ישיבת מליאה בתאריך 16/06/2025 בשעה 12:00

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/5906/25 וכלה בהצעת חוק פ/5926/25: הצעת חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות (תיקון – השוואת ההטבות בתעשייה להטבות בחקלאות ותמיכה בתזונה בריאה), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת חמד עמאר, עודד פורר, יוליה מלינובסקי, יבגני סובה, אביגדור ליברמן ושרון ניר; הצעת חוק לתיקון פקודת מיסי העיריה ומיסי הממשלה (פטורין) (נכס המשמש כמבנה לארגון נוער), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יבגני סובה; הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – האחראי על טיפול בפניות מעסיקים בענף הסיעוד הביתי), התשפ"ה–2025, מאת חברות הכנסת טטיאנה מזרסקי ומטי צרפתי הרכבי; הצעת חוק לציון אירועי ליל הבדולח, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – הפחתת תקציב בשל אי-גיוס בוגרים), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת משה טור פז; הצעת חוק איסור עיסוק נוסף לשופטים, חברי הכנסת ושרים, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שיעור קצבת שירותים מיוחדים וגמלת ילד נכה למעסיקים שני מטפלים), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק ועדות חקירה (תיקון – אירועי חובה להקמת ועדת חקירה ממלכתית), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת אורית פרקש הכהן; הצעת חוק טיפול בכתות פוגעניות, התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו; הצעת חוק קרן לאזרחי ישראל (תיקון – הבטחת תקצוב הנגב), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת שלום דנינו; הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – ייצוג הולם לבני העדה האתיופית), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת צגה מלקו; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – החרגת עבירת גביית דמי חסות), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – החזר בשל אובדן הכנסה לבן משפחה של נכה בתקופת האשפוז ולאחריה), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת מתן כהנא, אורית פרקש הכהן, גדי איזנקוט, אלון שוסטר, חילי טרופר, פנינה תמנו, מיכאל מרדכי ביטון, רון כץ, ירון לוי, נאור שירי, יסמין פרידמן, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יואב סגלוביץ', אלעזר שטרן, מאיר כהן, גלעד קריב, צביקה פוגל, מישל בוסקילה, עודד פורר, חמד עמאר, עידן רול, ששון ששי גואטה, משה טור פז, יבגני סובה, אלי דלל, דן אילוז ולימור סון הר מלך; הצעת חוק סיוע ליצרן חקלאי באזורים הסמוכים לגבול המדינה, התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת רם בן ברק, ששון ששי גואטה, מטי צרפתי הרכבי ואלון שוסטר; הצעת חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות) (תיקון – קבלת מידע לפני רכישת רכב משומש), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת משה פסל; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – גיוס חובה לעולים חדשים), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יבגני סובה; הצעת חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (תיקון – איסור העברת כספים מהרשות הפלסטינית לפעיל טרור), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת לימור סון הר מלך; הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – הטבות למפעל מתחרה בשוק ריכוזי), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת ולדימיר בליאק, נאור שירי, אורית פרקש הכהן, מתן כהנא, נעמה לזימי ויואב סגלוביץ'; הצעת חוק בעלות אחודה (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יעקב אשר; הצעת חוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי (תיקון – קרן לשמירה על ביטחון תזונתי), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת חמד עמאר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי, שרון ניר ועודד פורר; הצעת חוק הכנסת (תיקון – הרכב הוועדה הציבורית לבדיקת כשירות והתאמה של מועמדים למשרת היועץ המשפטי לכנסת), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת לימור סון הר מלך. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק הסמכת צבא ההגנה לישראל ושירות הביטחון הכללי לביצוע חדירה לחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת ופעולה בו (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025. תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים), התשפ"ה–2025. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה למזכיר הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

נעבור לנושא הראשון שעל סדר-היום – הצעה להביע אי-אמון בממשלה, מטעם סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ. חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח. ולכן נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום, נכון? הנושא הבא שעל סדר-היום – החלטת הוועדה למיזמים ציבוריים בעניין תיקון טעות בחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025. אני מזמין את יושב-ראש הוועדה למיזמים ציבוריים חבר הכנסת אוהד טל להציג את החלטת הוועדה. בבקשה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עודה, כבר עברתי לנושא הבא שעל סדר-היום. לא היית.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

בסדר, סליחה. הייתי במליאה למעלה והיא הייתה סגורה. עכשיו הגעתי.

היו"ר אמיר אוחנה:

טוב, אני אאפשר את זה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

עכשיו?

היו"ר אמיר אוחנה:

כן, עכשיו. בבקשה, עשר דקות לרשותך.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת וחברות הכנסת, אני עולה היום לדוכן הזה בכאב עמוק. ליבי עם כל תושבי הארץ הזאת, ערבים ויהודים, ישראלים ופלסטינים; ליבי עם כל מי שאיבד את יקיריו – בחיפה, בטמרה, בבת ים, בבני ברק ובכל מקום אחר; ליבי עם הפצועים, ליבי עם המפונים, כי גם ברגעים הקשים והמדממים ביותר זו המולדת המשותפת שלנו, כאן חיינו וכאן נחיה ביחד. באמצע הלילה, בסביבות 04:00, היינו במקלט יהודים וערבים ביחד, בחיפה. אחרי שיצאנו מהמדרגות ראינו את הירח, ובגלל שזה היה אמצע החודש הירח היה שלם. ציטטתי למשפחתי את השיר של פיירוז: הירח מאיר על האנשים, והאנשים רבים ביניהם. (חוזר על המשפט בערבית.) האיום שמרחף מעלינו היום הוא איום של מלחמת נצח, של הרס חסר תקדים. הוא לא מבחין בין דם לדם. הוא פוגע בכולנו, בשני העמים, במיליוני אזרחים שאין להם שום הגנה אמיתית, כי בזמן שמקבלי ההחלטות יושבים בבונקרים, אלה שנמצאים בחזית הסכנה הם האנשים הפשוטים בשכונות המוחלשות, בכפרים הערביים, בצפון ובנגב. אתמול ביקרתי בטמרה, ראיתי את ההרס, את ההלם, את הדממה המוחלטת. חברי קאסם אבו אל-היג'א, שאיבד את בתו ונכדותיו, אמר אתמול בריאיון לרדיו א-נאס: האובדן כבד מאוד, אני קורא לאחיי בחברה היהודית ולכל מי ששכל את יקיריו – מלחמות אינן הפתרון. אנחנו צריכים להפגין ביחד ולצעוק: עצרו את המלחמה. אני מצטרף לקריאה של חברי קאסם ואומר בקול ברור, בלי פחד, בגאווה ובזעקה גדולה: די למלחמה. די למלחמה עם איראן. די למלחמה על עזה. די למלחמות.

צגה מלקו (הליכוד):

אנחנו לא רצינו את זה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

טמרה היא עיר של 37,000 תושבים, ואין בה ולו מקלט ציבורי אחד. במרחק של כמה קילומטרים משם, ביישוב מצפה אבי"ב, גרים כ-1,000 תושבים, ויש שם 13 מקלטים ציבוריים, וזה לא במקרה. זו מדיניות, זו אפליה ממוסדת. זו לא רק טמרה, זו מציאות יום-יומית בכל הארץ – אפליה נגד ערבים, אפליה נגד עניים, אפליה נגד כל מי שלא נולד במקום הנכון או עם הדם הנכון, כי זאת מדינה שמפקירה את אזרחיה, זאת ממשלה שמקריבה את אזרחיה. הממשלה הזאת יודעת רק דרך אחת – היא יודעת רק להוביל אותנו למלחמה, למלחמת נצח, מלחמה שתביא איתה רק עוד חורבן. ולכן זה בדיוק הזמן לומר בקול ברור: לא למלחמה עם איראן, לא למלחמה בעזה. די לכיבוש – –

אופיר כץ (הליכוד):

הפצצה הגרעינית שלהם הייתה נופלת גם עליך.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

– – כן להסכם כולל, כן לשלום.

אופיר כץ (הליכוד):

הפצצה הגרעינית שלהם הייתה נופלת גם עליך.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אני בטוח, בטוח, שרוב האנשים במדינה הזאת רוצים לחיות בשלום וביטחון, שרוב היהודים, רוב הערבים, רוצים לחיות בשלום וביטחון – –

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

במדינה הזאת – – – חבר הכנסת – – –

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

– – ואני אגלה לכם את הדרך.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אתה לא תגלה שום דבר.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

כבר ב-2002, בלב ביירות, קמה יוזמה היסטורית, יוזמת השלום הערבית, ביוזמת סעודיה, וקיבלה תמיכה מלאה מכל מדינות הליגה הערבית. מה היא הציעה? פתרון פשוט, הגיוני, צודק, מקובל ברמה הבין-לאומית: הקמת מדינה פלסטינית בגבולות 1967, שבירתה ירושלים המזרחית – –

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

לא יקרה, לא יקרה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

– – ופתרון צודק ומוסכם לכל הסוגיות בין שני העמים, ובתמורה – שלום ונורמליזציה מלאה עם כל מדינות ערב וכל המדינות האסלאמיות.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אין נורמליזציה עם אנשים כמוך. אנשים כמוך זה רק בכוח.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

כל העולם הערבי והאסלאמי הציע לישראל שלום כולל, וממשלת ישראל סירבה. לא פעם אחת – שוב ושוב סירבה. למלחמה רובכם מתגייסים מייד, לא משנה מהי תכליתה, אבל לשלום – לשלום לא מתגייסים.

אופיר כץ (הליכוד):

לא משנה מהי תכליתה?

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

כי הבעיה של רובכם, של כל הימין ושל חלק גדול מהאופוזיציה, אף פעם לא הייתה ביטחונית, היא בעיה אידיאולוגית. ועלינו לומר את האמת בלי פחד ובלי לעטוף אותה במילים יפות: לא רק הממשלה הפושעת הזאת כשלה, גם האופוזיציה נגררת אחריה פעם אחר פעם, בכניעה שקטה ומבישה. איפה האחריות המינימלית של האופוזיציה הרופסת למנוע את האסון?

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

האחריות שלנו היא להשמיד את הגרעין – – – האחריות שלנו היא להגן על ישראל.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

מייד עם פרוץ המלחמה באוקטובר 2023, אנחנו, חברי הכנסת מחד"ש-תע"ל – –

אופיר כץ (הליכוד):

תמיד בצד של האויב – – –

קריאות:

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

– – קראנו בקול ברור לעסקה כוללת לשחרור החטופים, לסיום המלחמה ולפתרון מדיני שימנע את מרחץ הדמים. אמרו: עכשיו זה זמן מלחמה. אז מתי בדיוק יהיה זמן שלום? אחרי שייהרסו עוד עיר? עוד כפר?

צגה מלקו (הליכוד):

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

עוד שכונה? עוד בניין? עוד בית? עוד חיים? עוד חפים מפשע?

אופיר כץ (הליכוד):

כשננצח את החברים שלך, אז יהיה סיכוי.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

איפה הייתם כשעוד היה סיכוי להציל חיים? איפה אתם היום? למה משכתם את הצעות האי-אמון? אני קורא לאופוזיציה: למה משכתם את הצעות האי-אמון?

אופיר כץ (הליכוד):

כי הם לא אויבים כמוך. כי הם לא אויבים כמוך.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

למה אתם ממשיכים לשתף פעולה עם ממשלת נתניהו? ובינתיים, כל מי שמעז לדבר על הסכמים מדיניים, מושתק ומוחרם – באולפנים, ברשתות, ברחוב ובכנסת. אבל אנחנו נמשיך – –

צגה מלקו (הליכוד):

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

– – כי האמת ברורה, וכל מי ששותק ומפחד יודע את זה: רק הסכמים מצילים חיים, ורק רודנים – מלחמות מצילות אותם. לכל ילד בעזה, בתל אביב, בטהראן, מגיע לחיות בביטחון. לכל אם – – –

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

– – – איראן.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

לכל אם, לכל אם, גם בישראל, גם בפלסטין, גם באיראן, מגיע לדעת שהילד שלה יגדל לחיים טובים.

צגה מלקו (הליכוד):

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אבל הממשלה הזו לא יכולה להבטיח את זה, ולכן היא חייבת ללכת. אנחנו דורשים את מה שאמור להיות מובן מאליו: חיים, חופש, צדק ושלום וביטחון. אנחנו דורשים עתיד אחר, טוב יותר, לכולנו.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

כשאתה לא תהיה – – –

אופיר כץ (הליכוד):

כשאתה לא תהיה פה, יהיה עתיד טוב יותר.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

יש דרך אחת בלבד להבטיח את זה: לעמוד באומץ מול מחרחרי המלחמה, כי אין פתרון דרך הפצצות. לא היה ולא יהיה.

אופיר כץ (הליכוד):

יש לך – – –

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

כל מלחמה, גם הקשה ביותר, תסתיים לבסוף בהסכם.

קריאה:

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

וכל הסכם הוא גם התחלה של תיקון. וכשיגיע היום הזה נצטרך לבנות מחדש לא רק את מה שנהרס אלא את מה שמעולם לא נבנה. יהיה פה שלום, יהיה פה ביטחון, תקום מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל – –

אופיר כץ (הליכוד):

לא תקום, לא תקום.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

– – ויהיו שלום וביטחון לכולם.

קריאות:

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

על אפכם ועל חמתכם.

חנוך דב מלביצקי (יו"ר הוועדה המשותפת):

ואתה לא תהיה פה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מתכבד להזמין כעת את שר מסורת ישראל וירושלים מאיר פרוש לסכם את הדיון, בבקשה. בבקשה, אדוני השר.

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לילה קשה עבר על עם ישראל. עוד שמונה אזרחים, השם ייקום דמם, נרצחו בפגיעות מטילים שבאו מאיראן, בפתח תקווה, בבני ברק ובחיפה. אני מכאן מבקש להביע תנחומים למשפחותיהם של 24 הנרצחים מפרוץ מבצע עם כלביא. נתפלל יחד עם אחינו לרפואת כל הפצועים ונאחל מכל הלב סייעתא דשמיא לכוחות הביטחון, אשר נלחמים בימים אלה בשבע חזיתות מול אויבים רעים, אכזריים, שמבקשים להשמיד את עם ישראל, ובדגש על החזית המשמעותית כעת – איראן. הצבא נלחם היום בשבע חזיתות, כולל בחזית המרכזית של חרבות ברזל – רצועת עזה. 53 חטופים, אחינו ואחיותינו, עדיין נמצאים בשבי החמאס. לפני שאני אבקש לענות על ההצעה שחבר הכנסת עודה הציע פה – ואני תכף אתייחס לכך – אני רוצה לשאול אותך: כאשר הצבא שובה, ויש שבויים מהעם הפלסטיני, הם נכנסים לבית סוהר. אפשר לקבל מידע מי נמצא בידיים של מדינת ישראל, אפשר להתלונן אם האוכל טוב או לא טוב, אם נתנו להם פיתות בבוקר, בלילה פלאפל. על הדברים האלה אפשר להתווכח, אבל אין דבר כזה שמדינת ישראל לא מספרת מי נמצא בידיים שלה, מי נמצא בשבי. אין דבר כזה. איימן, חבר הכנסת עודה – אחמד, אל תעזור לו – אני שואל אותך, אפשר לתת תשובה מדוע חמאס, לפחות את הדבר זה, להודיע מה קורה עם אותם 53 חטופים וחטופות שנמצאים היום בעזה – אני שואל אותך, עוד רגע תענה. יש לך זכות לענות.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

אני שואל אותך למה, למה האכזריות הזו?

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

– – – עסקה.

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

מאיפה באה אכזריות כזאת – לא לספר, לא לומר היכן נמצאים, מה איתם?

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

אנחנו מוצאים היום את התרופות ששלחו להם לפני שנה וחצי. אפילו לא נתנו תרופות לאנשים שצריכים לקבל אותן. למה ההתנהגות האכזרית הזו? אתה מדבר כבן העם הפלסטיני. תשאל את חמאס. איזו התנהגות, בושה. ככה מתנהגים? אלו רוצחים, לא בני אדם. לגופה של ההצעה, קראתי את נוסח הצעה, קראתי את נוסח הצעת האי-אמון המופרכת של הסיעות הערביות, ואני לא יודע אפילו מאיפה להתחיל להתייחס לזה – אם מאימוץ הנרטיב של החמאס ביחס לנתוני ההרוגים בעזה או מהנרטיב המאשים את הצבא המוסרי בעולם. על כל פנים, בכל מלחמה יכולות להיות טעויות, ויש טעויות, וכשיש, ישראל יודעת גם להודות. אבל אפשר להכריז עליהם שהם הצבא המוסרי בעולם בפשעי מלחמה. הבחירה של הסיעות הערביות להגיש הצעת אי-אמון בממשלה היום, בימים שבהם היא מובילה את המלחמה באיראן – –

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

בדיוק בגלל זה.

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

– – וכולנו יודעים מה איראן מעוניינת לעשות לעם ישראל.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

אנחנו רוצים להפסיק את – – –

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

היה לא תהיה. לעולם זה לא יקרה. אבל כל אחד יודע מדוע ישראל יצאה עכשיו למלחמה. שנים אנחנו מזהירים.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

– – – בכל העולם – – – בכל העולם.

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

שנים אנחנו מתריעים.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

– – – ישראל.

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

שנים אנחנו אומרים שצריכים לקחת את הכוח שיש לאיראן בתחום הגרעיני.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת.

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

היום, דווקא בתקופה כזאת – – –

אופיר כץ (הליכוד):

– – – אתה פה.

אליהו רביבו (הליכוד):

תשתקו כבר.

אופיר כץ (הליכוד):

למה לא אמרת את זה פה?

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

דווקא בימים כאלה – שהרי אין ספק שגם אתם לא מעוניינים שלאיראן יהיה גרעין. אתם לא מעוניינים בזה.

קריאה:

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

לפחות תבוא לכאן ותגידו: אנחנו רוצים. אם אתם לא רוצים, איך אתם מעיזים לבוא היום ולהביע אי-אמון?

אופיר כץ (הליכוד):

פרוש, אל תהיה בטוח שהוא לא מעוניין.

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

אני נואם פה ואומר: גם אתם לא מוכנים שיהיה להם גרעין.

אופיר כץ (הליכוד):

אל תהיה בטוח.

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

בואו היום ותגידו את זה. שיעלו כאן לבמה ויגידו שצריך לחסל את הגרעין האיראני.

קריאות:

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

אין, אתם לא אומרים כלום.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

– – – שלא צריך להיות כאן – – –

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

אני שואל, אני מעלה את השאלה איפה מקומם ביחס למלחמה זו מול אויב שפוגע בכל אזרחי ישראל – כפי שראינו, גם באותה משפחה מסכנה בטמרה. וכאן המקום לגנות – ואני אומר זאת כאן – לגנות את השוליים שיש, שקראו קריאות לא ראויות בכלל מול מראות הנפילות בטמרה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

טלי גוטליב (הליכוד):

למה באתם? למה באתם?

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

מרבית המפלגות – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

למה באתם?

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

מרבית מפלגות האופוזיציה בחרו לנהוג השבוע באחריות, והן הסירו את הצעות האי-אמון מסדר-היום, כי זה דבר שמאחד את כל העם שיושב פה, את כל העמים שיושבים פה, את כל העמים בעולם. מי זה שיכול לאפשר לעצמו שלאיראן יהיה את הגרעין הזה? זו המטרה שלהם – להשמיד את כל מי שנמצא פה, חס וחלילה. היה לא תהיה. היום אתם באים להגיש אי-אמון? על מה? כדי לנאום פה נאום יפה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

כי אתם מובילים לשפיכות דמים בתמיכה של האופוזיציה.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – צא החוצה.

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

בעקבות – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

צא החוצה, אתה – – –

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

בעקבות ההתנהלות – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – האויבים שלנו – – –

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

בעקבות ההתנהלות חסרת האחריות הזאת, הקואליציה החליטה להחרים את ההצבעה. אדוני היושב-ראש, אני מבקש לסיים בפסוק שהפך לשגור בפי כול השבוע. בתורה כתוב: "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה". תודה, אדוני.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. אנחנו נעבור כעת לדיון הסיעתי. ראשונת הדוברות, חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, לא תכננתי בכלל לדבר. אני חושבת שאנחנו צריכים היום לצמצם ככל הניתן, בעיקר כדי לא לפגוע בעובדי הכנסת שיש להם משפחות וילדים קטנים, ודיברנו על העניין החיוני. אבל מכיוון שעלית לפה והתייחסת לאופוזיציה באופן אישי, אז אני רוצה להגיד לך כמה דברים. קודם כול, אני פניתי אליכם אתמול ודיברתי איתכם. אני, בניגוד ליושבת-ראש הקואליציה הקודמת, הגברת הזאת שדעתי עליה ידועה, מהיום שנכנסתי לתפקיד אני מתייחסת אליכם בכבוד, ברצינות. אני 23 מנדטים, וכל החלטה אני לוקחת ביחד. עזוב רגע את מה שיש כאן, ביטויים שהרבה פעמים הם גזעניים במהות שלהם. אני לא גברת קואליציוש, אני לא מחלקת לכם סוכריות; אני באה ומסתכלת לכם בעיניים ואומרת לכם: כך וכך החלטנו. תשאל את החבר לידך. על הרבה דברים אני לא מסכימה, אבל אני יודעת לכבד, כי אני מכבדת את אותם אזרחים ערבים שבחרו בכם כנציגי ציבור. ואתה עולה לפה, אחרי שתיאמתי את זה איתכם, ובשיא החוצפה עוד מטיח בנו? מטיח בנו? איפה האחריות שלך לציבור שלך? איפה האחריות שלך לציבור שלך, שבימים אלה אפילו לא מצליח לשמור – ולמרות זאת לרגע לא מערער על הסמכות של מדינת ישראל לתקוף באיראן? מה זה משטר האייתוללות הזה? אפילו העם האיראני מתקומם נגדם. אין לכם טיפה אחריות לבוא לפה ולהגיד: כל העולם צריך להיות נגד המשטר הזה, משטר של רוצחים, משטר של שופכי דמים, משטר שאם היית גר בו יום אחד – מדבר על ישראל – היו כבר תולים אותך בכיכר העיר. איפה האחריות שלכם? מי זה המשטר הזה? המשטר הזה הביא הרס ושפיכות דמים בכל העולם.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

מי יצא – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

גם אתה. אתה במיוחד תהיה בשקט. אתה תהיה בשקט. אתה יודע למה? כי יום אחד לא היית חי שם. היו תולים אותך רק על תפיסת העולם שלך. אתה מתווכח איתי? ועוד בשיא החוצפה, תקשיב טוב – – –

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

– – – על מה את מדברת?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת כסיף. חבר הכנסת כסיף.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תקשיב טוב. הינה אני אומרת לך: יש לי הרבה ביקורת על ההתנהלות של הממשלה ביום-יום. ביום-יום יש לי ביקורת, אני אומרת אותה, אפילו לראש הממשלה. אבל עכשיו? עכשיו, כשכל העולם תומך במדינת ישראל, כשהם הבינו שהאויב האיראני הוא אויב של העולם המודרני הליברלי הדמוקרטי? ערכים שאתם מאמינים בהם. במקום לבוא לפה ולהתנגד ביחד, ובמקביל להסיר אי-אמון – כן, כי הממשלה – – –

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

כל מה שאמרת – דמגוגיה שלמה. שקר וכזב. כל מה שאמרת שקר וכזב.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תקשיב טוב, כשמדינת ישראל – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

אל תפריע לה, שב בשקט.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני באמת מסתדרת. אני מסתדרת, ואני גם מסיימת. תן לי רגע, אני רק רוצה להגיד לך משהו – אני באמת מסתדרת: אתה מייצג אזרחים ערבים שרצים למקלטים, שמשלמים בחיים שלהם.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

– – – אין להם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שקט, תקשיב לי טוב. האזרחים האלה משלמים מחיר.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

הם שילמו מחיר – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

תקשיב, זה לא יעזור לך.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

תמשיכי במלחמה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עודה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא יעזור לך, הינה אני אומרת לך. אני איתכם מעל שנתיים וחצי באופוזיציה, מעולם – מעולם – לא דיברתי נגדכם. אבל מה שעשית היום – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עודה, קריאה ראשונה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

– – – בהתנשאות הזו. אנחנו פה בזכות – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

תקשיב טוב. לא יעזור לך.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עודה, קריאה שנייה. חבר הכנסת עודה, אתה בקריאה שנייה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תקשיב, הינה אני אומרת לך – אל תוציא אותו, אני יכולה להתמודד איתו. תקשיב טוב, יש לך אחריות כלפי אזרחים ערבים שרצים למקלטים כל הימים. במקום שתבוא לפה – ואתה יודע מה? אל תחזק את צה"ל, זה גדול עליך, אבל תסיר את האי-אמון מממשלה שנלחמת נגד האייתוללות, נגד המשטר האיראני, משטר שהיה הורג אתכם יום אחרי.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

לא, הממשלה נלחמת נגד העם.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת כסיף. חבר הכנסת כסיף.

מירב בן ארי (יש עתיד):

במקום זה אתה בא ולפה ועוד מתלונן על האופוזיציה. בושה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. הדוברת הבאה, חברת הכנסת פנינה תמנו, בבקשה.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

תודה, אדוני היושב בראש. תחילה תרשה לי בבקשה לחזק את הדברים של חברתי חברת הכנסת מירב בן ארי. אני חושבת שבימים המתוחים, המורכבים, שאנחנו עומדים לפניהם, ונמצאים בעיצומה של מלחמה, מלחמת צדק, מלחמת מנע שלא היה מנוס ממנה, לשמוע את הדברים – ולהביא לכאן הצעת אי-אמון, שאגב, היא כלי פרלמנטרי, אבל הצעת אי-אמון שהיא מנותקת, מנותקת ממה שמתרחש כאן, כאשר רק הלילה נרצחו שמונה אנשים, ועוד יש אנשים שלכודים בחיפה ובפתח תקווה – אני עצמי גרה בפתח תקווה – ואנחנו רואים איך כוחות ההצלה, פקע"ר, משטרה, כב"א ואחרים, עובדים כל כך קשה מסביב לשעון כדי להציל חיים, ואז יש כאן מי שמנסה לנפנף – אולי הוא חושב שהוא יזכה באיזה פרס נובל – מדבר איתנו על שלום בזמן שאנחנו מתמודדים מול מעצמה של רשע ושנאה וגרעין, ואיום לא רק על מדינת ישראל, לא רק איום אזורי – איום על כל העולם. אני עליתי בעיקר כי אני רוצה גם לחזק, לחזק את עם ישראל בשעה הזאת. בוודאי שאנחנו לא נצביע בעד הצעת האי-אמון הזאת, אנחנו נצביע נגד. ויש פה עוד סיעות באופוזיציה, ציוניות, שיצביעו נגד האי-אמון. אנחנו רוצים לחזק את החיילים שלנו בכל החזיתות, לחזק את אנשי המוסד, לחזק את הדרג המדיני. עם ישראל יעמוד כחומה בצורה מול אויבינו, כי אנחנו דואגים לא רק לדור הנוכחי, שבדור הנוכחי, הילדים שלנו – מה הם לא עברו? עברו ימים של קורונה, את 7 באוקטובר, טילים בלתי פוסקים, את החות'ים, את האיראנים. אנחנו עם כלביא, עם של אריות ולביאות, ואנחנו נחזק כחומה בצורה, גם אם אנחנו באופוזיציה, בלי להסס. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני חייב לומר, יש רגעים בחייה של אומה שבהם שמים את כל – יש מחלוקות, כל הזמן יש ויכוחים, יש לנו הרבה על מה להתווכח. אנחנו נמצאים ברגע של מלחמת קיום של מדינת ישראל, ואני אגיד יותר מזה – של האנושות כפי שאנחנו מכירים אותה. יש מדינה אחת בעולם שמרשה לעצמה בגלוי לאיים בהשמדתה של מדינה אחרת, ואנחנו, מדינת ישראל, כרגע בחזית. אנחנו בחזית של האנושות כולה. זו לא רק מלחמה למען עם ישראל, אנחנו במלחמה למען האנושות. והכול זז הצידה. וגם לי יש מחלוקות עם הממשלה הזאת, אני חושב שדנו בהן מספיק בשנתיים וחצי האחרונות. זה בכלל לא מעניין. ומגיע לפה חבר כנסת מכנסת ישראל, שלכאורה גם אומר שהוא מייצג את הציבור הערבי – הוא לא מייצג את הציבור הערבי.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

נכון מאוד.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

הוא לא מייצג את הציבור הערבי. הוא לא מייצג את אלה שגם הם מסתתרים מהטילים האיראניים שנורים לכאן, שגם הם נמצאים תחת סכנת הגרעין הזאת, ושגם שהם – חלקם – משרתים גם בכיבוי אש וגם במגן דוד אדום וגם בכוחות ההצלה האחרים. אבל מי זה חבר הכנסת הזה, אדוני היושב-ראש? חבר הכנסת עודה, שמעז להגיש הצעת אי-אמון בזמן שמאיימים על קיומה של מדינת ישראל, זה אותו חבר כנסת שביום העצמאות של מדינת ישראל הולך להניח זר על קברו של עז א-דין אל-קסאם. מי זה עז א-דין אל-קסאם? הוא אבי הטרור הפלסטיני. על שמו נקראות רקטות הקסאם שחמאס יורה; על שמו נקראים הגדודים של הפלג הצבאי. זה האיש. חבר כנסת בכנסת ישראל, יחד עם חבריו לרשימה המשותפת, הולך להניח זרים על הקבר שלו. האיש שמקדש את המוות, האיש שמקדש את הטרור, בא לכאן ומטיף לנו – על מה? על שלום. בזמן שמדינת ישראל עומדת מול תוקפנות של מדינה שאומרת בגלוי: אנחנו רוצים להשמיד אתכם. ולכן, אדוני היושב-ראש, אני חושב שלא היה כדבר הזה בבית הזה בשום שלב. הצעת האי-אמון הזאת שהוא הגיש חמורה מאין כמותה. ולכן, באופן חריג, אנחנו – ואני מניח שסיעות אופוזיציה נוספות – נצביע נגד הצעת האי-אמון הזאת. חשוב מאוד שיהיה פה קול ברור בבית הזה, של כל הסיעות, נגד הצעת האי-אמון הזאת, כי כרגע אין פה קואליציה ואופוזיציה, יש פה מדינה שנלחמת על חייה. וזה בכלל לא משנה מי ראש הממשלה ומי הם השרים, משנה דבר אחד – החיילות והחיילים שלנו שנמצאים בחזית, הטייסות והטייסים, הלוחמים שלנו. ואני אגיד יותר מזה – ובזה אני אסיים – גם האזרחים שלנו בעורף. לפני שבאתי לפה ביקרתי יחד עם חבר הכנסת ליברמן ברחובות, באתר הנפילה. הנזק שנגרם שם הוא עצום. כל הרצון היה להשמיד, להרוג ולאבד, והאזרחים שלנו, שמקיימים את ההנחיות, גם הם כרגע בחזית, וכולנו נלחמים כנגד הטרור העולמי הזה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. יישר כוח. הדובר הבא, חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה.

אופיר כץ (הליכוד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, אז כמו שכולכם אמרתם, במלחמת קיום של מדינת ישראל האויב הנצחי הזה שלנו מגיש אי-אמון, ואני מבקש לא לפטור את רע"מ מהאירוע הזה, כי גם מפלגת רע"מ חתומה פה, ואם היו רוצים למשוך, הם היו יכולים להשפיע ושלא יהיה פה אי-אמון. וחבל שהוא יצא, חבר הכנסת עודה, כי רציתי לשאול אותו: למה אתה תמיד בצד של האויב של מדינת ישראל? כל מי שנגד מדינת ישראל – האיש הזה בעדו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הם שוחרי שלום.

אופיר כץ (הליכוד):

אם אתה כל כך שונא את המדינה הזאת, את מדינת ישראל ומה שיש בה, למה אתה נמצא פה? למה אתה לא עוזב? אתה שונא כל מה שיש פה, כל מה שאנחנו עושים. אתה אוהב רק את מי שנלחם בנו. למה אתה פה? כל בן אדם שרע לו במקום, הוא עוזב. ההתנהלות הזאת של המפלגה הזאת, שאני קורא להם – הוא ומה שהוא מייצג, הוא והאנשים שישבו פה, והשני שלידו, לא רוצה להגיד את השם שלו – אלה החזית השמינית של מדינת ישראל. אנחנו מדברים על שבע חזיתות – אלה מסוכנים לא פחות מהטילים שיורים עלינו מאיראן, מה שהם מנסים לזרוע פה בתוך החברה הישראלית. וכמו שאמרת, חבר הכנסת פורר, הוא לא מייצג את האזרחים הערבים. ממש לא. אנחנו שומעים אותם, זה לא הייצוג שהם רוצים. אדוני השר, שאלת אותו שאלה טריוויאלית. אמרת לו: בעד מי אתה? בעד איראן? אמרת לו: הרי אני בטוח שגם אתה לא רוצה שיהיה להם נשק גרעיני. אני מוכן להתערב איתך שהוא רוצה במאה אחוז שיהיה להם נשק גרעיני. הבן אדם הזה רוצה כל מה שרע למדינת ישראל, ואם נשק גרעיני של מדינת אויב מחליש את מדינת ישראל, הוא בעד, והוא היה רוצה שהם יגיעו לפצצה גרעינית, כי זה מחליש את מדינת ישראל. זה מה שמעניין אותו, זה מה שמוליך את הבן אדם הזה. וזו לא פעם ראשונה. מול כל האויבים שלנו – הבן אדם הזה היה בעדם. אתם זוכרים מה הוא אמר על נסראללה? "דוגמה ומופת של הקרבה ונאמנות". האיש שניצח את מדינת ישראל. אלו שיושבים פה, שמתם לב? הוא נאם פה עשר דקות – מילה הוא לא אמר על איראן. מילה. הכול אנחנו אשמים. זה חוזר.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

הוא אמר "הילדים בטהראן".

אופיר כץ (הליכוד):

הילדים בטהראן, נכון. חמאס – אנחנו יושבים פה כבר למעלה משנה וחצי, למעלה משנה וחצי אנחנו אומרים לו ולחברים שלו במפלגה: תגיד דבר אחד מאוד פשוט, שחמאס הוא ארגון טרור. אף אחד מהם, שנה וחצי, לא מוכן להגיד את המשפט הזה. מול כל האויבים שלנו, האנשים האלה תמיד בעדם, מסרבים להכיר בהם כארגון טרור. הם תמיד בעד האויבים שלנו. יש להם באמת היסטוריה. ראינו את זה בשומר חומות, איך הם ליבו את הכול. האנשים האלה – החברים שלהם ברשימה הואשמו בריגול – אתם זוכרים שהוא נסע והעביר מידע ונפגש עם כל המנהיגים הערבים הטרוריסטים; החדרה של פלאפון למחבל בכלא. יש להם באמת היסטוריה ארוכה נגד מדינת ישראל. האנשים האלה, אין עוד מדינה – אני אומר את זה כל הזמן ואני אחזור – כל פעם שאנחנו מנסים ומונעים בעדנו חופש, זה לא חופש ביטוי. האנשים האלה הם אויבים למדינת ישראל. אי-אפשר להגיד "חופש ביטוי" כשהם פועלים נגד מדינת ישראל, כשהם נואמים נאומים של אויבי מדינת ישראל, כשהם תמיד בצד של אויבי מדינת ישראל. זה לא חופש ביטוי, אלה אויבי מדינת ישראל.

היו"ר אמיר אוחנה:

משפט לסיכום.

אופיר כץ (הליכוד):

משפט לסיום, כן. חבריי לאופוזיציה, לגבי ההצבעה – מהמלחמה אנחנו החרמנו את הצעות האי-אמון של האופוזיציה. הפעם אנחנו נחרוג ממנהגנו, כי אנחנו רוצים ביחד עם האופוזיציה הציונית להצביע ולהפיל את הצעת האי-אמון הזאת. אז חבריי לקואליציה, הפעם אנחנו נצביע ונפיל את ההצעות של אויבי מדינת ישראל. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. אני מתכבד להזמין את שר ירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש לסכם את הדיון.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא לא צריך.

היו"ר אמיר אוחנה:

אתה יכול רק להגיד – לא, הוא חייב לעלות, לא?

קריאה:

לא.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא חייב?

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, לא חובה.

היו"ר אמיר אוחנה:

טוב, בסדר גמור. אם כך, אנחנו נעבור להצבעות. אני רק אסביר איך תתקיימנה ההצבעות. מכיוון שאין לנו הלוחות האלקטרוניים, ההצבעה תהיה בהרמת יד. כשאומר "מי שבעד", אז חברי הכנסת שבעד יצביעו; כשאומר "מי שנגד", חברי הכנסת שנגד יצביעו. אני רק מבקש לא להוריד את היד עד שאומר את התוצאה, כי חברי המזכירות צריכים לספור.

אופיר כץ (הליכוד):

למה יצאת, פחדן? לא נעים לך לשמוע? גם אתה פחדן. מה קרה לכם? יצאתם – – –

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

דברי ההבל – – –

אופיר כץ (הליכוד):

פספסתם שאמרתי שאתם אויבי מדינת ישראל.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אתה אויב – – –

אופיר כץ (הליכוד):

אתם אויבי מדינת ישראל.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, אני באמת לא רוצה לעבור לקריאות. אנחנו נעבור להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ. מי שבעד – נא להצביע כעת. שלושה בעד. מי שנגד – נא להצביע כעת.

טלי גוטליב (הליכוד):

תתביישו. צאו החוצה. צאו החוצה. תתביישו. צאו.

קריאה:

אין לכם מקום בבית הזה.

טלי גוטליב (הליכוד):

צא החוצה. צא החוצה. צא.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

ברא, ברא – – – הצבעה בעד הצעת סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה – 3 נגד – 13 נמנעים – אין הצעת סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

13 נגד. אני קובע שההצעה לא התקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

כעת נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום, והוא החלטת הוועדה למיזמים ציבוריים בעניין תיקון טעות בחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025. אני מזמין את יושב-ראש הוועדה למיזמים ציבוריים חבר הכנסת אוהד טל להציג את החלטת הוועדה, בבקשה.

אוהד טל (יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, בראשית דבריי אתייחס למה שהיה כאן עכשיו. קודם כול, חבריי מהאופוזיציה, אני רוצה להצדיע לכם על כך שברגעים הגדולים הללו אתם שמים הכול הכול הכול בצד, כל שיקול פוליטי וכל שיקול אחר, ומתייצבים כחומה בצורה לטובת מדינת ישראל – באמת דבר חשוב וגדול למען הציבור במדינת ישראל, וכל הכבוד לכם – ובאותה נשימה גם להביע גועל ושאט נפש מההתנהגות של הנציגים הערבים כאן בכנסת, שלא מעניינים אותם לא ערכים דמוקרטיים, כמו שנאמר כאן, ולא טובתה של מדינת ישראל ולא עתיד המדינה והחיים של כולנו כאן. מעניין אותם האינטרס של אויבי ישראל. כמו שנאמר, הם לא מייצגים את הציבור הערבי במדינת ישראל, ואולי הגיע הזמן שהציבור הערבי יראה את מה שקרה כאן, את גועל הנפש הזה, ויקיא אותם החוצה, ואולי יעמיד סוף-סוף נציגות ציבורית למגזר הערבי שתייצג בכבוד גם את האינטרסים שלהם. אדוני היושב-ראש, חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025, שנדון ואושר לקריאה שנייה ושלישית על ידי הוועדה למיזמים ציבוריים בראשותי, התקבל בכנסת ביום כ' באדר התשפ"ה, 20 במרץ 2025. הוא פורסם ברשומות ביום 24 במרץ 2025. התיקון עסק בהטלת חובה על גופים ציבוריים להעניק שירותים נפוצים לציבור באופן דיגיטלי. בתוספת השביעית לחוק שאושר נכללו כמה שירותים נפוצים שהוחרגו מהחובה לתת אותם לציבור באופן דיגיטלי, לבקשת הגופים הציבוריים המספקים שירותים אלה. הצעת החוק המקורית בנוסח שהונח לקריאה הראשונה קבעה כי מדובר בסמכות חובה, והגופים הציבוריים חייבים שלא לספק שירותים אלה באופן דיגיטלי. הוועדה למיזמים ציבוריים שינתה סעיף זה במהלך הדיונים וקבעה כי סמכות זו היא סמכות רשות בלבד, וכי גוף ציבורי ששירות שהוא נותן מוחרג לפי התוספת השביעית לחוק יכול להחליט לפי שיקול דעתו לספק את אותו שירות באופן דיגיטלי על אף ההחרגה. הנושא הוסדר בסעיף 3יא(ח) לחוק. עמדה זו הייתה מקובלת גם על הממשלה, והוועדה אישרה את הנוסח לשנייה-שלישית והצביעה על הסעיף בנוסח המתוקן. בשל השמטה מקרית בנוסח החוק שפורסם ברשומות הופיע הסעיף כפי שהיה בנוסח הצעת החוק לקריאה הראשונה, ולא בנוסח שאישרה הוועדה לקריאה השנייה והשלישית. הוועדה בישיבתה ב-12 במאי 2025 החליטה על תיקון הטעות לפי סעיף 10א(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח–1948. תחילתו של התיקון ביום תחילתו של תיקון מס' 4, כ"ד באדר התשפ"ה, 24 במרץ 2025. עוד אציין כי טעות זו לא עיכבה את תחילת יישומו של החוק, ואבקש מחבריי חברי הכנסת לאשר את ההחלטה. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אוקיי. רשימת הדוברים? בבקשה. אנחנו עוברים לדיון האישי. ראשונת הדוברות, חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב-ראש. זה מה שתכננתי לומר. תכננתי לומר שהגעתי אתמול לאתר בראשון לציון, וחשבתי שראיתי הרס בחיים שלי, והייתי במוקדים של הרס, ולא ראיתי דבר כזה. אני תכננתי לבוא לפה ולהגיד ממש בדקה, שאני חושבת שכל חברי הכנסת חייבים להגיע למקומות האלה: פתח תקווה, ראשון – לצערי זה מתרחב כל יום – בת ים, תל אביב. חייבים לדבר עם התושבים המפונים. אני נכנסתי אתמול לבית בראשון שספג פגיעה ישירה וגם נהרג שם דייר, ופגשתי את הילדים. השבר מאוד גדול. נכון שמבחינתנו זה לראות רק רכוש, אבל איך אמרה לי אחת הבנות? ההורים שלי 38 שנים בבית הזה. אז זה מה שרציתי להעלות. רציתי להגיד לכם שחשוב ללכת, שאנחנו בכוונה מצמצמים את המליאה כדי שנוכל להיות כמה שיותר בשטח. ברור לי שזה לא כמו ששרים מגיעים, שיש להם הרבה יותר השפעה, אבל גם חבר כנסת שמגיע ומדבר ומהווה אוזן קשבת זה חשוב. תכננתי לעלות לפה להגיד תודה לפיקוד העורף, שעושה עבודה מדהימה. ליווה אותי אתמול הקצין של ראשון, ובאמת, עזבו את המקצוענות והשליטה – להגיד להם תודה רבה. אנחנו אומרים תודה לכל כוחות הביטחון ולחיל האוויר וזה, אבל מה שפיקוד העורף עושה במדינת ישראל הוא מדהים. אני רוצה להודות לו. אני רוצה להודות לאלוף פיקוד העורף רפי מילוא, ואני קוראת לכולם ללכת, לדבר עם התושבים ובאמת לסייע איפה שניתן. ושוב, תודה רבה לכל כוחות הביטחון על הימים החשובים שאנחנו נמצאים בהם. האויב האיראני הוא אויב של כל העולם המודרני הליברלי הערכי. כל מי שלא מסוגל לבוא לפה ולגנות אותו, אין לו מבחינתי זכות בכלל לשבת בכנסת הזאת. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. וכעת חבר הכנסת בועז ביסמוט, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אופיר כץ. מוותר. בסדר. מיקי לוי רשום, אבל רשום גם אחמד טיבי לפני, אם הוא יהיה פה, כמובן. בבקשה, חבר הכנסת ביסמוט.

בועז ביסמוט (הליכוד):

תודה, תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה להגיד שיום כזה – אומנם אנחנו פה בפורום מצומצם ובפלטפורמה קצת שונה – מבחינתי, זה רגע של ניצחון. זה ניצחון. איך נראה ניצחון – אחדות. חבריי מהאופוזיציה, קודם כול אני מתחיל איתכם. זה ניצחון. זה מה שגם העם רוצה לראות. העם רוצה לראות אותנו מאוחדים. הדבר הזה שראיתם עכשיו הוא לא נס. זה ברור מאליו. הרי אנחנו באמת יחד. אנחנו במלחמה. היינו צריכים להגיע לאיראן כדי לראות את הסצנה, את האירוע הזה, אבל זה אירוע של ניצחון, והאויב רואה והציבור רואה. עכשיו נעזוב את האויב כרגע – וגם לעודה נגיע. קודם כול עם ישראל מעניין אותי, אבל עם ישראל גם מעניין אתכם, ואני מכיר אתכם. אני יודע את זה. רק לפני שבוע, חברת הכנסת בן ארי, החמאתי לך. בפורומים בין-לאומיים אנחנו יחד, ואמרתי איך את נלחמת כלביאה, ומשום מה כשחוזרים לירושלים, בירתנו הנצחית והמאוחדת, מתקוטטים כמו ילדים, כמו טיפשים. אבל הציבור בישראל לא רואה את מה שאנחנו אומרים או עושים בחו"ל; הציבור בישראל לא רואה את מה שאנחנו רואים בפרסה; הציבור בישראל לא יודע שהטילים האיראניים – או שהוא כן יודע, אבל משום מה הוא לא מבין למה אנחנו לא מציגים את זה לראווה לעולם. ובמלחמה הזו אנחנו נכריע. אנחנו ננצח. וכדי לנצח צריך זמן, אבל כדי שנשיג את הזמן הזה אנחנו צריכים להיות מאוחדים, וזו בדיוק התמונה. זאת התמונה שעם ישראל רוצה לראות, וזו בדיוק התמונה ששידרתם היום, ששידרנו היום בזכותכם, ואני מודה לכם. אבל גם ברשותכם, וגם מכם אני מצפה, מעבר לתודה ענקית לאנשי המודיעין, למוסד המדהים, לטייסים הנפלאים, לנווטים, לטכנאים, לכל מי שעוסק במלאכה – –

יעקב אשר (יהדות התורה):

לקדוש ברוך הוא.

בועז ביסמוט (הליכוד):

נגיע, תן לי לסיים. – – יש שניים שאני רוצה להודות להם. אני אגיע גם לשם, אל תדאג. ביום שישי, חבר הכנסת, הגעתי לבני ברק. אני בשנת קדישים, ואני מגיע ואני רואה את כל התלמידים שם מתפללים – למען מי? למען מדינת ישראל. נגיע. אבל תרשה לי קודם כל להודות – וגם פה יהיה בינינו קונסנזוס – לעם ישראל. אתם יודעים, יש שבועון אמריקני, טיים מגזין, והוא בוחר את איש השנה. איש השנה וחצי, איש השנה ושמונה חודשים, זה עם ישראל המדהים, שמפגין את החוסן. כן, הלכתי לבקר ביום שבת מקום שנפגע, וראיתי שם את הציבור שאומר: אנחנו מבינים, ואנחנו רוצים להכריע את זה, כי הטילים הבליסטיים הקונבנציונליים האלה – מחר הם גרעיניים. עכשיו מילה אחת לאיזה תושב יליד חיפה שבכלל לא אכפת לו שהעיר שלו, כביכול – כי היא לא באמת שלו – העיר מותקפת. לא אכפת לו. מה שאכפת לו, מה שמניע אותו, זה השנאה לדגל הזה, והוא בז לדגל הזה. אבל יש לי חדשות בשבילו – בטח שהוא הלך. הוא הלך – אתם יודעים למה הוא הלך? כי הפגנו אחדות. שימו לב מה קרה הבוקר: היינו מאוחדים – הוא הלך. אם היינו מפולגים, הוא היה נשאר ומצטרף. אבל אני חוזר לדגל. מי שבז לדגל הזה, הדגל בז לו, ואנחנו, התפקיד שלנו להיות מאוחדים ולדאוג שמי שבז לדגל הזה לא יהיה בבית הזה. קואליציה ואופוזיציה – איזה מסר, איזה מסר לציבור הישראלי, שיהיה ימין, שיהיה שמאל, שיהיה חרדי, שיהיה חילוני. העם שלנו גאה במדינה שלו, גאה במסורת שלו, גאה בדת שלו, ואנחנו מחויבים לעם הזה, ואנחנו מחויבים לו. ואני רוצה מילה אחרונה אליך, חבר הכנסת אשר. הזכרת את הקדוש ברוך הוא. אני אגיד את זה בצורה הכי ברורה: כולם יודעים על האהבה שלי, על ההערכה שלי, על התמיכה שלי בנשיא ארצות הברית. ב-2016 הייתי הראשון שאמר שהוא גם ינצח בבחירות. אתה יודע, לפני שהייתי פה הייתי עיתונאי. ואם תרשה לי, אדוני היושב-ראש, גם מילה אחת על איראן, מילה אחרונה שקשורה לדת, קשורה לעיר המדאן, קשורה לשושן הבירה. מילה אחת. להם, לאמריקנים, לעולם החופשי, יש את טראמפ; גם לנו – הוא נשיא שאנחנו מאוד אוהבים. ויש לנו כמובן ראש ממשלה נפלא, שנותן כאן עבודה חבל על הזמן, נכנס פה להיסטוריה במהלך ענקי. אבל יש לנו את – איך נקרא לזה? כאשר יש לך את הקדוש ברוך הוא שם למעלה, ששומר עליך, אין לי צל של ספק שהפעם אנחנו נכריע. ומילה אחרונה, ברשותך. אמר חבר הכנסת עודה: למען הילדים. הוא באמת הביע דאגה לילדי איראן. הביע דאגה לילדי איראן. להבדיל ממנו – לא יודע אם הוא היה בטהראן – אני, מה לעשות, כעיתונאי הייתי שם. אני מכיר. ואז יום אחד אני מגיע לעיר – 1993, כמדומני – הייתי הראשון שנכנס לשם, לעיר המדאן, שושן הבירה, שעתיים נסיעה מטהראן הבירה, ואני מגיע לשם לראות את הקבר של אסתר ומרדכי – מרגש, נכון? בית כנסת שם, באיראן – וגם להתפלל תפילה שלנו, אפרופו אתה, חבר הכנסת אשר. בכניסה לעיר – שלטים ענקיים: ילד וילדה פרסים עוזרים לעיוור לחצות את הכביש; ילד וילדה פרסים מצחצחים שיניים. מרגש; ילד וילדה פרסים קוראים בקוראן; ילד וילדה פרסים שורפים את דגל ישראל. ככה מחנכים את הילדים האלה. והמלחמה הזו – ואת זה העולם צריך להבין – אני לא נלחם פה רק בשביל ילדי ישראל, אני אומר לך, למען הנינים של הנינים של הנינים שלי; אני גם נלחם למען ילדי איראן. וזה הסיפור הגדול, והעולם יודע את זה היטב, אבל שוב, בשלב הזה אנחנו לבד. ועוד מילה אחרונה, אדוני היושב-ראש. ארצות הברית, במלחמת המפרץ, יצאה ובנתה לעצמה קואליציה בין-לאומית. תהיו גאים במדינה שלנו, כי במלחמה הזו כל ההישגים האלה הם הכול made in כחול-לבן, made in ישראל. כמה שבימים האלה אנחנו גאים בדגל הזה, ואוי לו למי שבז לדגל הזה. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אמן ואמן. אומנם יש מקום למחיאות כפיים, אבל בכל זאת, אנחנו שומרים על הכללים. הדובר הבא, חבר הכנסת אופיר כץ – מוותר; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. תסכים איתי, חבר הכנסת לוי, כיושב-ראש הכנסת לשעבר, שחווינו רגע מאוד מיוחד פה בדקות האלה.

מיקי לוי (יש עתיד):

כן, בהחלט. תודה רבה, אדוני היושב בראש.

היו"ר אמיר אוחנה:

ואני מרשה לעצמי להוסיף מילה של שבח לכל מי שלקחו חלק ברגע הזה, ששידר מסר חזק מאוד לאויבינו – –

מיקי לוי (יש עתיד):

חשוב מאוד.

היו"ר אמיר אוחנה:

– – שאנחנו, עם ישראל, עם אחד, וברגעים כאלה גורליים אנחנו כולנו עומדים יחד.

מיקי לוי (יש עתיד):

כן, על זה אין ויכוח. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי – – –

אליהו רביבו (הליכוד):

יש לזה משמעות מאוד מאוד גדולה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני אתחיל מחדש.

מיקי לוי (יש עתיד):

אתה מבזבז לי את הזמן.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא.

מיקי לוי (יש עתיד):

בראשית דבריי, אני מבקש להשתתף בצערן של המשפחות השכולות שבני משפחתן נרצחו על ידי הצורר הנאצי המודרני. דבר שני – כשצריך אז גם צריך – אני מבקש לפרגן לממשלה, לשרי הממשלה, לראש הממשלה, על קבלת החלטה לצאת למלחמת חורמה, כי בנפשנו הדבר. זה עתידנו בארץ הזו. חזרנו הנה אחרי אלפיים שנות גלות לא כדי לאבד את המדינה הזו, וברגע שיש עלינו חרב על הצוואר, כולנו עם אחד. אז אני בהחלט מפרגן. חבל שחבר הכנסת עודה יצא, כי רציתי להגיד לו כמה דברים ומה דעתי עליו. כשהגעתי ראיתי שהוא נואם, אז נמנעתי מלהיכנס, כדי לא לשמוע את דברי ההבל והשטנה. פגשתי את חברת הכנסת גוטליב בחוץ, אמרתי שאני מחכה עד שהוא יסיים, לא רוצה להתרגז. כשסיים, נכנסתי. אני לא יודע כמה מכם יודעים, אבל חבר הכנסת עודה שייך לכת האחמדים. כת האחמדים, שמושבה בחיפה, שוללת אלימות במסגרת הג'יהאד. כך אומר האמיר שריף עודה – זה מאותה משפחה, אבל קצת שונה: התנועה מתגאה בהטפה לנאורות, שלום ואהבה לאחר. היא רואה בעצמה תנועה גלובלית. היא מאמינה כי צריך להיות נאמנים למדינה שבה הם חיים. זוהי תנועת האחמדים – היא מטיפה לשלום, מטיפה לשמחה ולחיים טובים במדינה שהם חיים בה. חבל שהוא יצא. זה בניגוד מוטרף למה שהוא אמר ולאיך שהוא נוהג לאורך כל השנים. לא ידעתם.

צגה מלקו (הליכוד):

שכן יהיה ברור – – –

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

הם נרדפים על ידי האסלאם הפונדמנטליסטי. אותו באמת היו תולים מהרגליים.

מיקי לוי (יש עתיד):

התנועה האחמדית במדינת ישראל זוכה לתמיכת המדינה, מתייחדת עם המדינה, מעריכה את המדינה, מעריכה את המדינה שנותנת לה חופש דת, נותנת לה חופש כלכלי ואת החיים הטובים, בניגוד למקומות אחרים שנמצאים בעולם. אני מבקש לפרגן גם לכוחות הביטחון השונים: שירות ביטחון כללי, מוסד, חיל האוויר – כן, חיל האוויר הישראלי, שלעיתים גם בבית הזה לא מפרגנים לו, אבל אנחנו עכשיו רק מפרגנים, לא מדברים על שום דבר – טייסים אלמותיים, מקצוענים; כל המודיעין שעבד מסביב לשעון. מכת המחץ שהנחיתה מדינת ישראל על אותו צורר נאצי תילמד עוד שנים רבות. אני מבקש להצדיע להם, לפרגן להם. כל הכבוד. תודה רבה על מה שאתם עושים. תודה רבה, אדוני.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת לוי. אני מצטרף להצדעה. וכעת חברת הכנסת צגה מלקו, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך.

צגה מלקו (הליכוד):

תודה, אדוני היושב-ראש. אתחיל מהאחדות שלנו, מהגאווה שלנו. בילדותי באתיופיה קראתי שלושה ספרים שהשפיעו על החיים שלי, הם תורגמו לאמהרית: "אקסודוס"; "האיש שלנו בדמשק", זה היה תרגום, ו-"90 דקות באנטבה" – שלושה ספרים שהיו מאוד פופולריים באתיופיה, כולם על עם ישראל, על מדינת ישראל, איך עם ישראל הקים את המדינה שלו אחרי גלות של אלפיים שנה וגם איך הוא שומר עליה, איך הבנים שלה נלחמים בתוך המדינה לשמור את הגבול, חוץ מלשמור על העם היהודי. זה באמת מה שקורה לנו היום. לצערנו, נתקלנו במלחמה קשה. האויבים שלנו רוצים להשמיד אותנו, לא בוחלים באף אחד. כששמעתי חברי כנסת ערבים – באמת הם לא מייצגים את הציבור שלהם. אני מכירה את הציבור שלהם בתפקידים הקודמים שלי כעיתונאית ובכל מיני תפקידים. הם לא מייצגים את ערביי ישראל. בנוסף אני רואה בטיקטוק, ברשתות החברתיות, את מנסור עבאס, איך הוא מדבר על המלחמה, על איראן, כאילו שאנחנו אשמים. אני התביישתי. איך הם חיים במדינת ישראל? קודם שאל חבר הכנסת כץ למה הם פה אם זה רע להם, אם שונאים את מדינת ישראל. פשוט כששמעתי אותם ברשתות חברתיות, לא האמנתי. אבל יחד עם זאת, אין לי ספק, עם ישראל מאוחד, עם ישראל ביחד. כשחברי כנסת ערבים הגנו על אייתוללות שלא רק שרוצים להשמיד את מדינת ישראל – את העולם כולו – אני אספר כמה טלפונים קיבלתי, כמה מיילים קיבלתי מחברי פרלמנט בעולם שהכרתי אותם בשליחויות של IPU, כמה מצדיעים לנו, כמה מחזקים אותנו, כמה מצדיעים לראש הממשלה, איזו החלטה גורלית קיבל. ההחלטה שלו הייתה בקנה מידה היסטורי. אבל ערביי ישראל, הנציגים שלהם לא יכולים לקבל את זה. פשוט בושה וחרפה. אבל יחד עם זאת, אופוזיציה וקואליציה, אני חושבת שהראינו לכל העולם, במיוחד לאויבים שלנו מהבית הזה, לחברי הכנסת הערבים, שאנחנו ביחד. אף אחד לא יפגע ויפריד בינינו. האחדות שלנו זה הכוח שלנו.

היו"ר ארז מלול:

תודה. תודה רבה.

צגה מלקו (הליכוד):

אני שומעת, כמו כולכם, עם ישראל כולו מאוחד. כולנו גאים באנשי הביטחון שלנו, בחיל האוויר, במוסד, בכל אנשי הביטחון כולם, שהיום שומרים על המדינה היקרה שלנו. אני רוצה להגיד לכם, אני גאה בזה שאני חלק מהעם הזה. תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

עם ישראל, את מה צריך לנצח גודל השעה? גודל השעה חייב לנצח את הפחד המצמית בלילה, את הפחד והתחושה שאנחנו רולטה, שאנחנו לא יודעים מאיפה הולך ליפול הטיל מאיראן, הפחד שאנחנו לא יודעים אם הרעש שאנחנו שומעים זה בבניין שלנו או בבניין הסמוך, אם הרעש המחריד של הבומים שאנחנו שומעים אומר שזה קרה בבניין, שיש נפגעים ומה קורה. אתמול ישבתי בחדר, בממ"ד, בלילה. הבת שלי, כידוע, אוטיסטית בתפקוד נמוך. גם הנוכחות שלי הפריעה לה בחדר. ישבתי על הרצפה בצד ואמרתי פרקי תהילים – יש משהו בזה שמרגיע אותי. אני שומעת בומים אדירים. הבנתי ישר שזה קרוב. מסתבר שזה קרוב גם לאחד החברים כאן. ואתה נמצא בתוך המקום הזה ואתה שואל – המון שאלות רצות לך בראש. אז רציתי לומר לכם, עם ישראל, אלה שפוחדים כמוני בממ"ד כשהם שומעים את הבומים האדירים האלה, למה גודל השעה חייב לנצח את הפחד המצמית הזה. זהו גודל שעה שלא ידענו כמותו ועד כמה אנחנו מחויבים להעריך אותו. איראן, משטר אייתוללות, עוד בימי חומייני – מי שיודע היסטוריה יודע שהחזון – אי-אפשר לקרוא לזה חזון, אבל האתוס של חומייני זה לחדול את האתוס הציוני באמירות קיצוניות רבות. גם הרצון של איראן להפוך למעצמת גרעין זה רק כדי לחדול את האתוס הציוני. חמינאי, היורש, ממשיך באותו קו בדיוק ואף קיצוני יותר. כשהוא עלה לשלטון לא ידעו עד כמה הוא קיצוני – כן, אני מזכירה פה את רפסנג'אני, שחשב שהוא יהיה בובה שלו. לא רק שהוא לא בובה שלו, הוא הרבה יותר גרוע מחומייני בקיצוניות שלו וברצון שלו לפגוע בציונים. מה שאתם צריכים לדעת – ואני אומרת את הדברים רק כפי שפורסמו – לאיראן, מעבר לעובדה שאנו צריכים לעשות הכול כדי שהיא לא תהפוך למעצמת גרעין, ואכן, לפי פרסומים, במהלך השנים ניסינו והיו כל מיני פעילויות כאלה ואחרות, אך לא יצאנו למערכה בהקשר הזה מול איראן. מה שאתם צריכים להבין, שלאיראן יש שיטה נוספת: איראן הקימה מערך טילים אדיר, אדיר, שמה שאנו רואים ממנו זה רק מה שנקרא הדגמות קטנות, כי יש לנו, ברוך השם, גם מערכות הגנה אדירות שפותחו כאן במוחות ישראליים. אתם צריכים להבין שמה שראיתם עכשיו זה יכולת לחסל את מדינת ישראל תוך ימים ספורים, כי לולא מערכת הגנה וללא השמדה שמשגרים וללא השמדה של מערך טילים לא קטן בכלל באיראן, אפשר היה לחסל את מדינת ישראל כפי התכנון של איראן בקלות ולהפוך אותה למדינה שלאיימן עודה – כמו שהוא רוצה פה. הוא לא אומר בקול מה שאני אומרת לכם. איימן עודה, אחמד טיבי, גם מנסור עבאס, גם כל תומכי הטרור בכנסת – זאת המטרה שלהם. עופר כסיף – אני קוראת לו בובה ברשות האויב. עזבי, אני לא מכירה את השם שלו. מה שהם רוצים זה לחסל את מדינת ישראל כדי להקים כאן מדינה של תומכי טרור אסלאמיסטים. אתם צריכים להבין, עם ישראל הנכבד, גודל השעה ינצח גם את הרצון של האייתוללות האסלאמיות – שהמשמעות היא להפוך את העולם לאסלאמי. אנחנו תחת התקפה של ג'יהאד עולמי. אירופה עוד לא מבינה את זה. אני לא בטוחה שארצות הברית מבינה עד כמה מסוכנת נפיצות האייתוללות האסלאמיסטיות וההשפעה שלהם על אירופה ועל העולם בכלל.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אז כשאתם מפחדים בממ"ד – ואני אומרת לכם את מה שאני אומרת לעצמי כשאני שומעת את הבומים. אני גרה בגבעת שמואל, זה לא סוד. כששומעים את הבומים האדירים האלה, כשנכנסים לממ"ד עם הילדים, גם עם ילדים מוגבלים ומאותגרים, עד כמה שזה קשה – תדמיינו רק מה קורה בבתי חולים עם התזוזה של החולים. כשאתם באמת בפחד עם הבומים האלה, תזכרו דבר אחד: "הן עם לבדד ישכֹן ובגוֹים לא יתחשב". הוכחנו לעצמנו, ברוך השם, ובעזרת השם אדירה, שישראל יכולה לכול. בשבוע שעבר ביום חמישי התראיינתי. שאלו אותי אם ישראל יכולה לבד לתקוף באיראן. אמרתי: יכולה גם יכולה. כמובן, הכול בסייעתא דשמיא, ובעזרת השם הרימו ראש, ננצח את הפחד, כי גודל השעה הוא זה שמגדיר אותנו בעת הזאת, ובעזרת השם, בשורות טובות לימים טובים לעם ישראל. אמן.

היו"ר ארז מלול:

אמן. אמן. תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. טלי, לא הייתי מגלה איפה את גרה. את שם, נראה לי, מסומנת.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר ארז מלול:

לא הייתי מגלה. אני יודע שמחפשים אותך שם באיראן.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. תודה רבה.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, תראו, זה הזמן להתאחד, זה הזמן להיות ביחד. אין קואליציה, אין אופוזיציה, אין דרוזי, אין יהודי, אין ערבי. הטיל לא מבדיל. אני לא מצליח להבין את המפלגות הערביות, איך הם מעיזים להגיש אי-אמון ביום הזה. איראן אומרת את זה בצורה הברורה ביותר: המטרה שלנו היא להשמיד את מדינת ישראל. הם אומרים את זה בצורה ברורה. אנחנו צריכים לשבת בחיבוק ידיים? לחכות? חיכינו די זמן. הגיע הזמן, ובזמן הזה, כמו שאמרתי, להתאחד, להיות ביחד. וכשאנחנו מאוחדים, שום אויב לא יכול לחסל אותנו ולהשמיד אותנו. אנחנו חזקים, אבל אנחנו חזקים כשאנחנו מאוחדים. אני הסתובבתי במקומות שבהם נפלו טילים, פגשתי אנשים, גם בחברה הערבית וגם ביישובים היהודיים. כולם, כולם אומרים אותו משפט: צריך לנצח במלחמה הזאת, ואסור לנו להפסיק. אסור לנו להפסיק עד שנהיה בטוחים שלעולם, לעולם, איראן לא תוכל לסכן אותנו ולהשמיד אותנו. אנחנו חזקים, אבל חזקים ביחד, מאוחדים. ואני רוצה לפנות לאותם חברי כנסת שהגישו את האי-אימון. ישבנו בחדר, אני וחברי עודד, ואמרנו: אנחנו לא מגיעים עכשיו למליאה כי אין הצבעות, אבל ברגע שידענו שהם מעלים את האי-אמון הגענו לכאן, ואמרנו שנדבר ואנחנו נצביע נגד האי-אמון, כי זה הזמן שכולנו נהיה ביחד.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו כולנו מאוחדים, כמובן, ונותנים את הגיבוי לחיילי צה"ל במלחמה הזאת. אבל צריך לזכור שהעורף הישראלי נותן גיבוי כבר למעלה מ-600 יום למערכה שמנהלת מדינת ישראל, שחיילי המילואים מגיעים ומתייצבים פעם אחר פעם לסבב ראשון, ושני, ושלישי, ורביעי וחמישי, כדי להילחם את המלחמה הזאת. העורף הישראלי הפך עכשיו לחזית בצורה הרבה יותר אגרסיבית, הרבה יותר קשה. מי מכם שביקר – ומי שלא, אני חושב שחשוב שיבקר גם את המשפחות שנפגעו, שהבתים שלהן נהרסו, שעולמן חרב עליהן. אתה בא לחזק – אתה יוצא מחוזק מהעוצמה שלהן. אבל אני אומר לכם, חברי הכנסת – אני רוצה לפנות גם אליך, יושב-ראש הקואליציה: אנחנו החלטנו שהכנסת תפעל רק לדברים חיוניים עכשיו. חיוני מאוד – ויושב פה גם מרכז הקואליציה בוועדת הכספים – לכנס את ועדת הכספים ולראות שמס רכוש נותן את הגיבוי המלא למשפחות האלה שנפגעו. זה אירוע לא קל למס רכוש מבחינת ההיקפים. אלה היקפים מאוד גדולים. אגב, לא נתקלו בהם במלחמה הזאת מבחינת קצב העלייה של הנזקים, אבל צריך להבין שגם מי שהלך לו חלון, בסך הכול החלון שלו התנפץ, הוא כבר לא יכול לגור בבית. התהליך הזה חייב להיות חלק – לתת לעורף הישראלי את הגיבוי הזה, כדי שהוא יוכל לתת שקט לחיילים שלנו להילחם בקרב. ואני חושב שאם אנחנו צריכים לנצל במשהו את מה שאנחנו יכולים לעשות כאן בבניין הזה, זה בדיוק זה, לתת את הדחיפה הזאת. וגם כאן, באיחוד הכוחות הזה, גם את הכוחות שהם טובים – אני חייב לומר, מס רכוש, החבר'ה האלה עובדים, עובדים כבר מאות ימים מסביב לשעון; אבל צריך לייצר פה משהו במינימום ביורוקרטיה, עם מקסימום ודאות למשפחות האלה ולמי שנפגע לו – בין אם זה הבית, הרכב או העסק. צריך לייצר להם מסלולים ירוקים. תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה.

ינון אזולאי (ש"ס):

תודה לך, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, עודד, אני גם מצטרף למה שאמרת. עוד לפני זה כבר פניתי לרב גפני לכנס את הוועדה בעניין.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

– – – ועדת הכספים.

ינון אזולאי (ש"ס):

כן. כולנו בעד זה. גם רשות המיסים, גם מבחינת הפיצויים, כבר בטח פנו גם אליך ולכל חברי ועדת הכספים.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אנחנו גם מקבלים פניות מאנשים בשטח.

ינון אזולאי (ש"ס):

חד וחלק.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

לא יכול להיות שבמצב הזה ועדת הכספים לא מתכנסת – – –

ינון אזולאי (ש"ס):

אוקיי. היו דיונים אחרים, ולכן זה בוטל. אבל בדיונים בנושא הזה ביקשנו שזה יהיה, וחשוב מאוד שזה יגיע, ונעשה הכול, בעזרת השם. אני איתכם ביחד בעניין הזה. האמת, לא הייתי כשאיימן עודה דיבר – – –

קריאה:

לא הפסדת.

ינון אזולאי (ש"ס):

לא הפסדתי, ברור. אבל אתה יודע, אני מסתכל על זה ואני אומר: כשאין ציפיות, אין אכזבות. אף פעם לא ציפיתי שיבוא לגבות אותנו כמדינת ישראל. הוא הרי טוען שהוא חי פה בכלל במדינה אחרת, לא במדינה שאנחנו חיים. הוא חי בכלל במדינה פלסטינית, הוא טוען שזה שלו בכלל. רק להזכיר לו שאברהם אבינו קיבל את זה בשביל העם היהודי. ולכן הציפיות ממנו – אין ציפיות, אין אכזבות. אתה יודע ממי יש לי אכזבה? היום גם ממנו אין לי אכזבה, אבל – אדם שמגדיר עצמו יהודי. כל יהודי צריך, לפחות ברגע האמת – ברגע כזה של מלחמה אתה מצפה שהעם היהודי יהיה כולו מאוחד. ואנחנו רואים פה שהעם היהודי מאוחד, אז יכול להיות שמי מהעם היהודי שלא מאוחד איתנו – ספק ביהדות שלו. יושב פה חבר כנסת שקורא לעצמו יהודי, קוראים לו עופר כסיף. עוד מישהו בחוץ היה אומר: שמע, עכשיו אולי ברגע אחד אנחנו אותו דם, אולי משהו. אבל הוא אף פעם לא היה איתנו. הוא כנראה בחר צד, הוא כנראה רוצה להיות שם, אז גם ממנו כבר אין לי ציפיות, ואז גם ככה אין אכזבות. שימשיך ויהיה איתם במדינה שלהם. בואו נראה אותם אולי טסים לבקר באיראן. אולי שיטוסו לבקר באיראן. אולי עכשיו בלב טהראן, שיטוסו. מה יקרה? שיעשו שם איזה טיול, אולי איזה ביקור שורשים. גם עופר, שיבדוק את השורשים שלו, שילך לטייל. מה קרה? שיסתובב ויגיד: אני, עופר כסיף היהודי. שיסתובב באיראן, נראה איך יתייחסו אליו. שייגשו לשם – שיטפל, יש עכשיו פיצוצים, ראיתי שאתמול נשפכו אפילו מים ברחובות. שילך, שיגיד להם שהוא רוצה לעזור להם לסדר, לתת להם הומניטרי – תן להם, שילך לעזור להם. אבל באמת, ביום הזה אנחנו צריכים בראש ובראשונה להודות לבורא עולם, זה לא מובן מאליו, על הניסים והנפלאות שהוא עושה עימנו.

היו"ר ארז מלול:

ושיעשה.

ינון אזולאי (ש"ס):

"להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות", לראות בבוקר את החסד, אבל בלילה – את האמונה. כשהכול חשוך, כשאנחנו לא יודעים מאיפה תבוא הישועה, הקדוש ברוך הוא אומר: תאמינו, ובבוקר כשאתם קמים תראו את החסדים. כואב לנו על כל הרוג, על כל פצוע. כואב. כואב. נקרע הלב. יחד עם זאת, אנחנו מסתכלים גם על הניסים שהקדוש ברוך הוא עושה לנו. אנחנו אומרים תודה רבה לחיילי צה"ל, לאנשי המוסד, שעושים עבודה נפלאה, לשב"כ, לפיקוד העורף, כמובן, לכולם; לאזרחי ישראל שעוזרים אחד לשני, שמתגלים בתפארתם. חבל שזה דווקא בצער, חבל שרק כשיש לצערנו פצועים ומתים ומלחמות אנחנו מתגלים באחדותנו. אחדותנו צריכה להיות תמיד. אנחנו צריכים להיות מאוחדים תמיד. גם אם יש לנו מחלוקת עם השני, שאלו יהיו חילוקי דעות ביננו. המחלוקות הן לא מחלוקת, הן חילוקי דעות. אם אנחנו נבין את זה אנחנו נגיע למקומות יותר טובים. והקדוש ברוך הוא, אנחנו פונים אליך, עזרת לנו עד עכשיו, תמשיך ותראנו נפלאות.

היו"ר ארז מלול:

אמן.

ינון אזולאי (ש"ס):

כי הסייעתא דשמיא שאנחנו עכשיו, כל עם ישראל, זקוקים לה – חיילינו, כל אלה שטסים, מטוסינו, טייסינו, כל המדינאים, ראש הממשלה ומטה – כולם זקוקים לעצה, תושייה והצלחה. ובעזרת השם, הראנו נפלאות, ובעזרת השם, פה, במקום הזה ובכל מקום, נודה על הנס הגדול, על השמדת היכולות של הצורר הנאצי של ימינו. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. אמן ואמן. אחרון הדוברים, חבר הכנסת אליהו רביבו, בבקשה.

אליהו רביבו (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, כנסת נכבדה, אני מודה שבהתחלה עוד שאלתי את עצמי ואפילו את חבריי מה הטעם, כל אחד עולה וחוזר על הדברים. בדיעבד הבנתי שזה נחוץ. אנחנו לא יכולים לשבת פה ולשתוק באופן חרישי. אנחנו פה, אנחנו צריכים לבטא את תחושותינו. רגע מכונן לכנסת ישראל, למדינת ישראל. אני מרגיש חובה לשוב ולהודות לריבונו של עולם על שנותן לנו את הזכות אפילו לכהן בכנסת הזאת, כנסת שהיא מוזרה ומטלטלת, אבל רגע מכונן לעם ישראל, למדינת ישראל, לכנסת ישראל. אבקש להודות לראש הממשלה. הרבה פעמים רובנו לא מבינים מה הוא אומר, מה הוא עושה. הוא לא מראה, לא מתרברב. עכשיו אנחנו מבינים שכולנו היינו כחגבים. 20 שנה הוא עובד על תוכנית שאף אחד, כולל בעולם, לא הבינו עד כמה שהיא מלאכת מחשבת. צריך להודות לבורא עולם על שנותן את הכוח והעוז וההצלחה לכל כוחות הביטחון באשר הם; להודות ליושב-ראש הכנסת על היוזמה להרים כזה מבצע שכנסת ישראל ממשיכה לתפקד בצורה מכובדת, רצף שלטוני. אנחנו מראים לאויבינו שהם לא יכולים לנו; לשלוח תפילות לכל הפצועים, לשלוח את תנחומינו למשפחות הנופלים, מי ייתן והקדוש ברוך הוא יגיד די לצרותנו. חמד עמאר לא נמצא כאן כרגע, אבל בכל זאת הוא אחת הסיבות שהחלטתי כן לעלות ולדבר. חמד, יקירי, אתה, התנהגותך ודבריך הם ההוכחה הטובה ביותר והצודקת ביותר למה הגשתי את תיקון חוק הלאום – כי אתם חלק. אתם וגורלכם – העדה הדרוזית הנפלאה – חלק בלתי נפרד מגורלה של מדינת ישראל, וצריכים לעשות אפליה מתקנת, וצודקת ומתבקשת. לחברי הכנסת במגזר הערבי אני רוצה לומר: הכי קל לבוא ולומר שאתם לא מייצגים את המגזר הערבי, וזה נכון בהמון המון מובנים. אבל צריך להודות גם באמת, הגיע הזמן – והינה, אני אומר את זה כאן לכל בני המגזר הערבי, היכן שהם לא נמצאים: תפסיקו להריע, תפסיקו לחגוג כשנופלים עלינו טילים ומטווחים אותנו. אתמול זה אנחנו ומחר זה אתם. אל תשכחו שמיליוני השקלים שכוחות הביטחון משקיעים ביירוט טילים שידוע שהם מגיעים לריכוזים ערביים, יוצאים מהכיס של כל אחד מאיתנו. אם אתם לא מרגישים שותפי גורל, לכל הפחות, כאשר אנחנו מטווחים מבחוץ, תבקשו מאיתנו שגם נפסיק להגן עליכם וגם נפסיק לממן את הנזקים שנגרמים לכם. אנחנו שותפי גורל בהמון מובנים. אם לא תרגישו חלק מאיתנו, לכל הפחות בממשקים האלה, אנחנו מבקשים מכם לשאול את עצמכם בפעם השנייה מה אתם מחפשים פה, בתוכנו. אתם לא יכולים לבקש מאיתנו ביטוח לאומי והגנה ויירוט וצבע אדום ומימון, אבל לצאת לרחובות ולהריע ולשמוח כשטובחים בנו. "בנו" זה גם בכם, ואם אתם לא מרגישים חלק מזה – תגידו לנו, אנחנו גם נעשה מחשבה. תודה רבה, ומי ייתן שהקדוש ברוך הוא יגיד די לצרותינו וישים את ידנו על העליונה.

היו"ר ארז מלול:

אין סיכום. תודה רבה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על החלטת הוועדה למיזמים ציבוריים בעניין תיקון טעות בחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025. נעשה את ההצבעה כך שמי שבעד ירים את היד וייתן למזכיר שהות לספור את ההצבעות. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד החלטת הוועדה למיזמים ציבוריים – 9 נגד – אין נמנעים – 2 החלטת הוועדה למיזמים ציבוריים בדבר תיקון טעות בחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים (תיקון מס' 4), התשפ"ה 2025, נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

להלן התוצאות: תשעה בעד, שני נמנעים. אני קובע כי החלטת הוועדה למיזמים ציבוריים בעניין תיקון טעות בחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025, נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 258), התשפ"ה–2025. אני מזמין את חברת הכנסת טלי גוטליב להציג את הצעת החוק בשם יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה.

טלי גוטליב (בשם ועדת העבודה והרווחה):

שלום רב. אני מתכבדת להציע להעלות לקריאה השנייה והשלישית הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 258). אני מחליפה בהצגת החוק את יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת אייכלר, שלא היה יכול להגיע להצגת החוק. אני אומרת את זה במילים שלי כי אני נמצאת בלי הטופס המודפס. אני מכירה פשוט כי אני חברה בוועדה. נאמר באופן כללי. הורה עצמאי כהגדרתו בחוק סיוע להורים עצמאיים זכאי לקצבה מסוימת בתחילת כל שנת לימודים, ויש שם תבחינים שונים. אחד התיקונים שבאים לעולם בהצעת החוק הממשלתית בא למצוא פתרון להורים פרודים או בהליכי גירושים, כאשר מי שזכאי לקבל את הקצבה על פי הגדרת החוק הקיים – סעיף 74 לחוק הביטוח הלאומי, כמדומני – מדבר על הליך גירושים או הליך והתנהלות בבית משפט שכרוכה בגירושים לפחות שנתיים. הדבר מהווה בעיה ומגיע למצב שזוגות פרודים והורה עצמאי שזכאי להחזר – לכן, בהצעת החוק הממשלתית שונתה ההגדרה, ואני מקריאה אותה כדי לא לעשות עוול למציעים של החוק וכדי שבדברי הכנסת הצעת החוק תהיה סדורה. במקום ההגדרה שקיימת כיום, שדורשת סכסוך בין ההורים בתוך בית משפט שקשור בגירושים, הצעת החוק אומרת: "'הורה עצמאי' – כהגדרתו בחוק סיוע למשפחות שבראשן עומד הורה עצמאי, התשנ"ב–1992, אולם לעניין זה יקראו את ההגדרה האמורה כך שבפסקה (2)(א), אחרי 'מקשר נישואין' יבוא 'לרבות תובענה בעניין של סכסוך משפחתי'". זה בעצם פותר את הזמנים המורכבים האלה של זוגות שעדיין לא נמצאים בהליך גירושים של ממש אבל עדיין אפשר לראות בהם הורה עצמאי, כך שהם יקבלו את הקצבה. אגב, הקצבה היא לצורך קניות לילדים, ללימודים, ובהקשר הזה אני סבורה שלחוק הזה – יש צורך שאני אסביר לכם יותר את החוק הזה? אם זה ברור לכם למה שינינו את ההגדרה, אם ברור למה שינינו את ההגדרה – אגב, דברי ההסבר לחוק הזה מאוד מאוד ברורים. אני רוצה לנצל את החוק הזה כדי לומר משהו אחד שלפעמים לא נלקח בחשבון, ומי שהביא אותו לידיעתי הם הורים גרושים ופרודים. למזלנו הטוב, אנחנו נמצאים בעידן שבהליכי גירושים, ברוב המקרים, יש משמורת משותפת, אם מתוך בחירה, אם מתוך התחשבות האחד בשני. אגב, אני ממליצה על זה בחום. בסוף, הזכות והחובה להיות הורה היא מובהקת, אם אתה נשוי ואם אתה גרוש. על פי חוק הביטוח הלאומי, ברירת המחדל היא שקצבת הילדים מועברת אוטומטית לאימא, בין שהיא משמורנית מלאה ובין שהיא במשמורת משותפת. כנ"ל שאר הקצבאות – תמיד מקבל אותן הורה אחד. ופה זה דורש חשיבה. אני בדקתי את העניין הזה, ותודה לאבות שפנו אליי, וגם לאימהות שפנו אליי. מלכתחילה לא ברור לי למה הבחירה הזו, שקצבת ילדים, ככזאת לדוגמה, תעבור – כנ"ל קצבאות נכות של ילדים. אני מדברת על כל הקצבאות שמועברות להורים – מועבר לאימא, אלא אם כן האבא הוא המשמורן המלא, ויש הוראות מסויגות בתוך חוק הביטוח הלאומי בהקשר הזה. וצריך באמת לשאול את עצמנו: איזה היגיון יש שדווקא הורה אחד, שבמקרה הזה זו האימא, תקבל את קצבת הילדים או את קצבת הנכות, והם יצטרכו להתחלק ביניהם – אם היא מסכימה, היא לא חייבת. עכשיו, זה גורר את סכסוך הגירושין לעוד פן עמוק. אני מנצלת את העניין הזה ומסבירה ומבהירה כמעט מעל כל במה שיש: להתגרש זאת טרגדיה, לא ממליצה לאף אחד. זה שבר של כל החלומות. בתוך שבר החלומות נכנסים רגשות קשים מאוד של שנאה, קנאה, עלבון, צער, ובאמת מה לא, עם רעשי רקע שאי-אפשר בכלל לתפוס אותם ולסבול אותם. אבל זה לא מעניין. זה לא מעניין, כי אם תיקחו אוויר לרגע ותעברו את ההליך הזה, שהוא באמת שבר, ותעשו את זה למען הילדים שלכם – בסוף אתם חוגגים איתם את השמחות ביחד; אתם תהיו איתם בצער, חלילה, ביחד; אתם תהיו במפחי הנפש ובשמחה. ואם תעשו את זה ביחד, אז הילדים שלכם ידעו שיש להם שני הורים שהם יכולים לסמוך עליהם, אבא ואימא. כן, וזה לא תמיד קל, אז מה קרה? "לא קל" זה תירוץ, זו סיבה לתת יותר לאימא או יותר – מאיזו סיבה בעולם? פה אני פונה גם לגברים: גם החובה שלכם להורות היא חובה מוחלטת, ומשמורת משותפת זה לא קל. אבל זה לא מעניין, זאת צריכה להיות ברירת המחדל. ובהיבט הזה אני אומרת שצריך לקבוע באיזושהי אמירה, לדעתי בחוק הביטוח הלאומי, שקצבאות הילדים יילקחו בחשבון לכל הפחות בקביעת המזונות, ובהורדה של מזונות במקום שיש מזונות. ותפתחו סוגריים, כל עניין המזונות צריך לעבור באמת מטמורפוזה שלמה, שזה יהיה נגזרת של משהו מתמטי ממש – עלות לכל ילד, השוואה בין המשכורות, וכך לעשות את זה, ובא לציון גואל. כך נוביל בסוף להליכי גירושין הגיוניים. הם לא יפים והם לא טובים והם לא מכבדים – כל המילים האלה הן מכבסה – אבל הם יהיו הולמים עבור ילדיכם.

קריאה:

בדיוק.

טלי גוטליב (בשם ועדת העבודה והרווחה):

בדיוק. ממילא הזמן – תקשיבו לי ממרום שמונה שנות גירושין, אני אימא לשלושה ילדים, ועשינו חתונה ביחד לאחד הילדים, והיו לנו מורכבויות בתוך זה, אבל עושים את זה ממקום נוח, וזה הרבה יותר פשוט לאורך זמן. לכן, בשים לב לזה, אציע לממשלה – אציע לכם קודם כול, חבריי – להצביע בקריאה השנייה והשלישית של התיקון הזה של הורה עצמאי, שגם סכסוך רגיל, שלא בהכרח מוביל לגירושין בין בני זוג, יוביל להפעלת הזכות למתן הטבה, קצבה, להורה עצמאי לפני תחילת שנת הלימודים. ואציע לממשלה לערוך בדק בית גדול, איך אנחנו מובילים לשינוי רוחבי בחקיקה, שקצבאות או גמלאות כאלה ואחרות שקשורות לילדים שלנו לא יועברו באופן אוטומטי רק לאימא. בכל הכבוד, כבודנו במקומו מונח, אבות ואימהות גם יחד. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

זו טלי שאנחנו לא מכירים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה בדיוק מה שהיא מאמינה בו, אחד לאחד.

היו"ר ארז מלול:

לא, אני אומר, בצורה יפה, מכובדת. הסברת.

טלי גוטליב (בשם ועדת העבודה והרווחה):

הבן אדם הזה לא יודע. הוא צריך את היכולת לשלוט.

היו"ר ארז מלול:

היא תוקפת. זה היה בהומור. די, נו, יאללה.

טלי גוטליב (בשם ועדת העבודה והרווחה):

– – – תשדרג את איך שאתה מדבר.

היו"ר ארז מלול:

כל הכבוד, טלי. טלי, התחברתי לכל מילה.

יעקב אשר (יהדות התורה):

תעצור כאן, אתה מידרדר.

היו"ר ארז מלול:

להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצת יש עתיד. את מנמקת רק הסתייגות אחת, ואחרי זה – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב בראש. אפשר לנשום. בוודאי שאני אעלה, כי זה חוק שלי. חוק מענק לימודים, חוקקתי אותו בכנסת העשרים. זו לא קצבה. בואי נעשה סדר. בואי, תשמעי, יש הרבה דברים שאת מבינה, חוק מענק לימודים זה חוק שלי. חוקקתי אותו ב-2016. שבי רגע. אני רק רוצה להגיד לך – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

בדיוק רציתי לומר, אני יוצאת בחזרה לוועדת החוץ והביטחון, בסדר?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין בעיה, בסדר. אני אתקן לך כמה דברים.

היו"ר ארז מלול:

תייצגי אותנו בכבוד, טלי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה אני אגיד לך, אם את יכולה רק לעקוב. זו לא קצבה. חוק מענק לימודים – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

חד-פעמי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מענק – לא חד-פעמי, פעם בשנה. תני לי, תאמיני לי.

טלי גוטליב (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל תני לי, זה חוק שלי. אני חוקקתי אותו. גם בזה את יודעת יותר טוב ממני?

יעקב אשר (יהדות התורה):

תני לה להתבטאות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

להתבטא, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

רק כדי להסביר לך, נכנסתי לכאן כי התבקשתי, לא הייתי חייבת, כי – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

כן, כן, אפילו ניסיתי לעזור לך ממקום מושבי.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא, זה בסדר, אני מתחשבת בחבריי כשמבקשים גיבוי. הצגתי את החוק גם בלי – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין בעיה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אז שיהיה ברור: זה חד-פעמי, בשנה – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

תאמיני לי, אני חוקקתי את החוק, אני יודעת בדיוק מה זה החוק הזה. חוק מענק לימודים הוא בחודש אוגוסט. הוא נותן אפשרות לקנות ציוד משרדי – ודאי שהיא יכולה לקנות עם זה גם בסופר, אבל בסוף זו המטרה – וכל ילד מכיתה א' עד י"ב מקבל משהו כמו 1,000 שקל. כשאני הגעתי לחוק הזה, אז ב-2016, 2017, מי שקיבל היו רק א' עד ו', כאילו שמכיתה ו' עד י"ב נגמרות הצרות. אז לא. הינה, את מכירה את זה טוב. החוק הזה הוא חוק מדהים. אתה לא צריך להיות מוכר ברווחה, לא צריך להגיש טפסים, אתה פשוט מדווח, שולח לביטוח הלאומי – לא צריך אפילו לבוא לביטוח הלאומי – שולח להם את הסכם הגירושין. מה שהחוק הזה עושה – מרחיב, גם בתהליך של היפרדות, שיכול לקחת שנים, ועדיין אותו הורה עצמאי זכאי לקבל את הכסף. אז קודם כול, זה חוק טוב. מה שאני כן הייתי רוצה לתקן לה, כי ישר כמובן – למה אמרתי לך? היא אמרה בול את מה שהיא חושבת. הרי מה היא אמרה? למה ישר נשים? אז בוא נגיד למה ישר נשים – כי נכון לשנת 2023 יש במדינת ישראל 150,000 משפחות חד-הוריות. אגב, זה לאו דווקא גרושים, גם חד-הורית מבחירה, שבחרה להביא ילד מתרומה או בנפרד; גם אלמנות, לצערי, לא עלינו, בעיקר מהשנה האחרונה. ב-90% מ-150,000 עומדת אישה. מה לעשות? זו המציאות. עכשיו, אפשר לבוא ולהגיד כאן: שוויון. מה לעשות? ב-90% מהמשפחות החד-הוריות, תבדקו אותי, לפחות לשנת 2023 – עומדת אישה. ולכן – כן, צריך לתת לה. ואם יש הורות משותפת, בוודאי שצריך להתחלק.

היו"ר ארז מלול:

משמורת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני נמצאת במשמורת משותפת – אנחנו מתחלקים. אבל ב-90% מהמקרים או שהיא אלמנה, או שהיא חד-הורית מבחירה, או שהם נפרדו והיא המשמורנית העיקרית.

צגה מלקו (הליכוד):

גם אם הם נפרדו, הילדים נשארים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

נכון. ולכן כשהיא ירדה מפה אמרת – זה בדיוק היא. מה היא ישר אמרה? צריך לעשות שוויון. אבל אין שוויון, נשמה.

צגה מלקו (הליכוד):

מההתחלה אין שוויון.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין שוויון, כי אם מראש את במשמורת היחידנית, אז את אמורה לקבל; ואם אתם מתחלקים – מתחלקים. אני רוצה להגיד לכם שזה חוק חשוב. זה חוק – בעיניי, באמת, אין הרבה דברים שאני גאה בהם. אבל אני רק אספר לכם סיפור קצר, שכל אוגוסט – אני תמיד נוסעת באוטו, ואז בחודש אוגוסט אני נוסעת באוטו, ואני שומעת את התשדיר שקורא להורים להגיש ולקבל מענק לימודים – כי אמרתי לך, זה פשוט, אין ביורוקרטיה, רק מגישים – וזה נותן לי גאווה, כי אני אומרת: ואללה, חוק שלי משודר ברדיו. הבנת, יעקב?

יעקב אשר (יהדות התורה):

כן, אבל אם הוא יהיה חרדי הוא לא יוכל.

מירב בן ארי (יש עתיד):

סליחה? כל הורה שמגיש טופס גירושין, מישהו בודק מה הוא – חרדי, ערבי, יהודי, חילוני? להפך.

היו"ר ארז מלול:

אל תביא רעיונות, שגם את זה ישללו לנו. עזוב.

יעקב אשר (יהדות התורה):

תביאי עוד קצת, זה ייכנס לסנקציות.

היו"ר ארז מלול:

בדיוק. אל תזכיר את זה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני מסיימת. לא, זה חשוב לי, כי זה חוק שחוקקתי אותו. אבל אם יש משהו שעשינו בחוק הזה זו הקלות שבקבלת המענק: לא צריך לבוא לסניף, כולה שולחים באינטרנט, ממלאים את הטופס – מקבלים. עכשיו יוכלו להצהיר שהם בהליכי פרידה, לקבל אישור מעורכי הדין, וככה הילדים יקבלו את המענק, וההורים יקנו להם עם זה ציוד לבית הספר. זו הייתה מטרת המענק. הרחבנו עד כיתה י"ב, זה עולה כל שנה, וזה חוק מעולה. תודה.

היו"ר ארז מלול:

חוק חברתי ביותר. רגע, להצעת החוק הוגשו גם בקשות – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני מושכת את ההסתייגויות.

היו"ר ארז מלול:

כן, אבל להצעת החוק הוגשו גם בקשות רשות דיבור של סיעות המחנה הממלכתי וישראל ביתנו. אני לא רואה אף נציג, לא מזה ולא מזה. אז חברות וחברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 258), התשפ"ה – – –

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

יש פה נציגה שהודיעה שהיא מושכת.

היו"ר ארז מלול:

לא ראיתי. אני עברתי כבר. לא ראיתי אותך, לא היית בפנים.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

אנחנו בקריאה השנייה?

היו"ר ארז מלול:

כן, בקריאה השנייה. הצבעה. מי בעד? רגע, לא אמרתי מי מתנגד – יש מתנגדים? יש נמנעים? אין. הצבעה בעד סעיפים 2-1 – 11 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 2-1 נתקבלו.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 11 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 258), התשפ"ה–2025. הצבעה. מי בעד? מי נגד? אין מתנגדים. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה בעד החוק – 12 נגד – אין נמנעים – אין חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 258), התשפ"ה–2025, נתקבל.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 12 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 258), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים.

היו"ר ארז מלול:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון מס' 8 – הוראת שעה), התשפ"ה–2025, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי, יושב-ראש הוועדה המשותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט, ועדת המדע והטכנולוגיה וועדת הפנים והגנת הסביבה, להציג את הצעת החוק. בבקשה.

חנוך דב מלביצקי (יו"ר הוועדה המשותפת):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, תודה רבה. בראשית הדברים אני אתייחס לשני נושאים קצרים. נושא ראשון – אני באמת רוצה מפה למסור תודה רבה לחברי כנסת ועובדי כנסת כמעט מכל הסיעות שהתקשרו לדרוש בשלומי היום. ברוך השם, הנזק הוא נזק קל, לרכוש בלבד. לא קרה שום דבר, בחסדי השם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לפי הדיבורים כבר חשבנו – מראים אותם עם בניין שכולו שבור.

חנוך דב מלביצקי (יו"ר הוועדה המשותפת):

זה הבניין ממול. זה הבניין ממול. הוא חטף פגיעה ישירה, אז הנזק היה נזק של הדף. אז תודה רבה והכול בסדר. הנושא השני – חשוב לי באמת להדגיש, כי התקשרו אליי גם שני חברי כנסת ערבים, והתקשרו אליי הרבה חברים ערבים, והאנשים הללו שהיו פה קודם, הם לא מייצגים את הציבור הערבי. הם גם לא מייצגים את כל חברי הכנסת הערבים. אלה אנשים ספציפיים שהם אויבי ישראל כפשוטו, והגיע הזמן אולי שאנחנו ביחד נעשה משהו ונוציא אותם מפה. בנושא שלנו, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון מס' 8 – הוראת שעה), התשפ"ה–2025. הצעה זו היא הצעת חוק ממשלתית. הצעת החוק מבקשת להסמיך, לצד ההסמכה הקיימת בחוק לעובדי רשות האוכלוסין שהשר הסמיכם לכך – להסמיך גם עובדי מדינה נוספים להנפיק דרכונים ותעודות זהות ביומטריים לתושבים. תיקון החוק מתבקש כהוראת שעה למשך שלוש שנים על מנת לבחון כיצד מתנהל ההסדר. הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת לפני כשנתיים. בעת שהונחה, הנימוק שהופיע בדברי ההסבר לצורך התיקון בחקיקה היה הצורך להתמודד עם קושי השיא בהנפקת מסמכי נסיעה, וכן היערכות לפקיעת תוקפן של תעודות זהות רבות שניתנו ביולי 2013 למשך עשר שנים. נמסר לנו מנציגי רשות האוכלוסין כי נימוק זה לצורך התיקון בחוק עדיין רלוונטי היום, הן לגבי תעודות זהות שתוקפן הוארך בזמן קצר ביולי 2023 והן לעניין נוסף – נמסר לנו כי התיקון משמש כרגע במיוחד לנציגי משרד הקליטה, כדי שיוכלו להנפיק מעתה בנתב"ג תעודות זהות חכמות לעולים החדשים, עובר להגעתם לארץ, במקום תעודות הזהות הכחולות הזמניות, שתוקפן היה לשלושה חודשים, שסופקו עד כה. על עובד המדינה שהוסמך לפי תיקון זה יחולו התקנות שהותקנו במסגרת חוק המאגר הביומטרי, והוא יידרש לעבור הכשרה בנושאים שונים בטרם יעשה שימוש בסמכות שהוקנתה לו. ההכשרה תינתן בכל הקשור לנטילת אמצעי זיהוי ביומטריים, טביעות אצבע ותמונות פנים והפקה של נתוני זיהוי ביומטריים מהם, וכן שימוש באלגוריתם ההשוואה בין טביעות אצבע לתמונות פנים שניטלו מאדם לבין אלו שנמצאים על מסמך זיהוי ביומטרי שהוא נושא. כמו כן תינתן הכשרה לגבי אימות ווידוא זהות של תושב, אבטחת מידע, הגנת הפרטיות, שמירה על כבוד האדם ומתן שירות לאוכלוסייה בעלת מאפיינים מיוחדים ועוד. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אני מבקש מהכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאות השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה לידידי חבר הכנסת חנוך מלביצקי. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצת ישראל ביתנו – הם לא פה, אני מסיר את ההסתייגות. לא הוגשו בקשות רשות דיבור. לכן נעבור להצבעה בקריאה השנייה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד סעיף 1 – 7 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל.

היו"ר ארז מלול:

שבעה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה. חברי הכנסת, עוברים להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון מס' 8 – הוראת שעה), התשפ"ה–2025. הצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד החוק – 7 נגד – אין נמנעים – אין חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון מס' 8 – הוראת שעה), התשפ"ה–2025, נתקבל.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: שבעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון מס' 8 – הוראת שעה), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית ותיכנס לספר החוקים.

היו"ר ארז מלול:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק להגדלת היצע הדיור ברשויות מקומיות (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025. אני מזמין את חבר הכנסת יעקב אשר, יושב-ראש ועדת הפנים, להציג את הצעת החוק.

יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):

מכובדי וידידי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית אני רוצה להשתתף בצער המשפחות והפצועים והנפטרים – הנרצחים, למעשה – מכל רחבי הארץ, בכל עיר ועיר, בכל מקום ומקום, ובאמת לשלוח להם רפואה שלמה ונחמות למשפחות של הנרצחים.

היו"ר ארז מלול:

אמן.

יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):

אני רוצה לחזק גם את ידיהם של ראש הממשלה ושר הביטחון והממשלה כולה. אני רוצה לחזק את ידם של כל כוחות הביטחון. שהקדוש ברוך הוא יחזירם לשלום. גם בימים אלה אסור לנו לשכוח אפילו לרגע אחד את החטופים הנמצאים בעזה. אנחנו מתפללים לישועתם ולחזרתם במהרה. אדוני היושב-ראש, לפני שאני אציג את הצעת החוק, אני מוכרח לומר, אנחנו נמצאים, ידידיי, בעוד שיעור בהיסטוריה של עם התנ"ך, העם הנבחר. אם למישהו זה נראה נורמלי שעם קטן שבקושי מזהים אותו על הגלובוס – צריך זכוכית מגדלת – מטיל בסייעתא דשמיא כזאת את חיתתו ועושה רעש ובאז בכל העולם, שרק מגן עלינו גם הלאה בהמשך – אם יש עוד עם בעולם שמלומד בניסים, עם הנצח זה עם מיוחד, והעם הזה הוא עם שכל כוחו וכל היותנו כאן במקום הזה, כבשה אחת סביב 70 זאבים, זה הכול מכוח דבר אחד – מכוח התורה, שהיא גם תעודת הביטוח שלנו במשך אלפי שנים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה יודע שצריך עוד דברים.

יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):

אל תפריעי לי. לא, אל תפריעי לי. לא הפרעתי לך כשדיברת על גירושין – אל תפריעי לי כאן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

גירושין? למה אתה מתנגד?

יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):

לא, אבל אל תפריעי לי. אל תפריעי לי.

היו"ר ארז מלול:

מירב, מירב.

יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):

כל דבר צריך – את שמעת במה התחלתי או שדיברת?

מירב בן ארי (יש עתיד):

כן, שמעתי.

יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):

לקרוא מהתחלה? חיזקתי את כוחות הביטחון ואת כולם, ועכשיו אני בשיעור היסטוריה. אל תשכתבי לי אותה. תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה אתה כועס?

היו"ר ארז מלול:

מירב, מירב, די.

יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):

אני לא כועס. אני חד, לא כועס.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אוקיי. חד.

יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):

אז אני אגיד את זה עוד פעם, כדי שגם את לא תכעסי.

היו"ר ארז מלול:

הוא היה בעלייה, ואת – – –

יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):

עם שמלומד בניסים, עם נצח, שהתורה היא תעודת הביטוח שלו במשך אלפי שנים – לא רק עכשיו, במשך אלפי שנים. אני קורא לכולנו: בואו נשמור על הייחודיות שלנו. בואו נשמור על התורה שלנו, על המסורת שעוברת מדור לדור. זה ייחודנו, זה גודלנו, גדולתנו, וככה נמשיך הלאה, בעזרת השם, בסייעתא דשמיא. אדוני היושב-ראש, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק להגדלת היצע הדיור ברשויות המקומיות (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. כמו שידוע לך, אדוני היושב-ראש, עניינים שונים הנוגעים לניהולה של רשות מקומית, כגון מספר חברי המועצה, שכרם של עובדים ונבחרים מסוימים בה ומספרי סגני ראש הרשות, נקבעים בהתאם למספר תושבי הרשות המקומית. בקביעת מספר התושבים ברשויות המקומיות כיום לא מובאות בחשבון יחידות דיור שבנייתן החלה, אף שלבינוי כאמור בהיקפים משמעותיים יש השפעה אדירה על עומס העבודה המוטל על הרשות ועובדיה, הן בשל צורכי הפיקוח וניהול הבנייה עצמה, הן בשל הצורך להיערך לקליטת מספר רב של תושבים בפרק זמן של שנים ספורות בכל הנוגע לחינוך, רווחה, תברואה, איסוף אשפה. עיר שיש לה היום 8,000 תושבים ויש לה 2,000 יחידות דיור, זאת אומרת שהולכים להיות לה עוד 5,000 תושבים – כמעט מכפילה את עצמה. דבר כזה – צריך עירייה שתכין את עצמה לעניין הזה: תעסוקה, תחבורה, הכול. הצעת החוק הזאת באה ומציעה לקבוע כי בקביעת מספר התושבים בעניינים מסוימים כמפורט להלן, יובאו בחשבון גם מספר התושבים שעתידים להתגורר ביחידות הדיור החדשות הנבנות ברשות המקומית, לפי נוסחה שמוצע לקובעה – קבענו שניים לדירה, אבל רק דירות שיצא להן היתר בנייה וצו תחילת עבודה, זאת אומרת שמהרגע הזה, תוך לא יותר משלוש שנים, כל האזור הזה מאוכלס, ואולי אפילו פחות – כדי לתת בידי הרשויות המקומיות כלים לטיפול, כמו שאמרנו, בליווי הבנייה וכל ההשלכות האכלוס, וגם כדי לתמרץ רשויות מקומיות להגדיל את היצע יחידות הדיור ואף לזרז מתן היתרי בנייה ואישורי תחילת עבודות. מוצע לקבוע כי לעניין קביעת מספר חברי המועצה, אישור שכר העובדים במועצה המקומית בידי משרד הפנים והממונה על השכר והסכמי העבודה עם משרד האוצר המביאים בחשבון את מספר התושבים ברשות המקומית, המשרות התקניות לרשות המקומית שנקבעו רק לפי מספר תושבים וסיווגם ומספר סגני ראש הרשות ושכרם – על כל הדברים האלה יחושב מספר התושבים כפי שהוא נקבע לאותו עניין, בצירוף מכפלה של שני תושבים לכל יחידת דיור חדשה למגורים שטרם ניתנה לגביה תעודת גמר, ובלבד שיש לגביה היתר בנייה בתוקף ואישור תחילת עבודה. כדי שההסדר המוצע יחול רק ברשויות מקומיות שבהן תוספת הבנייה היא משמעותית ביחס לגודל הרשות, קבענו בהצעת החוק כי מניין התושבים יתעדכן רק אם התוספת במספר התושבים על פי הנוסחה המוצעת תעלה על 5% ממספר התושבים ברשות המקומית בעת החישוב, ובתנאי שמספר יחידות הדיור יהיה 1,000 לפחות. על פי המוצע, רשות מקומית תמסור לגזבר העירייה, לשר הפנים ולשר האוצר את מספר יחידות הדיור החדשות בתחומה של הרשות המקומית בכמה מועדים הקבועים בהצעה. בזאת אנחנו מחזקים את עובדי הרשות המקומית. יש הרבה רשויות מקומיות שמדווחות על כך שעובדים בכירים – מהנדס עיר, מנהלי אגפים וכו' – שעובדים בשכר יותר נמוך כי הם בעיר קטנה יותר, הם עוברים – יש נדידה לערים יותר גדולות וכו' וכו'. ככה אנחנו בעצם נותנים את האינסנטיב ומעודדים על ידי זה את הבנייה. לסיום, אדוני היושב-ראש, כיושב-ראש ועדת הפנים – הצעת החוק הזאת נדונה בוועדת הפנים – היא הצעת חוק שאני יזמתי אותה, אבל היא משתלבת בהחלט בעבודתנו, אדוני – ואתה אחד מהחברים – –

היו"ר ארז מלול:

הייתי שותף לדיונים.

יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):

– – הפעילים, והיית גם שותף בדיונים האלה, גם אתה שותף – לא רק אתה, גם חברי ועדה נוספים, אבל אתה מה שנקרא המ"מ האולטימטיבי שלי, אנחנו ביחד נלחמים ופועלים להסיר ביורוקרטיה מיותרת – –

היו"ר ארז מלול:

אביחי, אתה מבין? ככה מפרגנים.

יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):

– – בכל תחומי התכנון הבנייה. אני רוצה לומר שיש לך חוק עכשיו שנמצא – אדוני יושב-ראש הקואליציה, יש חוק של חבר הכנסת מלול על נושא הממ"דים, הגדלת הממ"דים. ראינו, אתמול ישבו ארבע שעות.

אופיר כץ (הליכוד):

היועץ המשפטי של הוועדה אמר שזה לא דחוף, אז זה לא עומד במבחן.

יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):

בואו לא נאשים את היועצים המשפטיים. אנחנו נטפל בזה.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

מה זה "לא נאשים את היועצים המשפטיים"? אתה רוצה עכשיו מריבה? מה זה "לא נאשים את היועצים המשפטיים"?

אופיר כץ (הליכוד):

אתה לא יכול לפנות אליי – – –

היו"ר ארז מלול:

במלחמה לא מאשימים.

יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):

אתה תלך בדרכך – אני הולך בדרכי.

היו"ר ארז מלול:

בוא נראה מי יגיע ראשון.

יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):

כשאני רוצה להאשים, אני יודע להאשים. בוא נראה מי יגיע ראשון.

אופיר כץ (הליכוד):

פנית אליי כאילו זה בידיים שלי.

יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):

לא, לא.

היו"ר ארז מלול:

לא, הוא רק מודיע.

אופיר כץ (הליכוד):

אני רוצה להסביר. יש פה כמה קריטריונים.

יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):

הבנתי. אבל לא שמעת.

היו"ר ארז מלול:

אני חייב לציין שיושבת-ראש סיעת האופוזיציה תומכת בכל הכוח.

יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):

רגע, מה רציתי להגיד לך לפני שקפצת? לא באתי להגיד למה זה לא עלה היום, רק רציתי לומר לך שזה נמצא על השולחן, ואתה יודע, אני חושב שחשוב מאוד לנסות, ואנחנו נפעל ביחד, גם מול הייעוץ המשפטי, גם יחד עם מירב והאופוזיציה, דווקא בתקופה הזאת – – –

אופיר כץ (הליכוד):

יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):

בסדר, היה יום אחד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

על מה אתה מדבר?

יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):

על החוק של ארז מלול להגדלת ממ"דים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה אתה רוצה ממני? היום פעם ראשונה הוא קיבל את זה.

יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):

אבל למה אתם חושבים שאם מישהו מדבר על משהו לעתיד הוא רוצה לריב על העבר?

מירב בן ארי (יש עתיד):

היום פעם ראשונה – – –

יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):

אני יודע. אני מחזק את ידייך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא אומר משהו אחר. לכן אם אתה רוצה להגיד: מירב – – –

יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):

אבל אימא שלך אמרה את זה גם לך, לא רק לי, אז כנראה שזה התחיל הפוך. לסיום, אדוני היושב-ראש – טייבי, אני כבר מסיים. לסיום, אדוני היושב-ראש, אנחנו פועלים כולנו ביחד להסיר ביורוקרטיה ורגולציה מיותרת בכל תחומי התכנון והבנייה וניהולן התקין של הרשויות המקומיות. ההצעה הזו משלבת בין שניהם. היא מוקירה את עבודתם הקשה של עובדי הרשויות המקומיות – תישאר להצבעה, בצלאל – ונותנת להם תוספת כוח וכלים לקדם ולהגדיל את היצע הדיור, שהתוצאה שלהם היא ירידה במחירי הדיור – ובימים אלה אנחנו גם רואים את חשיבות האצת הבנייה החדשה, שנותנת מענה לנושא הממ"דים, שאין צורך להרחיב על נחיצותם. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות, אך אבקש תמיכה מלאה של כל חברי הבית. תודה רבה, ובעזרת השם, נמשיך הלאה לראות ולזכות לישועות ונחמות. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה ליושב-ראש ועדת הפנים ידידי חבר הכנסת יעקב אשר. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצת המחנה הממלכתי ויש עתיד. המחנה הממלכתי מסיר? הם מסירים. הוגשו גם בקשות דיבור? כן, הוגשו בקשות דיבור. אין אף אחד פה שרשום שרוצה, שאני יכול לשאול אותו בכלל אם לדבר. אז נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק להגדלת היצע הדיור ברשויות המקומיות (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025. הצבעה. מי בעד? מי נגד? אין מתנגדים. מי נמנע? אין נמנעים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אנחנו.

היו"ר ארז מלול:

אתם נוכחים. הצבעה בעד סעיפים 1–4 – 8 נגד – אין נמנעים – 2 סעיפים 1–4 נתקבלו.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: שמונה בעד, שניים נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה. נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק להגדלת הדיור ברשויות מקומיות (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025. מי בעד? הצבעה בעד החוק – 8 נגד – אין נמנעים – 2 חוק להגדלת היצע הדיור ברשויות מקומיות (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, נתקבל.

היו"ר ארז מלול:

שמונה בעד, שניים נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק להגדלת הדיור ברשויות מקומיות (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית ותיכנס לספר החוקים.

היו"ר ארז מלול:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הבעת עמדה של נפגע או נפגעת עבירה בנוגע לשחרור על תנאי ממאסר (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת חילי טרופר, לקריאה שנייה ושלישית. אני מזמין את חבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, להציג את הצעת החוק. בבקשה.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת – –

היו"ר ארז מלול:

לא הבנתי מה אתה עושה פה, חילי.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

– – אני מתכבד להביא בפניכם לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק הבעת עמדה של נפגע או נפגעת עבירה בנוגע לשחרור על תנאי ממאסר (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, הצעת חוק של חבר הכנסת חילי טרופר. בהצעת החוק מוצע להרחיב את זכויותיהם של נפגע העבירה בהליך שחרור על תנאי ממאסר של הפוגע. חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א–2001, מסדיר את האפשרות לשחרר אסיר בטרם סיום תקופת מאסרו, לאחר שריצה לכל הפחות שני שלישים מתקופת המאסר, בהחלטה של ועדת השחרורים. בין היתר החוק מסדיר את השיקולים שעל ועדת השחרורים לשקול בגיבוש ההחלטה בדבר שחרור מוקדם של אסיר. חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–2001, מעגן את זכויותיהם של נפגעי העבירה לאורך ההליך המשפטי. לעניין נפגעי עבירות מין או אלימות, קבועה בחוק זכות להביע עמדה בשלבים מסוימים בהליך המשפטי, ובכלל זה זכות להביע עמדה בכתב בפני ועדת השחרורים בטרם קבלת ההחלטה על שחרור על תנאי של האסיר שפגע בהם. בהצעת החוק מוצע להרחיב את זכויותיהם ומעורבותם של נפגעי עבירה בהליך קבלת ההחלטה על שחרור על תנאי של האסיר בשני מובנים עיקריים: ראשית, כדי לעגן את זכותו של נפגע עבירת מין או אלימות להשמיע את עמדתו באופן בלתי אמצעי בפני ועדת השחרורים, מוצע לקבוע כי נפגע עבירה יוכל לבחור אם ברצונו להביע את עמדתו בפני ועדת השחרורים בכתב או להתייצב בדיון ולהביעה בעל פה. לפי המוצע, נפגע העבירה יקבל הודעה בדבר קיום הדיון, ויצטרך להודיע מראש אם יחליט להביע את עמדתו בפני ועדת השחרורים בעל פה. ואולם, כדי שלא תיפגע זכותו של האסיר כי ועדת השחרורים תדון בבקשתו לשחרור על תנאי לפני תום ריצוי שני שלישים מתקופת מאסרו, מוצע לקבוע כי לא ניתן יהיה לדחות את הדיון גם אם הנפגע ביקש זאת, אם האסיר כבר ריצה שני שלישים מתקופת מאסרו או אם דחיית מועד הדיון תגרום לכך שהדיון יתקיים בחלוף ריצוי תקופת מאסרו כאמור. בהקשר זה, מוצע להעביר את האחריות למסירת המידע לנפגעי העבירה בדבר מועד הדיון בפני ועדת השחרורים וזכותו להביע עמדה בעניין משירות בתי הסוהר להנהלת בתי המשפט, האחראית לניהול ועדות השחרורים. שנית, מוצע להוסיף לרשימת השיקולים שוועדת השחרורים שוקלת לפי חוק שחרור על תנאי ממאסר את הסיכון הצפוי לשלומו וביטחונו של נפגע העבירה משחרורו של האסיר, בהתאם לעמדתו של נפגע עבירת המין או האלימות, שהוגשה בכתב או בעל פה. במטרה להגן על זכויות נפגעי עבירה כאמור גם במסגרת הליכים דומים צבאיים, מוצע לתקן גם את חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955, ולהחיל בו הסדרים דומים לעניין הבעת עמדה של נפגעי עבירות מין או אלימות לגבי שחרור מוקדם של אסיר. לבסוף, מוצע לקבוע כי תחילת החוק תהיה מיום 1 בדצמבר 2026, כדי לאפשר לגופים השונים להיערך לשינוי, פרט לתיקון לחוק השיפוט הצבאי, שיחל עם פרסומו של החוק. להצעה לא הוגשו הסתייגויות אך הוגשו בקשות רשות דיבור. אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את ההצעה בקריאה השנייה והשלישית בנוסח שאושר על ידי הוועדה. מאחר שיש לי תחושה שההצעה גם תתקבל, כבר עכשיו אגיד תודה, כמובן לחבר הכנסת המציע, שנמצא פה, גם לצוות הוועדה ולייעוץ המשפטי של הוועדה, ולכל מי שעשה ככל האפשר כדי שהחוק הזה יועלה ויוצבע כמה שיותר מהר. לפני סיום אני רוצה לבקש ממכם להצטרף אליי. יש לנו גם אנשים בעורף וגם אנשים בחזית שזקוקים לשמירה ולהגנה, ואני רוצה לקרוא פרק תהילים שנקרא "שיר של פגעים", שנועד להגן מפני כל פגע: "ישב בסתר עליון בצל שדי יתלונן. אמר לה' מחסי ומצודתי אלהי אבטח בו. כי הוא יצילך מפח יקוש מדֶּבֶר הַוּוֹת. באברתו יסך לך ותחת כנפיו תחסה צנה וסֹחרה אמִתו. לא תירא מפחד לילה מחץ יעוף יומם. מדֶּבֶר באֹפל יהלֹך מקֶּטֶב ישוד צהרים. יפֹּל מצדך אלף ורבבה מימינך אליך לא יגש. רק בעיניך תביט ושִׁלֻּמַת רשעים תראה. כי אתה ה' מחסי עליון שמת מעונך. לא תאֻנֶּה אליך רעה ונגע לא יקרב באהלך. כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך. על כפים ישאונך פן תגֹּף באבן רגלך. על שחל ופתן תדרֹך תרמֹס כפיר ותנין. כי בי חשק ואפלטהו אשגבהו כי ידע שמי. יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה אחלצהו ואכבדהו. אֹרך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי".

היו"ר ארז מלול:

חזק וברוך.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

שנזכה שיתקיימו בנו כל חלקי הביטוי – –

היו"ר ארז מלול:

רבי חנניה, חצי קדיש.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

– – "עם כלביא יקום וכארי יתנשא", ושיתקיימו בנו כל הברכות כפי שהפך עלינו הקדוש ברוך הוא את קללותיו של בלעם לברכות – –

היו"ר ארז מלול:

אמן.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

– – גם "עם כלביא יקום וכארי יתנשא" וגם יתר הברכות הכתובות בספר התורה – עלינו, על חיילינו – וגם בריאות לפצועים ונחמה למשפחות שאיבדו את יקיריהן.

היו"ר ארז מלול:

אמן.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

יישר כוח. כאמור, לא הוגשו הסתייגויות, אבל הוגשו בקשות רשות דיבור. אני מזמין את חבר הכנסת חילי טרופר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה יכול רק להגיד למי יש בקשות רשות דיבור?

היו"ר ארז מלול:

אעבור תוך כדי שהוא מדבר ואכתוב.

חילי טרופר (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, תודה לקואליציה ולאופוזיציה על ההסכמה. אלה ימים של רק דברים בהסכמה, כמו שראוי. תודה לחבר הכנסת רוטמן ולכל צוות הוועדה על הקידום המהיר של החוק הזה. החוק הזה מבקש לתת מקום וקול לנפגעות ולנפגעים. אין חוויה אנושית מעליבה וקשה יותר מלהיות שקוף, והחוק הזה ייתן שם, פנים, למי שנפגעו. יש גם מי שצריך לדאוג להם תמיד, גם בימי מלחמה. זה בעניין החוק. שני דברים כלליים: האחד – אנחנו פה תחת צל כבד של מלחמה. המחיר קשה, הנפגעים רבים. אולי באותו הקשר – שרק נראה את כולם; לכל אחד מהם יש פנים ושמות, חלק כבר התפרסמו שמותיהם ברבים – שנושיט להם יד, נחזק אותם. וגם נזכור שביום הזה ראוי לזכור ולהזכיר שיש עדיין 53 מאחינו ואחיותינו שנמקים במנהרות עזה. גם להם יש פנים ושם, ואנחנו צריכים להיות גם הקול שלהם, עד שישובו כולם. אמן שיבואו ימים בטוחים וטובים יותר. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה לחבר הכנסת חילי טרופר על הדברים האלה ועל הצעת החוק. חברות וחברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק הבעת עמדה של נפגע או נפגעת עבירה בנוגע לשחרור על תנאי ממאסר (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, כנוסח הוועדה. הצבעה. מי בעד? הצבעה בעד סעיפים 1–4 – 10 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–4 נתקבלו.

היו"ר ארז מלול:

עשרה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק הבעת עמדה של נפגע או נפגעת עבירה בנוגע לשחרור על תנאי ממאסר (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025. הצבעה. מי בעד? הצבעה בעד החוק – 10 נגד – אין נמנעים – אין חוק הבעת עמדה של נפגע או נפגעת עבירה בנוגע לשחרור על תנאי ממאסר (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, נתקבל.

היו"ר ארז מלול:

אין מתנגדים, עשרה בעד. אני קובע כי הצעת חוק הבעת עמדה של נפגע או נפגעת עבירה בנוגע לשחרור על תנאי ממאסר (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים.

היו"ר ארז מלול:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הודעות מטעם הממשלה. אני מזמין את השר הרב מאיר פרוש למסור את ההודעות מטעם הממשלה. בבקשה, לרשותך עד עשר דקות. עד עשר דקות, אתה לא חייב.

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כשר תורן מתפקידי להודיע כי בהתאם לסעיף 9(א) לחוק הממשלה, התשפ"א–2001, אני מתכבד ואני מודיע כי חברותו בממשלה של שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ נפסקה ביום י"ט בסיוון התשפ"א, 15 ביוני 2025, בשעה 10:00, בחלוף 48 שעות מהמועד שבו הודיע השר יצחק גולדקנופ על כוונתו להתפטר מהממשלה על ידי הגשת כתב התפטרות לראש הממשלה בהתאם לסעיף 5ב לחוק הממשלה, התשס"א–2001, ובהתאם לסעיף 22(א) לחוק-יסוד: הממשלה.

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

כמו כן, מתוקף תפקידי כשר תורן נתבקשתי להודיע, בהתאם לסעיף 9(א)(7) לחוק הממשלה, התשס"א–2001, כי בהתאם לסעיף 24(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, קבעה הממשלה כי השר חיים כץ ימלא את מקום שר הבינוי והשיכון נוסף על תפקידו כשר התיירות, וזאת לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, כקבוע בסעיף 24(ג) לחוק-יסוד: הממשלה. תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה לאדוני השר. לסיום, גם אני הקטן רוצה לחזק את ראש הממשלה, הקבינט המורחב, המצומצם, כוחות הביטחון, שיצליחו בתפקידם לשמור על קיומנו, ובעזרת השם, ביחד ננצח. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום רביעי כ"ב בסיוון התשפ"ה, 18 ביוני 2025, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה.