ישיבת מליאה בתאריך 19/09/2023 בשעה 11:00

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שלישי ד' בתשרי התשפ"ד, 19 בספטמבר 2023. שיהיה לכולם גמר חתימה טובה. הודעה לסגנית מזכיר הכנסת, בבקשה.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2023, שהחזירה הוועדה לביטחון לאומי. מסקנות הוועדה לביטחון לאומי בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות, אריאל קלנר, יצחק פינדרוס, יבגני סובה, מתן כהנא, ארז מלול, לימור סון הר מלך ומשה טור פז בנושא: סוף שבוע של יריות ברמלה; בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן ואברהם בצלאל בנושא: יותר מ-95% מהאסירים נאזקים בזמן טיפול רפואי. מסקנות ועדת הבריאות בעקבות דיון בהצעתם של חברי הכנסת עופר כסיף, אפרת רייטן מרום, משה רוט ומשה טור פז בנושא: מצוקה אדירה במחלקות הפנימיות בבתי החולים בארץ; בעקבות דיון בהצעתו של חבר הכנסת אחמד טיבי בנושא: הצעת חוק פיקוח על מחירים, שיווק וסבסוד של מזון ללא גלוטן, התשפ"ד–2023; בעקבות דיון בהצעתה של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין בנושא: הצעת חוק סבסוד מוצרים ללא גלוטן, התשפ"ג–2023. הודעת שר הבריאות על מסקנות ועדת הבריאות בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת שלי טל מירון, יונתן מישרקי, מתן כהנא, אחמד וטיבי ומשה רוט בנושא: העדפת ועדת סל התרופות לממן טיפול בחולי סרטן הנמצאים בשלבים הראשונים של המחלה על פני חולים קשים. תודה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הראשון על סדר-היום – הצעות לסדר-היום. ההצעה הראשונה היא בנושא: המשמעות וההשלכות של קידום השינויים במערכת המשפט וחוק-יסוד: לימוד תורה. יציג את זה ראשון הדוברים, חבר הכנסת אביגדור ליברמן. בבקשה.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית כול, שנה טובה, גמר חתימה טובה, ובשנה החדשה עם ממשלה חדשה, כך אנחנו מקווים. מדובר בממשלה הכי כושלת בתולדות מדינת ישראל; היא הממשלה הכי כושלת משתי סיבות: האחת, אין – לא קיימת עבודת מטה. המושג הזה, "עבודת מטה", תיאום בין גופים שונים בממשלה, בין המשרדים – זה פשוט לא קיים; והדבר השני – השפל המוסרי של הקואליציה הנוכחית. תראה, במליאת הכנסת ב-29 בדצמבר הופיע ראש הממשלה בנימין נתניהו ודיבר על האתגרים של הממשלה השישית שלו, והוא ציין שני נושאים: 1. איראן; 2. ההתמודדות מול הפשיעה – הפשיעה במגזר הערבי, שהוא ציין מפורשות – הוא דיבר על המשילות, וכך הלאה. הוא לא הזכיר במילה אחת שום רפורמה משפטית. ומה אנחנו קיבלנו? בינתיים איראן מחדשת יחסים דיפלומטיים עם סעודיה, יש ביקורים של שרי חוץ, ביקורים הדדיים, המערב מנהל משא ומתן עם איראן, לא שואל אותנו בכלל, לא סופר אותנו. השבוע אמורים לשחרר להם 6 מיליארד דולרים, שכולם ילכו כנראה לטרור. זה המצב מול איראן. על הפשיעה, המאבק בפשיעה, אני לא רוצה לדבר בכלל: 175 נרצחים בחברה הערבית; עלייה בנרצחים בחברה היהודית. אין צורך לפרש בכלל. ראיתי לפני חודש ריאיון עם יושב-ראש הכנסת הנוכחית אמיר אוחנה אצל רוני קובן. שואל אותו רוני קובן: מתי שמעת בפעם הראשונה מתי יתקיים דיון על נושא הרפורמה המשפטית? אומר לו יושב-ראש הכנסת – לא חבר כנסת זוטר – שמעתי בפעם הראשונה במסיבת העיתונאים ששר המשפטים כינס כאן בכנסת. כלומר בפעם ראשונה יושב-ראש הכנסת, חבר בכיר בליכוד, שמע על הרפורמה פה, במסיבת עיתונאים בכנסת ישראל, דומני ב-4 בינואר; שום עבודת מטה. אותו דבר כרגע לגבי חוק ההשתמטות. אני מסתכל על חוק ההשתמטות – אני מודה ליושב-ראש הוועדה לביקורת המדינה מיקי לוי, קיימנו דיון מסודר – איזו עבודת מטה עשו בממשלה לקראת החקיקה של החוק המטורלל הזה? מה ההשפעה של חקיקה כזאת על שיעור ההתגייסות בציבור הכללי? מה ההשפעה של חוק ההשתמטות על ההתנדבות של החיילים ליחידות המובחרות? האם מישהו בכלל עשה דיון אחד על מה המשמעות? מה ההשלכות? מתוך דיון בוועדה לביקורת המדינה אני יכול להגיד לך: שום דיון, שום הכנה. הכול זה הישרדות. מוכנים להקריב את הביטחון, את הלכידות של החברה הישראלית, אבל אין שום עבודה, שום דבר מסודר. ולגבי השפל המוסרי – אני שמעתי את עמיתך חבר הכנסת אייכלר משתלח בתנועה הציונית, פוגע בזכר קורבנות השואה, ובמקביל מכנסים את ועדת הכספים בדיוק יומיים אחר כך, ואנחנו רואים איפה מקצצים: קיצוץ בסעיף תקציבים לניצולי השואה, מקצצים תקציבים לאנשים עם מוגבלות, מקצצים 140 מיליון שקל בתקציב הביטחון, מקצצים בבניית כיתות חדשות. וכמובן, לאן הולך כל הכסף הזה? אדוני, הכסף הזה הולך לתקציב הישיבות. זו ההתייחסות, זה סדר העדיפויות של הממשלה הזו. גם בנושא של התקציבים, גם בנושא של הלכידות של החברה הישראלית, זה מה שאנחנו רואים פשוט יום-יום. אגב, אני רוצה להגיד לך, זה דבר באמת מדהים, מי שלא יודע – עם כל ההצגות שאנחנו שומעים בכנסת, אותן מפלגות, ש"ס ויהדות התורה, אין להן שום בעיה לשבת בקואליציה עם הרפורמים ועם התנועה המסורתית – איפה? במוסדות של ההסתדרות הציונית. שמעתי את אייכלר מאשים את התנועה הציונית באמת בכל דבר שרק ניתן להאשים, אבל למה הם יושבים בהסתדרות הציונית בקואליציה עם הרפורמים? לאן הגענו? ש"ס ויהדות התורה יושבים בקואליציה אחת עם הרפורמים – למה? כי יש שם תקציבים ויש ג'ובים. אז כל הסיפורים שלכם – לא מאמינים לאף מילה. יהדות היא הדבר האחרון שמעניין אתכם.

טלי גוטליב (הליכוד):

אם היית יודע היסטוריה – – –

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

הדבר היחיד שמעניין אתכם הוא הג'ובים והתקציבים. היהדות פשוט לא מעניינת אתכם. אין מישהו שפוגע ביהדות יותר מעסקני ש"ס ויהדות התורה. כל מה שאתם עושים הוא חילול השם; שום קשר ליהדות. לכן אמרתי, יש פה קואליציה, יש פה ממשלה שהגיעה לשיא השפל המוסרי, הממשלה הכי כושלת. אני לא אומר את זה בהתרסה. קחו כל נתון אפשרי. אנחנו נמצאים כרגע בשער החליפין 3.82 – אני מדבר על שער חליפין שלא ראינו פה כבר שנים רבות; אני לוקח כל תחום: קחו תאונות דרכים – 249 הרוגים בתאונות דרכים, שיא של עשור. למה זה קורה? כי הדבר האחרון שמעניין את שרת התחבורה הוא אנשים, אזרחים, תאונות דרכים. כל מה שמעניין אותה הוא מתפקדי הליכוד וחברי מרכז הליכוד. אני מדבר על נושא הטרור, מדברים על טרור – ימין, ממשלת ימין מלא מלא – ממשלת סמרטוטים, לא ממשלת ימין מלא מלא. תסתכלו – 35 נרצחים. מאז האינתיפאדה השנייה לא ראינו מספרים כאלה של נרצחים בפעולות טרור. זה ימין מלא? תסתכלו מה קורה כרגע בגבול הדרומי, ברצועת עזה, מה קורה שם סביב הגדר; אני מסתכל מה קורה בגבול הצפוני – הקימו לנו שם נווה נסראללה, שדה תעופה, 20 ק"מ; ראש הממשלה הולך על הנושא של כביכול נורמליזציה עם סעודיה – עד היום הוא לא קיים שום דיון מסודר עם מערכת הביטחון ועם כל האנשים הרלוונטיים. דיון אחד לא התקיים. מישהו בכלל מודע מהן ההשלכות על הביטחון של מדינת ישראל? על עתידה של מדינת ישראל? על האזור כולו? סעודיה, שיש לה עתודות נפט מן הגדולות בעולם, פתאום היא צריכה גרעין לצורכי חשמל? לצורכי שלום? מישהו עושה על כך דיון רציני? מישהו עושה עבודת מטה? הרי ברור לאן זה הולך. ראש הממשלה, אין לו סמכות בחוק להתחייב בשם מדינת ישראל על נושא הגרעין. בחוק מוגדר שאפילו מבצע צבאי מוגבל שעלול לגרור אותנו לאירוע מלחמתי רחב חייב אישור קבינט. מתי התקיים דיון בקבינט על כל נושא תוכנית הגרעין הסעודית? לאן זה מוביל אותנו? למרוץ גרעיני אזורי? לכן אני אומר לכם, מדובר פה בממשלה כושלת. כשאני נכנסתי לתפקידי כשר האוצר, קיבלתי בירושה מממשלת נתניהו החמישית גירעון של 144 מיליארד שקל. כשיצאתי ממשרד האוצר, השארתי עודף של 10.5 מיליארד שקל. איפה אנחנו נמצאים היום? תסתכלו על החודש האחרון – אנחנו כבר ב-30% יותר גירעון ממה שהממשלה הזאת אישרה בתקציב המדינה. תסתכלו מה קורה באמת בכל נושא שנגעתם. מה קורה עם תעריפי הדואר? תעריפי הדואר עלו ב-24%. למה תעריפי הדואר עלו ב-24%? כי שר התקשורת מתעסק רק בדבר אחד – איך הוא מדיח את יושב-ראש רשות הדואר. זה כל מה שמעניין אותו מ-1 בינואר. מה, אכפת לו מהאזרחים? לכן תעריפי הדואר קופצים לנו ב-24%. מה קורה עם ביטוח הרכב, אדוני היושב-ראש? אתה יודע בכמה עלו ביטוחי הרכב מאז תחילת השנה? 37%. מה קרה? מה פתאום תעריפי ביטוח הרכב קופצים מתחילת השנה ב-37%? איפה הממונה על שוק ההון? על חברות הביטוח? איפה שר האוצר? איזו הפקרות זו? אומרים לנו "משבר עולמי" – ובזה אני רוצה לסיים, כי אני אומר לך, זאת לא התרסה. אני מסתכל איזו מין שטות וכמה אפשר לשקר "המשבר העולמי". הבורסה בתל אביב ירדה ב-4.25% מאז תחילת השנה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

בורסת נאסד"ק באותה תקופה, במקביל – כשתמיד באמת הביצועים שלנו תואמים מול נאסד"ק – עלתה ב-19.75%. אנחנו ירדנו ב-4.25%, והם במקביל עלו ב-19.75%. איזה משבר עולמי? הכול שקרים. גם הבוקר, מה שעשיתם – שדדתם את הקופה. עוד פעם העברתם מנושא הפיקוח על הבנייה, שזה דבר קריטי במדינת ישראל, לישיבות, לתרבות תורנית. זה סדר העדיפויות שלכם, ולכן אין לכם זכות קיום.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, שתהיה שנה טובה לכולנו. מישהו יודע מה נתניהו רוצה?

דבי ביטון (יש עתיד):

כשהוא ידע, אנחנו נדע.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

עזבו אותנו, אנחנו אופוזיציה. מישהו בקואליציה יודע מה נתניהו רוצה?

משה טור פז (יש עתיד):

לפרוש בכבוד.

קריאה:

מכונית.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

מה שבטוח הוא שצריך להסתכל על המעשים, כי להקשיב לדיבורים – מזה לא נדע מה נתניהו רוצה, מה נתניהו מתכוון, על מה הוא חושב. הוא מדבר על סעודיה? לא היה דיון בקבינט; לא שמעו אף אחד מגורמי הביטחון לגבי מהן המשמעויות. כולנו רוצים שתהיה נורמליזציה, זה יהיה טוב לכולנו. אבל מה המחיר? מישהו עשה דיון על זה? אז מה נתניהו רוצה? מה שהוא רוצה תמיד – לשרוד, לשלוט, להמשיך. אם מסתכלים על מה שקורה, אין תחום אחד, אבל תחום אחד, שראש הממשלה – הממשלה הזאת – אמר שהוא הולך לטפל בו והוא טיפל במשהו. שום דבר. מה שהוא עשה – ויש כאלה שאומרים שהוא לא בשליטה, ואני מאלה שחושבים שהכול בשליטה, כי אני מסתכל אחורה – אני מסתכל אחורה על ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו על ידי הקואליציה; אני מסתכל אחורה, ואני רואה שטרם חתימת ההסכמים האלה היו כמה תנאים. אחד מהם היה לתקן את פקודת המשטרה, כי לא האמינו אפילו לנתניהו שהוא יעשה את זה אם הוא יהיה בקדנציה – ואופיר כץ, יושב-ראש הוועדה, יושב פה – ואכן תיקנו את פקודת המשטרה, בניגוד לכל היגיון. יש צו על תנאי מבג"ץ על העניין הזה, כי זה דבר מופרך. לאחר מכן תיקנו ואפשרו לשר סמוטריץ' להיות שר במשרד הביטחון, אותו סמוטריץ' שכתב – פרסם והתלהב מעצמו שכתב את זה – את אותה תוכנית ההכרעה, תוכנית גזענית, שמביאה למדינה דו-לאומית – אפרופו ממשלה ציונית. חבל שבאמת לא אייכלר מנהל את הישיבה הזאת. יש לו פה דגל שהוא יכול לשבת לפניו. זו ממשלה שחלקה משתמטים וחלקה מספרי סיפורים, אבל רובם מנאצים, ובראש ובראשונה זה נתניהו. מי שרוצה לראות גם את האמירות הקשות שלו על כבש המטוס וגם את ההתנצלות או את ההבהרה – הוא בכלל מבהיר הרבה דברים בזמן האחרון. בתקופה המעורפלת הזאת הוא מבהיר. אני מסתכל על ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו – מי היה האדריכל שהוא שלח למלא או לחתום על ההסכמים הקואליציוניים? יריב לוין, שר המשפטים. איך שקמה הממשלה, יריב לוין הביא את המהפכה המשטרית על כולנו – כשדרך אגב, חלק גדול מחברי הממשלה בכלל לא ידעו את התוכן שלה עד שפרסמו את העניין הזה, כולל השר דרעי, ששמע ונדהם – וגם שילם מחיר על העניין הזה, לטענתו לפחות. ואז, אנחנו מתחילים להגיע לאותה המהפכה המשטרית שמספרים לנו שהיא רפורמה, ואותו שר המשפטים יריב לוין, שגם עשה את ההסכמים הקואליציוניים וגם ייצר את המהפכה המשטרית הזאת – אז זה אחד ועוד אחד. אי-אפשר לקיים את ההסכמים הקואליציוניים, פשוט אי-אפשר, אם לא מפרקים את המערכת. אם לא מפרקים את המערכת אי-אפשר. מה אפשר לעשות? אי-אפשר לעשות את מה שרוצה לעשות סמוטריץ' ביהודה ושומרון אם לא מפרקים את המערכת. אי-אפשר לחוקק אף אחד מהחוקים ־ ויש פה שורה של חוקים – ואנחנו מדברים על המהפכה המשטרית, אבל יש רשימה ארוכה מאוד של חוקים – אי-אפשר לעשות את זה בכלל אם לא מפרקים את המערכת המשפטית. פשוט אי-אפשר. אז יריב לוין עשה את א', יריב לוין עשה את ב', אבל אסור להתבלבל – יש אחד ששלח אותו, ושמו הוא בנימין נתניהו, מסיבותיו שלו. הסיבה שלו היא רק אחת; לא מדינת ישראל מעניינת אותו, גם אם הוא מדבר גבוהה-גבוהה. יש בן אדם אחד, שמו בנימין נתניהו, והוא עושה את זה לאורך כל השנים. אז כל הזמן אני שומע את הניתוחים המלומדים, גם של חבריו לקואליציה וגם של פרשנים, לעיתים, שבאים ומספרים סיפור: תראו, עושים איזשהו ניתוח על סמך העבר, שכנראה בגלל מה שהיה בעבר יהיה מה שיהיה בעתיד. ואני אומר: בואו, תפסיקו להסתכל על העבר, בואו נסתכל על ההווה ומה שיש לנו כאן. מה שיש לנו כאן זה ממשלה שמתנהגת כמו ממשלה שתוקפת את הגוף שלה, ממש ממשלה עם מחלה אוטואימונית, שבראשה עומד אדם שמפרק כל דבר שזז, ולא מזיז לו. ואנחנו כל הזמן מתפלאים ואומרים: מבוגר אחראי. כולנו מבוגרים, גם נתניהו. אחראי הוא כבר מזמן לא: הוא לא אחראי לביטחון, הוא לא מתנהג בצורה אחראית לגבי הכלכלה, לא אכפת לו מהחברה בישראל, לא אכפת לו מהפשיעה, לא אכפת לו משום דבר. מדוע אני אומר? כי כל המדדים אומרים שלא אכפת לו. הוא עומד בראש המערכת, הוא אוהב לעמוד בראשה, אבל מבחינת הביצועים שלו – משילות? ימין על מלא? טרלול על מלא. עולים פה שרים ותוקפים את המערכות שעליהן הם יושבים. בשם מה? בשם אותה אמירה נבובה: משילות. אתם לא מסוגלים לנהל. בואו תתחילו לנהל לפני שאתם מושלים. אבל האמירות האלה – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

איך אפשר לנהל בלי למשול? זו הבעיה.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

דודי, את הבעיה אני רואה לפניי.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אנחנו באמת לא מושלים – – –

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

השר אמסלם, את הבעיה אני רואה – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

– – היא יושבת על כיסא ירוק. אחת מהן.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

האף, האף – תרים טיפה את האף למעלה מהרמקול. לא רואים.

דבי ביטון (יש עתיד):

עם רולקס, עם שעון רולקס.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

ככה בסדר? ככה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תרים טיפה, עוד קצת, עוד קצת – – –

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

– – – מה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

שחצן.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

שחצן.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני הבעיה?

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אתה לא הבעיה. אתה השר הכי טוב שהיה אי פעם במדינת ישראל – –

מירב כהן (יש עתיד):

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

– – אחראי לגרעין. עכשיו אני רגוע.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

יפה. אני שמח.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אחרי שסיימנו נעבור לדברים רציניים. אתה מדבר על משילות? השר אמסלם, וכל יתר השרים, אתם רואים מה קורה בפשיעה במדינת ישראל?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

– – – תמחק את הפגישות ביומן שלך.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אתם רואים מה קורה בפשיעה במדינת ישראל לא רק בחברה הערבית? אתם רואים את העלייה ב-65% במעשי הרצח בחברה היהודית? ותדברו גבוהה-גבוהה. האם אני מיניתי את השר איתמר בן גביר להיות השר לביטחון פנים? אדם בלתי כשיר.

טלי גוטליב (הליכוד):

כשיר מאוד.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

יותר ממך.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אדם בלתי כשיר לחלוטין.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

יותר ממך.

טלי גוטליב (הליכוד):

בן גביר מצוין, שר מצוין.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

יותר ממך. תרים עוד יותר טיפה את האף.

טלי גוטליב (הליכוד):

סופר-כשיר.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אדם בלתי כשיר לחלוטין.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תרים עוד טיפה את האף.

טלי גוטליב (הליכוד):

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אדם בלתי כשיר לחלוטין, שבתקופת היותו השר לביטחון לאומי הפשיעה עלתה בכל הממדים שלה.

טלי גוטליב (הליכוד):

די כבר, כמה אפשר?

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

חוסר סדר. בנימין נתניהו לא מכנס קבינטים כי הוא לא רוצה לראות את הפרצוף שלו.

גלעד קריב (העבודה):

בעלת ברית של כהניסטים.

טלי גוטליב (הליכוד):

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תרים, תרים את האף שלך.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר'ה, חבר'ה, ששש.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

הוא לא מכנס קבינט.

טלי גוטליב (הליכוד):

לך תניף דגל אש"ף. לך תניף דגל אש"ף.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

בממשלה הזאת אפילו השרים – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת. חברי הכנסת.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – 120 שנה – – – לכו תניפו דגל אש"ף.

גלעד קריב (העבודה):

מצא מין את מינו.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – 120 שנה – – – לכו תניפו דגל אש"ף.

גלעד קריב (העבודה):

– – – מוזמנים שלו.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה, חברת הכנסת גוטליב, חבר הכנסת קריב, חברת הכנסת דבי ביטון. תודה, תודה רבה.

דבי ביטון (יש עתיד):

טלי גוטליב (הליכוד):

לך תניף דגל אש"ף. פחד אלוהים.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה, חברת הכנסת גוטליב. חברת הכנסת דבי ביטון, תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – 120 שנה. לכו תניפו דגל אש"ף. לכו, לכו.

דבי ביטון (יש עתיד):

לאן הגענו?

טלי גוטליב (הליכוד):

כמה אפשר?

היו"ר אוריאל בוסו:

בואו ננסה לנהל את הישיבה בשיח אחר. אנחנו נמצאים כמה ימים לפני יום כיפור. תודה, תודה רבה. חברת הכנסת גוטליב, תודה.

דבי ביטון (יש עתיד):

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

בממשלה הזאת כל ממדי הביצוע של הממשלה בכל התחומים – חברתי, כלכלי, המאבק בפשיעה, יחסי החוץ, ביטחון – – –

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת טלי גוטליב.

גלעד קריב (העבודה):

הממשלה שלכם זאת הבושה הכי גדולה – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. תודה רבה לכולם.

דבי ביטון (יש עתיד):

את בעצמך לא מצביעה להם, אז תחשבי למה.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה הקשר? אתם אומרים שבן גביר לא כשיר?

דבי ביטון (יש עתיד):

אולי הגיע הזמן שתגידי את האמת.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

בוסו, תעצור את הזמן.

טלי גוטליב (הליכוד):

אתם אומרים שבן גביר לא כשיר? אתם מדברים בלי לדעת על מה אתם מדברים.

דבי ביטון (יש עתיד):

הוא לא כשיר, והתפקיד שלו – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת טלי גוטליב, את מעכבת אותנו. תודה רבה. לא להגיב. לא להגיב. תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב, אני לא רוצה לקרוא אותך לסדר.

טלי גוטליב (הליכוד):

כל הקריירה – – –

דבי ביטון (יש עתיד):

– – – עורך דין, גם לא הייתי חושבת על זה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. תודה רבה. בבקשה להמשיך.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

בממשלה הזאת 175 נרצחים בחברה הערבית, נכון להיום, מול 106 בכל שנת 2022. כישלון קולוסלי וטוטלי של הממשלה הזאת בכל הממדים בטיפול בפשיעה. אף אחד בממשלה הזאת, ובראש ובראשונה השר לביטחון פנים, לא מסוגל לתקשר וליצור קשר עם מנהיגי החברה הערבית.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

לאומי, לאומי.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

ומי שרוצה לטפל בפשיעה צריך לדעת וצריך לתקשר.

סימון דוידסון (יש עתיד):

דבי, רק נתניהו, רק נתניהו.

היו"ר אוריאל בוסו:

אמסלם, אתה אחר כך עולה להשיב.

אופיר כץ (הליכוד):

לפחות הוא עבר.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אם הם היו ממשיכים את התוכנית של סגלוביץ', עם אותה התוכנית, בלי לגעת בכלום – אבל בן גביר יודע יותר טוב מאיתנו.

אופיר כץ (הליכוד):

– – – את התנגדת לאותה תוכנית.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אופיר כץ (הליכוד):

מה הפריע לך – – – תתנגדו.

טלי גוטליב (הליכוד):

הוא השתמש בזה כשהוא היה שוטר בלי היתר.

אופיר כץ (הליכוד):

אז אכפת לכם או לא אכפת לכם?

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – בלי היתר.

אופיר כץ (הליכוד):

היום רצינו להעביר את "עין הנץ". אחר כך התנגדתם שנעלה את זה להצבעה.

טלי גוטליב (הליכוד):

הוא השתמש בזה כשהוא היה שוטר בלי היתר.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. תודה רבה. כל אחד ישיב.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר אוריאל בוסו:

אבל לכל אחד יש זמן דיבור לאחר מכן.

טלי גוטליב (הליכוד):

אופיר כץ (הליכוד):

– – – העמדה שלכם מעניינת – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת גוטליב וחבר הכנסת אופיר כץ.

גלעד קריב (העבודה):

למה אתה מקשקש – – – זאת ועדה פוליטית.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. צריך לתת לחבר הכנסת סגלוביץ' להשלים את הדברים.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת גוטליב, הוא צריך להשלים את הדברים.

טלי גוטליב (הליכוד):

רציתי רק לשאול אותו אם – – – את "עין הנץ".

דבי ביטון (יש עתיד):

– – – את המצאת את זה.

גלעד קריב (העבודה):

לא, לא, רק לך יש מושג.

דבי ביטון (יש עתיד):

את המצאת את זה.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. אנחנו רוצים להמשיך.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא, אין לי את כל החוכמה בידיים שלי.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת טלי גוטליב.

גלעד קריב (העבודה):

אין לך את כל – – – רק את כל החוצפה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. תודה רבה.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

כשאנשים נכשלים, בדרך כלל, מה שאני מכיר – הם שותקים. בממשלה הזאת צועקים. 175 נרצחים בחברה הערבית מול 106 בכל שנה קודמת. שום עשייה בתחום הזה מעבר לדיבורים, קשקושים ואמירות קיצוניות: נביא את השב"כ, נעשה צווים מינהליים. עבודה פשוטה, מסודרת, שקטה לאורך זמן – את זה אתם לא יודעים לעשות בשום תחום: לא כלכלה, לא חברה, לא ביטחון. מלהגים, מקשקשים, מתלהמים, מקללים – זה מה שאתם יודעים לעשות. ואתם לא אופוזיציה, אתם ממשלה. אתם ממשלה, אבל יש לכם דוגמה טובה: יש ראש ממשלה – ושאלתי בהתחלה, ואני שואל גם בסוף, מה נתניהו רוצה? הוא רוצה רק דבר אחד: הוא רוצה להמשיך לשלוט, והוא משתמש בכם. אתם חלק מהיסטוריה שתיעלם; אתם חבורת אנשים שלא יודעים לנהל דבר ולא חצי דבר. נכשלתם בכל מה שעשיתם, בכל התחומים. זה פרצופכם, וזאת גם רמת ההתנהגות שלכם. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו מתכנסים היום בימים מיוחדים, עשרת ימי התשובה, תקופה שמזמינה את כולנו לעצור ולהתבונן פנימה ולבצע חשבון נפש. אז באמת, בואכה תשעה חודשים לממשלת ישראל, אין יותר ראוי מכך שהממשלה הזאת תערוך חשבון נפש, כמובן לטובת המדינה ולאזרחיה. הממשלה הזאת היא ממשלה שפגעה אנושות בכל הנכסים החיוניים של מדינת ישראל – בכלכלה, ביוקר המחיה, בביטחון, במשילות וגם ביחסי החוץ; ממשלה שהיא עתירת הישגים שליליים, שהביאה אותנו לסחרור פוליטי ולשבר כל כך גדול בחברה הישראלית, שבאמת לא ידענו כמותו בהיסטוריה של מדינת ישראל. וכל זאת בממשלה שמתיימרת להיות ממשלת ימין על מלא מלא. בחשבון הנפש הזה, אני חושבת שראוי שראש הממשלה יהיה הראשון שעושה חשבון נפש. אני מצירה על כך שבמקום לעשות חשבון נפש, הוא בוחר – דווקא אתמול, בעשרת ימי התשובה – בהתבטאות אומללה ומסיתה נגד המוני ישראל שהעזו למחות נגדו; הוא מאשים אותם שהם חברו לאש"ף ולאיראן. אבל כל זה למה? כדי להסיח את תשומת הלב מהדבר האמיתי, משיחת הנזיפה של הממשל האמריקני – פנינו לאן, ומהביקור המביך שבו ייאלץ להבהיר מהם הערכים המשותפים למדינת ישראל ולארצות הברית ומהן הסיבות לאובדן הדרך של הממשלה שעה שהוא אוחז בהגה. אז אדוני ראש הממשלה, במסגרת חשבון הנפש אני מציעה לך, קודם כול, תתחיל בבקשת סליחה ומחילה מחיילי צה"ל, מחללי צה"ל ומהמשפחות השכולות. ראוי להזכיר שבימים אלו אנחנו מציינים 50 שנה למלחמת יום הכיפורים, ועדיין אנחנו אומה שמלקקת את הפצעים. מחילה נדרשת מהם על שום הכוונה הבזויה של הממשלה לחוקק את חוק ההשתמטות למען ההישרדות הפוליטית של הממשלה – הניסיון לקבוע סימטריה בין שירות משמעותי בצה"ל לבין לימוד תורה – ובכך לעגן אפליה, להבחין בין אדם לאדם, להבחין בין דם לדם. זה בלתי מתקבל על הדעת. אני מבקשת מכל חברי הקואליציה לשאול את עצמם: כיצד אתם מאפשרים לגולדקנופ למסחר את חוק ההשתמטות תמורת הרפורמה המשפטית? האם צריך להזכיר לכם ששעה שכולנו כאן, חיילי צה"ל עומדים על המשמר, כי ההורים שלהם והמפקדים שלהם חינכו אותם ששירות משמעותי בצה"ל זה ערך ושליחות? זה עדיין ערך ושליחות, למזלנו, בחברה הישראלית. האם אני צריכה להזכיר לכם שאנחנו לא בשווייץ, ורק בימים האחרונים חווינו מאות התרעות וחמישה ניסיונות פיגוע? חברי הקואליציה, תסתכלו עמוק פנימה במסגרת חשבון הנפש ופשוט תתביישו. הפעילות שמתירה למגזר שלם להתנתק מחובתו האזרחית פוגעת במישרין בצה"ל, מחרבת את מודל צבא העם ופוגעת ברגעים אלה ממש במורל הלוחמים. כיצד ייתכן שאתם משתפים פעולה עם חזונו של גפני, שלפיו חצי מהעם ישרת וחצי מהעם ילמד תורה? מה זה פה, גיוס לפראיירים בלבד? מה עם החובה היסודית של "לא תעמוד על דם רעך"? כיצד ייתכן שבזמן שהבן של יהודית מבאר שבע בקורס טיס והבן של רחל מקיבוץ דפנה נמצא בסיירת גולני מעיזים חברי הקואליציה האנטי-ציונית הזאת לבזות את מפעל הציונות שבזכותו הוקמה המדינה? אני מזכירה לכולנו את דבריו של חבר הכנסת אייכלר, שפספס את חיילי צה"ל בדבריו המבזים על מפעל הציונות וזקף את זכות המשמר על מדינת ישראל לשומרי תורה, שבלעדיהם, לדבריו, מדינת ישראל הייתה מחוקה מהמפה. אני שואלת את עצמי, ואני שואלת גם את חבר הכנסת אייכלר – הוא במקרה שכח לציין את חיילי צה"ל בכתב שלו? הוא שכח שהם עומדים על המשמר ממש ברגעים אלה, וכולנו בזכותם כאן, או שהוא פשוט לא מכיר בפועלם? הוא פשוט לא מכיר בפועלם של שומרי ישראל, אלה שמוכנים למות למענה. אז באמת, חבר הכנסת אייכלר, שאביו היה לוחם בלח"י ובצנחנים – כיצד הוא הגיע למצב שהוא מתכחש למקורות? ואני חשבתי על זה. באמת, לחבר הכנסת אייכלר ולאחמד טיבי יש אידיאולוגיה משותפת: שניהם אנטי-ציונים, שניהם אנטי-מדינת ישראל ושניהם אנטי-צה"ל. צריך להגיד את זה ביושר, זה המצב. אז אני רוצה לשאול את חבריי מיהדות התורה ומש"ס: מאיפה הבאתם את זה שיש סתירה בין לימוד תורה לבין גיוס לצה"ל?

טלי גוטליב (הליכוד):

שרון ניר (ישראל ביתנו):

מה זה לשרת בצבא אם לא קידוש השם?

גלעד קריב (העבודה):

לא נורא. לא נורא.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה. חברת הכנסת טלי גוטליב.

טלי גוטליב (הליכוד):

די כבר. מי כותב לכם את הנאומים?

גלעד קריב (העבודה):

– – – מי כותב לנו את הנאומים?

מירב בן ארי (יש עתיד):

יש לנו – – – שופטים – – –

שרון ניר (ישראל ביתנו):

לא ייאמן, אה?

טלי גוטליב (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

גם לך. תאמיני לי – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת טלי גוטליב, את בקריאה ראשונה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

טלי גוטליב. הוא אנטי-ציוני?

קריאות:

טלי גוטליב (הליכוד):

זו הייתה הערה.

היו"ר אוריאל בוסו:

בסדר. אבל זה נמשך. זו הערה ונמשך. זה נאום, הערה ונאום.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אני שואלת את עצמי: מאיפה החברים הביאו את זה שיש סתירה בין לימוד תורה לגיוס לצה"ל? מה זה לשרת בצבא? אני שואלת את עצמי.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה. תודה רבה, חבר הכנסת.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

מה זה לשרת בצבא אם לא קידוש השם? הרי נצטווינו כולנו על הצלת ישראל. מה זה לשרת בצבא אם לא קידוש השם? תסבירו לי אתם, כיצד דוד המלך, יהושע בן נון, בר כוכבא, שאול המלך – הרי גם הם היו לוחמים – איפה ומתי נאמר במקורות שאסור לציבור החרדי לשרת ולתרום למדינה? מאיפה הגיעה החרפה הזאת? פעם בן-גוריון אמר: כל העם צבא וכל הארץ חזית. אז פה עשו שינוי של הנוסחה – נשארנו רק "כל הארץ חזית", כי כל העם כבר מזמן לא צבא. חבריי חברי הכנסת, צריך להוריד מסדר-היום את חוק ההשתמטות, שפוגע בסולידריות החברתית במדינת ישראל, מפר את העיקרון הבסיסי של שוויון בנטל. כשם שכולנו שווי זכויות, ראוי שכולנו נישא בחובות. כל בן 18 – יהודי, דרוזי, צ'רקסי, מוסלמי, נוצרי – כולם צריכים לתרום את חלקם למדינה במסגרת שירות צבאי, אזרחי או לאומי. כל פטנט או קומבינה אחרת פוגעים ברוח הלחימה ובמורל הלוחמים שמשרתים ממש כעת. אסור לתת לפוליטיקה הקטנה לפרק את צה"ל. אסור לפגוע בביטחון המדינה. ובאמת, לפני שאנחנו נכנסים ליום הדין, אני מתפללת שבתקופה הזו של עשרת ימי התשובה נצליח למצוא את הזמן ואת הדרך לתקן, לשפר ולבנות מחדש; שנצליח להביא לאיחוי השבר בעם; שנצליח לייצר פה תקווה והתחדשות. עושה שלום במרומיו הוא ברחמיו יעשה שלום עלינו ועל כל עמו ישראל, ואמרו אמן.

היו"ר אוריאל בוסו:

אמן. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

כל הכבוד, גברתי, על הנאום.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כל הכבוד. אני בטוחה שכתבת את הנאום לבד.

סימון דוידסון (יש עתיד):

טלי, היא כתבה את הנאום לבד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, שנה טובה. ברכות לשרון ניר, שכתבה נאום לבד. אנחנו מניחים שזה מאוד קשה. עם כל הכבוד לזה שהיית בסך הכול תת-אלוף, יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר – זה משהו שכל אחת יכולה לעשות, כל אחת עושה היום. אז ואללה, לא תאמיני, טלי, גם פה יש עצמאות מחשבתית.

טלי גוטליב (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

למרות שאנחנו לא בפריימריז, שזה נורא קשה לנו, עדיין אנחנו יכולות לחשוב לבד. אנחנו יכולות לחשוב גם כשאנחנו לא בפריימריז. ואללה, אני מסתכלת על החבורה כאן – כולן חושבות לבד. לא תאמיני.

טלי גוטליב (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל חבל לבזבז זמן, כי בחודש הצטברו כל כך הרבה דברים, אז מאיפה נתחיל? אבל מכיוון שהדיון הוא על הרפורמה, אין לי ברירה, אני עכשיו אדבר דווקא על הרפורמה; הרבה זמן לא דיברתי עליה. אבל כן, אני גם רוצה להקדיש חלק מהנאום שלי למייסד הרפורמה, הפריבילג הידוע שמחה רוטמן, ולשים אותו רגע בצד, כי אני רק רוצה, קודם כול, לשלוח מפה חיזוקים לכל הלוחמים שלנו, הלוחמים האמיתיים, שנמצאים בארצות הברית ונלחמים על הדמוקרטיה הישראלית. ולא, ישראל זה לא נתניהו; צריך להבדיל בין ראש הממשלה לבין המדינה. רק דיקטטורים חושבים ש"המדינה זה אני". לא, הם נלחמים נגד נתניהו והממשלה שלו, הם לא נלחמים נגד מדינת ישראל. הלוואי ש-10% – גם לא, חבל על הזמן – מהקואליציה, מהממשלה הזאת, היו עושים את מה שהלוחמים האלה עושים, המאבקים שהם מנהלים. עומד על כבש המטוס וקורא להם תומכי טרור? אש"ף ואיראן חברו? מה זה הדבר הזה? מה הבושה והחרפה הזאת? מי אתה בכלל שתדבר אליהם? אלה הלוחמים האמיתיים. הם הלוחמים האמיתיים.

קריאות:

מירב בן ארי (יש עתיד):

נכון. ראיתי גם על הרזומה שלך, אני לא מתווכחת. עשית שירות צבאי יפה, אני לא מתווכחת. אבל מה יש לכם לריב כל הזמן עם הצבא? תראי מה עשיתם לצבא. תראי איך הרסתם את הצבא מבפנים.

טלי גוטליב (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

אוקיי. אני יודעת שקשה לך, אבל תסתכלי סביבך. מה לעשות, השתמטות זו דרך חיים בקואליציה שלך. מה לעשות, יש כאלה שעשו צבא, ויש כאלה שלא עשו. רובם פה, הרוב כאן – תראו מה זה נפלאות החיים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

מירב בן ארי (יש עתיד):

דודי, אוה, שלום, באמת הרבה זמן לא ראיתי אותך. באמת הרבה זמן.

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

את יודעת שבאחוזים זה לא נכון.

גלעד קריב (העבודה):

איפה הייתם כשאייכלר ביזה את חיילי צה"ל?

קריאות:

מירב בן ארי (יש עתיד):

תעצור לי את השעון, השר מדבר.

היו"ר אוריאל בוסו:

קודם כול עצרתי. את יודעת שבאחוזים זה לא נכון כשאמרת "כאן מול כאן".

קריאות:

מירב בן ארי (יש עתיד):

שנייה, אדוני. תגיד לי, אני חרפה? אני? מה אתה עושה כאן, תגיד? איזה שר אתה?

היו"ר אוריאל בוסו:

אין בעיה. אם אתה מנכה את הערבים, ואתה מנכה את החרדים, תבדוק מי עשה יותר צבא.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה נתנו לך? את הגרעין האיראני נתנו לך? לא. את שיתוף הפעולה האזורי? שר מקשר?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

היו"ר אוריאל בוסו:

השר אמסלם. טוב. תמשיכי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה, מה, תגיד לי, במה אתה מתפאר? איזה הישג מדהים הבאת לממשלה? תעשה לי טובה, באמת.

גלעד קריב (העבודה):

הוא איים על ראשת החברות הממשלתית.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא איים על ראשת החברות – בסדר, לכל אחד יש הישגים מפוארים, אני לא נכנסת לזה. אבל אני רוצה – עזוב, באמת, דודי אמסלם ישב בבית ונלחם למען המזרחים. נלחם. אמר: למען האמסלמים והביטנים. בסוף מה יצא? שר מקשר, שר גרעין ועוד איזה משהו של חברות שאתה – עזוב, נו, באמת. אני במקומך בכלל לא הייתי נכנסת למקום הזה, כי אם ישבת בבית בשביל להילחם למען המזרחים וזה התפקיד שקיבלת, אז ואללה, אני לא מתפלאת כבר. אבל שנייה, אין לי זמן, וקצרה היריעה. חיזקתי את החברים. אוה, הינה עוד לוחם ששירת פעם בשירות החוץ, עכשיו בשירות נתניהו; כל אחד משדרג את עצמו. עכשיו אני רוצה להגיד משהו לשמחה רוטמן, כי שמחה רוטמן שלנו, לא תאמינו, ניצל את ימי הפגרה – למה? להגיש עליי תלונה לוועדת האתיקה. ואללה, מה נגיד? שמחה שלנו – הוא צריך לנקום בכל מי שצעק משהו לאביגדור הסדרן. אז הוא כתב משפט על יוראי, משפט על קארין, משפט על סגלוביץ', ועליי הוא כתב עמוד שלם. קצרה היריעה ואין לנו זמן לתאר את המשפטים הנוראים שאמרתי – גם לא הבאתי את המשקפיים. אני אמרתי, ועל זה הוגשה עליי תלונה: אנשים קרועים, למה מישהו מקשיב לכם? איבדתם את – – –

אפרת רייטן מרום (העבודה):

מירב בן ארי (יש עתיד):

כן, כן, אפרת, מה שאת שומעת. אני כנראה אצטרך עורכת דין. אני מגייסת אותך לשירותיי.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, לא, מתוקה. אני אתן לך את כל המילים. את תהיי המומה מכמות – – –

אפרת רייטן מרום (העבודה):

מה זה – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

כן. תראי על מה הוא מתלונן עליי.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

איזה יופי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

איבדתם את הלגיטימציה מהציבור. אתם יכולים לעצור. אתה מש"ס – תקשיב, בוסו – אתה מש"ס, זה מה שאמרתי, המנהיג שלכם קורא לעצור את החקיקה. אני חושבת שמגיע לי על זה עונש מהגבוהים שנרשמו. עזבו אתכם, למה אתם פה. והמשפט שעליו הוא הגיש את התלונה החמורה זה המשפט שאמרתי עליו: נשארת לבד, אין לך חברי כנסת.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

לא ייאמן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שמחה רוטמן הגיש עליי עמוד – ואללה, תקשיבו, אני רוצה להגיד לכם משהו, בעיקר לקהל שצופה בוועדת האתיקה. קראו לי בשמות קשים. קראו לי – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

היי, טלי, תקשיבי, יש פאנץ' – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – אני לא מתלוננת אפילו פעם אחת – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

טלי, יש פאנץ', תשמעי. טלי, את יודעת מה? תני לי רגע, אני חייבת להגיד לך, קראו לי בשמות נוראיים.

טלי גוטליב (הליכוד):

אין תחרות איתי – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא עושים תחרות, אבל עכשיו מדברים עליי, טלי, סבבה? תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

כל מילה, תזכרי – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני רוצה להגיד לך שקראו לי בשמות קשים – – –

קריאה:

מה זה קשור אלייך?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין מה לעשות, חבר'ה, כדור הארץ, טלי גוטליב – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – פשוט לא צריך להתלונן – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה חייב לעצור לי את זה. אני חייבת להגיע לפאנץ'.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת גוטליב.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כשעליי אמרו דברים רעים נורא – גם עלייך, טלי, גם עלייך, טלי – –

טלי גוטליב (הליכוד):

מעל הראש.

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – אבל אני מעולם לא הגשתי תלונה. מתי הגשתי תלונה? כשאחת הנשים פה אמרה לי בכנסת: "יש לך ילדה קטנה, תיזהרי מבורא עולם" – פה הלכתי והגשתי תלונה. את יודעת למה, מירב כהן? כי אפשר להגיד עליי הרבה דברים, את יודעת, אני לא חייבת – אבל כשמגיעים לבת שלי, זה המקום הכי רגיש שלי. אני גדלתי בנתניה; בנתניה בשנות השמונים, כשרצו להזהיר מישהו, אמרו לו: "תיזהר, יש בורא עולם, יש לך ילדים קטנים". זה מה שהיא אמרה לי. ביום שהיא אמרה את זה, לקחתי את עצמי והגשתי תלונה לוועדת האתיקה. על כל הקללות, אבל במיוחד על זה. הוועדה התייסרה. במשך חודשיים וחצי היא ישבה על המדוכה, כי כל עם ישראל ראה את שהיא קראה לי "עלובת נפש" ואת כל הקללות, והיה להם קשה, כי בכל זאת היא שרה – שרה? שרה גם לחיסול מעמד האישה, אבל לזה אין לנו זמן – בסוף, אחרי חודשיים-שלושה על המדוכה, קיבלה החלטה לתת לה הערה. הינה, אני אומרת לכם, אני באתי ממקום מאוד מאוד שלם עם עצמי. התלונה הזאת – תקראו אותה – היא בושה, ממנהיג הרפורמה שמפצל את העם. בראש השנה משפחות ישבו קרועות, מסוכסכות, מדוכאות; גם הימין. אלי כהן אמר אתמול שהוא שמע על זה בטלוויזיה, אמיר אוחנה אמר את זה בריאיון, על הרפורמה הזאת. זה שווה את המחיר, לקרוע את העם? חגים, יום כיפור? מה קרה לכם? תבקשו סליחה מהעם הזה. תגידו שתדברו על רפורמה בהסכמה רחבה. זה שווה? זה שווה שראש הממשלה של מדינת ישראל נפגש עם נשיא ארצות הברית בחדר צדדי באו"ם? כשהוא מגיע, רבנים יוצאים נגדו. אתה היית איתי במשלחות, עשינו ארבע שנים משלחות עם הפדרציות היהודיות – איך חיבקו אותנו ואהבו אותנו כשבאנו. הייתי איתך בדרום אמריקה, הייתי איתך בארצות הברית, הייתי איתך באירופה – איתך, כשישבנו באותה קואליציה. אתה בכלל אל תדבר, כי ראית מה עברנו כשהיינו יחד בשטרסבורג, עזוב. אני מדברת אל דודי אמסלם. אני מסתכלת לו בעיניים. הרמתם את כל הפדרציות האמריקאיות היהודיות שחיבקו אתכם – –

בועז ביסמוט (הליכוד):

– – – מי משמיץ אותנו באו"ם? מי משמיץ אותנו? מה שקרה אתמול – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – הרמתם אותן להפגין נגד ממשלת ישראל.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת ביסמוט, תודה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה, שב בשקט אחרי מה שעברנו בשטרסבורג, כשאמרו לנו: מה יש למדינה שלך. אתה, מה קרה לך?

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת ביסמוט, תודה. תודה.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

מירב בן ארי (יש עתיד):

רגע. אני רוצה להגיד לך משהו – –

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת אפרת רייטן מרום.

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – אף אחד לא רוצה לראות את מדינת ישראל בצורה כזאת.

בועז ביסמוט (הליכוד):

– – – את המדינה, זה אתם – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני ישבתי באמת עם המשפחה שלי – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה, חבר הכנסת ביסמוט.

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – אתם יודעים, עכשיו במשפחות בארוחת חג, וכולם פה מכירים את זה, גם פה – –

גלעד קריב (העבודה):

– – – שיקבלו אותו בוושינגטון? פשיסטים – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת גלעד קריב, חבר הכנסת גלעד קריב, תודה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – אומרים: כשנפגשים לא מדברים על פוליטיקה. נכון, דבי ביטון משדרות? נכון, טטיאנה? כל אחד פה – כרמיאל, באר שבע, כל הארץ של יש עתיד – נכנסים לארוחת חג, אומרים: לא מדברים על פוליטיקה. מה קרה? זה שווה? שווה לקרוע את העם הזה? לפצל? לקרוא להם תומכים באיראן? תומכים באיראן? ואללה, 25 שנה בסיירת מטכ"ל, חבר שלי, 26 שנה בסיירת מטכ"ל, טייסים בכל שבוע הולכים לטוס. עומדת היום אם שכולה, אישה שכולה, ואומרת: בעלי נפל – אתה קורא לו תומך באיראן?

טלי גוטליב (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה קרה? זה שווה? לא שווה. הינה, אני אומרת לך, לא שווה את המחיר הזה. קרעתם את העם הזה לשניים. גם ימנים ממורמרים עליכם. הצביעו משילות, הצביעו ביטחון אישי, יוקר מחיה – אתם לא מתעסקים בכלום חוץ מעצמכם. מה עם העם הזה? לא אכפת לכם ממנו?

גלעד קריב (העבודה):

– – – ממשלה כושלת ומופרעת – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

דרסתם. דרסתם, לא השארתם. מה יהיה ביום כיפור? אנשים לא יוכלו ללכת לבית כנסת, כי הם מפחדים. מה יש לכם? זה לא שווה. זה לא שווה, המלחמה הזאת. תעבדו ביחד.

בועז ביסמוט (הליכוד):

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה. חבר הכנסת ביסמוט, תן לה להשלים את הדברים. תן לה להשלים משפט אחרון. תודה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תן לי לסיים משפט אחרון.

היו"ר אוריאל בוסו:

משפט.

מירב בן ארי (יש עתיד):

יש בארצות הברית ויש בארץ ישראל אנשים ציונים, פטריוטים, אוהבי המדינה, שכשראש הממשלה שלך, ראש הממשלה, עומד על כבש המטוס ואומר שהם חברו לאיראן ולאש"ף – לא היה דבר כזה.

בועז ביסמוט (הליכוד):

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת ביסמוט.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתם צריכים להתבייש לכם.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה.

קריאות:

מירב בן ארי (יש עתיד):

כולכם.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

בכלל עוד לא סיימתי לומר את מה שרציתי לומר על שמחה רוטמן.

טלי גוטליב (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

גב' טלי גוטליב, אתם – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – את הנזק שעשיתם למדינת ישראל ילמדו בספרי ההיסטוריה. אבל את התלונה המגוחכת של שמחה רוטמן עליי בוועדת האתיקה עדיף – הינה, סיימנו בהסכמה – צריך לזרוק לפח. אפילו טלי אמרה. תודה.

גלעד קריב (העבודה):

לא רק את התלונה – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. ישיב השר המקשר בין הממשלה לכנסת ושר במשרד המשפטים, השר דודי אמסלם. בבקשה.

דבי ביטון (יש עתיד):

– – – לשקול מילים.

היו"ר אוריאל בוסו:

כולנו צריכים לשקול מילים, אם כבר.

דבי ביטון (יש עתיד):

נכון, אבל אצל אמסלם זה קצת יותר בולט – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

לא, לא. זה בדיוק לא נכון. לא צריך להתייחס לסגנון, חברת הכנסת ביטון – כולם, אם כבר.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

קודם כול, בוקר טוב. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה לאחל חתימה טובה וגמר חתימה טובה לכל עם ישראל.

גלעד קריב (העבודה):

כן, כן, ואהבת חינם.

קריאה:

השקט שלפני הסערה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אל תפריע לנו. הרב הרפורמי, לא להפריע לי. רבותיי, לפני שאיכנס לעניין – תראו, אני רוצה רק להגיד לראש הממשלה משהו על איזו אמירה שאמר בארצות הברית. אני חולק על מה שאמר ראש הממשלה על נושא הרפורמה. אני חושב שהרפורמה שהציג השר לוין היא תחילת הרפורמה. היא גם לא הכול, וזו הדרך עד הסוף. היא רפורמה טובה. דרך אגב, אני אומר לכם שמדינת ישראל היא לא מדינה דמוקרטית הלכה למעשה. אתם יודעים את זה, גדעון סער יודע את זה, בגלל שכשהוא היה בצד השני, אלה בדיוק התכנונים שהוא רצה לעשות. אבל אצלכם זו שאלה של פוזיציה. אני קובע שמדינת ישראל היא לא מדינה דמוקרטית, ואנחנו רוצים להפוך אותה למדינה דמוקרטית. אנחנו לא סוג ב'.

דבי ביטון (יש עתיד):

מה ראש הממשלה שלך אמר אתמול?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

עכשיו אני רוצה להגיע לעניין. רבותיי, האמת היא שמה שעברנו בחודש האחרון – אני כבר לא יודע במה להתחיל. לא יודע, חברת הכנסת טלי גוטליב, אז בואו נתחיל ככה ברפרוף. אני שומע את ראש המוסד אומר שצה"ל עשה פשעי מלחמה. אני אומר – רק שנייה, מודה – קודם כול, בן אדם נאמן על עצמו יותר ממאה עדים. אם אתה עשית פשעי מלחמה, צריך לעצור אותך עכשיו. אתה, ראש המוסד, לא מתבייש? פוגע בביטחון מדינת ישראל, פוגע בחיילי צה"ל – –

דבי ביטון (יש עתיד):

אתה איבדת את זה לגמרי.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

– – ועוד אתה הולך, ומזמינים אותך לקוקטיילים – בושה וחרפה. עוד חי על פנסיה של מדינת ישראל. אני שומע את הגברת שלכם, אחת מהאדמו"ריות שלכם, ברסלר, קוראת לנו נאצים – דרך אגב, כשפעם אמרתי: צריך לעצור את הזאבים, לעשות להם מכלאה, במובן זה שצריך לעצור אותם – פתחתם אולפנים ארבעה ימים, הוצאתם את כל הטוקסידו, חליפות, כולל שישי-שבת. אני קם ביום ראשון – לא מאמין. חשבתי שנפתחה מלחמה. היא קוראת לי נאצי, וגב' מיארה עושה פן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

די כבר.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא שומעת, לא רואה, כלום. היא מזכירה לי את שלושת הקופים.

דבי ביטון (יש עתיד):

מה זה הפופוליזם הזה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אנחנו נמשיך. הבוס שלכם מתראיין – – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

לא עושים – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

רק שנייה, תן לי. סימון, הבוס שלכם מתראיין – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת ביטון, חברת הכנסת ביטון.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

הבוס שלכם מתראיין, קורא לי – מכנה את אמסלם "מורד". אני מורד ובוגד. בן אדם שלא שירת בצה"ל, פרחח, פרחח שניגן במועדונים ושתה בירה כל החיים שלו, לא סיים 12 שנות לימוד, מכונת רעל הכי גדולה.

דבי ביטון (יש עתיד):

הבוס שלנו הוא – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

איך אמרתי פעם? מכונת רעל רדיואקטיבית הבן אדם, לי הוא קורא בוגד? הבן אדם חושב ש-M-16 זה סוג של מסטיק. לי הוא קרא בוגד? בן אדם שלא תרם למדינת ישראל יום אחד, לא הזיע, אבל מה, לאגרוף היה לו זמן. לשרת בצה"ל – חס ושלום. לאגרוף היה לו זמן.

דבי ביטון (יש עתיד):

ומה אתה עשית? מה אתה עשית?

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה, חברת הכנסת דבי ביטון.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

עכשיו אני רוצה לומר, אני שומע את המממן הראשי שלכם, קובי ריכטר, המיליארדר, אומר בריאיון: הכסף אצלנו – דרך אגב, הם, הקיבוצים, הקימו את המדינה של אבא שלהם.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אתה בכלל יודע מי זה קובי ריכטר? מה הוא הביא לעולם?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דקה. הכסף אצלם. הטייסים שלהם. ומה אנחנו? עושים לנו טובה שאנחנו קצת עובדים אצלם. זה מה שאמרתי לכם, רבותיי, אנחנו צריכים לנקות לכם את הבתים. איך אומר ריכטר? אנחנו פה מנהלים את המדינה, לא משנה כרגע אם אנחנו מיעוט קטן. המדינה שלנו.

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

אתה קראת את הספרים שלו?

דבי ביטון (יש עתיד):

שינקו את הבתים – – –

נעמה לזימי (העבודה):

מה עשית בשביל – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה, חברת הכנסת ביטון. חברת הכנסת לזימי, שלום, שלום.

נעמה לזימי (העבודה):

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת נעמה לזימי.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

זה מה שאומר ריכטר, 70% מהיהודים במדינת ישראל לא נחשבים. אבל המיליארדים – הכסף מתדלק אתכם.

שלי טל מירון (יש עתיד):

בועז ביסמוט – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דרך אגב, הוא הצמיד לכם את זה לשער הדולר. אתם לא מבינים, הבן אדם שופך עליכם כספים. איך אמרתי? אלה שנסעו, אני מקווה שהוא מימן להם מחלקה ראשונה, מה שנקרא, פול פינוקים.

נאור שירי (יש עתיד):

מה? מה הוא עשה? הוא עוד לא עשה את זה, אין – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא מתביישים. אנחנו, העניים עלק, לא נחשבים. המדינה של אבא שלו, הבנת?

נאור שירי (יש עתיד):

20 שנה הוא פה, וזה הדבר היחיד שאתה אומר. מה שנקרא – – –

דבי ביטון (יש עתיד):

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת ביטון, קריאה ראשונה.

נעמה לזימי (העבודה):

אתה יודע שהוא ביזיון, אתה יודע שהוא ביזיון.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

וזה הבן אדם שמממן אותם. דרך אגב, הם יזמינו אותו גם לקוקטיילים, אותו אחד.

נעמה לזימי (העבודה):

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת לזימי, תודה רבה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

עכשיו אני רוצה לומר, שמעתי את הדיון על עילת הסבירות, חבר הכנסת גדעון סער. אני רואה שם את השופט עמית, אני שומע את יושב-ראש ועדת החוקה של הכנסת מציג את העניין.

דבי ביטון (יש עתיד):

עכשיו השופטים לא – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה ישבת בוועדת חוקה? יום אחד לא ישבת בוועדת חוקה. היית יושב, היית סומך – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

הם מפריעים לי.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה, חברת הכנסת נעמה לזימי. קודם כול, אפשר לשבת. קודם כול, אפשר לשבת. דבר שני, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תשבי, תשבי. תשבי ואל תצרחי. תשבי.

נעמה לזימי (העבודה):

תתבייש לך.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אל תצעקי. תשבי, תשבי. תצעקו כולכם: בושה, בושה. נו, תצעקו.

נעמה לזימי (העבודה):

דבי ביטון (יש עתיד):

בגלל זה בסקרים אתם מתרסקים – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

עכשיו, אני שומע את רוטמן טוען את טענותיו. אחרי זה אני שומע את השופט עמית אומר לו: יש לך דקה, דקה. קשה לי לשמוע את הדברים גם ככה, יש לך דקה. למה קשה לך לשמוע? אתה שופט, לא? למה קשה לך כל כך לשמוע? למה? מר עמית, למה קשה לך לשמוע?

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת מירב בן ארי, תודה. חברת הכנסת דבי ביטון, קריאה שנייה. חברת הכנסת מירב בן ארי.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני רוצה לומר משהו לגבי ההפגנות בארצות הברית. אני בשוק, אני בהלם. חציתם כל קו אדום. לא אדום – בורדו, הכול. אתם גוררים את כל עם ישראל לתוך התהום.

נעמה לזימי (העבודה):

אתם גוררים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אתם טוענים את טענת הקוזק הנגזל, אתם עושים את הבלגן, ואתם אומרים לנו שאנחנו אחראים. אתם הורסים את הדמוקרטיה. והאמת היא שאנחנו אשמים בדבר אחד – ובזה אתם צודקים – מה לעשות, ניצחנו בבחירות. אתה יודע מה? אני אומר לך, מה זה בעיה, אנחנו מה זה מתנצלים. באמת, כואב הלב.

דבי ביטון (יש עתיד):

בגלל זה אתם מתרסקים בסקרים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אנחנו מתנצלים שניצחנו בבחירות. ואיך אומר לכם קובי ריכטר? אם לא תתאחדו עם הערבים, אף פעם לא תגיעו לשלטון. את זה אומר המממן מספר אחת שלכם.

דבי ביטון (יש עתיד):

תמשיכו ככה, נראה איך עכשיו תיבחרו.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אבל עכשיו ראש הממשלה נוסע לייצג את ישראל בארצות הברית.

דבי ביטון (יש עתיד):

מה זה מייצג.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

הוא, דרך אגב, לא בן אדם פרטי. זה ראש ממשלת ישראל. מעולם לא קרה דבר כזה, מעולם.

נעמה לזימי (העבודה):

רפורמה רעה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

הוא מגיע לארצות הברית, והוא מוצא את כל המופרעים האלה, כל אלה – האחים לחשק: אם יש להם עניין – באים; אם יש להם חשק – באים למילואים, אם אין להם חשק – לא באים.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת נעמה לזימי, תודה.

נעמה לזימי (העבודה):

הוא – – – רפורמה רעה – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. נעמה לזימי, קריאה שנייה. את בקריאה שנייה, חבל.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

הם מקרינים על כלא אלקטרז את התמונה שלו בבגדי אסיר. אתם יודעים מה? אתם מגעילים אותי.

דבי ביטון (יש עתיד):

אתה מגעיל אותנו. חתיכת חצוף אחד. חתיכת דוחה, תלך כפרה על כולנו.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני אומר לך, ביזיון. את זה יהודים לא עושים. לעולם.

דבי ביטון (יש עתיד):

תתבייש לך. חתיכת דוחה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דרך אגב, מי שעושה דבר כזה, אני חושב שהוא פוגע בביטחון מדינת ישראל, במדינת ישראל.

נעמה לזימי (העבודה):

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

ומה, מראיינים איזה מישהי, יעני הייתה טייסת, והיא אומרת: אני צריכה – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

נעמה לזימי, קריאה שלישית. נא לצאת.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

למה לצעוק? אומרת: תראו, אנחנו, הטייסים, לפעמים פוגעים באנשים לא מעורבים. זה קורה בלחימה. אני צריכה לסמוך על מי שמקבל את ההחלטה. זאת אומרת, הציבור לא רלוונטי. גם אם נקבל 90%, מה זה משנה? ריכטר, הקיבוצניקים, כל אלה שמקשקשים פה – הם צריכים לקבל את ההחלטות, הם הגאונים. אנחנו לא עושים צבא, הצבא שלכם. אנחנו בכלל לא שייכים למדינה, אנחנו בכלל סוג ב'. אנחנו בכלל סוג ב' במדינת ישראל.

דבי ביטון (יש עתיד):

ברור שאתם שייכים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

ובואי אני אגיד לך משפט חשוב, דבי: אמסלם דוד בחיים לא יהיה סוג ב', בחיים. אתם הורסים את המדינה, אתם לא מבינים.

דבי ביטון (יש עתיד):

אתם הורסים. הייתה מדינה נהדרת עד לפני תשעה חודשים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בתפיסת העולם שלי אין לי חיים אם אני סוג ב'. אנחנו לא דרום אפריקה. אנחנו לא דרום אפריקה.

דבי ביטון (יש עתיד):

מי אמר שאתה סוג ב'?

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה, חברת הכנסת דבי ביטון, קריאה שנייה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

גם בדרום אפריקה, בסוף, הלבנים הפסידו. אנחנו לא נהיה סוג ב' אף פעם, גם אם נצטרך להיאבק איתכם עד הסוף. ועד הסוף. לי אין יאכטות בהרצליה, אין לי בניינים בעזריאלי, אין לי בניינים בהרצליה, זה לא אני. את זה לריכטר יש, ולדומיו. רק אתם תפסידו.

דבי ביטון (יש עתיד):

זה מה שאתה – – – אני מזרחית גאה ואני לא סוג ב'. אני גרה בשדרות ואני לא סוג ב'.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אתם בעלי הכסף, אנחנו מגינים עליכם, שאתם בעלי הכסף, ואתם עוד משפילים אותנו? אתם לא מתביישים? מר ריכטר, אני עשיתי מילואים כדי שאתה תשמור על המיליארדים שלך, אתה הבנת?

דבי ביטון (יש עתיד):

לעבוד ולשלם מיסים – – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

מי בעל הכסף?

נאור שירי (יש עתיד):

מתי עשית מילואים?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

עוד אחד, עוד ליצן. אם היית עושה 5% ממה שעשיתי, דיינו.

נאור שירי (יש עתיד):

עשיתי – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בסדר, שמענו עליך, שירי, ועל כל השקרנים שלך, כל החברים שמשקרים מבוקר עד לילה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אמסלם, תגיד לי, מה קרה לך? איך הגעת למצב הזה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אותך אני לא מכיר.

היו"ר אוריאל בוסו:

סימון, סימון.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לכן אני אומר לכם, רבותיי – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

"אותך אני לא מכיר" – זה לא לעניין – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

וגם לך אני אומר, הגב' בן ארי – – –

שלי טל מירון (יש עתיד):

האוליגרך מבת ים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

"אותך אני לא מכיר" – זה מזלזל.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

הגב' בן ארי, תקשיבי, לא מזלזל, אני לא מזלזל באף אחד. להפך, אם הייתי מזלזל, לא הייתי מדבר פה. אני רק אומר לכם, רבותיי, ואני אומר את זה לכל השמאל: אם אתם חושבים שבכוח הזרוע וכוח הכסף אתם תנצחו אותנו, אתם טועים. הכול הפוך. כשהימין יצא להפגנות, אתם תישארו בבתים. בסוף יש פה מדינה דמוקרטית, ובסוף והעם מכריע. זה מושג שאתם לא מקבלים אותו בהגדרה.

דבי ביטון (יש עתיד):

אין דמוקרטיה, אתם הורסים אותה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

ולכן אני מודיע לכם, אנחנו נמשיך ברפורמה, בגלל שהיא נחוצה למדינת ישראל. אני אומר לכם, ואתם תראו.

דבי ביטון (יש עתיד):

אתה תראה שלא.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

ואתם תראו, ואתם לא תאיימו עלינו לא עם הצבא ולא עם הכסף שלכם ולא עם חסימת הכבישים, בגלל שבסוף זאת מדינת חוק, וכולם כפופים לחוק – –

דבי ביטון (יש עתיד):

אתם לקחתם את החוק לידיים. אתם לקחתם את החוק לידיים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

– – חוץ מבג"ץ והיועצת המשפטית.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אלה מעל החוק. כולם כפופים לחוק.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת דבי ביטון, קריאה שלישית. נא לצאת.

דבי ביטון (יש עתיד):

היו"ר אוריאל בוסו:

קריאה שלישית.

דבי ביטון (יש עתיד):

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

ולכן אנחנו מכירים את החוק.

היו"ר אוריאל בוסו:

קשה לך לשמוע – תחכי בחוץ.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

ואנחנו לא נאפשר לכם להרוס את המדינה, אם במוח ואם בכוח. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לשר אמסלם.

דבי ביטון (יש עתיד):

היו"ר אוריאל בוסו:

אם את יודעת לשמור על עצמך גם אחר כך, תוכלי להישאר. אפשר לקרוא לחברת הכנסת נעמה לזימי. חברי הכנסת, מה המציע רוצה? חבר הכנסת ליברמן, מירב, מה אתם רוצים? תשובת השר לא הספיקה לכם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אנחנו רוצים להעביר לוועדה להמשך דיון.

היו"ר אוריאל בוסו:

המשך דיון בוועדה, אז מבקשים להעביר לוועדה. איזו ועדה?

קריאה:

ועדת החוץ והביטחון.

היו"ר אוריאל בוסו:

ועדת החוץ והביטחון; פנים, רוצים גם לוועדת הפנים, אז למעשה צריך לעשות הצבעה.

אופיר כץ (הליכוד):

היו"ר אוריאל בוסו:

אז רגע. אנחנו קודם כול מצביעים. מי בעד להעביר את הנושא לדיון בוועדה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

לוועדת החוץ והביטחון.

היו"ר אוריאל בוסו:

לאחר מכן נחליט לאיזו ועדה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אה.

היו"ר אוריאל בוסו:

אבל קודם כול צריך להצביע אם להעביר לוועדה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

רגע. הוא אמר שקודם – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

קודם כול צריך להצביע על העברה לוועדה, כי אם – יש כמה אפשרויות: או שמסתפקים בתשובת השר, או העברה לדיון בוועדה או במליאה. לכן אנחנו מצביעים. מי בעד להעביר לדיון בוועדה?

סימון דוידסון (יש עתיד):

למה לא למליאה?

היו"ר אוריאל בוסו:

המציע אמר את שלו, שהוא רוצה ועדה. 18. עוד פעם. רגע.

טלי גוטליב (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

אנחנו כולם בעד להעביר לוועדה.

אופיר כץ (הליכוד):

למליאה או לוועדה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

לוועדה.

היו"ר אוריאל בוסו:

לוועדה. אוקיי. 18 בעד להעביר לוועדה. מי נגד?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אנחנו רוצים דיון בוועדת החוץ והביטחון.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תציין איזו ועדה. ועדת החוץ והביטחון. הצבעה בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 17 נגד – 2 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הנושא לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.

היו"ר אוריאל בוסו:

שני מתנגדים. אז למעשה 17 בעד להעביר לוועדה, שני מתנגדים, אחד נמנע. ביקשו כאן להעביר את זה לוועדת החוץ והביטחון, והוצעה כאן ועדה – – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

ועדת החוץ והביטחון.

היו"ר אוריאל בוסו:

ועדת החוץ והביטחון?

אופיר כץ (הליכוד):

רגע. אם יש עוד ועדה, זה הולך לוועדת הכנסת או לא?

קריאה:

כן.

אופיר כץ (הליכוד):

כן. אז פנים.

היו"ר אוריאל בוסו:

ועדת פנים. זה הולך לוועדת הכנסת שתקבע את הוועדה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אתה לא יכול.

אופיר כץ (הליכוד):

אצלי זה ועדת הכנסת, נעשה דיון.

היו"ר אוריאל בוסו:

לשם קביעת ועדה. תודה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת, אנחנו נעבור לנושא הבא בסדר-היום, גם כן הצעה לסדר-היום: השתוללות הפשיעה בחברה הערבית. יציג את זה חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

איפה השר?

נאור שירי (יש עתיד):

מה, יש פשיעה בחברה הערבית?

קריאה:

לא, מה פתאום, הכול תותים. לא שמעת?

היו"ר אוריאל בוסו:

שלום לך, חבר הכנסת שירי. מה שלומך?

נאור שירי (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש.

היו"ר אוריאל בוסו:

תבוא. אני אעשה לך סיור.

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

שלום לשר.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

שלום, אדוני.

היו"ר אוריאל בוסו:

הממשלה רשאית להשיב. ואכן, נמצא פה השר לביטחון לאומי.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה, נשא דברים בפורום הכלכלי הערבי בסח'נין לפני כשבוע, והוא קבע שהממשלות כשלו בטיפול בפשיעה בקרב האוכלוסייה הערבית. כבוד מבקר המדינה, אתה טועה, הן לא כשלו; הפשיעה בקרב האוכלוסייה הערבית היא מבית היוצר של הגזענות הישראלית. זוהי האמת. כבוד מבקר המדינה, כשמחליטים על ישיבת חירום בנושא הפשיעה, ומשתתפים בישיבה הזו פחות מעשרה מחברי הקואליציה, זה חלק מהגזענות הישראלית בנושא הפשיעה בקרב האוכלוסייה הערבית. כשכמה חברי קואליציה מגינים על עמירם בן אוליאל, רוצח משפחת דוואבשה – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

שרף אותם. שרף, שרף.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

– – שרצח ושרף את המשפחה – יותר חברי קואליציה ממספרם בישיבה הזו, שבישיבה הזו יש אחד, שניים, שלושה, ארבעה חברי כנסת מהקואליציה – הפשיעה בקרב האוכלוסייה הערבית היא מבית היוצר של הגזענות הישראלית. מאשימים את התרבות שלנו – מפכ"ל המשטרה מאשים את התרבות שלנו, אבל הוא לא טורח לשאול את עצמו את השאלה הבסיסית, למה אחוז הנרצחים הערבים מאז שנת 1948 עד שנת 2000 היה 4.9% מהנרצחים במדינה, ולמה אחוז הנרצחים עלה בצורת הנפשעת הזו מאז שנת 2000 והלאה; הוא לא טורח לשאול את עצמו את השאלה הבסיסית, למה מספר הנרצחים הפלסטינים בגדה המערבית, בעזה, בירדן, הוא פחות מ-20% ממספר הנרצחים הפלסטינים בתוך מדינת ישראל. חלק מהגזענות הישראלית – מטילים את האחריות עלינו, ושואלים אותנו ברחוב: למה אתם מתנגדים שהשב"כ ייכנס ליישובים שלכם? כאילו השב"כ לא נמצא ביישובים שלנו; כאילו הממשלה מחכה לעמדה שלנו; כאילו שכשערבי רוצח יהודי שואלים אותנו איך לטפל בתיקים; כאילו שכשערבי מבצע פעולה נגד מה שנקרא ביטחון המדינה פונים אלינו ושואלים אותנו שאלות – פתאום הקואליציה רוצה להחליט עבור האופוזיציה איך להתנהל. זה חלק מהגזענות. חלק מהגזענות – לפני שנה מביאים תוכנית למיגור האלימות והפשיעה בקרב האוכלוסייה הערבית, וכתוב שם במפורש, שחור על גבי לבן, שהתוצאות ייראו אחרי עשור. כן, כן, כך היה כתוב בממשלה הקודמת, שהתוצאות ייראו אחרי עשור. זה חלק מהגזענות הישראלית. חלק מהגזענות הישראלית, חברי הכנסת וחברות הכנסת – כשהשר שמטפל או אמור לטפל בסוגיית הפשיעה לא מטפל, והם לא רואים בו שר כושל, בגלל שאנחנו שקופים. במידה שמספר הקורבנות בקרב האוכלוסייה היהודית היה עולה בצורה הנפשעת הזו, כולם היו רואים בגלעד ארדן, באמיר אוחנה, באחרים, כשרים נכשלים. אבל אף אחד לא אומר שארדן נכשל. למה? כי אנחנו שקופים, בלתי נראים. זה חלק מהגזענות הישראלית. אני רוצה להגיד לכם, חברי הכנסת וחברות הכנסת, שיש הבדל בין האלימות לבין הפשיעה. לגבי האלימות, אנחנו, אנחנו כחברה וכהנהגה, בכל המישורים יש לנו אחריות. יש לנו אחריות גדולה מאוד בעניין האלימות. אבל כשמדובר על פשיעה, על ארגוני פשע מאורגן, על נשק בלתי מורשה, על פרוטקשן, על שוק אפור – בכל מקום בעולם מי שאמור לטפל בזה זה המדינה. האם נגיע למצב שנחליט – אנחנו כחברה, כהנהגה – שאנחנו רוצים להיכנס ראש בראש עם ארגוני הפשע המאורגן? שאנחנו כחברה נחשוד שבבית מסוים יכול להיות שיש נשק בלתי מורשה בתוך הארון, ואנחנו בעצמנו נחליט להיכנס לבית, על אפם וחמתם של בעלי הבית? האם נגיע לשלב הזה? אם אנחנו נתייאש לחלוטין ונגיע למצב הזה, אז לא יהיו 180 הרוגים בשנה, יהיו 2,000 ו-4,000 הרוגים בשנה. האם קברניטי המדינה רוצים לשים אותנו בפינה הזו בשביל שאנחנו במו ידינו ניאבק מול ארגוני הפשע המאורגן, ושיהיו 4,000 ו-5,000 הרוגים בשנה? אני חושב שאת המאמץ הזה אנחנו צריכים לשים במקום אחר לגמרי, וזה מאבק עיקש נגד הממשלה. כן, כן, אנחנו צריכים להשבית את המשק כולו – כולו – את כל הצוותים הרפואיים, את נהגי המשאיות, נהגי האוטובוסים הערבים, המרצים באוניברסיטאות, שוטפי הכלים במסעדות. את כולם, את כולם. אבל למה רק אנחנו? למה לא גם היהודים הדמוקרטים? דמוקרטיה – מה זו דמוקרטיה אם לא חיי בני אדם? מה זו דמוקרטיה אם לא חיי בני אדם? אנחנו צריכים להגיע למצב שמשביתים את המשק כולו, כולו. לא רק ליום אחד. אנחנו, כן, כן, צריכים לשים חסימות ביציאה מהיישובים שלנו, לא לתת לבן אדם אחד להגיע לעבודה. אנחנו צריכים לסבול שבוע שלם בשביל שיתעשתו, בשביל שיגידו לנו: בואו נשב, נבנה תוכנית; לא כמו התוכנית של הממשלה הקודמת, שהתוצאות שלה אחרי עשור, אלא אנחנו – אני בשם חד"ש-תע"ל דורש הקמת ועדת חירום למיגור הפשיעה בקרב האוכלוסייה הערבית. אני לא יודע מי יותר חזק, אם המשטרה הפלסטינית או המשטרה הישראלית. מי יותר חזק? שם מצליחים. בשנה שעברה נרצחו 29 פלסטינים בגדה המערבית. בגדה המערבית יש שלושה מיליון פלסטינים; בתוך מדינת ישראל יש מיליון ו-800,000 פלסטינים. שם נהרגו 29 אנשים, ובתוך מדינת ישראל, עד עכשיו – 175 אנשים. אני מדבר עם מפכ"ל המשטרה הפלסטינית יוסף אל-חילו, שואל אותו: האם הגעתם לרוצחים? אמר לי: כבר הגשנו 27 כתבי אישום מתוך ה-29, והשניים האחרים, אנחנו יודעים מי הם ואנחנו נגיע אליהם. אולי נקרא למשטרה הפלסטינית לטפל בפשיעה בקרב האוכלוסייה הערבית?

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לסיים.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אז המפכ"ל אמר שזה חלק מהתרבות של האוכלוסייה הערבית.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אז אולי אני צריך לבקש מהשר לביטחון לאומי לפטר אותו, ושהוא ימנה בן אדם פשיסט, טרוריסט וגם כושל, וגם כושל – אתה מחייך עכשיו, וגם וצוחק, כשיש נהרגים, כי זה אתה. אבל אתה לא מעבר, לא מעבר לאפס. אפס.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה, חבר הכנסת איימן עודה, תודה רבה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

לא קטן, פחות מקטן. אפס. זה אתה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת גדעון סער, בבקשה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מותר לאפס להגיב או שאפס לא יכול להגיב?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

יש תקנון, אדוני, כשקוראים ככה ומדברים ככה לשר, צריך להרחיק. לא שייך שאומרים ככה – – –

קריאה:

למה אתה – – – לא לכבודך.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אבל מותר להם. כשאנחנו היינו באופוזיציה, אדוני, אם היינו מדברים ככה – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

אוקיי, מקבל.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תכף אני מביאה את הכרית של הדמעות.

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת, קצת, קצת.

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה בדקות הקרובות, למרות שיש לי ביקורת נוקבת על תפקוד הממשלה הנוכחית בנושא שעליו מתקיים הדיון, להשתדל לדבר בנימה פחות פולמוסית, כי בסופו של דבר זה בעיניי הנושא החשוב ביותר, בוודאי מקרב נושאי הפנים במדינת ישראל. זה אתגר מאוד מאוד גדול. למען ההגינות, הוא לא נולד בתקופת הממשלה הנוכחית, זאת בעיה שהתפתחה והתעצמה במשך הרבה מאוד שנים, בתאוצה בעשור האחרון, והיום, בעיניי, היא אתגר אדיר למדינת ישראל. נגע בזה הדובר הקודם חבר הכנסת עודה. יש כל מיני סוגי אלימות, ואני רוצה להתייחס בעיקר לפשיעה שמקורה בארגוני הפשיעה, במשפחות הפשע, הפשיעה המאורגנת. הפשיעה המאורגנת היא היום סרטן מפושט בחברה הערבית, בחברה הדרוזית. היא השתלטה ומשתלטת על תחומים כלכליים הולכים וגדלים; היא השתלטה ומשתלטת על רשויות מקומיות, על עמדות מפתח ברשויות מקומיות, על מכרזים. ידוע הפן הרצחני שלה, של מעשי הרצח, אבל היקף החדירה של הפשיעה המאורגנת לחברה הערבית ולחברה הדרוזית הוא כמעט בלתי נתפס. ואני בדעה – אמרתי זאת גם בתקופת הממשלה הקודמת, בדיונים פנימיים שהתקיימו אז – שהמדינה, יותר נכון הממשלה, חייבת להציג יעד ברור, והיעד חייב להיות פירוק ארגוני הפשיעה. כל עוד לא יוצב היעד הברור הזה ויעסקו בסטטיסטיקות, אפילו סטטיסטיקות מאוד חשובות, של מספר כתבי אישום, אפילו של מספר פיענוחים – שבזה אנחנו רואים את הכישלון הגדול של מערכת אכיפת החוק הישראלית – כל עוד לא יוצב היעד הזה של פירוק ארגוני הפשיעה – שהוא מאיים על החברה הישראלית כולה, הוא לא מאיים רק על החברה הערבית – אנחנו לא נתמודד עם הבעיה כפי שאנחנו צריכים להתמודד איתה. וצריך לאחוז בכל האמצעים. האמצעים הם מרובים, למדינה יש הרבה מאוד כוחות. אנחנו שמנו דגש על הנושא הכלכלי, והסמכנו בזמנו את בתי המשפט הכלכליים בתל אביב ובחיפה, שבעבר עסקו אך ורק בנושאים תאגידיים אזרחיים-מסחריים, לעסוק בפשיעה הכלכלית, מכיוון שאנחנו זיהינו שבתיקים של הפשיעה הכלכלית, שהם בדרך כלל תיקים מאוד מאוד מורכבים – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

הבעיה שזה כרוך בתיק הפלילי, גדעון. זאת הבעיה, שתיק כלכלי כרוך בתיק פלילי. זה מוגש בפלילי, ואז הוא לא מגיע – הרעיון הוא רעיון מצוין, רק שבפועל העונש הכלכלי והחילוטים כרוכים בבקשות לצווים מתאימים כשיש כתב אישום. זאת הבעיה. ואז אתה נשאר בפלילי, וכל הרעיון הכלכלי – – –

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

חברת הכנסת גוטליב, יש הרבה בעיות. אני כרגע נוגע בסוגיה אחת. בסוגיה אחת – –

טלי גוטליב (הליכוד):

צריך לעשות הפרדה בהגשת – – – לדין הפלילי – – –

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

בבקשה. – – התמשכות ההליכים הפליליים – שזו רעה חולה בכל תחומי המשפט, בעיקר בתיקים האלה, שהם תיקים מאוד מורכבים. היא מייצרת הליכים שנמשכים זמנים בלתי סבירים; יש פה צוואר בקבוק מאוד רציני. בסופו של דבר, בהרבה מאוד תיקים זה גורם להגעה להסדרי טיעון שהענישה בהם לא הולמת את חומרת העבירות, או לכך שמגיעים לתת פסק דין תקופה ארוכה מאוד אחרי ביצוע העבירות נשואות כתב האישום, והמשמעות היא – שוב – ענישה לא הולמת. ולכן, הלכנו על העניין הזה של הסמכת בתי המשפט הכלכליים. סוגיית הצ'יינג'ים, סוגיה שהיא מנוע צמיחה של ארגוני הפשיעה, מחייבת היום טיפול, וחייבים לתת כלים למשטרה. אני אמרתי את זה בכנסת הקודמת, ועשינו את זה, ולפעמים נתקלנו בהתנגדות, התנגדות של האופוזיציה. אני מזכיר את ההתנגדות שהגיעה עד סרטים באנגלית של ראש האופוזיציה דאז וראש הממשלה דהיום, שהסביר כיצד חוק המצלמות מסכן את הדמוקרטיה הישראלית, אבל היום השר לביטחון לאומי מתהדר בחוק הזה. הוא יסביר שהם עשו שינויים – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – – בשינויים, בשינויים – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה אתה רוצה שנגיד, את הוויכוחים של – – –

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

והם עשו שינויים שהרעו – –

קריאות:

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

– – שינויים שהרעו את החוק והפכו אותו לחוק יותר חלש. אבל הם גילו את אמריקה בקדנציה הזאת, הם גילו את אמריקה. אני אוהב שאתם מגלים את אמריקה. רק תדמיין – אני הולך להגיע לנושא הבא. השר בן גביר, אתם קיבלתם החלטה על מצלמות זיהוי פנים ביומטריות ברחובות. אני רק מדמיין – אנחנו העברנו את זה, הינה, אני כבר אומר, בוועדת שרים לחקיקה בקדנציה הקודמת, והיה ערר – אני רק מדמיין מה היה קורה אם הממשלה הקודמת הייתה מביאה את החוק הזה לכנסת; הייתם מתנגדים כמו שהתנגדתם לכל החוקים.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – – אתם הבאתם על כל פשע, לא על פשע חמור. אנחנו החרגנו הפגנות, אנחנו הכנסנו ענישה. אפשר להתעלם מזה, ואפשר להגיד – – –

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

תקשיב, יכול להיות, אתה יודע, החוק הזה הוא חוק עב כרס, ויכול להיות ששיניתם כמה אותיות.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

נכון – – –

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

יכול להיות ששיניתם כמה אותיות. אבל השאלה היא שאלה של גישה בסיסית, והינה אני אומר בצורה הברורה ביותר: אני בעד חקיקה שנותנת כלים טכנולוגיים למשטרה. אין דרך להתמודד עם ארגוני הפשיעה – ואני אומר לכם היום שארגוני הפשיעה מתקדמים ברמה טכנולוגית בצורה שקשה להאמין, כמו ארגוני ביון, ולכן צריך לתת למשטרה כלים טכנולוגיים, ואני בעד זה. וצריכים להיות איזונים, וצריכה להיות בקרה, וצריך להיות פיקוח, אבל בסופו של דבר, אם רוצים שהמשטרה תתמודד עם הפשיעה – ואנחנו נתמוך בדברים האלה בתנאי שיש בהם איזונים, בדיוק כמו שהיינו עושים אם היינו היום בממשלה. ואני אומר יותר מזה: היום כל המרחב הציבורי, לטעמי, צריך להיות מרושת במצלמות. אנשים נורמטיביים – אין להם מה לחשוש מזה. אבל בסופו של דבר, כשאנחנו מדברים על זכויות האדם, גם הזכות לחיים היא מזכויות האדם; גם הזכות לביטחון אישי היא מזכויות האדם; ויש עוד זכויות וצריך לאזן, אבל אי-אפשר להתעלם ממה שקורה. ולכן אני מודיע מראש, אנחנו בנושא הזה לא נתנהג באופן שבו אתם התנהגתם עד 29 בדצמבר בשנה שעברה. מכת הפרוטקשן לא קיימת רק במגזר הערבי; היא חלחלה, היא קיימת היום בכל מדינת ישראל, אני קובע את זה, בכל המחוזות בארץ בהיקף כזה או אחר, ובהיקף גדול. צריכים לקרות שני דברים עיקריים: האחד – זה היה קיים בצורה טובה מאוד בתקופת הממשלה הקודמת, למרות שהממשלה הקודמת לא כיהנה זמן רב – תיאום בין כל גורמי המקצוע ודרגי המקצוע, על מנת לתקוף את הבעיה מכל הזוויות כשאתה מטפל בסוגיות האלה; הדבר השני זה מקום-על בסדר העדיפויות הלאומי, ופה אי-אפשר לזייף. אי-אפשר לזייף. כל אדם רואה מתי זה מקבל מקום ראשון בסדר העדיפויות הלאומי או בצמרת סדר העדיפויות הלאומי, ומתי לא. אם רק כשקורה, חלילה וחס – כמו הרצח שהיה באבו סנאן, עם ארבעה נרצחים, יוצאת הודעה שמחר תתקיים ישיבה – זה לא מקנה אמינות גבוהה שיש טיפול שיטתי, רציני, יסודי ובלתי נפסק, עם follow up. וזה לא רק עניין של השר לביטחון לאומי – כל המערכות צריכות להיות רתומות לזה, וגם מערכת המשפט צריכה להיות רתומה לזה בכל הדרגים שלה. אני אומר, גם היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה, מתוקף האחריות שמוטלת עליהם כראשי התביעה הכללית, חייבים לראות את מרכזיות הנושא ולהקדיש לו את כל תשומות הזמן. זה לא עניין שמותירים אותו למשטרה. נכון, כולם מעורבים.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה.

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

אני לקראת סיום, אדוני היושב-ראש. אני אומר שכל הרשויות הרלוונטיות לתחומים האלה צריכות להשקיע בזה יותר תשומות זמן ולהעצים את הנושא הזה. אני רוצה רק לומר לסיכום, אדוני היושב-ראש: אנחנו אומנם היום משרתים את העם באופוזיציה, אנחנו רואים בזה נושא מרכזי, וכל דבר שיובא כדי להתמודד עם זה, אנחנו נמצא את עצמנו תומכים בו. כמובן, אפשר לבוא ולראות איך לתקן, איך להוסיף, איך לשנות, איך לגרוע, אבל באופן יסודי אנחנו רואים בזה נושא לאומי ממדרגה ראשונה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה, חבר הכנסת גדעון סער. חברת הכנסת מרב מיכאלי. הינה, חבר הכנסת גדעון סער הוכיח שאפשר להגיד את כל מה שרוצים בשיח אנושי ובמסר שעובר.

נאור שירי (יש עתיד):

אתה אומר את זה בניגוד לאמסלם.

היו"ר אוריאל בוסו:

לא, לא בניגוד לאחרים שהציגו את הדברים. אתה היית בחלק מהזמן.

מרב מיכאלי (העבודה):

החוב הכי בסיסי וראשוני של מדינה כלפי האזרחיות והאזרחים שלה הוא הגנה על הביטחון האישי שלהם; הגנה מפני גורמים אלימים, ודאי אלה שעוברים על החוק. מדינת ישראל מזניחה את החוב הכי בסיסי והכי ראשוני הזה. היא בעיקר מזניחה אותו כלפי האזרחיות והאזרחים הערבים שלה, בצורה פושעת. סלים אל-הואשלה, אב לשמונה, חירש אילם מהפזורה הבדואית, נסע בינואר האחרון עם הבן שלו על טרקטורון. הם נקלעו לקרב יריות סתם ככה, באמצע היום. סלים נהרג, הבן שלו נעלם. ילד בן 12 בורח מקרב יריות אחרי שאבא שלו נפגע, רץ קילומטרים, מגיע לבד לבית שלו במצב נפשי קשה מאוד. חברות וחברים, עכשיו זה בנגב, אבל זה לא יישאר שם. ביאן עבאס, בת 29, נרצחה במרץ האחרון בפתח הבית שלה בכפר כנא לעיני הבעל שלה פאדי, בעודה מגוננת בגופה על הבן הקטן שלה ראמי. ביאן נרצחה במסגרת סכסוך משפחתי עקוב מדם, שגבה גם את חייו של סאלח, אבא של פאדי, שנרצח גם הוא לנגד עיניו בשנת 2010. אותם אנשים שרצחו את אשתי רצחו גם את אבא שלי, אמר פאדי. כל הכפר יודע, רק המשטרה לא יודעת. לפני כמה שבועות נרצח מנכ"ל עיריית טירה, ד"ר עבד אלרחמן קשוע. באירוע נפצעו שניים נוספים, ביניהם חבר מועצת העיר. לפי המשפחה, הקורבנות התפללו במסגד בעיר, הרוצחים עקבו אחריהם כשהם יצאו, ופתחו באש במרחק של ממש כמה דקות ממשטרת טירה. עכשיו זה בטירה, אבל זה לא יעצור שם. ואלה רק דוגמאות ספורות מתוך 175 נרצחות ונרצחים בחברה הערבית רק השנה, שמצאו את מותם בגלל השתוללות של ארגוני הפשיעה. רבים מהם נקלעו, הם לא קשורים לשום דבר, לאף אחד, הם פשוט עברו במקום. חלק מצאו את עצמם יעד לחיסול בגלל קרבה משפחתית לגורמים עברייניים; יש כאלה שהפעילות החברתית או הפוליטית שלהם לא מצאה חן בעיני מישהו; יש כאלה שהזהות המינית שלהם לא מצאה חן בעיני מישהו; יש כאלה שהקשרים החברתיים או הרומנטיים שלהם לא מצאו חן בעיני מישהו. סיבות לא חסרות. הפשע משתולל. אז עכשיו זה בערבית, חברות וחברים, אבל זה לא יעצור שם. אף אחד לא מדברת ומדבר בכלל על המספר האדיר של פצועות ופצועים שמתקשים להשתקם; ירי מתמשך ביום ובלילה; ילדות וילדים קטנים שגדלים במציאות שבה מסוכן לצאת החוצה; חברה שלמה שהיא בטראומה תחת איום מתמיד ללא מענה. אין ביטחון אישי בשום מקום, לאף אחד, לאף אחת, ואחוז הפענוח מתחילת השנה – פחות מ-10%, כשבחברה היהודית הוא עומד על 83%. חבריי חברות וחברי הכנסת, אפשר לדבר על חוקים, על מצלמות במרחב הציבורי, אבל הפער זועק לשמיים: עם הכלים הקיימים, בחברה היהודית – 83% פענוח, בחברה הערבית – 10%. זה לא שהמשטרה לא מסוגלת לפענח, כאמור. היא פשוט לא מקבלת לא כלים ולא תקציבים כדי לעשות את זה בחברה הערבית, משום שבמקום שבו בפעם האחרונה שבדקו, 60% לפחות ממקרי הרצח היו בחברה הערבית, שהם 20% מהאוכלוסייה. הם קיבלו בקושי 20% מסך שירותי השיטור. בסך הכול הגיוני, לא? עכשיו, צריך להגיד, זה עניין של רצון פוליטי, כי לממשלות נתניהו לדורותיהן זה פשוט לא אכפת, וזה במקרה הטוב. לפני יותר מעשור נתניהו עשה איזה מופע כזה של הבטחות לסיהאם אגברייה, אישה שניגשה אליו בכנסת ואמרה לו: אדוני ראש הממשלה, תעשה שיהיה חוק וסדר ביישוב שלי. אישה שאיבדה את הבעל שלה ואת שני הבנים שלה לפשע המשתולל. נתניהו אמר לה שהוא על זה. ב-2016 הוא עשה סרטון שבו הוא אמר: לא יכול להיות שתהיה מדינה בתוך מדינה, והוא הזכיר את ההבטחה שלו לסיהאם אגברייה. ובכן, ביולי השנה גיסה של סיהאם נרצח. המציאות היא שבמהלך שנותיו של נתניהו בראשות הממשלה – הרבה יותר מדי שנים – הפשע הזה הולך ומתרחב, הולך ומשגשג, הולך וגדל, ומספר הקורבנות הולך וגדל בהתאמה. העניין הוא שזה יכול להיות אחרת. בממשלה הקודמת, שבה מפלגת העבודה לקחה על עצמה את המשרד לביטחון פנים, הוכחנו שאפשר שזה יהיה אחרת – לא רק האטה, אלא הפחתה של 16% במקרי הרצח. בהובלתו של השר עמר בר-לב הממשלה הציבה את המאבק בפשיעה ובאלימות – הפשיעה והאלימות בחברה הערבית בפרט – בראש סדר העדיפויות. הממשלה הוציאה לפועל תוכנית לאומית למאבק בפשיעה, שכללה הגברת אכיפה במשטרה, תיאום וסנכרון בין זרועות האכיפה השונות ומשרדי הממשלה, תקצוב משמעותי ועוד פעם תקצוב משמעותי לצורך בניין הכוח ופיתוח מענים חדשים לסיכול ולמניעה, וגם חבילת חקיקה תומכת – שבחלק ממנה עכשיו הממשלה הזאת משתמשת לרעה ועושה עליה יחסי ציבור. והתוכנית הביאה לשינוי מגמה בזמן ממש קצר, הפחתה במספר הרציחות. אפשר לעשות את זה אחרת. סגן השר סגלוביץ' – גם לו מגיע קרדיט על זה שהוא הוביל את הפרויקט הזה, והוכחנו שאפשר לעשות את זה אחרת. אבל בממשלת ההפיכה המשטרית והגזענית הפשע חוגג יותר מאי פעם. רק מאז תחילת השנה נרצחו 175 אנשים – גברים, נשים, וגם ילדות וילדים נפגעים – עלייה תלולה ומזעזעת בנתוני הפשיעה. בקצב הזה השנה הזאת תסתיים בלא פחות, אם לא הרבה יותר, מ-200 קורבנות. בן גביר צועק "משילות" – יא, איך אוהבים את המילה משילות. יא, איך אוהבים את המילה משילות, רק לא כשזה נוגע לביטחונם של אזרחיות ואזרחי ישראל. זה ממש לא. העובדות מדברות בעד עצמן. התהליכים שהתחילו בתקופת מפלגת העבודה ובממשלה הקודמת גוועו, התיאום בין המשרדים פסק, תוכניות קריטיות למאבק בפשיעה נעצרו. אבל זאת לא רק גזענות שמובילה את ממשלת ההפיכה המשטרית, אלא זה גם הניסיון העיקש לרסק את הדמוקרטיה, למשול רק בכוח. ככה זה עובד. לפני כמה ימים מוסעב דוכאן, מועמד לראשות עיריית נצרת, הודיע על פרישה מהמרוץ לנוכח איומים מתמשכים על חייו ועל חיי משפחתו על רקע הבחירות המקומיות, אחרי שהוא נורה ונפצע לפני שלושה שבועות באורח בינוני. זמן קצר לפני כן נורו עשרות כדורים על ביתו בזמן שהוא השתתף במפגש נגד אלימות בחברה הערבית, שבמהלכו הוא אמר: אסור לנו להיכנע ולהרים ידיים. ובכן חברות וחברים, אנחנו לא מדברות ומדברים רק על פגיעה בחיי אדם, שזה אמור להיות ערך עליון, אלא פגיעה אנושה בדמוקרטיה, כי ככה נראים הליכים דמוקרטיים במדינה שבה אין דמוקרטיה אלא רק שחיתות, אלימות ופשע. זה כבר לא עוצר בחברה הערבית; כבר עכשיו הליכוד מריץ לרשויות המקומיות מועמדים שהם עבריינים מורשעים, ועושה הפיכה משטרית באמצעות שר לביטחון לאומי עלק, שהוא עצמו עבריין מורשע. לא בכדי אמר יצחק רבין, ראש הממשלה המנוח: אלימות היא כרסום יסודות הדמוקרטיה. ממשלת נתניהו לא תחסל את האלימות, משום שממשלת נתניהו מעוניינת בחיסול הדמוקרטיה, והיא מאיימת לחסל את מדינת ישראל. ולכן חובתנו לעשות הכול כדי להחליף אותה כמה שיותר מהר.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה, חברת הכנסת מרב מיכאלי. אחרון הדוברים, חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם כול, שנה טובה ומבורכת. אני מאחל לכל האזרחים, יהודים וגם ערבים, שנת ביטחון ושלום ושלווה ונחת, ולמשפחות שהן קורבן של תופעת הפשיעה והאלימות – שיוכלו להשתקם, שיוכלו להתמודד בצורה מוצלחת עם ההשלכות החברתיות, הנפשיות, הכלכליות של התופעה הזאת. בעיקר אנחנו מצפים שכמו שהשנה, 2023, הייתה עלייה תלולה של מספרים שאי-אפשר לתפוס אותם או להסביר אותם ברמת הפשיעה ובאלימות, כך תהיה לנו ירידה. אבל בינתיים זה לא מסתמן, מכיוון שהמדיניות של הממשלה לא משתנה בתחום הזה, והנושאים של החברה הערבית בכלל, ובמיוחד נושא הפשיעה והאלימות, עדיין בתחתית סולם העדיפויות של הממשלה הזאת. בעצם, הפקטור היחיד שהשתנה בין 2022 ל-2023 זה המדיניות, המנהיגות, הנחישות בהתמודדות מול הפשיעה והאלימות, המשאבים, תשומת הלב, לתת את התחושה הזאת שאכן יש ממשלה שמתכוונת למה שהיא אומרת מדי פעם. כי גם צפיפות ההצהרות בתחום הזה היא לא מי יודע מה מאז כינון הממשלה. גם בקווי היסוד שלה יש משפט אחד על הנושאים של החברה הערבית – בפשיעה ובאלימות. לכן נתפס בחברה הערבית שבהחלט הנושא הזה הוא לא באג'נדה של הממשלה. כל פעם שקורה אירוע חריג – ושימו לב, כל רצח הוא אירוע חריג, אבל היום אנחנו לא עומדים ולא שמים לב ולא מדווחים בצורה אינטנסיבית, אלא אם יש טבח של שניים, שלושה, ארבעה, חמישה אנשים – אז מתכנסת הוועדה, ולא יוצאת משם החלטה משמעותית. לכן זה גם פוגע בהרתעה וזה מסמל לארגוני הפשע שאכן אתם יכולים לפעול ולרצוח אנשים בבוקר, בצוהריים, בערב, ואין מי שימנע את זה, אין מי שיעניש, אין מי שירתיע. זה בהיבט הפוליטי. לכן היום אנחנו כמובן מודעים יותר לכמה חשוב שהממשלה תהיה ממוקדת בנושא מסוים, וכל השרים, במיוחד הרלוונטיים לנושא, מגויסים לנושא הספציפי. זה לבדו יוצר אלמנט של הרתעה, שמביא את ארגוני הפשע – שהם לא גיבורים, הם שפלים, הם פחדנים – זה מביא אותם גם להירגע. את זה פספסנו, ואני לא יודע איך אפשר להחזיר את זה. האם השר לביטחון לאומי צריך לצאת ולתת נאום כן ולהודות שהוא נכשל ומתכוון לשנות, או שהוא מתפטר, או שהממשלה מעבירה אותו, או שראש הממשלה יוצא וקובע מדיניות אחרת? לא בטוח שהארגונים האלה יתייחסו ברצינות להצהרות של הממשלה כאשר אין פעולה אינטנסיבית עוצמתית מדי יום ביומו. ולכן בנושא הזה אין ספק שיש כאן פספוס. הירידה בשנה שעברה הייתה של לפחות 15%, והיד הייתה עוד נטויה, אני חושב שאם היינו ממשיכים באותו מסלול היינו יכולים להיות עכשיו בסיטואציה אחרת לגמרי. כמובן שמתווספת לזה – וזה לא מנותק מהנושא של פשיעה ואלימות – כל ההתנהלות של הממשלה בנושאים של החברה הערבית, במיוחד החלטות שנקבעו בשנה שעברה, והממשלה קידמה אותן ב-2022, וההקצאה הייתה כמעט מלאה בתוכנית החומש 550. רק לפני שבועיים יצא דוח הפעילות הממשלתית של 2022, ושם, מתוך חמש החלטות של הממשלה, שלוש החלטות נוגעות לחברה הערבית: 550 – תוכנית תקאדום; 716 – התוכנית לפיתוח כלכלי-חברתי של היישובים הדרוזיים, וגם ההחלטה של הבדואים בנגב – 1297 או 1279, אני חושב. שלושתן נמצאות ממש באחוז הכי גבוה של מימוש – 87%, 84%, 83%. ויש עוד שתי החלטות, אחת של דימונה ועוד יישוב אחר. זה אומר שכאשר יש ממשלה עם כוונות תקינות, שבאמת רוצה לשנות, אכן זה מתקדם ברמות השונות. בכל זאת יש לנו אחריות, ולמעשה כל הזמן אני אמרתי שכל התהליך שעברנו בשנה שעברה בא מהתפיסה הזאת שיש לנו ביקורת עצמית – על הטעויות, על הכשלים שיש לנו בחברה הערבית ברמות השונות – וגם לקיחת אחריות. לכן רצינו להיות חלק מהפתרון ולהיות שותפים כדי לקדם מענה לצרכים של החברה הערבית ובאופן כללי. אני לא חושב שסל הכלים שיש היום בהצעות החוק יספיק, במיוחד כאשר יש מדיניות שלא נותנת תשומת לב לחברה הערבית. אני לא חושב שאפשר להספיק לחוקק את חמשת-ששת החוקים שיש בסל הכלים של הממשלה, וייקח שנים עד שהחוקים האלה יעברו ועד שתהיה להם השפעה על המציאות. לא מספיק לדבר על מצב חירום אזרחי אלא צריך להגדיר אותו, ואפשר בישיבה אחת של הכנסת להתכנס, להגדיר בהוראת שעה מצב חירום אזרחי – מה זה ובאילו כלים פועלים במצב חירום אזרחי של שישה חודשים, של שנה – ונותנים כלים מיוחדים בהתאם להכרזה על מצב חירום אזרחי; גם מה שיש בסל הכלים של הממשלה, אבל עוד כלים אחרים שאפשר להפעיל בעוצמה, בנחישות. ואז מחזירים הרתעה מול ארגוני הפשע, באמת משבשים להם את הפעילות שלהם ומתחילים לפרק את הארגונים האלה. אני אתן דוגמה. לא מזמן הייתה לנו ישיבה עם היועצת המשפטית לממשלה, ואני בעצמי ביקשתי ממנה לתת אישור להפעיל את הרוגלות נגד ארגוני הפשע בצורה ממוקדת, בצורה מבוקרת. אנחנו בטוחים, מידיעה, שהיירוט של השיחות, של ההודעות – יש רשת מיוחדת שמופעלת על ידי ארגוני הפשע. אני לא מבין איך אפשר עד היום להפעיל למשל את המספרים הלא-מוכרים, וכל מי שרוצה לקנות סים לא מזוהה, לא מוגדר – כאשר היינו נוסעים לעלייה לרגל למכה, היינו קונים שם סים, ואז שמים את הדרכון שלנו, את המספר, מי אנחנו, ומשתמשים בסים. למה צריכים לתת רשת תקשורת צדדית לארגוני הפשע? הם משתמשים בזה בצורה יעילה. למה אי-אפשר לעשות מעצרי מנע של שבוע, של שבועיים, של חודש, מעצר בית גם בהיבט הזה, אזיק אלקטרוני, שישבש להם את הפעילות? כל אנשי המשטרה הבכירים אומרים: יש לנו תמונת מצב כמעט מלאה של ארגוני הפשע, של החברים בארגוני הפשע, אבל אין לנו את הכלים.

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לסיים.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הלהבות מאוד גבוהות. אפשר להפעיל מצב חירום אזרחי מידתי לתקופה מוגבלת ולהקטין את הלהבות.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני מנסה לדמיין מצב שבו – במקביל למצב חירום לאומי-ביטחוני, אין דבר כזה מצב חירום אזרחי? היינו בתקופת קורונה וראינו את הסכנות, ושם הממשלה הפעילה כלים מיוחדים כדי שהיא תוכל להתמודד בהצלחה עם המגפה הזאת. אנחנו נמצאים באותו אירוע, וזה הולך ומתפתח ומתפתח לממדים מטורפים. אלו חלק מההצעות, אבל אין לי תקווה ואין לי תחושה שהממשלה הזאת באמת מסוגלת להתמודד בצורה רצינית ואמיתית עם התופעה הזאת, ואם חייבים, להודות שהם נכשלו, ולשנות כיוון. תודה רבה לכם.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. ישיב על ההצעות הללו השר לביטחון לאומי חבר הכנסת איתמר בן גביר. השר. האמת היא שאני נמצא פה כמעט שעתיים, וחשבתי שהאופוזיציה – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם כול – –

היו"ר אוריאל בוסו:

– – יגנו את הדברים של רון קופמן. אף אחד לא התייחס לזה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – התמונה הזאת מדברת בעד עצמה. תראו מה קורה בדיון על הפשיעה בחברה הערבית. תראו מה קורה. הם כביכול באו – – –

קריאות:

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

החוצה. החוצה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי, מי שמעוניין לצאת – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

בן ארי, החוצה.

היו"ר אוריאל בוסו:

– – לצאת כעת. תודה רבה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

מירב בן ארי, החוצה. מירב בן ארי, החוצה.

היו"ר אוריאל בוסו:

מי שמעוניין לצאת – לצאת.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

את רצית ללכת – החוצה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

החוצה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה שקרן – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת מירב בן ארי, קצת יותר כבוד. תודה רבה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

תראו את התמונה שמדברת את הכול.

היו"ר אוריאל בוסו:

השר, השר, אני אטפל בהם.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

כאילו אכפת להם מהנרצחים. כאילו אכפת להם מהנרצחים.

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה, מירב. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אם היה אכפת להם, הם היו נשארים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה לא צריך להגיד לי החוצה, כי אני הולכת לבד. שקרן ונוכל. הנזק שעשית למשטרה ולשב"ס יילמד – – – בושה. מה שעשית למשטרה, מה שעשית לשב"ס – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

מירב, פעם שנייה. חברת הכנסת מירב, פעם שנייה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אבל לא אכפת לכם מהנרצחים בחברה הערבית.

היו"ר אוריאל בוסו:

את יכולה לצאת.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

לא אכפת לך מכלום, רק מעצמך.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

חברת הכנסת אפרת רייטן, פעם שנייה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אתם גזענים. צאו החוצה, המקום שלכם לא כאן.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

היו"ר אוריאל בוסו:

פעם שלישית – נא לצאת. חברת הכנסת מירב בן ארי וחברת הכנסת אפרת רייטן מרום, פעם שלישית. נא לצאת.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אתם גזענים. צאו החוצה, החוצה. המקום שלכם לא כאן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הרסת את המשרד, הרסת – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

עכשיו, אדוני היושב-ראש, אחרי התמונה המדהימה הזאת, שמלמדת יותר מכול שאנשים שמדברים גבוהה-גבוהה, לא אכפת להם ממעשי הרצח, אני עולה לכאן כדי באמת – רציתי לנהל איזה שיח, אבל הם הלכו, אז לטובת אלה שנשארו – כן לבוא ולומר את הדברים כהווייתם. אני אתחיל איתך, חבר הכנסת סער, כי חייבים להודות, גם מתוך הדברים שלך נשמע שאתה מבין היטב מה קורה כאן. אתה אמרת, סוג של לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה: כן, החוק שאתם מעבירים הוא חוק – אתם לא נתתם לנו להעביר, אנחנו נהיה ענייניים, אבל מצד שני, ב', ג', ד'. למה לא לומר דבר אחד: שסוף-סוף יש כאן ממשלה שמעבירה חוק אחרי חוק, שסוף-סוף יש כאן ממשלה – ואני, אגב, לא מאשים אותך. אתה רצית בקדנציה הקודמת – – –

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

אתה עוד פעם לא מדייק – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

חבר הכנסת סער, אתה רצית בפעם הקודמת, אבל השותפים שלך לא נתנו לך. בוא נגיד את האמת.

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

השותפים שלי הלכו איתי, אתם הייתם נגד. אתם, אתם.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני אתייחס מייד גם לזה. אבל בוא נגיד את האמת: אנחנו עושים כאן מהפכה של משילות; אנחנו מעבירים חוק ועוד חוק ועוד חוק, שעל כל החוקים האלה אתם חלמתם. אגב, אמרו כאן, צעקו כאן כמה חברות אופוזיציה: זה לא של בן גביר, זה לא. צודקות, זה לא של בן גביר. גם המשמר הלאומי זה לא רעיון של בן גביר – צודקים. גם להביא משכורות ולהעלות משכורות למשטרה זה לא רעיון שהמציא אותו בן גביר. גם לחזק את המשטרה זה לא רעיון של בן גביר. אבל בן גביר מיישם את זה, ובן גביר עושה מה שבמשך שנים אתם צעקתם ודיברתם ואמרתם אבל בסוף לא העברתם.

קריאה:

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

אנחנו – – – בהתנגדותכם.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

וצריך להודות לממשלה הזו בראשות בנימין נתניהו, שבאמת מעבירה חוק אחרי חוק אחרי חוק, שהם חוקים – אני ישבתי היום עם המפכ"ל. אגב, ישיבה, בנושא של פרוטקשן. אמר לי המפכ"ל: אדוני השר, חייב להודות לך, איזה חוק הבאת לנו, איזה כלים הבאת לנו, שלא היו למשטרה שנים רבות. אז במקום לעמוד בצד – ואתם יודעים מה? אני לא רוצה את מחיאות הכפיים שלכם, רק לא להפריע. אתם מנסים רק כל הזמן ליצור וליצור וליצור וליצור איזושהי מציאות שהיא מציאות מדומה.

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

מי מפריע לכם? מי מפריע לכם? נו, באמת.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני רק פתחתי בדברים האלה, אבל אני רוצה אולי להתחיל מהתחלה. כי אנחנו, צריך להודות על האמת, קיבלנו את – – –

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

חשבתי שאתה – – – אני נשארתי, חשבתי – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

חבר הכנסת סער, גם אם אתה לא מסכים עם הדברים – אני ישבתי כאן, אותך שמעתי, אבל בסדר.

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

לא, אני נשארתי לשמוע – – – לא מסכים – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

תעשה מה שאתה רוצה, חבר הכנסת סער. אני לא רב.

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

אבל אי-אפשר להמציא עובדות מחדש.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

מה "ממציא עובדות מחדש"? שהעברנו את החוק הזה? שאתם לא העברתם את החוק? שאנחנו – אני מודה לך, אבל בוא נגיד את האמת. בוא נגיד את האמת. קודם כול, אני מודה לך שתתמוך.

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

– – – על חוק שעבר אחרי שהממשלה נפלה?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

סליחה, אתם לא העברתם את זה.

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

על מה אתה מדבר?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אתם לא העברתם את זה, ולא העברתם את חוק הנשק, ולא העברתם את חוק הפרוטקשן, ואפילו את האיזוק האלקטרוני שדיברתם עליו לא העברתם. אתם כל היום מדברים, מדברים, מדברים, ובסוף לא העברתם את החוקים האלה.

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

– – – העברנו חוק בדצמבר 2022.

היו"ר אוריאל בוסו:

תן לו להשיב.

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

– – – פשוט שקר אחרי שקר.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

כן. העברתם את החוק הזה?

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

בדצמבר 2022 עבר חוק עונשי מינימום על נשק בלתי חוקי. חוק המצלמות עבר בקריאה – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אנחנו לא מדברים על אותו חוק. חוק הנשק זה חוק להיכנס לבתים ולעשות שם חיפוש בלי צו.

טלי גוטליב (הליכוד):

בדיוק – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

את החוק הזה אתה העברת? לא.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

לא, לא.

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

קודם כול, הממשלה נפלה בחודש יוני.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אבל גדעון, היו לכם שנתיים.

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

קודם כול, זה לא נכון. ביוני קמה ממשלה, באפריל סילמן עזבה אותה. היו עשרה חודשים של חקיקה אפקטיבית. אבל זה מה שמלווה אותי כל הזמן. אתם, במקום לבוא ולהגיד תודה, אתם מתייחסים – לא כמו שאנחנו התייחסנו בצורה פוליטית, שמתנגדים כאופוזיציה; אתם מתייחסים בצורה – – – אתם ממציאים מחדש את המציאות. אני לא אפריע לך.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אבל אתה לא שמעת אותי. אני אמרתי, ואני אומר את זה עוד פעם, מה ששלך – שלך. ואני חושב שאתה דווקא כאן רצית, אבל השותפים שלך לא רצו ולא העבירו.

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

מי? מי – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

זה העובדות. העובדות מדברות בעד עצמן, חבר הכנסת סער. חוק הפרוטקשן עבר במשמרת שלנו, החוק שמאפשר חיפוש בבתים בלי צו להוציא נשק – אגב, צריך להגיד את האמת, כן? צועקים כאן כל מיני חברי כנסת – הם אלה שהתנגדו לחוק הזה – הוא עבר במשמרת שלנו.

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

לא, לא התנגדו. הם לא התנגדו, הם לא התנגדו.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

עכשיו החוק בעניין המצלמות הביומטריות עובר במשמרת שלנו; עכשיו עוד חוק בעניין ההגבלות המינהליות עובר במשמרת שלנו.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אתה בושה וחרפה – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

קשה לכם, קשה לכם עם האמת. קשה לכם עם האמת.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא, תודה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

קשה לכם עם האמת. קשה לכם עם האמת.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

– – – דבר לעניין, אם הנרצחים היו יהודים היית מזמן הולך הביתה.

היו"ר אוריאל בוסו:

סליחה, חבר הכנסת ווליד טאהא, חבר הכנסת ווליד טאהא, בדרך ארץ תדבר אל השר. תודה רבה, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.

טלי גוטליב (הליכוד):

לך מפה – – –

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

החוצה, החוצה. קשה לכם עם האמת. כי אתם יודעים שעבר כאן חוק אחרי חוק.

היו"ר אוריאל בוסו:

אני קורא אותך לסדר פעם שנייה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מורשע – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. נא לצאת. נא לצאת, נא לצאת, חבר הכנסת ווליד טאהא. נא להוציא אותו.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

החוצה, החוצה. לך לפרלמנט ברמאללה. לך לפרלמנט ברמאללה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. השר, השר, אני מוציא אותו. תודה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לך הביתה, פרחח.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

החוצה, החוצה לפרלמנט ברמאללה. לפרלמנט ברמאללה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

– – – מורשע.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

טוב, עכשיו, אחרי שבאמת יצאו כל המרעישים, נמשיך לדבר על העובדות.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – תומכי הטרור יצאו.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

נכון, אני גם מסכים. חלקם, לא כולם, שם. אבל אלה – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

לא, מה גדעון סער? הוא כן, הוא כן.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – לא דיברתי עליו.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

כן, כן. אז אני אומר, אלה שיצאו, חלקם תומכי טרור, חלקם אנשים שטועים. אבל אנחנו נתקן את הטעויות שלהם, ואנחנו מתקנים את הטעויות שלהם.

קריאות:

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

צודקת, היא צודקת. היא צודקת. תלמדו ממנה איך להיות חברי כנסת. תלמדו מטלי להיות חברי כנסת.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

– – – זאת שאתה קורא לה תומכת טרור. אתה טרוריסט מורשע.

היו"ר אוריאל בוסו:

סליחה. חברת הכנסת עאידה תומא, תודה.

קריאות:

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

נכון, נכון. עכשיו אני רוצה, לטובת אלה שנשארו, שאני מאוד מאוד מכבד אותם – נמצאים כאן יושב-ראש הקואליציה וחברי כנסת מאוד מאוד נכבדים שאני מוקיר ומכיר באופן אישי, ואני רוצה לומר את הדברים כהווייתם. אנחנו קיבלנו את המשרד הזה כאשר באמת המציאות הייתה הזויה. לא סתם צעקנו והתרענו, ובאמת רואים את הגל הזה של מאות אלפי כלי נשק, מאות אלפי כלי נשק, במגזר הערבי. כל זה לא קורה בשמונה חודשים; כל זה קורה בשנים אחרי שנים אחרי שנים של הזנחה. צריך להודות באמת: זאת לא רק הממשלה הקודמת, אבל הממשלה הקודמת הפכה את זה למדיניות. המדיניות, אדוני היושב-ראש, הייתה: בואו ניתן כסף, בואו נקנה שקט, בואו נשתיק אותם. כל הסיפורים, סיפורי יואב סגלוביץ' ושות', הכול בבל"ת. הכול סיפורים מארץ עוץ. והאמת היא שמה שהם עשו זה פשוט דבר אחד מאוד מאוד ברור: לתת כסף, להשתיק, לתת עוד כסף, להשתיק, לתת עוד כסף, להשתיק, ולמעשה מה שהם יצרו כאן זו מציאות שהיא הזויה. הם לא רק פגעו במגזר הערבי, אלא גם פגעו במשטרה. יותר מ-1,800 שוטרים התפטרו בשנה שעברה במשמרת של הממשלה הקודמת. משכורת של שוטר – אני הגעתי למשרד, חשכו עיניי: 7,500 שקל, 8,000 שקלים לשוטר. למה שבן אדם ירצה בכלל ללכת למשטרה? ואנחנו, אדוני היושב-ראש וחבריי חברי הכנסת, באנו לתקן. אחרי שתקצבנו את המשטרה והוספנו תוספת של 9 מיליארד שקלים, הוספנו ממש ב-1 באוגוסט ליותר מ-13,000 שוטרים וסוהרים, בפעימה ראשונה, משכורת של עוד 1,000 שקלים. עוד 1,000 שקלים לשוטר, כאשר יש פעימה שנייה ופעימה שלישית ומענקים. וממשכורת של 7,500–8,000 שקלים לשוטר, העלינו את זה, ואנחנו מעלים את זה לכיוון ה-12,000–13,000 שקלים, בואכה 13,500 שקלים. הבאנו תקנים חדשים. כל כך הרבה זמן שלמשטרה לא רק שלא היה דם חדש, דם צעיר, אלא היו התפטרויות; הוספנו 3,225 תקנים, ועוד 1,700 תקנים לא מאוישים. 5,000 תקנים שאנחנו מגדילים ומחזקים את המשטרה, ובמקביל, כן, אנחנו מקיימים ומקימים משמר לאומי. זה לא לוקח יום, זה לא לוקח יומיים; לקח לממשלה הקודמת שנתיים, ועדיין לא התחילו לאייש שם אנשים – 46 כבר עכשיו, התחלנו לגייס עוד ועוד ועוד למה שנקרא החטיבה המדברית של המשמר הלאומי. הוועדה שהקמנו, של המשמר הלאומי, סיימה את עבודתה; בימים אלה עוברת הטיוטה הסופית בין חבריה, ולמיטב ידיעתי והבנתי, אחרי החגים יש כוונה להביא אליי את הדוח, ואנחנו נביא ונגיש את הדוח הזה לממשלה. אבל בזמן הזה לא התבטלנו, ולמרות התהליכים שבאמת דורשים נשימה עמוקה, עשינו גם תהליכים מיידים. הזכיר כאן חבר הכנסת סער את חוק הנשק. חוק הנשק שאני מדבר עליו זה חוק שבו ניתן להיכנס לבתים בלי צו חיפוש ולהביא נשק. המשטרה עשתה שימוש בחוק הזה, שהוא חוק בסך הכול כמה חודשים, ועוד ועוד ועוד נשקים נתפסים בזכות החוק הזה. אגב, היו כאן כל מיני כאלה שמצקצקים בלשון, שמתלוננים, כל מיני כאלה שצועקים, וביניהם מנסור עבאס. למיטב זכרוני, עבאס וסיעתו הצביעו נגד החוק הזה. זאת אומרת שמצד אחד הם באים וצועקים את צעקת הקוזק הנגזל, ומצד שני עושים בדיוק בדיוק הפוך. העברנו את חוק הפרוטקשן, חוק כל כך חשוב, שנותן כלים למשטרה. הרי בזמנו העבירה של הפרוטקשן כללה רק איום ישיר, איום ברור. ומי שעוסק בנושא הזה, מי שמקדיש זמן, מי שיושב בישיבות, מבין עד כמה החוק הזה, חוק הפרוטקשן, נדרש, כי רוב האיומים בעבירות פרוטקשן הם בכלל לא איומים ישירים; הם בכלל לא איומים של "אם תעשה ככה, אז אני אעשה לך ככה", אלא הם איומים עקיפים, והכנסנו חזקה ראייתית לתוך החוק הזה שתאפשר לעצור את גובי הפרוטקשן. ולא זו אלא אף זו, למרות הוויכוח שהיה לנו עם היועצת המשפטית לממשלה, בסופו של דבר התקבלה דעתנו שהחוק הזה יכלול גם עונשים של מאסר חובה למי שגובה פרוטקשן. את הדברים האלה אנחנו עושים אחרי ששנים רבות כל כך לא נגעו בדברים; אחרי ששנים רבות כל כך לא הובילו את הדברים, לא הביאו אותם לידי הכרעה. אמר כאן חבר הכנסת סער: היי, אנחנו העלינו את החוק הזה והעלינו את החוק הזה. הכול טוב, אבל אתם לא העברתם אותם. ובמשמרת שלנו אנחנו מעבירים אותם. אבל אנחנו לא מסתפקים בזה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לעומת זאת במשמרת של סער – – – המספרים ירדו. בוא – – – על מספרים מדויקים.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

בוא נאמר את האמת: המספרים עלו מהחצי השני של שנת 2022. אתה מכיר את זה לא פחות טוב ממני, ואתה יודע שכבר שנים רבות יש נשק שמסתובב בחברה הערבית. הנשק הזה לא התחיל בשמונת החודשים האלה. צריך להיות גם הגון – הוא לא התחיל רק בשנה שעברה. אבל המספרים של כלי הנשק – המספרים פשוט לא נתפסים. הם היו כבר שנים רבות. ובמקום לבוא ולהגיד: רגע, צריך לעצור את הדבר הזה – היו כאן חברי כנסת שמה שהם מתעסקים בו כל היום, במקום לייצג את המגזר שלהם נאמנה, זה לדבר על פלסטין, פלסטין ועוד פעם פלסטין. אלפי כלי נשק מחלקים בסח'נין – מדברים לי על פלסטין; אלפי כלי נשק יש בכפר קרע – מדברים לי על פלסטין; אלפי כלי נשק בפזורה הבדווית – מדברים לי על פלסטין.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

זה התפקיד שלך.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

נכון, זה התפקיד שלנו, ואנחנו משנים. ואנחנו משנים.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אתה לא – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

ואני יכול לבשר לכם שאנחנו היום בעלייה של 74% בתפיסות כלי הנשק בזכות החוק שהעברנו. בזכות הכוח שאנחנו מביאים למשטרה. אבל ודאי, ודאי, ודאי שהמציאות היום היא מציאות שונה ממה שנקרא רק לתת כסף וכסף וכסף למשפחות פשע, שהנהיגה הממשלה הקודמת. הלאה. עוד חוק שאנחנו מעבירם עכשיו: הצעת חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני הפשיעה. עמד כאן חבר הכנסת מנסור עבאס ואמר – אגב, בצדק – למה לא עוצרים אותם מעצרי מנע? הוא שכח להזכיר שאני כבר חצי שנה מנהל עימות מול היועצת המשפטית לממשלה על זה שאני חושב שחייבים מעצרים מינהליים, ועל זה שאני רוצה – לצד הפעילות לטווח ארוך שאנחנו עושים, לצד המשמר הלאומי שאנחנו מקימים, לצד החיזוק של המשטרה שאנחנו עושים – אני רוצה דברים מיידיים, כי הפשע לא מחכה. אלא שלצערי היועצת המשפטית לממשלה סירבה לאפשר את הדבר הזה. ואני שמח לבשר שחרף כך, אחרי שישבנו בלא מעט דיונים אצלה, ועשינו ישיבות, וגם ראש הממשלה התערב, ושר המשפטים התערב, אנחנו כרגע הולכים להעביר חוק שיאפשר – אומנם לצערי לא מעצרים מינהליים כמו שרציתי, אלא הגבלות מינהליות: לקחת את אותו ארכי-פושע ולהוציא אותו מהאזור; לקחת את אותו ארכי-פושע ולשים אותו במעצר בית; לקחת את אותו ארכי-פושע ולאסור עליו לדבר עם השותפים שלו. זה כלי שהוא שובר שוויון. וגם זה נעשה במשמרת שלנו, בממשלה שלנו, בעוצמה שלנו. הלאה. הצעת חוק נוספת שאנחנו עובדים עליה כרגע, וגם היא, בעזרת השם, בדרך לעבור, זאת ההצעה הזאת שאנחנו דיברנו – והזכרתם אותה – יש מי שאומר, "חוק האח הגדול". העברנו אותה אתמול בוועדת שרים לענייני חקיקה, ואני מקווה, אדוני יושב-ראש הקואליציה, שאנחנו נקדם אותה כמה שיותר מהר.

אופיר כץ (הליכוד):

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אגב, אותה אני רוצה מאוד מאוד לקדם, ואתה יודע שבמה שאנחנו מסכימים – ואנחנו מסכימים בהמון המון דברים – אנחנו בעזרת השם – –

אופיר כץ (הליכוד):

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – נשלב ידיים ונעשה את זה.

אופיר כץ (הליכוד):

– – – בן גביר – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

רגע, חשוב לי שתשמעו, חשוב לי שתשמע. כי ההצעה הזאת, יש מי שטוען – שמה, עכשיו יתחילו לעקוב אחרי אזרחים? זה היה אולי בזמן של סער, שאני אומר שוב, אני מעריך את כוונותיו. אני חושב שגדעון סער היה מאלה שכן רצו, אבל לא דייקו את החוק. אנחנו לקחנו את ההצעה הזאת, ומה שעשינו זה לדייק אותה, להפוך אותה למקרים של פשע חמור, לא לכל פשע; להכניס אמירה מפורשת שזה לא כלפי מפגינים, שזה לא כלפי כל מיני אנשים שמוחים ושיש להם את חופש הביטוי. עשינו עוד דבר – הכנסנו סנקציה של שלוש שנות מאסר למי שהולך ומנצל ומפר את החוק הזה. וזה גם אירוע מגה-היסטורי, כי בעזרת השם, אם ההצעה הזאת תעבור, יהיה יותר קל למשטרה לתפוס את אותם פושעים ועבריינים. אתה רצית לשאול משהו?

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

רציתי להגיד, זה מצב שבחברה הערבית דורש תוכנית חירום. מה שהסברת כאן, הסברת יפה; חוקית – בסדר גמור, אבל זאת תוכנית לטווח ארוך.

היו"ר אוריאל בוסו:

הוא אומר: מעבר לחוקים, צריך תוכנית חירום כרגע.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

מה התוכנית שלך למיגור מוקדי הפשע מחר? אני לא רוצה תוכנית חירום של הממשלה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני מסביר שוב.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אני לא רוצה תוכנית לטווח ארוך – – – אני רוצה – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

זה לצד כלים. השר מציג כאן כלים נוספים.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני מסביר שוב – אנחנו הולכים כאן בשני מסלולים: מסלול אחד זה לטווח הארוך. המסלול הזה – אני מאמין שאם המשטרה תהיה יותר חזקה, יהיה יותר מיגור פשע. אני מאמין שאם אנחנו נביא את 5,000 השוטרים – חסרים לי, הם לא בכיס שלי – אם נביא את 5,000 השוטרים האלה, אני יכול לדאוג לכך שבכל כפר יהיו שוטרים; אני יכול לדאוג לכך שבכל כפר יהיה כוח אדם. במקביל אנחנו עושים גם משמר לאומי. המשמר הלאומי זה כוח גדול של לוחמים שיביאו וייתנו את המאסה – אלפים של אלפים של אלפים של שוטרים, לוחמים, שיסתובבו במגזר, שיסתובבו בערי התפר, שיסתובבו בערים מעורבות וייתנו את הכוח. עכשיו, אתה צודק בשאלה. אתה אומר: בסדר, אלה תוכניות לטווח ארוך. הרי לא מקימים משמר ביומיים, וגם 5,000 שוטרים – לא תוך חודשיים יהיו לי 5,000 שוטרים, מה עושים עד אז? ועד אז, מה שאני ביקשתי זה העניין של מעצרים מינהליים. קיבלתי שלושת רבעי – בסדר, חצי – שזה העניין של ההגבלות.

טלי גוטליב (הליכוד):

זה עדיין הישג.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

זה הישג.

טלי גוטליב (הליכוד):

זה מעצר מינהלי – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

זה הישג. אם אנחנו נתחיל ונעביר את החוק הזה כמה שיותר מהר, אני מקווה שאתם לא תתנגדו לזה. עמד כאן מנסור עבאס לפני עשר דקות ואמר: למה לא עוצרים מעצרי מנע? למה לא פועלים בצורה של מנע? הינה, זה מנע. זה מנע. זה לקחת את האנשים ולמנוע. אני מקווה שאם אנחנו מעבירים את זה, רף האלימות יקטן. אני מקווה – גם בנושא הזה, זה לא סוד שאני ביקשתי שהשב"כ יהיה מעורב בחקירות של כל מעשי הרצח. היה מי שטען: אהה, הגזען הזה, בן גביר, רוצה שב"כ. בשביל מי אני רוצה שיחקרו את זה? למה שיחקרו את זה? חוקרים את זה כדי למגר את מעשי הפשע במגזר הערבי, ולכן אני רוצה שגם זה יעבור, בעזרת השם. חייבים להודות שיש התקדמות גם בזה. אני מודה לראש הממשלה, כי בעקבות ישיבות שקיימנו אצלו יש החלטה שלפחות בעניין הרשויות המקומיות, השב"כ ייכנס לנושא. בעניין המישור של הפעילות של המשטרה, המשטרה פועלת, והמשטרה העלתה את רף העשייה. שוב, חסרים המון שוטרים, חסרים המון המון המון חוקרים, חסרים המון אנשי מודיעין, ולמרות זאת, אמרתי כבר: 74% מכמות כלי הירייה נתפסו; עלייה של 260% – 260% – בעבירות פרוטקשן; עלייה של 37% בהגשת כתבי אישום בעבירות אלימות, ושל 27% בהגשת כתבי אישום בגין עבירות אמל"ח; נתפסו מעל 1.3 מיליארד שקלים עד עכשיו, הוחרמו ממשפחות הפשע. אני מזכיר, זו עלייה של 300 מיליון שקלים מהשנה שעברה; בשנה שעברה המשטרה חילטה, לקחה מיליארד, והשנה – כבר עכשיו, עדיין לא סיימנו את השנה – 1.3 מיליארד. כן אגיד משהו שאולי אתה לא תאהב, אבל אין מה לעשות: אני חושב שזו גם משילות. יש עלייה באכיפה של הבנייה הבלתי-חוקית. אני חושב שבנייה בלתי חוקית היא סימן לחוסר משילות, וצריך להודות שרק השנה בנגב, ובעצם בכל רחבי ישראל – לא, לא, בנגב – 3,083 מבנים לא חוקיים בנגב נהרסו, והגשנו 1,855 צווים. זו עלייה של יותר מ-10% מכל השנה שעברה. אני חושב שכל מה שאמרתי, אדוני היושב-ראש, אם זה חקיקה, אם זה הגדלת המשטרה, אם זה הקמת המשמר הלאומי, אם זה מינויים חדשים שנעשו – צריך להודות על האמת, מרעננים מאוד מאוד את השורות. אני מאוד מאוד שמח שיש לנו ממ"ז דרום חדש בשם אמיר כהן, שעובד ועובד ועובד ועובד. כולם אומרים לי שרואים את השינוי בדרום; ממ"ז חוף חדש בשם דני לוי, שגם הוא עובד ועובד ועובד ועובד, ורואים את השינוי שם. אלה, לצד הממ"זים דורון תורג'מן ואבי ביטון ושוקי חלפה, עוזי לוי, ובעצם כל סגל הפיקוד של המשטרה בראשות המפכ"ל, כמובן – אני חושב שרוח חדשה נכנסת למשטרה. זה לא הדיון עכשיו על שירות בתי הסוהר ועל השינויים שנעשים גם בו, אבל רוח חדשה נכנסת גם בשירות בתי הסוהר. הקייטנות מתחילות לאט לאט להיפסק. יושב-ראש הקואליציה, עכשיו תורי להגיד לך שאני מאוד מאוד מקווה, מאוד מאוד מאוד מקווה, כי זה חשוב, שנראה עין בעין את מה שהבטחנו לציבור – כולנו, אגב, לא רק עוצמה יהודית, אלא כולנו – להפסיק את הקייטנות בבתי הסוהר; להפסיק את זה שרוצחים שפלים יוצאים – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

טרוריסטים.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

טרוריסטים, צודקת חברת הכנסת גוטליב.

טלי גוטליב (הליכוד):

מקבלים דה-לקס ודה-לוקס.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

נכון מאוד.

אופיר כץ (הליכוד):

וראש הממשלה לא רוצה את זה, אתה חושב?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

ראש הממשלה רוצה – –

אופיר כץ (הליכוד):

אוקיי.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – אבל הרבה פעמים אומרים לי: זה לא העיתוי, זה לא העיתוי, זה לא העיתוי.

טלי גוטליב (הליכוד):

הדרג המדיני יקבע את העיתוי.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

חבר הכנסת כץ, יושב-ראש הקואליציה, לפני הרמדאן אמרו לי: זה לא העיתוי, יש רמדאן. אחרי הרמדאן אמרו לי: זה לא העיתוי, יש חופש גדול. עכשיו אומרים לי: זה לא העיתוי, יש חגים. אני מאוד חושש שבפעם הבאה יגידו לי: זה לא העיתוי, יש חנוכה ופסטיבל הילדים. צריך לסיים את הפסטיבל בבתי הכלא. הבטחנו, ואנחנו חייבים לקיים. עוד מילה.

טלי גוטליב (הליכוד):

זו הנחת עבודה שגויה, שאם נלטף פלסטינים טרוריסטים זה יעשה לנו טוב. לא. זה רע, רע, רע.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה, חברת הכנסת גוטליב.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

לא, ההערות שלה מחכימות וחשובות.

היו"ר אוריאל בוסו:

צריך לסיים.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

תודה, אדוני היושב-ראש.

אופיר כץ (הליכוד):

יש משהו ששכחת בהקשר של הפשיעה הערבית. אני ניסיתי להביא היום – – – ואמרתי להם שזה חוק שנועד להילחם בפשיעה בחברה הערבית.

טלי גוטליב (הליכוד):

לאפשר את – – –

אופיר כץ (הליכוד):

הרי זה כל כך חשוב לכם. קיבלתי סירוב – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

זה פשוט לא להאמין. הרי המצלמות האלה – רק שתדע גם אתה – המצלמות האלה הן מצלמות שיכולות להציל חיים. המצלמות האלה, בזכותן אתה יכול לפענח פשעים. עזבו אותנו, עזבו את הקואליציה, אבל באמת היינו מצפים ממי שרוממות העניין של המשילות ושל הסדר ושל החוק בגרונו, להסכים לנושא הזה של להביא היום את עין הנץ. אלה מצלמות כל כך חשובות, שאגב, עליהן אין שום מחלוקת ולא צריכה להיות שום מחלוקת. השר מרגי על קוצים, אז אני אקצר.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

שמעת אותי?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

לא, לא, הכול בסדר. אני אקצר.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

האקוסטיקה פה איכותית.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אנחנו נאחל לכולנו חג שמח, שנה טובה ומתוקה, שנה של ביטחון, שנה של עבודה קשה, בעזרת השם, שנה של הצלחות, שנה של ניצחונות, אדוני יושב-ראש הקואליציה, שנה של אחדות, שנה שבעזרת השם נגשים – תמיד אני אומר, יש לי כל כך הרבה חלומות ורעיונות; גם אם נגשים 50%, 60%, 70% זה טוב, כי באמת, בסוף בסוף בסוף, כל הדברים האלה – וחבל שחברי האופוזיציה יצאו – בסוף זה לא עניין פוליטי. אם אנחנו נגשים את החלומות והמשימות, בעזרת השם גם לילדים שלנו יהיה בטוח יותר לחיות כאן, אבל גם לילדים שלהם. שנה טובה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לשר בן גביר. אני רואה שאין כאן – מה אמורים לעשות לגבי ההצעה לסדר-היום? מסתפקים בתשובת השר?

אופיר כץ (הליכוד):

אני אומר שאם הם לא פה – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

אם הם מציעים, אז אנחנו כנראה מסתפקים בתשובת השר. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק מטעם הממשלה בקריאה ראשונה – הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 41), התשפ"ג–2023. יציג בשם הממשלה השר יעקב מרגי, בבקשה.

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

רשימת הדוברים סגורה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, הצבעתם על ועדה? על המשך?

היו"ר אוריאל בוסו:

לא, שאלתי מי, לא היה, אז אמרתי שיסתפקו בתשובת השר. המציעים לא היו, אני שאלתי. בבקשה, עשר דקות לרשותך.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 41) – מערכות הגזים הרפואיים במוסדות הרפואה הן מערכות חיוניות, תומכות חיים ומקיימות חיים במהלך טיפול רפואי. לא ציינתי שאני משיב במקומו של שר הבריאות, שבדרכו לשליחות חשובה. הגזים הרפואיים משמשים בעיקר בתהליכי הנשמה, הרדמה וטשטוש, ועושים בהם שימוש במוסדות רפואה שונים: בבתי חולים כלליים, גריאטריים ופסיכיאטריים, במרפאות לכירורגיה זעירה, קטנה ובינונית, במכוני גסטרו, במרפאות שיניים ועוד. ההתקנה והשימוש במערכות גזים רפואיים כרוכים בסיכונים ממשיים, שכן מדובר במערכות רגישות מאוד, ותקלות בהן עלולות לגרום – ואף גרמו בעבר – פגיעה בחיי אדם. לכן תכנון, התקנה, תפעול ואחזקה של מערכות הגזים הרפואיים דורשים מיומנות מקצועית, והם נדרשים לעמוד בסטנדרטים בטיחותיים גבוהים, מגובים באישורי בדיקה ותקינות של בעלי מקצוע מוסמכים כדוגמת מהנדסים, הנדסאים וטכנאים בעלי ניסיון מעשי בתחום, אשר עברו הכשרה ייעודית לפעולות אלה. דרישות ההסמכה לבעלי התפקידים השונים לטיפול במערכות הגזים הרפואיים מבוססות על עבודה מקצועית של ועדה מייעצת ייעודית שהוקמה על ידי משרד הבריאות. בעקבות המלצות הוועדה המייעצת, עודכן הנוהל המקצועי אשר מסדיר, נוסף על דרישות ההסמכה כאמור, גם את נושא התכנון, הקבלה, הבדיקה, האחזקה והתפעול של מערכות גזים רפואיים במוסדות רפואה בארץ, והוא משמש את כל העוסקים בתחום הגזים הרפואיים במוסדות רפואה, ומסתמך על תקנים ישראליים ותקנים בין-לאומיים. נוסף על כך, בעקבות המלצות הוועדה המייעצת, הוחלט במשרד הבריאות על קיום הכשרות ייעודיות לבעלי התפקידים השונים, וכן על הקמת מערך הדרכות מטעם משרד הבריאות, אשר יכשיר את בעלי המקצוע למילוי תפקידם, ובסיום ההכשרה תוענק למסיימים בהצלחה תעודה מטעם המשרד. בהליך 6327/21 – אמנון הדרי נגד משרד הבריאות, המתנהל בבג"ץ, טען העותר לפגיעה שלא כדין בחוק-יסוד: חופש העיסוק, בשל עיגון דרישות ההסמכה לעיסוק בגזים רפואיים כאמור בנוהל, חלף קביעתן בחקיקה ראשית כנדרש. במסגרת ההליך משרד הבריאות יתחייב להסדיר בחוק את ההוראות הנוגעות להסדרת העיסוק במערכות גזים רפואיים. בתיקון זה מוצע להסדיר את הסוגיה מבחינה חוקית ולתקן את פקודת בריאות העם, 1940, כך שתוטל חובה על מנהל מוסד רפואי לבצע את הפעולות הקבועות בטור ב' לתוספת השישית המוצעת – ובהן התקנת מערכת גזים רפואיים, פיקוח על התקנתה, הפעלת מערכת גזים רפואיים ועוד – ביחס למערכות הגזים הרפואיים על ידי בעלי תפקידים אלה בלבד: מתקין, מפקח, מפעיל ומהנדס בודק, בהתאם לתקן ההסמכה האמריקני, ולקבוע את תנאי הכשירות וההכשרה של כל אחד מהם. הצעת החוק אושרה על ידי ועדת שרים לענייני חקיקה, ואבקש את תמיכת חברי הכנסת בהצעה בקריאה ראשונה. תודה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לשר יעקב מרגי. הדוברת הראשונה, חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, בבקשה.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אי-אפשר היה להתעלם מכך שכל חברי האופוזיציה יצאו כאשר השר לביטחון לאומי, כפי שהוא ביקש שיקראו לו, דיבר. לא זאת בלבד שגם החברה הערבית סולדת מההתנהלות שלו – גם החברה היהודית, כלל החברה הישראלית, סובלת וסולדת מההתנהלות של השר. אתמול קיבלתי מכתב מהרמ"ט שלו – כי הוא לא יכול לענות בעצמו על מכתבים ששולחות לו חברות כנסת, אז הוא העדיף להסתתר מאחורי חנמאל הידוע, ולענות לחברת הכנסת תשובה לקונית לחלוטין, כשאני מצרפת לו תמונות אכזריות מאוד של כמה שוטרים שלא זו בלבד שפוגעים במפגינים, אלא ממש אקטיבית חוסמים למפגינים את הפה ואת האף יחד במקביל במשך דקות ארוכות – שוטרים שלנו, שאמורים להגן עלינו. זה לא ייתכן. ברור שצריך לטפל בהפגנות, ברור שצריך לטפל ולעשות סדר בהפרות סדר. זאת הדרך? לחסום ולחנוק ממש אקטיבית אף ופה של מוחים? אז במקום לענות עניינית אפילו משפט קצר: "בבדיקה", שזה אחראי, "קיבלתי את מכתבך, אני בודק" – אפילו זה לא היה שם. מה היה שם? הרמ"ט כותב – כי השר לא כותב, כי הוא עסוק בביטחון הלאומי שלנו, שבאמת גאה עכשיו – הרמ"ט כותב: תפני למח"ש. איזו חוצפה, שמראה בדיוק את מה שאנחנו צועקים פה ומתריעים מפניו במשך כל התקופה הרעה הזאת. איזה חוסר אחריות. זאת האחריות הלאומית? זה להגדיל את הכבוד של המשטרה? זה להגדיל את רחישת האמון הציבורי במשטרת ישראל? זה ההפך הגמור. הנזקים האלה שהשר שהוא חלק מהממשלה הזאת גורמים למערכות הביטחון, למערכות המשטרה, לצבא ובעיקר לאמון הציבורי הם נזקים כל כך עמוקים, שאני לא יודעת אם ייקח שנים, אם בכלל, כדי שאפשר יהיה לתקן את זה. ברשותך, אדוני היו"ר, היה לי חשוב – שמעתי את הדיון הקודם, ואני יודעת שיש לי 18 שניות, ובכל זאת אני רוצה לנצל את השניות שנשארו לי כדי להקריא כאן כמה מילים של פרופ' חוריה סעב, שכתבה לי שבעלה נרצח. באתי לבקר אותה בניחום האבלים באבו סנאן, והיא ממש התחננה –ביקשה, סליחה, לא התחננה – שאני אקריא את הדברים החשובים האלה בשמה. וכך היא פונה אל חברי הכנסת: אני פונה אליכם – אלמנתו של מי שנרצח בטרם עת, המנוח גאזי סעב – אני פונה אל מעמקי ליבכם בדרישה להרים את הכפפה במאבק הבלתי-מתפשר בנגע האלימות ובעצירת נחלי הדמים הזורמים בקרבנו. אני כותבת לכם בלב כואב ובעין דומעת – –

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לסיים.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

– – עקב אובדן היקר מכול, שהותיר אותי אלמנה והותיר שלושה יתומים על לא עוול בכפם. בעלי המנוח נאבק בנגע האלימות שהתפשט בחברה הערבית בכלל ובמגזר הדרוזי בפרט כאש בשדה קוצים. אך ידם של המרצחים השפלים השיגה אותו טרם השלים את משימתו. אני פונה אליכם – כותבת פרופ' חוריה סעב – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

– – בדרישה נרגשת להמשיך את דרכו, להילחם בכל מאודכם ובכל העוז למען חברה יותר בטוחה. כולנו כאן צריכים להישבע לפרופ' חוריה סעב, לילדים היתומים ולכל מי שנפגע מהאלימות הקשה והאכזרית שמשתוללת במדינה. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אתמול במסגרת ביקורו המוזר, המשונה וגם קצת מבזה, בארצות הברית, ראש הממשלה שלנו נפגש עם איש עסקים מוכר ושוחח איתו על קדמה ועל בינה מלאכותית. זה היה מצחיק ועצוב יחד, כי מאז הקמת הממשלה הזאת ראש הממשלה יחד עם השרים שלו וחברי הכנסת מהקואליציה עשו הכול כולל הכול כדי לפגוע בכל מה שמסמן קדמה. הממשלה הזאת הרסה את ההייטק הישראלי; היא גרמה למאות חברות ומרכזי פיתוח להירשם מחוץ לגבולות ישראל, ולמשקיעים הזרים – פשוט לברוח מכאן. נרשמה ירידה של 70% בהשקעות הזרות מתחילת השנה, וכאשר כל ההייטק העולמי מתחיל להתאושש – ההייטק הישראלי ממשיך לשקוע, כי הממשלה הזאת שמה לה למטרה לחסל אותו. בזה היא דווקא מצליחה לא רע. התוצאה: השמדת הערך המשמעותי ביותר בכלכלת ישראל, ירידה ניכרת בהכנסות המדינה, ובהמשך צפויה גם פגיעה לא קלה בתעסוקה. הכול בגלל חבורה מופקרת של שרים וחברי כנסת שבאו להרוס את ישראל היהודית, הדמוקרטית והליברלית. כאשר ראש הממשלה הכושל מדבר בחו"ל על בינה מלאכותית, אצלו בבית כאן משרד העלייה והקליטה מקפיא את התוכנית לקליטת המדענים העולים בגלל מחסור בתקציב – שימו לב – של 13 מיליון שקל. בשבוע שעבר, בוועדת הכספים, שבה אני משמש כמרכז האופוזיציה, אישרו העברת 476 מיליון שקלים לטובת החינוך החרדי, בחורי ישיבות ועמותות הציונות הדתית. הבוקר הוועדה דנה בהעברת 61 מיליון שקלים לצרכים לא בדיוק קיימים של המשרד לשירותי דת. מדוע הם לא בדיוק קיימים? כי ביקשנו בוועדה הסברים ולא קיבלנו. אבל 13 מיליון שקלים למדענים העולים בקואליציה לא מצאו. הממשלה הקיצונית והכהניסטית הזאת נלחמת בהייטק, נלחמת בחינוך הממלכתי, נלחמת בעולים, נלחמת במדע, נלחמת במגילת העצמאות – בכל ערכי היסוד של מדינת ישראל. כולי תקווה כי בשנה החדשה אנחנו נשלח את הממשלה הרעה הזאת הביתה, כי אין לנו ארץ אחרת. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה.

נעמה לזימי (העבודה):

כבוד יושב-ראש הישיבה, חברי הכנסת, את הנאום הזה אני מקדישה לאברהם ברוך ז"ל, שנהרג רק בגלל שלא היה סולם גבוה מספיק למערך הכבאות בערד כדי להציל אותו. המקרה של אברהם לא יוצא לי מהראש – בטוחה שלכולם. אני לא יודעת איך אפשר לעבור לסדר-היום כשאדם נשרף למוות בעוד הכבאית סמוכה אליו, רק כי לא היה סולם גבוה מספיק. כאילו חיים של ציבור זה עפר, אבק, אפשר פשוט לוותר עליהם אם לא נמצאים במקום הנכון. ומה התגובה של הממשלה הזו? זאת הממשלה שקיצצה 2.5 מיליון שקלים ממערך הכבאות בשבוע שעבר. היום, בקיצוצים של היום, אמרו לנו – ולדימיר פה – מה אמרו לנו? זה מעודפים. זה מעודפים. אבל תגידו, בערד יש עודפים?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

משרד הרווחה, איזה עודפים?

נעמה לזימי (העבודה):

בשבילכם יש עודפים? אני אגיד לכם – לשירותים החברתיים שלנו אין עודפים. יש חוסר גדול. ומי שחושב שהקומבינה היא לקחת במקום לתקצב ולתגבר ולהרחיב ולאפשר חיים לאנשים עבור שירותי דת, זה לא יהודי. זה לא יהודי, כי אלו שירותים שהם פיקוח נפש לכל דבר ועניין. היום קיצצו מהפיקוח על תאונות בנייה ועבודה, כי גם החיים של הפועלים הם כלום. תגידו לי, אמר חברי גלעד קריב, בצדק – בית כנסת שייבנה על הכסף הזה, האם הוא ראוי? האם זה מה שאנחנו רואים בערכים היהודיים שלנו? בטח לא שלי, בטח לא שלכם, אבל כנראה הממשלה הזו איבדה לגמרי את העניין, איבדה לגמרי את העניין בחיים עצמם, בציבור. הכול סביב ביזה, ואז הם יגידו שזה עניין של צמצום מה שלא היה לפני כן, השוואת פערים, השוואת תנאים – אבל לא; לקצץ מהשירותים החברתיים, לקצץ מהרשות לתאונות בנייה ועבודה, ממערך הכבאות, מאנשים עם מוגבלות, מניצולי שואה – זה לא סביר. אבל הממשלה הזו איבדה את הסבירות. ואני אסיים בשירה של תהילה חכימי, "מלח הארץ": "מדינת מלחמה / שוכחת / מדינת רווחה / אל המדבר הצהוב נושבות רוחות / מכסות את הכור בדימונה / מכסות את המפעלים / מכסות את הפועלים. / שופטים / פוליטיקאים / עסקנים ציוניים / בעלי בית של שטחי מרעה / מלח הארץ / נזרה בחתכי פריפריה".

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני כרבע שעה אולי עלה לדוכן זה שר הכישלון הלאומי, שר השנאה והמסית הלאומי. הוא עלה לענות על דיון כל כך חשוב, על הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, ובמקום להתמודד עם תופעת האלימות, הרציחות וארגוני הפשיעה, הוא מצא לנכון לשיטתו להתייחס בסוף דבריו לאוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב. הוא דיבר על עלייה באחוז הריסת הבתים והאכיפה בנגב, וזה בא יום אחד אחרי שהוא גם פרסם, אתמול, שיש עלייה בהריסת הבתים בנגב. אנחנו עדים בשבועות האחרונים למופע אימים של משטרת בן גביר בנגב. השאלה שצריכה להישאל – לא המשילות שמדבר עליה שר הכישלון הלאומי, שמאמין שבאכיפה מוגברת, ומאמין שמה שלא הולך בכוח ילך ביותר כוח. הוא יכול להתמודד עם סוגיית הבנייה בנגב. ההתמודדות האמיתית עם הסוגיה הזו בנגב היא להכיר בכפרים הלא-מוכרים בנגב. לבתים שנהרסו בשבועות האחרונים – לאנשים האלה אין שום אפשרות להוציא היתר. המשילות האמיתית בנגב זה לא יחידת יואב וזה לא להעביר מיליונים ליחידת יואב ועוד משטרה; המשילות האמיתית היא להכיר ביישובים האלה. המשילות האמיתית בנגב – רק היום התפרסם: בוואדי א-נעם, יישוב לא מוכר, כ-100 ילדים בגיל לימוד חובה, גן ילדים, לומדים באוהלים. המשילות היא למצוא פתרון לילדים האלה, לתת להם כיתת גן, לתת להם אפשרות להתפתח כאזרחים שווים במרחב בנגב. המשילות האמיתית בנגב זה לא עוד משטרה, זה לא עוד שנאה. בשמונה השנים האחרונות נהרסו בנגב כ-10,000 בתים; כל בית שנהרס זה משפחה, זה ילדים. על מה אתם רוצים?

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

מי שמוביל את מדיניות ההריסות – איזה ילדים יגדלו? מי שהורס את הבתים הורס את העתיד המשותף בנגב, הוא מגביר את העוינות, הוא מגביר את הסבל של הילדים האלה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

ולכן כשבאים להתמודד עם האוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב, צריך להפסיק מיידית את הריסת הבתים. המשילות האמיתית היא להכיר בכפרים. המשילות האמיתית היא לטפל במערכת החינוך, ברווחה, בבריאות, ולתת לאנשים את ההזדמנות לחיות כמו שאר האזרחים במדינה. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה.

דבי ביטון (יש עתיד):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה – כבוד היושב-ראש, אנחנו בימים הנוראים. אנחנו בעצם לפני קביעת גורלנו בשנה הקרובה. ואני חייבת לציין, אני מלאה כרימון בטענות, בתחושת – לא רוצה להתבטא במילים, אבל בתחושה שאנו לא מובילים את העם הזה, את המדינה הזו, לאן שציפינו. אני יכולה לומר שאנחנו יושבים כאן, ושמענו את חברי הכנסת שדיברו – אני חושבת שכל אחד מהם, אם זו חברת הכנסת מרב ואם זה חבר הכנסת יואב ונעמה לזימי – ובאמת הגיעו לשולחן המליאה עובדות, לא המצאות. אבל עם זאת, מאחר שאנחנו באמת בפתחו של יום הכיפורים, אני דווקא מעדיפה לדבר על פיוס. לבקש באמת מכל חברי הכנסת – אנחנו מייצגי ציבור, רואים אותנו כל היום במסכים; אנחנו הדוגמה לנוער, לילדים, למשפחות שלנו. מביך אותי שאני צריכה לבוא ולהתווכח עם שר שקורא לנו מגעילים. לאיזו רמה הגענו. אני באמת רוצה לפנות אליכם בימים אלה – לעשות חישוב מסלול ברמה. הרי כל אחד כאן באמת הגיע עם יכולות, עם השכלה, ואין שום סיבה שאנחנו נהפוך להיות המראה הנוראית של הציבור שלנו. אני פונה מכאן לראש הממשלה, שמאוד מאוד עסוק בימים אלה: תוריד את הרפורמה הזו, תגנוז אותה, תציל את העם שלך, תכנס את כולנו. יש אפשרות להגיע להסכמות. זה מה שהעם השסוע מבקש שיקרה. בואו ניתן תקווה. וברשותך, אדוני, אני רוצה, ראשית, מעל במה זו, לבקש סליחה. סליחה אם פגעתי במישהו, סליחה אם פגעתי בציבור, מחילה בימים אלו. ואסיים במילות השיר של אהוד מנור, "בשנה הבאה" – – –

נאור שירי (יש עתיד):

עוד תראה, עוד תראה.

דבי ביטון (יש עתיד):

תשיר? כן, אני נרגשת. עוד תראה, עוד תראה כמה טוב יהיה בשנה הבאה, כי מגיע לנו. עם ישראל חי, ועם ישראל הם אחים, וצריך לשמור על זה. תודה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם כול, דבי, ריגשת אותי עכשיו בדברייך, ואני מצטרף אלייך. אבל מה לעשות, אנחנו נמצאים פה, בבניין הזה, מהבוקר, וחשבתי באמת שיהיו דיונים ענייניים ושידברו באמת באמת על הנושא הזה של הרצח בחברה הערבית – אי-אפשר להגדיר את זה אחרת. ושוב, אני יושב פה, ועולה מר אמסלם, והדבר היחידי שהוא עושה, כמו שהוא רגיל לעשות, זה לתקוף, להשמיץ, להעליב את האנשים שיושבים פה ואנשים שמסתכלים מחוץ למליאה. אני שואל: למה? למה הוא מתנהג בצורה כזו? מה כל כך בוער בו לבוא ולהעליב אנשים באופן אישי ולקרוא להם בשמות גנאי? הסיבה היחידה: כי אין לו דבר אחר לעשות, אין לו דבר אחר להגיד. הוא פשוט רואה שההתנהגות הזאת מעלה אותו בסקרים בפריימריז בליכוד, הוא רואה שזה מה שמחזק אותו בבייס, והוא ממשיך לעשות את זה – לא כי הוא מאמין שאנחנו באמת אנשים כל כך רעים. אנחנו מהבוקר יושבים פה ושומעים חבר כנסת אחרי חבר כנסת שמדברים על נושא הפשיעה הערבית. צריך להבין שאנחנו בפרוס שנה חדשה, ול-175 משפחות – 175 משפחות – השנה החדשה תהיה לא טובה, לא יפה, לא נעימה ולא עם עתיד. 175 משפחות שנרצח אדם במשפחה שלהן: ילד – מכדור תועה, אישה שסתם עברה והלכה לקניות, ילדים שהלכו לשחק כדורגל. לא פושעים, לא עבריינים – אנשים שיכולים להיות הילדים שלנו. זה עובר ככה בלי שאף אחד יתייחס במיוחד לזה. ומגיעה לפה טלי גוטליב, שבאמת מהבוקר שמעתי אותך בהרבה מאוד – –

טלי גוטליב (הליכוד):

שיפה ושונה תהיה השנה אשר מתחילה לה היום.

גלעד קריב (העבודה):

שיפה ושונה תהיה הממשלה.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – אשר מתחילה לה היום.

סימון דוידסון (יש עתיד):

– – משפטי חוכמה, אבל אני שואל באמת: האם 175 משפחות שנרצח בהן אדם – –

טלי גוטליב (הליכוד):

מה השאלה?

סימון דוידסון (יש עתיד):

– – זה דבר שאפשר לא להתייחס אליו? אפשר להגיד שהכול בסדר? הייתי מצפה מכם – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

ברור שלא, ברור שלא, ואף אחד לא אומר את זה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אז אני רוצה להגיד לך משהו. אני מאוד מעריך גם את מר ביסמוט, שהוא יושב-ראש ועדה שאני יושב בה, שבעיניי היא מאוד מאוד חשובה – נושא הסמים והאלכוהול – ומדברים על הרבה מאוד תוכניות לעתיד.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – אתם שמרנים.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אנחנו רואים גם בוועדה שאף אחד לא מסתכל מה יהיה בעוד עשר שנים; מסתכלים רק מה קורה היום בבוקר.

טלי גוטליב (הליכוד):

אתם שמרנים מאוד – – –

קריאה:

טלי גוטליב (הליכוד):

לא, אימא'לה – – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

גם בתוכנית הזאת של בלימת הרצח בחברה הערבית צריך להסתכל מה יקרה בעוד חמש שנים, מה אנחנו עושים היום בבניין הזה. ישב פה השר – שאני לא מעריך אותו, אבל מה לעשות, הוא השר – שיעשה משהו – –

היו"ר אוריאל בוסו:

לסיים.

סימון דוידסון (יש עתיד):

– – שיגיד משהו שיקרה בעוד חמש שנים.

טלי גוטליב (הליכוד):

למה?

נאור שירי (יש עתיד):

הוא עבריין. עבריין.

טלי גוטליב (הליכוד):

איזה עבריין? איזה עבריין, די כבר. זה לא רציני.

סימון דוידסון (יש עתיד):

עכשיו, הייתי מצפה מכם – אני רק מסיים משפט. טלי.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה. תודה רבה.

מיקי לוי (יש עתיד):

טלי גוטליב (הליכוד):

זה לא רציני – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – 20 שנה, החזיק שלט – – –

קריאה:

– – – לא להחזיק שלט, זה – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת מיקי לוי, חבר הכנסת מיקי לוי.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אני מתפלאת עליכם. מה אתם מתווכחים איתו?

נאור שירי (יש עתיד):

אנחנו חיים במדינה הזויה.

היו"ר אוריאל בוסו:

לא מתאים לכם להגיד על מה השר עבריין – – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

אני רוצה להגיד לכם משפט אחרון.

נאור שירי (יש עתיד):

מה? מה לא מתאים? הוא השר שאחראי על המשטרה? במשטרה יש אגף תנועה? השר שאחראי על אגף התנועה עבריין תנועה.

מיקי לוי (יש עתיד):

76 הרשעות.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

76 הרשעות, אתה קולט? 76 הרשעות – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

יושב חבר כנסת עם הרשעה – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

עופר, תקיפת חייל זה הדבר הכי חמור שיכול להיות, לפחות גם בעיני אלה שנמצאים כאן. אז אף אחד לא יצדיק אף אחד.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

דבר שהוא הורשע, הוא הורשע.

גלעד קריב (העבודה):

להכשיר את הגזענים – – –

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

ממש לא מתאים לך, בוסו – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

אבל למה נכנסים לשיח הזה? תודה. תודה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תגידי, איך את יכולה להעריך את הבן אדם הזה? איך את יכולה להעריך אותו?

טלי גוטליב (הליכוד):

הוא לא עבריין.

היו"ר אוריאל בוסו:

אמרת, משפט לסיום. תודה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

הוא עבריין מורשע עם כתבי אישום, הוא פגע בחיילים.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת דוידסון, נא לסיים.

סימון דוידסון (יש עתיד):

הוא פגע בחבר שלי, חבר שלי שהיה קצין בצנחנים. הוא ירק עליו. הוא ירק עליו. האדם הזה, שהוא שר היום, ירק עליו.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה, חבר הכנסת דוידסון.

סימון דוידסון (יש עתיד):

האדם הזה, שהוא שר היום, ירק עליו, על קצין בצנחנים. איך את יכולה להעריך אותו?

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. נא לסיים.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני אסביר לך איך.

היו"ר אוריאל בוסו:

לא, לא. לא להשיב. לא לענות.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אפס מאופס – לא יכול להיות חבר כנסת. אפס מאופס.

טלי גוטליב (הליכוד):

די. אני לא יכולה – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לסיים.

סימון דוידסון (יש עתיד):

זה מה שיש להגיד עליו.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת טלי גוטליב, לא להשיב.

טלי גוטליב (הליכוד):

אי-אפשר להגיד על שר ככה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

איך את יכולה להעריך אותו? איך?

טלי גוטליב (הליכוד):

כי אני מכירה אותו.

קריאות:

בועז ביסמוט (הליכוד):

מה זה?

טלי גוטליב (הליכוד):

אני מעריכה אותו מאוד.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן.

קריאה:

היו"ר אוריאל בוסו:

לא, אני מסנגר על סגנון.

קריאה:

אתה מסנגר – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

לא, אני גם אמרתי לה לא להשיב.

בועז ביסמוט (הליכוד):

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – מה יש לכם?

קריאה:

תסנגר על כולם – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

אני מסנגר על סגנון.

סימון דוידסון (יש עתיד):

– – – עשר שנים – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

21 שנה – – –

קריאה:

אתה מגן עליו.

סימון דוידסון (יש עתיד):

טלי גוטליב (הליכוד):

אפשר – – – מה פתאום?

היו"ר אוריאל בוסו:

לא, אני עצרתי בסגנון. דיברתי על הסגנון. תקפו אותו כשהוא היה פה – – –

נאור שירי (יש עתיד):

תלמד את הסגנון מעמיחי אליהו – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

טוב, תודה.

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

ששש. סימון. זהו, תודה.

מיקי לוי (יש עתיד):

הוא לא מאמין שבן אוליאל רצח.

נאור שירי (יש עתיד):

– – – בנימין נתניהו ועדה חדשה בכנסת להלכות ונימוסין.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר אוריאל בוסו:

הגעת פורה – – – אחרי הפגרה.

נאור שירי (יש עתיד):

אביא לכם מראה. אני אומר לכם.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

חברי כנסת נכבדים – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

קריאות:

טלי גוטליב (הליכוד):

20 שנה.

היו"ר אוריאל בוסו:

אבל טלי, את נכנסת לפה – תראי איזה שיח נהיה.

נאור שירי (יש עתיד):

שנייה, תהיי בנתיב, טלי.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה, נאור. חבר הכנסת נאור שירי, תודה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

ואז לא תהיה הרשעה – – –

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

איך אנחנו? אה, שם.

נאור שירי (יש עתיד):

לא אמרת לי שנה טובה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

חברי כנסת נכבדים, אני ממש מתפלאת עליכם. אתם מתווכחים כאילו עכשיו גיליתם את המציאות. זאת המציאות. הממשלה הזאת, יושבים בקואליציה שלה אנשים תומכי טרור, וגם אנשים מורשעים. ולצערי הרב זה לא רק השר שאמון על הביטחון הלאומי, אלא חברי כנסת. 14 חברי כנסת, רק לפני יום אחד, חתמו על מכתב שבו הם מבקשים הקלות לרוצח הטרוריסט של משפחת דוואבשה, עמירם בן אוליאל.

טלי גוטליב (הליכוד):

ברור. אלימות, שבע שנים – – –

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

על מה אתם מתפלאים שהיא מכבדת את השר?

טלי גוטליב (הליכוד):

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

הרי היא רוצה להקל – 14 חברי כנסת רוצים להקל. הם מפחדים על הבריאות הנפשית שלו. אולי צריך שנבדוק את הבריאות הנפשית והמוסרית שלהם, על זה שהם מגינים על רוצח ששרף משפחה, רוצים להקל עליו. תתארו לעצמכם, אם חס וחלילה אחד מאיתנו, מחברי הכנסת הערבים, היה מבקש הקלות למישהו שרצח, מה הייתם עושים לו? לא היו משפדים אותנו בכיכרות של המדינה? עכשיו מייעצים לנו, והשר עומד פה – ואנחנו כן יצאנו, כי הוא לא סמכות בשבילנו, כי אנחנו לא מכירים באפס הזה, שהוא אחראי כאילו על הביטחון שלנו. לא רק שהוא לא אחראי, אלא הוא פוגע באופן מכוון בביטחון של כל אזרח במדינה הזו בהתנהלות שלו, ועוד יותר באוכלוסייה הערבית. אני רוצה להגיד דבר אחד: הבקשה שלנו מהממשלה הזו – כבר ידוע שהם לא רוצים לעשות כלום בעניין הפשיעה; אנחנו רק מבקשים דבר אחד: אל תנסו לנצל את המצוקה, את הפחד ואת הבהלה שנמצאים בתוך החברה שלנו כדי לכפות עלינו עניינים פוליטיים. ממתי ראשי רשויות מקומיות צריכים לשבת ולדסקס בעניין התקציב שלהם עם ראש השב"כ? מנסים לכפות נורמות חדשות בכוח תוך ניצול הרציחות, היריות והפחד שבתוך החברה שלנו – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

– – כדי להעביר את התוכניות הפוליטיות שלהם, ואנחנו לא ניתן לזה לקרות.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אני שוב מדגישה: אל תתפלאו. השר הזה כן מורשע בתמיכה בטרור, ויש עוד ח"כים שתומכים בטרור אבל עדיין לא הורשעו.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

זה כמו לחזור לאוניברסיטה. אדוני כבוד היושב-ראש, תרשה לי, לפני שאני מתחיל – ובבקשה לא על חשבון זמני – למחות נמרצות על מה שאמרת קודם, לא בהגנה על השר הכושל, העבריין המורשע, מורשע כמה וכמה פעמים, אלא להשוואה של מורשע למישהו שעדיין לכאורה אפילו, אמור להיות – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

סליחה, סליחה, צודק. לא אמרתי מורשע, רק אמרתי שנאמר שמגישים.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

בסדר. כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, בשבוע שעבר ביקרתי בעיר ורשה והסתובבתי בכאב עצור באזור שבו היה הגטו שבתוכו נספו אלפי יהודים מרעב ומחלות וממנו נשלחו עוד מאות אלפים למותם, לקורת רוחם של אנשים מנוולים כמו אלון בוזגלו, רמי בן יהודה ואיציק זרקא, שחוגגים את זה. ראיתי אתרים קשים המעידים לאיזו תהום, לאיזו תחתית מוסרית מפלצתית יכולים בני אדם להידרדר. מנגד, ראיתי גם אתרים המעידים על גדולת נפשו של האדם, על יכולתו להתעלות לדרגות עילאיות של גבורה ואומץ, אלטרואיזם והקרבה למען הזולת. כך, תחושת צמרמורת עברה בי עת עמדתי בפתחו של הבונקר שבו הסתתרו וממנו לחמו גיבורי מרד הגטו, קומוניסטים, בונדיסטים וציונים לגווניהם, שכם אל שכם, נגד השטן הנאצי. יותר מכול לכדה את עיניי מצבת הזיכרון לארגון ז'גוטה, המחתרת הפולנית להצלת יהודים שהוקמה ב-1942, ובה פעלו במשותף יהודים ונוצרים בלב-ליבה של פולין הכבושה. על אף הסכנה הצליחו בז'גוטה לסייע לאלפי יהודים, בעיקר ילדים, להימלט מהגטו ולזכות בתעודות מזויפות ובמקום מחסה. בוורשה לבדה מחלקת הילדים של ז'גוטה, בראשותה של חסידת אומות העולם אירנה סנדלר, טיפלה והעניקה חיים ל-2,500 ילדים יהודים. בשנת 1943 לכדו אותה והיא עונתה, אבל הצליחה להימלט. לא כל הפולנים היו חסידי אומות עולם כמו סנדלר. ממש במקביל לפעולתה ההירואית של ז'גוטה, פעלו בפולין גורמים לאומניים שהמשיכו לרדוף ולרדות ביהודים וראו בהם אויב לא פחות מהצורר הנאצי. בכל עם יש גזענים מנוולים מרעילי לב, שאוטמים את העיניים והאוזניים ורואים באחר אויב ואיום, אך ארגון ז'גוטה מוכיח כי בכל עם ישנם גם צדיקים אמיצים העומדים לצד הנרדפים ונאבקים עימם ולמענם. גם מהצד היהודי בארגון ההצלה פעלו ביחד נציגי תנועות מגוונות, ובהן הבונד הסוציאליסטים, שהאמינו בשחרור מהפכני של היהודים, העם הפולני והאנושות כולה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

מי שכיהן כמזכ"ל המחתרת היה אברהם ברמן, לימים ראש ארגון הלוחמים האנטי-נאצים בישראל וגם חבר כנסת ממפלגתי, המפלגה הקומוניסטית הישראלית, מק"י, בכנסת השנייה. בשנת 1959, בשיאו של המשטר הצבאי – –

היו"ר אוריאל בוסו:

לסיים, חבר הכנסת כסיף.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

עוד שני משפטים, בבקשה. – – הוא הגיע לסח'נין ונשא נאום ואמר כך: התושבים הערבים אינם מבודדים במאבקם נגד מדיניות הדיכוי והאפליה. במאבקם למען זכויותיהם הצודקות עומדים איתם רבבות יהודים אשר אינם משלימים עם חרפת הדיכוי הלאומי ומדיניות הטבח בקיביה או בכפר קאסם, אמר. את מורשתם של סנדלר וברמן אני גאה להמשיך בעת הזאת.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה. תודה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

אני מסיים. הם ושכמותם הם אחיי ואחיותיי, אחים לשותפות אזרחית ולא למיליטריזם; אחים לאנושיות ולא אחים לנשק; אחים ואחיות המסתכלים לכיבוש בעיניים ואומרים לו לא. תודה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. עוד מעט יחשבו שאתה באמת עסוק, נאור.

נאור שירי (יש עתיד):

אתה נמצא פה במקום במהות שלך, בבני ברק, להציל את העיר, לנקות את העיר. אני בדיוק רואה סרטים שלך לראות איך אתה מתמודד, כדי ללמוד טוב יותר. אדוני ראש העיר הבא, היושב-ראש, כנסת נכבדה – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

"מזה ומזה אל תנח ידך."

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

לא, לא. זה לא מה שמרענן – – –

נאור שירי (יש עתיד):

האמת, מאוד מרענן אותי.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

זה מה שרציתי לשמוע.

נאור שירי (יש עתיד):

הבעיה היחידה שלי היא שאני אמביוולנטי בנושא, כי מצד אחד אני מחבב את חבר הכנסת בוסו, והוא יהיה חסר לי פה. איכשהו יוצא לנו גם לעשות משמרות מקבילות – למרות שלדעתי טוחנים אותך פה הרבה יותר, אבל זה כבר משהו אחר; אבל מצד שני, בני ברק צריכה ריענון, ולא רק בני ברק צריך ריענון, אלא כל המדינה הזאת צריכה ריענון.

היו"ר אוריאל בוסו:

השאלה היא: אם אני לוקח את הסרטון שלו ומפיץ בבני ברק שחבר כנסת מיש עתיד ככה מפרגן לי, מה אני עושה עם כל החסידים והליטאים?

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – חמסה חמסה.

נאור שירי (יש עתיד):

הינה.

היו"ר אוריאל בוסו:

אנחנו בעד.

נאור שירי (יש עתיד):

תדע לך, טלי מספר שתיים ברשימה שלך – אתה יכול ללכת עם פלנלית על העיניים והזכייה מובטחת. אני רוצה – כשיש פגרה, אז יש המון המון נושאים שאתה מגיע – בוא נגיד שהכנסת או הפוליטיקאים מייצרים ים של נושאים שאתם רוצים לבוא ולהעלות, ואני התלבטתי מה לומר. אבל דודי אמסלם, כרגיל, איכשהו מגיע לפרוט על נימי נפשי, והוא ממש נוגע לי בלב. נכון, טלי? יש משהו בדודי אמסלם שהוא נורא נורא – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – סתם, זה סתם.

נאור שירי (יש עתיד):

מה? אמרת שיש לי לב? יש לי לב.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא, יש לך לב. הכול בסדר.

נאור שירי (יש עתיד):

הבן אדם, שמתם לב שהוא אמר – הוא השווה: גם באפריקה הלבנים ניצחו. עזבו את שאר השטויות שהוא אמר.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אני מאוד שמחתי על המשפט.

נאור שירי (יש עתיד):

שמת לב לזה. קודם כול, עצם הידע שהוא מרחיב ומכיר באפרטהייד, בוועדות הפיוס ובהיסטוריה של יבשת נורא משמעותית בהיסטוריה האנושית – אז אתה אומר: אוקיי. ואז אתה שנייה חושב על זה, ויושב שר – או עומד שר – שאני חושב שהוא בכלל רצה להיות שר רק בגלל היכולת שלו לעלות לפה בלי שום הגבלה של זמן, נכון? יש לו קטע שהוא עומד, ואז הוא מתחיל, הוא עושה את הפוזה הזו, ואתה יודע שאתה הולך לרבע שעה, 20 דקות, של כניסה באין כניסה. אבל בא שר ולוקח את האפרטהייד, כן? – תשמע, אדוני שר הרווחה – לוקח את האפרטהייד ואת המאבק שעבד באפריקה ומשווה את זה למה שקורה פה – ומי פה הלבנים? כביכול אני, אני כיש עתיד – למרות שאני שמח שסוף-סוף מחשיבים אותי לאשכנזי, אולי זה היה מקדם אותי במועדונים וכל מיני דברים שמנעו ממני להיכנס – אבל אני הלבן. הוא נאבק בי כאילו אני שלטון האפרטהייד. עכשיו, זה חוסר הבנה. עזבו את חוסר ההבנה, אבל תסתכלו על ה-state of mind של הבן אדם: שימו לב, הוא אשכרה חושב שיש מאבק פנימי בישראל, והוא משווה אותו למאבק בין השחורים ללבנים בדרום אפריקה. אוקיי. אז אתה אומר: סבבה, למרות שזה לא סבבה.

מיקי לוי (יש עתיד):

דרום אפריקה או אפריקה?

נאור שירי (יש עתיד):

אפריקה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

האמת, יש אבל – – –

נאור שירי (יש עתיד):

עכשיו, נגיד שאתה לוקח זה עוד צעד. ואז אתה אומר: מי יו"ר המפלגה שלך? אתה במפלגת הליכוד, נניח שאתה באמת מאמין בזה.

גלעד קריב (העבודה):

נלסון מנדלה של הליכוד.

נאור שירי (יש עתיד):

בדיוק. לא נלסון מנדלה אלא בנימין אמסלם ביטן, כי כנראה אני פספסתי את הקטע שבמפלגת הליכוד היה מישהו אחד לאורך כל ההיסטוריה, גב' טלי גוטליב, שהיה מזרחי. פספסתי. עכשיו, אני בתור אחד שהיה בנוער הליכוד בהוד השרון, ובטיפשותי הרבה הרצתי את בנימין נתניהו, פספסתי את הקטע שהוא מזרחי. אז יושב דודי אמסלם, ונאבק במי? במפלגה שלו. יריב לוין, יואב גלנט, יואב קיש, ניר ברקת. במי הוא נאבק? שלטון האפרטהייד שנמצא בתוך המפלגה שלו. הבן אדם לא בלופ. הוא לא בלופ, והוא בכלל – אני, כבר אין לי מילים. הבן אדם יושב, שר של כלום ושום דבר – כי בינינו, הוא שר שמקבל פה זמן; זאת המהות שלו, לדבר ללא הטיימר, כי הוא לא עשה כלום, פשוט כלום. הוא יצא נגד ראש הממשלה שלו, אמר: לא משפילים אמסלמים וביטנים. עמד ביום שישי, לפני שהוא עושה צ'ולנט, או לא יודע מה הוא עושה, דגים חריפים – אני עוקב אחריו, כי הוא בשלן-על – וחושב – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

עבר הזמן.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה, הטיימר היומי.

טלי גוטליב (הליכוד):

תאמין לי, עדיף לך. לשון הרע, אני חוסכת לך.

נאור שירי (יש עתיד):

לשון הרע? ציינתי עובדות. הבן אדם שר בקואליציה שלך שחושב שאת שלטון הלבנים ואת מנהלת שלטון אפרטהייד. את פשוט לא שמה לב לזה.

טלי גוטליב (הליכוד):

עבר הזמן.

נאור שירי (יש עתיד):

או חבר הכנסת ביסמוט, שהגיע אלינו – מאיפה? גם אתה אשכנזי, אתה בעיה לאמסלם.

טלי גוטליב (הליכוד):

זמן לסיים.

נאור שירי (יש עתיד):

ואתם יושבים פה, שר הרווחה ובוסו, אתם שומעים את זה, והכול בסדר.

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לסיים, חבר הכנסת נאור שירי. התפזרת. תודה.

נאור שירי (יש עתיד):

תדע לך שאם תהיה ראש העיר – –

היו"ר אוריאל בוסו:

קיבלת ארבע וחצי דקות.

טלי גוטליב (הליכוד):

ארבע וחצי דקות.

נאור שירי (יש עתיד):

– – וטלי גוטליב תחליף אותך פה, אתם הולכים לעשות – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

אני לא אהיה יו"ר.

נאור שירי (יש עתיד):

אני לא אהיה יו"ר. את תעשי רוטציה עם אחמד טיבי.

טלי גוטליב (הליכוד):

בטח – – – אפילו לא בצחוק.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת נאור שירי, תודה.

נאור שירי (יש עתיד):

משפט אחרון, כי אני רוצה גם לאחל חתימה טובה.

טלי גוטליב (הליכוד):

גמר חתימה טובה.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה. אהבתי עוד בדודי אמסלם שהוא פתח ואמר: חתימה טובה לכל עם ישראל ושנה טובה, רק שהוא לא אמר מי זה עם ישראל. זו הבעיה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. ועכשיו, אם אתה רוצה, תקרא גם לאנשים בחוץ. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. ביקשתם.

נאור שירי (יש עתיד):

שלוש דקות, בבקשה.

היו"ר אוריאל בוסו:

אני חשבתי שתבקש עשר דקות בשבילה. סוף-סוף.

טלי גוטליב (הליכוד):

טוב, אני באה לדבר על שתי זכויות מתנגשות, ואני עושה את הנאום הזה, שהוא קצוב בזמן, לצערי, בהקשר של חוק המצלמות. אני עושה את זה לאור פניות רבות, גם של עורכי דין, גם של משפטנים, גם של אזרחים מודאגים יותר או מודאגים פחות. קבלו כמה הנחות עבודה שלפחות אני מציבה בבסיס הנאום הזה: האם בכלל יש לנו זכות קנויה לפרטיות במרחב הציבורי? כשלעצמי, אני מבהירה שבמרחב הציבורי אין זכות לאדם להניח שהוא לא יצולם רנדומלית, שהוא לא יתועד רנדומלית. יש לו זכות קנויה להניח שאם הוא יעשה משהו אינטימי במקום מסוים במרחב ציבורי בהיחבא – לדוגמה ילך הצידה, יעשה משהו עם איזו גברת – שם יש לו זכות להניח שהוא לא יצולם, מקום שבו אפשר היה להניח כך. אבל במרחב הציבורי אין זכות קנויה לפרטיות. זאת הנחת עבודה אחת. מנגד, הנחת עבודה שנייה: לאדם יש זכות קנויה סופר-בסיסית לפרטיות במרחב הפרטי. בצורה טוטלית. זאת הנחת עבודה. זו מול זו. אני חושבת שעל זה לא יכול להיות חולק. רעש הרקע שאנחנו שומעים ותוהים בעניין – וגם אני תוהה על אודותיו – זה עד כמה ניתן כוח בלתי מרוסן למדינה כמדינה כלפי האזרח. תפיסת העולם שלי, כידוע – אני אומנם ימנית מאוד בדעותיי הפוליטיות, ויחד עם זאת אני סופר-קנאית לאוטונומיית הפרט, ובתור מי שקנאית לאוטונומיית הפרט, אני שואלת ותוהה, האם אני, כשאני נותנת זכות לשימוש בכלי חקירתי או כלי מתעד כזה או אחר, איך אני יכולה לשמור לדוגמה על הדבר הבא: צילום מאהבת של מישהו בתוך הרכב – מי שומר את התמונה? מי יכול להשתמש בה, ואם בכלל? איך אני שומרת ואיך אני מנהלת את מאגר המידע? לפי איזה כללים? מי מבטיח לי שהכללים שאני אתווה למאגר המידע אכן יישמרו? וזה נמצא, תבינו, בבסיס השיח הזה שקשור למצלמות במרחב הציבורי. עכשיו תראו, במדינות רבות בעולם זה נחלק: באנגליה, לדוגמה, יש מצלמות בתוך; גם חבר הכנסת מיקי לוי, כשהיה מפקד תחנת ירושלים, עוד כשזה היה יקר מאין כמוהו הוא רישת את ירושלים כדי למנוע ולמגר פשיעה ולהשתמש בזה כדי לשמור על החוק. ולכן אני אומרת גם פה: אנחנו בכל זאת נמצאים בעידן שלא מדובר במצלמות רגילות אלא במצלמות שצריך ללמוד את האנומליה שלהן, זאת אומרת את יוצא הדופן בצילום הרגיל, כי זה לא צילום רגיל. אנחנו גאונים מספיק בשביל להבין שהצילום הביומטרי, יש לו סגולות ויכולות רבות מאוד, שעל פי צילום הפנים שלך אפשר לנטר את הפנים בעוד צילומים מכל מיני מקומות. אבל פה שוב אני מבהירה, יש לנו כמה ערכים שאנחנו צריכים להבין שהם מטרה שאנחנו מציבים בפנינו: יש לנו מטרה של מיגור פשיעה, בטח ובטח פשיעה חמורה; זה לא בא למגר עבירות פשוטות, כי עבירות פשוטות – לא בשבילן אנחנו נפעיל את המערך הזה. אגב, לעבירות הפשוטות יש לנו את המצלמות הרגילות שמופעלות ממילא, והציבור מוזהר מפניהן. יתר על כן, יש חובת אזהרה שבמרחב ציבורי יש מצלמות. אבל מכאן ולעתיד החובה שלנו – – –

נאור שירי (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

אני אסיים. אדייק לך את חובתך כחבר כנסת. חובתנו – לאחר שהבנו את האינטרסים המנוגדים בעניין הזה וכי אנחנו לא רוצים לתת כוח בלתי מרוסן למדינה כמדינה, כי כשהמדינה מול האזרח הכוח הוא בלתי מאוזן בעליל – לכן תפקידנו, בוועדה הרלוונטית שתדון בחוק, יהיה להביא אנשי מקצוע שיסבירו לנו את יכולת הניטור, את יכולת הניתוק של המצלמה, את ההתעלמות מהאינפורמציה – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – את מאגר המידע, שאנחנו צריכים להציב – עד כמה ניתן לעשות בו שימוש ואיך. זה תפקידנו כחברי כנסת. אני מקווה שהבהרתי את הדבר. כולנו פה קנאים לזכויות פרט, לצד חובתנו לשמור על הציבור מפני פשיעה חמורה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. קודם דילגתי על חבר הכנסת עודד פורר, כי הוא אינו כאן. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה.

מיקי לוי (יש עתיד):

ב-2000 שמתי 350 מצלמות בעיר העתיקה – גמרתי את הדקירות ואת כל האירועים.

טלי גוטליב (הליכוד):

נכון. זה הוויכוח – – –

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בתקופה האחרונה אנחנו עדים לכניסה מסיבית של כוחות של המשטרה ושל הדחפורים של מינהל מקרקעי ישראל לבתי המגורים של התושבים שלנו בנגב. הם הורסים. ורק בתקופה האחרונה הגיע השר בן גביר על מנת להשקיף על ההריסות של תושבי המדינה. אני רוצה להגיד שהם הורסים בלי לתת חלופות לאנשים, משאירים משפחות שלמות בלי קורת גג. המצב הזה לא יכול להימשך. אני פניתי לכל המשרדים הממשלתיים על מנת שייתנו תשובות לאנשים. פניתי למשרד של השר שקלי וגם למשרד של ראש הממשלה, ואני גם פונה במכתבים רשמיים – ואין מענה, לצערי הרב. הממשלה שנבחרה בשנה שעברה לא מספקת תשובות לאנשים מבחינת מגורים לאנשים, וגם בנושא כל כך מחפיר בחברה הערבית, נושא הפשיעה והאלימות, אין לשר תשובות. השר עולה לכאן, משקר במצח נחושה ולא נותן תשובות. הוא עולה לכאן, הוא מקריא את כל החקיקה שביצע, שהכנסת אישרה, חוקקה בתקופה האחרונה, אבל אנחנו רואים שהמספרים רק עולים, ואין לשר תשובות. הגיע הזמן שראש הממשלה יתעשת ויפטר אותו. הוא לא יכול לספק ביטחון לאנשים. ראש הממשלה צריך לקבל החלטה, אין מה לעשות. יש פה ראש ממשלה שאמור לתת שירות לכל האזרחים. אי-אפשר להתעלם ולהתנער מהחברה הערבית. החברה הערבית סובלת, מספר הנרצחים עולה, מספר הפצועים עולה, ואף אחד לא מרסן את גורמי הפשיעה, ולכן מוטלת על ראש הממשלה האחריות המלאה לטפל בנושא הזה. אדוני היושב-ראש, בנגב היום, ביישוב ואדי א-נעם באשכול אל-עזאזמה, ל-150 ילדים בגנים בטרום-חובה אין מסגרת חינוכית. ביישוב ואדי א-נעם באשכול אל-עזאזמה אין להם מסגרת חינוכית מכיוון שרמ"י לא מאשר הצבת מבנים יבילים שם. ולכן פניתי בבוקר לשר החינוך יואב קיש על מנת למצוא פתרונות. אני יודע שיש רצון במשרד החינוך לטפל בסוגיה הזאת, אבל לרמ"י אין רצון להציב שם מבנים, ולכן דרושה כאן התערבות של שר החינוך יואב קיש על מנת לפתור את הסוגיה הזאת ולהביא לחזרת הילדים והתלמידים לבתי הספר, במקום שהילדים שלנו ילמדו באוהלים. אני מבקש התערבות של כולם על מנת לפתור את הסוגיה הזאת ולהביא לחזרת התלמידים לבתי הספר. תודה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה.

מרב מיכאלי (העבודה):

חבריי וחברותיי חברות הכנסת, אנחנו מכונסות ומכונסים כאן בשעה שראש הממשלה נתניהו נסע להתחנף, לעלות לרגל למחולל האנטישמיות הנוכחי אילון מאסק. אז בזמן שהוא עושה סיבוב שעולה למשלמות ומשלמי המיסים הישראלים מיליונים רק בשביל שהוא יוכל לקבל פוטו-אופ עם עוד איש עשיר, אחד מאלה שהוא כל כך כל כך אוהב, בדרך הוא מצא לנכון להגיד שהמפגינות והמפגינים – איך הוא אמר? הפעם אנחנו רואים הפגנות נגד ישראל על ידי אנשים שחוברים לאש"ף, איראן ואחרים. ובכן, המערכת הזדעזעה: אוי ואבוי, ראש הממשלה מסית נגד המפגינות והמפגינים, שהם באמת פטריוטיות ופטריוטים והיחידים שמונעים את ההפיכה המשטרית שמחסלת את הדמוקרטיה הישראלית.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – אמרו שהטייסים מפציצים – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה.

מרב מיכאלי (העבודה):

אבל בואו נודה באמת: האדם שהסתה ושקרנות הן האומנות מספר אחת שלו – בואו רגע ניזכר בלהיטים הגדולים של ההסתה של נתניהו, בכל זאת, בממשלה הקודמת הוא אמר: כל דקה של בנט על הכיסא – בנט, כן, בנט, שותפו הגדול, האיש שעבד אצלו, קידם אותו; הוא ימני לפחות כמונו – כל דקה שלו על הכיסא עולה לאזרחי ישראל מאות מיליוני שקלים לתומכי טרור. על הממשלה שלנו. ב-2015, ביום הבחירות, זכור לנו הלהיט הגדול: שלטון הימין בסכנה, המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי, עמותות השמאל מביאות אותם באוטובוסים. עוד לפני יום הבחירות הזה, בקמפיין היו באמת סרטונים מדהימים. באחד ראינו את מי שאמורים להיות כאילו אנשי דאעש, ראו כאילו אנשי דאעש עוצרים ואומרים: איך מגיעים לירושלים? ועונים להם: קחו שמאלה, ומייד אחרי זה כתובית: השמאל ייכנע לטרור – מלווה, כמה אירוני, בשלוש יריות. תשדיר אחר הראה מחבל מחמאס יחד עם חברי ועדים שונים, ועדי עובדים – כן, ועדי עובדים, אלה שהתנגדו באותה עת לנתניהו. זאת הייתה מערכת בחירות שבה גזרו תעודות של חברות בליכוד וכו' – אז הם ביחד, ועדי עובדים וחמאס. הגיוני סך הכול. בשנת 1997, לא נשכח את המשפט הידוע: השמאלנים – לא, אנשי השמאל שכחו מה זה להיות יהודים. הם מסרו את הביטחון שלנו בידיים של הערבים. הם חושבים שאת הביטחון שלנו ישימו בידי ערבים. הם שכחו מה זה להיות יהודים. וכמובן כמובן כמובן במרץ 1995, כראש האופוזיציה, אמר על החמאס: הם מקבלים איתותים גם מהממשלה – ממשלת רבין בשעתו – וגם מאש"ף להרוג יהודים ביו"ש.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה.

מרב מיכאלי (העבודה):

בקרוב נציין את יום השנה לרצח יצחק רבין. נתניהו לא יגיע לטקס. אני רק יכולה לברך אותו על כך.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה.

מיקי לוי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב בראש. אני מבקש, ברשותכם, להקריא מכתב מאת אלון כהן. אלון כהן הוא מייסד סייברארק, וככה הוא כותב לראש הממשלה – וזה לא מילים שלי, אלה מילים של אלון: "מר נתניהו, שמעתי אותך טוען אתמול בלי למצמץ שאתה הפכת את ישראל למעצמת סייבר. בוא תספר לנו, איך בדיוק עשית זאת? אני ממש סקרן לשמוע. ובמקרה, בסייבר ובתולדות הסייבר הישראלי אני קצת מבין" – כך כותב אלון. "חברת צ'ק פוינט, מאבות הסייבר הישראלי, קמה, להזכירך, בשנת 1993, קצת לפני זמנך. את צ'ק פוינט הקימו שלושה אנשים מוכשרים בשם גיל שויד, שלמה קרמר ומריוס נכט. איך בדיוק תרמת לצ'ק פוינט? אני ממש סקרן לשמוע", כך כותב אלון כהן. "את סייברארק הקמנו אודי ואני" – אני, דהיינו אלון כהן – "כמה שנים אחר כך, במקרה תחת ממשלת אהוד ברק ואחר כך אריק שרון. האמת, לא ברק ולא שרון, וכמובן גם לא אתה" – מר נתניהו – "לא תרמתם לנו דבר וחצי דבר בבניית החברה. אפילו שקל אחד לא קיבלנו ממך. בטח לא עזרה. את הידע שרכשנו כולנו, אנשי צ'ק פונט וסייברארק, בשירות ארוך ארוך בצה"ל, רכשנו הרבה לפני תקופתך, בסוף שנות השמונים, תחילת שנות התשעים. אז איך בדיוק עזרת? האם פעם נתת לנו עצה טובה? חיברת אותנו ללקוח פוטנציאלי? נתת לנו מימון כלשהו? הפחתת מיסים?" קידמת את המדעים המדויקים והטכנולוגיה בבתי הספר? "מה בדיוק מכל אלה עשית שאתה קושר לעצמך כתרים של הפיכת ישראל למעצמת סייבר? "תן לי לגלות לך סוד: ישראל הפכה למעצמת סייבר בזכות יזמים ומשקיעים ישראלים מבריקים, יצירתיים, חרוצים ופורצי דרך כמו אלה שציינתי וכמו אסף רפופורט, מיקי בודעי, גיל רענן ועוד רבים רבים שהיריעה קצרה מלהכיל, אנשים שעבדו לילות כימים – – – שהביאו מיליארדי דולרים למדינת ישראל" – פרצו דרכים, שילמו תשלומי שכר – "ועזרו בכך לבנות את המדינה שאתה הורס ומפורר. תראה לי אחד מאותם יזמים שיגיד שמשהו ממה שהוא הגיע אליו זה בזכותך או בזכות פועלך". משפט אחרון. "תרשה לי, כמי שבאמת הצביע לך פעם מזמן בתמימותו, לתת לך עצה מכל הלב: אם אתה באמת רוצה להפוך את ישראל למעצמת AI או סייבר או נהיגה אוטונומית או לפני הכול בכלל להחזיר את קטר ההייטק על הפסים, פשוט לך הביתה".

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, בזמן הנאום של השר לכישלון לאומי יצאנו כל חברי האופוזיציה, וטוב שכך. צריך לומר שבאודיטוריום הזה, כשמישהו צועק מפה – שתדעו, גם ראיתי את זה – –

היו"ר אוריאל בוסו:

כן. שומעים רק אותי מעיר לכם. אתכם לא שומעים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – לא שומעים אותו בכלל. זה נראה לא טוב. שומעים רק את מי שמדבר, לכן מראש אין מה לבוא, ואז יהיה לו את הרמקול, ואז הוא ישתלח, כמו שהוא עושה – ובעיקר ישקר, כמו שהוא עושה, כי הוא משקר כמו שהוא נושם. אבל שמעתי חלק מהנאום – כולו שקרים. כולו שקרים. בואו נתחיל, כי אפשר להתמודד עם שקרים: דבר ראשון, בממשלה שלכם התפטרו 1,800 – בשם השם, תעשו גוגל; בגוגל פשוט תראו שבממשלה שלנו התפטרו 1,050 שוטרים. מה לעשות? אלה המספרים, אין מה להתווכח. עכשיו, יבואו ויגידו לי: אבל זה גוגל. אז הינה, בבקשה, חוברת של ראש אמ"ש – אמ"ש, למי שלא יודע: אגף משאבי אנוש. מיקי מכיר מצוין. ורק שתדע שעד אוגוסט, נגיד, לצורך העניין, היום, התפטרו 668 שוטרים. הינה. ואגב, עד אוגוסט של בן גביר, אתם יודעים כמה התפטרו? 725. זאת אומרת, אפילו עד אוגוסט אצלנו התפטרו פחות. עזבו שהוא משקר. ואני אגיד לכם עוד נתון: הוא קיבל 1,000 שקל בשלוש פעימות, מה שאנחנו לא קיבלנו, מה שעמר בר-לב לא קיבל. השקרן הזה עולה לפה וצועק: 1,800. מה הוא חושב, שכולם מטומטמים? שאי-אפשר לבדוק? שאין חוברות? שאין דיווח לכנסת? אין, אין, לא היה D9 כזה על המשרד לביטחון פנים. לא היה. בואו נעבור לכב"א. הלך לשתי המשפחות, משפחת מרציאנו ומשפחת אסד, שני כבאים שהצילו חיים, נפלו לבור, ויצאו משם, לצערי, בארון קבורה; הלך לשתי המשפחות האלה, משפחות של גיבורים – גם אני ביקרתי אצל משפחת מרציאנו – ואמר להם: אני מביא הצעת מחליטים, ואתם תקבלו הכרה. לא עשה שום עבודת מטה, לא דיבר עם שר הביטחון – הם הרי לא מדברים – אבל מה אכפת משתי משפחות שכולות על הדרך? חנמאל הבטיח לו – חנמאל הבטיח למשפחות שהן יקבלו הכרה. שקרן. אבל מה? למה משפחות שכולות? ומה עם שב"ס? מעכב מינויים רק כי הוא רב עם הנציבה. שידעו אזרחי ישראל שאין מפקד לכלא איילון ואין מפקד לכלא אלה ואין מפקד לבית מעצר אוהלי גדרות; אין מפקדים כי הוא תוקע מינויים, כי היא לא באה לו טוב, היחידה שאומרת לו את האמת בפרצוף, קטי פרי. הוא רב איתה, אז הוא לא ממנה קציני מודיעין. אתם יודעים מה זה קציני מודיעין? מיקי, מה זה כשאין קצין מודיעין בכלא? מה, זה סכנה לנו.

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לסיים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הלך לכלא עופר, עבר אגף-אגף של ביטחוניים – בשבילך, שירי – והתחיל לצרוח על הביטחוניים, כמו איזה ילד. אמרו לו: מספיק, מספיק, זה יכול לעשות נזק. הלך, מתחיל לצעוק עליהם: הינה, אני פה ואתם שם. תגיד לי, יש בושה כזאת? עומד פה, ואחרי זה אומר לכולם: שנה טובה ומתוקה.

נאור שירי (יש עתיד):

החג שלו זה חג פורים, עם אקדח פיקות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

יכול היה לפתוח במלחמה רק בגלל הוויכוחים שלו על האסירים הביטחוניים, עם השמפו והפיתות.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שנה טובה. בן אדם שקרן, נוכל, עומד פה וחושב שאנחנו לא יודעים את האמת. D9 עבר על המשרד לביטחון פנים, וכל אזרח במדינה הזאת משלם את המחיר. תודה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, יש רק שלוש דקות, ויש כל כך הרבה דברים שאני רוצה לדבר עליהם, כי כל כך הרבה דברים מקוממים, לא תקינים, קורים כל היום בחסות הממשלה. אבל יש כמה דברים שבעיניי כל אזרח חייב לדעת, במיוחד תושבי הפריפריה, כי רק לפני חודשים ספורים הממשלה הזאת אישרה תקציב; יחד עם התקציב עברו גם 15 מיליארד שקלים בכספים קואליציוניים מאוד מאוד סקטוריאליים, סכום שמעולם לא עבר כאן באף ממשלה בכספים קואליציוניים. אבל הינה, בחסות הפגרה, מיליונים ממשיכים לזרום מחוץ למסגרת התקציב. אבל התקציב הזה הרי צריך להגיע מאיפשהו. בשביל שתמשיכו להעביר כספים אך ורק למגזר מאוד מאוד מסוים, בעיקר למוסדות התורניים, היה צורך לקצץ במקומות הכי כואבים. עכשיו, למרות שהרפואה קורסת, בטח ובטח בפריפריות, קיצצתם עוד 28 מיליון. כי איך אמר גפני? אנחנו לא רואים את האישה הדתייה מאופקים – בהתייחס לתלושי המזון – אבל בקיצוץ הזה, אתם לא רואים את אופקים כולה, לא רק אישה אחת. 18 מיליון שקלים עברו מהאגף לטיפול באנשים עם מוגבלויות, ממשרד הרווחה, כי לדבר זה הכי קל, אבל לבצע – פחות. 19 מיליון שקלים מכספי עידוד המגזר העסקי במשרד הכלכלה, כי מי צריך כסף למגזר שעובד, ואשכרה הוא אחד ממנועי הצמיחה של המדינה? 42 מיליון מתקציב שירותי עזר והסעות. אין לי מושג מה יעשה האגף הזה ללא התקציב. שיהיה בהצלחה למשרד, אבל בעיקר שיהיה בהצלחה להורים. וכמובן עוד 328,000 מהרשות לניצולי שואה. אני אזכור את זה כשיגיע יום השואה ותקשקשו את עצמכם לדעת: כמה זה חשוב, בלה בלה בלה, אבל חשוב לתת את הכסף הזה לאנשים בזמן שהם עדיין בחיים. והיום, היום הועברו עוד 60 מיליון שקלים – שוב, סכום שלא הוכנס לבסיס התקציב, שוב, כולו למיזמים – – –

היו"ר משה טור פז:

62.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

כן, אחר כך זה – אגב, 1.5 מיליון זה לסיורי סליחות, שמסתיימים בעוד ארבעה ימים. רק אומרת.

נאור שירי (יש עתיד):

בקצב שלהם יהיה עוד חודש סליחות.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

כן. גם הפעם זה יקוצץ ממשרדים חשובים, אבל למי אכפת? הממשלה הזאת מחלקת כספים על גבי כספים, והכול על חשבון האוכלוסיות הכי חלשות, ועל חשבונכם במיוחד, תושבי הפריפריה. בזמן שגם ככה הכול קורס – הכלכלה, החינוך, הבריאות, התחבורה, הביטחון – שמים עליכם פס ענק ודואגים אך ורק לעצמם. עכשיו תחליטו אתם מתי זה יגיע לכם עד לפה, ותודיעו להם. תודה.

היו"ר משה טור פז:

תודה רבה לחברת הכנסת פרידמן.

היו"ר משה טור פז:

הודעת סגנית מזכיר הכנסת.

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – מסקנות ועדת הפנים והגנת הסביבה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת סימון דוידסון, צגה מלקו, ואליד אלהואשלה וסימון מושיאשוילי בנושא: מכת טביעות בחופי הים. הודעת שר הבריאות על מסקנות ועדת העבודה והרווחה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת אליהו ברוכי, יונתן מישרקי, חילי טרופר, דבי ביטון, יאסר חוג'יראת, נעמה לזימי, צגה מלקו ועופר כסיף בנושא: מציאת פתרון לניידות לילדים עם מוגבלות ברמה קוגניטיבית נמוכה. תודה.

היו"ר משה טור פז:

תודה רבה.

היו"ר משה טור פז:

חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח. חבר הכנסת בועז ביסמוט, לרשותך שלוש דקות, בבקשה.

בועז ביסמוט (הליכוד):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני פונה אליכם דווקא. חבל שהאופוזיציה לא כאן, אבל אני שמח. ברוך שובכם.

גלעד קריב (העבודה):

בועז, אף אחד מהליכוד לא נמצא לשמוע.

שלי טל מירון (יש עתיד):

איפה הקואליציה? אפילו טלי לא פה.

בועז ביסמוט (הליכוד):

אני מניח שאתמול לא הייתם בארץ. אני מניח שאתמול לא הייתם בארץ, כי אם הייתם בארץ יחד איתנו, הייתם המומים לראות כיצד פוגעים בסמלי מדינה. ואתה יכול להנהן בראש, ועצם העובדה שאתה מהנהן בסוג של זלזול מראה שלא אכפת לך מסמלי המדינה, כי אנחנו הרי מבינים את זה היטב.

גלעד קריב (העבודה):

אתם תלמדו אותנו.

בועז ביסמוט (הליכוד):

עכשיו, אני רוצה להגיד לך, שמעתי את הנאומים, וצר לי לאכזב אתכם שבזמן שאתם מזמינים את ראש הממשלה ללכת הביתה – שמעתי עכשיו את יושב-ראש הכנסת במיל', או לשעבר, אומר זאת – אז בעוד יומיים, מוחרתיים, כבודו, נציג ארבעה מנדטים, ראש הממשלה נתניהו ינאם בעצרת האו"ם בפעם ה-12, למורת רוחך.

גלעד קריב (העבודה):

וואו.

בועז ביסמוט (הליכוד):

והאיש, רק להזכיר לך קצת מתי זה היה, 1996–1999, 2009–2021, למרות כל הרעש והצלצולים, סוף 2022 עד – כנראה עד כמה שהבוחר ירצה, ולא עד כמה שהאופוזיציה החלשה תחליט.

גלעד קריב (העבודה):

כן. ממש.

בועז ביסמוט (הליכוד):

לא סיימתי. יש רגעים באומה, בטח בימים מיוחדים שכאלה, יש דברים שאנחנו יכולים להיות מאוחדים בהם. כאשר פוגעים בסמלי מדינה, כאשר ראש ממשלה של מדינת ישראל הולך לנאום באו"ם, בעצרת הכללית, אז לא אכפת לי אם הוא מהשמאל או מהימין, לא אכפת לי אם הוא ממפלגת העבודה – אם הייתם קצת יותר מנדטים – או מיש עתיד או מהליכוד. אנחנו, עם כל הכבוד, עומדים מאחוריו ורוצים בהצלחתו.

גלעד קריב (העבודה):

מה זה אתם עומדים מאחוריו.

בועז ביסמוט (הליכוד):

שנייה אחת, תן לי לסיים.

היו"ר משה טור פז:

חבר הכנסת קריב, אתה הבא בתור. תורך יגיע.

בועז ביסמוט (הליכוד):

אבל אתם לא מזדעזעים אפילו כאשר יש שם כרזות שאומרות לעולם: לא להאמין לראש ממשלת ישראל. תראה לאיזה רמות הגעתם.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

הוא עשה את זה בעצמו.

בועז ביסמוט (הליכוד):

מה הבעיה שלי? מהמחאה אין לי ציפיות, את המחאה הזאת אני מכיר כבר כמה חודשים. אין לי ציפיות מהנאורים האלה, כי נאורים הם לא, האמן לי. אלה כבר יורשי ה-BDS; BDS יכולים ללכת כבר הביתה, לצאת לגמלאות. אבל מכם, או שזה חוסר הבנה או פחדנות, כי אם אתמול לא גיניתם, כשראש ממשלת ישראל – איך קראתם לזה? מיזם, מיזם. עוד מעט יצירת אומנות. נעביר את זה ללובר. בלובר נשים את זה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אנחנו קראנו לזה?

בועז ביסמוט (הליכוד):

באלקטרז. וזה לא מזעזע אתכם. כמה צבועים אתם יכולים להיות, או פחדנים.

שלי טל מירון (יש עתיד):

מזעזע שראש הממשלה קורא לנו – – –

בועז ביסמוט (הליכוד):

אני ממשיך. בעצרת הכללית של האו"ם לא מזעזע אתכם, אבל מה מזעזע? וואו, הוא נפגש עם אילון מאסק, נכון, והם דיברו על בינה מלאכותית. מה לעשות, זה מזעזע אתכם. אילון מאסק, אנטישמי. אבל ללכת לחו"ל, המחאה שאתם פוחדים ממנה או רודפים אחריה, לא יודע איך תקרא לזה, אבל שהיא מעודדת BDS, שנאת ישראל, ופוגעת בקהילות היהודיות בחו"ל – זה לא מפריע לכם, כי תחי הצביעות. הכול כאן צביעות. ולכן אני אומר לכם, אתם יושבים פה הבוקר, ואתה יודע, כביכול מלגלגים ובזים, אבל את הנזק שאתם עושים למדינה – ואני חושש שאם תמשיכו בקצב הזה בדברים אחרים, אני לא אגיד נזק בלתי הפיך – – –

גלעד קריב (העבודה):

שער הדולר יעלה.

בועז ביסמוט (הליכוד):

האמן לי, לא מתאים לכם, מה שאתם עושים. יש לי ציפיות קצת יותר גדולות מכם. ועוד מילה אחת, אם יורשה לי, כבוד היושב-ראש. אני רואה שאני כבר חורג בזמן. לפני שעה-שעתיים עליתי לריאיון, וראיתי אדם בתפקיד רשמי, תפקיד רשמי של המדינה, שלא היה מסוגל לגנות את המעשים שהמחאה עשתה אתמול מחוץ לגבולות ישראל. ועוד פעם אני מזכיר לך, כאן בארץ מותר לך למחות, מותר לך לרצות להפיל אותי. אתה יודע מה? אם אתה רוצה אפילו לפגוע בי – לפגוע בי עד גבול המותר, כמובן – אין לי בעיה עם זה, תפגין לי מתחת לבית, ואתה עושה את זה היטב. אבל אל תפגע במדינה שלי, שהיא גם שלך. תודה רבה לך, כבוד היושב-ראש, ושנה טובה.

מיקי לוי (יש עתיד):

לא הייתי מולך כדי להגיד לך שב-2015 נתניהו בקולו באנגלית ביקש מאומות העולם – – –

בועז ביסמוט (הליכוד):

אני יכול לחזור, אם מאשרים לי. איך אתה גם לא גינית אתמול? איך לא גינית אתמול? אתה מסוגל לגנות עכשיו? אתה מסוגל לגנות את המחאה עכשיו? את המעשים?

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

מיקי לוי (יש עתיד):

נתניהו, בקולו, באנגלית, מבקש – – –

בועז ביסמוט (הליכוד):

אז בוא, את השקר הזה גם נפסיק.

מיקי לוי (יש עתיד):

שקר? עכשיו אני אתן לך את זה.

היו"ר אוריאל בוסו:

לא, לא, חבר הכנסת ביסמוט, יש עוד הצעת חוק, אתה יכול לדבר בה.

בועז ביסמוט (הליכוד):

שנייה אחת. נתניהו, תחת ממשלת אולמרט, נוסע בעולם ומגן על מדינת ישראל כאיש אופוזיציה.

מיקי לוי (יש עתיד):

– – – נתניהו בקולו.

בועז ביסמוט (הליכוד):

שקר. שקר.

מיקי לוי (יש עתיד):

שקר? בקולו. עכשיו אני אמצא לך את זה. עכשיו.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

בועז ביסמוט (הליכוד):

זו הסיבה שאתם באופוזיציה והוא בשלטון, ותהיו קצת יותר אחראים מצידכם כאן.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חבר הכנסת ביסמוט, תודה רבה. נא לרדת.

בועז ביסמוט (הליכוד):

תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת אופיר כץ – מוותר. חבר הכנסת גלעד קריב.

מיקי לוי (יש עתיד):

הוא אמר בקולו. זה שקר.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת מיקי לוי, אני יושב פה מהבוקר, וחשבתי שאולי מישהו מראשי האופוזיציה, מישהו יגנה את הדברים – –

גלעד קריב (העבודה):

לא. ממש לא מגנים.

היו"ר אוריאל בוסו:

– – המכוערים של שדרן רדיו שאמר היום ב-FM103 שהחרדים הם סרטן. 13% מהאוכלוסייה. בושה. אחד לא אמר משהו אחר.

בועז ביסמוט (הליכוד):

מישהו מוכן לגנות? מישהו מוכן לגנות?

יסמין פרידמן (יש עתיד):

על מה מגנים? אין לנו מושג על מה לגנות.

בועז ביסמוט (הליכוד):

אה, אין לכם מושג? אין להם מושג על זה.

היו"ר אוריאל בוסו:

אוקיי. 13% מהאוכלוסייה הם סרטן.

מיקי לוי (יש עתיד):

אני שמעתי את זה. אני שמעתי את זה. ראוי לגינוי.

בועז ביסמוט (הליכוד):

אתה מוכן לגנות?

גלעד קריב (העבודה):

בוודאי.

היו"ר אוריאל בוסו:

טוב. אני שמח שאתה מגנה. שלוש דקות לרשותך.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי, אדוני השר, שנה טובה, גמר חתימה טובה לכולם. ראשית, מכיוון שאין שום בעיה בלומר את הדברים שצריכים להיאמר, כל הכללה של ציבור היא דבר לא ראוי, ואני בטוח שגם אתם תצטרפו אליי בגינוי למשל של ההכללות המכוערות של חבר הכנסת אייכלר, סגן יושב-ראש הכנסת. אני מציע שכולנו נתאחד באמירה שכל הכללה של ציבור חרדי, חילוני, מסורתי, ערבי – הכול לא ראוי, ומן הראוי שבמיוחד בימים הללו אנשים ייזהרו בדבריהם.

אופיר כץ (הליכוד):

אני מסכים.

בועז ביסמוט (הליכוד):

גם אני.

גלעד קריב (העבודה):

יפה. אני רוצה להודות לחבר הכנסת ביסמוט, כי במהלך היום נוצר כאן הרושם, בדיון המיוחד, שאנחנו צריכים לעסוק בעיקר בדברי השנאה של השר המקשר אמסלם. עכשיו אני מבין מדוע חבריי באופוזיציה לא מוכנים לשתוק על מופעי השנאה הבאמת-קיצוניים של השר שנבחר על ידי הקואליציה והממשלה לייצג אותה בפני הכנסת. אבל חבר הכנסת ביסמוט, בצדק, מזכיר לנו שעם כל הכבוד לחבר הכנסת והשר אמסלם – שכדרך אגב ראש הממשלה עצמו, ככל הנראה, לא רוחש לו הרבה כבוד, אבל באמת, עם כל הכבוד לשר אמסלם, הוא לא העניין; העניין הוא בהחלט ראש הממשלה נתניהו, ומן הראוי לתת סימנים בביקור הנוכחי של ראש הממשלה שלנו, נתניהו, בארצות הברית. הסימן הראשון הוא העובדה שהאיש איננו מוזמן לבית הלבן, ופגישתו עם נשיא ארצות הברית תיעשה בשולי עצרת האו"ם, בפגישה שמוטב שלא הייתה מתקיימת, מכיוון שהיא עדות ברורה למצב העגום של היחסים בין מדינת ישראל לבין בעלת הברית האסטרטגית החשובה ביותר שלנו.

בועז ביסמוט (הליכוד):

חשבנו – – – חשבנו – – – אף אחד לא ייפגש איתו.

גלעד קריב (העבודה):

נתניהו הורס את הברית האסטרטגית בינינו לבין ארצות הברית. כולנו כבר יודעים היום עד כמה פתטית הייתה פגישתו עם אילון מאסק. ראש ממשלת ישראל טס לסן חוזה בשביל שעה של שיחה שאילון מאסק לא משתף את עוקביו כדי להיראות כְּמה? כנביא אומת הסטרטאפ שהוא במו ידיו הורס. הוא מסרב להיפגש עם ראשי הקהילה היהודית בחוף המערבי, והוא נפגש עם אילון מאסק בעיצומו של מסע שאותו אדם חשוב מנהל נגד אחד מהארגונים הגדולים ביותר של יהדות ארצות הברית, הליגה נגד השמצה. הרוב המוחלט של יהדות ארצות הברית סולד מראש הממשלה נתניהו ומהתוכניות שלו. ראש הממשלה נתניהו הפך לדמות מצורעת בקרב מנהיגי העולם החופשי.

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לסיים.

גלעד קריב (העבודה):

ואתה, חבר הכנסת ביסמוט, רוצה שאנחנו נגנה את אנשי המחאה? אתה אומר שאנחנו מפחדים מהם?

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

גלעד קריב (העבודה):

אנחנו גאים בהם. אנחנו מודים להם. הם תעודת כבוד של החברה הישראלית, בשעה שראש הממשלה נתניהו והממשלה שלכם הם המתנה הטובה ביותר לתנועות ה-BDS.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

גלעד קריב (העבודה):

אין גורם שמוציא את דיבתה של מדינת ישראל בימים אלו יותר מאשר ראש הממשלה נתניהו. כל ביקור שלו בחו"ל פוגע במעמדה של מדינת ישראל, ואתה מדבר על המוחים? הם תעודת הכבוד של החברה הישראלית.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. תודה רבה. נא לסיים.

גלעד קריב (העבודה):

אנחנו גאים בהם ואנחנו מברכים אותם, הישראלים והיהודים, ומבקשים מהם להמשיך.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

גלעד קריב (העבודה):

ולא ניתן לכם להשחיר את פניהם של אנשי המחאה.

בועז ביסמוט (הליכוד):

בגלל – – – 16 שנה. 16. אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, שבע, שמונה, תשע, עשר, 11, 12, 13, 14, 15, 16.

גלעד קריב (העבודה):

16, 20, 25.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

גלעד קריב (העבודה):

ראש ממשלה כושל שמדרדר את מעמדה של מדינת ישראל.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. נא לרדת. תודה רבה. השר יעקב מרגי, אתה רוצה לסכם או שאין צורך?

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

לא.

היו"ר אוריאל בוסו:

אם כן, רבותיי חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 41), התשפ"ג–2023, בקריאה ראשונה. מי בעד?

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אני לא יכול להצביע. הצבעה בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 41), התשפ"ג–2023, לוועדת הבריאות נתקבלה.

היו"ר אוריאל בוסו:

13 בעד. מי נגד? הינה, 14 בעד. מי נגד? אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 41), התשפ"ג–2023, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת הבריאות להכנתה לקריאה השנייה והשלישית.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת, נעבור לסעיף הבא על סדר-היום: הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, לקריאה ראשונה. אני מזמין את השר יעקב מרגי, שר הרווחה, בשם שר הפנים, להציג את הצעת החוק. שר אחד נסע לחוץ לארץ, ואתה צריך להציג שני משרדים במקום – הבריאות והפנים. אנחנו מאחלים לשר הפנים והבריאות חבר הכנסת משה ארבל, בשליחות המדינית שלו ובנאום שלו שאמור להיות בעצרת הכללית של האו"ם, בשם מדינת ישראל – – –

אופיר כץ (הליכוד):

השר החרדי הראשון שינאם.

היו"ר אוריאל בוסו:

השר החרדי הראשון שינאם בעצרת הכללית של האו"ם.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

ובעברית. ובעברית.

היו"ר אוריאל בוסו:

בעברית.

ינון אזולאי (ש"ס):

לא בגלל שלא למד ליבה. לא בגלל שלא למד ליבה.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

הוא לא חשוב – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

בבקשה.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אז אני מצטרף לברכות שבאמת, בימים טרופים אלו, כשדיבתנו מוצאת רעה בארצות הברית, אז לפחות ששר הפנים והבריאות ייצג אותנו נאמנה ושליחותו תהיה מוצלחת, בעזרת השם. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (הוראת שעה) – מטרת החוק המוצע היא לאפשר ייעול של הליכי הבקשה להנפקת מסמכי זיהוי ביומטריים ונטילת אמצעי זיהוי ביומטריים לפי חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע–2009. אדוני היושב-ראש, אני אומר לך, היועצים המשפטיים – איזה סלאלום בניסוח; שורה אחת הייתי – במקום ארבע השורות האלה: שבע פעמים "נתונים ביומטריים". זה יותר משנה מתמודדת רשות האוכלוסין וההגירה עם ביקושי שיא להנפקת מסמכי נסיעה, לאחר שבשנים 2021-2020 נמנעו מרבית התושבים שמסמכי הנסיעה שלהם פקעו מלבקש הנפקת מסמכי נסיעה חדשים, בתקופה של צמצום יציאות לחוץ לארץ בשל מגפת הקורונה והגבלות שונות שחלו לעניין מעבר בין מדינות שונות בעולם. נוסף על כך, בשנה האחרונה החל לפקוע תוקפן של תעודות זהות ביומטריות שניתנו לחמש שנים החל מחודש יוני 2017, ובקרוב יחל לפקוע תוקפן של תעודות זהות שניתנו לעשר שנים החל מחודש יולי 2013. כל אלה מגדילים באופן ניכר – וצפויים להוסיף ולהגדיל – את מספר התושבים הנדרשים לתעודות זהות ומסמכי נסיעה ביומטריים חדשים. רשות האוכלוסין נוקטת פעולות שונות לשם התמודדות עם המצב המתואר לעיל. בין השאר גייסה הרשות, והיא ממשיכה לגייס גם כיום, עובדים חדשים ללשכות הרשות. כמו כן, היא ניידה עובדים מתחומים שונים ברשות לתקופה קצובה לטובת מבצע הנפקות אינטנסיבי ומוצלח של דרכונים, שבמהלכו הרחיבה באופן ניכר את שעות קבלת הקהל בכמה לשכות מרכזיות. אני לא יודע למה פה כתבו "דרכונים" וקודם כתבו "מסמכי נסיעה". עם זאת, העובדה שכל תושב המבקש הנפקת מסמך זיהוי חייב להתייצב באחת מלשכות רשות האוכלוסין ולעבור הליך הרכשה ביומטרית לפני עובד הרשות, יש בה כדי להשפיע באופן ניכר על קצב ביצוע ההרכשות והנפקת מסמכי הזיהוי. לפיכך, מוצע לתקן את החוק כהוראת שעה לשלוש שנים באופן שיאפשר ביצוע הרכשות גם על ידי עובדי מדינה שאינם עובדי הרשות. בתום שלוש השנים כאמור, אם מהלך זה לא יעלה בעיות מהותיות, יהיה ניתן לעגן הסדר זה כהסדר של קבע בחוק. ועדת שרים לחקיקה אישרה את הצעת החוק, ואבקש מחברי הכנסת את תמיכתם בהצעה. שר הפנים משה ארבל ממשיך להפתיע אותנו ביוזמות טובות ומעולות כדי להקל על אזרחי מדינת ישראל בעומסים ובטרטור הרב. לכן אני מבקש להצביע בעד תיקון הוראת השעה. תודה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לשר הרווחה בשם שר הפנים, השר יעקב מרגי. חברי הכנסת, נעבור לרשימת הדוברים. חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – מוותרת; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח. חברת הכנסת טלי גוטליב – מוותרת?

טלי גוטליב (הליכוד):

לא, למה? יש עוד הרבה? אני לא רוצה לתפוס את – – – אבל חשוב לומר משהו על המצלמות.

ינון אזולאי (ש"ס):

טלי גוטליב (הליכוד):

רגע, צריך להשלים את זה. רק רגע, יש עוד עומס? אתם רוצים לסיים?

היו"ר אוריאל בוסו:

רוצים לסיים, כן.

קריאה:

היא מוותרת.

היו"ר אוריאל בוסו:

מוותרת. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חבר הכנסת משה סולומון – אינו נוכח. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה.

קריאה:

מיקי – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

מיקי מזכיר תמיד שלילי.

היו"ר אוריאל בוסו:

לא, מיקי עשה את המצלמות – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

אדוני היושב בראש – חבל שחבר הכנסת ביסמוט עזב את האולם – הינה העובדות: ב-16 בדצמבר 2021, כראש אופוזיציה, נתניהו פרסם לעולם סרטון באנגלית עם אזהרה שהדמוקרטיה הישראלית בסכנה, והוא מבקש מהאנשים בעולם להשמיע קול. זה לא רק התרגום שתרגמנו מאנגלית לעברית – יש כאן סרטון, בקולו של נתניהו, והוא עצמו מופיע. אז על עובדות אי-אפשר להתווכח. לעצם העניין, עמדה כאן חברת הכנסת גוטליב ודיברה על נושא המצלמות הביומטריות. אני אומר לכם שבשנת 2000, כשהאירועים בעיר העתיקה היו אירועים קשים, אני פרסתי 360 מצלמות בסמטאות העיר העתיקה כדי לשלוט ברחובות וכדי למנוע טרור, כי הייתה שם תופעה של דקירות סכינים. מאותו רגע המצלמות במרחב הציבורי עזרו למנוע את העבירות האלה מסוג פשע. יש דברים לא פשוטים שצריך לדון בהם. אני חושב שהאינטרס של המדינה גובר במרחב הציבורי על האינטרס הפרטי. נכון, יש דברים שצריך לבדוק; האם יש למנוע טרור ופשע במרחב הציבורי? התשובה היא חד-משמעית כן, ולכן אני אצביע בעד. האם יש מגבלות? כן: כמה זמן אפשר לאחסן, איך אפשר לאחסן, מי שולט באחסון, מה המשטרה עושה, באילו מקרים עושים שימוש בחומר. האם אפשר לצלם מישהו במכונית פרטית, בתוך תא הנהג, שנחשב לשטח פרטי? התשובה היא לא. האם כשיושבים שם עבריינים – לא כשאותו נהג יושב, לצורך העניין, עם החברה שלו – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לסיים.

מיקי לוי (יש עתיד):

האם אפשר לצלם אם בתוך תא הנהג, שהוא שטח פרטי, יושבים עבריינים שביצעו לפני כן בשטח ציבורי עבירה מסוג פשע? התשובה היא כן – אבל עוד פעם, עם יד מווסתת, עם יד שיכולה לפקח. ולכן אני אומר לכם, בנפשנו הדבר. בכל העולם כבר יש: יש בלונדון, יש בשדות תעופה – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

– – כדי למנוע עבירות מסוג פשע. ואני מציע לכולם, גם כאיש מקצוע, להצביע בעד.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת; חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח. אם כך, רבותיי חברי כנסת, גם השר, אני מבין שאין צורך לסכם. אנחנו נעבור להצבעה. הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגרי מידע (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, בקריאה ראשונה. הצבעה בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים –אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגרי מידע (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.

היו"ר אוריאל בוסו:

מי בעד? עשרה בעד. מי נגד? אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגרי מידע (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, אושרה בקריאה הראשונה, ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה השנייה והשלישית.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא והאחרון על סדר-היום – הצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2023, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת עמית הלוי, בשם יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, להציג את הצעת החוק.

עמית הלוי (הליכוד):

תודה, אדוני היושב-ראש. אני אקדים ואברך, ברשותך וברשות חברי הכנסת, את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. מה שפעם היה מובן מאליו – לחזק ביקור מדיני מהסוג הזה, ביקור מדיני חשוב כזה – זוכה כאן לגיבוי של האופוזיציה בתופעות הכי נלוזות. חבר הכנסת לוי, כמובן שאפשר להעביר ביקורת, זה בסדר גמור. אפשר לעשות את זה גם באנגלית – אין שום בעיה עם זה. אבל לבזות ראש ממשלה בצורה הזאת – מה המניע? אני שואל אותך במלוא הכנות, ואני שואל פה את הצופים בנו: מה מניע את אזרחי ישראל לבוא לחוץ לארץ? מה מניע סופרים כמו דויד גרוסמן לשלוח מכתב לביידן? אלו נקראים אנשי רוח, אדוני היושב-ראש – לשלוח מכתב לנשיא ביידן, ולומר לו לא להיפגש עם ראש ממשלה. והכי אירוני, למה? מכיוון שהוא דיקטטור, מכיוון שפה יש דיקטטורה. אלה האנשים שמפגינים פה תחת כל עץ רענן. לא רק מפגינים – הם עוד עושים צעדים הרבה מעבר להפגנות וקוראים לסרבנות ולפגיעות כלכליות, וקוראים – את כל הרשימה הארוכה הזאת הם עושים. והם אומרים: אל תיפגש עם ראש ממשלת ישראל כי פה יש דיקטטורה. חוץ מהאבסורד הנוראי, יש פה תופעה של שורפי אסמים, מיקי לוי.

מיקי לוי (יש עתיד):

האם שמעת את מה שהקראתי?

עמית הלוי (הליכוד):

שמעתי. אמרתי, אפשר לבקר. זכותך לבקר, גם באנגלית. אבל לשרוף אסם אחרי אסם, לקרוא לנזקים מדיניים למדינת ישראל, לקרוא למשקיעים לא להשקיע.

היו"ר אוריאל בוסו:

אני מכיר את ההגינות של חבר הכנסת מיקי לוי. הוא לא ישיב לך, אבל הוא מסתייג מהרבה פעולות.

עמית הלוי (הליכוד):

הערכת יחסים עם מדינת ישראל – הם ממשיכים את דרכו של אהוד אולמרט – לקרוא לבריטניה ולארצות הברית להעריך מחדש את היחסים עם מדינת ישראל. לאן הגעתם? אז אני שוב חוזר ומחזק מכאן את ראש הממשלה. והנושאים הם מאוד מאוד רציניים, הנושאים שיעלו עם הנשיא ביידן. תאמין לי, אדוני היושב-ראש, האחרון שבהם יהיה הנושא אם ימונו פה שופטים בדרך כזו או אחרת, להפך. אם יש אירוניה באירוע הזה היא שאנחנו, ברפורמה שאנחנו מנסים לקדם, הרי אנחנו מתקרבים לשיטות המשטר הדמוקרטיות, הליברליות – באמת מתקרבים לשיטות שבהן גורמים נבחרים בוחרים שופטים, ולא שופטים ממנים את עצמם. ברכות וחיזוק לראש הממשלה בשליחות החשובה שלו בשם כולנו, גם בשם האופוזיציה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מציג כאן את התיקון – למעשה את הצעת החוק של שחרור על תנאי ממאסר, לקריאה שנייה ושלישית. בעצם, מה שאנחנו רוצים לעשות כאן זו הארכה של הוראת שעה, שכבר קרתה בעבר, קיימת בחוק בעבר ואף הייתה בהארכה נוספת בעקבות הקורונה. תכליתה היא שהיחידה תעסוק במה שעושה ועדת השחרורים. למעשה, דיון בשחרור מוקדם שמתבצע על ידי ועדת השחרורים ימשיך להתבצע, לפי הוראת השעה שעליה אנחנו הולכים להצביע, על ידי אותה יחידה שהוקמה, במקום הסמכות שהייתה בחוק המקורי לנציב שירות בתי הסוהר לדון במקרים כאלו, של מאסר של שלושה חודשים עד שישה חודשים. מעכשיו, מאסר של שלושה חודשים עד 12 חודשים, למעשה, ימשיך להיות נידון, כמו בהוראת השעה הקודמת, על ידי אותה יחידה. אני אציין שמכיוון שהממשלה ביקשה להאריך, לדון עדיין במנגנון הזה, אנחנו גם עושים את זה בהארכה רק של הוראת השעה, לשנה וחודשים, ולא עושים את זה באופן קבוע.

היו"ר אוריאל בוסו:

קבוע.

עמית הלוי (הליכוד):

אציין עוד, לסיום, שהדיונים הללו – כלומר, תהיה כוכבית אחת או החרגה אחת: אסירים שנגזרו עליהם שישה חודשי מאסר ומעלה או כאלו שנדרשות לגביהם חוות דעת מיוחדות, ימשיכו לבוא בפני ועדת השחרורים, ולא בפני אותה יחידה למאסרים קצרים שבה אנחנו דנים. הנתונים שהוצגו בפני הוועדה שלנו הם שההסדר משיג את תכליתו. העבודה הזאת של היחידה למאסרים קצרים היא יעילה יותר. כידוע לכם, לא כל אסיר זכאי לשחרור מוקדם, והכול נבחן באופן פרטני. כמו שאמרתי, הממשלה ביקשה שנעשה את זה רק בהוראת שעה, ולכן אני מבקש שנאשר לא להפוך את ההסדר הזה להוראת קבע, אלא להאריך את הוראת השעה בשנה וחודשיים, עד יום י"ד בכסלו תשפ"ה, 15 בדצמבר 2024. הוועדה כמובן תעקוב אחרי יישום הוראות החוק ביחס לנפגעי עבירה – לא ציינתי את זה קודם – שהחוק מקנה להם את הזכות למסור עמדה לגבי השחרור המוקדם של אסיר. זה יקרה גם לגבי אותה יחידה למאסרים קצרים. אז אנחנו, כאמור, ממשיכים פה את הוראת השעה שהייתה קיימת, והוועדה תמשיך לעקוב אחרי זה. תודה רבה. גמר חתימה טובה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר אוריאל בוסו:

אני מאמין שאותה מבקש גם לדחות את ההסתייגויות.

עמית הלוי (הליכוד):

חברי הכנסת, אני מבקש מאוד לדחות את ההסתייגויות.

היו"ר אוריאל בוסו:

צריך גם לציין את זה, כי – – –

עמית הלוי (הליכוד):

אני אומר לך, אתה פשוט כבר התרגלת, וזה בסדר, אתה צודק. גם בדברים ענייניים שאנחנו מביאים לפעמים היחס הוא לא ענייני. אז אנחנו – אני מבקש יחס ענייני, מירב.

היו"ר אוריאל בוסו:

לא, הוגשו הסתייגויות – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אנחנו, בניגוד לאופוזיציה של השנה שעברה, אנחנו ענייניים.

עמית הלוי (הליכוד):

סופר-ענייניים.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה.

עמית הלוי (הליכוד):

כולל מיצגים אומנותיים – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

תאמין לי, אתה לא היית אז – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת עמית, זהו, זהו.

עמית הלוי (הליכוד):

– – על בתי כלא בעולם. מיצגים אומנותיים.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה, חבר הכנסת הלוי.

עמית הלוי (הליכוד):

תודה, תודה.

מיקי לוי (יש עתיד):

המיצגים לא קשורים.

עמית הלוי (הליכוד):

קשורים, קשורים. כשמגבים ולא מגינים, זה קשור. אתה נבחר ציבור. כשמגבים ולא מגינים, מיקי לוי, זה קשור ועוד איך.

מיקי לוי (יש עתיד):

– – – אותו נימוק פעם אחת – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

יש לנו דז'ה וו לגבי – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

להצעת החוק הזו הוגשו הסתייגויות ובקשת רשות דיבור. יש הסתייגויות של קבוצת המחנה הממלכתי וקבוצת יש עתיד. תציג את ההסתייגויות של קבוצת יש עתיד חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. עד 25 דקות לרשותך.

קריאה:

מירב – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

שלוש דקות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כנסת נכבדה, בניגוד לאופוזיציה הקודמת, האופוזיציה הזאת מצביעה בצורה עניינית, ולעיתים היא גם מקבלת על זה ביקורת. אבל מותר לנו לדבר, לפחות בינתיים, כל עוד זו עדיין דמוקרטיה. אבל ואללה, אתם לא התנהגתם ככה בשנה שעברה. גם מי שלא יודע, עדיף שילמד ויראה מה היה כאן עם כאבי הבטן – – –

קריאה:

מירב בן ארי (יש עתיד):

בגלל שאנחנו עוסקים עכשיו במאסר, במעצרים, אני רוצה לדבר על אירוע שהיה כאן בשבוע האחרון. סביב הכנסת הסתובבה מכונית – מכוניות, שיירה – שעליה כתוב "צדק לעמירם בן אוליאל". עכשיו, מכיוון שאני קראתי במקרה את הספר של רועי שרון "ואנקמה" – אגב, אני ממליצה לכולם – ומכיוון שאני עוד יותר מביעה עניין, זה מעניין אותי, הדבר הזה של טרור יהודי; זה דבר שאי-אפשר להכיל אותו, באמת, אי-אפשר להבין אותו. ועם זאת, אני קוראת, ואני ממליצה, אגב, לכל 14 החותמים שיקראו, ואם אין להם זמן לקרוא, שישמעו את הפודקאסט של נדב פרי, שריאיין אותו בדיוק על הרצח בדומא. למה אני מתעסקת בזה? כי בעיניי הנושא הזה הוא שערורייה, וזה ש-14 חברי כנסת חתמו על להקל את התנאים של רוצח שבא בלילה וזרק בקבוק תבערה ורצח שלושה ערבים, ואת הילד אחמד, שפצוע עד היום, ולכתוב לו – הליכוד, המפלגה הליברלית, ארבעה חברי כנסת. אמרתי בחוץ שאולי זו בורות, אבל מישהו כאן אמר לי: מירב, אי-אפשר, זה חוסר אחריות לחבר. אז בואו אני אגיד לכם כמה דברים שכנראה אתם לא יודעים, אבל אולי אם הייתם לומדים הייתם מבינים במי מדובר. אני גם ממליצה לכם לשמוע את הפודקאסט. מרתק. נתחיל בזה שעמירם בן אוליאל מעולם לא הביע חרטה. הוא גם מעולם לא אמר שהוא לא עשה את זה. הטענות עליו היו על העבודה של השב"כ, כי 14 החותמים הם הרי לוחמי זכויות אדם מדהימים. הרי איימן עודה לא היה מנסח יותר טוב את המכתב. הם יוצאים נגד טקטיקות של השב"כ, אבל רק כשזה של ערבים; יהודים – סבבה, תעשו מה שאתם רוצים. אז בן אוליאל הגיע לזירת הרצח בדומא וזרק את הבקבוק. הוא בא ואמר, כשהוא היה בחקירה של השב"כ, ובאמת התנהל משפט זוטא על אמצעי החקירה, והם נלקחו – זה קרה. אבל כשכבר יצאה ההודעה, הוא אמר לחוקרים פרטים מוכמנים שהחוקרים של השב"כ לא ידעו. בואו אני אתן לכם דוגמה, טלי גוטליב, שחתמת על המכתב.

טלי גוטליב (הליכוד):

מצוין.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מצוין?

טלי גוטליב (הליכוד):

ברור.

מירב בן ארי (יש עתיד):

את מעודדת יהודי שירצח ערבים? את לא מתביישת?

טלי גוטליב (הליכוד):

תגידי, את בסדר?

מירב בן ארי (יש עתיד):

את לא מתביישת?

טלי גוטליב (הליכוד):

את לא מתביישת?

מירב בן ארי (יש עתיד):

הבן אדם אמר שהייתה שם רשת. החוקרים של השב"כ לא ידעו. סליחה שהתייחסתי אלייך. אני אחכה שהיא תעצור, אדוני.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – את תתנצלי על זה – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

את תספרי לי על שב"ס? מה את מבינה בכלל בשב"ס?

טלי גוטליב (הליכוד):

תתביישי לך את.

היו"ר אוריאל בוסו:

לא, היא אומרת שלא הייתה בקשה – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה תיתן לי לסיים, ואת תהיי בשקט ותקשיבי.

טלי גוטליב (הליכוד):

תתביישי לך את. לא אהיה בשקט.

מירב בן ארי (יש עתיד):

את בושה לליכוד – –

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת טלי.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת טלי גוטליב.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – ברור – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – שאת וחברי הכנסת חתמתם על ההקלה בתנאים של רוצח, ולימור סון הר מלך ביקשה לשחרר, כי השב"כ – איך אתם לא מתביישים? ואללה, אני מתביישת בשביל המצביעים שלכם.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה. חברת הכנסת.

טלי גוטליב (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין לך כאן פרוטוקול. את לא בבית המשפט, תירגעי.

היו"ר אוריאל בוסו:

הבהרת לפרוטוקול שכל הבקשה הייתה הקלה בתנאי הכליאה.

טלי גוטליב (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה לא קשור אלייך – זה רק לדובר, לא להערות ביניים, תקראי כבר את החוק.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת גוטליב, לא שומעים את קריאות הביניים שלך בכלל. ציינתי, תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

הבן אדם שחזר בפרטי-פרטים את מעשי הרצח. הוא מסר לחוקרים פרטים שהם לא ידעו. הוא אמר להם שבחלון יש רשת. החוקרים אמרו שאין שם רשת.

טלי גוטליב (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

אם היא לא מפסיקה, אני עוצרת. זה לא מתאים.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – תעצרי, תשמעי אותי – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני לא אשמע אותך. תעצור לי את הזמן עד שהיא תסיים.

היו"ר אוריאל בוסו:

עצרתי.

טלי גוטליב (הליכוד):

שבע שנים – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

את בושה וחרפה לליכוד, וח"כים שלכם גם אומרים את זה עלייך.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – בושה לליכוד. בסדר, אני עכשיו בוכה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

או שהיא עוצרת או שאני לא ממשיכה.

היו"ר אוריאל בוסו:

אבל עצרתי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני אחזור לעוד חמש דקות. יש לי היום מלא זמן. כמה שאני רוצה.

טלי גוטליב (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתם תישארו פה. עם ישראל. בושה וחרפה. תקראי את הספר. תשמעי את הפודקאסט.

טלי גוטליב (הליכוד):

אדם שיושב בכלא לא ישב שבע שנים בבידוד.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת טלי גוטליב, אין בעיה, אמרת. לא שומעים את זה בכלל.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תראי על איזה רוצח את מגינה. בושה וחרפה.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת גוטליב, אמרת. לא נגמור את הדיון הזה היום.

מירב בן ארי (יש עתיד):

את הראשונה שצריכה לבוא – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

איך אתם לא מתביישים? מה קרה לליכוד? מה קרה? אובדן דרך.

טלי גוטליב (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה תקשיב עד הסוף. אין בעיה. אני אחכה.

טלי גוטליב (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

יש לי זמן היום.

היו"ר אוריאל בוסו:

טוב, תודה. חברת הכנסת גוטליב, את מעכבת פה את כולם עכשיו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין לי בעיה, אני אחכה.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – אז מה?

היו"ר אוריאל בוסו:

בשביל מה? צריך לסיים עם זה.

טלי גוטליב (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה אתה לא קורא אותה לסדר? זה נראה לך הגיוני? נעמה לזימי – על פחות הוצאת אותה.

היו"ר אוריאל בוסו:

מירב, לא.

מירב בן ארי (יש עתיד):

נעמה לזימי לא הפסיקה להפריע – הוצאת אותה. ההיא לא מפסיקה לדבר.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר אוריאל בוסו:

היא גם דיברה.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת טלי גוטליב, תודה רבה. לא, אבל את מפריעה.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר אוריאל בוסו:

את מפריעה.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר אוריאל בוסו:

זהו? תודה.

עמית הלוי (הליכוד):

מירב, את טועה בנתונים.

היו"ר אוריאל בוסו:

לא, לא, עמית. חבר הכנסת הלוי, לא רלוונטי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אל תדבר, כי לא שמעת. אתה דיברת ולא הפרעתי לך מילה, ולא הסכמתי עם אף מילה שלך. עם מילה אחת שלך לא הסכמתי.

היו"ר אוריאל בוסו:

אבל גם את לפעמים לא נותנת להשחיל – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז די, שיפסיקו להפריע לי, כי לי יש היום לפחות שעה לדבר.

היו"ר אוריאל בוסו:

אבל את לפעמים – רגע, גם לי את לא נותנת להשחיל משפט. לפעמים תני לבן אדם להשחיל משפט של קריאת ביניים – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל כמה היא מדברת?

היו"ר אוריאל בוסו:

לא משנה.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה. חברת הכנסת טלי גוטליב, זהו.

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

אמרת את זה. אבל אמרת את זה.

טלי גוטליב (הליכוד):

עמית הלוי (הליכוד):

– – – חברת הכנסת בן ארי – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל אני לא רוצה – אני רוצה לדבר. אלוהים, דיברת כאן – – –

עמית הלוי (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

תקרא את הספר גם. כן, תקרא, על הטרור היהודי. זה מה שיש.

עמית הלוי (הליכוד):

אני ממליץ לך לקרוא את הספר – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין בעיה, תקרא קודם אתה, ואם אין לך זמן, תשמע את הפודקאסט.

עמית הלוי (הליכוד):

אני רוצה להגיד לך באופן אישי משהו. הסיבה המרכזית שבגינה היה מקום למכתב – שלא יעלה על הדעת שבמדינת ישראל יקבלו על בסיס עינויים הודאה מבן אדם, בין אם הוא יהודי ובין אם הוא ערבי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אהה, שמעת את זה, רם? לוחמי זכויות האדם.

עמית הלוי (הליכוד):

– – – רגע – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

עצור שם. עצור שם.

עמית הלוי (הליכוד):

– – – לעמדתי – – – היה חריגה – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבוי לנו. אנחנו חושבים שכדי למנוע פיגוע – – –

עמית הלוי (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

די, אבל כמה אתה מדבר?

היו"ר אוריאל בוסו:

אנחנו לא ננהל פה עכשיו את המשפט.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כדי למנוע פיגוע, מה לעשות, היה גם פסק דין של בג"ץ, של הוועד נגד עינויים, יש אמצעים מיוחדים שמשתמשים – – –

עמית הלוי (הליכוד):

– – – מירב, אם קראת את פסק הדין – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל אני לא יכולה לדבר כשהוא כל הזמן מדבר.

היו"ר אוריאל בוסו:

לא, חבר הכנסת עמית הלוי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל זה מעצבן אותי, כי אני לא הסכמתי. די.

עמית הלוי (הליכוד):

היו"ר אוריאל בוסו:

אבל אנחנו דקה לפני שמסיימים את סדר-היום, ושניכם מעכבים פה את הכול.

עמית הלוי (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

תעצור לי כבר את השעון.

היו"ר אוריאל בוסו:

אתה לא היית פה כל היום, עמית, חבר הכנסת, תודה.

עמית הלוי (הליכוד):

– – – המציאו מושג חדש.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז תעלה ותדבר. תן לי לדבר. די כבר.

עמית הלוי (הליכוד):

היו"ר אוריאל בוסו:

לא, אין מה לתקן. תן לה להגיד מה שהיא רוצה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתם תתמודדו. אני שמעתי את הדברים שלך, ואני לא מסכימה עם כלום, אבל הקשבתי לך, כי זה הכנסת. כשבא אדם, חשוד ברצח, ואומר שבבית יש רשת, והחוקרים אומרים לו שאין רשת, והוא מתעקש, אז הם הולכים לצילום של החלון, ומגדילים ומגדילים ומגדילים, ואז רואים שהייתה שם רשת. רק הוא ידע. היא פשוט נשרפה, ואוליאל ידע והחוקרים לא. ובקבוק התבערה – הוא אמר שזה היה בקבוק זכוכית של מיץ ענבים בצבע ירוק, והוא זרק את זה על הסורגים, וחלק מהזכוכית נפל על הסורגים וחלק בחוץ. והחוקרים הולכים עוד פעם, ואז הם רואים שיש שברים של זכוכית בתוך הסורגים. ומי שמענים אותו לא מתעכב על פרטים כאלה. כל המשפט הוא לא אמר שהוא לא אשם; כל המשפט הוא לא אמר שהוא חף מפשע. אני נכנסתי לכל כך הרבה בתי כלא – אתה יודע, מיקי, מה הדבר הראשון שאמר לי האסיר? ואללה, אני סתם יושב פה, אני חף מפשע. כמה אמרו לך את זה בחיים שלך במשטרה?

מיקי לוי (יש עתיד):

מלא.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין כלא, אין תא, אין אגף שלא נכנסתי אליהם ולא אמרו לי. אבל בן אוליאל – לא. הוא לא טען במשפט, הוא לא ערער. עכשיו תחליטו, אם אתם מוכנים לקבל אמצעים מיוחדים שמופעלים על ידי השב"כ כדי להוציא הודאה במקרה של פיגוע, תבינו שזה יחול גם על פיגוע של יהודים וגם על טרור של יהודים. וכל מי שמשתתף בקמפיין הזה, ובעיקר חברת הכנסת – בושה וחרפה – שאומרת שהוא חף מפשע – איזו חוצפה, איזו בורות. בן אדם הלך וזרק בקבוק תבערה ורצח שלושה אנשים, אז בגלל שהם ערבים לא צריך לחקור אותו? ובגלל שהם ערבים הוא לא צריך לשבת? איציק אברג'יל, על שלושה מאסרי עולם – גם אצלו בכלא הייתי – יושב באגף שמור. ראיתם פעם איך נראה הכלא של איציק אברג'יל? הוא יוצא לסיורים לבד, כי יש לו שלושה מאסרי עולם על רצח ועוד 15 שנה. במקרה גם פגשתי – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – בבידוד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

די, די. הוא בבידוד. הוא כל הזמן בבידוד. אלוהים, הייתי בתא שלו.

טלי גוטליב (הליכוד):

יש הבדל בין אגף סגור לבידוד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין לי בעיה להתווכח, אבל אל תתעסקי בדברים שאת לא מבינה.

טלי גוטליב (הליכוד):

מתוקה שלי, אני יכולה ללמד אותך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

די עם ה"מתוקה שלי" וה"חמודה שלי", זה לא יעבוד לך.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

בניגוד אלייך, אני הייתי בתא של איציק אברג'יל, והוא באגף השמור, והוא בבידוד – –

טלי גוטליב (הליכוד):

וואו, וואו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – וגם בסיורים שלו בחצר הוא לבד. וכשבאתי, הוא התחיל לדבר איתי על דברים הזויים כי הוא לבד. ואם אנחנו מוכנים לקבל את זה, ח"כים מהליכוד – מה קרה לכם? בן אוליאל הוא היהודי הראשון והאחרון שהשתמשו אצלו באמצעים מיוחדים של השב"כ, וצריך לזכור את זה. אם אתה לוחם חופש על זכויות אדם – היה לי אחד כזה: משה ארבל. הוא בא אליי לוועדה עם גבי לסקי, השמאלנית, וישבו שניהם ונלחמו על זכויות אדם – אתה יודע של מה, מרגי? אתם מכירים אותו, של אסירים. כשהוא מגיע לבית משפט, שיתירו לו – אתם מכירים; אני עזרתי לו עם החוק הזה, שלו ושל גבי. אם אתה לוחם זכויות אדם, תילחם על זכויות אדם גם של יהודים, גם של ערבים. אבל אם אתה לא מאמין בזכויות אדם, ואם אתה חושב שיש דברים שאפשר – תהיה בשקט. אל תגבה את הטרוריסט הזה. אל תחתום על מכתב להקל בתנאים שלו. תלכו עם האמת שלכם עד הסוף. אנשים פה בטח התפלאו איך אני מדברת על זה, אבל זה מפריע לי כל כך, כי העובדה שיש טרור יהודי היא דבר שהופך אותנו ועושה לנו דיסוננס קוגניטיבי, כי אנחנו כל כך לא מסוגלים להכיל את זה, אז אתה יודע מה אנחנו עושים? אנחנו מהנדסים את התודעה. אנחנו אומרים: לא יכול להיות שזה קרה אצלנו. אבל זה קרה אצלנו, והוא ידע פרטים שהחוקרים לא ידעו, והוא מעולם לא לקח אחריות ולא הביע חרטה, ואפילו לא אמר שהוא חף מפשע. זה מה שאתם מגינים עליו? זה מה שנשאר מהליכוד? תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי רשום בבקשות לרשות דיבור.

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ויש לו חצר, בדקנו את זה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אין לו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

יש לו. את רוצה לראות – – –

קריאות:

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני אמשיך את הוויכוח שהתחילה חברת הכנסת מירב בן ארי, ואני אגיד שאני תומך תמיכה נלהבת בשוויון תנאי האסירים הביטחוניים, פלסטינים ויהודים כאחד. אני דורש אפילו שוויון בתנאים. אני רוצה שהתנאים הניתנים למי שהורשע ברצח פלסטינים – יהודים – יהיו זהים לתנאים של הפלסטינים שרצחו יהודים, וההפך הוא נכון. השאלה אם אתם בימין מוכנים לקבל את המשוואה הזאת, כי אני קורא לאחרונה: אה, הם מפלים אותו כי יש אסירים פלסטינים שהם לא בבידוד. תגידו, גם לשקר יש רגליים, והן קצרות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – – ויש לו חצר. בדקנו.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אסירים פלסטינים רבים נמצאים בבידוד, היו בבידוד ויהיו בבידוד בלי שאף אחד מכם יצייץ, כי אתם רגילים שאת האמצעים האלה מפעילים נגד פלסטינים. למשל, אסיר יהודי שרוצח – עמי פופר, למשל, גם התחתן, הביא ילדים, גם יצא לחופשות, למרות שהוא רצח שבעה פלסטינים. אסיר פלסטיני שרצח יהודים לעולם לא יקבל את התנאים האלה. עכשיו, כאן, על האוליאל הזה – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

בן אוליאל.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

– – בן אוליאל, הוא לא רק רצח ילדים – הוא שרף אותם. אתם יהודים, אתם אמורים להכיר יותר מאשר כולם באופן היסטורי מה זה לשרוף בני אדם, ובמקום שאתם תבקשו להחמיר דווקא איתו, 14 חברי כנסת מהקואליציה, כולל חברי מפלגת השלטון מהליכוד, חתמו על מכתב, מכתב מביש. אתם מתארים לעצמכם עשרה חברי כנסת ערבים שהיו חותמים על מכתב דומה למי שרצח את המשפחה באיתמר?

אופיר כץ (הליכוד):

לא, אתם לא דואגים לאסירים שרוצחים – – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אני אמרתי: אני רוצה שוויון אזרחי. אופיר, אני פתחתי – –

אופיר כץ (הליכוד):

לא – – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

– – בשוויון תנאים בין כל האסירים הביטחוניים, אבל יש רוצח ויש רוצח מבחינת התנאים וחומרת המעשה.

אופיר כץ (הליכוד):

כשאתה אומר – – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

דקה, דקה. אני רוצה להשוות – – –

אופיר כץ (הליכוד):

כשאתה אומר – – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

דקה, דקה. אמרתי שאני רוצה שוויון תנאים. אם תקבלו את זה – קיבלתם. עכשיו, אני טוען שהחברה הישראלית, לפחות בחלקה הזה, הקואליציוני, לא מקבלת את העובדה שיש טרוריסטים יהודים, למרות שהם רוצחים, שורפים, עושים את המעשים המזוויעים ביותר. קשה לכם לקבל. אתם חושבים שאתם שונים מכל העולם, שאתם עם נבחר, שגם כשיש רוצחים צריך להקל אם הם רוצחים יהודים. אני זוכר שחבר קואליציה אמר לי בתחילת הקדנציה באחת הוועדות: עדיף רוצח יהודי על רוצח ערבי. אני חושב שרוצח הוא רוצח מבחינתכם, למרות שאני חושב שאין סימטריה בין כובש לנכבש – אין, היסטורית, מדעית, בכל העולם, מבחינת יחסים בין-לאומיים. אבל 14 חברי כנסת – אני רגיל שאומרים לח"כים הערבים: תומכי טרור. המסמך הזה של 14 חברי הכנסת הוא ההוכחה החותכת שיש לפחות אחד שהוא מחבל בממשלה, לפי החלטת בית הדין, בית המשפט, ו-14 תומכי טרור. האמת שיש יותר, אבל יש 14 עם מסמך. אתם תומכי טרור – 14 תומכי טרור, לא סתם טרור – שרפת ילדים. אתם מבינים מה זה לשרוף ילדים? תחזרו לנאום שלי שהיה על הרוצחים באיתמר, למה שאמרתי כאן, מעל הדוכן, כאשר מישהו בא, רואה את מבט עינו של ילד ורוצח אותו, שורף אותו, דוקר אותו. זה דבר שונה מאשר רצח "רגיל", שהוא רצח נורא. ולכן, תסכימו, תחוקקו חוק, אתם בקואליציה, אם אתם חושבים שיש קיפוח של אסירים יהודים ביטחוניים – השוואת תנאים בין כל האסירים הביטחוניים, יהודים ופלסטינים כאחד. אתם לא תעשו את זה, כי אתם יודעים שרוצח יהודי מקבל תנאים דה-לוקס כי הוא רצח פלסטינים, וההפך לא נכון, בכל בתי הסוהר במדינת ישראל. אבל האמת, לאחרונה יש תחרות מי קיצוני יותר, מי הזוי יותר, מי אומר דברים שלפני כמה שנים היה בלתי אפשרי לשמוע או להקשיב להם בלי שתהיה תגובה – –

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לסיים, חבר הכנסת אחמד טיבי.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

– – והדרך שבה אנשים, חברי כנסת, מגינים על הפושעים הנוראיים האלה – יש גנבים יהודים, יש רוצחים יהודים, יש מחבלים יהודים ויש יהודים ניאו-נאצים; תנועת כהנא – הרב מאיר כהנא הוא ניאו-נאצי. קשה לכם לקבל את זה, אבל זו האמת. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. אם סיימנו את רשימת הדוברים, אם מסירים את ההסתייגויות של חברי הכנסת של יש עתיד והמחנה הממלכתי – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אנחנו מסירים את ההסתייגויות.

עמית הלוי (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, אני מגיב עכשיו. אני חייב.

היו"ר אוריאל בוסו:

חייב, בטח חייב, כדי שאחר כך יהיה דו-שיח של עוד שעה.

עמית הלוי (הליכוד):

חברת הכנסת בן ארי, אני מגיב לך כיוון שאת הטפות המוסר ממי שכיהן כיועצו של ערפאת אני לא מקפיד לקבל. אם היה רוצח ילדים בדור האחרון זה היה יאסר ערפאת. אני פחות מתרגש. אני רוצה לומר באופן אישי – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

רק שאלה קטנה.

עמית הלוי (הליכוד):

אני עונה לך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה לא חתמת, נכון?

עמית הלוי (הליכוד):

אני משיב לך עכשיו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

חתמת על המכתב?

עמית הלוי (הליכוד):

משיב לך על חתימתי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא חתם?

עמית הלוי (הליכוד):

משיב לך על חתימתי, מירב בן ארי. הדבר העיקרי באירוע הזה שהיה צריך לזעזע אותך מאוד הוא קו שעבר – שאני הרבה שנים נגדו; הוא באמת לא תלוי, כמו שאת אמרת, בין יהודי לערבי – והוא העובדה שההודאה, פסק הדין הזה – ואני מציע לך לקרוא גם את פסק הדין של המחוזי וגם את פסק הדין של העליון.

מירב בן ארי (יש עתיד):

קראתי. קראתי את אלרון.

עמית הלוי (הליכוד):

תגלי שם – רגע. תגלי שם את הדבר – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

בוא נסכים ששנינו מכירים את – – –

עמית הלוי (הליכוד):

קראנו. אז אני אומר לך – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

גם את פסק הדין – – –

עמית הלוי (הליכוד):

אני לא נכנס איתך לאירוע עצמו. בסדר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – – בוא נצא מזה.

עמית הלוי (הליכוד):

אז אני מתעלם כרגע, כיוון שזה נושא מאוד חשוב ורגיש. אני בכלל לא עוסק לא במקרה עצמו ולא באירוע. זה לא הנושא. מבחינתי זה לא הנושא. לא בגינו חתמתי. אני חתמתי באותו הקשר שבגינו הגן בנחרצות עו"ד אביגדור פלדמן בתיק הזה על דבר אחד, שהוא בעיניי קו אדום שצריך להיות משותף לשנינו, והוא שלא יהיה פסק דין – ופסק הדין הזה הוא קלון למדינת ישראל, כיוון שזה פסק דין שהתבסס אך ורק, אך ורק – לא היה בדל ראיה אחת בתיק. לא היה בדל ראיה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

יש ראיות.

עמית הלוי (הליכוד):

אחד לא.

מירב בן ארי (יש עתיד):

השחזור כן.

עמית הלוי (הליכוד):

אחד לא. רגע, שנייה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

היה שחזור.

עמית הלוי (הליכוד):

הדבר הנוסף – בצדק, כמו שאמר – – –

קריאות:

עמית הלוי (הליכוד):

כמו שאמר ד"ר בועז סנג'רו, בצדק, בית המשפט העליון הקפיד לטשטש את עליבות אותם דברים נוספים, אבל אני לא נכנס איתך לזה בכלל. הדבר הזה שהחליטו, בניגוד לפסק הדין של ברק שהזכרת, בניגוד למושג "פצצה מתקתקת", כיוון שלא היה מדובר בפצצה מתקתקת – כולם יודעים את זה, אגב, שלא היה מדובר בפצצה מתקתקת. אגב, גם נציגי העותרים אמרו: לא הייתה פצצה מתקתקת. את יודעת מה זה פצצה מתקתקת? פצצה מתקתקת היא שמענים מישהו – הינה, יושב לידך סגן ראש המוסד. הכול מערכות ביטחוניות, אתם אמורים להכיר את זה. פצצה מתקתקת זה שיושב לידך מישהו בחקירות שהוא בעצמו עכשיו יכול להמשיך להפעיל, הוא יודע מידע שיכול להציל מישהו. לא היה שום ספק במקרה הזה שזה לא קיים, ולו במיליגרם לא היה קיים. אז המציאו מושג חדש, חברת הכנסת בן ארי: זה נקרא "תשתית מתקתקת", לא "פצצה מתקתקת", כי זאת לא הייתה פצצה מתקתקת. וככה עברו – לצערי, אני אומר, זה שירות הביטחון שלנו, זאת המשטרה שלנו, של מדינת ישראל – עברו את הקו האדום הזה של לא להכריע, לא לקבוע פסק דין רק על בסיס הודאה בעינויים. עכשיו, יותר מזה אני אומר לך, הרי היה עוד קטין שם. אני מזכיר לך, אולי את היית – אני לא זוכר אם היית חברת כנסת אז או לא, אבל היה עוד קטין באירוע הזה, אדוני יושב-ראש הקואליציה. אני זוכר את ההורים שבאו לשרת המשפטים הקודמת שקד ואמרו לה: מענים את הילד שלנו. מדובר על קטין, מירב. עינו קטין. טוב, היא שלחה את רז נזרי. רז נזרי הלך לשב"כ, חזר, אמר: לא מענים אותו. אני זוכר את נפתלי בנט, כמדומני הוא היה שר החינוך, ששאל את כולנו – גם אותך, מירב בן ארי: למי את מאמינה, לאיילת שקד או לאיתמר בן גביר? הרבה מאוד אזרחים נטו לומר: אנחנו מאמינים לאיילת שקד, שמאמינה לרז נזרי, שמאמין לאנשים שאמרו שלא היו עינויים. אני מזמין אותך לקרוא את פסק הדין של השופטת ברמלה, או בלוד, כמדומני. או-הו, איזה עינויים היו. את יודעת מתי הפסיקו אותם? כשהוא ניסה להתאבד. זה הקטין המעורב.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כן, אני יודעת על הקטין.

עמית הלוי (הליכוד):

אז סיפרו לנו שאין עינויים. לא רק שהיו עינויים – הייתה הודאה. אביגדור פלדמן, בצדק, נלחם נגד הקו האדום הזה שלנו כחברה, שיהיה בית משפט שיסכים לקבל משהו אחרי הודאה בעינויים. ואת יודעת, אם קראת את פסק הדין, את יודעת שביטלו הרי את כל ההודאות שנגבו. בהתחלה ביטלו אותן. אחרי זה אמרו: טוב, אבל עברו 36 שעות. אני לא ממליץ לך, מקווה מאוד שלא תעברי אף פעם מאית מהעינויים האלה, ואני יכול להבטיח לך שגם אחרי 36 שעות לא תשכחי אותם. לעולם לא תשכחי אותם. ולכן נעשו שם 1,001 טריקים. ואני אומר לך בלי קשר ליהודי או ערבי – שנייה – גם בלי קשר למקרה בכלל: החתימה שלי הייתה על הדבר הזה. לא יעלה על הדעת שבמדינה שלנו, אחרי עינויים חמורים – אגב, אלרון גם מתאר אותם כחמורים ביותר – יסכימו להכריע פסק דין – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז אתה מסכים גם – – – לערבים עינויים – – – שהם לא פצצה מתקתקת?

עמית הלוי (הליכוד):

אני אומר שוב, אין דבר כזה. אין דבר כזה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין דבר כזה? בוודאי שיש.

עמית הלוי (הליכוד):

אין דבר כזה. את יודעת למה? כי היה פסק דין של אהרן ברק – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

בוודאי – – –

עמית הלוי (הליכוד):

לא, לא.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הינה, אני אומרת לך.

עמית הלוי (הליכוד):

לא.

מירב בן ארי (יש עתיד):

רק – – – חתמתם על המכתב הזה. רק – – –

עמית הלוי (הליכוד):

אבל בפסיקה נאמר – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה – – – בכלל?

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה, חבר הכנסת עמית.

עמית הלוי (הליכוד):

אבל מירב, עניתי לך למה. ניסיתי להסביר לך.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת עמית, זמנך הסתיים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל אתה יודע שהוא רצח אותם. אתה יודע שהוא רצח אותם. יש לנו ויכוח על – – –

עמית הלוי (הליכוד):

רגע, אבל אני לא מתייחס לזה בכלל.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא רצח שלושה אנשים, וחתמת להקל לו את התנאים. זו בושה.

עמית הלוי (הליכוד):

אבל זו לא הנקודה, זו לא הנקודה בכלל.

מירב בן ארי (יש עתיד):

זו בדיוק הנקודה.

עמית הלוי (הליכוד):

לא. תדעי לך – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – – אופיר אמר משהו – – – אחמד טיבי – – – אני מעולם לא דיברתי על זה.

עמית הלוי (הליכוד):

אז אני אומר גם לאופיר, אז אני אומר גם לאופיר. אני רוצה לסיים, אדוני היושב-ראש.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מדובר ברוצח של שלושה אנשים שהוא שרף בבית, ובמקום להתנער ממנו אתה חתמת.

עמית הלוי (הליכוד):

מירב, אבל לא נכנסנו למקרה הזה בכלל, ואני מתנער מכל רצח של כל אדם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תקרא את התנאים שלו – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

עמית הלוי (הליכוד):

רגע, עוד משפט אחרון. משפט אחרון. אני מסיים.

היו"ר אוריאל בוסו:

אבל משפט. תודה.

עמית הלוי (הליכוד):

אני רוצה לומר גם לאופיר כץ, אני אומר גם ליושב-ראש הקואליציה, אני רוצה לומר לך, אופיר כץ: תשמע, בחברה תמיד יש שוליים. יש שוליים. יש רוצחים, יש שוליים, ואנחנו ככנסת צריכים להתמודד עם זה. ברור.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה השוליים.

עמית הלוי (הליכוד):

בסדר. מודה לך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה השוליים – – –

עמית הלוי (הליכוד):

הכול בסדר. אז יש שוליים, אז גם איתי צריך להתמודד. צריך להתמודד עם שוליים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה השוליים של הליכוד.

עמית הלוי (הליכוד):

אבל הדבר היותר-חשוב שחברי כנסת צריכים לעשות זה לא בשוליים אלא בלב. מה זה הלב? הלב זה מערכות אכיפת החוק. להן יש סמכות, להן אנחנו כציבור נותנים סמכות לשלול זכויות, בצדק. אנחנו לא רוצים – אם אדם פגע במישהו, לוקחים זכויות: לשלול מהאדם, להכניס אותו לכלא. אם במערכות הללו אפשר – בניגוד למוסר האנושי, אגב, בניגוד למסורת שלנו ביהדות ובניגוד לחוק ובניגוד לפסיקת בג"ץ – לקחת אדם, לענות אותו, ורק על בסיס הודאה בעינויים להכריע – זה המרכז, זה הצנטרום של הצנטרום, זה המערכות שלנו, מערכות המשפט. זה לא בשוליים. יש אדם, רוצח רע ככל שיהיה, וצריך מכל רוצח להתנער ולהתנגד – אם זה קורה, זה קו אדום שאנחנו צריכים להתנגד. זאת הסיבה העיקרית – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה.

עמית הלוי (הליכוד):

– – שבגינה חתמתי, ואני חושב שגם את היית צריכה להצטרף לסיבה הזאת, מירב.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני? אני אצטרף?

עמית הלוי (הליכוד):

את. הראשונה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מסתבר שמתוכם רק ארבעה – אתה יודע שהם שלחו – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה, כנוסח הוועדה, בקריאה השנייה. כל ההסתייגויות הוסרו, ולכן נעבור להצבעה כנוסח הוועדה. חברי הכנסת, קריאה שנייה – הצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2023, כנוסח הוועדה. הצבעה בעד סעיפים 1–2 – 10 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו.

היו"ר אוריאל בוסו:

מי בעד? עשרה בעד. מי נגד? אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר אוריאל בוסו:

רגע, אבל אנחנו באמצע הצבעה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, כי זה חשוב.

היו"ר אוריאל בוסו:

אבל אנחנו באמצע הצבעה, זה מפריע.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני יכולה להגיד על זה משהו?

היו"ר אוריאל בוסו:

לא, שנייה. אני קובע שהצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) (תיקון מס' 3), נתקבלה בקריאה השנייה. נעבור להצבעה בקריאה השלישית. הצבעה בעד החוק – 10 נגד – אין נמנעים – אין חוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2023, נתקבל.

היו"ר אוריאל בוסו:

עשרה בעד. מי נגד? אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר אוריאל בוסו:

ואת מדברת על טלי גוטליב אחר כך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

טלי גוטליב (הליכוד):

זה לא פייר.

היו"ר אוריאל בוסו:

הצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2023, נתקבלה בקריאה השנייה והשלישית, והיא תיכנס לספר החוקים.

היו"ר אוריאל בוסו:

הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת, יושב-ראש הקואליציה.

אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):

מירב, תתביישי לך. תגידי לו שהזכרתי אותך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא הזכיר – – –

אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):

האמת, לגבי הדיון הקודם שהיה, אני גם שמח שחברי עמית הלוי באמת שם את הזרקור על עניין אחר – על העניין העקרוני אם לקבל את זה או לא לקבל את זה. אני באופן אישי, קשה לי לייצר ולצייר חמלה למי שרוצח, ולא משנה מאיזה צד. למי שרוצח ילדים אני לא יכול להפגין חמלה כלשהי. ומה שאמרתי קודם – עמית, אמרתי לטיבי כשהוא עמד פה שאת הביקורת הזאת ממירב, לשמוע אותה ולנהל על זה דיון, אני מוכן לקבל, אבל לא מאחמד טיבי, שיכול לבוא ולהגיד שהוא מגנה ולבוא בטענות, ומצד שני הוא דואג לכל הרוצחים והמחבלים האלה, שגם הם רוצחים, כמובן, יהודים. מבחינת הסימטריה על הכמות, הוא מנסה לצייר את זה כאילו יש פה משהו שוויוני; ממש לא. אצלנו – מצער שזה קורה, אבל זה דבר נדיר שזה קורה, לעומת מה שאנחנו חווים פה על בסיס יומי. ועדיין, מי שרוצח ילדים, אני לא מפגין שום חמלה כלפיו. אדוני היושב-ראש, אבקש להודיע על חילופי אישים בוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט לעניין ההכרזה על מצב חירום: מטעם ועדת החוץ והביטחון, במקום הפנוי לסיעת יש עתיד יכהן חבר הכנסת עידן רול. תודה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני רוצה רגע להגיד משהו.

היו"ר אוריאל בוסו:

משפט. אני צריך לנעול את המליאה, למרות שזה – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

למען הסר ספק, חברת הכנסת היחידה בכל כנסת ישראל שחושבת שהשב"כ טייח או הפקיר ושאוליאל לא אשם זו חברת הכנסת לימור סון הר מלך. 14 הח"כים שחתמו ביקשו להקל בתנאים. ורק בשביל שתדעו את התנאים של בן אוליאל, הוא שוהה באגף הפרדה, עם חצר, בתנאים הדומים לאסיר רגיל. גודל התא שלו הוא 12 מטר – מתאים לארבעה אנשים.

טלי גוטליב (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

טלי, אני ביקשתי, אני עונה לעניין. 12 מטר, לארבעה אנשים. יש לו שירותים ומקלחת; בתא מותר על פי הפקודה להכניס טלוויזיה – בחירה של האסיר אם לצפות בה או לא – פלטה וקומקום. בתא ניתן למצוא עשרות ספרים לקריאה, אפשרות להכניס ספרים וחוברות. בן אוליאל זכאי לביקור אחת לשבועיים, לזמן חצר ולשירותי דת מרב בתי הסוהר. לא הייתם צריכים להתערב בנושא הכל-כך חשוב הזה. מי שרוצח ושורף אנשים וילדים, פשוט שישלם את המחיר. והתנאים שלו בסדר גמור.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים, אם ירצה השם, ביום שני א' בחשוון התשפ"ד, 16 באוקטובר 2023, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.