ישיבת מליאה בתאריך 29/12/2022 בשעה 11:00

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

חברי הכנסת והקהל מתבקשים לכבד בקימה את נשיא המדינה. כבוד הנשיא!

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

נא לשבת.

היו"ר אופיר כץ:

היום יום חמישי, 29 בדצמבר 2022, ה' בטבת התשפ"ג. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת לכינון הממשלה השלושים-ושבע של מדינת ישראל ולבחירת יושב-ראש הכנסת. בטרם אזמין את ראש הממשלה המיועד, אני רוצה לברך. "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".

קריאות:

אמן.

היו"ר אופיר כץ:

אני מתכבד להזמין את ראש הממשלה המיועד, חבר הכנסת בנימין נתניהו, להציג את קווי היסוד של מדיניות הממשלה, הרכבה וחלוקת התפקידים בין השרים. בבקשה, אדוני.

בנימין נתניהו (הליכוד):

מכובדי נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו מיכל, נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות, אינני רואה אם בן זוגה דוד חיות כאן אבל אני מכבד אותו גם כן, יושב-ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו אלון חדד, חברות וחברי הכנסת, ובראשם חבריי ראשי סיעות הקואליציה החדשה, שעבדו כל כך טוב בשיתוף פעולה חשוב איתנו, שרי ושרות הממשלה המיועדת, אזרחי ישראל, הממשלה החדשה יוצאת היום לדרך בעיצומה של שנת ה-75 לעצמאות ישראל. זוהי נקודת ציון רבת משמעות.

קריאה:

ממשלה גזענית.

היו"ר אופיר כץ:

חבר הכנסת להב הרצנו, קריאה ראשונה.

נאור שירי (יש עתיד):

נקודת שפל היסטורית.

היו"ר אופיר כץ:

קריאה ראשונה, חבר הכנסת שירי.

קריאה:

אתה רוצה שנצא?

היו"ר אופיר כץ:

אני רוצה שתהיו בשקט.

קריאות:

או, או - - - חלש, חלש - - -

היו"ר אופיר כץ:

מה כבר ביקשתי? שתהיו בשקט בזמן שהוא נואם? בבקשה, אדוני.

מירב בן ארי (יש עתיד):

להזכיר לך מה היה פה? "תהיו בשקט".

נאור שירי (יש עתיד):

נקודת שפל היסטורית.

היו"ר אופיר כץ:

נאור שירי, קריאה שנייה.

רון כץ (יש עתיד):

הוא עוד לא היה בראשונה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

- - - שלא - - -

היו"ר אופיר כץ:

יוראי להב הרצנו, קריאה שנייה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

שלא - - -

קריאה:

- - - להסתכל עליכם.

קריאות:

אוה, אוה - - - בוקר טוב.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

לא היית פה כנראה בהשבעה הקודמת, להבין מה היה.

היו"ר אופיר כץ:

חברי הכנסת, בבקשה - - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

שלא - - -

מיקי לוי (יש עתיד):

לא ראינו אתכם מאופקים בפעם הקודמת.

בנימין נתניהו (הליכוד):

הממשלה החדשה יוצאת היום לדרך בעיצומה של שנת ה-75 לעצמאות ישראל. ב-25 השנים הראשונות של המדינה הנחנו את היסודות בכל תחומי העשייה. קלטנו עלייה עצומה, נלחמנו באויבינו שכפו עלינו מלחמה אחר מלחמה.

קריאה:

מה עם סעיף - - -

בנימין נתניהו (הליכוד):

ב-25 השנים הבאות היינו עדים למהפך פוליטי מכונן. פיתחנו את עיירות הפיתוח ביישובים רבים נוספים וחתמנו על הסכמי שלום עם מצרים וירדן.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

הרסת את הפריפריה.

היו"ר אופיר כץ:

חברת הכנסת מיכל שיר, קריאה ראשונה.

בנימין נתניהו (הליכוד):

ב-25 השנים לאחר מכן האצנו את המעבר לכלכלה חופשית, ואני שמח וגאה על הזכות שהייתה לי להוביל רפורמות חשובות בתחום זה. הפכנו את ישראל למעצמה של טכנולוגיה וחדשנות, וחתמנו על עוד ארבעה הסכמי שלום היסטוריים עם מדינות ערב.

קריאות:

היו"ר אופיר כץ:

חברת הכנסת מיכל שיר, קריאה שנייה.

קריאה:

ממשלת כיבוש גזענית - - - תתביישו.

בנימין נתניהו (הליכוד):

כעת, פנינו נשואות אל 25 השנים הבאות, שתבאנה אותנו אל שנת המאה לתקומת ישראל. בארבע השנים הבאות נפעל כדי שבשנת המאה לעצמאותנו, ישראל תהיה מעצמה עולמית, משגשגת, חזקה, שקיומה אינו מוטל עוד בספק. לשם כך, עלינו לבצע שלוש משימות גדולות: המשימה הראשונה: לסכל את מאמציה של איראן לפתח ארסנל של פצצות גרעין, שיאיימו עלינו ועל העולם כולו.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

- - - בבית משפט העליון, לפגוע בכל אושיות השלטון הישראלי, לפרק את הדמוקרטיה. זה מה שאתה רוצה לעשות, תמורת החופש שלנו.

היו"ר אופיר כץ:

חבר הכנסת, בבקשה, חבר הכנסת להב הרצנו.

נאור שירי (יש עתיד):

גם לנו יש גבולות, אי-אפשר לבוא לפה ולשמוע את השקרים האלה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

היו"ר אופיר כץ:

חבר הכנסת להב הרצנו, פעם אחרונה שאני מעיר. אתה בקריאה שנייה.

קריאה:

הפסדתם, שקט.

מאי גולן (הליכוד):

הפסדתם - - -

נאור שירי (יש עתיד):

אתה לא תסתום לנו את הפה, גם כשהפסדנו.

היו"ר אופיר כץ:

חברת הכנסת מאי גולן, חברת הכנסת מאי גולן.

קריאות:

חלש. חלש. חלש . חלש. חלש. חלש. חלש. חלש. חלש. חלש. חלש.

היו"ר אופיר כץ:

חברי הכנסת, חברת הכנסת מיכל שיר קריאה שלישית, חבר הכנסת הרצנו קריאה שלישית. בבקשה לצאת.

בנימין נתניהו (הליכוד):

נבטיח את העליונות הצבאית של ישראל במרחב הסובב אותנו - -

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

ראש הממשלה הוא בן ערובה.

בנימין נתניהו (הליכוד):

- - באמצעות התעצמות בלתי פוסקת.

קריאה:

- - - בושה וחרפה.

בנימין נתניהו (הליכוד):

המשימה הראשונה, שהחברים כאן צועקים, אבל מבקרים, היא לא חשובה, זה לוודא שאיראן לא תשמיד אותנו בפצצות אטום, ואתם מתייחסים לזה בזלזול. זה לא חשוב, זה קטן. תודה רבה. אתם שהתנגדתם, תמכתם בהסכם הגרעין, מה אתם צועקים? אולי תקשיבו, אולי תלמדו משהו? מי אתם שתורו לנו? מי אתם שתחנכו אותנו? על מה אתם מדברים בכלל?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

היו"ר אופיר כץ:

ולדימיר בליאק, קריאה ראשונה.

בנימין נתניהו (הליכוד):

המשימה השנייה, לפתח את תשתיות המדינה, כולל – ותקשיבו טוב, תגחכו ותקשיבו ותזכרו מה שאני אומר פה – לפתח רכבת בזק, שתיסע במהירות של מאות קילומטרים בשעה, שתחבר את המדינה מקריית שמונה בצפון ועד אילת בדרום, ובכך נשלים את מהפכת התחבורה שהתחלנו בעשור הקודם.

קריאה:

למה לא עשית את זה עד עכשיו?

סימון דוידסון (יש עתיד):

למה לא עשית את זה עד היום?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

שקרן.

היו"ר אופיר כץ:

ולדימיר בליאק, אתה בקריאה שנייה.

בנימין נתניהו (הליכוד):

אנחנו נחושים לבטל את הפריפריה, ואנחנו נחושים להביא פריחה כלכלית לכל מקום במדינת ישראל.

קריאות:

חלש. חלש. חלש.

נאור שירי (יש עתיד):

- - - בונה המדינה.

היו"ר אופיר כץ:

נאור שירי, קריאה שלישית, בבקשה לצאת.

בנימין נתניהו (הליכוד):

המשימה השלישית – להמשיך להרחיב את מעגל השלום עם מדינות ערב, במטרה לסיים את הסכסוך הישראלי–ערבי.

רון כץ (יש עתיד):

- - - להביא שלום לאנושות.

היו"ר אופיר כץ:

רון, קריאה ראשונה.

בנימין נתניהו (הליכוד):

אלו שלוש משימות-על לאומיות, ואנחנו לא נסתפק בהן.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

היו"ר אופיר כץ:

חברת הכנסת פרידמן, קריאה ראשונה.

בנימין נתניהו (הליכוד):

במקביל, הממשלה החדשה נחושה לטפל גם בתחומים חיוניים אחרים: בהחזרת השקט, הביטחון האישי והמשילות למדינת ישראל.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

15 שנה יכולת לעשות את זה. 15 שנה לא עשית.

היו"ר אופיר כץ:

חברת הכנסת פרידמן, את בקריאה שנייה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

בגללך איבדנו את המשילות.

היו"ר אופיר כץ:

חברת הכנסת פרידמן, קריאה שלישית. בבקשה לצאת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה הדבר הזה? כשהם צעקו לנפתלי בנט, לא נתנו לו לסיים משפט. כשהיא אומרת משפט, אחרי שלוש שניות? אתה בקריאה הראשונה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

- - - הדמוקרטיה הישראלית.

היו"ר אופיר כץ:

עם נפתלי בנט הוצאתם אותנו אחד אחרי השני.

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה נראה לך הגיוני? הם לא הפסיקו לצרוח.

היו"ר אופיר כץ:

מירב בן ארי, קריאה ראשונה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל על מה? רק אמרתי לך מה היה כאן. לא אמרתי לו כלום, אמרתי לך.

היו"ר אופיר כץ:

אבל שמענו, זהו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה?

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

היו"ר אופיר כץ:

יבגני סובה, קריאה ראשונה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה? ולמה - - -

היו"ר אופיר כץ:

מירב בן ארי, קריאה שנייה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

על מה? ומחיאות כפיים זה בסדר?

היו"ר אופיר כץ:

יבגני סובה, קריאה שנייה. סימון דוידסון, קריאה ראשונה.

בנימין נתניהו (הליכוד):

אנחנו נחושים לטפל ביוקר המחיה ובמחירי הדיור - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

נחושים להרוס את הדמוקרטיה.

היו"ר אופיר כץ:

ולדימיר בליאק, קריאה שלישית. בבקשה לצאת.

בנימין נתניהו (הליכוד):

- - ובשדרוג מערכת החינוך לטובת כל ילדי ישראל.

סימון דוידסון (יש עתיד):

היו"ר אופיר כץ:

סימון דוידסון, קריאה שנייה.

רם בן ברק (יש עתיד):

אצל מי החינוך? מה נשאר לשר החינוך ביד?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

שקרן.

משה טור פז (יש עתיד):

היו"ר אופיר כץ:

טור פז, קריאה ראשונה.

משה טור פז (יש עתיד):

היו"ר אופיר כץ:

קריאה שנייה, טור פז.

נעמה לזימי (העבודה):

- - - משרד החינוך.

היו"ר אופיר כץ:

נעמה לזימי, קריאה ראשונה.

קריאה:

אתם בשנה וחצי הרסתם את המדינה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

בשנה וחצי? מה הוא עשה 20 שנה?

בנימין נתניהו (הליכוד):

אנחנו נחושים לשדרג את מערכות החינוך לטובת כל ילדי ישראל, יהודים וערבים, חילונים ודתיים, כולם בלי יוצא מן הכלל. חברי הכנסת, אני לא צריך לשמוע את הצעקות שלכם כדי לדעת שיש בינינו אי-הסכמות מסוימות. אני אומר דבר אחד: יש בינינו הסכמה רחבה על רוב המשימות והאתגרים הללו שעומדים לפתחנו, אם כי בפירוש לא על כולם. אני שומע את הקינות הקבועות של האופוזיציה על סוף המדינה, קץ הדמוקרטיה. חברי האופוזיציה, להפסיד בבחירות זה לא קץ הדמוקרטיה, זו מהות הדמוקרטיה.

קריאות:

חלש. חלש. חלש. חלש. חלש.

בנימין נתניהו (הליכוד):

משטר דמוקרטי נבחן קודם כול בנכונות של הצד המפסיד לקבל את הכרעת הרוב. בדמוקרטיה מסודרת מכבדים את כללי המשחק. ראינו זאת עכשיו רק במסגרת אחרת, במשחקי המונדיאל. אוהדי צרפת היו מאוכזבים, כמוכם, אבל הם קיבלו את התוצאה. הם אפילו מחאו כפיים לנבחרת ארגנטינה. טוב, אני יודע שאתם לא תמחאו כפיים, אבל אני כן מצפה מכם שתכבדו את הכרעת הבוחר, ושתפסיקו להמריד נגד הממשלה הנבחרת. ובדמוקרטיה, בדמוקרטיה לא מטפסים על גדרות הפרלמנט או הקפיטול ולא מטפסים על גדרות הכנסת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה המחיאות כפיים האלה?

היו"ר אופיר כץ:

מירב בן ארי, קריאה שלישית. בבקשה לצאת. בבקשה לצאת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה אתה מסכים למחיאות כפיים?

היו"ר אופיר כץ:

בבקשה להוציא אותה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה מוחאים כפיים? איפה נשמע דבר כזה? אני כבר שבע וחצי שנים, בחיים לא מחאו כאן כפיים, בושה.

גלעד קריב (העבודה):

היו"ר אופיר כץ:

גלעד קריב, קריאה ראשונה.

בנימין נתניהו (הליכוד):

כשמפסידים, לא אומרים: צריך להחליף את העם. צריך לכבד את העם. חברי הכנסת, אני גאה על כל ההישגים הכבירים שהשגנו עד כה – על הסכמי השלום שהבאנו, על הגז שהוצאנו מהמים והפך את ישראל למעצמה אנרגטית עצמאית - -

קריאה:

בנימין נתניהו (הליכוד):

- - על החיסונים שהוציאו את ישראל ראשונה בעולם מהקורונה, על העשור הביטחוני השקט והבטוח ביותר בתולדותינו, ועל עוד הישגים רבים אחרים שהבאנו. אני גאה על כך שהובלנו יחד את תור הזהב של מדינת ישראל, וזה בדיוק מה שנמשיך לעשות בשנים הבאות, לטובת כל אזרחי ישראל - -

היו"ר אופיר כץ:

איימן עודה, קריאה ראשונה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

היו"ר אופיר כץ:

איימן עודה, קריאה שנייה.

בנימין נתניהו (הליכוד):

- - בלי יוצא מן הכלל.

רון כץ (יש עתיד):

אבל מה יהיה עם הכפיים האלה?

היו"ר אופיר כץ:

רון כץ, קריאה שנייה.

רון כץ (יש עתיד):

על מה? על זה שאני שואל מה עם הכפיים? על מה הקריאה, אופיר?

היו"ר אופיר כץ:

אתה בקריאה שנייה.

רון כץ (יש עתיד):

על מה?

היו"ר אופיר כץ:

על זה.

היו"ר אופיר כץ:

אוקי, החזרתם, עכשיו אני מבקש מכל חברי הכנסת להפסיק עם הכפיים.

בנימין נתניהו (הליכוד):

תיכף אני ארגיש כמו מסי. חברי הכנסת, אני מקווה שתרשו לי כמה מילים אישיות, שיוצאות מן הלב.

קריאה:

מהלב? איזה לב?

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

איזה לב?

בנימין נתניהו (הליכוד):

בפעם השישית - - -

היו"ר אופיר כץ:

עופר כסיף, קריאה שנייה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אם היה לך לב, לא היית - -

היו"ר אופיר כץ:

סימון דוידסון, קריאה שלישית. בבקשה להוציא אותו.

סימון דוידסון (יש עתיד):

- - מחלק את כל המשרדים, עושה דברים הזויים.

היו"ר אופיר כץ:

בבקשה להוציא אותו.

קריאה:

אתה פישלת. החוצה, פישלתם.

בנימין נתניהו (הליכוד):

חברי הכנסת, חברות הכנסת, זו היא הפעם השישית שבה אני מציג ממשלה בראשותי, כדי לזכות באמון הכנסת, ואני מתרגש כמו בפעם הראשונה. את תחושת השליחות להבטיח את ביטחונה ואת עתידה של מדינתנו, אני שואב ממורשת סבי, הרב נתן מיליקובסקי נתניהו, מהוריי זיכרונם לברכה, צילה ופרופ' בן ציון נתניהו, מאחי יוני, שנפל במבצע יונתן באנטבה. את הכוח להוביל, להנהיג, קיבלתי מכם, מיליוני אזרחי ישראל, ששותפים לדרך ולחזון, ובראש ובראשונה ממשפחתי היקרה והאהובה, מרעייתי שרה שנמצאת כאן היום ותמיד נמצאת לצידי, מבניי יאיר ואבנר, הם תמיד עומדים לצידי, ולכן, יקיריי נפשי, זאת הזדמנות נוספת לומר תודה. אתם משענת חיי, ואני אוהב אתכם מאוד מאוד. "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".

היו"ר אופיר כץ:

אמן. חברי הכנסת.

גלעד קריב (העבודה):

בוז, בוז, בוז.

מיקי לוי (יש עתיד):

הוא חייב למסור את הרכב הממשלה.

בנימין נתניהו (הליכוד):

חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הרכבה של ממשלת ישראל השלושים-ושבע, על פי סדר האל"ף-בי"ת: ראש הממשלה – בנימין נתניהו; משרד ירושלים ומורשת ישנה את שמו למשרד מורשת, והשר למורשת יהיה חבר הכנסת הרב עמיחי אליהו; שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה – חבר הכנסת אופיר אקוניס; שר במשרד החינוך – חבר הכנסת חיים ביטון; השר לביטחון פנים, שישונה תוארו לשר לביטחון לאומי – חבר הכנסת איתמר בן גביר.

מיקי לוי (יש עתיד):

היו"ר אופיר כץ:

חבר הכנסת מיקי לוי, קריאה ראשונה. חבר הכנסת מיקי לוי, כיושב-ראש לשעבר, אתה בטח יודע שלא דופקים פה על השולחנות.

בנימין נתניהו (הליכוד):

שר במשרד הרווחה - - -

היו"ר אופיר כץ:

עופר כסיף, קריאה שלישית. נא להוציא אותו. תצא בבקשה החוצה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

- - - מה? אתה מאפשר למחוא כפיים?

היו"ר אופיר כץ:

נא להוציא אותו.

קריאה:

אתה צריך להיות בכלא בכלל, אתה. בכלא אתה צריך להיות. בכלא. בכלא.

נעמה לזימי (העבודה):

- - - מה שאמרת - - -

היו"ר אופיר כץ:

נעמה לזימי, קריאה שנייה.

בנימין נתניהו (הליכוד):

שר במשרד הרווחה והביטחון החברתי – חבר הכנסת יואב בן צור; שר הכלכלה והתעשייה – חבר הכנסת ניר ברקת; שר הבינוי והשיכון והשר במשרד ראש הממשלה – חבר הכנסת הרב יצחק גולדקנופ; שר הביטחון – חבר הכנסת יואב גלנט; שר החקלאות ופיתוח הכפר – חבר הכנסת אבי דיכטר; שרה במשרד ראש הממשלה – חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן; יוקם משרד בשם המשרד לעניינים אסטרטגיים שבראשו יעמוד שגרירנו לשעבר בוושינגטון רון דרמר; המשנה לראש הממשלה, שר הבריאות ושר הפנים – חבר הכנסת אריה דרעי; השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל - -

היו"ר אופיר כץ:

חברי הכנסת, להפסיק עם מחיאות הכפיים.

בנימין נתניהו (הליכוד):

- - שישונה תוארו לשר לפיתוח הנגב, הגליל והחוסן הלאומי – חבר הכנסת יצחק וסרלאוף; שר התרבות והספורט – חבר הכנסת מיקי זוהר; שר החוץ – חבר הכנסת אלי כהן; שר התיירות – חבר הכנסת חיים כץ; שר האנרגיה – חבר הכנסת ישראל כץ; סגן ראש הממשלה, שר המשפטים וכרגע שר המודיעין – חבר הכנסת יריב לוין.

היו"ר אופיר כץ:

לא למחוא כפיים.

בנימין נתניהו (הליכוד):

השר לשירותי דת – חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי; שר הרווחה והביטחון החברתי – חבר הכנסת יעקב מרגי; שר העלייה והקליטה – חבר הכנסת אופיר סופר; שרת ההתיישבות, שישונה תוארה לשרה למשימות לאומיות – חברת הכנסת אורית סטרוק; השרה להגנת הסביבה – חברת הכנסת עידית סילמן; שר האוצר ושר נוסף במשרד הביטחון, לפי הוראות סעיף 24(א) לחוק-יסוד: הממשלה, שיהיה אחראי על יחידות מתאם פעולות הממשלה בשטחים והמינהל האזרחי – חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'; שר החינוך ושיתוף פעולה אזורי – כרגע, חבר הכנסת יואב קיש; שר התקשורת – חבר הכנסת שלמה קרעי; שרת התחבורה והבטיחות בדרכים – חברת הכנסת מירי רגב; שר התפוצות והשוויון החברתי – חבר הכנסת עמיחי שיקלי. תודה רבה לכם.

היו"ר אופיר כץ:

תודה רבה. חברי הכנסת, נא להפסיק עם מחיאות הכפיים משני הצדדים.

בנימין נתניהו (הליכוד):

השר המקשר – חבר הכנסת יואב קיש. תודה רבה לכם.

היו"ר אופיר כץ:

תודה. תודה לראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו. אני מתכבד להזמין כעת את חבר הכנסת יאיר לפיד, העומד בראש הסיעה הגדולה שאינה צד לתמיכה בממשלה, לשאת דברים. בבקשה, אדוני.

ראש הממשלה יאיר לפיד:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת - - -

היו"ר אופיר כץ:

רגע. חברי הכנסת, אני מבקש לשמור על שקט. חבר הכנסת רוטמן, נא לשבת. נא לשמור על שקט. בבקשה אדוני.

ראש הממשלה יאיר לפיד:

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, השבעת הממשלה היא העברת מקל בלב לא שקט. אנחנו מעבירים את המדינה לידי הממשלה הנבחרת, ומן הראוי ברגע כזה לתת לכנסת ישראל ולאזרחי ישראל דוח מסודר על מצב המדינה. מתוך כבוד למעמד, אני רוצה להביא בפני הכנסת את הנתונים העובדתיים על מה שעשתה הממשלה, תחילה בהובלת נפתלי בנט – שזה הרגע לשלוח לו מכאן תודה גדולה – לאחר מכן בראשותי. כדי למנוע ניסיונות לשכתב את ההיסטוריה, צריך שיהיה ברור מה היה מצבה של המדינה ברגע העברת השלטון. ראש הממשלה הנכנס נתניהו אמר זה עתה שהמשימה הראשונה במעלה היא בלימת ההתעצמות האירנית. אני מסכים איתו. זה אכן האיום הראשון במעלה, עסקנו בו רבות בשנה וחצי האחרונות. בניגוד לכל התחזיות ונבואות הזעם, הממשלה שלנו הצליחה לעצור את החתימה המחודשת על הסכם הגרעין עם איראן. זה היה כרוך בעבודה מדינית מורכבת, חלקה הגדול מתחת לרדאר, מול הממשל האמריקאי, גם מול אירופה. התוצאה ידועה – ההסכם לא נחתם; הסנקציות על איראן נשארו בתוקף ואף הורחבו; משמרות המהפכה לא הוצאו מרשימת ארגוני הטרור; התיקים הפתוחים של איראן בסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית לא נסגרו; בעת ביקורו של הנשיא ביידן בישראל, אני והוא חתמנו על הצהרת ירושלים ההיסטורית, שכוללת הסכמה על העיקרון שלישראל זכות מלאה להגן על עצמה ולפעול למניעת הגרעין האיראני בכל דרך שישראל תמצא לנכון. ההצהרה כוללת מחויבות אמריקאית לשיתוף פעולה כלכלי וביטחוני בהיקפים חסרי תקדים. במהלך הכהונה שלנו, ישראל ביצעה שורה של פעולות גלויות וחשאיות כדי למנוע את ההתעצמות האיראנית. הגברנו את המאמץ למנוע את ההתבססות האיראנית בסוריה, אבל ידה הארוכה של ישראל הגיעה גם הרחק מעבר לזה. התנענו וחידשנו פרויקטים ביטחוניים משמעותיים – שהוזנחו – לביצור עליונותה ושימור יכולותיה ההתקפיות של מדינת ישראל. כאמור, היו תקועים תקופה ארוכה, החזרנו אותם לפעילות. כל זה נעשה תוך דיאלוג אינטנסיבי, לעיתים נוקב, עם האמריקאים, אבל גם תוך חיזוק מעמדה של ישראל בארצות הברית. לא שילמנו מחירים מדיניים, לא הסכמנו לפתיחת הקונסוליה האמריקאית במזרח ירושלים. לא הסכמנו כמובן, בניגוד לכמה פרסומים ואמירות, לתת לאמריקאים שום זכות וטו על פעולות ישראליות. ולא הסכמנו כמובן, לחקירות בין-לאומיות של חיילי צה"ל ומפקדיו.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

שקרנים.

היו"ר אופיר כץ:

חבר הכנסת עודה, קריאה שלישית. בבקשה לצאת.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

לא, שנייה.

היו"ר אופיר כץ:

אתה שלישית, בבקשה לצאת. אני לא מתווכח איתך. בבקשה להוציא אותו.

ראש הממשלה יאיר לפיד:

המשכנו וחיזקנו את הסכמי אברהם. פתחנו שגרירויות ונציגויות באיחוד האמירויות, מרוקו ובחריין. התחלנו דיאלוג מול הסעודים, שבשלב ראשון יאפשר למטוסים ישראליים לעבור מעל סעודיה ויאפשר לאזרחים ישראלים טיסות ישירות למכה בזמן החג'. אבל עשינו יותר מזה – הנחנו את היסודות להצטרפות סעודית מלאה להסכמי אברהם. הפרטים החסויים יועברו כמובן לראש הממשלה הנכנס. אם הממשלה החדשה תמשיך בנתיב שחצבנו, אפשר להגיע עם הסעודים לנורמליזציה מלאה תוך זמן לא ארוך. פתחנו את פורום הנגב, פורום כלכלי-ביטחוני עם ארצות הברית, מצרים, איחוד האמירויות ובחריין. ניהלתי כבר שיחות עם מלך ירדן, ובעבודה מדינית נכונה גם הירדנים יצטרפו לפורום הזה. פתחנו את פורום I2-U2 עם ארצות הבריות, הודו ואיחוד האמירויות. זה מיזם שכבר בונה פרויקטים כלכליים בכל רחבי המזרח התיכון, ופותח בפני הכלכלה הישראלית שווקים חדשים בהיקפי הענק. חידשנו את היחסים עם טורקיה: יש שגרירה באנקרה, חתמנו עם הטורקים על הסכם תעופה, והקמנו איתם מחדש את הוועדה הכלכלית המשותפת. שירות החוץ הישראלי עבר תהליך מזורז של שיקום. מינינו 74 שגרירים חדשים, הקמנו מחדש את מערך ההסברה הבין-לאומי, בדגש על הסברה דיגיטלית. ניהלנו קמפיין בין-לאומי נחרץ, מוצלח, נגד ועידת דרבן הרביעית – ועידה אנטישמית, אנטי-ישראלית. גרמנו לעשרות מדינות, כולל החשובות ביותר, להחרים את הוועידה. חתמנו עם האיחוד האירופי על הסכם הורייזן ועל הסכם הגג לשיתוף פעולה מדיני וכלכלי. אלה הסכמים שבשנים הקרובות יזניקו קדימה את המדע הישראלי, את הכלכלה הישראלית, את הקשר בינינו לבין אירופה. חתמנו הסכם גבול ימי היסטורי עם לבנון, שמבטיח את האינטרסים הביטחוניים והאנרגטיים של ישראל בצפון. חתמנו על הסכם שותפות אסטרטגית, ראשון מסוגו, עם בריטניה. חתמנו על הסכם סחר חופשי עם איחוד האמירויות והתקבלנו כמדינה משקיפה באיחוד האפריקני. בתחום הביטחוני, השנה וחצי האחרונות היו התקופה השקטה ביותר בעוטף עזה מזה 15 שנה. כזכור, הממשלה שלנו נכנסה לתפקידה מיד אחרי אירועי שומר חומות, והמהומות בערים המעורבות. כדי שהאירועים האלה לא יחזרו, התנהגנו מדיניות של אפס סובלנות כלפי בלוני הנפץ, כלפי כל ירי מהרצועה.

היו"ר אופיר כץ:

חברי הכנסת, בבקשה. להפסיק עם מחיאות הכפיים. גם להם הערתי. מחאתם כפיים כמה פעמים. די, מספיק.

קריאה:

שעה הם מחאו כפיים - - -

היו"ר אופיר כץ:

בבקשה, אפשרתי גם לכם כמה פעמים ולא הערתי. בבקשה.

ראש הממשלה יאיר לפיד:

באוגוסט האחרון יצאנו למבצע עלות השחר מול איומי הטרור של הג'יהאד האסלאמי. באחד המבצעים המהירים, הקטלניים והיעילים שישראל ניהלה מעודה סוכלה ההנהגה הצבאית הבכירה של הג'יהאד האסלמי בלי שישראל ספגה אפילו הרוג אחד. במרץ האחרון התחלנו את מבצע שובר גלים, שנועד לחזק את מרחב התפר ולהעביר את הלחץ לתוך שטחי הרשות הפלסטינית. צה"ל, שב"כ והימ"מ פועלים גם בשעות אלה בשכם, במחנה הפליטים ג'נין, בכל מקום שבו יש התארגנות טרור שנועדה לפגוע בישראלים. אחרי הרבה מאוד שנים החזרנו את מדיניות הסיכולים הממוקדים נגד מנהיגי ארגוני הטרור. אני רוצה להבהיר, היות ששמענו הרבה דיבורים לא מבוססים בעניין, הוראות הפתיחה באש ברורות לכל חייל בצה"ל: אם מישהו בא להרוג אותך תהרוג אותו. אלה ההוראות. למרות כל האיומים ובניגוד לעבר התעקשנו לקיים בירושלים את מצעד הדגלים בתוואי המקורי. קיימנו את חגיגות יום ירושלים כסדרן, שמרנו על הסטטוס קוו בהר הבית, אבל מספר שיא של יהודים עלה לבקר בהר הבית בשנה האחרונה. חודש הרמדאן עבר השנה בשקט. הממשלה העלתה ב-50% את שכר החיילים. העברנו את תוכנית ממדים ללימודים – תוכנית שמממנת 75% מלימודי התואר הראשון לכל מי שהיה לוחם בצה"ל. בעיניי, זה ביטוי של סדר עדיפויות לאומי לכך שהממשלה שלנו הציבה בראש סדר העדיפויות שלה את המשרתים בצה"ל, את האנשים הצעירים, שמסכנים את חייהם כדי להגן על חיינו ועל גבולותינו. העברנו את רפורמת נפש אחת לנכי צה"ל והלומי קרב. מתחייבת פה מילה טובה לשר הביטחון היוצא, בני גנץ, שהפרויקט הזה היה בנפשו והוא קידם אותו באמת ללא לאות. הממשלה הוציאה את המדינה ממשבר הקורונה בלי סגר אחד, תוך שהיא מובילה מבצע חיסונים בהיקף לאומי. היינו המדינה הראשונה בעולם שהלכה לחיסוני בוסטר. שר הבריאות ניצן הורביץ ניהל את משבר הקורונה המתמשך בקור רוח ובמקצועיות, ועל כך נתונה לו הברכה. בתחום הכלכלי, האקונומיסט – העיתון הכלכלי החשוב בעולם – פרסם בשבוע שעבר את הסקירה השנתית שלו, שממנה עולה שישראל הייתה השנה הכלכלה הרביעית בחוזקה בעולם. זה הישג מרשים במיוחד, ומגיע הרבה קרדיט לשר האוצר היוצא, אביגדור ליברמן, על הנהגה כלכלית אחראית ומדויקת. העברנו תקציב מדינה ראשון אחרי שלוש וחצי שנים. התקציב הזה כלל שורה של רפורמות היסטוריות בתחבורה, באנרגיה, בתעשייה – נושאים ששנים היו תקועים, כמו גיל פרישה לנשים ופתיחה ליבוא מקביל. אי-אפשר לדבר על כלכלה בלי קצת מספרים, אני מצטער בפני מי שפחות מצוי: במהלך השנה האחרונה, מנובמבר עד נובמבר, המדינה רשמה עודף תקציבי של 7.5 מיליארד שקל. הכנסות המדינה גדלו ב-14.5%, היצוא הישראלי גדל ב-21%. ב-2022 הוא יחצה את רף ה-160 מיליארד דולר. בהנהגתנו, האבטלה התכווצה ל-3.06% – מהנמוכות בתולדות המדינה, אולי המספר היחיד שהוא עדיין בעייתי הוא האינפלציה, היא כרגע על 5.3%. זה גבוה מדי, אהל זה עדיין נמוך בהרבה מהאינפלציה באירופה או בארצות הברית. הממשלה התמודדה, כמו כל ממשלה אחרת ב-15 השנים האחרונות - - -

גלעד קריב (העבודה):

אתה לא מסוגל לכבד - - -

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

איזו חוצפה.

קריאה:

חוצפה.

רון כץ (יש עתיד):

חלש, חלש.

גלעד קריב (העבודה):

איפה הממלכתיות? תתבייש לך.

ראש הממשלה יאיר לפיד:

הממשלה התמודדה, כמו כל ממשלה ב-15 השנים האחרונות, עם יוקר מחיה שהפך להיות מכת מדינה. עשינו סדרה של פעולות כמו רפורמת הייבוא המקביל – השרה ברביבאי – הקפאת מחירי הדלק, הרפורמה בחקלאות. הממשלה יזמה כניסה לשוק הישראלי של רשתות זולות כמו Carrefour הצרפתית ו-Spar ההולנדית. כבר אפשר למצוא את המוצרים של Carrefour ברשתות השיווק. הם זולים בעשרות אחוזים ממוצרים מקבילים להם. כמובן, הגורם מספר אחת ליוקר המחיה ב-15 השנים האחרונות הוא הדיור. בהובלת השר אלקין, הממשלה הכפילה את השיווקים, הכפילה את העסקאות, הגיעה לשיא של כל הזמנים בהתחלות בנייה, הביאה לשיא את מספר הדירות שיצאו להגרלה בהנחה. כבר עכשיו אנחנו רואים בלימה בשוק. בסוף הרבעון הראשון של 2023 תהיה ירידה במחירי הדיור, אם הבנייה תימשך בהיקפים שבהם היא מתנהלת עכשיו, הירידה הזאת יכולה וצריכה להימשך. המשימה הראשונה במעלה של הכלכלה הישראלית בשנים הקרובות תהיה להכניס כמה שיותר אנשים למעגל העבודה. בהובלה שרת הכלכלה ברביבאי נערכה רפורמה מקיפה בזרוע עבודה. ב-2021 סיימו 70,000 בני אדם הכשרות עם השמה מקצועית. ב-2022, כמובן, המספר יהיה אפילו גבוה יותר. הממשלה הגדילה את התמיכה בקהילה הלהט"בית לשיא של כל הזמנים; הגדילה את התמיכה בארגוני הנשים ואת המאבק באלימות כלפי נשים לשיא של כל הזמנים. הממשלה העבירה תוכנית לאומית למאבק במשבר האקלים, שמיישרת קו עם האומות המתקדמות בעולם.

מאיר פרוש (יהדות התורה):

העם לא בחר בך. העם זרק אותך.

ראש הממשלה יאיר לפיד:

הפעלנו את תוכנית - - -

היו"ר אופיר כץ:

חבר הכנסת פרוש.

מאיר פרוש (יהדות התורה):

העם לא בחר בו.

היו"ר אופיר כץ:

חבר הכנסת פרוש, לא להפריע.

מאיר פרוש (יהדות התורה):

היו"ר אופיר כץ:

חבר הכנסת פרוש, קריאה ראשונה - - -

ראש הממשלה יאיר לפיד:

הפעלנו את תוכנית החומש לחברה הערבית.

קריאה:

השר - - - בוועדת חקירה למירון - - - בושה.

ראש הממשלה יאיר לפיד:

הפעלנו את תוכנית החומש לחברה הערבית בשנה האחרונה.

רם בן ברק (יש עתיד):

ואתה יושב פה כאילו לא קרה כלום.

ראש הממשלה יאיר לפיד:

היא תוקצבה בקרוב ל-5.5 מיליארד שקלים, הפעלנו כמובן את תוכנית מסלול בטוח לטיפול באלימות בחברה הערבית, שאותה הוביל סגן השר סגלוביץ'. היא הורידה את מספר הרציחות, היא הפעילה לחץ כבד על ארגוני הפשיעה, אבל יש עוד דרך ארוכה בעניין. אני רוצה להוסיף משהו בנימה אישית. מבחינתי, ההישג הכי גדול שלי השנה הוא לא שהייתי ראש ממשלה, אלא שהעברנו את חוק אנשים עם מוגבלויות, הקואליציה והאופוזיציה יחד, בהובלה של שר הרווחה מאיר כהן. השבוע ישבתי עם מנכ"לית משרד הרווחה לקבל ממנה עדכון. התקנות של החוק כבר לפני סיום. חבר הכנסת מרגי, שר הרווחה המיועד, אני משוכנע שאתה מבין ויודע שהחוק הזה הוא בנפשנו ושהמשפחות מחכות לו בנשימה עצורה. אלה עיקרי הדברים. אנחנו מעבירים לכם מדינה במצב מצוין, עם כלכלה חזקה, עם יכולות ביטחוניות משופרות והרתעה עוצמתית, עם מעמד בין-לאומי מהטובים שהיו פה אי פעם. תשתדלו לא להרוס את זה. אנחנו תכף חוזרים. תודה רבה.

היו"ר אופיר כץ:

תודה רבה, אדוני.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

אבקש מחברי הכנסת והקהל לכבד את יציאת נשיא המדינה בקימה. כבוד הנשיא!

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

נא לשבת.

היו"ר אופיר כץ:

חברי הכנסת, ראש הממשלה המיועד מבקש להוסיף ולתקן את הודעתו בדבר הרכב הממשלה וחלוקת התפקידים. נאפשר לו לשאת את הודעתו. לאחר מכן יתחיל הדיון הסיעתי. בבקשה, אדוני.

רון כץ (יש עתיד):

תלמד את התקנון. חלש, חלש, חלש.

קריאות:

קריאה:

כל הזמן - - -

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - אין לו.

היו"ר אופיר כץ:

מירב בן ארי, קריאה ראשונה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

על מה? מה זה?

קריאה:

ממשלת ההבהרות.

קריאה:

יש הבהרה להבהרה עכשיו? כי לא הבנתי - - -

אמיר אוחנה (הליכוד):

אופיר, אין תיקון.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

לא, הוא ויתר. הוא ויתר.

היו"ר אופיר כץ:

אין צורך.

קריאה:

הוא הלך.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

הוא ימנה את שר הקקטוס פעם אחרת.

היו"ר אופיר כץ:

מיכל שיר, קריאה ראשונה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, זה מדהים.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

התייעצות סיעתית.

היו"ר אופיר כץ:

אנחנו עוברים לדיון הסיעתי. הוועדה המסדרת קבעה מסגרת זמן לדיון. אבקש להקפיד על הזמן שהוקצב לכל דובר ודוברת. בסיום הדיון תתקיים הצבעה על בחירת יושב-ראש הכנסת. אבקש מנציגי הסיעות שברצונן להציע מועמדים לתפקיד יו"ר הכנסת לעשות זאת כעת מהמיקרופונים בצידי האולם. הראשון שיציג את המועמד של סיעת הליכוד – חבר הכנסת יואב קיש. בבקשה, אדוני.

יואב קיש (הליכוד):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, תודה רבה על הזכות להציג חבר טוב שלנו, שלי, מועמד סיעת הליכוד לתפקיד יו"ר הכנסת, חבר הכנסת אמיר אוחנה.

היו"ר אופיר כץ:

תודה רבה. האם יש סיעות נוספות שמבקשות להציג מועמד או מועמדת לתפקיד יושב-ראש הכנסת? לא, אין. אם כך, אנחנו נעבור כעת לדיון הסיעתי במתכונת שנקבעה על ידי הוועדה המסדרת. ראשונת הדוברים – השרה וחברת הכנסת אורנה ברביבאי. בבקשה, גברתי. חברי הכנסת, אני מבקש לשמור על שקט. חברי הכנסת אבי דיכטר, ניר ברקת, גלית דיסטל, בבקשה, אם אתם רוצים לשוחח – תודה. בבקשה, גברתי.

שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי:

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, יש ניסיון, מאז שמערכת הבחירות עברה, לייחס לנו, לאופוזיציה – תכף נהיה אופוזיציה – אמירה שאנחנו לא מכבדים את תוצאות הבחירות. בכל פעם שאנחנו אומרים: תראו, זה לא הגיוני, זה לא סביר. נחתמו פה הסכמים שאפילו לא ראינו אותם אבל השמועות הגיעו עד אלינו, שפוגעים בצביון של המדינה, יש מי שקופץ, אפילו ראש הממשלה המיועד, ואומר: אתם לא מכבדים את תוצאות הבחירות. אני רוצה להגיד לציבור שמקשיב לנו: אנחנו בהחלט מכבדים את תוצאות הבחירות. כשאנחנו מדברים על מדינה יהודית ודמוקרטית, חשיבות הדמוקרטיה היא לקבל את תוצאות הבחירות. אנחנו לא מקבלים את מה שאתם מתכננים לעשות בשם זה שזכיתם בבחירות. אתמול קראתי את ההסכמים הקואליציוניים, ויכולתי לראות במו עיניי לאן המדינה הזאת הולכת. היא הולכת להדרת נשים – אחרי שנים של מאמצים להשיג שוויון, היא הולכת לאפליה – אתמול היה פה כנס חירום לקהילת הלהט"בים, עמד שם בחור צעיר ואמר: אני פוחד, אני פוחד לחיות במדינה שבה אני מסומן כלא רצוי, שבה אתם אומרים לי - - -

משה סעדה (הליכוד):

אל תפחידו אותם. אל תפחידו אותם.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אל תפריע, אל תפריע, אל תפריע - - -

משה סעדה (הליכוד):

אל תפחידו אותם.

שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי:

אגב, גם בליכוד יש להט"בים. גם בליכוד יש להט"בים. הפחד - - -

היו"ר אופיר כץ:

חבר הכנסת סעדה, חבר הכנסת סעדה.

שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי:

עוד מעט יתמנה פה יושב-ראש להט"בי, שלצערי לא שמעתי אותו אומר מילה, מילה, על פוטנציאל הפגיעה והאפליה באוכלוסיות יעד.

משה סעדה (הליכוד):

לא תהיה פגיעה. לא תהיה.

שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי:

אנשים פוחדים בחוץ. אנשים חוששים מהממשלה הבאה, ואני אומרת לכם, אני מסתכלת עליכם: אני מקווה מאוד שתהיה להם סיבה לא לפחד. אבל כשאתה קורא את ההסכמים הקואליציוניים ואתה מבין לאן אתם הולכים - -

קריאה:

- - - ההסכמים הקואליציוניים. על מה אתם מדברים?

שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי:

- - כולם חוששים, בצדק, אלא אם כן אתם לא מתכוונים לממש את ההסכמים.

קריאה:

מה היא מדברת?

שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי:

ואם אתם לא מתכוונים לממש את ההסכמים, אז זה בדיוק מה שאמרנו.

משה סעדה (הליכוד):

זה לא מדויק, מה שאת אומרת.

שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי:

מלכתחילה מה שהבטחתם לא ריאלי, ואם הבטחתם ולא תקיימו – זו בעצם דרך או תפיסת חיים. שמעתי את ראש הממשלה המיועד אומר: אנחנו נעסוק באיום האיראני – ואני אומרת לו: איפה היית 15 שנה? אנחנו נבנה רכבת מהפריפריה – דרום, צפון – ואני אומרת לו: איפה היית? אנחנו ואנחנו. אנחנו נשפיע על יוקר המחיה – אז אני רוצה להגיד לכם, חבר הכנסת ניר ברקת שאמור להחליף אותי בקרוב, אני רוצה להגיד לך: השארנו לך פה רפורמות מצוינות. אני יודעת להגיד על חבריי, כל אחד ותפקידו, אני יודעת להגיד על חברי הכנסת, אני יודעת להגיד על עובדי הציבור במשרדים השונים, שהיה פה מאמץ כביר בשנה וחצי האחרונות לעשות הכול למען אזרחי המדינה, למען כל אזרחי המדינה, לא למען אוכלוסייה אחת או אחרת. אני רוצה לקוות שאת ההסכמים הדרקוניים האלה, שהתכלית שלהם – לפגוע בחלק מהאוכלוסייה, לא תממשו, והלוואי שעל זה נוכל להגיד שזאת ההבטחה שאולי לא תמומש. תודה רבה.

היו"ר אופיר כץ:

תודה רבה, גברתי.

בועז ביסמוט (הליכוד):

דמוקרטיה מצוינת.

היו"ר אופיר כץ:

חבר הכנסת זאב אלקין, בבקשה, אדוני השר.

שר הבינוי והשיכון זאב אלקין:

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי השרים וחברי הכנסת, אני לא יכול, בפתח דבריי, לפני שאדבר לגופו של עניין הממשלה המוקמת, שלא להתייחס למחזה שראינו כאן. אנחנו הופכים את הביתה זה לשכונה, וצר לי מאוד על כך. אפשר להיות חלוקים אחד על השני, בטח לגבי הממשלה שמוקמת, אבל אני גדלתי במדינה שבה מחאו כפיים למנהיג בערך כל דקה. אני לא רוצה לחזור למדינה הזאת, שכך מתנהגים בפרלמנט שלה. ממתי זה היה כך? הרי אתם מכירים היטב את תקנון הכנסת. סעיף 41 לתקנון הכנסת, למי ששכח, אומר דבר מאוד ברור. סעיף 41(ז)(1): עומדים במליאת הכנסת ומוחאים כפיים רק באישור מפורש של יושב-ראש הישיבה באירועים מיוחדים, כשיש לנו כאן אורחים. מה ראינו כאן? כל מילה של מנהיג צריכה להיות מלווה במחיאת כפיים? לאן נגיע?

טלי גוטליב (הליכוד):

מה קרה? לא התרגשת - - -

שר הבינוי והשיכון זאב אלקין:

כי זה לא תקנון הכנסת.

טלי גוטליב (הליכוד):

אין בתקנון הכנסת, אין בתקנון הכנסת - - -

שר הבינוי והשיכון זאב אלקין:

כי עשרות שנים היה הבית הזה, ולא נהגו כך.

טלי גוטליב (הליכוד):

אין בתקנון הכנסת. אין בתקנון - - -

שר הבינוי והשיכון זאב אלקין:

אתם יודעים כמה השבעות ממשלה עברתי כאן? עברתי כמה, עם נתניהו כראש ממשלה. לא עשו כך. לא נהגו כך. אגב, אני אומר את זה לשני הצדדים.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - מה קרה? התרגשנו, שמחנו, מה קרה?

שר הבינוי והשיכון זאב אלקין:

לא, לא, אני לא רוצה להרגיש בפרלמנט סובייטי ולא רוצה להרגיש בפרלמנט צפון קוריאני. לא.

טלי גוטליב (הליכוד):

אה, זה לא שלך. אתה לא מתרגש ואנחנו נתרגש.

שר הבינוי והשיכון זאב אלקין:

אפשר לעשות את זה מכובד, לפי תקנון הכנסת, ולא להפוך את הבית הזה לשכונה - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - זה לא בתקנון.

שר הבינוי והשיכון זאב אלקין:

יש לנו על מה להתווכח, יש מספיק נושאים. אבל יש כללים שעשרות שנים כיבדו בבית הזה, תוך כדי ויכוחים הכי חריפים שיש. כמה הערות לגופה של הממשלה – למרות שאני כבר לא יודע; כל פעם יש פה עוד תיקון, אז אולי עוד פעם ישתנה הרכב השרים והשנה של השנתיים והרוטציות. אבל אני מתייחס בינתיים למה שהוצג עד שיבוא התיקון הבא.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה קרה, יש שר שלא מוצא חן בעיניך, חבר הכנסת אלקין?

קריאה:

טלי, חכי להבהרה נוספת.

טלי גוטליב (הליכוד):

איזה שר לא - - - מה קרה?

שר הבינוי והשיכון זאב אלקין:

חברת הכנסת גוטליב, נראה לי שהבעיה של איוש השרים היא כרגע מכוננת כבעיה בתוך סיעתך. אז אם את רוצה לדון על הנושא הזה אני מציע לך להזמין את חברת הכנסת גילה גמליאל או את חבר הכנסת דני דנון - -

טלי גוטליב (הליכוד):

כולם שליחי ציבור שיעשו עבודתם נאמנה, כולם יפעלו לטובת הציבור - - -

שר הבינוי והשיכון זאב אלקין:

- - או חבר הכנסת דודי אמסלם. בשמחה. יהיה להם הרבה מה להגיד. את לא צריכה להתדיין איתי על זה. הבעיות הן בחזית אחרת, לא בחזית הזאת. אבל אני עברתי על ההסכמים הקואליציוניים. הרי דיברו איתנו על הממשלה שהיא ימין על מלא. זה החלום של הימין. וחיפשתי כמה דגלים טבעיים שהיו דגלים של הימין. יש המון דברים. למשל, עברתי בשקידה על ההסכם שהקדיש את תשומת הלב הכי גדולה לנושא יהודה ושומרון – ההסכם עם הציונות הדתית. יש שם הרבה דברים טובים שמתכוונים לעשות – אגב, אברך אם זה יקרה. מסופקני שיקרה, מהניסיון שלי עם הסכמים קואליציוניים - - -

משה סעדה (הליכוד):

תהיה אופטימי, תהיה אופטימי.

שר הבינוי והשיכון זאב אלקין:

מהניסיון שלי, כמה שההסכם יותר מנופח ויש בו יותר סעיפים, כך פחות סעיפים ממנו מקוימים.

משה סעדה (הליכוד):

סימון דוידסון (יש עתיד):

אתה רוצה להרגיע אותנו?

היו"ר אופיר כץ:

חבר הכנסת אלקין, משפט אחרון.

שר הבינוי והשיכון זאב אלקין:

אני מסיים את דבריי. אבל אני אגיד לכם מה לא מצאתי: E1 לא מצאתי. חלום, ימין על מלא - - -

קריאה:

שר הבינוי והשיכון זאב אלקין:

שכונה בעטרות בירושלים, אסטרטגיה שקידמנו אותה בממשלה הזאת – את זה לא מצאתי.

משה סעדה (הליכוד):

ריבונות מצאת.

שר הבינוי והשיכון זאב אלקין:

ריבונות? תעשו בדיקה. כשרציתם לפרק משרדי ממשלה קבעתם לו"ז – 30 יום, 60 יום, להביא לכאן לפני הקמת ממשלה. זה כן – זה חשוב.

היו"ר אופיר כץ:

תודה.

שר הבינוי והשיכון זאב אלקין:

פירוק זה חשוב. ריבונות תחכה להזדמנויות שראש הממשלה יראה בנסיבות. זאת לא ממשלת ימין על מלא, זאת ממשלת פירוק על מלא. זה מה שאתם הולכים להכין כאן.

משה סעדה (הליכוד):

מפרקים את הרשות על מלא. זה הפירוק.

היו"ר אופיר כץ:

תודה. אני רק מזכיר לך, חבר הכנסת אלקין, שאת כל התקדימים הבלתי-אפשריים שלא חלמנו שיהיו בכנסת ישראל, אתם שברתם בכנסת העשרים-וארבע כשאתה היית – הרבה יותר גרוע ממחיאות כפיים – השר המקשר בין הכנסת לממשלה. חבר הכנסת יואב בן צור, בבקשה, אדוני.

קריאה:

השר המיועד.

היו"ר אופיר כץ:

השר המיועד. הינה, הש"סניקים תוקפים אותי. אתה רואה?

יואב בן צור (ש"ס):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ברוך שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה. אני עומד לפניכם היום וזוקף גו בגאווה ביודעי כי מאחורינו ניצבים רוב העם היושב בציון, אשר נתנו לנו את הזכות ואת הכוח לפעול למען עם ישראל ומדינת ישראל. כולנו רואים את הציבור השמח ברחובות הארץ בעת שחזר לאזרחים זיק של תקווה בעיניים. שכן, זוהי תקווה לישראל הוגנת יותר, יהודית יותר ואיכותית יותר. יהודים רבים ברחבי העולם מתרגשים לשמע הרכבת הממשלה הזאת, שהכריזה קבל עם לאחר 74 שנות קיומה כי לימוד התורה הוא ערך עליון במדינת ישראל. סוף-סוף במדינת היהודים מכירים בלומדי התורה מחזיקי הלפיד מדור לדור. מאז מתן תורה הוא לנצח נצחים. רבותיי, עבור כולנו, כל אזרחי המדינה, הדרך לא הייתה קלה. זה שנתיים המדינה עוברת טלטלה הנהגתית וציבורית אשר גרמה לאיבה רבה בין המחנות הפוליטיים השונים. רבותיי, אני מבקש להושיט מסר של פיוס והרגעה וליתן תקווה לעתיד. כוונתנו לאחד ולא לפלג, כי אנשים אחים אנחנו. אנו רואים בערך התורה ומצוותיה ערך עליון. מכוח בוחרינו אנו פועלים למען התורה וערכיה. אולם אנו יודעים – וכך חינכונו מועצת חכמי התורה – כי דרכה של תורה היא בפעולות של קירוב לבבות, ולא בכפייה על מי שלא חפץ בכך. אחינו המצויים מעברו השני של המתרס הפוליטי, בכוונתנו לתקן את הכרסום בסטטוס קוו ובפגיעה המתמשכת בתחומים שונים שמהם נפגענו קשות בשנים האחרונות. זוהי דרישתנו הצודקת מהמעלה הראשונה. אולם דעו לכם כי אנו ננהג בהגינות שלטונית ראויה כלפי כל אזרחי ישראל – אלה שבחרו בנו וגם אלה שבחרו אחרת. אנו חפצי אחדות בישראל, וכך דרכנו מאז ומעולם, בכבוד הדדי ובסובלנות. כך ננהג אני וחבריי. ואני קורא לכם לבחון באופן אובייקטיבי את מעשינו. אני תקווה כי תצליחו להתעלות מעל ההסתה הפרועה בתקשורת כנגד הממשלה הזאת, וכי תמצאו בדבריי מזור ותקווה לעתיד. רבותיי, לנגד עינינו ניצבים אזרחי ישראל החלשים שנאנקים יום-יום להביא אוכל לביתם; אנשים ישרים שהולכים לעבודה בחריצות ובמסירות ומתקשים לשלם את החשבונות המאמירים. אנשים שמוותרים על רכישת מזון ותרופות – עבורם נלחמנו תקופה ארוכה ועבורם נפעל, בעזרת השם, לשיפור בכל פרמטר אפשרי. יושב-ראש תנועת ש"ס הרב אריה דרעי שליטא פעל רבות ויצר הסכם קואליציוני מרשים שנוגע בכול, בין שבתחומי הרוח ובין שבתחומי השעה. זה הסכם שמביא בשורות מיידיות ונטיעות לעתיד בתחומי הדת, המדינה, המשפט והמשילות, ומתוך דאגה לדיור, לחינוך, לפרנסה ועוד. אנו נפעל להשאת שגשוג וצמיחה בכל תחומי החיים ולתקן את כל הדרוש תיקון בתחומי הדת ובפערים החברתיים ובתחומי יוקר המחיה שגאה באופן נורא. אנו נפעל לתיקון הפגיעה בסטטוס קוו, שכורסם ללא הרף; נפעל לרווחתם של בני הישיבות ואברכי הכולל ונשותיהם היקרות וצאצאיהם; נפעל כנגד גילויי ההסתה והגזענות הגלויים והסמויים אשר מכוונים כלפי הציבור הדתי והחרדי, כי זהו נגע שפשה ברחובותינו ומאיים על המשך קיומנו כעם וכחברה. בסייעתא דשמיא הממשלה תפעל לתקן את הכרסום במעמד עניינים שבקדושה – שלא יוכנס חמץ למרחב הציבורי ושלא תהיה תחבורה ציבורית בשבת - - -

היו"ר אופיר כץ:

תודה.

יואב בן צור (ש"ס):

אני מסיים.

היו"ר אופיר כץ:

משפט אחרון.

יואב בן צור (ש"ס):

בעזרת השם, נפעל לרומם את קדושת הכותל והמקומות הקדושים והרבנות הראשית, מעמד הרבנים, וכל מקום שניכר בו כרסום הרסני שזורע הרס בלב היהדות. לא עוד. הממשלה תתקן את כל הפרצות שמסכנות את קיום העם היהודי בציון. אנחנו נפעל לאכול מזון כשר שיוכלו לאכול ללא פקפוק; נעשה ככל שביכולתנו לרומם את קדושת השבת והמועדים ברחבי המדינה. זוהי חובתנו וזוהי זכותנו. רבותיי, לממשלה היוצאת מגיעה מילה טובה. שמע, אדוני היושב-ראש. באמת מגיעה מילה טובה, השר אלקין - - -

היו"ר אופיר כץ:

נגמר לך הזמן.

יואב בן צור (ש"ס):

זהו. מילה אחרונה.

היו"ר אופיר כץ:

בבקשה.

יואב בן צור (ש"ס):

למדנו מהממשלה הזאת איך לבצע דברים ללא היסוס, במהירות. אנחנו מבקשים לומר להם תודה על התקדימים שהם יצרו. אנו ניעזר בתקדימים האלה בממשלה החדשה. ובעזרת השם, נעשה ונצליח. תודה רבה.

היו"ר אופיר כץ:

תודה רבה, אדוני, ושיהיה לך גם ברמה האישית המון בהצלחה. חבר הכנסת משה גפני, בבקשה, אדוני.

משה גפני (יהדות התורה):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אי-אפשר להגיד שאנחנו לא חיכינו ליום הזה הרבה זמן, שנינו, עם עוד הרבה אנשים - - -

משה סעדה (הליכוד):

רוב המדינה חיכתה.

משה גפני (יהדות התורה):

עברנו שנה וחצי מאוד קשה, בעייתית. המציאות עלתה כמעט על כל דמיון. היה שקט, לא הייתה הסתה – על כל פנים, לא כלפי הציבור החרדי. כולם תלו שם תקוות שאני אלך עם בני גנץ, שאני אלך עם יאיר לפיד ושתהיה קואליציה, אז היה שקט. לא דיברו כלום נגד הציבור החרדי, אבל עשו דברים שפשוט אי-אפשר לתאר אותם. לא הייתה ממשלה כזאת רעה, עם התוכניות שלה, מאז קום המדינה. יוקר המחיה התפרץ באופן החמור ביותר. ויש לנו משק חזק, ברוך השם. זה לא שזה היה מחויב המציאות. והם כל הזמן רצו לשקר והרחיקו עדותם, כמו שהגמרא אומרת, ואמרו שבארצות אחרות, בארצות אירופה, בארצות הברית, גם יש יוקר מחיה. אין. לא היה יוקר מחיה כזה שמחירי הדירות עולים ב-20%. לא היה דבר כזה. ואני זוכר תקופות ארוכות וקשות – זה לא הגיע אף פעם לממדים מהסוג הזה, שמשפחה הולכת לרכוש מוצר כלשהו, ושלא לדבר על הדירות, שמשלמים 20% יותר במהלך השנה. הריבית עלתה באופן דרמטי. אני הייתי יושב-ראש ועדת הכספים קרוב לעשר שנים והריבית לא עלתה. לא הייתה סיבה שהמציאות תהיה מציאות כזאת קשה. ברגע שהתחלף השלטון והעם אמר את דברו, אנחנו, הציבור החרדי, הפכנו להיות הנושא והמושא להסתה שכמעט שלא היה כדוגמתם. ילד חרדי שלומד בתלמוד תורה ומקבל פחות מרבע ממה שמקבל ילד בחינוך הממלכתי זוכה לכותרות שהוא מקבל יותר. ילד בחינוך החרדי מקבל תוספות כאלה שאי-אפשר לתאר, והכול באותיות שחורות גדולות על הנייר של העיתון. אי-אפשר לתאר את זה. כאילו שאין ציבור שעומד מאחורי העניין ורואה את הכותרות האלה. תגיד שלא מגיע לנו, אבל לשקר במצח נחושה? גם בנושא של החינוך. בעיתון כלכליסט: האיש החרדי משלם שישית מהאיש שאיננו חרדי. פנו אליי כמה אנשים חרדים ואמרו: אני משלם מיסים כחוק, מלא; אולי יהיה לי החזר עכשיו. אנחנו לא מפחדים מההסתה הזאת; היא ברורה. זה שהלכנו עם נתניהו, בניגוד למה שאמרו עלינו, שאותנו יקנו בכסף – אנחנו מפלגה אידיאולוגית; יהדות התורה הולכת לפי האידיאולוגיה שלה, והיא הלכה עם הציבור המסורתי, שנמצא בימין. לא בשביל זה עליתי לכאן לדבר עכשיו – אנחנו עוד נדבר על זה הרבה. אני עליתי לדבר מכיוון שאני פונה בעיקר לציבור המסורתי, שאני איתו, וכל השנים הייתי איתו. אני פה הרבה שנים בכנסת. אני הולך עם הציבור המסורתי. אני רוצה שתהיה פה יהדות. לא הולך להשתנות דבר. אני מדבר עם הציבור המסורתי וגם עם הציבור החילוני וגם עם נציגיו שיושבים פה: לא הולך לקרות דבר. אנחנו היינו בשלטון הרבה פעמים; אני הייתי בעמדה כלכלית בכירה במדינה, ודאגתי לכולם. דאגתי לתעשיינים, דאגתי לחקלאים, דאגתי למסעדנים. לא הייתה קבוצה באוכלוסייה שלא הצביעה ג', ליהדות התורה, שלא עבדתי בשבילה. אתה היית בוועדת הכספים, אדוני היושב-ראש - - -

היו"ר אופיר כץ:

אדוני, אני יכול להעיד מוועדת הכספים כיצד אתה עזרת לי בבקשות שלי בכל הנושא של הבריאות בפריפריה.

משה גפני (יהדות התורה):

נכון, נכון. לא היה דבר. אני מבטיח לכם שאם אני ממשיך להיות יושב-ראש ועדת הכספים בוועדה הקבועה לא יהיה שום שינוי בהתנהגות שלנו. ואני מייצג את הציבור החרדי. אנחנו נעבוד בשביל האיש שנמצא בנהרייה, שנמצא בטבריה, שנמצא באופקים. אנחנו נעבוד עבורו. שיוקר המחיה שלו לא יהיה במצב הזה שהוא היה אצל איווט ליברמן. לא ניתן דבר כזה. כמו שעשיתי בעבר. הייתי מביא שרי אוצר לוועדה על מנת שהם יעשו את מה שצריך לעשות. לא נשאיר את הנושא של מחירי הדירות בצורה הזאת.

היו"ר אופיר כץ:

תודה.

משה גפני (יהדות התורה):

מה, סיימתי?

היו"ר אופיר כץ:

מזמן.

משה גפני (יהדות התורה):

אז אני אגיד שני משפטים אחרונים. אני פונה אליכם מלב אל לב ואני אומר לכם: אנחנו ביהדות התורה נייצג אתכם, הציבור המסורתי והציבור שאיננו דתי. נעשה את הכול שהחיים שלכם יהיו קלים יותר וטובים יותר. אל תיתנו יד לפוליטיקאים האלה שמסיתים נגדנו, שרוצים להרוויח רווח פוליטי. אנחנו חברה שבה צריך האחד לשמור על השני. את זה אני אעשה. ואני קורא לכם לא לפחד מהכותרות האלה בעיתונים, שהן כולן שקר וכזב.

היו"ר אופיר כץ:

תודה רבה. דבר אחד לא הבנתי מנאומך, חבר הכנסת גפני. אמרת: אם אני אמשיך כיו"ר ועדת כספים קבוע – אתה רוצה להסביר?

משה גפני (יהדות התורה):

כן. אני עכשיו יושב-ראש ועדת כספים זמנית. צריך לבחור אותי ליושב-ראש קבוע. ההחלטה היא בכנסת.

היו"ר אופיר כץ:

יש לך ספק בבחירתך?

ינון אזולאי (ש"ס):

אופיר, אני הייתי חבר - - -

היו"ר אופיר כץ:

אתה סומך עליו?

ינון אזולאי (ש"ס):

אתה יודע שאני - - -

היו"ר אופיר כץ:

תודה רבה. אם כן, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', שר האוצר המיועד.

בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית):

אדוני ראש הממשלה הנכנס בנימין נתניהו, אני מבקש לאחל לך הצלחה וסיעתא דשמיא גדולה מכל הלב. אתה אדם מיוחד, עם מסירות אין קץ למדינת ישראל ולעתידה, ועם אנרגיות אדירות. הלוואי שהיו לי מעט מהן. שליחות גדולה על כתפך. בהצלחה גדולה. אדוני יושב-ראש הכנסת הנכנס, חבר הכנסת אמיר אוחנה, איש יקר וחבר אמת, איש ראוי שנכנס לתפקיד חשוב ומאתגר. אני מאחל לך ולנו הצלחה גדולה. אדוני היושב-ראש נכון לעכשיו, יושב-ראש הקואליציה המיועד – גם אתה נטלת על עצמך חתיכת משימה. הצלחתך היא הצלחת כולנו.

היו"ר אופיר כץ:

תודה רבה.

בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית):

חבריי השרים, שרים נהדרים אחד-אחד. זאת הולכת להיות ממשלת חלומות שבאמת יהיה כיף לעבוד בה עם כל אחד ואחת מכם, בעזרת השם. חבריי חברי הכנסת, אני מבקש בפתח דבריי להזכיר את מורנו ורבנו הרב חיים דרוקמן, זכר צדיק לברכה, שנסתלק מאיתנו השבוע והשאיר חלל עצום בליבותינו, גם ברמה האישית, ועוד הרבה יותר מזה ברמה הציבורית. הרב, שזכינו לחסות בצילו ולקבל מעצותיו, חוכמתו וניסינו הרב, כל כך שמח על תוצאות הבחירות האחרונות ועל הקמת הממשלה. פעם אחרונה שהייתי אצלו בבית זה היה מייד אחרי שחתמתי עם ראש הממשלה על החלק הראשון של ההסכם. נסעתי אליו מייד הביתה והוא ביקש בקבוק יין ועשינו לחיים. רציתי להגיד שאני, כמובן, מצטער שהוא לא כאן כדי להשלים את השמחה, אבל הוא כאן. רוחו כאן והוא מלמעלה רואה, ורחב לבבו ושמח, והוא ילווה אותנו בתפילותיו מלמעלה. אדוני היושב-ראש, אני מבקש לפנות לאזרחי ישראל כולם, דתיים וחילוניים, מסורתיים וחרדים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים, ימנים, שמאלנים, אנשי העיר והכפר, תושבי הנגב, הגליל והגולן, אחיי התל-אביבים, אחיי הירושלמים, תושבי יהודה ושומרון וגם אחינו שבתפוצות. מאז ומעולם עם ישראל ידע להתאחד סביב מלחמות, סביב קושי ואסונות. אני רוצה לפתוח את דבריי ביום המרגש הזה בתפילה לקדוש ברוך הוא שנלמד בשנים הקרובות להתאחד סביב מדינת ישראל; סביב המשך בניינו של הבית המפואר הזה; סביב הנס העצום הזה, שמורכב מהפסיפס האנושי המרהיב שלנו; סביב הבית הלאומי, שנבנה בדם, יזע ודמעות – דמעות של שמחה, וכן, לצערנו גם דמעות של עצב. בית שמגשים את חזון נביאי ישראל. אני עומד פה לפניכם ביום הזה בחיל ורעדה ובחרדת קודש. היום הזה אנחנו מקימים ממשלה שתשרת את אזרחי ישראל כולם. העם בישראל חכם. הוא מבין שקמפייני ההפחדה הנבזיים של החודשים האחרונים – אין בהם אמת, אלא רק חוסר אחריות ושיסוי ציבורים בציבורים. ולצערי, יש מי שמתפרנס מלשסות ציבור בציבור. אנחנו נשרת את כולם, באחריות ומתוך תחושת שליחות לכל אחד ואחת מכם. אני ממש מבקש, תעשו delete. תמחקו את החודשיים האחרונים. אגב, חודשיים – טבעיים בתקופת משא ומתן. האופוזיציה חייבת לצעוק, השותפים בקואליציה מנסים למקסם הישגים, בואו נמחק את זה. אנחנו יוצאים לדרך חדשה, טובה, אופטימית ומלאת תקווה. ב-75 שנותיה של מדינת ישראל ידענו לדון, להתווכח ולריב, אבל הסכמה אחת תמיד הייתה – וחייבת להיות – זה החזון הציוני שנבנה על חזון הנביאים של השיבה לציון. הביתה. אנחנו מקימים היום, בעזרת השם, ממשלה יהודית, ציונית ולאומית, שתקדם את החזון הזה קומה על גבי קומה. היום אכנס, בעזרת השם, למשרד האוצר ובפנינו אתגרים עצומים. כשכלכלות העולם בטלטלה בימים של פוסט-קורונה ומשבר עולמי, כשאינפלציה והאטה מאיימים לזעזע את העולם, אנו נשאף למדיניות אחראית, ולפעמים לא פשוטה, של אחריות פיסקלית וריסון תקציבי; מדיניות של שוק פתוח, של הסרת חסמים ומכסים; מדיניות שתשאף להגדיל את שיעור ההשתתפות בשוק התעסוקה במדינה, בכלל האוכלוסיות; שתגדיל את הפריון; מדיניות שלא תרמוס אף ציבור, שתראה את מעמד הביניים ותדע להיות עם חמלה כלפי מי שבאמת צריך את הערבות ההדדית; מדיניות שתדע להקל על השחקנים, שהם הקטליזטור של המשק ושל הכלכלה הישראלית. בים הסוער של הכלכלה העולמית נהיה, בעזרת השם, אי של יציבות ואומת הסטארט אפ תמשיך לזרוח ולהתפתח. גזרתי על עצמי שתיקה בשבועות האחרונים, והקדשתי את ימיי ולילותיי ללמידה משרי אוצר לשעבר, ממנכ"לים מובילים במשק – במגזר הפרטי והציבורי, בהייטק ובתעשייה. אני מתכוון להמשיך להעמיק וללמוד. בחודשים הקרובים נעבוד יחד עם השותפים בקואליציה על תקציב מדינה אחראי ומוטה צמיחה ופיתוח תשתיות, ועל רפורמות כלכליות משמעותיות, שבעזרת השם, יזניקו את מדינת ישראל קדימה. במקביל, אני נכנס לתפקיד חשוב במשרד הביטחון, עם אחריות וסמכות על ההיבטים האזרחיים של חבל הארץ הנפלא הזה, ערש הולדתנו. ובמשרד הזה, בעזרת השם, נוביל לפיתוח, להסדרה, לחיזוק אחיזתנו בחבלי המולדת ביהודה ושומרון. אני כמובן מאחל הצלחה אדירה לחברי הכנסת אופיר סופר ואורית סטרוק – חברים טובים ברמה האישית, שותפים נפלאים ברמה של העשייה הציבורית – הנכנסים פעם ראשונה לתפקידי שרים. לא שאני כזה מנוסה. באמת לקחנו כולנו עלינו תפקידים חשובים מאוד, בקליטה, במשימות הלאומיות. אין לי ספק שתפשילו שרוולים, עם נשיאת החן שלכם, עם החשיבה המקורית, עם האחריות. מיכל, שנכנסת להיות יד ימיני במשרד האוצר. שמחה, שמנצח כאן על מלאכת התיקונים החשובים במערכת המשפט. משה ואוהד, שיעבדו קשה מאוד כאן בכנסת. תנוחו קצת עכשיו, אתם עוד לא יודעים מה מחכה לכם בשלב הוועדות. אמרתי פעמים רבות שלא אחיה יום אחד במדינה שאין בה מערכת משפט עצמאית וחזקה – וכך יהיה. בית משפט עצמאי שידאג לזכויות פרט, יכריע בסכסוכים ויהיה עסוק יותר בסעד לפרט, ופחות בקביעת המדיניות של מדינת ישראל. אני מאמין גדול במודל של סמכות ואחריות, ומאמין גדול בעם ישראל. אנו, נבחרי הציבור, נותנים דין וחשבון לציבור והאחריות היא עלינו. השינויים שאנחנו מבקשים לעשות ישיבו את אמון הציבור במערכת המשפט, ובד בבד ישיבו את הכוח לעם, יחזירו את הוודאות והיציבות למשק ולכלכלה, ויאפשרו משילות ודמוקרטיה איתנה. הנחנו את היסודות לפעולות הללו לפני הבחירות בתוכנית "חוק וצדק" שהשקנו, ואני מאמין ומקווה שנצליח, בעזרת השם, עם שותפינו כולם ובניצוחו של שר המשפטים, ידידי יריב לוין, לקדם חלקים גדולים ממנה. אזרחי ישראל, ש"י עגנון, בנאומו עת שקיבל פרס נובל, פתח ואמר כך: "מתוך קטסטרופה היסטורית שהחריב טיטוס מלך רומי את ירושלים וגלה ישראל מארצו – נולדתי אני באחת מערי הגולה. אבל, בכל עת, תמיד דומה הייתי עלי כמי שנולד בירושלים". רובנו בבית הזה זכינו ונולדנו כאן, בארץ הזו. סבינו וסבתותינו גלו מהארץ הזו בכוח הזרוע, ואלפיים שנה חיינו פזורים בין הגלויות ברחבי העולם. גם אלה מאיתנו שנולדו כאן ואלו מאיתנו שזכו ועלו לכאן, חיים רגע היסטורי מפליא. זהותנו היהודית והלאומית החזיקה אותנו באלפיים שנות גלות; שמרה על קיומנו כעם והחזירה אותנו הביתה כעם. ברוך השם שבנו. חובה היא לנו וזכות היא בעבורנו להמשיך ולהחזיק בזהותנו העשירה והמפוארת. התנ"ך, ספר הספרים, הנחיל לעולם כולו את הערכים שעליהם מושתת העולם המתקדם. אסור לנו לאבד את הגאווה במי אנחנו ומה אנחנו, מאיפה באנו ולאן אנו הולכים. הזהות היהודית הזו היא זכות קיומנו כאן, ואני תפילה שנדע יחד להעמיק אותה, לשמוח בה ולהנחיל אותה הלאה לילדינו. הזהות הזו שייכת לכל חלקי העם, ואין לנו, אין לנו את הפריבילגיה להשאיר אותה מונחת בקרן זווית כאבן שאין לה הופכין. לא כפייה אלא אהבה; לא זהות חמורת סבר אלא כזו מאירת פנים; יהדות שנטועה עמוק במסורת ומאפשרת לכל אחד ואחת מאיתנו למצוא את מקומו. וגם כאן נתווכח, לא תמיד נסכים אבל נעשה זאת כמו שעושה משפחה, מתוך ידיעה מוחלטת שהביחד שלנו חזק יותר מהכול. אזרחי ישראל, הממשלה הזו קיבלה את המנדט מהעם, מנדט לאומי, מנדט יהודי, מנדט ציוני, מנדט התיישבותי, מנדט משילותי. בעזרת השם, נפעל כדי למלא את חובתנו דמוקרטית, את שליחותנו כלפי ריבונו של עולם וכלפי אזרחי ישראל. ננהיג, נוביל, נמשול, נקשיב, נדון ונתווכח, ונמשיך לקדם חברת מופת שתהיה אור גדול. אור, שמתוך שיאיר חזק אל עצמנו פנימה – אני כבר מסיים, אדוני היושב-ראש – הוא יאיר גם לעולם כולו. בספר "במדבר" יש פסוק שבו בלעם מתאר את עם ישראל וכך כתוב: "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא". בחסדי שמים גדולים קמנו מהשריפות ומהגלויות; בנינו כמו אריות מדינה חזקה ועוצמתית, מדינה שתפקידה לוודא שלעולם לא עוד. לעולם לא נובל כצאן לטבח, לעולם לא נרכין ראש בפני מבקשי רעתנו. ועכשיו – אני אומר את זה לשותפים העיקריים – תפקידנו להוביל, להנהיג ולהביא למציאות של מדינה טובה יותר לכל אחד ואחת מאזרחי ישראל. ואני מבקש לומר כמה תודות. ראשית – לקדוש ברוך הוא, על הטוב והחסד שגומל איתנו, לשותפיי במפלגה ובקואליציה, לידידי ורעי שר הביטחון הלאומי הנכנס, איתמר, ולכל חברי מפלגת עוצמה, תודה גדולה ליריב לוין ולעו"ד מיכאל ראבילו, שניצחו על מלאכה מורכבת, והגיעו לתוצאות יוצאות מן הכלל במשא ומתן להרכבת הממשלה הזו. תודה לציבור שמכוחו אנו פועלים על האמון, התמיכה והתודה, וכמובן למשפחתי, שדוחפת, מגבה ומעניקה את הכוח. תודה לאלפי פעילים מכל המפלגות שעבדו מהלב בשנה וחצי האחרונות, והביאו להפלת ממשלת השמאל הקודמת ולניצחון המחודש של המחנה הלאומי והאמוני. תודה גדולה לצוות הלשכה הנהדר שלי, שהולך איתי כבר שנים רבות, מאז שנכנסתי, בארץ זרועה יותר וזרועה פחות ואחראי למרבית הצלחותיי. נעבוד קשה יחד, בעזרת השם, להביא הישגים למדינת ישראל. סליחה שלקחתי זמן. עכשיו תן לי רק שלוש פסקאות ממגילת העצמאות, כי בעיניי זה ממסגר את כל היום הזה.

היו"ר אופיר כץ:

בבקשה.

בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית):

"בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי. לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקוה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית. מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו ישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית". שנזכה כולנו להמשיך את החזון ואת המפעל, ובעזרת השם, נעשה ונצליח. תודה רבה.

היו"ר אופיר כץ:

תודה רבה לשר המיועד.

בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית):

סליחה על - - -

היו"ר אופיר כץ:

אני אתחשבן איתך אחרי זה, כשתשב במשרד האוצר. חבר הכנסת איתמר בן גביר, השר המיועד, השר לביטחון הלאומי – לא, לא, בלי כפיים, זהו.

איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):

אדוני היושב-ראש היקר, כבוד השר המיועד, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', חברי כנסת, חברים יקרים, אזרחי ישראל, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

היו"ר אופיר כץ:

אמן.

איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):

אני רוצה לספר לכם את הסיפור של דנה, תושבת באר שבע, אימא לשניים, מתגוררת בשכונת רמות. בעבר יצאה דנה לג'וגינג מדי ערב. ערב ערב היא יוצאת להליכה עם החברות שלה. אבל היא הפסיקה לעשות את זה. היא הפסיקה לעשות זאת, כי בכל פעם כשהיא יצאה עם החברות, איימו עליהן, קראו לעברן קריאות. בתחילה זה נשמע כמו הטרדה מינית. כל מיני אמירות מגעילות, בוטות, מבזות, שלא נחזור עליהן במקום הזה. אבל אחר כך? אחר כך התחילו לצעוק עליהן, נגד המדינה, נגד היהודים, נגד עם ישראל. לדנה, כפי שאמרתי, אדוני השר אלקין, יש שני ילדים בני 12 ו-9. הילדים אוהבים לשחק כמנהגם של ילדים בשעות אחר הצהריים. יש לא מעט גני ילדים נפלאים בשכונת רמות בבאר שבע, אטרקטיביים מאוד. מכשירים חדשניים, באזור פורח. אבל דנה מזה חודשים רבים לא יוצאת יחד עם הילדים לשחק בגני הילדים. למה היא לא מוציאה אותם? כי זה הפך להיות בילוי מאוד מאוד לא מומלץ. אלכוהול, הטרדות, וכן, אדוני היושב-ראש, שוב הצעקות האלה נגד עם ישראל, נגד המדינה היהודית, נגדנו כיהודים. דנה אמרה לי שהתחילה להרגיש כמו אורחת בבאר שבע, ולכן היא לא מוציאה אותם החוצה. דנה עובדת בחנות. היא שכירה בחנות מאוד מאוד מצליחה, אבל הבעלים של החנות לא מתנהג כתמול שלשום. מסתבר שהוא, אפילו הוא, שהבטיח לדנה לאורך כל הדרך שהוא לא ישלם פרוטקשן, שלא יגבו ממנו דמי חסות, אפילו הוא נכנע. ומה הפלא? פרצו לו פעם אחת, פעם שנייה, פעם שלישית. חברות הביטוח כבר לא רוצות לשלם, כבר לא רוצות לתת, כבר לא רוצות לבטח אותו. לכן הבעלים הבין את המסר, והתחיל לשלם פרוטקשן. אבל זה לא רק מקום העבודה. כאשר דנה רוצה לנסוע למשפחה שלה שאף היא מתגוררת בדרום אז היא חושבת פעמיים. פעם אחת, כי הפך להיות מסוכן לנסוע בכבישי הדרום: נסיעה פרועה, איומים, קללות. פעם שנייה, כי לאחרונה היא גם מרגישה שזה לא רק התרבות הקלוקלות, אלא גם מוטיב לאומני של שנאת יהודים, של פגיעה במדינה היהודית, של רצון להוכיח לנו מי כאן בעלי הבית. דנה לא לבד. במשמרת של הממשלה הזאת, יש עשרות אלפים כמו דנה. עשרות אלפי נשים שגרות בבאר שבע, בעומר, בלהבים, שהן חברות קיבוצים בצפון או במושבים חקלאיים, שממררים להם את החיים. תושבי ערים מעורבות, שחלקם חיים בפחד תמידי מה יילד יום. זה קורה בנגב, זה קורה בגליל, זה קורה בלוד וברמלה. זה קורה בירושלים, משוש ליבנו, שבה אזרחים מפחדים, חוששים להלך בשער שכם וחושבים פעמיים אם ללכת לכותל. אגב, זה לא רק עניין לאומני, צריך להודות. זה גם עניין של פשיעה רגילה לכל דבר ועניין. לא מעט אזרחים במרכז יוצאים בבוקרו של יום עבודה וחוששים להעיר, חוששים לצפור, חוששים לדבר, כי אתה לא יודע מאיפה יכולה הסכין להגיע. אזרחי ישראל, התפקיד שאני לוקח על עצמי היום הוא תפקיד קשה, לא פשוט, אבל אני נענה לאתגר. אני נענה לאתגר בשביל דנה, בשביל ילדיה, בשביל כל תושבי הנגב, כל תושבי הגליל, בשביל כל תושבי מדינת ישראל. איענה לאתגר כי אין לנו ארץ אחרת. אני יודע שהאתגר הזה הוא כמו ריצת מרתון. דרך ארוכה ולא פשוטה. יהיו עליות, יהיו מורדות, אבל בעזרת השם, בקו נחוש, תקיף, בעזרת השם נקווה להצליח. הביטחון הלאומי לא לבד. מדינת ישראל עומדת בפני אתגרים קשים, אם בכלכלה, אם ביחסי החוץ, אם בהתיישבות, אם ברווחה, אם בחברה. בשל כך אנחנו בעוצמה יהודית ביקשנו וקיבלנו משרדים שיש בהם הרבה הרבה אפשרות לעשות. חברי, השר המיועד יצחק וסרלאוף, יהיה שר הנגב והגליל והחוסן הלאומי, וישקיע בפיתוח של הפריפריה, של הנגב ושל הגליל, של השכונות. יהיה זמין ונגיש לכל אחד ואחת. חברי, השר המיועד עמיחי אליהו, יהיה שר המורשת, השר שאחראי על ההיסטוריה שלנו. עם שלא זוכר את ההיסטוריה אין לו עתיד. אבל עם שזוכר את ההיסטוריה, שמפתח, שדואג להזכיר בכל מקום ומקום, בעזרת השם יהיה לו עתיד, עתיד גדול. חברי סגן השר המיועד, חבר הכנסת אלמוג כהן, יעשה רבות כסגן שר במשרד ראש הממשלה. הוא יהיה אחראי על מטרופולין באר שבע. אחראי על פרויקטים חשובים בנגב. לפתח את הנגב, להצמיח את הנגב, להפריח את הנגב, לקיים את הבטחות הבחירות שלנו. חברי, יושב-ראש הוועדה לביטחון הלאומי, חבר הכנסת צביקה פוגל, תת-אלוף צביקה פוגל, יעשה רבות בוועדה. יחד ננסה להצעיד את מדינת ישראל לביטחון, למשילות.

היו"ר אופיר כץ:

תצליחו.

איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):

בעזרת השם. חברתי חברת הכנסת לימור סון, שתהיה יושבת-ראש ועדת קרן העושר ותעשה המון המון טוב עם הכסף הזה, תעשה המון המון טוב עם הפעילות שלה למען ההתיישבות ולמען כל תושבי מדינת ישראל. זכיתי, אדוני, להיות שותף וללכת יד ביד עם חבריי מהציונות הדתית, ובראשם יו"ר הציונות הדתית, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. מוכשר, מנהיג, אוהב ישראל, אוהב עם ישראל, אוהב את כולם. הוא יעשה רבות רבות במשרד האוצר. בעזרת השם, בצלאל, תצליח. יחד עם כולם, עם אופיר היקר, אופיר סופר השר המיועד, השרה המיועדת אורית סטרוק, יושב-ראש ועדת החוקה שמחה רוטמן וסגנית השר מיכל וולדיגר. באמת עם כל אחד אחד מחברי הסיעה המופלאה הזאת נעשה ביחד. אני רוצה להגיד תודה רבה לראש הממשלה בנימין נתניהו שנותן לנו הזדמנות לעשות ולהציל את מדינת ישראל. אני רוצה להגיד תודה רבה ליריב לוין, למיכאל ראבילו, שהיו שותפים בצוות המשא ומתן. כמובן לעוזריי המתוקים והיקרים, חננאל דורפמן ואלעזר בן הרוש. לכל הצוות הנפלא שיש לנו, שלומי בן אליהו ועוד ועוד ועוד. אדוני, אני גם רוצה להגיד לך תודה רבה על הפעילות שלך בוועדה, על המסירות על ההתמדה שלך. אני רוצה לומר לך: אנחנו באים כולנו לשרת את כלל תושבי מדינת ישראל, דתיים, חילוניים, אנשי כפר, אנשי עיר, יהודים, ערבים. כן, גם ערבים – שגם הם סובלים. באום אל-פחם, ברהט, בנצרת ובסח'נין, סובלים מאלימות, מפשיעה מנשק, מטרור. אנחנו מקווים להחזיר את הביטחון הלאומי לכלל תושבי מדינת ישראל. בעזרת השם. רק בעזרת השם ננצח. אני רוצה אולי להגיד קטע קצר לסיום מפרשת השבוע שלנו - -

היו"ר אופיר כץ:

לסיום.

איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):

- - פרשת ויגש. כשאני קורא אותה, אדוני, אני תמיד מתרגש בכל פעם מחדש. ההתגלות הזאת של יוסף לאחיו. המסירות הזאת, ההתגלות הזאת לא מתרחשת לפני שיהודה מגיע ליוסף ובאמת מדבר על הערבות ההדדית, הערבות החשובה כול כך. על כך שהוא מוכן להקריב את עצמו בשביל בנימין, אחיו של יוסף. ואומר יהודה: "כי עבדך ערַב את הנער מעִם אבי לאמֹר אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים. ועתה יֵשב נא עבדך תחת הנער עבד לאדֹנִי והנער יַעַל עם אחיו כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אִתי". וברגע הזה שיוסף מבין שיש כאן ערבות הדדית בין האחים, אז הוא מחליט להתגלות.

היו"ר אופיר כץ:

תודה.

איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):

יש בינינו ערבות הדדית. חבריי, האופוזיציה המיועדת, אנחנו ערבים אחד לשני. אנחנו נפעל למען כל תושבי מדינת ישראל. תודה רבה.

היו"ר אופיר כץ:

תודה רבה, אדוני. נאחל לך בהצלחה, ואני בטוח שגם תצליח.

איתמר בן גביר (עוצמה יהודית):

תודה.

היו"ר אופיר כץ:

חבר הכנסת עודד פורר, השר עודד פורר, בבקשה, אדוני.

שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר:

חבריי חברי הכנסת, רבותיי השרים, שרים מיועדים, אני מסתכל על הקמת הממשלה הזאת, אדוני היושב-ראש, היושב בראש הישיבה, ואנחנו פשוט עדים כאן להקמתה של ממשלת כאוס. זה נראה כאילו כל מטרתה של הממשלה היא לייצר איזשהו כאוס, שמתוכו, בהיסח הדעת אולי של הציבור, שהם חושבים שיהיה כזה, ניתן יהיה לשנות את המשטר של מדינת ישראל. כשאני קורא את ההסכמים הקואליציוניים שהונחו על שולחן הכנסת, עולה נקודה אחת ברורה, מי שחתם על ההסכמים הקואליציוניים מעוניין ביצירת כאוס שיאפשר לו לדרוס כל ערך שעליו הושתתה מדינת ישראל בעת הקמתה. לא עוד מדינה יהודית ודמוקרטית, כי אם מדינת כל גזעניה, מדינה שבה האזרח ישרת את השלטון ולא השלטון ישרת את האזרח. האמירה שטבע ז'בוטינסקי, עליה גדלנו, אותה למדנו, שכל יחיד מלך ותפקיד השלטון הוא לשרת את היחיד, דווקא על ידי המפלגה שרואה את עצמה, או הוקמה, לאורו של ז'בוטינסקי, באה ולוקחת את המצב שבו השלטון משרת את היחיד, למצב שבו היחיד משרת את השלטון. גם במינוי התפקידים, אני מסתכל על המינוי של השרים, אז רק כדוגמה, ממנים שר רווחה וממנים שר במשרד הרווחה וממנים גם סגן שר במשרד הרווחה. אבל לא זו בלבד אלא שקובעים שבאמצע הקדנציה שר הרווחה יהפוך להיות השר במשרד הרווחה והשר במשרד הרווחה יהפוך להיות שר הרווחה. ואת מה שאמרתי עכשיו לא כתב אפרים קישון, אלא כתבו נתניהו ודרעי וגולדקנופ וכל חבריהם בהסכמים הקואליציוניים האלה. כי כל המטרה היא לייצר כזה בלגן, שבתוכו ומתחתיו, כשאף אחד לא שם לב, יוכלו לעשות את שינוי המשטר. כשאנחנו מדברים על שינויה של מדינת ישראל, אנחנו מדברים על האותיות הקטנות בהסכם הקואליציוני, שקובעות שיתוקן החוק באופן שבו הוא ימנע פגיעה בבית עסק שנמנע מאספקת שירות על פי תפיסה דתית. וכשאנחנו שומעים שרה בממשלה, שרה מיועדת בממשלה, אומרת שרופא לא יהיה חייב לתת שירות רפואי אם זה לא תואם את אמונתו הדתית, בחוק, ואומרת שעל פי החוק – אומר מי שאמור להיות יושב-ראש ועדת החוקה שלא יצטרכו להשכיר חדר בבית מלון, אם זה מישהו שלא מתאים לו באמונה הדתית שלו, ברור לחלוטין שהשינוי שמנסים פה לעשות הוא לא עוד מדינה יהודית ודמוקרטית. ואדוני היושב בראש, גם לא מדינה יהודית, כי אין שום דבר יהודי בדברים האלה. אין שום דבר שדומה ליהודי. בדיוק כפי שאין שום דבר יהודי בזה שדווקא המפלגות שמקדשות לכאורה את הדת הן אלה שמונעות חקיקה של חוק שימנע השחתת שלטים רק בגלל שעל השלטים האלה יש תמונה של אישה. מנעו את זה, מנעתם את זה ותמנעו את זה. כי אתם חוששים שאולי יהיה מי שיצטרך לשלם קנס גבוה ויהיה לו קשה לשלם? הפתרון הוא לא גובה הקנס, הפתרון הוא לדאוג שבמדינת ישראל לא ישחיתו שלטים רק בגלל שיש תמונה של אישה על השלט. אבל את זה אי-אפשר לעשות במדינה שבה קמה ממשלה שכל כולה היא ניסיון להדיר, להצר את צעדי הציבור והיחיד. גם כשאני מסתכל על המציאות הביטחונית – אתם הוצאתם את הפיקוד הישיר של מג"ב, העברתם אותו לידי השר, לוקחים בעצם איזשהו גוף מתוך המשטרה, עם שרשרת פיקוד בלתי הגיונית ובלתי אפשרית. למה עושים את זה? שוב, כדי ליצור את אותו הכאוס שיאפשר אחר כך לעשות דברים אחרים שאולי רוצים לעשות. כי מה יקרה תחת אותו הכאוס? אנחנו חיים באזור שהוא אזור כמו – הייתי מדמה אותו אולי לאיזו חבית חומר נפץ. האזור הזה הוא אזור מאוד מאוד מורכב, שדורש באמת ניהול אחראי, מדוד, כדי לאפשר את הבנייה של מדינת ישראל כמו שאנחנו מכירים אותה. ובהקמת הממשלה הזו לקחתם אזור שמוגדר כחבית חומר נפץ באזור הזה וחילקתם גפרורים לכל חברי הממשלה כדי שיציתו את האזור. ככה זה נראה. כשאתה מפריד את מג"ב ומתחיל להכפיף אותו לכל שר, השלב הבא – אני גם לא מבין איך לא ביקש שר האוצר המיועד, שבכלל חיל האוויר יהיה כפוף לפיקודו הישיר, הרבה יותר סביר עם החלוקה הזאת, אולי. הוא יגיד, אני מתקצב, חיל האוויר הוא תקציב גבוה אז שיוכפף לפיקודי הישיר. הכול כדי לייצר את אותו הכאוס. והסיפור הוא לא החוקים שיעברו או שלא יעברו, ואני מודיע שהם לא יעברו כי לא תצליחו להעביר אותם. הסיפור הוא האווירה הציבורית שמייצרים כאן והעובדה שמייצרים כאן לגיטימציה. כששרה מיועדת בממשלה אומרת דברים יש לזה משמעות. וכשיושב-ראש ועדת חוקה המיועד אומר דברים יש לזה משמעות, גם כשלא מחוקקים את החוק. והלגיטימציה הזאת לאפליה בשירותים ציבוריים, הלגיטימציה הזאת לגזענות לא תיסלח לכם ולא תעבור בשתיקה.

משה סעדה (הליכוד):

זה אתם מייצרים כאן, ההפחדות האלה, השיסוי הזה.

שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר:

ואם הגענו למצב שבו במדינת ישראל מי שצריך להגן על הערכים האלה פתאום אלה חברות פרטיות או ארגונים שאומרים: אנחנו לא נאפשר את האפליה הזאת. אז אני, בכל הכבוד, אני מכבד ומעריך את הארגונים האלה שאמרו את זה, אבל את השמירה על חופש הפרט צריך להשאיר בידיים של המדינה, שזה תפקידה. ובמקום לעשות את זה, באה המדינה ואומרת, ניקח לכם את חופש הפרט בשם – כאילו – היהדות, בשם – כאילו – דמותה של המדינה. אז כשאנחנו מדברים על דמותה של המדינה, ברשותכם, לסיום, אני רוצה לקרוא קטע קטן מספרו של השופט חיים כהן, זיכרונו לברכה – כיהן גם כיועץ משפטי לממשלה, גם כשר משפטים, היה נכד של הרב שלמה קרליבך, בוגר ישיבת מרכז הרב. כותב כך: ההבחנה בין מדינת חוק לבין מדינת הלכה מקבילה בלשון העם להבחנה בין דמוקרטיה לבין תיאוקרטיה. אפילו תאמר שמדינה יהודית אמיתית או טהורה צריכה להיות מדינת הלכה, דבר שרחוק אני מלאומרו, מדינה יהודית ודמוקרטית אינה יכולה להיות מדינת הלכה. לא משום שנורמות ההלכה הן בהכרח לא דמוקרטיות, אלא משום שכל שיטת ההלכה היא אנטי-דמוקרטית. לעניין נורמה ספציפית יכולה המדינה להיות מדינת חוק ומדינת הלכה בעת ובעונה אחת, והוא כשנורמה הלכתית מקבלת תוקף של חוק בהליכים דמוקרטיים חוקיים. אבל מחוקק דמוקרטי – מחוקק דמוקרטי ימעל בשליחותו אם יאמץ לו את ההלכה בתורה שכזאת. התוצאה תהיה אולי, לפחות בעיני חלק משומרי המצוות, מדינה יהודית, אך בוודאי זו לא תהיה מדינה דמוקרטית.

היו"ר אופיר כץ:

תודה.

שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר:

לצערי, הכיוון שהממשלה הזאת הולכת להוביל הוא הכיוון הזה, ואנחנו נדאג שזה לא יקרה. תודה.

היו"ר אופיר כץ:

תודה רבה, אדוני השר חבר הכנסת פורר. חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה, אדוני.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני שנה וחצי בדיוק עמדתי כאן ונאמתי בשפה הערבית, גם בישיבת ההשבעה של הממשלה הקודמת, והסברתי לציבור הערבי בפעם הראשונה למה אנחנו נכנסים בפעם הראשונה בהיסטוריה לממשלה. ולכן, ברשותכם, אני גם רוצה לדבר בערבית לציבור הערבי שצופה בנו היום וגם לסיים בכמה מילים בשפה העברית. יש לי כמה דקות.

היו"ר אופיר כץ:

תשע.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כן. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) אדוני היושב-ראש, אני מברך אותך על היותך יו"ר הקואליציה.

היו"ר אופיר כץ:

תודה.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הממשלה המיועדת גיבשה מדיניות בצורה מפורטת ביותר. אני קראתי את ההסכמים הקואליציוניים, וכל מפלגה נתנה ביטוי לצרכים, לקהל שלה, ליעדים שלה. 20%, האוכלוסייה הערבית, לא נמצאים שם. אומנם יש סעיף פה וסעיף שם, אבל חלק מהסעיפים האלה באים כדי להסיט משאבים, כדי לפתור בעיות במקום אחר לגמרי. אני הקשבתי מבחוץ לחבר הכנסת איתמר בן גביר, שעוד מעט יהיה השר לביטחון לאומי, והוא דיבר על הכאבים של אזרחים יהודים במדינת ישראל שסובלים מחוסר ביטחון אישי, ואני לא יכול להתווכח עם זה. אבל הסיפורים שהוא תיאר לא משתווים למה שעוברת החברה הערבית. כאשר אנחנו מדברים על 110 נרצחים השנה - - -

היו"ר אופיר כץ:

הוא דיבר גם על הפשיעה במגזר הערבי.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בסוף. בסוף.

היו"ר אופיר כץ:

כמו שאמר ראש הממשלה המיועד, וגם אני אומר לך, אנחנו פה לשרת את כלל אזרחי מדינת ישראל. אנחנו לא אומרים את זה כסיסמה, אנחנו אומרים את זה כי אנחנו מתכוונים לזה.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

וזה יעמוד למבחן, אופיר.

היו"ר אופיר כץ:

נכון.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אבל אני רוצה לתאר את המצב. תאר לעצמך, אנחנו כמעט 20%, אפילו פחות, 110 נרצחים – מה המשמעות? אם התופעה הזאת הייתה כלל-ישראלית – אנחנו מדברים על 550 נרצחים בשנה. לא תאונות דרכים, לא תאונות עבודה, אפילו לא מלחמה – אנחנו מדברים על מחיר יקר שאנחנו משלמים אותו. אנחנו נושאים באחריות, ורע"מ עבדה קשה בקדנציה שעברה כדי לקדם את הנושא.

היו"ר אופיר כץ:

אנחנו חייבים לסיים, אדוני.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אנחנו נעלמו בהסכמים הקואליציוניים, נעלמנו במדיניות החדשה של הממשלה, ועכשיו אמרת: אנחנו נדאג לכולם. אתה יושב-ראש הקואליציה. הינה, אני אומר לך, אופיר – אנחנו מעוניינים שהוועדה לענייני החברה הערבית תמשיך להתקיים בכנסת ישראל, שתיתן ביטוי מיוחד. אומנם יש ועדות אחרות שמשרתות את כלל הנושאים. אנחנו מעוניינים שהוועדה הזאת תמשיך להתקיים, תעבוד לצד ועדות אחרות, כדי שנוכל גם לקחת חלק. אנחנו מקבלים את הכרעת הרוב בישראל ואת הכרעת הבחירות - - -

היו"ר אופיר כץ:

קיבלתי, אבל אנחנו חייבים לסיים. נגמר הזמן.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אבל בכל זאת, אי-אפשר להמשיך להתעלם כשיש כאן ייצוג ערבי שאמור לבוא לידי ביטוי בקדנציה הנוכחית.

היו"ר אופיר כץ:

אין שום כוונה להתעלם, אדוני. לא תהיה התעלמות. תודה לך.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני מקבל את זה כהבטחה.

היו"ר אופיר כץ:

כן.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תודה לך, אופיר.

היו"ר אופיר כץ:

תודה.

אלי דלל (הליכוד):

אני מוכן להיות יו"ר הוועדה.

היו"ר אופיר כץ:

חבר הכנסת איימן עודה, נמצא? שלום.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

(אומר בערבית:) כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, נגמרה השעה לאזהרות והתראות. אנחנו כבר לא במדרון חלקלק – אנחנו בנפילה חופשית, התרסקות. היום מושבעת ממשלה אפלה, משטר אפל. הפשיסטים בונים על זה שאנחנו נרכין את ראשנו ונקבל את זה. כן, אולי נפגין, אולי נכתוב פוסט, אבל היום מקווים שהציבור הדמוקרטי פשוט ייתן להם להוציא לפועל את התוכניות ההרסניות שלהם. מזה שנים שהדמוקרטיה הישראלית הייתה הסנה הבוער של הציונות הליברלית; עבורם היא הייתה סוג של נס – דמוקרטיה שנשרפת, אך אינה נאכלת. פעמים נראה שכל שהזהירו מפני קריסתה, כך להבות הגזענות והשנאה רק גברו. הדמוקרטיה שלהם שרדה את הממשל הצבאי; הטבח בכפר קאסם; חוק הלאום; חוק האזרחות; שנים של אפליה, הדרה וגזענות כלפי האזרחים הערבים והשכבות המוחלשות במדינה. הדמוקרטיה שלהם גם שרדה עשרות שנים של פשעי מלחמה נגד העם הפלסטיני בשטחים הכבושים של 67'. מי שטייח את הרצח של שירין אבו עאקלה, קיבל מעצר פוליטי של עיתונאי בתל אביב; מי שלא פסל את חוק הלאום, קיבל את פסקת ההתגברות; מי שלא עצר את בן גביר בקריית ארבע, קיבל אותו בקריה; מי שלא עצר את הפרדת המשפחות, קיבל הפרדה מגדרית. כל עוד תעמדו על הגשרים ותתעלמו ממחסומים, תאבדו את הזכות להפגין בגשרים ותמשיכו לשלוח את הילדים שלכם לעמוד במחסומים. עכשיו, אחרי שנים של אטימות, אולי סוף-סוף הגיע הרגע להסתכל על המציאות ולהבין שאתם לא יכולים להציל דמוקרטיה שאף פעם לא הייתה. אבל אנחנו, יהודים וערבים ביחד, יכולים לבנות דמוקרטיה עבור כולם. אולי הקיצוניות של הממשלה הזאת תהיה השעון המעורר שיבהיר לכל מי שמודאג ממנה שבינינו, היהודים והערבים, ישנה שותפות גורל. זכרו את השיר של נימלר. התנגדו יחד איתנו; אל תחכו שיגיע תורכם וכבר לא יישאר אף אחד לצידכם. אני אומר בצורה ברורה – כי אם לא תבינו היום, אני לא יודע מתי תבינו: תפסיקו לנסות להחיות אשליות של עבר מפואר. אני מדבר אלייך, מרב מיכאלי. תפסיקו לנסות להחיות אשליות של עבר מפואר, של ישראל שוויונית ודמוקרטית שאף פעם לא הייתה. אי-אפשר להחזיר את השעון אחורה, אבל אפשר וחייבים להיאבק עבור העתיד. ויש רק עתיד אחד שיכול לנצח את ההווה השחור – עתיד של שותפות למען שלום, שוויון אמיתי עם רווחה וביטחון אישי לכולם; עתיד שבו הילדים שלי שווים בצורה מוחלטת לילדים של כל אחד שיושב פה באולם. אנחנו לא נתפשר על פחות. השאלה היחידה היא האם אתם באמת, האם אתם באמת מוכנים לוותר על העליונות כדי לנצח את הפשיזם? אין משוואה אחרת. לוותר על העליונות כדי לנצח את הפשיזם, ואין משוואה אחרת. מה שהם הכי מפחדים ממנו זה מאיחוד המאבקים שלנו. הם רוצים שמי שמפריעה לו השחיתות, יפגין לבד נגד השחיתות; מי שנאבק נגד הכיבוש, יפגין לבד; מי שנלחמות על זכויות נשים, יפגינו לבד; מי שסובלים מהגזענות, יפגינו לבד. אבל לנו אסור ליפול בפח הזה. אנחנו חייבים לעמוד ביחד, אזרחים ואזרחיות מוסריים, בצמתים, בכבישים, בכיכרות, בכל מקום, כתף אל כתף, יהודים וערבים, בסולידריות עם כל המאבקים. בעצם זה האינטרס המשותף האמיתי של כולנו, ולצעוק בכל הכוח: הפשיזם לא יעבור. אני פונה למפגינים שנמצאים עכשיו מחוץ לכנסת - - -

היו"ר אופיר כץ:

משפט אחרון.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

חצי דקה ואני מסיים. אני פונה למפגינים שנמצאים עכשיו מחוץ לכנסת, שאיתם הפגנתי בבוקר. ראיתי בהפגנה שלטים על דמוקרטיה, נגד כיבוש, בעד זכויות לנשים, בעד שוויון, והכול תחת אותה הפגנה. זה איחוד מפגינים. רק דרך השטח נוכל לחסום את הפשיזם. אנחנו בחד"ש-תע"ל מושיטים יד לשותפות הזאת. רק ביחד ומתוך שוויוניות והדדיות אנחנו ננצח אותם.

היו"ר אופיר כץ:

תודה. השרה מרב מיכאלי, בבקשה, גברתי.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי:

כן, תשתה משהו, אדוני היושב-ראש. צריך, במצב הנוכחי, לשתות משהו. זה חשוב מאוד.

היו"ר אופיר כץ:

במצב הנוכחי צריך יין, לחגוג.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי:

כמו שהיה אומר חברי השר היוצא נחמן שי, בתקופת מלחמת המפרץ: שתו מים, להירגע.

משה סעדה (הליכוד):

תמיד זה טוב.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי:

שמעתי את ראש הממשלה המיועד, הנכנס עוד מעט, אומר: יש לנו שלוש משימות: הראשונה – לסכל את מאמציה של איראן להשיג ארסנל נשק גרעיני. כמה שנים אנחנו שומעות ושומעים אותו אומר את הדבר הזה? כמה שנים? בוא נראה. א. זה מתחיל באמת בספרים שהוא כתב. אני מצאתי באמת מ-1993. מ-1993. ב-1996 נתניהו כבר היה ראש ממשלה. מ-2009 הוא שוב היה ראש ממשלה עד 2021. וראו זה פלא, איראן קרובה היום לארסנל נשק גרעיני יותר מאי-פעם, בוודאי יותר ממה שהיא הייתה ב-1993, ב-2009 ואפילו ב-2015. אבל ההתנהלות השערורייתית, השחצנית, חסרת האחריות של נתניהו מול ארצות הברית, ובעיקר, כמובן, החתירה וההצלחה בלגרום לארצות הברית לצאת באופן חד-צדדי, בלי אלטרנטיבות מהסכם הגרעין, גרמו לזה שאיראן קרובה היום מאי-פעם לזה שיהיה לה ארסנל נשק גרעיני בחסות מר בנימין נתניהו. אוקיי, אז קודם כול, בואו נדבר על עובדות ועל מציאות, עם כל הכבוד לכל הסיסמאות, איראן, איראן, איראן, איראן. תודה רבה לך, אדוני. איראן יותר קרובה לגרעין היום ממה שהיא הייתה כשאתה התחלת. אבל בואו נדבר רגע על אזרחיות ואזרחי ישראל, שבאמת לא יושבות ויושבים בקבינט המדיני או בוועדת החוץ והביטחון או בהרבה מאוד פורומים אחרים שאני חברה בהם שנים על גבי שנים, ויודעת את המציאות שהם יכולים, לצורך העניין, לקחת או לא לקחת את המילה שלי על מה שקורה באיראן. בואו נדבר על ההבטחה מס' 2 של בנימין נתניהו, כאן, מעל הדוכן הזה עכשיו, לכבוד הממשלה החדשה שהוא מרכיב, סבבה? אנחנו נחושים לבטל את הפריפריה. מחיאות כפיים נשמעו בקואליציה. ואו, אנחנו נבטל את הפריפריה. בחודש יוני 2005 אמר שר האוצר נתניהו כי אנחנו רוצים מדינה בלי פריפריה. זאת אחת הרפורמות המרכזיות שלנו. ב-2008 אמר נתניהו כי במדינה כל כך קטנה כמו ישראל, אין הצדקה למושג פריפריה. ב-2010: יש לנו תוכנית תחבורה ארצית לגליל ולנגב, והוסיף: נבטל את הפריפריה. אגב, היום הוא אמר עוד דבר, הוא אמר: אנחנו נעשה רכבת בזק מקריית שמונה לאילת. ובכן, תנו לי לספר לכם, כבר בשנת – תכף, תכף נגיד לכם באיזו שנה הוא כבר אמר את זה. בקיצור, בשנת 2012 – לכו, לכו איתי שנייה, אוקיי? אתן ואתם בפריפריה. בשנת 2012 הוא אמר בישיבת הממשלה: היום אנחנו נפתח בדיון על הקמת קו הרכבת תל אביב–אילת. 2012, כן? הוא כבר היה ראש ממשלה שלוש שנים. הוא היה אחרי זה ראש ממשלה עוד כמעט עשר שנים. אני תקצבתי את תכנון קו הרכבת תל אביב–אילת, לא נתניהו, לא אף שר אוצר מתחת לנתניהו, לא אף ממשלות נתניהו. אבל העיקר הוא הבטיח, אז אחלה. בואו, בואו נלך עם זה קצת הלאה. בואו נלך עם המילים היפות האלה: אנחנו נבטל את הפריפריה. בשנת 2012 הוא אמר: אנחנו נקים רכבת לאילת, שתגיע תוך שעתיים. 2012. מי יודעת לספור, ילדות וילדים שלי, כמה שנים עברו מאז שנתניהו אמר שאנחנו נקים רכבת תל אביב–אילת? ב-2013, בכנס הגליל, הוא אמר: צריך לבטל את הפריפריה. תראו מה זה. ב-2013 הוא כבר חשב על הרעיון המבריק, המדהים, הנהדר, שהוא דיבר עליו כבר בשנת 2005, ולא עשה בעניינו דבר וחצי דבר: לבטל את הפריפריה. אבל היום הוא מבטיח לבטל את הפריפריה. בשנת 2015 ראש הממשלה בעפולה: נבטל את המושג פריפריה. אבל אבוי, אם נבטל את המושג פריפריה, כיצד נבוא שוב עשר שנים אחר כך, ונבטיח לתושבות ותושבי הפריפריה שאנחנו נבטל את הפריפריה? איך נגרום לתושבי ותושבות הפריפריה לחשוב שאתה זה שתבטל בעבורם את הפריפריה, אם תבטל את המושג פריפריה? אבל אל דאגה, זה לא נגמר שם. ב-2016 הוא חנך קו ייצור בקריית גת – נבטל את הפריפריה. ב-2018 נתניהו לתושבות ותושבי קריית שמונה: נבטל את הפריפריה. ב-2018 שוב נבטל את הפריפריה. בקיצור, חברותיי וחבריי, בפריפריה - - -

היו"ר אופיר כץ:

נראה שהוא חנך הרבה מקומות.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי:

נראה שהוא אמר המון פעמים נבטל את הפריפריה.

היו"ר אופיר כץ:

בכל פעם שהוא אמר, הוא היה במקום אחר וחנך משהו אחר.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי:

בוא, בוא, בוא, בוא, בוא.

היו"ר אופיר כץ:

למשל, הדוגמה שהבאת מעפולה. הוא חנך את תחנת הרכבת בעפולה.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי:

בואו, בואו, חבריי, שלקח להם הרבה זמן להתעשת, כי הם מבינים את השקר הגדול, שהם עצמם שותפים לו, נופלים בו.

משה סעדה (הליכוד):

יכול להית שהיא מזמן לא הייתה בפריפריה.

היו"ר אופיר כץ:

זה לא נכון, היא מכירה את הפריפריה, כי היא ביטלה לנו את כביש 65 מכפר תבור לצומת גולני. כביש דמים שהיה צריך להרחיב אותו, והיא שמה אותו בתחתית סדר העדיפויות שלה.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי:

אוקיי, אז שוב שקר, אז תודה לך, אדוני היושב-ראש. אני תקצבתי את כביש 65, שהיה מוזנח במשך כל ממשלות נתניהו – עד כדי כך מוזנח, שהיה צריך לתכנן אותו מחדש כדי שאפשר יהיה לתקצב את הרחבת כביש 65. אני עשיתי את זה. אני הייתי השנה ב-30 רשויות בפריפריה, יותר ממה שהיה כל שר תחבורה בממשלות שלכם, כי אתם כנראה הייתם עסוקים ללכת רק לשטחים. אני השקעתי את רוב הכסף בגליל ובנגב. עכשיו אתם מעבירים חוקים לחיזוק הנגב, ומבטיחים 100 מיליון בשנה ליהוד הנגב. אם הייתם טורחים להשקיע בגליל ובנגב, לא היה צריך לחזק אותם עכשיו. אבל אתם הפקרתם אותם, נתניהו הפקיר את הגליל והנגב. זה שהוא בא לחתוך סרטים, עוד לא אומר שהוא השקיע משהו.

היו"ר אופיר כץ:

אז למה אותם ראשי רשויות – הפגנתי איתם ביחד בצומת גולני נגד המדיניות שלך, חלקם גם ממפלגת העבודה.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי:

אני ואנחנו, אלה שאישרנו את תכנון מסילת הרכבת לקריית שמונה, אישרנו מיליונים על גבי מיליונים בערים ליכודיות מוזנחות – באופקים, בקריית מוצקין, בטירת הכרמל, בנהריה, בעפולה, בדימונה, בירוחם, בערד, בנתיבות, במעלות. בכל אלה אני הייתי ומימנתי פרויקטים. מה זה מימנתי? לא כסף שלי - -

משה סעדה (הליכוד):

אבל אלה לא מקומות מוזנחים.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי:

- - אלא סדר עדיפויות שאני קבעתי במשרד התחבורה. אנחנו השקענו בפריפריה. אנחנו השקענו בפריפריה, במקומות שנתניהו רואה אותם רק בקמפיין בחירות, והוא בא אליהם רק בשביל להגיד, כמו שהוא אמר כאן מעל הדוכן היום: אנחנו נבטל את הפריפריה. ובכן, חברותיי וחבריי בפריפריה, כפי שבכל הממשלות הקודמות נתניהו לא ביטל את הפריפריה, לצערי הוא ממש לא עומד לעשות את זה גם בממשלה הזאת. אבל לשמחתי, הרבה מאוד מהתקציבים במשרד התחבורה מעוגנים לחומש הקרוב, ולכן הרבה מאוד השקעה בפריפריה תהיה גם תהיה עד שננצח ונחזור לממשלה, ונמשיך לשים תקציבים שמגיעים וראוי שיתקבלו בפריפריה.

היו"ר אופיר כץ:

תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה, אדוני.

אבי מעוז (נעם):

ברכות, אדוני היושב-ראש, על התפקיד החדש.

היו"ר אופיר כץ:

תודה רבה.

אבי מעוז (נעם):

בהצלחה לכולנו.

היו"ר אופיר כץ:

גם לך.

אבי מעוז (נעם):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית, אני רוצה להביע את כאבי הגדול וצערי העמוק על הסתלקותו של מורנו ורבנו הרב דרוקמן, זכר צדיק לברכה. בפרשת השבוע נקרא את הפסוק: "ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף לְהוֹרֹת לפניו גֹּשְׁנָה". רש"י, בפירושו לפסוק, הביא את מדרש חז"ל: להורות לפניו – לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה. הרב דרוקמן, זכר צדיק לברכה, מכוח מורו ורבו, רבנו, הרב צבי יהודה הכהן קוק, זכר צדיק לברכה, העמיד אלפים ורבבות של תלמידים ותלמידי תלמידים; הרים את קרן התורה בציבור הדתי לאומי בפרט, ובעם ישראל בכלל, ועסק במסירות בכל העניינים הציבוריים הנוגעים לזהותה היהודית של מדינת ישראל, כולל, כמובן, בשנות שליחותו הציבורית בבית הזה. אני רוצה לשלוח מכאן את תנחומיי למשפחה ולכל עם ישראל. המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים, ולא תוסיפו לדאבה עוד. אדוני היושב-ראש, כל עם צריך ערכים עליונים, שלאורם ומכוחם הוא פועל וחי. עם ישראל, מאז יצירתו ולאורך אלפי שנות קיומו, חי מכוח ערכי הנצח שבורא עולם הטביע בו ובתורתו. רק בנאמנותו לערכי הנצח שלו עם ישראל חי חיים לאומיים מלאים וממלא את ייעודו האוניברסלי. ברוך השם שזכינו, שביסוד הקמת הממשלה החדשה ובקווי היסוד שלה יש הרבה תיקון וחזרה לנאמנות הלאומית שלנו לערכי הנצח הללו. לימוד התורה מקבל, בעזרת השם, את היחס הראוי לו ממדינתו של העם היהודי. מעמדה של הרבנות הראשית לישראל כאחראית על זהותה היהודית של המדינה מתחזק. השמירה על קדושת הכותל המערבי לכל אורכו תוגבר. חוסנה של עיר קודשנו ותפארתנו, עיר הבירה שלנו, יגדל.

גלעד קריב (העבודה):

- - - מהרשימות השחורות.

אבי מעוז (נעם):

פרובוקטור, בבקשה. זה מה שאתה עושה, פרובוקציות.

גלעד קריב (העבודה):

סגן השר לענייני שנאה.

היו"ר אופיר כץ:

חבר הכנסת גלעד קריב.

אבי מעוז (נעם):

ההתיישבות במרחבי ארצנו - -

גלעד קריב (העבודה):

בריון.

אבי מעוז (נעם):

- - בגליל, בנגב, ביהודה ובשומרון תתעצם ועוד ועוד. כמו העם, גם האדם זקוק לחיבור לנצח כדי לחיות חיים מלאים. הגורם המשמעותי ביותר בחייו של האדם וחיבורם אל הנצח הם אימו ואביו, שמביאים אותו לעולם, מעניקים לו את הדנ"א הנפשי והגופני שלו, ומסייעים לו לגדול ולהתעצב בהתאמה ליושר שנטע בו אלוקים.

גלעד קריב (העבודה):

ספר את זה לילדים - - -

היו"ר אופיר כץ:

גלעד קריב, קריאה ראשונה.

אבי מעוז (נעם):

בפרשת השבוע הבא נקרא על יעקב אבינו, שמספר על מותה של רחל אמנו בדרך וקבורתה בדרך אפרתה, היא בית לחם. גם אימא שנפטרת או אבא שנפטר נותנים לאדם חיבור לנצח והופכים אותו לאדם נטוע בעל שורשים למטה ושאיפות למעלה. זוכה הממשלה החדשה להחזיר את האב והאם לטפסים הממשלתיים. בהקשר לזה אני רוצה להדגיש הדגשה חשובה, אדוני היושב-ראש, באופן מכוון ומרושע מנסים לצייר אותי כמי שנלחם ונאבק כנגד פרטים כאלה או אחרים. בשבוע האחרון הסערה התורנית בתקשורת הייתה הגילוי המרעיש על הרשימות השחורות, כביכול, של מפלגת נעם על להט"בים ושמאלנים, כאילו עוד רגע מתחילים טיהורים סטליניסטיים, או לפחות רדיפה בנוסח המקרתיזם. כמובן, שהמציאות היא שונה והפוכה ב-180 מעלות מכפי שמשתקף בתשקורת. מדובר בסך הכול בחומרי הסברה למעבירי חוג בית, שנלקחו מאתרים כמו "וואלה" וכלי תקשורת אחרים, שבהם רוכזו נתונים, כדי להראות השפעה במערכות ציבוריות שונות. ככה זה כשיש גורמים בתקשורת שבשביל להכתים את הממשלה המוקמת היום מוכנים לעשות הכול, אבל הכול, כולל שקרים, הכפשות והוצאת דברים מהקשרם - - -

גלעד קריב (העבודה):

ההשפעה של - - -

היו"ר אופיר כץ:

גלעד קריב, קריאה שנייה.

אבי מעוז (נעם):

או בקיצור, לעשות דמוניזציה, שיימינג ודה-לגיטימציה בכל דרך אפשרית לחברי הקואליציה החדשה.

שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו:

גם בהסכמים הקואליציוניים זה - - -

אבי מעוז (נעם):

אין שקר גדול מזה. בעשייתי הציבורית ובהתבטאויותיי אין שום דבר שמכוון כנגד אנשים ספציפיים – גם אם כואב לי על מי שחי ופועל באופן מנוגד לתורה. זו הסיבה שבגללה אצביע היום בעד מינויו של חבר כנסת אמיר אוחנה לתפקיד יושב-ראש הכנסת. הביקורת שלי היא תמיד על האידיאולוגיה, על האג'נדות ועל הארגונים שמשתמשים באותם אנשים פרטיים לטובת אותן אג'נדות. אינני מדבר על אף אחד מאלו הנמשכים לבני מינם באופן אישי, אלא על הלהט"ביזם כרעיון וכתנועה פוליטית.

גלעד קריב (העבודה):

רק רוצה - - -

אבי מעוז (נעם):

אינני מדבר על אף אחד מהשמאל באופן אישי, אלא על אידיאולוגיית השמאל. צורת הפעולה השיטתית הזאת מזכירה את דבריו של בן שפירו בפתיחת ספרו החשוב "בריונים" על בריונות השמאל האמריקני, ספר שנכתב בתקופת כהונתו של ברק אובמה. וכך הוא כותב שם, ואני מצטט: מתחת לשנאת הבריונות לכאורה של השמאל חבויה אהבה עזה לבריונות – לשימוש בכוח כדי לכפות על החולקים עליך לשתוק, לסגת, או לשאת בתוצאות הרסניות עד כדי אובדן המוניטין, הרס הקריירה ואפילו מוות. העמדה האנטי-בריונית של השמאל היא שקר עצום. היא שקר מכוון, שנועד להסוות את העובדה שהשמאל הוא חבורת הבריונים הגדולה ביותר בהיסטוריה האמריקנית. עד כאן סוף ציטוט. בכל אופן, למרות מכונת הרעל והשיסוי הזאת, לי אין שום כוונה לסטות מדרכי אפילו כמלוא נימה. הן בגלל מחויבותי לאמונתי ולערכיי, שבשמם נשלחתי לעשייה הציבורית, והן בגלל כל אותם אלו שנושאים עיניהם לראות האם המסיתים והמכפישים יצליחו להשתיק אותי ואת חבריי. אז לא, הם לא יצליחו. האמת איננה פחדנית ואיננה ביישנית. סוף האמת לנצח. לכן לא הופתעתי מכך שבין שלל המברכים שפנו אליי בשבועות האחרונים, היו גם כאלו שנמשכים לבני מינם וחיים, ברמה האישית, בדרך שאני מצר עליה, וגם אנשים שהם בעלי תפיסות שמאל, אבל הם רואים איתי עין בעין את המאבק התרבותי, הפוליטי, הציבורי, שמתחולל במדינת ישראל בפרט ובעולם בכלל. אני רוצה להתייחס ולתת מתנת פרידה לראש הממשלה היוצא יאיר לפיד. אמנם באופן עקיב הוא מכפיש אותי ברמה האישית, והוא נמנה על אלו שמשמיצים מבלי להתייחס לגופם של דברים אלא לגופו של אדם, בכל זאת, לא ארד לרמתו ורק אצטט מדבריו, אך לפני שלושה חודשים. ואני מצטט: "זה אבסורד גמור שמישהו יכול לגמור מערכת חינוך במדינה יהודית בלי לדעת איך נראה דף תלמוד. אותי לא מפחיד שזה יהפוך להדתה. אלו פרנויות שאני לא שותף אליהן. אז הייתי מחזק את לימודי היהדות בחינוך הממלכתי. הזהות היהודית של מדינת ישראל, בעיניי, היא חלק מהזהות שלי". עד כאן סוף ציטוט. מילים כדרבונות.

גלעד קריב (העבודה):

אבי מעוז (נעם):

הפרשות המסיימות את ספר בראשית, שאנו עומדים באמצען, עוסקות באופן נרחב בבנימין. ההגנה על בנימין, החיים של בנימין והיכולת שלו לפעול. בימים אלו המערכה הוכרעה, אדוני היושב-ראש. הכוחות שניסו לגנוב מהעם את השלטון, להפליל את ראש הממשלה בנימין נתניהו ולהשתלט פה על המדינה, חוזרים למיקום הנכון שלהם.

רון כץ (יש עתיד):

יש לך בקושי מנדט אחד, כמה נזק אתה יכול לעשות?

אבי מעוז (נעם):

זהו יום חג לישראל ואנו נתפלל את ברכת משה רבנו לשבט בנימין: "ולבנימין אמר ידיד ה' ישכן לבטח עליו חפף עליו כל היום ובין כתפיו שכן".

היו"ר אופיר כץ:

תודה.

אבי מעוז (נעם):

אני רוצה לברך את ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואת כל חברי הממשלה בברכת המלאך לגדעון: "לכו בכוחכם זה והושעתם את ישראל". עיני כל העם מצפות ומייחלות להצלחתכם – הצלחתנו. "ויהי נעם ה' אלוהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו." תודה.

היו"ר אופיר כץ:

תודה רבה חבר הכנסת אבי מעוז. השר מאיר כהן, בבקשה אדוני.

שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן:

אדוני היושב-ראש, אני מאחל הצלחה ליושב-ראש הנבחר, בעזרת השם, שינהל את הבית הזה ושהבית הזה יחזור לקדמותו רגוע יותר. זה מגיע לכולם. אני מסיים את תפקידי היום אחר הצוהריים במשרד הרווחה, ואני מוצא חובה להודות לכל אנשי משרד הרווחה ולמנכ"לית הנהדרת על הדברים הטובים שהם עשו. מחליף אותי איש טוב, מרגי יעקב מש"ס. אני כל כך שמחתי שהוא זה שיחליף אותי. אבל אני כל הזמן מזהיר מעל הבמה הזו, שהסיפור של פיצול המשרדים הוא סיפור שיפריע בהתנהלות. קח ספינה, שים לה שני קברניטים, והספינה תטבע. אני מאחל הצלחה לשניהם, אבל יש משהו לא טוב בזה שאנחנו נכנסים לתוך תקופה שהממשלה, יש בה ריבוי שרים באותו משרד. אסור שזה יהיה. אסור שזה יהיה, ואני מדבר מניסיון גדול מאוד בניהול. וצר לי שראש הממשלה נעתר לבקשות האלה. ברור לי שיהיה שר, ברור לי שיהיה סגן שר, אבל שני שרים במשרד, במיוחד במשרדים שאנחנו יודעים מה אופיים? אני לא יודע כיצד שר הביטחון ינהג כאשר במשרדו יש עוד שר עם סמכויות, שהן סמכויות חקוקות – לא סמכויות שהאציל עליו השר, אלא סמכויות חקוקות. וכל מי שנמצא בבית הזה יודע שזה דבר לא נכון. באשר לדברים ששמענו כאן, אכן, לא תמיד צריך לדבר לגופו של אדם, להזכיר, אבל אבי, ידידי הטוב, היינו ביחד בעברנו, כשמדברים על אג'נדות, וכשהאג'נדות הן לא דמוקרטיות ולא ליברליות, אתה מביא את זה על עצמך. ברור שההפגנות מחוץ לכנסת הן הפגנות של אנשים שהם מאוד מאוד דואגים - - -

משה סעדה (הליכוד):

ממה דואגים? מהפחדות?

שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן:

לא, לא. שנייה. אי-אפשר להגיד דבר והיפוכו. ואם אתה נגד, אתה תחסוך את זה מעצמך. אני לא מבין, אדוני היושב-ראש, למה בהסכם הקואליציוני יש סעיף שאומר שכל חברי המועצה לחינוך ממלכתי דתי ימונה על ידי יושב-ראש הציונות הדתית. למה? מתי זה היה? סעדה, אתה יכול להגיד לי מתי זה היה?

משה סעדה (הליכוד):

חלק מהסכם קואליציוני זה שליטה כזאת או אחרת. זה לא מפתיע אותך - - -

שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן:

אדוני, הכול טוב. לא בחינוך.

משה סעדה (הליכוד):

היו"ר אופיר כץ:

אדוני השר, תצטרכו להמשיך את זה - - -

שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן:

אני אומר: לא בחינוך. אני לא בא להטיף, אני בא להאיר ולהגיד שיש דברים שהם יפרקו משרדים. אסור לקחת את משרד החינוך, שאמון על חינוך הילדים שלנו, ולפרק אותו. אז אתם תמצאו אופוזיציה לוחמת, אבל אנחנו לא נהיה כמוכם, אופיר אדוני היושב-ראש, כשאתם תביאו הצעות טובות. אנחנו נתמוך בהן.

היו"ר אופיר כץ:

תודה רבה. חברת הכנסת שרן השכל, בבקשה, שלוש דקות.

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

כבוד היושב בראש, לפני 60 שנה, עלה לכאן מנחם בגין, כאן במשכן הכנסת, והבטיח שוויון זכויות מלא לכל האזרחים במדינת היהודים. לצערי הרב, בשבועות האחרונים – ובשיאם אירועי השבעת הממשלה הבוקר – אתם חוטאים לבסיס הערכי הזה בהובלת נתניהו והליכוד. אנחנו מקבלים את ההכרעה הדמוקרטית, קיבלנו אותה, אבל מה שראינו כאן בבליץ החקיקות הפרסונליות זה שהממשלה שעתידה להישבע כאן בעוד זמן קצר חשפה את פרצופה האמיתי עוד לפני שבכלל קמה. וזה, מכובדיי, לא מה שהבוחרים שלכם רצו. רוב הציבור האמין שהוא מצביע לביטחון אישי, לביטחון לאומי, ליד נוקשה נגד מחבלים ולכל הסיסמאות שמכרתם להם, והינה, אתם מסירים את המסכות עוד לפני שנכנסתם באופן רשמי לשלטון, בשביל ג'ובים, קומבינות, ובעיקר בשביל הרבה אגו. מייד לאחר הבחירות אזרחים הביעו חשש אמיתי מהממשלה הקיצונית שצפויה כאן, הממשלה החרדית-דתית, ואני בחרתי לחשוב אחרת, לחשוב אופטימי, לתת הזדמנות. ציפיתי שנראה כאן נבחרים שהקצינו את עצמם בשל שיקולי קמפיין, וכעת יראו לנו שהם מנהיגים של כל העם, כפי שנתניהו עצמו דואג להגיד מעל כל במה. טעות בידינו – הרגליים על השולחן, ובמגפון צועקים "תקפצו לי". מאז שעזבתי את הליכוד, אני נשאלת כמעט בכל הזדמנות אם אני מתחרטת שעזבתי, והתשובה שלי תמיד ברורה: הליכוד שאנחנו רואים איבד את הדרך, איבד את הערכים, ועכשיו גם מכר את המדינה למיעוט שלא מייצג את ציבור בוחרי הליכוד. הוא מכר את המדינה לפוליטיקאים שבכוונה מנסים להשאיר את הציבור שלהם נבער וחסר כלים לעצמות, לרווחה, לידע ולחוכמה. אני מאוד אוהבת ומחוברת לדת ולמסורת, אבל מה שאתם עושים כאן זה להשניא את הדת על הציבור, להציג את הדת באור שלילי, אגואיסטי, ובדרך זו לפגוע בציבור הדתי ובמדינה כולה. זו הפעם הראשונה שאשב בשורות האופוזיציה זה למעלה משבע שנים בכנסת ישראל, אבל בניגוד אליכם, שהייתם אופוזיציה אגוצנטרית, שפועלת מתוך אינטרסים אישיים ואגו גם במחיר של פגיעה במדינת ישראל, אני לא אהיה כמוכם; אני לא אהיה אופוזיציה למדינה ולא אהיה אופוזיציה לאזרחיה; אני אלחם בתצוגת התכלית שהצגתם בפנינו בשבועות האחרונים עם החוקים הבזויים שלכם שמעידים על שני דברים בעיקר: בראש ובראשונה, שאתם בתוך עצמכם לא סומכים אחד על השני, ובטח לא סומכים על נתניהו, ודבר שני – שסיסמאות הבחירות שלכם ריקות מתוכן.

היו"ר אופיר כץ:

נא לסיים.

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

לא באתם לדאוג לאזרחים, באתם לדאוג לכיסאות שלכם, לג'ובים ולשופוני. אזרחי ישראל עברו מספיק קשיים בשנים האחרונות: קורונה, מערכות בחירות שלא נגמרות, משבר אמון בנו, הנבחרים, חוסר יציבות. מגיעה להם ממשלה טובה, שתעבוד למענם; מגיעה להם יכולת לחיות בכבוד, לקנות בית, ושמדינת ישראל לא תשדוד סכומי עתק במיסים. מגיעה להם חרות. אני רוצה לאחל לממשלה הנכנסת שתזכור מה תפקידה, שתראה בראש ובראשונה את כל האזרחים ואת טובת המדינה שלנו. מגיע לאזרחי מדינת ישראל ממשלה שתעבוד למענם. תודה.

היו"ר אופיר כץ:

וכך נעשה. תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת אוריאל בוסו. בבקשה, אדוני.

אוריאל בוסו (ש"ס):

אדוני השר, אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו", ואני מאמין וסמוך ובטוח שאני מברך בשם רבבות מאזרחי מדינת ישראל באשר הם. ואומר: אלה שבחרו בנו וגם אלו שלא בחרו בנו, אין אזרח במדינת ישראל שלא נפגע מהממשלה היוצאת. ואני חורג ממנהגי, ולא תכננתי – יושב פה שר האוצר שלמעשה הוא מייצג גם את עולי ברית המועצות שתקפו את הרב אריה דרעי שהביא את כרטיסי המזון לאזרחים, אמרו שהוא מביא את זה לאוכלוסייה שלו, ואז התברר שלפחות 18% ממקבלי הכרטיסים זה עולי ברית המועצות וחבר העמים, אזרחים ותיקים. הייתי בבת ים ופגשתי אזרחים שמעולם לא קשורים לדת, ליהדות או לש"ס והרגישו נפגעים ישירות. אנחנו עכשיו מסיימים סבב ארוך של חמש מערכות בחירות, כי הממשלה האחרונה הייתה ממשלה חוקית, אבל לא ממשלה נבחרת אמיתית. זו הייתה ממשלה בגנבת קולות, וזה היה עוד סבב של ממשלת מעבר. העם אמר את דברו ברוב מוחץ. קמה ממשלה לאומית, ימנית אמיתית. וכאן המקום גם להודות - -

קריאה:

- - - עם הגזענות.

אוריאל בוסו (ש"ס):

- - ליושב-ראש התנועה הרב אריה דרעי, שבאחריות אמיתית, בהובלה של גוש הימין באופוזיציה ובשמירה אמיתית, וכן במשא ומתן השקט והמקצועי, בלי תדרוכים, הביא הישגים חסרי תקדים בכל התחומים, וקודם כול, בשמירת זהותה היהודית של מדינת ישראל כמדינה יהודית, שזה החלק החשוב. ראינו בבחירות האחרונות אנשים שמעולם לא הניחו תפילין ולא שמרו שבת, אבל פתאום הרגישו שנשמט להם מתחת הקרקע המושג "מדינה יהודית" ויצאו בהמוניהם להצביע. וכן, יש התייחסות מפורשת בהסכמים הקואליציוניים מצד כל המפלגות לשמירה על השבת, על הגיור, על הערכים האמיתיים, על הנישואים, על הכשרות, על המרחב הציבורי, שהזדהם בשנה האחרונה במדינת ישראל ללא היכר – כן רכבות, כן מטרונית, כן שבת, לא שבת – אבל ללא שום ההתייחסות לזהותה היהודית של מדינת ישראל. הממשלה פגעה בכל אזרחי ישראל; פגעה בכיס של כל אזרח ואזרח בצורה קשה ואכזרית ובעיקרי הדת. "ממשלת ריפוי ותיקון", הם קראו לה, הפכה לממשלת שיסוי וקלקול. הגיע הזמן לשינוי אמיתי. באנו להעלות מחדש את החיוך לאזרחים, לעצור את הטירוף המתמשך בגל ההתייקרות, וכן, יש לזה התייחסות מפורשת בהסכמים הקואליציוניים – על הארנונה, על החשמל, על הדלק, על כל התחומים שלא עניינו את הממשלה הקודמת. נחזיר את השפיות ואת הנורמה לאזרחי מדינת ישראל. ההסתה המתמשכת בכלי התקשורת מאז הבחירות, וגם מאז המשא ומתן, היא חסרת תקדים, אבל אנחנו נעשה את מה שאזרחי ישראל שלחו אותנו לעשות ללא הבחנה – אלו שבחרו בנו ואלה שלא בחרו בנו. אומר זאת כמה וכמה פעמים, למרות מה שרוצים לייצג. היינו כבר בממשלה. הדמוקרטיה לא הסתיימה. אדרבה ואדרבה – לא היה כזה דבר שלא משלימים עם המציאות בצורה כזאת. נכון, גם אנחנו היינו אופוזיציה לוחמת וקשה, לוחמת וקשה היינו. אבל לקרוא לאנשים לעשות מרד – תתי-אלופים, טייסים.

נעמה לזימי (העבודה):

אוריאל בוסו (ש"ס):

מהבחירות אני רואה כל פעם סקר בחדשות: 20% בעד הממשלה, 30% נגד. חבר'ה, הסקר האמיתי היה ב-1 בנובמבר. מה, אתם רוצים בחירות שישיות? זה הסקר, זה משאל העם הנכון והקובע. קיבלנו את אמון העם בצורה מוחלטת. עונת הסקרים נגמרה. אנחנו כאן, ובעזרת השם להרבה זמן. ואני רוצה לברך את חבריי – אמרתי, את יושב-ראש התנועה הרב אריה דרעי; את חבריי השרים מהתנועה: הרב יעקב מרגי, הרב יואב בן צור, הרב מיכאל מלכיאלי, הרב חיים ביטון ושאר בעלי התפקידים. באנו לתקן ולהחזיר עטרה ליושנה. בשם ה' נעשה ונצליח. תודה רבה.

היו"ר אופיר כץ:

תודה רבה. חבר הכנסת יצחק גולדקנופ, השר המיועד, בבקשה, אדוני. ארבע וחצי דקות.

יצחק גולדקנופ (יהדות התורה):

כבוד יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת, הפסוק שאמר קודמי שדיבר, חבר הכנסת הרב אריאל בוסו, הוא פסוק מתהילים, אבל בראש חודש אומרים אותו פעמיים. אז אני אחזור ואומר אותו בשנית: "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו". זה יום בשורה לעם ישראל. ראשית, אני רוצה לברך את ראש הממשלה ואת השרים החדשים בברכת הצלחה. עיני אזרחי ישראל נשואות אליכם, אלינו, ואני תפילה כי דרכנו תצלח, ויחדיו נפעל למען כלל ישראל. אמרתי "כל אזרחי ישראל" משום שאינני מאמין באפליה ואינני מאמין בקיפוח האחר. אני מאמין בסובלנות ובשיתוף פעולה. זה לא סוד שאני חדש כאן בכנסת, ותרשו לי להביע התרשמות ראשונית, אולי נוכל להפיק מכך תועלת. זהו מעמד חגיגי, שרוב אזרחי ישראל ציפו לו אחרי סבבי בחירות חוזרים ונשנים וחוסר תפקוד שלטוני בשנים האחרונות. עיני העולם נשואות אלינו, עיני הדור הצעיר נשואות אלינו. יש להם ציפיות מאיתנו שלפחות ננהג בדרך ארץ ובכבוד הדדי איש לרעהו. ויכוחים וחילוקי דעות הם לגיטימיים, אך יש דרך מנומסת ומכובדת לנהל אותם. בואו נחיל על עצמנו נורמות של כבוד הדדי. ואני מתחייב שכך אפעל גם במסגרת תפקידי כשר הבינוי והשיכון. אני פונה מכאן לכל אזרחי ישראל ותושבי הבית הזה החוששים מהממשלה החדשה, ומשגר אליכם מסר של פיוס, אחווה ורעות. אנחנו מכבדים את כולכם, אנחנו מכבדים את מוסדות השלטון. אבל בואו נדאג שהכבוד הזה יהיה הדדי. כבדו את הממשלה הנכנסת, ואנחנו נכבד אתכם. הגמרא אומרת: "אמר רבי שמעון בן חלפתא: לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום". על מנת שנצליח להשכין שלום בינינו ובין שכנינו, עלינו לפעול בכל כוחנו להשכין שלום בתוכנו. תודה רבה לכולכם.

היו"ר אופיר כץ:

תודה רבה. בהצלחה במשרד. חבר הכנסת יבגני, בבקשה, אדוני. ארבע דקות.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להודיע על הרכב הממשלה החדשה בשם הציבור שלא בחר בה, הציבור שחושש מקריסת הדמוקרטיה, הציבור שחושש מפגיעה בזכויות הפרט, ובשם הציבור שחושש מהשינוי המסתמן בסטטוס קוו. להלן הרשימה, אדוני היושב-ראש: ראש הממשלה המיועד חבר הכנסת אבו יאיר, שהחזיר את עיר האבות חברון לערפאת, הצביע בעד גירוש יהודים מגוש קטיף וחומש, דאג להקפאת הבנייה ביהודה ושומרון, שחרר מחבלים, התנצל בפני הטורקים וחילק כספים ללא רסן לכל אחד שבא אליו בחודש וחצי האחרון. אין ספק, אדוני היושב-ראש, שזו מורשת ראויה לשר המורשת החדש. נמשיך ברשימה: שר הפנים ושר הבריאות המיועד, חבר הכנסת "הוא זכאי" ו"לא הבטחתי לא לחזור". כאן אני חייב לסייג שיכולה להיות הודעת תיקון נוספת, שתבוא כנראה ביום חמישי הבא, כאשר עדיין – אני מדגיש, עדיין – בית המשפט העליון ידון בעניינו. לכן, להודעה הזו, אדוני היושב-ראש, אבקש להתייחס בעירבון מוגבל. אני ממשיך ברשימה: שר התקשורת, דוקטור לגימטרייה, שכבר הגיש הצעה לסגירת תאגיד השידור. חבל שדוקטור לגימטרייה לא אוהב כדורגל ולא ראה את השידור המצוין של המונדיאל, שכולנו נהנינו ממנו בחודש האחרון. השרה להגנת הסביבה, הגברת מתחנת הדלק – אין לי פה מה להרחיב. רק אוסיף שהיא באמת ילדה טובה עד הסוף.

משה סעדה (הליכוד):

אתם הגנתם עליה בתקופתו. שכחתם - - - דו-פרצופיות כל כך חמקמקה - - -

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

הרגע דיבר פה לפניי שר השיכון החדש, שהוא השר "איזה משבר? לא ידעתי שיש משבר". ושר החוץ – השר ללא חוץ שנשאר בחוץ. ועוד שר, דוד אמסלם, שהוא השר ל – רגע, לא חשוב. אנחנו נראה את זה בהודעת התיקון הבאה. רבותיי, זו הממשלה שהולכת לקום. ובהחלט בשם הציבור, שחושש מקריסת הדמוקרטיה, שחושש מפגיעה בזכויות המיעוט ובשינוי המסתמן בסטטוס-קוו - -

משה סעדה (הליכוד):

- - - מקריסת הדמוקרטיה מ-77', וזה לא קורה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

- - אין לי מה לבשר, רק לייחל לקריסתה ולהפלתה כמה שיותר. תודה רבה.

משה סעדה (הליכוד):

הקריסה היחידה שתהיה היא של המפלגה שלכם, ויש לזה הסתברות גבוהה.

היו"ר אופיר כץ:

תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת ואליד אל הואשלה, בבקשה, אדוני.

ואליד אל הואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום מושבעת כאן ממשלה חדשה, אשר לא מביאה שום בשורה חדשה לחברה הערבית. ההסכמים שהונחו על שולחן הכנסת מראים בבירור שאין שום התייחסות לטובת החברה הערבית; יש כאן רק גזרות, עוד ועוד לחץ ודחיקה של כלל החברה הערבית. שמענו הרבה אמירות בימים האחרונים על ממשלה שתעבוד למען כולם – מס שפתיים שלא מצא ביטוי בין המפלגות. מצוקות החברה הערבית ידועות לכולם כבר שנים. ראוי היה שהממשלה אשר מתיימרת לשרת את האזרחים, כלל האזרחים, תתייחס באופן ישיר, פעיל ומעשי למצוקות ולעוולות האוכלוסייה המוחלשת ביותר, החברה הערבית, אשר נמשכות עשרות שנים. הממשלה בגלגולה הקודם חתמה הסכמי שלום, הסכמי אברהם, עם כמה מדינות ערב. האם לא ראוי ומתבקש שתעשה שלום בית עם אזרחי רהט, א-נאצרה, לקיה, באקה אל-גרבייה, כפר קאסם, עווג'אן ועוד? החברה הבדואית בנגב מונה 330,000 תושבים, חלקם גרים ביישובי קבע, חלקם בכפרים מוכרים אשר מוכרים על הנייר בלבד, וחלקם בכפרים לא מוכרים. המצוקות דומות בכל אותם יישובים – מחסור בתכנון ובנייה, הריסת בתים, תשתיות רעועות עד לא קיימות, מחסור במקומות תעסוקה ובאזורי תעשייה ומסחר, מערכת חינוך מוחלשת שמביאה לנשירה באחוזים מבהילים ומגפת אלימות קשה. שמענו תמיד, כמעט מכל ראש ממשלה שנכנס, עד כמה הוא ער למצוקות ולאפליה כלפי התושבים הבדואים בנגב. אפילו ראש הממשלה הנכנס קיבל בזמנו שם חדש, "אבו יאיר", ובכך מסתכם פועלו. ראש הממשלה הנכנס הצהיר בביקורים שלו בכמה יישובים ערביים שהוא יטפל בכל הסוגיות של החברה הערבית – אין ביצוע ואין תוצאות. הסכמי אברהם היו עם מדינות ערב, אשר בחלקן עם בדואים. האם לא ראוי שהממשלה תעשה שלום בית עם הבדואים בנגב – תפסיק את ההריסות, תיתן חלופות לתושבים, תכיר בכפרים ותיתן מענה לזוגות הצעירים? מה שמסתמן בממשלה החדשה, אולי אפילו מאפיין אותה, הוא פירוק ופיצול המשרדים הממשלתיים, כמובן לצורך פוליטי, ניפוח ויצירת משרדים בכמות מטרידה. זהו בזבוז כספי ציבור מחריד. האם לא ראוי שכספם ומשאבם של האזרחים יושקע במקומות אחרים לפתרון מצוקות ובעיות חברתיות בוערות בכל המדינה ובחברה הערבית בפרט? מדינת ישראל נמצאת היום על פרשת דרכים: או שהיא לוקחת קדימה את המדינה ואת כלל האזרחים לשגשוג כלכלי, ביטחון אישי, צמצום פערים ומשלבת את החברה הערבית כאזרחים שווים, או שהיא הולכת לעבר הקצנה ושיסוי בין מרכיביה החברתיים השונים ומדרדרת את כל האזור למצב בלתי הפיך. אדוני היושב-ראש, ברשותך – כמה מילים בערבית: (אומר בערבית:)

קריאות:

היו"ר אופיר כץ:

חבר הכנסת סעדה. ואליד, אני אאפשר לך, רגע.

גלעד קריב (העבודה):

תפסיקו להפריע לחברי הכנסת הערבים.

היו"ר אופיר כץ:

סעדה, אל תפריע. אני אאפשר לך.

משה סעדה (הליכוד):

אני אשמח שתדבר ערבית, אבל תתרגם אחרי. תתרגם את זה אחרי.

היו"ר אופיר כץ:

חבר הכנסת סעדה, הסוגיה הזאת עלתה, וגם היושב-ראש אמר שאנחנו צריכים למצוא פתרון לאנשים שרוצים להבין.

משה סעדה (הליכוד):

אבל שיתרגם.

היו"ר אופיר כץ:

נכון, צריכים למצוא לזה פתרון, אבל כרגע אנחנו נאפשר לו לדבר.

נעמה לזימי (העבודה):

משה סעדה (הליכוד):

אופיר, הוא יודע לתרגם את זה - - -

קריאות:

היו"ר אופיר כץ:

חבר הכנסת סעדה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

הוא לא רוצה לתרגם. תפסיק כבר.

היו"ר אופיר כץ:

חבר הכנסת סעדה.

משה סעדה (הליכוד):

הייתי שמח להבין, אבל אני לא מבין את זה. תתרגם את מה שאתה אומר.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

משה סעדה (הליכוד):

זה לא הגיוני שאתה מדבר אליי ואני לא מבין.

קריאה:

משה סעדה (הליכוד):

זאת גם החובה, זה התקנון של הכנסת.

היו"ר אופיר כץ:

אנחנו גם רוצים להבין, אני מסכים איתך. יריב לוין שהיה פה, והיה ויכוח עם חבר הכנסת קריב, ואנחנו צריכים להידרש לסוגיה, שכל חברי הכנסת יבינו מה מדברים במליאה. אני מסכים איתך. כרגע עוד לא פתרנו את זה, ולכן אנחנו נאפשר לו.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

משה סעדה (הליכוד):

למה לא תבקש ממנו שאחרי שהוא יסיים את הקטע בערבית - - -

היו"ר אופיר כץ:

- - - לסיים, בבקשה.

ואליד אל הואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

משה סעדה (הליכוד):

אופיר, אני מבקש שתתרגם, זה לא הגיוני. בבית משפט זה לא היה עובר. אני לא יודע מה מדברים אליי.

ואליד אל הואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תודה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר אופיר כץ:

תודה רבה.

משה סעדה (הליכוד):

כבוד היושב-ראש, תבקש ממנו לתרגם ולתמצת מה שנאמר.

נעמה לזימי (העבודה):

בושה - - -

משה סעדה (הליכוד):

תכבד אותנו כאנשים.

ואליד אל הואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תלמד ערבית.

משה סעדה (הליכוד):

לא, זה חוסר כבוד.

היו"ר אופיר כץ:

לא, הוא לא צריך ללמוד ערבית, ואנחנו צריכים לאפשר לו להבין את מה שאומרים.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

חוסר כבוד זה מה שאתה אומר.

ואליד אל הואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני דיברתי על זה קודם ותרגמתי את זה לאזרחים הערבים.

משה סעדה (הליכוד):

- - - כבוד – ואם אתם לא תכבדו, לא תקבלו כבוד.

ואליד אל הואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני דיברתי את שתי השפות, סעדה, מה אתה רוצה?

משה סעדה (הליכוד):

אבל אם אני לא מבין, תתרגם.

היו"ר אופיר כץ:

חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה.

ואליד אל הואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני דיברתי בשפה העברית ואחר כך עברתי לערבית. מה הבעיה?

היו"ר אופיר כץ:

אדוני, בבקשה לרדת. סיימת את נאומך.

משה סעדה (הליכוד):

אם היית אומר שזה תרגום של מה שאמרתי, אני מכבד אותך, אבל תסביר.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

תודה, כבוד היושב-ראש. אני מזהירה מעכשיו שאני אסיים את הנאום שלי בערבית, ומי שלא מוכן לשמוע ערבית – שיצא מהאולם, שלא יפריע.

היו"ר אופיר כץ:

לא, זה לא מה שהוא אמר. חברת הכנסת, זה לא מה שהוא אמר.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

שלא יפריע לי. שלא יפריע לי.

היו"ר אופיר כץ:

לא, הוא אמר שהוא רוצה להבין והוא ביקש תרגום.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

רוצה להבין? שיגיש בקשה לנשיאות הכנסת שתקבע תרגום.

היו"ר אופיר כץ:

אנחנו נסדיר את זה. אנחנו נסדיר את זה, בוודאי.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אתם בשלטון עכשיו, תעשו את זה, תכניסו תרגום לכנסת.

היו"ר אופיר כץ:

נכון.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אבל אל תפריע לנו כשאנחנו מדברים.

משה סעדה (הליכוד):

לא, את תתרגמי את מה שאת אומרת בערבית, שאני אבין.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אני לא אתרגם. אני לא עובדת אצלך, אל תגיד לי מה לעשות.

משה סעדה (הליכוד):

את תכבדי אותי.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אל תגיד לי מה לעשות. שב בשקט, זאת לא זכות הדיבור שלך.

משה סעדה (הליכוד):

לא, את תכבדי. יש לך זכות לכבד – חובה, זו חובה לכבד.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

שב בשקט, אתה מתנהג בחוסר כבוד. אתה מתנהג בחוסר כבוד.

משה סעדה (הליכוד):

ההתנהגות הזאת היא לא ראויה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אתה מתנהג בחוסר כבוד טוטלי.

משה סעדה (הליכוד):

לא, ממש לא. תכבדו.

היו"ר אופיר כץ:

חבר הכנסת סעדה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אתה כל הזמן קוטע אותנו, אתה לא תשתיק אותנו.

משה סעדה (הליכוד):

ממש לא קוטע. דורש מכם לכבד, וזה קשה לכם. אחרי הממשלה הקודמת, התרגלתם - - -

היו"ר אופיר כץ:

אוקיי, סעדה, אנחנו נסדיר את זה. אני אומר לך, אנחנו נסדיר את זה.

משה סעדה (הליכוד):

- - - אתה שומע את השיח הלא-ראוי, שאנחנו לא מורגלים בו בבית הזה. זאת תוצאה של התאונה של השנה וחצי האחרונות. זה לא היה ככה, ואתם אחראים לזה.

נעמה לזימי (העבודה):

משה סעדה (הליכוד):

- - - לא ביקשתי משהו אחר, ובמקום זה אני שומע אמירות לא ראויות.

היו"ר אופיר כץ:

בבקשה, זהו, סעדה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

ממשלת נתניהו, על סמך קווי היסוד וחלוקת התפקידים, בכוונתה לבצע השתלטות פשיסטית מלאה על המדינה, תוך שעבוד כלל משרדי הממשלה לאינטרסים של הכיבוש, ההתנחלויות, העמקת הגזענות הממסדית נגד החברה הערבית, הפונדמנטליזם הדתי וההון. נמתח קו ישר בין ההסכמות על סיפוח הגדה המערבית הכבושה דרך תוכניות החקיקה, שיגבירו את האפליה, יכניסו עוד גזענים מוצהרים לכנסת, יאיימו על ארגוני העובדים, יפגעו בזכויות העובדים ויחסלו את בית המשפט העליון, ועד להקמת מיליציות ימין חמושות, שיהיו כפופות לשר ההסתה הפשיסט בן גביר. הקו המחבר הוא תכנית להפיכה של השלטון הישראלי בשטחים הכבושים ובתוך ישראל לשלטון אפרטהייד, שלטון של עליונות יהודית. ממשלת נתניהו תעמיק עוד יותר את האפליה הממסדית נגד האוכלוסייה הערבית, בין היתר, בחלוקת התקציבים, האצת הפקעת והרס בתים – במיוחד בנגב – בהידוק הרדיפה הפוליטית וחופש הביטוי והתעסוקה. ממשלת נתניהו–סמוטריץ'–בן גביר, מהווה איום ממשי ומיידי על כל מי שיחיו תחת שלטונה. היא מתכננת את החרפת מתקפת הצבא והמתנחלים על הפלסטינים בגדה המערבית הכבושה ובעזה. הממשלה הפשיסטית מתכננת רדיפה פוליטית של הציבור הערבי בישראל, ושל השמאל והכוחות הליברליים. כוונות הממשלה הנכנסת כבר ניכרת בפעולות שרי הממשלה היוצאת, שהחלו באימוץ צעדי מדיניות בהתאם לתוכניות הממשלה החדשה. מאז הבחירות ניכר גם גל עכור של פשיזם וגזענות שמתעורר בתוך החברה הישראלית. ניצחון הימין הפשיסטי בבחירות מגביר את הלגיטימציה לגזענות ואלימות מצד האזרחים, כמו גם מצד עובדי ציבור ושוטרים. כדי להיאבק בפשיזם, מאבק פרלמנטרי אינו מספיק. על הציבור המתקדם בארץ, ערבים ויהודים, שמאמינים בדמוקרטיה ומתנגדים לכיבוש, שמאמינים בזכויות עובדים ובשוויון, שמתנגדים להשתלטות הפונדמנטליזם הדתי על החברה בישראל – לצאת למאבק ציבורי משותף חסר פשרות, לעצירת תוכניות הימין. הפשיזם של הממשלה מתבסס על אלימות והסתה כלפי קבוצות מוחלשות; על ביטול המגבלות החוקיות החלקיות הקיימות, יחד עם פירוק מנגנוני הסולידריות המרכזיים בחברה, ובכללם, ארגוני עובדים וסטודנטים, ומוסדות הנהגה של הציבור הערבי כמו ועדת המעקב. אנחנו חייבים מאבק אפקטיבי כדי לעמוד איתנים מול המתקפה הפשיסטית הזו. לצערי הרב, אנחנו צריכים להזכיר שאי-אפשר לקיים דמוקרטיה עם מדיניות עליונות גזענית של כל צד שהוא. דמוקרטיה ועליונות של קבוצה אחת – לא משתווים ולא חיים ביחד, אחת על חשבון השנייה. בלי שיבינו כל אלה שיוצאים להיאבק למען דברים נקודתיים – אם זה מערכת החינוך, אם זה מערכת המשפט, אם זה זכויות הפרט – שמקור הרוע הוא בהמשך הכיבוש, ומקור הרוע הוא בהמשך מדיניות העליונות – אנחנו נתקשה לעמוד איתנים מול המתקפה הזו. ובערבית:

היו"ר אופיר כץ:

תודה.

משה סעדה (הליכוד):

אתה ואני לא מבינים היא אומרת. אתה אפילו לא מבין, כדי להגיד לה שהיא אומרת דברים גזעניים. היא אומרת דברים נוראיים על המדינה הזאת, ושמעתי דברים כאלה.

היו"ר אופיר כץ:

אני אגיד לך, זה לא משנה בעברית. סעדה, תקשיב לי רגע.

משה סעדה (הליכוד):

- - - את יכולה להגיד - - -

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אמרתי לך מה אני חושבת על המדיניות שלכם בעברית. בעברית אמרתי לך.

משה סעדה (הליכוד):

את יכולה להגיד בכנסת – מה שאתם עושים, אתם גורמים - - - לקישור הערבי.

היו"ר אופיר כץ:

סעדה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אני לא צריכה ממך אישור ודין וחשבון - - - תשתוק.

משה סעדה (הליכוד):

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אתה צריך ללמוד משהו, אתה חדש בבית הזה. אתה - - - תפסיק לדבר. יהיה שווין.

היו"ר אופיר כץ:

חברת הכנסת סלימאן, נא לשבת.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

יהיה שוויון.

משה סעדה (הליכוד):

אתם רוצים עליונות וזה לא יקרה. זה לא יהיה במדינת ישראל.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אתה פשוט - - -

היו"ר אופיר כץ:

חברת הכנסת סלימאן, נא לשבת.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

מבינים את הרוח הגזענית שישבה, ככה - - -

היו"ר אופיר כץ:

קריאה ראשונה, חברת הכנסת סלימאן.

משה סעדה (הליכוד):

- - - שווין - - -

היו"ר אופיר כץ:

חברת הכנסת סלימאן, קריאה שנייה. חבר הכנסת סעדה, קריאה שנייה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

ואתה טייחת, אתה טייחת.

היו"ר אופיר כץ:

חברת הכנסת סלימאן, קריאה שלישית. נא להוציא אותה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אני אקח את הדברים שלי.

גלעד קריב (העבודה):

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אני צריכה לצאת? הוא צריך.

היו"ר אופיר כץ:

גלעד, בוא, אל - - -

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

היו"ר אופיר כץ:

כן, אמרתי לשניכם, ואת המשכת.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

זאת הגזענות היהודית - - -

היו"ר אופיר כץ:

את יכולה לנאום פה בעברית ובערבית, זה לא ישנה את העובדה שאתם תישארו באופוזיציה. אנחנו עכשיו בשלטון, ואנחנו נתקן את החוק שתומכי טרור לא ישבו פה יותר. בבקשה, חברת הכנסת נעמה לזימי.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

תתבייש לך. תתבייש לך.

היו"ר אופיר כץ:

בבקשה להוציא אותה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

כמו מורשעים בבית משפט ישראלי - - - לא אני, תתביישו לכם. חתיכת גזענים, שקיבלו ממשלה.

משה סעדה (הליכוד):

ממש לא, אנשים - - -

היו"ר אופיר כץ:

בבקשה להוציא אותה.

משה סעדה (הליכוד):

- - - של כולם, אתם לא דואגים לציבור שלכם, אתם דואגים לפלסטינים, זה מה שמעניין אתכם. וקריב, הלך הזרזיר אחר העורב. למי אתה הולך - - -

היו"ר אופיר כץ:

בבקשה. זהו, חבר הכנסת סעדה, זהו. בבקשה, חברת הכנסת נעמה לזימי, חמש דקות לרשותך גברתי. לא להפריע.

נעמה לזימי (העבודה):

כנסת נכבדה, היום אמור להיות יום חג.

היו"ר אופיר כץ:

הוא בהחלט כזה.

נעמה לזימי (העבודה):

לא בעבור כולנו, ובטח לא עבור ציבור שחושש היום. יש הרבה מה להגיד על הקמת הממשלה, על ההסכמים הקואליציוניים והסעיפים המחרידים שנמצאים בהם. ובעודי חושבת מה יהיה הנאום היום, אתמול קראתי את המאמר הראשי, שפתח את עיתון הארץ, שכתב הסופר דוד גרוסמן, והחלטתי שאין יותר נכון מלהביא את הדברים שלו לכאן. אני לא אוכל לכתוב משהו נוקב יותר ומדויק יותר בימים אלו: "מה שהתרחש בישראל מאז הבחירות היה לכאורה מהלך דמוקרטי חוקי. אבל בחסותו – כפי שקרה לא פעם בהיסטוריה – הוחדרו זרעים של כאוס, של תהו ובהו לתוך המערכות החיוניות ביותר של מדינת ישראל. והרי לא מדובר פה רק על חקיקה של חוקים חדשים, קיצוניים ומקוממים ככל שיהיו, אלא על שינוי עמוק וגורלי, שינוי של זהות, שינוי צביונה של המדינה. ולא על השינוי הזה התקיימו הבחירות, לא עליו הלכו הישראלים להצביע. במשך כל תקופת המשא ומתן להקמת הממשלה החדשה, מנסר בי פסוק מספר ישעיהו: 'הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע, שמים חושך לאור ואור לחושך, שמים מר למתוק ומתוק למר'. ברקע – כמו בעינוי סיני – אני שומע כל הזמן את חבר הכנסת משה גפני, מכריז – חצי מהעם ילמדו תורה, חצי ישרתו בצבא. ובכל פעם מחדש, המוח שלי מתפחם, הפעם גם מסיבות פרטיות לגמרי. המשא ומתן שהיה דומה יותר למסע-ביזה, ריצד מול העיניים בתנועות מהירות, בהבזקים של הגיון זר ומתריס: 'פסקת ההתגברות'; 'חוק האפליה', 'סמוטריץ' יהיה הפוסק האחרון בעניין הבנייה בשטחים', בן גביר יוכל להקים לו מיליציה פרטית בשטחים', 'העבריין הסדרתי דרעי יוכל –' מהר-שלל-חש-בז, התנועות התזזיתיות מתגברות, תנועות של נוכל קלפים על המדרכה. אנחנו יודעים שמישהו מרמה אותנו בזה הרגע, שמישהו מכייס – לא רק את כספנו, אלא את עתידנו ועתיד ילדינו, את ההוויה שרצינו ליצור כאן, שאל אף חסרונותיה ופגמיה ועיוורונה, בכל זאת הבהבה בה מדי פעם האפשרות להיות מדינה מתוקנת, שוויונית, כזאת שיש בכוחה להכיל סתירות וניגודים, כזאת שברבות השנים תצליח אפילו להשתחרר מן הכיבוש הארור; מדינה שיכולה להיות יהודית ואמונית וחילונית, הייטקית ומסורתית ודמוקרטית, וגם בית מיטיב למיעוטיה; מדינה ישראלית, שריבוי הדיאלקטים החברתיים והאנושיים שבה ייצור לאו דווקא חרדות ואיום הדדי וגזענות, אלא מציאות של פריחה והפריה הדדית. כעת, כשסופת האבק שוככת, כשממדי הקטסטרופה נחשפים, נתניהו אולי מספר לעצמו שאחרי שזריעת הכאוס שלו תשיג את מטרותיה — ריסוק מערכת המשפט, המשטרה, החינוך וכל מה ש'סמול' נודף ממנו — הוא יוכל לחזור אחורה בזמן, למחוק או לעדן מעט את השקפת העולם הנכלולית, הטרלולית שהוא בעצמו יצר, ולשוב להתנהג באופן רציונלי, תקין, חוקי. להיות מבוגר אחראי במדינה מתוקנת. אבל אז הוא עלול לגלות שמִן המקום שאליו הוא הביא אותנו אין דרך חזרה. את הכאוס שהוא יצר אי אפשר יהיה לבטל וגם לא לאַלף. שנות התוהו שלו חרתו כבר משהו מבהיל וממשי במציאות, בנפשם של בני האדם שחיים בה, בחיים עצמם". הם כאן. התוהו כאן. עם כל כוח היניקה שלו. השנאה הפנימית כאן, המיאוס ההדדי, האלימות האכזרית ברחובות שלנו, בכבישים, בבתי הספר, בבתי החולים. גם האומרים "רע לטוב ולטוב רע" כבר כאן. גם הכיבוש לא יסתיים כנראה בעתיד הנראה לעין. הוא כבר חזק מכל הכוחות הפועלים בזירה הפוליטית. מה שהתחיל ונוסח ביעילות רבה שם, מחלחל כעת לכאן. האנרכיה כבר חושפת את המלתעות שלה אל מול הדמוקרטיה השבירה ביותר במזרח התיכון. ואני אוסיף שיש תקווה.

היו"ר אופיר כץ:

לסיום, נעמה.

נעמה לזימי (העבודה):

כי במקום שבו יש מאבק, יש תקווה. הייתי עכשיו עם המפגינים ועם המפגינות מחוץ לכנסת. הם מלאי תקווה. הציבור מלא תקווה. ואנחנו רק מתחילות את המאבק שלנו למען חברה צודקת, שוויונית, למען שלום, רווחה וחיים בכבוד. תודה.

היו"ר אופיר כץ:

תודה רבה. השר מירב כהן, בבקשה, גברתי.

השרה לשוויון חברתי מירב כהן:

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, עצוב לי מאוד לראות שבין כל מאות סעיפי ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה החדשה אין שום תוכנית למען האוכלוסייה המבוגרת בישראל. כלום. אין אפילו סעיף אחד שמתייחס לצרכים של יותר ממיליון אזרחים ותיקים, 12% מאוכלוסיית המדינה – אחוז שרק הולך וגדל עם העלייה בתוחלת החיים. עד כמה הזקנים לא חשובים לממשלה הזו? למעשה האזכור היחיד של האזרחים הוותיקים הוא במסגרת ההסכם של נתניהו ובן גביר על העברת האגף לאזרחים ותיקים. להעביר אגפים ולסדר ג'ובים זה לא - - -

משה סעדה (הליכוד):

לא, לא, עם אריה דרעי - - - ממש יש בהסכם.

השרה לשוויון חברתי מירב כהן:

אין. עברתי על כולם, עברתי על כולם.

משה סעדה (הליכוד):

אני מתקן אותך. יש. יש עם אריה דרעי. יש על זה גם כתבה בדה-מרקר היום.

השרה לשוויון חברתי מירב כהן:

אני עברתי על כל ההסכמים, ואין שם שום תוכנית - - -

משה סעדה (הליכוד):

אז אני אפנה אותך. חבל, לפני שאת אומרת ומוציאה דיבת הארץ - - -

השרה לשוויון חברתי מירב כהן:

אני לא מוציאה דיבה. עברתי וקראתי. אתה יודע - - -

משה סעדה (הליכוד):

אז אני אומר לך שיש התייחסות להגדלת - - - זה יחד עם סימן טוב. זה כתוב.

השרה לשוויון חברתי מירב כהן:

אני ראיתי 20 סעיפים על מעמדם של בתי הדין הרבניים, ולא ראיתי שום תוכנית למען הזקנים.

משה סעדה (הליכוד):

יש, יש. אני אפנה אותך.

השרה לשוויון חברתי מירב כהן:

אין.

היו"ר אופיר כץ:

אוקיי, סעדה, תפנה אותה אחרי זה לסעיף.

משה סעדה (הליכוד):

אני רוצה לעזור לה.

היו"ר אופיר כץ:

בסדר. עכשיו תאפשר לה.

השרה לשוויון חברתי מירב כהן:

האזכור היחיד של האזרחים הוותיקים הוא במסגרת ההסכם של נתניהו ובן גביר על העברת האגף לאזרחים ותיקים – כבדרך אגב ובלי שום היגיון ארגוני – למשרד הנגב והגליל. מה קשור להעביר את האזרחים הוותיקים לנגב והגליל? רוב האזרחים הוותיקים בכלל גרים במרכז. אין שום קשר. בסופו של דבר כולנו נהיה זקנים. לכולנו יש אימא ואבא, סבא וסבתא. זה צריך להיות אינטרס של כולנו לדאוג לזקנה בריאה ופעילה. זה האינטרס של כולנו שהמדינה תיערך לקראת הזדקנות האוכלוסייה וגם תסייע לכולם להזדקן בכבוד, גם מבחינה כלכלית. זה האינטרס של כולנו להקל על מטופלים סיעודיים ובני משפחתם, כי כולנו יכולים למצוא את עצמו מטפלים, שלא נדע, בבן משפחה סיעודי, בשלב כזה או אחר. אבל גם אם הממשלה החדשה תתעלם מהזקנים, אנחנו נהיה כאן בכנסת ונילחם למענם. נקדם חקיקה למען הרווחה של שורדי השואה, למיגור עושק הקשישים, לחיזוק המאבק שלנו בתופעת הבדידות הקשה, להגדלת קצבאות הזקנה, לעידוד תעסוקת מבוגרים שרוצים להמשיך לעבוד ומופלים לרעה, לטיפול בתחום הסיעוד. באמת, מי שנקלע למצב הזה באמת מתמודד עם סיטואציה קשה מנשוא. בלתי אפשרית. הממשלה הזו אולי לא רואה את הזקנים, אבל אנחנו לא ניתן לה להתעלם מהם. תודה רבה.

היו"ר אופיר כץ:

תודה רבה, גברתי השרה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה, גברתי. חמש דקות.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, (אומרת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)

משה סעדה (הליכוד):

די עם זה, די. אתה יודע מה היא אומרת? מה אם היא מחרפת ומגדפת - - - יש סיכוי כזה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

משה סעדה (הליכוד):

אני לא יכול להבין את זה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

משה סעדה (הליכוד):

אופיר, מה היא אומרת על אל-אקצא? חשוב לדעת. אם היא אומרת דברים - - -

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

חה"כ סעדה, בבקשה, אני לא אוהבת צעקות וגם - - -

משה סעדה (הליכוד):

גם אני לא.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא, אני רואה שאתה ממש אוהב. כי למדת מהר שהדרך להיות כוכב זה לצעוק. אז רק תתאזר בסבלנות - - -

משה סעדה (הליכוד):

אז תדברי בעברית.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא, אני לא חייבת לדבר בעברית, אני רוצה לפנות לבני עמי.

היו"ר אופיר כץ:

סעדה, די, תפסיק, אני לא מבין אותך. די, בסדר, כרגע אין מה לעשות.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לך תלמד, מה קרה? מה קרה? כל כך קשה לשמוע ערבית?

משה סעדה (הליכוד):

לא.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אז תשב בסבלנות ותנסה ללמוד.

משה סעדה (הליכוד):

אימאן, אז תתרגמי את מה שאת אומרת, זה מה שביקשתי.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני לא חייבת לתרגם לך את כל מה שאני אומרת.

משה סעדה (הליכוד):

זה עניין של כבוד בין אנשים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אוקיי, כבוד בין אנשים. יש דברים שאני פונה לחברה שלי, וזו זכותי.

משה סעדה (הליכוד):

אבל אני רוצה גם להבין את זה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אז אחר כך תיקח את הסרטון ותלמד.

משה סעדה (הליכוד):

אני מכבד אותך פה ונשאר - - -

היו"ר אופיר כץ:

טוב, סעדה, בסדר, שמענו. בסדר, תודה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

תלמד ערבית, יא סעדה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היו"ר אופיר כץ:

תודה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא, תרשה לי להמשיך, ברשותך, שני משפטים, כי הפריעו לי.

היו"ר אופיר כץ:

בבקשה, שני משפטים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כי אני עושה בצדק ולכן אני מרגיש ביטחון, ולכן אני יכול לישון ככה. אני שמעתי את כל הנאומים, גם של ראש הממשלה וגם של כל המברכים מהצד של הממשלה שתקום – שקמה היום – וכולם אומרים: אנחנו נשרת את כלל האזרחים. אבל אני רוצה לשאול גם אותך, כבוד היושב-ראש: האם 20% מהאזרחים במדינה לא ראויים שיופיעו בקווי היסוד של הממשלה כתוכנית ברורה וסדורה? אני רוצה להגיד עוד משפט ברשותך. כשמתהללים ומדברים על שלום, אמרתי אז ואגיד את זה גם עכשיו: שלום עושים, קודם כול, בתוך הבית – קודם כול, בתוך הבית - -

היו"ר אופיר כץ:

שלום עושים קודם כול עם מי שיש לעשות שלום.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

- - ועם השכנים ליד. השלום האמיתי יהיה כשהכיבוש יסתיים. כולנו נחיה בשלום אז.

היו"ר אופיר כץ:

הצלחנו לעשות - - -

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

על זה צריך לפעול. זו המשימה האמיתית שלכם.

היו"ר אופיר כץ:

בבקשה לסיים. בבקשה לסיים, גברתי.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

זו המשימה האמיתית שלכם: שלום בתוך הבית ושלום עם השכנים ליד הבית, בעלי המקום.

היו"ר אופיר כץ:

תודה, תודה. במהלך השנתיים האחרונות עשינו דווקא ארבעה הסכמי שלום נהדרים עם השכנים שלנו. כשיש שכנים לעשות איתם שלום, אז עושים שלום. בבקשה, חבר הכנסת אחמד טיבי. חמש דקות.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

תודה רבה. כבוד היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, הייתי ביותר ממעמד אחד של השבעת ממשלה – ממשלות ימניות, יותר או פחות. בעבר כבר הייתה ממשלה של נתניהו, סמוטריץ' and company. עכשיו זה נתניהו, סמוטריץ' ותוספת של בן גביר – אגב, היחיד בבית הזה שהורשע בבית משפט ישראלי בתמיכה בארגון טרור. היחיד. לכן, באופן היסטורי, זו הממשלה הראשונה שיש בה שר מחבל על פי דין, על פי חוק. לכן, כבוד חברי הכנסת, יש כמה סממנים מאפיינים של הממשלה הזאת, למשל, היא בורחת מהקמת שולחן פנימי פה, שלא יגידו שהממשלה גדולה. עד הדקה האחרונה ניסו לעשות קומבינות כאן ולחלק משרדי ממשלה, משא ומתן שהתארך, וכל מפלגות הקואליציה כמעט קיבלו את כל מה שהם רוצים. כנראה שראש הממשלה המיועד חושב על מטרה אחרת: הוא מרצה את חברי הקואליציה כדי להשיג מטרה אחרת. אולי זה קשור בבית המשפט, במשפט שלו, אולי; ההצהרות הנוראיות, המזוויעות, למשל על ביטול סעיף הסתה לגזענות ב-7א, או על סלקציה במתן טיפול רפואי. חשוב שתדעו שהדברים האלה מתורגמים לאנגלית, לצרפתית ולגרמנית, והם נשמעים נורא בשפות זרות. אני מכיר יהודים בארצות הברית שמרגישים בושה, כאשר הם שומעים את הדברים האלה. יש רבים, גם בבית, הזה שמרגישים בושה. אני אומר לכם שחלק מהצד הזה גם מרגיש בושה, אבל הם שותקים כי מחלקים להם בונבוניירות, תיקים, משרדי ממשלה. הציבור הערבי עבר את אריאל שרון, שביצע כמה וכמה מעשי טבח נגד פלסטינים, ובכל זאת הערבים נשארים ואריאל שרון איננו. גם רפול, גם כהנא. גם ליברמן איים באין נאמנות – אין אזרחות. כך גם סמוטריץ' ובן גביר. אבל, בינתיים, אני שומע צעקות גם מהמרכז-שמאל, ובצדק – חשש. החשש הזה הוא בעיקר בגלל בית המשפט, קהילת הלהט"בים. היום שמעתי שרה שמדברת על שני שרים הכי מסוכנים: שר המשפטים ושר התקשורת. זה מה שאמרה השרה אורית פרקש. תראה, לא אמרה: בן גביר וסמוטריץ'. אמרה: יריב לוין וקרעי. תראה מה סדר-היום של ממשלת השינוי. לכן, זה ה-discrepancies בין האנשים האלה לבינינו. עכשיו אני אגיד כמה מילים בערבית, אדוני היושב-ראש. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)

היו"ר אופיר כץ:

נא לסיים, אדוני.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מייד אני מסיים. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)

היו"ר אופיר כץ:

חבר הכנסת טיבי.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

(אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) אפשר יחד להתעמת ולעמוד בפני הפשיזם הזה.

היו"ר אופיר כץ:

תודה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אפשר לעשות את זה יהודים וערבים; ערבים וערבים גם. תודה רבה.

היו"ר אופיר כץ:

תודה. חבר הכנסת גלעד קריב. חמש דקות.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, בפתח דבריי אבקש לעדכן את כבודו שפניתי ליועצת המשפטית של הכנסת בטענה שאופן הצגת רשימת השרים על ידי חבר הכנסת נתניהו אינה עולה בקנה אחד עם הוראות חוק-יסוד: הממשלה, כפי שתוקן ביוזמתו של חבר הכנסת נתניהו ויוזמת הקואליציה העתידית. על פי החוק, יש להצהיר בעת השבעת שרים נוספים במשרדי ממשלה על תחומי האחריות שלהם. הדבר הזה נעשה ביחס לחבר הכנסת סמוטריץ' ולא נעשה ביחס לחברי כנסת אחרים העתידים לשמש כשרים נוספים במשרדים. אני פניתי בבקשה שתינתן הוראה - - -

היו"ר אופיר כץ:

קיבלת תשובה?

גלעד קריב (העבודה):

טרם. אני אומר, פניתי את הפנייה. אני מבקש לשמוע תשובה ברורה בעניין הזה, ומן הראוי שראש הממשלה העתידי יציג את רשימת השרים על תחומי התפקידים שלהם כמתחייב מחוק-היסוד. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בעוד זמן לא רב תושבע ממשלה חדשה. אנחנו, בניגוד גמור לדרך הבזויה שבה נהגו ראש הממשלה המיועד וחבריו בשנה וחצי האחרונות, אנחנו נקבל את הכרעת הבוחר – נקבל את הכרעת הבוחר ועדיין נעמוד על דעתנו שהממשלה שלך, מר נתניהו, אינה ראויה לאמון אלא לקלון. אדוני ראש הממשלה המיועד, אין לנו אמון בך ובממשלה שלך, כי היא מיוסדת על שחיתות שלטונית והכשרת עבריינים; אין לנו אמון בך ובממשלה שלך כי המשימה המרכזית שלכם היא ריסוק מערכת המשפט; אין לנו אמון בך ובממשלה שלך כי היא ממשלה של ברית הבריונים, ממשלה של גזענים ולאומנים. ממשלות הליכוד הובילו בעבר את המאבק בכהניזם, ואתה לעומת זאת כרת ברית דמים, ברית שתעלה לנו בדמים, עם יורשיו של כהנא. אמור לנו, מר נתניהו, את ההזמנה שלהם לקרוא את מגילת אסתר סביב קברו של ברוך גולדשטיין בפורים הקרוב כבר אישרת? אין לנו אמון בך ובממשלה שלך. כי היא מעניקה תו כשרות לשנאה, לאפליה ולהדרה, ממשלה של רשימות שחורות ששום עלה תאנה לא גדול דיו להסתיר את ערוותה. אין לנו אמון בך ובממשלה שלך, כי את מה שלחשת בשקט באוזנו של רב לפני 25 שנים, שותפיך ואתה צועקים היום בקול גדול. ממשלה של הדתה, של כפייה דתית, של פגיעה בזכויות נשים, של החרבת החינוך הממלכתי; ממשלה של קרע מחודש עם העולם היהודי. אין לנו אמון בך ובממשלה שלך כי אין בקואליציה ומסביב לשולחן הממשלה ולו נציג אחד של אזרחי ישראל הערבים והדרוזים, כי סללתם את דרככם לשלטון בהסתה פרועה נגד השותפות בין יהודים לערבים. אין לנו אמון בך ובממשלה שלך, ממשלת פורום קהלת, כי באלפי הסעיפים של ההסכמים הקואליציוניים נפקד לחלוטין מקומם של האזרחים הוותיקים. אמור לנו, מר נתניהו, היהדות שלך ושל שותפיך אינה כוללת את הציווי העתיק "והדרת פני זקן"? וכן, אין לנו אמון בך ובממשלה שלך, או ליתר דיוק של סמוטריץ', גם מכיוון שבקווי היסוד של ממשלתך חסרה עוד מילה. אתן לך רמז: היא מתחילה באות פ' – כן, כן "פלסטינים", כאילו ההתעלמות שלך מעובדת היסוד ששני עמים חולקים את כברת הארץ הזאת תעלים את האמת הפשוטה: היפרדות לשתי מדינות או מדינה דו-לאומית מדממת לא יהודית ולא דמוקרטית. ולבסוף אין לנו אמון בך, מר נתניהו, ובממשלה שלך כי החלטתם לקרוע את החברה הישראלית לגזרים ולהקים ממשלה שמגזר למגזר זאב. ב-28 במאי 1948 הקים בן-גוריון את צה"ל; יומיים לאחר מכן הורה מנחם בגין על פירוקו של האצ"ל והשתלבותו בצה"ל. חמישה חודשים מאוחר יותר הורה בן-גוריון גם על פירוקו של הפלמ"ח. הם, האבות המייסדים מימין ומשמאל, האמינו בממלכתיות ובאחריות לאומית למרות המחלוקת והאיבה. אתה, ראש הממשלה הנבחר, אתה הוא המרסק הגדול ביותר של הממלכתיות הישראלית; ראש הממשלה הראשון המעניק לכל מפלגה אלוף משלה במטכ"ל ושר משלה במערכת החינוך.

משה סעדה (הליכוד):

שכחתם מה אמרתם על בגין: פשיסט - - -

גלעד קריב (העבודה):

והמילים האחרונות הן לא לך, נתניהו, מרסק הממלכתיות, אלא למיליוני האזרחים שלא בחרו בך ובשותפיך ולעוד אזרחים רבים שמודים שלא לילד הזה הם פיללו: אנו מתחייבים בפניכם ומבקשים מכם היום לא לוותר, לא להתייאש, לא לשתוק. נעבוד למענכם ויחד איתכם לילות כימים בבית הזה ובכל רחוב וכיכר ברחבי ישראל. עוד לא אבדה תקוותנו. נהיינו עם חופשי בארצנו. לא נאפשר לאף אחד לגזול זאת מאיתנו, לא את התקווה ולא את החופש.

היו"ר אופיר כץ:

תודה רבה. השר אלעזר שטרן, שלוש דקות.

שר המודיעין אלעזר שטרן:

אדוני היושב-ראש, גם אני – אני מניח שכמו רוב מוחלט של אזרחי מדינת ישראל – מתפלל להצלחתה של הממשלה הזאת, בהנחה שהמילים היפות שאנחנו שומעים פה מדי פעם הן מילים שבאמת מתכוונים אליהן. לו יהי. לצערי הרב, אני לא איש של בשורות. אני מגלה יותר מדי מילים יפות אבל גם יותר מדי צביעות, בעיקר כשמדברים איתנו על ממלכתיות ועל קבלת הרוב ואיך להתייחס לממשלה. אנחנו יודעים מי לימד את הבית הזה מה זה לדפוק לפי קצב על השולחנות, מי לימד את הבית הזה איך לא להגיד לראש הממשלה "ראש הממשלה" אפילו פעם אחת, למרות שגם הוא נבחר בתהליך דמוקרטי – דרך אגב, בהרבה יותר קולות באחוזים מאשר נבחרתם. אני מזכיר: לא היה לכם אפילו 49%. אבל אנחנו מכבדים את התהליך הדמוקרטי. אני אפילו רוצה לומר, כיוון שציטטו הרבה את הסיפור של יוסף ואחיו: "בזאת תִּבָּחֵנו חֵי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבוא אחיכם הקטֹן הנה". נראה אתכם מקיימים חלק מהסופרלטיבים שאתם קושרים לעצמכם על לאומיות במקום לאומנות, ונראה מה יקרה. אז היום מקימים ממשלה בישראל, זה נכון, אבל היום גם מפרקים בישראל – מפרקים בישראל את צה"ל כצבא העם, מפרקים בישראל את המשטרה כמי שצריכה לתת ביטחון גם לתושבי יהודה ושומרון כשלוקחים מתוך משטרת ישראל את משמר הגבול; מפרקים את יהדותה של מדינת ישראל, באמת במתק שפתיים, אבל בלי רפורמים, בלי קונסרבטיבים. והכותל לכל אורכו, גם מה ששייך לרשות העתיקות, כבר שייך לרבנות הראשית, שחס וחלילה רגל של אורתודוקסי מודרני או של רפורמי או קונסרבטיבי לא תדרוך שם, למרות שראש הממשלה המיועד היה בעד ההסכם הזה. יוצרים כאן יהדות שחלק גדול מהעם בישראל כבר לא רוצה להיות חלק ממנה, בגלל שאם אתה רוצה להיות יהודי זה או בלי סממנים או רק איך שאני לבוש – עם כיפה ועם ציצית, אחרת אתה גם לא יהודי. ואם אתה רוצה לימודים ביהדות בבתי הספר – ואני בעד, וגם ראש הממשלה לפיד, שמעתם אותו, גם הוא בעד לימודי תלמוד – אבל בתנאי שאנחנו נהיה המורים ואנחנו נהיה המדריכים. על מערכת המשפט אני כבר לא מדבר. כן, אנחנו פוחדים, אבל יחד עם זאת אנחנו נלחמים. ואנחנו נילחם – אזרחי ישראל צריכים לדעת – בכלים הדמוקרטיים שעומדים לרשותנו בבית הזה וברחובות. אני רוצה להגיד עוד דבר אחד: מחר זה עשר שנים לפטירתו של הרמטכ"ל שהיה מפקדי אמנון שחק. אנחנו גרים בגליל ותמיד מתלבטים אם לנסוע למרכז לחלקה הצבאית בקריית שאול או לא לנסוע. אני אומר את האמת בגילוי לב: אני החלטתי לנסוע מחר – לפעמים נסעתי, לפעמים לא – בין השאר כדי להגיד למפקדים במילואים ובסדיר, לאלופים, לרמטכ"לים, לאלה שחיים על פני האדמה - -

היו"ר אופיר כץ:

תודה.

שר המודיעין אלעזר שטרן:

- - אבל גם לאלה שחיים מתחת לאדמה הנוראה והיפה הזאת: אנחנו לא נשווה את לימוד תורה לשירות בגולני, בהנדסה קרבית או בצנחנים. אנחנו לא ניתן שישוו.

היו"ר אופיר כץ:

תודה, אלעזר. נא לסיים.

שר המודיעין אלעזר שטרן:

משם לא מגיעים לקריית שאול. לא, אתה תשמע. אני ראיתי – אני צריך להגיד לך משהו.

היו"ר אופיר כץ:

לא, אתה לא יכול דקה וחצי מעבר ולהגיד לי: לא, אתה תשמע. זה לא מגיע לך. אתה מתנהג כאילו אתה עושה לי טובה. סיימת. תסיים ותכבד.

שר המודיעין אלעזר שטרן:

אני אגיד לך מה כן מגיע לי.

היו"ר אופיר כץ:

בבקשה, משפט וזהו.

שר המודיעין אלעזר שטרן:

אופיר, אני רוצה להגיד לך משהו, סליחה שאני אומר לך את זה כאן, אבל בגלל שאני חושב שאם היית מאזין היית נותן עוד משפט להגיד. אתה יושב פה כיושב-ראש. אני מבקש, אל תנצל את זה לקריאות ביניים כאילו אתה יושב בקצה האולם כחבר כנסת. אני מסתכל על מה שקורה פה מהבוקר - -

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי:

אמת, אמת.

שר המודיעין אלעזר שטרן:

- - ולצערי הרב אתה עושה את זה הרבה יותר מדי. אני אומר עוד פעם, אני מבין, אתה יושב פה שעות, קשה לך להקשיב לדברים אולי רגישים וקשים שנאמרים. לפחות במשפט אחד של סיפא של הדברים שלי, אני חושב שאם היית מאזין, אז גם אתה - - -

היו"ר אופיר כץ:

זה לא משפט ולא שניים ולא שלושה.

שר המודיעין אלעזר שטרן:

לא, לא.

היו"ר אופיר כץ:

אתה הרבה מעבר לזמן ואתה גם מתנהג כאילו עכשיו לוקחים לך את מה שמגיע לך. לא, אתה הרבה מעבר לזמן. אמרתי לך עוד משפט או שניים ואתה אומר לי לא. אז בבקשה, אלעזר, תסיים.

שר המודיעין אלעזר שטרן:

אז אגיד עוד משפט או שניים ואני מכבד את זה.

היו"ר אופיר כץ:

אנחנו נגיד עכשיו מחר וגם בעוד שנה לאלה שחיים על פני האדמה הנוראה והיפה הזאת אבל גם לאלה שחיים בתוכה, לאלה שהקריבו את חייהם כדי שאנחנו נוכל להיות כאן: רמטכ"ל זה לא יהיה תפקיד בושה שייקח עשר שנים עד שתוכל לבוא לפוליטיקה; על המשטרה לא יתלהמו; מערכת המשפט תהיה של כולנו בגלל שבשביל זה נלחם מי שנלחם ובשביל זה גם הקריב את חייו מי שהקריב. ואני מתנצל שביום הזה הייתי צריך להביא לכאן גם את הביקור של מחר, אבל אני מקווה שגם זה לכבודו של מפקדי, זיכרונו לברכה, האלוף אמנון ליפקין שחק. תודה.

היו"ר אופיר כץ:

תודה. השר אלון שוסטר, סגן השר.

סגן שר הביטחון אלון שוסטר:

היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, אני רוצה לומר מילה לצופים, לאזרחים – יש מעט חברי כנסת – מילה לאזרחים המאוכזבים ומילה לאזרחים שהם שבעי רצון. לאזרחים המאוכזבים, אני רוצה לקחת את מי שזוכר, ואם לא – לספר שהיו שינויי שלטון. כשהייתי בן 19 היה המהפך של 77', ומי שחשב שהוא לנצח יהיה בשלטון התבדה. אני הייתי בין המתבדים ובין המאוכזבים, ואני מודיע לכם שהשמש זרחה, וכעבור חצי שנה מנחם בגין ביצע, הייתי אומר, את המצע של מי שאני בחרתי אותו והוא החזיר את סיני תמורת שלום; זה כדי להגיד שהעולם לא נסגר, ההיסטוריה לא נסגרה. אני מפציר בחבריי וחברותיי המאוכזבים: תרימו את הראש. זאת המדינה שלנו, יחד עם החברים האחרים שלא מרגישים כמונו, וביחד אנחנו נייצר מדינה שכיף להיות בה. דבר שני – לא להחמיץ, לצד המאבק כנגד ההחלטות רעות, ככל שתהיינה, וכבר היו, לזכור שיש שני מיליון אזרחים שחושבים אחרת וגם הם שותפים שלנו; לדבר, להידבר, לנסות להבין ולנסות לשנות את רוע הגזרות בכנסת, במרחב הציבורי. לאחיי הערבים אני רוצה לומר שהיה ניסיון חשוב ביותר בממשלה היוצאת, ואני מקווה שהפרקטיקה של הממשלה הזו, בוודאי ממשלות נוספות, תהיה הזדמנות לשיתוף פעולה. לאזרחים השמחים ביום הזה אני רוצה לומר: אל תרחיקו לכת. אל תרחיקו אותנו. אנחנו, אותם אזרחים מאוכזבים, משרתים יחד איתכם בכוחות הביטחון, יצרנים יחד איתכם, יוזמים ואוהבים, ואנחנו חיים במרקם חיים אחד. על תרחיקו לכת ועל תרחיקו אותנו. אתם לא רוצים לחיות במדינה שאנחנו במקרה הטוב מאוכזבים ממנה מאוד.

משה סעדה (הליכוד):

כמו שאתם הרחקתם בתקופת בנט את המצביעים האחרים. אני מזכיר לך את תקופת בנט.

סגן שר הביטחון אלון שוסטר:

אני רוצה לומר לחבריי החרדים: אתם כבר לא מיעוט. אתם לא 300 תלמידים שצריך לשמור אותם אחרי החורבן הגדול של מחצית המאה הקודמת. אתם כבר מיעוט גדול, הולך וגדל, ואני מצפה מכם ודורש מכם, אחיי ואחיותיי החרדים: קחו אחריות יחד איתנו על כלכלה, על ביטחון, על המציאות הכוללת. אתם חלק מהמרקם, אתם לא קבוצת לחץ. אל תהיה כאלה. אתם רוצים אותנו איתכם. אנחנו לא נוכל לעבוד ביחד, לא נוכל לחיות ביחד, אם אתם לא תחושו אחריות כוללנית ולא מגזרית. אני מבקש מחבריי וחברותיי במפלגות הדתיות בקואליציה: אתם אחראים לא פחות מכל אחד אחר ליציבות המזרח התיכון, ליציבות הפנימית של מדינת ישראל. גלו אחריות ואל תשאירו את זה לבעלי התפקידים, לאנשים המקצוע במדים ובלעדיהם. שמרו על החוסן החברתי שלנו. קחו את זה כחלק מהמצע שלכם, חלק מההישג. תתקדמו בצורה הגיונית במצע שאתם רוצים להוביל אבל קחו בחשבון שמדינת ישראל, ללא שני מיליון מאוכזבים, היא מדינת ישראל שאתם לא רוצים לחיות בה, ולו משום שגם אנחנו יצרנים, גם אנחנו משרתים, ולא נעשה את הספירה, לא נעשה את החשבונאות הזאת. קחו את זה בחשבון. זאת משימה עצומה שעומדת בפניכם. תודה רבה.

היו"ר אופיר כץ:

תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה, אדוני.

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד יושב-ראש הישיבה מר אופיר, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, ראשית, לקראת השנה האזרחית החדשה אני מאחל לכל אחינו, הנוצרים בפרט, ולכולם שתהיה שנה טובה, שנה אזרחית טובה לכולם. שכחו היום לאחל לאנשים כשאנחנו ממש בעוד יומיים מתחילים שנה חדשה. אני מאחל שנה חדשה לכולם, שנה טובה, רק שיהיה טוב לכולם בארץ ובעולם. אני אעבור לערבית בשני משפטים. (אומר בערבית:) ניחמתי שני תלמידים, סטודנטים שנספו בחו"ל. כחבר כנסת חדש אבטא את החששות שלי מהממשלה החדשה, אשר בתוכה יש מרכיבים שרואים בנו, הערבים, כאויבים. בהסכמי הקואליציה החדשה לא קראתי שיש התייחסות לחברה הערבית – רק המושגים "משילות", "אכיפה", ללא שום דאגה לשיפור התנאים החברתיים והתשתיות לחברה הערבית. כן, אנחנו רוצים ביטחון אישי לכל אחד; כן, אנחנו רוצים לגדוע את הפשיעה מתוך החברה הערבית; כן, רוצים להילחם ביוקר המחיה; כן, רוצים שכל צעיר וצעירה ערבים תהיה להם היכולת לבנות בית בעלות סבירה; כן, רוצים שלכל צעיר וצעירה ערבים יהיה מקום תעסוקה שיאפשר להם לחיות בכבוד; כן, רוצים שלכל צעיר וצעירה תהיה היכולת להקים משפחה ללא חששות; כן, רוצים לקדם תהליך שלום בין ישראל לבין אחינו הפלסטינים – גם להם מגיע לחיות בכבוד. מעל הכול, החשש שלי אישית, והחשש שלנו בחברה הערבית, הוא פגיעה במעמד אל-אקצא, (אומר בערבית: מסגד אל-אקצא.) אנחנו פונים ודורשים, ואני דורש את זה כל הזמן, בכל מעמד אני אומר את זה: יש לשמור על סטטוס קוו באל-אקצא. כל שינוי יביא להתנגשות בין ערבים ליהודים - -

משה סעדה (הליכוד):

זה חלק מההסכם, הסטטוס קוו.

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

- - דבר שיפגע במרקם החברתי במדינה. עדיין אנחנו זוכרים את מאורעות מאי 2021. מטרתנו – לשרת את החברה הערבית. אנחנו נקווה, גם בממשלה הזאת, שנצליח לעשות זאת. נילחם בכל אפליה וגזענות המופנות כלפי החברה הערבית ולמוחלשים בכלל. אם יש צורך, גם נצא לרחובות להביע את דאגתנו ודרישתנו לחיות בכבוד. בסוף, אני רוצה לברך את ראש הממשלה וחבריו עודה, טיבי ושחאדה על הרכבת הממשלה. אולי עכשיו הגיע הזמן להקים את בית החולים בסח'נין, כי כולם תמכו בכך בכנסת העשרים-וארבע. (אמר בערבית:) ולבסוף ברכות, מר אופיר, על התפקיד החדש. שיהיה לך בהצלחה כיושב-ראש הקואליציה.

היו"ר אופיר כץ:

תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, בימים אלה של ליקוי מאורות מוסרי חריף ופחיתות הדור מומלץ לכולנו לרפרף בדברי גדולי הדורות הקודמים לגווניהם, לאו דווקא כאלה שאני מסכים איתם. וכך כתב אחד מהם לפני זמן רב: לעולם אין לראות את הדמוקרטיה כדבר המובן מאליו, כסדר מדיני וחברתי המובטח מאליו. מייחסים לתומס ג'פרסון, אחד האבות המייסדים של ארצות הברית, את האמרה: ערנות מתמדת היא מחיר החירות. ערנות כזאת דרושה תמיד. היא דרושה במיוחד כיום, נוכח תופעות מסוימות בחיינו, נוכח צירוף של מתחים בחברה הישראלית שאין כמעט דוגמתו בעולם – מתחים בין יהודים וערבים, בין עדות, בין בעלי רמות חיים שונות, בין דתיים לחילונים, בין בעלי דעות פוליטיות קוטביות. את הדברים הללו כתב לא אחר מאשר חיים צדוק, מענקי מפלגת העבודה לדורותיה, שר וחבר כנסת מטעמה שסירב לשמש כראשה. הוא כתב זאת בשנת 1983, ונדמה שנכתבו בימינו אנו. זהו אותו חיים צדוק שעמד בראשות הוועדה לרפורמה במשטרה אשר המלצותיה סולפו ועוּותו כאן בידי שר ביטחון הגזע המיועד. נדמה שכל סעיף וסעיף בקווי היסוד ובהסכמים הקואליציוניים מתחרה במשנהו ברשעות ובטירוף, בכוחנות ובאלימות, בשנאה ובגזענות. אמרתי אתמול ואחזור גם היום: מדובר בהפיכה משטרתית, בכינונה של דיקטטורה מובהקת. אבל הפעם אני רוצה דווקא לפנות לחברי האופוזיציה החדשה, לקואליציה היוצאת: החשיכה הגדולה שלפנינו לא הפכה לכזאת בין לילה. גם בלילות הקודמים הייתה אפלה רבה – הלילות שבהם מוחרב אל-עראקיב פעם אחר פעם; הלילה שבו גורשו תושבי גבעת עמל מביתם; הלילות בהם חמסו מתנחלים אדמות מבעליהן ופלשו לערים פלסטיניות שבהן נורו שוב ושוב בניהן; הלילה שבו נפגש ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית ומזכיר מחוז הקיבוצים במפלגת העבודה, עם אנשי בן גביר כדי לבחון דרכי פעולה מול הממשלה החדשה לדילול האוכלוסייה הערבית בגליל, להגנת הדמוגרפיה, לא הדמוקרטיה. כל אלה הובילו אותנו לחושך המתהווה על פני התהום, שכבר הווה. אם תמשיכו להתכחש למחלה העיקרית, תדחיקו אותה או תתעלמו ממנה, לעולם לא תוכלו להוות חלופה לשלטון הפשיזם המאיים על כולנו וממילא לא תוכלו לרפא את אותה מחלה, והמחלה היא הכיבוש והדיכוי של עם שלם. אותו חיים צדוק שהזכרתי והזכרנו כולנו בדיוני הוועדה המיוחדת להחרבת פקודת המשטרה הבין זאת, וכך כתב באותו מאמר שבו קרא לערנות למען הגנת הדמוקרטיה – חברת הכנסת רייטן, אני אשמח אם תקשיבי לציטוט של חיים צדוק, וגם אתה, חבר כנסת קריב, ממנהיגי מפלגת העבודה – וכך הוא כתב ב-1983, ואני מצטט: הסכנה היא חמורה. אל ישלה עצמו איש שאפשר לקיים לאורך שנים סטנדרטים שונים ומפלים של אכיפת החוק בשטחים המוחזקים וסטנדרט אכיפה אחיד ושווה בתוך ישראל. הקו הירוק לא יעמוד לנו כמחסום בפני סכנת הזיהום. סטנדרטים מעוותים ביהודה ושומרון אינם יכולים שלא לחלחל לתוך גבולות הקו הירוק. עלינו לשמור מכל משמר על הזכות לומר לא לכל בעל סמכות. זוהי הזכות לחלוק על דעת הרוב, הזכות לחלוק על מוסכמות, על דברים שהם בגדר קונסנזוס לאומי, הזכות להיות שונה, להיות יוצא דופן. זוהי הזכות למתוח ביקורת על ממשלתך מבלי שתואשם שאינך נאמן למולדתך. ואין זו רק זכות להגות ולהביע דעה חולקת – זאת גם הזכות לפעול, להפגין ולהתארגן למען קידום הדעה החולקת. טול את הזכות לחלוק ונטלת את נשמת הדמוקרטיה. כך דיבר פעם מנהיג מפלגת העבודה בהזהירו כי המשך הכיבוש ישחית אותנו, יחסל את הזכות לחלוק ולבקר את השלטון גם בתוך הקו הירוק ויכחיד כל שריד דמוקרטי שעוד היה פה. כך הגענו עד הלום. אני פונה לחברי האופוזיציה מהיום ולהגונים המעטים שעוד נותרו בקואליציה המתהווה, למפגינים שעכשיו בחוץ, לאלה שעוד יגיעו ולציבור כולו: פעלו נגד הכיבוש, כי אין ולא תהיה דמוקרטיה עם כיבוש, כי אין ולא יהיו זכויות עם כיבוש, כי אין ולא יהיה ביטחון עם כיבוש; כי הבן-גביריזם - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

די, די כבר. במקום להרביץ לשוטרים ולהגיד שהשוטרים הרביצו לך. לך תעשה את זה. כיבוש. תרביץ לשוטרים.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

אני מבקש שהיא לא תפריע לי.

היו"ר אופיר כץ:

חברת הכנסת גוטליב - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

אני נקראת לסדר - - -

היו"ר אופיר כץ:

לא, לא, הוא מסיים. משפט אחרון והוא מסיים.

טלי גוטליב (הליכוד):

אבל איזה מזל שהייתה לשוטרים מצלמה. תאר לך שלא - - -

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

אני חוזר לאיפה שהצווחות התחילו. כי אין ולא תהיה דמוקרטיה עם כיבוש, כי אין ולא יהיו זכויות עם כיבוש, כי אין ולא יהיה ביטחון עם כיבוש; כי הבן-גביריזם הוא העשב השוטה שגדל תחת ברז הכיבוש ולא ייבש עד שייסגר הברז לנצח, ואת זה אנחנו צריכים לעשות לא היום ולא מחר – אתמול.

היו"ר אופיר כץ:

תודה. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. בבקשה, גברתי.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

אדוני יו"ר הכנסת, כנסת נכבדה, אני מגיעה מההפגנות שיש בחוץ – אלפי אנשים שהגיעו באמצע היום, צעירים ומבוגרים, כדי למחות - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

300,000.

משה סעדה (הליכוד):

כמה אלפים, כמה אלפים.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

תראו, אתם יכולים לצעוק, זה לא משנה. תעשו מה שאתם רוצים. בסוף המציאות תדבר בעד עצמה.

טלי גוטליב (הליכוד):

הינה, אנחנו מקשיבים לך, המציאות דיברה - - -

משה סעדה (הליכוד):

המציאות מדברת.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

השינוי העמוק – ואני תכף אתייחס אליכם באופן אישי. השינוי העמוק המשטרי כבר החל במדינת ישראל. זו כבר לא עוד מדינה דמוקרטית שמקדשת את הכבוד והחירות; זו לא עוד מדינה שמוסדותיה מאמינים במדינה דמוקרטית – זו הפיכה משטרתית לשלטון יחיד. יש כאן קהות גם שלכם, שקרים גם שלכם. יש נהייה שלכם אחרי מנהיג אחד. אתם מתרפסים בפניו. אתם נותנים לו מנדט להפיכה בישראל, משפטית, אזרחית וביטחונית, ובעיקר – הצחוק המלגלג, הזלזול, הבוז, ההתנשאות מכוח הניצחון בבחירות. ולא רק עליי – על מיליוני אזרחים אחרים, שרק אתם, ורק אתם, גרמתם להם להרגיש עכשיו חרדה ודאגה וחוסר ביטחון ודיכוי והיעדר תקווה. זה רק אתם, נוכח תוכניות השמד שלכם למדינה הזו, לערכי המדינה היהודית והדמוקרטית הטובה והמצליחה - - -

משה סעדה (הליכוד):

את יודעת מה זה "שמד"? איך את אומרת "שמד" עם מה שקורה בממשלה הזו? אין לך מושג מה את אומרת. תתנצלי על הביטוי "שמד" על הממשלה הזו.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

אתם בלתי נסבלים, והדברים שלכם מקוממים וראויים לכל גנאי ובלתי נסלחים. כולכם אחראיים להקצנה בחברה הישראלית, לסימון אנשי שמאל כבוגדים, לסימון בתי המשפט כעוכרי ישראל, לסימון כלי התקשורת כאויבים, לסימון הלהט"בים כמוקצים ולא שווים, לסימון הנשים כפחותות ויצורים שנועדו רק להביא ילדים, לסימון אזרחי ישראל הערבים כתומכי טרור.

משה סעדה (הליכוד):

את סימנת אותנו - - -

היו"ר אופיר כץ:

חבר הכנסת סעדה.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

כולכם שותפים למהלכים האלה, החשוכים, להפיכת מדינת ישראל למעין מדינת הלכה שתוביל אותנו לעידן חדש. שר האוצר שנכנס, שיהיה גם שר הביטחון של השטחים, דורש שהמדינה צריכה להתנהל כפי שהתנהלה בידי דוד המלך ושלמה המלך, על פי דין תורה. לא מדובר בעידוד תכנים יהודיים לעם ישראל אלא הפיכת המדינה למשטר דתי שמדכא זכויות פרט. רוב האזרחים אפילו לא מודעים למחיר האישי שהם עלולים לשלם, אבל הסימנים כבר בשטח. יש הפרדה עדתית בבתי ספר בירושלים בין תלמידות ממוצא ספרדי לאשכנזי, תוך יחס משפיל, יחס מקטין וסוגר כלפי נשים; אפליה של להט"בים. זה עוד בכלל בלי לדבר על התערבות בצבא. לשמוע שכבר הוחלט להצמיד אבטחה לדובר צה"ל, לשמוע את השרים הבכירים שנכנסים שדורשים צינון של עשר שנים לרמטכ"ל, שמודיעים חגיגית שיקדמו קצינים לפי גודל הכיפה, זה לא פחות מאשר טירוף מערכות. גבירותיי ורבותיי, אנחנו בפני מערכה על פניה של המדינה – דמוקרטית, פלורליסטית, סובלנית, פתוחה או מסוגרת, מפוררת ודחויה בעולם, בלי סולידריות חברתית. משטרים פופוליסטיים בעולם פורחים, אבל אנחנו, האנשים שמסורים לדמוקרטיה, דווקא הופכים לחזקים ושלמים יותר כשאנחנו רואים אותה מאותגרת באופן ממשי וקונקרטי. והניצחון הזה עכשיו של אדם אחד ספציפי, מבחינתנו הוא איום פוטנציאלי על הדמוקרטיה, וכן, אנחנו רואים בו את מי שעומד לערער על החירויות שלנו, על החירויות האישיות, לכן מדובר כאן בדרך שאנחנו מתנגדים לה מכול וכול. יש כבר הצלחות בעולם במלחמות כנגד הפופוליזם, גם בארצות הברית, גם בשבדיה, גם באוסטרליה, ולכן אנחנו צריכים להיות אופטימיים ולעשות הכול למען תחושה של אזרחות משותפת, של זהות לאומית משותפת, משותפת, ועל אחריות המנהיג שנכנס עכשיו לתפקידו והוא השליט והוא יהיה השליט, כמי שמתיימר להיות השליט של כל אזרחי מדינת ישראל. זאת תהיה אחריותו. גם אם הוא יביא עוד 100 הסכמי שלום, בסוף, אם הוא לא יביא לשלמות העם ולאחדות הפנימית, הוא ייזכר באופן שחור בימי ההיסטוריה של מדינת ישראל. אנחנו נמשיך להילחם על הערכים ועל האמונה שלנו. תודה רבה.

היו"ר אופיר כץ:

תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה, אדוני.

משה טור פז (יש עתיד):

אדוני יושב-הראש, כנסת נכבדה, אני באמת רוצה לברך את ממשלת ישראל הנכנסת – לברך אותה בהצלחה, לברך אותה בברכת אלוהים עליה, לברך אותה שהציבור בישראל ירגיש כולו שזוהי הממשלה שלו. לצורך זה תרשו לי להיאחז במילים שהן לא שלי, ואולי הדברים האלה ישמשו השראה לממשלה הנכנסת: נתניהו, ציווה המ"פ, קח את החייל מימינך על הכתפיים. כל אחד אחריך עושה אותו דבר עם החייל מימינו. העמסתי חייל בעל משקל בינוני. החייל הצנום מימיני היה צריך לשאת על הכתפיים את אחד החיילים הכבדים בפלוגה, ואילו החייל הגדול מאחוריו קיבל דווקא מישהו קל כנוצה. כשנשמעה שריקת המ"פ התקדמתי בקושי. החייל הצנום מימיני התמוטט אחרי שני צעדים. החייל הגדול מימינו פתח בספרינט וניצח במרוץ. כל כלכלות העולם, אמרתי, נמצאות במרוץ דומה. בכל אחת מהן יש איש שמן, המגזר הציבורי, שיושב על כתפיו של האיש הרזה, המגזר הפרטי. המגזר הפרטי יוצר את רוב הערך המוסף בכלכלות ומשמש מנוע ליצירת עבודה וצמיחה כלכלית. הוא סוחב על גבו את המגזר הציבורי ומשלם על כך. כן, אני מצטט מתוך יומו הראשון בטירונות של בנימין נתניהו מתוך הספר שהוא כתב בהיותו באופוזיציה, "ביבי – סיפור חיי". מה אני אגיד לכם, חברים? יש לי הרבה תובנות מהספר הזה, אבל אני רוצה לומר לך, ביבי נתניהו, לך, ממשלת ישראל הנכנסת: האיש הרזה היום זה אותו ציבור בישראל – או ציבורים שגם עובדים, גם משלמים מיסים, גם משרתים בצבא, והם נושאים על כתפיהם את החברה הישראלית כולה. כן, זה האיש הרזה של היום. המשל של נתניהו מדבר ב-2023 על אנשים שצריכים לסחוב על כתפיהם את כל המדינה. אל תשכחו אותם את האנשים האלה, תזכרו אותם. ערב הקמת ממשלת ישראל השלושים-ושבע, נתניהו, תזכור את האיש הרזה הזה. תשמור עליו שהוא לא יתמוטט. אין לנו עוד אחד כזה. בערב הקמת ממשלת ישראל אני מציע שאת הספר של נתניהו, "ביבי – סיפור חיי", כולנו נזכור. כן, חברים, האיש הרזה, בואו נשמור עליו ערב הקמת הממשלה.

היו"ר אופיר כץ:

תודה רבה אדוני. חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה. ארבע דקות, אדוני.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בכל משטר דמוקרטי בעולם כינון ממשלה חדשה, בלי קשר לזהות שלה, הוא אירוע מכונן לכל האזרחים. במציאות שאנו חיים בה בתוך מדינת ישראל כמיעוט לאומי-ערבי-פלסטיני, האירוע היום הוא ברגשות מעורבים. קשה לנו להאמין, או לא יודעים למי להאמין: לנתניהו, לראש הממשלה שעלה על הדוכן הזה ואמר שהוא הולך לעבוד בשביל כל האזרחים, או להאמין לנתניהו שישב עם השותפים שלו ועשה הסכמים קואליציוניים שבעיקר דיברו – חלק מחברים שלי לפניי – על התעלמות מ-20% בתוך ההסכמים הקואליציוניים. קראנו את ההסכמים, ואכן יש התעלמות מוחלטת מהמיעוט הערבי הלאומי הפלסטיני בתוך ההסכמים. אבל גם מופיעים בתוך ההסכמים כמה דברים מאוד קשים ומאוד מאיימים ומאוד מדאיגים. אני אזכיר אותם. כשמדברים בהסכמים קואליציוניים על לשפר מאזן דמוגרפי, זה מסוכן; כשמדברים בהסכמים קואליציוניים על לחזק את האחיזה בנגב ובגליל, זה מסוכן; כשמדברים על שמירת הקרקע בתוך הסכמים קואליציוניים, זה מאוד מסוכן ומדאיג לנו כמיעוט לאומי. ממשלה שקמה צריכה לדאוג לכל התושבים. ראש הממשלה נתניהו דיבר בהתלהבות על שדרוג מערכת החינוך לערבים ויהודים כאחד. הוא דיבר בהתלהבות גם על רכבת מהירה אקספרס מקריית שמונה לאילת. אני רוצה לאתגר את ראש הממשלה, את הממשלה הזאת, לא בסיסמאות גדולות. לפני שמדברים על שדרוג מערכת החינוך, אני רוצה להזכיר לו שביישוב הלא-מוכר תל ערד יש בית ספר שהוקם על ידי משרד החינוך בשנת 1971. בית הספר הזה היום, כשאתה, ראש הממשלה, מדבר על שדרוג, זה בית ספר במימון של משרד החינוך, ובית הספר הזה עד היום, כמו בתי ספר אחרים בנגב, לא מחובר לחשמל; בית הספר הזה בתל ערד, היום ב-2022, לא מחובר למים זורמים. אתם מתארים לעצמכם, במדינת ישראל בשנת 2022, בית ספר – מובילים אליו מים במכלית כל יום והוא לא מחובר. זה אתגר קטן מול כל האתגרים שאתה דיברת עליהם, ואם רוצים לפתח את הנגב ואת הגליל לא מתוך חששות דמוגרפיים, צריך להסתכל על כל האזרחים, ערבים ויהודים, בנגב, בגליל, ולפתח מדיניות אזרחית שוויונית לכולם. אני רוצה לסיים במשהו נוסף. כחלק מההסכמים הקואליציוניים דובר על שר, חבר הכנסת שיקלי, שיהיה גם הממונה על הרשות לפיתוח הבדואים בנגב. הרשות לפיתוח הבדואים בנגב נוסדה בשנת 2007 בהחלטת ממשלה מס' 1999. מאז ועד היום הרשות הזאת לא מקדמת, לא מפתחת, והפעולה היחידה שהיא יודעת לעשות בנגב היא אך ורק להרוס. יש יישובים שהמדינה הכירה בהם לפני 15 שנה, והרשות הזאת, שמדברים שהיא תפתח, הפעילות היחידה, ופעילות המשילות היחידה שהיא עושה בתוך היישובים האלה שהוכרו לפני 15 שנה היא לחלק ולהרוס בתוך היישובים האלה. ולכן, אני קורא לממשלה הזאת לפרק את הרשות לפיתוח הבדואים בנגב, להתייחס לבדואים בנגב כאזרחים שווים. כל משרדי הממשלה יכולים לעבוד מול הרשויות בנגב, הרשויות הבדואיות, בצורה שוויונית, כמו עם שאר הרשויות בנגב. תודה.

היו"ר אופיר כץ:

תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה, ידידי.

רון כץ (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני. קודם כול ברכות, יו"ר הקואליציה. תפקיד רציני. אני מקווה שנמשיך ונעבוד יחד.

היו"ר אופיר כץ:

נמשיך.

רון כץ (יש עתיד):

אם הייתי יכול לבחור מישהו מתוך החברים, היינו בוחרים בך, ואני מקווה שזה לא מוריד לך נקודות.

נאור שירי (יש עתיד):

עכשיו הוא איבד קולות בפריימריז.

רון כץ (יש עתיד):

אמרתי, מקווה שזה לא מוריד לו נקודות.

היו"ר אופיר כץ:

הלכו לי 400 קולות בפריימריז.

רון כץ (יש עתיד):

אני אחזיר לך, אופיר, נדאג לך.

היו"ר אופיר כץ:

טוב.

רון כץ (יש עתיד):

כנסת נכבדה, בראשית דבריי אני מבקש להודות לראש הממשלה היוצא יאיר לפיד על תקופה של ייצוב הספינה הזאת שנקראת מדינת ישראל, על חידוש היחסים הבין-לאומיים של מדינת ישראל, על מיצוב הכלכלה, על החזרת ההרתעה והביטחון למדינת ישראל. אני גם רוצה להודות לשרי יש עתיד, שעשו עבודה נהדרת, כל אחד במשרדו. ובכלל, אני רוצה גם להודות לשרי הממשלה כולה – כולם עשו פה עבודה נהדרת, כולם עשו פה עבודה טובה. זאת הייתה ממשלה שהייתה אי של שפיות אחרי ארבע מערכות בחירות, אחרי שלא הצליחו להעביר פה תקציב ואחרי פילוג מאוד משמעותי שכולנו חווינו אותו ולצערי עדיין חווים אותו. הצלחנו להגיע לממשלה שעובדת אך ורק עבור הציבור. לא ראיתם פה אף שר שדיבר ב"אני". ראיתם פה שיתוף פעולה אמיתי. שרים הגיעו בבוקר, נכנסו למשרדים שלהם ועבדו. לצערי הרב, אנחנו רגע לפני השבעת מממשלה שונה לחלוטין – השבעת ממשלה עם מנגנון שלא יכול לתפקד, עם מינויים לא רציונליים. אנחנו מדברים על ארבעה שרים בחינוך. אני לא יודע איך הם יתאמו בינם לבין עצמם; אנחנו מדברים על שני שרי ביטחון, וגם שם אני לא יודע איך זה הולך להתנהל; אנחנו מדברים על שני שרי רווחה; אנחנו מדברים על משרדים מפוצלים, על אגפים שזזים. אנחנו מדברים על כאוס במנגנון. אי-אפשר לנהל מנגנון שמראש לא עובד. לא צריך להיות גאון גדול בשביל להבין שברגע שמנגנון ההפעלה לא מתפקד, הגוף לא יכול לתפקד. יהיו עובדים שלא ידעו מי נותן את ההנחיות ומדיניות של מי הם אמורים ליישם. גרוע מזה, יהיו שוטרים וחיילים שלא ידעו פקודות של מי הם צריכים ליישם. ולראשונה כנראה בתולדות מדינת ישראל יהיו לנו גם מערכות משפט נפרדות. בתי הדין הרבניים מקבלים סמכויות חדשות לדון בעניינים אזרחיים, ולצידם תהיה מערכת המשפט המסורתית שלנו, וזאת הנקודה האמיתית שאזרחי ישראל צריכים לשים לב אליה, השלב הראשון והמשמעותי בדרך למדינת הלכה. כי בתי דין רבניים, עם כל הערכתי אליהם, יש להם מקצועיות בנושא אחד – בדין הרבני. ברגע שהם יתחילו להתעסק בנושאים אחרים – שם הסכנה שלנו בתור מדינה. לסיום אני רוצה לומר לך, אדוני, אני חי בציבור, אני שומע את הציבור ואני שומע גם מה אומרים על אחינו החרדים. אני רוצה לומר לכם, זאת לא הדרך שלנו. אנחנו לא תוקפים את החרדים כי הם חרדים. אנחנו לא נגדם, חלילה. אני חושב שהנציגים שלהם פה בבית הזה עשו להם עוול. הם הגזימו במשא ומתן כי הם ראו שאפשר, כי ראש הממשלה הבא, נתניהו, היה חלש וסחיט. אנחנו רואים את זה גם בתוך המפלגה שלו – חברי כנסת, שרים לעתיד שאמרו שאם לא יקבלו תפקיד כזה או אחר, ואז הוא ענה להם: מי שמאיים יהיה בחוץ – אז הם צדקו, הוא באמת יהיה בחוץ, הוא קיבל את שר החוץ. כל מי שאיים, קיבל, וכך גם הם. אבל אחים אנחנו, המדינה היא מדינה של כולנו. אנחנו נהיה אופוזיציה אחראית ורצינית. אנחנו לא נתנגד לעצם קיום הבית הזה, לא נתנגד לעצם קיום החוקים הטובים שיגיעו למדינת ישראל, אנחנו נהיה נגד הדברים הרעים שיבואו, אנחנו נהיה נגד המנגנון המפורק. ואני מאוד מקווה שתשמרו ותחזירו לנו את המדינה כמו שאתם קיבלתם אותה, במצב הטוב הזה. אל תקלקלו יותר מדי. אנחנו תכף חוזרים. תודה רבה, אדוני.

היו"ר אופיר כץ:

תודה רבה לחבר הכנסת רון כץ. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, בבקשה, גברתי.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, יום של השבעת ממשלה בישראל היה אמור להיות יום של גאווה לאומית וגאווה אישית עבור רובם המכריע של אזרחי ישראל. ביום שכזה הבנים, הבנות והמשפחות שלנו אמורים להרים מבט אל הממשלה החדשה, העומד בראשה, שריה ושרותיה ולראות מודל לחיקוי בגאווה. עם יד על הלב, אדוני, ראש הממשלה הנכנס, עד כמה אתה באמת גאה בממשלה שהקמת? הרי כולנו יודעים את התשובה. ההתנהלות של הימים האחרונים המחישה לעולם כולו שהממשלה שמושבעת כאן היום היא אפילו לא הממשלה שלך. אתה לא באמת זה שעומד בראשה. וכאן גם המקום לברך את ראשי הממשלה בפועל, את מר בן גביר, את מר מעוז, מר סמוטריץ' ומר דרעי. אתם חלוקים על כל כך הרבה דברים, אבל עדיין הצלחתם להקים ממשלה בישראל ולהעמיד בראשה דחליל. זה הישג חסר תקדים. ביבי אולי חושב שהוא הראש, אבל בפועל אתם הצוואר שמסובב את הראש וקובע את הדרך ואת המדיניות, ועוד איזה מדיניות: ביזוי נשים ולהט"בים, חיסול משרד החינוך, אפליה במתן שירותים, הקמת מינהלת לחינוך מחדש של הציבור החילוני והליברלי, שוד הקופה הציבורית, חיסול שומרי הסף, עידוד גזענות, עיוות היהדות והציונות, הרחקת יהדות התפוצות, וכל זה במסווה פטריוטי לאומי ויהודי. מה להגיד לכם, אתם ממש אור לגויים. והכי הזוי – שכל זה קורה על הגופה של התנועה שפעם הייתה באמת לאומית וליברלית והיום שבויה בידי קיצונים וגזענים, עם שרים שהעדיפו לסתום את הפה ואת האף ואת הערכים שלהם רק בשביל תפקיד. חברי הממשלה הנכנסת, לא משנה כמה עלי תאנה תשימו כיושב-ראש הכנסת, הם לא יכסו את הבושה או את המציאות. ולא משנה כמה הבהרות ראש הממשלה בתואר יוציא על דברי ראשי הממשלה בפועל. זו ממשלה שהיא כל-כולה נגד העם והציבור, שמסכנת את הלכידות הלאומית שלנו, ושכל-כולה משרתת את צרותיו המשפטיות של אדם אחד וחלש, שמוכן לעשות הכול – אבל הכול – כדי לחמוק מגזר דינו. אבל אנחנו נילחם כדי שהממשלה הרעה והחשוכה הזאת תסיים את דרכה בהקדם, כי עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה. תודה רבה.

היו"ר אופיר כץ:

תודה רבה, גברתי. אדוני שר האוצר חבר הכנסת אביגדור ליברמן, בבקשה.

שר האוצר אביגדור ליברמן:

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני חייב לציין שהיום אני הרבה יותר אופטימי; הרבה יותר אופטימי מצד אחד, כי ראיתי איך התנהל המשא ומתן, איך הייתה הצגת הממשלה כאן, ואיזה בזאר טורקי מתנהל גם בשעות האלו – הרבה זמן לא תחזיקו מעמד. אני מוטרד מתפקודו של ראש הממשלה. אני ראיתי איך הוא הציג את הממשלה, ובעיקר עקבתי אחרי נאומיו בחודש האחרון, ולהערכתי אני תוהה האם האיש לא שולט בחומר באופן מוחלט, או שהוא משקר במכוון? המסקנה שלי היא ששני הדברים נכונים. אני שמעתי את הנאום של ראש הממשלה המיועד, הוא דיבר על כך ש-60 מיליארד שקל שיש בקופה – אנחנו ניקח, אנחנו נסבסד – אל"ף, בי"ת, גימ"ל. קודם כול, צריך להגיד את האמת – אני יכול להגיד לך בוודאות שבקופה אנחנו משאירים כשמונה מיליארד שקלים. היום בשעה 14:00 החשב הכללי סגר את הקופה – ביום שני, שלישי, אנחנו נדע במדויק, אבל אני מניח שמדובר בכשמונה מיליארד שקלים, ולא ב-60 מיליארד שקלים. נכון, כשאנחנו קיבלנו את המשק, בקופה היה מינוס 146 מיליארד שקלים, יותר מ-10% גירעון, אבל כרגע אנחנו באמת מאוזנים עם 8 מיליארד שקלים בפלוס. ראש הממשלה המיועד גם שכח כנראה שהחוב הפנימי-החיצוני של מדינת ישראל הוא מעל טריליון שקלים בסך הכול. הסעיף הכי גדול בתקציב המדינה הוא החזר חובות. אנחנו מחזירים בשנה 160 מיליארד שקלים קרן וריבית. אז באותם עודפים יש באמת הרבה דברים לעשות. שמעתי עוד כמה דברים מראש הממשלה, שכנראה לא מבין באריתמטיקה, למרות שהוא למד לימודי ליבה. שמעתי על הכסף למנסור עבאס – פעם אחת זה היה 50 מיליארד שקלים, פעם שנייה אלה היו 2 מיליארד שקלים. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לעשות סדר פעם אחת בכל הדברים האלה, שפעם אחת נדע: בסופו של דבר אנחנו השקענו במגזר הערבי 3.447 מיליארד שקלים. זה הנתון המדויק. מתוכם 2 מיליארד שקלים הלכו לתשתיות דרך חברת נתיבי איילון. זה התברר בדיעבד כאחת ההחלטות החכמות שקיבלנו, ללכת דרך חברת ביצוע אחת גדולה, מרכזית, כי כל המכרזים דרך השלטון המקומי במגזר הערבי הם מכרזים מאוד מאוד מורכבים, נגדיר את זה ככה. עוד חצי מיליארד שקלים הלכו למאבק בפשיעה, ועוד כמעט מיליארד שקלים הלכו לתעסוקה וחינוך. אלה אותם 3.447 מיליארד שקלים שאנחנו השקענו במגזר הערבי; אלה כל כספי עבאס. אבל מה שטוב אצל ראש הממשלה הוא שלקראת הבחירות, הסיבוב השלישי, 13 בינואר 2021, הוא מופיע בנצרת במפגש עם המגזר הערבי, ואני רוצה לצטט – מה שאומר ראש הממשלה, אותו ראש ממשלה מיועד, באותו מפגש עם המגזר הערבי ב-13 בינואר 2021, מוקלט מכל זווית: "אני עשיתי משהו ששום ראש ממשלה בישראל לא עשה לפניי – אני העברתי בממשלה את ההחלטה 922, החלטה להשקיע סכום עתק של 15 מיליארד שקלים בחברה הערבית וביישובים הערביים; להשקיע בתשתיות, בתחבורה, בחינוך, ברווחה. אגב, בימים אלה אנחנו מכינים עוד תוכנית לעוד חמש שנים" – צריך להקשיב ולהאמין – "זה יותר מכל מה שהשקיעו כל ממשלות ישראל יחד בכל שנות המדינה, ואת זה לא עשינו עכשיו, עשינו כבר לפני שנים ונמשיך לעשות". זה מה שאומר בנימין נתניהו במפגש בנצרת עם ראשי הציבור הערבי. אפרופו הציבור הערבי – אדוני היושב-ראש צריך לשאול אותו כמה פעמים בנימין נתניהו פנה לסמוטריץ' וביקש ממנו להסכים להקמת ממשלה עם מנסור עבאס? אני מציע שפעם אחת תשאל את מנסור עבאס בצורה פרטית כמה פעמים הוא קיבל פניות ותחת איזה לחצים הוא היה כדי להסכים להיכנס לממשלה עם נתניהו. הדבר היחיד שאנחנו יודעים בצורה ודאית, כי זה פשוט רשום – תוך כדי מבצע "שומר חומות", ארבע פעמים קיבל בנימין נתניהו בבלפור את מנסור עבאס במפגש רשמי, וגם אפשר להתעניין על מה הוא דיבר איתו. זה רק מבחינת הנתונים. אני כבר לא מדבר על איך התנהל המבצע "שומר חומות". באמת, הצורה שבה ראש הממשלה המיועד ניהל את מבצע "שומר חומות" – זו באמת דוגמה ללפלף מצוי. ככה הוא מתכוון להתנהל אחרי שהוא נכנע לאולטימטום של הג'יהאד האסלאמי ושינה את המתווה של אותו מצעד הדגלים, גם חטפנו באיך שזה התנהל. אני מקווה שככה לא ננהל שום דבר. עוד דבר שכדאי לציין – תראה, כממשלה, אנחנו עבדנו כדי לתת תמריצים לאנשים לעבוד. ניסינו לעודד את אותם אנשים שמשרתים בצה"ל, עושים מילואים ועובדים ומשלמים מיסים; נתנו נקודות זיכוי לאנשים עובדים; נתנו סבסוד לצהרונים, לאותם זוגות העובדים בכל העיריות ובכל הערים בסיווג סוציו-אקונומי ארבע-חמש; נתנו מענק עבודה, נתנו אותם דברים שגדי איזנקוט כרמטכ"ל עוד התחיל עם אודי אדם, "ממדים ללימודים" – לי היה הכבוד להיות שר באותה תקופה. באמת עשינו הרבה דברים. כל מה שראיתי בהסכמים הקואליציוניים הוא תרבות של הקצבאות, לתת כמה שיותר תמריץ שלילי לאנשים לצאת לעבודה. ואם מדברים על הקצבאות – אני רוצה להתייחס גם לנושא קצבאות הילדים: אני מאמין בכל ליבי שיש לעקור מן השורש את הסיבה לפגיעה הקשה ביותר והכנסה למעגל העוני המתמשך, והיא מדיניות הקצבאות המפליגות שהוציאה דורות שלמים – כבר לא דור אחד – ממעגל העבודה. אדם מפסיק לעבוד, מפסיק להאמין ביכולתו להתפרנס והופך להיות תלוי בהטבות מהמדינה. זאת פגיעה איומה. קצבאות הילדים הרגילו אוכלוסיות שלמות בציבור הערבי ובציבור החרדי בעיקר שעבודתו של אדם היא בעצם הבאת ילדים; הוא עושה ילדים, ואחר כך הוא יגדל ילדים שתפקידם הוא לעשות ילדים, משום שהקצבה הולכת וגדלה ככל שיש לו יותר ילדים. "ועל כן יש פה תמריץ שפשוט יביא אותנו להתמוטטות, וההתמוטטות, אגב, היא גם כלכלית וגם חברתית. אני רוצה שאנשים יעשו ילדים שהם יכולים לפרנס. אדם יכול וצריך להקים משפחה, להביא כמה ילדים שהוא רוצה, אבל הוא צריך להבין שיש לו אחריות ראשונית לפרנס אותם, לחנך אותם, לכלכל אותם, לדאוג לעתידם. הוא לא יכול להתנער מהאחריות הזאת ולהעביר את כולה או את רובה למדינה - -"

אברהם בצלאל (ש"ס):

שר האוצר אביגדור ליברמן:

"- - רוב האחריות היא עליו. אנחנו כמדינה לא יכולים להרשות לעצמנו להוציא כסף ללא חשבון גם לדבר רצוי, מאוד רצוי מבחינתנו – משפחות עתירות ילדים. אנחנו צריכים שמישהו יפרנס אותם, והראשון שחייב לפרנס אותם הוא ההורים. הורים חייבים לדאוג לרווחת ילדיהם. כשמשפחה אומרת: בוא נעשה ילד שלישי או רביעי, ואז הבעל פונה לאישה ואומר: שפרה או חווה, מה את אומרת, נוכל לעמוד בזה? אז היא אומרת: נעבוד קצת יותר, נחסוך קצת יותר – והם עושים את זה או נאנקים תחת הנטל ועושים מה שצריך. הם לוקחים עבודה נוספת ומגדלים את ילדיהם בכבוד ובברכה, לפעמים גם במאמץ גדול. כולנו מכירים את הדבר הזה. לא יכול להיות שיש משפחות שלמות שפטורות מזה".

קריאות:

היו"ר אופיר כץ:

חברי הכנסת בצלאל וטלי גוטליב, בבקשה לא להפריע.

אברהם בצלאל (ש"ס):

שר האוצר אביגדור ליברמן:

לא, אתה לא מבין, מי שאמר את זה הוא בנימין נתניהו. כל מה שאמרתי עכשיו על קצבאות ילדים הוא מריאיון מדויק מ-11 בינואר 2003 - -

טלי גוטליב (הליכוד):

שר האוצר אביגדור ליברמן:

- - שהוא העניק בגלי צה"ל לשלי יחימוביץ'. זה כל הריאיון, מילה במילה, כולל פסיקים וכולל נקודות. אז אני מציע שבנימין נתניהו ינסה לפעמים להיזכר מה היה, מה הוא אמר, ואיפה הוא אמר. כל ההתייחסות הזאת היא של בנימין נתניהו. לכן, אדוני היושב-ראש, אין לכם יותר מדי זמן. אני לא יודע אם כבר החליטו או לא החליטו מי יושבי-ראש הוועדות, מי יושב-ראש ועדת הכנסת, אם כבר יש החלטה או אין החלטה, אבל לפי איך שאתם התחלתם, אני מוטרד רק מהמדינה ומקווה שהקדנציה שלכם תהיה קצרה ככל שאפשר, על מנת שעם ישראל ירגיש קצת יותר בטוח ויותר טוב מבחינה כלכלית. תודה.

היו"ר אופיר כץ:

נראה לי שבעניין הזה נאכזב אותך. תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה, גברתי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, את הנאום האחרון שלי כחברת קואליציה אני רוצה להקדיש לחבר הכנסת בנימין נתניהו, ראש הממשלה המיועד. הנאום יעסוק בידיעה, פירוק והרכבה. הוא לא ידע על ביטחון פנים המדינה – הוא לא ידע שאין לו רכבי כיבוי, תחנות כיבוי, לוחמי אש מיומנים, אז הוא שלח אותם ככה, בידיים חשופות, לכבות שרפת ענק בכרמל. למרות שכולם אמרו לו, וגם השר האחראי התריע – הוא לא ידע. כשהוא הבין שכבר אין ברירה, הוא הזמין סופר-טנקר במיליונים שהגיע לכבות את שאריות השרפה; הוא לא ידע, ו-44 שוטרים, לוחמי אש ואזרחים שילמו מחיר כבד שם על הר הכרמל. אבל הוא סיים בתמונת ניצחון עם הסופר-טנקר. הוא לא ידע שצפוף על ההר, שבכל שנה הם מגיעים באלפים, כולם; הוא אפילו לא ידע שההר הזה היה פעם של כל עם ישראל, אבל נלקח בשבי של עסקנים. אז הוא אפשר לאלפים שנה אחרי שנה להצטופף על ההר, כי העסקנים ביקשו והוא לחיץ וסחיט, ו-45 אנשים שילמו ומתו מוות מיותר על הר מירון; הוא לא ידע, הוא אפילו התנגד לוועדת החקירה. הוא גם לא ידע שהמשטרה קורסת, ששוטרים עוזבים, מתפטרים, שהם נשחקים, לכן הוא אמר: לא צריך מפכ"ל – למה צריך מפכ"ל – ואז בשומר החומות הכול התפוצץ לו בפנים והוא שלח את חיילי מג"ב לכבות את השרפות בערים המעורבות בלי אפודים, בלי קסדות, בלי כוחות מילואים. ככה, בידיים חשופות, נחזיר משילות. גם שם 13 אזרחים שילמו את המחיר; הוא לא ידע שבשב"ס יש שחיקה, שהאסירים הביטחוניים עושים מה שהם רוצים. אז הוא נתן להם לחגוג בבתי הכלא, אפשר ביקורים של ח"כים, עד שח"כ אחד נתפס ונשלח לכלא.

קריאה:

מי זה, נתניהו?

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא נתן להם להחליט, לאסירים הביטחוניים, איך לנהל את בתי הכלא, כי בתי הכלא הם החצר האחורית, והם הוזנחו ונשכחו. ואז יום אחד הרימה את הראש, התלוננה, וכל המדינה הבינה מה קרה במשמרת של נתניהו בבתי הכלא הביטחוניים; הוא לא ידע שבנגב יש התארגנות של מיליציות חמושות, הוא לא ידע על הפוליגמיה בנגב. הוא לא ידע שיש פולשים, על הלאומנות שמציפה את הנגב. כשאמרו לו שיש לו בעיה – אפילו גל הירש אמר שיש בעיה – הוא לא ידע. אדוני היושב-ראש, נתניהו לא ידע על הפשיעה, על האלימות, על ההברחות הבלתי-פוסקות. מה שהוא כן יודע הוא לפרק ולהרכיב. כולם נמצאים ברשימת החיסול – המשטרה, הפרקליטות, היועמ"שית, השב"כ, הרמטכ"ל, אפילו על דובר צה"ל הם לא דילגו. בין לבין אף אחד לא חסין – האקדמיה, הטייסים, הלהט"בים – כל מי שלא בא בטוב, שיתחיל לארוז. התאגיד מעצבן? נסגור אותו; לשכת עורכי הדין? נפרק אותה; פסקת התגברות? נביא. אל תדאגו, נפרק ונרכיב. מהשבוע הבא ייכנסו השרים למשרדים מפורקים. אין משרד שלא פורק. כל אחד יקבל לשנה-שנתיים סוג של משרד. ומה עם המשילות? הרציפות? מה עם ללמוד את המשרד? למה? נתניהו מכר את המדינה במכירת חיסול, חוץ מהליכודניקים כולם קיבלו – לליכודניקים נשארו שאריות, והוא עוד לא התחיל את היום הראשון שלו בממשלה. בכל זאת, אל תשכחו שאת דרכו המקצועית הוא התחיל בחברת רהיטים של פירוק והרכבה. תודה רבה, אדוני.

היו"ר אופיר כץ:

תודה רבה, גברתי. אדוני שר המשפטים חבר הכנסת גדעון סער, בבקשה, אדוני.

שר המשפטים גדעון סער:

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מוקמת היום ממשלה חדשה בישראל. כפטריוטים ישראלים נאחל לה אני וחבריי הצלחה, כי אין לנו ארץ אחרת. אבל איך, למען השם, היא תוכל להצליח? ישבתי וקראתי את ההסכמים הקואליציוניים. אדוני היושב-ראש, פעמים רבות הייתי מעורב במשא ומתן על הסכמים קואליציוניים, למעלה מ-20 השנים האחרונות, ואני קובע בצורה הברורה ביותר: מעולם לא הייתה כניעה גורפת, מבישה, לרוחב כל החזית, של מפלגת השלטון למפלגות מגזריות. יש תחומים שלמים כמו תחום החינוך, למשל, שבו ממש קשה להבין איך ניתן יהיה לבצע את ההסכמים הללו. אני רוצה לפנות לחברים ומצביעים רבים של התנועה שהייתה בית במשך כל חיי הבוגרים עד לפני שנתיים – הליכוד. תראו איך התרוממות הרוח של 1 בנובמבר התאדתה. השותפות יישמו שיטה פשוטה: מה ששלנו – שלנו, ומה ששלכם, של הליכוד – גם כן שלנו. מהמשרדים שנותרו בידי הליכוד אין משרד ביצועי שלא נלקחו ממנו נתחים או שנבנו בתוכו מאחזים – בחינוך, בביטחון, בתחבורה, בהגנת הסביבה ועוד. מה הסיבה לכך? מה, הם לא קיבלו מספיק? בחינוך, לדוגמה, שר של ש"ס, כל הממלכתי-דתי בשליטת סמוטריץ', המתנ"סים הועברו לש"ס, תוכניות לימודים חיצוניות הועברו לאבי מעוז, תרבות יהודית הועברה לאורית סטרוק. הכתבה טוטלית לשר החדש, שלא הייתה כדוגמתה בכל מה שקשור לחינוך החרדי – לשר החינוך עצמו לא תהיה השפעה. בסעיף 20 להסכם הקואליציוני עם ש"ס מדובר על תגבור וחיזוק לימוד השפה האנגלית בבתי הספר היסודיים בחינוך הממלכתי. מצוין, אבל למה רק בחינוך הממלכתי? ומה בין ש"ס לחינוך הממלכתי? אבל לגבי רשת החינוך של ש"ס, היא לא תהיה כפופה, לפי ההסכם, למחוז החרדי. ואני נותן רק דוגמאות. שיעבדו את הליכוד, שיעבדו את המדינה למפלגות הסקטוריאליות. שיעבדו. אני מאחל הצלחה לשרים החדשים סילמן ושיקלי. הם חדשים יחסית בכנסת, והם כבר שרים. בהצלחה. הם קיבלו תגמול הולם על כך שערקו בפועל מסיעתם בכנסת הקודמת. אבל איך לא נמצא מקום בממשלה לאסיר ציון, ליו"ר הכנסת לשעבר, לשר לשעבר יולי אדלשטיין? מהבודדים שהיו כאן בכנסת השבע-עשרה בסיעה אופוזיציונית של 12 מנדטים.

בועז ביסמוט (הליכוד):

היו נאמנים לאידיאולוגיה שלהם.

שר המשפטים גדעון סער:

דני דנון, אדוני היושב-ראש, היה שר כבר לפני שבע שנים וחצי. ייצג את ישראל בכבוד מעל בימת האו"ם. גם לו לא נמצא מקום בממשלה? ואיפה הערכים של הליכוד? איפה החינוך הממלכתי? שלטון החוק? קיבוץ גלויות? מה עשיתם לעלייה? אין אצלכם עוד מי שמייצג את ציבור העולים, לא ממדינות ברית המועצות לשעבר, לא מאתיופיה. אפילו את אדלשטיין זרקתם מהממשלה. אבל יותר חמור, ההסכמים פה מגלמים קו אנטי-ציוני נגד העלייה. אני מצטט מסעיף 90 להסכם בין הליכוד לש"ס. הוא מדבר על הקשיים והפרצות שיוצר סעיף הנכד בחוק השבות, והצורך למנוע התבוללות בישראל. אז מה, משאירים אותם בגולה? אנשים מזרע ישראל, נכדים ליהודים, אתם מפנים עורף לאחינו ולאחיותינו? בגולה אין התבוללות? איך לא רעדה לכם היד? אדרבה, תכשירו גיור בהיקף ראוי במקום למנוע עלייה. נבלה כזאת לא נעשתה בשום ממשלה בישראל, ואנחנו ניאבק בזה בכל כוחנו. מה עשיתם למשרדי הממשלה? איזו בדיחה על חשבון אזרחי ישראל? שר הרווחה ושר במשרד הרווחה אחרי רוטציה של שנתיים ביניהם, דווקא במשרד שאמון על הסיוע לחלשים ביותר. זה ממש פיליטון. התקשר אזרח – אתה רוצה את שר הרווחה או את השר במשרד הרווחה? הוא יגיד: אני רוצה עזרה. את משרד החוץ בצעתם לשלוש תקופות: שנה ישראל, שנתיים אלי, שנה ישראל. במטבח בגבעת חלפון יש פחות ברדק. מה עם שרי חוץ ברחבי העולם? הם יצטרכו לברר האם זה השבוע של אלי או השבוע של ישראל. חברי הכנסת, כבוד וגאווה להיות באופוזיציה בממשלה כזאת. פעם, ממש מזמן, כשלביבי הייתה אידאולוגיה הוא קידם הפרטת חברות ממשלתיות. היום – פוליטיזציה של החברות הממשלתיות בהסכמים הקואליציוניים, בלי בושה. למה לא לכתוב – אני מפנה לסעיפים 75 עד 77 בהסכם עם ש"ס? למה לא לכתוב בפשטות: הממשלה תפעל להעצמת השחיתות השלטונית בכל דרך שלאל ידה. הרי התחלתם בחוק הקלון בדרך הזאת. אנחנו ניאבק נגד הפיכת מדינת ישראל ממדינה מודרנית ומתקדמת לרפובליקת בננות מושחתת ורקובה. ואנחנו יודעים שאין דבר כזה שלטון נצחי, למדנו את זה ממנחם בגין, עליו השלום, ולמדנו ממנו מהי אופוזיציה. אני אצטט מדבריו מהרכבת אחת מממשלות מפא"י: "אנו משוכנעים, כפי שעינינו רואות ברחבי תבל, שבלי אופוזיציה אין דמוקרטיה. בלעדיה עצם חירות האדם נתונה בסכנה. האופוזיציה, זכותה וגם חובתה לעמוד על המשמר, להתייצב כנגד כל עוול, להילחם נגד כל עניין בלתי צודק, להוקיע כל שגיאה ולהתריע על כל סכנה. באהבה גדולה לעמנו, במסירות למדינה שאותה אנו משרתים מאז עמדנו על דעתנו, נשרת את העם מהאופוזיציה. אתם מאמינים שהכוח הוא תחליף לצדק, ובזה אתם טועים. את אהדת העם כבר התחלתם לאבד בחודשיים שחלפו מאז יום הבחירות. בראותנו את התנהלותכם, אין ספק שבדרך זו גם תמשיכו. הזורעים בדמעה – ברינה יקצרו".

היו"ר אופיר כץ:

תודה רבה, שר המשפטים. שר הביטחון חבר הכנסת בני גנץ, בבקשה, אדוני, שש דקות. אבקש מחברי הכנסת לשמור על שקט.

שר הביטחון בנימין גנץ:

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אזרחי ישראל, אלו מכם שבאו לכאן היום ואלו מכם שצופים בנו בבית, ראשית, אני מבקש לגנות את ההפרעות לנאום ראש הממשלה הנכנס וגם את חוסר הכבוד שהופגן ביציאה מהאולם בעת דברי ראש הממשלה היוצא. בדמוקרטיה צריך לדעת לכבד, צריך לדעת להקשיב, גם אם הדברים צורבים וקשים. אנחנו מסיימים היום פרק של ממשלה, שעשתה דברים רבים למען ביטחון ישראל, למען כלכלתה ולמען החברה הישראלית; פרק של ממשלה שהחלה להתמודד עם האתגרים האסטרטגיים למדינת ישראל, שהתמודדה עם התחרות האסטרטגית מול איראן, שהתמודדה עם המצב הנפיץ והמורכב מול הפלסטינים, שהקפידה על מימוש הצורך בלגיטימציה בין-לאומית ובשמירה על קשר עם אחינו בתפוצות; שהתמודדה עם הצורך לחזק ולפתח את התשתיות הלאומיות, בדגש על הנגב והגליל, שהתמודדה עם הצורך בביצור שלטון החוק וטיפול בבעיות משילות, ולא פחות חשוב מכך, סימנה לעצמה והתמודדה עם הצורך החשוב בחיזוק חוסנה ואחדותה של החברה. אני מבקש להודות לראש הממשלה היוצא יאיר לפיד ולקודמו ראש הממשלה נפתלי בנט כמו גם לכל חבריי לממשלה על שיתוף הפעולה. ועל זאת נאמר, תם ולא נשלם. דברים קשים נאמרו פה בשעות האחרונות. למרות הביקורת הקשה שלי על כוונות הממשלה הנכנסת, אני מאחל לה הצלחה. אני מאחל לך, בנימין נתניהו, ראש הממשלה הנכנס, הצלחה, וכך גם למחליפי יואב גלנט, כמו גם לכלל השרים שייכנסו למשרדיהם.

היו"ר אופיר כץ:

חברי הכנסת, נא לשמור על שקט. חבר הכנסת ביטן.

שר הביטחון בנימין גנץ:

לצערי, מאות סעיפי ההסכמים הקואליציוניים, האמירות חסרות האחריות והמעשים חסרי האחריות שכבר נעשו בחקיקה המקדימה, מבשרים רעות. אני מעריך, ובקונסטלציה הקיימת גם מקווה, שנתניהו יעשה את מה שהוא עשה גם בעבר ולא יכבד את ההסכמים. לצערי, זה נראה כאילו הממשלה הנכנסת משחקת בביטחון, בכלכלה ובחינוך מעין משחק מונופול שבו כל אחד מנסה לצבור כמה שיותר נכסים כדי לנצח בשמו של המגזר - -

היו"ר אופיר כץ:

חברי הכנסת, בבקשה לשמור על שקט בסיעות של שני הצדדים. נא לשמור על שקט, בבקשה. מי זה צועק שם? בבקשה, אדוני.

שר הביטחון בנימין גנץ:

- - משחק מונופול שבו כל אחד מנסה לצבור כמה שיותר נכסים בכדי לנצח בשמו של המגזר שממנו הוא בא. אני קובע שבמשחק הזה כולנו נפסיד. התחושה מההתנהלות הזו היא שכל מאות הסעיפים האלה והפעולות האלה באות לשרת מטרה אחת – שבמשחק המונופול הזה ראש הממשלה נתניהו יקבל בסופו של דבר כרטיס של "צא מהכלא". מכובדיי, למדינת ישראל אתגרי ביטחון אדירים בכל זירות הפעולה, ומולם היא נדרשת להעמיד צבא חזק ועוצמתי, ארגוני ביטחון מצוינים ודרג מדיני שינהל אותם ביחד ויתווה את המדיניות באופן הרמוני. הכוונה להפוך את משרד הביטחון ואת הביטחון לסחורה פוליטית היא מסוכנת. הכוונה לעשות משר הביטחון שר סוג ב' וממשרד הביטחון ומערכת הביטחון ערב רב של כוחות היא מסוכנת. אני מתריע כאן וקורא לכם בממשלה הנכנסת לא לאפשר לאף פוליטיקאי לנהל צבא פרטי, לא לפצל את סמכויות הביטחון ולא להפקיד אותם בידיהם בשביל פירומנים חסרי ניסיון; לזכור שאתם אחראים להרתיע את איראן ולא את הרמטכ"ל או המפכ"ל, שחובתם תמיד לומר את עמדתם המקצועית. נכון, בדמוקרטיה הרוב שולט, אך הרוב צריך להתחשב במיעוט ולדאוג לזכויותיו. חוקים שילבו אפליה ופגיעה בעצמאות בתי המשפט והיועצים המשפטיים הם מדרון חד ומסוכן. אני אומר לכם, חברי הקואליציה הנכנסת, במיוחד לכם, אחיי החרדים, שאתם יודעים שגם בממשלה הנוכחית דאגתי לשמור על זכויותיכם וכבודכם. הכשרת הגזענות הזו תפגע בכולנו, ולצערי גם בכם כקבוצה אחת מתוך שבטי החברה הישראלית. זכרו, עם הכוח באה גם האחריות. אבל יותר משאני מוטרד מההתנהלות הביטחונית ומחקיקה כזאת או אחרת, אני מוטרד מאווירת הנקם ושיכרון הכוח כלפי קבוצות שונות בחברה הישראלית. זכרו, חברי הממשלה הנכנסת, שיש ציבור גדול שמרגיש שעולמו חרב עליו; חלקו מפגין כעת בחוץ. להם אני מבקש להגיד שלצד המאבק הנחוש בממשלה הנכנסת עלינו לתמוך בה ואף לתת לה רשת ביטחון ליוזמות חיוביות, אם יהיו כאלה, שיבקשו לטרפד אותן מתוך הממשלה עצמה. לרבים בציבור שהיום הזה הוא יום קשה עבורם אני מבקש להזכיר שורה משירה של יהודית רביץ, ששרה: "אפילו בשרב הכי כבד / ידעתי שהגשם עוד ירד". אל תיפול רוחכם. מדינת ישראל והחברה בישראל חזקות מכל ממשלה. בעזרת השם נפעל ונביא לכך שניפגש פה בקרוב בהשבעת ממשלה אחרת, רחבה וממלכתית, שתטפל באתגרים העצומים שלפנינו. אם נעבוד בצורה חכמה ואפקטיבית, כך יהיה. אנחנו נהיה כאן כדי להשגיח שהמדינה מתקדמת מול כלל האתגרים שציינתי. נהיה כאן כדי לתמוך במה שצריך ונכון, אבל נהיה כאן גם כדי להיאבק, כדי להבטיח שמדינת ישראל נשארת שייכת לכל אזרחיה, תהיה שמורה, מוגנת, מחוץ ומבית, תהיה הוגנת עם כל אזרחיה וצודקת בכל פעולותיה. נהיה כאן לשם כבודם ולכבודם של כל אזרחי ישראל. תודה רבה.

היו"ר אופיר כץ:

תודה רבה, אדוני שר הביטחון. חבר הכנסת יואב קיש.

יואב קיש (הליכוד):

כבוד יושב-ראש הישיבה, כנסת נכבדה, ראשית, ברצוני להודות לראש הממשלה בנימין נתניהו על האמון המלא ועל החלטתו למנות אותי לשר החינוך הבא של ישראל. אני נרגש ודרוך בחרדת קודש לקראת משימת חיי, לפעול בכל כוחי למען הדבר החשוב לכולנו מכול – למען הילדים שלנו. מדובר במשימה לאומית מהמעלה הראשונה. בפני משרד החינוך אתגרים רבים ומשמעותיים, ויש צורך לבצע רפורמות מקיפות במערכת החינוך כולה ובמוסדות להשכלה גבוהה. ראשית, כפי שסוכם בהסכמים הקואליציוניים, נוביל מהפכה חינוכית ונחוקק חוק חינוך חינם מגיל לידה עד גיל שלוש. בנוסף, נוביל מדיניות שתשדרג את מעמדם של המורים, תעודד שיפור בהישגים ובתוצאות של תלמידי ישראל ותתמקד בחיזוק הידע במקצועות הליבה בד בבד עם האמונה והערכים היהודיים, החשובים כל כך. בנימה אישית, אחת המשימות המשמעותיות שניצבות לנגד עיניי היא שדרוג אגף החינוך המיוחד ושילובם בחברה הישראלית. אזרחי ישראל כולם ניצבים היום בפני יום מרגש – השבעת ממשלה שתיטיב עם כל אזרחי ישראל. בעזרת השם נביא יציבות לאזרחי ישראל ובשורות טובות לילדינו. בשבוע האחרון מתנהל קמפיין שמטרתו להפחיד את אזרחי ישראל מפני הממשלה. אני רוצה להקריא לכל מי שנמצא פה באולם ולכל אזרחי ישראל מהבית הזה את האמת הפשוטה. אני מקריא שני עמודים של קווי היסוד של הממשלה. על קווי יסוד אלה חתומים כל סיעות הקואליציה העתידית. הממשלה תפעל לפי קווי היסוד הבאים: "לעם היהודי זכות בלעדית ובלתי ניתנת לערעור על כל מרחבי ארץ ישראל. הממשלה תקדם ותפתח את ההתיישבות בכל חלקי ארץ ישראל בגליל, בנגב, בגולן, ביהודה ושומרון. הממשלה תפעל באופן אקטיבי כדי לבצר את הביטחון הלאומי ולהקנות ביטחון אישי לאזרחיה תוך מאבק נחרץ ונחוש באלימות ובטרור. הממשלה תפעל להמשך המאבק נגד תוכנית הגרעין של איראן. הממשלה תפעל לחיזוק מעמדה של ירושלים. הממשלה תפעל לקידום השלום עם כל שכנינו תוך שמירת האינטרסים הביטחוניים, ההיסטוריים והלאומיים של ישראל. הממשלה תחתור לצדק חברתי על ידי פיתוח הפריפריה וצמצום הפערים החברתיים, תוך מאבק בלתי מתפשר בעוני באמצעות חינוך, תעסוקה והגברת הסיוע לשכבות החלשות באוכלוסייה. הממשלה תפעל לעידוד התחבורה הציבורית ולפתרון בעיות העומס בתחבורה. הממשלה תקדם תוכנית להתמודדות עם יוקר המחיה הגואה ותפעל ליצירת התנאים הכלכליים שיאפשרו צמיחה בת-קיימא. הממשלה תראה בהוזלת מחירי הדיור והגדלת היצע הדירות, יעד לאומי ותפעל להוזלת מחירי הדיור. הממשלה תנקוט בצעדים להבטחת המשילות ולהשבת האיזון הראוי בין הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת. הממשלה תפעל להגברת העלייה והקליטה מכל מדינות תבל. הממשלה תעמיד" – ובזה אני באופן אישי רואה בזה צורך עליון – "את החינוך במרכז סדר העדיפות הלאומי ותפעל לקידום רפורמות במערכת החינוך תוך פעולה לשוויון בין כל האוכלוסיות במערכות החינוך השונות וחיזוק הזהות היהודית. הממשלה תשמור על צביונה היהודי של המדינה ומורשת ישראל, וכן תכבד את הדתות והמסורות של בני הדתות במדינה בהתאם לערכי מגילת העצמאות. יישמר הסטטוס קוו בנושאי דת ומדינה כפי שהיה מקובל זה עשרות שנים בישראל ובכלל זה ביחס למקומות הקדושים. הממשלה תפעל לטיפול בבעיית הביטחון האישי בחברה הערבית ומאבק בפשיעה בחברה הערבית, תוך עידוד השכלה, מתן פתרונות מתאימים וראויים לצעירים והשקעה מתאימה בתשתיות ביישובים הערביים. הממשלה תפעל לקידום ההכשרה המקצועית וההשכלה במקצועות הטכנולוגיים, לשם מתן מענה הולם לצרכים העדכניים של התעשייה בישראל כגורם צמיחה מרכזי במשק". מאיר כהן, השר כהן, עדיין שר הרווחה, "הממשלה תפעל לשילובם של בעלי מוגבלויות מכל סוג שהוא בחיי החברה, תוך סיוע בחינוכם ותעסוקתם ותדאג לצורכיהם הבסיסיים של אלה שאינם מסוגלים לקיים את עצמם, לשיפור מעמד הקשישים" – השרה מירב כהן – "הנכים ומשפחות מרובות ילדים. הממשלה תפעל להגנה על איכות הסביבה בישראל, לשיפור איכות החיים של תושבי המדינה ולהשתתפות ישראל בתרומה למאמץ הגלובלי בנושאי אקלים וסביבה. הממשלה תפעל לחיזוק כוחות הביטחון, ומתן גב ללוחמים והשוטרים כדי להילחם בטרור ולהכריע אותו". והנקודה האחרונה מקווי היסוד של הממשלה, ואני חוזר ואומר לכל אזרחי ישראל: מה שקראתי פה זו המחויבות של כל ראשי סיעות הקואליציה, של ראש הממשלה וכל סיעות הקואליציה בממשלה – הנקודה האחרונה: "הממשלה תפעל להכיר ברמת הגולן כחבל ארץ אסטרטגי, בעל פוטנציאל פיתוח רחב, ותיצור תנופת התיישבות, עשייה, פיתוח וקידום יזמויות תוך שמירה על ערכי הטבע, האדם והסביבה הייחודיים לגולן". היושב-ראש, אני רוצה לסיים ולומר, שראשית, אנחנו גם בדיון אישי, דיון משולב לבחירת יושב-ראש הכנסת. אמיר יושב-ראש הכנסת המיועד, אני חושב שהבחירה של הליכוד בך, הרקע האישי שלך, היכולות שלך והעשייה שלך הם גאווה לבית הזה, הם גאווה לליכוד וגאווה למדינת ישראל, ואני מאחל לך הצלחה גדולה בתפקידך. לראש הממשלה אני רוצה לומר, פתחתי את דבריי, ראשית, בלהודות לך, ראש הממשלה בנימין נתניהו, על האמון שאתה נותן בי, על ההחלטה למנות אותי לשר החינוך, משימה לאומית ממדרגה ראשונה. אני רוצה לסיים את דבריי ולומר – וזאת שיחה שהייתה בינינו, וברשותך אני אומר אותה – אמרתי לך שאני מאוד רוצה להיות יושב-ראש הכנסת, ואם לא, החלום שלי זה להיות שר החינוך. לכל אלה שחשבו שאף אחד לא רוצה להיות שר החינוך, אני אומר לכם: ראש הממשלה, את החלום שלי הגשמת; אני בטוח שתגשים עוד הרבה חלומות של כל אזרחי ישראל. תודה רבה לך, ראש הממשלה.

היו"ר אופיר כץ:

בלי כפיים. חברים, בלי כפיים. תודה רבה לחבר הכנסת יואב קיש. חברים, בבקשה לשבת. לפני שנסיים את הדיון הסיעתי ונעבור להצבעה על יושב-ראש הכנסת, ביקש ממני ראש הממשלה המיועד לתקן את הודעתו. בבקשה, אדוני. נא לשמור על שקט. חברי הכנסת, בסיעות, נא לשמור על שקט.

היו"ר אופיר כץ:

לפני שנסיים את הדיון הסיעתי ונעבור להצבעה על יושב-ראש הכנסת, ביקש ממני ראש הממשלה המיועד לתקן את הודעתו. בבקשה, אדוני. נא לשמור על שקט. חברי הכנסת, בסיעות, נא לשמור על שקט.

בנימין נתניהו (הליכוד):

קצת ביורוקרטיה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בהתאם להוראות חוק-יסוד: הממשלה, אני מבקש לתקן את הודעתי בקשר להודעה על חלוקת התפקידים בנוגע לחבר הכנסת חיים ביטון, שהוא יהיה שר בלי תיק במשרד החינוך, בנוגע לחבר הכנסת יואב בן צור, שיהיה שר בלי תיק במשרד הרווחה והביטחון החברתי, ובנוגע לחברת הכנסת גלית דיסטל, שתהיה שרה במשרד ראש הממשלה. ככל שיועברו להם בהמשך תחומי פעילות שהם יהיו אחראים להם, יובא הדבר לאישור הכנסת.

היו"ר אופיר כץ:

תודה רבה, ראש הממשלה המיועד.

קריאות:

חלש. חלש. חלש. חלש. חלש. חלש.

היו"ר אופיר כץ:

חבר הכנסת טופורובסקי.

קריאות:

חלש. חלש. חלש. חלש. חלש. חלש.

היו"ר אופיר כץ:

חברי הכנסת, אנחנו רוצים לעבור להצבעה. חברי הכנסת, נא להירגע. חברי הכנסת, תם הדיון הסיעתי. בטרם ההצבעה על כינון הממשלה, עלינו לבחור תחילה את יושב-ראש הכנסת העשרים-וחמש. בתחילת הדיון הוצגה על ידי סיעת הליכוד מועמדותו של חבר הכנסת אמיר אוחנה, לכן נקיים הצבעה אחת על מועמדותו של חבר הכנסת לתפקיד יושב-ראש הכנסת. מי שמצביע בעד, הוא בעד מועמדותו של חבר הכנסת אוחנה; מי שמבציע נגד, הוא נגד מועמדותו של חבר הכנסת אוחנה. ההצבעה, חבר הכנסת לוין, תהיה אלקטרונית או שמית?

יואב קיש (הליכוד):

אלקטרונית.

היו"ר אופיר כץ:

אם כך, חברי הכנסת, שבו במקומותיכם. אנחנו עוברים להצבעה. בבקשה להצביע. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה לבחור את חבר הכנסת אמיר אוחנה – 63 נגד – 5 נמנעים – 1 ההצעה לבחור את חבר הכנסת אמיר אוחנה ליושב-ראש הכנסת נתקבלה.

היו"ר אופיר כץ:

אם כך, 63 בעד, חמישה מתנגדים, נמנע אחד. אני קובע כי חבר הכנסת אמיר אוחנה הוא שנבחר לכהן כיושב-ראש הכנסת העשרים-וחמש של מדינת ישראל. אני מזמין את יושב-ראש הכנסת הנבחר חבר הכנסת אמיר אוחנה לתפוס את מקומו. בבקשה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לכם. ברשותכם, אשא כמה דברים, ולאחר מכן נעבור להמשך סדר-היום. ראש הממשלה המיועד חבר הכנסת בנימין נתניהו והגב' שרה נתניהו, ראש הממשלה היוצא חבר הכנסת יאיר לפיד והגב' ליהיא לפיד, יושב-ראש הכנסת היוצא חבר הכנסת יריב לוין והגב' יפעת לוין, שרי הממשלה היוצאים, הנכנסים ובני משפחותיהם, חברות וחברי הכנסת בעבר ובהווה, מזכיר הכנסת עו"ד דן מרזוק, היועצת המשפטית לכנסת עו"ד שגית אפיק, משפחתי האהובה – הוריי אסתר ושמעון אוחנה, האחים גלית ודרור, בן זוגי אלון וילדיי האהובים אלה ודוד, אזרחי ישראל, אורחים נכבדים. לפני שבע שנים ויום בדיוק, נרגש נכנסתי לראשונה לאולם הזה, לאולם מליאת הכנסת, כדי לשאת את נאום הבכורה שלי כחבר כנסת כאן, מעל הדוכן שפה לצידי. אגב, גם אז שמואל, סדרן הכנסת, ליווה אותי. תודה, שמואל. נבחרתי אז כנגד כל הסיכויים. הרי לא צמחתי לתוך מסלול חיים פוליטי. נולדתי וגדלתי בבאר שבע להורים יוצאי מרוקו. התגייסתי ושירתי 12 שנים בצה"ל ובשב"כ בתקופת האינתיפאדה השנייה. השלמתי את לימודי המשפטים, התמחיתי בפרקליטות ופעלתי כעורך דין. בין לבין הכרתי את בן זוגי אלון, שכל מה ששלי – שלנו. והינה, זה עתה בחרתם בי, נבחרות ונבחרי ישראל, לתפקיד הרם והמחייב של יושב-ראש הכנסת, ראש הרשות המחוקקת, הרשות המייצגת את כל אזרחי ישראל – יהודים, ערבים, דרוזים, צ'רקסים, חילונים, דתיים, חרדים, סטרייטים, להט"בים, אשכנזים, מזרחים, ובקיצור, את כל אזרחי ישראל, ואני מודה לכם על כך מקרב לב. אני מתחייב לעשות כמיטב יכולתי כדי להיות ראוי לאמון שנתתם בי. בשבע השנים האלה עברנו, יחד עם הפוליטיקה הישראלית ויחד עם מדינת ישראל, מסע מטלטל ורווי תהפוכות. השנים האחרונות התאפיינו בחוסר יציבות פוליטית, דבר שלמרבה הצער השפיע מאוד על האווירה כאן בבית הזה ומחוצה לו. אפשר לומר שכל כך התאהבנו בדמוקרטיה, שקיימנו חמש מערכות בחירות בתוך שלוש שנים. אבל ברוך השם, כך זה נראה, לראשונה זה שנים ציבור הבוחרים בישראל הכריע ואמר את דברו. בשורת היציבות היא בשורה גדולה לכל אזרחי ישראל וגם לכל חברי הבית הזה. היציבות היא סם חיים לניהול מדינה, ויתברכו בה אזרחי ישראל כולם, גם אלה שלא הצביעו עבור הקואליציה המוקמת היום. כנסת ישראל, חשובה ככל שתהיה, איננה הריבון; גם לא הממשלה. ודאי לא מערכת המשפט. הריבון הוא העם. העם הוא הריבון, והעם על חלקיו השונים האציל את ריבונותו לחברות וחברי הבית הזה. זהו המהלך הדמוקרטי, ואנו, חברות וחברי הכנסת, נבוא לציבור אחת לתקופה ונבקש, נקבל או לא נקבל, את אמונו. זו מהות הדמוקרטיה. מי ייתן וה' יאיר את דרכנו ונצליח להשיב עטרה ליושנה, לחזק את מעמדו של הבית הזה, להביאו לימי הזוהר שלו, קואליציה ואופוזיציה כאחד. המשימה לא תהיה קלה. ידענו כאן בשנים האחרונות ורוויות התהפוכות מעשים שלא ייזכרו בדברי הימים כפאר הדמוקרטיה הישראלית. ויכוחים סוערים ימשיכו ללוות את הפרלמנט הזה. הלוואי שנדע לנהל אותם בדרך ארץ ולהותיר את השנאות מאחור. הכנסת הזאת היא הבית של כל אזרחי ישראל. היא-היא המבצר האמיתי של זכויות האדם ושל חירויות הפרט. לצד דברים שנסכים עליהם, נשמע כאן דברים מאוד שנויים במחלוקת, מקוממים ממש, אך זהו המקום ללבן את הסוגיות הכואבות והרגישות ביותר ולקבל הכרעות, זה ולא אחר. בנימה אישית אני רוצה להודות לראש הממשלה המיועד על האמון הרב שנתן בי כשהציע את מועמדותי לתפקיד, ולכם, חברות וחברי הכנסת, על שבחרתם בי. אז, לפני שבע שנים ויום, זכיתי להיות חבר הכנסת הראשון בתולדות המדינה, ככל שהצלחתי לבדוק, שמי שבירך אותו לאחר נאום הבכורה היה לא ח"כ ותיק או שר כמקובל כי אם ראש הממשלה בעצמו. מאז הלכנו דרך ארוכה יחד, ובעזרת השם עוד נלך. תודה לך, ראש הממשלה. נמצאים איתי כאן הוריי אסתר ושמעון אוחנה, שכבר הזכרתי. ביקרנו לאחרונה יחד במרוקו, שבה נולדתם, הוריי. ראיתי את הדלות ואת העוני שבהם גדלתם, את בתי החמר המתפוררים בכפרים הנידחים, את הבית הדל והקטן שבו ישנת בצפיפות, אימא. סיפרת, אבא, איך היית לוקח בבושה את שיירי העפרונות שילדים אחרים זרקו – מצבם היה טוב יותר משלך – כדי שגם לך יהיו עפרונות. סיפרת איך היית מכין סנדלים מצמיגים ישנים וחוטים. סיפרת כמה היית רעב. התייתמתם מאביך שלמה, עליו השלום, כשהיית בן שנתיים. עלית לארץ ושירת את המדינה גם בצה"ל וגם בקריה למחקר גרעיני, שהיית מעובדיה הראשונים, ועבדת בה רוב חייך הבוגרים. מתוך המקום שבו צמחתם, הצמחתם, הוריי, משפחה. הבאתם לעולם את גלית, את דרור ואותי. מכולנו זכיתם לנכדים, ובעזרת השם עוד תזכו גם לנינים. וכמה אני מאושר, אבא, שהיום, כשאתה עוד מעט בן 88 שנים, אתה כאן איתנו זוכה לחגוג את הרגע הנשגב הזה יחד עם אימא. תודה על כל שהענקתם לי כל חיי, מטען ערכי ומוסרי שיילווה אותי לעד. תודה שגידלתם אותי ואפשרתם לי להגיע לאן שהגעתי ולהיות כפי שאני, פשוט ככה. הלוואי שלמדתי מכם להיות הורה טוב עבור ילדיי כפי שאתם הייתם עבורי. ונמצאים איתי אלון, החצי השני של חיי כבר עוד מעט ח"י שנים, העוגן שלי החכם והטוב, וילדינו אלה ודוד האהובים. הכנסת הזאת, בראשות היושב-ראש הזה, לא תפגע בהם ובאף ילד או באף משפחה. נקודה. ואם יש נער או נערה שמסתכלים עלינו עכשיו ורואים את ההשבעה כאן היום, דעו שלא משנה מי אתם או מאיפה באתם, בכוחכם להגיע לאן שתרצו. אני אסיים בתפילה: שים שלום טובה וברכה, חיים, חן וחסד ורחמים עלינו ועל כל ישראל עמך, וברכנו אבינו כולנו כאחד. תודה רבה, רבותיי, תודה לכם.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו עוברים עכשיו להצבעה על כינון - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

ביקשתי שאלות מהצד.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב-ראש. שיהיה לך בהצלחה. אנחנו מבקשים לשאול: האם ישנם הסכמים, בכתב או בעל פה, שלא הונחו על שולחנה של הכנסת? והאם חברת הכנסת סילמן קיבלה הבטחה, בכתב או בעל פה, במישרין או בעקיפין, בתמורה לעריקתה? אני רוצה להזכיר לכולם שאם הדיווח שקרי, זו עבירה פלילית. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת אלקין, ואחריו – חבר הכנסת קריב. לאחר מכן ישיב במרוכז השר המקשר בין הכנסת לממשלה, המיועד. בבקשה.

שר הבינוי והשיכון זאב אלקין:

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גם אני מאחל לך בהצלחה. השאלה שלי קשורה לנוהג ולהנחיות הייעוץ המשפטי לכנסת, שמחייבים בכינון הממשלה ליידע את הכנסת גם על ההסכמים הפוליטיים שנעשו בעל פה. השאלה היא האם נעשו הסכמים בעל פה על רוטציות במשרדים מסוימים, למשל במשרד הרווחה, משרד החוץ ומשרד האנרגיה? ואם כן – חובתה של הכנסת לדעת אותם בצורה מדויקת לפני ההצבעה. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, ברכות על הבחירה המרגשת ועל הדברים המרגשים והחשובים. אני מבקש לקבל הבהרה בעקבות הודעתו השנייה של ראש הממשלה המיועד על הרכב ממשלתו. דובר על שלושה שרים שעתידים לכהן כשרים בלי תיק במשרדים ספציפיים. הדבר לא עולה בקנה אחד עם הוראות חוק-יסוד: הממשלה לתיקונים שנעשו בו לאחרונה. אבקש להבין: האם שלושת השרים שהוזכרו הם שרים בלי תיק או שרים נוספים במשרדים? ואם הם שרים נוספים במשרדים – מכיוון שלא צוינו כל תחומי אחריות – האם הממשלה עתידה לבקש את אישור הכנסת כנדרש על פי חוק היסוד המתוקן, לפני שאותם שרים יוכלו להיכנס למשרדיהם? תודה. כי אם הדברים לא מובהרים ומאושרים בכנסת, אותם שלושה שרים הם רק שרים בלי תיק ותו לא.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. אני מזמין את חבר הכנסת יואב קיש, השר המקשר בין הממשלה לכנסת, המיועד, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב, תודה.

יואב קיש (הליכוד):

כבוד היושב-ראש, אני רק אגיד לאורחים שלנו שהשאלות האלה הן שאלות סטנדרט. זה לא שמשהו חדש קרה פה, ואנחנו גם ידענו שנישאל, אז יש גם את התשובות. התשובות הן פשוטות. ראשית, כפי שאמרנו, כל ההסכמים הכתובים, כולם, ללא יוצא מהכלל, הונחו על שולחנה של הכנסת. זאת אומרת, אין שום הסכם חתום שלא נמצא. זה אחד. לגבי השאלה של השר אלקין לגבי - - -

שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר:

יש הסכמים בעל פה.

יואב קיש (הליכוד):

אבל מאיפה החיפזון? אני עונה. אחרי שאני אסיים, אני אפילו אשמח לשמוע עוד שאלות.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר ישיב על כל השאלות.

יואב קיש (הליכוד):

יש לנו זמן, נכון? השרים עדיין יושבים בכיסא שלהם. לגבי השאלה של השר אלקין לגבי סיכומים בעל פה, שאלתי את ראש הממשלה נתניהו, ואני אומר לכם כך: ראשית, ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו החליט למנות את חברת הכנסת גילה גמליאל לשרת המודיעין, והדבר יאושר בממשלה ויובא לאישור הכנסת ביום שני הקרוב. זה דבר אחד. דבר שני, בכוונת ראש הממשלה לעשות חילופים בין משרד החוץ למשרד האנרגיה, כפי שפורסם. זה לא סוד. אחרי שנה השרים אמורים להתחלף, ואחרי שלוש – להתחלף בחזרה. אני רוצה לומר דבר אחד בצורה מאוד מאוד ברורה, כדי שיהיה ברור פה מעל לכל ספק. בהתאם לחוק והחובה להביא את כל ההסכמים בקשר לכינון הממשלה, חלה החובה הזו על הסכמים שבכתב, וחובה זו בוצעה. לאורך השנים, הנחו יועצים משפטיים לעשות גילוי של הסכמים בעל פה בקשר לכינונה של ממשלה. חובה זו לא חלה ביחס לכל הבנה פוליטית, כמובן רק על הסכמות מגובשות וקונקרטיות, שהצדדים רואים את עצמם מחויבים להם ומשליכות על כינון הממשלה. ולכן, זה בדיוק מה שעשינו ברגע זה, ועשינו את הגילוי בעניין הזה.

שר הבינוי והשיכון זאב אלקין:

יואב קיש (הליכוד):

אבל גם אתה, אלקין – חשבתי שיש לך סבלנות. סיימתי את דבריי? תודה. אני רוצה לענות לשאלתו של חבר הכנסת גלעד קריב. דרך אגב, הוא גם הזכיר את נושא שר הרווחה. אני אומר בצורה הכי ברורה: מדובר בשרים בלי תיק. כל סמכות שתיקבע לגביהם תובא לאישורה של הכנסת, במידה שהחוק יחייב כך. וככל שייקבעו להם תחומי סמכות ופעולה וייהפכו לשר נוסף במשרד, זה אכן יובא לאישורה של הכנסת. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

רבותי, אנחנו עוברים להצבעה. אני מתכבד להעלות להצבעה את כינונה של הממשלה. ההצבעה היא הצבעת אמון.

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קיש מייד משלים, בבקשה.

יואב קיש (הליכוד):

מכיוון שזו כזאת שאלה מגוחכת וילדותית, אפילו לא חשבתי. לא הייתה ולא נבראה שום הבטחה לסילמן. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קיש, האם סיימת? סיימת, תודה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הייתי בסדר? מה זה אומר?

קריאה:

איך הייתי? הייתי בסדר?

היו"ר אמיר אוחנה:

רבותיי, אני מתכבד לעבור להצבעה על כינונה של הממשלה. ההצבעה היא הבעת אמון בממשלה. מי שמצביע בעד, הוא בעד הבעת אמון בממשלה שהציג חבר הכנסת בנימין נתניהו; מי שמצביע נגד, הוא נגד כינון הממשלה. ההצבעה תהיה אלקטרונית. אנא תפסו את מקומותיכם. כל חברי הכנסת ישובים? הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד הודעת חבר הכנסת בנימין נתניהו על כינון הממשלה והרכבה – 63 נגד – 54 נמנעים – אין הודעת חבר הכנסת בנימין נתניהו על כינון הממשלה והרכבה נתקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

63 בעד, 54 נגד. אני מודיע שההצעה התקבלה. אני קובע כי הכנסת הביעה אמון בממשלה בשעה טובה ומוצלחת. בטרם נעבור להצהרת האמונים של ראש הממשלה והשרים, אבקש מחברי הכנסת לתפוס את מקומם החדש במליאת הכנסת ובשולחן הממשלה. הסדרנים יסייעו למי שלא יודע בדיוק איפה הוא יושב. רבותיי, אנא תפסו את מקומותיכם. תודה. רבותיי, מי שלא בטוח היכן הוא יושב – הסדרנים יסייעו. חבר הכנסת יואב קיש. רבותיי, חבר הכנסת יואב קיש, השר המיועד, מבקש להוסיף משפט על הדברים שאמר קודם. יואב. חבר הכנסת קיש, אתה רוצה להוסיף משהו, נכון? בבקשה.

יואב קיש (הליכוד):

כנסת נכבדה, הודיע לי עכשיו – יו"ר תנועת ש"ס הרב אריה דרעי הודיע לי עכשיו שבכוונתו גם להחליף ולעשות רוטציה בין שרי הרווחה. זו כוונת השר אריה דרעי. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. ברצוני לברך את ראש הממשלה חבר הכנסת בנימין נתניהו, ואת חברי הממשלה, בשם הכנסת ובשם כל אזרחי ישראל, ולאחל לממשלה הצלחה במילוי תפקידה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצהרת האמונים של חברי הממשלה. אני אזמין את ראש הממשלה, ומייד אחריו את חברי הממשלה לפי סדר האל"ף-בי"ת לעלות לבמה ולהצהיר אמונים. כל מי שאקרא בשמו, יקרא את נוסח הצהרת האמונים ויחתום עליה בפני מזכיר הכנסת. ראשון יעלה ויבוא ראש ממשלת ישראל חבר הכנסת בנימין נתניהו.

בנימין נתניהו:

אני, בנימין נתניהו, בן צילה ובן-ציון, זיכרונם לברכה, מתחייב כראש הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כראש הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. השר עמיחי אליהו.

עמיחי אליהו:

תודה לה'. אני, עמיחי אליהו, בן הרב שמואל וטובה, מתחייב כחבר ממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר אופיר אקוניס.

אופיר אקוניס:

אני, אופיר אקוניס, בן מנחם ומיכאלה, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר חיים ביטון.

חיים ביטון:

אני, חיים ביטון, בן לרב ישועה ושרה רחל, מתחייב כחבר ממשלה, לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר איתמר בן גביר.

גלעד קריב (העבודה):

בושה, צלם בהיכל.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קריב, חבר הכנסת קריב.

משה אבוטבול (ש"ס):

- - - רפורמי החוצה.

איתמר בן גביר:

אני, איתמר בן גביר, בנם של צדוק ושושנה, זכרם לברכה, מתחייב כחבר הממשלה, לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר יואב בן צור.

יואב בן צור:

אני, יואב בן צור, בן אבי מורי, הגאון הצדיק, הרב שלום, זכר צדיק וקדוש לברכה, ותיבדל לחיים טובים וארוכים, אמי מורתי, הרבנית סעדה מזל, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר ניר ברקת.

ניר ברקת:

אני, ניר ברקת, בן זלמן ושולה, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר יצחק גולדקנופ.

יצחק גולדקנופ:

אני, יצחק גולדקנופ, בן יהודה אריה ומלכה מיכלא, זיכרונם לברכה, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר יואב גלנט.

יואב גלנט:

אני, יואב גלנט, בן למיכאל, זכרו לברכה, ופרומה, תיבדל לחיים ארוכים, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר אבי דיכטר.

אבי דיכטר:

אני, אבי דיכטר, בן יהושע ומלכה, זכרם לברכה, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

השרה גלית דיסטל אטבריאן.

גלית דיסטל אטבריאן:

אני, גלית דיסטל אטבריאן, בת רחמים ולאה, מתחייבת כחברת הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחברת הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר רון דרמר.

רון דרמר:

אני, רון דרמר, בן ג'יי, זיכרונו לברכה, ויפה, תיבדל לחיים ארוכים, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר אריה מכלוף דרעי.

אריה מכלוף דרעי:

אני, אריה מכלוף דרעי, בן אליהו ואסתר זכרם לברכה, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר יצחק שמעון וסרלאוף.

יצחק שמעון וסרלאוף:

אני, יצחק שמעון וסרלאוף, בן הרב יששכר ושרה מרים, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר מכלוף מיקי זוהר.

מכלוף מיקי זוהר:

אני, מכלוף מיקי זוהר, בנם של אלי ודינה, זכרם לברכה, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר אלי אליהו כהן.

אלי כהן:

אני, אלי אליהו כהן, בן דוד, זכרו לברכה, ושושנה, שתיבדל לחיים, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

רבותיי, כדי לא להפריע לבאים בתור, אבקש את החיבוקים והברכות אחר כך. השר חיים כץ.

חיים כץ:

אני, חיים כץ, בן אברהם לייב כץ וחנה איידילביק, זכרם לברכה, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר ישראל כץ.

ישראל כץ:

אני, ישראל כץ, בן מאיר ומלכה, זכרם לברכה, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר יריב לוין.

יריב לוין:

אני, יריב לוין, בן גאיל, זכרה לברכה, ואריה, ייבדל לחיים ארוכים, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר מיכאל מלכיאלי.

מיכאל מלכיאלי:

אני, מיכאל מלכיאלי, בן מורי אבי שמואל ומרת אמי מירה, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר יעקב מרגי.

יעקב מרגי:

אני, יעקב מרגי, בן הרב מאיר מרגי, זיכרונו לברכה, ואליס, שתיבדל לחיים ארוכים, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר אופיר סופר.

אופיר סופר:

אני, אופיר סופר, בן רחל ובן-ציון, זכרם לברכה, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

השרה אורית מלכה סטרוק.

אורית מלכה סטרוק:

בחסדי ה' יתברך, אני אורית מלכה סטרוק, בת יהודה הכהן ואסתר, זכרם לברכה, מתחייבת כחברת הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחברת הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

השרה עידית סילמן.

עידית סילמן:

ברוך ה' שהכול שלו וממנו. אני, עידית סילמן, בת יצחק ואסתר, מתחייבת כחברת הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחברת הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר בצלאל סמוטריץ'.

בצלאל סמוטריץ':

קריאה:

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

בדיוק. כל השרים והשרות מודים ומודות לבני ובנות זוגם, לילדיהם. כולנו חייבים לכם את הכול.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר יואב קיש.

יואב קיש:

בצלאל, אחרי שאמרת, אין לי ברירה – אני מסתכל לאשתי בעיניים. אני, יואב קיש, בן מיכאל, זכרו לברכה, ואריאלה, תיבדל לחיים ארוכים, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר שלמה קרעי.

שלמה קרעי:

אני, שלמה קרעי, בן הרב דוד ומזל, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

השרה מירי מרים רגב.

מירי מרים רגב:

אני, מירי מרים רגב, בת לפליקס ומרסל סיבוני, ייבדלו לחיים ארוכים – אוהבת אתכם; רעייתו – אם דיברו על בנות הזוג, אז צריך גם לציין את בני הזוג – של דרור, בעלי היקר והאהוב; ילדיי רועי, יעל, מיכל, טל כלתי ויהלי, הנכד הראשון שלנו; מתחייבת כחברת הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחברת הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת. בעזרת השם, נעשה ונצליח.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר עמיחי שיקלי.

עמיחי שיקלי:

אני, עמיחי שיקלי, בן איתן וקמיל, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

רבותיי, חרגנו מעט ממנהגנו כאן ואפשרנו בדיון הזה, בשל האופי המיוחד שלו, מחיאות כפיים. מעתה ואילך מחיאות כפיים יהיו רק באישור היושב-ראש. בשעה טובה ומוצלחת תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, ט' בטבת התשפ"ג, 2 בינואר 2023, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.