נתונים רשמיים בלבד · הכנסת וועדת הבחירות המרכזית

חזרה לישיבות המליאה

ישיבת מליאה בתאריך 15/12/2025 בשעה 09:00

רשומה רשמית מהמאגר. נוסח הקבצים מחולץ מהמסמך הרשמי. זה לא תקציר ולא פרשנות — המקור המחייב הוא הקובץ.

ישיבה

344

תחילה

15 בדצמ׳ 2025, 9:00

סיום

15 בדצמ׳ 2025, 14:50

סדר היום

חזרה לרשימת הח״כים

האתר משתמש בכלי אנליטיקה (Microsoft Clarity) כדי להבין איך גולשים משתמשים בו — מפות חום וניתוח דפוסי גלישה, בלי מידע מזהה. הכלי נטען רק אם תאשרו. פרטים נוספים

ישיבת מליאה בתאריך 15/12/2025 בשעה 09:00 · קלפי

חזרה לישיבות המליאה

ישיבת מליאה בתאריך 15/12/2025 בשעה 09:00

רשומה רשמית מהמאגר. נוסח הקבצים מחולץ מהמסמך הרשמי. זה לא תקציר ולא פרשנות — המקור המחייב הוא הקובץ.

ישיבה

344

תחילה

15 בדצמ׳ 2025, 9:00

סיום

15 בדצמ׳ 2025, 14:50

סדר היום

דברי הכנסת · DOC

למסמך הרשמי

הנוסח כאן חולץ מהקובץ הרשמי. המקור המחייב הוא הקובץ.

מקרא

היו"ר:יו״ר — יושב-ראש הישיבה
דובר:דובר — מי שקיבל את רשות הדיבור
דובר המשך:דובר המשך — אותו דובר אחרי הפרעה
אורח:אורח — דובר שאינו חבר כנסת
קריאה:קריאה — התפרצות מהמושבים, לא נאום
נושאנושא — כותרת סעיף בסדר היום
שאילתהשאילתה — כותרת שאילתה
הצעת חוקהצעת חוק — כותרת הצעת חוק
הצעה לסדרהצעה לסדר — כותרת הצעה לסדר-היום
(הישיבה נפסקה.)הפסקה — הישיבה נפסקה
הישיבה ננעלה.סיום — הישיבה ננעלה
(תרועת חצוצרות)הערת בימוי — מה שקרה באולם, לא דיבור

דברי הכנסת

ט' / מושב רביעי / ישיבה שמ"ד /

כ"ה וכ"ז בכסלו התשפ"ו / 15 ו-17 בדצמבר 2025 / 9

חוברת ט'

ישיבה שמ"ד

הישיבה השלוש-מאות-וארבעים-וארבע של הכנסת העשרים-וחמש

יום שני, כ"ה בכסלו התשפ"ו (15 בדצמבר 2025)

ירושלים, הכנסת, שעה 09:00

תוכן העניינים

מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

הצעות סיעות יש עתיד, העבודה, כחול לבן – המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו, חדש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה בשל:

1. ממשלה כושלת המעודדת השתמטות, פוגעת במעמד הביניים ומפקירה את נושא יוקר המחיה;

2. ביטול עקרון השוויון בפני החוק – ראש הממשלה מעל החוק;

3. הפרת הפסקות האש בידי ממשלת ישראל בכל החזיתות בניסיון להבעיר את האזור כולו

סימון דוידסון (יש עתיד):

נעמה לזימי (העבודה):

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אבי מעוז (נעם):

הודעת הממשלה על העברת שטחי פעולה ממשרד למשרד

שר החינוך יואב קיש:

הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 24) (ניהול חשבון תשלום על ידי אפוטרופוס או מיופה כוח), התשפ"ה–

צגה מלקו (הליכוד):

אלעזר שטרן (יש עתיד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

רון כץ (יש עתיד):

שלי טל מירון (יש עתיד):

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

נעמה לזימי (העבודה):

יסמין פרידמן (יש עתיד):

נאור שירי (יש עתיד):

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

מיקי לוי (יש עתיד):

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

מירב כהן (יש עתיד):

גלעד קריב (העבודה):

שרון ניר (ישראל ביתנו):

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

דברי הכנסת · DOC

למסמך הרשמי

הנוסח כאן חולץ מהקובץ הרשמי. המקור המחייב הוא הקובץ.

מקרא

היו"ר:יו״ר — יושב-ראש הישיבה
דובר:דובר — מי שקיבל את רשות הדיבור
דובר המשך:דובר המשך — אותו דובר אחרי הפרעה
אורח:אורח — דובר שאינו חבר כנסת
קריאה:קריאה — התפרצות מהמושבים, לא נאום
נושאנושא — כותרת סעיף בסדר היום
שאילתהשאילתה — כותרת שאילתה
הצעת חוקהצעת חוק — כותרת הצעת חוק
הצעה לסדרהצעה לסדר — כותרת הצעה לסדר-היום
(הישיבה נפסקה.)הפסקה — הישיבה נפסקה
הישיבה ננעלה.סיום — הישיבה ננעלה
(תרועת חצוצרות)הערת בימוי — מה שקרה באולם, לא דיבור

דברי הכנסת

ט' / מושב רביעי / ישיבה שמ"ד /

כ"ה וכ"ז בכסלו התשפ"ו / 15 ו-17 בדצמבר 2025 / 9

חוברת ט'

ישיבה שמ"ד

הישיבה השלוש-מאות-וארבעים-וארבע של הכנסת העשרים-וחמש

יום שני, כ"ה בכסלו התשפ"ו (15 בדצמבר 2025)

ירושלים, הכנסת, שעה 09:00

תוכן העניינים

מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

הצעות סיעות יש עתיד, העבודה, כחול לבן – המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו, חדש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה בשל:

1. ממשלה כושלת המעודדת השתמטות, פוגעת במעמד הביניים ומפקירה את נושא יוקר המחיה;

2. ביטול עקרון השוויון בפני החוק – ראש הממשלה מעל החוק;

3. הפרת הפסקות האש בידי ממשלת ישראל בכל החזיתות בניסיון להבעיר את האזור כולו

סימון דוידסון (יש עתיד):

נעמה לזימי (העבודה):

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אבי מעוז (נעם):

הודעת הממשלה על העברת שטחי פעולה ממשרד למשרד

שר החינוך יואב קיש:

הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 24) (ניהול חשבון תשלום על ידי אפוטרופוס או מיופה כוח), התשפ"ה–

צגה מלקו (הליכוד):

אלעזר שטרן (יש עתיד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

רון כץ (יש עתיד):

שלי טל מירון (יש עתיד):

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

נעמה לזימי (העבודה):

יסמין פרידמן (יש עתיד):

נאור שירי (יש עתיד):

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

מיקי לוי (יש עתיד):

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

מירב כהן (יש עתיד):

גלעד קריב (העבודה):

שרון ניר (ישראל ביתנו):

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/6354/25 וכלה בהצעת חוק פ/6380/25: הצעת חוק המרכז למורשת ארגון אליאנס: כל ישראל חברים, התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק שירותי אבטחה, התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת יואב סגלוביץ'; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – הגדרת עוסק פטור), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק אספקת החשמל (הוראת שעה), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת עפיף עבד; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (שינוי שיטת החישוב של דמי חניה בחניון), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק השבות (תיקון – הוספת המילה כהלכה), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת אבי מעוז; הצעת חוק שירות מידע פיננסי (תיקון – פטור וגישה למידע לסוכני ביטוח), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת שלום דנינו; הצעת חוק חג הסיגד (תיקון – דרכי קיום), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת בנימין גנץ, פנינה תמנו, מיכאל מרדכי ביטון, יעל רון בן משה ואלון שוסטר; הצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון – הצהרת חייל בדבר רצונו בקבורה בבית קברות צבאי), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת גלעד קריב, משה טור פז ושרון ניר; הצעת חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים (תיקון – מענק הסתגלות לבני זוג והורים של חטוף שגופתו הושבה), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק הלוואות לדיור (תיקון – מענק מיוחד לרכישת דירה בירושלים), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת מאיר פרוש; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – מסירת מידע למניעת פגיעה), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חינוך ממלכתי חרדי), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מינוי ועדה ציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות המפורט בתוספת השנייה), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת טטיאנה מזרסקי, משה פסל, מיכאל מלכיאלי, יאסר חוג'יראת, אחמד טיבי וירון לוי; הצעת חוק המזונות (הבטחת תשלום) (תיקון – סכום שלא יובא בחשבון במבחן ההכנסה בשבע השנים הראשונות), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת מיכל מרים וולדיגר ויסמין פרידמן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי עד גיל 21), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת סמיר בן סעיד, אחמד טיבי; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – שלילת זכות הצבעה מאסירים), מאת חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – תקופה מרבית לכהונה בתפקיד כראש הממשלה), מאת חברי הכנסת בנימין גנץ, פנינה תמנו, חילי טרופר, מיכאל מרדכי ביטון, אלון שוסטר, איתן גינזבורג ויעל רון בן משה; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – פיצוי לעצור ששוחרר ממעצר), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה (תיקון – מתן זכויות של נפגעי איבה לבן משפחה של חטוף), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת יצחק קרויזר וגלעד קריב; הצעת חוק הקאדים (תיקון – הבטחת ייצוג נשים בוועדה לבחירת קאדים), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ואיימן עודה; הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (אי-קבילות ראיה שהושגה שלא כדין), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק שימוע למינויים בכירים ושופטים, התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון – שחרור על-תנאי ממאסר), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק הממשלה (תיקון – נסיעת שר או סגן שר לחוץ לארץ), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – חישוב תגמולי מילואים בתקופת חירום), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי ומיכל מרים וולדיגר; הצעת חוק ועדת חקירה ממלכתית-לאומית לאירועי טבח שמיני עצרת התשפ״ד (טבח 7 באוקטובר 2023), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת אריאל קלנר. עוד הונחה על שולחן הכנסת הודעת שר הבריאות על מסקנות ועדת הבריאות בעקבות דיון מהיר בהצעתן של חברות הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, מירב כהן, פנינה תמנו ולימור סון הר מלך בנושא: צורך דחוף בהגברת הפיקוח על ניהול הבתים המאזנים בישראל, לנוכח עדויות קשות שעלו מצד מטופלים והוריהם. עוד אבקש להודיעכם כי בהתאם לסעיף 96 לתקנון הכנסת הודיע חבר הכנסת עמית הלוי כי הוא חוזר בו מהצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4) (הפיכת הוראת השעה להוראת קבע והרחבת סמכויות), התשפ"ו–2025, שמספרה כ/1158. תודה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני. זה פשוט לא ייאמן ש-85 שנים אחרי אנחנו עדיין נמצאים עם אותה שנאה ליהודים ברחבי העולם רק כי הם יהודים. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נתחיל מהנושא החשוב ביותר בכלל בחיים, וזה אחריות, לקחת אחריות. אנחנו מלמדים את הילדים שלנו לקחת אחריות, אנחנו מחנכים אותם לקחת אחריות. שלשום פורסמה הצעת החוק החדשה של חבר הכנסת קלנר, שמייצג את הקואליציה – המצאה חדשה לוועדת חקירה ממלכתית לאומית. אנחנו קוראים את הצעת החוק ואנחנו רואים את הבלוף, הבלוף האמיתי, הבלוף הגדול: חמישה עמודים של הצעת חוק עם שורה תחתונה אחת. מספיק לקרוא את השורה הזאת: הנחקרים ממנים את החוקרים. זו לא חקירה. איך רפי גינת אמר? קומבינה. אתם זוכרים את התוכנית כלבוטק? זו קומבינה פוליטית, קומבינה שנועדה רק לא להגיע לחקר האמת, זה הדבר העיקרי. איך זה עובד? החוק של הקואליציה מבטיח שהקואליציה תמנה את כל חברי הוועדה. ולמה אני אומר את זה? כי אם האופוזיציה לא תשתף פעולה, וכבר ראש האופוזיציה הכריז ואמר שלא ישתפו פעולה, זה אומר שיושב-ראש הכנסת – אתה, אדוני, תמנה את שלושת נציגי האופוזיציה במקומה; אתה מקבל את הכוח למנות את הנציגים של האופוזיציה. הדבר הזה הוא טיוח אחד גדול ואמיתי, ועם כל הכבוד, אני לא חושב שזה תפקיד של יושב-ראש הכנסת. זה תפקיד שכתוב, ואמר בנימין נתניהו פעם אחרי פעם, ואצטט את מה שהוא אמר בשנת 2022 – ראש הממשלה של כולנו, אמסלם, הוא אמר, מהפה שלו, בכל מקום, ואני מצטט: רק ועדת חקירה ממלכתית תגלה מי נתן את ההוראה, מי היו האנשים שהיו בסוד העניינים. אזרחי ישראל דורשים תשובות, בלי טיוח, בלי מכבסת מילים, בלי כסת"ח. רק ועדת חקירה ממלכתית תבטיח שתשובות אלה יינתנו. רק ועדת חקירה ממלכתית יכולה לגלות את האמת – ציטוט מילה במילה שאמר ראש הממשלה בנימין נתניהו בשנת 2022 – על מה? על הפקקטה רוגלות האלה. אבל ועדת חקירה ממלכתית על מה שקרה למדינת ישראל ב-7 באוקטובר זה לא מספיק חשוב. אפשר לטייח את הנושא הזה. זו אינה חקירה, אדוני השר, ואתה יודע את זה טוב מאוד. זו לא חקירה, זה ניסיון ציני לטייח את המחדל הנורא ביותר שקרה בממשלה שלכם – האחריות שלכם ב-7 באוקטובר. אתם יודעים מה, אתם רוצים לחקור את כולם? בואו נחקור את כולם, 20 שנה אחורה. את כולם. אתם רוצים לחקור את השרים, את ראשי הממשלה, את חברי הכנסת ואת בית המשפט? את כולם תחקרו, אבל תעשו את זה בוועדת חקירה ממלכתית אמיתית, כפי שדרש בנימין נתניהו, הוא ולא אחד אחר. לא אני אמרתי את זה; לא נעמה לזימי אמרה את זה; לא אורית פרקש הכהן אמרה את זה. אמר את זה בנימין נתניהו. אחרי שתדאגו, ואתם דואגים, לכסות את עצמכם, אתם דואגים לחברים שלכם, ובסוף מי משלם את המחיר? הציבור. אנחנו רואים את הנתונים: משרתי המילואים צפויים לבצע מינימום 60 ימים בשנה, חודשיים שלמים מינימום. זה נטל כלכלי, נטל משפחתי בלתי נסבל על מי שימשיך ויישא על הכתפיים שלו את הנטל של מדינת ישראל, מי שעשה את זה מ-7 באוקטובר. ואני אספר לכם סיפור קטן על מילואימניק מהרצליה שהקים עסק חודשיים לפני 7 באוקטובר, אחר כך הגיע 7 באוקטובר והוא רץ ונלחם, והעסק שלו כמובן היה סגור. אחרי שלושה חודשים הוא חזר לעסק ושוב קראו לו למילואים. הוא בחובות של 1.5 מיליון שקלים והעסק שלו עכשיו סגור. זה מעניין מישהו? אכפת למישהו? אבל כמוהו יש רבים אחרים. אתם מגישים חוק פטור רפוי שהכלכלנים הבכירים קובעים כי הוא – ואני מצטט: "לוקה בחסר". הוא לא עונה על צורכי הצבא. אתם משאירים את העול של לפחות 9 מיליארד שקלים – 9 מיליארד שקלים בנושא המילואימניקים, במקום לגייס עכשיו 7,500 חרדים שיילחמו ושיהיו חלק מהנשיאה בנטל, וכל זה אחרי שנתיים של מלחמה נוראית של מדינת ישראל. פשוט אין לכם בושה. ומה אומר יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון, אדוני היושב-ראש? לא אחר מבועז ביסמוט, ואני מצטט: "אי-אפשר להכריח אנשים להתגייס". יום למחרת, יום למחרת הציטוט הזה, הוא מאשר צווי 8 להארכת גיוס של מאות אלפי חיילים. אתם יודעים כמה זמן זה לקח? 18 דקות בוועדה, 18 דקות לקח האישור לגייס מאות אלפי מילואימניקים בצו 8. אבל הכפייה הזאת היא רק לחלק מסוים של המדינה. את הילדים שלך, אדוני היושב-ראש, או שלך, המזכיר, או שלי, לא ישאלו: לאן אתם רוצים ללכת? מתי אתם רוצים ללכת? הם ילכו לצבא. גם הילדים של אמסלם עשו את זה, ושל רוב האנשים פה. לא שאלו את הילדים שלנו מתי ואיפה; הלכו, התגייסו, ותרמו למען מדינת ישראל. אבל פה, בחוק הזה – לא. נשאל חלק, חלק לא. הנושא הזה, בסופו של דבר, יעלה כל כך הרבה כסף וכל כך הרבה דם למדינת ישראל. וזה מתחבר לי לנושא הבא, של התקציב. אתם יודעים כמה מדינת ישראל משלמת הוצאות ריבית? וחלק מזה הוא בגלל ההורדה של הנושא הזה, של הבין-לאומי, שהורידו לנו פעמיים – פעמיים הורידו למדינת ישראל. אנחנו משלמים, אדוני השר, 62 מיליארד שקלים בשנת 2026 רק על ריביות. 62 מיליארד שקלים האזרחים משלמים רק על הריביות. זה אכפת למישהו? זה מעניין מישהו? אתם בכלל מטפלים בנושא הזה? יושב שר האוצר, שאמור להכין את התקציב, ולא מדבר על זה בכלל, כאילו זה לא מעניין את הציבור. בזמן שאתם, הקואליציה הזאת, בשבוע שעבר לא אישרתם מענק למשפחות החטופים – לא אישרתם, בלי בושה, מענק מיוחד למשפחות החטופים – אין לכם בעיה להעביר מיליונים למשרדים מיותרים. עכשיו גיליתי, היום בבוקר, שיש תוספת 2 מיליון שקלים בתקציב למשרד שאין בו שר, אין שר – המשרד לנושאים אסטרטגיים. השר שלו בכלל פרש, ויש תוספת של 2 מיליון שקלים למשרד למרות שאין שר. פשוט הזיה. אין עם מי לדבר, אין איך לשנות את זה. במקום לקצץ במשרדים, אתם מוסיפים ומוסיפים ומוסיפים. הדבר הנוסף שגילינו בשבוע שעבר, שמקרן העושר – קרן שאמורה לספק צרכים מיוחדים למדינת ישראל, מגרשי ספורט, אני יודע? תרבות. דברים מיוחדים.

נעמה לזימי (העבודה):

כבוד יו"ר הכנסת, אי-אפשר שלא לפתוח את הבוקר הזה, אפילו בהצעת אי-אמון, בהתייחסות לפיגוע המזעזע והנוראי בסידני, אוסטרליה. 15 יהודים נטבחו אתמול בפיגוע חסר רחמים נוכח האנטישמיות הגואה. אני שולחת, באמת מעומק ליבי, תנחומים לקהילות היהודיות באשר הן ולקהילה היהודית באוסטרליה בפרט. אתמול שוחחתי עם חברה מאוד טובה שלי שגרה באוסטרליה. רק לפני שלושה שבועות היא הייתה בביקור בארץ ונפגשנו. היא תיארה לי את התחושות שלה, את הכאב שלה, ואי-אפשר שלא לבכות – את התחושות שלה ואת הכאב שלה נוכח המציאות שהם חווים שם ואת הכאב מההתעלמות, מאוזלת היד. אז אני מחזקת מפה ואומרת: אנחנו כולנו שולחים תנחומים מעומק ליבנו, ומקווים מאוד מאוד שהאנטישמיות הזוועתית והטרור כולו ימוגר מהעולם הזה. אני רוצה להתייחס לתקציב המדינה, ואני אפתח את זה באמירה כוללת: זאת ממשלה שמעבר לממשלת טבח 7 באוקטובר, ההפקרה, ההפיכה – את כל הדברים הללו אנחנו אומרים יום-יום, אבל יש לממשלה הזאת עוד התמחות: הנדסת תודעה. ממשלה שכולה הנדסת תודעה. מבחינתם, דף המסרים סופג הכול. אז איך קוראים לתקציב הביזה הנוכחי, תקציב ההשתמטות למקורבים? ממלחמה לצמיחה. שמעת? ממלחמה לצמיחה. האימא של הנדסת התודעה. כל משק בית במדינה של הציבור העובד והמשרת הולך לשלם בגלל התקציב הזה 12,000 שקל בחודש ויותר. צמיחה, אומרים לנו, כן? במקום לבטל כספים קואליציוניים כדי לשקם את המערכות החברתיות, לתת לעוטף, לתת לצפון, הגדילו את הכספים הקואליציוניים. כל הגזרות שאמרו לנו שיבטלו אותן בשנת 2025 – הקפאת מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי, מע"מ, הכול – לא מבוטל; להפך, נשאר. הארנונה עולה, כל השירותים והתמחור עולים. זאת אומרת שהתקציב הזה הוא תקציב שבמקום לשקם אחרי משבר, שבמקום לבנות מחדש, שבמקום להצמיח באמת את המקומות שצריך להשקיע בהם, הוא תקציב קיצוצים אגרסיבי. לא רק שהציבור משלם מכיסו עליו, כן? הציבור הולך לשלם מכיסו אלפי שקלים בשנה על הגזרות הללו, הוא גם תקציב שלא מייצר מנועי צמיחה, שלא מאפשר למדינה לצאת מהמשבר לטווח הארוך. למה? כי לסמוטריץ' יש חברים, כי לבן גביר יש חברים, כי נתניהו צריך לשרוד, כי גפני רוצה וגולדקנופ רוצה וכולם רוצים, אבל הציבור העובד והמשרת נשאר מאחור. אתה יודע מה זאת הנדסת תודעה? זה בדיוק כמו לקרוא לטבח 7 באוקטובר ולמלחמת 7 באוקטובר מלחמת התקומה. איפה התקומה, תגיד לי? איפה היא? זה בדיוק כמו לקחת ועדת חקירה ממלכתית, להנדס ועדה חלופית ולקרוא לה ועדה לאומית כשדה פקטו זאת ועדת טיוח, ועדת טיוח לאחראים לאסון – הנחקרים ממנים את החוקרים וקוראים לזה ועדה לאומית. הנדסת תודעה על מלא. אז אני רוצה לומר לממשלה הזאת, שכולה הנדסת תודעה: הציבור לא מטומטם. יש סיבה שכבר שנתיים אתם לא עוברים באף סקר. דף המסרים לא סופג הכול – הוא לא סופג את 1,200 הנרצחים, את 2,000 ההרוגים, את הגזרות הכלכליות, את האי-ציות לחוק, את ההפיכה המשטרית, את הקומבינות ומה שאתם עושים למקורבים. לא, הוא לא סופג. אני רוצה להתייחס כאן לבקשת הפטור ממשפט של נתניהו. שמע, זה מדהים. הבן אדם הזה אתמול, ביום של האסון באוסטרליה, פותח על ראש ממשלת אוסטרליה – אגב, בצדק; התעלמו, לא טיפלו נכון באזהרות על אנטישמיות ופעולות טרור. אבל הוא? הוא פותח עליהם? ובאותו יום מעלה גם ועדת טיוח דרך הפרוקסי שלו קלנר על הטבח שהוא מימן. הרי מה באמת היה כאן? הוא מימן את ארגון הטרור מהציר האיראני, את חמאס. איפה האחריות שלך, נתניהו, לאלפי מחבלים שנכנסו לשטחי ישראל וטבחו בעמנו? לארגון טרור שאתה ביססת, שאתה מימנת? איפה האחריות שלך לחדירת ממשלת קטר ללשכת ראש הממשלה ומה הקשר שלך לזה? למה אתה לא נותן דין וחשבון על סגירת יחידת צלצל? על הקשרים הקטריים שלך? אתה יוצא על ממשלת אוסטרליה? איפה אתה, נתניהו? ואתה עוד מבקש פטור ממשפט וסוחט את המדינה באיומים, כי אם לא ייתנו לך פטור ממשפט – מחוץ לכל גזרה חוקית – תמשיך לקרוע את עם ישראל? אתה באמת חושב – ואתם, כל חבר הממשלה שאיתו, באמת חושבים – שהכיסא שלכם חשוב יותר ממדינת ישראל, חשוב יותר ממוסדות השלטון והחוק? לא, הכיסא שלכם לא חשוב יותר. אתם פסיק בהיסטוריה של המדינה הזאת, אומנם כתם, אבל עדיין פסיק. אנחנו נעיף אתכם ונשקם. לימדתם אותנו שיעור גדול מאוד על גבולות הכוח ועל ציניות פוליטית. בחלק האחרון אני רוצה לפנות דווקא למצביעי הממשלה הזאת – שעוד נותרו לה – כי אני מכירה רבים מהם. אני יודעת שהם אוהבים את המדינה, ברור לי, אני יודעת שהם הקריבו בשנתיים הללו בעבור המדינה, ואני רוצה לשאול אותם: איפה אתם? הצבעתם לממשלה הזאת, אבל לא הצבעתם עבור טיוח הטבח; הצבעתם לממשלה הזאת, אבל בטוח לא הצבעתם בעבור השתמטות גורפת; הצבעתם לממשלה הזאת, אבל לא הצבעתם בעבור שררה על פני דאגה לציבור; הצבעתם לממשלה הזאת, אבל לא הצבעתם על ביזה תקציבית חסרת תקדים כשהאדם העובד והמשרת משלם את המחיר; הצבעתם לממשלה הזאת, אבל לא הצבעתם בעבור השחיתות של כולה. לא, לא הצבעתם לזה. אני מאמינה בלב שלם שלא. לא הצבעתם על זה ששר משפטים יורה לא לציית לחוק ולא לציית לפסיקה; לא הצבעתם על זה ששר ביטחון יעשה הכול בעבור השתמטות, ממש לא; לא הצבעתם על זה שהשרה לקידום מעמד האישה תרסק את כל התקציבים של המשרד ותבריח את אימא שלה מחקירה. לא הצבעתם על זה. אני מסרבת להאמין. אז איפה אתם? אני רוצה לשמוע אתכם. אנחנו נבנה כאן את ישראל מחדש כשנשמיע קול ברור נגד הרעות החולות הללו. יותר מכול אני יודעת שלא הצבעתם בעבור הקרבת חטופים ולא בעבור טיוח הטבח הגדול ביותר שקרה כאן ופגיעה כה קשה במשפחות השכולות. אני יודעת שלא הצבעתם לזה. אני שואלת אתכם: איפה אתם? אני קוראת לכם להשמיע קול, להשמיע קול ולומר לממשלה הזאת: דף המסרים לא סופג הכול. המדינה הזאת ספגה יותר מדי. תניחו לנו, תרפו, תלכו מכאן, תנו לתקן, תנו לבנות מחדש, תנו להצמיח את ישראל של כולנו – ישראל טובה, משגשגת, חומלת, ישרה והגונה. שביחד נביא את היום. תודה רבה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

תודה רבה, כבוד היושב-ראש. חברי וחברות הכנסת, השר, קודם כול, לפני שאני מתחילה לנמק את האי-אמון, ברצוני לפתוח באיחולי החלמה לאנשים שנפצעו בפיגוע הנפשע בסידני, אשר גבה את חייהם של 15 יהודים, אנשים. ירי באזרחים, באנשים, בצורה כזאת, הוא פשע שלא מתקבל על הדעת. אנחנו מנחמים את המשפחות ומקווים להחלמה של כולם. אני מקווה גם שנראה ונשמע – לא כמו שעשה ראש הממשלה אתמול – על אחמד אל-אחמד, הירקן שקפץ על המפגע, על היורה, בידיים, בלי כלום, השתלט עליו ומנע מהאסון הזה לגדול עוד יותר. הוא בעצמו נפצע וצריך לעבור ניתוח. אנחנו חייבים לדבר גם על זה, כי זו נקודת אור. זה מוכיח שוב ושוב שהאנושיות היא לא רק של צד אחד במשוואה, ותמיד יהיו אנשים שיראו את הצד האנושי, יתחברו אליו ויפעלו. אני מאוד מקווה שגם במדינה הזו נתעורר למצוא עוד אנשים שמוכנים לפעול למען האנושות. אני רוצה להתחיל דווקא בשבוע שעבר. כל המדינה דיברה על הסופה שבדרך אלינו, ביירון קראו לה. לציבור נאמר להתכונן לרוחות חזקות ולגשם חזק בכמויות שלא היו מביישות חודש שלם של ימים חורפיים. ובערוץ הרעל הלאומני, מי שקראו לו חזאי, לא התבייש לנבא שהאוהלים בעזה יתמוטטו ויעופו ולא יישאר מהם כלום, והסערה אולי תעלים גם את האנשים שם – וזה טוב בשבילו. ככה הוא אמר בשידור חי. זה לא מקרה בודד של יצור מלא שנאה והסתה. זה המשך של רוח אשר שררה בחלקים גדולים מהמדינה כבר תקופה, ובשנתיים וחודשיים האחרונים ביתר שאת, הרוח הזו שלא רואה בני אדם בצד השני ומאמינה שרק ליהודים יש זכות לחיים והגנה. זה נכון, ליהודים מגיעים ביטחון, הגנה וחיים, אבל לא רק להם. צריך תמיד לשאול מה מסכן את חיי בני האדם בארץ הזאת. במדינה מתוקנת יצור כזה, הקורא לעצמו חזאי, היה מואשם בהסתה, ולפחות היה מורחק מכל שידור. במדינת ישראל, אשר עדיין נמשלת על ידי קבוצת אנשים משיחיים, הזויים ומחרחרי מלחמות, היצור הזה הופך להיות נורמה. המראות של האוהלים הטובעים במים והתשתיות המתפוצצות מרוב גשם, שלא נשאר מהן כלום אחרי המלחמה, שמונת הילדים אשר מתו מקור והבניינים אשר נשארו עומדים חלקית אחרי המלחמה והתמוטטו על ראשי המשפחות בגלל הסופה – כנראה אותו חזאי ואנשים כמוהו היו שמחים למראות האלה. הסופה הייתה אסון טבע שהתווסף למלחמה איטית, מתמשכת, למרות הסכם הפסקת האש, שמאז כניסתו לתוקף ישראל הפרה אותו מעל 370 פעמים. בעזה נמשכות תקיפות צה"ל על בסיס יום-יומי, לרבות בתוך שכונות צפופות, וגובות שוב ושוב את חייהם של ילדים ושל משפחות שלמות. מאז הוכרז הסכם הפסקת האש נהרגו בעזה 391 אנשים, נשים וילדים ונפצעו כ-1,100. בלבנון מתבצעות תקיפות כמעט מדי יום החוצות את קווי ההבנות ומובילות את האזור לסף התקלחות רחבה. בסוריה נמשכות תקיפות צה"ל גם בתוך תקופת רגיעה מוסכמת, ופוגעות ביציבות האזורית ובמאמצי התיווך האזוריים והבין-לאומיים. בגדה המערבית המתנחלים פועלים בחופשיות מלאה ובתמיכה של הצבא: אלימות וטרור יום-יומי על תושבים, טרנספר של אנשים מהבתים ואלימות מאוד קשה. מצד שני, הצבא מבצע פשיטות, עקירת תושבים מבתיהם, ירי חי והרג תושבים, עקירת עצים ובניית עוד ועוד התנחלויות. בשבועות האחרונים מתחדדת ביתר שאת ההבנה כי הממשלה הזו אומנם ישבה באולם הזה ומחאה כפיים לדונלד טראמפ על התוכנית שלו, אבל לא מתכוונת לבצע שום דבר, כולל שלב א'. כולם מדברים על שלב ב'; כולם מדברים על כך שהממשלה לא רוצה להיכנס לשלב ב'. אני אומרת: היא לא נכנסה לשלב א', היא לא מכבדת אפילו את הפסקת האש. הממשלה מעמיקה את מעגל האש ופועלת בניגוד גמור – אולי תיתן זמן אחר כך לעליזה בראשי להידיין איתי מעל הדוכן? כי היא ממשיכה להידיין.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אני חושבת שצריך להחזיר את החטוף. ברגע שימצאו אותו – מייד להעביר אותו למשפחה שלו, כדי שתסגור מעגל וכדי שתקבור אותו כיאה וכמכובד, כמו שצריך. השאלה שאני מעלה גם כן: האם באמת הממשלה הזו רוצה לכבד את הפסקת האש ולא רוצה לחרחר מלחמה? אני טוענת שהיא רוצה לחרחר מלחמה, לא רק בעזה ולא רק בגדה אלא באזור כולו. האסטרטגיה בעיניי מאוד ברורה: במקום לפעול לשימור הפסקת אש, לייצוב ולהימנעות מהידרדרות וחיפוש אחרי פתרון מדיני שיגאל את כולם ויבטיח את ביטחונם של כולם, הממשלה ממשיכה במדיניות שלה. אני רק רוצה להגיד שלצערי הרב, הממשלה מתעלמת מהמתקפות הגזעניות נגד אזרחים ערבים, ולא רק בגדה המערבית אלא גם בתוך מדינת ישראל. עכשיו מתקיים בבית משפט דיון להארכת מעצר של 14 עצורים ערבים מיפו שכל חטאם ופשעם – שהם יצאו להפגין כאשר הותקפה חנאן אבו שחאדה, אישה בהיריון מתקדם, עם ילדיה, על ידי פרחחים גזענים. הם תקפו אותה בתוך האוטו שלה, ריססו אותה בגז מדמיע. זאת לא הפעם הראשונה שהם מתנהלים ככה – תוקפים נהגי אוטובוס, תוקפים עובדים כמו מוחמד אבו חאמד מג'לג'וליה, מחמוד אגבאריה מאום אל-פחם, עובד התברואה מירושלים. המשטרה מקבלת את התמונות של הפנים של התוקפים של חנאן אבו שחאדה, ומה עושה? מוציאה הודעה לציבור: תעזרו לנו למצוא אותם ולזהות אותם. נו, באמת. נו, באמת. זה מה שהמשטרה עושה. כאשר אנשי יפו יוצאים להביע את התנגדותם למתקפות האלה, עוצרים 14 אנשים שכל חטאם – שלא היו מוכנים להיכנע לגזענות הזו. אז המשטרה מנהלת מלחמה גם נגד האוכלוסייה הערבית בניצוחו של השר הפשיסט, שרק השבוע קיבל תמיכה וגושפנקה מראש הממשלה, שסירב להרחיק אותו מקבלת החלטות בתוך המשטרה. זאת ההחלטה של ממשלה – לפתוח באש בכל החזיתות. לצערי הרב, הממשלה הזו היא הגורם העיקרי בסיכון ביטחונם של האזרחים הערבים, גם של האזרחים היהודים, וגם ביטחונם של עמי האזור. ולכן צריך למשוך - - -

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול, אני רוצה לאחל לכולנו חג חנוכה שמח, חג של אור, שיגרש את החושך שאנחנו מצויים בו, לכל כלל עם ישראל. בראשית דבריי ברצוני להתייחס קודם כול לפיגוע המתועב שהיה באוסטרליה. יהודים באו לחגוג את חנוכה, ורק בגלל שהם יהודים – באו ורצחו למעלה מ-15 יהודים, ילדים, נשים ואנשים מבוגרים. כל חטאם ופשעם היה שהם באו לחגוג את חג החנוכה. אדוני היושב-ראש, לדעתי, זה לא מתפתח סתם. כשבדקו מי זה – זה מישהו, אבא שקיבל אשרת סטודנט לפני כמה עשרות שנים, והבן שלו, שבכלל נולד באוסטרליה וגדל בתרבות האוסטרלית. אדוני היושב-ראש, דברים כאלה לא מתפתחים ביום אחד והם לא מתפתחים סתם. כשראש ממשלת אוסטרליה בא לאחר 7 באוקטובר, ומה שהיה לו לומר הוא שצריכים להקים מדינה פלסטינית – וזה הפרס לטרור – אז ברור לכל האנטישמים במדינתו שלהרוג יהודים יש פרס, יש פרס כנראה לכל דבר ודבר. אז ככל שיהרגו יותר יהודים, גם אצלו, כנראה, הוא יעלה ויגיד: רבותיי, הפתרון זה להקים מדינה פלסטינית. אני רוצה להגיד לו: אלה שרצחו את היהודים שם הם לא פלסטינים, הם שלוחיהם. אלה אנשים מורעלים, וזו בכלל מלחמה בין האסלאם ליהדות, ובוודאי לנצרות. המאבק המרכזי הוא עם הנצרות, אבל היות שאנחנו עם קטן, הם מתעסקים איתנו בראש ובראשונה. גם זמנכם יגיע בהמשך, אם אתה לא רואה את זה. לכן, אתה וראש ממשלת בריטניה – אתם הרי מדברים יחד, אתם חברים, אתם עדיין הממלכה המאוחדת – כשאתם לא נלחמים באנטישמיות נגד היהודים, זה מה שיקרה ליהודים. דרך אגב, שלא תתבלבלו, אתם הבאים בתור. לכן זו בושה וכלימה, כל ההתנהלות שלכם. אפילו מאבטח קטן לא שלחתם. הרי אתם רואים מה קורה בעולם. מדינת ישראל העבירה לכם באמצעות כל גורמי הביטחון שלה שהיהודים נתונים שם באיומים והתקפות אנטישמיות. היו למעלה מ-2,500 התקפות אנטישמיות רק בשנה האחרונה: שרפו בתי כנסת, פגעו ביהודים, בבתי ספר יהודיים, מכוניות של יהודים, בבתים – אתה עולה ומדבר על מדינה פלסטינית. תגיד, אתה לא מתבייש? אתה חי באיזה עולם של חלם? צריך להסביר לך, אדוני ראש הממשלה, אלה אזרחים אוסטרלים. אני מניח שאם יש לנו כאן אזרחים או אפילו מבקרים תיירים אוסטרלים, ממשלת ישראל וכל גורמי הביטחון יגנו עליהם בחירוף נפש, כמו על כל אזרח ישראלי. אבל אתה אפילו לא מעלה בדעתך, אחרי כל האזהרות שקיבלת מגורמי הביטחון הישראליים, לשלוח אפילו כמה שוטרים? אבל זה לא אירוע רגיל. גם אם היית שולח שוטרים, אז נניח שהאירוע היה נמנע והיו הורגים אותם, אבל הסיפור הוא האווירה באוסטרליה. אתה מאפשר את האווירה. אנטישמיות לא צומחת סתם, היא צומחת מאווירה שמתפתחת לשנאה נגד יהודים. פעם סיפרו שהיהודים הם הבנקאים, הם מוצצי הדם, הכול, וכתוצאה מזה ההמון הולך ופוגע בהם. אתה מאפשר את כל ההסתה נגד מדינת ישראל ונגד היהודים. הם מתרגמים את זה ישר ליהודים שם. תזכור תמיד: זאת חובתך לשמור על כל אזרחי אוסטרליה, על כל המבקרים באוסטרליה, ובוודאי על כל היהודים שנמצאים באוסטרליה. זו אחריות אישית שלך. ובסופו של דבר, אם אתם לא תעשו שינוי קיצוני ותילחמו בטרור, בשנאה, בהסתה ובאנטישמיות, זה ימשיך ויידרדר עוד, יידרדר וגם יעשו – אתם יודעים שכל מיני אנשים מחכים – כל מיני פיגועי טרור, שמבחינתם הם מוצלחים, טרוריסטים. זה עלול להתפשט גם למדינות אחרות באירופה. אז א. אני קודם כול קורא לכל היהודים בעולם לעלות לארץ ישראל. באמת באמת זה המקום היחידי שיהודים מגינים על יהודים וגם על אלה שלא יהודים. פה לא נניח לאף אחד להרוג יהודי רק בגלל שהוא יהודי; דרך אגב, ולא רק יהודים – גם סתם אזרחים ישראלים. ולכן גם הלכנו לעזה, מר ראש ממשלת אוסטרליה. לא נכנסנו לעזה סתם, אלא אחרי שטבחו לנו 1,500 אנשים ביום אחד, נשים, גברים וטף, ביום חגנו. ועל זה אתה אומר שצריכה לקום מדינה פלסטינית? למה? אתה רוצה שיטבחו לנו את כל מדינת ישראל לכל אורכה? זה הרעיון המסדר אצלך בראש? בושה וחרפה. עכשיו, אדוני היושב-ראש, אני רוצה למסור גם לכל המשפחות באופן אישי את תנחומינו, תנחומי ממשלת ישראל ועם ישראל, ובוודאי לכל יהדות אוסטרליה, לכל הקהילות בעולם, ובוודאי גם לכל תושבי מדינת ישראל, בגלל שאלה אחינו. כולנו אחים. כשפוגעים ביהודי בעולם זה כאילו פוגעים בנו. לא משנה – זה כאילו פגעו בנו פה, בכל אחד, אפילו במשפחתו. זה צער עצום, אבל עדיין נר חנוכה ימשיך לדלוק. האור ימשיך להיות מופץ. היהודים, למרות כל האסונות שלהם, הם ממשיכים להפיץ את האור הטוב. רק האור מגרש את החושך של הטרור ומגרש את החושך של האנטישמיות. דרך אגב, הם חושבים שכך בעצם עם ישראל יירתע. אני אפילו לא מבין מה המשימה. להפך, כפי שאמרתי, קצת אור מגרש הרבה חושך. אנחנו נמצאים בחנוכה. אני רוצה להגיד איזשהו דבר תורה קטן בהקשר הזה. אנחנו אומרים "על הניסים", אדוני היושב-ראש, ואנחנו מונים את הניסים שקרו לנו, ואז אנחנו אומרים שהקדוש ברוך הוא עשה לנו ניסים גדולים – מסר גיבורים ביד חלשים, רבים ביד מעטים ורשעים ביד צדיקים. אנחנו מבינים שבדרך הטבע הרבים צריכים לנצח את המעטים. נכון, נס גדול. בוודאי הגיבורים צריכים לנצח את החלשים. מה הקשר בין רשעים לצדיקים? הרעיון הוא מאוד פשוט – וזה אפרופו לכל העולם – בגלל שבאמת על דרך הטבע הצדיקים צריכים להפסיד, הם נמצאים בעמדת נחיתות. מדוע? בגלל שיש להם כללי מוסר, יש להם כללים שמגבילים אותם. לרשעים אין שום כלל, הכול מותר: להרוג, לטבוח, לרצוח, לערוף. ליהודי יש כללים בהלכה. גם בעת מלחמה הוא מוגבל. תמיד, תמיד, יש לו כללים, כי הקדוש ברוך הוא נתן לנו את התורה. מטבע הדברים, לבן אדם מוגבל יש חיסרון מול אחד שאינו מוגבל. לכן, זה מצוין כנס. מטבעם של דברים, הצדיקים היו צריכים להפסיד, אבל הקדוש ברוך הוא עשה נס גדול והצדיקים ניצחו. לכן אני גם אומר לכל הטרוריסטים: הצדיקים בסוף ינצחו. הקדוש ברוך הוא ייתן לנו את הכוח גם לנצח את הטרור, ותמיד ננצח את הטרור, בגלל שהוא מלווה אותנו כמעט מאז קומו של העם היהודי, כבר שלושת אלפים שנה. עכשיו אני רוצה לעבור אליך, אדוני היושב-ראש, למה שאמרת. אני אעשה את זה בקצרה. בגלל חנוכה אני לא רוצה יותר מדי להיכנס לפלפולים. תראה, ההצעה שלנו הייתה – הצעה של קלנר או ההצעה שלנו – אנחנו רוצים להקים ועדת חקירה שתחקור את הנושא הזה של 7 באוקטובר, גם את מה שהיה לפני, גם את מה שהיה באותו יום וגם את איך שזה התנהל, אפילו עד היום. דרך אגב, זה לא אינטרס של האופוזיציה, זה אינטרס של עם ישראל. זה אינטרס שלי לא פחות משלך. נהפוך הוא, אנחנו רוצים להפוך כל אבן, כל דבר, ומי שאשם באסון הזה צריך לשלם את המחיר, אין שאלה כזאת בכלל.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, באמת אין לי זמן כרגע להתייחס לשטויות הכלכליות כביכול של השר אמסלם, אז אני אטפל בזה בהזדמנות אחרת. אתמול בבוקר, תוך כדי הדיון בוועדת הכספים, התחילו לזרום דיווחים ראשונים וסרטונים מהטבח הנורא בסידני, וכולנו כמובן חשנו גם זעזוע, גם הלם, גם כאב. האירוע הטרגי הזה גם החזיר רבים מאיתנו שנתיים וחודשיים אחורה, לטבח המזוויע של הנובה. ואז תוך כמה שעות הגיע הזמן של התגובות משרי ממשלת ישראל, שמייד הטילו את האחריות לאירוע על ממשלת אוסטרליה. ואז, אדוני היושב-ראש, אולי לראשונה מזה שלוש שנים, אמרתי לעצמי: השרים צודקים. ממשלת אוסטרליה אכן נושאת באחריות לביטחון אזרחיה. ככה פשוט. זה הקונספט. זה קונספט שאולי גם אנחנו צריכים לייבא אותו, כי כל מה שנכון לאוסטרליה נכון גם לישראל. אתם, ממשלת ישראל, אחראים לכל מה שקורה בישראל, לא התקשורת, לא החברה האזרחית ולא ההסכמים שנחתמו לפני 30 שנה. אתם אחראים. אם 1,200 ישראלים נרצחים ביום אחד, אתם אחראים ואתם אשמים; כש-251 ישראלים נחטפים לעזה, אתם אחראים ואתם אשמים; כש-42 מהחטופים נהרגים ונרצחים בשבי, אתם אחראים ואתם אשמים, ממשלת ישראל; כשיישובים ישראליים נכבשים ונשרפים ועשרות אלפי ישראלים מפונים מבתיהם, אתם אחראים ואתם אשמים; כש-440 ישראלים נהרגים בכבישים בשנה אחת – עד עכשיו – שיא של 18 שנים, אתם, ממשלת ישראל, אחראים ואשמים; כשהפשיעה משתוללת ברחבי המדינה וגובה מחיר מאוד כבד בחיי אדם, אתם אחראים ואתם אשמים; כשיוקר המחיה הולך ומאמיר מעמד הביניים הישראלי קורס ומספר המשפחות שפונות לסיוע ברשויות רווחה מוכפל, אתם אחראים ואתם אשמים. כשהפילוג והשסע בחברה הישראלית הולך ומעמיק, אתם אחראים ואתם אשמים. זה אתם, אתם ולא אף אחד אחר. עכשיו אתם מצופפים שורות ומנסים לשרוד בכל מחיר, אבל לא לעולם חוסן. דווקא מהחושך הנורא של הימים האלה יצמח האור הגדול של השינוי. תודה.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, ראש הממשלה אינו עומד מעל החוק, והוא גם לא עומד מעל הטבע. בניגוד לתחושה שלו עצמו, החוק חל עליו באופן מלא. בניגוד למה שהוא אומר לנו, הוא לא כול-יכול. כראש הרשות המבצעת, אחריותו להוקיר את הרשויות האחראיות ולא להיאבק בהן. חובתו להרכין ראש בפני החוק שנקבע בבית הזה ומפורש בבתי המשפט. חובתו הייתה להרכין ראש בפני צוותי החקירה של המשטרה והפרקליטות ולא להתגולל עליהם. הם אנשי מקצוע נאמנים במשרדי הממשלה שהוא בראשה. חובתו הייתה לומר ליועצת המשפטית ולבית המשפט בשבתו כבג"ץ: לא, אינני מסוגל גם לתפקד כראש ממשלה וגם לעמוד למשפט. בניגוד לי, בניגוד לכולנו ולמאות רבות של ממלאי תפקיד, ראש הממשלה לא פועל תחת הסכם של ניגוד עניינים. הוא לכאורה פטור מזה. בניגוד לאתיקה, למינהל התקין ולחוק, ראש הממשלה פועל כבר שנים, ולאחרונה בתאוצה, בניגוד עניינים קשה, מהותי, בפועלו במישרין ובעקיפין לשינוי עמוק במערכת המשפט ובעיסוקו האובססיבי, בניגוד לחוק הקיים, לשינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק ולקביעת כללים חדשים לוועדת החקירה לחקירת עצמו ואחרים. נתניהו פועל בתחושה אותנטית שהוא כול-יכול, אבל הוא ממש לא. הוא פועל בתחושה שהחוק אינו חל עליו, והוא טועה, כמובן. מדובר בנאשם כדין שנאחז בקרנות השלטון ומתחזה כמבקש חנינה. למעשה, נתניהו דורש פריבילגיה שאסור לתת לו. הוא מבקש לבטל את המשפט, לבטל את כתבי האישום, בלי שיודה בחטאיו. הוא דורש לבטל את משפטו כתנאי להפסקת השיסוי שהוא עצמו מוביל. אם תכירו בעליונות המיוחדת שלי, כך הוא אומר, אסכים ברוב חסדי להפסיק את ההפגזות הנלוזות שאני מקיים על מערכת המשפט. ראש הממשלה, הינך אדם ככל אדם. הינך אזרח ככל אזרח. עליך להתמקד במשפטך ולעזוב את תפקידך. אינך מסוגל להיות ראש ממשלה תוך משפט, ואסור לך להיות ראש ממשלה שמבטל את משפטו. תודה.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, אני רוצה לשלוח את תנחומיי למשפחות שאיבדו את יקיריהן בסידני ולאחל החלמה מהירה לכל הפצועים. אבל אני רוצה להגיד לכם: העולם לא התעורר. העולם רדום. הוא לא מבין שהטרור שהכה בנו ב-7 באוקטובר ונכנס לבתים, הרג ילדים ונשים וזקנים ואנס נשים, זה אותו הטרור שבסידני. הטרור שהכה בדרוזים בא-סווידא, כשנכנסו לבתים שם ורצחו, ושרפו, וערפו ראשים, ואנסו נשים, ועדיין מחזיקים חטופים, הוא אותו טרור שהכה בסידני. אותו טרור הכה גם בארצות הברית. אבל העולם ומנהיגי העולם רדומים, לא מבינים שבטרור צריך להילחם, טרור צריך לנצח, טרור צריך להשמיד. ואתה לא יכול להגיד שניצחת את הטרור אם אתה לא משמיד אותו, כי הטרור יתעורר, והוא יתעורר בכל מקום. אני רוצה לפנות לראש הממשלה בנימין נתניהו, שהשר שלו דרמר ישב עם שיבאני, טרוריסט שמייצג את שלטון הטרור בדמשק. יומיים אחרי שישב איתו דרמר, נכנסו אותם פושעים טרוריסטים, רוצחים שפלים, לא-סווידא, ורצחו והרגו ואנסו. זה הטרור, ובטרור צריך להילחם, וכולנו צריכים להתאחד. וצריך לנתק את הנושא של הטרור גם מיכולות כלכליות, כי אנחנו יודעים מי מממן את הטרור היום בעולם. ומדינת ישראל – עם אותם אנשים שמימנו את הטרור בעזה והזרימו מיליונים, באישורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. שר הביטחון התפטר אז רק בגלל שהתנגד שכסף יעבור לטרור, ואמר משפט: קונים שקט לזמן קצר על חשבון ביטחון מדינת ישראל. וזה בדיוק מה שקרה.

אבי מעוז (נעם):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, עם כל עם ישראל, גם מחשבותיי ותפילותיי עם אחינו באוסטרליה על הפיגוע הנורא. השם ייקום דמם של הנרצחים וישלח החלמה ורפואה לפצועים. ביום רביעי אדבר כאן, בעזרת השם, בהרחבה על הקשר שלנו עם היהודים בגלויות השונות. לפני שנה וחצי אמר יאיר גולן, היום מראשי האופוזיציה, שהוא מוכן לקבל בזרועות פתוחות חרדים לצבא ולחנך אותם. וזה בתמצות השאלה שעומדת לגבי חוק הגיוס: האם באמת רוצים חיילים חרדים, שיישארו חרדים גם לאחר השחרור, או שרוצים לחנך אותם שיהיו קצת פחות חרדים? לפני כמה חודשים אמר הגאון הרב משה הלל הירש שליט"א, מראשי ההנהגה החרדית, שאם אכן המציאות תוכיח את מה שראש הממשלה הבטיח לו – שחרדי יוכל להיכנס לצבא חרדי ולצאת ממנו חרדי – הוא יתמוך בגיוס חרדים שאינם לומדים. אתם שומעים? אתם מבינים איזו מהפכה זו? אתם רוצים באמת לגייס חרדים? בשביל זה צריך שתנאי השירות של החרדים – כמו אלו שמבטיחים לחרדים בחטיבת החשמונאים, למשל – יעוגנו בפקודות מטכ"ל, בשביל החרדים, בשביל החרד"לים – החרדים הלאומיים – בשביל הדתיים ובשביל כל מי שרוצה לשרת ולשמור על אורח חייו כיהודי שומר תורה ומצוות. צה"ל לא אמור לחנך את חייליו לא לתרבות הפרוגרס, לא לשוויון ולא לשום דבר אחר שאיננו קשור לניצחון ולהכרעה של אויבינו. בניגוד לדמגוגיה המקובלת, אין שום אפשרות להביא לשינוי חברתי בציבור החרדי בכפייה. למה? האם החוק לא מכריח את מי שבגיל גיוס להתגייס? התשובה היא לא. החוק מחייב להתגייס, אבל חייל שיחליט שהוא לא מתגייס לקרבי או לכל תפקיד אחר והוא מוכן להילחם על זה ואפילו לשבת בכלא – כלום לא יועיל למערכת הצבאית. קל וחומר כשמדובר בציבור שלם שיש לו מסורת מושרשת בת מאות ואלפי שנים של מאבק כנגד מי שמאיים מבחינתו על לימוד התורה, או שנתפס בעיניו ככזה שבא לכפות עליו תרבות אחרת. אז מה תשיגו אם תתאמצו לכפות גיוס? חיילים שמשרתים בצבא בכלל וחיילים קרביים בפרט צה"ל בוודאי לא ישיג מזה. ובימים ההם בזמן הזה, מתתיהו ובניו החשמונאים לא יצאו להילחם רק על חייהם כנגד הכובש הזר; הם יצאו להילחם כנגד מי שרצה לכפות עליהם תרבות זרה, כנגד מי שטימא את בית המקדש ורצה לעקור את הקדושה מעם ישראל. כדאי שנהיה חכמים ולא רק צודקים, כדי שבאמת נצליח לגייס עוד חשמונאים. תודה רבה.

צגה מלקו (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, השרים, חבריי חברי הכנסת, ראשית, אתייחס למה שקרה אתמול באוסטרליה. לא רק באוסטרליה, גם במדינות המערב, כבר שנתיים שהאנטישמיות גוברת. האמת היא שהאנטישמיות קיימת אלפי שנים. באוסטרליה בלבד האנטישמיות גדלה ב-700%, על פי נתונים שהתפרסמו לפני כמה חודשים. הם נרצחו בגלל שהם יהודים. תנחומיי למשפחות הנרצחים והחלמה מהירה לפצועים. מנהיגי מדינות ערב הם האחראים לזה, ובמיוחד באוסטרליה. ממשלת אוסטרליה ידעה והתעלמה. כולנו עוקבים כבר זמן אחרי מה שקורה באוסטרליה בתחום האנטישמיות. זה מצער מאוד. החלמה מהירה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי כנסת, הצעת תיקון החוק המובאת בפניכם לקריאה ראשונה מבקשת להתאים את דיני האפוטרופוס למציאות החיים במדינת ישראל במאה ה-21 ולחזק את עקרונות כבוד האדם והשוויון. ההצעה קובעת כי אפוטרופוס שמונה כדין יהיה רשאי לנהל את ענייניו של האדם שבעניינו הוא פועל גם באמצעים דיגיטליים, בדומה לכל אזרח אחר, תוך שמירה על מנגנוני פיקוח, שקיפות והגנה על זכויותיו של האדם הנתון לאפוטרופוס. בשנתיים של מלחמה מציאות חיינו השתנתה. כתוצאה מהמלחמה נכנסו אלפי חיילים וחיילות למעגל האפוטרופסות, והוריהם ובני משפחותיהם נושאים באחריות כבדה לניהול ענייניהם הרפואיים, הכלכליים והאישיים. מניעת האפשרות לפעול באמצעים דיגיטליים יוצרת נטל ביורוקרטי מיותר, ומכבידה על משפחות המתמודדות ממילא עם מציאות מורכבת וקשה. הצעת החוק אינה משנה את מהות מוסד האפוטרופסות, אלא מסירה חסם טכני שאינו מוצדק עוד, מה שיאפשר לאפוטרופוס, למי שמנהל, להשתמש באמצעים טכנולוגיים – בכרטיס אשראי, באינטרנט. החוק קיים מ-1962 ועד היום פועל ללא שינוי. כדי למשוך כסף – הוא יכול רק 500 שקל במזומן, יותר מזה הוא לא יכול. לכן החוק חשוב כל כך לא רק לאפוטרופוס אלא גם לייפוי כוח מתמשך. ברצוני לתת דוגמה שלאדם בשם מוטי אלוני, שבנו נפצע קשה מאוד ב-2014. המשפחה, על פי דין, קיבלה אפוטרופסות, ומשרד הביטחון הכיר ומסייע, אבל המשפחה לא יכולה למשוך יותר מ-500 שקל ביום. זה מקשה. מי הולך היום לבנק? כולנו משתמשים באמצעים טכנולוגיים, באפליקציות – יישומונים – באתרי אינטרנט ובכרטיס אשראי, אבל החוק מגביל אותם. לכן החוק הזה חשוב כל כך. הוא ישנה את המציאות, יכבד את המשפחות וגם את אלה שזקוקים לנו. הצעת החוק אינה משנה שום מציאות אלא מקילה על המשפחות. מדובר בהצעה חברתית, ערכית ואנושית אשר תסייע לאלפי משפחות, בפרט למשפחות של חיילים פצועים, במיוחד לאוכלוסיות התורמות למדינה יותר מכול בכל תחומי החיים. לפיכך אני קוראת לכל סיעות הבית לתמוך בהצעת החוק בקריאה הראשונה ולהעביר להמשך דיון בוועדת החוקה. תודה, אדוני היושב-ראש.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אדוני היושב בראש, חברת הכנסת מלקו, אני רוצה להגיד לך משהו על ההצעה הזאת: היא הצעה מצוינת. גם אני הייתי אתמול באגף השיקום, ודיברתי אחרי זה עם גורמים ממשרד הביטחון. יש הצדקה מלאה להצעה הזאת, ואני אתמוך בה. אבל אחרי שאמרתי את זה בלב מלא ובפה מלא, אני רוצה להגיד לך משהו. יש פה 90% מהחברים שהילדים שלהם בצבא ויודעים שהצעת חוק הגיוס היא קטסטרופה. איפה הם? הינה, אנחנו נותנים דוגמה. אנחנו על הצעה טובה נצביע בעד, למרות שאנחנו אופוזיציה וחושבים שממשלת החורבן מזמן צריכה לסיים את החיים שלה. אבל איפה אתם? אתם בכלל לא באים לוועדה; באים לוועדה בממוצע רבע שעה של כל הקואליציה ביום. אמרתי הרבה, רבע שעה. אנחנו יושבים שם שעות מהבוקר עד הלילה. הינה, אנחנו לא אוטומטים – תראו את הצעת החוק הזאת, שהיא הצעת חוק טובה, אמרתי. אבל אני אגלה לך משהו: היא טובה, היא חשובה, אבל היא הרבה פחות טובה וחשובה מאשר הפלת חוק ההשתמטות שהממשלה הזאת מובילה. תגידו, כל יום אתה רואה את האבסורדים. יש עכשיו גוף כזה – אתמול – אני אגלה לכם מתוך הוועדה: נותנים כוח לוועד הישיבות – הוא יקבע והוא יאשר תלמידים שלומדים בישיבה. הרי כולם פה יודעים שיש עשרות אלפים שרשומים בישיבות ולא לומדים. שנים. הרי מה אומרים לנו גם אלה שתומכים בהשתמטות? קחו קודם את אלה שלא לומדים. איך יש כאלה שלא לומדים והם לא בצבא? לאורך השנים ועד הישיבות נתן להם אישורים, ולא פיקחו על זה. אז מה רוצים עכשיו בחוק? לבוא עוד פעם ולתת לאותו ועד ישיבות את אותו כוח, שהוא ייתן את הרשימות, שהוא יגיד לנו מי באמת לומד בישיבות. הרי עשרות שנים הוא מדווח שקר. זה כבר נהיה חלק מהדנ"א, לצערי הרב, שהולך אחרי זה גם להטבות של משרד השיכון, של משרד החינוך ושל עוד משרדי ממשלה. לא אנחנו יודעים את זה – אתם יודעים את זה. אתם לא צריכים לבוא לוועדה בשביל לראות את המילואימניקים חובשי הכיפה והציצית, את הנשים כסויות הראש, את ראשי הישיבות, את ההורים השכולים מהמגזר של הציונות הדתית, בשביל לדעת את האמת – שהחוק הזה צריך לעבור מן העולם. אבל אתם קואליציה, אז בגלל שאתם קואליציה של חורבן, אתם צריכים להגן על עצמכם. בקו אחד זה הולך עם ועדת חקירה שלא תקום. אבל אולי תיקחו דוגמה מאיתנו. אני מברך אותך על החוק הזה. למרות שאת בקואליציה, הקואליציה לפעמים גם עושה דברים טובים. אנחנו נצביע בעדו – מי שירצה. אני אצביע בעדו, אבל אני מקווה שאתם תלמדו מהעניין הזה על חוק ההשתמטות. תודה, אדוני.

מירב בן ארי (יש עתיד):

30 שנה. הם הרי גם כל הזמן רבים עם בג"ץ. הגידול המטורף היחיד בלוחמים – בלוחמות, 5,000 לוחמות. אגב, הצבא לא ערוך אליהן, אבל תראו לי שר או שרה שפעם אחת עמד פה על הדוכן ואמר: כל הכבוד ללוחמות, כל הכבוד, אנחנו נעשה כל מה שצריך. ממש לא. זה לא מתאים לאג'נדה הימנית, המשיחית. זה לא מתאים. עדיף לריב עם אחים לנשק, עדיף לריב עם בג"ץ, זה יותר טוב בבייס. אז לך, אדון דודי אמסלם, זה לא מסובך, עשה גוגל ותבדוק. אגב, שרון, שמעתי אותך מנסה להתווכח איתו. השיא, שהוא אמר – זאת פשוט הנדסת תודעה, אין לי מילה אחרת – וגם אין מספיק יחידות שמתאימות לקלוט חרדים. כמה יחידות יש היום שמתאימות לקלוט חרדים? מפלוגות ספציפיות בגבעתי, עד לחטיבת חשמונאים, עד נצח יהודה. ואז, כשהוא הבין שהוא קצת מתבחבש ואתה הערת לו ואמרת לו שיש רק 400, אז מה הוא אמר לך? זה פרייסלס. אתה זוכר מה הוא אמר לך? במילואים. אז קודם כול, בשביל להגיע למילואים צריך לעשות סדיר, אבל מה שהכי הפתיע אותי זה שהוא אמר לך: כן, יש גם כיפה סרוגה. מה הקשר בין החרדים לכיפה הסרוגה? אלה שנמצאים איתנו היום במאבק מול השתמטות החרדים הם אנשי הכיפות הסרוגות. כל אותם אנשים שאומרים להם שהקואליציה לא דואגת להם – אני מסיימת. בכל פעם שמגיע נציג חובש כיפה, אתה יודע מה הוא עובר בבייס? אתה יודע מה הוא עובר? אני אגיד לך: חוסר פרגון, חוסר תמיכה. עכשיו אני אומרת לך, דודי אמסלם, לא צריך להיות חכם גדול, פשוט תקרא את הנתונים: אין עשרות אלפי חרדים בצה"ל. אגב, חבל שלא. תודה.

רון כץ (יש עתיד):

אמרת. אחי, עשית אותי רעב. מה לא? אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, איפה יסמין? היא לא פה. אתמול הייתי יחד עם יסמין בחוג בית בפתח תקווה. הדלקנו נרות, חג חנוכה. זאת גם הזדמנות לברך את כולם בחג שמח, מאיר. דיברו איתנו שם על המצב של המדינה. ופתאום, אתה יודע, ישבתי רגע בצד וקלטתי – אנשים יושבים, מלא אנשים, וכל אחד זורק מה מפריע לו. וזה מטורף. אחד אומר: יוקר המחיה; אנשים יותר מבוגרים מדברים על מענה לגיל השלישי; אוכלוסיות מיוחדות – מדברים על זה שאין להם מענה לילדים שלהם; צעירים שמטיילים בעולם מפחדים ללכת למקומות בעולם, שלא ידעו שהם יהודים. ואני פתאום קלטתי: מה עשו פה בשלוש שנים? מה הממשלה הזאת עשתה בשלוש שנים למדינת ישראל? כי לפני שלוש שנים הייתי בחוגי בית דומים, באותם מקומות, וזה נשמע אחרת. דיברו על אקזיטים ענקיים שההייטק הישראלי עשה; דיברו על פסגת הנגב; דיברו על האנרגיה; דיברו על הישגים שהמדינה עשתה, למען מדינת ישראל. עובדתית, תראו באיזה מצב השארנו את המדינה: פלוס של 40 מיליארד שקל בחשבון; מצב בין-לאומי מהטובים ביותר שהיו במדינת ישראל; ביטחון אישי בשיא – הינה, יואב סגלוביץ' היה פה, והוביל צוות מדהים שידע להתעסק באמת עם הפשיעה. אני לא חושב שהוא עשה סרטון טיקטוק אחד בחיים שלו. לא חושב שליואב סגלוביץ' יש בכלל טיקטוק. שימו לב להשוואה בין שר הפיתות והטיקטוק, שכל היום עושה סרטונים, שמאז יש לנו שיא במספר הנרצחים, לבין יואב סגלוביץ', שאשכרה בא לעשות עבודה מקצועית, והוריד את הנתונים האלה. הרגשנו ביטחון, הרגשנו טוב במדינת ישראל. ואז עלה הנושא שמעסיק היום כל ישראלי במדינה – חוק ההשתמטות. חוק ההשתמטות עלה, ולכו תסבירו למילואימניקים שעושים 200, 250, 300 ימי מילואים למה הם כן ואחרים לא. והינה, יושב מולי שר החינוך של מדינת ישראל, שנכנס לכנסת על שוויון בנטל, ועכשיו הולך בדיוק נגד אותם אנשים שמדברים על שוויון בנטל. אז אני רוצה לשאול אותך, שר החינוך: מה השתנה בין התקופה שבה אתה זעקת, בצדק, על שוויון בנטל, לתקופה היום, כשלוחמים גיבורים אחרים עושים את זה וזועקים על שוויון בנטל? האם יש הבדל? שר החינוך? יואב קיש? ורטיגו? כשמתבלבלים חוזרים מחדש. ככה לימדו אותי בניווטים. ואני רוצה לומר לך משהו, שר החינוך, ולכל מי שנמצא פה: אין הבדל בין מה שהיה לפני שאתה נכנסת לכנסת וזעקת על שוויון בנטל, בצדק, לבין מה שאנחנו אומרים על שוויון בנטל, שוב בצדק. וזאת הסיבה היחידה שיש יותר ויותר חברים בקואליציה שאומרים: אנחנו לא נצביע על החוק. אבל הם אומרים לי את זה בינתיים פה, מאחור, בפרסה, ואומרים לי את זה בפינות. ואומרים: עזוב, זה לא יעלה בכלל, כי החרדים לא ייתנו לזה לעלות, כי החוק הזה לא טוב, כי יהיה עוד מישהו. אז אני רוצה לומר לך, שר החינוך, אתה צריך להוביל את זה. כמו שהובלת בפעם הקודמת את האי-שוויון בנטל, גם הפעם בתור שר אתה צריך להגיד: אני לא מוכן שתהיה אפליה בין ילד אחד לילד שני. תודה רבה.

שלי טל מירון (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב בראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להקריא לכם שאילתה שהגשתי ב-22 בינואר 2025, ממש כמעט לפני שנה. תקשיבו טוב: מלחמה בפשעי השנאה והאנטישמיות הקשה נגד הקהילה הישראלית באוסטרליה. חברת הכנסת שלי טל מירון שאלה את עמיחי שקלי שר התפוצות והמאבק באנטישמיות: לאחרונה אנו עדים למקרים נשנים של פשעי שנאה. חלקם הגדול אלימים, המונעים כנגד הקהילה היהודית באוסטרליה. לפי נתוני המועצה המנהלת של יהדות אוסטרליה, מתחילת מלחמת חרבות ברזל ועד ספטמבר אשתקד נרשמו כ-2062 מקרים כאלה, עלייה מחרידה של כ-316% מהתקופה המקבילה. רצוני לשאול: מתוקף אחריותך, כיצד משרדך פועל לסייע לקהילה היהודית במדינה? חברים, המענה לשאילתה הזאת היה צריך להגיע, לפי תקנון הכנסת, עד 16 בפברואר 2025. עברה שנה שלמה, וטרם קיבלתי תשובה משר התפוצות. שאילתה ממוקדת לקהילת היהודים באוסטרליה, בגלל שהמצב שם הלך והחריף בצורה קיצונית בשנתיים מאז המלחמה, ולא קיבלתי תשובה. השאלה שלי לאדוני השר, שטרם חזר אליי עם תשובה, היא למה אתה לא עונה לשאילתה? למה אתה לא עונה לשאילתה? מה יש לך להסתיר? מה המשרד שלך ומה הממשלה הזאת עשו בשנה האחרונה, מאז שהגשתי את השאילתה, למען יהדות אוסטרליה, ובכלל למען קהילות אחרות בעולם? נשאלות שאלות קשות מאוד בהקשר הזה, כי אם עשיתם, למה אתם לא משקפים לציבור מה עשיתם? אתם יודעים, הסתכלתי קצת על נתונים. באמת, נתונים פשוטים. מאוקטובר 2023 ועד דצמבר 2025, עד עכשיו, נרשמה עלייה חסרת תקדים בפשעי שנאה אנטישמיים באוסטרליה. בשנת 2024 נרשמו למעלה מ-2,000 תקריות אנטישמיות; בשנת 2025 הייתה ירידה קלה, אבל עדיין רמת האלימות נותרה גבוהה באופן חריג, והיו המון ניסיונות פגיעה ממשיים ביהודים ובישראלים, אם אלה תקיפות פיזיות במרחב הציבורי, איומי רצח, הצתת בתי כנסת, פיגועים ואירועי טרור ממוקדים, הטרדות של תלמידים ונוער יהודי. יהודים באוסטרליה נאלצו להתפנות מבתי כנסת, להסתיר סממנים יהודיים ולהגביר אבטחה סביב מוסדות הקהילה. ואני שואלת, אירוע כל כך גדול שקרה אתמול באוסטרליה, של אלפי אנשים, שהיה ידוע, ושלפי הסרטונים – כן, אני לא יודעת – לפי הסרטונים נראה שלא באמת הייתה שם אבטחה, מה ממשלת ישראל עושה כדי לאבטח את הקהילות האלה? כן, יש אחריות על ממשלת אוסטרליה, חד וחלק, אבל אנחנו יודעים על העלייה הזאת, ואנחנו עוקבים אחריה. אז מה הממשלה שלנו עשתה בנושא הזה? מכאן אני רק רוצה שני משפטים באנגלית לקהילה היהודית והישראלית באוסטרליה. ביקרתי שם פעמים רבות בכובע העסקי שלי לפני שהייתי חברת כנסת. I just want to say to the Australian community, the Jewish community and the Israeli community that our hearts go out to you, and we feel your sorrow and your pain, and we send you warm hugs and our support to what you're going through. Unfortunately, this happened on the first day of Hanukkah, but the light will win. Thank you.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אדוני היושב-בראש, חבריי חברי הכנסת, לממשלה שלא סופרת אף אחד, אני אעזור קצת במספרים. אנחנו היום עם 440 הרוגים בתאונות דרכים. 440 הרוגים. השנה הזו עלינו ב-6% נוספים ל-21% משנה קודמת. אנחנו בנתונים של 2006. ממשלה שלא סופרת: ממשלה שלא סופרת רצח נשים – בעלייה מטורפת; ממשלה שלא סופרת רצח בחברה הערבית – 241 נרצחים, נכון להיום. זו תהיה השנה המדממת ביותר. ומה עושה הממשלה? מקצצת 220 מיליון שקל מתוכנית 550. במה היא מקצצת? בחינוך, בשנת מעבר, בדברים שקשורים להוצאת אנשים ממעגל האלימות – זו הממשלה. ויואב קיש, שר החינוך, ראיתי אותו קודם, אני יודע שכל הדרג המקצועי התנגד, אבל זה לא עזר, כי יש את בן גביר ואת מאי גולן, ויש אחד ששבוי אצלם, שקוראים לו בנימין נתניהו. אני אומר פה בקול רם: אני בעד שיקום עבריינים, אבל זה לא צריך להיעשות בממשלה. הממשלה איננה מוסד לשיקום. יש פה עבריין על כיסא השר לביטחון פנים. אתם יודעים, כמו שאני יודע, שהתוצאות הן כאלה שאין ביטחון אישי, לא אצל ערבים, לא אצל יהודים, לא בחדרה, לא בבאר שבע, לא בצפון ולא בחיפה, וזו תמונת המצב האמיתית. ואני אומר, כל מה שקורה היום אל מול ההתנהגות של משטרת ישראל – יושב פה אדוני היושב-ראש, שהוא גם יושב-ראש ועדת משנה של הספורט. אני רואה ולא מאמין. שולחים פליירים ואומרים: לפי סעיף 12 לחוק הספורט – זה אפילו לא חוק הספורט, זה חוק מניעת אלימות בספורט, וסעיף 12 לא מקנה זכות להוריד לאנשים חולצות בגלל שיש שם משהו שמעליב מישהו. זה סיפור מופרע לחלוטין, וזה עובר חלק, כי יש פה כל כך הרבה דברים מופרעים, שקשה כבר למיין אותם – ועוד מצדיקים את זה. אני רואה את רח"ט דוברות של משטרת ישראל. שואלים אותו בתוכנית בטלוויזיה אצל שרקי, אומרים לו: ומה עם השלט "שמאלנים בוגדים"? הוא אומר: אני לא בטוח שהעניין הזה הוא בכלל הסתה. אני לא מאמין. חברים, אני שירתי במשטרת ישראל שנים רבות. אני רואה אנשים במדים פשוט מדברים שטויות. אם זה היה שטויות, זו פחות בעיה. יש להם דרגות בכירות על הכתפיים. ואם זה היה רק טעות, לא נורא. כולם טועים. זה הבל ורעות רוח, זו כוונת מכוון. ממתי מורידים חולצות לאנשים במגרש כדורגל?

יסמין פרידמן (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב בראש. אני רוצה לדבר על החלטה 550 שאומרת: בואו נקצץ מתוכנית החומש למגזר הערבי והבדואי ונעביר אותה למשרד לביטחון לאומי, אוקיי? אני מאוד רוצה שיהיו תקציבים נוספים להילחם בפשע במגזר הערבי. בטח בדרום, אוקיי? אבל אני רוצה לומר משהו: ברגע שאתם מקצצים – ואני תכף אקרא את הסעיפים – בחינוך, בתשתיות, בספורט – אתה יודע שמקצצים להם הכול מהספורט? ברגע שאתם מקצצים בעידוד תעסוקה, בהשקעה בנשים, כמה מהר הפשע יגדל? מה אתם עושים? זה כאילו דלי עם חור. לוקחים כסף. אי-אפשר או זה או זה. ההשקעה דרושה בשני המישורים: להילחם ביד קשה בפשיעה – אין שום ספק. אבל בצד השני, אם אתה מקצץ בכספים האלה, תהיה לך יותר פשיעה. אז מישהו יכול להסביר לי את ההיגיון הזה? באמת, אני לא מצליחה להבין את זה. אני רוצה רגע להקריא לכם את הסעיפים. הרי עולה לכאן השר לביטחון לאומי, וכל הזמן טוען: אני הורס מבנים, אני נלחם במשילות. אני הורס מבנים, אני הורס מבנים. מצד שני, קיצצו את כל התקציב של מי שאמור להכין את התשתיות שבעזרתן הפזורה תיכנס לערים. אז אוקיי, הרסת מבנים, 1,500 איש ללא קורת גג, אין כסף להכין את התשתיות שאליהן הם אמורים להיכנס – במה זה תורם לביטחון שלנו? איך זה תורם לביטחון? אתה תצטרך עוד יותר שוטרים, ברור, כי אתה מגדיל את הפשיעה בזה. באמת, אני לא יודעת איך להסביר את זה בלי להתעצבן. ירד הכסף לשם ביצוע תכנון סטטוטורי מפורט בקרקע מעורבת – בבעלות מדינה ובבעלות פרטית – מרובת בעלים או קרקע פרטית מרובת בעלים ביישובים הבדואיים, גם בצפון וגם בדרום. ירד התקציב של משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי לסייע ליישובים הבדואיים, גם בצפון, גם בדרום – לתכנון, הקמה, השלמה, שיפוץ, הצטיידות. ירד תקציב לבניית 190 כיתות. אני לא יודעת אם אתם יודעים, 5,000 פעוטות ביישובים הבדואיים בנגב, אין להם מסגרת. שום מסגרת. אין גנים, אין כלום. האם ההורים שלהם יכולים ללכת לעבוד? מה אנחנו עושים, לאן יגיעו הילדים האלה? הם יגיעו למערכת החינוך בלי שום הכנה, יגיעו למערכת חינוך שחסרות בה כל כך הרבה כיתות – מה הסיכוי שהם יגיעו לתעסוקה ראויה, מה הסיכוי שהם יגיעו ללימודים גבוהים? מי ייפגע? אנחנו, היהודים. ולכן – משפט: הקיצוץ בתוכנית 550 לא פוגע במגזר הערבי והבדואי – הוא פוגע במגזר היהודי לא פחות. תודה.

נאור שירי (יש עתיד):

הוא הראשון שזיהה, כן. מה שנקרא זה לא אותו דבר – כמו דל"פ, זה זלא"ד. זה לא אותו דבר. אפשר לסרב ב-2014, ואפשר לסרב ב-2012. איך הוא אמר? ההנצחה של האי-שוויון, אנחנו נפסיק לעשות מילואים ונפסיק לשרת – ואז הוא מעלה תמונה מהקוקפיט, ובאמת נשבע שאני ישבתי פה וניסיתי להבין: מה הוא רוצה לומר, איך הוא מצדיק את זה? בקוקפיט מותר לסרב? שנייה לפני שאתה עולה אסור לסרב? מה קורה? אז הסרבנות הסלקטיבית לא נגמרת בשר החינוך, והיא גם לא התחילה בשר החינוך. היא ממשיכה עם ההוא שאמר, וחבל שהם הלכו, שבגלל שיש בנות בצבא, אז אין מה לעשות, אנחנו מצילים את צה"ל ולא מתגייסים – הלוא הוא השר עם סיפורי גרנדמייזר, סמוטריץ'. זה בסדר לסרב, כי יש נשים בצבא. בסרבנות הסלקטיבית זה אחלה. נכון, טלי? ואז יש גם את כל הז'אנר – הם לא מסתפקים רק במלל, הם גם צריכים להוסיף לזה ריקוד. זה הז'אנר של "נמות ולא נתגייס", "בשלטון הכופרים", זה גולדקנופ. על גדות הדנובה ישבתי ועל סירוב חשבתי. זה בסדר. ומאי גולן, שעשתה אודישנים לערוץ הילדים, ל"כיתה המעופפת" או ל"ששטוס", וחבל שרייטן לא עזרה לה להתקבל, אבל גם היא סירבה להתגייס, ושיקרה שהיא מש"קית דת או whatever. דרעי, כמובן – אל תתפתו להתגייס בגלל הלחימה. אין, אני מת על הסלקטיביות שלכם. אתם תמיד יודעים לקחת את המוץ מהבר ולהעלות את זה בעשר דרגות. כל הכבוד לסרבנות הסלקטיבית. משפט אחרון, הייתי מאוד שמח לראות פה את קיש מסביר לכולנו – באמת, כי יושבים טובי המוחות של מדינת ישראל, במיוחד באגף הזה – אני רוצה להבין איך מסרבים סלקטיבית. איך זה להיות סרבן, אבל לא להיות סרבן.

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להתייחס לכל הנושא של הקיצוצים בתקציבים מתוכנית 550 בשנת 2025. אנחנו לא יודעים מה יהיה ב-2026, אבל לפחות כל העסקאות בין מאי גולן, השרה האמונה על השוויון החברתי, שאמורה לטפל ולהעביר תקציבים לחברה הערבית – היא עוצרת אותן ועושה עסקה עם השר בן גביר, בשביל להעביר את הכסף למשרד לביטחון לאומי, בטענה של לשמור ולהעלות את הביטחון בחברה הערבית, או לגרום לאכיפה ולהילחם בפשיעה בחברה הערבית. אבל אם אנחנו נסתכל ונצלול קצת לתוך הקיצוצים שהיו, אז במשרד החינוך מקצצים 35 מיליון שקל, והמשמעות היא פחות שעות תגבור, פחות מסגרות אחרי הצוהריים, פחות מענים לפערים לימודיים בפריפריה הערבית. מקצצים 20 מיליון שקל ממשרד הרווחה, והמשמעות היא פחות עובדים סוציאליים, פחות מענים מניעתיים, יותר משפחות שנופלות בין הכיסאות. 80 מיליון שקל ממשרד הפנים – זה אומר רשויות ערביות חלשות יותר, פחות שירותים לתושב. מקצצים 25 מיליון שקל ממשרד הכלכלה – המשמעות: פחות הכשרות, פחות שילוב צעירים בשוק העבודה, פגיעה בצמיחה המקומית. ובסך הכול, אם אנחנו נסכם, מדובר על קיצוץ של 220 מיליון שקל מהתקציבים של החברה הערבית, שנגרעים ממנועי הצמיחה האזרחיים של החברה הערבית. הם מוסטים כמעט במלואם לבן גביר, כתוצאה מהסכמים בין בן גביר לבין מאי גולן. והתוצאה היא פחות חינוך, פחות רווחה, פחות תעסוקה, יותר צעירים מובטלים, פחות טיפול בנוער בסיכון. בסופו של דבר זה יגרום לעלייה בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית ולא ללחימה בפשיעה בחברה הערבית. את התקציבים האלו צריך להחזיר לחברה הערבית, כדי לצמצם את הפערים, כדי לטפל בנוער, כי אם לא מטפלים בנוער, התוצאה הישירה זה עלייה בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, האמת היא שאני חייב להגיד: אתמול יצאתי מהכנסת אחרי שמונה-תשע שעות בתחושות מאוד קשות. לא בפעם הראשונה, אבל איכשהו אתמול זה היה הכול ביחד, וזה היה גם קשה וגם מבאס. גם אוסטרליה, גם חוק ההשתמטות ותקציב ההשתמטות, והפרוקסי הזה של נתניהו עם ועדת הטיוח שלו. וכמובן כל מה שקורה גם עם חוק התקשורת ומערכת המשפט, והכול ביחד. אני חושב שבאמת התקופה הזאת היא אחת התקופות הכי חשוכות ואפילות בהיסטוריה של כנסת ישראל כל יום מחדש, וכל יום אנחנו יורדים עוד שלב ועוד שלב ועוד שלב. ואני יוצא מהכנסת הזאת – הכנסת הזאת, כך או אחרת, נמצאת בסוף דרכה העגומה. זה ייקח עוד שלושה חודשים, ארבעה חודשים, חמישה חודשים, זה כבר לא כזה משנה – ואני יוצא מכאן עם הרבה מאוד צלקות, הרבה מאוד צלקות, ולצד זה עם הרבה מאוד נחישות ואמונה בצדקת הדרך שלנו ועם תמיכה מאוד רחבה שאנחנו מקבלים מהציבור בכל מקום. אני רוצה לומר לחברי הקואליציה – אין פה הרבה אבל הם בטח שומעים – כל מה שקרה וקורה כאן, בכנסת העשרים-וחמש, נחרת היטב בזיכרוני, נחרת היטב: האלימות שלכם, רמיסת הזכויות שלנו, הדורסנות וחציית כל הקווים האדומים וגם החיוך המתנשא אתמול של חבר הכנסת גפני תוך כדי שהעסקונה החרדית ממשיכה לבזוז כספי ציבור. אני זוכר הכול. ואני זוכר כיצד במשך שלוש שנים אתם רומסים את הדמוקרטיה הישראלית ואת הציבור המשרת, וגוזלים יום אחרי יום עשרות מיליארדי שקלים מהילדים שלנו, כדי לממן רבבות של בורים ומשתמטים. אני זוכר את זה היטב, ולא רק אני, גם הציבור זוכר. הציבור זוכר הכול. וכשנגיע לקלפי – וזה יקרה בקרוב, ממש מחר – הציבור יסגור איתכם חשבון. הציבור יסגור איתכם חשבון על כל שלוש השנים המזוויעות האלה, וזה יהיה היום הכי חשוב, הכי צודק והכי מואר לכל עם ישראל. ומהחושך המזוויע הזה, מכל התקופה האפלה הזאת, יצמח האור הגדול של השינוי בחברה הישראלית. תודה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אדוני היושב בראש, אני עומד כאן היום לא רק כחבר כנסת. אני עומד כאן היום כאזרח ישראלי מודאג, שאכפת לו מהדמוקרטיה הישראלית ומהבית הזה שאנחנו חולקים. דמוקרטיה, אדוני היושב בראש, לא נמדדת רק בקלפי אחת לארבע שנים. היא נמדדת כל יום מחדש בשאלה עד כמה מתקיים כאן חופש הביטוי; עד כמה כל אדם, מכל קשת הדעות הפוליטיות, רשאי להשמיע את קולו. בלי תקשורת חופשית וריבוי דעות גם ההצבעה בקלפי מאבדת משמעות. אזרחי ישראל אינם יכולים לקבל החלטה מושכלת אם המידע שמגיע אליהם מצונזר, חד-צדדי או ניתן להשפעה פוליטית. דמוקרטיה אמיתית מתבססת על ביקורת של שאלות קשות ועל דעות שונות. הצעת החוק של הממשלה הרעה הזו באה לשנות מהיסוד את כללי המשחק בין השלטון לבין מי שמבקרים אותו. הצעת החוק הזו, חוק התקשורת של השר קרעי, איננה תיקון שולי בחוק. היא נועדה לרכז כוח רב בידי הממשלה בשאלה מי ישדר ובאילו תנאים. החוק הזה בא ליצור מבנה חדש, שבו לממשלה יש השפעה ישירה על הרגולטור. הינה, אני מזהיר כאן: זו קרקע פורייה להשתקת קולות הביקורת ולהחלשת חופש העיתונות. דמוקרטיה איננה רק הכרעת הרוב; דמוקרטיה גם מחייבת את הממשלה לשמוע קולות אחרים, לקחת אחריות ולספוג ביקורת גם כשהכותרות לא נעימות. במקום זה, הממשלה הנוכחית פועלת להחליש את הקולות שאינם מתיישרים איתה ומחוקקת חוק דיקטטורי, שייתן לה מונופול על התקשורת. כך לא נראים איזונים ובלמים, כך נראית הדרך לדיקטטורה. ללא ריבוי דעות, ללא תחנות וערוצים שיכולים לדבר בחופשיות - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

תודה. אדוני השר, מאחר שאתה הולך להשיב לי, אז אשמח אם תקשיב. התברר בישיבה שישראל לא ערוכה, לא לשרפות וגם לא לשיטפונות. המדינה לא ערוכה לשיטפונות, אין גורם ממשלתי אחד שמתכלל את התחום של ההיערכות לשיטפונות. מסתבר שאין מספיק תקציבים – שאת זה כולנו יודעים; אין תוכניות אב לניקוז; אין לרוב המדינה, ל-72% מהרשויות המקומיות, תוכנית היערכות לשינויי אקלים ובתוכה תוכנית היערכות לשיטפונות, אין. אם העץ שנפל, שקרס בראשון לציון, על שתי הילדות, היה קורס בזווית אחרת, יכול להיות, חס וחלילה, ששתי הילדות היו מתות; אם כוחות ההצלה לא היו מגיעים לנהגים החסומים, חלילה, היינו מדברים לא על סופת ביירון – על אסון ביירון. שינויי האקלים, או התערערות האקלים, מביאים אותנו למצב שבו במקום הרבה ימים שבהם המשקעים יורדים יחסית בצורה מאוזנת – מעט ימים שבהם הגשמים מכים עלינו בעוצמה. רק לסבר את האוזן: בעוטף עזה הייתה יממת הגשם הגשומה ביותר מאז שנת 2013, ובחלק מהתחנות – הכי גשומה מאז שנת 1991; ביד מרדכי במהלך הסופה ירדו 176 מילימטר של גשמים, חצי מכמות המשקעים השנתית ירדה ביום אחד; בקיבוץ ארז – 168 מילימטר; בחוף הכרמל – 200 מילימטר; בעתלית – 215 מילימטר ביום אחד. זאת המציאות. זאת המציאות שהולכת ללוות אותנו עכשיו בשנים הקרובות. זאת המציאות תחת התערערות האקלים. אני לא טוען שהממשלה יכולה או צריכה לשנות את מזג האוויר, אבל זה לא אומר שאנחנו לא צריכים להיערך לאירועי קיצון. זה לא אומר שאנחנו לא צריכים להיערך לאירועי קיצון. מדינה מתקדמת לא מתרסקת לתוך שיטפונות ובצורות ושרפות ורעידות אדמה. מדינה מתקדמת, שמכבדת את החיים של אזרחיה ודואגת לבריאות שלהם ושל הילדים שלהם, נערכת מראש. ואני תוהה לעצמי, איך נראית ההיערכות של הממשלה שלכם? אני שלחתי לראש הממשלה מכתב שבו אני מזהיר מפני השרפות, מזהיר מפני השיטפונות, מזהיר מפני מפגעי האקלים, ולא קיבלתי אף תשובה. כך נראית ההיערכות שלכם. ישיבת היערכות לשרפות קרתה חמישה ימים אחרי השרפות הגדולות שפרצו. שיטפונות – אני אומר לך, אדוני השר, זה יעלה בחיי אדם. אני לא מצליח, אני באמת לא מצליח להבין את האדישות המזעזעת שלכם – לא שלך – נוכח המשבר הזה.

מירב כהן (יש עתיד):

כנסת נכבדה, פעם מנהיגים זרים היו באים לישראל ומגיעים לסיור ביד ושם, זה היה סיור חובה. היום מסתבר שיש תחנת חובה אלטרנטיבית חדשה. הם נוחתים פה ואחר כבוד מוזמנים על ידי ראש הממשלה להגיע לדיון במשפט הפלילי שלו, זה הנוהל החדש. יש לנו ראש ממשלה בכיין. עובר על החוק, ואז מתלונן שמחייבים אותו לתת דין וחשבון. טוען בפני השופטים שלא תהיה לו בעיה לנהל את המדינה במהלך המשפט, ואז מתלונן בפני השופטים על זה שלא ביטלו לו הבוקר את הדיון, אלא רק דחו אותו אחרי שביטלו את זה אין-ספור פעמים. הוא מורח את הדיון הזה בלי סוף. על רקע ההזמנה של נשיא הפרלמנט של פרגוואי לדיון היום בבית המשפט, נתניהו אמר, אני מצטטת: הוא יגיע לכאן וזה יהיה מביך. כאילו המבוכה היא של מדינת ישראל ולא שלו אישית. בושה? לראות ראש ממשלה עומד לדין זאת בושה? אני אומרת להפך, זאת תעודת כבוד. ואני אומרת, שיבוא נשיא הפרלמנט, שיבוא שגריר ארצות הברית, שיבואו מנהיגים מכל המדינות, שיבואו ראשי ממשלות, שיבואו מלכים, שיבואו כולם; שיבואו לראות ולשמוע – עוד לא אבדה תקוותנו. עדיין בישראל יש דמוקרטיה, עדיין בישראל יש עוד שוויון בפני החוק. ומי שלקח שוחד, מי שרימה, מי שהפר אמונים יעמוד למשפט על שוחד, מרמה והפרת אמונים – גם אם הוא ראש ממשלה. שיעלו כל שועי העולם לישראל בזה אחר זה ושיעמדו בתור ללמוד: כך ייעשה למי שעובר על החוק. כך ייעשה למי שהעדיף את טובתו האישית ואת טובת משפחתו על פני טובת הממלכה. אנחנו לא הקמנו מדינה בשביל להפוך לרפובליקת בננות. והמשפט הזה הוא לא באגס באני, זה משפט על אדם נהנתן שהיום גילינו שוב עד כמה הוא שפן.

גלעד קריב (העבודה):

אני תמיד רגוע, ידידי. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חנוכה שמח לכולם. בפתח הדברים, כיושב-ראש ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, אני מבקש לשלוח את התנחומים של כולנו למשפחות הנרצחים בפיגוע הנורא באוסטרליה, איחולי החלמה לכל הפצועים וחיזוק ידיים לכל חברי הקהילה היהודית בסידני ובכל רחבי אוסטרליה. מחר בשעות הצוהריים נקיים דיון דחוף בוועדת העלייה הקליטה והתפוצות, גם על תוצאות הפיגוע הנורא באוסטרליה, אבל בעיקר סביב המחויבות של מדינת ישראל לתרום תרומה משמעותית לביטחונן של הקהילות היהודיות ברחבי העולם – נושא שבראש ובראשונה מצוי באחריות הממשלות השונות, וגורמי הביטחון באותן מדינות, אבל למדינת ישראל יש כאן תפקיד חשוב. במובן הזה אני בהחלט מצטרף לשורת האישים שהעבירו ביקורת מוצדקת על ממשלת אוסטרליה: ממשלת אוסטרליה בהחלט נדרשת לבדק בית, לחשבון נפש ולשידוד מערכות. הדבר היחיד שנבצר מבינתי הוא כיצד חבורה של שרים מטילה אחריות ישירה על ממשלת אוסטרליה בגין הפיגוע הרצחני בסידני בשעה שאותם שרים מסרבים לקחת כל אחריות בסיסית על מה שקרה כאן ב-7 באוקטובר. כיצד שרים מרהיבים עוז בנפשם לומר שהפיגוע בסידני, שבו נרצחו כ-15 אנשים, זאת אחריות ישירה של ממשלת אוסטרליה – ואני חושב שיש אחריות לממשלת אוסטרליה – אבל יום של טבח נורא, שבו נרצחו ונפלו למעלה מ-1,200 אזרחים ישראלים, זה לא קשור לממשלת ישראל? פעם אחת לא שמענו את ראש הממשלה אומר: אני אחראי, נקודה. פעם אחת לא שמענו את שר החוץ אומר: האחריות היא של הממשלה – אחרי שהוא הצטרף לקואליציה. כשהוא היה באופוזיציה הוא אמר גם אמר, מאז הוא לא חזר על זה. על השר שיקלי, שר התפוצות, בכלל אין מה לדבר. ולכן נאמר כאן: כל מי שרואה בממשלת אוסטרליה כנושאת באחריות למה שקרה בחוף בסידני, חייב קודם כול להכיר באחריותה של ממשלת ישראל הנוכחית, והעומד בראשה, למה שקרה כאן ב-7 באוקטובר. נמאס לנו מצביעותם של שרי הממשלה, ממשלת ההפקרה והמחדל. תודה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. 15 יהודים נטבחו אתמול בבונדיי ביץ' רק על שום היותם יהודים. אני רוצה למסור תנחומים מעומק הלב למשפחות הנרצחים ולאחינו בתפוצות, וכמובן החלמה מהירה לפצועים, ולומר לכל היהודים בעולם: המקום שלכם זה כאן, הבית שלכם כאן, והזרועות פתוחות. למרבה הצער, כאן בכנסת הטירוף של ממשלת 7 באוקטובר נמשך. זו ממשלה שהכריזה פשוט על סוף עונה, מכירת חיסול. חוק השתמטות באמוק, אין-ספור דיונים; D9 על מערכת המשפט ועל התקשורת – רפורמות עלק; הרחבת סמכויות לבתי דין רבניים; יוקר המחיה המטורף – זה בכלל לא מעניין אותם. אמש הגדילה הממשלה לעשות, שיא השיאים: ועדת חקירה פוליטית לטבח 7 באוקטובר. הקול הוא קול קלנר והידיים ידי נתניהו. אין גבול לעזות המצח. ממשלת 7 באוקטובר, שנושאת באחריות מכף רגל ועד ראש, פועלת במרץ למנות ועדת טיוח פוליטית לחקור את הטבח הנורא ביותר שאירע בהיסטוריה של מדינת ישראל. 2,000 נרצחים, מעגלים עצומים של שכול, שחייבים לקבל תשובה אמתית ללא משוא פנים, והממשלה בשלה: פוליטיקה קטנה על פני חקר האמת. רק ועדת חקירה ממלכתית בלתי תלויה עם סמכויות מעוגנות בחוק יכולה לתת מענה למשפחות השכולות. רק ועדת חקירה ממלכתית תאפשר להפיק לקחים ולצאת לדרך חדשה. ומה קורה בינתיים בוועדת החוץ והביטחון? במקום לדון בשבע חזיתות פתוחות, יושב-ראש ועדת השתמטות מריץ על סטרואידים חוק בלוף מלא. קורעים את העם לשניים בכוח, למשרתים ולמשתמטים. חוק שכל-כולו כניעה מוסרית, שנועדה לגייס את ש"ס ואת יהדות התורה לקואליציה, אבל בפועל לא תגייס, אפילו לא חרדי אחד. זאת גם יריקה בפרצופם של המשרתים, בזמן שיש משבר כוח אדם חמור בצה"ל; בזמן שאנחנו שומעים את זעקת אנשי המילואים ומשפחותיהם; בזמן שיש נטישה של 600 אנשי קבע מהצבא ובזמן שיש פער של 12,000 איש בחיילי סדיר. החוק הזה הוא סכנה לביטחון המדינה. הוא לא מתכתב כלל וכלל עם צורכי הצבא. אם לא נגייס את כולם עכשיו פשוט לא נשרוד כאן. זאת קריאה אחרונה לחבריי בקואליציה: תצביעו ברגליים, ההיסטוריה תשפוט אתכם. הבחירות הבאות יהיו בחירות גורליות בין אחדות לבין השתמטות. תחליטו אתם איפה אתם רוצים להיות. תודה רבה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היושבת בראש, לפני יומיים התרחש בעיר יפו אירוע של פשע שנאה מצד פושעים גזענים, טרוריסטים יהודים, נגד אישה ערבייה בחודש התשיעי להריונה, שני ילדיה וחמותה. פשע השנאה כלל שימוש בביטויים גזעניים מחרידים, כמו "ערבייה מסריחה", וכן התזת גז פלפל על הפנים שלה. אירוע מחריד זה לא התרחש בגלל סכסוך על חניה, כפי שאחדים מנסים לשקר או לתאר; הוא אירע על רקע שנאה וגזענות, כשברקע שרים בכירים בממשלת החורבן מעודדים את הפושעים ורותמים את המשטרה למחדל האיום הזה. במקום לרדוף ולעצור את אלה שתקפו על רקע שנאת האחר וממניעים גזעניים, המשטרה החלה בגל מעצרים כלפי המנהיגות המקומית בעיר יפו, שרק יצאה בקריאה לעצור את פושעי השנאה. אני מכאן קורא למשטרה לחדול לשמש כלי גזעני בידיו של השר הגזען, הפשיסט, בן גביר. ובמקום זאת, לשחרר מייד את העצורים, שפועלים כל הזמן כדי לשמר את העיר יפו שלווה ושקטה; לשחרר מייד את העצורים ולהפגין אחריות סמכותית כלפי כל אזרחי העיר יפו, ערבים ויהודים, לעצור את הפושעים של אירוע השנאה ולגלות אחריות חוקית וסמכותית בעניין. האירוע ביפו הוא אחד מני רבים, הם חוזרים על עצמם בזמן האחרון, כאשר אירועי שנאה ופשעי שנאה מתרחשים בלי שאנחנו רואים תמרור אדום, אור אדום כלפי כל המנהיגות במדינה.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

תודה. גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשנתיים האחרונות יהודים וישראלים ברחבי העולם חיים בפחד יום-יומי: בתי כנסת עם מחסומים, בתי ספר עם שומרים, משפחות שמסתירות סמלים, צעירים שמפסיקים לדבר עברית ברחוב, וזאת לא תחושה, זו שגרה. השאלה היא לא אם יש אנטישמיות בעולם, השאלה היא איפה מדינת ישראל. אירופה בוערת, קמפוסים הפכו לחממות של הסתה, רחובות הפכו למקומות שבהם היהודים שוקלים בכלל אם בטוח לצאת, הרשתות החברתיות מציפות אלימות ושנאה בקנה מידה גלובלי. ובמקום הנהגה, קווים אדומים ולחץ מדיני, אנחנו מקבלים פוסטים וציוצים. מדינת ישראל לא קמה כדי לצייץ, היא לא קמה כדי לפרסם הודעות של דובר או להביא משלחות. היא קמה כדי להגן על היהודים, לא רק כאן, אלא בכל מקום שבו היהדות או הישראליות הופכות למטרה. ולא, לא הכול זה סיכול של המוסד. מבצע חשאי לא מחליף לחץ דיפלומטי, סנקציות או התניות ביחסים, והוא לא מחליף דרישה חד-משמעית ממדינות אירופה לעצור את ההסתה, לאכוף את החוק ולשלם מחיר על המחדל. ואז מגיע האבסורד האמיתי – בזמן שהיהודים זקוקים לגב מישראל, ראש הממשלה של ישראל עסוק בלהביא את יושב-ראש הפרלמנט של פרגוואי לאולם בית המשפט שלו; לא כדי להגן על היהודים, לא כדי להילחם באנטישמיות, אלא כדי להפוך את המשפט האישי שלו לקרקס בין-לאומי. זה לא רק חוסר רגישות, זו ממש אנטי-ציוניות וטינוף של מדינת ישראל בפני נציג של מדינה זרה. הממשלה הזו מעדיפה להתקרבן מאשר להנהיג, ולצעוק שהעולם נגדנו במקום לאתגר אותו; להראות איך אנחנו מסבירים רק בכאילו, להאכיל את הבייס בפייסבוק במקום להגן על היהודים ברחובות פריז, ברלין ומלבורן. אל תגידו "יום יבוא" ואל תהיו לי פרשנים, ואל תסבירו איך העולם צריך להתנהל. התפקיד של ממשלת ישראל הוא לא להסביר למה שונאים אותנו, אלא להבהיר שיהיה מחיר כבד למי שיאפשר בכלל לעשות דבר כזה. אם ישראל לא תוביל מדיניות גלויה, אגרסיבית ובלתי מתנצלת נגד אנטישמיות עולמית, ההיסטוריה לא תשאל למה העולם שתק, היא תשאל למה המדינה היהודית עסקה בעצמה וראש המדינה עסק בעצמו ובהבערת המדינה, בזמן שהיהודים נותרו לבד. טוב שיש בחירות בקרוב. אנחנו נחליף אתכם ונתחיל לדאוג גם ליהודים בארץ ובגולה, לאזרחי מדינת ישראל באשר הם ובאשר מי שהם. תודה רבה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

נדהמתי לגלות כי גל דורון, מי שהיה מעורב באירוע של שיגור הפצצות, תתפלאו, ממשיך להיות מועסק בחברת רפאל. מי לא מכיר את חברת רפאל, חברת הביטחון, דגל של מדינת ישראל. הוא מכהן שם כמהנדס. ואני שואלת מעל הדוכן הזה: איך ייתכן שמי שנקט איום ישיר וחמור על סמל שלטון, על ראש ממשלה, על הביטחון האישי שלו, ממשיך להיות מועסק כעובד באחת מחברות הביטחון הרגישות, האסטרטגיות ביותר של מדינת ישראל? איך זה ייתכן שאותו אדם ממשיך ליהנות מסיווג גבוה ויכול להיכנס לכל מקום, מה שאזרח רגיל במדינת ישראל לא יכול? איזה מסר מועבר כאן לציבור? איזה מסר מועבר לעובדי מערכת הביטחון, לחיילי צה"ל, לכל האזרחים במדינת ישראל? המסר ברור: דמו של ראש הממשלה מותר. הבאים שמבקשים מבקשים לשלוח יד בראש הממשלה מקבלים לגיטימציה והמעשים הנפשעים שלהם מנורמלים. וזה לא הכול. לפי הפרסום של העיתונאי ישי פרידמן מליל אמש עולה כי למרות החשדות הכבדים נגדו, השימוע שהיה אמור להיות בעניינו – שימו לב מתי זה היה – השימוע בעניינו של דורון נדחה בלי בושה ובהיעדר שום נימוק. גם שמעתי שהעובדים בתוך רפאל חוששים, אומרים: מה זה הדבר הזה? הם עצמם לא מסכימים לזה. חבריי חברי הכנסת, אמון הציבור נפגע כשאין תגובה ברורה, ערכית ונחרצת לאירועים מהסוג הזה. אמון הציבור במוסדות המדינה נשחק כאשר נוצר רושם שיש דין לאזרחים מסוימים ויש דין לאנשים האחרים. זאת אומרת, אכיפה בררנית, מה שאנחנו אומרים כל הזמן. אה, תכף יגידו לי: "סימטריה" – זו לא סימטריה, לא, לא, לא, זה דבר גרוע ביותר. ואני קוראת מכאן לגורמים המוסמכים, למשרד הביטחון, להנהלת רפאל, להביא באופן מיידי לפיטוריו של גל דורון מתוך מחויבות לערכי הארגון – קריאה ברורה לגלות אפס סובלנות כלפי אלימות פוליטית כלשהי. זה המינימום הדרוש שהציבור הישראלי במדינת ישראל מצפה לו. זה המינימום שמדינת ישראל מתוקנת חייבת להבטיח לאזרחיה. תודה רבה.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול הממשלה קיבלה החלטה לקצץ, להסב 220 מיליון שקל מתקציבי תוכנית החומש תקאדום – התקדמות – 550, כשהתקציבים האלו אמורים היו להגיע לחינוך, לרווחה, לצעירים, לתרבות, לספורט ולעוד משרדים רלוונטיים, שקשורים ישירות לא רק לצמצום פערים וטיפול בבעיות העומק של החברה הערבית, אלא גם קשורים למאמץ למיגור הפשיעה והאלימות. כי המאמץ הזה, או שהוא מאמץ ישיר באכיפה ובמשילות, או שהוא מאמץ עקיף דרך פתרון הבעיות של החברה הערבית. הממשלה קיבלה החלטה והעבירה את הכספים מתוך תכנית החומש. זה הזמן לעמוד ולדרוש מראש הממשלה בנימין נתניהו להעביר את הסמכויות לגבי החברה הערבית דרך הרשות לפיתוח כלכלי-חברתי, להעביר אותן למשרדו שלו. הוא ראש הממשלה, הוא אחראי על כל המגזרים בתוך החברה הישראלית, והמצב שאנחנו נמצאים בו היום הוא מצב הזוי. ראש הממשלה מינה שרים למשרדים מסוימים שנוגעים בצורה ישירה לחברה הערבית, וכל מה שהשרים האלו עושים במשך השנים האחרונות, שלוש השנים האחרונות, זה לפגוע בחברה הערבית בממד החברתי-כלכלי. השרה מאי גולן היא לא השרה לשוויון חברתי, היא השרה לאפליה והדרה ולפגיעה ישירה בחברה הערבית, דרך עיכוב הביצוע של תוכנית החומש וניסיון להשתמש בכסף הזה למטרות אחרות. אנחנו רואים שהשר בן גביר, שאמון על ביטחונם של כלל אזרחי המדינה, ובתוכם אזרחי מדינת ישראל הערבים, מאז שהוא נכנס לתפקיד יש פגיעה חמורה בביטחון האישי והפנימי של היישובים הערביים. השר דוד אמסלם, שנמצא כאן בעולם, מאז שנכנס לתפקיד ולקח את הסמכות על הוועדה למינוי קאדים שרעיים, מונע את כינוס הוועדה ומונע בחירה של ארבעה שופטים, או ארבעה קאדים, לבית המשפט השרעי.

טלי גוטליב (הליכוד):

גברתי היו"ר, אדון מנסור עבאס, כדאי שתברח, תברח. אני אגיד לך למה כדאי שתברח. אני שמעתי היום מה אמרת, בוא אני אזכיר לך. תראו מי יוצא מפה. המנסור עבאס הזה, תומך טרור, אמר השבוע – וסמך על זה שכולנו מטומטמים – שהוא מסיר את חוצנו ומתנתק ממועצת השורא. וואו, מרשים. אדון עבאס, אני אגיד לך למה אתה מתנתק ואומר שאתה מתנתק ממועצת השורא. האחים המוסלמים הם פשוט קבוצה גאונית. מה הם עושים? בשונה מאל-קאעידה ודאעש, שאומרים: אנחנו רוצים ח'ליפות כאן ועכשיו ואנחנו נדאג להשתתת השריעה כאן ועכשיו, מה אומרים האחים המוסלמים? אנחנו נשתמש בדמוקרטיות ובפרלמנטים, ניכנס בתוך המדינות, נשלוט ברווחה וחינוך ומשם אנחנו נביא את השריעה. זה האחים המוסלמים. מנסור, אני רואה לך. מה הם עשו? תראו מה הם עשו באנגליה, האחים המוסלמים. הם בבירמינגהם קיבלו – בגלל שיש שם שיטה אלקטורלית של רוב, יש שם רוב, יש להם כוחות בפרלמנט, הם הצליחו להעביר החלטה שאוהדי מכבי לא יגיעו למשחק בבירמינגהם. זה האחים המוסלמים, זה מנסור עבאס, שיושב כאן, סמל מדינת ישראל. חוק יסוד: הכנסת, 7א, אומר שמי שחותר תחת מדינת ישראל כמדינה יהודית לא יכול להיות כאן. והם כאן. אחמד טיבי, גדול תומכי הטרור, מתראיין באל-ג'זירה השבוע – בוא, בוא, אחמד טיבי. הוא לא נמצא פה, הוא בורח, הוא הלך. הוא לא יכול לשמוע. האדון דוקטור גינקולוג הזה מתראיין, שואלים אותו: איך, אתה רופא ואתה משתמש בתעודות ישראליות, איך זה מסתדר? הוא אומר: אני לא מוכן להכיר במדינה יהודית. מה אתה עושה פה, טיבי? מה אתה מתרפס לפני היהודים? מה קרה הוא מתרפס בפנינו, הציונים – משתמש במדינה הזו, בפרלמנט הזה, מקבל כסף ישראלי? למה אתה מתרפס ומתבזה פה? תגיד לי, אדון תומך טרור. עומד כאן איימן עודה לפני שבועיים כאן בפרלמנט, פה בפודיום, אומר: אנחנו נגרש את כולכם. חוץ ממני, שמתעמתת איתו, כולכם צרצרים. לפחות יו"ר הקואליציה איתי. לפעמים אושר שקלים איתי כשאתם פה.

דן אילוז (הליכוד):

גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו נמצאים בנקודת שפל חסרת תקדים באמון שבין הלוחמים למערכת המשפטית הצבאית. הנתק הזה הוא סכנה ביטחונית, ברורה ומיידית. במשך שנים נבנתה כאן קונספציה הרסנית של משפטיזציה, שהפכה את היועץ המשפטי למפקד-על ויצרה מצב של מפקד כפול: מפקד שמסתער בשטח ויועץ בחמ"ל עם זכות וטו. אני לא אומר את זה כצופה מהצד. אני מכיר את המערכת הזו מבפנים, כמי שמשרת במילואים בפרקליטות הצבאית. חברים צוחקים עליי שם ואומרים: דן, מזל שלקחת תקן של שמאלני. לפחות במקום להפריע, אתה מנסה לעזור לצה"ל לנצח. זה אולי מעלה חיוך, אבל זאת בדיחה עצובה מאוד, כי היא משקפת מציאות שבה הגוף שאמור להיות השכפ"ץ של הלוחמים, נתפס כגוף שבולם אותם, ובשביל מה? במשך שנים מכרו לנו סיפור שאם רק ניתן למשפטנים לשלוט, נקבל כיפת ברזל משפטית מול העולם. אמרו לנו שהמשפטיזציה הקיצונית הזאת היא הדרך היחידה להגן על החיילים שלנו מפני בתי הדין בהאג. ובכן חברים, הקונספציה הזאת קרסה. הגענו לרמות משפטיזציה מטורפות, שאין בשום צבא אחר בעולם, ומה קיבלנו בתמורה? קיבלנו עוד תביעות, עוד צווי מעצר ועוד רדיפה. האמת התפוצצה לנו בפנים. המשפטיזציה לא בולמת את הצביעות בהאג – היא בולמת רק את הניצחון בעזה. היא קושרת את הידיים של הלוחמים שלנו, לא מספקת שום הגנה אמיתית בזירה הבין-לאומית. המצב הזה חייב להיפסק כאן ועכשיו. אני מהדהד כאן את הזעקה שעולה מהשטח ואת התוכנית המקצועית והנוקבת שהניחה בפניי תנועת המילואימניקים "דור הניצחון". הלוחמים האלה דורשים מאיתנו לשנות דיסקט. הם דורשים פרקליטות שכפופה באופן מלא לרמטכ"ל ולא ליועמ"שית; הם דורשים להפריד בין הייעוץ לתביעה, ובעיקר הם דורשים להוציא את המשפטנים מהחמ"לים בזמן אמת ולהתמקד בהכשרות ללוחמים. כשחיילים תחת אש, הם צריכים לפעול לפי פקודות ולפי הערכים של צה"ל, לא בייעוץ משפטי צמוד. אני רוצה לפנות מכאן ישירות לפרקליט הצבאי הראשי הנכנס: מונחת על כתפיך אחריות היסטורית. אל תבוא כדי להיות עוד מאותו הדבר, או רק כדי לייצב את המערכת. יש לך הזדמנות נדירה להביא שינוי אמיתי, להחזיר את האמון למפקדים ולהיות זה שמאפשר לנו סוף-סוף לנצח. תודה רבה.

אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו מציינים היום 801 ימים מאז 7 באוקטובר, והממשלה הזו ממאנת להקים ועדת חקירה לבדיקת האסון הנורא. פיטרתם כבר את כולם, אבל אתם, הממשלה, המפקדה העליונה של מדינת ישראל ביום הטבח, בכם זה לא נוגע. בראש המפקדה העליונה, ראש הממשלה, זה לא נוגע. אני ראיתי פה בכנסת, גברתי היושבת-ראש, מחזות שבהן במצוות הקואליציה גררו מפה משפחות שכולות, שכל חטאן היה שהן רצו להגיע ליציע האורחים ולהניף שלט של ועדת חקירה ממלכתית. זה היה הפשע שלהם. לי אישית הקואליציה הזו הפילה שלוש הצעות חוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית. והינה, רק מפחד הבחירות המתקרבות נשלח חבר הכנסת קלנר, מס' 34 ברשימת הליכוד, להציג את הצעת החוק הזו, שתיתן חסינות מפני חקר האמת. אתמול, כשהוא הציג את הצעת החוק הזו, גברתי היושבת-ראש, הקול היה קולו של חבר הכנסת קלנר, אבל המוח והידיים היו של ראש הממשלה; גם הדובר של ראש הממשלה עמד שם מאחור, והוא זה שדברר את הצעת החוק. ובקונטקסט הזה, חבריי, אני רוצה שנבין מה כתוב בהצעת החוק הזו מטעמו של ראש הממשלה. 1. הממשלה היא זו שתגדיר מהם הנושאים והיא זו שתוכל, תוך כדי עבודת ועדת החקירה, לצמצם או להרחיב את הבדיקה; 2. 80 חברי כנסת ירכיבו את ועדת החקירה, שהרכבה יהיה פוליטי מלא – ואם הם לא מגיעים להסכמה ביניהם, מתחיל מנגנון שאנחנו מכירים את השחתתו עוד מהצעת החוק לוועדה לבחירת שופטים, של שמור לי ושמור לך: חצי מהוועדה תמונה על ידי הקואליציה וחצי על ידי האופוזיציה, כאילו שהכול פה פוליטי, ובעצם החקר הזה, שמגיע לעם ישראל, חקר האמת, הוא ביזנס של הקואליציה או האופוזיציה. עוד נקודה: סעיף 11 להצעת החוק קובע שבעצם ליו"ר ועדת החקירה הזו הסמכות לרדת ללב חקר האמת. סמכות לזמן עדים ולחקור בעצם תופעל בזכות וטו על ידי שני יושבי-ראש, אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה, ואם אין הסכמה ביניהם, לא מזמינים עדים. מה קובע הסעיף הזה, שחייב לפעול בהסכמה בין שני יושבי-ראש? לזמן אדם להעיד, לחייב אדם בשבועה, לכפות התייצבות של אדם, לצוות על גביית עדות בחוץ לארץ. הבנתם? כל פעולה שטיפה תלחך את דש מעילו של ראש הממשלה או לחלופין של מישהו פוליטי אחר, תיעצר, כי היא מנגנון של זכות וטו. בואו נמשיך. סעיף 16 להצעת החוק מבטל את הסמכות לפנות לפרקליטים מהייעוץ המשפטי לממשלה במדינה, שהם חוקרים מקצועיים, לסייע לוועדת החקירה לבצע את החקירה. כלומר, אי-אפשר יהיה להיעזר בחקר האמת בחקירה. לא רק שיעצרו חקירות בזכות וטו, גם לא יהיה מי שיחקור במקצועיות. עכשיו, באמת אני רוצה לומר לך, היושבת-ראש: אף אב שכול לא יקבל בדיקה כזו, אף חטוף לא יקבל בדיקה כזו, עם ישראל לא יקבל את זה, וגם אתם מבינים את זה. ולכן – ואני מסיימת –הצעת החוק הזו כוללת גם סעיף שאם האופוזיציה לא משתפת פעולה, יו"ר הכנסת, אל דאגה, ימלא את כל חברי הוועדה הזאת, והעיקר שהיא תתחיל לפעול. המשימה תושלם – הגנתם על המלך, האמת הוכנעה. ועם ישראל לא יבין ולא ילמד לקחים מאז 7 באוקטובר. חבל מאוד. ואני חושבת ומקווה שהצעת החוק הזו תיגנז, כי היא לא ראויה לעם ישראל. תודה רבה.

אושר שקלים (הליכוד):

אמן. אני מדבר עכשיו לחבריי באופוזיציה. לא למדתם שום דבר. עלו כאן לפני כן נציגי האופוזיציה, וכל אחד מהם שטח מלא טענות, האשמות, כלפי הממשלה, כמעט בכל תחום. הם מתארים את המציאות כשלילית, לא משנה מה קורה. שאלה לחבריי בשמאל ובאופוזיציה: מה אתם מציעים? מה האלטרנטיבה הרעיונית שלכם? מה האידיאולוגיה שלכם? כיצד הייתם עושים אחרת? אתם לא מציעים שום מצע; אין לכם שום פתרון או שום דרך זולת רק לא ביבי או רק אנטי-ימין. זה הכול. אחרי השנתיים האחרונות מסתבר שלא למדתם שום דבר, ואני אומר את זה בצער. לצערי גם לא תלמדו שום דבר. בסוף השבוע האחרון חשף גדי איזנקוט את האמת שלו ושל מחנה השמאל על כך שמטרת האופוזיציה היא החרמת הימין. כן, שוב החרמת הימין. כאן המטרה מקדשת את האמצעים, אפילו אם זה אומר הקמת ממשלת מיעוט, כמו שהוא אמר: 57–58 מנדטים. מעניין מה היה קורה, גברתי היושבת-ראש, אם נתניהו היה אומר את זה, או יריב לוין היה אומר את זה, על הצד השני – אילו צעקות ואילו כותרות היו. היו מדברים על פילוג, על הסתה, על החרמות. אבל כאן? שקט וצרצרים. אז אם כבר השמאל מקים קואליציית מיעוט, איך בדיוק תגייסו את החרדים, בקולות של מי? הרי אנחנו בסופו של דבר במשטר קואליציוני. בקולות של מי תגייסו את החרדים? ואיך בדיוק תילחמו נגד איראן או סוריה או ביהודה ושומרון? איך בדיוק תלכדו את העם, אם אתם מחרימים את מרבית העם, ומנסים להקים ממשלת מיעוט שהיא כלל לא לגיטימית? זה המסר שלכם אחרי 7 באוקטובר? זה המסר למשפחות השכולות, לחיילינו שבחזית – להקים ממשלת מיעוט שנשענת על שונאי ישראל ותומכי טרור? אביגדור ליברמן, אייכה? אתה, שהיית שר האוצר של בנט ולפיד ומתיימר להיות ראש הממשלה, האם אתה בעד להקים ממשלת מיעוט של השמאל? ומה עם בנט, הנוכל הפוליטי? האם אתה תמשיך להחרים למעלה מחצי עם, רק כדי לשרת את האגו והמגלומניה שלך להיות ראש ממשלה? את החושך והתלונות שלכם, חבריי באופוזיציה, אנחנו נמשיך להדוף ולגרש, כולל את אויבינו מבית ומחוץ. במקום זה, אנחנו נדליק אור גדול של אהבה לעם ישראל, להצלחת כוחותינו, ונוביל לניצחונות, להישגים, וגם, בעזרת השם, נגייס את אחינו החרדים. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה.

בטרם נעבור להצבעה, אני מבקש לקדם בברכה חבר אמת של מדינת ישראל שיושב כאן ביציע, נשיא בית הנבחרים של פרגוואי ד"ר ראול לאטורה.

(מחיאות כפיים)

ברשותכם, אברך בשפה האנגלית בקצרה.

I would like to welcome the President of the Chamber of Deputies of Paraguay, the honorable Dr. Raul Latorre and his distinguished delegation. President Latorre is one of Israel's true friends. After the October 7th massacre, he was the first senior Latin American official to visit Israel in solidarity. And today, as Israel emerges from war, he is once again the first Head of Parliament to stand with us.

Your commitment, Mr. President, has been felt from our visit together to Kfar Aza, to Kibbutz Kfar Aza, through the inauguration of Israel's embassy in Asuncion and here in Jerusalem, where Paraguay reaffirmed its friendship by opening its embassy in our eternal capital. As Jews around the world begin celebrating Hanukkah, your presence symbolizes the light that Paraguay has chosen time and again.

Mr. President, thank for your solidarity and steadfast support. Welcome to Jerusalem and welcome to your second home, where you will always be welcome – The Knesset. Welcome.

(מחיאות כפיים)

תודה רבה.

אנחנו עוברים להצבעה. מצביעים על הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 24) (ניהול חשבון תשלום על ידי אפוטרופוס או מיופה כוח), התשפ"ה–2025. הצבעה כעת.

הצבעה מס' 4

בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 32

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה להעביר את הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 24) (ניהול חשבון תשלום על ידי אפוטרופוס או מיופה כוח), התשפ"ה–2025, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.

אורי מקלב (יהדות התורה):

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג את הצעת החוק בשם חבר הכנסת אייכלר, שעסוק בשמחה משפחתית, בברית לנינו. אז ככה שאני באמת שמרגיש זכות להציג את הצעת החוק הזאת במקומו. חבר הכנסת אייכלר, זו לא הצעת החוק הראשונה שלו מסביב הנושאים האלה, והכותרת שלה היא: הצעת חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים (תיקון מס' 5) (חובת מתן מענה הולם). הצעת החוק מדברת על כך שבגוף ציבורי, כרגע זה שלושה גופים – רשות המיסים, רשות האוכלוסין וההגירה והמוסד לביטוח לאומי – שיש בהם ריבוי של מענה קולי או מתן הודעה קולית, ואנשים רבים שפונים – יש הודעה קולית לבעלי מכשיר שאין לו סמ"ס, או לאנשים שאין להם בכלל גישה וקרבה דיגיטלית. אלה יכולות להיות אוכלוסיות רבות, זה יכול להיות אנשים עולים, אנשים מבוגרים, אנשים עם מוגבלויות, ויש בהחלט גם חברה גדולה מאוד שמתנזרת מחשיפה למכשירים הטכנולוגיים, לאייפונים למיניהם. ולכן, כמו שנהוג – יש אני לא יודע כמה, אולי מיליון מכשירים כשרים שלא חשופים לקבלת סמ"ס – את ההודעה הקולית שאותו גוף ציבורי נותן, הוא מתחייב ויהיה חייב להשאיר במשך 30 יום, כדי שהנמען ואותו אזרח שפנו אליו יוכל להתקשר בחזרה ולשמוע את ההודעה הקולית. הדבר הזה מאוד נצרך. כפי שידוע, לא כל הזמן זמינים לקבל את ההודעות. אנשים נמצאים במקומות העבודה או בתפילה, או סתם לא שמעו, או שהאדם נח וכו', והוא לא קיבל את ההודעה. ואחרי זה הכול צריך להתחיל מחדש. זה באמת גורם צער רב, טרחה רבה, וגם, אחרי זה, גם לא מעט ביורוקרטיה קשה. הצעת החוק הזו, שבאה ואומרת: תשאיר את ההודעה הזאת 30 יום והמנוי, בעל הטלפון, יוכל להתקשר ולקבל חזרה, יש בה יתרון גדול מאוד, יש בה חשיבות מאוד גדולה. היא נצרכת מאוד. אני חושב שזהו חוק חברתי ממעלה ראשונה. הוא חוק צרכני, של הגנת הצרכן, ממעלה ראשונה. הוא גם חוק שבוודאי נותן מענה ועוזר לאנשים עם מוגבלויות. אני בטוח שהצעת החוק הזאת נבעה מתוך פניות הציבור ומתוך חשיפה לסבל הרב, לעוגמת הנפש, לקושי שיש לאנשים שלא שומעים את ההודעה. הם קיבלו הודעה, ואחרי זה הם מדברים לקירות. כך הוא לא ידבר לקיר. הוא ידבר בעצם להקלטה מוקלטת. בכל אופן, אני רוצה להגיד משהו בהיבט האישי. אני שימשתי לפני כך וכך שנים יושב-ראש ועדת המדע והטכנולוגיה. מטבע הדברים, נחשפתי להצעות דחופות. אני זוכר שהקמתי את ועדת המשנה הראשונה לרחפנים, מה שהיום ברור, ורוצים כבר להקים רשות לרחפנות, רשות שלמה של הממשלה. אז בקושי הצלחתי. נתתי את זה דווקא לחבר הכנסת אז – הוא היה באופוזיציה, אבל סמכתי עליו, לחבר הכנסת חיים ילין. ובאמת ראינו כמה רגולציה, כמה קשיים, כמה צריך הסדרה בעניין הזה. אבל התקדמנו. אני חשבתי לתומי שעם השנים לא יהיו פערים טכנולוגיים, לא באוריינות טכנולוגית וגם לא בגישה, בזמינות לטכנולוגיה, ולא במיומנות. חשבתי שזה יהיה פתוח לכולם. מדוע? הדור של היום יודע כבר – או, הדור שלא יודע ייעלם, לא יהיה, ומי שיודע כבר ימשיך הלאה. אבל מה שקורה באופן אמיתי הוא שנוצרים פערים מאוד גדולים. גם בן אדם שבעבר עבד, יכול להיות שעבד עד יציאתו לפנסיה עם מכשירים, עם מחשוב, ידע והספיק מה – לא עובר הרבה זמן, והוא כבר לא יודע. הוא כבר לא יודע את כל הדברים החדשים, שאני אפילו – אני בוודאי לא מכיר אותם טוב – אני לא יכול להגיד אותם. הוא לא יודע איך לטפל בהם ואיך באמת לקבל את המענה ואיך ליצור איתם קשר או לקבל את הצרכים שלו ואת כל הפעילות שהוא צריך לעשות בדבר הזה. באמת צריך להבדיל בין שני סוגי אוכלוסיות. יש אוכלוסייה שהיא מטבעה חלשה ולא יכולה, ויש אוכלוסיות שהן מעצמן, בכוונת מכוון, יש להן גישה טכנולוגית ויש להן בהחלט אוריינות טכנולוגית, אבל הם לא רוצים, גם בגלל לפעמים חינוך הילדים וגם בגלל עצמם. לכן המענים האלה הם מענים מאוד חשובים. ומה שאני חוזר ואומר, נוצרים כל הזמן פערים, כל הזמן נוצרים פערים כאלה גדולים. הצעת החוק הזו, אני מבין שלקראת ראשונה ולקראת שנייה ושלישית ירחיבו אותה ויראו מה עוד אפשר לעשות ואיך עושים אותה בצורה – היום לטכנולוגיה אין עלות הגדולה. פעם כל שינוי טכנולוגי היה צריך להיות בעלות גדולה, היום ברוך השם שהטכנולוגיה יכולה לסדר את עצמה בתוך מסגרת הפעילות הטכנולוגית השוטפת של המשרדים. אבל זה באמת לא נותן את כל המענה. הצעת החוק הזו באה לחייב רק גופים ציבוריים. אני כאן אולי רוצה לחשוף בכנסת את הפעילות שאני הייתי מעורב בה עד שחזרתי לכנסת, בתור האחראי, הממונה, על הרשות החרדית. אנחנו יצרנו כבר אב-טיפוס של מכשיר שהוא לא טלפון – אפשר לקרוא לו ביפר או שהוא טלפון אבל הוא בלי קלידים, בלי שום דבר. הוא בעצם יכול לקבל קוד אימות. היום קשה מאוד לאנשים, הם לא יכולים להתנהל בלי קוד אימות. יש לפעמים מענה טלפוני, אבל יש הרבה פעמים גופים פרטיים שלא מוכנים לתת. אם יש לך סמס, בסדר; עם טלפון – אנחנו לא בנויים, לא רוצים. אתה לא רוצה, אל תקבל שירות. לא כולם זה גופים צרכניים, לפעמים אלה גופים שנותנים שירות, ולפעמים יש להם סיבות שלהם, אני לא חושב שסיבות מספיק טובות. מסיבות קנייניות וצרכניות וכלכליות היו צריכים לעשות, אבל יש להם איזה ניכור, סוג של ניכור ואטימות שהם לא עושים את זה. הדבר הזה ייתן את האפשרות לקבל קוד אימות במכשיר שאין לו שום בעיה של חשיפה לאינטרנט. אי-אפשר לעשות במכשיר הזה – טוב שהוא יהיה כשר למהדרין ואנשים יקבלו קוד אימות. גם אם הם נותנים מספר טלפון – אם אני לא הרמתי אותו במידה מסוימת, אחרי זה כבר פספסתי אותו, ואני כבר לא יכול. גם באותו זמן אני לא יכול לעשות שום דבר. אני יודע שאני צריך לקבל איזה קוד אימות בטלפון, אז אני מושבת, לא עושה שום דבר. ככה זה לא משבית אותך. אתה יכול לקבל קוד אימות. אני חושב ששני הדברים האלה – הצעת החוק הזו, שהיא בוודאי חשובה מאוד ומאוד מיוחדת, זה יכול להשלים אותה ויכול לתת עוד אפיק בנושא הזה. לסיום דבריי אני באמת רוצה קודם כול לשלוח את תנחומינו על הפיגוע הנוראי שהיה באוסטרליה, עם 15 נפגעים, הרוגים, פצועים מאוד קשה. זה פיגוע קשה מאוד מאוד, וזה היה בחנוכה, דווקא בחג שמסמל, אנחנו יודעים, את ההתייוונות. ההתייוונות הייתה גם אנטישמיות, זה אותו דבר. ההתייוונות הייתה אנטישמיות, כל אחד בצורה שלו. היום, כשהאנטישמיות היא גסה והיא מורחבת והיא פורצת בצורה מאוד חזקה, אנחנו קוראים לזה מלחמה באנטישמיות, והיום זה מעטים ביד רבים. לצערנו, היום זה בכל מקום, אלפי מקרים ואלפי אירועים. כשראש ממשלה מדבר נגד מדינת ישראל, וכשהיהודי בכל מקום מייצג את מדינת ישראל, מייצג את העם היהודי, אז הוא היעד לפיגועים האלה. הם צריכים לדעת את האחריות שהם לוקחים על עצמם. בעיקר אני רוצה להגיד מה זה חנוכה. חנוכה בסופו של דבר מסמל ניצחון, מסמל מעטים מול רבים, מסמל את המכבים, שהם "מי כמוך באלים ה'". כשאנחנו יודעים שאנחנו בוטחים בהשם זה נותן את הכוח למלחמות האחרות. נס פך השמן ונס הגבורה של המכבים מול המתייוונים זה לא שני דברים נפרדים, זה דבר אחד, זה תלוי אחד בשני. כשנלחמים על ערכים, כשנלחמים על השורשים, על המחויבות שלנו, על ערכים רוחניים, על ערכים אחרים ועל מסורת ושורשים – כשנלחמים על זה ולא מוכנים לוותר, וכשיש את האמונה הגדולה, אז יש כוח לנצח גם במלחמות וגם בדברים שלכאורה נראה לנו שבהם אנחנו מעטים מול רבים. בדרך ניסית אין מעטים מול רבים. גם מעטים מול רבים זה דרך הטבע בדרך ניסית, מכיוון שזה הנס, שאומר: לא מה שאתה רואה – זה מה שצריך לעשות. לסיום, כשאנחנו נימצא באווירה הזאת וכשאנחנו ניקח את הימים האלה באמת להתחזק בדברים האלה, אז אנחנו נקווה מאוד שרק נשמע ונתבשר בשורות טובות.

טלי גוטליב (הליכוד):

גברתי היו"ר ועם ישראל הנכבד, תראו מה זה, גל עשהאל, סגן הפצ"רית, מגיע בחודש אפריל 2025 לוועדת חוץ וביטחון. אנחנו רצינו לשאול אותו – שמענו שהוא מונה לחקור את הבוסית שלו על הדלפת הסרטון כוח 100. הוא מגיע לוועדה ואומר לנו: אנחנו עושים בדיקה. וואו, בדיקה. הוא חשב שזה ירשים אותי. מה לעשות, באמת, מסכנים, הייתי סניגורית 22 שנה. איזו טעות, באמת. היה עדיף להם שאני אהיה שופטת. אמרו שאין לי מזג שיפוטי. היו תוקעים אותי שופטת שלום עד סוף החיים, והיה להם שקט ממני. תראו מה זה, הכול מאת השם. אבל הכול מאת השם. אני אומרת לו: תגיד לי, אדוני, מה אתה חושב, כולנו ברפיון שכלי? מה אתה משקר אותנו? מה אתה אומר שאתה עושה בדיקה? הרי מה זו בדיקה? אני לא עושה כלום. בדיקה זאת לא חקירה פלילית. בדיקה זה אומר – אני בודק בדיקת חמץ. אני לא חוקר את הפצ"רית, ולא את הצוות שלה, ולא את התובע הצבאי הראשי ולא את הצוות החוקר, ולא את גיא פלג. אני לא עושה כלום, אני פשוט שומר על הפצ"רית. זה מה שאמרנו לו באפריל 2025. גם אז – יולי היה יו"ר הוועדה וכעס עליי מאוד, איך אני מעיזה לומר את הדברים האלה. יולי אדלשטיין, אם היה לך אומץ, אנחנו כבר היינו יודעים באוגוסט 2024, כשחקרתי את הפצ"רית, מה היה פה. אתמול מפורסם הדבר הבא: מסתבר ככל הנראה שגל עשהאל, סגן הפצ"רית, ידע גם ידע שהיא אחראית על ההדלפה והוא חלק מהטיוח. וואו, מרשים. הפתעה, לא ידענו. רק מה שאתם לא מבינים זה שהפרסום הזה, יש לו מטרה אחת: להלבין את היועמ"שית. חס וחלילה, שום דבר לא נגע בה ולא יזמינו אותה לחקירה. לא, לא, לא, מה פתאום? אז מה אם חגי הרוש, עו"ד חגי הרוש, יד ימינה – אני מתביישת. אדוני חגי הרוש, אם אתה צופה בי – אתה מכיר אותי, הופעת מולי כפרקליט – מה קרה לך? על מי אתה שומר? למה אתה מצופף שורות? תהיה נחשון בן עמינדב. אז הוא זוכה ללוקסוס, הוא מזומן לחקירה – לא כחשוד, תשאול פתוח. כי הרי מה? גל עשהאל, סגן הפצ"רית אומר שחגי הרוש ואלון אלטמן, המשנה לפרקליט המדינה, נתנו לו ציונים, פיקחו עליו, עודדו אותו ואמרו: הכול בסדר. זאת אומרת, חגי הרוש ואלון אלטמן, משנה לפרקליט המדינה, גם אתם לא ישרים. איפה ההגינות שלכם? אלון אלטמן, המשנה לפרקליט המדינה, תראה לאן הגעת, שבתפקיד הבכיר הזה שלך אתה שומר – על מי? מה התפקיד שלך? להגן על היועמ"שית בכל מחיר? על מעשיה הנפשעים? אני באמת שואלת, אתה חי עם עצמך בשלום, אלון אלטמן, חגי הרוש? אתם חיים עם עצמכם בשלום? אתם רואים אותנו בוועדות, אנחנו שואלים אתכם את השאלות הללו. מה אתם עושים? מה אתם עושים? כמה אנשים עוד יהיו בציפוף שורות הזה? גברתי היו"ר, אנחנו לא נדע מה היה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

גברתי היושבת בראש, אדוני השר, פה שר העלייה והקליטה, ראשית אני רוצה לנצל את הבמה גם כדי לשלוח לקהילה היהודית באוסטרליה את התנחומים מכל הבית הזה. אני חושב שזה אחד האירועים הקשים, אבל לצערי, הייתי אומר שגם במידה מסוימת הצפויים. ההתגברות של האנטישמיות בעולם, המאבק שמתנהל על גבו של העם היהודי בכל העולם בכסות כזאת של אנחנו רק נגד ישראל, אנחנו לא נגד יהודים – זה מאבק אנטישמי, שאנחנו סובלים ממנו לאורך כל השנים, לעיתים יותר, לעיתים פחות. לצערי, בשנתיים האחרונות יותר. אבל אני חושב שהמסר הברור ביותר, לא רק לקהילה היהודית באוסטרליה אלא לכל בני העם היהודי בכל מקום בעולם: המקום שלכם הוא כאן. עלו לישראל. ישראל היא תעודת הביטוח של העם היהודי, ולכן אנחנו שומרים עליה ולכן היא המקום הטוב ביותר לכל מי שרוצה לחיות את חייו כיהודי, לבוא דווקא לכאן. ולכן, גברתי היושבת בראש, החשיבות הגדולה היא בשמירה על מדינת ישראל; בשמירה על עם ישראל; בשמירה על ארץ ישראל, ואת זה אי-אפשר לעשות בלי צבא. אי-אפשר לדבר על מדינת ישראל כמקלט של העם היהודי בלי שמדינת ישראל מסוגלת להגן על עצמה. ואנחנו באים אחרי 7 באוקטובר – וברור לכולם כבר שאי-אפשר להגן על מדינת ישראל עם צבא קטן וחכם, צריך צבא גדול וקטלני – ואומרים: אנחנו זקוקים לעוד חיילים. הראיה היא, אגב, שהחיילים שמשרתים, מאריכים להם את שירות הסדיר, מוסיפים להם עוד ועוד ימי מילואים, והם כבר קורסים תחת הנטל הזה. אז אני לא מצליח להבין את הממשלה, שדווקא בעת הזאת באה ומקדמת חוק השתמטות. עכשיו, אני יודע מה עמדתם של חברי הכנסת בליכוד; אני יודע מה עמדתם של חברי הכנסת בציונות הדתית. אני יודע מאיפה הם באים. אני יודע איפה הילדים שלהם משרתים; אני יודע איפה הם שירתו; אני יודע איפה האחים שלהם והחברים שלהם משרתים. ואני אומר את זה לחברים שלי בליכוד: אתם לא תוכלו להרים את ידכם בעד חוק השתמטות, אתם לא תוכלו לעשות את זה. זו תהיה הפניית גב לציבור שלכם. אני לא מדבר עכשיו על הציבור הכללי אפילו, לא מדבר על כל מדינת ישראל. לציבור שלכם. מי משרת בצה"ל? הציבור הציוני הלאומי, שבא ועושה את מה שצריך, וזו ההגנה על העם והארץ. ולכן אני אולי בשעות האחרונות קורא לכם: חברים, תתעשתו, תגידו לשותפים הקואליציוניים שלכם לא. תגידו לש"ס ויהדות התורה: בכל הכבוד ועם כל הכבוד, מדינת ישראל נמצאת במלחמה, ובזמן מלחמה כולנו מתגייסים. גם חתן יוצא מחדרו וכלה מחופתה. אז תתגייסו ותעשו גיוס לכולם, ובגיוס לכולם, אז אפשר יהיה לדבר על אחדות, כי אי-אפשר לדבר איתנו כל היום אחדות, כשמקדמים חוק של השתמטות.

עמית הלוי (הליכוד):

תודה. גברתי היושבת בראש, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, הדלקנו אתמול נר ראשון של חנוכה, נר קטן שמייצג אור גדול. אור של ריבונות, אור של עצמאות שהאיר כאן, בארץ ישראל, לפני 2,192 שנים. לא לחינם חכמינו קבעו וקיבעו את האור הזה למרות שלכאורה האור הזה כבה מהחורבן הנוראי בשנת 70 לספירה. נהרות הדם של ניסיון המרד של בר-כוכבא זרמו כאן, בארץ הזאת, ובכל זאת חכמינו קבעו את האור הזה, וכולנו מדליקים את הנרות הקטנים הללו כיוון שהאור הזה הוא אור האמת, כפי שקבע מורנו, המשורר הלאומי אורי צבי גרינברג: "אמת תורת בר-כוכבא גם בנפול ביתר". התורה הזאת, הקביעה הזאת שאנחנו נדרשים לעמוד על ריבונותנו, להילחם למען עצמאותנו, גם אם היסטורית-נקודתית לא הצלחנו בעת מן העיתים, זאת תורת אמת. לשם כך אנחנו כאן; על זה אנחנו צריכים להילחם. ולכן אנחנו עם של מורדים, כפי שהוא קרא לזה, דורשים דרישה מלאה לריבונות מוחלטת, לגאולה שלמה. אבל יש עוד לקח ממלכי חשמונאי, כיוון שמהם אנחנו לומדים גם איך מידרדרת ריבונות, איך אור הריבונות הולך ומתעמעם. אחרי ההצלחה הגדולה של יהודה המכבי בקרב, כידוע היה אותו הסכם, אותה הסכמה, אותה ברית שהוא כרת עם מלכי רומא, למעשה. זה מידרדר ומגיע להורקנוס ולאריסטובולוס, לילדים של ינאי ושלומציון. אבל זה מתחיל עוד מיהודה המכבי, ואצטט לכם את הציטוט הידוע מספר המקבים: "וכי תקרה מלחמה בארץ היהודים יבואו חיל רומא לעזרתם באמת ובתמים כפי מצב הדבר. ונתון לא ייתנו לאויבי היהודים, לא אוכל, ולא נשק, לא כסף, ולא אוניות, כי זה רצון הרומאים, ואת אלה ישמרו לעשות בלי מעל ומרמה". ברית הדדית בין יהודה לרומא כנגד הסלבקים, כנגד המלכים שהיו כאן בסוריה ובמצרים, בעיקר בסוריה. לכאורה ברית אסטרטגית נכונה – יהודה המכבי, אחריו יונתן. ברית אסטרטגית נכונה. היה בה היגיון, הייתה בה חשיבות. אבל כשמלכי חשמונאי פרמו יותר ויותר את הריבונות ואפשרו לאותו קיסר, לאותם נציגים שלו, להיכנס לכאן ולהתחיל להחליט בין הורקנוס לאריסטובולוס, ושניהם שולחים לקיסר הרומי מי צריך להמשיך, והוא בוחן את זה, והוא בודק את זה, והוא מתערב כאן התערבויות גדולות מדי, זה הסתיים. כפי שכולנו יודעים, זה הסתיים בחורבן. לכן, אם יש שני לקחים, גברתי היושבת-ראש, לאור הגדול שאנחנו מאירים בנרות הקטנים, זה לשמור על הריבונות. ללמוד את זה ממלכי החשמונאי, אבל לשמור אותה באופן מלא, ולא לתת גם לברית אסטרטגית חשובה שיש לנו לפעמים עם מעצמה כמו רומא – זה נכון בימים ההם וזה נכון בזמן הזה – לא לתת לבריתות ולחשיבה האסטרטגית הזאת לכרסם בריבונות שלנו, לכרסם בריבונות, ולהוביל אותנו בסופו של דבר לאיבוד הריבונות. זה קרה, זה לא יקרה, ואנחנו כאן כדי להישאר. את הלקחים האלו אנחנו צריכים להפיק וללמוד. תודה.

עדי עזוז (יש עתיד):

גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אתמול התרחש פיגוע מחריד באוסטרליה נגד חברי הקהילה היהודית שביקשו לחגוג את חג החנוכה. אני מבקשת לשלוח מכאן תנחומים למשפחות הנרצחים, לפצועים ולקהילה היהודית באוסטרליה. ממשלת ישראל יצאה אתמול בגינויים על הפיגוע באוסטרליה, ושרים בה צוטטו – לממשלת אוסטרליה יש אחריות לביטחון אזרחיה. לרוב אני לא מסכימה עם חברות וחברי הממשלה, אך הפעם – אמת, לממשלות אכן יש אחריות לביטחון אזרחיהן. זהו בסיס החוזה שבין האזרחים לבין הממשלה. אבל מה, כאן אצלנו הממשלה בורחת כמו מאש מהמילה "אחריות". כך, חבר הכנסת ממפלגת השלטון הניח אתמול הצעת חוק להקמת ועדת טיוח רשמית למחדל 7 באוקטובר. ומה הטענה שלו, מדוע למעשה ועדת חקירה ממלכתית לא טובה לממשלה ולחבר הכנסת קלנר? תשובתם היא שהעם מסוכסך, מפולג, שחצי מהעם לא סומך על בית המשפט, ולכן מי שצריכים לקבוע את הרכב הוועדה והנושאים הם – שימו לב – חברי ממשלת הטבח. אני לא מתיימרת להבין את ההיגיון במהלך הלא-הגיוני בעליל הזה. זה כל כך מופרך לוגית, שאי-אפשר להתייחס לזה. אבל כן אני רוצה לשאול את חברות וחברי הממשלה: אתם יודעים למה יש פילוג בעם? אתם יודעים למה נפגע אמון הציבור בבית המשפט? לא עשיתי סקר, אבל יש לי כמה הנחות, ניחושים מושכלים: 1. יכול להיות שזה שיו"ר הכנסת פונה לנשיא בית המשפט העליון בכנס החורף ואומר לו "שופט בית המשפט", ולא אומר לו "נשיא בית המשפט העליון"; יכול להיות שזה שהיום יושב-ראש הכנסת הגיע עם יו"ר בית הנבחרים של פרגוואי למשפט פלילי של ראש ממשלת ישראל, יכול להיות שזה פוגע במעמד בית המשפט? יכול להיות שזה מכרסם בהפרדת רשויות? אי-אפשר לטעון שאי-אפשר להקים ועדת חקירה ממלכתית כי אין אמון לחלק מהציבור בבית המשפט, כשאותה ממשלה עומדת פה על הפודיום הזה ומטיפה חדשות לבקרים איך לא לסמוך על בית המשפט. לפני שבוע, בדיון 40 חתימות, ישב פה ראש הממשלה, ואני אמרתי לו שזו בושה וחרפה איך שהוא מוציא את דיבתנו בעולם, זו בושה וחרפה איך שמנהיגי העולם מסתכלים עלינו בגלל ההתנהלות המופקרת שלו ושל חברי הממשלה. מה הייתה תשובתו? הוא אמר לי: גברתי, זה עלינו. לא, זה לא עלינו – זה עליך, זה אך ורק עליך. אות הקלון והוצאת דיבתה של ישראל בעולם היא עליך, על ניהול התהליכים הפליליים שלך, ועל זה שאתה רוצה להפקיר את כולנו באמצעות ועדת חקירה לטיוח. לתפארת מדינת ישראל.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, 801 ימים שאומה שלמה מחכה לרן גואילי ותמונתו ניבטת מולנו. 801 ימים למחדל שראש הממשלה לא יתנקה ממנו. אני צמחונית כבר 45 שנים; לא אוכלת בעלי חיים, לא אוכלת סטייקים, אבל היום אני אחרוג ממנהגי ואני אדבר על סטייקים ועל כמה קל להפוך אותם. השנה היא 2003. שר האוצר נתניהו שולח חרדים רבים לעבודה ואומר: רבים מהם יושבים בבית או בישיבות ולא עובדים; הוא זועק שקצבאות הילדים מוגזמות מדי. זוכרים? 2004 – שר האוצר נתניהו מטיל מס אחרי מס, מנחית גזרה אחרי גזרה, כי הוא באמת שואף לשפר את המצב הכלכלי של ישראל; מעודד יציאה לעבודה, משתמש בסלוגן "לכו לעבוד". נתניהו באמת דואג לכלכלת ישראל. מר כלכלה של 2003 לא שרף את הכסף של אזרחי ישראל על דילים פוליטיים וג'ובים. חלפו 20 שנים. שנת 2023, וראו איזה פלא: מהפך, או: התהפך. ראש ממשלת הביזה מר בנימין נתניהו מעלה בהדרגה ובשיטתיות את הקצבאות לחרדים. טובה תחת טובה. נתניהו של 2023 התהפך, כבר לא דואג לכלכלת ישראל. הנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים דואג רק לכיסא, והשותפים, שאותם הוא מכנה "שותפים טבעיים", נותנים לו בתמורה את מפתחות השלטון, את האפשרות להימלט מאימת הדין. נתניהו של 2025 מקמבן חוק השתמטות שעולה לקופת המדינה 60 מיליארד שקלים בשנה. ביזת הקופה הציבורית תמורת שרידות הקואליציה. השנה, 2025, נתניהו דואג רק לנתניהו. רוצים דוגמה לעוד סטייק? שר האוצר הנוכחי בצלאל סמוטריץ'. בשנה שעברה סמוטריץ' אמר שהוא יתמוך בחוק גיוס רק בתנאי שגם מערכת הביטחון תתמוך. בינואר השנה אמר שאם לא נסכים על חוק גיוס טוב, אפשר להעביר תקציב ולפזר את הכנסת. בשבועיים האחרונים השר סמוטריץ', בשיחות צפופות עם רבנים, מתהפך ומתבטא שיתמוך בחוק ההשתמטות. אוי לציונות הדתית, ואיפה סמוטריץ'. אני אחסוך מכם את הסרטון של השר קיש משנת 2014 שחרך את הרשת.

בועז ביסמוט (הליכוד):

תודה רבה. ותודה שאתם מורידים לעצמכם מנדטים. לגבי הבוקר, העיתונות האוסטרלית דיברה באמת, פתחה, העיתוןAustralian The על Massacre of the Jews, על הטבח ביהודים. ואני מכיר היטב את חוף בונדיי, כבוד היושבת-ראש, ואני זוכר את המקום הזה. היו כמה שנים שהייתי מרצה שם באוניברסיטת ניו סאות' ויילס במשך קיץ אחד וקיץ נוסף. ואני מכיר את המקום. אחד מהאנשים שלמדו אצלי שלח לי הודעה – מתי זה היה? ביום א', 13 ביולי. והוא אומר לי: תראה איזה דבר מזעזע – במלבורן, העיר שבה אני מתגורר, לא בסידני, בפינתElizabeth street ו-Borg street, יש את בניין הדואר הגדול. והחליטו להניף שם – בזמן המלחמה פה, כמובן עם ההפגנות נגד ישראל, וכמובן כל ההכפשות, אם את זוכרת היטב: אנחנו מבצעים רצח עם וטיהור אתני ומדיניות ההרעבה – החליטו אז, באמת מתוך סולידריות, דגל פלסטין – דגל אש"ף, כי אין פלסטין, סליחה, טעיתי – על ראש הבניין. יפה מאוד. כמובן, זה התלווה להחלטות של שרת החוץ האוסטרלית, כמובן, לא להכיר במערב ירושלים. אגב, גם אני לא מכיר במערב ירושלים כבירת ישראל; אני מכיר בירושלים כבירת ישראל, אז פה אני דווקא מסכים איתה. אבל כל המדיניות המגמתית הזאת. ולכן אני אומר את זה, ואני אומר את זה גם בשם חבריי, קהילת היהדות האוסטרלית, מה שקרה אתמול – אי-אפשר לפטור את ממשלת אוסטרליה מאחריות למה שקרה. הם צריכים להבין, וגם כאן בבית – אפרופו, אני חוזר לחברים שלך, אחים לנשק; אלה שיוצאים לחו"ל, מוציאים את דיבת הארץ, מכפישים את ישראל כפי שהם עשו, כן? כל אלה צריכים להבין את ההשלכות ואת התוצאה.

שר החינוך יואב קיש:

אני אומר לך: תשאלי. אבל אתה יודעת מה, זה לא אני. תסתכלו, איתי בן חורין, אין לי שום קשר איתו, הוא בצד ההפוך לחלוטין במפה הפוליטית. הוא כותב עכשיו שיואב קיש היה נגד סרבנות. אז מה הם מנסים? מנסים לקחת אותי, להראות כאילו אני הייתי הסרבן. זה הרי השקר הכי מוחלט שיש. אתם יודעים, אני מדבר שם, אני אומר על הבן שלי, שהיה בן 14. הבן שלי, אז בן 14, היום בקבע, לוחם, נלחם בכל המלחמה הזו. פשוט חוצפה שאותם אנשים בזויים, אחים לנשק – אני אספר לכם עוד סיפור על אחים לנשק, ותראו את התקשורת. עולה עודד בן עמי עם סיפור שכאילו הם הקימו בית ספר. תבינו את השקר. אנחנו, משרד החינוך, הקמנו בית ספר לקריית שמונה – דנציגר. לקחנו את הסינמה סיטי, שכרנו את המשרדים, 300,000 שקל לחודש שילמנו. מי ישב שם לפנינו? אחים לנשק. הם יצאו החוצה, אנחנו נכנסנו. מה הסיפור בערוץ 12? אחים לנשק פתחו בית ספר לקריית שמונה. כמה שקרים. כמה בזויים אתם יכולים להיות בערוץ 12, שאתם לוקחים את האמת, מסובבים אותה והופכים אותה לפייק מוחלט. הינה אני אומר לכם. אתם רוצים עוד סיפור? הינה אני מספר לכם. אתם יודעים מה? זה נוגע אליי אישית. אשתי, עד 120, בכל יום חמישי הייתה נוסעת ב-05:00, עוזבת את הבית עם כמה נשים – כן, מהוד השרון – להתנדב בשדרות במלחמה, להכין סנדוויצ'ים ואוכל לחיילים בעזה. מכינים כמויות עצומות, מטבח שלם. מה עשו אחים לנשק? הינה, החברים שלך. בסוף, כשכל האוכל מוכן, באים, לוקחים, שמים סטמפה של אחים לנשק ומחלקים. זה אחים לנשק. ארגון בזוי. ארגון שגרם לצבא במדינת ישראל להיכשל. ארגון שמנע מהמפקדים להילחם בסרבנות. הם לא ייכנסו לבתי ספר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני חוזרת על מה שהוא אמר. שאלה אותי היושבת בראש אם זה ציטוט – לא, יש סרטון, אם תרצי אני אשלח לך. זה מה שהוא אמר: אנחנו פשוט נפסיק לעשות פה מילואים וגם נפסיק לשרת, ואנחנו נחליט אם בגיל 24 נבוא לצבא. הוא אמר את זה בשנת 2014. תראי מה אני אומרת לך, יכול להיות שהיום הוא מצטער על זה. זה יכול להיות. אז למה אתה לא מוציא הודעת התנצלות? למה אתה לא אומר: טעיתי? למה? אני בטוחה שגם לי וגם לך יש משפטים שאמרנו ואנחנו מצטערות עליהם – לי יש, הינה, אני אקח על עצמי. למה אתה לא אומר שטעית? כי אמרת את זה. בסרטון רואים אותך מדבר. אחים לנשק, שאתה אומר שהם סרבנים וסרבנים, אבל, באמת, מאות מהם הלכו ושירתו את המדינה – אני פקדתי בתים של משפחות שכולות, של חיילים שנהרגו – למה אתה ממשיך להסית נגדם, לקלל אותם, ואתה סבבה? ואתה בא ואומר כאן, יושב ואומר: לא, זה לא אני אמרתי. אמרת. אמרת – תיקח אחריות על הדברים שלך. לקרוא לי שקרנית? מה יש לי להיות שקרנית? תעשו גוגל ותראו. באמת, החיים כל כך פשוטים היום. תראו מה אמר שר החינוך. וכשמישהו אומר שהוא יפסיק לשרת זו סרבנות. אני רוצה להגיד לך, הייתי חמש שנים בצבא. בחיים לא חשבתי לא לשרת בצבא. ואני אספר לך עוד משהו. אני למדתי בבית ספר דתי, עד כיתה י"ב, רק בנות, ו-90% מהכיתה שלי לא התגייסה. יכולתי ללכת לשירות לאומי, כי למדתי בבית ספר רק עם בנות, בבר-אילן. אבל רציתי לשרת את המדינה שלי, כי הרגשתי אחריות. אז הלכתי - - -

אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):

כי הם ראו משהו הכי קטן נגד הממשלה – יאללה, התנפלו על זה, שיווקו את זה. לקח זמן, אבל בסוף הציבור גילה את האמת, את הנזק העצום שהארגון הזה עשה למדינה, לצבא, את העידוד שלו לסרבנות – אמרו את זה בפנים גלויות, בראיונות, וגם אמרו שלא מצטערים על זה. עכשיו נעבור למשהו – תלמידים, זה החלק שבו לא הסכמנו. עכשיו זה חלק של חוק שאנחנו ביחד הובלנו, קואליציה ואופוזיציה, ומצביעים עליו בעד. אני מתכבד להציג בפני הכנסת לקריאה השנייה והשלישית את הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון מס' 44), שקובעת הוראות לגבי המעמד ותנאי העבודה של עובדי הסיעות בכנסת. הצעת החוק הזו התקבלה בקריאה הראשונה בכנסת הקודמת, והיא הצעה מטעם ועדת הכנסת. בכנסת זו הוחל עליה דין רציפות, והיא אושרה בתמיכת כל סיעות הבית וללא הסתייגויות. חוק מימון מפלגות הקיים קובע תקציב שנתי שמוקנה למפלגות בנפרד מהמימון השוטף. התקציב נקבע בהתאם לגודל הסיעה בכנסת, ונועד לתשלום שכר לעובדי הסיעה. בנוסף, ישנם כללים של יו"ר הכנסת שמפרטים את תנאי העבודה והתשלומים השונים. בהצעה שלפניכם מוצע לשנות את המנגנון של ההסדר באופן שגם מגביר את השקיפות ביחס לתנאי עבודתם של עובדי הסיעות, וכן גם משום שממחקר של הממ"מ עלה ששכר עובדי הסיעות ותנאיהם נשחקו לאורך השנים. לפי ההצעה שבפניכם, הכנסת תמשיך לממן את שכר עובדי הסיעות ואף לשלם ישירות את משכורתם, אף שהם אינם עובדי הכנסת, וזאת לאור החשיבות הרבה של עבודתם לא רק עבור חברי הסיעה אלא לכנסת בכלל. השינוי המרכזי הוא שלא יהיה תקציב שנתי לכל סיעה לתשלום שכר לעובדי הסיעות. החוק והתוספת קבעו את שכרם ושאר תנאי עבודתם. עם זאת, אין מדובר בתוספת למימון המפלגות שמקבלות הסיעות. ההסדר שבהצעת החוק, עניינו השכר והתשלומים שעובדי הסיעות יקבלו ישירות מהכנסת. תיקון התוספת לחוק יתאפשר בהחלטה של ועדת הכנסת, לאחר שקיבלה המלצה מהוועדה הציבורית שקמה לפי חוק הכנסת. לוועדה ציבורית זו ראייה רחבה לגבי השכר והתשלומים לכל נושאי המשרה והעובדים בתחום הפרלמנטרי – חברי הכנסת, היועצים הפרלמנטריים ועובדי הסיעות. הזכאות תהיה בהתאם למספר חברי הכנסת של הסיעה. עובדי הסיעה מוגדרים כמי שמועסקים דרך קבע במשרדי הסיעה בכנסת, ועיקר עיסוקם בפעילות הפרלמנטרית של הסיעה בכנסת. על העובדים שיקבלו שכר מהכנסת נקבעו מגבלות בחקיקה לעניין איסור עיסוק נוסף וניגוד ענייניים, וכן הם יעבדו במשרה מלאה אלא באישור מיוחד. השכר המשולם לעובדי הסיעות מהכנסת יוצמד למקובל ביחס לעובדים במשרות אמון בלשכות שרים, לפי התפקידים והדרגות המפורטים בהצעה – שלום, ניסים. יהיו שלוש דרגות שכר והכול בהתאם למספר חברי הסיעה: מנהל סיעה, סגן מנהל סיעה ועובד סיעה. בנוסף, וכפי שנעשה גם היום, הסיעות יהיו רשאיות להוסיף לשכר הקבוע בחוק מתוך תקציב מימון המפלגות השוטף. לצד השכר ויתר תנאי העבודה, הכנסת תממן הוצאות לינה בירושלים לעובדי סיעה המתגוררים מחוץ לעיר במקרים המפורטים בהצעה, וכן תקצה מימון לציוד חיוני לעבודת עובדי הסיעה. הוראות אלה יבטיחו כי עובדי הסיעות יזכו לשכר ולתנאים ההולמים את עבודתם המשמעותית והחיונית לתפקודה של הכנסת כולה. הצעת החוק אושרה כאמור בוועדת הכנסת על ידי נציגי כל הסיעות מהקואליציה והאופוזיציה כאחד, ואני מבקש מהכנסת לאשרה בקריאה השנייה והשלישית. אני רוצה להגיד לסיום שאני חושב שזאת הצעת חוק חשובה וראויה. אני רוצה להודות פה ליועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק, שעזרה לנו בניסוח ולפתור את הפלונטרים – בואי, מירב, עברנו לחלק המאחד – שעזרה לנו בנוסח החוק. אני רוצה להודות גם לחברי הכנסת – לכל ראשי הסיעות שעזרו, לחבר הכנסת ינון אזולאי, לחבר הכנסת לשעבר יצחק פינדרוס, לחבר הכנסת עודד פורר, לחברת הכנסת מירב בן ארי, פנינה וכל ראשי הסיעות שהיו שותפים למהלך החשוב הזה. אני חושב שעובדי הסיעות, גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה, באמת אנשים נפלאים, נהדרים, כולכם. כולכם וכולכן עושים עבודה נהדרת, לפעמים גם כל העצבים של הבית הזה מתנקזים לעובדי הסיעות. אני חושב שאתם צריכים לקבל את זה בזכות ולא בחסדים של מפלגה. אם יש מפלגה שהיא בוחרת לתת יותר ויש מפלגה שנותנת פחות ממה שמותר או במינימום, אני חושב שזה לא הוגן, ואנחנו נותנים פה את ה-level הנכון והראוי, שתקבלו ללא שום חסדים של אף מפלגה. בנוסף, בעיה נוספת שהייתה – באמת האירוע ההזוי הזה שאתם מסיימים פה את ההצבעות ב-4:00 ואומרים לכם האחראים עליכם: תהיו פה בוועדות ב-9:00. לא רק שזה לא ראוי, אני חושב שזה גם לא בטיחותי ומסוכן לשלוח אתכם – את מי שלא גר פה בירושלים – הביתה לישון שעתיים ואז לחזור. זה דבר מאוד מסוכן. אז לסיכום – אתם מחכים שנעביר, אז אני לא אחפור יותר מדי – עובדי סיעות יקרים, מנהלי סיעות, זה הכי מגיע לכם בעולם. אתם עושים עבודה נהדרת, קואליציה ואופוזיציה, ושיהיה לכם בהצלחה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא לך, לצוות הסיעה הנפלא של יש עתיד, שאני מאוד אוהבת אותו ושמלווה אותנו. אני חושבת שהחוק הזה עושה צדק. תודה רבה, נטע, ורנטה, ושיף את שיף – כפול שניים. עליתי רק להגיד דברים טובים. ואני רוצה גם להגיד תודה לכל אנשי הסיעות ולכל הצוותים המופלאים שנמצאים בעיקרון ב-back door, אבל פועלים איתנו בשביל שכל הכנסת הזאת תעבוד ותצליח. אני חושבת שהרבה פעמים כשאנחנו באים ועושים את העבודה שלנו, אנחנו לא מצליחים להבין כמה מזה מוצלח באמצעות צוות הסיעות. אני רוצה להודות לחבר הכנסת פורר, שבאמת הוביל את החוק הזה ביחד עם חבר הכנסת אופיר כץ. חבל לי שהתלמידים הלכו כדי שיראו שיש פה גם דברים טובים. עשיתם עבודה טובה מאוד וצריך לפרגן בימים כאלה, ובטח בחג החנוכה. אני רוצה רק להגיד משהו אחד אחרון. הרבה פעמים אנשים בכלל לא מבינים את התפקיד שלנו – ואני מסתכלת גם לצד הזה – את התפקיד של יושבי-ראש הסיעה. ואני חייבת להגיד משהו מניסיון. כשהייתי חברת מועצה – לא נעים לי אבל אני חייבת להגיד את זה – כשהייתי חברת מועצה בתל אביב – לא נעים, אבל אני חייבת לומר, מותר לי – הרגשתי, אני אגיד את זה בעדינות ותבינו אותי, הרגשתי שכאילו הצוותים מסביב הם כאילו אומרים לי: אוקיי, זאת חברת מועצה, עוד חמש שנים נקבל מישהו אחר. כאן – אני מתנסחת בעדינות – בזכות הליווי והתמיכה, מבחינתם כל חבר כנסת, ולא משנה – ואתה בטח תסכים איתי – גם אם הוא בא לשנה או שנתיים או ארבע, הוא חבר כנסת, ועושים הכול כדי שהוא יצליח. אז התנסחתי בזהירות על המועצה, אבל הרגשתי לפעמים שברשויות המקומיות כאילו אומרים: אוקיי, בסדר, הינה אכרם, אתה יודע, יבוא עוד אחד. אבל כאן מרגישים שכל חבר כנסת הוא עולם ומלואו. ואני רוצה להודות לכל אנשי הסיעות ובמיוחד לצוות הנפלא שלנו ביש עתיד. זהו, ברכות על החוק. ותודה לשגית גם – אני רואה שהיא לא כאן – אמרת לשגית ולכל הצוות של ועדת הכנסת, ונועה. תודה רבה לכולם. תודה.

ינון אזולאי (ש"ס):

- - יכול להבטיח לך שיותר טוב לא תביא. תחשוב פעמיים, אולי כדאי לך להוסיף לו משהו. לשאר החברים: עודד, תודה רבה לך, יצחק פינדרוס, שביחד עשיתם את זה, אופיר כץ, יושב-ראש הקואליציה, זה דבר שיכול להיות שמצד אחד הוא מובן מאליו: מגיע להם וזה טוב שיהיה, אבל זה מראה על אחדות, מראה שאנחנו אוהבים את מנהלי הסיעות פה. אני לא חושב שמנהלי ומנהלות הסיעה פה – אתם תראו את האחדות שיש ביניהם. לפעמים נראה לי שראשי המפלגות, ראשי הסיעות, חושדים בהם שאולי הם עושים איזה דיל על הגב שלנו, אבל תדעו לכם שהן עושות את זה בשביל האחדות של הבית הזה, כי חשוב להן. הן עושות את הדילים האלה בשביל האחדות, לא בשביל לסכסך, וזה טוב. אתה יודע מה? זה טוב שלפעמים יש כאלה גם שפויים בצד שעושים את זה למעננו. ואני מצדיע להם. תודה רבה אצלנו לעליזה אוזן, כמובן, שהיא עומדת על גבינו ועל ראשינו כל הזמן; לצביקה יעקבזון ולכל מנהלות הסיעה: טייבי ועליזה בראשי ועוצמה יהודית וציונות ויש עתיד ומפלגת העבודה, כולם; וכמובן, לכל הסיעות של הבית הזה. תודה רבה לכם. מנהלת ועדת הכנסת, נועה, תודה רבה לך על ימים ולילות, שגם כאופוזיציה – פתאום ב-02:00 היינו רואים אותך – סליחה שהיינו מביאים אותך למקום הזה. אבל אין מה לעשות, זה התפקיד שלנו כאופוזיציה, להטריד, והתפקיד שלנו כקואליציה לעשות גם טוב, כמו שכולם פה עושים טוב. אז תודה רבה לכל הבית הזה. היה מגיע לכם שכולם יהיו פה, שכל 120 הח"כים יצביעו, אבל תבינו, בגלל שזה חנוכה הם הלכו לביתם, סמכו עלינו כראשי הסיעות והחברים שנשארים פה בשביל להדליק לכם את הנר הזה, את האור הזה בעיניים שלכם, כי מגיע לכם. תודה רבה לכם על מה שאתם עושים. חנוכה שמח לכל בית ישראל. תודה רבה לעובדי הכנסת בכללותם, שאתם תמיד פה למעננו. שתמיד נוכל לשמוח, להאיר ולהיות מאוחדים. תודה.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה. היושב בראש, כנסת נכבדה, אני לא יכולה לפתוח את דבריי מבלי להזכיר תחילה את האירוע המזעזע שקרה בסידני, הפיגוע הרצחני שבו נרצחו 11 יהודים בליל הדלקת נר ראשון של חנוכה. זה דבר שמעיב על הלך הרוח של עם ישראל בכל העולם, גם כאן. עם הדלקת הנר, הלב שלנו עם הקהילה היהודית באוסטרליה, ומכאן אני רוצה לשלוח תנחומים לכל המשפחות, להודות לגיבור שעצר את מסע הרצח והטבח. במעבר חד: מאחורי כל קבוצת חברי כנסת וחברות כנסת חזקה, עומדת לרוב מנהלת סיעה חזקה, ואני בחרתי לעלות לכאן כדי להודות לאנשים שעמלים ולנשים שעמלות כל כך קשה מאחורי הקלעים, בשעות לא שעות, לילות כימים, כדי שאנחנו נצליח לממש את שליחותנו בבית הזה, בדרך כלל; כדי שאנחנו נצליח לעשות את מה שצריך מבחינה פרלמנטרית בסדר המדויק, להתנהל בוועדות השונות וגם כאן במליאת הכנסת. זה החל מהדברים הקטנים, שזה סדר הדוברים, כמובן עובר דרך דאגה לכך שהצעות החוק שלנו מועלות להכנות נכונות בסדר של שרשרת הלידה, של חוק במדינת ישראל, וכלה כמובן בהתערבויות ובדילים ובפרגמטיזציה הפוליטית, שנדרשת בתוך הבית הזה הרבה פעמים, כדי לממש את השליחות שלנו, כפי שאמרתי. אני בוחרת להתמקד באמת בטוב, אז כמו יתר חבריי שעלו לכאן, זו הזדמנות להודות לכם, למנהלות הסיעה ולמנהלי הסיעה, ולך, רומן. כולנו מאוד אוהבים אותך, ואתה פורש מהבית הזה לפנסיה, וכולנו יודעים שאתה לא באמת הולך לגמלאות, אתה הולך להיות אקטיבי מאוד כהרגלך. אני בטוחה שאתה תתרום בהרבה מאוד דרכים לחברה הישראלית. אני רוצה לומר שאני חושבת שאנחנו צריכים הרבה פעמים לבדוק את עצמנו אל מול המעגלים השונים שעובדים בבית הזה, ובכלל עוטפים את נבחרי הציבור ומקבלי ההחלטות; לוודא שכל הזכויות מוגנות, לוודא שאף אחד הוא לא שקוף, מהמנקֶה והמנַקָה, המאבטחים, עובר דרך כמובן נותני השירות השונים, כולל מנהלים בוועדות, רכזים בוועדות. וכמובן כמו שאמרנו, היום הזה יש לברך על החוק הזה, שבא לשפר משמעותית את ההעסקה, תעסוקה, תנאים, וגם בסוף, באופן ישיר זה משפיע עלינו, על יכולת הניהול של סיעות כאן בכנסת ישראל. אז עלו והצליחו. ושימי לב, שרון, חברת הכנסת שרון ניר, לא בכדי יש פה יותר נשים שהן מנהלות סיעה. אומנם פרגנו לרומן, אנחנו אוהבים אותו, אבל לא בכדי. הן מחזיקות פה משא כבד על - - -

עודד פורר (ישראל ביתנו):

חוץ מעליזה. עזוב, עליזה היא הולכת צעד קדימה תמיד, אבל אנחנו מדברים על האנשים הרגילים. אז אני אסביר לכם רגע איך זה הולך, אני אגיד למי שצופה בנו. אנחנו מגיעים לכנסת, ואז מנהלי הסיעה שלנו אומרים לנו לאיזו ועדה ללכת, ומה חשוב עכשיו, ומה קורה בכל ועדה, ואיזה חוקים עולים היום לסדר-היום, ועל מה חשוב לריב ועל מה לא. בסוף יש מישהו שמכין את כל הימים האלה ואת כל הוועדה הזאת, ואלה מנהלי ועובדי הסיעות. אנחנו מתקנים פה עוול. אנחנו לא נותנים לכם איזשהו פרס היום. אנחנו פשוט מתקנים עוול של שנים שהשכר של הקבוצה הזאת הוזנח מאחורה. ובאמת, כל מי שנכנס בעובי הקורה, גם הוועדה הציבורית וגם היועצת המשפטית וכל מי שראה את המספרים אמר שאת העוול הזה צריך לתקן. אז אני שמח שעולה בחלקנו לתקן אותו. אני רוצה להודות לכל מי שנתן את הגיבוי למהלך הזה, מיושב-ראש הכנסת אמיר אוחנה, עבור במנכ"ל הכנסת צ'יקו, שבאמת נרתם לתוך האירוע הזה, וכמובן יושב-ראש ועדת הכנסת אופיר כץ וכל ראשי הסיעות, וזה חוק שאושר על ידי כל ראשי הסיעות. וכמו שנאמר כאן, אני רוצה גם לנצל את הבמה הזאת להגיד תודה לרומן. אני חושב שאנחנו הגענו בערך באותו זמן. נכנסנו לכנסת, הוא נכנס להיות מנהל סיעה, ואני אז נכנסתי כחבר כנסת. הוא מלווה אותי גם כחבר כנסת ואחר כך כיושב-ראש סיעה. העבודה שלו פה מוערכת, אני חושב, על ידי כל ראשי הוועדות, על ידי כל אנשי הצוות פה בכנסת ועל ידי כל ראשי הסיעות. אז רומן, קודם כול, תודה ובהצלחה. אני רק ארגיע אותך, ינון, אתה יודע, אתה דאגת מה הוא יעשה עכשיו. הוא יוצא לפנסיה, ואתה אומר איך בישראל ביתנו מוותרים עליו. אני יכול להגיד לך מה אמר לו יושב-ראש המפלגה בישיבת הסיעה האחרונה שלנו. הוא ציטט את השיר ”חיילים אלמונים" שכתב אברהם שטרן, ואמר לו: רומן, אתה אומנם יוצא לפנסיה, אבל אל תשכח שאצלנו משורה ישחרר רק המוות. שיהיה חנוכה שמח לכולם.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

והם משרתים את המטרה שלך – כן, אין לך בעיה, אתה לא מתקומם. שמים קוביות בטון ביציאה של יישוב שמונה מעל 20,000 תושבים, ויוצרים את הלחץ הזה על נשים, ילדים, קשישים, אנשים שצריכים לצאת לקבל טיפול, לצאת לעבודה, לצאת לבתי חולים כרופאים ואחיות, ולצאת כרוקחים וכתלמידי בתי ספר. למה לחסום להם את הכביש ולעשות אותו כאילו עיר תחת כיבוש? הרי אתם מדברים כל הזמן: ריבונות, ריבונות. איפה הריבונות כאשר אתה, אין לך את היכולת להחיל ריבונות על יישוב ישראלי? על איזה ריבונות אתה מדבר? על כן אני אומר, היושב-ראש, אתה בא משם; האיפה ואיפה הזאת בהתנהלות מול החברה הערבית היא כבר משהו מגעיל, משהו מסריח. צריך לקבל החלטה שממגרים את הארגונים. זה טוב לך, זה טוב לי, זה טוב לכל אזרח. אנחנו רוצים את זה, אבל צריך לאפשר לאוכלוסייה הכוללת להתנהל כסדרה. זה לא עונש קולקטיבי נגד יישוב שיש בו עבריין או ארגון פשיעה או נושאי נשק; הבעיה היא של החוק, אלה שלא דאגו לממש את החוק, אלה שלא דאגו לאסוף נשק, אלה שלא דאגו למגר את הארגונים, ואז יצרו את הארגון הריבוני הזה, המקביל לממשלה. הרי ביישובים הערביים יש ממשלה של ארגוני הפשיעה. הממשלה שלכם, שהיא מלא מלא רוצה לשלוט, היא לא שולטת בכלום. אז אני אומר, היושב-ראש, לנהוג לא לפי איפה ואיפה – למגר פשיעה, להילחם בפרוטקשן, לאסוף נשק אבל לא להטיל עונש קולקטיבי על כלל התושבים. תודה רבה.

ישיבת מליאה בתאריך 15/12/2025 בשעה 09:00

ישיבת מליאה בתאריך 15/12/2025 בשעה 09:00

דברי הכנסת

הישיבה השלוש-מאות-וארבעים-וארבע של הכנסת העשרים-וחמש

דברי הכנסת

הישיבה השלוש-מאות-וארבעים-וארבע של הכנסת העשרים-וחמש

מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת

הצעות סיעות יש עתיד, העבודה, כחול לבן – המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו, חדש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה בשל:

1. ממשלה כושלת המעודדת השתמטות, פוגעת במעמד הביניים ומפקירה את נושא יוקר המחיה;

2. ביטול עקרון השוויון בפני החוק – ראש הממשלה מעל החוק;

3. הפרת הפסקות האש בידי ממשלת ישראל בכל החזיתות בניסיון להבעיר את האזור כולו

הודעת הממשלה על העברת שטחי פעולה ממשרד למשרד

הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 24) (ניהול חשבון תשלום על ידי אפוטרופוס או מיופה כוח), התשפ"ה–2025

הצעת חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים (תיקון מס' 5) (חובת מתן מענה הולם), התשפ"ה–2025

הודעה אישית של חברת הכנסת מירב בן ארי

הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון מס' 44), התשפ"ו–2025

מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת