ישיבת מליאה בתאריך 10/02/2026 בשעה 16:00

, נוסח החלטה זו אושר להנחה על שולחן הכנסת 5-מ החלטה מס' 48/25 החלטת ועדת האתיקת בעניין נוהל להמצאת הצדק להיעדרויות חברי הכנסת מיום כייג בשבט התשפ"ו, 0 בפברואר 2026 1. סעיף 13ד(א)(2) לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהס וחובותיהם, התשי"א-1951 (להלן - חוק החסינות), קובע מכסת היעדרויות מותרת מישיבות מליאת הכנסת לחברי הכנסת, שריס וסגני שרים. כאשר חבר הכנסת, שר או סגן שר חורג ממכסה זו, הוא נתון לשיפוטה של ועדת האתיקה. 2 סעיף 15 לחוק החסינות קובע כי יילענין חוק וה, דין שר או סגן שר שאינו חבר הכנסת, כדין שר או סגן שר שהוא חבר הכנסתיי. עס ואת, החלטה 33/20 של ועדת האתיקה הגדילה את מכסת ההיעדרויות המותרת של שרים וסגני שריס שאינס חברי כנסת. 3 ועדת האתיקה בוחנת בסיוס כל מושב את היעדרויות חברי הכנסת. במסגרת ואת, הוועדה פונה לקבל את תגובתס של חברי הכנסת או חברי הממשלה שחרגו ממכסת ההיעדרויות המותרת, על מנת ליתן להם זכות טיעון בענין. 4. ביום 4.8.25 הניחה ועדת האתיקה על שולחן הכנסת את החלטתה בענין ייהיעדרויות חברי הכנסת מישיבות הכנסת בכנס החורף ובכנס הקיץ של המושב השני של הכנסת ה-25'י (החלטה 47/25). בהחלטה זו, הודיעה הוועדה כי תקבע נוחל להמצאת הצדק להיעדרויות בפניה. באותה החלטה ציינה הוועדה כי ככל שחבר כנסת או חבר הממשלה סבור כי נפלה טעות בחישוב הנוכחות ביחס אליו, יהיה עליו לפרט את האסמכתאות לכך. להלן הנוהל: א. הוועדה מבקשת מחברי הכנסת להקפיד על רישוס נוכתותס בישיבות הכנסת בזמן אמת. ב ככל שהנוכחות לא נרשמה בזמן אמת, חבר הכנסת, שר או סגן שר המעוניין לרשוס את נוכחותו ביוס בו נרשמה לו היעדרות מישיבת הכנסת לעניין החלטת היעדרויות, יוכל לפנות בעניין וה בפניה החתומה על ידו רק עד לתוס החודש העוקב ליוס המבוקש לחשבות ולוועדת האתיקה. ג. | לפנייה החתומה יש לצרף אסמכתא לעניין הנוכתחות במשכן הכנסת באותו יוס. אסמכתא יכולה להיות אחת מאלה : רישוס של דבריס או של נוכחות בפרוטוקול ישיבת ועדה או ישיבת הכנסת; קטע מצולם מתוך שידור ישיבת הכנסת או אחת מוועדות הכנסת; או אסמכתא אחרת שמעידה באופן ברור על השתתפותו בישיבת הכנסת באותו היוס. ד. ועדת האתיקה תחליט בשאלת ההצדק והנוכתחות בהתאם לשיקול דעתה בדיוניה על החריגה ממכסת ההיעדרויות, בסיוס כל מושב. ה. הצדק שלא הוכר בהחלטות עבר של ועדת האתיקה: היעדרות לצורך פעילות פוליטית וציבורית, לרבות נסיעות מטעם המדינה או הכנסת!; היעדרות בשל מחלה שגרתית?; והיעדרות בשל אירועים משפתתייס. ? החלטה 28/20. 3 החלטה 51/18. נוסח החלטה זו | אושר להנחה על שולחן הכנסת .%(ית >\ 7 החלטה מס' 49/25 החלטת ועדת האתיקה בעניין התבטאויות חברי הכנסת כלפי נשים מיוס כייג בשבט התשפ"ו, 0 בפברואר 2026 לאחרונה התקבלו בוועדת האתיקה קובלנות בגין התבטאויות של חברי וחברות כנסת כלפי נשים, הכוללות ביטויים שאינס חוסיס תחת חופש הביטוי הפוליטי הרחב המוקנה לחברי כנסת ואף נושאיס הקשר מגדרי בלתי ענייני, מבוה ומשפיל. בטרס הכרעתה בקובלנות, הוועדה מבקשת להשמיע את קולה בנושא התבטאויות כלפי נשים, סוגיה בעלת השלכות חברתיות וציבוריות : 1. לאורך השנים, סימנה הוועדה בהחלטותיה את קו הגבול בין התבטאויות מותרות שיש בהן כדי להביע דעה פוליטית, מדינית או אידיאולוגית, לבין התבטאויות אסורות המפרות את כללי האתיקה, שבגדרן באים: ניבולי פה, האשמות שווא, השמצה אישית, הכפשה או ביזוי של יחידים או קבוצות, וכן קללות או שפה נמוכה במיוחד (החלטה 2/25). 2. בתקופה האחרונה, רבו המקריס בהס נשמעות מפי חברי כנסת התבטאויות משפילות ומבזות המופנות כלפי חברות כנסת, שיש בהן משוס ולזול, הקטנה, או החפצה של נשיס ושמתמקדות במאפייניס הקשוריס בהיותן נשים. יש בכוחן של התבטאויות אלו ליצור אימה ושיתוק של חברות הכנסת, לפגוע בכבודן ובמעמדן של נשים בכלל וכן גס לחוק בציבור תפיסות חברתיות שליליות. בביווי נשיס בתוך הכנסת על ידי חברי כנסת, יש גם משוס הסגה לאחור של עבודת הכנסת בקידוס מעמד האישה. הוועדה מבקשת להבהיר שעל חברי הכנסת לגלות אחריות ולהיוהר בלשונס בנושאיס אלה, גס כשנראה להס כי מדובר בהתבטאויות מבדחות או בהערות אגב. 3 לפיכך ועדת האתיקה מבקשת להתריע כי היא רואה חומרה יתרה בהתבטאויות אסורות המופנות כלפי נשיס בשל היותן נשים, תוך הגחכתן והשפלתן, נוכח הפגיעה החמורה שיש בכך בציבור הנשים בכללותן, בכבודה של הכנסת ובאמון הציבור בה. 4. הוועדה מודיעה כי היא תפעל בחומרה יתירה בהתייחס להתבטאויות מסוג זה ותדון בקובלנות שהוגשו בנושא זה. 5. עס ואת, בטרס תקבל הוועדה את החלטתה בקובלנות שעל שולחנה ולאור הערך הרב שהיא רואה בהתנצלות פומבית וביישור ההדוריס בין חברי הכנסת במקריס אלו, ככל שחבר הכנסת הנקבל יתנצל בפומבי או יישר את ההדורים עס חברת הכנסת שכלפיה הייתה ההתבטאות האסורה, הוועדה תראה ואת בחיוב ותשקול ואת חלף הטלת סנקציה אתית. ואת, כפי שגם נעשה לא אחת לגבי קובלנות אחרות לאורך השנים. ההחלטה תונח על שולחן הכנסת. נוסח החלטה זו אושר להנחה על שולחן הכנסת 2% * 2-ה החלטה מס' 50/25 החלטת ועדת האתיקה בעניין החובות החלות על חברי הכנסת בביקוריהם במוסדות ממלכתיים וציבוריים מחוץ למשכן הכנסת מיוס כייג בשבט התשפ"ו, 0 בפברואר 2026 לאחרונה התקבלו בוועדת האתיקה ואצל היועצת המשפטית לכנסת קובלנות ופניות אחרות בענין התנהגות חברי הכנסת בביקוריהם במוסדות ממלכתיים וציבוריים מחוץ למשכן הכנסת. בתיאוס עס היועצת המשפטית לכנסת, להלן עמדתה העקרונית של ועדת האתיקה בענין החובות החלות על חברי הכנסת בביקוריהס בביקורים אלו: 1. החוק מקנה לחברי הכנסת חופש תנועה וחופש ביטוי רחבים, וזאת כדי לשמור על עצמאותס ועל יכולתס למלא את תפקידס כנציגי הציבור ובתוך כך לפקח על רשויות השלטון. משכך, אין חולק כי נוכחותס של חברי הכנסת וביקוריהס במוסדות ממלכתיים וציבורייס מהוויס חלק חשוב ומהותי ממילוי תפקידם. ועדת האתיקה ערה למתח המובנה ולקושי שבו חברי הכנסת נתקלים, לעיתים, כאשר הס מבצעיס את תפקידם הפיקותי. 2 בהתאם להוראת כלל 1א(5) לכללי האתיקה, חבר הכנסת ''ימלא את שליחותו בכנסת באחריות, ביושר ובהגינות, מתוך מחויבות למעמדו כמנהיג בחברה, וישאף לשמש דוגמה אישית להתנהגות ראויתיי. יודגש כי כללי האתיקה, לרבות החלטות ועדת האתיקה בעניין התבטאויות חברי הכנסת, חלים על חברי הכנסת גס בפעילותם מחוצ לכותלי משכן הכנסת. בהתאם לאלו ובשל רוס תפקידם, על חברי הכנסת לשמש דוגמה אישית לציבור להתנהגות ראויה. 3 לפיכך, ברי כי בכל מקוס ציבורי בו חברי כנסת נמצאים, ובפרט במוסדות ממלכתיים וציבוריים, חברי הכנסת נדרשים לנהוג באופן ההולם את תפקידס ומעמדס הציבורי וכן להישמע לכללים הנוהגיס באותו המוסד ולהוראות הגורמיס המוסמכים בו. ואת, גם לאור עקרון כיבוד הרשויות ההדדי השורר בין רשויות השלטון וגס לשס חיזוק אמון הציבור בכנסת ובתברי הכנסת ; והכל בשים לב לכך שעיני הציבור נשואות לחברי הכנסת ועליהס לשמש, כאמור, דוגמה ומופת להתנהגות ראויה. 4. במסגרת זאת, על חברי הכנסת לנהוג באופן הולם גם כלפי העובדים באותו גוף. בהחלטת ועדת האתיקה בענין ייהתבטאויות נגד עובדי ציבור ופקידיסיי (החלטה 40/25), הבהירה הוועדה כי היא רואה חומרה מיוחדת בהתבטאויות אסורות המופנות כלפי עובד ציבור אשר אינו יכול להשיב לחבר הכנסת, וכי לא תשלים עס התנהגות פוגענית כלפיהס, שכן יש בכך משוס פגיעה בכבוד הכנסת, באמון הציבור בכנסת ובתדמיתה. 5. הוועדה מבקשת להביע את מורת רוחה מהתנהגות שאינה עומדת באמות המידה המפורטות בהחלטה זו, וסבורה כי יש בה גם כדי לשחוק את מעמדס של חברי הכנסת ולפגוע ביכולתם לממש את תפקידס. ועדת האתיקה מבקשת להשמיע באופן ברור את הקול האתי המחייב, לפיו על חברי הכנסת לנהוג באופן ההולס את כבוד הכנסת ובדרך שתשמור על אמון הציבור בה, בכל מקום אליו הם מגיעים וכאשר הם מבקרים במוסדות ממלכתיים וציבוריים. 6. יובהר כי התנהלות חבר כנסת בניגוד לאמור בהחלטה זו מהווה הפרה של כללי האתיקה שסנקציה בצדה. ההחלטה תונח על שולחן הכנסת.

משרד מבקר המדינה מדינת ישראל ונציב תלונות הציבור מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל ד ו ח מ ב ק ר ה מ ד י נ ה הליכי השיקום והפיתוח של יישובי הנגב המערבי שבט התשפ"ו דוח מיוחד פברואר 2026 משרד מבקר המדינה מדינת ישראל ונציב תלונות הציבור מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל דוח מבקר המדינה הליכי השיקום והפיתוח של יישובי הנגב המערבי שבט התשפ"ו דוח מיוחד פברואר 2026 ביום 19.10.25 קבעה הממשלה כי שמה הרשמי של מלחמת חרבות ברזל יהיה "מלחמת התקומה". מס’ קטלוגי 003-S-2026 1948 ISSN-0793 ניתן להוריד גרסה אלקטרונית של דוח זה מאתר האינטרנט של משרד מבקר המדינה www.mevaker.gov.il תצלום השער: יוסי זמיר, פלאש 90 תוכן העניינים הליכי השיקום והפיתוח של יישובי הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר תקציר 7 הדוח המלא מבוא 19 הפגיעה ביישובי הנגב המערבי במתקפת הטרור בשבעה באוקטובר 24 פעולות המדינה לשיקום חבל התקומה, קהילותיו ותושביו 29 השפעת הליכי הפיתוח בחבל התקומה על הרשויות הסמוכות 95 ביקורת מעקב - דוח ביניים בנושא הליכי השיקום של יישובי הנגב המערבי 120 סיכום 130 מבקר המדינה | דוח מיוחד 1 שבט התשפ״ו ■ פברואר 2026 הליכי השיקום והפיתוח של יישובי הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר ת ק צ י ר רקע ביום שמחת תורה, שבעה באוקטובר 2023, תקף ארגון הטרור חמאס את מדינת ישראל באמצעות ירי של אלפי רקטות, וחדירה של אלפי מחבלים לבסיסי צה"ל, לערים וליישובים בנגב המערבי. המחבלים הגיעו גם למסיבות מרובות משתתפים שהתקיימו סמוך לרצועת עזה. אלפי המחבלים ביצעו מעשים נוראים וקיצוניים באכזריותם; 415 חיילים ואנשי כוחות ביטחון נפלו בקרבות ו-905 אזרחים ישראלים וזרים נרצחו במתקפה. המחבלים ביצעו פשעים מחרידים בנשים, בגברים, בקשישים ובילדים, בחיילות ובחיילים. נוסף על כך הם פצעו אלפי בני אדם, ביצעו בקורבנות פגיעות מיניות קשות וחטפו לתוך רצועת עזה 251 נשים, גברים וילדים. המחבלים פגעו גם ברכוש - הרסו, שרפו והשמידו בתים ביישובים, מפעלים וציוד. בכמה החלטות ממשלה שקיבלה ממשלת ישראל מאז מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר)מתקפת הטרור(בנוגע ליישובים שהמרחק בינם ובין גבול עזה הוא עד 7 ק"מ, השוכנים בתחומי שיפוטן של המועצות האזוריות אשכול, חוף אשקלון, שדות נגב ושער הנגב והעיר שדרות)רשויות "חבל התקומה"(, הכירה הממשלה בפגיעה החמורה שחלה במכלול תחומי החיים של תושביהם ובמחויבותה לשיקום, לחידוש ולפיתוח של חבל התקומה ואוכלוסייתו. הממשלה הקימה את מינהלת תקומה כדי להוביל את המאמץ הלאומי לשיקום ולפיתוח של חבל התקומה ותושביו ולגבש את המענים הדרושים לשם השבת מסלול החיים התקין והרגיל של יישובי החבל ותושביו. בתחילת אפריל 2025 פורסם חוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו, התשפ"ה-2025. החוק קובע כי חבל התקומה יהיה אזור מיקוד לאומי שהממשלה תפעל לשיקומו הנרחב באופן מואץ. "שיקום נרחב"הוגדר בחוק כפעולות בכלל תחומי החיים שמטרתן חזרה מלאה, מהירה ומיטבית לשגרה בחבל התקומה וכן פעולות לעידוד צמיחה ופיתוח בו, שיינקטו לטובת הרשויות המקומיות שבחבל התקומה והיישובים והתושבים בו, ובכלל זה מתן הטבות, הקצאת משאבים והשקעה במחוללי צמיחה ופיתוח. עוד קובע החוק כי הממשלה תקצה משאבים לשם פעולות סיוע שיבצעו משרדי הממשלה בהתאם לתפקידיהם וסמכויותיהם לפי דין לטובת הרשויות המקומיות ביישובים הסמוכים לחבל התקומה ותושביהם. נכון למאי 2025 יותר מ-59,000 מתוך כ- 64,000 תושבי חבל התקומה)כ-92%(חזרו לבתיהם. בכללם תושבים שחזרו לארבעה מתוך עשרה היישובים שספגו את הפגיעה הקשה ביותר ושבהם הושלמו עבודות השיפוץ הקריטיות לחזרת התושבים. מבקר המדינה | דוח מיוחד 2 הליכי השיקום והפיתוח של ׳׳שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ"ו ■ פברואר 2 026 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר נתוני מ פ ת ח 1 7 . 5 3 . 2 2 1 . 9 2 5 4 7 _________ מיליארדי ש"ח מיליארדי ש"ח מיליארדי ש"ח יישובים משתייכים תקציבה של מינהלת תקציב התוכניות תקציב תוכנית החומש לחבל התקומה, תקומה לשיקום לשיקום ולפיתוח של המעודכנת לחינוך מחצית מתושבי ולפיתוח של חבל 26 יישובים הסמוכים שגיבשו משרד החינוך החבל מתגוררים התקומה לשנים 2024 לחבל התקומה ומינהלת תקומה בשדרות, והמחצית - 2028 לשנים 2025 - 2029 הגבוה ב-225 מיליוני השנייה ביתר 46 ש"ח מתקציב תוכנית היישובים הכפריים החומש המקורית שבחבל רק 1 6 . 8 1 9 0 מיליוני מיליוני ש"ח 7 4 % ש"ח 7 , 8 9 3 דונם מתוך תקציב חומש מהנשאלים בסקר תקציב תוכנית של שטחים טבעיים של 200 מיליוני שערכה הלשכה החומש עבור חיזוק ופתוחים נפגעו בשל ש"ח)8.4%(המרכזית הרשויות המקומיות הלחימה בחבל לתמרוץ עובדי לסטטיסטיקה בקרב בחבל התקומה התקומה הוראה בתוכנית תושבי חבל התקומה החומש מומשו ציינו כי מצבם הנפשי בשנת הלימודים החמיר או החמיר מאוד התשפ"ה מאז מתקפת הטרור )ספטמבר 2024 - אוגוסט 2025( מבקר המדינה | דוח מיוחד 3 הליכי השיקום והפיתוח של ״ שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 026 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר פ ע ו ל ו ת ה ב י ק ו רת בחודשים ינואר 2024 עד אוגוסט 2025 בדק משרד מבקר המדינה את פעולותיהם של הרשויות המקומיות וגופי האסדרה השלטוניים לשיקום היישובים והרשויות המקומיות בנגב המערבי בעקבות מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר. הביקורת העלתה ליקויים הנוגעים לפעולותיהם של גופי השלטון המרכזי והרשויות המקומיות אשר יש לתקנם בלא דיחוי, ולפיכך כבר בפברואר 2025 פרסם משרד מבקר המדינה דוח ביניים מיוחד בנושא "הליכי השיקום של יישובי הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שנפגעו באירועי שבעה באוקטובר")דוח הביניים(. דוח הביניים עסק בליקויים בהגדרת הגבולות של חבל התקומה; בתקצוב הרשויות המקומיות; בהיעדר ראש קבוע למינהלת תקומה; בנושא הנצחת הנרצחים והנופלים, המעלה סוגיות בטיחותיות ואחרות; ובצורכיהם של תושבי העיר אופקים בעקבות מתקפת הטרור. בדוח הביניים צוין לחיוב כי במהלך הביקורת ניכר היה כי צוותיה של מינהלת תקומה פועלים ללא לאות ומתוך תחושת שליחות ציבורית כדי למלא את ייעודם ולסייע לתושבים שפונו מבתיהם. בביקורת נבדקו ההליכים לשיקום ולפיתוח של יישובי חבל התקומה במועצות האזוריות אשכול, חוף אשקלון, שדות נגב ושער הנגב ובעיריית שדרות והשפעתם על הרשויות הסמוכות - אופקים, נתיבות ומרחבים. הביקורת התמקדה בעבודתה של מינהלת תקומה בהיבטים שונים של התוכנית האסטרטגית הרב-שנתית לשיקום ולפיתוח של חבל התקומה ואוכלוסייתו)תוכנית החומש(ובהם חינוך, קהילה, סביבה ושלטון מקומי. ביקורת בוצעה גם במשרדי ממשלה שהיו שותפים בגיבוש התוכנית וביישומה: משרד ראש הממשלה, משרד האוצר, משרד החינוך, משרד הרווחה והביטחון החברתי)משרד הרווחה(, משרד הפנים, המשרד להגנת הסביבה, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי)משרד הנגב והגליל(, מערך הדיגיטל הלאומי והחטיבה להתיישבות. בדיקות השלמה נעשובעיריית באר שבע, ברשות מקרקעי ישראל, במינהל התכנון וברשות הטבע והגנים. בביקורת נבדק גם תיקון ליקויים בשלושה תחומים שנמצאו בדוח הביניים: ליקויים במבנים הזמניים שהוקמו עבור קהילות הקיבוצים בארי, חולית וכפר עזה, ליקויים שנמצאו בתחום ההנצחה והמיגון באופקים וליקויים בתחום הטיפול בתושבי אופקים. מבקר המדינה | דוח מיוחד 4 הליכי השיקום והפיתוח של ״ שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 026 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר ^ תיקון תוכנית החומש - באפריל 2025, לאחר חקיקת חוק שיקום נרחב והקיצוץ בתקציבי הפיתוח ב-1.5 מיליארד ש"ח, הייתה אמורה מינהלת תקומה לסיים את גיבושה של תוכנית החומש המתוקנת. בפועל, תוכנית החומש המעודכנת פורסמה באוקטובר 2025 - כ-18 חודשים לאחר המועד המקורי שבו היה אמור להיות מאושר תקציבה של התוכנית לפיתוח חבל התקומה - הדבר פגע בפעולות השיקום ובקידום מיזמי הפיתוח האזוריים, ובהם קידום של תשתיות ושירותים איכותיים ויצירת מקורות תעסוקה חדשים החשובים לפיתוח ולצמיחה של החבל ולמשיכת תושבים חדשים. הפגיעה מתחדדת נוכח התקופה המוגבלת של פעילות מינהלת תקומה, עד שנת 2028, אלא אם תוארך באי שור הממשלה והכנסת. יתר על כן, מפרסום התוכנית המעודכנת עלה כי היא לא מפרטת את השינויים שנעשו בשל הקיצוץ התקציבי ברכיבי תוכנית החומש המעודכנת לעומת זו המקורית, ולא ניתן ללמוד ממנה את סדר העדיפות שעליו הוחלט בעקבות הקיצוץ. כך לדוגמה סך תקציב הרווחה ירד מ-516 מיליוני ש"ח בתוכנית החומש המקורית ל-416 מיליוני ש"ח בתוכנית המעודכנת בלי שצוין באילו כלי פעולה הופחתו התקציבים ובכמה. ^ גיבוש תוכנית החומש לחינוך - נמצא כי על אף תפקידה המרכזי והחשוב של תוכנית החומש בתחום החינוך ועל אף היקף התקציב העצום שהוקצה לה, המסתכם ב-1.7 מיליארד ש"ח, גיבושה ברא שית שנת 2024 נעשה ללא מעורבות או למצער היוועצות עם המועצה האזורית אשכול, שתושביה נפגעו באופן חמור ביותר במתקפת הטרור, ומשכך לא הובאו בחשבון תפיסותיה ורצונותיה. למשל, נושא תמרוץ עובדי ההוראה בתוכנית החומש לא נדון עם המועצה האזורית אשכול במהלך גיבוש התוכנית, ועלה כי הוא אינו נותן מענה דיפרנציאלי לאזורים הפריפריאליים יותר בתחומי שיפוטה שקשה יותר לגייס להם עובדי הוראה. סל תקומה לחינוך - מודל התקצוב הנוכחי של סל תקומה למוסדות החינוך אינו מבטיח חלוקה הוגנת של המשאבים שנועדו לאפשר למוסדות החינוך ולרשויות חבל התקומה לספק מענים לימודיים, חינוכיים, רגשיים וחברתיים לתלמידים שנפגעו מהמצב הביטחוני)בין היתר באמצעות רכש תוכניות(. נמצא גם כי קיימת שונו ת גבוהה בין מוסדות החינוך מבחינת היקפו של סל תקומה לתלמיד. למשל, באחד מבתי הספר במועצה האזורית חוף אשקלון סל תקומה לתלמיד, שסכומו אמור להיות 6,750 ש"ח, מסתכם ב- 442 ש"ח בלבד, ואילו בבית ספר אחר במועצה האזורית אשכול הוא מסתכם ב-5,866 ש"ח. הפער נובע מכך שסל תקומה ניתן בגין תלמידים מחבל התקומה הרשומים בבית הספר, אך בפועל הוא נחלק בין כלל תלמידי בית הספר. עוד עלה בביקורת כי הסדרת מנגנון העברת הכספים דרך המועצות האזוריות בעבור ילדים מגיל לידה עד שש לקיבוץ ניר עוז, וכן לקיבוצים אחרים בחבל, המספקים בעצמם את שירותי החינוך עד גיל שש, התעכבה בשל מחלוקות לגבי השימוש שייעשה בתקציב, תוכניות החינוך שתפעיל המועצה, המועדים לקבלת הכספים ועוד. מבקר המדינה | דוח מיוחד 5 הליכי השיקום והפיתוח של ״ שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 026 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר תמרוץ עובדי הוראה - החלטת הממשלה לתקצב תמרוץ של צוותי הוראה בחבל התקומה ב-200 מיליוני ש"ח התקבלה ללא מעורבותם של אגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, המופקד על הנושא, ושל הרשויות המקומיות הגדולות בחבל התקומה ב שלב עבודת המטה לגיבושה. ב של כך לא הובאו בחשבון בשלב גיבוש התוכנית שיקולים מקצועיים הנוגעים למדיניות השכר הכוללת, לחלופות תקציביות אפשריות ולמועילות שלו בגיוס עובדי הוראה בר שויות החבל, וכל זאת אף שלא נמצא מחסור של ממש בעובדי הוראה בחבל. כמו כן, הביקורת העלתה כי התקציב ליישום תוכנית השימור והגיוס של צוותי הוראה בשנת הלימודים התשפ"ה היה כ-16.8 מיליוני ש"ח בלבד וספק אם השיג את מטרתו. היישום החלקי מדגיש את החיוניות בהקצאת תקציב לאחר עבודת מטה מקיפה שתתבסס על ניסיון העבר ותתבצע בשיתוף כלל הגורמים הרלוונטיים ובכללם הממונה על השכר והרשויות המקומיות. עוד נמצא כי נכון לאוגוסט 2025, לא גיב שו משרד החינוך ומינהלת תקומה תוכנית תמרוץ עבור עובדי הוראה לשנת הלימודים התשפ"ו)ספטמבר 2025 - אוגוסט 2026.( ^ סל יישובי - בתוכנית החומש הוגדר "סל יישובי"בהיקף כולל של 776 מיליוני ש"ח לשנים 2024 - 2028 שאמור לשמש בין היתר לביצוע התאמות ולשדרוג תשתיות מים וביוב, תשתיות תחבורה ותשתיות חשמל, לשיפוץ ולשדרוג של שטחים ציבוריים ומבני ציבור ולחידוש פריסת המיגון ביישובי חבל התקומה. במאי 2025 הודיעה מינהלת תקומה ליישובים בחבל כי בכוונתה להוסיף דרישה לסל היישובי לשנת 2025 ולפיה יוצגו היעדים הדמוגרפיים המתוכננים של כל יישוב, וכי היישוב יידרש להסביר כיצד הסל היישובי תומך בתהליך הצמיחה הדמוגרפית. בביקורת עלה כי היישובים מגלים קושי רב עם כוונתה של מינהלת תקומה להתנות את הסל היישובי בצמיחה דמוגרפית. ודוק - ההתניה מאתגרת במיוחד את היישובים שנפגעו באופן הקשה ביותר ואת היישובים הפריפריאליים יותר שמתקשים יותר למשוך אליהם תושבים. ^ תמיכה בתושבים שאינם מעוניינים לחזור להתגורר בחבל התקומה - על אף הבטחות שנתנה המדינה לקהילות לאורך חודשים ארוכים טרם ניתן מענה מקיף לתושבים שעברו את טראומת מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר ואינם מעוניינים לשוב לביתם בחבל התקומה. הצורך במענה זה הפך דחוף במיוחד לאור ההכרזה כי ניתן לשוב להתגורר באזור החל מיולי 2025. ^ תוכנית החומש לחיזוק השלטון המקומי - בהחלטת הממשלה שאישרה את תוכנית החומש באפריל 2024, מינהלת תקומה באמצעות משרד הפנים הייתה אמורה להעמיד לרשויות המקומיות יכולות שיאפשרו להן להתמודד עם אתגרי השיקום באמצעות תהליכים ארגוניים כמו התאמת המבנה הארגוני של הרשויות המקומיות לאתגרים האמורים; איוש משרות זמניות ורכישת שירותים; חיזוק ההון האנושי; שיפור תהליכי העבודה הארגוניים באמצעים דיגיטליים; ומתן כלים לשימור ולמשיכה של כוח האדם הנדרש. לצורך כך הקצתה מינהלת תקומה למשרד הפנים 190 מיליוני ש"ח. נמצא כי משרד הפנים לא פעל להוציא לפועל את התוכנית לחיזוק ופיתוח הרשויות המקומיות בחבל התקומה שהוא עצמו גיבש, ולכן החליטה הממשלה כחצי שנה לאחר מועד אישור התוכנית, לתקן את החלטתה ולקבוע כי מעורבותו של משרד הפנים בחיזוק השלטון המקומי בחבל התקומה תצטמצם, וכי הובלת התהליכים והקצאת התקציב יועברו לאחריותה של מינהלת תקומה בשיתוף משרד הפנים. בביקורת עלה כי במשך למעלה מבקר המדינה | דוח מיוחד 6 הליכי השיקום והפיתוח של ״ שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 026 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר משנה - מאז העברת הקצאת התקציב והובלת נושא חיזוק הרשויות המקומיות ממשרד הפנים למינהלת תקומה באוקטובר 2024 ועד סוף שנת 2025 - לא מומשו התקציבים שנועדו לחיזוק הרשויות המקומיות. בספטמבר 2025 פרסמה מינהלת תקומה קול קורא למימוש התקציב לחיזוק הרשויות המקומיות בחבל התקומה בגובה של 138 מיליון ש"ח, שיוקצה לפי קריטריונים של מספר תושבים, פריפריאליות, מרחק מהגדר, מצב חברתי-כלכלי ומידת הפגיעה במתווה אחוד, בשונה מזה שגובש על ידי משרד הפנים בתוכנית החומש. ^ המבנה הדו-רובדי במועצות האזוריות - המבנה הדו-רובדי במועצות האזוריות מציב לפניהן אתגר ניהולי אינהרנטי המחייב אותן לנווט בין האוטונומיה המוניציפלית בנושאים פנימיים שונים של היישובים ובין אחריותה האזורית. בשל אי-הבהירות בתחומי האחריות של שיקום ופיתוח של היישובים והחבל במסגרת תוכנית החומש, מתגלעות מחלוקות בין המועצות האזוריות ליישוביהן בנוגע לתקציבים בתחומים השונים ובפרט בתחומים שבניהולם המלא של היישובים. ניהול שיח ישיר עם היישובים ללא מעורבות של המועצות האזוריות מוסיף קושי לעבודתן של המועצות, יוצר מתח בינן ובין היישובים ומעמיס עליהן עבודה נוספת שניתן להימנע ממנה בשיתוף פעולה של מינהלת תקומה עם המועצות. ^ שיקום השטחים הפתוחים - עלה כי על אף הנזקים החמורים שנגרמו לכ-7,900 דונם של שטחים פתוחים שאינם חקלאיים בחבל התקומה במתקפת הטרור בשבעה באוקטובר, ששיקומם מוערך בכ-70 מיליוני ש"ח, לא השכיל המשרד להגנת הסביבה לייצר מתווה שיבטיח שיקום מלא ומקיף לשטחים הפתוחים בחבל התקומה. רק באוגוסט 2025 פרסם המשרד להגנת הסביבה קול קורא שתקציבו 43 מיליון ש"ח שאיפשר לרשויות המקומיות בחבל התקומה, בין היתר, שיקום של שטחים פתוחים שנפגעו בתחום שיפוטן. בהיעדרו של גורם המתכלל את פעולות השיקום, מתקצבות ומבצעות הרשויות המקומיות פעולות אלה ללא גורם המרכז את המידע על השטחים הפתוחים שישוקמו ועל אלו שעדיין יידרש לשקמם, וכלל לא ברור כי הרשויות המקומיות יוכלו למפות, לתעדף ולתקצב את שיקום כלל השטחים הפתוחים בתחום שיפוטן, בפרט מאחר שחלקם אינם בבעלותו אלא בבעלות גורמים אחרים כמו למשל רשות הטבע והגנים ורשויות ניקוז. ^ מנגנון בקרה מוסדר במינהלת תקומה ושקיפות ציבורית - עקרון השקיפות הוא אחד האמצעים לבקרה ציבורית ונדרש לא רק למעקב אחר היישום של הליכי השיקום אלא גם לביסוס האמון בין מינהלת תקומה ליישובים שנפגעו במתקפת הטרור בשבעה באוקטובר. אומנם בדוח הביצוע הראשון שפרסמה מינהלת תקומה, שפירט את מצב הביצוע נכון ל-1.10.24, נכללו נתונים על שיעור הרשאות להתחייב מהתקציב, אך לא סופק מידע ברור ומפורט לגבי סכומים שהועברו בפועל לגופים המבצעים. לא זו אף זו, באוקטובר 2025 בפרסום תוכנית החומש המתוקנת לציבור נעדרו נתונים כספיים ביח ס לתקציב שהוקצה לכל כלי פעולה, בשונה מהפרסום המפורט של תוכנית החומש המקורית. בהיעדר נתונים אלה, קיים קושי ממשי להעריך אם התקציבים אכן מומשו במלואם, אם הופנו לייעודיהם המקוריים ומהו קצב ההתקדמות של יישום התוכנית בשטח. מצב זה עלול לפגוע באמון הציבור וביכולת הפיקוח והבקרה על הליך השיקום. עוד נמצא כי למינהלת תקומה אין מנגנון מוסדר לבקרה על מימוש תקציביה אלא קובץ מרוכז הקרוי קובץ "פרויקטים", המאפשר לקבל מידע על מימושים בפועל של הרשאות להתחייב, אך מבקר המדינה | דוח מיוחד 7 הליכי השיקום והפיתוח של ״ שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 026 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר קשה לבצע באמצעותו בקרה על מימוש התקציבים ב של היעדרם של נתונים מסוימים כמו המועד האחרון למימוש ההרשאה להתחייב והגורם המטפל. ^ השפעת השקעות המדינה בפיתוח הערים אופקים, נתיבות ושדרות על דירוגן במדד החברתי- כלכלי - מניתוח שביצע משרד מבקר המדינה ניתן להבחין בהתאמה יחסית בין הכנסות הרשות מהממשלה לתושב ובין דירוגה במדד החברתי-כלכלי. כספי הממשלה לתושב שהו שקעו ב שדרות גדלו באופן עקבי לאורך השנים וכן עלה דירוגה החברתי-כלכלי; וכספי הממשלה שהושקעו באופקים ובנתיבות לאורך השנים עלו באופן מתון וכך גם דירוגן במדד החברתי-כלכלי. ^ תפיסת האזוריות - על פי תפיסת התכנון המקובלת בישראל, פיתוח הנגב המערבי כחלק ממערך מטרופוליני הנשען על באר שבע הוא הכרחי, שכן ערים אזוריות חזקות המשרתות את סביבתן, ועיר מטרופולין חזקה המשרתת את המרחב כולו, יבטיחו איכות ושפע בכל תחומי החיים לכל התושבים. היישובים בחבל התקומה מקיימים יחסי גומלין וממשקים עם היישובים שסביבם בתחומי התעסוקה, התחבורה, הבריאות והשירותים העסקיים והציבוריים, והחבל, שגבולותיו הצרים נקבעו בהחלטה מינהלית, מתקשה לעמוד בפני עצמו ולספק בעצמו את כל השירותים לתושביו ולבעלי העסקים בו ולכן תלוי ביישובים הגדולים שמחוצה לו. בביקורת נמצא כי אין בתוכניות לפיתוח חבל התקומה, המוגדר ברובו חלק ממטרופולין באר שבע, התייחסות להיותו חלק מהמטרופולין. גם התוכניות לפיתוח המטרופולין והעיר באר שבע, שמשרד ראש הממשלה מקדם, ממומשות בד בבד עם פיתוח חבל התקומה ולא ניתן מקום לממשקים אפשריים בין התוכניות ולעובדה ש שני האזורים חולקים תשתיות ושחיזוק אזור אחד בלי להתייחס למרחב שבו הוא פועל עלול להחליש את האחר. בביקורת נמצא כי תוכנית החומש של מינהלת תקומה לפיתוח קלאסטר)התמחות כלכלית אזורית(בתחום האגרו-טק גובשה בלי שהתקיים שיח ותיאום עם הגורמים המובילים מטעם עיריית אופקים, וממילא לא נבחן הצורך בפיתוח קלאסטר נוסף על זה שפותח באופקים ולא נבחנה השאלה אם הקצאת מאות מיליוני ש"ח נוספים בהקמתו תפגע בקלאסטר שהוקם באופקים כבר בשנת 2020 ובהשקעות הציבוריות והפרטיות באופקים. גם לאחר שהביא משרד מבקר המדינה לידיעת מינהלת תקומה ומשרד החקלאות את העובדה שהמדינה מקדמת הליך של הקמת קלאסטר באופקים מקביל לזה המתוכנן במינהלת תקומה, לא השכילו הנוגעים בדבר ובכללם מינהלת תקומה ועיריית אופקים נכון לדצמבר 2025 לקיים שיח אפקטיבי לתיאום ולשיתוף פעולה לטובת האזור כולו. ^ ביקורת מעקב - מגורי הביניים של תושבי הקיבוצים בארי, חולית וכפר עזה - בביקורת המעקב עלה כי גם לאחר שבועות ארוכים שבהם תושבי הקיבוצים בארי, חולית וכפר עזה מתגוררים במגורים זמניים בקיבוצים חצרים, רביבים ורוחמה)בהתאמה(, בחלק ניכר מהמבנים היו תקלות)74% מהמבנים בחצרים, 44% מהמבנים ברביבים ו-40% מהמבנים ברוחמה(. התקלות היו בתחומי האיטום, האינסטלציה והתשתיות וכללו נזילות, דלתות שלא נסגרות, עובש ורטיבות, ניתוק של שיש במטבח, סדקים בקירות וכדי. זמן ההמתנה הממוצע לתיקון התקלות בכל אחד מהאתרים היה כשבוע אך רבות מהתקלות לא טופלו גם כעבור שבועיים ויותר. מבקר המדינה | דוח מיוחד 8 הליכי השיקום והפיתוח של ״ שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 026 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר ע י ק ר י ה מ ל צ ו ת ה ב י ק ו ר ת Q מומלץ למינהלת תקומה לפרסם את ההיקף התקציבי של כל אחד מכלי הפעולה של התוכנית המעודכנת, כדי להציג לפני הציבור את השינויים בסדר העדיפויות שקבעה המינהלת בשיקום ובפיתוח יישובי העוטף. Q מומלץ למינהלת תקומה ולמשרד החינוך לבחון אם נדרשות התאמות ביישום תוכנית החומש לחינוך לשנות הלימודים הבאות לאחר שיח פתוח עם הרשויות המקומיות והיישובים בחבל התקומה, מיפוי וניתוח של צורכיהם ותפיסותיהם בנוגע לחינוך ילדיהם ומתן ביטוי ככל הניתן לצרכים ולתפיסות אלה בתוכניות החינוך. Q מומלץ למינהלת תקומה ולמשרד החינוך לבדוק ביסודיות את שיעורם של תלמידי חבל התקומה במוסדות החינוך שאליהם מועברים תקציבי סל תקומה, בהתאם לממצאי הבדיקה לוודא שיש בתוכנית מענים מספקים לכלל תלמידי החבל, לרבות שינוי בפריסת התקציב ואופן החלוקה בין מוסדות החינוך, כדי להבטיח מיקוד אפקטיבי של המשאבים באוכלוסיית היעד של התוכנית ושימוש מיטבי בסל תקומה. כמו כן, מומלץ כי מינהלת תקומה, משרד החינוך והמועצות האזוריות אשכול ושער הנגב יישבו את המחלוקות ביניהם לגבי תוכניות החינוך שיופעלו עבור ילדים מגיל לידה עד שש ביישובים, וכי הם יפעלו להעברת הכספים באופן מהיר ולהסדרת הזרמתם באופן סדור שיבטיח להנהלות היישובים ודאות תקציבית ותזרימית והמשך פעילות סדירה של מסגרות החינוך. זאת משום שכל עיכוב בהעברת הכספים, גם אם יועברו בסופו של דבר, מאלץ את היישובים לשאת בעלויות מימון נוספות. Q מומלץ למינהלת תקומה בשיתוף אגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, משרד החינוך והרשויות המקומיות בחבל למדוד את מידת האפקטיביות של מנגנון התמרוץ שגובש, להתאים אותו לצרכים שהשתנו בשטח, לבחון את המחסור במורים בכל אחד מבתי הספר ולבצע - בהתאם לכך וליעדים עדכניים - הסטת משאבים או שינויים במבנה התמריץ לשנים הבאות. Q נוכח הסתמכות המועצות האזוריות והיישובים הזכאים כי מבחני התמיכה שפורסמו בשנת 2024 בעבור מימוש הסל היישובי יחולו גם בשנים 2025 - 2028, מומלץ כי בעתיד מינהלת תקומה תיידע את הציבור מראש על כוונתה לעדכן את המבחנים. זאת באמצעות הליך מקדים של פרסום להערות הציבור של העדכון המוצע שיאפשר לבצע שינויים במתווה בהסכמה ככל הניתן. מבקר המדינה | דוח מיוחד 9 הליכי השיקום והפיתוח של ״ שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 026 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר Q משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד ראש הממשלה לפעול ללא דיחוי נוסף לקידום המענים לתושבים שאינם מסוגלים לשוב לביתם. ברי כי יש לבחון את המענים באופן מושכל בשיתוף כל הגורמים הרלוונטיים נוכח המורכבות וההשפעות הנלוות כמו גם הרצון לעודד את חזרתם של התושבים לחבל התקומה. Q על מינהלת תקומה ומשרד הפנים - המופקד על תחום השלטון המקומי במדינת ישראל - לפעול ביתר שאת לחיזוק הרשויות המקומיות בחבל התקומה, כדי להבטיח את יכולתן להוביל את השיקום, הפיתוח והצמיחה של חבל התקומה. מומלץ כי משרד הפנים, המופקד מטעם הממשלה על השלטון המקומי, יגביר את מעורבותו בקידום תוכנית החומש בכלל ובחיזוקן והבטחת חוסנן הארגוני של הרשויות המקומיות בחבל התקומה. כדי להבטיח את השיקום והפיתוח של חבל התקומה באופן המיטבי ואת המשך שיתוף הפעולה בין המועצות האזוריות ויישוביהן גם לאחר סיום משימתה של מינהלת תקומה, מומלץ למינהלת תקומה להקפיד לשתף את המועצות האזוריות בהליכי השיקום גם אם אלה נעשים במישרין עם היישובים, כדי לשמר ולחזק את מעמדה של המועצה האזורית במארג היחסים בשלטון הדו-רובדי. Q מומלץ למשרד להגנת הסביבה למנות גורם מתכלל שיבנה מסד נתונים מרחבי מעודכן לשיקום כ-7,900 דונם שנפגעו בעקבות מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר ויפעל בשיתוף פעולה עם כל הגורמים הפועלים לשיקומם של השטחים הפתוחים באזור כדי למפות את השטחים שטעונים שיקום לפי היקף הנזקים ולפי סדר עדיפות שייקבע. לבניית מסד נתונים מרחבי לתחום שיקום השטחים הפתוחים משנה חשיבות גם בכל הנוגע לשיקום הצפון, שם בעקבות מלחמת חרבות ברזל נגרמו נזקים פיזיים ואקולוגיים כבדים לשטחים הפתוחים כמו נזקי שריפות בשטח של כ-100,000 דונם בשטחי שמורות טבע וגנים לאומיים ופגיעות באתרי מורשת ואתרים ארכיאולוגיים. Q מומלץ למינהלת תקומה להסדיר מנגנון בקרה על מימוש תקציביה, לרבות מימוש הרשאות להתחייב, שיוטמע במערכת בינה עסקית ויאפשר לעמוד על הסיבות לעיכובים במימוש תקציבים ועל בעיו ת שעולות המקשות את מימושם, כפי שעלה בביקורת. זאת כדי להבטיח פיקוח על שימוש יעיל בתקציב שהוקצה לה לטובת שיקום ופיתוח של חבל התקומה. Q מומלץ למשרד ראש הממשלה המוביל את התוכנית לשיקום ופיתוח של היישובים הסמוכים לחבל התקומה ואת התוכנית האסטרטגית לפיתוח מטרופולין באר שבע לקדם שיתופי פעולה וממשקי עבודה ותשתיות בין הרשויות המקומיות במטרופולין במסגרת התוכניות שהוא מוביל ולהגביר שיתופי פעולה גם עם מינהלת תקומה האמונה על השיקום והפיתוח של חבל התקומה. מומלץ לשר במ שרד האוצר האחראי למינהלת תקומה לבחון את השפעותיה של תוכנית החומש על התכנון האזורי ולפעול לסנכרון של החלטות ופעולות ייזום, תכנון, אישור ותקצוב וליצור מסגרת לשיתוף פעולה בין משרדי הממשלה, מינהלת תקומה, מינהל התכנון והרשויות המקומיות להשגת יעדים אזוריים משותפים. בתהליך התכנון אפשר למפות קשרים תפקודיים ומשלימים את כל מנעד טיפוסי היישובים ולהקים תשתית לשיתופי פעולה שתצמצם את התחרות בין רשויות מקומיות ותיתן מקום לשונות וליתרונות היחסיים של כל יישוב במטרופולין. מבקר המדינה | דוח מיוחד 10 הליכי השיקום והפיתוח של ״ שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 026 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר צולם בידיצוות הביקורת בפברואר 2024. מימין הריסותגלריה בארי; משמאל הריסותביתה שלגבי פסי כהןז״ל. מבקר המדינה | דוח מיוחד 11 הליכי השיקום והפיתוח של ״ שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 026 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר ס י כ ו ם בביקורת נמצא כי נוכח אתגרי השיקום הרבים הניצבים לפני הרשויות המקומיות והיישובים בנגב המערבי בעקבות מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, השכילה הממשלה להקים את מינהלת תקומה ולגבש תוכניות מקיפות ומפורטות לשיקום ולפיתוח של חבל התקומה והיישובים הסמוכים לו. תוכנית החומש לשיקום ולפיתוח של חבל התקומה יושמה באופן חלקי. הביקורת בעניין יישום תוכנית החומש בתחום החינוך שתוקצבה בתוכנית החומש ב-1.7 מיליארדי ש"ח העלתה כי קיימת מורכבות במנגנון התקצוב של סל התקומה המיועד למימון שירותים ותוכניות שתכליתם שיקום ילדי החבל והעצמתם. עוד העלתה הביקורת כי מורכבות המנגנון מובילה להיווצרות מחלוקות רבות ואי-הבנות בסוגיות פדגוגיות ומימוניות בין כלל הגורמים המעורבים, המכבידות עוד יותר על היישובים והרשויות המקומיות ומקשות על משרד החינוך לעשות בקרה על השימוש בכספים ולהבטיח את הגעתם ליעדם. שיקום הקהילות הוא המפתח לריפוי האזור כולו ולצמיחתו לאחר מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר. כדי לקדם את שיקום הקהילות בחבל התקומה יש צורך להחזיר את היישובים לניהול אוטונומי על מערכותיו. בחלק מהיישובים הנהגת היישוב השתנתה בשל המאורעות - חלק מחבריה עזבו את תפקידם והצטרפו חברים חדשים מתוך הקהילה ומחוצה לה, ויש צורך בהתאמת המבנה הארגוני לשינויים אלה. אחד האתגרים המרכזיים העומדים לפני הקהילות שנפגעו הוא למנוע את התפרקותן או היחלשותן. בשל אי-הבהירות בתחומי האחריות של שיקום ופיתוח היישובים והחבל, מתגלעות מחלוקות בין המועצות האזוריות והיישובים. נמצא כי ניהול שיח ישיר עם היישובים ללא מעורבות של המועצות האזוריות מוסיף קושי לעבודתן של המועצות, יוצר מתח בינן ובין היישובים ומעמיס עליהן עבודה נוספת שניתן להימנע ממנה בשיתוף פעולה של מינהלת תקומה עם המועצות. חבל התקומה, ששטחו כ-465 קמ"ר, הוא חלק ממרחב הנגב כולו, ושגשוגו תלוי ביחסי הגומלין בינו ובין מעגלי החיים הסובבים אותו. מתעורר החשש כי אם לא תחוזק מטרופולין באר שבע, הצמיחה בארץ עלולה להמשיך להתמקד במרסזה, דבר שיפגע גם בפיתוח המטרופולין ובכלל זה בחבל התקומה שלא יכול לעמוד בפני עצמו. כדי להבטיח את שיקומו ופיתוחו של חבל התקומה באופן המיטבי תוך שהמועצות האזוריות ויישוביהן ימשיכו לשתף פעולה גם לאחר סיום משימתה של מינהלת תקומה, מומלץ למינהלת תקומה לשתף את המועצות האזוריות בהליכי השיקום, גם אם אלה נעשים במישרין מול היישובים, כדי לשמר ולחזק את מעמדן של המועצות האזוריות. כן מומלץ למינהלת תקומה לפעול להגברת שיתוף הפעולה האזורי בנגב המערבי למען החיזוק והשגשוג של האזור כולו. מומלץ כי משרד ראש הממשלה, השר במשרד האוצר ומינהלת תקומה יפעלו ללא דיחוי לתיקון הממצאים העולים בדוח זה ובכלל זה יפעלו לאיתור והסרת החסמים לקידום השיקום של החבל, של תושביו ושל קהילותיו. מבקר המדינה | דוח מיוחד 1 שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 0 2 6 הליכי השיקום והפיתוח של יישובי הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר מבוא ביום שמחת תורה, שבעה באוקטובר 2023, תקף ארגון הטרור חמאס את מדינת ישראל באמצעות ירי של אלפי רקטות וחדירה של אלפי מחבלים לבסיסי צה״ל, לערים וליישובים בנגב המערבי. המחבלים הגיעו גם למסיבות מרובות משתתפים שהתקיימו סמוך לרצועת עזה. אלפי המחבלים ביצעו מעשים נוראים וקיצוניים באכזריותם; 415 חיילים ואנשי כוחות ביטחון נפלו בקרבות ו-905 אזרחים ישראלים וזרים נרצחו במתקפה. המחבלים ביצעו פשעים מחרידים בנשים, בגברים, בקשישים ובילדים, בחיילות ובחיילים. נוסף על כך הם פצעו אלפי בני אדם, ביצעו בקורבנות פגיעות מיניות קשות וחטפו לתוך רצועת עזה 251 נשים, גברים וילדים. המחבלים פגעו גם ברכוש - הרסו, שרפו והשמידו בתים בישובים, מפעלים וציוד)להלן - מתקפת הטרור(. יישובים ישראליים נכבשו ותושבים הסתתרו בבתיהם שעות ארוכות בעוד המחבלים פורעים ביישוביהם. במקרים רבים המתינו התושבים זמן ממושך לבואם של כוחות הביטחון. מאורעות אלו גרמו לפגיעה קשה באמון של תושבי היישובים הללו ברשויות המדינה ועוררו תחושה קשה כי הופקרו על ידי המדינה שהייתה אמורה לדאוג לביטחונם. הקהילות ספגו אבדות רבות, וחבריהן, יש מהם המתמודדים עם אובדן יקיריהם ועם פגיעות גופניות ונפשיות, יש שעודם חוששים לעתידם ולעתיד יישובם ויש שעברו ימים ארוכים ורבים של חוסר ודאות לגבי גורל קרוביהם וחבריהם. בשל המצב הביטחוני המתמשך, פונו מקהילות אלה עשרות אלפי תושבים למגוון מוקדים ברחבי הארץ, בשעה שחלק מהתושבים נשארו ביישובים בתחושת חוסר ביטחון וללא תשתיות ושירותים המתפקדים באופן מלא. תושבי היישובים המרוחקים עד 7 ק״מ מגבול רצועת עזה פונו מבתיהם. מפונים מיישובים אלו נחלקו קטגורית לשתי קבוצות: מפונים מזירות הלוחמה ביישובים הסמוכים לגבול רצועת עזה, שבתחום המועצות האזוריות, שביתם נהרס כליל ולא יוכלו לחזור אליו תקופה ארוכה, ומפונים מיישובים אחרים בקו העימות הדרומי, ובכלל זה העיר שדרות, שעזבו את ביתם בהתראה קצרה ושבו אליו במהלך שנת 2024. פונו גם אוכלוסיות ייעודיות מאזורים מרוחקים יותר - בערים אשקלון ואופקים פונו תושבים לתקופה קצובה לצורך ריענון והפוגה. בכמה החלטות ממשלה שקיבלה ממשלת ישראל מאז מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר בנוגע ליישובים שהמרחק בינם ובין גבול עזה הוא עד 7 ק״מ, השוכנים בתחומי שיפוטן של המועצות האזוריות אשכול, מבקר המדינה | דוח מיוחד 2 הליכי השיקום והפיתוח של ״ שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 0 2 6 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר חוף אשקלון, שדות נגב ושער הנגב והעיר שדרות)להלן גם - רשויות חבל התקומה1,(הכירה הממשלה בפגיעה החמורה שחלה במכלול תחומי החיים של תושביהם ובמחויבותה לשיקום, לחידוש ולפיתוח של חבל התקומה ואוכלוסייתו. באוקטובר 2023 הקימה הממשלה מכוח החלטה 980 מינהלה ייעודית לשיקום ולפיתוח חבל התקומה ואוכלוסייתו (להלן - מינהלת תקומה) כדי להוביל את המאמץ הלאומי לשיקום ולפיתוח של חבל התקומה (האזור שכונה עד אז ״עוטף עזה״) ותושביו ולגבש את הפתרונות ודרכי הפעולה הדרושים לשם השבת מסלול החיים התקין והרגיל של יישובי החבל ותושביו. בתחילת נובמבר2024 מונה חבר הכנסת זאבאלקין לשר במשרד האוצר ונקבע כי הוא יהיה אחראי לתחומי הפעילות של מינהלת תקומה ושל מינהלת שיקום הצפון)להלן - השר במשרד האוצר(, שהועברו מאחריות משרד ראש הממשלה לאחריות משרד האוצר2. בתחילת אפריל 2025 פורסם חוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו, התשפ״ה-2025)להלן - חוק השיקום הנרחב או החוק(. החוק הגדיר את חבל התקומה בהתאם להגדרת החבל בהחלטת ממשלה 980: שדרות, היישובים במועצות האזוריות אשכול, חוף אשקלון, שדות נגב ושער הנגב, והאזורים בתחומי הרשויות המקומיות האמורות, שנמצאים בטווח של עד 7 ק״מ מרצועת עזה בהתאם להחלטת ממשלה 462 מאפריל 2023 וכן בהתאם לרשימת היישובים המנויים בתוספת הראשונה לחוק. החוק קובע כי חבל התקומה יהיה אזור מיקוד לאומי שהממשלה תפעל לשיקומו הנרחב באופן מואץ. ״שיקום נרחב״ הוגדר בחוק כפעולות בכלל תחומי החיים שמטרתן חזרה מלאה, מהירה ומיטבית לשגרה בחבל התקומה, וכן עידוד צמיחה ופיתוח בו, שיינקטו לטובת הרשויות המקומיות שבחבל התקומה והיישובים והתושבים בו, ובכלל זה מתן הטבות, הקצאת משאבים והשקעה במחוללי צמיחה ופיתוח. החוק מסמיך את הממשלה בהחלטתה ושר משרי הממשלה בשטח משטחי הפעולה של משרדו ככל שהוא נוגע לעניין, לפעול לביצוע פעולות לשיקום נרחב של חבל התקומה, והכול בהתאם לצורך ולנסיבות העניין. עוד קובע החוק כי הממשלה תקצה משאבים לשם פעולות סיוע שיבצעו משרדי הממשלה בהתאם לתפקידיהם וסמכויותיהם לפי דין לטובת הרשויות המקומיות ביישובים הסמוכים לחבל התקומה3 1 בהחלטת הממשלה 980, ״הקמת מנהלת לשיקום ולפיתוח חבל 'התקומה'ואוכלוסייתו״)19.10.23()להלן - החלטה 980,(הוגדרחבלהתקומהכ״אזור שדרותרבתיוהיישוביםבמועצותהאזוריותאשכול, חוףאשקלון, שדותנגבושער הנגב אשר בתיהם, כולם או חלקם, נמצאים בטווח של עד 7 ק״מ מגדר המערכת סביב רצועת עזה״. הגדרת חבל התקומה מסתמכתעל הגדרת ״יישוביעוטף עזה״ בהחלטת הממשלה 462, ״תוכנית לחיזוק החוסן האזרחיבשדרות וביישובי 'עוטף רצועות עזה'לשנים 2023 - 2024 ותיקון החלטות ממשלה״)20.4.23,(ועל החלטות הממשלה המוזכרותבה. 2 החלטת הממשלה 2365, ״צירוף שר, קביעת שר נוסף במשרד האוצר ושינוי בחלוקת התפקידים בין השרים״ )6.11.24(; וכן החלטת הממשלה2470, ״העברתשטחיפעולה ממשרדראש הממשלה למשרד האוצר ותיקון החלטות ממשלה״)24.11.24.( 3 החלטת הממשלה 2336, ״שיקום מרחיב לחבל התקומה כ'אזור מיקוד לאומי'ומענים לאזורים נוספים שנפגעו במתקפת הטרור בשבע באוקטובר בדרום הארץ״)31.10.24.(רשימת היישובים מצויה בצו שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו)קביעת רשימת היישובים והאזורים הסמוכים לחבל התקומה(, התשפ״ה-2025. מבקר המדינה | דוח מיוחד 3 הליכי השיקום והפיתוח של ״ שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 0 2 6 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר ולטובת תושביהן. פעולות הסיוע ייקבעו ויינתנו בהתאם לצורכיהם של היישובים, בהתאם לרמת הפגיעה בהם במתקפת הטרור בשבעה באוקטובר ולמאפייניהם הייחודיים. לעניין זה ״פעולות סיוע״ הוגדרו בחוק כפעולות שיקום ופיתוח, ובכלל זה מתן הטבות, הקצאת משאבים והשקעה במחוללי צמיחה ופיתוח. נכון למאי 2025 חזרו לבתיהם יותר מ-59,000 מתוך כ-64,000 תושבי חבל התקומה)כ-92%.(בכללם תושבים שחזרו לארבעה מתוך עשרה היישובים שספגו את הפגיעה הקשה ביותר ושבהם הושלמו עבודות השיפוץ הקריטיות לחזרת התושבים4. פעולות הביקורת בחודשים ינואר 2024 עד אוגוסט 2025 בדק משרד מבקר המדינה לסירוגין את פעולותיהם של הרשויות המקומיות וגופי האסדרה השלטוניים לשיקום היישובים והרשויות המקומיות בנגב המערבי בעקבות מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר. הביקורת העלתה ליקויים הנוגעים לפעולותיהם של גופי השלטון המרכזי והרשויות המקומיות אשר יש לתקנם בלא דיחוי, ולפיכך כבר בפברואר 2025 פרסם משרד מבקר המדינה דוח ביניים מיוחד בנושא ״הליכי השיקום של יישובי הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שנפגעו באירועי שבעה באוקטובר״)להלן - דוח הביניים(. דוח הביניים עסק בליקויים בהגדרת הגבולות של חבל התקומה; בתקצוב הרשויות המקומיות; בהיעדר ראש קבוע למינהלת תקומה; בנושא הנצחת הנרצחים והנופלים, המעלה סוגיות בטיחותיות ואחרות; ובצורכיהם של תושבי העיר אופקים בעקבות מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר5. בדוח הביניים צוין לחיוב כי במהלך הביקורת ניכר היה כי צוותיה של מינהלת תקומה פועלים ללא לאות ומתוך תחושת שליחות ציבורית כדי למלא את ייעודם ולסייע לתושבים שפונו מבתיהם. בביקורת נבדקו ההליכים לשיקום ולפיתוח יישובי חבל התקומה במועצות האזוריות אשכול, חוף אשקלון, שדות נגב ושער הנגב ובעיריית שדרות והשפעתם על הרשויות הסמוכות - אופקים, נתיבות ומרחבים. הביקורת התמקדה בעבודתה של מינהלת תקומה בהיבטים שונים של התוכנית האסטרטגית הרב-שנתית לשיקום ולפיתוח חבל התקומה ואוכלוסייתו)להלן - תוכנית החומש(ובהם חינוך, קהילה, סביבה ושלטון מקומי. ביקורת נערכה גם במשרדי ממשלה שהיו שותפים בגיבוש התוכנית וביישומה: משרד ראש הממשלה, משרד האוצר, משרד החינוך, משרד הרווחה והביטחון החברתי)להלן - משרד הרווחה(, משרד הפנים, המשרד להגנת הסביבה, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי)להלן - משרד הנגב והגליל(, מערך הדיגיטל הלאומי והחטיבה להתיישבות6. בדיקות השלמה נעשו בעיריית באר שבע, ברשות מקרקעי ישראל )להלן - רמ״י(, במינהל התכנון וברשות הטבע והגנים. 4 כרםשלום, נירים, עין השלושה ורעים. 5 מבקר המדינה, הליכי השיקוםשליישובי הנגבהמערבי,קהילותיהםותושביהם שנפגעובאירועי שבעהבאוקטובר - דוחבינייםמיוחד)2025.( 6 מחלקה בהסתדרותהציוניתהעולמית. מבקר המדינה | דוח מיוחד 4 הליכי השיקום והפיתוח של ״ שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 0 2 6 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר בביקורת נבדק גם תיקון ליקויים בשלושה תחומים שנמצאו בדוח הביניים: ליקויים במבנים הזמניים שהוקמו בעבור קהילות הקיבוצים בארי, חולית וכפר עזה, ליקויים שנמצאו בתחום ההנצחה והמיגון באופקים וכן ליקויים בתחום הטיפול בתושבי אופקים. לוח 1: הרשויות המקומיות שנבדקו- נתונים כלליים, נכון למועד סיום הביקורת)אוגוסט 2025) עיריית עיריית עיריית המועצה המועצה המועצה המועצה המועצה אופקים נתיבות שדרות האזורית האזורית האזורית האזורית האזורית אשכול חוף מרחבים שדות נגב שער הנגב אשקלון 37,838 52,877 35,477 18,520 20,570 15,589 12,017 9,937 מספר a התושבים האשכול 3 3 5 6 7 6 6 7 החבךתי_)נמוך()נמוך()בינוני()בינוני()בינוני()בינוני()בינוני()בינוני( כלכלי 3 4 4 2 5 3 3 4 אשכול)פריפריאלי()פריפריאלי()פריפריאלי-)פריפריאלי()בינוני()פריפריאלי()פריפריאלי()פריפריאלי הפריפריאליות בינוני(-בינוני( יציבה ביניים ביניים יציבה ביניים יציבה יציבה יציבה סיווג הרשות S המקומית 300,789 344,733 703,105 458,854 245,427 192,335 140,223 215,967 ביצוע ההכנסות )באלפי ש״ח( 300,793 345,034 703,063 457,650 244,877 192,211 140,210 199,776 ביצוע ההוצאות )באלפי ש״ח( )4((301) 42 1,204 550 124 13 16,191 , העודף)או הגירעון( השוטף)באלפי ש״ח( )14,440((10,914) (23,399) (9,003) (10,274) 6,181 24,389 העודף)או “ , 0 הגירעון( המצטבר )באלפי ש״ח( מבקר המדינה | דוח מיוחד 5 הליכי השיקום והפיתוח של ״ שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 0 2 6 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר עיריית עיריית עיריית המועצה המועצה המועצה המועצה המועצה אופקים נתיבות שדרות האזורית האזורית האזורית האזורית האזורית אשכול חוף מרחבים שדות נגב שער הנגב אשקלון 5.1% 3.4% 6.6% 3.4% 4.3% שיעור הגירעון ® המצטבר יחס התלותל- 983 1,036 769 1067 1031 980 1083 885 1,000 תושבים מספר 32 21 17 16 12 13,500 - המקור: משרד החינוך ומינהלת תקומה, סל תקומה- נוהלעבודה לשנתהלימודים תשפ״הלרשויות, בעלויותומוסדות חינוך, מעודכןליום 26.2.25. ש ט ח ש ט ח ס ה ״ ב ה ת ש תי ת פ תו ח דונ ם שמורה 967 1,631 2,598 משארים)יערות פתוחים(843 2,667 3,510 הסדרה)מניעת פגיעה עקיפה או נגררת בעתיד בשטחים סמוכים(41 661 702 טבעי 34 510 544 שטח חקלאי ותיירות לשימור 108 432 539 ס ה ״ ב 1 ,9 9 3 5 ,9 0 1 7 ,8 9 3 עלפי נתוני רט״ג, יולי 2025, בעיבוד משרד מבקר המדינה. *לאנכללו שטחיםשנפגעוואינם מיועדיםלשיקום-468דונם)אזורקצא״א,פריסתכוחותקבועה,שטחששוקם(,וכןלאנכללו שטחי החקלאות- 10,501 דונםשנפגעו בעקבותפריסתכוחותצבא. 111 יצויןכי המיפוילא כוללאתשטחי קק״ל. מבקר המדינה | דוח מיוחד 68 הליכי השיקום והפיתוח של ״ שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 0 2 6 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר לפי הערכה שעשתה רט״ג לבקשת המשרד להגנת הסביבה בשנת 2024, עלות השיקום של השטחים הפתוחים בחבל התקומה נאמדת בכ-70 מיליוני ש״ח ואמורה לכלול שיקום הפרות קרקע, תיחום והגנה למניעת נזק עתידי וטיפול וניטור מינים פולשים לחמש שנים בשמורות הטבע: דרך הבשור, חולות נתיב העשרה, שמורת בארי, שמורת הבשור, שמורות חולות זיקים, שמורת כורכר ניר עם, שמורת כרמיה, שמורת נחל גרר, שמורת פארק האפיק וכן בתוכנית מתחם בארי ושטחים נוספים. מפה 2: מיפוי מפגעים עיקריים בשטחים הפתוחים בחבל התקומה מיפוי מפגעים שמורות פריצתכרמיה,גידור,חולותזיקיםפתיחתציריםוכתיבהעשרה עיקריים בשטחים שמורתגברעם הפתוחים פתיחתצירים שמורתכורכר׳נירעם פתיחת צירים, אשפה. משאריםבאזורבאר■ הקמתמוקדיכינוס, הרחבתדרכים ושבילים, פתיחתצירים, חפירות וסוללות, אשפה. משארים באזורכיסופים ונחלגרר שמורת מכתש בארי •ים, חפירותוסוללות, אשפה. פ רי צ ת גי דו ר, ה ק מ ת מו קדי כ־מס, ה ר ח ב ת דרכי ם ושבילים, פתיחתצירים, חפירות וסוללות,אשפה שמורתהבשור וסוללות,אשפה. דרך הבשור פגיעהבדרךהנוףעי יצירת מהמורות שמורתפארק האפיק פתיחתצירים ופגיעה בבתרונות ר שו ת הנ1ב ע1הגני ם4 המקור: רט״ג, הצעה לשותפותבשיקום ופיתוח חבלהתקומה, ינואר2024. תמונות 9- 10: נזקים בחבל התקומה המקור: רט״ג, הפרות קרקעבפארק האפיק, 2024. מבקר המדינה | דוח מיוחד 69 הליכי השיקום והפיתוח של ״ שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 0 2 6 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר תמונות 11- 13: פגיעה בשטחים פתוחים במרחב בארי המקור: רט״ג, יערותבארי ושמורתבארי, אוקטובר2024. שיקום הסביבה והשטחים הפתוחים הוא חלק מהחוסן של התושבים וחיוני לחיזוק הקשר והזיקה שלהם לאזור. יש לו חשיבות מיוחדת גם בהיבטים חברתיים שכן הטבע בנגב המערבי הוא חלק מהזהות המקומית של תושבי המרחב ואחת הסיבות להתיישבותם באזור. זאת ועוד, השיקום האקולוגי חשוב גם בהיבטי פיתוח התיירות, שכן הוא יסייע במשיכת מבקרים לאזור. לפי המשרד להגנת הסביבה ללא נקיטת הפעולות הנדרשות לשיקום כ-7,900 דונם השטחים הטבעיים והפתוחים יסבול המרחב מהמשך התדרדרות והזנחה ומפגיעה סביבתית, אקולוגית ונופית קשה; מפגיעה בחיות הבר ובצומח המקומי; מהרס שמורות הטבע ואתרי הטבע; ומהפיכת השטחים הללו ל׳׳חצר אחורית". הזנחת שטחים אלועלולה להוביל להתגברות פשיעה סביבתית כמו שפיכת פסולת בלתי חוקית ועודפי עפר וכן לסכנת התפשטות של מינים פולשים ומתפרצים ועוד. על פי רט׳׳ג העיכוב עלול להוביל בחלק מהמקרים לנזקים בלתי הפיכים. כך למשל נושא אלפי הכלבים המשוטטים שעברו מרצועת עזה לשטחי העוטף ופוגעים במינים נדירים של חיות בר בנגב בעקבות פריצות בגדר. מבקר המדינה | דוח מיוחד 70 הליכי השיקום והפיתוח של ״ שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 0 2 6 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר ה י ע ד ר ת ק צ י ב י י ע ו ד י ו ג ו ר ם א ח ר א י ל ש י ק ו ם ה ש ט ח י ם ה פ ת ו ח י ם השטחים הפתוחים כוללים שטחים חקלאיים, ערוצי נחלים, דיונות חול, שמורות טבע, יערות ועוד112. השטחים הפתוחים נמצאים בבעלותם או בניהולם של כמה גורמים: קרן קיימת לישראל)להלן- קק״ל(, רט״ג, רשות הניקוז ורמ״י. הם שוכנים בתחומן של כמה רשויות מקומיות וחלקם שטחים חקלאיים פרטיים. לשם שיקומם נדרש שיתוף פעולה עם כלל הגורמים המעורבים בהובלה לאומית מערכתית ומתואמת. מהביקורת עלה כי אין בהירות בכל הנוגע לגורם מתכלל האחראי לשיקום השטחים הפתוחים שנפגעו וכי יש חשש שלא כל השטחים שנפגעו יזכו לשיקום כמתואר להלן: 1. החלטת ממשלה 1127 מדצמבר 2023 קבעה אבני יסוד לתכנון מפורט של תוכנית החומש. אבן יסוד ״תשתיות תומכות צמיחה״ כוללת: סביבה, אקלים ושמירה על הטבע - שיקום ופיתוח של החבל באמצעות ביצוע סקרים, טיפול במפגעים סביבתיים וסילוקם, פיתוח אתרי טבע עירוניים וכפריים במוקדי משיכה לקהל, ופיתוח תשתיות וכלים המאפשרים פתרונות ארוכי טווח להגנה על הסביבה ולשיקום השטחים הפתוחים. החלטת ממשלה 1699 שאישרה את תוכנית החומש, הקצתה 94 מיליוני ש״ח לשנים 2024 - 2028 להכנה ולביצוע של תוכניות להקמת אתרי טבע ומיזמים לשימור השטחים הפתוחים, להגנה עליהם ולחיבור הקהילה לטבע שבתחומי רשויות חבל התקומה. יצוין כי בעת אישור תוכנית החומש גרסה מינהלת תקומה כי שימור השטחים הפתוחים אינו כולל שיקום שלהם עקב הנזקים שנגרמו בהם במתקפת הטרור בשבעה באוקטובר ובמלחמת חרבות ברזל ואילו המשרד להגנת הסביבה גורס, על פי תשובתו מאוקטובר 2025, כי ברור לכול ששימור השטחים הפתוחים והגנה עליהם כולל את השיקום שלהם, אם נדרש. 2. לפיסעיף 35 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א-1961)להלן- חוק מס רכוש(, ״נזק מלחמה״ מוגדר כ״נזק שנגרם לגופו של נכס עקב פעולות מלחמה על-ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל או עקב פעולות מלחמה על-ידי צבא הגנה לישראל״. ״נכס״ מוגדר כ״קרקע, קרקע חקלאית לרבות היבול שעליה, בנין, מבנה בתהליך בניה, מטעים, מלאי וציוד הנמצאים בשטח המדינה...״. בביקורת עלה כי במרץ2024 פנה מנכ״ל המשרד להגנת הסביבה למנכ״ל משרד הביטחון בבקשה לסיוע בתקצוב השיקום של השטחים הפתוחים שנפגעו בשל פעילות צה״ל במהלך מלחמת חרבות ברזל, המוערך בכ-72 מיליוני ש״ח. בהתאם לתמ״א 35, תוכניתמתאר ארציתמשולבתלבנייה, לפיתוח ולשימור, שטחפתוח הוא שטח המיועד בתוכנית מתאר מחוזית לתכליות האלה: שמורת טבע, שמורת נוף, גן לאומי, יער, שטח נוף כפרי פתוח, שטח חקלאי, נחל וסביבותיו,חוף רחצה, נופשמטרופוליני,מאגר,פארק מטרופוליני/אזוריאו תכליתדומהאחרתוכןדרכים, מסילות, קווי תשתית, כרייה וחציבה. מבקר המדינה | דוח מיוחד 71 הליכי השיקום והפיתוח של ״ שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 0 2 6 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר באפריל 2024 השיב מנכ״ל משרד הביטחון כי אם המשרד להגנת הסביבה ימסור דרישות בצירוף אסמכתאות בגין נזקים שנגרמו משהייה של צה״ל בשטחי הכינוס אלו ייבדקו, אך רובם המכריע של הנזקים המתוארים, כמו נזקי טנקים ופריצות דרכים, הם, על פי התשובה, נזקי מלחמה שנגרמו מפעילות מלחמתית וכי חובת הפיצוי בגין נזקים אלה היא על מס רכוש וקרן הפיצויים. מסיכום פגישה בין המשרד להגנת הסביבה ובין משרד הביטחון מיולי 2024 עלה כי נציגי מערכת הביטחון ישלחו התייחסות ובה תיעדוף של אזורים לשיקום בשל שיקולים ביטחוניים ומבצעיים וכי משרד הביטחון יבחן ביצוע של חלק מהשיקום האקולוגי בעצמו. באפריל ובמאי 2024 פנה המשרד להגנת הסביבה גם למשנה למנהל רשות המיסים בבקשה לסיוע במימון השיקום של השטחים הפתוחים מנזקי המלחמה. בפגישה שקיימו נציגים מן המשרד להגנת הסביבה ומרשות המיסים במאי 2024, לא הצליחו הצדדים לסכם על מתווה לתקצוב השיקום של השטחים הפתוחים, והפער ביניהם התרכז בפיצוי בגין הפגיעה בשטחים הפתוחים שאינם חקלאיים מכוח חוק מס רכוש ותקנות מס רכוש וקרן פיצויים)תשלום פיצויים()נזק מלחמה ונזק עקיף(, התשל״ג-1973. במאי 2025, כעשרה חודשים לאחר הסיכום בין משרד הגנת הסביבה למשרד הביטחון, מסר המשרד להגנת הסביבה למשרד מבקר המדינה כי משרד הביטחון ורשות המיסים פעלו להסרת מתקנים, יישור השטח וסילוק הפסולת אך לא מימנו את השיקום האקולוגי של השטחים שנפגעו. נמצא כי במועד סיום הביקורת,בחלוף יותר משנה מאז הפגישה האמורה במאי 2024,לא הושג פתרון לפער בין המשרד להגנת הסביבה ובין רשות המיסים בדבר פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לשטחים הפתוחים שאינם חקלאיים. בעקבות העיכוב הוחמרו הנזקים האקולוגיים והפיזיים לשטחים הפתוחים, לעיתים באופן בלתי הפיך, כפי שמסרה רט״ג למשרד מבקר המדינה ביולי 2025. 3. הקרן לשמירה על שטחים פתוחים שברמ״י מממנת פעולות שמטרתן סיוע לשמירה, לפיתוח הסביבתי ולטיפוח השטחים הפתוחים שמחוץ לשטחים העירוניים הבנויים - לרבות שטחים פתוחים החיוניים לשמירה על המגוון הביולוגי ועל המערכות האקולוגיות בישראל- וכן פארקים ואזורי נופש ופנאי. במאי 2024 פרסמה רמ״י קול קורא להגשת בקשות לקרן לשמירה על שטחים פתוחים למימון פעולות לשיקום, לטיפוח ולפיתוח בשטחים הפתוחים שנפגעו במלחמת חרבות ברזל ביישובי העימות בצפון ובדרום בסך של 200 מיליוני ש״ח. הקול הקורא אפשר להסתייע בכספי הקרן לצורך מיזמים בשטחים הפתוחים ובשטחים המבונים בתחומי היישובים113. במסגרת זו, במהלך שנת 2024 קיבלה רט״ג תקציב בסך 12 מיליוני ש״ח לשיקום שטחים פתוחים שנפגעובמלחמת חרבות ברזל, מתוכם כ-3.2 מיליוני ש״ח לשיקום שמורות טבעבדרום- כ-4% בלבד 113 קולקורא מס׳6/2024: שיקום ופיתוח שטחיםפתוחים שנפגעו במלחמת חרבותברזל)8.5.24.( מבקר המדינה | דוח מיוחד 72 הליכי השיקום והפיתוח של ״ שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 0 2 6 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר מהתקציב הנדרש, שנאמד כאמור בכ-72 מיליוני ש״ח. נוסף על כך,כ-30 מיליוני ש״ח הועברו מהקרן למועצה האזורית אשכול לשיקום שטחים פתוחים בתחומיה ולשיקום אתרים שנפגעו. 4. במאי 2025 התקיימה פגישה בין השרה להגנת הסביבה ובין ראש מינהלת תקומה. מסיכומה עולה כי מינהלת תקומה תעביר למשרד להגנת הסביבה תקציב שניתן יהיה להקצות לרשויות המקומיות שבחבל על פי קול קורא שיפרסם המשרד להגנת הסביבה במסגרתו תינתן להן, בין השאר, אפשרות להגיש הצעה לשיקום סביבתי בתחומי פעילותן. באוגוסט 2025 פרסם המשרד להגנת הסביבה קול קורא תקומה-טבע 2025 בגובה 43 מיליוני ש״ח לשיקום אקולוגי של שטחים פתוחים ולהקמת אתרי טבע מתוך חיבור קהילות בחבל התקומה. על פי הפרסום רשאיות רשויות חבל התקומה וכן איגוד ערים לאיכות סביבה נפת אשקלון או אשכול רשויות נגב מערבי להגיש בקשות תמיכה לפעולות בתחומים האלה: שיקום אקולוגי של שטחים פתוחים בחבל התקומה שהופרו במהלך המלחמה; תכנון אתרי טבע עירוניים, כפריים או מרחביים בחבל התקומה; הקמת אתרי טבע עירוניים, כפריים או מרחביים בחבל התקומה; קיום מיזמים חינוכיים ופעילות להעצמה של הקהילות ביישובי חבל התקומה באמצעות הטבע114. כלומר הרשויות המקומיות - אם יחפצו בכך- יוכלו להיענות לקול הקורא ולהשתמש בתקציבים של מינהלת תקומה, שיועדו בתוכנית להכנה וביצוע של תוכניות להקמת אתרי טבע ופרויקטים לשימור והגנה על שטחים פתוחים, לשיקום השטחים הפתוחים שנפגעו בשטחן. יצוין כי היענותן של הרשויות המקומיות בחבל התקומה לקולות קוראים קודמים שפורסמו בתחומי הגנת הסביבה הייתה חלקית בלבד. כך לדוגמה במסגרת החלטת ממשלה 462 מאפריל 2023 שנועדה לחזק את החוסן האזרחי בשדרות וביישובי חבל התקומה בשנים 2023 - 2024, הוקצה מתקציב קרן הניקיון שבמשרד להגנת הסביבה115 למועצות האזוריות אשכול, חוף אשקלון, שדות נגב ושער הנגב סכום של עד חצי מיליון ש״ח לכל אחת מהן להכנת תוכניות סקר טבע עירוני ובכלל זה מיפוי מפגעים סביבתיים באתרי טבע עירוניים, הכנת מדריך לטיפוח שטחים טבעיים וטיפול במפגעים סביבתיים והפקת יום עיון או אירוע חינוכי להנגשת תוצריו של סקר הטבע העירוני116. נמצא כי המועצה האזורית שער הנגב הכינה סקר טבע עירוני אך המועצות האזוריות אשכול, חוף אשקלון ושדות נגב לא הכינו סקר כאמור ועיריית שדרות פועלת להכין סקר טבע בתחומה בשנים 2025 - 1172026. 114 קול קורא תקומה-טבע 2025 לשיקום אקולוגי של שטחים פתוחים ולהקמת אתרי טבע מתוך חיבור קהילות בחבל התקומה. 115 הקרן לשמירת הניקיון הוקמה מכוח חוק שמירות הניקיון, התשמ״ד-1984, ונועדה לרכז אמצעים כספיים לשמירה עלאיכותהסביבה. 116 סקרי טבע נועדו לבחון את המצב של אתרי הטבע העירוני והשטחים הפתוחים שבגבולות הרשות המקומית וליצור מסד נתונים שלתשתיותטבעעירוני ברשויותהמקומיות. 117 במסגרת קולקורא ״סביבטבע2020״. מבקר המדינה | דוח מיוחד 73 הליכי השיקום והפיתוח של ״ שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 0 2 6 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר המועצה האזורית אשכול מסרה בתשובתה כי הסיבה לכך שלא נענתה לקול הקורא משנת 2023 היא שלמועצה קיים סקר שטחים פתוחים מלפני כמה שנים ומיפוי מפגעים מפורט שנערך על ידי גופים אחרים כמו קק״ל, רט״ג וגופי אקדמיה. עוד ציינה המועצה כי אילו היו מתפרסמים קולות קוראים שעניינם שיקום מפגעים סביבתיים וטיפול בפסולת חקלאית הרי המועצה הייתה נענית באופן מלא. סוגיות של טיפוח וטיפול באתרי טבע בתחומי המועצה האזורית אשכול אינן בליבת העשייה של המועצה מאחר שהבעלות על אתרי הטבע בתחומה הן של רט״ג או קק״ל. הביקורת העלתה אפוא כי המשרד להגנת הסביבה לא השכיל לייצר מתווה שיבטיח שיקום מלא ומקיף לשטחים הפתוחים בחבל התקומה. לפי המתווה החלקי שגובש הרשויות המקומיות, שהן רק חלק מן הגורמים הנוגעים בדבר ומתמודדות עם אתגרים רבים נוספים, יוכלו לבחור אם לפעול לשיקום השטחים הפתוחים בשטחן אם לאו, ולכן אין בכוחו להבטיח ששיקום מלא ומקיף אכן יתממש, בפרט בהיעדרו של גורם מתכלל לשיקום השטחים הפתוחים. מכל האמור עולה כי על אף הנזקים החמורים שנגרמו לשטחים הפתוחים שאינם חקלאיים בחבל התקומה במתקפת הטרור בשבעה באוקטובר רק כעבור חודשים ארוכים אותר מקור תקציבי למימון הליכי שיקום חלקיים. יתרה מכך, בהיעדרו של גורם המתכלל את פעולות השיקום והמרכז את המידע על השטחים הפתוחים שישוקמו ואלו שעדיין יידרש לשקמם, לא ברור כי הרשויות המקומיות יוכלו למפות, לתעדף ולתקצב את שיקום כלל השטחים הפתוחים בתחומן, בפרט כאשר קיימים גורמים אחרים ובהם רשות הטבע והגנים ורשויות ניקוז שמופקדים על שימורם, פיתוחם וניהולם כמפורט לעיל. המשרד להגנת הסביבה מסר בתשובתו כי ההחלטה להעביר את התקציב לשנים 2025 - 2026 באמצעות תמיכה ברשויות המקומיות התקבלה על ידי השרה להגנת הסביבה. היות שהמשרד מודע לקושי של הרשויות המקומיות להתפנות למימוש תקציבי התמיכה, נקבע כי במסגרת התקציבים שניתנו למשרד למימוש ההחלטה, הוקם מיזם משותף יחד עם החברה להגנת הטבע שמטרתו לסייע לרשויות המקומיות לבחור את האתרים הראויים, להגיש בקשות לקול קורא וללוות את הרשויות בביצוע פרויקטים. נכון לאוקטובר 2025 כל חמש רשויות חבל התקומה הגישו בקשות על מלוא התקציב שהוקצה. מינהלת תקומה מסרה בתשובתה כי משלא נתקבלו תקציבים לשיקום השטחים הפתוחים ממשרד הביטחון או מרשות המיסים, היא אפשרה בשיתוף המשרד להגנת הסביבה גם פעולות לשיקום אתרי טבע שנהרסו מנזקי המלחמה כחלק ממטרת התמיכה. עם זאת הדגישה המינהלת כי תקצוב פעולות שיקום אלה על ידה אין בו משום תחליף לחובת המשרדים האמורים בשיקום הנזקים, אלא הוא אמור להתווסף עליה. המועצה האזורית אשכול מסרה בתשובתה כי התקציבים שהועברו במסגרת הקול הקורא אינם מספיקים לשיקום מלא של כלל השטחים הפתוחים שנפגעו במלחמה. עוד ציינה המועצה כי מנגנון הקולות הקוראים מסורבל ומקשה על עבודת המועצה. מבקר המדינה | דוח מיוחד 74 הליכי השיקום והפיתוח של ״ שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 0 2 6 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר לבניית מסד נתונים מרחבי בתחום שיקום השטחים הפתוחים משנה חשיבות גם בכל הנוגע לשיקום הצפון, שם בעקבות מלחמת חרבות ברזל נגרמו נזקים פיזיים ואקולוגיים כבדים לשטחים הפתוחים, כמו נזקי שריפות בשטח של כ-100,000 דונם בשטחי שמורות טבע וגנים לאומיים ופגיעות באתרי מורשת ואתרים ארכיאולוגיים. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד להגנת הסביבה למנות גורם מתכלל שיבנה מסד נתונים מרחבי מעודכן ויפעל בשיתוף פעולה עם כל הגורמים הפועלים לשיקומם של השטחים הפתוחים באזור כדי למפות את השטחים שטעונים שיקום לפי היקף הנזקים ולפי סדר עדיפות שייקבע. המועצה האזורית אשכול מסרה כי קיימת חשיבות רבה בתכלול שיקום השטחים הפתוחים כתפיסה אחת אחודה וכי אופן ההתנהלות נכון לאוקטובר 2025 מותיר את האחריות על המועצה המשמשת ״המבוגר האחראי״ היחיד בנושא. המשרד להגנת הסביבה מסר בתשובתו כי אין בידיו סמכויות ויכולת מעשית וטכנית לבנות מסד נתונים מרחבי וכי לעמדתו יש גורמים רלוונטיים אחרים, כמו רמ״י ומינהל התכנון, שלהם יכולות רגולטוריות וטכניות לבניית מסד נתונים כאמור. מינהל התכנון השיב בינואר 2026 כי הוא יוכל לסייע בהעברת נתונים תכנוניים רלוונטיים הנמצאים ברשותו. משרד מבקר המדינה ממליץ כי המשרד להגנת הסביבה יפעל עם הגורמים הרלוונטיים כדי לקדם את התכלול של השטחים הפתוחים שישוקמו במסגרת הקול הקורא הנוכחי ואלו שעדיין יידרש לשקמם בהמשך. בקרה ודיווח של מינהלת תקומה בקר ה על מימו ש תקציב תוכני ת החומש כדי לוודא שהתקציב שהוקצה לתוכנית החומש נוצל בפועל וכי ה״הרשאות להתחייב״118 מומשו, נדרשת בקרה שיטתית ורציפה על כל שלבי ההוצאה התקציבית. לבקרה הדוקה חשיבות רבה המתחדדת נוכח הזמן הקצוב שנקבע לפעולתה של מינהלת תקומה והצורך להבטיח תשתית ארגונית ותקציבית מתמשכת גם לאחר סיום תפקידה. בקרה זו חשובה בייחוד כשמדובר בתקציבים תחומי זמן, כיוון שאם ההרשאות שניתנו לא ינוצלו בפרקי הזמן שנקבעו להן, ולכל היותר עד סיום פעילותה של מינהלת תקומה, הן עלולות לפוג בלי שיתורגמו לשימוש בפועל ובכך להביא לאובדן תקציב ולפגיעה בשירות לציבור. 118 הרשאה להתחייבהיא אישורעקרוני שניתן מראש, ובאמצעותה ניתן לחתום על חוזים מולספקים ונותני שירותים גםאם התשלום יתבצערקבעתיד. מבקר המדינה | דוח מיוחד 75 הליכי השיקום והפיתוח של ״ שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 0 2 6 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר לכן, נוסף על הבקרות שמבצעי ם מ שרדי ה מ מ שלה ב תחו מ ם, נדר שת מ מינהל ת תקומה הפעלה יזומה של מנגנוני ניטור והתרעה שי אפ שרו זיהוי מוקדם של עיכובי ם ובעיות כדי להב טי ח שימוש מיטבי ב ת קציבי ם. יש לוודא כי ל אחר מתן ההר ש אה, הגורם שאליו הועברה ההר שאה ל ה ת חייב החל ב ת הליכי ם למימו שה. זיהוי מוקדם של פערים בין מתן ההר ש אה לבין ביצוע בפועל מ אפ שר לבצע התאמות, להסיר ח ס מי ם ולוודא שנעשה שימוש יעיל ב מ ש אבי ם שהוקצו. על כן נדר ש מנגנון ב קרה מוסדר, שיטתי ועדכני ל מע קב אחר מימו ש ה ת קציבי ם, הכולל נתונים חיוניי ם כגון מועדים א חרוני ם למימו ש ההר שאו ת להתחייב, זהות הגור מי ם ה מ טפלי ם וה ת קד מות הביצוע בפועל. מנגנון זה נדר ש כדי ל אפ שר ניטור רציף ולהב טיח שימו ש יעיל ב ת קציב. נמצא כי למינהלת תקומה אין מנגנון מוסדר לבקרה על מימוש תקציביה אלא קובץ מרוכז הקרוי קובץ ״פרויקטים״. הקובץ כולל מידע על מימושים בפועל של הרשאות להתחייב, אך קשה לערוך באמצעותו בקרה בשל היעדרם של נתונים מסוימים כמו מועד אחרון למימוש ההרשאה להתחייב וגורם מטפל. משרד מבקר המדינה ממליץ למינהלת תקומה להסדיר מנגנון בקרה על מימוש תקציביה, לרבות מימוש הרשאות להתחייב, שיוטמע במערכת בינה עסקית ויאפשר לעמוד על הסיבות לעיכובים במימוש תקציבים ובעיות שעולות המקשות במימושם, כפי שעלה בביקורת לעיל. זאת כדי להבטיח פיקוח על שימוש יעיל בתקציב שהוקצה לה לטובת שיקום ופיתוח חבל התקומה. מינהלת תקומה מסרה ב ת שוב ת ה מנוב מבר 2025 כי ביולי 2025 החל את עבודתו ב מינ הל ת ס מנכ״ל ב קר ה ושליטה ב מ טר ה לייצר ש קיפו ת ועבודה רציפה. ב מועד מ שלוח ה תשובה ה מינהלת נמצאת בעיצו מו של תהליך ה ת ק שרו ת להטמעת מערכת לניהול פרויקטי ם ככלי רא שי ל מע קב ובקרה, הצפוי ה להיכנ ס לפעילו ת בסוף הרבעון הר א שון של 2026. א שר לפעולות שבוצעו עד כה, מסרה ה מינהלת כי היא רכשה פל טפורמ ה ממשרד הבי טחון וה ת ק שר ה עם חברת ב קרה חיצונית, לצד ביצוע ב קרו ת הנדסיות, ח שבונ איו ת ו ת קציביות שוטפות ב ש ט ח ועל ידי צוו תי ה מינהלת והדגישה כי תפעל לכך שבשנה הנוכחית תחום הבקרה ה ת קציבי ת יוסדר וייבנה ב אופן מיטבי. ב ת שוב ת ה הנו ספת מסרה מינהל ת תקומה כי הצוו תי ם ה מ קצועיי ם ב מינהל ת האחראי ם ל ת קציב פרוי ק טלי מקיימי ם פגישות עבודה קבועות לצורך ב קרה ו מע קב בעניין ה ת קד מו ת הפרוי ק טי ם ש מובילי ם מ שרדי ה מ מ שלה ה שוני ם והר שויות ה מ קו מיו ת ב חבל התקומה. דיוו ח לציבור על פעילות מינהלת תקומ ה ומימו ש התקציב שקיפות בהצג ת ת קציב היא עקרון יסוד בני הול תקין של כ ספי ציבור ובהבטח ת אמון הציבור בר שויו ת השלטון. הצגה ברורה, נגישה ו מלאה של ה ת קציב מ אפ שר ת לגורמי ם ה מעורבי ם, לרבות בעלי עניין, לעקוב אחר אופן הקצא ת ה מ ש אבי ם ולוודא שה שי מו ש בה ם תואם את סדרי העדיפויו ת הל או מיי ם והציבוריי ם. מבקר המדינה | דוח מיוחד 76 הליכי השיקום והפיתוח של ״ שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 0 2 6 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר בהיעדר שקיפות מספקת, גוברים החששות לשימוש בלתי תקין או בלתי יעיל בכספי הציבור, ופוחתת היכולת להבטיח בקרה אפקטיבית119. שקיפות תקציבית אינה מסתכמת בפרסום נתונים על אודות ההרשאות וההתחייבויות התקציביות, אלא מחייבת דיווח מקיף גם על היקף הביצוע בפועל, דהיינו- על הסכומים שהועברו בפועל לגופים המבצעים. ללא מידע זה, הציבור אינו יכול לגבש תמונה מלאה ומהימנה על מימוש המדיניות התקציבית הלכה למעשה, ועל הפערים האפשריים בין התכנון לביצוע. הצגה חלקית של המידע התקציבי עלולה להוביל להטעיה ולפגוע ביכולת הפיקוח הציבורי לבחון באופן אפקטיבי את יעילות התקציב. גם בנוגע להתנהלות של מינהלת תקומה, עקרון השקיפות הוא אחד האמצעים לבקרה ציבורית ונדרש לא רק למעקב אחר היישום של הליכי השיקום אלא גם לבניית האמון בין מינהלת תקומה ליישובים שנפגעו במתקפת הטרור בשבעה באוקטובר. כפי שעלה בדוח הביניים, בהחלטת הממשלה 980 מאוקטובר 2023, שמכוחה הוקמה מינהלת תקומה, נקבע כי עליה לדווח בכתב לוועדת השרים לענייני חברה וכלכלה)הקבינט החברתי-כלכלי(על פעולותיה אחת לחודש, ונוסף על כך ככל שיידרש. בהחלטת ממשלה 1201127 נקבע כי מינהלת תקומה תפרסם דוח ביצוע אחת לחצי שנה, ב-1 באפריל וב-1 באוקטובר וכי הדוח יכלול בין היתר מידע על העברת תקציבים למשרדי הממשלה, לרשויות המקומיות ולקהילות, תפוקות ואבני דרך עיקריות, עמידה ביעדים שיוגדרו וכן ניתוחים מקצועיים ברמה כוללת. ואכן, באוקטובר 2024 פרסמה מינהלת תקומה דוח ביצוע חד-שנתי. בדוח הביניים של מבקר המדינה מפברואר 2025 הומלץ לפעול למיסוד הליכי בקרה קבועים ועיתיים מטעם הממשלה על פעולותיה של מינהלת תקומה ועל יישום התוכנית וזיהוי פערים או חסמים ביישומה. בחוק השיקום הנרחב מאפריל 2025 צומצמה חובת הדיווחשל מינהלת תקומה לפעם אחת בשנה- כך נקבע בחוק כי שרי הממשלה ידווחו למנכ״ל משרד ראש הממשלה ולמינהלת תקומה בכל שנה על פעולות שביצעו משרדיהם בחבל התקומה וכי ראש מינהלת תקומה יפרסם עד אפריל בכל שנה דוח שנתי הכולל נתונים ומידע על פעילותה של מינהלת תקומה בשנה שקדמה למועד הפרסום ובכלל זה מידע בדבר עמידה ביעדים שגיבשה המינהלת. עוד נקבע בחוק השיקום הנרחב כי השר הממונה על מינהלת תקומה יגיש לוועדת הכלכלה של הכנסת אחת לשנה החל משנת 2026 דוח לעניין פעולות השיקום הנרחב שביצעו משרדי הממשלה בהתאם לדיווחים שמסרו למינהלת תקומה וכן יגיש לוועדה את הדוח השנתי שפורסם לציבור. 119,The Role of the Principle of Transparency and Accountability in Public Administration Murat Jashari ;1/2018.Islam Pepaj ACTA UNIVERSITATIS DANUBIUS Vol.10, noלהרחבה ראו גם מבקר המדינה, דוחותעל הביקורתבשלטון המקומי)2024(״חופש המידעברשויותהמקומיות״,עמ'2. 120 החלטתהממשלה1127, ״מתווהלתוכניתאסטרטגיתרב-שנתיתלשיקוםולפיתוח'חבלהתקומה'ואוכלוסייתווכלים ליישום״)10.12.23.( מבקר המדינה | דוח מיוחד 77 הליכי השיקום והפיתוח של ״ שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 0 2 6 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר יוצא אפוא כי בחוק השיקום הנרחב צומצמה חובת הדיווח לדיווח שנתי עד 1 באפריל בכל שנה. זאת ועוד, באוקטובר 2024 פרסמה מינהלת תקומה דוח ביצוע חד-שנתי. ולמעשה עד אפריל 2026, המועד המאוחר האפשרי לפרסום הדוח הבא, עלולה להימנע מהציבור היכולת לעקוב אחר פעילותה של מינהלת תקומה. בדוח הביצוע הראשון שפרסמה המינהלת, שפירט את מצב הביצוע נכון ל-1 באוקטובר 2024, אומנם נכללו נתונים על שיעור הרשאות להתחייב מהתקציב, אך לא סופק מידע מפורט לגבי סכומים שהועברו בפועל לגופים המבצעים. כמו כן, בפרסום תוכנית החומש המעודכנת באוקטובר 2025 לציבור נעדרו נתונים כספיים ביחס לתקציב שהוקצה לכל כלי פעולה, שלא כמו הפרסום המפורט של תוכנית החומש המקורית. בהיעדר נתונים אלה, קיים קושי ממשי להעריך אם התקציבים אכן מומשובמלואם,אם הופנולייעודיהם המקוריים ומהו קצב ההתקדמות של יישום התוכנית בשטח. מצב זה עלול לפגוע באמון הציבור וביכולת הפיקוח והבקרה על הליך השיקום. משרד מבקר המדינה ממליץ למינהלת תקומה להקפיד לשלב בדוחות הביצוע שיפורסמו לציבור מידע מלא, מהימן ונגיש על מימוש התקציב בפועל, לרבות פירוט הסכומים שהועברו לגופים המבצעים, בהבחנה מהרשאות להתחייב. צעד זה יתרום להגברת השקיפות, יאפשר בקרה אפקטיבית על יישום התקציב ויחזק את אמון הציבור בתהליך השיקום של יישובי חבל התקומה. בתשובת המינהלת נכתב כי היא פועלת בהתאם לחוק התקומה וכי היא תדווח בכל שנה ב-1 באפריל על פעילותה ותפעל בשקיפות מלאה בפני הציבור כדי לזכות באמונו. השפעת הליכי הפיתוח בחבל התקומה על הרשויות הסמוכות הפגיעה ביישובים וברשויות הסמוכות חבל התקומה הוא אזור גיאוגרפי צר במרחב של עד 7 ק״מ מגדר הגבול עם רצועת עזה, שטחו עומד על 465 קמ״ר והוא מאכלס כ-64,000 תושבים, ב-47 יישובים- כמחצית מהתושבים בעיר שדרות וכמחצית ב-46 יישובים כפריים, בעיקרם קיבוצים במועצות אזוריות- אשכול, חוף אשקלון, שדות נגב ושער הנגב. שטחן של ארבע המועצות האזוריות נפרס גם מעבר לטווח 7 הק״מ האמורים וכולל 35 יישובים כפריים נוספים. כפי שהוצג לעיל, השפעתה הקשה של מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר הייתה נרחבת ולא פסחה על יישובים נוספים במועצות האזוריות אשכול, חוף אשקלון, שדות נגב ושער הנגב שאינם נכללים בגבולות חבל התקומה אך סבלו פגיעות במתקפת שבעה באוקטובר. יישובי המועצות האזוריות, הן אלה שבתחומי החבל והן אלה שלא, שותפים לקהילת המועצה וחולקים במקרים רבים מוסדות חינוך ומרכזי קהילה ותרבות. גם על יישובים במועצה האזורית מרחבים ועל הערים אופקים, אשקלון ונתיבות, המקיפות את חבל התקומה, לא פסחה ההשפעה הקשה ואף מקרבן היו שנפגעו בגופם, בנפשם וברכושם. מעגלי ההשפעה מבקר המדינה | דוח מיוחד 78 הליכי השיקום והפיתוח של ״ שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 0 2 6 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר הרחבים של המתקפה הובילו לפגיעה באוכלוסיות שונות ברמות ובהיקפים שונים והן סבלו מהיעדר תחושת ביטחון ומפגיעה כלכלית ותפקודית בשגרת החיים. בהחלטת ממשלה 980, שהקימה את מינהלת תקומה 12 יום לאחר מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר, הוחלט כי גבולות חבל התקומה הם כפי שהוגדרו בהחלטת הממשלה 462 מאפריל 2023 בעניין הפיתוח של חבל עוטף עזה. בעקבות כך התעורר שיח ציבורי בדבר גבולות החבל והפגיעה באזורים הסמוכים לו, ובהחלטת ממשלה מאוחרת יותר מאוקטובר 2023)1127(נקבע עוד כי על משרד ראש הממשלה, בשיתוף משרד האוצר ומשרד הביטחון, להשלים את עבודת המטה לבחינה של הגדרת חבל התקומה, שנקבעה בהחלטה 980 של הממשלה, ולהביאה לאישור הממשלה בתוך 60 יום, קרי עד 10.2.24. העיכוב בביצוע עבודת המטה האמורה לבחינת הגדרת החבל, שהוצג בהרחבה גם בדוח הביניים, עורר שיח ציבורי בנושא. הוא עלה בדיונים רבים בכנסת וכן בעתירות לבג״ץ שהגישו עיריות אופקים ונתיבות ותושבים ויישובים מהמועצה האזורית אשכול להכללתם בגבולות חבל התקומה. המועצות האזוריות נתקלו גם הן בקשיים בהתמודדות עם הנושא. כך מפרוטוקול מליאת המועצה האזורית אשכול מינואר 2024 עולה עד כמה חשוב למועצה לכלול את כל יישוביה תחת מינהלת תקומה. גם המועצה האזורית שדות נגב ציינה בפני צוות הביקורת ביולי 2024 כי תוכנית החומש הנוכחית מרחיבה מאוד את הפערים בין מחצית היישובים שבחבל התקומה למחצית היישובים שאינם בו אך סבלו גם הם ממתקפת הטרור בשבעה באוקטובר. המועצה הדגישה שהיא מתקשה להתמודד עם העובדה שבשטחה יש יישובים המרוחקים רק במעט מטווח 7 הק״מ ואינם זוכים לתקציבי הפיתוח שלהם זוכים היישובים שבטווח. שישה חודשים לאחר שהושלם גיבושה של תוכנית החומש לחבל התקומה, בהחלטת הממשלה 2336 מאוקטובר 1212024, נקבע כי חבל התקומה כפי שהוגדר בהחלטת ממשלה 980, בטווח של עד 7 ק״מ מגדר המערכת סביב רצועת עזה, ייקבע כאזור מיקוד לאומי בחוק עתידי שתיזום הממשלה. בהחלטה 2905 ממרץ 2025, הקצתה הממשלה לקראת חקיקת החוק האמור, מיליארד ש״ח מתוך התקציב של מינהלת תקומה וכן סך של 300 מיליוני ש״ח נוספים לתקצוב היישובים שמחוץ לחבל התקומה שייכללו במתווה השיקום. שבוע לאחר מכן, באפריל 2025, פורסם כאמור חוק השיקום הנרחב. החוק קיבע את הגדרת גבולות החבל לפי החלטת ממשלה 462, בטווח של עד 7 ק״מ מגדר המערכת סביב רצועת עזה ולפי רשימת היישובים שבתוספת לחוק ובפרק ד׳ שבחוק נקבע שבאחריות הממשלה לנקוט פעולות סיוע ליישובים הסמוכים לחבל התקומה בהתאם לצורכיהם ובהתאם לרמת הפגיעה בהם במתקפת הטרור בשבעה באוקטובר ולמאפייניהם הייחודיים. על פי החוק נדרשה הממשלה לקבוע בהחלטה את רשימת היישובים הסמוכים הזכאים לסיוע ואת פעולות הסיוע לפי לרמת הפגיעה בהם. לאחר חקיקת החוק קיבלה הממשלה באפריל 2025 החלטה נוספת)2973(ולפיה היא תאמץ את המלצותיה של עבודת המטה שביצע משרד ראש הממשלה בנושא הערכת רמות פגיעה ביישובי הדרום בשל מתקפת הטרור וקביעת מסגרת המענה הממשלתי. 121 החלטת הממשלה 2336)31.10.24.( מבקר המדינה | דוח מיוחד 79 הליכי השיקום והפיתוח של ״ שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 0 2 6 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר בעבודת המטה שאימצה הממשלה זוהו היישובים שבהם נצפתה פגיעה חריגה המצריכה התערבות ממשלתית נוכח האתגרים הצפויים לאוכלוסייה ביישובים אלה, ונמצא כי כ-25% מיישובי הדרום, שהם 72 יישובים, ספגו פגיעה כוללת חריגה - מתוכם 47 מוגדרים כיישובי חבל התקומה ומקבלים מענה ממינהלת תקומה ו-25 יישובים נוספים שטרם זכו למענה ממשלתי כולל. על פי הנספח להחלטה, הערכת רמת הפגיעה הכוללת ביישובי הדרום נעשתה תוך שימוש במדדים מגוונים ששולבו לכדי מדד מתכלל שאפשר השוואה רוחבית בין היישובים תוך התמקדות בפגיעה הכוללת והסתמכות על נתונים ניטרליים ורשמיים. לפי הנתונים הזמינים גובשו שלושה תחומים המרכיבים את המדד המתכלל כך שיבטא פגיעה כוללת: פגיעה במוגנות ובתחושת הביטחון, פגיעה חברתית וקהילתית ופגיעה תפקודית-כלכלית. לאור האמור הומלץ לממשלה בעבודת המטה לגבש מענה ליישובים שנפגעו פגיעה כוללת חריגה המצריכה התערבות ממשלתית ושאינם משויכים לחבל התקומה תחת מסגרת ניהולית אחת - עיריות אופקים ונתיבות, תשעת היישובים הנותרים מהמועצה האזורית אשכול, שמונת היישובים הנותרים מהמועצה האזורית שדות נגב, שניים מתוך שלושת היישובים הנותרים מהמועצה האזורית שער הנגב וכן שלושה יישובים מהמועצה האזורית מרחבים- בתקציב של מיליארד ש״ח. עוד נקבע כי יינתן סיוע ממשלתי לעיר אשקלון תחת מסגרת ניהולית נוספת, בשל גודלה המצריך פתרון ממוקד ומיקומה התפקודי המרחבי של העיר, שהוא נפרד ממרבית יישובי הנגב המערבי שספגו פגיעה חריגה. בעבודת המטה הובהר כי התמיכה ביישובים במעגל הפגיעה השני תינתן במסגרת החלטות ממשלה לתקופה של ארבע שנים ובהיקף תקציבי מצומצם בהשוואה לתקציב של מינהלת תקומה, שנועד לתמוך במעגל הפגיעה הראשון. עוד צוין בעבודת המטה כי התמיכה תכלול כלי סיוע בשים לב לעקרונות השיקום שנקבעו בהחלטה 1699 מאפריל 2024 ובהתאם לרמת הפגיעה ביישובים, לצורכיהם ולמאפייניהם הייחודים ולתפקידם של היישובים במרחב. מבקר המדינה | דוח מיוחד 80 הליכי השיקום והפיתוח של ״ שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 0 2 6 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר מפה 3: יישובי הדרום בחלוקה לפי רמת הפגיעה בעקבות מתקפת הטרור, עבודת המטה במשרד ראש הממשלה רמת פגיעה ביישוב אזור חבל תקומה גבול רשו מקומיות USGS G IAR 20 01P המקור: נספחב'להחלטתהממשלה 2973 מאפריל2025. בעבודתהמטהדורגו רמותהפגיעהמ-1 עד4; רמה1 מציינתפגיעהשאינה חריגה, ופגיעהברמה4-פגיעה חמורה. בהחלטת הממשלה 2973 מאפריל 2025 הונחה משרד ראש הממשלה לגבש במסגרת לוחות הזמנים הקבועים בחוק השיקום הנרחב הצעות להחלטות ממשלה לשיקום ולפיתוח לשנים 2025- 2029 בשים לב לעקרונות השיקום שנקבעו בהחלטת הממשלה 1699 ובהתאם לרמת הפגיעה ביישובים, לצורכיהם ולמאפייניהם הייחודיים ולתפקידם של היישובים במרחב. מבקר המדינה | דוח מיוחד 81 הליכי השיקום והפיתוח של ״ שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 0 2 6 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר על פי חוק השיקום הנרחב, היה על הממשלה לקבל החלטה בעניין פעולות הסיוע ליישובים בתוך שלושה חודשים מיום תחילת החוק, קרי תחילת יולי 2025. חודש לאחר המועד שנקבע בחוק, בתחילת אוגוסט 2025, קיבלה הממשלה החלטות בדבר דרכי הסיוע לאזורים אלה והגדילה את התקציב לשיקום ולפיתוח האזורים הסמוכים לחבל התקומה ל-3.22 מיליארד ש״ח122. בהחלטותיה אישרה הממשלה את התוכנית לשיקום ופיתוח יישובי הנגב המערבי לשנים 2025 - 2029 ואת התוכנית לשיקום ופיתוח העיר אשקלון לשנים 2025- 1232029)להלן התוכניות לשיקום ופיתוח היישובים הסמוכים(שגיבש משרד ראש הממשלה לפי מתווה היישובים שאישרה הממשלה כבר באפריל 2025. בתוכניות ביקשה הממשלה להשיג כמה מטרות ביישובים הסמוכים לחבל התקומה: הגברת תחושת הביטחון, החוסן האזרחי והמוגנות, חיזוק וצמיחה כלכלית, העצמה חברתית-קהילתית וקידום איכות חיים. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את הכרתה של הממשלה במחויבותה לסייע ליישובים ולאזורים הסמוכים לחבל התקומה שנפגעו במתקפת הטרור בשבעה באוקטובר בפעולות שיקום ופיתוח, ובכלל זה מתן הטבות, הקצאת משאבים והשקעה במחוללי צמיחה ופיתוח. המועצה האזורית מרחבים מסרה בתשובתה מאוקטובר 2025 כי המלחמה פגעה בכל יישובי המועצה וכי על הממשלה להכליל את כולם בתוכנית, בפרט כאשר חמישה מתוך 18 הנרצחים מתושבי המועצה במתקפת הטרור בשבעה באוקטובר היו תושבים של ישוב שאינו נכלל בחבל התקומה. המועצה האזורית אשכול ועיריות אופקים ונתיבות ציינו בתשובותיהן כי ההחלטה האמורה התקבלה רק לאחר השקעת משאבים מצידן במאבקים משפטיים מיותרים. השפעת השקעות המדינה בפיתוח הערים שדרות, אופקים ונתיבות על דירוגן במדד החברתי-כלכלי התוכנית שגיבש משרד ראש הממשלה לטובת השיקום והפיתוח של היישובים הסמוכים לחבל התקומה בהתאם לחוק השיקום הנרחב צפויה לסייע לשיקום מן הפגיעה ברשויות המקומיות וביישובים הסמוכים לחבל, אך יש להניח כי היא תהיה מוגבלת ותתקשה לפתור במלואן את הבעיות היסודיות שעימן מתמודד האזור. ניתוח שביצע משרד מבקר המדינה בנוגע להשפעה אפשרית של השקעות המדינה בשדרות על דירוגה במדד החברתי-כלכלי ביחס להשפעה אפשרית של השקעות המדינה על דירוגן של אופקים ונתיבות במדד, כפי 122 בהחלטה תוקנה טעות שהתגלתה בעבודת המטה שלא כללה את היישוב רוחמה שבמועצה האזורית שער הנגב במסגרתהיישובים הזכאים לסיועוכךעמד מספר היישובים הזכאיםלסיועעלפיעבודתהמטהעל26. 123 החלטותהממשלה3303 ו-3304)4.8.25.( מבקר המדינה | דוח מיוחד 82 הליכי השיקום והפיתוח של ״ שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 0 2 6 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר שיוצג להלן, יכול להמחיש את הצפוי ביישובים הסמוכים לחבל התקומה בעקבות יישום תוכנית החומש לחבל התקומה והתוכניות לשיקום ופיתוח היישובים הסמוכים. בשני העשורים הראשונים להקמת המדינה נוסדו ערים חדשות בצפון הארץ, בדרומה ובמרכזה, אשר דבק בהן הכינוי ״עיירות פיתוח״124. עם הקמתן, שימשו עיירות הפיתוח - ובהן אופקים, נתיבות ושדרות - לקליטת גלי העלייה בשנות החמישים, בעיקר עולים יוצאי צפון אפריקה125, ולפיזור האוכלוסייה באזורים לא מיושבים שאותם רצתה המדינה לפתח126. הערים החדשות קמו כמרכזים אזוריים שיוכלו לספק ליישובים הקטנים הסמוכים אליהן שירותים החסרים בהם127. ואולם בפועל הן לא יכלו למלא את תפקידן כמרכז אזורי מכיוון שהן נפרסו במרחב ללא בסיס מתאים למטרה זו ואילו היישובים הקטנים, שהיו חלק מהמועצות האזוריות, היו לרוב איתנים יותר מבחינה כלכלית ולא נזקקו לשירותים של עיירות הפיתוח128. כשהחלה הלמ״ס להשתמש במדד החברתי-כלכלי, המדרג את הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה באמצעות שילוב של תכונותיה הבסיסיות בתחומים הרכב דמוגרפי, השכלה וחינוך, רמת חיים, תעסוקה וגמלאות, דורגו אופקים, נתיבות ושדרות בדירוג נמוך מאוד בין כלל הרשויות המקומיות בישראל. מאז ועד המועד האחרון שבו פורסם המדד בשנת 2021 השתפר מיקומן של שלוש הרשויות המקומיות בדירוג, אך בעוד מיקומה של שדרות בדירוג השתפר באופן עקבי השיפור במיקומן של אופקים ונתיבות היה מתון בהרבה והחל משנת 2015 ניתן לזהות אף מגמת ירידה קלה. בתרשים ובלוח להלן ניתן לראות את ההתפתחות של שלוש הערים במדד החברתי-כלכלי מאז שנת 1995 ועד 2021. 124 י'אלוןוע'עמית-כהן, ״תפיסתמקום,דימויתקשורתי, תדמיתוקשרלמקום: המקרהשלעריהפיתוחבנגבהמערבי״, אופקיםבגאוגרפיה, 77)2011,(עמ'89 -109. 125 יצחק דהן, מרכז ופריפריה, טקסט וקונטקסט: תרומת המנהיגות המקומית בערי הפיתוח לפיתוח מקומי, האוניברסיטה העברית, המחלקה לגיאוגרפיה,2000. 126 אביפיקאר, ״עיירותהפיתוח: הרעיונותשליוו אתהקמתן ותהיות״, אתרים המגזין)8.12.18,(עמ'50 - 51. 127 אריה הרשקוביץ, ״מ'תוכנית שרון'לתמ״א/35 - האידיאולוגיה של שלוש תוכניות מתאר ארציות״, אופקים בגיאוגרפיה, 67)2006,(עמ'32 -34. 128 רפיבר-אל, אזור הדרום: בין נטללמשאב, מרכז טאובלחקר המדיניותהחברתיתבישראל)2003,(עמ'5 -6. מבקר המדינה | דוח מיוחד 83 הליכי השיקום והפיתוח של ״ שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 0 2 6 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר תרשים 7 ולוח 7: התפתחות הדירוג במדד החברתי-כלכלי של אופקים, נתיבות ושדרות, 1995 - 2021)דירוג רציף129) השנה אופקים נתיבות שדרות 1995 3 27 5 1998 21 39 50 1999 39 37 60 2001 71 60 87 2003 70 64 91 2006 73 65 103 2008 75 76 98 2013 72 71 112 2015 76 77 110 2017 73 72 109 2019 72 69 113 2021 63 58 115 עלפי נתוני הלמ״ס, בעיבוד משרד מבקר המדינה. הלמ״ס מדרגתאת הרשויות המקומיותלפי המצב החברתי-כלכלי שלהאוכלוסייה המתגוררתבתחום שיפוטן כערך רציף שמתקבלבאמצעותשקלולהערכים המתוקננים של14 המשתנים הנבחרים. מבקר המדינה | דוח מיוחד 84 הליכי השיקום והפיתוח של ״ שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 0 2 6 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר משנת 2003 קיבלו מ משלות י שראל החל טות לה שקעת מילי ארדי שקלי ם ב תוכניו ת ל חיזוק ולפי תו ח ה אזור הסמוך לגבול עם רצועת עזה עקב ה מצב הבי טחוני ה מורכב ב אזור ובמטרה למ שוך אליו אוכלו סיי ה130. בב סי ס ה תוכניו ת שנלוו להחל טות ה מ מ של ה למתן עדיפות ב ה ש קע ה ב אזור זה עמדו ה מ טרו ת של העצמ ת התושבי ם וחיזוק ר שתות התמיכה ה קהיל תיו ת וכן חיזו ק ופי תו ח הכלכלה ה מ קו מי ת ו האזורית. גבולו ת האזור, שהוגדר ב תחילה כ אזור ״שדרות רבתי״, לאחר מכן ״עוטף עזה״ והיום ״חבל ה ת קו מה״, ה תרחבו לאורך ה שני ם ב ה ת א ם לחוות דעת בי טחוניו ת, ומאז שנת 2012 החבל מוגדר ב ש ט ח שעד 7 ק״מ מגבול הרצועה131. הח שיבו ת הרבה בגיבו ש תוכניו ת לפי תוח הר שויות ה ס מוכו ת לחבל ה ת קו מה ל שיפור מעמד ם החבר תי- כלכלי של ה תו שבי ם מ תבררת מני תוח ה ת קד מו תה של העיר שדרות ב מדד ה חבר תי-כלכלי מאז החלו מ משלות י שראל ב קבל ת החל טו ת ו תוכניות לפי תוח ה אזור לעומ ת ה ת קד מו ת הערי ם אופקים ונתיבות, שלא זכו לתוכניו ת פי תוח ל אורך השנים. ב מח קר מ שנת 2009 נבחן ה ק שר בין ה א שכול ה חבר תי-כלכלי של הר שות לבין ההוצ אות שלה ל תו שב לשנה. נמצא שהוצאות הר שות ה מקומית פוחתות ככל שה א שכול ה חבר תי-כלכלי של ה תו שבי ם נמוך יותר132. חוסר היכולת של הר שויו ת ה מ קו מיות לספק שירותי ם נובע מרמת ה הכנ סו ת הנמוכה שלהן, דבר ה מגדיל את הפערי ם החבר תיי ם והכלכליי ם בי שר אל133. ה מצב החבר תי-כלכלי של תו שבי הר שות מ שפיע על גביי ת הארנונה מ מגורי ם וכן על ה א טר ק טיביו ת של הר שות לעס קים. לכן צפוי כי מצב זה י שפיע על גובה ההכנ סו ת העצמיות של הר שו ת מארנונה ועל מצבה הכלכלי של הרשות. איגום כלל ההכנסו ת של שלוש העיריות מה מ מ של ה ב שני ם 1995 - 2021 ל תו שב מוצג ב תר שי ם ובלוח שלהלן: 130 החלטת 462)20.4.23;(החלטה 1818)14.8.22;(החלטה 566)22.11.20;(החלטה 4328)2.12.18;(החלטה 2156 )11.12.16(; החלטה2017 מיום)21.9.14(; החלטה1114)29.12.13(; החלטה5207)4.11.12(; החלטה 4192)29.1.12(; החלטה 2664)2.11.11;(החלטה 746)27.11.06;(החלטה 2173)4.7.04;(והחלטה 2954)23.02.03.(בשנת 2007 אף נחקקחוקסיועלשדרותוליישוביהנגבהמערבי)הוראתשעה(,התשס״ז-2007, לסיועלשדרותוליישוביהנגבהמערבי. 131 מרכז המחקר והמידעשלהכנסת, מ׳שדרות רבתי'ל׳חבל התקומה'- מהו'עוטףעזה'? נובמבר2023. 132 אבי בן בסט ומומי דהן, ״המשבר ברשויות המקומיות: יעילות מול ייצוגיות״ בתוך: הנ״ל)עורכים(, הכלכלה הפוליטיתשל הרשויות המקומיות, המכון הישראלי לדמוקרטיה,2009. 133 סיוןלהביוגל-חגיתרומנו, כלכלת השלטון המקומיבישראל: ניתוח הפעריםבין רשויות מקומיותבישראל, 2016. מבקר המדינה | דוח מיוחד 85 הליכי השיקום והפיתוח של ״ שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 0 2 6 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר תרשים 8 ולוח 8: הכנסות עיריות אופקים, נתיבות ושדרות ממשרדי הממשלה לתושב, 1995- 2021)בש״ח( השנה אופקים נתיבות שדרות 1995 2,472 2,580 2,540 1996 3,095 2,823 3,239 1997 2,990 3,644 3,393 1999 3,525 2,979 3,869 2000 3,843 2,917 3,903 2001 4,315 3,282 4,413 2002 3,990 3,388 4,941 2003 3,904 3,892 4,907 2004 3,527 2,873 4,123 2005 3,488 3,447 6,266 2006 3,352 3,478 5,117 2007 3,472 3,558 5,475 2008 3,043 3,133 4,759 2009 2,813 3,007 4,233 2010 2,771 2,912 3,681 2011 2,877 2,986 3,490 2012 3,117 3,177 4,225 2013 3,261 3,112 4,027 2014 3,385 3,254 5,408 2015 3,552 3,133 6,065 2016 3,740 2,962 6,604 2017 3,962 3,181 6,087 מבקר המדינה | דוח מיוחד 86 הליכי השיקום והפיתוח של ״ שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 0 2 6 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר השנה אופקים נתיבות שדרות 2018 4,788 3,533 6,420 2019 4,815 3,642 7,042 2020 4,692 3,825 6,234 2021 4,259 3,550 6,603 עליה שנתית ממוצעת 66 35 150 עלפי נתוני הלמ״סבעיבוד משרד מבקר המדינה. מהנתונים ניתן לראות בבירור כי עד השנים 2002 - 2003 התנודות בהכנסות לתושב מהממשלה בקרב שלוש העיריות היו קלות בלבד, אולם מאז החלטות הממשלה להשקיע בפיתוח היישובים הסמוכים לרצועת עזה חלה עלייה משמעותית בהכנסות העירייה לתושב בשדרות. כך העלייה הממוצעת של הכנסות הרשות לתושב עמדה בנתיבות על 35 ש״ח, באופקים על 66 ש״ח ובשדרות על 150 ש״ח. שילוב נתוני הדירוג החברתי-כלכלי של שדרות עם נתוני השקעות המדינה לתושב בעיר מאפשר לראות את ההתאמה ביניהם. תרשים 9: הדירוג במדד החברתי-כלכלי הרציף והכנסות ממשרדי הממשלה לתושב בשדרות, 1995- 2021 עלפי נתוני הלמ״סבעיבוד משרד מבקר המדינה. מבקר המדינה | דוח מיוחד 87 הליכי השיקום והפיתוח של ״ שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 0 2 6 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר לפי תרשים 9 לעיל, בשנים 1995 - 2021 ההכנסה מהממשלה לתושב בשדרות עלתה באופן עקבי וכך גם הדירוג של שדרות במדד החברתי-כלכלי הרציף. בצד זאת התמונה שונה בנתיבות, שם, כפי שעולה מתרשים 10 שלהלן, לא חלה תנודה של ממש במשך כעשרים שנים- משנת 2001 ועד שנת 2021- הן במדד החברתי-כלכלי הרציף של העיר והן בשיעור ההכנסות מהממשלה לתושב. ניתן אף להבחין שהנתונים לשנת 2021 נמוכים מנתוני 2003 על אף פיתוח מואץ שחל בעיר וחתימת העיר על הסכמי גג שהבטיחו השקעה תקציבית אדירה מצד הממשלה134. תרשים 10: הדירוג במדד החברתי-כלכלי הרציף והכנסות ממשרדי הממשלה לתושב בנתיבות, 1995 - 2021 תמונה דומה לזו שמתקבלת בנתיבות מתקבלת גם מניתוח הנתונים של עיריית אופקים: עלפי דוח בנק ישראללשנת 2023 בהסכמי גגבין המדינה לרשויות מקומיות המדינה מתחייבתלממן את התשתיות ומבניהציבורהנדרשיםלהקמתשכונותחדשות,והרשויותמצידןמתחייבותלנפקהיתריבנייהוליישםאתהתוכניות, לרבות הקמת תשתית. ההסכמים מאפשרים גם לחדש את התשתית בשכונות הוותיקות, בהביאם להגדלת מקורות הרשותהמקומיתשניתן להקצותלטובתהעניין. מבקר המדינה | דוח מיוחד 88 הליכי השיקום והפיתוח של ״ שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 0 2 6 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר תרשים 11: המדד החברתי-כלכלי הרציף והכנסות ממשרדי הממשלה לתושב באופקים, 1995- 2021 גם מתרשים 11 לעיל עולה כי משנת 2001 לא חלה התפתחות של ממש בדירוג של אופקים במדד החברתי- כלכלי הרציף וניתן אף להבחין בירידה מסוימת בדירוג בין שנת 2019 ל-2021. גם בשיעור הכנסות מהממשלה לתושב באופקים לא חלו תמורות של ממש מאז שנת 2001, אך דווקא בפרמטר זה ניתן להבחין מאותה שנה בעלייה מתונה אך עקבית עד שנת 2019 שייתכן שנובעת גם היא מהסכמי הגג שחתמה עליהם העירייה עם המדינה כדי להקים אלפי יחידות דיור חדשות בעיר והשקעת תקציבים מצד המדינה בעיר לצורכי פיתוח בעבור התושבים שיתגוררו באותן יחידות. מהצגת ניתוח הנתונים לעיל ניתן להבחין בהתאמה יחסית בין הכנסות הרשות מהממשלה לתושב ובין דירוגה במדד החברתי-כלכלי. כספי הממשלה שהושקעו בשדרות לתושב עלו באופן עקבי לאורך השנים וכך גם דירוגה החברתי-כלכלי; וכספי הממשלה שהושקעו באופקים ונתיבות לאורך השנים עלו באופן מתון וכך גם דירוגן במדד החברתי-כלכלי. עיריית שדרות מסרה בתשובתה כי ההשקעה העירונית לתושב עלתה באופן ניכר בשנים האחרונות במקביל להשקעות ממשלתיות נרחבות במסגרת תוכניות תקומה ותוכניות הפיתוח העירוניות. השקעות אלה הובילו לתנופת צמיחה ותרמו לחיזוק האיתנות הפיננסית של העיר ולמיצוב שדרות כעיר מתפתחת ובעלת מבקר המדינה | דוח מיוחד 89 הליכי השיקום והפיתוח של ״ שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 0 2 6 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר השפעה אזורית. העירייה הוסיפה וציינה כי ההשקעות המתמשכות והפיתוח העירוני הביאו גם להגירה חיובית לעיר, חרף אתגרי הביטחון והמציאות המורכבת בשני העשורים האחרונים. עוד ציינה העירייה כי בכל חלוקה תקציבית שמחולקת עקב משבר או אסון ניתן דגש לחלוקה צודקת ושוויונית בין הכפר לעיר, הן לתושב ברמת הפרט והן לרשות המקומית המנהלת את חיי התושבים, כדי לבסס את חוסנה הכלכלי והשירותים הניתנים לתושב. עיריית נתיבות מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מאוקטובר 2025, כי כבר לפני מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר היא פנתה לממשלה וטענה כי יש פגיעה בחוסן הביטחוני, הכלכלי והחברתי בהדרתה מתקציבים שניתנו ליישובים במרחק של 7 ק״מ עם גבול רצועת עזה בעוד היא ממוקמת במרחק של 7.5 ק״מ. מציאות זו, עלפי התשובה, ייצרה עוולות המקרינות על החוסן הביטחוני-כלכלי-חברתי של התושבים בהיעדר תקציבי סיוע לשיפור המענים לתושבים. מומלץ למשרד ראש הממשלה לבחון באופן עיתי את השפעת התוכניות לקידום ופיתוח היישובים הסמוכים לחבל התקומה על המוביליות החברתית בקרבן. ההשפעה האפשרית של תוכנית החומש על החינוך ברשויות הסמוכות לחבל התקומה כפי שהוצג לעיל, לתוכנית החומש לחינוך של מינהלת תקומה הוקצה התקציב הגבוה ביותר בתוכנית החומש והוא עומד על כ-2 מיליארדי ש״ח. לתוכנית יכולה להיות השפעה עצומה על ילדי חבל התקומה. התוכנית לשיקום ולפיתוח היישובים הסמוכים לחבל התקומה, ובהם אופקים ונתיבות, כוללת גם תוכניות בתחום החינוך, אך המשאבים שהוקצו לה מצומצמים יותר ועומדים על 250 מיליוני ש״ח: 41 מיליוני ש״ח לפעילויות חוסן לתלמידים, 85 מיליוני ש״ח לעידוד מצוינות חינוכית, 34 מיליוני ש״ח לחידוש, התאמה והצטיידות למבני חינוך ו-90 מיליוני ש״ח עבור הרחבת פעילויות החינוך הבלתי פורמלית, התרבות והספורט. משרד מבקר המדינה בחן שישה פרמטרים המעידים על תמונת המצב של מערכת החינוך ברשויות המקומיות הנבדקות. להלן בלוח 9 מוצגות תוצאות הבחינה: מבקר המדינה | דוח מיוחד 90 הליכי השיקום והפיתוח של ״ שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 0 2 6 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר לוח 9: תמונת מצב החינוך ברשויות מקומיות בנגב המערבי, 2023 שי עור ז כ אי ם מ מו צ ע שי עו ר עו ב די ת ל מי די ם ע לו ת שי עו ר ז כ אי ם ל ת עו ד ת ב ג רו ת ה ר שו ת ל כי ת ה מ מו צ ע ת שי עו ר ש ע מ דו ב ד ר י שו ת הו ר א ה ב ע לי ה מ קו מי ת ב ב תי ל ת ל מי ד ת ל מי די ם מ ביןל ת עו ד תת ל מ י דיב ג רו ת ה ס ף של ד רג ת ש כ ר ס פר ב ש ״ ח נו ש רי ם כי תו ת י ״ ב ה אוני ב ר סי ט או ת תו א ר שני י סו דיי ם מ בין ת ל מ י די כי תו ת ו מ ע ל ה י ״ ב או פ קי ם 26.0 24,511 1.41 50.0 36.9 31.9 נ תי בו ת 25.7 24,632 1.76 59.8 37.4 33.8 מ ר ח בי ם 23.5 25,538 0.88 72.0 59.2 47.5 ש ד רו ת 24.9 29,398 1.28 81.4 70.1 39.4 א ש כו ל 24.9 26,383 1.16 89.2 76.2 47.0 חוף א ש ק לון 26.0 28,093 1.04 85.8 76.7 43.5 ש דו ת נג ב 25.2 29,767 1.56 87.0 76.2 53.2 ש ער 28.1 28,026 0.82 88.1 78.8 הנג ב 44.4 המקור: הלמ״ס, קובץ הרשויות המקומיותושקיפותבחינוך. הגווניםבתאי הטבלה מייצגים לגבי כלנתון אתהביצועים החיוביים יחסית)גוונים ירוקים(, אתביצועי הביניים)גוני צהוב וכתום(ואתהביצועים השליליים יחסית)גוניאדום(. ירוקכהה מייצגאתהביצועהחיובי ביותר ואדוםכהה אתהביצוע השליליביותר. נמצא כי לפני מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר, העלות הממוצעת לתלמיד ברשויות מקומיות שמחוץ לחבל התקומה הייתה נמוכה מזו שבשדרות ובמועצות האזוריות שבתחומיהן יישובים בחבל התקומה )24,511 ש״ח באופקים, 24,632 ש״ח בנתיבות ו-25,538 ש״ח במרחבים אל מול 26,383 ש״ח באשכול, 28,026 ש״ח בשער הנגב, 28,093 ש״ח בחוף אשקלון, 29,398 ש״ח בשדרות ו-29,767 ש״ח בשדות נגב). פער דומה נמצא גם ברמת ההשכלה של עובדי ההוראה. יתר על כן, הערים אופקים ונתיבות מאופיינות בשיעור נשירה גבוה ובשיעור זכאות לבגרות נמוך ביחס לרשויות המקומיות האחרות. ביוני 2024 הביעה עיריית אופקים בפני צוות הביקורת חשש כי הפערים בתחום החינוך בינה ובין המועצות האזוריות הסמוכות עשויים להתרחב בעקבות התוכנית, בין באמצעות משיכה של תלמידים למערכות החינוך ביישובים הסמוכים ובין באמצעות משיכה של מורים אליהם, ובכך לפגוע במערכת החינוך בעיר. בכוחה של התוכנית לשיקום ולפיתוח היישובים הסמוכים לחבל והמשאבים המוקצים בה לתחום החינוך135 לחולל שינוי של ממש ולצמצם את הפערים המוצגים לעיל בתחום החינוך בין עיריות אופקים ונתיבות לבין היישובים הסמוכים. 135 החלטת הממשלה3303)4.8.25.( מבקר המדינה | דוח מיוחד 91 הליכי השיקום והפיתוח של ״ שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 0 2 6 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד החינוך ולעיריות אופקים ונתיבות לפעול ליישום מלא של התוכנית לקידום החינוך בתחומן, לעקוב אחר השפעת תוכנית החומש והתוכניות לשיקום ופיתוח היישובים הסמוכים לחבל התקומה ולפעול ביתר שאת לקידומן של מערכות החינוך בערים הללו. יודגש כי בתוכנית החומש נקבעה תוכנית לגיוס עובדי הוראה חדשים לחבל התקומה בעוד בתוכנית השיקום והפיתוחביישובים הסמוכים לחבל לא נקבעה תוכנית דומה. התוכנית לגיוס עובדי הוראה חדשים לחבל יכולה להביא לעזיבתם של עובדי הוראה איכותיים לחבל התקומה בשל התמריצים שהם יקבלו אם יעבדו שם. כאמור, עובדי ההוראה בישראל הם משאב המצוי בחסר במדינה כולה זה כמה שנים)ראו תת- הפרק בנושא תמרוץ עובדי הוראה לעיל(. לאור זאת, תוכנית תמרוץ שמטרתה למשוך עובדי הוראה לחבל התקומה עלולה לגרום לחסר באזורים הסמוכים. על פי חוזר הממונה על השכר במשרד האוצר לתמרוץ עובדי הוראה בחבל התקומה, עובד הוראה שמקום עבודתו הקודם נמצא בתחום של עד 5 ק״מ מיישובי חבל התקומה- לא יהיה זכאי לתגמול הכספי הניתן בגין מעבר ללמד בחבל התקומה. עם זאת, עובדי הוראה ביישובים כגון אופקים ואף יישובים מהמועצות האזוריות אשכול, חוף אשקלון, שדות נגב ושער הנגב, שאינם בגבולות החבל ומרוחקים מעל 5 ק״מ מגבולות החבל, יכולים לבחור לעבור לעבוד בתחומיו וליהנות מהתגמול. כאמור, במסגרת תוכנית התמרוץ גויסו 85 מורים חדשים לעבודה במוסדות החינוך בחבל התקומה. משרד החינוך הציג נתונים הנוגעים למוסד החינוך שבו הועסקו בשנים 2023- 2024 לגבי 48 מורים בלבד136. ניתוח הנתונים העלה כי מתוך 48 מורים חדשים בחבל שלגביהם מסר משרד החינוך מידע בנוגע למוסד החינוך הקודם שבו הועסקובשנות הלימודים תשפ״ד ותשפ״ג, מעלה כי ארבעה הועסקובמועצה אזורית מרחבים, שניים בנתיבות ואחד באופקים. כמו כן, חמישה עובדי הוראה הועסקו במועצה אזורית חוף אשקלון ביישובים שאינם שייכם לחבל ועברו לעבוד ביישובים שבתוך החבל. מכאן, עולה חשש כי עובדי הוראה המועסקים במוסדות חינוך ברחבי המדינה בכלל ובאופקים, בנתיבות ובמרחבים בפרט, עלולים לעבור לעבוד ביישובי חבל התקומה בעקבות תוכנית התמרוץ ובכך לגרום לחסר בצוותי הוראה ברשויות אלו, שהישגיהןבתחום החינוך פחותים מהישגיהם של היישובים בחבל התקומה ודירוגן במדד החברתי-כלכלי נמוך יותר. משרד החינוך השיב כי מטרתה של תוכנית תמרוץ היא לתמרץ עובדים לעבוד באזור אחד על פני אזורים אחרים. 136 לגבייתר37 המוריםמשרדהחינוךסיפקמידערקעלהוותקשלהםבהוראה,כלומראםהםמוריםותיקיםאו חדשים. ניתוח הנתונים מעלהכי ל-22 מהםשנת הלימודים תשפ״ה הייתה שנתהוותק הראשונהבתפקיד. מבקר המדינה | דוח מיוחד 92 הליכי השיקום והפיתוח של ״ שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 0 2 6 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד החינוך לבדוק את השפעתן של תוכנית התמרוץ בשנת הלימודים תשפ״ה על מצבת כוח האדם בחינוך והוראה ביישובים הסמוכים לחבל התקומה ולוודא כי יישובים אלו לא ייפגעו ממעבר של עובדי חינוך והוראה ליישובי חבל התקומה וכן לנקוט פעולות שיצמצמו פגיעה זו. הממצאים לעיל משקפים בעיה מערכתית רחבה החורגת מגבולות חבל התקומה, והיא המחסור המתמשך בעובדי הוראה בפריסה ארצית. אף שהענקת תמריצים על בסיס גיאוגרפי עשויה לשפר זמנית את מצבת המורים באזור מועדף, אין היא פותרת את בעיית השורש בדבר ההיצע הכללי של עובדי הוראה. בהיעדר תכנון מערכתי לשיפור הכשרת המורים ולהבטחת תנאי עבודה אטרקטיביים בכל רחבי המדינה, מדיניות נקודתית עלולה ליצור אפקט של הסטת כוח אדם מאזור מוחלש אחד למשנהו ולא של חיזוק של ממש למערכת כולה. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד החינוך לקדם פתרון מערכתי ומקיף שייתן מענה למחסור בעובדי הוראה בכל רמות המערכת ובכל האזורים. עיריית אופקים מסרה ב ת שוב תה ל מ שרד מבקר ה מדינה מ או ק טובר 2025 כי היא עודנה חו ש שת מהה שלכות של ה ת מריצי ם הני תנים לצוותי ההוראה והחינוך ב חבל ה ת קו מה ו מצ טרפת להמלצות מב קר ה מדינה בעניין. המועצה ה אזורית אשכול השיבה כי היא מחזי קה ב תפי ס ה שלפיה מ ספר עובדי ההור אה בי ח ס ל מ ספר התלמידי ם לא נועד לשפר את ההי שגי ם הלי מודיי ם בלבד אלא בעי קר לענות על צרכים רג שיי ם-חבר תיי ם ב אזורי עימו ת ואין מקו ם להשוואה לרשויות עורפיו ת ס מוכו ת. עוד הוסיפה ה מועצה כי היא הציגה דרי שו ת חוזרות למימון ה סעות לצוו תי הור אה מאופקים ונתיבות ל ת חו מי ה מועצה וכי היעדר מימון קבוע מ תוך תקציבי מינהל ת תקומה לה סעו ת אלה מונע מעובדי הוראה ה מ תגוררי ם ב אופ קי ם ובנ תיבות לעבוד ב מו סדו ת החינוך ב א שכול ו מ ש מר את הפער בכו ח אדם. עוד עלה מת שוב ת ה מועצה כי רשויות חבל ה ת קו מה הציגו ב מהלך ה שנ תיי ם ה אחרונו ת את עמדתן שלפיה בעיית ה שור ש ב סוגיי ת היצע עובדי ההור א ה נעוצה במבנה יום העבודה שלהם, שלא מ אפ שר ז מנים להפוגה ולפי תוח מ קצועי ו מייצר מבנה תע סו ק תי שוחק מאוד ולא מתגמל. אגף תקציבי ם ב מ שרד ה או צר מסר ב ת שוב תו כי הח ש ש מה שפעה על אזורי ם ס מוכי ם לצד היעדר ה אפ ק טיביות של מנגנון ה ת מרוץ הכ ספי ה קיי ם מדגישי ם את הצורך ב שינוי מנגנון ה ת מרוץ בחבל ה ת קו מה כך שלא ייצור ה שפעה שלילית על אזורי ם ס מוכי ם ויביא להגדל ת היצע עובדי הוראה ב א מצעו ת גיוון דרכי העסקה, הסבו ת מ קצועיו ת וכד. מ שרד ראש ה מ מ שלה מ סר ב ת שוב תו ל מ שרד מבקר ה מדינה מנוב מבר 2025 כי הוא מצטרף לעמדת מב קר המדינה, שלפיה על מ שרד החינוך לבדו ק את ה שפעות תוכנית ה ת מרוץ למורים ב חבל ה ת קו מה ב טוו ח הארוך. ☆ מבקר המדינה | דוח מיוחד 93 הליכי השיקום והפיתוח של ״ שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 0 2 6 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר לתוכנית השיקום והפיתוח ביישובים הסמוכים לחבל התקומה עשויה להיות השפעה חיובית ניכרת על רמת חייהם של תושבי היישובים הסמוכים לחבל, ולאורך זמן היא עשויה לקבל ביטוי בדירוגם במרד החברתי-כלכלי של הלמ״ס ולהגברת הסולידריות החברתית ותחושת השותפות ולצמצום פערים במתן השירותים בין הקהילות באזור כולו137. מכאן שיש חשיבות רבה לשיתוף פעולה בין משרדי הממשלה והרשויות המקומיות ליישום מלא ומועיל של התוכנית. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד ראש הממשלה לקיים מעקב הדוק אחר ביצוע התוכנית לשיקום ופיתוח היישובים הסמוכים לחבל התקומה בשיתוף פעולה עם משרדי הממשלה השותפים לה ועם הרשויות המקומיות הנכללות בה. תפיסת האזוריות בישראל יש ארבע מטרופולינים138 עיקריות: תל אביב, ירושלים, חיפה ובאר שבע. בסוף שנות התשעים של המאה הקודמת התגבשה במינהל התכנון תוכנית אב לנגב כבסיס לתוכנית מתאר סטטוטורית במטרה להפוך את העיר באר שבע למטרופולין באופן מתוכנן ומכוון מלמעלה. בתוכנית המתאר הארצית- תמ״א 35- יוחד פרק שלם לנגב שממשיך את רעיון המטרופולין שבמרכזו באר שבע139. במטרות תוכנית המתאר המחוזית למטרופולין באר שבע 14/4 שינוי מס׳ 23)תמ״מ 23/14/4,(שחבל התקומה כלול בתחומה, ניתן ביטוי למדיניות הארצית ברמה המחוזית. מטרתה הראשונה של התוכנית היא ״גיבוש מרחב מטרופוליני איכותי אשר העיר באר שבע היא ליבו המינהלי, השירותי, המסחרי והתרבותי. זאת תוך שמירה על מעמד העיר באר שבע כגלעין המטרופולין ומוקד הפיתוח המרכזי בו, ותוך איזון מתאים ושמירה על הזיקה בין העיר באר שבע לבין היישובים והפעילויות שבמרחב״. חבל התקומה הוא אפוא חלק ממרחב גיאוגרפי גדול יותר שרובו משויך למטרופולין באר שבע. מניתוח נתונים שביצעה תנועת אור140 עולה כי במרחב צפון הנגב ניתן לראות באופן מובהק את השפעתה האזורית החזקה של באר שבע כיוון שהתנועות הרבות ביותר מכל האתרים במרחב בשעות הבוקר מגיעות אליה וכי לכל עיר אזורית קטנה ממנה יש השפעה מוגבלת בחבל הארץ המקיף אותה. 137 ראו עוד לעניין זה: רוית חננאל, ״מ׳תוכנית שרון׳ ועד ל׳תוכנית נתניהו׳: הפוליטיקה של המרחב האזורי בישראל״, משפט חברה ותרבות 237)2008.( 138 בהודעת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי מפקד האוכלוסין של שנת 2008, נקבעה הגדרת המטרופולין כאזור עירוני הכולל כמה ערים ויישובים שהם ישות עירונית אחת מבחינה תפקודית. המטרופולינים מחולקות לחלוקות פנימיות הכוללות גלעין, טבעת וגזרה הנקבעות לפי היבטים פיזיים. הגלעין הוא שטח העיר הראשית והמרכזית במטרופולין, בעוד הטבעות והגזרות מייצגות רמות שונות של קשר אל הגלעין. יישובי המטרופולין מקיימים קשרי גומליןכלכליים, חברתיים ותרבותיים, שמתבטאיםביוממותובנסיעות למטרותשונות. 139 הליכי התכנון הפיזיים מסדירים אתהשימוש בקרקעואתאופןפיתוחהבמטרהלקדם אינטרסיםציבוריים מעוגנים בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה-1965, ובתקנותמכוחו. המערכת התכנוניתבישראל, המוסדרתבחוק, מתייחסתבין היתר למוסדות התכנון, לתוכניותולהיבטים נוספים. 140 תנועת אור הוקמה בשנת 2002 במטרה להפוך את הנגב והגליל למרכזי חיים עצמאיים ומשגשגים ולמנועי צמיחה לאומיים. תנועתאור, תכנון אזורי: תפישה מבוססת מרחבים תפקודיים והמלצות מדיניות, מעבדתגוטסמן לעתיד ישראל: בארשבע,2024. מבקר המדינה | דוח מיוחד 94 הליכי השיקום והפיתוח של ״ שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 0 2 6 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר בצד התפיסה ה מ טרופוליני ת, מאז סוף שנות ה ת שעי ם של המאה ה קוד מת בעול ם ה א קד מי וה מ קצועי- תכנוני141 רווחת תפיסת ה״ אזוריו ת החדשה״)New Regionalism,(ה מדגי ש ה את הייחודיו ת, היתרונו ת היח סיי ם והפו טנצי אל בכל אזור וא שר קיבלה בי טוי ב שורה של תוכניו ת ומיזמים שקידמו מ שרדי ממ שלה וגופים ציבוריים שונים142. לצד זאת, ב מהלך ה שני ם ה תפ תח ה הגישה כי התכנון ה מר חבי אינו מוגבל להיב ט פיזי בלבד אלא מ תייח ס למגוון מורכב של היבטי ם חבר תיי ם, כלכליי ם, סביב תיי ם, פוליטיי ם, ב טיחו תיי ם ועוד143, ב מר חב שיש בו מרכיבי ם מ שותפי ם, נר טיב מ שותף ו תפ קודי ם מ שו תפי ם שעובדי ם בפועל בין חלקיו ה מ ת קיי מי ם בה בע ת עם שונות רבה144. כך ב שנ ת 2013 הוק ם א שכול רשויות נגב מערבי, ה מונה את כל הר שויות ב אזור פרט לערים א שקלון ובאר שבע והקמתו נעשתה תחת פרדיגמת ״האזוריות החד שה״145. תפיסת ה תכנון ה אזורית מ שקפ ת הכרה בח שיבו ת של תכנון בר אייה אזורי ת, כנדבך נוסף בין הרובד ה ארצי וה מחוזי לבין הרובד ה מ קו מי ו מהצורך בה סדר ה פיזית של ה מר חב ה אזורי ובכלל ה פריסת ת שתיות, סלילת כבישי ם וה סדרת ה שי מו שי ם ב קר קע146. אח ת מ מטרות ה תוכנית ה א ס טר טגי ת שגיבש מינהל התכנון ביולי 2024 היא הכוונ ת מרב הפי תו ח וקידום תשתיות תומכות ליישובים העירוניי ם ול ארבע ה מ טרופוליני ם לצד שימת דג ש ב חיזו ק צפון ה ארץ ודרומה, ו שמירה על ה מגוון של היי שובי ם ועל אופיי ם ב מר חב העירוני וב מרחב הכפרי147. מהתוכנית ה א ס טר טגי ת- מר חבי ת שפרס ם מינהל התכנון ב שנ ת 2024 עלה כי ה ה ת מ קדו ת ב א תגרי ם ה ספציפיי ם וביתרונות היח סיי ם של כל אזור לצד עידוד ו חיזוק שיתופי פעול ה אזוריי ם יכולים להוביל לפי תוח מאוזן יותר של מרכז ופריפריה, ל שיפור איכות החיי ם ורמת ה שירו תי ם, להפ ח תת יוממות ולצ מצו ם פערים כלכליי ם וחבר תיי ם בין תו שבי האזור. עוד עולה כי ב תפי ס ה ה אזורית ט מונה הזדמנו ת לחולל שינוי של ממש בדרו ם ה ארץ וב אזורי ם אחרי ם שהפערי ם בה ם גדולי ם148. מטרת התוכנית של מינהל התכנון הייתה לזהות את קנה המידה ה מ ת אי ם לתכנון אזורי ש שם במרכז את הפרט ואת דפו סי החיי ם שלו, להתוות שיטה סדור ה להגדרת אזורי תפ קוד ול הציע חלוקה אזורי ת שמתאימה לתכנון מר חבי- אזורי. הדבר מ אפ שר לזהות חוזקו ת ו א תגרי ם ב אזור ולדיי ק את ה מ טרות 141 טל, ז', ״אזוריותחדשה״ באשכולרשויותהנגבהמערבי! אורבנולוגיה, אפריל2021. 142 לדוגמהתוכניתהאשכולותהאזורייםשלמשרדהפנים,2020 והרפורמהלקידום אזוריותוביזורסמכויותמן השלטון המרכזילשלטון המקומיפריעבודה משותפתשלמשרד הפנים וג׳וינטאלכא. 143 רחלאלתרמן, ״חוק התכנון והבנייה ותוכניתהמתאר: הנחיות קשירותאו מסגרתגמישה!״ משפטים יא)תשמ״א(, עמ'201. 144 סקירת ידע מס' 4: תכנוןאזורי, פורום המומחים לאזוריות. ירושלים: משרד הפנים ומכון אלכא למנהיגות וממשל, ג׳וינטישראל, 2018. 145 עדיוולפסון וגליהלימור שגיב, הנגב המערבי- ממשבר לחוסן- פיתוחבר קיימאעלפי מודלBuild Back Better, המכללה האקדמיתלהנדסהע״שסמי שמעון ומוסד שמואלנאמן, 2023. 146 תוכניתאסטרטגית מרחביתלמדינתישראל, מינהלהתכנון, 2024,עמ'72. 147 שם,עמ'14. 148 שם,עמ'72. מבקר המדינה | דוח מיוחד 95 הליכי השיקום והפיתוח של ״שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2026 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר ה תכנוניו ת שיקדמו את החוסן וינגי שו שירותי ם והזדמנויות לתו שבי ם. על פי התוכנית, תכנון אזורי יכול לסייע ב חיזו ק הסינרגיה בין ה מרחבי ם, ב קידו ם חזון מ שותף, ובכינון שיתופי פעולה149. יש קושי אפו א ליי שב בין תוכנית החומ ש ובין הע קרונו ת ה מנחי ם של התוכנית ה א ס טר טגי ת של מינהל התכנון, ה מב ק ש ת לבחון את ה מר חב ה אזורי על פי תפקודו בפועל - תעסו קה, תחבורה, שירותי ם וקהילות חיות - ולא על פי גבולו ת מינהליי ם. ה תפי סה ה אזורית אינה עוצרת בקו הביטחוני, ו היי שובי ם ה ס מוכי ם לחבל ה ת קו מה הם חל ק בל תי נפרד מ מ ארג החיי ם ה אזרחי ו הכלכלי של חבל התקו מה. אול ם תוכנית החומש לחבל ה ת קו מה אינ ה כוללת מרחבי ם אלה ב שי ח ה תכנוני וה תקציבי, ובכך עלולה לפגוע ביכול ת ם של מו קדי משנה אזוריי ם לה תפ תח ולהוביל תהליכי שיקו ם מלמט ה150. ב מח קר של בנ ק י שראל מ מרץ 2024 הודג ש כי רצוי שחיזו ק הר שויו ת ה מ קו מיו ת ו הפי תו ח הכלכלי י תייחס לכלל ה מר חב הגי אוגרפי ב אזורי העי מות ובחבלי ה ארץ ה ס מוכי ם ולא רק ליישובים שפונו בע קבו ת מתקפת הטרור ב שבעה ב או ק טובר, כיוון שהיי שובי ם ב מרחבי ם הללו - הכפריי ם והעירוניי ם - חול קי ם ת שתיו ת ב תחו מי התעסו קה, התחבורה, הבריאות וה שירו תי ם הע ס קיי ם והציבוריי ם. תכנון לגבי ה מר חב כולו יאפשר, לפי בנ ק ישר אל, לנצל י תרונות הנובעים מגודל היי שובי ם, ומגודל ם של מ קבצי יישובים ס מוכי ם וכן י תרונות ה ט מוני ם בי ח סי הגומלין שבין היי שובי ם. באופן דומה ח שוב לדידו ג ם שפי תוח כלכלי י שלב בין היתרונו ת היח סיי ם ה קיי מים, וכי בפי תוח ם של י תרונות נוספי ם יובאו בח שבון יעדי ם של קידום חד שנות ויעילות כלכלית, וכן צמצו ם פערים בין ה אוכלו סיו ת ביי שובי ם כפריי ם ל אוכלו סיות ביי שובי ם עירוניי ם סמוכי ם151. יתרה מזאת, מ שרד ראש ה מ מ שלה עצמו מוביל זה כמה שנים, ב שי תוף מ שרד הנגב והגליל, מ שרד האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה, מינהל ה מעבר דרו מה ב מ שרד הבי טחון ועיריי ת באר שבע, את גיבוש ה תוכנית ה א ס טר טגי ת לפי תוח העיר ב אר שבע ו ה מ טרופולין ה אזורי ב ה ש קע ה של מאות מיליוני ש״ח. לתוכנית יעדים לעידוד הצמיחה הכלכלי ת והצמיחה הד מוגרפי ת ב א מצעו ת מניעת הגירה שלילי ת ועידוד הגירה חיובי ת של הון אנו שי איכותי, בין הי תר ב מי מו ש מי טבי של מעבר צה״ל לנגב152. חרף רצונו של מ שרד ראש ה מ מ של ה להוביל לגיבו ש תוכני ת א ס טר טגי ת לפי תוח העיר ב אר שבע כ מו קד מטרופולין אזורי ו ה א מור ב תוכניו ת ה ס ט טו טוריו ת ה מגדירו ת את העיר ב אר שבע ואת סביב ת ה כ מ טרופולין וכן מפרטות את יעדי הפי תו ח של המ טרופולין, עולה כי אלה אינם מתכתבי ם עם פעילות ה מ מ שלה ו ה חל טו תיה כפי שהן ב אות לידי בי טוי בפעילו תה של מינהל ת תקומה לשיקו ם ופי תוח חבל ה ת קו מה153. 149 שם,עמ'86. 150 From National Priority to Inclusive Regionality: Rethinking Economic Dvora Abramzon Brosh, . Vol 44 No 1 (2025): Towards New Regionalism in Israel, 2025.Development in the 'Tkuma' Region 151 בנק ישראל, דין וחשבון לשנת2023)מרץ2024.( 152 משרד ראש הממשלה, גיבושתוכניתאסטרטגיתלפיתוחהעירבאר שבעכמוקד המטרופולין האזורי. 153 יצויןבהקשר זהכיגם הגבולותשל התוכניתהאסטרטגיתלפיתוח אזור הנגבהמערבישהחלה רשותמקרקעי ישראל בשיתוף מינהלהתכנון לקדם לאחראירועי שבעה באוקטובר נעצריםבבאר שבעאף שהיא עוסקתבין השארבתחום התחבורה שיש קושילפתחו בלי לכלולאתבארשבעבתוכנית. מבקר המדינה | דוח מיוחד 96 הליכי השיקום והפיתוח של ״שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2026 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר נמצא כי אף שמשרד ראש הממשלה קידם לאורך שנים את התוכנית האסטרטגית לפיתוח מטרופולין באר שבע בראייה אזורית, בתוכנית שהוביל לשיקום ופיתוח היישובים הסמוכים לחבל התקומה ופרסם באוגוסט 2025 הוא בחר שלא לתת ביטוי לתפיסת האזוריות. כך, קשה להצביע על פרויקטים אזוריים או על שיתופי פעולה משמעותיים בתוכניות לשיקום ופיתוח היישובים הסמוכים. יישובי הנגב המערבי חולקים תשתיות בתחומי התעסוקה, התחבורה, הבריאות והשירותים העסקיים והציבוריים154. היישובים בחבל התקומה מקיימים יחסי גומלין וממשקים עם היישובים שסביבם, והחבל, שגבולותיו הצרים נגזרו בהחלטה מינהלית, מתקשה לעמוד בפני עצמו ולספק בעצמו את כל השירותים לתושביו ולבעלי העסקים בו ולכן תלוי ביישובים הגדולים שמחוצה לו. ואולם בעוד התוכנית האסטרטגית של מינהל התכנון משנת 2024, מבקשת לחזק שיתופי פעולה בין רשויות מקומיות ולעודד תכנון אינטגרטיבי מבוסס מרחב, תוכנית החומש שמובילה מינהלת תקומה תחומה לאזור גיאוגרפי צר והקדישה משאבים מצומצמים בתוכנית לשיתוף השלטון המקומי - המחזיק בידע העמוק ביותר על הצרכים והפוטנציאל של המקום - והשפעתו על התוכנית ויישומה מוגבלת155. להסתכלות האזורית על פיתוח החבל יש משנה חשיבות גם מעצם העובדה ששיעור הוצאות של חמש הרשויות שבתחומו לפיתוח עמד בממוצע בשנים 2019 - 2023 על כ-422 מיליוני ש״ח לשנה. כך השקעה של 3.5 מיליארד ש״ח בפיתוח בתחומי החבל בלבד)להבדיל משיקום החבל), בנפרד מהאזור כולו ובלי להביא בחשבון שהיישובים הללו חולקים תשתיות, עלולה להביא לפערים גדולים בתשתיות שעלולים לפגוע בשיקום כולו ולהעמיד קשיים נוספים. קשיים אלו מתבטאים למשל בהחלטה בתוכנית החומש לפתח תשתיות של תחבורה ציבורית בשיתוף עם אשכול הנגב המערבי בשעה שהתקציב יועמד לטובת פעילות בחבל התקומה בלבד אף שתשתיות התחבורה בחבל צריכות להתממשק עם תשתיות התחבורה שמחוצה לו. החלטה זו עלולה ליצור פערים גדולים בתשתיות התחבורה, לפגוע בשיקום כולו ולהוריד לטמיון השקעות ומשאבים רבים. בביקורת נמצא כי אין בתוכניות לפיתוח חבל התקומה, המוגדר ברובו כחלק ממטרופולין באר שבע, התייחסות להיותו חלק מהמטרופולין. גם התוכניות לפיתוח המטרופולין והעיר באר שבע, שמשרד ראש הממשלה מקדם, מתנהלות בו בזמן עם פיתוח חבל התקומה ולא ניתן מקום לממשקים אפשריים בין התוכניות ולעובדה ששני האזורים חולקים תשתיות ושחיזוק אזור אחד בלי להתייחס למרחב שבו הוא פועל עלול להחליש את האחר. משרד ראש הממשלה מסר בתשובתו מנובמבר 2025 כי הוא רואה בתפיסת האזוריות כלי מרכזי ומשמעותי לפיתוח אזורים שונים בישראל. לדידו, הפיתוח המרחבי כולל בצד הממד התכנוני-אסטרטגי וסטטוטורי גם שני מרכיבים נוספים: ניהול מקומי, אזורי ולאומי; ומשאבים - הון כלכלי, הון אנושי ותשתיות. בלא 154 בנק ישראל, דין וחשבון לשנת2023)מרץ2024.( 155 From National Priority to Inclusive Regionality: Rethinking Economic Dvora Abramzon Brosh, . Vol 44 No 1 (2025): Towards New Regionalism in Israel, 2025.Development in the 'Tkuma' Region מבקר המדינה | דוח מיוחד 97 הליכי השיקום והפיתוח של ״ שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 0 2 6 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר מרכיבים אלו יישו ם הפי תו ח יהיה חסר ולכן ב תוכניו תיו הוא מבק ש ליצור אינ טגרצי ה בין היב טי התכנון, הניהול וה מ ש אבי ם. עוד הוסיף מ שרד ראש ה מ מ שלה כי בימי ם אלה מ קודמת תוכנית כוללת לנגב ה מערבי על ידי רשות מ קר קעי י שר אל ומנהל התכנון ב ה ת א ם לתוכנית ה א ס טר טגי ת של מנהל ה תכנון, שקבעה שהנגב ה מערבי צריך להיות בזי ק ה ל מ טרופולין אך א מור לב ס ס גם בידול ועמיד ה עצ מ אית כ מר חב אזורי העומד בפני עצמו. ב תשובה נוספת מסר מ שרד ראש ה מ מ שלה כי הר אייה ה מר חבי ת מנחה א ת מ שרד ראש ה מ מ של ה בכל תוכניות הפי תו ח שאותן הוא מגבש, אך פי תוח מרחבי, כמו שנקבע ב ה חל טו ת ה מ מ של ה בנו ש א זה, אינו כולל מענה אחד ואחיד אלא הוא גוב ש בה ת א ם לגישה מבו ססת מקום)Place-based.(עם זאת כלי סיוע רבים ב החל טו ת האמורות, על פי מ שרד ראש הממ שלה, מיועדי ם ב הגדר ת ם לרמה ה מר חבי ת כמו פי תו ח התעשייה, המ סחר, ה תע סו קה וה שירו תי ם, וכך ניתן ב ה חל ט ה ת קציב ייעודי לפעולות מר חביות כמו ה טיפול בפ סול ת ח קל אי ת של מינהל ת תקומה שהור חב ג ם ליישובים שבתוכני ת ה שי קו ם ו הפי תו ח ביי שובי ם הסמוכי ם לחבל התקו מה. מינהלת תקומה מסרה ב ת שוב ת ה כי היא מ מו קדת ב ה ת א ם לחוק ול החל טות ה מ מ שלה בפי תו ח תא ה ש ט ח שהוא עד 7 ק״מ מגבול הרצועה, אך לצד זאת ה היב ט ה אזורי לא נעלם מעיניה והיא עו סקת בכך ב מ קו מו ת ה מ ת אי מי ם. המועצה ה אזורית אשכול הוסיפה ב ת שוב ת ה כי ראוי לחדד את הייחודיו ת של הפריפריה בי ח ס ל מ טרופולין ולח שיבות שבה ש קעה ב חיזו ק ייחודיות זו. יחד עם זאת ציינה כי ח שוב שהמדינה, שאחראי ת לחיזוק מטרופולין ב אר שבע, תיתן דג ש על החיבור של הפריפריה ל מ טרופולין ובעי קר ב ה ק שר ה תחבורה הציבורית. מומלץ למשרד ראש הממשלה, המוביל את התוכנית לשיקום ולפיתוח היישובים הסמוכים לחבל התקומה ואת התוכנית האסטרטגית לפיתוח מטרופולין באר שבע, לקדם שיתופי פעולה וממשקי עבודה ותשתיות בין הרשויות המקומיות במטרופולין במסגרת התוכניות שהוא מוביל ולהגביר שיתופי פעולה גם עם מינהלת תקומה האמונה על שיקום ופיתוח חבל התקומה. מומלץ לשר במשרד האוצר לבחון את השפעותיה של תוכנית החומש על התכנון האזורי ולפעול לסנכרון החלטות ופעולות ייזום, תכנון, אישור ותקצוב וליצור מסגרת לשיתוף פעולה בין משרדי הממשלה, מינהלת תקומה, מינהל התכנון והרשויות המקומיות להשגת יעדים אזוריים משותפים. בתהליך התכנון אפשר לקשור בקשרים תפקודיים ומשלימים את כל מנעד טיפוסי היישובים ולבנות תשתית לשיתופי פעולה שתצמצם את התחרות בין רשויות מקומיות ותיתן מקום לשונות וליתרונות היחסיים של כל יישוב במטרופולין. תע שיית האגרו- טק בנגב המערבי - מקרה בו חן השפעתה ה אפ שרית של תוכנית החומ ש על תע שיית הח קל אות ה מ ת קד מ ת באופקים היא דוג מה בול ט ת לח שיבות הר אייה ה אזורית ה מ תכלל ת בפי תו ח אזור הנגב ה מערבי. מבקר המדינה | דוח מיוחד 98 הליכי השיקום והפיתוח של ״ שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 0 2 6 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר תעשיית הח קל או ת ה מ ת קדמת, ה מכונה גם תע שיית ה אגרו- ט ק)Technology Agricultural,(עו סקת ב טכנולוגיו ת, ב מוצרי ם ובפ תרונות ל תחו מי ם שונים ב שר שר ת הייצור הח קלאי. שוק טכנולוגיו ת החקלאו ת והמזון נמצא ב ת הליך גידול מו אץ ב שני ם ה אחרונו ת בעול ם, ו מטרתו ל ה ת מודד עם א תגרי מים ואקלים, עם איכות הגידולי ם ה ח קל איי ם ועם עתודות קר קע פורייה ה מציבי ם קו שי בפני ה שאיפ ה לגדל מזון איכו תי בכמות מספקת ל אוכלו סיי ת העול ם הגדל ה ב ק צב מהיר תוך שינויים בפרי ס ת ה וב תפרי ט ה תזונה שלה156. מלחמת חרבו ת ברזל הע מידה בפני י שראל א תגר נוסף בנו ש א בי טחון המזון, ולצד איו מי ם ארוכי טווח כמו שינויי אקלי ם, אירועי קיצון גי אופולי טיי ם וגידול ד מוגרפי, ניצב ה איו ם ה מיידי שנח שף ב מלח מ ה - צמצום זמני של קר קע למזון (ע קב פגיעה ב ח קל או ת חבל ה ת קו מה ו הנגב ה מערבי) ו ה מ ח סור בכו ח אד ם זמין לעבודות ח קל איו ת157. משנת 2020 עיריית אופקים פועלת, ב מ סגר ת מיזם ״עיר שווה״ ב שי תוף מ שרד הבינוי והשיכון, מ שרד הרווחה והבי טחון החברתי, מ שרד הה תיי שבו ת וה מ שי מו ת הלאומיות, מ שרד הפני ם ו תנוע ת אור לנגב, לבסס ב ש טח ה ה ת מחות כלכלית אזורי ת ה מבו ס ס ת על תע שיו ת אגרו- ט ק כבעלות פו טנצי אל צמיחה ניכר ויכולת לייצר ב סי ס תע סוקה איכו תי לעיר ול אזור הנגב ה מערבי כולו, על ב סי ס פי תוח ם של נכסים מקו מיי ם והקמת מוסדות ות שתיו ת תומכות158. התמחות כלכלית אזורי ת, הידועה ב תור ״קלאסטר״)א שכול - Cluster,(היא מצב שבו אנשי ם העו ס קי ם בתחו ם כלכלי מ סוי ם מצויי ם ב מר חב כל שהו ב אופן מרוכז ב אופן בול ט בי ח ס ל מרחבי ם אחרי ם. הריכוז הגי אוגרפי מ אפ שר תנועה יעילה של ידע וטוויי ת קשרי ם מ קצועיי ם בין ענפים ממגוון עולמות תוכן ה מ אפ שרי ם גיוון, שילוב גי שו ת ומגוון כוח אד ם איכו תי מ ת חו מי ה ת מ חות שונים, מה שמוביל לצמיחה מואצת ולעידוד חדשנות. מאז תחילת היוז מה, פו תחה וגובשה תוכנית העבודה ב שי תוף כמה גור מי ם, ובהם: הפ קול טה לח קל או ת ברחובו ת, א שכול נגב מערבי, מועצה אזורי ת מרחבי ם, מ שרדי הכלכלה והחקלאות, יזמי ם פרטיים ועוד159. מ שרד הבינוי וה שיכון, תנוע ת אור ועיריית אופקים מיפו ב תוכני ת ה א ס טר טגי ת שגיב שו את מרחב ה אגרו- טק בנגב ה מערבי, כמוצג ב מפ ה 4 שלהלן: 156 אופירה אילון ואח', סדרי עדיפות לאומית בתחום איכות הסביבה בישראל תעשיית הטכנולוגיות החקלאיות החדשניותבישראלבצלמשבר המזון העולמי והאתגרים הסביבתיים, מוסד שמואלנאמן, יוני2016. 157 אייל שמעוני וסימה ציפרפל, צלחת המזון הישראלית ב-2050: דוח ביניים במסגרת פרויקט ביטחון מזון ישראל 2050, מוסד שמואלנאמן, ספטמבר2024. 158 משרד הבינוי והשיכון, תנועת אור ועיריית אופקים, קלאסטר תעשיות אגרו-טק באופקים ובנגב המערבי - תקציר המתווה האסטרטגילפיתוח)2023.( 159 שם. מבקר המדינה | דוח מיוחד 99 הליכי השיקום והפיתוח של ״ שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 0 2 6 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר מפה 4: מיפוי מרחב האגרו-טק בנגב המערבי המקור: משרד הבינוי והשיכון, תנועתאור ועירייתאופקים, קלאסטר תעשיותאגרו-טקבאופקים ובנגבהמערבי- תקציר המתווה האסטרטגילפיתוח. פיתוח וגיבוש התוכנית האסטרטגית לקידום תעשיית האגרו-טק באופקים בשיתוף פעולה עם משרדי ממשלה160 ועם גורמים מהאקדמיה, התעשייה, קרנות ויזמים, הובילו את העירייה לבנות ולפתח עוגני תעשייה ואגרו-טק, למשל: מרכז חדשנות, מתחם לייצור תעשייתי זעיר, אגרו-קמפוס, אזור תעשייה המותאם לתעשיית האגרו-טק, מתחמי הדגמה, ניסויים ומו״פ, וכן, מתוך מחשבה על יצירת עתודה מקצועית - הטמעה של תחום האגרו-טק במערכת החינוך בעיר ובהקמת אגרו-קמפוס בשיתוף הפקולטה לחקלאות ברחובות. עם גיבוש תוכנית החומש זיהתה מינהלת תקומה גם היא הזדמנות לפתח קלאסטר חדשנות בתחום האגרו-טק בתחומי החבל מתוך תפיסה שהוא יהיה קטר לחדשנות ועוגן כלכלי לחבל באמצעות יצירת מנועי צמיחה שיביאו לעצמאות כלכלית ברמת הפרט, היישוב והמועצה ומתוך ראייה של תחום האגרו- טק כמנוע צמיחה ומקור תעסוקה בשכר גבוה. ביולי 2024 מסרה מינהלת תקומה לצוות הביקורת כי היא הקצתה לפיתוח התחום כ-200 מיליוני ש״ח, 66 מיליוני ש״ח מהם היו אמורים לממש כבר במהלך 2024. משרד הכלכלה והתעשייה ורשות החדשנות נתנו מענקים ומשרד החקלאות השתתף במימון השקעות עם חברות ומיזמים בתחום שבחרו לפעול באופקים. בנובמבר 2024 התקיים כנס לחשיפת הזדמנויות האגרו-טק בנגב המערבי בהובלת עיריית אופקים ומשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי והיו שותפים לו בין השאר גם רשות החדשנות, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד החקלאותוביטחון המזון. משרד הבינויוהשיכון, תנועתאור ועירייתאופקים, אופקים- השער לאגרו-טקבישראל. מבקר המדינה | דוח מיוחד 100 הליכי השיקום והפיתוח של ״ שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 0 2 6 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר עם זאת, בנתוני ההוצאות של 2024 - 2025 נמצא כי מינהלת תקומה הקצתה כ-50 מיליוני ש״ח לנושא )מהם מומשו נכון למאי 2025 כ-4% בלבד). מינהלת תקומה מסרה בתשובתה כי במסגרת תוכנית החומש המעודכנת התקציב הרב-שנתי שהוקצה לטובת האגרו-טק הופחת ועומד על כ-158 מיליוני ש״ח. בפועל חויבו 54.5 מיליוני ש״ח. מימוש המזומן מתוך התחייבויות אלו עומד כיום על 3.5 מיליוני ש״ח. המינהלת הדגישה כי מדובר בתהליכים מורכבים אשר באופן טבעי זמן ההבשלה שלהם הוא ארוך. החיוניות בשיתוף פעולה אזורי לטובת הגברת הגירה לאזור ולפריון כלכלי גבוה עלתה גם בפרסום של המועצה הלאומית לכלכלה מאפריל 2018 בנושא פיתוח כלכלי בראייה המטרופולינית161. לפי הפרסום הגורמים המרכזיים להגברת ההגירה לאזור ולפריון כלכלי גבוה הם בין השאר, מסה קריטית של תשתיות שנדרשות למספר רב של עסקים ולמידה הדדית של עסקים באותו ענף בנוגע לשיטות ייצור ופעולה מיטביות. עלפי הפרסום, גידול במספר העסקים בכל תחום מגדיל את רמת התחרות ומאפשר עלייה בפריון כלכלי במגזרים מקומיים. גם על פי התוכנית האסטרטגית של מינהל התכנון דווקא באזורים פריפריאליים יש אפשרות למנף הזדמנויות בשיתופי פעולה על-אזוריים בתחומי תשתיות, תיירות וסביבה הטמונות בחדשנות טכנולוגית שיכולים לסייע להתגבר על אתגרים כגון מרחקי נסיעה ודלילות אוכלוסייה, ליצור מרחב חדש של הזדמנויות ולשפר את הספקת השירותים. בביקורת נמצא כי תוכנית החומש של מינהלת תקומה לפיתוח קלאסטר בתחום האגרו-טק גובשה בלי שהתקיים שיח ותיאום עם הגורמים המובילים מטעם עיריית אופקים, וממילא לא נבחן הצורך בפיתוח קלאסטר נוסף על זה שפותח באופקים ולא נבחנה השאלה אם הקצאת מאות מיליוני ש״ח נוספים בהקמתו תפגע בקלאסטר שהוקם באופקים כבר ב-2020 ובהשקעות הציבוריות והפרטיות באופקים. עוד נמצא כי גם בתוכנית שפרסם מינהל התכנון ביוני 2024 אין התייחסות לפיתוח תעשיית האגרו-טק בחבל התקומה לצד זו המפותחת באופקים. גם לאחר שהביא משרד מבקר המדינה לידיעת מינהלת תקומה ומשרד החקלאות את העובדה שהמדינה מקדמת הליך של הקמת קלאסטר באופקים במקביל לזה המתוכנןבמינהלת תקומה לא השכילו הנוגעים בדבר ובכללם מינהלת תקומה ועיריית אופקים נכון לדצמבר 2025 לקיים שיח אפקטיבי לתיאום ושיתוף פעולה לטובת האזור כולו. כמו כן, נמצא כי גם בתוכנית לשיקום ופיתוח היישובים הסמוכים לחבל התקומה שהוביל משרד ראש הממשלה ולפיה יוקצו 18 מיליוני ש״ח לטובת תעשיית האגרו-טק ביישובים שעליהם חלה התוכנית ובראשם העיר אופקים, לא ניתן מקום לחיוניות שבשיתוף הפעולה עם תעשיית האגרו-טק בחבל התקומה. 161 ניר ברילויעלנאור, פיתוחכלכליבראייהמטרופולינית)המועצה הלאומיתלכלכלה משרד ראש הממשלה 2018.( מבקר המדינה | דוח מיוחד 101 הליכי השיקום והפיתוח של ״שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2026 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר יוצא אפוא כי במקום שתוכנית החומש ותוכנית הפיתוח והשיקום של היישובים הסמוכים לחבל התקומה יעמידו קרש קפיצה לפעילות כלכלית מרחבית חדשה - התוכניות הממשלתיות מגבילות את עצמן לגבולות המינהליים של האזורים שעליהם הן חלות ונמנעות מראייה מרחבית למימוש הפוטנציאל הטמון באזור לתועלת המדינה כולה. יודגש כי תיאום ושיתוף פעולה לא מצריך בהכרח השקעת תקציב באזורים שמחוץ לגבולות התוכנית וקיימים כלים תכנוניים מתקדמים, שיכולים להציע חלופה מקומית, משתפת ומכלילה162. עיריית אופקים מסרה ב ת שוב תה כי היא מצ טרפת לה מלצת מב קר ה מדינה למינהלת תקומה לשתף פעולה עימה ולבחון את ה שפעת פעילו ת ה מינהל ת ב תחו ם ה אגרו- ט ק על פעילות עיריית אופ קי ם. המועצה ה אזורית אשכול מסרה ב ת שוב ת ה כי יש לפעול ולייצר סי מביוז ה ופי תוח של כלל הוו ק טורי ם בתחו ם הח קל או ת, וייתכן כי נכון לפתח תחומים חד שי ם כמו ה אגרו- ט ק אך לא פחות ח שוב הוא לחזק את הקיים ב מועצו ת ה אזוריות בחבל. מינהלת ת קו מה מסרה ב ת שובו תי ה כי עבודת המטה ה מ קצועי ת שבחנה ואפיינה את הצרכי ם ו ההזד מנויו ת בתחו ם ה אגרו- ט ק נע שתה לאורך כל הדרך תוך שיתוף מ שרדי ה מ מ שלה הרלוונ טיי ם ושיח עם גור מי מ קצוע וגופים באזור. מינהל ת תקומה ציינה כי ב ה ת א ם ל תוכני ת החו מ ש הוקמ ה ועדת היגוי בין- מ שרדי ת לנושא ובדצמבר 2024 פורס ם מבחן תמיכה ל א שכול ר שויות נגב מערבי א שר עיריית אופקים נמנית על הר שויות החברות בו. א שכול הנגב ה מערבי, על פי ה ת שובה, מפעיל את ה״ אגרו-נגב״, הפועל לקידו ם ה אגרו- ט ק והחדשנות הח קל אי ת ב מר חב ומרכז את עבודת ה קל א ס טר, תוך שיח עם שלל גור מי ם באזור. מינהל ת תקומה ציינה עוד כי ב מ הלך אפיון וגיבוש התוכנית קיימו נציגי ה שיח מ קצועי והיכרות עם תנועת אור, הפועלת לקידום ה אגרו- ט ק בעיר אופ קי ם, והתר שמו כי מדובר בפעילו ת המ תגב שת ועשויה לעמוד בהלי מ ה עם תוכני ת הפי תו ח של מינהל ת תקומה ב תחו ם. ה מינהלת הוסיפ ה כי תוכנית פי תו ח ה אגרו- ט ק בחבל התקומה, שהיא מרכיב ח שוב ב תוכנית לפי תוח ח קל או ת החבל, מ ת מ קדת בצירי ם מ קבילי ם לאלה הנבחני ם ביוזמת אופ קי ם ולכן עשויה להעצי ם את תחום ה אגרו- ט ק ב אזור ולא לעמוד ב ס תירה. מ שרד ראש ה מ מ שלה מ סר ב ת שוב תו כי ב שי תוף מ שרד הכלכלה הוא זיהה כבר ב שנת 2019 את אזור הנגב ה מערבי כ קל א ס טר אגרו- ט ק וכי פעילו ת ה אגרו- ט ק ב חבל ה ת קו מה ובאופקים היא חלק מפעילויו ת נוספות של קל א ס טר ה אגרו- ט ק בנג ב המערבי. כחל ק מהר אייה אזורית, ב ה חל ט ת ממ שלה 3303, ה מ שיך מ שרד ראש הממ שלה, על פי ה ת שובה, לחזק את קל א ס טר ה אגרו- ט ק בנג ב ה מערבי ב א מצעו ת ת קצוב ה ק מ ת מבנה אגרו- ט ק אזורי ב אופ קי ם הכולל בין הי תר ג ם מעבדות, וכן פי תו ח אזור תעשיה ייעודי לנושא. מ שרד ראש הממ שלה קורא ב ת שוב תו לשיתוף פעולה בין כלל ה שח קני ם בנגב ה מערבי העו ס קי ם ב תחו ם זה. עיריית נתיבות ציינה ב ת שוב תה כי ה מלח מ ה הובילה לפגיע ה ב חו סן ה חבר תי - כלכלי של תו שבי העיר וכי על הממ שלה, ביי חוד נוכח הה תפ ת חו ת ה אורבני ת והד מוגרפי ת באזור, מוטלת ה א חריו ת לפעול ליציר ת 162 From National Priority to Inclusive Regionality: Rethinking Economic Dvora Abramzon Brosh, . Vol 44 No 1 (2025): Towards New Regionalism in Israel, 2025.Development in the 'Tkuma' Region מבקר המדינה | דוח מיוחד 102 הליכי השיקום והפיתוח של ״ שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 0 2 6 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר מנועי צמיחה כלכליים אזוריים שייתנו מענים לצורכיהם של כלל תושבי הנגב המערבי בתחומי התעסוקה, היזמות והתעשיות. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד ראש הממשלה ולמינהלת תקומה לפעול לפיתוח מנועי צמיחה בנגב המערבי מנקודת מבט אזורית ולבחון, בין השאר, את ההשפעה האפשרית של פיתוח מנועי צמיחה בחבל התקומה על התעשייה הקיימת ברשויות הסמוכות. עוד ממליץ משרד מבקר המדינה למינהלת תקומה לשתף פעולה עם הרשויות הסמוכות באופן ישיר בקידום תוכניות פיתוח אזוריות בכלל התחומים, ובתחום האגרו-טק והחקלאות המתקדמת בפרט לקידום זמינות וביטחון מזון במדינת ישראל בכלל ובפרט לטובת חקלאי האזור ותושביו. יש חשיבות רבה בהסתכלות רחבה וצופה פני עתיד על המרחב של חבל התקומה ותוך התייחסות לרקע ההיסטורי שעיצב בעבר ומעצב בהווה את המרחב. ייתכן כי דווקא מינהלת תקומה, שהיא גוף חיצוני שהוקם לטובת חבל התקומה, יכולה לסייע בחיזוק מנגנוני השלטון האזורי, בקידום מנועי צמיחה אזוריים, ביצירה וחיזוק שיתופי פעולה עם הרשויות הסמוכות לחבל, בצמצום תחרות על מנועי צמיחה, על השקעות ועל הטבות ובסיוע לאזור לעצב לעצמו מסלול פיתוח מותאם, גמיש ורלוונטי163. ביקורת מעקב - דוח ביניים בנושא הליכי השיקום של יישובי הנגב המערבי מגורי הביניים של תו שבי הקיבוצים ב ארי, חולית וכפר עזה בביקורת זו בוצע מעקב אחר תיקון ליקויים בשלושה נושאים שעלו בדוח הביניים שפורסם בפברואר 2025 בנושא הליכי השיקום של יישובי הנגב המערבי164)להלן גם- דוח הביניים(, אשר כלל בדיקה בנוגע לתקלות שעלו במגורי הביניים של הקיבוצים בארי, חולית וכפר עזה, את נושא ההנצחה והחלפת המיגונית הפגועה בשכונת מישור הגפן באופקים וכן אספקת שירותי רווחה לתושבי העיר אופקים שנפגעו באירועי שבעה באוקטובר. ה ב י ק ו ר ת ה ק ו ד מ ת ה ל י ק ו י ב ד ו ח ה ק ו ד ם : מינהלת תקומה הקימה שבעה אתרים זמניים בסביבה כפרית, עבור שישה מהיישובים שנפגעו קשה באירועישבעה באוקטובר כדי לשמר את המבנה הקהילתישל היישובים. באתרים אלה נבנו ושופצו 711 יחידות דיור165. המבנים באתרים אלה נבנו על ידי החטיבה להתיישבות, שלה היו 163 ראו לעניין זה גם: שם; תפיסת התכנון והפיתוח לאזור הנגב המערבי במטרופולין באר-שבע בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, תנועתאור, מעבדתגוטסמן לעתיד ישראל: באר שבע, 2024. 164 מבקר המדינה, דוח ביניים מיוחד: הליכי השיקום של יישובי הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שנפגעו באירועי שבעהבאוקטובר, פברואר 2025. 165 כפר עזה ברוחמה ובקיבוץ שפיים, חולית ברביבים, בארי בחצרים, כרם שלום באשלים, נחל עוז במשמר העמק וכיסופיםבעומר. מבקר המדינה | דוח מיוחד 103 הליכי השיקום והפיתוח של ״ שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 0 2 6 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר מכרזים קיימי ם לרכש מבני ם ולהקמת ם. העלות של ה ק מת מבני ה מגורי ם הכפריי ם ב שלו ש ת היי שובי ם הכפריים שנבדקו מוערכת בכ מילי ארד ש״ח166. בדוח הביניי ם נמצאו לי קויי ם בה ק מ ת מגורי הביניי ם וב מעבר של תו שבי ה קיבוצי ם כפר עזה לרוחמה, ב ארי לחצרים וחולית לרביבי ם167, עד לשיקו ם יי שובי ה קבע שנפגעו ב אירועי שבעה ב או ק טובר. בכלל זה עלה כי ב מבני ה מגורי ם היו ליקויי ם, וכי ה ת ש תיו ת סביב הבתי ם וב מר חב הציבורי טרם הו שלמו. עוד עלה בדו ח כי נכון ל אמצע ינואר 2025 נפתחו יותר מ-700 קריאות ל טיפול ב ת קלו ת ב מבני ם בכלל ה א תרי ם הז מניי ם שהקימה הח טיב ה לה תיי שבות ובכ-200 מתוכן ה טיפול טרם ה ס תיי ם עד ל מועד סיו ם הביקורת בדו ח הביניי ם. ה ה מ ל צ ה ב ד ו ח ה ק ו ד ם : נוכח ה ת קלו ת ב מגורי ם הז מניי ם ה מליץ מ שרד מב קר ה מדינה בדו ח הביניי ם כי מינהל ת תקומה תפעל לה של מ ת הבנייה ו ה טיפול ב ת קלו ת ב שכונו ת ב קיבוצי ם חצרי ם, רביבים ורוחמה ו ת סדיר את ביצוע ם של פיקוח ובקרה אפ ק טיביי ם על ה קבלני ם ה מבצעי ם ו הגור מי ם ה אחר אי ם לת שתיות ב שכונו ת החד שות שהוקמו, כדי ל אפ שר ל תו שבי ה קיבוצי ם בארי, חולי ת וכפר עזה את הפניות הנדרשת כדי לה ש תק ם ב אופן אי שי ו קהיל תי. בת שובתה לדוח הביניי ם השיבה מינהל ת תקומה כי מ תוך הבנה לד חיפות שב אכלו ס יחידו ת הדיור הז מניות, ה תקבלה החלטה בנוגע לסף ה מיני מלי של הביצוע שעמידה בו מאפ שר ת כניסה ליחידת דיור, כיוון שהמ שך המגורים ב מלונו ת גוב ה מחירי ם ב ת חו מי חיים רבים. החטיבה לה תיי שבו ת השיבה כי היא אינה מכחי שה את העובדה שהיו תקלו ת ושנדר ש זמן רב יחסית לתקנן, אך לא היו תקלות שהוזנחו. עוד הדגישה הח טיבה כי לא ניתן ל ה תעל ם מ ה מ ספר העצו ם של מבנים שכלל ה ספקי ם סיפ קו בעת ובעונה אח ת לאתרי ם שונים, ולעובדה שהייתה לכך ה שפעה על היכולת להיות נגישי ם לביצוע תי קוני ם בז מינו ת גבוהה. ב י ק ו ר ת ה מ ע ק ב ב מע קב שערך מ שרד מב קר ה מדינה אחר טיפול ב ת קלו ת שעלו ב מבני ם הז מניי ם ב חוד שי ם מרץ - מאי 2025 ב מגורי הביניי ם עלה כלהלן: ב קיבוץ חצרי ם הוק ם מ תח ם של 287 יחידו ת דיור חלופיות לתו שבי ב ארי. ב מ הלך שלו שת ה חוד שי ם שנבדקו הת קבלו 213 דיווחי ם על תקלה אחת או יותר ב מבני ם; כלומר ב-74% מה מבני ם דווחו תקלות. ב קיבוץ רוחמה הוקמו 172 מבני מגורי ם, 5 גני ילדים, 2 מבני חינוך בל תי פור מלי ומבנה ק היל תי נוסף. מלבד מבנים אלו הוקמו 20 מבני ם טרו מיי ם ומ תח ם ה אורחן הכולל 20 יחידות דיור נוספות. ב ת קופה הנבדקת הת קבלו 84 דיווחי ם על תקלה אחת או יותר ב-40% מה מבני ם. 166 דוח ביצוע תקומה, 1.10. 167 שלושהמתוך ששתהיישובים שקיבלופתרוןדיורכפרי. מבקר המדינה | דוח מיוחד 104 הליכי השיקום והפיתוח של ״ שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 0 2 6 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר בקיבוץ רביבים הוקם מתחם של 61 יחידות דיור חלופיות לתושבי קיבוץ חולית ו-2 מבני ציבור. בתקופה הנבדקת התקבלו 28 דיווחים על תקלה אחת או יותר ב-44% מהמבנים. עולה כי גם לאחר שבועות ארוכים שבהם התושבים מתגוררים במגורים הזמניים, בחלק ניכר מהמבנים היו תקלות)74% מהמבנים בחצרים, 40% מהמבנים ברוחמה ו-44% מהמבנים ברביבים). התקלות היו בתחומי האיטום, האינסטלציה והתשתיות וכללו נזילות, דלתות שלא נסגרות, עובש ורטיבות, שיש במטבח שהתנתק, סדקים בקירות וכד׳. זמן ההמתנה הממוצע לתיקון התקלות בכל אחד מהאתרים עמד על כשבוע. כמו כן, בביקורת עלה כי במקרים רבים התקלות לא טופלו גם כעבור שבועיים ויותר: במגורי הביניים ברוחמה היו אריחים מתנדנדים שלא טופלו גם כעבור יותר מ-100 ימים; רטיבות בקירות שלא טופלה גם כעבור 70 יום; דלתות פנים שלא נסגרות שלא תוקנו גם כעבור 60 יום; מרצפות סדוקות ותריסים תקולים שלא טופלו גם כעבור יותר מחודש; ונקודות חשמל חשופות בממ״ד שטופלו רק כעבור 20 ימים. גם במגורי הביניים בחצרים מסגרת חלון שהתפוררה הוחלפה רק אחרי 40 יום; סתימה של חור בקיר טופלה רק אחרי 25 ימים; וסגירת נקודת חשמל במקלחת רק כעבור 12 ימים. נמצא כי תקלות עיכבו גם את מועד המסירה של יחידות דיור בקיבוץ רוחמה לתושבי קיבוץ כפר עזה. בדוח הביניים שפורסם בחודש פברואר 2025 מסרה החטיבה להתיישבות כי כלל המבנים בקיבוץ רוחמה היו אמורים להימסר לתושבי כפר עזה עד לסוף אותו החודש. עם זאת,בביקורת זועלה כי אף שלפי מינהלת תקומה והחטיבה להתיישבות כלל מבני המגורים הזמניים בקיבוץ רוחמה נמסרו לתושבי קיבוץ כפר עזה עד סוף מרץ 2025 גם בסוף אפריל 2025 תקלות במבנים לא אפשרו מגורים הולמים לתושבים. מבקר המדינה | דוח מיוחד 105 הליכי השיקום והפיתוח של ״ שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 0 2 6 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר תמונה 14: תקלה בשירותים במגורים הזמניים בקיבוץ רוחמה, 30.4.25 צילום: תושבכפרעזהבמגורים הזמנייםבקיבוץ רוחמה, 30.4.25. החטיבה להתיישבות מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מנובמבר 2025 כי היא בנתה שבעה אתרי מגורים זמניים שכוללים נכון למועד התשובה 727 מבני מגורים ומבני ציבור, מתוכם 700 מבנים חדשים ו- 27 מבנים ישנים של החטיבה להתיישבות שהועברו מאתרים שונים, עבור הקהילות והתושבים שפונו מבתיהם. החטיבה להתיישבות מסרה בתשובתה כי ככלל, מדיניות החטיבה היא להקפיד על מסירת מבנים לאכלוס רק לאחר השלמת סיור בדק ותיקון הדרוש תיקון על ידי הספק, אולם מצב זה לא היה ישים בנסיבות שבהן נדרשה החטיבה לאכלס את הקהילות העקורות, לאחר ששהו תקופה ארוכה מאוד במלונות. לכן אוכלסו מבנים אף אם טרם הושלמו מלוא התיקונים שנדרשו בסיורי הבדק, כל עוד לא התגלו בהם ליקויים מהותיים או בטיחותיים. ביחס לעיכוב במסירת המבנים בקיבוץ רוחמה, מסרה החטיבה כי העיכוב נגרם בשל שינוי שערך קיבוץ כפר עזה במבנים במימון עצמי וללא מעורבות של החטיבה להתיישבות ואף בניגוד להסכם שנערך מולה. מתשובתה של מינהלת תקומה עלה כי התגלה עיכוב במסירת עשר יחידות דיור בקיבוץ רוחמה ואלו נמסרו עד סוף אפריל 2025. מבקר המדינה | דוח מיוחד 106 הליכי השיקום והפיתוח של ״ שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 0 2 6 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר בביקורת הקודמת נמצאו ליקויים בהקמת מגורי הביניים ובמעבר של תושבי הקיבוצים כפר עזה לרוחמה, בארי לחצרים וחולית לרביבים, עד לשיקום יישובי הקבע שנפגעו באירועי שבעה באוקטובר. בכלל זה עלה כי במבני המגורים היו ליקויים והומלץ למינהלת תקומה לפעול לטיפול בתקלות בשכונות בקיבוצים חצרים, רביבים ורוחמה ולהסדיר את ביצועם של פיקוח ובקרה אפקטיביים על הקבלנים המבצעים והגורמים האחראים לתשתיות בשכונות החדשות שהוקמו. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה חלקית, חלה התקדמות ניכרת בהשלמת האתרים הזמניים, אולם לאחר שבועות ארוכים שבהם התושבים התגוררו במגורים הזמניים, בחלק ניכר מהמבנים היו תקלות. התקלות היו בתחומי האיטום, האינסטלציה והתשתיות וכללו נזילות, דלתות שלא נסגרות, עובש ורטיבות, שיש במטבח שהתנתק, סדקים בקירות ועוד. מידת תיקון הליקוי ® --------0--------- ©---------0---------0 לא תוקן תוקן תוקן תוקן תוקן במידה מועטה במידה חלקית במידה ובה באופן מלא יצוין כי בה ת א ם לה סכמי הה ת ק שרות של הח טיבה לה תיי שבות עם ה קבלני ם ל א ספ ק ת המבני ם היבילים, ב מהלך תקופ ת הבד ק168 על הקבלנים לתקן נזק או פגם שנגרם ב של עבודה לקויה או שימו ש בחו מרי ם פגומים, ובלבד שהדרישה לתי קונ ם נמסרה לקבלן לא י אוחר מ שלוש ה חוד שי ם ל א חר תום תקופת הבדק. נוסף על כך הקבלנים חייבי ם לתקן על ח שבונ ם כל אי- ה ת א מ ה או פגם שנתגלו ב מבנ ה ב תוך חמש שנים אחר ג מר תקופת הבדק, ואם אי- ה ה ת א מ ה או הפגם אינ ם ניתני ם לתיקון יהיו חייבי ם ב ת שלו ם פיצויי ם לחטיבה לה תיי שבות. ב מ קר ה שהח טיבה לה תיי שבות מסרה ל קבלני ם דרי ש ה לתיקון פגמים ב מבני ם ב תוך פרק הזמן שהוגדר ב ה סכ ם אך ה קבלני ם לא תיקנו אות ם, כי אז הח טיבה לה תיי שבו ת ר שאית על פי הה סכ ם לבצע את ה תי קוני ם על ידי קבלן אחר או בכל דרך אחר ת ולנכות את הוצאותיו לכך ב תו ספ ת של 12% מכל סכום שיגיע לקבלן, לרבות ב א מצעו ת חילו ט ערבויות. מומלץ כי החטיבה להתיישבות תפעל בכלים העומדים לרשותה בהתאם להסכמי ההתקשרות על מנת לאכוף את תיקון הליקויים במגורים הזמניים באופן המיטבי והמהיר ביותר. החטיבה לה תיי שבו ת הדגי ש ה ב ת שוב ת ה כי אינה מ תח מ ק ת מהעובד ה שהיו תקלו ת שלחלקן נדר ש זמן ארוך יחסית עד שתו קנו. על פי הת שובה, ב מהלך ה שנה הר א שונ ה קיימת אחריו ת של ספ ק ה מבנה לתקלות העולות והח טיבה עושה כל מ א מץ לוודא שה ספ קי ם מת קני ם את הדרו ש ב אופן מיידי, אול ם כמות ה מבני ם שה ספקי ם סיפקו בו בז מן לאתרי ם שונים, השפיעה על הנגי שו ת והזמינות שלהם לביצוע תיקונים. 168 תקופה שנקבעה במסמכי החוזהאו בחוק המכר דירות, התשל״ג-1973 - ובאין הגדרה אחרת תקופה של12 חודשים. מניינה שלתקופתהבדק יתחיל מיום השלמת העבודהכמצוין בתעודתההשלמה לעבודות. מבקר המדינה | דוח מיוחד 107 הליכי השיקום והפיתוח של ״ שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 0 2 6 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר החטיבה להתיישבות הוסיפה כי היא מפעילה מנגנון שירות ומעקב מובנה לטיפול בכלל התקלות המדווחות במבנים. בכל מקרה שבו נדרשה התערבות מיידית ניתן מענה בזמן קצר, והעיכובים הבודדים שנרשמו נבעו מנסיבות חיצוניות. כמו כן, ביולי 2025 השיקה החטיבה מערכת ממוחשבת חדשה לניהול קריאות שירות, טיפול בתקלות ובקרה על מענה בשטח. נוסף על כך, הוקמו יחידות אחזקה ייעודיות באתרי המגורים השונים במטרה להבטיח זמינות גבוהה, טיפול אפקטיבי ומתן שירות מיטבי לדיירים. כמו כן, במקרים שבהם הקבלנים לא הגיעו לתקן את התקלות של שנת הבדק במועד, פעלה החטיבה מיוזמתה ושלחה קבלני אחזקה מטעמה לשטח, כדי לוודא כי הדיירים יקבלו מענה מהיר ומלא. החטיבה השיבה עוד כי היא בחנה באופן שוטף את ביצועי הקבלנים והספקים ונקטה צעדים ניהוליים בהתאם לצורך, אך בחרה להפעיל סנקציות כספיות במשורה ובזהירות, לאחר בחינה מעמיקה של מכלול הנסיבות בכל מקרה לגופו שכן תקופת הביצוע לוותה בתנאים מורכבים במיוחד. החטיבה להתיישבות הדגישה עוד בתשובתה כי כלל ההערות שנכללו בדוח הביניים נבחנו לעומקן ותוקנו באופן כמעט מלא. החטיבה חיזקה את מנגנוני הפיקוח, הבקרה והלמידה הארגונית, במטרה לשפר את תהליכי הביצוע, להבטיח עמידה בסטנדרטים מקצועיים גבוהים ולחזק את אמון הגורמים השותפים בעשייתה. מינהלת תקומה מסרה בתשובותיה כי היא מעמידה את המימון הנדרש לתחזוקת אתרי הביניים ולטיפול בתקלות במבנים ובתשתיות תוך מעקב מתמיד מול נציגי החטיבה להתיישבות ונציגי הקהילות עד להשלמת העבודות ומתן המענה הנדרש. עוד הוסיפה המינהלת כי נציגיה מגיעים לכל אתרי מגורי הביניים לפי הצורך ובאופן יזום כדי לעקוב מקרוב אחר הטיפול בליקויים שהועלו בישיבות סטטוס ולוודא שאכן טופלו. מעקב - שכונת מי שור הגפן ב אופ קי ם - הנצחה ה ב י ק ו ר ת ה ק ו ד מ ת באירועי שבעה באוקטובר חדרו מחבלים לשכונת מישור הגפן באופקים, המרוחקת כ-21 ק״מ מרצועת עזה, ורצחו 24 תושבים ושישה אנשי כוחות הביטחון - חלקם בבתיהם, חלקם במרחב המוגן המשותף וחלקם ברחוב. ה ל י ק ו י ב ד ו ח ה ק ו ד ם : בדוח הביניים עלה כי תושבים בחרו להנציח בעצמם את הנרצחים והנופלים באירועי שבעה באוקטובר בשכונה באופן ארעי ובלתי מתוחזק וכי בשכונה יש מיגונית שבה כתמי דם ופגיעות ירי מאותם האירועים. עוד עלה בדוח הביניים כי על פי דברי התושבים, החורים במיגונית מהירי באירועי שבעה באוקטובר וכתמי הדם שנותרו בתוכה מזכירים להם באופן מתמיד את הטראומה שעברו. ה ה מ ל צ ה ב ד ו ח ה ק ו ד ם : על משרד ראש הממשלה בשיתוף מינהלת תקומה לקדם ללא דיחוי את הקמתו של תאגיד הנצחה שיופקד על יסודו של אתר הנצחה מרכזי שבו יוכלו משפחות הנרצחים והנופלים מבקר המדינה | דוח מיוחד 108 הליכי השיקום והפיתוח של ״ שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 0 2 6 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר לזכות להנצחה של יקיריהן. נוסף על כך, על משרד ראש הממשלה לוודא כי אף שעיריית אופקים אינה נכללת בחבל התקומה, היא תהיה מעורבת בהנצחת תושבי העיר ואנשי כוחות הביטחון אשר נרצחו בעיר באירועי שבעה באוקטובר. ת ג ו ב ת ה ג ו פ י ם ה מ ב ו ק ר י ם ב ד ו ח ה ק ו ד ם : במענה לדוח הביניים השיבה עיריית אופקים בינואר 2025 כי היא פרסמה קול קורא לאומנים וליוצרים להציע הצעות להנצחה והקימה ועדת הנצחה בשיתוף העירייה ומשפחות הנרצחים. עוד מסרה העירייה כי ההנצחה בשכונת מישור הגפן היא הנצחה ארעית שבוצעה בגין צורך שעלה בקרב מי שבני משפחתו נרצחו וכי מרבית המיגוניות בעיר הוחלפו, ורק מיגוניות בודדות נשארו עם סימני ירי או דם וכי גם הן הוחלפו בעקבות הביקורת. משרד ראש הממשלה מסר כי הוא מבצע עבודת מטה כדי להכין מתווה ארוך טווח להנצחה אשר יעוגן בחקיקה וייקבע בהסכמה ציבורית רחבה. ב י ק ו ר ת ה מ ע ק ב בביקורת המעקב נמצא בסיור שערך צוות הביקורת ביולי 2025 בשכונת מישור הגפן באופקים כי גם 22 חודשים לאחר האירועים, ועל אף תשובת עיריית אופקים בדוח הביניים, ההנצחה של הנופלים והנרצחים עודנה ארעית ואינה מתוחזקת וכי בשכונה עדיין עומדת מיגונית שאומנם נוקתה מכתמי הדם אך נותרו בה חורים רבים מהירי מאירועי שבעה באוקטובר. תמונות 15- 17: הנצחה פרטית של נרצחים והרוגים באירועי שבעה באוקטובר באופקים צולםבידי צוותהביקורתביולי 2025. מבקר המדינה | דוח מיוחד 109 הליכי השיקום והפיתוח של ״ שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 0 2 6 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר תמונות 18- 19: סימני הירי במיגונית ברחוב התמר באופקים צולםבידי צוותהביקורתביולי 2025. בביקורת הקודמת עלה כי תושבים בשכונת מישור הגפן בחרו להנציח בעצמם את הנרצחים והנופלים באירועי שבעה באוקטובר בשכונה וכי קיימת מיגונית בשכונה שבה כתמי דם ופגיעות ירי מאותם האירועים. בביקורת המעקב נמצא כי ההנצחה של הנופלים והנרצחים עודנה ארעית ואינה מתוחזקת והמיגונית נוקתה מכתמי דם אך לא תוקנו סימני הירי. משכך, המיגונית ובה פגיעות ירי עדיין מוצבת בשכונה ומשמשת תזכורת מוחשית לאירועי שבעה באוקטובר תוך שאמורה לשמש את התושבים בעת אזעקות. מידת תיקון הליקוי עיריית אופקים מסרה בתשובתה כי בעקבות ביקורת המעקב היא תיקנה את המיגונית כך שסימני הירי ממתקפת הטרור בשבעה באוקטובר לא ייראו. אשר להנצחה בשכונת מישור הגפן השיבה העירייה כי היא ביצעה פעולות הנצחה מידיות אך הנצחה איכותית מצריכה זמן והיא פועלת לקדם הקמת חלל הנצחה ייעודי שבו יוקרנו סרטים שהוכנו על כל אחד מהנרצחים והנופלים, מסלול סיור בשכונה מלווה במסבירן קולי והקמת אנדרטאות. עוד ציינה העירייה כי היא נמצאת בשיח מתמיד עם תושבי השכונה, וההנצחה מבקר המדינה | דוח מיוחד 110 הליכי השיקום והפיתוח של ״ שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 0 2 6 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר הפרטית עלתה כצורך של התושבים אשר קרובי משפחתם נרצחו בשבעה באוקטובר והיא יוצאת מנקודת הנחה כי בחלוף הזמן הם יסכימו להסתפק במיזמי הנצחה מוסדיים. משרד ראש הממשלה מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי הוא קידם וגיבש נוסח חוק ״הנצחה וזיכרון לאירועי שמיני עצרת השבעה באוקטובר״ שאושר בוועדת שרים לענייני חקיקה ביוני 2025. בהסדר המוצע בחוק, תאגיד ההנצחה לא יעסוק בהנצחה תוך יישובית ולכל יישוב תהיה הפררוגטיבה להחליט כיצד והיכן יוקמו אתרי ההנצחה במסגרת היישוב, והיישובים יוכלו לקבל תמיכה בעניין זה ממשרד המורשת. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד ראש הממשלה ולעיריית אופקים להשלים בהקדם אסדרת הנצחה קבועה שתכבד את הנרצחים והחללים באופקים תוך שיביאובחשבוןאת היכולת לתחזק ולשמר את אתרי ההנצחה לשנים רבות ובאופן ראוי והולם. עיריית אופ קי ם - טיפול בתו שבי ם ה ב י ק ו ר ת ה ק ו ד מ ת בחוות דעת של הקואליציה הישראלית לטראומה169 מיוני 2024 בנוגע לתושבי אופקים נכתב: ״העובדה כי תושבים רבים נחשפו באופן ישיר לאירועים הקשים ולקרבות של כוחות הביטחון מובילה את ההתמודדות של התושבים עם הטראומה למצבים אותם לא היינו רגילים לראות במרכז החוסן. החשיפה הישירה והעקיפה של עיר המונה 30,000 תושבים כאשר מרביתם מכירים את כולם, עיר פריפריאלית משפחתית בעלת מאפיינים ייחודים במרחב מובילה להשפעה ישירה של הטראומה גם על אלו שלא חוו באופן ישיר את הזוועות. המחשבה על מחבלים שמסתובבים בעיר והתושבים חשופים לאיום נשארה לאורך חודשים רבים ועם זה התושבים נאלצים להתמודד״. בחודשים נובמבר 2023 עד מאי 2024 טופלו כ-3,500 תושבי אופקים בידי 60 מטפלים במרכז החוסן שהקימה העירייה לאחר האירועים, על רצף התערבות שבין מפגש חד-פעמי לבין סדרה של 24 מפגשים. נכון למאי 2024 המתינו כ-400 מהתושבים להתחלת הטיפול, ובכל שבוע התקבלו כ-25 פניות חדשות להתחיל בטיפול, וזמן ההמתנה הממוצע לתחילת הטיפול היה כ-60 ימים. כמו כן, מקרב כ-800 תלמידים תושבי שכונת מישור הגפן הזקוקים לטיפול בעקבות מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר, 600 סיימו טיפול קבוצתי ואישי ו-200 המתינו להתחלת טיפול אישי. על פי נתוני מרכז החוסן, נכון לדצמבר 2024 עלה מספר הממתינים לתחילת הטיפול במרכז החוסן ל-500 תושבים ועלה מספר הפניות החדשות המתקבלות בממוצע מדי שבועל-30. זמן ההמתנה הממוצע לתחילת הטיפול נותר בעינו. עוד עלה כי פעילויות להגברת החוסן הקהילתי התלויות בפילנתרופיה מתבצעות למשך תקופה מוגבלת אשר לא די בה לביסוס חוסן קהילתי. 169 הקואליציההישראליתלטראומה משמשתספק שלמשרד הבריאותאחרישזכתהבמכרז להפעלתמרכזי החוסן. מבקר המדינה | דוח מיוחד 111 הליכי השיקום והפיתוח של ״ שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 0 2 6 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר ה ל י ק ו י ב ד ו ח ה ק ו ד ם : עיריית אופקים מתקשה לתת מענה לתושביה שנפגעו קשות באירועי שבעה באוקטובר. עקב כך תושבים אלה לא זכו למענה מהיר ומעמיק דיו בעניין הטיפול בפגיעותיהם האמורות. ה ה מ ל צ ה ב ד ו ח ה ק ו ד ם : על משרד ראש הממשלה לוודא כי במסגרת גיבוש החלטת הממשלה בדבר מתן מענה לאזורים נוספים שנפגעו באירועי שבעה באוקטובר יינתן מענה גם לעיריית אופקים. כמו כן על המשרד לוודא כי על אף האתגרים המוניציפליים המשמעותיים העומדים לפתחה של העירייה, בין השאר בעקבות החתימה על הסכמי הגג, העברת המענים תותאם לצרכים שנקבעו בהחלטת הממשלה 2336. ב י ק ו ר ת ה מ ע ק ב נמצא כי באוגוסט 2025 אישרה הממשלה תוכנית לשיקום ופיתוח היישובים הסמוכים לחבל התקומה ובמסגרתה תוקצבו הרשויות המקומיות הסמוכות לחבל התקומה ובהןעיריית אופקיםב-53 מיליוני ש״ח לטובת תוכניות בתחום הרווחה, לרבות תוכניות לטובת ילדים ונוער בסיכון, אוכלוסיות במשבר, משפחות ואזרחים ותיקים. כמו כן, אושרה תוספת של שישה תקני כוח האדם במחלקה לשירותים חברתיים בעיריית אופקים ונקבע כי משרד הרווחה יפעל לגיוס ושימור כוח אדם בתחום הרווחה בעיר, לרבות מתן תמריצים לקליטה של עובדים נוספים ושימור עובדים ותיקים. בביקורת הקודמת עלה כי עיריית אופקים מתקשה במתן מענה לתושביה שנפגעו קשות במתקפת הטרור. בביקורת המעקב נמצא כאמור כי הממשלה אישרה תוכנית לשיקום ופיתוח היישובים הסמוכים לחבל התקומה, כך שנכון למועד סיום הביקורת הליקוי תוקן באופן חלקי. מידת תיקון הליקוי ®------------ ©----------------'© '־ ----------------- ©----------------- © לא תוקן תוקן תוקן תוקן תוקן במידה מועטה במידה חלקית במידה ובה באופן מלא משרד הרווחה מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי המחלקה לשירותים חברתיים בעיר אופקים קיבלה שישה תקנים תוספתיים במסגרת החלטת הממשלה, וכן תוספת זמנית מהמשרד של ארבעה תקנים נוספים וכי היא עומדת על כ- 90% איוש. בנוסף הוא הגיש למשרד האוצר טיוטת מסמך הכוללת תמריצים לעובדי המחלקה באופקים וזאת במטרה לשמר את כוח האדם הקיים ולמנוע עזיבה של עובדים. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את קידום החלטת הממשלה על ידי משרד ראש הממשלה הכוללת מתן מענה לצרכים הסוציאליים והנפשיים של תושבי אופקים כפי שעלו בדוח הביניים וקורא ליישומה המהיר והמלא של התוכנית. מבקר המדינה | דוח מיוחד 112 הליכי השיקום והפיתוח של ״ שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 0 2 6 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר סיכום בביקורת נמצא כי נוכח אתגרי השיקום הרבים הניצבים בפני הרשויות המקומיות והיישובים בנגב המערבי בעקבות מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, השכילה הממשלה להקים את מינהלת תקומה ולגבש תוכניות מקיפות ומפורטות לשיקום ופיתוח חבל התקומה והיישובים הסמוכים לו. תוכנית החומש לשיקום ופיתוח חבל התקומה יושמה באופן חלקי ועומדת במועד סיום הביקורת בפני תיקון בעקבות קיצוץ תקציבי. הביקורת בעניין יישום תוכנית החומש בתחום החינוך, שתוקצבה ב-1.7 מיליארד ש״ח, העלתה כי קיימת מורכבות במנגנון התקצוב של סל התקומה המיועד למימון שירותים ותוכניות שתכליתם שיקום ילדי החבל והעצמתם. עוד העלתה הביקורת כי מורכבות המנגנון מובילה למחלוקות רבות ואי-הבנות בסוגיות פדגוגיות ומימוניות בין כלל הגורמים המעורבים המכבידות עוד יותר על היישובים והרשויות המקומיות ומקשות על משרד החינוך לערוך בקרה על השימוש בכספים ולהבטיח את הגעתם ליעדם. עוד עלה כי תוכנית השימור והגיוס של צוותי הוראה, שהממשלה הקצתה לה 200 מיליוני ש״ח מתוך תקציב תוכנית החומש לחינוך, יושמה בשנת הלימודים תשפ״ה באופן חלקי בלבד וספק אם השיגה את מטרתה. היישום החלקי מדגיש את החיוניות בהקצאת תקציב לאחר קיומה של עבודת מטה מקיפה שתתבסס על ניסיון העבר ותשתף את כלל הגורמים הרלוונטיים ובכללם הממונה על השכר והרשויות המקומיות. שיקום הקהילות הוא המפתח לריפוי האזור כולו ולצמיחתו לאחר מתקפת הטרור בשבעהבאוקטובר. כדי לקדם את שיקום הקהילות בחבל התקומה יש צורך להחזיר את היישובים לניהול אוטונומי על מערכותיו. בחלק מהיישובים השתנתה הנהגת היישוב בשל המאורעות - חלק מאנשיה באו מתוך הקהילה ואחרים באו מבחוץ ויש צורך בהתאמת המבנה הארגוני. אחד האתגרים המרכזיים העומדים בפני הקהילות שנפגעו הוא למנוע את התפרקותן או היחלשותן. בשל אי-הבהירות בתחומי האחריות של שיקום ופיתוח היישובים והחבל, מתגלעות מחלוקות בין המועצות האזוריות והיישובים. נמצא כי ניהול שיח ישיר עם היישובים ללא מעורבות של המועצות האזוריות מוסיף קושי לעבודתן של המועצות, יוצר מתח בינן ובין היישובים ומעמיס עליהן עבודה נוספת שניתן להימנע ממנה באמצעות שיתוף פעולה בין מינהלת תקומה ובין המועצות. עוד עלה בביקורת כי על אף הנזקים החמורים שנגרמו לשטחים הפתוחים שאינם חקלאיים בחבל התקומה במתקפת הטרור בשבעה באוקטובר רק כעבור חודשים ארוכים אותר מקור תקציבי למימון הליכי שיקום חלקיים. יתרה מכך, בהיעדרו של גורם המתכלל את פעולות השיקום והמרכז את המידע על השטחים הפתוחים שישוקמו ואלו שעדיין יידרש לשקמם, לא ברור כי הרשויות המקומיות יוכלו למפות, לתעדף ולתקצב את שיקום כלל השטחים הפתוחים שבתחומן. חבל התקומה, ששטחו עומד על כ-465 קמ״ר, הוא חלק ממרחב הנגב כולו ושגשוגו תלוי ביחסי הגומלין שלו עם מעגלי החיים הסובבים אותו. מתעורר החשש כי אם לא תחוזק מטרופולין באר שבע, הצמיחה מבקר המדינה | דוח מיוחד 113 הליכי השיקום והפיתוח של ״ שוב׳ הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שבט התשפ״ו ■ פברואר 2 0 2 6 שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר בארץ עלולה להמשיך להתמקד במרכזה, דבר שיפגע גם בפיתוח המטרופולין ובכלל זה בחבל התקומה שלא יכול לעמוד בפני עצמו. מומלץ כי מינהלת תקומה תיתן דגש בפעולות השיקום על הגברת האמון במוסדות המדינה וברשויות המקומיות ובחיזוק הקהילות והמנהיגות המקומית, שכן קהילות יציבות וחזקות יוכלו לשמש עוגן לתושבי חבל התקומה, למשוך תושבים חדשים ולהחזיר את אלו החוששים לעשות כן. כדי להבטיח את שיקומו ופיתוחו של חבל התקומה באופן מיטבי תוך שהמועצות האזוריות ויישוביהן ימשיכו בעבודה בשיתוף פעולה גם לאחר סיום משימתה של מינהלת תקומה, משרד מבקר המדינה ממליץ למינהלת תקומה לשתף את המועצות האזוריות בהליכי השיקום גם אם אלה נעשים במישרין מול היישובים וזאת כדי לשמר ולחזק את מעמדן של המועצות האזוריות ולהגביר את שיתוף הפעולה האזורי בנגב המערבי למען חיזוק ושגשוג האזור כולו. עוד מומלץ כי משרד ראש הממשלה, השר במשרד האוצר ומינהלת תקומה יפעלו לתיקון הממצאים העולים בדוח זה ובכלל זה יפעלו לאיתור והסרת החסמים לקידום השיקום של החבל, של תושביו ושל קהילותיו.