ישיבת מליאה בתאריך 22/02/2023 בשעה 11:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום א' באדר התשפ"ג, 22 בפברואר 2023. הסעיף הראשון על סדר-היום – שאילתות דחופות. על סדר-היום שאילתה דחופה אחת, של חברת הכנסת טלי גוטליב, לממלא מקום שר הבריאות יעקב בן צור - - יואב, למה יעקב? סליחה, כתבו לי יעקב.

שר העבודה יואב בן צור:

היו"ר אמיר אוחנה:

אדוני צודק, כמובן. אדוני צודק. - - בנושא: מדיניות קשירת מאושפזים בבתי חולים לחולי נפש. אני מזמין את השר יואב בן צור לעלות לדוכן, בבקשה. בבקשה, חברת הכנסת גוטליב.

טלי גוטליב (הליכוד):

אדוני, אני מבקשת לשאול מה העיגון החוקי שמאפשר לקשור ארבע גפיים של מאושפזים בבתי חולים לחולי נפש, שלא מסכנים את עצמם או את סביבתם.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, גברתי.

שר העבודה יואב בן צור:

העיגון החוקי המאפשר להגביל בארבע גפיים חולים שמאושפזים בבתי חולים לחולי נפש הינו החוק לטיפול בחולי נפש, התשנ"א–1991, תקנות טיפול בחולי נפש, התשנ"ב–1992, וחוזר מנכ"ל משרד הבריאות משנת 2018 בנושא הגבלה ובידוד של חולי הנפש. החוק, התקנות והחוזר מגדירים את המצבים שבהם ניתן לקשור, ורק במצבים שבהם יש סכנה מיידית ומוחשית. מאז חוזר המנכ"ל בשנת 2018 ישנה ירידה בשיעור של כ-70% במספר הקשירות יחסית לתקופה שקדמה לחוזר, וזאת בזכות פעילות רחבה שנעשית במחלקות הפסיכיאטריות, לרבות הכשרות צוותים, פעילות חברתית למטופלים בזמן הפנאי, תוספת כוח אדם, לימוד שיטות להתמודדות עם מקרים אלימים ומסוכנים, כמו גם תגבור הפיקוח והבקרה על ההגבלות שמתבצעות.

היו"ר אמיר אוחנה:

שאלת המשך, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אדוני השר, אני אומרת את זה, כמובן, במלוא הצניעות, אבל מתוך דאגה לחולים שמאושפזים בבתי חולים לחולי נפש. אני אומרת לאדוני השר שהקשירות שנעשות בבתי חולים לחולי נפש של ארבע גפיים, שנעשות לשעות ארוכות, נעשות לחולים שלא מסכנים את עצמם או את סביבתם. זאת תופעה איומה שנעשית כעניין שבשגרה. רציתי לשאול אם השר יודע מספרית, בכל בית חולים לחולי נפש, אם ידוע לנו מספרית כמה אנשים קשרו ובאילו נסיבות קשרו אותם. אני שואלת את זה כי אנחנו העיניים של חולי הנפש. ואני אומרת לאדוני – שיהיה ברור, אני לא מקשה על השר – אנחנו צריכים לשנות תפיסת עולם. הקשירה של ארבע גפיים היא איומה. כי הונח לפתחך תזכיר שמבקש סמכות לקשור בארבע גפיים גם אנשים מוגבלים שהם לא חולי נפש, אנשים מוגבלים בשכלם, מוגבלים עם אבחנות כאלה ואחרות. ואני אומרת שלפעמים משתמשים בכם, השר, להתקין תקנות שנותנות סמכות לקשירה בלי שאנחנו יודעים מתי. ולכן אני שואלת אם אתה יודע מספרית או מקבל דיווח או מבקש לקבל דיווח על זה.

שר העבודה יואב בן צור:

אני לא יודע מספרית, אבל אני אבקש לקבל דיווח.

טלי גוטליב (הליכוד):

אולי נבקש כדי - - -

שר העבודה יואב בן צור:

אני אבקש לקבל דיווח על מה שגברתי אומרת. אני שומע בשום שכל את מה שאת אומרת. הדברים עושים היגיון. אנחנו נבדוק את הנושאים האלה חזור ובדוק. ואני עוד לא קיבלתי תזכיר חדש, שצריכים להחתים אותי. אבל אני רוצה לומר לך דבר אחד: כל תזכיר שאני הולך לחתום עליו, אני מעיין בו טוב-טוב לפני כן, כי אני מבין את השלכות הרוחב שיש לתזכיר שנחתם על ידי שר. אני מקווה שהמספרים שתקבלי יהיו לא בדיוק ברמות שאתם חושבים, אולי פחות, כי אני מבין שמ-2018, כמו ששוחחתי עם אנשי המקצוע, יש ירידה דרסטית בנושא של הקשירות. והקשירות נעשות בעצם רק במקרים קיצוניים כשאי-אפשר להשתלט בדרך אחרת. אבל אני מבטיח לבדוק, וגם את מה שאמרתם בנושא של אנשים מוגבלים - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

שזה בכלל קטסטרופה.

שר העבודה יואב בן צור:

להגיד שהם מאושפזים במקומות אחרים ולא בבתי חולים לחולי נפש?

טלי גוטליב (הליכוד):

כן, במוסדות שיש בהם קשירה, קשירה ואמצעים חיצוניים נוספים. עכשיו מבקשים לעגן את זה בחקיקה. זה דבר שצריך לחשוב עליו. אסור לתת את הסמכות הזו, ואני מבקשת להזהיר את השר וגם את עצמי בעניין הזה – לשים לב שלא מבקשים מאיתנו לעשות את זה. רציתי לשאול את השר שאלה אחרונה, שאולי תשמור על החולים שלנו. אולי צריך לחשוב בכובד ראש אם לא נכון להתקין תקנה שתאפשר להתקין מצלמות במקום שיש קשירות, שלא כל אזרח יוכל לראות, אלא רק גורמי אכיפת החוק, במידת הצורך; כי אחרת לא תהיה לנו שליטה ולעולם לא נדע כמה קושרים, לכמה שעות קושרים, באיזה חדרים שמים את החולים שקשורים בארבע גפיים, ולכמה שעות. אנחנו חייבים לחשוב על זה כדי לשמור על כבוד החולים.

שר העבודה יואב בן צור:

אני מעריך שישנן מערכות מצלמות פנימיות של בתי החולים.

טלי גוטליב (הליכוד):

אין. בבתי חולים לחולי נפש הם נשענים כל הזמן על הפגיעה בפרטיות החולים, ולכן הם לא מאפשרים מצלמות. ואני אומרת לאדוני שצריך לשקול את זה בכובד ראש. לדעתי, אנחנו עוד נעשה על זה דיון. צריך להתקין תקנה לשמור על כבודם של חולי הנפש.

שר העבודה יואב בן צור:

אנחנו נשקול את כל מה שאמרת, גברתי. נבדוק גם במוסדות שאמרת. נראה לי קצת הזוי מה שאת אומרת לגבי מוסדות.

טלי גוטליב (הליכוד):

יש תזכיר שהוגש עכשיו, שמה שרוצים לדון בו זה שגם – אני אגיד לאדוני איך בדיוק נקרא התזכיר הזה. תזכיר חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות (תיקון) – אמצעי הגנה מגבילים. ככה הם מייפים, ככה הם קוראים לקשירה: אמצעי הגנה מגבילים. זו המילה המכובסת לקשירת חולים. וזו מילה שתשמש גם לקשירתם, או שימוש באמצעים שכאלה לאנשים מוגבלים שהם אינם חולי נפש. לכן אנחנו צריכים לשמש עיניים מאוד מאוד גדולות בעניין הזה. תודה רבה, אדוני.

שר העבודה יואב בן צור:

נבדוק את זה. תודה, גברתי.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לחברת הכנסת טלי גוטליב. תודה לשר בן צור.

היו"ר אמיר אוחנה:

ואנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – נאום בכורה של חבר הכנסת צביקה פוגל. לאחר מכן יברך השר לביטחון לאומי חבר הכנסת איתמר בן גביר, שנמצא איתנו במליאה. אני, כמובן, מקדם בברכה את החברים ואת המשפחה שנמצאים כאן ביציע. חבר הכנסת פוגל, הבמה לרשותך. זה רגע חגיגי במיוחד. בהצלחה.

צביקה פוגל (עוצמה יהודית):

תודה. את מוכנה לא להפריע לי?

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - המפקד. אני מתנצלת.

צביקה פוגל (עוצמה יהודית):

אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, חברי השר לביטחון לאומי, כנסת נכבדה מאוד, משנכנס אדר מרבין בשמחה – במקרה הזה, אדוני היושב-ראש, לא שמחה לאיד, אלא השמחה האישית, להיות שותף לתהליכים שמעצימים את הדמוקרטיה ושמאפשרים לנו, נבחרי הציבור, לממש את אחריותנו, ושיחייבו אותנו, לא פחות מכך, להוכיח לציבור שאנחנו ראויים לאמון. אשתי ענת, העוגן והחברה הכי טובה שלי, אימא שלי דיצה ואחי שמי – שצופים בנו עכשיו על המרקע כי לא יכלו להגיע לכאן – בניי היקרים, היועצים הטובים ביותר שיכולתי לאחל לעצמי, ירון, שצופה בנו מסידני באוסטרליה, דור, שנוכח פה, ואמיר, שאני מקווה שתכף גם יגיע לכאן, ואבא שלי חיים, זיכרונו לברכה, שאילו היה פה, היה בטח נועץ בי את עיניו הכחולות ומחייך בגאווה מתחת לשפם, משפחתי היקרה והמורחבת – הפוגלים, האלושים, המנורים והלרים. אזרחי ישראל, שלושה חודשים חלפו מיום הבחירות, וכן, אני עדיין נרגש מעצם המעמד ונפעם מכובד האחריות והמחויבות המוטלים עליי; כי אני לא שוכח שאני פה בזכותכם ולמענכם. העוצמה והלכידות המשפחתית, בשילוב המחויבות האישית הלאומית שלי, נטעו בי את ההכרה כי את ההזדמנות הזו להגיע למשכן החשוב הזה, כשותף של איתמר בן גביר, כחלק מרשימה מדהימה, של אנשים נפלאים מסיעת עוצמה יהודית – את זה אסור היה לי לפספס. אדוני היושב-ראש, הספורט הלאומי, שאומץ על ידי חלק מאיתנו בשנים האחרונות – של שנאה, של התססה, של הפחדה, של פסילת האחר, ואפילו של המרדה – הביא אותנו למשבר אמון, לא רק בינינו פה חברי הכנסת, אלא בעיקר בינינו לבין הציבור, העם, שהוא צינור החמצן של הדמוקרטיה. עצמאותה של מדינת ישראל, חבריי חברי הכנסת, מבוססת על האמון הזה. האמון שמאפשר לנבחרי הציבור להחליט לחוקק חוקים, לצאת למלחמה, ליצור את התנאים לשגרת חיים נורמלית. תוצאות הבחירות האחרונות מצביעות בבירור כי הציבור הטיל עלינו, על הגוש הלאומי, את המשימה להתגבר על המשבר. אני יודע כי אם לא נשכיל לעשות זאת עכשיו, מחר עלול להיות מאוחר מדי. הגעתי למשכן הזה לאחר שנים רבות של שירות צבאי ועשייה ציבורית, במינוי ובהתנדבות. "תדע כל אם עברייה כי הפקידה את גורל בניה בידי מפקדים הראויים לכך" – על הפסוק, הזה מתוך נאומו של דוד בן גוריון בכנס סגל הפיקוד הכללי ביולי 1963 נבנתה מנהיגותי הצבאית. האמירה הערכית הזאת עיצבה את תפיסת המפקד והמנהיגות שלי. המחויבות שלי לפקודים ולהורים והמחויבות של כולנו יחד למדינה, לריבונותה ולקיומה, היו עמוד השדרה של כל היחידות שעליהן פיקדתי. הפסוק הזה – בהסבה למציאות ולתפקידים שמילאתי – ליווה אותי כאבא, כראש מועצה ממונה, כמפקד יחידת חילוץ, וכיום כחבר כנסת. ידע כל אזרח במדינת ישראל כי הפקיד את גורלו ועתידו בידי נבחרים הראויים לכך. זה הבסיס שעליו התחייבתי עם הצטרפותי לחיים הפוליטיים, ועליו אני מקפיד מיום שנבחרתי. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, את כורסת הפרשן הביטחוני – שעליה ישבתי כמעט 20 שנה – החלטתי להחליף, כדי להיות במקום שבו מעצבים את העתיד; במקום שבו מחוקקים וקובעים מה מותר ומה אסור; במקום שבו מתקבלות ההחלטות על הפעולות והמעשים הנדרשים כדי לאפשר לנו לחיות חיי שגרה ראויים; כדי לאפשר ביטחון אישי לכל אזרח ותושב וכבוד לאומי לכולנו. הבנתי – ואני מקווה שלא מאוחר מדי – כי אם יש לך מה לתרום, ואם יש לך את היכולת, אי-אפשר – ואפילו אסור – להמשיך להיות צופה במחזה האמיתי של החיים שלנו; כי או שאתה על הבמה או שאתה לא רלוונטי. כל כך הרבה פעמים שאלו אותי, ולא מעט פעמים שאלתי גם את עצמי: למה רבים וטובים מדירים את רגליהם מהמשכן המכובד והמשמעותי הזה? אין לי תשובה ברורה וחד-משמעית. אני החלטתי לקחת אחריות; לוותר על הנוחות ולבחון מקרוב את היכולת שלי לתרום, לשנות, לעשות טוב. אני מתרגש כאשר שרים את "התקווה" ואת השיר "אין לי ארץ אחרת". אני גם כזה שיש לו דמעות שמצטברות כשמורידים את הדגל לחצי התורן. אני אחד כזה שרוצה להיות בכל אירוע, ולנסות להשפיע. זה אני, בענווה וביראה, ואני מקווה שאצליח לגרום לרבים וטובים נוספים לרצות לשרת את הציבור כחברי הכנסת. אני יודע, אדוני היושב-ראש, כי 64 הוא מספר משמעותי לקיומה של הממשלה. אבל יורשה לי להציע לחבריי להתמקד בקדנציה הקרובה במסר של איכות, לא במסר של כמות; מסר שיגרום, לדעתי, לרבים יותר לרצות להיות נבחרי ציבור. אני לא תמים: בחיים הפוליטיים יש אופוזיציה וקואליציה, אבל אני חש כי מחובתי להזכיר לעצמנו כי המלחמה היא מול אויבים, והיא נעשית באמצעים שזורעים הרס, שהורגים, שפוצעים. זו לא דרכי. מול יריבים פוליטיים מתווכחים על הדרך ומתמודדים על הזכות להוביל ולהנהיג, כי טובת המדינה צריכה להיות המכנה המשותף של כולנו. לדעתי, זו המשמעות האמיתית של ממלכתיות. אני מתכוון ליזום ולפעול כדי שמדינת היהודים בארץ ישראל תמשיך להתקיים חזקה, דמוקרטית ובטוחה, ובה יוכל להרגיש שייכות כל אזרח, כל תושב שחפץ להיות חלק ממנה ורוצה בטובתה ובהמשך קיומה, בלי הבדל דת, גזע ומין – בדיוק ככתוב במגילת העצמאות. חבריי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, העם בישראל משווע למנהיגות אמינה ומחויבת, שתממש את החוזה שנחתם בינינו, ואני מתכוון לקיים אותו. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הציבור צופה בנו. הילדים שלנו מסתכלים עלינו. אנחנו הדוגמה האישית, המודל לחיקוי, ואני מתחייב לעשות כל שנדרש כדי שהם יהיו גאים בי – בשפה שאשתמש בה כדי לבטא את עצמי, ובכבוד שאתן לבית הזה וליושבים בו. אני רוצה להאמין, ומקווה, שרבים בבית הזה יאמצו את הסגנון הזה. מותר, ולפעמים אפילו רצוי, לא להסכים, כל זמן שזה לא מוביל אותנו לאובדן שליטה תרבותי וייצוגי. מלאכה רבה לפניי, ועיקרה קיום ההבטחה שנתתי לציבור ובשלה קיבלתי את אמונו. העם אמר את דברו, ואני מחויב לצו 8 שקיבלתי ממנו. ב-20 השנים שחלפו מאז פשטתי את מדי צה"ל אני עד להידרדרות הבלתי-נגמרת, באובדן המשילות וחוסר הרצון שלנו להכיר בעוצמת האיום הקיומי המתרגש עלינו, לא רק ממדינות טרור אלא בעיקר מתוכנו – ולצערי, גם בינינו. מכחישי השואה ומכחישי זכות קיומה של מדינת ישראל מתרגמים, לצערי, את הקוד האתי המוסרי והערכי שלנו לחולשה. הם הפכו את ערי מדינת ישראל לשדה קרב. הם לא פוחדים והם לא נרתעים מלהיכנס לביתנו, לפגוע בנו, לרמוס את עצמאותנו ולהרוס את מבצרנו. אין לי ספק כי את הרוע והאכזריות של אויבינו ומבקשי רעתנו לא נכריע לא בוויתורים, לא בפשרות ולא במחוות. את האידיאולוגיה האסלאמית הקיצונית לא נמגר בשקים של דולרים. בכל פעם מחדש אנחנו נחשפים לעוצמת השנאה, ובכל פעם מחדש אנחנו מעדיפים להתכופף, מתוך תקווה כי הרוח תישא את השנאה למחוזות אחרים. אני, אדוני היושב-ראש, לא מתכופף. אני עומד זקוף; אני מישיר מבט למציאות ולא מתכוון לוותר על הזכות למדינה יהודית שניתנה לנו בכ"ט בנובמבר 1947 בעצרת האו"ם. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדיי השרים, הביטחון האישי מורכב מהרבה נושאים. אנחנו בעוצמה יהודית לקחנו על עצמנו את המחויבות – ואני באופן אישי החלטתי לוותר על הנוחות של פנסיונר – כדי לשנות את המציאות הזאת. היא לא גזרת גורל. לאזרחי מדינת ישראל היהודים, הערבים והאחרים יש זכות לנהל שגרת חיים נורמלית, להתפתח, ליהנות מהחיים ולהתבגר בכבוד. כל מי שייתן את ידו להמשך קיומה, לביסוסה וצמיחתה של מדינת ישראל, יראה בי ידיד, חבר, שותף. כל מי שיפעל לחורבנה ולאובדן עצמאותה של מדינת ישראל ייתקל בצביקה פוגל לוחם, נחוש ועם עוצמה יהודית ללא פשרות. אני, אדוני היושב-ראש, לא איבדתי את האמון בצדקת הדרך. ערכי היהדות והאחריות המוסרית מוטמעים בי מאז ולתמיד. יחד עם זאת, אני לא אתנצל כשאשתמש בכל הכוח העומד לרשותי כדי להבטיח לכל ילד, לכל ילדה, לכל איש ואישה, את הזכות ליהנות מארץ חלב ודבש; את הזכות לחיות, להתיישב ולעבד את אדמתה הפורייה של ארץ ישראל – בנגב, בבקעת הירדן, בשפלה, בגליל ובגולן. המפעל הציוני לא פשט את הרגל. הוא זקוק להבראה, הוא זקוק לדחיפה, והכי חשוב, הוא זקוק למנהיגות. תמיד השתדלתי להוביל בהנחה שאין בעיה שאין לה פתרון. תמיד עודדתי את סביבתי ליזום ולהיות מקוריים, כדי לתת מענה ראוי לכל אתגר. אני אעשה כל שנדרש למצוא דרך – או לסלול חדשה – כדי להמשיך את המפעל הציוני. בבחירה בין להיות נחמד, פופולרי, מקובל - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת. חבר הכנסת ביטן, חבר הכנסת דנינו. נאום בכורה, נא לכבד את המעמד, תודה.

צביקה פוגל (עוצמה יהודית):

בבחירה בין להיות נחמד, פופולרי, מקובל, לבין המשך קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, ציונית ודמוקרטית, שלא יהיה לאף אחד ספק קל שבקלים: אני מחויב להשאיר לנכדיי, שלצערי עדיין לא הגיעו – הגיעו.

היו"ר אמיר אוחנה:

היישר מולך, המפקד.

צביקה פוגל (עוצמה יהודית):

הגיעו. לכפיר, לרועי, לאמה, לתום – אני מתחייב להשאיר לכם מדינה חזקה, עצמאית ומרתיעה. לסיום, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני לא איש דתי. אני בעיקר יהודי, ישראלי, דמוקרטי וציוני, שרוצה לשמור על ביתי. לכן, כמאמר שירו של אהוד מנור, "לא אשתוק, כי ארצי / שינתה את פניה. / לא אוותר לה, / אזכיר לה / ואשיר כאן באוזניה / עד שתפקח את עיניה". המדינה שלנו זקוקה למנהיגות אמיצה, לנבחרים שמחויבים לעתידם של אזרחיה, לא לכיסא עור הצבי. נבחרנו כדי לקחת אחריות, להחליט ולהוציא לפועל. יש לנו הזדמנות לעשות זאת ולהוכיח לציבור כי מגיע לנו האמון שניתן לנו. אני לא פוחד לקחת אחריות. כל חיי עשיתי זאת, ועכשיו יש בי העוז וניתנה לי הסמכות הציבורית לעשות זאת. הגיעה העת, אדוני היושב-ראש, להפסיק להסתכל בקנקן הלאומיות מבחוץ ולמלא אותו בתוכן. העם בישראל משווע למנהיגות שתממש את החוזה שנחתם ביום שבו התבררו תוצאות הבחירות – להחזיר את הביטחון האישי ולהעצים את הכבוד הלאומי. משפחתי היקרה, תודה לכם על הרוח הגבית, על התמיכה, על הביקורת, והכי חשוב – על ההשקעה האין-סופית שלכם להזכיר לי להמשיך ולהישאר עם הרגליים על הקרקע, ולא לשכוח שהבטחתי להישאר צביקה פוגל, הבן של דיצה וחיים פוגל, נשוי לענת ואבא לשלושה בנים נפלאים. אדוני היושב-ראש, מכובדיי כולם, אני מקווה שהמסר שרציתי להעביר היום אכן הועבר. אני שייך לאלה שמבטאים מנהיגות של בעד. אני לא נגד – אני לא נגד השופטים, אני בעד רפורמה שיפוטית, רפורמה שתיטיב עם העם, שתיטיב עם הדמוקרטיה. אני לא נגד ערבים, אני פשוט בעד המשך קיומה ושגשוגה של המדינה היהודית בארץ ישראל. אני אפילו לא נגד האופוזיציה; הרבה יותר פשוט – אני בעד הקואליציה. כשאני מצביע נגד אני תמיד חיובי, תמיד בעד. כך הייתי רוצה שיזכרו אותי: חיובי. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדיי השרים, ב-13 שנות התנדבותי כמפקד יחידת חילוץ למדתי שהתודה הגדולה והמשמעותית ביותר היא לראות את המבט של המחולץ וסביבתו בתום החילוץ. המבט הזה היה שווה כל מאמץ שהשקענו כדי להציל חיים. היום, אחרי חמש מערכות בחירות, יש שם יותר מדי עיניים שצופות בי כדי לוודא שאני לא מפר את האמון ומקיים את הבטחותיי. זה מבט שאין לי זכות להתעלם ממנו, כי אני פה בשליחותם. הם פרסו לי שטיח אדום, אבל לא הסתנוורתי, כי בסופו של דבר זה רק שטיח. כמו שנאמר במסכת אבות: "ובמקום שאין אנשים השתדל להיות איש". זאת השליחות שלי, תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אפשר למחוא מחיאות כפיים.

היו"ר אמיר אוחנה:

מייד יעלה לברך השר בן גביר. חבר הכנסת פוגל, ירדת מהר מדי. חבר הכנסת פוגל, צביקה, ירדת מהר מדי מן הדוכן ולא הספקתי להגיד לך שזה היה נאום מרגש, והמסר אכן הועבר.

צביקה פוגל (עוצמה יהודית):

תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

בטרם יתחיל השר בן גביר, אבקש מהשרים וחברי הכנסת לשבת במקומותיהם. אני רוצה לברך גם את הסנטור תום קוטון, שנמצא כאן ביציע. חברי הכנסת, אנא שבו במקומותיכם. I would like to welcome Senator Tom Cotton of Arkansas, a great friend of Israel. Welcome to Jerusalem, welcome to the Knesset and thank you for your friendship. Thank you so much. תודה. כעת יברך השר בן גביר את חבר הכנסת צביקה פוגל לאחר נאום הבכורה שלו. השר בן גביר, בבקשה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי השרים, משפחת פוגל היקרה, ואחרון אחרון בן הברית שלי, צביקה פוגל. זכות גדולה לברך אותך, יקירי, ולא סתם לברך, אלא בראש חודש אדר, ערב חג הפורים. בחג הפורים אנחנו מוצאים, אדוני היושב-ראש, כל מיני גיבורים, כל מיני דמויות מרתקות, עגולות – מאסתר המלכה ועד, להבדיל, המן הרשע. אבל מעל כולם עומדת דמות אחת, עקשנית, אידיאליסטית, אוהבת את עמה ואת מולדתה: מרדכי היהודי. הפסוק אומר: "וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כֹּרְעִים ומשתחוים להמן כי כן צִוָה  לו המלך ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוֶה". על הפסוק הזה יש תילי תילים של פרשנויות. לא מעט הטיחו ביקורת במרדכי היהודי: מה פתאום הוא מדבר? מה פתאום הוא מתעקש? הוא מסכן את העם שלו. צריך ללמוד מתי לשתוק. לא חייבים לומר כל דבר. מה הוא יוצר מתיחות? מה הוא מרגיז? מה קופץ לו? אבל מרדכי היהודי, בדרכו שלו, רואה למרחוק; מבין את הסכנות; לא מוכן לשבת בארוחות עם אחשוורוש, בכיבודים; להיות חלק מהברנז'ה ולומר את מה שכולם רוצים להגיד. הוא לא מוכן להיות חלק ממה שמקובל, ממה שנהוג. הוא רואה את הסכנות למרחוק. הוא הולך עם האמת שלו. הוא מסכן את עצמו. לפעמים, צביקה, הוא מתנהג כמו ג'ינג'י, מתריס: מה, חייבים להגיד? מה, עוד ריאיון בתקשורת? תפסיק, תגיד מה שכולם אוהבים. מה, חייבים להסתכסך? כן, הוא הסתכסך בטח עם כתב כזה, כתב אחר. אבל הדרך של מרדכי ברורה מאוד מאוד, עקשנית מאוד, למען עמה, למען מולדתה. כך מרדכי היהודי, וכך אתה, יקירי צביקה פוגל. עזבת חיי נוחות, ויתרת על כל השנים היפות של הפנסיה עם ענת הצעירה. אתה בפנסיה, היא צעירה כל כך, ברוך השם. ועם המשפחה המתוקה שלך, שאתה כל כך אוהב, וכל הזמן מזכיר אותם, וכל הזמן חושב עליהם. התגייסת עוד פעם, אחרי כל כך הרבה שנים שבהן שירַתָּ את המולדת. אחרי כל כך הרבה שנים שבהן השקעת ונתת את הכול, אתה חוזר לכאן לעוד שירות למען עם ישראל וארץ ישראל. האמת, צביקה, שמן הרגע הראשון התלהבתי ממך, התאהבתי בך אהבה ממבט ראשון: הראייה לרחוק, התפיסה הביטחונית, הזהות היהודית. אמרת עכשיו צביקה, בנאום שלך: אני לא אדם דתי. אבל אתה איש אמוני. תורת ישראל זה גם שבת, זה גם כשרות, זה גם תפילין; אבל תורת ישראל זה גם ארץ ומולדת ומורשת. תורת ישראל מצווה עלינו לשמור על ילדינו; להשקיע במדינתנו; להילחם מלחמה נחושה באויבינו. אכן, לא כל הערבים – חלילה וחס. מי שמבין שזו ארצו ועמו של העם היהודי: אהלן וסהלן. על מי שמפגע, ומי שמשתלח ומי שמעודד את הטרור ומביא את הטרור – צריך להילחם בו בנחישות, חד משמעית. זה אתה, צביקה, והתפקיד החשוב כל כך של יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי. זה מה שבאת לעשות כאן. זו השליחות הגדולה, והגאווה הגדולה שלי שבחרתי בך להיות בן ברית, ולהיות שותף לשליחות הזאת. אמרתי פעם ואגיד עוד פעם: ההתנצלות היא שלי, על הימים והלילות שצביקה כאן, במקום להיות איתכם. אנחנו צריכים אותו; עם ישראל צריך אותו; הילדים של כולנו צריכים אותו. אני רק מאחל לך, צביקה, ולכולנו, שבאמת נמלא את השליחות, נגשים את המטרות, ונעשה טוב למען העם היקר כל כך הזה, ולמען המדינה הנפלאה כל כך הזאת. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לשר בן גביר. אין מחיאות כפיים לחברי הכנסת שנושאים את נאום הבכורה שלהם.

היו"ר אמיר אוחנה:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעות חוק פרטיות בקריאה הטרומית. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – הוראות שונות לעניין תאגידים אזוריים), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת דוד ביטן וקבוצת חברי כנסת נוספים. בבקשה, חבר הכנסת דוד ביטן, אני מזמין אותך לאחד המיקרופונים. אני רואה שכבר התייצבת. דקה לרשותך.

דוד ביטן (הליכוד):

תודה רבה. הצעת החוק בעצם מתקנת את חוק תאגידי מים במובן הזה שיש - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, חבר הכנסת דוד ביטן מדבר. אנא. מגישים הצעת חוק. חבר הכנסת אלמוג כהן. השר וסרלאוף, השר וסרלאוף.

דוד ביטן (הליכוד):

לפני כמה שנים צמצמנו את מספר תאגידים ל-30. התברר שקשה לעמוד בתיאגוד האזורי עם ה-30 האלה, ולכן ביטלנו כרגע את המספר 30 על מנת שיוכלו לסיים את התיאוגדים האזוריים. גם 25 מועצות ורשויות של התאגדו מצד אחד, ומצד שני אפשרנו את זה, אומנם לא בהצעה עצמה, אבל אפשרנו לרשות המים לתת קנסות, שעד עכשיו לא אפשרנו, למי שלא מוכן להתאגד. זו לא חוכמה שחלק מאוגדים וחלק לא; או שכולם מאוגדים או שאף אחד לא מאוגד. נוסף לזה, כתוצאה מהבעיות של התיאגוד האזורי, לא אפשרו לרשויות לקבל דיבידנדים מרווחים של התאגידים, על מנת להעביר אותם לתקציב העירייה, כדי שייתנו את זה בחינוך, ברווחה וכו'. עתה אנחנו מאפשרים, מבטלים את החסם הזה. יש עוד תיקונים בקריאה ראשונה שלמעשה מוסכמים על המדינה, בעיקר בנושא של מינוי דירקטורים בתאגידים, כולל ראשי ערים וחברי מועצות וכו'. אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את ההצעה מצד אחד ומצד שני, להעביר אותה לוועדת הכלכלה להמשך דיון. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מזמין את השר, שר האנרגיה והתשתיות, חבר הכנסת ישראל כץ, להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק.

שר האנרגיה והתשתיות ישראל כץ:

כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, חבריי השרים, אני נמצא כאן כדי להשיב על תיקון להצעת החוק של חברי, יושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת דוד ביטן, בעניין חוק תאגידי המים והביוב. כשר האנרגיה והתשתיות, ברצוני להדגיש את החשיבות של תאגידי המים והביוב וקיומם. תאגידי המים והביוב ממלאים תפקיד מרכזי בניהול ובהפצה של משאבי המים של מדינת ישראל, ויש להם תפקיד חשוב ביותר בכל הקשור להבטחת אמינות אספקת המים לתושבי ישראל, שנים קדימה. מדינת ישראל מתמודדת עם אתגרים רבים, שמאתגרים את אספקת המים, ולכן הכרחי שיהיו לנו, נוסף לאלו שקיימים כיום, תאגידי מים וביוב חזקים ויעילים שיעזרו לנו לעמוד באתגרים הללו. נכון להיום יש 56 תאגידי מים וביוב, המספקים מים ל-156 יישובים, לצד 23 רשויות מקומיות, שחייבות להתאגד על פי חוק וטרם עשו כן. בחוק תאגידי מים וביוב נקבעו מועדים מחייבים להקמת תאגידי מים וביוב ברשויות מקומיות שטרם עשו כן, ומועדים מחייבים להקמת תאגידים אזוריים. המצב הנוכחי הוא, שבפועל, עד היום, אף אחד מהתאגידים או הרשויות הלא-מתואגדות, לא מילא אחר הוראות החוק ולא מימש את חובת התיאגוד, בהתאם למועדים הקבועים בחוק. התאגידים והרשויות המקומיות הגישו כמה עתירות לבג"ץ אשר כללו, בין השאר, טענות כנגד חובת התיאגוד האזורי. במאי 2022 ניתן פסק דין שדחה את רובן המכריע של העתירות והבהיר כי על כל התאגידים והרשויות המקומיות לממש את חובת התיאגוד האזורי עד סוף שנת 2022. ראשית, הצעת החוק כפי שהיא כוללת מועדים להקמת תאגידי מים וביוב ברשויות מקומיות שטרם עשו כן ומועדים מחייבים להקמת תאגידים אזוריים. עם זאת, מוצע לדחות מועדים אלו כך שיחולו בעוד כשנה וחצי ולא בהתאם למועד הקובע בחוק, קרי, סוף שנת 2022. דחיית המועדים תאפשר בחינה מעמיקה של עתידם של תאגידי המים והביוב ושל המתווה הראוי להתייעלות במשק המים. שנית, בהצעת החוק האמורה מוצע לבטל את ההגבלה שנקבעה בעבר – יוזם התיקון הוא זה שגם קבע את המגבלה בהצעת החוק בזמנו, דוד ביטן – שלפיה 56 תאגידי המים הקיימים וכן 23 הרשויות המקומיות שטרם התאגדו יחולקו ללא יותר מ-30 קבוצות. לצד זאת מוצע למחוק את הסעיף המורה על מגבלת הפטור מחובת תיאגוד אזורי שלפיו אין לתת פטור אם כתוצאה ממתן הפטור, מספרן הכולל של החברות, ובכלל זה החברות האזוריות, יעלה על 30. זאת על מנת לאפשר גמישות בקביעת מספר התאגידים האזוריים שיוקמו. שלישית, מוצע כי יימחק הסעיף שקובע שהחלטות החברה בדבר חלוקת דיבידנדים טעונות את אישורו של הממונה על התאגידים ברשות המים ורווחי החברה אינם יכולים להיות מחולקים טרם השלמת החובה להקמתה של חברה אזורית הקבועה בחוק. במקום זאת, מוצע כי הממונה על התאגידים ברשות המים יהיה רשאי לאשר ייעוד רווחים לחלוקה לתאגידי מים וביוב שלא ביצעו אף שלב משלבי ההקמה של התיאגוד האזורי, אם יחלו בהליך עד למועד המתוקן, קרי, בעוד כשנה וחצי. שלושת הצעדים המוצעים בתיקון החוק שהציג חברי חבר הכנסת דוד ביטן משקפים את המדיניות שקבעתי במשרד האנרגיה והתשתיות ובשאר המשרדים שבהם כיהנתי בעבר, והגעתי להסכמות רחבות, תוך שמיעת כל הצדדים. התהליך שאנחנו עומדים לנקוט בו כעת: השינויים המוצעים נועדו לתמרץ את הרשויות המקומיות לעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו, לרבות חלוקת הרווחים לרשויות המקומיות – סכומים גדולים שיופנו לרווחת ולטובת תושבי הרשויות המקומיות. בימים אלה מקיימת רשות המים, הכפופה למשרד האנרגיה והתשתיות בראשותי, בשיתוף משרד האוצר ומשרד הפנים, שיח פורה עם מרכז השלטון המקומי, במאמץ למצוא מתווה מוסכם לתיאגוד כל הרשויות. אני סבור כי קידום הצעת החוק תהיה תוך תיאום עם משרדי הממשלה הרלוונטיים וכי ההסכמות כאמור יוטמעו בנוסח ההצעה כפי שהיא תתגבש בשלבי החקיקה המתקדמים. אשר על כן, המלצתי לוועדת השרים לחקיקה כן לתמוך בחוק, על מנת לאפשר מצד אחד ריווח ותמרוץ הרשויות לחלק דיבידנד לטובת התושבים וכלל הדברים האחרים, וגם לאפשר לפתור את עניין התאגידים בצורה מוסכמת, כדי לנצל את החלק החיובי שבהם, ולהסיר את המכשולים שמנעו מהם עד עכשיו לסיים את התהליך. לכן אני ממליץ לתמוך בהצעת החוק, בכפוף לתיאום עם הממשלה בהמשך.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לשר כץ. נעבור להצבעה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – הוראות שונות לעניין תאגידים אזוריים), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת דוד ביטן וקבוצת חברי הכנסת. ההצבעה תהיה אלקטרונית, אנא שבו במקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 34 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – הוראות שונות לעניין תאגידים אזוריים), התשפ"ג–2023, לוועדת הכלכלה נתקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

34 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – הוראות שונות לעניין תאגידים אזוריים), התשפ"ג–2023, התקבלה ותעבור לוועדת הכלכלה להכנתה לקריאה הראשונה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו נעבור להצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני, התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת ינון אזולאי. יציג אותה חבר הכנסת משה ארבל. בבקשה, חבר הכנסת ארבל. קצת יותר שקט במליאה ובעיקר מאחורי המליאה. קצת יותר שקט. סדרנים, תעזרו לנו בזה. עשר דקות לרשותך.

משה ארבל (ש"ס):

מכובדי היושב-ראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, אמרה התורה: "כי לא יחדל אביון מקרב הארץ". בהצעת החוק הזו, הקמת הרשות הממשלתית למאבק בעוני, זכיתי כיועץ פרלמנטרי של כבוד השר יואב בן צור, בכנסת התשע-עשרה, לנסח ולכתוב לראשונה – במסגרת אימוץ המלצות דוח אלאלוף, דוח הוועדה למלחמה בעוני, שיזם השר מאיר כהן, שר העבודה והרווחה לשעבר – דוח חשוב ומשמעותי שמטרתו לצמצם את העוני במדינת ישראל ולפעול למיגורו. לצערי הרב, עד היום התוכניות הללו היו תוכניות במגירה, ולשמחתי הרבה, סיעת ש"ס, עם כניסתה לממשלה הנוכחית, בהסכמים הקואליציוניים, עמדה על כך ודרשה שהממשלה תקים רשות ממשלתית למאבק בעוני, שהמטרה המרכזית של אותה רשות היא בעצם לאגם ולתכלל את כלל משרדי הממשלה שפועלים לצמצום פערים בחברה ולצמצום עוני, בכדי שיידעו לעבוד יחד. כאשר לפני למעלה מעשור הוקמה רשות האוכלוסין וההגירה, היא לקחה אגפים ממשרדי ממשלה שונים, כינסה אותם על בסיס אותה החלטה לרשות ממשלתית אחת, כדי שכל אותם משרדים וכל אותם אגפים יידעו לעבוד יחד לטובת המטרה של שמירת גבולותיה של מדינת ישראל. היום הכנסת באה ושמה על השולחן מטרה מרכזית שמשרדי הממשלה כולם צריכים להתכנס ולעבוד לפיה, שהמשמעות שלה: כולנו מחויבים למיגור העוני, כולנו מחויבים לצמצום פערים בחברה. ואני שמח מאוד שהצעת החוק הזאת, לכשתעבור, תובא לטיפולו ולידיו האמונות של שר העבודה והביטחון החברתי יעקב מרגי, שאין לי ספק שידע לקחת את התהליך הזה ואת ההצעה הזאת וליישם אותה ולבצע אותה כמו שצריך. אומנם הצעת החוק הזאת, על פי המופיע ברשומות, רשומה על שמו של חברי חבר הכנסת ינון אזולאי. היא נעשית בשיתוף פעולה מלא - - -

קריאה:

משה ארבל (ש"ס):

בוודאי, בוודאי. הצעת החוק הזו נעשית בשיתוף פעולה מלא עם חברי חבר הכנסת ינון אזולאי, לטובת כלל אזרחי ישראל – יהודים וערבים, דתיים וחילונים, כולם ללא יוצא מן הכלל. אני סמוך ובטוח שיושב-ראש הוועדה חבר הכנסת הרב אייכלר, סגן יושב-ראש הכנסת, יידע לפעול בנמרצות כדי להביא אותה לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית בהקדם האפשרי. ברשותכם, אני אציג את נוסח הצעת החוק, הצעת חוק הקמת הרשות הממשלתית למאבק בעוני. תפקידיה של הרשות הם לגבש תוכנית רב-שנתית לצמצום העוני במדינת ישראל ותוכניות שנתיות; לתכנן ולקיים פעילויות הסברה ופעילויות אחרות כדי להעמיק את בקיאות הציבור בתחומי התכנון הכלכלי ברמה האישית והמשפחתית, הידע הכלכלי והצריכה הנבונה; להקים ולנהל מרכז מידע לאומי למידע ומחקר בתחום העוני והמאבק בעוני, לרבות התכנון הכלכלי; לקדם הכנת תוכניות לימודים בנושאי תכנון כלכלי, לייעץ ולסייע למערכת החינוך בכל סוגי מוסדות החינוך, ובתיאום ובהסכמה כמובן של שר החינוך בדבר תוכניות לימודים עיוניים ומעשיים בנושא תכנון כלכלי; לתאם בין משרדי הממשלה השונים – ובעיניי, זה סעיף החשוב והמשמעותי – לבין הרשויות המקומיות בכל הקשור למאבק בעוני, ובכלל זה לקדם שיתופי פעולה בין משרדים ממשלתיים, רשויות מקומיות, בתי ספר וגופים נוספים הפועלים למאבק בעוני, לרבות חינוך לתכנון כלכלי. בעיניי, הצעת החוק הזאת היא התגשמות החזון של המדינה היהודית: "כי תראה ערם וכסיתו"; "ועניים מרודים תביא בית"; "ומבשרך לא תתעלם" – אלה ציוויי התורה. אלה ציוויים שמחויבים אנחנו לפעול בעבורם יחד – קואליציה ואופוזיציה, דתיים וחילונים, יהודים וערבים – כולנו כאחד, ולהביא את מדינת ישראל למקום טוב יותר, שבו נזכה לצמצם פערים ולהביא למיגור התופעה הקשה הזו של העוני, שבסוף פוגעת בנו כחברה ועולה לנו הרבה הרבה יותר יקר מההשקעה הזאת. זו השקעה שתביא, בסופו של דבר – כל שקל שיושקע במיגור עוני יביא רווחה כלכלית ויכניס לקופת המדינה גם פי כמה וכמה. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לחבר הכנסת משה ארבל.

היו"ר אמיר אוחנה:

להצעה הזו הוצמדו שתי הצעות חוק, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן ושל חברת הכנסת נעמה לזימי. אני מזמין את חברת הכנסת תומא סלימאן לנמק את הצעתה. בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, רק לפני שבוע וחצי יצא דוח העוני של הביטוח הלאומי, ואנחנו כל שנה גם קוראים את דוח העוני האלטרנטיבי, שלצערנו מביא בפנינו עובדות מאוד קשות על מצב העוני במדינת ישראל, ששני מיליון אזרחים שחיים מתחת לקו העוני, ביניהם 854,000 ילדים, כולם חיים מתחת לקו העוני וסובלים מהרבה תופעות לוואי, כמו העניין של לבחור בין תרופות לבין אוכל, כמו העניין של חוסר ביטחון תזונתי, בפגיעה קשה, במיוחד אם זה הילדים, באפשרויות שלהם להתפתח ולקבל גם חינוך מתאים וגם חינוך מעשיר, מעבר למה שנותנים בתי הספר. אני חושבת שהגיע הזמן – ואני שמחה שגם חבר הכנסת ארבל הגיש את הצעת החוק הזאת, שאנחנו כבר מגישים אותה ומניחים אותה על שולחן הכנסת כמה קדנציות. היא סוף-סוף מגיעה להחלטה, ואני מאוד מאוד שמחה שאולי הכנסת הפעם כן תתמוך בהקמת הרשות, כדי שתהיה קודם כול הצהרה מאוד ברורה שהמדינה לוקחת אחריות על תופעת העוני ועל מיגור העוני. העוני הוא לא בעיה אישית של אדם. היא תוצר של מדיניות כלכלית דורסנית שגורמת לעוד ולעוד אנשים ליפול מתחת לקו העוני. אני חושבת שהגיע הזמן להצהרה כזו ולעשייה כדי למגר את תופעת העוני. הגיע הזמן לעשות סנכרון בין כל הגורמים הממשלתיים שאמורים לטפל בתופעה – ואת זה הרשות כן תוכל לעשות. אני רוצה להודות לארגון פתחון לב, שאנשיו היו שותפים, לפחות איתי, בהכנת הצעת החוק. אני מאוד מודה להם על העשייה. הגיע הזמן שעניין מיגור תופעת העוני יהפוך למדיניות ולא למעשה צדקה. יכול להיות שאני מציעה את אותה הצעת חוק לא בגלל שאני מאמינה שמישהו צריך לתת מפתחון לב, וזה נכון, לעניים, אלא צריך שתהיה מדיניות ברורה ואחריות של המדינה למגר את התופעה, לשנות את מדיניות הכלכלית שגורמת לאנשים לרדת מתחת לקו העוני ולסייע לאנשים לטפס מעל לקו הזה. תודה, כבוד היושב-ראש.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מזמין את חברת הכנסת נעמה לזימי לנמק את הצעתה. לאחר מכן יסכם השר יעקב מרגי. בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך.

נעמה לזימי (העבודה):

תודה, כבודו יו"ר הכנסת. כנסת נכבדה, גם בימים הקשים האלה יש רגעים שהם רגעים מרחיבי לב ונותני תקווה, כמו הרגע הזה, שהחוק החשוב הזה להקמת הרשות למלחמה בעוני עולה. גם אלינו פנו מפתחון לב – ואני מודה להם על זה – שנכיר את החוק הזה, נגיש אותו, ואכן כך נעשה. אני רוצה דווקא לדבר על מטרות נוספות של חוק זה, ואני גם אגיד את זה לחברי היקר - -

היו"ר אמיר אוחנה:

לא. קצת יותר שקט במליאה. סדרנים, תעזרו לנו לעשות יותר שקט. באמת, אי-אפשר לשמוע כלום. בבקשה.

נעמה לזימי (העבודה):

- - כבוד שר הרווחה, שכמו שאמרתי, בעבורי אתה נקודת אור בממשלה הזו. מאוד. הרשות הזו תהיה הצלחה אמיתית – בתקווה שהחוק הזה יחוקק עד הסוף – כשהיא תפעל לא רק לחקר העוני ולטיפול בצורך להרים את הראש, לתת אוויר לאוכלוסיות הכי מוחלשות – אלה שסובלות מאי-ביטחון תזונתי, ונוער בסיכון, וילדים בסיכון, ואנחנו יודעים את כולם – אלא שהיא גם תפעל לניתוק העוני הרב-דורי. לא סתם הצטרפת לקריאה להחזרת חוק רן כהן, זכויות רכישה לדיירי הדיור הציבורי, כי החוק הזה הוא חוק שלא רק נותן זכויות, אלא הוא מנתק עוני רב-דורי. ניתוק עוני רב-דורי עובר בהמון המון המון צעדים. אני דווקא, לפני שאני אמשיך, רוצה להקריא את שירה של שירלי קרוואני, "ענייה שכמותך", שהוא כולל את כל הסטראוטיפים על עניים ואת כל הדעות הקדומות: אם את ענייה, אל תצבעי את השיער, בטח שאל תחשבי על גוונים, הלוא את מספרת כמה החיים שלך דהויים. // אם את ענייה, אל תטפלי בציפורניים, בטח שלא תבני אותן, הלוא את מספרת כמה החיים שלך שבורים. // אם את ענייה, אל תעשני, בטח לא סיגריות כאלו מחו"ל, הלוא את מספרת שהמציאות שלך חולה. // אם את ענייה, אל תקטרי, אל תתלונני, בטח לא על המדינה, ואל תספרי לנו כמה רע, פשוט אל תספרי. // אם את ענייה, את בטח סתם פרזיטית. אז יאללה, קומי עצלה, וצאי לעבודה. כל משרה תקבל אותך בשמחה. // עייפה, מותשת, עם שיער דהוי, ציפורניים אכולות, נטולת שמחה ותקווה. זה שיר חזק. לפעמים הוא מספר יותר מנאום שלם. מלמד שכדי לצאת מהעוני צריך גם להתפרנס בכבוד ולחיות, וצריך מדינה שתראה ברווחה וחיים בכבוד ערך עליון, כדי שבכלל לא נצטרך רשות למיגור העוני. אני כן רוצה להגיד תודה לחברים – לינון אזולאי, למשה ארבל, לעאידה תומא סלימאן, לכל האנשים שמסתכלים יום-יום וזוכרים למה אנחנו פה. אני באמת חושבת שהקואליציות האלה, המשותפות בינינו, הן מעל הכול. גם ברגעים הכי קשים והכי משבריים עדיין אסור לוותר על הסיבה שנשלחנו לכאן והגענו לכאן. תודה רבה. משפט אחרון: אין דבר יותר פוליטי ממחיר הלחם. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחברת הכנסת נעמה לזימי. יעלה ויבוא שר הרווחה חבר הכנסת – כבר לא חבר כנסת – שר הרווחה יעקב מרגי. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת בכלל וחברי הכנסת המציעים בפרט, מכובדיי השרים, אורחים יקרים, יום גדול למדינת ישראל. אני בעשור השני, תחילת העשור השלישי שלי בכנסת, ושנים פעלנו ודיברנו ורצינו, גם מחוץ לכנסת, לדבר כדי לא להתעסק, לא להופיע בדוחות העוני. לא נתנו לנו לדבר על כך. ניסו לומר לנו: די, תראו, אחרים הצליחו. אכלו לי, שתו לי. אני, ברשותך, ברשותכם, חברי הכנסת, אקרא קודם כול את התשובה הרשמית שלי לפרוטוקול, לאחר מכן אדבר מנהמת ליבי. חבריי חברי הכנסת, העוני בישראל הינו תופעה חמורה הנעוצה במדיניות כלכלית של ממשלות ישראל לאורך השנים. מחוללי העוני הם לא המוסד לביטוח לאומי ואף לא השכבות המוחלשות בעצמן ואף לא הקצבאות; מחוללי העוני הם הפערים בחינוך שאנו חווים מזה שמונה עשורים. אנחנו, מדינת ישראל, מהמובילים בפערים בחינוך מבין המדינות המפותחות. הפערים בבריאות – מי שלא יודע שיש ממשק ישיר בין תזונה נכונה, בין אורח חיים בריא, בין שיניים בריאות לבין הביטחון העצמי של הילד ורמת ההישגיות שלה והצלחה, כנראה שלא מבין מה זו מדיניות רווחה. הפערים בבריאות, הסללה רבת שנים, עם קום המדינה, של אוכלוסיות רבות לפריפריה. ומה הקשר? אומרים לי – כי רשויות חלשות פשוט משקיעות פחות בחינוך, בבריאות, ברווחה, לעומת רשויות חזקות. ההסללה במערכת החינוך וההסללה בתעסוקה יצרו שכבה שלמה של דור שני ושלישי לעוני. רבותיי, ללא צעדים משמעותיים מצד הממשלה בפעולה רב-משרדית, רב-מערכתית – זו לא משימה של משרד הרווחה בלבד; אנחנו מטפלים בתוצאות של העוני, בתוצאות של הפערים בחינוך, בתוצאות של הפערים בבריאות, בתוצאות של תעסוקה לא מיטבית. אנחנו במשרד הרווחה מטפלים. לכן נדרשת כאן קודם כול פעולה רב-משרדית ורב-מערכתית. ואני אומר, עוד זרוע חשובה שחייבת להצטרף למאמץ ולמאבק זו הסכמה רחבה של החברה הישראלית ושל מובילי הדעת בחברה הישראלית, של השלטון המקומי, הסכמה רחבה של חלוקה חדשה של המשאב הלאומי. מה שהיה נכון לפני 50, 60 ו-70 שנה כנראה שלא נכון היום. לכן צריך גם הסכמה רחבה לחלוקה מחדש של המשאב הלאומי. ורצון כן, רצון כן – תמיד מדברים, דיבורים לבד לא יועילו – רצון כן להוציא אל מעל לקו העוני אוכלוסיות רבות. נמשיך לקבל דוחות מהמוסד לביטוח לאומי ומגופים מחקריים שונים שייצרו כותרות אחת או שתיים למשך יום או יומיים, והכלבים נובחים והשיירה ממשיכה. לכן הצעת החוק הזו המוצגת מבוססת על העקרונות – רבותיי, לא המצאנו דברים – הצעת החוק מבוססת על העקרונות של דוח ועדת אלאלוף, דוח העוני. אנחנו באומץ שמנו זאת על השולחן. באומץ רב תנועת ש"ס לקחה את המשרדים החברתיים. מי שמכיר את המשרדים – משרד הפנים, משרד הרווחה, משרד העבודה, משרד הבריאות – הם משרדים קשוחים. יכולנו להתפנק על משרדים אחרים ולייצר כותרות. לקחנו זאת כאתגר, וכל הממשלה וכל החברה בישראל צריכה להתגייס. לא עוד השלמה עם דוח עוני כזה שמצייר ומציג עוד עלייה ועוד עלייה. אנחנו בעשור השמיני של מדינת ישראל הגענו לחלל, אנחנו סטרטאפ-ניישן, אין שום סיבה שלא נדע להתמודד עם העוני. העוני הוא לא גזרת גורל. יש סיבות אובייקטיביות, יש סיבות לא אובייקטיביות, אנחנו יודעים לטפל בהן. צריך לרצות, וזה אפשרי. ולכן הצעת החוק הזו היא באמת בשורה. היא בקריאה טרומית, ונתקדם. רבותיי, כפי שאמרתי, הצעת החוק המוצגת מבוססת על העקרונות של דוח ועדת אלאלוף. לכן הצעת החוק המוצגת לפניכם חשובה מאין כמותה. הצעה זו מטרתה להוביל הקמת גוף שירכז ויוביל את היישום, התכלול, המעקב והתיאום של צורכיהם של אותם האנשים החיים בעוני. רק לאחרונה אנו עדים לדוח העוני שפורסם באמצעות המוסד לביטוח לאומי ובו עולים נתונים לא פשוטים המעידים על כך שמי שנמצא מתחת לקו העוני נמצא רחוק מהקו, נמצא בעומק. יש מושג של עומק העוני, וזה האתגר שלנו. זה נתון שצריך לזעזע את כולנו, רבותיי. מדובר על אנשים שקופים עד היום. לא עוד, לא עוד. אותם קשישים, אזרחים ותיקים, אותם משפחות וילדים שחווים מציאות חיים יום-יומית קשה, לא פשוטה ומאתגרת – הצעת החוק באה להגדיר בחוק גוף שיתכלל את נושא הטיפול בעוני, תוך הסתכלות ובחינה רב-ממדית, שיתוף פעולה ותיאום בין-משרדי מלא וכפוף למשרד הרווחה. הגוף שיוקם יורכב מנציגי משרדי הממשלה השונים שעיסוקם קשור במאבק בעוני ונציגי ציבור העוסקים בתחומים הרלוונטיים לעוני בישראל ובעלי ידע וניסיון בתחום זה. הרשות הלאומית למאבק בעוני תפעל במשרד הרווחה, תגבש תוכניות רב-שנתיות למאבק בעוני, תייעץ לממשלה בתחומי המאבק בעוני ותתאם בין משרדי הממשלה השונים ובינם ובין הרשויות המקומיות בכל הנוגע למאבק בעוני. בנוסף, הרשות הלאומית שתוקם תקיים פעילות הסברה במטרה להעמיק את הבקיאות בציבור בתחומי התכנון הכלכלי ותכלול מרכז לאומי למידע ומחקר בתחום העוני והמאבק בעוני. הרשות תנוהל על ידי מנהל רשות. מועצת הרשות, שתתווה את מדיניות הרשות, תפקח על פעילות המנהל. הרשות תאשר את התוכניות השנתיות והרב-שנתיות ואת אופן חלוקת התקציב של הרשות. אני כשר הרווחה והביטחון החברתי אמנה מועצה בת 15 נציגים שבה ישב נציג מקצועי מטעם משרדי ומטעם משרדי הממשלה השונים. הרשות תכין ותגיש לאישורי הצעה לחלוקת תקציב שימומן מתקציב המדינה וייקבע בחוק התקציב השנתי בתחום פעולה נפרד בסעיף התקציב של משרד הרווחה והביטחון החברתי. רבותיי, לסיכום, זו בשורה, זו אמירה. חבריי המציעים זו אמירה, חברי המזכיר - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

השר מרגי פונה לחברי הכנסת המציעים.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

מעבר להצעת החוק בקריאה הטרומית נדרשות כאן נחישות והתמדה שלכם. לממשלה יש אתגרים רבים, עכשיו אנחנו חשים זאת וחווים זאת בדיוני התקציב. אתגרים רבים. לצערנו הרב, חוץ מאיתנו אף אחד לא שם את סוגיית המאבק בעוני במרכז העשייה שלו. נדרשות כאן נחישות והתמדה. לא לתת למשרדי הממשלה – אני קורא לכם, גם לנו, גם לנו: אל תיתנו לנו לשקוע במציאות היום-יומית של המשרדים שלנו שממילא היא קשה, ממילא היא קשוחה. אתם, התפקיד שלכם לדחוף, במורד ההר – במעלה ההר – את העושים במלאכה, כדי שנביא זאת לכלל יישום. יבורכו כל העוסקים במלאכה, מהקואליציה, מהאופוזיציה, מהממשלה. כל משרדי הממשלה. אני מייד – ועדת השרים לחקיקה, בהתכנסה השבוע, החליטה לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית, כמובן בכפוף להבנות ולתיאומים. אנחנו רוצים שהכול לא יהיה מעל הראש שלנו. אנחנו מאמינים בעיקרון הפרדת הרשויות, אבל המשך החקיקה מחויב בתיאום עם משרדי הממשלה השונים, כפי שהחליטה ועדת השרים לענייני חקיקה. אני קורא לכל חברי הכנסת מכל חלקי הבית להתגייס ולתמוך בהצעת החוק. תודה רבה לכולם.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

יישר כוח.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לשר יעקב מרגי. מתנגד להצעת החוק – חבר הכנסת יאסר חוג'יראת. אם הוא עומד על התנגדותו, אני מזמין אותו לנמק אותה.

קריאה:

הוא לא.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, חבר הכנסת חוג'יראת, שלוש דקות לרשותך.

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, למרות חילוקי הדעות שיש בין חברי הכנסת בתוך הבית הזה, למרות שלפעמים אנחנו שומעים כל מיני התבטאויות גזעניות, שיח לא מכבד, ישנם רגעים יפים שבהם חברי הכנסת בתוך הבית הזה מסכימים על נושאים מסוימים. אחד מהם זה נושא המלחמה בעוני. עוני לא מפריד בין ערבי ויהודי, חילוני ודתי.

היו"ר אמיר אוחנה:

אדוני, אני חייב רגע להפסיק את אדוני. אדוני עלה כדי להתנגד להצעת החוק. כרגע אני שומע רק דברי שבח, אלא אם כן אדוני מתכוון להתנגד.

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תן לי להמשיך.

היו"ר אמיר אוחנה:

זה על פי התקנון.

שר התקשורת שלמה קרעי:

הוא שוקל את זה.

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני שוקל את זה תוך כדי.

קריאה:

אולי נשכנע אותו.

היו"ר אמיר אוחנה:

אדוני, אם אתה תומך בחוק, אני לא יכול לאפשר לך. אני מצטער, זה תקנון הכנסת.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מותר לו. אדוני היושב-ראש, מותר לו - - - גם להצביע כך.

ינון אזולאי (ש"ס):

המזכיר, אם אחר כך אני משכנע אותו להצביע בעד, אין בעיה.

קריאה:

הוא יכול.

שר החינוך יואב קיש:

אל תגיד שאתה תומך, זה הכול.

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא תומך.

שר החינוך יואב קיש:

זהו, לא תומך. הינה, הוא אמר: לא תומך.

היו"ר אמיר אוחנה:

התקנון מייעד את השלב הזה לא כדי לדבר על הצעת החוק דברי שבח, אלא כדי להתנגד לה. אם לאחר דברי השר קיש הוא ישתכנע, זה דבר אחר, אבל כרגע זה לא המצב המתאים, חבר הכנסת טיבי. אני מצטער, אדוני.

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני לא תומך, אני שוקל בסוף לתמוך.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא, אדוני. יש עוד חברי כנסת שבוודאי רוצים לעלות בכל הצעת חוק, אבל המנגנון הזה מיועד להתנגדות. אולי אדוני ימצא את הזמן היותר-מתאים לדבר.

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

טוב, אני במשפט אחרון, מסיים, בסדר? בעצם, אני עליתי לכאן להגיד שטוב שבתוך הבית הזה לפעמים אנחנו מסכימים על נושאים לטובת החברה כולה. אני כמובן לא אתנגד להצעת חוק, שהיא רק מיטיבה עם כל החברה, ערבים כיהודים. תודה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

תגיד, תגיד למרות הערות - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לאדוני. לפני ההצבעה, אני מקבל שאלה פה: האם היוזמים כולם, כולל חברת הכנסת לזימי - - -

ינון אזולאי (ש"ס):

אני רוצה לעלות לענות.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת לזימי, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, היכן היא? איתנו. האם היוזמים מסכימים להצעת הממשלה? מסכימים. ינון אזולאי, בבקשה, שלוש דקות לאדוני במענה להתנגדות. בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה ההתנגדות? אה, הבנתי.

ינון אזולאי (ש"ס):

חבר'ה, רק התחלנו את היום, יש זמן לכולם. למה אתם בלחץ שם בסיעות? תודה, אדוני היושב-ראש. כבוד השרים, כבוד המציעים חברי הכנסת משה ארבל, נעמה לזימי, עאידה תומא סלימאן – האמת, חוג'יראת, אני מדבר אליך, לשכנע אותך עד הסוף. אני רק רוצה להגיד לכם דבר אחד: אני חושב שזה יום היסטורי, לא פחות. זה יום שבו אני חושב שעם ישראל צריך להתרגש. זה יום שבעזרת השם יוכל לתת מענה לחכות, שזה בעצם יהיה המענה למלחמה האמיתית בעוני. מ-2014, כשהוגש הדוח, לא היה דבר כזה: הסכמה קואליציה-אופוזיציה. משפחות עניות מביטות בנו עכשיו ואומרות: אנחנו מחכות לחכות האלה הרבה זמן, שהמשפחה תקבל את החכה. אני רק אזכיר לכם מה היה בממשלה האחרונה – עאידה, הגשת איתנו ביחד: 53 התנגדו, בנט הגיע לפה באותו רגע, באותו זמן, להצבעה הזאת במיוחד, ו-52 הצביעו בעד. על חודו של קול. יכולנו כבר היום להיות בעיצומו של התהליך, בעיצומה של הרשות. אני חושב שהיום זו תעודת הוקרה לממשלה שהסכימה לכך, לחברי קואליציה ואופוזיציה שמצביעים על כך. זו תעודת כבוד לנו שאנחנו יודעים להתאחד בשביל עם ישראל. אני מסתכל על פתחון לב, שנמצאים ביציע, אני מסתכל על עמותת לתת, על חסדי נעמי ועל עוד עמותות רבות שנלחמות כל היום בעוני – את מה שאנחנו כמדינת ישראל לא עשינו מספיק, הם היו בנעליים שלהם. אנחנו עכשיו נכנסים לתוך הנעליים האלה ומביאים את החכות לאותן משפחות; לאותן משפחות עוני שבהן הילד קם בבוקר ואומר לאבא – אבא שואל אותו: מה לשים לך, עם חמאה או בלי כלום? וכשהחמאה היום מתייקרת, מה אנחנו עונים לו? אני לא מדבר על המשפחות האלה שאפילו לחם בבוקר אין להן; שהם הולכים לישון רעבים, כשהבטן שלהם מתהפכת, וקמים רעבים. איך הם יכולים ללכת ללמוד? על אותה קשישה שהולכת ומחטטת בפחים. אז נכון, אנחנו לא פותרים את כל הבעיה עכשיו, אבל זו תחילת הדרך לפתירת הבעיה הגדולה ביותר של המלחמה בעוני. אני רוצה להודות, לשר הרווחה על הירתמותו לעניין; לשר יואב קיש, שביום שישי דיברנו – יש שם דברים שנוגעים למשרדו והוא אמר לי: ינון, אני יודע שאתם נלחמים באמת, ואנחנו נעשה הכול בתיאום ובהסכמה; לשר המשפטים שאישר גם הוא, ולכולם. וליושב-ראש התנועה, אריה דרעי, שלקח על עצמו, על הגב שלו, את המלחמה בעוני בקמפיין של הבחירות ובכל דבר ועניין. למה? כי אנחנו באנו מהמקומות האלה. אנחנו מכירים את המקומות בקריית שמונה, בירוחם, בעפולה ובכל המקומות האלה. אנחנו פה, עניים יקרים, אנחנו פה בשבילכם, אנחנו פה מרגישים אתכם, כי אנחנו באים מהמשפחות האלה; אנחנו פה להמשיך להילחם בשבילכם, ובשם ה' נעשה ונצליח, ובקרוב גם נברך על המוגמר. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת ינון אזולאי, ונעבור להצבעות. אנא התיישבו במקומותיכם.

שר החינוך יואב קיש:

רק שנייה, השר, השר, יש את ההתחייבות של המציעים, הם רק צריכים את - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

ההתחייבות כבר נרשמה לפרוטוקול.

שר החינוך יואב קיש:

אני לא שמעתי.

היו"ר אמיר אוחנה:

כן, כן. התחייבות המציעים להצעת הממשלה נרשמה בפרוטוקול. ואנחנו עוברים להצבעה – ראשית, על הצעת החוק של חבר הכנסת ינון אזולאי, הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני, התשפ"ג–2022. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 50 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני התשפ"ג–2022, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

50 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק עברה, ותעבור לוועדת העבודה והרווחה. נצביע כעת על הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 45 נגד – אין נמנעים – איןההצעה להעביר את הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני התשפ"ג–2022, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

45 בעד, נוסיף את קולו של חבר הכנסת עטאונה.

קריאה:

היו"ר אמיר אוחנה:

אלהואשלה – ההצבעה נרשמה, אני רואה שזה מסומן. של חבר הכנסת עטאונה – נא לבדוק את התקלה. חבר הכנסת אלהואשלה, אצלך זה סומן, ירוק.

קריאה:

היו"ר אמיר אוחנה:

אתה הצבעת? אנא, מדור מחשב, בדוק. בהתאם אנחנו נתקן את הפרוטוקול. נרשמה הצבעתכם בעד, אין מתנגדים, אני נמנעים, אני קובע כי גם הצעת החוק הזאת עברה ותעבור לוועדת העבודה והרווחה להכנתה. כעת נצביע על הצעת חוק הרשות הלאומית של חברת הכנסת נעמה לזימי. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 46 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני, התשפ"ג–2022, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

46 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי גם הצעת החוק הזאת עברה ותעבור לוועדת העבודה והרווחה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק העונשין (תיקון – הארכת ההתיישנות בעבירות מין בקטינים), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת אליהו רביבו. אנא, חבר הכנסת רביבו, דקה מהצד לרשותך.

אליהו רביבו (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, עבירות מין הן מסוג העבירות הכי משוקצות שקיימות בעולם. יתרה מזו, אפילו בבתי הכלא האסירים מתעבים את מי שפגע מינית באחרים. לא ייתכן שאדם שעבר תקיפה מינית לא יוכל להתלונן על הפוגע בו, רק בשל פרק הזמן שחלף, משום שלעתים לוקח לקורבן זמן רב להתגבר מעט על הפצע הנפשי שפער בו התוקף. כיום החוק שאותו אני מציע לשנות מאפשר לאדם להתלונן על הפגיעה המינית בו רק עד גיל 28, אך למעשה פרק זמן קצר זה אינו מספיק כלל ועיקר, ורבים מהנפגעים לא יכולים לממש כך את זכותם להביא את התוקף שלהם לדין צדק. בכוונתי לקדם בהצעת חוק חשובה זו את הארכת פרק הזמן שיחלוף עד להתיישנות על עבירות מין מגיל 28 לגיל 50. זוהי חובתנו, כחברה וכמחוקקים, לאפשר כל סעד שרק ניתן למי שעברו תקיפה מינית, בוודאי ובוודאי כאשר היו ילדים קטנים או חסרי ישע.

היו"ר אמיר אוחנה:

לסיום, אדוני.

אליהו רביבו (הליכוד):

חברה בריאה צריכה למצוא את כל הדרכים להוקיע מתוכה את עברייני המין והאנסים שפושעים בנו ובילדינו באופן המחריד והחמור ביותר.

היו"ר אמיר אוחנה:

אדוני, לסיום.

אליהו רביבו (הליכוד):

אמשיך להשמיע את קולם של נפגעי התקיפות המיניות מעל כל במה, בבית הזה ובכל מקום שרק אוכל. אני מציע לחבריי באופוזיציה להצטרף להצעת חוק חשובה זו. תודה רבה לכם.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת רביבו. יעלה וישיב שר המשפטים וסגן ראש הממשלה חבר הכנסת יריב לוין. עשר דקות לרשותך, אדוני.

שר המשפטים יריב לוין:

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, ראשית, חבר הכנסת אליהו רביבו, אם אינני טועה, זו הצעת החוק הראשונה שלך שמגיעה לקריאה טרומית.

אליהו רביבו (הליכוד):

שנייה.

שר המשפטים יריב לוין:

כבר שנייה, אז ההספק שלך מדהים בזמן כזה. אז אני מברך אותך לא רק על הסטטיסטיקה, אלא על הבאת הצעת חוק חשובה מאוד, שבהחלט ראוי להתברך בה וביוזמה, איך אומרים, שלא היה צריך מאמץ לשכנע שראוי לקדם אותה. הצעת החוק מבקשת לתקן את חוק העונשין ולהאריך את תקופת ההתיישנות בעבירות מין שבוצעו בקטינים, כך שההתיישנות תחל רק ביום שבו הגיע נפגע העבירה לגיל חמישים. כיום תקופת ההתיישנות בעבירות שבוצעו בקטין בידי בן משפחה או אחראי מתחילה כשמלאו לנפגע 28 שנים, ותקופת ההתיישנות בעבירות שבוצעו בקטין בנסיבות אחרות, מתחילה כשמלאו לו 23 שנים. תכלית ההצעה היא להכיר בקשיים האובייקטיביים, לצערנו הרב, שבפניהם ניצבים נפגעי עבירות אלו בבואם לדווח על עבירות מין שבוצעו בהם כקטינים – דבר שבאופן טבעי לוקח לאדם שנים ארוכות עד שהוא מסוגל לבוא ולשים אותו על השולחן ולדבר עליו. בבסיס ההצעה עומדת בעיניי תפיסה מאוד נכונה, ולפיה לחברה יש עניין ויש חשיבות בהעמדה לדין של פוגעים מינית בקטינים. מטבע הדברים, אני חושב שזה אחד הדברים המזעזעים שיש, וערך שראוי מאוד להגן עליו. יש אינטרס ציבורי ברור לקבוע תקופות התיישנות מיוחדות וארוכות באופן משמעותי על עבירות מין שבוצעו בקטינים, נוכח החומרה של העבירות האלה, ובוודאי לאור הקושי בחשיפתן, כפי שנאמר כאן קודם. נוכח המאפיינים האלה תקופות ההתיישנות בעבירות מין בקטינים הן ארוכות יותר. עם זאת, אני חושב שיש בהחלט מקום להחמרה בעניין. צריך למצוא את נקודת האיזון הנכונה. הנושא הזה נמצא בעבודת מטה שנעשית גם במשרד המשפטים, שמתמקדת באיחוד והתאמת תקופות ההתיישנות בחוק לעבירות מין בקטינים שבוצעו בידי בן משפחה, או עבירות מין שבוצעו גם בידי אחרים. לכן, מה שאני מציע הוא כמובן לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית, ולהמשיך לקדם את הליכי החקיקה בתיאום עם משרדי המשפטים, החינוך והמשרד לביטחון לאומי, שביקשו להיות שותפים בתהליך הזה. ועדת השרים ביקשה לתת פרק זמן לכך שההצעה תמשיך ותקודם רק לאחר שתובא הצעת חוק ממשלתית בנושא. אני רוצה להציע, חבר הכנסת רביבו, שאם אנחנו נראה שבתוך פרק זמן של כחודש, הדברים לא מתקדמים, יכול להיות שכבר נעשה צעד של קידום לקריאה הראשונה, כדי לזרז את כל המערכות - -

אליהו רביבו (הליכוד):

אני מודה לך, אדוני השר.

שר המשפטים יריב לוין:

- - לקדם את העניין, על מנת שהחוק הכל-כך חשוב הזה יחוקק וייעשה במהרה. אני שוב מברך אותך, מודה לך, וכמובן הממשלה מבקשת לתמוך בהצעת החוק, בכפוף להתניות כפי שהצגתי קודם. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מודה לשר לוין. ואנו נעבור להצבעה. אנא התיישבו במקומותיכם, ההצבעה תהיה אלקטרונית. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 27 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון – הארכת ההתיישנות בעבירות מין בקטינים), התשפ"ג–2022, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

27 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק עברה, ותעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה.

היו"ר אמיר אוחנה:

נעבור לסעיף הבא על סדר-היום – הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – ביקורת שיפוטית לעניין כשירות במינוי), של חבר הכנסת אופיר כץ וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת אופיר כץ לנמק את הצעת החוק.

היו"ר אמיר אוחנה:

לפרוטוקול נוסיף גם את חברת הכנסת צגה מלקו כמצביעה בעד הצעת החוק שעלתה זה עתה. בבקשה, עשר דקות לרשותך.

אופיר כץ (הליכוד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בשם 37 חברי כנסת מהקואליציה, שהם רוב חברי הקואליציה וכשליש מכלל חברי הכנסת, את הצעת החוק החשובה הזו, שתכליתה להסדיר בחוק באופן ברור את סוגיית הביקורת השיפוטית על מינויי שרים והעברתם מכהונה. חוק-יסוד: הממשלה קובע כיצד תורכב ממשלה במדינת ישראל, כיצד יצורפו אליה שרים וכיצד ומתי תסתיים כהונתו של שר. חוק-היסוד קובע שממשלה שהורכבה נדרשת להתייצב בפני הכנסת, להודיע על קווי היסוד שלה ועל חלוקת התפקידים בה ולבקש את אמון הכנסת. כלומר, כל שר בישראל ממונה על ידי ראש הממשלה, והממשלה, בסיומו של הליך משא ומתן קואליציוני מורכב וממושך, או כתוצאה מהליך זה ומהסכמות בין מפלגות הקואליציה השונות, ולאחר מכן גם זוכה לאמון הכנסת, שמצביעה בעד מינויו. אשר לכל שר מופעל שיקול דעת של גורמים פוליטיים שונים משתי הרשויות, המבצעת והמחוקקת. בנוסף, קבע המחוקק, בכובע הכנסת כרשות מכוננת, מה הם תנאי הכשירות לשרים, כיצד מופסקת כהונתו של שר, בין אם בשל התפטרות, פיטורים או משום שהוגש כנגדו כתב אישום. המחוקק היה ברור: כיצד שר מתמנה, אילו גורמים מפסיקים כהונת שר ולמי נתון שיקול הדעת בגורמים אלו. ב-1993 קיבל בית המשפט העליון החלטה שהבחינה בין תנאי כשירות הקבועים בחוק לבין הצורך להפעיל שיקולים של סבירות במינוי השרים ופיטורם. כתוצאה מכך נוצר מצב שבו הוחלף שיקול דעת ראש הממשלה, חברי הממשלה, ראשי מפלגות הקואליציה וחברי הכנסת בשיקול דעת שופטי בית המשפט העליון. בשעתו נקבע ששיקול הדעת של ראש הממשלה דאז יצחק רבין, זיכרונו לברכה, אינו שיקול דעת סביר, והוא חויב לפטר. מאז הובעה ביקורת רבה על הלכה זו, שבה בית המשפט חצה את הקו המשפטי ונכנס לזירה הפוליטית. אף כבוד השופט נעם סולברג, שופט בית המשפט העליון, ציין שלבית המשפט אין גישה עדיפה כשמדובר בשאלה ערכית כמו ביטול מינוי פוליטי מטעמי צדק, מוסר והגינות. עמדה דומה השמיעה פרופ' רות גביזון, זיכרונה לברכה, יום למוחרת קבלת ההחלטה ב-1993. כך היא כתבה יום לאחר שניתן פסק הדין המקורי: "החוק אינו מטיל חובה מפורשת לפטר את דרעי ופנחסי. למרות זאת, קובע בית המשפט כי ההחלטה שלא להפעיל את שיקול הדעת המאפשר לפטר שר או סגן שר היא בלתי סבירה באופן קיצוני, להערכתי", כך היא כתבה. "מצב זה יכול להיות פתח מדאיג להמשך התהליך של איבוד ההבחנה בין שאלות משפטיות, שראוי כי בית המשפט יכריע בהן, ושאלות שיש להכריע בהן במוקדי החלטות אחרים, שכן כשהדבר נוגע להערכת פעולות שלטוניות שנויות במחלוקת, במה עדיף בית המשפט על משקללים אחרים?" בשנת 2001 תיקן המחוקק את חוק-יסוד: הממשלה, וקבע סטנדרט ברור. החוק החדש קבע שכהונת שר תפקע ביום שבו הורשע בבית משפט בעבירה שיש עימה קלון. התיקון נועד לבטל את ההלכה, אך זה לא מנע מבית המשפט להמשיך להפעיל שיקולי סבירות לפסילת מינויים. על כך כתב פרופ' דניאל פרידמן, שר המשפטים לשעבר: "פרשנות המותירה בתוקפה את הלכת דרעי-פנחסי לאחר חקיקת חוק-יסוד: הממשלה בשנת 2001 היא שגויה וחוטאת לעקרונות יסוד בדיני פרשנות. עקרון יסוד אחד הוא נאמנות השופט למחוקק. במשך למעלה מ-40 שנים היינו ככל העמים, ובית המשפט לא התערב במינויים על בסיס רמתם המוסרית של המועמדים. לפני מעט יותר מ-25 שנים השתנתה התמונה עם מתן פסק הדין. הגיע הזמן לשאול אם המצב כיום הוא אכן טוב יותר ממה שהיה ב-40 השנים שלאחר קום המדינה, ואם הנזק שנגרם עקב הלכות אלה איננו עולה על תועלתן". והנזק כאן, חברי הכנסת, הוא ברור. זה נזק גם למחוקק וגם לבית המשפט. הנזק למחוקק הוא שאין ערך לחוק שחוקק, ולבית המשפט הנזק הוא בכניסה לשדה פוליטי לא לו. חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק הזו שבפניכם מבקשת להחזיר את סדרי ההתנהלות התקינים בעניין מינויי שרים; היא מבקשת להבהיר את הוראות החוק: מינוי שרים והעברתם מתפקיד צריכה להיות על פי תנאי הכשירות הקבועים בחוק. כל מינוי שר נתון לביקורת של הכנסת, שכן להוצאת המינוי לפועל נדרש אישור הכנסת. אלו הן פעולות המצויות בליבת הפעילות הדמוקרטית ומהוות סוגיה פוליטית שההכרעה בה אינה ערכית מטעם בית המשפט. הנחת הבסיס היא שהכנסת מייצגת את רצון העם הריבון, שיוצא לבחירות לבחור את נציגיו. הכנסת היא זו שמאשרת את הרכב הממשלה וצירוף שרים, וממלאת בכך את רצון הבוחר. אישור המינוי מבטא את רצון הבוחר מחד גיסא, ואת הזכות לבחור ולהיבחר מאידך גיסא, זכות שנוגעת גם לבחירות לכנסת וגם למינוי לתפקיד שר – במערכת הקיימת זהותם של שרי הממשלה מבטאים גם הם את רצון הבוחר. לפי ההצעה, לא תהיה ביקורת שיפוטית מטעם כל ערכאה שיפוטית, לרבות בית המשפט העליון או בג"ץ, לגבי כל עניין שקשור או נובע ממינוי של שר והעברתו מכהונה. המשמעות היא שגם מינויים של שרים בשעת הרכבת הממשלה או בצירוף שרים לאחר מכן וגם שאלת העברתם מתפקיד לא יהיו נתונים לביקורת שיפוטית, למעט שאלת עמידתם בתנאי הכשירות הקבועים בסעיף 6 לחוק-יסוד: הממשלה. בסעיף 6 קבע המחוקק מהם תנאי הכשירות, והרשות המבצעת לא יכולה להתעלם מקביעה זו או לעקוף אותה. מכאן הצורך להקנות לבית המשפט את הסמכות לבחון את המינוי בהקשר זה. מדובר בהצעה מאוזנת ונכונה, המבקשת לבטל בבירור את הלכת דרעי-פנחסי ותו לא. הקפדנו שלא להשליך את התינוק עם המים – לגעת רק בנושאים הדרושים לתיקון, ולא לפגוע בסמכויות בית המשפט הנתונות לו בדין, אלא רק להבהיר את גבולות סמכויותיו ולהבהיר כי לא ניתן יהיה לבצע הדחה של נבחרי ציבור במסגרת ביקורת שיפוטית. יהיו שיטענו שההצעה נועדה לפתור בעיה ספציפית במינוי שר מסוים - -

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

אופיר כץ (הליכוד):

- - אבל העובדה שבאיחור של 30 שנים המחוקק מבקש לתקן הלכה שנכתבה עליה ביקורת רבה ופגעה גם באמון הציבור בבית המשפט, היא לא סיבה לא לחוקק זאת עכשיו. אבקש מחבריי להבחין בין תיקון החקיקה החשוב הזה לבין הרקע או העיתוי. בסוף מדובר פה בתיקון שמייצר את ההבחנה הנכונה באופן הכירורגי ביותר, ולא מאפשר כניסה של בית המשפט אל השדה הפוליטי, שנתון לסמכותן של הרשות המחוקקת והמבצעת. אבקש את תמיכת הכנסת בקריאה הטרומית. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת כץ. אני מזמין את השר יריב לוין לבוא ולהשיב להצעת החוק. בבקשה, סגן ראש הממשלה ושר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין, עשר דקות לרשותך, אדוני.

שר המשפטים יריב לוין:

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. השרים, חברות וחברי כנסת, ראשית, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להביע חשש שלאור ריבוי הצעות החוק שאני נדרש לענות עליהן, עוד נקבל את הרושם שמלוא כל הארץ משפט, ושהטענה שהכול - - -

גלעד קריב (העבודה):

השר לוין, אנחנו מציעים שתרגיע קצת. זה בסדר. אנחנו חסים על בריאותך - - -

קריאות:

שר המשפטים יריב לוין:

חבר הכנסת קריב, קודם כול, אני מציע להרגיע הרבה, לא קצת. שנית, חבר הכנסת - - -

קריאה:

יישר כוח, אדוני.

שר המשפטים יריב לוין:

תודה רבה. שנית, חבר הכנסת קריב, יש אתגרי הרגעה שגדולים עליי. בספסלים האלה אני עוד מסתדר; כשאני מסתכל לכיוונך, זה יותר מורכב. תשמע, אתה, אם נשפוט לפי - - -

גלעד קריב (העבודה):

תודה על המחמאה. אני גאה שזה מה שאתה אומר.

שר המשפטים יריב לוין:

לא, אני לא אומר את זה – אני לא חושב שזה דבר שלילי. אני אומר, הפעלתנות שלך בזמן הנאום שלי ביום שני הייתה בהחלט מאתגרת.

גלעד קריב (העבודה):

אני שמח להתנגד בתקיפות למה שאתה עושה. תודה על המחמאה.

שר המשפטים יריב לוין:

אבל אני בכל זאת חושב – אני אומר שוב, כדי שלא נקבל רושם מוטעה, יש הרבה עניינים שנוגעים למערכת המשפט או לנושאים משפטיים, אבל לא מלוא כל העולם משפט, ואת זה חשוב לומר גם כאן.

גלעד קריב (העבודה):

שר המשפטים יריב לוין:

מכאן אעבור להצעת החוק של חברי חבר הכנסת אופיר כץ, יושב-ראש הקואליציה, שמבקשת לתקן את חוק-יסוד: הממשלה - - -

קריאה:

שר המשפטים יריב לוין:

אתם יודעים, אלה הרגעים שבהם אני אומר: אשרי המצב שאני לא צריך לעסוק בגיוסים. הצעת החוק של חבר הכנסת אופיר כץ באה לתקן את חוק-יסוד: הממשלה ולהבהיר שבית המשפט, כמובן לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, לא יהיה מוסמך לקיים ביקורת שיפוטית על מינויים של שרים וזהותם, למעט, כמובן, ביקורת שנוגעת לעמידתם בתנאי כשירות הקבועים בחוק. בדברי ההסבר של ההצעה נאמר: "מינוי שרים על ידי ראש הממשלה ובאישורה של הכנסת כמו גם ההחלטה על העברתם מכהונה הן פעולות והכרעות המצויות בליבת הפעילות הדמוקרטית". ואכן צריך לומר שיש דברים שאינם שפיטים. אני לא מקבל את הגישה שלפיה הכול שפיט. אני חושב שאסור לקבל אותה, ואני חושב שבהרבה מאוד מובנים היא היפוכה של דמוקרטיה, שכן ברור לחלוטין שההנחה היסודית בדמוקרטיה היא שההכרעות מתקבלות על ידי העם בתהליך של בחירת נציגים שיושבים בכנסת, בתהליך של הקמה של ממשלה שמכהנת מכוח אמון הכנסת, ובתהליכים של חקיקה ובחירה של בעלי תפקידים שנעשים על ידי הכנסת מכוח המנדט הזה שקיבלו חבריה מכלל הציבור. בעיניי, ההנחה הזו לא יכולה לעלות בקנה אחד - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מבקש מהחברים ביציע וגם מהחברים כאן במליאה יותר שקט. תודה.

שר המשפטים יריב לוין:

אני חושב שהתפיסה הזו, התפיסה הדמוקרטית הכל-כך בסיסית הזו, איננה יכולה לעמוד בקנה אחד עם גישה שלצערי הרב אומצה בבית המשפט העליון והולכת ומתפשטת ומרחיבה את יריעתה, ולפיה זכות המילה האחרונה איננה כאן בבניין הזה, אלא נמצאת בבניין הסמוך, בבית המשפט העליון. ואנחנו רואים ביקורת הולכת וגדלה ובתדירות גבוהה והתערבות הולכת וגדלה בהחלטות של הכנסת על מינוים של שרים, אישי ציבור, ולפעמים בדרך של יצירת הלכות חדשות ולפעמים אפילו בדרך מדהימה, כפי שראינו לאחרונה, של יצירת הלכה חדשה בטענות שאפילו לא נטענו על ידי העותרים בבית המשפט בכתבי הטענות שלהם, והלכה למעשה בעצם לא נידונו בכלל לעומקן. אני חושב שבצדק מבקש המציע, חבר הכנסת אופיר כץ, לבצע כאן תיקון ולהשיב את הדברים למקומם, כפי שהיו בעבר, וכפי שקיים, שוב, ברוב מוחלט של מדינות המערב וכפי שצריך להיות, ולפיהם הנושא הזה של בחירת שרים איננו נושא שנתון לביקורת שיפוטית. ההחלטה הזו היא החלטה שנתונה לראש הממשלה, שמביא את אישור השרים לפני הכנסת, וכמובן, להחלטתה של הכנסת, שהיא הגורם שצריך לאשר את המינוי או במידה דומה – גם העברה מכהונה. אני רוצה לומר דבר נוסף בעניין הזה: תראו, רבותיי, אני חושב שאחת הבעיות היסודיות שאנחנו מתמודדים איתן בתפיסה הזו של התערבות הולכת וגוברת של בית המשפט בהחלטות במקרה הזה של ראש הממשלה ושל הכנסת, אבל בכלל בהחלטות של הממשלה ושל הכנסת בהפעילן את סמכויותיהן, היא הבעיה של לקיחת הסמכות והיעדר אחריות. הלא המצב שאי-אפשר לקבל אותו, ונדמה לי שזה דבר שכולם מבינים, הוא שמי שיש לו סמכות – נושא באחריות; אבל אי-אפשר לקבל מצב שבו מישהו לוקח לידיו את הסמכות, אבל אומר: רבותיי, באחריות לא אני נושא, יישא מישהו אחר. תראו מה קורה, ראש הממשלה הוא האחראי העליון על ניהול ענייני המדינה, הוא האחראי העליון על ניהולה של הממשלה, הוא זה שבסופו של עניין צריך לתת דין וחשבון לציבור, הוא זה שכאשר דברים קורים או לא קורים, צריך להתייצב בפני אזרחיות ואזרחי ישראל ולתת להם תשובה ולתת להם מענה, הוא זה שצריך לקבל את ההכרעות הקשות הרבה פעמים בזמן אמת והרבה פעמים גם בזמן קצר; עכשיו באים ואומרים לו: אדוני, אתה אומנם בעל האחריות, אבל כאשר אתה בא לקבוע את הרכב ממשלתך, ואחרי שהרכב הממשלה קיבל את אמון הכנסת, אנחנו נשים את עצמנו במקומך, ונקבע במקומך מי יהיה שר כזה או שר אחר, על מי תוטל משימה כזו או משימה אחרת, כאשר אם חס וחלילה משהו אחר כך לא יתבצע כפי שצריך, אנחנו נראה בך, ראש הממשלה, את מי שנושא באחריות. אני חושב שזה מצב בלתי מתקבל על הדעת שיבוא בית המשפט ויאמר: אנחנו נכתיב לך, ראש הממשלה, מי יהיו השרים שלך, אבל אם מי מהשרים לא יבצע את תפקידו כפי שצריך, לא אנחנו נישא באחריות, אלא נטיל את האחריות הזו עליך. את המצב הבלתי-הגיוני והבלתי-סביר הזה באה לתקן הצעת החוק החשובה הזו. הממשלה תומכת בהצעת החוק, ואני מבקש מהכנסת להצביע בעדה בקריאה הטרומית. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לשר לוין. כמה חברי כנסת ביקשו להתנגד להצעת החוק. אני מזמין את חבר הכנסת גדעון סער להביע את התנגדותו.

גלעד קריב (העבודה):

לא, יש לי רשימה ארוכה.

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, בפתח הדברים אני רוצה לברך רבים ביציע מקהילת יוצאי בוכרה גם בארץ וגם בתפוצות.

היו"ר אמיר אוחנה:

אז אדוני יאפשר גם לי: נמצא איתנו כאן הקונגרס של יהדות בוכרה. אנחנו מציינים 30 שנה לעלייה הגדולה של יהדות בוכרה, 30 שנה ליחסים של ישראל עם אוזבקיסטן. אנחנו מברכים אתכם. החל מרגע זה שלוש דקות לרשותך, אדוני.

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא, חברים, אין מחיאות כפיים בכנסת, תודה רבה. ברוכים הבאים.

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, מטרת החוק הזה שמובא עכשיו היא ליצור שטח הפקר בתחום המינויים; תכליתו לומר שבתחום הזה אין שלטון חוק, אין ביקורת שיפוטית. לפי ההצעה, גם אם הממשלה פעלה בחוסר סמכות מוחלט, גם אם פעלה בניגוד לחוק בעת המינוי, גם אם פעל ראש הממשלה משיקולים זרים – בית המשפט לא יוכל להתערב. התחילו מעילת הסבירות, ועכשיו באים לבטל את כל עילות ההתערבות של המשפט המינהלי. נכון, חתמו הרבה מאוד חברי כנסת על ההצעה, אבל הדבר הזה לא ראוי להיקרא חוק – לא שהוא לא ראוי להיקרא חוק-יסוד. הוא נוגד באופן קיצוני את שלטון החוק. מטרתו ליצור וקום שיפוטי מוחלט. חוק נועד לקבוע כללים, ואתם מבקשים לקבוע שלממשלה לא יהיו כללים. היא תוכל לעשות ככל העולה על רוחה, מבלי שיהיה מי שיפקח על מעשיה. מוטב שתציעו ככותרת החוק: "דרעי יהיה שר בראס בן ענו". זאת דוגמה קיצונית לשימוש לרעה בסמכות המכוננת.

טלי גוטליב (הליכוד):

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

זה מה שהיה בשלטי החוצות שלכם.

טלי גוטליב (הליכוד):

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אתם בפרסומות שלכם - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, אני מבקש לנכות לי את זמן קריאות הביניים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב, השר.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

בשלטי החוצות שלכם - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

השר מלכיאלי, בבקשה.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

הוא משקר פה ליד - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא, השר מלכיאלי.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

תפקוד היועמ"שית, מה איתה? יושב-ראש הוועדה אמר שהיא לא ראויה. איך נקרא להליך הזה?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מלביצקי, אני עוצר את הזמן, נותן לכם את הכמה שניות, בבקשה.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

- - - איך נקרא לו?

היו"ר אמיר אוחנה:

אני עצרתי את הזמן.

קריאה:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, תודה רבה. רשות הדיבור לחבר הכנסת גדעון סער, בבקשה.

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

הרי כל הקודמים, המציע והממשלה הסכימו, אז אפשר לשמוע גם התנגדות. הצעת החוק היא דוגמה קיצונית לשימוש לרעה בסמכות המכוננת. לכנסת יש סמכות היסטורית לשמש גם כרשות מכוננת, לעצב את חוקתה של מדינת ישראל, אבל מה שנעשה פה הוא שימוש נפשע בסמכות כל כך חשובה כדי לפתור בעיה אישית של אדם מסוים, שבית המשפט קבע שאינו יכול לשמש כשר. אפשר להעלות טענות לגבי האקטיביזם השיפוטי, גם לי היו ויש טענות כאלה, אבל כאן יש דוגמה חיה לחוסר מעצורים של הכנסת, שבמסגרתו היא מנצלת לרעה סמכות כל כך חשובה ומשמעותית. במקום לשבת על המדוכה ולנסח חוקה לישראל, הכנסת משתמשת בסמכות הזאת משיקולים פוליטיים צרים ומאינטרסים אישיים. אין דבר חמור מזה. אין ספק שמדובר בחוק פרסונלי שממחיש עד כמה חקיקה פרסונלית היא פגומה.

היו"ר אמיר אוחנה:

לסיום, אדוני.

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

אני לקראת סיום, אדוני היושב-ראש. כי כדי להכשיר אדם - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, אבל אנחנו כבר סיימנו, כבר נתתי לך את הכמה שניות הנוספות. משפט אחרון, בבקשה.

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

אנחנו מעוותים את כל החקיקה שלנו וקובעים שלא ניתן לבקר פעולה ממשלתית מכל שיקול. אדוני היושב-ראש, אני לא נכנס לגופו של אדם ולהרשעות וכדומה, אבל הייתה הכרעה על ידי הרכב של 11 שופטים. רוב ענק של הציבור מתנגד לחוק הזה. תתביישו.

היו"ר אמיר אוחנה:

ואנחנו נעבור כעת להצבעה. חברי הכנסת, ההצבעה תהיה שמית. מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן - - -

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

אלמוג, הכשרת עבריין מורשע, בוא תצלם את זה, ככה מכשירים עבריינים במדינת ישראל.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת שיר, אני קורא אותך לסדר קריאה ראשונה.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

תקרא אותי לסדר איזו קריאה שאתה רוצה. ככה מכשירים עבריינים במדינת ישראל.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת שיר, אני קורא אותך לסדר קריאה השנייה.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

עבריינים שגונבים מהציבור, בושה, בושה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת שיר, אני קורא אותך לסדר קריאה שלישית, נא לצאת.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

תמשיכו להכשיר עבריינים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מיכל שיר, אנחנו באמצע הצבעה, נא לצאת.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

באמצע הצבעה על הכשרת עבריינים, ממשלה של עבריינים שמכשירה עבריינים, תתביישו לכם, בושה, עבריינים.

אופיר כץ (הליכוד):

צאי החוצה כבר.

היו"ר אמיר אוחנה:

מזכיר הכנסת, נא המשך.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אמיר אוחנה:

מזכיר הכנסת, נא הקרא את שמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. ניתן להכניס את חברת הכנסת שיר לצורך ההצבעה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

יסמין פרידמן (יש עתיד):

תשאל את שר המשפטים, שכל כך חשוב לו הצדק, אבל להכשיר עבריין – זה בסדר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן, אנחנו באמצע הצבעה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אמיר אוחנה:

האם יש חברי כנסת שטרם הצביעו ומעוניינים להצביע?

מירב בן ארי (יש עתיד):

כן, אני רוצה להצביע - -

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - נגד החוק של העבריינים.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא, נגד זה מספיק, תודה. חבר הכנסת רביבו.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אמיר אוחנה:

תראה אם הוא הצביע.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אנחנו מסתכלות על עצמנו במראה. כנראה אתם לא עשיתם את זה, להסתכל במראה. במיוחד אתם, חובשי הכיפות, איך אתם חיים עם עצמכם בשלום?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן, אני קורא אותך לסדר קריאה ראשונה. בסדר? אם כך, ההצבעה תמה, נא לספור את הקולות.

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

היושב-ראש, לא קראת את שמי. אני גם רוצה להצביע. אני גם רוצה להצביע בעד.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני לא קורא בשמו של אף אחד, חבר הכנסת פרוש. הוא אומר שלא קראו בשמו.

קריאה:

הוא לא חבר כנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

אה, תמשיך, תמשיך.

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

אני רוצה להצביע בעד.

היו"ר אמיר אוחנה:

חודש אדר, אני מבין. אם כך, 62 בעד, 53 נגד. אני קובע כי ההצעה התקבלה ותעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט – ועדת הכנסת, לוועדת הכנסת, אם כך, לקביעת הוועדה.

היו"ר אמיר אוחנה:

ונעבור להצעת החוק הבאה – הצעת חוק-יסוד: ההתגברות (תיקוני חקיקה), של חבר הכנסת שמחה רוטמן. אני מזמין את חבר הכנסת רוטמן לנמק את הצעתו. עשר דקות לרשותך, אדוני.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, האמת היא שעוד בטרם אנמק את הסיבות לתמיכה בהצעת חוק-יסוד: ההתגברות (תיקוני חקיקה) - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

תעשה מה שאתה רוצה, מה זה משנה?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת דוידסון.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מה זה משנה?

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

- - אני רוצה להגיד כמה שמות: חברת הכנסת שרן השכל, חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, חבר הכנסת גדעון סער, חבר הכנסת זאב אלקין וחבר הכנסת מתן כהנא; אם יש מישהו ששכחתי לקרוא בשמו, אני מתנצל. אלה חמישה חברים באופוזיציה היום, שבחודש מאי 2021 הצביעו בעד הצעת חוק זהה לחלוטין להצעת חוק-יסוד: ההתגברות (תיקוני חקיקה) בטרומית.

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

אבל עם הסתייגות, לא לשקר.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

הצביעו בעדה, זאת הצעה שהציע בזמנו חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר.

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת שאשא ביטון.

טלי גוטליב (הליכוד):

הצבעתם בעד.

רם בן ברק (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת רם בן ברק.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

מספרה פ/50/24, מוזמנים לבדוק בדברי הכנסת. ומאחר שההצבעה אז הייתה הצבעה אלקטרונית, אינני מפנה אתכם לפרוטוקול - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת אורנה ברביבאי, את מוכנה לגשת רגע?

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

אתם התחייבתם - - -

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

מי שמכיר את אתר הכנסת הנעים והמשודרג יודע שכאשר יש הצבעה שאיננה הצבעה שמית - -

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

- - - חוק אחר.

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

- - יש טבלה של שמות חברי הכנסת ומה הם הצביעו. כמו שנהוג לומר, חבריי אוהדי הכדורגל, הטבלה לא משקרת, והטבלה מראה שחברי הכנסת האלו הצביעו בעד בקריאה הטרומית, ואני קורא להם להצביע בעד גם היום.

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

- - - זה לא - - -

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אחרי שדיברנו על מה שקרה בחודש מאי 2021, עכשיו אפשר לדבר על מה קורה בחודש אדר תשפ"ג – ונהפוך הוא. חלק מהמצביעים בעד מצביעים נגד, אבל זה נהפוך הוא חד-צדדי; מי שהצביע בעד, אם הוא היום באופוזיציה – הוא מצביע נגד. אבל אין נהפוך הוא לכיוון השני; גם מי שהיה אז באופוזיציה המסתמנת מצביע היום, בעזרת השם, בדיוק כמו שהוא הצביע בחודש מאי 2021. אז יש פה חוסר איזון מסוים.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

רוטמן, זה חלק ממכלול או שזה לבד? רוטמן - - - זה אצלך בוועדה.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

ואחרי שדיברנו על זה, נעבור לדבר על הצעת החוק - -

קריאה:

שקר גס.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

- - כי בכל זאת גם לעובדות חשוב שיהיה מקום.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

חשוב שיהיו עובדות. בשביל להגיד את העובדות אתה צריך לרדת מהדוכן, להביא מישהו אחר.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אדוני היושב-ראש, קצת – תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת סגלוביץ', קריאה ראשונה.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אני אומר: בשביל עובדות צריך מישהו אחר.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

עכשיו נדבר על הצעת חוק-יסוד: ההתגברות (תיקוני חקיקה), ועל מה שהיא באה לסדר: בפסק דין בנק המזרחי בית המשפט העליון עשה מעשה שאפשר להתווכח עליו, ומתווכחים עליו עד היום, אבל הציע שם השופט שמגר אמירה שהיא בבסיסה התפיסה הפרלמנטרית שקיימת בכל מדינה עם משטר פרלמנטרי, הוא לא חידש חידוש – שהמגבלות היחידות על הכנסת, הפרלמנט של מדינת ישראל, הן מגבלות שהכנסת מחילה על עצמה, והיא קוראת למגבלות האלו חוק-יסוד, כך לפי פרשנותו של השופט שמגר בפסק הדין. כאשר הכנסת בוחרת לחוקק חוק-יסוד ולשריין אותו, היא בעצם אומרת לעצמה ובמשתמע גם לבית המשפט, כך פסק בית המשפט – שהנורמה הזאת היא נורמה עליונה מעל הנורמה הרגילה, מעל נורמה של חוק רגיל. לכן אמר בית המשפט שחוק-יסוד משוריין גובר על חוק רגיל, ואם יש חוק רגיל שמבטל את הוראותיו – החוק הרגיל דינו להתבטל על ידי הכרזה של בית המשפט, פסק דין וכדומה. למעשה, האמירה הזאת לא הייתה כל כך שנויה במחלוקת עד פסק דין בנק המזרחי; היא עוד קודמת לכך, היא עוד מפסק דין ברגמן. מה שהתחדש בפסק דין בנק המזרחי הוא שההוראה הזאת תחול לא רק על חוק-יסוד ששוריין ב-61 חברי כנסת, אלא גם חוק-יסוד, כך קראו לכך בפסק הדין, שריון מהותי. אפשר לדון ולשקול אם זה דבר נכון, אבל כך נפסק – שפסקת ההגבלה, הקבועה בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, בעצם אומרת שאפשר לבטל גם חוק הסותר את חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, למרות שחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו לא שוריין ב-61. פסק הדין הזה היה חידוש גדול מאוד במשפט הישראלי, והוא מכה הדים עד היום, ואנחנו רוצים לטפל בבעיות שהוא יצר, אבל אחריו הגיע חידוש אפילו גדול יותר; החידוש הגדול יותר בא ואמר שגם חוק-יסוד שאיננו משוריין – לא שריון מספרי, לא ב-61 וגם לא שריון בדמות פסקת ההגבלה – גם חוק-יסוד שכזה גובר על חוק אחר. האמירה הזאת היא אמירה מאוד משונה, כיוון שלמעשה אין פסקת הגבלה, זאת אומרת אין מי שיקבע אם כל סעיף בחוק פוגע, ומתי כן פוגעים. אין מנגנון. אז בית המשפט אמר: אני יכול לייצר פסקת הגבלה שיפוטית, זאת אומרת אני אקבע מתי הפגיעה מספיק חשובה ומתי לא. זאת אומרת, גם חוקי-היסוד הללו הם לא הוראה מוחלטת, אלא זה שיקול דעתו המוחלט של בית המשפט לבוא ולהגיד מתי החוק הרגיל פוגע ומתי לא, מתי הפגיעה רצינית ומתי לא, ומתי הוא ירשה אותה ומתי לא, ובעצם הפכנו את בית המשפט לאדון כל החקיקה בכנסת. הוא יכול לבטל כל חוק בטענה שהוא סותר עיקרון אמורפי שמופיע בחוק-יסוד - -

קארין אלהרר (יש עתיד):

תגיד, אתה שומע את עצמך?

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

- - ואז להגיד גם עד כמה. חזינו בטענה הזאת בעניין בית הכלא הפרטי. בית הכלא הפרטי – בית המשפט ביטל את החוק בטענה שהוא סותר את כבוד האדם, אבל אחת הטענות שעלו שם היא שלממשלה יהיה אסור להפריט שירות כמו בית סוהר בגלל הסעיף בחוק-יסוד: הממשלה, שאומר שהממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה. זאת אומרת, בגלל שכתוב שהממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה, ייגזר מזה שאי-אפשר להפריט שירותים ממשלתיים – בהחלטה של בית המשפט איזה שירותים מפריטים. אפילו מדיניות ההפרטה צריכה להיות בידיים של בית המשפט. הדבר הזה מאוד מאוד בעייתי מבחינה דמוקרטית, ולכן הצעת החוק מבקשת בצורה מאוד פשוטה לקבוע שרק הוראה ששוריינה בחוק-יסוד מקנה לבית המשפט אפשרות לבטל אותה; בית המשפט יכול לבטל אותה רק בהרכב מלא של כל שופטיו – 15 שופטים, פה אחד. החוק גם מציע את מנגנון ההתגברות הידוע, שקובע שניתן להתגבר על פסיקה שכזו של בית משפט, שניתן להתגבר על מנגנון הפסילה הזה של בית המשפט, כאשר הכנסת תקבל פסקת התגברות, שתכלול בחוק הוראה שגוברת ואומרת שחוק זה יחול על אף האמור בחוקי-היסוד, תקבל את החוק בשלוש קריאות, 61, והחוק הזה יחזיק באופן זמני עד שתיבחר כנסת חדשה שתאשרר את פסקת ההתגברות הזאת ברוב של 61, ואז החוק יהפוך לקבוע. בעצם יצרנו פה מנגנון שמאוד מקשה על ההתגברות, שאומר שבעצם צריך שתי כנסות ברוב של 61 כדי להפוך הוראת התגברות לקבועה. החוק הזה מאוד מאוד דומה – כמעט מועתק – יותר נכון, הצעת החוק שמונחת היום אל מול שולחן הוועדה ודנו בה כבר כשבוע, שבוע וחצי בוועדה ועוד לפני כן בדיונים עקרוניים, כמעט זהה לנוסח, מאחר שהתחלנו לקדם אותו גם כנוסח מטעם ועדה ובהתאם לחוות הדעת שניתנה על ידי היועצת המשפטית של הכנסת לבקשתו של חבר הכנסת גלעד קריב. תודה לך על כך, גלעד, על חוות דעת שביקשת, שאם הכנסת תאשר בקריאה טרומית את הצעת החוק – לא יהיה בכך כדי לעכב, לשנות או להשפיע על הצעת החוק מטעם הוועדה, המתקדמת ומקודמת בימים אלה. כמובן, הצעת ההתגברות קובעת גם שמנגנון ההתגברות לא יחול על סעיפים שמוגנים היום בחוק-יסוד: הכנסת ברוב גדול יותר, כדוגמת – ולכן הטענה שהכנסת תוכל להאריך את כהונתה לאין-סוף באמצעות פסקת התגברות איננה נכונה, והטענה שניתן יהיה להשפיע על הבחירות באמצעות שעת חירום איננה נכונה.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר קריב, חבר הכנסת קריב, אתה יושב בשולחן הממשלה.

גלעד קריב (העבודה):

היו"ר אמיר אוחנה:

עדיין לא.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

הסעיפים האלה הם סעיפים שמנגנון ההתגברות לא יחול עליהם לפי הצעת החוק הזאת.

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):

- - - ממשלה תוכל - - - וזה נכון.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אני קורא לחבריי חברי הכנסת לתמוך בהצעה. בייחוד אני קורא כך לחבריי חברי הכנסת שתמכו בה אך לא מזמן. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת שמחה רוטמן. יעלה ויבוא שר המשפטים וסגן ראש הממשלה חבר הכנסת יריב לוין להשיב על ההצעה.

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

אני מתביישת - - - הדברים שלך. אתה צריך להתבייש.

מיקי לוי (יש עתיד):

שקרן - - -

קריאה:

- - - של הצעה.

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

איזו הצעה - - - באמת.

טלי גוטליב (הליכוד):

אבל את הצבעת לזה - - - הצבעת לזה, הגב' שאשא ביטון.

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

את יודעת למה? באותו סגנון של ההידברות - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

השר לוין.

קריאה:

היא שכחה, טלי.

טלי גוטליב (הליכוד):

את שכחת שהצבעת. בוועדת חוקה אנחנו בודקים הכול, את כל ההצבעות שלך - -

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

טלי גוטליב (הליכוד):

- - את כל מה שעשית בכנסת, את כל הצעות החוק שתמכת בהן. את תמכת בחוק הזה בנוסחו, והצבעת - - - טרומית.

קריאה:

טלי.

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

טלי גוטליב (הליכוד):

אנחנו רואים את זה, מה לעשות? עושים שיעורי בית, פשוט. הצבעת על זה בנוסח הזה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. השר לוין, בבקשה, עשר דקות לרשותך.

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב, חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, תודה. נשמעתן היטב.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה לעשות? הצבעת לזה.

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

יש לנו - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

תסתכלי בדברי הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב, די.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני מצטערת, סליחה.

מאיר כהן (יש עתיד):

יריב - - -

קריאה:

אל תושיט יד.

מאיר כהן (יש עתיד):

אל תושיט יד.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

הושטת יד לדיקטטורה.

שר המשפטים יריב לוין:

תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אפילו לדבר על הידברות אי-אפשר?

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

לא, לא. הושטת יד לדיקטטורה.

נאור שירי (יש עתיד):

מזל טוב על היותך היורש, דרך אגב. ברכות.

שר המשפטים יריב לוין:

אני מודה. קודם כול, אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, השרים - - -

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

נאור, אחר כך תצטרך להסביר את - - - שיש אנשים ממתינים, ואתה מנהל שיח - - -

נאור שירי (יש עתיד):

תודה, חנוך דב מלביצקי.

טלי גוטליב (הליכוד):

וגם אל תחייך, שלא ישאלו אותך למה אתה מחייך.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אסור לחייך. אסור לדבר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת.

נאור שירי (יש עתיד):

טלי, דקה וחצי נתת לי לדבר, יפה.

שר המשפטים יריב לוין:

אני מודה לחבר הכנסת נאור שירי על ניסיון יצירתי לסכסך, שלא הצליח.

נאור שירי (יש עתיד):

חס וחלילה. אני מאחל לך ברכה – זה גם לא טוב? אין, אי-אפשר לצאת איתכם טוב.

שר המשפטים יריב לוין:

ואני אגיד לך את האמת, חבר הכנסת נאור שירי, אני חושב שלפחות לפי מה שראיתי, אתם כבר ממש מתאהבים ומתגעגעים לבנימין נתניהו. זה כבר הישג חשוב שהצלחנו להשיג, וזה טוב מאוד.

היו"ר אמיר אוחנה:

אולי השר יקרב את המיקרופון, כדי שישמעו אותו טוב יותר.

שר המשפטים יריב לוין:

ככה שומעים?

היו"ר אמיר אוחנה:

כן.

שר המשפטים יריב לוין:

אני חייב להודות שלי כבר נמאס לשמוע את עצמי, אז אני לא יודע מה איתכם, אבל - -

נאור שירי (יש עתיד):

נראה לי, עוד נכונו לך הרבה פודיומים.

שר המשפטים יריב לוין:

- - אבל זה בסדר. מסתבר שהביקוש להצעות חוק בתחום המשפט הוא רב, ולכן אני מתבקש להשיב על הרבה מאוד הצעות היום, וזה בסדר גמור. בכל מקרה, אדוני היושב-ראש, קודם כול, זאת הזדמנות נוספת להודות ליושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת שמחה רוטמן על עבודה מדהימה, יוצאת דופן, שהוא עושה בשום שכל ועם הרבה מאוד ידע, בוועדת החוקה, חוק ומשפט - -

גלעד קריב (העבודה):

הרבה ידע; מעט שום שכל.

שר המשפטים יריב לוין:

- - בקידום הרפורמה החשובה הזו שאנחנו מובילים, ובמסגרת הזו, הייתי אומר, הצעת חוק שהיא מאוד חשובה כשלעצמה אבל צריך גם לשים אותה בקונטקסט הנכון. אני חושב שהיא בהחלט מצטרפת למהלך שכבר מתקיים בוועדת החוקה וכבר נדון בה, והיא בבחינת תוספת על מנת שהתמונה תהיה באמת תמונה שלמה. הצעת החוק בעצם מבקשת לעשות סדר בעניין שקשה להאמין שאיננו מוסדר, בעניין שבאף מדינה דמוקרטית בעולם איננו מתקיים בלי הסדרה מפורשת בחוק – ביכולת של בית משפט לפסול חקיקה של הכנסת וביכולת של הפרלמנט להתגבר על פסילה כזאת. אני חושב שתיארתי בנאום שלי ביום שני בהרחבה את התהליך הבאמת-אנטי-דמוקרטי, ההפיכה הזו שבוצעה כאן, כאשר יש מאין בית המשפט לקח לעצמו סמכויות לפסול חוקים מכוח איזו החלטה שלו שחוק-יסוד שהתקבל ב-32 קולות ושלא השתתפו בהצבעה בעניינו אפילו מחצית מחברי הכנסת - -

קארין אלהרר (יש עתיד):

שר המשפטים יריב לוין:

- - הוא העלה אותו בהבל פה למדרגה של חוקה. ואחר כך זה גם לא הפריע לו כשפתאום באו חוקי-יסוד שפחות התאימו לאג'נדה של אותם שופטים שיושבים בבית המשפט העליון להגיד שפתאום אין חוקה, ואפשר מכוח האין-חוקה לפסול חוקים, ומכוח זה שזאת גם אין-חוקה לבטל את החוקים שהם החוקים המסמיכים לפסילה – דבר הזוי, דבר שכל אדם שיש לו יושרה והגינות מינימליים היה בא ואומר: זאת סתירה שאיננה יכולה להתיישב, בטח שלא כאשר מדובר בנושאים שהם במדרגה חוקתית. לזה מצטרפת העובדה שמאחר שמעולם לא ניתנה הסמכה של הכנסת - -

מיקי לוי (יש עתיד):

כמה חוקים נפסלו, אדוני שר המשפטים?

שר המשפטים יריב לוין:

- - ואיש לא הסכים אף פעם לתת בידי בית המשפט את הסמכות לפסול חוקים, לכן גם אין ולא נדונו מעולם לא הפרוצדורה איך הדבר הזה נעשה וגם לא השאלה אם הכנסת יכולה להתגבר על פסילה כזאת, ואם כן – באיזה אופן ובאיזה רוב.

עמית הלוי (הליכוד):

אדוני השר, לא מזמן הם עצמם העלו את נושא ההשתק - - - אי-אפשר להשתמש - - -

שר המשפטים יריב לוין:

ולכן אני חושב שלא יכולה להיות מחלוקת על הצורך להסדיר את הסוגיה הזו, גם לשיטת אלה שחושבים שנכון לאפשר לבית משפט לפסול חוקים מכוח חוקי-היסוד וגם לאלה שחושבים שלא. בשני המקרים אין ספק שהגיע הזמן שהכנסת תקבע עמדה בעניין הזה ותסדיר את הנושא. ההצעה של חבר הכנסת שמחה רוטמן, שהוא פירט אותה קודם, מדברת על כמה מרכיבים, והיא מציעה לעגן, בעצם בפעם הראשונה, את הסמכות של בית המשפט העליון לדון בתוקפם של חוקים ובהתאמתם לחוקי-היסוד השונים, אבל להבהיר שהשימוש בסמכות הזו אינו דבר של מה בכך. ההחלטה צריכה להיות, לכן, בהרכב הכולל את כל שופטי בית המשפט העליון, דבר שעולה בקנה אחד גם עם ההצעה שאני הצעתי, וההחלטה צריכה להתקבל פה אחד. בעניין הזה, אגב, יש שוני בין מה שהציע חבר הכנסת רוטמן לבין מה שאני הצעתי, אבל אלה בדיוק הדברים שלשמם מתקיימים הדיונים בוועדת החוקה, וכפי שאני גם אמרתי מתחילת הדרך, לא כל החוכמה מצויה במקום אחד. הכנסת איננה חותמת גומי. הדיונים בוועדה צריכים להיות דיונים רציניים, ענייניים, ובסופם גם יהיו שינויים בהצעה כמו שאני הבאתי אותה. הם יכולים להיות לכאן או לכאן, ובמסגרת הזאת אנחנו נידרש בסוף להגיע לאיזושהי נוסחה מוסכמת על דעה, אני מקווה, כמה שיותר רחבה בעניין הזה. אומר בעצם חבר הכנסת רוטמן בהצעת החוק שלו: אם ישנו מצב שמי משופטי בית המשפט העליון סובר שהחקיקה היא בסדר ואין מקום לפסול אותה, הרי שבזה מוסר כל ספק שאין בחקיקה הזאת איזשהו כתם יסודי לשיטתו, ומכאן שהקביעה שבית המשפט יכול להתגבר על החלטת הכנסת במקרה הזה היא דבר בלתי סביר ובלתי הגיוני. אני כשלעצמי מוכן לגישה מעט יותר פשרנית בעניין הזה, אם אפשר לקרוא לזה כך, ובדיוק בעניין הזה אנחנו נצטרך להתדיין. אני רוצה גם להתייחס לעובדה שהצעת החוק הזו בעצם נותנת גם איזשהו מענה על השאלה מה יקרה, ומציעה איזשהו מנגנון של חוקים שייתנו בתוכם הוראת חוק גוברת, שמתקבלת ברוב חברי הכנסת, שיהיו חסינים מפני ביקורת שיפוטית. אני כשלעצמי מוכרח להודות שגם בנושא הזה אני חושב מעט אחרת. בעיניי, נכון להשאיר את התהליך הזה לתהליך שיתקיים אחרי חקיקת החוק, ולא לקבוע תוך כדי חקיקת החוק גם חסם מפני הביקורת השיפוטית, אבל שוב, זה הסדר שצריך לדון בו. לו הייתם באמת מוכנים לבוא ולשבת ולדבר, אני חושב שהיינו יכולים לצאת עם תוצאה שיכול להיות שהייתה גם משביעה את רצונכם, כי הינה, כפי שאתם רואים, הדברים הם לא דוגמטיים, הם לא חד-ממדיים. יש הבדלי גישות ויש נכונות לשמוע ויש נכונות לעשות גם שינויים, ואני חושב שזה בדיוק סוג השיח שצריך להתקיים. אגב, אני חושב שמעצם קיום השיח לא נפסיד שום דבר. הדבר הכי נורא שיקרה – ניסינו ואין הסכמה, או ניסינו וצמצמו את יריעת המחלוקת, ואני חושב שבכל אחד מהמקרים האלה אנחנו נרוויח. בכל אופן, הממשלה תומכת בהצעת החוק בקריאה הטרומית, על מנת לאפשר את שילובה בדיונים שמתקיימים בוועדת החוקה ועל מנת להגיע שם להסדרים הנכונים. אנחנו כמובן מבקשים שהצעת החוק תוחזר לוועדת שרים לענייני חקיקה לפני הקריאה הראשונה, ככל שאנחנו נראה בכך צורך, ומבקשים, בכפוף לתנאי הזה, שהכנסת תתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לשר לוין. ביקש להתנגד להצעת החוק ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד, ואני מזמין אותו לנמק את התנגדותו. בבקשה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לפנות מפה לראש הממשלה האמיתי, יריב לוין. היות שאתה מנהל את הממשלה הזאת באמת, אתה צריך לזכור שעם הכוח באה אחריות. בעוד חצי שנה מעכשיו, כשהכלכלה הישראלית תהיה מרוסקת לגמרי על הרצפה, כי זה כבר מתרסק - -

קריאות:

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

מסית ומדיח. מסית ומדיח.

יאיר לפיד (יש עתיד):

- - בעוד חצי שנה, כשהביטחון הישראלי יהיה על הרצפה, כי הוא כבר מתרסק - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מלביצקי.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

מסית ומדיח. מסית ומדיח.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מלביצקי. חבר הכנסת מלביצקי, קריאה ראשונה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

- - בעוד חצי שנה, כשהמדינה הזו תהיה מפורקת מבפנים ואזרחים - -

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

בושה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מלביצקי, קריאה שנייה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

- - יעסקו רק בלשנוא אחד את השני – הינה דוגמה - -

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

בושה - - - אני יוצא לבד. בושה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

- - זה יהיה על ראשך, יריב לוין, כי אתה עכשיו ראש הממשלה האמיתי.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

להתראות. צא - - -

קריאות:

צא, צא - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת. חברת הכנסת פרידמן.

יאיר לפיד (יש עתיד):

זה יהיה על ראשך כי אתה העדפת בתקופה הזו לתת למדינה הזו להתפרק רק כדי שתוכל לשנות את הרכב הוועדה למינוי שופטים, כמו שחלמת כל חייך.

שר המשפטים יריב לוין:

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

כמו שאתה - - -

יאיר לפיד (יש עתיד):

אתה עכשיו ראש הממשלה האמיתי - -

היו"ר אמיר אוחנה:

השר מלכיאלי.

יאיר לפיד (יש עתיד):

- - האחריות היא עליך. האחריות למה שקורה עכשיו היא רק עליך, מפני שעם הכוח באה אחריות. ואל תבלבל לנו את המוח על הידברות בזמן שאתה מעביר את החוק.

שר המשפטים יריב לוין:

יאיר לפיד (יש עתיד):

אתה מעביר אותו עכשיו. על איזו הידברות אתה מדבר?

שר המשפטים יריב לוין:

חסר אחריות.

יאיר לפיד (יש עתיד):

מספיק עם השקר הזה.

שר החינוך יואב קיש:

מספיק עם ה-BDS. מספיק עם ה-BDS.

יאיר לפיד (יש עתיד):

כל מה שבא לכם זה להעביר את החוקים בעודכם אומרים: הידברות, הידברות, הידברות.

קריאות:

יאיר לפיד (יש עתיד):

אתה ראש הממשלה האמיתי. קח אחריות. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת. חברת הכנסת מירב בן ארי. תודה. אנחנו נעבור להצבעה כעת, לבקשת שני הצדדים.

קריאה:

שמחה רוצה - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

אה, שמחה רוצה להשיב. חבר הכנסת שמחה רוטמן ישיב, בבקשה.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, לא ראוי בהצעה לחוק-יסוד שאם הוא גם משיב, שתנצל את סמכותך ותיתן לעוד חברי כנסת מהאופוזיציה מסגרת זמן - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

אדוני מכיר היטב את התקנון. זה התקנון, זה הנוהל. אני אאפשר לאדוני בוודאי בהמשך גם לדבר.

גלעד קריב (העבודה):

יש לי הודעה אישית - - -

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

תודה רבה.

גלעד קריב (העבודה):

אני ביקשתי הודעה אישית - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

הבקשה להודעה אישית לא התקבלה.

קריאה:

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

תודה. תודה רבה.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת. חבר הכנסת לפיד. מה קרה פה?

קריאות:

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אתה פושע. אתה פושע. אתה פושע. אתה פושע.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת לפיד.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

פושע. פושע. פושע. תפסיק להדיח. פושע.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת אורנה ברביבאי. חברת הכנסת מירב בן ארי.

קריאות:

חבר הכנסת בוסו, נא לשבת. נא לשבת.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מיקי לוי. כל חברי הכנסת מתבקשים לשבת במקומותיהם. נא לשבת. מי שרוצה להיות כאן – נא לשבת.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אין לי מה להוסיף, כמובן, על הדברים שאמר חברי שר המשפטים יריב לוין.

קריאות:

למי החוק הזה? למי החוק הזה? אז למה אתה עולה?

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

ואני חושב, אני חושב שאנחנו - - -

קריאות:

בושה. בושה. בושה. בושה. בושה.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אני רוצה לנצל את ההזדמנות להודות - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה ראשונה.

קריאות:

בושה. בושה. בושה.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

- - לסגן ראש הממשלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת בליאק, קריאה ראשונה.

קריאות:

בושה. בושה. בושה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מיכל שיר, קריאה ראשונה.

קריאות:

בושה. בושה. בושה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה שנייה. חברת הכנסת שיר, קריאה שנייה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אסון. אתם ממיטים עלינו אסון.

קריאה:

קג"ב.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אני רוצה להודות על הקידום של הרפורמה המשפטית - -

קריאה:

קג"ב.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

- - ביחד ובשותפות עם כל הנציגות של כל מפלגות הקואליציה. וכמו שאמרת, אני מאוד מקווה שגורמים אחראיים באופוזיציה – לא כמו זה שעמד פה לפניי - - -

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

לא ניתן לכם לעשות דיקטטורה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת אורנה ברביבאי, קריאה ראשונה.

קריאות:

יאיר לפיד (יש עתיד):

מי אתה שתטיף לי על אחריות? מי אתה? מי אתה?

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת לפיד. חבר הכנסת עידן רול.

יאיר לפיד (יש עתיד):

מי אתה?

קריאות:

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אני מאוד מקווה - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עידן רול, קריאה ראשונה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

למה זה לא הצעת חוק ממשלתית?

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אני מאוד מקווה – ואני רוצה מעל במה נכבדה זו למחות שוב ושוב - -

יאיר לפיד (יש עתיד):

היא לא נכבדה כשאתה עומד עליה.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת סימון דוידסון, קריאה ראשונה.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

- - על קמפיין ה-BDS שאתה, יאיר לפיד, מנהל נגד מדינת ישראל - -

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת אורנה ברביבאי, קריאה שנייה.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

- - קמפיין השמצה ו-BDS שאתה מנהל נגד מדינת ישראל - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת רול, קריאה שנייה.

קריאות:

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

- - שמפיץ שקרים והשמצות - -

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה שלישית. נא לצאת.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

- - שאין להם שום בסיס ושום סיבה.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

פשוט הסתה לרצח.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת אפרת רייטן מרום.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מחריב ישראל. אתה מחריב את הדמוקרטיה שלנו. אתה לא תטיף לנו מוסר.

קריאות:

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אזרחי מדינת ישראל - - -

קריאות:

קג"ב. קג"ב. קג"ב.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אזרחי מדינת ישראל בחרו בחוכמה רבה לדאוג שאתה לא תהיה ראש הממשלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת. חבר הכנסת שמעון דוידסון, קריאה שנייה.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

והקמפיין שאתה מנהל נגד מדינת ישראל ואזרחיה, תוך כוונה לפגוע במדינה - -

דבי ביטון (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת דבי ביטון, קריאה ראשונה.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

- - שבחרה לא לבחור בה, הוא דבר חסר תקדים וחסר אחריות, ואני מקווה שהאנשים באופוזיציה יתנערו מההתנהלות השערורייתית שלך.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מיקי לוי.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

כלומניק. מה עשית בחיים שלך? יא כלומניק - - -

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

החוק הזה עבר בכנסת הקודמת בתמיכה של אנשים שאתה צירפת לקואליציה מאוחר יותר. היום הם באופוזיציה ומצביעים נגד, אבל הם הצביעו בעד החוק הזה מילה במילה. מילה במילה - -

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

שקרן. שקרן. שקרן.

קריאה:

למה אתה מביא את זה בפרטי? כדי לעקוף את היועמ"שית - - -

אלעזר שטרן (יש עתיד):

למה זה לא ממשלתי?

קריאה:

אתה עוקף את היועמ"שית שאתה רוצה לפצל.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

- - בלי שום שינוי. מילה במילה. זו הסיבה היחידה שבגללה אני ויתרתי על התפיסה העקרונית שלי, שמשותפת אולי לתפיסתו של חבר הכנסת פורר, שלפיה בית המשפט יעשה רק הצהרת אי-התאמה, והלכתי לכיוון המקל יותר, מתוך תקווה להידברות ולרצון.

קריאות:

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

העובדה שאתם ממשיכים בקמפיין השקרים וההשמצה נגד מדינת ישראל לא תסולח.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, נקרא לך להצבעה. תודה.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת נעמה לזימי, קריאה ראשונה.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

ואני רק רוצה, לפני סיום, להזכיר חסד נעורים וזכות ראשונים להצעת החוק הזה, כי אכן בכנסת הקודמת היא עברה בהצעה מס' 50 - -

קארין אלהרר (יש עתיד):

היא לא עברה.

קריאה:

עוד פעם משקר?

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

- - של הכנסת הקודמת, שהגיש חבר הכנסת מיקי זוהר, אבל לפני כן, עוד לפני כן, הראשון שהניח את הנוסח הזה על שולחן הכנסת הוא מי שהיה אז – היום הוא השר המקשר, אז הוא היה חבר הכנסת יואב קיש - -

קריאות:

במי אתה נתלה?

מאיר כהן (יש עתיד):

הוא גם היה נגד השתמטות. הוא היה נגד השתמטות.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

זה היה כשהוא היה נגד השתמטות.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

- - והוא הניח את ההצעה הזאת, ואחר כך בגלגולים שונים הגיעה לטרומית בכנסת הקודמת, ובעזרת השם תגיע לקריאה שנייה ושלישית בכנסת הזאת במהרה בימינו ממש.

היו"ר אמיר אוחנה:

לסיכום, אדוני.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

לסיכום, אני רוצה להגיד תודה רבה לחבר הכנסת יואב קיש. הוא עשה פה איזשהו גילוי שאני אומנם לא הייתי אז חבר כנסת, אבל סייעתי לו בכתיבתה, ויש פה איזושהי סגירת מעגל. תודה רבה.

קריאות:

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

ואני מבקש מחבריי בכנסת לתמוך בהצעת החוק הזאת בקריאה ראשונה. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. אנחנו נעבור כעת להצבעה. לבקשת שני הצדדים, ההצבעה תהיה שמית. לבקשת הקואליציה ההצבעה תהיה שמית. מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

קריאות:

נגד.

היו"ר אמיר אוחנה:

הבא שיקרא לא בשמו, יוצא החוצה מיידית, בלי קריאה שלישית.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אמיר אוחנה:

מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אמיר אוחנה:

האם יש חברי כנסת הנוכחים ולא הצביעו ומעוניינים להצביע? אם כן, נא לפנות למזכיר הכנסת. אין. אם כן, ההצבעה הסתיימה. נא לספור את הקולות. אם כן, הצעת חוק-יסוד: ההתגברות (תיקוני חקיקה) עברה ברוב של 62, 51 מתנגדים, אין נמנעים, והיא תועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט.

היו"ר אמיר אוחנה:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (המחלקה לחקירת שוטרים), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת משה סעדה. אני מזמין את חבר הכנסת סעדה לנמק את הצעתו. בבקשה, אדוני. דווקא הצעת חוק טובה, בעיניי.

משה סעדה (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני נבחרתי לכנסת כדי לפעול למען הציבור.

נאור שירי (יש עתיד):

שוריינת.

משה סעדה (הליכוד):

הצעת החוק הזו היא עבור אזרחי ישראל. חברי הכנסת הערבים, בבקשה, קשב. אני חקרתי את מותו של יעקב אבו אלקיעאן בפרשת אום אל-חיראן. אני חקרתי את עיוותי הדין שהיו בתיק של ריטמן, בתיק של אהוביה סנדק; מי שעיוות את הדין היו בכירי הפרקליטות והמשטרה. כשמערכת אכיפת החוק רקובה, מי שנפגע זה האזרח החלש. הצעת החוק הזאת הייתה אמורה לעלות בשבוע שעבר. כמה שעות לפני ההצבעה התקשר אלי נשיא מדינת ישראל וביקש שאדחה אותה בכמה ימים. מטרת הדחייה הייתה לאפשר הידברות בין הצדדים. הסכמתי כמובן לדחות, אבל בפועל, חבריי לאופוזיציה, אף אחד מכם לא בא להידבר, לא נקש בדלת.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

דיכטר - - - איך אתה מתמודד - - -

משה סעדה (הליכוד):

אני בטוח שאתם לא מכירים את החוק, ואין לי ספק שאם הייתם מכירים את החוק, הייתם תומכים בו. לכן, לטובת אותם מתנגדים - - -

יסמין פרידמן (יש עתיד):

מיקי לוי לא מכיר את החוק?

משה סעדה (הליכוד):

אדוני, מפריעים לי.

מיקי לוי (יש עתיד):

לא, עכשיו תרגיש מה זה כשאתה לא מפסיק לצעוק ולהפריע.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת לוי, בכל זאת, זה לא עין תחת עין פה, נכון?

מיקי לוי (יש עתיד):

אני לא מפריע לו. לא. רק שאלתי. שאלתי. הוא פתאום מיתמם.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה.

משה סעדה (הליכוד):

לכן, לטובת אותם מתנגדים, אני רוצה לפתוח בסיפור קצר שיסביר את נחיצות החוק. כשהייתי סגן ראש מח"ש קיבלתי תלונה נגד קצין בכיר במשטרה שפגע מינית בפקודה זוטרה. מי שנותן אישור לפתוח בחקירה או להגיש כתב אישום נגד קצין בכיר זה פרקליט המדינה. אני ניגש לחדר של פרקליט המדינה, נוקש בדלת, נכנס – את מי אני רואה מולי? את אותו קצין בכיר שפגע מינית בפקודה הזוטרה. ואני שואל אתכם, חבריי חברי הכנסת, במיוחד באופוזיציה: איך פרקליט המדינה אמור לקבל החלטה בעניינו של אותו קצין? הם עובדים יחד כרגע על חקירה רגישה.

נאור שירי (יש עתיד):

כמו שראש ממשלה מקבל החלטה מי יהיה - - -

משה סעדה (הליכוד):

האם פרקליט המדינה מסוגל לקבל החלטה נקייה בשום שכל? מה אתם חושבים שקרה בסוף? פרקליט המדינה מנע ממני להגיש כתב אישום נגד אותו קצין - -

מיקי לוי (יש עתיד):

ואם הוא חבר של שר המשפטים - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת לוי.

משה סעדה (הליכוד):

- - וגם כמובן אפשר לאותו קצין לחזור לתפקידו במשטרת ישראל, אחרי שהוא פגע בפקודה זוטרה. הצעת החוק שאני מביא בפניכם היום, המטרה שלה היא לתקן עיוותי דין. היום בכירים במשטרה ובפרקליטות שחשודים בביצוע עבירה פלילית זוכים לחסינות מפני חקירות. כדי להסביר את הדברים למי שלא התעסק בחקירות בעברו, אני אתן כמה דברי הסבר. כאשר מגיע למשטרה מידע או חשד כנגד אדם, המשטרה חוקרת, מחפשת ראיות. מי שמלווה את המשטרה לאורך כל החקירה בתיקים רגישים זה הפרקליטות; ככל שיש ראיות, מי שמגיש את הכתב אישום זה הפרקליטות. עד כאן כאשר מדובר באזרח. מה עושים כאשר החשד נגד שוטר, במיוחד שוטר בדרגה בכירה? ברור שהמשטרה לא יכולה לחקור שוטר, ולכן הוקמה המחלקה לחקירות שוטרים, שאמורה להיות גוף נפרד ומנותק לחלוטין, גוף שיחקור תלונות נגד אנשי המשטרה, ובמיוחד בכירים, ללא מורא וללא משוא פנים. אלא שאת המחלקה החשובה הזו שמו בכפיפות לפרקליט המדינה. עכשיו, צריך להבין, המשטרה והפרקליטות עובדות יחד, צמוד, בשיתוף פעולה הדוק. כשאני אומר "עובדים יחד", זה לא משהו אמורפי; זה אנשים – זה שוטר, שוטרת, פרקליט, פרקליטה, עובדים יחד. יש ביניהם יחסי עבודה צמודים, קשרי חברות, כמובן. גם פרקליט המדינה עובד צמוד לצמרת הבכירה של משטרת ישראל. אני רוצה לתת דוגמה שנתקלתי בה בתפקידי כששימשתי כסגן ראש מח"ש. קיבלתי מידע על קשר פסול, מיני, של קצינים בכירים במשטרה. אני מגיע עם המידע לפרקליט המדינה. אני יודע שפרקליט המדינה בקשר עם אחד מהם. אני מסביר לו על המידע. הוא שואל שאלות. הוא נבוך, פרקליט המדינה. ואז מה הוא עושה, אדוני היושב-ראש? הוא מתקשר אל אותו קצין ומעדכן אותו בדבר המידע. אתה מבין כמה זה פסול? בעולם רגיל זה נקרא שיבוש חקירה. עכשיו, אני שואל אתכם.

רם בן ברק (יש עתיד):

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אז יש בעיות. החלטת להקים שטאזי? החלטת להקים את משטרת השטאזי? יש בעיות – צריך לטפל. לא משנים שיטת ממשל. לא משנים את כל העולם בגלל הטיפול האישי שלך. אני מוציאה את עצמי, אי-אפשר לשמוע אותו.

משה סעדה (הליכוד):

השוטרת הזוטרה שנפגעה מינית – חבל לי שאת לא שומעת דברים כאלה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

לא רוצה לשמוע אותך בכלל. אתה לא ראוי שאני אקשיב לך.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן.

משה סעדה (הליכוד):

השוטרת הזוטרה שנפגעה מינית, למי היא אמורה לפנות? אצל מי היא תתלונן? הרי המשטרה לא יכולה ולא מוסמכת לחקור תלונות נגד שוטרים, ובצדק. בכירי הפרקליטות הם חברים שלהם, והם מעניקים להם את החסינות. מי יגן על אותה שוטרת? אתם מבינים כמה המצב חמור?

גלעד קריב (העבודה):

אז - - - אצל השופט. מה פתאום - - -

משה סעדה (הליכוד):

לכל אדם בישראל שנפגע, יש כתובת – יש משטרה, יש פרקליטות, יש בית משפט, יש לו למי לפנות כדי לקבל הגנה, חוץ מאזרח שנפגע על ידי שוטר בכיר. לשוטר בכיר יש חסינות, כי מי שמוסמך להחליט לחקור אותו הוא החבר הטוב שלו, פרקליט המדינה, שמן הסתם לא יאפשר.

גלעד קריב (העבודה):

- - - דרג פוליטי - - -

משה סעדה (הליכוד):

עכשיו, אני אתן לכם דוגמה מעולם אחר.

גלעד קריב (העבודה):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קריב.

משה סעדה (הליכוד):

למשטרת ישראל יש כלים לשים רוגלות. ברגע ששותלים רוגלה, אפשר לדעת על כל אדם עם מי הוא מדבר, על מה הוא מדבר, איפה הוא היה, המיקומים שלו, הווטסאפים שלו, אפשר לפתוח את המצלמה שלו, את המיקרופון שלו, לתעד אותו, ויותר מכול – גם כאשר הוא נמצא במצבים אינטימיים. מי מאשר את השימוש ברוגלה? משטרת ישראל. מי מאשר למשטרה להפעיל את הרוגלה? הפרקליטות. עכשיו, נניח שהמשטרה עשתה שימוש שלא כדין ברוגלה נגד אזרח – ותחשבו אתם, חברי כנסת, השתלטו לכם על הטלפון, פגעו בפרטיות שלכם. מדובר בעבירה חמורה של פגיעה בפרטיות, של חמש שנות מאסר. למי תגישו תלונה? למשטרה, משטרת ישראל, שהתקינה את הרוגלה? לפרקליטות, שאישרה את הרוגלה? עוד מקרה מעולם דמיוני. הפרקליטות חוקרת עד, סוחטת אותו באמצעים פסולים. מי שאישר את התרגיל זה פרקליט המדינה. עכשיו, אני שואל: למי העד פונה? למשטרה, שיגידו: אנחנו עשינו? למח"ש, שיגידו: אנחנו כפופים לפרקליט המדינה שאישר את התרגיל?

גלעד קריב (העבודה):

- - - שיש בו אינטרסים פוליטיים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קריב, קריאה ראשונה.

משה סעדה (הליכוד):

כשכיהנתי כסגן ראש מח"ש, באתי עם תלונות מגובשות נגד בכירים במשטרה לפרקליט המדינה, והוא לא אפשר לי לחקור קצינים בכירים, משיקולים אישיים, ואני מדגיש – זרים ופסולים. עכשיו, אשאל אתכם שאלה נוספת – מר גנץ, אם אתה יכול לשמוע את השאלה: אם פרקליט המדינה מטריד מינית את המתמחה שלו – וזה יכול לקרות; זה קרה אצל סמפכ"ל משטרה ואחרים – למי היא פונה, למשטרת ישראל? לראש אח"ם, שעובד צמוד אליו? לפרקליטות, שתחתיו, או ליועמ"שית, שעובדת מעליו? מי יגן עליה?

רם בן ברק (יש עתיד):

- - - שר המשפטים - - -

משה סעדה (הליכוד):

האם ייתכן שיש במדינת ישראל אדם שיכול לעבור עבירה חמורה, יכול לפגוע באנשים, ויש לו חסינות מוחלטת כי אין גוף שאפשר להתלונן עליו?

קריאות:

משה סעדה (הליכוד):

כשמח"ש עבדה כמו שצריך, הוגשו כתבי אישום נגד בכירים, אבל כאשר שימשו במערכת אנשים לא ראויים ולא ערכיים, לא הוגש – בפועל מ-2018 – אף כתב אישום אחד. ואת זה באה הצעת החוק שלי לפתור – להסמיך את המחלקה לחקירות שוטרים לחקור תלונות נגד קצינים בכירים ונגד אנשי פרקליטות כפי שהיא מוסמכת לחקור גם היום אנשי שב"כ, ובכלל זה ראש השב"כ. אמרו לי חברי כנסת: יש את נציב התלונות על המייצגים בערכאות, אולי הוא יחקור. רק שוכחים דבר אחד: כמה חוקרים יש לו? אפס. האם יש לו סמכות אופרטיבית? לא. מזכיר למי ששכח את השופטת הילה גרסטל ומה שקרה לה על ידי הפרקליטות. הצעת החוק שלי מפרידה לחלוטין את מח"ש מהפרקליטות, כדי למנוע את המצב של חסינות לבכירים. שמעתי טענה לפוליטיזציה של המערכת. ממש לא. מי שאומר את זה – זה נובע מחוסר הבנה במקרה הטוב או מפופוליזם זול במקרה הפחות-טוב. הצעת החוק שלי קובעת – ותקראו אותה – שאת ראש מח"ש ימנה שר המשפטים, אבל אין הבדל בין המינוי הזה לכל מינוי אחר במשרד המשפטים. הצעת החוק שלי קובעת במפורש: הכפיפות של מח"ש לשר המשפטים היא מינהלית ולא מקצועית. למי שלא יודע, מינהלית זה תקנים וכוח אדם. לא מקצועית. מבחינה מקצועית ראש מח"ש יהיה עצמאי לחלוטין. שום שר לא יגיד לו את מי לחקור ואת מי לא לחקור. כל המטרה שלי היא לתת עצמאות לראש מח"ש.

היו"ר אמיר אוחנה:

לסיכום, אדוני.

מיקי לוי (יש עתיד):

אז מי הממונה?

משה סעדה (הליכוד):

אל תטעו, הביקורת של הפרקליטות ושל היועמ"שית על החוק נובעת אך ורק מרצון לשמור על החסינות שלהם, אך ורק מרצון למנוע הקמת גוף שיחקור את הפרקליטות.

מיקי לוי (יש עתיד):

מי הממונה המקצועי?

משה סעדה (הליכוד):

אני אומר בכנות, אם יש מי מחברי הכנסת שבאמת רוצה לנהל שיח ולתת הערות שיכולות לטייב את החוק, אשמח לשמוע ואשמח לשפר. אבל כל מי שהאמת חשובה לו וכל מי שלא רוצה עיוותי דין ורואה את השוטרת הזוטרה שנפגעת מינית על ידי בכירים, לא משנה אם מימין או משמאל, אני מבקש שיתמוך בהצעת החוק בקריאה טרומית. תודה רבה לכם.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת סעדה. ישיב השר לביטחון לאומי חבר הכנסת איתמר בן גביר. לאחר מכן ביקש להתנגד להצעת החוק חבר הכנסת בני גנץ.

מיקי לוי (יש עתיד):

אתה מונע מנקמה אישית.

משה סעדה (הליכוד):

אתה יודע מי אלה – החברים הכי טובים שלך. אתה יודע שהם היו. אתה דואג להם.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת לוי וסעדה.

מיקי לוי (יש עתיד):

תתבייש לך להגיד את זה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

למה באווירה כזאת, חבר הכנסת לוי? אני לא מבין.

היו"ר אמיר אוחנה:

אדוני השר, עשר דקות לרשותך. חבר הכנסת לוי, חדל.

מיקי לוי (יש עתיד):

עם כל הכבוד, הייתי מצפה שתשתיק אותו.

היו"ר אמיר אוחנה:

השתקתי את שניכם.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול, אני רוצה להעיר כאן על השיח. באמת, חבר הכנסת לוי, בוא נמתן את השיח, בוא נדבר בשיח - - -

מיקי לוי (יש עתיד):

תעשה לי טובה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

באמת, מה אתה בורח? מה אתה בורח?

מיקי לוי (יש עתיד):

מי שמדבר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז למה לא גינית את מה שאלמוג אמר עליי?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה אתה לא מגנה את מה שאלמוג אמר עליי?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי, זו לא שעת שאלות לשר.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אין תרבות. כשאין תרבות אז אין תרבות.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה שב בשקט, אני גם בך אטפל. אתה לא מתבייש? ככה מדברים על חברי כנסת?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת אלמוג כהן. חברת הכנסת בן ארי.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

הוא קרא לי נאצי. איפה היית?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי, זה לא הנושא לדיון כרגע.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אף אחד לא גינה את זה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

לא נכון, חברת הכנסת בן ארי. הינה, אני אספר לך משהו. חבר הכנסת אלמוג, תשמע, אני רוצה להשיב לה. דווקא תופתעי. הייתה לי שיחה עם חבר הכנסת כהן והוא סיפר לי כמה הוא מעריך אותך וכמה - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

דקה, בואו נדבר. אחים אנחנו, אנשים אחים אנחנו. בסופו של דבר, אמר לי חבר הכנסת כהן, באמת באמת, שיש לו הערכה מאוד גדולה. הוא התנצל, וטעה בניסוח, וטעה במינוח, וטוב שכך. אני אומר לכם, חבריי באופוזיציה, אנשים אחים אנחנו. יש לנו מחלוקות, מחלוקות רציניות. צריך לדון על המחלוקות האלה בצורה רצינית. יכול להיות ויכוח נוקב, אבל אני בהחלט חושב שהשיח חייב להשתנות. וכשאני שומע את חבר הכנסת לוי, שמשתלח כאן באנשים, או חברי כנסת אחרים, אני אומר, חברים, בואו ננמיך את הלהבות. בואו ננמיך את הלהבות. האחריות היא של כולנו.

מיקי לוי (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, שלחתי לך מכתב.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

עכשיו אני רוצה לדבר על ההצעה. חבר הכנסת סעדה, תודה לך. עם ישראל חייב לך תודה. אני אסביר.

מיקי לוי (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, השר נמצא פה ואתה נמצא פה. הוא לא מכבד את הוועדה לביקורת המדינה. שלחתי לך מכתב. הינה, זאת הזדמנות לפתור את זה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת לוי, זה לא המקום.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אין תרבות שיח, אדוני היושב-ראש. כשאין תרבות שיח, אז אין, זה לא יעזור לנו.

מיקי לוי (יש עתיד):

מי שמדבר. אתה מצחיק.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

חבר הכנסת לוי, שיח בנועם, במתינות.

מיקי לוי (יש עתיד):

תעשה לי טובה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

עכשיו נדבר על ההצעה של חבר הכנסת סעדה. אל תצא. תכבד את הדמוקרטיה. אל תצא. תכבד, תלמד גם דעה שונה. לכבד דעה שונה, חבר הכנסת לוי. תכבד את האחר. כיום המחלקה לחקירת שוטרים כפופה לפרקליטות המדינה ובסמכותה לחקור שוטרים. מנגד, הפרקליטות עובדת באופן צמוד עם משטרת ישראל בשיתוף פעולה מלא, והיטיב להגדיר את זה חבר הכנסת סעדה. מצב דברים זה בהחלט עלול להביא לידי ניגוד עניינים כאשר מתעורר הצורך לפתוח בחקירה או להגיש כתב אישום נגד קצין משטרה. במקביל, כאשר יש צורך לחקור או להעמיד לדין פרקליט, העניין מצוי בסמכות המשטרה – וגם בזה אנחנו מבינים את ניגוד העניינים. אני לא אומר את זה בלשון של האשמה. אני ראיתי ורואה הרבה פעמים קציני משטרה ופרקליטים עובדים ביחד; זה בסדר, זה לגיטימי, זה טוב, זה מפתח, זה מפרה, אבל דבר אחד אי-אפשר לעשות – שאחד יחקור את השני. להצעת החוק של חבר הכנסת סעדה, כמו שאנחנו מבינים, שתי תכליות: האחת – להעביר את האחריות לחקירת חשדות הנוגעים לאנשי הפרקליטות למחלקה לחקירת שוטרים; השנייה – כהשלמה לכך, לנתק את המחלקה לחקירת שוטרים מהפרקליטות ולהכפיפה ישירות לשר המשפטים – כמו שנאמר, הכפפה מינהלית, לא הכפפה מקצועית. בבג"ץ 531/79 בית המשפט העליון – והינה נכנס חבר הכנסת קריב, שאני בטוח שדברי בית המשפט העליון מקובלים עליו - -

גלעד קריב (העבודה):

מקובלים.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אומר בית המשפט העליון: "כלל יסוד הוא בשיטתנו המשפטית כי אסור לו לעובד הציבור להימצא במצב בו קיימת אפשרות ממשית של ניגוד עניינים". מסכימים?

גלעד קריב (העבודה):

מסכימים.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

מסכימים. יפה מאוד. אני מודה לך. עכשיו, המשטרה והפרקליטות פועלות לקידום תיקים פליליים בשיתוף פעולה מלא, כמו שאמרנו, ביחסי עבודה הדוקים – ושוב, זה לגיטימי, זה לצורך מימוש אינטרסים שחשובים לכולנו. אבל, דא עקא, כמו שאומרים, העבודה הקרובה והמשותפת של אנשי המשטרה והפרקליטות יוצרת ניגוד עניינים, הן מצד האינטרסים המקצועיים המשותפים והן מצד יחסי העבודה הקרובים. מחד גיסא, החלטות בעניין פתיחת חקירה, פיקוח על החקירה במח"ש והגשת כתב אישום נגד קצין משטרה בכיר נתונות לפרקליטות. מאידך גיסא, כאשר מדובר בחקירת חשדות נגד אנשי הפרקליטות, מי שמוסמך כיום לעסוק בכך זה המשטרה, וניגוד העניינים החמור שהוזכר עומד בעינו. ולכן, בגלל הדברים שפורטו ולאור הדברים המאלפים שחבר הכנסת סעדה – שבואו נזכור, חברים, האיש אנציקלופדיה מהלכת בענייני מח"ש; האיש - - -

גלעד קריב (העבודה):

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

תכבד את האחר, תכבד את השונה. הסברתי לך את זה אלף פעמים.

גלעד קריב (העבודה):

מכבד.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אי-אפשר לבוא ולצעוק ליברלי, ליברלי, ולא לכבד את השונה ואת האחר. ולכן חבר הכנסת סעדה, אתה הבאת לכנסת ברכה גדולה. הידע שאתה מביא, האינפורמציה, הנתונים, שאתה היית שם בדיוק במקומות האלה, יכול להשכיל את כולנו איך הופכים את המערכת למערכת טובה יותר, למערכת יעילה יותר, למערכת שמכוונת מטרה ובעיקר – למערכת שאין בה ניגודי עניינים וניגודי אינטרסים. ולכן, עמדת הממשלה, כפי שאמרנו, היא לתמוך בקריאה טרומית בהצעת החוק של חבר הכנסת סעדה. הצעת החוק תחזור לדיון בוועדת שרים לענייני חקיקה לאחר הקריאה הטרומית ולפני הקריאה הראשונה. ועכשיו בכל זאת עוד כמה מילים על תרבות השיח כאן, שהולכת ומידרדרת.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תפסיק את ההריסות בנגב.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

חייבים להרוס ולקיים את החוק. חייבים לקיים את החוק.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת אלהואשלה, אני מבקש לזוז מהדוכן. חבר הכנסת אלהואשלה, לזוז מהדוכן.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

חייבים להרוס. מה שלא חוקי – נהרוס.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

זאת תרבות השיח. זה בדיוק מה שהסברתי על תרבות השיח. תראו את הדבר הזה. איפה הגינויים? לא נפסיק לאכוף את חוקי מדינת ישראל. לא נפסיק לאכוף את החוק, גם ברהט, גם בנגב. בכל מקום אנחנו נאכוף את חוקי מדינת ישראל.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת בן גביר, שנייה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אתה האחרון שיכול לדבר על תרבות השיח. בושה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

בושה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, רשות הדיבור היא של השר בין גביר, ושלו בלבד. בבקשה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אדוני, הדוגמה שראינו כאן לנגד עינינו זו הדוגמה, שהם באים לבית של חברת הכנסת גוטליב - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת כהן, חברת הכנסת לימור סון הר מלך, חבר הכנסת כהן, אתם מפריעים לשר בן גביר כרגע. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

- - שם זה ההפגנה. כשהם באים לבית של חברת הכנסת גוטליב, זו בושה. כשהם מאיימים על הילדה שלה, זו בושה; כשהם באים לכאן, עומדים לי מול הדוכן ומאיימים, זו בושה. אני אומר לכם, חבריי באופוזיציה, לא תעצרו אותנו. את המלחמה על שלטון החוק אנחנו נמשיך.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

הורשעת בעצמך בארגון טרור.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

את המלחמה למען מדינת ישראל, אנחנו נמשיך.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

מורשע בעצמך בארגון טרור.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

את המלחמה על זה שאנחנו דמוקרטיה, אנחנו נמשיך, ואתם, אני מקווה, תפנימו שבסופו של דבר השיח צריך להיות שיח, לא מתוך - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

כן, כן, תלמד אותנו על השיח. עבריין.

רם בן ברק (יש עתיד):

- - - אם היית במלחמה - - -

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אדוני רם בן ברק, אני מאוד מעריך אותך. אבל לכנות אנשים נאצים? נאצים? שישה מיליון יהודים, שישה מיליון יהודים שנטבחו ונשרפו – אתה יודע מה אתה אומר כשאתה מביא את המילה נאצים? תוציאו את המושגים האלה מחוץ לתחום.

נאור שירי (יש עתיד):

מה קורה, חנה בבלי?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

תוציאו את האלימות מחוץ לתחום.

נאור שירי (יש עתיד):

חנה בבלי.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

האלימות היא דבר פסול.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת נאור שירי, שמענו גם בפעם הראשונה והשנייה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

לחסום כבישים זה דבר פסול; לאיים על חברי כנסת זה דבר פסול.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן, קריאה ראשונה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה אתה לא - - -

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

האלימות לא תעזור. האלימות לא תעזור. לא באלימות. לא באלימות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה אתה מגנה את זה? למה חבר כנסת מהמפלגה שלך אמר עליי שאני עושה ספונג'ה?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מירב בן ארי.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

לא באלימות. לא באלימות.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מירב בן ארי, קריאה ראשונה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה אתה לא אומר לו כלום?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

לא באלימות. לא ניתן לכם באלימות.

נאור שירי (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת נאור שירי, קריאה ראשונה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה - - -

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

לא ניתן לכם לשנות דברים באלימות.

נאור שירי (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת נאור שירי, רשות הדיבור כרגע היא של השר בן גביר.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

מדינת ישראל היא דמוקרטיה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תתחילו כבר, תתחיל בבסיס.

היו"ר אמיר אוחנה:

קריאה שנייה, נאור שירי.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

בואו נשמור על הדמוקרטיה.

נאור שירי (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת נאור שירי, קריאה שלישית. נא לצאת.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

בואו נשמור על תרבות השיח.

נאור שירי (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

לא שמעת את השנייה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

בואו נשמור על הביטויים.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אתה תרבות השיח. מה לך ולתרבות?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

כי בסופו של דבר - - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

בוא תשמור על החוק קודם.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת אלמוג כהן, חבר הכנסת אלמוג כהן, קריאה ראשונה.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת אלמוג כהן, קריאה שנייה. אתה בקריאה שנייה.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

צבועים. צבועים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת אלמוג כהן, אתה בקריאה שנייה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

תראו איך נראה השיח איתכם. אנחנו מנסים לקיים דיאלוג ואתם צועקים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי, קריאה שנייה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אנחנו מנסים לנהל שיח, ואתם - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מירב בן ארי, את בקריאה השנייה.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אתה תלמד אותנו על תרבות? אתה תלמד אותנו על תרבות?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אז תראו את ההשתוללות.

היו"ר אמיר אוחנה:

קראתי אותך בקריאה שנייה, וגם את בקריאה שנייה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

חברים, למען הדמוקרטיה הישראלית, תפסיקו. תפסיקו.

רם בן ברק (יש עתיד):

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

תפסיקו.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת ברביבאי.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

תיקחו אחריות. למען הדמוקרטיה, תיקחו אחריות.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

מה לך ולדמוקרטיה? מה לך ולדמוקרטיה?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

ובקיצור, אדוני היושב-ראש - -

היו"ר אמיר אוחנה:

נגמר הזמן. השר, נגמר הזמן.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

- - שיח – כן, אלימות – לא. תודה רבה.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אתה לא אלים? אתה?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. ביקש להתנגד להצעת החוק חבר הכנסת בני גנץ. אני מזמין אותו לנמק את התנגדותו.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

הלך העורב אצל הזרזיר.

משה סעדה (הליכוד):

בן אדם, תכבדי אותו. מה? מותר לדבר.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

זה מביך. זה מביך.

משה סעדה (הליכוד):

לא כל הזמן - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת משה סעדה, נא לשבת.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

לכו תחקרו - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר משה סעדה, נא לשבת.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

איפה יש לנו מח"ש?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת בני גנץ, שלוש דקות לרשותך.

בנימין גנץ (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, היום במליאה עבר חוק אחד, שנועד לאפשר השתמטות משירות; חוק אחר, שנועד להפר את פסיקת בג"ץ במינויו של דרעי; חוק אחד, שנועד להלך אימים על היועמ"שית כדי לסייע לנתניהו. אחר כך ישאלו מי שישאל: למה אנחנו חושבים שאין לכם רצון להידברות. אני אומר לכם שאתם לא באתם לדבר, אתם לא באתם לתקן, אתם הורסים. שימו לב שבזמן הזה - - -

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אל תפחד להגיד - - -

אליהו רביבו (הליכוד):

תגיד במה שאתה מאמין, ולא את מה - - - מספר לך.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

תפסיק לשקר.

אליהו רביבו (הליכוד):

תגיד את מה שאתה מאמין - -

בנימין גנץ (המחנה הממלכתי):

תודה. עכשיו תן לי להמשיך.

אליהו רביבו (הליכוד):

- - ולא את מה שהרחוב מברבר לך.

בנימין גנץ (המחנה הממלכתי):

עכשיו תן לי להמשיך.

אליהו רביבו (הליכוד):

זה לא אתה.

בנימין גנץ (המחנה הממלכתי):

עכשיו תנו לי לספר לכם משהו שחלקכם לא מכיר אותו מהשירות הצבאי, חלקכם אולי כן. אתם אומרים: בואו נעצור, אבל בינתיים שולחים משמר קדמי של הצעות חקיקה שעוברות פה יום-יום, שעה-שעה, נדונות בוועדות השונות. אני מבקש לספר לכם שבתורת הקרב, אחרי המשמר הקדמי מגיע הגוף העיקרי. אין דבר כזה משמר קדמי בלי גוף עיקרי, שמגיע מאחור. הרפורמה היא הגוף העיקרי של הצעות החוק שעוברות כאן עכשיו. מה הדבר החמור ביותר שיש בעניין הזה? הסיפור החמור ביותר שישנו בעניין הזה הוא הפוליטיזציה של מערכת המשפט. אני מציע, חבר הכנסת סעדה, שתזכור שאסור לעשות את זה. אם יש במדינת ישראל דוגמה שהביאה את נשיא המדינה, האזרח מס' אחת, לחקירות, למשפט ולאחר מכן לכלא, יש גם אפשרות לטפל במקרים חריגים, ככל שרק יהיו, בכל מקום ובכל מצב. לכן אסור בשום פנים ואופן להפוך את המערכת לפוליטית. צריך להרחיק את הפוליטיקאי מהעיסוק המקצועי הזה.

דוד אמסלם (הליכוד):

חבר הכנסת גנץ, אני מבקש לשאול אותך שאלה. חבר הכנסת גנץ.

בנימין גנץ (המחנה הממלכתי):

אני רוצה להגיד לכם, מאחר שזמני קצר, שברגעים אלה חיילינו נלחמים בשכם, שכם אל שכם, בקסבה. הם עושים את זה מכל הגוונים, מכל המגזרים, כן דתיים, כן חילוניים, כן ימין, כן שמאל – לא מעניין אותם. הם עושים את זה בשם המשימה ולא בשם הפוליטיקה. ברגעים אלה רבבות מאזרחי ישראל מודאגים מעליית המשכנתה ומהעלייה החמורה באינפלציה.

היו"ר אמיר אוחנה:

לסיום, אדוני.

בנימין גנץ (המחנה הממלכתי):

ברגעים אלו איראן הופכת להיות מדינת סף גרעינית, ואתם, במה אתם עוסקים? אתם עוסקים בלקרוע את העם. אז תתביישו לכם, ואולי גם תחזרו בכם.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת בני גנץ. האם חבר הכנסת סעדה מעוניין להשיב? בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך.

משה סעדה (הליכוד):

חבר הכנסת גנץ, הקשבתי לך, ולא שמעתי ולו נימוק אחד למה הצעת החוק הזאת לא טובה. אני שואל אותך - - -

גלעד קריב (העבודה):

אתם עוסקים בפוליטיקאים. מה לא ברור - - -

בנימין גנץ (המחנה הממלכתי):

משה סעדה (הליכוד):

אני שואל: למה אתם מגוננים? למה אתם מעניקים - - -

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

פוליטיזציה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת גנץ, הוא משיב לך. יכול להיות שלא תסכים, אבל.

משה סעדה (הליכוד):

אני רוצה לדעת. למה אתם מגוננים בכל מחיר על בכירי המשטרה והפרקליטות? למה בכירי המשטרה והפרקליטות מעל החוק מבחינתכם?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

הוא עונה לך. פוליטיזציה.

משה סעדה (הליכוד):

אני אישית חקרתי סמפכ"ל משטרה. אני אומר לך שמנעו ממני חקירת בכירים. במקום לבדוק את הנושא, במקום להידבר על הנושא, אתם נותנים חסינות.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

יא חשוך. אפלה.

בנימין גנץ (המחנה הממלכתי):

משה סעדה (הליכוד):

אתם פוגעים בשוטרת הזוטרה שנפגעה מינית על ידי הבכירים.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אפלה גדולה.

משה סעדה (הליכוד):

אתם פוגעים אותו בדואי באום אל-חיראן יעקוב אבו אלקיעאן, שנגרם לו עיוות דין, ואותה נפגעת מינית של ריטמן. אתם לא רואים אותם.

רם בן ברק (יש עתיד):

נפגעת מינית – לא ישב בכלא? על מה אתה מדבר? מי מעל החוק?

משה סעדה (הליכוד):

אתם, מה שאתם רוצים הוא לגונן בכל מחיר. ולכן אני שוב קורא לכם, במקום - - -

רם בן ברק (יש עתיד):

ישב ראש הממשלה בכלא. ישב שר בכלא, ישבו קצינים בכלא. על מה אתה מדבר?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת רם בן ברק, קריאה ראשונה.

רם בן ברק (יש עתיד):

אבל זה לא היה פוליטי. אתה רוצה להפוך את זה לפוליטי. זה העניין.

משה סעדה (הליכוד):

במדינה מתוקנת אין אזרח שהוא מעל חוק וכולם שווים בפני החוק.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה? מה זה?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מירב בן ארי.

משה סעדה (הליכוד):

אצלכם לא. לא בפוזיציה. כולם שווים. כולם שווים, גם מפכ"ל המשטרה, גם פרקליט המדינה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

חוץ מדרעי. חוץ מדרעי. דרעי הוא מעל החוק.

משה סעדה (הליכוד):

כל גוף חזק חייב מולו גוף שיחקור אותו. את זה אתם לא מבינים.

בנימין גנץ (המחנה הממלכתי):

הוא לא מעל החוק. הוא לא מעל החוק - - -

משה סעדה (הליכוד):

לסיום, למרות – אני עושה – אנחנו מקימים גוף שהוא עצמאי לחלוטין. עצמאי לחלוטין. גנץ, למי תתלונן המתמחה של פרקליט המדינה שהטריד אותה מינית? למי? למי? תענה לי.

בנימין גנץ (המחנה הממלכתי):

אני אענה לך.

משה סעדה (הליכוד):

אין לך תשובה. אין לך תשובה. למי?

בנימין גנץ (המחנה הממלכתי):

משה סעדה (הליכוד):

אין לך. ומה יהיה עם אותה מתמחה צעירה. מה יהיה? זה לא רלוונטי לך. אתם מוכנים לחפות עליהם ולתת חסינות.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אתם רוצים - - -

משה סעדה (הליכוד):

שלטון החוק לא חשוב לכם. כמי שהיה שם, הוא חשוב לי. ובעזרת השם, יהיה גוף שיחקור את הפרקליטות.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

משה סעדה (הליכוד):

סגלוביץ', זה קשה לך. אני יודע מאין אתה בא, אתה באת. אני יודע איפה החברים שלך. אני חקרתי את החברים שלך. לכן בעזרת השם, יקום ויהיה גוף שיחקור את כולם, כי כולם שווים בפני החוק.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אם היית ראש מח"ש, כל זה לא היה קורה, נכון? היית מרוצה. לא מינו אותך. זאת הנקמה שלך. זאת הנקמה שלך, כי אתה לא ראש מח"ש.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת סעדה. ואנחנו עוברים להצבעה.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אם היית ראש מח"ש כל זה לא היה קורה, נכון? היית מרוצה. לא מינו אותך אז זאת הנקמה שלך.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, אנא שבו במקומותיכם. ההצבעה תהיה אלקטרונית. ההצבעה תהיה שמית.

מיקי לוי (יש עתיד):

אתה מונע מטעמי נקמה - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת לוי וסעדה, תודה. מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר ישראל אייכלר:

המזכיר יקרא בשמות החברים שעוד לא הצביעו.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

מיקי לוי (יש עתיד):

הוא הוצא החוצה, תשלחו לקרוא לו.

היו"ר ישראל אייכלר:

נאור שירי יכול להיכנס אם הוא רוצה.

מיקי לוי (יש עתיד):

תשלח סדרן.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר ישראל אייכלר:

האם יש חבר במליאה שעוד לא הצביע?

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר ישראל אייכלר:

מתן כהנא.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר ישראל אייכלר:

יש עוד מי שלא הצביע?

מיקי לוי (יש עתיד):

איפה נאור? נאור מגיע.

היו"ר ישראל אייכלר:

נאור שירי.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר ישראל אייכלר:

אין עוד מישהו שלא הצביע?

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר ישראל אייכלר:

כולם הצביעו? תמה ההצבעה. נא לספור. 62 בעד, 52 נגד. אני קובע שהצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה של חבר הכנסת משה סעדה, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון - - -

קריאה:

החוקה.

היו"ר ישראל אייכלר:

החוקה?

קריאה:

לא, הביטחון הלאומי.

היו"ר ישראל אייכלר:

הביטחון הלאומי? לוועדת הכנסת שתכריע.

היו"ר ישראל אייכלר:

אנחנו עוברים לסעיף הבא – הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – הכנסת מזון למוסדות רפואיים בחג הפסח), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס. ינמק חבר הכנסת משה גפני, בבקשה. הרב גפני, בבקשה, עשר דקות לרשותך.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

גפני, תגיד תודה שלא נותנים לך לנמק את הדיון של הבוקר. ואתה צריך להגיד - - -

קריאה:

תן לו, הוא יגיד עכשיו.

משה גפני (יהדות התורה):

בפעם הבאה שאתה בא אלינו לוועדה, תגיד לי לפני זה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני יודע.

דוד אמסלם (הליכוד):

אני מציע שבהתחלה, לפני שאתה פותח, לפני שאתה מדבר, לדעתי קודם כול תסביר לחלק משופטי העליון מה זה חמץ. לדעתי חלקם לא יודעים מה זה, אז בוא נתחיל בהגדרות: מה הוא חמץ?

משה גפני (יהדות התורה):

אבל אני רוצה להגיד לך, לפני שאני מדבר, אני הסתכלתי מי עוד הגיש הצעת חוק כזאת בעבר. אז ראיתי: חבר הכנסת דודי אמסלם. באחת מהכנסות גם אתה הגשת את זה.

דוד אמסלם (הליכוד):

נכון, נכון, הגשתי את זה עכשיו גם.

משה גפני (יהדות התורה):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להגיש בפני הכנסת את הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – הכנסת מזון למוסדות רפואיים בחג הפסח), התשפ"ג–2023. חתומים על הצעת החוק הזאת גם חבר הכנסת יעקב אשר וגם חבר הכנסת יצחק פינדרוס, אבל יש מוצמדים נוספים, כולל אדוני היושב-ראש, לחוק הזה. לפני שאני אדבר לגופו של חוק, אנחנו ערבים אחד לשני. אנחנו כל הזמן מדברים על ערבות הדדית. מה שהיה במשך כל השנים זה שבבתי חולים שיש כשרות, בפסח לא היו מכניסים חמץ. זו לא הייתה עבירה פלילית, זה לא היה דבר שבכפייה. מנהל בית החולים שמכיר את החולים שלו ויודע במי מדובר, אז הוא היה אומר שלא להכניס חמץ או כן להכניס חמץ, זה לא משנה, זה היה בסמכות מנהל בית החולים. זה מה שהיה וכך חיינו כל הזמן. מה הייתה המעלה בזה? המעלה הייתה שכשכמגיע חולה – הוא לא חייב להיות דתי, בגלל ששומרי החמץ והמצה בפסח הם רוב מוחלט של העם היהודי. אני ראיתי סקרים: מדובר על אחוזים אסטרונומיים בעניין הזה. אז הוא יכול לבוא, מנהל בית החולים, ולהגיד: כאן זה בית חולים אנגלי, בנצרת, כאן מותר להכניס חמץ, כאן אין כשרות. אז מי שרוצה, מגיע לבית החולים, זה בסדר. אבל כשמגיע חולה, שהוא לא בסכנת נפשות – בגלל שאם הוא בסכנת נפשות, הכול מותר – הוא לא בסכנות נפשות, אבל הוא צריך את הטיפול הזה. הוא מוכרח לבוא לבית חולים. שלחו אותו לבית חולים, והוא אדם שמקפיד על חמץ ומצה – הוא לא ילך לבית החולים. ואם הוא ילך, יהיה עוד יותר חמור: כשיביאו לו אוכל – הוא חולה, הוא צריך לאכול – הוא לא ירצה לאכול בגלל שהוא מקפיד על חמץ.

דוד אמסלם (הליכוד):

הוא לא יכול.

משה גפני (יהדות התורה):

נכון. ואז המציאות הזאת היא מציאות, שבה כאילו אנחנו באים ואומרים: לא מעניין אותנו ממך, תאכל, לא תאכל, תבוא לבית חולים, לא תבוא לבית חולים, אנחנו יש לנו אידיאולוגיה שאסור שיהיה דבר כזה. כך היה כל השנים מאז קום המדינה. הכול היה בסדר.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

יש מתנגדים? מי מתנגד להצעה שלך?

משה גפני (יהדות התורה):

לא יודע. אני עוסק בבעד, לא בנגד.

טלי גוטליב (הליכוד):

חבר הכנסת שטרן, הם הביאו כאן הצעה, בתור חילונית אני אומרת לך - - -

משה גפני (יהדות התורה):

חבר הכנסת אלעזר שטרן, אתה - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

הם הביאו לפה הצעת חוק - - -

משה גפני (יהדות התורה):

חבר הכנסת שטרן, אני מדבר אליך. אתה מאלה שתרמו ותורמים כל הזמן לכולם. כאן אנחנו מדברים על חולים, או כאלה שצריכים לבוא לבית חולים, שלא יבואו. למה? ואני כבר יודע מהעובדות. הגיע בג"ץ, ובג"ץ אמר: לא. אם אתם רוצים שמנהל בית החולים יהיה מוסמך כדי לעשות משהו בעניין הזה, תעבירו חקיקה ראשית.

טלי גוטליב (הליכוד):

בג"ץ אמר את זה.

משה גפני (יהדות התורה):

למה? למה בג"ץ אמר את זה? למה? לאיזה צורך? למי זה הועיל? נכנסנו עכשיו – הרי לא הייתי מביא את החוק הזה - -

רם בן ברק (יש עתיד):

נבטל את בג"ץ.

משה גפני (יהדות התורה):

- - היינו ממשיכים לחיות נורמלי.

טלי גוטליב (הליכוד):

בדיוק. חיינו בשלום - - -

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אולי שווה לוותר על העניין.

משה גפני (יהדות התורה):

לא היה צריך את הפסיקה הזאת. בא הבג"ץ ופוסק שאני צריך להביא חוק, אחרת אנחנו לא דואגים לאחינו בשרנו.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

הוא לא אמר ככה.

משה גפני (יהדות התורה):

הוא אמר.

טלי גוטליב (הליכוד):

הוא כן אמר את זה. והייתה דעת מיעוט שאמרה שלא צריך להתערב בפסק הדין, לעזוב את זה בשקט, לשמור על הסטטוס קוו.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תן לי להגיד לך. הוא אמר שאם אתה רוצה את זה, תעביר חוק. הוא לא אמר - - - זה משהו אחר לגמרי. זה משהו אחר.

טלי גוטליב (הליכוד):

באמת, זה מה שהיה שם. הייתה בקשה לדיון נוסף - - -

משה גפני (יהדות התורה):

בג"ץ אמר שאם אתה רוצה. אם אתה רוצה, ואתה רוצה, בגלל שאתה לא רוצה לפגוע באף אחד - - -

אלעזר שטרן (יש עתיד):

על זה תשמע אותי. על זה אתה יכול לשמוע אותי אחר כך. אפשר להתנגד?

משה גפני (יהדות התורה):

אם אתה רוצה, זה אמר בג"ץ. אני כבר לא מדבר על מה שאמר ניל הנדל, שהיה בדעת מיעוט - -

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - שלא צריך - - -

משה גפני (יהדות התורה):

- - הוא אמר: "כאמור, גורם אחד שעשוי להיות מושפע מן ההכרעה הוא קבוצת החולים שומרי המצוות, שרוצים להקפיד על קיום מצוות הפסח. עבור חברי קבוצה זו אכילת חמץ בפסח היא בגדר איסור חמור. לדעתי, יש לשאוף בכל עוז למצוא פתרון לאנשים אלה".

אלעזר שטרן (יש עתיד):

נכון. גם אני בעד, אבל לא ככה.

משה גפני (יהדות התורה):

אתה יודע מה? אני לא מנהל איתך - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - דקלרטיבי, והוא לא - - -

משה גפני (יהדות התורה):

אלעזר, אני לא מנהל איתך משא ומתן. אתה התקלקלת.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

- - - כמתנגד.

משה גפני (יהדות התורה):

אתה פעם, כשהיית צעיר יותר, היית אומר: גפני, אתה צודק. אבל מה לעשות? התקלקלת.

דוד אמסלם (הליכוד):

מוישה, אפשר?

משה גפני (יהדות התורה):

מה אני בא עכשיו ואומר? צריך לחשוב - - -

דוד אמסלם (הליכוד):

חבר הכנסת גפני, שנייה. אלעזר, איזה פתרון אתה מציע? לא הבנתי.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני אגיד לך.

היו"ר ישראל אייכלר:

למה אתה עושה את זה ביניכם? תמשיך בבקשה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני אגיד לך, שיהיו חדרים לדוגמה - - -

היו"ר ישראל אייכלר:

לא. לא להפריע עכשיו.

קריאות:

אלעזר שטרן (יש עתיד):

- - - לא הבדל בין אנשים.

היו"ר ישראל אייכלר:

אני מבקש לא להפריע עכשיו לרב גפני.

משה גפני (יהדות התורה):

אלעזר, מה אני מבקש? את הדבר הפשוט ביותר.

דוד אמסלם (הליכוד):

- - - כמה ימים - - - מיטה - - -

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני אומר שהחוקים האלה עושים נזק. ואתה יודע את זה.

היו"ר ישראל אייכלר:

לא להפריע. שום דבר, בבקשה. לא להגיד שום דבר.

משה גפני (יהדות התורה):

פעם היו לך טיעונים יותר חכמים ממה שאתה מדבר עכשיו. אני אומר לך, מה אני מבקש? אני לא אומר שתהיה פה איזה עבירה פלילית. ראיתי בתקשורת, בכל מיני דברים.

טלי גוטליב (הליכוד):

בדיוק. לא - - -

משה גפני (יהדות התורה):

רגע, די. כבר היה לי אותך בוועדה היום.

טלי גוטליב (הליכוד):

כן. נדבקתי לך לכאן.

משה גפני (יהדות התורה):

ולכן אני לא אומר עבירה פלילית, ואני לא אומר מותר ואסור, אני לא אומר כלום. אני אומר: מנהל בית החולים, ירצה לעשות חדרים? שיעשה חדרים, אני לא אומר לו מה לעשות. הוא מנהל בית החולים; הוא מכיר את החולים שלו; הוא יודע במה מדובר; הוא יודע מה צריך לעשות; הוא יודע מה קורה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

הוא יודע מי שר הבריאות, הוא יודע מי שר האוצר.

טלי גוטליב (הליכוד):

אוי, נו באמת.

משה גפני (יהדות התורה):

שר הבריאות היה – איך קראו לו?

דוד אמסלם (הליכוד):

הורוביץ. הורוביץ.

טלי גוטליב (הליכוד):

משה גפני (יהדות התורה):

באמת, מה אתה, נגד הדמוקרטיה?

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - חבל על המאמץ.

דוד אמסלם (הליכוד):

הורוביץ כתב להם מכתב.

משה גפני (יהדות התורה):

מה נגד המציאות? היה ניצן הורוביץ, היה שר הבריאות. אז זה היה בסדר?

דוד אמסלם (הליכוד):

הגנה על זכויות המיעוט.

טלי גוטליב (הליכוד):

משה גפני (יהדות התורה):

אני הייתי בטוח – חשבתי, בכל אופן, קואליציה, אופוזיציה – ואני באמת לא מתכוון לזה. אבל אני הייתי בטוח עליך, אלעזר, הייתי בטוח שאתה תגיד: גפני, אתה צודק.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

גפני, אתה יודע כמה דברים אני בטוח שאתה היית אומר: אלעזר, אתה צודק, אם לא היית, אתה יודע - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

חבר הכנסת גפני, אל תתייחס. ניסינו. באמת אין מה להתייחס. חבר הכנסת גפני, אנחנו נחוקק את זה. אין עם מי לדבר. באמת, אין עם מי.

היו"ר ישראל אייכלר:

הרב גפני, כשאתה מדבר איתו, אתה גורם לכך שאתה מפסיד זמן.

משה גפני (יהדות התורה):

אתה צודק, אדוני היושב-ראש.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

כמה דברים אני צודק, ואמרת - - -

משה גפני (יהדות התורה):

חבר הכנסת שטרן, אתה מפריע לי עכשיו. אני מבקש לומר, הרי אי-אפשר שאנחנו מדברים על חוק החמץ מבלי שנדבר בכל אופן על ההיסטוריה של העם היהודי. אנחנו גדלנו על אלפיים שנות גלות, עם תקופות נוראות, קשות מאוד לעם היהודי, תקופת האינקוויזיציה, תקופת מסעי הצלב, השואה – דברים נוראיים שהיו בעם היהודי, ואנחנו גדלים על מה שהיה באותה תקופה. כמה הקפידו שלא לאכול חמץ. יהודים שהיו בעמק הבכא; שהיו במצב הנורא ביותר. כאן במדינת היהודים, יהודי לא יוכל ללכת לבית חולים לקבל טיפול, בגלל שבג"ץ אמר שצריך להכניס חמץ או שאפשר להכניס חמץ, ואין לעניין פתרון? לא מכריח אף אחד. אני לא בא בכפייה לכלום. אני מבקש את מה שהיה בדיוק לפני החלטת הבג"ץ להחזיר. לא מכריח, לא אומר כלום, אני רק אומר שמנהל בית החולים, כמו שהיה בכל השנים, וזה היה בסדר – להחזיר את המצב לקדמותו. אני מבקש - - -

אלעזר שטרן (יש עתיד):

ברכבת יהיה מותר, או שמנהל התחנה יוכל להחליט?

משה גפני (יהדות התורה):

לא דיברתי על רכבת.

דוד אמסלם (הליכוד):

אלעזר שטרן, אני לא יהודי דתי. אני מסורתי. אני מתבייש שכנסת ישראל אמורה להצביע על החוק הזה בכלל.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

היא לא צריכה. היא לא צריכה.

דוד אמסלם (הליכוד):

בושה וחרפה. עוד מעט גם ברית מילה, לא - - -

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תעשו חינוך.

דוד אמסלם (הליכוד):

במה אנחנו יהודים?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תעשו חינוך, אל תאסרו בכוח. לא בכוח.

דוד אמסלם (הליכוד):

תסביר לי, במה אנחנו יהודים? אתה לא מתבייש לשאול את השאלות המטומטמות האלה?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אתם רק מרחיקים.

משה גפני (יהדות התורה):

חבר הכנסת אמסלם, אני כבר חייב לסיים. אני חוזר בפעם המי יודע כמה. תגיד מה שאתה רוצה, הרי אני לא מכריח פה אף אחד.

דוד אמסלם (הליכוד):

עוד מעט תכריחו את האנשים והחולים לאכול חמץ.

משה גפני (יהדות התורה):

אני לא מכריח. מנהל בית החולים יחליט. אני לא מכריח אף אחד.

דוד אמסלם (הליכוד):

- - - טיפת כבוד, לא במסורת, לא בכלום. כולה שבוע בשנה. אני מבין שלהר הבית ברמדאן, אתה בעד שהיהודים יעלו עם פיתות - - -

אלעזר שטרן (יש עתיד):

דודי, תעשה חוק על ברית מילה.

דוד אמסלם (הליכוד):

- - - אתה בעד שברמדאן יעלו עם לאפות להר הבית.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תעשה על ברית מילה.

דוד אמסלם (הליכוד):

בושה וכלימה. אתה יכול להשמיד את העם היהודי, את הדת היהודית, אתה עושה את זה. למה לאסלאם אתה לא עושה את זה?

משה גפני (יהדות התורה):

דודי. חבר הכנסת דודי אמסלם, תן לי רק לסיים. אני לא הבנתי, האמת, אבל לא למדתי משפטים - -

דוד אמסלם (הליכוד):

לא מתביישים. טיפת כבוד יהודי אין לכם.

משה גפני (יהדות התורה):

- - לא למדתי משפטים, אז אני לא יודע. לא הבנתי למה היועצת המשפטית לממשלה אמרה – אני מקווה שזה לא נכון, בגלל שלא שמעתי אותה – שיש פה בעיות חוקתיות.

סימון דוידסון (יש עתיד):

הרב גפני, אולי תסביר לאמסלם את החוק. אמסלם לא הבין את החוק.

משה גפני (יהדות התורה):

לא הבנתי. לא הבנתי למה - - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

הוא חושב שזה כפייה. זה לא כפייה, אמסלם.

משה גפני (יהדות התורה):

תפסיקו. בסדר. לא הבנתי למה היא אמרה את זה. אני לא מבין את ההתנהלות הזאת. בג"ץ אמר שאפשר לעשות חוק, ואני קיבלתי את ההצעה הזאת - -

דוד אמסלם (הליכוד):

זה לא חוק של כפייה.

משה גפני (יהדות התורה):

- - ועשיתי חוק יחד עם החברים הנוספים - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

אבל לא כפייה.

משה גפני (יהדות התורה):

- - שתכף גם יעלו להסביר. לא הבנתי את ההתנהלות המשפטית הזאת. מה הבעיה החוקתית בזה שמסמיכים את מנהל בית החולים בכל מקום בארץ בנושא הזה. רק בבית חולים ששומר כשרות?

דוד אמסלם (הליכוד):

השופט עמית למד - - - בצייטלין, יודע את המסורת, הורס כל יסוד יהודי.

משה גפני (יהדות התורה):

אני מבקש את התמיכה שלכם. ותדע לך, חבר הכנסת אלעזר שטרן, במקום שבעלי תשובה עומדים, אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד. אתה יכול להצביע בעד. לא יעשו לך כלום באופוזיציה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תעשה אתה תשובה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

איזה מנהל בית חולים - - -

רם בן ברק (יש עתיד):

גפני, זה לא החוק - - -

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה לחבר הכנסת משה גפני.

היו"ר ישראל אייכלר:

להצעה זו הוצמדו ארבע הצעות חוק. הראשונה שבהן היא של חבר הכנסת יוסף טייב. שלוש דקות לכל אחת מהמוצמדות. אני מבקש לא להפריע לדוברים, כי יש להם רק שלוש דקות.

יוסף טייב (ש"ס):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חג הפסח הידוע בשמו המקראי "חג המצות", הוא חג החירות המסמל את לידתו של העם היהודי, שבו יצא מעבדות לחירות. סקרים ומחקרים שנעשו בישראל ובעולם קבעו כי חג הפסח הוא החג החשוב ביותר בחגי ישראל בקרב כל סוגי האוכלוסייה. כאשר הרוב הגדול של העם היהודי בישראל ובתפוצות חוגג את חג הפסח, הוא מקפיד על השמירה של איסור אכילת חמץ, בין דתיים, מסורתיים, חילונים. הכנסת החמץ לבתי החולים פוגעת פגיעה חמורה ברגשות הציבור. יתרה מכך, היא פוגעת בצביונה היהודי של מדינת ישראל. בהכרזת העצמאות של מדינת היהודים היה ברור מעבר לכל ספק כי הובטחה בה השמירה על אופייה היהודי של מדינת ישראל. המאמץ הנכון הזה שאנחנו עושים ברגע הזה להבטיח את דמותה היהודית של מדינת ישראל, הוא מאמץ משותף לרוב המכריע של יהודי ישראל ללא הבדל השקפה, זרם ועדה. חבל שאתם לא מצטרפים לזה. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לשתף אתכם בהרגשה אישית שלי כעולה מצרפת: שם ראיתי את הכימיה של אחיי הפזורים בתפוצות, ראיתי את הברק בעיניים שהבהיר את רצונם העז לעלות לישראל מתוך אמונה ותקווה לחיות במדינת היהודים. הם עלו כי הם ידעו שחגי ישראל הינם חלק אינטגרלי ובלתי נפרד של המדינה הזאת. זה מצטרף לכלל הסיבות שבגללן זכינו אנו לחיות כאן, בארץ הקודש, ולקיים את תורתנו הקדושה. למאמץ הזה שותף בוודאי רובו המכריע של כלל העם היהודי בתפוצות, הרואה את מדינת ישראל לא רק כמדינת היהודים, אלא כמדינה יהודית. אני קורא לחבריי חברי הכנסת בבית הזה: התעלו מעל כל שיקול פוליטי ותתמכו בחוק החשוב הזה, אשר ישמור על המסורת היהודית שננחיל לבנינו, וכך נשמור על זהותנו ועתידנו בארץ הזאת. אתם יודעים שאנחנו יכולים להגיע להבנה. אין בכך שום כוונה לאסור את כניסת החמץ בבתי החולים הערביים ובבתי חולים אחרים. בואו נעביר יחד את החוק הזה, זה חוק שחייב לעבור בקונצנזוס רחב. אנחנו רוצים לשמור את המדינה הזאת כמדינה יהודית. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת טייב, אמרת שיהודים רצו לעלות למדינה יהודית, ולא רק למדינת יהודים. אני רוצה לגלות לך סוד: במגילת העצמאות, שמנופפים בה עכשיו בכל ההפגנות, כתוב "מדינה יהודית", לא כתוב "מדינת יהודים". כך היא כתובה במגילת העצמאות.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

מדינה יהודית יכולה להיות גם חילונית. אני לא חייבת לאכול - - - אני יכולה לאכול חמץ ולהיות יהודייה.

היו"ר ישראל אייכלר:

את יכולה לעשות מה שאת רוצה. במגילת העצמאות כתוב "מדינה יהודית", לא כתוב "מדינת יהודים".

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

בסדר גמור.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

ואפילו בהלכה כתוב "מדינה יהודית".

היו"ר ישראל אייכלר:

עכשיו הצעת חוק חג המצות (איסורי חמץ) (תיקון – איסור הצגת חמץ בפסח בבתי החולים) של חבר הכנסת אוריאל בוסו, בבקשה.

דוד אמסלם (הליכוד):

כתוב: "מדינה יהודית בארץ ישראל היא מדינת ישראל".

היו"ר ישראל אייכלר:

נכון. אתה רואה? גם אנחנו יודעים לצטט את זה. זה לא שלהם.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא, ממש לא שלהם.

רם בן ברק (יש עתיד):

ופה יהיה שוויון מוחלט לכל מי שגר פה. תמשיך. פה הוא נעצר.

אוריאל בוסו (ש"ס):

אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, בתאריך 30 אפריל 2020 קבע בית המשפט כי הנוהג והנוהל שהיו חלים אז, שלפיהם, בהתאם להחלטת הרבנות הראשית בתי חולים לא יסכימו להכניס חמץ לשטחיהם בחג הפסח, אינו יכול להימשך, מאחר ואין לו סמכות בחוק. אני אצטט מה שאמר השופט הנדל בדעת מיעוט: "אנו חיים במדינה שמוגדרת יהודית ודמוקרטית. הדגש אינו על מרכיב אחד או על המרכיב השני. שני המרכיבים נכללים יחדיו בהגדרת המדינה". הוא הוסיף עוד ציטטות. למשל, הוא אמר: "לו הייתה דעתי נשמעת, נכון יותר שבית המשפט לא יכריע במחלוקת, ויאפשר לצדדים לפתור את הבעיה". חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לומר לכם משהו אחד: 30 שנה אנחנו לא מחוקקים חוקים דתיים. יש לכם טעות. אנחנו רק מתגוננים נגד הפרוגרסיביות של אלה שבאים כל הזמן לעתור ולהכניס דברים שלא היו עד היום. מה הבעיה במה שקרה עד היום? למה אנחנו צריכים לחוקק את חוק הכותל, עד שלא הגיעו הרפורמים שמבקשים להפר את הסטטוס של אלף שנה. אנחנו צריכים לחוקק חוק גיור, אם לא נסמוך על הרבנות הראשית? מדובר בחוק דקלרטיבי שבסך הכול מאפשר למנהל בית החולים להמשיך את הנוהל.

קריאה:

כל הכבוד.

אוריאל בוסו (ש"ס):

ואני אומר לך משהו אחד: בתפקידי כיושב-ראש ועדת הבריאות אני נחשפתי לדברים נוראיים, ואני רואה את הצורך והחובה. ישנם אנשים שבפסח האחרון היו זקוקים להשגחה ונטשו את בית החולים בשביל לשמור על הרצון שלהם להיות במדינה. כולכם כאן שומרים על כשרות בפסח ולא אוכלים חמץ. אבל מה הבעיה? מנהל בית החולים יחליט. לא אמרתי למנהל בית החולים האיטלקי ולא הנצרתי שיעשה את זה, אבל במקום אחר – שיאפשרו.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אתה תראה מה יקרה. יכניסו עכשיו הרבה יותר חמץ. יכניסו יותר חמץ בגלל החוק. בגלל הכוח יכניסו יותר חמץ.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - אתם לא נורמליים.

אוריאל בוסו (ש"ס):

לא יחטטו בתיקים לאף אחד. אבל לא יביאו מגשי פיצות ויחללו את המטבחים. ואז החולים שצריכים לאכול כשר, כי אין להם ברירה – חולה לא בוחר מרצון ללכת לבית החולים, זה ההבדל. לקניון אתה יכול ללכת ויכול לא ללכת; הוא מגיע לבית החולים בכפייה, כי הוא צריך להיות. אז גם שם אתה רוצה לקבוע? אנחנו לא קבענו שצריך לחוקק את חוק ההפרדה, עד שהגיעו אותם הפמיניסטים שאומרים לך: לא, אל תעשה אירועים בהפרדה, וגם מי שרוצה צריך לחוקק. אנחנו רק מתגוננים כנגד אותם האנשים שפוגעים בזהותה היהודית של מדינת ישראל. לכן, חבריי חברי הכנסת, כל מי שנמצאת בו קצת זהות יהודית צריך לתמוך בחוק הזה, ולא להכניס כל מיני משפטים שאין להם שום קשר להיותה מדינה יהודית לפני היותה דמוקרטית. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה לחבר הכנסת אוריאל בוסו.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

מה עם קטניות? קטניות מותר? אם קטניות מותר, אז בבית חולים שיש בו אשכנזי - - - מותר קטניות?

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה שואל את השאלה הזו? יש לך - - - הרי זו רק הצהרה. אין עבירה, אין שום - - - לדבר הזה. מה יש לכם? אני לא יכולה לשמוע.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת גוטליב, חברת הכנסת גוטליב, חברת הכנסת גוטליב, אני רוצה - - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

אז איפה החוק פה? איזה מין חוק זה? על מה החוק?

טלי גוטליב (הליכוד):

מה - - -

היו"ר ישראל אייכלר:

חברת הכנסת גוטליב, אני רוצה להגיד לך משהו. את משפטנית, נכון?

טלי גוטליב (הליכוד):

נכון.

היו"ר ישראל אייכלר:

במגילת העצמאות, שמנופפים בה בתל אביב, כתוב: "יישמר חופש הדת לכל אזרח". כי יש אזרחים יהודים בארץ ישראל שיש להם חופש דת, והם רוצים לפגוע בחופש הדת – זו הבעיה. אנחנו צריכים להגן על חופש הדת של היהודים בארץ ישראל על פי מגילת העצמאות.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה אומר החוק?

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. משה ארבל ינמק את הצעת החוק, בבקשה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

ארבל, רק תגיד, בחוק שלך יהיה מותר להכניס קטניות לבית חולים או לא?

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אורז?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

יבדקו בתיקים אם יש במבה? אתה יודע, במבה זה לאוכלי קטניות.

משה ארבל (ש"ס):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, הצעת החוק שמונחת כאן היום לפניכם נומקה היטב על ידי חבריי המציעים. בדקות הספורות שיש לי אני רוצה לדבר על אובייקטיביות במשפט. הינה, באותו הרכב של פסק הדין האקטיביסטי של בית המשפט העליון יושב שופט דתי, חובש כיפה, מקצועי – השופט ניל הנדל, ובא ואומר באומץ: רבותיי, עזבו את בית המשפט מלהכריע בסיפור הזה. תניחו את הסוגיה הזו לסוגיה חברתית ולהכרעה חברתית.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

הפה שאסר הוא הפה שהתיר.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת שטרן, לא להפריע.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

- - - את כל מה שהוא אומר - - -

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת שטרן, לא להפריע לדובר.

משה ארבל (ש"ס):

ומגיע מי שישב בראש ההרכב, כבוד השופט פוגלמן, בפסק דין אקטיביסטי על טורבו, וגם בהצעת פשרה, שמעתי היום את חבר הכנסת קריב מתראיין, והוא דיבר על הצעות פשרה שסורבו על ידי הרבנות הראשית, גם הצעת פשרה שהייתה לבית המשפט להקמת מה שאמרת, חבר הכנסת שטרן, מטבחון חמץ קטן בכל מחלקה, מטבחון חמץ - - -

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא אמרתי ככה.

משה ארבל (ש"ס):

לא אמרת?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא. אמרתי - - -

משה ארבל (ש"ס):

אז אני אומר שבבית המשפט עלתה הצעת פשרה של מטבחון חמץ, כדי שהמעוניינים, שיש להם crave לחמץ, יוכלו לגשת למטבחון החמץ, וקבע השופט פוגלמן שזו פגיעה אנושה בכבודו של אדם, אותו תיוג שיימינג: הינה, הוא אוכל חמץ במטבחון. יש כאן מערכת משומנת, ששותפים לה ישראל חופשית, שמתנהגים באופן הכי לא ליברלי שיש. ליברל אמיתי חייב להיאבק על חופש הדת ועל חופש מדת באותה מידה, אבל הם נאבקים אך ורק על צד אחד של התמונה, באופן כזה שהם מפעילים פעילות טוטליטרית להחלת עמדות ליברליות. ככה לא עושים ליברליזם; ליברליזם עושים באופן כזה שהוא באמת יכיל מורכבויות, באופן כזה שהוא באמת יכול להבין שיש כאן שונות חברתית, ולאפשר לכולנו לדור בכפיפה אחת באותו מקום. הצעת החוק שמבקשת להסמיך את מנהלי בתי החולים היא בעצם אמירה של בתי המשפט; בית המשפט דיבר על חוסר הסמכות, ואנחנו באים ואומרים: הינה, תהיה סמכות. ומגיעה היועצת המשפטית לממשלה בדיוני ועדת שרים לחקיקה ומדברת על קושי חוקתי. הדבר הזה הוא בלתי מתקבל על הדעת. בשניות שנותרו לי אני רוצה לשתף רשומה, פוסט בלעז, בפייסבוק, שכתב ד"ר יעקב בן שמש, מרצה למשפט חוקתי ומינהלי, שהוא איננו בן המגזר החרדי: כתבתי בזמנו שבג"ץ החמץ, שקבע שלבתי החולים אין סמכות למנוע הכנסת חמץ לשטחה במהלך הפסח, הוא מופת של אקטיביזם שיפוטי. חברים משפטנים כתבו לי שאני מגזים, שזה בסך הכול פסק דין מינהלי שמתבסס על עקרון החוקיות, שאומר שאסור לפגוע בזכויות ללא הסמכה מפורשת בחקיקה. כלומר כך נטען: בג"ץ לא קבע שאסור למנוע הכנסת חמץ לבתי החולים, אלא רק שדבר כזה דורש הסמכה מפורשת בחקיקה. אבל היה צריך להיות תמים גדול בשביל לקרוא את פסק הדין של פוגלמן ולא להבין שאם יחוקק חוק שמסמיך את בתי החולים למנוע הכנסת חמץ, ספק גדול אם בית המשפט העליון יאשר אותו, וזאת לאור האופן שבו מתאר השופט פוגלמן את אי-הנוחות הנגרמת מחוסר היכולת לאכול חמץ בפסח בבתי החולים כפגיעה קשה בזכות החוקתית לכבוד האדם. והינה, הפתעה-הפתעה – עכשיו כשהממשלה דנה בהצעת החוק להסמיך את בתי החולים למנוע הכנסת חמץ לבתי החולים, היועצת המשפטית מתנגדת, משום שההצעה מעלה קשיים חוקתיים ניכרים. ואין לנו אלא לשוב ולהזכיר: אם תפיסת הזכויות שלנו רחבה עד כדי כך, ואם בג"ץ הופך להיות הפוסק האחרון בכל עניין של מדיניות חברתית, כי בעצם כל דבר הופך להיות פגיעה אנושה בזכות חוקתית שכפופה למבחני המידתיות של בג"ץ – הרי שהרפורמה בשיטת מינוי השופטים מתבקשת מאליה. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחבר הכנסת משה ארבל.

היו"ר אוריאל בוסו:

להצעת החוק הזאת הוצמדה הצעת חוק של חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה. בטרם תעלה, מהמקום הזה אנחנו רוצים לאחל ברכת מזל טוב ליושב-ראש ועדת החינוך חבר הכנסת יוסי טייב, שברגע זה נהיה לסבא בהולדת הנכדה. מזל טוב בשם כולם, סבא קדישא. שלוש דקות לרשותך, אדוני.

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול מזל טוב, חבר הכנסת יוסף טייב. מזל טוב. ברכה גדולה – יהודי שעלה מצרפת, נולד לו נכד בארץ ישראל. אני רוצה להגיד לך שנכד ראשון הוא רק פעם אחת בחיים. בעזרת השם יהיו לך עוד נכדים, אבל הנכד הראשון הוא משהו מיוחד. רבותיי, מדינת ישראל נמצאת עכשיו תחת מתקפה. היא נכבשה על ידי הפיכה משפטית אנטי-דמוקרטית בחסות גופים רפורמיים וקרנות מארצות הברית שנלחמים נגד ישראל, מגייסים את כל השגרירים של כל המדינות להציג את מדינת ישראל כמדינה טוטליטרית, דיקטטורית, משכנעים את כל הגופים הבין-לאומיים הכלכליים להוציא את הכספים מארץ ישראל. אנחנו ממש במלחמה: מצד אחד איראן וסוריה והמחבלים מהרשות הפלסטינית, כל זה ידוע, אבל המלחמה החדשה היא, כמו שנאמר, ממך ובתוכך. כשיודעים את המטמוניות שלך – זו הסכנה הגדולה ביותר. אחד הביטויים לסכנה הזאת הוא הוויכוח הזה, על זה שאנחנו צריכים לבוא בכלל להסמיך מנהלי בתי חולים לאפשר ליהודים לשמור על מצוותם ועל חופש הדת שלהם ולשמור מפני חמץ בפסח. אני רוצה להדגיש כאן על דעת כל חבריי: אין לנו שום עניין למנוע, חס וחלילה, מערבים שרוצים לשמור על דתם לעשות את זה. מנהל בית החולים יהיה מספיק אחראי לדעת לשמור על זכותם, כי חופש הדת ניתן לכל האזרחים, לא רק ליהודים. אבל לפחות שחופש הדת יינתן גם ליהודים, זה מה שאנחנו מבקשים. אנחנו מבקשים שיהודים, שבמשך השנים, בכל הדורות, נלחמו על שמירה מפני מה שהוא חמץ בפסח – יהודים רעבו ממש, לא רק בימי שואה ומלחמה, כדי שחלילה לא יהיה חשש של חמץ, בוודאי בפרהסיה. חולה ששוכב בבית חולים – ואף אחד לא רוצה לשכב בבית חולים, זאת לא בחירה שלו ללכת לשם – שיוכל לשמור על אמונתו, "ולא ייראה לך חמץ". הגופים האלה, שמגייסים את כל המדינות נגד מדינת ישראל, לא מסתפקים בעניין של החמץ; הם גם עושים מלחמה נגד הכותל המערבי, שהיה במשך 50 שנה המקום שמאחד את כל העולם היהודי. הם באים ואומרים לכל אומות העולם שמדינת ישראל איננה הבעלים על הכותל המערבי, היא לא יכולה לשמור על קדושת הכותל המערבי. לשיטתם, הם יכולים לפנות למלך ירדן שיביא את הווקף, שאולי הם ישמרו על קדושת הכותל המערבי, כי מדינת ישראל לא יודעת איך לשמור על קדושת הכותל המערבי. לכן רבותיי, אנחנו מבקשים בסך הכול דווקא בזמן המלחמה הזאת, מלחמת האזרחים שמנסים לכפות עלינו – אנחנו לא רוצים מלחמה בפנים, אנחנו לא יכולים לאפשר מלחמה בפנים, כי יש לנו מספיק אויבים מבחוץ, ומי שיעשה את המלחמה, מי שיפגע בכלכלה הישראלית בכוונה, יהיה משתף פעולה עם כל האויבים מבחוץ. לכן אנחנו צריכים עכשיו לחזק, לעשות מאבק, כדי שמה? שמנהל בית חולים יהיה מוסמך לקבוע עם מה להיכנס? גם היום בית חולים קובע.

רם בן ברק (יש עתיד):

תעשה עוד חוק שבו המנהלים יהיו חייבים - - -

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

אני זוכר שבתקופה שאחרי הקורונה החליטו מנהלים למעט במבקרים, שרק מבקר אחד יהיה בחדר. אז אני באתי לבית חולים, רציתי להיכנס אל אחי. בגלל שאח אחר היה שם, אמרו: אתה לא יכול להיכנס. חבר כנסת, חסינות – אין דבר כזה, רק אחד יכול להיכנס, המנהל קבע. אבל מנהל שרוצה לקבוע שיהודי יוכל לשמור חמץ בפסח – הבג"ץ אוסר עליו. והבג"ץ הוא עוד מעוז הדמוקרטיה – אין לך אוקסימורון יותר גדול מאשר 15 אנשים שלא נבחרו, ושולטים במדינה שלמה ובכל הנבחרים. והכי מצחיק הוא שלראש הממשלה אסור לדבר על זה. זה לא יאומן, זה רק סמלי. רבותיי, הפסח כבר עבר הרבה הרבה שליטים יותר קשים מכם; הפסח ושומרי החמץ בפסח יגברו גם עליכם. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחבר הכנסת ישראל אייכלר. ביקשו להתנגד להצעה זו חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת יבגני סובה – קודם כול השר משיב? סליחה, יעלה וישיב ממלא מקום שר הבריאות, השר יואב בן צור, בבקשה. חשבתי שקודם כול התנגדויות, ואז הוא משיב.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אבל יש עוד מתנגדים. אבל אם לא הגיעו, למה אני לא יכול לעלות? אני ביקשתי שירשמו.

שר העבודה יואב בן צור:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גם אני מצטרף לברכות לחבר הכנסת יוסי טייב. מה לעשות, אתה לא נראה סבא, אבל שיהיה מזל טוב להולדת הנכדה הראשונה, תזכו לגדלה לתורה, לחופה ולמעשים טובים, בעזרת השם. לפני כמה ימים חבר עשה קניות לשבת באחד הסופרים בירושלים. הוא מספר לי שהוא הגיע לקופה, לקופאית מוסלמית שגרה בשועפאט. הוא קנה בקבוק יין, והקופאית אמרה לו, אני לא רוצה לגעת ביין שלך, בבקשה תיקח אותו אתה, ואני כבר אעביר את הברקוד עליו. למה? כי אסור לה מצד הדת שלה לגעת ביין. והחבר שלי אמר שהוא כיבד מאוד את הבקשה שלה ואין לו בעיה עם זה בכלל אלא ההפך. תגידו לי, בבקשה, חבריי המכובדים – סימון, אתה מנתניה, בטח אתה לא תפריע לי.

סימון דוידסון (יש עתיד):

סליחה.

שר העבודה יואב בן צור:

האם אתם, החברים הנאורים, מישהו מכם מוכן לכבד אותנו ואת האמונה שלנו? האם מישהו מכם מוכן לכבד את האמונה של רוב הציבור היהודי במדינה, זה שלא רוצה לראות חמץ במרחב הציבורי כי זה פוגע בכל נימי נפשו? איך אתם מעיזים - - -

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת, מפריע לשר - - -

שר העבודה יואב בן צור:

אני מצפה שלפחות אלה שהגישו את הצעת החוק, חבר הכנסת גפני.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת הרב גפני, השר משיב.

שר העבודה יואב בן צור:

אני מצפה שאלה שהגישו את הצעת החוק ישמעו מה יש לי לומר, אולי הם ישתכנעו להצביע בעד בסוף.

היו"ר אוריאל בוסו:

הוא גם עוד לא הודיע שהוא מביע תמיכה. את זה בסוף אנחנו נשמע. אנחנו שומעים.

שר העבודה יואב בן צור:

התרגלנו להיות בקואליציה. עד לפני כמה שבועות היינו תמיד נגד, עכשיו אנחנו –

קריאה:

שר העבודה יואב בן צור:

מה, הכול בסדר? לא רוצה. איך אתם מעיזים לרמוס מסורת וערכים של אלפי שנים, כאלה שאבותינו בגולה מסרו את הנפש בעבורם?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

שר העבודה יואב בן צור:

אלעזר, בבקשה, למה אתה כועס היום?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

בגולה - - -

שר העבודה יואב בן צור:

למה אתה כועס היום? תירגע, בבקשה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אבל תגיד את האמת - - -

שר העבודה יואב בן צור:

תירגע. יש לך עוד ארבע שנים ו-11 חודשים לשבת פה. תירגע, נו, באמת.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אל תדאג, אל תדאג.

עידן רול (יש עתיד):

זה יתפוצץ לכם בפנים יותר מהר ממה שאתם חושבים.

שר העבודה יואב בן צור:

איך אתם משליכים לפח את כל - -

עידן רול (יש עתיד):

העם הוא הריבון, והעם יראה לכם את הדרך החוצה.

שר העבודה יואב בן צור:

- - הערכים של אבותינו?

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

מה לכם ולעם? מה לכם ולעם?

עידן רול (יש עתיד):

לא, אתה.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

מה לכם ולעם?

עידן רול (יש עתיד):

בוא תראה - - -

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

מה לכם ולעם? צפון תל אביב ורמת השרון זה לא העם.

עידן רול (יש עתיד):

קודם כול, אין לך מושג איפה אני גר, ולא משנה איפה אני גר, אני יודע טוב מאוד מי זה עם ישראל ולא צריך שיעורים, לא ממך ולא מאף אחד אחר.

שר העבודה יואב בן צור:

ואתם, אין לכם - - -

עידן רול (יש עתיד):

זה שאתה בליכוד לא הופך אותך למבין במה זה ישראלי, אז תירגע. אתם שיכורי כוח, וזה יתפוצץ לכם בפרצוף.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת עידן רול, אני מבקש לאפשר לשר - - -

יוסף טייב (ש"ס):

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת עידן רול, אני מבקש לאפשר לשר להשלים את הדברים. חברי הכנסת.

עידן רול (יש עתיד):

- - - אריה דרעי ולא לקהל שלו, בואו.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת, זה בסך הכול חוק זכויות החולה. למה - - -

עידן רול (יש עתיד):

די, באמת.

היו"ר אוריאל בוסו:

זה חוק זכויות החולה.

עידן רול (יש עתיד):

אתם עושים צחוק מהבית הזה. אתם עושים צחוק מהבית הזה. הלוואי - - -

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת עידן רול, אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה.

עידן רול (יש עתיד):

- - - מקבלים חוק פרסונלי - - -

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת עידן רול, אני קורא אותך לסדר בפעם השנייה. תודה.

שר העבודה יואב בן צור:

אתם, אין לכם טיפת חוט שדרה אמוני.

יעקב אשר (יהדות התורה):

הוא מבין רק במשרד החוץ.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת יעקב אשר.

שר העבודה יואב בן צור:

אתם, שמוכנים לכבד את המסורת של הילידים באוסטרליה בריקוד אבוריג'יני, ואת מסורת המאורים בניו זילנד עם ריקוד ההאקה; אתם, שמכבדים את החצאית הסקוטית, הקילט – אתם מכבדים ואומרים: איזו מסורת נפלאה, כמה שהיא יפה, ואולי – אבל אצלנו פה, בבית - -

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

אף אחד לא מכריח - - - לא חצאיות - - - מה - - -

שר העבודה יואב בן צור:

- - אתם מזלזלים במסורת של אבותינו, אבותיכם. אתם מזלזלים.

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

למה אתה מכריח - - -

שר העבודה יואב בן צור:

רבותיי, אנחנו במדינה יהודית.

מירב כהן (יש עתיד):

אז אנחנו מכבדים את הדת מתוך - - -

שר העבודה יואב בן צור:

אתם לא מכבדים את המסורת. אתם לא מכבדים את הדת ואת הערכים, את הערכים המיוחדים - - לא כולם, לא. מאיר כהן זה משהו אחר, זה לא, מה. גם לא יפעת.

נאור שירי (יש עתיד):

אולי נעשה חוק עשרת הדיברות. מי חותם?

מירב כהן (יש עתיד):

אתה מרחיק כך אנשים מהדת - - - את הדת.

שר העבודה יואב בן צור:

- - ערכים ששמרו על העם הנפלא הזה בפזורה, בגולה, ערכים שהשיבו את העם היהודי לארצו. אנשים מסרו נפש במחנות כדי שיהיו להם מצות בפסח ולא לאכול חמץ, ואתם, גם מה שכל גוי בעולם וגם פה בארץ מבין – שצריך לכבד את הדת של הזולת ולאפשר לו את קיום מצוותיו – אתם מסרבים לכבד בכוונת תחילה.

מירב כהן (יש עתיד):

אנחנו רוצים לאהוב מהלב. אתה מרחיק אנשים מהדת.

שר העבודה יואב בן צור:

אתם אלופי העולם בללמד אותנו כיצד לדבר, כציד להתנהג ומה ללמוד ואיזו תרבות לצרוך, אבל אתם רק במילים יפות, ופוגעים בנו השכם והערב. למרות שהמרחב הציבורי שייך לכולם, בכוונת מכוון אתם רומסים את זכויות המסורתיים והדתיים, ובמה שהיה לסטטוס קוו במשך שנים, סטטוס קוו חזק וברור, אתם גרמתם לנגיסות וכרסום חוזר באמצעים שונים. בשם החילוניות המודרנית שלכם, אתם מעכתם גם את הקדושה הזאת, קודש-קודשים מאז היותנו לעם – שלא יהיה חמץ בפסח, שעליו כתוב "בל ייראה ובל יימצא". רבותיי, אתם לא תעזו לעשות זאת בשום מדינה מוסלמית או כלפי כל דת אחרת. לכן הקואליציה הזו – שנבחרה ברוב יהודי גדול, רבותיי, אני מזכיר; מדובר בממשלה שנבחרה בבחירות דמוקרטיות וחשאיות ולא בהפגנות של מיעוט קולני שממומן באמצעים עלומים, ואנשי מחאה אלימים שגורמים לכפיית דעות ואיומי פיטורים על מי שלא ישתתף במחאה כנגד הממשלה. כן, כן, גם תלונות כאלו הגיעו אליי. הממשלה הזאת של הקואליציה נבחרה על ידי רוב יהודי וציבורי גדול, אזרחי המדינה, שרוצה שהממשלה הזאת תממש את הבטחות הבחירות ותבטל את הפרצה שאפשרה להכניס חמץ לבתי חולים. נכבדיי, אני אומר לכם, אף אדם מהמחנה שלנו איננו מבקש לכפות אורחות חיים עליכם, אולם אתם נדרשים להלימה מדויקת של אי-כפיית ערכים שלכם עלינו, ערכים שמסכנים את קיומנו. לכן אתם מחויבים לשמור על הסטטוס קוו, ואם יש חוסר בהירות בחוק, יש צורך לתקנו, וזה מה שאנחנו עושים היום.

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לסיים, השר.

שר העבודה יואב בן צור:

הגיע הזמן שתורידו את גובה הלהבות, כי במרחב הציבורי המשותף חייב להיות סדר, שנכבד כל אדם את רעהו, ובמקרה דנן – קצת כבוד למסורת היהודית. חבריי, אני אומר לכם שלא תצליחו לכפות עלינו חמץ בפסח במרחב הציבורי, ובטח אחרי שהעם אמר בקול ברור את דברו. בכל פעם שאתם תעשו משהו שיפגע בזכויות שלנו, אנחנו נתקן זאת בחקיקה עד שתבינו שלא ניתן להמשיך לרמוס את זכויותינו, ותמשיכו לכבד את אורחות חיינו. לכן, רבותיי, הממשלה כולה תומכת בהצעת החוק החשובה הזאת, ואני קורא לכם להצביע בעד. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. שר נוסף, השר המקשר, רוצה לומר כמה מילים, ולאחר מכן המתנגדים. אני רק אומר שהוגשו כמה בקשות של מתנגדים וכמובן שלכל אחת מהצעות החוק יש אפשרות התנגדות אחת. הגישו יותר מחמישה מתנגדים וחלק מהמתנגדים מגיעים מאותה סיעה, ואני לא אאפשר מאותה סיעה שניים, כדי לאפשר גם לסיעות אחרות. אז למשל יבגני סובה הגיש לפני יוליה מלינובסקי. אני אתן לה. כבוד השר, בבקשה.

שר החינוך יואב קיש:

באמת בקצרה. נמצא פה המציע, הרב משה גפני, ששוחחתי איתו בוועדת השרים לחקיקה. נאמר במפורש: החוק יחזיר את הססטוס קוו, נקודה. כל מה שהיה לפני החלטות והתערבות בג"ץ בסטטוס קוו – המטרה של החוק היא להסדיר את זה חזרה. לא יהיה פה שום שינוי בהתנהלות, ומה שמופיע היום - - רגע, תקשיבו, תקשיבו.

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

שר החינוך יואב קיש:

אבל תקשיבו. - - מה שהיום מופיע בהצעת החוק שהוא שינוי מהסטטוס קוו, לא יהיה. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לשר. ראשונת המתנגדים – חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, בבקשה. שלוש דקות לכל מתנגד.

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. זה פשוט בלתי נתפס שאתם עולים לכאן פעם אחר פעם ומשקרים בלי למצמץ. אתם משקרים כמו שאתם נושמים. עכשיו אתם עושים את זה גם לגבי החוק הזה. מה זה, לא נשנה את הסטטוס קוו? הרי מה יש היום בתוך מערכת בתי החולים? יש הסדרה של כל המקומות הציבוריים – אין בהם חמץ. אנשים ששומרים על המסורת, מאפשרים להם להיות בתוך מקום שבו הם לא ייחשפו לחמץ. אבל להביא את החוק למצב שבו יתחילו לפשפש בתיקים של אנשים שנכנסים פנימה - - -

היו"ר אוריאל בוסו:

אף אחד לא יפשפש בתיקים.

טלי גוטליב (הליכוד):

זה לא מה שאומר החוק.

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

אם זה לא מה שאומר החוק, אל תעבירו את החקיקה הזו, כי אין בה צורך, כי הסטטוס קוו קיים, ואפשר פשוט לשמר אותו במקום להמשיך ולהטריל את האנשים.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא נכון. בית המשפט העליון הפר את הסטטוס קוו - - -

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

עכשיו, מה הסיפור של הממשלה הזו? הממשלה הזו עדיין, אגב, אין לה כאבי בטן. אין לה כאבי בטן על נשים. אדוני יושב-הראש, אני מבקשת שיהיה פה שקט. אדוני היושב-ראש, אי-אפשר לדבר ככה. תסתכל.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת. חברי הכנסת, לאפשר לה להשלים את הדברים.

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

הממשלה הזו עדיין אין לה כאבי בטן: לא על רצח של נשים, לא על רצח של אזרחים באירועי פשיעה, לא על נפגעי טרור, לא על קסאמים – מדיניות הקסאמים חזרה וכל הטפטופים למיניהם – לא על יוקר המחיה. אין כאבי בטן. מה כן חשוב לממשלה הזו? חשוב לה להכשיר עבריינים כדי שהם יוכלו להיות שרים; חשוב לה לחוקק חוקים פרסונליים; חשוב לה לעשות הפיכה משטרית; חשוב לה לרסק את החברה, להמשיך לפלג ולשסות; חשוב לה לדאוג לשני בתים של ביבי ושרה – המימון של שני בתים. זה מה שחשוב לממשלה הזו, אחרי שהם תקפו את בנט במשך שנה וחצי על דברים שעשו שם בגלל הוראת השב"כ, ולא בשביל משהו אישי בשבילו. אבל על זה, שימו לב, הכנסת היום עסוקה במימון שני בתים פרטיים לשרה ביבי. לאיזה שפל אנחנו מגיעים?

רון כץ (יש עתיד):

אל תשכחי את חדר האיפור.

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

ואז אתם עולים לכאן ומשקרים. משקרים על זה, ומשקרים – כמו שרוטמן עלה לכאן. חבר הכנסת רוטמן, עלית קודם ודיברת על פסקת ההתגברות. תיכנס לסרוגים תיכנס על פסקת ההתגברות - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

זה לא רוטמן – זה ואטורי. זה ואטורי – זה לא רוטמן. זה - - - את חבר הכנסת ואטורי. זה לא רוטמן – זה ואטורי.

ניסים ואטורי (הליכוד):

קטונתי. אני ואטורי.

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

עליתם ודיברתם על כך שתקווה חדשה הצביעה בעד פסקת ההתגברות. אז בואו, יש לי חדשות בשבילכם. תיכנסו למה שפורסם ב2021, לא לפני דקה וחצי, ואתם תראו שתקווה חדשה הצביעה על פסקת ההתגברות ואמרה בצורה מפורשת: זה לא יקודם מעבר לקריאה טרומית, כי אנחנו לא נתפשר על רוב מיוחס.

טלי גוטליב (הליכוד):

אז בשביל מה הצבעתם?

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

אנחנו הצבענו עם הודעה שפורסמה - -

טלי גוטליב (הליכוד):

בטח - - -

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

- - בכל מקום, ונאמר בה בצורה מפורשת. תיכנסו ותעשו גוגל פשוט.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - את צועקת, לא שומעים אותך.

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

חברת הכנסת גוטליב, במקום להמשיך לקרקר פה – סליחה, תפסיקי כבר את כל הצעקות שלך.

טלי גוטליב (הליכוד):

את עובדת עליי? את עובדת עליי? הצבעת - - -

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

תיכנסי ותקראי את האמת. לאמת - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - יותר ממך.

היו"ר ישראל אייכלר:

חברת הכנסת גוטליב.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא לא לא - - -

יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):

האמת היא אופציה. לא צריך לעלות ולשקר. יש גם מקום לאמת במדינת ישראל, וייטב שתשאירו לה מקום גם בבית הזה. תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. חבר הכנסת יבגני סובה ביקש להתנגד.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר ישראל אייכלר:

רק אחד יכול מאותה סיעה, אז יוליה מלינובסקי, בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

גוטליב, מה נהיה?

טלי גוטליב (הליכוד):

אני רוצה גם סתם להציע הצעת חוק בטרומית, רק בטרומית, אדוני היו"ר. כבר חשבתי ששמעתי הכול. בואו ונבקש חוק רק בטרומית - - -

נאור שירי (יש עתיד):

היו"ר ישראל אייכלר:

תתחילי.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אני רק אבקש, אדוני היושב-ראש, בלי צעקות של טלי גוטליב.

היו"ר ישראל אייכלר:

אני לא יכול להבטיח את זה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רק רוצה לשאול, ואולי שרי הליכוד יכולים לעזור לי: כשראש הממשלה מזמין לבית שלו שרימפסים על חשבון המדינה, זה מסתדר עם היהדות וערכי היהדות או לא? אני עכשיו קראתי כתבות רבות שראש הממשלה שלנו מאוד, אבל מאוד, אוהב שרימפסים – וזכותו. אתם יודעים מה? זה גם לא מעניין אותי.

היו"ר ישראל אייכלר:

אז למה את מדברת על זה ברבים?

נאור שירי (יש עתיד):

- - - שרימפס.

עידן רול (יש עתיד):

אבל שרימפסים - - - מותר.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

תודה רבה. אבל אתם דוגלים פה – איך השרימפסים מסתדרים עם היהדות? תסבירו לי. הרי אתם למהדרין פה, נכון? אבל אם, חלילה, מחר בן אדם בפסח ירצה לאכול סנדוויץ' עם מצה ושרימפס, מה יהיה? זה יהיה כשר או לא כשר? זה יפגע ביהדות או לא יפגע ביהדות?

שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן:

לא יפגע - - - לא אכפת לנו - - -

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

ועכשיו ברצינות. אל תעשו לי פה עם העיניים. זו האמת, ואתם יודעים מה? זו זכותו – זכותו שלו אישית, ושל משפחתו - -

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

מי שלא רוצה שלא - - -

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

- - ואם זה עושה לו טוב לבריאות. שיאכל. אין לנו שום בעיה עם זה. אבל עכשיו אני שואלת ברצינות: התחלתם מבתי חולים – מה אחר כך?

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - חוסר הבנה - - -

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

תחטטו בתיקים בקניונים, בתחנות רכבת, בכל מוסד ציבורי אחר. לאן הגעתם?

טלי גוטליב (הליכוד):

אין טעם - - -

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

יש דברים שהם בקונסנזוס.

טלי גוטליב (הליכוד):

מדהים. משהו. כל הכבוד. משהו.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

יש דבר מאוד פשוט: לכבד את כולם.

סימון דוידסון (יש עתיד):

יוליה, גם פה - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

תקראי את הצעת החוק. זה חוק דקלרטיבי. אין לו שיניים ואין לו סמכויות - - -

היו"ר ישראל אייכלר:

נא לא להפריע.

קריאה:

- - - אופוזיציה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אין לי כוח - - -

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

יש דבר מאוד פשוט – לכבד את כולם: חרדים, מסורתיים, חילונים, ציונות דתית, לא יהודים. החוק הזה פוגע בכבוד ההדדי בין אזרחי ישראל. אנשים באים לבית חולים לא מתוך רצון אלא כצורך. כל החוק הזה יגרום לדבר מאוד פשוט – אגב, אני רוצה לתת תשובה שמובנת לכולנו. יום כיפור – אין שום חוק שאוסר נסיעה ברכב ביום כיפור, ואף אחד לא יוצא עם הרכב. כולם מכבדים את זה – חילונים, דתיים וגם חרדים. אתם תגרמו רק לפרובוקציות.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

אוריאל בוסו (ש"ס):

באנו ממרוקו גם לשמור על מדינה יהודית. באנו ממרוקו גם לשמור על מדינה יהודית. למה באתם ממרוקו? את אומרת.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

כולנו מכבדים את זה, יוצאי כל המדינות, אזרחי ישראל. החוק הזה רק מתריס. החוק הזה זו כפייה דתית על ציבורים שלמים. זה רק ייצור התנגדות ושסע בעם.

ניסים ואטורי (הליכוד):

למה - - - מתריס? אבל חמץ זה מתריס. אנחנו מדינה יהודית - - - לא הפוך.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אני מאמינה בלב שלם שאין מקום בכנסת ישראל ובספר החוקים שלנו לחוק כל כך פוגעני שבעצם מפלג את העם וגורם נזק.

ניסים ואטורי (הליכוד):

- - - וסנדוויץ' יש?

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

הערה בשוליים - - -

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אני מסיימת.

היו"ר ישראל אייכלר:

לא, הזמן תם.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אני מסיימת. הערה בשוליים, אחרונה – אפשר לחוקק כל חוק, אבל תשמעו למנהלי בתי חולים, תשמעו לרופאים, שאומרים לכם: זה לא יעבוד, זה לא יקרה. זה רק יפגע. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי ביקשה להתנגד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב בראש. שרים, כנסת נכבדה, קודם כול, לפני הכול, אני מתנגדת, כמובן, לחוק המיותר הזה. מפליא אותי שאין אפילו אדם אחד – חילוני, מסורתי, דתי – שלא מבין את הבעיה. עכשיו, אל תטיפו לי. אני שומרת כל החיים שלי כשרות וחמץ, ובעשר השנים האחרונות גם יש לי צליאק, אז אני בלי חמץ כל החיים.

קריאות:

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

זה שיש למישהו כיפה זה לא - - -

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

מירב בן ארי (יש עתיד):

תשחררו את האירוע. אני לא שם. תשחררו את האירוע. אגב, יש כאן עוד הרבה חברי כנסת בצד הזה ששומרים את פסח ולא אוכלים חמץ, אבל הם מתנגדים לחוק. הם מתנגדים לחוק, כי כשאתם מביאים את החוק - - -

ניסים ואטורי (הליכוד):

כל פעם - - - חמץ. זה לא רק - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה מדהים שאין אף חילוני אחד במחלקת הדגים הקפואים בסופר שבא ואומר: סליחה, זה חוק מיותר.

קריאה:

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל אני רוצה לתת לך טיפ בעצמי. גפני ופינדרוס, אני אתן לכם טיפ: תעשו טובה לעם ישראל, שאתם אוהבים אותו, ואל תביאו חוק על יום כיפור, כי אם תביא חוק על יום כיפור – אתה יכול לסגור את המדינה.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

- - - תגידי את זה לשופטי בג"ץ.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תעשו לי טובה. אני פונה ללב שלכם. גפני, אל תביא את חוק יום כיפור. אתה שנים בכנסת. אתה יודע מה זה יעשה לעם ישראל. הינה, גם מיכל מחייכת. תעשו לי טובה, בשביל שיהיה כאן שלום אל תביאו את חוק יום כיפור. עכשיו אני רוצה להגיד משהו אחד אחרון בדקה שנותרה לי. תשמעו; תקשיב אתה במיוחד. בא אליי חבר כנסת מהקואליציה והתנצל בפניי על מה שהיה כאן עם אלמוג כהן ביום שני. אלמוג כהן שלח לי ווטסאפ – אני מודה שעוד לא עניתי, אבל אני מודה ששלחת לי – ועם זאת, לא, זה לא מספיק, ולא מתנהגים ככה, לא אליי וגם לא לחברי הכנסת הערבים, שיש לי איתם ויכוחים בלי סוף, כי הם נבחרי ציבור ואתה נבחר ציבור, ובמקום לקחת את הכוח שנתן לך הציבור, כל מה שאתה עושה, בטח בחודש האחרון, זה להתנהג בצורה מתחת לכל ביקורת. חשבתי לעצמי שיש לי את כל אירוע שמחה רוטמן על הראש, ואז התגלגל אליי גם האירוע המיותר שלך. והכי גרוע בעיני שחוץ מאותו חבר כנסת, האמיץ, יש לומר, אף אחד, גם לא השרים, וגם לא אף אחת מהנשים לא חשבה לרגע שלהגיד לאישה על ספונג'ה ועל הקול שלה – אתה יודע, זה בניגוד לכל אחווה נשית שיש פה. ואני אגיד לך משהו על זה: תחסוך לך, אני מעולם לא דיברתי אליך בצורה כזאת מזלזלת. ומה שעשית פה – אתה השפלת לא רק אותי, השפלת את כל הנשים של הכנסת הזו. אבל במחלקת הדגות הקפואות – כי זה כבר לא דגים, זה דגות - -

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

מירב, מירב.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - אף דגה, אף דגה לא טרחה להגיד לי שהספונג'ה - -

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

איפה היית כשהוא קרא לי "נאצי"?

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה. תודה רבה.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

איפה היית כשהוא קרא לי "נאצי"? איפה הייתן?

מירב בן ארי (יש עתיד):

חביבי, אני בחיים לא מדברת - -

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

הוא קרא לי "נאצי".

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - בצורה כזאת.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

לי הוא קרא "נאצי". איפה היית?

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה יודע מה? אתה יכול לשמור את ההתנצלות לעצמך, כי אני ממש ממש לא סולחת, כי באמת לא מתנהגים ככה, לא אליי וגם לא אליהם.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. תודה.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

איפה היית כשהוא קרא לי "נאצי"? איפה היית?

מירב בן ארי (יש עתיד):

וזה לא משנה במה אני לא מסכימה איתם. טיפת כבוד שיהיה לך לבית הזה.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

איפה היית כשהוא קרא לי "נאצי"?

מירב בן ארי (יש עתיד):

פה זה לא שוק. בשוק כבר התנהגת יותר טוב.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

איפה היית כשהוא קרא לי "נאצי"? איפה?

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת כהן.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

מנרמלים נאציזם. מה קרה?

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת כהן, אם אתה רוצה להגיב אתה יכול להגיש בקשה לאחר ההצבעה. תגיש בקשה אם אתה רוצה.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

תודה.

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת גלעד קריב, מתנגדים.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, החוקים שמונחים על השולחן אינם עוסקים כלל בסוגיה הלכתית, שהרי מבחינה הלכתית לא מוטלת שום אחריות על מאושפז שומר מצוות לדאוג למה שקורה אצל שכנו באותו החדר או בחדר אחר, בין שהמאושפז השכן הוא יהודי ובין שאינו יהודי. הצעות החוק הללו עוסקות רק ברצון להנכיח את התפיסה הלא-ראויה והלא-נכונה שיש רק דרך אחת להיות יהודי במדינת ישראל, ואת התפיסה הזאת לא ראוי לחוקק בחוק. הצעות החוק הללו לא רק שתפגענה בחופש הדת ובערכים דמוקרטיים, הצעות החוק הללו תפגענה בצביון היהודי של מדינת ישראל, כי כל דבר שנעשה בכפייה מרחיק קהל ישראלי ענק ממסורת ישראל ולא מקרב אותו, ובמובן הזה שכרכם יוצא בהפסדו. ומכיוון שהצעות החוק הללו מקודמות גם על רקע הדיון הנוקב לגבי בית המשפט העליון, אז צריך לחזור ולהזכיר: הרבנות הראשית לישראל דחתה הצעות פשרה שהובאו בפניה.

אוריאל בוסו (ש"ס):

רבנות לא עושה שום פשרה, פשרה הרפורמים עושים. רבנות לא עושה פשרה.

גלעד קריב (העבודה):

היא עשתה זאת לאחר שהייעוץ המשפטי לממשלה נתן לרבנות הראשית את הזכות לייצוג עצמאי.

קריאה:

אדוני, היהדות לא מתפשרת.

גלעד קריב (העבודה):

אבל כל הצעת פשרה שהובאה לפתחה של הרבנות הראשית נדחתה על ידה. ובניגוד למה שאתם אומרים, אין כאן שמירה של הסטטוס קוו.

אוריאל בוסו (ש"ס):

רפורמים עושים פשרה, לא אנחנו.

גלעד קריב (העבודה):

במשך עשרות שנים אף אחד לא חיטט בתיקים של מבקרי בתי החולים, אבל בשנים האחרונות - -

ניסים ואטורי (הליכוד):

תגיד לי, אצל הרפורמים לא כתוב - - - לא כתוב אצלכם בתורה שרב לא יראה חמץ?

גלעד קריב (העבודה):

- - עם ההקצנה של הממסד הרבני, ניתנו על ידי משגיחי הכשרות בבתי החולים הוראות להתחיל לחטט בתיקים, בגלל ההקצנה של הממסד הרבני. ואז הגיעה העתירה. מי ששינה את הסטטוס קוו וגרם להגשת העתירות זה הממסד הרבני, שהלך והקצין.

אוריאל בוסו (ש"ס):

זה אתם, זה אתם – זה הרפורמים, זה נשות הכותל, זה הפרוגרסיביים, BDS.

גלעד קריב (העבודה):

ומכיוון שהזכרנו את עניין הפשרה, והזכירו כאן את עניין הכותל, אז נחזור ונאמר: הייתה פשרה שהוביל ראש הממשלה נתניהו, המפלגות החרדיות הסכימו בשתיקה, הן אפילו ערכו סיור - -

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

גלעד קריב (העבודה):

- - ברחבת הכותל כדי ללמוד את פרטי ההסכם - -

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

גלעד קריב (העבודה):

- - היו בממשלה - -

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

גלעד קריב (העבודה):

- - שאישרה את מתווה הפשרה - -

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

גלעד קריב (העבודה):

- - אבל אז הקיצוניים עוד פעם הרסו את הפשרה.

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת גלעד קריב, סיימת, בבקשה.

גלעד קריב (העבודה):

אז מי שלא מאמין בדרכי שלום ופשרה, שלא יבוא לכאן להתלונן לא על בג"ץ ולא עלינו.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

לא ניתן לכם - - - לחורבן בית המקדש.

גלעד קריב (העבודה):

חבר הכנסת קרעי, כאן זה לא הכותל.

היו"ר ישראל אייכלר:

גלעד קריב.

גלעד קריב (העבודה):

הבריונים של הקרן למורשת הכותל לא יורידו אותי ולא יסתמו לי את הפה.

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת קריב, גלעד קריב.

גלעד קריב (העבודה):

תודה, וחודש אדר שמח.

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת קריב. חברת הכנסת שרן השכל, בבקשה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

לא ניתן לכם - - - חורבן בית המקדש.

גלעד קריב (העבודה):

שמענו, שמענו.

היו"ר ישראל אייכלר:

שלוש דקות, בבקשה.

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

השר בן צור עלה לכאן קודם וביומרנות אמר שהוא צריך ללמד אותנו מה זה להיות – לא שומעים אותי.

היו"ר ישראל אייכלר:

נבקש להגביר את הרמקולים שם.

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

אם אפשר גם להחזיר לי עוד חצי דקה. השר בן צור עלה לפה והתחיל להסביר לנו למה הוא צריך ללמד אותנו מה זה להיות יהודים. השר בן צור, כשאני רציתי לשמור את פסח כשהלכנו לבקר את סבא וסבתא בצרפת ונסענו לדיסנילנד, לא מקום כשר, היינו לוקחים את המצות הרטובות עם ממרח הסנדוויץ' כדי שיהיו לנו מצות שמורות ככה בסנדוויצ'ים ביום של דיסנילנד. בניו יורק, כשאברכים, כשחרדים הולכים לבית חולים בפסח, הם לא מסרבים לטיפול רפואי. לומדים איך להסתדר. ומה שאתם מביאים – אתם פשוט מייצרים חקיקה אחרי חקיקה שמשניאה את היהדות על יהודים. אתם מרחיקים את היהודים מהיהדות. איך אתם לא רואים את זה? איך אתם לא רואים את זה? כל אחד שייכנס לבית חולים ויפתחו לו את התיק בפסח ויחפשו לו סנדוויץ', השם ישמור, יגיד: הינה, הינה, אתם משניאים את היהדות עלינו. אתם מרחיקים יהודים מהיהדות, זה מה שאתם עושים. ולא רק את הצעת החוק הזו הם מביאים. יש עוד הצעת חוק על בתי דין רבניים, נכון? שהם יוכלו בהסכמה לפסוק על פי ההלכה בבוררות. אתם מבינים צעד אחר צעד לאן אנחנו הולכים? אז פתאום, אולי בעוד איזה שנה, ככה יבואו ויגידו: רגע, היום לפי החוק זה צריך להיות בהסכמה, אז נשנה שזה גם בלי הסכמה, ולכפות בעצם על אנשים את פסקי ההלכה. לשם אתם מובילים אותנו. אני אומרת לכם, תעצרו את הרכבת הזו.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

את יודעת איך גדעון דיבר על החקיקה הזו עד שבג"ץ נתן את פסק הדין הזה? את יודעת איך גדעון דיבר? שכחת? הכול פוזיציה? הכול?

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

עידית סילמן, את פירקת את הממשלה הקודמת בגלל החוק הזה. כל אחד בפסח שייכנס לבית החולים ויפתחו לו את התיק כי מחפשים איזה סנדוויץ', ריבונו של עולם, זה יהיה רשום על שמך. כל אחד שיבוא ויקלל את היהדות רק בגלל החוקים שלכם, זה יהיה על שמכם. במדינה יהודית מקיימים גם את יום כיפור, גם מעל 90% עושים ברית מילה, גם כאלה שהם חילונים עושים ברית מילה. למה? מכריחים אותם? כופים את זה עליהם? היהדות חייבת להגיע ממקום של הבנה, של אהבה, של רצון לעשות את זה, לא לכפות את זה עליהם.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

מה אתם עושים, ריבונו של עולם? משניאים את היהדות על היהודים. תעצרו את זה כל עוד אתם יכולים.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. זכות המציעים לענות למתנגדים. חבר הכנסת דודי אמסלם, בבקשה.

קריאה:

היו"ר ישראל אייכלר:

לא. זו זכות של המציעים.

דוד אמסלם (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת גפני, האמת, אני מתבייש שחוק כזה בא לכנסת ישראל. אני עד עכשיו חשבתי שאנחנו מדינה יהודית - -

דבי ביטון (יש עתיד):

מי אמר שלא?

דוד אמסלם (הליכוד):

- - אבל יש פה אנשים שחותרים תחת כל יסוד יהודי.

קריאות:

דוד אמסלם (הליכוד):

הרי מה קרה עד היום? עד היום - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

דוד אמסלם (הליכוד):

- - רוב הציבור כיבד את זה, הכול היה בסדר - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אנחנו לא יהודים.

קריאות:

אנחנו לא יהודים.

דוד אמסלם (הליכוד):

- - אבל כמה מהצד הזה, וחבריהם - -

קריאות:

דוד אמסלם (הליכוד):

- - כאלה שהפגינו כנראה בכיכר, באו, אמרו: למה? למה לא נכניס חמץ - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

דודי, מה השעה?

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

מה השעה?

דוד אמסלם (הליכוד):

- - שבוע בשנה.

קריאות:

דוד אמסלם (הליכוד):

אני אסביר לך, סגלוביץ'.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

מה השעה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה השעה? אנחנו לא יודעים.

דוד אמסלם (הליכוד):

סגלוביץ', אני אסביר לך.

היו"ר ישראל אייכלר:

אבקש שקט.

דוד אמסלם (הליכוד):

אתם הורסים כל יסוד יהודי.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מה השעה?

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

מה השעה?

קריאות:

מה השעה?

דוד אמסלם (הליכוד):

יש לך שעון, יפה מאוד, אל תדאג. כל יסוד יהודי – אין לי רולקס כמו שלכם. כל יסוד יהודי, אני מבין.

היו"ר ישראל אייכלר:

הערת הביניים נשמעה.

קריאות:

היו"ר ישראל אייכלר:

שעון, כן, בסדר. תשבו, בבקשה. תשבו.

דוד אמסלם (הליכוד):

אני מבין, חברת הכנסת שאשא ביטון, ואני מבין, גם רם בן ברק, אם יהודי רוצה עכשיו לעלות להר הבית עם לאפה ברמדאן, אתה תומך. למה לא?

קריאות:

דוד אמסלם (הליכוד):

בוודאי.

קריאה:

היו"ר ישראל אייכלר:

אתה לא. אתה תעלה לפה, ותגיד: אתם פוגעים ברגשותיהם של הערבים. אתם רומסים כל יסוד יהודי.

קריאות:

מה השעה?

דוד אמסלם (הליכוד):

אני מתבייש כיהודי שאני צריך לדבר במדינת היהודים על זה, בכנסת ישראל. אבל אני רוצה להגיד לך משהו, רם בן ברק.

היו"ר ישראל אייכלר:

אני מתחיל לקרוא קריאות ראשונות.

דוד אמסלם (הליכוד):

משהו יותר חמור מזה. אתה לא מבין - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מה השעה?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

היו"ר ישראל אייכלר:

אבקש לשבת.

עידן רול (יש עתיד):

אף אחד לא שומע - - -

דוד אמסלם (הליכוד):

- - שאתם פוגעים בביטחון מדינת ישראל.

קריאות:

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

מה השעה?

דוד אמסלם (הליכוד):

כן, אני אסביר לך למה.

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת בליאק, קריאה ראשונה.

דוד אמסלם (הליכוד):

אני אסביר לך. פעם אחת תבין משהו.

עידן רול (יש עתיד):

אין לך מקום בבית הזה - - -

קריאות:

דוד אמסלם (הליכוד):

שב, שב, אל תצרח. שב.

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת הרצנו.

דוד אמסלם (הליכוד):

מר הרצנו, לקחת בעלות על כל הלהט"בים. שב.

קריאות:

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת רול, קריאה ראשונה.

קריאות:

דבי ביטון (יש עתיד):

- - - אתה אוכל פירות ים - - -

דוד אמסלם (הליכוד):

הלהט"בים רק שלכם, אבל שב. מר רם בן ברק, אני רוצה להגיד לך משהו.

קריאות:

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת בליאק, קריאה שנייה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת הרצנו, קריאה שנייה. חבר הכנסת רול, קריאה שנייה.

דוד אמסלם (הליכוד):

לא תצרחו. מר מיקי לוי, איפה אתה - - -

היו"ר ישראל אייכלר:

עכשיו אני אבקש להוציא אנשים.

דוד אמסלם (הליכוד):

- - - איך אתם מדברים.

קריאות:

היו"ר ישראל אייכלר:

אני אבקש להוציא אנשים.

עידן רול (יש עתיד):

אף אחד לא שומע אותך.

דוד אמסלם (הליכוד):

מיקי לוי, תבוא עם העניבה, תספר לנו עכשיו איך אתם מתנהגים.

קריאות:

היו"ר ישראל אייכלר:

עכשיו שיהיה שקט.

דוד אמסלם (הליכוד):

בוא אני אגיד לך, רם בן ברק, אתם פוגעים בביטחון מדינת ישראל. אגיד לך למה.

דבי ביטון (יש עתיד):

היו"ר ישראל אייכלר:

חברת הכנסת ביטון, קריאה ראשונה.

קריאות:

דוד אמסלם (הליכוד):

אתה. אני אסביר לך.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת הרצנו.

עידן רול (יש עתיד):

דוד אמסלם (הליכוד):

- - - מכרכרים פה כמו לול תרנגולות.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

היו"ר ישראל אייכלר:

נא להוציא את חבר הכנסת הרצנו, קריאה שלישית.

קריאות:

דוד אמסלם (הליכוד):

תקשיבו. תקשיב גם אתה, סגלוביץ' החכם מאוד.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת הרצנו, תצא.

דוד אמסלם (הליכוד):

תספר לנו אחרי זה למה מחקת את כל הפגישות ביומן - -

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

מה השעה?

דוד אמסלם (הליכוד):

- - כן, עם אשכנזי.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

מה השעה?

דוד אמסלם (הליכוד):

תספר לנו אחרי זה.

קריאות:

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת הרצנו, צא, אתה בקריאה שלישית.

דוד אמסלם (הליכוד):

אחרי זה תספר לנו - -

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

מה השעה?

דבי ביטון (יש עתיד):

תספר לנו למה היית בשקט עד שקיבלת תפקיד.

דוד אמסלם (הליכוד):

- - למה שיבשת חקירה כראש לה"ב.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

כולם צועקים, למה אני - - - אדוני, כולם צועקים - - -

קריאות:

דוד אמסלם (הליכוד):

השעה 15:45.

קריאות:

הו - - -

היו"ר ישראל אייכלר:

עכשיו יש להם כבר שעון.

דוד אמסלם (הליכוד):

חבר'ה, אני שמח שיש לכם רולקסים. בא אליי אחד - -

היו"ר ישראל אייכלר:

עכשיו שיהיה שקט, אני אתחיל להוציא אנשים.

דוד אמסלם (הליכוד):

- - אמר לי: דודי, הייתי בהפגנה ולא היה לי רולקס. אמרתי לו: אני מתפלל עליך שתהיה כמו כולם, שיהיה לך רולקס.

עידן רול (יש עתיד):

מרוב שקרים - - - השקרים גומרים אותך - - -

דבי ביטון (יש עתיד):

דוד אמסלם (הליכוד):

עכשיו, אני רוצה לומר לך, רם בן ברק. הערבים המוסלמים, כולל נסראללה, הם מסתכלים עלינו, הם יודעים שיש יהודים שבזים למסורת.

עידן רול (יש עתיד):

אתה בושה לעם ישראל - - - שקרן - - -

קריאות:

דוד אמסלם (הליכוד):

כשנסראללה נתן את נאום קורי העכביש, הוא לא התכוון שאין לנו צבא - -

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת רם בן ברק, אני מבקש לשבת. קריאה ראשונה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

- - - ללמד אותנו מסורת - - -

דוד אמסלם (הליכוד):

- - הוא לא חשב שאין לנו צבא חזק.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

- - - ללמד אותנו מסורת.

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת רול - - -

דוד אמסלם (הליכוד):

הוא הבין שיש אנשים כמוכם, שמבזים את המסורת - -

דבי ביטון (יש עתיד):

דוד אמסלם (הליכוד):

- - ולכן המדינה היהודית בהכרח תיעלם, עם אנשים כמוכם.

קריאות:

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה לא יותר מסורתי ממני - - -

דבי ביטון (יש עתיד):

אנחנו אנשים - - -

היו"ר ישראל אייכלר:

חברת הכנסת ביטון.

דוד אמסלם (הליכוד):

בפסח – המוסלמים, דרך אגב, תעז להגיד משהו לגבי הדת שלהם.

היו"ר ישראל אייכלר:

דודי.

דבי ביטון (יש עתיד):

אנחנו יהודים כשרים - - -

דוד אמסלם (הליכוד):

בבקשה. אתה פעם ראית את אחמד טיבי עולה כאן, מגיש הצעת חוק שפוגעת באסלאם?

קריאות:

דוד אמסלם (הליכוד):

אבל לכם, אתם נאורים, אתם צדיקים, אתם אנשי העולם הגדול.

עידן רול (יש עתיד):

אתה שר השנאה - - -

קריאה:

אבל מה השעה?

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת - - -

דוד אמסלם (הליכוד):

אלה שופטיך ישראל. רבותיי - -

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת רול, קריאה ראשונה.

דוד אמסלם (הליכוד):

- - השופט עמית קורא "דיאטת מצות", שופט דתי לשעבר עלק. לא מתבייש? פוגלמן, גרוסקופף – אלה שופטים?

עידן רול (יש עתיד):

אתה בושה של הבית הזה - - -

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת רול, קריאה ראשונה.

קריאות:

דוד אמסלם (הליכוד):

אתם מבינים למה אנחנו צריכים את פסקת ההתגברות? אתם מבינים למה אנחנו צריכים לשנות את הרכב השופטים בבית המשפט?

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת רם בן ברק, קריאה ראשונה.

דוד אמסלם (הליכוד):

אני מבטיח לכם, אם היה שופט ספרדי, לא היה עושה דבר כזה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת דוידסון, קריאה ראשונה.

דוד אמסלם (הליכוד):

למה? הוא בא מהבית. הוא בא מהבית, קצת מסורת. אצלנו יש מסורת בלב, זה מה שאין לכם.

קריאות:

דוד אמסלם (הליכוד):

ולכן אתם מתכון להרס מדינת ישראל. זה הסיפור.

עידן רול (יש עתיד):

- - - בושה - - -

דוד אמסלם (הליכוד):

אתם יכולים להתפוצץ, לצרוח, אבל תבינו - -

היו"ר ישראל אייכלר:

כל זמן שאתם עומדים וצועקים, חבר הכנסת אמסלם לא ירד.

קריאות:

היו"ר ישראל אייכלר:

תשבו בשקט, והוא סיים.

דוד אמסלם (הליכוד):

- - כל עוד עם ישראל לא מחובר למסורת, זה שאלה של זמן עד שהמדינה הזאת לא תתקיים.

קריאות:

דוד אמסלם (הליכוד):

אתם פשוט לא מבינים את הקשר.

קריאות:

היו"ר ישראל אייכלר:

כל זמן שאתם תפריעו, הוא לא יסיים.

דוד אמסלם (הליכוד):

הבנת, מר סגלוביץ'? הבנת, כשהלכת לשבש את החקירה, על מה היית צריך לחשוב? הבנת, מר סגלוביץ'?

היו"ר ישראל אייכלר:

כשתהיו בשקט הוא יסיים.

קריאות:

היו"ר ישראל אייכלר:

נא לשבת. נא לשבת. אם אתם לא יושבים הוא ידבר.

עידן רול (יש עתיד):

דוד אמסלם (הליכוד):

אתה מבין, מר רול, תמשיך. אני מבין שאתה כועס כי הפסקת לטייל בעולם.

עידן רול (יש עתיד):

כל מה שאתה יודע זה שד עדתי. אתה אפס. אתה שר של שנאה. אף אחד לא סובל אותך. אתה הביזיון הכי גדול בכנסת - - -

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת אמסלם.

עידן רול (יש עתיד):

אתה חי על שנאה.

קריאות:

היו"ר ישראל אייכלר:

משפט סיום.

דוד אמסלם (הליכוד):

תן להם לשבת, קודם כול שיישבו.

סימון דוידסון (יש עתיד):

- - - תראה מה שהוא עושה לנו, לעם - - -

קריאות:

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה אתם מסכימים לזה? למה אתם לא מדברים?

היו"ר ישראל אייכלר:

כל זמן שהם מפריעים הוא יעמוד פה.

דוד אמסלם (הליכוד):

סימון, היהדות – דרך אגב, אני אגיד לכם יותר מזה. אני כבר רואה את השופט עם המשקפיים - -

קריאות:

היו"ר ישראל אייכלר:

אל תפריעו.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

דודי, אתה לא תלמד אותנו לא מה זה דת ולא מה זה מסורת - - -

דוד אמסלם (הליכוד):

- - שכבר מוציא פסק דין למה אין ברית מילה. למה? אחד מהארגונים שלכם יעתור - -

קריאות:

דוד אמסלם (הליכוד):

- - יגיד: פגיעה בתינוק חסר ישע, ואני כבר רואה את השופטים מקבלים את זה. רבותיי, אתם בושה לעם ישראל.

היו"ר ישראל אייכלר:

כל זמן שאתם תפריעו - - -

קריאות:

היו"ר ישראל אייכלר:

אנחנו עכשיו ניגשים להצבעה.

עידן רול (יש עתיד):

- - - שנאה - - - השד העדתי - - - כל - - - זה דודי אמסלם.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

אין לך - - - על היהדות.

היו"ר ישראל אייכלר:

אלה שיצאו יכולים להיכנס להצבעה. אנחנו מתחילים בסעיף ט': הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – הכנסת מזון למוסדות רפואיים בחג הפסח), של חבר הכנסת משה גפני. הצבעה אלקטרונית, בבקשה. כולם לשבת במקומות.

רם בן ברק (יש עתיד):

רגע, אדוני.

היו"ר ישראל אייכלר:

לשבת במקומות. רם בן ברק, אם אתה רוצה להצביע, תצביע. אני מפעיל את ההצבעה. החוק של חבר הכנסת הרב גפני. מי בעד? מי נגד ומי נמנע? הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 60 נגד – 49 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – הכנסת מזון למוסדות רפואיים בחג הפסח), התשפ"ג–2023, לוועדת הבריאות נתקבלה.

היו"ר ישראל אייכלר:

60 בעד, נגד – 49. ההצעה אושרה. ההצעה תעבור לוועדת הבריאות - - -

קריאה:

בושה. בושה. בושה.

רם בן ברק (יש עתיד):

לא הספקתי להגיע להצביע. תרשום אותי.

היו"ר ישראל אייכלר:

אנחנו עוברים להצבעה על הצעתו של חבר הכנסת יוסף טייב – מזל טוב – הצעת חוק זכויות החולה.

קריאה:

אדוני, להוסיף את רם בן ברק לפרוטוקול.

היו"ר ישראל אייכלר:

לא. הייתה לו בחירה לבחור.

קריאה:

היו"ר ישראל אייכלר:

אבל הוא לא בחר.

רם בן ברק (יש עתיד):

הייתי באולם - - -

היו"ר ישראל אייכלר:

הוא לא הצביע. חבר הכנסת בן ברק מבקש להוסיף לפרוטוקול שהוא רצה להצביע נגד ולא הצביע. הצעת חוק זכויות החולה של חבר הכנסת יוסף טייב – מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 60 נגד – 52 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – הכנסת מזון למוסדות רפואיים בחג הפסח), התשפ"ג–2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.

היו"ר ישראל אייכלר:

הצעת חוק זכויות החולה של חבר הכנסת טייב: 60 בעד, 52 נגד. ההצעה אושרה ותועבר לוועדת הבריאות להכנה לקריאה שנייה ושלישית.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ועדת החוקה.

היו"ר ישראל אייכלר:

אז זה יעבור לוועדת הכנסת. הצעת חוק חג המצות של חבר הכנסת אוריאל בוסו. אנחנו עושים הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 60 נגד – 51 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – הכנסת מזון למוסדות רפואיים בחג הפסח), התשפ"ג–2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.

היו"ר ישראל אייכלר:

בעד – 60, נגד – 51. הצעתו של חבר הכנסת בוסו התקבלה, ותעבור לוועדת הבריאות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ועדת החוקה.

היו"ר ישראל אייכלר:

לוועדת הכנסת. ועדת הכנסת תכריע. הצעת חוק המצות של חבר הכנסת ינון אזולאי. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 60 נגד – 52 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – הכנסת מזון למוסדות רפואיים בחג הפסח), התשפ"ג–2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.

היו"ר ישראל אייכלר:

60 בעד, 52 נגד. הצעתו של חבר הכנסת אזולאי התקבלה ותעבור לוועדת הכנסת להכרעה באיזו ועדה זה יידון. הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – קביעת הוראות לעניין הכנסת חפצים ודברי מאכל למוסד רפואי), מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 60 נגד – 51 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – קביעת הוראות לעניין הכנסת חפצים ודברי מאכל למוסד רפואי), התשפ"ג–2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.

היו"ר ישראל אייכלר:

בעד – 60, נגד – 51. כל ההצעות לשמירת זכויות החולה בפסח אושרו ויעברו לוועדת הכנסת להכנה לקריאה שנייה ושלישית.

קריאות:

בושה. בושה. בושה. בושה. בושה.

היו"ר ישראל אייכלר:

לפרוטוקול אני מודיע שלחבר הכנסת גדי איזנקוט הייתה תקלה, ואנחנו רושמים את זה בפרוטוקול – בהצעה של משה גפני.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הכול לוועדת הכנסת?

היו"ר ישראל אייכלר:

כן, כל הנושאים יעברו לוועדת הכנסת חוץ משל גפני.

היו"ר ישראל אייכלר:

אנחנו עוברים לסעיף הבא – הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), של חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר וינון אזולאי. ינמק חבר הכנסת משה גפני. הרב משה גפני, בבקשה. אתה מנמק משם? מזכיר הכנסת, נא לפתוח את המיקרופון לרב גפני שם.

משה גפני (יהדות התורה):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להגיש הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות). אני רק מבקש לומר משפט אחד לגבי מה שהיה פה. אני מאוד מאוכזב. אמרנו, אין שום כפייה. מה שהיה הוא שיהיה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אז למה חוק? אז למה אתה מביא חוק?

משה גפני (יהדות התורה):

אמר את זה השר יואב קיש, השר המקשר. אמרתי את זה אני. אמרתי שבית המשפט אמר שאם רוצים, צריך לעשות חקיקה כדי לתת הסמכה למנהל בית החולים. על מה הייתה פה בושה? מה הצעקות האלה של הבושה ולהצביע נגד? למה? על מה? אבל זה המצב. חז"ל אומרים: בני ישראל, כשהם יורדים, יורדים עד לתהום. אנחנו מבקשים בהצעת החוק הזאת, שהוגשה גם על ידי חברי הכנסת – אורי כבר לא יכול, הוא סגן שר – יעקב אשר וינון אזולאי, אנחנו מבקשים את מה שהיה כל השנים. אם יש שני בעלי דין שחותמים לבית הדין ואומרים: אנחנו רוצים לדון בדיני ממונות על פי דין תורה – שניהם חותמים על זה, לא שאחד כן ואחד לא. אגב, בכל בתי הדין, גם השרעיים – חבר הכנסת אחמד טיבי, גם בשרעיים, גם בדרוזיים, בכל בתי הדין, אם האנשים אומרים: אנחנו רוצים בהסכמה – עכשיו אני גם מוסיף, זה לא יהיה אם הם לא מסכימים שניהם, זה לא יהיה בית דין יחיד בעיר שאי-אפשר לעבור למקום אחר. אפשר, זה הכול וולונטרי. הם חותמים שניהם. כך היה מאז קום המדינה. מה שקרה זה שהגיע בג"ץ והוא אמר: אם רוצים לתת את ההסמכה הזאת, צריך לחוקק חוק, כמו בסיפור של חוק החמץ, ואני, אנחנו, מבקשים להשאיר את מה שהיה בסטטוס קוו כל השנים.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

גפני, זה לא סטטוס קוו. אתם משנים הכול. לזה לא צריך חוק, גם ככה, גם ככה.

משה גפני (יהדות התורה):

ולכן אני מבקש את תמיכת הכנסת בהצעת החוק הזאת, שהיא תעבור בקריאה טרומית ונעביר אותה להמשך דיון. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

הצעה דומה הוגשה על ידי חבר הכנסת אייכלר. אני קורא לו להציג, בבקשה.

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

אדוני היושב-ראש, בשבוע שעבר קראנו בפרשת משפטים. זאת פרשה שעוסקת בדיני תורה, הרבה ענייני ממון ודיני בתי הדין. מאז ומתמיד בתי הדין של עם ישראל היו אבן יסוד. הדיין ניגש בחיל וברעדה לדין תורה, ולא היה מטה דין, לא לעני ולא לעשיר, לא לקח שוחד, לא התחשב בשום שיקול שאיננו מין הדין. אנחנו מתפללים: השיבה שופטינו כבראשונה. אבל דווקא בימים אלה, כשמערכת המשפט התגלתה בקלונה ברבים, בשיקולים פוליטיים והשקפות פוליטיות שהם כופים על הציבור, עכשיו הזמן לחזק את בתי הדין הרבניים, לתת להם אפשרות לדון גם בדיני ממונות – אנשים שעושים זאת מבחירה. וכל אדם בכל מדינה שאוסרת על אנשים שרוצים להתדיין בבית הדין הרבני לא להתדיין – זאת כפייה אנטי-דתית, זה פוגע בחופש הדת. אנחנו מבקשים מכל מי שמסורת ישראל, כל מי שדת ישראל חשובה לו, אני קורא לו לתמוך בחוק הזה המאפשר לכל שני אנשים שיש להם דין תורה בענייני ממונות, שיוכלו לגשת לבתי הדין הרבניים בלי שום הפרעה. עצם העובדה שאנחנו צריכים לחוקק את החוק הזה – זה לא היה פעם. מאז קום בתי הדין הרבניים הם דנו בדיני ממונות, עד שבא שלטון הבג"ץ, ובכיבוש – במשטר הכיבוש שהם החילו וכפו על מדינת ישראל – הם אסרו את הדיון בבתי הדין הרבניים בדיני ממונות, ואמרו שצריך לחוקק חוק. לכן אני מבקש להצביע בעד החוק לאפשר לבתי הדין רבניים לעסוק בדיני ממונות בהסכמה בין שני הצדדים. תודה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. נציג המתנגדים – חבר הכנסת אביגדור ליברמן. השני שיציג את המתנגדים – אלעזר שטרן. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

סליחה, רגע. קודם כול הממשלה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

מאה אחוז. האמת היא שהטעות הזאת כבר הייתה היום.

היו"ר ניסים ואטורי:

השר מלכיאלי, בבקשה, בשם הממשלה.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אני הייתי בטוח שאני צריך לשכנע חלק מהמפלגה שלך. אותך ודאי שלא.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא, לא. אל תדאג. אתה תקשיב, אז תשמע. תקשיב, תשמע.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

חבר הכנסת שטרן, אני הייתי בטוח שאני בא לכאן ואתה עולה בשביל לחזק אותי.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני לא מאמין לך. אני אענה לך, אל תדאג. אני הייתי בטוח שתתבייש כמו גפני בחוק הזה.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

חלק צריך לשכנע שלא. אבל כמו שאמרו המציעים, חבר הכנסת הרב גפני והרב אייכלר, הצעת החוק הזאת היא לא הצעת חוק שמשנה סדרי בראשית. הצעת חוק שבעצם בפועל בתי הדין הרבניים במשך שנים נגעו ודנו גם בנושאים ממוניים, בהסכמת שני הצדדים. אני הייתי מצפה מכולכם לבוא ולתמוך. זו הצעת חוק, קודם כול, שתוריד עומסים מעל בתי המשפט. אדם שניגש לבית המשפט היום מקבל את הדיון בעוד חמש שנים. את יודעת למה? כי אין שם כוח אדם, אין שם יעילות וגם זמן. בתי הדין ייקחו מרצון של שני הצדדים. הייתי בטוח שכולכם תבואו ותתמכו בזה. למה לגרום לכפייה לאנשים שלא רוצים שידונו איתם בבתי משפט? לכן אני חושב שצריך לתמוך בהצעת החוק. אני קורא לכולם לתמוך בה. אני רוצה לנצל את הבימה, ב-30 השניות האחרונות, לומר מזל טוב ליוסי טייב, סבא טייב, לרגל הולדת נכדתו הראשונה.

היו"ר אמיר אוחנה:

טוב, יש שני מתנגדים להצעת החוק. יעלה ויבוא חבר הכנסת אביגדור ליברמן. חבר הכנסת אביגדור ליברמן, מעוניין להתנגד? בבקשה. שלוש דקות לרשותך, אדוני, בבקשה.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, כנסת נכבדה. היה יהודי אחד, קראו לו הרצל. הרצל כתב ספר שנקרא "מדינת היהודים". ב"מדינת היהודים" יש פרק הנקרא תיאוקרטיה. בפרק הזה כותב הרצל: "אנחנו ננהל מדינת היהודים במדע ובחוכמות ואם כוהני הדת שלנו ינסו להתערב בניהול המדינה, נדע לכלוא אותם בבית מקדשי האל" – ציטוט מדויק. כרגע כוהני הדת שלנו לא מתערבים בניהול המדינה, הם מנהלים את המדינה. אגב, שמעתי פה כל מיני הערות של אנשים שכנראה לא מבינים מהחיים שלהם. הרצל, אגב, היה יהודי טוב, היה אתאיסט מוחלט, לא שמר על המצוות. אותו דבר – היה עוד יהודי נחמד, קראו לו ז'בוטינסקי. גם הוא כנראה לא שמר על המצוות, בלשון המעטה, ולא אכל כשר. היה עוד יהודי, גם הוא אתאיסט, כמו ז'בוטינסקי, וקראו לו טרומפלדור. גם הוא לא בדיוק שמר על המצוות. כנראה שלושתם היו גם אתאיסטים וגם יהודים טובים. אני חושב גם שכדאי לזכור: הליגה נגד כפייה דתית הוקמה ב-1951. מי היו המצטרפים הראשונים? הרב קוק – אני חוזר, הרב קוק, וארי ז'בוטינסקי, בנו של זאב ז'בוטינסקי.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אני לא יודע מאיפה אתם ממציאים את המציאות החדשה, אבל אתם יוצרים פה מערכת מקבילה. זה לא רק בתי דין רבניים. ברגע שמרחיבים סמכויות של בתי דין רבניים, לא יעזור כלום, תצטרכו להרחיב סמכויות של בתי דין שרעיים וגם של הדרוזיים. יהיו לנו פה מערכות משפט מקבילות לחלוטין. הדבר הזה הוא טירוף מוחלט, כמו שבאמת פסקת ההתגברות נועדה רק לדבר אחד: להרוס את צבא ההגנה לישראל. צריך להיות ברור שפסקת ההתגברות נועדה רק לשחרר חצי מהצעירים שלנו מהשירות הצבאי. גפני הצליח באמת לחלק את העם – אלו שילכו לצבא ואלה שילכו לישיבות. כך מחסלים את העיקרון הבסיסי של שוויון בנטל, מחסלים את העיקרון של צבא העם. אני חושב שהנזק לביטחון ישראל מפסקת ההתגברות הוא יותר מכל מה שאויבנו שלנו רק חלמו. צריך להבין גם את ההשלכות – יוצרים פה שתי מערכות משפט, מחלקים פה עם אחד לשתי מדינות, לשתי תרבויות. כמובן, הדבר הזה לא יעבור בשקט. חבר'ה, המטוטלת חוזרת.

היו"ר אמיר אוחנה:

עבר הזמן, אדוני.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

נחזור לשלטון – לא יישאר כלום מהחקיקה שלכם. כלום לא יישאר.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, אדוני. מתנגד נוסף – חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. שלוש דקות לרשותך.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, עמיתיי השרים, אני אתנגד לחוק הזה, כמובן. אני אתנגד לזה. גפני, עכשיו תקשיב טוב. גפני, עכשיו תקשיב טוב. אני אתנגד לחוק הזה כיוון שבפסח הקרוב, גם כשתעבירו את החוק בקריאה השלישית, בבתי החולים יהיה הרבה יותר חמץ מאשר לפני שנה. למה? בגלל שאתם מעודדים שנאת יהדות.

יוסף טייב (ש"ס):

אתם, אתם.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני לא רוצה שיהיה חמץ בבתי חולים. אני לא רוצה שיהיה חמץ בבתי חולים, אבל בגללכם יהיה, בגלל שבגללכם גם פחות עושים ברית מילה.

משה גפני (יהדות התורה):

אתה שונא את היהדות. אתה שונא. אתה שונא.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אל תתערבו. אל תתערבו.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת גפני, תודה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אל תתערבו. הדרך שלי היא לא הדרך שלכם.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת גפני, תודה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני אומר לכם, עוד אף אחד מכם לא חזר מפגישה עם ריבונו של עולם שאמר לו שעל מה שהמצביעים של גפני עושים בפוניבז' מקבלים יותר נקודות מעל מה שרם בן ברק עשה במוסד.

משה גפני (יהדות התורה):

אתה שונא. אתה שונא.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אתה אומר את זה לפורום החילוני - - -

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אתה תדע, היהדות מעולם לא הייתה שלכם. אתם רק מזיקים ומרחיקים את עם ישראל מהיהדות הזאת.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אתה אומר את זה לפורום החילוני?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

קטי, אל תלמדי אותי יהדות. תלכו.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

לא - - - תעשה את זה בעצמך, תבוא לדיונים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת שטרית.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תלכו. אני אגיד לכם מה, יעשו לנו ועושים לנו דווקא.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

תתבייש.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

הנזק של הדברים האלה לא ייגמר בחמץ בבית חולים. אנחנו פוחדים, אני פוחד, שהחוק הבא זה שבתחנת רכבת יבדקו חמץ, ואחרי זה שאישה לא תיכנס לבית חולים בלי שרוולים. למה רק לכותל?

יוסף טייב (ש"ס):

אלעזר שטרן (יש עתיד):

שיער באישה ערווה. למה בבתי חולים מותר לראות עם שיער? התיאבון שלכם מרחיק את הילדים שלנו מהיהדות. התיאבון שלכם מרחיק את עם ישראל מכאן. תדעו, זה אלה שאתם צריכים אותם כדי שיגנו עליכם. לזה אתם צריכים אותם. אתם צריכים אותם כדי שהדולר לא יידרדר כמו שאתם מדרדרים אותו.

שר התקשורת שלמה קרעי:

מי זה אתם? מי זה אתם?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אתה וחלק גדול מהמרכיבים של הממשלה, זה מי שאתם.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני אומר לך שהמפגינים בחוץ – אני אסביר לך.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

אתה - - - שנאה עצמית.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

למפגינים בחוץ, הממוצע שלהם תורם למדינה, לביטחון ולכלכלה יותר מהממוצע של חלק גדול של התומכים בממשלה הזאת.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני אגיד עוד דבר. אני אגיד עוד דבר. תדעו, את היהדות כבר לקחתם להם, היום זאת רק דוגמה. אתם לקחתם להם את היהדות. עכשיו אתם עומדים גם לקחת להם את הדמוקרטיה. כשהם לא יהיו פה, גם לכל הצרכים שלכם לא יהיה מי שישלם לכם. גם את יודעת שהיהדות הזאת מרחיקה. היא מביאה התבוללות, היא מביאה ריחוק והיא תביא הרבה יותר חמץ לבתי החולים.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לכן, גם החוק הזה, של בתי הדין החרדיים – לצערי הרב, רוב העם בישראל כבר לא יכול לשמוע, ולכן אנחנו נתנגד לזה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת שטרן. חבר הכנסת גפני, האם מעוניין להשיב?

משה גפני (יהדות התורה):

לא, לא. אני רוצה להצביע. אין מה להתווכח.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת אייכלר, מעוניין להשיב? לא. נעבור להצבעה. אנחנו עוברים להצבעה אלקטרונית על הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ג–2023. אנא שבו במקומותיכם. נצביע כעת על הצעתו של חבר הכנסת משה גפני. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 58 נגד – 43 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ג–2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ועדה לזכויות הילד.

היו"ר אמיר אוחנה:

58 בעד, 43 נגד. אני קובע כי הצעת החוק התקבלה ותעבור לוועדת הכנסת כדי לקבוע לאיזו ועדה זה יעבור בהמשך. שיירשם לפרוטוקול שחבר הכנסת עודד פורר הצביע בטעות בעד. זה לא משנה את תוצאות ההצבעה.

משה גפני (יהדות התורה):

ועדת הכספים.

היו"ר אמיר אוחנה:

ועדת הכנסת, אמרנו. נצביע כעת על הצעת החוק של חבר הכנסת ישראל אייכלר., הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה –57 נגד – 44 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ג–2023, לוועדת הכנסת נתקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

בעד – 57, נגד – 44. אני קובע כי גם הצעת החוק הזו התקבלה ותעבור לוועדת הכנסת כדי לקבוע באיזו ועדה תידון בהמשך.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו עוברים כעת להצעת החוק הבאה – הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – כשירות המאמץ), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת יוראי להב הרצנו וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת הרצנו לנמק את הצעת החוק. עשר דקות לרשותך.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתמול ציינו את יום המשפחה. עבורי משפחה היא מבצר של אהבה ללא תנאים; היא חממה שבה אדם יכול לצמוח ולגדול, להתפתח, לחלום חלומות ולקבל את הכלים ואת העצות לרדוף אחריהם. משפחה היא אכפתיות וחום. משפחה היא הבסיס. אני מייחל לרגע שבו אוכל להעניק לילדיי את מה שההורים שלי הרעיפו עליי. אני לא חושב, אדוני, שיש כאן מישהו במשכן הזה שיחלוק שהזכות למשפחה היא זכות יסוד בעלת מעמד חוקתי ראשון במעלה. היא מהווה נדבך חשוב ומרכזי בחיים של כל אחת ואחד מאיתנו, וההגנה עליה, על הזכות למשפחה, מצויה בליבה של הזכות לכבוד האדם. חוק האימוץ שקיים היום במדינת ישראל פוגע בזכויות היסוד של חברות וחברי קהילת הלהט"ב בישראל. היום רק איש ואשתו יכולים לאמץ ילדים בישראל. החוק אוסר על הורים יחידניים ועל להט"בים לאמץ ילדים ולהקים משפחה. החוק היום במדינה בעצם אומר לקהילת הלהט"ב, לקהילה שלמה של אנשים: אתם לא ראויים להיות הורים, רק בגלל נטיית הלב שלכם. אתם לא ראויים, ואנחנו נעשה כל מאמץ למנוע מכם להפוך להיות הורים. נמנע מכם את האפשרות הזאת בחוק. מי אתם שתגידו לנו שאנחנו לא ראויים להיות הורים בלי להכיר אותנו? אתם קובעים שכולנו, כל אחת ואחד מאיתנו, לא ראויים להיות הורים, לא כשירים רק בגלל נטיית הלב שלנו. באמת, האפליה הזו פוגעת בשוויון, אבל מעבר לכך – זו פגיעה בגרעין של הכבוד האנושי. גם אנחנו רוצים להיות אבא, רוצים להיות אימא, רוצים להקים משפחה בישראל. הבית הזה חסם פעם אחר פעם את היכולת והרשות של חברי וחברות הקהילה הגאה להקים משפחה בישראל. ב-2018 ממשלת הליכוד בראשות בנימין נתניהו תיקנה את חוק הפונדקאות באופן שרק הומואים וגברים יחידניים לא יוכלו להפוך להיות הורים בישראל. נתניהו שיקר שיתקן, ואז הלך לחתום על הסכמי אימוץ בין-לאומיים שבהם הוחרגו חברות וחברי הקהילה הגאה. עתירה בנושא הוגשה לבג"ץ והוא קיבל אותה, תיקן את האפליה, תיקן את חוסר השוויון ופרץ את הדרך לרבים מאיתנו להפוך להיות הורים במדינה היחידה שיש לנו, מדינת ישראל. השר כץ, ממש אתמול נולדה התינוקת הראשונה בהליך פונדקאות לזוג הורים, זוג אבות בישראל. ממש אתמול. ראיתי את התמונה רגעים לפני שעליתי פה על הדוכן.

חיים כץ (הליכוד):

הראשונה?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

ראשונה לזוג גברים בהליך פונדקאות. וזה המקום – אני מקווה בשם כל חברי וחברות הבית הזה – לשלוח לדניאל ולעומר אדלר, האבות המאושרים, בשעה טובה והרבה מזל טוב. חברות וחברי הבית, אחרי שתושלם ההפיכה המשטרית לא יהיה לנו למי לפנות. אם רוב החברים בבית הזה יחליטו לפגוע בזכויות היסוד שלנו להפוך להיות הורים, לא תהיה לנו כתובת. בבית המשפט העליון יישבו שופטים שמונו על ידי הממשלה, ורק על ידה, וחלק מחבריה שיושבים סביב שולחן הממשלה הזה מגדירים את עצמם הומופובים גאים. אחרי שתושלם ההפיכה המשטרית לאף שופט במדינת ישראל לא תהיה האפשרות להפוך את ההחלטות שלכם.

חיים כץ (הליכוד):

של הכנסת.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

של הממשלה ושל הכנסת שנשלטת על ידי הממשלה, אדוני.

חיים כץ (הליכוד):

ומה יהיה - - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

עבורנו, חברות וחברי הקהילה הגאה, דמוקרטיה היא עניין סופר-אישי. בלי בית משפט עליון עצמאי, בלתי תלוי, שמסוגל להגן עלינו ולבלום אפליה אסורה, אנחנו לא יכולים לאהוב; אנחנו לא יכולים להקים משפחה. אנחנו אפילו לא יכולים להיות מי שאנחנו בתעודות הזהות.

רם בן ברק (יש עתיד):

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

חבר הכנסת חברי רם בן ברק, במדינות שהפסיקו להיות דמוקרטיות הממשלה זקוקה לאויב מבפנים, לאיזשהו דמון, כמו אוויר לנשימה – דמון, אויב להפחיד את הציבור מפניו, להאשים אותו במצב המידרדר. בהונגריה, בפולין וברוסיה זה הקהילה הגאה. הסבירו ברוסיה שמטרת הצעדים נגד הקהילה הגאה היא הגנה על ילדים מפני ערכי המשפחה המודרניים. בהונגריה, לצד איסור שקיים על אימוץ ילדים על ידי להט"בים, נחקק לאחרונה חוק, תיקון לחוק הפדופיליה, שאוסר להתחיל להציג תכנים להט"בים לילדים מתחת לגיל 18. הם גם ביטלו שם את ההכרה הרשמית בטרנסג'נדרים. בהונגריה, נכון להיום לא חיים טרנסג'נדרים. בפולין נחקק חוק שאוסר כל שיח של גאווה וערכים ליברליים בתוכניות הלימוד בבתי הספר ומחוצה לו. וכאן, שר המורשת של מדינת ישראל, מתוך ממשלת נתניהו, חבר מפלגתו של בן גביר, כתב מדריך שכותרתו: "טרור להט"בי – קווים לדמותו והדרך להיאבק בו". השר אליהו קורא לרבנים, למחנכים, לעיתונאים ולאנשי ציבור להיות אמיצים ולומר את האמת, לדבר ולכתוב מעל כל במה ומעל כל פיד מהי משפחה, ובעיקר – מהי לא משפחה. השר ממשיך וקורא לצאת מהארון ולהגיד בפה מלא וברור: יחסים חד-מיניים זה רע. נקודה. זה אסור. זה ההפך מיהדות. זה לא טבעי, זה לא נורמלי, זה לא בריא. זה רע. כך שר המורשת של מדינת ישראל. סגן השר אבי מעוז, שפועל מתוך משרד ראש הממשלה, ברשות ראש הממשלה נתניהו, קרא בטלוויזיה לשלוח ילדים בעלי נטיות הפוכות לטיפולי המרה, וקישר מעל הדוכן הזה ממש בין נטייה מינית לבין פדופיליה. מתוך משרד ראש הממשלה. אתם מזהים קווי דמיון בין המדינות הללו שהדמוקרטיה נגמרה בהם לבין מדינת ישראל? אני רוצה לפנות מכאן לחברי הליכוד, התנועה שמגדירה את עצמה בתור התנועה הלאומית- ליברלית, ניר ברקת, מירי רגב, אבי דיכטר, יואב קיש, מיקי זוהר, דני דנון, שלום דנינו, אופיר אקוניס, חנוך מלביצקי, בועז ביסמוט, גילה גמליאל: האם זו המורשת שלכם? האם אלו העמדות שלכם? איפה אתם? המליאה ריקה עכשיו. איפה אתם? למה אתם לא משמיעים את קולכם הברור, הליברלי, הלאומי, נגד דברי השנאה וההסתה האלה? ראש המפלגה שלכם, ראש הממשלה נתניהו, הרי אמר לפני פחות משלושה חודשים בקולו, בסרטון שהוא פרסם, שהוא לא יאפשר אפליה נגד להט"בים או פגיעה בזכויות אדם. האפליה כנגדנו באימוץ היא אולי האפליה הכי חמורה שקיימת, הפגיעה הכי קשה בזכויות אדם. חברות וחברים, עכשיו הזמן להפסיק עם הדיבורים ולהתחיל במעשים. אל תיתנו את ידכם להמשך האפליה הפסולה הזו נגדנו. תצביעו נכון. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

ישיב על ההצעה שר הרווחה, השר יעקב מרגי. השר מרגי, עשר דקות לרשותך.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, מכובדי המציע פה יוראי, אני מקריא לך את תגובת המשרד, ללא מגע יד. סעיף 3 לחוק אימוץ ילדים, תשמ"א–1981, קובע כיום את הכלל שלפיו אין אימוץ אלא על ידי איש ואשתו יחד. זה החוק הנוכחי. הוא מגדיר באילו נסיבות חריגות ניתן לאפשר אימוץ על ידי מאמץ יחיד – כאשר המאמץ הוא בן זוגו של הורהו של קטין, או כאשר מדובר בקטין ששני הוריו נפטרו והמאמץ הוא קרוב משפחה רווק של הקטין. הצעת החוק המוצעת לעיל מבקשת להחליף את הסעיף הנ"ל בסעיף אשר קובע כי איש, אישה או שני בני אדם כשירים לאמץ ילד. מבדיקה שערכתי במשרד מול גורמי המקצוע האמונים על הנושא, עולה כי הוקמה ועדה ציבורית שמונתה על ידי שר המשפטים ושר הרווחה לבחינת חוק אימוץ ילדים, התשמ"א–1981, והליכי האימוץ בישראל, בראשות של כבוד השופט בדימוס יהושע גרוס, ועדת גרוס. הוועדה נדרשה לבחינת הצורך בתיקוני חקיקה של חוק אימוץ ילדים, התשמ"א–1981, ולבחינת הליך האימוץ בישראל על כל שלביו. המלצת הוועדה הייתה לחוקק חוק אימוץ ילדים חדש אשר יחליף את החוק הקיים ויעגן בתוכו את המלצותיה. בהמשך להמלצה זו נעשתה עבודה מקיפה על ידי משרדי המשפטים והרווחה לבחינת המלצות הוועדה, לרבות עדכון ודיוק הצעת החקיקה שנכללה בדוח הוועדה – הכול לצורך גיבוש נוסח סופי של הצעת החוק. ואולם, על רקע התחייבות המדינה בבג"ץ 3217/16 הוחלט על פיצול הרפורמה בחוק האימוץ כך שבשלב הראשון יתוקן החוק הקיים רק בנוגע לתנאי הכשירות לאימוץ ולקביעת מנגנון התאמת מאמצים לילד, ובמקביל תושלם העבודה הבין-משרדית לצורך גיבוש חוק אימוץ חדש המתייחס לכלל המלצות ועדת גרוס אשר יחליף את חוק האימוץ הקיים. בפועל, במהלך כל התקופה נעשתה עבודה מקיפה על הצעת החוק הכוללנית, וזו נמצאת לקראת סיומה. בינתיים הוגשה עתירה נוספת, בג"ץ 5158/21, ובמסגרתה בית המשפט העליון עודכן על אודות תהליכי החקיקה ועל חילופי השרים באותה עת.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני יכול להחליף אותך.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אם ייגמר הזמן, אשיר לכם.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תראה, אני יכול להחליף אותך.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אתה בכלל רצית שכל האופוזיציה תתפטר, אתה רוצה להחליף אותי, תגיד לי?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא האופוזיציה, הקואליציה.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

כשתהיה בקואליציה, תתפטר, אין בעיה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

תקריא את התשובה, מעניין אותי לשמוע.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

הוא אמר לו שאין לו מה לדבר, אין לך מילים.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

יש לי הרבה על מה לדבר.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אתה יכול לקחת את שלי על חוק החמץ. תדבר.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

יש לי הרבה על מה לדבר. אתה רוצה? אין לי בעיה. מי שמכיר אותי יודע שאני בדרך כלל ענייני. אתה רוצה? יש לי הרבה מה לומר.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

יאללה, אני יודע.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

וזה לא תמיד ינעם לאוזניך.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לאוזניים של מי זה ינעם? אדוני, אפשר לדבר על ראש המפלגה שלך, על החוק שלו, עשינו לו חוק היום.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אחרי שארצה את רצונו של המציע, אני חושב שאתה צריך לכבד אותו, אשמח להיות מאותגר על ידך. הינה, אני מזמין את עצמי, אני אשמח להיות מאותגר על ידך בכל נושא שתחפוץ בו. אבל אני לא מבטיח לך שאני לא אוציא ממך את הג'ינג'י שבך בצורה המיטבית ביותר. מה אתה אומר על זה?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני אומר שתזמין את ראש המפלגה, שהיום העברתם לו חוק בקריאה טרומית, לחגוג את זה. יש סיבה.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

זה לא היה חוק של ראש מפלגה, זה חוק של כנסת ישראל.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אתה יודע למה החוק.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

יוראי, באת להרגיע אותו?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

לא, באתי להתקרב אליך.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

בבקשה. בינתיים הוגשה עתירה נוספת, בג"ץ 5158/21, ובמסגרתה בית המשפט העליון עודכן על אודות תהליכי החקיקה ועל חילופי השרים באותה עת, ובהמשך – על אודות תמיכת שר המשפטים בהצעה לצד הערכתו כי אין היתכנות פוליטית לקידומה באותה עת. עקב פיזור הכנסת, הבחירות וחילופי השרים בממשלה הדיון בעתירה הושהה לבקשת המדינה, שהתבקשה – לעיקר אתה לא מקשיב. אחר כך תתפוצץ עלינו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא להתפוצץ, גם אני רוצה להקשיב.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אני ממשיך את תגובת המדינה. עקב פיזור הכנסת, הבחירות וחילופי השרים בממשלה הדיון בעתירה הושהה לבקשת המדינה, והיא התבקשה לעדכן את בית המשפט עד ליום 1 באפריל 2023.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני מקשיבה לך – עד 1 באפריל.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

מה את בעניין פה? יש פה מציע.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כי לי מאוד חשוב לדעת למה - - -

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

מירב, קודם כול תוציאי את ה"אני". המציע פה, למה לקחת לו?

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא חבר שלי.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אני רוצה את כל הקשב של המציע, כי בסוף הוא יטען נגדי טענות, שלא אמרתי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה מאוד מעניין אותי.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אני בקשב מלא.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אבל היא מפריעה לי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני מקשיבה לך.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אז אני חוזר על חלק מתשובת המדינה: עקב פיזור הכנסת, הבחירות וחילופי השרים בממשלה הדיון בעתירה הושהה לבקשת המדינה, שהתבקשה לעדכן את בית המשפט עד ליום 1 באפריל – עוד פעם אתה לא מקשיב, בתאריך?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אני מקשיב.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

עקב פיזור הכנסת, הבחירות וחילופי השרים בממשלה הדיון בעתירה הושהה לבקשת המדינה, שהתבקשה לעדכן את בית המשפט עד ליום 1 באפריל 2023. בימים הקרובים הצעת תיקון החוק תובא שוב לפתחו של שר המשפטים החדש. חשוב לציין שהצעת חקיקה זו כוללת תיקונים נוספים ומשמעותיים בחוק האימוץ שאנו מבקשים לקדם בהקדם, בין השאר עניין מנגנון המבטיח רצף השמה של קטינים המיועדים לאימוץ, מנגנון לבחינת כשירות משפחות למטרות אימוץ, בחירתן והתאמתן לצורכי קטינים. אין ספק שהצעת חוק חשובה מעין זו, לאור כל מה שמניתי ולאור העניין הרב שהיא מעוררת, ראוי שתוגש לאחר מחשבה רבה על ידי הממשלה, ולא בהצעת חוק פרטית. כי הרציונל המרכזי בכל סוגיית האימוץ היא טובת הילד בלבד מתוך כבוד, הערכה והוקרה רבים להורים המוכנים להעניק ולתת לילדים מכל מה שחנן אותם בו הקדוש ברוך הוא, ועדיין – טובת הילד היא לנגד עיני הגורמים המחליטים, וזה השיקול המרכזי. ועדת השרים לענייני חקיקה שהתכנסה השבוע, התנגדה להצעת החוק והחליטה על דחיית הדיון בנושא בשישה חודשים, עד אז - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אמרת אפריל 2023.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

את מוכנה להקשיב? באיזה חודש נולדת?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני רוצה שתגיד לי, האם משפחה חד-הורית יכולה לגדל ילד לתפארת מדינת ישראל? אני צריכה לשאול את אימא שלי.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

את תוניסאית?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני טריפוליטאית.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

התוניסאי לימד אותי פתגם: לפזיז יש חצי מזל. חכי עד הסוף, ותקבלי תשובה מלאה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אוקיי.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

קרעי, נכון? פזיז – חצי מזל, נכון?

היו"ר אמיר אוחנה:

השר מרגי, אולי רק תדייק, ועדת השרים התנגדה או ביקשה לדחות בשישה חודשים?

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אני מדייק.

היו"ר אמיר אוחנה:

למיטב ידיעתי, ועדת השרים לא התנגדה, אלא הציעה לדחות בשישה חודשים.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

התנגדה.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא. הינה, שר המשפטים מאשר את מה שאני אומר.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

התנגדה לאשר את זה במעמד הזה.

היו"ר אמיר אוחנה:

ביקשה לדחות את הדיון בשישה חודשים.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אז אני מדייק: ועדת השרים לענייני חקיקה שהתכנסה השבוע ביקשה לדחות את הצעת החוק בשישה חודשים. אם לא היית מפסיקה אותי, הייתי מבהיר זאת. ואני אומר לך, למה שישה חודשים? כפי שאמרנו, המדינה ביקשה הארכה עד 1 באפריל להשיב לבית המשפט מתוך הנחה שכבר תהיה תשובה לבית המשפט. כדי שבידי הממשלה תהיה שהות להתארגן, ביקשו שישה חודשים. מעבר לזה - - -

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

רגע, רגע. אני מסרב אפילו להקשיב לשאלה, כי לא סיימתי את התשובה. מעבר לזה, אמרתי, לא הקשבתם כי הייתם מוכנים עם השאלה. מעבר לזה אמרתי שהצעת חוק כזאת, שבה שלום הילד וטובתו של הילד הם מרכז הבמה, מרכז העניינים, ולאור המלצת ועדת גרוס, יש עניין בהצעת החוק שהממשלה מקדמת, להכניס עוד מרכיבים לחוק האימוץ שהרבה זמן לא עודכן – אני חושב שזה לא ראוי להצעת חוק פרטית.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - משפטית לא מתאימה להצעת חוק פרטית.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר מרגי, נא לסכם.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

להעביר את כל המהפכה המשטרית הזאת בפרטיות זה בסדר, אבל את חוק האימוץ צריך - - -

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

ציפיתי לשאלה הזו. רגע, ציפיתי לשאלה זו. בוא תקשיב, מאחר שגם ההשפעה על טעמו של הקפה המגורען וריחו היא בגלל המהפכה המשפטית, ציפיתי גם לשאלה הזו, אז בוא תקשיב.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

חדשה בעיניך תגובה כזאת?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

מה זה קשור?

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

להפך.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

רגע, רגע. לא. מאחר שאתה מטיף המוסר הגדול ביותר בכנסת, אלעזר שטרן - - -

אלעזר שטרן (יש עתיד):

מרגי, מרגי.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

לא, תן לי, שאלת מה זה קשור - - -

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא. אני רוצה להגיד לך - - -

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

לא, אם לא תיתן לי - - -

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא, אתה לא יכול ככה. עזוב.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אם לא תיתן לי להשיב על השאלות, אני לא אכבד את השאלה שלך. שאלת שאלה?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אה, לא רוצה לכבד?

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אני אענה לך על השאלה הבאה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

יאללה.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

שאלת אותי מה זה קשור?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

כן.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

קודם כול, תן לי להשיב לו. הייתה לו תמיהה. הרי שנה וחצי בפרקטיקה, הכרתם את הפרקטיקה הזו של שלושה חודשים, שישה חודשים, הצעת חוק ממשלתית. לא חדש, נכון? אתם לא מאשימים אותי שהמצאתי את הגלגל.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

הכול בסדר. איך אתה כחבר ממשלתי מציע להעביר כזאת רפורמה, כשזה הכול הולך פרטי, בלי ממשלתי, בלי משרדי הממשלה, בלי משרד הביטחון, בלי שום דבר? להעביר, יאללה.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

מי אמר? מי אמר שזה בלי, בלי, בלי?

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אני אומר לך, בלי שום דבר.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

בוא, בוא, בוא.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר, נא לסכם.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אופיר.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

לא יהיה דיון.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

רבותיי, רק אומר לכם משפט.

גלעד קריב (העבודה):

לא יהיה שום דיון - - -

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אני אעשה ב"מרור כורך" תשובה לכולכם. היה פה יו"ר כנסת שהיה בעבר גם נשיא, והוא היה אומר לחברי הכנסת שתמהים: לאלה שחדשים מקרוב באו. אז לכל אלה החדשים מקרוב באו: הפרקטיקה הזו קיימת, והיא לא הומצאה עכשיו. תודה רבה לכולם.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, האם אתה מעוניין להשיב על תגובת הממשלה? לא מעוניין. אם כן, אנחנו נעבור להצבעה. חברי הכנסת, אנא שבו במקומותיכם. אם כולם ישבו במקומותיהם, נעבור להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 37 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 54 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – כשירות המאמץ), התשפ"ג–2022, לא נתקבלה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

חד-הוריים, עכשיו יש משפט נגד משפחות חד-הוריות.

היו"ר אמיר אוחנה:

37 בעד, 54 נגד. הצעת החוק לא עברה.

היו"ר אמיר אוחנה:

נעבור להצעה הבאה: הצעת חוק החברות (תיקון - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - נגד משפחות חד-הוריות - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מירב בן ארי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - אדבר איתך על מה שעשית עכשיו.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מירב בן ארי, תודה. נעבור לנושא הבא – הצעת חוק החברות (תיקון – פרסום דוחות כספיים של מונופול), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת ולדימיר בליאק וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת בליאק לומר את דברו ולנמק את ההצעה, בבקשה. עשר דקות לרשותך, אדוני.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

מירב, מירב, זה אשכרה בכיתה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת אלמוג כהן, תודה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבריי השרים, אני העברתי את הצעת החוק הזאת בקריאה טרומית בכנסת הקודמת, וחשבתי על מה לדבר הפעם. החלטתי שאני אקריא את הנאום של שותפי להצעת החוק בכנסת העשרים-וארבע, שר החוץ אלי כהן, אז חבר כנסת באופוזיציה: "להילחם ביוקר המחיה, צריך לעשות זאת במעשים ולא בדיבורים; צריך צעדים בלתי מתפשרים כמו במלחמה. פרסום דוחות כספיים על ידי מונופולים של חברות פרטיות במדינת ישראל הוא צעד שהוא דרמטי, צעד חיוני למלחמה ביוקר המחיה. אחד הדברים החשובים לנו הוא לתת לאזרחי המדינה את האפשרות להתפרנס בכבוד. אפשרות להתפרנס בכבוד אומרת, מצד אחד יהיה לו מקום עבודה ויהיה לו שכר ראוי, ומהצד השני, תוכל לפרנס את המשפחה, והמחירים שתשלם יהיו סבירים. זה מה שנקרא להתפרנס בכבוד. נכון להיום השכר עולה במעט והמחירים מזנקים כל הזמן. מספיק שיהיה נתון אחד מרכזי. 50% מאזרחי מדינת ישראל מרוויחים פחות מ-8,000 שקלים נטו בחודש. זאת אומרת מי שיוצא לעבוד, 50% מהם מרוויחים פחות מ-8,000 שקלים נטו. ברמת המחירים במדינת ישראל קשה מאוד כשיש לך משפחה, תשלומי משכנתה, ארנונה ולקנות מוצרים ותשלומים נוספים – לחיות באותו שכר. אחד הגורמים המשמעותיים ביותר ביוקר המחירים בישראל הוא המונופולים. מדינת ישראל היא גם שוק ריכוזי ושוק קטן שנשלט על ידי מספר מונופולים ועל ידי מספר משפחות שפועלות באופן מכוון להישאר חברות פרטיות על מנת להסתיר את הרווחים שלהם. במסגרת החוק הזה יהיה אפשר לחייב אותם לפרסם את הדוחות הכספיים שלהם. פרסום הדוחות הכספיים הוא אינטרס ציבורי. זה יאפשר לנו לראות מי מוכר במחיר מופרז ומי מרוויח באופן חזירי ולפעול מולו, לפעול בצעדים מולו; להגביר את התחרות אל מול אותן חברות שמנצלות את כוחן לרעה. עבור המונופולים שפועלים באופן שקוף ובאופן הוגן לא אמורה להיות שום בעיה. אבל יש לא מעט מונופולים שחוששים מהחוק הזה וחוששים שהרווחים שלהם ייחשפו, ולמעשה נוכל לתת כלים על מנת לפעול מולם. ולכן אני קורא לכולם לתמוך בהצעת החוק הזאת, הצעת חוק שיש בה אינטרס ציבורי, ולמעשה תיתן לנו מלחמה חשובה ביוקר המחיה אל מול המונופולים החזיריים". עד כאן דבריו של אלי כהן, אז חבר הכנסת באופוזיציה והיום שר החוץ, כשהוא בא להציג את הצעת החוק הזאת בכנסת הקודמת. אני שואל את שר הכלכלה ואת שר האוצר ואת שר המשפטים: מהי הסיבה שהתנגדתם להצעת החוק? אין לה עלות תקציבית. היא תיטיב עם הציבור הישראלי, והיא בעיקר תסמן את הכיוון לממשלה; היא גם תסמן לאותם המונופולים שהממשלה, הממשלה הזאת, באה להילחם ביוקר המחיה. אדוני שר המשפטים, אני באמת לא מצליח להבין מדוע החלטתם להתנגד להצעת החוק. מה בעצם אתם אומרים לאותם המונופולים? שהממשלה הזאת עובדת אצלם, ולא אצל הציבור הישראלי? אני קורא לכל חברי הכנסת גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה: זו הצעה לא של הימין ולא של המרכז ולא של השמאל; הרבה מאוד שנים ניסו להעביר אותה בכנסת, בכנסת השמונה-עשרה ובכנסת התשע-עשרה ובכנסת העשרים ובכנסת העשרים-ואחת. דווקא אנחנו בממשלת השינוי בכנסת הקודמת העברנו אותה לראשונה. אני שוב אומר, יחד עם הצעת החוק הזאת העברנו גם הצעת חוק זהה של חבר הכנסת אלי כהן, שר החוץ היום. לפני ההצבעה אני קורא לכם שוב, גם לשרי הממשלה וגם לחברי הקואליציה: בואו נשדר ביחד לשוק, למונופולים, שאנחנו – גם אתם וגם אנחנו ביחד – באנו להיאבק ביוקר המחיה. אני קורא לכולם לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה לחבר הכנסת בליאק. ישיב שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי. שר הכלכלה ניר ברקת ישיב? נמצא? מי מהממשלה ישיב? מטעם הממשלה ישיב שר המשפטים יריב לוין.

קריאות:

הצבעה, הצבעה. אם אין שר אז הצבעה. אפשר להצביע.

היו"ר ישראל אייכלר:

השר יכול להשיב עשר דקות.

משה טור פז (יש עתיד):

דודי אמסלם, איך יש לכם אוהד הפועל?

שר המשפטים יריב לוין:

ועוד ירושלמי במקור, זה עוד יותר גרוע.

דוד אמסלם (הליכוד):

חביבי, לא כולם מושלמים.

שר המשפטים יריב לוין:

אתם רואים, זה מה שמראה שהעולם הוא לא שחור ולבן.

קריאה:

העולם הוא אדום.

משה סעדה (הליכוד):

העולם בעיקר צהוב.

שר המשפטים יריב לוין:

לא לא לא. על זה אני חולק מכול וכול. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, חבר הכנסת בליאק, מי שהיה אמור להשיב זה שר הכלכלה, שהוא בקי בנושא.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

מעניין למה הוא בחר להיעדר.

שר המשפטים יריב לוין:

אינני יודע. הנושא הוא בתחום סמכותו. אבל מאחר שאני בכל אופן גם החלפתי איתך כמה מילים בנושא הזה קודם, אני רוצה לומר בעניין הזה שני דברים. הדבר הראשון, אני חושב שההצעה היא הצעה שיש בה – היא בהחלט הצעה שראוי לבדוק אותה לעומק, היא לא הצעה מופרכת והיא לא הצעה שיכול להיות שהגורמים באמת המקצועיים, הרלוונטיים, יסכימו וירצו לאמץ אותה. לכן הצעתי מלכתחילה – ואמרתי לך גם: בוא נדחה את זה, לא בפרק זמן ארוך.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

פניתי לגורמים הרלוונטיים.

שר המשפטים יריב לוין:

ניתן להם זמן כדי לבדוק את הדברים לעומק, ואם יתברר שהדבר הזה הוא טוב ונכון, נוכל לקדם אותו. אני חושב שאני כבר הוכחתי. אני, אגב, חייב לומר שכשאני ישבתי על הספסלים האלה, ספסלי האופוזיציה, אתם יודעים כמה הצעות חוק ועדת שרים לחקיקה אישרה לי? אתה יודע כמה?

נאור שירי (יש עתיד):

ארבע.

שר המשפטים יריב לוין:

אפילו לא אחת. אני לא נוקט בגישה הזאת. אני חושבת שהוכחתי את זה. ההסתכלות שלי עניינית.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לא הפעם, אבל, אדוני.

שר המשפטים יריב לוין:

ולכן אני אומר גם במקרה הזה – אמרתי לך ישר, תן להם לעשות. זה לא משרד שלי, זה לא סמכות רק שלנו. תן שתיעשה עבודה - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

פניתי לשר האוצר.

שר המשפטים יריב לוין:

- - שהדברים ייבדקו. אתה יודע שלא פעם יש גם הצעות של חברי קואליציה שנדרש איזה זמן לבדוק אותן, וזה בסדר וזה לגיטימי. ואני חוזר ומציע לך את זה גם עכשיו. חבל שהחוק ייפול, אין סיבה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אז בואו נדחה.

שר המשפטים יריב לוין:

אז בוא נסכים על דחייה. בוא נסכם, תן לנו חודש ימים – נשב, נבדוק.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

בסדר, מקבל.

היו"ר ישראל אייכלר:

אם הממשלה והמציע מסכימים - -

שר המשפטים יריב לוין:

מצוין. אז אנחנו מסכימים, אני שמח.

היו"ר ישראל אייכלר:

- - אז נדחה את ההצבעה למועד אחר.

היו"ר ישראל אייכלר:

אנחנו עוברים להצעת חוק עובדים זרים, כן? גם על ההצעה הזו תהיה הצבעה במועד אחר, הצעת חוק עובדים זרים של חברת הכנסת שרן מרים השכל. חברת הכנסת השכל, חברת הכנסת השכל, את מוזמנת להגיש הצעת חוק. עשר דקות, בבקשה.

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, החוק שמובא לפניכם הוא חוק שצריך להיקרא חוק אסתר גלילי. בפברואר 2010 יצאה אסתר גלילי, ניצולת שואה, לקניות בסופר. כתושבת דרום תל אביב, היא בוודאי ידעה שיש פה סכנה, אבל היא לא ידעה שזו תהיה היציאה האחרונה שלה מהבית. יעקוב באשיר אלפדל, מסתנן סודני ששהה בישראל בניגוד לחוק, יצא באותו לילה למסע תקיפה ואלימות. זה התחיל ב-03:00. אלפדל תקף אישה שהלכה לבדה ברחוב. הוא חבט בראשה ובגופה. בנס היא ניצלה, לאחר שעובר אורח עצר את אלפדל מלבצע את זממו. 45 דקות לאחר מכן, אלפדל השיכור תקף שנית. הוא ניסה לשדוד אישה אחרת שעברה לידו. התיק נותר בידיו של אלפדל, אך היא הצליחה להימלט מהזירה. חצי שעה לאחר מכן, גבר התקשר למשטרה וסיפר על מסתנן שתוקף אותו. השוטרים הגיעו לזירה ותשאלו את אלפדל, אבל לא עצרו אותו, והחליטו להמשיך לדרכם. ההחלטה הזו של השוטרים הסתברה כגורלית בעבור אסתר גלילי. שעה נוספת חולפת, השעה כבר 05:30. אסתר, ניצולת שואה, השכימה קום כדי לקנות מעט מצרכים במכולת. בדרכה חזרה הביתה חלפה על פניו של אלפדל, שישב על המדרכה. הוא הבהיל אותה. היא הפילה פח, בניסיון להרתיע אותו. הוא לא נרתע, הוא תקף. הוא חבט בעוצמה בראשה, ופצע אותה באורח אנוש. היא התמוטטה במקום. צוות מד"א שהגיע לזירה הצליח לבצע פעולות החייאה, אף כמה שעות לאחר מכן היא נפטרה מפצעיה. אסתר, ניצולת שואה, גברה על הכיבוש הנאצי בתוניס ועלתה לישראל בגיל תשע בלבד, כיתומה. היא גידלה – סליחה, אדוני היושב-ראש, אני מדברת פה על משהו רציני, על רצח של אישה, ויש פה אנשים שמדברים בטלפונים.

היו"ר ישראל אייכלר:

בצד שמאל שם, מבקשים לא לדבר בקול. זה מפריע לנו, האמת.

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

טלפונים, בכל זאת, במליאה? קצת כבוד. אסתר, ניצולת שואה, גברה על הכיבוש הנאצי בתוניס ועלתה לישראל בגיל תשע בלבד, כיתומה. היא גידלה כאן משפחה לתפארת, אך הותירה אחריה משפחה מרוסקת. אם ביתה, קורין, הייתה תובעת את אלפדל בהליך אזרחי, לא היה יוצא לה כלום מזה. כי במקרה שהותקפתם על ידי שוהה בלתי חוקי, אין לכם ממי להיפרע. במציאות המשפטית שנוצרה סביב סוגיית המסתננים בישראל, דומה כי יש קבוצה אחת שזכויותיה לא מובאות בחשבון: אזרחי ישראל. כיום לאזרח ישראלי כמו קורין גלילי, הנפגע בגוף או ברכוש ממעשיהם של מסתננים או שוהים בלתי חוקיים, אין סעד אפקטיבי. אין מי שיבטיח את תשלום הפיצוי לו או לבני משפחתו. ברור לי שלא כל פשע מדווח, ומהמקרה הטרגי של אסתר גלילי – ברור שגם כשהפשעים מדווחים, לא תמיד המשטרה פועלת. אבל בכל זאת, מה הסיכוי שישראלי יותקף על ידי מסתנן? מה הסיכוי שבזמן שאנחנו כאן במליאה, תושבת דרום תל אביב הותקפה על ידי מסתנן? אז על פי הנתונים שקיבלתי מהמרכז למדיניות הגירה, פשיעת הרחוב של המסתננים גבוהה במאות אחוזים מזו של אזרח ישראלי. בשנת 2021 מסתננים ביצעו פי שישה יותר עבירות שוד מישראלים.

היו"ר ישראל אייכלר:

ביקשנו שקט בצד שמאל. זה מפריע לנו. באמת, זה מפריע לשמוע.

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

בשנת 2021 מסתננים ביצעו פי שישה יותר עבירות שוד מישראלים; שוד בנסיבות מחמירות, כמו זה שחוותה האישה שהותקפה ונמלטה מאלפדל, גבוה פי שמונה; גנבות – פי 4.5; תקיפה לשם גנבה גבוה ב-1,700% מהפשיעה הממוצעת בישראל. גם בגרימת חבלה גופנית ואלימות הממוצע הוא פי שישה מהממוצע של אזרחי ישראל. אז מה ההסתברות שאשה תצא לרחובות דרום תל אביב ותותקף, אתם שואלים? ובכן, בכל ריכוז אוכלוסיית מסתננים, הסיכוי גבוה פי כמה וכמה. הנתונים שציינתי פה הם עקיבים לאורך העשור האחרון. נשים מותקפות מינית, קשישים מותקפים ונשדדים. הביטחון האישי של תושבי האזור רוסק, ועל פשע שביצע מסתנן אין מי שישלם. כיום, בעוד שלנפגעי פשיעה של מסתננים אין כתובת לפנות אליה לסיוע ופיצוי, כספי הפיקדונות של עובדים זרים שעזבו את הארץ מופנים לטובת עובדים זרים שנשארו כאן. במצב מתוקן ביטחונם של אזרחי ישראל לא היה נפגע מלכתחילה. עלינו להזיז את הגלגל אחורה, ולהשיב את הביטחון לרחובות ערינו. יש פה הזדמנות להשתמש בכספי הפיקדון כדי לעזור לאלו שנפגעו מהבעיה בצורה הישירה ביותר. לא ייתכן שבמדינת חוק לאדם לא תהיה שום כתובת לפנות אליה כשאדם אחר תוקף אותו. הצעת החוק הזו באה לתמוך באזרחים שנפגעו מפשיעה של מסתננים, להשיב להם את הזכות הבסיסית לצדק, את הזכות להרים את עצמם חזרה. כספי הפיקדון, שאין להם דורש, ושהיו עד כה מיועדים לרווחתם של עובדים זרים ושוהים בלתי חוקיים, יועברו מעתה לרווחתם של אזרחי ישראל הסובלים יום-יום מהשלכות נוכחותם של המסתננים והשוהים הבלתי-חוקיים בישראל. אם החוק יעבור, מעתה לרשויות ההוצאה לפועל תהיה כתובת לחילוט כספי פיצויים שנפסקו בבתי המשפט בהליכים אזרחיים ופליליים. להצעת החוק הזו היו שותפים צוות המרכז למדיניות הגירה. אני רוצה להודות להם על הסיוע בהכנת חומרים, על המידע והנתונים על מנת לגבש את הצעת החוק החשובה הזו. הנתונים שאותם חשפו לא השאירו ספק באשר לצורך בתיקון חקיקה זה. זו הצעת חוק שאין סיבה לאף חבר כנסת בקואליציה להתנגד לה. מאי גולן בעצמה עמדה כאן מעל בימת הכנסת, דיברה על הנושא הזה ודחפה לתיקונים אלה בדיוק. כמי שחרת על דגלו את נושא המשילות – המפלגה של הציונות הדתית – פעם אחר פעם מגיעות לכאן הצעות חוק שאמורות לשפר את המשילות. חברי כנסת שעלו כאן לבמה ודיברו על כמה צריך לסייע לתושבי דרום תל אביב כנגד אותה תופעה של מסתננים, פעם אחר פעם. צריכים להצביע בעד הצעת החוק החשובה הזאת. הגיע הזמן והגיעה השעה לעשייה אמיתית חסרת פשרות. אני קוראת לקואליציה, ולכל מי שתושבי דרום תל אביב חשובים לו ונמצאים בליבו, להצביע בעד החוק הזה ולתקן את העוול הנורא הזה. הצעת החוק הזו אמורה להיקרא הצעת חוק גלילי, על שם אותה ניצולת שואה שאיבדה את חייה באלימות, במקרה קשה, ממש בחודש הזה לפני כמה שנים. אני קוראת לכל חברי הקואליציה, כמו האופוזיציה, לתמוך בהצעת החוק. תודה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה לחברת הכנסת השכל.

היו"ר ישראל אייכלר:

אנחנו נעבור להצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר של חבר הכנסת צביקה פוגל. אתה רוצה לעלות, חבר הכנסת קרויזר? בבקשה. עשר דקות.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

אדוני היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, את הצעת החוק שעולה היום בקריאה טרומית הגיש חבר הכנסת צביקה פוגל מעוצמה יהודית. נבצר ממנו להגיע, ולכן אני עולה ומציג אותה במקומו. בספר מלכים א' נאמר "ודברת אליו לֵאמֹר כה אמר ה' הרצחת וגם ירשת". ביטוי זה משמש להצגת הכשל המוסרי של הפקת הנאה וטובה מפירותיה של עוולה חמורה. הצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (שלילת זכאות למימון שירותי בריאות משפרי איכות חיים לאסיר ביטחוני), התשפ"ג–2022, שאותה אני מתכבד להביא בפניכם היום, באה לקבוע סייג ברור בעניין ולשלול מאסירים, שהואשמו בפעילות חבלנית נגד המדינה, את הזכאות לקבלת מימון לטיפול רפואי משפר איכות חיים, שאינו הכרחי או שאינו כלול בסל הבריאות הממלכתי. צוות מקצועי שהוקם בשנת 2009 לבחינת תנאי כליאתם של האסירים הביטחוניים אל מול הקבוע בהסדרים משפטיים שונים בדין הישראלי ובדין הבין-לאומי מצא כי האסירים הביטחוניים המרצים עונשי מאסר בישראל נהנים מזכויות יתר, שאין להם אח ורע במקומות אחרים בעולם ואינן מחויבות מן הדין. המציאות הזאת חייבת להשתנות, ומשתנה בהוראת השר לביטחון לאומי בשלילת זכאויות שמקבלים אסירים ביטחוניים בבתי הכלא. רק בחודש מאי האחרון, התפרסמה כתבה על כך ששירות בתי הסוהר הודיע כי הוא יבחן את דרישת המחבלת שביצעה פיגוע תופת ב-2015, וניסתה לרצוח יהודים על ידי פיצוץ בלון גז, שבמהלכו נפצעו השוטר משה חזן – שנמצא לדעתי אפילו פה ביציע - -

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

חן.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

משה חן. - - ואף המחבלת עצמה נפצעה בפיגוע עצמו ופניה הושחתו. כמה תעוזה הייתה לה לאותה מחבלת, שדרשה משרות בתי הסוהר לממן לה ניתוח קוסמטי שאינו מציל חיים, על מנת לשחזר את אפה, שנפגע באותו פיגוע שבו היא ניסתה ליטול חיים. בעקבות עתירת המחבלת לבית המשפט העליון, ולמרבה החרפה והאבסורד, החליט שירות בתי הסוהר לממן לה כמה ניתוחים, בעלות של עשרות ומאות אלפי שקלים, ניתוחים שאינם חלק מסל הבריאות, ובהם ניתוחים בכף ידה וניתוח קוסמטי באף. האבסורד הוא שמדובר בפגיעות שנגרמו למחבלת הזאת עקב פיגוע התופת, שבו היא ניסתה לרצוח עשרות אזרחים חפים מפשע. הרצחת וגם ירשת? כמה עזות מצח וכמה אבסורד, שלנגד עיניי עומדת דמותו של בניה פרץ, שרק שלשום ביקר כאן במשכן הכנסת. כיושב-ראש הסיעה, התרגשתי מאוד מהביקור שלו והזמנתי אותו אלינו לישיבת הסיעה, אותו ואת אביו. הוא התקבל במחיאות כפיים ובהתרגשות רבה. למי שלא מכיר את בניה, בניה נפצע באורח קשה בפיגוע בצומת תפוח, כאשר מחבל הגיע עם רכבו וירה מטווח קצר בבניה ובחברו הטוב יהודה גואטה השם ייקום דמו, שנפצע אנושות בפיגוע ומת מאוחר יותר מפצעיו. בניה, כאמור, נפצע קשה מאוד. בשל הפציעה הקשה, הרופאים לא נתנו לו סיכויים מרובים ולא האמינו שאי-פעם ישתקם. הם היו משוכנעים שיישאר משותק לכל חייו. אולם בניה, נער מיוחד, עם כוח רצון על-אנושי, לא ויתר. נלחם כנגד כל התחזיות ובהתמדה יום-יומית, סיזיפית, הוכיח לרופאים שהם טעו. אף שלא שיתף בחלק הזה של שגרת חייו בשנתיים האחרונות, אני משוכנע שבאותה התמדה, היו גם ימים לא פשוטים של תסכול, של כאב. וכאן אציין את משפחתו שתמכה בו, ותומכת בו היום, ברוך השם בניה מדבר, מזיז את שתי ידיו ועם ניתוח ניסיוני יקר ומורכב, בעזרת השם יזכה גם לעמוד על רגליו. וכשיעמוד על רגליו, אנחנו נזמין אותו שוב לכנסת. אבל למה אני מזכיר כאן את בניה? כיוון שהטיפולים היקרים שבניה עובר לא ממונים על ידי המדינה ומשפחתו משלמת עבור הטיפולים היקרים 15,000 שקל בחודש, ומהם רק 1,500 ש"ח מוחזרים על ידי המדינה. גם הניתוח היקר שבניה אמור לעבור בעזרת השם בחו"ל – שאגב ודאי רובכם ראיתם את גיוס ההמונים, ואני מקווה מאוד שגם השתתפתם בו – אינו ממומן על ידי המדינה. וכפי שאביו אמר – אבא של בניה – אני אמשיך לאהוב את המדינה, אל לא מוכן להוציא את דיבתה, אך כואב לי מאוד שאנחנו צריכים לגייס כסף לניתוח זה כמו מקבצי נדבות פה בכנסת ולעשות גיוס המונים. ותרשו לי מכאן לחרוג מן המנהג ולאחל לבניה איחולי החלמה מהירה, בריאות טובה ושיקום מהיר. חשוב להבהיר כי הצעת חוק זו לא באה לפגוע בזכויות החולה הבסיסיות, המופיעות בחוק זכויות החולה ובאמנות הבין-לאומיות שעליהן חתמה מדינת ישראל. כמו כן, מוצע כי במקרים חריגים השר לביטחון לאומי, בהתייעצות עם שר הביטחון, יהא רשאי להתיר לאסיר ביטחוני, מנימוקים מיוחדים ובאופן חריג לקבל את הזכאות לטיפול רפואי משפר חיים. לכן, חבריי חברי הכנסת, אני חושב שמדובר בחוק ראוי ומידתי. ואני סבור כי זהו חוק שמחזיר את הכבוד למדינת ישראל, כחלק מהמאבק בטרור. אותם מחבלים יבינו וידעו כי בתי הכלא בישראל הם לא פיקניק, לא נהנים מארוחות מפנקות ומדושנות עונג, ארוחות בשר כיד המלך וטלוויזיה עם ערוצי לוויין. אני רואה בחוק זה חלק בלתי נפרד מסל החוקים שהוגשו לאחרונה כנגד מחבלים המבקשים לפגוע באזרחי מדינת ישראל. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה לחבר הכנסת קרויזר. השר המשיב – שר החינוך יואב קיש.

קריאה:

היו"ר ישראל אייכלר:

רגע, רגע. לא כתוב לי שזה מוצמד. השר ישיב, בבקשה. אחרי זה חברת הכנסת השכל תעלה.

קריאה:

היו"ר ישראל אייכלר:

הסדר הוא שהיושב-ראש הזמין שר להשיב, והוא משיב. זו אותה הצעה? זה אותו הדבר? אה, תהיה תשובה משולבת, בסדר. אבל הצעות החוק נפרדות, ולכן לא הזמנתי אותך. לא בגלל - - -

היו"ר ישראל אייכלר:

הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (שלילת זכאות למימון שירותי בריאות משפרי איכות חיים לאסיר ביטחוני), של חברת הכנסת שרן מרים השכל. בבקשה.

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

תודה רבה. שוטר ומחבלת נפצעו בפיגוע. השוטר יצא מהבית במטרה אחת: לשמור על הסדר והביטחון של הסובבים אותו. המחבלת יצאה במטרה אחת, הפוכה: לפגוע בסדר והביטחון של הסובבים אותה. לזרוע הרס, פחד ואימה. באוקטובר 2015 יצאה המחבלת אסראא ג'עבס, תושבת ג'בל מוכבר במזרח ירושלים, עם שני בלוני גז ברכבה, במטרה לרצוח יהודים. כשהשוטר משה חן עוצר את רכבה, היא מפוצצת את בלון הגז. שניהם שורדים. אבל הסיפור לא נגמר פה. בכלא, לאחר שיקום רפואי, תבעה המחבלת ג'עבס מהמדינה מימון לניתוח פלסטי באף, שהתעוות כתוצאה מהפיגוע שהיא עצמה ביצעה. מטרת הצעת חוק זו היא להסדיר את הנושא אחת ולתמיד, ולהפסיק לממן את הרוצחים שלנו. רק לפני כמה שבועות פורסם במהדורה המרכזית של חדשות 12 דוח של ארגון לביא, שממנו עולה כי אסירים ביטחוניים מקבלים טיפול תרופתי, הכולל לפעמים תרופות שאינן כלולות בסל התרופות לאזרחי ישראל, בהן: ויאגרה, התרופה הפסיכיאטרית ציפרלקס, פרוזק, קסנקס, ואף קנביס רפואי. בדוח אחר של מכון לביא פורסם שעלות הטיפולים הרפואיים לפעילי טרור, תקשיבו טוב לזה, היא עלות של 40 מיליון בשנה לקופת המדינה. בזמן שהשוטר בונה את חייו מחדש ומשתקם מפציעותיו הקשות, מחבלים בבית הסוהר נהנים מטיפול שאפילו לו אין גישה אליו. בזמן שאני נאבקת כדי שחיילים עם פוסט-טראומה יקבלו טיפול בקנביס רפואי, אסירים ביטחוניים בבית הכלא חוגגים על חשבון כולנו. בזמן שאזרחי ישראל נאבקים על כל שקל, מתלבטים אם לקנות לילדים שלהם מילקי או מרכך כביסה, הממשלה מוציאה 40 מיליון שקלים בשנה על טיפול תרופתי למחבלים. זה כסף שלהן, של אותן המשפחות. הממשלה אמורה לנסות לחסוך בכל שקל. לא ייתכן שאותם מיסים, שאזרחי ישראל נאבקים כל חודש לשלם, ילכו לרווחת מי שיוצא כדי לרצוח אותם. מטרת הצעת החוק היא לתקן את העוול הזה. זה היגיון בסיסי. לא ייתכן שמחבלת, שיצאה לפגוע בחיילים, אזרחים וילדים, תקבל על חשבוננו טיפול קוסמטי, לפציעה שאותה מחבלת גרמה לעצמה, תוך כדי ניסיון לרצוח חפים מפשע. לא הגיוני שמי שהכריז מלחמה על החברה הישראלית יקבל על חשבונה תרופות יקרות והליכים רפואיים שלרוב אזרחי ישראל אין. מחבלים נמצאים בבית הכלא כדי שיורחקו מהחברה, כדי להרתיע אחרים מלצאת ולבצע פעולות טרור. אבל גם כדי להעניש את המחבל עצמו. הכלא לא יכול להיות קייטנה. לא יכול להיות שמחבלים ייכנסו לכלא על מנת לקבל הטבות, שאינם יכולים להרשות לעצמם בחייהם האזרחיים. הגיע הזמן להפסיק את אספקת הפינוקים והמותרות למחבלים שרצחו יהודים בדם קר. הגיע הזמן להפסיק את החגיגה הבזויה הזאת על חשבון משלם המיסים. בזמן שמשפחות שלמות מרוסקות ומפורקות על אובדן יקיריהן, הם נהנים להם בכיף על חשבוננו. המצב הזה הוא עלבון עצום וסטירת לחי למשפחות השכולות ולקורבנות הטרור. דם אחינו זועק מן האדמה. מדינת ישראל נמצאת במלחמת התשה ארוכה וממושכת מול טרור רצחני. כל עוד אויבינו ייחלו להשמדת מדינת ישראל, ניאלץ לחיות על החרב. במלחמה הזאת אנחנו צריכים להשתמש בכל כלי שנמצא ברשותנו – ההרתעה היא אחד מהכלים האלו. מול הטרור חייבים לעמוד איתנים ונחושים; לא בהתרפסות וחנפות. שלל ההטבות שלהן זוכים מחבלים בכלא, עושות בדיוק את הפעולה ההפוכה: הן נותנות רוח גבית לטרור ומעודדות ערבים לצאת ולבצע פיגועים נוספים. מטרת החוק היא להוסיף, ולו במעט, ליכולת ההרתעה שלנו. לומר בפה מלא ובנחישות שאויבי ישראל ייענשו. תודה רבה. אני קוראת לכולם להצביע בעד הצעת החוק.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

לפני שאני אזמין את השר המשיב, אני רוצה להודיע הודעה לכנסת, הודעה מטעם השר בן גביר: אבקש לעדכן בגילוי נאות לפרוטוקול, כי בעניין הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – ביקורת שיפוטית לעניין כשירות במינוי), עשוי להיות לי עניין אישי לפי כללי האתיקה של חברי הכנסת, כיוון שהוגשה בעניין מינויי לשר עתירה לבית המשפט העליון. על כן, הדברים מובאים לפרוטוקול, ואינם פוגעים כמובן בזכותו של השר בן גביר להצביע.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

- - - בהזיה.

היו"ר ישראל אייכלר:

השר וסרלאוף מוזמן להשיב במשולב לשתי ההצעות האלה: להצעה של חבר הכנסת פוגל ולהצעה השכל.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

ב-11 באוקטובר 2015, לאחר תפילת הבוקר, אסראא ג'עבס הצטיידה בבלון גז ונסעה ברכבה לכיוון ירושלים במטרה לפגוע ביהודים. שוטרי תחנת מעלה אדומים הבחינו ברכב שנוסע בצורה מחשידה בנתיב התחבורה הציבורית, וסימנו לנהגת לעצור לבדיקה. ג'עבס צעקה: אללהו אכבר, ופוצצה את בלון הגז שהיה ברשותה. היא נפצעה קשה, וחן, שעצר אותה, נפצע קל. הוא פונה עם כוויות בפניו ובחזהו לבית החולים שערי צדק, וג'עבס פונתה להדסה עין כרם. מעט לפני ניסיון הפיגוע, כתבה ג'עבס על פתק: אוי לכם אויבי האלוהים. מועדכם קרב, ואני בשיירת השהידים למען האל. עוד לפני כן כתבה בחשבון הפייסבוק שלה דברי אהדה לשהידים ולמעשיהם. אסראא ג'עבס הואשמה בניסיון רצח, וכיום מרצה עונש של 11 שנות מאסר. לפני קצת יותר מחצי שנה פורסם כי המחבלת פנתה לשב"ס, וגם עתרה לבית המשפט בעניין, בבקשה שיממן לה ניתוח שלא הוגדר כהכרחי, לאחר שהשב"ס כבר מימן בעבורה שני ניתוחים. אבסורד מושלם. אותה מחבלת ארורה – שנפצעה בפיגוע שהיא עצמה ביצעה – ביקשה לקבל מהמדינה מימון עבור ניתוח קוסמטי. מחבל לא צריך לצאת חי מזירת פיגוע. אם יצא חי, מדינה חפצת חיים צריכה לקבוע עונש מוות למחבלים. אני שמח לעדכן כי בשבוע הבא עולה לוועדת שרים לענייני חקיקה הצעת החוק של חברת הכנסת מסיעת עוצמה יהודית לימור סון הר מלך, בעניין עונש מוות למחבלים. עד אז מדינת ישראל מספקת שירותים רפואיים גם למחבלים ואסירים ביטחוניים. אולם, אל לה לתת מאומה מעבר למימון טיפול רפואי בסיסי. קל וחומר שהדעת אינה סובלת כי מדינת ישראל תממן טיפולים רפואיים לנזקים שנגרמו למחבלים בעת ניסיונם הנפשע לפגוע ביהודים. הצעות החוק – בהתאם לדברי ההסבר להצעת החוק – מטרתן לקבוע סייג ברור בחקיקה ראשית ולשלול מהאסירים שהורשעו בעבירות טרור זכאות לקבלת מימון לטיפול רפואי שמוגדר משפר איכות חיים או שאינו כלול בסל הבריאות הממלכתי. במסגרת זו הצעות החוק מבקשות לקבוע כי אסיר ביטחוני לעניין זה הוא מי שהורשע בעבירות המנויות בסעיף 68ג(ב) לפקודת בתי הסוהר, התשל"ב–1971, סעיף שנועד להחריג אסירים שהורשעו בעבירות ביטחון שהוגדרו מהשחרור המינהלי המורחב, ולקבוע שאסיר ביטחוני, כאמור, לא יהיה זכאי למימון המדינה לטיפול רפואי שמטרתו שיפור איכות חיים, לרבות טיפולים קוסמטיים ותרופות שאינם בסל הבריאות. בהתאם לנוסח הצעות החוק, לא יהיה בקביעה זו כדי לגרוע מהוראות סעיף 3 לחוק זכויות החולה. סעיף 3 לחוק זכויות החולה קובע: "(א) כל הנזקק לטיפול רפואי, זכאי לקבלו בהתאם לכל דין ובהתאם לתנאים ולהסדרים הנוהגים מעת לעת במערכת הבריאות בישראל"; (ב) במצב חירום רפואי זכאי אדם לקבל טיפול רפואי דחוף ללא התניה". בנוסף, מוצע לקבוע כי השר לביטחון לאומי בהתייעצות עם שר הביטחון יהיה רשאי להתיר מימון עבור טיפול רפואי שמטרתו שיפור איכות חיים במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו. עמדת הממשלה – הממשלה תומכת בהצעת החוק בכפוף לתיאום עם המשרד לביטחון לאומי, משרד המשפטים ומשרד הבריאות. אני רוצה לנצל את הזמן שנותר לי לדבר על משהו מאוד מאוד חשוב, שכולנו יכולים להזדהות איתו. השבת יקראו בבתי הכנסת את פרשת תרומה. אין מתאים יותר משבוע זה כדי להעלות על נס את אחת התופעות המרגשות והמיוחדות ביותר בעם ישראל: תרומות כליה מן החי. עד לפני קצת יותר מעשור – חילי פה – מי שחלה במחלת כליות, או כליותיו נפגעו מסיבה כלשהי, נאלץ לעשות דיאליזה במשך שנים ולהצטרף לתור הארוך מאוד לקבלת כליה מן המת, כאשר רבים מן החולים לא עמדו בשנות הדיאליזה הקשות ונפטרו. אדם אחד בשם הרב ישעיהו הבר שינה את התמונה מן הקצה אל הקצה. הרב הבר חלה במפתיע במחלת כליות, שהצריכה ממנו לעשות דיאליזה. כעבור תקופה ארוכה של סבל חבר תרם לו כליה, והוא חזר לחיים. עם זאת, הסבל הנורא שעוברים חולי הדיאליזה לא מש מנגד עיניו. חולי הכליות מחוברים למכונה שמחליפה את דמם במשך כארבע שעות שלוש פעמים בשבוע, תוך שהם נחלשים, מפתחים מחלות, מנועים ממאכלים רבים ומוגבלים בשתייה לכשלוש כוסות ביום בלבד. יחד עם הרב הבר היה בדיאליזה נער כבן 18 בשם פנחס תורג'מן, אח שכול. הרב הבר עשה כל שביכולתו למצוא תורם כליה לפנחס. לאחר מאמצים נמצא לו תורם, אך זה היה מאוחר מדי עבורו. פנחס נפטר מדום לב כשבועיים לפני הניתוח המיוחל והותיר את הוריו שכולים משני בניהם. יום פטירתו של פנחס הוא יום הקמתה והולדתה של עמותת מתנת חיים. הרב הבר החליט באותו רגע שהוא יוצא למסע למציאת תורמי כליה אשר בעודם בחיים יתרמו, ובכך יגיע הקץ לכל חולי הדיאליזה בישראל. למרות שאנשים חשבו אותו למשוגע, הוא לא ויתר; הוא תלה מודעות ועבר בין אנשים, ואכן אט-אט ובמאמצים רבים החלום החל לקרום עור וגידים. העמותה הוקמה בשנת 2009, ובשנים הראשונות הצליח הרב הבר לרתום תורמי כליה בודדים בלבד שיעניקו את כלייתם לאדם שלא הכירו. עם הזמן הנושא תפס תאוצה, וכמות התורמים הכפילה את עצמה משנה לשנה. בשיא הצלחת העמותה חלה הרב הבר בקורונה והחזיר את נשמתו הטהורה לבוראה. אשתו הרבנית רחל הבר, שתיבדל לחיים ארוכים, ממשיכה את מפעל חייהם, וברוך השם, העמותה מצליחה בימים אלו להגיע למספר שיא של יותר מ-200 תורמים בשנה. נכון להיום נתרמו דרך עמותת מתנת חיים כמעט 1,400 כליות מן החי. כל תרומה כזו מצילה חיים, מחזירה את החולה ומשפחתו לשגרה מלאה וחוסכת לתקציב משרד הבריאות כמיליון וחצי שקלים. העמותה מהווה גשר בין כל חלקי העם – דתיים וחילונים, אשכנזים ומזרחים, ימנים ושמאלנים – כולם תורמים זה לזה איבר ונותנים חיים בלי חשבון. ישראל היא אור לגויים בכל הקשור לתרומות כליה. אין אח ורע בעולם לתופעה המדהימה הזו, ומשלחות מכל קצוות תבל מגיעות לישראל בהשתאות כדי לנסות להבין מה גורם לכל כך הרבה ישראלים לתת איבר מגופם לאדם שאינם מכירים בכלל. כיום ישנם כ-1,200 חולי כליות בישראל שממתינים לתרומת כליה, ומחובת המדינה להוקיר את תורמי הכליה, להקצות תקציבי פרסום ולסייע לעמותה המדהימה הזו לפרסם ולהפיץ את הבשורה: ניתן לתרום כליה בסיכון נמוך מאוד ולחיות אחר כך חיים מלאים וטובים בבריאות שלמה תוך סיפוק אדיר על הצלת חיים. ברשותך, אדוני, עוד דקה. גם בין חברי הכנסת ישנו חבר הכנסת חילי טרופר, שתרם כליה דרך מתנת חיים. בהמשך גם אחיו תרם, ולאחרונה שמענו את סיפורו המרגש של חבר הכנסת משה ארבל, שהחליט לתרום כליה דרך העמותה. במהלך הבדיקות ניצלו חייו, לאחר שבבדיקות נמצא ממצא רפואי שהצריך ניתוח. במשפחתי אחותי הבכורה, אימא לשבעה ילדים, זכתה לתרום כליה לדוד לפני כשש שנים; דוד בן 59 כיום, אבא לשלושה ילדים, נכה צה"ל. לפני כשש שנים, לפני התרומה, מצבו הפיזי והנפשי של דוד היה לא פשוט. אשתו תרמה לו כליה שלושה חודשים לפני התרומה של אחותי, אך הניתוח לא צלח והוא חזר באותו שבוע לדיאליזה, לגיהינום, כהגדרתו. היום, כשש שנים לאחר התרומה, דוד חזר לחיים, הוא חזר לחיות: אבא במלוא מובן המילה, יוצא חופשי, מטייל ועובד, לא מפסיק להודות למלאך שנתן לו את החיים מחדש ובמתנה. נסיים במילותיו של הרב ישעיהו הבר: לא חייבים לתרום כליה כדי לתת חיים, אפשר לתרום הרבה איברים מגופנו כדי להיות שם אחד בשביל השני; פה שמדבר מילים טובות, אוזן להקשיב ולשמוע את הזולת, עין לראות את הטוב ולב להכיל ולאהוב אחד את השני ללא תנאי. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה לכבוד השר. חברת הכנסת מיכל וולדיגר, סגנית שר האוצר, עד חמש דקות.

סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר:

כבוד היושב-ראש, חברי כנסת, כנסת נכבדה, אז כמו שנאמר פה על ידי חברתי חברת הכנסת שרן השכל, אכן כספים יוצאים מקופת המדינה ואמורים לא לצאת, בוודאי לא למען דברים שכאלו. משה חן הוא שוטר מסור, איש משפחה, אדם שהקדיש את חייו לביטחון אזרחי ישראל. בתאריך 11 במאי 2015 משה היה בעוד יום עבודה שגרתי. האמת היא שהוא לא ידע, אבל שום שגרה לא הייתה שם. במהלך המשמרת שלו הבחין משה ברכב ובו לוחית ישראלית מתקרב למחסום שעליו היה מופקד. משהו נראה לו חשוד, הרכב נע ונד ועבר מסלולים. בתושייה רבה הוא הורה לרכב לעצור בצד לבדיקה. כשניגש לרכב, פתחה נהגת הרכב את החלון, והוא שאל בתמימותו: מה קורה, משהו לא בסדר? את צריכה עזרה? אני יכול לעזור. אבל היא ענתה לו: מה זה חשוב? מה אכפת לך? משהו בהתנהגות שלה לא נראה לו, הוא ביקש את מסמכי תעודת הזהות ורישיון הנהיגה, ואז הוא זכה ל"אללה הוא אכבר", והיא פוצצה את בלון הגז שהטמינה ברכב שלה. לפי דיווחי הכוחות הרפואיים במקום, משה נפצע קשה, אולם לפי התנהגותו של משה, הוא לא ידע זאת. על אף הפציעה משה הפעיל שיקול דעת וקור רוח בעת הפיגוע והרחיק מהמקום חיילים ואזרחים. במהלך פעולה זו התרחש פיצוץ נוסף חזק יותר. משה עף מההדף, אבל בזכות מעשיו ניצלו חיים רבים. שיקול הדעת שלו מנע רצח של אזרחים נוספים. בדיעבד התברר שמשה הציל עוד רבים אחרים, כי מטרתה של המחבלת הנתעבת הזאת הייתה להגיע לחניון טדי, שם ממתינים דרך קבע חיילים רבים. בהמשך לשיקול דעתו של משה, הפעלת שיקול דעת היא דבר חשוב, הכרחי, במיוחד לשליחי הציבור, לנו, לחברי הכנסת. בכל הקשור לטרור נגד העם שלנו, שיקול הדעת הוא הכרחי עוד יותר, אסור לנו לחשוב על שום דבר אחר מלבד הרתעה וענישה מחמירה כלפי מי שגדעו את חייהם של ישראלים, כלפי מי שביקשו לרצוח בדם קר ובאכזריות את תושבי הארץ הקטנה הזאת. הצעת החוק הזו, אשר הייתה לי הזכות להיות היוזמת שלה, מבקשת לפעול בדיוק לשם כך. הצעת החוק שתעלה כעת להצבעה ומקודמת על ידי חבריי חברי הכנסת צביקה פוגל וחברת הכנסת שרן השכל, קובעת כי אסיר ביטחוני לא יהיה זכאי למימון המדינה בנוגע לטיפול רפואי שמטרתו שיפור חיים – חוק מתבקש כל כך. לא יכול להיווצר מצב שבו מחבל או מחבלת ארורים ונפשעים יזכו לטיפול קוסמטי במימון המדינה. פניה של המחבלת שביצעה את הפיגוע הנורא הזה נשרפו כתוצאה מהפעלת המטען שנשאה, והיא מבקשת ניתוח קוסמטי לשיפור מצב האף שלה. אני שואלת אתכם: זה נראה לכם הגיוני? יושב איתנו כאן במליאה, ביציע למעלה, משה חן, השוטר שנפצע בפיגוע. בגבורתו הוא הציל חיים רבים. הוא זה שביקש ממני ליזום את החוק הזה, לכתוב אותו, וזה עושה צדק באופן כספי, אבל ודאי ובוודאי עם אנשים גיבורים כמוהו. הצדק הזה מתבקש. משה מבקש לעגן בחקיקה את מה שהיה מובן מאליו לנו, לכולנו. חבריי חברי הכנסת, אני מבקשת היום, צאו מהפוזיציה, הפעילו שיקול דעת, אל תהיו אופוזיציה הפעם; אל תהיו לעומתיים, הצביעו כולכם בעד, עשו צדק, סייעו לייצר הרתעה לאומית. זהו צעד קטן מאוד אבל חשוב מאוד לפצועי הטרור, לאלמנות והיתומים, לאלה שחייהם לא יהיו אותו דבר, וכמובן הוא חשוב גם להרתעה – אני מסיימת. מחבלים צריכים לדעת שהחוק במדינת ישראל אינו גמיש לטובתם. אנחנו, נבחרי הציבור עם שיקול הדעת, לא נאפשר למערכת לגלות עצמאות בעניינם של בני העוולה. החוק הזה יגביל אותם, וכעת כל מאמציהם הנלוזים יעלו בתוהו וייתקלו בקיר אטום, גם שלהם וגם של כל ארגוני השמאל הקיצוניים הפועלים בשמם של מחבלים ומעדיפים את טובתם על חשבון טובת אזרחי ישראל, הסובלים מטרור פרוע ורצחני. תודה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה לסגנית השר מיכל וולדיגר. אנחנו ניגשים לשתי הצבעות אחת אחרי השנייה. הצבעה ראשונה על הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר של חבר הכנסת צביקה פוגל. הצבעה. הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 42 נגד – 7 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (שלילת זכאות למימון שירותי בריאות משפרי איכות חיים לאסיר ביטחוני), התשפ"ג–2022, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה.

היו"ר ישראל אייכלר:

42 בעד, שבעה נגד. ההצעה אושרה בקריאה טרומית ותעבור לוועדה לביטחון לאומי להכנה לקריאה השנייה והשלישית. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר של חברת הכנסת שרן מרים השכל. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 43 נגד – 8 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (שלילת זכאות למימון שירותי בריאות משפרי איכות חיים לאסיר ביטחוני), התשפ"ג–2022, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה.

היו"ר ישראל אייכלר:

43 בעד, שמונה מתנגדים. ההצעה אושרה ותעבור לוועדה לביטחון לאומי להכנה לקריאה שנייה ושלישית.

היו"ר ישראל אייכלר:

הודעה לסגנית מזכיר הכנסת.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה וקריאה שלישית: הצעת חוק תכנון משק החלב (תיקון מס' 5), התשפ"ג–2023, שהחזירה ועדת הכלכלה. עוד הונחה היום על שולחן הכנסת הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 72) (הגנה מפני עיקול של כספי סיוע להורה עצמאי), התשפ"ב–2022. תודה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

אנחנו עוברים להצעת החוק של חבר הכנסת ניסים ואטורי, הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון – הקצאת קרקעות בנגב ובגליל לחיילים משוחררים), התשפ"ג–2022. להצעה זו הוצמדו כמה הצעות חוק, ואנחנו נאפשר למוצמדים. שמחה רוטמן – איננו.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

אני במקומו.

היו"ר ישראל אייכלר:

אבל ראיתי שהוא לא נמצא. אה, לא ידעתי שהיא צריכה. אז אנחנו נשוב להצעת חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה של חבר הכנסת שמחה רוטמן, שתנמק חברת הכנסת לימור סון הר מלך. עשר דקות, בבקשה. את לא חייבת את כל הזמן, את לא חייבת להשלים.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. הצעת החוק המוגשת לפניכם כבר גובשה מהכנסות הקודמות הודות לשר בצלאל סמוטריץ', יוזם והוגה החוק, שראה את הצורך האדיר בחוק הזה. בכנסת העשרים ביחד עם אבי דיכטר הוא עבר בקריאה טרומית ובהסכמה רחבה. בכנסת העשרים-וארבע בין אלו שהובילו את הצעת החוק והבינו את חשיבות החוק – השרה אורית סטרוק, חבר הכנסת שמחה רוטמן, חברת הכנסת שרן השכל וחבר הכנסת מיכאל ביטון – חוות הבודדים שרבים מהם נשלחו על ידי המדינה כדי להקים את החוות, אנשים שמסרו ומוסרים את נפשם על יישוב הארץ שלנו ועל שמירה על אדמות הלאום. לדאוג להם זו משימה ציונית מהמעלה הראשונה. החוות נמצאות היום במציאות בלתי אפשרית ובלתי הגיונית כאשר רובן בלתי מוסדרות ולא ניתן להקים מבנה למגורי החוואי בסמוך לעדר. גם החוות שהוחלט בהחלטות ממשלה על הסדרתן עוברות מסלול חתחתים וסבל בלתי נסבל. רבות מהן נאלצות לעבור הליכים תכנוניים שנמשכים כבר קרוב לעשור. הצעת החוק נועדה לפשט את הליכי התכנון, ובמקרה שבו לדעת השר לביטחון לאומי, יש צורך בנוכחות בסמוך לעדר, תינתן לחוואי אפשרות להקים מבנה למגורים. כך באמצעות הליך קצר בוועדה המקומית נאפשר לקצר את ההליכים ונעשה צדק עם החוואים ששומרים על השטחים הפתוחים ונרדפים היום על ידי רשויות התכנון. היום יותר מתמיד אנו עדים לצורך לתקן את העוול הזה ולעשות צדק עם החוואים החלוצים, אוהבי ומיישבי הארץ. אני מבקשת מכולכם לתמוך בהצעת חוק חשובה זו.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. השר שישיב – עכשיו צריך השר להשיב, תחליטו אם זה השר – אתה מסכים –השרה סטרוק, שרת ההתיישבות, תשיב על ההצעה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

כנסת נכבדה, לפני שאקריא מן הכתב, קודם כול אני אקרא מן הלב: הצעת חוק זו מוגשת למענם ולכבודם של אנשים חלוצים ששומרים עבורנו על הארץ שלנו, ששומרים על שטחים עצומים למעננו, למען כל הדורות הבאים, ועושים את זה במסירות נפש עצומה, ואנחנו כמדינה לא ידענו עד היום לתת להם את הגיבוי הראוי. נוצר מצב אבסורדי שנמצאת משפחה בתוך שטח מרעה, דואגת לעדר שלה, דואגת לשטח כולו, ולא מתאפשר לה לגור בתוך השטח. ביקרתי משפחה כזו לפני שבועיים. האימא עם תינוק בן שמונה חודשים על הידיים, והילד לא יכול לרדת מהידיים לרגע, כי אין איפה לזחול. זה מצב אבסורדי. אם אנחנו רוצים שהחוואים האלה ישמרו לנו על השטח, אנחנו צריכים לאפשר להם את התנאים המינימליים לכך. עכשיו אקריא את עמדת המדינה הרשמית: בהצעת החוק שלפנינו מוצע להסדיר את מגורי הרועים ואת הקמתם של מבנים חקלאיים בשטחי מרעה, ולאפשר מתן היתרים למגורי רועים ומשפחותיהם הגרעיניות בשטחי רעייה, באזורים שבהם הדבר נדרש בשל צורך בנוכחות מתמדת וצמודה של רועה בסמוך לעדר ובהתאם לקביעתו של שר החקלאות ופיתוח הכפר (להלן – אזור שמירה צמודה). מוצע כי בהתייעצות עם שר הפנים יקבע שר החקלאות אזורים שבהם קיימים שטחי מרעה ונדרשת בהם נוכחות מתמדת וצמודה של רועה; רועה באזורים אלה יהיה רשאי להגיש בקשה לרשות המרעה במשרד החקלאות, אשר יפעל להגשת בקשה להקמת מבנה מגורים בשטח המרעה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה, בהתקיים תנאים שעניינם גודל המבנים הנדרשים לרבות מבנים חקלאיים, ניהול ספרים כדין ותנאים נוספים. מיקום המבנים ייקבע באישור הוועדה המקומית בהמלצת משרד החקלאות. לפני כמה שנים, בעקבות הצעות חוק דומות שהוגשו לכנסת, הוקם במינהל התכנון פורום לבחינת צורכי המרעה בהיבטים החקלאיים. הפורום כולל את כלל הגורמים הממשלתיים הנוגעים בדבר, ובהם משרד החקלאות, רשות מקרקעי ישראל, רשות הטבע והגנים והקרן הקיימת לישראל. לאחר מיפוי הצרכים על ידי הפורום, גובשה תוכנית שינוי 6 לתמ"א 1, אשר מאפשרת הקמת מוקדי מרעה בשטחים פתוחים עם אפשרות לבינוי חקלאי נדרש ושהיית שומר, תוך בינוי מינימלי. הצעת חוק זו מרחיבה את המלצות הפורום ומאפשרת את מגורי הרועה ובני משפחתו כאשר הדבר נחוץ לדעת השר מחמת מאפייניהם של אזורי המרעה שבהם הוא פועל, לרבות הסיכון שקיים בהם לאדם ולרכוש או בשל ריחוקם מנקודות יישוב. הממשלה תומכת בהצעת החוק, אולם ישנם כמה נושאים שיש צורך לתאם מול משרד החקלאות ויתר משרדי הממשלה בשלבי החקיקה הבאים. כך למשל, אין צורך בהקמת המבנים על ידי משרד החקלאות, ודי בכך שמשרד החקלאות מופקד על קידום ההליך התכנוני מול הוועדה המקומית. בנוסף, יש צורך בהגדרת מונחים שמופיעים בהצעת החוק בתיאום מול רשות מקרקעי ישראל באשר לשינוי התנאים להשכרת הקרקע על פי החוזים הקיימים ובהתאמת תהליכי העבודה המתקיימים כיום במוסדות התכנון להליך התכנון הייחודי המוצע בהצעת החוק. אני רוצה להוסיף כמה מילים לפני שאקרא את הסיפא. אני רוצה לומר שאני מאוד שמחה שהצעת החוק הזו זוכה להסכמה לאומית רחבה; לא רק עכשיו, גם בכנסת הקודמת השר דאז זאב אלקין, השרה דאז איילת שקד והשר דאז עודד פורר תמכו ועזרו לקדם את הצעת החוק הזו להעביר אותה בקריאה טרומית גם בקואליציה הנוראה שהייתה להם. גם היום חבר הכנסת אלקין וחבר הכנסת פורר כמו גם חבר הכנסת אוהד טל ממפלגתי הגישו הצעות חוק זהות, והן תעלינה, בעזרת השם, כאן במליאה ותוצמדנה להצעת החוק הזו בשלב הקריאה הראשונה. אני מאוד מברכת על זה שאנחנו זוכים להסכמה רחבה, שמעידה על התמיכה הרחבה-מאוד בציבור בעם וממילא גם בכנסת במסירות הנפש של אותם חוואים, שכפי שאמרתי, הם למעשה שליחים של כולנו. הם לא יושבים כאן ביציע – אתם יודעים למה הם לא יושבים? הם בכלל לא יכולים לצאת מהחווה. הם משעבדים את עצמם לשמירה על אדמת ארץ ישראל. זמן ללכת לקניות אין להם; זמן לבקר את המשפחה אין להם. הם מוסרים נפש למען הארץ של כולנו ובעצם למען כולנו. אנחנו מכאן נתלכד עבורם. לאור האמור, אציע לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק בכפוף לתיאום המשך הליכי החקיקה עם משרד החקלאות ועם יתר משרדי הממשלה הנוגעים לעניין. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. אנחנו ניגש להצבעה. בעד או נגד הצעת חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה – הצבעה. הצבעה מס' 16 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 37 נגד – 6 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת החוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, התשפ"ג–2023, לוועדת הפנים והגנת הסביבה, נתקבלה.

קריאה:

זה לא עובד לי.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

אני - - -

היו"ר ישראל אייכלר:

37 בעד, נגד – שישה. ההצעה אושרה בקריאה טרומית, ותעבור לוועדת הפנים והגנת הסביבה. הצביעה?

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אני לא - - -

היו"ר ישראל אייכלר:

את רוצה לפרוטוקול? אז אני מודיע שחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן וחבר הכנסת עופר כסיף רצו להצביע נגד.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

נגד.

ינון אזולאי (ש"ס):

היו"ר ישראל אייכלר:

מה? ועדת הפנים והגנת הסביבה, כך כתוב פה.

ינון אזולאי (ש"ס):

סליחה, אני מתנצל.

היו"ר ישראל אייכלר:

שטחי מרעה, כן.

היו"ר ישראל אייכלר:

אנחנו עוברים להצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון – הקצאת קרקעות בנגב ובגליל לחיילים משוחררים), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת ניסים ואטורי, וצמודה אליה הצעת חוק של חבר הכנסת אלי דלל. ניסים ואטורי מוזמן, בבקשה, להגיש את הצעת החוק. חבר הכנסת ואטורי, עד עשר דקות.

ניסים ואטורי (הליכוד):

20 דקות? זה הרבה. עשר. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת היא שאני מתרגש. זה חוק ראשון שלי שעולה כאן, ודרך אגב, אני מושתל כליה, אתה יודע, אשתי תרמה לי. עברתי את הסבל הזה, ואני מחזק אותך על הדברים שאמרת. קודם כול, אני מברך את חיילי צה"ל על הפעולה ההרואית היום בשכם. הצליחו לחסל עשרה מחבלים – נבלות בשבילך - - -

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

תתבייש לך. זקנים נהרגו - - - תתבייש לך.

ניסים ואטורי (הליכוד):

חיילי צה"ל חיסלו עשרה מחבלים. כואב לך, אני יודע, אבל אין מה לעשות. אני אציג את החוק.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

ניסים ואטורי (הליכוד):

מה אתה רוצה? תקשיב, אתה נבלה שיושבת פה בכנסת. מי רואה אותך ממטר בכלל? אתה בן אדם שפל.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

היושב-ראש - - -

היו"ר ישראל אייכלר:

ניסים - - -

קריאות:

ניסים ואטורי (הליכוד):

את אחמד טיבי אני מבין, את איימן עודה אני מבין. אותך - - -

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת ואטורי, אני מבקש לא להשתמש - - -

ניסים ואטורי (הליכוד):

תודה רבה. קודם כול, אני רוצה לבקש סליחה מחיילי צה"ל. אנחנו שלחנו אתכם - - -

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

היושב-ראש - - -

היו"ר ישראל אייכלר:

ביקשתי לא להשתמש במילים כאלה משני הצדדים, אוקיי?

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

- - - תגובה - - -

ניסים ואטורי (הליכוד):

אני רוצה לבקש סליחה מחיילי צה"ל. אנחנו שלחנו אתכם למשימות קשות ולפעמים אף כמעט בלתי אפשריות.

שר התקשורת שלמה קרעי:

- - - לעם ישראל.

קריאה:

- - - תענה - - -

ניסים ואטורי (הליכוד):

שלחנו אתכם לפעמים למבצעים קשים, ולפעמים – להתמודד עם אנרכיסטים - - -

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

היו"ר ישראל אייכלר:

השר שלמה קרעי, יש פה מקום לכבוד השר. כדאי, כדי שניסים ואטורי יוכל להשמיע את דבריו.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

- - - ופושעים, בושה. ילד בן 16 - - -

ניסים ואטורי (הליכוד):

תעצור את הזמן, כדי שאני אספיק - -

היו"ר ישראל אייכלר:

תדבר.

ניסים ואטורי (הליכוד):

- - להגיד עוד דברים מעצבנים שיעצבנו פה כמה אנשים. אנחנו שלחנו אותם להתמודד עם כל מיני אירועים – בין היתר, התמודדות עם אנרכיסטים ואנשים דוגמת זה שיושב פה. אנחנו מצטערים, ואני אומר בשם עם ישראל, על זה - -

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

אני לא - - -

ניסים ואטורי (הליכוד):

- - ולא גיבינו אתכם מספיק עד היום. כנראה לא ידענו להעריך אתכם מספיק. אני שמח שהגעתי לכנסת, ויש פה היום ממשלה וקואליציה ציונית, אמיתית וערכית, וזה הניצן הראשון שהולך להיות.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

- - - לך גזע עליון, נכון?

ניסים ואטורי (הליכוד):

חיילי צה"ל הם עליונים לפניך, וזה בטוח. אתה לא מגיע לציפורן של חיילי צה"ל.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

- - - זה מה שהיה - - -

קריאה:

- - - אנטישמי.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אתה לא מגיע לציפורן של חייל צה"ל.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

אריאל קלנר (הליכוד):

- - - אנטישמי.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

זה מה שאתם - - -

אריאל קלנר (הליכוד):

- - - אנטישמים - - -

ניסים ואטורי (הליכוד):

אני וחבריי רוצים לתת לכם מעט מן המעט שאנחנו כאן, בכנסת ישראל, יכולים לעשות למענכם. כל חייל משוחרר יקבל בין 250 מ"ר עד לדונם מתנה בנגב, בגליל ועוד אזורים, כפי שיוחלט בתיקונים שנכניס בוועדה. מדובר בחיילים מכל העדות והמגזרים וללא הבדלי דת, גזע ומין. אנחנו זוכרים את סגן אלוף מחמוד ח'יר א-דין הי"ד מחורפיש, שהיה קצין דרוזי מוערך במערך המבצעים של אמ"ן, אשר נפל בפעילות הרואית שעד היום נותרה חסויה בח'אן יונס. אתם יכולים רק להסמיק מהגבורה שהייתה שם. זו יחידה שאתם, בטח אנשים שצועקים פה, לא יכולים בכלל להתקרב לשערה בציפורן החודרנית שלהם, וסליחה על הביטוי.

קריאה:

ניסים ואטורי (הליכוד):

אנחנו זוכרים את רס"מ אמיר חורי, השם ייקום דמו, מנצרת, שוטר ערבי נוצרי בסיירת האופנועים של משטרת ישראל – הגן בגופו על אזרחי ישראל ונטרל את המחבל השפל בבני ברק. אנחנו זוכרים את רס"ל אסיל סוואעד, השם ייקום דמו, גיבור לוחם מג"ב בדואי תושב חוסנייה, שנפל לפני עשרה ימים בערך בפיגוע דקירה במחסום שועפאט, ובגופו מנע פיגוע גדול יותר. אנחנו זוכרים את סמל ראשון שחר שלו, השם ייקום דמו, בן היישוב שלי, אלוני הבשן, שנפל בצוק איתן. הוא מיחידת פלחה"ן צנחנים.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

אה, אתה לא - - -

ניסים ואטורי (הליכוד):

נלחם בגבורה כדי שאנשים שפלים כמוך יוכלו להעיר ואולי להגיד: יש דמוקרטיה. אני יודע שהמחנה הנאור אוהב להגיד: אנחנו הצד שתורם, אנחנו הצד שנותן, אז אני נמצא כאן כדי להזכיר את בנינו ובנותינו ואת כולנו, כולנו ביחד, אני לא פוסל אף אחד, לא ימין, לא שמאל – פרט לכאלה שמתחמקים ורק באים לפגוע במדינה – שמשרתים ביחידות הכי מובחרות שיש, הכי מובחרות, כן, גם הילדים שלי, למרות שאני תומך ברפורמה. אני לא חושב שהרפורמה מבדילה בין משרתי צה"ל או לא משרתי צה"ל. יש לנו ויכוח, נכון. אני יודע שזה כואב שהזיזו להגמוניה את הצלחת עם החלב. אז יש בעיה, זה כואב, נכון. אבל חלק מהרפורמה הזאת באה להגן על חיילי צה"ל. אנחנו רואים אירועים שבהם חיילי צה"ל מתמודדים עם השפלים בבני האדם – אנחנו רואים פה איזו דוגמה של אחד כזה – ובסוף הם מגיעים לבית המשפט ויוצאים מושפלים. לא יקרה עוד שחיילי צה"ל יצאו מושפלים, לא בבית המשפט ולא בבית הזה. אנחנו נגן עליהם, כל הקואליציה כאן, יד אחת. ואני מאמין שגם באופוזיציה יש כאלה שגם מוזמנים לתמוך בחוק שלי. וצריך להגן עליהם. אם לא הם, אתם לא הייתם יכולים לשבת פה, אני לא הייתי יכול לעמוד פה ולהציג את החוק הזה. חיילי צה"ל הם נשמת אפה של המדינה. אנשים כמו הבחור הזה שצועק פה – לא אגיד את שמו, לא אתן לו את הפריווילגיה הזאת – הוא צריך לעמוד מאחורי סורג ובריח כשהוא מרים יד על חייל צה"ל או על קצין משטרה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

מה זה?

ניסים ואטורי (הליכוד):

מה זה? זה חיילי צה"ל. הם הקדושים שלנו, כן.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

זאת הסתה פרועה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

זאת לא הסתה, אני מדבר על עובדות. ראינו אתכם.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

זאת הסתה - - -

ניסים ואטורי (הליכוד):

אתם מוצצי דם, אתם יושבים על הווריד של הדמוקרטיה בזכות חיילי צה"ל שמגינים גם עליכם, לצערי. אני רוצה להודות לשר אלי כהן שהשתתף איתי בהצעה מראש. ניסחנו אותה ביחד, זאת הצעה שהוגשה לפני כן. השרים שעזרו – שר השיכון, השר שלמה קרעי, שעזר לי גם כן, כל השרים, יושב-ראש הקואליציה. אנחנו קודם כול יד אחת כולם, זה לא משנה מי לוקח את הקרדיט על זה. אני יודע שזה חוק מצוין.

היו"ר ישראל אייכלר:

שר השיכון היה מעורב בזה?

ניסים ואטורי (הליכוד):

אני ישבתי איתו בשבוע שעבר. כשאני עובד על חוק, אני עובד על כל המרחב מסביב. ישבתי עם כולם – מיושב-ראש הקואליציה, שר השיכון, אני עושה עבודה יסודית לפני כן, כמובן – השרים שציינתי גם בוועדת השרים. אני יודע שהחבר'ה ציונים, הממשלה הזאת נוחה כדי להעביר חוקים למען חיילי צה"ל, כי אנחנו יודעים מה זה – אנחנו בעד המדינה קודם כול. אנחנו לא נצא נגד המדינה, כמובן, ולכן הצד ההפוך של זה הוא לבוא ולעשות למען חיילי צה"ל. זאת רק ההתחלה, החיילים יקבלו חסינות. יש לנו עוד המון חוקים, ואני לא אעלה את כולם כרגע, אבל זה הניצוץ הראשון, זה הניצן הראשון שממנו והלאה יבואו עוד חוקים כדי להגן על חיילי צה"ל, כי זה מגיע להם. הם לא יצאו לקרב ויצאו לבד, אנחנו מאחוריכם כאן, כל הקואליציה. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

לחוק הזה הוצמדה הצעת חוק של חבר הכנסת אלי דלל. אלי דלל מוזמן לנמק את ההצעה שלו בשלוש דקות.

אלי דלל (הליכוד):

אדוני יו"ר הישיבה, כנסת נכבדה, מאז הקמתה חרטה מדינת ישראל על דגלה את הרצון לפתח את הנגב ואת הגליל. ממשלות ישראל חיפשו דרכים לתגמל את החיילים אשר שירתו את המדינה שנים רבות. אני רוצה להודות לחבריי חברי הכנסת וגם לשרים אלי כהן, שלמה קרעי, ואטורי, על העזרה וגם על התמיכה בהצעת החוק הדומה. מטרת הצעת החוק היא לענות על שני ערכים אלו: תגמול למשרתי המדינה ופיתוח הפריפריה על ידי מי שכבר הוכיח את יכולותיו בתרומה למען הכלל, זאת על ידי עידוד ההתיישבות הצעירה בנגב ובגליל מתוך הכרה בכך שההתיישבות באזורים אלו עשויה לכלול אתגרים ביטחוניים, מוסריים ייחודיים, ומימוש החזון הציוני. בנוסף לכך יהיה זה ראוי להעניק קרקעות כתגמול על נאמנות בעבר. במקום שבו מתיישבים ערכים אלו יוכלו להמשיך ולממש בעתיד ערכים חברתיים נוספים הנובעים מעצם ההתיישבות בנגב ובגליל. לכן מוצע לקבוע כי רשות מקרקעי ישראל תקצה קרקע ללא תמורה לחיילים משוחררים ולמשרתי שירות לאומי אזרחי שסיימו את שירותם למען בניית בתי מגורים באזורי עדיפות לאומית. לא במקרה ראה דוד בן-גוריון, האב המייסד של מדינת ישראל, את הנגב כ"סלע העתיד" של המדינה; לא במקרה החליט יחד עם פולה, רעייתו, ב-1953 להתיישב בשדה בוקר; לא במקרה אמר את המשפט: אם אנחנו לא נכבוש את המדבר, המדבר יכבוש אותנו. הנגב, מקריית גת בצפון ועד אילת בדרום, מכסה כ-13 מיליון דונם בקירוב, כ-60% משטח מדינת ישראל. בתוך השטח הענק הזה מתגוררים כ-600,000 יהודים וכ-300,000 מהמגזר הבדואי. אדגיש כי רוב מניינם של הבדואים הם אזרחי ישראל נאמנים, וחלקם אף משרתים בצה"ל, מקצתם ביחידות נבחרות. אין זה סוד שרוב רובם של החיילים המשוחררים נעדרים כל אמצעים לרכישת דירה באזור הביקוש במרכז הארץ ובכלל; גם אין זה סוד שהחלום של כל משפחה צעירה הוא להגיע לבית עם גינה. לטעמי, שגויה התפיסה שלפיה מדובר ברעיון הזוי, וכמעט אף חייל משוחרר לא ירצה לנדוד עם משפחתו לאי שם במדבר – אני מזכיר לכם את אותם רואי השחורות עוד בשנות השלושים של המאה הקודמת, שלא האמינו שההתיישבות בגליל, מבית אלפא ועד נהלל, מחניתה ועד כפר גלעדי, תחזיק מעמד – והיא החזיקה ועוד איך. היא שיצרה את קווי המדינה שבדרך, ולבסוף קמה ב-1948. אני מאמין שרעיון זה יקרום עור וגידים, יסייע מאוד לשוק הדיור, ובד-בבד יחזק את הנגב והגליל הן כמותית והן איכותית. הוא יביא עימו בשורה לעתיד לדור הצעיר של מדינת ישראל, כולל יותר מקומות תעסוקה, יותר חיי קהילה פורחים, יותר חיים איכותיים ובריאים בסביבה אקולוגית משובחת.

היו"ר ישראל אייכלר:

משפט סיום.

אלי דלל (הליכוד):

אני כבר אסיים – יותר תיירות מדבר, והכי חשוב – להפריח את הנגב והמדבר.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה.

אלי דלל (הליכוד):

כדי להשלים את הרעיון יש לתת למפעלים ולעסקים מגרשים בנגב ובגליל – אני אקצר.

היו"ר ישראל אייכלר:

לא, אתה עברת את הזמן.

אלי דלל (הליכוד):

הינה, אני מקצר. אמרו לי עשר דקות, אבל אני אקצר.

היו"ר ישראל אייכלר:

לא, מי שצמוד מקבל שלוש דקות.

אלי דלל (הליכוד):

אוקיי, הינה, אני אקצר. הינה, אני מעביר פה את הדפים.

היו"ר ישראל אייכלר:

לא, אני רוצה לתת לך משפט סיום.

אלי דלל (הליכוד):

דף אחרון.

היו"ר ישראל אייכלר:

לא, בנאום הבא אתה יכול לדבר.

אלי דלל (הליכוד):

דף אחרון. הדף האחרון חשוב לי מאוד.

קריאה:

תן לו על חשבוני.

היו"ר ישראל אייכלר:

על חשבון מי? אתה לא ברשימה.

אלי דלל (הליכוד):

בדרך זו נבטא את סולם הערכים שלנו, המעמיד את התרומה החברתית והביטחונית במסגרת צה"ל כערכים מרכזיים בחברה. עם הענקת הקרקעות תזכה החברה הישראלית בתרומה ייחודית, החיילים המשוחררים יעניקו לאזורים הדרושים חיזוק חברתי, כלכלי וביטחוני. בכוחנו להחיות את החזון הציוני, שהנחה את ההיאחזות לדורותיה בצורה משודרגת.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

אלי דלל (הליכוד):

מיטב הנוער יקבל עידוד משמעותי לשירות צבאי מלא, ואותו עידוד עצמו יאפשר את פיתוח אזורי הספר כשירות מלא לאורך כל חייו.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה, חבר הכנסת אלי דלל.

אלי דלל (הליכוד):

הצעת החוק הזו היא לתכלית ראויה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. כבוד שר השיכון ישיב על שתי ההצעות.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

כבוד השר, כל הכבוד, הצעה מצוינת. אתה אלוף.

היו"ר ישראל אייכלר:

זה של חברי הכנסת ניסים ואטורי ואלי דלל.

ניסים ואטורי (הליכוד):

התייעצתי עם השר לפני כן.

היו"ר ישראל אייכלר:

רציתי לשמוע את זה ממך עוד פעם. עד עשר דקות.

שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ:

את מה שהם רוצים אפשר לתת בדקה. את מה שהם רוצים, חברי הכנסת האלו, אפשר לעשות בדקה, לא צריך עשר דקות.

היו"ר ישראל אייכלר:

לכן אמרתי עד עשר דקות, לא חייבים.

שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ:

כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, אני משיב לדבריהם של חבר הכנסת ניסים ואטורי וחבר הכנסת אלי דלל ואלה שהצטרפו אליהם, השר קרעי ועוד אלה ששותפים לרעיון שנאמר כאן לפניי. כפי שציינתי בנאום בכניסתי לתפקיד כשר במשרד הבינוי והשיכון, יש לנו חובה מיוחדת לחיילים משוחררים. אני באופן אישי גם תומך נלהב ברעיון כי אלו המקדישים את מיטב שנותיהם למען ביטחונם של אזרחי ישראל, אסור לנו שיעמדו כעניים בפתח בבואם להקים בית בישראל. לא ייתכן שהם יזדקקו לנדבות או לתרומות בשביל לכסות רכישת דירה או שכירות כדי שהם יוכלו לחיות בארץ ישראל, בנגב, בגליל או במרכז. בתקופה הקצרה שאני במשרדי כבר ביקרתי בצפון ובדרום יחד עם חברי כנסת, אלה שגרים באזורים הללו, וראינו מקומות שמתאימים לחיילים משוחררים, לחיילים במילואים, לחיילים צעירים ובכלל לזוגות הצעירים במדינת ישראל.

קריאות:

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת כסיף, אתם יכולים להמשיך את השיחה בחוץ.

קריאות:

קריאה:

זאת לא שיחה. הוא מקלל אותו.

קריאות:

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת כסיף, קריאה ראשונה.

קריאה:

לך מפה.

היו"ר ישראל אייכלר:

קריאה שנייה.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

היו"ר ישראל אייכלר:

נא לצאת, בבקשה.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

עוכר ישראל, בוגד. לך מפה.

קריאות:

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

עוכר ישראל, פושע מנוול, בוגד. לך, בוגד, לך.

קריאות:

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

מה זה יכול להיות?

ניסים ואטורי (הליכוד):

לך מפה. מי אתה בכלל?

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

מה זה עכשיו, אני לא מבין.

היו"ר ישראל אייכלר:

חברי הכנסת, גשו למקומות.

קריאה:

אתם לא תהיו פה, תזכור מה אני אומר - - -

היו"ר ישראל אייכלר:

עופר כסיף, אני הוצאתי אותך החוצה בגלל שקראתי אותך לסדר שלוש פעמים ולא הפסקת.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

הוא עומד פה ומקלל.

היו"ר ישראל אייכלר:

תוכל לחזור להצבעה, אבל לא עכשיו.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

מה הם באים לפה, אני לא מבין, מה, הם בעלי הבית פה - - - רוח גבית - - - האופוזיציה - - - רוח גבית, אז הם בעלי הבית פה.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

הוא עמד פה וקילל אותו מעל הראש שלו. זה לא יכול להיות.

היו"ר ישראל אייכלר:

כן, אמרתי לו לצאת. חבר הכנסת כסיף, אני ביקשתי שתצא.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

בטח שהם - - - כי ערוץ 12, ערוץ 13, ערוץ 11, שאנחנו מממנים, עובדים בשבילו - - -

קריאות:

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

לך מפה.

אריאל קלנר (הליכוד):

- - - אוטו-אנטישמי - - -

קריאות:

היו"ר ישראל אייכלר:

קראתי אותו לסדר שלוש פעמים והוא לא יצא. עכשיו אני מבקש מכולם לשבת, ומי שיפריע, אני אקרא אותו לסדר קריאה ראשונה, שנייה ושלישית מייד.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אדוני היושב-ראש, אתה יודע - - -

היו"ר ישראל אייכלר:

אם יש לך הערה ליושב-ראש, תגיש בכתב למזכירה. בבקשה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

לא, לא. הם השמיעו קולות של חיות כשהוא עבר לידם, אתה מבין?

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

בן אדם לא שפוי. שקרן - - -

קריאות:

היו"ר ישראל אייכלר:

כבוד השר.

קריאות:

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת אלמוג כהן.

שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ:

רבותיי - - -

קריאות:

שר התקשורת שלמה קרעי:

תשלח אותם למרפאת הכנסת, אולי - - -

היו"ר ישראל אייכלר:

תראו, רבותיי - -

שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ:

רבותיי חברי הכנסת - - -

היו"ר ישראל אייכלר:

- - אני כיושב-ראש לא אאפשר לאף אחד להפריע. מי שיעיר הערת ביניים, בבקשה – יותר לא. ואם מישהו בא לקלל או לריב, ואני אומר לו פעם, פעמיים ושלוש והוא לא חוזר בו, אז הוא יוצא, ולא משנה לי אם קוראים לו עופר כסיף או קוראים לו בשם אחר, תדעו לכם.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אני יושב - - -

שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ:

רבותיי - - -

היו"ר ישראל אייכלר:

לא ארשה שום הפרעה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

תקשיב, אני יושב קרוב לשר והוא עבר ובא לפה, לכיוון שלי - - -

היו"ר ישראל אייכלר:

אני ראיתי, אבל חשבתי שהוא בא לדבר איתכם, לא ידעתי שהוא בא לריב איתכם.

ניסים ואטורי (הליכוד):

מה לדבר - - -

קריאות:

מה לדבר - - -

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת טיבי טוען שאתם עשיתם לו קולות.

קריאה:

לא נכון.

היו"ר ישראל אייכלר:

לא נכון, אז זה יתברר בוועדת האתיקה. תגישו בוועדת האתיקה.

קריאות:

היו"ר ישראל אייכלר:

יש היום ועדת אתיקה, חבר הכנסת ינון אזולאי. שיברר את האירוע הזה.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

נאור שירי (יש עתיד):

- - - תפסיק להאשים אחרים - - -

היו"ר ישראל אייכלר:

כבוד השר, נא להמשיך.

שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ:

רבותיי חברי הכנסת, תרשו לי להמשיך, כי אני מדבר על דבר חשוב ויקר.

קריאות:

היו"ר ישראל אייכלר:

רבותיי, עכשיו שקט, שומעים את שר השיכון הרב יצחק גולדקנופ.

דבי ביטון (יש עתיד):

- - - אנחנו פה בשביל חיילי צה"ל - - -

קריאות:

שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ:

רבותיי, בואו נהיה מאוגדים בנושא שאנחנו דנים בו עכשיו. אלה שנמצאים כאן, בואו נהיה מאוחדים בנושא - - -

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת שירי וחברת הכנסת ביטון, שקט, בבקשה.

שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ:

בואו נתאחד בנושא.

דבי ביטון (יש עתיד):

היו"ר ישראל אייכלר:

פשוט שקט.

שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ:

בואו ונתאחד בנושא שחבר הכנסת ניסים ואטורי וחבר הכנסת אלי דלל העלו כאן, לסייע לחיילים משוחררים ולמצוא להם מקום דיור בנגב או בגליל. אני ממשיך במקום שבו הפסקתי, אבל אני לא מתחיל שוב מההתחלה. כמו כן, יש לנו חובה ליישב את אזורי הפריפריה, הנגב והגליל, ובפרט אותם אזורים המוגדרים כעדיפות לאומית. כשר הבינוי והשיכון וכיושב-ראש רמ"י, רשות מקרקעי ישראל, אני תומך בהנחת היסוד של הצעת החוק הזו ומדגיש כי משרד הבינוי והשיכון בהובלתי מקדם תוכנית כוללת לקידום הנגב והגליל. התוכנית כוללת מרכיבים רבים וביניהם מתן הנחות בקרקע על מנת למשוך אוכלוסייה צעירה לאזורים אלו. במסגרת התוכנית אנחנו נותנים את הדעת בפרט על הנושא של תמיכה בחיילים משוחררים. רבותיי, כאן אני חייב להמשיך עוד קטע קטן: לגבי אלה שבאים לדבר איתי על הנושא של הדיור הציבורי, שחוקק בשעתו על ידי רן כהן ופג תוקפו ב-15 בפברואר – פג תוקפו והחוק הזה בוטל. ליבי-ליבי עם אלה שאולי הפסידו את הזכות שהייתה להם כשהם רצו לקנות את הדירות מהדיור הציבורי.

דבי ביטון (יש עתיד):

- - - צריך לעזור להם.

שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ:

אבל ליבי גם עם אלפים שממתינים ורוצים לקבל דירות בדיור הציבורי; ליבי-ליבי גם עם אלה שגרים בדיור הציבורי ורוצים שנסייע להם בשיפור הדיור הציבורי. את הדברים הללו אנחנו מביאים בימים אלו לפני האוצר, ואנחנו מקווים מאוד שיחד איתם נמצא פתרון לאלה שעדיין רוצים לרכוש, לאלה שעדיין רוצים לקבל דיור ציבורי וגם לאלה שרוצים שישפרו להם את הדיור הציבורי. תודה רבה לכולם.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה לכבוד השר.

קריאה:

תודה, השר. תודה.

היו"ר ישראל אייכלר:

אנחנו ניגש להצבעה. חבר הכנסת כסיף יכול לחזור. תודיעו לו, ואנחנו ניגשים להצבעה. הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון – הקצאות קרקע), של חבר הכנסת ניסים ואטורי. מי בעד? מי נגד? אני מפעיל הצבעה. הצבעה מס' 17 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 31 נגד – 6 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון – הקצאת קרקעות בנגב ובגליל לחיילים משוחררים), התשפ"ג–2022, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.

היו"ר ישראל אייכלר:

31 בעד, שישה מתנגדים. ההצעה אושרה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

היו"ר ישראל אייכלר:

אנחנו באמצע הצבעה. אישרתי להחזיר אותך להצבעה, ואתה יכול להישאר גם אחרי ההצבעה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

אני לא מוכן שיעשו לי קולות של חיה. אתה מוציא אותי? מה זה הדבר הזה? אני עובר והוא עושה קולות של חיות?

היו"ר ישראל אייכלר:

קראתי אותך לסדר שלוש פעמים. אנחנו באמצע הצבעה, רבותיי.

מאיר כהן (יש עתיד):

הצבענו.

היו"ר ישראל אייכלר:

רגע, הוא בלבל אותי. 31 בעד, שישה מתנגדים, ההצעה אושרה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה יכול להוסיף אותי?

היו"ר ישראל אייכלר:

לפרוטוקול אני יכול להוסיף את חברת הכנסת מירב בן ארי. מי עוד?