ישיבת מליאה בתאריך 30/09/2024 בשעה 12:00

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הודעות שר הבריאות על מסקנות הוועדה המיוחדת לזכויות הילד בעקבות דיונים מהירים בהצעתם של חברי הכנסת טטיאנה מזרסקי, סימון מושיאשוילי, יאסר חוג'יראת ואחמד טיבי בנושא: מניעת סרטן העור בקרב צעירים והסכנה בהפצת מידע לא אמין ברשתות החברתיות; בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מיכל שיר סגן וחילי טרופר בנושא: הצורך במתן מענים רגשיים לילדי משרתי המילואים. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה למזכיר הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

הנושא הראשון שעל סדר-היום – הודעת הממשלה על צירופו של חבר הכנסת גדעון סער כשר נוסף בממשלה לפי סעיף 15 לחוק-יסוד: הממשלה. אני מתכבד להזמין את שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן למסור את הודעת הממשלה. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

נעשה את זה יותר קצר. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 15 לחוק-יסוד: הממשלה, לצרף לממשלה את חבר הכנסת גדעון סער כשר ללא תיק. בהתאם לסעיף 15 לחוק-היסוד האמור, מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להחלטה זאת. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לשר, ואנחנו נעבור לדיון האישי. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת דבי ביטון – נמצאת איתנו? לא. סליחה, סליחה, טעות שלי. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – לא נמצא; חבר הכנסת חמד עמאר – לא נמצא; חבר הכנסת אושר שקלים – לא נמצא; חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. אני מזכיר, חברים, שמי שאיננו נוכח, כאילו ויתר על זכות הדיבור. בבקשה, אדוני.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני נמצא בכנסת עוד מעט ארבע שנים, ובתקופה הזאת אישרנו כאן במליאת הכנסת לדעתי חמישה תקציבים, כולל אתמול, התקציב הנוסף השני לשנת 2024. אני לא זוכר מקרה, אדוני היושב-ראש, שבו שר האוצר לא הציג את התקציב, לא סיכם את הדיון וכלל לא הגיע למליאה, וזה קרה אתמול. שר האוצר לא הגיע, וזה דבר הזוי ובלתי נתפס. בתקופה הכי מאתגרת לכלכלת ישראל, אחרי ארבע הורדות של דירוג האשראי, האינפלציה שמרימה את הראש, הגירעון שמרקיע שחקים, יוקר המחיה, שר האוצר לא מגיע לדיון על התקציב. זו הזיה. אני יכול להניח כי הוא לא הגיע מאחר שהיה עסוק בבחירות לרבנות הראשית, כי זה סדר העדיפויות של שר האוצר, ובסדר העדיפויות הזה משרד האוצר נמצא במקום השלישי המקרה הטוב. בדיוק כך נראית הממשלה הזאת, הממשלה שלא מתפקדת. אגב, אתמול בסקר של ערוץ 12 הימין הממלכתי קיבלה 0.7%, וזה הזכיר לי, חבר הכנסת מיקי לוי, שגם הצמיחה במשק ברבעון השני של השנה הסתכמה ב-0.7%, וכנראה שזה לא סתם צירוף מקרים, כי זו ממשלת אסון לא מתפקדת, והיא תישאר ממשלת אסון לא מתפקדת גם אחרי ההצבעה של היום. ויש לי רק בקשה אחת לסיום: מי שבוחר מרצונו החופשי להתפרק מערכיו ולשבת באותה קואליציה עם מפלגה כהניסטית, ולא משנה באילו נסיבות ולא משנה תחת איזה תירוצים, שלא יקרא לעצמו ממלכתי. שלא יקרא לעצמו ממלכתי, כי אתם מחריבים את הממלכתיות הישראלית. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לחבר הכנסת בליאק. וכעת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – הוחלף כרגע? אנחנו לא קיבלנו עדכון על הדבר הזה.

ירון לוי (יש עתיד):

ביקשתי להעביר אותו קדימה.

היו"ר אמיר אוחנה:

ממי ביקשת? אה, אז בבקשה, חבר הכנסת ירון לוי. אז מי? רבותיי, אם מבקשים להתחלף – בבקשה, חבר הכנסת שטרן.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תודה. אז אני עולה.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב-ראש. אני רק רוצה להביע – אם אני יכול, לפני הכול – את אכזבתי. הייתי בטוח שאנחנו נתכנס היום, ערב ראש השנה, על זה שלאור הצטרפותו של גדעון סער לממשלה, הוחלט לציית לפסיקת בית המשפט העליון ולמנות נשיא. זה היה מסתדר טוב גם עם דבריו של ראש הממשלה על יחד, על אחדות. איך אני אגיד את זה? כל המילים הנבובות, לצערי הרב ובכאב גדול, שראש הממשלה כאילו מדבר איתנו על יחד ננצח – אמרתי גם אתמול והיום, היחד של ראש הממשלה הוא יחד, איך אני אגיד את זה? יחד עם המיליה המשרת, לא עם המיליה שיושב איתו מסביב לאותו שולחן ראש הממשלה, שחלקו הגדול לא מבין איזה ראש השנה הולך לעבור על כולנו. אבל אני רוצה להגיד משהו שהוא בעיניי מאוד משמעותי. תראו, יש לנו שתי זירות לחימה עיקריות – יש הרבה: יש זירת לחימה בלבנון ויש זירת לחימה בעזה. אנחנו אוהבים לדבר על הקונספציה. קונספציה זאת מילה פוליטית שאולי קשורה ל-1973. אני רוצה לדבר על המשמעויות של הדירקטיבה של מה עושה דרג מדיני, מה הוא נותן לדרג הצבאי, או לדרג הביטחוני בכלל. וזאת האחריות של ראש הממשלה. השר כהן, אתה שומע, אולי אתה חבר קבינט – אני אגיד לך את ההבדל בין קונספציה לדירקטיבה, בין לבנון לבין עזה. קונספציה זה אולי סוג של, איך אני אגיד לך, משהו שאתה שבוי בו; דירקטיבה זה מה שאתה אומר לכפופים לך. וכשבנימין נתניהו כראש ממשלה לאורך שנים אומר לכפופים: תכינו את לבנון, חיזבאללה הוא אויב – הוא צודק. אז הצבא מתכונן, המוסד, השב"כ, כולם. אבל מה אומר להם ראש הממשלה על עזה? תקדמו את החמאס, תיתנו להם כסף, תטפחו אותם. העיקר שלא תהיה רשות פלסטינית, העיקר שלא נדע איך תיגמר המלחמה, שלא תיגמר. לא אכפת לו. זאת אומרת, בסופם של דברים, הדירקטיבה בצפון – הצבא עשה את מה שהוא צריך, את מה שנאמר לו. ואתם יודעים מה, גם בדירקטיבה בדרום הצבא עשה את מה שאמרו לו: תקדמו את החמאס. על זה דווה ליבנו.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

על זה חשכו עינינו. שנה טובה, ושתהיה לנו בעזרת השם שנה של יחד, אבל אמיתי. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אמן. תודה. חברת הכנסת שרון ניר – נמצאת איתנו? לא; חברת הכנסת מירב כהן – לא. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני פחות רוצה להתייחס לנושא ההצבעה היום. כל אחד בוחר בסוף את דרכו, בין שהוא רואה את זה לטובה, בין שהוא רואה לכיוון פחות חיובי. אבל אני כן רוצה דווקא לנצל את נוכחותו של שר האנרגיה – כי שמעתי לאחרונה שאדוני מחפש כל פרצה לביטול ההסכם עם לבנון; אני בטוח שגם תתייחס לזה אחרי זה – ואני תוהה, כי זו באמת הייתה הבטחת בחירות שלכם. אתה זוכר? מסע הבחירות, שרבות דובר – – –

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אתה מתגאה בהסכם?

נאור שירי (יש עתיד):

לא, עזוב מתגאה. אתה יודע – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

– – – אמרת: נבטל את ההסכם.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אתה מתגאה בהסכם? אני, כל פרצה משפטית אחפש.

נאור שירי (יש עתיד):

רגע, הבטחת הבחירות שלך – אתה תמצא פרצה משפטית – – –

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

תשמע, נכון שאתם אמרתם שההסכם יחזק את הביטחון – – –

נאור שירי (יש עתיד):

עזוב. בוא נניח שאני שנייה בכיסא שלך, למרות שאני לא בכיסא שלך; נניח שאני בכיסא שלך. הבטחת הבחירות שלכם הייתה שאיך שתיכנסו, תבטלו את ההסכם.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אנחנו – – – מוכנים.

נאור שירי (יש עתיד):

רגע, אדוני, רגע. יש לי בסך הכול דקה ו-40 שניות, וגם זה כבר לא קיים.

עמית הלוי (הליכוד):

ביטלנו את הצד של ההסכם – – –

נאור שירי (יש עתיד):

אני יודע שנניח ההסכם עם איראן, הסכם המעצמות, ברגע שהחליט טראמפ לבטל אותו, הוא פשוט ביטל אותו – טוב, לא טוב, ההיסטוריה תשפוט את כולנו. אתה, שנתיים אחרי עדיין מחפש את הפרצה המשפטית לראות איך אנחנו יוצאים מההסכם, שבוא נודה על האמת – –

מיקי לוי (יש עתיד):

– – – שלא תבטל אותו.

נאור שירי (יש עתיד):

– – בוא בבקשה תודה על האמת: אתם לא תבטלו את ההסכם הזה. ההסכם הזה לא יבוטל, בין ש אתה חושב שהוא יותר טוב או פחות טוב.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אומרים שכשטיפש זורק אבן לבאר, גם אלף חכמים לא יצליחו להוציא אותה.

נאור שירי (יש עתיד):

רגע, אדוני. אדוני, תאמין לי.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

ואתם זרקתם אבן – –

נאור שירי (יש עתיד):

אתה עולה לפה, והיתרון שלך – לא רק שאתה יושב בכיסא היותר-ממוזג – – –

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

– – בחוסר אחריות, בוויתור על נכסי מדינה – –

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מבקש.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

– – בהתקפלות, באי-השגת הביטחון.

נאור שירי (יש עתיד):

למרות שפניתי אליו.

קריאות:

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

– – – אבל אתה לא תוותר.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

האמת, אני אגיד לך משהו?

נאור שירי (יש עתיד):

אדוני השר, אדוני השר.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

מאיפה יש לך את העוז לדבר על הדבר הזה?

גלעד קריב (העבודה):

– – – כמו שהם ביטלו את אוסלו.

נאור שירי (יש עתיד):

אדוני.

גלעד קריב (העבודה):

לבטל, כמו שביטלתם את אוסלו – – –

קריאות:

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

– – – אתה לא תבטל.

נאור שירי (יש עתיד):

אדוני השר, יש לך – – –

גלעד קריב (העבודה):

נאור שירי (יש עתיד):

רגע, גלעד. גלעד.

ינון אזולאי (ש"ס):

היו"ר אמיר אוחנה:

אוקיי. חברי הכנסת, רשות הדיבור לחבר הכנסת נאור שירי בלבד. בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

אדוני בקרוב-שר-האוצר ינון אזולאי נכנס למליאה. בוקר טוב, שנה טובה. אדוני השר, אני לא מתווכח – – –

ינון אזולאי (ש"ס):

– – – שאני נמצא.

היו"ר אמיר אוחנה:

אתה רואה? אתה מתחיל, ואחרי זה אתה – – –

נאור שירי (יש עתיד):

נכון, נכון, אתה צודק לגמרי, אל תעצור לי את הזמן. אני יורד.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – את השם שלי, לשם שינוי.

נאור שירי (יש עתיד):

אוקיי. היתרון שלך – אתה תעלה לפה ואתה לא מוגבל בזמן. היתרון הנוסף שלך – אתה יושב בכיסא הרבה יותר ממוזג, ומה שאני רוצה בעיקר לדבר עליו זה לא ההסכם הספציפי הזה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

– – – אירופה – – –

נאור שירי (יש עתיד):

אדוני היקר, יש לכם איזה שטנץ קבוע שאתם מדברים על הסכמים שנחתמים, אתם מאוד לא מסכימים איתם אבל אתם לא משנים אותם. אני אתן לך הסכם כזה. נגיד הסכם אוסלו. אתם עד היום מזכירים את הסכם אוסלו, אבל עד היום אף אחד לא שינה את הסכם אוסלו. לא תגיד, אדוני, שלא היו לך מספיק הזדמנויות.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

וההתנתקות, הם הצביעו בעד.

נאור שירי (יש עתיד):

האם אתה עדיין – אני רוצה שתעדכן אותנו, אזרחי ואזרחיות ישראל – – –

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

שים לב, בארבעה חודשים, איזה נזק הצלחתם לעשות.

קריאות:

נאור שירי (יש עתיד):

משפט אחרון. האם אתה עדיין מחפש פרצה משפטית בהסכם אוסלו על מנת שתוכלו סוף-סוף לבטל אותו ולהביא שלום על ישראל?

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

מה המסקנה? המסקנה היא פשוטה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

תמשיכו להיות באופוזיציה – –

נאור שירי (יש עתיד):

המסקנה היא פשוטה. המסקנה שלי היא פשוטה – באמת משפט אחרון, אדוני.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

– – שלא נצטרך לתקן את הטעויות שלכם.

קריאות:

נאור שירי (יש עתיד):

משפט אחרון. אושר שקלים וקטי רועשים על הסכם אוסלו. המסקנה שלי היא פשוטה.

קריאות:

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

– – – אתם באופוזיציה – – –

נאור שירי (יש עתיד):

כמו תמיד, אתם מוכרים ביוקר הרבה לוקשים לציבור, אבל תכלס – כלאם פאדי.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

הדבר הטוב ביותר – אנחנו בקואליציה, אתם באופוזיציה. הכי טוב למדינת ישראל.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

כן, כן, ראינו – – –

מאיר כהן (יש עתיד):

אלי, אתה שר. אתה שר.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

– – – אתם עוד עשר שנים לא תבטלו את ההסכם.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח. חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, בבקשה.

קריאות:

טלי גוטליב (הליכוד):

שנה מהמוצלחות שהיו – – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

בדיוק. מה זה טוב למדינת ישראל.

נאור שירי (יש עתיד):

מה שנקרא, הייתה שנה מעולה – – – העם היהודי כולו – – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

ממש נס קרה לנו.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות לרשותך.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

תודה. כבוד היושב-ראש, כבוד השר – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, די.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

– – כבוד השר, חברי כנסת נכבדים, אז קודם כול, כבוד השר – –

קריאות:

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

בוא נלך לבחירות. בוא נלך.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

ולדימיר, תודה רבה. אני לא יכולה להתחיל.

היו"ר אמיר אוחנה:

עצרתי את הזמן.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

בוא נראה אחרי הבחירות איפה אנחנו ואיפה – – –

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

בוא נראה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת. תודה.

אושר שקלים (הליכוד):

– – – הסקרים – – –

קריאות:

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אתה, עוד עשר שנים לא תבטל את ההסכם. איך אני איתך?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת בליאק.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אמרתי לך, טיפש זורק אבן לבאר – – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אם תבטל אותו, אני אגיד לך – – –

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

השר יקבל את הבמה באריכות לאחר מכן.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

– – – גם את הסכם אוסלו לא.

היו"ר אמיר אוחנה:

רבותיי.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אני סיימתי.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

מיכל, אני רוצה להתחיל. תודה. זה כיף לי לעמוד פה, אבל – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

רשות הדיבור לחברת הכנסת וולדיגר בלבד.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

תודה רבה. קודם כול, אני מברכת על צירופה של הימין הממלכתי לקואליציה ושל חבר הכנסת גדעון סער לממשלה. ברכותיי. הדבר החשוב והנכון לעשות היום. אני חייבת לומר שאני מופתעת מהצביעות של אנשים בתקשורת, ובכלל בפוליטיקה, שקוראים לממשלה רחבה – בואו נלך לממשלת אחדות, וכמה זה חשוב – אבל כשכבר מישהו עושה את הצעד ופועל לקראת ולעבר הדבר הזה, אז פתאום יורדים עליו וצועקים עליו: זה רק פוליטי, זה רק עוד מנדטים, זה רק ככה ורק ככה. בעיניי, בואו נהיה קצת לפעמים ענייניים. אנחנו במלחמה. אני מזמינה גם אתכם, מפלגת העבודה, וגם את מפלגות יש עתיד ואת כל המפלגות הציוניות להיכנס לתוך הממשלה ובאמת לקיים פה ממשלה מאוחדת למען מטרה מאוד מאוד ברורה. אנחנו מכירות ומכירים את המטרות הללו: זה החזרת החטופים, זה החזרת העקורים לביתם, זה הניצחון, זה החלמת הפצועים. יש לנו כל כך הרבה מה לעשות, ולא להתעסק בשטויות. מעבר לכך, אני רוצה להמשיך את מה שהתחלתי בנאום הקודם שלי אתמול לגבי צוואתו, הכתובה והלא-כתובה, של סרן דניאל מימון טואף, שנתן באמת speech מדהים לחייליו לפני שהם נכנסו לעזה, וחלק מהדברים לא הספקתי אתמול, אז אני אקרא אותם היום. הוא אומר כך: "לפני חודש וחצי היה ראש השנה, עשרת ימי תשובה ויום הכיפורים. התפללנו כולנו למען הכלל, ואני אישית" – כותב דניאל, או אומר דניאל – "תמיד הדבר שאני הכי משתדל לכוון בו זה ספר חיים טובים. הרי הכוונה כאן היא לא שנחיה עוד שנה ולא נמות. הכוונה כאן היא שיהיו לנו חיים של משמעות ועשיית טוב למען עם ישראל וארץ ישראל. תמיד אני מכוון בזה הכי הרבה ומבקש שיהיו לנו חיים של עשייה למען הכלל, של נתינה למען העם והארץ, חיים שבהם אני הופך את העולם למקום טוב יותר, את העם שלי לטוב יותר. זו תכלית החיים. וכאן הגעתי לרגע הזה וזכיתי לעשות את הדבר הזה ולחיות את החיים האלה, חיים של כלליות ועשיית טוב למען עם ישראל בגופי ממש. אני רוצה להגיד תודה" – הוא אומר – "גם למשפחה שלי. תודה על חינוך מדהים, ללא פשרות, עם ערכים נצחיים של עם נצחי שתמיד ינצח. לאחים היקרים שלי", אני אוהב אתכם, הוא אמר, "מכולכם למדתי, בכולכם אני תמיד גאה, גאה לספר מה אתם עושים, אתם הגאווה שלי". גם אם לפעמים אני מתרגז, הוא אומר, "כמו ילד מפגר, תדעו שאני אוהב אתכם וגאה בכם". כך אמר חייל שהקריב את חייו למעננו. הוא מודה לאבא שלו ולאימא שלו על כל החיים שהם עשו ועל הערכים שהוא ספג בבית, שזה נתינה למען כלל ישראל. והוא ממשיך וכותב ואומר, ואומר לחיילים שלו כמה זה חשוב שהם יהיו אמיצים ויילחמו למען מטרה צודקת, וזה לנצח את החמאס. והוא כותב: "אדם – תבנית נוף מולדתו. הנוף שאני גדלתי עליו זה הנוף של נתינה אין-סופית ועשייה של דברים למען הכלל ולא הסתכלות אישית רק על עצמי". אז כן, חברים. אני רוצה שכולנו נבין שאנחנו ביחד פה, ואני שוב מסיימת בכך שאני מברכת את מי שנכנס לממשלה, ואני מקווה שנצליח ונעשה טוב. שתהיה לכולנו שנה טובה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לחברת הכנסת וולדיגר. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה. עד שלוש דקות, גברתי, לרשותך.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, 360 ימים למלחמה; 101 חטופות וחטופים, חיים ומתים, נמקים בשבי חמאס. לפני בערך שנתיים קראנו כולנו: אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת. אני רוצה להסביר לכם, מכובדיי, את הציווי שלנו, נבחרי הציבור. בחודשים האחרונים, אולי בשנתיים האחרונות, אני תמהה לאן נעלמה הנהגה שפועלת לטובת האזרחים. מה קורה כאן בכנסת? כבר חודשים בכנסת עולם כמנהגו נוהג, למרות המלחמה: מתעסקים בחקיקה סקטוריאלית, מקדמים הפיכה משטרית, עוסקים בדברים שוליים, בוודאי לא דחופים, לא קשורים למלחמה, לא קשורים לחטופים, נושאים שלא הולמים את תקופת החירום שבה אנו נמצאים. זה לא מה שמגיע לציבור. והבוקר הכנסת מגדילה ועושה – חבר הכנסת סער, שאמר: הם יפרקו את מדינת ישראל וכל מוסדותיה הממלכתיים, אנחנו לא נכיר את מדינת ישראל אם החבורה הזאת תגיע ל-61 מנדטים; חבר הכנסת סער, שאמר שהשאלה היא לא של תיקים – באמת הוא קיבל בסוף תיק, אבל בלי משרד – חבר הכנסת סער, שאמר: "אני לא עזבתי בשביל לחזור, אני לא יו-יו ולא זיגזג", חזר רק בשביל לתת לנתניהו רשת ביטחון, אבל חלילה לא עבור עסקת חטופים, כי אם עבור שלמות הקואליציה. ורק מזכירה לכם שיושב-ראש המפלגה שלי, לפיד, הציע פעמים רבות רשת ביטחון בתמורה לעסקת חטופים. מכובדי חבר הכנסת סער, אתה אמרת: אני חושב שמנהיג צריך להגיד דברים ברורים. את חושבת שהמילה שלי לא חשובה? אז אדוני, לא רק שאין לך מילה, מסתבר שגם החתימה שלך שווה כקליפת השום. גם בזמן פגרה – היום, בכלל, אני מקפידה להגיע אל הכנסת, לדיוני ועדות, מתכוננת, שואלת שאלות. בתחושת אחריות כבדה אני מנסה לקדם את מה שבאמת חשוב למדינה. לצערי, רבים מחברי הקואליציה, נבחרי הציבור, פשוט לא מגיעים לדיונים. הם בפגרה, ממש לא בוער להם כלום. ויש משרדי ממשלה – והיום הגדיל לעשות משרד הפנים – שלמרות שהם מוזמנים לדיונים, נמנעים מלהתייצב בפני הוועדות, מזלזלים בכבודה של הכנסת, מסתירים מידע, מתעלמים. והכי הזוי זה הנרמול הלא-ייאמן – מדי יום משפחות חטופים שמגיעות לכאן לדיוני הוועדות נושאות תמונות, מדברות מדם ליבן, זועקות, מסרבות לוותר, מנסות לשמור על התקווה, והפלא ופלא, מייד כשהן מסיימות, בשבריר שנייה חוזרים לדיון שלא קשור למצב החירום של המדינה. ברוכים הבאים לשווייץ. כנסת נכבדה, המדינה בוערת, תרתי משמע. 360 ימים למלחמה עקובה מדם, ואני שואלת אתכם, חברי הקואליציה, מתי תתעוררו. 101 חטופות וחטופים לא יציינו את ראש השנה עם המשפחות שלהם. אלפי משפחות מתמודדות עם אובדן ושכול, מילואימניקים נקראים שוב לחזית, חקלאים פועלים תחת אש – משפט אחרון – עסקים קורסים, משפחות מתפרקות, קהילות מתפוררות, ויקר פה – לנושאים בנטל אין כסף לגמור את החודש. וכנסת ישראל עוסקת בטפל.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה, גברתי. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה, עד שלוש לרשותך.

נעמה לזימי (העבודה):

תודה. יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, אופורטוניזם פוליטי טהור, ועוד כזה שמובא לכאן בזמן מלחמה: לא חלילה טובת ישראל, כניסה לקואליציה תמורת עצירת ההפיכה המשטרית, הצלת החטופים והחטופות, כוח להסדר מדיני – שום דבר. אופורטוניזם פוליטי. שר ללא תיק. שר ללא תיק כדי להינצל מאימת הסקרים.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

גם גנץ ואיזנקוט היו שרים ללא תיק. לגנץ ואיזנקוט אמרת את זה? למה, נעמה? למה? למה?

נעמה לזימי (העבודה):

תשמעי, קטי שטרית, אני זוכרת מה אמרת על גדעון סער, אז אולי אל תדברי.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

בואו תצטרפו גם אתם. אבל למה כשגנץ ואיזנקוט הצטרפו לא אמרת את זה?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת שטרית, תודה.

נעמה לזימי (העבודה):

אולי, לפחות, אם גידפתם את השותף שלכם כל כך הרבה זמן, לפחות אל תגני עליו עכשיו בחירוף נפש.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

את מגינה על מי? על מי את מגינה?

אושר שקלים (הליכוד):

על מי את מגינה?

נעמה לזימי (העבודה):

כי אנחנו ראויים לפוליטיקה טובה יותר, נקייה יותר, כזאת שרואה אינטרס ציבורי לפני סקרים; כזאת שרואה את טובת העם לפני בייס ורמזורים ויהלומים; כזאת שרואה את ישראל לפני הישרדות פוליטית; כזאת שרואה בקדושת החיים ערך עליון על פני כיסא ראש הממשלה. כן, יש גם אפשרות כזאת, רבותיי. יש במדינה הזאת מספיק אנשים טובים, מופת של החברה הישראלית, שיכולים לשקם את המדינה, את הממשלה, את הכנסת, אחריכם. הרקבתם כל חלקה טובה. דבר אחד ראוי וערכי ואידיאולוגי לא עשיתם בעת הכי קריטית למדינת ישראל. אבל לגונן על שר שנועד להיכנס בשביל השתמטות גורפת בזמן מלחמה – אין לכם בושה?

אושר שקלים (הליכוד):

לא. בשביל לנצח את המלחמה.

נעמה לזימי (העבודה):

אתה, אושר שקלים, מגן על השתמטות?

אושר שקלים (הליכוד):

בשביל לנצח במלחמה. מה עשיתם בשביל לנצח במלחמה? הלכת להפגין? על מה את מדברת?

נעמה לזימי (העבודה):

אין להם תשובה. תמיד מטיחים באחרים האשמות. אין להם שום תשובה קונסטרוקטיבית לטובת העם הזה, לטובת האומה הזאת.

אושר שקלים (הליכוד):

הלכתם לשרוף כבישים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שקלים, אתה הדובר הבא. תהיה לך הזדמנות.

נעמה לזימי (העבודה):

לא מגיע לחיילי צה"ל הגיבורים, שמחרפים נפשם, לכל מי שנפצעו, לכל חיילי המילואים שעזבו את המשפחות שלהם, לא מגיע להם לדעת שממשלת ישראל תעשה הכול עבור שוויון בנטל?

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

יש לי שניים כאלה בבית. לא אחד, שניים.

נעמה לזימי (העבודה):

הם צריכים לראות אתכם מתעסקנים? דואגים לג'ובים, לחוק השתמטות בזמן מלחמה? תתביישו לכם. אבל מדינת ישראל תצמח מהריקבון שלכם, תגדל, תשגשג, תהיה טובה יותר ממנהיגיה כיום. אנחנו נכניס לכאן כוחות מחודשים, טובים וערכיים. אנחנו נרפא ונתקן, למרות כל מה שאתם עושים.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. וכעת חבר הכנסת אושר שקלים, בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך.

אושר שקלים (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, אדוני חברי שר האנרגיה, חברי הכנסת, קטי, בסוף השבוע התבשרנו על חיסולו של רב-המרצחים, יימח שמו וזכרו, חסן נסראללה. מי שעדיין לא אכל קצת דברי מתיקה מוזמן אליי ללשכה ויקבל בכבוד והרבה.

דבי ביטון (יש עתיד):

הלוואי שהיינו יכולים לקחת את המגש הזה לחטופים שלנו.

אושר שקלים (הליכוד):

הסיפוק שלי היה אפילו גדול יותר, לדעת שברגעיו האחרונים עכבר המחילות הזה כנראה צפה בנאומו של ראש הממשלה נתניהו באו"ם. אני יכול להגיד לכם שגם מבחינת המהלכים האחרונים של המלחמה בתקופה הזו – אני היום גאה להיות יהודי וישראלי במדינת ישראל. אני גאה בצבא שלנו, אני גאה בחיילים שלנו, אני גאה בממשלה שלנו, בקבינט, ואני גאה בראש הממשלה שלי ושלנו. אני גאה, ומגיע לו את כל הקרדיט על זה שהוא יודע להוביל את המערכה הזו בכבוד ובגאון, ויש לנו זקיפות קומה. ואנחנו צריכים להודות על כך שהיום הוא שנמצא בצומת קבלת ההחלטות ולא חלילה מישהו אחר – –

גלעד קריב (העבודה):

אז הוא גם אחראי ל-7 באוקטובר, נכון? הכול בסדר. אם קרדיט על עכשיו, אז גם ל-7 באוקטובר.

אושר שקלים (הליכוד):

– – ולא מישהו אחר, במיוחד לא בצד שלכם.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה יודע למי אין זקיפות קומה עכשיו? לחטופים, שלא יכולים לעמוד במנהרות.

אושר שקלים (הליכוד):

נגיע גם לזה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אין להם זקיפות קומה. אתם מפקירים אותם שם למות.

אושר שקלים (הליכוד):

אל תדבר – היו"ר שלך הביא לנו את הסכם הגז המופקר. עדיף שלא תדבר בכלל.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אין להם זקיפות קומה. הם נרקבים במנהרות. הם לא יכולים בכלל לעמוד.

אושר שקלים (הליכוד):

אל תדבר בכלל.

קריאה:

למה שהוא לא ידבר? למה שהוא לא ידבר?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת יוראי להב הרצנו.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

– – – זקיפות קומה?

אושר שקלים (הליכוד):

לכן אני אומר, אזרחי ישראל, הניפו את הדגל לקראת ערב ראש השנה, בעזרת השם. שימו דגל ישראל על שולחן סעודת החג.

גלעד קריב (העבודה):

ואת הדגל הצהוב של שחרור החטופים.

דבי ביטון (יש עתיד):

שימו כיסא חטופים ליד שולחן החג.

אושר שקלים (הליכוד):

הניפו את הדגל. תתגאו במדינה שלנו ובעם שלנו.

נאור שירי (יש עתיד):

ממש חיכינו לך לאישור להיות גאים במדינה שלנו.

אושר שקלים (הליכוד):

לגבי נושא הרחבת הקואליציה, אני מברך על המהלך, על כל דבר שמביא לכאן יציבות שלטונית, כל דבר שיעזור לנו להכריע את המערכה. אפשר היה לקוות ולצפות שעוד גופים ועוד מפלגות יצטרפו אל הממשלה, יחד איתנו, כדי לעזור לממשלת ישראל להכריע את המערכה הזו סוף-סוף. זה ישדר אחדות בעם, זה ישדר אחדות ומסר ואחידות ברמה ובזירה הבין-לאומית, זה ישדר לחזית שאנחנו הולכים ומנצחים ומדברים בקול אחד.

גלעד קריב (העבודה):

תכבו את מכונת הרעל, זה מה שישדר אחדות.

אושר שקלים (הליכוד):

ולכן אני שוב אומר: הניפו את הדגל, אזרחי ישראל. שיהיה לנו בעזרת השם חג שמח ומבורך. אני מאוד מקווה שהשנה הקרובה תהיה שנה של פיצוי על השנה הארורה והקשה שעברנו, שנה של פיצוי, שנה שבעזרת השם יחזרו כל אחינו ואחיותינו החטופים, שחיילי צה"ל תצלח דרכם ויצליחו במשימתם, ובעזרת השם, גם אנחנו כאן נשדר אחדות, פיוס וניצחון. חג שמח.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

תודה, אדוני היושב-ראש. חברי וחברות הכנסת, החטופים לא ישובו במהרה כתוצאה מכניסתו של סער לממשלה. כשאנחנו נכנסנו לממשלה לפני שנה, זה היה בשביל המדינה בתקופה קשה. הכניסה שלך, גדעון, היא בדיוק הפוליטיקה שגורמת לאי-אמון של הציבור בהנהגה. ברור לחלוטין שכל אחד מהצדדים – המזמין, המוזמן – פועלים כאן מאינטרס אישי, פוליטי, של הישרדות – זה חושש מכישלון בקלפי עתידית וזה רוצה את היציבות הממשלתית – ולא כי פתאום נתניהו נזכר בהשקפה המדינית של סער או שסער שינה את עמדותיו הידועות על נתניהו. ולחשוב, לחשוב, חבריי וחברותיי, שבעיצומן של ההכנות הביטחוניות הקדחתניות לקראת המתקפות הצודקות מאין כמוהן על האויב מצפון, הרשיתם לעצמכם, ראש הממשלה והשר המיועד ואחרים, לעסוק בהחלפת שר ביטחון מנוסה, לא רק בעת מלחמה אלא לקראת החרפתה. זאת בושה גדולה. גדעון, ההצטרפות שלך לממשלה פוגעת ביעדים הלאומיים. בחלוף שנה למלחמה, צריך לצאת לבחירות, ולא לחזק ממשלה שכשלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

זאת אומרת, להחליף שר ביטחון לא, אבל להחליף את כל הממשלה כן.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

את כל הממשלה צריך, בוודאי.

היו"ר אמיר אוחנה:

בחירות כן.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

ממשלה שבמשך השנה הראשונה פשעה כנגד העם שלה, כנגד המשטר הדמוקרטי – –

קריאה:

בלי שר ביטחון.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

לצאת לבחירות זה מה שיחזיר את החטופים. הבחירות זה מה שיחזיר את החטופים. הבנתי. בסדר. הבנתי. אתה זוכר שגם אתם הצטרפתם? תגיד, איפה הייתם שנה? איפה היית שנה? איפה היו הגנרלים? אתה יודע מה עשיתם?

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

לא, אבל זה לא ייאמן, שוסטר. שיא הצביעות. שיא הצביעות. זה לא ייאמן, לא ייאמן.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

– – וממשלה שכשלה, כשלה כישלון חריף ב-7 באוקטובר – הממשלה הזאת צריכה להעמיד את עצמה למבחן הקלפי.

דבי ביטון (יש עתיד):

– – – הממשלה הקודמת. לא הבנתי – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

אוקיי, אוקיי. תודה. תודה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

מילא יש עתיד יגידו את זה, אוקיי, איכשהו, אבל אתם הצטרפתם.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, פתחת צוהר של אמירות.

היו"ר אמיר אוחנה:

אדוני, זה היה מתבקש. אני מצטער.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

אני מבקש לתת לי את ה-20 השניות.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני אתן לך עוד כמה שניות, אין בעיה.

קריאה:

השארתם את עופר כסיף בכנסת, זה הדבר היחיד שעשיתם. השארתם את עופר כסיף בכנסת.

דבי ביטון (יש עתיד):

אתם לא מתביישים? בממשלה הקודמת לא היה 7 באוקטובר.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

לא, עכשיו, עכשיו – – – ואלקין היו בממשלה. הם היו בממשלה. מי מדבר על – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, חברי הכנסת, תודה.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

אנחנו זקוקים לוועדת חקירה רצינית שתבדוק מה קרה, איך קרה, בכל הרמות, גם הצבאיות-מודיעיניות אבל גם ברמה המדינית. גדעון, כניסתך לא תתמוך בכך. היא תפגע באמון של הציבור במשטר הדמוקרטי. צר לי על כך. אני מניח שסופך יהיה כסופם של כל המזדנבים האחרים אחר נתניהו. תודה רבה.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אתה מתכוון כמו גנץ ואיזנקוט?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת שוסטר. וכעת – חבר הכנסת גלעד קריב.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

כשזה גנץ ואיזנקוט זה בסדר; כשזה גדעון סער זה לא בסדר. לא ייאמן, פשוט לא ייאמן. שיא הצביעות. זה לא משרת את האינטרסים שלהם.

היו"ר אמיר אוחנה:

עד שלוש דקות לרשותך.

אופיר כץ (הליכוד):

גלעד, מרגיש לי שאתה לא מתחבר לעובדה שגדעון בא לקואליציה. נראה לי.

גלעד קריב (העבודה):

למה אתה שלילי? אולי תופתע.

אופיר כץ (הליכוד):

לא יודע, אני במתח. אני במתח, אבל מרגיש לי ככה.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

ברור שתברך. אתה תברך.

גלעד קריב (העבודה):

אני מקווה שאני אפתיע אותך קצת.

נאור שירי (יש עתיד):

אופיר, חשבתי שתגיד לו שזה שופר בכיס שלך ושאתה שמח לראות אותו.

גלעד קריב (העבודה):

טוב. אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, מכובדי, מכובדי השר, אני אצמצם את ההתייחסות שלי להצטרפות של הימין הממלכתי בראשותו של גדעון סער לקואליציה ולממשלה, בראש ובראשונה מכיוון שהתייחסתי בהרחבה לנושא הזה אתמול. אני רק אזכיר שני ציטוטים כפתיחה לדברים שלי, שבעיניי עוסקים בסוגיה חשובה יותר. כך אמר גדעון סער בדצמבר 2022: "כל ממשלה שבראשה יעמוד נתניהו תהיה ממשלה שתשרוד בזכות דילים פוליטיים ולא בזכות טובת הציבור. אנחנו לא ניקח בזה חלק". ובמאי 2023 אמר: "חזרתו של נתניהו לשלטון היא אסון למדינה". אני אחזור על זה: "חזרתו של נתניהו לשלטון היא אסון למדינה. אני לא רואה שום אפשרות לשיתוף פעולה איתו – הוא מייצג את ההפך מכל מה שאנו מאמינים בו". עד כאן דבריו של השר ללא תיק גדעון סער. אבל חבריי וחברותיי לאופוזיציה, דומני שברגע הזה אנחנו חייבים להודות בכך שגם אנחנו נדרשים לחשבון נפש. חבירתו של סער לקואליציה היא כישלון שלנו, של אלו שיושבים בבית הזה, וגם של אלה שמתחממים על הקווים. אנחנו חייבים להגביר את שיתוף הפעולה בין סיעות האופוזיציה, כל סיעות האופוזיציה ללא יוצא מן הכלל. אנחנו חייבים להגביר את הלחץ שלנו על הקואליציה. בניגוד להתנהגות של האופוזיציה בזמן ממשלת בנט-לפיד, אנחנו לא אופוזיציה שאין לה כאבי בטן, כפי שאמרה שרת היהלומים מירי רגב, בטח לא בזמן מלחמה.

אופיר כץ (הליכוד):

ראינו אתמול בהצבעה על התקציב. ראינו אתמול בהצבעה על התקציב. כן, כן. בגלל זה הצבעתם נגד התקציב למילואימניקים.

גלעד קריב (העבודה):

אבל אופוזיציה יכולה להיות אופוזיציה לוחמת, תקיפה ונחושה גם בזמן שהיא אופוזיציה אחראית. אנחנו חייבים להגביר את הנוכחות שלנו ברחובות לצד מאות אלפי אזרחים, וכן, גם להתייצב לפניהם במקום שבו מופעל כוח משטרתי חסר פרופורציה וחסר בסיס חוקי. וכן, אנחנו חייבים להציב אלטרנטיבה ברורה לדרך ללא מוצא של הממשלה ושל הקואליציה בכל התחומים. אני מבקש להתנצל בפני אזרחי ישראל על שלא הצלחנו עדיין להוביל לעסקת חטופים שנייה, להוביל להקמת ועדת חקירה ממלכתית ולהקדים את מועד הבחירות. אני מתנצל על כך ומבטיח יחד עם חברותיי לסיעה שנעשה הכול, שנכפיל ונשלש את מאמצינו. אני קורא לכל חברי וחברות האופוזיציה ללכד את השורות ולהתחייב שאנחנו נגביר את המאבק שלנו בקואליציה ובממשלה המסוכנות הללו – –

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

גלעד קריב (העבודה):

– – כאן במליאה, בחדרי הוועדות, ברחובות. תכלה שנה וקללותיה, תכלה ממשלה ומחדליה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה.

רם בן ברק (יש עתיד):

טלי, באתי במיוחד לשמוע אותך.

טלי גוטליב (הליכוד):

בטח, רם. רק אותי.

דבי ביטון (יש עתיד):

איך אפשר?

רם בן ברק (יש עתיד):

בחיי, נו.

טלי גוטליב (הליכוד):

אל תדאג, בחוץ וביטחון תספור עד שלוש – יולי יוציא אותי החוצה.

רם בן ברק (יש עתיד):

אמרתי: אם טלי מדברת – אני נכנס.

סימון דוידסון (יש עתיד):

למה את מזלזלת בעצמך? הוא בא במיוחד בשבילך.

טלי גוטליב (הליכוד):

חלילה.

דבי ביטון (יש עתיד):

רם לא בא בשביל כל אחד.

טלי גוטליב (הליכוד):

בטח. אני מכירה את רם. כמו הרבה אנשי שב"כ – אומרים משהו ומתכוונים למשהו אחר.

היו"ר אמיר אוחנה:

אבל הוא לא מהשב"כ.

טלי גוטליב (הליכוד):

אה, מהמוסד, מהמוסד. אותו דבר – ביון. ביון.

היו"ר אמיר אוחנה:

גברתי, עד שלוש דקות לרשותך.

נאור שירי (יש עתיד):

תפסיקי כבר, שחררי את השב"כ. שחררי את השב"כ כבר.

טלי גוטליב (הליכוד):

טוב. תראו, אני עומדת כאן די בבושה. אני לא שותפה למהלך הזה של הכנסת גדעון סער לממשלה מהסיבה הפשוטה שאני לא סומכת עליו ולא מאמינה לו. אני אומרת את הדברים בצער רב, אבל אני אומרת את זה לשם ההיסטוריה בראש ובראשונה. חובת ההוכחה עליך, גדעון. אתה תצטרך להוכיח שאני טועה ושאתה יצאת מגדרך. וכמו שאומרים בכל מיני מקומות, אנחנו לפני ראש השנה; ביקשת סליחה והתחרטת – פוס. הרשו לי לא להאמין לזה. אני רוצה להסביר משהו לאנשי ימין בכלל. אנחנו נמצאים פה בשם בחירות ישירות שקיבלנו בהן אמון מבוחרים, מאנשי ימין – מאנשי ימין שגדעון סער בז להם, גדעון ואלקין. קרא ביביזם – המציאו את המושג הזה של ביביזם, וכמה זה נמוך ורדוד, וכמה האנשים האלה נחותים. כך היה.

גלעד קריב (העבודה):

אז את בעד או נגד?

טלי גוטליב (הליכוד):

אני אומרת לכם פה, במשך ארבע שנים בערך אנחנו סופגים מערכות בחירות, כי לגדעון סער יש אג'נדה, יש לו מצע: רק לא נתניהו. איזה מין מצע זה? זה כל כך ילדותי, אבל זה היה המצע שלו. אני אומרת פה, במהלך ניהול המלחמה אני שומעת את גדעון סער, גם בחסוי וגם בגלוי, שנתניהו כושל, לא מנהל, לא מצליח. רק ביקורת ורק רעל, זה מה שאני שומעת. ואז אני שומעת שדמיינו שהוא יהיה שר הביטחון, ואז אמרתי: לא, זהו, עד כאן. לא סומכת שאנחנו נחליף את גלנט, שהוא שר ביטחון בינוני מינוס, בגדעון סער, שפשוט אין סיכוי שהוא ייתן תמונת ניצחון לראש הממשלה.

דבי ביטון (יש עתיד):

רק גלנט. רק גלנט. תגידו תודה שיש לכם אותו.

טלי גוטליב (הליכוד):

עכשיו תראה, גדעון, אני רוצה להגיד לך עוד משהו שמפריע לי מאוד. אתה חתום בקשר המאוד-הדוק שלך לארבל ובייניש, ומי שמכיר את עולם המשפט יודע כמה זה קשור לכנופיית בג"ץ, סגור סוגריים. אבל אתה עשית מעשה הרבה יותר גרוע – אתה בעצמך, גדעון, אתה הבאת למינוי היועצת המשפטית לממשלה, שעומדת בראש מערך התביעה הפלילית. אתה הבאת את מי שהנשיא גרוניס אמר עליה שהיא לא ראויה ולא כשירה. אתה בעצמך הבאת למינוי מישהי שהיה לך ברור שלא תאפשר לשקול באופן רציני את ריסוק הראיות במשפט נתניהו. כי מי היה המועמד? המועמד הטבעי היה רז נזרי, ורז נזרי, אוי ואבוי, עשה את תפקידו ונתן איפכא מסתברא בתיק נתניהו ואמר שאין ראיות לביסוס כתב אישום. מה היה החשש שלך, גדעון? מה היה החשש שלך? אתה חששת שרז נזרי יהיה היועמ"ש, ובתור מי שעומד בראש מערך התביעה הפלילית, הוא עוד, חס וחלילה, ישקול שיקולים ענייניים ויורה לתביעה למחוק את התיק נגד נתניהו נוכח ריסוק תיק 4000. ככה, ככה מינית את מי שחותרת תחתינו. תראו, לי יש בעיה קשה, כי מיארה לא סתם חותרת תחת הממשלה. אהוד ברק, אבי-אבות הממרידים, המסיתים, המסוכן, הוגה תנועת 555, אומר על מיארה: מיארה עובדת יפה עד שהיא תפוטר. דבר אחד אני יכולה להבטיח לכם, אנשי הימין, אני יכולה להבטיח משהו אחד לאנשי הימין: אין סיכוי שמיארה תפוטר. אין סיכוי לרפורמה משפטית. אין שום סיכוי לעשות משהו שקשור לריסון כוחו של בג"ץ כל זמן שגדעון סער בממשלה. אני אומרת את זה בפה מלא – אני עומדת כאן בבושה גדולה ובחשש גדול ובתחושת בוז גמור, בכלל. לבוחרי הליכוד, אני אומרת לכם, צחקו עלינו בפנים, ואני אומרת פה, בעיניי זו הכנסה של גיס חמישי, סוס טרויאני, לתוך הממשלה. אבל, וזה אבל גדול – –

היו"ר אמיר אוחנה:

וזה גם לסיום.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני מסיימת, רק כדי שזה יהיה שלם. – – ראש הממשלה שוקל שיקול הרבה יותר גדול מגדעון סער, כי השיקול הגדול הרבה יותר הוא שבאמת באמת יש פה כמעט 70 מנדטים של ממשלת ימין. אם אנחנו מורידים את המנדטים של תומכי הטרור בכנסת, אנחנו מגיעים למצב שכמעט שני שלישים הם אנשי ימין במדינה. כל התירוצים שאתם שומעים בכל מיני מקומות, למוטט ממשלה או לקבוע בחירות – זה לא יקרה. גדעון סער, אומר לך משהו אחד לסיום: אני אומרת לך שחובת ההוכחה עליך – חובת ההוכחה עליך שאתה לא מתכוון לשים פה רגליים ומקלות בגלגלים ושאתה לא מתכוון, חלילה, להכשיל את הממשלה ואת העומד בראשה, ושאתה לא מתכוון, חלילה, מתחת לרחש-בחש, לעשות נזק לראש הממשלה ולממשלה, ובתוך כך – לביטחון המדינה. לכן נסיים. אנחנו נצביע בעניין הזה להרחבת הממשלה, למגינת ליבם של האנשים שיושבים באופוזיציה, שרבים מהם היו צריכים להצטרף מתחת לאלונקה, כי אנחנו במלחמת קיום בלתי רגילה במדינת ישראל. נסיים בשנה טובה, באמת, בשנה טובה. ברכת השם על לוחמינו הגיבורים, ושנהיה ראויים כולנו להקרבה הגדולה של טובי בנינו למען העם, הארץ, קדושת העם והארץ.

נאור שירי (יש עתיד):

ביחד ננצח.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

היחיד שהורשע בבניין הזה בתמיכה בארגון טרור יושב בממשלה, ממשלת ישראל.

טלי גוטליב (הליכוד):

איזה ארגון טרור? סמל כהנא חי כשהוא היה קטין. די כבר.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

תמיכה בארגון טרור, החזקת חומר תעמולה עבור ארגון טרור, והוא יושב בממשלת ישראל.

היו"ר אמיר אוחנה:

עד שלוש דקות לרשותך.

מאיר כהן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת הנכבדים.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

המזל אצלכם הוא שלא שופטים אתכם על כלום, גם אם אתם שורפים כבישים.

היו"ר אמיר אוחנה:

רשות הדיבור לחבר הכנסת מאיר כהן. חברת הכנסת שטרית.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אף אחד לא עושה לכם כלום, הכול בסדר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת שטרית, תודה.

מאיר כהן (יש עתיד):

קטי, מ-1981, בדימונה, לא הפרעת לי בכיתה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אבל אתה יודע שאתה חביב בעיניי, ואני לא אפריע לך יותר.

מאיר כהן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני רוצה – טלי, אני רוצה להגן על גלי בהרב מיארה.

טלי גוטליב (הליכוד):

זה שלך.

מאיר כהן (יש עתיד):

שנייה, טלי, לא הפרעתי לך. אני הקשבתי לך בקשב.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני תמיד מקשיבה לך בקשב.

מאיר כהן (יש עתיד):

אני רוצה לשלוח לה מכאן ברכה וחיבוק גדול על היותה לוחמת חסרת פשרות בכל הניסיונות לפרק את הדמוקרטיה הישראלית. אתם יכולים לשפוך עליה קיתונות של בוז, אבל רוב הציבור מעריך אותה ושמח על כך שהיא נמצאת בתפקידה הרם. שתהיה לה שנה טובה. גדעון סער הציג את עצמו בעבר כחלופה שלטונית. אפילו אני חשבתי שהוא יכול להיות חלופה שלטונית, ונדהמתי מהמהפכה, מהאופורטוניזם הנורא הזה. אני רק רוצה להזכיר שהוא דיבר על נתניהו כאסון למדינה. "אני לא אצטרף לממשלת הליכוד", הוא אמר רק לפני כמה ימים. "החלטת נתניהו לפטר את שר הביטחון יואב גלנט היא מעשה של טירוף המעיד על היעדר מוחלט של שיקול דעת". טלי, את צודקת, זה מה שהוא אמר על ראש הממשלה שלך, שלנו. אני רוצה להגיד לאלה שעומדים כאן ומצקצקים: ביבי נתניהו – אפשר לברך אותו, את גלנט, את הרמטכ"ל, על החיסול ועל הצעדים הנכונים; ביבי נתניהו הוא האחראי לטבח הגדול ב-7 באוקטובר. הוא האחראי. זה על גבו. כמו שאני יודע לברך על אירוע מסוים, לא נשכח לו את זה. תעשו שקר בנפשכם אם תשכחו את זה. הציבור לא ייתן לו. מה שמדאיג אותי אצל גדעון סער, אדוני היושב-ראש, זה לא האופורטוניזם ולא ההתנהגות הנוראה הזאת ולא הרגעים האלה שאתה אומר: לעזאזל הפוליטיקה אם היא מביאה אנשים לדבר כזה, אלא החשש הגדול שלי הוא שהוא נועד להכשיר את השרץ של ההצבעה על חוק ההשתמטות. דעו לכם, זה העניין, ועל זה גם את, טלי, וגם אתם, חבריי בליכוד, שאומרים לי – לא בחדרי-חדרים; במסדרונות, בגבורה גדולה, כי הילדים שלכם משרתים בצבא ואתם שירתם והמשפחות שלכם נמצאות בסבב שלישי ורביעי: על דבר כזה אסור לסלוח לו. על דבר כזה, אם אתה תעשה את זה, לא נסלח לך. תעשה מה שאתה רוצה. אתה בחרת בפוליטיקה בגרוש – תעשה. אתה רוצה להיות אופורטוניסט – תהיה. תהיה, זו החלטה שלך. אבל לפגוע בקודש-הקודשים של הגיוס לצה"ל – על זה לא נסלח לך. תודה ושנה טובה לכולם.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך, בבקשה.

אבי מעוז (נעם):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר – השר נמצא?

היו"ר אמיר אוחנה:

השר נמצא, כן.

נאור שירי (יש עתיד):

כן, כן, הוא מדבר בטלפון.

גלעד קריב (העבודה):

הוא מבטל את הסכם הגז.

מאיר כהן (יש עתיד):

הוא נוזף בגדעון.

אבי מעוז (נעם):

אני דווקא באתי מפויס, כיאה לימים אלו, ואני רוצה לקחת דברים שכתב הרמטכ"ל בדיוק לפני שנה ולהפיק מהם מסקנות לקראת השנה החדשה. הרמטכ"ל כותב באיגרת לחיילי צה"ל לפני יום הכיפורים בשנה שעברה, שבועיים לפני שמחת תורה, הטבח – כותב הרמטכ"ל: "כישלון ההתרעה ערב המלחמה הוא החמור בתולדות מדינת ישראל" – הוא מתכוון למלחמת יום הכיפורים. "שורשיו ביהירות, באי-הבנת המידע המודיעיני הרב ובזלזול באויב". והלקח הראשון שכותב הרמטכ"ל: "לקחיו הם תזכורת לנו לחובת הצניעות". רבותיי חברי הכנסת, אנחנו עומדים בפני ראש השנה, אנחנו עומדים בפני השנה החדשה. מבחינתי, הלקח שאני לוקח איתי לקראת השנה החדשה – קצת צניעות, פחות יהירות וגאווה, יותר השתחררות מהאני הפרטי והליכה לקראת אחדות וכלליות. אני רוצה לנתח את ההצטרפות של גדעון סער לממשלה, שהיום נצביע עליה, מהיבט אחר. אני חושב שזה שאנחנו כבר כמה שנים – ברוך השם, בממשלה הזאת השתחררנו מזה – היינו בפלונטר פוליטי, תוצאה שבאה מאמירה של מחנה שלם "רק לא ביבי", "רק לא נתניהו", זוהי תמצית גאווה, כי כשאתה פוסל אחר, אתה בשלב של גאווה ויהירות. גדעון סער מצטרף היום לממשלה שלנו, מתחיל להשתחרר מהעניין הזה. אני קורא גם לאביגדור ליברמן להצטרף אחרי גדעון סער. אני רוצה לסיים בדברים אופטימיים. אנחנו בראש השנה תוקעים בשופר כפוף דווקא. השופר כפוף כדי לסמל לנו את הכפיפות שלנו כלפי הכלל, כלפי ריבונו של עולם. אותו דבר הפרח המיוחד לארץ ישראל, הרקפת – היא עולה ישר והיא כפופה בראש. אנחנו לקראת השנה החדשה. אני מברך את עם ישראל כולו בשנה טובה. בעזרת השם, יבוא לנו הניצחון במהירה, השבת החטופים כולם לחיק משפחותיהם במהרה בימינו, השבת התושבים לבתיהם במהרה בימינו, ושנתבשר רק בשורות טובות. שנה טובה ומתוקה גם לכם. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה ושנה טובה. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

עד שסימון עולה, אני רוצה להגיד לך – – – מלחמת יום הכיפורים – – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, קודם כול אני רוצה, אבי, ברשותכם, לפרגן. זה דבר נדיר, אבל יש אנשים בבניין הזה שעדיין יש להם איזשהו עמוד שדרה, איזושהי מחשבה שלא מפחדים להגיד אותה. טלי, אני רוצה לפרגן לך גם על דברים שאני לא אוהב לשמוע, אבל חשוב מאוד שיהיה לאדם עמוד שדרה. לצערי הרב, חברים יקרים, אנחנו איבדנו את זה בבניין הזה. מסתכלים עלינו בעולם החיצוני, מחוץ לבניין הזה – זו לא בועה סגורה לגמרי, מסתכלים קרוב לעשרה מיליון אנשים על 120 חברי כנסת. אתמול הייתה לי שיחה עם אחד הפעילים המרכזיים של גדעון סער, שבאמת עבד הרבה מאוד בשבילו. אחרי זה אני אספר לאלי מי זה. הוא אמר: סימון, אני לא מאמין, אני כל כך רצתי ועשיתי כנסים ועבדתי והזעתי, והכול היה בחינם, לא בתמורה כספית – וברגע אחד כל מה שעשיתי וכל הפילוסופיה שהוא קידם נעלמו. ברגע אחד הוא הופך את עורו ונכנס לעולם שהיה נגדו. הוא עמד ברשתות ובטלוויזיה ואמר: אם אתם רוצים להצביע לבנימין נתניהו, אל תצביעו לי. הוא אמר את זה לא פעם ולא פעמיים, תקף, הוא וחבריו. גם אתמול שמעתי את שרן השכל, כי היא לא ידעה כנראה על הסיכום. אני לא האמנתי. אחרי דקה, הכול נעלם. איפה קצת יושר, לא פוליטי אפילו – יושר של בני אדם, שיש לך איזשהו כיוון ואיזושהי פילוסופיה שאתה עומד מאחוריה? גם זה נעלם. יהיו בחירות מתישהו. זה לא משנה אם זה יהיה בעוד חודש או בעוד שנתיים. אנשים מסתכלים ואומרים: איך אני יכול להאמין להם אם זה עשה ככה, וההוא עשה ככה, וזה פתאום התהפך? היחידים באמת – יושב שם פינדרוס – שכל הזמן אומרים ועושים ויש להם דרך אחת מול הבוחרים שלהם זה החרדים ויש עתיד – תאהבו או לא תאהבו, מה שהם אומרים זה מה שהם עושים. אבל פה זה הפך להיות מין משחק כזה, משחק של ילדים, שאני אומר דבר אחד, עושה דבר שני, ומסתכל עלינו בחוץ הציבור ואומר: איך אני יכול להאמין להם בכלל? איך אני יכול להאמין לרבע מילה שבן אדם אומר? אז אתמול הוא תקף וגידף ואמר מילים שבאמת לא מתאימות לתרבות ישראלית; היום הוא מחבק ונכנס שוב תחת הכנפיים של בנימין נתניהו. אני אגיד משהו לגדעון סער, והוא כבר יודע את זה: גם אותך הוא ירמוס, כמו שהוא עשה לרבים אחרים. אבל הוא עדיין מאמין לו, ואני לא יודע איך. שיהיה בריא, גדעון סער, אבל זה לא מה שמדינת ישראל צריכה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי – מוותר. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה. שלום, גברתי. עד שלוש דקות לרשותך.

דבי ביטון (יש עתיד):

כבוד היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, ברשותך, כבוד היושב-ראש, אני לא אתייחס למהות הדיון, המביך, בעיניי. אני חושבת שדבריה של חברת הכנסת טלי גוטליב מדברים בעד עצמם. 360 ימים בשבי החמאס, 101 חטופים וחטופות מצויים במנהרות האפלות, הלחות, כשהם מורעבים וכשהם סובלים מפגיעות מיניות ומפגיעות גופניות. חרף ההצלחות הביטחוניות שמתרחשות בימים אלו, יש לזכור שלא יהיה ניצחון מוחלט בלי השבת החטופים והחטופות שלנו, מי שבחיים – לשיקום, ומי שאינו בחיים – שיגיע לקבורה מכובדת על אדמת מדינתנו. אני רוצה לשתף אתכם, כדי שנזכור בכל רגע נתון את חטופינו. ביום שבת השתתפתי בעצרת בקשתות בשער הנגב. פגשתי את דבורה עידן. דבורה עידן היא אימו של צחי עידן, צחי עידן, חטוף מניר עוז, בן 49. אני לא חושבת שמישהו מאיתנו פספס את הסרטון שהמחבלים המתועבים הסריטו בלייב כשהם בעצם יורים בבת שלו, מעיין בת ה-18, כשלצידו אשתו גלי ושני הילדים הנוספים, יעל בת ה-11 ושחר בן התשע. אני באופן אישי, כשראיתי את הסרטון הזה, זה ליווה אותי, אבל מעולם – לא התייחסתי לקשר. וכששמעתי את דבורה ביום שבת, במוצאי שבת – בכלל בעצרת לא נשארה עין יבשה. ברשותכם, אני רוצה לקרוא כמה משפטים ממה שהיא אמרה, מפאת קוצר הזמן. יש המון דברים טובים ויפים ונכונים שהיא אומרת, אבל אני בוחרת כמה קטעים, כדי שאנחנו – בכל רגע, מהרגע שאנחנו פוקחים את עינינו והולכים לישון אסור לנו לשכוח את מה שקרה כאן. אנחנו מחויבים, מחויבים להחזיר את צחי למשפחתו ואת כל החטופים. כך דבורה כותבת – כמובן שהיא מודה לכל מי שמגיע ויוצא, ובהזדמנות זו, גם אני רוצה להודות לכל מי שבוחר לצאת ולחזק, ולהגיע ולתמוך במשפחות: המילים יוצאות מהלב, והלב מסרב להאמין. אני עומדת כאן הערב כשליבי קרוע. בעוד שבוע, ב-6 באוקטובר, אנחנו נעלה לקברה של מעייני שלנו. נציין גם את יום הולדתה ה-19, וגם שנה, את השנה שנלקחה מאיתנו. שנה, ואנחנו עדיין באותו יום ארור. עדיין לא הצלחנו להתאבל על הנכדה היקרה שלי, שנרצחה כשהיא קופצת לסייע לצחי להחזיק את דלת הממ"ד מפני המחבלים המרצחים שמנסים להיכנס לממ"ד. חשוב לי עוד לציין – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

לסיום. לסיום, גברתי. בסדר?

דבי ביטון (יש עתיד):

זה פשוט ארוך, אז אני אקריא את מה שחשוב לי שתשמעו: אני חוששת שהעם כבר לא שומע את הזעקות של החטופים. אנחנו נכנסים לזמנים רגישים ברמה האישית, ברמה הקהילתית וברמה הלאומית. אני, דבורה עידן, אין לי תשובות ופתרונות, רק זעקה ותחינה. לכל מקום שתלכו ועם כל אדם שאיתו תשוחחו, יש לי בקשה אחת – אני מבקשת שתעבירו את המסר הבא: עוצמתה הצבאית של ישראל היא אדירה. מה שעומד היום על הכף הוא החוסן החברתי. ישראל תעמוד בכל עסקה לשחרור החטופים, אבל החלטה לנטוש את חטופיה תהיה מכה אנושה בחוסן וביכולת התקומה שלה – יש לי עוד דקה?

היו"ר אמיר אוחנה:

לא. דקה לא. משפט אחרון.

דבי ביטון (יש עתיד):

משפט. ולכן כל אחד ואחת מהעם כולו מוזמן להתבונן לעצמו בכנות. על צחי אנחנו נלחמים ועל כולם. יש בתוכנו את הכוח לקום, לתקן, לפעול ולזכור. "לא תעמוד על דם רעך" – חובה עלינו להמשיך ולפעול עד שנראה את כולם.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה, גברתי.

דבי ביטון (יש עתיד):

תודה רבה, ובשורות טובות. מי ייתן שהשנה הזו תביא לנו רק טובה ובשורה ושהשנה האיומה הזו תחלוף מעל פנינו. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אמן, אמן. תודה רבה. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך.

רם בן ברק (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. "כל ממשלה שבראשה יעמוד נתניהו תהיה ממשלה שתשרוד בזכות דילים פוליטיים ולא בזכות טובת הציבור. אנחנו לא ניקח חלק בזה", את זה אמר גדעון סער בדצמבר 2022. באמת, גדעון? לא תיכנס בזכות דיל פוליטי? אתה, חבר הכנסת גדעון סער, אתה כחבר ממשלה אחראי לכל מה שקורה כאן: לפרובוקציות של בן גביר בהר הבית, לשרפת בתים על יושביהם ביהודה ושומרון, לרצח פלסטינים על ידי טרוריסטים יהודים, לאנרכיה. אתה אחראי לאי-החזרת החטופים מעזה. אתה אחראי לזלזול ולאי-התחשבות ביועצת המשפטית לממשלה. אתה אחראי לזה שאין נשיא לבית המשפט העליון במדינת ישראל. אתה אחראי לחוסר המשילות ולשלטון משפחות הפשע בארץ. אתה אחראי לירידה בדירוג האשראי. אתה אחראי למחיר העגבנייה. אתה אחראי לאי-גיוס חרדים. אתה אחראי לכל מה שהממשלה הזאת אחראית לו. אתה ואלקין – –

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב.

רם בן ברק (יש עתיד):

– – השכל ובוסקילה – אתם בחרתם במנעמי השלטון ובשרידות הפוליטית שלכם על חשבון הדבר היחיד והנכון שצריך לעשות: להחליף את הממשלה הגרועה הזאת בממשלה טובה הרבה יותר. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך.

מיקי לוי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. היום 360 ימים למלחמה. 255 חטופים, 154 הוחזרו, 101 עדיין בשבי מפלצות החמאס, נמקים במנהרות עזה; 715 חללי צה"ל, זכרם לברכה, גיבורים אמיתיים. 879 אזרחים נהרגו ונרצחו על ידי מפלצות החמאס. 70 חללי משטרה ושב"כ. יהי זכרם ברוך. אפתח במילה טובה לממשלת ישראל, שסוף-סוף יצאה מהקיבעון המחשבתי ועברה מהגנה להתקפה – כן, גם לראש הממשלה. תודה רבה לרמטכ"ל הרצי הלוי, לצה"ל, לאגף המודיעין, לטייסי חיל האוויר האמיצים, שהם בהחלט מלח הארץ, בניגוד למה שנאמר פה, ואני מצדיע להם. רק אתמול חזרו מתקיפה בתימן. מילה וחצי על הצטרפותו של גדעון סער. לא אקדיש לכך מילים רבות. גדעון סער מתהפך כמו חביתה. במקום להחליף את הממשלה הרעה הזו, הוא מנשים אותה עם בלון חמצן. הציבור יודע שההצטרפות של גדעון לממשלה מרחיקה את השבת החטופים, ואנחנו מכירים את ראש הממשלה. גדעון סער חווה את נחת זרועו של נתניהו, והוא יספוג זאת פעם נוספת. כשסער נשאל על ידי העיתונאי עמית סגל במרץ 2024, לא מזמן, אם יצטרף לממשלת נתניהו, זו הייתה התשובה של סער: אני לא יו-יו ואני לא זיג-זג. מילה וחצי, אדוני, על נושא של ועדת החקירה, ועדת חקירה ממלכתית. כל פעם שיש הצלחות, ראש הממשלה מתייצב מול המיקרופונים, ובצדק – הוא ראש הממשלה. לא ראיתי אותו מתייצב אחרי האסון של 7 באוקטובר. לא שמעתי ממנו שלוש מילים: אני מקבל אחריות. לא שמעתי ממנו על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, שמחויבת המציאות – האסון הגדול ביותר שקרה למדינת ישראל ולאזרחי מדינת ישראל מיום הקמתה. כל מיני קשקושים על ועדת בדיקה, ועדת חקירה פרלמנטרית – לא יקרה. לא יקרה, אני מודיע כאן. אנחנו לא נוותר, ונצא על כך לרחובות. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי, בבקשה.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להודות לגלעד קריב, חברי, שהציג את המשוואה בצורה מאוד מאוד ברורה, ואתם, חבריי מיש עתיד, צריכים להחליט איפה אתם עומדים ואיפה אתם נמצאים.

דבי ביטון (יש עתיד):

אנחנו הכי יציבים.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

האם אתם נמצאים עם האופוזיציה כולה, ללא יוצא מן הכלל, כמו שהציג את זה גלעד קריב, עם מהללת השהידים עאידה תומא סלימאן, עם תומך הטרור איימן עודה, עם עופר כסיף, שבאמת כבר אין מילים להגדיר אותו?

דבי ביטון (יש עתיד):

זה מה שאתה חושב עלינו? חודש אלול.

נאור שירי (יש עתיד):

– – – על ימין ועל שמאל.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

האם אלו האנשים שאתם איתם ואתם משתפים איתם פעולה – השארתם אותם כבר בכנסת – או שאתם מתייצבים איתנו מול האויב האמיתי? והאויב האמיתי הוא לא ראש הממשלה. האויב האמיתי הוא בטח לא גדעון סער. האויב האמיתי זה מי שביצע את הפשעים הנוראיים בטבח שמחת תורה. האויב האמיתי זה אותם אנשים בצפון, בלבנון, שרוצים לעשות אותו דבר, בתימן, בעיראק, בסוריה, בכל השכונה שלנו מסביב. אלו האויבים. וגדעון סער מבין את זה, וגדעון סער לא הפך לאוהד של ראש הממשלה מאתמול להיום, אבל הוא מבין שיש פה מלחמת קיום. הוא מבין מי האויב.

דבי ביטון (יש עתיד):

הוא מבין בסקרים.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

הוא מבין מה עושים בשעת מלחמה, ובשעת מלחמה נלחמים מול האויב, ולא מנסים לפורר את הבית מבפנים. אני מכיר אתכם, אתם ישראלים ופטריוטים לא פחות ממני. תבחרו נכון ותפסיקו להישרך ולהיגרר אחרי יאיר גולן ואיימן עודה. זה לא אתם. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

חנוך, אני רק מזכיר פעם נוספת שחבר הכנסת היחיד שהורשע בטרור יושב לצידך בקואליציה.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אני אשב ליד איתמר בן גביר כל יום ולא אשב ליד התועבה הזאת שמהללת שהידים וליד עופר כסיף, שהוא תומך טרור, ואיימן עודה, שהוא תומך טרור. אם אלו האנשים שאתם מוכנים לתמוך בהם היום, זה עליכם.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

הוא כהניסט וגזעני. מי תומך בהם? אתה תומך בבן גביר – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

רשות הדיבור לחברת הכנסת טטיאנה מזרסקי בלבד. בבקשה.

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, 360 ימים שהחטופים והחטופות שלנו נמצאות ונמצאים בשבי. כמעט שנה של סבל בלתי נסבל ופצע מדמם בכל החברה, אבל הכאב הכי חזק – למשפחות שמחכות שיקיריהן יחזרו הביתה. אבל היום, עכשיו, אני רוצה לברך את גדעון סער לרגל הצטרפותו לממשלת הקיצוניים ולרגל המינוי הכה-חשוב ומשמעותי לתפקיד השר בלי תיק. אני בטוחה שעל זה בדיוק חלמת, חבר הכנסת סער, כשעזבת את הממשלה עם גנץ ממש לפני כמה חודשים. באמת תהיתי לעצמי מי יהיה העסקן התורן, זה שיציל את כיסאותיהם של חברי הממשלה רק בשביל תפקיד חצי נחשק או הישרדות פוליטית. אבל הסקרים עשו את שלהם ונתנו את האות, והינה, המהלך בושל במלואו. אני רוצה לתזכר את כל מי שיושב כאן היום – אנחנו פחות משנה לאסון הנורא ביותר שידעה המדינה. גדעון, אז נכנסת לממשלה כדי לעזור, זה לא היה מזמן. אתה בעצמך הרגשת חסר השפעה והרגשת שאתה צריך לעזוב. ומה עכשיו? בשביל מה אתה מנשים את הממשלה הזאת? תוצאות הסקרים הם מצפון הלב החדש? הניתוק ממה שצריך לעשות לבין מה שנעשה בפועל פשוט מפחיד. מאוד מעציב אותי לראות איך דווקא בתקופה הזו אינטרסים אישיים שגוברים על האינטרסים הלאומיים ותפקידים וכיסאות שיותר חשובים מערכים. השר בלי תיק החדש שלנו, שאפשר גם לקרוא לו שר ההשתמטות, הולך להיות מגויס מלא מלא רק כדי להבטיח שהממשלה תרוויח זמן ותשרוד את חוק הגיוס ופשוט תשחרר אלפי חרדים משירות חובה, בתקופה שבה צה"ל כל כך זקוק לתגבור ולסיוע בכוח אדם. המהלך הזה – זלזול ראשון במעלה. ילדינו מסכנים את חייהם בהגנה על המולדת, ואתם, חברי הימין הממלכתי, הולכים להגביר את השסע בחברה ולהבדיל בין דם לדם. להצטרף לחבורת המשתמטים תמורת חזרה אופציונלית לליכוד בהמשך זה בדיחה פוליטית. גדעון, איזו תקווה חדשה הבאת לחברה הישראלית? במה הימין שלך ממלכתי, בזה שאתה הולך לשבת בקואליציה עם בן גביר? זו לא תקווה חדשה, זו אכזבה ישנה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות לרשותך.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב-ראש. זה הולך להיות סופר-קצר. אני חושבת שמשהו נשבר אתמול בפוליטיקה הישראלית. האמון, שהוא גם ככה כל כך נמוך בממשלה בכנסת, אתמול נשבר עוד יותר. אני רק רוצה להזכיר לכל מי שעלה ואמר כאן שיש עתיד ויאיר לפיד היו הראשונים באותה שבת ארורה שהציעו להיכנס לממשלה – באותה שבת. נכון, היו לנו תנאים.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אבל עדיין מוציא אנשים מחוץ למחנה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

חנוך, אנחנו לא נהיה קישוט באף ממשלה, זה הכול. ואני אסיים בציטוט של צעירי המפלגה: "אין תיק ואין עמוד שדרה". תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. כעת חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך.

אופיר כץ (הליכוד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אולי יהיה לי טיפה יותר. השנה האחרונה הייתה בין הקשות שידעה מדינת ישראל. אנחנו חיים במציאות שבה האתגרים מתגברים מיום ליום, ויחד עם הקושי והכאב, זכינו לראות סדר חדש במזרח התיכון. במהלך השנה הזו ניחמתי עשרות משפחות שכולות, נפגשתי עם מילואימניקים, חיילים, משפחות חטופים, מפונים, עם כל מי שרק רצה לשוחח. לא משנה באיזו שיחה ועם מי, העם שלנו דרש משהו אחד ברור: אחדות. מהמשפחות השכולות שאיבדו את היקר להן מכול עד החיילים והמילואימניקים שמוסרים את נפשם – ביקשו הנהגה שלא עוסקת במחלוקות אלא מנהיגות אמיצה שיודעת לעמוד יחד. ולכן, כשהגיע הרגע שבו גדעון סער החליט להצטרף לממשלה כדי לחזק אותה, כדי להוסיף את קולו ולחזק את האחדות, היה ברור שזהו המהלך הנכון. הוא ראה את התמונה המלאה, מה טוב למדינה שלנו בשעה הקריטית הזו. הוא לא פחד להפשיל שרוולים ולהיכנס, כי הוא הבין שזה מה שהמציאות דורשת – לא עמידה בצד וצפייה מהמרפסת, אלא עשייה אמיתית. ומה קרה מייד אחרי? כמובן, המקהלה קפצה, אלו שהשיח שלהם מוגבל לשאלה האחת והיחידה: זה טוב לביבי או לא טוב לביבי? הרי זה כל מה שמעניין אותם. לא אחדות, לא טובת המדינה, לא הביטחון של אזרחי מדינת ישראל – טוב לביבי או רע לביבי. הם עסוקים רק בשאלה אחת – איך זה בעצם משפיע על המאזן הפוליטי; האם ביבי מרוויח או האם ביבי מפסיד. זה מה שמעניין אותם. אבל מה הציבור מבקש? הציבור לא רוצה פוליטיקה עלובה וצינית. המשפחות השכולות לא דורשות חשבונות של אינטרסים, הן דורשות הנהגה מאוחדת עם חזון, הנהגה שמתאחדת למען מטרה משותפת. המילואימניקים שלנו, שעוזבים את הבית ואת המשפחה כדי לשמור עלינו, מבקשים לראות אותנו כאן מאוחדים, עובדים ביחד ולא נלחמים אחד בשני. וכולכם יודעים את זה. אתם שמעתם בדיוק את אותו דבר. אתם, עכשיו, אלו שצורחים, שמעתם בדיוק. בסוכות האבלים נפגשנו ביחד ושמעתם בדיוק מה ששמענו – את הרצון לאחדות, שלא נריב, שנהיה ביחד. אבל זה לא מעניין אתכם, כי בסוף מה שגובר אצלכם זה השאלה האחת שכבר אמרתי: האם זה טוב לביבי או רע לביבי. גדעון סער בחר לעשות את הצעד הקשה, למרות שתקפו ותוקפים אותו עכשיו ואת משפחתו. הוא בחר להצטרף לממשלה כדי לחזק את האחדות ולאפשר לה להצליח. זה בדיוק מה שישראל צריכה ברגע הזה – לא עוד פילוגים, לא עוד משחקי אגו, אלא מנהיגות שמבינה שלטובת המדינה חייבים לפעול יחד. אלה שמבקרים את המהלך הזה, שמנסים להסית ולהצית, מפחדים. האחדות הזאת מפחידה אותם. הם יודעים שכשהעם רואה הנהגה מאוחדת, כשיש תחושת שותפות אמיתית, הכוח שלהם, הכוח של הפילוג, נחלש, ואז אין להם יותר מה להציע. אז כן, זה הזמן להגיד בקול ברור: מי שתוקף את האחדות, מי שמנסה לצייר את הצעד הזה כהזדמנות פוליטית בלבד, שיתבייש. אנחנו כאן כדי לפעול למען העם, למען המדינה, ולא למען אגו אישי. המנהיגות של סער, שנכנס ונרתם מתוך אחריות, מראה לנו את הכיוון הנכון, הכיוון שבו טובת העם והמדינה עומדת מעל כל דבר אחר. והמסיתים? אומנם הם מיעוט, אבל מיעוט קולני. הם ימשיכו להסית ולפלג; אנחנו נדאג לנצח את המלחמה המכרעת הזו יחד. ואני קורא לעוד מפלגות – לא אלו שיושבים שבעה על מותו של נסראללה, המפלגות הציוניות – לבוא ולהצטרף אלינו.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. כעת חבר הכנסת יצחק פינדרוס, בבקשה.

קריאות:

אפרת רייטן מרום (העבודה):

אופיר – – – מי כתב את זה? מה זה היה, לקחת AI?

אופיר כץ (הליכוד):

יש משפט – – – טוב לביבי, רע לביבי. זה מה שמעניין אתכם. זה מה שאתם רואים.

נאור שירי (יש עתיד):

את ביבי זה לא מעניין.

אופיר כץ (הליכוד):

זה מה שאתם רואים: טוב לביבי, רע לביבי – – –

קריאות:

נאור שירי (יש עתיד):

אני, מעניין אותי הסטטוס של שר החינוך.

היו"ר אמיר אוחנה:

רבותיי, רשות הדיבור של חבר הכנסת פינדרוס. בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני שר החינוך, האמת היא שאני נמצא כאן יומיים, מאתמול בבוקר, יחד איתכם, ואני מרגיש נתק מוחלט בין המציאות לבין מה שקורה פה, פשוט נתק מוחלט. מתנהלת מלחמה במדינת ישראל, כולכם יודעים את זה, אני לא מחדש לכם כלום. אנחנו עומדים מול גדולי אויבינו בעת המבחן הקשה ביותר שידעה מדינת ישראל בשנים האחרונות.

קריאות:

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

בעת הקשה ביותר שידעה מדינת ישראל.

נאור שירי (יש עתיד):

תשקול את המילים הבאות שלך.

שלי טל מירון (יש עתיד):

– – – אתה לא מתבייש?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, חברי הכנסת.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

ויושבים כאן – עולים נואם אחר נואם ומצטטים ציטוטים של אנשים שדיברו במשך שנים.

נאור שירי (יש עתיד):

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

אתה ממשיך עם אותם ציטוטים. אתה ממשיך עם אותם ציטוטים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שירי.

נאור שירי (יש עתיד):

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

אתה ממשיך עם אותם ציטוטים. אתה ממשיך עם אותם ציטוטים. מגיע אדם שבכנות, משמחת תורה אמר: אני איכנס לממשלה אם אני איכנס לקבינט. אמר את זה. ואתם תוקפים אותו: אבל אמרת משהו, ביבי. עכשיו אני שואל אתכם, מה אתם חושבים, אותו אחד שנמצא עכשיו במקרר, נסראללה – כי עדיין עוד לא קברו אותו, נמצא במקרר סגור – כשהוא נאם על קורי העכביש, על זה הוא דיבר, לזה הוא התכוון. במקום להראות לו אגרוף ברזל, שזאת כרגע המשימה, אתם ממשיכים לדבר כאילו זה משהו אחר. אתם ממשיכים לדבר את אותו שיח מפלג – –

אפרת רייטן מרום (העבודה):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת רייטן.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

– – ביבי או לא ביבי? דחילכ, הוא ראש ממשלה של מדינת ישראל שעומד כרגע בחזית מול כל העולם, עומד מול כל העולם, וזה מה שאתם עסוקים בו?

נאור שירי (יש עתיד):

– – – בוא'נה – – – זה הזיה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שירי. חבר הכנסת שירי, קריאה ראשונה.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

כן, איווט ליברמן וישראל ביתנו, שיש לנו, החרדים, חשבון ארוך איתו, אני הייתי – אם אתה יודע, אמרתי את זה כמה פעמים – הייתי רוצה לראות אותו – – –

נאור שירי (יש עתיד):

– – – מה היית? מה היית?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שירי, אתה בקריאה ראשונה.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

אתה יכול לצעוק כמה שאתה רוצה, יש לי קול יותר גבוה. הוא יכול לצעוק.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

– – – שהוא ילך להילחם – – –

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

הוא יכול לצעוק. שיצעק לעצמו. מדינת ישראל צריכה לעמוד יחד מול האויבים שלה. במקום זה היא מתעסקת בשטויות.

נאור שירי (יש עתיד):

תתגייס. כן, תתגייס.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

במקום זה היא מתעסקת, עוד פעם, עוד פעם: כן ביבי, לא ביבי.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שירי, קריאה שנייה.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

אני לא מצליח להבין את הצביעות הזאת. אותה מקהלה שצעקה: לא מחליפים שר הביטחון באמצע מלחמה, היא אותה מקהלה שצועקת: אבל ראש ממשלה, חובה להחליף באמצע מלחמה. היא אותה מקהלה.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת רייטן.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

היא יכולה לומר את זה באותו יום. בבוקר לצעוק: לא מחליפים שר הביטחון, ואחרי הצוהריים: אבל חייבים להחליף את הממשלה מייד. והכול בסדר. רבותיי, היה סייעתא דשמיא בשבועיים אחרונים. הקדוש ברוך הוא עזר לעם ישראל, כי אנחנו הולכים יחד. היינו במצב קשה בתחילת השנה, ובזכות האחדות – כן, תיכנסו גם אתם מתחת לאלונקה, שייכנס גם איווט ליברמן, שייכנסו גם מפלגות אחרות, בשביל להראות לבריטניה, לגרמניה, ל"ידידים" שלנו, לכולם: אנחנו מאוחדים וננצח. שנה טובה.

היו"ר אמיר אוחנה:

שנה טובה. חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח. חבר הכנסת, בבקשה. חבר הכנסת רון כץ – בבקשה.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תתגייס, תתגייס, תתגייס.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

תתגייס. יחד בבנק – לבד בטנק.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

פינדרוס, יש אחדות או אין?

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

נעמוד ביחד, פינדרוס. מבחינתך – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת כץ, עד שלוש דקות לרשותך.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

– – כמו שאמרת אתמול: יחד בבנק – לבד בטנק.

רון כץ (יש עתיד):

חבר הכנסת פינדרוס דיבר על ניתוק שיש בבית הזה, אז אני חושב שהוא לא רק דיבר על זה, הוא גם הדגים את זה. אין ניתוק יותר גדול ממה שקרה עכשיו על הדוכן הזה. אתה מדבר איתנו על אחדות, על איך אנחנו צריכים להתנהג מול כל העולם; בוא נדבר על איך צריכים להתנהג במדינת ישראל. בואו נתגייס כולנו ביחד, נילחם ביחד ונכריע את האויב יחד. אתם הרי אוהבים נורא להגיד "יחד"; היה פה גם אופיר כץ – יחד, יחד, יחד. איפה נגמר היחד, בבקו"ם? שם נגמר היחד?

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

הוא לא נגמר.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

הוא אפילו לא מתחיל, אבל.

רון כץ (יש עתיד):

איפה הוא?

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

אם נהיה מול האויבים ביחד, יש סיכוי – – – אין סיכוי, תלמדו את זה. אתה לא מבין כלום.

רון כץ (יש עתיד):

איך נהיה מול האויבים ביחד אם אתם לא באים איתנו?

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

אתה לא מבין כלום.

רון כץ (יש עתיד):

איך נהיה מול האויבים יחד אם אתם לא באים איתנו? זו האמת. יש ניתוק אמיתי בבית הזה, והניתוק נראה בדיוק ככה. הם יעמדו פה על הדוכן, הם יגידו לנו: ביחד, צריכים לנצח, נגיע כולנו מול העולם, שבע חזיתות. אבל אתם יודעים מה יקרה באמת? הבן של אפרת, שנמצא עכשיו אולי מאחורי קווי האויב, יעשה את מה שהוא צריך לעשות, והיא לא תישן בלילה, והוא יגיד את זה ויצא מהדלת. זו האמת במדינת ישראל. ועכשיו, ברשותכם, אני לא יכול שלא להתייחס לגדעון סער, שהוכיח שהפוליטיקה היא באמת מעבר לכל דבר שיש במדינה הזו, ונכנע לדרך הקלה. אני רוצה לומר לכם משהו: זה מבאס אותי גם ברמה האישית, כי כל פעם שאומרים שאני פוליטיקאי, שמישהו הולך לפוליטיקה, האינסטינקט הוא: למה אתה עושה את זה? למה? כולם שם רמאים, כולם שם שקרנים. אין ערכים. ואני מנסה להסביר: יש גם פוליטיקה אחרת, יש כאלה שרוצים לבוא, לשנות – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

בכל זאת לא הצבעת נגד כסיף.

רון כץ (יש עתיד):

לבוא – דווקא לא, אני הייתי בעד, אבל בלי קשר, יש כאלה שרוצים לבוא ולשנות – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

זה הזמן, זה הזמן – – –

רון כץ (יש עתיד):

טלי, לא אמרת שתתפטרי אם גדעון סער ייכנס? אומנם את לא שרת ביטחון – –

טלי גוטליב (הליכוד):

לא. ממש לא אמרתי את זה.

רון כץ (יש עתיד):

– – אבל אם אמרת, תעמדי אחרי הדברים שלך.

טלי גוטליב (הליכוד):

איפה אמרתי את זה?

רון כץ (יש עתיד):

סוס טרויאני, הוא הולך להיות יו"ר הליכוד הבא. תתחילי להתחנף אליו.

טלי גוטליב (הליכוד):

רגע, רגע, אל תתבלבל, המילים שלי מאוד ברורות. אני לא מתפטרת, ואני אהיה כאן כל זמן שצריך.

רון כץ (יש עתיד):

אל תפריעי לי, טלי, ברשותך. אני רוצה לבקש ממך, אני רוצה לתת לך עתידות – גדעון סער כנראה יהיה הבוס שלך. גדעון סער כנראה יהיה הבוס שלך, טלי.

טלי גוטליב (הליכוד):

זו גלית, לא אני. רגע, רגע, זו לא אני – –

רון כץ (יש עתיד):

אני מבקש את הזמן הזה בחזרה, כי אי-אפשר לדבר ככה.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – מה הוא רוצה ממני?

רון כץ (יש עתיד):

לא פניתי אליה. כי היא צעקה לי, אני פניתי אליה, אבל אתה צודק.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא אני אמרתי את זה.

רון כץ (יש עתיד):

אתה צודק. חברים – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, חבר הכנסת כץ.

רון כץ (יש עתיד):

אני רוצה לדבר רגע על מה שעשה גדעון סער.

היו"ר אמיר אוחנה:

דקה לסיום.

רון כץ (יש עתיד):

בזמן הקצר שנשאר לי – אין, היא ממשיכה גם מבחוץ, לא ראיתי דבר כזה. אחרי ששמענו את זאת שנגד ולא רוצה שהוא יבוא, אני רוצה לדבר על מה שהוא עשה פה, כי חשוב שישמעו את זה גם אזרחי מדינת ישראל, כי נראה שהכול פה דילים פוליטיים רקובים. לפני חודשיים הוא עמד פה על הדוכן ואמר: מי שיש לו כתבי אישום, לא יכול לכהן כראש ממשלה; לא יכול להיות שאני אשב בממשלה כזאת שלא באה לשנות; אני לא אתן את ידי לדילים כאלה ואחרים. אז אני רוצה לפנות מפה לגדעון סער: אם באמת בשביל לחזק את המערך המלחמתי – אחלה. לא מאמין לך, אבל אחלה. תתחייב היום שתצביע נגד חוק ההשתמטות ותתחייב שתעצור את ההפיכה המשטרית, ואז נראה אותך גיבור עם כל הדילים האלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך.

שלי טל מירון (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, מה שנקרא, צביעות – קווים לדמותה. בואו נעבור על הדברים הבאים, כי דובר פה קודם על צביעות. בואו ננחש מי אמר את הדברים הבאים: "גדעון סער ותקווה חדשה זה בדיוק כמו בוגי יעלון ותלם מלבד הבדל אחד – הם דאגו להסיר מהרשימה את אלה שהתנגדו לממשלה עם הרשימה המשותפת. לא משנה מה הם יגידו, התוכניות שלהם ברורות. גנץ וסער הם שמאל על מלא". מי אמר?

גלעד קריב (העבודה):

שרה נתניהו.

שלי טל מירון (יש עתיד):

לא.

גלעד קריב (העבודה):

יאיר נתניהו.

שלי טל מירון (יש עתיד):

דווקא הוא היה כאן לפני רגע – שר החינוך שלנו, השר קיש. נמשיך הלאה: "סער וחבריו חושבים שאפשר לשכתב את ההיסטוריה. הזכרתי להם מה מספר שתיים שלהם כתב במצע של המפלגה שלו. גדעון, גם אם תנסה למחוק את העבר ולשנות את המציאות, הארכיון זוכר הכול, גם אנחנו. אנחנו נדאג לבטל את עילת הסבירות, בין היתר לאפשר לך להמשיך לקשקש את עצמך באופן בלתי סביר". מי אמר את הדבר הבא?

משה טור פז (יש עתיד):

ביבי נתניהו.

שלי טל מירון (יש עתיד):

לא, לא, רחוק.

משה טור פז (יש עתיד):

שרה נתניהו, יאיר נתניהו.

שלי טל מירון (יש עתיד):

לא – השר קרעי. נמשיך הלאה: "צלמו מסך – גדעון סער ואני לעולם לא נשב יחד, לבטח באותה מפלגה. או שאילחם בו מלחמת חורמה מבפנים, או שאעזוב. כך או כך הבן אדם הספציפי הזה פסול עד היסוד עבורי ועבור כל אדם ששייך למחנה הלאומי-ליברלי". מי אמרה את המשפט הבא?

קריאה:

גלית דיסטל.

שלי טל מירון (יש עתיד):

חברת הכנסת גלית דיסטל.

קריאה:

טלי גוטליב.

שלי טל מירון (יש עתיד):

נמשיך הלאה: "ערבויות תמורת קנביס? 4 מיליון ש"ח ערבות נתן יונתן קולבר, יו"ר חברת פנאקסיה" – אני מקווה שאני הוגה נכון – "מהמרוויחות הגדולות של רפורמת הקנביס, לגדעון סער ותקווה חדשה. גדעון סער התעקש להכניס את רפורמת הקנביס להסכמים הקואליציוניים. ניגוד עניינים? עסקת שוחד, לכאורה? שמישהו יוציא את מנדלבליט מהמקפיא". מי אמר את זה? השר אמסלם. נעבור לציטוט הבא: אין בליכוד אנשים שראויים להחליף את גלנט? יש גם יש. למה הביזוי בצירוף מפלגה בגסיסה עם ארבעה מנדטים, ועוד לתפקיד הביטחון? סער פרש מהממשלה בזמן מלחמה וחתר תחת ראש הממשלה, וכולם כמו עדר שותקים. גם בלי גלנט יש לנו 63 מנדטים. אני צריכה לסמוך על סער? על יסוד חלקו ברדיפת נתניהו וחלקו במינוי מיארה?" "אני סומכת על התדרוכים שישכנעו את אנשי הימין שסער הוא הפתרון. אדוני ראש הממשלה, במפלגת הליכוד יש אנשים ונשים נאמנות ונאמנים להחליף את גלנט". מי אמר?

רון כץ (יש עתיד):

זאת שיצאה ואמרה שלא אמרה.

שלי טל מירון (יש עתיד):

חברת הכנסת טלי גוטליב.

היו"ר אמיר אוחנה:

ולסיום.

שלי טל מירון (יש עתיד):

כן. אני רק רוצה להזכיר את הקמפיין של 2014 בליכוד. זוכרים? למה התפטר גדעון סער – זוכרים את הקמפיין? אפשר לנחש למה. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לגברתי. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, בבקשה. עד שלוש לרשותך.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

אדוני יו"ר הכנסת, כנסת נכבדה, חבר הכנסת גדעון סער, אתה תכף הולך להצטרף ולחזק את הממשלה שאתה בז לה, מזהיר מפניה ומפני העומד בראשה ומההרכב המטורף שלה; ממשלה שהפכה את ישראל לאזור אסון מוכה שכול וכאב, אפשר לומר לאסון רב-נפגעים. אז הרשתות והתקשורת מלאות בעשרות רבות של ציטוטים בוטים במיוחד שלך נגד נתניהו וסמוטריץ' ואמסלם ובן גביר. אפילו כאן עמדת – ישבת, נדמה לי, מול השר לוין, וצעקת לו: "לך תתאשפז". אבל כנראה שיצר ההישרדות הוא אכן הכוח החזק בטבע, והתקווה שלך, התקווה החדשה – התפוגגה, חלפה עם הרוח. הבנת שלא תוכל להביא את הבשורה, אז שינית את השם לשם שאולי מבטא יותר את רוח התקופה – הימין הממלכתי. לכן אני שואלת אותך, חבר הכנסת סער: מה ממלכתי במה שאתה עושה? מה ממלכתי בתמיכה בשר משפטים שעומד להחרים – לא פחות – את טקס הפרישה של ממלא מקום נשיאת העליון, השופט עוזי פוגלמן, שייערך מחר? לזה אתה קורא ממלכתי? לזה אתה קורא ימין? לזה אתה נותן יד ותמיכה? הממלכתיות והימין שלך הם ביטוי למה שמחוללת ממשלת ההרס הזו. ואני שואלת אותך: מה יזכרו ממך? מה תהיה המורשת? איזה חותם תשאיר? לא פטריוטי, לא ממלכתי, לא תקווה. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, גברתי. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך.

משה טור פז (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כל שנה בערב ראש השנה אני עושה עם עצמי חשבון נפש, מנסה לחשוב מה עשיתי בשנה האחרונה, איפה הייתי לפני שנה. כשקורה אסון או משהו קשה, לא רק השנה, אני אומר לעצמי: רגע, התפללתי טוב? עשיתי את הדברים הנכונים? וכשאני מסתכל על הדברים שקרו, אני אומר: כנראה שלא כל כך. כשאנחנו מסתכלים על השנה האחרונה, קשה לחשוב למה זה מגיע לנו, למה עברנו שנה שהיא כל כך אסונית למדינת ישראל. את השאלה הזאת ישאל כל אחד מאיתנו בעוד יומיים, בערב ראש השנה, אני מקווה. אבל כשאנחנו עושים חשבון נפש, אני רוצה לשאול אותך, חבר הכנסת, או-טו-טו השר, סער: אתה יכול לבחור באחת משלוש בריתות – זה נוגע אליך, זה נוגע גם לזאב אלקין, לשרן השכל ולמישל בוסקילה, חברי רשימתך: אופציה א. ברית הימנים – זו הממשלה הנוכחית, שבשל פחד מדומיין מאיזה מדינה פלסטינית שאף אחד לא חושב עליה, דבקים האחד בשני. זה מה שאני שומע מחבריי כאן במפלגות השונות – שמא תבוא איזה מדינה פלסטינית ותאכל את כולנו. האופציה השנייה היא ברית היהודים. בשם פחד מאובדן היהדות, צריך לחזק עוד ועוד את היהדות בישראל, למרות שאני חייב לומר ולא בצער שאנחנו רואים את היהדות עולה ופורחת בישראל. ויש אופציה שלישית. האופציה השלישית היא ברית הציונים, כל אלה שבערב ראש השנה יהיה להם ילד אחד שיהיה למטה, ברצועת עזה, וילד שני שיהיה בגבול לבנון ואולי בתוך לבנון, ויהיו אלה שרק יתארגנו לקראת. ברית הנושאים בנטל. וכן, אתה, גדעון סער, צריך לבחור אם אתה רוצה לחזק את ברית הנושאים בנטל, או שהבריתות האחרות יותר חשובות לך. זו האפשרות בעיניי. זו הבחירה שעומדת בפניך עכשיו. אני רוצה לסיים עם תפילה שכתבה יהודית, אימא של גלעד נחמיה ניצן, השם ייקום דמו. זה נקרא "מכניסי רחמים": "חיילים פצועים / נשות המגויסים / מפוני היישובים / אימהות החטופים / אבות השכולים, אלמנות יתומים / כל החסרים וכל המתגעגעים – / הכניסו תפילותינו./ לא צריך להשתדל / בואו ככה, כמו שאתם / רק לעמוד לפני מלך מלכי המלכים / בלי זעקה / בלי תחינה / לא צריך אפילו בקשה./ רק תיכנסו ותכניסו / לפני ולפנים / אהבה ורחמים". שתהיה לנו שנה טובה מקודמתה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אמן. חבר הכנסת ניסים ואטורי, בבקשה. עד שלוש דקות, אדוני, לרשותך.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם כול ראוי לציין את האמת. דיברתם הרבה על בן גביר. אני יודע שלשכת הגיוס במשטרה כבר הגיעה ל-3,000 מגויסים תכף. המשטרה הולכת וגדלה לעומת הקדנציה שלכם – היא ירדה, הלכה והצטמקה, אבל יש עובדות. דיברתם על גדעון, שנכנס. קודם כול, אני מברך אותו על המהלך הזה. אתם התחננתם להיכנס כולם, דיברתם על כל מיני שותפים – לפיד, גנץ. גנץ כבר היה; רצה לחזור. ראינו מה קרה, מה קרה עם הקבינט ואיך נראתה המלחמה ואיך היא נראית היום – היום, כשאתם בחוץ, קודם כול. וגדעון סער, אני מברך אותו על זה שהוא מצטרף. גדעון הבין את גודל השעה. נכון, הבאתם פה ציטוטים שלו. אני מבין אותם, אנחנו כולנו שמענו אותם, גם אני, גם טלי, היושב-ראש שמע אותם. אבל לאחר 7 באוקטובר נטרפו הקלפים. פתחנו דף חדש – מדינת ישראל מאוחדת לניצחון על הטרוריסטים, מדינת ישראל מאוחדת כדי להחזיר את החטופים. יש משימות שהן קצת יותר גבוהות מהפוליטיקה, יותר חשובות. ולגבי נתניהו, אתה יודע, זו בושה, כי גם הערוצים הערביים מפרגנים לנתניהו – אומרים: תראו את המנהיג שלהם מול נסראללה, שהיללתם. נתניהו מנצח, גם כשיש פעולות שנתניהו עצמו החליט עליהן לבד – אם זה קשור למוסד, אז אתם יודעים שזה תחת ראש הממשלה. בידיעות שמו תמונה של שר הביטחון, ואני לא רוצה לתקוף אותו, כן? אנחנו במלחמה, כמו שאמרנו – אתם יודעים, זו הצלחה בלעדית של נתניהו. אתם תמיד תמשיכו ללכלך, אבל נתניהו מנצח, מנצח עם הממשלה הזאת, שהוא בוחר.

נאור שירי (יש עתיד):

זה לא נכון.

ניסים ואטורי (הליכוד):

כן, אנחנו קוראים לאיחוד, לאיחוד של מפלגות ציוניות, אלה שרוצים לנצח, ולא אלה שבאים כדי להפסיד, או באים, נכנסים לקבינט כדי לקשור לנתניהו את הידיים ואת הרגליים. נתניהו חופשי, וכך נראית המלחמה. כשנתניהו הולך ועושה את הדברים שצריך לעשות כמו שצריך, בלי הפרעות – אל תפריעו לו. נתניהו מנצח בלי שתפריעו לו. אתם ממשיכים פה עדיין כאופוזיציה למדינה, ממשיכים לתקוף מהלכים של מדינת ישראל, לא את נתניהו עצמו, לא את הממשלה. לכן אתם לא ראויים להיכנס. גדעון כן ראוי להיכנס, כי הוא הבין את גודל השעה. איפה אתם הייתם?

גלעד קריב (העבודה):

גם סיירת מטכ"ל, גם טייס.

ניסים ואטורי (הליכוד):

תגידו מילה טובה. כשאתם רואים את ההצלחות אחת-אחת, הצלחות שלא נמצאות אפילו בסרטים של ג'יימס בונד – אתם, במקום לבוא ולהגיד: וואו, כל הכבוד למדינת ישראל שניצחה, אתם ממש עצובים מהדבר הזה.

גלעד קריב (העבודה):

ניצחנו?

ניסים ואטורי (הליכוד):

אתם עצובים שישראל מנצחת. התפקיד שלנו הוא להביא את ישראל לניצחון מוחלט, וזה מה שנעשה. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח. חברת הכנסת מרב מיכאלי.

קריאות:

קריאה:

צא החוצה. צא, חצוף.

ניסים ואטורי (הליכוד):

גלעד קריב (העבודה):

ואטורי, הוא השיט את הצוללת למצרים – – –

ניסים ואטורי (הליכוד):

תגיד, מה קרה? אין לך מה להגיד?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, רשות הדיבור לחברת הכנסת מרב מיכאלי בלבד. בבקשה, גברתי. עד שלוש דקות לרשותך.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

עבריין.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת ואטורי.

ניסים ואטורי (הליכוד):

מה זה הדיבור הזה?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת, די.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, סליחה, זה לא מקובל, מה זה "עבריין"?

נאור שירי (יש עתיד):

אתה מדבר על דיבור – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שירי.

טלי גוטליב (הליכוד):

אבל למה אתה קורא לו "עבריין"? בחייכם, מה יש לכם? די.

גלעד קריב (העבודה):

הוא לא התכוון אליו.

טלי גוטליב (הליכוד):

הוא התכוון אליו.

נאור שירי (יש עתיד):

שיחקת בנשק בניגוד לחוק?

היו"ר אמיר אוחנה:

טוב, חברי הכנסת, אני, אני – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

זה לא – – – הוא היה צריך אישור של – – –

קריאה:

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מתחיל בקריאות, רבותיי. חדל. רשות הדיבור לחברת הכנסת מרב מיכאלי בלבד.

ניסים ואטורי (הליכוד):

יש לי רישיון לנשק – – –

נאור שירי (יש עתיד):

שמעת?

ניסים ואטורי (הליכוד):

אתה קורא לי "עבריין"? אתה עבריין.

נאור שירי (יש עתיד):

קודם כול, לא אני קראתי לך "עבריין" – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת.

נאור שירי (יש עתיד):

– – אבל מה שכן, סתום אתה בטוח.

ניסים ואטורי (הליכוד):

בטח, אתה עם החוכמה שלך, באמת אתה יודע מה לעשות, הכול.

נאור שירי (יש עתיד):

תגיד, אתה, מה אתה מסתלבט עלינו?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שירי, אתה בקריאה שנייה. די. חבר הכנסת ואטורי, די.

ניסים ואטורי (הליכוד):

סליחה, אדוני היושב-ראש, שלא יקרא לי "עבריין". מה זה הדבר הזה?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

מה העלית היום בוועדת הכספים?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת בליאק, די. בבקשה, אני אתן לך עוד כמה שניות.

מרב מיכאלי (העבודה):

טוב, נו, די, רבאק. הבנו, מה יש לכם?

טלי גוטליב (הליכוד):

חבר'ה די, באמת, זה לא רמה. די.

קריאה:

תשעה מנדטים בסקרים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שקלים, קריאה ראשונה. די.

מרב מיכאלי (העבודה):

"נתניהו רגיל לשקר לכולם וכל הזמן. מתברר שעם בנקים וסוכנויות דירוג האשראי זה לא עובד, אי-אפשר למכור להם סיפורי גרנדמייזר"; טוב, לא חשוב. "החלטת נתניהו לפטר את שר הביטחון יואב גלנט היא מעשה של טירוף המעיד על היעדר מוחלט של שיקול דעת"; אז כבר לא חשוב.

היו"ר אמיר אוחנה:

גברתי, גברתי, אני עוצר אותך כאן. אני עוצר אותך כאן.

מרב מיכאלי (העבודה):

"חוק הנאשם הוא חוק חשוב ונכון, הצבעתי בעדו עוד בכנסת השבע-עשרה".

היו"ר אמיר אוחנה:

לא באופן הזה. אני מבקש לא באופן הזה.

מרב מיכאלי (העבודה):

לא באופן הזה? בסדר, אני אזרוק פה.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא באופן הזה, כי זה מיצג.

מרב מיכאלי (העבודה):

אני אזרוק פה קרוב. "תמיד מסית ומסיט בימי חול כבימי חג ומאשים אחרים ומגלגל אחריות".

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מיכאלי, אם תמשיכי באופן הזה, אני אוריד אותך מהדוכן.

מרב מיכאלי (העבודה):

בסדר, בסדר, הבנתם את הרעיון. העניין הוא שזה לא על היחסים, זה לא על היחסים ביניהם. כמה זמן עמדו אתמול שני האישים האלה ובזבזו את זמנם של אזרחיות ואזרחי ישראל בשביל להסביר שזה לא על היחסים ביניהם? היחסים ביניהם בכלל בכלל לא חשובים. מה? מה פתאום? היחסים? ממש לא חשובים. זה הכול על אחדות, על אחדות ועל הניצחון. מה אני אגיד לכם, חברות וחברים? אם הייתי מאמינה לרגע שההצטרפות של גדעון סער לממשלת החורבן הלאומי משרתת את הניצחון ואת האחדות, הייתי מצביעה בעד. אני בעצמי הייתי שותפה להקמה של ממשלה ביחד עם גדעון סער, למרות שאני יודעת – אלוהים עדה כמה עמדותיי רחוקות מעמדותיו, אבל זה היה האינטרס הישראלי. אבל כאן מה שעושה גדעון סער זה ההפך – הפוך, גוטה, מה שנקרא, הפוך. גדעון, אתה מדבר על ניצחון ועל אחדות, אבל אתה מוכר את המילואימניקים, אתה מוכר את המשפחות שלהם; אתה מוכר את המאבק בהפיכה המשטרית שהיית שותף לו, שרבות ורבים האמינו שאתה שותף לו; אתה מוכר את היועצת המשפטית לממשלה שאתה מינית, והממשלה הזאת תוקפת יום ולילה ומאשימה אותה בכל מה שהיא עצמה מפשלת וכושלת בו; אתה מוכר את הביטחון של מדינת ישראל. שר ביטחון רצית להיות, ואתה תהיה שותף לחוק השתמטות המוני, שגומר לא רק את הניצחון ואת הביטחון אלא את הכלכלה שלנו. אז על איזה אחדות, על איזה ניצחון, אנחנו מדברות ומדברים? בחייך. לא כולנו צופות וצופי ערוץ 14. רואים לך. רואים לך, ורואים. איך להגיד? לא רק בסקרים אתה יוצא אפס.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. ותואילי אולי לפנות את מה שהשארת כאן. שרן מרים השכל.

מרב מיכאלי (העבודה):

בהחלט. אתה צודק. בכבוד. יותר מזה, אני אפנה ואזרוק לפח.

היו"ר אמיר אוחנה:

מצוין.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

למחזור, למחזור, חברת הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

עד שלוש דקות, גברתי, לרשותך.

שרן מרים השכל (הימין הממלכתי):

תודה רבה. האמת היא שמאוד קשה לי כאן ולשבת כאן ולשמוע את הצביעות, באמת צביעות, מפי כל כך הרבה אנשים; אגב, גם מכמה אנשים פה שיושבים גם בקואליציה, שנאמו כאן לפני כן. תראו, כבר באוקטובר, כן, היה לנו קשה להיכנס לתוך הממשלה הזו. ברורות לכם עמדותינו האישיות, וברור לכם מה אנחנו חושבים. אגב, השקרים שמפיצים על כל מיני מהלכים שסגרנו עם חרדים או דברים כאלה – זה שקר מוחלט. העמדות שלנו לא השתנו, והבהרנו את זה פעם אחר פעם. אגב, בגלל זה אנחנו גם לא נכנסים עם הסכם קואליציוני, אוקיי? גדעון נכנס לתוך הקבינט על מנת להשפיע על המדיניות הביטחונית, על מנת לקחת חלק בזמן מלחמה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

גלעד קריב (העבודה):

אין לכם זכות וטו על הרפורמה המשפטית.

שרן מרים השכל (הימין הממלכתי):

סליחה, אלעזר, כשאנחנו נכנסנו באוקטובר, גם לא הייתה זכות וטו על הרבה מאוד דברים, והיה לנו קשה – –

גלעד קריב (העבודה):

שרן מרים השכל (הימין הממלכתי):

סליחה, גלעד. – – היה לנו מאוד קשה להיכנס לתוך הממשלה הזו, אבל זה היה הדבר הנכון בזמן מלחמה, אחרי 7 באוקטובר. התנאים לא השתנו – אנחנו עדיין נמצאים בתוך מלחמה, אם אתם לא מבינים את זה עדיין. ולמה פרשנו לפני שישה חודשים? פרשנו משתי סיבות: הראשונה היא מדיניות, מדיניות שידענו שלא תוביל לניצחון, היא לא תוביל להשגת מטרות המלחמה. אגב, חודשיים לאחר מכן, הפלא ופלא, כל המדינה אומרת את מה שהזהרנו והתרענו עליו חודשיים לפני כן. אבל חלק מהנוכחים, גם אלה שיושבים פה ועלו ודיברו, הם המשיכו לשבת למרות ההתראות האלה. למה הם פרשו – אגב, הם גם התנו את החזרה שלהם בתנאים כאלה ואחרים, אוקיי? אנחנו נכנסים בחזרה משתי הסיבות שבגללן פרשנו: האחת היא יכולת השפעה, והשנייה – שינוי המדיניות הביטחונית בתקופת מלחמה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תקצרי, כדאי לך לקצר.

שרן מרים השכל (הימין הממלכתי):

תאמינו לי שאת כל המלחמות ומלחמות היהודים תמיד אפשר להמשיך גם אחר כך. יש לנו כרגע אויבים שאנחנו צריכים לנצח. אנחנו נכנסים, יכול מאוד להיות, לתוך הסלמה אזורית – אתם רואים מה קרה בלבנון, עיראק, סוריה, תימן, איראן. זה הזמן להתאחד יחד כדי להילחם באויבים שלנו. את המלחמות הפנימיות האלה אנחנו נוכל לעשות תמיד, תמיד.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

עם הכהניסטים, שבוזזים את אוצר המדינה, שרוצים להעביר חוק השתמטות? עם מי אתם מתאחדים? באיזו ממשלה?

קריאות:

שרן מרים השכל (הימין הממלכתי):

תקשיב, יוראי. יוראי, תקשיב, אנחנו נכנסים כדי להשפיע ולאזן, אנחנו נכנסים כדי לשנות. הכי קל לשבת ולזעוק. אמרנו את זה כשנכנסנו באוקטובר, ואנחנו אומרים את זה כשאנחנו נכנסים עכשיו.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

תעזרו לנו להפיל אותם, להפיל את הממשלה, ללכת לבחירות.

קריאה:

לא אמרתם – – –

אפרת רייטן מרום (העבודה):

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אין אחדות עם כהניסטים. אין אחדות עם גזענים.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

שרן, למזלך, נגמר הזמן.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, תודה. חברת הכנסת אפרת רייטן, תודה. חבר הכנסת שטרן, תודה. בבקשה.

שרן מרים השכל (הימין הממלכתי):

אדוני, ברשותך, עוד משפט אחד, בבקשה, כדי להשלים. תקשיבו לי. אתם מדברים כל הזמן על הממשלה הזו והממשלה הזו ולהפיל אותה והכול. אתם הנכס הכי גדול של נתניהו. אין מישהו, אין מישהו שעשה יותר כדי להחזיר אליו את הבוחרים שלו מאשר הפעולות שלכם. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת מישל בוסקילה, בבקשה.

קריאה:

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

את מדברת פוליטיקה. למה את עוסקת בפוליטיקה? צריך להחליף אותם, לא לחזק אותם. צריך להחליף אותם.

שרן מרים השכל (הימין הממלכתי):

תראו איך אתם מתנהגים.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

תסתכלו על הפרצוף שלהם – – – הם לא יכולים להשלים עם זה – – –

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת בוסקילה, עד שלוש דקות לרשותך. בבקשה.

מישל בוסקילה (הימין הממלכתי):

תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדיי כולם, מאז 7 באוקטובר 2023 מדינת ישראל ניצבת מול אחד האתגרים הביטחוניים החמורים בתולדותיה. המתקפה הנרחבת על אזרחי המדינה הביאה לשפיכות דמים מחרידה, שבה כמה מספר חזיתות פותחות בו זמנית, ואויבינו מנסים לערער את היציבות והביטחון של כל תושבי הארץ. לקראת ראש השנה, כאשר אנחנו מתיישבים סביב השולחן עם משפחתנו, עטופים באהבה וחום, עלינו לזכור את אלה שאינם יכולים לחגוג איתנו – את החטופים. בעודנו נאבקים על קיומנו מול שבע חזיתות, חובה עלינו לעצור ולחשוב מה אנחנו עושים למען שחרורם. האם אנחנו עושים מספיק? זהו הרגע לאחד את השורות. לשים את המחלוקות בצד ולפעול כאיש אחד למען מטרה שכולם מסכימים עליה – חזרתם הביתה, כן, של כל החטופים. אין זמן נכון לאחדות בעם מאשר כעת. יש צורך בממשלת אחדות שתוכל לנהל את המאבק הזה מתוך עוצמה ואחריות, שתדע לשים את המחלוקות בצד ולהציב את החטופים בראש מענייננו. כאשר אנו חוגגים עם יקירינו את ראש השנה, הבה נישא בליבנו תפילה לחזרתם הקרובה של כל החטופים ולמען היכולת שלנו כעם להתעלות מעל על כל הפילוגים ולאחד את כוחותינו, כי ברגעים כאלה רק אחדות לאומית אמיתית תביא לשינוי ולהצלת חיי אדם. תודה רבה לכם.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לך. חבר הכנסת זאב אלקין, בבקשה. בבקשה, אדוני. עד שלוש דקות לרשותך.

זאב אלקין (הימין הממלכתי):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי השרים וחברי הכנסת, היה כאן דיון, וכששמעתי את ההתבטאויות של חלק מחברי האופוזיציה קצת שפשפתי עיניים.

מאיר כהן (יש עתיד):

בוא'נה, איך אתה עובר מהר בשתי דקות.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

– – – שנה טובה. שתהיה לך שנה וטובה.

מאיר כהן (יש עתיד):

שנה טובה, שנה טובה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

כן, שנה טובה.

גלעד קריב (העבודה):

זאב, חכה – – – אחרי החג – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קריב, די.

גלעד קריב (העבודה):

אני לא רוצה שתהיה לו סחרחורת. אני דואג לבריאותו.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קריב, קריאה ראשונה.

זאב אלקין (הימין הממלכתי):

חבר הכנסת קריב, כל עוד העמדות שלנו התאימו במקרה לצורך הפוליטי שלכם, מה זה, היינו מעולים. איך שיבחתם אותנו על ימין ועל שמאל, כמה סופרלטיבים היו. אבל פעם אחת עשינו משהו שהוא לא מתאים לכם – תראו, מייד איבדתם את העשתונות.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אלקין – – – תקצר. שנה טובה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אלקין, בשורות טובות.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

שנה טובה, אלקין. שנה טובה.

זאב אלקין (הימין הממלכתי):

מייד איבדתם את העשתונות.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני אוסיף זמן לחבר הכנסת אלקין. אני אוסיף זמן. בבקשה.

זאב אלקין (הימין הממלכתי):

ועוד שאלה אחת שאלתי את עצמי – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תוסיף. אתה מוסיף לו זמן, אתה מעניש אותו. הוא – לא נעים לו לדבר. מה אתה מוסיף לו זמן?

זאב אלקין (הימין הממלכתי):

חבר הכנסת שטרן, תאמין לי, הסתדרתי בלעדיך עד עכשיו ואסתדר גם בעתיד. אני אדע מה לדבר.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני יודע, אני יודע, אלקין. עזוב, עזוב. אני יודע.

מאיר כהן (יש עתיד):

לך לשתות קפה.

זאב אלקין (הימין הממלכתי):

ועוד שאלה אחת ששאלתי את עצמי. הרי בואו נסתכל מה קרה כאן. היה כאן לפני שנה אירוע נוראי של 7 באוקטובר, ואחריו קמו כמה מראשי האופוזיציה ואמרו: קרה פה משהו; לא משנה מה אמרנו קודם, לא משנה מה המחלוקות הכי קשות שהיו לנו קודם, בעקבות האירוע הזה הדבר הנכון הוא להיכנס מתחת לאלונקה.

קריאה:

אבל – – – אלקין.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

מיקי, אותי שכנעת – – –

זאב אלקין (הימין הממלכתי):

תכף אני אענה על זה. קראו להם בני גנץ וגדעון סער. אגב, גם החלק הזה היה מוכן להיכנס, רק הוא שם תנאי, שיוציאו מישהו – אם יוציאו הוא ייכנס. אבל לא הייתה שאלה שזה מה שצריך ונכון לעשות. נכנסנו לממשלה. אגב, באותו דיון, אז, לפני שנה, אני לא שמעתי כאלה עוצמות. כנראה שכשגנץ עושה משהו, זה בסדר; כשסער עושה, זה פחות. המלחמה לא נגמרה, לא שמתי לב. להפך. זה נכון שעזבנו את הממשלה בסוף חודש מרץ. ואני רוצה להזכיר לכם על מה עזבנו, ואגב, היו כאלה שנשארו אחרינו עוד כמה חודשים טובים. עזבנו על שני דברים, ואמרנו את זה אז: 1. על מדיניות של ניהול מלחמה – אמרנו, היא חייבת להיות יותר אקטיביסטית, והייתה לנו ביקורת על זה לאורך כל הדרך.

רון כץ (יש עתיד):

גם עשו את זה בקואליציה.

זאב אלקין (הימין הממלכתי):

2. על זה שדרשנו שתהיה לנו יכולת השפעה על ניהול המדיניות הזאת ולא קיבלנו. היו מי שאמרו: הכול מתנהל טוב, לא צריך לשנות.

רון כץ (יש עתיד):

מי אמר?

זאב אלקין (הימין הממלכתי):

על שני הדברים האלה עזבנו את הממשלה במרץ. היו מי שחשבו שהכול מתנהל טוב ולא צריך לשנות.

דבי ביטון (יש עתיד):

השאלה, מה השתנה עכשיו? מה השתנה?

זאב אלקין (הימין הממלכתי):

מה נשתנה עכשיו. זאת בדיוק השאלה. תסתכלו.

דבי ביטון (יש עתיד):

מה קרה בזמן – – – סקרים?

זאב אלקין (הימין הממלכתי):

יש מישהו היום שחושב שהמדיניות של השבועות האחרונים היא לא יותר אקטיביסטית? שיקום ויגיד את זה.

רון כץ (יש עתיד):

מה זה קשור אליכם?

דבי ביטון (יש עתיד):

זאב אלקין (הימין הממלכתי):

זאת מדיניות – מה זה משנה קרדיט?

אפרת רייטן מרום (העבודה):

אבל זה שאתם בחוץ – – –

זאב אלקין (הימין הממלכתי):

מה מעניין אותי במי זה קשור? מעניין אותי מה, תבינו.

דבי ביטון (יש עתיד):

הסקרים השתנו, והכול פוליטי.

רון כץ (יש עתיד):

תפרגן לגלנט.

זאב אלקין (הימין הממלכתי):

הזמן של "הפוליטיקה של מי" מיצה את עצמו. מדינת ישראל במאבק.

דבי ביטון (יש עתיד):

הסקרים שעלו. הכול פוליטי ואתה לא – – –

זאב אלקין (הימין הממלכתי):

מדינת ישראל במאבק על הדרך שבה היא תנצח את המלחמה הזאת, ולכן חשוב מה, ולא חשוב מי. והמדיניות כרגע תואמת את מה שאמרנו לאורך כל הדרך שצריך לעשות. זה דבר אחד.

רון כץ (יש עתיד):

זאב אלקין (הימין הממלכתי):

והדבר השני – כשפנה אלינו ראש הממשלה והציע, בלי תפקידים ובלי שום דבר, השפעה על המדיניות הזאת, נכנסנו פנימה. שני דברים שדרשנו בחודש מרץ ולא קיבלנו – –

אפרת רייטן מרום (העבודה):

לא מתאים לך להיכנס פנימה – – –

זאב אלקין (הימין הממלכתי):

– – קיבלנו עכשיו, אז מה אתם מופתעים?

דבי ביטון (יש עתיד):

מה יהיה עכשיו עם חוק הגיוס – – – חוק הגיוס?

זאב אלקין (הימין הממלכתי):

זה נכון שאנחנו חולקים עליכם במדיניות. זה נכון שכשצה"ל הכין את המבצע לחיסול של נסראללה ראש האופוזיציה קרא להפסקת אש. זה נכון. אם הצעתו הייתה מתקבלת אז, לא היה חיסול היום בביירות.

רון כץ (יש עתיד):

זאב אלקין (הימין הממלכתי):

ואנחנו חושבים שהוא טעה, ואנחנו חולקים עליו, נכון.

דבי ביטון (יש עתיד):

היה – – – מזמן נסראללה לא היה חי, לא הוא ולא סנוואר.

זאב אלקין (הימין הממלכתי):

עשו דבר נכון, גם בחיסול של נסראללה וגם למעשה בהתקפות על ביירות, על מחסני הנשק של החיזבאללה שהיו שם.

רון כץ (יש עתיד):

אני לא מבין למה לא מפרגנים לגלנט.

זאב אלקין (הימין הממלכתי):

אז מה אתם רוצים?

רון כץ (יש עתיד):

למה לא להגיד לגלנט מילת פרגון אחת?

זאב אלקין (הימין הממלכתי):

להפך, להפך.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

זאב אלקין (הימין הממלכתי):

אני אומר פה מעל הבמה הזאת: עשו דברים נכונים בשבועות האחרונים, והקרדיט מגיע לראש הממשלה – –

רון כץ (יש עתיד):

אז למה אתם רוצים להחליף אותו?

אפרת רייטן מרום (העבודה):

– – – להחליף אותו – – –

זאב אלקין (הימין הממלכתי):

– – לשר הביטחון, לרמטכ"ל ולכוחות הביטחון.

רון כץ (יש עתיד):

למה להחליף אותו?

זאב אלקין (הימין הממלכתי):

הינה, בבקשה, לא לנו. לא מעניין אותי למי מגיע קרדיט בכלל.

רון כץ (יש עתיד):

זאב, אז למה להחליף אותו?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת אלקין.

זאב אלקין (הימין הממלכתי):

לא מעניין אותי. אני מסיים, אדוני היושב-ראש.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה.

רון כץ (יש עתיד):

אתה נגד להחליף אותו?

זאב אלקין (הימין הממלכתי):

אבל אני מציע לכם – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת כץ.

זאב אלקין (הימין הממלכתי):

אני מציע לכם, כל מי שמאמין במטרות של המלחמה הזאת וכל מי שמאמין שדווקא בדרך של הפעולה האקטיבית, כמו שהוכח בשבועות האחרונים, אפשר להשיג את המטרות האלה – תחשבו עוד פעם. תחזרו למקום הזה שהיינו בו לפני שנה. אין פחות מלחמה עכשיו, יש יותר מלחמה עכשיו. תעשו את המעשה הנכון. תלכו בעקבותינו ותגידו: גם אנחנו נכנסים מתחת לאלונקה – אם אתם באמת מאמינים שצריך לנצח במלחמה הזאת. אם אתם חושבים שצריך להפסיק אותה בלי להשיג את המטרות שלה, להשאיר את חמאס בעזה, לא לעשות שום דבר רציני בלבנון, אז יכול להיות שאנחנו חלוקים.

רם בן ברק (יש עתיד):

אלקין, לך תעלה להר הבית יחד עם בן גביר.

זאב אלקין (הימין הממלכתי):

ובגלל שאנחנו חלוקים, דרכינו נפרדות. תודה רבה.

רם בן ברק (יש עתיד):

לך תעלה להר הבית, תעשה קצת – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לחבר הכנסת אלקין. יעלה ויבוא חבר הכנסת יאיר לפיד.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

אם הייתה האולימפיאדה עכשיו, הייתם מקבלים מקום ראשון בפליק-פלאק בתחרות הקרקע באמת הכי טובה – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

רבותיי, רשות הדיבור לראש האופוזיציה חבר הכנסת לפיד.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, איזה עולב. כל מה שאנחנו רואים כאן היום, כל ההצגה הזו – איזה עולב. שני אנשים ששונאים ומתעבים אחד את השני, שלא מאמינים לאף מילה אחד של השני, מעמידים פנים שסידור פוליטי מהסוג הכי נמוך הוא מעשה פטריוטי. הפטריוטיות היא כבר לא מפלטו של הנבל, הפטריוטיות היא היום מפלטו של המבוהל; מבוהל מזה שהוא לא עובר את אחוז החסימה, מבוהל מזה שלא יהיו לו נהג ולשכה ואנשים שקוראים לו "כבוד השר" ואז לועגים לו מאחורי גבו. אלא שמעבר לעולב – – –

רון כץ (יש עתיד):

קטי שטרית.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

לא, חנוך אמר שהוא מדבר מניסיון.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת שטרית, די.

רון כץ (יש עתיד):

חנוך – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

לא לעזור, חבר הכנסת כץ. תודה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

יאיר הוא – – –

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אתה באמת רוצה לדבר על המלחמה?

יאיר לפיד (יש עתיד):

אלא שמעבר לעולב – –

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אתה באמת רוצה לדבר על מלחמה?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת חנוך מלביצקי.

דבי ביטון (יש עתיד):

חנוך, חנוך, בוא, לפעמים השתיקה טובה לך.

יאיר לפיד (יש עתיד):

– – מעבר לציניות הגמורה – –

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אין איזו מדורה לשרוף בכביש? משהו? אולי?

יאיר לפיד (יש עתיד):

– – מי שייפגע מהעסקה הזאת הם קודם כול הלוחמים שלנו. הרי מטרתו היחידה של סידור העבודה הבזוי הזה היא העברת חוק ההשתמטות. באמצע המלחמה, בזמן שיש לנו אלפי פצועים, יותר מ-700 הרוגים, דרעי וגולדקנופ כפו על נתניהו עסקה: כיסא מרופד לסער תמורת חוק ההשתמטות.

ניסים ואטורי (הליכוד):

רגע, אתה מקנא? הוא מקנא, הוא רוצה להיכנס לממשלה – – –

יאיר לפיד (יש עתיד):

המחנה הליברלי הרגיש אתמול כאילו הוא קיבל בעת ובעונה אחת סכין בגב וחץ בלב. אני אומר לכם מפה: אני מבין לגמרי את ההרגשה, אבל אתם טועים. העסקה הזאת לא תאריך את חיי הממשלה, היא תקצר אותם. הרי נתניהו לא רצה את המהלך הזה, הוא נכפה עליו בידי החרדים בשביל חוק ההשתמטות. אבל המהלך הזה רק יכניס כאוס לתוך הממשלה שלו, ואתם תראו את זה מהר מאוד: במקום 64 מאוחדים יהיו לכם 68 שמייצרים כאוס וכל היום רבים ביניהם. המהלך הזה הוא כולו פוליטיקה מגעילה, אבל האתגרים שלכם הם לא פוליטיים, הם קורים בעולם האמיתי. זאב אלקין לא יודע להביא 60 מיליארד שקל שחסרים בתקציב, וסער לא יודע להביא 25 גדודים שחסרים לצה"ל, ושרן השכל לא תבטל את משפטו של נתניהו.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, אפשר שקט באולם?

היו"ר אמיר אוחנה:

אל תעזרי לי.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

לא, אנחנו לא שומעים כלום.

היו"ר אמיר אוחנה:

אל תעזרי לי, אל תעזרי לי. תודה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

הבעיות של הממשלה הזאת לא ייפתרו בגלל המהלך הזה, הן יחמירו. אני פונה מפה לציבור הליברלי: אני יודע שזה קשה, אני יודע שהיה אתמול יום מייאש. אבל אתמול הייתם בצד הצודק של ההיסטוריה, וגם היום אתם בצד הצודק של ההיסטוריה. אנחנו נסתכל אחורה על התקופה הזאת, כולנו, והכול יהיה ברור – מי נאבק על עקרונותיו ומי נכנע; מי היה שם בשביל החטופים ומי העדיף את הכיסא; מי אהב את מדינת ישראל ומי אהב רק את עצמו ואת נוחותו. אנחנו נמשיך להילחם בממשלה הכושלת וההרסנית בתולדות המדינה. התקווה תנצח את הייאוש. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

בחירות 2024.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

מתי? מתי זה קורה? מתי זה קורה?

היו"ר אמיר אוחנה:

כעת חבר הכנסת גדעון סער.

דבי ביטון (יש עתיד):

מספיק, אל תביך את עצמך.

רון כץ (יש עתיד):

הופה, מהדלת האחורית. כמו שצריך, מהדלת האחורית.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת סער, בבקשה.

גדעון סער (הימין הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, יש לי מסר לאנשים שחיים עדיין ב-6 באוקטובר.

רון כץ (יש עתיד):

לא, אתה לא חי שם.

דבי ביטון (יש עתיד):

די, אתה היית שם עד עכשיו.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת דבי ביטון.

גדעון סער (הימין הממלכתי):

והמסר הוא הצעה ידידותית.

דבי ביטון (יש עתיד):

לפני כמה ימים עוד היית שם.

גדעון סער (הימין הממלכתי):

תתקדמו, תתקדמו.

סימון דוידסון (יש עתיד):

די, באמת, עצה ידידותית.

דבי ביטון (יש עתיד):

אל תביך את עצמך – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת דבי ביטון, קריאה ראשונה.

גלעד קריב (העבודה):

אתה חזרת אחורה, ואתה אומר להם להתקדם.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קריב, קריאה שנייה.

דבי ביטון (יש עתיד):

עד לפני כמה ימים היית שם.

ששון ששי גואטה (הליכוד):

הוא חזר לבית, זה הבית שלו.

גדעון סער (הימין הממלכתי):

אתם יכולים להמשיך ולהביא הקלטות שלי מלפני שתי מערכות בחירות על התחייבות שעמדתי בה במלואה. עמדתי בה מול הצעה – אף אחד לא עמד בזה בתולדות הפוליטיקה הישראלית – כתובה וחתומה לכהן כראש ממשלה ראשון ברוטציה ודחיתי אותה. שילמתי על כך מחירים כבדים, ואתם נהניתם מזה שעמדתי בה.

רון כץ (יש עתיד):

איך נהנינו?

דבי ביטון (יש עתיד):

איך נהנינו, שרימית?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת כץ.

גדעון סער (הימין הממלכתי):

אתם, ממשלה לא הייתם רואים עוד אלף שנה, וגם לא תראו.

רון כץ (יש עתיד):

גדעון סער (הימין הממלכתי):

אני שואל, מה זה שייך עכשיו?

רון כץ (יש עתיד):

מה הסקרים עשו לך.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת כץ, קריאה ראשונה.

גדעון סער (הימין הממלכתי):

מ-7 באוקטובר הקו שלי עקבי: לשים בצד את מלחמות היהודים ולהתמקד במלחמה באויבים.

רון כץ (יש עתיד):

אין שעון, השעון.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת כץ.

רון כץ (יש עתיד):

מה זה השכונה הזאת?

גדעון סער (הימין הממלכתי):

לכן, הצטרפתי לממשלה בשבוע הראשון של המלחמה, כשאדם מאוד קרוב לראש האופוזיציה נשלח אליי להסביר לי שבלי לזרוק סיעות אחרות אסור להסכים ואסור להיכנס. מי שעושה פוליטיקה במלחמה, כן?

רם בן ברק (יש עתיד):

תעלה להר הבית עם בן גביר.

דבי ביטון (יש עתיד):

זאת שאלה – – –

גדעון סער (הימין הממלכתי):

הרי אם הפרתי איזושהי התחייבות – –

מירב כהן (יש עתיד):

רגע, הוא לא סיים – – –

גדעון סער (הימין הממלכתי):

– – כשהצטרפתי לממשלה בשעה הכי קשה, יחד עם גנץ, זה היה כבר ב-12 באוקטובר, לא היום. אז אתם מביאים ציטוטים משנה לפני כן? למה התפטרתי בחודש מרץ? שני טעמים: מדיניות, אני קראתי לזה "דשדוש"; השפעה – שלא יכולתי להצטרף כי היו גורמים שמנעו ממני להצטרף לקבינט המלחמה. ואמרתי אחרי זה פעם אחר פעם: אני אשקול בחיוב להצטרף אם ארגיש שאוכל להשפיע בכיוונים הנכונים לדעתי במלחמה. אני מצטרף היום, אחרי סדרה של שיחות ארוכות עם ראש הממשלה, כשאני מרגיש שיש לי אפשרות להשפיע, וכשהמדיניות – כל עם ישראל רואה, וכל המזרח התיכון וכל העולם רואה – זזה מקצה לקצה, מדשדוש לאקטיביזם.

רון כץ (יש עתיד):

מה זה קשור אליך?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת כץ.

רון כץ (יש עתיד):

באמת, אבל. נו, די, מספיק.

היו"ר אמיר אוחנה:

אוקיי, קריאה שנייה.

גדעון סער (הימין הממלכתי):

אמרתי בפומבי גם אחרי 7 באוקטובר, גם בראיונות לתקשורת: נגמר עידן הפסילות, אין יותר פסילות בין יהודים וציונים, זה מאחורינו. ונשאלתי, והשבתי: האם זה כולל את נתניהו? והשבתי: זה כולל את נתניהו.

דבי ביטון (יש עתיד):

אתם כל כך רגילים לנמוך שזה מרשים אתכם, זאת הבעיה – – –

גדעון סער (הימין הממלכתי):

אני רוצה לומר – – –

דבי ביטון (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת ביטון.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

תגידי לו – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת שטרית.

רון כץ (יש עתיד):

למה אתה לא קורא גם לצד השני? זה לא יפה.

היו"ר אמיר אוחנה:

הרגע קראתי לחברת הכנסת שטרית, לא שמעת?

רון כץ (יש עתיד):

בקריאות.

היו"ר אמיר אוחנה:

כי אתה לא היית פעם ראשונה.

גדעון סער (הימין הממלכתי):

אדוני יודיע לי מתי אני יכול להמשיך.

היו"ר אמיר אוחנה:

רבותיי. בבקשה.

גדעון סער (הימין הממלכתי):

אני רוצה לומר למי שעד לעוד כמה דקות חבריי לאופוזיציה, אני הרבה שנים בבית הזה וכבר אין לי הרבה הפתעות, אבל הופתעתי שאיש מכם, לא מראשי המפלגות ולא מחברי הכנסת, אפילו לא אחד, בכל השבועות האחרונים, לא בא לשוחח איתי, לשמוע את דעתי, אולי לנסות לשכנע, אולי להשתכנע. מייד עברתם להשמצות, לעלילות ולשקרים. אני באתי להעביר את חוק ההשתמטות? שקר מהרגע הראשון. הדבר המדהים הוא שהמשכתם עם השקר הזה גם כשהורדתי את עניין שר הביטחון וגם כשאני מצטרף ללא שום הסכם קואליציוני ומחויבות, לא בנושא הזה ולא בנושא אחר. שקר וכזב. חבורת שקרנים.

דבי ביטון (יש עתיד):

אתה השקרן היחיד.

גדעון סער (הימין הממלכתי):

המשכתם עם עלילות הדם בנושא ועדת החקירה הממלכתית בנושא החטופים. מה לא? שמעתי את הרשימה הארוכה – מאחד מחברי הכנסת – של חטאים שהוא כבר מטיל עליי, ועוד לא הצטרפתי לממשלה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

איך זה לשבת לצד כהניסטים בממשלה?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת יוראי להב הרצנו.

גדעון סער (הימין הממלכתי):

ראש האופוזיציה, אני לא אחווה כאן היום את דעתי על תפקודך כראש האופוזיציה. זה יגיע. בואו נדבר על עמדות, כי זה לב העניין. אתה קראת עוד בינואר להפסיק את המלחמה. אתה הצעת לא להיכנס לרפיח כמה פעמים, או לא להיכנס לפני הסכם עם מצרים, דבר שכל ילד יודע שהוא בלתי אפשרי. אתה אמרת לפני כמעט חודשיים – אני מצטט – שצריך לסגור את המלחמה הזאת. תאר לך, ראש האופוזיציה, שהיו מקשיבים לעצה הזאת שלך. כל הפעולות המצוינות של צה"ל, כל השמדת היכולות של החיזבאללה על פי החלטות הממשלה, לא היו מתבצעות – – –

גלעד קריב (העבודה):

אולי היו חטופים חיים – – –

גדעון סער (הימין הממלכתי):

רק לפני ארבעה ימים, ארבעה ימים, מייד כשפרסמו הנשיאים ביידן ומקרון את הצעתם להפסקת אש, מיהרת לעמוד דום ולהודיע – אני מצטט: "מדינת ישראל צריכה להודיע הבוקר שהיא מקבלת את הצעת ביידן-מקרון להפסקת אש". נו.

דבי ביטון (יש עתיד):

איך זה סותר את שחרור החטופים?

גדעון סער (הימין הממלכתי):

הרי אם היו מקבלים חלילה את עמדתך, חסן נסראללה עכשיו היה עדיין חי ואיתו כל מפקדת החיזבאללה.

דבי ביטון (יש עתיד):

לפני 15 שנה ראש הממשלה – – – שכחת.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת דבי ביטון, קריאה שנייה.

קריאה:

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

– – – הסקרים?

גדעון סער (הימין הממלכתי):

וכאשר – – – גם לזה אני אגיע, תמתין בסבלנות. תמתין בסבלנות. אני אתייחס רק לכמה מכם; לא לכולם, אבל לחלק.

רון כץ (יש עתיד):

למה הזלזול, אבל – – –

גדעון סער (הימין הממלכתי):

לגבי כל מה שאמרת שנוגע למלחמה, אני חושב ההפך.

דבי ביטון (יש עתיד):

– – – ביבי – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת ביטון, את בקריאה שנייה.

גדעון סער (הימין הממלכתי):

אם הם לא היו מפריעים, הייתי מסיים מזמן.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שירי, גם אתה.

נאור שירי (יש עתיד):

– – – למה אתה – – –

דבי ביטון (יש עתיד):

הוא רגיל לזרוק אבן.

גדעון סער (הימין הממלכתי):

כל מה שאמרת לגבי המלחמה, אני חושב בדיוק ההפך, אז מה הפלא שאני מעדיף להירתם לשאת בעול הכבד ליד שולחן הממשלה בשעה גורלית למדינה במקום לשבת לצידך אופוזיציה?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

ממש עול כבד.

רון כץ (יש עתיד):

איזה גבר.

גדעון סער (הימין הממלכתי):

בתקופה הכי חשובה והכי קריטית למדינת ישראל, בכל החזיתות ובכל הנושאים שציינתם פה בדיון, כולל החטופים, כולל הגיוס, מה אתם נותנים למדינה? מה אתם מוסיפים לחוסן הלאומי? על מה אתם משפיעים? על מה אתם משפיעים?

יסמין פרידמן (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן, קריאה ראשונה.

קריאות:

דבי ביטון (יש עתיד):

תתבייש לך, תתבייש לך שאתה בקואליציה. תראה איך אתה מדבר.

שלי טל מירון (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת דבי ביטון, קריאה שלישית. נא לצאת.

דבי ביטון (יש עתיד):

שערורייה. אל תביך את עצמך, תצא.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

איזה מהלך, איזה עולב.

גדעון סער (הימין הממלכתי):

על מה אתם משפיעים? כלום ושום דבר. כלום ושום דבר.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

באיזה סרט אתה חי – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן, קריאה שנייה.

גדעון סער (הימין הממלכתי):

לוע עם רוע. לוע עם רוע.

רון כץ (יש עתיד):

אוה, זה משפט מחץ – – –

נאור שירי (יש עתיד):

סמרטוט בארץ הסמרטוטים – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

טוב, חבר הכנסת שירי, קריאה שלישית. נא לצאת.

גדעון סער (הימין הממלכתי):

ריגשו אותי מאוד כל אלה שעדיין חיים את השנים של היריבות ביני לבין נתניהו. יש לי הודעה בשבילכם: סיימתם להיבנות מזה. חפשו משהו אחר.

נעמה לזימי (העבודה):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת לזימי.

גדעון סער (הימין הממלכתי):

חברת הכנסת לזימי, אני שמעתי את דברייך. דיברת על הסקרים. אתם הייתם הרבה מאוד זמן בשנתיים האחרונות מתחת לאחוז החסימה, הרבה יותר זמן ממני.

נעמה לזימי (העבודה):

ולא נכנסנו לממשלה – – –

גדעון סער (הימין הממלכתי):

את עוד צעירה. את עוד צעירה. בפוליטיקה דברים משתנים. סבלנות. סבלנות.

רון כץ (יש עתיד):

אמרת את זה פעם ולא – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

ההישרדות הפוליטית שלך חשובה מהמדינה?

גדעון סער (הימין הממלכתי):

חברתך לסיעה – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה ראשונה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

ההישרדות הפוליטית שלך חשובה מהמדינה? האם מזבח ההישרדות שלך זה להיכנס לממשלה הזאת?

גדעון סער (הימין הממלכתי):

אל תקפוץ על שולחנות, רק, אל תקפוץ על שולחנות.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת להב הרצנו.

גדעון סער (הימין הממלכתי):

חברת הכנסת רייטן בחרה לדבר על החלפת שם מפלגתי. אנחנו, אגב, דווקא שומרים על השם, "תקווה חדשה – הימין הממלכתי", אבל אתם שיניתם שם של שנות דור. אתם הייתם העבודה עשרות שנים, מחקתם את זה והפכתם ל"הדמוקרטים".

אפרת רייטן מרום (העבודה):

רון כץ (יש עתיד):

היא אומרת שזה לא שונה – – –

קריאות:

גדעון סער (הימין הממלכתי):

בן לילה לקחתם יושב-ראש שנכשל בהתמודדות במרצ והכתרתם אותו ושיניתם את שם המפלגה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת אלמוג כהן.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

– – – איך אתה לא מתבייש?

רון כץ (יש עתיד):

– – – נגמר הזמן.

גדעון סער (הימין הממלכתי):

שאלת גם, חברת הכנסת רייטן, מה יזכרו ממני. אני בשלב הזה לא מסכם הרבה מאוד פרקים בתולדות הבית הזה וממשלות ישראל, אבל אני משער שאותך יזכרו בעיקר מערוץ הילדים.

קריאה:

אוה.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

אוה, איך הכנסת לי – – –

קריאה:

כמה נמוך אתה יורד, כמה נמוך – – –

קריאות:

גלעד קריב (העבודה):

הוא מעבר לזמן, מה זה – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, אני מאפשר עוד שתי דקות, לאור ההפרעות הרבות. בבקשה.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שקלים, קריאה שנייה.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

אני אענה לך כמו שאלמוג כהן אמר לי – – –

גדעון סער (הימין הממלכתי):

חבר הכנסת שוסטר, אני לא רואה אותו פה – הינה, אני רואה אותו – על מי עסק בפוליטיקה בזמן מלחמה עוד אדבר בעתיד, אבל שמעתי פה את דבריך. אני שואל, האם התקופה הקשה שעליה דיברת הסתיימה? היא מאחורינו? כאשר אתם נשארתם בממשלה חודשיים אחריי, זה היה מוצדק? זה היה כשר? זה היה כשר?

רון כץ (יש עתיד):

אתה מתכוון, כאשר ראש הממשלה נכנס – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת רון כץ, קריאה שלישית. נא לצאת.

רון כץ (יש עתיד):

ראש הממשלה נכנס, תתייחס אליו. למה הוא לא מתייחס?

גדעון סער (הימין הממלכתי):

כשאני חושב שנכון לחזק את הממשלה, זה לא? למה אתם מתנשאים? למה אתם מאמינים שאתם תו תקן למשהו או למישהו?

נעמה לזימי (העבודה):

למה הפכת – – –

גדעון סער (הימין הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, אני הייתי חבר הממשלה והקבינט בחצי השנה הראשונה של המלחמה הקשה הזאת. אני חייב לומר, זה עול קשה וכבד של אחריות, וזה הדבר היחיד שאני אקבל פה היום. וגם אין לי אשליות – יהיו לי ולחבריי בהמשך הדרך גם קשיים ודילמות. אני מקווה ומתפלל שאצליח לתרום מניסיוני ומיכולותיי למדינה במערכה הכבדה. אני תמיד אדע שניסיתי לתת כתף ושהצלחתי להתגבר על הרעל והרוע של הספסלים האלה. הימים הקשים עוד לפנינו. יהיה קשה לפני שיהיה טוב, אבל אני מאמין שאנחנו מביאים, ערב ראש השנה, בשורה טובה לעם ישראל. אני קורא גם לסיעות האופוזיציה הציוניות האחרות: שקלו מחדש את עמדתכם. תשקלו להצטרף לנשיאה בעול. זה יחזק את מדינת ישראל. אתם יודעים היטב מה עומד על הפרק. תחשבו, תחשבו. תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אמן. אני מבין שהשרה המסכמת היא השרה סטרוק. זה נכון?

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

לא צריך.

היו"ר אמיר אוחנה:

אם כן, אנחנו עוברים להצבעה, כן? חבר הכנסת קריב מבקש לפני ההצבעה לשאול שאלה. יו"ר הקואליציה, שים לב לשאלה, אולי אתה תשיב על השאלה.

גלעד קריב (העבודה):

זה לא עניינו של יו"ר הקואליציה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר אמיר אוחנה:

בוא נשמע את השאלה.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני, אכן, על פי חוק הממשלה, רק הסכמים בכתב צריכים להיות מונחים על השולחן, אבל ישנה שורה של החלטות של הייעוץ המשפטי לכנסת שקובעות חובת גילוי גם של הסכמים בעל פה. הדברים כתובים במסמכים ובהחלטות של הייעוץ המשפטי. הטענה הזאת שאין הסכם קואליציוני לא מחזיקה מים, מכיוון שבמסגרת הסיכומים, סיעת הימין הממלכתי מקבלת תפקידים. בוודאי שיש סיכומים על תפקידים, אולי על חופש הצבעה בנושא הגיוס. אני מבקש, בהתאם להנחיות הייעוץ המשפטי של הכנסת, שכל הסיכומים בעל פה בין ראש הממשלה לבין השר לעתיד, השר בלי עתיד, השר בלי תיק – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קריב, בוא, יש לך שאלה – שאל את השאלה.

גלעד קריב (העבודה):

אז הינה השאלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה.

גלעד קריב (העבודה):

אני מבקש שעל פי הנחיות הייעוץ המשפטי של הכנסת, כל הסיכומים בין ראש הממשלה נתניהו לחבר הכנסת גדעון סער יוקראו כאן או יוצגו כאן לפרוטוקול לפני ההצבעה. אני בדקתי את זה עם הייעוץ המשפטי של הכנסת, יש חובת גילוי מלאה על כל הדברים. אני מבקש לקבל את פירוט כל התפקידים, גם בכנסת וגם בממשלה.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

זה על השולחן של חוץ וביטחון.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. בבקשה, יו"ר הקואליציה.

אופיר כץ (הליכוד):

אין שום הסכמים מלבד כניסתו של גדעון סער כשר. אפילו אין מחויבות קואליציונית מצידם.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה, רבותיי. רבותיי, אנחנו מצביעים על הודעת הממשלה על צירופו של חבר הכנסת גדעון סער כשר נוסף בממשלה לפי סעיף 15 לחוק-יסוד: הממשלה. הצבעה כעת. הצבעה מס' 1 בעד הודעת הממשלה – 57 נגד – 40 נמנעים – אין הודעת הממשלה על צירוף שר נתקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

57 בעד, 40 נגד. אני קובע כי הודעת הממשלה אושרה.

היו"ר אמיר אוחנה:

נעבור להצהרת האמונים. אני מתכבד להזמין את השר גדעון סער אל הדוכן. ברוך בואך, השר. אנא קרא את הצהרת האמונים.

גדעון סער:

תודה. אני, גדעון סער, בן שמואל סרחיו וברוריה, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

ברוך תהיה. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת.

אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):

אדוני היושב-ראש, אבקש להודיע על חילופי אישים בוועדת החוץ והביטחון מטעם סיעת הימין הממלכתי.

גלעד קריב (העבודה):

אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):

גלעד קריב, מחליפים בין שר – הוא לא יכול להיות חבר בוועדה, אתה יודע את החוקים ואת התקנון פה. שר לא יכול להיות חבר בוועדה, הוא מחליף. זה סיכום? אתה שומע את עצמך? אבקש להודיע על חילופי אישים בוועדת החוץ והביטחון מטעם סיעת הימין הממלכתי: במקום חבר הכנסת גדעון סער, יכהן חבר הכנסת זאב אלקין. כמו כן, במקום חבר הכנסת זאב אלקין, שכיהן כממלא מקום קבוע, תכהן חברת הכנסת שרן מרים השכל. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

ביקשו הודעות אישיות חברת הכנסת לזימי וחברת הכנסת רייטן. בבקשה. בבקשה, הודעה אישית לחברת הכנסת לזימי. בבקשה.

נעמה לזימי (העבודה):

תודה רבה. אני רוצה רגע לספר משהו לשר ללא תיק גדעון סער. אני רוצה להגיד לך שריחוק מאחוז החסימה לא מצדיק למכור מדינה שלמה. אני רוצה להגיד לך, גם כשלא עברנו את אחוז החסימה, לא חשבנו לרגע למכור את עתיד המדינה עבור כיסא, עבור ג'וב, עבור נהנתנות. זה לא בסקלה. זה בסדר גמור שאנשים לא ייכנסו שוב לכנסת. מדינת ישראל חשובה הרבה יותר מהכיסא או מתפקיד או מנוכחות פוליטית של כל אחד. אבל למכור את המדינה בשביל שרידות פוליטית זה הופך אותך, גדעון סער, ללא שונה מבנימין נתניהו. ואני רוצה להגיד לך, כבר יש מקור, לא צריך עוד חיקוי שלו. יש לנו כבר מספיק מהמקור, חד-משמעית. אבל אני מבינה שכולם כאן מחויכים, כאילו המדינה הזאת לא במלחמה עכשיו, אין 101 חטופים בעזה, המציאות לא קשה. כל מי שפה גידפו אותך במשך שנתיים, שלוש בצורה אגרסיבית וקשה, כרגע מחייכים, כי שרידות פוליטית עומדת לפני טובת האומה. אל תספרו לעצמכם שום דבר אחר – אין פה שום דבר חוץ מאופורטוניזם טהור, מביש, משפיל, ועוד בזמן מלחמה, בזמן שאנשים נהרגים, בזמן שיש מפונים ובזמן שיש חטופים. לא תתביישו לרגע? שום דבר? אבל אני רוצה להגיד, יש גם פוליטיקה אחרת. כן, היא קיימת. זאת לא גזרת גורל. זאת לא המציאות היחידה שצריכה הפוליטיקה הישראלית. המקום הזה יכול לנקות את עצמו מהזוהמה והריקבון שהבאתם עליו. כן, בדיוק זה. לעם המדהים הזה, שקפץ ב-7 באוקטובר, שהציל את המדינה, מגיע כל כך הרבה יותר. למשפחות הדואבות, השכולות, הכואבות, מגיעה הנהגה ראויה, שתתקן, ואנחנו נביא להנהגה כזאת, ושום כיסא, שום כיסא לא שווה את המדינה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת רייטן, בבקשה. בבקשה.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

כמה נלחץ חבר הכנסת – סליחה, השר – – –

גלעד קריב (העבודה):

השר בלי התיק.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

כמה נלחץ השר גדעון סער אחרי שזחל, זחל על גחונו, כדי לחזור חזרה אל המקום ששונא אותו, אל המקום שהוא בעצמו מתעב. כמה הוא נלחץ מהנאום שלי כשעמדתי כאן והטחתי בו את האמת – עד כדי כך נלחץ, שעלה לכאן, ובאופן שוביניסטי ומיזוגיני בא וניסה להפוך פרק בקריירה שלי שאני גאה בו, קריירה נהדרת, לגנאי. זה לא הלך לו. אני, לשמחתי, אין לי שום שנה או שום כתם או שום תהיות לגבי איפה הייתי ומה עשיתי בשנים מסוימות. שום דבר לא רודף אחריי ושום דבר לא ימחה את הכתם, גם לא ההומור הרדוד הזה. בין מה שאתה עושה עכשיו, גדעון סער – לרבות הנאום הזה שעשית כאן ותקפת את האופוזיציה, שלפני רגע היית חלק ממנה, כדי לזחול על גחונך לתוך המאורה שאתה שונא ומתעב. אבל עשית את זה כמו כל מי שמלחך פנכה עכשיו סביב נתניהו. עשית את זה כי אתה יודע שרק בליקוק אפשר להגיע ולהתקדם. זו דרכך. זו דרכך.

גלעד קריב (העבודה):

סער – – – את הנאום שלו.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

כנראה היית, ולא השתנית. וכשאתה עושה את זה אתה יורק, עם אפס המנדטים שלך, אתה יורק על ציבור שלם של אנשים. ואני רוצה להגיד לך מילה אחרונה. זה היה עלוב, כל הנאום כולו. וכשאני עמדתי בחוץ וניהלתי את השיחה האחרונה עם הבן שלי לפני שהוא סוגר טלפונים, וכשאני שומעת את מה שקורה פה בתוך האולם הזה, זה משפיל. זה מזעזע. אתם צריכים חשבון נפש נוקב על כל ההתנהלות המנותקת, הצינית, הפוליטית שלכם, שבאמת הביאה לתוצאות הרס. אז אתם יכולים היום לשבת זחוחים ויהירים ולנפנף ב-68 מנדטים, אבל ההיסטוריה כל כך שופטת אתכם, והציבור רואה בסוף את העובדות, את המציאות כולה. המציאות היא הרס מדינת ישראל. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 2), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת ישראל אייכלר, יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, להציג את הצעת החוק מעל הדוכן.

ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 2), התשפ"ד–2024, שהגישה הממשלה. במשפט אחד מקדים אני אומר שזה פשוט להאריך את התקופה של ההגנה על המפונים ועל החטופים ועל המשפחות שלהם מפני פיטורין עד לעוד ארבעה חודשים, עד שיגיע חוק יותר ארוך, או בעזרת השם עד שתיגמר המלחמה. ביום הזה, אדוני היושב-ראש, זאת פרשת האזינו. אנחנו עומדים כמה ימים לפני ראש השנה, ואני זוכר שהיה פה יום זיכרון ליצחק רבין, ואז הגיע לפה הנשיא עזר ויצמן, ודיברו פה אנשים, וכיבדו גם אותי לדבר על הזיכרון ליצחק רבין, שהכרתי אותו כשהוא היה ראש ממשלה. ואז דיברתי על פרשת האזינו. סיפר לי הרב רביץ, זיכרונו לברכה, שאחרי הנאום אמר הנשיא עזר ויצמן לרביץ: אייכלר דיבר יפה, הצרה היא שהוא גם צודק. היום אני רוצה לומר, כשאנחנו שלושה, ארבעה ימים לפני ראש השנה, זה "היום הרת עולם / היום יעמיד במשפט כל יצורי" – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

יומיים.

ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה):

יומיים, ממש יומיים. "היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים". בפרשת האזינו נאמר: "זכֹר ימות עולם בינוּ שנות דור ודור שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך. בהנחל עליון גויִם בהפרידו בני אדם יצב גבֻלֹת עמים למספר בני ישראל. כי חלק ה' עמו יעקב חֶבֶל נחלתו". רש"י אומר שהקדוש ברוך הוא חילק את העולם כולו לדור המבול, והם השחיתו, ואחר כך דור הפלגה, עד שהגיע בשביל עם ישראל, שלהם יש את הזכות של אברהם, יצחק ויעקב. ואנחנו אומרים: "יעקב חבל נחלתו". למה חבל? רש"י אומר: כי חבל מורכב משלושה חלקים לפחות, וזה אברהם, יצחק ויעקב. אבל ראיתי בספרי החסידות שהחבל ארוך מאוד, יכול להיות חבל ארוך מאוד. אבל כל מי שמחובר לחבל, גם אם יש רוח טלטלה והוא מחזיק חזק, אז בסופו של דבר הוא יהיה מקושר לחבל. ברגע שעוזבים את החבל, אז חלילה נופלים. ולכן הוא אומר: "בינו שנות דור ודור", שיש בידו, אומר רש"י, להיטיב לכם ולהנחיל אתכם ימות המשיח והעולם הבא. "שאל אביך" – מי זה אביך? אלו הנביאים, שנקראים אבות, שנאמר באליהו הנביא: "אבי אבי רכב ישראל ופרשיו". מי זה זקניך? אומר רש"י: אלו החכמים. ויאמרו לך הראשונות, מה שהיה מאז ומקדם עד היום הזה. בשנה הזאת אנחנו כולנו יודעים שאם היינו יודעים לפני ראש השנה שעברה את מה שעלול להתרחש בארץ, היינו מתנהגים אחרת – היינו מתפללים אולי יותר טוב, היינו מאחלים יותר טוב אחד לשני שנה טובה ומתוקה, היינו משתדלים יותר, אולי. עכשיו אנחנו יודעים, בשלהי השנה אנחנו זוכים קצת לראות ניסים ונפלאות – הרבה ניסים – אבל דברים שחושבים שזה כל כך פשוט, כל פעם שאנחנו שומעים שיש אזעקות על ערי ישראל, כבר כמה וכמה חודשים, הלב מפסיק לפעום – מי יודע מי יחיה, מי ימות. הרי כל טיל וטיל – זה לא קפצונים. ואנחנו רואים בניסי-ניסים איך שעד היום הזה – שהשם יעזור הלאה – כמובן שהיו כאלה טילים שכן, אנחנו זוכרים את כולם, אבל יחסית למספר הטילים, יחסית לרצון של האויבים, הם נוחלים מפלה גדולה מאוד – וישועה גדולה מאוד. יהי רצון שהשנה הבאה, בעזרת השם – איך כתוב? שלא תעשינה ידי אויבינו תושייה, ועם ישראל ישכון לבטח בארצו, ונזכה לקבל את השנה החדשה, להמליך את הקדוש ברוך הוא עלינו, על עצמנו ועל העולם כולו, כפי שאנחנו אומרים בתפילה, והוא יברך אותנו בשנה טובה ומתוקה לכל אחד. איך כתוב? לשנה טובה ייכתבו וייחתמו ולחיים טובים ולשלום. עכשיו לנושא עצמו, אדוני היושב-ראש. אני מתכבד להגיש בפני הכנסת את החוק שאמרתי, תיקון מס' 5 לחוק. מדובר על הגנה על עובדים בשעת חירום. הוא קובע בין השאר כהוראת שעה הגנה מפני פיטורים לעובדים שבשל היעדרותם מהעבודה או אי-ביצוע העבודה מחמת שהם מפונים מהיישובים שפורטו בחוק, לעובדים שהם בני משפחה של חטופים ולחטופים עצמם, וכן הגנה מפני פיטורים לעובדים שנעדרים מהעבודה או לא מבצעים את העבודה לצורך השגחה על ילדם שטרם מלאו לו 14 שנים עקב כך שבני הזוג שלהם הם חיילים בסדיר או בקבע ומרותקים לעבודתם בשעת חירום. תקופת הוראה זו נקבעה תחילה לתקופה שמ-7 באוקטובר עד 7 בינואר 2024, תוך הסכמה להאריך את תקופת הוראת השעה בצו בשלושה חודשים בכל פעם, ובלבד שתקופת הוראת השעה והארכותיה לא יעלו על 12 חודשים. והינה הזמן רץ, וכבר עברו 12 חודשים. לפיכך, מועד תום תקופת הוראת השעה על הארכותיה ייפוג ביום 6 באוקטובר 2024. כדי למנוע פגיעה בלתי הפיכה בעובדים כאמור שנקלעו עקב מאורעות המלחמה למצבים שאינם מאפשרים להם להגיע למקום העבודה או ביצוע העבודה, הצעת החוק שבפניכם מאריכה את תקופת הוראת השעה עד ליום 7 בפברואר 2025, בלא שתהיה אפשרות להארכות נוספות בצו. יצטרכו להעביר חקיקה. מועד זה מאוחר בחודש מהמועד שהוצע בהצעת החוק המקורית, כדי להבטיח שמשרד העבודה ישלים את הערכת הרגולציה שהוא מבצע ויביא מבעוד מועד, לפני פקיעת תקופת הוראת השעה, תיקוני חקיקה מתאימים כדי לתת את ההגנה המדויקת הנדרשת לקבוצות העובדים הזקוקות לה. הצעת החוק אושרה פה אחד ללא הסתייגויות, ולפני שאני אבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאות שנייה ושלישית, אני רוצה להודות לצוות הוועדה, שהתייצב, כולל אמש בשעת ליל מאוחרת, כדי לאשר את הצעת החוק בוועדה לקריאה שנייה ושלישית, למרות הזמן הקצר, למרות הקושי הטכני – הכול למען זכויות העובדים, שלא ייפגעו, כאמור. אני חייב לציין כי הוועדה וחבריה וצוות הוועדה עומדים מאז 7 באוקטובר, זה שנה שלמה, בדיונים בימים-לא-ימים, שעות-לא-שעות, ולעיתים דיונים מורכבים מאוד, למען עם ישראל, למען החטופים ובני משפחותיהם, למען חיילי המילואים, למען בני המשפחות – דברים שלעיתים לא זכו כלל לסיקור חיובי, משום שאלו דברים חיוביים, ולא אוהבים לדבר על דברים חיוביים. אדוני היושב-ראש, מישהו פעם אמר שהוא ניסה להוציא עיתון רק של דברים טובים. הוא החזיק מעמד פחות משבוע, העיתון נסגר מחוסר עניין לציבור. אז כמובן שכל החוקים החיוביים לא זוכים להד, ואני לא מתלונן. זה הזמן להודות לחברי הוועדה שהשתתפו אמש, בלילה, חברת הכנסת וולדיגר ואלמוג כהן, ליועצת המשפטית נעה בן שבת, כמובן למנהלת הוועדה ענת כהן שמואל ולכל צוות הוועדה, שעבדו מרחוק ומקרוב, ולראש המטה שלי יצחק פיליפ. אסיים בברכת כתיבה וחתימה טובה. יהי רצון שתכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אמן ואמן. חברי הכנסת, להצעת החוק הזו לא הוגשו הסתייגויות, ולכן נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 2), התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה. אנא שבו במקומותיכם לצורך ההצבעה. מצביעים כעת. הצבעה מס' 2 בעד סעיפים 1–2 – 30 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו.

היו"ר אמיר אוחנה:

30 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. התקבלה בקריאה השנייה. ועכשיו נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 2), התשפ"ד–2024. הצבעה כעת. הצבעה מס' 3 בעד החוק – 29 נגד – אין נמנעים – אין חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 2), התשפ"ד–2024, נתקבל.

היו"ר אמיר אוחנה:

29 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 2), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. חברי הכנסת, אני מבקש לאחל לכולכם שנה טובה ומתוקה, מלאה בבשורות טובות, בריאות ושלום, לחטופים ולבני משפחותיהם, למפונים הרבים ולבני משפחותיהם, לחיילים – שישובו בשלום לבתיהם – ולכל עם ישראל. תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני כ"ו בתשרי התשפ"ה, 28 באוקטובר 2024, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.