ישיבת מליאה בתאריך 12/02/2024 בשעה 16:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, אני מתבקש לפתוח את ישיבת הכנסת, היום יום שני ג' באדר א' התשפ"ד, 12 בפברואר 2024. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/4289/25 וכלה בהצעת חוק פ/4323/25: הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – התאמות לסטודנטית לאחר לידה), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת שלי טל מירון; הצעת חוק מענק יובל לעובדי הוראה עולים, התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם (תיקון – עידוד יצירה להנצחת זיכרון השואה והגבורה), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק העונשין (תיקון – חילוט בעבירות החזקת נשק בלתי חוקי ללא אישום או הרשעה), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק העונשין (תיקון – פריצה למיתקן ביטחוני), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק כבישי אגרה (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה בעבירות ביזה) (הוראת שעה), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק העונשין (תיקון – הגנה על בסיסי צה"ל, שטחי אש, תחנות משטרה ומתקנים ביטחוניים), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון – עדות קטין בהליך אזרחי), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת אלי דלל; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת לידה בשל לידת תאומים), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת שלי טל מירון; הצעת חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון – סימון ביצים), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת אלי דלל, שרן מרים השכל; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – פיקוח על עבודת השופטים), מאת חבר הכנסת אושר שקלים; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (סייגים למתן רישיון נהיגה), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת בועז טופורובסקי, שלי טל מירון; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת הענישה בעבירת סחר בנשק של כוחות הביטחון), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – סנקציות על מוסדות פיננסיים), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – ערעור על החלטת שופט בית המשפט העליון בטענת פסלות), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת טלי גוטליב; הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – סיוע משפטי לנפגעי הונאה ועושק), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – מינוי דירקטורים מקרב עובדי החברה), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – התאמות למועמד ללימודים שעברית אינה שפת אימו), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – תקופת לידה והורות לנשים בעבודה פיזית קשה), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת שלי טל מירון; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום גמלה לשמירת היריון בעד כל התקופה), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת שלי טל מירון; הצעת חוק לייצור אמצעי לחימה בתעשיות הביטחוניות בישראל, התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת דני דנון, אלמוג כהן, דוד ביטן, שלום דנינו, רון כץ, אופיר כץ, טלי גוטליב, מיכאל מרדכי ביטון, חנוך דב מלביצקי, משה גפני, אברהם בצלאל ודן אילוז; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטול מבחן הכנסה לצורך קביעת זכאות ניצול שואה לגמלת סיעוד), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה למתמחים), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת שלי טל מירון; הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון – הגנה על בני ובנות זוג של משרתי מילואים) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת אפרת רייטן מרום, אלון שוסטר וארז מלול; הצעת חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון – הגנה על בן זוג של חייל מילואים), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת אופיר כץ ונאור שירי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – גמלה בשל דיכאון לאחר לידה), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת שלי טל מירון; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום דמי אבטלה לנשים שיצאו לחופשה ללא תשלום לאחר לידה מסיבות מוצדקות) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת שלי טל מירון; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – מניעת הפעלת השפעה בלתי הוגנת בעת הכרזה על מצב חירום), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת דוד ביטן, ינון אזולאי, זאב אלקין, ישראל אייכלר, שלום דנינו, ששון ששי גואטה, אופיר כץ, מיכל מרים וולדיגר, אברהם בצלאל, חנוך דב מלביצקי, משה פסל, פנינה תמנו, רון כץ ואליהו ברוכי; הצעת חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון – הרחבת תקופת הגנה מפני פיטורים למשרתים במילואים), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת שרון ניר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, חמד עמאר ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק זיכרון הלחימה והגבורה – מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה, התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת עודד פורר, זאב אלקין, אלי דלל, יבגני סובה, מיכאל מרדכי ביטון, טטיאנה מזרסקי, ולדימיר בליאק, ששון ששי גואטה וסימון דוידסון; הצעת חוק רכזי ביטחון שוטף לאומי ביישובי ישראל המוגדרים, התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יצחק קרויזר, צביקה פוגל, עודד פורר, אריאל קלנר, דוד ביטן, ששון ששי גואטה, שלום דנינו, ניסים ואטורי, דן אילוז, משה סולומון, גלעד קריב, חנוך דב מלביצקי, אושר שקלים, בועז ביסמוט, צבי ידידיה סוכות, טלי גוטליב, אוהד טל, לימור סון הר מלך ואלמוג כהן; הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – כהונה בוועדת אתיקה), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת שמחה רוטמן; הצעת חוק הפסקת הליכים ומחיקת רישומים בעניין עבירה על רקע מחאות יוצאי אתיופיה, התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו; הצעת חוק לתיקון פקודת החסינויות וזכויות היתר של האומות המאוחדות (ביטול החסינויות וזכויות היתר של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת רון כץ, חנוך דב מלביצקי, ירון לוי, עידן רול, מיכל שיר סגמן, פנינה תמנו, נאור שירי ומאיר כהן. לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים (תיקון מס' 2), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת העבודה והרווחה. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024; הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 26) (סיוע משפטי לניצולי שואה), התשפ"ד–2024; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים) (תיקון מס' 13), התשפ"ד–2024; הצעת חוק החברות (תיקון מס' 38), התשפ"ד–2024. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק קידום התחרות בענף המזון (תיקון מס' 8) (החלה על ענף התמרוקים ומוצרי הניקיון), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת ינון אזולאי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגע העבירה, התשפ"ד–2024, של חברות הכנסת לימור סון הר מלך וחוה אתי עטייה; הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 150) (הפחתת תוספת הפיגור על אי-תשלום קנס), התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת יונתן מישרקי, יוסף עטאונה, אחמד טיבי וקבוצת חברי הכנסת. החלטת ועדת הפנים והגנת הסביבה בעניין תיקון טעות בחוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות והוראות שעה לעניין הבחירות הקרובות, התשפ"ד–2024. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה למזכיר הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

מתמונותיהם של 136 החטופים המביטים עלינו הוסרו שתי תמונות, תמונותיהם של לואיס ופרננדו, שאנחנו מברכים, ברוך השם, על ששבו הביתה למשפחותיהם, ומייחלים שכל התמונות הללו יוסרו – בנסיבות טובות, כמובן – והם ישובו לבני משפחותיהם. אנחנו עוברים לנאומים בני דקה, זה הנושא הראשון על סדר-היום. חברי הכנסת המעוניינים לנאום יצביעו כעת. עד שאקבל לידי את הרשימה, ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת משה סולומון, בבקשה.

משה סולומון (הציונות הדתית):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. השבוע נחשפנו כולנו, בסרט "אנחנו גולני" של חן ליברמן, בתוכנית עובדה, לגיבור ישראל טשאגר טוואבה, אחד ממפקדי גולני שנלחם באותו בוקר של שמחת תורה במחבלי חמאס הארורים. גבורתו של טשאגר, בן לקהילה האתיופית, שזכה לצאת מהתופת בחיים, מצטרפת לגבורתם של הנופלים מבני הקהילה, שמקריבים במלחמה הזאת כפי-שניים מחלקם היחסי באוכלוסייה. מי שעוד שירת באותו גדוד – גדוד 13 של חטיבת גולני – הוא סמל ראשון אדיר בוגלה, השם ייקום דמו, שנפל בקרב מול מחבלים נתעבים בהגנה על מוצב נחל עוז באותה שבת, שמחת תורה. כשהתגייסתי למילואים בתחילת ימי הלחימה קיבלתי טלפון מאביו גדעון, ידיד קרוב, שיצא בגפו לשטח בתקווה למצוא את בנו: הצלחתי לעבור את כל המחסומים, אני פה לפני המחסום האחרון. בבקשה, עזור לי לעבור אותו כדי למצוא את הבן שלי – הוא אמר לי. ניתקתי לו את הטלפון והתחלתי לבכות. בתוקף תפקידי במילואים כבר ידעתי מה הוא יראה לאחר המחסום האחרון, וניסיתי לחסוך זאת ממנו. במלאת השלושים לנפילתו של אדיר על הגנת הארץ ישבתי עם אביו לשיחה כאובה ושמעתי ממנו את סיפור הגבורה של בנו ואת השתלשלות העניינים מלאת העוצמה שלו, כאבא, שיצא לשטח המדמם לחפש את בנו אהובו. אדיר הקפיד לתת מעשר לבית הכנסת מהמשכורת שלו מהצבא, מהסדיר. בכל פעם שחזר מהבסיס היה הולך, עם המדים, ישירות לבית הכנסת לתת את אותו מעשר. אדיר לא רצה שידעו, הוא ממש התעקש שגבאי בית הכנסת לא יספר לאף אחד. כזה היה אדיר, לוחם ללא חת עם לב ענק, יהי זכרו ברוך.

היו"ר אמיר אוחנה:

אמן ואמן. חבר הכנסת ניסים ואטורי. מוותר? מוותר. חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת בועז טופורובסקי.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

כבוד היושב-ראש, גם אני מצטרפת לברכות על שיבתם הביתה של פרננדו ולואיס. הלוואי שנראה את שיבתם של כל החטופים כולם הביתה, ושל כל החיילים, בשלום. כשהייתי בתנועת הנוער מדריכיי לימדו אותי את "שירת הנוער". מי שכתב את המילים של השיר היפה הזה הוא שמואל בס: "שירת הנוער, שיר עתידנו / שיר התחדשות, בניין ועלייה. / מן הגולה ינהרו אחינו, / ארץ מולדת שבה לתחייה. // מי זה חולל הפלא? ארץ מולדת / מי זה הקים כל אלה? ארץ מולדת. / זו ידך, ידך היא הזורעת, / זו ידך, ידך היא הנוטעת. // כל עוד הנוער לנו במולדת, / קום יקום חזון עם ישראל". תנועות הנוער בני עקיבא, עזרא, השומר הצעיר, הנוער העובד והלומד, הן באמת תקוותנו. כל כך חשוב, ממש לא פחות מהחינוך הפורמלי. לכן נפגשתי היום עם כמה וכמה נערים ונערות מתנועות הנוער. אנחנו איתכם, כל חברי הבית איתכם. אני יכולה להבטיח ששקל לא יקוזז מהתקציב שלהם. אני מקווה אפילו שהוא יעלה, כי הם כל עתידנו. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לך, גברתי. חבר הכנסת בועז טופורובסקי, ואחריו – חבר הכנסת אבי מעוז.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברות וחברי הכנסת והשר קרעי, אנחנו היום גם שמחים וגם עצובים בתקופה מטורפת ולא ברורה שעוברת עלינו – שמחים על השחרור של פרננדו ולואיס ועצובים על הנפילה של אלון ועדי. אנחנו מקווים שכמה שיותר מהר ישוחררו שאר 134 החטופים ויחזרו אלינו, למשפחות ולמדינת ישראל. אבל עם זאת, חשוב לי כמו בכל יום – בדרך כלל אני עושה את זה ביום שלישי, אבל היום יש נאומים בני דקה אז אני עושה את זה היום – להזכיר שיש מלחמה שבה לא רק שאנחנו לא מנצחים, לא ניצחון מוחלט ולא ניצחון חלקי, אלא אנחנו נוחלים תבוסה מוחלטת, וזו המלחמה בתאונות הדרכים. מתחילת השנה 40 איש נהרגו בתאונות הדרכים. זה מוות מיותר; מוות שיש בידינו להוריד, להקטין גם את מספר ההרוגים וגם את מספר הפצועים. לצערי אנחנו לא עושים מספיק, וגם כאן אני קורא, כמו בכל שבוע, למקבלי ההחלטות: שימו את הקטל בתאונות הדרכים כאחד המרכזיים בסדר העדיפויות. נוכל להקטין את מספר ההרוגים, נוכל להקטין את מספר הפצועים, ונוכל לעזור לעשות טוב לעם ישראל, תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז, ואחריו – חברת הכנסת לימור סון הר מלך.

אבי מעוז (נעם):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, נאום הנדסת תודעה מס' 104, והפעם על התנחלויות לא חוקיות. אתמול פורסם שממשל ביידן שוקל להגדיר את ההתנחלויות כנוגדות את החוק הבין-לאומי. זוהי כמובן הנדסת תודעה. האם ממשל ביידן היה מקבל מצב שבו העיר חברון שבמדינת קנטקי או העיירה שילה וילג' שבמדינת אילינוי היו מוגדרות כיודנריין? אז למה הם פועלים להפוך את חברון, שבה קמה מלכות בית דוד, ואת שילה, שבה שכן המשכן, ליודנריין? אני לא יודע מי נתן לכובשים מאירופה את הזכות לנשל את האינדיאנים מאדמתם, אבל אני בהחלט יודע מה מקור הזכות והחובה שלנו להתיישב בכל מרחביה של הארץ המובטחת: דבר ה' שבתנ"ך. אני ממליץ לממשל ביידן לזכור את דבר האלוקים לאברהם אבינו על יחסם של העמים לעם ישראל: "ואברכה מברכיך ומקללך אָאֹר". תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לך, אדוני. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, ואחריה – חבר הכנסת עודד פורר.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להשתתף בשמחה של כל העם שלנו על שיבתם של פרננדו ולואיס, ובצד זאת להשתתף בצערם של המשפחות של עדי ואלון. בתקופה האחרונה אני שומעת קולות הן מהבית הזה והן מבחוץ המבקשים לסגת מעזה ולמסור אותה לידי הרשות הפלסטינית. לטענת אותם מבקשים הרשות הפלסטינית, וגרורותיה, היא הגוף שצריך לנהל את עזה ביום שאחרי. ולכן, חבריי, אני מבקשת לערוך לכם היכרות קטנה עם מנסור ג'לאל ג'באר, יימח שמו. מנסור הוא קצין בדרגת סגן בביטחון הלאומי הפלסטיני, המקבילה הערבית לצה"ל, והוא תושב הכפר ג'לקמוס, הסמוך ליישוב החרב גנים. מנסור הוא גם המחבל שביצע את פיגוע הירי בשבוע שעבר ליד היישוב שבי שומרון, וכך מצטרף מנסור למאות אנשי משטר הרשות הפלסטינית שפיגעו בשנים האחרונות ביהודים ומביעים הזדהות עם הטבח ב-7 באוקטובר, שמגמותיו הן להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים במדינת ישראל. מנסור ורבים מחבריו חוסלו, ברוך השם, על ידי חיילינו הגיבורים, אבל האם אתם עדיין בטוחים שאתם רוצים למסור לחבריו את השליטה בעזה?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, גברתי. חבר הכנסת עודד פורר, ואחריו – חבר הכנסת משה טור פז.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

תודה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, כעת, בזמן ביקורו של ראש ממשלת הולנד בישראל, נודע שבית המשפט לערעורים בהולנד הורה לממשלה בהולנד להפסיק בתוך שבוע ימים את יצוא חלקי החילוף למטוסי F35 לישראל, ובעצם קיבל את טענת העותרים שלפיה אספקת החלפים לישראל הופכת את הולנד לשותפה לפשעי מלחמה ורצח עם שלכאורה מבצעת מדינת ישראל. אם למישהו מחברי הכנסת כאן עדיין לא ברור עד כמה חמורה החתימה של חבר הכנסת כסיף כשהוא הצטרף לאותה תביעה בבית הדין בהאג, שקובעת שישראל מבצעת רצח עם – אולי הינה הדוגמה לפגיעה בביטחון כתוצאה מהטענה הזאת, שעוד עלולה להיות חמורה יותר אם חס וחלילה תתקבל התביעה הזאת בהאג. ולכן אני אומר לכם, חברי הכנסת: בשבוע הבא, כשאתם הולכים להצביע בעד או לא להצביע בעד הדחת חבר הכנסת כסיף, שימו לנגד עיניכם שהמעשה שלו לא רק מסכן את חיילי צה"ל ביכולת שלהם לצאת לחו"ל, אלא גם מסכן, מפריע ליכולת של צה"ל להילחם כאן על ביטחונה של מדינת ישראל.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, אדוני. חבר הכנסת משה טור פז, ואחריו – חבר הכנסת ואליד אלהואשלה.

משה טור פז (יש עתיד):

אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול יצאנו, ראשי שדולת המילואים, לסיור בעוטף עזה, לפגישה עם חיילי המילואים, והיו להם מסרים מאוד חדים למסור לנו. המסר הראשון הוא זה: אנחנו עושים עבודה מדהימה, תעריכו אותה – חיילים שנלחמים בח'אן יונס, חיילים ששומרים על הגדר למעלה מארבעה חודשים – ותבינו שמה שאנחנו עושים כאן הוא לא פחות מהיסטוריה. המסר השני אולי חשוב ממנו: אל תשכחו אותנו. יעבור חודש, יעברו חודשיים, יהיו לכם הרבה דברים על הראש, אתם תחזרו למריבות – אל תשכחו מה עשינו כאן, אל תשכחו כמה אנחנו עובדים קשה, ויש עשרות סוגיות, למרות הקונסנזוס בעניין. בימים האחרונים אני עוסק למשל בהכרה במילואים כסטז' למורה שנמצא בסטז' – נשמע מובן מאליו, אבל לא, משרד החינוך לא מוותר למורה שאיבד ארבעה חודשים משנת הסטז' שלו, והוא צריך כרגע לצבור אותה מחדש. אז הינה דוגמה לאחד מתוך עשרות נושאים שהשדולה מטפלת בהם. לסיום, אנשי המילואים הם מגש הכסף, עליהם עומדת מדינת ישראל היום. יש לנו בבית הזה חוב אין-סופי לדאוג להם. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, ואחריו – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בתקופה האחרונה אנחנו עדים לעלייה גדולה בתאונות הדרכים בחברה הערבית. רק שלשום נהרג מעדי סגר אבו מסאעד בתאונת דרכים בכביש 31 הישן, ולכן הפנייה שלנו היא גם לממשלה וגם לשרת התחבורה: לבדוק את הסכנות בכביש 31 הישן על מנת שנמנע כמה שיותר תאונות בכביש הזה, נסגור את המקומות שיש בהם תאונות דרכים ונביא להפחתה במספר ההרוגים ובמספר תאונות הדרכים. הנושא השני הוא תאונות הבית, שנמצאות תחת הקטגוריה של תאונות הדרכים. שלושה ילדים נהרגו בסוף השבוע: שדואן חסאן אלהזיל, עבד עדוי מטורעאן, אחלאס אלמיטראט מכסייפה. מה אנחנו דורשים? אנחנו דורשים שהשרה מירי רגב תתייחס לנושא הזה בשיא הרצינות ותשים אותו על השולחן, כי אנחנו עדים בתקופה האחרונה למספר הילדים שנהרגים בבית, וזה נמצא גם בטיפול של "בטרם" ועמותות אחרות – אנחנו רוצים שישימו דגש על מנת להעלות את המודעות בחברה הערבית ולהביא גם לשיפור מבחינת המספרים האלה. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להעביר בקצרה כמה שניות הודעה בערבית, או כמה מילים. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אנו מפנים את המסר שלנו לצעירים הערבים ולצעירים בכל המדינה: סעו בזהירות בכבישים. בפועל מספר ההרוגים בחברה הערבית דומה למספר נרצחים במעשי האלימות והפשיעה; שיעור ההרוגים שווה בתאונות הדרכים וברצח. לכן, אנחנו מבקשים מכולכם לשמור על הנפשות שלכם. יש לכם משפחות שמחכות לכם בבית, אז אנחנו מבקשים היום להירגע ולא להיות פזיזים בדרכים, כדי להפחית את מספר תאונות הדרכים, וכן את מספר מעשי הרצח בחברה הערבית. תהיו בריאים.)

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן תהיה אחרונת הדוברים לשלב זה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

לפני כמה שעות פרקליטות המדינה הכריזה שהיא החליטה לסגור את התיק נגד הזמרת והמדענית דלאל אבו אמנה. היא עשתה את זה לאחר שדלאל אבו אמנה נעצרה מייד אחרי 7 באוקטובר תחת האשמה שהיא הסיתה בפוסט שהיא כתבה בו שאין מנצח חוץ מאלוהים. מאז שחרורה עוברים דלאל אבו אמנה ומשפחתה, כולל בן זוגה ד"ר עבאסי, מסע הסתה, הפגנות יום-יומיות מול הבית שלה. ההפגנות האלה מונהגות על ידי ראש העיר עפולה, שמנסה לגרש אותה מהבית. כדאי לזכור שבן הזוג שלה הוא סגן מנהל בית החולים העמק. היום ההחלטה הזאת אומנם עושה קצת צדק עם הזמרת והמדענית, כי היא דוקטור בטכניון למדעי המוח, אבל מי יפצה אותה ואת בניה ובנותיה ואת בן זוגה על ארבעה ימים של הסתה, התרת דם ושיבוש חיים רגילים, שנעשו באופן סיסטמטי על אדם שהוא גם אמור להיות סמל של ממלכתיות, ראש עיר? אני חושבת שהגיע הזמן גם לזכור שקל מאוד להזכיר את דלאל אבו אמנה, כי היא זמרת ידועה – –

טלי גוטליב (הליכוד):

זה מתוך השהאדה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

– – אבל כמו דלאל אבו אמנה יש עשרות צעירים וצעירות ערבים וערביות שעוברים את המסכת הזו בארבעת החודשים האחרונים, והגיע הזמן לעשות גם איתם צדק.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום הוא הצעת חוק מניעת – – –

אופיר כץ (הליכוד):

שתפסיק לתמוך בטרור, אז לא יפגינו לה מול הבית.

טלי גוטליב (הליכוד):

סגרו את התיק, אבל אנחנו יודעים בדיוק מה היא אמרה. אנחנו יודעים.

אופיר כץ (הליכוד):

איפה שהיא הייתה ומה שהיא אמרה, התמיכה שלה בטרור – זה לא ישתנה.

טלי גוטליב (הליכוד):

תורת האסלאם, אין אלוהים מלבד אללה. שתגיד תודה שסגרו לה את התיק, כי בוועדת חוקה החלטנו שאם זו רק אמירה אחת לא יוגש כתב אישום. חבל מאוד, על כל אמירה כזאת צריך אתכם בכלא.

אופיר כץ (הליכוד):

דוקטור למדעי – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, תודה רבה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

יאללה, עוד משהו.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא כל אחד עכשיו ינסה כמיטב יכולתו. תודה, הבנו.

טלי גוטליב (הליכוד):

בושה.

היו"ר אמיר אוחנה:

הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה – –

אופיר כץ (הליכוד):

היא פרסמה את זה ב-7 באוקטובר. ב-7 באוקטובר, איזה – – – חברת כנסת בישראל.

טלי גוטליב (הליכוד):

ב-7 באוקטובר, אדוני היו"ר. ב-7 באוקטובר. אין, בושה וחרפה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני באמצע משפט, אבל אני באמצע משפט. – – (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, לקריאה הראשונה. אני מזמין את שר התקשורת, חבר הכנסת שלמה קרעי, להציג את הצעת החוק. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך, אדוני.

אופיר כץ (הליכוד):

זה דברי הסתה נגד מדינת ישראל. פסוקי הקוראן – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

דוקטור למדעי מוח זו לא ראיה שיש מוח. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ביום שמחת תורה, כ"ב בתשרי התשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, החלה מתקפת טרור רצחנית מרצועת עזה על מדינת ישראל. אלפי מחבלים חדרו משטח רצועת עזה לשטח ישראל מהיבשה, מהאוויר ומהים, ותקפו באכזריות אזרחים וחיילים, במקביל לשיגור אלפי רקטות לשטח מדינת ישראל. בהתאם למידע שפורסם עד עתה, במתקפת טרור זו נרצחו מעל 1,200 אזרחים, לרבות אנשי כוחות הביטחון השונים, נפצעו אלפים, ולמעלה מ-200 אזרחים וחיילים נחטפו לשטח רצועת עזה. נוכח האירועים האמורים, הכריז שר הביטחון ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, על מצב מיוחד בעורף. ועדת החוץ והביטחון של הכנסת החליטה לאשר את ההכרזה. הכרזה זו הוארכה מעת לעת על ידי הממשלה באישור הוועדה. ביום כ"ג בתשרי הודיעה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי כי הכריזה על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות בהתאם לסעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה. סעיף 39(א) לחוק-יסוד: הממשלה קובע כי במצב חירום רשאית הממשלה להתקין תקנות לשעת חירום כדי להגן על המדינה ועל ביטחון הציבור ועל קיום אספקה ושירותים חיוניים. בהתאם לסמכות האמורה ונוכח המצב כאמור לעיל, וכדי למנוע פגיעה ממשית בביטחון המדינה כתוצאה משידוריו של ערוץ זר המשדר בישראל, התקינה הממשלה לבקשתי ביום ה' בחשוון, 20 באוקטובר, תקנות לשעת חירום – מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה. ביום כ"ט בחשוון, 13 בנובמבר, הוצאתי הוראה מכוח תקנה 2 לאותן תקנות, לאחר קבלת הסכמת שר הביטחון ובאישור ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, המורה על החרמת ציוד, איסור כניסת עיתונאים והגבלת הגישה לאתרי האינטרנט של הערוץ הלבנוני אל-מיאדין. בתקנות שעת החירום נקבע כי תוקפן יהיה לשלושה חודשים מיום פרסומן, בהתאם למגבלה הקבועה בסעיף 39(ו) לחוק-יסוד: הממשלה, או עד מועד סיום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, או עד לסיום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המוקדם שבהם. משההכרזה על מצב מיוחד בעורף עדיין בתוקף וטרם הסתיימו הפעולות הצבאיות המשמעותיות, תוקף התקנות פקע בתום שלושה חודשים, ביום י' בשבט, 20 בינואר 2024. נוכח העובדה שמדינת ישראל מצויה עדיין בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל, ובהמשך לעמדת גורמי הביטחון באשר לצורך להותיר את הסמכויות שהיו נתונות לשר התקשורת בתקנות לשעת חירום על כנן, מוצע לקבוע בחקיקה את הסמכויות שנכללו באותן תקנות בנוגע לערוץ זר המשדר בישראל שידורים הפוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה, כמפורט להלן. הצעת החוק קובעת כי לאחר קבלת האישורים הנדרשים רשאי שר התקשורת, בצו, להורות לספק תכנים על הפסקת שידוריו של ערוץ זר; להורות על סגירת משרדים של ערוץ זר הנמצאים בשטח ישראל; להורות על תפיסת מכשיר המשמש לאספקת תכנים; להורות על הסרת אתר אינטרנט של ערוץ כאמור, אם השרת שעליו מאוחסן אתר האינטרנט נמצא בישראל או שהוא בשליטת אדם הנמצא בישראל, או על הגבלת גישה לאתר האינטרנט כאמור. לשם יישום הוראות אלו, מסמיך סעיף 4 לחוק מפקח שהוסמך לכך לפקח על ביצוע החוק ועל ההוראות שייתן שר התקשורת מכוחן, וכן לבצע את הפעולות הבאות: לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג בפניו תעודת זהות או תעודה אחרת המזהה אותו; לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע ההוראות; להיכנס לחצרים, למעט מקום המשמש למגורים; לתפוס מכשירים המשמשים לאספקה של תכנים; ולסגור את משרדי הערוץ המשדר. אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק הזו בקריאה ראשונה, על מנת שבידי הממשלה יהיו הכלים המתאימים להתמודד עם שידורים זרים הפועלים בישראל ופוגעים בביטחון המדינה. אציין כי כל פעולה של משרד התקשורת בראשותי בנושאים הנוגעים לביטחון המדינה נעשית בתאום מלא עם גורמי הביטחון. לא את הכול מותר לפרט ולא על הכול אפשר לדבר, אבל דעו לכם שאנחנו עושים הכול, בכל ימות השבוע, כדי להגן על המדינה היקרה שלנו בכל חזיתות התקשורת – ביבשה, באוויר, בים, במרחב הספקטרום ובמרחב התודעתי. לפני שבועיים קראנו בשבת פרשת בשלח: "ה' יִלחם לכם ואתם תחרישון". השם יתברך הוא בעל המלחמות, אבל יש ציווי שאפשר לפרש אותו גם כלפינו: "ואתם תחרישון" – זו משימה שמוטלת עלינו. תשתיקו את התקשורת שפוגעת בביטחון המדינה. בעזרת השם נעשה ונצליח. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מודה לשר התקשורת, ואנחנו נעבור לדיון האישי. אני מתכבד להזמין את ראשונת הדוברים, חברת הכנסת טלי גוטליב. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות לרשותך.

טלי גוטליב (הליכוד):

תודה, אדוני. עם ישראל הנכבד, אני תכננתי לנאום על חוק הגיוס, יש לי עוד נאום בהמשך. אבל אני מתכבדת לענות כאן לחברת הכנסת עאידה סלימאן, אותה חברת כנסת שעמדה פה ושיקרה – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

תומא סלימאן.

טלי גוטליב (הליכוד):

תומא סלימאן. אותה חברת כנסת עמדה פה, ואני מזכירה לכם שבזמן המלחמה אמרה שיש ריח של זרחן בבית חולים שיפא ושצה"ל יורה במסדרון ההומניטרי. אותה חברת כנסת תומכת טרור, אין לה בעיה לעמוד כאן בכנסת ולומר לנו על הזמרת – איך קוראים לה, הזמרת? דלאל אבו אמנה, שהיום הפרקליטות סגרה את התיק בעניינה, תיק פלילי. אני רק אזכיר לכם על מה היא הייתה עצורה, שתגיד תודה שהתיק נסגר; גם על זה, אגב, צריך לקיים דיון אם בכלל היה לזה מקום. אותה זמרת אמרה ב-7 באוקטובר, ביום התופת שבא על עם ישראל, באותו יום שבו כבשו את יישובי הדרום, רצחו, אנסו, טבחו, התעללו בבני עמנו, אמרה הזמרת הדגולה שאין מנצח מלבד אללה. זה מתוך הקוראן עצמו, כן? זאת אמירה שיש לה משמעות של תמיכה בטרור בזמן לחימה. אותה זמרת, דרך אגב, רק תרשמו בפניכם, במשך שנים עומדת ותומכת במחבלים. אפילו עיתון הארץ, שאני קוראת לו "עיתון אל-ג'זירה", פרסם היום כתבה ואמר שבאמת במשך השנים היא הביעה תמיכה במחבלים. עכשיו פה אני רוצה להבהיר לכם למה אנחנו לפעמים האויבים – – –

אופיר כץ (הליכוד):

בתמונה שהעלו הכול מאחורה מחבלים.

טלי גוטליב (הליכוד):

עכשיו אני רוצה רק לומר – קודם כול, יו"ר הקואליציה, כל הכבוד לעיר שלך, לעיר עפולה, שאתה תומך בה, אבל הם מחזירים פה תמיכה מאוד מאוד גדולה בכבוד עם ישראל כשהם ממשיכים להפגין לה מתחת לבית ולהראות לה שאנחנו לא נתמוך ולא נאפשר פה תמיכה בטרור, אז כל הכבוד לעיר עפולה בהקשר הזה. ופה אני רוצה רק לומר לכם למה לא פעם אנחנו האויבים הכי גדולים של עצמנו. אנחנו ישבנו בוועדת החוקה ושאלנו את עצמנו איך סוגרים תיקים ומתי מגישים כתבי אישום בעבירות של הסתה לטרור או תמיכה בטרור. ואז דובר שם שאם מישהו מזכיר את אללה, אז אם זה יהיה פעם אחת אנחנו לא נגיש כתב אישום. ולמה בעיניי זה לא נכון, אגב, ולא נשמעה דעתי – כי מה שקובע זה תמיד הנסיבות, ו-7 באוקטובר זאת נסיבה מחמירה, ולכן אסור היה לסגור את התיק. ואם כבר סגרתם את התיק, אז חברת הכנסת הזאת תאמר פה שזה בסדר? ואנחנו שוב משתמשים כאן בפרלמנט לבזות את העם היהודי, לבזות את המורשת היהודית, ואני כאן, כמו שאני אומרת כל הזמן – כל אמירה שתבזה את עם ישראל, אנחנו נשקף אותה כאן מעל בימת המליאה. ואני אומרת כאן, וגם פה אני פונה ליו"ר הקואליציה, כי אני יודעת שהוא חושב על זה: אנחנו את חוק המפלגות צריכים להדק. מקום שפה – ועדת הבחירות לא אפשרה לאיימן עודה, לעופר כסיף, לאחמד טיבי, להיות חברי כנסת, מי שהכשיר אותם היה בג"ץ. ולכן אני מבהירה פה, אנחנו צריכים לחשוב על חוק שישמור על הגדרת המדינה שלנו כמדינה יהודית ודמוקרטית. ומי שחותר תחתיה, ניחא שנסבול את זה כשהוא אומר את זה – לא נסבול את זה כשהוא יושב בין כותלי הפרלמנט בישראל.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לגברתי. חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת; חברת הכנסת לימור סון הר מלך – אינה נוכחת; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נכון שהנושא הוא בעניין ערוץ אל-ג'זירה. אני בטוח שהנושא הזה ייסגר, בסופו של דבר, בין שתי המדינות – בין הממשלה כאן לבין קטר. אבל אני רוצה להתייחס לנושאים של החברה שלנו, החברה הבדואית, החברה הערבית בנגב, לנושא ההריסות, שכל כך מטריד את התושבים בנגב, מטריד את האוכלוסייה הערבית בנגב, נושא ההריסות של הבתים, איך משאירים משפחות ללא קורת גג. והאחראי על כך הוא משרד השיכון. למרות הפניות שלנו, גם ללשכת ראש הממשלה וגם לכל הגורמים הממונים על החברה הבדואית בנגב, נכון לעכשיו הדחפורים של רמ"י ממשיכים להרוס בחברה הבדואית. לא מקשיבים לתושבים, לא לאזרחים, לא שומעים את הקול של התושבים, הקול המוחלש של האוכלוסייה הערבית בנגב. ומה בסך הכול אנחנו רוצים, מה דורשים? אנחנו דורשים שייתנו פתרונות לאנשים, חלופות לאזרחים שלנו, ולהפסיק להטריד ולהרוס את המבנים ואת הבתים של התושבים. יש אפשרות לשנות גישה עם האוכלוסייה הערבית בנגב. הגיע הזמן להחליף דיסקט ולדבר עם האוכלוסייה, ולהפסיק לדבר עם האוכלוסייה דרך הדחפורים והטרקטורים. הגיע הזמן להתייחס לחברה הבדואית בכבוד, לשוחח איתם. יש מנהיגות לחברה הבדואית, יש ועדים מקומיים.

היו"ר משה רוט:

יש עם מי לדבר?

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כן, יש. אני בטוח שיש עם מי לדבר. ואני פניתי בצורה ישירה, גם לראש הממשלה, על מנת לשוחח איתנו. אי-אפשר להפקיר את האוכלוסייה הבדואית ולא להתייחס אליה. אני פונה לכל חברי הכנסת, גם מהליכוד וגם מהמפלגות שמרכיבות את הקואליציה: גם אם אנחנו לא מצליחים להגיע לראש הממשלה וגם אם ראש הממשלה לא עונה למכתבים שלנו ולא לפניות שלנו – שיתייחסו אלינו. יש פה חברה שגרה ונמצאת בתוך המדינה. אז מה, ביבי הוא ראש הממשלה רק לחלק מהעם? לא. יש פה אוכלוסייה שמחפשת פתרון. רבותיי, הגיע הזמן לדבר עם האוכלוסייה, להפסיק את ההריסות, למצוא חלופות לאנשים, ולהביא לפתרונות לאזרחים הבדואים בנגב. תודה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, מודי'ס הורידה את דירוג האשראי למדינת ישראל, דבר שיפגע ישירות בכל אזרח במדינה. כולנו נפסיד, המשפחות שלנו יפסידו. ואנחנו צריכים לשאול את השאלה האמיתית – למה. למה זה קרה? אני זוכר תקופות אחרות, גם פה במדינה, וגם בקרב עמים אחרים, שהגישה הייתה אחרת לגמרי. למשל, בקרב עמים אחרים אפשר לזכור את סוף עידן האפרטהייד ואיך הכלכלה בדרום אפריקה הכפילה את עצמה. אפשר, למשל, לזכור את יום שישי הטוב באירלנד, איך אחרי יום שישי הטוב האבטלה ירדה, הצמיחה עלתה, והיום אירלנד – מדינה משגשגת בהייטק. וגם פה, במדינת ישראל בשנות התשעים, בתקופת אוסלו. כולנו הרגשנו איך המצב הכלכלי השתפר. ויש כיוון קסם, שיביא גם צדק וגם שלום וגם ביטחון – כן, כן, גם ביטחון – וגם שגשוג כלכלי, כל הדברים הטובים: זה רק להכיר באמת הפשוטה שיש פה שני עמים, ומגיעה לשניהם זכות להגדרה עצמית; היהודים מימשו זאת, והפלסטינים טרם. השגת שלום תביא לכל דבר טוב. ואני רוצה להתריע, אני רוצה להזהיר. עכשיו לומדים בממשלה מה לעשות ברפיח, או בעצם איך לפגוע ברפיח כשיש שם מיליון וחצי.

טלי גוטליב (הליכוד):

להביא את החטופים – – – לנצח למלחמה.

בועז ביסמוט (הליכוד):

זה מפריע לך, נכון? מפריע לך שהולכים לנצח.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אה, גוטליב, האמת, הפולמוס בינך לבין אמסלם היה מעורר השראה. תשמעי. האמת, בהיסטוריה זה לא רק את ואמסלם. היו דברים, למשל ברמה הספרותית, בין גבריאל גרסיה מרקס לבין מריו ורגס יוסה – האגרוף הספרותי.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – אמר לפני שבועיים שהוא רוצה אותנו בים. לפני שבועיים.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

או, למשל, בין אבן רושד לאל-ע'זאלי – הפלת הפילוסופים והפלת ההפלה, או בין לנין לרוזה לוקסמבורג על זכות העמים להגדרה עצמית. ועכשיו אמסלם וגוטליב. זוהי הרמה של הכנסת של היום. תודה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת אריאל קלנר, בבקשה.

בועז ביסמוט (הליכוד):

זמנך עבר.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – תומך טרור בכנסת ישראל.

גלעד קריב (העבודה):

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

קריב, אני – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

קריב, אני לא מפריעה לך – – – אותך. הוא תומך טרור. איימן עודה תומך טרור. הוא קיווה – – – את המלחמה. נאום שלו. תומך טרור – – –

היו"ר משה רוט:

חברת הכנסת גוטליב, כבר אמרת. חברת הכנסת גוטליב, אנחנו רוצים לשמוע את חבר הכנסת קלנר. בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אנחנו נקשיב לו בנחת. דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני שאברך על שחרור החטופים, אני רוצה להזכיר את מגש הכסף, עדי אלדור ואלון קליינמן, השם ייקום דמם, שנפלו במלחמה הקשה ברשע. תנחומים מכולנו למשפחות על האובדן הכבד למען תקומת האומה. ועכשיו, אדוני היושב-ראש, כמה מילים מכאן ליחיא סנוואר, הוא הרי יודע עברית. יחיא, לא מנצחים אותנו כל כך מהר. אתה אומנם יודע עברית, וגם חשבת שאתה מכיר אותנו. אתה וחבר מרצחיך הייתם בטוחים שעוד רגע נתקפל, עוד רגע נישבר, עוד רגע ניכנע, וניתן לכם את כל מבוקשכם. טעיתם. שונאי ישראל תמיד טועים בעניין הזה. חבריי השרים, כמו המן הרשע, שהיה בטוח שאנחנו עם מפורד ומפוזר בין כל העמים, ואותו המן שלא חשב על האפשרות של "כנוס את כל היהודים" של אסתר ומרדכי, כך גם אתה. אתה, יחיא, היית בטוח שאת החברה הישראלית מייצגים כמה עיתונאים, אולי כמה לשעברים ואולי אפילו מספר פוליטיקאים שתבוסתם אומנתם, כאלה שכניעה, התרפסות, לפני האויב, לעומת עוצמה אדירה מול האחים שלהם, היא דרך חייהם. טעות בידך, טעות גדולה, big mistake. לא הבנת שמה שראית זו הקליפה שרואים מבחוץ, אבל בפנים יש פרי, שכל מהותו שונה לגמרי. ליאהוד, יחיא, יש כוח סבל, כוח רצון, רוח גדולה וגם יכולות אדירות. וגם סייעתא דשמיא יש לנו. ראית את זה הלילה במבצע המדהים. ויחיא, עוד לא ראית כלום. אני מברך את כוחות הביטחון על ההישג המרשים, את שר הביטחון, את ראש הממשלה. אני מברך את פרננדו סימון מרמן ולואיס הר, השבים לציון ברינה. אתה חושב יחיא, שיש לכם כוח רצון? עוד לא ראית את כוח הרצון של עם הנצח. אתה חושב שיש לכם אמונה? עוד לא ראית את האמונה של עם הנצח. אתה וחבריך מחללים את שם האלוהים. עם הנצח, עם אמונת הנצח, נושא את בשורת הנביאים, ועוד ילמד אתכם מה היא אמונת אמת; אמונה ששרדה אלפיים שנה ועברה זוועות שלא ייאמנו, אבל אמונה שבאה להטיב לאנושות, ולא לשעבד ולאמלל אותה. לא מנצחים אותנו כל כך מהר. יהי רצון שנראה בקרוב את כל חיילינו שבים לביתם, עטורי ניצחון, יחד עם כל אחינו הנתונים בשִׁבְיָה ובצרה. עם הנצח ינצח. תודה רבה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

תודה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, אדוני השר, חברי הכנסת, אני רוצה שנייה לעשות לכם תרגיל בדמיון מודרך. תארו לכם שהימים הם ימי מלחמת העולם השנייה. תארו לכם, ובואו נדמיין מצב שבימי מלחמת העולם השנייה היה קיים בית דין בין-לאומי לפשעי מלחמה. ובזמן שהבריטים נלחמים נגד הגרמנים, בנות הברית נלחמות נגד ציר הרשע, באה איטליה ועותרת לאותו בית דין בין-לאומי ואומרת: הי, הבריטים מבצעים פשעי מלחמה בגרמנים. ואז חבר פרלמנט בריטי היה חותם על עצומה לבית הדין הבין-לאומי, שאומרת: נכון, הבריטים מבצעים פשעי מלחמה ורצח עם בגרמניה. אתם חושבים שהוא היה נשאר חבר פרלמנט דקה אחת? אתם חושבים שהוא לא היה נעצר בכלל באשמת בגידה בזמן מלחמה? על מה אתם מדברים בכלל? עכשיו, אחרי שעשינו את התרגיל הזה בדמיון מודרך, התעוררו וחשבו על עופר כסיף, ותחשבו על חבר כנסת בתוך כנסת ישראל, שחותם על עצומה, שעתידה להישלח לבית הדין בהאג, כדי להגיד שהטענות נגדנו הן אמינות, ושמדינת ישראל מבצעת רצח עם והורגת בשיטתיות קבוצות של אזרחים, רופאים, משוררים. הדבר הזה הוא בלתי נסבל, הוא בלתי נסלח, ויותר מזה, הוא לא חוקי, חברי הכנסת, כי מה שעשה חבר הכנסת כסיף זו תמיכה חד-משמעית במאבק המזוין כנגד מדינת ישראל. אם תתקבל התביעה בהאג – כפי שמתפלל חבר הכנסת כסיף, כפי שהוא רוצה, כפי שהוא ביקש – אם תתקבל אותה תביעה, חיילות וחיילי צה"ל שלנו יעמדו בפני דין בכל מדינה שהם יגיעו אליה. הם יהיו בסכנה של מעצר, כי יגישו נגדם צווי מעצר ובקשה לעצור אותם כי מדינת ישראל מבצעת רצח עם. אדוני היושב-ראש, את מי שאני לא מבין בכל הסיפור הזה זה את חבר הכנסת בני גנץ, יו"ר המחנה הממלכתי. אני רוצה דבר אחד, חבר הכנסת גנץ, השר גנץ: עמדה, תגיד לי מה עמדתך בעניין? אני כבר מנסה שבועות ארוכים לשמוע את עמדתו, אני לא מצליח. אז מצד אחד אין חופש הצבעה בסיעה שלו – –

גלעד קריב (העבודה):

אולי יש דברים יותר חשובים – – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

– – ומצד שני, את העמדה שלו על העניין הזה – אני רק אגיד לך, חבר הכנסת קריב, שלפי חבר הכנסת עופר כסיף בני גנץ צריך לעמוד בפני בית הדין הבין-לאומי לפשעים כי הוא מבצע רצח עם. זאת המשמעות של התביעה.

גלעד קריב (העבודה):

עופר כסיף לא הוביל ליחס – – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

ולכן אני מצפה ממנו לתמוך בהדחה של חבר הכנסת כסיף.

גלעד קריב (העבודה):

הבית הזה לא היה צריך לעשות שימוש בחוק. לא היה צריך לכונן את חוק ההדחה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

הוא חוקק, מה לעשות? יש חוק. אתה לא אוהב את החוק, אבל הוא קיים.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא מתאים לך להגיד את זה. לא מתאים לך להגיד את זה, כי זה בסופו של דבר דמוקרטיה מתגוננת בבייסיק שלה, במלוא התפארת של דמוקרטיה מתגוננת. מי שחותר תחתינו ישב כאן? זה לא הגיוני.

גלעד קריב (העבודה):

טלי, יש לנו מחלוקת על חוק ההדחה, לא על המעשה של עופר כסיף.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה לברך את צה"ל, את השב"כ, את הימ"מ על המבצע המעולה בהחזרת שני השבויים לבית שלהם, וגם לשלוח את תנחומיי למשפחות שאיבדו את יקיריהן, ולאחל החלמה מהירה לפצועים. אדוני היושב-ראש, היום הגיע שר האוצר לוועדת הכספים להציג את התקציב, ואמר שהתקציב הוא משהו ערכי לממשלה ולמה שהממשלה רואה בו חשיבות, ואמר שאם היו מחלקים לכל חבר כנסת מה סדר העדיפויות שלו, היו יודעים מה הוא מצביע. אני רוצה להגיד לשר האוצר: יכול להיות מצב כזה לא בזמן מלחמה; לא אחרי 7 באוקטובר. התקציב שצריך היה להגיע היום לכנסת היה צריך להיות תקציב שיתמוך בביטחון, שיתמוך בחברה האזרחית. הוא היה צריך להיות ריק מכספים קואליציוניים, עם סגירת משרדים מיותרים. אבל התקציב שהגיע רק מוריד 3 מיליארד מתוך 13 מיליארד שקל לכספים קואליציוניים. 10 מיליארד שקל הולכים לכספים קואליציוניים, עשרה משרדים מיותרים, שלוקחים יותר ממיליארד ו-200 מיליון שקל. לכן דירוג האשראי של מדינת ישראל ירד מ-A1 ל-A2. זאת הפעם הראשונה שבה דירוג האשראי של מדינת ישראל יורד. לא היה דבר כזה. אבל זה התחיל עוד לפני המלחמה, כי שמעתי את שר האוצר אומר שזה עניין פוליטי. לא. זה עניין כלכלי, זה ניהול כלכלי. אתה לא מנהל את הכלכלה של מדינת ישראל כמו שצריך וכמו שצריך להיות במצב מלחמה, במצב שאנחנו נכנסים לגירעון של 6.6%. אם היית מנהל את זה נכון, לא היינו מגיעים למצב של הורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל. אבל אני רק רוצה להגיד לכם: זה התחיל לפני, גם ברפורמה שרצו להוביל במערכת המשפט, ובעצם בסירוס מערכת המשפט והשתלטות על מערכת המשפט. זה נמשך בתקציב פוליטי, תקציב של הישרדות, של איך להמשיך ולשלוט. אבל יצא דבר חיובי אחד מהישיבה עם שר האוצר. הוא הבטיח שהתקציב של הדרוזים יבוא, והוא יראה לי איפה הוא נמצא בתוך תקציב המדינה, כי אני לא הצלחתי למצוא אותו בתוך תקציב המדינה. אם הוא החביא אותו באיזשהו סעיף ואני לא הצלחתי להגיע אליו, הוא הבטיח שהוא יראה לי איפה יהיה התקציב. הוא הבטיח לי עוד דבר אחד, שלא יהיה קיצוץ שקל אחד. ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש, כשאביגדור ליברמן היה שר האוצר ואני הייתי איתו במשרד, הכנו תוכנית תלת-שנתית של מיליארד אחד לשנה למגזר הדרוזי, לחברה הדרוזית. אני מצפה שיכינו תוכנית חומש של 5 מיליארד שקל עם 2.5 מיליארד שקל תוספתי. תודה רבה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, חה"כ חמד עמאר, אתה חיפשת ולא מצאת לא סתם – כי אין שם תקציב.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

אין, אני יודע.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הוא אמר שלא ייגע בתקציבים של הדרוזים. אין מה לגעת, התקציב נוצל בשנה שעברה, כולו במלואו, נגמר הסיפור. אין – הוא לא ייגע כי אין. אנחנו יודעים ומבינים דברים. לצערי הרב, בוועדת הכספים היום התחילו הדיונים בהצעת התקציב לשנה הזאת, וכל מה שיש לי להגיד על התקציב הזה הוא שני דברים בסיסיים: הראשון, שהתקציב הזה משקף את אידיאולוגיה התנחלותית, שדוגלת בכיבוש ובאג'נדות של מי שיושב במשרד האוצר, ותו לא. הדבר השני, התקציב הזה בא לעשות את המוחלשים בתוך החברה עוד יותר מוחלשים, והם יישאו בנטל, והם ישלמו את המחירים. אני רוצה לפנות שוב פעם מהדוכן הזה לשר האוצר ולהגיד לו: לגבי הקיצוץ בחברה הערבית, אנחנו לא מבינים כל כך הרבה בחשבון, אבל יודעים להשוות בין 5% ל-15%. אני לא יודעת מאיפה הוא הביא את הנתון הזה, שבסופו של דבר מסתכם כאילו שזה שווה בשווה. אנחנו מחכים לחומר, להוכחות שזה שווה בשווה. הדבר השני, שאני מעלה שוב ושוב ושוב: לא יודעת מאיפה התעוזה, על רקע, איזו חשיבה, מה הרעיון שעומד מאחורי קיצוץ במקום שגורמים מקצועיים, גם בארץ וגם בחו"ל, אומרים שהחברה הערבית וההשקעה בחברה הערבית ובאזרחים הערבים, היא המנוע המרכזי לצמיחה של כלכלת מדינת ישראל. אז עדיין לא מאוחר, אנחנו בתחילתה של דרך. כולי תקווה שכל מי שיושב, כל מי ששומע ויש לו השפעה, שיש לו שכל ישר והוא מפעיל היגיון, שיפעיל אותו כמו שצריך, ושיביאו תקציב יותר חברתי, יותר מצדד במוחלשים, יותר מרים את העניים ויותר מאפשר עתיד טוב לכולנו. תודה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, כקודמיי, גם אני מבקש בפתח הדברים להשתתף באבלן של משפחת אלדור ומשפחת קליינמן, כמובן בצד השמחה על חילוצם ההירואי של שני החטופים. אחד הדברים המרגשים ביותר בעיניי, היה הדברים שאמרו הוריו של אחד מן הנופלים, ממשפחת אלדור. בדברי ההספד שהם אמרו לכלי התקשורת על בנם הם גם דיברו על הצורך בהשבת כל החטופים. בתוך שעת האבל הנוראה הזו, שנחתה עליהם, הם מוצאים את כוחות הנפש להתריע באוזני כולנו שנושא החטופים – השבת החטופים לחיק משפחותיהם – זה דבר שאסור לו להפוך לעניין משני. איזו גדלות נפש נדרשת מהורים, שעות אחדות לאחר שהם מתבשרים על נפילת בנם בקרב, על מנת לחשוב ברגע הזה על משפחות החטופים. מי ייתן שאנחנו נקיים את הצוואה הזו שהם ביטאו בשם הבן. אתה שומע את ההורים ומבין מהיכן הבן שאב את ערכיו. בזמן הקצר שנותר לי, אדוני היושב-ראש, אני מבקש לומר שבמוצאי שבת חברת הכנסת נעמה לזימי ואני חווינו ממש על בשרנו התנהגות אלימה מצד שוטרים. אני חוויתי אלימות פיזית, חברת הכנסת נעמה לזימי זכתה להערות מבזות מצד קציני משטרה בעלי דרגה בכירה. כדי להוסיף חטא על פשע, דוברות המשטרה הפיצה בלילה הודעה שקרית שטוענת שאני דחפתי את אותו שוטר. אני אדע לטפל בהודעת המשטרה השקרית, אבל אני אומר כאן שכל מה שקרה במוצאי שבת לחברת הכנסת לזימי ולי אלה עניינים קטנים. העניינים היותר-חשובים הם מה שסופגים מפגינים בשנה האחרונה מידי המשטרה, כאשר כל מערכות הבקרה של המשטרה ושל מח"ש לא מתפקדות. כאשר הסופרת ארנה קזין נעצרת ללילה שלם בנווה תרצה, ולמוחרת היום בית המשפט אומר למשטרה: על מה השארתם אותה בלילה? אין לכם שום דבר ביד; כאשר אזרחית, היום ברעננה, נגררת לתוך ניידת משטרה כי היא הניחה שלט בגודל של חצי בריסטול – –

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

גלעד קריב (העבודה):

– – על הגדר של הבית של חבר הכנסת דני דנון – כולנו, אדוני היושב-ראש, מימין ומשמאל, חרדים וחילונים, כולנו צריכים להיות מאוד מאוד מוטרדים. אני מודיע למשטרת ישראל שאם הם לא ידאגו לעשות סדר בביתם במה שנוגע להפעלת אלימות על ידי שוטרים וקצינים, אנחנו נמצא את הדרך לעשות זאת כאן בבית הזה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. סליחה, חברי הכנסת, המליאה רוצה לשמוע את חברת הכנסת.

מירב כהן (יש עתיד):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כל ישראלי שקם הבוקר ופתח חדשות התרגש לשמוע שכוחותינו, במבצע באמת מעורר השראה, הצליחו לחלץ שני חטופים חיים מלב התופת ולהחזיר אותם לחיק המשפחה. לצד תחושת ההקלה והגאווה הלאומית, שהיא באמת אדירה, יש עוד 134 משפחות שגם הלילה לא יצליחו לישון. חשוב לברך על כל מבצע מוצלח כזה לחילוץ חטופים וחטופות – זה מדהים, כן ירבו – אבל חשוב לי להגיד את זה דווקא היום: אסור לנו לסגת מהמגעים לשחרור של מי שעדיין מוחזק בעזה. הצלחת המבצע לא מייתרת את הצורך בעסקה. למדנו היטב ב-7 באוקטובר שלא את הכול ניתן להשיג ולפתור באמצעים צבאיים. בחודשים שחלפו מאז השבת השחורה למדנו היטב שלא את כולם נוכל להחזיר הביתה חיים רק באמצעות הצבא. בארבעה חודשי לחימה הצלחנו, באמצעות שני מבצעים הירואיים, להחזיר בחיים שלושה מתוך כ-250 חטופים וחטופות. זה ברור, זה מפתה להפוך את המבצעים הצבאיים לאפשרות היחידה לשחרור החטופים והחטופות. לכן, חשוב לזכור שלצד ההצלחות היו לצערנו גם אסונות ותוצאות טרגיות. הלוחמים וכוחות הביטחון עושים עבודה מדהימה; אני מצדיעה להם מכאן. הם עושים ככל יכולתם, והלוואי ויכולנו להתעורר כל בוקר לעוד כותרות על מבצע כזה – מבצע אנטבה. הלוואי. אבל הניסיון מוכיח אחרת, הוא מבהיר שלחטופות ולחטופים פשוט אין זמן. חובה עלינו כחברה, כמדינה, לבחור בכל רגע נתון את האפשרות שתענה על שלושה פרמטרים חשובים ביותר: לא לוותר על אף אחד או אחת; להחזיר את כולם בריאים ושלמים ולהחזיר אותם מהר. אז חשוב להזכיר גם היום, להמשיך לחתור למימוש מהיר של עסקה להשבת החטופים והחטופות, ולנצל כל חלון הזדמנויות צבאי שנפתח בינתיים. היה לי חשוב לומר את הדברים דווקא היום, כשיש לנו איזו תחושה קטנה של אופוריה שאנחנו יכולים להשיג את הכול באמצעים צבאיים. אסור להפסיק את המאמצים לבצע עסקה, שתאפשר להחזיר את כולם בשלום הביתה עכשיו. תודה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. חבר הכנסת כץ, תתנצל ותגיד שאתה צריך לדבר. בבקשה, שלוש דקות לרשותך.

רון כץ (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני. כנסת נכבדה, עדכון קצר בכל מה שנוגע לאונר"א: בימים האחרונים התגלה מתחת למטה אונר"א בסיס מודיעין משמעותי וגדול של החמאס, מנהרה בעומק של 20 מטרים שמשתרעת על פני 800 מטרים עם כבלים שמחוברים – אני אפתיע אתכם, תהיו בשוק – ממש למשרדים בתוך אונר"א. זה לא סוד, זה לא משהו שיכולים להגיד עליו שזה עובד סורר פה, עובד סורר שם. הם לקחו חלק פעיל באיסוף מידע נגד מדינת ישראל, ואני רוצה לבשר שהיום סוף-סוף החוק שלי, שימנע הטבות שהמדינה עדיין נותנת לאונר"א, קיבל פ', ואנחנו נבקש פטור מחובת הנחה בשביל שיתקדם מהר יותר. אתם לא תאמינו, גם אחרי הגילויים האלה מדינת ישראל נותנת להם הכרה, נותנת להם פטורים בארנונה, נותנת להם חסינות לעובדים, נותנת להם הרבה יותר מדי דברים – ואת זה אנחנו הולכים לסיים. אני רוצה לשבח את המבצע המדהים שהתרחש הלילה על ידי כוחות הביטחון, שב"כ, צה"ל, ימ"מ וחיל האוויר – כולם – –

אושר שקלים (הליכוד):

לראש הממשלה גם מגיע, גם.

רון כץ (יש עתיד):

– – ואני חושב שזה גם מקום – – –

אושר שקלים (הליכוד):

תגיד תודה גם לראש הממשלה, הוא פיקד על המבצע.

רון כץ (יש עתיד):

אני חושב שלחנפנות, לא, אין טעם פה. אני חושב שזה גם מקום לדבר על משהו שחייבים לדבר עליו: הצבא שלנו קטן מדי, אנחנו חייבים לשנות את הדיסקט וחייבים להבין שקרה משהו במדינה. קרה משהו במדינה, וכולנו צריכים לשנות ולהבין שהמדינה שלנו, אם אנחנו רוצים להישאר בה ורוצים שהיא תישאר חזקה, צריכה שכל מי שנמצא פה ומייצג 100% מהעם הזה ייקח חלק, ייקח חלק בדיוק כמו שקרה ב-7 באוקטובר. כולם הגיעו והתגייסו, כל אחד בחלק שלו, כל אחד עשה מה שהוא יכול לעשות, וזה מה שצריך לקרות פה עכשיו. אי-אפשר לתת ל-7 באוקטובר לחלוף, אי-אפשר שנחזור כל אחד למה שהיינו קודם, ואי-אפשר לתת לחלק אחד מהאוכלוסייה להחזיק על הגב שלו ועל הכתפיים שלו את כל האוכלוסייה; אי-אפשר להאריך למילואימניקים שלנו, שעכשיו מסיימים חמישה חודשים מילואים, את שירות המילואים שלהם בעוד שנים ובעוד חודשים כל שנה; אי-אפשר לבקש מחיילי החובה לשרת יותר בזמן שאחרים לא משרתים בכלל. צריכים כולנו יחד – –

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

רון כץ (יש עתיד):

– – למצוא פתרון לדבר הזה ולהביא את זה בהסכמה מוחלטת בלי ריבים בכלל – – –

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

רון כץ (יש עתיד):

אדוני היו"ר, משפט אחרון, אני חושב שאולי חשוב שגם אתה תשמע את זה – אני לא רוצה לריב בנושא הזה. אני חושב שכולנו יחד צריכים להביא בהסכמה פתרון של כולנו, כי עם ישראל חזק, וערבות הדדית – –

היו"ר משה רוט:

אכן.

רון כץ (יש עתיד):

– – כמו שהייתה אתמול בלילה, צריכה להיות גם בבית הזה. תודה רבה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה.

נעמה לזימי (העבודה):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ממשלה, שאם אפשר להגדיר אותה במשפט אחד: הממשלה שבה אין משמעות לאמת; אותה ממשלה שהביאה אלינו את המשפט האלמותי: מה קשורה הממשלה למלחמה – מביאה אלינו את הציטוטים הבאים בעקבות הורדת דירות האשראי. שר האוצר שלנו: הודעת מודי'ס על הורדת האשראי "אינה כוללת טיעונים כלכליים רציניים" – השר שהיום אמר לי שהוא לא ידוע מה זה הספר הירוק של התקציב. וכמובן, ראש הממשלה, מר כלכלה: "הורדת הדירוג אינה קשורה לכלכלה", משהו חדש. הרי מה קשורות הורדת הדירוג והתחזית השלילית לחיים עצמם, לכלכלה? אין קשר מבחינתם. אז כן, חברים, אובדן הכנסות, ירידת השקעות, ריביות גבוהות, פגיעה בפנסיות, בקרנות, בשירותים החברתיים – כל אלו הם השלכה ישירה של חוסר האחריות וההתנהלות של חדלי האישים המנותקים שבממשלה הזאת. זאת הממשלה שהתנתקה מהעם ומהחיים עצמם. שאלתי בדיון התקציב את שר האוצר מה עם הספר הירוק שמפרט את התקציב, הפירוט המספרי. נאלצנו להגיש על זה עתירה, חברי הכנסת. אז הוא שאל אותי מה זה – רמה גבוהה; שאלתי אותו מהם מנועי הצמיחה בתקציב, אז הוא סיפר לי משהו מעניין, כבוד היושב-ראש, שהוא השקיע בתעסוקת חרדים. אז כשהזכרתי לו שהוא תקצב תמיכה בעשרות מיליונים לעמותות שמעודדות השתמטות ואי-יציאה אל שוק העבודה, הוא הלין שאני מפריעה לו לדבר. הוא אמר לנו בדיון שלא הצענו לו במה לקצץ, אז אמרתי לו שדווקא יש לי רעיונות לקיצוצים. הוא פשוט טען שאין לנו והיסה אותנו. בקיצור, אם האמת לא מסתדרת, נכתוב אותה בעצמנו, גם אם היא בדיה שבינה לבין המציאות והאמת אין דבר; ממשלה של סיפורים ומעשיות בימים שבהם אנחנו חייבים מעשים. תודה רבה.

היו"ר משה רוט:

תודה. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. שלוש דקות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, לפני הכול גם אני כמובן רוצה להצטרף לברכות ללוחמי הימ"מ, לוחמי השב"כ וכמובן לוחמי צה"ל על המבצע ההירואי, המדהים, המיוחד, שבו פרננדו ולואיס חזרו למשפחות שלהם. פרננדו ולואיס, שניהם נחטפו מניר יצחק בשבת השחורה. אני חושבת שכל אדם, כל אזרח חייב לומר להם תודה על המבצע ההירואי הזה, חד-משמעית, שלא מפתיע אותי. ביקרתי בימ"מ וראיתי אילו לוחמים, מלח הארץ של מדינת ישראל. אני רוצה למסור את תנחומיי למשפחות אלדור וקליינמן על אובדן בניהם. כשקמתי בבוקר וראיתי גם את המבצע ההירואי לצד האבל על אותם שני לוחמים, כמרכזת האופוזיציה הרגשתי אחריות מאוד גדולה וישר פניתי ללפיד, כמובן, כדי לומר שביום כזה, שבו כל מדינת ישראל קיבלה קצת אור על הספסלים האלה, שעליהם אנחנו רואים את התמונות, קצת אור בקצה המנהרה – ישר פניתי ליאיר לפיד, יו"ר המפלגה שלי, וניסיתי להבין, להגיד לו: תראה, אולי הדיון היום לא כל כך מתאים ביום כזה. במקביל כמובן פניתי לכל ראשי האופוזיציה, והייתה הסכמה מקיר לקיר שהיום הוא יום שלא מתאים לריב בו ב-40 חתימות ולשים את ראש הממשלה. באחריות מלאה פניתי גם לחבריי בקואליציה, כמובן לחברי אופיר כץ, כדי לבוא ולמנוע את ההתנהלות של הדיון ביום כזה. אני רוצה להגיד לכם שהתשובה שקיבלתי – אופיר כמובן רלוונטי, רלוונטי מאוד, אבל לא אחראי על העניין אלא ראש הממשלה אחראי על זה לחלוטין, והצוות שלו – שבעצם אני שומטת את הדיון כדי לא לתת לו במה. אז קודם כול, אדוני ראש הממשלה, נעים מאוד, כנסת; כנסת, ראש הממשלה. יש לי חדשות בשבילך: אתה יכול לבוא כל יום שני, שלישי ורביעי ולדבר. אתה אפילו יכול לבקש מכל חברי הסיעה שלך להגיע, אפילו מכל חברי הקואליציה לבוא. תבוא ותספר על איזה מבצע הירואי מדהים, שבו פתחתי. אני לא מזלזלת. אני? אני לא הסיבה שלך בכלל. אם אתה רוצה לכנס, תכנס ותשב ותספר. לבוא ולומר לנו באופוזיציה שאנחנו מתנהגים בחוסר אחריות? רק בזכות האחריות של כל יושבי-ראש הסיעות מנענו את הדיון היום. במקום טיפה אחריות, לבוא כראש ממשלה ולהגיד: אני אעשה הכול, כי ננצח ביחד, כי כוחנו באחדותנו – דווקא ביום הזה שבו הוא יכול לבוא לפה ולומר משהו אחד, הוא אמר: לא, אם אין לי את הדיון, אני לא מגיע בכלל.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני רוצה להגיד לך מילה אחרונה על זה: יש הרבה ביקורת בתקופת מלחמה, לא קל להיות באופוזיציה. בכל זאת ציונים ופטריוטים אנחנו לא פחות מאף אחד כאן, אבל אנחנו התנהגנו בצורה מאוד אחראית היום, ובמקום לקחת אחריות ופשוט להעביר את הדיון בצורה אחראית לשבוע הבא, הוא פשוט בא והאשים אותנו שאנחנו שומטים לו את השטיח לעשות פה נאום. אתה יכול לבוא ולנאום מתי שאתה רוצה.

היו"ר משה רוט:

תודה. חבר הכנסת אושר שקלים, בבקשה.

אושר שקלים (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, החוק מדבר על סגירת ערוץ תקשורת של האויב. הדבר צודק לחלוטין, אבל מצד שני, גם בחלק מהאולפנים שלנו לפעמים מתקיים איזשהו שיח שאינו ראוי. אתמול בערב עלה ברוב חוצפתו הכתב גיל תמרי, והסית בצורה מתועבת כנגד ראש הממשלה באומרו: ראש הממשלה נתניהו רוצה במותם של החטופים. היום בבוקר שלחתי מכתב למנכ"לית הרשות השנייה, ובו דרישה להשעות לאלתר את הכתב. הבנתי שערוץ 13 אכן השעו אותו לכמה ימים, אולם לטעמי זה כלל לא מספיק. אנחנו צריכים להעביר כאן מסר שהשיח שהיה ב-6 באוקטובר לא יכול להתקיים יותר. אסור שיתקיים יותר.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

כולל בערוץ 14.

אושר שקלים (הליכוד):

אנחנו בזמן מלחמה. צריך להפגין יותר אחדות. אפשר להעלות שיח שיהיה מבקר, אך שיח מכבד; שיהיה נוקב, אך לא לבוא כשיח מסכסך, מפלג, שגורם לשנאה בתוך העם שלנו. אני שואל את גיל תמרי: כנגד מי עשית את זה? אתה חושב שהחיילים שלנו לא ראו אותך? שמשפחות החיילים לא ראו את זה? חשוב שיהיה כאן שיח של תקווה, שיח של איחוד, של חיבור. גם אם יש מחלוקת, זה בסדר. המטרה שלנו היא זהה, ולא משנה אם אנחנו בשמאל או בימין. 7 באוקטובר לימד אותנו שאין שום מקום לדבר שנאה ולאנשים שמדברים כמו גיל תמרי. אין להם מקום בחברה שלנו, נקודה, ועל אחת כמה וכמה בשיח תקשורתי, כיוון שלעיתונות ולתקשורת יש כוח אדיר בתפקידן לתווך לציבור את המציאות, וזה בסדר ולגיטימי שלכל אחד גם תהיה הפרשנות שלו. בנוסף, כשאני חושב על זה, אני לא ראיתי אף מישהו כאן, בצד השמאלי של המפה, שגינה את הדברים של גיל תמרי, וזה הכעס האמיתי שלי. איפה כל הממלכתיים למיניהם? כאשר השרה מירי רגב או אחד משרי הקבינט רק מעיזים לשאול את הרמטכ"ל – –

מיקי לוי (יש עתיד):

צריך להתייחס אליו?

אושר שקלים (הליכוד):

– – על עניינים מבצעיים כאלה או אחרים, מייד מכנים אותם "מכונת הרעל", אבל עכשיו, כאשר כתב בכיר מסית בשידור חי בצורה מפורשת – שקט. רק לפני שבועיים אמר בני גנץ על ראש הממשלה: מי ששותק אינו מנהיג. אז מר גנץ, אתה וחבריך הממלכתיים, למה אתם שותקים? איפה המנהיגות שלכם? מה זה הצביעות הזאת? אנחנו נמצאים כאן כדי להיות גשר למען הציבור, למען כוחות הביטחון והחיילים שלנו, שנלחמים כעת בחזית. בהזדמנות זו אני מברך את ראש הממשלה ואת הקבינט ואת כוחותינו המופלאים ואת כל מי שלקח חלק בפעילות החשובה והנועזת לשחרורם של החטופים. יישר כוח על התעוזה ועל הנחישות. אני מקווה שיהיה בכך פתח, בעזרת השם, להחזרתם של כל החטופים בדרך לניצחון המוחלט, ואכן אנחנו בהחלט מתקרבים אליו.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן – הופיעה פעמיים; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח. חבר הכנסת אחמד טיבי.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: "חזרנו, והחזרה טובה". זה הנאום הראשון לאחר שמנעו ממני דיבור במשך שבועיים, והשבח לאל, אנחנו מדברים בו על חוק שמונע את הדיבור ואת חופש הביטוי, חוק סגירת תחנות טלוויזיה, ובעיקר תחנת אל-ג'זירה. זו פגיעה בזכויות הכי בסיסיות והכי חשובות, זכות הביטוי וזכות האנשים לדעת מה מתרחש, כי יש שם מי שרוצה שיתבצע כל הכיעור וכל הפשע הזה בלי שאל-ג'זירה ושאר התחנות ישדרו זאת לעולם. הקהל הישראלי מסתמך אך ורק על תחנות ישראליות, אשר לא משדרות את האמת על מה שמתרחש בעזה. יש שם פשעים, ויש לחשוף את הפשעים.)

טלי גוטליב (הליכוד):

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

(יש להסתמך על מקצועיות, ואל-ג'זירה מסתמכת על מקצועיות, וכך גם שאר התחנות. חוסר היכולת לשאת באמת לא משנה את הפשעים, ובייחוד את פשעי המלחמה). כבוד היושב-ראש, אני רוצה לומר שהצעת החוק הזאת היא סתימת פיות ורצון לא להעביר – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

סתום את הפה של המחבלים.

היו"ר משה רוט:

שנייה, שנייה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אתה מוכן לסתום לה את הפה? יש כלי.

היו"ר משה רוט:

שנייה. אני אטפל בזה. לא צריך עזרה, הכול בסדר. אני דואג, חבל לנצל את הזמן לזה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אני מכבד את החלטתך. יש כלי בתקנון, קוראים לו לקרוא לסדר.

היו"ר משה רוט:

אני יודע, אני יודע.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אתה מכיר אותו?

היו"ר משה רוט:

אני מכיר אותו.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

יפה. כל הכבוד.

שר התקשורת שלמה קרעי:

צריך לבדוק אם אתה – – – גוף שידורים זר – – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

בסדר. עכשיו, מה רוצים בישראל? רוצים שכולם יהיו ערוץ 14.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

לא, רוצים שכולם יהיו – – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

רוצים שכולם יהיו ערוץ 11, 12, 13, שלא מעבירים כלום ממה שקורה בעזה או ממה שקורה בשכם.

קריאות:

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

לא רוצים לשמוע, לא רוצים לראות – כלום. זה נקרא פגיעה בחופש הביטוי – –

אופיר כץ (הליכוד):

לא, זה לא.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

– – ומי שלא רוצה לשמוע את הצד האחר, ומסתמך על ערוץ 14 – –

טלי גוטליב (הליכוד):

חמאס הוא לא צד אחר.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

– – ומתראיין רק בערוץ 14, נראה כמו מדינה טוטליטרית שמתנגדת לחופש הביטוי, לא מדינה בעלת פרקטיקה דמוקרטית, שמוכנה לשמוע את הצד האחר.

אופיר כץ (הליכוד):

מי זה צד אחר?

טלי גוטליב (הליכוד):

לא יהיה – – – ארגוני טרור – – לא יהיה פה מה – – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

עכשיו, כל הדברים שלכם על אל-ג'זירה וקטר הם צבועים. למה אני אומר צבועים? כי יום-יום אתם מנהלים משא ומתן עם קטר. יום-יום ראש הממשלה, נציגיו – – –

היו"ר משה רוט:

תודה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אתם מתחננים לקטר שתגיש את כל מה שהיא יכולה כדי לעשות דבר טוב, והוא עסקת חילופין שתחזיר חטופים ואסירים, כל אחד לבני ביתו ובני משפחתו.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מה יותר אנושי מזה? ותמיד תדעו שהכלל הוא דעה ודעה אחרת (חוזר על דבריו בערבית.) תודה רבה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה.

קריאה:

שר התקשורת שלמה קרעי:

לך תספר לחמאס שאתה מוכן – – –

שרון ניר (ישראל ביתנו):

עיתונאי שהוא טרוריסט.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אני אמרתי שהם דמוקרטים? אתה טוען שהם דמוקרטים. ואתה עושה דברים אחרים.

טלי גוטליב (הליכוד):

דמוקרטיה נאורה. לכן אתה חבר כנסת פה. אנחנו דמוקרטיה כזאת נאורה שאחמד טיבי חבר כנסת בפרלמנט. הדמוקרטיה איבדה את עצמה. בגלל הדמוקרטיה אתה יושב כאן – – – דמוקרטיית קצה, בשם חופש הביטוי שמאפשר לך לעשות כותרות – – – הכנסת.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

היו"ר משה רוט:

סליחה, חברת הכנסת גוטליב, אני רוצה לשמוע את חבר הכנסת.

טלי גוטליב (הליכוד):

נמאס כבר.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אכן, חברי אבו אל-כאמל, ככה נראית הדמוקרטיה היחידה שמתגאים בה במזרח התיכון, שבאים, מדברים על חופש ביטוי ועל עיתונות ועל לשקף את המציאות וכל מה שקורה. הם רוצים למנוע – – –

ניסים ואטורי (הליכוד):

למה, ראית – – – ברמאללה?

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

הם רוצים למנוע מהציבור הישראלי לראות את האמת. אני רוצה להגיד לך, רופא בצנחנים מה הוא אומר – לעיתונות הישראלית, לא לאל-ג'זירה ולא לאל-מיאדין. הוא אומר ששבוי פלסטיני, שבא עם ידיים ורגליים שבורות וחוקר שבויים חקר אותו, בא חייל במילואים וירה בו. כנראה יש לכם מה להסתיר.

טלי גוטליב (הליכוד):

איזה רופא של צנחנים אמר את זה? די לשקר.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

ככה לא נראה צבא מוסרי. ככה נראה צבא כיבוש.

טלי גוטליב (הליכוד):

די לשקר כבר. אף רופא בצנחנים לא אמר זה. תפסיקו כבר לשקר פה כל הזמן.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אתם יודעים מה קורה.

בועז ביסמוט (הליכוד):

די, די.

טלי גוטליב (הליכוד):

די, אדוני היושב-ראש, הוא משקר. הוא פוגע ברופא בצנחנים.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

ואתם רוצים להסתיר מהעולם. אתם רוצים להסתיר מהעולם.

ניסים ואטורי (הליכוד):

איזה שטויות, תגיד לי, על מה אתה מדבר?

בועז ביסמוט (הליכוד):

די.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אתם רוצים להסתיר מהעולם את הזוועות. אל-ג'זירה זה ערוץ תקשורת – –

בועז ביסמוט (הליכוד):

אתה לא מתבייש? אתה לא מתבייש?

ניסים ואטורי (הליכוד):

– – – מ-7 באוקטובר? את זה שכחת, על זה אתה לא מדבר.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

– – שמשדר לכל העולם. אל-ג'זירה לא יכולה לייצר מצב שלא קיים בשטח.

טלי גוטליב (הליכוד):

פועל באל-ג'זירה ביום, ובערב תומך טרור.

בועז ביסמוט (הליכוד):

כן, היא יכולה, היא יכולה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אל-ג'זירה לא יכולה לייצר הרס בתים שלא קיים.

אופיר כץ (הליכוד):

היא עושה את זה כל הזמן עם ישראל. היא עושה את זה כל הזמן בישראל.

בועז ביסמוט (הליכוד):

כן, היא יכולה. זה מה שהיא עושה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אל תבקש זמן. לא מגיע לך כלום.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אל-ג'זירה לא יכולה לייצר רצח ילדים. אל-ג'זירה לא יכולה לייצר רצח נשים.

בועז ביסמוט (הליכוד):

זה מה שהיא עושה, זה מה שהיא עושה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

זה מה שמעניין אותך, תגיד לי?

בועז ביסמוט (הליכוד):

זה מה שהיא עושה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

את התמונות האלו, את הזוועות – –

ניסים ואטורי (הליכוד):

– – – צפיית תקשורת.

בועז ביסמוט (הליכוד):

זה מה שהיא עושה. זה מה שהיא עושה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

– – אתם רוצים למנוע, בעיקר מהאזרחים שלכם.

ניסים ואטורי (הליכוד):

לגבי 7 באוקטובר – – – תתבייש לך שאתה מדבר ככה. תתבייש.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אתה תמשיך לדקלם את דף המסרים והשקרים של נתניהו.

ניסים ואטורי (הליכוד):

תתבייש. אנחנו נחסל את כל המחבלים.

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה עומד ומשקר כאן. משקר.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

את זה אתה רוצה. תמשיך לדקלם אותו.

ניסים ואטורי (הליכוד):

דינם של מחבלים – מוות.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

כי ככה אתה, אתם לא רוצים לראות את האמת. כי האמת – –

ניסים ואטורי (הליכוד):

לא רוצים לראות פה מחבלים. נגמרו המחבלים.

אושר שקלים (הליכוד):

מה האמת?

ניסים ואטורי (הליכוד):

זהו, נגמר הסיפור של המחבלים.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

– – אתם לא רוצים להתעמת איתה.

אושר שקלים (הליכוד):

ניסים ואטורי (הליכוד):

כל המחבלים ימותו, נקודה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אתם יודעים את האמת ומה שאתם עושים שם?

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת ואטורי, רגע אחד, שנייה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אתם לא רוצים שהציבור שלכם ושהעולם יראה את מה שקורה בעזה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

גזר דין מוות למחבלים.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אני רוצה להגיד לכם, אולי בעזה אתם מנסים למנוע את ההרס ולהראות אותו לעולם. אבל אני רוצה להגיד לכם, בנגב, בנגב – – –

אושר שקלים (הליכוד):

לחסל את – – –

בועז ביסמוט (הליכוד):

תתבייש. אין לך בושה. בושה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

איזה הרס? איזה הרס?

טלי גוטליב (הליכוד):

אדוני, זה תומך טרור. תומך טרור בזמן מלחמה. תומך טרור בזמן מלחמה. אתה פוגע בחיילי צה"ל.

בועז ביסמוט (הליכוד):

בושה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

שר הכישלון הלאומי שלכם מכריז מלחמה על הנגב ומתראיין בתקשורת הישראלית, ואומר: אני – –

טלי גוטליב (הליכוד):

בוגד בחיילי צה"ל. תוריד אותו.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

– – אהרוס בנגב.

טלי גוטליב (הליכוד):

להוריד אותו. אתה פוגע בחיילי צה"ל.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

הדחפורים שלכם, שעכשיו אתם מכניסים אותם לרפיח.

טלי גוטליב (הליכוד):

רד כבר, נגמר הזמן.

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אני אומר לכם, הם הורסים את הנגב ביום-יום.

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת. תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

נגמר הזמן, רד מפה. לך מפה, נגמר הזמן.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

תתביישו לכם.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

אופיר כץ (הליכוד):

תתבייש לך.

טלי גוטליב (הליכוד):

נגמר הזמן.

היו"ר משה רוט:

שנייה, חברי הכנסת, נא לתת – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

הייתי שולח אותך לפרלמנט בעזה.

אושר שקלים (הליכוד):

לפרלמנט של עזה – – –

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח.

טלי גוטליב (הליכוד):

זאת תמיכה בטרור, פגיעה בחיילי צה"ל בזמן מלחמה.

בועז ביסמוט (הליכוד):

תתבייש. אין לכם בושה.

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת סימון דוידסון. אני מבקש, חברי הכנסת.

בועז ביסמוט (הליכוד):

צא החוצה, לך.

טלי גוטליב (הליכוד):

יש לך מזל שיש לך חסינות.

בועז ביסמוט (הליכוד):

בושה. אתה בושה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אחרת אתה צריך להיות מאחורי סורג ובריח. סורג ובריח.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

חלאס, חלאס. בושה שאתם – – –

בועז ביסמוט (הליכוד):

בוא'נה, אתה בושה. אין לך בושה, היום עברת את הגבול.

ניסים ואטורי (הליכוד):

רגע, רצחו גם בדואים, תגיד לי, איפה היית?

בועז ביסמוט (הליכוד):

היום עברת את הגבול.

טלי גוטליב (הליכוד):

אל תגיד לי "חלאס". אל תגיד לי "חלאס" ואל תסתכל עליי.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אתם לא רוצים שהעולם יראה מה שיש בעזה, מה שאתם עושים – – –

היו"ר משה רוט:

סליחה, חברי הכנסת.

אושר שקלים (הליכוד):

חבר הכנסת, אתה עושה נזק.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אתם מפחדים כי יש לכם מה להסתיר. יש לכם מה להסתיר.

היו"ר משה רוט:

רוצים לשמוע את חבר הכנסת דוידסון. הוא סיים, הוא סיים.

טלי גוטליב (הליכוד):

אדוני, תפנה לתומך הטרור, לא אליי.

היו"ר משה רוט:

בבקשה, אנחנו רוצים לשמוע את חבר הכנסת דוידסון.

שר התקשורת שלמה קרעי:

בפרלמנט של עזה אתה יכול להגיד את זה.

היו"ר משה רוט:

סליחה, חברי הכנסת, אני מבקש.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

יש לכם מה להסתיר. אתה תדקלם את מה שנתניהו כותב לכם.

היו"ר משה רוט:

סליחה, אני מבקש שקט במליאה. חבר הכנסת דוידסון, אני אאפס לך את הזמן.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אתם תדקלמו את דף המסרים של נתניהו. אין לכם משהו אחר להגיד.

היו"ר משה רוט:

סליחה, חברי הכנסת – – –

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אתם לא יכולים – – –

היו"ר משה רוט:

אני ביקשתי, די.

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה עמדת כאן ואמרת שאנחנו עושים בעזה – – –

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

חצופים, צבועים.

טלי גוטליב (הליכוד):

צא החוצה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אתם צבועים. אתם צבועים.

טלי גוטליב (הליכוד):

צא החוצה.

היו"ר משה רוט:

סליחה, חברת הכנסת גוטליב.

טלי גוטליב (הליכוד):

של נעליך מעל רגליך כשאתה מדבר על החיילים שלי.

היו"ר משה רוט:

חברת הכנסת גוטליב, אני רוצה לשמוע את חבר הכנסת דוידסון. אני מבקש שקט במליאה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

הוא צודק.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב-ראש.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

1,400 נרצחים, והם עוד מעיזים לדבר. פשוט לא ייאמן.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אני שמח מאוד שבועז ביסמוט נמצא פה. בועז, אני רוצה לספר לך משהו. כיושב-ראש ועדת המניעה לסמים ואלכוהול, אנחנו דיברנו בוועדה הרבה מאוד על המשמעות של הספורט בנושא של גמילה מסמים ואלכוהול, וגם על מניעה. אספר לכם משהו, חברי הכנסת, שבתקציב הקרוב שמגיע לכנסת ישראל מדברים על הרבה מאוד מיליארדים שרצים מצד ימין לצד שמאל, ולפעמים אנחנו מחמיצים, חברי הכנסת, את הכסף הקטן שעושה דברים גדולים. כסף קטן שעושה דברים גדולים.

אושר שקלים (הליכוד):

סימון, אני חייב להגיד לך משהו.

סימון דוידסון (יש עתיד):

במדינת ישראל – – –

אושר שקלים (הליכוד):

רגע, סימון, אני חייב להגיד לך משהו. עשיתי לך גם לייק בפוסט בפייסבוק על מה שאתה הולך להגיד עכשיו.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תודה. במדינת ישראל יש גוף שנקרא התאחדות הספורט לבתי הספר – גב' טלי גוטליב, חשוב לי שתהיי גם כן בהבנה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני לא יצאתי כי ראיתי שאתה הולך לנאום. איך אני איתך? הוא עצבן אותי, ונשארתי כדי לשמוע אותך.

סימון דוידסון (יש עתיד):

הגוף הזה נוגע במאות אלפי ילדים בכל מדינת ישראל, בעיקר בפריפריה. לילדים עם צרכים מיוחדים, לנשים שלא היו מגיעות בחיים לספורט. הגוף הזה גם מוציא ממנו גם ספורטאים גדולים. למשל דני אבדיה, שהוא שחקן NBA, הוא גדל בהתאחדות בתי הספר. אם לא היה את הגוף הזה, לא היה דני אבדיה, שהוא כוכב NBA. אבל, למה לא שמו לב בכנסת ישראל? לכך שבתקנה של התאחדות בתי הספר יש אפס שקלים. זאת אומרת, נכון לעכשיו, אם היה עובר בצורה חלקה הנושא של התקציב, ההתאחדות הייתה נעלמת. לא היה את הגוף הזה, לא היה מי שיעשה את ארגון פל"א לילדים יוצאי אתיופיה – גוף מדהים שגורם לעשות פעילות ספורטיבית; לא היה את פרויקט לזוז לבנות בגיל ההתבגרות, שמוציא אותן לספורט. הגוף הזה היה נעלם. מה שאני מנסה לעשות עכשיו זה לחבר בין המשרדים, משרד הספורט למשרד החינוך. ולהחזיר את הגוף הזה למה שהיה עד 2006, גוף שנמצא בתוך משרד החינוך, מתוקצב ומופעל על ידי משרד החינוך. עשו טעות ב-2006 – על ידי אופיר פינס, שמשך את הגוף הזה למשרד הספורט והוא לא שייך אליו. הוא צריך להיות במשרד החינוך. אני ישבתי עם שני השרים, גם עם מיקי זוהר וגם עם קיש, עכשיו, לפני כמה דקות, כדי להגיע למצב שהגוף הזה ימשיך לפעול. חבל לי שסמוטריץ' לא נמצא פה, אבל היום בבוקר בוועדת הכספים ביקשתי ממנו, והוא הבטיח לטפל בזה – לדאוג, לא תאמינו, רק ל-5 מיליון שקלים. 5 מיליון שקלים שיהיו בבסיס התקנה כדי שהגוף הזה יוכל לעבור ולהמשיך לפעול.

היו"ר משה רוט:

יש הסכמה?

סימון דוידסון (יש עתיד):

נכון לעכשיו אין עדיין פתרון לדבר הזה. דעו לכם, שבוועדת הכספים כל חברי הכנסת כולם מבינים מהי המשמעות של סגירת הגוף הזה, ולא יצביעו – לא יצביעו על העברת התקציב בנושא של משרד הספורט עד שהדבר הזה יתוקן. לשים 5 מיליון שקלים, להעביר את זה בחזרה למשרד החינוך, ולהפעיל את הגוף המדהים הזה, למען הילדים של כולנו. זה לא בשבילי – לילדים של כולנו. במי אנחנו פוגעים? בילדה בקריית שמונה, בילד בשדרות, בחלשים, במוחלשים. אני מקווה שכולם יהיו איתי, תודה רבה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת, נאור שירי.

אושר שקלים (הליכוד):

סימון, כל מילה. יישר כוח.

היו"ר משה רוט:

אם יש הסכמה זה מצוין.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אין עדיין.

היו"ר משה רוט:

יש לך הסכמה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

לא, כל הקואליציה איתי בזה, זה דבר הגיוני.

נאור שירי (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. קודם כול, אושר, אם אתה עושה לייק תעשה כבר comment. זה טראפיק יותר גבוה.

אושר שקלים (הליכוד):

מה לעשות?

נאור שירי (יש עתיד):

comment זה טראפיק יותר גבוה.

אושר שקלים (הליכוד):

כתבתי לו גם תגובה. כתבתי לו גם תגובה, כי זה מגיע לו. ואני לא צריך עצות ממך.

טלי גוטליב (הליכוד):

גם וגם.

נאור שירי (יש עתיד):

גם וגם, יפה – מה? מה?

אושר שקלים (הליכוד):

אני אומר, אל תיתן לי עצות, עשיתי את זה עוד לפניך.

טלי גוטליב (הליכוד):

סימון לא צריך עזרה, הוא כוכב רשת. כל נאום שלו – – –

נאור שירי (יש עתיד):

אוקיי, בסדר גמור. עצה חברית. אם עשית, מעולה. אני אצטרף לחברי חבר הכנסת סימון דוידסון גם כן.

היו"ר משה רוט:

סליחה, חברים, תנו לו. אני רוצה לשמוע.

נאור שירי (יש עתיד):

22 שניות. לדעתי צריך לעשות פה שינוי תקנון, כשטלי במליאה יש פקטור של 30 שניות לכל נואם.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה כבר אמרתי? יש חברי כנסת אחרים, והוא רואה רק אותי. מה אמרתי?

אושר שקלים (הליכוד):

שירי, גם בזה אני איתך.

נאור שירי (יש עתיד):

לייק וcomment-. לא, אני מנסה, אבל – – –

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת שירי, לפי התקנון הקיים אתה יכול להמשיך לדבר.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, תראה איזו אחדות.

נאור שירי (יש עתיד):

אני גם אצטרף לדברים שאמרת, גם כאחד שהיה במסגרות הספורט, ובערך זה הדבר היחיד שגרם לי לסיים תיכון. אבל זה הרבה מעבר. לא ארחיב, כי גם אתה אוטוריטה בתחום. אתה לא צריך הרבה חברי קואליציה, אתה צריך אחד. אופיר כץ, יו"ר הקואליציה, הוא יהיה איתנו. אני בטוח שתצטרף למאבק, והדבר הזה של 5 מיליון שקלים, כן, לסגור ספורט בבתי הספר – – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

זה הכי פוגע בעפולה, דרך אגב, יש שם המון פעילות של חוגי בתי הספר.

נאור שירי (יש עתיד):

עפולה, טוב. אני רוצה לדבר בזמן הדי-קצר שנשאר לי, יש לי עוד 20 שניות – בסדר, זמן טלי – על המילה האהובה "קונספציה".

טלי גוטליב (הליכוד):

מה הוא רוצה ממני?

נאור שירי (יש עתיד):

דיברו פה המון על קונספציה, אבל אני רוצה לדבר על קונספציה, והיום שמתי לב אליה בעקבות פוסט או ציוץ של דובר הליכוד, שאני מודה שלא הכרתי אותו. הוא דיבר היום והתבטא בנוגע ליכולת של בנימין נתניהו לדעת מה קרה. זה בעיניי מתאר את הקונספציה: הוא לא קיבל את המצגות – אני שנייה עושה פרפרזה, כי אין הרבה זמן – הוא לא קיבל את החוברת והתעלם; הוא לא התעלם מהתצפיתניות, מהנגדת ב-8200, מקצין המודיעין; הוא לא ידע על בלוני התצפית; לא קיבל שיחת התראה; לא קיבל התראה ב-04:00. הוא ממשיך עם עוד כמה נושאים כאלו וסעיפים כאלו. ואחרי זה הוא גם מחק את הפוסט. אבל זאת בדיוק הקונספציה, כי מה שמאפיין בעיניי את 17 השנים, 16 השנים האחרונות של בנימין נתניהו, זו היכולת שלו, באמת ובתמים – שהיא יכולת מולדת וסופר-מוערכת, פחות או יותר, תלוי בעיני מי – לייצר מצב שהוא לא אחראי על שום דבר רע. הוא לא קשור למירון, זה בכלל משה מירון אשם; הוא לא קשור לשרפה בכרמל, הוא בכלל הראשון שזיהה; מחירי הדיור שעלו בתקופתו – זה לא הוא, זה אולמרט שהחליט, שהעביר החלטת ממשלה לבנות רק במרכז; את ההתנתקות הוא בכלל עשה כיו"ר האופוזיציה; 244 נרצחים בשנה השחורה ביותר – הוא בכלל לא קשור, זה המפכ"ל; שוחד, מרמה והפרת אמונים – לא הוא, זו התקשורת; מזוודות הכסף, זה בכלל בנט; ההתעצמות של חיזבאללה, כולל האוהל שהוא לא חיסל, זה בכלל בגלל הסכם הגז עם לבנון; הפיגועים זה אוסלו; מי שהחזיר את חברון זה בכלל רבין.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

נאור שירי (יש עתיד):

מי ששחרר 1,000 מחבלים זה לא הוא, הוא לא קשור, זה בכלל היה דפני ליף – איך קוראים לה, סתיו שפיר; את פינוי הצפון בכלל מפא"י עשתה. שום דבר רע הוא לא אשם. אני מבקש ממכם להפסיק לצפות מראש ממשלה לאיזו לקיחת אחריות מינימלית.

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת שירי. תודה רבה.

נאור שירי (יש עתיד):

זה די והותר. כשיהיו דברים טובים, דברו אליו.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת ניסים ואטורי, בבקשה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול אני בהלם מהנאום מקודם של יוסף עטאונה. הבחור שהגיע מחורה, הוא לא יודע שנרצחו גם בדואים? או שהם לא קשורים אליו – כשאתה רוצה לתמוך במעשי טרור. אם חיילי צה"ל נוהגים – תגידו, מה קרה ב-7 באוקטובר? מי עשה את הדברים האלה? איפה אלה? יש כאן שותפים של אנשים – – –

היו"ר משה רוט:

שנייה, חבר הכנסת ואטורי. סליחה, אפשר לקבל שקט שם? עוזרי הסיעות, סליחה, אפשר לקבל שקט מוחלט? תודה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

בעזה אנחנו מטפלים רק במחבלים. מי שקיבל כדור כנראה מגיע לו. מגיע לו, מי שחוסל בעזה. אנחנו הורגים מחבלים. מי שבא לרצוח ילדים, זה 7 באוקטובר, זה אנשים פונדמנטליסטיים, החברים שלכם מעזה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

ילד בן חמש זה מחבל? תפסיקו עם זה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אלה שבאו – ילדים. כמה ילדים נרצחו, תגידי, ב-7 באוקטובר?

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

ילדים. תינוקות.

ניסים ואטורי (הליכוד):

על מה את מדברת בכלל. אין לך בושה? אתם בושה לכנסת.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אתה בושה לאנושות.

ניסים ואטורי (הליכוד):

זה שאתם עומדים פה על הדוכן הזה. את בושה לכנסת.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אתה בושה לאנושות.

ניסים ואטורי (הליכוד):

את בושה לכנסת ישראל. את מקבלת פה במה, ואתם טוענים על דמוקרטיה?

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אני מעדיפה לא להיות בושה לאנושות.

ניסים ואטורי (הליכוד):

איזה יהודי, תגידי, עומד ברמאללה ונואם ככה באולם? מי? נעצור פה. קיבלתי כבר שבועיים פעם, כן? בושה וחרפה לדבר כזה דבר אחרי 7 באוקטובר. מה שעשו המחבלים, עוד מישהו שיצדיק אותם פה בכנסת הזאת. טוענים לזכות הדיבור. דמוקרטיה קוראים לזה. איזה דמוקרטיה? לרצוח ילדים יהודים בעוטף עזה, להיכנס ליישובים, לרצוח ילדים, לתלוש להם איברים? זו הדמוקרטיה שאתם דורשים? איזו בושה, איזה עזות מצח. יוסף עטאונה, באת מחורה, תגיד לי, איזה מין דבר זה? המחבלים באו ורצחו, וזה לא קשור עכשיו מוסלמים או לא, הם רצחו בדואים, שהם מוסלמים. רגע, אתה תומך במעשה הזה, אתה מגן על אנשים שרצחו בדואים? אין לך בושה? אתה באת מהאזור הזה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

תתבייש לך. תמשיך לדקלם את המסרים של נתניהו.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אתה כאילו עכשיו מייצג את הבדואים, כן? אתה תומך בבדואים, תגיד לי? אין לך בושה? זה כמו שאני אצא נגד יהודים מרמת הגולן.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

תפסיק, אין לך עמדה. שום עמדה אין לך. אתה יודע רק לדקלם את דף המסרים, השקרים של נתניהו.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אתה מדבר על דמוקרטיה. הדמוקרטיה נתנה לך את זכות הדיבור לעמוד פה על הדוכן – – –

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אתה כלום, אין לך עמדה. אתה תתבייש. אתה תתבייש.

ניסים ואטורי (הליכוד):

תתבייש אתה, תתבייש אתה והחברים שיושבים לידך שם – –

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

– – – כי יש לך מה להסתיר, יש לכם מה להסתיר.

ניסים ואטורי (הליכוד):

– – שאתם פוגעים ומסיתים נגד חיילי צה"ל. אתם, אתה יודע מי, מי. אתה צריך להתבייש.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

מה הקשר למה שאתה אומר – – – אנשים צריכים לראות את המציאות, מה שקורה – – –

ניסים ואטורי (הליכוד):

הדמוקרטיה. דיברת על דמוקרטיה. אתה עומד פה, אומר שקרים. אתה אומר שקרים נגד חיילי צה"ל, אתה מדבר על דמוקרטיה?

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אתה כלומניק, בושה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

חבל שאנחנו דמוקרטיה. בקטעים האלה אולי לא צריך להיות דמוקרטים, אתה יודע את זה? כי אתם בושה פשוט, אתם בושה. ב-7 באוקטובר, אתה יודע מה היה?

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

מה הקשר – – – מי שמביא חוק כזה, שלא – – – על דמוקרטיה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אנשים שאתה אומר שירינו עליהם, אנשים שאתה מדבר שירינו עליהם, אלה רצחו ילדים.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

מי שמביא הצעת חוק – – – רוצה למנוע מהתקשורת – – – שלא ידבר על דמוקרטיה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אתה תומך ברצח הזה? תגיד לי עכשיו, תענה לי.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

שלא ידבר על דמוקרטיה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

תענה לי. תגנה את המעשים של 7 באוקטובר. תגנה את המעשים של 7 באוקטובר.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

שלא ידבר על דמוקרטיה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

תגנה את המעשים האלה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

שלא ידבר על דמוקרטיה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

צביעות. אתה צבוע.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אל תדבר על דמוקרטיה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אתה צבוע. אלה רוצחים, ומגיע להם למות.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

תמשיך לדקלם את הדברים; את השקרים של נתניהו. בשביל זה אתה בכנסת.

ניסים ואטורי (הליכוד):

רוצחים, מגיע להם למות. אתה יודע מה הקטע? אתה יודע, יש כאן אחדות דעים. אחדות דעים.

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת ואטורי.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אין לך משהו אחר לתת חוץ מלדקלם את השקרים של נתניהו. אין לך כלום.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אחדות דעים, תקשיב, יש פה בכנסת ישראל, לזה שצריך לחסל את כל המחבלים בעזה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אין לך כלום. אין לך כלום. אין לך כלום, אין לך מה לתת.

ניסים ואטורי (הליכוד):

כל מי שמחבל צריך למות, נקודה. תתביישו לכם.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

תמשיך לדקלם את השקרים של נתניהו. אין לך כלום.

היו"ר משה רוט:

סליחה, חברי הכנסת, אני מבקש שקט. חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש – –

היו"ר משה רוט:

שנייה אחת. חבר הכנסת בועז ביסמוט, בבקשה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

– – למה לא לקחו את ואטורי במקום אהרן ברק להאג?

היו"ר משה רוט:

עוד רגע. חבר הכנסת ביסמוט, בבקשה.

קריאות:

ניסים ואטורי (הליכוד):

תפסיק, נו – – – מה השטויות האלה. לא, למה לא לקחו אותך? תתבייש לך.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

שאלה חשובה.

טלי גוטליב (הליכוד):

איזה חוש הומור. איזו שאלה חשובה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

תתבייש לך. על מה באת להגן, על תומכי טרור, תגיד לי? אין לך בושה?

קריאות:

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מה אתה מתעסק עם עטאונה? ביידן מחכה לך.

ניסים ואטורי (הליכוד):

די, נו. מה, נכנסו כל הכוכבים של המפלגה הערבית – – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

ניסים ואטורי (הליכוד):

אחמד, עזוב. אתם מגינים על רוצחים, על מה, מה הוויכוח?

קריאות:

היו"ר משה רוט:

סליחה, חברים. חבר הכנסת ואטורי, אני רוצה לשמוע. אנחנו, כל המליאה, רוצים לשמוע את חבר הכנסת ביסמוט.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אז תשתיק אותם. למה נכנסים וצועקים גם מבחוץ? מה, הם ראו את הוויכוח אז באו להשתתף?

היו"ר משה רוט:

אני משתיק את כולם שווה בשווה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

היו"ר משה רוט:

סליחה, חבר הכנסת עטאונה, אנחנו סיימנו את הדיון.

ניסים ואטורי (הליכוד):

תגיד תודה – – –

היו"ר משה רוט:

סליחה. אני מבקש שקט במליאה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

זה פספוס. במקום אהרן ברק היה צריך לשלוח אותך. אדם דגול, משפטן. רק אותך היה צריך לשלוח לייצג את ישראל כי רק אתה ראוי לייצג את ישראל.

היו"ר משה רוט:

סליחה, לא להמשיך. אני מבקש לא להמשיך. סיימנו? חבר הכנסת עטאונה, אני מבקש. תודה רבה.

בועז ביסמוט (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא שומעים פה. חבר הכנסת, לא שומעים.

בועז ביסמוט (הליכוד):

עכשיו שומעים? יקירתי, אז אני אחזור שוב. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כאשר הרע הופך לטוב, נכנסת שמחה גדולה. זאת הסגולה של חודש אדר, שאליו נכנסנו. הפור מתהפך, ומזלנו משתנה מרע לטוב. אני מבקש לברך, כמו כולם פה, אני חושב, את כוחות צה"ל – כמו כולם, אני אומר – את כוחות צה"ל, שב"כ וימ"מ על מבצע הירואי ברפיח, מבצע יד הזהב, להצלת החטופים פרננדו סימון מרמן ולואיס הר, שחולצו בשלום. אבל, לצערנו הגדול, שעות קודם לכן נפלו בקרבות בדרום הרצועה שני לוחמי מגלן הגיבורים, רס"ל עדי אלדור ורס"ל במילואים אלון קליינמן. הם סיכנו את חייהם באומץ ובגבורה למען חילוץ החטופים. אנחנו, אדוני היושב-ראש – כל המדינה יודעת – רוצים את החטופים בחיים. אנחנו לא רוצים את החטופים מתים; חיים פה, יחד איתנו במדינתם, ולא מתים כפי שהעליל אתמול על ראש הממשלה, באיוולת גדולה, אדם, שאני חייב להודות שבעולמי הישן, כאשר הייתי בעולם העיתונות, כדי להיזכר בשמו הייתי חושב תמיד על הצריף של תמרי כדי להיזכר בגיל של תמרי. וכשאני חושב על הצריף של תמרי, אני נזכר בדמות החמור שהייתה שם, בלעם, אם אתה זוכר, שבא לקלל ויצא מברך – והמבין יבין. אנחנו רוצים את החטופים חיים; אנחנו רוצים את הראש של סנוואר; אנחנו רוצים להשמיד את האיום מעזה. לכן, למרות הלחץ הבין-לאומי להימנע מפעולה ברפיח, לא נהמר על ביטחוננו. כפי שפעלנו תמיד, ננקוט אמצעי זהירות כדי למנוע פגיעה באוכלוסייה אזרחית, אבל לא נשאיר גדודי טרור ברפיח; לא נשאיר גדודי חמאס ברפיח. צריך להבין דבר אחד, המשוואה פשוטה: סנוואר ברפיח, החטופים ברפיח, הניצחון ברפיח. אבל צריך לומר ביושר שבשעה שסכנה גורלית מרחפת מעל ראשנו, במקום לתמוך בפעולות הממשלה ולשתף פעולה, יש כאלה שמחלישים אותנו ומפוררים אותנו מבפנים. אני רוצה להגיד לכם, חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, רק חיות בטבע פועלות לפי האינסטינקטים ההישרדותיים. לעומת זאת, לבני אדם יש מוסר וחמלה; בחירה חופשית בין טוב לרע, בין הברכה לבין הקללה. עם ישראל יכול להתפתח בשתי הדרכים: בדרך החיובית, שהיא למידה דרך השכל, או בדרך השלילית, שהיא למידה דרך התנסויות קשות. כל אחד כאן, חברי הכנסת, צריך לבחור לאיזה מחנה הוא משתייך, החיובי או השלילי. תרשה לי, אדוני היושב-ראש, לשתף אתכם כאן, חברי הכנסת, בסיור שקיימתי אתמול בגבול עם לבנון, במטולה. אני חושב על תושבי הצפון – מדברים הרבה על הדרום – אני רואה ערים, ערים ריבוניות, ערים ישראליות, שוממות – סיטואציה, מצב בלתי מתקבל על הדעת. החזית הצפונית מול חיזבאללה מתלקחת, וזו רק שאלה של זמן עד שהיא תתפתח. לכן, אנחנו חייבים לגרום לשינוי וליצור אחדות בעם כי אין לנו דרך אחרת. אויבינו מאמינים בחרב – –

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

בועז ביסמוט (הליכוד):

– – אנחנו מאמינים במגן דוד, שהופך בשעת אמת לחרבות ברזל. ביחד, אבל רק ביחד, ננצח. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בפתח דבריי אני מבקשת להביע הערכה עמוקה לכוחות צה"ל, לימ"מ, לשב"כ, לשייטת, לחטיבה 7, לכל הגיבורים ההירואיים שביצעו מבצע חסר תקדים, בתנאים לא תנאים, והשיבו את החטופים הלילה הביתה. אני מבקשת גם למסור תנחומים למשחות אלדור וקליינמן על אובדן יקיריהן. יהי זכרם ברוך. בנאום הזה אני מבקשת לדבר על חוק הגיוס שבפתח. אתם יודעים, המלחמה הזו הוכיחה לנו שכדי לשרוד כולם, כולל כולם, צריכים לשרת בצה"ל. האחריות היא על כולנו. "יחד ננצח" זה לא סלוגן, זו שותפות גורל. ב-7 באוקטובר התעוררנו לסיוט. עדיין לא עיכלנו את גודל האסון. דבר אחד ברור: מדינת ישראל מאוימת משבע זירות במקביל, ועלינו לדעת להתמודד עם כולן. אתמול סיירתי יחד עם חבריי לשדולת המילואים בסמיכות לצפון הרצועה. האתגרים המבצעיים הם עצומים, אבל מי שמנצח את כל האתגרים האלה הם האנשים, זו רוח הלחימה של הלוחמים. פגשנו לוחמים מחטיבה 261, שהתייצבו עוד לפני שנקראו, ב-7 באוקטובר. הם הותירו את הכול מאחור: משפחות, נשים, ילדים, מקום עבודה, עסקים, לימודים אקדמיים. הם הבינו את גודל השעה ואת כובד האחריות. עלינו לכבד אותם ועלינו להודות להם. החוק שהממשלה רוצה להטיל על אוכלוסיית המשרתים בפועל, שכבר שנים נושאים בנטל, הוא חוק לא מכבד. הקלות הבלתי-נסבלת שבה הממשלה רוצה להפיל את כל העומס – כלומר עומס כפול ומכופל – על אוכלוסיות מסוימות מבלי להרחיב את הפתרונות, היא בלתי מתקבלת על הדעת. אני מצפה שהאוכלוסייה החרדית ואוכלוסיית ערביי ישראל יבינו את גודל השעה. עלינו להרחיב את שורות הצבא ואת שורות המתגייסים; עלינו לעבות את המסגרות; עלינו לפתוח מסגרות חדשות. ברור לכולם ששירות בצה"ל הוא חובתנו כדי לשרוד כאן. שירות בצה"ל הוא לא רק חובה, הוא זכות גדולה. כולנו יחד מול אויב אחד. אנחנו צריכים להיות חזקים יותר. זה החוסן של החברה הישראלית. "יחד ננצח" זה לא סלוגן, זו שותפות גורל.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. בבקשה, שלוש דקות.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

תודה. חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב בראש, היום נכחתי בשני דיונים ואני רוצה לספר עליהם ועל הקשר ביניהם. הדיון הראשון היה בוועדת הכלכלה, על רשות החברות, והדיון השני היה בוועדת החינוך, על הקיצוץ הצפוי בתקציבי תנועות הנוער. מה הקשר בין שני הדברים? בדיון בכלכלה הנושא היה נבחרת הדירקטורים. קצת היסטוריה: בשנת 1995 התריעה המבקרת מרים בן פורת כי החברות מתנהלות בצורה פוליטית. ממה שאני מבינה, אפילו אחד הדירקטורים היה נהג של שר, ולא היו בה נשים בכלל בכלל. אחרי כמעט 20 שנה הוקמה נבחרת הדירקטורים, כדי ליצוק איזשהם קריטריונים מי יכול להיות דירקטור בחברות הממשלתיות. אבל עכשיו מגיע השר ורוצה לתקן את הנבחרת בטענה היחידה שאין מספיק אנשים מהפריפריה בנבחרת. הפריפריה חשובה לי, אני מגיעה מהפריפריה, אני פועלת למען הפריפריה כל חיי, אבל אי-אפשר – וחבל שהשר לא פה, כי הוא היה פה קודם – לבכות בסוף השרשרת. הדיון השני היה על הקיצוץ בתנועות הנוער, בחינוך הבלתי-פורמלי; כדי שאנשים מהפריפריה יגיעו לנבחרת צריך קודם להשקיע – הרבה הרבה קודם – בחינוך, בבריאות, במצוינות, ברופאים, ברפואה ראויה. כך נגדל אוכלוסייה שמרגישה נוח להגיש מועמדות ותעמוד בקריטריונים. הבעיה היא שמהפריפריה כמעט בכלל לא הגישו מועמדות לנבחרת הדירקטורים. אם אתה באמת רוצה לתקן ולא רוצה להרוס, זה מאוד פשוט: במקום למנות אנשים שאתה חפץ ביקרם תוסיף לסעיף 18א סעיף (ב) – אפליה מתקנת לפריפריה. זה כל התיקון שצריך. אפשר להכניס שם כמה סעיפים. דירקטור זה מקצוע, זה לא כבוד וזה לא ג'וב שמחלקים לחברים. החברה הממשלתית נועדה לאפשר לממשלה לספק שירותים ציבוריים חשובים: חשמל, מקורות, רכבת. התפקיד של הדירקטוריון הוא לפקח על ההנהלה שתנהל את זה כראוי ומצריך אנשים מקצועיים.

צגה מלקו (הליכוד):

יסמין, אם הם לא יקבלו הזדמנות, אף אחד לא יגיע. אני מכירה את הנושא. צריך לתת הזדמנות – – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

זה מה שאני אומרת. אני מסכימה. אז כל מה שאנחנו צריכים, חברת הכנסת, זה להוסיף סעיף, אבל השר רוצה לבטל את נבחרת הדירקטורים. להוסיף לה כפול אנשים, לעשות שינויים מרחיקי לכת – – –

צגה מלקו (הליכוד):

לא נכון – – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

את לא נכחת היום בדיון. את נכחת היום בדיון?

צגה מלקו (הליכוד):

לא, אבל הוא לקח מהנבחרת.

היו"ר משה רוט:

שנייה, חברת הכנסת מלקו, תני לה לסיים.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

כן. אני רק אסיים, באמת משפט סיום, ואחרי זה, אם תרצי, אני אענה לך על מה שאת רוצה, כשארד. ממש משפט סיום. סמכות המינוי של שר ניתנה לשר כנאמן בעבור הציבור בכללותו. זו לא סמכות פרטית, אלא ציבורית. זה מה שחשוב. תודה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת ירון לוי. סליחה, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לשאול אותנו, את עצמנו, איזו מין מדינה אנחנו. אנחנו מדינה שכנראה צריכה טיפול פסיכיאטרי עם אשפוז כפוי. אני חושבת שאנחנו גם כן לוקים בסינדרום מזוכיזם ואני אתן דוגמה. פתחתי דוחות כספיים של אונר"א, גוף הומניטרי, אוהבי אנשים. יש שם סעיף שאומר שבשנת 2023 אונר"א קיבלה 12.5 מיליון דולר מתורם אנונימי. אנונימי. זה הגוף שאנחנו מאפשרים לו להכניס כספים שלהם לתוך מדינת ישראל. יש שם גם רשימה ארוכה של גופים פרטיים שאף אחד לא יודע מהם. נדהמתי. 12 מיליון דולר, 12.5 מיליון דולר, מתורם אנונימי. אולי זה איראן? אולי זה חיזבאללה? אולי זה מאפיה? אלוהים יודע מה זה. אז הגשתי שאילתה דחופה ליו"ר הכנסת, למשרד ראש הממשלה, לראש הממשלה: האם אנחנו, מדינת ישראל, טורחים לבדוק את הכספים שאונר"א מגייסת? כי אני הייתי תמיד בטוחה שהם מגייסים כספים ממדינות. אז שם אין מה לעשות, מדינות תורמות להם; לא, גם גופים פרטיים. ריאל מדריד תורמת להם. אם יש פה אוהדים של ריאל מדריד, תדעו לכם שהם אחד התורמים של אונר"א. 12.5 מיליון דולר, בנוסף לכספים רבים של גופים פרטיים שתורמים להם. אז כן, הגשתי שאילתה, וכן, יו"ר הכנסת דחה את השאילתה. כנראה שזה מסכן את ביטחון מדינת ישראל או שזה מסכן את אותם אנשים שצריכים לענות. אני רוצה לדעת אם גופי הביטחון שלנו, בדקו אי פעם כספים שאונר"א מקבלת מגופים פרטיים או מתורמים אנונימיים. אני כבר אומרת לכם שכנראה התשובה היא לא. לכן השאילתה הזו לא אושרה וכנראה שאני לעולם לא אקבל תשובות, ויגידו לי שזה חסוי וזה פוגע בביטחון מדינת ישראל. אני הגשתי עוד שאילתות. שאלתי אם אנחנו אישרנו העברת כספים במזומן בדולרים מ-7 באוקטובר לעזה, לאונר"א. אני יכולה להגיד שלכאורה, כנראה, על פניו כן אישרנו. מי אישר? יש לי הרגשה שאני גם לעולם לא אקבל תשובות על השאלה הזאת. אני שאלתי על סמך מה אונר"א הוכרזה כארגון הומניטרי, איפה האסמכתאות? אני שאלתי כמה עזתים מקבלים קצבאות מביטוח לאומי – יש דבר כזה – –

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

– – כנראה גם על זה אני לא אקבל תשובות. לכן אמרתי שאנחנו צריכים טיפול פסיכיאטרי – וכנראה בכפייה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת ירון לוי, בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

את לא הולכת להיות שרת העבודה?

טלי גוטליב (הליכוד):

אני לא – – – חברת כנסת, נשמה. יהיה לכם יותר טוב שאני אהיה שרה?

היו"ר משה רוט:

את כל השאלות האישיות אפשר לשאול גם בפרסה.

ירון לוי (יש עתיד):

כן, יש פרסה מאחור.

היו"ר משה רוט:

בשביל שאלות אישיות במיוחד. יש שם ספסלים וכורסאות. בבקשה.

ירון לוי (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בתחילת השבוע קיבלתי טלפון ממנהלת בית הספר יד מרדכי בבת ים, הבן שלי אביתר לומד שם. היא אמרה לי בהתרגשות שתלמידי כיתה ד' בחרו בשיעור מדעים ליצור את האובייקט הזה, את הסמל שמזוהה עם משפחות החטופים. לבקשת הילדים, היא שאלה אותי אם אני אוכל לחלק את זה לחברי וחברות הכנסת. כמובן השבתי בחיוב, והיא שלחה לי עם אביתר הבן שלי שקית מלאת רגש בצבע צהוב. מה שמרגש בדבר הזה בעיניי הוא הדרך שבה הילדים בחרו להביע את הדאגה שלהם ולהראות לנו, לחברי הכנסת, לחדור לכאן דרך הפלסטיק הזה, שיש לו משמעות מאוד גדולה. הם בחרו להגיד: תראו – – –

היו"ר משה רוט:

כל הכבוד למחנכים שלהם.

ירון לוי (יש עתיד):

כל הכבוד למחנכים, כמובן. הם מצאו צורה מדהימה ודרך להביע את הדאגה שלהם ועוד פעם, להגיד לנו כאן בבית הזה: אנחנו אומנם קטנים, אבל אנחנו גם חלק ממה שקורה כאן במדינה. זה מרגש בעיניי.

היו"ר משה רוט:

סליחה שאני עוצר אותך. זה ראוי להצטיינות, עצם הדבר שלימדו את הילדים לקחת חלק בתחושות של הציבור. זה באמת ראוי לציון לשבח.

ירון לוי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר משה רוט:

אני מבקש למסור את זה.

ירון לוי (יש עתיד):

אני אמסור. זאת הייתה בחירה של הילדים, שזה עוד יותר מרגש בעיניי; ילדים קטנים שבאו ושאלו: איך אנחנו נוציא את הרגש שלנו? איך אנחנו נביע את עצמנו? אז הם בחרו לעשות את הדבר הזה. אז כמובן, אני אחלק למי שירצה. מכאן אני רוצה להגיד לאותם ילדים, חברים וחברות של אביתר, שזה מרגש בעיניי, היצירה והיצירתיות שלכם להביע רגש. אני גאה בכם, ואני מאוד מרוגש מהדבר הזה. מי שירצה, אני אעביר לו את הפלסטיק הזה, שיש בו אולי צורה, אבל יש בו הרבה רגש ומשמעות בימים האלה. אני מבטיח שאנחנו נעשה הכול להשבת החטופים והחטופות. תודה.

היו"ר משה רוט:

אמן, תודה רבה.

ירון לוי (יש עתיד):

זה בשבילך, מתנה.

היו"ר משה רוט:

תודה, לכבוד לי. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אדוני היושב בראש, אני רוצה להתייחד עם זכרם של שני הנופלים מאתמול ברצועת עזה. יהי זכרם ברוך.

היו"ר משה רוט:

אמן.

מיקי לוי (יש עתיד):

אבל אי-אפשר להתעלם מהמבצע ההירואי של צה"ל, שב"כ וימ"מ לחילוץ שני בני הערובה. ידיעת זהב של ימ"מ הביאה למיקום מדויק וחילוץ. ימ"מ יחד עם שירות ביטחון כללי הגיעו לבניין. אני מכיר היטב את היחידה הזאת, שירתי בה כקצין חמש שנים – אחת היחידות הטובות בעולם למלחמה בטרור וחילוץ בני הערובה. בהצלחה, חברים יקרים.

היו"ר משה רוט:

אמן.

מיקי לוי (יש עתיד):

אדוני, ב-16 באפריל 2023 הגיב שר האוצר סמוטריץ' לפרסום דירוג האשראי על ידי סוכנות מודי'ס, שהותירה את דירוג האשראי 1A. זה היה כמעט לפני שנה, 11 חודש: מי שקורא את חוות הדעת של האנליסטים – חסינותה של מדינת ישראל, כלכלת ישראל יציבה ובעזרת השם תישאר כזאת, כך אמר שר האוצר אז ובירך אותם על כך. שר האוצר סמוטריץ' מודל פברואר 2024, 11 וחצי חודשים אחרי, על הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי מודי'ס לרמה של 2A, כך אמר: הורדת דירוג האשראי "אינה כוללת טיעונים כלכליים רציניים", והיא "משקפת חוסר אמון בחוסנה הביטחוני של ישראל". רק לפני 11 חודש בירכת אותם על הותרת דירוג האשראי על כנו, ופתאום אתה יוצא נגדם? שר האוצר בגלי צה"ל השבוע: "אני מאמין שהורדת דירוג האשראי של מודי'ס לא תשפיע בצורה משמעותית על המשק הישראלי, אם בכלל". באמת, שר האוצר? כך אתה מאמין? זאת שאלה של אמונה או שאלה של מספרים? אם כך אתה חושב, כך אתה חושב, אם כך, אתה סכנה ממשית לכלכלת ישראל, סכנה ממשית לכלכלת ישראל. כך אמרו בציונות הדתית על שר האוצר: תגובה מטומטמת של סמוטריץ' – לא אני, בציונות הדתית – תגובה מטומטמת של סמוטריץ' על הורדת דירוג האשראי; בציונות הדתית, מייסד תנועת הליברלים בציונות הדתית דביר כרמון אמר: איזו תגובה מטומטמת.

אוהד טל (הציונות הדתית):

אתה שמעת את שר האוצר אומר את זה, או שאתה מביא מהתקשורת את מה ששר האוצר אמר?

מיקי לוי (יש עתיד):

כנראה אתה לא שומע.

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת לוי – – –

אוהד טל (הציונות הדתית):

שמעת אותו?

מיקי לוי (יש עתיד):

אתה כנראה לא שומע.

היו"ר משה רוט:

סליחה, חבר הכנסת לוי.

אוהד טל (הציונות הדתית):

הבאת את דביר כרמון – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

אבל אתה לא שומע.

אוהד טל (הציונות הדתית):

אם הבאת את דביר כרמון, זה באמת – – –

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת לוי, חבר הכנסת לוי, בזמן הזה – – –

אוהד טל (הציונות הדתית):

אז אני שואל – מה אתה מנסה להגיד?

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת לוי, השעון – מסתיים. תודה רבה.

מיקי לוי (יש עתיד):

מה ששמעתי, שר האוצר – תקשיב אליי; אל תדבר ורק תפריע, תקשיב. מה ששמעתי את שר האוצר אומר זה לפני שנה. לפני שנה הוא מחזק ועכשיו יוצא מקלל, שר האוצר. במקום לשלוח כלכלנים, לשבת איתם לדיון ולראות מה ניתן לעשות.

אוהד טל (הציונות הדתית):

שר האוצר.

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת לוי, תודה רבה.

מיקי לוי (יש עתיד):

תגובה מטומטמת.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

ציונות דתית, אני מצטט אותו.

היו"ר משה רוט:

מנסור עבאס – מוותר. אחרונת הדוברים – חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה.

מיקי לוי (יש עתיד):

למה? דביר כרמון הוא לא בן אדם? אין לו יכולת לחוות דעת? לא אתה ולא אני יותר טובים ממנו.

אוהד טל (הציונות הדתית):

היו"ר משה רוט:

אני אשתיק את המליאה לפני זה. חברי הכנסת, המליאה רוצה לשמוע את חברת הכנסת מזרסקי. חברי הכנסת המכובדים – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

בוא, אני מוכן להתווכח איתך.

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת לוי, המליאה רוצה לשמוע אותה.

מיקי לוי (יש עתיד):

סליחה, אני מתנצל. כבוד הגברת.

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום אני רוצה לדבר כתושבת הגליל. אני מבקשת לתת קול לתושבי הצפון, אלה שנעקרו מהבתים לפני ארבעה חודשים בגלל איומי חיזבאללה מלבנון. אלפי משפחות מצאו עצמן פליטות בארצן שלהן. הן פוזרו לכל עבר, מנותקות מהקהילות שהן בנו במשך שנים ארוכות; קהילות שהתגבשו סביב הערכים של עזרה הדדית, תמיכה ושייכות; קהילות שבנו יחד בתי כנסת, בתי ספר, מרכזי תרבות ופנאי. עתה כל זה התפרק והתפזר במכה אחת. אתמול קראתי את סיפורה של יפעת, אם חד-הורית ממושב בצת. ס << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, אפשר לקבל שקט במליאה? אני אבקש, חבר הכנסת.

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

יפעת סיפרה שבמשך כל התקופה מאז שפונתה, היא ביקרה בביתה. מה היא ראתה? מאז שפרצה המלחמה היא גילתה שעכברים אכלו את כל הרהיטים והבגדים שלה ושל ילדיה. כל מה שהיא בנתה בעמל רב, במשך שנים רבות, חרב בלילה אחד. 120 ימים חלפו מאז הפינוי, ועדיין אין אופק לשוב הביתה. מתוך אלפי המפונים ממועצה אזורית מטה אשר רק מאות בודדות חזרו ליישובים עד כה. שאר המשפחות עדיין מפוזרות ברחבי הארץ, כפליטים. למרות המאמצים הרבים שמשקיעה המועצה האזורית לשקם את המפונים בבתי מלון בסביבה, לשמר לפחות חלק מהקהילה, רבים מהמפונים כבר החלו לבנות חיים חדשים במקומות אחרים. התחושה הכללית היא שהצפון הולך ומתרוקן מתושביו הוותיקים, והממשלה, איפה היא? איפה היא בתמונה הזאת? אין תוכנית ברורה להשבת המפונים, אין לוח זמנים, אין תקציבים ייעודיים. הממשלה פשוט שוכחת ומתעלמת מהאזרחים שנעקרו מבתיהם ומחייהם. הגליל הוא זירת מלחמה. תאמינו, אני שומעת את זה כל שבוע בעצמי. שומעים אזעקות, קולות נפץ ונפילות של טילים. יש המון בעיות שאיתן מתמודדים ראשי הרשויות הצפוניות; יש המון בעיות שהממשלה לא מטפלת בהן – לדוגמה בתי מלון שקלטו את המפונים ובעצם הפכו לבתי מגורים; האם הם צריכים להמשיך לשלם את המיסים לפי התעריפים העסקיים, ארנונה, מים וחשמל? מי דואג להם? מישהו מתחשב בהם? משרד התיירות אחראי על האכלוס בלבד, ובקפדנות בודק את הדוחות לפי פרטי המפונים במלונות, אבל יש הרבה מעבר למיטות, לינה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

אני מסיימת, אדוני היושב-ראש. אל תיתנו לצפון להיעלם. הגליל הוא חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל. הממשלה חייבת להתייחס אלינו בהתאם – לבנות תוכניות עבודה ייעודיות במשרדים ולהעביר תקציבים לקצר ביורוקרטיה. אל תיתנו לצפון ולגליל להיעלם.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת צבי סוכות.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אנחנו הולכים להצביע עכשיו על אחד החוקים הכי חשובים, אני חושב, שיצא לי להצביע עליהם בכנסת מאז שאני כאן. חוק שאומר – סוף-סוף לסגור את ערוץ הטרור והרעל; שייתן כלים לממשלה, שייתן כלים לשר התקשורת לסגור את ערוץ הרעל אל-ג'זירה, ערוץ שמסית בכל העולם, אולי המפיץ הכי גדול בעולם של שנאת יהודים ושנאת חיילי צה"ל, מסית לרצח של יהודים מסביב לשעון, מסית לרצח של חיילי צה"ל מסביב לשעון. הערוץ הזה משדר היום ללא בושה מתוך מדינת ישראל. אתמול הייתי באולפנים שלהם פה בירושלים – מכאן, מירושלים, הם משדרים, והדבר הזה קורה. אנחנו חייבים להעביר את החוק הזה כמה שיותר מהר. הגיע הזמן לעצור את הטרור. הגיע הזמן לעצור את ההסתה. תודה רבה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. אדוני השר לא רוצה לסכם – תודה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 25 נגד – 4 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, לוועדת חוץ וביטחון נתקבלה.

היו"ר משה רוט:

25 בעד, ארבעה נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. לפרוטוקול נוסיף את חברי הכנסת אחמד טיבי, חבר הכנסת עופר כסיף, חבר הכנסת מנסור עבאס וחברת הכנסת יסמין, שהצביעו נגד. זה לא משנה את תוצאות ההצבעה. כפי שאמרנו קודם – 25 בעד, ארבעה נגד. לפרוטוקול – חבר הכנסת ארז מלול הצביע בעד.

היו"ר משה רוט:

חברי הכנסת הנכבדים, הנושא הבא על סדר-היום: הצעת מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 104), התשפ"ד–2024, לקריאה ראשונה. אני מזמין את השר המקשר, השר אמסלם, שיציג את הצעת החוק. סליחה, אפשר לקבל שקט באולם? שנייה, אדוני השר. עשר דקות לרשותך. בבקשה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, גם אני מבקש בשם עם ישראל להשתתף באבלן של משפחת אלדור ומשפחת קליינמן על נפילת ילדיהן בעזה. אלה גיבורי מלכות. יהי זכרם ברוך.

היו"ר משה רוט:

אמן.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בהזדמנות הזו אני רוצה גם להצדיע לימ"מ, לשב"כ, לצה"ל, למוסד, לכל גופי – –

היו"ר משה רוט:

סליחה, חברי הכנסת שם, אני מבקש. המליאה רוצה לשמוע את השר. סליחה, אדוני השר, שנייה אחת, אני רק עושה שקט. אפשר לקבל שקט במליאה, בבקשה? סליחה, אפשר? סליחה, שם בסוף, עוזרי הסיעות, נא לשמור על השקט במליאה. תודה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

– – לכל זרועות הביטחון גם על פעולת החילוץ, אבל יש מלחמה בעזה, דרך אגב, וגם בצפון, מעולם לא הייתה מלחמה כזאת. צה"ל מגיע להישגים בלתי נתפסים פשוט, באים מצבאות העולם לראות את זה. לכן, אני מצדיע לכל החיילים. כל עם ישראל אוהב אתכם. מעריך את העבודה ואת המקצועיות, ואהבה גדולה לעם ישראל. רק תשמרו על עצמכם עד כמה שהדבר ניתן. אני מבקש להציג את הצעת החוק, אני אעשה זאת בקצרה. בזמנו העלו את מה שנקרא מס רכישה ל-8%, לדעתי. מ-5% ל-8% או משהו בדומה לזה.

היו"ר משה רוט:

מדורג.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

כן, כן, זה באופן דיפרנציאלי. כל הרעיון היה להוריד ביקושים של משקיעים על מנת שזוגות – – –

היו"ר משה רוט:

על דירה שנייה, כן, כבודו צודק.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

על דירה שנייה אני מדבר – על מנת שזוגות צעירים יוכלו לרכוש דירה, וככה בעצם הביקושים ירדו בהיבט של ההשקעות. זה היה להוראת שעה בזמנו. הממשלה מבקשת להאריך את זה. כרגע שום דבר לא משתנה גם בהיבט הזה, ולכן, עד שאתה לא מגיע למצב שיש לך היצע כל כך גדול – אז יהיה הזמן לבדוק ולחשוב להוריד את מס הרכישה. הממשלה מבקשת מהכנסת לתמוך בזה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה, אדוני השר. חברי הכנסת, אנחנו עוברים לדיון האישי. רשימת הדוברים נעולה. ראשונת הדוברים – חברת הכנסת טלי גוטליב. בבקשה, גברתי. אני מבקש שקט באולם. תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

עם ישראל הנכבד, אני פונה בנאום הזה לחבריי החרדים, ומבהירה גם לממשלת ישראל שלי אין כוונה בשום פנים ואופן להצביע לחוק הגיוס. אמרתי את זה מ-day one, ואני מבקשת להבהיר את הדברים הבאים: אני מזכירה לעם ישראל שאנחנו נמצאים במלחמת מצווה, מלחמת קיום, לא במלחמת רשות – על כל ההשלכות שכרוכות בכך, על פי דין התורה שכרוך בכך. בכל הכבוד, אני מזכירה את ההיסטוריה – את מלחמת החשמונאים, את מרד בר-כוכבא, שאליו התווסף והגיע רבי עקיבא, נושא כליו – למעלה מגיל 100, עם 24,000 תלמידיו, זאת מלחמת מצווה, שם אני נמצאת. במלחמת השחרור החייל הצעיר ביותר היה חרדי מהרובע היהודי. בכל הכבוד, אני מבהירה את הדבר הבא: 1. לממשלת ישראל – מה נסגר? מה עכשיו להוציא תזכיר על חוק הגיוס? זהו, נגמרו כל הבעיות? ואיפה הטקט שלכם, למה אתם מעלים את החוק הזה עכשיו? אז יאמרו לי האומרים שיש צורך בהארכת המילואים, הארכת זמנים וכו'; אז 1. יש פתרון ביניים, שכבר עשינו: כל זמן שיש צו חירום, יש לנו סמכות בהוראות חירום, בהוראות שעה. רגע, את חוק הגיוס אתם מביאים לי בדלת האחורית? חוק הגיוס הוא חוק שמחייב את כולנו לשבת ביחד ולהגיע לפתרון. זה חוק שהגג שלו חייב לכלול את מערכות הביטחון, את לוחמי האש, את מד"א ואת זק"א ועוד ארגונים שצריכים להיות תחת הגג של צבא ההגנה לישראל, לרבות שירות מילואים בארגונים הללו – אין יותר ואין פחות. אז יכול להיות שצריך להביא בחשבון, כמו ספורטאי מצטיין – להבדיל אלף אלפי הבדלות – תלמידים שהם עילוי שבעילוי, וילמדו ולא יתגייסו. אבל מה פתאום פטור גורף? מאיפה זה מגיע? עם כל הכבוד, אני לא אמורה להצביע על זה, ושום הסכם קואליציוני לא אמור לגרור אותי להצבעה על הדבר הזה. ושלא תבינו, אני לא רבה עם אחיי החרדים ולא עם אחיי החילונים ולא עם החוזרים האלה ולא עם האנשים הללו. כולנו אזרחי מדינת ישראל שמאמינים שצריך להילחם בכל כוחנו על הגדרת המדינה כיהודית ודמוקרטית. בכל הכבוד, רק במלחמת רשות אפשר לקבל פטור מלחימה. לכן אני מציעה כאן בכובד ראש, בכל הכבוד: נגמר עידן הסטטוס קוו. אנחנו לא שם. אני לא נמצאת בצבא קטן וחכם. אני רוצה צבא גדול, אדיר. צבא גדול ואדיר – כי אם יש משהו שלמדנו, הוא שכל הקונספציה של טכנולוגיה על פני כוח אדם, זה לא מחזיק. אני רוצה לוחמים בכל הגזרות ובכל הגבולות כאלמנט הרתעה; אני צריכה להגדיל את הצבא לממדי ענק. אני צריכה את כולכם. גם אתכם, אחיי החרדים. אני אסיים ואני אומר שיש כבר את חטיבה 900, חטיבת נצח יהודה. חטיבה שלמה כבר יש.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

לכן אני מפצירה ואומרת, חבריי, את החוק הזה אסור להעביר. אנחנו נתכנס ונקודד אותו ביחד לטובת ניצחון עם ישראל במלחמה הזאת ובעיקר עבור נצח ישראל לעתיד הדורות.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. בבקשה, גברתי. סליחה, אפשר לקבל שקט באולם? שלוש דקות, לרשותך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, תשמעי, טלי, כל מילה. מה נגיד? מה יש לומר? הקשבתי לך, לכל מה שאמרת. אין מה להוסיף. על התנהלות מופקרת כמו חוק הגיוס הזה כולנו נשלם. טוב שחידדת את הנקודה, וחבל שאין עוד הרבה חברי כנסת אחרים כמוך שאומרים את הדברים שצריך לומר בקול ברור. אני מסכימה איתך לגמרי. אבל אני חייבת – איך אפשר להתעלם מהאירוע שקרה כאן ביום שישי בלילה, עם ההחלטה של חברת מודי'ס להוריד את דירוג האשראי של מדינת ישראל, ועל כך כמובן נשלם כולנו ובמזומן. ההחלטה של חברת מודי'ס הייתה צעד חריג אבל לא מפתיע. על התנהלות כלכלית מופקרת יש מחיר. לא סתם ירד לנו דירוג האשראי. הוא לא ירד לא בימי האינתיפאדה השנייה, גם לא במלחמת לבנון השנייה. בעצם מעולם לא הורד למדינת ישראל דירוג האשראי. הפעם זה קרה. לא צריך, כמובן, תואר בכלכלה או במינהל עסקים כדי להבין: ההתנהלות של הממשלה הגרועה הזאת, שמאז ועד היום לא עשתה כלום למען אזרחי ישראל – אפילו את הרפורמה הכושלת שלה, גם חוק הנבצרות וגם עילת הסבירות, שניהם נפסלו בבית המשפט העליון – הממשלה הזאת, שגררה אותנו לכמעט מלחמת אזרחים, ובסוף לאסון הנורא מכל של 7 באוקטובר, הביאה עלינו את הורדת דירוג האשראי הזו. ראש הממשלה – שצריך לומר, הגיב בשבת, כמובן מיהר להגיב וחזר לשמור שבת, אני לא בטוחה, אבל זה מה שהוא עשה – אמר כמובן שזו אשמת המלחמה, אבל האמת היא, אדוני ראש הממשלה, אין לזה קשר. מה לעשות? כי כבר היו מלחמות בעבר ולא ירד דירוג האשראי. שר האוצר – באמת קצרה היריעה מלתאר את השר הכושל, חדל האישים, שקורא לזה מניפסט פוליטי של חברה שיושבת בניו יורק – עזבו את זה שהם אפילו לא יושבים בניו יורק; שהם יושבים בכלל בלונדון. הוא לא מבין בכלל במה הוא מתעסק, לא מבין לאיזו תהום הוא מדרדר את מדינת ישראל. רשימת האשמים במצב מתארכת; אף אחד כמובן לא אחראי. זה בגלל המלחמה, אמרו. האמת היא שזה לא. כולנו שמענו את ראש הממשלה אומר שאין בעיה של כסף. נגדיל את הגירעון, אמר ראש הממשלה. במקום לצמצם את המשרדים, במקום לקצץ בשומנים, כדי לממן את המלחמה, הוא הגדיל את הגירעון, ובכך בעצם דאג לשמן את הכיסים של השותפים שלו. דווקא הממשלה שלנו היא זאת שסיימה את 2023 עם עודף תקציבי, וכמובן עם הצמיחה בין הגדולות ב-OECD. את מה שאנחנו השארנו לקחה הממשלה הזאת ובזזה – אני מסיימת – עד השקל האחרון. הורדת דירוג האשראי לא נוצרה בווקום. היא נוצרה בהתנהלות מופקרת של ממשלה חסרת אחריות. תודה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חברת הכנסת לימור סון הר מלך – אינה נוכחת. אה, סליחה. סליחה, גברתי. סליחה, גברתי. סליחה, את יכולה להתקדם.

היו"ר משה רוט:

סגנית מזכיר הכנסת תמסור הודעה.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – מסקנות ועדת הכלכלה בעקבות דיון בהצעה לסדר-היום של חברי הכנסת משה רוט, יונתן מישרקי, אחמד טיבי, צגה מלקו ואימאן ח'טיב יאסין בנושא: הדוח הלאומי לאובדן המזון ולהצלתו – כמעט 23 מיליארד שקלים בשנה מתבזבזים עקב אובדן מזון. לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון מס' 3) התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת העבודה והרווחה. תודה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

היו"ר משה רוט:

גברתי הנכבדה, שלוש דקות לרשותך.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בואו נדון על היום שאחרי המלחמה. בחודשים האחרונים אני שומעת גורמי ביטחון, פוליטיקאים, אנשי ציבור, שטוענים שצה"ל אינו יכול לנצח ללא תוכנית ליום שאחרי. אתם יודעים מה? תתפלאו, אבל אני מסכימה איתם. הם צודקים. הם כל כך צודקים. יש לנו חובה לדון על היום שאחרי, אבל לא כמו הדיון שהם מתכוונים אליו. לא עוד דיון על האם הרשות הפלסטינית והחמאס יהיו האויבות שלנו מדרום, לא עוד בחירה בין הרע לאסון. לעמדתי ולעמדת רבים בעם ישראל פתרון היום שאחרי חייב לכלול התיישבות יהודית ונוכחות יהודית רציפה לאורך כל חבל עזה. בנאום בקונגרס הציוני בבזל אמר דוד בן גוריון: "לאף יהודי אין זכות לוותר על זכות קיומה של האומה היהודית וארץ ישראל. אין לאף גוף יהודי סמכות כזו. אפילו לכל היהודים החיים היום אין סמכות לוותר על חלק אדמה כלשהו. זוהי זכות השמורה לאומה היהודית בכל דורותיה. זכות זו לא תאבד בשום תנאי. אפילו אם בזמן כלשהו, יהיו כאלו אשר יצהירו כי הם מוותרים על זכות זו, אין להם הכוח ולא הסמכות לשלול מהדורות הבאים זכות זו. האומה היהודית אינה מחויבת ואף אינה כפופה לאף ויתור שכזה. זכותנו על אדמה זו, כולה, תקפה ושרירה לנצח. ועד לבוא הגאולה השלימה לא נזוז מזכות היסטורית זו". לא לוותר על שטחי מולדת? לצפות לגאולה שלמה? ארץ ישראל כולה שלנו? היום ככל הנראה שראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל דוד בן-גוריון היה נתפס כהזוי וכמשיחי, והחברים באולפנים היו מזהירים אותנו מפני האיש המסוכן הזה, שמבקש לקחת אותנו למקום סכנה. אז כן, אנחנו רוצים התיישבות יהודית בחבל עזה, הפרחת השממה, סילוק האויב, הריגת כל טרוריסט שמבקש לפגוע בנו, ופינוי מרצון של כל מי שמעוניין להגר מהרחובות המדממים, רוויי השנאה והמוות של עזה. אני יודעת ומכירה את המנטרות על המשיחית שרוצה להתיישב בעזה; את המגיבים בעלי פרץ היצירתיות בטוויטר, עם אותה בדיחה נדושה על השביס שלוחץ לי יותר מדי על הראש; שתוהים בקול כיצד אני מעיזה לחלום על שיבה לחבל עזה. אז תתפלאו, מחוץ לרשתות החברתיות, מחוץ למדמנת הרעל, יושבים להם מיליוני אזרחים ישראלים ומשתוקקים לשוב לחבל עזה. אני מבטיחה להם שאעשה הכול – הכול – בשביל להגשים את החזון והחלום שלהם. מי ייתן שתתקיים בנו נבואתו של הנביא ירמיהו: "כי הנה ימים באים נאם ה' ושבתי את שבות עמי ישראל ויהודה אמר ה' וַהֲשִׁבֹתִים אל הארץ אשר נתתי לאבותם וִירֵשׁוּהָ". תודה רבה.

היו"ר משה רוט:

אמן. תודה רבה. חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, בבקשה. בבקשה.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברים נכבדים, כחלק מפקודות מטכ"ל יש גם פקודה אחת מס' 38.0123, שמתייחסת לסיוע לקרובי חיילים המאושפזים בבתי החולים בשעת רגיעה ובשעת חירום. הפקודה הזאת, מסתבר, עושה אפליה קשה בין חיילי סדיר לבין חיילי קבע ומילואים. בעוד האחרונים מקבלים את הסיוע שלהם מאגף השיקום, ובני המשפחות שלהם מקבלים סיוע כספי כל זמן שהם בבית החולים, ובעצם נמנע מהם ללכת לעבודה – הם צריכים לשבת עם החיילים שלהם ולכן הם מקבלים סיוע. לא כך קורה אצל חיילי הסדיר, שמקבלים את הסיוע שלהם מצה"ל ולא מאגף השיקום. מדינת ישראל מעמידה את חיילי הסדיר, שנפצעו קשה ולכן מאושפזים בבתי החולים, בדילמה הזויה. אומרים להם תקשיבו, או שתעזבו את הצבא, אוקיי? תפרשו, אתם פצועים ואז בעצם אגף השיקום יכיר בכם והמשפחות שלכם תקבלנה את הסיוע שצריך, או, אם אתם בוחרים להישאר בצבא, אזי המשפחות שלכם לא תהיינה זכאיות לסיוע הזה. עכשיו אותם חיילים, או לפחות חלקם, פנוי אליי ואמרו: אנחנו לא רוצים להשתחרר מהצבא, אנחנו רוצים להישאר בסד"כ, אנחנו רוצים להבריא. נבריא ונחזור לצבא לשירות. מדינת ישראל אומרת להם: לא, אתם צריכים לבחור, אם אתם רוצים לעזור למשפחות שלכם, אזי תפרשו מהצבא; אם אתם לא רוצים אתם תישארו בצבא, אבל לא תקבלו את הפיצוי. שמחתי לשמוע ששר הביטחון העלה הצעה לתקן את הפקודה. הנוסח שלה נמצא בידיי, אבל משום מה הוא לא מקודם, ולכן אני פונה – אני לא רוצה להגיד בתחינה, אבל כן, בתחינה לשר הביטחון: אנא תקף את התיקון הזה, תיקון שאתם כתבתם במשרד הביטחון, כך שהפקודה תתוקן באופן שהאפליה הזאת תוסר ויהיה דין שווה לחיילי המילואים וגם לחיילי הסדיר, כך שמשפחות של חיילי הסדיר גם הן תקבלנה את הפיצוי ואת הסיוע כשהיקירים שלהן נמצאים בבתי החולים. כך הם יוכלו להמשיך ולשרת את מדינת ישראל כמו שהם רוצים. זה לא סיפור גדול, זה גם לא סיפור תקציבי גבוה מדי. אנא, שר הביטחון, עשה זאת, חתום על תיקון הצו שאתה עצמך כתבת, על תיקון הפקודה, גם כהוראת שעה, עד שנסיים את המלחמה הארורה הזאת. חייבים לעשות את זה מהר כמה שיותר ויפה שעה אחת קודם. תודה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השבוע צייץ השר לביטחון הלאומי בפייסבוק שלו על ההריסות בנגב: איך כוחות ההרס הרסו 3,203 בתים בנגב; איך הרסו לאנשים את הבתים שלהם והשאירו משפחות ללא קורת גג. שר בממשלה – איך יכול להיות שהוא מתגאה בהריסת הבתים של האזרחים, של התושבים? וכמובן שהוא גם אחראי על מה שקורה בחברה הערבית, על הפשיעה ועל האלימות הגואה בחברה הערבית. המספרים רק עולים, 244 נרצחים בשנה שעברה, במשמרת שלו. בושה וחרפה. איתמר בן גביר, שבתחילת הקדנציה שלו עלה לנצרת, ואמר שהוא יטפל בנושא הפשיעה, ומאז המספרים רק זינקו למעלה. מודי'ס מורידה את דירוג האשראי, וראינו את התגובות של שרים וחברי כנסת על החברה שהורידה את הדירוג, אבל לא ראינו התייחסות כשחברות העלו מחירים לאחרונה; לא ראינו תגובות מהשרים ומחברי הכנסת על מספרי הנרצחים חברה הערבית; לא ראינו שהשר דורש לקיים דיונים או להקים ועדות כדי לבדוק איך המספרים עלו בצורה דרמטית בחברה הערבית – מספרי הנרצחים, כמובן. העיקר להתגאות על הרס הבתים של האנשים בנגב. הגיע הזמן שהממשלה תחשוב אחרת, ממשלה שאמונה על מתן שירות לכלל האזרחים וזה תפקידה. אני לא מבין איך שר בממשלה, אדוני היושב-ראש, מתגאה בהריסת בתים של תושבי המדינה? איפה זה קיים? אני רואה שאתה מתפלל. אני רוצה שכולנו נתפלל ביחד שהממשלה תפסיק את ההריסות. הגיע הזמן להתייחס אחרת לתושבים, לאזרחים.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

(אומר בערבית: או שלא? תהיו בריאים.) תודה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. בבקשה, שלוש דקות לרשותך.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אני פונה לכל אזרחי המדינה ורוצה לנסות יחד איתם לחשוב על הקשר בין מדינת ישראל לבין ארצות הברית. האם זו אהבה לשם אהבה? האם אלה באמת ערכים משותפים, או שהעולם לא בנוי בצורה הזו, יש תפיסה אחרת ואמיתית יותר, מציאותית יותר, של או אינטרסים או שייכות או חוסר עצמאות? אני חושב שכל אזרח במדינה צריך לחשוב היטב על פשר היחסים. מדינה באה ביום הראשון עם שתי נושאות מטוסים, ואפילו מאיימת על אזרחים שלה שנמצאים פה. אני חושב שכל אזרח במדינה, מהמקום הזה, צריך לחזור קצת אחורה. לחשוב, למשל על מלחמה כמו מלחמת 1956. מיקי לוי, אתה מתעניין בהיסטוריה ובפוליטיקה, אני חושב שאולי תיתן לי את התשובה. למשל, למה ישראל הצטרפה למלחמה של 1956? מה לה ולנאצר, שרוצה להלאים את התעלה בתוך מצרים? אני מבין את אנגליה וצרפת, בטח שלא מסכים איתן, שיש להן אינטרס ישיר בתעלה, אינטרס ישיר. אבל למה לישראל להיכנס למלחמה הזו? תחשוב על כל אזרח ערבי במרחב. מה הוא חושב? איך הוא תופס את הדברים? הוא אומר, זו המלחמה הראשונה אחרי 48' – מה לישראל? אני מבין שנאצר הלאים את התעלה, אז כעסו בצרפת, באנגליה, בגלל שיש להן אינטרס ישיר. ישיר, ישיר. אבל מה לישראל? אני רוצה לקשור בין זה לבין התנהלות ארצות הברית עכשיו, ואני רוצה להגיד לשני העמים: הדרך – לא צרפת, לא אנגליה, לא ארצות הברית, אלא איך שני העמים יחתרו לעצמאות. לעצמאות. הם במו ידיהם יביאו את העצמאות הזו, מדינה לצד מדינה, בשלום. הם יגידו לכל העולם: אנחנו יכולים להסתדר ואתם תתרחקו. תודה רבה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת – מוותרת, נוכחת ומוותרת.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

תדייק, תדייק.

היו"ר משה רוט:

חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – מוותרת; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח. חבר הכנסת יבגני סובה, אינו נוכח – נוכח. סליחה, בבקשה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול ביום כזה צריך לברך את כוחות הביטחון – ימ"מ, שב"כ, צה"ל – על המבצע, שייכנס לספר ההיסטוריה של מדינת ישראל. כולנו גאים בכוחות שלנו, כולנו גאים בצה"ל ובכל מי שלקח חלק במבצע ההירואי הזה. באותו זמן צריך בוודאי להביע תנחומים למשפחות הנופלים. לצערי גם היום אנחנו התבשרנו על נפילת הלוחמים. אדוני היושב-ראש, דווקא בימים אלה הוויכוח הציבורי מתמקד בחוק הגיוס, או החוק שקראו לו חוק המילואים, שהממשלה מתכוונת להגיש. הדבר הזה הוא פשוט יריקה בפרצופם של חיילי המילואים, שלא רק שהתגייסו וביצעו וחלקם עדיין מבצעים את השירות מ-7 באוקטובר, שזה כבר 127 ימים, אלא גם מבינים שאם החוק הזה יעבור כאן בכנסת הם יצטרכו לשאת יותר בנטל, לעשות יותר ימי מילואים, ולא יקבלו שום מענה ושום מעטפת כלכלית, ואפילו במקרים מסוימים גם נפשית, חברתית, סוציאלית, תקראו לזה איך שאתם רוצים. חיילי מילואים הם בעצם הנכס של המדינה. כשמסתכלים אחוז האזרחים שמבצעים שירות מילואים פעיל, אנחנו לא עוברים 3%–4%. מי שעוסק בזה יודע שלפעמים גם 4% מהאוכלוסייה זה במקרה של גיוס מלא, כמעט כפי שקרה ב-7 באוקטובר. אם מישהו חושב שעל האנשים האלה אפשר להעמיס עוד יותר, ובמקום 28 ימי תעסוקה מבצעית בשלוש שנים, שזה היה עד החוק הזה, יהיה ניתן בקלות להגיד להם: עכשיו אתם תעשו 40 יום בשנה אחת – אני חושב שאתם טועים, וטועים בגדול. בוודאי שהאנשים האלה ממושמעים, מה שהמדינה אומרת להם הם יעשו. הם לא אלה שיצאו להפגין, הם לא אלה שיגידו לא, כי הם ממושמעים. זה המזל שלנו, שהם ממושמעים, כי אם לא היו לנו האנשים האלה אני לא יודע מה היינו עושים ב-7 באוקטובר ובמשך ארבעה חודשים של הלחימה. חברים מהקואליציה, מהממשלה, אין לכם בושה? אין לכם בושה ככה לעשות את החוק הזה, לבוא לאנשים האלה ולהגיד: עכשיו אתם תעשו יותר, כי אנחנו לא מסוגלים לגייס את אלה שלא מתגייסים ולא משרתים.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

משפט לסיום. יש לנו זמן בחודש הזה של התקציב להסתכל לאנשים האלה בעיניים. אני פונה בעיקר לממשלה: יש לכם זמן לתקן את מה שאתם מציעים היום. תודה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. הדוברת הבאה, חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

תודה, כבוד היושב-ראש. היה אפשר להגיד שזה כמו להכניס פיל לחנות חרסינה, רק שזה לא פיל ולא חרסינה. זה לא פיל, אלא אחד הצבאות הכי חזקים בעולם והמצויד בנשק הכי קטלני, כולל פצצות של טונות שאפשר להנחית על בניינים שיש חשד שבתוכם יש אדם שצריך לחסל; וזה לא חרסינה, אלא מיליון בני אדם – אישה, גבר, ילד, ילדה, זקן וזקנה. מיליון פליטים מרוכזים באזור של עיר שבמקור הייתה אמורה לאכלס כ-100,000 בני אדם. לתכנן מתקפה על רפיח זה לתכנן טבח אחד גדול; זה במכוון להוביל חיילים לפשעי מלחמה. כל העולם מזהיר ומודע לתוצאות בהמשך המלחמה הזאת, ומה זה אומר לתקוף ברפיח, ומזהיר מזה – רק לא הממשלה הזאת. היום השתחררו שני חטופים. מהיום הראשון קיווינו שנגיע לראות את כל החטופים משוחררים, חוזרים למשפחותיהם. אבל הממשלה הזאת והעומד בראשה רוצים ללכת בדרך הקשה, בדרך הדמים.

היו"ר משה סולומון:

הם חולצו. אני רק אגיד שהם חולצו ולא שוחררו.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

כבר זמן מה מדברים על היתכנות עסקת שבויים. כולם מדברים על אפשרות שקיימת דווקא עסקה שיכולה לשחרר חטופים ולחסוך במחיר הדמים משני הצדדים. מה שלא מספרים לכם פה, שהלילה הייתה גם כן מה שקראו לזה פעולת הסחה או הסוואה, שלפי הדיווחים מעזה כללה הפצצות בשישה מקומות, שכונות, בעיר רפיח, אשר גבתה מחיר של עשרות הרוגים ופצועים. זו לא יכולה להיות פעולת הסוואה, להפציץ אזרחים, ילדים וטף. זה פשע. זה קרה גם הלילה הזה.

רון כץ (יש עתיד):

אף אחד לא מפציץ אזרחים.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

בדיוק כמו שלא סיפרו לכם על הינד, הילדה שהתקשרה לבקש מאנשי הסהר האדום ולהתחנן: (אומרת בערבית ומתרגמת:) דוד, תבוא לקחת אותי. היא הייתה פצועה, לכודה באוטו עם שש גופות – –

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה, נא לסיים.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

– – מבני משפחתה, ובטנק – כן, הטנק של צה"ל – – –

היו"ר משה סולומון:

תם הזמן, תודה רבה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אני רק רוצה להגיד משפט אחד. בכל כל העולם עקבו 12 ימים כדי לדעת מה קרה עם הינד, ובכל העולם בכו כאשר נמצאה גופת הינד.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. תם הזמן.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אל תגידו שמחביאים מכם את האמת. הינה, אנחנו מביאים גם את האמת.

היו"ר משה סולומון:

תם הזמן. אני רק אדגיש ששני החטופים חולצו על ידי כוחות הביטחון ולא שוחררו על ידי אף אחד משם. תודה רבה. כעת הדובר הבא, חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת עידן רול – – –

קריאה:

היו"ר משה סולומון:

אתה רשום? בבקשה. חבר הכנסת כץ, בבקשה.

רון כץ (יש עתיד):

אדוני היו"ר, כנסת נכבדה, אדוני השר, האמת שלא התכוונתי לעלות לדבר, אבל אי-אפשר שלא לעלות ולדייק את העובדות כשמדברים על חיילי צה"ל. אף אחד לא מפציץ אזרחים, בטח לא צה"ל. כל פצצה שצה"ל מטיל, כל פעולה שצה"ל עושה, מגובה לפי החוק הבין-לאומי, בהתאם למשפט הבין-לאומי. מדובר בצבא המוסרי בעולם, יש שיגידו מוסרי מדי, ובגלל זה חיילים גיבורים שלנו נופלים, כי הם לוקחים סיכון על עצמם בשביל שלא לפגוע בבלתי מעורבים, אבל ודאי שחיל האוויר הישראלי לא מטיל פצצות בשביל להטיל פצצות או בשביל לעשות איזושהי פעולה אחרת. אז צריך לדייק פה את הדברים, בייחוד כשחבר כנסת עולה, והם לא יכולים להגן על עצמם – – –

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

איך אתה – – –

היו"ר משה סולומון:

נא לא להפריע.

רון כץ (יש עתיד):

הכי פשוט שיש. חיילים גיבורים נכנסו להציל חטופים משבי של ברברים, ארגון שצריך להשמיד.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

זה היה בשש שכונות. לפי דובר צה"ל.

רון כץ (יש עתיד):

ארגון שצריך להשמיד. עכשיו, הייתי מבין אם היית עומדת פה ואומרת: חמאס זה ארגון טרור – – –

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

זה לפי דובר צה"ל – – –

רון כץ (יש עתיד):

בואי, תגני את חמאס. את יכולה לגנות את חמאס?

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

זה לפי דובר צה"ל, פעולת הסחה – – –

רון כץ (יש עתיד):

את יכולה להגיד שמדובר בארגון טרור? להגיד כל הכבוד לחיילים, ללוחמים שנכנסו ושלפו משם את אותם חטופים שלנו, שנחטפו מהמיטות שלהם, לפני שאנחנו נדבר על פעולות של הצבא? זו בושה וחרפה שעולים פה ואומרים את זה בכנסת ישראל – מאחור דגל ישראל – כשאזרחי מדינת ישראל גם משלמים את החשבון מהמיסים שלהם. אז שיהיה ברור, בצורה הכי ברורה שיש: אין צבא יותר מוסרי מצה"ל, אין החלטות יותר נכונות שעושים. ואם יש איזושהי השגה על כל דבר אחר בעולם, את יכולה לבדוק אותה ותגלי בעצמך שלא נעשית פעולה בלי אישור ולא נעשית פעולה שלא בהתאם לחוקי המלחמה. אז אני מצפה ממך לפחות לחזור לפה ולחזור מהדברים שאמרת. כי מה שאמרת – בושה וחרפה שחבר כנסת במדינת ישראל יגיד על הבמה הזאת.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. כעת הדוברת הבאה, חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. לרשותך שלוש דקות.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, היום בדיוני התקציב בוועדת הכספים דיברנו על הקיצוץ, לרבות הקיצוץ בתקציב המשרד לביטחון פנים ותוכנית המאבק בפשיעה – –

היו"ר משה סולומון:

נא לא להפריע, בבקשה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

– – המאבק בפשיעה בחברה הערבית. הנושא הזה הוא נושא – – –

קריאות:

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת נאור, אתה מפריע לו. נא לא להפריע. חבר הכנסת נאור, אתה מפריע. חברת הכנסת עאידה, נא לא להפריע. חבר הכנסת כץ, אתה מפריע להמשך הדיון כאן. חבר הכנסת כץ, נא לא להפריע. תודה רבה. נא להמשיך, אני מאפס לך.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, נתחיל מחדש. היום בוועדת הכספים היה דיון על התקציב והצגנו את הקיצוץ המוצע בכל המשרדים. הקיצוץ פוגע בתוכניות החומש בחברה הערבית, גם ב-550, שהיא המשך של 922, וגם בתוכנית החומש המאבק בפשיעה. הנושא הזה הוא אחד הנושאים הכואבים ביותר בחברה הערבית. יש לאחרונה שוב עלייה קטלנית במקרי הרצח. רק לפני כמה ימים נרצח המהנדס של ג'דיידה-מכר אדהם חמוד, זיכרונו לברכה, אדם שזוכה להערכות חיוביות מכל צד, מקצוען אמיתי. הכרנו אותו בפגישות שהיו עם המועצה, והאובדן שלו הביא כאב רב, כך גם אובדן אנשים אחרים שנורו ונרצחו. השר כאילו לא קיים, השר האחראי על המשטרה; המשטרה נכשלת מול ארגוני הפשיעה, והדם ממשיך להישפך. מצד שני, הניסיון להשתיק כל מי שחושב אחרת, למשל חבר כנסת שחושב אחרת – מייד מתנפלים עליו כאן; אל-ג'זירה או תוכנית שחושבת אחרת ומציגה (אומר בערבית: את הדעה ואת הדעה האחרת,) סוגרים אותה; או אפילו בכירים בעולם, למשל הבכירה של האו"ם פרנצ'סקה אלבנזה, שמדברת על הפשעים שיש בעזה, ורק בשל העובדה שהיא מציגה את הדברים האלה אסרו עליה להיכנס לכאן – משרד החוץ ומשרד הפנים; היא אישה אמיצה, לא חוששת מאף אחד, אומרת את האמת שלה, ראויה להערכה, אני מצדיע לאישה הזאת. כל הכבוד לה על העובדה שהיא רוצה לשמור על חיי אדם, כולם, מכל הצדדים, בעיקר ילדים. הדבר הזה מחייב ראייה פוליטית רחבה יותר, מעמיקה יותר. ויש רושם שראש הממשלה רוצה מלחמה לנצח, לכן הוא אומר את הביטוי "ניצחון מוחלט". זה ביטוי – לא רוצה לתאר מהו ומי השתמש בו. בינתיים ראש הממשלה הוא כישלון מוחלט בכל תחום, גם בכלכלה – תראה מה עשתה חברת מודי'ס; גם בביטחון – תראה את המחדל הרשום על שמו ב-7 באוקטובר; וגם ביחסים עם הקהילה הבין-לאומית.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה, תם הזמן.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מה שלומך? אתה בסדר?

היו"ר משה סולומון:

מצוין. נא לסיים.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אבל הם הפריעו לי.

היו"ר משה סולומון:

הוספתי לך דקה. דקה הוספתי לך. נא לסיים.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

משפט אחרון. אני בעד שישימו סטופר כשאנשים מתחילים להפריע, כי זה פוגע – – –

היו"ר משה סולומון:

אני עצרתי והוספתי לך דקה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

לא הרגשתי, אבל אני אסיים, אני אסיים. לכן אני אומר, צריך לקחת בעירבון מוגבל את הכוונות של ראש הממשלה, והן כוונות רעות.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. כעת לדובר הבא, חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה. לרשותך שלוש דקות.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, לאחר שנה מדממת בחברה הערבית, שבה נרצחו 244 אזרחים – –

היו"ר משה סולומון:

נא לשמור על שקט במליאה בבקשה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

– – ולאחר תחילת שנה לא פחות מדממת, שבחודש אחד נרצחו מתחילת השנה 18 אזרחים, אני רוצה לצטט, לאור הממצאים הקשים האלה, את שר הכישלון והביזיון הלאומי שממונה על הביטחון האישי של האזרחים במדינה, והוא מתייחס בתקשורת בסוף השבוע לעניין האכיפה והריסת הבתים בחברה הערבית הבדואית בנגב. מה הוא אומר? "חשוב שהמדיניות שלי לאט-לאט מחלחלת ומתחילים לראות תוצאות בשטח. במשך שנים הייתה הפקרות בנגב והגיע הזמן לסיים את המערב הפרוע. אנחנו מקצים כוחות רבים" – תקשיבו – "וישיבות ארוכות כדי להגדיל את האכיפה ולחזק את המשילות, ונמשיך לעשות זאת". סוף דבריו של שר הביזיון הלאומי, שאמור לטפל בפשיעה בחברה הערבית. במקום לייעד כוחות ומחשבה וישיבות איך למגר את הפשיעה ואיך להילחם בארגוני הפשיעה ואיך לאסוף את הנשק הלא-חוקי, הוא מוצא את הזמן להתגרות בנגב באוכלוסייה הערבית, ומכריז על המשך ההריסה והקצאת עוד ועוד כוחות, והוא רוצה לשנות את המציאות. אני רוצה להגיד לשר הזה בצורה הכי ברורה: (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: הכפרים הלא-מוכרים בנגב, הכפרים הלא-מוכרים קיימים מלפני הקמת המדינה, ואינם זקוקים להכרה של השר הגזעני הזה. הכפרים האלה והתושבים בכפרים הלא-מוכרים נמצאים על האדמה שלהם, אדמת אבותיהם ואדמת סביהם, הם בעלי האדמה הזאת, הם בעלי המולדת, הם מלח הארץ. ולכן אני אומר לשר הזה, בן גביר: אנשי הנגב וכפרי הנגב יישארו איתנים וחזקים באנשיהם. ואתה, אתה השר הגזעני – אל פח האשפה של ההיסטוריה. תודה.)

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. כעת הדובר הבא, חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח. חבר נאור שירי, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. אתה בוודאי כמו תמיד עומד בזמן, בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני רוצה לפתוח ולומר כמה מילים טובות לשר, לשני השרים – לא לפתוח, לומר מילים טובות ולפרגן לשני שרים, שר הרווחה יעקב מרגי ושר הפנים משה ארבל. הסיבה שאני רוצה לומר את זה – אני רואה שזה נשמע מוזר אפילו לך – היא בגלל שהם הראשונים – לפחות לפי מה שאני שמעתי וחיפשתי – שהתבטאו על חוק השוויון בנטל או בכלל על השוויון בנטל בחברה הישראלית ובצבא הישראלי. אני ביש עתיד, בסדר? אנחנו מדברים על שוויון בנטל. אני חושב שפעילות השטח הראשונה שלי במפלגה הייתה בצומת רגר, כשהייתי עוד באוניברסיטת באר שבע, כששמתי על עצמי שלט של שוויון בנטל. לי זה היה נורא נורא ברור ודגל מאוד משמעותי אפילו כחלק מעיצוב ההוויה הפוליטית שלו או ההסתכלות על המדינה. משום מה, בכל פעם שדיברנו בעשור האחרון על שוויון בנטל, ישר קפצו כל הצדדים ואמרו: זה שנאת חרדים, זה חוסר הבנה של עולם התורה, זה תהליכים. נכון, תמיד אוהבים להגיד: תהליכים, זה יקרה לבד, אנחנו נעודד, לא נעודד; לצערי הגדול, המלחמה הזאת שינתה, אני חושב, חלק ניכר בקונספציה – שאני אוהב לדבר עליה – בצד שלכם. אני מסתכל על הצד של הקואליציה הנוכחית, שתמיד קידשה את הברית עם החרדים, ואיכשהו אפשרה את המצב הזה שבו החברה הישראלית כבר לא מסוגלת להכיל, לא רק בצד של השירות, לא רק בצד של מי שנהרג, לא רק בצד של המשפחות שמקריבות את היקר מכול – אלא בצד של ההבנה שהמדינה הזאת צריכה שינוי. החוק של המילואים שאתם הולכים להביא זה לא השוויון בנטל, כי החוק של השוויון בנטל פג כבר ביולי – את זה עדיין לא תיקנו במדינה: בחורי ישיבות, 12,000 במספר בשנה, צריכים להתגייס. החוק הזה לא תוקן. החוק שאתם הולכים להביא על הגדלת המעמסה על חייל המילואים – אדוני היושב-ראש, אני לא יודע אם אתה מכיר את הפרטים, אבל בכל זאת אני אגיד לך, ב-1984 אתה היית קצין בצבא, 84 ימי מילואים לקצינים, מפקדים בצבא; 84 זה כמעט 40% מהשנה הקלנדרית שאתה יכול לעבוד מתוך 234 ימי עבודה בשנה פלוס-מינוס. 84 זה 38% כמעט שאתה לא תהיה נוכח. תן לי מקום עבודה אחד שייקח אותך לעבודה כשחצי מהזמן אתה פשוט לא נמצא. אני בכלל לא אתחיל לדבר על העומס המשפחתי של התא המשפחתי של כל אחד מחיילי המילואים, מהקצינים ומהמפקדים ומהחיילים הפשוטים. איפה זה נשמע לכם הגיוני? אנחנו היינו לוקחים, ללשכה שלך – אני מסיים, משפט אחרון – היית לוקח מישהו ששלושה ימים בשבוע לא נמצא? באיזה עולם זה נשמע למישהו הגיוני? איך אתם יכולים להביא את זה? אני באמת מבקש מכם, אל תביאו את זה לכנסת, יש לנו מספיק סכסוכים ליישב, זה לא יכול להיות אחד מהסכסוכים שלנו. תודה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. כעת הדובר הבא – חבר הכנסת ניסים ואטורי – איננו נוכח; חבר הכנסת בועז ביסמוט – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת עודד פורר נמצא פה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות, וכמו נאור אתה ודאי עומד בזמן.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חברי הכנסת, אני רוצה להזכיר לכנסת ולמליאה לקראת השבוע הבא על מה חתם חבר הכנסת עופר כסיף. חבר הכנסת עופר כסיף חתם על עצומה שאומרת את הדברים הבאים: "החומרים אשר עולים מהתביעה של דרום אפריקה מזוויעים ואמינים" – ואמינים. "ישראל אכן נוקטת צעדים שיטתיים ויסודיים למחיקת אוכלוסיית עזה, להרעבתה, להתעללות בה ולעקירתה, ומיישמת מדיניות של מחיקת אפשרויות מחיה, שמובילה לג'נוסייד; היא הורגת באופן שיטתי שכבות אוכלוסייה רחבות, אנשי אקדמיה מובילים, סופרים, רופאים, צוותי רפואה, עיתונאים ואזרחים פשוטים. לאור האמור לעיל, אנחנו מבקשים להוסיף את קולנו כאזרחי ישראל לטענות שמובאות בכתב התביעה של דרום אפריקה לבית המשפט הבין-לאומי לצדק בהאג". אני מקווה שהשר גנץ יקרא את הדברים שעליהם חתום חבר הכנסת כסיף, ויגיד מה העמדה של סיעתו בעניין הזה, כי לגבי חבר הכנסת כסיף אנחנו כבר יודעים בדיוק שמה שהוא עשה עומד בניגוד לחוק, כי זאת תמיכה במאבק המזוין כנגד מדינת ישראל. כבר אמר על זה השופט אלרון בפסק דין זועבי: תמיכה עשויה להיות אפילו בעידוד, אפילו בעידוד. גם השופט ברק, בפסק דין טיבי – חבר הכנסת טיבי בוודאי מכיר את פסק הדין הזה – אמר ש"מניעת התמודדות מכוח עילה זו תתאפשר במקום שבו המועמד או הרשימה נוטלים חלק פעיל במאבק מזוין", או מקום שבו הם מעודדים מאבק כזה "או תומכים בו תמיכה חומרית, פוליטית או אחרת". זה בדיוק מה שעשה חבר הכנסת כסיף – זה בדיוק מה שהוא עשה. חבר הכנסת כסיף לא עשה את זה בחלל ריק. הוא כבר, מה שנקרא, עם רצף של פעולות כנגד מדינת ישראל ותמיכה במאבק המזוין – החל מפוסט שלו ב-19 באפריל 2021, שבו הוא אומר: תהיה התנגדות – גם התנגדות לגיטימית, אך גם התנגדות אלימה. גם זה בסדר מבחינת חבר הכנסת כסיף. מובן שהוא מכנה את האסירים הביטחוניים "אסירים פוליטיים", אומר שטבעי שהם יתנגדו, זאת זכותם, יש להם זכות לנהוג באלימות כנגד חיילי צה"ל, ומתאר מחבלת שנוטרלה אחרי ניסיון פיגוע, כהוצאה להורג של צעירה פלסטינית. כך הוא מדבר על מחבלת שניסתה לרצוח ובאה לבצע פיגוע. ביום 27 באוקטובר 2022 הוא נשאל על האמירה שאמרה חברתו, שקראה את השהידים שלנו לגבי ארגון גוב האריות, אז הוא אומר: "עאידה, ידידתי היקרה, היא בת העם הפלסטיני – – – הרבה יותר ראוי לחגוג, במירכאות, להביע הזדהות עם מי שלוחם נגד עוול" – כך הוא מתאר לגבי ארגון גוב האריות. בהזדמנות אחרת, כשפנה אליו מישהו ואחרי הפיגוע בעיר העתיקה אמר לו: חבר שלי נרצח פה, אמר לו חבר הכנסת כסיף: בקרוב אצלך. אין לי מספיק זמן בשביל להקריא את כל האמירות של חבר הכנסת כסיף, שעומדות בכל הסעיפים והפרמטרים של תמיכה במאבק המזוין כנגד מדינת ישראל. אני רק רוצה לדעת אחת ולתמיד מה חושב השר גנץ, מה חושב השר איזנקוט, מה חושבים חברי המחנה הממלכתי לגבי העמדה שלהם על עופר כסיף, האם הם הולכים להצביע בעד הדחתו, או שהולכים לאפשר למי שתומך במאבק נגדנו להמשיך לעשות את זה מתוך הכנסת.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. כעת הדוברת הבאה, חברת הכנסת יסמין פרידמן – איננה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אדוני היושב בראש, אני נאלץ לחזור על נאום שהספקתי רק חצי ממנו, וכמה חברי כנסת, בעיקר אחד, הפריעו לי, ולא הצלחתי להעביר את המסר. אני אתחיל מחדש. ב-16 באפריל 2023, לפני שנה כמעט, הגיב שר האוצר סמוטריץ' לפרסום דירוג האשראי על ידי סוכנות מודי'ס, שהותירה את האשראי בדירוג A1, של מדינת ישראל: "מי שקורא את חוות הדעת", כך אמר, "– – – של האנליסטים בחסינותה של הכלכלה בישראל – – – כלכלת ישראל יציבה ואיתנה, ובעזרת השם, תישאר כזאת". כך אמר. נהדר. שר האוצר סמוטריץ', מודל פברואר 2024 על הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי מודי'ס לרמה של A2 אמר כך: החלטת מודי'ס על הורדת דירוג האשראי "אינה כוללת טיעונים כלכליים רציניים" – אתם מבינים? הוא אומר את זה על כלכלני מודי'ס – והיא "משקפת חוסר אמון בחוסנה הביטחוני והלאומי של מדינת ישראל". שר האוצר סמוטריץ' בגלי צה"ל: "אני מאמין שהורדת דירוג האשראי של מודי'ס לא תשפיע בצורה משמעותית על המשק הישראלי, אם בכלל". באמת שר האוצר? אני שואל, ככה אתה חושב? אם כך, אתה באמת סכנה ממשית לכלכלת ישראל – אתה, שר האוצר. כך אמרו בציונות הדתית על שר האוצר: תגובה מטומטמת של השר סמוטריץ' על הורדת דירוג האשראי; איזו תגובה מטומטמת. התגובה רק מסבירה מדוע ירד הדירוג, ולא עוסקת בכך שהכלכלה הישראלית חזקה, ומייד אחרי המלחמה ישוב הדירוג לקדמותו. התנועה הליברלית בציונות הדתית, כך נאמר: אדוני שר האוצר שלח משלחת של כלכלנים לישיבה ודיון מול כלכלני מודי'ס לבחון דרכים להחזרת דירוג האשראי של מדינת ישראל. שמע לעצת הכלכלנים בישראל. שמע לאנשי משרדך. קבע אבני דרך. החשש הוא שהצונאמי של חברות האשראי האחרות יוריד את דירוג האשראי בישראל. אתה אומר, אדוני השר, שזה לא יפגע בכלכלת ישראל. יש לי חדשות בשבילך. הכול יתייקר, הכסף שמדינת ישראל תלווה מבנקים עולמיים ובאמצעות אגרות בונדס יתייקר, מחיר הכסף יעלה, זה יגרום לעליית מחירים שכבר כאן, וייקר את ההלוואות שאזרחי מדינת ישראל לוקחים.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה.

מיקי לוי (יש עתיד):

משפט לסיום, בבקשה. אתה, שר האוצר סמוטריץ', רשמת כי בזמן כהונתך ירד דירוג האשראי של ישראל, וזה על הראש שלך. תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. וכעת לדוברת הבאה, חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת. וכעת לדובר האחרון, חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה – מוותר. חבריי חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 104), התשפ"ד–2024, בקריאה הראשונה. נא לשבת. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13 נגד – 5 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 104), התשפ"ד–2024, לוועדת הכספים נתקבלה.

היו"ר משה סולומון:

13 בעד, חמישה נגד. חבר הכנסת ששון גואטה הצביע בטעות בכיסאו של חבר הכנסת משה פסל, ואחר כך משה פסל גם הצביע במקומו שלו. אז, למעשה, נפסול את – זה לפרוטוקול, אוקיי. אז 13 בעד, חמישה נגד. אני קובע כי הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 104), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת הכספים לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית.

היו"ר משה סולומון:

חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק לצמצום השימוש במזומן (תיקון מס' 2) (הגבלה על מתן הלוואות במזומן על ידי גופים פיננסיים מפוקחים), התשפ"ד–2024, לקריאה הראשונה. אני מזמין את השר מרגי להציג את הצעת החוק בשם שר האוצר. בבקשה, אדוני השר, לרשותך עשר דקות.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

לא ננצל אותן. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק לצמצום השימוש במזומן (תיקון מס' 2), (הגבלה על מתן הלוואות במזומן על ידי גופים פיננסים מפוקחים), התשפ"ד–2024, חוב' 1716. החוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח–2018, קובע בסעיף 2 שבו הגבלות שונות על תשלומים במזומן, החלות לפי העניין על עוסקים או על כל אדם, בהתאם לסכומים הקבועים בחוק, עד 6,000 שקל לתשלום במזומן בעסקה עם עוסק; ועד 15,000 שקל לתשלום במזומן בעסקה שאינה מערבת עוסק. בנוסף, סעיף קטן (ז) לסעיף 2 האמור קובע הגבלה על מתן או קבלה של תשלום במזומן כשכר עבודה, תרומה או הלוואה, אם הסכום עולה על 6,000 שקלים חדשים. כיום סעיף קטן (ז) מחריג מהגבלה זו הלוואות שנותן גוף פיננסי מפוקח. מוצע לבטל החרגה זו כך שההגבלה האמורה תחול גם על גופים פיננסיים כאמור, וזאת כדי לצמצם את מצאי המזומן הקיים, שעשוי להתגלגל לכדי פעילות עבריינית ולגורמי פשיעה, גם אם מקורו הראשוני הוא בגופים פיננסיים לגיטימיים ומפוקחים. הצעה זו צפויה להביא לתוספת הכנסות של כ-120 מיליון שקלים חדשים בשנה החל משנת המס 2024, והיא נכללה כחלק מהתוכנית המאזנת לשנת התקציב 2024, בהתאם להחלטת ממשלה מס' 1269 מיום ה' בשבט התשפ"ד, 15 בינואר 2024, בנושא של הגבלות על מתן הלוואות במזומן על ידי גופים פיננסיים. מישהו רוצה הסבר, או שהבנתם?

משה סעדה (הליכוד):

הכול הבנו. הכול ברור.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אבל על כל מקרה, כדי שלא יחשבו, שלא ניתן ספק, נוסיף גם משלנו. אנחנו, בישיבת הממשלה שדיברנו על התוכנית המאזנת, אישרנו גם את התיקון הזה, שמדבר על כך שההחרגה הזו, שהייתה לגופים פיננסיים מפוקחים, כמו הצ'יינג'ים, מה שנקרא, ועוד גופים כאלה ואחרים של מתן אשראי, תבוטל. זאת אומרת, שהמגבלה של עד 6,000 שקל תחול על כל מי שנותן הלוואות, בלי החרגות. אני שמח שהתיקון הזה מגיע. יש לזה ערך גם מבחינת הכנסות המדינה, גם מאבק בשוק השחור, גם מאבק בארגוני הפשיעה. וזו רק התחלה. אני מקווה שימשיכו לשים יד על כל הפשיעה הכלכלית במדינת ישראל. תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. וכעת נעבור לדיון האישי. ישנם הרבה דוברים. אבקש רק שכל הדוברים שעולים לכאן יעמדו בזמן. כאן נוכל, באמת, לאפשר לכולם לדבר. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

חברים נכבדים, עם ישראל, סליחה, אולי, על הנושא המשעמם אבל החשוב מאוד. עו"ד תמר ארבל, שאני באופן אישי מכירה, מקצועית מאוד, ידענית מאוד, הגישה מועמדות להיות הנציגה השנייה של לשכת עורכי הדין בוועדה למינוי שופטים. אני אזכיר לכם שבוועדה למינוי שופטים יש שני נציגים ללשכת עורכי הדין, שניים לכנסת, שניים לממשלה ושלושה לבית המשפט העליון. כפי שהבטחתם לכם שהרפורמה לא הייתה על השולחן, היא לא על השולחן, לא ייגעו בוועדה למינוי שופטים והיא תהיה כפי שהיא. אני רק מבקשת להבהיר ליו"ר הלשכה עמית בכר: אתה טענת כל הזמן שצריך להיות נציג אופוזיציה ונציג קואליציה. אתה טענת את זה. אני חשבתי שצריכים להיות שני נציגי קואליציה. לא הסכמתי להסיר מועמדות. רבתי עם הממשלה, רבתי עם ראש הממשלה.

מיקי לוי (יש עתיד):

רצוי גבר ואישה.

טלי גוטליב (הליכוד):

בדיוק. אמרתי, שני נציגים מהקואליציה – זו הייתה תפיסת העולם שלי. תפיסתי לא התקבלה על ידי ראש הממשלה, ויש לנו קארין אלהרר ואיציק קרויזר מהכנסת, ויש בממשלה שני נציגים. למה בלשכת עורכי הדין, שאתה עומד בראשה – איפה ההגינות? אתה מדבר על נציג אופוזיציה ונציג קואליציה, ואתה מעמיד נציג שלך למועמד השני מטעם לשכת עורכי הדין. אתה מציג עובדת שהיא עובדת הלשכה. כרגע היא עובדת הלשכה. איך זה יכול להיות נקי? איך זה יכול להיות מראית הדברים, מראית פני הצדק? איך זה עומד? איך אתה יכול להציג לי שיהיו לך שני נציגים של הלשכה, ששניהם נציגים שלך? ששניהם עושה דבר קואליציית לשכת עורכי הדין? לכן, אני מסיימת ואומרת, קודם כול כל הכבוד, חברתי תמר ארבל, שהגשת מועמדות. והגשת המועמדות, גם אם היא לעומתית, יש בה צעד אמיץ וחשוב. צעד שאומר: אני מגישה את עצמי כמועמדת וכמתאימה. ואת מתאימה וראויה, ואני לא מוכנה לשמוע אחרת. ופה אני פונה ליו"ר הלשכה – נאה דורש, נאה מקיים. רצית נציגת אופוזיציה ונציג קואליציה מטעם הכנסת? תעשה את זה גם בלשכת עורכי הדין. תמר – עורכת דין מצוינת, ראויה, יודעת להיאבק, מכירה את החוק. כך נכון לעשות. חברתי תמר ארבל, עלי והצליחי. אל תחששי מלהגיש מועמדות לעומתית. אני שמעון פרס של המועמדויות, הגשתי מועמדויות רבות בלי לחשוש להיכשל, כי זאת אמירה, והיא אמירה חשובה. ואני מקווה מאוד שלשכת עורכי הדין תוביל לכך שכפי שהיא דרשה את זה מאיתנו, גם שם יהיה נציג קואליציה ונציג אופוזיציה. בהצלחה רבה.

היו"ר משה סולומון:

בסוף הוא הצליח. תודה רבה. וכעת לדובר הבא, חבר הכנסת רון כץ, בבקשה.

רון כץ (יש עתיד):

טלי, אני לא יודע אם עשית לה שירות.

טלי גוטליב (הליכוד):

זה לא משנה, היא לא תיבחר. זה – – – סגור מראש.

רון כץ (יש עתיד):

רק שתדעי, כשאת אומרת ומפרגנת למישהי, זה לא דבר טוב.

היו"ר משה סולומון:

לרשותך שלוש דקות, בבקשה.

רון כץ (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היו"ר. כנסת נכבדה, אדוני השר או שרה – לא יודע, אין פה אף אחד.

היו"ר משה סולומון:

השר, השר מרגי.

רון כץ (יש עתיד):

אה, השר מרגי. שלום, אדוני.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אני מבין שאני בשבילך לא – – –

רון כץ (יש עתיד):

לא ראיתי אותך. רציתי לפרגן לך, ואני שמח שאתה עומד מולי.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אל תפרגן לי, זה עושה לי בעיות. תעשה לי טובה.

רון כץ (יש עתיד):

לא לפרגן לך? טוב. אדוני היו"ר, אני רוצה לדבר רגע על דירוג האשראי שירד לישראל. זה נשמע משהו מאוד טכני, דירוג אשראי של חברה בין-לאומית, שהורידו את האשראי. אבל מה זה אומר? אז בואו נדבר רגע על מה זה אומר באמת. זה אומר שההלוואות הרבות מאוד שהמדינה צריכה ליטול על עצמה, בייחוד לממן את הלחימה החשובה שאנחנו רואים בדרום, וחלילה אם נצטרך לעשות את זה במקומות אחרים, הולכות להיות הרבה יותר יקרות. ולמה זה חשוב לנו להבין שהן הולכות להיות הרבה יותר יקרות? כי בסופו של דבר, מי שמשלם על זה הם אזרחי מדינת ישראל. וכשאזרחי מדינת ישראל ישלמו ריביות גבוהות יותר, זה בדיוק כמו שקורה בחשבון הבנק שלנו, אבל זה קורה בחשבון הבנק של המדינה. אז הם יצטרכו להחליט מה הם עושים עם הכסף, כי הם ייקחו את הכסף מהחשבון, ובמקום להעביר אותו לרווחה, לבריאות, למקומות טובים ואחרים, הם יצטרכו להעביר אותו בשביל לשלם חובות, כי אין ברירה, המדינה תצטרך לעמוד בחובות שהיא נוטלת על עצמה, והאזרחים יקבלו הרבה פחות שירותים שהמדינה נותנת. לכן זה קריטי שנעצור את הדבר הזה, וקריטי שמשרד האוצר יבין שזאת המשימה היחידה שלו. הוא צריך לעצור הכול ולהתעסק באיך סוגרים את הנזק האדיר הזה שנגרם למדינת ישראל, איך גורמים שלא יקרה שעוד סוכנויות דומות יעשו בדיוק אותו דבר. עושים את זה בצורה הכי פשוטה שיש. כמו שעושים את זה בכל עסק, בכל משק בית, בכל מקום – מצמצמים. ופה יש מה לצמצם, ברוך השם. עשרה משרדי ממשלה מיותרים עובדים גם היום; כספים קואליציוניים במיליארדים קיימים גם היום; הרבה מאוד דברים שאפשר לצמצם היום, היום, לקבל החלטה היום, לפני שמעלים לאזרחי מדינת ישראל מיסים, שזה בדרך בקרוב, לפני שעושים הרבה דברים אחרים, הממשלה הזאת צריכה להסתכל על עצמה ולהגיד: פה אנחנו עוצרים. אני מנצל את 20 השניות האחרונות שלי לפרגן לשר הרווחה יעקב מרגי, שנמצא פה מולי, והיום אמר דבר אמיץ, אמיץ וחשוב, ואמרו אותו גם אחרים. חשוב שתשמע את זה גם ממני. אחרי 7 באוקטובר הדיסקט התחלף והאסימון ירד לכולנו, ואנחנו מבינים שכולם צריכים לתרום יותר לחברה, צריכים לתרום יותר לצבא, והיום אמר את זה כבוד השר, ואמר את זה באומץ רב. מי שלומד אני מבין שהוא לומד, אבל מי שבאמת לא תורתו אומנותו – צריך להתגייס ולתרום, להיות תחת האלונקה ולקחת חלק בביטחון מדינת ישראל. תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. כעת הדובר הבא, חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חברת הכנסת לימור סון הר מלך – אינה נוכחת; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה, אדוני, לרשותך שלוש דקות.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

תודה, אדוני. חברי הכנסת, אני רוצה לנצל את הבמה הזאת ולפנות למי שהיה רמטכ"ל צה"ל, חבר הכנסת בני גנץ, היום השר בני גנץ, חבר בממשלה, חבר בקבינט המלחמה. בשבוע הבא תתכנס הכנסת הזאת כדי להצביע על הדחתו של חבר הכנסת עופר כסיף, שקבע שמדינת ישראל מבצעת פשעי מלחמה וג'נוסייד בעזה, והוא עשה את זה בעצומה שהוא חתם על מנת שתישלח לבית הדין בהאג, שם נתבעת מדינת ישראל לדין, בגלל שהיא מבצעת לכאורה רצח עם, דבר שלא רק שהוא בלתי נסבל ובלתי מתקבל על הדעת, הוא גם לא חוקי.

משה סעדה (הליכוד):

הוא לא אמר "לכאורה", הוא אמר שהיא מבצעת.

טלי גוטליב (הליכוד):

הוא לא אמר "לכאורה".

עודד פורר (ישראל ביתנו):

הוא לא אמר "לכאורה", הוא קבע – אני אבהיר, חבר הכנסת כסיף קבע בחתימתו שמדינת ישראל מבצעת רצח עם. אני אומר כל הזמן "לכאורה", כי הדבר הזה הוא הרי unheard-of, זה לא יכול להיות.

רון כץ (יש עתיד):

עודד, אני רק אוסיף שהוא גם לא חזר בו.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

וחבר הכנסת כסיף בוועדת הכנסת סירב לחזור בו מהקביעה הזו, גם כשחברי כנסת ביקשו ממנו לחזור בו מהקביעה הזו הוא סירב לחזור בו מהקביעה הזו. לכן אני מבקש מהשר גנץ, שכמו שאמרתי, שלח חיילים לקרב גם כרמטכ"ל, ועושה את זה גם היום כחבר בקבינט המלחמה – לא מתקבל על הדעת שאין לך עמדה בנושא, לא מתקבל על הדעת שעד לרגע זה לא יצאת ואמרת קבל עם ועדה: אני אצביע בעד הדחת חבר הכנסת כסיף, כי העובדה שחבר כנסת מתוך כנסת ישראל תומך במאבק המזוין נגדה, בעצם זה שהוא טוען שאנחנו מבצעים רצח עם ופוגע ביכולת של חיילי צה"ל להילחם, זה משהו שלא ייעשה. אני אומר את זה לחבר הכנסת גנץ, ואני אומר את זה גם לראש הממשלה נתניהו. גם ראש הממשלה נתניהו יצטרך להיות כאן ולהצביע על ההדחה הזו. חברים, זו לא איזושהי גחמה שלנו כחברי כנסת. זו חובתנו, זו חובתנו גם כדי לשמור על הבית הזה – –

משה סעדה (הליכוד):

חובה לחיילים שלנו.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

– – וגם כדי לשמור על המדינה הזאת, ויותר מזה, זאת החובה שלנו לחיילות ולחיילים שנמצאים בחזית ומסכנים את חייהם וגם את עתידם. ואם תתקבל הבקשה של עופר כסיף ויקבעו שמדינת ישראל מבצעת רצח עם, גם אותם חיילים שהממשלה הזו שולחת לקרב, שאנחנו שולחים לקרב, גם הם עומדים בפני סיכון שיגידו שהם מבצעים רצח עם, שומו שמיים. ולכן הקביעה פה צריכה להיות חד-משמעית, נחרצת וברורה מתוך הכנסת. ואני קורא כאן גם לשר גנץ, גם לשר איזנקוט, גם לראש הממשלה – בשבוע הבא תהיה לכם הזדמנות להגיד לחיילות ולחיילי צה"ל: אנחנו מאחוריכם, אנחנו לא נפקיר אתכם, ואנחנו נדיח מכאן את מי שאומר שאתם מבצעים רצח עם.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. וכעת לדוברת הבאה, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – מוותרת; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

עמית הלוי (הליכוד):

תודה, אדוני היושב בראש. חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, למה סדום נחרבה, אדוני היושב-ראש? למה סדום נחרבה, השר מרגי? סדום נחרבה לא בגלל שקרו בה פשעים או שהיו בה פושעים – פושעים יש בכל חברה, שוליים יש בכל חברה, בכל מדינה. מתי חברה הופכת להיות חברה פושעת? מתי מדינה הופכת להיות מדינה מושחתת? לא כשיש בה שוליים, אלא כשהשוליים נהפכים להיות הסטנדרט, כשהם נהפכים להיות הנורמה, כשהחוקים מצדיקים עוול. זה מה שקרה בסדום. אלוהים התערב בסדום כשהעיר – כשהחוקים שלה נהיו חוקים רעים ומושחתים, לא רק האנשים. כשאסרו לעזור לעני; וכשעזרו לעני, כשעברו על החוק – שרפו את מי שעשה את זה. ולמה נזכרתי בחוקי סדום? כי בשבוע שעבר היה פה דיון בוועדת חינוך. הפרק על שולחננו היה חוק בסיסי, פשוט, כל אדם היה צריך לתמוך בו, שלא לומר כל ישראלי, שלא לומר כל יהודי. החוק אמר: אדם שמעורב בטרור, אדם שיש לו זיקה לטרור, לא יהיה מורה בישראל, לא יכול להיות מורה בישראל. אי-אפשר לתת לו גישה למוחות וללבבות של ילדים חסרי ישע.

היו"ר משה סולומון:

נא לשמור על שקט במליאה בבקשה. חברים, אני מבקש לשמור על השקט במליאה.

עמית הלוי (הליכוד):

ישב שם חבר הכנסת איימן עודה בדיון, ואמר: אני בעד ההתנגדות לכיבוש, ההתנגדות לכיבוש היא לגיטימית. הוא אמר בקול רם. אמרת בקול רם, נכון, איימן? אני בעד ההתנגדות לכיבוש, זה לגיטימי, אני נגד פגיעה באזרחים. אני בעד ההתנגדות לכיבוש, אני נגד פגיעה באזרחים. לא צריך להיות עורך דין כדי לשמוע מהלאו את מה שהוא כן בעדו. אצל חבר הכנסת כסיף, כמו שהזכיר כאן חבר הכנסת פורר, הפגיעה בחיילים, הפגיעה במתנחלים, כמו שהזכיר כאן חבר הכנסת פורר, היא לגיטימית. היא התנגדות לכיבוש, היא לגיטימית. ואני, לפני שמחיתי על הדבר הזה, הסתכלתי כמה דקות. אני מסתכל סביבי בוועדה, אדוני היושב בראש, ואני רואה שם את כל הבכירים – משרד המשפטים, משרד החינוך, הפקידים שלנו ממערכת אכיפת החוק, ראשי ארגונים אזרחיים – וכולם שותקים, וכולם שותקים. ואתה שואל את עצמך, איך הגענו למצב הזה שהעסק הזה מנורמל? כלומר שיכול אדם בישראל, חבר הכנסת בישראל, בעצם לומר בפועל שההתנגדות, שהפגיעה למעשה, בפועל, בחיילים, היא לגיטימית – וכולם שותקים. איך זה הפך להיות הנורמה?

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה, נא לסיים.

עמית הלוי (הליכוד):

איך כולם שותקים? איך הדבר הזה הפך להיות – עוברים אצלנו לסדר-יום? כי כשדבר עובר לסדר-יום, אדוני, הוא הופך להיות נורמה. ובמשפט אני אומר: אי-אפשר להתחמק מזה שהעובדה שאף אחד לא קם ואף אחד לא מתקומם על הדברים האלו נובעת מזה שבאופן עמוק יש קבוצות גדולות אצלנו שהפנימו את השקר הזה, הפנימו את הטענות האלו. הפנימו את המחשבות כאילו יש פה כיבוש. לא יודעים מי הכובש האמיתי במזרח התיכון במאות השנים האחרונות.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה.

עמית הלוי (הליכוד):

הפנימו את העובדה הזאת, איבדו את הצדק שלנו, ומכאן הדרך לנרמל אמירות משוגעות ורעות כאלו היא דרך קצרה, לצערנו. תודה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. וכעת לדובר הבא, חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – מוותרת; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח; חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת בועז ביסמוט – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת. אחרונת הדוברים, חברת הכנסת מירב בן ארי – היא כן, היא אחרונת הדוברים.

ינון אזולאי (ש"ס):

לא, גם יש לה מסר חשוב.

היו"ר משה סולומון:

יש לה מסר חשוב, כן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, לא יכולתי שלא לתהות היכן היה השר לביטחון לאומי בליל המבצע המיוחד וההירואי. איך יכול להיות שהימ"מ – – –

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

למה, מירב? למה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

תקשיב, אני אופוזיציה, מרגי. אני, התפקיד שלי הוא להעלות קושיות. אתה שר הרווחה, עד היום, כבר שנה, לא העליתי קושיה לשר הרווחה. למה? כי הוא מתפקד מצוין.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

השר המצטיין.

מירב בן ארי (יש עתיד):

יפה מאוד אמרה לך פנינה. אני תוהה איך יכול להיות שמתנהל מבצע הירואי שהימ"מ, כמובן, היחידה המיוחדת לטיפול בבני ערובה – הינה, לא סתם מחייך מיקי לוי, הניצב במשטרה לשעבר – המפכ"ל יושב אבל השר לביטחון לאומי ישן. תהיתי לעצמי איפה הוא היה. כששאלו אותו, אמר שהוא כבר לפני שבוע יודע על המבצע. יש לי תחושה שהוא לא ידע. עכשיו תראו, לא בשביל משהו, אבל אם המפכ"ל והרמטכ"ל ושר הביטחון וראש הממשלה יושבים בחמ"ל, מנהלים מבצע הירואי, יש לומר שוב בפעם השלישית, והשר הממונה לא נמצא בחמ"ל, יש בעיה. אחת, יש לו בעיה חמורה מאוד של הדלפות. כל מי שרואה את ההדלפות מהקבינט, תמיד, תמיד איכשהו השר בן גביר מופיע. זאת אומרת, לא רואים, לצורך העניין, לא יודעת מה, את השר מרגי או את שר הפנים; לא. רואים תמיד, תמיד, איכשהו הציטוטים שלו משתרבבים. דבר שני, מעבר לבעיית ההדלפות החמורה שכולנו מודעים אליה, יש לו בעיה אמיתית מאוד של חוסר אמון עם שר הביטחון. וכשיש בעיה כזו, השר לביטחון לאומי לא נמצא. והינה אני אומרת לכם, לא היה דבר כזה. לא היה דבר כזה. עמר בר לב, כשהיה שר לביטחון לאומי, תמיד היה בחמ"ל עם שר הביטחון. וכשהשר לביטחון לאומי ממודר יש בעיה, ויש בעיה אמיתית. זה אומר שלא סומכים עליו, זה אומר שאין לו אמון וזה אומר שכנראה יש לו בעיות קשות מאוד בחדרי חקירות, סליחה, בחדרי קבלת ההחלטות.

מיקי לוי (יש עתיד):

גם בחדרי חקירות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

גם בחדרי חקירות, אתה צודק. כששר לביטחון לאומי, אני מסיימת, לא נמצא במוקד קבלת ההחלטות, זה אומר שממדרים אותו וזה אומר דורשני. תודה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. אדוני השר, אתה רוצה לסכם?

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

לא.

היו"ר משה סולומון:

חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק לצמצום השימוש במזומן (תיקון מס' 2) (הגבלה על מתן הלוואות במזומן על ידי גופים פיננסיים מפוקחים), התשפ"ד–2024, בקריאה הראשונה. נא לשבת, אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדת הכנסת – 11 נגד – 3 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת החוק לצמצום השימוש במזומן (תיקון מס' 2) (הגבלה על מתן הלוואות במזומן על ידי גופים פיננסיים מפוקחים), התשפ"ד–2024, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, אני רוצה שהחוק יעבור לוועדה לקידום מעמד האישה.

היו"ר משה סולומון:

אז אנחנו נעביר את זה לוועדת הכנסת ומשם אנחנו נבקש שיעבירו. איפה התוצאות? 11 בעד, שלושה נגד, אני קובע כי הצעת חוק לצמצום השימוש במזומן (תיקון מס' 2) (הגבלה על מתן הלוואות במזומן על ידי גופים פיננסיים מפוקחים), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת הכנסת לצורך קביעת ועדה.

היו"ר משה סולומון:

וכעת נעבור לנושא הבא, הנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק סיוע להורים לילדים עד גיל שלוש (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, לקריאה הראשונה. אני מזמין את שר הרווחה, השר יעקב מרגי, להציג את הצעת החוק, בבקשה.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, טלי, חברת הכנסת טלי גוטליב, את יודעת, מגלגלים זכות על ידי זכאי. והינה הזכות השנייה היום, עוד תיקון שהממשלה מביאה. תיקון חיובי שבא לסייע, אחרי שעשינו את החוק הקודם. הצעת חוק סיוע להורים לילדים עד גיל שלוש (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024: לעובדים שהם הורים לילדים קטנים מתחת לגיל שלוש יש קושי מוגבר ביחס להורים לילדים גדולים יותר, לא כל שכן ביחס למי שאינם הורים. במשפחות של עובדים כאמור הוצאות הטיפול בילדים עשויות להוות נתח משמעותי עוד יותר מתוך סך ההוצאות של משק הבית. למעשה, בשל הוצאות אלה ההכנסה הפנויה של הורים לילדים מתחת לגיל שלוש עלולה להיות נמוכה מזו של הורים לילדים גדולים יותר או של מי שאינם הורים שלהם הכנסה זהה. לכן, כחלק ממדיניות הממשלה לפעול להגדלת ההכנסה הפנויה של הורים עובדים, ולמתן סיוע לאוכלוסיות עובדות בעלות הכנסה נמוכה, מוצעים בהצעת חוק זו שני מהלכים. התיקון לחוק מענק העבודה נועד, כאמור, לסייע בעיקר להורים בעלי הכנסה נמוכה המשתתפים בשוק העבודה. הצרכים של משפחות עם ילדים בני פחות משלוש רבים יותר משל משפחות אחרות, על כן מוצע לערוך תיקון בחוק מענק עבודה, שיאפשר לתת להורים עובדים שהכנסתם נמוכה, שהם הורים לילדים שטרם מלאו להם שלוש שנים, מענק מיוחד במסגרת החוק. המענק המרבי שיינתן מכוח ההסדר המוצע יהיה בגובה של 470 שקלים חדשים לכל חודש עבודה עבור כל ילד שטרם מלאו לו שלוש שנים בשנת המס ובעבור כל הורה. לצד זאת מוצע לתקן את פקודת מס הכנסה כך שייקבע כי בחישוב המס של יחיד תושב ישראל שהוא הורה לילד מגיל לידה עד שלוש יובאו בחשבון שש נקודות זיכוי נוספות בסך הכול בשל כל ילד, כאמור, על פני תקופה של ארבע שנים. ההטבה הינה עבור שני ההורים, כך שמדובר ב-12 נקודות זיכוי למשק הבית בסך הכול. מהלכים אלה יביאו לכך שמערכות אלה יתחשבו בעלויות הנוספות שבהן נושאים הורים לילדים מתחת לגיל שלוש, וזאת במסגרת המנגנון לקביעת גובה מענק העבודה שהם זכאים לו לפי חוק מענק עבודה וכחלק מהפרוגרסיביות של מערכת המס, כפי שזו מעוגנת בפקודה. כמובן, אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק. אני חושב שזו שעה גדולה לממשלה. כשמדברים על סיוע למעמד הביניים, סיוע להורים לילדים עד גיל שלוש – לעיתים שני בני הזוג יוצאים לעבודה, ועדיין הם לא יכולים לומר שיש להם הכנסה פנויה לדברים כאלה ואחרים. כשיש להם חבילה כזו של הטבת מס – קודם כול מענק של 470 שקלים כל חודש וגם חבילה של 12 נקודות אם שני בני הזוג עובדים, שש נקודות זיכוי לכל מפרנס – אני חושב שזו בשורה שתביא הקלה משמעותית ונשיאה בעול יחד עם זוגות צעירים ומעמד הביניים. כמובן, אני מבקש מכל חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה, אדוני השר. נעבור לדיון האישי. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת טלי גוטליב – מוותרת; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חברת הכנסת לימור סון הר מלך – אינה נוכחת; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – מוותר; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – מוותרת; חברת הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חברת הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – מוותרת; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח; חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת בועז ביסמוט – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. לרשותך שלוש דקות.

מיקי לוי (יש עתיד):

אדוני היושב בראש, לא רק המלחמה היא שהביאה לירידה בדירוג האשראי של מדינת ישראל; זה בלבול שאחז בממשלה הזו במשך שנה שלמה. לא עסקתם בחיים שלנו, בחיים של אזרחי מדינת ישראל. לא עסקתם בחינוך, לא עסקתם בכלכלה וביוקר המחיה. מדינת ישראל היא אחת המדינות היקרות בעולם. אני נזכר מה קרה פה בקדנציה הקודמת, כשהלחם עלה ב-10% – ב-10 אגורות, סליחה. לא עסקתם בביטחון האישי שלנו, מיניתם שר כושל למשרד לביטחון פנים. היה חשוב מאוד לשנות את השם, ללא כיסוי, ל"המשרד לביטחון הלאומי" – איזו בדיחה. 250 נרצחים במדינת ישראל נרצחים במדינת ישראל ב-2023, הטרור השתולל ברחוב, ומשפחות הפשע השתלטו על רחובות מדינת ישראל. לא עסקתם במדיניות החוץ, הסתכסכתם עם כולם כמעט. במה כן עסקתם שנה שלמה? במהפכה המשטרית. כמו רוח קדים הבאה מזרח ומכסה פנינו באבק וחול יחד עם פורום קהלת, שר המשפטים, שמחה רוטמן, בנימין נתניהו ושאר השרים, הגיתם את התוכנית הנוראית שפגעה באחדות העם. המהפכה המשפטית ריסקה את החברה הישראלית, קרעה לגזרים. ראיתי את הגיחוך ושביעות הרצון של חלק מכם כאן באולם המליאה; ראיתי את התנהגות והתנהלות יושב-ראש ועדת חוקה וחלק מחברי הכנסת; ראיתי את ההתנשאות של חלק מכם – 64 ימין מלא מלא. שמעתי את הקללות, את שליחת אנשי המילואים לעזאזל, את האמירות: אני בזה לטייסים, הם לא מלח הארץ; שמעתי את האמירות של חלק מכם כנגד הנשיא ביידן וארצות הברית, כנגד הנשיא לשעבר של בית המשפט העליון ברק. ואז הגיעה השבת השחורה. לא היה כדבר הזה מאז קום המדינה. טבח נוראי באזרחי מדינת ישראל – נשים וגברים, זקנים וטף נרצחו, נשים נאנסו, אזרחים נחטפו לעזה. המלחמה הנוראית משתוללת בעזה וגובה מחיר כבד. ראש הממשלה כמעט 16 שנים בשלטון, לא לוקח אחריות. זה לא אני, זה הם – הציוץ הנוראי ב-01:00, ההאשמה בהסכמי אוסלו: "צריך לבדוק את הקשר בין ההפגנות לאירועי 7 באוקטובר". נתניהו איבד את זה, הוא לא מסוגל לנווט את הממשלה. ראשי הממשלה האמיתיים הם בן גביר וסמוטריץ'. תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. הדוברת הבאה, חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; אחרון הדוברים, חבר הכנסת אופיר כץ – אינו נוכח. השר רוצה לסכם? כבוד השר מוותר על הסיכום. חבריי חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה הראשונה על הצעת חוק סיוע להורים לילדים עד גיל שלוש (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024. נא לשבת, הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק סיוע להורים לילדים עד גיל שלוש (תיקוני חקיקה) התשפ"ד–2024, לוועדת הכספים נתקבלה.

היו"ר משה סולומון:

14 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק סיוע להורים לילדים עד גיל שלוש (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת הכספים לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית.

היו"ר משה סולומון:

חבריי חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית, התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, להציג את הצעת החוק, בבקשה.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית, התשפ"ד–2024. מטרת הצעת החוק, שהובאה מטעם הממשלה, היא קביעת הסדרים להליכי בוררות מסחרית בין-לאומית בישראל, המבוססים על חוק המודל בעניין בוררות מסחרית בין-לאומית של ועדת האו"ם למשפט בין-לאומי מסחרי – UNCITRAL. אנחנו יודעים ומכירים את המורכבות, אדוני היושב-ראש, בלהביא משהו, שגוף כלשהו של האו"ם קיבל, ולנסות להכניס את זה לחקיקה הישראלית; אבל אנחנו בדקנו, וה-UNCITRAL, שעוסק בבוררות מסחרית בין-לאומית, לא קשור לאונר"א, אדוני היושב-ראש, ולכן אין בעיה. חוק המודל הוא סטנדרט בין-לאומי ידוע ומקובל בתחום הבוררות הבין-לאומית המקדם הרמוניזציה בין הדינים והכללים של המדינות השונות. באמצעות אימוץ חוק המודל בחקיקה הישראלית תתווסף ישראל לרשימה ארוכה ומכובדת של מדינות ותחומי שיפוט שאימצו את חוק המודל, ותיווצר בישראל מסגרת תומכת לקיום בוררויות בצורה יעילה וראויה, באופן שמשקף את האופי הבין-לאומי של ההליכים ואת הצרכים של הקהילה העסקית בארץ ובעולם. שיפור מעמדה של ישראל בתחום הבוררות המסחרית הבין-לאומית יאפשר הרחבה של הפעילות המסחרית והעסקית שעניינה בוררויות מסחריות בין-לאומיות בישראל. יוער, כי החוק המוצע יחליף את ההסדרים הנוגעים לבוררות מסחרית בין-לאומית, שנדונים היום בהתאם לחוק הבוררות, התשכ"ח–1968, וכך יפצל למעשה בין הבוררות המסחרית הבין-לאומית ויתר הבוררויות. ביחס להליכי חוק הבוררות, התשכ"ח–1968, החוק המוצע מתאפיין במתן סמכות רחבה יותר לבוררים ובגמישות רבה יותר בניהול ההליך לרבות בהרחבת אפשרויות הבחירה וההסכמה של צדדים להסכם בוררות, הנובעות מהחשיבות של עקרון אוטונומיית הצדדים. אומר כבר בראשית הדברים כי מדובר בהצעת חוק בעלת היבטים ומשמעויות רבים שנדונו בהרחבה בוועדה, תוך התייעצות עם נציגי הממשלה, הנהלת בתי המשפט, עורכי דין פרטיים מובילים מהתחום ונציגים מהאקדמיה. בהצעת החוק יש הסדרה של השלבים השונים בהליך הבוררות המסחרית הבין-לאומית. בפרט מסדיר החוק המוצע מהו הסכם בוררות מסחרית בין-לאומית ומתי תיחשב בוררות בין-לאומית לכזאת. עוד מסדיר החוק המוצע כיצד ייקבע הרכב בוררים, וכיצד ימונה, וכן קובע חובות גילוי ועילות פסלות או נבצרות של בורר. חלק נוסף בחוק המוצע עניינו בסמכויותיו של הרכב הבוררים ובכלל זאת סמכותו להחליט ביחס לגדרי סמכותו, למתן סעד זמני ולהכרה ולאכיפה בסעדים זמניים. בנוסף החוק מסדיר גם את אופן ניהול ההליך ובכלל זה שאלות של סדרי דין, שפה ומושב הבוררות, וכן הוראות ביחס לצורתו ולתוכנו של פסק הבוררות. לבסוף, קובע החוק גם הוראות ביחס לביטול פסק בוררות, כמו גם הכרה בו ואכיפתו על ידי בית המשפט. נוכח החשיבות הבין-לאומית של החוק והרצון להעמיד את מדינת ישראל בשורה אחת עם מדינות ותחומי שיפוט רבים שאימצו את החוק, הקפידה הוועדה להיצמד להוראות חוק המודל, ככל שהדבר ניתן. עם זאת, הוועדה דנה בצורה יסודית ומהותית בכל הוראות החוק המוצעות, ובחנה את הצורך ביצירת התאמות ושינויים בחוק המוצע, גם ביחס לחוק המודל. סוגיה שלה נתנה הוועדה משקל רב היה האופן שבו ייושם החוק בבתי המשפט בישראל. בכל הנוגע לצווים זמנים ולאכיפה של פסק בוררות, הוועדה סברה כי נכון יהיה להפנות את ההליכים האמורים לבתי המשפט המוסמכים לדון, לפי כל דין, למעט לעניין עיכוב הליכים לפי סעיף 9 המוצע. על כן, על פי ההסדר המוצע, עניינים כלכליים, לדוגמה, יידונו בפני בית המשפט הכלכלי. עם זאת, הוועדה מצאה כי נכון יהיה להפנות את ההליכים שבסמכות בית המשפט השלום, לבית המשפט המחוזי, כדי לאפשר התמקצעות של מספר מצומצם של שופטים בהסדרי החוק, ולאפשר ודאות משפטית. בנוסף, הוועדה דנה בשאלה אם יש מקום לאפשר בקשות רשות ערעור על החלטות בתי המשפט ביחס להחלטות של הרכב הבוררים, חרף העובדה כי בחוק המודל נקבע כי לא יהיה ערעור על החלטות בתי המשפט במקרים שכאלה. הוועדה בחרה לאפשר בקשות ערעור במקרים שכאלה, כאשר השיקול העיקרי שעמד לנגד עיני הוועדה היה לאפשר לבתי המשפט, בפרט בשנים הראשונות, ליתן הלכות ברורות ולייצר על ידי כך ודאות משפטית והקטנת היקף ההתדיינויות. לבסוף, הוועדה דנה בשאלה אם נכון לאמץ את החלק בחוק המודל שיש לגבי אימוצו גמישות, והוא החלק הנוגע לצווים זמניים וצווים ארעיים – כלומר צווים הניתנים בפני צד אחד, שבסמכות הרכב הבוררים ליתן. הוועדה אימצה את הצעת הממשלה ביחס לנושא זה, ובחרה לאמץ רק את חלק הצווים הזמניים, ולהותיר מחוץ להסדר את החלק הנוגע לצווים ארעיים. להצעה לא הוגשו הסתייגויות. אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את ההצעה בקריאה השנייה והשלישית, בנוסח המוצע על ידי הוועדה. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות, דבר ראשון לשר המשפטים שהביא את הצעת החוק הזאת לוועדה, לצוות המקצועי של הוועדה, ובמיוחד – –

טלי גוטליב (הליכוד):

ולחברי הוועדה.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

שלמעט במקרים ספורים, לא הפריעו. – – בייחוד לצוות המשפטי, שליווה את הישיבות הארוכות והיסודיות שנעשו בהסדר החוק הזה. היה מדובר בנושא שהוא קצת נישה, ובכל זאת החזקנו עליו ראש למשך ישיבות מאוד מאוד ארוכות, עם הרבה גורמים, שהנושא הוא מקצועם מזה שנים. אני רוצה להודות לחברי הקואליציה והאופוזיציה שהביאו להעברת החוק הזה בהסכמה מלאה בוועדה, פה אחד ללא הסתייגויות. אני כמובן רוצה להודות למירב בן ארי, מרכזת האופוזיציה, שהסכימה להעלותו. ואני רוצה להגיד: החוק הזה, לא טריוויאלי בכלל שהוא עולה בזמן המלחמה, כי לכאורה הקשר בינו לבין מלחמה הוא לא חד-חד-ערכי, אבל אני חושב שהתרומה של החוק הזה למצב הכלכלי של מדינת ישראל, למעמדה הבין-לאומי של ישראל ולחיזוק היכולת לצאת מהמשבר הכלכלי, לא מבוטלת בכלל. יש לה משמעויות רבות גם בכל הנוגע לשידור היציבות והעסקים כרגיל של המשק הישראלי, שכולנו יודעים כמה הוא חשוב בעת הזאת. לכן, להסכמה הזאת, שחצתה את כל הגבולות של מפלגות קואליציה ואופוזיציה, יש ערך רב, ואני בהחלט מודה ומעריך – לחברי הוועדה כבר הודיתי, לשר המשפטים הודיתי ראשון – גם לצוות המשפטי של משרד המשפטים, שישב איתנו על כל פרט ופרט לכל אורך הצעת החוק המורכבת הזאת, שעברה שינויים לא מעטים במהלך דיוני החקיקה. למרות שלכאורה היה מדובר באימוץ חוק מודל, היה מדובר בעבודה יסודית. נושא נוסף, שאיתו אסיים, היה הדגש הרב שניתן בעבודת הוועדה על כך שכאשר שעוסקים במושגי שסתום, כמו תום לב וכדומה, הפרשנות של מושגי השסתום הללו תהיה על פי הדין הבין-לאומי והנהוג בעולם, ולא על פי הדין הנוהג בישראל. כולנו יודעים שנושא תום הלב ומושגי שסתום אחרים מפורשים לעיתים בהרחבה על ידי בתי המשפט, בצורה שפוגעת בוודאות המשפטית. הדבר מתחבר להצעת חוק שהביא שר המשפטים כעת בעניין הלכת אפרופים, שנועדה גם היא להגביר את הוודאות המשפטית. לכן, קבענו בחוק במפורש שבסוגיות העוסקות במושגי שסתום אלה, בעצה אחת כמובן עם משרד המשפטים ועם הארגונים העוסקים בבוררות מסחרית בין-לאומית ומשרדי עורכי דין העוסקים בהם, הפרשנות תהיה בהתאם למה שנהוג בעולם, כדי להגביר את היישום האחיד של חוק המודל. אני רוצה להודות, אדוני היושב-ראש, תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה גם לך. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות אך הוגשו בקשות רשות דיבור של סיעת ישראל ביתנו. הם לא נמצאים כאן, ולכן נעבור לשר המשפטים, השר יריב לוין. בבקשה, אדוני.

שר המשפטים יריב לוין:

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, אדוני, נדמה לי שזו גם – אם אני לא טועה – הפעם הראשונה שאתה מנהל את הישיבה כשאני כאן, או שזה כבר קרה? אז את הברכות נתתי בפעם הקודמת, אם כך.

היו"ר משה סולומון:

כבר קרה. אני כבר עם פז"ם רציני פה.

שר המשפטים יריב לוין:

אוקיי, אז אני מבקש באמת, להביא בפני הכנסת את הצעת החוק הזו, שיושב-ראש ועדת החוקה השלים בוועדה שלו את הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. צדדים להתקשרויות מסחריות חוצות גבולות חוששים פעמים רבות מניהול בוררות שדיני הבוררות הבין-לאומית שלה, אינם מוכרים ואינם תואמים לאמות המידה הקיימות בעולם. אני חושב שהאימוץ של החוק הזה בהחלט, במובן מסוים, מחזיר את ישראל למשפחת העמים, שניתן לקיים בהן בוררות בין-לאומית באופן שהוא דומה למה שקיים במקומות אחרים בעולם. אני חושב שדווקא נוכח האתגרים הכלכליים העצומים שניצבים בפנינו בימים האלה, אימוץ החוק הזה הוא חשוב במיוחד. החוק הזה ישדרג במידה רבה את היכולת של עסקים ישראליים להשתלב בזירה העסקית הבין-לאומית, לצמצם עלויות משמעותיות שנובעות מבוררות בין-לאומית בחו"ל. החוק גם יהווה צעד חשוב לקידום המעמד שלנו כמדינה שמעניקה סביבה משפטית עסקית ראויה ותומכת לחברות זרות. הוא יתרום למיצוב של עורכי הדין הישראליים בעולם בתחום הזה, ואני מניח שגם יביא לא מעט שיתופי פעולה בין-לאומיים בתחום המסחרי. חשוב להדגיש שהצעת החוק הזו היא בבחינת שלב ראשון במהלך כולל שנדרש, של שדרוג התשתית המשפטית בישראל, בכל הקשור ליישוב סכסוכים מסחריים בין-לאומיים. אני מאוד מקווה שיעלה בידינו להביא צעדים נוספים בנושא הזה, בעתיד הקרוב. אני רוצה לסיים בתודות קודם כל לך, אדוני יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת שמחה רוטמן, על הובלת החוק הזה כדרכך, בדרך מהירה, מקצועית ויעילה. לצוות של ועדת החוקה בראשות מנהל הוועדה איל קופמן ולייעוץ המשפטי בראשותו של עו"ד גור בליי, וכמובן לעו"ד נעמה מנחמי שליוותה את הדיון ולמתמחה ישי סטפנסקי. אני רוצה להודות לכל מי שעסק בנושא הזה במשרד המשפטים, בפרט לד"ר גיל-עד נועם, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה – משפט בין-לאומי, ולקודמו בתפקיד ד"ר רועי שיינדורף, לעו"ד אביטל סומפולינסקי, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, לעו"ד יעל ויינר, איתי אפטר, סדריק צבע, לירון בנית ששון, שירה עמנואל ונעמה דוד, שגם הם עסקו וטרחו ועבדו על החוק החשוב הזה. אני כמובן מבקש מהכנסת לאשר אותו בקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה, אדוני השר. וכעת נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית, התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה. נא לשבת, הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד סעיפים 1–48 – 13 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–48 נתקבלו.

היו"ר משה סולומון:

13 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית, התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד החוק – 13 נגד – אין נמנעים – אין חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית, התשפ"ד–2024, נתקבל.

היו"ר משה סולומון:

תכף אנחנו נתקן בפרוטוקול. בסדר, תוקן? לפרוטוקול, חבר הכנסת בועז ביסמוט הצביע בקריאה השנייה במקומו של חנוך מלביצקי.

טלי גוטליב (הליכוד):

הוא ישב פשוט.

אופיר כץ (הליכוד):

ישב לא במקומו, הוא לחץ בטעות על הלחצן שלו.

היו"ר משה סולומון:

לחץ בטעות במקום של חנוך. לא נקלט.

בועז ביסמוט (הליכוד):

הוא יתקן את זה, ההצבעה היא שלי.

היו"ר משה סולומון:

אבל ההצבעה שלך נקלטה?

ניסים ואטורי (הליכוד):

נקלטה אצל חנוך. או לבטל את חנוך, את ההצבעה של חנוך.

היו"ר משה סולומון:

אז לפרוטוקול, נוציא הצבעה של חבר הכנסת ביסמוט, הצבעה בעד בקריאה השנייה.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא נקלט.

היו"ר משה סולומון:

לא, אוקיי. 13 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית, התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית ותיכנס לספר החוקים.

היו"ר משה סולומון:

חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום – נא לשמור על הסדר, אני מבקש שקט במליאה. חבר הכנסת סעדה. הנושא הבא על סדר-היום: החלטת ועדת הכנסת בדבר חלוקה ופיצול של הצעת חוק התוכנית המאזנת (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2024), התשפ"ד–2024. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת אופיר כץ להציג את החלטת הוועדה. בבקשה, לרשותך עשר דקות.

אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מתכבד להציג את החלטת ועדת הכנסת בדבר חלוקה ופיצול של הצעת חוק התוכנית המאזנת (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2024), התשפ"ד–2024, מ/1708, מהיום. ועדת הכנסת ממליצה שהכנסת תרשה לחלק את הפרקים והסעיפים הבאים בהתאם לסעיף 84(ב) לתקנון הכנסת. פרקים וסעיפים אלה יעברו, אחרי החלטת הכנסת, להמשך חקיקה כהצעות חוק נפרדות, כמפורט להלן: ועדת הכנסת: 1. פרק א' – מטרת החוק; 2. פרק ז' – תחילה. ועדת הכלכלה: פרק ב' – עודפי מכון התקנים. ועדת העבודה והרווחה: 1. פרק ג' – ביטוח לאומי; 2. פרק ה' – הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2024 לצורך תקצוב הטבות לחיילי מילואים. ועדת הבריאות: פרק ד' – ביטוח בריאות ממלכתי. ועדת הכספים: פרק ו' – מיסוי רווחי הבנקים. אבקש להצביע בעד ההצעה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. כעת נעבור לדיון האישי. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת טלי גוטליב – מוותרת; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – מוותר; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת. יושב-ראש הוועדה, אתה רוצה לסכם? הוא לא פה, נכון? מוותר על סיכום. אם כן, ניגש להצבעה. נעבור להצבעה על החלטת ועדת הכנסת בדבר חלוקה ופיצול של הצעת חוק התוכנית המאזנת (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2024), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד הצעת ועדת הכנסת – 6 נגד – 1 נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת בדבר חלוקה ופיצול של הצעת חוק התוכנית המאזנת (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2024), התשפ"ד–2024, נתקבלה.

היו"ר משה סולומון:

שישה בעד, אחד נגד. אני קובע כי החלטת ועדת הכנסת בדבר חלוקה ופיצול של הצעת חוק התוכנית המאזנת (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2024), התשפ"ד–2024, התקבלה.

היו"ר משה סולומון:

יושב-ראש הקואליציה לא טעה.

ינון אזולאי (ש"ס):

יושב-ראש ועדת הכנסת, לא הקואליציה. יושב-ראש הקואליציה, אין לו מה להגיד. אין לו זכות יתרה – – –

היו"ר משה סולומון:

נכון. יושב-ראש ועדת הכנסת.

ינון אזולאי (ש"ס):

אין לו פריבילגיה לדבר בגלל שהוא יושב-ראש הקואליציה.

אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):

זה נכון.

היו"ר משה סולומון:

יש לו הרבה פריבילגיות אחרות.

אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אבקש להודיע על חילופי אישים בוועדות הבאות, מטעם סיעת הליכוד: בוועדה לביקורת המדינה – במקום חבר הכנסת עמית הלוי תכהן חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן; בוועדת העבודה והרווחה – במקום חבר הכנסת אלי דלל תכהן חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן.

אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):

בנוסף, אבקש להודיע כי ועדת הכנסת החליטה כי הוועדה לביטחון לאומי תדון בהצעת חוק הרחבת האמצעים למאבק בארגוני פשיעה (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, פ/3887/25, של חבר הכנסת משה סעדה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום: החלטת ועדת הפנים והגנת הסביבה בעניין תיקון בחוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות והוראות שעה לעניין הבחירות הקרובות, התשפ"ד–2024. אני מזמין את חבר הכנסת – –

ארז מלול (ש"ס):

ממלא מקום יושב-ראש ועדת הפנים.

היו"ר משה סולומון:

– – ממלא מקום יושב-ראש ועדת הפנים להציג את החלטת הוועדה. בבקשה.

ארז מלול (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה):

אדוני היושב-ראש, חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות והוראות שעה לעניין הבחירות הקרובות, התשפ"ד–2024 – להלן: החוק המתקן – התקבל בכנסת ביום כ"ח בשבט התשפ"ד, 7 בפברואר 2024, וטרם פורסם ברשומות. בעת הכנתו של החוק המתקן לקריאה השנייה והשלישית נוסף לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה–1965, פרק שעניינו בחירות בבתי אבות. בפרק זה נפלו שתי טעויות שמוצע לתקנן: בסעיף 84טז1, המובא בסעיף 2 לחוק המתקן, קבועה הגדרה למונח "דירה ציבורית", המפנה להגדרה שבחוק הדיוק הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט–1998, להלן – חוק זכויות רכישה. מונח זה מוגדר באופן זהה הן בחוק זכויות רכישה והן בחוק זכויות הדייר בדיור הציבור, התשנ"ח–1998, להלן – חוק הדיור הציבורי. כיוון שתוקפו של חוק זכויות רכישה פקע לפני כשנה, מוצע לתקן את הטעות הטכנית ולתקן את ההפניה לזו הקבועה בחוק הדיור הציבורי. בסעיף 84טז2, המובא בסעיף 2 לחוק המתקן, נקבע הגורם שיש למסור לו רשימה של כל בתי האבות שהתיקון בחוק המתקן יחול עליהם – יושב-ראש הוועדה המרכזית של הבחירות. ואולם, בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית הובחן בוועדת הפנים והגנת הסביבה כי מדובר בטעות וכי הגורם המוסמך לעניין זה הוא המפקח הארצי על הבחירות. בשל השמטה מקרית לא תוקנה טעות זו בנוסח שהובא לקריאה השנייה והשלישית, ומוצע לתקנה כעת. תודה רבה.

היו"ר משה סולומון:

תודה רבה. כעת נעבור לדיון האישי. ישנם שני דוברים. חברת הכנסת טלי גוטליב – מוותרת; חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת. חבריי חברי הכנסת, נעבור להצבעה על החלטת ועדת הפנים. חברים, נעבור להצבעה על החלטת ועדת הפנים והגנת הסביבה בעניין תיקון טעות בחוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות והוראות שעה לעניין הבחירות הקרובות, התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד החלטת ועדת הפנים והגנת הסביבה – 7 נגד – אין נמנעים – אין החלטת ועדת הפנים והגנת הסביבה בדבר תיקון טעות בחוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות והוראות שעה לעניין הבחירות הקרובות, התשפ"ד–2024, נתקבלה.

היו"ר משה סולומון:

שבעה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי החלטת ועדת הפנים והגנת הסביבה בעניין תיקון טעות בחוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות והוראות שעה לעניין הבחירות הקרובות, התשפ"ד–2024, התקבלה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי ד' באדר א' התשפ"ד, 13 בפברואר 2024, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.