ישיבת מליאה בתאריך 15/05/2023 בשעה 16:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני כ"ד באייר התשפ"ג, 15 במאי 2023. הודעה למזכיר הכנסת.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/3320/25 וכלה בהצעת חוק פ/3355/25: הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (פיצוי כספי בגין איחור אוטובוס), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – שינוי חלק המקרקעין המותר להפקעה ללא פיצויים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יוסף עטאונה; הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון – סיוע ריאלי בשכר דירה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יסמין פרידמן ויוראי להב הרצנו; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – ייצוג הולם לנשים ברשימת מועמדים לכנסת), מאת חברי הכנסת שרון ניר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון – חיילים זכאי חוק השבות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (שלילת זכויות יתר מאסיר ביטחוני המשתייך לארגון טרור), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק העונשין (תיקון – הגנה על בסיסי צה"ל, שטחי אש, תחנות משטרה ומתקנים ביטחוניים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – פיקוח אלקטרוני על אדם שהוצא נגדו צו הגנה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת קטי קטרין שטרית, לימור סון הר מלך, פנינה תמנו, צגה מלקו, שלום דנינו, דן אילוז, בועז ביסמוט, יולי יואל אדלשטיין, חנוך דב מלביצקי, אושר שקלים, אריאל קלנר, משה סעדה, עמית הלוי, דוד ביטן, אלי דלל, משה פסל, ששון ששי גואטה, יונתן מישרקי, ארז מלול, צביקה פוגל, יצחק קרויזר, אופיר כץ ועודד פורר; הצעת חוק שירות הביטחון הכללי (תיקון – סיוע בטיפול בפשיעה פלילית חמורה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת צביקה פוגל; הצעת חוק העונשין (תיקון – קביעת עונש מינימום לעבירות יידוי אבנים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת שרון ניר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים) (תיקון – הודעות חירום מונגשות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת חילי טרופר; הצעת חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (תיקון – איסור על ייצור ושיווק של מוצר עישון בטעם או בריח מובחן), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת בועז ביסמוט, אלי דלל, אחמד טיבי, צבי ידידיה סוכות וניסים ואטורי; הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (העדפות מתן רישיון למכשור רפואי בפריפריה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק חינוך מיוחד (תיקון – חינוך מיוחד מגיל לידה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תשלום עבור נסיעה בתחבורה ציבורית בכרטיס אשראי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – ביטול עסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות בישראל), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – הקצאת מקומות חניה במקום ציבורי לאזרח ותיק), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מכשירים רפואיים מיוחדים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מתן שירותים במרפאה ביישוב קטן לחברי קופה אחרת), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק-יסוד: מעמד ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – העלאת גיל הגיוס הנדרש לפטור מתשלום דמי ביטוח לאומי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות; הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – קביעת אגרה מינימלית להגשת תלונה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת טלי גוטליב; הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מזערי לעבירות ממניע גזענות או עוינות כלפי ציבור), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת משה סעדה; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – הזכות להיבחר), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עמית הלוי, אביחי אברהם בוארון, ניסים ואטורי, ששון ששי גואטה, משה סולומון, משה פסל, משה גפני ואריאל קלנר; הצעת חוק העדה הדרוזית, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת גדעון סער; הצעת חוק מאבק בארגוני פשיעה (תיקון – החמרת הענישה כנגד ארגוני סחיטה ושחיתות), התשפ"ג– 2023, מאת חבר הכנסת אלמוג כהן; הצעת חוק שיקום, פיצוי וסיוע משפטי לנפגעי עבירות מין, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – שוויון בגיוס ליחידות הטכנולוגיות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אלמוג כהן; הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – דרישת רישוי לאירועים דתיים וטקסים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (צדק חלוקתי בכל הרשויות המתוקצבות במדינת ישראל), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – תקופת לידה והורות לבנות זוג מאותו המין), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת שלי טל מירון; הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (הקמת בתי תפילה מוסלמיים בבתי חולים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – פיקוח טכנולוגי להבטחת קיומו של צו הגנה והערכת מסוכנות – הוראת שעה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת גדעון סער; הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון – הארכת תחולת החוק על עבירות מין), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הזכות לשוויון), מאת חברי הכנסת בנימין גנץ, יפעת שאשא ביטון, אלון שוסטר, שרן מרים השכל, מיכאל מרדכי ביטון, חילי טרופר, גדי איזנקוט, פנינה תמנו ואורית פרקש הכהן; הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – ממונה על נושא האלימות במשפחה במקומות עבודה גדולים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת חוה אתי עטייה וצביקה פוגל. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 106) (שופט עמית), התשפ"ג–2023; הצעת חוק להסדרת הצבת הכוורות וייצור הדבש, התשפ"ג–2023; הצעת חוק להסדר ההימורים בספורט (תיקון מס' 17), התשפ"ג–2023. נוסח מתוקן להצעת חוק להקמת אוניברסיטה במחוז צפון, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת מאיר כהן. דוח מבקר המדינה בנושא: סייבר ומערכות מידע, מאי 2023. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה למזכיר הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

הנושא הראשון על סדר-היום: הצעות להביע אי-אמון בממשלה. אני מזמין את חברת הכנסת יסמין פרידמן לנמק את ההצעה מטעם סיעת יש עתיד. בבקשה. עד עשר דקות לרשותך, גברתי, בבקשה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

תודה, אדוני יושב-ראש הכנסת. קודם כול, אני רוצה לנצל את ההזדמנות כדי לחזק ולהודות לתושבי הדרום על ההתמודדות האיתנה שלהם, על החוסן הנפשי, על מרחב הנשימה שהם מספקים למדינה כל פעם מחדש כדי להתמודד עם האתגרים הביטחוניים שניצבים בפנינו. כשהתחיל המבצע היה לי ברור, כמו לרבים מחבריי, שאנחנו נקדיש את הימים הקרובים כדי להסתובב בדרום, לחזק את התושבים, לראות איפה יש בעיות שאפשר לסייע בהן. אבל האדם מתכנן תוכניות, והממשלה צוחקת לו בפנים. במקום לעשות את זה, היינו צריכים לעלות לירושלים, לדיונים והצבעות בכנסת, שהמשיכו כסדרם. עכשיו, אם החליטו להמשיך ולנהל את הכנסת בזמן מבצע צבאי, ראוי היה שהדיונים יתקיימו סביב המצב הביטחוני: על העיר אשקלון שלא מספיק ממוגנת, והתושבים כבר שנים מתחננים לתקציבים מהממשלה; על מיגון מעונות היום בעוטף; על סיוע כספי לעסקים שנפגעים כלכלית כל פעם מחדש. אבל אף אחד מהדיונים האלה לא התקיים. אז על מה כן היה כל כך חשוב לדון בזמן מבצע צבאי כשתושבים יושבים במקלטים? על קרן הארנונה. ולא מספיק שהממשלה החליטה לדון בזה בזמן מבצע, גם גרמתם לראשי הרשויות לעזוב את הערים שלהם כדי להגיע לפה כדי שלא תעשו מחטף של כספים על גב התושבים שלהם. ושיא השיאים של הציניות והעולב היה שראש הממשלה שולח את היועץ שלו כדי לאיים על חברי הכנסת מהקואליציה שמתנגדים לחוק. בלי בושה, הוא פשוט מתיישב סביב השולחן, לוקח מיקרופון ומבהיר שלראש הממשלה חשוב שהחוק הזה יעבור ושחברי הקואליציה נדרשים לתמוך בו. ומה יקרה למי שלא יתמוך בו? תשאלו את חיים ביבס, שאתמול שילם מחיר על כך שהגן על הרשויות המקומיות; תשאלו את גלנט, שכמעט הודח מתפקידו בגלל שהעז להגיד את דעתו המקצועית. עכשיו בואו נדבר קצת על כסף: 13.6 מיליארד שקלים של כספים קואליציוניים אושרו אתמול – 11 מיליארד שקלים יותר מהממשלה הקודמת. אני לא יודעת אם אנשים מצליחים לתפוס עד כמה מטורף המספר הזה. לצורך ההמחשה, מיגון כל יישובי הצפון עולה 5 מיליארד; הקמה של בית חולים עולה מיליארד שקלים; סוללת כיפת ברזל עולה חצי מיליארד שקלים. אז מי שיפתח ויסתכל לאן הולכים הכספים הקואליציוניים לא ימצא אף אחד מהדברים האלה. מה הוא כן ימצא? בואו נראה: 3.7 מיליארד תוספת תקציב לישיבות; 1.18 מיליארד תוספת שכר למורי החינוך החרדי שאינם מלמדים לימודי ליבה; 850 מיליון שקלים תקציב לתלושי מזון שילכו רק למי שדרעי רוצה שהם ילכו, בדיוק כמו שהיה בקורונה – אם אתם משפחות מעוטות יכולת חילוניות, כנראה שלא תראו הרבה מהכסף הזה; 750 מיליון שקלים תוספת לפרויקטים במשרד התשתיות הלאומיות – מעניין מה זה אומר, אני עדיין מחכה להסבר כבר כמה חודשים; 500 מיליון שקלים לרשות החרדים שתוקם במשרד ראש הממשלה; 500 מיליון שקלים למשרד המסורת – להזכירכם, המסורת הייתה איזושהי מחלקה קטנה באחד המשרדים, אז עכשיו גם פתחו משרד עם שר ועוזרים ויועצים ונהגים ותקציבים, וגם עוד 500 מיליון שקלים מהכספים הקואליציוניים. 400 מיליון שקלים לחטיבת ההתיישבות; 160 מיליון תקציב להקמת מבני דת; 150 מיליון שקלים תקציב ליחידת הפריפריה של דרעי. עכשיו, אני לא מבינה לאיזו פריפריה מתכוונים ולמה זה לא נמצא במשרד הנגב והגליל; 285 מיליון שקלים תקציב לזהות יהודית, שעדיין אני מנסה לשאול זהות יהודית של מי הם רוצים לבדוק ולמה; 6 מיליון שקלים מימון ייעוץ והדרכה לטהרת המשפחה – אנשים כנראה לא יודעים לשמור על טהרת המשפחה שלהם לבד, הם צריכים עזרה ב-6 מיליון שקלים. וזה ממשיך וממשיך. אני לא אעבור על כל הביזיון הזה, כי הכול כבר נראה ונשמע אותו דבר, אבל נראה לי שהכיוון די ברור. 13.6 מיליארד כספים קואליציוניים שכולם כניעה לסחטנות של סמוטריץ' והחרדים. במקום להשקיע בחינוך, בהורדת יוקר המחיה, בפיתוח מנועי צמיחה כלכלית, מכרתם את נשמתכם בשביל לקנות עוד קולות לבחירות הבאות. אתם מוכרים את העתיד של הילדים שלנו רק כדי להישאר בשלטון. איך יש לכם את האומץ בכלל להעביר כמות מטורפת כזאת של כספים שנייה אחרי שסיימנו מבצע צבאי? בנייה של 20 מעונות יום ממוגנים ביישובי עוטף עזה הופסקה בגלל שלא הצלחתם למצוא 60 מיליון שקלים – זה בלתי נתפס בעיניי; עם הכספים הקואליציוניים שאתם מעבירים פה אפשר לבנות מעל 4,500 מעונות כאלה. איפה שרי עוצמה יהודית? איפה אלמוג כהן, שפתח לשכה פרלמנטרית בשדרות? הוא פתח אותה כדי להביע סולידריות עם התושבים, אבל כנראה שהוא חושב שהוא כיפת ברזל אנושית, אז תושבי הדרום לא צריכים מיגון. ואם כבר מדברים על כספים, בואו נחזור לקרן הארנונה. לא מספיק שאתם מחלקים את כספי המיסים של כולנו, נותנים תמריצים שימנעו יציאה של מגזר שלם לעבודה, גם את כספי הארנונה שלנו אתם עכשיו רוצים לקחת. אנחנו מדברים על 150 מיליון שקלים בשנה הראשונה, כסף שהמדינה יכולה לשים בעצמה כדי לטפל כביכול במשבר הדיור. כולנו יודעים שיש את הכסף הזה – כסף שהיה יכול להגיע מרמ"י, שהרוויחו בשנה החולפת 37 מיליארד שקלים. אבל למה לקחת מהמדינה? אפשר לקחת מהתושבים, ועל הדרך גם לנקום באלו שהתנגדו להפיכה המשטרית. הרווחתם שתי ציפורים במכה אחת. ראשי ערים קורעים את עצמם כדי להעניק שירותים טובים לתושבים שלהם, ואתם, בלי בושה, מכניסים את היד לכיס האישי של כל תושב ותושב, לוקחים משם כסף לפתרון בעיות שאתם לא הצלחתם לפתור. ראיתי את דף המסרים שיצא אתמול: ישראל הראשונה לא רוצה לתת כסף לישראל השנייה. אז ראשית, חבל שגילינו את זה מהתקשורת, כי תושבי באר שבע, אשדוד, ירוחם, יבנה, חולון, בית שאן, נתניה ועוד היו שמחים לדעת מראש שהם הפכו בלילה אחד מישראל השנייה והמתוקה לישראל הראשונה החזירה והאליטיסטית. ומה היה חטאם? שהם גרים בעיר שבה יש ראש עיר שעבד, ועכשיו, במקום שאת פירות העבודה הקשה שלו יקבלו תושבי העיר, מי שתקבל אותם היא המדינה, והיא תבחר איך לחלק את הכסף. רוצים לדעת לאן הוא יגיע? תסתכלו על חלוקת הכספים הקואליציוניים, תבינו לבד. דבר אחרון, בשבוע שעבר יצא דף מסרים נוסף מטעם הממשלה, ולפיו התבקשו חברי הקואליציה, בכל פעם שיישאלו על הכספים הקואליציוניים ההזויים שלהם, לדבר על 12 המיליונים שהוספנו בממשלה הקודמת לטובת עיקור/סירוס חתולים. ברשותכם, אגיב. 12 מיליוני שקלים זה 0.008% מסך הכספים הקואליציוניים. עיקור/סירוס חשוב גם לבני האדם, לשמירה על סביבה נקייה ועל מניעת סבל. ראשי רשויות דורשים את הכסף מהמדינה עבור הדבר הזה. מי שמבין טיפה יודע שזה טיפה בים לעומת התקציב שדרוש כדי לטפל בבעיה הזאת, אבל אתכם זה לא מעניין. איך אומרים? Sorry, not sorry. הממשלה הזאת תיזכר לדיראון עולם כממשלה הכי בזבזנית, הכי מושחתת, עם הכי הרבה שרים שעושים כלום ושום דבר; ממשלה שמכרה את החינוך של הילדים שלה, את המיגון של תושבי הדרום, את הכלכלה הישראלית, רק בשביל להישאר בשלטון. סליחה, אבל זו בושה, ואתם בושה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחברת הכנסת פרידמן. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת אביגדור ליברמן לנמק את ההצעה מטעם סיעות ישראל ביתנו והעבודה, בבקשה. שלום וברוכים הבאים לאורחים ביציע. אני רואה כאן את חיילי צה"ל האהובים עלינו. ברוכים הבאים לכנסת.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, במדינת ישראל אירוע רודף אירוע, חדשות מתחלפות כמו עננים בחורף, והכותרת הראשית מאתמול הופכת היום כבר להיסטוריה לא רלוונטית. למרות זאת, אני רוצה לדבר על ההיסטוריה של אתמול, על הכותרת של שלשום, על אותו מבצע, על אותו סבב רביעי שרק חווינו אותו לפני יומיים. דבר ראשון, מבחינה צבאית אין ספק, מדובר בהצלחה כבירה, עבודה מדויקת ומרשימה. אבל מה לעשות, זה סבב רביעי בארבע שנים. ביום חמישי נסעתי לאשקלון, נסעתי לעוטף עזה, פגשתי את התושבים, וכולם אמרו אותו דבר: לא אכפת לנו שזה יימשך 15 יום, שזה יימשך חודש או חודשיים, אבל אנחנו רוצים פעם אחת ולתמיד לסיים את זה. אי-אפשר לנהל חיי שגרה ולהיכנס כל כמה חודשים או מקסימום שנה לעוד סבב, ומשתקים לנו יותר מרבע מאוכלוסיית מדינת ישראל. כשאנחנו מדברים על טרור, אדוני היושב-ראש, צריך להבין שמטרת הטרור אינה להכריע צבא סדיר – המטרה היא קודם כול לשבש את השגרה, לזרוע פחד, לזרוע מוות, לזרוע שיבושים. זה מה שהטרור מעמיד לעצמו כמטרה, ואת המטרה הזו במידה רבה הם השיגו. מה שעוד חשוב להבין זה שההצלחה הזו הייתה חלק בלתי נפרד מאותה עבודת מטה רצינית של אנשים רציניים שעשו אותה, וזה כל ההבדל בין מהלך צבאי – ובאמת מי שהכינו את התשתית זה השב"כ, זה הצבא, הרמטכ"ל הרצי הלוי, רונן בר. כשאני מסתכל על מהלכים אחרים – ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש, לא משנה איזה מהלך: צבאי, כלכלי, מדיני, אתה חייב אנשים רציניים שיעשו עבודה רצינית, וזה ההבדל מהמהלך המשפטי שעשו עם שמחה רוטמן ויריב לוין. אתה רואה את הביצוע פה ושם ואת כל ההבדלים. אני חושב שפה בהחלט ראש הממשלה והסביבה שלו חייבים לעשות חשבון נפש. באמת, במבצע הזה כולם עשו עבודה יוצאת מן הכלל – גם השב"כ, גם אגף המודיעין וכל החיילים – אבל מי שהיה שפיץ במבצע הזה זה היה חיל האוויר, אותו חיל האוויר ואותם טייסים שאחד השרים אומר שהם נמושות והשני מתחרה ואומר: שילכו לעזאזל, נסתדר בלעדיהם. אנחנו זוכרים את ראש הממשלה מופיע בפורום המטה הכללי, משתלח בפורום המטה הכללי ואומר: אתם עולים למדינה 70 מיליארד שקל ואתם לא נלחמים בתופעת הסרבנות. אנחנו ראינו את אותם סרבנים, אותם טייסים, איזו עבודה הם עשו; אין חיל אוויר כזה, שמסוגל בדיוק ובאפקטיביות כאלה לעשות עבודה. אז כדאי גם לראש הממשלה להזכיר את זה, ושיעשה חשבון נפש. אבל מה צורם במיוחד? אני חייב פה להגיד. אני זוכר, בניגוד לאחרים, קמפיין מ-2006. אני לא יודע, אדוני היושב-ראש, אתה עוד לא היית בפוליטיקה אבל ראש הממשלה יצא לקמפיין ב-2006 עם הסיסמה "חזק מול החמאס", וב-2009 הוא מתייצב בכניסה לאשקלון ומפיק שם סרטון, סרטון שהוא אחר כך הוא מפיץ בין כל הבוחרים ובין כל התומכים. למה הוא מתחייב באותו סרטון? נמגר שלטון החמאס. כל מה שראינו הוא שראש הממשלה בנימין נתניהו הפך לשותף אסטרטגי של החמאס, בעל ברית של החמאס. אין עוד מישהו שמחזק את חמאס בעולם כמו שמחזק אותו ראש הממשלה בנימין נתניהו; אותו ראש ממשלה, אגב, שכתב – אני זוכר את הספר שלו, האם המערב יכול לנצח את הטרור. כל מה שהוא כתב – הוא עושה בדיוק ההפך. אני זוכר אותו כשגריר באו"ם, הוא יצא חוצץ נגד עסקת ג'יבריל ומסביר למה זה דבר שאסור לעשות. ובתור ראש הממשלה הוא מוביל את עסקת שליט, על אותו עיקרון, ומשחרר יותר מ-1,000 מחבלים, חלקם הגדול עם דם על הידיים. יותר מ-1,000 מחבלים הוא משחרר, כולל יחיא סנוואר, שהפך לפרטנר שלו. ראיתי את ישראל כץ, חבר הקבינט, רק מזכיר שאנחנו נסכל את יחיא סנוואר – ראש הממשלה חטף היסטריה, עשה סקנדל לישראל כץ, נזף בו, כי כל מה שראינו הוא שראש הממשלה נותן חסינות לראשי החמאס מאז שהוא הפך לראש ממשלה. אני יכול להגיד לך מעדות ראשונה – ואני תמיד שמח שמזכירים לי את הנייה – הנייה, 48 שעות. יש סיבה אחת שהנייה עדיין בחיים, ולסיבה הזאת קוראים בנימין נתניהו. אגב, גם יחיא סנוואר, גם לו יש כל הסיבות לא להתהלך, לא להסתובב בכדור הארץ הזה. מי שמונע את זה זה רק ראש הממשלה, בדיוק כמו שהוא מנע פינוי של ח'אן אל-אחמר. אתם זוכרים? ח'אן אל-אחמר, אי-אפשר לפנות אותו לפני הרמדאן; אנחנו אחרי הרמדאן, וגם לא מפנים. ההוראה, הפקודה, על פינוי ח'אן אל-אחמר ניתנה, ומי שמנע את זה הוא ראש הממשלה. הוא מנע את זה בכתב – לא רק בעל פה, גם בכתב. לכן, כשאנחנו אומרים: מה פתאום אנחנו נותנים את החסינות הזאת לראשי הטרור? הרי חמאס – את הסבב האחרון הפעיל חמ"ל יחד עם הג'יהאד האסלאמי, הם ישבו באותו חמ"ל והוציאו יחד הודעות. הרי לו חמאס רצה למנוע, הוא היה מונע מהג'יהאד האסלאמי לירות רקטות על מדינת ישראל. לכן, כל הנושא של החסינות שניתנת לראשי טרור הוא פשוט באמת כניעה לסחיטה ולאיומים. ראש הממשלה פוחד מחמאס. הוא נרתע מחמאס. הדבר העיקרי שראש הממשלה מונע מאזרחי ישראל זה להבין מה ה-end game שלנו מול חמאס. הרי עזה לא תיעלם, ולא ברור לי לאן הוא מוביל. אפשר בימים האחרונים להבין מה האסטרטגיה שלו. האסטרטגיה שלו, אדוני יושב-ראש, זה קודם כול הסקר הקרוב, והחלק השני באסטרטגיה שלו – אחריי המבול. כי באמת, לגבי רצועת עזה יש פתרונות, זה לא נגזר משמיים. אפשר לטפל ויותר קל לטפל מאשר ביהודה ושומרון, כי בעזה אין יישובים יהודיים ואין בתוכה יהודים; יש להם נגישות לעולם החיצון, יש להם חוף ים; הם סגורים בין מצרים לישראל, שתי מדינות שהאינטרס שלהן הוא לחנוק את חמאס. אבל הוא לא רוצה לעשות את זה, כי זה כרוך בלקיחת אחריות; זה אתגר גדול, דברים יכולים להשתבש. הוא לא רוצה לקחת שום אחריות, שום סיכונים. מה שמעניין אותו – סקר. ולכן הסבב האחרון מבחינה מדינית זה באמת מבצע להשבת המנדטים לליכוד, לא יותר מזה. כולם מבינים שהסבב הבא בפתח. סיימנו סבב, וכולם כרגע רק מחכים מתי יהיה הסבב הבא. זה לא ביטחון, זה לא שלום, זה לא חזון. זה כלום. אני חייב להוסיף פה עוד כמה נקודות. תראה, באמת אנחנו התחלנו את היום עם חדשות על ביזה, ביזה כלכלית, עם הארנונה, שזה שוד לאור היום. אנחנו התחלנו את היום הזה עם תקציב שלא מסתדר בשום מספר. אדוני שר האוצר, אני מקווה שראית את התקציב שהגשת לכנסת ישראל. שום מספר – המספרים שם לא מסתדרים. אני מקווה שלמדת לימודי ליבה, כי אני ניסיתי לעשות חשבונות, לא הסתדר שום דבר שם בתקציב הזה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אבל מה שלא מצאתם זה כסף בתקציב לתת לאותם אנשים שבאמת מגיע להם, בדרום; לא מצאתם כסף לאותם מעונות יום ממוגנים; קיצצתם בתוכנית מיגון הצפון ב-80%; לא הוספתם שקל אחד לניצולי השואה. מה שיש בתקציב זה באמת ריסוק הכלכלה, ריסוק הכלכלה יחד עם תבוסתנות. אני אומר לך, המדיניות של ראש הממשלה זאת תבוסנות. מול החמאס זאת תבוסתנות, מול חיזבאללה זאת תבוסתנות.

היו"ר אמיר אוחנה:

לסיום, אדוני.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

הרי הג'יהאד האסלאמי הוא איום משני כשמשווים את האיום – הג'יהאד האסלאמי. אדוני שר האוצר, אתה גם חבר בקבינט. אדוני שר האוצר, כחבר בקבינט, כדאי לך לשאול: מה קצב ההתעצמות של חמאס? כמה רקטות הם מייצרים כל יום?

היו"ר אמיר אוחנה:

לסיום, אדוני.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

ולסיום, שרק תדעו שאם אנחנו לא נטפל תוך שלוש שנים בקצב ההתעצמות של חמאס, בעוד שלוש שנים זה יהיה חיזבאללה של היום, כולל פרויקטים של דיוק. אז כדאי פה לשים לב. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה, וישיב במשולב על שתי ההצעות שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. בבקשה, אדוני השר. לאחר מכן – הצעת האי-אמון שחברת הכנסת פנינה תמנו שטה תציג פה. בבקשה, כבוד השר.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אדוני היושב-ראש, חברי השר, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת ליברמן, אתה יודע, רציתי להגיד "קצת בושה", אבל זו מילה בוטה, אז קצת הוגנות, קצת יושר. הרי אתה הקמת ממשלה בקדנציה הקודמת עם תנועת אחות של חמאס.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

די כבר, סמוטריץ', די, די – – – ברצינות.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת אורנה ברביבאי, תודה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אתה אמרת בקולך, בריאיון לאחרונה, כששאלו אותך בנושא ביטחון, שאתה מראש הפקרת את ביטחונם של אזרחי ישראל בקדנציה הקודמת. נכנסת לממשלה שידעת בה שהידיים של צה"ל ומערכת הביטחון – – –

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

לא צריך לשקר מעל בימת הכנסת.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

ידעת שאתה לא יכול לעשות שום דבר – –

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

הרי, שר האוצר, יש – – – הרי אתה עומד – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – ואתה לא מתבייש לעמוד פה עכשיו בדוכן ולתת לנו מוסר בנושאי ביטחון?

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

עומד על הדוכן – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת ליברמן.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אתה אלוף בדיבורים, חבר הכנסת ליברמן – –

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

קודם כול, אל תשקר מדוכן הכנסת.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – וכזה כזה חלש וקטן במעשים. אתה רוצה שאחזור ל-48 השעות שלך עם הנייה? אני חושב שהציבור כבר מספיק חכם – –

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אמרתי. לגבי הנייה תפנה לראש הממשלה נתניהו.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – ויודע כבר מספיק טוב לשפוט את דברי הרהב שלך – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת ליברמן, המליאה שמעה את דבריך בצורה מכובדת.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – ובעיקר, אני חושב, לשפוט אותנו במעשים.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אדוני לא פינה את ח'אן אל-אחמר. אדוני שר האוצר, לא פינית את ח'אן אל-אחמר.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

גם אתה לא פינית את ח'אן אל-אחמר. אתה היית שר ביטחון ולא פינית את ח'אן אל-אחמר.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אני פיניתי. נתתי פקודה לפנות.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

וישבת בממשלה הקודמת שלא פינתה – נתת פקודה. לא פינית את ח'אן אל-אחמר.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

נתתי – – – מי שנתן, מי שביטל – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

מספיק כבר עם הצביעות הזאת. היית כל כך הרבה פעמים בקואליציה.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

– – ראש הממשלה ביטל אותה בכלל.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

היית שר אוצר בממשלה הקודמת – השארת לנו ירושה של עלייה של 20% במחירי הדיור. השארת לנו ירושה של הסכם עם המחלבות – התייקרות של 17.5% במנגנון אוטומטי.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

תקרא את הדוח – – – כנראה אתה לא יודע לקרוא.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר סמוטריץ', סליחה, רגע. חבר הכנסת ליברמן, לא מדובר בדיאלוג. המליאה שמעה את דבריך ברוב קשב, אלה שהסכימו ואלה שלא הסכימו. אנא.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

כנראה שר האוצר לא יודע לקרוא.

היו"ר אמיר אוחנה:

אדוני, אם תמשיך להפריע, איאלץ לקרוא – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני מבין, קשה, קשה לחבר הכנסת ליברמן לשמוע את האמת. אני באמת מבין את העמדה שלו. ישב בממשלה עם אויבי ישראל, תומכי טרור אנטי-ציוניים, שיעבד להם את הביטחון של מדינת ישראל. כולנו יודעים שהממשלה הקודמת יכולה הייתה להרשות לעצמה לצאת למבצע עלות השחר אחרי שהממשלה נפלה וכבר לא הייתה תלויה בהחלטת מועצת השורא.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

למה השארת את אותה התוכנית? אני שואל אותך, למה השארת את אותה התוכנית?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת חמד עמאר, תודה. זה לא דיאלוג.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני רוצה לדון את חבר הכנסת ליברמן לכף זכות. הוא, באמת לא נוח לו עם עצמו.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

למה לא שינית אפילו פסיק בתוכנית? אז אל תבוא עכשיו לדבר דברים לא נכונים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

יש לו ייסורי מצפון מאוד מאוד קשים על האיוולת הנוראה הזאת שהוא עשה רק בגלל שנאת נתניהו.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

את אותה תוכנית השארת. הוא לא שינה שום דבר בתוכנית.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

החרם הזה על נתניהו ועל הליכוד ועל המפלגות החרדיות גרם לו למכור את נשמתו ואת האינטרסים הכי חשובים של מדינת ישראל לתומכי טרור. אז, ברוך השם, הוא חזר לאופוזיציה, כי עם ישראל התפכח והעלה מחדש ממשלה יהודית, ציונית ולאומית.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

– – – מרגישים את זה – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אז האופוזיציה עומדת כאן ונותנת לנו עצות איך לנהל את המערכה הביטחונית. כן, המערכה הביטחונית הזו נוהלה בנסיבות האפשריות – וזה נכון, נכפו עלינו בעשורים האחרונים נסיבות מאוד מאוד לא טובות ביטחונית; אמרתי יותר מפעם אחת, בכל השנים האחרונות וגם בימים האחרונים, שאבן שטיפש אחד זורק לבאר גם 20 חכמים מתקשים מאוד להוציא. האיוולת הזאת של הבריחה מטרור ואוסלו ואחר כך הגירוש מגוש קטיף הכניסו שלושת רבעי מדינה תחת איום של טילים, ואנחנו באיזה ריטואל לא טוב של סבבים חוזרים ונשנים. כן צריך לומר בהקשר הזה ציון לשבח באמת מדהים לתושבי עוטף ישראל: גיבורים, נחושים, עוצמתיים, מאמינים, מחזיקים מעמד, גדלים, משגשגים, מתפתחים, למרות ועל אף כל הקשיים והאתגרים האלה. בתוך המציאות הלא-טובה הזאת, ביטחונית, שיבוא יום ונצטרך לעשות לה טיפול שורש, המבצע האחרון נוהל בצורה מקצועית, נחושה, התקפית, כשהיוזמה שלנו, כשהפגיעה בג'יהאד האסלאמי הייתה באמת, אני חושב, חריפה מאוד, גם בהיבט האנושי – של ראשיו, מחבליו שחוסלו אחד אחרי השני – בהיבט של הפגיעה בתשתיות, ביכולת ההתעצמות, במבנים, בבתי מגורים שהורדנו להם. בעיקר, חבר הכנסת ליברמן, המסר הזה מחלחל לחמאס, מחלחל לחיזבאללה, מחלחל לאיראן ומחלחל – – –

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, הודעה אישית.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

כיוון שהזכירו את שמך. המסר הזה מחלחל לכל אויבינו מסביב.

היו"ר אמיר אוחנה:

גם אדוני הזכיר את שמו של שר האוצר, ואנחנו לא מאפשרים הודעות אישיות בכל פעם שמזכירים שם של מישהו.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

תאמין לי שהאפקט של ההסברים האלה שלנו לאויבים שלנו במעשים הוא פי אלף מדברי הרהב שלך על 48 שעות וכל מיני התרברבויות שלך כאן מעל הדוכן. בנושא הכלכלי, ברשותך, היושב-ראש, אני אשיב יותר באריכות בדברי הסיכום. אני רק רוצה לומר דבר כזה: יוקר המחיה, אני חושב שהוא באמת האתגר הגדול ביותר שעומד בפנינו; אירוע שנמשך הרבה מאוד שנים. המשק הישראלי צומח, מתפתח ב-20 השנים האחרונות, ועדיין יותר יקר כאן מבהרבה מדינות בעולם. יש לדבר הזה לפעמים סיבות אובייקטיביות, אבל רובן סובייקטיביות, ואפשר לטפל: מבנה לא נכון של המשק, שמייצר הרבה מאוד ריכוזיות ומונופולים, לא מאפשר תחרות מספיק טובה, הרבה מאוד חסמי יבוא, רגולטוריים, ביורוקרטיים, ולכן יקר במדינת ישראל. וזה האתגר המרכזי שלנו. אנחנו מטפלים בו בכל הספקטרום. אני רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש, ובאמצעותך גם לכל יושבי-ראש הוועדות וללשכה המשפטית של הכנסת – אנחנו מביאים את חוק ההסדרים הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל, נדמה לי, עם שורה של רפורמות סופר-דרמטיות בעולמות התשתית; בעולמות הדיור; בעולמות החסמים והתחרות במזון; בעולמות המאבק בהון השחור; בעולמות שילוב אוכלוסיות בשוק התעסוקה; בעולמות ההקלה על רגולציה וביורוקרטיה על עסקים, בין אם זה מסלול של רישוי ירוק לעשר שנים, בין אם זה מסלול של עסקים זעירים – נתנו ל-400,000 עסקים לפגוש את מס הכנסה פעם בשנה באפליקציה, עם הכרה בהוצאות נורמטיביות של 30%, וחבר הכנסת גפני עוד עזר לנו לטייב את ההצעה הזו. אנחנו מגדילים את ההכנסה הפנויה של אזרחי ישראל בנקודות זיכוי, בתוכנית לידה עד שלוש, בנקודות זיכוי לשש עד 12 ובהגדלה שלהן עכשיו ל-12 עד 18. חתכנו מכסים על 460 מוצרים; טיפלנו בירושה שהשאיר לנו חבר הכנסת ליברמן, והורדנו כמעט בחצי את ההתייקרות שהוא גזר על אזרחי ישראל – כמעט ב-50% – במוצרי החלב; הורדנו לחצי את ההתייקרות בחשמל; ביטלנו את ההתייקרות במים; ביטלנו את ההתייקרות בדלק. אבל – וזה אבל גדול – אלה טיפולים של עזרה ראשונה שיכולה הממשלה לעשות ממש בימים הראשונים שלה, עוד לפני שיש תקציב. האתגר הגדול הוא עכשיו בתקציב, בחוק ההסדרים, ובעיקר מייד אחר כך. והתקציב הזה כולל שורה של בשורות לאזרחי ישראל, והתקציב הזה כולל, עם הרפורמות שבצידו וחוק ההסדרים, שורה של בשורות בעולמות יוקר המחיה. ופה הצביעות שלכם, מכיוון שאחד המרכיבים הגדולים ביותר ביוקר המחיה, אדוני היושב-ראש, זה יוקר הדיור. כולנו מרגישים אותו במשכנתאות, בוודאי בעולם של ריבית גבוהה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

וחוק הארנונה יפתור את זה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אנחנו מרגישים את זה בשכירויות. ואנחנו מביאים משהו של שנים שנים שנים – ועדות ציבוריות, אנשי המקצוע במשרד האוצר ושר האוצר הקודם ליברמן, שהכניס את זה לתוך טיוטת חוק ההסדרים הקודמת שלו שאושרה בממשלה – סוף-סוף משהו שמתקן את העיוות שמייצר תמריץ שלילי לראשי הרשויות, שלא לבנות לדיור, כי הארנונה לדיור היא הפסדית. באים בלי לייקר – כן, בלי לייקר את הארנונה לכל אזרחי מדינת ישראל, באים ומאזנים נכון יותר בתוך סל הארנונה בין ארנונה עסקית לארנונה למגורים, עושים גם קצת צדק בין ערי המרכז. אגב, הן חזקות לא כי יש להן כאלה ראשי ערים מבריקים; יש להן ראשי ערים טובים, ובפריפריה יש ראשי ערים לא פחות טובים – אתם יכולים להשוות את נתוני הפתיחה? תשימו את בני ביטון, ראש עיריית דימונה, בתל אביב, ותאמינו לי שתל אביב תתפתח; תשימי את רון חולדאי בדימונה, והיא לא תהיה תל אביב. מה לעשות? נתוני הפתיחה שלה שונים לחלוטין, גם בגלל הריחוק הגיאוגרפי שלה אבל בעיקר כי אזרחי ישראל כולם במשך עשרות שנים השקיעו מאות מיליארדים בפיתוח התשתיות. מה שהפך את מטרופולין גוש דן למרכז העסקים של ישראל זה המיקום כמובן, הלוקיישן שלו במרכז הארץ, והשקעות עתק בתשתיות, שהפכו אותו למה שהוא. אנחנו משקיעים עכשיו 150 מיליארד שקל במטרו בגוש דן – מי מממן את המטרו הזה? תושבי אופקים, שדרות, נתיבות, קריית שמונה, בית שאן וטבריה. אז מה קרה? אז אסור לקחת גרוש וחצי? "מרוקנים את הרשויות", "מלאימים" – לא נוגעים בשקל מההכנסה הקיימת של הרשויות, לוקחים להן מקסימום 28% – עדיין, אגב, ארנונה עסקית היום רווחית – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

תספר לבאר שבע למה לוקחים לה 4 מיליון. תספר את זה לתושבי אילת.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – פי 3.5 מההוצאות שיש לרשות מקומית על עסקים. אז עכשיו זה יהיה רווחי רק פי 2.5. ו-28% בתקרה הכי הכי גבוהה ילכו לקרן בשלטון המקומי – לא ייצבר בה שקל, כיוון שהכנסנו מנגנון בחוק שקובע שכל שקל שלא יצא לדיור בסוף השנה חוזר לרשויות המשלבות. זו לא קרן הניקיון, שאפשר לטעון כלפיה שהפכה לאיזה קופה ואין איך להוציא את הכסף הזה. וגם מתמרצים דיור. אני מציע לא לבחון את זה לפי מצב הבסיס הנוכחי, שיש בו המון תכנון לעסקים שאף אחד לא יממש אף פעם, וכמעט אין תוכניות לדיור. בואו נסתכל מה זה יעשה: זה ייצור מצב שעכשיו כל ראשי הרשויות ירוצו לתכנן דיור ועוד דיור ועוד דיור, ואנחנו נבנה עשרות ומאות אלפי יחידות דיור בשנים הקרובות, וזה יהפוך למאוזן כלכלית בשוטף. אנחנו הרי משקיעים, אתם יודעים את זה, מיליארדים בדיור: בתוספת של כיתות לימוד, בסבסוד תשתיות, ב"נתיב לדירה" – חומש תחבורה גדול תומך דיור – בהסכמי גג גדולים, בתוכניות של מחיר מטרה. נכון, כמו שעשו כל הממשלות הקודמות.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אני רק שואלת אם אתה מאמין לעצמך. אתה מאמין לעצמך או שזה סתם, דיבורים בעלמא? אתה באמת מאמין למה שאתה אומר?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אבל יש משהו אחד שלא הצלחנו לפתור, וזה השוטף של הרשויות, שהוא גירעוני בארנונה לדיור. את הדבר הזה אנחנו מתקנים.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אין קשר בין המציאות – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

וכן, יש כמה ראשי ערים שהתרגלו להיות עשירים גדולים, וכתוצאה מזה מייצרים פערים אדירים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, תודה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

ושוב, הם לא עשירים גדולים כי הם מוכשרים מי יודע מה. הם עושים עבודה טובה, אני לא אומר אף מילה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אילת מאוד עשירה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן, גם אותך המליאה שמעה ללא הפרעה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אילת, יש לנו – תראו, אני מאוד אוהב את הצביעות הזאת. אז בואו אני אגיד לכם, אני אגיד את האמת, עוד פעם, לצביעות של האופוזיציה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

כשאתה היית שר האוצר – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מלינובסקי.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

רוצים שנילחם ביוקר המחיה, ואז כשרוצים להוריד את יוקר הדיור ולהגדיל היצע, אז אתם מפילים את זה בפופוליזם זול.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

בדיוק. בדיוק. פופוליזם זול עכשיו, שזה לא מסתדר בשום צורה ודרך.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אבל נאמר יותר מזה: יש לנו פתרון לעיר אילת. אני חושב שאת אילת בהחלט צריך להחריג. יש פתרון, מדד פריפריאלי. באתי לאופוזיציה וביקשתי שתאפשרו לי להגיש הסתייגות שר שתתקן את הנוסחה ותפתור את הבעיה לעיר אילת, והאופוזיציה סירבה, ואמרה לי: תשמע, אם אתה תפתח את זה עכשיו להסתייגות שר, אנחנו דורשים להתחיל מחדש את כל ההסתייגויות, את כל הפיליבסטר של היומיים.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

כי אי-אפשר ככה. זה לא עובד ככה. זה לא עובד ככה, זה לכולם.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אז טיפש אני לא. אני בכל זאת יום וחצי פה בכנסת ויודע איך זה עובד. אם אילת חשובה לכם – אני מודיע כאן מעל הדוכן – תאפשרו לי בוועדת הכספים בסיום ההצבעות להגיש רוויזיה, לפתוח את החוק, להגיש הסתייגות שר, להצביע עליה ולהצביע מחדש על החוק.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אבל מה עם בית שאן, עם אשדוד, עם כל – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אם אתם חושבים שתעשו ניצול ציני של העיר אילת כדי לטרפד את כל החוק, זה לא ילך לכם.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אבל מה עם באר שבע?

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

מה עם שאר הערים? אוקיי, פתרת באילת, מה עם בית שאן?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מלינובסקי, אני קורא אותך בקריאה ראשונה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

לא, אבל זה מטריף את השכל. אוקיי, תטפל באילת; מה עם בית שאן? הסתייגות שר מבית שאן, הסתייגות שר מאשדוד.

היו"ר אמיר אוחנה:

כרגע קראתי לך, גברתי, בקריאה ראשונה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

בית שאן מרוויחה. אשדוד, אגב, יושבת על נמל, מרוויחה 100 מיליון שקל בשנה מהנמלים שהמדינה בנתה לה; מותר לה להתחלק בכסף הזה עם רשויות שלא יושבות על הים ושהמדינה לא בנתה להן נמל. תפסיקו עם הציניות הזאת.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

הבנתי. בקיצור – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מלינובסקי.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני לא העיפרון הכי מחודד בקלמר, אולי, אבל אני גם בהחלט לא הצד של המחק.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אתה יודע, כבר היה כזה ניסיון לקחת מהעשירים ולתת לעניים, שבסוף כולם יהיו עניים. בצלאל סמוטריץ', הכול – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אז אם אתם רוצים, אם אילת חשובה לכם – אילת, כידוע, יקרה לליבי. אני הובלתי, יחד עם חבר הכנסת לשעבר איציק שמולי, את המאבק למניעת הסגירה של שדה דב. הצלחנו לדחות את זה בשלוש שנים. אני מחויב לאילת לאורך כל שנותיי, חושב שהיא עיר חשובה. אנחנו, אגב, עכשיו, בסיכום עם ראש הממשלה, נקדם בעזרת השם רכבת לאילת. זה יהיה שינוי דרמטי בעיר הזאת, ובכלל בכל אזור הנגב. אנחנו לא צריכים לקבל מכם הטפות מוסר בעניין הזה. אם אילת חשובה לכם, יש לנו נוסחה שמאפשרת לפתור את בעיית אילת. אל תנסו להשתמש בציניות בתושבי אילת כדי לפגוע בכל החוק הזה ולא לאפשר לנו להעביר אותו בלוח הזמנים של חוק ההסדרים. אני נחוש להעביר את החוק הזה. אמרתי שוב: זה אולי הכלי החשוב ביותר והמרכזי ביותר שנעשה עד היום להורדת יוקר המחיה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

1,800 שקלים זה מה שיעודד בנייה? 1,800 שקלים. זה מה שיעודד בנייה?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

כן. נו, באמת, באמת. אני אסביר לך למה כן. נורא פשוט: זה לא 1,800 שקלים. נניח שהיום הארנונה הממוצעת בפריפריה לדירת מגורים היא 4,000 שקל בשנה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

איפה יש 4,000?

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

למה לא תבדוק מלוות? כמה מלוות יש לרשויות האלה? מה עומס המלוות שלהן?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

כשאנחנו עכשיו הופכים את זה לכמעט 6,000 שקל, אנחנו בעצם מוסיפים עכשיו לתשלומי הארנונה לדיור, וזה קבוע כל שנה, כל שנה, לתוך השוטף של הרשות. ואגב, קבענו בחוק שזה מוגדר הכנסות עצמיות ולא תמיכות מדינה, כדי שרשויות לא יפסידו את המעמד של רשות איתנה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אבל תבדוק מלוות.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

גם זה היה קידום שלנו. זה לא הופיע בחוק.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

זה לא היה תיקון שלכם, זה היה תיקון שלנו. ברגע שהארנונה למגורים הופכת להיות 6,000 במקום 4,000, שזה יותר מ-30% נוסף, מבחוץ זה כמעט 50%, זה הופך עכשיו ארנונה למגורים למאוזנת כלכלית לרשות. ורשות שתבנה עשרות אלפי יחידות דיור לא תפסיד על זה כסף אלא תרוויח על זה כסף.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אבל זה לא נכון.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

זה נכון מאוד. ולכן החוק הזה הוא טוב. אז אם את רוצה להפיל את החוק הזה כי את לא מסכימה לו, אז אל תדברי בשם תושבי אילת. אם חשוב לך לדאוג לאילת, תגיעו איתנו להסכמה, תגמרו את כל הפיליבסטר שלכם.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

בדקת עומס מלוות על בנייה?

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אני מדברת בשם תושבי באר שבע. למה באר שבע צריכה להוציא כסף?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

באר שבע, את יודעת מה הפתרון שלה, ואתם הייתם בממשלה שנה וחצי ולא עשיתם את זה. באר שבע צריכה לקבל את רמת חובב. יש כבר ועדת גבולות בעניין הזה. אני כשר אוצר אילחם בכל כוחי – – –

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

התייחסת לגירעונות?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

באר שבע לא נכנסת לגירעונות. אמרתי: לא לוקחים שקל שיש לרשות היום, זה הכול ארנונה עתידית מהכנסות מבנייה נוספת שלהן.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אבל היא מיועדת לעומס מלוות.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

מה שיפתור לבאר שבע את הבעיה זה שבאר שבע תקבל את הארנונה על רמת חובב. אני אדחף את זה בכל הכוח. לכם אין שום זכות דיבור, כי לא עשיתם את זה שנה וחצי, בלמתם את זה בגלל כל מיני לחצים פוליטיים, כפי שאתם נכנעים ללחצים פוליטיים לא לגיטימיים גם היום. באר שבע היא גם מטרופולין, שיש לה הוצאות של מטרופולין ואין לה הכנסות של מטרופולין. אנחנו מכינים לה החלטת ממשלה מיוחדת שגם תטפל באתגרים שלה כעיר מטרופולינית עם ייחודיות – אין לה הטבות מס, אנשים עוברים לגור באופקים, בנתיבות, במקומות כאלה. מכירים את הבעיה, נטפל בה, נפתור אותה. זה לא קשור כהוא זה לקרן הדיור הנוכחית, שהיא נדבך מרכזי גם בפתרון משבר הדיור, בהורדת יוקר הדיור, וגם, כן, בצדק חלוקתי של משאבי המדינה, לא של משאבי תושבי תל אביב. הרי רוב משלמי הארנונה העסקית בתל אביב הם לא תושבי תל אביב, הם תושבי ערים אחרות שבאים לעבוד בתל אביב, שמקימים עסקים בתל אביב, ומותר שהארנונה של העסקים בתל אביב, בחלק קטן ממנה, תשרת גם אותם, ובעיקר תשרת את כל מדינת ישראל. הרי בסוף כשמחירי הדיור ירדו, הילדים של כולנו יוכלו לקנות דירות הרבה יותר בזול.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

זה לא יוריד את מחירי הדיור, זה העניין.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אז פעם אחת, מספיק עם האגואיסטיות הזאת, עם האנוכיות הזאת של כמה ראשי ערים חזקות, עשירות, שיושבות ב-prime location של מדינת ישראל ונהנות מזה. פעם אחת סולידריות חברתית, התחשבות חברתית.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

בגלל זה מדברים על יהודה ושומרון. אגואיסטיות איפה?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

יהודה ושומרון, אני אסביר, נורא פשוט, הרי אני הראשון שרוצה להחיל את החוק הזה ביהודה ושומרון as is. מבטיח לך שאם תגישי הסתייגות על זה, אני מצביע בעדה. תפסיקו להיות צבועים. הרי אתם צועקים: הדין הבין לאומי, אי-אפשר.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

שהם יקבלו בלבד. מקבלים בלבד ביהודה ושומרון. הקרן ליהודה ושומרון.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אז בנינו מנגנון מאזן. ביהודה ושומרון כמעט אין בנייה, לצערי הרב, מסיבות מדיניות. אנחנו באמת נבנה. אישרנו 10,000 יחידות – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אתה עושה כל מאמץ לבנות, ברור. ברור.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – נאשר עכשיו במת"ע עוד. יהודה ושומרון – בנינו מנגנון קיזוז, שלפיו רשות שצריכה לקבל, ינכו לה את מה שהיא אמורה לשלם, ולכן אף אחד לא יקבל שקל יותר ממה שמגיע לו. אתם פשוט משקרים במצח נחושה, כי אין לכם יכולת להתמודד אמיתית עם החוק הזה.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

זה לא מופיע. זה לא מופיע, לא.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אין לכם יכולת אמיתית לנמק למה הוא לא טוב.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

היועצת המשפטית אמרה שהיא לא יודעת להסביר את זה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אתם פשוט פופוליסטיים. ולכן אתם אומרים: חרדים, מתנחלים.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

שר אוצר משקר. אתה משקר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת אורנה ברביבאי.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

משקר.

היו"ר אמיר אוחנה:

שמענו, שמענו. תודה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אין לכם שום טיעונים אינטליגנטיים.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

ולדימיר אמר מפורשות, ענתה לו היועצת המשפטית: אין גיבוי לזה. פשוט שקר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת אורנה ברביבאי, שמענו.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

החלנו מנגנון מיוחד ביהודה ושומרון מכיוון שכרגע בעייתי להחיל את החוק as is.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

החוק הגיע בלי יהודה ושומרון.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני אגב אומר לכם שאנחנו נחיל אותו ביהודה ושומרון, כמו שאנחנו נחיל את חוק התשתיות הלאומיות שהבאנו ביהודה ושומרון. שוב, אני גם לא צריך לקבל מכם – אגב, אתם יודעים מה, אני נורא נורא שמח, באמת שמח, זה ימות המשיח, שהשמאל דורש ממני להחיל את חוקי מדינת ישראל ביהודה ושומרון. זה ימות המשיח, זה נפלא. זה נהדר.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

לדבר על שוויון כערך. שוויון, שוויון כערך. מגילת העצמאות, שוויון.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

חבר'ה, לוחמינו היקרים, שמחים שבאתם. תחזרו שוב. מקווים שהשארנו לכם טעם של עוד. תשמרו עלינו, ושהקדוש ברוך הוא ישמור צאתכם ובואכם מעתה ועד עולם.

היו"ר אמיר אוחנה:

אמן.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

בקיצור ולעניין, אני עוד אעלה לסכם פה, חבל עכשיו שאני מאריך בדיבוריי, ואז אני אדבר בכלל על הכלכלה ועל התקציב.

אוהד טל (הציונות הדתית):

אדוני השר, מה – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אבל באמת, חבריי לאופוזיציה, מספיק עם הצביעות, טלו קורה מבין עיניכם ביחס לביטחון, ביחס לכלכלה. זה בסדר שאתם בפוזיציית אופוזיציה שחייבת להתנגד אוטומטית לכל מה שהממשלה עושה; זה נכון שאתם רוכבים פופוליסטית על מחאת ההייטקיסטים ומחאת הטייסים ומחאת האלה ומחאת האלה. זה מסביר בדיוק איפה רמת הטיעונים העניינים שלכם. אמרתי כשהצגתי כאן את התקציב שאני אהיה השותף הכי גדול לשיח ענייני, מקצועי, קואליציה-אופוזיציה, כשאתם תרצו לנהל שיח כזה. יושב פה חברי אוהד טל, יושב-ראש ועדת המיזמים הלאומיים, מוביל שתי רפורמות מאוד חשובות: 1. חלק מרכזי של חוק תשתיות לאומיות; 2. חוק ה-PSD, שירותי תשלומים ואשראי. אגב, תשלומים, תחרות בשוק הבנקאי, ובאשראי. הוא עשה את זה קואליציה-אופוזיציה, ענייני, מקצועי, חד, עם הסכמות. נדמה לי שהעברת את החוק פה אחד, נכון, אוהד?

אוהד טל (הציונות הדתית):

נכון.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

את שני החוקים הוא העביר פה אחד. בכל מקום שבו תהיו בשיח ענייני, אני אהיה הפרטנר הכי גדול שלכם ואקשיב, אשמע, אלמד, אתקן, אתחשב, אתפשר. כשתלכו למחוזות הפופוליזם הזול והצבוע – אז אתם תמשיכו לצעוק, ואנחנו נמשיך לעשות. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מודה לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', ומתכבד להזמין את חברת הכנסת פנינה תמנו שטה להציג ולנמק את ההצעה להציע אי-אמון מטעם סיעת המחנה הממלכתי, בבקשה. עד עשר דקות לרשותך, גברתי, מרגע זה.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, מכובדיי כולם, שרים, שר האוצר, אמרת שבמקום שאנחנו מתכנסים לעבודה עניינית, רצינית, שבאה לעזור לציבור בישראל, אתה תהיה השותף הראשון.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

יש הרבה הוכחות פה בדיונים, ועדת הפנים עשתה את זה. עשו את זה.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אז אני רוצה שתסתכל על הצעת האי-אמון, על הסיפור של טיפול ברצח הברוטלי של נשים שאנחנו רואים כמעט יום-יום. הבוקר קיבלנו בשורה קשה על רצח של אישה – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

באיזה מגזר?

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

– – דימה בושנאק, שנרצחה ביריות בעודה מנסה להימלט על חייה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

איפה?

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

בצפון. היא נרצחה רק כי היא רצתה להתקדם. היא הייתה סטודנטית, היא רצתה להתפתח בחיים שלה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

יש איזה מכנה משותף, מאפיין פחות או יותר – –

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

לצערנו – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – מגזרי במרבית הפשיעה ברציחות האלה?

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

לצערנו זה חוצה מגזרים, חוצה עדות.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

תסתכלי על הסטטיסטיקות, בואי, נו.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

רגע, רגע.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

עד שלא יהיה לכם אומץ להגיד את האמת – – –

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אה, אה, אה, אם אתה תנסה לקחת את זה – תראה, אני מבינה שאתה מנסה לומר שאולי אלו נשים מהמגזר הערבי.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

לא, אני רק רוצה לומר – – –

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אני אומרת לך שכשליש היו גם נרצחות עולות.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

צריך לזכור את זה. אבל עד שלא יהיה לנו אומץ לומר את האמת, פנינה, זה לא יגיע לשום מקום.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אבל אתה, אתה – אני אשמח שאתה תקשיב.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני אקשיב.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

הנושא חשוב מספיק בשביל שאתה תקשיב. אני אומרת לך באופן חד וחלק: הדבר הזה חוצה מגזרים, עדות, מעמדות, מצב סוציו-אקונומי.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

את עושה עוול לחברה הישראלית.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

היום הגיעה אליי אורחת נכבדה, אורחת יקרה מאוד, שירה איסקוב. היא פה כדי להילחם על הרצח של האישה הבאה. ואם היית שואל את שירה לפני שבעלה פגע בה וכמעט רצח אותה אם מישהו היה חושד בה, אז היא תגיד לך שלא. היא הייתה צעירה – היא צעירה נורמטיבית, כמו כל אחת, אבל מי אני ומי אתה שנדע מה הולך בביתן של נשים כאלה ואחרות. אנחנו רק יודעים שיש מאות אלפי נשים שחיות בצל האלימות; אנחנו יודעות שמדי שנה כמעט 10,000 צריכות צו הגנה במיידי, ואני יודעת לומר לך שאני עושה דיוני חירום שבוע אחרי שבוע – יעידו חברותיי – והשר הרלוונטי ביותר לא מגיע לכאן. אז מה זה אומר? אין פה אחריות שילוחית על הממשלה? אני אומרת לך, יש אחריות שילוחית.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

בסיכום שלי אני אענה לך.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אבל אני לא אפיל עליך את הבעיות האלה. לא, לא, אני אגיד לך על משהו שאתה כן יכול לעשות.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

הוספנו 30 מיליון שקל לתקציב הקרוב למניעת אלימות במשפחה.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אני אגיד לך מה אתה כן יכול. אז אנחנו לא יודעות ואנחנו לא יודעים. אנחנו מנסים לברר. אין לנו מושג – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אז תגידי, יש תוספת בתקציב של 30 מיליון שקלים לטיפול באלימות במשפחה.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אז אני מוכנה, הינה, אם זה באופן ענייני – אז אם אתה מצהיר כאן שאתה מוסיף על ה-150 מיליון שהיו – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

יש תוספת תקציבית בתקציב הקרוב של 30 מיליון שקלים לטיפול באלימות במשפחה. אני לא נכנס עכשיו לגברים ונשים.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אז 30 מיליון אתה מוכן להוסיף על מה שהיה קיים. אשתקד היו 150 מיליון.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

כן. תוספת של 30 מיליון שקלים בתקציב הקרוב, לטיפול באלימות במשפחה. תסתכלו בתקציב, זה קיים.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אוקיי, זה מצולם, בריש גלי. אני מאוד שמחה על הבשורה. אני מאוד שמחה על הבשורה, כי תשובות לא הצלחנו לקבל.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני לא נכנס עכשיו לגברים ונשים, מגזרים.

היו"ר אמיר אוחנה:

אז גברתי מסירה את ההצעה להביע אי-אמון בממשלה.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

לא, לא, לא, ממש לא. לא, ממש לא, ואני אגיד לך למה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני אענה לך על זה.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

הבעת האי-אמון הראשונית שלי, אדוני היושב-ראש, וזו שאלה טובה, זה על עצם העובדה שאני מכנסת דיון חירום – קודם כול זה שהוא יוצא באמצע זה בעיניי לא מכבד.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, יש שר תורן.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

זה לא, לא מכבד.

היו"ר אמיר אוחנה:

יש שר תורן במליאה.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אז מה? זה נושא כל כך חשוב, כמה דקות, לא יקרה כלום. אבל האי-אמון זה בזה שבכלל השרים הרלוונטיים לא מוכנים להתייצב. אחריג ואומר שאני כן רוצה לברך את שר הרווחה שהגיע, גם אם זה לא לדיון חירום. הוא הגיע כחודש לפני כן לדיונים אצלי בוועדה. אבל אני שואלת: איפה השר בן גביר, השר לביטחון לאומי? השר לחוסר ביטחון לאומי. השר לחוסר ביטחון לאומי, כי לצערנו דימה מצטרפת ל-15 נשים שנרצחו מתחילת השנה, שזה למעלה מפי שניים בהשוואה לשנה החולפת. נשים הן לא כבשים שלוקחים להישחט. לא יכול להיות מצב ששר שאמור להביא תשובות לא נמצא פה, לא נותן לכנסת תשובות, בזמן שזה התפקיד שלנו כמחוקקים וכמי שמפקחים על תפקיד הממשלה. אמרתי קודם שהיום הייתה לי פגישה – והיא נמצאת כאן, אורחת יקרה, שירה איסקוב, והיא ממשיכה להיאבק את מאבקה האישי, אבל גם את מאבקן של נשים אחרות. היא הגיעה לכאן כדי להוביל ביחד הצעת חוק, ואני קוראת גם לחברי הקואליציה לחתום על הצעת החוק, כי לא ייתכן שבכל פעם שהיא תרצה להתקדם בחיים שלה, אותו עבריין מורשע שניסה לרצוח אותה יטרטר אותה וינסה לממש את זכויות ההורות שלו – זכות להורות של מי שפגע בילד, זכות להורות של מי ניסה ליטול את חייה של זוגתו. במקום הזה אנחנו צריכים להבין שאין זכות ההורות מוגנת בכל מצב ובכל עניין. את זה אנחנו רואים גם בתהליכי אימוץ, שיש לעיתים מצבים שהזכות להורות מופקעת. אני רוצה להקריא את השמות של הנרצחות מתחילת שנה. ואנחנו נעשה את זה בכל פעם שמישהו חושב שאנחנו לא נאבקים את המאבק הזה או שאנחנו נרפה מהממשלה. אז ממש לא. רילי פרי נרצחה בסוף השבוע ביום הולדתה ה-55, לפי החשד על ידי הגרוש שלה; אישה נוספת כבת 40, ששמה עדיין אסור לפרסום, נרצחה יחד עם בן הזוג שלה בתוך המשפחה על ידי בנם המשותף; לידר סוויסה, בת 33 מלוד; סיגלית ברכה אטיאס, בת 53 מלוד; בת 27 מנס ציונה, ששמה עדיין אסור בפרסום; פולינה וייסמן, בת 41 מאשדוד; ביאן עבאס, בת 29 מכפר כנא; דריה לייטל, בת 31 מחיפה; ורה פלצינטה, אזרחית מולדובה בת 61 מתל אביב; אדיסי אלבנה, בת 29 מקריית אתא; בת 76 מרחובות, ששמה עדיין אסור לפרסום.

נעמה לזימי (העבודה):

הינה, הגיע השר שצריך לענות לך.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אזהאר אבו רביע, בת 26 מכסייפה; בראא מסארווה, שנרצחה עם שני ילדיה הקטנים, בת 26 מטייבה; שרה אל-ג'נאמי, בת 33 מערערה; חנאן אבו חיט, בת 24 מחיפה; פלונית ששמה עדיין אסור בפרסום. יהי זכרן ברוך. לצערנו עוד יתומים רבים מצטרפים למעגל השכול והחורבן של רצח נשים, כאשר אנחנו מבינים שהטרגדיה היא כפולה ומכופלת ברגע שגם האבות שרצחו נכנסים לכלא. אני באמת מאמינה, באמת ובתמים, אדוני היושב-ראש, שיש לנו דברים קונקרטיים, שהם אפילו לא רק שאלה של תקציב, שאנחנו יכולים לעשות עכשיו, עכשיו, כדי למנוע את הרצח הבא, להציל את הנפש הבאה, שחלילה חלילה לא נצטרך לשמוע. בצער אני אומרת, מדי כמה ימים אנחנו כבר מזועזעים וכביכול אין לנו מה לומר, אבל אני חושבת שכן יש לנו מה לעשות ויש שורה של דברים שאפשר לעשות, בין אם זה לתקצב את העובדים הסוציאליים, שעכשיו יש ויכוח עם האוצר – עובדים סוציאליים שאמורים לתת את חוות הדעת על גברים שהם מודים שהם מכים, הם מכים והם אלימים; צריך להביא חוות דעת, ובית המשפט לא יכול לשלוח אותם לטיפול כי הם מחכים לחוות דעת של עובדים סוציאליים, שלא נתנו את התקנים שלהם, והתקנים שלהם – רוצים שזה יהיה במיקור חוץ במקום במיקור קבוע. הדברים האלה הם לא רלוונטיים. זה 6 מיליון שקלים בשנה, אם אני זוכרת נכון, לא דברים בשמיים; אלה דברים שאנחנו יכולים לעשות עכשיו. וגם ביושר אני אומר, בשבוע שעבר כן הצלחנו להעביר שני חוקים משמעותיים: שלילה של הרכוש מגבר שרצח את אשתו – כרגע זו הצעת חוק על החלק שלו בדירה המשותפת, והיום יש יתומים שבכלל לא יכולים לחזור לדירה, לא יכולים להשכיר – אבל בוודאי שצריך לקחת ממנו כל דבר שהוא קשור לרכוש המשותף. אני אומרת לכם שיש לצערי אנשים כל כך קרימינליים, שאם הם ידעו שהם יפסידו את כל הונם – כנראה ההון יותר חשוב להם מהאישה – הם לא יעזו לרצוח אותה. אני אישית שמעתי מישהו שהיה גבר מכה, שאמר לי שזה מה שהוא חושב. אז למה שאנחנו לא נעשה את הדבר הזה? יש לנו כל כך הרבה דברים לעשות כדי לעזור לנשים שהן במעגל האלימות. לא הכרנו באמנת איסטנבול. איך הממשלה הזאת מעכבת ואומרת בהסכמים הקואליציוניים – מכל הדברים בעולם מה שנכנס להסכמים הקואליציוניים זה שהם לא מוכנים לחתום על אמנת איסטנבול? מה זה השטויות האלה? האמנה חשובה למאבק באלימות כלפי נשים. למה? אולי כי האמנה הזאת תעזור גם לנשים זרות. סליחה, אישה היא אישה, כולן נולדו בצלם. אני חושבת שאף אחד מאיתנו, אף אחד מהממשלה הזאת, לא היה עומד מנגד – רואה שמכים אישה ושואל: סליחה, את פליטה או מסתננת? והיו עוצרים. אדוני היושב-ראש, אני אומרת לך, ברגע שלא חותמים על האמנה הזאת, פשוט עומדים על הדם של הנשים האלה, ואנחנו לא עושים את כל מה שצריך. אני רוצה לומר לך, אדוני השר – ובזה אני אסיים, אדוני היושב-ראש – זה לא מעליב אותי אישית שאתה לא בא לוועדה שלי, ממש לא. כבודי הוא כלום, אבל זה לכבודן של הנשים שחיות באלימות; זה לכבודם – זה אפילו לא כבוד – של היתומים, אלפי יתומים של נרצחות. אתה צריך להגיע. אם אתה חושש, אני אומרת לך, אצלי בוועדה אנחנו יודעים לכבד את כולם. אנחנו רוצים להיאבק במגפה הזאת. היום נרצחה האישה ה-16. אני מוכנה שתהיה שותף למאבק הזה, אבל הכיוון שאתה הולך אליו, אדוני השר, זה לא הכיוון. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחברת הכנסת פנינה תמנו שטה. יעלה וישיב בשם הממשלה השר לביטחון לאומי חבר הכנסת איתמר בן גביר, בבקשה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לידר סוויסה, זיכרונה לברכה, נרצחה על ידי השכן הסובל מבעיות נפשיות. לא היה לה צו הגנה. חוק האיזוק האלקטרוני לא היה עוזר לה; ברכה אטיאס, זיכרונה לברכה, נרצחה על ידי בעלה, בעל רקע נפשי. לא היה לה צו הגנה.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אבל לא אמרנו שהאיזוק האלקטרוני היה עוזר לכולן.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

חוק האיזוק האלקטרוני לא היה עוזר לה. הילה ישעיהו, זיכרונה לברכה, נרצחה על ידי אחיה הסובל מבעיה נפשית.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

איך אתה מסוגל להעלות את השמות שלהן כדי – – – במאבק?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

תפסיקו לרקוד על הדם.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת תמנו.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

איך אתה מזכיר שמות של נרצחות – – –

נעמה לזימי (העבודה):

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

תפסיקו לרקוד על הדם.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פנינה תמנו שטה. חברת הכנסת נעמה לזימי.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

כשחושפים אותן הן רוקדות על הדם.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא, לא. חברת הכנסת פנינה תמנו שטה. המליאה האזינה – – –

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

לא, זה בלתי אפשרי. הוא מזכיר שמות של נרצחות כדי לפגוע בנשים אחרות – – –

נעמה לזימי (העבודה):

– – – שוטרים מאירועי טרור – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

גברתי חברת הכנסת נעמה לזימי.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

היא עוד רוצה שאני אבוא לוועדה שלה, היא לא תפריע לי.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

צריך להתבייש להקריא שמות של נרצחות – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

את ביקשת שהשר יהיה כדי להשמיע את עמדתו. הוא נמצא כאן.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

כן, אדוני היושב-ראש, אבל צריך להתבייש להקריא שמות של נשים נרצחות כדי – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

היא רוצה תשובה.

היו"ר אמיר אוחנה:

גם אם גברתי לא מסכימה, המליאה האזינה רוב קשב לדברייך, ועכשיו נא להאזין לדבריו של השר בלי הפרעות.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

בסדר, אני מקשיבה – – – זה פשוט לא להאמין.

היו"ר אמיר אוחנה:

בלי הפרעות.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

פולינה וייסמן, זיכרונה לברכה, נרצחה על ידי זר. לא היה לה צו הגנה. חוק האיזוק האלקטרוני לא היה עוזר לה. ביאן עבאס, זיכרונה לברכה, נרצחה כתוצאה מסכסוך חמולות. לא היה לה צו הגנה. חוק האיזוק האלקטרוני לא היה עוזר לה. אני יכול כאן, אדוני היושב-ראש – ולא יעזרו הצעקות ולא יעזרו הספינים – –

נעמה לזימי (העבודה):

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – ולא יעזרו כל הגידופים וההכפשות. שורה ארוכה של נשים – דריה, זיכרונה לברכה, ורה, זיכרונה לברכה, אדיסי, זיכרונה לברכה, ולנטינה, זכרה לברכה, אזהאר, זכרה לברכה, מסראוה בראא, חנאן, רילי, א"פ – הפלונית שהזכרת כאן – ועוד כהנה וכהנה. חוק האיזוק האלקטרוני לא היה עוזר להן.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

הבטחת להביא את הדוחות. הבטחת. חלפו כמעט חודשיים. למה?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

הבאתי אותו, תכף נדבר גם על זה. צריך לומר את האמת ולהסתכל לאמת בפרצוף.

נעמה לזימי (העבודה):

ומה עם מי שזה כן היה עוזר לה?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת נעמה לזימי, אני מבקש לא להפריע יותר לשר, אני מתחיל בקריאות.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אבל מה הכי חורה לי? שהאנשים האלה, שבמשך שנים לא קידמו את חוק האיזוק האלקטרוני – שתכף נדבר עליו, במתכונתו, שאני הבאתי אותו כבר לממשלה, וכן, תכף נזכיר, יש מחלוקת שם – אבל האנשים האלה, שישבו בממשלה ולא קידמו את חוק האיזוק האלקטרוני, באים אליי היום בתלונות.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

שקר. אתה משקר.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אז בואו נעשה סדר בדברים.

נעמה לזימי (העבודה):

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אתה משקר. העברנו בקריאה ראשונה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת נעמה לזימי, קריאה ראשונה.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

הונח פה חוק.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת אורנה ברביבאי.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

בשנת 2014 הוחלט על הקמת ועדה בין-משרדית לטיפול בתופעת האלימות במשפחה. בשנת 2016 הוועדה מסיימת את עבודתה, החליטה לקדם את החקיקה. בשנת 2017 יש המלצות ועדה, לא הביאו מקורות תקציביים.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

מי היה ראש הממשלה?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

ב-2018 מופץ לראשונה תזכיר חוק ממשלתי. ב-2018.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

מי היה ראש הממשלה? מי? מי זה? תגלה לנו. מי זה היה?

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

מה היה ראש הממשלה – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני איתך. אני איתך. אני איתך. אבל אז – – –

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

לא, אבל מי היה ראש הממשלה – – – אני לא מצליחה להבין מה הוא אומר – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

ואז עולה ממשלת בנט-לפיד. שנה שלמה אתן, אתן שבאות וצועקות – –

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

הבאנו. הבאנו – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – אתן שבאות ואומרות "חוק האיזוק", שנה שלמה לא עשיתן שום דבר, לא פעלתן.

נעמה לזימי (העבודה):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, אם אתן תמשיכו ככה, אני פשוט איאלץ להוציא, ואני לא רוצה להגיע לזה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

ואז, שבוע לאחר שבנט מודיע על פירוק הממשלה, מעלים סוף-סוף לוועדת השרים טיוטת חוק. עכשיו אני, בניגוד אליכם, לא לקח לי שנתיים ולא שלוש ולא שנה – תוך ארבעה חודשים הבאתי משהו מאוזן. קפצתם, צעקתם – למה?

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

רק למי שיש הרשעה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

למה? כי אמרתי שצריכה להיות הערכת מסוכנות לפני שנותנים איזוק אלקטרוני למישהו? אז בואו אני אצטט לכם לא את איתמר בן גביר – –

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

– – – הרשעה – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – אלא את חבר הכנסת גדעון סער, אז שר המשפטים גדעון סער. גדעון סער אמר את הדברים הבאים: שמעתי חששות מפני התיקון, מפני שימוש מופרז או שימוש בלתי מידתי בו. אני מבקש להדגיש כמה דברים: קודם כול, מדובר באמצעי שלא יופעל בכל מקרה שבו יתבקש צו הגנה. הוא יופעל רק במקרים שבהם תינתן חוות דעת שתקבע שנשקפת סכנה גבוהה מבן המשפחה ושאמצעים אחרים לא ישיגו את המטרה.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

– – – חוות דעת – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

כלומר, גם גדעון סער בא ואמר – – –

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אבל לא התנגדנו – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

לא נכון, כי הערכת המסוכנות – את אומרת דבר לא נכון. מה שהבאתם היה בלי הערכת מסוכנות. כשאני קיבלתי את החוק שלכם הוא היה מחורר, הוא היה חוק שאפשר להלביש על כל אחד ברחוב.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

– – – הערכת מסוכנות – – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

באמת.

קריאות:

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

ולכן, אדוני – אמרת לי שאם אני אבוא לוועדה שלך את תכבדי. ככה תכבדי? ככה תכבדי?

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אני אכבד, אבל – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

ככה תכבדי? ככה תכבדי? לא תיתני לי לדבר? אפילו גדעון סער הבין שכדי להגביל מישהו – מה לעשות, אנחנו במדינה דמוקרטית – צריך איזושהי הערכת מסוכנות, איזשהם פרמטרים. אגב, חברי כנסת נוספים הבינו שהחוק יחול רק במקרים שיש היסטוריה של אלימות. כך לדוגמה אמרה חברת הכנסת קרן ברק: במצב שבו אדם שכבר הורשע באלימות, כבר ריצה עונש בכלא – רק אז אפשר להצמיד לו איזוק אלקטרוני. ובמילים אחרות, כל התיקונים שאני עשיתי, כל התיקונים שאני הבאתי, הפכו את החוק הזה בדיוק למה שגדעון סער ובדיוק למה שחברי כנסת אחרים שהציעו את החוק ולא קידמו אותו – עשו.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

תגיד לי, אתה מזלזל באינטליגנציה שלי? אתה מדבר על אנשים אחרים – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אבל – ואז האבל החשוב – יש דברים שהם מעבר לפוליטיקה, יש דברים שהם מעבר לרווח הפוליטי. אני ציפיתי למצוא בכן שותפות נאמנות. אני ציפיתי למצוא בכן, אלה שמתהדרות – – –

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אתה עונה לטלפונים מהוועדות?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אלה שמתהדרות בפעילות למען נשים, זכויות נשים – ציפיתי שתעמדו יחד איתי. ציפיתי שתגידו: איזה יופי, סוף-סוף יש כאן שר שמקדם חוק, סוף-סוף יש כאן שר שעושה מה שאנחנו לא עשינו בשנות הקואליציה שלנו ולא הבאנו להצבעה שנייה ושלישית את החוק הזה. סוף-סוף יש כאן שר שאתם יודעים שהולך להילחם, בעזרת השם, בתופעות האלה בצורה הכי חד-משמעית. אז נכון, צריך אורך נשימה, וזה נכון – – –

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אדוני השר, אז למה אתה חושש לבוא לוועדה?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

היא בקריאה שנייה, לדעתי.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אתה משקר. אתה אומר שאני בקריאה שנייה?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

לא יודע, את לא בקריאה שנייה? אז תפסיקי לקטוע אותי, תפסיקי לקטוע. תשמעי, את ביקשת תשובות?

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אתה לא מקשיב לנו – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

את מבקשת תשובות?

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אתה ממילא לא מקשיב לנו, לא בוועדות ולא בשום מקום.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

את מבקשת תשובות? אני לא מבין את ההתנהלות. את מבקשת תשובות? תשמעי. יש כאן ממשלה שבניגוד אליכם – כשאני נכנסתי לתפקיד העברתי חוקים והתחלתי להעביר חוקים שהמטרה שלהם זה להילחם באלימות ובפשיעה. העברנו את חוק הנשק. אגב, חוק שאתם לא העברתם במשמרת שלכם. חוק שלצערי מנסור עבאס וחבריו התנגדו אליו. אבל זה חוק שמאפשר – אגב, החל מהיום. היום אפשר להתחיל להפעיל אותו – חיפוש כלי נשק בלתי חוקיים גם בלי צו של שופט. השבוע הגשנו, עוצמה יהודית, חבר'ה שלי – אחרי שבמשרד המשפטים עשו לנו פרצופים: לא רוצים, חושבים שזה חמור מדי – הצעת חוק שמחמירה את הענישה בעבירה של הפרת צו הגנה. חמש שנות מאסר, זה מה שאנחנו מבקשים. השבוע הגשנו עוד הצעת חוק, שמחמירה את הענישה בעבירה של תקיפה הגורמת לחבלה ממשית בבן זוג. הצעת החוק קובעת שחייב להיות מאסר בפועל חובה למי שבן זוג – כן, כשבן זוג תוקף מישהי, בן הזוג הזה צריך לשבת במאסר חובה.

נעמה לזימי (העבודה):

אתה לא יודע – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

השבוע הוגשה הצעת חוק זכויות החולה. הצעת החוק הזאת הוגשה כבר בשנת 2018 – ועד היום לא קודמה. גם לא בממשלה שלכם, וזה מה שמדהים.

נעמה לזימי (העבודה):

אצלך הוכפל מספר הנרצחים בחברה הערבית.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

זה מה שמדהים, אתם ישבתם בממשלה, לא קידמתם את האיזוק האלקטרוני, לא עשיתם את כל שורת החוקים האלה – – –

נעמה לזימי (העבודה):

היו"ר ישראל אייכלר:

חברת הכנסת לזימי, אני רואה שאת כבר רשומה בקריאה ראשונה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

לא עשיתם את החוקים האלה, ואנחנו באנו – נכון, דברים לא מתרחשים תוך יום, גם לא תוך יומיים. נכון, הינה עכשיו, בעזרת השם, בתקציב הזה אנחנו מביאים בשורה של אלפי שוטרים. לא מגייסים אותם, גם לא תוך חודש-חודשיים, אבל אנחנו עושים מה שאתם בממשלה הקודמת – ולצערי, צריך להודות על האמת, גם בממשלות קודמות הדברים פחות נעשו – היום אנחנו עובדים בכיוון הזה. אז במקום לעזוב את הפוליטיקה, לעזוב את הניצול הציני הזה שלא כל מקרה – שהוא טרגי – במקום לדון עניינית, במקום להישיר מבט לציבור בישראל, להסתכל עליו ולהגיד: חבר'ה, בואו, אנחנו שותפים למאבק באלימות, אנחנו שותפים למאבק באלימות נגד נשים, אנחנו שותפים במלחמת חורמה במי שפוגע בנשים, אתם כל היום עם הגישה הדמגוגית הזאת. אבל זה לא יעזור לכם, כי לממשלה הזאת יש כיוון ולמשרד לביטחון לאומי יש כיוון. וכן, הצעת החוק שאנחנו מציעים היא הצעה חשובה, האיזוק האלקטרוני, היא הצעה מאוזנת. הצעות החוק הנוספות שהקראתי כאן – – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

מתי תביאו אותה?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

היא הובאה לממשלה. יש התנגדות, אגב, כי משרד המשפטים עושה קולות של התנגדות. אנחנו מנסים למצוא את עמק השווה. אני את שלי עשיתי, אני הבאתי את ההצעה הזאת. ואני אומר גם לכם ואני אומר גם לחברי הכנסת – – –

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מה אתה מתכוון לעשות עם הפשיעה בחברה הערבית?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

הינה, בדיוק אני מגיע אליכם. תשמעו, המרחק בינינו הוא מרחק מזרח ממערב. והעמדות שלנו שונות שמיים וארץ. אבל אני ציפיתי שלפחות בנושאים האלה – הרי כשנרצחת נערה או אישה, או שכשנרצח גבר או לא משנה מי במגזר הערבי, אני בטוח שזה כואב לכם לא פחות משזה כואב לי. במקום ליצור איזשהו רצון, במקום להצביע בעד הצעות חוק שאנחנו מביאים לכאן – שאני לא מתבייש להגיד שהן מחמירות, שפוגעות במי שמחזיק נשק לא חוקי, שיישלחו לכלא אנשים שמחזיקים בנשק בלתי חוקי – במקום לעשות את זה אתם הולכים באותה דמגוגיה ובאותו קו, שלצערי הוא קו לא ענייני. אנחנו את שלנו נעשה, אנחנו בשלנו נפעל, כפי שמניתי כאן את ההצעות האלה, גם אם משרד המשפטים יתנגד לחלקן – לדוגמה לענישת מינימום לצערי משרד המשפטים מתנגד – אנחנו נגיש אותן בהצעות חוק פרטיות. אבל אני מצפה שאתם כאן, לפחות את האצבע שלכם תרימו בעד ההצעות האלה ובעד המאבק שלנו, של כולנו, שהוא צריך להיות מאבק משותף של ימין ושמאל, של דתיים – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

כמו שאתה הצבעת על האיזוק.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אתה מזלזל בוועדות שלנו, בדיון שלנו – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – של דתיים וחילונים, של יהודים וערבים. ותפסיקי, גב' תמנו שטה – – –

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

הינה, אני מזמינה אותך לוועדה, אתה לא מגיע.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

באמת אני אומר, תפסיקי לנסות לעשות פוליטיקה. לא הכול פוליטיקה.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

לא, אני אעשה פוליטיקה – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

את רשומה פה, תמנו שטה, חברת הכנסת, השם שלך רשום פה.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אדוני השר, אם לא היה לך מה להסתיר היית בא, היית מכבד את הכנסת – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אגב, להבא תשלחי הזמנה כשאת רוצה שאני אבוא.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אנחנו שמחים – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

לא, תשלחי הזמנה. אני לא קיבלתי הזמנה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

תגיד לי, מה זאת ההיתממות הזאת – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אבל אני רק אומר שאם את תתנהגי ככה, אז חבל לי לבוא.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

איתמר – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני אומר שאם תתנהגי ככה, חבל לי לבוא. אם תתנהגי ככה, חבל לי לבוא.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

איתמר, השר, עם כל הכבוד, אל תחנך אותי, אני יודעת לבד – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני אומר, חברים, גם אם תזמינו וגם אם לא תזמינו, גם אם תמשיכו לנסות הון פוליטי וגם אם לא תמשיכו לנסות הון פוליטי – אנחנו, בעזרת השם, בתקציב הקרוב – –

שרון ניר (ישראל ביתנו):

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – אנחנו מביאים בשורות לביטחון הלאומי. אתם יודעים מצוין שמעולם, מעולם – – –

גלעד קריב (העבודה):

9 מיליארד, לא? 9 מיליארד.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

הינה, 9 מיליארד, יפה.

גלעד קריב (העבודה):

איפה ה-9 מיליארד, אני מחפש.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אתה תמשיך לחפש, ואחרי זה תאכל את הכובע. אתם יודעים שאף פעם לא הביאו – – –

גלעד קריב (העבודה):

אני מחפש. הינה התקציב, לא מצאתי.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני אעזור לך.

היו"ר ישראל אייכלר:

נא להתרחק מהדוכן.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני אעזור לך, אתה תראה את זה, אני אעזור לך. אתם יודעים שמעולם לא הבאתם 9 מיליארד ולא 6 מיליארד ולא 3 מיליארד ולא מיליארד ולא 200 מיליון, לא הבאתם למשטרה. אנחנו הולכים לשינוי.

גלעד קריב (העבודה):

איפה ה-9 מיליארד?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אז כן, אתם יכולים ללגלג, אתם יכולים לצחוק, אתם יכולים לצחקק, אתם יכולים לנסות להמשיך לעשות את מה שאתם אולי יודעים הכי טוב – –

גלעד קריב (העבודה):

בינתיים אנחנו סופרים את המתים.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – באמת, לנסות לעשות הון פוליטי על אנשים שנרצחו, הון פוליטי על גופות, הון פוליטי על מעשי פשע, הון פוליטי על אלימות, על תופעה שאתם יודעים מצוין – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

הבטחת משילות, איפה היא?

גלעד קריב (העבודה):

אתה מדבר על לרקוד על הדם? הרקדן האוטומטי.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – שאתם יודעים מצוין שהיא במשך שנים על גבי שנים על גבי שנים על גבי שנים.

נעמה לזימי (העבודה):

אתה השר – – – אתה לא מוכן להשיב – – –

גלעד קריב (העבודה):

שר כושל – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אנחנו מתקנים את מה שקלקלתם, אנחנו מתקנים את מה שהרסתם, אנחנו מתקנים את מה שהחרבתם.

גלעד קריב (העבודה):

איך? איך? במה?

נעמה לזימי (העבודה):

בעלייה של 65 מקרים – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

איך נאמר? בסופו של דבר הציבור כאן למעלה – –

קריאות:

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – הציבור כאן למעלה ישפוט. הציבור שופט. אתם תמשיכו לצעוק, ואנחנו, בעזרת השם, נמשיך לעשות למען זכויות נשים.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אולי תגיע ותיתן תשובות לנשים – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

פנינה, אני אשמח לבוא, אבל אם תתנהגו באמת כדי לשמוע.

גלעד קריב (העבודה):

תביא גם את הגזיבו?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אם לא רוצים לשמוע, חבל על הזמן. אם רוצים רק לצעוק, תצעקו. אתם תצעקו, אנחנו נמשיך לעשות. תודה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה לכבוד השר בן גביר.

גלעד קריב (העבודה):

– – – שר הגזיבו.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אפס עשייה למען הנשים.

היו"ר ישראל אייכלר:

שקט שיהיה. עכשיו שיהיה שקט, יש הודעה למזכיר הכנסת.

גלעד קריב (העבודה):

עברנו לשר הגזיבו.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אפס עשייה למען הנשים.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק הדרכונים (תיקון מס' 10), התשפ"ג–2023. לוח תיקונים להצעת חוק העונשין (תיקון מס' 133 – הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ג–2023. תודה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

בהתאם לתקנון הכנסת, אנחנו עוברים עכשיו לדיון הסיעתי. ראשונת הדוברים – חברת הכנסת אורנה ברביבאי.

נעמה לזימי (העבודה):

הוא נתן לך חומר ל-20 נאומים, אורנה. הוא נתן לך פה חומר ל-20 נאומים, הרוקד על הדם.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

שלום, כבוד היושב-ראש. חברי כנסת יקרים, תראו, יש פה – – –

נעמה לזימי (העבודה):

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

לזימי, נעמה, יש פה צעירים שבאו להאזין לנו, ואני מתביישת עבורם שהם צריכים לצפות בשרים בממשלת ישראל שעומדים כאן ומשקרים. מזמינה אותם חברת כנסת לוועדה, יו"ר ועדה, ובן גביר עומד פה, משקר ברציפות, ואומר לה: אם לא תתנהגי יפה, אני לא אבוא. הוא מחנך אותך. עולה שר האוצר ונואם נאום שמתחילתו עד סופו רצוף שקרים, חוסר אמיתות, ושוכח לגמרי באיזה מצב כלכלי הוא קיבל את המדינה לפני חצי שנה, ולאיזה דרדור הוא מביא אותה. אני רוצה לדבר על העובדה המאוד-פשוטה: אנחנו בני 75, חגגנו לאחרונה – תמיד תמיד תמיד הייתה משימה לממשלת ישראל, לבית הזה, לבית המחוקקים, לקדם את המדינה הלאה לעבר העתיד, לשים תוכניות עתידיות, לחזק יכולות, לחזק תשתיות, למקסם את הפוטנציאל האנושי. עשרות שנים שירתִּי במשימה הזאת, למקסם את הפוטנציאל האנושי. עד שהגיעה הממשלה הרעה הזאת. מה הממשלה הרעה הזאת מלמדת אותנו? שיש אסטרטגיה אחרת: בואו נעשה רגרסיה בכל מה שישראל השיגה. לא עוד מדינה פורצת דרך, לא עוד מדינה של חדשנות, לא מדינה של פרסי נובל באופן חסר פרופורציה לאוכלוסייה שלה; נקדם הסכמים קואליציוניים ותקציב שערורייתי, שבו ההסכמים האלה, שניתנו בסחטנות, נגבו בסחטנות מראש ממשלה שלא שולט לחלוטין במציאות התקציבית בכלל, בכל היבט שהוא, ומחייבים אותו עם אקדח לרקה: אם לא תיתן 13.6 מיליארד שקל, אנחנו לא נתמוך בתקציב. ואז אני מסתכלת פנימה לתוך התקציב הזה, ואני רואה על מה הוא ניתן. הוא ניתן על תמיכה באברכים, על מוסדות תורניים, על חוסר פיקוח בבתי ספר – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

מה, זה לא בסדר? מוסדות תורניים במדינת היהודים זה לא בסדר?

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

זה הזמן שלי, כבוד היו"ר. כבוד היו"ר, זה הזמן שלי.

היו"ר ישראל אייכלר:

את מדברת על שרים שמשקרים?

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

כן. זה הזמן שלי.

היו"ר ישראל אייכלר:

ומה עם חברי כנסת שמסיתים מעל הבמה?

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אני עליתי לדבר. זה הזמן שלי. אחר כך תגיד מה שאתה רוצה. תעלה בתורך.

היו"ר ישראל אייכלר:

אבל מה שאת אומרת זה דברי הסתה. זכותי לומר זאת. חובתי.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

זה בדיוק זה – זה לקחת את המדינה אחורה, ללא לימודי ליבה. מי יקבלו את פרסי הנובל הבאים? ואז מצאתם פטנט לשפר את הדיור, להגדיל את הדיור. איך? בזה שתכניסו יד לעיריות הליברליות, היעילות, שמנהלות את התקציב למופת, ותיקחו 140 מיליון, כי לא היה לכם מספיק כסף ב-13.6 מיליארד לסחוט את תקציב המדינה. אני אומרת לכם, נגמרה החגיגה. הרגרסיה הזאת, שאתם רוצים לקחת בה את המדינה, לא תעבור בשקט. היא מתחברת לרפורמה המשפטית, אתם רוצים לקחת את המדינה אחורה גם בעצמאות, המשפטית, הכלכלית, הביטחונית, בכל היבט.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

הציבור רואה לכם. ראשי העיריות הליברליות רואים לכם, ולא יקרה מצב – אתה הפרעת לי ואני אסיים.

היו"ר ישראל אייכלר:

אני מודה לך מאוד. נא לסיים.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

לא יקרה מצב שאתם תצליחו לקדם את הבדיחה הזאת של קרן הארנונה, שכל תכליתה היא לסחוט עוד ועוד כספים, והפעם מתקציב העיריות, שהתכלית שלו היא להגיע בסופו של דבר לכל אזרח.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. כל קשר בין חוק הארנונה ותקציב העיריות לבין חרדים הוא – מנותק לחלוטין.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

לא, לא נותר לממשלה.

היו"ר ישראל אייכלר:

מנותק לחלוטין.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

140 מיליון; 13.6 מיליארד יש לה.

היו"ר ישראל אייכלר:

זו פשוט הסתה אנטישמית שמופיעה בתקשורת הישראלית – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אני אנטישמית?

היו"ר ישראל אייכלר:

– – ואני חייב למחות על כך. לתקשורת, לא לך, לתקשורת הישראלית, שמקשרת בין חוק הארנונה, שמעביר כסף לעיריות דלות, שרובן ככולן אינן חרדיות, אבל כדי להסית את ההמונים, אומרים: היהודים אסוננו, החרדים לוקחים את הכסף הזה.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

13.6 מיליארד. מתי היו הסכמים כאלה?

היו"ר ישראל אייכלר:

זאת שיטה אנטישמית, שנגמרה. בשביל זה יש מדינת יהודים, ולא נשלים עם הגישה הזאת. אני אומר את זה באופן הכללי ביותר.

קריאה:

כמו באירופה.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

מתי היו הסכמים של 13 – זה ביזה, זאת ביזה, ביזה, ביזה לאור היום של כספים של אנשים שעובדים ומשרתים בצבא. ואתם, סוחטים אתכם, סוחטים אתכם.

קריאות:

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת אלון שוסטר מטעם המחנה הממלכתי.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אז מצאתם 140 – – – שקל בארנונה של העיריות. תתביישו לכם. ליכוד ליברלי – לך תקרא את המצע של הליכוד. ליברלי עלק. מה אתם מסבירים לראשי העיריות?

היו"ר ישראל אייכלר:

בושה שיהודייה ככה מדברת על לומדי תורה, על שאינם אנשים עובדים.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

מה זה קשור, אז אני עכשיו לא יהודייה?

היו"ר ישראל אייכלר:

זאת הבושה. בשביל זה יש מדינת יהודים, שזה לא יהיה.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אז בעיניך אני לא יהודייה.

היו"ר ישראל אייכלר:

הייתי עכשיו בהונגריה. אף חבר פרלמנט לא ידבר על יהודים כמו שאתם מדברים על חרדים.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אף אחד לא ייקח 13.6 מיליארד וישקיע אותם בבערות.

שלי טל מירון (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש – – – ליושב-ראש להגיד דברים כאלה. זה לא מקובל.

היו"ר ישראל אייכלר:

טריליון שקל אתם לוקחים מס מהציבור, כולל מהציבור החרדי, וכאשר החרדי משלם מס הוא משלם גם לאויבים שלו בתוך מדינת ישראל.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

13 מיליארד – לא ללמוד לימודי ליבה ולעודד חוסר יציאה לשוק העבודה. למה אברך לא צריך לעבוד?

היו"ר ישראל אייכלר:

הכול שקרים. את מדברת על שרים משקרים? כל התזה שלכם שחרדים לא עובדים זה שקר. כל התזה שלכם שאתם כן עובדים כשאתם יושבים במשרדים, 750,000 משרות, גם זה שקר.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

50% גברים עובדים. 53% חרדים לא עובדים. מספיק.

קריאות:

היו"ר ישראל אייכלר:

בכל אופן, הסתיים הזמן שאתם תישארו בלי תשובה. אז זכותכם לומר מה שאתם רוצים, ואתם תקבלו תשובה על כל דבר, כל דבר ועניין.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

מספיק. 13 מיליארד. אתה יודע, גם לקחת ללא רשות צריך בושה. איבדתם את הבושה.

היו"ר ישראל אייכלר:

עכשיו אני מבקש לתת את הזמן – – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אתם חושבים שאנחנו נעבוד ואנחנו נשרת – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

אתם לא עובדים ואתם לא עושים כלום – – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

לא עובדים? לא משרתים?

היו"ר ישראל אייכלר:

לא, לא. אתם עושים רק למען עצמכם, ואנחנו עושים למען עם ישראל.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

13 מיליארד שקל של ביזה, ביזת תקציב, ביזה של אנשים שעובדים.

נעמה לזימי (העבודה):

היו"ר ישראל אייכלר:

אתם בוזזים מיסי האזרחים היהודים.

אברהם בצלאל (ש"ס):

מה עם תל אביב? אורנה, מה עם תל אביב?

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

גאה בעיר שלי. גאה. אנשים עובדים, יצרנים, שבזכותם אתה יושב פה.

נעמה לזימי (העבודה):

היו"ר ישראל אייכלר:

כן, אתם מחלקים לעצמכם, ואני לא רוצה לעשות את החשבון של 75 שנות תקציבים, מה שאתם עשיתם על כל הכסף של העם היהודי.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

לכו תושיטו יד – ממשלה אנטי-דמוקרטית, אנטי-ממלכתית.

קריאות:

היו"ר ישראל אייכלר:

הסתיים הוויכוח. חבר הכנסת שוסטר, בבקשה, שלוש דקות לרשותך.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

חברות וחברים – – –

אברהם בצלאל (ש"ס):

אורנה ברביבאי לראשות עיריית תל אביב.

היו"ר ישראל אייכלר:

לא להפריע, לא להפריע, כי שוסטר עומד לדבר. אני לא רוצה שתיקחו מזמנו.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אני מפריעה לך. אני מפריעה לך.

היו"ר ישראל אייכלר:

חברי הכנסת, תם הוויכוח. עכשיו מדבר רק חבר הכנסת שוסטר.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

תודה רבה. תודה, אדוני היושב-ראש. פטור בלא כלום אי-אפשר. אני חושב שהמשימה הגדולה שלנו, של הבית הזה, זה להיות מסוגל להתווכח, אדוני היושב-ראש, לגופו של עניין, אם תרצה, לשם שמיים, עם פחות אמוציות, עם ירידה לפרטים. אני חושב שמה שמפריע לציבורים רחבים הוא כמובן לא שלומדים תורה, חס וחלילה; לא זאת הבעיה, אלא הניתוק, הייתי אומר, בין הנושאים או הדרך שבה אנחנו מכינים את הנערים והנערות החרדים לדבר השם לעבודה, להשתלבות במשק החדש, המתקדם, של המאה ה-21. ויש לנו צורך גדול, דווקא משום שמדובר בציבור גדול וחשוב, לראות שהוא משתלב יותר ממה שהוא משתלב, ואני חושב שהמגמה היא חשובה – מגמת השילוב בעבודה ובשירות היא חשובה. אני מודע לזה שיש לנו פערים גדולים מאוד, יש מי שיגיד תהומיים, בשאלה איך תורמים או מהי תרומה, אבל זה דיון תרבותי, פילוסופי, אמוני. בשאלת השתתפות בכוח הייצור, בפרודוקטיביות המשותפת, פה זה כבר יותר קל, כבר אפשר לשים מספרים וכו'. אני בא ממקום שמחשיב מאוד את האחריות ההדדית ואת הסולידריות – מהקיבוץ – אבל הוא מבקש מכל אחד כפי יכולתו ומבטיח לו לפי צרכיו, וככל האפשר לא לפי צרחותיו. אני מקווה שנצליח להגיע למציאות, אדוני היושב-ראש, שבה חרדים וחרדיות משתלבים ומשתלבות בצורה יותר טובה ממה שנראה לנו כרגע. יש חשש גדול שהמהלכים שהם אינם תומכי השתלבות יעשו בנו שמות ברמת היכולת שלנו לעמוד ברמת החיים ובאיכות החיים עמוק לתוך המאה ה-21. אני לא מזהה – כמו חבריי שעולים ומנמקים ומסבירים מדוע בתקציב הקרוב אנחנו לא מזהים בשורה משמעותית בתחום יוקר המחיה, בתחום עלות הדיור. אני רואה בנושאים שאני עוסק בהם, נושאי החקלאות, היטפלות לנושאים שהם שוליים. עשרות שקלים בחודש, אולי, למשפחה, אבל אין עיסוק משמעותי במה פוגע במאות שקלים מדי חודש בכל משפחה. אני לא מוצא בשורה לזקנים – נדבר על זה מחר ביום מיוחד בכינוס. ככה זה עובד, הם באים מאמונות, ממפלגות, מסקטורים שונים. אני חושב שהממשלה מוכרחה לעסוק בשיפור הקצבאות האוניברסליות עם גישה דיפרנציאלית, קודם כול דגש על הזקנים העניים. ואני משוכנע שהסוגיה של אלימות, גם נגד נשים, גם במגזר הערבי, זה טירוף מערכות.

היו"ר ישראל אייכלר:

חבל שהזמן תם, כי אתה מדבר דברים של טעם.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

כן. אז גם כשהטעם תם או כשהזמן של הטעם תם, אני אסיים. אני אצפה, יחד עם כולנו, אני מניח, לתקציב שייתן בשורה גם לזקנים וגם לביטחון הישראלים והישראליות. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. חבר הכנסת ארז מלול מטעם סיעת ש"ס. אגב, חבר הכנסת שוסטר דיבר מאוד יפה ומאוד נכון. הבעיה היחידה שאני רואה בהשתלבות זה שכל המשרות תפוסות על ידי קריטריונים שאיתם יהודי חרדי לעולם לא יוכל להיכנס ולהיקלט. זאת הבעיה, דיברתי על זה עם נציבות שירות המדינה.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

דירקטוריונים או קריטריונים?

היו"ר ישראל אייכלר:

קריטריונים. קריטריונים שקובעים תנאי סף של כניסה להיות פקיד, מדביק בולים במשרד ממשלתי או במגזר הציבורי. זה חוסם את הציבור החרדי. אם נפתח את זה, בעזרת השם אתה תראה כמה הם ישתלבו.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

זה לא רק להוריד את התנאים אלא להכשיר את כולם.

היו"ר ישראל אייכלר:

כן, כן. לא נתווכח, מה שאמרת, אמרת.

ארז מלול (ש"ס):

יושב-ראש הישיבה, כנסת נכבדה, אנחנו עומדים כאן היום בכנסת בימים של אישור תקציב המדינה. כרגיל, בכל מה שהממשלה הנוכחית עושה, האופוזיציה, שלא נמצאת פה בכלל, והמחאה – קופצות מייד בראש. הרשו לי להקריא לכם משהו מעניין – סעיף 24: תמריצים לרשויות המקומיות: "תוקם קרן שתעניק כספים לכל עירייה על היתרי בנייה שהיא אישרה. מימון הקרן יגיע מרשויות מקומיות חזקות אשר יש להן הכנסות רבות מארנונה עסקית. רפורמה זו מכניסה גם תיקון למניעת שחיתות ברשויות המקומיות, ומשנה את הרכב ועדת המכרזים בוועדה". הסעיף הזה שהקראתי לכם עכשיו הוגש בטיוטת חוק ההסדרים של הממשלה הקודמת, ממשלת לפיד, ליברמן, גנץ ובנט. הסעיף הזה הוא בעצם קרן הארנונה שהם משמיצים עכשיו. אותם אנשים, שאתם עכשיו שומעים שהם תוקפים בחמת זעם את הממשלה שלנו, תמכו במהלך הזה ממש לפני רגע. זה גם הוגש ביוזמת פקידי האוצר ועל פי דעתם המקצועית. רק שאז התקשורת לא תקפה, המחאה לא התפרצה וראשי הרשויות העשירות לא שבתו. למה זה נפל, למה זה לא עבר? כי הממשלה הקודמת לא עמדה בלחץ. לא עמדה בלחץ של ראשי הרשויות החזקים, ואנחנו כן עומדים בלחץ. אז היום, במקום לברך אותנו על העמידה האיתנה עבור הערים החלשות, הם מגדפים. להצעה לחלוקה מחדש של ההכנסות מארנונה הם קוראים "קרן הגזל"; להחלטה להשוות את התקציבים של הילדים החלשים לתקציבים של הילדים השבעים והעשירים הם קוראים "אפליה". עולם הפוך. אנשים שיש להם, והרבה, קוראים לתקציב שדואג לחלשים "גנבה". איך אמר בנט – אתם השתגעתם? ראשי ערים שיושבים על הכנסות גבוהות מארנונה באים לפה לכנסת וזועקים את זעקת הקוזק הנגזל. ראשי המחאה השבעים עושים הפגנות נגד הכספים של הפריפריה. לצערי, פעם השמאל הישראלי התהדר בכך שהוא דואג לחלשים, היה סוציאלי אמיתי. רבין, זיכרונו לברכה, העביר חוקים חברתיים בממשלה שלו; עמיר פרץ משדרות, עם שכר מינימום, היה מייצג את החלשים. והיום? השמאל רוצה שהכסף יישאר רק בתל אביב. חלילה, ילדים בנתיבות, אופקים, שדרות, ירוחם, דימונה לא יוכלו לקבל עוד כסף לחוגים ועוד דברים. אז תנוח דעתכם, הממשלה שלנו תצליח איפה אתם נכשלתם.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

ארז מלול (ש"ס):

ש"ס, כמפלגה חברתית בממשלה, תדאג לחלשים מכל הסוגים בחברה הישראלית. רק בשבוע שעבר עמד פה השר מרגי, הגיש שאילתה חבר הכנסת קריב על כנפיים של קרמבו, שזה לא קשור לחרדים, והשר מרגי אמר: אני אדאג לתקציב לדבר הזה. כרטיסי המזון – כולם צועקים. למי הולכים כרטיסי מזון, לחרדים? רוב האוכלוסייה שזה הולך אליה זה לחילונים, למעוטי יכולת. אתם שמחים שמעוטי יכולת חלשים – מהמגזר היהודי, מהמגזר הערבי – מקבלים תלושים לאוכל ומזון.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה.

ארז מלול (ש"ס):

אבל בעזרת השם, יש בשורה בתקציב הזה, וש"ס עומדת גאה להעביר את התקציב הזה. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה, חבר הכנסת מלול. חבר הכנסת יצחק פינדרוס, יהדות התורה.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

קראנו בשבת האחרונה בין הפרשיות, תחילתה של הפרשה השנייה המחוברת עם בהר, היא בחוקותיי: "אם בחקתי תלכו ונתתי שלום בארץ". תראו, רבותיי – אדוני היושב-ראש, אני מצטער שלא התחלתי עם "אדוני היושב-ראש" – אין כנראה גבול לצביעות, פשוט לא קיים. אתה פותח את ערוצי התקשורת, אתה שומע את נואמי האופוזיציה ואתה בטוח שהרפורמה המשפטית עוברת היום בצוהריים, עוד היום עוברת הרפורמה המשפטית. מסכן ראש הממשלה, חשב שאולי הוא יעצור את זה, אז הבלוף הזה יעצור. אתה רואה את סוכני – איך הם קוראים לעצמם? מחאת ההייטק – מסתובבים פה בכנסת עם הטאבלטים כאילו הרפורמה עוברת היום. ואז מצאו על מה להלין. אתם יודעים על מה? על קרן הארנונה. כמה צביעות, כמה צביעות יכולה להיות באין יראת אלוקים? כמה צביעות יכולה להיות לסוכני הכאוס האלה? דרך אגב, גם הפריע להם שהרגו מחבל של הג'יהאד האסלאמי, והנציגים שלהם, משפחת מוזס וערוץ 13, הצטרפו לעמדתם המסורתית של עופר כסיף וחבריו. בראבו, סוכני כאוס, נוכלים. אין לכם אחריות? אני יודע שראשי ערים הם אנשים חזקים, הייתי גם כן ראש עיר, אולי הייתי פחות חזק; אני יודע שבכל מפלגה יש ראשי ערים חברים במרכז השלטון המקומי שיודעים להתקשר לחברי הכנסת וללחוץ. אין לכם אחריות כלפי הילדים? אתם לא מודעים לזה שהארנונה העסקית, שאנחנו יעני גוזלים, היא גזל במהותו? אדם משלם על שירות שהוא לא מקבל. תושב במושב בשרון נוסע לתל אביב כל יום, משלם ארנונה לתל אביב, והילדים שלו מתחנכים במושב. הוא משלם לתל אביב ולא מקבל שירותים בתל אביב. הוא משלם להרצליה ולא מקבל שירותים בהרצליה. סליחה, משלם בירושלים ומקבל שירותים במבשרת. הרי זה גזל. 15 מיליארד שקל גוזלים מתושבי מדינת ישראל. באה הממשלה באומץ – יש להם גם ראשי רשויות ויש להם גם קבוצות לחץ – באומץ היא באה ומסתכלת בעיניים לדור העתיד ולדור היום כדי שיוכל לרכוש דירות, כי כולם יודעים שראש רשות מוצלח בכמה עסקים הוא עושה וכמה מפעלי תעשייה הוא עושה, גם אם אין שם עובד אחד, בגלל שזה מכניס לו ארנונה. הרי כולם מכירים את התחשיב הזה; באים באומץ ועושים את זה. אז מותר גם להתווכח, מותר להגיד: שמע, ראש העיר לחץ עליי, אני מצביע נגד. אתם יודעים מה, עוד לגיטימי; לבוא וליצור מזה כאוס, הפגנות? איך אמר עידן רול היום, אנשי הייטק הגיעו לפה לוועדה להתנגד. אין לכם אפילו טיפת בושה, סוכני כאוס?

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

גם אתם בממשלה הקודמת – אתה יודע, אצל ווליד טאהא בוועדת הפנים, כשבאו עם רעיונות טובים, תמכנו. כשבאו לוועדת העבודה והרווחה כשהייתה אפרת רייטן, תמכנו. היו דברים שתמכנו בהם גם בוועדת כספים. לבוא וליצור כאוס כאילו זו הרפורמה המשפטית?

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

צר לי על ראש הממשלה, שחשב שאם הוא יעצור את הרפורמה ההיא, המוצדקת, תיפסק העבודה של אותם סוכני כאוס. תתביישו לכם.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה לחבר הכנסת פינדרוס. חבר הכנסת אוהד טל, הציונות הדתית. בבקשה.

אוהד טל (הציונות הדתית):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברי האופוזיציה הגישו כמנהגם בקודש הצעות אי-אמון בממשלה תחת הכותרת: ממשלה שמפקירה את המאבק ביוקר המחיה ונכנעת לסחטנות הקואליציונית על חשבון כיסם של אזרחי ישראל. טוב, אני לא זוכר רפורמה שהשיח הציבורי לגביה הפך מתמיכה נלהבת להתנגדות נחרצת במספר כה קצר של חודשים. אני אישית תומך נלהב. את מחירי הדיור מורידים על ידי שינויים מבניים; השלטון המקומי הוא שחקן מרכזי ביותר בקידום פרויקטי הדיור; תמריצים כלכליים עובדים. אנחנו עושים פה תיקון. בעבר הייתי מקבל שבחים מכל הכלכלנים והעיתונות, ואני מאוד מופתע מהמעבר החד הזה. אלו כמובן לא הדברים שלי, זו העמדה המקצועית שהשמיע אתמול, רק אתמול, הממונה על התקציבים במשרד האוצר יוגב גרדוס, מישהו שקשה מאוד לחשוד בו בתמיכה פוליטית בשר האוצר, כי רק בימים האחרונים הוא חתם על מכתב נגד המדיניות של שר האוצר בנושאים אחרים. ואתם יודעים מה עוד יותר מגוחך? הרי הממשלה שלכם ניסתה בעצמה להעביר את החוק הזה בממשלה הקודמת; לא עשיתם את זה רק כי לא עמדתם בלחץ, זה כל הסיפור. אבל למה לבלבל אתכם עם העובדות? זה הרי לא משנה לכם. תוקפים את הממשלה על כך שהיא מפקירה את יוקר המחיה. אז ברשותכם, חבריי חברי האופוזיציה, אני רוצה להזכיר ממש בתמצות את הצעדים האחרונים שלנו בתחום המאבק ביוקר המחיה. רק כמה עובדות: רק בשבוע האחרון התבשרנו על כך שסוכנות הדירוג S&P החליטה על הותרת הדירוג החיובי של ישראל – תוצאה ישירה של התקציב האחראי ששר האוצר הגיש, שכל גורמי המקצוע בארץ ובעולם משבחים. רק לאחרונה השר חתם על צו שמונע לחלוטין את ההתייקרות של הדלק והוביל לצמצום מחירי החשמל והמים. הממשלה ביטלה מכסים על 460 מוצרי צריכה. הוחלט על מתן נקודות זיכוי ממס בשווי אלפי שקלים. נחתם הסכם היסטורי עם ההסתדרות, הסכם שמרני, שחוסך המון כסף לכולנו ומונע שנים של שביתות. אנחנו מקדמים בחוק ההסדרים שורה של רפורמות משמעותיות, שלא קודמו כל השנים. רק אצלי בוועדה, ועדת מיזמים ציבוריים, קידמנו בשבועיים האחרונים שתי רפורמות ענקיות, פתיחה של שוק הבנקאות לתחרות. אתם הייתם עושים כזה דבר? אתם הייתם מעיזים לעמוד כנגד בנק ישראל וכנגד הבנקים? בחיים לא הייתם עושים את זה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

אוהד טל (הציונות הדתית):

אדוני היושב-ראש, ברשותך, עוד דקה אחת.

היו"ר ישראל אייכלר:

רק משפט סיום.

אוהד טל (הציונות הדתית):

רפורמה שעבדנו עליה – רפורמה נוספת בתחום התשתיות, לקיצור של תהליכים בצורה דרמטית, מה שיוזיל את הפרויקטים של התשתיות במדינת ישראל, יחסוך את הכסף לכולנו. אז אתם תמשיכו לצעוק, תמשיכו להתלונן על זה שאנחנו פוגעים ביוקר המחיה, ואנחנו נמשיך לעבוד קשה למען כל אזרחי מדינת ישראל בלי לפחד מאף טייקון ומאף גורם לחץ, ואנחנו נמשיך לפעול למען אזרחי מדינת ישראל כולם. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה לחבר הכנסת אוהד טל. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, עוצמה יהודית, בבקשה.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום מציינים בעולם את יום ההיפרמזיס גרבידרום, ואשמח לחשוף אתכם למקצת מתופעה זו. הקושי לבטא את שם המחלה מתגמד אל מול אתגרי המחלה הזו. אנחנו בתחילת היריון. איך אנחנו יודעות את זה? כבר בשלב די מוקדם אנחנו מרגישות בחילות. כ-70%–80% מכלל הנשים ההרות סובלות מבחילות בהיריון, עם או בלי הקאות, כאשר חומרת התופעה משתנה בין אישה לאישה. לרוב הבחילות מתחילות בשבוע החמישי או השישי להריון וחולפות בשבועות 16–18. זה לא נעים, אבל עבור רובנו המצב נסבל. אך זו הסובלת מהיפרמזיס יכולה למצוא את עצמה, כמוני, מבלה בחדר השירותים 10–15 פעמים ביום מקיאה ללא הפסק, ולבסוף גם מאושפזת בגלל התייבשות, הגורמת לחוסר יכולת לעמוד על הרגליים. ולכן משפטים כגון: את רק מקיאה, זה קורה לכולן, והכי: היריון זה לא מחלה – מכעיסים, מקוממים ובוודאי שלא מועילים. לרוב, המענה הרפואי – כפי שטיפלו בי – יהיה עירויים ומתן טיפול תרופתי המפחית את תדירות ההקאות. המדע לא נותן סיבות רשמיות ופיזיולוגיות המסבירות את התופעה אך הוא קושר אותה לשלוש השערות מרכזיות: האטה בתפקוד מערכת העיכול, הפרשה גבוהה של הורמונים בהיריון, וגורמים פסיכולוגיים. אשר על כן, תמיכה בשינוי אורחות החיים בכלל, כולל מנוחת הנפש ושינוי תזונתי בפרט, מסייעת ללא מעט נשים הסובלות מתופעות ההיפרמזיס. אנו כנשים צריכות להכיר כי תופעות ההיריון אינן גזרת גורל וכי יש לנו את היכולת לחוות היריון שלא "בעצב תלדי בנים", אלא בשמחה, ואף לראות בתהליך הנ"ל הזדמנות מבורכת לחוויה טובה, מחברת ומשמחת ושותפות ליצירה האלוקית של הבאת חיים לעולם. המטרה איננה תמיד דווקא להפסיק את ההקאות, אלא לעבור את ההיריון כחוויה נעימה יותר. לשם כך כאימהות עלינו לתת לעצמנו מקום מכבד ומאפשר, מכיוון שאימא שמחה – משמעות הדבר בית שמח, ורעיה שמחה – משמעותו בן זוג שמח, וכן על זו הדרך. תמיכה יכולה להיות בהקדשת זמן לשבת עם חברה טובה, להקדיש זמן איכות שלא הספקת עם הילדים, אפשר להקדיש זמן לתחביבים שכבר זמן רב לא נגעת בהם, או אפילו פשוט סתם לנוח. עבורי באופן אישי הדבר שסייע ביותר הוא העבודה הנפשית: להשלים עם התהליך והתופעות ולקבל אותן כהזדמנות לגדילה ושינוי. כל הרעיונות הללו משקיטים את הנפש ומרגיעים את מערכת העצבים, וכאשר מוסיפים עליהם שינוי תזונתי, שלא יכלול חריף, חמוץ או מטוגן, המגבירים צרבות ובחילות – כל אלו מצטרפים יחד להשפעה מיטיבה על הבריאות ועל תחושת השמחה במהלך ההיריון. שבעה הריונות סבלתי תחושות קשות, שכואב רק להיזכר בהן, אבל היטבתי את אורחות החיים. עברתי לתפריט כמעט טבעוני לחלוטין, שהחזיר לי את האפשרות ליהנות מהיריון בריא ומענג ולחוות חוויות של לידה קלה ומשמחת. ותודה לה', זכיתי לעוד שלושה הריונות כאלה. ברוח הימים האלו אומר שוב, האישה אצלנו היא בת מלך ולא שפחה. הכול תלוי בתפיסה העצמית שלה את עצמה. ועל כן, ההשקעה בה היא השקעה בממלכה שלה ובכל סביבתה. באהבה, לכל אימא באשר היא. רק בריאות ושמחה. תודה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר, ישראל ביתנו.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראיתי את חברי הקואליציה כאן עולים ומשבחים את קרן הארנונה. אני קודם כול רוצה להרגיע אתכם. בשיא של קרן הארנונה – –

טלי גוטליב (הליכוד):

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

– – בשיא שלה, 70,000 היתרים בשנה כפול 1,850 שקל, לא נגיע ל-130 מיליון שקל, אדוני היושב-ראש. לא נגיע ל-130 מיליון שקל בשנה. ההסכמים הקואליציוניים לבד והכסף הקואליציוני – 13.6 מיליארד. אם אנחנו רוצים כמדינה, כממשלה, לעזור לאותם יישובי פריפריה, אז קרן הארנונה הזאת – בהסכמים הקואליציוניים יכולים לתת 70 שנה קרן ארנונה רק בשנתיים של ההסכמים הקואליציוניים. אז אל תספרו לנו סיפורים, כי כל הסיפורים שלכם, אף אחד יאמין לכם. אתם רוצים לעודד בנייה? בנו בפריפריה. איפה אנשים ילכו לעבוד? איפה אנשים ילכו לעבוד? ייסעו למרכז לעבוד? אז במקום שנדבר על השטויות האלה של 130 מיליון שקל בשנה – נבנה להם מפעלים, אזורי תעשייה ומסחר, מסחר, ואז אותם אנשים לא יצטרכו לנסוע לתל אביב בשביל לעבוד בתל אביב ובמרכז. כל הסיפור של קרן הארנונה לא יגיע ל-130 מיליון שקל בשנה. ואתם עושים צעקות: אנחנו נותנים לאותם חלשים במקום אותם חזקים. אפילו זה לא יהיה בקרן הארנונה, כי הבנייה במרכז היא יותר גדולה מהבנייה בפריפריה. אז שום דבר, לא ייהנו מזה. אני נתתי דוגמה פשוטה, ונתתי אותה על היישובים הדרוזיים, אחרי שקיבלתי נתונים של אגף תקציבים. עוספיא – אפס היתרי בנייה בשנת 2022; מר'אר, היישוב הכי גדול ביישובים הדרוזיים, כמעט 28,000 תושבים – בשיא שלו, אחרי שאישרנו להם חלקות לחיילים משוחררים בממשלה הקודמת וסבסדנו את זה, הגיעו ל-84 היתרים. זה פחות מ-160,000 שקל, על כל היתר 1,850 שקל. תאשרו לו חמישה דונם לתעשייה, לתעסוקה, הוא יקבל ארנונה פי עשרה ממה שאתם רוצים להעביר לו. אז תפסיקו לספר סיפורים. תדברו את האמת לאנשים. תספרו את האמת של קרן הארנונה. היא לא שווה כלום. היא לא עוזרת כלום לפריפריה. היא לא נותנת כלום לשום יישוב חלש. זה אפס תקציב לאותם יישובים. אני אגיד לך עוד דבר אחד. אני אקח לדוגמה יישוב כמו מעלות-תרשיחא. כמה היתרים הוא יכול לתת בשנה? והוא מתפתח מבחינת תעשייה – אזור תעשייה מתפתח אצלו, מסחר מתפתח אצלו. הוא ישלם לקרן הארנונה, לא יקבל מקרן הארנונה בסופו של דבר. זה פריפריה. אפילו קריית שמונה, אני עשיתי את כל החישובים. אז קרן הארנונה שווה אפס, כמו שהממשלה הזאת שווה אפס.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה. חידוש גדול חידש לנו חמד עמאר, כי בעצם כל הוויכוח הוא על 130 מיליון. זה סותר את העליהום כאילו בזה מממנים את התקציב. מאוד מעניין. תפדל.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שרצינו לדבר על נושאים שקשורים לתקציב ולסדר העדיפויות של הממשלה, אבל הרצח המתמשך בחברה הערבית לא מאפשר לנו לזנוח את הנושא הזה, כי זה לא עניין של תקציבים, אלא עניין של חיי אדם. היום הייתה ישיבה בוועדה לביטחון לאומי, וקיבלנו את הנתונים על פי המשטרה ודוח הממ"מ בכנסת. יש כאן המון נתונים, ואני חושב שחובתם של כל חברי וחברות הכנסת להכיר את הנתונים האלו, כדי לדעת מה קורה ולאן הדברים מתפתחים. אחר כך יגידו: למה תוקפים את הממשלה ואת השר לביטחון לאומי וכו' – אנחנו צריכים ללמוד את הנתונים האלו וללמוד על המגמה, אדוני יושב-ראש הכנסת לשעבר.

מיקי לוי (יש עתיד):

אין לשעבר, לימד אותי ריבלין – העשרים-וארבע.

היו"ר ישראל אייכלר:

בארצות הברית לנשיא לשעבר קוראים Mister President.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אבל אני אסתפק בשני נתונים מעניינים. בחברה הערבית ברור שיש עלייה. מה זה עלייה? מעל 200%. בשנה שעברה היינו 27 אנשים, היום – 78 אנשים. אבל מה שמעניין, חבר הכנסת מיקי לוי, אדוני היושב-ראש, זה העלייה בארבעת החודשים הראשונים גם בחברה היהודית. בכמה העלייה? 65%. 65%. אפשר לבדוק את זה ולבחון את הנתונים האלו. כמובן, יש כאלו שניסו היום להטיל ספק בעבודת הממשלה הקודמת ובעבודת סגן השר יואב סגלוביץ' על "מסלול בטוח", ואם המסלול הזה הוא שעזר להוריד את הפשיעה והאלימות. אני לא אתווכח עם הטענות האלו, אבל אדוני היושב-ראש, הנתון כאן מצביע על עלייה מתמדת: 2018 – 74; 2019 – 94 נרצחים בשנה; 2020 – 109; 2021 – 126; 2022 – 107, ירידה של מעל ל-15%; וב-2023, אם נחשב בהתאם לארבעת החודשים הראשונים, כנראה, חס וחלילה, נגיע לסביבות 200 נרצחים בחברה הערבית לבדה. אבל עם העלייה המתמדת גם בחברה היהודית של 65%, אז אנחנו אמורים להיות באירוע אחר לגמרי בסוף השנה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לכן אני חושב שראוי שכל חברי הכנסת, במיוחד חברי הכנסת בקואליציה – היינו בשנה שעברה בקואליציה, ואנחנו יודעים שיש לכם השפעה – חובה מוסרית להכיר את הנתונים האלו ולשאול את השאלות בתוך הקואליציה, בתוך הממשלה. מה מתכוונים לעשות? עד עכשיו אנחנו לא מקבלים תשובה. מה מתכוונים לעשות? אין תשובה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה, חבר הכנסת מנסור עבאס. יעלה ויבוא חבר הכנסת יוסף עטאונה, חד"ש.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני אמשיך את הדיון מאיפה שהפסיק חברי ד"ר מנסור עבאס. הוא שאל: מה עושים? השתתפנו היום בדיון בוועדה לביטחון לאומי. הייתה צמרת המשטרה, כל צמרת המשטרה הבכירה, בדיון. הדיון בא בעקבות מקרי הרצח היום-יומיים בחברה הערבית. כשמדברים על מספרים – 78 נרצחים – אני רוצה להזכיר לכולם שאלה לא מספרים. מאחורי כל מספר יש בן אדם, יש משפחה, יש עולם ומלואו שנהרס. משפחות שלמות נהרסות, מאבדות את היקר להן ביותר. מהדיון שהיה היום בוועדה אני יוצא ברגשות מעורבים ובאי-ודאות מאוד גדולה. אני ציפיתי שבדיון כזה נשמע איך מונעים את הרצח הבא, ולצערי בתוך הדיון לא הייתה שום התייחסות לעשייה משמעותית או לתוכנית למיגור התופעה הזו בחברה הערבית. נציגי המשטרה שדיברו שם העלו כל מיני סוגיות, אמרו שיש מחסור בשוטרים שיעשו את העבודה. אנחנו טוענים שיש סדר עדיפות שונה בעבודת המשטרה. אנחנו ראינו את המשטרה, במיוחד בנגב, שיוצאת להרס בתים או להשמדת שדות בנגב, מאות שוטרים יוצאים לשם. האם להרוס בתים ולבנות יחידות משטרה מיוחדות לטפל באכיפה, ולא מטפלים בפשיעה? הראו נתונים היום בתוך הוועדה עצמה, וכמעט אין הצלחה למשטרה בגילוי הרוצחים בחברה הערבית. זה לא שהם לא יכולים. אם היו רוצים ומשקיעים, ואם זה היה בראש סדר העדיפות, היה אפשר לטפל. אני רוצה לדבר על סוגיה אחרת שעלתה גם בדיון בוועדת החינוך בכנסת לפני שבוע, שגם קשורה בצורה כזו או אחרת לפשיעה, וזו הנשירה ממערכת החינוך. אני אסיים. עלה נתון ש-5,045 ילדים ערבים בדואים בנגב בגילי שלוש עד חמש הם ללא מסגרת לימוד. ולכן ממשלה כזו לא ראויה לאמון, ואנחנו נצביע בעד האי-אמון. תודה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי, העבודה. אני לא לוחץ לפני שאת מתחילה לדבר.

נעמה לזימי (העבודה):

כבוד היו"ר, כנסת נכבדה, זו ממשלת משטר הנאמנות. הממשלה הזו לקחה את הבריתות הפוליטיות והפכה אותן לתוכנית העבודה היחידה שלה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

לזימי, גם את מתנגדת לקרן הארנונה?

נעמה לזימי (העבודה):

בוודאי, אני אסביר.

שר התקשורת שלמה קרעי:

כמה צביעות, כמה צביעות.

נעמה לזימי (העבודה):

במקום לימודי ליבה והזדמנות שווה – העמקת הפערים בחינוך ופגיעה בילדים החרדים בפרט ובילדינו בכלל: היא נתנה לחינוך החרדי הפרטי ולחינוך הממלכתי הדתי כאילו רק הם במערכת החינוך. במקום הרחבה של דיור ציבורי ודיור בר-השגה היא ביטלה את חוק זכויות הרכישה של דיירי הדיור הציבורי והוציאה מאות צווי פינוי לדיירי הדיור הציבורי; ומשבר הדיור? משעמם אותם. במקום יישום מתווה המתמחות לרפואה כך שיפסיקו את תורנויות העבדות של 26 שעות עבודה, היא הביאה מתווה מקוצץ וחלש, שלא משנה דבר. במקום טיפול בעומסים במערכת המשפט ותקצוב משאבים וכספים להפחתת עינוי דין – הפיכה משטרית שתכונן כאן רשות אחת, זה מה שמעניין אותה. במקום חינוך חינם מגיל לידה וטיפול בקריסה של מקצוע הטיפול בגיל הרך, היא הציגה תוכנית פלסטר, תוכנית של בינוי כיתות, שיישארו ריקות, שקיבלו עדיפות על הגדלת שכר דרמטית למטפלות, שנוטשות את המקצוע. במקום ביזור סמכויות, השר קרעי, וביטול שיטת המצ'ינג, שינוי אופן ההגשה של קולות קוראים, איגום משאבים דרך איגודים כלל-אזוריים ואיחוד אזורי תעשייה ומסחר – קרן ארנונה מפלה, שלוקחת לרשויות עוד סמכויות ומייצרת תמריץ שלילי מובנה, שבו רשויות ערביות ייתנו ויקבלו הרבה פחות – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

אפילו את לא מאמינה למה שאת קוראת.

נעמה לזימי (העבודה):

– – והתנחלויות לא ייתנו שקל ויקבלו מרשויות חלשות. אתה לא מתבייש?

שר התקשורת שלמה קרעי:

חשבתי שאת הוגנת, שכשיש משהו שמיטיב עם החלשים את בעד.

נעמה לזימי (העבודה):

כבוד היו"ר, אני אענה לשר לאחר הנאום. ברשותך, אני אענה לו.

היו"ר ישראל אייכלר:

כן, תעני לו למטה.

נעמה לזימי (העבודה):

במקום הגדלת הבטחת הכנסה או מתן מענה לאי-ביטחון תזונתי דרך משרד הרווחה, הגוף האמון ובעל הידע המקצועי ודרך המועצה לביטחון תזונתי – עוד פתרון עקום בתלושי מזון דרך משרד הפנים כאתנן פוליטי, שיגיעו יותר למקומות מסוימים ולא לכלל הציבור הזקוק לכך. במקום טיפול ביוקר המחיה – ביזה של כספי ציבור בכספים קואליציוניים מגזריים, 13.6 מיליארד שילכו לאזרחים סוג א', מול כל המדינה, שהפכה לסוג ב'. מה יכולנו לעשות, השר קרעי, עם 13 מיליארד שקלים?

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה, תודה רבה.

נעמה לזימי (העבודה):

חינוך חינם מגיל לידה ושיקום כל ענף הגיל הרך הקורס; שיקום הפסיכולוגיה הציבורית ומערך רפואת הנפש; טיפול בצעירים חסרי עורף משפחתי, כמו ליבנת גרין, זכרה לברכה, שסיימה חייה באופן כה טרגי, ואם רק כמדינה היינו משקיעים בצעירים הללו יותר, היינו מעניקים לה הזדמנות טובה הרבה יותר ואף מצילים אותה, ומתקצבים באופן מלא את התוכנית הלאומית למיגור רצח נשים ואלימות במשפחה – אם רק היינו עושים זאת.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה, תודה רבה.

נעמה לזימי (העבודה):

יהי זכר כל אחיותינו הנשים שנרצחו מאז תחילת השנה, מהפכה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

נעמה לזימי (העבודה):

רגע, כבוד היו"ר. זו ממשלה שהחליטה לצאת למסע נקם בכולנו: במערכת המשפט, בטייסים, במילואימניקים, בסייעות המעונות השיקומיים, שהתחילו לשבות כבר עכשיו, בראשי הרשויות, בדיירי הדיור הציבורי, בתקשורת החופשית, במפגינים שומרי החוק, במורות.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה.

נעמה לזימי (העבודה):

אבל בסוף הסיפור פה הוא סדרי עדיפויות. רגע, אני רוצה לענות לשר קרעי.

היו"ר ישראל אייכלר:

לא, לא, את לא עונה לו מפה.

נעמה לזימי (העבודה):

השר, אתה רוצה שאני אענה לך?

היו"ר ישראל אייכלר:

לא, את יורדת, בבקשה.

נעמה לזימי (העבודה):

טוב, תודה.

היו"ר ישראל אייכלר:

למטה את יכולה לענות לו מה שאת רוצה. חבר הכנסת אבי מעוז, נעם.

אבי מעוז (נעם):

שלוש דקות או חמש דקות, כמה זה? כולם מדברים פה חמש דקות.

היו"ר ישראל אייכלר:

הזמן הוא שלוש דקות.

אבי מעוז (נעם):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אחת מהמטרות המרכזיות של ראשי האופוזיציה ומובילי המחאות היא להשרות רוח נכאים על העם היושב בציון. הרי גם אם הממשלה תמחזר הצעות לתיקון מערכת המשפט שחלקכם הציעו בעבר, אתם תזעקו שזו הפיכה משטרית ושאו-טו-טו אנחנו דיקטטורה; הרי לא משנה כמה הדירוגים הבין-לאומיים שלנו נותרים על כנם והאבטלה צונחת, אתם תזעקו על קריסת הכלכלה ועלייה ביוקר המחיה. את מוחם של אנשי השמאל כבר שטפתם כאילו הממשלה הנוכחית היא משהו בין טורקיה לצפון קוריאה או גרמניה של שנות השלושים. לצערנו, גם במחנה הלאומי-מסורתי יש מי שנדבקים במבט השחור הזה, במיוחד כאשר הם מבינים איך במשך עשרות שנים היו מי שדאגו לכך שמערכת המשפט, התקשורת, האקדמיה, התרבות ומערכת החינוך יישלטו בידי מי שדוגלים בתפיסת מדינת כל אזרחיה; כאשר הם רואים איך כמעט כל כלי התקשורת לוקחים בגלוי צד ומשמשים כשופרי המחאה; כאשר הם רואים כיצד במשטרה ובמערכת המשפט נוהגים איפה ואיפה ביחס למפגינים מימין ולמפגינים משמאל בלי להסתיר זאת כלל; כאשר הציבור הזה, שאחדות העם כל כך חשובה לו, רואה כיצד יש מי שמנסה לקרוע את העם לגזרים בין אם על ידי הסתת חלקים שונים בעם – אלו באלו – ובין אם בעידוד סרבנות. זה בהחלט יכול לייאש. אבל אנחנו לא מתייאשים. עם שעבר את כל מה שאנחנו עברנו – לא מתייאש. עם שהצליח לשמור על קיומו כעם במשך 1,800, שנה שבהן היה מפוזר בכל קצוות תבל – לא מתייאש. עם שבתהליך מופלא שלא היה כמותו בתולדות האנושות קם לתחייה והתקבץ חזרה לארצו – לא מתייאש. לפני 94 שנים, לאחר מאורעות הדמים של תרפ"ט, שבהם נרצחו למעלה מ-100 יהודים ונחרבו הקהילות היהודיות בחברון, בעזה וביישובים נוספים, כתב כך מרן הרב קוק, זכר צדיק לברכה, ואני מצטט: "כל מי שהוא עוקב את סדרי היישוב, מראשית צעדיו עד עכשיו, יכול הוא להראות בחוש, איך שמכל ירידה אשר סבלנו נצמחה אחר כך עלייה והתפתחות יותר גדולה, וצעד של דליגה לטובה יצא מכל משבר – – – ברור הדבר שלפי הערך של הכיסוי הזה, גדול יהיה האור אשר ייגלה". עד כאן, סוף ציטוט.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

אבי מעוז (נעם):

אם כך נאמר על המשבר הנורא ההוא, קל וחומר שמהמשבר הנוכחי עתידים לצמוח, בעזרת השם בקרוב, דברים גדולים למדינת ישראל. תודה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי, הליכוד, הנואם האחרון בדיון הזה, ואחר כך יסכם השר.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר היום על אחד מהחופשים שאנחנו עכשיו שומעים שיוצאים בזכותם למחות, לעגן. אבל את החופש הזה אני לא כל כך בטוח שנכון לנו, כחברה, לעגן, וזה החופש לשנוא. בשם החופש לשנוא יוצאים להגן, לכאורה, על הדמוקרטיה. את אלו שרוצים להגדיל את כוחה של הכנסת שונאים. בשם החופש לשנוא, יוצאים להגן על מה שמכנים עכשיו בשיא החוצפה "שוד הארנונה", ומיהם השודדים? כמובן – המתנחלים, החרדים; העובדה שבני ברק וירושלים, שהן שתי הערים החרדיות הכי גדולות בישראל, הן אלה שייפגעו כתוצאה מאותה קרן ארנונה, זה כמובן לא מעניין אף אחד. העובדה שייערך חישוב עם כל יישוב שנמצא מעבר לקו הירוק לגבי כמה הוא מקבל וכמה הוא נותן, ורק אם תישאר יתרת זכות הוא יקבל, גם זה לא מעניין אף אחד. אנחנו – מותר לשנוא. כל השנאות שהיו תמיד לאנשים מתחת לפני השטח – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

מי שרוצה לדבר – זכותו, אבל בשקט.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

כל השנאות שהיו תמיד לאנשים מתחת לפני השטח – השנאות למזרחים, השנאות לחרדים, השנאות לדתיים, השנאה לימנים, לכל מי שחושב אחרת ממני – עד עכשיו זה היה שקט. אסור היה לדבר על זה, ועכשיו פתאום בהפגנות האלה, שנמצאות תחת כל עץ רענן, זה בסדר, זה מותר, זה בון טון. מותר לעמוד ולהשוות לגרמניה הנאצית. כבר אין דבר שאסור, אין דבר שהוא לא במקום. הכול מותר בשם חופש השנאה, חופש השנאה והשיסוי. מי שקצת מכיר את ההיסטוריה של עם ישראל יודע מה קרה כאשר אנחנו אפשרנו לחופש לשנוא יותר מדי ביטוי. מי שמכיר את ההיסטוריה של עם ישראל יודע מה קרה כאשר חשבנו שיש עקרונות ששווה לצאת בשבילם למלחמת אחים. אז אנחנו, חבריי חברי הכנסת, לא נסכים לעגן בשום מקום את החופש לשנוא. אנחנו לא נקבל אותו לעולם, אנחנו לא ניתן לו לגיטימיות, ואנחנו בממשלה הזו לא נאפשר לשנאה לשלוט. תודה רבה, אדוני.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ישיב ויסכם את הדיון.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

בצלאל, יש לנו הרבה על מה לדבר.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

האמת שמאוד התגעגעתי למקום הזה. מאז שאני שר אני כמעט לא פה. אדוני היושב-ראש, אדוני יושב-ראש הקואליציה, חבריי חברי הכנסת, חבריי השרים.

טלי גוטליב (הליכוד):

אדוני השר תסביר להם שמה שאתה מציע זה רק אם הם יעלו את הארנונה העסקית, שיש להם אפשרות גם לשלוט בזה. חשוב שהעם יבין. בתור מי – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

טוב. איפה חברת הכנסת פנינה תמנו שטה? היא לא פה, אז תכף ניתן גם לה תשובה. תראו, דיברתי קצת קודם – לפניי דיבר חבר הכנסת ליברמן ונתן לנו פה עצות, אדוני היושב-ראש, איך לנהל את המערכה הביטחונית. הסברתי לו שבשונה ממה שהוא חושב, שמנהלים מערכה ביטחונית בדברי רהב על 48 שעות לחיסול הנייה ועוד כל מיני דברים, מערכה ביטחונית מנהלים במקצועיות, בנחישות, ביוזמה ובהתקפיות. וזה מה שעשינו במבצע האחרון בעזה, והכינו את הג'יהאד באמת מכה קשה מאוד, גם אנושית, אל מול ראשיו, שחוסלו אחד אחרי השני, במקצועיות יוצאת מן הכלל; שילוב זרועות של מודיעין, מבצעים, חיל אוויר, יכולות שמעבירות שדר מאוד מאוד ברור לאויבים שלנו מסביב, 360 מעלות – לחמאס, לחיזבאללה, לאיראנים, לחות'ים בתימן, לכוחות האיראנים בסוריה: ידנו תגיע אליכם, ומי שירים את ראשו כדי לפגוע באזרחי ישראל, אנחנו פשוט נוריד לו את הראש. ובאלגוריה גם לעולמות אחרים, כמובן להבדיל אלף-אלפי הבדלות, אנחנו ניאבק ביוקר המחיה במדינת ישראל באותה נחישות, באותה יוזמה, באותן תעוזה ויצירתיות. וכאן יש המון המון צביעות בהצעות האי-אמון האלה. עומדים כאן על הפודיום המכובד הזה אנשים שעד אתמול היו חברי ממשלה וחברי הקואליציה, והשאירו לנו ירושה רעה. אני אומר את זה לא כדי להסיר אחריות; תכף נדבר על מה שאנחנו עושים – כי זאת המשמרת שלנו, וזאת האחריות שלנו, ואנחנו נממש, בעזרת השם ובעבודה קשה, את האחריות הזאת – אבל אנחנו לא צריכים לקבל הטפות מוסר מהאנשים שהשאירו לנו 20% עלייה במחירי הנדל"ן; מהאנשים שהשאירו לנו הסכם אוטומטי להתייקרות מחירי החלב ל-17.5% השנה – אוטומטית, בלי בכלל יכולת להתערב, רק כדי לגלגל את ההתייקרות למשמרת הבאה; מהאנשים שלא עשו כמעט כלום לפירוק הריכוזיות והמונופולים בשוק המזון, ולא רק בשוק המזון, ואותו הדבר בתחום יוקר הדיור. אז יש עכשיו, בימים האחרונים, קמפיין נגד אחד הצעדים, אני חושב הכי חשובים, שנעשו בעשורים האחרונים למאבק ביוקר הדיור – קמפיין ציני, דמגוגי, שלוקח את זה למקומות של חרדים ושל מתנחלים. כשאין שום טיעון אינטליגנטי להתמודד לגופו של עניין עם הצעדים המקצועיים הנכונים האלה, הולכים למקומות של שיסוי ופילוג וניסיונות לסכסך את האוכלוסיות במדינת ישראל אלו באלו. בואו נדבר שנייה אחת מקצועית. נעשו בשנים האחרונות לא מעט פעולות לטפל ביוקר הדיור באמצעים מלאכותיים. למה אני קורא לזה "מלאכותי"? כי בסופו של דבר נוסחת הבסיס בכלכלה נשענת על היצע וביקוש: כשיש היצע גדול יותר מן הביקוש – המחירים יורדים, כשיש ביקוש גדול יותר מן ההיצע – המחירים עולים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מתי היית בסופר, תגיד? אני הולכת לסופר כל שבוע. תגיד לי מחיר אחד שירד.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

מירב, אבל את לא מקשיבה. אני מדבר על יוקר הדיור, ובעוד רגע אני אדבר גם על יוקר המזון.

מירב בן ארי (יש עתיד):

רק שאלתי.

קריאה:

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אבל אתם דיברתם קודם, ולא הקשבתם לזה שמכם אני לא צריך לקבל מוסר, מכיוון שהרי הייתם כאן שנה וחצי, מירב, ולא עשיתם – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

כלום.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – כלום. אז אנחנו מנסים – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

כלום, ופתאום הגיע המושיע – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

לא. תכף אני אסביר. לא, ממש לא.

מירב בן ארי (יש עתיד):

איפה היית עד היום?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

פתאום הגיעה כן ממשלה שנחושה לטפל בזה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תן לי משהו אחד שירד בסופר. אני רוצה שתגיד לי.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

ושמוכנה להזיז את הגבינה ללא מעט שחקנים חזקים – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

איזה גבינה?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – שבמשך שנים ריכזו אצלם המון כוח והמון שליטה בשוק, ולכן יכולים היו – ועדיין יכולים – לעשוק את אזרחי מדינת ישראל.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מי? מי?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אז יש ממשלה נחושה – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

איזה נחושה?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – ושר האוצר שמקבל גיבוי מלא מראש הממשלה ומכל חבריי מהקואליציה לבצע את הצעדים האלה. אני מתחיל שנייה אחת ביוקר הדיור, ועוד רגע נדבר גם על יוקר המחיה במזון. סבלנות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אדוני שר האוצר, איזה צעד אתה עושה כדי להוריד את יוקר המחיה?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אז הינה, אני מתחיל. אם לא היית מפריעה לי באמצע ההרצאה, אז – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני רק שאלתי.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

את יודעת גם להקשיב? הקדוש ברוך הוא ברא פה, וזה מאוד חשוב, בוודאי בבית הזה – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני יודעת להקשיב.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – אבל את יודעת, הוא ברא לנו רק פה אחד אבל הוא ברא לנו שתי אוזניים, מה שאומר שאנחנו צריכים להקשיב ביחס של 2 ל-1. אז אני מציע: קצת הקשבה, ואז יהיה אפשר גם להבין.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הרי אני ישבתי לידך ארבע שנים. אתה שומע?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

נכון, חבר הכנסת מעוז? אני מקווה שלא אמרתי להם דברים קשים, שהקדוש ברוך הוא ברא את האדם. נכון, נקבים-נקבים, חלולים-חלולים, עם איזו לוגיקה מאוד מאוד ברורה. יש מקומות שבהם אסור לומר את זה היום. בכלל, עוד לומר שהקדוש ברוך הוא ברא גברים ונשים בנפרד, זה בכלל יהיה נורא ואיום להגיד פה.

קריאות:

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה לא עונה לי. אתה לא עונה לי.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

בקיצור ולעניין, אז בואו ותנסו להקשיב עם שתי האוזניים רגע לפני שאתם צועקים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל אתה לא מקשיב לי.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

נוסחת היסוד הכי בסיסית בכלכלה: היצע וביקוש. מערכת היחסים בין היצע וביקוש יוצרת בסוף את משוואת המחירים. זאת עובדה בכל תחום. בתחום הדיור במדינת ישראל במשך הרבה מאוד שנים הביקוש עולה על ההיצע. בצד הביקוש זה כמובן מבורך מאוד: שיעורי ילודה מהגבוהים במערב, קליטת עלייה, האוכלוסייה בישראל גדלה – כן ירבו, אומרים אצלנו. ילדים זה שמחה, ילדים זה ברכה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה נכון.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

ההיצע נמוך. ולמה ההיצע נמוך? אז יש חסמי ביורוקרטיה ורגולציה והליכי תכנון, ובזה הממשלות השונות מטפלות לאורך השנים, וגם אנחנו בחוק ההסדרים הזה מביאים שורה של צעדים, מסדירים נכון יותר את מדרג הסמכויות בין הוועדות המקומיות למחוזיות, מייצרים תמריצים. אבל יש כשל אחד בסיסי שמדברים עליו שנים וכותבים עליו ביחס לישראל גם ב-OECD ובגופים בין-לאומיים אחרים והיו עליו ועדות ציבוריות במדינת ישראל: יש עיוות גדול מאוד בין תעריפי הארנונה העסקית לתעריפי הארנונה למגורים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אה, זה אתה שהתנגד – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

הארנונה העסקית רווחית מאוד, כדאית מאוד, בממוצע פי שלושה וחצי רווחית; הארנונה למגורים גירעונית. ראש עיר שבונה למגורים, בשוטף, גם כשהמדינה עומדת לצידו בעצם תהליך הבנייה – והמדינה עושה את זה במיליארדים; וגם אנחנו עושים את זה: אנחנו מעמיקים עכשיו את סבסוד הפיתוח, תוכנית חומש גדולה מאוד שתומכת בדיור, "נתיב לדירה", ממשיכים את תוכניות ההנחות בדיור. עכשיו הגדלנו מאוד, נדמה לי שבעוד 2,000 כיתות – אל תתפסו אותי במילה – מעבר לתוכנית החומש של כיתות, כדי לתמרץ ראשי ערים לבנות, ועדיין ראש עיר שבונה פרויקט למגורים מכניס את העירייה שלו לגירעון בשוטף.

נאור שירי (יש עתיד):

תן להעלות את הארנונה – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

למה לא עשיתם את זה בשנה וחצי שהייתם בממשלה? למה לא עשיתם את זה?

קריאה:

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אז אני אומר חד-משמעית: אני, בתקופה כזאת של יוקר מחיה ויוקר דירות ומשכנתאות שעולות עם ריבית ומחירי שכירות גבוהים, לא אתן להעלות את מחירי הארנונה לאזרחי ישראל ב-30%-40%. לא אתן. אני גם לא מוכן, אני אומר את האמת, לייצר עכשיו ערים לעשירים וערים לעניים. יש ערים שבהן יגבו ארנונה גבוהה ויוכלו לחיות בהן רק עשירים, יש ערים שתהיה בהן ארנונה נמוכה ויחיו בהן רק עניים שיקבלו רמת שירותים נמוכה. לא. ולכן, מה אנחנו עושים עכשיו? אנחנו, בתוך האמבטיה הגדולה של הארנונה, מאזנים נכון יותר בין ארנונה עסקית לארנונה למגורים. מה אנחנו לא עושים, בניגוד לפייק שאתם מפיצים פה? אנחנו לא פוגעים לעיריות בהכנסה הנוכחית שלהן מארנונה. אף אחד לא נוגע בהכנסות הנוכחיות, הולכים עכשיו רק על הכנסות עתידיות מבינוי נוסף לארנונה.

קריאות:

– – – יהודה ושומרון.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

עוד רגע אני אתייחס ליהודה ושומרון. אנחנו בוודאי לא מלאימים את כספי הרשויות, זה נכנס לקרן שנמצאת בשלטון המקומי, הקריטריונים לחלוקה נמצאים בשלטון המקומי ונקבעים בחקיקה. ובעיקר, קבענו בחוק – אם רק הייתם יודעים לקרוא אותו. אולי תלמדו ליבה, תדעו לקרוא בלי ניקוד – אנחנו מכניסים בתוך החוק מנגנון שאומר שכסף לא נשאר באוצר. לא חוזרים על טעויות של קרן הפיקדון. כל כסף שלא יצא מהקרן בשנה הרלוונטית לתמרוץ דיור, חוזר חזרה לרשויות המשלמות. מה כן? באים ואומרים: ניקח במדרגות, מקסימום 28% מההכנסות העסקיות העתידיות של הרשויות המקומיות מארנונה עסקית, וניתן 1,800 – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

ראש עיריית אילת זועק את זעקתו, אתם מקריסים – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

עוד רגע נדבר על אילת.

קריאה:

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

ברגע שיגידו לי לרדת, גפני, אני ארד. הרב גפני, ברגע שיגידו לי לרדת, אני ארד, אבל אמרו לי להיות פה. אה, זהו? כולם פה?

קריאה:

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אז אני צריך לרדת. אני רק אסכם. אני חושב שזה הצעד הראשון זה עשרות שנים שמטפל באמת בשאלת ההיצע וייצור תמריץ חשוב לראשי הרשויות לבנות מאות אלפי יחידות דיור, והארנונה שלהם לא תהיה הפסדית.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתם מקריסים את אילת – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אתם הגשתם את זה, שר האוצר שלכם שם את זה בהסדרים, אבל נכנעתם לאלימות של כמה ראשי רשויות חזקים, חסרי סולידריות, אגואיסטים שאכפת להם רק מעצמם, לא מהילדים של כולנו ומהיכולת שלהם לקנות דירות, בוודאי לא מאיזה מינימום של חלוקה הוגנת של המשאבים של המדינה – לא מה שהם טיפחו, אלא משאבי המדינה.

קריאות:

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

זה בסדר גמור שכאופוזיציה אתם נגד כל דבר, אבל תגידו את האמת, תפסיקו לדבר מפוזיציה. קרן הארנונה תעבור, ואני מודה פה ליושב-ראש הקואליציה וליושב-ראש ועדת כספים ולמרכז הקואליציה בוועדת כספים ולכל חבריי בקואליציה ולראש הממשלה. עושים את הדבר הנכון. יהיו לי עוד הזדמנויות בשבוע הבא כאן, בדיוני התקציב, לדבר המון על מה אנחנו עושים בתחום המאבק ביוקר המחיה. אנחנו מתכננים לעשות המון – נכון, אופיר? – במאבק בריכוזיות, במונופולים, כדי לשרת את אזרחי מדינת ישראל. תודה.

קריאות:

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. חברי הכנסת, קודם כול שיהיה שקט. מעכשיו אין אף אחד פה שידבר. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעות על ההצעות להביע אי-אמון בממשלה. תחילה נצביע על ההצעה של סיעת יש עתיד להביע אי-אמון. ההצבעה תהיה שמית, ניחשתם נכון. המזכיר, בבקשה, לקרוא את השמות. הצבעה שמית

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר ישראל אייכלר:

אושר שקלים.

סימון דוידסון (יש עתיד):

הוא הצביע, רגע.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

סימון דוידסון (יש עתיד):

מה זה?

היו"ר ישראל אייכלר:

התקנון ברור, חבר הכנסת דוידסון. אם הוא לא אמר שם נוסף, אפשר להגיד.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אבל אתה התערבת, אדוני.

היו"ר ישראל אייכלר:

הוא קרא, והוא קרא עוד פעם.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר ישראל אייכלר:

המזכיר יקרא בשמות האנשים שלא היו כאן.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר ישראל אייכלר:

האם יש מישהו במליאה שלא הצביע ורוצה להצביע? אין אף אחד שלא הצביע, אז נא לספור את הקולות. הרי תוצאות ההצבעה, חברי הכנסת: 53 בעד, 60 נגד. הצעת האי-אמון של יש עתיד הוסרה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעה להבעת אי-אמון של סיעת ישראל ביתנו והעבודה. גם הצבעה זו תהיה שמית. אדוני המזכיר, אם יש לך כוח, תקרא את השמות. הצבעה שמית

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר ישראל אייכלר:

המזכיר יקרא בשמות האנשים שלא היו פה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר ישראל אייכלר:

האם יש מישהו במליאה שעוד לא הצביע?

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר ישראל אייכלר:

נא לספור את הקולות. תוצאות ההצבעה: 50 בעד, 60 נגד. הצעת האי-אמון של ישראל ביתנו לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה השלישית והאחרונה להיום באי-אמון – האי-אמון של סיעת המחנה הממלכתי. המזכיר יקרא בשמות האנשים. הצבעה שמית

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר ישראל אייכלר:

המזכיר יקרא לאנשים שלא היו פה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר ישראל אייכלר:

יש מישהו במליאה שעוד לא הצביע ורוצה להצביע?

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר ישראל אייכלר:

תמה ההצבעה, נא לספור. חברי הכנסת, אתם ודאי מאוד סקרנים. 51 בעד הצעת האי-אמון של המחנה הממלכתי, 59 נגד. אני קובע שגם הצעה זו הוסרה מסדר-היום.

היו"ר ישראל אייכלר:

אנחנו עוברים להצעות חוק מטעם הממשלה לקריאה ראשונה. הצעת חוק להסדר ההימורים בספורט – יציג השר מכלוף מיקי זוהר, שר התרבות והספורט. נכנסת לממלכתו של דוידסון.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אנחנו מתכבדים להביא לכנסת ישראל את חוק המועצה להסדר ההימורים בספורט – הצעת חוק היסטורית בעיניי, שהופכת את המשוואה, לאחר שנים שהמועצה להסדר ההימורים בספורט ראתה בספורט ערך, אבל היו לה מגבלות – משרד האוצר חשב שהמועצה להסדר ההימורים בספורט לא יכולה להיות חלק מכל מה שקשור להפעלת פעילויות ספורט כאלה ואחרות והגביל את זה מאוד. את ההכנסות אנחנו יודעים שמשרד האוצר קיבל, ואת ההוצאות בעבור הספורט הוא הוציא בצורה אחרת. אז כן, בדיוני התקציב האחרונים עשינו כמה שינויים גדולים בעניין הזה; נוסף למשרד התרבות והספורט סכום משמעותי של מיליארד שקל. יחד עם זאת סיכמנו שגם המועצה תהיה כפופה לשר התרבות והספורט. שר התרבות והספורט ימנה שם את חברי הדירקטוריון, יהיו שני מינויים למשרד האוצר, אבל יתר המינויים יהיו של משרד התרבות והספורט. המועצה גם מגדילה את תקציבי השיווק שלה: ממצב שהם היו 46 מיליון שקל הם עולים ל-73 מיליון שקל, ואת הכסף הזה מן הסתם הספורט הישראלי יראה. נוסף על זה יש שם עוד כמה פרמטרים חשובים לגבי איך המועצה תתפקד; היכולת לשנות למשל תוכניות הימורים – כן, הן יהיו בהסכמה עם משרד האוצר, כנ"ל גם למשל האפשרות שאולי ייכנסו כל מיני תוכני הימורים שונים. לזה אנחנו כמובן מסכימים, אבל באותה נשימה אנחנו יודעים שהמדיניות של המועצה תבוא לידי ביטוי מרוח שמגיעה ממשרד התרבות והספורט, וכך אגב היה צריך להיות. היה בהיסטוריה את הדבר הזה בדיוק, שמשרד התרבות והספורט הוא היה זה שממונה – הרגולטור, מה שנקרא, של המועצה להימורים בספורט. באיזשהו שלב זה עבר למשרד האוצר. היום אנחנו מתקנים את העוול ההיסטורי הזה ומחזירים את המועצה להסדר ההימורים בספורט בחזרה למשרד התרבות והספורט. זו הסוגיה לפניכם.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אבל הכסף לא ייכנס לספורט.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

הכסף ימשיך להיכנס למשרד האוצר, אבל הסיכום שיש לי עם משרד האוצר, כפי שהיה כבר עכשיו, היא שכל הגדלה תקציבית שהיא הייתה פה, היא הייתה על בסיס ההכנסות שגדלו, ואני מניח שאפשר להסיק בקלות שגם בעתיד, אם ההכנסות יגדלו שם – מניהול נכון, מניהול חכם, מניהול פורה שלנו, משרד התרבות והספורט, כמי שממנה שם את הדירקטורים – הדבר הזה מן הסתם יצטרך להניב הכנסות נוספות לעולם התרבות והספורט.

סימון דוידסון (יש עתיד):

הטוטו, תהיה העברה של – – –

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

הטוטו לא ישמש יותר כמי שמשלם את הכסף לאגודות. זו החלטה שהתקבלה על ידי החשב הכללי. החשב הכללי החליט שהדבר הזה צריך להיפסק. משרד האוצר עמד בעניין הזה על הרגליים האחוריות, וקיבלנו החלטה משותפת שכן, הכסף עובר לחלוקה באמצעות משרד התרבות והספורט אבל בשיטה שונה, עם הקלות מסוימות, כדי שעמותות וגופים שמקבלים תקציבי ספורט על בסיס קבוע לא יהיו במצב שהם יקרסו. לכן אני מניח שהבאנו פתרונות מאוד טובים גם בהסכמת החשב הכללי וגם בהסכמת משרד האוצר. העמותות המתוקצבות לא יינזקו. כמובן שנשארים לנו גם המרכזים, שימשיכו לסייע לקבוצות ולעמותות. הגדלנו את תקציב המרכזים – תקציב המרכזים גדל מ-26 מיליון ל-41 מיליון. המרכזים יהיו הרבה יותר חזקים היום גם ביכולת שלהם להניע את הספורט מלמטה, לפתח אגודות חדשות, להקים קבוצות חדשות, לגייס עוד ועוד צעירים שבאים להתאמן ולהיות חלק מקבוצה. זה גם חלק מהמטרות שהצבנו וגם נממש אותן מייד עם אישור התקציב. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה לכבוד השר. אנחנו פותחים בדיון האישי. ראשון הדוברים, חבר הכנסת רם בן ברק. שלוש דקות לכל דובר.

רם בן ברק (יש עתיד):

ואם אבקש חמש? יש לנו היסטוריה ביחד. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השרה לשעבר אורנה ברביבאי, 13.5 מיליארד שקלים – ב-13.5 מיליארד שקלים, רבותיי, היה אפשר לסיים את כל מיגון הצפון, והיה נשאר לנו עודף. ב-13.5 מיליארד שקלים ניתן היה לבנות את גדר הביטחון מול גבול לבנון ועדיין היה נשאר לנו עודף; 13.5, חברת הכנסת דבי ביטון, ב-13.5 מיליארד שקלים היה אפשר לגמור את המיגון של גני הילדים בעוטף עזה, היה אפשר להרחיב את המיגון להרבה יותר קילומטרים, אפשר היה לקנות רכבים ממוגנים לרבש"צים, אפשר היה לעשות המון דברים והיה נשאר הרבה עודף. ב-13.5 מיליארד שקלים, חברים, אזרחי ישראל, כדאי שתבינו, היה ניתן לבנות בית חולים נוסף ולשדרג את כל בתי החולים בפריפריה, ועדיין ייתכן שהיה נשאר עודף. ב-13.5 מיליארד שקלים, חברים, ניתן היה לתמוך בכל העיריות החלשות, לדאוג שלא יחסר שמה שום דבר ממה שצריך לרווחת התושבים, ועדיין היה נשאר המון עודף. אבל לא, בממשלת ישראל הנוכחית החליטו שאת הכסף הזה ייתנו למגזרים מסוימים, מסוימים מאוד. ולא רק שייתנו את הכסף הזה למגזרים, אנחנו גם נוודא שמי שיקבל את זה לא ילמד לימודי ליבה וגם לא ייכנס לשוק העבודה בעתיד. ילדים שהיום נולדים ויהיו בכיתות א', ב', ג', ד', ה' וחטיבת הביניים, ו'-ז', ואחרי זה בתיכון, הם יהיו ילדים שלא יהיו בשוק העבודה. ואם הם יהיו בשוק העבודה, הם היו במקצועות מאוד מאוד בסיסיים. למה? כי הנציגים שלהם בכנסת דאגו שהם יישארו בורים. זה הסיפור. 13.5 מיליארד שקלים שהולכים לעודד אי-לימוד; 13.5 מיליארד שקלים שהולכים למקומות הלא-נכונים, שלא הולכים לצמיחה אלא הולכים לירידה; 13.5 מיליון שקלים, אדוני היושב-ראש – – –

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

מיליארד.

רם בן ברק (יש עתיד):

מיליארד שקלים, סליחה. 13.5 מיליארד שקלים, אדוני היושב-ראש, שילכו למקומות הלא-נכונים וייקחו את ישראל אחורה ולא ייקחו את ישראל קדימה. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה, אדוני חבר הכנסת. 13.5 מיליארד שקלים למגזרים שאין להם הזכות לחיות בארץ הזאת, אין להם זכות לחנך את הילדים שלהם. 13.5 מיליארד למגזרים שאין להם זכות בארץ ישראל, שהם אזרחים סוג ח'.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

יש להם זכות ביותר כסף. אנחנו מקבלים פחות.

היו"ר ישראל אייכלר:

מטריליון שקל שאתם גוזלים מאזרחי ישראל, רק 13.5 מיליארד שקל ילכו למגזרים השנואים האלה, והם יישארו כאן.

עידן רול (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש משתמש בצורה מעניינת בתפקיד שלו.

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה. "ומצעדנו עוד ירעים: אנחנו פה".

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב בראש, כנסת יקרה, אני לא חושב שיש מישהו אחד שחושב שלא מגיעים תקציבים, חס ושלום. חס ושלום.

היו"ר ישראל אייכלר:

אני כן חושב. אני כן חושב. אני שומע את זה בכל כלי התקשורת, וגם פה בכנסת.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

שמה?

היו"ר ישראל אייכלר:

שהם לא חושבים שהילדים האלה זכאים למינימום של מחיה בארץ הזאת.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

לא, לא, לא. אני משוכנע שגם חברי רם בן ברק משוכנע – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

לא מדבר אישית על אף אחד. יש רוח אנטישמית גדולה בארץ הזאת, ואנחנו נמגר אותה, בעזרת השם. זאת איבה ושנאה. לך לרחובות ותראה מה שקורה בארץ.

רם בן ברק (יש עתיד):

ממש אין רוח. אנחנו מכבדים את הכול.

היו"ר ישראל אייכלר:

אני לא מאשים אף אחד מכם, כי אתם כולכם צרכנים של תקשורת שמלבה את זה, אבל זאת העובדה.

רם בן ברק (יש עתיד):

מכבדים את כולם, אבל כולם צריכים לתת כתף בשביל להרים את כולם למעלה.

היו"ר ישראל אייכלר:

אני מכיר כל אחד מכם, אני לא חושד באף אחד מכם שהוא אישית חושב כך, אבל זאת הרוח. צייטגייסט, מה שנקרא בהיסטוריה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

תשאל כמה מקבלים בחינוך הממלכתי.

היו"ר ישראל אייכלר:

אני יודע בדיוק: פי עשרה מאשר בחינוך החרדי.

דבי ביטון (יש עתיד):

גם אנחנו לומדים תורה – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת מתן כהנא, אני לא פותח עדיין את המיקרופון עד שאתה תדבר. שלוש דקות, בבקשה, זכות הדיבור שלך.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

אני אשנה את מה שרציתי לדבר. אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, בעיר תל אביב מתפתחת עכשיו איזו מריבה סביב ישיבת מעלה אליהו, ובעיניי זה אירוע מאוד מאוד מצער. יש שם ישיבה בראשות הרב חיים גנץ, ישיבה שכבר קיימת 26 שנה, שבאמת התלמידים משרתים בצבא – חלקם לפני שירות צבאי, חלקם אחרי שירות צבאי, בחורי הישיבה. הם עסוקים במעשי חסד בשכונה שהם נמצאים בה, באיכילוב. כל הזמן שיש בעיות של תרומות דם, טרומבוציטים – תמיד קוראים להם לתרום. באמת ישיבה שמהווה ברכה גדולה לשכונה ולעיר תל אביב. לבקשת ראש העיר הם נעתרו לעבור מקום, כדי שיהיה אפשר במקום הנוכחי שהישיבה ממוקמת להרחיב בית ספר שנמצא שם, ועכשיו מתפתחת מריבה סביב היישוב מחדש שלהם במקום שנמצא בסך הכול 500 מטר מהנקודה שבה הם נמצאים היום. מעולם הישיבה הזו – אף אחד לא התלונן על רעש, אף אחד לא התלונן על הדתה, אף אחד לא התלונן על כלום. באמת ברכה לשכונה. עכשיו, סתם בגלל האווירה הכללית שאנחנו נמצאים בה במדינה, מתפתחת איזו מריבה מכוערת סביב המקום החדש שלהם, ופשוט כואב הלב, באמת כואב הלב. הם מעולם לא ביקשו לסגור את השכונה לתנועה של רכבים בשבת; הם מעולם לא ביקשו שמישהו יתלבש אחרת בגלל שהם נמצאים. שום דבר מהדברים האלה. סתם בגלל שאנחנו נמצאים בתקופה לא טובה והבחירות המוניציפליות, מתפתחת מריבה. הלוואי שהיו מקשיבים לי, וכל מי שמעורב בדברים האלה מבין באמת כמה טוב הישיבה הזו מביאה לשם וכמה המריבה הזאת היא מיותרת ולא מובילה לשום מקום טוב. הלוואי שראש העיר חולדאי היה שומע ובאמת מוצא פתרון של שלום למאבק הכה-מיותר הזה. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה, חבר הכנסת מתן כהנא. כל הנאום שלך באמת כואב, וזה מוכיח כי דתי, אף על פי שציוני הוא ותורם – דתי הוא. חבר הכנסת גדעון סער – איננו; חבר הכנסת יעקב אשר – איננו.

עידן רול (יש עתיד):

אני כאן.

היו"ר ישראל אייכלר:

אה, סליחה. רגע, אמרתי גדעון סער. קוראים לך גדעון סער?

עידן רול (יש עתיד):

לא, תורי. אני אחרי מתן.

היו"ר ישראל אייכלר:

אצלי כתוב גדעון סער, והזמנתי את גדעון סער, והוא איננו.

דבי ביטון (יש עתיד):

גדעון סער. אחר כך יעקב אשר, אני.

היו"ר ישראל אייכלר:

אחרי יעקב אשר – חברת הכנסת דבי ביטון. חבר הכנסת יעקב אשר – איננו, אז חברת הכנסת דבי ביטון תעלה.

דבי ביטון (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, "להתראות בסבב הבא", זה הכיתוב אשר תלוי על אחד הגשרים על כביש 6 שקיבל את פניהן של מאות משפחות בדרכן חזרה ליישובי העוטף ולשדרות. אותו כיתוב קיבל גם את בתי, נכדיי וחתני בדרכם חזרה לקיבוץ כפר עזה. אדוני הנכבד, המציאות שעוברים אנשי העוטף והדרום בכלל – ובכלל אני חושבת שבסבב הנוכחי טעמו את זה גם הרבה ערים מעבר – מעלה חשש ודאגה למציאות, לאן פנינו מועדות. התראיינתי לא מעט, וקצת תהיתי: למה צריכים לשאול אותי אם אני תומכת מהאופוזיציה בסבב הזה? ואני רוצה לומר לאדוני שאני תומכת בביטחון שלנו, בשקט שלנו, באפשרות שלנו לגדל ילדים ונכדים בצורה תקינה, ללא משברים, ללא חוויות של פוסט-טראומה. הרי אדוני, כשמוציאים הודעה, כשבתי מקבלת הודעה שהיא צריכה להתפנות מקיבוץ כפר עזה, אז יש לה אולי מספר שעות שבהן היא צריכה לארוז מה שהיא יכולה בתיק. ואני לא רוצה לדבר על הטראומה של המעבר מהקיבוץ עד שמגיעים לחוף המבטחים – במקרה הזה הם התפנו לקיבוץ האון. ולשמוע ולראות את הנכדים שלי רק דרך האפליקציה בטלפון, ולראות כמה הם מפוחדים וכמה הם מבקשים ישועות. זה פשוט ילדים שגדלים למציאות בלתי אפשרית, מציאות שלצערי תגרור אותם – אנחנו כבר 20 שנים שם. ואני יכולה להגיד לאדוני: גם כשאני יושבת ומישהו טורק דלת, אני מוצאת את עצמי, ככה, מנתרת, או אם יש איזה רעש פתאום. וזה ברור לי, לזה קוראים פוסט-טראומה. ואנחנו לכאורה הדור החסין, אנחנו עומדים בגאווה, אידיאולוגיים – בסוף הדאגה האמיתית היא שאתה ממשיך לשמוע מאנשים בכירים בביטחון שלא יימצא פתרון, וכנראה שלא יהיה פתרון. ולכן, אדוני, אני חושבת שבגלל שאין פתרון וכנראה שלא יהיה פתרון, המשאבים האמיתיים צריכים ללכת לאוכלוסייה. לא צריך להסתפק בהוצאה לנופשונים של אנשים מסוימים. למשל, העיר שדרות, אז היו קריטריונים, אבל חוץ מהאנשים של הקריטריונים יש אוכלוסייה ענקית שכולם צריכים להתרחק. וזה לא בגלל הנופש, אדוני, זה בגלל הפחד הזה שאתה לא יכול לנהל חיים. אני יכולה לספר לך סיטואציה שהייתי בבית, טיגנתי שניצל – ארבעה "צבע אדום", כל פעם רצתי. זאת אומרת, פספוס קטן – הבית היה עולה באש, כי אתה אפילו לא מסוגל לחשוב שאתה יכול להפסיק את זה. והחשש הזה, חוסר הידיעה, שלא נדבר על זה שאתה כל הזמן דרוך. ואני אגיד לאדוני, כשאני בכנסת ישראל אני מבסוטית, כי אני אומרת: הגעתי לחוף מבטחים. אבל עם זאת, אנחנו חייבים להבין ולתת את כל המשאבים באמת לילדים, למשפחות, כי בסוף, אדוני, גם כשמפנים אותך זה עולה המון כסף, כי זה לא נגמר. תודה רבה, אדוני.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה, חברת הכנסת דבי ביטון. אני נועל את רשימת הנואמים, אבל יש לנו ברוך השם כבר מספיק. חבר הכנסת עידן רול, בבקשה. עידן רול.

עידן רול (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אני חייב לומר שצר לי, באמת צר לי שגם התקציב, שיש בו הזדמנויות – אפילו שאנחנו מן הסתם אופוזיציה וקואליציה – שיש בו הזדמנויות לעשייה משותפת להיטיב עם האזרחים, הפך לזירת התגוששות, והכול בגלל ניסיון פסול, נלוז, לייצר את קרן הארנונה הזאת. אני מתיימר להסביר את זה ב-15 שניות או פחות. אני חושב שזה נורא פשוט; אתם לא צריכים טבלאות, אני לא נכנס בכלל לסוגיית זהות הערים שיתרמו לקרן ואלה שייתרמו ממנה. אני אדבר הכי פשוט, בבסיס של הדברים. ממשלה שרוצה לחזק רשויות מוחלשות ולהיטיב עימן, יש לזה מכשיר פיננסי קיים. זה נקרא תקציב המדינה, נקודה. כל ניסיון אחר לייצר איזשהו פול כלכלי, לייצר קרן ארנונה, הוא לא רלוונטי. הוא לא רלוונטי והוא לא צודק, והוא בעיקר לא נחוץ. לא ייתכן מצב שבקול אחד הממשלה הזו אומרת: אנחנו חייבים צדק חלוקתי, אנחנו רוצים לעזור לרשויות שמתקשות כלכלית, אנחנו רוצים לטפל בבנייה ברשויות בפריפריה, ובקול שני, בכובע השני, אומרים: אנחנו רוצים כמעט 14 מיליארד ש"ח בכספים קואליציוניים. זה פשוט לא הגיוני. כי אם אתם רוצים – ובאמת יש לי השגות מאוד גדולות אם התוכנית הזאת רלוונטית מבחינת המהות שלה ואם היא תשרת את מטרתה המוצהרת – אבל אם אתם רוצים לתמרץ ב-2,000 שקלים כל התחלת בנייה עבור מגורים בעיר, יש לכם תקציב בשביל זה, התכבדו נא ושימו כסף בצד, ותתגמלו את העיריות שעושות את זה. אתם גם יכולים לתת הקלות במס לעיריות מסוימות, אתם יכולים לתת זירוז הליכים ליצירת אזורי תעשייה ומסחר. יש המון מכשירים פיננסיים למשרד האוצר, משרד הכלכלה, משרד התחבורה, משרד הפנים, בכוחות משותפים בתוכנית בין-משרדית לייצר תוכנית חיזוק לרשויות שמתקשות. לגזול את הארנונה מרשויות אחרות זו לא התוכנית המתאימה. זו תוכנית שמייצרת רק קרע בעם, זה תוכנית שמייצרת חוסר צדק ולא מקדמת צדק. אז אם אתם כל כך מודאגים מרשויות מוחלשות, תתחילו בלוותר על חלק מ-14 מיליארד השקלים שאתם דורשים בכספים קואליציוניים. ועכשיו למען הסר ספק, התוכנית הזאת אכן הוצעה גם בממשלה שלנו על ידי האוצר, אבל לא קודמה, כי היא תוכנית גרועה. זה לכל מפיצי הפייק חלק א'. ולכל מפיצי הפייק חלק ב', הכספים הקואליציוניים בממשלה שלנו, בממשלת השינוי, היו 2.1 מיליארד ש"ח; אצלכם הם כמעט 14 מיליארד. תעשו את החישוב, תבינו את הפער. ובכל ה-14 מיליארד האלה לא מצאתם כסף למיגון לעוטף, לא מצאתם כסף לחיזוק תושבי הדרום, לא מצאתם כסף לאותה תוכנית שאתם קוראים לה קרן הארנונה. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול ראיתי בטלוויזיה את שר האוצר חולף לפני ישיבת הממשלה, והוא נשאל על הכספים הקואליציוניים. הוא נותן הסבר ממש לא קשור לכלום, ואומר: ד"ש – אני אפילו לא זוכר בדיוק מה הוא אמר, אבל הוא התכוון להגיד: ד"ש למנסור עבאס, או משהו כזה.

היו"ר ישראל אייכלר:

הוא אמר: ד"ש ל-52 מיליארד השקלים.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אז זהו, אז זה מה שהוא אמר. אז אם הוא היה היום, אותו בצלאל סמוטריץ', יושב באופוזיציה ואומר על הכול לא וצועק וצורח ומסית ומדיח, הייתי אומר: לא נורא, את זה אני מכיר. אבל מה שראיתי חולף זה את שר האוצר. ושר האוצר, אני מקווה שהוא מבין במספרים. אם הוא מבין במספרים אז הוא יודע ש-13.5 זה לא 2.1, והוא גם יודע ש-52 זה לא 30. ואכן הייתה תוכנית ממשלתית, קוראים לה 550, לחמש שנים, ודרך אגב, אני מתפלא איך חברי הכנסת הימין על מלא שהופכים כל דבר טוב למשהו שהוא כימין ושמאל – לא שמעתי שהם ביטלו את זה. דרך אגב, הם לא ביטלו את 549, לא ביטלו כלום. ואת מה הם כן ביטלו? את היכולת שלהם לעשות משהו בדבר הזה. ואני מתחבר לדיון שהיה היום. היו שני דיונים בכנסת היום: האחד היה בוועדת הכלכלה בניהולו של חבר הכנסת דוד ביטן, הצעה של הצהרה דחופה לגבי הנושא של משכנתאות בחברה הערבית, והדבר השני היה בוועדה לביטחון לאומי, שאליה משום מה היחידים שהגיעו זה אנשי משטרה; לא נציגי ממשלה, לא השר כמובן, הוא מאוד עסוק, הוא לא מגיע לוועדה הזאת. ממה הוא מפחד? זה שיש לנו שר ביטחון לאומי פחדן, את זה אנחנו יודעים, אבל הוא מפחד גם להגיע לוועדה? לשמוע את העובדות, שתחת הממשלה שלו – הימין המלא, הם קוראים לה, המטורללת לחלוטין, המסוכנת למדינת ישראל – נרצחו 78 אזרחים ערבים? אז הוא לא מגיע גם לזה. בצלאל סמוטריץ', שהוא שר האוצר, שהבטיח לו גם כנראה את ה-9 מיליארד – דרך אגב, אני אשמח מאוד אם מישהו יראה לנו את ה-9 מיליארד בבסיס של התקציב, כי זה לא שם. יש 1.2 מיליארד. הממשלה הקודמת, בלי רעש וצלצולים, נתנה יותר בשנתיים. ה-9 מיליארד כנראה נמצאים בהסכמים הקואליציוניים, כי אין מקום אחר שאפשר למצוא אותם. כלומר, תעשו 13.5 פחות 9 – אני מניח שגם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' יודע את החשבון הזה. אז איפה כל הכספים שהבטיחו? שקר על שקר על שקר על שקר לא מכסים את חוסר יכולת הטיפול בשום דבר בממשלה הזו. 550 לא בוטלה; שר אוצר שאומר דברי שקר והבל, שצריך להבין במספרים, לא מבין דבר וחצי דבר. עזבו את המספרים, תתחילו לעבוד. שום עבודה אין בממשלה הזאת, בוודאי לא בפשיעה, בתוכניות ארוכות הטווח. רק דבר אחד שכחו: מקדם הצמיחה, מנוע הצמיחה הכי גדול למדינת ישראל זה החברה הערבית. זאת התוכנית, אותה תוכנית החומש, היא אמורה לקדם ולהניע את המשק קדימה לצמיחה כחלק ממדינת ישראל.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

מה אנחנו שומעים בסוף? 13.5 מיליארד למה?

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. סיימת את זמנך.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

לא לליבה, לא ללימודים, לשום דבר. שר האוצר לא כשיר לתפקידו, ולא נדבר על השר לביטחון לאומי, שהוא פשוט גורם נזק. אחד לא כשיר, אחד לא יודע לעבוד. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. יעלה ויבוא חבר הכנסת דני דנון – איננו. חבר הכנסת סימון דוידסון.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אולי אני היחידי שידבר על החוק הזה, הצעת חוק להסדר הימורים בספורט. אני אספר לכם את האמת, שתדעו. מכל התקציב הזה בעצם, לספורט הישראלי, לאגודות ולאיגודים שמפעילים את הספורט מגיעים רק 260 מיליון ש"ח. זה כל הכסף שמגיע לאגודות ולאיגודים. אלה התמיכות של מדינת ישראל בספורט הישראלי. אני ראיתי את הכותרת הזאת ואמרתי לעצמי: וואו, יש פה בשורה שיגיע עוד הרבה כסף לספורט הישראלי עכשיו דרך המועצה להימורים. אבל מה גיליתי בפועל? שמדובר פה רק על תקנים. יהיו פה בין שניים לארבעה תקנים למועצה להסדר הימורים. זאת אומרת, עוד איזה שניים-ארבעה ג'ובים שיוכלו לסדר לאנשים. אין שום נגיעה לתמיכות בספורט הישראלי, אין שום שינוי בתמיכות בספורט הישראלי. ואני מגרד את הראש ואני אומר: זה מה שרצו להשיג? אז תעשו חשבון, ואני אגיד לכם שמתחילת השנה – אני אספר לכם את כל ההיסטוריה. מירי רגב, שרת הספורט דאז, עשתה מהפכה. היא ביטלה את כל העברת הכספים, את התמיכות לספורט הישראלי דרך המועצה הלאומית לספורט, זה היה בסביבות 700 מיליון שקלים; העבירה את כל הכסף שהיה בטוטו, מעל מיליארד שקלים, מתנה למשרד האוצר, כשהם התחייבו שהם אחרי זה יחזירו במשך שנתיים את הכסף. אז במקום 1.2 מיליארד שלקחו, הם החזירו בסביבות 700 מיליון. הכסף העיקרי היה לבניית מתקנים, אז בנו פחות מתקנים, והפגיעה בספורט הישראלי, אדוני היושב-ראש, הייתה קריטית. ולמה קריטית? כי כשהכסף עבר דרך הטוטו, בכל 1 בחודש האגודות והאיגודים היו מקבלים את התקציב שלהם; היום, לאחר הרפורמה שעשתה מירי רגב, אף אחד לא יודע מתי הכסף מגיע, מתי שבא להם. אני אספר לכם שהמרכזים – מרכז הפועל, מרכז מכבי, עוצמה וכדומה – לא קיבלו מתחילת השנה שקל אחד. אנחנו בחודש יוני. אגודות מתחננות לעזרה מהמרכזים. המרכזים, אין להם כסף, לא יכולים להעביר. והשינוי הזה קרה בגלל הרפורמה של מירי רגב, היא פגעה בספורט הישראלי. כשאתה מנהל אגודה, אתה מנהל איגוד, אתה צריך לדעת מתי יהיה התקציב שלך. רוב התקציב של הספורט הוא מהתמיכה של המדינה; איך אתה יכול לנהל עסק אם אתה לא יכול לדעת תזרימית מתי הכסף מגיע? הפגיעה של מירי רגב בספורט היא אקוטית. אנשים מתחייבים על מאמנים, על מתקנים וכן הלאה, ולא מקבלים את הכסף. אז מאמנים לא מקבלים משכורת, וככה נראה הספורט הישראלי, כמו פרטאץ' אחד גדול. חשבתי שתהיה פה בשורה, אבל אני בהלם, אין פה שום בשורה, יש פה חלוקת ג'ובים. צר לי על זה, נראה לי שהשר לא באמת מבין את העניין, אבל אין פה שום דבר שעוזר לספורט הישראלי. ומשפט אחרון. לפני שבועיים הונח בכנסת ישראל דוח מבקר המדינה בנושא מתקני ספורט. אנחנו, כמו שאני תמיד אומר, יותר גרועים מצ'צ'ניה. ב-66% מבתי הספר במדינת ישראל אין אולם ספורט, ב-66% מבתי הספר אין אולם ספורט. יש משהו בתקציב לילדים שלנו? לבריאות שלהם? הרי אמרנו פה, ואתה היית פה: מדינת ישראל היא במקום שלישי בעולם בהשמנה אצל ילדים ומקום ראשון בעולם בקטיעת איברים בגלל סוכרת, אבל לדאוג לילדים שלנו ולציבור לספורט, עם מתקנים ראויים בשנת 2023, על זה לא מדברים. אז אני אגיד את זה יום-יום עד שייפלו האסימונים: צר לי שהממשלה הזאת גם בנושא הזה לא דואגת לאזרחים.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה לחבר הכנסת דוידסון. אחריו – חבר הכנסת מאיר כהן.

מאיר כהן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני רוצה לפתוח את דבריי, אדוני היושב-ראש, ולהגיד שבימים האחרונים אני רואה במסדרונות הכנסת את חבריי ראשי הערים, הקולגות שלי הרבה מאוד שנים – אני מבקש שם שקט – ולצערי הגדול אני רואה איך האוצר ושר האוצר משסים את ראשי הערים אלה באלה ובתוך הגוף הטוב ביותר שקיים יוצרים פילוג, לוקחים מאלה ונותנים לאלה. ואני לא מדבר על מה נכון, מה לא נכון, אני מדבר על הדרך הנוראה הזאת, הדרך שבמקום לקרוא לראשי הערים – להוציא את קרן הארנונה מתוך חוק ההסדרים ולשבת ולדון איתם בכובד ראש ולאורך זמן – מעדיפים להביא את הקרן הזאת, להקים אותה כמו גנבים בסתר. אני רוצה להזכיר לכולם, גם לך, אדוני היושב-ראש: ראשי הערים במדינת ישראל הם הזרוע הביצועית הטובה ביותר של ממשלת ישראל, הם הזרוע הביצועית שלנו. מי שהיה שר יודע את זה. אתה נותן מעט לראש עיר טוב, והוא יודע לעשות מזה פלאים בעירו. ראינו בתקופת הקורונה את ראשי הערים האלה. אילולא הם, שנכנסו, שמו מגפיים וירדו לתוך הבוץ לעבוד קשה, המדינה הייתה נראית אחרת. ועכשיו אני רואה אותם כאן במסדרונות, אני רואה את שר האוצר משתלח בהם, מכופף את ידיהם כאילו הם היו אחרוני הפקידים, אז אני תובע באמת את עלבונם. ובאשר לקרן, אני ניהלתי הרבה מאוד מאבקים כראש עיר ויושב-ראש המטה למאבק של מרכז השלטון המקומי. ניהלנו מאבקים – כן, על תוספת תקציבית, למשל על תקצוב דיפרנציאלי, שזה החשוב ביותר. במקום לקחת מ-x ולתת ל-y, שהמדינה תכניס את ידה לתוך הכיס ותוציא כסף, ובסוציו-אקונומי נמוך שלא יצטרכו לתת 25% מצ'ינג שלהם. במקום זה בחרו באמת – אני מתנצל בפני אותם ראשי ערים: לא מגיע לכם שתגיעו לפרלמנט הישראלי וככה יקבלו את פניכם ויבזו אתכם. הדבר השני, אדוני. אני רוצה רק להגיד דבר אחד – ואתה איש שאני מעריך, אתה שייך לקהילה החרדית, ואתה יודע שאין לי דבר וחצי דבר, בטח לא נגד הדת ובטח לא נגד אנשי הקהילה. אבל כשאני עושה את החשבונות וכשאני רואה את המספרים, אני רואה שעבור תלמיד בממלכתי – רגיל, הדתי או הממלכתי – המדינה משלמת 15,000 שקלים לשנה על כל תלמיד. היום אתם רוצים לתקן? תתקנו. תביאו את כל התלמידים ל-15,000 שקלים. אבל תגידו לי, לעזאזל, למה ממוחרת התקציב התלמיד במוכר שאינו רשמי או התלמיד שנמצא ממש בבתי ספר שאין עליהם שום פיקוח, יקבל 18,600 – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

תבדוק את המספרים.

מאיר כהן (יש עתיד):

זה המספרים. האמן לי, אני – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

לא, הם מקבלים מלכתחילה 55% בלבד מהממלכתי, לפי החלטת בג"ץ. זה לא יכול להיות, פשוט – – –

מאיר כהן (יש עתיד):

אז אני אומר לך, ה-catch הוא בזה שמשווים את שכר המורים. הכסף שממלא את ה-100% זה שכר המורים. עכשיו, אין לי דבר וחצי דבר. אני רק אומר – וזה בשבילכם, כי התרעומת היא עליכם, התרעומת היא אתם. ולכן אני אומר, גם מי שישב שם ורצה את כולה, היה צריך לחשוב, היה צריך לחשוב שזה מעורר כעסים, ובצדק, אצל אנשים שעובדים ואצל אנשים שמפרנסים – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת כהן, אני אלך איתך יחד אל המספרים, בלי נדר, אחרי המשמרת.

מאיר כהן (יש עתיד):

אני אשמח מאוד.

היו"ר ישראל אייכלר:

ואתה תראה שזו טעות חמורה מאוד.

מאיר כהן (יש עתיד):

לא לא לא. אני בדקתי.

היו"ר ישראל אייכלר:

נבדוק את זה, בסדר.

מאיר כהן (יש עתיד):

אדוני, תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה לך. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

החליפו – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

סליחה. לא, לא. צדקת. במקום עטאונה – מנסור עבאס.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בנושא ההימורים יש לנו עמדה שהיא עמדה ערכית עקרונית, והיינו מעדיפים שכל הנושא הזה לא יעלה על השולחן של הכנסת וימצאו דרך אחרת לנהל את מערך הספורט במדינת ישראל ללא שימוש בהימורים בכלל. אני חושב שאנחנו שותפים בעמדה הזאת.

היו"ר ישראל אייכלר:

בהחלט. הימורים אסורים.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אבל אנחנו כמובן לא נכפה את אמונתנו על אחרים. יש מדינה שמנהלת את הנושא, אבל עקרונית זאת עמדתנו. מצד שני, אדוני היושב-ראש, אני עדיין מקשיב לשרים, פוליטיקאים, ופה ושם הם מדברים על 53 מיליארד שקל למנסור עבאס, וככה מנסים גם להעליל עלילות שכאילו חלק מהכסף עובר לרשויות המקומיות ואז לגורמים פוליטיים וכו'. מאוד מוזר שחלק מהשרים האלו, וגם ראש הממשלה וכו', יודעים שיש עין פקוחה במדינת ישראל על הכסף הזה, ויש ראש ממשלה שנמצא היום בתהליך ובתביעה נגדו בבית המשפט, ואחרים בחקירה וכו'. וחוץ מזה, אנחנו מתנהלים בצורה שקופה, ואני לא חושב שיש מקום לחזור ולטעון את הטענה ההזויה הזאת, המופרכת, כמובן. אני רוצה לעבור לערבית. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אני רוצה לברך את העם הטורקי הנאור, אשר שלח לנו אתמול מסר נהדר של דמוקרטיה ואחריות חברתית. העם הטורקי יצא להצביע בשיעור של 88%, כדי להשתתף בבחירות, כדי לקבוע את הגורל שלו וכדי להראות לעולם כולו, וגם כדי להראות להנהגה הטורקית מכל הצדדים, שהעם הטורקי הוא אדון לעצמו, והמילה היא שלו, ומגיע לו שכולם ישרתו אותו, כל המנהיגים. אנו מאחלים לטורקיה להמשיך בדרך המשגשגת, המכבדת והמעצימה. אנחנו מאחלים לעם הטורקי המשך הצלחה פוליטית, כלכלית וחברתית. כמובן, זו ההזדמנות של העם שלנו במדינה, של בני החברה הערבית שלנו, להסתכל על הדוגמה הזאת, כיצד האדם, כאשר הוא מקבל עליו אחריות, יוצר ומשתתף ולא מתעב את ההשתתפות הפוליטית, והוא משמיע את קולו – בסופו של דבר הוא ישיג את רצונו, והוא ישלוט בגורלו ויכפה את רצונו הפוליטי על ההנהגה, בין שמדובר בהנהגה ערבית ובין שמדובר בהנהגה ישראלית. אני מברך את העם הטורקי, ואני מבקש מהאל שיברך את אותם בשגשוג והצלחה – לטורקיה, לעמה, לממשלתה ולעומד בראשה.)

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. שוכרן, יא סידי. חבר הכנסת עופר כסיף.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, השתתפתי היום בטקס החשוב שנערך מדי שנה ליד אוניברסיטת תל אביב לציון הנכבה – פשע הנישול, ההשתלטות העוינת והחורבן שעבר ועודנו עובר העם הפלסטיני במולדתו בידי התנועה הציונית, ומאז 1948 בידי מוסדות המדינה. למעלה מ-750,000 פלסטינים, כפריים ועירוניים, נשים, גברים, ילדים וקשישים, גורשו באמצעות סדרה של מעשי טבח, איומים והונאות. מאות כפרים נמחקו, נשים נאנסו, וכל פליט שניסה לחזור תויג כמסתנן ודמו הותר. הכרה בנכבה, בניסיון למחוק את הלאומיות הפלסטינית ולהחריב את התרבות וההיסטוריה של עם שלם, אינה סותרת את זכותה של מדינת ישראל להתקיים כמדינה ריבונית או את זכותו של העם היהודי החי פה לממש את הגדרתו העצמית במסגרתה. הגיע הזמן להבין שאין מדובר במשחק סכום אפס, שבו ניצחון האחד מחייב את תבוסתו של השני. נהפוך הוא, הכרה בפשעי הנכבה ופתרון צודק לקורבנותיה הם המפתח לעתיד משותף בארץ הזו, המבוסס על שלום צודק, שלום שמכיר בעוול ופועל לתקנו לטובת נפגעיו ולטובת שגשוג שני העמים. מדיניות מכוונת של הסתרה בארכיונים, הכחשה במערכת החינוך וצנזורה בתקשורת מובילה לבורות מהונדסת בכל הנוגע להיסטוריה של מחצית מהאוכלוסייה הנשלטת בידי ישראל ושל מיליוני בני עמם הפזורים בגלות. הנכבה אינה אירוע שהתרחש ועבר אלא אירוע חי ומתמשך; פצע כואב אצל מיליוני בני אדם, שממשיכים לסבול מהרס בתים, מהפקעה ומנישול, מהרג ורצח של חפים מפשע. המדיניות שמאפשרת את השתוללות הפשיעה קשורה אף היא לנכבה המתמשכת, כפי שכתב במחקר פרי עטו לא מזמן פרופ' מנחם הופנונג מהאוניברסיטה העברית – ואני מצטט: כאשר הסייענים או בני משפחתם הסתבכו בפלילים, עובדת הסייענות נזכרת כשיקול לקולא בגזרת העונש או בהימנעות מהעמדה לדין. כך כתב פרופ' הופנונג. כלומר, מדיניות הנכבה ושימורה שזורות בקיום הפשיעה הרצחנית והחסינות של מבצעיה. תרשה לי, כבוד היושב-ראש, לסיים בשיר קצר של לאה גולדברג, שנקרא "ציפור כתומה". היא כותבת בשיר היפה הזה כך: "על פני אחת הגבעות / מתעופפת ציפור כתומה / שאינני יודעת את שמה / אבל עצי הזית מכירים אותה / והרוח רודף אחריה ושר: / פה ביתך. // בעיני ילדה ערבייה / במבואות הכפר ההרוס / מרחפת ציפור כתומה / שאינני יודעת את שמה". תודה.

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת ואליד אלהואשלה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הממשלה הזאת נבחרה לפני חמישה חודשים, שישה חודשים, על מנת לשרת את כלל האזרחים במדינה. בתקופה האחרונה אנחנו חווים בחברה הערבית עלייה דרסטית במקרי הרצח. היום התקיים דיון בוועדה לביטחון לאומי, שבו השתתפו חברי כנסת מכל הקשת הפוליטית. לצערי השר לא הגיע לדיון, וזה מראה על ה"נכונות" שלו לטפל בכל הסוגיה הנוראית הזאת. לפני שבוע התקיים גם דיון בוועדת החינוך בנושא של ילדים בטרום-חובה, גילים שלוש עד חמש, בחברה הבדואית בנגב. 5,000 תלמידים ללא מסגרת חינוך. גם השר יואב קיש לא הגיע לדיון הזה. פניתי בשבוע שעבר, בזמן המלחמה, גם לשר יואב גלנט, על מנת לסייע ולהציב מקלטים בחברה הבדואית, ביישובים הלא-מוכרים בנגב, ולא קיבלנו מענה עד עכשיו. אז לשם מה נבחרנו? לשם מה הרכבתם ממשלה? ליש? הרכבנו ממשלה, והעומד בראשה, בנימין נתניהו, אבו יאיר, ביקר בערערה, באום אל-פחם, והבטיח למגר את הפשיעה בחברה הערבית – והמספרים רק עולים? אז היום אנחנו מאשימים אותו. רק הוא יכול להציל את המצב. במשרד לביטחון לאומי יש מאמץ לטפל, אבל זה לא מספיק. אין פרויקטור שם, אין סגן שר שיכול לדבר עם ראשי רשויות בחברה הערבית. לכן מחובתו של נתניהו לקחת את הנושא הזה על עצמו ולטפל בפשיעה הנוראית, להפסיק את מרחץ הדמים בחברה הערבית. זה לא יכול להיות. למי אנחנו נפנה, אם ראש הממשלה לא מקשיב? ראשי המפלגות בקואליציה לא מקשיבים, חברי כנסת מתעלמים מהסוגיה הזאת; לנורבגיה? לשבדיה? די, מספיק. תודה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. חבר הכנסת זאב אלקין – איננו; חברת הכנסת שרון ניר – איננה; חבר הכנסת ווליד טאהא – איננו; חבר הכנסת יבגני סובה – איננו; חבר הכנסת איימן עודה – איננו; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – איננה; חברת הכנסת מירב כהן – איננה; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – איננה; חברת הכנסת קארין אלהרר – איננה; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – איננו; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – איננו; חבר הכנסת משה רוט – איננו. חברת הכנסת אורנה ברביבאי, בבקשה.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

יושב-ראש הישיבה, חברים יקרים, עמד פה היום השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ואמר כל מיני דברים כדי להסביר למה הוא לא מביא את החוק לאיזוק אלקטרוני להצבעה. אני רוצה להזכיר לו ולנו שב-26 במרץ הוא עמד כאן ואמר: תמשכו את הצעת החוק שלכם לגבי האיזוק האלקטרוני, ואני מבטיח לכם שתוך חודש אני מביא חוק אחר, והוא יבטא את ההכרה בחשיבות חייהן של נשים והוא יעשה את זה בצורה יותר טובה מהצעת החוק שהונחה כאן. אנחנו חודש וחצי אחרי. זה לא נראה כך שהוא הולך להביא את הצעת החוק. הוא עדיין סבור שבשביל להגן על אישה צריכה להיות לגבר הרשעה ראשונה, כאילו יש איזה הסכם כזה שאם הוא לא הורשע לראשונה אז הוא לא ירצח אותה. ואז אנחנו מסתכלים על המספרים. מאז ההבטחה שלו כאן במליאה – היושב-ראש, אתה לא הפעלת את לוחות הזמנים.

היו"ר ישראל אייכלר:

אני מתחיל מחדש.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

לא, לא צריך, אני אדבר אפילו פחות מזה, אבל כדי להיות הוגנת כלפיך.

היו"ר ישראל אייכלר:

זכותך, כן.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

הוא עמד כאן ואמר: אנחנו נביא חוק ויהיה בסדר, ואין בעיה. מאז שהוא עמד כאן נרצחו תשע נשים, תשע נשים. עכשיו הוא מנסה להגיד: זה לא קשור, אין בעיה, הגברים ככה ואחרת. ואני שואלת: איזה סיכון הוא לוקח ועל חשבון מי? על חשבון חיי אדם, על חשבון חיי הנשים האלה, שהפכו להיות במדינת ישראל הפקר. איזה סיבה יש לממשלת ישראל לעמוד מהצד כשחיי נשים הפכו להיות הפקר במדינה הזאת? אנחנו כל שבוע רואים עוד ועוד נשים נרצחות, ואין לזה שום קשר לשום דבר, חוץ מזה שהחוק היום הוא בלתי נסבל, הוא כמעט מעודד את הגבר לנקוט אלימות, כי הוא יודע שלא יינקטו כלפיו צעדים, ואם יינקטו, הם יינקטו רק אחרי ולא כדי למנוע חלילה את הרצח הבא. אז אני קוראת מכאן לממשלת ישראל – ממשלה שעסוקה היום בהרבה דברים אחרים – שקשורים לרפורמה משפטית, שקשורים לתקציב שאין בינו לבין הצרכים בפועל שום קשר, שמעודדת בדיוק הפוך ממה שהיא צריכה לעשות בהקשרים של עבודה, של שירות בצבא, היא עושה בדיוק הפוך. אני אומרת לה: תתעסקי עם החיים עצמם, תתעסקי עם רצח נשים, מניעת רצח נשים; ממשלה, תתעסקי עם יוקר המחיה. אנחנו רואים איך יוקר המחיה הולך ומטפס. הייתי היום בוועדה של חבר הכנסת מיקי לוי בשבתו כיו"ר ועדת מבקר המדינה, ואתה רואה שהדברים לא משתפרים ולא זזים קדימה. עכשיו, היו כבר רפורמות, התחלנו אותן, יצאנו לדרך, הנחנו תשתית, צריך רק לקחת את זה קדימה. אז שוב, מכאן אני אומרת לממשלת ישראל, תתעסקי בחיים עצמם ותני לאזרחים לחיות פה גם בתחושת ביטחון אישי, גם בתחושה שאפשר לחיות פה בהוגנות עם קשר בין הפרנסה, בין השכר, לבין הקיום, ולייצר איכות חיים שמגיעה לכל אזרח בישראל. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב.

טלי גוטליב (הליכוד):

חבר הכנסת קריב, אל תיעלב שאני יוצאת. אני לא אפריע לך. אתה רואה, תהיה מרוכז, מדויק.

גלעד קריב (העבודה):

די, נו.

קריאה:

די, תישארי, גוטליב. Please, תישארי.

קריאה:

גלעד קריב (העבודה):

היא תחזור, היא תחזור לכבודך.

טלי גוטליב (הליכוד):

ככה יהיה לכם שקט. אתה רואה, תתרכז, שים לב למה שהכנת מראש, ומייד תאמר.

קריאה:

אבל טלי, את משאירה אותי לבד.

טלי גוטליב (הליכוד):

הוא מאפשר לי לצאת. הוא רוצה להיות מנומס לגמרי.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, האזנתי לדבריו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' במסגרת הדיון בהצעות האי-אמון. ומה אני אומר? נראה לי שמישהו צריך לפצח את הנוסחה המתמטית שמקשרת בין אמירת השקרים וחצאי האמיתות לבין רמת זחיחות הדעת. באמת תופעה מדהימה. ככל שהוא מוכר יותר לוקשים קרים לציבור הישראלי, כך עולה רמת המרוצות העצמית שלו. השר אליהו, התכונה הזאת גם מאפיינת את יושב-ראש המפלגה שלך, שעומד כאן ומדבר על 9 מיליארד ש"ח שבינם לבין הצעת התקציב אין דבר וחצי דבר, וכולו זחוח, כולו עמוס באיזושהי מרוצות עצמית. שר אוצר שהוא מכחיש עוני בהגדרה עומד כאן ומדבר על צדק חלוקתי. כשהתפרסמו נתוני העוני בקרב ילדים, ומדינת ישראל היא מקום ראשון או שני בעולם המערבי בתחולת עוני בקרב ילדים, השר סמוטריץ' אמר: לי יש חמישה ילדים בבית, אני לא רואה ששניים מהם עניים מבחינה סטטיסטית. האיש הזה הוא הרי מכחיש עוני מקצועי. הוא דובר של פורום קהלת בכל מה שנוגע להפרטה ולנסיגת המדינה מן האחריות שלה כלפי האזרחים. והוא מבלי למצמץ עומד כאן ומדבר על צדק חלוקתי. ומתי? יממה אחרי שהממשלה מאשרת את חלוקת הכספים הקואליציוניים בהיקף חסר תקדים ובאופן סקטוריאלי להחריד. הוא מדבר על צדק חלוקתי, חוגג קרן ארנונה, שפוגעת גם ברשויות מוחלשות בפריפריה, שכל-כולה קרן של חצי מיליארד ש"ח, ומחלקים 14 מיליארד ש"ח שאין בהם שום בשורה אמיתית של צדק חלוקתי. אין גבול לצביעות? האיש חושב שהציבור הישראלי מטומטם? שהציבור הישראלי לא מסוגל להבין את מה הממשלה הזו מקדמת? שאין פה שום צדק חלוקתי אלא יש פה אי-צדק סקטוריאלי? הציבור לא יודע שראשי ערים של הליכוד התייצבו בוועדת הכספים לומר: לא לילד הזה פיללנו? ולכן, אני מציע לשר סמוטריץ' להפסיק לשקר לציבור. אין בין תקציב המדינה לבין עקרונות של צדק חלוקתי דבר וחצי דבר. תודה, אדוני.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. חבר הכנסת חילי טרופר, בבקשה.

חילי טרופר (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, זה בית שעוסק גם בחקיקה אבל גם בתפיסות עולם ובדמותה של החברה. בשבוע שעבר לפני 14 שנים התהפכה חותרת אלופת ישראל יסמין פיינגולד עם הסירה שלה בנחל הירקון. אולי אתה זוכר את זה. היא נחבטה בראשה, איבדה את ההכרה, הרגליים שלה נקשרו בתחתית הסירה והיא טבעה. הרבה עוברי אורח היו שם; שפת הירקון, אור יום, לא משהו בשעת לילה מאוחרת. חלק עמדו, חלק צילמו אפילו, אחרים המליצו מה יש לעשות, כולם קיוו שיהיה מישהו שיציל אותה. ואז עבר במקום בן אדם בשם אבי טויבין, בן 62 אז, שעבר שם במקרה. הוא היה המישהו הזה. הוא קפץ פנימה, היחיד שקפץ פנימה, צלל לתוך המים, חילץ את יסמין אחרי כמעט חמש דקות שהיא שכבה מתחת למים. יסמין אושפזה מורדמת ומונשמת, הרופאים לא ממש נתנו לה סיכוי. כשהיא התעוררה, באופן מפתיע, היא לא זיהתה את סובביה ואיבדה זיכרון לטווח קצר. אחרי שיקום ארוך וניסי ממש, היא חזרה לחתור וזכתה באליפות ישראל. הנזק עדיין קיים ומפריע לתפקוד שלה, אבל היא ממשיכה הלאה. מאז היא התחתנה, היא אימא, יש לה גם תואר באוניברסיטה. באחד הראיונות אחרי שהיא השתקמה, היא אמרה על מי שעמד והביט בה: האדישות היא הסכנה הגדולה ביותר, וכשמישהו אדיש עד כדי כך שהוא עומד ומצלם אותי, זה כבר ממש מוזר. אחר כך היא הוסיפה בכנות: לפעמים אני חושבת: חצי דקה, רק חצי דקה מתוך חמש הדקות שהייתי מתחת למים ואנשים העדיפו לצלם במקום להציל אותי, חצי דקה כזו הייתה ממש עוזרת לי היום. זה חצי דקה, זה פחות הפרעות קשב ושכחה שמלוות אותי. היו שם הרבה אנשים אדישים, הרבה מאוד אנשים שאני משוכנע שהם אנשים מצוינים, אכפתיים, ואולי הם פחדו לקפוץ למים, וכל האנשים שם קיוו שיהיה מישהו אחד שיציל אותה, וזה היה אותו אבי טויבין. בכלל מחקרים מראים שככל שיש יותר אנשים שנוכחים במקרה שמישהו זקוק לעזרה, יש פחות סיכוי שיהיה מי שייחלץ לעזרה. כולם מחכים ומקווים שלא הם, אלא יהיה מישהו אחר שיעזור. אבי טויבין, אותו אדם שעבר במקרה במקום כשמישהי הייתה – עזרה, הוא תזכורת לזכות ולחובה של כולנו להיות האדם שעוזר. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. ראויים הדברים למי שאומרם. חברת הכנסת מרב מיכאלי – איננה; חברת הכנסת נעמה לזימי – איננה; חבר הכנסת אחמד טיבי – איננו; חבר הכנסת אריאל קלנר – איננו; חבר הכנסת עודד פורר – איננו; חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון – איננה. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, פשוט זה תמיד נחמד להיות בוועדות בזמן שיש מליאה, ואז אתה נזעק מהוועדה ואתה בא ומדבר. ואז אתה אומר, על מה אני אדבר? אז בואו נדבר על מה שהיה בוועדה. אני לא יודע אם אנחנו יודעים, קרן הארנונה על ראש שמחתנו. זה באמת פוש. אגב פושים, פוש שעכשיו התקבל בערוץ 12: טלי גוטליב סוגרת את ערוץ 13. קרן הארנונה, יש משהו חדש במועצה. אני אדבר תכף על התכלית שלה – אבל משהו מאוד מעניין. ייצרו קרן ורוצים להראות שיש איזו שקיפות, נכון? אנחנו מייצרים קרן ששולטת בסוף במיליארד שקלים, שאמורים להתנהל ולהגיע למועצות כאלה, לעיריות כאלה ואחרות. אפשר לדבר על התכלית שלה. על מה אי-אפשר לדבר? על השקיפות שלה. שבעה חברי מועצת הקרן הם אלו שינהלו את הקרן: שלושה נציגי ממשלה, שלושה מהשלטון המקומי, שכמובן הם ראשי רשויות, הם בשלטון המקומי; בשלטון המקומי יש עוד איזה משהו כזה שמדי פעם מבצבץ, בדמות חברי מועצה, סגנים, אבל הם לא זוכים לייצוג – אבל זה בנאום אחר. החבר השביעי במועצה הוא נציג ציבור. נציג ציבור אמור להיבחר על ידי משרד האוצר ומשרד הפנים. אממה? אם הם לא בוחרים נציג ציבור, אז אין נציג ציבור, אין צורך בנציג ציבור. אם אין הסכמה על נציג הציבור, אין נציג ציבור. אין שום חובה למנות את נציג הציבור, בהגדרה לא יהיה נציג ציבור. זה דבר אחד. הדבר השני, וזה באמת הסטרטאפ החדש, שאני מודה שלא שמנו לב אליו בהקמת הקרן ובכל הרעיון המייסד של הקמת הקרן. זה סטרטאפ שבא ואומר: הממשלה לא יכולה, מה נעשה? ניתן לשלטון המקומי. הממשלה לא יודעת לטפל במחירי הדיור – אני פונה במיוחד אליכם, שניכם בקהל; שלום, מה שלומכם? הממשלה לא יודעת לטפל במחירי הדיור, מה עושים? לוקחים מהשלטון המקומי ומטפלים במשבר הדיור. אז בואו נרחיב את זה. הממשלה לא תדע לטפל והיא לא יודעת לטפל בביטחון האישי, נכון? שניכם מרגישים את זה, הביטחון האישי בקריסה. אז מה שאני מציע זה שניתן את זה גם לרשויות המקומיות ונפקיע את היכולת מהשר המיותר איתמר בן גביר, כי הרי הוא לא מצליח לעשות שום דבר חוץ מלהיות אחראי על הטמפרטורה של הפיתות והטמפרטורה של המים במקלחות. אני מציע עוד משהו: יש משבר תחבורתי נורא נורא גדול. הממשלה כבר כמה וכמה שנים – נכון, חבר הכנסת בוסו – מנסה לתכנן רכבת; לפני 100 שנים באירופה כבר היו רכבות, לפני 150 שנים באירופה היה כבר מטרו, אבל אצלנו זה נורא נורא קשה. אז מה שאני ממליץ זה לתת לשלטון המקומי לתכנן גם את המטרו, ולכולנו תהיה רכבת. אני ממליץ עוד משהו: אני ממליץ לשלטון המרכזי לוותר על נושא הגיל הרך. למה? כי במשך שנים על גבי שנים על גבי שנים הממשלה לא מצליחה לטפל במשבר הזה. אין אנשי צוות, אין מקומות, אין מבנים.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

נאור שירי (יש עתיד):

משפט אחרון. לכן, על מנת שבאמת החיים שלנו כתושבי ותושבות מדינת ישראל יהיו הרבה הרבה יותר טובים, תנו לשלטון המקומי בדיוק מה שאתם רוצים ממנו – לנהל לנו את החיים – כי אתם כשלתם בזה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

שלום, אדוני היושב-ראש. אז על מה אני רוצה לדבר היום? אני רוצה לדבר על הרשות הלאומית של יו"ר מפלגת נעם, זאת הרשות לזהות יהודית לאומית שתוקם במשרד ראש הממשלה – זה מתוך ההסכמים הקואליציוניים. היא תיהנה מ-100 מיליון שקלים בשנה הראשונה, ומ-150 מיליון שקלים מהשנה השנייה. אגב, בפועל, בכספים הקואליציוניים שאושרו אתמול יש לו עוד 35 מיליון שקלים לזהות הלאומית. נכנסתי לאתר הממשלה להבין מה זו הרשות לזהות לאומית. אולי מישהו יודע, כי אני לא הצלחתי להבין. הרשות תפעל לקידום הערכים של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, תפעל לקידום לכידות, ערבות הדדית במדינת ישראל, תחזק את רוח ההתנדבות, תרומה לחברה ולמדינה. נשמע תמים, מקסים וטוב. הרשות תפעל לחיזוק הזהות הלאומית היהודית, להגברת ההזדהות עם ערכי מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, ייזום פרויקטים, זהות יהודית, זהות לאומית, זהות יהודית – אני לא יודעת, מישהו פה נורא מוטרד מהזהות היהודית שלו; אני לא מוטרדת מהזהות היהודית שלי, למעשה אני לא חושבת שאני פחות יהודייה ממישהו אחר, לא משנה מיהו. זה אחד, אבל אחר כך מסתתרים עוד כמה דברים, את חייבת לשמוע. כחלק ממה שמגדירים בנעם כשמירה על הזהות היהודית, שהרשות הממשלתית תהיה אמונה עליה, נמנים ערכי המשפחה והגברת הילודה. אני מנסה לחשוב איך יגבירו ילודה. ייתנו כסף לנשים שישבו בבית? יתמרצו על כל תינוק? איך, איך, איך מגבירים ילודה? אני מנסה להבין. מעבר לכך, תודעת הרבנות הראשית כסמכות הדתית העליונה – עד כמה שידוע לי, לפחות במדינת ישראל, בתי המשפט הם הסמכות העליונה, אוקיי? ושמירת השבת בפרהסיה, מה זה אומר? שמי שלא ישמור שבת כנראה בפרהסיה לו תהיה הבעיה, כי ממתי יש בעיה לשמור שבת בפרהסיה, לא ברור לי. לכן, רק מי שיש לו בעיה קשה עם זהותו צריך רשות לזהות לאומית יהודית. תודה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחברת הכנסת יסמין פרידמן. הדוברת הבאה – חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברים יקרים, גם אני רוצה לדבר על קרן הארנונה או ליתר דיוק גזל הארנונה – גזל הארנונה הגדול של סמוטריץ', שמקודם בלהט רב על ידי יו"ר ועדת הכספים גפני ממש ברגעים אלה, ולא בכדי. האמת על קרן ארנונה היא שהיא גוזלת כסף מקופתן של הרשויות לטובת קופת המדינה. אני כיהנתי כראש מועצה כמעט 12 שנים. מעולם לא נתקלתי במצב שבו רשות מקומית מממנת את השלטון המרכזי – קצת היפוך יוצרות כזה, תלוש ומנותק מכל היגיון או סדר של התנהלות תקינה. תומכי קרן הארנונה אוהבים לדבר על שוויון ועל צדק חלוקתי אבל זו פשוט אחיזת עיניים, ולא רק בגלל שבפועל ברור שהצדק החלוקתי לכאורה הוא פוליטי הרבה יותר מאשר חברתי או כלכלי. הוא פשוט פוליטי. מה יקרה במציאות שבה קיימת קרן ארנונה? רשות שתקבל כספים מהקרן לא תצטרך להתאמץ על מנת ליצור מקורות הכנסה, על מנת להגדיל את שיעורי גביית הארנונה מהתושבים או למשוך אוכלוסייה חזקה, אולי להתאמץ כדי להגיע לניהול תקין. הרי ממילא הכסף יגיע מהקרן, אז למה להתאמץ? מי שמחלקים לו דגים לעולם לא יצטרך ללמוד לדוג. למה לו? מהצד השני, רשות חזקה שתצטרך להעביר כספים לקרן ארנונה תיפגע. יהיה לה פחות כסף להשקיע בתושבים, פחות כסף להשקיע בהמשך ההתפתחות והצמיחה, ובטח הרבה פחות מוטיבציה להמשיך ולהתפתח. במקום להצדיע לרשויות שעובדות קשה כדי להגיע לעצמאות כלכלית, במקום זה חובטים בהן. ככל שרשות תתנהל טוב יותר, כך היא תיענש יותר. קרן ארנונה מענישה רשויות שנמצאות בצמיחה ופיתוח שרוצות להעניק שירות טוב יותר לתושבים, ובעצם מעודדות רשויות חלשות להישאר חלשות, כי אם אפשר לקבל כסף מאחרים, למה להתאמץ? אני באמת מנוסה בזירה המוניציפלית, ואני מבינה מצוין מהן השלכות החקיקה של קרן הארנונה – בעיקר, אבל לא רק, על מועצות אזוריות, שבגלל הפיזור הגיאוגרפי ועלויות נוספות שיש להן ההוצאות שלהן לתושב גבוהות במיוחד, בערך 70% בממוצע יותר מתושב בעיר. לכאורה המועצות האזורית היו בכלל צריכות להיות מוחרגות מקרן הארנונה. ראשי הרשויות מתנגדים בתוקף לגזל הקופה הציבורית שמכונה קרן הארנונה, והם צודקים לחלוטין. הם נמצאים כאן יום-יום, גם בלילות, כדי למחות כנגד ההחלטה הזאת לשלב את זה בחוק ההסדרים. אז אני רוצה לנצל את הבמה הזו כדי לחזק ולעודד אותם במאבק הצודק הזה. הם חיפשו איזה מודל שייטיב עם אנשי שלומה של הממשלה. אז מה הם לא בודקים? הם בודקים בעצם פריפריאליות וסוציו-אקונומי, כשיודעים שאין קשר בין הסוציו-אקונומי לחוסן הרשות; הם לא בודקים גירעונות של רשות, הם לא בודקים עומס מלוות. בכל תחום הממשלה הכושלת הזאת איבדה את דרכה. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. חברת הכנסת שרן מרים השכל.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

אני מתחלף איתה, בסדר?

היו"ר אוריאל בוסו:

כבר קראתי את שמה, אבל בסדר, תעלה. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

כבוד היושב-ראש, השר, ח"כים וחכ"יות ככל שנמצאות ונמצאים, אני רוצה להגיד מילה או שתיים בתור מי שעסק בתחומי ארנונה וניהול רשות מקומית יחד עם חברתי – במקביל לחברתי הטובה חברת הכנסת מטי הרכבי. אני רוצה לשים שנייה דגש על נושא שאני לא בטוח שמחדדים אותו. אחת הבעיות, אחת הלקונות, אחת השגיאות בחוק המוצע היא שהוא לא מתבסס על מה שהרשות זקוקה לו. רשות מקומית צריכה לתת שירותי חינוך, רווחה, שירותים מוניציפליים אחרים, במקומות שלנו קצת ביטחון לא יזיק, נושאי סביבה, פיתוח כלכלי. ואת כל זה עושים ממה? מהמקורות. מגיע קצת מהתושבים, קצת יותר מעסקים, ככל שיש, המדינה עוזרת על פי תבחינים מסוימים. בעוד שבתחומי חינוך ורווחה המדינה יודעת לבצע דיפרנציאליות, להתבונן על מה היכולת הכלכלית של הרשות ובהתאם לזה היא משתתפת, בהתאם לזה המשרדים נותנים לרשות, בתחומים האחרים אין תקן. אין איזה מדד שאומר מה המדינה, מה השלטון המרכזי אומר לרשות המקומית, לשלטון המקומי: כך וכך וכך אתם זכאים/חייבים להעמיד לרשות התושבים שלכם. הרי אם לוקחים מכם – החוק, משמעו בעיקרו, בחלק הראשון, לקחת מרשויות מקומיות, זה כשלעצמו לא אסור מדאורייתא, אבל כדאי לעשות את זה בחוכמה. זאת אומרת, בתור מי שבא מבית שהסוציאליזם או שהסוציאל-דמוקרטיה לא נחשב בעיניו רע, לקחת ממי שיש זה לא אסון בין-לאומי. אלא מה? גם הוגנות צריך לבצע בחוכמה. ומה שאין פה זה המספר שהמדינה מגדירה, שהשלטון המרכזי מגדיר לרשות המקומית: זה המספר, כך וכך מיליונים או עשרות מיליונים אתם צריכים שיהיו לכם כדי להעניק את השירותים המתאימים לתושבים שלכם. זה דיכוטומי: או שיש לרשות פחות ממה שצריך או שיש לה יותר. אם יש לה פחות, מאיפה האיוולת לקחת ולתת למישהו אחר? אם יש לה יותר, פה אנחנו מתחילים לדבר. ואם יש יותר, על כך בדיוק אומרים ראשי הרשויות, בואו נדבר. אבל הדיבור צריך להיות מתוך נקודת מוצא של נתונים מספריים הוגנים, שיאפשרו לרשות המקומית לתת את השירותים המתאימים. ואם נעשה את המהלך הזה, אפשר לומר שעשינו איזשהו סוג של צדק ונפסיק לטרטר את עצמנו וליצור מהומות חינם. כי כל שקל שניקח יותר מדי מרשות שממילא חסר לה ייפול על המדינה לאחר מכן או על תחושות המרמור של התושבים. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, כנסת נכבדה, תראו, מילא שהליכוד, עוצמה יהודית ושאר המפלגות נפלו בפח, אבל תגיד לי, אדוני היושב-ראש, איך זה קרה לכם? איך קרה שאתה מאמין שבצלאל סמוטריץ', נציג הימין הקפיטליסטי, הליברלי, נציג קהלת בכנסת, מכר לכם את הלוקש על צדק חלוקתי? איך? כי אני אומרת, מילא האנשים שלו, אבל אתם בש"ס? זה הדגל שלכם, רווחה. עולה לכאן שר האוצר, כמובן הוא עומד פה, דיבר פה בשקט בשקט עד שקצת התחלנו להעיר לו, מה שנקרא. אז אמרתי לעצמי, איך יכול להיות שהשר, הקפיטליסטי, שבדעות שלו הוא הרי נגד מדינת רווחה ונגד צדק חלוקתי, איך יכול להיות שהוא מוכר את הלוקש הזה של קרן הארנונה כצדק חלוקתי? הרי אני מכירה את הבן אדם. רבים מכם לא יודעים, אבל אני ארבע שנים ישבתי לידו. ישבתי לידו כיסא ליד כיסא, שם, בשורה האחרונה, ויום אחד – סיפרתי היום בוועדה – הבאתי הצעת חוק לקידום מענק לימודים למשפחות חד-הוריות. כמובן, אני לא צריכה שהוא יחתום לי אבל החתמתי אותו, כי זה כסף, זה חוק מעולה. והוא אמר לי, מירב, אני לא אחתום לך כי זה יכול לעודד את התופעה של החד-הוריות. כן, זה מה שהשר של הצדק החלוקתי, של הרווחה, שפתאום מתעניין בלהעביר כסף. עכשיו, מילא שהם נפלו בזה, איך אתם נפלתם בפח הזה? הרי מה לו ולרווחה בכלל? מה לו ולצדק חלוקתי? בארבע נקודות אני אגיד לך למה זה שקר. שקר. כולנו מטומטמים, הוא חושב. אחת, אם אתה רוצה לתת לעניות, הרי הרשויות הכי עניות במדינת ישראל הן רשויות ערביות, הן לא יקבלו את הכסף. איך אתה מקבל את הכסף, אתה יודע, בוסו? אתה לא מקבל בגלל מדיניות רווחה, אתה מקבל בגלל היתרי בנייה. אבל אם יש רשויות ערביות שלא מקבלות היתרים, הן לא ייהנו מהכסף. אם יש רשות שאין לה עתודות קרקע, היא לא תקבל את הכסף. ואם אתה רוצה לתת לאנשים שיש להם בעיות רווחה, למה בעצם אתה לוקח מכולם ומחלק לכולם? תיתן רק למי שצריך. אף אחד מכם לא שאל את השאלות האלה. אף אחד מכם לא שאל למה המתנחלים ייהנו מהכסף אבל לא ישלמו, למה? שמעתי היום את מנכ"ל משרד האוצר אומר ברדיו: יש בעיות של משפט בין-לאומי אז אי-אפשר להעביר כסף. אז אני אומרת לעצמי, אז למה אתה נותן להן כסף? שמעת את זה? אי-אפשר לקחת מהן כסף. מאופקים אפשר לקחת כסף, מנתיבות אפשר לקחת כסף – מיצהר אי-אפשר לקחת כסף.

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לסיים, תודה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני אתן לך עוד נקודה. בסוף מה זה כסף? לאן זה הולך? לקרן. אתה יודע מה קורה עם הקרן של הגז? קרן עושר הגז, הקרן הזאת, זה נהיה הארנק של הממשלה. מה עם קרן הניקיון, אתם יודעים מה קרה לה? זה הארנק של הממשלה. איפה שחסר כסף, ניקח מהקרן.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה, חברת הכנסת מירב בן ארי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, איך ש"ס נפלה בפח הזה של צדק חלוקתי בחוק שאין בו צדק ובטח אף אחד לא נהנה ממנו, כמובן חוץ מהחברים של בצלאל.

היו"ר אוריאל בוסו:

אני אענה לך תכף. תודה רבה לחברת הכנסת מירב בן ארי. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. הראשון שהתחיל לעשות צדק חלוקתי במענקי האיזון, כמעט 7 מיליארד ש"ח – השר אריה דרעי, שנותן את זה רק לרשויות החלשות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל אני מסבירה לך שאתה לוקח כסף מכולם וגם רשויות חזקות יקבלו.

היו"ר אוריאל בוסו:

זה היה בחוק ההסדרים בממשלה שאת היית.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אנחנו לא העברנו את זה, דרך אגב.

היו"ר אוריאל בוסו:

כי הייתה לך את מדינת תל אביב, והפעם מדינת תל אביב לא הצליחה להשפיע.

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה לא מדינת תל אביב.

היו"ר אוריאל בוסו:

בפעם שעברה, פורום ה-15 לחצו על השר והצליחו. הפעם לא, כי אנחנו מייצגים את הפריפריה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה רוצה שאני אגיד לך כמה ערים בפריפריה יצטרכו לשלם? אתה רוצה שאני אגיד לך? ראית את הרשימה?

היו"ר אוריאל בוסו:

אני בקונפליקט, אני גר בפתח תקווה ואני יליד רמלה. רמלה תקבל מזה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

קודם כול, רמלה גם תשלם, כי כל מי – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

בניין אחד בתל אביב זה כל הארנונה של אופקים. מה את רוצה, להגיד להם: אתם לא בונים, אתם עצלנים? מה לעשות שהוא נמצא בדרום?

מירב בן ארי (יש עתיד):

קודם כול, 30% מהמיסים במדינת ישראל מגיעים מתל אביב, מה אתה חושב, מישהו צריך לממן את כל ה-fun הזה.

היו"ר אוריאל בוסו:

הבנתי. תודה רבה. חבר הכנסת מעוז, בבקשה, שלוש דקות.

אבי מעוז (נעם):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אריק אדמס, ראש עיריית ניו יורק, דיבר ביום רביעי שעבר באירוע של איגוד החינוך האורתודוקסי בניו יורק, ואני רוצה להביא מדבריו כפי שפורסמו בערוץ 7. אני מצטט: "אנחנו – – – צופים באנטישמיות גואה ועולה, באלימות גוברת בקרב צעירים, בריבוי מקרי התאבדות. ילדות צעירות בנות 10 ו-11 צופות במדיה החברתית ומקבלות ערכים שגויים – – – במקום להתמקד כיצד אנו משכפלים את ההצלחה של שיפור חינוך ילדינו, אנשים תוקפים את הישיבות שלנו המספקות חינוך איכותי שמחבק את ילדינו. בתי הספר הללו והישיבות האלה הופכים את סימן השאלה הגדול שמרחף מעל ילדינו לסימן קריאה שמעיד: הילדים שלנו טובים. אנחנו צריכים לשכפל את מה שאתם עושים – – – אנחנו לא צריכים לשאול מה עושים רע בישיבות, אלא לנסות ולהבין מה כל כך טוב בישיבות ולהביא אותו למערכת החינוך הציבורית – – – צריך לכבד את האמונה הזו, שאנשים אומרים 'אנחנו בוטחים בבורא העולם', שהם אומרים 'ברוך ה'', שהם מנשקים את המזוזה כדי לבטא את השמירה האלוקית, שהם קמים בכל בוקר כדי להתפלל – – – צריך לאפשר לכל מי שרוצה לחנך באופן דתי ועושה זאת באופן מעולה להמשיך בפעילותו". סוף ציטוט. עד כאן דברי ראש עיריית ניו יורק. אצלנו, לעומת זאת, ישיבת מעלה אליהו בתל אביב התבקשה לפנות את המתחם שבו היא יושבת בסמוך לבית חולים איכילוב כבר למעלה מ-20 שנה לטובת הקמת בית ספר, ובתמורה הוקצה לה בית כנסת גדול לא הרחק משם. אלא שבעיני קומץ אנטי-דתי הדבר היה לצנינים, והם החלו במאבק שנראה כמתודלק בכסף רב כדי למנוע את כניסתה של הישיבה לאותו מתחם, ואתמול אף הפגינו במקום פעילי הדגלים השחורים וקריים מיניסטר. מאיזו סיבה הם הפגינו? למשל כי מדובר בישיבה לגברים בלבד. אלא מה, ישיבה מעורבת? את זה עוד לא ראיתי. ראש העיר חולדאי כבר התחיל להשמיע קולות של נסיגה מההתחייבויות שלו לישיבה. קומץ המוחים מכנה את עצמו במודעות שהודבקו נגד הישיבה: ישראלים ציונים הנאמנים למגילת העצמאות, משרתים בצה"ל ומשלמים מיסים. רק להזכיר, מדובר בישיבה ציונית שכלל תלמידיה משרתים בצה"ל, כולל בוגרים שמשרתים כקצינים בכירים בקבע. לא מדובר כמובן במחאה תמימה, אלא בהמשך המאבק של מיעוט קטן וקיצוני שמבקש להילחם בכל דבר שריח יהדות נודף ממנו, מתוך פחד עמוק מהמפגש של עם ישראל עם יהדות מאירת פנים.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

אבי מעוז (נעם):

עברנו מתנכלים רבים, נעבור גם את אלה. תודה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחבר הכנסת אבי מעוז. חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח; חברת הכנסת טלי גוטליב – אינה נוכחת; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; השר שלמה קרעי – אינו נוכח. חברת הכנסת שלי טל מרון, בבקשה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מי קבע?

היו"ר אוריאל בוסו:

היה ברור שהיא צריכה לעלות לנאום כשאני יושב-ראש.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

למה? יש כזה נוהג?

היו"ר אוריאל בוסו:

אל תשאל שאלות.

שלי טל מירון (יש עתיד):

זה תמיד קורה. לכבוד הוא לי.

היו"ר אוריאל בוסו:

בבקשה, שלוש דקות לרשותך.

שלי טל מירון (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב בראש, לכבוד הוא לי לנאום כשאתה כאן. תודה, כנסת נכבדה. ראשית, אני רוצה להגיד מילה על אישה נרצחת נוספת. קמנו הבוקר לידיעה בדבר אישה צעירה מאוד, בת 19, שנרצחה. זה אומנם לא נושא הנאום שלי, אבל מכיוון שאני מקפידה לדבר על זה ולהעלות את זה על סדר-היום הציבורי, חשוב לי מאוד להגיד את זה מעל הבמה הזאת. אני ממש מפצירה ומבקשת וגם לא מבינה מדוע הממשלה, השר לביטחון לאומי לא מכריז על מצב חירום של ממש בנושא רצח נשים ומקים תוכנית לאומית או איזשהו פתרון לטיפול בתופעה המטורללת והמטורפת הזאת, שפשוט לא מדברים עליה, לא מדברים עליה. באמת התדירות רק הולכת ועולה, ואני חושבת שהגיע הזמן לעשות מעשה. ובמעבר חד לנושא שכולנו מדברים עליו היום, קרן הארנונה. אז ישבתי בוועדת הכספים, אני אומנם לא חברה בוועדה אבל ישבתי בוועדה. אי-אפשר שלא להקשיב בצער רב לראשי הרשויות שזועקים מדם ליבם על מה שעומד לקרות. אמרתי שם ואני אומרת את זה גם פה: מנסים למכור לנו איזה נרטיב של רובין הוד 2023, לוקחים מעשירים, נותנים לעניים. אבל בואו, כולנו מבינים שזו הצגה אחת גדולה. לא בזה מדובר, זה לא לקחת מעשירים ולתת לעניים, זה שוד ציבורי לאור יום. זה חלק מכל ההתנהלות של הממשלה הזאת, של דאג לי ואני אדאג לך. איך נעשה עוד קומבינה, איך מאחורי הקלעים נסדר את העניינים משיקולים פוליטיים, מסחטנות פוליטית, אני אכסה פה, אני אכסה שם. הסכמים קואליציוניים מטורפים, שלא נשמעו בהיסטוריה של מדינת ישראל, והכול הכול הכול כדי לעשות מה שנוח לאנשים שיושבים בממשלה בלי לחשוב לרגע על התושב. מי ישים את התושב במרכז? באים ראשי רשויות, נבחרי ציבור שמייצגים קהל עצום, ורוצים להגיד את דבריהם כדי לייצג את הקהל שלהם, ואפילו זכות דיבור הם בקושי מקבלים. לא נותנים להם. למה? כי יש לחץ. לחץ גדול גדול להגיע להצבעות. כי למי אכפת מה יש לראשי הרשויות להגיד? גם אם הם ראשי רשויות של הליכוד. לא, שמים עליהם פס אחד גדול, או שבמרומז או לא במרומז מאיימים עליהם שאם הם יגידו ככה, אז ככה וככה יקרה. ומצפים שאולי בגלל שהיה כאן מבצע צבאי וירי טילים על אזרחי ישראל, אז עם ישראל לא ישים לב מה קורה בכנסת, והוא לא ישים לב שמעבירים פה חוק קרן הארנונה.

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לסיים.

שלי טל מירון (יש עתיד):

לסיום, אני רק רוצה להגיד, ישבתי בוועדת הכספים והקשבתי לראש העיר אילת, שאמר כמעט בדמעות שהוא לא יכול לחזור לעיר שלו, הוא מתבייש בפני התושבים. אני קוראת לכם למשוך את החוק הרע הזה. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחברת הכנסת שלי טל מירון. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה.

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בריאות הציבור חשובה לי מכול, ותחום הבריאות הוא התחום העיקרי בעבודתי בכנסת, לכן החלטתי שאדבר עכשיו על משהו שחשוב לכל אחד מאיתנו. ואני שמחה, אדוני היושב-ראש, שדווקא אתה, יושב-ראש ועדת הבריאות, עכשיו מבצע את תפקיד היושב-ראש. החודש מציינים את חודש המודעות לסרטן העור. הינה כמה עובדות על מלנומה. שמעתם על האבחנה הזאת? אחד הסרטנים הנפוצים בישראל; כ-1,000 אנשים מאובחנים בכל חודש; כ-200 איש נפטרים ממנו בכל שנה. בואו, אשבור לכם כמה מיתוסים. אומרים שאין צורך להתמגן בימים מעוננים. לא נכון, הקרינה חודרת מבעד לעננים; אומרים שאין צורך להתמגן כשאנחנו נמצאים בתוך המים; לא נכון, הקרינה חודרת ומוחזרת ממשטחי המים, ואף יכולה לחדור עד חצי מטר לעומק. אין צורך להתמגן מתחת לסככה, אומרים רבים; לא נכון, האדמה והחול מחזירים אף הם את הקרינה האולטרה-סגולה. אומרים שרק אנשים עם גוון עור בהיר, כמוני, צריכים לשמור ולשים קרם הגנה; לא נכון, הקרינה עלולה לפגוע בכולם, גם בבעלי עור כהה. ב-2014 פרסם מבקר המדינה דוח בנושא מניעה, איתור וטיפול בסרטן העור. הדוח נגע בסוגיות רבות, שלצערי עד היום עדיין לא נעשה בהן מספיק. לפני כשנה הכריז משרד הבריאות על כוונתו לצאת בתוכנית לאומית למניעת סרטן העור. אני מקווה שבקרוב, אדוני היושב-ראש, ביחד נעקוב במסגרת ועדת הבריאות ונקבל עדכון על ההתקדמות. מחר אנחנו מציינים בכנסת את יום "והדרת פני זקן". יש הרבה מאוד קשישים שמסתובבים עם חורים בפנים. ראיתם? כן, ממש חורים בפנים, בגלל נגעים שלא אובחנו בזמן. בדיקה פשוטה של רופא עור יכולה לחסוך את הסבל של אותם קשישים. זה יאפשר לאבחן ולטפל במחלה בזמן. חשוב להקפיד על קיום בדיקות במרכזי יום, במוסדות ואף בבתי קשישים. כידוע לכם, מדינת ישראל היא מדינה חמה – תרתי משמע, גם בפוליטיקה וגם באקלים שלה. היא מדינה עם ימי שמש רבים, ולכן יש לשים את נושא מניעת המחלה בראש סדר העדיפויות. הקשיבו, 90% ממקרי סרטן העור ניתן למנוע, רוב החולים הם בעקבות חשיפה שלהם בגילי הילדות. שמרו על ילדיכם. בואו נמגר את המחלה הזו במדינת ישראל עד כמה שניתן. לסיום אני רוצה לקרוא לכם, חברי הכנסת, ביום רביעי כאן במשכן הכנסת, במרפאת הכנסת, יתקיים יום בדיקות לגילוי ולאיתור נגעים. אני קוראת לכם: בואו להיבדק למניעת המחלה והעלאת המודעות לסרטן העור. רק בריאות.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה, חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. ללא ספק, כחברת ועדת הבריאות, את עושה עבודה חשובה למען בריאות אזרחי ישראל באשר הם. את נוגעת בכל התחומים. הדברים שאת מובילה חשובים, ואני מברך אותך על כל ההישגים. אני שמח לעמוד בראשות ועדה שאת שותפה לה. חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – נמחק. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה.

משה טור פז (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. מייקל אייזנברג הוא משקיע הון סיכון המוביל בישראל, ככה נטען ברשימה עולמית, שנקראת רשימת מידאס. הוא הישראלי הראשון ברשימה הזו: 50 משקיעי הון סיכון הטובים בעולם. הוא גם בוגר ישיבה, הוא גם תלמיד חכם. השר מכיר – ראיתי אותו קורא בספריו. אני רוצה להביא כאן – בשבילך במיוחד, אדוני היושב-ראש, אבל לכל חבריי חברי הכנסת – את עיקרי דבריו בטוויטר היום, בקיצורים הכרחיים: אחיי החרדים, אני פונה אליכם מאהבת אחים. אחרי שעברנו את חוק החמץ התבשרנו על הגדלת תשלומי הכוללים לאברכים שאינם עובדים. עכשיו בימי התקציב, בין הכספים הקואליציוניים שדרשתם לבין הפטור הגורף מגיוס שאתם מבקשים, שמענו על הגדלת המימון למוסדות הפטור, שמשמעותה היא עוד ילדים שלא יוכלו לפרנס את עצמם וייפלו לנטל על הציבור העובד. על זכויות נוספות שמעתם – וחובות, מה איתן? הגדלת התשלום למוסדות חינוך שאינם מלמדים ליבה איננה סתם הוצאה תקציבית. כל הוצאה כספית שלא בונה תשתית צמיחה אלא מייצרת צריכה בלבד גורמת לאינפלציה. כך היה כשחילקו כסף בקורונה; כך יקרה עם מיליארד השקלים של תלושי האוכל; כך יהיה עם תוספת האברכים. כסף לצריכה שוטפת שלא מייצר צמיחה עתידית הוא אינפלציוני. משמעות הדבר היא לא רק עלות תקציבית ישירה של מיליארדים בתקציב, אלא בעיקר זו העקיפה: אובדן התוצר מאזרחים שאינם משתתפים בשוק העבודה, ומנגד: עלות השירותים החברתיים שמשלמים המיסים של האזרחים העובדים. הנטל כבד – פעם אחת הנטל הביטחוני, שאליו מגיעים מיטב בנינו, אלה שמחרפים נפשם בשדה הקרב; הנטל כבד – הנטל הכלכלי. האינפלציה עולה, יוקר המחיה מאמיר, ואתם מסרבים להצטרף, מסרבים להשתתף במאמצים; הנטל כבד – והציבור הלוחם כועס; הציבור העובד מתמרמר. מגזר שלם, או רוב המגזר הזה – אני אוסיף – פוטר את עצמו באופן גורף. למה? כי הוא רוצה; כי הוא יכול. שאר החברה נקראת לדגל, משתתפת במאמץ הלאומי, וכבד לה. מסיים אייזנברג ואומר: קחו אחריות, שאו בנטל. אתם יודעים שאתם יכולים, אתם יודעים שזה לא יכול להימשך ככה. לא צריך לחכות שזה יגיע בכפייה. אחיי החרדים, מתוך אהבת תורה, מתוך הערכה לסיפור הציוני ולהיסטוריה היהודית, כמי שבעצמו למד ולומד תורה, אך לא פטר את עצמו מהחובות החברתיות והלאומיות – הרי אנחנו זוכרים שהסכם יששכר וזבולון נעשה מהסכמה ומכבוד הדדי – אני מבקש: אל תעש תורתך קרדום לחפור בה; אל תנצלו את הכוח הפוליטי, אל תגזימו, אל תהיו חצופים. קחו אחריות, שאו בנטל – הוא כבד לכולנו.

טלי גוטליב (הליכוד):

די, עבר הזמן. אבל אדוני, עבר הזמן.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחבר הכנסת משה טור פז.

טלי גוטליב (הליכוד):

ואיך זה שלא הקראת שיר? אתה שוכח את הפזמון, איך זה?

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת שרן מרים השכל – אינה נוכחת. חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בבקשה. חבר הכנסת טור פז, מאחר שאני היושב-ראש, אני אצטרך להישאר ממלכתי ולא אגיב לך על כל הנאום המופרך. כשאתה אומר "אחיי החרדים", וכל הנאום הוא מעין שיסוי – –

טלי גוטליב (הליכוד):

זה נורא, זה נורא.

היו"ר אוריאל בוסו:

– – אני יכול להפריך לך את כל מה שאמרת אחד לאחד, אבל אני לא יכול לעשות את זה מכיסא היושב-ראש.

משה טור פז (יש עתיד):

– – – את מייקל אייזנברג גם לחשוב ככה. עזוב אותי, תקשיב למייקל.

טלי גוטליב (הליכוד):

אז תפריך, אדוני היו"ר. אבל, אדוני היו"ר, תפריך את זה. אדוני, בבקשה, תפריך את זה סוף-סוף.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה, אבל זו זכותך המלאה לומר מה שאתה רוצה.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, אני מכיר את חבר הכנסת טור פז הרבה שנים, הוא בעד חיבור ואהבה לא בעד פירוד, כמו כולנו.

היו"ר אוריאל בוסו:

אני רק אומר משהו אחד, למשל לגבי החינוך.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

על הזמן שלי.

היו"ר אוריאל בוסו:

לא, אני אעצור אפילו.

טלי גוטליב (הליכוד):

אדוני הסגן, תגיד את זה.

היו"ר אוריאל בוסו:

מוסדות פטור שלא לומדים 100% ליבה, ימשיכו לקבל 55%.

משה טור פז (יש עתיד):

כן, נכון, אבל הם לא ייתנו 55%. מה יהיה?

היו"ר אוריאל בוסו:

לא.

משה טור פז (יש עתיד):

כן.

היו"ר אוריאל בוסו:

55% דוח שושני, וזה הוראות של החוק. בשנים האחרונות 55% נשחקו ל-25%. מקיימים את החוק – תוספת מיליארדים.

משה טור פז (יש עתיד):

נכון, אדוני היושב-ראש. אדוני היושב-ראש, היות שגם אני בקי בסוגיה – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

אתה ניהלת שיחות עם בעלז, ואתה יודע שהם לא התכוונו ללמוד שום דבר, ואתה רצית לתת להם מאות מיליונים במסגרת ההסכמים – שיתמכו בתקציב.

משה טור פז (יש עתיד):

אז אני אחדש לך, מוסדות בעלז בימים אלו מכניסים לימודי ליבה, בלי התקצוב של המדינה: מתמטיקה ואנגלית. ליבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

עדיין לא לימודי ליבה כמו שלומדים ברשת בני יוסף וברשתות האחרות, ורצית לתת להם הרבה יותר כסף. אבל זו שיחה הרבה יותר ארוכה.

משה טור פז (יש עתיד):

שליש מתלמידי מעיין החינוך התורני בני יוסף, הבנים, לא לומדים ליבה כמו שצריך, אני אתן לך נתונים. ובחינוך העצמאי עוד פחות, והם מקבלים 100%.

היו"ר אוריאל בוסו:

לא לומדים 100%, לומדים 75%. מגיע להם 75%? אלה שלומדים 75%, מגיע להם 75% תקצוב?

משה טור פז (יש עתיד):

סליחה, אבל נתתם להם בהסכם הזה 1.3 מיליארד.

היו"ר אוריאל בוסו:

מה זה קשור למיליארד? תרגם את זה לאחוזים למוסדות. תרגם את זה למוסדות.

משה טור פז (יש עתיד):

אבל הם לא לומדים את זה, הבנים. הבנים לא לומדים את זה.

היו"ר אוריאל בוסו:

טוב. בבקשה, אדוני, תמשיך.

משה טור פז (יש עתיד):

זו הבעיה, אם הם היו לומדים לא הייתה לי בעיה, להפך. למה נלחמתי על הסכם בעלז?

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, בש"ס אתם בעד לימודי ליבה, נכון? סליחה.

משה טור פז (יש עתיד):

למה נלחמתי על הסכם בעלז? כדי שמי שלומד יקבל. הבעיה שמי שלומד לא מקבל, ומי שמקבל לא לומד. זו הבעיה.

היו"ר אוריאל בוסו:

אתה יודע שהנתונים לא נכונים, אבל בסדר.

משה טור פז (יש עתיד):

זו הבעיה. יש את הנתונים, תאמין לי.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

אבל, אדוני היושב-ראש, נראה לי שגם אתה בעד שאנשים ילמדו ליבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

אבל גם אצלנו, שלומדים לימודי ליבה, התקצוב נשחק לגמרי.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

אתה אומר שלא מקבלים 100%?

היו"ר אוריאל בוסו:

אני אומר לך, אני מגיע מרשת בני יוסף, אשתי מחנכת שם, אנחנו גדלנו שם. המוסדות לא מגיעים לא ל-100% – לא מגיעים ל-70%. זה מתבטא בתקצוב הרשויות; מתבטא בתקציבים נוספים של משרד החינוך; בתוכניות נוספות. עכשיו מצמידים את החוק. זה הכול. למה אופק חדש מגיע לילד א' ולא לילד ב'? עושים אופק חדש במוסדות. זה עולה כסף.

משה טור פז:

כי הוא לא נותן אופק חדש, כי אתה לא דורש ממנו אופק חדש. לא דורשים.

היו"ר אוריאל בוסו:

אבל עכשיו לומדים אופק חדש, זה הכסף. תבדוק, תסתכל בהסכם הקואליציוני.

משה טור פז (יש עתיד):

אני יודע, אני מדבר עם האוצר.

היו"ר אוריאל בוסו:

דרשנו אופק חדש. יותר שעות, יותר לימודים, יותר ליבה.

משה טור פז (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, אני מדבר עם האוצר – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

אבל אני רוצה להגיד לך משהו: 13 מיליארד השקלים של התקציבים הקואליציוניים, שדיברו עליהם עכשיו?

משה טור פז (יש עתיד):

כן.

היו"ר אוריאל בוסו:

מתוכם זה 3 מיליארד חרדים. צבעו את כולם לחרדים עכשיו.

משה טור פז (יש עתיד):

אני יודע. נכון, אתה צודק.

היו"ר אוריאל בוסו:

אגב, יש שם מיליארד לבן גביר, למשטרה. אבל הכול, ה-13, בעיתונות זה חרדים.

משה טור פז (יש עתיד):

אתה צודק, אתה צודק, אתה צודק.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

בן גביר לא אמור להיות 9 מיליארד?

היו"ר אוריאל בוסו:

אז אל תיכנע לפופוליזם הזה.

משה טור פז (יש עתיד):

אני דיברתי רק על זה, אני רק על זה דיברתי. תשים לב.

טלי גוטליב (הליכוד):

משה, תקשיב לו, באמת. אוריאל זה מנהיג. באמת, אני אומרת לך.

משה טור פז (יש עתיד):

טלי, תאמיני לי, את הנתונים האלה – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

אני אומרת באמת.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

גם משה, גם טור פז הוא מנהיג.

טלי גוטליב (הליכוד):

גם משה, אז בגלל זה – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

לא. בגלל שהוא הגון אני התפלאתי על הנאום שלו, שהיה נאום לא מכבד.

טלי גוטליב (הליכוד):

בדיוק, בגלל שזה אתה, בגלל שזה גם לא מתאים לך. אתה אומר דברים שיש להם הרבה היגיון – וזה סתם לשסות.

משה טור פז (יש עתיד):

אבל אני שוחה בנתונים, תאמיני לי. אין פה תלמוד תורה שאני לא מכיר; אין מוסד פטור שאני לא יכול להגיד לך מה הוא מלמד – ליבה באמת – ומה בכאילו. אז תקשיבי.

טלי גוטליב (הליכוד):

כי אתה איש חינוך. אני מקשיבה לך כי אתה איש חינוך – –

משה טור פז (יש עתיד):

אין הרבה כסף ולא נגלוש. אין.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – אבל אני עדיין אומרת שלא צריך לעסוק בשיסוי הזה, באמת שלא.

משה טור פז (יש עתיד):

זה לא שיסוי. תקשיבי טוב למה שאמרתי.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני מקשיבה.

משה טור פז (יש עתיד):

אמר פה ראש ממשלה של מישהו: ייתנו – יקבלו, לא ייתנו – לא יקבלו. זה כל מה שאני מבקש. בואו ניתן ונדרוש קבלות. זה לא מה שקורה כיום.

השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו:

אבל מה אתה רוצה? שהם יהיו – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

לא, לא, זה לא מה שאתה מבקש, זה מרחיק לכת. לא, לא.

השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו:

קינלי, מה אתה רוצה? שימשיך לטפטף להם גשם בתוך המבנים שלהם? אתה יודע באיזה מצב הם נמצאים.

משה טור פז (יש עתיד):

זה לא קשור, זה לא הכסף.

השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו:

אבל אתה יודע באיזה מצב הם נמצאים. אי-אפשר לקחת ילדים ולהפלות אותם לרעה. זה לא הגיוני.

משה טור פז (יש עתיד):

אתה צודק, אבל זה לא קשור. מטפטף גשם, זה לא מהכסף הזה.

היו"ר אוריאל בוסו:

טוב. תעשה לנו סיכום, חבר הכנסת טופורובסקי.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

אני אסכם. אני חושב שכולנו מסכימים – ואם לא מסכימים, חייבים להסכים – שבמדינת ישראל כולם צריכים להיות שווים בפני החוק, הן בזכויות והן בחובות. עכשיו אני רוצה להגיד משהו לפי מה שאני רואה בתהליכים שקורים בממשלה הנוכחית. כאן כנראה לא תסכימו איתי, אבל אני רוצה שישימו לב, שכל אזרחי ישראל ישימו לב. אנחנו רואים את זה גם בתקציב, גם בכספים הקואליציוניים והיום גם בסיפור עם קרן הארנונה. יש כאן ממשלה שבאה – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

קרן הארנונה – יאיר לפיד הציע ב-2014 באותה מתכונת.

היו"ר אוריאל בוסו:

תני לו לסיים.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

הוא הוריד את זה, האוצר הציע ויאיר לפיד הוריד את זה מההצעה, הוא גם – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

בסדר, סליחה.

היו"ר אוריאל בוסו:

רגע, אבל את יודעת למה הוא הוריד את זה?

טלי גוטליב (הליכוד):

מה?

היו"ר אוריאל בוסו:

כי מדינת תל אביב ניצחה אותו ואיימה עליו. עלינו מדינת תל אביב לא מאיימת.

טלי גוטליב (הליכוד):

ברור – – –

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

אף אחד לא איים. הדבר הראשון שצריך – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

רון חולדאי שם אותו על עץ.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

לא, לא, לא, צריך להבין: מה קרן הארנונה באה ואומרת? אם אתה מוסד, או, סליחה, יישוב שמתנהל כמו שצריך – עושה חינוך טוב, מתפתח כמו שצריך, מפתח מרכזי תעסוקה וכו' וכו' – אז ניקח ממך כסף ונעביר את כסף לאלה שלא מתנהגים יפה, לא מפתחים את אזורי התעסוקה – –

טלי גוטליב (הליכוד):

לא, זה לא מה שהקרן אומרת. בועז, זה לא נכון – – –

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

– – אולי הם מושחתים, גירעוניים והכול. זה מה שזה אומר. עכשיו, גם הכספים הקואליציוניים – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

אבל אתה לא יכול – בועז, בועז, נגמר לך הזמן, ואני אסביר לך.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

רק תן לי לסיים את המשפט, כי אני נתתי לכם.

היו"ר אוריאל בוסו:

בניין אחד בתל אביב זו כל הארנונה של אופקים. מה אתה רוצה שהוא יעשה שם? מה, הוא עצלן? הוא לא יכול לפתח מגורים, אין לו מסחר. מה לעשות שההוא גר בביצת זהב, וההוא גר במקום אחר?

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

רק תנו לי לסיים את המשפט. אני נתתי לכם להתווכח על חשבון הזמן שלי. נתתי לכם להתווכח. אני רק רוצה להגיד: כמו שברשויות, זה לא הגיוני שיגידו לרשות מצליחה: אנחנו מענישים אותך על הצלחתך. אותו דבר, גם אלה אזרחי מדינת ישראל.

היו"ר אוריאל בוסו:

מה זה מצליחה?

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

אם יש בן אדם שלומד קשה, עובד, מרוויח כסף – לא תבוא המדינה – –

טלי גוטליב (הליכוד):

זה לא מה שהוא אומר.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

– – ותגיד: רגע, רגע, יש לך פלוס בעו"ש, אנחנו ניקח ונעביר למישהו שיש לו מינוס.

השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו:

לא, אבל זה לא זה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אבל זה רק על שטחי מסחר של המדינה.

היו"ר אוריאל בוסו:

אבל אתה לא יכול להאשים את קריית מלאכי שהיא עיר לא מצליחה, כי המיקום הגיאוגרפי שלה במקום פלוני. מה אתה רוצה שהוא יעשה? הילדים שם מקבלים 50% פחות בחינוך מתל אביב, כי אין לו כסף. אין לו שם מסחר, כי אתה לא יכול להביא לשם מפעלים בכוח. וזה גם אזור מוכה טילים. אתה אומר לו: אתה עצלן.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – כי הייתי נגד. זה רק על שטחי מסחר, ורק על ארנונה שתעלה.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

רגע, קריית מלאכי זה אחלה של דוגמה. איזה מועצה אזורית סובבת את קריית מלאכי?

היו"ר אוריאל בוסו:

יפה, באר טוביה. יש לו שם – – –

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

באר טוביה. כמו שבאר טוביה יכלה ויכולה לעשות אזורי מסחר ותעשייה, גם בקריית מלאכי.

היו"ר אוריאל בוסו:

אבל היסטורית יש שם. אבל בבאר טוביה הוא לא צריך את כל מה שיש לו – אין לו לא חינוך אותו דבר, לא ניקיון. לוקחים משם לקריית מלאכי. אין יותר הוגן מזה. אתה הולך בקריות – אתה נוסע בכביש אחד בארבע קריות; במקום אחד נמצא אלתא והשניים עניים. זה הגיוני?

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

שנייה, שמעתי את ההסבר, אבל זה לא הסיפור כאן.

היו"ר אוריאל בוסו:

זה הסיפור.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

אני מבין, יש צדק חלוקתי שיש פה מקום לעשות.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – על חשבון שטחי המסחר של המדינה.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

אבל אף אחד לא מאשים את סמוטריץ' בזה שהוא סוציאליסט. עכשיו, אני רוצה לבוא ולהגיד מה עומד מאחורי הסיפור הזה.

היו"ר אוריאל בוסו:

– – – כבר כועסים עליי. הוא גם על חשבון השני. תסיים.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

עומד מאחורי הסיפור הזה, כמו עם הכספים הקואליציוניים: למישהו יש פלוס ולמישהו יש מינוס. אנחנו ניקח מזה שיש לו פלוס בעובר ושב, נעביר לזה שלא התנהל כמו שצריך – –

היו"ר אוריאל בוסו:

נעבור להצבעה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אבל זה לא אותו דבר. זה שטחי מסחר של המדינה.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

– – בין אם זה אזרח ובין אם זה יישוב. אנחנו לא ניתן את זה. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה, תודה, תודה רבה לחבר הכנסת בועז טופורובסקי, יושב-ראש האופוזיציה – לא יושב-ראש האופוזיציה, מרכז האופוזיציה – שחזר אלינו כאן לעבודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

ברוך רופא חולים.

היו"ר אוריאל בוסו:

אחרון הדוברים – חבר הכנסת יוראי להב הרצנו.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

יש גם את ולדי.

היו"ר אוריאל בוסו:

ולדימיר בליאק. ולדימיר כאן? לא, הוא יוותר, נתתי לבועז, ככה, פעמיים.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

למה שיוותר?

היו"ר אוריאל בוסו:

עליזה, אמרו לי שזה דברים מעניינים. אז בבקשה, אדוני, שלוש דקות. אותי בעובדות אי-אפשר לבלבל.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אדוני, אז בוא נדבר קצת על העובדות. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה.

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

לא, הוא כבר יבקש שאני אעצור לו את הזמן. אין לנו זמן.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

כמעט 14 מיליארד שקל. 14 מיליארד שקל של כספים קואליציוניים. נכון, כספים קואליציוניים תמיד היו, אבל לא בהיקף הזה, לא למטרות האלו – מטרות סקטוריאליות-פוליטיות. מעולם לא הייתה חזירות כזאת על כספי הציבור. מתוך הכספים הקואליציוניים לא פחות מ-285 מיליון שקלים ישמשו להקמת הרשות לחיזוק הזהות היהודית של אבי מעוז. 285 מיליון שקלים – לכפייה דתית על חילונים. רשות שלמה שעוסקת בכפייה דתית על חילונים, על ידי מי? על ידי הפוליטיקאי הכי גזען, הכי הומופוב, הכי שונא נשים במדינת ישראל. 285 מיליון שקלים כדי להסביר לך שהתרומה הגדולה ביותר שלך בעולם הזה היא לגדל משפחה ולהביא ילדים; 285 מיליון שקלים כדי לדחוף צעירים – –

טלי גוטליב (הליכוד):

– – אדוני השר – – – חינוך – – – זה מדהים.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

– – בעלי נטיות הפוכות לטיפולי המרה; 285 מיליון שקלים – כדי להבהיר ללוחמות צה"ל, לטייסות, לחובלות ללוחמות החי"ר, לטנקיסטיות, שאין להן מקום בקרבי ואולי אין להן מקום בכלל בצבא ההגנה לישראל; 285 מיליון שקלים בשביל להפיץ שהמשפחות הלהט"ביות הן איום קיומי על עם ישראל, הרב עמיחי; 285 מיליון שקלים כדי לשכנע שאין דבר כזה טרנסים, לומר שהם תופעה שצריך להיאבק בה. כספי המיסים שלנו – המון כספי מיסים שלנו – יופנו נגדנו. במקום למגן את עוטף עזה, במקום להילחם בהורדת יוקר המחיה, במקום לחזק את מערכות הבריאות והחינוך, במקום להשקיע למען העם, הכספים הללו יושקעו כדי לרדוף את העם – את העם שלא נראה ולא מסכים איתכם. 14 מיליארד שקלים, שהם בושה וחרפה; שמי שנותן אותם היא התנועה הלאומית הליברלית בראשות בנימין נתניהו. תתביישו לכם.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חבר הכנסת ולדימר בליאק. חשבנו שפעם אחת תוותר. בבקשה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני נמצא בשבועות האחרונים בדיונים הבלתי-פוסקים בוועדת הכספים כמרכז האופוזיציה בוועדה, ואני יכול לומר לכם: אני מאוד מאוד מודאג. אני מאוד מאוד מודאג מעתיד הכלכלה שלנו, מעתיד החינוך שלנו, מעתיד הילדים שלנו, מהעתיד של מדינת ישראל כפי שהוא משתקף מהתקציב המופרך של הקואליציה. 13.6 מיליארד שקלים של כספים קואליציוניים. זה סכום בלתי נתפס, זה סכום שמעולם לא היה. זה סכום שאם אנחנו מסתכלים על הפירוט שלו, זה גזר דין מוות למדינת ישראל יהודית, דמוקרטית וליברלית. אני יודע שזה לא מעניין אתכם, אז אני אומר את זה שוב – אפשר לקבל שם קצת שקט, אדוני היושב-ראש?

היו"ר אוריאל בוסו:

הוא רוצה לסיים.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

התקציב הזה זה גזר דין מוות למדינת ישראל יהודית דמוקרטית וליברלית, כפי שאנחנו מכירים אותה. זו ממשלה בלתי אחראית, זו ממשלה מושחתת, זו ממשלה שמעבירה ממש בדקות האלה חוק שמרסק את השלטון המקומי, מרסק את השלטון המקומי. בכל העולם הבינו כבר מזמן ששלטון מקומי חזק זה המפתח לעוצמה של המדינה. אצלנו עושים בדיוק הפוך. אנחנו ראינו כיצד בחמש השנים האחרונות, בכל הטרללת של הקורונה ושל הבחירות השלטון המקומי הציל את מדינת ישראל. היום אתם מרסקים אותו. מרסקים אותו עם הצעת חוק מופרכת, מגזרית. הצעת חוק שלא תקדם שום פתרון בתחום הדיור. שום פתרון בתחום הדיור. אנחנו נראה בעוד חמש שנים, נסתכל על הקרן הזאת, ולא נבין איך הקואליציה העבירה אותו. הקרן הזאת, קרן הארנונה, מסעירה היום את מדינת ישראל, והיא מרסקת את החברה הישראלית. זה מה שצריך להבין. כל הדרך העקומה לקידום הצעת החוק הזאת מעידה על כך. כל השיח השלילי ששר האוצר יצר כנגד ראשי הערים, בסופו של דבר, מביא היום למשבר. למשבר מאוד חמור. אתם מייצרים משברים בכל יום מחדש; אתם מרסקים את החברה הישראלית; אתם מרסקים את הכלכלה הישראלית. עוד לא מאוחר לעצור. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חברי הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח. אם כן, רבותיי חברי הכנסת, השר עמיחי אליהו יעלה ויסכם. קיבלת הוראה מחברת הכנסת עליזה בראשי: דקה.

השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו:

טוב, דקה. חבריי, אני מרגיש, אחרי החוק הנורווגי, שזו זכות גדולה לדבר במשכן. אני כמעט חוזר על ברכת שהחיינו, שהייתה לנו בהתחלה. זוכר, חבר הכנסת ביסמוט? משמח להיות פה במקום הזה. במליאה. אני כן רוצה להזכיר, במסגרת הדיונים שדנים עכשיו על הזהות היהודית, שהרצל, חוזה המדינה, אמר בקונגרס הציוני הראשון משפט שהוא משפט מפתח, והוא רלוונטי היום כמו שהוא היה רלוונטי אז. הציונות, אומר הרצל, היא שיבה אל היהדות עוד לפני שהיא שיבה אל ארץ היהודים. אני מציע להרבה מאוד מהחברים שמתנגדים היום לתהליך של לימודי יהדות ולימודי מורשת, שזה שונה, ולימודי זהות יהודית, שזה מאוד חשוב, להסתכל בהפגנה היום בתל אביב, לראות את האנשים שמניפים דגלי אש"ף והם לא יודעים לא מי זו חנה סנש ולא מי זה בן-גוריון, הם לא יודעים את ההיסטוריה הקרובה שלהם, הם לא מחוברים להורים שלהם. התיקון הזה בנושא מודעות למורשת, לשורשים, לחיבור וזהות יהודית, הוא מאוד משמעותי. אז אני מסכם את הדיון עכשיו, ואני מבין שהוא מועבר לוועדת כספים. תודה רבה לכם. תודה, אדוני היושב-ראש.

קריאה:

לוועדת הכספים.

היו"ר אוריאל בוסו:

את זה אני אכריז בסוף ההצבעה. תודה רבה לשר עמיחי אליהו. אם כך, חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק להסדר ההימורים בספורט (תיקון מס' 17), התשפ"ג–2023. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 20 נגד – אין נמנעים – אין

היו"ר אוריאל בוסו:

אם כן, רבותיי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 20 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים, אני קובע שהצעת חוק להסדר ההימורים בספורט (תיקון מס' 17) התקבלה בקריאה הראשונה ותעבור לוועדת הכספים להכנתה לקריאה השנייה והשלישית.

היו"ר אוריאל בוסו:

נעבור לנושא הבא בסדר-היום: הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת. בבקשה.

אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי הצעת חוק ההתאמות הפיסקליות, התשפ"ג–2023, מ/1614, תועבר לדיון בוועדת הכספים לשם הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. אבקש לציין כי הקריאה הראשונה בהצעת החוק התקיימה כבר ב-27 במרץ 2023, יחד עם הצעת חוק התקציב והצעות החוק הנלוות. בשל טעות טכנית לא נרשם במערכת הסנהדרין שהמליאה העבירה את ההצעה לוועדת הכנסת לשם קביעת הוועדה לדיון, אלא שההצעה עברה לוועדת הכספים. מסיבה זו החלה ועדת הכספים לדון בהצעה וקיימה ישיבות ממצות, כולל דיון בהסתייגויות. יצוין כי לצד הצעה זו דנה ועדת הכספים גם בתיקון לחוק-יסוד: משק המדינה, הקשור אליה. עוד חשוב להזכיר כי ועדת הכספים היא הוועדה היחידה המתאימה לדיון בהצעת חוק זו לפי תקנון הכנסת והתקדימים. משהתבררה היום הטעות, ולאחר התייעצות עם היועצת המשפטית לכנסת, הוחלט להביא כעת את העניין להחלטה של ועדת הכנסת, על מנת שתאשר בדיעבד את קיום הדיונים בוועדת הכספים. עמדת הייעוץ המשפטי נשמעה גם בוועדת הכנסת בטרם החליטה שההצעה תעבור לוועדת הכספים, ובהתאם לכך נמסרה הודעה זו. הודעה נוספת, אבקש להודיע כי חבר הכנסת – – –

נאור שירי (יש עתיד):

אופיר, לא משחררים אותנו להצביע.

היו"ר אוריאל בוסו:

אני אעביר מסר שבחוק הבא – – –

נאור שירי (יש עתיד):

אין כזה דבר. לא משחררים אותנו. עלינו לפה והייתה הצבעה – – –

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

– – – אנחנו לא יכולים להצביע גם בוועדת הכספים וגם פה. תעשו שמיות.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת שרן מרים השכל, אני שומע את הביקורת. אכן, אני צריך להיות יותר ערני לכך, ועשר דקות לפני ההצבעה אני אבקש לסיים את ההצבעות בוועדת הכספים.

נאור שירי (יש עתיד):

זה לא בסדר.

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

אנחנו מבקשים הצבעה חוזרת – – –

נאור שירי (יש עתיד):

– – – היועצת המשפטית. אני אגיד לך מה קורה בוועדה – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אנחנו אמרנו לו שיש הצבעות והוא צריך לתת זמן.

היו"ר אוריאל בוסו:

את צודקת, חברת הכנסת מירב, לא היינו ערניים בחוק הזה. יש לנו שלושה חוקים, ואנחנו נטפל בזה. אם כרגע צריך להוסיף לפרוטוקול, נוסיף.

קריאות:

– – – תגיד לו לעצור.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת שרן השכל, כרגע נוסיף לפרוטוקול – – –

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

אנחנו רוצים הצבעה חוזרת. זה לא חוקי מה שאתם עושים. בואו תסגרו את עבודת הכנסת ותעשו הצבעות במליאה – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני אישית דיברתי גם עם גפני.

היו"ר אוריאל בוסו:

השאלה, אם צריך לגייס להצבעות כל כמה דקות – – –

נאור שירי (יש עתיד):

אני לא יודע אם הוא מצביע עכשיו על הסתייגויות. אני לא יודע אם הוא ממשיך להצביע.

מירב בן ארי (יש עתיד):

העניין הוא שדיברתי עם יו"ר הוועדה ואמרתי לו – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

לאחר שיו"ר הקואליציה יסיים לדבר, נעשה הצבעה חוזרת.

אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):

אני מבקש להודיע כי חבר הכנסת יבגני סובה יכהן כממלא מקום קבוע בוועדת הכלכלה מטעם סיעת ישראל ביתנו במקום חברת הכנסת יוליה מלינובסקי.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת, על פי ייעוץ משפטי של היועצת המשפטית שגית אפיק נאמר שאפשר לעשות הצבעה חוזרת על הצעת החוק האחרונה, הצעת חוק להסדר ההימורים בספורט, מאחר שחברי הוועדה שהיו בוועדת הכספים המשיכו, ואנחנו הודענו שבזמן ההצבעות העבודה בוועדת הכספים תיפסק לכמה דקות. אנחנו נעיר על זה בחוק הבא. כרגע אפשר לעשות הצבעה חוזרת. חברי הכנסת, תפסו את מקומותיכם. נעבור להצבעה חוזרת על הצעת חוק להסדר ההימורים בספורט (תיקון מס' 17), התשפ"ג–2023. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 35 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק להסדר ההימורים בספורט (תיקון מס' 17), התשפ"ג–2023, לוועדת הכספים נתקבלה.

קריאה:

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה לא משנה, אם יש חבר כנסת – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

צודקת. צודקת, גמרנו. טיפלנו באירוע. אם כך, חברי הכנסת, 35 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק להסדר ההימורים בספורט התקבלה בקריאה הראשונה ותעבור להכנתה לקריאה השנייה והשלישית בוועדת הכספים.

היו"ר אוריאל בוסו:

נעבור לנושא הבא בסדר-היום: הודעה לסגנית מזכיר הכנסת.

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – פרוטוקול המתקן את האמנה בין ממשלת מדינת ישראל ובין ממשלת רומניה בדבר מניעת מיסי כפל ומניעת התחמקות ממס לגבי מיסים של הכנסה. מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון בהצעה דחופה לסדר-היום של חברי הכנסת יעקב אשר, אורית פרקש הכהן, אחמד טיבי, אבי מעוז וואליד אלהואשלה בנושא: תוכנית חינוך חינם מגיל לידה ועד גיל שלוש. תודה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לסגנית מזכיר הכנסת.

היו"ר אוריאל בוסו:

נעבור לנושא הבא בסדר-היום: הצעת חוק טיפול – השר, כתוב כאן "בחולי נפש"; קשה לי לקרוא את המילים "חולי נפש", צריך לכתוב "מתמודדי נפש". אני מבקש, וגם ביקשנו, כוועדת הבריאות: תבקש במשרד שלך לתקן את הנוסח. מחלת נפש היא לא מחלה, זה התמודדות. הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון מס' 12) (הוראות לעניין מינוי חברים לוועדות). מציג חבר הכנסת משה ארבל, שר הבריאות, בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הבריאות והפנים.

היו"ר אוריאל בוסו:

הרלוונטי כרגע זה הבריאות.

שר הבריאות משה ארבל:

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני שאציג את הצעת החוק אני מבקש להקדיש מילים ספורות לזכרו של ידיד יקר שהלך היום לבית עולמו, תושב פתח תקווה, עיתונאי ותיק – יצחק נחשוני, זיכרונו לברכה. לא הצלחתי להגיע ללוויה היום בגלל עבודת הכנסת. יצחק היה אדם מיוחד. בניו כולם למדו יחד איתי ועם אחיי בבית הספר היסודי בפתח תקווה – קובי נחשוני, גם כן עיתונאי, הוא אחד מבניו. הוא ממייסדי העיתונות החרדית, אדם מיוחד במינו, איש של גשרים ושל חיבורים בין אוכלוסיות. יהי זכרו ברוך.

היו"ר אוריאל בוסו:

משתתפים. ללא ספק, אבדה אמיתית.

שר הבריאות משה ארבל:

ובמעבר חד לחיים עצמם. אני מתכבד להציג את הצעת החוק לטיפול בחולי נפש (תיקון מס' 12) (הוראת לעניין מינוי חברים לוועדות). כפי שציין היושב-ראש, שהוא בכובעו הנוסף גם יושב-ראש ועדת הבריאות, אם החוק יעבור כאן במליאה ויגיע לוועדת הבריאות, בסמכותה של ועדת הבריאות גם לשנות את נוסח החוק. אנחנו כמשרד הבריאות לא נתנגד לזה, כמובן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה יודע, אני עשיתי את זה בכנסת העשרים עם המילה "מפגר".

היו"ר אוריאל בוסו:

וזה תפס.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לקחנו את המילה "מפגר" והפכנו את זה למה שנקרא "אדם עם מוגבלויות". אבל זו לא חוכמה פה. אתה כשר הבריאות צריך להחליט כהחלטה שכל מקום בחוק שכתוב בו "חולה נפש" יהיה כתוב "מתמודד נפש", ואז בוסו לא צריך – פשוט תעשה את זה כהחלטה על כל החקיקה.

היו"ר אוריאל בוסו:

אני גם בוועדה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אגב, מי שהתחיל את זה זה כחלון עם מש"ה, שזה נקרא לאגף – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

זה דבר מאוד מבורך, ומאז "פיגור" לא נמצא בלקסיקון הישראלי בכלל.

מירב בן ארי (יש עתיד):

נכון, נכון.

שר הבריאות משה ארבל:

אנחנו נשתף פעולה בנושא. אני חשבתי שיותר מהר יהיה לוועדת הבריאות להתחיל להניע את זה תוך כדי הליך החקיקה, אבל אם יהיה צורך ויוזמה, אנחנו בהחלט – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

לא, במקרה הזה ודאי, אבל אני אומר, כללית, במשרד – – –

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

כבוד השר, זה גם וגם. בחוק הספציפי הזה לשנות, וגם לשנות באופן גורף.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אפשר בכל החוקים.

שר הבריאות משה ארבל:

על פי הוראות סעיף 24 לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א–1991, שר הבריאות ממנה ועדות פסיכיאטריות מחוזיות המורכבות משלושה חברים בכל מותב ועדה, שלהן סמכויות שונות כמפורט בחוק. בהתאם לנוסחו הנוכחי של סעיף 24 לחוק בכל ועדה פסיכיאטרית מחוזית כאמור יהיו חברים משפטן, אחד מתוך רשימת משפטנים שערך שר המשפטים, ושני פסיכיאטרים, אחד בשירות המדינה ואחד שאינו בשירות המדינה. בהצעת חוק זו מוצע להשמיט את ההבחנה האמורה ולשנות את הרכב הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית כך שלא תוטל חובה למנות בהכרח פסיכיאטר מקרב שירות המדינה. בשנים האחרונות התעורר קושי רב באיוש הוועדות הפסיכיאטריות המחוזיות, בנוגע לשילוב פסיכיאטרים בשירות המדינה בוועדות אלה בכלל, ובכל הנוגע לשילוב פסיכיאטרים שאינם עובדי אותו בית החולים שבו מטופל המאושפז שעניינו נדון לפני הוועדה בפרט. יצוין כי כיום במערכת הבריאות בישראל קיים מחסור בפסיכיאטרים, ובכלל זה פסיכיאטרים בשירות המדינה. נוסף על כך, על רקע הרפורמות – המבנית והביטוחית – בתחום בריאות הנפש, מתחילה להסתמן מגמה של מעבר פסיכיאטרים מהמערך הממשלתי למערך הציבורי, קרי קופות החולים; מערך מבורך, אבל עדיין צריך להיות ערניים אליו. שני גורמים אלה כשלעצמם מקשים על איוש הוועדות הפסיכיאטריות המחוזיות בהרכב החוקי הנדרש כיום לפי החוק, וצפוי שקושי זה רק ילך ויחריף. המצב האמור הביא לחשיבה מחודשת בדבר הנחיצות שהרכב הוועדות הפסיכיאטריות המחוזיות יכלול תמיד פסיכיאטר בשירות המדינה ופסיכיאטר שאינו בשירות המדינה. המסקנה של החשיבה המחודשת האמורה הייתה שניתן לוותר על הדרישה שלפיה אחד מהפסיכיאטרים בוועדה פסיכיאטרית מחוזית יהיה עובד המדינה, בכפוף לקביעת העקרונות דלהלן: החלת דינים מתחומי טוהר המידות והוראות בתחום הצינון על כלל חברי הוועדות הפסיכיאטריות המחוזיות והסדרת היבט ניגודי עניינים; קביעת תקופת כהונה קצובה לכל אחד מחברי הוועדה, וכן קביעת מנגנון לבירור תלונות נגד חברי הוועדות. מוצע אפוא לבטל את ההבחנה בין רשימת פסיכיאטרים שהם עובדי המדינה לבין רשימת פסיכיאטרים מהמגזר הפרטי, באופן שיאפשר למנות לוועדה פסיכיאטרית מחוזית שני פסיכיאטרים בלא תלות מי מהם עובד המדינה, כאשר אנחנו מגבירים את הפיקוח בסוגיות הללו של ניגודי עניינים ויתר התחומים של טוהר המידות. במקביל מוצע להסדיר בחוק היבטים מסוימים הנוגעים למינוי חברים לוועדות הפסיכיאטריות המחוזיות וגם לוועדות הפסיכיאטריות המחוזיות לילדים ולנוער כאמור בסעיף 24א לחוק, ולוועדות הפסיכיאטריות המיוחדות כאמור בסעיף 28א לחוק, ובכלל זה סייג למינוי חבר ועדה, הפסקת כהונה של חבר ועדה לפני תום תקופת הכהונה, וכן הוראות הנדרשות להבטחת טוהר המידות של החברים המתמנים לוועדות, ומינוי אחראי על בירור תלונות התנהגות חברי ועדה במסגרת מילוי תפקידם. חבריי חברי הכנסת, התיקונים המוצעים בהצעת חוק זו יאפשרו גמישות רבה יותר בקביעת מותבי הוועדות הפסיכיאטריות המחוזיות בלי לפגוע בהרכבן המהותי, שיכלול משפטן אחד ושני פסיכיאטרים. כמו כן התיקונים המוצעים נועדו להבטיח כי כל חברי מותבי הוועדות יפעלו בהתאם לעיקרון האוסר על עובדי ציבור להימצא במצב של ניגודי עניינים ובאופן אשר יבטיח הליך הוגן ותקין. כמו כן, בחוק מוצע למנות אחראי בירור תלונות המוגשות נגד חברי הוועדה ולקבוע את סמכויותיהם כדי להבטיח את אי-תלותם ואת מרותם של חברי הוועדה להוראות הדין בלבד. בשל כך מוצע לקבוע כי שר הבריאות ימנה בהסכמה את נשיא בית המשפט העליון, שופט של בית משפט מחוזי או שופט של בית המשפט העליון בדימוס לאחראי על בירור תלונות כאמור. האחראי יבחן תלונות על התנהגות של חברי הוועדה במסגרת מילוי תפקידם, לרבות לעניין דרך ניהול ההליכים על ידם. אם יימצא שהתלונה מוצדקת רשאי הוא, לאחר שניתנה לחבר הוועדה הזדמנות לטעון את טענותיו, להמליץ לשר לתת לחבר הוועדה נזיפה או התראה, להעבירו מכהונתו, להתלות את מינויו עד לקיום תנאים שיורה עליהם או להמליץ שלא להאריך את כהונתו. המנגנון לפי סעיף 24ו המוצע לחוק דומה בתכליותיו למנגנון הקבוע בחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב–2002. מנגנון דומה קיים גם בסעיף 3ד לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, בכל הנוגע לבירור תלונות נגד רשמי הוצאה לפועל. אשר על כן, חבריי חברי הכנסת, ולאור כל האמור, אני אבקש את אישורה של הכנסת ואת תמיכתה בהצעת חוק זו בקריאה ראשונה. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לשר הבריאות חבר הכנסת משה ארבל. אם כך, נעבור לרשימת הדוברים. חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה, ואחריו – חברת הכנסת שלי טל מירון. איך עשית כזאת קפיצה?

נאור שירי (יש עתיד):

יש לי מה להגיד על זה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול אני אנצל את העובדה ששר הפנים ושר הבריאות שניהם נמצאים באולם.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

אני רואה רק אחד.

שר הבריאות משה ארבל:

שניהם גם יחד.

נאור שירי (יש עתיד):

אתה, מאז שחזרת, לא רואה כל כך טוב. שניהם נמצאים באולם. אתה יכול לשחרר אחד, כי צריך רק שר אחד תורן במליאה.

היו"ר אוריאל בוסו:

השר יכול לצאת.

נאור שירי (יש עתיד):

איזה מהם שתבחר יכול לצאת. אני רוצה לנצל את העובדה שאתה נמצא פה באמת, כי נושא הזמינות בתורים, דיברנו על זה עוד לפני כניסתך לתפקיד – היה כל נושא הוצאות אשרת יציאה. אתה באמת הקצית כוח אדם, ויצרנו תורים. אני לא אדבר על התורים הארוכים, אני מניח שזה איכשהו עם הזמן גם ירד. אני גם לא בטוח שיש פתרון שהוא מיידי, שאפשר לפתור. מה שכן, אני מניח שאתה מכיר את כל נושא מרשם האוכלוסין, שיש מאות של זוגות ואנשים שצריכים את השירותים האלה, ופשוט זה לא זמין. אם פותרים בעיה ומייצרים עוד בעיה, אז אנחנו מגלגלים שתי בעיות במקביל. אני מבין, גם יכול להיות שאתה בא אומר: בסוף זה כוח האדם שכרגע נמצא, ואני לוקח את הבעיה הגדולה יותר ומקצה לה את המשאבים שלי. אבל צריך גם לייצר – אולי להוריד יום אחד ולתת להם גם זמינות.

שר הבריאות משה ארבל:

כל שירותי רשות האוכלוסין זמינים בכל הלשכות בארץ מלבד מחלקת האשרות. מחלקת האשרות – הארכנו בחצי שנה באופן גורף את כלל האשרות לכל הזרים שנמצאים במדינת ישראל כדי שלא יצטרכו לבוא ולחדש, וככה נתנו מענה. את יתר השירותים אפשר לקבל בכל הלשכות האחרות שהן לא ארבע הגדולות. נתנו מענה לזה, אבל אדרבה, אם יש מקרה פרטני בעייתי – – –

נאור שירי (יש עתיד):

לא, ראית, גם התפרסמו – תודה על התשובה, אבל התפרסם בתקשורת שיש עשרות מקרים. פנו אליי, אני יכול להעביר לך. אני חושב שאתה תכיר את זה. אני לא בטוח שיש אפשרות, אבל אני כן יודע שאפשר לייצר פתרון טכנולוגי יחסית מאוד פשוט, שקיים כבר בכל מיני רבדים שונים. צריך להוסיף לו את הנושא הביומטרי, שגם קיים היום. הרי כשאנחנו נכנסים – אני לא אחדש לך, אבל כשאנחנו נכנסים למדינה אנחנו נסרקים על ידי ביומטריה. אז אותו דבר אפשר לעשות בחידוש.

שר הבריאות משה ארבל:

זה על שולחן העבודה שלי.

נאור שירי (יש עתיד):

זה נראה לי פתרון שהוא יחסית מאוד מאוד זמין. אני חושב שגם בסוף, הטכנולוגיה – אני יכול להיכנס – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

אבל היית צריך להתחיל בדברי שבח.

נאור שירי (יש עתיד):

אני שיבחתי, אני אמרתי.

היו"ר אוריאל בוסו:

כן, אבל הציבור צריך לדעת. מדובר במבצע חסר תקדים.

נאור שירי (יש עתיד):

קודם כול, עצם זה שאמרתי ששניהם נמצאים פה זו מילת שבח. אני לא מכיר הרבה חברי כנסת שמתמנים לשר – תן לי לפחות לשבח, אם אתה כבר רוצה; אתה רוצה? בבקשה. אני לא מכיר הרבה חברי כנסת שיכולים לעמוד, או לפחות להיות כנים עם עצמם, ולהגיד: אני מוכן לאתגר. ואתה לא צריך אותי כדי לשבח גם את העבודה שלך וגם את היכולות שלך. אבל נאור, אני אישית, הפנימי שלי, מרגיש שאין מה לעשות, זה גדול עלינו. אגב, גם לטובתך האישית: בסוף גם אנחנו פה, כשאנחנו נמצאים פה אנחנו מקריבים משהו. כל דקה שלנו פה אנחנו לא רואים את הילדים, אנחנו לא רואים את הנכדים, אני לא רואה את אשתי, אני כבר לא זוכר איך היא נראית, מזל שיש לי תמונה שלה בטלפון. אני חושב שזה בא על חשבון החיים האישיים שלך. אני לא רוצה להתערב, אני חושב שזה לא ראוי.

קריאה:

נאור שירי (יש עתיד):

עליזה כל הזמן שולחת אותי הביתה, אבל לחברת הכנסת בראשי אני אומר שוב ושוב מחדש: כל דקה שאת פה – א. אני לומד; ב. אני לא אעזוב את המשכן; ג. אני באמת חושב – יושב פה מישהו ראוי לא פחות, מההיכרות שלי; אני ממליץ למנות אותו לשר הבריאות. מה אתה מעדיף? כן, שר הבריאות. אני חושב שהתפקידים האלה הם חשובים.

שר הבריאות משה ארבל:

הוא יושב-ראש הוועדה.

היו"ר אוריאל בוסו:

אני נהנה מכל רגע בתפקידי. תודה.

נאור שירי (יש עתיד):

הוא עושה עבודה מעולה. אני חושב שבסוף החיים הפרטיים שלנו חשובים לפחות באותה מידה, והם תורמים הרבה יותר לתפקוד המקצועי שלנו. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

המשותף בין השר ארבל וביני – ששנינו ממתינים שהרב אריה דרעי יחזור להיות שר של שני המשרדים.

נאור שירי (יש עתיד):

תמנו אותו לשר.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה.

שלי טל מירון (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר קצת על נשים ברשויות מקומיות. אנחנו בשנת בחירות מוניציפליות. היום התכנס דיון חשוב מאוד בוועדה לקידום מעמד האישה בנושא נשים שמתמודדות לבחירות המקומיות. לצערי הרב מאוד, המצב שלנו עגום מאוד. אני רק אסבר לכם את האוזן עם קצת נתונים, כדי שנבין על מה מדובר. בבחירות האחרונות, בשנת 2018, שליש – מתוך 196 רשויות, בשליש מהרשויות אין בכלל נציגות נשית. אין, לא קיימת. כאילו הן לא 52% מהאוכלוסייה. זה נתון שהוא לא נתפס בעליל. בכלל, כל המצב של ייצוג נשי במרחב הציבורי, גם פה בבית הזה, גם כחברות כנסת, גם כשרות, גם כמנכ"ליות משרדים ממשלתיים, גם כיושבות-ראש ועדות פה בכנסת – המצב לא טוב. אנחנו בנסיגה לאחור. עכשיו, אם אני רגע שמה את הפוקוס על הרשויות המקומיות, חשוב להבין שחלק מהסיבות שנשים לא מתמודדות הן כל מיני חסמים שאנחנו יכולים לטפל בהם. זו לא גזרת גורל שצריכה להישאר לתמיד. אנחנו צריכים לעודד נשים להתמודד ברשויות המקומיות. לשמחתי הרבה, הוזמנו היום לישיבה בוועדה מנכ"לים של מפלגות. לדעתי זו אולי הפעם הראשונה שנעשה דבר כזה, והגיעה מנכ"לית מפלגת יש עתיד אטל הובן, שאנחנו מתגאים בה מאוד, ועשתה דרך מדהימה במפלגה, והיא מבחינתי דוגמה ומופת לאישה, והיא דיברה על המציאות אצלנו במפלגה, שבאמת שמה בראש סדר העדיפויות נשים, מקדמת נשים, ואפשר לראות את זה כמובן במספרים אצלנו – גם כמובן חברות הכנסת במפלגה הן 40% מהרשימה, וגם כמובן בתפקידים במפלגה, ראשות מטה ועוד, מנכ"לית משרד ראש ממשלה ראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל וכהנה וכהנה. באמת צוות של נשים מופלא. ישבו המנכ"לים ודיברו על החסמים ועל איך אפשר לעודד, כי יש באמת תמריץ כספי לרשימות שרצות עם נשים לרשות המקומית, ואפשר לחזק את זה ולהגביר את זה, וזה כן יכניס עוד נשים לרשימות, כיוון שהחסם הכלכלי מבית – הרבה פעמים נשים שרוצות להתמודד לא עושות את זה כי אין להן היכולת הכלכלית להשקיע בזה ואין להן העורף המשפחתי כדי לעשות את הצעד הזה. אני מאוד מאוד רוצה מעל הבמה הזאת לפנות לכל הנשים ששוקלות, או חושבות, או רוצות, או מתלבטות, ויש בהן הקול הפנימי הזה שמשכנע אותן – –

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לסיים.

שלי טל מירון (יש עתיד):

כבר אני מסיימת. – – לא לעשות את זה, אולי לחכות עם זה, אולי אני לא מספיק טובה, אולי אני לא ראויה, אולי אני אוותר על זה – לא. אל תוותרו, תלכו על זה, תתמודדו, גם כל המנכ"לים היום של המפלגות קראו לנשים לבוא אליהם ולהציע את עצמן. אני קוראת לכן מעל הבמה הזאת: תתמודדו, אל תחששו. המקום שלכן הוא בזירה הציבורית. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחברת הכנסת שלי טל מירון. חברת הכנסת מירב בן ארי – ושוב אנחנו כאן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, כנסת נכבדה, היום התקיים דיון שיזמתי בוועדה לביטחון לאומי בנושא הפשיעה בחברה הערבית. לדיון הגיעה צמרת המשטרה, מהסמפכ"ל ובאמת קצינים בכירים, כדי לדבר על ההתמודדות שלהם במלחמה בפשיעה, או בעצם חוסר ההתמודדות. ככל שראינו, הבנו שלממשלה הזאת אין שום תוכנית למלחמה בפשיעה בחברה הערבית. אין סגלוביץ', אין שישה משרדים שמתכנסים כל שבועיים – כמו פנים, כמו משפטים, כמו ביטחון פנים – שמנסים להתמודד עם הפשיעה. אותם מספרים שאנחנו ראינו בממשלה שלנו, שצמצמו את ממדי הפשיעה כמעט בחצי, לא ראינו אותם. לאף אחד בממשלה הזאת לא אכפת ממה שקורה בחברה הערבית, לא אכפת מההתמודדות, לא אכפת באמת איך להילחם ולהוריד את המספרים. רק היום נרצחה עוד צעירה. צעירות ערביות משלמות לא רק את המחיר על זה שהן מהמגזר הערבי; הן משלמות גם על זה שהן נשים. מה שנקרא, רוצחים אותן משתי הסיבות – גם בגלל שהן חלק מהחברה הערבית, אבל גם בגלל שהן נשים. והממשלה הזו, ובראשה השר לביטחון לאומי, לא מציגה שום תוכנית אמיתית למלחמה בפשיעה. זה לא מעניין אותם, זה לא על סדר-היום. השאירו את המשטרה לבד עם עצמה להתמודד עם הדבר הזה. אני מניחה שאתה מסתכל עליי כי אתה בטח אומר לעצמך: אנחנו רוצים להילחם, אנחנו מנסים – אני מניחה, אדוני השר. אבל אין לכם שום תוכנית. אתה יודע מה היום סגלוביץ' אמר? קחו סגן שר. הרי הקמתם ועדה, הקמתם שרה להסברה, שהבנתי שהיום היא אמרה לכל השרים: תשלחו אליי, אני אסביר אתכם, כאילו היא לא השרה של המדינה אלא שרת התעמולה, אבל זה כבר לא מפתיע; הקמת משרד לקידום מעמד האישה, משהו מומצא שאף פעם לא היה – גם לזה שמו שרה – משרד התשתיות והמים. למה לא מצאתם אחד מהשולחן, או אפילו סגני שרים, שיטפל בפשיעה בחברה הערבית, כמו שאנחנו עשינו. למה?

היו"ר אוריאל בוסו:

שר המים – זה היה לפני כן. היום אין שר המים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא הבנתי.

היו"ר אוריאל בוסו:

השר להשכלה גבוהה ושר המים, זה היה בממשלות קודמות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שר המים והשר להשכלה גבוהה וכל הדברים האלה – אנחנו ביטלנו בממשלה שלנו. למה אתם לא מטפלים בפשיעה בחברה הערבית?

השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו:

את חושבת שאנחנו לא רוצים?

מירב בן ארי (יש עתיד):

דרך אגב, מה אמרתי לך? אני לא חושבת שאתה לא רוצה, אני חושבת שאתם לא עושים. מה זה עוזר לי שאתם רוצים? מה אתם עושים?

השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו:

את מבינה שזה מתחיל בחינוך?

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה קשור לחינוך? תגיד, למה, אצלנו לא היו אותם ערבים? פתאום אצלנו ירדו המספרים ואצלכם הם מכפילים את עצמם?

השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו:

את באמת חושבת שתוך שלושה וחצי חודשים תרבות שלמה מתחילה – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה רואה את הנתונים שהיו אצלנו?

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לסיים, הרבנית מירב.

מירב בן ארי (יש עתיד):

השר דיבר ואני מתייחסת.

השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו:

אז תעני.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אדוני השר, עם כל הכבוד, אם לא תמנו אדם שמסוגל להתמודד ולתכלל מדיניות, לא תצליחו להילחם בפשיעה. זה לא עובד מהשמיים. תשאל את סגלוביץ', שהיה פה. אני בוועדה לביטחון פנים בכל חודש וחצי כמעט קיימתי דיון; עשיתי פיקוח על העבודה של סגלוביץ'. אתם לא עושים כלום. אתם לא עושים כלום להילחם בפשיעה בחברה הערבית.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה. תודה, חברת הכנסת מירב בן ארי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה לא יקרה מהשמיים. אני מניחה שגם מיקי יוכל לדבר.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה.

מיקי לוי (יש עתיד):

גם הרציחות בחברה היהודית עלו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

בבקשה. אין ואקום, אדוני השר. איפה שיש ואקום נכנסים גורמים אלימים, ככה זה עבד מאז ומעולם. לא קשור כל הזמן להגיד – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

שלוש דקות לרשותך. מירב, יש אוכל נחמד בחוץ.

מיקי לוי (יש עתיד):

אדוני היושב בראש, היום קיימתי דיון בוועדה לביקורת המדינה בנושא יוקר המחיה. לא סתם דיון. הוועדה שאני עומד בראשה, אגב, היא הוועדה היחידה בכנסת שמחויבת לקום על פי חוק. זה שעברתם על החוק בקדנציה הקודמת, ניחא. אבל אז מצאתי דוח של מבקר המדינה מלפני שלוש שנים, שלא נעשה בו דבר; נשאר על המדף כאבן שאין לה הופכין. למה? כי את אף אחד בממשלה שלכם לא עניין יוקר המחיה, גם לא מעניין עכשיו.

היו"ר אוריאל בוסו:

אני יכול לתקן אותך, אבל אני היושב-ראש.

מיקי לוי (יש עתיד):

אדוני, אני תכף אגיד לך נתונים שתבין, נכון ל-2019. לי אל תספרו סיפורים, אני שולט במספרים. הדיון עסק ביוקר המחיה. רשות התחרות הייתה נוכחת, משרד האוצר, משרד החקלאות, הממונה על ההגבלים – כולם היו שם. בשוק במדינת ישראל יש שליטה כמעט מוחלטת של שלושה יבואנים גדולים, ואף אחד מהם, למרות שהוזמנו, לא הגיע היום לדיון. לא הגיע. הם עושים את הרווחים שלהם. אחד המנכ"לים של אחת החברות ביקש לדבר איתי בטלפון כדי להסביר לי את הנתונים ולא הסכמתי. אנשיי אמרו לו: תבוא לוועדה ותסביר שם את הנתונים. שלושה יבואנים גדולים – שסטוביץ', יוניליוור, דיפלומט – שולטים בשוק היבוא כמעט לחלוטין – נדמה לי, קרוב ל-40%, 40% ומשהו, השאר יבואנים קטנים. שלא לדבר על הג'יאנטים הגדולים: אסם, תנובה, יוניליוור וכל אלה, שטראוס. בעודי דן בוועדה עצמה ביוקר המחיה, מכניסים לי פתק ששטראוס העלתה הבוקר את המחירים ב-6%. אז איך אתם נלחמים ביוקר המחיה? וכדי לסבר את האוזן, נכון ל-2019 – נדמה לי שזו הייתה הממשלה שלכם – ביוקר המחיה ההפרש בין מדינות ה-OECD למדינת ישראל היה ב-36% עד 54%. יוקר המחיה. תיקחו את הדוח של מבקר המדינה, לא את הדוח של מה שאני אומר פה מעל הדוכן. אזרחי ישראל קורסים תחת הנטל. גם פתיחת השוק ליבוא מקביל לא הביאה פתרון. לא הביאה. אדוני השר, תקשיב, הדיון הזה לא היה כל כך חשוב – –

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לסיים.

מיקי לוי (יש עתיד):

– – לתפיסת העולם שלכם. לא היה חשוב לתפיסת העולם שלכם כלל. אף חבר כנסת מהקואליציה לא היה נוכח; כי מאוד אכפת לכם מיוקר המחיה; אף חבר כנסת מהקואליציה לא בא לשמוע – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – את הנתונים של מבקר המדינה. אתה יושב בישיבות הממשלה, אז כדאי שתעיר את תשומת ליבו של ראש הממשלה, שר הכלכלה, שייקחו את דוח מבקר המדינה וילמדו אותו. תודה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אף הוא אינו נוכח; חבר הכנסת זאב אלקין – אינו נוכח. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. חבר הכנסת מיקי לוי, בוועדת הבריאות עד עכשיו העברתי לפחות חמש רפורמות, בשביל שהוועדה לביקורת המדינה לא תצטרך לדון בהן. רפורמת – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

היו"ר אוריאל בוסו:

בכלל ביוקר המחיה, זה כל הדיונים שלי. הרגולציה בתמרוקים, במזון, בחקלאות, בכפל ביטוחים, בשביל שאחר כך לא תעשה דיונים כאלה. אז אני מטפל ביוקר המחיה. לא רק בדוחות שלאחר מכן, בשביל הדוחות הבאים. תאמין לי, תשאל את חבריך לסיעה החברים בוועדה שלי, אצלי הכול עובר פה אחד.

מיקי לוי (יש עתיד):

אחד הבלמים זה משרד הבריאות. על טואלטיקה, לא זה ולא זה ולא זה.

היו"ר אוריאל בוסו:

אז אני מספר לך שהדוחות שלך כבר לא רלוונטיים אחרי הרפורמות שהעברתי, כי – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

כן? אני רוצה לראות את הרפורמות שמשרד הבריאות – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תקרא אותם.

מיקי לוי (יש עתיד):

– – מוריד, מוריד בחקיקה את כל ההגבלות על יבוא טואלטיקה.

היו"ר אוריאל בוסו:

הורדתי כבר, אתה לא עוקב אחרי דיוני הוועדה. חבר הכנסת מיקי לוי, אני רוצה לספר לך שזה לא בחקיקה, זה בתקנות. הורדתי. הצמדתי תקינה אירופית. תעקוב אחרי דיוני הוועדה, תשאל את חבריך לסיעה שאצלי בוועדה.

מיקי לוי (יש עתיד):

לא, תקשיב.

היו"ר אוריאל בוסו:

בבקשה.

מיקי לוי (יש עתיד):

זו חוכמה קטנה, כי אורנה ברביבאי השוותה את התקן האירופי לישראלי. אני אגיד לך מה צריך: לאפשר ליבוא מקביל, שמוצא איזשהו סטוק ענק של משחת שיניים x, ולבוא ולהגיד: אני מביא אותה. מה עושה היבואן הגדול? מצלצל ליצרן ואומר: אל תיתן לו תעודת משלוח.

היו"ר אוריאל בוסו:

אז אתה כנראה לא יודע שבוועדת הכלכלה לפני שבוע עבר חוק שנותן אפשרות לתת עד 100 מיליון ש"ח למונופול שמעכב יבואנים קטנים.

מיקי לוי (יש עתיד):

את זה רשות התחרות הביאה לכנסת הקודמת.

היו"ר אוריאל בוסו:

לא, זה על כזה דבר. אבל, בבקשה, חברת הכנסת שרון ניר.

מיקי לוי (יש עתיד):

די, רשות התחרות. אני מתמצא. רשות התחרות הביאה – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

בסדר, אתה אמרת את שלך אבל אני דיברתי על החיים עצמם. בבקשה.

מיקי לוי (יש עתיד):

לא, זה לוקש. זה לוקש. מכיוון שרשות התחרות יחד עם אורנה ברביבאי הביאה את החוק הזה, שעוד לא נכנס לתוקף.

היו"ר אוריאל בוסו:

רק אורנה ברביבאי, הכול בסדר. בבקשה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת.

מיקי לוי (יש עתיד):

לא, לא. הבנתי: אתם גאונים, רק המחירים עולים ואי-אפשר לעמוד בהם.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

הלילה נרצחה דימה. דימה, סטודנטית לאדריכלות בת 19 בלבד. היו לה חלומות שנגדעו באחת. היא חלמה לעבוד, להיות אישה עצמאית. היא חלמה בעיקר לממש את עצמה. בכך, הלילה עלה מניין הנשים שנרצחו בשנת 2023 ל-16 נשים. כל אישה הייתה עולם ומלואו. כל אישה הייתה עולם ומלואו, שחייה נגדעו באחת, כי מישהו החליט לגדוע אותם. ואני שואלת איפה הממשלה? איפה איתמר בן גביר, שהבטחת הבחירות המרכזית שלו הייתה ביטחון אישי ומשילות לכל אזרחי מדינת ישראל. בספר התקציב השנה לא ניתן למצוא אפילו שורה אחת העוסקת בטיפול בנפגעי עבירות מין ואלימות במשפחה. להפך. הממשלה הנוכחית דאגה להפיל את חוק האיזוק האלקטרוני ולסכל פעם אחר פעם חקיקה הנוגעת לזכויות נשים. מקרי הרצח האחרונים מחייבים את כולנו לעצור ולהפנים שאנחנו במצב חירום. התופעה הפכה להיות מגפה שצריך פשוט למגר אותה. ממגרים מגפה על ידי תוכנית ועל ידי חקיקה הולמת. ככה עוצרים את הרצח הבא. איתמר בן גביר, קח אחריות והתחל להפנים את חומרת המצב. אני מבקשת ממך בכל לשון של בקשה, התמקד בהגנה על חיים במקום בפרובוקציות ובטיקטוקים. כל יום שעובר ללא טיפול נוקב מהווה סכנה נוספת לנשים בפרט ולאזרחי ישראל בכלל. בוא, תתמקד בלעצור את הרצח הבא; זה התפקיד של השר לביטחון לאומי. תיקח אחריות. בנימה אישית, קיבלת פטור מהקבינט המדיני-בטחוני? יש לך הזדמנות להתמקד בעשייה שלשמה נבחרת. אין שום הצדקה לכך לנשים תחיינה בפחד, בסכנה ובחרדה. אני מבקשת לסיים במילים שאמרה קרובת המשפחה על דימה: היא רצתה לחיות, היא רצתה להתקדם, היא רצתה להיות חופשייה. אני מקווה שכולנו נקשיב ונפעל כדי להפוך את החלום של דימה למציאות בת-קיימא בעבור כל אישה במדינת ישראל.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה. תודה רבה לחברת הכנסת שרון ניר. חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת; חברת הכנסת אורנה ברביבאי – אינה נוכחת; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אדוני, אחרי יוראי, שהשר יעלה לסכם, ולהביא את חברי ועדת כספים בבקשה. אוקיי? כי אני לא רואה כאן עוד אנשים אחרי יוראי. לדאוג לעצור את ההצבעות ולהביא את החכ"ים לפה להצבעה.

היו"ר אוריאל בוסו:

אוקיי, אני מבקש להעביר לוועדת הכספים להפסיק – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

ואם צריך, שהשר יעלה לסכם. נראה לי שיש לו מספיק מה להגיד.

היו"ר אוריאל בוסו:

לא, לא, אין בעיה. כרגע עוצרים את ההצבעות בוועדת הכספים. תגידי להם שיגיעו כרגע לכאן. מזכירות, לקרוא להצבעות אחריה. אחריו – השר מסכם.

משה טור פז (יש עתיד):

רגע, רגע, יש עוד דוברים.

היו"ר אוריאל בוסו:

רגע, שנייה, לא, אני לא אעצור סתם את ההצבעות. שנייה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

יש את קינלי. זה לא משנה. שיהיה להם מספיק זמן – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

יהיה מספיק זמן, אבל לא רבע שעה. כמה דוברים? שנייה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

יש כאן את בועז וקינלי.

היו"ר אוריאל בוסו:

רגע, שנייה, סליחה. כשאקריא את כל השמות, בזמן שהשר מסכם יקראו להם. תודה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

יפה, לא להצביע בלי שהם אמרו. שלא יצטרכו לרוץ – – – שמישהו עוד ייפול במדרגות.

היו"ר אוריאל בוסו:

אין בעיה. לא ירוצו. הכול בסדר, כולם שם צעירים. בבקשה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בוועדת כספים במקביל מתנהל עכשיו דיון על הקמת קרן ארנונה, כי לדברי הממשלה הזו אין מספיק כסף לפתור את מצוקת הדיור, את משבר הדיור. חבר הכנסת פוגל, חברי היקר, אתה יודע כמה כסף אמורה להניב הקרן הזו בשנתה הראשונה? 120 מיליון שקלים. 120 מיליון שקלים שחסרים לממשלה הזו להילחם במשבר הדיור. ראשית, האם משבר הדיור יכול להיפתר עם 120 מיליון שקלים? אני מסופק; הדבר השני הוא שאם נמצא מספיק תקציב בשביל לתת לשרה אורית סטרוק 572 מיליון שקל למשימות לאומיות, אז אין 120 למשבר הדיור? אם נמצאו 0.5 מיליארד שקל למשרד המסורת, לשר מאיר פרוש, אין 120 מיליון שקל למשבר הדיור? אם יש 0.5 מיליארד שקל לאורי מקלב, לשר אורי מקלב, לצורך החברה החרדית – 0.5 מיליארד – אין 120 מיליון שקל למשבר הדיור? אני יכול להמשיך: בן גביר 1.2 מיליארד שקלים לטובת הנושאים של המשרד לביטחון לאומי, 1.2 מיליארד שקלים. אין עשירית מזה למשבר הדיור? עושים את כל הווג'עראס הזה, מביאים לפה עשרות ראשי ערים שמרגישים שדורסים אותם, שאין 120 מיליוני שקלים למשבר הדיור אלמלא מקימים את הקרן ולוקחים מהם את הכספים. אז מה זאת הרשימה הבלתי-נגמרת הזו, של כמעט 14 מיליארד שקלים של כספים קואליציוניים? לדברים האלה יש משאבים, יש כספים. אז או שאני לא מבין משהו או שאני לא יודע מה קורה פה. בעיניי, חבר הכנסת פוגל, זו פשוט פארסה. לא יכול להיות שציבור הולך וגדל של ישראלים מרגישים פראיירים, שהם תורמים ומשלמים ועושים למען המדינה, ומרגישים שהממשלה הזאת רומסת אותם, כי אפשר, כי יש רוב. כשיש רוב אז כל היתר לא רלוונטי. אגב, זה בדיוק המשך של אותה תחושה מההפיכה המשטרית. יש לנו 61 – יושבת פה חברת כנסת שכל הזמן אומרת: "באנו למשול, יש לנו 61".

טלי גוטליב (הליכוד):

64, תקשיב לכל הפרטים. באנו למשול, כי יש לנו 64 מנדטים. לא להיצמד לטקסט.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אין לי טקסט. את יודעת, חברת הכנסת גוטליב. דמוקרטיה היא לא רק שלטון הרוב, היא גם הגנה על זכויות המיעוט.

טלי גוטליב (הליכוד):

דמוקרטיה היא לא עריצות המיעוט. עריצות המיעוט. אנחנו מגינים על זכויות המיעוט אבל אתם עריצי המיעוט.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה, יש לו עשר שניות.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

לפיכך, חבריי חברי הכנסת, 120 המיליונים שיופקו מקרן הארנונה, שאתם מקימים עכשיו, לא יפתרו את משבר הדיור. מחולקים 14 מיליארד שקלים של כספים קואליציוניים. עשו טובה, תורידו את הפארסה הזאת מהחקיקה של חוק ההסדרים, שזו חקיקה חפוזה, דורסנית. תביאו את זה בדרך המלך, נקיים דיון יחד עם ראשי הערים. שמעתי היום את ראש עיריית אילת זועק מדם ליבו שהעיר שלו הולכת לקרוס אם קרן הארנונה הזאת תעבור. אל תהיו אדישים לזעקה הזאת, אל תדרסו את המיעוט רק כי אתם יכולים, תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחבר הכנסת יוראי להב הרצנו. חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמר – אינו נוכח; חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח; חברת הכנסת שרן מרים השכל – אינה נוכחת; חבר הכנסת גדי איזנקוט – אינו נוכח; חבר הכנסת גדעון סער – אינו נוכח; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חבר הכנסת דוד ביטן – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת משה שמעון רוט – אינו נוכח; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חבר הכנסת, השר שלמה קרעי – אינו נוכח; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חבר הכנסת דני דנון – אינו נוכח; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חברת הכנסת טלי גוטליב – מוותרת; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה.

משה טור פז (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה.

היו"ר אוריאל בוסו:

אפשר בבקשה לבקש מוועדת הכספים?

משה טור פז (יש עתיד):

עד שחברת הכנסת בראשי תביא את מי שצריך אני מקדיש לך ולטלי גוטליב המשך מקודם. תראו, חס וחלילה, אני חושב שאי-אפשר לחשוד בי בשנאת חרדים וגם לא בדיבור דברים ריקים.

טלי גוטליב (הליכוד):

בכלל בשנאת אף אדם.

משה טור פז (יש עתיד):

חלילה. בואו נדבר שנייה. מתוך 13.5, 13.6 מיליארד שקלים כספים קואליציוניים – שזה סכום לא קטן – בערך רבע בלבד מוקדש לציבור החרדי. אמרת את זה נכון, אדוני היושב-ראש. חלק מהכסף הזה הולך לאברכים, לא נדבר עליו. בואו נדבר שנייה על הכסף שמוקדש לחינוך חרדי. יש אמרה ידועה שחצי אמת גרועה משקר. חצי האמת, חשוב לומר, היא שהכספים לחינוך החרדי נשחקו במשך הזמן לעומת ההסכמים. מהם ההסכמים? מוסדות הפטור, שאמורים לקבל 55%, מקבלים מחצית מזה; מוסדות המוכר שאינו רשמי, שאמורים לקבל 75%, מקבלים קצת יותר ממחצית מזה; מעיין החינוך התורני, בני יוסף והחינוך העצמאי, לא מקבלים 100%, והם אמורים לקבל. לזה נועד הכסף הזה. עד כאן בסדר, אלא מה? כאן אני אוחז בדברים שהבאתי גם קודם: אין זכויות בלי חובות. יש הנחת עבודה שבחינוך העצמאי ובמעיין החינוך התורני מקבלים 100% תקצוב ונותנים 100% ליבה. לגבי הבנות החרדיות זה בדרך כלל נכון; לגבי הבנים החרדים זה לא נכון. עכשיו, יש הבדל, בחלק מתלמודי התורה, בבני יוסף של ש"ס, אכן לומדים קרוב ל-100%, אבל גם לא 100%, את זה צריך לתקן; בתלמודי התורה שיושבים בחינוך העצמאי, בין אם של גור ובין של אחרים – במשך השנים גם הסתננו לשם כמה נוספים – לומדים רחוק מ-100% ליבה. לכן הדרישה להוסיף תקציב לתלמודי התורה האלה, שהם שליש מהרשתות האלה, היא טענה לא נכונה ולא מוצדקת. שוב, ייתנו – יקבלו, אמר פה פעם מישהו שהיום הוא גם ראש ממשלה. תן 100% ליבה כמו שצריך; תן לילדים שלך כלים לחיים, ותקבל 100%. גם במוכר שאינו רשמי ובמוסדות הפטור עליית התקציב כרגע לא מגובה בשום דרך – ואת זה אומרים לי גם בחינוך וגם באוצר – בדרישה להוראת לימודי ליבה כנדרש.

טלי גוטליב (הליכוד):

למה להכריח אותם?

משה טור פז (יש עתיד):

יש פה כסף מבוזבז. לתת 1.5 מיליארד שקלים כשאתה לא מקבל שום תמורה – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

משה טור פז (יש עתיד):

חברת הכנסת גוטליב. זה לא – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

אבל אדוני, למה להכריח אותם? למה להכריח אותם?

משה טור פז (יש עתיד):

אני לא מכריח אותם, זאת בדיוק הנקודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

למה לימודי הליבה הם התנאי? אני חייבת להבין. מקימים דורות שלמים גם בלי לימודי ליבה.

משה טור פז (יש עתיד):

בסוף אנחנו כולנו מאמינים – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

דרך אגב, למדתי לימודי ליבה, וזה לא הפך אותי – – –

משה טור פז (יש עתיד):

זה לא אומר כלום, טלי, את יודעת. גם פינדרוס לא למד לימודי ליבה, ועדיין הוא הגיע להיות פינדרוס. זה לא אומר שום דבר.

טלי גוטליב (הליכוד):

בדיוק. מה זה אומר?

משה טור פז (יש עתיד):

בסוף, מי שאין לו יסודות, בעיקר של אנגלית, אבל גם מתמטיקה, גם מדעים, גם דרך חשיבה מסוימת מגיל צעיר, הוא נכה בשוק העבודה הישראלי ובשוק העולמי. מה לעשות? אלה הנתונים, והם תקפים גם למי שלומד גמרא 12 שעות ביום.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני חייבת להגיד לך שיש לי 100 בבגרות חמש יחידות באנגלית, ואני מדברת גרוע. לא שמעת גרועה ממני. מה זה אומר? מה זה אומר?

משה טור פז (יש עתיד):

אין מביאים ראיה מטלי גוטליב.

מירב בן ארי (יש עתיד):

יש לך בשביל זה תקציב.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת גוטליב, הוא צריך לסיים והוא צריך לסכם.

משה טור פז (יש עתיד):

טלי, אין מביאים ראייה מטלי גוטליב. בסדר, את הגעת לאן שהגעת, אבל מה לעשות, יש חצי מיליון תלמידים חרדים בישראל. אם אנחנו לא נשקיע – כן, צריך להשקיע את הכסף הזה. היום התפרסם שגם ממשלת בנט-לפיד רצתה להשקיע יותר כסף בחינוך החרדי, אבל, וזה אבל גדול, אם אתה לא דורש תמורה, אם אתה לא בודק – אתם יודעים, ישראל הידרדרה מהמקום הראשון במבחנים הבין-לאומיים בשנות השישים למקום ה-40 ומשהו בשנות האלפיים. הסטטיסטיקה המחרידה הזו לא כוללת את התלמידים החרדים. כשהתלמידים החרדים היו 1%–2% – לא נורא; כשהם 14% מהתלמידים, כשהם 25% מתלמידי בכיתות א', זה נורא ואיום. כי מה שאתה לא מודד אתה לא יודע. כולנו יודעים את האמת. בכל מדד שבודקים, מצב לימודי הליבה בחינוך הממלכתי מידרדר – למעט במוסדות הממ"ח, הממלכתי החרדי.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה, תודה, נא לסיים.

משה טור פז (יש עתיד):

לכן הכסף הזה נדרש היום, על מנת לשדרג ולתת כלים לתלמידים האלה. זה לא משנה כלום באורחות חייהם, זה לא פוגע בהשקפת עולמם, זה נועד לאפשר להם להיות חלק מהחברה הישראלית. על זה אנחנו מצירים.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה. תודה רבה.

משה טור פז (יש עתיד):

זה לא רק כסף מבוזבז, הוא גם גורם נזק, תודה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה, אני רק אשאל: במילה אחת – כן או לא – אתה מכחיש את הידיעה של מיכאל שמש הערב מההסכמים טרם ההצבעה על תקציב המדינה?

משה טור פז (יש עתיד):

לא.

היו"ר אוריאל בוסו:

לא מכחיש, אוקיי. הינה, לפחות קיבלנו הסכמה על הידיעה של מיכאל שמש בדבר ההסכמים לפני ההצבעה על התקציב בממשלת בנט לפיד. מיליארד שקל לחרדים, לכל הצדקנים. חבר הכנסת יעקב אשר – אינו נוכח; חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חבר הכנסת חילי טרופר – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח. אם כך, יעלה ויסכם השר עמיחי אליהו, שר המורשת.

השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. אשמח שיהיה שקט. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לומר משהו בתחום ההצבעה, תחום בריאות הנפש. לפני כמעט שנתיים עשינו כנס מאוד חשוב בתחום הזה של בריאות הנפש, ואני באמת חושב שמדינת ישראל חייבת לשים תשומת לב מאוד גדולה לנושא. אין מה לעשות, זה נושא שהוא בדמנו ממש. אמר לנו פרופ' שטראוס מבית חולים מעייני הישועה שהנושא הזה – חלק גדול מהאנשים שמתמודדים עם מורכבות נפשית אצלו בבית החולים עברו למרבה הצער פגיעה מינית. ואני רוצה דווקא בנקודה הזו, חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, לבוא ולדבר על משהו שהיה בשבוע שעבר במקום קדוש, במקום חשוב, בהילולת רבי שמעון בר יוחאי במירון. למרבה הצער, למרות הבקשות של רבים מהמתפללים הגיע לשם עבריין מין מורשע, אליעזר ברלנד, ועשה איזה קומבינה להדליק את המדורה במקום הקדוש הזה. ואני אומר לכם, חבריי חברי הכנסת: זה דבר שמוטל עלינו. המסר שיוצא מהדלקה כזו, שמדליק אדם שמתיימר להיות רב, אדם שמציג את עצמו כסמכות רוחנית, אשר פגע בנשים, פגע בילדים, פגע בילדות – כשהוא מדליק ברבי שמעון בל"ג בעומר בתקציב של המדינה, כשהוא מדליק מדורה, הדלקה רשמית שמכבדת אותו, זה מסר נורא ואיום שאנחנו משדרים לציבור, לנפגעים ונפגעות. תורת ישראל אומרת על אונס: "כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה". וזה באחריות של כולנו לעשות את הדברים בצורה אחראית יותר, ייצוגית יותר. תודה רבה לכם.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לשר עמיחי אליהו. אם כן, רבותיי חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק טיפול בחולי נפש – כפי שאמרתי, מתמודדי נפש – (תיקון מס' 12) (הוראות לעניין מינוי חברים לוועדות), התשפ"ג–2023. חברי הכנסת, אנא תפסו את מקומותיכם. נעבור להצבעה. ההצבעה תהיה אלקטרונית, כמובן – הצבעה. ירוק – בעד, אדום – נגד. חברת הכנסת יפעת שאשא, שחררו אתכם? הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 24 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון מס' 12) (הוראות לעניין מינוי חברים לוועדות), התשפ"ג–2023, לוועדת הבריאות נתקבלה.

היו"ר אוריאל בוסו:

אם כך, רבותיי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 24 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק טיפול בחולי נפש (הוראות לעניין מינוי חברים לוועדות), התקבלה בקריאה הראשונה ותעבור להכנתה לקריאה השנייה והשלישית בוועדת הבריאות.

היו"ר אוריאל בוסו:

נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק מטעם הממשלה בקריאה השנייה והשלישית, הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 133 – הוראת שעה) (תיקון מס' 2). יעלה ויבוא חבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, בבקשה.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, רבותיי, חבריי חברי הכנסת.

היו"ר אוריאל בוסו:

אתה לא מוגבל בזמן.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

לא מוגבל בזמן, אבל אני אגביל את עצמי בזמן בכל זאת, ואני אגיד לכם – אפתח דווקא במחמאה לאופוזיציה, שהעלתה את הצעת החוק הזאת ללא הסתייגויות וללא שיהוי, וגם לבועז, שעשה מאמצים גדולים כדי שזה יעלה בהקדם מתוך הבנה של המצוקה של הסנגורים ושל אנשים שממתינים לגזר דינם. זה חלק מהמאבק, אנחנו גם בוועדת החוקה מצליחים לעשות קואליציה ואופוזיציה לטובת קיצור הזמנים ועינוי הדין של מתנהלים בבתי המשפט. בנושא הזה הגענו להסכמות רחבות, ובימים כאלו גם על זה צריך לומר תודה. בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 133 – הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ג–2023. הצעת החוק הזאת נועדה לייצר הארכה נוספת של הוראת השעה. לפני כחמש שנים במסגרת התיקון נקבע שתקופת המאסר המרבית שניתן יהיה לשאת בעבודות שירות תוארך משישה חודשים לתשעה חודשים. ההארכה הזו של עבודות השירות נועדה להביא לצמצום השימוש במאסרים קצרים במקרים שבהם המאסר איננו הכרחי בשל מסוכנות הנאשם. זוהי אחת מהמלצות הוועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים, בראשותה של השופטת דורנר. במטרה להביא לשיקום עוד נקבע בהוראת השעה שלכל נאשם אשר נגזרו עליו מעל שישה חודשי עבודות שירות תיקבע תוכנית ליווי ושיקום על ידי קצין מבחן, וגם מנגנון לקיצור מסוים של התקופה לנאשמים שנגזרו עליהם מעל שישה חודשים. מדובר היה בהתחלה בהוראת שעה לשנתיים. במהלך התקופה נערך מחקר מלווה, אבל גם בגלל הקורונה וגם בגלל שהמידע היה חסר, נדרשה תקופת זמן נוספת. המידע שנאסף במסגרת התקופה של הוראת השעה – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

תסגרו את המליאה לרבע שעה – – – את ועדת הכספים, תביא את הח"כים לפה.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

אבל הח"כים חזרו – – – חזרו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הינה – – –

אופיר כץ (הליכוד):

לא, לא.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

אז בוא ונקרא להם.

היו"ר אוריאל בוסו:

לא תהיה הצבעה – הם לא ידעו.

קריאה:

למה לפרסם – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר אוריאל בוסו:

צודקת. חברת הכנסת – – – הם לא ידעו. הם חשבו שממשיכים, כי הם לא ידעו שתכף הצבעה.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

אין בעיה. מטופל, מטופל.

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה לא משנה. אנחנו באנו בטוב. תמשיך, הם יחזרו.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

בסדר גמור. הם רוצים לחזור להצביע. בסדר גמור. אין שום בעיה. אחד החששות המרכזיים היה שהתקופות בעצם יוארכו ולא נביא לצמצום, אלא להפך, נביא למה שנקרא הרחבת הרשת, ונייצר יותר קבוצות של עונשים. בדיונים שהתקיימו בוועדת החוקה התגבש תיקון נוסף להוראת השעה, אז הארכנו את הוראת השעה לתקופת זמן נוספת כדי לקבל יותר מידע. התגבש התיקון, וגם אפשרנו לייצר קיצור גם לתקופות העונשים שמתחת לשישה חודשים ומעל שלושה חודשים, וכך בעצם במחקר, שייעשה בשירות בתי הסוהר וייבדק, תהיה לנו היכולת לדעת אם התקופה הזאת של עבודות השירות והיכולת לקצר את התקופה בצירוף הליווי והשיקום או לקצר את התקופה בלי הליווי והשיקום, אם הם מביאים לכך שיותר אנשים מסיימים את עבודות השירות שלהם במועד, אם אנחנו לא מביאים למצב שבו אנחנו מענישים אדם; נותנים לו גם את עבודות השירות – ביקשו ממני לחכות לדובר הבא, בסדר גמור, וגם לחבר'ה שיחזרו מוועדת הכספים. לא?

מירב בן ארי (יש עתיד):

שמחה, תמשיך עד שתראה את שרן בלבד.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

בסדר גמור, רבותיי. בלי לחץ. אין שום בעיה. הכול בסדר, בנחת. לכן יצרנו את התיקון הזה. התיקון הזה בא בהסכמה, כמו שאמרנו – קואליציה ואופוזיציה, כי כולם הבינו את הצורך. אני רוצה להגיד לאנשים שפחות מכירים את הסיטואציה – בעצם נוצר מצב שבו לאנשים שקיבלו עונש מאסר קצר היה לפעמים עדיף לבקש מאסר ולא לבקש עבודות שירות בגלל כל מיני שיטות חישוב העונש והשחרור המינהלי וניכוי השליש וקיצור מאסרים קצרים. כל הליווי של הדבר הזה יצר סיטואציה שבה אנחנו בעצם דחפנו אנשים להיכנס לכלא, שזה כמובן בדרך הטבע פחות משקם. בתקופות מאסר קצרות גם אי-אפשר לייצר את תהליך השיקום בין כותלי הכלא. דחפנו אותם ללכת לכלא במקום ללכת לעבודות שירות, שמלבד הערך החשוב של הענישה יש להן, כמובן, גם ערך – הן מרגילות אנשים להיכנס לאיזושהי מסגרת, הן משלבות אותם בקהילה. לאלו שאין מהם מסוכנות, בהרבה מאוד מקרים זו דווקא סיטואציה יותר טובה, וזה בעצם חלק ממה שהיה בהמלצות ועדת דורנר המקוריות. בהמלצות ועדת דורנר המקוריות הייתה הדרישה לתקופת הקיצור, בהתחלה עשו אותה חלקית, ולכן עכשיו אנחנו בעצם אפילו טיפה יותר קרובים להמלצות המקוריות. מאחר שלידיעתי לא הוגשו הסתייגויות להצעת החוק, אני אבקש מחברי הכנסת – לא לדחות את ההסתייגויות, כי לא הוגשו, אבל להצביע בעד הצעת החוק. אני רוצה לומר, אחרי שדיברנו על הצעת החוק הזאת ובירכנו על שיתוף הפעולה של הקואליציה והאופוזיציה, שהביא גם לכך שהצעת החוק הזאת עולה היום ולא נדחית עוד – בתקופה שמ-15 בפברואר, שבה למעשה פקעה הוראת השעה הקודמת עד עכשיו, המועד של ההארכה, אנחנו היינו בסיטואציה שהרבה מאוד פסקי דין והסדרי טיעון ישבו וחיכו, הרבה מאוד סנגורים ביקשו מבית המשפט לדחות את המועד למתן גזר הדין, כדי שאנשים לא יקבלו פסקי דין שיחייבו אותם במאסר בפועל, כי אי-אפשר לגזור עליהם תקופות ארוכות יותר משישה חודשים. ולכן פעלנו גם בוועדה וגם במליאה להעביר את הצעת החוק הזאת כמה שיותר מהר ללא עיכובים, ואני שמח שעמדנו במשימה הזאת. אני רואה שהגיעו אנשים מוועדת הכספים – מירב, ראיתי שהגיעו אנשים מוועדת הכספים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אנחנו מחכים לשרן ויפעת.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

לא, כי ראיתי שעלתה היועצת המשפטית. הן בטוח רוצות לבוא להצביע? יכול להיות שהן לא רוצות לבוא להצביע.

היו"ר אוריאל בוסו:

מזכיר הכנסת אומר שכבר הרבה זמן יש הפסקה בוועדת הכספים. אז אני מבקש, חבר הכנסת – הם לא רוצים לבוא. רבותיי, תודה רבה.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

אז אני, כאמור, חוזר על בקשתי לתמוך בהצעת החוק ולהצביע בעדה. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. אם כך, רבותיי חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השנייה והשלישית.

קריאה:

בעד.

היו"ר אוריאל בוסו:

את בטוחה שבעד הסתייגויות?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין לנו הסתייגויות.

היו"ר אוריאל בוסו:

אני צריך להקריא על פי התקנון. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות: קבוצת סיעת יש עתיד – חברי הכנסת יאיר לפיד, אורנה ברביבאי, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, אלעזר שטרן, מיקי לוי, מירב בן ארי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, מיכל שיר סגמן, עידן רול, יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, משה טור פז, סימון דוידסון, נאור שירי ושלי טל מירון. מה זה כל הגודל הזה? אולי לפי הסקרים יהיו פחות שמות בפעם אחרת? קבוצת סיעת המחנה הממלכתי – חברי הכנסת בנימין גנץ, גדעון סער, גדי איזנקוט, פנינה תמנו, יפעת שאשא ביטון, חילי טרופר, זאב אלקין, מיכאל מרדכי ביטון, מתן כהנא, אורית פרקש הכהן, שרן מרים השכל ואלון שוסטר; קבוצת סיעת ישראל ביתנו – חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; קבוצת סיעת חד"ש-תע"ל – חברי הכנסת איימן עודה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף עטאונה; קבוצת סיעת רע"מ – חברי הכנסת מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה, אימאן ח'טיב יאסין ויאסר חוג'יראת; קבוצת סיעת העבודה – חברי הכנסת מרב מיכאלי, נעמה לזימי, גלעד קריב ואפרת רייטן מרום. האם אתם מסירים את ההסתייגויות?

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

לא, לא.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כן, אנחנו מסירים.

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

– – – גם את המחנה הממלכתי? זה הסיכום?

מירב בן ארי (יש עתיד):

כן, אנחנו מייצגים – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

הם ביחד. טוב, מאחר שכל ההסתייגויות הוסרו, אנחנו נצביע על סעיפים 1 ו-2 כנוסח הוועדה ועל לוח התיקונים. חברי הכנסת, אנחנו מצביעים על סעיפים 1 ו-2 כנוסח הוועדה ועל לוח התיקונים. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד סעיפים 1–2 – 26 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו.

היו"ר אוריאל בוסו:

26 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק העונשין (תיקון מס' 133 – הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התקבלה בקריאה השנייה. נעבור לקריאה שלישית. חברי הכנסת, הצבעה על נוסח הוועדה, כמובן. הצבעה מס' 5 בעד החוק – 25 נגד – אין נמנעים – אין חוק העונשין (תיקון מס' 133 – הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ג–2023, נתקבל.

היו"ר אוריאל בוסו:

25 בעד – מי הסיר את הצבעתו? 25 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק העונשין (תיקון מס' 133 – הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ג–2023, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. יושב-ראש הוועדה רוצה לומר כמה מילים, בבקשה.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

רק שלא יכנסו את ועדת הכספים.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, רציתי להודות כמובן לצוות הוועדה, לייעוץ המשפטי, לחברי הוועדה – קואליציה, אופוזיציה – לשר המשפטים ולשר לביטחון הפנים, כולם התגייסו כדי לאשר את הדברים ואת השינויים שנעשו בוועדה. וכמו שאמרתי קודם – גם לחברי האופוזיציה, שמשכו את ההסתייגויות כדי שהנושא החשוב הזה יעלה לסדר-היום היום – תודה רבה לכולם.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

אם כך, חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 99), התשפ"ג–2023. יציג חבר הכנסת ינון אזולאי, ממלא מקום יושב-ראש ועדת הכספים. תציג את החוק, בבקשה. חבר ועדת הכספים, הרבה יותר מממלא מקום.

קריאה:

היו"ר אוריאל בוסו:

לא, כרגע אין ועדה, זו הצגה ותכף הצבעה.

ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 99), התשפ"ג–2023. מדובר בהצעת חוק ממשלתית שאושרה בקריאה ראשונה בכנסת העשרים-וארבע. ועדת הכספים דנה בה והכינה אותה לקראת הקריאה השנייה והשלישית, והיא הונחה על שולחן הכנסת ביום 4 ביולי 2022. עם זאת, בטרם הצעת החוק התקבלה בקריאה שנייה ושלישית, הכנסת העשרים-וארבע התפזרה, ביום 14 בפברואר 2023, וטוב שכך. הכנסת העשרים-וחמש החליטה להחיל על הצעת החוק דין רציפות. בהצעת החוק מוצע להאריך את הטבות המס שנקבעו לגבי יזמים ובעלי דירות המתקשרים בפרויקטים בהתאם להוראות תמ"א 38. מדובר בהטבות מס משני סוגים: הראשון, פטור ממס במכירת זכות במקרקעין שהתמורה המשתלמת בעדה מושפעת מזכויות לפי תמ"א 38, ובמכירת זכות במקרקעין בעסקאות שנועדו להריסה והקמה מחדש לפי תמ"א 38; בנוסף, מס ערך מוסף בשיעור אפס על שירותי בנייה שניתנו בתמורה למכירת זכות במקרקעין, שנקבע לגביה פטור ממס, כאמור. הטבות המס האמורות פקעו בתום שנת 2021, אולם כפי שהבהירו נציגי רשות המיסים בוועדה, בפועל רשות המיסים המשיכה להחיל אותן במהלך שנת 2022, ולכן מוצע להחיל אותן באופן רטרואקטיבי החל מ-1 בינואר 2022. בנוסחה המקורי של הצעת החוק כפי שהובאה בקריאה ראשונה, ביקשה הממשלה להאריך את תוקפן של הטבות המס כך שיחולו בשנת 2022 בלבד; עם זאת, חברי הוועדה סברו כי יש להתאים את משך התקופה שבה יינתנו ההטבות בהתאם להחלטה שניתנה על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, כך שיחולו עד ליום 18 במאי 2026, וזה דבר מבורך. מדובר בהטבות מס משמעותיות ליזמים ובעלי דירות המתקשרים ביניהם בפרויקטים לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה בהתאם להוראות התוכנית תמ"א 38, שנודעת להן גם חשיבות ציבורית רבה. לאור האמור, אבקשכם לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אבקש להסיר את ההסתייגויות. בהזדמנות זו אני מבקש להודות ליושב-ראש הוועדה חבר הכנסת הרב גפני, שביקש ממני להציג את החוק, וכמובן להודות ללשכה המשפטית של הוועדה, היועצת המשפטית שלומית ארליך, וכן הנהלת הוועדה וכל חברי הוועדה. חברי הכנסת, אבקש מכם לתמוך בהצעת החוק ולדחות את כל ההסתייגויות, להסיר אותן. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחבר הכנסת ינון אזולאי. אם כך, רבותיי חברי הכנסת, להצעת החוק הזו הוגשו הסתייגויות של קבוצת סיעת יש עתיד – חברי הכנסת יאיר לפיד, אורנה ברביבאי, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, אלעזר שטרן, מיקי לוי, מירב בן ארי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, מיכל שיר סגמן, עידן רול, יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, משה טור פז, סימון דוידסון, נאור שירי ושלי טל מירון; קבוצת סיעת המחנה הממלכתי – חברי הכנסת בנימין גנץ, גדעון סער, גדי איזנקוט, פנינה תמנו, יפעת שאשא ביטון, חילי טרופר, זאב אלקין, מיכאל מרדכי ביטון, מתן כהנא, אורית פרקש הכהן, שרן מרים השכל ואלון שוסטר; קבוצת סיעת ישראל ביתנו – חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; קבוצת סיעת רע"מ – חברי הכנסת מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה, אימאן ח'טיב יאסין ויאסר חוג'יראת; קבוצת סיעת העבודה – חברי הכנסת מרב מיכאלי, נעמה לזימי, גלעד קריב ואפרת רייטן מרום. להצעת החוק הזו הוגשו הסתייגויות. האם אתם מסירים, חברת הכנסת מירב בן ארי?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אנחנו מושכים את ההסתייגויות של האופוזיציה.

היו"ר אוריאל בוסו:

מסירים את ההסתייגויות. חברי הכנסת, מאחר שאין הסתייגויות לסעיף 1 וכמובן גם לשאר הסעיפים – חברי הכנסת, תפסו את מקומותיכם – נעבור להצבעה על סעיפים 1, 2 ו-3, כנוסח הוועדה, בקריאה השנייה. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד סעיפים 1–3 – 18 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–3 נתקבלו.

היו"ר אוריאל בוסו:

18 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 99), התשפ"ג–2023, התקבלה בקריאה השנייה. נעבור לקריאה השלישית – הצבעה. ירוק בעד, אדום נגד. הצבעה מס' 7 בעד החוק – 23 נגד – אין נמנעים – אין חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 99), התשפ"ג–2023, נתקבל.

היו"ר אוריאל בוסו:

23 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 99), התשפ"ג–2023, התקבלה בקריאה השלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. אם כן, רבותיי חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי כ"ה באייר התשפ"ג, 16 במאי 2023, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.