין כי משרד הרווחה מקדם מהלך לשיפור תנאי המדריכים בפנימיות לילדים ונוער בסיכון בהיקף של עשרות מיליוני ש"ח, וכי בשנת 2023 הוסדר המקצוע"תומך מקצועי"לאנשים עם מוגבלות, כולל הכשרות ותנאי העסקה משופרים במסגרת חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות. - יו״ר האגודה הישראלית לטיפול באמצעות אומנויות מסר כי בישראל פועלים כ-10,000 מטפלים באומנויות במערכות שונות, לרבות החינוך המיוחד, ויש צורך להסדיר את מעמדם, לשפר את תנאי השכר שלהם ולפתוח להם אופק קידום. צוין כי אין מחסור במטפלים בחברה החרדית, וכי קיימים כ-1,600 מטפלים שעברו הכשרה מוכרת ויש כמה תוכניות מאושרות על ידי הרבנים. נציגת האגודה הוסיפה כי עד להסדרה בחקיקה, חוזר מנכ״ל הוא כלי משמעותי להסדרת התחום, מאחר שהוא מספק מענה לחוסר הסדר הקיים כיום ומעניק ודאות למסגרות התעסוקה ולמטופלים. 346 - נציגת נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות מסרה כי יש להתמקד הן בטובת המטופלים והן בצורך להבטיח למטפלים תעסוקה הולמת. - יו״ר איגוד מדריכי שיקום והרווחה מסר כי בשנת 2023 הועבר תקציב למדריכי שיקום אך לא כל הזכאים מקבלים אותו, וכי התקבלו פניות רבות בנושא. צוין כי קיימת תחלופה גבוהה של מדריכים, וכי רוב עובדי סל השיקום (כ-90%) הם מדריכי שיקום, אך התחום אינו מוסדר מאז שנת 2000. עוד הובהר כי מדריכי השיקום עוסקים בליווי יום-יומי של מטופלים בקהילה ובהקניית מיומנויות חיים, והוזכר דוח מבקר המדינה משנת 2016, שעסק גם בסיכוני פגיעה במטופלים כאשר אין הכשרה מספקת. - יו״ר עמותת הקרימינולוגים היישומיים השיקומיים מסר כי קרימינולוגים שיקומיים פועלים כיום בתפקידים רבים במשרד הבריאות ובמסגרות טיפוליות, אך נדרשת הסדרה, שתאפשר כניסה רחבה יותר למקצוע ללא החרגות. צוין כי הצעת חוק בנושא עברה קריאה טרומית ביולי 2023, בתמיכת שר הבריאות, והועברה לוועדת העבודה והרווחה, אך לא התקדמה בשל המלחמה. לדבריו, קידום החוק נחוץ כדי להרחיב את כוח האדם בתחום בריאות הנפש, להתמודד עם תחלואה כפולה (טראומה והתמכרויות), לאפשר שילוב אנשי מקצוע גם בגופים נוספים כגון שב״ס ורש״א, וכן לשפר התאמת כוח האדם המקצועי למערכת. - אוריה גל, פסיכותרפיסט, מסר כי הוא מלווה בני נוער מפונים באמצעות מימון פילנתרופי, מאחר שאינו מוכר לטיפול, וכי נדרשת החרגה כדי לאפשר המשך טיפול. לדבריו, כיום ההכרה במטפלים תלויה בגופים שונים, כגון משרד הביטחון והביטוח הלאומי, והוא מוגבל בהמשך ההשתתפות בהכשרות מקצועיות בשל היעדר הכרה ממשרד הבריאות. - נציגת בית יעקב מסרה כי חוזר מנכ״ל משרד הבריאות מ-2010 מאפשר שתי חלופות להסדרת המקצוע, תואר שני או לימודי תעודה, וכי שינוי החוזר עלול להוציא מהמערכת קבוצות קיימות, ובהן קבוצות מהחברה החרדית, בשל היעדר הכשרה אקדמית. - נציגת עמותת לשמ״ה מסרה כי יש חשיבות להסדרת תחום האתיקה המקצועית כדי למנוע מצבים של טיפול לא מקצועי, במיוחד בעבודה של מדריכי שיקום עם מתמודדי נפש. - נציגת הפורום למאבק בעוני בירכה על הכנסת שירותי הטיפול לקופות החולים, וציינה כי הדבר משפר את נגישות השירות לאוכלוסיות שאינן יכולות לממן טיפולים פרטיים או במסגרת שב״ן. - נציגת קופתחולים כללית מסרה כי משרד הבריאות העביר תקציבים משמעותיים לקופות, ציינה כי קיימים מטפלים רבים באומנויות בכללית ובבתי חולים פסיכיאטריים, לא רק במסגרת השב״ן, והביעה תמיכה בהסדרת תחום המטפלים באומנויות. - אבישג אלימלך, קרימינולוגית שיקומית, הסבירה כי תפקידה כולל ראייה רחבה של המטופל, מעבר לסימפטומים הנפשיים – גם בהיבטי התנהגות, סיכון, קבלת החלטות ותפקוד קהילתי. לדבריה, ההכשרה כוללת זיהוי מצבי סיכון ועבודה עם אוכלוסיות קצה, אך למרות פעילותם ארוכת השנים של קרימינולוגים שיקומיים במערכות בריאות הנפש ובניהול מסגרות, הם אינם מוסדרים מקצועית ומשפטית. היא קראה להכרה רשמית בהם כדי להתאים את החוק למציאות, להבטיח רצף טיפולי ולחזק את המערך השיקומי. 347 - נציגת עתיד לעוטף (התנועה האזרחית לשיקום עוטף עזה) ציינה כי המתנה לטיפולים במרכזי החוסן ממושכת, וכי קידום הנושא יסייע משמעותית לשיפור המענה לתושבים הזקוקים לטיפול. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה רושמת לעצמה בסיפוק את השיפור הצפוי בקליטת מטפלים באומנות ובהסדרתם במסגרת תקציב 2026. - הוועדה מפנה את משרד הבריאות למידע שנמסר בנוגע לצורך בהגדלה מיידית של מספר המטפלים המתאימים. - הוועדה מצפה שנושא הסדרת מדריכי השיקום יקודם על ידי משרד הבריאות ומבקשת מענה בכתב בתוך חודש ימים על הצעדים שנקט המשרד בתחום זה. - הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות לבחון שני נושאים: קידום הצעת חוק הקרימנולוגים השיקומיים והחרגה של מטפלים הקיימים בתחום פסיכותרפיה אינטגרטיבית. - הוועדה מבקשת מגורמי החברה החרדית וממשרד הבריאות לפעול למען קידום השלמת ההכשרה של מטפלים באומנות מהחברה החרדית תוך הטמעת הניסיון הקיים והיכולת המוכחת שלהם בקריטריונים להסמכה. - הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה לבחון את הבקרה על התהליכים החשובים שדובר עליהם בדיון. 348 זמני המתנה ממושכים לשקילת תארים של עולים חדשים - בקשה לחוו"ד לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה - המשך דיון הקדמה ביום ח' בשבט תשפ"ו, 26 בינואר 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון משותף עם ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בנושא זמני המתנה ממושכים לשקילת תארים של עולים חדשים - בקשה לחוו"ד לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה - המשך דיון. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד החינוך, משרד העלייה והקליטה, נתיב, משרד ראש הממשלה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, מועצת ארגוני העולים בישראל, ארגון נפש בנפש, עמותת יד לעולים, עמותת קעליטה - ארגון הגג של עולי צרפת בישראל, עמותת כח לעלייה, עמותת ישיבה יוניברסיטי בישראל , קרן שיבת ציון, לשכת עורכי הדין בישראל. סיכומי הוועדות - נציגת משרד העלייה והקליטה אמרה כי הוגדר מענה לבקשות תוך 35 ימים עד סוף פברואר; המשרד בקשר עם גורמים בשטח ומתכנן פתיחת אפשרות להגשת תארים מחו״ל לאחר צמצום הפערים. ישנו מידע זמין באתר בשפות שונות, מפותח מנגנון להגשת תארים מחו״ל עם עדכון באזור האישי, התקיים תיאום עם משרד החינוך ולא הוגשו עררים בשנת 2025. - ראש אגף קונסולרי בנתיב הציע סיוע בבירור ובאימות המידע מול מוסדות אקדמיים, וציין כי נתיב אינו מעורב כיום בנושא. - נציגת משרד החינוך אמרה כי 787 בקשות נמצאות בטיפול וכי מתקבלות כ-150 בקשות בשבוע, ולכן אין צפי לאיפוס; משך הטיפול הוא כחודשיים עם מסלולים מהירים לחלק מהעולים; ניתן אישור כללי למי שלא נדרש לשקילות תואר לצד המשך מתן אישורי שקילות למגזר הציבורי. - נציגת עמותת קעליטה אמרה כי קיים חוסר אחידות בשירות ובאישורים, עם פיצול בין משרד העלייה, שנותן אישור לעבודה במגזר הציבורי בלבד, לבין משרד החינוך, שנותן גם אישור כללי וגם אישור לעבודה במגזר הציבורי. החלטותיהן והצעותיהן של הוועדות - הוועדות יוציאו מכתב למשרדי העלייה והקליטה והחינוך בנוגע לשילוב נתיב בממשק של שקילת תארים. - הוועדות מבקשות מהשרים לבחון מחדש, לקראת שנת2027, את החלטת הממשלה ולקבוע ששקילת תארים תועבר ממשרד החינוך למשרד העלייה והקליטה. - הוועדות מבקשות ממשרד החינוך להעביר לקראת הדיון הבא דיווח בנושא פילוח בקשות הממתינים – עולים חדשים וישראלים ותיקים. - הוועדות סבורות שיש לתת מענה מטעם משרד החינוך לצורך לתרגם בקשות שהוגשו לפני שנת 2025 בשפות ספרדית וצרפתית, ללא צורך בתשלום עבור תרגום נוטריון, כפי שנעשה במשרד העלייה והקליטה; לחלופין אפשר להעביר בקשות אלו לטיפול משרד העלייה והקליטה. 349 - הוועדות יקיימו ישיבת מעקב בחודש מרץ, שתעסוק בסטטוס סיום התהליך במשרד החינוך, הגשת ערר וחריגים במשרד העלייה והקליטה, תהליך השיווק ופתיחת האפשרות לבצע את התהליך בחו"ל, אישור כללי והמגזר הציבורי. 350 יישום החלטות הממשלה בנוגע לעליית שארית יהודי אתיופיה וזרע ישראל - בקשה לחוו"ד לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה הקדמה ביום כ"ג בשבט תשפ"ו, 10 בפברואר 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא יישום החלטות הממשלה בנוגע לעליית שארית יהודי אתיופיה וזרע ישראל - בקשה לחוו"ד לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה. הדיון נערך בהשתתפות מבקר המדינה ונציגי משרד מבקר המדינה, משרד העלייה והקליטה, משרד ראש הממשלה, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד החוץ, משרד האוצר, הרבנות הראשית לישראל, ג'וינט ישראל, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הוועד הציבורי למען שארית יהודי אתיופיה, מטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה, עמותת כח לעלייה, בתי הדין הרבניים ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה - מבקר המדינה, מר מתניהו אנגלמן, אמר כי לאורך השנים פורסמו דוחות רבים על יוצאי אתיופיה, אך עדיין קיימים פערים משמעותיים בשילובם בחברה. הוא הודיע כי בכוונתו לפתוח בביקורת על סוגיית העלאת שארית יהודי אתיופיה וזרע ישראל, במטרה להציג ממצאים לכנסת ולהניע לפעולה, והדגיש כי ניתן לפנות לנציבות תלונות הציבור במקרים פרטניים. - נציגי עמותת כח לעלייה תיארו מציאות של משפחות מפוצלות בין ישראל לאתיופיה, חוסר מענה מצד הרשויות ותחושת ייאוש מתמשכת, לצד עדויות אישיות על ניתוק ממושך וקשיים ביטחוניים באתיופיה. - חה"כ לשעבר אורי אריאל אמר כי העלייה היא ערך לאומי והומניטרי, וקרא למשרדי הממשלה לפעול בדחיפות להצלת הנותרים ולהקצות לכך תקציב, תוך הדגשת הדחיפות נוכח הסיכון לחיי אדם. - מנכ"ל משרד העלייה והקליטה אמר כי מדובר בסוגיה מורכבת ורבת–שנים, שלא תיפתר באמצעות העלאת מספר מוגבל של ממתינים, וציין כי נעשים ניסיונות לגבש פתרונות רחבים יותר בשיתוף משרדי הממשלה, לצד הפקת לקחים ממקרים דומים. - נציגת רשות האוכלוסין וההגירה אמרה כי הפעילות נעשית בהתאם להחלטות ממשלה, וכי ללא החלטה תקפה לא ניתן לאשר את העלאת יתרת הממתינים. היא ציינה כי חלק מהבקשות נבדקו ואושרו או נדחו, וכי קיים מחסור בתקנים להמשך טיפול. - נציג כח לעלייה אמר כי קיימת תחושה שיש אטימות מצד משרדי הממשלה, במיוחד משרד העלייה והקליטה, וציין כי במסגרת החלטת ממשלה 731 משנת 2021 עלו כ-3,000 איש. - נציג פדרציית יהודי ארה"ב אמר כי הארגון התערב בשל טיפול לא מספק בתחומי התזונה והחינוך, וציין כי כ-14,000איש עדיין ממתינים באתיופיה. הוא הדגיש את המצב הביטחוני הקשה, כולל קיומם של מקרי אלימות וחטיפות, ואת המצוקה הומניטרית–כ-1,200ילדים מתחת לגיל חמש נמצאים בתת-תזונה. עוד ציין כי במקום יש מסגרת לימודי עברית מצומצמת. - נציג הסוכנות היהודית אמר כי קיימת היערכות מלאה להעלאת יהודים מאתיופיה בהתראה קצרה, כולל תשתית ארגונית ומקורות מימון. 351 - וורקו גטהון, רב, אמר כי כל יהודי זכאי לעלות לישראל בהתאם למגילת העצמאות וחוק השבות, וציין כי משפחתו עלתה לפני שנים, בעוד אח אחד נותר מאחור. הוסיף כי יש לבצע בדק בית בקרב גורמים המטפלים בנושא. - נציג משרד החוץ אמר כי הטיפול מתבצע בתיאום בין כלל הגורמים, וכי לאחר אישור הזכאות יש טיפול באשרות ובהיבטים קונסולריים לצורך העלייה. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה תשקול הקמת ועדת משנה בסוגיה זו. - הוועדה מבקשת ממשרד הפנים לעצור את שליחת המכתבים למבקשי הבקשות לעלייה עד שימונה שר למשרד. - הוועדה מבקשת מהסוכנות היהודית ליצור קשר עם האלמנות והיתומים שנותרו באתיופיה כדי לתת מענה על המצוקה היום-יומית. - הוועדה רואה בחומרה את העובדה שלא הגיע לדיון נציג משרד ראש הממשלה. - בהתאם לסעיף 21 לחוק מבקר המדינה, הוועדה קיימה הצבעה על בקשה לכתיבת חוו"ד נוספת בעניין פעולות משרד העלייה והקליטה, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד החוץ, משרד האוצר והסוכנות היהודית כזרוע ביצועית של משרד ממשלתי, אשר תבדוק את הפרטים האלה: א. יישום החלטת הממשלה 713 מיום 28.11.2021 ובדיקת ההחלטות הקודמות להחלטה זו. ב. בדיקת מצב הממתינים לעלייה והתיקים שהמשפחות פתחו בישראל. ג. תהליך הטיפול בממתינים לעלות לישראל, השפעת המצב הגיאו-פוליטי באתיופיה, והדיווחים על מצבם הקשה של הממתינים, כולל תת-תזונה ומחסור במזון. ד. האם התקציב אשר אושר לטובת מטרת החלטת הממשלה מנוצל לטובת המשימה הזו וכולל את כל הגופים. ה. אופן הטיפול וההתנהלות של רשות האוכלוסין וההגירה במשפחות המתגוררות בישראל (אזרחי המדינה), מתן מענה לאזרחים הישראלים והשירות שניתן, אם בכלל, ובתוך כך היקף כוח האדם האמון על הביצוע והטיפול בסוגיה. ו. האם אי-טיפול מתמשך מצד ממשלות ישראל לדורותיהן נגרם בשל מהטעיה שקשורה באפליה או גזענות על רקע עדתי. ז. מדוע העלייה של יהודי אתיופיה מופלית במובן זה שאין גורם מדינתי שמרכז את הרשימות. ח. מדוע הודרו הקסים מבדיקות הזכאים. תוצאות ההצבעה: בעד – 2; נגד – אין. ההצבעה התקבלה. 352 מעורבות משרדי הממשלה בהקמת מאחזים בלתי חוקיים בשטחים - בקשה לחוו"ד לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה הקדמה ביום א' באדר תשפ"ו, 18 בפברואר 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא מעורבות משרדי הממשלה בהקמת מאחזים בלתי חוקיים בשטחים - בקשה לחוו"ד לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות, החטיבה להתיישבות, מינהלת ההתיישבות במשרד הביטחון, המינהל האזרחי, משרד החקלאות וביטחון המזון, עיריית מודיעין עילית, רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, משטרת ישראל, תמרור פוליטוגרפיה, שלום עכשיו, קרן ברל כצנלסון, מפקדים למען ביטחון ישראל, הקרן לשיתוף פעולה כלכלי)ECF(, עמותת תושבים משפיעים במודיעין, הקרן החדשה לישראל, יוזמת ז'נבה, האוניברסיטה העברית בירושלים, תנועת דרכנו, תנועת רגבים, האגודה לזכויות האזרח בישראל, בצלמו ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה - נציג תמרור פוליטוגרפיה ציין כי תופעת המאחזים הבלתי-חוקיים התרחבה בשנים האחרונות, ובשנים 2020–2021 עלה מספרם מ-134 ל-146, ובמקביל גדל גם היקף החוות החקלאיות. דווח על עלייה חדה באירועי אלימות – יותר מ-600 אירועים בשנים 2022– 0232, ולדבריו קיימת קורלציה בין התרחבות המאחזים והחוות לבין העלייה באירועי האלימות. - נציג משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות ציין כי המונח "מאחזים בלתי חוקיים" אינו מוכר למשרד, וכי הסיוע לנקודות התיישבות נעשה בהתאם לנהלים שנקבעו מול משרד המשפטים ומערכת הביטחון. - נציגת המינהל האזרחי הסבירה כי הקמת יישובים ביהודה ושומרון מתבצעת לפי החלטות ממשלה ולאחר הליכים ווועדות במינהל האזרחי המאפשרים הוצאת היתרים; בינוי בלתי חוקי מטופל בהתאם לנהלים ולהנחיות הדרג המדיני. היא ציינה ציון כי יחידת הפיקוח מונה 54 עובדים בלבד, ולכן מדובר באתגר משמעותי. - נציגת יוזמת ז׳נבה טענה כי זוהי סוגיה ביטחונית ומשפטית מורכבת, וכי לפי אמנת ג׳נבה הרביעית אסור לכוח מנהל שטח לבצע שינויים פרמננטיים, ולכן כל שינוי כזה עשוי להיחשב בלתי חוקי. היא הדגישה כי גם כאשר מתקבלות החלטות ממשלה, הן צריכות להישאר במסגרת הדין הבין-לאומי. - אסף פדר, יועץ לר׳ מינהלת ההתיישבות במשרד הביטחון, ציין כי מנהלת ההתיישבות אינה תומכת כלכלית במאחזים בלתי חוקיים. היא פועלת בהתאם להנחיות הדרג המדיני להקמת יישובים חדשים בלבד, וכי אין לה כל פעילות שאינה חוקית. - נציגת החטיבה להתיישבות ציינה כי התקציבים מוקצים בהתאם לרשימת נקודות שאישרו משרד המשפטים ומשרד הביטחון, וכי המימון אינו מיועד לבנייה של יישובים או חוות בלתי מאושרות אלא למטרות ביטחוניות וחיוניות לאזרחי המדינה, כולל באזורים מרוחקים כמו הגליל והנגב ובחלקים מיהודה ושומרון – הכול בהתאם לרשימה המאושרת ולדרישות הביטחון. 353 - נציגת משטרת ישראל ציינה כי פעילות פינוי המאחזים מתבצעת בהתאם להנחיות הצבא ובתיאום עם אלוף פיקוד המרכז וראש המינהל האזרחי, וכי רוב הפינויים נעשים בסיוע מג״ב איו״ש, בפיקוח ובהפעלה של הצבא. - נציגת משרד החקלאות וביטחון המזון, מנהלת תחום תכנון אזורי במשרד, ציינה כי המשרד תומך בשמירה על שטחים פתוחים באמצעות מרעה בעלי חיים ופועל לפי הכללים התקפים בכל הארץ, כולל ביהודה ושומרון. הזיקה לקרקע נבחנת בהתאם לכללים הקיימים על מנת להבטיח פעילות חוקית ותואמת מדיניות. - נציג קרן ברל כצנלסון טען כי הפרויקט המדינתי ביהודה ושומרון כולל חקיקה המאשרת בדיעבד בנייה בלתי חוקית, העברות תקציב ותמיכה ישירה או עקיפה באלימות, וכי הדבר מוביל לדבריו למדיניות בעייתית, עומס על צה״ל, קיומן של סוגיות משפטיות בין-לאומיות והוצאה תקציבית משמעותית. - נציגת תנועת רגביםטענה כי בשטחי Cקיימים92,151 מבנים בלתי חוקיים בבנייה ערבית, לעומת 6,482 מבנים יהודיים, וכי קיימת הבחנה בטיפול בין סוגי הבנייה – הצבא מעניק חשיבות ביטחונית להגנה על ההתיישבות היהודית והחוות, שמטרתן שמירה על ביטחון המדינה, בעוד הבנייה הערבית מטופלת אחרת; היא הוסיפה כי מומלץ לחברי הכנסת להיפגש עם מפקדי הצבא כדי להבין את ההבחנה בין שמירה על גבולות לבין הגנה על החוות עצמן. - מנכ״ל מפקדים למען ישראל ציין כי כל פעילות בלתי חוקית לפי החוק הישראלי פוגעת בביטחון, גוזלת משאבים וכוחות הנדרשים למאבק בטרור ולאכיפה, ואף יוצרת לדבריו תחושת חוסר הגנה בצד הפלסטיני, אשר עלולה להוביל להחמרת מתחים ולפגיעה בביטחון בשטחים ובישראל. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה מצירה על אי הגעת נציג בכיר מפיקוד העורף, שהוא הריבון ביהודה ושומרון. - הוועדה העלתה להצבעה את ההצעה לפנות למשרד מבקר המדינה בבקשה להכין חוו"ד על פי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה כדי לבדוק ולחקור את שאלת החוקיות של פעולות הממשלה במאחזים. תוצאות ההצבעה: בעד – 4; נגד – 6. ההצעה לא התקבלה. - הוגשה רוויזיה ע"י יו"ר הוועדה, חה"כ אלון שוסטר. - הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה לבצע בחינה נוספת על בסיס הדברים שנאמרו בדיון. 354 בחינת התנהלות המשרד להגנת הסביבה בעניין הסרת פרסום היתרי פליטה מאתר המשרד - בקשה לחוו"ד לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה הקדמה ביום ט' בסיוון תשפ"ו, 25 במאי 2026, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא בחינת התנהלות המשרד להגנת הסביבה בעניין הסרת פרסום היתרי פליטה מאתר המשרד-בקשה לחוו"ד לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, המשרד להגנת הסביבה, משרד הביטחון, רשות החירום הלאומית (רח"ל), משרד המשפטים, אדם טבע ודין והתאחדות התעשיינים בישראל. סיכומי הוועדה - נציג המשרד להגנת הסביבה, אבי חיים, דיווח כי ב-6 באפריל, במהלך מבצע שאגת הארי, התקבלה פנייה למשרד מהתאחדות התעשיינים בבקשה להסיר מידע רגיש שמצביע על מכלים בכל אתר, גודל המכל וסוג החומר, והתקיים שיח בנושא בין המשרד לרח"ל. מערכות המשרד הממוחשבות מיושנות ואינן משוכללות, ולכן אי-אפשר למחוק חלק מהמידע. נדרש זמן רב כדי לפרסם את ההיתרים. המערכות החדשות ייכנסו לפעולה בתחילת השנה הבאה. נטען כי בדיעבד המשרד היה פועל באופן זהה כפי שפעל במבצע שאגת הארי. עד כה הוחזרו נתונים על 62 מפעלים מתוך 100. ב-17 במאי התקבל פירוט מרח"ל והובהר מה ניתן להשחיר, ויש עבודה נמרצת להחזיר את הנתונים לאתר. המשרד יעלה לאתר ראשית את המפעלים שמהווים עניין לציבור. עו"ד מעיין פורת גנץ מהלשכה המשפטית דיווחה שר' רח"ל שלח שני מכתבים למשרד; הפנייה הראשונה הייתה בנוגעלהסרת כל המידע שמצוי באתר של המשרד להגנת הסביבה, ולאחר מכן התקיימו דיונים טלפוניים בעניין; הפנייה השנייה הייתה ממוקדת יותר – להסיר מידע לגבי היתרי הפליטה. המשרד דן עם רח"ל בפרטים שניתן להשחיר, והם מהווים כ-1% מהמידע. הובהר לרח"ל שנדרשת הסמכה, והיא התקבלה ב-20 באפריל. פרטי המידע שגורם ביטחוני בכיר אישר בחתימתו שהם מהווים פגיעה ראויים להשחרה. השעה הייתה שעת חירום, באותו יום הייתה פגיעה במפעלים תעשייתיים, ולכן המשרד פעל להסרת המידע. המידע מצוי בקובצי PDF ובאותה עת לא הייתה אפשרות לעשות השחרות ממוקדות. למעשה יש שני שלבים בהשחרה: השחרה באמצעות חברה חיצונית, ולאחר מכן העלאה לאתר הממשלתי. 112 מפעלים סומנו על ידי רח"ל, ואין מניעה לפרסם נתונים לגבי 100 המפעלים הנותרים. - נציג משרד המשפטים, עו"ד ישי לנדסמן, מסר שלא התקבלה פנייה למשרד בשעת מעשה. - נציג רח"ל, יוסי שפירא, טען שהמדינה ניהלה בנק מטרות פתוח לאויב. הדלף הפתוח סיכן את ביטחון מדינת ישראל. לא היה ידוע מתוך הנתונים מהם הפרטים של שרשרות האספקה שיש להם השלכות. החוק שהוגדר ע"י רח"ל מתייחס לחומר, למיקומים ולכמויות. כמסקנה מהאירוע נקבע להבא מנגנון שלפיו כל מפעל יעבור דרך רח"ל. בשבועות האחרונים נעשתה עבודת מטה עם המשרד להגנת הסביבה, ובה נבדקו הפרמטרים והנתונים שניתן להעלות חזרה לאתר. - היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד תומר רוזנר, ציין שהמבחן שהיה צריך ליישם הוא חשש לוודאות קרובה לפגיעה בביטחון המדינה. החוק מאזן ונותן עליונות לביטחון המדינה, 355 כאשר ברירת המחדל היא פרסום. המבחן של ודאות קרובה נקבע בפסק הדין בשנת 1953, ומבחן זה יושם במספר רב של הקשרים. נקודת המוצא של החוק היא חובת פרסום שיש לה תכליות רבות. עו"ד רוזנר הציע לברר עם הייעוץ המשפטי של המשרד והייעוץ המשפטי לממשלה מהי העמדה. המידע היה גלוי לציבור במשך זמן רב, וניתן היה לדלות אותו מהמרשתת, ולכן יש להביא זאת בחשבון בעת פרשנות הסמכות. - נציג התאחדות התעשיינים, ניר קנטור, דיווח שישראל הייתה קרובה לאירוע מסוכן. היה בנק מטרות שהיה צריך להיעלם, ולכן המשרד נהג נכון בכך שהסיר את המידע. המלחמה הבהירה את המשמעות של חלק מהמידע שפורסם, ויש לוודא שבעתיד לא יפורסם מידע באתרים של משרדים אחרים. החלטותיה והצעותיה של הוועדה - הוועדה סבורה שראוי לשמור על ביטחון המדינה, ועם זאת יש חשש לא לפרסם את מה שצריך לפרסם. המשימה של המשרד להגנת הסביבה היא למצוא דרך חלופית, וכך לעמוד בעקרונות השקיפות ללא חשש לפגיעה בביטחון המדינה. - הוועדה מצירה על קצב העלאת ההיתרים לאתר המשרד להגנת הסביבה. הוועדה מבקשת מהמשרד להגנת הסביבה לקבל דיווח בכל שבועיים על סטטוס העלאת הנתונים ועל הדרך החלופית הניתנת לציבור לקבל את המידע. 356