ישיבת מליאה בתאריך 17/03/2025 בשעה 16:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, הנושא הראשון שעל סדר-היום – הצעות להביע אי-אמון בממשלה. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת אלעזר שטרן לנמק את ההצעה הראשונה מטעם סיעת יש עתיד. ישיב על ההצעה השר יריב לוין, שנמצא איתנו. עד עשר דקות לרשותך.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, אדוני השר, אני אחרוג ממנהגי ומהנוסח שכתבתי –בבקשה, כשאתה עולה לענות לי כאן, אל תהיה זחוח. אל תיהנה מעוד פלפול פוליטי שתעשה. אל תחשוב שמסביב כולנו לא מבינים מה קורה פה. תענה לעניין. אני אתן לך מספיק חומר, בגלל שאתה והממשלה שלך יצרתם מספיק חומר כדי שבאמת תוכל לענות לעניין. כמי שהיה חבר מוביל בממשלת החורבן, לפחות תתנהג כמו שהתנהגת בשבוע שאחרי 7 באוקטובר, בשבועיים שאחרי 7 באוקטובר. אז חשבתי שאתה מבין את גודל האחריות שרובצת על כתפיך. אז חשבתי שכשאני אמרתי כאן חודשיים קודם ליושב-ראש הכנסת אמיר אוחנה ולחלק מהשרים – ליושב-ראש אמרתי: תצלם, יומיים לפני תשעה באב, שתהיה לך מזכרת, תמונה של ממשלת החורבן. זה לא עניין של אם תקום ועדת חקירה או לא תקום. אתה היית חבר קבינט בקבינט החורבן. אתה הובלת בניתוק מוחלט מהפכה שקרעה אותנו. לא הסתכלת ימינה ושמאלה, כאילו אתה מנותק ממה שקורה, כאילו אתה חושב שכמה שאתה טוב זה כמה שאתה קיצוני. קרעתם אותנו והייתם ממשלת החורבן. היית חבר הממשלה, ואתה עדיין חושב ששכחנו. החליט ראש הממשלה לפטר את ראש השב"כ, ואני לא יודע מה מחפה על מה, מה המסך למה. האם הפיטורים של ראש השב"כ זה כדי שלא נתעסק במה שמונח לפתחנו – בחוק התקציב, שהוא בעצם חוק ההשתמטות, כשרוב העם נגד ההשתמטות הזאת? האם פיטורי ראש השב"כ השבוע זה כדי שלא נעסוק בוועדת חקירה ממלכתית? רוב העם בעד זה. רוב העם יודע, אתה יודע, עובדה: כקבינט, ידיכם דמים מלאו. ייקח את זה כל אחד למה שהוא רוצה. מי שירצה ייקח את זה לדמים בשפה המקראית – שזה כסף, אדוני – ומי שירצה ייקח את זה כאחריות של מי שלא רוצה להקים ועדת חקירה, כשכבר חודשים אני אומר פה שהאי-הקמה שלה עולה לנו בדם. אבל, אדוני שר המשפטים, נציג הממשלה, תגיד, הקמנו ועדת חקירה על מירון. נהרגו שם 44 בחורים, אולי כולם חרדים.

היו"ר אמיר אוחנה:

45.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

45. לא רציתם להקים ועדת חקירה, אבל משהוקמה ועדת החקירה, אדוני יודע שהמסקנות שלה יושמו, לא בהיבט האישי – זה היה נתון לבחירה שלכם – אבל הינה, יש אירוע במירון, והוא מתנהל באופן בטיחותי, והוא חוסך בחיי אדם. אבל אנחנו עומדים אולי לפני עוד תמרון בעזה, ויש לנו 59 חטופים שאולי היינו יכולים להביא אותם, אולי הממשלה הזאת הייתה לומדת משהו. על מי אתם חכמים? על רמטכ"ל, על ראש שב"כ, שמציגים תחקירים כואבים מאוד. יש כאלה שיהיו להם הערות עליהם, אבל זה בסדר. תגיד, אדוני, אתה התחלת לחקור את עצמך? איך אתה לא מתבייש? תשים צוות פנימי שיחקור את המל"ל, שזה לא, חס וחלילה, ייגע בקבינט או שזה לא ייגע בממשלה. התחלתם? איזו צביעות. איזו אחריות יש לכם כלפי אזרחי מדינת ישראל? מה אתה חושב, כשתחליט מוחרתיים על תמרון – זה לא פוגע בתמרון? מה אתה חושב, שהמילואימניקים, כמה שנגיד: תתגייסו, תתגייסו, תתגייסו, תתעלמו ממה שקורה פה – אנחנו אומרים את זה, אז הם יכולים להתעלם? אתה חושב שכאתה עכשיו מביא מהפכה משפטית, אין מילואימניקים שאומרים: זה כדי שנלך לתמרון שגם הוא יסיט את תשומת הלב של הציבור מהחטופים, מההפקרות שלכם, מהשיקולים הקואליציוניים? אבל מגיעות לך אולי גם מחיאות כפיים. לפני שעה עשיתם הסכם עם בן גביר וסמוטריץ'. איך הוא יצביע בעד – תפטרו את ראש השב"כ. אתם השתגעתם? מה חשבתם, שיש איזה ראש שב"כ שבן גביר יאהב אותו פעם? אז מקריבים ראש שב"כ באמצע מלחמה כדי שתוכלו לקושש עוד כמה אצבעות לחוק ההשתמטות, להמשך המהפכה המשפטית, לאי-קיום ועדת חקירה. וחבריי בציונות הדתית כאילו לא רואים שעובדים עליהם. מה חושבים כשאומרים לסטרוק: קחי, תחלקי – גם במגזר שלנו – עוד 200 מיליון, העיקר שיסתמו את הפה ושיתגייסו, ושיסכנו את החיים שלהם, גם על חשבון החרדים, רק כדי שהם ייתנו אצבע. איפה הציונות הדתית האמיתית? איפה הציונות הדתית האמיתית, לא זאת הפוליטית, שיודעת שיש דברים שהם יותר חשובים מכסף? שבאה אלינו לוועדת החוץ והביטחון ובוכה על הילדים, על תלמידי החכמים, על הרבנים שנאלצים לעזוב את הלימוד שלהם ולסכן את החיים שלהם כדי שלכם תהיה קואליציה שתעביר מהפכה משפטית, שלא תיתן יד לוועדת חקירה ממלכתית? מה אתה חושב, שכולנו מטומטמים? לא יהיה חוק גיוס, כביכול, כזה שמתנהל בוועדת החוץ והביטחון. אתה יודע למה? בגלל שחוק הגיוס או חוק ההשתמטות האמיתי מתנהל בוועדת הכספים. אתה בטח מרוצה, בגלל שאתה חושב שאנחנו לא מבינים. אין דיונים השבוע על חוק הגיוס, תדע. למה, בגלל שיש זמן? מה פתאום. בגלל שאני מקווה שגם יושב-ראש הוועדה הבין שאין טעם, אין טעם לחוק גיוס שמדבר על סנקציות כלכליות בעוד חצי שנה או שנתיים כשהציונות הדתית והציונים שבליכוד ירימו את ידם בעד מאות מיליונים ומיליארדים לאלה ששרים לא רק "בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים", אלא יחברו בית חדש: "ובלשכותיהם אין אנו מתייצבים". זה הכסף, זאת ההגדלה, אלה המיליארדים שממשלת החורבן הזאת העבירה וממשיכה להעביר. ואני אומר עוד פעם, תבוא פעם אחת לוועדת החוץ והביטחון – היית פעם היושב-ראש – תראה מי בא לשם לבכות ממש, מי בא שמה לבכות ממש: רבנים, אימהות, חלקם לבושים כמוני, עם כיפה וציצית, חלק גדול מהם עם זקנים ועם כיסויי ראש, לא משנה איזה, גם ששערה לא יוצאת מהם – אבל הם כולם בוכים על התורה שהמצאתם פה. ואתם חושבים – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

לסיום, חבר הכנסת שטרן.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אז אני אגיד, אדוני, לסיום: כנראה שיש לראש הממשלה ידידה גדולה באמריקה, אבל כנראה שיש לו ידידה יותר גדולה בקטר. לכן הוא לא רוצה ועדת חקירה – כדי שלא ידעו על הקשרים שהיו לו קודם. לכן הוא מפטר את ראש השב"כ, שלא ידעו על הקשרים שלו עכשיו. זהו, יש לנו ידידה חדשה, לממשלת ישראל. גם ארצות הברית זה בסדר, אבל מעל הכול, ושבשמה נפרק את המדינה, ושלכבודה קרה גם 7 באוקטובר, קוראים לה קטר. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. ואני מתכבד להזמין את שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין להשיב בשם הממשלה, ולברך, לקדם בברכה את חניכי מכינת מיתרים שנמצאים איתנו כאן ביציע. ברוכות וברוכים הבאים לכנסת, שלום לכם. בבקשה, השר.

שר המשפטים יריב לוין:

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, אני מוכרח לומר, אדוני היושב-ראש, שלפחות גיליתי שגם אחרי 16 שנה כאן במשכן אפשר להישאר תמים. אני באמת האמנתי שהוגשה הצעת אי-אמון בממשלה בנושא: ממשלה כושלת שמעדיפה לממן משתמטים על חשבון לוחמי המילואים, וחשבתי שאשמע פירוט מחבר הכנסת אלעזר שטרן, שיפרט: איזה מימון ניתן, ולמי ניתן, ולמה? כי בסופו של דבר, אתה מתייצב כאן על הדוכן ומבקש להחליף ממשלה בישראל. מה, על בסיס סיסמה? יש לך איזו ראיה? יש לך נתונים? יש לך מספרים? יש לך משהו? אבל זה, בעיניי – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, יש לי מספרים.

שר המשפטים יריב לוין:

היו לך עשר דקות שלמות כדי לתת את המספרים האלה – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אתה זחוח, תענה לעניין.

שר המשפטים יריב לוין:

– – ואני ישבתי כאן בשקט ושמעתי – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

ידעתי מראש.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שטרן.

שר המשפטים יריב לוין:

– – את כל ההתקפות שלך על כל מיני נושאים שבינם לבין העניין אין בכלל שום קשר. לרגע בכלל חשבתי שמדובר באיזו הצעה שנוגעת אליי באופן אישי, למרות שזה לא שייך לענייני משרדי בשום צורה. ואני יכול לומר לך, אני הכנתי, אני עבדתי, הכנתי חומר, רציתי לבוא ולתת לך תשובות מסודרות. אני רק אגיד בכל זאת – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני אעביר לך אחרי זה את מה שהכנתי.

שר המשפטים יריב לוין:

זה לא עוזר, חבר הכנסת שטרן, גם אתה לא שבוע כאן. הגשת הצעת אי-אמון – תדבר לתוכן ההצעה, תיתן נתונים רלוונטיים, תגיד מדוע – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

הבנתי.

שר המשפטים יריב לוין:

– – לשיטתך זו עילה להחלפת הממשלה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

שר המשפטים יריב לוין:

ואני שמעתי כל מילה, כל מילה שאמרת, האמן לי.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אוקיי, אז לא דיברתי על זה?

שר המשפטים יריב לוין:

לא, לא דיברת על זה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא, לא נתתי לך נתונים.

שר המשפטים יריב לוין:

הבאת נתון מספרי אחד.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא, תבקש.

שר המשפטים יריב לוין:

נו, אז מה אתה רוצה?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תגיד, מיליארדים, מה אתה רוצה, שאני אדייק במספרים?

שר המשפטים יריב לוין:

אני לא מכיר, אני לא מכיר – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

טוב, חבר הכנסת שטרן.

שר המשפטים יריב לוין:

אני לא מכיר. אולי, אדוני – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא, אדוני היושב-ראש, הוא לא הקשיב בכלל.

היו"ר אמיר אוחנה:

זה לא מקצה שיפורים.

שר המשפטים יריב לוין:

אדוני היושב-ראש, אולי יהיה כאן סטרטאפ חדש, כלכלה בלי מספרים. אין מספרים, אין כלום, אין נתונים, אין סכומים, אין כלום – –

נאור שירי (יש עתיד):

נשמע כמו תקלה של הממשלה שלך.

שר המשפטים יריב לוין:

– – יש רק איזו אמירה: מעדיפים לממן את זה. יופי. איך מממנים? כמה? מי מעדיף? איפה? מה אתה מציע כנגד? איזו אלטרנטיבה יש לך?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תגיד לי, אתה אומר לי איך – – – הינה, קח.

שר המשפטים יריב לוין:

אף מילה לא אמרת כאן, אף מילה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

הינה, קח.

שר המשפטים יריב לוין:

לא הבנתי, אמרת את זה על הדוכן? לא הבנתי.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שטרן, חבר הכנסת שטרן.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אתה רואה? הינה, אתה רואה, תסתכל.

שר המשפטים יריב לוין:

לא הבנתי, לא הבנתי, לא הבנתי.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שטרן, קריאה ראשונה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

הכול כתוב.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שטרן, קריאה ראשונה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

הכול כתוב.

שר המשפטים יריב לוין:

מה זה הבריונות הזאת? איפה זה כתוב? איך אתה רוצה שאני אתייחס?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

חשבתי שאתה מבין.

שר המשפטים יריב לוין:

איך אתה רוצה שאני אתייחס כשאתה לא טורח להציג את הנתונים כאן על הדוכן? איזו התנהגות זאת? מחזיק אצלך איזה צעטלע. אני יודע מה כתוב בה?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

צעטלע? התקציב זה צעטלע.

שר המשפטים יריב לוין:

אני יודע מה כתוב בה?

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הינה, יש מספרים כאן.

שר המשפטים יריב לוין:

מה?

היו"ר אמיר אוחנה:

אבל המספרים לא נאמרו מעל הבמה, חברים. ולא לעזור, בבקשה.

שר המשפטים יריב לוין:

איפה המספרים? אצלכם על הנייר?

היו"ר אמיר אוחנה:

לא לעזור. לא לעזור.

שר המשפטים יריב לוין:

מה זה הדבר הזה?

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הינה, מפורט. הינה, אני קורא.

שר המשפטים יריב לוין:

מפורט איפה? חבר הכנסת עבאס.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עבאס.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הינה, כתוב כאן.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עבאס.

שר המשפטים יריב לוין:

אתה היית סגן יושב-ראש הכנסת. איפה אמורים לפרט את המספרים?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

הינה, הביאו – – –

שר המשפטים יריב לוין:

אצלו על הנייר או פה על הדוכן?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שטרן, קריאה שנייה.

שר המשפטים יריב לוין:

או פה על הדוכן?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא, רק שיתייחס לעניין.

היו"ר אמיר אוחנה:

קריאה שנייה. די.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני אגיד לך את האמת, אם הוא לא – – – לעניין, תקרא אותי גם קריאה שלישית.

שר המשפטים יריב לוין:

לצערי, היושב-ראש, זה מעיד – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

אני יכול לקרוא אותך. אני לא רוצה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני הבנתי מראש מה הוא עושה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני רוצה שתשמע את מה שהשר אומר, אבל אל תפריע.

שר המשפטים יריב לוין:

זה מעיד כמה הדברים רדודים, כמה הדברים לא רציניים, כמה הדברים לא ענייניים, כמה אתם עצמכם לא מאמינים לטענות האלה ולסיסמאות האלה שאתם מפריחים. אבל אני בכל זאת אגיד כמה מילים, כי כבר עשיתי את כל עבודת ההכנה הזאת – שהיא לא תהיה לשווא, ולפחות הציבור ידע את האמת, את מה שחבר הכנסת שטרן לא רצה ולא אמר כאן מעל הדוכן. קודם כול, אנחנו נמצאים באמת בתקופה קשה, לא פשוטה מבחינה תקציבית, תקופה של מלחמה מתמשכת. חרף העובדה הזאת, התקציב לשנת 2025, שיעמוד על כ-609 מיליארד שקל, והתוכנית הכלכלית שהממשלה אישרה, כוללים צעדי התכנסות לא פשוטים ואחראיים בהיקף של כ-37 מיליארד שקל על מנת לעמוד ביעד הגירעון, שאנחנו מקווים שבסופו של דבר יעמוד על סביבות 4.4%. זה דבר ראשון שחשוב לומר. דבר שני זה נושא אנשי המילואים, אז אני אתן את המספרים שאלעזר שטרן בחר לא לתת ובחר להסתיר מכם.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני אגיד לך, היום אישרנו צו ל-400,000.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שטרן, די, די.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא, לא, שלא יגיד – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

רשות הדיבור של השר ושלו בלבד כרגע.

שר המשפטים יריב לוין:

אני יודע, אני יודע שהאמת כל כך מרגיזה. כמה זה קשה, כמה זה קשה. כמה זה נראה קל לבוא לדבר על הדוכן ככה בכל מיני סיסמאות כאלה, וכמה זה קשה כאשר כשמאלצים אותך לרדת לפרטים ולמספרים ולראות את האמת.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא נותן לי, היושב-ראש. אני מוכן להקריא.

שר המשפטים יריב לוין:

אז אני אומר, חבר הכנסת שטרן, במסגרת התקציב הזה ישנה תוכנית חסרת תקדים בהיקפה, של 9.2 מיליארד שקלים, של מעטפת רחבה של תגמולים, מענקים וסיוע ייעודי לאנשי המילואים, לעצמאים, לעסקים, לכל מי שתורם למאמץ המלחמתי החשוב הזה. אני יכול להיכנס איתך לפרטים. בין היתר יש המשך של המענקים החודשיים של 1,400 שקל ללוחם ו-800 שקל ליתר המשרתים; המשך תשלום הגמול המיוחד של 133 שקל ליום לכל מי שמשרת מעל 60 יום עד סיום צו 8; מענקי תעסוקה מבצעית של כ-4,500 שקל בחודש למי שביצעו תעסוקה מבצעית בשנת 2024; הארכת תוקף התגמול המינימלי של 300 שקל ליום. יש כאן רשימה ארוכה של דברים שניתן להם מענה. צריך גם לומר יותר מזה: בתוך התקציב הזה אנחנו נדרשנו, גם כהמשך למה שהיה בשנה שעברה, לתת מענה לתשלומי עתק שנדרשו לטובת המפונים. כל שקל היה חשוב והיה חיוני, כולל תשלומים למלונות, לפינוי עצמי, דמי אבטלה למפונים – רשימה ארוכה מאוד שעלתה מיליארדים לא מעטים. צריך לומר שבתוך התקציב יש גם את החלק הרלוונטי לשנים האלה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

מה עם הכסף למשתמטים? תדבר על זה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שטרן, קריאה שלישית. נא לצאת.

שר המשפטים יריב לוין:

אוי, באמת, חבר הכנסת, כמה קשה – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

מה אתה מנפח לנו את השכל. לך לכספים למשתמטים.

שר המשפטים יריב לוין:

כמה זה קשה לשמוע את הנתונים ואת האמת. כמה זה קשה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא קשה. דבר על – – – והמשתמטים.

שר המשפטים יריב לוין:

ואגב, אני חייב להגיד, היושב-ראש, יש גם פתרון קל – לקרוא קריאות ביניים כדי שהוא יוּצא החוצה ולא יצטרך לשמוע את האמת. גם פתרון, חבר הכנסת שטרן, מאוד דמוקרטי, מאוד סובלני, כמו שאתם אוהבים להטיף כל הזמן. אז אני בכל זאת אמשיך עם הנתונים, כדי שהציבור ידע. יש כאן תקציב שנועד למינהלת תקומה, שבסופו של עניין לאורך השנים 2023 עד 2028 יושקעו 19 מיליארד שקל לא רק בשיקום אלא בבנייה מחדש בהיקף הרבה יותר גדול ממה שהיה בעבר ביישובי העוטף. יש כמובן את תוכנית תנופה לצפון – גם שם, מתווה אסטרטגי לשיקום ופיתוח היישובים בצפון. יש מערך שלם של כספים שמיועד לסיוע לצמיחה, החל ממענקים שמיועדים להייטק, כספים שמיועדים לסיוע לחקלאות ולחקלאים, למעלה ממיליארד שקל לתגבור בנושא ביטחון פנים, והרשימה ארוכה. ועל כן, אדוני יושב-ראש הישיבה – –

היו"ר ארז מלול:

המתחלף.

שר המשפטים יריב לוין:

– – אני מבקש, אני חושב שדין הצעת האי-אמון הזאת היא לא רק להידחות על ידי הכנסת – דין הצעת האי-אמון הזאת היה לא להיות מוגשת בכלל. וכדאי מכאן ולהבא שכשמגישים הצעות אי-אמון, הן תהיינה על בסיס רציני, עם נתונים מסודרים, עם טענות ענייניות, ואני מבטיח לכם שגם תשובות תהיינה, ותשובות טובות. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה לכבוד השר. אני מזמין את חבר הכנסת גדי איזנקוט לנמק את ההצעה מטעם סיעות המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו והעבודה. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך.

גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, האי-אמון מוגש היום על אי-השגת מטרות המלחמה להשבת חטופים – מטרה אחת מתוך תשע מטרות מלחמה, שמוגדרות זה כמה חודשים, ואף אחת מהן לא הושגה. ב-7 באוקטובר התרחש המחדל החמור ביותר בתולדות המדינה: נכבשו יישובים בעוטף, הוכרעה האוגדה המרחבית ונחטפו 251 אזרחים, ילדים וחיילים. באותו יום התכנס הקבינט, הכריז על מלחמה וקבע ארבע מטרות מלחמה, ובהן לא הופיעה אפילו מילה אחת על השבת החטופים. היו דיבורים על החטופים, וכמו שראש הממשלה אמר, נשמעו דברים חמורים של כאלה שאמרו שלא יהיה אפשר כנראה להשיב אותם. זה כנראה היה, אבל העובדה שבאף מטרת מלחמה זה לא מופיע, בעיניי זה ליקוי עמוק. מטרת המלחמה הזו הוכנסה בלחץ רב תשעה ימים לאחר מכן, עת הצטרפנו לממשלה, וגם אז תוך התפלפלות שלא יהיה כתוב "השבת חטופים", אלא "השבת בני הערובה". ב-28 בחודש יצאנו לתמרון קרקעי, שהיה מחויב כדי להשיג את מטרות המלחמה ולקדם את השבת החטופים, ובניגוד לשקרים שנשמעים בהרבה מאוד ראיונות של אנשי הקואליציה, שגנץ ואיזנקוט התנגדו, אז אנחנו היינו התומכים הרציניים ביותר, מתוך הבנה שבלי זה לא יהיה אפשר להשיג את המטרות. דרך אגב, היו שני שרים שהתנגדו, אבל הם היו מהליכוד. ב-24 בנובמבר, חמישה שבועות לאחר מכן, יצאנו למתווה החטופים הראשון. הוחזרו 104 אזרחים ישראלים בתמורה ל-240 נשים, ילדים וקטינים פלסטינים שהואשמו בעבירות קלות. לחשוב היום שהייתה מפלגה ישראלית יהודית שהצביעה נגד העסקה שבה הוחזרו ילדים בני שלוש, חמש ושבע, ושהם עשו הכול כדי למנוע את ההחזרה של הילדים האלה – זו אותה מפלגה שהיום ראש הממשלה עסוק כל היום במאמצי-על להשיב אותם לממשלה. אולי זה מסביר את הדרך שלו למלא את הרצון שלהם לפטר את ראש השב"כ, להאיץ פיטורי יועמ"שית ולמנוע את השלבים ב' וג' במתווה לשחרור חטופים רק מתוך רצון להישרד פוליטית בכל מחיר. ב-527 ימי המלחמה הגענו להישגים ביטחוניים ואסטרטגיים ראויים. זה לזכות כוחות הביטחון, צה"ל והמפקדה העליונה של צה"ל, הקבינט, שהחליט החלטות נכונות – היו גם כאלה. היה לזה מחיר כבד מאוד לנו, ובהישגים אני מונה את השמדת הנהגת חיזבאללה, החמאס – יכולות שהיו אמורות לממש ולהאיץ את השגת מטרות המלחמה, וזה לא קרה, לצערי. הישגי מלחמה, משכבר פרצה, נבחנים בשני פרמטרים עיקריים: הראשון – השגת ניצחון ומימוש מטרות המלחמה, וגם היום, ביום ה-527, אנחנו רחוקים, וראש הממשלה לא מסוגל לעמוד פה ולהציג מטרת מלחמה אחת שהושגה במשך כמעט שנה וחצי; המרכיב השני הוא שיפור מצבה האסטרטגי של מדינת ישראל לשנים ארוכות, וזה דורש גם את חיזוק ההרתעה, העוצמה הצבאית, חיזוק החוסן הלאומי, הסולידריות בחברה הישראלית, כלכלה איתנה, עלייה, וחברה שרואה עתיד משותף. כל זה, לצערי הרב, לא מקודם. אפשר להאשים את כולם. בסופו של דבר יש פה ראש ממשלה שעמד ביום ההשבעה והציג את מטרות-העל של ממשלתו. בין מה שהוא הציג למה שמומש יש הבדל תהומי, עמוק. מה שנדרש היום, אחרי שמערכת הביטחון הצהירה כבר לפני עשרה חודשים שהושגו התנאים להשבת החטופים, הוא לממש את מתווה נתניהו – שהוא מתרחק ממנו, בורח ממנו. אני רוצה להזכיר לו: זה אותו מתווה שהוא הציג לנו ב-27 במאי. הוא דרש הצבעה. הצבענו שישה שרים, כולל אותו, בעד, והוא בדק מתי זה יגיע למתווכות. אמרו לו: באותו לילה, וכך היה. נראה שהוא שכח אותו, למרות שזה גם הבסיס לאותו מתווה בדיוק שהוא הביא לפני חודשיים, עם כמה עדכונים וניואנסים. מאחר שהוא שכח, אני אזכיר לו: 1. שחרור כלל בני הערובה הישראלים שנמצאים ברצועת עזה, אזרחים וחיילים, חיים ומתים, מכל התקופות, בתמורה למספר מוסכם של אסירים פלסטינים; אני מזכיר לו גם את סעיף 2, שהוא בורח ממנו – השבת שקט בר-קיימא שיוביל להפסקת אש קבועה. אחרי זה השופרות התחילו לדבר על עצירת מלחמה, שלא מופיעה בשום מקום; 3. הסעיף השלישי שהוא עמד עליו זה נסיגה של הכוחות הישראלים מרצועת עזה, ככה הוא קבע; 4. שיקום הרצועה; 5. פתיחת מעברים. זה אושר פה אחד ב-27 במאי 2024, וזה אושר שוב ב-17 בינואר על ידי הממשלה הקיימת, שאישרה את שלושת השלבים, א', ב' וג', ולמרות זאת הוא בורח ממתווה למתווה. חמאס הוא אויב מר ואכזר שצריך להשמיד. החזון שלו הוא מדינה אסלאמית בין הנהר לים, ולכן אין לנו דרך אחרת זולת מלחמה בטרור ומלחמה בו עד השמדת היכולות שלו. זו מערכה שתימשך שנים. הניצחון שלנו, של מדינת ישראל, יהיה שתהיה מדינה עוצמתית, מלוכדת, מתקדמת, צודקת, שמקדמת את החזון של האבות המייסדים למדינה יהודית, דמוקרטית. אני מאמין שהאי-אמון בממשלה הוא הדבר הנכון לעשות אחרי שנה וחצי, וראש ממשלה ערכי היה עושה את מה שעשה מנהיג ערכי לליכוד – קראו לו מנחם בגין. כשהוא הבין שהוא מוביל למלחמה כושלת, הוא התפטר, הקים ועדת חקירה ממלכתית והלך הביתה. אין לי את הציפייה הזאת מנתניהו, אבל היום זה מקבל משנה תוקף כשאנחנו רואים פה יום-יום ממשלה שנשענת על קואליציה סחטנית ותועלתנית שפועלת נגד האינטרסים של מדינת ישראל. אפשר לראות את זה בהפרטת משימת החזרת החטופים לאמריקאים ואי-מימוש מתווה נתניהו, שהוא קבע, השתמטות מהעברת חוק גיוס לחיזוק צה"ל והכשלת צה"ל במימוש החוק הקיים שמחייב הוצאת צווים וגיוס. אני חשבתי שאולי יהיה שינוי ערכי אחרי 7 באוקטובר במגזרים של אלה שלא משרתים, והתאכזבתי לראות שלא הוא – שיוצאים 14,000 צווים, ומגיעים רק 177. אני רואה סכנה אמיתית לברית המשרתים אם לא נתעשת ונוביל לשיתוף פעולה, להבנה, לכבוד הדדי, אבל גם לאכיפה ולסנקציות, כי בלי זה, לא יהיה אפשר להביא חיילים. אנחנו חייבים לתקן את התאונה ההיסטורית-ערכית של הליכוד ואגודת ישראל ב-1977, שנתנו פטור לצעירים במדינת ישראל מהמחויבות שלהם למדינה, נתנו להם פטור מהערבות ההדדית שאמורה להתקיים בחברה, ולכן אנחנו מקבלים את מה שאנחנו רואים היום. ועדת חקירה ממלכתית חייבת לקום כדי שנגיע לחקר האמת, למרות שהממשלה עושה כל מה שהיא יכולה כדי להתרחק מההבנה שהיא הייתה המפקדה העליונה. רואים את זה היום בהצהרה של בצלאל סמוטריץ', שמאשים את ראש שב"כ. ב-7 באוקטובר הייתה לישראל מפקדה עליונה שמנתה עשרה אנשים: נתניהו, כץ, סמוטריץ', בן גביר, לוין, דרמר, אלי כהן, אבי דיכטר, מירי רגב וגילה גמליאל. אלה האנשים שהיו במפקדה העליונה של מדינת ישראל, והיום עוסקים בפיטורי ראש השב"כ כדי להסיט את הקשב. העיתוי שנבחר למועד הפיטורין על פי דוקטרינת נתניהו – להסיט את תשומת הלב הציבורית מהשאלה המרכזית. ומכאן אני פונה ל-68 חברי הכנסת של הקואליציה: איך יכול להיות שאף אחד מכם לא פוצה פה על אי-קידום מטרות המלחמה, על השבת החטופים, על אי-קידום חוק גיוס, על פגיעה בסולידריות הישראלית? מכינים 400,000 צווים – משפט אחרון – ובו בזמן מנסים לקדם שוב פעם את המהפכה המשטרית, את אותו חוק שיצר שסע עמוק בחברה הישראלית. אתם לא מבינים את הדבר הפשוט, שכשיוצאים למלחמה, כשנמצאים במלחמה, הדבר החשוב ביותר הוא הסכמה לאומית רחבה. זה מקור העוצמה של החברה הישראלית, שאתם מחבלים בה. מכל הסיבות האלה אני רואה חובה לקרוא להצבעת אי-אמון בממשלה.

היו"ר ארז מלול:

אני מזמין את כבוד השר יריב לוין, שר המשפטים, להשיב על הצעת האי-אמון מטעם הממשלה. בבקשה.

שר המשפטים יריב לוין:

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, אני כמובן חולק על אופן הצגת הדברים ועל העמדה של חברי חבר הכנסת גדי איזנקוט, אבל אני מוכרח לומר שלמרות שהייתי רוצה לענות בפירוט, אני חושב שבמקרה הזה זה לא נכון. יש הבדל בין חבר כנסת שנמנה כרגע עם סיעות האופוזיציה ושבהחלט יכול להביא דברים, את מחשבותיו ואת עמדותיו – אני חושב שכשר בממשלה אעשה דבר, בעיניי, חמור ודבר גם לא אחראי, אם אני אתייחס כאן מעל הדוכן למשא ומתן או לעמדות של הממשלה או לפעולות שנעשות בעניין השבת חטופינו. ויודע חבר כנסת איזנקוט שכך אני נוקט לאורך כל הדרך, בניגוד אולי למה שנהוג, ובעיניי, באופן שהוא כמעט מובן מאליו. יש דברים שהשתיקה יפה להם, ויש זמנים ומצבים שבהם כל מילה שאתה אומר יכולה לגרום נזקים מאוד מאוד גדולים; אגב, בפרט כאשר הרבה מהדברים אני גם לא יודע. יש צוות מצומצם שעוסק בעניין הזה, ובצדק, כי זה לא משהו שיכול להיעשות בידיעה של מספר גדול של אנשים, מטבע הדברים. ויכול להיות שדבר שאני אומר אולי יכול לגרום נזק עצום אפילו בלי שאני מודע לדברים האלה. ולכן אני אימנע מלהתייחס לגוף המשא ומתן. אני כן אגיד דבר אחד שהוא מובן מאליו, אבל בכל זאת צריך לשוב ולומר אותו: הממשלה, וגם ראש הממשלה באופן אישי, מחויבים מחויבות שאין למעלה ממנה להשבת החטופים, אלה שבחיים ואלה שלמרבה הכאב אינם בין החיים. המאמץ הגדול הזה שנעשה למן 7 באוקטובר הניב גם הצלחות, ולצערנו, בחלק מהמקרים היו גם אירועים קשים וטרגיים. המאמץ הזה נשען קודם כול על ההקרבה של הלוחמים שלנו. ואני מבקש מכאן, גם בפעם הזאת וגם בהקשר הזה, לחזק את המשפחות השכולות, לאחל החלמה לפצועים, וכמובן להודות ולחזק את כל מי שעושה במלאכת ההגנה על ביטחונה של מדינת ישראל ושותף גם למאמץ הזה של השבת החטופים, בין בשדה הקרב ובין בדרכים אחרות. ואני מאוד מאוד מקווה שבעניין הזה נשמע בשורות טובות, ונראה לפחות את המשך התהליך הזה של השחרור, שהוא חשוב לכל אחד ואחד מאיתנו, אני חושב, למעלה מכל ספק. אני לא יכול לפתור בלא כלום דווקא את הדברים שאמר חבר הכנסת איזנקוט בסיום, בעניין מה שהוא מכנה "ההפיכה". אני לא יודע איך כינית את זה.

היו"ר ארז מלול:

אמר הפיכה משפטית. אני שמעתי.

שר המשפטים יריב לוין:

או הרפורמה המשפטית.

היו"ר ארז מלול:

הוא אמר הפיכה.

שר המשפטים יריב לוין:

אני לא מכיר את זה שכאשר חבר כנסת, אפילו אחד, מציע הצעת חוק בכנסת, זאת הפיכה. אני חולק על כל הטרמינולוגיה הזאת.

היו"ר ארז מלול:

בפרט שהיום בוועדה חבר הכנסת מתן כהנא, מהמפלגה שלו, אמר שהוא תומך ברפורמה.

שר המשפטים יריב לוין:

בסדר, זה לא חשוב. זו לא הנקודה בכלל.

היו"ר ארז מלול:

הוא אמר.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

לא, לא. אתה לקחת רק חלק אחד מהדברים שהוא אמר.

שר המשפטים יריב לוין:

רבותיי, עזבו, עזבו. אני לא מציע שאנחנו נהיה הדוברים של חבר הכנסת מתן כהנא. הוא יודע לדבר לבד מספיק טוב. אני חושב שגם כאשר חבר כנסת אחד מציע הצעת חוק, הכנסת יכולה לקבל אותה או לא לקבל אותה. זה לא הפיכה ולא שום דבר קרוב לזה, בטח ובטח כאשר הצעות חוק מובאות כאן – על ידי ועדת החוקה של הכנסת, במקרה הזה – וזוכות לתמיכה – –

מיקי לוי (יש עתיד):

נו, באמת. אדוני השר, ועדת החוקה, יושב-ראש הוועדה – – –

שר המשפטים יריב לוין:

– – פרלמנטרית רחבה מאוד. אני חושב שלקרוא לזה בשמות האלה, בעיניי, חבר הכנסת איזנקוט, זה גם לא נכון, זה גם לא דמוקרטי. צריך להגיד את האמת, זה גם לא ממש מאחד ומחבר. אני גם חושב עוד דבר, שאתה גם יודע אותו היטב: אני עשיתי מאמצים עליונים, עליונים, גם לפני 7 באוקטובר וגם אחרי 7 באוקטובר, להגיע להסכמות, וממשיך ועושה את זה כל הזמן. הסכמות אין פירושן שפשוט לא עושים כלום ומנציחים את המצב הקיים, כי אנחנו חושבים שהמצב הקיים הוא מצב בלתי נסבל ובלתי מתקבל על הדעת. ואנחנו חושבים שגם לציבור שלנו מגיע שיהיה לו ייצוג, ואנחנו חושבים שצריך להיות קו ברור בהפרדת הרשויות, ועוד שורה ארוכה של דברים ידועים שאין טעם לחזור עליהם. אני קראתי 33 פעמים, לפני 7 באוקטובר, להגיע לפשרה ולהסכמה בכל מיני דרכים, כולל מעל הדוכן הזה. לא מצאתי שום יד שהייתה מושטת לכיוון הזה. כאשר הושיט לי יד השר גדעון סער, שהתנגד לרפורמה בראשית הדרך, הצלחתי להגיע איתו להבנה, ואני חושב שכולם יודעים שיש בה הישגים חשובים, ויש בה, מבחינתי, גם ויתורים לא פשוטים בכלל – עד כדי כך שגם הסכמתי למשוך את החוק שכבר הונח כאן לקריאה שנייה ושלישית כדי לתקן אותו בוועדת החוקה על מנת לנסות לקרב בין העמדות. אתם גם יודעים שעשיתי פגישות עם אין-ספור גורמים, פרופסורים למשפטים ואחרים, בניסיון להגיע ליצירת הבנה וליצירת מסגרת נכונה וטובה יותר. ואני חושב שאתם גם יודעים שהחוק שאנחנו מביאים לכאן הוא חוק טוב, הוא חוק שבאופן רגיל לא הייתה שום סיבה שלא לתמוך בו. אבל יש דבר שחוזר על עצמו כל הזמן: דיבורים על אחדות – כל הזמן; נכונות לפשרה כלשהי – אף פעם. אף פעם. ואני חושב שזה המבחן, להתייצב מול הבייס ולהגיד: כן, אני הולך לפשרה מסוימת, לא כי זה קל, לא כי זה נותן נקודות, אלא כי זה נכון. והינה, אני שוב מושיט יד ואני אומר עוד פעם: אין שום סיבה שלא נתלכד סביב הצעת החוק הזאת אחרי כל התיקונים שהיא עברה, ואין שום סיבה שלא נגיע בדרך הזו גם להסכמות על צעדים אחרים שאנחנו חושבים שצריך לטפל בהם, ובראשם הסוגיה של חוק-יסוד: חקיקה. הינה, ידי מושטת גם הפעם הזו, ותמשיך להיות מושטת, אבל בשביל – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

אבל אדוני השר, ידך מושטת למעמד צד אחד.

שר המשפטים יריב לוין:

זו בדיוק הבעיה. בזה אתה צודק. ידי מושטת והיא כל הזמן במעמד צד אחד.

מיקי לוי (יש עתיד):

לעמדת צד אחד.

שר המשפטים יריב לוין:

כי צד שני אין. ובעיניי – – –

היו"ר ארז מלול:

בוא, השר, כבודו שוכח נקודה, שמי שיזמו את זה הם יזהר שי ודדי שמחי – – –

שר המשפטים יריב לוין:

לא, אני לא נכנס – אני אומר לך עוד פעם – – –

היו"ר ארז מלול:

הם יזמו את הפשרה הזאת. הם לא מהמחנה שלי או שלך, והם באו בלב נקי.

שר המשפטים יריב לוין:

אני חייב לומר ליושב-ראש – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, אתה באמת רציני שהשניים האלה, עם כל הכבוד להם – מה בדיוק מעמדם?

שר המשפטים יריב לוין:

חבר הכנסת מיקי לוי, תן לי, אני אענה, אולי אני אצליח – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

מה בדיוק מעמדם?

היו"ר ארז מלול:

אזרחים לטובת המדינה.

מיקי לוי (יש עתיד):

הבנתי אותך. יש לי עוד 20 כאלה.

היו"ר ארז מלול:

בוא, אל תדבר כך על הורים שכולים שתרמו. לא מכובד.

שר המשפטים יריב לוין:

רגע. יש לי, חבר הכנסת מיקי לוי – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

לא, לא, אני מפריד את זה לחלוטין. אני מפריד את זה. אני לא דיברתי על זה. אתה לא יכול להכניס את זה.

שר המשפטים יריב לוין:

מכובדיי – חבר הכנסת מיקי לוי, בוא אני אעזור לך. קודם כול, כולנו מכבדים וגם מודים, גם ליזהר שי וגם לדדי שמחי, על המאמץ שהם עשו ועל העמדה שהם גילו. אני חושב שזה היה חשוב מאוד. אני חושב שגם יש מה ללמוד מזה. זה – קודם כול. אבל צודק חבר הכנסת מיקי לוי שזו לא האחריות שלהם. זו אחריות שלנו כאן.

היו"ר ארז מלול:

נכון.

שר המשפטים יריב לוין:

ולכן אני אומר, אפשר לדבר על אחדות כמה שרוצים. צריך להתייצב באומץ מול אלה שצועקים בכיכר הזאת או בכיכר ההיא ולהגיד: אנחנו עושים פשרה כי היא נכונה, וכי היא טובה, וכי היא יוצרת מסלול שמאפשר להגיע להידברות ולהבנות. לא נסכים על הכול, לא נפתור את כל בעיות העולם בפעם אחת, אבל אני חושב שאפשר. וכאן הייתה נקודה של רצון טוב אמיתי, ולצערי, זה לא קרה. וכולנו יודעים שזה לא קרה לא בגלל תוכן החוק – החוק הוא בסדר גמור. הבעיה הייתה – –

היו"ר ארז מלול:

לגופו של מציע.

שר המשפטים יריב לוין:

– – חוסר נכונות בסופו של עניין להתייצב מאחורי הפשרה ומאחורי ההסכמה כדי לייצר מהלך של אחדות. ואני אומר, עדיין לא מאוחר. עדיין לא מאוחר לעשות את זה. ידי עדיין מושטת לעניין הזה. היא, אגב, תמשיך להיות מושטת תמיד, שלא, אני חייב לומר, כפי שנהגה הממשלה הקודמת, שחשבה שהיא יכולה להתעלם מהאופוזיציה כאילו היא לא קיימת. מצד שני, אני גם אומר: לא נקבל מצב שבו ממשלה לא יכולה לקדם חקיקה, שבו חברי כנסת לא יכולים ליזום הצעות חוק, שבו דברים שטעונים שינוי, לא משנים אותם ולא נוגעים בהם כי באופוזיציה הטילו על זה וטו. זה לא קיים, זה לא קיים באף משטר דמוקרטי. גם לא נכון לפעול בצורה הזאת. ולכן, אדוני היושב-ראש, אני חושב שגם הצעת האי-אמון הזו דינה להידחות. תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. רק, כבוד השר, עוד נקודה: הכנסתם שזה יחול רק בכנסת העשרים-ושש, אז ממה נפשך? אם הימין ימשיך – אז על זה הוא נבחר, זה יהיה; אם אתם – תשנו את זה.

שר המשפטים יריב לוין:

לא, לא, זה שינוי שלא פשוט לשנות.

היו"ר ארז מלול:

לא משנה. אם הם רוצים, שישנו את זה.

מיקי לוי (יש עתיד):

לא, לא. הינה, שר המשפטים יגיד לך – שהוא גם עורך דין – לא פשוט.

שר המשפטים יריב לוין:

לא פשוט לשנות – – –

היו"ר ארז מלול:

אם הם ייבחרו, יהיה להם רוב של 70, למה לא?

שר המשפטים יריב לוין:

לא יהיה פשוט לשנות.

מיקי לוי (יש עתיד):

לא פשוט לשנות חוק.

שר המשפטים יריב לוין:

לא יהיה פשוט.

היו"ר ארז מלול:

טוב, אני מזמין את חבר הכנסת מנסור עבאס לנמק את ההצעה מטעם סיעות רע"מ וחד"ש-תע"ל. הינה, לא רק שאני לא שותה – אני לוקח את הכוס, שלא יזכיר לו, חלילה. כולה כוס תה. עשר דקות לרשותך.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אנחנו בדרך כלל מגישים הצעת אי-אמון, מכינים את עצמנו, מתאמצים ובאים לשכנע את חברי הכנסת להצביע אי-אמון בממשלה, אבל מכיוון שאין חברי כנסת לשכנע מהקואליציה, וממילא באופוזיציה כבר משוכנעים, אז ברשותכם, אני רוצה לדבר בערבית. מזלנו – – –

היו"ר ארז מלול:

רגע, אתה מזלזל?

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא, שנייה, אני נותן תשובה – – –

היו"ר ארז מלול:

שניים – אני ויריב – שניים שקולים כמו 100. שניים שקולים כמו 100.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מזלנו שהשר יריב לוין – – –

היו"ר ארז מלול:

שלושה – גם יושב-ראש הקואליציה.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מזלנו שהשר יריב לוין מדבר ערבית ומכיר את השפה הזאת, ולכן מה שאומר בערבית – אבל למה אני רוצה לדבר בערבית? כדי לשכנע את האזרחים הערבים, הבוחרים הערבים, לתת אי-אמון בבחירות הבאות, בעוד שישה חודשים, בעוד שנה, בעוד שנה חצי – –

היו"ר ארז מלול:

עוד שנתיים.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

– – ולצאת ולהצביע כדי לחסום את חזרתה של הקואליציה הזאת, של הממשלה הזאת. אז ברשותכם אני עובר לערבית. חבר הכנסת גדי איזנקוט, אתה מדבר ערבית? יש לך מושג?

גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי):

לצערי הרב, לא.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא? אז תלמד קצת.

היו"ר ארז מלול:

מרוקאית, אם אתה רוצה, ואז שנינו נבין. מרוקאית מוגרבית.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

(אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אחים מכובדים, אני החלטתי לדבר בשפה הערבית בהצעת האי-אמון בממשלה, ואני אמרתי לפני דקה בשפה העברית שאני אדבר בערבית משתי סיבות. הסיבה הראשונה היא שאי-אפשר שנשכנע את חברי הכנסת בקואליציה להצטרף לאופוזיציה ולהצביע על אי-אמון בממשלה, לא רק משום שהם לא ישתכנעו מסיבות פוליטיות, אלא משום שהם לא נמצאים באולם. אני רוצה לדבר בערבית גם מסיבה עניינית, והסיבה הנוספת היא שאנחנו שואפים ורוצים שהמצביע והאזרח הערבי יהיה מוכן לאי-אמון בממשלת בנימין נתניהו, סמוטריץ' ובן גביר, אשר הגדילה את הפצע שלנו, את הפצע של העם והחברה הערבית שלנו, בשנתיים וחצי האחרונות. לפיכך, יש הרבה נתונים שאנחנו יכולים להציג לפני האזרחים הערבים בכל במה שקשור למדדי הפשיעה והאלימות. בשנת 2022, שנת הקואליציה הקודמת, הייתה ירידה של 15% במספר הנרצחים, זאת אומרת ירדנו מ-128 נרצחים ל-106 נרצחים, וזה הרבה, אך זאת הייתה תחילת הדרך. בשנת 2023 התמנה בן גביר לשר לביטחון לאומי, ושיעור הפשיעה והאלימות עלה ב-130%, משמע, 247 נרצחים בשנה אחת ומאות ואולי אלפי פצועים. גם בשנת 2024 הייתה עלייה של 130% – קרוב ל-240 נרצחים. בשנת 2025, לפי הנתונים בחודשיים הראשונים, אנחנו ככל הנראה נעבור את 300 הנרצחים. זה כשלעצמו סיבה מספקת לגרום לכל אזרח ערבי לצאת ביום הבחירות ולהצביע למפלגות הערביות נגד הממשלה הזאת. כשאתה מצביע למפלגות הערביות, אתה מונע מהממשלה הזאת לחזור לשלטון. הממשלה הזאת הגיעה דרך הקלפיות והיא תעזוב דרך הקלפיות, אלא אם כן יצליחו התוכניות של נתניהו, והוא ימשיך בדרכו, ואולי הם יעשו את הדבר הזה, ותהיה הפיכה חוקתית והפיכה על משרדי הממשלה בישראל. וזה אפשרי, ייתכן שזה יקרה. הסיבה הנוספת היא שכמובן בשבוע הזה הכנסת תדון בחוק התקציב לשנת 2025, והוא אמור לעבור ביומיים הקרובים. זה נושא האי-אמון שהגישו רע"מ, חד"ש ותע"ל, מהסיבה הזאת ומהרבה סיבות. הממשלה הזאת, גם בהשוואה לממשלה הקודמת, אשר עמדה בהבטחה שלה כלפינו בתקציב המדינה לשנת 2020 – 6 מיליארד שקלים מתוך 30 מיליארד שקלים מהתוכנית הכלכלית אושרו והועברו בשנת 2020. בשנת 2023, לפני שתתקבל כל החלטה לגבי כל קיצוץ רשמי בתקציבים, ירדו התקציבים שהועברו לחברה הערבית ביותר משליש, וכך גם בשנת 2024. המצב אפילו גרוע יותר – יותר מחצי מהתקציבים לא הועברו, נוסף על קבלת החלטה רשמית לקצץ את התקציבים של החברה הערבית, גם בקיצוץ הכללי של 5% לכל משרדי הממשלה והתחומים וגם בקיצוץ הפרטי בשיעור של 15% בהחלטות הקשורות לחברה הערבית, החלטה 550 והחלטה 549, הקשורה ללחימה בפשיעה והאלימות. זאת גם סיבה מרכזית לכך שהאזרחים הערבים הם בכוננות מלאה לצאת והביא לאי-אמון בממשלה הזאת ולמנוע את חזרתה, והם ייתנו את הכוח למפלגות הערביות בשלב הבא. הסיבה השלישית קשורה לאנשינו בנגב. הממשלה הזאת העזה להרוס כפרים שלמים באזור הנגב, כפרים שלמים – ואדי ח'ליל ואחרים מהכפרים הערביים, הכפרים הלא-מוכרים בנגב. בממשלה הקודמת צמצמנו את הפעילות הזאת למינימום, נוסף על ההכרה בכפרים ערביים כמו עבדה, חשם זנה ורחמה, וכך עם ערד בפן הזה. היה לנו פרויקט רחב יותר, אבל הפריעו את דרכנו בשנה הראשונה לממשלה, והריסת הבתים בחברה הערבית עברה כל גבול. המצב של הרשויות המקומיות הערביות – יש עכשיו איום בפירוק כמה מועצות ועיריות ערביות. חלקן מתקשות אפילו באיסוף האשפה מהבתים ומהרחובות הערביים עקב קיצוץ התקציבים המיועדים למועצות המקומיות ולעיריות הערביות. דרך אגב, אני אומר, מכיוון שאני פונה ישירות למצביע הערבי, לאזרח הערבי, אשר יצא להצביע בשיעור שעולה על 80% – איתי אבו כאמל – בבחירות האחרונות למועצות המקומיות הערביות, יותר מ-80% מהאזרחים הערבים יצאו להצביע למועצות המקומיות ולעיריות הערביות. 80%. למה? כדי לבחור ראש מועצה, ראש עירייה, מועצת עיר, מועצה מקומית. טוב, הם רוצים להשפיע, הם רוצים לשרת את היישוב שלהם ואת עצמם. איך יוכל ראש העירייה וראש המועצה המקומית להגיע להישגים ולבצע את התוכניות עם ממשלה שפוגעת בזכויותיו, מקצצת תקציבים ומתעכבת בביצוע ההחלטות? אז מי שיצא להצביע בבחירות של המועצות המקומיות הערבית לפני שנה, עליו לצאת היום ולהצביע גם בבחירות הבאות לכנסת, או בעוד שישה חודשים או בעוד שנה או בעוד שנה וחצי. עליו להמשיך את המסע ולהצביע גם בבחירות הכנסת, כדי להגשים את המטרות שהוא רצה להגשים בבחירות למועצות המקומיות הערביות. אני מסכם בזמן הנותר: אם לא נוכל, ולא נוכל לשכנע את חברי הכנסת להצביע על הצעת האי-אמון בממשלה הזאת, אז עלינו האזרחים ערבים לצאת ביום הבחירות הבא אל הקלפיות ולהפיל את הממשלה הזאת או למנוע את חזרתה של הממשלה הזאת, וניתן לעצמנו הזדמנות לחזרה למרכז ההשפעה וקבלת ההחלטות על ידי הצבעה למפלגות הערביות. ושוב, זאת אולי הפעם השלישית שאני חוזר על כך ואומר למפלגות הערביות: אנחנו לא רוצים לדבר עכשיו בצורה מפלגתיות צרה אלא בקונספט הכללי. יש תפקיד למפלגות הערביות לשאוף להגיע לקואליציה של הממשלה הבאה, ויש גם תפקיד חשוב מאוד למפלגות הערביות אשר בוחרות להשפיע מבחוץ ולהיות בצד; אני לא אגיד אופוזיציה, אולם בצד מיוחד שדרכו הן ישרתו, או בעמדה מיוחדת שדרכה ישרתו את החברה הערבית וענייני העם שלנו מבחינה זו.)

אושר שקלים (הליכוד):

מנסור, מנסור – – –

היו"ר ארז מלול:

שוכרן, שוכרן.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

שוב, אני חושב שהשר הבין את הדברים.

היו"ר ארז מלול:

בוא נראה. מהתשובה שלו נבין מה אמרת.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני מאמין שהוא השתכנע ממה שאמרתי – –

היו"ר ארז מלול:

בוא נראה.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

– – והוא יקרא לאזרחים הערבים לצאת להצביע, למנוע את חזרתה של הממשלה הזאת ולתת את הכוח לידיים של המפלגות הערביות. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

אני מזמין את כבוד השר להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת האי-אמון.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כן. הוא יכול לענות בערבית.

היו"ר ארז מלול:

לא, לא. אנחנו רוצים להבין. יש פה מלא אורחים שהגיעו.

שר המשפטים יריב לוין:

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, קודם כול אני צריך לומר שכבר דבר אחד השתנה מהקדנציה הקודמת. בקדנציה הקודמת, כשאני הייתי עולה לנאום, מנסור היה ישר יוצא, פחד מאיזה נאום שאני אעשה עוד פעם בערבית על רע"מ. עכשיו הוא אומר לי: תנאם בערבית. בזה כבר המצב השתפר.

היו"ר ארז מלול:

המצב יותר טוב.

שר המשפטים יריב לוין:

אבל תראו, אני אנסה לענות, ואולי תוך כדי זה גם להסביר את הדברים שנאמרו. הרעיון, קודם כול, הוא כזה: מנסור קורא להשתתפות ערה יותר של הציבור הערבי בבחירות הבאות. אני בעד שהציבור הערבי יצביע, רק שיצביע למפלגות ששותפות גם בממשלה הזאת. האמן לי, הגיע הזמן שתהיה באמת שותפות, והשותפות הזאת צריכה לבוא לידי ביטוי בהצבעה למפלגות שחורתות על דגלן את חיזוק מדינת ישראל, מפלגות ציוניות, ולא מפלגות שלא פעם, לצערנו הרב, נוקטות עמדות – אפילו תוך כדי מלחמה – שקשה לקבל אותן, ובאף דמוקרטיה לא היו מסכימים להן, ואני אומר את הדברים בעדינות רבה. שנית, אתה מנית כמה בעיות שישנן, וצריך להגיד: הבעיות האלה הן בעיות אמיתיות. צריך להגיד: הן היו גם בתקופת הממשלה הקודמת. לא ראיתי שישיבתכם בה פתרה את הבעיות האלה. אני מוכרח לומר, קודם כול, משהו על מצב הפשיעה בחברה הערבית שהזכרת כאן, ובצדק, עם מספרים מזעזעים. אני חושב שבעניין הזה אני יכול לומר לך, בממשלה נעשה מאמץ גדול מאוד, בהובלה של ראש הממשלה באופן אישי – שישב בראש צוות ועדת שרים מיוחדת שעסקה בנושא הזה או צוות משימה מיוחד, הקפיד להגיע לישיבות, השתתף בהן, הוביל אותן, קבע סדר-יום, ועם כל הקשיים, תוך כדי מצב המלחמה, הקדיש לעניין הזה תשומת לב רבה. התוצאות, אני חייב לומר, הן עדיין רחוקות מאוד ממה שצריך להיות. אגב, בעיניי, הבעיה הזו היא לא בעיה רק של החברה הערבית, היא בעיה שלנו כולנו. אני רוצה לומר שיש כמה דברים שהצלחנו לעשות וכמה דברים שעוד צריך לעשות. קודם כול, אני חושב שהתקדמנו קצת בעולמות החקיקה, בעיקר בטיפול בנושאים כמו הפרוטקשן. אישרתי היום בוועדת השרים לענייני חקיקה גם הצעת חוק ממשלתית וגם את הצעת החוק הפרטית של חבר הכנסת חוג'יראת שעוסקת בסוגיה של החמרת הענישה בסוגיות של הנשק. בעיניי, יש עוד הרבה מאוד פעולות, גם בתחום החקיקה, שצריכות להיעשות. יש תגבור גדול מאוד של המשטרה – המבצעים שנעשו ממש בימים אלה משמעותיים מאוד, אל מול ארגוני פשיעה מרכזיים. זה מאבק שצריך להמשיך בו. אני חושב שהמשטרה, אחרי תקופת היערכות לא פשוטה, נמצאת היום במקום הרבה יותר טוב בהתמודדות שלה עם העניין הזה. עדיין לא מספיק. ואני מוכרח לומר שאחד הנימוקים והדברים שמובאים במסמך שהגשתי בעניינה של היועצת המשפטית לממשלה והאופן הבלתי-מתקבל על הדעת שבו היא פועלת, נוגע גם לנושא הפשיעה בחברה הערבית. העובדה שהיא, כמי שאמורה ועומדת וצריכה לרכז את הצוות שאמור לטפל בעניין הזה, ולהסיר חסמים ולקדם את כל מה שקשור גם בעולמות החקיקה וגם בעולמות האכיפה – לצערי הרב, הצוות הזה מתכנס רק לעיתים רחוקות. אני לא זוכר התבטאות פומבית רצינית של היועצת המשפטית לממשלה בעניין הכל-כך חשוב הזה, שפוגע בחברה הערבית כל הזמן, ואני מצפה מכם לתבוע את פיטוריה. אתה יודע שכל מה שאני אומר הוא נכון. ושלא יהיה ספק, זה לא רק בעיות מול הממשלה, זה בעיות רוחביות לכל אורך הדרך. אני חושב שלפחות דרישה מהיועצת לשנות את דרכיה ואת התנהלותה בעניין הזה צריכה להישמע בעוצמה גדולה מאוד. הדבר הזה, לצערי, עד עכשיו לא קרה, וחבל. הערה שנייה שהשמעת היא בסוגיית תקציבים. גם ההערה הזאת – יש בה אמת, אבל צריך לראות אותה במסגרת הכללית. אנחנו נמצאים במציאות של מלחמה. תיארתי אותה קודם בהצעת האי-אמון של חבר הכנסת אלעזר שטרן – קיצוצים קשים מאוד בהרבה מאוד נושאים. צורך להוסיף סכומים עצומים גם לתקציב הביטחון, גם לסוגיות כמו משרתי המילואים. מטבע הדברים, הדבר הזה מחייב קיצוצים בהרבה מאוד תחומים אחרים. זה לא נוגע, חבר הכנסת עבאס – ואתה יודע את זה – רק לחברה הערבית. צריך לומר שלמרות המצב הזה, אנחנו העברנו בממשלה תוכנית חסרת תקדים, מרחיקת לכת, בהיקף של כ-3.9 מיליארד שקל, שתייצר מהפכה אמיתית, ממש, ביישובים הדרוזיים – דבר שצריך היה להיעשות כבר מזמן, והוא בוודאי גם נדרש וחשוב, בטח לאור התרומה של בני העדה, גם במלחמה האחרונה. אני חושב שהדבר הזה הוא חשוב מאוד. צריך לטפל, ולפתור גם הרבה בעיות שישנן במגזר הערבי. באמצעים שיש, אנחנו עושים את זה. צריך גם להגיד, גם את זה צריך לומר, שגם בתקופה שאתם ישבתם בממשלה לא מעט מהכספים שהקציתם בסופו של עניין לא נוצלו כתוצאה מהעובדה שהיו בעיות מול הרשויות המקומיות, ביכולתן לנצל את הכסף. גם זה דבר שצריך לטפל בו. אני עשיתי את זה לא מעט כשהייתי שר התיירות, בהצמדת פרויקטורים שאפשרו לממש את התקציבים, כי אחרת, אם לא מגישים את הבקשות, הדבר הזה לא מועיל. אני חושב שגם בעניין הזה, בסך הכול, באילוצים התקציבים הקיימים, הממשלה עושה לא מעט. בנושא של מה שהלנת, על הפלישות בנגב וכו' – רבותיי, מי שפולש לקרקע לא-לו, צריך לפנות אותו, וכך צריך לנהוג במדינת חוק, וכך צריך לעשות בכל מקום. זו הייתה עמדתנו כל הזמן, וכך זה אמור להיות.

היו"ר ארז מלול:

לא, אבל גם באים לקראת ונותנים הסדרה.

שר המשפטים יריב לוין:

נכון, גם.

היו"ר ארז מלול:

בוא, את זה לא ציינת. את זה דווקא הבנתי.

שר המשפטים יריב לוין:

עם זאת, נעשה ביישובים הבדואיים – – –

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אנשים לא פלשו. הם חיים שם עשרות שנים. זה המקום שלהם. לא פלשו.

שר המשפטים יריב לוין:

מנסור, קודם כול, פלשו, ועוד איך פלשו. לא רק שאני לא יודע, אני יודע שהם כן פלשו; לא כולם, אבל יש הרבה מאוד כאלה שפלשו.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מאיפה פלשו? מאיפה הם באו? הם באו ממצרים? באו מירדן? הם חיים שם.

שר המשפטים יריב לוין:

יש מאמץ גדול שנעשה לקידום תוכניות.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אני אתן לך רק נקודה. דיברתם על הנושא של הפשיעה בחברה הערבית. יש קיצוץ של 60%, 60%, ברשות לביטחון קהילתי, שהתפקיד שלה הוא לטפל בנושא של מניעת סמים ואלכוהול ופשע של נוער ולדאוג להם לפעילות ולמסגרות, 60% קיצוץ, שזה יהיה דבר דרמטי לנושא של הפשע.

שר המשפטים יריב לוין:

בוא, אני אמרתי שוב, ואמרתי גם קודם: יש קיצוצים קשים בהרבה מאוד מקומות, דברים לא פשוטים שלא היינו רוצים בהם. יש מציאות מסוימת. עדיין אני מוכרח לומר שנעשה כן מאמץ, גם מאמץ תכנוני, גם מאמץ מאוד גדול של קידום של בנייה ותכנון ביישובי הקבע, וכן לצידו מאמץ לפנות פלישות. אני חושב שזה האיזון הנכון והדבר המתאים. בעניין מצב הרשויות המקומיות, אמרת: איך יכול להיות שיש אחוז הצבעה כזה גבוה בבחירות לרשויות המקומיות וכל כך מעט מצביעים בבחירות לכנסת? אז חלק מזה צריך לשאול אתכם, מנסור. אולי הדרך שאתם מובילים היא לא נכונה? אולי היא לא טובה? אולי צריך ללכת בדרך אחרת? אולי הפסילה הזאת של כל דבר שהממשלה הזו עושה היא לאו דווקא מה שהציבור שאתם מתיימרים לייצג רוצה? אבל גם צריך להגיד, וזה דבר שאני מוכרח לומר – זה לא נאמר על ידך במפורש, אבל אפשר היה ככה להבין את זה אולי מתוך הדברים – שלא יהיה ספק: כל ראש רשות באשר הוא, בוודאי גם מהמגזר הערבי, יכול להתקבל אצלי בכל זמן. הוא יקבל ממני את כל השירות שצריך לקבל, כמו כל ראש רשות במדינת ישראל וכמו כל אזרח אחר. אני חושב שזה כך גם אצל עמיתיי השרים האחרים. אין לי בזה ספק בכלל. אני חושב שכך זה צריך להיות. כל ראשי הרשויות יכולים בהחלט לעבוד עם הממשלה הזאת ולמצוא אצלה אוזן קשבת ולקבל ממנה פתרונות. אני אסיים בעוד דבר אחד מאוד חשוב שאמרת. אמרת: צאו להצביע, כדי שאתם תחזרו לעמדת השפעה. בעצם אמרת: כדי שלא יהיה אפשר להקים ממשלה אחרת בלעדינו, כדי שנוכל להוציא את הממשלה הזאת ולהחזיר את הממשלה הקודמת. אז דעו לכם, אזרחי ישראל, שלא יהיה לכם לרגע אחד ספק, שמי שחושב שמה שקרה בקדנציה הקודמת לא יכול לחזור בקדנציה הבאה, שלא יהיו לו אשליות. זו בדיוק התוכנית. זה בדיוק מה שרוצים לעשות. חבר הכנסת מנסור עבאס כדרכו היה מספיק הגון כדי לומר את זה. יושב פה יושב-ראש הכנסת לשעבר מיקי לוי – תגיד לציבור שלא תהיה ממשלה עם רע"מ ועם הרשימה המשותפת בשום מצב, בשום קונסטלציה, לא נתמכת על ידם, לא נשענת על ידם, לא בשותפות איתם.

מיקי לוי (יש עתיד):

אם הייתי יכול לשכפל אותו לעוד 10,000 איש, המדינה הייתה נראית אחרת.

שר המשפטים יריב לוין:

אז בבקשה, הינה, אפילו יושב-ראש הכנסת לשעבר מספיק הגון לומר שזו בדיוק התוכנית.

היו"ר ארז מלול:

בוא, בוא, אתה פוגע ביש עתיד.

שר המשפטים יריב לוין:

זה בדיוק מה שאתם רוצים לעשות. חבר הכנסת מנסור עבאס, זה בסדר, זה בסדר.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

שנייה, שנייה, השר יריב לוין.

שר המשפטים יריב לוין:

אני רק מצפה ממך – – –

היו"ר ארז מלול:

כבוד השר, תשמע, כמה שהחזקתי ממך, עכשיו אני מחזיק ממך יותר. אתה חריף. כבוד השר, אתה חריף.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

השר יריב לוין, השר יריב לוין, תעבירו את הרמקולים לאולם.

שר המשפטים יריב לוין:

אני רק מצפה ממך לפני הבחירות – – –

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

השר יריב לוין.

שר המשפטים יריב לוין:

כן, כן, כן.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לפני שישבתי איתם בקואליציה, ישבתי איתך ועם ראש הממשלה בבלפור ארבע פעמים. אני תושב של ראש הממשלה.

שר המשפטים יריב לוין:

קודם כול, חבר הכנסת עבאס, אתה תמיד יכול לשבת איתי. אני לא מחרים אף אחד.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בסדר.

שר המשפטים יריב לוין:

אני יושב עם כולם. יש רק הבדל אחד.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא, ישבנו יחד עם ראש הממשלה בבלפור ארבע פעמים כשאתה היית שותף.

שר המשפטים יריב לוין:

יש רק הבדל אחד. חבר הכנסת עבאס, יש רק הבדל אחד.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לפני שחשבתי להצטרף אליהם.

היו"ר ארז מלול:

אתה יודע למה לא בוחרים? למה לא יוצאים? כי ישבת עם ביבי. הינה, עוד סיבה למה לא בחרו בו הרבה אנשים.

מיקי לוי (יש עתיד):

אדוני היושב בראש, אתה רציני? רצו שהוא יצטרף לממשלה. רצו שהוא יצטרף לממשלה.

שר המשפטים יריב לוין:

חבר הכנסת עבאס, קודם כול – חבר הכנסת עבאס, תן לי רגע.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לפני שישבתי איתם – – –

היו"ר ארז מלול:

די, אמרת את זה ארבע פעמים. תן לשר להשיב. רגע, מנסור, חזרת על זה.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

על מה דיברנו?

היו"ר ארז מלול:

אבל חזרת על זה. זה הובן. אמרת את זה בעברית, בעברית יפה אמרת את זה.

שר המשפטים יריב לוין:

הקשבתי לך בשקט, לא הפרעתי לך. אז אומר לך, חבר הכנסת עבאס, ובזה אני אסיים, שאני קודם כול יושב עם כולם. אני לא מחרים אף אחד, שלא כמו השיטה של האופוזיציה, שמחרימה את ראש הממשלה באופן שהוא חרפה. יש לי את הדעות שלי על מי צריך להיבחר לכנסת. אני חושב, ואני לא מדבר עליך באופן אישי, שמי שתומך בטרור, למשל, לא צריך לשבת בכנסת. מי שמזדהה עם האויב לא צריך לשבת בכנסת.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

נגיד, בן גביר? בן גביר הורשע בטרור. נגיד בן גביר, אדוני השר, שהורשע פעמיים בפעילות טרור?

שר המשפטים יריב לוין:

אבל כל עוד זה המצב, מי שנבחר לכנסת – אני לא מחרים פה אף אחד. כך נהגתי גם כשהייתי יושב-ראש הכנסת. כך צריך להיות.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

נגיד, בן גביר?

שר המשפטים יריב לוין:

אבל יש הבדל אחד מאוד מאוד גדול, ואת זה אתה יודע מצוין: בשום שלב ואף פעם לא עלה לא על דעתו של ראש הממשלה, ולא על דעתי, ולא על דעת אף אחד אצלנו, להקים ממשלה שתישען על רע"מ ועל הרשימה המשותפת. אתה יודע את זה טוב מאוד. זה היה ברור לכולם מהרגע הראשון. אני חושב שזה לא מצריך הסברים כדי להבין למה דבר כזה הוא סכנה למדינת ישראל, למה הדבר הזה לא יכול לקרות ואסור שיקרה.

משה טור פז (יש עתיד):

יריב, למה שלחתם אותו לרב דרוקמן? אף אחד לא מאמין לך, יריב.

שר המשפטים יריב לוין:

אנחנו, בניגוד לכם, אומרים את זה לציבור באופן ברור ומפורש.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

השר יריב, מי שמנע הקמת הממשלה ההיא היה סמוטריץ'. זהו.

שר המשפטים יריב לוין:

אנחנו אומרים את זה ועומדים מאחורי הדבר הזה.

מיקי לוי (יש עתיד):

תשמע, ישבת איתו ארבע פעמים.

שר המשפטים יריב לוין:

אבל אתה יודע מה כן? אני אגיד לך מה כן אמרתי.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מי שמנע את הקמת הממשלה היה סמוטריץ'. הוא מנע אותה.

שר המשפטים יריב לוין:

אתה יודע מה כן אמרתי לך? דבר אחד כן אמרתי לך – אמרתי לך: אם אתם תלכו להקים את הממשלה הזאת, אנחנו נפיל אותה מהר מאוד. ובזה עמדנו, ובגדול. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה לכבוד השר. חבריי חברי הכנסת, נעבור לדיון הסיעתי. ראשון הדוברים הוא חבר הכנסת יאיר לפיד. שלוש דקות לרשותך.

מיקי לוי (יש עתיד):

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת מיקי לוי, אל תפריע ליושב-ראש שלך. בבקשה. לא, אסור. רק לא ליושב-ראש שלך.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, השבוע כולנו נחשפנו לתמונות של ישיבה שלמה שעומדים ורוקדים וצועקים: אנחנו לא מכירים במדינה שלכם, וללשכותיכם, לשכות הגיוס, לא נגיע. אני רוצה להגיד לכל האנשים שרקדו שם: אנחנו רוצים את הכסף שלנו. אנחנו רוצים בחזרה את הכסף שלנו. הישיבה הזו ממומנת ב-51 מיליון שקל מכספי המיסים שלנו. אנחנו רוצים בחזרה את הכסף. באיזה עולם, אם אתם לא מכירים בנו, אתם לוקחים כסף? אתם יודעים מה? נטורי קרתא לא מכירים במדינת ישראל, אז הם לפחות לא לוקחים ממנה כסף.

אושר שקלים (הליכוד):

אתה יכול לקחת ממנסור עבאס.

יאיר לפיד (יש עתיד):

באיזה עולם אתם רוקדים ושרים, מבזים את חיילי צה"ל, את לשכת הגיוס, את הילדים שלנו? הם אומרים להם: תבואו להתגייס. הם באים, נוסעים לבקו"ם, מתגייסים, נלחמים, נפצעים, נהרגים. באיזה עולם אתם גם לא עושים את זה, גם מבזים את זה, ואז לוקחים את הכסף שלנו? תחזירו לנו את הכסף שלנו. אתם לא רוצים להכיר במדינת ישראל? אל תכירו גם בכספה. אתם לא רוצים להכיר בצבא הגנה לישראל, אזרחי ישראל, מעמד הביניים, המעמד המשרת, העובד, משלם המיסים, הקורס, הקורס, שהעליתם לו מיסים – הממשלה הזאת העלתה לו רק לפני חודשיים מיסים – תגידו להם את האמת. אתם רוצים לא להכיר במדינה? אל תיקחו את הכסף שלנו. אנחנו רוצים את הכסף שלנו בחזרה, או שתפסיקו לרקוד. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, בבקשה.

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מדברת כאן, בהצעת אי-אמון בנושא הממשלה הכושלת הזו, בפרט בנושא החטופים. ככל שנוקפים הימים מתבררת אמת אחת יציבה על ממשלת 7 באוקטובר: הממשלה הזו כושלת בכל פרמטר אפשרי. 1. ועדת חקירה ממלכתית – זה שנה וחמישה חודשים הממשלה הזו מסרבת להקים ועדה שתרד לחקר האמת ותפיק לקחים לאחר 7 באוקטובר; 2. חטופים – 59 חטופים עדיין בעזה. משפחות החטופים הפכו לאויבים. הם מוצגים כאילו הם הבעיה; 3. עזה – חמאס מתחזק. אנחנו בהפסקת אש שלא מתכנסת לכלום. על פי הנתונים, כוחות חמאס והג'יהאד מונים כבר מעל 30,000 מחבלים חמושים; 4. בעוד הממשלה מודיעה על חידוש המלחמה, היערכות, הצבא נמצא בקושי אדיר לגייס מילואים. זה לא סוד. הציבור הישראלי העובד והמשרת בקריסה. לצבא חסרים 10,000 לוחמים, והממשלה מקדמת חוק השתמטות לחרדים. שר הביטחון הוא שר ההשתמטות; 5. כלכלה – הממשלה בוזזת את כספי הציבור לצרכים סקטוריאליים – לחרדים, לשרה סטרוק – בעודה מקצצת בסכומי שיא משירותי הרווחה שלנו ומטילה גזרות על הציבור בישראל; 6. יוקר המחיה משתולל; 7. ירדן ביבס ואלי שרעבי עושים גיוס המונים לשיקום חייהם כי אין תקציב מהממשלה; 8. לשכות שרים ולשכת ראש הממשלה מסובכות בחקירות שחיתות ועבירות נגד ביטחון המדינה, ובממשלה אין אמון ציבורי. אז מה עושים? מסך עשן. רימוני עשן כדי שלא נעסוק בכישלונות: שוברים את תאגיד השידור; מקדמים חסינות עבריינית לחברי הכנסת; חוק פלדשטיין; ראש ממשלה עם סרטונים שיטתיים נגד כל מוסדות המדינה; מרסקים את לשכת עורכי הדין בחקיקה; משנים בחקיקה את מינוי נציב התלונות על שופטים; ממנים נציב שירות המדינה פוליטי; משנים את הוועדה לבחירת שופטים; לא מכירים בנשיא בית המשפט העליון, לא מכירים ביועמ"שית, מאיימים עליהם ומסיתים נגדם השכם והערב; מגישים תלונה במשטרה נגד ראש השב"כ לשעבר – ראש הממשלה שלנו; אתמול, במוצאי חג פורים, מפטרים את ראש השב"כ באמצע חקירה רגישה שזה עורך כנגד לשכת ראש הממשלה, בלי לתאם את הדבר הזה עם היועצת המשפטית, ואז כמובן גם מטנפים עליה; שרים מתלהמים בשמחה על כל הורדת ראש – של הרמטכ"ל, של היועמ"שית, של השופטים, של עובדי המדינה. כולם אחראים חוץ מהם. אז סליחה, שר המשפטים – שמעתי אותו פה קודם; אני לא מקבלת שום דבר ממה שהוא אמר. שום דבר פה לא נורמלי. שום דבר פה לא מקובל. שום דבר פה לא נעשה קודם. אלה דברים שמעולם לא היו, ובכוונת מכוון. אתם רוצים שנבזבז את כל הזמן על רימוני העשן האלה כדי שלא נדבר על זה שהממשלה לא מתפקדת – –

היו"ר ארז מלול:

תודה.

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):

– – על זה שאין ועדה, על זה שאין עסקת חטופים, על זה שאין חוק גיוס, על זה שאין ועדת חקירה.

היו"ר ארז מלול:

משפט אחרון.

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):

אז אני באמת מבקשת, אדוני היושב-ראש – שמעתי הבוקר משפחות חטופים בוועדת הכספים. הזעם שלהן הולך ומתעצם. הן פונות לנשיא ארצות הברית. הן לא מקבלות תשובות. חובה על כולנו להשמיע את קולן. אנחנו מבקשים שתתעסקו בעסקת חטופים בראש ובראשונה, עכשיו. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת יבגני סובה.

היו"ר ארז מלול:

ועד שיגיע חבר הכנסת – הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – מסקנות ועדת הכלכלה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת דן אילוז, רון כץ, עודד פורר ואברהם בצלאל בנושא: פקק ספינות בנמלי ישראל בעקבות סיום ההיתר של הנמלים הפרטיים לפרוק מטען כללי; בעקבות דיון בהצעה לסדר-היום של חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר בנושא: פרק הזמן המרבי למתן שירות מקדים לפריקת מטען מאוניות. תודה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני שר המשפטים, בהצעת אי-אמון תמיד נהוג לשבת כאן, אבל לא משנה, התקנון לא מחייב אותך. אדוני שר המשפטים, אתה גאה שאתה הפלת את הממשלה הקודמת. אני מקווה שאתה לא גאה שאתה חלק מממשלת הכישלון של 7 באוקטובר, כי הדבר הזה יירשם על שמך כמו שזה יירשם על שמו של נתניהו. אתם ממשלת הכישלון של 7 באוקטובר. ואני גאה שאנחנו היינו חלק מהממשלה הקודמת, שטיפלה גם בנושא הכלכלי, וגם – השנה וחצי של הממשלה הקודמת, שלנו, הייתה השנה הכי שקטה בתולדות המדינה, ואתה יכול לבדוק. אתה יכול לסלף נתונים, אתה יכול לספר חצי אמת, אבל הממשלה הקודמת עבדה למען הציבור. לא היו מריבות בין השרים, כל שר עסק במשרד שלו, והגענו לתוצאות, דרך אגב, כולל גם תוצאות כלכליות. 10 מיליארד שקל שר האוצר ליברמן השאיר לכם, ואתם בזבזתם עוד לפני המלחמה, אז אל תספר לנו על הממשלה הקודמת. ודרך אגב, אם אתה כבר מדבר על המשתמטים, אתה בתמימות כזאת אומר: חשבתי שאתה תעלה עם נתונים – אמרת לחבר הכנסת שטרן. אדוני שר המשפטים, אני עליתי עם הנתונים. הינה, אני רוצה להציג לך כמה נתונים שקשורים גם לחיילי המילואים וגם לציבור המשתמטים, שאתה יודע בדיוק מה אתם נותנים להם בממשלה הזאת. אז קודם כול, בוא נתחיל מההנחה בארנונה. נכון, יש מושג שנקרא "מבחן הכנסה". אז לפי מבחן ההכנסה, הממשלה שלך לא דאגה לתת פטור מארנונה למאות אלפי חיילים שחזרו מהקרב, שאתם שלחתם אותם לסכן את החיים שלהם בעזה, ולא דאגתם לתת להם הנחה בארנונה. הינה, אני ממשיך, סיוע בשכר דירה – האם מבחן ההכנסה הוא חלק גם כאן? כן. מסתבר שכן. חייל מילואים שגם מרוויח, גם משלם מיסים וגם מסכן את החיים שלו חוזר הביתה, ואתה, כממשלה, אתה בא, אומר לו: לא, אדוני, אתה לא תקבל סיוע בשכר דירה, משום שההכנסה שלך גבוהה. אז בשביל לסכן את החיים שלך – זה בסדר לשלוח אותך לעזה. בשביל לתת סיוע בשכר דירה – ניתן למישהו אחר, שלא שירת וגם לא משלם מיסים. בוא נמשיך, אדוני שר המשפטים, לפי התזה שלך – מחיר למשתכן ומחיר מטרה. חבר למפלגה שלך – אני פונה לשר המשפטים, אפשר שלא להפריע לי, בבקשה, כל הצוות הטכני שם? חבר למפלגה שלך, חבר הכנסת משה סעדה, יושב בוועדת החוץ והביטחון ומספר על הבן שלו שעשה שירות בעזה, וכועס על זה שהוא לא מקבל הנחה במחיר למשתכן בגלל ששר השיכון, שמעולם לא שירת בצבא, עושה הנחות לציבור שגם לא משרת וגם לא משלם מיסים. אז אדוני, לפני שאתה מטיף מוסר על זה שאנחנו לא מוכנים במספרים, כדאי גם לך, שר המשפטים, לבדוק את הנתונים. בוא נמשיך. הנחה במעונות היום. כמה דיברנו בכנסת על מעונות היום? תבדוק גם את הנתון הזה. ודבר אחרון לסיום, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להגיד, יש פה חברי ממשלה שאוהבים לצטט את צ'רצ'יל. גם אני אוהב לצטט את צ'רצ'יל. אז בין הציטוטים של צ'רצ'יל יש ציטוט שבעיניי מאוד יפה, אדוני היושב-ראש: הדבר היחיד שהוא קשה יותר מאשר לקבל אחריות הוא להתחמק ממנה. אז הממשלה שלכם, אדוני שר המשפטים, עושה את הדבר ההפוך – אתם אוהבים את צ'רצ'יל ועושים את הדבר ההפוך. קל לכם להתחמק מהאחריות. אז קחו אחריות על הכישלון הכי גדול בתולדות המדינה – 7 באוקטובר. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת ווליד טאהא – לא נוכח. חבר הכנסת אחמד טיבי.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, כנראה, גם אני אחליט לדבר בערבית, בשל העובדה שיש רק אופוזיציה. אין קואליציה ואין שרי ממשלה, אבל המטרה היא להביע אי-אמון בממשלה. אני רוצה לדבר על הכישלון של הממשלה במיגור הפשיעה. רק לפני יממה נרצח אזרח בביר אל-מכסור, עלי חוג'יראת, עם משתיק קול בתוך חדר השינה שלו, מול הילדים שלו והאישה. כל הזמן אומרים חציית קו אדום, חציית קו אדום. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: מול הכישלון הזה, אחים ואחיות, כישלון המשטרה, הכישלון שחוזר על עצמו – רק אתמול בוצע פשע נתעב בביר אל-מכסור, רציחת אזרח, עלי חוג'יראת, בביתו, בחדר השינה, מול האישה והילדים, עם משתיק קול, ולפני זה במשולש, בגליל, בנגב. ומה המשטרה עושה? מה עושה המשטרה? היא מוציאה הודעות, סרטונים ותמונות שהיא מצאה את הקוף ואת הבבון ואת האריה ואת גור האריות ואת הג'ירפה, והיא עושה מסיבת עיתונאים, היא מונה את ההישגים של המשטרה. התעוררה תהייה בחברה הערבית: טוב, זאת אומרת, קצת מהמאמץ המודיעיני האדיר שאתם עושים במציאת גור אריות או קוף או בבון, ואתם יוצאים בהודעות, ואתם מציגים הצלחה והישגים – תשקיעו אותו בעצירת הרוצחים והפושעים. האנשים התחילו להגיד: זאת משטרה של קופים, משטרת קופים, כמו בחוות החיות של ג'ורג' אורוול, 1984. ייתכן שכל המאמץ הזה, והתקשורת – דרך אגב, ראיתי, אבו מוחמד, ראיתי בחדשות 13, בחדשות 12 ובחדשות 11 כתבות רצופות על הישג החזרת הקופים והבבונים שהיו בנגב. טוב, אנחנו משתוקקים שתשיגו הישגים מהסוג הזה במדינת הפשיעה, תעצרו את העבריינים, תיצרו הרתעה. הפכתם להיות בדיחה ברחוב. ארגוני הפשיעה עושים בדיחה מהמשטרה.)

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אני מסיים. (אומר בערבית: עושים מהמשטרה בדיחה, והמשטרה עושה מעצמה בדיחה. יש פתגם בערבית: הקוף בעיני אימו הוא צבי. אנחנו רוצים לשנות אותו קצת ולהגיד: הקוף בעיני המשטרה הוא הצלחה – משטרה של בבונים, משטרה של קופים.)

נאור שירי (יש עתיד):

מה הבעיה?

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

משטרת קופים.

סימון דוידסון (יש עתיד):

לא קרה שום דבר.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

זו הבעיה, שלא קרה שום דבר. אנחנו רוצים שהמשטרה תעשה והיא לא עושה. כל מה שהיא יודעת זה להוציא הודעה שהיא מצאה את הקופים בנגב.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

קופים. משטרת קופים.

נאור שירי (יש עתיד):

לא בנגב, אמרת בדרום.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

בדרום.

מרב מיכאלי (העבודה):

ובכן, אני רוצה לעשות לכם ספוילר לנאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, נניח, בעוד שלוש שנים; אולי זה ייקח פחות זמן. הוא יעמוד כאן, על הפודיום הזה, ויגיד: אני רוצה להודות ליועץ המשפטי עו"ד עמית חדד, שמימש את רצון העם ומשך את כתב האישום המופרך נגדי – שנים של גנבת בחירות שהצלחתי לנצח לבד נגד כל הסיכויים. אני רוצה להודות לראש השב"כ ינון מגל, שדואג לביטחון ישראל והבטיח את העברת הכסף הקטרי ללשכתי, ופועל סוף-סוף במעצרים ובחקירות רציניות של אנשי השמאל, ששכחו מה זה להיות יהודים. אני רוצה להודות לשר התקשורת יעקב ברדוגו, שסגר את תאגיד השידור ואיחד את ערוץ הכנסת עם ערוץ 14 לערוץ לאומי רציני אחד. אני רוצה להודות לשר הביטחון ינקי דרעי, שהוריד את גיל הגיוס ל-16, האריך את שירות החובה לשבע שנים ואת מספר ימי המילואים ל-364 בשנה, וכמובן הגדיל את קצבת האברכים בישיבות. הן לא ינום ולא יישן שומר ישראל, כמו שאומרים אצלנו. אני רוצה להודות לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', שעושה עבודת קודש במימון השתמטות, בורות והתנחלות. הוא כל כך טוב וכל כך קיצוני, שאפילו לא הייתי צריך להמציא מישהו יותר קיצוני ממנו. אני רוצה להודות לשר לביטחון לאומי יגאל עמיר, שעצר לחקירה את ראשי השב"כ לשעבר בחשד להסתה נגדי. סוף-סוף נעצור את זה. ומעל הכול, אזרחיות ואזרחים, גם היום אנחנו עושים הכול ונשארים מחויבים להשבת חטופינו. אני מבטיח לכם שגם בעשור הבא אנחנו נמשיך להיות מחויבים לעשות הכול להשבת חטופינו. עשור, שניים, ייקח כמה שייקח – אנחנו נמשיך להיות מחויבים להשבת חטופינו. רק עניין אחד פעוט: מכל רשימת הסיבות לפיטורי ראש השב"כ רונן בר – הוא היה אחד מאלה שבצוות המשא ומתן לא רק דחפו, אלא השיגו את האפשרות להחזיר את החטופות והחטופים, לא פעם ולא פעמיים. החטופים לא מוחזרים, אבל הוא מפוטר.

היו"ר ארז מלול:

חשבתי שפורים עבר, אבל אני רואה שחגגו פה עוד יום פורים. אני מזמין את כבוד השר לסכם את הדיון. השר יריב, אתה רוצה?

נאור שירי (יש עתיד):

אז למה התחפשת?

היו"ר ארז מלול:

לא צריך לסכם. אז חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת יש עתיד. הצבעה שמית, בבקשה. הצבעה שמית

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר ארז מלול:

סיבוב שני, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר ארז מלול:

האם יש חברי כנסת – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני, בעד.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר ארז מלול:

יש עוד ח"כים? אין. תמה ההצבעה. להלן תוצאות ההצבעה: 36 בעד, אין מתנגדים. אני קובע שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. אנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו והעבודה. ההצבעה היא שמית. הצבעה שמית

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר ארז מלול:

סיבוב שני, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר ארז מלול:

האם יש חברי כנסת שנוכחים באולם ורוצים להצביע ולא הצביעו? תמה ההצבעה. להלן תוצאות ההצבעה: 38 בעד. אני קובע שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. אנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות רע"מ וחד"ש-תע"ל. ההצבעה היא הצבעה שמית. בבקשה. הצבעה שמית

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר ארז מלול:

סיבוב שני, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר ארז מלול:

האם יש חברי כנסת שנוכחים באולם ורוצים להצביע? אם כן, תמה ההצבעה. להלן תוצאות ההצבעה: 33 בעד. אני קובע שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש.

היו"ר ארז מלול:

הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת.

אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון בהצעת חוק בתי המשפט (תיקון – תקופת צינון למינוי שופט שכיהן כפרקליט), התשפ"ג–2023, פ/3702/25, של חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חברות וחברי הכנסת, נצא כעת להפסקה, ונחדש את הישיבה בהתאם להודעה שתישלח אליכם על ידי מזכירות הכנסת. הפסקה.

היו"ר ניסים ואטורי:

חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד לחדש את הישיבה. הודעה לסגנית מזכיר הכנסת, בבקשה.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, שהחזירה ועדת הכספים; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 39), התשפ"ה–2025, שהחזירה ועדת הכלכלה; הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 18 והוראת שעה), התשפ"ה–2025, שהחזירה ועדת החינוך, התרבות והספורט; הצעת חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025, שהחזרה הוועדה למיזמים ציבוריים. תודה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי י"ח באדר התשפ"ה, 18 במרץ 2025, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.