ישיבת מליאה בתאריך 20/10/2025 בשעה 16:00

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת שלום, שלום גם לשרים, שלום גם לראש הממשלה. היום יום שני כ"ח בתשרי התשפ"ו, 20 באוקטובר 2025. אני מתכבד לפתוח את המושב הרביעי של הכנסת העשרים-וחמש. כפי שציינתי בישיבות דומות בעבר, גם בישיבה זו אפשר למחוא מחיאות כפיים. נשיא המדינה יצחק הרצוג, ראש הממשלה חבר הכנסת בנימין נתניהו ורעייתו שרה, ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד, שופט בית המשפט העליון השופט יצחק עמית.

קריאות:

נשיא בית המשפט העליון.

היו"ר אמיר אוחנה:

ניתן לזה דקה.

מיקי לוי (יש עתיד):

נשיא בית המשפט.

גלעד קריב (העבודה):

נשיא. איפה הממלכתיות הישראלית? בושה.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא רציתי להגיב לקריאות, אבל נתתי לכם את החצי-דקה.

גלעד קריב (העבודה):

נשיא בית המשפט העליון.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת גלעד קריב, קריאה ראשונה.

קריאות:

נשיא בית המשפט העליון.

גלעד קריב (העבודה):

נשיא.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קריב, קריאה שנייה.

גלעד קריב (העבודה):

נשיא בית המשפט העליון.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קריב, קריאה שלישית. נא להוציא את חבר הכנסת קריב. מי שיוצא מהדיון הזה לא ישוב אליו עד להצבעה.

קריאות:

נשיא בית המשפט העליון.

היו"ר אמיר אוחנה:

ותנוח דעתכם שנתייחס גם לסוגיה הזאת. תנוח דעתכם.

קריאות:

נשיא בית המשפט העליון.

מיקי לוי (יש עתיד):

בית משפט עליון.

היו"ר אמיר אוחנה:

עוד להוציא? עוד להוציא?

קריאות:

נשיא, נשיא, נשיא.

נאור שירי (יש עתיד):

אתה יכול לתקן את עצמך עד אז.

מיקי לוי (יש עתיד):

נשיא בית המשפט העליון.

היו"ר אמיר אוחנה:

אין צורך. מאה אחוז. שרים וחברי כנסת.

נאור שירי (יש עתיד):

נשיא בית המשפט העליון.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת נאור שירי, קריאה ראשונה. אני מזכיר – מי שיצא לא יחזור עד לסוף הישיבה ולהצבעה.

נאור שירי (יש עתיד):

נשיא בית המשפט העליון. מה הבעיה?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת נאור שירי, קריאה שנייה.

נאור שירי (יש עתיד):

נשיא בית המשפט העליון. מה הבעיה?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת נאור שירי, קריאה שלישית. נא לצאת.

נאור שירי (יש עתיד):

מה הבעיה להגיד את זה? נשיא בית המשפט העליון.

היו"ר אמיר אוחנה:

נא להוציא את חבר הכנסת שירי, תודה רבה.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

לא לעזור לי, בבקשה.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת בליאק, קריאה ראשונה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

- - - מדינת ישראל.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה ראשונה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

הוא נשיא בית המשפט העליון – תכנה אותו בתפקידו.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה שנייה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

הוא נשיא בית המשפט העליון – תכנה אותו בתפקידו.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה שלישית. נא לצאת, תודה רבה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה מבחינתנו לא יושב-ראש הכנסת. זה בושה וחרפה. זה לא בטאבו, שלך. זה שייך לאזרחי ישראל.

היו"ר אמיר אוחנה:

מי עוד? זהו?

רם בן ברק (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת רם בן ברק, קריאה ראשונה.

רם בן ברק (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת בן ברק, קריאה שנייה.

רם בן ברק (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת בן ברק, קריאה שלישית. נא לצאת.

רם בן ברק (יש עתיד):

ביזיון של כנסת ישראל.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת סגלוביץ', קריאה ראשונה.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת סגלוביץ', קריאה שנייה.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

חבר הכנסת אוחנה, קריאה שלישית.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת סגלוביץ', קריאה שלישית. נא לצאת.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

בית המשפט העליון - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת אפרת רייטן, קריאה ראשונה.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

בית המשפט העליון - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת אפרת רייטן, קריאה שנייה. תודה רבה. מאה אחוז. שרים וחברי כנסת בעבר ובהווה, חברי סגל א' של המדינה - -

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

- - ראשי הנציגויות הזרות, מנכ"ל הכנסת.

עדי עזוז (יש עתיד):

נשיא בית המשפט העליון.

היו"ר אמיר אוחנה:

אוקיי. חברת הכנסת עזוז, קריאה ראשונה.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. תודה רבה.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה.

מירב כהן (יש עתיד):

לא למדת כלום מ-7 באוקטובר?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מירב כהן, קריאה ראשונה.

שלי טל מירון (יש עתיד):

יסמין פרידמן (יש עתיד):

לא הוא מינה את עצמו - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

בסדר גמור.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

הוועדה שאתם דחפתם תמכה בו, גם אתם הצבעתם בשביל הוועדה - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

רבותיי חברות וחברי הכנסת, רבותיי חברות וחברי הכנסת, נתנו דקה-שתיים למחאה. מחאתכם נשמעה היטב. מנכ"ל הכנסת משה צ'יקו אדרי - -

מירב כהן (יש עתיד):

- - - אל תחזרו ל-7 באוקטובר.

היו"ר אמיר אוחנה:

- - מזכיר הכנסת עו"ד דן מרזוק, היועצת המשפטית לכנסת עו"ד שגית אפיק, קצין הכנסת ניצב יובל חן, חברי הנהלת הכנסת, המשפחות השכולות שנמצאות פה איתנו, משפחות החטופים, תלמידים, שוטרים, סוהרים – ואני פוטר בזאת את הדוברים הבאים מאזכור כל רשימת המכובדים – קהל נכבד.

מירב כהן (יש עתיד):

- - - תכבדו את נשיא העליון.

היו"ר אמיר אוחנה:

מירב כהן, קריאה שנייה.

מירב כהן (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מירב כהן, קריאה שלישית. נא לצאת. תודה רבה.

מירב כהן (יש עתיד):

אל תחזירו אותנו ל-6 באוקטובר. לא למדתם כלום.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מירב כהן, נא לצאת.

מירב כהן (יש עתיד):

קרה לנו אסון, ולא למדתם כלום.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מירב כהן, נא לצאת.

מירב כהן (יש עתיד):

אתם חוזרים על אותו הדבר בדיוק.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה.

אושר שקלים (הליכוד):

בסוף אתם תישארו כמו שאתם בסקרים.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

קארין אלהרר (יש עתיד):

אתה אומר את זה?

היו"ר אמיר אוחנה:

אפשר גם לשמוע. רמיסת הכנסת על ידי מערכת המשפט היא פגיעה קשה בדמוקרטיה הישראלית - -

קריאות:

קריאה:

מי רומס את הכנסת?

היו"ר אמיר אוחנה:

- - משום שלא מבטלים אותנו, נבחרי הציבור - -

מיקי לוי (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, מי רומס את הכנסת? מי רומס את הכנסת?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מיקי לוי, אני אשמח לפתח איתך את השיח הזה, אבל כרגע אתה בקריאה ראשונה.

מיקי לוי (יש עתיד):

די, קצת איפוק, קצת אחדות.

מיקי לוי (יש עתיד):

אין בעיה. לכבוד הוא לי.

מאיר כהן (יש עתיד):

קצת אחדות.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מאיר כהן, קריאה ראשונה.

מאיר כהן (יש עתיד):

קצת אחדות. די כבר.

היו"ר אמיר אוחנה:

נגיע גם לאחדות. זה יופיע בהמשך. אבל אפשר גם בכנסת לדבר על מחלוקות. אפשר.

קארין אלהרר (יש עתיד):

אתה תדבר על אחדות?

מאיר כהן (יש עתיד):

אתה חי במחלוקת.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא תמיד. לא תמיד, חבר הכנסת כהן, ואתה יודע זאת היטב, היטב, היטב.

מאיר כהן (יש עתיד):

די. זה חגיגי.

היו"ר אמיר אוחנה:

ולמה רמיסת הכנסת על ידי מערכת המשפט היא פגיעה קשה בדמוקרטיה הישראלית? משום שלא מבטלים אותנו, נבחרי הציבור, אלא את הריבון, את הציבור שיצא לקלפי ביום הבוחר, את העם, שהקול שלו, של כל אחד בו, שווה. זו הסיבה שכולנו יוצאים להצביע. אבל מערכת המשפט, הכוללת את מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה, מוסד הפועל ללא כל חוק המגדיר את סמכויותיו, ואלה הולכות ומתרחבות, מכרסמת במעשיה בבחירה הזאת. התהליכים הללו - - -

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אתה לא מכרסם? אתה לא מכרסם בכנסת?

היו"ר אמיר אוחנה:

התהליכים הללו – חבר הכנסת שטרן, קריאה ראשונה – לא החלו אתמול.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

היא שומרת על הדמוקרטיה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני לא הראשון שמזהיר מפניהם.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

הם התחילו במשפט ביבי.

היו"ר אמיר אוחנה:

קדמו לי ענקי המשפט, שופטים מלומדים ונבחרי ציבור, אך הם הגיעו לשיאם עם ביטולו של חוק-יסוד בישראל – סמכות שמעולם לא ניתנה למערכת המשפט בחוק, אלא היא לקחה לעצמה, ועוד הגדילה לעשות ועשתה את המעשה חסר התקדים הזה בזמן מלחמה.

עדי עזוז (יש עתיד):

זה המושב החגיגי? זה הביטוי של המושב החגיגי?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, אין עוד רשות בעולם הדמוקרטי הפועלת בלי שום איזונים ובלמים זולת אלה שהיא מואילה מפעם לפעם לגזור על עצמה, זולת מערכת המשפט הישראלית. אין עוד מקום - - -

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

ממשלת ישראל. נכון מאוד.

היו"ר אמיר אוחנה:

כן, על ממשלת ישראל אין שום איזונים ובלמים. אין איזונים ובלמים על ממשלת ישראל. שמעתם? שמעתם.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

אין עוד מקום בעולם הדמוקרטי שבו יש רשות שהכוח שבידיה הוא אין-סופי ובלתי מוגבל, כי הכול שפיט, ולה תמיד המילה האחרונה, זולת מערכת המשפט הישראלית.

עדי עזוז (יש עתיד):

ממש לא הכול שפיט.

מיקי לוי (יש עתיד):

זה לא נכון.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

זה לא מאבק פרטי שלי. זו חובתי הציבורית, כיושב-ראש הכנסת, להתריע בפני הציבור: הפתק - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

בדיוק הפוך. לשמור על הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

- - שלכם בקלפי נשחק. הוא מאבד מהכוח ומהמשמעות שלו בגלל התנהלות מערכת המשפט.

עדי עזוז (יש עתיד):

התפקיד שלך לשמור על הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

הכנסת היא המוסד היחיד שמייצג נאמנה את כל אזרחי ישראל, על שלל השקפותיהם. המשכן הזה - - -

מיקי לוי (יש עתיד):

ומי ישים בלמים - - - מי ישים בלמים לממשלה, אם לא בית המשפט העליון?

היו"ר אמיר אוחנה:

המשכן הזה הוא הדמוקרטי ביותר מבין שלוש הרשויות.

עדי עזוז (יש עתיד):

אז למה אתה לא מכיר בנשיא העליון?

היו"ר אמיר אוחנה:

ולכן החוקים שמתקבלים כאן - -

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

- - מחייבים את השתיים האחרות.

עדי עזוז (יש עתיד):

אתה לא מכבד.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, לא לעזור לי.

מיקי לוי (יש עתיד):

אין לך מושג, אתה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שקלים.

אושר שקלים (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שקלים, לא לעזור לי.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שטרן, גם אתה מפריע, ואתה בקריאה שנייה כרגע.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

למה?

היו"ר אמיר אוחנה:

ככה.

דבי ביטון (יש עתיד):

מה עם שקלים?

היו"ר אמיר אוחנה:

ככה. ככה החלטתי. בסדר? תודה. כללי המשחק נקבעים כאן. אלה הם מושכלות יסוד. מדינת ישראל זקוקה למערכת משפט שכל הציבור יוכל לתת בה אמון; לפקידות הפועלת כמשרתת הציבור, ולא כקובעת מדיניות וכמחוקקת.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו רוצים בכל ליבנו שישראל תהיה מדינת שלטון החוק, והבית הזה מייצג זאת יותר מכול; אבל שלטון החוק, לא שלטון המשפטנים. ועל כל אלה מתווספת האכיפה הבררנית וההתעלמות המופגנת מעבירות המבוצעות על ידי חברי כנסת מהמחנה "הנכון" - -

משה טור פז (יש עתיד):

אתה מדבר בפריימריז, לא כיושב-ראש הכנסת. אתה לא שם לב.

היו"ר אמיר אוחנה:

- - לצד הפעלת כוחנות משפטית סיטונאית על חברי הכנסת מהמחנה הלא-נכון.

מיקי לוי (יש עתיד):

למה הם חוקרים? הם חוקרים?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת לוי, קריאה שנייה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אני רק שואל אם הם חוקרים?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת לוי, בבקשה.

מיקי לוי (יש עתיד):

חוקרים?

היו"ר אמיר אוחנה:

בעיניי הדברים האלה אמורים להדאיג את כל חברי הכנסת ולא רק צד אחד - -

עדי עזוז (יש עתיד):

זה גזלייט - - - זה גזלייט - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

- - של המפה הפוליטית. חבריי באופוזיציה, מי שהיום באופוזיציה יכול מחר גם להיות בקואליציה, ולהפך. כי להשקפתי מי שפוגע בכנסת הוא מי שמבטל את חוקיה, מי שלוקח לידיו את סמכויותיה, מי שמפקיע את סמכות הציבור להחליט בקלפי אילו החלטות תתקבלנה ומי יקבל אותן. מי שפוגע בכנסת הוא מי שבאופן שיטתי מזלזל בעם ובנבחריו, ולא מי שלא מוכן להרכין את ראשו ולשלוח הזמנה לאירוע חגיגי.

משה טור פז (יש עתיד):

מה הקשר? אתה פוגע בכנסת - - -

קריאה:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, קריאה ראשונה. מה יותר חמור ציבורית ומהותית, פסילת חוק-יסוד ללא סמכות חוקית בזמן מלחמה או חריגה מכללי הנימוס שכל מהותם כיבוד? מה משפיע יותר על הציבור? ולהבדיל - - -

משה טור פז (יש עתיד):

פשוט לא ייאמן.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת משה קינלי טור פז, קריאה ראשונה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה הוא אמר? הוא לא אמר כלום.

היו"ר אמיר אוחנה:

מה משפיע יותר על הציבור? ולהבדיל, להבדיל, על אילו מהם הציבור הישראלי שמע יותר באולפנים? איזה מהלך זכה ליותר ביקורות מרושעות ולזמן תקשורת? התשובה ברורה ומצערת. וצר לי שיש מי שמצפים שבשם הממלכתיות אמלא את פי מים ואתן לתקדים החמור, הפוגע במרקם הדמוקרטי הישראלי, לעבור לסדר-היום. ועכשיו לחברות ולחברי הכנסת שנשארו כאן. אפשר גם אחרת. אפשר גם אחרת.

קריאה:

נכון.

עדי עזוז (יש עתיד):

אבל תקשיב לעצמך.

היו"ר אמיר אוחנה:

בכל הכבוד, רשות הדיבור שלי כרגע. אני חושב שהמלחמה הזו הוכיחה שכשאנו פועלים יחד, אין גבול להישגים, ואפשר וחובה לעבוד יחד גם על תיקון מערכת היחסים שבין הרשויות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה אתה דורס את בית המשפט העליון? אבל אתה דורס - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

והכנסת היא המקום שבו יש ללבן, לדבר ולהגיע להבנות – וגם לפשרות.

קארין אלהרר (יש עתיד):

אבל זה לא עושה - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

וכמה פשרות כאלו הוצעו מתוך אמונה שאפשר להגיע לתיקון הזה יחד. תמיד היינו מוכנים להיפגש עם כל גורם למטרה הזו, וכך גם בעתיד. והינה, אני אומר כאן, אנחנו פתוחים לשיח עם מערכת המשפט, שעד כה ממאנת להידבר או להסכים לפשרות, גם המתונות ביותר.

קריאות:

- - - תקרא לו נשיא בית המשפט.

מיקי לוי (יש עתיד):

- - - נבחר כחוק.

היו"ר אמיר אוחנה:

אין גרם אחד של אחדות בפסילת חוק-יסוד בזמן מלחמה, ועוד כזה שהוא כך, כדי לנסות ולהפיג את החששות.

עדי עזוז (יש עתיד):

איך אתה רוצה שיהיה - - - אם אתה אפילו לא קורא לו בתואר שלו?

היו"ר אמיר אוחנה:

זהו מהלך שמבטא פגיעה בדמוקרטיה הישראלית, בכנסת, בנבחרי העם, וחמור מכך, בציבור שבחר בהם. יש מחלוקת מהותית בנוגע לשאלה מהי הדמוקרטיה הישראלית, מה פגום בה ומה צריך לתקן בה. אחדות וממלכתיות אין פירושן להשתיק או להתעלם ממנה ולהמשיך כאילו לא קרה דבר, אלא להיות מסוגל לדון על הדברים, לדבר עליהם בצורה אמיתית – בלי קללות, נאצות והתלהמות, אבל כן, גם בצורה נוקבת. כך עשיתי, כך עושים רוב חברי הבית הזה, קואליציה ואופוזיציה, וכך נמשיך לעשות גם במושב הזה כדי להגשים את ייעוד שליחותנו הציבורית. וכולי תקווה שאחרי שעברנו את המלחמה הקשה והארוכה בתולדות המדינה, הדרך החדשה שמדינת ישראל תחל לפסוע בה בבית הזה, וגם מחוצה לו, תהיה דרך של תיקון, של הקשבה, של הבנה ושל פשרה. צר לי שיש מי שמתקשים להאמין בכנות הדברים הללו, אבל הם נאמרים מעומק הלב, ואני מוכן שיעמדו למבחן. דלתי פתוחה בפני כולם.

עדי עזוז (יש עתיד):

אז תגיד "נשיא בית המשפט העליון".

היו"ר אמיר אוחנה:

מי ייתן והעושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו, והוא גם יעשה שלום בתוכנו, ונאמר אמן. תודה רבה.

קריאות:

אמן.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מי כתב את הנאום הזה? יריב לוין?

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

תפילה לשלום חיילי צה"ל וכוחות הביטחון ותפילה להבאת החללים החטופים לקבר ישראל מפי הרב שמעון אביטן, אשר שכל את נכדו סמל ראשון יאיר אביטן, השם ייקום דמו, לוחם בחטיבת הצנחנים שנפל בקרב בצפון רצועת עזה ביום כ"ב בסיוון התשפ"ד, 28 ביוני 2024. בן 20 בנופלו. נא לקום.

שמעון אביטן:

מי שבירך אבותינו אברהם יצחק ויעקב הוא יברך את חיילי צבא ההגנה לישראל ואנשי הביטחון העומדים על משמר ארצנו וערי אלוהינו מגבול הלבנון ועד מדבר מצרים ומן הים הגדול עד לבוא הערבה ובכל מקום שהם, ביבשה באוויר ובים. ייתן ה' את אויבינו הקמים עלינו ניגפים לפניהם. הקדוש ברוך הוא יציל את חיילינו מכל צרה וצוקה, מכל נגע ומחלה, וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם, ידבר שונאינו תחתיהם, יעטרם בכתר ישועה ובעטרת ניצחון. ויקוים בהם הכתוב "כי ה' אלהיכם ההלך עמכם להלחם לכם עם איביכם להושיע אתכם", ונאמר אמן.

קריאות:

אמן.

שמעון אביטן:

אב הרחמים שוכן מרומים יפקוד ברחמים את אחינו שנהרגו על קידוש השם, העם והארץ. יזכרם אלוהים לטובה עם שאר צדיקי עולם, ויוציאם מהרה לקבר ישראל, כמו שנאמר "ואל עמו תביאנו", וינוחו בשלום על משכבותם, ונאמר אמן.

קריאות:

אמן.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

נא לשבת.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לרב שמעון אביטן.

היו"ר אמיר אוחנה:

אדוני נשיא המדינה, אני מתכבד להזמין אותך לשאת דברים.

נשיא המדינה יצחק הרצוג:

נשיא המדינה יצחק הרצוג:

קריאה:

זה בדיוק מה שהכנסת - - -

נשיא המדינה יצחק הרצוג:

אני מקבל אותך בברכה. שקט. ואני רוצה לומר – סליחה, סליחה - - -

קריאה:

אושר שקלים (הליכוד):

שב בשקט.

נשיא המדינה יצחק הרצוג:

אני רוצה לומר שהגיע הזמן, הגיע הזמן, הגיע זמן לברר את הסוגיות האלה לעומק. אם אנחנו מדברים על פסילת חוק, בוודאי צריך לקבוע מהם הכללים לפסילת חוק. שבו וחוקקו, חוק-יסוד: החקיקה. אבל בין זה לבין חוסר נימוס בסיסי ושבירת קודים ומסורות שנמשכות עשרות שנים? ואני דורש מכולם לשבת ולדבר. ותאמינו לי, אני מקדיש שעות וימים – כולם יודעים את זה – לניסיון להגיע להבנות בין המערכות הללו, וזה קשה, קשה משאול, כי לכל אחד יש את אותו בייס מדומה, שאוי ואבוי, מה יהיה אם אני אסתכל אל הבייס שלי ואני אגיד לו ההפך. אז אני רוצה לומר לכם: אנחנו ברגע מבחן, אנחנו בשנת בחירות. בשנה הזאת נהיה בשנת בחירות. אפשר לנהוג באיפוק, בנימוס, באחריות או אפשר להמשיך להוציא את העיניים אחד לשני, כשלוחמינו נמצאים שם בעזה, ומשפחותיהם נמצאות בעורף; כאשר הפצועים, פצועים קשה, עוברים גיהינום בבתי החולים, כאשר אני ומיכל פגשנו 1,400 משפחות שנופלות לנו על הצוואר, ואני אומר להם: אני מבטיח לכם, ננסה להגיע לאחדות. אז אני זועק פה לשמיים ואומר לכולם: די. "ציון במשפט תִפָּדה ושָבֶיה בצדקה". תודה רבה לכם.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לנשיא המדינה.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, תודה רבה. תודה לנשיא המדינה. חברות וחברי הכנסת, תודה לכולם.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת – חדל. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מתכבד כעת להזמין את ראש הממשלה, חבר הכנסת בנימין נתניהו, למסור את הודעתו. בבקשה.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

ראש הממשלה, בבקשה.

קריאות:

אושר שקלים (הליכוד):

מה הבעיה שלכם?

היו"ר אמיר אוחנה:

לא להפריע, לא להפריע, לא להפריע.

עדי עזוז (יש עתיד):

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

תדעי, ישבנו שלושה חודשים בבית הנשיא - -

היו"ר אמיר אוחנה:

לא להפריע, בבקשה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

- - ואתם לא הסכמתם. אתם לא הסכמתם.

מיקי לוי (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת קטי, אבל את מפריעה לראש הממשלה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

ישבנו, הם לא הסכימו. הם לא רצו. הם לא רצו.

היו"ר אמיר אוחנה:

רשות הדיבור כרגע לראש הממשלה בלבד. בבקשה, ראש הממשלה

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

מכובדי הנשיא הרצוג, אני כבר אמרתי – וציפיתי לשמוע גם תגובה – אמרתי שיצחק עמית הוא נשיא בית המשפט העליון. זאת עובדה. אבל אמרתי - -

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - אמרתי והוספתי, אמרתי והוספתי - - -

קריאות:

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אבל אמרתי והוספתי: אני ראש ממשלת ישראל, אלה שרי ממשלת ישראל. זאת עובדה. זאת עובדה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

וזהו יושב-ראש כנסת ישראל, ואלה חברי כנסת ישראל, וגם זאת עובדה. גם זאת עובדה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

מיקי לוי (יש עתיד):

איתי חן.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

הזכרתי אותו, כן.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אמרת "איתן" ולא "איתי".

מירב בן ארי (יש עתיד):

אמרת "איתן".

ניסים ואטורי (הליכוד):

הוא אמר. למה אתה צועק?

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, הוא לא. מותר לכם לטעות, אנחנו מקשיבים.

עדי עזוז (יש עתיד):

לא, הוא לא אמר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

טוב שאתם מתקנים, אבל איש לא צריך להזכיר - - -

קריאה:

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

זה בסדר גמור. אבל איש לא צריך להזכיר לנו את חשיבות המשימה הקדושה של השבת החטופים החללים. אנחנו פועלים ללא הרף, אני לא מפריז, אנחנו פועלים ללא הרף, כולל בישיבה שקיימתי ממש לפני שהגעתי לכאן. אנחנו פועלים כל הזמן להשלים את המשימה הקדושה הזאת. חברי הכנסת, אני חייב להעמיד דברים על דיוקם באופן הברור ביותר. שוב ושוב אנחנו שומעים את הטענה שלפיה עסקת החטופים הזאת כבר הייתה מונחת על השולחן לפני שנה. כמה שזה לא נכון. בשום שלב – לא לפני חצי שנה, לא לפני שנה, לא לפני שנה וחצי – בשום שלב חמאס לא היה מוכן למתווה שהשגנו עכשיו: השבת כל החטופים בבת אחת; שליטה של צה"ל ברוב שטחי רצועת עזה; נוכחות של צה"ל ברוב שטחי רצועת עזה; והחלטה מפורשת בהסכמה בין-לאומית רחבה, כולל של מדינות ערביות ושל כמעט כל העולם המוסלמי, על פירוז הרצועה ופירוק חמאס מנשקו. ואני מוסיף לכם – אנחנו נחושים להשיג גם את זה וגם את זה, את כל יעדי המלחמה, חיסול חמאס כגורם מדיני וצבאי, ואנחנו נשיג את המטרות הללו. הצלחנו להביא את המתווה הזה מכיוון שחמאס הרגיש היטב את החרב על צווארו. במשך שנתיים הפעלנו עליו לחץ צבאי עצום, לחץ שהלך והתגבר, ושבאמצעותו שחררנו כמעט 200 חטופים עוד לפני הסבבים האחרונים. חיסלנו את רבי המרצחים, אלה אדריכלי הטבח. חיסלו עשרות אלפי מחבלים, השמדנו אין-סוף תשתיות טרור. השתלטנו על כל המעברים לרצועת עזה ולא פחות מכך –ריסקנו את הציר האיראני שחמאס נשען עליו. הלחץ על חמאס הגיע לשיאו בהחלטה שקיבלתי להיכנס את תוך העיר עזה – אני וחבריי שתמכו בהחלטה שלי להיכנס לרצועת עזה – וזה היה המעוז האחרון של ארגון הטרור. מה שחמאס הבין – ראינו את זה מייד, מהר מאוד – הוא הבין שהוא עומד לפני כליה, ולכן הוא נסוג מהדרישות הבלתי-אפשריות שלו, שלא היו מאפשרות לנו לעמוד ביעדי המלחמה. חמאס התעקש פעם אחר פעם, לא נשחרר את כל החטופים אלא אם כן נמשיך לשלוט בעזה. לא נתפרק מהנשק, ישראל תיסוג, צה"ל ייסוג מכל השטח של הרצועה. המעברים יהיו בידינו. אנחנו נשלוט, אנחנו נהיה שם, אנחנו אפילו נשקם, הכול חוזר. זה לא מה שקרה, כל זה לא קיים. אילו הייתי מקשיב לרבים שנמצאים באולם הזה וגם מחוצה לו, אתם שקראתם לי לעצור את המלחמה, להיכנע, להרים ידיים.

רון כץ (יש עתיד):

מי אמר את זה?

אושר שקלים (הליכוד):

לפיד אמר את זה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אילו - - -

אפרת רייטן מרום (העבודה):

אופיר כץ (הליכוד):

אמר ועוד איך אמר. אמר ועוד איך אמר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מתי?

דבי ביטון (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, די.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

איזנקוט וגנץ פרשו מהממשלה. לא להזכיר את איזנקוט ואת גנץ שפרשו - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

די, די, די. קטי.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

- - - להיכנע.

ניסים ואטורי (הליכוד):

- - - מי אמר? אתם אמרתם.

דבי ביטון (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת ביטון, תודה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

לא הבנו שום מילה, ביטון.

אופיר כץ (הליכוד):

הלפיד הלילי יזכיר לכם מתי הוא אמר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, די.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תתקדמו כבר.

רון כץ (יש עתיד):

תתבגרו.

קריאה:

כמה אתה צודק, אופיר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אילו כך היה קורה, אילו כך היה קורה, אילו הייתי מסכים להוציא את צה"ל עד המטר האחרון – זאת הייתה התביעה וזאת הייתה הדרישה. ונאמר לנו: אחר כך תחזרו, ייתנו לכם. אתם רוצים שאני אקריא לכם ציטוטים? אני חוסך לכם את זה.

רון כץ (יש עתיד):

למה?

עדי עזוז (יש עתיד):

כן, כן.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תקרא.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אני חוסך לכם. אילו כך היה קורה - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת בליאק.

אושר שקלים (הליכוד):

שני כטב"מים מחיזבאללה והם התקפלו על זה – עשר שנים. שני כטב"מים מחיזבאללה ואתם התקפלתם.

קריאות:

טלי גוטליב (הליכוד):

אם לא תסיים, אדוני ראש הממשלה - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שקלים. חבר הכנסת שקלים, די.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא, אין לו קריאות?

דבי ביטון (יש עתיד):

- - - בשמחת תורה - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

אם לא נסיים את המלחמה עכשיו, החטופים לא יחזרו – תנו לי לצטט את יאיר לפיד.

ניסים ואטורי (הליכוד):

היא הביאה את הציטוט.

היו"ר אמיר אוחנה:

בסדר, תשלימי את זה אחר כך, חבר הכנסת גוטליב, תודה.

דבי ביטון (יש עתיד):

- - - אף אחד לא ביקש ממך.

טלי גוטליב (הליכוד):

שמחתי להזכיר.

היו"ר אמיר אוחנה:

רשות הדיבור כרגע לראש הממשלה בלבד.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אילו הייתי נכנע לתכתיבים האלה, המלחמה הייתה מסתיימת בניצחון מוחץ של חמאס ושל הציר האיראני כולו.

רון כץ (יש עתיד):

היא לא הייתה מתחילה בכלל.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

סנוואר, דף ונסראללה היו נשארים בחיים. הם היו יוצאים החוצה בשיא כוחם.

ירון לוי (יש עתיד):

אולי תדבר על איך התחילה המלחמה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת לוי, קריאה ראשונה.

עדי עזוז (יש עתיד):

מי היה ראש הממשלה ב-7 באוקטובר?

מירב בן ארי (יש עתיד):

שם אין קריאות?

היו"ר אמיר אוחנה:

אל תעזרי לי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

הם היו נשארים בשיא כוחם, יוצאים החוצה עם סימני "וי", לא מגוחכים ופתטיים.

עדי עזוז (יש עתיד):

אבל הם היו בשיא כוחם, כך היה 7 באוקטובר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אגב, את זה הם בקושי עושים עכשיו.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת עזוז, את כבר בקריאה ראשונה. די.

עדי עזוז (יש עתיד):

אבל זה גזלייט למציאות.

היו"ר אמיר אוחנה:

אז עכשיו את בקריאה שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אבל חיזבאללה היה מאיים על ערינו עם 150,000 טילים ורקטות.

ירון לוי (יש עתיד):

מי העביר את הכסף? שקרן.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת לוי, קריאה שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

כוח רדואן היה - - -

ירון לוי (יש עתיד):

המלחמה לא הייתה - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת לוי, קריאה שלישית. נא לצאת החוצה.

עדי עזוז (יש עתיד):

- - - את זה.

ירון לוי (יש עתיד):

אתה מימנת את חמאס. אתה והחברים שלך.

היו"ר אמיר אוחנה:

תוציאו את חבר הכנסת לוי. מה זאת ההתנהגות הזאת?

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

יש עתיד, יש מקום רק לארבעה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מי זה? באיזו מפלגה אתה?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

באיזו מפלגה אתה - - - יאללה. עוד אחד מהלוויינים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי, די.

רון כץ (יש עתיד):

מי זה? מי דיבר?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לא רואה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

כשזאת אמת זה כואב, והינה האמת. זאת הייתה האמת לאמיתה. אם הייתי נכנע לתכתיבים שלכם, חמאס היה עומד על תילו.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

44 - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

סנוואר היה עומד על תילו. נסראללה היה עומד על תילו.

שלי טל מירון (יש עתיד):

התכתיבים שלך - - -

עדי עזוז (יש עתיד):

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

חיזבאללה, עם 150,000 טילים ורקטות, מאיימים על ערינו.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת שלי טל מירון.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

כוח רדואן היה במרחק של מטרים ספורים מפלישה לגליל.

עדי עזוז (יש עתיד):

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

תושבי הדרום והצפון לא היו חוזרים מעולם לבתיהם – אבל הם חזרו. משטר אסד הרצחני היה נותר על תילו.

עדי עזוז (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת עזוז, קריאה שלישית, נא לצאת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

זו האמת, אתם יודעים את זה. כמה שתצעקו לא תוכלו למסך את זה ולעוות את זה.

עדי עזוז (יש עתיד):

- - - קח אחריות.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת עזוז, נא לצאת.

עדי עזוז (יש עתיד):

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אדוני, אבל כדאי שתדע שלא כולם חזרו הביתה. כדאי לציין את זה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

איראן הייתה ממשיכה לייצר בקצב מואץ עשרות אלפי טילים בליסטיים באין מפריע, ובתוך כמה חודשים היא הייתה מפתחת פצצות אטום במטרה להשמיד אותנו.

דבי ביטון (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת ביטון, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

כן, גם אותך, חברת הכנסת. את כל אזרחי ישראל בלי יוצא מן הכלל – יהודים, ערבים, שמאלנים, ימנים, חרדים, חילונים – כולנו היינו עולים מעלה לשמיים בעשן אטומי.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, קריאה ראשונה.

דבי ביטון (יש עתיד):

17 שנה אתה ראש ממשלה. זה מה שקרה איתם.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת דבי ביטון, קריאה שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

המדינה כולה הייתה בסכנת השמדה, מיליוני אזרחי ישראל - -

קארין אלהרר (יש עתיד):

מעניין למה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - עמדו בפני סכנת כליה, ואנחנו עמדנו בפני איום קיומי פשוטו כמשמעו.

קריאות:

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

יסמין פרידמן (יש עתיד):

האמת ש-7 באוקטובר קרה במשמרת שלך. לא לשכוח שזה במשמרת שלך. זאת האמת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

חברות וחברי הכנסת - - -

יסמין פרידמן (יש עתיד):

לא לשכוח במשמרת של מי זה קרה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

חברות - - -

יסמין פרידמן (יש עתיד):

לא לשכוח במשמרת של מי זה קרה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן.

אושר שקלים (הליכוד):

- - - אתם התקפלתם אחרי שני כטב"מים של חיזבאללה. אין לכם זכות דיבור בכלל, תתביישו. תתביישו.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שקלים, קריאה ראשונה.

קריאות:

אוה.

אושר שקלים (הליכוד):

אני מכבד את היושב-ראש.

דבי ביטון (יש עתיד):

- - - בשמחת תורה ב-7 באוקטובר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת דבי ביטון, את בקריאה שנייה, אני לא רוצה להוציא אותך.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

חברות וחברי הכנסת - - -

דבי ביטון (יש עתיד):

- - - מה לעשות, שדרות - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - בואי נראה אותך. תשאלי את חליוה איפה הוא היה ב-7 באוקטובר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

חליוה, רונן בר, אנשים - - -

אפרת רייטן מרום (העבודה):

אבל הם כולם הלכו הביתה. מה עם ראש הממשלה?

טלי גוטליב (הליכוד):

הודיעו לו - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב, די, די.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

בחלומות שלכם.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת שטרית, די.

דבי ביטון (יש עתיד):

- - - הודיעו לו, מה הבעיה?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת ביטון.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אני לא הייתי מוכן בשום אופן להסכים שהמלחמה תסתיים בתכתיבי הכניעה שהחמאס דחף ולחץ, לצערי בעזרת אנשים גם מתוך הארץ - -

קארין אלהרר (יש עתיד):

מה קורה עם הוועדה?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - ובעזרת ממשלות העולם, בעזרת התקשורת העולמית, בעזרת כל העולם. לא הייתי מוכן לקבל את התכתיבים הללו. הממשלה בראשותי לא קיבלה אף אחת מדרישות החמאס. והתוצאה של המדיניות התקיפה שלנו היא שהרחקנו את האיום הקיומי מעל ראשינו, הנחתנו מכות מחץ על כל חלקי הציר האיראני, על איראן עצמה, על חיזבאללה, על חמאס, על החות'ים, על משטר אסד שכבר לא קיים; העצמנו את כוח ההרתעה של ישראל, זקפנו את קומתנו, השבנו את חטופינו, כל החיים. חלק מהחללים עדיין שם, ואנחנו נחזיר גם אותם. במקום לצאת חפויי ראש מעזה נשארנו בתוך הרצועה, נשארנו בפנים, כשאנחנו לופתים את החמאס מכל עבר. כך רואים אותנו בעולם כולו. אני רוצה להגיד לכם, חברות וחברי הכנסת, כך רואים אותנו בעולם הערבי כולו. אני רוצה לקרוא לכם דברים שכתב לפני כמה ימים עיתונאי מוביל מאיחוד האמירויות, אמג'ד טאהא. אני פעם ציטטתי אותו כאן, אבל הינה מה שהוא כתב עכשיו: ארגון חמאס, זרוע האחים המוסלמים הפלסטינית, נכנע לפקודת ישראל ולאזהרת הנשיא טראמפ. מעטים באזור זה מגלים אומץ כזה. והינה המסר שבעל הטור האמירתי שולח לצוררי ישראל: עשיתם הכול כדי שהאנטישמיות תנצח, והיא שוב הפסידה. ישראל היא חלק מהעבר, ההווה והעתיד של המזרח התיכון. החמאס הובס.

רון כץ (יש עתיד):

איזה הובס? איזה הובס?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

חברות וחברי הכנסת, בזכות שרשרת ההישגים הכבירים שלנו, בזכות גבורת לוחמינו ומפקדינו בכל זירה, ובזכות ההחלטות המושכלות, הנחושות, ולעיתים האמיצות שקיבלנו, ביססנו את מעמדנו כמעצמה. אבל המערכה לא תמה. ראינו אתמול את החמאס מפר בבוטות את הסכם הפסקת האש. לדאבון ליבנו, שני לוחמים נפלו בזמן הפסקת האש: סמל ראשון איתי יעבץ, זיכרונו לברכה, ורב סרן יניב קולא, זיכרונו לברכה. החמאס הרגיש מייד את נחת זרוענו. תקפנו אותו עם 153 טונה פצצות. 153 טונה פצצות. תקפנו עשרות מטרות לאורכה ולרוחבה של הרצועה, חיסלנו מחבלים רבים, וביניהם גם מפקדים בכירים. אני הבהרתי מלכתחילה: הפסקת אש היא לא רישיון לחמאס לאיים עלינו. לתוקפנות נגדנו יש ויהיה מחיר כבד מאוד. ובסוף התהליך, שסיכמנו יחד עם הנשיא טראמפ בעבודה משותפת, הכוח הצבאי והשלטוני של החמאס יחוסל. גם במעגל רחב יותר אויבנו מנסים להתחמש מחדש, אויבנו מנסים לאתגר אותנו. במזרח התיכון האלים והפראי איומים ישנים לובשים צורות חדשות, וישנם גם איומים חדשים. אנחנו עומדים על המשמר, ואנחנו גם פועלים כדי לסכל אותם. לא על הכול יודעים, וייתכן שלא על הכול ידעו. ידנו האחת אוחזת בנשק כדי להכריע את דורשי רעתנו, ידנו השנייה מושטת לשלום לאלה שרוצים לעשות עמנו שלום, והיום יש לא מעט, אפילו הרבה. לצד האתגרים הגדולים שלפנינו יש הזדמנויות גדולות להרחבת מעגל השלום באזורנו, גם מעבר לו. המדיניות שלי, ולא מהיום, היא ששלום עושים עם החזקים, לא עם החלשים. והיום כולם יודעים שמדינת ישראל היא מדינה חזקה מאוד, מדינה חזקה מאי-פעם. בזכות עוצמתנו הייתה לי הזכות להביא יחד עם ידידנו הנשיא טראמפ את הסכמי אברהם עם ארבע מדינות ערב. בזכות עוצמתנו, ובשיתוף פעולה חוזר עם נשיא ארצות הברית, אני מאמין שנביא עוד הסכמי שלום עם מדינות במרחב. אבל כדי שנגשים בהצלחה את כל יעדינו, כל יעדינו, עלינו לשמור ביתר שאת על אחדותנו. ואני רוצה להבהיר: האחדות אף פעם - - -

רון כץ (יש עתיד):

אחדותנו?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אחדותנו. האחדות אף פעם לא תהיה מוחלטת. אנחנו יודעים את זה. יש אצלנו דעות שונות, יש מחלוקות בנושאים עקרוניים. אבל כפי שאמרתי פעמים רבות לאויבינו – ואגב, הם לא הקשיבו לי – אמרתי להם: אל תטעו בנו, ברגע האמת, ביום מבחן, כולנו נעמוד יחד, נעמוד יחד כחומה בצורה. כך עשינו וכך עלינו להמשיך לעשות. אני קורא לכולם, לחברי הקואליציה והאופוזיציה גם יחד, ובאמצעותכם לציבור: אנחנו יודעים, אנחנו קוראים על זה, אנחנו צמים על זה כל שנה.

קארין אלהרר (יש עתיד):

קראת - - -

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אנחנו יודעים איזה חורבן נורא - -

רון כץ (יש עתיד):

תעשה את זה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - גרמה שנאת חינם בתולדות עמנו.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אתה המנהיג, אתה ראש הממשלה שלנו, תעשה את זה, זה מונח עליך.

היו"ר אמיר אוחנה:

ששש, חבר הכנסת דוידסון, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

זה הזמן - - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

סימון דוידסון (יש עתיד):

זה מונח עליך, אתה ראש הממשלה שלנו.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת דוידסון, נשמעת היטב, אתה בקריאה ראשונה.

קארין אלהרר (יש עתיד):

הוא קרא את זה - - -

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

זה הזמן להנמיך את גובה הלהבות. בדמוקרטיה אפשר להגיע להכרעות של רוב ומיעוט, אפשר גם להגיע לפשרות, אפשר וצריך לדון במחלוקות, אבל לעשות זאת בענייניות, בטח לא באלימות, בטח לא באיומי רצח על נבחרי ציבור, בטח לא באיומי רצח על ראש ממשלה ובני משפחתו וגם על משפחותיהם של שרים.

מיקי לוי (יש עתיד):

מתי נרצח ראש ממשלה - - -

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אופיר כץ (הליכוד):

למשימה הבאה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

לא, להזהיר אותך. אתה תצטרך לעבוד קשה, כי אנחנו הולכים בקרוב להעביר את תקציב המדינה לשנת 2026.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - הצעת חוק בטרומית, אתה מדבר על תקציב המדינה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אנחנו נוסיף לחזק את כלכלת ישראל.

קריאות:

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

כולם הסבירו לנו שכלכלת ישראל תתמוטט, שהיחסים עם ארצות הברית יתמוטטו - -

מיקי לוי (יש עתיד):

הכלכלה טובה, אדוני?

קריאות:

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - שישראל חלשה וחייבת להיכנע. אז אני רוצה להגיד לכם, ההישגים של כלכלת ישראל תוך כדי המלחמה - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

שלוש שנים של צמיחה שלילית - - - שלוש שנים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - מעוררים השתאות ברחבי העולם.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת בליאק, אתה בקריאה שנייה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה אתם מוחאים כפיים. למה, את לא הולכת לסופר?

מיקי לוי (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת לוי, גם אתה.

רון כץ (יש עתיד):

אדוני ראש הממשלה, תוכל לעשות התערבות שהתקציב לא יעבור.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת רון כץ, קריאה ראשונה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

האינפלציה בירידה, השקל חזק, האבטלה בשפל והבורסה בשיא של כל הזמנים, תוך כדי מלחמה. איזו עוצמה, איזה כוח, איזו אמונה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - את הסופר, הבורסה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

חברות וחברי הכנסת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי, קריאה ראשונה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

על מה?

היו"ר אמיר אוחנה:

על זה שצעקת.

קריאות:

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

חברות וחברי הכנסת, במרוצת המלחמה אנחנו התמודדנו עם דבר חמור מאוד, שהוא מוכר לכם והוא לא היה פשוט – אמברגו נשק, שהגביל אותנו ועיכב את התקדמות הלחימה. ולכן, כדי לא להיות תלויים באספקת נשק מבחוץ אנחנו מקדמים את עצמאות החימושים שלנו. מדינת ישראל תצטרך להקדיש – איפה שר האוצר?

רון כץ (יש עתיד):

אוה, זאת שאלה, אנחנו שואלים את זה שנים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

גם אני שאלתי איפה הוא.

קריאות:

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אנחנו מקדמים את עצמאות החימושים שלנו, ובצד הצמחת הכלכלה שלנו, שאנחנו עושים באמצעות מדיניות השוק החופשי שאנחנו הנהגנו, עם ברכות אדירות, אנחנו נצטרך להשקיע יותר - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

מה עם ביטחון לאומי?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - בביטחון הלאומי שלנו, בעצמאות החימושים.

קריאה:

איפה בן גביר?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

במקביל אנחנו מקימים עכשיו את המערך הלאומי לבינה מלאכותית, כפי שביססנו - - -

קריאות:

רון כץ (יש עתיד):

אלמוג, תעמוד. תעמוד, הוא מדבר אליך.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

כפי שביססנו את מעמדנו ככוח עולמי בסייבר – אגב, אני זוכר, לכל הצועקים, לכל הצועקים פה ולכל - - -

קריאה:

מי צועק?

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב, את מפריעה לראש הממשלה.

טלי גוטליב (הליכוד):

סליחה - - -

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

לכל המגחכים פה, אני מציע לכם להסתכל בסרטון קצר. פה בכנסת אני עמדתי על הבמה הזאת כמו שאני עומד עכשיו, ואמרתי: אנחנו הולכים לפתח את רשות הסייבר, וישראל, כך אמרתי, תהפוך למעצמת סייבר עולמי. והיה פה חבר הכנסת מוכר לכם, מאוד בכיר - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

מי? אלמוג?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - שהסביר: ראש ממשלה וירטואלי, סייבר הוא מדבר איתנו. היום ישראל היא מעצמת הסייבר השנייה בעולם, באופן אבסולוטי, רק אחרי ארצות הברית.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא בזכותך.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

על הגיוס. על הגיוס תהיה לזה השלכה - - -

קריאה:

משחק כדורגל - - -

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ובאשר למערכת היחסים עם ארצות הברית, שכאן ניבאו את חורבנה, מערכת היחסים עם ארצות הברית מעולם לא הייתה קרובה והדוקה כמו עכשיו, הן ברובד המדינתי והן ברובד האישי בין הנשיא טראמפ וביני, ואני חושב שכל אחד מבין את החשיבות של הקרבה הגדולה הזאת. כולנו התרגשנו מביקורו ההיסטורי בישראל ומנאומו ההיסטורי בכנסת של גדול ידידינו בבית הלבן מאז ומעולם. מחר יגיע בשליחותו סגן הנשיא ג'יי. די. ואנס, ואנחנו נשוחח, נשוחח על שני דברים – בעיקר על שני דברים – על האתגרים הביטחוניים שעומדים בפנינו ועל ההזדמנויות המדיניות שעומדות בפנינו. נגבר על האתגרים, נממש את ההזדמנויות. במושב הנוכחי גם נגיש לאישור הכנסת חוק גיוס, שיביא לגיוס של 10,000 בני ישיבות בתוך שנתיים.

קריאות:

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

זו מהפכה אמיתית, דבר שלא היה מאז הקמת המדינה.

קריאות:

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ויש רבים נוספים, יש רבים נוספים בגיל הגיוס שאינם חרדים - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

גם על זה אני מתערב שלא יהיה - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת דוידסון, קריאה שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

רון כץ (יש עתיד):

גפני לא - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת רון כץ, קריאה שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לראש הממשלה. כעת אני מתכבד להזמין את ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד, בבקשה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

קריאות:

יאיר לפיד (יש עתיד):

מה זה?

ניסים ואטורי (הליכוד):

לפיד, היית ראש ממשלה. מה עשית?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת ואטורי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - מי שלא מתאים לו שיצא החוצה. מה זה?

ניסים ואטורי (הליכוד):

מה הוא עשה? אני שואל אותו מה הוא עשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מי שואל אותך מה הוא עשה?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת ואטורי.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אני שואל אותו, מה הוא עשה כראש ממשלה.

מיקי לוי (יש עתיד):

סתום, סתום כבר - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת ואטורי.

יאיר לפיד (יש עתיד):

המשך הביזוי של כנסת ישראל.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת לפיד.

קריאות:

יאיר לפיד (יש עתיד):

דיברת פה, אדוני הראש הממשלה, על היחסים עם ארצות הברית. הייתי פה, כמוך. היה באמת נאום מרגש של הנשיא טראמפ. בתוך הנאום היה משפט שאנשים פחות שמו אליו לב. הנשיא טראמפ אמר: נתניהו רצה להמשיך את המלחמה ואני אמרתי לו להפסיק, אז הוא נאלץ להפסיק. הפכת אותנו למדינת חסות. פעם אחר פעם נהגת לעמוד פה ולהגיד: אני היחידי שיודע לעמוד מול נשיא אמריקאי; הגיע הנה נשיא אמריקאי ואמר: קיפלתי את נתניהו, כופפתי אותו וקיפלתי אותו. מדינת חסות.

קריאה:

זה לא נכון.

קריאות:

יאיר לפיד (יש עתיד):

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת כץ.

יאיר לפיד (יש עתיד):

היה רק משפט נכון אחד בכל נאומו של אוחנה, משפט אחד. בזה שהוא אמר שזה המושב האחרון.

אופיר כץ (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת כץ, קריאה ראשונה.

מיקי לוי (יש עתיד):

יאיר לפיד (יש עתיד):

חבר'ה, אמיר אוחנה לא יוציא אף אחד מהקואליציה. הוא יושב-ראש של חצי כנסת בלבד. מה לא הבנתם? הוא לא יושב-ראש הכנסת. הוא היושב-ראש של הצד ההוא, ובזה זה נגמר. מה לא הבנתם עד עכשיו?

היו"ר אמיר אוחנה:

סליחה, מה אמרת עכשיו?

יאיר לפיד (יש עתיד):

אמרתי, אדוני היושב-ראש, שאתה היושב-ראש של החצי הזה של הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

ממש לא.

יאיר לפיד (יש עתיד):

מאה אחוז.

היו"ר אמיר אוחנה:

ממש לא. ואתה יודע את זה יותר טוב מכולם.

יאיר לפיד (יש עתיד):

מאה אחוז. ואני רוצה להגיד לכם משהו לסיום.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

לא להפריע.

יאיר לפיד (יש עתיד):

הרב דורון פרץ, אבא של דניאל פרץ, זכרו לברכה - - -

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

ששש. חבר הכנסת אבוטבול, קריאה ראשונה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אני מדבר עכשיו על אבא של נופל. הרב דורון פרץ, אביו של דניאל פרץ, זכרו לברכה, עמד בבית הקברות ביום חמישי האחרון, ואמר: כולם מדברים על היום שאחרי בעזה, אולי כדאי שנדבר על היום שאחרי במדינת ישראל. אם היום שאחרי במדינת ישראל ייראה כמו המושב הזה, אז מדינת ישראל הולכת למקום רע מאוד. לשמחתנו, זה לא יקרה.

טלי גוטליב (הליכוד):

יאיר לפיד (יש עתיד):

והסיבה שזה לא יקרה זה מפני שאני הסתכלתי על טל קופרשטיין, שקם מכיסא הגלגלים שלו, נעמד, ואמר: בשביל הבן שלי אני קם.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת - - -

יאיר לפיד (יש עתיד):

וכך מדינת ישראל תקום, כי ישראל היא מדינה בריאה וטובה, יש לה רק ממשלה חולה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

ראש הממשלה מבקש לדבר במסגרת הודעה אישית. אני אאפשר את זה. לאחר מכן, גם ראש האופוזיציה יקבל, כנוהל.

שר התקשורת שלמה קרעי:

כמה משרדים היו אצלך, לפיד?

יסמין פרידמן (יש עתיד):

פחות מאצלכם - - -

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

ששש, חברות וחברי הכנסת, תודה. ראש הממשלה, בבקשה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ב-24 באפריל 2024 חבר הכנסת לפיד אמר שצריך להפסיק מייד את הלחימה, צריך לצאת מעזה. אני אעביר לכם את הציטוט המלא, אבל אתם יכולים למצוא אותו בגוגל. אתם יכולים למצוא את זה בגוגל.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

כמה חטופים היו ניצלים - - -

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

ששש.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

והדבר השני - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, אני עדיין בקריאות.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

זה לא ייאמן. איזו בורות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

והדבר השני הוא הדבר העיקרי, העיקרי. אתה מדבר, אתה מעז לדבר - -

רון כץ (יש עתיד):

מעז?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - על האיום האיראני? במשך שנים, 40 שנה, וגם בשנות היותי בממשלה, ראש ממשלה, אני לחמתי והזהרתי מפני האיום הזה, וניסיתי לגייס - -

קריאות:

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - וניסיתי לגייס את כולם, גם את הקואליציה - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת בליאק, קריאה שלישית, נא לצאת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - וגם את האופוזיציה. והדברים האלה נתקלו - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת בליאק, נא לצאת.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

רק דיברת. מאחז עיניים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - נתקלו בגיחוך. מה זה? עוד פעם גחמה של נתניהו? הוא מנסה להסתיר את הדברים האמיתיים שעומדים בפנינו, באיזה איום כביכול קיומי מאיראן? אני פעלתי, בכל הממשלות בראשותי, כדי לפגוע באיראנים – היום אפשר להגיד: לפגוע במדענים האיראנים, גם עכשיו, לפגוע בבכירי המדענים האיראנים; חיסלנו את התריסר הפותח שלהם, וזה חשוב. את כל זה עשינו ועוד דברים רבים אחרים, בעיקר באמצעות פעולות חסויות של המוסד וזרועות אחרות. עשינו את כל זה, אבל כל הזמן, כל הזמן, נתקלתי בהתנגדות ממוסמכת, וגם ציבורית: אל תגזים, לא צריך ללכת לשם, לא צריך לעצור את זה - - -

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

החזרנו את המטוסים - - -

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

מה עם - - - של חיזבאללה?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, קריאה שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אני אשמח בבוא היום, אני אשמח בבוא היום להביא את כל הדברים האלה, את כל הדברים האלה - - -

מיקי לוי (יש עתיד):

מצוין. בוועדת חקירה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מיקי לוי, אתה כבר בקריאה שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אבל יותר מזה. אני מוכרח להגיד שאני מקבל – אני מקבל את זה, אוקיי, זו זירת התגוששות. יש הרבה דברים שנאמרים, לצערי, גם דברי נאצה. אני לא נוקט לשון כזאת. אני מתווכח, אני אומר דברים נוקבים, אבל אני שומר על גבולות הטעם הטוב בדיבור. לא כך עושים מולי, לא כך עושים מול רעייתי, לא כך עושים מול משפחות של שרים פה ונבחרי כנסת, ואני חושב שכולם יודעים את ההבדל.

קריאה:

יסמין פרידמן (יש עתיד):

מי כמוך יודע.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אבל הדבר החשוב ביותר בעיניי, הדבר החשוב ביותר בעיניי הוא מה שאמרתי, ואמרתי לא כלאחר יד ולא למען הדיבור.

קארין אלהרר (יש עתיד):

קרעת את העם.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

האיומים לא הסתיימו. הם מלקקים את הפצעים. הם לא ויתרו על היעד של השמדת ישראל – לא האיראנים, גם לא אחרים שהם מוכים, וגם לא החות'ים, שנכנסו לזירה כגורם חדש. ואני אומר לכם, אם הנושא שעומד על הפרק – אגב, הוא יעמוד על הפרק בחודשים הקרובים – הוא רק ניצול ההזדמנויות להרחבת הסכמי השלום, ויש לנו חלון הזדמנויות גדול, לא הייתי חוזר, לא הייתי עולה לבמה הזאת ואומר את מה שאני מבקש לומר לכם. אנחנו חייבים לתחום, חייבים לתחום את המאבקים הפנימיים. חייבים. אנחנו חייבים להבין שהגורל של כולנו הוא הגורל של כולנו. אף אחד לא יחוס עלינו, אף אחד לא יבדיל בינינו, אם הם יממשו - - -

קארין אלהרר (יש עתיד):

טלי גוטליב (הליכוד):

די, שקט - - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

די כבר, תנו לו לדבר, די.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אם הם יממשו את התוכנית להשמדת ישראל. התוכנית להשמדת ישראל עדיין חיה.

מאיר כהן (יש עתיד):

זה ברור, מה - - -

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

עדיין חיה, היא לא מפרידה בינינו, והיא לא כל כך רחוקה. הרחקנו איומים עצומים, אבל יש עוד איומים בדרך.

קארין אלהרר (יש עתיד):

איפה היית כמה שנים - - -

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ולכן, אני חושב שהעתיד שלנו מחייב איזשהו שידוד מערכות - - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

איזשהו שידוד מערכות, כי כשוך האבק – אנחנו מרימים את הראש מעל האבק, ואנחנו מבינים שגורל אחד לכולנו. מזה לא נוכל להתחמק. אני מקווה שנוכל לרתום את הצד הזה, והצד הזה וגם הצד הזה של חברינו החרדים. אתם שומרים על מורשת ישראל, על לימוד התורה, ואתם, אני בטוח, תוכלו גם לעזור - -

אלעזר שטרן (יש עתיד):

גם אנחנו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא רק הם, גם הציונות הדתית.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - בגיוס חרדים לצה"ל. לימוד התורה זה ערך חשוב. ואני חייב להגיד לכם, שאלו אותי - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אפשר לשלב.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - על מה אני חושב בזמן המערכות האלה, שבכל זאת היו גורליות, אף אחד לא התכחש לזה, ואני אמרתי באותה ישיבה גורלית – ישראל, אתה ואחרים שיושבים פה זוכרים את זה – אמרתי, אחרי שהחלטנו על שיגור כוחותינו לאיראן, סיימתי את הישיבה: אלוהים יהיה בעזרנו. וכך אני מסיים את הישיבה פה: אלוהים יהיה בעזרנו.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לראש הממשלה. וכעת, ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפד, בבקשה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אדוני ראש הממשלה, הקשבתי לדבריך. יש דבר אחד שבאמת אני מסכים איתו לגמרי – אכן, שאלוהים יהיה בעזרנו. בוא, אני רוצה לתת לך איזו הגדרה, יש הבדל בין "דיברתי" ל"פעלתי". אתה לא פעלת לגבי איראן, אתה דיברת לגבי איראן. אם היית פועל לגבי איראן, אולי לא היה נתנז, אולי לא היה פורדו, אולי לא היה אספהאן, אולי לא הייתה מערכת שלמה עומדת מוכנה לייצר פצצות אטום - - -

ניסים ואטורי (הליכוד):

אין לך סיבה - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

שקט - - -

יאיר לפיד (יש עתיד):

20 שנה ראש ממשלה, והם אכן הפכו למדינת סף גרעינית. זה כי במקום לפעול רק דיברת - -

אופיר כץ (הליכוד):

יאיר לפיד (יש עתיד):

- - ולהבדיל מהם, לי אתה לא יכול למכור את הסיפורים האלה, כי אני הייתי במשרד ראש הממשלה, ואנחנו באנו ופתחנו את המגירות לחפש את התוכניות, ולא מצאנו כלום.

אופיר כץ (הליכוד):

ומה עשית? - - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

מה אתה עשית? - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת.

יאיר לפיד (יש עתיד):

היינו צריכים להתחיל מהתחלה, וכל האמצעים שאתה הפעלת מול איראן הם אמצעים שאנחנו סידרנו לך.

אושר שקלים (הליכוד):

מה אתם עשיתם?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, די.

יאיר לפיד (יש עתיד):

שנספר להם שנינו על שיחות טלפון לפני החלפת השלטון? איזה אמצעים עזרנו לך לסדר? את מי אתה מרמה? לפחות שתהיה בך בושה יסודית להגיד: אכן לא התכוננתי כמו שצריך. ובוא נדבר על עוד משהו. אתה אומר שאמרו לך: קודם צריך לעצור את עזה - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב.

שר התקשורת שלמה קרעי:

היו"ר אמיר אוחנה:

השר קרעי.

יאיר לפיד (יש עתיד):

כן, קרעי, כדאי שלא תדבר, קרעי, על מטוסים אחרי ששלחת לעזאזל את הטייסים שהפציצו באיראן. אדוני ראש הממשלה, אם אנחנו היינו עושים את עסקת החטופים במאי 2024 אז אולי היו חטופים בחיים - -

אופיר כץ (הליכוד):

לא הייתה, לא הייתה עסקת חטופים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת אופיר כץ.

יאיר לפיד (יש עתיד):

- - אולי מאות חיילים היו בחיים, ובעיקר בעיקר - - -

אושר שקלים (הליכוד):

למה אתה משקר?

יאיר לפיד (יש עתיד):

יושב-ראש חצי הכנסת, אתה מוכן להשתיק אותם?

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אבל לא הייתה עסקה - - -

יאיר לפיד (יש עתיד):

בסוף, מה ההישג שאתה מתפאר בו? במקום שנכניס את מצרים, מדינה שנלחמת באחים המוסלמים, שהיא תנהל את עזה, הכנסת את טורקיה וקטר, השותפות האידיאולוגיות של החמאס, והן היום אלה שמנהלות את עזה. זה מה שקרה במשמרת שלך. זה מה שקרה, ואכן, אלוהים ישמור אם זה יימשך - -

קריאות:

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

למה מכרת את ביטחון ישראל לחיזבאללה?

יאיר לפיד (יש עתיד):

- - הרי בסוף כל הדיון פה הוא דבר אחד – זה הניסיון לברוח מוועדת חקירה ממלכתית אמיתית שתבדוק למה הגענו ל-7 באוקטובר.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

אוי ואבוי - - -

שר התקשורת שלמה קרעי:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת. השר קרעי.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אדוני ראש הממשלה, אתה מדבר על זה שיש איומים? ב-20 בספטמבר 2023 אני עשיתי מסיבת עיתונאים ואמרתי: אסון גדול הולך לקרות לנו, כי ראש הממשלה מזניח את ביטחון ישראל. ואתה הלכת לערוץ 14 ואמרת להם: אין שום בעיה, סתם מגזימים – ופחות משבועיים אחר כך היה 7 באוקטובר. אז אל תדבר איתנו על מי שעומד דרוך לביטחון ישראל. אם אנחנו רוצים לשמור על ביטחון ישראל אנחנו צריכים דבר אחד – ממשלה אחרת וראש ממשלה אחר. אחרת באמת שאלוהים ישמור.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת לפיד, חבר הכנסת לפיד - - -

שר התקשורת שלמה קרעי:

ראש ממשלת האחים המוסלמים. לא ייאמן.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר קרעי, השר קרעי, תודה רבה.

דבי ביטון (יש עתיד):

צריך להדיח אותה עם כל הדעות שלה - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת. חברת הכנסת ביטון, אני מזכיר לך שאת בקריאה שנייה. חבר הכנסת לפיד, חבר הכנסת לפיד, פעמיים עמדת מעל הדוכן הזה ואמרת "יושב-ראש חצי הכנסת", בפעם השלישית אני אוריד אותך מייד מהדוכן. תודה רבה. בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

חברי הכנסת והקהל מתבקשים לכבד בקימה את יציאת נשיא המדינה ויושב-ראש הכנסת. כבוד הנשיא.

שר התקשורת שלמה קרעי:

ראש ממשלת האחים המוסלמים.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

נא לשבת.

היו"ר יעקב מרגי:

חברות וחברי הכנסת, נעבור עתה להנמקת ההצעות להביע אי-אמון בממשלה. חברי הכנסת, מי שרוצה לצאת שיצא, מי שנשאר שיישב, נמשיך את הישיבה. כפי שאמרתי, אנחנו עוברים להצעות אי-אמון בממשלה. אני מזמין את חבר הכנסת אלעזר שטרן לנמק את ההצעה מטעם סיעת יש עתיד. בבקשה. עד 10 דקות עומדות לרשותך.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חברים, נא לשמור על השקט. שרים. חברת הכנסת קטי. תודה, אדוני.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תעצור את השעון קצת.

היו"ר יעקב מרגי:

אל תדאג, אני אחדש לך. בבקשה, עד עשר דקות עומדות לרשותך.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תודה, אדוני. האמת היא שחיכיתי שהיושב-ראש חצי הכנסת יישאר כאן, ולא יברח. אני מזמין אותו גם לחזור לכאן. אני רוצה ברשותך, אדוני, להתחיל במסכת תענית – על הנושא של החזרת החללים שלנו – ולצטט את מה שהרבה כאן יודעים וזוכרים: "לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים". אדוני, הייתי אתמול גם אצל המשפחה של ענבר הימן, וגם של תמיר נמרודי, ואמרתי להם את מה שאתה יודע, שט"ו באב נחשב כאחד הימים הטובים שהיו לישראל. כמו שאומר רבי מתניא במסכת תענית, שגזר אדריאנוס שלא יקברו, ואותו היום שניתנו הרוגי ביתר לקבורה תיקנו ביבנה להוסיף בברכה המזון את ברכת הטוב והמיטיב. ואנחנו מקווים שהחללים שלנו, כולם, יחזרו לכאן. אדוני היושב-ראש, דיבר פה ראש הממשלה על אחדות, והוא – אין לו בושה, היה צריך את שנשיא המדינה יזכיר לחבר הכנסת אוחנה שישנו פה נשיא בית המשפט העליון. וראש הממשלה – שאוחנה, חבר הכנסת אוחנה, עובד אצלו מלא מלא, הוא כאילו לא יודע מה שראש הממשלה מדבר על אחדות, כאילו רק לפני שבועיים הוא לא ביזה את הכנסת. אני אספר לך משהו, אדוני. אני לא הייתי כאן כשהנשיא טראמפ היה כאן. אם הוא היה מתחשב בך ובחברי הכנסת האחרים, הוא לא היה מדבר 27 דקות בערב חג, ומארגן 40 מחיאות כפיים בערב חג. יש פה חברי כנסת שנאלצו לנסוע בחג, ומבחינתם אולי גם לחלל את החג, בגלל שהיו צריכים לשמוע את החנופה של חבר הכנסת אוחנה.

היו"ר יעקב מרגי:

חבר הכנסת סגלוביץ', אתה מורחק בקריאה שלישית עד להצבעה.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

היו"ר יעקב מרגי:

כן, עד להצבעות.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אדוני, אני רוצה להגיד לך משהו.

היו"ר יעקב מרגי:

אני מתנצל, אלה העובדות שמצאתי אותן.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אתה יודע מי היה פה?

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

לכבוד ייחשב לי להיות מורחק על האירוע.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני אגיד לך מי היה פה כשהיה פה הנשיא טראמפ. אני אתן לך דוגמאות. נגיד, היה יושב-ראש סניף הליכוד בחיפה. אתה חושב שהזמינו את ראש עיריית חיפה? בחיים לא. ראש הממשלה מדבר על אחדות. הייתה פה המאפרת של אשתו של ראש הממשלה. אתה חושב שחברי הכנסת שרצו לבוא לכאן יכלו לבוא? אנחנו מקבלים שני כרטיסים בהשבעת הכנסת. מישהו נתן איזה כרטיס לחברי הכנסת? זה הרי טקס של אוחנה. הכנסת של אבא שלו, של ההורים שלו – שהוא הזמין אותם, אולי זה בסדר. אבל חברי הכנסת לא יכולים להזמין אחד בגלל שצריך להזמין לכאן את רגב הוד ואת ישראל גנץ, לא את רון חולדאי, ראש העיר הכי גדולה. למה? בגלל ראש הכנסת של מחצית מהעם, במקרה הטוב. ולכן הוא מאפשר לעצמו את ביזיון בית המשפט כמו שהוא עושה כאן. וראש הממשלה אומר: כן, יש ראש ממשלה בישראל. אנחנו יודעים את זה. אבל יש גם נשיא בית המשפט העליון במדינת ישראל. ואם יורשה לי, אני אגיד את זה. באמת זה כואב לי. אבל כל מי שמרכיב את הקואליציה שותף לביזיון הזה. אתם לא תינקו מהדברים האלה, לא מזה שהייתם שרים ב-7 באוקטובר וגם ב-6, ולא בזה שאתם נושאים את שם שמיים של אחדות על פיכם וחרב פיפיות בידכם. זאת ההתנהגות היום-יומית. ואתם ממשיכים. ראש הממשלה מדבר על אחדות. יושב פה השר אמסלם. אתמול ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה הצעת חוק – לא שלו – של ג'ובים בחברות הציבוריות. לפיד היה ראש הממשלה, שר האוצר. הוא קבע את נבחרת הדירקטורים. ויתר על כוח שלו. למה הוא עשה את זה? בגלל שהחברות הממשלתיות שהוא קיבל היו במינוס של 600 מיליון. אתה יודע איפה הן היום, גם בזכות הדירקטורים האלה? בפלוס 7.4 מיליארד. ואת זה רוצים לבטל בשביל ג'ובים, ג'ובים. וזה מתכתב מצוין עם איך שמחלקים את המקומות כשהנשיא טראמפ פה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

קראת את החוק?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תגיד.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

קראת את החוק?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

כן, קראתי. תגיד, אתה רוצה שאני אגיד לך משהו? עם ישראל - - -

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אתה לא קראת את החוק - - -

היו"ר יעקב מרגי:

על חשבוני, לטובת ידיעת הציבור וידיעתך.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

בבקשה.

היו"ר יעקב מרגי:

בכהונתי כשר הרווחה, סגרתי חברה ממשלתית.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

מאה אחוז. לא אמרתי כלום. לא אמרתי כלום.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

הוא לא קרא כלום. לא מכיר את החוק.

היו"ר יעקב מרגי:

סגרתי.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

השר אמסלם, את שלך אפילו לא אישרו.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני עוד מעט אעלה ואשאל אותך.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

השר אמסלם, את שלך לא אישרו. אישרו של חבר הכנסת מהשורה האחרונה שם – לא את שלך.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

זה החוק שאני הגשתי.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני לא יודע. אמרתי לך מה הוא הגיש. אתה הגשת את שלך, לא אישרו. אני יודע את זה. אתה רואה? קראתי. אתה גם יודע שקראתי. אבל אני רוצה להמשיך יחד. תראו, למה חבר הכנסת אוחנה, היושב-ראש של חצי מהכנסת, יכול להרשות לעצמו? דרך אגב, גם בדיון הזה ראינו שהוא יושב-ראש של חצי מהכנסת. חבר הכנסת אמסלם, אם היית סופר, לדוגמה, כמה שקלים צרח – דוגרי, אני ישבתי פה מכווץ. ידעתי שאני צריך לדבר. אבל אוחנה, אני רק פותח את הפה, הוא אומר לי: קריאה ראשונה, שנייה. ראית כמה שקלים צרח? מה, הוא נתן לו קריאה ראשונה? אחרי שלא יודע מה עשינו לו. זה לא יושב-ראש כנסת של מחצית מהכנסת? קח רק את הדיון הזה ותסתכל. אבל אני אגיד לך יותר מזה. אני אגיד לך יותר מזה. תיקח לדוגמה את חוק הגיוס. ראש הממשלה דיבר על זה. אני מת להאמין לו, מת להאמין לו שיהיו 10,000 חרדים תוך שנתיים בצבא. אתה יודע למה לא מתגייסים עכשיו חרדים? בגלל שמחכים לחוק ההשתמטות שלכם. אני יודע את זה.

היו"ר יעקב מרגי:

ולפני כן התגייסו?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא. לא. אבל לפני זה לא היה 7 באוקטובר. לפני זה לא היה 7 באוקטובר.

היו"ר יעקב מרגי:

לדעתי, מי שמפריע לגיוס – מי שתוקע את החוק. מי שתוקע את החוק.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תן לי, אני אגיד לך משהו, אם כבר שאלת. תן לי, אני אגיד לך משהו, אם כבר שאלת. יש חוק, בוא, אני אתן לך לדוגמה את השבוע הזה, כדי שתבין על מה אנחנו מדברים. ביום שלישי, מחר, מתכנסים לדון – תקרא לזה חוק הגיוס, בסדר? – איך לתת פטורים בטונות. אתה יודע מה קורה ביום רביעי? מתכנסים להאריך את צווי 8. אתה יודע כמה פעמים האריכו את צווי 8? תגיד, זה לא היה צריך להיות הפוך?

היו"ר יעקב מרגי:

תאפשרו את החוק – יהיה גיוס. 70 שנה לא גייסתם.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תקשיב, תקשיב, תקשיב, חברי חבר הכנסת מרגי.

היו"ר יעקב מרגי:

היית ראש אכ"א. 70 שנה לא גייסתם.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תן לי להגיד לך משהו. תן לי להגיד לך משהו. כשאנחנו נכנסנו לכנסת הזאת – יש חוק שעושים מילואים עד 36 יום בשנה. בסדר? אתה יודע כמה עושים מילואים הילדים שלנו עכשיו?

היו"ר יעקב מרגי:

כמו הילדים שלי.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

נכון. כמה? תגיד.

היו"ר יעקב מרגי:

לא ספרתי.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

200? 400?

היו"ר יעקב מרגי:

כבר עברנו. לא סופר.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אוקיי. אז מה אתה משווה? אבל אני אגיד לך משהו. למה אי-אפשר לעשות קודם חוק מילואים? לא בצו 8, לא בהארכת צווי חירום. תגיד עכשיו: אני רוצה לעשות 50 ימי מילואים בשנה. ועכשיו אני גוזר כמה חרדים אני רוצה, מאלה שיושבים על הברזלים, מאלה שיושבים, שלא לומדים. דרך אגב, כל הבדיחה הזאת שאתם החרדים, סליחה שאני אומר לך ככה, שומרים על היהדות – למה? בעתניאל, באלקנה, בסוסיא שומרים על היהדות פחות?

היו"ר יעקב מרגי:

כולם שומרים על היהדות. כל היהודים שומרים על היהדות.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

זה רק במסגרת הזחילה והחנפנות, בשביל להצדיק את זה שבממשלה הזאת יושבים אנשים, עשרות, שלא עשו יום אחד מילואים. שמעת? בקואליציה עשרות אנשים שלא עשו יום אחד מילואים. ואם אני בתוך הדבר הזה – תשמע, פגש אותי פה עכשיו, פגש אותי כאן חגי לובר - - -

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

איפה עשה היושב-ראש שלך מילואים? תספר לנו איפה היושב-ראש שלך עשה מילואים.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

חגי לובר, אנחנו מכירים אותו מבית אל. אתה יודע מה הוא אמר לי? ואני מצטט – ביקשתי ממנו רשות – שהבחירות הבאות יהיו על הגיוס. את זה אומר איש ימין מבית אל, אב שכול. ואת זה הקואליציה עדיין לא מבינה. ואני אומר לך שמי שרוצה באמת, כמו ראש הממשלה – תשמע, מישהו פה צעק, דווקא מאצלנו: ראש הממשלה שלי גם, גם שלי. הוא עמד פה והוא אמר לי: אתם לא יודעים מה זה רוח לחימה; החיילים שלנו יודעים. חבר הכנסת מרגי, הלוחמים שלנו גדלים גם בבית שלך, אבל הם לא גדלים לא במיאמי ולא בבית שלו היום בקיסריה, ולא בבית של כל השותפים – כמעט כל השותפים שלו – החרדים לממשלה, לא בבית של פרוש ולא בבית של גולדקנופ.

היו"ר יעקב מרגי:

חבר הכנסת גלעד קריב, אתה מורחק עד ההצבעה.

גלעד קריב (העבודה):

היו"ר יעקב מרגי:

עד ההצבעה, עד ההצבעה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

הם גדלים בבתים שלנו, גם של הציונות הדתית מהקואליציה וגם של חבר'ה מהליכוד. בקואליציה יש לוחמים, אבל ראש הממשלה, שרוצה אחדות, שלא יסתכל עלינו ויגיד: אתם יודעים באיזה בתים הם גדלים. הם לא גדלים בבתים שלו. אדוני היושב-ראש, עם הזמן שלקחת לי - -

היו"ר יעקב מרגי:

קיבלת.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

- - אני מקווה, הלוואי, הלוואי, הלוואי, שראש הממשלה - - -

היו"ר יעקב מרגי:

תן צ'אנס, זה יקרה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תן לי להגיד לך משהו – משפט ואני מסיים. הלוואי שראש הממשלה התכוון למה שהוא אמר, שכוחנו באחדותנו. אם הוא היה מתכוון, שר המשפטים היום לא היה אומר שצריך לקדם מהר את המהפכה המשפטית. שראש הממשלה יפסיק לעשות לנו הצגות. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה. אני מזמין את חברת הכנסת פנינה תמנו שטה לנמק את הצעת האי-אמון מטעם סיעת כחול לבן – המחנה הממלכתי.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה – אני אומרת "כנסת נכבדה", אך קשה מאוד אחרי הלך הרוח בפתיחת המושב. אנחנו כולנו יושבים כאן, ומהמקום הזה, שהאמנתי שבאמת בפתיחת המושב הזה – שבוע אחרי שאנחנו מקבלים אלינו בזרועות פתוחות, בלב שמח ובדמעות, 20 מהחטופים החיים, האחרונים, וחלק מהחללים – באמת האמנתי שהרוח שתנשב פה תהיה רוח של תיקון, תקווה, בנייה, ריפוי, שיקום, תקומה, אך במקום זאת הרוח שנשבה כאן היא רוח של מריבה ומדון, תרועות של מלחמה. שר המשפטים בחר להכריז – כן, גם היום – שהוא קורא לקואליציה לאחד שורות כדי להחזיר במלוא העוצמה את הרפורמה המשפטית, ללא הסכמה. יושב-ראש הכנסת, לפני שעה קלה, בוחר להשפיל את נשיא בית המשפט העליון ולהשתלח בו בזמן שאין לו אפילו את הדבר הבסיסי, יכולת תגובה. נשיא המדינה הרצוג עמד כאן בתחינה להפסקת המחנאות, השנאה והמריבות, דבר שלוקח את ישראל לאבדון. הפוליטיקאים לא מצליחים להתעלות לגודל השעה. במקום לחבק את המילואימניקים שחוזרים משדה הקרב אחרי שנתיים, במקום לכבד את צוואתם של הנופלים בקרבות והנופלות בקרבות, במקום לסייע למשפחות של הנרצחים וההרוגים, במקום לסייע בשיקום החטופים והחטופות, לעזור לאלמנות והיתומים, אנחנו רואים את המופע הזה. ללא ספק, יש מי שבחר לחזור ל-6 באוקטובר 2023. איך ייתכן שאנחנו לא מסוגלים להתעלות על עצמנו כשיש מי ששילמו בדם? 917 לוחמים ולוחמות שנפלו בקרב שילמו בדם, מסרו את נפשם בשביל המדינה הזאת, שנוכל להמשיך לחיות כאן; לחיות כאן ביחד – לא חצי מחנה, לא כמדינה אחת לשני עמים, לא יהודה וישראל. 917 חיילים, הטובים והטובות שבבנינו ובנותינו, שחירפו נפשם ושצוואת רובם – תפסיקו לריב, עם ישראל חייב להיות מאוחד. עדיין יש עשרות אלפי חיילים פצועים בגופם ובנפשם, מה הם יאמרו? הם, שהקריבו את כל-כולם? מה הם אומרים כשהם פותחים את הטלוויזיה ורואים אותנו כאן, במופע המביש הזה? במקום מופע של אחדות, במקום רצון לתיקון, רצון לשיקום, במקום להושיט יד ולומר: אנחנו, אנחנו לוקחים מנהיגות אחראית שתהיה ראויה להם, מכריזים כאן שוב פעם על מחנאות, על מריבות, על מדון. אלו היו אמורות להיות חדשות של אתמול, אבל אתם מביאים את זה לכאן. מכל הקריאות, הקדושה מכולן היא הצוואה לנו, המנהיגים, להוות מודל לחיקוי לאזרחי מדינת ישראל. החלטתם להחליף את שם המלחמה ל"תקומה". אם אנחנו רוצים תקומה, זה חייב להיות כשאתם מורידים את גובה הלהבות. אמר כאן ראש הממשלה שהוא רוצה אחדות; תקרא קודם כול לחברי הקואליציה שלך שיורידו את להבות האש השורפות כל חלקה טובה בעם ישראל. כשהחיילים שלנו נלחמו הם לא הסתכלו על מגזר, על עדה, על מחנה פוליטי. הם נלחמו כאחים, אחד לצד השני.

קריאה:

היו"ר יעקב מרגי:

זה לא אישי.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, זה מאוד מצער. זה יום עצוב, אנחנו רואים איך ממשיכים להתכתש ולחרב כל חלקה טובה. לא בשביל זה עם ישראל שילם מחיר כבד מאוד, לא כדי שנחזור לשסע, לפלג. לא כדי שנסתיר את המחדלים, אלא כדי שנתקן אותם. מי שחירפו את נפשם, נפלו כדי שנקום מהשבר הזה יותר חזקים אחרי 7 באוקטובר, מתוך גאווה לאומית, מתוך אהבה לישראל. החובה שלנו, והעיסוק היחיד שצריך להיות בבית הזה, כמו שאמרתי, הוא לשקם, לרפא ולחזק את ישראל ואת האזרחים. המדינה שלנו זקוקה לשיקום עמוק, יסודי, כמעט מהיסוד. מדינה לא קמה ונבנית רק על גבורה בשדות הקרב, לא רק על סיפורי המורשת. וכמו שאמרתי, הצוואה שלהם, שנכתבה בדם, היא פקודה לעכשיו, קריאה אלינו, המנהיגים, שחייבים, חייבים להיות המודל לאזרחים. זו האחריות של מנהיגיה של המדינה הזו. אי-אפשר לטאטא את הבעיות או לתת להן שמות יפים, אי-אפשר לתת להם אריזה חדשה, כי זה לא מה שיעלים את המחדלים. צריך להסתכל למציאות בעיניים, לדבר את האמת, להודות בטעויות, ללמוד מהן ולהגיד: לעולם לא עוד. לא עוד הפקרות, לא עוד עיוורון, לא עוד זלזול בחיי אזרחי מדינת ישראל. ואז להתחיל לבנות מחדש. זוהי שעתה של מדינת ישראל לקום מחדש. לא רק מההריסות הפיזיות, אלא גם מהשבר, השבר בין האחים, השבר הערכי והשבר המוסרי. וכל זה לא יכול להתאפשר, אדוני היושב-ראש, בלי שיקום האמון; האמון בין רשויות השלטון לאזרחים, בין מגזרים, בין בני האדם, בין אחים. אזרחי ישראל – מגיעה להם נורמליות, מגיע להם שקט, מגיע להם לנשום. הרבה אנשים אמרו אחרי שהחטופים חזרו: אני חזרתי, חזרתי לנשום. אסור לנו לעצור את הנשימה הזאת בזה שמסתכלים על המסכים ורואים חרפה, חרפה בכנסת, חרפה של מנהיגים שלא מצליחים להתעלות לגודל השעה. אני חושבת שגם הממשלה, הגיע הזמן שתפנים את האחריות רבתי שלה. ראש הממשלה, האחריות שלך היא לקרוא להגיע למציאת פתרונות והסכמות, כפי שבדיוק דורש ומבקש יושב-ראש המפלגה שלי בני גנץ. זו לא סיסמה, זה לא יכול להיות מס שפתיים, זה חייב להיות הלכה למעשה. אדוני היושב-ראש, אני מאוד מקווה שהקריאה שלי לבית הזה – אולי אם כל אחד מאיתנו יצטרף לקריאה הזאת יהיה פה שינוי. לסיום אני רוצה לבקש מכל מי שנמצא עכשיו כאן במליאה, וממך, אדוני היושב-ראש, להפנות את תשומת הלב לרגע לילדה אחת, היימנוט קסאו, ילדה בת תשע שנעלמה לפני יותר מ-600 ימים. נעלמה, נחטפה.

היו"ר יעקב מרגי:

אושרה הצעה דחופה.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אושרה הצעה דחופה, שאליה גם אני מצטרפת. היא נחטפה לפני שנה ושמונה חודשים מצפת, ומאז – לצערי, אני אומרת לך – דממה. פשוט נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה. אף אחד לא יודע מה עלה בגורלה, והשקט הזה צריך לזעזע כל לב בישראל, אדוני היושב-ראש. לא ייתכן שבתוך כל הטרגדיה, האובדן והשכול, יש ילדה אחת שאיננו יודעים אם היא חיה או מתה, אם היא מעונה במרתפים עכשיו או בחדר חשוך, מחכה רק למי שיציל. בעולם מתוקן זה היה מסעיר מדינה שלמה. אבל השתיקה רועמת, והדאגה מועטה מדי, ויש קהילה אחת שלמה שעוקבת ודואגת עם המשפחה, ואנחנו שואלים: איפה האחים? היימנוט קסאו היא ילדה ישראלית, צריך למצוא אותה. אני קוראת לשר בן גביר, שר המשטרה: תרחיב את צוות החקירה. זה צריך להדיר שינה מעינינו. תדאג להגדיר אותה כחטופה. יש עדויות, יש מספיק ראיות שהיא נחטפה, אדוני היושב-ראש. אני מסיימת.

היו"ר יעקב מרגי:

לסיים. ביום רביעי יהיה דיון, נרחיב על כך.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

בעזרת השם והלוואי שעד אז יהיה לנו בדל של מידע. אני קוראת גם לשב"כ להפעיל את כל האמצעים שברשותו, ובעזרת השם שנעמוד עם משפחת קסאו ונאמר שמצאנו אותה. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה לחברת הכנסת פנינה תמנו שטה. אני מזמין את חברת הכנסת אפרת רייטן מרום לנמק את הצעת האי-אמון מטעם סיעת העבודה. בבקשה, גברתי. עד עשר דקות לרשותך, בבקשה.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

תודה רבה, אדוני. וואו, להיות כאן היום זה באמת אחד הרגעים המביכים והמשפילים של כנסת ישראל. היינו אמורים להיות המגדלור – אני כבר מסתפקת בבית, בחצר, בגדר. מגדלור – כנסת ישראל. איזה ביזיון. מה עשיתם מהכנסת הזאת, הרשות המחוקקת. קודם כול צריך לומר שמי שהיה צריך לנמק עכשיו את האי-אמון היה חבר הכנסת גלעד קריב, שהשתמש בזכותו, זכות פרלמנטרית של חבר כנסת, לבוא ולצעוק צעקות ביניים במסגרת דיון במליאה. הוא הוצא על ידי יו"ר הכנסת, או יו"ר חצי הכנסת, כמו שקורא לו יו"ר האופוזיציה. ואם יורשה לי, עניין התואר – באמת, התואר, הכבוד, זה מה שאכפת להם. אז היות שהוא הוצא, בעצם נשללה ממנו הזכות לבוא ולנמק עכשיו את האי-אמון מטעם הסיעה שלנו, וזה גם עוד חלק, עוד חלק מהביזוי ורמיסת הזכויות של חברי הכנסת מהאופוזיציה. ואז באים בטענות ובעלבונות כאשר אנחנו מסתכלים על יו"ר הכנסת וכבר לא רואים אותו כאחד כזה? הוא לא יו"ר הכנסת של כל הבית. הוא אמור להיות בתפקיד ממלכתי, בתפקיד שמאחד, בתפקיד שמייצג את האופוזיציה ואת הקואליציה. הוא לא עשה את זה היום, כמו שהוא לא עשה את זה במשך הרבה מאוד זמן. ככה לא נראית כנסת ישראל, וככה לא נראה תפקידו של יו"ר רשות. לבוא ולהסתכל – או לא להסתכל – בעיניים של יו"ר הרשות השופטת, לעשות שימוש בכיסא ובכוח ובשררה שלו, בכוח, כדי לבזות את יו"ר הרשות השופטת, נשיא בית המשפט העליון – מה זה, אם לא תחתית של התחתית? גועל נפש. אז אני כבר לא חולמת על מגדלור, בואו רק נהיה כנסת ישראל. הכנסת הופכת לכלי שרת בידי השלטון, זה מה שקורה כאן. היא מפסיקה לייצג את העם, והיא ממשיכה ועשה דבר אחד: מייצגת את ההישרדות הפוליטית של היחידים, ובמקרה הזה – של ראש הממשלה, שכולנו רואים עם מה הוא מתמודד, עם אותו משפט שמדינת ישראל הגישה נגדו בגין שחיתות. לא יעזור לכל סיפורי הסרק ולשקרים שלהם, יש כאן ראש ממשלה תחת שחיתות שעושה שימוש פסול בכוח שלו כדי להרוויח עוד ועוד כוחות ועוד ועוד - - -

היו"ר יעקב מרגי:

ברשותך. חברי הכנסת רם בן ברק ונאור שירי, אתם מורחקים עד להצבעה, בשלוש קריאות.

נאור שירי (יש עתיד):

איזו הצבעה?

היו"ר יעקב מרגי:

עד ההצבעה אתם מורחקים, קריאה שלישית.

נאור שירי (יש עתיד):

היו"ר יעקב מרגי:

תשאל את היושב-ראש שהרחיק אותך, לא אותי.

מיקי לוי (יש עתיד):

אלא אם כן הוא ציין שעד סוף הישיבה. אם הוא לא ציין, אתה רשאי להחזיר אותם.

היו"ר יעקב מרגי:

הוא ציין עד - - -

נאור שירי (יש עתיד):

אבל זה דיון אחר. זה דיון אחר, הסתיים הדיון.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

רק תעצור את השעון.

היו"ר יעקב מרגי:

אל תדאגי. מהמידע שיש ברשותי הורחקתם עד סוף הישיבה.

נאור שירי (יש עתיד):

יש גבול.

מיקי לוי (יש עתיד):

עזוב, עוד פחדנות.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

העניין הזה של שימוש בכוח ובשררה, להרחיק ולסתום פיות, עוד דוגמה, מה שקורה כאן עכשיו.

נאור שירי (יש עתיד):

אבל הסתיים הדיון.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

לא הסתיים הדיון.

נאור שירי (יש עתיד):

מה לא הסתיים הדיון? זה דיון אחר.

היו"ר יעקב מרגי:

זה דיון משולב.

נאור שירי (יש עתיד):

אחרי זה תבואו בתלונות למה אנחנו מדברים עליכם שאתם יו"ר כנסת של חצי מהכנסת הזאת. איפה אתם בתקנון, דן, אל מול השאילתות - - -

היו"ר יעקב מרגי:

תודה, נאור. תודה, רם.

נאור שירי (יש עתיד):

מעבר לזה שאתם שולפים את התקנון מתי שנוח לכם.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

נאור שירי (יש עתיד):

לא תודה, במקרה הזה. סליחה.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

אגב, זה אומנם בתקנון, אבל גם באמת בשיקול הדעת. יש ליו"ר שיקול דעת להחזיר את חברי הכנסת, במיוחד היום, שאנחנו בפתיחת המליאה והוא מתיימר להיות היו"ר של כל הכנסת. אז אמור להיות כאן איזשהו סוג של התעלות על אותו רגע כדי לאפשר כאן לחברי הכנסת להביע את דעתם. איזה כלים כבר יש לחברי כנסת מהאופוזיציה, אם לא להיות פה בפרלמנט ולהילחם? אז הינה, גם את זה כבר לא נותנים להם. ובאמת, אני מסתכלת החוצה – מעבר לניתוק הזה שיש כאן, מה אתם עושים כבר, את המלחמה הבאה? נגמרה המלחמה, אין לכם יותר אויבים, ועכשיו לקחתם את האופוזיציה כאויבים? האופוזיציה, בית המשפט, התקשורת – אלה האויבים שלכם? אותם אתם רוצים לנצח עכשיו כי הפסדתם בכל הטרלול הזה של לנסות ולהסביר לציבור שהבסתם את חמאס והחזרתם את כל החטופים וכל הדברים? זה מה שראש הממשלה עומד ועושה כאן, משקר ומשקר ומספר סיפורים. בזה הוא טוב, בלספר סיפורים. אבל הקשבתם לדבריו, לא יצאה שם מילה אחת של אמת. זה חוק הגיוס? לפני רגע אמרתם: נגייס את כולם. עשיתם קמפיינים: אתם אזרחים סוג ב', ואמרתם: שוויון, שוויון, אזרחים סוג ב'. מי אזרחים סוג ב'? מי, אלה שנשארים בבית או אלה שמתגייסים? אלה שעשו כבר שישה ושבעה סבבים או אלה שאתם פוטרים? איך אמר דרעי? זה חוק הסדרת מעמד הלומדים. זה מה שהוא אמר. זה לא חוק הגיוס, זה חוק הפטור מגיוס. אבל עכשיו עומד כאן ראש הממשלה ומסביר למה החוק הזה הוא היסטורי. למה? כי קראנו את המסרים שלכם, קראנו את דף המסרים. אתם הולכים גם את זה לארוז באיזו אריזה מתקתקה, כמו שעכשיו שמענו, "חוק היסטורי" ו"נצליח לגייס". באמת, מה, אתם עובדים עלינו? כמה אפשר לספר סיפורים? כמה אפשר לכבס מילים? כמה, אתם חושבים, יאמינו? אי-אפשר, די, זה לא אמין. זה לא אמין, הסיפורים האלה. ואתם יודעים מה הדבר הכי גרוע? אני אומרת את זה, באמת, בשיא הכאב והחשש, אומרת את זה מכל הלב: ברגע שלא מסתכלים למציאות בעיניים ומתחילים עוד הפעם עם נרטיבים, ולייפות אותה, ולהגיד: זה לא בדיוק ככה, ולספר סיפורים, ולא לומר את האמת – אנחנו נגיע לאסון הבא. הרי זה מה שקרה לנו לפני 7 באוקטובר. כל הזמן סיפרו סיפורים, כל הזמן סיפרו שקרים, פשוט עבדו על הציבור – ובא עלינו האסון הנורא הזה. אז למה עכשיו לא לומר את האמת? תתמודדו עם האמת לאמיתה – המורכבת, המורכבת, לא הכול שחור-לבן. הציבור מספיק אינטליגנטי בשביל להבין מה נכון ומה לא. למה לספר לו סיפורים? זה בנפשנו לומר את המציאות, להסתכל למציאות בעיניים. אז איך אתם רוצים שנגיד שיו"ר הכנסת הוא באמת מייצג את כל הכנסת כאשר הוא לא מייצג אותנו, כאשר הוא לא ממלא את תפקידו כראש הרשות המחוקקת ומבזה את הרשות השופטת, כאשר מספרים סיפורים פעם אחר פעם? זו התנהלות מכוערת. זו התנהלות מסוכנת. זו רמיסה אמיתית גם של הממלכתיות, גם של כללי המשחק, גם של עצמאות כל המוסדות השיפוטיים. לשבת כאן על הבמה ולהגיד שהוא מאזן את הכוחות בין הרשויות כשהוא מבזה את הרשות השופטת? איזה מין שקר זה? פשוט כזבים שיוצאים מהפה. ובאמת, הביזוי לא היה כל כך מחריד ומסוכן כמו שהוא עכשיו. הדבר הזה הוא יותר גרוע מלומר שזה ביזוי. זוהי הפרת אמונים למדינת ישראל, לחוקיה. זאת הפרת אמונים אמיתית. אם אנשים פה שמקבלים את הכוח ואת השררה לא מבינים את המשמעות של התפקיד שלהם, של לשבת כאן ולהשתמש בכוח בזהירות – ולא להשתמש בו: בואו נעיף את זה, ובואו נמחק את זה, ובוא נדרוס את זה – כשאנשים לא מבינים את זה, הם מביאים לאסונות. וראינו כאן היום בדיוק את הדוגמה המכוערת הזו. אלה הפנים המכוערות שלכם שנחשפות – ניצול המיקרופון והבמה כשיושב נשיא בית המשפט העליון ולא יכול לענות. הוא לא חבר כנסת, אין לו מיקרופון. הוא נאלץ לשבת כאן למרות שהוא לא הוזמן כדין וכנשיא בית המשפט העליון – מתוך איזה מקום ילדותי: בואו לא נשלח לו הזמנה כנשיא, בואו נשלח לו הזמנה רק כאילו הוא שופט. ככה נעליב אותו וככה גם נקרוץ לבייס, כי יש לנו פריימריז. בואו נקרוץ להם ונגיד להם: הינה, תראו איך אנחנו נכנסים בו. כי זה מה שעובד. אבל מה עם הנזק לדורות, ומה עם הנזק לכולם? ומה עם הנזק לתפקיד ולביזוי של התפקיד הכל-כך חשוב הזה, להיות כאן יו"ר הכנסת ישראל? כמה אפשר לקחת את הכנסת הזאת, להפוך אותה לסניף של מפלגה, להזמין את כל קבלני הקולות, להפוך אותה אך ורק לסניף של פריימריז? כמה? הדבר הזה הוא פשוט לא יתואר. אין אמון. אין אמון בממשלה הזו, ואין אמון בכנסת הזו, בין היתר כי כל החלטה שאתם לוקחים – מתוך כוונת מכוון וזדון – מעוררת ריב ומחלוקות. במקום שפעם אחת תעשו את המעשה הנכון, תהיו במקום – איך שמעתם פה עכשיו את ראש הממשלה עם הקו החדש? "מאחד, מאחד, מאחד". אז תרדו מהמילים המתוקות והיפות האלה, תעשו את המעשה הנכון, או שתלכו כבר הביתה ותיתנו לאחרים לעשות כאן סדר, חוק וסדר במדינת ישראל. אין לכם לגיטימציה. אתם לא לגיטימיים בהתנהלות שלכם. אתם לא מאחדים ולא מציבים כאן שום אופק ושום אלטרנטיבה ראויה לעם המדהים הזה – שבכל מקום אחר לא רצה לשמוע את הפוליטיקה, לא רצה לשמוע את העלבונות; רצה לנשום אחרי שהוחזרו החטופים, רצה לנשום, רצה לשמוח, ובמקום זה אתם מסמנים את המלחמה הבאה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

המלחמה על התודעה, המלחמה שבה אתם מנסים למחוק את הזיכרון, המלחמה שבה באמת אתם מסמנים את העם שלכם, אותנו, כאויבים. בושה לכם.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה. ישיב על שלוש ההצעות במשולב השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם. בבקשה, אדוני.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול אפתח בחורף בריא שיהיה לנו, בעזרת השם. אני רוצה להתייחס למה שאמר ראש הממשלה לגבי הנושא של נשיא בית המשפט העליון. האמת היא שבנקודה הזאת אני חולק על ראש הממשלה. אני מעריך את ראש הממשלה, אבל אני חולק עליו בעניין הזה. דרך אגב, אנחנו לא שואלים אם זו עובדה. יש הרבה עובדות. יש הרבה דיקטטורים שבעובדה הם דיקטטורים. הם שם. ולכן זאת לא השאלה. בן אדם השתלט על המשרה ויושב שם, זה נכון; השאלה אם זה חוקי, זאת השאלה. ולכן, המהלך הזה לא חוקי. ולכן זה מה שמפתיע, שבמדינה דמוקרטית בן אדם נוטל לעצמו תפקיד, לא חוקי, ומתיישב על הכיסא. ולכן אני חולק. אני מסכים עם יושב-ראש הכנסת. צא וחשב, דרך אגב – חבר כנסת שנבחר על ידי הציבור ועל פי החוק הוא צריך לעלות לכאן ולהישבע אמונים, אם הוא לא נשבע הוא לא חבר כנסת. זה החוק, למרות שלכאורה הוא נבחר. זה – גם לא נבחר. וגם הוא בא לבית הנשיא, נשבע לקיים את חוקי הכנסת והמדינה, כשהוא עצמו באותו רגע מפר את החוק. האם יש מינוי אחד כזה שיכול היה להיות אי פעם במדינת ישראל, בכל משרה שהיא? האם המטה הכללי היה מחליט שהרמטכ"ל הוא הרמטכ"ל, חלק מהחבר'ה היו מחליטים: ממחר הוא רמטכ"ל – והוא רמטכ"ל? זה בושה וכלימה איך הם, הצד הזה, הבולשביקים האלה, חושבים שאנחנו מפגרים. הוא עצמו יודע את האמת. אז לכן דווקא כאן יש לי מחלוקת עם ראש הממשלה בנושא הזה. אנחנו לא מדברים על עובדות. יש הרבה עובדות, כפי שאמרתי, שאנשים נוטלים את הסמכות לידם, פועלים בכוח הזרוע. זה ישנו בהרבה מגזרים, בהרבה עולמות. אבל אנחנו אנשי חוק. אנחנו מצפים בוודאי שהראשון שישמור על החוק זה אותו אחד שקורא לעצמו נשיא בית המשפט העליון, או בכלל שופטים עליונים. הרי ביהדות, אתה יודע, אדוני היושב-ראש, שככל שאתה עולה בקדושה, ככל שאתה עולה ברבנות, ככה מקפידים עליך יותר. זה הכללים. אלה היסודות היהודיים – שהם עצמם, דרך אגב, לא מכירים אותם, בחלקם. אבל אצלם זה הפוך: ככל שאתה תופס את התפקיד היותר רם, ככה אתה יכול לבוז יותר לחוק. ועל זה תמיד אני אומר: זה ההבדל בין אנשים יראי שמיים לבין שופטים רגילים בכל בית משפט, לא חשוב. דיין, כשבסוף הוא בא לדון, אם הוא ירא שמיים, זה בינו לבין בוראו.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אני יכול לשאול אותך שאלה, אדוני המורה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אין פה אפס. בסוף גם בתפיסת עולמו יש חשבון. יש בסוף חשבון מול בורא עולם בבוא היום. שופט רגיל, שאין לו יראת שמיים, אז זה בינו לבין החברים שלו. ולכן על זה אנחנו מלינים, זה העניין. אני ציפיתי שהאופוזיציה תבוא ותגיד לו: אדוני, אתה לא נבחרת כדין. אנחנו אנשים, אנשי חוק. אתה לא נבחרת כדין. אבל במקום זה הם עולים כמו איזו להקת הודים, צועקים. דרך אגב, בזה הרגע אני מסכים איתכם, זה הנשיא שלכם, זאת ההגנה היחידה שנשארה לכם. כל הבסטיליה אצלכם כבר נפלה. הרי אתם יודעים שאת השלטון לא תראו יותר אף פעם, בגלל שהציבור לא איתכם. לא יעזרו לכם מניפולציות. לא יעזרו לכם כל מיני סיסמאות, הפגנות. בסוף הציבור הכללי יודע, סימון – עזוב.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אני יכול רק לשאול אותך שאלה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

רק שנייה. לכן אני לא מצפה כבר. אתם קמתם ומחאתם לו כפיים כאילו זה האדמו"ר שלכם.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אז אני רוצה שאלה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בבקשה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מה לא חוקי בזה שהוא היום נשיא בית המשפט העליון - - -

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בגלל שעל פי החוק - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

סימון דוידסון (יש עתיד):

אבל זה החוק של מדינת ישראל.

היו"ר יעקב מרגי:

טלי, הוא עונה לו. הוא משיב לו.

טלי גוטליב (הליכוד):

כבוד השר אמר לך שיש חוקים - - -

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תקשיב טוב, תקרא את החוק, תראה מה ההליך, איך בוחרים, איך בוחרים ראש ממשלה. יש הליך בחוק שקובע איך בוחרים נשיא בית משפט העליון.

סימון דוידסון (יש עתיד):

זה סניוריטי.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דקה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מה לעשות, זה החוק.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דרך אגב, סניוריטי זה לא חוק. לא כתובה המילה בחוק "סניוריטי". זה נוהג. אני מדבר על ההליך – לפי החוק יושב-ראש הוועדה הוא שר המשפטים, והוא אמור לכנס את הוועדה ולהביא את זה להצבעה. דרך אגב, אם זה היה רק סניוריטי, אז לא צריך הצבעה – אתה ותיק יותר, תהיה באופן אוטומטי. אז צריך להבין, כל זה בלוף של השמאל, זה השקרים של השקרים של השקרים. אני יכול להגיד לך יותר מזה: אם זה היה שופט ימני, אתם לא הייתם מוחאים לו כפיים, הייתם מקללים אותו עכשיו. אצלכם השאלה היא מי זה, לא החוק – מי זה הבן אדם.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אתה מדבר על השמאל, לא אנחנו.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לכן אני מסביר. אתם מקללים את ראש הממשלה כל רבע שעה, למרות שהציבור בחר אותו.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מי מקלל אותו?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אתם, כולכם. תפתח, תשמע גם מה חלק מחברי הכנסת שלכם, תראה מה כותבים אנשי השמאל עליו מבוקר עד לילה. עשרות אלפים ביום עובדים בזה מבוקר עד לילה, כולל איומים, כולל הכפשות, מה שאתה לא רוצה. תעבור, אני מזמין אותך, תפתח את הפייסבוקים שלנו, אפילו שלי, תעבור קצת, תראה את הקללות והנאצות. אני כותב "שבת שלום" – תראה מה כותבים אנשים. לא תאמין. "חג שמח" – בוא תראה מה ההזויים שלכם כותבים.

סימון דוידסון (יש עתיד):

כי אתה לא מזמין אותם לדגים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אלה הקפלניסטים שכל היום - - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

עושה ולא מזמין אף אחד.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דרך אגב, עברתי היום וראיתי שהמאהל שלהם מחובר לחשמל ומים עירוניים.

טלי גוטליב (הליכוד):

על חשבון משלם המיסים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אבל הכול אצלכם כשר. למה לא, הרי המדינה שלנו. מה זה ההידרנטים של הכיבוי? זה שלנו. מה זה עמוד החשמל של העירייה? זה שלנו, הכול שלנו. אני רוצה לענות לאלעזר שטרן. תראה, אתם באתם ואמרתם, כולל היושב-ראש שלך, שדיבר הרבה על החיילים וכו', כולל אלעזר שטרן, ואני שואל את עצמי: מה הוא עשה? זה בן אדם שהיה בעיתון במחנה. תבינו, אני מספר את זה, אבל איך אתם יכולים בכלל לדבר על גיוס לצה"ל כשזה היושב-ראש שלכם? בן אדם – איך הוא אמר? הוא אומר לראש הממשלה: מה ההישג שאתה מתפאר בו? מר לפיד, אתה זוכר "טיל עבר ליד הראש שלי", "טיל עבר ליד הבית שלי"? הבן אדם – אמרתי לו פעם: באמבטיה, כשהיית ילד, יכול להיות שבאמת היו איזה טילים קטנים מפלסטיק שנתנו לך. לדעתי הבן אדם לא ראה בחיים שלו 16M-.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מי, אלעזר שטרן?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא, אני מדבר על לפיד. הוא מדבר. כשהוא שואל מה ההישג של ראש הממשלה, אני נדהמתי. חשבתי שהוא נרדם איזה שנתיים-שלוש. כל העולם מדבר על מה שצה"ל עשה בהובלתו של ראש הממשלה וחיילי צה"ל הגיבורים וכל זרועות הביטחון. כל העולם מדבר על זה. רק לפיד כנראה, אתה יודע, נרדם בבוידעם איזה שלוש שנים, התעורר עכשיו ושואל: חבר'ה, מה קרה פה?

סימון דוידסון (יש עתיד):

אם תיתן לי, אני אגיב לך.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

מה קרה פה? לא יודע מה קרה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תבדוק שלפיד - - - לא ישן בלילות, כל עבודת החוץ זה יאיר לפיד.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - זה כבר הזיה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

זו בדיחה. הוא מדבר - - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

דוד, זו האמת, מה לעשות.

טלי גוטליב (הליכוד):

באמת, סימון, יאיר לפיד אמר לאורך כל המלחמה שצריך להפסיק אותה. יאיר לפיד אמר שראש הממשלה - - - באפס יחסים עם טראמפ. באמת - - -

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

סימון, אתה יודע, יש משפט תלמודי שאומר "איסתרא בלגינא קיש קיש קריא". בתרגום, כשאתה שם מטבע בכד ריק ואתה מנענע, יש הרבה רעש. זה הבן אדם. הרי זה בן אדם – באמת, עזוב, אני לא רוצה להעליב אותו. אתה יודע שלא היה מעולם מנהיג מפלגה כזה בכנסת, בן אדם שבאופן מעשי לא שירת בצבא, לא תרם יום למדינת ישראל, כמעט שלא עבד יום בעבודה מעשית.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מי לא תרם, על מה אתה מדבר? כל החיים שלו עבד, על מה אתה מדבר?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

הוא. עזוב אותך, בקישקשתא של הדיבורים של התקשורת.

סימון דוידסון (יש עתיד):

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא משנה, זה הכול הבלים, הכול רק דיבורים. הבן אדם הזה לא עשה כלום, לא תרם שום דבר למדינת ישראל, והוא עולה לכאן ושואל את ראש ממשלת ישראל מה הוא עשה? הוא בנה – איך הוא אומר? אני שומע אותו: אם היינו, לא היה קורה 7 באוקטובר. אתה יודע, אני צובט את עצמי להאמין. תגיד, הבן אדם צריך – איך אמרתי, מפה סע לביטוח לאומי דחוף. לא יאומן כי יסופר. איך אתה מדבר ככה, אפילו לא בצחוק עם עצמך, במראה. איך הוא אומר? "אנחנו הכנו לכם את כל האמצעים". אתה יודע, אני נופל. הבן אדם לא יודע מה זה כדור 16M-. אמרתי לך, לא יודע מה זה נ"נ, לא ראה 16-M. הוא מדבר עכשיו על ראש ממשלת ישראל, על כל ההחלטות שלו בשנתיים האחרונות. אני רוצה לסיים ולהתייחס לשני דברים. אדוני היושב-ראש, לפני שאני אתייחס ליושב-ראש הכנסת, שהם טענו כלפיו. לפני כחודש וחצי נפגשתי עם שלושה – אתה שומע, סימון – שלושה קציני מילואים שפרשו מחטיבת החשמונאים. שלושה. קודם כול הם סיפרו לי מה יש בחטיבה, זו חטיבה עם כמה גדודים. יש פלוגה – לא ידעתי את זה – של חרדים בצנחנים; יש פלוגה של חרדים בגבעתי; יש פלוגה של חרדים בחיל האוויר; יש פלוגה של חרדים באיסוף קרבי, במודיעין. אבל מה מדהים? וזה מה שאמרתי פה בכנסת, לפי חשבוני היו צריכות להיות כבר שתי אוגדות. איפה הן? ואז הם מספרים לי שכשהם משתחררים מהצבא מנתבים אותם או לרבנות או לזיהוי חללים. הם אומרים: אבל אנחנו קרביים, אנחנו רוצים – מלחמת עולם. מלחמת עולם הם עושים. אני לא מדבר על זה שהם לוחמים, אנשים שהצבא – מדינת ישראל השקיעה בהם הון עתק ויש להם גם מוטיבציה, והם מרגישים נעלבים ביותר. דרך אגב, תבין טוב, הם נאבקים כדי להשתלב בגדודים לוחמים. זה פשוט לא יאומן כי יסופר, ואלה עולים לי כאן וצורחים לי: תגייסו את החרדים. יש חרדים שכבר הוכשרו, רוצים להיות במסגרות – אף אחד לא קורא להם. אמרתי, זה בגלל שצה"ל, בהגדרה, הוא צבא חילוני. הוא לא יכול לבנות להם מסגרות, הוא לא רוצה. דרך אגב, ברגע שזה יקרה, אלה הראשונים שיעזבו את הארץ, בגלל שאז הצבא יהיה צבא, בגדול, של חרדים, דתיים לאומיים ומסורתיים, וזה צבא דתי. אלה כבר יעזבו את המדינה.

היו"ר יעקב מרגי:

לא, סימון לא יעזוב, אני מכיר אותו.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא סימון, אבל אני מסביר. דרך אגב, זה האסון הגדול שיקרה להם, ואז הם יגידו: חבר'ה, כולם זיני, לא לגייס אותם יותר. לא לגייס. עכשיו אני אעבור לנושא של יושב-ראש הכנסת. אני לא מכיר יושב-ראש כנסת יותר ממלכתי מאמיר אוחנה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

בפריימריז - - -

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תן לי רק שנייה. דרך אגב, לנו יש פריימריז, לפחות יש לנו ציבור. אצלכם אתם כבר נעלמים. לפחות לפי הסקרים אתם נעלמים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא לקרקר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תפסיק לדבר אליי ככה. אני חברת כנסת, אתה לא תגיד לי "תפסיקי לקרקר".

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

מספיק, לא להפריע.

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה נראה לך הגיוני, אדוני?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

הכול הגיוני.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני בחיים לא מתייחסת ככה לחבר כנסת.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא להפריע. לא להפריע.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, אתה לא תדבר אליי ככה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

את לא תפריעי כאן ולא תצרחי כאן בכנסת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני אפריע, כי אני חברת כנסת - - -

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

כן, אדוני היושב-ראש - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין "אדוני היושב-ראש", אתה לא תגיד לי - - -

היו"ר יעקב מרגי:

מירב - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

ואתה לא תקבל את זה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אל תגידי מה הוא כן ומה הוא לא.

היו"ר יעקב מרגי:

את יכולה אחר כך - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, אני נאלצת לשבת פה ולשמוע את דברי הבלע שלו - - -

היו"ר יעקב מרגי:

את עולה מייד אחריו.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

את הבן אדם הכי שפל פה בכנסת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תקשיב טוב - - -

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

את הבן אדם הכי שפל שנפגשתי בחיים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא יעזור לך, אתה שאוויש.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

את, בעזרת השם, בעוד שלושה חודשים לא תהיי פה. צ'קצ'קצ'ק.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה אמסלם השאוויש. אתה לא מזיז לי. אתה מבייש את המזרחים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לכי תצחצחי את הנעליים של לפיד, הוא התקשר אלייך עכשיו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה מצחצח לו את הנעליים כל יום. אתה לא תדבר אליי ככה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

הוא התקשר אלייך עכשיו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה לא תקבל את זה.

היו"ר יעקב מרגי:

את לא נותנת לי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

בבקשה. אני אצחצח נעליים? מה זה הדיבור המגעיל הזה?

היו"ר יעקב מרגי:

מכובדי השר, בוא נוריד את הטונים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לפיד קורא לך לצחצח לו את הנעליים.

סימון דוידסון (יש עתיד):

די, מה יש לך?

מירב בן ארי (יש עתיד):

תגיד לי, מה זה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תרדי למטה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה לא תיתן לו להמשיך לדבר אליי ככה. אני חברת כנסת. אני בחיים לא אדבר אליה ככה, מה זה?

היו"ר יעקב מרגי:

אני אשמור על כבודך.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תצרחי עוד קצת.

היו"ר יעקב מרגי:

מירב. מירב.

טלי גוטליב (הליכוד):

יש לָך את הסגנון המאוד-בעייתי שלך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה תיתן לי הודעה אישית. הודעה אישית, על הבושה הזאת.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תצרחי עוד קצת.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

למה זה ככה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

מי אתה בכלל? מי אתה? עבד של אשכנזים, אתה, אמסלם המזרחי?

היו"ר יעקב מרגי:

מכובדי השר, בוא נוריד. אפרת, את רוצה לקרוא? בישיבה. בישיבה, מירב.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אמרתי, הבן אדם הכי בזוי שאני מכיר זאת היא. כן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כזה קטן. כזה. אמסלם, עלק אמסלם. אנשים מסתכלים עליך ומתביישים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

כן. כן. תמשיכי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני אמשיך?

היו"ר יעקב מרגי:

חברת הכנסת מירב בן ארי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מי אתה בכלל שתדבר אליי ככה? מי אתה? כזה קטן אתה. אתה תגיד לי לצחצח את הנעליים של לפיד? אני לא רואה אותך ממטר. ממטר.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

הוא מחכה, הוא התקשר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה אתה עושה כל כך הרבה שנים בכנסת?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

שום דבר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה עשית למדינת ישראל? מה עשית?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

שום דבר.

היו"ר יעקב מרגי:

מירב, בישיבה, בישיבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כלום, רק לצחצח לו את הנעליים הוא אומר לי.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

יאללה. לצאת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה לא תגיד לי מה לעשות.

היו"ר יעקב מרגי:

בישיבה, בבקשה. בישיבה, מירב.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני אגיד לך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה "מירב"? ככה מדברים אל חברת הכנסת? "לכי תצחצחי את הנעליים של לפיד"?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תצרחי. תצרחי.

היו"ר יעקב מרגי:

אמרתי לך, בישיבה, בואי נעשה את זה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה מסכים לזה?

היו"ר יעקב מרגי:

אני לא מסכים לשום שיח שהוא - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז תעצור את זה. הוא לא יגיד לי: תפסיקי לקרקר.

היו"ר יעקב מרגי:

אז תני לי, את לא נותנת. את לא נותנת לי.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

את תפסיקי לקרקר. כן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שקט. כזה אתה. כזה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תפסיקי להפריע ולקרקר. הכנסת לא של אבא שלך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני אפריע לך, ואתה תדבר אליי יפה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אף אחד לא מדבר אלייך. אף אחד לא מתייחס אלייך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה – מי אתה? תגיד לי.

היו"ר יעקב מרגי:

השר אמסלם, בוא נמשיך את הדיון. בוא נרגיע ונמשיך את הדיון.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה, תגיד לי?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

עזוב, אישה נמוכה ושפלה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני חברת כנסת.

היו"ר יעקב מרגי:

בוא נרגיע, נוריד את הטונים.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אבל אי-אפשר לדבר ככה, מה זה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

את בן אדם נמוך ושפל, את יודעת את זה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

די כבר, מה זה הדבר הזה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

תגיד לי, מי אתה שתדבר אליי ככה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני, אני, אמסלם דוד. מה זה מי אני?

מירב בן ארי (יש עתיד):

ולמה אתה מוכן לזה? למה?

היו"ר יעקב מרגי:

השר אמסלם, בוא נרגיע את הדיון.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה? "נמוך ושפל"? "תצחצחי את הנעליים"?

היו"ר יעקב מרגי:

אני אענה לך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תגיד לי, אין סטופ? העיקר אחדות? ככה מדברים לחברת כנסת?

היו"ר יעקב מרגי:

מירב, לצערי הרב אני יכול לומר לך - - -

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

ככה מדברים לאנשים בזויים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, לא. אני אומרת לך: לא. אתה שומע?

היו"ר יעקב מרגי:

אני שומע. אני שומע.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תוריד אותו מהדוכן, זה מה שתעשה.

היו"ר יעקב מרגי:

אני לא אוריד שר, אני אפנה אליו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא.

היו"ר יעקב מרגי:

אני לא אוריד שר מהדוכן.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

מה זה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה, תגיד לי?

היו"ר יעקב מרגי:

דודי, בוא נרגיע. בוא נרגיע.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני נאלצתי להיות פה כדי - - -

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

דבי ביטון (יש עתיד):

זה לא מכובד.

היו"ר יעקב מרגי:

אני לא אקשיב לכם בעמידה. דבי, דבי, לא מדברים עם אצבע. לא מדברים עם אצבע.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אתה הגזמת.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

אתה מתבלבל. אתה מתבלבל.

היו"ר יעקב מרגי:

קודם כול, לשבת. חברת כנסת שלא תשב - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, זה לא יעזור לך.

היו"ר יעקב מרגי:

אם לא תשבו, אני אוציא אתכן.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

אנחנו לא הבעיה. רוצה להוציא מישהו? תוציא אותו.

היו"ר יעקב מרגי:

אתן קודם כול תשבו.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

תוריד אותו מהדוכן. תוריד אותו מהדוכן.

היו"ר יעקב מרגי:

תקראו קריאות ביניים בישיבה. נא לשבת.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

זה לא לעניין. זה ביזוי.

היו"ר יעקב מרגי:

אתם רוצים שאנחנו נטפל - - -

דבי ביטון (יש עתיד):

- - - תשאל אותו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שירד מהדוכן.

היו"ר יעקב מרגי:

מירב, אני מבקש לשבת.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אפרת רייטן מרום (העבודה):

באמת, מה זה?

היו"ר יעקב מרגי:

מטי. מטי, לשבת.

דבי ביטון (יש עתיד):

אמרת את מה שאמרת - - -

היו"ר יעקב מרגי:

לשבת. אם את רוצה שאני אטפל - - -

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

לא, זה מוגזם.

היו"ר יעקב מרגי:

לשבת. קריאות ביניים בישיבה, קודם כול. לא מתקרבים לדוכן. לא מתקרבים לדוכן.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

אם היינו מדברים ככה, כבר היית זורק אותנו.

היו"ר יעקב מרגי:

לא, אני לא אוריד. אני לא אוריד. אני לא אוריד שר מהדוכן.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני מבקש.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

הם לא יכולים לדבר ככה.

היו"ר יעקב מרגי:

פנינה, נא לשבת. ולא להתקרב לדוכן.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

הוא לא ראוי להיות שר.

היו"ר יעקב מרגי:

דודי, אני מבקש.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

למה אתה לא מוריד אותו?

היו"ר יעקב מרגי:

אתה, אל תיתן לי מוסר, ואני אגיד לך למה. אתה יודע למה? כי לצערי הרב, לבושתי ולחרפתי, בשנתיים האחרונות הורדתם פה את השיח לתת-רמה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אנחנו הורדנו?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אנחנו?

היו"ר יעקב מרגי:

כולם. כל חברי הכנסת. כולם.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אתה לא מתבייש? אנחנו?

היו"ר יעקב מרגי:

בליאק, אני אקח מדברי הימים של הכנסת ואני אציג מראה, אני אומר לכם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

נו, בחייאת, ככה מדברים?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

איך אתה יושב פה ולא מוריד את הדבר הזה מהדוכן?

היו"ר יעקב מרגי:

אני לא אוריד אותו.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בליאק.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה? אתה, אל תדבר אליו בכלל. אתה גזען. אתה גזען.

היו"ר יעקב מרגי:

מרגע זה נא לשבת. נא לשבת. חברי הכנסת, נא לשבת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

חוצפה. אל תעשה לי ככה. אל תעשה לי ככה.

היו"ר יעקב מרגי:

דוד, דודי.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

תראה איזה תנועות הוא עושה.

היו"ר יעקב מרגי:

אני אגיד לך איזו תנועה עשית? מטי הרכבי, הצביעות לא אצלי. את עמדת קודם ועשית לשר ככה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אני חיקיתי אותו.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

היא מקרקרת. מהרגע שנכנסנו לפה היא מקרקרת.

היו"ר יעקב מרגי:

לא, לא, ראיתי אותך עושה ככה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

הכול בסדר. לכו תקראו ללפיד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, היא חיקתה את ההתנהגות שלו.

היו"ר יעקב מרגי:

אז תנו לי רגע. תנו לי רגע. אפרת, אני מבקש לשבת, קודם כול. כל עוד אתן עומדות וקוראות קריאות ביניים, אני לא יכול לטפל בהן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל אתה לא באמת מטפל בו.

היו"ר יעקב מרגי:

אני מבקש, השר אמסלם, נא למתן את השיח. אני לא יכול. בליאק – איפה חבר הכנסת שמטיף מוסר? כדאי שתסתכל בדברי הימים של הכנסת על צורת ההתבטאויות שלך בוועדה ובמליאה כלפי חברי כנסת, בהתנשאות, בביזוי, כדי שתטיף לי מוסר למה אני לא מוריד אותו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אף אחד לא מדבר כמוהו. אף אחד לא מדבר כמוהו. הוא מדרדר את הכנסת לתהום, ואתה נותן לזה זכות פה.

היו"ר יעקב מרגי:

אני לא נותן. אני לא אוריד שר מהדוכן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא, הוא. הוא מכונת הרעל.

היו"ר יעקב מרגי:

ביקשתי ממנו למתן את השיח, ואתן רק מלבות את היצרים.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

אנחנו מלבות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מלבות?

היו"ר יעקב מרגי:

כן, לא נותנות לטפל במשבר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז תוריד אותו כבר.

היו"ר יעקב מרגי:

תשבו, אם תשבי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תוריד אותו.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

מרגי, אני מאוד מכבד אותך, אבל אני לא זקוק לעצות ממך. לא זקוק לעצות ממך, לא זקוק.

היו"ר יעקב מרגי:

גם אני לא זקוק למוסר שלך. גם אני לא זקוק למוסר שלך.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אל תטיף לי. אל תטיף לי.

היו"ר יעקב מרגי:

אתה הטפת לי ראשון, ועכשיו שב במקומך.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

עם מכונת הרעל הזאת אתה מטיף לי?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בליאק, שב, שב, שב.

היו"ר יעקב מרגי:

שב במקומך.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תפסיק להפריע כל הזמן ולדבר שטויות.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אתה תשתוק.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אתה איש אלים, אתה אחד האנשים האלימים ביותר שאני מכיר פה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

חתיכת בטלן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה עשית? מה עשית כל כך הרבה שנים בממשלה הזאת?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לך תעבוד, אתה עוד לא עבדת בארץ. לא עבדת במדינת ישראל מאז שהגעת. אתה לא מתבייש?

מירב בן ארי (יש עתיד):

איך אתה מדבר? איך אתה מדבר? מה זה הגזענות הזאת?

היו"ר יעקב מרגי:

השר אמסלם, אני מבקש להרגיע.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

חצוף, אתה והחברים שלך. כל החבורה הזאת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה? מה, בגלל שהוא עולה ככה מדברים? הוא עבד יותר ממך. בגלל שהוא לא גדל פה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא להפריע.

היו"ר יעקב מרגי:

שבו.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

עבדתי יותר ממך. מה עשית בחיים שלך?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

שמענו אותך. שמענו אותך. שמענו אותך, יא חתיכת חצוף. יא חתיכת חצוף. יא חתיכת שחצן, מתנשא על כלום.

היו"ר יעקב מרגי:

השר אמסלם.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

עסקן בזוי, גזען. מה עשית בחיים שלך?

מירב בן ארי (יש עתיד):

שב בשקט כבר, אתה מבזה. אתה מבזה, אתה פשוט ביזוי, ואתה מדבר אליי - - -

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. תודה רבה לכם. השר אמסלם, אני מבקש.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

עכשיו אני רוצה לענות על מה שהם דיברו לגבי אוחנה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

גועל נפש.

היו"ר יעקב מרגי:

נא לשבת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה גם מיזוגין ושוביניסט. מה זה, תגיד לי?

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, אתה לא רואה את התנועות שהוא עושה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

עכשיו לגבי הנושא של יושב-ראש הכנסת. תראה, אלה הצבועים הגדולים ביותר. הרי כשהיה פה מיקי לוי - -

דבי ביטון (יש עתיד):

השר אמסלם, אל תיסחף.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

- - לא קיבלנו אפילו חברים בוועדות של הכנסת. לא מדבר איתך – איך שהייתי נכנס הוא היה מוציא אותי אפילו בלי שלוש קריאות.

דבי ביטון (יש עתיד):

אנחנו אשמים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

עכשיו הם מדברים איתנו על ממלכתיות. הם יושבים כאן – אתה שמעת את הצרחות שלה, מהרגע שהיא נכנסה, צרחות שאי-אפשר לשמוע. כשהוא קורא אותם שלוש קריאות ומבקש אחרי שלוש קריאות להוציא אותם, על זה הם מלינים? אנחנו היינו פה שנתיים וחצי בחוץ.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

חנה בבלי. לא קראתם לו "ראש הממשלה".

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

איך אמרתי? כמעט לא הכניסו אותנו לכנסת. בוועדות הם לא נתנו לנו בכלל את המספרים שמגיעים לנו. על זה הם מדברים, אתה מבין? על זה הם מדברים. אתה מבין את זה?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אתה לא הגעת לוועדות, בטלן. שנתיים לא הגיע לכנסת.

דבי ביטון (יש עתיד):

רק עכשיו היה כיפור, נגמרו סליחות. אצלך זה לא עבר את הרדאר? לא הבנתי.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא הבנתי מה? מה התלונה? מה התלונה, דבי?

דבי ביטון (יש עתיד):

יאללה, מיצית, אמרת את מה שאמרת - - -

היו"ר יעקב מרגי:

דבי. חברת הכנסת דבי ביטון, תודה. הוא לא מוגבל בזמן. הוא לא מוגבל בזמן.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

התלונה היא דרך ארץ. קצת דרך ארץ.

היו"ר יעקב מרגי:

לכולנו. לכולנו, מטי הרכבי. לכולנו.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

חברת הכנסת צרפתי, אני מכבד אנשים. בכלל, אני בן אדם אוהב אדם. יש אנשים שאני בז להם במיוחד. אין הרבה. היא אחת מהם. בני אדם, לא קשור לאישה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה, דודי.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

על זה נאמר: למלינים, למלשינים ולשקרנים אל תהי תקווה. זה נאמר עליה.

היו"ר יעקב מרגי:

חברת הכנסת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

די כבר. תפסיק את זה כבר.

היו"ר יעקב מרגי:

מירב, את מקבלת הודעה אישית לאחר מכן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה קשור?

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה לשר אמסלם. אנחנו עוברים לדיון המשולב הסיעתי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה תיתן לי הודעה אישית?

היו"ר יעקב מרגי:

את תקבלי אחרי ההצבעה, מירב.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לפני. לפני.

היו"ר יעקב מרגי:

מירב. מירב, יש כללים. יש כללים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין בעיה. אני בדיון הסיעתי, אין בעיה. אין בעיה, אני מדברת גם ככה. הכול בסדר.

היו"ר יעקב מרגי:

את מכירה את התקנון? את גם עומדת, גם קוראת קריאות ביניים בעמידה, גם עם אצבע מאיימת, ואת לא מכירה את התקנון.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

היא צריכה לקבל הודעה אישית.

היו"ר יעקב מרגי:

היא תקבל הודעה אישית לפי כללי התקנון.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

השר לא - - -

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה. אל תעזרו לי בבקשה. אתם רק החמרתם את המצב, לא עזרתם. רק החמרתם את המצב, לא סייעתם.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

ברור, אנחנו אשמים.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

זה לא יכול להיות - - -

היו"ר יעקב מרגי:

נעבור לדיון הסיעתי המשולב על הודעת ראש הממשלה והצעות להביע אי-אמון בממשלה. רשימת הדוברים – כפי שנקבעה. לחברת הכנסת מירב בן ארי, במסגרת הדיון הסיעתי המשולב, עומדת הזכות להודעה אישית לאחר ההצבעה. בבקשה, גברתי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

איפה אתה? הי, פחדן, שב פה ותקשיב, כמו שאני הקשבתי לך. פחדן. עלוב. שוביניסט. מיזוגין. שב פה, שב פה. לא, עליזה, אל תדברי איתו עם איך שהוא מתנהג אליי. עליי אתה אומר שאני אישה בזויה? תסתכלי מה הוא עושה לידך, את אישה שאכפת לך מנשים? אתה מדבר אליי בצורה כזו – "תרנגולת", "קרקרנית" - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

תהיי בשקט, תהיי בשקט, את, אל תפריעי, לי חתיכת חצופה.

טלי גוטליב (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתן, חבורה של נשים, אחת אין שמנהיגה, אחת. אתן בושה לנשים במדינת ישראל.

טלי גוטליב (הליכוד):

הוא צודק, אי-אפשר לשמוע אותך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אחת לא קמה להגן עליי.

טלי גוטליב (הליכוד):

את מבזה נשים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תהיי בשקט.

טלי גוטליב (הליכוד):

את מבזה נשים - - -

היו"ר יעקב מרגי:

חברת הכנסת טלי גוטליב, לא, את לא תקראי קריאות ביניים. היא ברשות דיבור.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - את לא מתביישת? אל תפריעי.

טלי גוטליב (הליכוד):

היא דיברה אליי.

היו"ר יעקב מרגי:

היא השיבה לך.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא, לא.

מירב בן ארי (יש עתיד):

את תהיי בשקט.

טלי גוטליב (הליכוד):

את לא תגידי לי להיות בשקט - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אל תפריעי לי, אני בזכות דיבור.

היו"ר יעקב מרגי:

חברת הכנסת מירב בן ארי ברשות דיבור.

טלי גוטליב (הליכוד):

את פשוט מבזה נשים - - - מבזה - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אם אתה לא עוצר את זה, אני לא ממשיכה.

היו"ר יעקב מרגי:

רגע, אני עוצר לך את הזמן.

רם בן ברק (יש עתיד):

- - - די, חלאס, צאי החוצה.

טלי גוטליב (הליכוד):

רם, אתה לא יו"ר הכנסת, מה לעשות.

היו"ר יעקב מרגי:

רם בן ברק, אתה לא ברשות דיבור, ואתה גם מורחק מהדיון.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תעצור לי את הזמן.

היו"ר יעקב מרגי:

אני אחדש לך. רם בן ברק, אתה מורחק עד להצבעה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא מורחק, והיא סבבה?

היו"ר יעקב מרגי:

היא לא הורחקה, מה את רוצה?

רם בן ברק (יש עתיד):

זה היה לא חוקי מה שהוא עשה. הוא לא יכול להוציא לשני דיונים שלא קשורים אחד לשני.

היו"ר יעקב מרגי:

אני נותן לך זמן מחדש.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה חבר שלי, ואתה נתת לו כאן להתיר את דמי, זה מה שהוא עשה. להגיד לי שאני אישה שפלה? שאני אצחצח את הנעלים של לפיד? מיהו בכלל? מה הוא עשה בחיים כל כך הרבה שנים למען עם ישראל? בשנה אחת, כשניהלתי מרכז לנוער בסיכון ועזרתי לנערים – הוא לא מגיע לציפורן של הזרת של העשייה שלי. שנים הוא יושב בממשלה, תנו לי הצעת חוק אחת שהוא הביא, משהו שבו הוא היטיב עם האזרחים. הלך ודיבר על האמסלמים והביטנים. סבא שלי, שהגיע מלוב באונייה, מתהפך בקבר כשהוא שומע אותו. זה מגן המזרחים?

היו"ר יעקב מרגי:

מירב, תשתי מים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה? אני לא אשתה מים. אני אדבר בגרון ניחר. כי אתם מדברים על אחדות, ורומסים פה כל יום חברי וחברות – כל יום חברות כנסת נרמסות פה. כל החברות שלי שבאו להגן עליי – ואתן מדברות על חברות? זו חברות? שבן אדם משתלח בי – על מה? על מה? מבלבל על השירות הצבאי שלו? חושב שאנחנו מטומטמים, שאנחנו לא יודעים מה קרה בג'נין עם הג'יפ שלך. מה אתה חושב, שכולם מטומטמים? אתה יושב בממשלת ישראל, מביא אפס עשייה לציבור, מביא הסתה, פילוג. אני, השתלחת בי; עלא עיני ועלא ראסי, אני לא רואה אותך ממטר, ממטר. אתה כזה קטן. כזה. מי אתה בכלל? אני, למה שאני עשיתי למען מדינת ישראל אתה לא תגיע לעולם בחיים שלך. מה שעשיתי איתו כשהוא היה שר רווחה, לא תגיע לזה בחיים שלך. ככה אתה מדבר לחברת כנסת, אתה אומר לי לצחצח את הנעליים של לפיד? מעניין אם לחבר כנסת היית אומר את זה, אבל לנשים הכול מותר. מותר להגיד לנשים לצחצח נעליים. מותר להגיד לנשים שהיא צורחת, מותר להגיד לנשים שהיא צווחת ולעמוד פה – כשאתה היושב-ראש – ולעשות לי ככה, מקרקרת. תגידו, הכול מותר? הכול?

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

לא ידברו ככה לנשים.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

גועל נפש. כל מי ששותק מנרמל את זה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

שיעלה ויתנצל, אולי הם - - - שיעלה ויתנצל.

טלי גוטליב (הליכוד):

תגידי, חברת הכנסת ניר, פעם - - -

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אפרת רייטן מרום (העבודה):

כל מי ששותק, מנרמל את ההתנהגות הבזויה הזאת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כל מי שהיה כאן במליאה ושתק, שלא יתפלא כשהוא רואה נשים נפגעות מאלימות מילולית, מאלימות פיזית, ושותק. כל מי שקיבל את ההתנהגות הבזויה של אמסלם אליי ושתק, הוא שותף שלו. אחרי זה אל תעשו שדולות על פגיעה בנשים נפגעות אלימות, כי ראיתם כאן היום אישה חזקה שנפגעה מאלימות.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה לחברת הכנסת מירב בן ארי. יעלה ויבוא חבר הכנסת אלון שוסטר. בבקשה, אדוני.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, אני בוש ונכלם, עצוב. המופע הנורא של השר אמסלם נוכח מליאת הכנסת, נוכח האזרחים, היה שפל חסר תקדים. אני מתנצל, חברת הכנסת מירב בן ארי, על כך שנאלצת לשאת את ההתנהלות המבזה הזאת. אני משוכנע שכל חברי הבית, גם אלו שלא היו כאן, מתבוננים על ההתנהלות הזו של שר בישראל כלפי אדם, כלפי חבר כנסת, כלפי אישה, בתחושת ביזיון גדול. אנחנו מצווים לפעול על פי קווי המתאר שנשיא המדינה סרטט לנו באומץ, בחדות, לפני שעתיים. נשיא המדינה לא התעלם מחילוקי דעות, אבל הוא קבע ברהיטות ותמציתיות שיש גבולות שלא חוצים. השר חצה גבולות אישיים. אני מצר על כך, נבוך על כך, עצוב. אדוני היושב-ראש, אנחנו בבקשה להבעת אי-אמון בממשלה, ואני מבסס את הדברים על כך שיש אפשרות – הינה, אני אומר, ויש אפשרות ללמוד מראש הממשלה ויש אפשרות לא ללמוד מראש הממשלה – ללמוד מראש הממשלה, אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי בכנסת, את סוד המובן מאליו: נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית נבחר, הוא הנשיא של המערכת המשפטית. יש להכיר בכך, יש להכיר במובן מאליו, ולא ראוי, לא נכון, ומסכסך בין רשויות, בין אזרחים, לשחק את המשחק המלוכלך הזה כאן, בבימה המרכזית הזו. אני מזכיר לכם שראש הממשלה הזמין, כראוי, כמובן מאליו את נשיא בית המשפט העליון בתוארו ובשמו לטקס הזיכרון לחללים ולנטבחים של המלחמה. מה לא ללמוד מראש הממשלה? לא ללמוד איך לייצר ערפל והסתרת עובדות. נתניהו מתכחש לכך שהוא פגע בסיכוי לקדם עסקה טובה מאוד לשעתה – הצעה שהוא עצמו יזם לפני שנה וחצי והעביר בקבינט המלחמה. הוא גם סיכל לפני תשעה חודשים את שלב ב' לעסקת טראמפ. ההשתבחות בהישגי המערכה מסתירה את המחירים האיומים ששילמנו על התמשכות המלחמה. שילמנו בדם חיילים, חטופים ובלתי מעורבים. שילמנו בדמים, בעלויות ענק, בחוסן האומה, בבידוד בין-לאומי, בעיכוב ההתקפה המוקדמת שהייתה יכולה להיות על החיזבאללה, במניעת גיבוש הסכמים אזוריים ובעיכוב הפירוז של עזה ועיכוב הרחקת החמאס. הוא פגע ביכולת לממש את העוצמה הבין-לאומית, שמתגבשת כעת, באיחור; זה היה יכול להיות מיושם זה מכבר. ההסכם הנוכחי, אדוני היושב-ראש, כרוך בוויתורים עמוקים. מעבר לשחרור אסירים רוצחים, הוא מאפשר בפועל את עצירת המערכה נגד החמאס בתמורה להשבת בנינו. הסכם כזה היה צריך להתקבל זה מכבר, ללא המחירים האיומים. על כך ועוד אני קורא לכנסת להביע אי-אמון בממשלה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה לחבר הכנסת אלון שוסטר. יעלה ויבוא חבר הכנסת עודד פורר. בבקשה, אדוני. בבקשה, אדוני, ארבע דקות.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני תכננתי לדבר על משהו אחר בהצעת האי-אמון הזאת, אבל כל מי שראה את ההתרחשות כאן, אני חייב לומר, כהמשך ישיר של ההתרחשות של הכנס החגיגי, פתיחת המושב החגיגית, ואני אומר את זה עכשיו, אני מרשה לעצמי אולי – אני לא רוצה להטיף מוסר לאחד כזה או אחד אחר, אני אומר את זה לכולנו, כל חברי הכנסת.

היו"ר יעקב מרגי:

כולנו ראויים לזה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

ואני אומר לכם, תראו, תסתכלו, תלויה פה התמונה של חוזה המדינה הרצל. תלכו קצת לקרוא את הכתבים שלו, את "מדינת היהודים", את "אלטנוילנד", איך הוא מתאר – מה החזון האוטופי, האוטופיה, לגבי איך צריכה להיראות מדינת ישראל. זה לא דומה בכלום למה שאנחנו רואים כאן. אני חושב שמי שהיטיב לבטא את זה בשיר פעם זה חיים נחמן ביאליק, כשהוא כתב – זה גם כן, כשהתנועה הציונית הייתה בפיצול – "ראיתיכם שוב בקוצר ידכם ולבבי סף דמעה". לראות כאן את השר אמסלם עומד ומשתלח בחברת הכנסת בן ארי, ואת הצעקות מכאן ואת הצעקות מכאן, ולראות את הצעקות בזמן נאום נשיא המדינה – דבר שלא היה, לא היה בבית הזה – אני אומר לכם חברים, תורידו קצת, תורידו קצת את הטונים. תנסו גם כשאתם צודקים להיות קצת חכמים. קצת. ואתה יודע, אנחנו אחרי – סיימנו את חגי תשרי, סיימנו את הימים הנוראים, אני רוצה להעביר מכאן אולי מסר דווקא לשר אמסלם: אתה בטוח שאתה צודק ואחרים טועים. בתפילת יום הכיפורים אומרים את 13 מידות הרחמים – אל רחום וחנון, ארך אפיים ורב חסד ואמת. אומרים, מה אנחנו אומרים את זה כל כך הרבה? מה ההבטחה הזאת של הקדוש ברוך הוא לעם ישראל שהוא אומר: תגידו את זה? הוא אומר את זה למשה רבנו אחרי שבירת הלוחות, אחרי חטא העגל. הוא אומר להם: זו תעודת הביטוח שלכם, עם ישראל. לא יהיה כבר את משה שיתפלל עלינו – אתם תוכלו להגיד את זה. זה לא "תגידו את זה", זה "תנהגו ככה". תהיו רחומים וחנונים ועם ארך אפיים וחסד ואמת. אין פה שום דבר דומה לדברים האלה שמי שהתפלל את תפילות יום הכיפורים אומר את זה עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. אז אני מרשה לבקש מהשר אמסלם, שלא יקרה לו כלום כהוא זה מכבודו אם יעלה לכאן ויתנצל בפני חברת הכנסת בן ארי. לא מדברים בצורה הזו בין חברי כנסת. אתם יכולים לחלוק אחד על השני מחלוקת חריפה; אין שום עניין בעלבונות האישיים, שכל אחד עולה לפה ואומר: ההוא העליב אותי – אני אעליב אותו, ואנחנו בגלגל הזה. תורידו. יש לי הרבה מה להגיד כאי-אמון בממשלה הזאת, אבל קודם כול אני אומר לכם, הכנסת היום, בהתנהלות שלה, נראה שהביעה אי-אמון בעצמה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה לחבר הכנסת עודד פורר. יעלה ויבוא חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. עד ארבע דקות לרשותך. בבקשה, אדוני.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו כאזרחי המדינה הערבים מצפים מראש הממשלה, כאשר הוא עולה לדוכן הזה, שיתייחס למה שקורה בחברה הערבית לפחות בעניין הפשיעה הגואה ברחובות שלנו. השבוע נרצחו ד"ר זיאד אבו עאבד והצעיר תאופיק אבו עיאש, תושבי הנגב, כתוצאה מהפשיעה ומהאלימות שמתפשטות בחברה הערבית. הייתה תוכנית, שהוכיחה את עצמה בממשלה הקודמת, עם הורדה של 15% במספר הרציחות בחברה הערבית. אבל משום מה, כאשר הגיע הגזען השר לענייני טיקטוק איתמר בן גביר, המספרים רק מזנקים למעלה. קודם כול אני רוצה להגיד שאנחנו כועסים ודואבים את מותם של שני הצעירים, (אומר בערבית: זיכרונם לברכה,) אבל האחרית מוטלת על הממשלה. האחריות המרכזית מוטלת על הממשלה לאכוף את החוק ולטפל בארגוני הפשיעה ולטפל באלימות. להקצות משאבים לחברה הערבית. ומצד שני, גם לנו כחברה יש אחריות. אני מכאן, מהעמדה הזאת, פונה לצעירים שלנו לעזוב את הנשק הזה. אל תצפו מממשלת נתניהו ובן גביר לאכוף את החוק עכשיו. (אומר בערבית: צעירינו, עזבו את הנשק – זה מה שאנחנו דורשים בכל רגע ובכל עת. המאבק הזה הורג את כולנו. אנחנו לא רוצים לרצוח אחד את השני. אנחנו לא דורשים ולא מצפים מנתניהו שילחם בפשיעה בחברה הערבית.)

טלי גוטליב (הליכוד):

מה הוא אומר להם?

היו"ר יעקב מרגי:

הפרוטוקול מבין.

טלי גוטליב (הליכוד):

אנחנו צריכים להבין. זה פרלמנט ישראלי.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

השבוע, בשבוע האחרון, הגיעו שליחיו של איתמר בן גביר לישוב ביר הדאג' – אלמוג כהן וצבי סוכות.

היו"ר יעקב מרגי:

התקנון מאפשר לו.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הגיעו ליישוב.

טלי גוטליב (הליכוד):

לפי התקנון אי-אפשר לדבר בערבית.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

יא טלי, אוסקוטי.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא רוצה לשתוק.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תני לי להמשיך. תני לי להמשיך. די, מספיק.

טלי גוטליב (הליכוד):

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כל פעם את רוצה להפריע.

טלי גוטליב (הליכוד):

אולי תגיד לחברה הערבית - - -

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני לא רוצה שתקשיבי. את לא תורמת כלום לחברה הערבית.

היו"ר יעקב מרגי:

תן לי לטפל בזה. למה אתה?

טלי גוטליב (הליכוד):

עם כל החוקים - - -

היו"ר יעקב מרגי:

חברת הכנסת טלי.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תפסיקי. אני לא רוצה שתקשיבי לי.

היו"ר יעקב מרגי:

מותר לו לפי התקנון, וצריך לאפשר לו.

טלי גוטליב (הליכוד):

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

שום דבר, פיפס קטן את לא תורמת לחברה הערבית. שום דבר.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר יעקב מרגי:

תן לי לטפל בזה לבד.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תתעסקי בפריימריז.

היו"ר יעקב מרגי:

אם אתה תפנה אליה בישיבות, היא תענה לך ותשיב לך.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - הקמת המדינה - - -

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אדוני היושב-ראש, בשבוע האחרון הגיעו שליחיו של איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ ליישוב ביר הדאג' על מנת להתגרות בתושבים.

טלי גוטליב (הליכוד):

למה להתגרות?

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא הגיעו לגשר בין הממשלה לבין התושבים, להביא בשורה לתושבים על הפסקת ההריסות, על הכרה ביישובים בנגב, אלא הגיעו על מנת להתגרות בתושבי ביר הדאג'. לא הרימו טלפון לסלאם אבו אל-דיסאן או להנהגה הבדואית בנגב על מנת לתאם את הביקור הזה. נהפוך הוא, הם הגיעו כמו גנבים בלילה, לא קיימו שום דבר עם התושבים, עם ההנהגה - -

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

- - - מה הם עושים?

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

- - ולכן קיבלו את המנה שמגיעה להם. (אומר בערבית: אני מברך את אנשי ביר הדאג' – - -)

טלי גוטליב (הליכוד):

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה לא עוזר בדברים שלך. התקנון בכנסת אוסר לדבר בשפה הערבית.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

רשות מקרקעי ישראל הרסו והחריבו את הדרך - -

טלי גוטליב (הליכוד):

האוכלוסייה הערבית בישראל - - -

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

- - שמחברת את הכפרים בתוך בקעת באר שבע - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אדוני היושב-ראש, מפריעים לי.

טלי גוטליב (הליכוד):

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אדוני היושב-ראש.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

אתה אמור להיות של כל הבית, לא?

היו"ר יעקב מרגי:

אני הוספתי לך דקה על הפרעות.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא הבנתי.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

היו"ר יעקב מרגי:

גברתי חברת הכנסת אפרת רייטן, אני רוצה להשיב לך.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

לא מצליחה להבין.

היו"ר יעקב מרגי:

אני אתן לך עצה: אל תעירי לי ואל תטיפי לי כשאני מנהל את הישיבה.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

אני הבעיה?

היו"ר יעקב מרגי:

לא. אני אנהל את הישיבה כפי שאני יודע לנהל. תני לי את הקרדיט, עם כל הכבוד.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

היו"ר יעקב מרגי:

את ידעת בדיוק תשומת הלב שלי לאן.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

אם הייתי צועקת ככה היית זורק אותי.

היו"ר יעקב מרגי:

לא, לא הייתי זורק אותך. תאתגרי אותי ותראי. הינה, עכשיו – אתגרת אותי קודם – וגם עכשיו.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אדוני, אני מבקש שתיתן לי את הזמן שלי.

היו"ר יעקב מרגי:

גברתי, הייתי בשיחה עם המזכיר, אם לא אכפת לך.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אגב, אדוני היושב-ראש, הקרקס שנמצא בכנסת תקף גם על החברה הערבית.

היו"ר יעקב מרגי:

ונתתי לו דקה, וגם הוא הביא את זה על עצמו כי הוא פנה אליה ישירות, ועומדת לה הזכות להשיב לו.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

אה, הוא הבעיה. אני לא הבעיה.

היו"ר יעקב מרגי:

לא, את לא הבעיה. אני נתתי לך עצה. את לא הבעיה.

טלי גוטליב (הליכוד):

הוא אמר לי "אוסקוטי", לסתום.

היו"ר יעקב מרגי:

טלי, תודה. מיצינו.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

היו"ר יעקב מרגי:

חברת הכנסת לימור, תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר יעקב מרגי:

אני שמח שפיתחתם רגישות לשיח פה בפרלמנט הישראלי. ישתבח שמו לעד. אני לא הייתי כאן, ואני מאוד מעודד מזה שסף הרגישות שלכם באמת התחדד, ואני מקווה שמהיום והלאה באמת תהיו רגישים אכן לסגנון ואכן לטונים, לבושתנו, ואני אומר לכולנו, לבושתנו ולחרפתנו לרמה של השיח של הבית הזה, והגיע הזמן שנטיף מוסר לכולנו, לכבודו של הבית.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

שיהיה שווה.

היו"ר יעקב מרגי (ש"ס):

יש לך דקה, ובזה אתה מסיים. בבקשה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הפקידים והדחפורים - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

די. מספיק, נו.

היו"ר יעקב מרגי (ש"ס):

אל תפנה אליה. אם אתה רוצה - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הפקידים של רמ"י הגיעו לבקעת באר שבע בשבוע האחרון עם הדחפורים שלהם והרסו והחריבו את הדרך שמחברת בין הכפרים. הדרך הזאת סלולה על מנת להסיע תלמידים לבתי ספר. בחסות רגבים, העמותה הקיצונית הזאת, רמ"י הרסה את הדרך הזאת. ולכן מהעמדה הזאת אני פונה לשר החינוך על מנת לטפל בנושא הזה ולהחזיר את האוטובוסים, על מנת להסיע תלמידים לבתי ספר בבקעת באר שבע. דבר אחרון, ברשותך, בשפה הערבית. אני רוצה לפנות לחברה הערבית. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: צפינו בדקות האחרונות ובשעות האחרונות בדיבור בתקשורת על עניין ירידה באחוז החסימה בבחירות הבאות. אני אומר זאת באופן ברור שאנו ברשימה המשותפת נגד - -)

טלי גוטליב (הליכוד):

זה מה שאמרתי קודם - - -

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היו"ר יעקב מרגי (ש"ס):

תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

תחכו שהם יחזירו את הנשק - - -

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היו"ר יעקב מרגי (ש"ס):

תודה, אדוני, חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. אני מזמין את חבר הכנסת סמיר בן סעיד, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

את מבינה מה שהוא אומר?

אפרת רייטן מרום (העבודה):

אני מכבדת אותו.

טלי גוטליב (הליכוד):

"אוסקוטי" תגיד אולי לאשתך, לא לי. שמחתי להבהיר לך. "אוסקוטי" רק לאשתך.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

קודם הוא קורא למירב לצחצח את הנעליים, ואת שותקת.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

טלי, אוסקוטי, יענו תשתקי.

טלי גוטליב (הליכוד):

"תשתקי" תגיד לאשתך, נשמה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

את לא שותקת.

היו"ר אליהו רביבו:

בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

לאשתך אתה תגיד "תשתקי". מסכנה. ליבי איתה, אבל רק לאשתך אתה יכול להגיד, לא לי.

היו"ר אליהו רביבו:

אתם גוזלים את זמן דיבור חברכם.

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

אני עדיין לא התחלתי, אדוני. אני מחכה לטלי ולווליד.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - "תשתקי" תגיד לאשתך, לאשתך.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היו"ר אליהו רביבו:

חברת הכנסת גוטליב. חברת הכנסת גוטליב, אני מבקש, אנחנו רוצים להתקדם, ראש הממשלה מחכה.

טלי גוטליב (הליכוד):

תודה, אדוני היו"ר.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

"תשתקי" לא אומרים לי.

היו"ר אליהו רביבו:

מיצית? ביטאת את כאבך? תודה. אני מבקש.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא. עוד כואב לי.

היו"ר אליהו רביבו:

אין בעיה. לא משנה. בסדר. מיצינו את הנושא.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אדוני - - -

היו"ר אליהו רביבו:

חבר הכנסת ווליד טאהא, חברך מבקש לנצל את זכות הדיבור שלו.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

חבר כנסת ערבי עולה, והיא מתיישבת להפריע.

היו"ר אליהו רביבו:

חבר הכנסת ווליד טאהא - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - אתה יכול להמשיך להתבכיין - - -

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא נכון - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

התרגלתם להיות פה - - -

היו"ר אליהו רביבו:

חברת הכנסת גוטליב, אני מבקש ממך. תודה. בבקשה.

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה להגיד לכם מה קורה אצלנו בחברה הערבית בשנים האחרונות; מה קורה אצלנו בחברה, במדינה. בימים האחרונים אני מרגיש באמת שאני חי בקולומביה, ארץ הפשע. מה שמתרחש סביבנו מזכיר לי את כנופיית פבלו אסקובר – סמים, נשק, גנבות, רציחות. מה חטאנו שאנחנו צריכים כל יום, כל בוקר, לשמוע על עוד רצח? כל יום אנחנו קמים ושומעים על עוד רצח. מה חטאו תושבי רהט, כשנרצח שם לפני כמה ימים ד"ר זיאד אבו עאבד? מה חטאו תושבי אבטין כשנרצח שם סגן מנהל בית ספר, מר ג'מאל כאלדי? לפני כמה ימים שאלו את השר בריאיון בטלוויזיה - -

היו"ר אליהו רביבו:

סיעת יש עתיד, תשמרו בבקשה על שקט.

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

- - כמה קורבנות יש בחברה הערבית? הוא לא ידע להשיב בכלל, הוא לא ידע את המספר. אני אגיד לכם את המספר: 208 קורבנות בחברה הערבית בשנה האחרונה. רצח רודף רצח. המלחמה בעזה הסתיימה, ואצלנו היא ממשיכה בחברה הערבית, היא עדיין לא הסתיימה. האדמה רועדת תחתנו והדם נשפך ברחובות. אבל תזכרו את המילה שאני אומר לכם עכשיו בעברית. מה אני אומר לכם? האש הזאת, אם לא תכבו אותה, היא תתפשט, היא תגיע גם אליכם, תגיע לכולנו. ובקשר לביקור של שני חברי הכנסת, סוכות וכהן, לביר הדאג', אני אסביר את הדברים גם בשפה הערבית, שפה שאני אוהב. (אומר בערבית: אני גאה בשפה הערבית שלי, לכן יש מסרים שאפנה לחברה הערבית בה בשתי הדקות שנותרו לי. ראשית, שאנשים יבואו ויעשו אצלנו הצגות בביר הדאג' במיוחד – העניין הזה לא יישא פרי. האדם הבדואי הוא דוגמה לחוכמה ולאינטואיציה חדה. כל הכבוד - - -)

טלי גוטליב (הליכוד):

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

כן. עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. (אומר בערבית: כל הכבוד לאנשי ביר הדאג' - - -)

טלי גוטליב (הליכוד):

אני רוצה להבין - - -

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

אני מכבד אותך. אני מכבד אותך.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה זו המילה הזאת?

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

התקנון מאפשר לי.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני מוקפת ערבים, בטח. אני רוצה להבין - - -

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

(אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: כל הכבוד לאנשי ביר הדאג' על העמדה האמיצה והמכובדת נגד הגזענים, נגד המסיתים ונגד כל מי שמגיע על מנת להעלות את אחוז החסימה שלו. זו נקודה ראשונה. נקודה שנייה – לתלמידים שלנו, הבנים שלי, הילדים שלי במישור באר שבע, במישור באר שבע, ילדים, תלכו לבתי הספר, אפילו ברגל. אם יהרסו את הדרך, אנחנו שוב נלך ונמשיך. "ההשכלה בונה בתים ללא עמודים תומכים, והבורות הורסת בתים של בעלי היוקר והייחוס". נקודה אחרונה – שהאל יחוס על נשמתם של הקורבנות שלנו, ד"ר זיאד אבו עאבד ונידאל מסעדה – זיאד אבו עאבד מרהט, נידאל מסעדה מכפר יאסיף – כרים אבו טריף בן ה-60 מירכא ותאופיק אבו עאישה מלקיה, זיכרונם לברכה. בעזרת האל, בעזרת האל, אני אומר זאת לחברה הערבית: די לפשיעה אשר הורגת אותנו. לא משנה מה הבעיה, שפיכת דמו של המוסלמי בידי מוסלמי אחר זה חטא.) תודה לכם.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי, ארבע דקות לרשותך. בבקשה.

נעמה לזימי (העבודה):

כבוד היושב בראש, כנסת לא כל כך נכבדה היום, היה פה אירוע מכוער ומבזה. השר הכי אלים ובריון שאפשר לדמיין, דודי אמסלם, דיבר על מירב בן ארי, אחת מהלוחמות החברתיות של הכנסת, בשפה מכוערת, מגעילה, שבושה לכם שהיא הושמעה פה. האיש הזה, שמנפנף במזרחיות שלו כצידוק לכל עיוות שהוא רוצה – אני רוצה להגיד לך, דודי אמסלם, אתה בושה למזרחיות, בגלל שאתה משתמש בה ככה. במקום תיקון, צמצום פערים, עזרה לאוכלוסיות מודרות, החיים עצמם, יוקר המחיה, יש פה שר כלכלה ששכח מה זה, מה זה יוקר מחיה. במקום זה אתה עוסק כבר שלוש שנים בקומבינות, למנות את החברים שלך לנבחרת הדירקטורים. דודי אמסלם, אתה שכחת מאיפה באת, שכחת גם את הנשמה שלך, ושל נעליך כשאתה מדבר על מירב בן ארי ועל כל אחת מנשות האופוזיציה שיש לנו כאן. היית רוצה להגיע לקרסוליים שלהן. הנאום שתכננתי לכאן הוא בכלל נאום על ארבעה אנשים: עמוס, שמוליק, מארק ואייל. עצורי הפחים, אבל בעצם עצורי המחאה להצלת החטופים. קרוב ל-50 ימים האנשים הללו עצורים בכלא, כי הפרקליטות והמשטרה מתחנפות ללא יודעת מי. זה נשמע למישהו כאן הגיוני שהם נמצאים במעצר על פח? נשמע למישהו הגיוני שהאכיפה הבררנית הזאת תעבור בלי קול?

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר אליהו רביבו:

חברת הכנסת גוטליב, תודה.

נעמה לזימי (העבודה):

אני רוצה להגיד לכם: אתם לא לבד, אנחנו איתכם. אני רוצה להגיד לכם: עמוס, שמוליק, מארק ואייל - -

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר אליהו רביבו:

חברת הכנסת גוטליב, את בקריאה ראשונה.

נעמה לזימי (העבודה):

- - אתם תהיו סמל למאבק נגד החרבת מערכת אכיפת החוק והפיכת הפרקליטות לזו שעושה הן לכל הלך רוח שלטוני. הדבר הזה הוא מופרע בכל קנה מידה. רוצים להגיש כתב אישום, רוצים לעצור, אף אחד פה לא ביקר. מעצר, מיקי לוי, של 50 ימים על פח? תגיד לי, נשמע כדבר הזה?

מיקי לוי (יש עתיד):

מעצר זה לא עונש.

קריאה:

איפה העצורים - - -

נעמה לזימי (העבודה):

סליחה, הקידום של איזה קצין שרוצה ככה להגיע רחוק לא יכול לבוא על חשבון אנשים. נמאס מזה. ואני רוצה גם לדבר פה על האירוע החריג אתמול ביציע הכדורגל. אני רוצה לומר כאן: משחקי ספורט, כדורגל, לא יכולים להפוך להתעמרות משטרתית בחסות השר בן גביר. לא יכול להיות שנשמע קצין משטרה אומר: אני רוצה מעצרים, אני רוצה מכות. לא יכול להיות שנראה פרשים רומסים נערים. לא יכול להיות שמשחק כדורגל יסתיים כך, ואנחנו נניח שזה נורמטיבי, כי לא ככה שומרים על שלום הציבור ועל הסדר הציבורי. לא ככה. למשטרה יש תפקיד חברתי וקהילתי. והשר, השר העבריין הסדרתי, מפיל את המשטרה, ואנחנו עוד נבנה כאן את משטרת ישראל חזרה.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. ארבע דקות לרשותך. בבקשה.

אבי מעוז (נעם):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – אדוני ראש הממשלה, הגיע הזמן לקחת אחריות על המערכה שבראש כל המערכות. ישנה זירה שהטיפול בה טרם התחיל. זירה שהיא לא פחות קריטית מכל שאר הזירות, ובמובן מסוים היא משפיעה על היכולת שלנו להילחם בשאר הזירות. אני מדבר על זירת הזהות והתודעה היהודית.

היו"ר אליהו רביבו:

חברת הכנסת בן ארי, אם אפשר, בבקשה, לשמור על שקט.

אבי מעוז (נעם):

הרבה ממה שקרה במדינת ישראל ב-40-30 השנים האחרונות נבע ממשבר הזהות והתודעה שאליו הגיעה החברה בישראל – הסכמי אוסלו, הבריחה מלבנון, הגירוש מגוש קטיף, עסקת שליט, צמצום הצבא, קונספציית קורבנות השלום, ההכלה ועצימת העיניים, ועוד ועוד. הכוח הלאומי שהניע את התנועה הציונית מתחילתה, ובהמשך את מדינת ישראל, נחלש עם הזמן, ולאחר מלחמת ששת הימים ומלחמת יום כיפור החלו לעלות לתודעה הלאומית סימני שאלה על זהותנו, על צדקת דרכנו ועל הכוח והיכולת שלנו להמשיך לעמוד מול מבקשי רעתנו שחפצים להשמידנו. בשביל לעמוד כמדינה מול כל האתגרים שמונחים לפתחנו לא מספיק מהפך פוליטי. יש צורך בהעמקת התודעה והזהות היהודית-לאומית כדי לדעת ולהיות מי שאנחנו באמת. אם משרד החינוך ממשיך להיות נשלט על ידי מערכת פקידות שערכיה הם ערכים פרוגרסיביים ופוסט-מודרניים, שהם מנוכרים לזהות הלאומית והיהודית שלנו, אז אנחנו בבעיה. אם הפקידות הציבורית בכללותה לא רואה את עצמה כפופה להחלטות העם, כפי שהן באות לידי ביטוי על ידי נבחרי הציבור, אנחנו בבעיה. אם מערכת ההכשרה של הפקידות הבינונית והבכירה נתונה לגורמים זרים ולא מבוצעת על ידי מערכת ממשלתית עם ערכים כחול-לבן, אנחנו בבעיה. אם צה"ל וגופי הביטחון האחרים עובדים בשיתוף פעולה עם קרנות זרות, ומתוך כך הם עוסקים בכל מיני אג'נדות שאינן קשורות לתפקידם הבלעדי שהוא ביטחון ישראל, אנחנו בבעיה. אדוני ראש המשלה, מזל טוב ליום הולדתך ה-76. יישר כוח גדול על הנהגתך את מדינת ישראל בשנתיים אלו, על שינוי המצב האזורי בכל הזירות, כשמולך אופוזיציה ודיפ סטייט חסרי אחריות, אנרכיסטים ברחובות, תקשורת עוינת, לחצים בין-לאומיים כבדים ממדינות עוינות או ידידותיות, עצירת חימושים, סנקציות ועוד ועוד. קשה להפריז בחשיבות המערכות שאתה מנהל מול אויבי ישראל ומול ידידותיה לאורך שנות כהונתך הרבות – כן ירבו. אבל הגיע הזמן לקחת אחריות על המערכה שבראש כל המערכות. המערכה שתקבע את החוסן של העם היושב בציון ואת הכוח שלו להתמודד מול כל שאר המערכות. הגיע הזמן לשים בקדמת הבמה את נושא חיזוק התודעה והזהות היהודית והלאומית שלנו. הגיע הזמן להחזיר את משרד החינוך להיות משרד החינוך של המדינה היהודית על פי ערכי התנ"ך. וכך גם הבין שר החינוך מטעם מפא"י בשנותיה הראשונות של המדינה, פרופ' בן ציון דיונר, כפי שניסח בערכי החינוך שלו. הגיע הזמן להחזיר את צה"ל ושאר גופי הביטחון להיות כוח המגן של המדינה היהודית על פי ערכי העם היהודי. הגיע הזמן שהמערכות הציבוריות ומערכת הפקידות יחזרו להיות של העם, למען העם. זה המהלך שנצרך כדי לחזק באמת את מדינת ישראל אדוני ראש הממשלה, בידך הדבר. חזק ואמץ.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה.

היו"ר אליהו רביבו:

לפני שנעבור לשר המסכם, ברשותכם, הודעה למזכיר הכנסת. אני מבקש, בבקשה לשמור על שקט ביציעים.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/6172/25 וכלה בהצעת חוק פ/6219/25: הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לפעוטות), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת מאיר פרוש; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי פגיעה לעובד עצמאי), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – החמרת האכיפה והענישה על אי-הצגת מחיר על טובין על ידי קמעונאי גדול), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת יסמין פרידמן; הצעת חוק שירותי תשלום (תיקון – הודעה למשלם על כרטיס חיוב לא פעיל ועל מועד סיום פטור מדמי השימוש), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת משה סולומון; הצעת חוק השבות (תיקון – זכויות בני משפחה), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת אבי מעוז; הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – רישיון ואשרה לעובדים זרים), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (הוראת שעה) (הארכת מועד לבקשת קבלת מימון), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – מנהל מוסד חינוך), התשפ"ו–2025 מאת חבר הכנסת משה סולומון; הצעת חוק לביצוע התאמות אקלימיות בדירת מגורים, התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק היועץ המשפטי לראש הממשלה (מינוי וכהונה), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הכרה ברצח העם הארמני וציון יום זיכרון, התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת אפרת רייטן מרום; הצעת חוק הממשלה (תיקון – דיווח על נסיעות שרים לחוץ לארץ), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – ביטול הפסקת חברות של חבר הכנסת), מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ואיימן עודה; הצעת חוק-יסוד: ההגירה לישראל, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק השכירות והשאילה (תיקון – איסור הטלת דמי תיווך על השוכר), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת אפרת רייטן מרום; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – הגבלת הספקת חשמל, מים וטלפון), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת עפיף עבד; הצעת חוק המרכז להנצחת מורשתו של הנשיא יצחק נבון, התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון – ייחוד כהונה), מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – מפעל בר-תחרות כמפעל הממוקם עד 2 ק"מ מהגבול הצפוני), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת ששון ששי גואטה; הצעת חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית (תיקון – הפחתת התלות בתחבורה ממונעת), התשפ"ו-2025, מאת חבר הכנסת יוראי להב הרצנו; הצעת חוק עידוד תרומות מזון (תיקון – חובת העברת עודפי מזון לארגון לחלוקת מזון), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת יסמין פרידמן; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – ביטול אחוז החסימה ותיקון הסכמי עודפים), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – סיוע משפטי למטופלים סיעודיים), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – הוספת נציגי ארגונים סביבתיים בוועדות התכנון הארציות, האזוריות, המקומיות ובוועדות המיוחדות), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת יוראי להב הרצנו; הצעת חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (תיקון – הסדרת תחבורה ציבורית), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – מתווה בן-גוריון לדחייה ופטור משירות מטעמי לימודי דת), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק רמת הגולן (תיקון – החלת ריבונות על אזורים שהיו בשליטת ישראל בסיום מלחמת יום הכיפורים), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת עמית הלוי; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הורדת גיל הבחירה), מאת חבר הכנסת מאיר פרוש; הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – קביעת מינו של אדם בתיעוד ממשלתי - אמת), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת אבי מעוז ולימור סון הר מלך; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – התניית חברות בוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי בשירות צבאי), מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – מכירה ישירה של תוצרת חקלאית), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – ועדת חריגים להכרה בנספה), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – קיצור תקופת ביטול אשרה לעובד זר), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק לתיקון פקודת מסילות הברזל (פטור מתשלום דמי נסיעה לעגלת ילדים), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – סיכום פניה), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק לתיקון פקודת מסילות הברזל (העלאת אופניים לרכבת), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – אפוטרופוס לדין), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת אלי דלל, חוה אתי עטייה ומשה פסל; הצעת חוק לעידוד הסעות שיתופיות (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק המרכז למורשת ארגון אליאנס: כל ישראל חברים, התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק החברות (תיקון – פרסום דוחות כספיים של מונופול), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת ולדימיר בליאק; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – העדפה מתקנת לתושבי הנגב), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת שלום דנינו; הצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון – ועדת חריגים להכרה בזכאות לקבורה צבאית), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק זכאות למשרתי מילואים יחידים במסגרת תוכנית מחיר למשתכן, התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר, התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק רשות ההסברה הלאומית, התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים (תיקון – מענק הסתגלות לבני זוג והורים של חטוף שגופתו הושבה), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – צמצום מספר הדיונים מטעמי ביטחון המדינה), התשפ"ו-2025, מאת חבר הכנסת אריאל קלנר; הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון – מתן תושבות לדרוזים מסוריה הדרומית), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת עפיף עבד ואכרם חסון. לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הסדרת העיסוק בקרינה מייננת, התשפ"ו–2025, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק הסנגוריה הציבורית (תיקון מס' 26), (הסתייעות במומחה או בחוקר לצורך ניהול הייצוג המשפטי), התשפ"ו–2025, הצעת חוק הקאדים (תיקון מס' 19), התשפ"ו–2025, הצעת חוק להפסקת פעילות אונר"א (תיקון), התשפ"ו–2025, והצעת חוק הטיס (תיקון מס' 7), התשפ"ו–2025. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון מס' 18) (חופשה ביום האזכרה של קרוב משפחה של העובד), התשפ"ו–2025, של חבר הכנסת נאור שירי וקבוצת חברי הכנסת. עוד אודיעכם כי הונחו היום על שולחן הכנסת תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור כלואים), התשפ"ו–2025, והמלצות הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת בנושא עדכון שכר היועצים הפרלמנטריים. תודה.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה.

היו"ר אליהו רביבו:

חבר הכנסת אופיר כץ ויתר על זכות הדיבור שלו. לפיכך, השר המסכם כבוד השר ד"ר שלמה קרעי מוזמן. בבקשה. ללא הגבלת זמן.

שר התקשורת שלמה קרעי:

תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אדוני היושב-ראש, כשאני רואה את הכותרת שמוצגת כאן על הלוח: הצעה להביע אי-אמון בממשלה בנושא רמיסת הרשות השופטת על ידי הממשלה, מה שעולה לי בראש זה כותרת: פרקליטו של השטן. אתם באופוזיציה ממש מבינים שמה שקורה במציאות זה בדיוק ההפך. הרשות השופטת רומסת את העם ונבחריו, מבטלת חוקים, מבטלת חוקי-יסוד, אבל אתם חייבים להיות איזה צוות אדום, פרקליטו של השטן, להציג את העמדה הנגדית למרות שאין בה שום היגיון, רק כדי שלא תהיה תמימות דעים. אבל העם כבר מבין את זה. הציבור רואה את מה שהרשות השופטת – אדם שמינה את עצמו בכוח הזרוע, בניגוד לחוק, לנשיא בית המשפט העליון.

קריאה:

- - - זה לא יעזור - - -

שר התקשורת שלמה קרעי:

אגב, אדוני היושב-ראש, ישב כאן נשיא המדינה והזדעזע מזה שאמרנו: השופט יצחק עמית. גם אני במכתב, כשהייתי צריך להתייעץ איתו, פניתי אליו בתואר: השופט יצחק עמית, כי אי-אפשר לכפות על העם שררה בכוח הזרוע. אבל לא ראיתי את נשיא המדינה מזדעזע ככה כשיצחק עמית וחבריו רמסו את העם. לא ראיתי אותו מזדעזע וזועק על רמיסת העם.

מאיר כהן (יש עתיד):

די - - -

אלעזר שטרן (יש עתיד):

- - - לך, לך, לך.

שר התקשורת שלמה קרעי:

לא ראיתי אותו מזדעזע כשיש איומים ברצח כלפי ראש הממשלה ובני משפחתו, כאשר יש מיצגים מזעזעים כלפי ראש הממשלה. מזה הוא לא מזעזע. מזדעזע מזה שאוי אוי אוי לא קראנו ליצחק עמית בתואר שהוא גנב לעצמו.

שר התקשורת שלמה קרעי:

נכון, שר המשפטים לא כינס את הוועדה ולא הצביע כמו שצריך להיות על פי חוק, ולכן הוא לא נשיא. הוא ממלא מקום הנשיא, הוא רוצה להיות נשיא, הוא אולי קרוב להיות נשיא, אבל הוא לא הנשיא, הוא לא מונה כחוק.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

שר התקשורת שלמה קרעי:

והכותרת, הכותרת שנתתם כאן: רמיסת הרשות השופטת על ידי הממשלה – או שאין לכם מושג או שאתם פשוט בורים או שאתם משקרים. תיתנו דוגמה אחת לכך שהממשלה הגבילה במשהו את הרשות השופטת – חוץ ממני, אני היחיד שאומר לבית המשפט: כאשר אתם נותנים צו בלתי חוקי, הצו הוא בלתי חוקי ולא יכובד. אבל האם הממשלה ביטלה פעם, ואמרה: צו של בית המשפט, הממשלה לא מכבדת אותו? זה צריך לקרות כאשר הצו הוא בלתי חוקי, אבל זה לא קרה עדיין. לעומת זאת, בית המשפט מבטל חוקים, מבטל חוקי-יסוד, מבטל החלטות ממשלה, מתערב במינויים, מתערב במדיניות, הוא פגע לאורך שנים בכוח ההרתעה של מדינת ישראל – הוא וחבריו בייעוץ המשפטי לממשלה, שמתנגדים להריסת בתי מחבלים, שמתנגדים לגירוש משפחות מחבלים. אמרו לנו בישיבת הממשלה לפני כשנתיים וחצי: אתם לא תוכלו להעביר חוק של גירוש משפחות מחבלים, זה לא יעבור בג"ץ. זה מה שעשתה הרשות השופטת לממשלה. היא רומסת את הממשלה. היא רומסת את הבית הזה. היא רומסת אתכם. אבל אתכם זה לא מעניין – איך אמר לי סימון דוידסון פעם: אני מעדיף ש-15 שופטים יקבעו, ולא 120 חברי כנסת. אמרת או לא אמרת, חבר הכנסת דוידסון? אמרת. אז אתם לא דמוקרטים. אתם רוצים שהרשות השופטת תרמוס את הרשות המחוקקת, ואתם מביאים כותרת שהרשות השופטת נרמסת על ידי הממשלה? זה פשוט לא ייאמן. כמו שאמרתי, הכותרת שמתאימה לדיון הזה שלכם היא: פרקליטו של השטן. אתם צוות אדום, שמנסה לייצג כאן את העמדה הלא-הגיונית, הלא-מקובלת, והעם בישראל מבין שמי שרומסת כאן את העם ואת נבחריו, היא הרשות השופטת, היא היועצת המשפטית לממשלה – המודחת, כן? היום זה לא היא, היום היא כבר מודחת, היום זה שאר חבר מרעיה – כל אלו שמסכלים אותנו, שממציאים הנחיות יועמ"ש כדי לסכל מינויים, כדי לסכל מדיניות ממשלה, כדי לפגוע בחברי הכנסת מלממש ולקדם חוקים. כל חוק שמנסים לקדם היום בכנסת, מה אומרים לכם היועצים המשפטיים? זה יעבור בג"ץ או לא יעבור בג"ץ. האם שמעתם פעם שהשופטים בבג"ץ מתדיינים ביניהם ואומרים: האם זה יעבור כנסת או לא יעבור כנסת? מעולם לא שמעתם דבר כזה. זה נשמע כמעט כמו משפט מארץ האגדות, שבית המשפט בישראל יתלבט אם לעשות משהו כי אולי זה לא יעבור בכנסת. הרי זה מה שצריך להיות. אם כבר יש רשות אחת שלה נתונה המילה האחרונה במדינת ישראל, היא הבית הזה. היא הרשות המחוקקת, עם נבחרי הציבור שנבחרו על ידי העם להתוות מדיניות, ולא חבורה של שופטים שמתמנה בדרך של חבר מביא חבר, שממנה את עצמה בכוח הזרוע, שפוגעת בכל הקדוש והיקר לעם ישראל, שפוגעת בכוח ההרתעה של מדינת ישראל, שמחליטה שראש ממשלה או ממשלת ישראל הם רק עציצים שיכולים לשבת על הכיסאות, אבל ההחלטה בסוף תהיה נתונה בידי הרשות השופטת. אז הכותרת הנכונה כאן לאי-אמון כאן היא "רמיסת הממשלה על ידי הרשות השופטת בישראל". תודה. רגע, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר מזל טוב לראש הממשלה בנימין נתניהו, שהיום, כ"ח בתשרי, הוא יום הולדתו. מזל טוב. שהקדוש ברוך הוא יאריך ימים על ממלכתך לעוד שנים רבות נעימות וטובות.

היו"ר אליהו רביבו:

אנא תפסו את מקומותיכם, אנחנו מעוניינים לעבור להצבעות. חברי הכנסת, נעבור כעת להצבעות. אנא תפסו את מקומותיכם. אני מבקש לוודא עם הסדרנים שכל מי שהורחק מהמליאה יוזמן להיכנס פנימה כדי שיוכל להצביע.

גלעד קריב (העבודה):

איזה נדיבות של הקואליציה.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה לתקנון.

היו"ר אליהו רביבו:

ששש, כשכולם ישבו במקומותיהם, אסביר בדיוק על מה אנחנו מצביעים. אני מבקש לשמור על השקט. אנחנו רוצים לעבור בבקשה להצבעות. פעם נוספת, אני מבקש מכל מנהלי הסיעות שחברי כנסת מטעם סיעתם הוצאו מהמליאה, שיקראו להם למקומם כדי שיוכלו להצביע.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הם חזרו, אתה יכול לעבור להצבעה.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה.

היו"ר אליהו רביבו:

חברי הכנסת, מכובדי ראש הממשלה, שרים, תחילה נצביע על הודעת ראש הממשלה, ולאחר מכן אנו נצביע על שלוש ההצעות להביע אי-אמון בממשלה. אז כעת אנו מצביעים על הודעת ראש הממשלה. אני מבקש להבהיר בזאת כי ההצבעה היא על הודעת ראש הממשלה, לפי סעיף 20 לתקנון הכנסת, בעניין פעילות הממשלה בתקופה שחלפה מאז המושב הקודם ועל תוכניות הממשלה למושב הקרוב. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד הודעת ראש הממשלה – 58 נגד – 49 נמנעים – אין הודעת ראש הממשלה נתקבלה.

היו"ר אליהו רביבו:

58 בעד, 49 נגד, אני קובע בזאת שהודעת ראש הממשלה התקבלה. כל מי שמעוניין להצביע, מתבקש לשבת במקומו. מי שלא, מתבקש לפנות את האולם או לכל הפחות להישאר בשקט.

היו"ר אליהו רביבו:

אנו עוברים כעת להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת יש עתיד. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד הצעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה – 49 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.

היו"ר אליהו רביבו:

49 בעד, נוכח אחד, אין נמנעים, אין נגד, אני קובע בזאת שלאור אי-קבלת הרוב הדרוש, ההצעה לא התקבלה. כעת נעבור להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת כחול לבן – המחנה הממלכתי. בבקשה. הצבעה מס' 3 בעד הצעת סיעת כחול לבן – המחנה ממלכתי להביע אי-אמון בממשלה – 47 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעת כחול לבן – המחנה הממלכתי להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.

היו"ר אליהו רביבו:

47 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים, אחד נוכח, אני קובע גם בזאת כי לאור אי-קבלת הרוב הדרוש, ההצעה לא התקבלה. אני מבקש בבקשה לשמור על שקט ביציעים. אנו עוברים כעת להצבעה על ההצעה להציע אי-אמון בממשלה של סיעת העבודה. בבקשה. הצבעה מס' 4 בעד הצעת סיעת העבודה להביע אי-אמון בממשלה – 49 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעת העבודה להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.

היו"ר אליהו רביבו:

49 בעד, אין נמנעים, אין מתנגדים. אני קובע בזאת כי לאור אי-קבלת הרוב הדרוש בהצבעה, ההצעה לא התקבלה.

היו"ר אליהו רביבו:

לפני שנסכם את הדיון ישנן הודעות אישיות. בבקשה, חבר הכנסת ולדימיר בליאק. חמש דקות לרשותך, בבקשה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, במהלך המופע המבזה והדוחה של השר אמסלם, הוא גם זרק לי משפט: אתה בכלל לא עבדת בארץ.

שלי טל מירון (יש עתיד):

לא ייאמן.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

זה קל, כי קוראים לי ולדימיר ולא נולדתי כאן, וברגע המשבר הפנימי הגזענות הזאת קופצת לו – לא עבדתי בארץ. אז אני רוצה לספר לפחדן הזה, שבינתיים ברח, שעליתי לארץ בגיל 25 ולא הכרתי פה איש ולא ידעתי מילה בעברית, ושבועיים אחרי התחלתי ללמוד באולפן כל יום מ-08:00 עד 14:00 בחולון. וב-14:00 הייתי הולך מחולון לדרום תל אביב ברגל כדי לחסוך 5 שקלים של האוטובוס, ומ-15:00 עד 22:00 בלילה עבדתי בחניון של בית המשפט ברחוב שוקן בתל אביב, יום אחרי יום. כמה חודשים לאחר מכן, כשסיימתי אולפן א', עברתי לאשקלון לתוכנית לקליטת אקדמאים, ובכל יום אחרי האולפן והלימודים מלצרתי בבתי מלון, יום-יום, לפעמים בלילות. ואז חזרתי והתחלתי את התואר באוניברסיטה. ולפני האוניברסיטה עבדתי בבנק לאומי, יום-יום. לאחר מכן התחלתי התמחות במשרד רואי חשבון. שנה לאחר מכן הפכתי לשותף במשרד רואי חשבון. בשלב מסוים העסקתי 15 עובדים והייתי עצמאי במשך 15 שנה. ואז נבחרתי לכנסת – במקרה בכנסת הזאת אני שיאן ההופעות בוועדות, אז כנראה שגם כאן אני עובד. עבדתי בכל יום, וכך התקדמתי, בעשר אצבעותיי.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

בליאק, אנחנו מצדיעים לך.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

בלי קומבינות, בלי חברי מרכז, בלי שנעצרתי, בלי שנחשדתי בביצוע עבירות פליליות, כך התקדמתי. אבל מכיוון שקוראים לי ולדימיר, אז אפשר לזרוק לי שלא עבדתי בארץ. אני לא סופר אותך, השר אמסלם, אני פשוט לא סופר אותך. אבל אני מייצג פה ציבור של 1.3 מיליון ישראלים שהגיעו מחבר העמים, שעובדים, שתורמים, שמשרתים. ואני לא אאפשר לגזען בזוי כמוך להשפיל אותם. תודה.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה.

היו"ר אליהו רביבו (הליכוד):

הודעה אישית נוספת לחברת הכנסת מירב בן ארי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב בראש. ולדי, הינה גם יוסי טייב פה. עצור שנייה, רביבו, כי הם בחיבוקים. אני רוצה להגיד משהו, עכשיו שאני לא בסערת רגשות, כי עליתי לדוכן אחרי שעברתי – אני באמת בסדר – אירוע של אלימות מילולית, אין לי מילה אחרת. עליתי לדוכן, ואני רוצה לדבר ברוגע. קודם כול אני רוצה להגיד תודה לכל הלביאות שהיו פה ולא שתקו וחיבקו וניסו לעצור את האירוע המזעזע הזה.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

והאריות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

והאריות שהגיעו אחרי זה.

נאור שירי (יש עתיד):

ואת האריות שניסו ולא נתנו להם - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

ברור. אלה שהיו כאן באותו רגע – אגב, זה כנראה גם מה שהביא אותי לסערת רגשות. אני רוצה להגיד גם תודה לכל אותם האנשים שמסמסים לי עכשיו. סימס לי עכשיו אבא של חייל גבעתי שהייתי אצלו בשבעה. ואמרתי לעצמי, איזה עולם זה, שאבא של חייל שנהרג במלחמה צריך לסמס לי: תודה, מירב, ותהיי חזקה מול אמסלם. תראה לאן הגענו, לאיזה שפל, אביחי. ואני רוצה להגיד לכם עוד משהו, גם אם אני בסערת רגשות וגם אם קשה לי, קודם כול זאת תגובה מאוד טבעית. זה לא מוריד לרגע מהכוח שלי. 1. קודם כול אני אתלונן עליו לוועדת האתיקה, כי נאמרו עליי דברים מזעזעים, וכבר בעבר נאמרו עליי דברים קשים אבל לא כאלה. אדוני יו"ר ועדת האתיקה, שתדע. 2. זה לא יוריד אותי לרגע מהמלחמה שלנו, כדי שאנשים כאלה לא יהיו שרים בממשלת ישראל. איך אמר לי פה מישהו? לא רק שהוא בושה למזרחים, לא רק שהוא בושה לעם ישראל – אמר לי כאן מישהו – הוא בושה לעם הגברי, לגברים. אנחנו נמשיך להילחם, גברים ונשים יחד, נגד אלימות מילולית ופיזית. ולרגע זה לא ירפה את הידיים שלי. לא רק שזה לא ירפה – זה עוד יותר חיזק אותי להמשיך ולהיאבק למען נשים. עברתי היום אירוע נורא, ותודה שהייתם שם וחיבקתם אותי. אני אמשיך להילחם מהספסלים האלה כדי שתהיה פה מדינה טובה יותר, ואנשים כאלה לעולם לא ייצגו את אזרחי ישראל. הם לא ראויים לך, ולדי. הם לא ראויים לנשים, ולדי. הם לא ראויים לעם ישראל. לא מגיעים לנו נציגים כאלה שמשתלחים בחברות כנסת. מילה אחרונה. שאלו אותי: מה קרה, למה? ואני רוצה להגיד לכם שבכל הזמן שהוא דיבר ישבתי בצד. לא הפרעתי לו כשהוא השתלח בלפיד, בשירות הצבאי שלו. די, שמענו את הסרט הזה, ישבתי בצד. ברגע שהגעתי לכיסא נפתחו עליי, איך הם אומרים, שערי הגיהינום. אבל אני לא חוששת, ואנחנו נמשיך להילחם, כי בסוף בשולחן הזה תשב הנהגה שראויה לאזרחי ישראל, ובעיקר למשפחות שכולות, שהיו צריכות לכתוב לי עכשיו: מירב, אני מתבייש בו. זהו, תודה.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, אם ירצה השם, יום שלישי כ"ט בתשרי התשפ"ו. ישיבה זו נעולה.